1

‫מטרת הקורס‬
‫מטרת הקורס היא היכרות עם מפת התקשורת בישראל בשלושה היבטים‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬תוכן ורגולציה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נסקור את השחקנים והסוגיות בטלקומוניקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נבחן מה מייחד את אמצעי המדיה השונים בישראל‪ :‬עיתונות מודפסת‪ ,‬טלוויזיה ואינטרנט‪ ,‬השחקנים‬ ‫‪‬‬
‫הפועלים והתהליכים המעצבים את המדיה‪.‬‬

‫נעסוק בשאלות כמו השיקולים המסחריים של כלי התקשורת ודרכי הפיקוח עליהם ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נכיר את המגמות בעולם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקורס תתקיימנה ‪ 9‬הרצאות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪ .1‬מהי תקשורת‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬טלקומוניקציה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬עיתונות‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬טלויזיה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .4‬מבט לעתיד‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬
 ‫טלקומוניקציה‬
‫שוק התקשורת הישראלי‬
‫‪ ‬גודל‬
‫‪ ‬מבנה‬

‫מגמות‬ ‫‪‬‬

‫מבנה השוק בעתיד‬ ‫‪‬‬

‫מפעיל התקשורת העתידי – ספק שירותים ותוכן או "צינור חכם" ותוכן לחוד‬ ‫‪‬‬

‫סוגיות ברגולציה‬ ‫‪‬‬

‫הענף בשוק ההון‬ ‫‪‬‬

‫‪3‬‬
 ‫רקע ‪ -‬מספרים‬
‫שוק שירותי התקשורת בישראל בשנת ‪ 2005‬עמד על כ‪ 24 -‬מיליארד ‪ ₪‬וכמעט שלא צמח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להערכתנו השוק צמח ב‪ 2006 -‬בשיעור של כ‪.5% -‬‬ ‫‪‬‬
‫הוצאה על תקשורת היוותה ‪ 4.4%‬מהתמ"ג (‪ 123.7‬ביליון דולר)‪ ,‬שיעור גבוה ממדינות מפותחות אחרות‬ ‫‪‬‬
‫כגון האיחוד האירופאי וארה"ב‪.‬‬
‫מלבד תחום המפ"א‪ ,‬שוק התקשורת נחשב תחרותי ביותר (ואפשר להתווכח על זה‪.)...‬‬ ‫‪‬‬
‫שיעורי החדירה בכל השווקים הינם גבוהים‪ ,‬התנהגות שהינה בקנה אחד עם מדינות מפותחות אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיעורי החדירה הינם תוצאה של אימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪MCTV‬‬
‫‪ISP‬‬ ‫‪13%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪ILD‬‬
‫‪6%‬‬
‫חלוקת שוק התקשורת‬

‫‪Mobile‬‬
‫‪Local‬‬ ‫‪57%‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪4‬‬
 ‫רקע ‪ -‬מספרים‬

‫השוק הצרכני – הוצאה ממוצעת חודשית למשק בית על תקשורת(‪)2005‬‬

‫טלפוניה קווית‬
‫‪₪ 90‬‬
‫בינלאומי‬ ‫נייד‬
‫‪₪ 40‬‬ ‫‪₪ 330‬‬

‫אינטרנט (‪)ISP+Access‬‬ ‫‪₪ *700‬‬ ‫טלוויזיה‬

‫‪₪ 100‬‬ ‫‪MCTV‬‬
‫למשק בית לחודש‬
‫* בניכוי המגזר העסקי‬ ‫‪₪ 140‬‬

‫הוצאות התקשורת של משפחה נמצאת במגמת עליה מאז ומעולם‪ ,‬למרות ירידת‬
‫מחירים עבור כל שירות‪.‬‬ ‫‪5‬‬
 ‫מבנה שוק התקשורת ‪ -‬כיום‬
‫כיום הענף מחולק לספקים מתמחים‬
‫זהב‬ ‫פרטנר‬ ‫‪HOT‬‬ ‫אי‪.‬די‪.‬בי‬ ‫קבוצת בזק‬

‫‪012‬‬ ‫מפ"א פרטי‬

‫‪95%‬‬

‫‪012‬‬ ‫מפ"א עסקי‬

‫‪MED-1‬‬ ‫תמסורת‬
‫תדיראן טלקום?‬ ‫נס"ר‬

‫‪012‬‬ ‫מב"ל‪ISP/‬‬

‫‪32%‬‬
‫‪34%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫סלולר‬

‫‪36%‬‬ ‫רב ערוצי‪/‬תוכן‬

‫‪64%‬‬

‫‪33%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪ACCESS‬‬

‫‪6‬‬
‫התלכדות שירותים ומדיה‬
Voice traffic forecasts

7
 ‫מבנה שוק התקשורת – העתיד‬
‫זהב‬ ‫פרטנר‬ ‫‪HOT‬‬ ‫אי‪.‬די‪.‬בי‬ ‫קבוצת בזק‬

‫מפ"א פרטי‬

‫מפ"א עסקי‬
‫‪MED-1‬‬ ‫תמסורת‬
‫תדיראן טלקום?‬ ‫נס"ר‬

‫‪012‬‬ ‫מב"ל‪ISP/‬‬

‫סלולר‬
‫רב ערוצי‪/‬תוכן‬

‫‪ACCESS‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מבנה שוק התקשורת – העתיד‬
‫זהב‬ ‫פרטנר‬ ‫‪HOT‬‬ ‫אי‪.‬די‪.‬בי‬ ‫קבוצת בזק‬

‫מפ"א פרטי‬

‫מפ"א עסקי‬
‫‪MED-1‬‬ ‫תמסורת‬
‫תדיראן טלקום?‬ ‫נס"ר‬

‫‪012‬‬ ‫מב"ל‪ISP/‬‬

‫סלולר‬
‫רב ערוצי‪/‬תוכן‬

‫‪ACCESS‬‬

‫‪9‬‬
‫ספק שירותים ותוכן או "צינור חכם"‬
‫דוגמא‪ :‬סלולר‬
‫ספק שירות סלולרי‬ ‫קול‬
‫תשתית הסלולר‬ ‫‪Mobile Service Provider‬‬
‫‪Mobile Network‬‬
‫‪Operator‬‬
‫‪MVNO‬‬
‫‪Mobile Virtual Network Operator‬‬

‫תשתית נייחת‬
‫תשתית הבזק‬
‫‪Wi-Fi/BT‬‬
‫‪Mobile Data‬‬

‫תשתית הסלולר‬ ‫ספק שירות סלולרי‬

‫אורז‬ ‫בעל‬
‫‪Mobile Network‬‬ ‫‪Mobile Service‬‬ ‫פורטל‬
‫תכנים‬ ‫התוכן‬
‫‪Operator‬‬ ‫‪Provider‬‬

‫חברות הסלולר‬

‫‪10‬‬
 ‫רגולציה‬
‫רגולציה‪ ,‬מלטינית‪ :‬הסדר‪ ,‬סידור‪ ,‬ויסות‪ ,‬הכוונה‪.‬‬
‫משתמשים במילה זו לכינוי התערבות ממשלתית בתהליכים כלכליים וחברתיים‪.‬‬

‫"התדרים לא מגיעים כל כך גבוה" (ח"כ יאיר פרץ מפריך‬

‫את הטענה שתדרי הרדיו הפיראטי של ש"ס עלולים‬
‫‪ 11‬להפיל מטוסים‪ ,‬אוגוסט ‪)2004‬‬
 ‫רגולציה ‪ -‬תחרות‬
‫מטרתו העיקרית של הרגולטור צריכה להיות הפיכה של עצמו ל"מיותר" בסופו של תהליך‬
‫‪The state of the market and the role of sector-specific‬‬
‫‪regulation and general competition law‬‬

‫‪Incumbent‬‬ ‫‪Incumbent monopoly‬‬ ‫‪Competition‬‬

‫‪monopoly‬‬ ‫‪Competition‬‬
‫‪Level, form and scope of‬‬
‫‪regulation‬‬

‫?‬

‫‪Time‬‬

‫‪More reliance on sector-‬‬ ‫‪More reliance on general‬‬

‫‪specific regulation‬‬ ‫‪competition law‬‬

‫תחרות אינה מצב טבע – ודרושה התערבות כדי לאפשר את חדירתה לשוק מונופוליסטי ומאמץ קבוע לשמרה‬ ‫‪‬‬
‫משום שנקודת המוצא בתחום התקשורת היתה מונופולים שניתנו על ידי המדינה – בזק‪ ,‬כבלים‬ ‫‪‬‬
‫קיומם של מונופולים מוגדר כ"כשל שוק" – מצב שכוחות השוק אינם יודעים לתקן ועילה מובהקת להתערבות המדינה‬ ‫‪‬‬
‫מונופולים מקצים משאבים רבים לביצור המונופול שלהם ולהרחבתו – ולמניעת והמנעת תחרות‬ ‫‪‬‬
‫‪12‬‬
 How to ensure that Demand is
?met
The Alternatives

 National ownership & central planning

“Telecommunications is just too important to leave to the market”

 Total Laissez faire

 Promote supply, entry with fundamental reliance on

market mechanism with antitrust and regulatory
backstop

13
 ‫מדוע התחרות בתקשורת חשובה יותר ?‬
‫‪ ‬יתרון כלכלי מובהק ומכריע – בעידן המידע‬

‫‪ ‬ההנחה‪ :‬תחרות משיאה את הרווחה בשלושה פרמטרים‪:‬‬

‫‪ ‬יותר תפוקה – התחרות ממקסמת את היקף ההיצע (תקשורת)‬
‫‪ ‬יותר איכות – בתחרות שואף מתחרה לנצח ע"י מוצר איכותי יותר ("תמונה חדה‬
‫יותר"‪" ,‬דפדוף מהיר יותר"‪" ,‬סרטים טובים יותר")‬
‫‪ .. ‬בפחות כסף – בתחרות ישלם הצרכן פחות מבמונופול‬
‫‪( ‬שחיקת רנטה – סבסוד מכשירים‪/‬ממירים‪ ,‬מבצעי הנחות)‬

‫‪ ‬אינטרס ציבורי‪ :‬פתיחת שערים לתכנים‪:‬חופש ביטוי‬

‫‪14‬‬
 ‫ישראל – כלכלה קטנה‪:‬‬
‫כ‪ 6 -‬מליון נפש;‬ ‫‪‬‬

‫כ‪ 1.9 -‬מליון בתי אב;‬ ‫‪‬‬

‫משפחה ממוצעת ‪ 3.6‬נפשות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"כלכלת אי"‪ :‬אינה סוחרת עם שכנותיה המידיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עקב "קוטן" הביקוש – יש בה מעט שחקנים בכל שוק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מי הרגולטורים בתחום התקשורת‬
‫הגופים המעורבים‬
‫מועצת‬ ‫הרשות‬
‫השנייה‬ ‫משרד‬ ‫הממונה על‬
‫הכבלים‬ ‫לטלוויזיה‬ ‫התקשורת‬ ‫ההגבלים‬
‫והלוויין‬ ‫ולרדיו‬

‫ארגוני‬ ‫משרד‬
‫זכויות‬ ‫משרד‬ ‫משרד‬ ‫רשות‬
‫יוצרים‬
‫המדע‬ ‫השידור‬
‫האוצר‬ ‫המשפטים‬
‫ומבצעים‬ ‫והתרבות‬

‫‪16‬‬
 ‫רגולציה ‪ -‬תחרות‬
‫בשל עוצמתה של קבוצת בזק‪ ,‬הרגולטור דווקא עודד "פירוק סלים" ויצירת שווקים עצמאיים‪:‬‬
‫‪‬על קבוצת בזק חלה "הפרדה מבנית"‬
‫‪‬פתיחת שוק התקשורת הבינלאומית – ‪1997‬‬
‫‪‬מכרזים למפעילים סלולריים חדשים – ‪1999 ,1996‬‬
‫‪‬הפרדת תשתית פס רחב וחיבור לאינטרנט‬
‫‪ ‬המטרה ‪ :‬עידוד התחרות ללא חשש מסבסוד צולב ומהעברת מידע מהמונופול לחברות בנות‬
‫‪‬הבעיה ‪ :‬שילוב ‪ multi-play‬ופתיחת הרשת למקטעים (‪ )unbundling‬על מנת שהצרכן הישראלי‬
‫ייהנה ממחירי חבילות תוך אפשרות לבחור את הספק המועדף עליו‬
‫‪ ‬עלויות התפעול של המפעילים גבוהה יחסית וגורמות להאטה בהשקעות בתשתית (‪FTTH, FMC,‬‬
‫‪ WIMAX‬וכו')‬

‫‪17‬‬
 ‫המודל הבריטי‬

‫בשנת ‪ ,2005‬הגיע הרגולאטור ‪ Ofcom‬להבנות עם המפעיל הוותיק ‪ BT‬אודות פתיחת הרשת למתחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ BT‬הקימה חברת תשתיות (‪ )BT Openreach‬שמספקת שירותים גם לחטיבה הקמעונאית של ‪BT (BT‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ Retail‬וגם למתחרים‪.‬‬
‫‪ BT‬תקים "חומות סיניות" של הפרדה מבנית בין החטיבות‪ ,‬ותמריצים למנהלי ‪ Openreach‬על בסיס ביצועי‬ ‫‪‬‬
‫החטיבה בלבד‪.‬‬
‫‪ Ofcom‬התחייבה בתמורה לא להפעיל את הסמכות הניתנת מכוח כללי האיחוד האירופי לשנה אחת‪ ,‬ולא‬ ‫‪‬‬
‫לשאוף לפרק את ‪ BT‬כדוגמת ‪.AT&T‬‬
‫הוקמה וועדה חיצונית (‪ )equality of access board‬לפקח על יישום ההתחייבויות של ‪.BT‬‬ ‫‪‬‬

‫‪18‬‬
‫המודל הישראלי הקיים‪ :‬הפרדת תשתית ושירותים‬
‫בישראל נוצר מודל ביניים‪ :‬הפרדה בין תשתית רחבת פס (המסופקת ע"י בעלי‬ ‫•‬
‫התשתית) לבין יישומים רחבי פס (המסופקים ע"י ‪ ,ISP‬ספקי ‪ ,VOB‬וכו')‬

‫הלקוח הינו לקוח של בעל התשתית ושל ספק השירותים גם יחד‪.‬‬ ‫•‬

‫היתרון‪ :‬תחרות נפרדת בשני הרבדים‪ ,‬הרחבת שוק התשתית ע"י תחרות בין ספקי‬ ‫•‬
‫ה‪.ISP-‬‬

‫החיסרון‪ :‬חווית משתמש פחות ידידותית‪ ,‬אין אחריות מקצה לקצה‪.‬‬ ‫•‬

‫מודל ‪ Bitstream Access‬קיים בתיק השירות למוצר ‪ ADSL‬של חברת בזק‪ ,‬אך‬ ‫•‬
‫לא נעשה שימוש במוצר זה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מהות השאלה‬
‫‪ ‬מפעילי התשתית מספקים את "הצינורות" דרכם זורמים המידע‪ ,‬השיחות‬
‫והתוכן למנויים‬

‫‪ ‬כיום‪ ,‬מפעילים אלו מספקים גם את השירות עצמו (המועבר על גבי‬

‫התשתית)‬

‫‪ ‬האם על מפעיל התשתית לעשות הכל על מנת למנוע מצדדים שלישיים‬

‫(שאינם מפעילי תשתית) לספק שירותים על גבי התשתית שלו או שמא‬
‫דווקא עליו לעודד את השימוש בתשתית לשם מיקסום הערך‬
‫מה"צנרת"?‬

‫‪20‬‬
 ‫שיקולים והתלבטויות לוועדת גרונאו‬
‫איך לאפשר גישה ללקוחות לספקים אשר אינם בעלי תשתית?‬ ‫‪‬‬
‫איזון בין גישה על גבי רשת המפעיל הוותיק מחד‪ ,‬ופיקוח הדוק על המפעיל הוותיק מאידך (ככל שיש שיווניות‬ ‫‪‬‬
‫בגישה‪ ,‬כך פוחת הצורך בפיקוח הדוק)‬
‫האם הרגולאטור יוכל לפקח על ‪ unbundling‬כדי שיהיה אפקטיבי?‬ ‫‪‬‬
‫איזה חובות יחולו על בעלי תשתיות אחרים (כגון חברת הכבלים)?‬ ‫‪‬‬
‫השפעת ‪ unbundling‬על השקעה בתשתית‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מחד‪ :‬השפעה על התמריץ של בעל התשתית להשקיע‬
‫‪ ‬מאידך‪ :‬השפעה על התמריץ של מתחרים חדשים להשקיע בציוד‬

‫‪21‬‬
 ‫רגולציה – ‪VOB‬‬

‫משרד התקשורת נתן רשיונות למפעילים שונים לספק קול על פס רחב תוך שימוש בתשתיות של בזק ו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.HOT‬‬
‫המשרד אסר איסור גורף על כל קבוצת בזק לספק את השירות – מרחיק אותה מלהיות שחקן ‪multi-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.play‬‬
‫סימן השאלה העיקרי הוא הכדאיות הכלכלית של מפעילים שונים לספק את השירות‪ .‬למה? כי אין‬ ‫‪‬‬
‫בישראל “‪ ”naked ADSL‬כך שעדיין הצרכן צריך לשלם לבזק עבור קו ועבור שירות ה‪ ADSL -‬או‬
‫ליהנות מסבסוד הטלפוניה של הכבלים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬פרט ל‪ ,012 -‬אף מתחרה לא הרים את הכפפה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪22‬‬
 ‫רגולציה – ‪VOD‬‬

‫כיום רק חברת הכבלים מסוגלת לספק את השירות‪ .‬חברת הלוויין בבעלות בזק אינה יכולה לספק את‬ ‫‪‬‬
‫השירות ברמה הטכנולוגית ומאידך‪ ,‬משרד התקשורת מחייב את בזק לפתוח את הרשת שלה לכל ספק‬
‫‪ VOD‬שיחפוץ בכך‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬העברת ‪ VOD‬על הרשת של בזק דורשת השקעות בתשתית (‪.)NGN‬‬ ‫‪‬‬
‫המשמעות‪ :‬פגיעה בתחרות‪ .‬כשליש ממנויי הטלוויזיה הרב ערוצית (‪ )YES‬אינם זכאים לשירות ועל כך‬ ‫‪‬‬
‫עוד יש להוסיף כי ל‪ YES -‬אסור לספק שירותי טלפוניה (‪ .)VOB‬למעשה ‪ YES‬שהנו השחקן הצעיר‬
‫יותר בשוק מתמודד כשחקן ‪ Stand alone‬מה שמקשה עליו בהתמודדות‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫רגולציה – ‪MVNO‬‬

‫משרד התקשורת שוקל לתת רשיון לאספקת שירותי סלולר כמפעיל וירטואלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חברות הסלולר עומדות על הרגליים האחוריות במטרה למנוע כניסה של מפעילים וירטואליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שוב עולה שאלת הכדאיות הכלכלית – השקעה ברשתות מצד חברות הסלולר לעומת כדאיות‬ ‫‪‬‬
‫כלכלית של אותם מפעילים‪.‬‬
‫יש לזכור כי השוק בישראל רווי וכי יש מעט מאד תקדימים בעולם להצלחת ‪.MVNO’s‬‬ ‫‪‬‬

‫‪24‬‬
 ‫רגולציה – ניידות מספרים‬
‫לאחר מספר דחיות‪ ,‬משרד התקשורת דורש מהמפעילים להתחיל ניידות מספרים בסוף ‪.2007‬‬
‫התקווה היא בכך שתוכנית הניידות תצליח לבסוף לייצר תחרות אמיתית בעיקר בתחום הסלולר‪ .‬אולם‪:‬‬
‫מחקר של ‪ BDO‬לגבי השוק הישראלי מטיל ספק בהצלחת התכנית להגדיל שיעורי נטישה ותחרות‪.‬‬
‫הסיבות‪:‬‬
‫‪‬שיעור מנויי ה – ‪ post paid‬עומד על כ‪( 90% -‬מבצעי שימור לקוח נרחבים – בעיקר סבסוד‬
‫מכשירים ותכניות נאמנות טווח ארוך)‪.‬‬
‫‪ ‬נעילת כרטיס ‪ SIM‬לכל מפעיל‪.‬‬
‫‪ ‬טכנולוגיות שונות בין המפעילים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫הענף בשוק ההון‬

‫לקראת סוף שנת ‪ 2004‬ועד אמצע ‪ 2005‬ראינו מהלכי עליות במניות התקשורת כתוצאה מציפיות להחלפת‬ ‫‪‬‬
‫בעלות‪ :‬בזק‪ ,‬פרטנר‪ ,‬סלקום והכבלים‪.‬‬
‫אמצע ‪ 2005‬עד אמצע ‪ – 2006‬קיפאון במניות‪ .‬שוק ההון לקח צעד אחורה כדי לראות את תוצאות שינויי‬ ‫‪‬‬
‫הבעלות‪.‬‬
‫החל מ‪ -‬ספטמבר ‪" , 2006‬הקפיץ" משתחרר והמניות מתחילות בריצה מטורפת למעלה‪ .‬הטריגר – הנפקת‬ ‫‪‬‬
‫סלקום במכפילי ‪ EBITDA‬הקרובים ל‪ .6 -‬בנוסף‪ ,‬תוצאות מצויינות של פרטנר‪ ,‬הסדרי חוב בכבלים‬
‫לקראת מיזוג מלא וכמובן הסכם עם העובדים בבזק‪.‬‬
‫סיבות למשקל יתר של הענף‪ :‬תהליכי התייעלות בבזק‪ ,‬הוט וסלקום‪ ,‬קונסולידציה‪ ,‬הדור ה‪,3 -‬‬ ‫‪‬‬
‫תשואות דיבידנד נאות והתבהרות הרגולציה‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫בזק (קניה)‬

‫דקות שיחה‪ :‬התחום היחיד בו בזק מאבדת נתח שוק וירידה בהכנסות‪ .‬חשוב להדגיש התחום מהווה רק כ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 10%‬מסך הכנסות הקבוצה‪.‬‬
‫ההסכם עם העובדים‪ :‬חסכון של כ‪ 350 -‬מיליון ‪ ₪‬לשנה החל מסוף ‪ .2008‬יותר חשוב – החברה עסוקה‬ ‫‪‬‬
‫בצעידה קדימה‪ :‬שינוי מבנה ארגוני‪ ,‬תוכנית אסטרטגית וטכנולוגית ארוכת טווח‪.‬‬
‫דיבידנד‪ :‬החברה חילקה ‪ 1.8‬מיליארד ‪ ₪‬בתחילת ‪ .2007 -‬מעבר לכך תחלק עוד דיבידנדים שוטפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תשואה מוערכת‪.8% - 6% :‬‬
‫שוק ההון‪ :‬החברה תחל ביחסים שקופים יותר וארוכי טווח עם שוק ההון במהלך ‪.2007‬‬ ‫‪‬‬
‫בזק נמצאת בשעתה הרגולטורית הקשה ביותר‪ :‬בהירות רגולטורית כתוצאה ממסקנות וועדת גרונאו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עשויה להקל על הקבוצה לקבל החלטות תחרותיות כמו השקעה ב‪ NGN -‬ותשובה לשאלה‪ :‬האם על‬
‫מפעיל התשתית לעשות הכל על מנת למנוע מצדדים שלישיים (שאינם מפעילי תשתית) לספק שירותים על‬
‫גבי התשתית שלו או שמא דווקא עליו לעודד את השימוש בתשתית לשם מיקסום הערך מה"צנרת"?‬
‫קבוצת בזק נסחרת במכפיל ‪ EV/EBITDA‬של כ‪ 5.6 -‬לשנת ‪ 2007‬בעוד הממוצע בעולם המערבי עומד‬ ‫‪‬‬
‫על ‪.6.3 – 6.1‬‬

‫‪27‬‬
 ‫(תשואת שוק)‬ ‫פרטנר‬

‫ממשיכה להציג תוצאות מרשימות "כנגד כל הסיכויים"‪ .‬הדור ה‪ 3 -‬תופס לאט אבל בהחלט כבר לא חלום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחלקת דיבידנדים נאים (תשואה של ‪.)8% - 6%‬‬ ‫‪‬‬
‫שומרת על המותג המוביל בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסטרטגיה ארוכת טווח לא ברורה‪ :‬חברת סלולר ‪ stand alone‬או קבוצת תקשורת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ירידה בהשקעות קפיטליות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עלולה למצוא עצמה "נכה" אם סלקום תתחבר עם הכבלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נסחרת במכפילי ‪ EBITDA‬גבוהים של – ‪ ,6.5‬בדומה לעולם המערבי?‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪28‬‬
 ‫(תשואת יתר)‬ ‫סלקום‬

‫שנת ‪ 2006‬היתה מאד מוצלחת עבור החברה עם צמיחה של כ‪ 10% -‬בהכנסות ו‪ 13% -‬ב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.EBITDA‬‬
‫צוות הנהלה מצויין שהחל בתהליך התייעלות ומכאן הצמיחה ב‪.EBITDA -‬‬ ‫‪‬‬
‫משתייכת לקבוצת ‪ IDB‬המנסה להקים קבוצת תקשורת מלאה שתתחרה בבזק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שומרת על גודלה כמובילת שוק בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דיבידנד (תשואה של ‪.)8% - 6%‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ UPSIDE -‬נובע מהמשך תהליך התייעלות ומקצב גיוס מנויי דור ‪ 3‬מהיר משל האחרות בשל‬ ‫‪‬‬
‫הכניסה המאוחרת לתחום‪.‬‬
‫נסחרת במכפילי ‪ EBITDA‬של ‪ ,7 -‬בדומה לפרטנר ובדומה לעולם המערבי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪29‬‬
30