‫לגבי הצלה, הלא אף לדעתם בע"כ אין צריכין אונס‬ ‫ממש, שהרי אף כשאנסהו ובא על הערוה קיי"ל‬ ‫ביבמות

דף נ"ג דאין אונס לערוה, ק"ו המחזרת‬ ‫וממציאה את עצמה לזנות דלא נחשבת כאונס כלל.‬ ‫ולא כתבו התוס' דאנוסין הם אלא ד"דומין"‬ ‫לאנוסין, וצ"ל בכוונת התוס' דמכיון דנסיון קשה‬ ‫רובצת להם ע"י האשה הזאת א"כ אין להחשיבם‬ ‫כפושעים בעצמם ולכן יש להשתדל להצילם. וכ"ז,‬ ‫אע"פ דבודאי אינם בגדר אונס רחמנא פטרי שבכל‬ ‫התו"כ. וחילוק זה בין פושע גמור והנכשל תחת‬ ‫נסיון קשה, אף הב"ח כיוון לה, והוא בהדיא‬ ‫בלשונו שכ' וז"ל דכשחוששין שיפחדוה להמר‬ ‫"והיא לא פשעה" מותר לחלל שבת כדי להצילה‬ ‫מעון ע"ג וגו' אבל כשרוצים לאנסו שיעבור עבירה‬ ‫וגו' עכ"ל, הרי להדיא דאע"פ שלא נחשבת כאונס‬ ‫במה שהמר דתה מ"מ גם פושעת לא הוי.‬ ‫ולא הבנתי ממילא קושיית המג"א סי' ש"ו ס"ק‬ ‫כ"ט שהקשה דמתוס' שבת משמע היפך סברת‬ ‫הב"ח, דדוקא כשאונסים אותו אמרינן חטא בשביל‬ ‫שיזכה וכו' דלפי הנ"ל באמת לא פליגי התוס'‬ ‫והב"ח בזה, דלא הרי אונס כהרי אונס, ולתרווייהו,‬ ‫בין להתוס' ובין להב"ח, כל שמכלל פושע גמור‬ ‫יצאת, אף דלכלל אונס גמור אכתי לא בא, מחללין‬ ‫שבת כדי להצילו.‬ ‫ונראה שמדברי התוס' הללו יוצא לנו מקור‬ ‫למש"כ בשו"ת נחלת שבעה סי' פ"ג, מובא בשערי‬ ‫תשובה סי' ש"ה סק"ה, שדן בא' שנאבד לו בתו‬ ‫ושמע שיצא להמיר בדת הישמעלית, אם מותר‬ ‫לחלל עליו את השבת לרכוב אחריו אולי יכול‬ ‫להצילו עיי"ש שהאריך בדעתו דאף היכא דפשע‬ ‫מחללין עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות‬ ‫הרבה, ובסוף דבריו כתב וז"ל ועוד דאף אם פשע‬ ‫האי פשיעה דומה לאונס הוא ע"י הסתה ואחר‬ ‫השעה הרעה יתחרט א"כ למה לא יצילוהו מן הדת‬ ‫הישמעאלית עכ"ל. הרי דפשיעה ע"י הסתה כאונס‬ ‫חשיבי לגבי חיוב הצלתו, ואף דבודאי אונס גמור‬ ‫לא הוי שסוף סוף הבחירה אתו ורשות נתונה לו‬ ‫לבחור את הדרך ילך בו, עכ"ז כיון דנסיון קשה היא‬ ‫לו אותו הסתה אין להחשיבו כפושע גמור, דומי'‬ ‫דחצי' שפחה חצי' בת חורין.‬ ‫והכא נמי בע"ד אע"פ שאין אלו הבחורים‬ ‫והבתולות בגדר תינוקות שנשבו מ"מ כאנוסין‬ ‫חשיבי בזה שהרי חיי כולם כרוכים בנסיונות קשות‬ ‫ומרובות שאין לשער והרשת פרושה לרגליהם בכל‬ ‫עת ועידן, ומה על ידי חציה שפחה וחציה בת חורין‬

‫בענין קדימה בקירוב רחוקים‬

‫מע"כ ידי"נ איש האשכולות ורב פעלים‬ ‫לתורה ולתעודה הרב יהודה פיין שליט"א,‬ ‫נעימות בימינו נצח‬

‫בענין קירוב רחוקים בנוגע לבחורים וגם בתולות‬ ‫שנתגדלו בבתי ישראל כשרים אך מחמת סיבות שונות‬ ‫ירדו פלאים עד שלעט לעט סרו לגמרי מן הדרך הישר‬ ‫ר"ל ויש מהם שעזבו את בתיהם ומשפחותיהם או‬ ‫שהוריהם עזבו אותם או שזרקו אותם מביתם ואין‬ ‫להם דירת קבע כלל, נצו גם נעו ברחובות קריה מתוך‬ ‫נסיונות קשות ומרובות, וכת"ר פושט להם יד לקרבם‬ ‫ולהחיותם ועל ידו כבר שבו הרבה בנים לגבולם. ויש‬ ‫טוענים שיען שאין אלו בגדר תינוקות שנשבו ואיהו‬ ‫דאפסידו אנפשייהו לכן ראוי לתת תורת הקדימה‬ ‫לקירוב אותן דלא אפסידו אנפשייהו שהם בגדר‬ ‫תינוקות שנשבו.‬

‫תשובה: הנה אי נימא שאותן שלא גדלו בתו"מ‬ ‫הם בגדר תינוקות שנשבו ואנוסים גמורים, א"כ‬ ‫איפכא מסתברא, דתורת הקדימה ניתנה לאלו‬ ‫שאינם אנוסים, כי אונס רחמנא פטרי, משא"כ‬ ‫אותם שאינם אנוסים הלא ע"י קירבתם מצילים‬ ‫אותם מני שחת ר"ל. עי' שו"ת יעב"ץ ח"א סי' ס"ח‬ ‫שנשאל ע"ד עכו"ם שבא לקחת שני ילדים מישראל‬ ‫להעבירם על דת, א' זכר וא' נקבה, ויש סיפוק‬ ‫בידינו לפדות א' מהם, מי קודם, דאולי יש לחוש‬ ‫יותר לנקבה, כיון שזרעה כשר וכשמצילים אותה‬ ‫מצילים גם את זרעה, ופסק דהזכר קודם, ובתו"ד‬ ‫כתב וז"ל ועוד כי נימא דתנשא לגוי ותלד מאי הוי,‬ ‫הבנים בניה הם ישראלים כשרים והולידה בנים‬ ‫לשמים, "ואם לפי שעה אנוסים הם לעבור עד"ת‬ ‫רחמנא פטרינהו" עכ"ל.‬ ‫ולא מיבעי לדעת הב"ח סי' ש"ו דאין מחללין‬ ‫שבת אפילו בדרבנן כדי להציל מי שרוצים לאנסו‬ ‫לעבור עבירה גדולה, משום שבאמת אין בו עבירה,‬ ‫דאונס רחמנא פטרי, אבל מצוה לשום בדרך בשבת‬ ‫להשתדל בהצלת בתו שהוציאו מביתו להוציאה‬ ‫מכלל ישראל, שהרי מצילים אותה מעון של מזיד -‬ ‫לא מיבעי דלדעתו הצלה ממזיד קודמת להצלה‬ ‫מאונס, אלא אף לדעת התוס' שבת דף ד' שמחלקים‬ ‫בין חציה שפחה וחציה בת חורין שנהגו בה מנהג‬ ‫הפקר וכפו את רבו להוציאה בגיטין דף ל"ח משום‬ ‫שחזרה והמציאה את עצמה לזנות והו"ל דומי'‬ ‫לאנוסין, משא"כ היכא דפשע אין אומרים לאדם‬ ‫חטא בשביל שיזכה חבריך, דמשמע דאונס עדיף‬

‫הדרך, דאילו לא הי' להם חברים שמשכו אותם‬ ‫להתרגל בהם ולהיעשות אחד מהם לא הי' סרים‬ ‫כ"כ מהדרך הישר, ובעוה"ר אלו החבורות‬ ‫מתגדלים ומתרבים בכל יום ועלולים להיות מזיק‬ ‫ומסכן להרבה ילדים כשרים, וא"כ ה"ז דומה‬ ‫בדומה ממש לחצי' שפחה וחצי' בת חורין‬ ‫שנחשבת כמכשול לרבים ומצוה להסירו )ואע"פ‬ ‫שאין אלו הילדים רודפים אחרי הכשרים להכשילם‬ ‫משא"כ האשה בתוס' שם, מ"מ פשוט שלא בכוונת‬ ‫הלב תלי' מילתא אלא כל שהוא סכנה לרבים מאיזה‬ ‫טעם שהיא מצוה להסירו ומצוה דרבים חשיבי(‬ ‫משא"כ התינוקות שנשבו אינם משפיעים על שום‬ ‫מאן דאינהו לחודי' קאי ואינהו לחודי' קאי ואינם‬ ‫מתערבים אלו עם אלו כלל.‬ ‫ועוד יש לתת טעם לשבח להקדים קירוב‬ ‫הילדים שסרו מדרך הישר להתינוקות שנשבו, ע"פ‬ ‫מש"כ בשו"ת מהרי"ק סי' ד' גבי עיר רעגנשפורק‬ ‫שעכו"ם תופסים משם אנשים ר"ל, וכ' דיש חיוב‬ ‫מצד הדין על כל שאר העיירות הסמוכות לעמוד‬ ‫לימין אנשי רעגנשפורק לסייעם בכסף מלא כדי‬ ‫להסיר מהם הסכנה, ואע"פ שהעיירות הסמוכות‬ ‫אינם עומדים כעת תחת הסכנה, מ"מ כיון דמסתבר‬ ‫שלעתיד יגיע הסכנה גם לשאר עיירות הרי‬ ‫מחוייבים כולם לסייע לרעגנשפורק, עיי"ש מה‬ ‫שהביא ראיה מפרק המקבל. ושוב כ' וז"ל ועוד‬ ‫אפילו תאמר שאין זה אלא חשש סכנה בעלמא ולא‬ ‫תעשהו כודאי או כקרוב לודאי וכו' מ"מ מי לא תנן‬ ‫כופין אותו לבנות בית שער ודלת וכופין אותו‬ ‫לבנות לעיר חומה דלתים ובריח, ותניא בברייתא מי‬ ‫שיש לו בית בחצר אחרת בני חצר משעובדין אותו‬ ‫לעשות דלת נגר ומנעול, והרי בכל חשש סכנת‬ ‫גנבים או ליסטים כופין כל השייכים אל החשש‬ ‫ההוא לסייע בהצלת חשש כגון הדלת והנגר‬ ‫והמנעול לחצר וכן חומה דלתים ובריח לעיר כל‬ ‫שכן וכל שכן בחששא גדולה ועצומה כזו שהיא חס‬ ‫ושלום חשש הגוף והנפש וגו' עכ"ל. הרי דאף היכא‬ ‫דלא ברי הזיקא ואף לא קרוב לודאי מ"מ כל שיש‬ ‫לחשוש שיגיע הסכנה לו חייב להשתתף בהצלה.‬ ‫אשר על כן נראה בעובדא דידן דכל אלו‬ ‫הילדים הלא גדלו וחיו בבתי ישראל כשרים ומהם‬ ‫אצל הורים תלמידי חכמים ובני תורה ואעפ"כ‬ ‫ועכ"ז עולליהם הלכו שבי לפני צר ר"ל, והרי א"א‬ ‫שוב לדעת באיזה מקום ישא הפורץ את ראש, ואין‬ ‫שום מאן דלא שייך להחשש ר"ל, לכן חייבים‬ ‫כאו"א לעמוד לעזרתם ולימינם של אלו העוסקים‬

‫אחת שממציאה את עצמה לזנות נחשבים הרבים‬ ‫כאנוסים, ק"ו בן בנו של ק"ו הנסיונות והמכשלים‬ ‫שרובצות לילדים הללו בכל עת ובכל שעה, ולכן‬ ‫אין להחשיבם כפושעים בעצמם לגבי חיוב הצלתם.‬ ‫וכיון שאכתי לכלל אנוסים גמורים לא הגיעו, יש‬ ‫להקדים הצלתם להצלת התינוקות שנשבו שכבר‬ ‫פטרינהו רחמנא.‬ ‫ויתורץ לפי"ז קושיית השבות יעקב סי' ט"ז‬ ‫שהקשה עמש"כ בשו"ת נחלת שבעה הנ"ל דמותר‬ ‫לחלל שבת כדי להציל אדם מהעברת הדת, וטעמו‬ ‫ונימוקו, דמה גבי חולה אמרינן מוטב שיחלל שבת‬ ‫אחת כדי שישמור שבתות הרבה א"כ להציל נפשו‬ ‫מני שחת לא כ"ש, ובשבות יעקב כתב דזה אינו,‬ ‫דאע"ג דאמרינן גדול המחטיאו יותר מן ההרגו,‬ ‫מ"מ הרי בעבירות החמורות אמרינן שיעבור ואל‬ ‫יהרג, והיינו דיש חומר במיתה אשר איננו בחטא.‬ ‫אך לפי הנ"ל י"ל דאין הכי נמי - גדול המחטיאו‬ ‫יותר מן ההרגו ובאמת הי' ראוי שתהא הדין יהרג‬ ‫ואל יעבור בכל התו"כ, אך זה אינו, שהרי בכל‬ ‫עובדא דיעבור ואל יהרג הלא העבירה נעשית‬ ‫באונס, ובעבירה באונס לא אמרינן גדול המחטיאו‬ ‫יותר מן ההרגו, דאונס רחמנא פטרי, אבל אה"נ‬ ‫אילו הי' שייך לאנס אדם שיעבור עבירה ברצון הי'‬ ‫הדין באמת יהרג ואל יעבור דגדול המחטיאו,‬ ‫וכקושיית השבות יעקב. ולפי"ז מקושיית השבות‬ ‫יעקב יוצא לנו מקור לשיטת הרמב"ם פ"ח מהל'‬ ‫יסוה"ת ה"ד דהעובר באונס על עבירה שהיא ביהרג‬ ‫ואל יעבור, אע"פ שחילל את השם, מ"מ אין בי"ד‬ ‫ממיתין אותו, שמ"מ אונס מיקרי. דהנה לכאורה יש‬ ‫לתמוה עמש"כ למעלה דסיבת הדין דיעבור ואל‬ ‫יהרג בכל התורה הוא רק האונס שבו, ואילו הי'‬ ‫עבירתו נחשבת כמזיד הי' הדין יהרג ואל יעבור אף‬ ‫בכל התו"כ, דלכאורה זה אינו, דלהוי הדין יהרג‬ ‫ואל יעבור ואז לא תחשב כאונס כלל דחייב למסור‬ ‫נפשו ע"ז, ובע"כ צ"ל דאף היכא דהדין מחייבת‬ ‫יהרג ואל יעבור אכתי אונס מיקרי ודו"ק.‬ ‫ועוד טעם גדול נראה שיש להקדים קירוב אלו‬ ‫הילדים לתינוקות שנשבו, ע"פ מש"כ התוס' שבת‬ ‫ד' ע"א וגיטין מ"א ע"ב, דאשה שמכשלת את‬ ‫הרבים נחשבת כמצוה דרבים ורק אז אמרינן חטא‬ ‫בשביל שיזכה חברך, דלפי"ז קירוב אלו הילדים נמי‬ ‫כמצוה דרבים חשיבי, שהרי הילדים הללו דרכם‬ ‫להתחבר עם שאר ילדי ישראל הכשרים ומשפיעים‬ ‫עליהם וממשיכים אותם לדרכם הרעה, ובחוש אנו‬ ‫רואים אצל הרבה מאלו שירדו פלאים וסרו מן‬

‫הערות על הנ"ל מאת הרה"ג מורה"ר‬ ‫משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫סג"נ העדה החרדית ירושלים תובב"א‬ ‫מח"ס מועדים וזמנים‬

‫משה שטרנבוך‬ ‫סגן נשיא העדה החרדית בעיה"ק‬ ‫מח"ס מועדים וזמנים‬ ‫ראב"ד דק"ק חרדים ביוהנסבורג‬ ‫בעזהי"ת, יום י"ח אלול תשנ"א‬

‫בעוללים האלו להיות להם לעזרה בצרה ולהסיר‬ ‫מגבולנו את הסכנה הזאת, לבנות דלת נגר ומנעול‬ ‫לבל יתן המשחית לבא אל תוך בתינו עוד, ותזכו כל‬ ‫בית ישראל לזרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול‬ ‫מפתגמי אורייתא, עדי נזכה לראות בישועת כל‬ ‫ישראל ושמחתן בב"א.‬ ‫ובזה בעה"ח עש"ק לס' ולמדתם אותם את‬ ‫בניכם, כ"ב מנחם אב תנש"א לפ"ק.‬ ‫יעקב אהרן שפירא‬

‫לכבוד הרב הגאון המפורסם, בנש"ק וכו' וכו'‬ ‫ה"ה יעקב אהרן שפירא שליט"א‬ ‫אחדשה"ט וש"ת. זה עכשיו קבלתי כאן‬ ‫היוהנסבורג שאלת כת"ר בענין קירוב רחוקים, ולא‬ ‫ידעתי למה פנה אלי, רק כיון שהגיע לידי מפני‬ ‫כבודו לא אוכל להשיבם ריקם.‬ ‫ושורש השאלה אצלו אם לקרב קודם האנסים‬ ‫שהם בגדר תינוק שנשבה, או אלו שהתחנכו בפרק‬ ‫התורה וסרו מדרך אבותיהם, ודעתו שאלו שסרו‬ ‫מהדרך מסוכנים יותר, והדבר אינו מוכרח‬ ‫שלפעמים דוקא תינוק שנשבה מסוכן, אבל לדעתי‬ ‫לא מצאתי כאן מקום שאלה, ואין לחלק ובמי‬ ‫שרואה יותר שיצליח צריך לפעול.‬ ‫והנה אם המשפחה חרדים מלבד הקירוב יש‬ ‫בזה טובה גדולה וצדקה וחסד להורים ומשפחה‬ ‫להשיב לב בנים לאבות, ואף שיש גם בתינוק‬ ‫שנשבה טובה לאבות אבותיהם, לשמח ההורים או‬ ‫משפחה שהם בחיים צדקה גדולה מאד.‬ ‫ומרן הגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל בשם אביו‬ ‫הגר"ח זצ"ל, שאפילו תינוק שנשבה הוא אפיקורס‬ ‫הוא רק "נעבעך", ודקדק מרן זצ"ל בלשון הרמב"ם‬ ‫בפ"ג דממרים ה"ג שמביא בתינוק שנשבה שלפיכך‬ ‫ראוי להחזירם בתשובה, ולא קאמר שאינם‬ ‫אפיקורסים כלל, רק ראוי למושכם שקל יותר שהם‬ ‫מוטעין, משא"כ בשיטה אפיקורס קשה להזיזו,‬ ‫אבל בזמנינו מכח הסיבה והשגחת הקב"ה הסתר‬ ‫תוך הסתר סרו מן הדרך, ולכן מביאו החזו"א זצ"ל‬ ‫שאין בהם דין מורידין, וראוי למושכם באהבה אף‬ ‫שסרו מדרך אבותיהם, ואם רואים שיש בזה תקנה‬ ‫הם כתינוק שנשבה ממש, אבל האמת שאפילו‬

‫מה שהשיב להנ"ל‬ ‫הרה"ג מוהר"ר ישראל גרוסמן ]שליט"א[ זצ"ל‬ ‫מח"ס שו"ת נצח ישראל, שיעורי כתובות, ועוד‬

‫ב"ה כ"ה תשרי תשנ"ב ירושלים תובב"א‬ ‫ישאו הרים שלו' וגבעות ברכה למע"כ האי‬ ‫גברא רבא ויקירא הרב הגאון המפורסם רבי יעקב‬ ‫אהרן שפירא שליט"א רק בק"ק בעיזוואטער, מחבר‬ ‫ספר "משפטי הבירורים"‬ ‫שלו' וברכה!‬ ‫קבלתי כעת מכתבו ושאלת חכם בנ"ד איננה‬ ‫חצי תשובה אלא תשובה מלאה, מבוססת ומבוררת‬ ‫כדת של תורה, ויהי ה' עמו כמותו ההלכה בכל‬ ‫מקום,‬ ‫ואחתום בכל הכבוד,‬ ‫ישראל גרוסמן‬

‫מה שהשבתי להרה"ג הנ"ל על דבריו הנ"ל‬

‫מוצאי יום הדין תשנ"ב לפ"ק‬ ‫מע"כ הרה"ג מורהר"ר משה שטרנבוך שליט"א,‬ ‫אחדשת"ה כמשפט. מכתבו בענין קירוב רחוקים‬ ‫קבלתי, במש"כ כת"ר שליט"א דלא מצא מקום‬ ‫שאלה דבמי שרואה יותר שיצליח צריך לפעול,‬ ‫כוונתי הי' במקום שהצלחתו שוה בזה ובזה, או‬ ‫שלא יודע איפה יצליח יותר, גם נ"מ במי שרוצה‬ ‫לתת מעותיו למוסד שעוסק בקירוב הי מינייהו‬ ‫עדיף, ועכ"פ יש הרבה אופנים שיש להסתפק בזה.‬ ‫והנני דושת"ה באה"ר ובברכת גמר חתימה טובה,‬ ‫יעקב אהרן שפירא‬

‫המסיתים שמצוה להודפם ולרודפם ועליהם אנו‬ ‫מתפללים יום יום שיאבדו, היינו שהם בגדר רודף,‬ ‫אבל כשיש בהם תקוה דאפשר לפעול שלא יזיקו‬ ‫ולהחזירם בתשובה, ויש להם אוזן קשבת, אין לנו‬ ‫להתבייש רק לפעול. ושורש הדבר גמרא מפורשת‬ ‫בשבת נה. שירושלים מלא תועבות ואפילו צדיקים‬ ‫נענשו שהיה להם לפעול ולהוכיחם, ואף שמחללי‬ ‫שבת בפרהסיא אין חיוב תוכחה וכמבואר בביה"ל‬ ‫תר"ח ע"ש היינו כשלא יועיל אף שמפורש בתורה‬ ‫האסור וכמבואר בבה"ל )סי' תר"ח( ע"ש היטב,‬ ‫אבל כשמצפה שיועיל ראוי להוכיחם שאחינו הם‬ ‫ובדרך אבינו שבשמים שקרא גם למנשה לחזור‬ ‫בתשובה.‬ ‫סוף דבר אנו מחוייבים לפעול ולעשות‬ ‫כשנראה שנוכל לפעול, ואין חילוק האיך נפל או‬ ‫נמצא בבור תחתית, ולפי החזו"א זצ"ל הדין מכין‬ ‫ועונשין עד שתצא נפשו היינו שהוא בגדר רודף,‬ ‫מפני שאנו נענשין עליו )בפירושו לתורה( ואף שהם‬ ‫כעת בדיעות כוזבות, שהיא מחלה מדבקת שאין‬ ‫לדבק בהם, אבל לפעול אצלם מצוה רבה, וראוי‬ ‫להחזיק טובה להרב פיין נ"י )שמביא במכתבו( אם‬ ‫בדרך התורה מחזיר למוטב אנשים שסרו‬ ‫ממשפחותיהם, והוא שלוחי דידן ושלוחי דרחמני,‬ ‫וחלקי יהא עמו, וכמו דוד המלך ע"ה שאמר לתיקון‬ ‫תשובה "אלמדה פושעים דרכיך" )פושעים היינו‬ ‫מוקדים( ויהיו חטאים דהיינו שוגגים וישובו אבל‬ ‫הכל בדרך התורה דוקא ולא להתפשר בקוצו של‬ ‫יו"ד מהש"ע ח"ו.‬ ‫ודי בדברים אלה בחודש התשובה לחזק‬ ‫ולעודד להשיב לב כל בני ישראל לאבינו ששמים,‬ ‫ולא להסתכל אם אשם או לא, כי בנים אנו לאבינו‬ ‫שבשמים, ולדידן כל נשמה ונשמה כשמעוררים הני‬ ‫רחמינם מעוררים רחמי שמים על כל בית ישראל‬ ‫ומקרבים בזה גאולתינו העתידה.‬ ‫והנני בזה מצפה בכליון ממש לרחמי שמים‬ ‫מרובים ומברכו בכו"ט שנת אושר ועושר ברוחניות‬ ‫וגשמיות וגאולה קרובה במהרה בימינו ובקרוב,‬ ‫משה שטרנבוך‬