‫ש‪ :‬איזה שיפור יכולים לעשות רק שני מסלולים בכל העיר?

‬
‫ת‪ :‬המשמעות העיקרית של חוצה וסובב היא הרציפות שלהם לאורך כל תל אביב יפו‪ .‬מאחר ובשני הקווים‬
‫תנאי הנסיעה יהיו טובים הרבה יותר‪ ,‬ניתן יהיה להגיע איתם במהירות מדרום לצפון‪ ,‬וממזרח למערב‪.‬‬
‫למרות שבפני עצמם שני המסלולים נותנים פיתרון מערכתי לתושבי ומבקרי העיר‪ ,‬עם הזמן ניתן יהיה‬
‫לפתח מערכת נרחבת של קווים נוספים שיתחברו אליהם‪ ,‬יחצו אותם או ימשיכו אותם‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם לא צריך לרכז את המאמצים שלנו כרגע ברכבת קלה‪/‬תחתית?‬

‫ת‪ :‬הקמתה של רכבת קלה‪ ,‬ועוד יותר מכך רכבת תחתית‪ ,‬דורשת הרבה מאוד זמן וכסף‪ ,‬שהופכים את‬
‫המשימה למורכבת ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬אנו לא מתנגדים ליישומה של תוכנית הרכבת הקלה‪ ,‬אך מאמינים כי יש‬
‫ליישם פיתרון אותו ניתן יהיה ליישם תוך שנה‪-‬שנתיים‪ ,‬כך שנוכל להשתמש בו תוך פרק זמן קצר ביותר‪.‬‬

‫ש‪ :‬למה ירצו אנשים שנוסעים ברכב פרטי לעבור להשתמש בתחבורה ציבורית באוטובוסים?‬
‫ת‪ :‬מהיר בעיר הופכת את מערכת התחבורה בחוצה ובסובב לדבר שונה לחלוטין ממערכת האוטובוסים‬
‫שאנו מכירים‪ .‬זו מערכת שמתנהגת בעצם יותר כמו מערכת רכבת ממערכת אוטובוסים – זמן הנסיעה‬
‫הקצר‪ ,‬התדירות הגבוהה‪ ,‬הכרטוס מחוץ לאוטובוס‪ ,‬התחנות המשופרות והמידע הזמין הופכים את חוויית‬
‫הנסיעה לנעימה‪ ,‬מלהיבה ומהירה‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מאמינים כי יש בכוחה לשכנע אנשים שאפשר לנוע מהר יותר‪,‬‬
‫במחיר נמוך יותר ובאופן ידידותי לסביבה ולבריאות באמצעות "מהיר בעיר"‪.‬‬

‫ש‪" :‬חוצה" ו"סובב" כלל לא עוברים בשכונה שלי‪ ,‬איך הם יעזרו לי?‬
‫ת‪ :‬מערכות אוטובוסים מהירים מתבססות בעצם הגדרתן בעיקר על צירים ראשיים‪ ,‬שם יכולים הקווים לנוע‬
‫במהירות מירבית‪ .‬אך נדבך לא פחות חשוב במערכת הוא הקווים המזינים – קווים שעוברים בתוך השכונות‬
‫ומעבירים אנשים לקווי "מהיר בעיר"‪ .‬קווים כאלה יצטרכו לנוע בשכונות רבות בעיר‪ ,‬בתדירות גבוהה‪,‬‬
‫ולאפשר מעברים מהירים ללא תשלום נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שהתוכנית תצליח‪ ,‬כך יגדל הסיכוי להרחיב את‬
‫המערכת ולהוסיף קווים מהירים בנתיבים מרכזיים בעיר‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם אוטובוסים נוספים בעיר לא יגדילו את זיהום האוויר בצורה משמעותית?‬
‫ת‪ :‬האוטובוסים שינועו ב"חוצה" וב"סובב" הם אוטובוסים מדגם יורו ‪ ,5‬שהוא הדגם המתקדם ביותר כיום‬
‫בכל הנוגע לפליטות חלקיקים‪ .‬אומנם כבר כיום נוסעים אוטובוסים מדגם יורו ‪ 5‬ברחובות העיר‪ .‬אך השיפור‬
‫העיקרי שתאפשר מהיר בעיר הוא הנסיעה הרציפה של אותם אוטובוסים‪ .‬לפי המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫כשאוטובוס תקוע בפקק‪ ,‬רמת הזיהום שהוא פולט היא גבוהה יותר‪ ,‬גם אם הוא מדגמים מתקדמים‪ .‬אך‬
‫כשמאפשרים לאוטובוס לנסוע ללא עצירות‪ ,‬רמת הזיהום יורדת בעשרות אחוזים‪ .‬כשמוסיפים לכך את אלפי‬
‫בעלי המכוניות שבכוחה של מהיר בעיר לשכנע להשאיר את הרכב בבית‪ ,‬ניתן לזהות פוטנציאל להפחתת‬
‫הזיהום באופן משמעותי בתוך תל אביב יפו‪.‬‬

‫ש‪ :‬למה לא פשוט להגדיל את כמות האוטובוסים שנוסעים בקווים הקיימים?‬

‫ת‪ :‬אם נגדיל את כמות האוטובוסים‪ ,‬אך לא נקצה להם תשתיות מיוחדות לנסיעה מהירה ורציפה‪ ,‬תגדל‬
‫כמות הפקקים‪ ,‬ואיכות השירות שתספק התחבורה הציבורית לא תשתפר‪ .‬מהיר בעיר משלימה את‬
‫הגברלת תדירות האוטובוסים בהקצעת נתיבים בלעדיים עבורם‪ ,‬ובכך ליצור נסיעה רציפה ללא עצירות‪.‬‬

‫ש‪ :‬למה צריך עוד נתיבי תחבורה ציבורית‪ ,‬אם יש כבר כאלה שלא אוכפים?‬
‫ת‪ :‬הנתיבים הקיימים כיום בתל אביב יפו אינם נותנים מענה רציף ומערכתי לתחבורה הציבורית‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ברור כי כל שיפור בנתיבי התחבורה הציבורית בעיר‪ ,‬בכללם הוספה של נת"צים חדשים ידרוש גם אמצעי‬
‫אכיפה אפקטיביים‪ .‬משרד התחבורה מבצע בימים אלה פיילוט לשימוש במצלמות שמותקנות מעל נת"צים‬
‫ומצלמות נהגי רכב פרטי שמשתמשים בנת"צ באופן לא חוקי‪ .‬אם יצליח‪ ,‬ניתן יהיה להרחיב את השימוש‬
‫במצלמות לכל מסלולי מהיר בעיר‪ .‬יתכן מאוד שאחרי זמן לא רב אנשים יתרגלו שאלו הם נתיבים המיועדים‬
‫לאוטובוסים המהירים והצורך באכיפה ירד‪.‬‬
 ‫ש‪ :‬איך תתחבר מהיר בעיר לתחנות הרכבת בעיר?‬
‫ת‪ :‬הקו ה"חוצה" יאסוף נוסעים סמוך לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה‪ ,‬בעודהקו הסובב יעבור בסמוך‬
‫לתחנות תל אביב מרכז‪ ,‬תל אביב השלום‪ ,‬ובמרחק קטן מתל אביב ההגנה‪.‬‬

‫ש‪ :‬כיצד התוכנית עוזרת לרוכבי האופניים בעיר?‬

‫ת‪ :‬מטרת התוכנית היא למצוא פתרון של תנועה בעיר עבור תושבי העיר ומבקריה באמצעות תחבורה‬
‫ציבורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלק אינטרגלי בתוכנית הוא חיבור מסופי התחבורה הציבורית השונים )אוטובוסים ורכבת(‬
‫לתשתית תחבורת אופניים והולכי רגל‪ .‬זאת באמצעות שבילי אופניים רציפים המאפשרים תנועה קלה‬
‫ומהירה אל מוקדי התחבורה הציבורית בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוקמו חניות אופניים מאובטחות בנקודות הקצה‪ ,‬ונפעל‬
‫במרץ לאפשר העלאה של אופניים לאוטובוסים באופן שלא יאט את תנועת האוטובוסים ולא יפגע בבטיחות‬
‫הנוסעים‪.‬‬

‫ש‪ :‬הבעיה העיקרית עם אוטובוסים היום היא צפיפות הנוסעים‪ .‬כיצד תטפל מהיר בעיר בבעיה זו?‬
‫ת‪ :‬הגברת תדירות האוטובוסים בחוצה ובסובב לפעם בכמה דקות תאפשר להקטין את הצפיפות‬
‫באוטובוסים‪ ,‬ולהפוך את חוויית הנסיעה לנעימה‪ ,‬נוחה וידידותית למשתמשים‪.‬‬

‫ש‪ :‬אם נצטרך להחליף אוטובוסים בתוך המערכת של מהיר בעיר‪ ,‬או בינה לבין אוטובוסים אחרים‪,‬‬
‫האם מחיר הנסיעה לא יעלה?‬
‫ת‪ :‬אנו דורשים כי כרטיס הנסיעה במהיר בעיר ובתל אביב יפו כולה יהיה כרטיס משולב לכל סוגי ומפעילי‬
‫התחבורה הציבורית‪ ,‬וכי הכרטיס יהיה תקף לפי זמן ולא לפי כמות נסיעות‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אעלה בשעה ‪09:00‬‬
‫על קו "חוצה" של מהיר בעיר‪ ,‬אוכל לעלות על קו נוסף עד השעה ‪ 10:00‬או ‪ ,11:00‬מבלי לשלם על כרטיס‬
‫נוסף‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם מהיר בעיר תהיה זמינה גם בשבת ובלילות?‬

‫ת‪ :‬אנו דורשים כי חוצה וסובב יפעלו גם בימי שבת וגם בלילות )בתדירות שונה(‪ .‬לקראת ההפעלה נקיים‬
‫הליך של שיתוף ציבור בכל אחת מהשכונות על מנת להתאים את השירות לרצונות התושבים‪ ,‬אך תהיה לכל‬
‫המעוניינות והמעונייניםו האופציה לנסוע בתחבורה ציבורית בכל ימות השבוע‪.‬‬

‫ש‪ :‬איפה עוד בעולם קיימת מערכת כמו "מהיר בעיר"?‬

‫ת‪ :‬היום ניתן לראות מערכות אוטובוסים מהירים) ‪ (BRT - Bus Rapid Transit‬בערים רבות‪ ,‬מלוס אנג'לס‬
‫ויוג'ין בארצות הברית‪ ,‬יוהנסבורג בדרום אפריקה‪ ,‬בייג'ינג בסין‪ ,‬קוריטיבה בברזיל ובוגוטה בקולומביה‪.‬‬
‫המערכות חוללו שינוי משמעותי באופן בו נתפסת תחבורה ציבורית ברבות מאותן ערים‪ .‬ניתן לקרוא יותר‬
‫לעומק על הניסיון הנצבר בעולם בכתובת הבאה‪:‬‬
‫‪http://city4all.org.il/metro4all/?page_id=112‬‬

‫ש‪ :‬למה למדינה לפתח מערכת תחבורה ציבורית כזו? אם אנשים יעזבו את המכונית‪ ,‬המדינה תפסיד‬
‫מיסים על דלק‪...‬‬
‫ת‪ :‬מעבר למחויבות של משרד התחבורה לפיתוח תחבורה ציבורית‪ ,‬הנזקים העקיפים של השימוש במכונית‬
‫עולים כסף רב למדינה‪ ,‬והמדינה יודעת זאת‪ .‬כבר לפני יותר משנה הודה משרד האוצר שהפקקים בגוש דן‬
‫יוצרים הפסד של מיליארדי שקלים בשנה‪ ,‬בשעות עבודה מבוזבזות‪ ,‬נזקי בריאות‪ ,‬וירידה בערך הנדל"ן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬השקעה במערכת תחבורה ציבורית כמו מהיר בעיר תיצור רווחים עקיפים וישירים ממנה ייהנו הן‬
‫האזרחים כבודדים‪ ,‬והן המדינה והחברה‪.‬‬

‫ש‪ :‬העירייה ומשרד התחבורה מעבירים את האחריות לקידום נתיבי תחבורה ציבורית מאחד לשני‪ .‬מי‬
‫אחראי לבנות את המערכת?‬
‫ת‪ :‬הסמכות להקצות את הנתיבים עליהם יעברו קווי החוצה והסובב היא של מועצת העיר תל אביב יפו‪.‬‬
‫לאחר שתקצה המועצה והעירייה את הנתיבים‪ ,‬יוכל משרד התחבורה לתקצב את הפרויקט וליישמו בשטח‪.‬‬
 ‫ש‪ :‬למה לא פשוט להגביל את הכניסה של מכוניות לתל אביב יפו‪ ,‬וכך להוריד את רמת הזיהום?‬
‫ת‪ :‬לפני שמפעילים צעדים להגבלת תנועת מכוניות במרכז העיר באופן ישיר‪ ,‬יש להבטיח אלטרנטיבה ראויה‬
‫לתושבי העיר ומבקריה‪ .‬אנו מאמינים כי מערכת "מהיר בעיר" תתן מענה מצויין למשתמשי התחבורה‬
‫הציבורית‪ ,‬ורק לאחר שתיושם ניתן יהיה לשקול בצעדים להגבלת הכניסה של מכוניות לעיר‪ ,‬אם באיסור‬
‫מוחלט או באגרת גודש‪.‬‬

‫ש‪ :‬כיצד תשפיע התוכנית על מצב החנייה בעיר?‬

‫ת‪ :‬מאחר ונתיבים קיימים יוקצו לתחבורה ציבורית‪ ,‬שטח הכביש הכולל יצטמצם‪ ,‬ואיתו גם כמות החניות‪.‬‬
‫אך חשוב להבין כי לא משנה כמה חניות תנסה העירייה להוסיף‪ ,‬בקצב הגידול הנוכחי בכמות הנוכחיות‬
‫בעיר‪ ,‬החניות אף פעם לא יספיקו‪ .‬הפיתרון היחיד הוא להקטין את כמות הרכבים בעיר‪ .‬פיתרון זה יהפוך‬
‫אפשרי עם השקתה של מערכת מהיר בעיר ומתן חלופה אטרקטיבית לעשרות אלפי מחפשי חניה כיום‪.‬‬

‫ש‪ :‬היכן יוצבו התחנות ובאיזה מרחק אחת מן השנייה?‬

‫ת‪ :‬התחנות יוצבו רק לאחר שיתוף ציבור במהלך תכנון מפורט של הקווים‪ .‬המרחק בין התחנות צריך לאזן‬
‫בין שני צרכים – נסיעה מהירה‪ ,‬וגישה נוחה לתחנות‪ .‬ככל שיהיו יותר תחנות‪ ,‬כך מהירות הנסיעה תפחת‪,‬‬
‫אך המרחק בינן לבין המשתמשים יקטן‪.‬‬

‫ש‪ :‬מי תהיה החברה שתפעיל את קווי מהיר בעיר?‬

‫ת‪ :‬העיקרון המרכזי של התוכנית הוא שמתחילים עם מה שיש‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא נותנים לעניינים בירוקרטים לעכב‬
‫את השיפור בשירות‪ .‬לכן‪ ,‬בשלב ראשון תהיה זו חברת דן‪ ,‬שהיא המפעילה המרכזית של קווים בעיר‪,‬‬
‫וממילא האוטובוסים שלה עוברים במסלולים המוצעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬החברה תהיה חייבת לעמוד במדדי‬
‫השירות הנדרשים בשירות של אוטובוסים מהירים – הן מבחינת תדירות הקווים‪ ,‬דיוק ואמינות‪ .‬אם בשלב‬
‫מאוחר יותר יחליט משרד התחבורה להוציא את הקווים האלה למכרז‪ ,‬תהליך שלוקח זמן רב בדרך כלל‪,‬‬
‫נתמוך בכל החלטה שתתקבל‪.‬‬

‫ש‪ :‬האם התוכנית תחבר בין הקווים החדשים לחניוני מכוניות מחוץ למרכז העיר?‬
‫ת‪ :‬בתכנון המפורט יישקלו פתרונות של הזנה מהחניונים הגדולים כגון רידינג לקווים עצמם‪ ,‬כך שייחסך‬
‫הצורך להיכנס למרכז העיר עם רכב‪ .‬אולם כבר בהצעה הראשונית‪ ,‬הקווים עוברים בסמוך לחניון רידינג‬
‫ולחניון ארלוזרוב‪.‬‬

‫ש‪ :‬מדוע לוקח פחות זמן לבנות מערכת של אוטובוסים מהירים מרכבת קלה או תחתית?‬
‫ת‪ :‬בנייתה של מערכת ‪) BRT‬אוטובוסים מערכתיים( היא מהירה הרבה יותר‪ ,‬מאחר ולא נדרשות תשתיות‬
‫מיוחדות ויקרות כדי להוציאה לפועל‪ .‬ניתן להקים את הנתיבים בעזרת צבע‪ ,‬גדר‪ ,‬הפרדה מפלסית בגובה‬
‫שונה‪ ,‬פס צבע על הכביש לכל אורכו ודרכים רבות נוספות‪ .‬גם את התחנות ואת מרכיבי המערכת האחרים‬
‫ניתן ליישם במגוון דרכים‪ .‬אנו מבקשים להתחיל לפחות עם מרכיבים זולים יחסית‪ ,‬שגם כך מתוכננים בצורה‬
‫כזו או אחרת על ידי משרד התחבורה‪ ,‬אך באופן מרוכז שייתן אפקט משמעותי‪ .‬גם האוטובוסים הנדרשים‬
‫למערכת נמצאים ברובם בידי מפעילי התחבורה הציבורית‪ ,‬ולכן לא נדרשת השקעה משמעותית נוספת כמו‬
‫במקומות אחרים‪ ,‬או פרויקטים אחרים בהם היה צריך לקנות כלי רכב‪ ,‬קרונות ומגוון אמצעים יקרים יותר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬זמן ההקמה של מערכת אוטובוסים מהירים הוא קצר יותר – לא נדרשות חפירות מיוחדות‪ ,‬הנחה של‬
‫מסילות או תשתיות חשמל מיוחדות‪ .‬כל אלה מגבירים את הישימות של הפרויקט‪ ,‬ומאפשרים הקמה מהירה‬
‫שאינה דורשת תהליכים ביורוקרטים ארוכים ותהליכי תקצוב קשים למימוש‪.‬‬