‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax.

972-97442444‬‬

‫סיכום מפגש "שולחן עגול" בנושא‬

‫פרויקטים בחדרי מחשב‬

‫מנחה‪ :‬שחר גייגר מאור‬

 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫תוכן‬
‫תקציר מנהלים‪3 .....................................................................................‬‬
‫חלק ראשון ‪-‬מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם ‪4 .................................‬‬
‫חלק שני –סיפורי לקוחות ‪5 ........................................................................‬‬
‫סיפור לקוח ‪ :1‬סיסקו ‪5 ..................................................................................‬‬
‫סיפור לקוח ‪ :2‬פרוייקט תהיל"ה ‪6 ....................................................................‬‬
‫סיפור לקוח ‪ :3‬בנק לאומי ‪7 ............................................................................‬‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫תקציר מנהלים‬
‫המפגש הפעם התנהל בצורה שונה ממפגשים דומים בעבר בכך שהוא חולק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬

‫בחלק הראשון הוצגו מגמות בסביבת חדרי המחשב ויוזמות חדשות בתחום חדר המחשב הירוק ע"י‬
‫שחר מ ‪ .STKI‬בין השאר הוזכר בהרחבה פרוייקט שנעשה ע"י ה ‪Silicon Valley Leadership Group‬‬
‫ובו נעשה ניסיון להדגים האם ארגון "מן השורה" יכול ליישם טכנולוגיות ‪ best practice‬כפי שאלה‬
‫הוגדרו ע"י הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (‪ )EPA‬בנייר רשמי שהוגש לקונגרס באוגוסט ‪.7002‬‬

‫בחלק השני הוצגו שלושה סיפורי לקוח‪ :‬מר שוקי לוי‪ ,‬מנהל התשתיות הפיזיות במעבדות סיסקו‪ ,‬הציג‬
‫שינויים שנערכו בחברה בסביבת חדרי המחשב במעבדות כדי לעמוד בדרישות המיחשוב בארגון בשנים‬
‫הקרובות; סיפור לקוח נוסף היה תיאור פרוייקט חדר המחשב מקורר המים של תהיל"ה מממשל זמין‪,‬‬
‫אותו הציג מר חיים אפריים‪ ,‬מנהל חדר המחשב ובו סופר על השיקולים שהובילו את אנשי תהיל"ה‬
‫לטכנולוגיית קירור מבוססת מים שאינה שכיחה בישראל ועל בעיות או אתגרים בתפעול המתקן‪ .‬סיפור‬
‫לקוח שלישי‪ ,‬אותו הציג מר איתן דן‪ ,‬ראש ענף מערכות תפעול בבנק לאומי הציג את השיקולים שהובילו‬
‫את הבנק להתחיל פרוייקט בינוי גדול לחדר מחשב ממוגן ותת קרקעי אשר נבנה בימים אלה‪.‬‬

‫בחלק השלישי של המפגש התנהל דיון קצר בין הארגונים סביב השולחן על סוגיות שונות בתכנון חדרי‬
‫מחשב ובעיות קיימות בתחום‪.‬‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫חלק ראשון ‪-‬מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם‬

‫שחר מאור‪.STKI ,‬‬

‫נקודות עיקריות ממצגת מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם‪:‬‬

‫חדרי מחשב הם צרכן החשמל מספר אחד ברובם המוחלט של הארגונים בעולם‪ .‬חדר מחשב יכול לצרוך‬
‫חשמל אפילו עד פי ‪ 00‬על כל מ"ר יחסית לשטח משרד רגיל אחר‪.‬‬

‫סקר שנעשה ע"י ‪ STKI‬מראה כי ברוב הארגונים בישראל יערך שינוי משמעותי או בנייה של חדר מחשב‬
‫בשנתיים הקרובות‪ ,‬מה שמדגים בצורה טובה את הדינמיות הגדולה שבה מנהלי מערכות המידע‬
‫עובדים‪ .‬ה שינויים בשרתים ובחדר עצמו נעשים תכופים יותר ויותר עקב עליה דרמטית בדרישות‬
‫המיחשוב של העסק‪.‬‬

‫מחקרים שונים בתחום מראים כי בהצגת הקצאת צריכת החשמל בחדר המחשב לצרכנים מגלים כי כ‬
‫‪ 00%‬מכלל החשמל מיועד למערכות המיזוג והקירור‪ ,‬כ ‪ 70%‬מיועד למערכות ה ‪ UPS‬והתאורה ורק כ‬
‫‪ 00%‬מכלל החשמל מגיע לציוד ה ‪( IT‬שרתים‪ ,‬אחסון ותקשורת)‪ .‬מספרים אלה מצביעים על חוסר‬
‫יעילות משווע בהפעלת חדר המחשב במונחי צריכת חשמל‪ .‬ממצא זה מסביר גם את העניין הגדול שיש‬
‫בשיפור מערך קירור החדר כחלק מהתייעלות הפעלת חדר המחשב‪.‬‬

‫אחד הנתונים שעוררו הכי הרבה ויכוחים היה טבלה שהוציא ארגון ‪ ASHRAE‬האמריקאי ובה הוצגה‬
‫תחזית צריכת החשמל לארון של ציוד ‪ IT‬בשנים הקרובות‪ .‬בין השאר נטען ע"י הארגון כי ארון שרתים‬
‫בקונפיגורציה מלאה עלול להגיע לצריכת חשמל של כ ‪ KVA03‬בשנת ‪ .7000‬חלק מהנוכחים טענו כי‬
‫מדובר בנתונים שאינם נכונים‪ ,‬לדעתם וחלק אחר הסכימו שבחלק מהמקרים המספרים יכולים להיות‬
‫קרובים לכתוב‪ .‬בכל מקרה מדובר בנקודה שמעסיקה לא מעט ארגונים שעומדים בפני תכנון חדר מחשב‬
‫בשנים הקרובות‪.‬‬

‫תחזית מעניינת נוספת נערכה ע"י ארגון ‪ AFCOM‬ולפיה עד ‪ 7000‬יאלצו יותר מחצי מחדרי המחשב‬
‫לעבור מקום או להוציא חלק מהפעילות שלהם למיקור חוץ עקב מחסור במקום‪ .‬ממצא זה דומים‬
‫למחקרים דומים בארץ ובעולם‪ .‬ממצאים אחרים מצביעים על מצוקה באספקת חשמל למתקנים והפרעות‬
‫ממשיות לפעילות העסק כתוצאה מכך‪.‬‬

‫אחד המדדים המובילים בתחום לבדיקת פעילות חדרי המחשב הוא מדד בשם ‪Power Usage ( PUE‬‬
‫‪ .)Effectiveness‬מדד זה מתאר את יעילות הקצאת החשמל בחדר המחשב ע"י כך שהוא מחלק את סך‬
‫כל החשמל שנמדד בנקודת הכניסה לארונות חדר המחשב בסך החשמל שמועבר נטו לשרתים‪ ,‬למכונות‬
‫האחסון וציוד התקשורת‪ .‬ע"פ ממוצעים שנמדדו בארגונים שונים ברחבי העולם‪ ,‬יחס ממוצע עומד על‬
‫ערך של ‪ ,7-0‬כלומר על כל קילוואט חשמל שזורם לציוד ה ‪ ,IT‬מוזרם עוד קילוואט אחד עד שניים‬
‫למערכות תומכות מסביב (מיזוג אויר‪ ,UPS ,‬תאורה וכו')‪ .‬על פי נתוני ה ‪ ,EPA‬מצב של ‪best practice‬‬
‫בתחום מדבר על ‪ PUE‬של ‪ 0.0-0.3‬ואילו ‪ state of art‬עומד על רמה של ‪ .0.7‬לא הרבה ארגונים בארץ‬
‫מודעים בכלל למדד הזה ואחוז נמוך יותר ביצעו מדידה בשטח‪ .‬מבין הארגונים שכן מדדו‪ ,‬באחד‬
‫הארגונים נמצאה שונות גדולה יחסית בתוצאות של מדידה בימים חמים וקרים בשל ההבדל בהיקף‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫השימוש במערכות מיזוג אוויר בימים חמים יותר‪ ,‬אולם החשיבות הגדולה של מדידה כזו אינה בתוצאה‬
‫המספרית הראשונית אלא בהצגת שיפור על פני זמן‪.‬‬

‫אחד הגורמים הדומיננטיים בתחום ייעול עבודת חדרי המחשב הוא ה ‪ EPA‬האמריקאי‪ .‬בעקבות דו"ח‬
‫מקיף שהגיש גוף זה לקונגרס ובו תיאור תמונת המצב בחדרי המחשב בארה"ב והמלצות לפעולה כדי‬
‫להוריד את צריכת החשמל בחדרים אלה בשנים הקרובות‪ ,‬לקח על עצמו גוף בשם ‪The ( SVLG‬‬
‫‪ )Silicon Valley Leadership Group‬בשיתוף גופים נוספים לבדוק האם ההמלצות של ה ‪EPA‬‬
‫יישימות "בשטח"‪ ,‬כלומר בחדרי מחשב פעילים של חברות פעילות במקום במעבדות או במכוני מחקר‪.‬‬
‫עוד על הפרוייקט הזה‪ ,‬ניתן למצוא בקישור הזה‪.‬‬

‫בסקירה מובאות הפעולות השונות שנעשות בישראל בחדרי מחשב כחלק מהתמודדות עם הבעיות‬
‫הקיימות‪ .‬בין השאר דובר על ביצוע סקירות תרמיות של חדר המחשב כדי לגלות נקודות חמות‪ ,‬כשלים‬
‫בפיזור האוויר החם או הקר‪ ,‬על שיטות שונות למיזוג אוויר ומים‪ ,‬על טיפול בשרתים עצמם ובאחסון כדי‬
‫לעשות אופטימיזציה של פעילות חדר המחשב ועוד‪ .‬כמו כן ניתנה התייחסות לשימוש באנרגיה חליפית‬
‫לתפעול חדר המחשב ועל יישימותה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בישראל‪.‬‬

‫חלק שני –סיפורי לקוחות‬

‫סיפור לקוח ‪ :1‬סיסקו‬

‫מר שוקי לוי‪ ,‬מנהל התשתיות הפיזיות במעבדות סיסקו בישראל‪.‬‬

‫לאחרונה נבנתה מעבדה חדשה ובה ‪ 070‬ארונות שרתים‪ .‬יש להם בסה"כ ‪ 3‬מעבדות‪ .‬מהניסיון הקודם‬
‫שיש להם עם תשתית "מסורתית" של חדר מחשב (ריצפה צפה ומחוררת עם תשתית חשמל בפנים וכו')‬
‫הם הבינו שלא יוכלו לספק את דרישות המיחשוב של העסק ולכן חיפשו פתרונות אחרים‪ .‬המעבדות‬
‫הקיימות תוכננו לספק צריכת חשמל של כ ‪ KW 0‬לארון‪ .‬בשנים האחרונות עקב העלייה בצריכת החשמל‬
‫בארונות נוצר מצב שהשליש העליון של הארונות לא מקורר כראוי‪ .‬הם גילו שאין להם מחסור באמצעי‬
‫מיזוג אלא בעייה בהפניית האוויר הקר למקומות שצריך לקרר‪ .‬בהמשך למה שדובר עליו בתחילת הדיון‬
‫על בדיקות תרמיות לחדר המחשב –בסיסקו לא ערכו ניתוח תרמי תקופתי אלא צילום תרמי חד פעמי‬
‫של החדר‪ .‬הצילום הזה הוצג בפני מנהלי המעבדות ומקבלי ההחלטות וזה הספיק להם כדי להבין שאי‬
‫אפשר להמשיך עם המצב הקיים וצריך לעשות שינוי מהותי‪ .‬מובילי המהלך עטפו את הנתונים שהוצגו‬
‫להנהלה בסיסמא שתפסה תשומת לב בארגון‪" :‬בשביל לקרר כוס חלב לא צריך לקרר את המטבח‪,‬‬
‫מספיק להכניס אותה למקרר"‪.‬‬

‫הצוות של שוקי עובד בצמוד לצוותי המעבדות ושיתוף הפעולה הזה מייעל מאוד את התכנון לטווח ארוך‬
‫בחדרי המחשב‪ .‬אין מהלך במעבדות‪ ,‬אשר יש לו משמעות תשתיתית‪ ,‬שמאושר לפני ששני הצדדים‬
‫יושבים ביחד ומבינים את המשמעויות הנגזרות מהמהלך‪ .‬כחלק משיתוף הפעולה נערך מעקב סטטיסטי‬
‫על צריכת החשמל בחדרי המחשב לאורך השנים‪ .‬הסטטיסטיקות מצביעות על עלייה של ‪ KW 0‬בין‬
‫השנים ‪ .7007-7000‬בשנת ‪ 7002‬ממוצע הצריכה לארון עמד על ‪ KV 0.0‬והצפי ל ‪ 7000‬הוא ‪KW 07‬‬
‫לארון בממוצע‪ .‬הם החליטו להכשיר מספר ארונות מקוררים לעומס של ‪ 00-70 KW‬ואת השאר לצריכה‬
‫נמוכה מזה מתוך הבנה שרק בחלק מהמקרים הדרישה תגיע לרמות הגבוהות ביותר וגם מתוך הבנה‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫שהם יצטרכו עוד הרבה שטח פיזי (שאין להם) כדי להציב את המערכות שנלוות לארונות צפופים‬
‫במיוחד‪ .‬בפועל המערכת במעבדה החדשה מתמודדת בהצלחה עם ארונות בעומס של ‪.KW 2‬‬

‫בעייה ייחודית לעבודת מעבדה היא בעיית הרעש‪ .‬בחלק מהמדידות הגיעו לעוצמת רעש של ‪ 20‬דציבלים‬
‫(ע"פ החוק‪ 20 ,‬דציבלים הם בדיוק על גבול הרעש המזיק והם שקולים לעוצמת הרעש ממסור יד או‬
‫כמעט מנוע של טרקטור‪ ,‬ש‪.‬מ)‪.‬‬

‫הפתרון שעשו בו שימוש הוא ארונות סגורים מיוחדים עם מאוורר למעלה ובקר טמפרטורה שמפעיל את‬
‫המאוורר לפי הצורך‪ .‬ארונות אלה מייתרים את הצורך במיקום הכבילה מתחת לרצפה ומאפשרים הוצאת‬
‫הכבילה לתוך הארון ולתקרה‪ .‬הם עובדים עם פסי צבירה בתקרה כדי לצמצם את הכבילה למינימום‬
‫והאוויר החם נפלט למעשה לחלל החדר מהחלק העליון של הארון‪ .‬כמה חודשים לפני סיום בניית‬
‫המעבדה נוצר צורך להוסיף עוד שני ארונות של ‪ KW 70‬ולכן הוחלט תוך כדי תנועה להוסיף שני ארונות‬
‫מקוררי מים‪ .‬שיטת קירור זו (ע"י מאוררים‪,‬וארונות מקוררי מים) חוסכת את ההתלבטות האם לסדר את‬
‫החדר למסדרונות קרים וחמים‪.‬‬

‫בכל ארון הותקנו שני חיישני טמפרטורה‪ :‬אחד בחלק העליון והשני –בתחתון‪ .‬שוקי מקבל התראות ו‬
‫‪ SMS‬על כל שינוי מהותי בטמפרטורה בארונות‪ .‬יתרון נוסף בהצבת חיישנים הוא היכולת לבצע שינויים‬
‫בשרתים ובמערכת המיזוג מבלי לחשוש לפגיעה בציוד עקב עליית הטמפרטורה‪ .‬הם כיילו את המערכות‬
‫כך שטמפרטורת הכניסה ברצפה הצפה לשרתים תעמוד על כ ‪02‬מעלות‪ .‬בפועל אוויר נכנס לשרתים ב‬
‫‪ 77‬מעלות‪.‬‬

‫לפני בחירת הפיתרון לעיל הם בחנו מספר יצרנים ומספרים סוגי פתרונות שעבדו אצלם בתנאי שטח‬
‫אמיתיים‪ .‬הוא התעקש על הדמייה קרובה למציאות בכל פיתרון שבחן כדי לראות שהפיתרון באמת עומד‬
‫בדרישות של הארגון‪ .‬הפיתרון שבחרו הוריד את עוצמת הרעש ב ‪ 70‬דציבלים בערך‪.‬‬

‫היעילות שלו נמדדת יחסית למעבדות אחרות בחברה‪ .‬כתוצאה מפריסת הפיתרון הזה הוא הצליח‬
‫לכבות הרבה מזגנים ולמרות זאת לקרר את החדר לטמפרטורה יותר גבוהה מהמצב במעבדות אחרות‪.‬‬
‫במעבדה רגילה הטמפרטורה ברצפה היא כ ‪ 00-03‬מעלות ואילו במעבדה החדשה הטמפרטורה גבוהה‬
‫יותר (‪03-01‬מעלות)‪ .‬על פי הנוסחאות המקובלות כל מעלה שווה כ ‪ 0%‬בעלויות האנרגיה‪" .‬המחיר"‬
‫שצריך לשלם הוא שימוש בכשישה ‪ U‬גובה כדי לא לפגוע ביעילות הקירור בארון‪ ,‬כלומר בארון של ‪U 07‬‬
‫ניתן לעשות שימוש ב ‪.U 03‬‬

‫נקודה אחרונה ומעניינת היא שימוש בשקעים מנוהלים לחיסכון בחשמל באמצעות תוכנה שנכתבה אצלם‬
‫בבית‪ .‬כל שקע מנוטר ונשלט מרחוק‪ ,‬כך שניתן להוריד את החשמל לשרת בכל נקודת זמן‪ .‬השליטה‬
‫ניתנה לעובדי המעבדה שמתפעלים את הציוד והם אחראים לכבות את השרתים בזמני העדרות‬
‫מהעבודה בין אם מדובר בסוף יום עבודה‪ ,‬מילואים או כל היעדרות דומה‪ .‬מהלך זה מביא לשיתוף‬
‫העובדים באחריות לצמצום העלויות‪.‬‬

‫סיפור לקוח ‪ :2‬פרוייקט תהיל"ה‬

‫מר חיים אפריים‪ ,‬מנהל חדר המחשב בפרוייקט ממשל זמין‪ ,‬תהיל"ה‪.‬‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫פרוייקט תהיל"ה מארח את אתרי האינטרנט של כל משרדי הממשלה‪ .‬הם כבר שנתיים באוויר עם‬
‫פרוייקט קירור המים ועד היום לא נתקלו בבעיות‪ .‬לפני המעבר לחדר החדש חדר המחשב מוקם בחדר‬
‫בגודל של ‪ 00‬מ"ר בתוך בניין משרד האוצר‪ .‬במרכז המיחשוב היו להם שני טורים של ‪ 77‬ארונות‬
‫בסה"כ‪ .‬לאחר השינוי הם עברו לחדר של ‪ 10‬מ"ר‪ .‬בהתחלה עבדו עם מערכת מיזוג עילית שגרמה להם‬
‫להמון בעיות‪ .‬החדר ממוקם בבניין האנרגיה שבעתיד אמור לספק חשמל לכל קריית הממשלה העתידית‪.‬‬
‫כיום המרכז מספק חשמל ומים לבניין "ג'נרי" (‪ 7000‬עובדים) וכן למשרד החוץ‪ .‬הבניין מקבל שתי הזנות‬
‫מתח גבוה משתי תחנות שונות‪ .‬במקרה הצורך קיימים גנרטורים של קריית הממשלה שמסוגלים לספק‬
‫עד ‪ .MV 0‬כלומר תשתית חשמל ומים לא היוותה בעיה עבורם‪ .‬הבעייה שלהם הייתה מגבלת מקום‬
‫חמורה ולכן החליטו ללכת לכיווןן של קירור מים‪.‬‬

‫הארונות מכילים שני צינורות מים‪ :‬מים קרים ומים חוזרים שיוצאים מהמערכת‪ .‬הקירור בתוך הארון‬
‫אחיד לכל אורכו ואין בעייה עם אזורים שאינם מקבלים תשומות קירור‪ .‬כיול המערכת נעשה ל ‪ 00‬מעלות‬
‫בנקודת הכניסה לשרתים וניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשנות זאת לפי הצורך‪ .‬תשתית החשמל מגיעה מהצד לארונות‬
‫ויורדת מהתקרה‪ ,‬כך שאין למעשה ריצפה צפה‪ .‬השטח הפנוי לשרתים בכל ארון הוא כ ‪ .U 00‬באתר‬
‫הוכנו ‪ 70‬ארונות ותשתית ל‪ 00‬ארונות נוספים‪ .‬כיום כל ה ‪ 00‬מאוכלסים עם כ ‪ 0000‬שרתי פיצה בסה"כ‬
‫וכבר יש תכנון להוסיף חווה חדשה בקומה מעל‪ .‬יש להם בחדר שני ‪ UPS‬של ‪ KVA 030‬עם שני פסי‬
‫צבירה ושתי הזנות לשרתים‪ .‬גם מערכת קירור המים מגובה עם צ'ילר נוסף‪.‬‬

‫סיפור לקוח ‪ :3‬בנק לאומי‬

‫מר איתן דן‪ ,‬ראש ענף ניהול מערכות‪ ,‬בנק לאומי‪.‬‬

‫נציג בנק לאומי סיפר במפגש על מיזם מקיף של תכנון ובניית אולם מחשוב גדול בחצרות קמפוס הבנק‬
‫בלוד (קש"ב)‪.‬‬

‫לבנק שני מרכזי מיחשוב מרכזיים‪ :‬באתר קש"ב בלוד האתר משמש כמרכז מחשוב ייצור ובת"א האתר‬
‫משמש כמרכז מיחשוב ‪ ,‬גיבוי‪ ,‬פתוח ומעט ייצור‪ .‬מרכזי המיחשוב של בנק לאומי הוקמו לפני שנים רבות‬
‫ומילאו את יעודם בהצלחה רבה וממשיכים לעשות זאת עד עצם היום הזה‪ .‬לאור הדרישה ההולכת‬
‫וגוברת לרציפות עסקית ולזמינות המידע ושרידות המערכות‪ ,‬יחד עם הסביבה הטכנולוגית הדינאמית ‪,‬‬
‫מחייבת המציאות שדרוג של התשתיות‪ .‬השינויים נובעים מהרחבת הפעילות העסקית הנסמכת על‬
‫תשתיות מיחשוב מתקדמות‪ ,‬אשר מחייבות צריכת אנרגיה מוגברת‪ ,‬כמו גם מענה לקירור בשל צפיפות‬
‫יחידות המיחשוב ‪ ,‬גידול בעוצמות המיחשוב ולעתים התמודדות עם משקל הציוד הרב ולזה יש להיערך‬
‫במבנה מתאים‪.‬‬

‫המגמה העולמית באירגונים גדולים ובינוניים מלמדת שרוב מרכזי המיחשוב הקיימים לא יעמדו‬
‫בדרישות הקיבולת ללא שידרוגים‪ ,‬הרחבות או העברה למתקן אחר‪ .‬לכך יש להוסיף את התגברות‬
‫הסיכונים והאיומים על מרכזי המיחשוב‪ .‬אירועי ה ‪ 00 -‬בספטמבר ‪ ,7000‬היוו נקודת מפנה בעולם וגרמו‬
‫להדגשת החשיבות של מתקני גיבוי ולהקשחת הדרישות הרגולטוריות‪ .‬בישראל ‪ -‬מלחמת לבנון השניה‬
‫חידדה את הצורך במיגון תשתיות המיחשוב‪ ,‬האנרגיה והעובדים מפני טילים ולכן נדרש למגן את אתר‬
‫הייצור ולהקים מתקן גיבוי שיאפשר המשכיות עסקית והתאוששות מהירה מאסון‪.‬‬
 ‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫כדי לתת מענה לנושאים שצויונו‪ ,‬הוחלט לפעול במספר מישורים‪ :‬לשפר ולהתאים את התשתיות‬
‫להתפתחויות הטכנולגיות באתרים הקיימים‪ ,‬כדי להבטיח פעילות תקינה של המערכות ולאפשר‬
‫יישום וקליטה של מערכות‬

‫מיחשוב מתקדמות‪ .‬כמו כן הותנע מהלך של הקמת מרכז מיחשוב חדש‪ ,‬מאובטח ומוגן (תת קרקעי)‬
‫אשר תואם לאפיונים וסיקרי סיכונים‪ ,‬כפי שמוגדרים למתקנים מסוג זה‪ .‬בין השאר כולל מתקן זה מרכז‬
‫אנרגיה חדיש ותת קרקעי התואם את הדרישות והצרכים בראיה של ‪ 70‬שנים קדימה‪ .‬במרכז המיחשוב‬
‫החדש ייושמו כל העקרונות והתפיסות של הקמת מרכז מיחשוב חדש כמו מבנה ומיגון‪ ,‬תשתיות‬
‫תקשורת‪ ,‬כבילה‪ ,‬מיחשוב‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬קירור‪,‬מסלולי תשתית נפרדים לשני מקורות הזנה‪ ,‬מערכת לניהול‬
‫האנרגיה‪ ,‬בטחון וכמובן ראיה של אתר מיחשוב "ירוק"‪.‬‬