‫מצעי גידול‬

‫מצעים מנותקים ‪Container media -‬‬

‫סה"כ שטח הגידול בחממות בישראל – ‪ 21,000‬דונם‬

‫מתוכם‪ :‬פרחים וצמחי בית‪:‬‬

‫טוף ‪ 3,000 -‬דונם‬

‫צמר סלעים ‪ 350 -‬דונם‬

‫אחרים ‪ 650 -‬דונם‬

‫ירקות‪ :‬טוף ‪ +‬חומר אורגני – ‪ 250‬ד ונם‬

‫סה"כ גידול ב מצעים מנותקים בישראל – ‪ 4,250‬דונם‬

‫סה"כ שטח הגידו ל ב חממות בהולנד – ‪ 92,000‬דונם‬

‫מניעים לגידול במצעים מנותקים‬

‫קרקע מקומית שאיננה מאפשרת גידול בקרקע‬ ‫•‬

‫מחלות קרקע‪ -‬דעיכה של פוריות הקרקע‪ ,‬פתוגנים מינורים‪.‬‬ ‫•‬
‫ירידה בפוריות הקרקע (דלדול‪ ,‬המלחה‪ ,‬הצטברות פתוגנים משניים‪ ,‬איטום)‬ ‫•‬
‫מחסור במקום‬ ‫•‬
‫מחסור במים‬ ‫•‬
‫עלייה באיכות היבול ובהכנסות ליח' שטח וליח' מים‬ ‫•‬
‫משתלות‪ ,‬ייצור שתילים‬ ‫•‬
‫יישומים מיוחדים – צמחי בית‪ ,‬גננות גגות‪ ,‬וכד'‬ ‫•‬

‫השוואה בין גידול בקרקע להידרופוניקה‬

‫הידרופוניקה‬ ‫קרקע‬

‫אין‬ ‫יש‬ ‫עיגון‬ ‫•‬

‫מעטה‬ ‫גדולה‬ ‫שונות בסביבת השורש‬ ‫•‬
‫קטן‬ ‫גדול‬ ‫מאגר יסודות הזנה‬ ‫•‬
‫קטן‬ ‫גדול‬ ‫כושר בופר‬ ‫•‬
‫קטן‬ ‫גדול‬ ‫נפח‬ ‫•‬
‫מעט‬ ‫הרבה‬ ‫חומרים אורגניים‬ ‫•‬
‫מעט‪ -‬יותר רגיש למחלות‬ ‫הרבה‬ ‫מיקרואורגניזמים‬ ‫•‬
‫קלה‬ ‫קשה‬ ‫אפשרות בקרה ושליטה‬ ‫•‬
‫מהירים‪ -‬רגיש לשינויים ותלוי מגדל‬ ‫איטיים‬ ‫שינויים בהרכב סביבת השורש‬ ‫•‬

‫מרכיבים מנרליים‪:‬‬

‫חול – היום פחות מקובל‪ ,‬זה היה המצע המינראלי הפשוט והראשוני שהיה בשימוש‪ .‬קרקעת קלות עדיפות כמצע‬ ‫•‬
‫למשל חול עדיף על חרסית‪ .‬יותר קל לשתול על ביתי שורשים‬
‫חצץ – גס יותר מהחול ולכן יותר מאוורר ממנו‪.‬‬ ‫•‬
‫חמרה – היום פחות מקובל‬ ‫•‬
 ‫טוף – מאוד שימושי בארץ‪ ,‬נכרה ברמת הגולן‪ .‬אפר של חומר וולקני‪ .‬נקבוביות פנימית שיכולה להחזיק מים‬ ‫•‬
‫ונוטריינטים‪ .‬אוורור טוב (כמו חצץ)‪ .‬אפשר להשתמש שוב ושוב‪ .‬פופולרי בארץ‪.‬‬
‫צמר סלעים – משומש באירופה‪ ,‬חומר סיבי‪ ,‬משומש לבדוד חשמל‪ .‬חומר וולקני שמותך עם סידן ועשוי לסיבים‪.‬‬ ‫•‬
‫לאורך עונה (או עונות) גידול הצמר נדחס והופך לפחות אוורירי מתחילת הגידול‪ .‬סטרילי בעת הייצור‪.‬‬
‫ורמיקוליט – מינרל חרסית ‪ 2:1‬דומה למונטמורלניט‪ ,‬יש לו קק"ח גבוה‪ .‬הרחקה לוחות על ידי חימום מהיר (המים‬ ‫•‬
‫ההיגרוסקופים רותחים וכך הוא תופח)‪ .‬נפוץ וסופג הרבה מים‪.‬‬
‫פרלייט – מינרל מחומר וולקני שמעובד בחום גבוה הגורם לפיצוץ‪ .‬משקל נפחי נמוך‪ ,‬צפיפות גושית נמוכה (בערך‬ ‫•‬
‫כמו של קלקר)‪ ,‬מגיע בגדלים שונים‪.‬‬
‫אפר פחם – דומה לטוף (יש לו נקבוביות פנימית)‪ ,‬חומר פסולת של תחנת פחם‪ ,‬יכול להתמודד עם ‪ PH‬גבוה‬ ‫•‬
‫ומליחות‪ ,‬צריך לעבור טיפול כדי שיהיה שמישי‪ .‬חשוב כי המקור של זה הוא פסולת‪ -‬זה מקור ייצור קבוע‪ .‬יכול‬
‫להחליף את הטוף שמקורו מתכלה‪.‬‬

‫מרכיבים אורגניים‪:‬‬

‫כבול – חומר אורגני הנוצר בביצות לרוב באזורים ממוזגים וקרים‪.‬‬ ‫•‬
‫כבול ספגנום – נוצר מטחבים‪ ,‬כאשר החומר האורגני מתפרק הוא שוקע ועליו גדל צמחים חדשים‬ ‫‪‬‬
‫שממשיכים את התהליך‪ .‬היווצרותו ומידת פירוקו תלויים ישירות במרכיביו ובמידת רווית המים‪ .‬כבול‬
‫שהתפתח באזור רדוד עני יותר מהכבול של הביצות כי הנוטריינטים שבו נשטפים על ידי הגשם‪ -‬לכן‬
‫פחות פעילות מיקרוביאלית וכך החומר האורגני פחות מפורק‪.‬‬
‫יש כבול שנוצר בביצות‪ :‬החומר הצמחי מגיע לתחתית הביצה ורובו לא מתפרק בתנאים אנאירובים כאלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא מקבל מים מהסביבה‪ .‬עשיר ביסודות מזון‪ .‬יש כבול שהוא עשיר ויש עני‪ .‬כבול מעמק החולה עני‬
‫בנוטרינטים ובאירופה לרוב יהיה עשיר‪.‬‬
‫בעמק אחולה –היום בכבול עבר חימצון‪ ,‬הכבול כ ‪ %30‬חומר אורגני‪ ,‬לפני ‪ 60‬שנה ‪ 70%‬חומר אורגני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כבול גם משומש לאנרגיה – לא יעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכבול מתפרק ולא מחזיק מעמד במשך הזמן (בניגוד לטוף)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫• רקבובית‪" ,‬אדמת יער" – משומש כתוספת למצע שמוסיפה נוטריונים ומשפרת מבנה‪.‬‬
‫• חומרי פסולת‬
‫קליפות עצים או גזם‪ -‬מיובא לארץ‪ ,‬ולכן זה יקר‪ .‬מוחלף על ידי גזם מרוסק‪ .‬משומש כחיפוי העוזר להקטנת אידוי‬ ‫‪o‬‬
‫מים מהקרקע‪ ,‬מתפרק ומוסיף חומר אורגני‪ ,‬מונע גידול של עשבייה ונותן פתרון טוב לפסולת‪( .‬אותו הדבר לגבי‬
‫נסורת)‬
‫גפת – פסולת של יקבים שעברה קומפוסטציה‪ .‬תוסף עם תכונות פיזיקליות וכימיות‪ :‬מאוורר‪ ,‬וסופרסיבי‪ -‬נגד‬ ‫‪o‬‬
‫מחלות‪.‬‬
‫•סיבי קוקוס – חומר סיבי יציב יחסית‪ .‬בעל תכונות דומות לכבול‪ .‬בעיתי כי לא תמיד אחיד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫•קומפוסט‪ -‬אפשר להכין אותו מהרבה חומרי מוצא (בוצות‪ ,‬זבל בע"ח‪ ,‬אשפת עירונית)‪ .‬עשיר בחומר אורגני‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫בארצות אירופה כבול הוא המצע הנפוץ ביותר‪ .‬יש התנגדות לשימוש בו בגלל הרס אקולוגי שנגרם שכורים את הכבול‪ .‬צריך ליבש‬
‫ולכרות‪ .‬פוגע ב‪ wetlands‬ובביתי גידול‪ .‬יש מגמה להוריד את שימוש בו‪.‬‬

‫שיטות גידול ללא קרקע‬

 ‫גידול בתמיסת נוטרינטים – ‪hydroponics‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Air pumps‬‬
‫‪-‬‬
‫גידול עטוף בספוג‬

‫‪Nutrient film technique‬‬

‫‪-‬‬
‫השורש בחלק אחד ותמיסה בחלק שני‪ ,‬יש סרקולציה של תמיסה דרך השורשים שחלק באוויר‬
‫‪-‬‬
‫מערכת מאוד רגישה – הפסקת חשמל יכול לגרום למוות‪.‬‬

‫‪Aeroponics‬‬
‫‪-‬‬
‫ממטרות מתיזות על השורשים שבאוויר‬

‫‪Aerohydroponics‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזור מים בתוך הכלי‬
‫‪-‬‬
‫שורשים גם באוויר וגם במים‬

‫למה זקוק הצמח לקרקע‬

‫‪-‬‬
‫מים‪ ,‬מינרלים עגינה‪ ,‬אוויר‪ ,‬הגנה‬
‫תכונות פיזיקאלים של הקרקע‬
‫‪-‬‬
‫נקבוביות – קובע כמה מים זמנים לצמח וכמה אנרגיה יצתרך להשקיע הצמח לקלוט מים‬
‫‪-‬‬
‫מוליכות הידרולית‬
‫‪-‬‬
‫יציבות מכנית‬
‫‪-‬‬
‫משקל נפחי‬
‫‪-‬‬
‫הצמח יכתיב את תכונות המצע‪.‬‬

‫נקבובות של מצע – חלקיקים גדולים יותר מ‪ 1mm‬שמאפשר לגדל צמחים בשטח יחסית קטן‪.‬‬

‫טוף שחור – רוב הנקבובים סביב ‪ 1mm‬נותן מצע מאוורר ופחות מים זמינים‪ .‬צריך לשים לב למצעים עם נקבוביות פנימית (פעילה)‬
‫כמו טוף לעומת מצעים ללא נקבוביות כזו כמו חול‪ .‬במצעים יש גם משמעות להידרופיליות של הנקבובים‪.‬‬

‫צפיפות חלקקים‪:‬‬ ‫צפיפות גושית‬

‫‪ d ‬‬
‫נקבוביות = ‪spt  1  b ‬‬
‫‪ d s‬‬

‫בתחתית מצע מנותק מתח קפילרי =‪ ,0‬לא קיימת יניקה מלמטה והמים נשארים‬
‫בתחתית המצע‪ .‬ניתן להגדיל את מתח היניקה של המצע על ידי הגבהה שלו‪ -‬לא‬
‫הגבהה מהרצפה אלא שימוש בעציץ יותר גבוהה‪.‬‬

‫עקום תאחיזה של מצע מנותק‬

 ‫מים זמינים‬
‫‪-‬‬
‫בשדה‪ ,‬קיבול שדה ‪atm, 300 cm 1/3‬‬
‫‪-‬‬
‫במצע – מ‪ ,cm, easily available water 10-50‬כמות יחסית גדולה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הצמח יכול לנצל מים עד ‪ buffering capacity‬אבל לא רצוי‪.‬‬

‫תכולת אויר – ‪ - air capacity‬נפח האוויר במצע לאחר השקיית הרוויה‬ ‫‪‬‬
‫וניקוז במתח של ‪ 10‬ס "מ מים‪ .‬הצמח לא מספיק "ליהנות" מהמים האלו‪.‬‬
‫מים זמינים בקלות ‪ )easily available water( -‬נפח המים המתנקז‬ ‫‪‬‬
‫מהמצע בין מתח של ‪ 10‬ס"מ לבין מתח של ‪ 50‬ס"מ‪ .‬אין הרבה השקעה‬
‫של אנרגייה בשאיבה של מים אלו על ידי הצמח‪.‬‬

‫‪ -water buffering capacity‬נפח המים המתנקז בין ‪ 50‬ל ‪-100‬‬ ‫‪‬‬

‫ס"מ‪ .‬זו כמות מים קטנה הדורשת הרבה אנרגייה כדי לנצל את המים‬
‫האלו‪ .‬עדיף לא להגיע למתחים כאלו אלא במצבי חירום כמו פספוס של‬
‫השקייה‪.‬‬
‫מים זמינים בקושי – נפח המים האחוז במצע במתחים של ‪ 100‬ס"מ עד‬ ‫‪‬‬
‫‪ 15‬אטמוספרות‪ .‬לא רוצים להגיע למתחים כאלו‪.‬‬

‫יש אפשרות לערבב מצעים כדי לקבל תכונות אופטימאליות‪.‬‬

‫‪-‬‬
‫לטוף יש ניקוז טוב‪ ,‬ולריפודית (מקטע דק של אפר פחם) ניקוז נמוך(יוצר חוסר אוורור לשורשים ברוויה)‪ ,‬ערבוב ייתן‬
‫ניקוז בערך בינוני‪ .‬מקובל לערבב סוגים שונים של חומרים למצעים כדי שלא יהיה מאווררים מדי‪.‬‬

‫מצע אידיאלית לפי ‪ De Boodt & Verdonck, 1972‬ב‪ 10‬ס"מ ‪ 30-40%‬אוויר וב‪ 50‬ס"מ ‪ 55-70%‬אוויר‬

‫לפי ‪ Penningsfeld‬מצע "אוניברסלי" המתאם לרוב צמחי הבית‪ .‬מצע כזה יהיה עם נקבוביות של ‪ 90%-70%‬לעומת קרקע שתכיל‬
‫עד ‪ 55%‬נקבוביות‪.‬‬

‫תחום רצוי לפי ‪Penningsfeld‬‬ ‫תכונה‬

‫‪10-30%‬‬ ‫מוצקים‬
‫‪30-40%‬‬ ‫קיבול אוויר‬
‫‪20-30%‬‬ ‫מים זמינים‬
 ‫השפעת גודל הכלי‪ -‬בתמונה מעל זה אותו המצע בכול הכלים‪ ,‬ככול שנארוז אותו בכלי יותר קטן יהיה בו פחות אוויר ויותר מים‪.‬‬

‫קיבול עציץ(‪ ) container capacity‬נפח המים שנשארים בעציץ ‪( -‬במצע הגידול) לאחר השקיית הרוויה וניקוז‪ ,‬אך לפני התחלת‬
‫תהליך אוופוטרנספירציה‪ .‬מבוטא כאחוז‪ ,‬או כפרקציה‪ ,‬מהנפח הכללי‪ .‬מוגדר לפי גודל וצורת העציץ ולפי סוג המצע‪.‬‬

‫השקעת עודף – רצוי לתת עודף בשקיעה ש‪ 20%‬מהמים ילכו לעבוד‪ .‬גורם לשטיפת מלחים‪ ,‬ללא שטיפה המצע יומלח ככול שיותר‬
‫מים יתאדו ויקלטו על ידי הצמח‪.‬‬

‫תדירות ההשקיה המינימאלית – תדירות = ‪ t/1‬בין יום לשלושה כתלות בגודל עציץ וצמח‪ .‬תדירות השקייה מינימלית תגדיר‬
‫מרווחים מקסימלים בין השקיות‪ .‬הצמח צריך להגיע ל ‪(50%‬מנפח המים הכללי) ‪ +‬שטיפה‪.‬‬

‫יציבות – השתנות תכונות לאורך זמן‪ .‬קיבול אוויר יורד לאורך זמן במצעים‪.‬‬

‫התפלגות השורשים בעציץ‬

‫חלק עליון‪ -‬רוב הזמן איזור זה היה יבש כלומר שאין שם שורשים‪.‬‬

‫חלק תחתון‪ -‬רוב הזמן היה מוצף‪ ,‬ולכן אין שם שורשים כי היה חסר שם אוורור (חוסר בחמצן)‪.‬‬

‫חלק אמצעי‪ -‬רוב משך הגידול התנאים שם היו מתאימים ולכן נמצא שם את מרבית השורשים‪.‬‬

‫חשיבות של אוויר ואיך הוא משפיע על השורש‪:‬‬

‫‪-‬‬
‫דיפוזיה לפי חוק פיק‬
 ‫‪– D‬מקדם דיפוזיה‪ ,‬ריכוז החמצן במים= ‪ 2.2x10-5‬ו ריכוז באוויר=‪ .0.214‬המים אינו מקור טוב לחמצן‪ ,‬יש תלות‬ ‫‪-‬‬

‫בדיפוזיה חמצן בין אויר למים‪.‬‬

‫‪-‬‬
‫‪ – dC/dx‬גרדינט הריכוזים בכיוון תנועת המומס‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בעציץ – דיפוזיה של אוויר בין נקבובים שמלאים באוויר‬
‫חשוב שיהיו מספיק נקבובים ריקים שיכולים להוביל אוויר למטה בקצב מהיר‪.‬‬
‫ככל ששכבת המים על השורשים עבה יותר כך ריכז החמצן על פני שטח השורש קטן יותר‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬חייבים לשמור שהיו נקבובים עם אוויר‪.‬‬
‫קצב צריכת החמצן תלוי בצמח‪.‬‬

‫חמצן במצעי גידול‬

‫כל צמח צורך חמצן‪ ,‬החמצן נקלט דרך השורשים‪ .‬בחלק הרווי‪ -‬חמצן מומס במים‪ .‬יש תלות של מסיסות החמצן בטמפ'‪ :‬ככול שעולה‬
‫כך המסיסות שלו יורדת‪ .‬השורשים קולטים חמצן מהמים‪ .‬הוא מגיע לעומק המים על ידי דיפוזיה מפני שטח המגע עם האוויר ועד‬
‫לתחתית הכלי‪ .‬לפי חוק פיק יקח לו הרבה זמן להגיע למטה‪ ,‬לכן חשוב שיהיו מספיק נקבובים עם אוויר שמהם תהייה דיפוזיה של‬
‫חמצן בכול חתך המצע‪.‬‬
‫שכבת המים המקיפה את השורש תכיל את החמצן שהוא צורך‪ .‬אם השכבה הזו דקה אז החמצן יכול לעבור בקלות מהאוויר אל‬
‫השורש (בדיפוזיה דרך המים)‪ .‬אם השכבה עבה‪ -‬מעל ‪ 2‬ס"מ אז הצמח לא יקבל חמצן‪.‬‬
‫לכן יש דרישה במצעי גידול ששכבת המים תהיה דקה או שיהיה מספיק נקבובים עם אוויר‪.‬‬
‫‪ CO2‬בסביבת השורשים המשתחרר בנשימה של השורשים לא מזיק כול עוד הוא נשאר בתחום ‪( 15%-10%‬נפחי)‪ .‬עיקר הפגיעה‬
‫של חוסר אוורור נובעת ממחסור בחמצן ולא מעודף של ‪. CO2‬‬

‫תכולת מים בעציץ‪ -‬חישוב קיבול עציץ לפי עקום תאחיזה‬

‫הנחות‪ :‬פירוס מים אחיד בסוף שלב הקליטה של המים‪ .‬מתח תאחיזה אחיד בכל נפח העציץ‪ .‬הניקוז הראשוני‬
‫מהיר והצמח לא מספיק לנצל את המים שמתנקזים בניקוז זה‪ .‬אין איבוד מים ישיר על ידי אידוי מהעציץ‪,‬‬
‫עיקר המים האובדים הוא בטרנספירציה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחלקים לפרוסות של ‪ 5‬ס"מ כול אחת‬
‫‪-‬‬
‫חישוב נפח כול פרוסה‬
‫‪-‬‬
‫עקום התאחיזה מתאר את הקשר בין מתח מים‪ ,‬כלומר גובה עמוד המים שמעל לנקודה כלשהי בעציץ‪ ,‬כלומר העומק‬
‫בעציץ‪ ,‬לבין תכולת הרטיבות (‪ )%‬בנקודה זו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לכול פרוסה ניקח את המתח במרכזה ועבורו נמצא את תכולת הרטיבות הממוצעת בכל הפרוסה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ממוצע של נקודות מדודות ‪θ‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ θ‬כפול נפח = כמות המים לאחר ניקוז‬

‫דוגמה‪ :‬בסיס ‪ 300‬ס‪:‬מ‪ 2‬גודה ‪ 15‬ס"מ‬

‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬
‫שלוש שכבות‪ ,‬נפח כל שכבה = ‪ 1500‬ס"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬
‫מתח המים בשכבה א' ‪ 0 -‬עד ‪ 5‬ס"מ‪ .‬תכולת רטיבות (ממוצעת) על פי עקום התאחיזה – ‪ 815 54.3%‬ס"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬
‫בשכבה ב' – מתח ‪ 5‬עד ‪ 10‬ס"מ‪ .‬תכולת רטיבות (ממוצעת) על פי עקום התאחיזה – ‪  705 47%‬ס"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬
‫בשכבה ג' – מתח ‪ 10‬עד ‪ 15‬ס"מ‪ .‬תכולת רטיבות (ממוצעת) על פי עקום התאחיזה – ‪  585 39%‬ס"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬
‫סה"כ "קיבול עציץ" ‪ 2105 -‬ס"מ‬

‫כמה מים זמינים ב‪ 50‬ס"מ?‬

‫לפי הגרף ב‪ 50‬ס"מ ה‪ θ‬שווה ‪ X 275. = 1237 4500 - 27.5%‬ס"מ‪ ,3‬הקיבול עציץ פחות ‪ 1237‬נותן את כמות המים הזמינים‬

‫‪ 868 = 2105-1237‬ס"מ‪ .3‬לפי הגדרה מים זמינים בין ‪ cm 10‬ל ‪ 50cm‬ב‪ 10‬זה ערך פריצת אוויר – ‪ 2105‬וב‪1237 = 50‬‬
‫ההפרש זה נפח המים הזמינים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בקיבולת בופר ‪ 100‬ס"מ ו‪ θ‬שווה ‪  225 5%‬ס"מ‬

‫‪ – 1093 = 225+ 868‬סה"כ מים לרשות הצמח‪ .‬מים באזור ה‪ buffer‬זמינים אבל לא רצוי להגיע למצב זה‪.‬‬
 ‫כציד להשקות את העציץ‪:‬‬

‫תדירות מינימלית‪ ,d-1 = = 800 cm3/d / 868 cm3 0.92‬ניתן להשקות בתדירות של פעם ביום ‪ 800‬ס"מ‪ 3‬לעציץ‪ ,‬או פעמיים ‪400‬‬
‫ס"מ‪ 3‬עציץ בכל השקי ‪ .‬בדרך כלל נרצה להוסיף גם נפח מוגדר לשטיפה‪ ,‬למניעת מלחים ולמניעת דלדול נוטריינטים‪.‬‬

‫כמה אוויר בנקבוים?‬

‫‪θ – θw = θa‬‬

‫אם ‪ θ=55%‬ו‪ θw =% 54.7‬אז‬

‫‪0.3% - 0.003 = 547.-55.‬‬

‫מקדם שטיפה‪ :‬אם הוא ‪ 20%‬אז צריך ש ‪ 20%‬ממה שהשקנו ישטף‪.‬‬

‫מוליכות הידרולית‬

‫מה יהיה קצב הניקוז הראשוני בעציץ?‬

‫‪-‬‬
‫קשר למוליכות הידראולית ברוויה‬
‫‪-‬‬
‫ניקוז נקבובים גסים‬

‫מוליכות יורדת כאשר מתח עולה‪ ,‬במצע דק המוליכות יחסית גבוה במתח גבוה בגלל שהנקבובים הקטנים עדיין מתנקזים‪ .‬בטוף המים‬
‫כבר התנקזו ולכן מוליכות נמוכה‪.‬‬

‫פוטנציאל מים ‪ -‬בקרקע ‪ ψ‬משתנה לפי תכולות רטיבות ) הכי שלילי מימין)‬
‫‪-‬‬
‫‪Cortex > xylem > stomata / cuticle > air boundary layer > external air‬‬

‫תכונות פיזיקליות רצויות במצעי גידול מנותקים‬

‫נקבוביות גבוהה ‪90% – 45%‬‬ ‫•‬

‫תאחיזה גבוהה של מים זמינים לצמח בין תחום ‪ 50 -10‬ס"מ‬ ‫•‬
‫יכולת אוויר גבוהה כבר במתחי מים נמוכים – ‪ trade off‬עם תאחיזה מים גבוהה‬ ‫•‬
‫התפלגות גודל חלקיקים (ונקבובים) כזו שתאפשר את קיום שתי התכונות הקודמות במקביל‬ ‫•‬
‫צפיפות גושית נמוכה על מנת לספק מצע קל משקל ‪ ,‬אבל – לא קל מידי צריך יציבות ויכולת עיגון טובה לצמח‬ ‫•‬
‫מוליכות הידראולית גבוהה ברוויה לצורך ניקוז יעיל‪ ,‬השקיעה בעודף וכמה שיותר מהר אוורור בקרקע‬ ‫•‬
‫אבל – מוליכות הידראולית גבוהה גם בתת –רוויה‪ ,‬לא רוצים הפרש של יותר משני סדרי גודל‪.‬‬
‫יציבות מכנית גבוהה‪ ,‬עמידות כנגד דחיסה וכנגד התפוררות ושימור תכונות‬ ‫•‬

‫תחומים מקובלים כרצויים עבור מאפיינים פיזיקליים של מצעי גידול מנותקים‬

‫על פי ()‪De Boodt & Verdonck (1972‬‬

‫נקבוביות ‪85 % -‬‬ ‫•‬

‫תכולת אויר (במתח ‪ 10‬ס"מ מים) ‪20-30 % -‬‬ ‫•‬
‫מים זמינים בקלות (בין מתחי מים של ‪ 10‬עד ‪ 50‬ס"מ) ‪20-30 % -‬‬ ‫•‬
‫‪ water buffer capacity‬בין מתחי מים של (‪ 50‬ע ד ‪ 100‬ס" מ ) ‪4-10 % -‬‬ ‫•‬
‫מתח מים שבו הנקבוביות מכי לה נפחים שווים של מים ואוויר – ‪ 15-25‬ס"מ‬ ‫•‬

‫על פי ()‪Arnold Bik (1983) and Boertje (1984‬‬

‫נקבוביות ‪ 85 % -‬ו מעלה‬ ‫•‬

‫‪-2‬‬
‫תכולת אויר (במתח ‪ 31.6‬ס" מ מים לאחר הידוק ‪% kg cm - >25 0.5‬‬ ‫•‬
‫תכולת מים (במתח ‪ 31.6‬ס" מ מים לאחר הידוק ‪% kg cm-2 - >45 0.5‬‬ ‫•‬
 ‫התכווצות עם ייבוש המצע ‪30%< -‬‬ ‫•‬

‫יסודות הזנה ומינרלים‬

‫במצע אין מאגר גדול של יסודות כמו בקרקע‪ .‬מקור היסודות הוא ממי השקיה (כול מה שנמצא במי ההשקיה זמין לצמח)‪.‬‬
‫בגידול יש להתייחס לא רק לכמות אלא גם לזמינות היסודות‪.‬‬

‫‪Mg, K, Ca, B, N, P, S, Cl, Mn, Fe, Ni, Cu, Zn, Mo‬‬

‫מינירלים חיוניים‬

‫‪,Na, Co, Si, Se‬‬

‫‪Biomass‬‬

‫‪C, O H‬‬

‫מגע עם תמיסה וקליטת מינירלים‪:‬‬

‫‪-‬‬
‫קל יותר להגדיר מה בתמיסה הקרקע‬
‫‪-‬‬
‫השורש "רואה" רק את מה שיש בתמיסת הקרקע‪ -‬אם אוורור לא יגיעו מים עם יסודות ההזנה לחלקים הלא מאווררים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קשה יותר להגדיר בפני השורש – שונה מתמיסת הקרקע מבחינת ריכוזים‬
‫‪-‬‬
‫ריכוז קטן יותר על יד השורש של יונים לא מסיסים כגון זרחן‬
‫‪-‬‬
‫שורש קולט בצורה אקטיבית את מה שהוא צריך‬
‫‪-‬‬
‫יכולת השורש להפריש תרכובות אורגניות – ‪root exudates‬‬
‫‪-‬‬
‫צפיפות מיקרואורגניזמים גבוה ליד השורש וקטן עם מרחק‬

‫גרדיאנט לאורך השורש‬

‫‪-‬‬
‫מיקרואורגניזמים גבוה בחלק ישן יותר וקטן לכיוון כיפת השורש‪ .‬ריכוזם‬
‫יורד ככול שנתרחק מהשורש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אלקטרונים‪ ,‬תמיד יש חיזור על פני השורש‪ ,‬במצב מחוזר יש הרבה‬
‫אלקטרונים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ריכוז הנוטריאנטים עולה ככול שנתרחק מהשורש‪.‬‬

‫תכונות כימיות בעלות השלכה חשובה על גידול צמחים במצעים מנותקים‬

‫‪ – pH‬שינוי יכול לגרום להתמססות מינרלים‪ ,‬משפיע על קליטה‪.‬‬ ‫•‬

‫כושר בופר ל ‪ -pH‬זו תכונה של המצע ולא של תמיסת ההזנה‪ .‬מערכת המגיבה לפעולות השורש‪.‬‬ ‫•‬
‫צמחים יכולים לגדול בין ‪ 10 – 3‬אבל עדיף בין ‪ 7.5 – 6.5‬תלוי בהעדפת הצמח‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קיבול קטיונים חליפיים – ספיח ת קטיונים (כושר בופר) – קליטה מתמיסת הקרקע‪ ,‬אפשר לספק‪ .‬ברוב המצע אין‬ ‫•‬
‫הרבה קטיונים‪.‬‬
‫כימיה של שטחי פנים – ספיחה ספציפית כמו זרחן‪ ,‬כושר בופר לשמור על ריכזו בתמיסה‪ .‬לאשלגן הספוח נתייחס‬ ‫•‬
‫כזמין‪.‬‬
‫ספיחת אניונים‪ -‬ספיחה ספציפית של קשרים קובלנטים אל פני השטח‪ .‬זה נקרא ספיחה כי אלו תגובות שיכולות להפוך‬ ‫•‬
‫את הכיוון שלהן די מהר (למרות שאלו קשרים קוולנטים)‪ .‬בגלל המהירות היחסית של התגובות מיוחס גם כאן כושר‬
‫בופר‪.‬‬
‫שחרור יסודות מחומר המצע – מליחות ‪ ,‬הזנה‬ ‫•‬
‫מלחים מסיסים‪ ,‬כמו קוקוס‪ ,‬אפשר לשטוף‬ ‫‪o‬‬
‫המסה מנרלים‬ ‫‪o‬‬
‫שחרור חומר אורגני‪ -‬מינרליזציה‬ ‫‪o‬‬
‫יחס ‪ C/N‬במצעים אורגניים‬ ‫•‬
 ‫מה יעילות של אספקה נטו של חנקן‬ ‫‪o‬‬
‫קליטה ‪ N‬קטן ‪ ‬בנייה ביומסה‬ ‫‪o‬‬
‫קליטה ‪ N‬גבוה ‪ ‬שיחרור ‪N‬‬ ‫‪o‬‬
‫שהיחס גדל‪ -‬מיקרואורגניזמים מפרקים חומר אורגני‪ .‬קולטים חנקן מהתמיסה ככול שהם גדלים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫• הרכב תמיסת המזון‪ -‬ככול שהמצע יותר אינהרטי כך אנו מתקרבים להידרופוניקה נקייה‪ ,‬ויש חשיבות לתמיסת ההזנה‪.‬‬
‫• יציבות כימית של המצע‬
‫עד כמה המצע נשאר לאורך זמן גידול‬ ‫‪o‬‬
‫טוף לדוגמה מקבע מאוד חזק זרחן‪ .‬אפשר לטפל בו כדי שלא יקבע זרחן (לרוות בזרחן)‬ ‫‪o‬‬

‫מאזן יסודות‪ ,‬חישוב סכמתי עבור ‪ - N‬הגידול – עגבניה‪ ,‬יבול ‪ 15‬טון לדונם לשנה‬
‫זמינות היסודות משתנה ממצע למצע‪ -‬למשל בכבול רוב החנקן הוא מבני ולא משתחרר מהר (מינרליזציה איטית)‪ ,‬לעומת קרקע שבה‬
‫יש יותר חומר אורגני בשלבים שונים של פירוק‪ .‬במצע מה שעובר מינרליזציה עלול להישטף (יותר מהר ממה שהיה נשטף בקרקע)‪.‬‬

‫תכולות ‪ N‬בקרקע – ‪ - 0.1 %‬נתון לרוב קרקעות מקור הוא החומר האורגני שבקרקע נע בין ‪ 0.3% – 0.1‬ובמצע בין‬
‫‪0-40%‬‬
‫‪3‬‬
‫משקל שכבת חריש ( ‪ 30‬ס" מ לדונם‪ ,‬צפיפות גושית ‪ g/cm  360 1.2‬טון‬
‫קרקע‬
‫סה"כ ‪ 360‬ק"ג ‪ N‬לדונם שכבת חריש‬
‫תכלות ‪ N‬בפרי עגבניה – ‪N 3.6%‬‬
‫יבול (פרי ) ‪ 15‬טון ( ≈ ‪ 1.5‬טון חומר יבש) לדונם לשנה‬
‫סה"כ הרחקת ‪ N 54‬ק"ג לדונ ם לשנה‬
‫כל הכמות הקיימת בקרקע תספיק ל‪:‬‬
 ‫במצע מנותק יש חשיבות גדולה יותר במי השקיה‬

‫‪N‬‬
‫ריכוז ‪ N‬במי ההשקיה – ‪ 181‬מ"ג בקוב ‪N‬‬ ‫‪‬‬
‫נפח השקיה ( ‪ 4‬חודשים) ‪ 500‬קוב לדונם‬ ‫‪‬‬
‫במי ההשקיה ‪ 90 -‬גרם ‪N‬לדונם לשנה‬ ‫‪‬‬
‫תכולות ‪ N‬בפרי – ‪( 3.6%‬על בסיס משקל יבש)‬ ‫‪‬‬
‫סה"כ פרי (חומר יבש) – ‪ 1.5‬טון לדונם לשנה‬ ‫‪‬‬
‫סה" כ ‪ N‬בפרי ‪ 54 -‬ק"ג לדונם לשנה‬ ‫‪‬‬
‫הכמות המסופקת עם מי ההשקיה ‪ -‬זניחה‬ ‫‪‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪ ‬ריכוז ‪ Mg‬במיה השקיה – ‪ 29.3‬מ "ג בליטר‬
‫‪ ‬נפח השקיה (‪ 4‬חודשים ) ‪ 500‬קוב לדונם‬
‫‪ ‬סה"כ ‪ 14.65‬ק "ג לדונם לשנה ‪Mg‬‬
‫‪ ‬תכולת ‪ Mg‬בפרי – ‪0.25%‬‬
‫‪ ‬סה"כ פרי (חומר יבש) – ‪ 1.5‬טון לדונם לשנה‬
‫‪ ‬סה"כ ‪ Mg‬בפרי ‪ 3.75 -‬ק " ג לדונם לשנה‬
‫‪ ‬הכמות המסופקת עם מי ההשקיה מספיקה לגידול תקין‬
‫הרכב מי השקייה (מי מוביל)‬
‫• החנקן נמצא ב‪ 2-‬צורות מסיסות‪ .‬בד"כ הוא ימצא בצורה של ניטריט (פחות בצורה האמוניקלית)‪ .‬במי מאגר נמצא יותר‬
‫מהצורה האמוני קלית ופחות מהניטריט‪.‬‬
‫• לגבי יסודות ההזנה העיקריים ‪ N, P, K‬תרומת מי ההשקיה נמוכה‪.‬‬
‫• יסודות אחרים(‪ ) Ca, Mg, S‬נמצאים במים בריכוזים שעשויים לספק את צריכת הצמח ‪ .‬מים מותפלים מספקים פחות‬
‫משלושת היסודות האלו‪.‬‬
‫• בעיית זמינות לגבי חלק מהיסודות‪ ,‬בעיקר בגידול אינטנסיבי‪.‬‬

‫קינטיקה של קליטה לפי מיכאליס מנטן‪:‬‬

‫‪ 90%‬מ‪ Imax‬זה הערך הרצוי מהיסוד‪.‬‬

‫‪-Km‬קבוע מיכאליס מנטן‬

‫‪ -Cmin‬ריכוז שלא מאפשר קלטיה על ידי הצמח‪ ,‬או שקצב הדליפה‬

‫מאזן את קצב הקליטה‪.‬‬

‫‪ -Cs‬ריכוז בפועל‬

‫‪ -I‬קצב קליטה‬

‫‪ -Imax‬קצב קליטה מקסימלי‬

‫תמיסת הוגלנד ‪ - - Hoagland‬תמיסת מזון‬

‫‪-‬‬
‫מרשם שטוב להרבה צמחים‪ ,‬ההבדל העיקרי בין צמחים יהיה ב ‪pH‬‬
 ‫‪-‬‬
‫יש שני סוגים‪ 1:‬ו‪2 -‬‬
‫‪-‬‬
‫הריכוזים גבוה בהרבה מצריכת הצמח‪ ,‬תמיסת מזון צריכה להיות הרבה יותר גדולה מריכוז המספק לצמח כדי שהצמח יוכל‬
‫לקלוט את כל משצריך‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לא רצוי ריכוז גבוה מדי בגלל נזק ממליחות‬
‫‪-‬‬
‫סכום קטיונים ‪meq/l 22‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ Ψ‬אוסמוטי <‪atm = 22X0.36 0.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ Ec‬יהיה ‪meq/l 10‬‬
‫‪-‬‬
‫במעבדה נהוג להשתמש במהול של ‪./Hoagland‬‬

‫בורן – חיוני לצמח אבל רעיל בריכוז גבוה‪ ,‬ערך נמוך יותר בדגנים‬

‫אפשר להכין מיהול מראש אבל כדאי להכין את תמיסה קרוב לשימוש‬
‫עצמו‪ .‬כדי שלא תהיה שקיעה של מינרלים‪ .‬אם מוהלים ‪ X10‬אפשר‬
‫לשמור – תמיסה כיציבה למקרונוטרינטים‪ .‬אבל למיקרו לא יציב‬

‫קליטת יסודות מזון‬

‫קליטת יסודות מזון נעשית באופן אקטיבי ע"י הצמח‪ .‬זו קליטה ע"פ‬
‫קינטיקת מיכאליס מנטן‪ Vmax .‬הוא מחושב ולא ערך נמדד‪ .‬קצב‬
‫הקליטה נמדד בזמן מסויים ובזמן ∆‪ ,‬או ע"י בדיקה עם יסוד‬
‫רדיואקטיבי‪.‬‬

‫מיכאליס מנטן לא אומר לנו אם הריכוז גורם לתנאי עקה או אנטגוניזם לקליטה של יסודות‬
‫אחרים‪ .‬לכן ככלל אצבע אנו נשאף להיות ב ‪Imax0.9‬‬

‫זרחן – יכול לשקוע עם ‪ , -Ca, Fe, as PO43‬יכול להיות בתמיסה בשלושה מצבי חמזור מ ‪ 0‬עד‬
‫‪ .-3‬קיום המצבים השונים תלוי ‪ pH‬הזרחן לא ימצא במצבי החמזור הקיצוניים כיוון שהם‬
‫מתקיימים בתנאי ‪ pH‬קיצוניים‪.‬‬

‫= ‪2.15-‬‬

‫ריאקציות השקעה של ‪ PO4-3‬עם מרכיבים שונים‪:‬‬

‫‪Aluminum phosphate‬‬
‫‪ Al-‬מאוד נפוץ‪ ,‬יסוד רעיל‬

‫ויוצר מינרל יציב‬ ‫מגיב עם‬

‫‪Iron Phospate‬‬

‫‪ Fe +‬מינרל יציב‬ ‫‪‬‬

‫‪Calcium Phosphate‬‬

‫‪ Ca +‬מינרל יציב‬ ‫‪‬‬

 ‫חישוב גיאוכימי עבור ‪β-Ca3(PO4)2‬‬

‫‪K = 10-4.22‬‬

‫‪ 0.59 < < 10-4.22‬התמיסה בעל‪-‬רוויה‪ ,‬לכן תהיה שקיעה‪ .‬כדי לחשב באופן מדויק יותר צריך להתחשב בפרקציה של היון העיקרי‬
‫בתמיסה (תלוי ‪.)pH‬‬

‫תיקון הריכוז‪ 80% ,‬מריכוז הקודם ‪X 0.8/31 = 0.26mM 10.08‬‬

‫ל‪P= 0.4‬‬

‫ל‪Ca = 0.7‬‬

‫חישוב ב‪ Ph‬של ‪6.7‬‬

‫תיקנו את הריכוז‪ ,‬בעזרת מקדם האקטיביות (בוורוד)‪ .‬מקדם האקטיביות קטן מ‪ .1 -‬תיקון של ה ‪ Ph‬גם עזר להגיע לערכים הרצויים‬
‫(משפיע על המכנה וועל הריכוז של היון העיקרי)‪.‬‬

‫חישוב ברזל – במי מוביל יש ‪PPB 17‬‬

‫ברזל יכול לשקוע עם ‪ 3‬אוקסידים‪.‬‬

‫המסת ‪ Fe‬תלויה ב‪.pH‬‬

‫‪ – Hemetitie‬נפוץ באזורים ארידים כמו ישראל‪.‬‬
‫‪ – Geotite‬נפוץ באזורים גשומים‪.‬‬
 ‫ב‪ pH 7.8‬ריכוז ‪ Fe = 10-20‬אבל זה לא צורה היחידה של ברזל‪.‬‬
‫כול הצורות האלו הן של ברזל תלת ערכי‪:‬‬

‫צריך להתחשב בכול הצורות של הברזל שעוסקים במסיסות שלו‪.‬‬

‫אקטיביות הצורנים בשיווי משקל עם ‪ – soil-Fe‬לכל צורן אקטיביות שונה‪.‬‬
‫מינימום מסיסות בין ‪ pH 7.4 – 8.5‬שזה גם תחום‬
‫של המים‪.‬‬
‫רצוי ריכוז ‪ .mg/fe 1‬כדי להגיע לריכוז כזה בתמיסת‬
‫ההשקייה צריך שה‪ pH‬יהיה ‪ ,2.5‬אלו ערכים נמוכים‬
‫מדי עבור הצנרת ועבור הצמח‪ .‬כדי שהברזל יהיה‬
‫זמין צריך להוריד את ה ‪ pH‬בריזוספירה‪.‬‬
‫יש צמחים שמסוגלים להוריד את ה ‪ pH‬בריזוספירה‬
‫ל‪ 5-‬כדי שהצורה הכי מסיסה של ברזל תהיה זמינה‪.‬‬
‫במצב זה המקור לברזל יכול להיות מהקרקע או כל‬
‫מקור אחר‪.‬‬

‫בזרחן ההחמצה עזרה ליצירה של צורה זמינה שהצמח יכול לקלוט‪.‬‬

‫במי השקייה ריכוז ברזל ‪ 1PPM‬ריכוז ברזל גבוה ‪ .molar 10-5‬רק ב‪ pH < 3‬קליטה אפשרית אבל‬
‫בתחום זה יהיה נזק לצמח‪.‬‬
‫צמח עם מחסור ברזל מפצה על כך בעזרת שורשים שפיתחו יכולת להחמיץ את הריזוספירה‪.‬‬
‫‪ NH4‬יגרום לירידה ב‪ pH, NO3‬יעלה את ה‪ pH‬לכן הזנה של הצורות השונות של החנקן משפיעה על‬
‫קליטת הברזל‪ .‬למצעים מוצקים יש כושר בופר ל ‪ ,pH‬לכן הם פחות מושפעים מפעילות זו‪.‬‬

‫כשיש מחסור בברזל הצמח מסוגל להוריד את ה‪.pH‬‬

‫תגובת השורש באזורים מסוימים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שונה בין צמחים שונים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שונה בגידול בתמיסת מזון מגידול בקרקע‪.‬‬
 ‫גם ב‪ Zn‬ו‪ Cu‬תמונה דומה‬
‫‪-‬‬
‫תלות ה‪Ph‬‬
‫‪-‬‬
‫תחום שריכוז מתייצב‬
‫‪-‬‬
‫ריכוז מימנלי מתקבל ב‪ Ph‬גבוה‬
‫‪-‬‬
‫‪Cu – 7, Zn – 9‬‬
‫‪-‬‬
‫הורדת ‪ pH‬תסייע בזמינות‪.‬‬

‫‪AL‬‬
‫‪-‬‬
‫לא מקרואלמנט‪ ,‬רעיל ביותר‬
‫‪+3‬‬ ‫‪-‬‬
‫צורה כללית דומה לברזל אבל ‪ AL‬צורה אקראית ו‪ Fe‬לא ‪ .‬ב‪ pH‬נמוך (‪ )3‬ריכוז ה ‪ Al‬עולה פי ‪ 1000‬וגורם נזק לצמח‬
‫הרבה לפני שיש פגיעה מירידה ב ‪.pH‬‬
‫‪-‬‬
‫קשה לנקות מערכת מ ‪.Al‬‬
‫‪-‬‬
‫בקרקע גירנית מאוד קשה להוריד ‪ .pH‬רק בסביבת השורש הוא ירד וירד בערך של ‪.pH 1‬‬

‫בבדיקת ‪Fe‬‬

‫שמו צמחים עם ובלי מחסור ברזל במצע אגר‪ .‬באגר ברזל ‪ Fe+3‬קשור לקומפלקס ‪ EDTA‬וקומפלקס נוסף שיכול להקשר‬ ‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫אם ‪Fe2‬‬
‫צמח במחסור ברזל הפך ‪ – Fe+3  Fe+2‬פעילות חיזור‬ ‫‪-‬‬

‫‪-‬‬
‫מקום פעיל בשורש זהה לנק' החמצה‬
‫‪-‬‬
‫גנטיקה המנגנון אינו ידוע‬
‫‪-‬‬
‫המסה הידרוקסיד ברזל בתנאי חיזור – ‪)Fe(OH)3 + 3H+ + e- Fe2+ + 3H2O‬הידרוקסיד ברזל(‬
‫‪-‬‬
‫] )‪KO = (Fe2+)/[(H+)3 * (e-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪log(KO) = log Fe2+ - 3 log H+ - log e‬‬
‫‪-‬‬
‫‪log(Fe2+) = log Ko + 3 log H+ + log e-‬לקבל ברזל דו‪-‬ארכי ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪= log Ko – 3 pH – pe‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪log(Fe2+) = log Ko – 2 pH – (pH + pe‬‬

‫(‪ – )pH + pe‬פוטנציאל חיזור ‪redox‬‬

‫‪pE‬חמצון חיזור – מסמן אם מערכת מחומצנת או מחוזרת‬

‫‪-‬‬
‫בגרף‬
‫‪o‬‬
‫הקו הנמוך ביותר מסמן ש‪ H2O‬יציב ב‪= 0pE +pH‬‬
‫‪o‬‬
‫הקו העליון יציב ב‪= 20.78pE +pH‬‬
‫בקרקע תחום בין ‪20lim >pE +pH > lim0‬‬ ‫‪o‬‬

‫ערכים מקובלים בין ‪3-16‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪-‬‬
‫‪Sol Fe‬‬
‫צורות של ‪ ,+Fe2‬ככל ש ‪ pE +pH‬יותר גבוה אז )‪ log(Fe2+‬יותר‬ ‫‪o‬‬

‫נמוך‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫בסביבה מחומצן ערך אקטיביות נמוך יש יותר ‪Fe‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪+‬‬
‫בסביבה מחוזרת ערך אקטיביות נמוך יש יותר ‪Fe2‬‬ ‫‪o‬‬

‫צמח יכול לחזר את הסביבה ולקלוט ‪ +Fe2‬ולספק את הצמח ללא עבודה ‪Ph‬‬ ‫‪o‬‬
 ‫‪-‬‬
‫דרך שהצמח משנה את ‪e‬‬

‫פעילות חמצון על ידי מיקרואורגניזמים‪ ,‬חמצון חומר אורגני‪.‬‬

‫צורך ‪ -e‬וצורך בחמצן שמקבל את ה ‪ ,-e‬נשימה משחרר ‪ -e‬והחמצן מקבל‬ ‫‪-‬‬

‫‪-‬‬
‫‪e‬‬
‫הצפה בקרקע‬
‫התחלה ‪ ,pE + pH = 13‬אזור מעט מחוזר‪PH =6-7 ,‬‬ ‫‪o‬‬

‫בהצפה ‪ pE‬יורד פעילות חיזור בגלל מיקרואורגניזמים שפרקו חומר‬ ‫‪o‬‬

‫אורגני ושחררו ‪ -e‬לתמיסה‪.‬‬

‫בסוף ‪ pE + pH = 4‬סביבה מחוזרת‬ ‫‪o‬‬

‫‪ – Mn‬מתמוסס בקרקע‪ ,‬מחוזר וריכוז בקרקע יורד‪ ,‬מקבל ‪e‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ -NO3‬תהליך ד‪-‬ניתרפקציה‪ ,‬ירידה ב ‪ NO3‬מיקרואורגניזמים משמשים לצרכי אנרגיה‪ ,‬איבוד אנרגיה וזמינות ‪NO3‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ – Fe‬עליה בריכוז כש ה‪ PE‬יורד ל‪ ,3‬בסביבה מחוזרת מדי יכול לקבל ברזל בעודף ויכול להיות רעיל‪ ,‬כגון בביצות‬ ‫‪o‬‬

‫‪-‬‬
‫מצב הצפה טוב לקליטה ‪ Fe‬אבל בעיה לזמינות חמצן וחנקן ועוצר פעילות שורשים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יון קרבונט יכול להיות בופר‬

‫פעולת השורש במחסור ברזל בצמחי אסטרטגיה‪( I‬הסבר של הסכמה)‪:‬‬

‫‪ )1‬בונה ‪ ATP-ase‬שזורק ‪ +H‬וכך מחמיץ את הסביבה הקרובה אליו‪.‬‬

‫‪ )2‬אנזים רדוקטאז חוץ תאי‪ :‬מחזר ברזל שלא נימצא על פני הממברנה‪ .‬יעילותו נמוכה כי נמצא בכמויות קטנות‪.‬‬
‫‪ )3‬שחרור ‪ Fe+3‬שקשור לכלטים‪ .‬אלו הן מולקולת אורגניות שנוצרות ע"י מיקרואורגניזמים‪ .‬הברזל משוחרר ע"י פעילות ה‪-‬‬
‫‪.R‬‬
‫‪ )4‬הפעלת אנזים ‪( Turboreductase‬בסכמה מסומן כ‪-‬‬
‫‪ -)R‬מחזר ‪ Fe+3‬שקשור לכלאט ל ‪ .+Fe2‬האפיניות של‬
‫הכלאט ל ‪ +Fe2‬נמוכה מהאפיניות שלו ל ‪ ,Fe+3‬ולכן הוא‬
‫משתחרר ליד ה ‪ TR‬שמכניס אותו לציטופלזמה‪.‬‬
‫‪ TR‬מכניס לציטופלזמה לא רק ‪ +Fe2‬אלא גם עוד קטיונים‬
‫דו ערכיים‪ .‬יש לו יותר אפיניות למיקרו אלמנטים מאשר‬
‫לסידן‪ .‬בעת מחסור בברזל תהיה צפיפות גדולה של ‪ TR‬על‬
‫הממברנה‪ .‬מחסור בברזל יכול להיגרם על ידי עודף של‬
‫נחושת או אבץ בריזוספירה כי ה‪ TR‬מכניס אותם ולא את‬
‫הברזל‪.‬‬

‫פעולת השורש במחסור ברזל בצמחי אסטרטגיה ‪( II‬הסבר של‬

‫הסכמה)‪:‬‬

‫הצמח מייצר פיטוסידרופורים‪ -‬אלו הם סידרופורים‬ ‫‪.A‬‬

‫(כלאטים) שאין להם אפיניות ספציפית לברזל‪ ,‬הם‬
‫יכולים לקשור גם אבץ ונחושת‪.‬‬
‫הפיטוסידרופרוים משוחררים לריזוספירה ע"י הצמח‪.‬‬ ‫‪.B‬‬
‫הפיטוסידרופור לוקח ‪ Fe+3‬מהחומצות הפלביות‪,‬‬ ‫‪.C‬‬
‫ההומיות‪ ,‬סידרופורים‪ ,‬פיטוכרומים‪.‬‬
‫הקומפלקס ‪ PS Fe+3‬נכנס לצמח ע"י ‪ TR‬ספציפי‪.‬‬ ‫‪.D‬‬
‫בתוך הציטוזול הקומפלקס מפורק והברזל הופך ל ‪Fe‬‬
‫‪.+2‬‬
‫סידרופור "גונב" את הברזל מהפיטוסידרופור‬ ‫‪.E‬‬
 ‫‪ .F‬מתכות דו ערכיות אחרות כמו אבץ שנקשרו לסידרופור נקלטות ע"י הצמח‪.‬‬

‫אסטרטגיה ‪ II‬קיימת אצל דגניים‪ .‬יש התאמה בין קצב ייצור הפיטוסידרופורים ליעילות בניצול הברזל‪.‬‬
‫שימוש בכלאטים יציבים לברזל (שקושרים אותו חזק) לא טוב אסטרטגיה‪ .II‬בסביבה הטבעית הפיטוסידרופורים יחלצו את‬
‫הברזל טוב יותר מחומצות הומיות ופלאביות מאשר כלאטים כמו ‪.EDDHA‬‬

‫ההבדל בין שתי האסטרטגיות הוא שב ‪ II‬הקומפלקס מיוצר ע"י‬

‫הצמח והוא נכנס לתוכו ושם הברזל מחוזר‪,‬‬

‫באסטרטגיה ‪ I‬הקומפלקס לא מיוצר ע"י הצמח ולא נכנס אליו‪,‬‬

‫החיזור נעשה מחוץ לצמח‪.‬‬

‫עוד חומר על כלאטים וחבריהם יש בקובץ הנוסף שנשלח‬

‫קבוע היציבות הנראה ‪ - kapp‬עבור הקומפלקס ‪ML (apparent‬‬

‫) ‪stability constant‬‬

‫קבוע קומפלקסציה‪ ,‬נתון במונחי ריכוז ובחוזק יוני מוגדר‬

‫מספק ערך יחיד בר השוואה בין כלאטים שונים‬
‫לפי ‪BUYER‬‬
‫‪-‬‬
‫תחרות על ברזל בין מיקרואורגניזמים‬
‫‪-‬‬
‫צמח שמשחרר ‪ pytosidephores‬גם בתחרות עם‬
‫מיקרואורגניזמים‪ .‬ויכול "לגנוב" ‪ Fe sidephores‬של‬
‫ממיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קלט בתמיסה הזנה‪)hougland( :‬‬
‫‪ o‬ב‪ pH‬נמוך קלט קושר את כל ה‪Fe‬‬
‫‪ o‬עליה ה‪ pH‬גורם לשחרור הברזל‬
‫‪( o‬חסר לי )‬

‫בתמיסות מזון – מתכות נותן בקלט‬

‫כשהצמח קולט ‪ Fe‬מכלט ‪ ‬עכשיו יש קלט חופשי במערכת‬

‫שיכול לקשור יסודות אחרים‪.‬‬
‫‪ - - HEDTA‬לא משנה ריכוז הנחושת אפיניות קטנה לא קולט‬
‫‪CU‬‬
‫‪ – DPTA / EDDHA‬ריכוז ‪ Fe‬יורד בתמיסה‪ ,‬אפיניות גדלה ל‬
‫‪Cu‬‬
 ‫ל‪ Cu‬אין מנגנון דומה ל‪Fe‬‬

‫אסטרטגיה לצמחים להתמודד עם מחסור‬

‫‪ )1‬להגדיל את ריכוז יסוד‪ ,‬כגון של ידי החמצה‪ ,‬קלטים‪ ,‬אנזימים‬
‫‪ )2‬להגדיל את נפח השורשים ו‪ roothairs‬ומנגנון קליטה‪.‬‬

‫זרחן בקרקע‬

‫הזרחן יכול להיות בקרקע ממקור מינרלי וממקור אורגני‪ .‬בתחום ‪ pH 7.5-8.5‬הוא נמצא במינימום מסיסות שלו‬

‫מחסור בזרחן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ירידת בביומסת הנוף ועליה בביומסה השורשים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קיים בעיות הזנה ב‪ pH 8‬אז הצמח מוריד את ה‪ pH‬ומקטין את זמינות הזרחן‪ .‬יש שקיעה עם ‪ Fe‬ו‪ – Al‬רצוי ‪pH 6.5‬‬
‫‪-‬‬
‫במחסור יש‬
‫‪ o‬החמצה‬
‫הוצאת חומצה סיטר שגורם להמסה של ‪CaP04, AlPO4, FePO4‬‬ ‫‪o‬‬

‫הפרשת אנזימים חד‪-‬תאים ‪ ‬הידרוליזה לפרק זרחן מתרכובות זרחן אורגניות‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪ pH‬במצעי גידול‬

‫ככול שהשיפוע מתון יותר כך גדל כושר הבופר‪.‬‬

‫כושר בופר נמוך טוב במצעים שה ‪ pH‬שלהם בתחילת הגידול‬
‫לא מתאים לנו‪ .‬מצד שני כושר בופר נמוך מאפשר לצמח לשנות‬
‫טווחי ‪ pH‬לערכים קיצוניים בקלות‪.‬‬
‫קל להעלות ‪ pH‬אך קשה להוריד אותו‪.‬‬
‫כושר הבופר תלוי במספר תכונות של שטחי פנים של‬
‫אוקסידים‪.‬‬
‫גיר מעלה ‪ pH‬בקרקע חמוצה‪ .‬כאבול זה טיפול טוב לקרקעות‬
‫שרוצים להחמיץ‪.‬‬
‫בקרקעות חמוצות פרוטונים מהווים מרכיב עיקרי בקומפלקס‬
‫הסופח‪ .‬לכן שרוצים להעלות ‪ pH‬סידן יכול להיות דוחק‬
‫פרוטונים טוב משטחי הפנים של החרסיות ורובו ילך לפעולה זו‪,‬‬
‫רק מעט ממנו ילך לתגובת הסתירה‪.‬‬

‫‪ -PKA‬הנקודה שבה חצי מהקבוצות נסתר‪ ,‬סביב תחום זה הסתירה תהיה יעילה יותר‪.‬‬

‫קק"ח משתנה בהתאם לערכי ה ‪pH‬‬

‫תרגיל ‪3‬‬
‫במצע מנותק‪ ,‬ללא כושר בופר גבוה לאשלגן‪ ,‬ההנחה סבירה שיש מספיק אשלגן‪ .‬בתמיסות קרקע ריכוז האשלגן בדרך כלל נמוך‬
‫במידה ניכרת מהתוצאה שלעיל‪ ,‬וזרימת המסה לא מניידת מספיק אשלגן אל שורשי הצמח‪ .‬במקרה זה מתקיים קליטה אקטיבית‬
‫המורידה את ריכוז האשלגן בפני השורש‪ ,‬נוצר גרדיינט ריכוזים‪ ,‬ובעקבותיו תנועה דיפוזית של אשלגן אל פני השורש‪ .‬הירידה‬
‫בריכוז גורמת לשחרור אשלגן מהקומפלקס החליף של הקרקע‪ .‬מרבית האשלגן הזמין לצמח בקרקעות נמצאת על פי רוב בצורה‬
‫ספוחה לפאזה המוצקה‪ ,‬ולא בתמיסה‪.‬‬
‫במצעים מנותקים כושר הספיחה נמוך‪ ,‬או אף נמוך מאד‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ולכן האשלגן שבתמיסה הוא המקור העיקרי לצמח‪ .‬המצע נשטף‬
‫בתמיסת מזון‪ ,‬והרכב התמיסה יותר קבוע ואחיד בזמן ובמרחב‪ ,‬ולכן ההנחה סבירה‪ .‬הריכוז שהתקבל לעיל הינו ריכוז סביר לתמיסת‬
‫מזון‪.‬‬
‫בסיכום‪ :‬בקרקע יש קרקע לא זמין‪ ,‬על ידי קליטה אקטיבית יש שינוי בגרדיאנת וזרימה אשלגן לא זמין להיות זמון‪ .‬במצע אין את‬
‫האשלגן הלא זמין ורק זריימת מסה – ריכוז לא מספק צריך דישון‪.‬‬