‫מסמך עקרונות‬

‫העיר תל אביב יפו נמצאת במשבר תחבורתי קשה היוצר מפגעים ועלויות כלכליות,‬ ‫סביבתיות וחברתיות לתושבי העיר ולמדינה כולה. המשבר אינו תופעת טבע בלתי נמנעת,‬ ‫אלא תוצר של החלטות מדיניות מכוונות שמעדיפות את משתמשי המכוניות על פני שאר‬ ‫משתמשי הדרך בעיר – הולכי רגל, נוסעי אופניים, ומשתמשים בתחבורה הציבורית. זוהי‬ ‫מדיניות ממנה נפגעים כלל תושבי העיר, אך באופן בולט קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: דרי‬ ‫הפריפריה המטרופולינית, נשים, חסרי השכלה ועבודה, ובני מיעוטים לאומיים המרוכזים‬ ‫בעיקר בדרום העיר.‬

‫אנו, ארגונים למען חברה וסביבה הפועלים מבקשים לקדם חזון אלטרנטיבי למדיניות‬ ‫התחבורתית השלטת בעיר כיום. חזון זה, יש בכוחו להוריד באופן משמעותי כל ההשפעות‬ ‫השליליות של התחבורה: רמת זיהום האוויר, הגודש בדרכים, תאונות הדרכים, חוסר‬ ‫הנגישות והשוויוניות, כמות פליטות גזי החממה ואת הניכור המאפיין רחובות רבים בהם‬ ‫ניכרת בולטות המכוניות מחד, ודלילות חיי הרחוב מאידך.‬

‫חזון זה מושתת על לקחים מהארץ ומהערים בעולם כולו, שהבינו זה מכבר שאין ביכולתן‬ ‫לספק את צרכי הניידות של תושביהן בבנייה אין סופית של כבישים וחניה, אלא בפתרונות‬ ‫תחבורתיים חלופיים. לשם כך, יש לחולל שינוי מהותי בסדרי העדיפויות של פיתוח‬ ‫התשתיות, הטכנולוגיות והחינוך. זהו שינוי שעליו להתרחש במקביל הן ברמות התכנוניות‬ ‫והפוליטיות, והן בליבם של תושבי העיר ומבקריה.‬

‫העיקרון הראשון בחזון התחבורה העירונית המקיימת הוא שמתחילים עם מה שיש. למרות‬ ‫החשיבות הרבה בהתקנת מערכות משוכללות שנותנות פתרון כולל, אין אנו יכולים לשים‬ ‫מבטחינו בעתיד רחוק ומעורפל, כשבינתיים סובלים אנו, ילדינו ונכדינו מזיהום האוויר‬ ‫והמחלות הקשורות בו כתוצאה מהתלות ההולכת וגוברת ברכב פרטי. אנו מעדיפים עיר‬ ‫שבה הרחובות מהווים אתרי מפגש שוקקים בין אנשים וקבוצות שונים. אנו רוצים עיר חיה‬ ‫יותר, ידידותית יותר שמציעה סביבה נעימה ובריאה יותר. לכן, עלינו לשפר את מערכת‬ ‫התחבורה הציבורית, את אפשרויות התנועה באופניים וברגל, ולהציע אלטרנטיבות אמיתיות‬ ‫ומורגשות לרכב הפרטי.‬

‫העיקרון השני הוא שיש לתת עדיפות ברורה לתחבורה הציבורית ולתחבורה הפעילה על פני‬ ‫הרכב הפרטי. ליבה הפועם של העיר הוא בני האדם שבה, ולכן עליה גם להבטיח את‬ ‫התנועה המהירה שלהם. המציאות כיום מלמדת אותנו שיכולתו של הרכב הפרטי לתת לכך‬ ‫מענה הולכת ויורדת עם הזמן, בעודנו מגדילים את הזמן בו אנו ממתינים בפקקי תנועה.‬ ‫לפיכך, הפתרון הוא תחבורה ציבורית איכותית, נגישה, נקיה, מהירה וזולה. שיפור התחבורה‬ ‫הציבורית נעשה על ידי הקצאה משמעותית של צירים לתנועה בלעדית של אוטובוסים‬ ‫ולאמצעי הסעה ציבורית אחרים. בנוסף, יש לתת עדיפות לתחבורה ציבורית ברמזורים‬ ‫ובצמתים, באופן שיאפשר לנוע, ככל הניתן, ללא עצירות. כמו כן, יש ליעל ולהקל על עלייתם‬ ‫וירידתם של נוסעים, בעזרת כרטוס שלא על גבי האוטובוס, והשוואת מפלס התחנה‬ ‫והאוטובוס.‬

‫כמו כן, לצד חיזוקה והגברת איכותה של התחבורה הציבורית, יש לפעול להחלשה‬ ‫משמעותית של תשתיות תחבורה ציבורית המהוות מטרד חברתי וסביבתי. אחד מהמפגעים‬ ‫הבולטים, אם לא הבולט ביותר, הנו התחנה המרכזית של תל אביב, שיוצרת מפגעי זיהום‬ ‫אוויר, רעש ופשע. מסופי קצה קטנים יותר, שפזורים בשולי העיר, ושלא בלב אזורי מגורים‬ ‫יכולים לתת פתרון ראוי לכך, פתרון שיש לקדמו בד בבד עם השיפורים האמורים לעיל.‬

‫מערכת תחבורה איכותית תגביר את הנוחות והנגישות, תשפר את יכולתם של הורים להגיע‬ ‫בצורה ידידותית וקלה לבתי הספר ולגנים. כמו כן, תשתית מתאימה של תחנות מוארות,‬ ‫שגובהן מתאים לגובה רצפת האוטובוס, תאפשר שימוש בטוח ונוח יותר לנשים, קשישים,‬ ‫נכים והורים עם עגלות ילדים. כל אלה יתרמו ליכולתן של נשים וקבוצות מודרות נוספות‬ ‫להגיע למרכזי תעסוקה במרכזי העסקים המטרופוליניים, ולשפר את מצבן הכלכלי בזכות ולא‬ ‫בחסד, כמו גם להשתלב במארג החיים החברתיים והפוליטיים השוקקים במטרופולין.‬

‫אנו טוענים כי המצב לא ייפתר "מלמעלה", על ידי הממשלה והעירייה בלבד. עלינו כתושבים,‬ ‫כארגונים, כנציגים וכקבוצות לדרוש ולהציע את הפתרונות שנראים לנו מספיקים ומספקים.‬ ‫רק יצירת לחץ ציבורי משולב עם פעילות עירונית וממשלתית יוכלו להביא לשיפור מתמיד‬ ‫במצב התחבורה בעיר, וכך גם באיכות חיינו.‬