Professional Documents
Culture Documents
www.hebrewbooks.org
עי חיים תשס״ט
/״׳;א־<: •;/־I-,
יוכף בךפורת
>שר ,חיבר איש• חי רכ פעלים ה״־ה כמל
:הדג הגאון המפייס׳ חשיל ועניו איש
,״ ״ "&קיס הדוש יאמר לו מי׳ יעקכ'׳יו6ןף י
י
., ,הכהן בע׳׳המ ס׳ ת ו ל ד ו ת
•יוסף .והוא חיבור הפלא ופלא ררךפדד״ס MT׳|gg
אשר. .כל פריו קולש הילולים ומיוסרים
ומושרש־םעל מוסר השכל אשר כל שומעו
7
.תתלהב כפ0ו,זלבז לעבודת הנורא כ׳ ה כ פ י ^ ן ן !
י אשו^קיכל מרכז מובהק ומפורסם היה הרנ ן! S:f
S i
אישאלקיםמו׳ י ש ר א ל בעש״טזללה״ה %i
# f oבהקלמ''ס׳ תולדות יעקב יוסף הנ״לו t
Sit
'וגס שו״ח וחילוקים נחילים וגם נלפם בסי
הזה אגרת הנשלח לאלץ האדישה מהרב?
/,ר״ייבעש״טסנ״ל לגיסו החסיל המפורסם *
?.גו׳:גרשון קוטוזר מכמה ענייני פלאים י i
ו
%
ן ' -הובא לבית הדפוס ע״י חת*ז כבור הרכ
•M ׳ * המאה״ג המופל׳ החריףןבקי חסיל
א ב י ג י י ב
Pm "י " •ועניי מוי א ב ר ה ה
לק״קחמעלטק
י פ ס :פ ה ק ״ ק ;
| )ןאחןץ "
mil f
כדפוס
S t יוסף 9ו ד ת &-ן ,*»,
1
&&&& י
עלי עין ״טוכ עין הוא יבורך גבישון בילו כלי דין י מזרעאלמסףקאאתיזיעקלשכנו* פ1רת כ?
יצא לו מוניטין את אשר ככר עשהו מעש׳רכ עול יוסף ילו שנית והעתיד עריץ הראשון דמעיקר'
משמע שמועה טוכה תדשן ע^5נ)ציטטםכר\ג שנכנס לפני ולפנים מפיו אנו שיין
ואצה הראשזןאדםתזלדתזללזת • ע ק ב .י ו ס ף זה יצא ר^שמהלהחמת ע ם רכ ע ל שיכלו שפתזתם מלזמר ד י י ך
ראשונים ברצון רצון יראיז יעשה שפתים יושק מנשיקות פיהו ט טוטם מוסיף על הראשונים ה מ
מיין י אחוז כזה וגס מזה אל תנח ירך ט גם זה לן כן פירת ופריו מתיק לחיך הטועס טעם כעיקר יליף מנזיר ששדה פוןו
כיין ״ ישמח לבב אנוש ולחם לבכ אנוש יםעל כי על כל מזצא פ׳ ד' יחי' האדם הא למיגמר הא לאסכזרי ולעיין י• פ נ י ם
מסבירות להלכה העמק שאלה אז הגבה למעלה את הכל עשה יפה כין הקדש לבין קלשהקלשים ממנו יצא מעיין י והלוא״
י < מברן שתים זה זזה שיש בהן רוח חיים נוחה הימנו לרוות צמאוניס כגן רוהמבועא דמיין ״
כצחמי לחם אבירים אכל איש מהאוכל יצא מהכל להשביע נפש שוקלןה וצעשרעכה ימלא יגדיל לחמו לכו
תורה ראריר כחכמה וכתכונה וכדעת אזרה חתומה )מגלה מגלה יצולי א ת ה נ ח & ח י י ם
תביאמה לראש יוסף כרכה לכהן על העולם לשוס שאריח כארץ להחיות לכם לפניטה גלולה *
במקזס כרכה לישראל זכית הרבים תלוי בו לתפארת ולתהלה ומן השמים יםייעי להוציא מחשנקו
אלהפזעצ ותהי משכורתו שלימה שכר פעולה אורך ימים עןלסועל
יוסיפו לו חיים וברכה לתורה ולגדולה אט״ר *
כי כטוחים אנחנו שיסכימו כולם כא׳ על חכור טרלת הרקוס לא יכולנו להשיג הםכמו' מגאוני אוץ .ומחמת
מ ח מ ל הלזה וגס בוודאי לא יעלה על לב שום ארס למיקס בארור מסיג גכזל רעהו ובגזירת שגזרו רכני
ה מ ב י ב ט ה מ ח ב זי ש ו תהג
^ לגית י%פומ י י י י 1 על משך ששה שנים רצופים כלתי י ק&ןאי על כל םפריס הצלפסים
s
ולשומע יונעס ותבאעליזברכפ־טוב י / .
ל פי ה $ה 6ן ו ר ע
פירש המדרש הלזאיאזתי ע ז מ ותורתי שמרו ט Hי W 3ש • מוריי
ט מבא .אמחתרתא רחמנא קרי״ ״ זז״ש הלזאי אזתי עזכוישצא * miw\/(1
(
לקרא אותי ולא יגנוב ואז תורתי שמרו זק ׳ל י עור ביאר'.כי
,
הידיעה שלא נדע אמנם יש ב׳ סוגי שלא נרע א מיר שאינו נכנס לחקור ולילעמאחר ראי אפשר לירע׳ ב׳ ש^ןקר
ה מ ז
ודורש עד שילע שאי אפשר לידע וההפרש כ.יןשה״ל י<^^רוצין לירע המלן וא; נכנס ככל חליי ל 1ונהנה
יובן הליאי אותי עזבו שלא ילמדו כתחלה לשמי רק שלא לשמה שמתזןזה לא יהגרה בהם היצה״ר ותורתי שמרי ואח״כ יבוא"
לשמה והבן י ובזה יוכן זיקחז לי תרומה ופירש רש״י לי לשמי,ור״צ אס ירצו שיקחז לי שילמדו לשמי תתלה יריל
k k
תרומה להתרומם ולהתפאר יבא לשמי וכבן י
I י יו I . . . •
ולעתר וכצלמןים להסתופף זלחבר ובעפר המסדר לכבוד השם מלבר וכל מגמתו לשוב אל ה' התנצלות
אלכסנדר דסקינד רגליהם להתאבק ולעפר ולשתית^בצמא רבריהסכה לבי .י מ ס ל ר
וצ״ל ״ מתושבי ויטאמר ולע״עמלמר כק״ק &• *Hm מרדכי כעהור״ר
מצחז. יי
א
ה ק ד מ ה
ד
כדי להכין תואר שכ • י ״ ו ס ף .ר״ת צ״א ע״ה יחול הוי׳ אלי ־ 8J״|JTY &ן
תבין איך צדקו לכרי הרמב״ם שכ׳ על משנה למכות למען נראה לבאר פסוק בזאת יתהלל
צלקו יגדיל תורה כי בקיום מצות על מתכונתה מאהבה זוכה המתהלל השכל וידוע אותי י ותתל׳ מצויה
לחיי עה״ב וכו׳יעזי׳ש כי איןלן מנוה שאינה כלולה מתרי״ג נבאר מפנה בפ״ז לשבת אבז׳מלאכו׳
וכרין אמר שאל יתהלל חכם בחכמתו כי אם כזאת יתהלל , ,
אלבעיס חסר א וכו על המוציא מרשות לרשות הרי אלו
המתהלל וצירוף שם זה יבואר ע״פ מה שנבאר שיים לשבת א מ ת מלאכית מיחםר א׳ י והקשה כתי״ט ללא תני צ״גו
ויקצוף משה עצ כקולי החיל על ונקר ב קרבן ה׳ וכבר זכרתי מלאכו׳ יש ופו׳ להוא כקיצור י ומשני דכמשך אחרי לתני
וכאן אמרתי לבר נפלא בעבודת השי" איך האלם המשכיל במש׳ מ ט ת כמה מציין אותו ארבעים חסר אחת והתם
יראה לייחל כל ימיי ד ׳ אותיות הוי׳ ובששת ימי החול אקראקאי במספר ארבעים וגו׳ י t
לייחד כענין אחל והוא שמצאתי בסגנון אחל ובשבת ף ״ ל הא כמה פעמים משני לשון חכמים לתור ולשון
ככנפי יונה ח״ג ם׳קמ״ט זז״ל השונה הלט״ח בכל יו'ם גי׳ תירה לחור וכי יש לש״ס להאריך בשפת יתר
ת ע נ י ת וכז׳ ע״ל ברבי רב ליתיב בתעניתא ליכול כלבא י צ ק לי א ל א ״א ״ .וכדי לתרץ זה נ״ל לבאר
״ י י ש; זט נ כ ל
שחתי׳ דע״י חולשת התענית מבטל מלמודו וכוי יעו״ש הרי משנה סוף פ׳יק דקרושין כל העושה מצוה אחת מטיכין לי
התורה כמקז$ כשאין הק״ת יכול להתענות די לו כעסק וכל שאינו עושה מצוה ומארכין לו יעיז ונוחל את האיז
הקרבן התענית באש המזכח י־ אחת וכו׳ והספיקות רבן ונפרט לבסוף ותחלה נתרץ מצוה
יוכן סגנון הפסוקים כל אשר יבוא באש תעבירו ובזה אנכי!מצוה תירא 01׳ • וכבר בארתי ע״ד הפשט יכעתנ״ל
באש ר״ל מי שיסל לבוא באש התעני׳ ולא יתבטל האמת דכ׳ הרב האצדי האד׳זצה״ה בס׳ ניף עץ חיים במם׳
וראי תעבירו מלימזרו הנקי ג״כ אש הלא כ״ד כאש וגו׳ שבת במשנה יציאות השב rב׳ שהן ד׳ כי שתים הן יוד הא
כאש שהוא הכהן המיישיר העם יראה להורות דרך התשובה שהם ל׳ גי׳׳ כל שם היי׳ יכו׳ יעו״ש י ומלאי יש להבין מת
עם התורה שהוא התענית הנקי אש והתורה ג״כ אש ושניהם בא הש״ס ללמלינו בזה •
טובי' לכפר׳עון אך שלייטע׳לזמר תעבירו באש 3אחל,סגי או ליצא לן נפקותירבתא לענין לפליגי הרמב״ס ונ״ל
תעני׳או תזר׳שנל א׳נק׳אש ומועיל ליבון באש ללבן עונותיו ובה״ג ןהרמב״ן אי מצוה אנכי נכנם במכין
באש מכלי לזה כא הכתוב לפרש ברמז ויזמ׳ אך במי נלה תד״ג אן לאו רבה״ג ס״ל להוא שורש כל המצו׳ ואינו במנין
יתחטא ודרשו חז״ל לבעי טבילה במ׳ סאה שמלה טובלת תרי״גוכו׳ וכאשר תבין סול שם הוי׳ שהוא שורש כל ,
בהן וכפי׳ רש״י י והרמז כי סול התשובה ה׳עלאה נקי מקזה המצוי תביז ענין תד׳״ג שהרברי ה ר מ ל ה כן הוא גס שאיני
ומ׳ סאה שבתוך המקוה הס לי יולין שבחכמה הנק׳ יו״ר מכריע כין ההריס מ״מ הנלע״ל כתבתי והוא כי נזרע כי
כמ״ש בכתבי׳ יעו״ש • ומרמז שצריך חכמת התורה בתוך יש עשר שמית שאינן נמחקין ושורש ס ל ם הוא שם הוייכמ׳יש
התשובה של התענית להוי יחזר חז״ב מ׳ סאה תוך המקז י כמ״ש הם כ׳ אותיית ראשוניח ?שורש של שם הף׳
כי התענית א״כמוכח רבעי שניהם זהבן י הרב האר״י בלע״ח למס׳ שכת אהא לאמריני' כל העוני:
הוא הכנה ללימזל התורה שהיא עיקר זלכך מי שלא יוכל איש״ר ח״ל כי אור הא״ס מאיר בכל האצילות אחר התלבשו
להתענות שהוא ת״ח תלש וז״ש ואשר לא יבוא באש תעבירו בחכמה העליונה הנק׳ י׳ בסול .מלס כחכמה עשית אח׳׳כ
כמיסוטהר שהםמימי התו$לכןולכפר כמו אש התענייוק״ל י י׳ כה׳ ונעשה כסא והיכל זנק׳ ה׳ ראשונה כסא הכבוד כי
תכיןאין לייחל ל׳ אותיות שם המיוחל ומה הככזר מקכסא כ? יכו׳ ער ט כיה׳ ה׳ צזר עולמים כי ב׳
והוא לכי כמיכה סי׳ ה׳ המיל• אותיות ראשונית יש בו שם הוי׳ וכו ברא כל העולמו׳
ומה׳ ה׳ דורש מעמך ט אם עשית משפט ונחזור שחצי הש\0ר\ הוא נשמה לשם הוי׳ וכו׳ *
ואהכת חסד והצנע לכת עם אלדיך י וי״ל דאחר דאיכ* זכז׳יעו״ש׳'
דורש ממך רק זה א״כ שס״ה ל״ת ורמ׳׳ח מ״ע הם לכטלה מזה ששורש שה זה הוא כ׳ אותיות ;הצוללן
זעו׳ ראמ׳ עשית משפט וני׳כ״ע דיינים וכן ח״ו * ראשונות • ולזה נקרא מציה כי כ׳
הקשה האלשיך ושאר הספיקו׳ והצנע לכת דהל״ל וצנע לכת אזתייתההבצעלה מ״צ בחילוף א״ת ב״ק׳הוא י׳׳הטכמו
דכ׳ הרכ הקיורדוזרי גס תומר לשון כסתר ולא לנוכח הנשמה שהיא מתלבש׳ ומתה©ה כתוך הגוף והיא נעלמה
למרה ימין אדם וכו׳ הקובע מקום לתורתו גזרסשהת׳־׳ח והגוף הוא כגלה כך שם ה ויי הוא אותיות מצוהממשזמה
יעשה מלונו כמלכות הנק׳׳ כית כמ״ש כתיקזני׳ וכו׳ ^עכיל חראה איך כל תרי״ג מצות נכללו בעשרת הידברות כמ״ש
הרי הבית שעם הארס שבתוך הבית שקובע מקום לחזרתו ובאלו עשרת הדברי' לא נאמר מפי מוקרש״א בשם הרב
נעשה יחול כ׳ אותיות אתרוטת מהשם מ ז ׳ י וכבראמיט ושתים זו שמענו שהוא דבור הקלה רק אחת דבר אלדי׳
כעוסק כתשובה ולומד חורה נעשה יחוד ב׳ אזתיו' ראשזנו׳ אנכמלאיהיילל מפי הגבורה שמענו ותרי״א מצית מפי
אלו הוא זה ט יחוד מןב' מ״ל וההפר׳שכין כ ׳ י לי׳
חן
משה מדרשי׳ בש״ס.דמכיתתורה צוה לנו משה כך יש עשר
אחרזנו׳הוא הנגל׳שהואכמו הגוף שהו׳להלכי׳הנשעי׳כתומ שמות;;אינן נמחקין ושורש כולם ד׳ אותיות הוי׳ ושורש
והגוף הוא נגלה והנשמה היא *העלם שנתכסהכתוך הגוף שהוא נשמה לשם שם זה הוא רק כ׳ אותיות ראשונות
כך האדם והכית אשר יעשהכתיכו השוכה ותורה הרי הזי׳ זז״ש ט ביה ה׳ ציר עזלמ׳ כן אלו ל מצות כילל הכל
האדם והכית ה ס ^ ולבושיםיהתשיכה והתורה'הוא החיו' ונמנו כמניןכמו שאלו ב׳ אותיות עצמןנמנז כמניןל׳אותיית
זלה״ה והנשמישיעשה בכליסיהנ״ל וזה שכ׳ הרכ האר״י י י הוי׳ וכדברי הרמב״סוהבן ״
!׳ צור עולמים כי שם י״ה הוא נשמהילשם היי׳ וא״ש 4 בזהתבין איך כאותיות מצוה שהיא ממש ומעתה
%כ; % • >gr־^/ אותיות הוי׳ נכלל כלתרי״ג מצות וב
< r
־'</׳ ׳ .׳• ׳;••* -י• ״ ־ ־־* י
יי׳׳־ ״
הקדמון
I ואר״פב׳׳ל נשמה יתירה ניתן לארם בע״ש ולמוצאי ש ב
ת 'זא״כ א •ש דאותיית מצזה באז ב׳ ראשונות כהעלם שהם
7
נ טלה שנא שכת וינכש כיון ששבת וי אפרה נפש ע״כ זכי׳\ - הנשמה וב׳ אחרונות אלם ובית הם נגלים ממשיים משא״כ
רש״י נשמה יתירה רזחכ למנוחה ושמחה וכזי שה§ עזכג ״ v-v הרקשוניכ הם רוחניים נעלמים וא׳׳ש י זז״ש הנביא מה ה'
והספיקו׳ רגז א׳ק׳מ״ש כאמת שכת שניתן בצ^נעה י ו ק ד יי? דורש ממך,ט אםעשות משפט דנולע לתשובה היה בינה
מכלהמצזת וגס צריך להודיענו מאי הוא בא להודיעך׳'[: ,
נקיא משפט מצך המשפט וכאשר תמצא בהגדה בענין
׳ ' דמקשה אי הכי* ב ז ה ב ש ב ח
ו בצינעהייי לאי י /י מ ש נ י ת ב ז ה המוחין יעז״ש * זז״ש ציון במשפט תפדה הרי עשית משפט
׳'f נאלענשועכו״סעלה משמע דבאינו שובת יש עונש 1ה^' הזח עשיות החשוכה שהוא כולל על כצ המצית ואהבת חסד
% איפנא אמרינן עכו״ס ששבת חייכ מיתה ״ ג' ק׳ על ה כ ^ ן הוא לעסוק בתורה באהבה שהוא רחימו והתורה נקרא חסד
י i מתן שכרה לא אודיענהו ק׳ הא כל המצית לא נזלע מ ת ל גם נאמר מימיני אש דת למז שנא׳ תורת חסד על לשונו
]I שכרה גם לישראצ שנא׳ נעז מעגלזתי׳ צא חדע זכו״ ׳ ; .
ד
1ו ל ה הא צריך ללמוד בדחילו זרחימו ז״א כי דחיצו קורם
רחימו וכמ״ש אהבה בסופו ובכלל מאתיים מנה Cוכל אלו
תעשה אתה ה'אדם בהצנע לכת עם אלדיך שהיא השכינה
פש דאטז כתי5 הנקרא אלדיך שהוא בית ועם אדם הרי ז" הצנע וזהו יחוד
אבדה זלכאורה איפכא ח״ו יש לזמר וי ני בא נפש ו ׳ ׳
ר
ד׳ אותיות מצי וה גס יחוד ד' אותיות הויה ועל זה הדרך
לצדרשה זז הצ״צ זהבמ״ש ולא בליל שכת ז׳ יז למה צשול י? נאמר חת האלדי׳ התהלך נח שקבע מקום להתבודד כהשוב׳
וי הוא על צרה שלא תכו׳ הגס שהוא מהמדרש איכה ביל 1׳ י i ותורה n־ Aממש כשעושה בהצנע לכת אז הוא דבוק עם
לוה׳ ניצל ר״י אבל צריךהמה ח י ק׳ נשמה הל״ל ולא כפ^• >ידיך זהש״י יסייעני כזה שיט׳ זה למראה עיני תמיר ללמוד
לנודע זכו׳ ט׳ק׳לבפ״קדשבתאמ׳ רבא הניתן מתנה ו כ ו ׳ I לעשות ויקיים בי והיוצא מטכס תעש״ו אנס״ו ״
אמ׳ הקלה למשה מתנה טובה יש צי ככית גנזי הכת \ ny.t יחוד זה הוא לששת ימי המעשה שיראה והנה
וכו׳ וכי בכלל הרי״ג מצית שניתן כסיני לא הי׳ שכת וג& ו להתבודיעכ״פ שעה א׳ טוס לייחל זה וטוכ
למה ישונה שבת שהיא בבית גנזי׳ והרב כעל שעל׳ מאודי-׳ t׳ גם שאי אפשר לעשות כך כגמימ׳ כל ימי החול לו סלה
$ האריך כזה ע״ר הסוד יעו״ש כהכיתב ־ י אחר שצריך להתעסק בל׳׳ט מלאכות ורחיים בצואה מ״מ
דהא ק׳עצ מוהרש׳׳א דלכצנעה מ ד ע & 1 - ונלאה יקח פנאי לעסוק בתורה בעתו׳ הירוע׳ איל בשבת יש לייחד
^ כש׳/ י ה א
' "Pי ו כ ז
י ל י ר ש ו ח ס ע ל ם ד׳ אותיות בענין זה כי אז צריךליזהר מן ל״ט מלאכו׳ שלא
^״f אמ׳ מדכחיכ ביני ובין ב״י • ונ״ל אחר שהכין לכרי יחלל שבת רק יעסוק כתורה ואז טל ,תורה מחייה! שאז גורס
ככ״קדשבתולברירש״י ותום׳ והכותב כי יששס ט ׳ . . - , J o להפוך מן קלל שהיא ל׳יט לברכה שהיאט״ל זנ״ל שזהו מ״ש
\?"L ויבואר אלו ט׳ קושי׳ גט׳ קושיי הלל ונ״ללכא לרמז בתיקוני׳ רף צ׳ ע״א ירא שביית טל מלאכו׳ יעו״ש בזה
לשונו פי׳ הש״ם זצק״מ לאחז״ל זה שמי לעלם וזהזערי נתרץ ה׳ מצוח שמכאן הרמב״ם כה׳ שכת ״
ל שע ?<f% ש מ י ע
לק ׳ הא לכאזרף קאי עסיהשס״הוכו וביום השכיעי תשבות • ^צ1ה
׳ .ן ״ל לט שזכרני לעיצ טע&> נ כולו א ל נ ל
ב׳ איתיותראשזנו׳ בחילוף לפי שהיא כ ש מ ה ! מ5וה שנעלמו ב מ צ ו ה •ל״ת לא תעשהיכצ מלאכה י
הוי'כמ״שהאר״יבפסדק־ביההז-צזר עולמים ־ יאמרמ;{: לשם ל״מ צא קבערל אש בכל מזשכזתיכ׳ כיו׳השכת מצוה
לפרש שאין זוכה לנשמה זו ט אס בהצנע לכת ל ה ת ^ ז ל ״ ב כ י ^ ' מ צ ו י ה אל יצא ממקומו ביום השביעי י
והוי אדם ובית מרכבה לב׳ אותיות אחרוני מהשם ואז יכוי? ן:
כרי להמשיך נשמה ב׳ אותיות ראשוט' לייחד ע ם פ<|: זכור את יוסהשכת לקדשו ״ זכרי לבאר זח מצ1ה
• h 1 אחהנו׳ • ושפיר דרשו זה שמי לעלם להמשיך כשמה נ״ל לבאר מ״ש הרמכ״סכפרקל׳ וז״ל ל׳לכרים
I W אותיות m<h׳ א׳׳א ט אס למי שהוא נתעלס ומז^נע נאמרו בשבת שנים מהתורה ושנים מפורשין עיי הנביאים
י(5טצ'^ ת ח ל ה ב ת ? ו ג ה ב מ ע ש ה נ
אלם להחבזלד ביני י י י י ' בתורה זכור ושמור ובנביאים כבור ועונג קנא׳ וקראת לשבת
גין
יכול לפגות מלהרהר במחשבות רעות ולדבקה 1מ ח ש # 3־ ג עונג ולקדוש ה׳ מטבל ונראה ט אלו ל׳ לברים הוא נגר
להאכתכ בדברים רוחניים שהוא מצד הנשמה כמבואר והבן לכך מצית שיש בשבת הגם שהם ה׳מציהמ״מ נ״ל
׳ w uוי״ג בשבת שהוא עיקר מעלתו מ צ ד ג ^ ה ־ / בשורשו שהמצית שיש בהם עשה ול״ת ראוי למנות עשה שבה
ש ה ן ח
׳ ^ לרמשין נשמה ט אס שיש לו ר ו ת ע ם מצוח עשה ולאו שבה עכמצזח צ״ת כמו שבח שהמנוחה
) :ה מ ש ן
£j W• -י ר י* יתמ ע iש ". ^ ,נודעשאח י ה
בה מ״ע והעושה צה מלאכה ביטל עשה ועבר עלל״ח ו ל כ
,
שיהי׳ לו רוח ט אם שיהי לו נפש וצריך הלרגה ״״י מ ע ש ה ׳׳•>
בפ״א מה׳ שבת יעו״ש והשיגו הרמב״ן בשרשים יעו״ש •
חשובה סור נ ד ע ועשה טוב זוכה לנפש יאחר מעעששהה ה ו א£
;
מצד ההככ^ש מ> יי: הלאו גםלהרמביםאינזרקד׳בקיומז כי 1הנה
מ לבור בתוד׳שיזכה לרוח ואחר דבור הוא מחשבה :ל
עשא״יכי•'? נ ש מ ה א על העוכר וא״כ שביתה ממלאכה הוא
מצזה א׳ זעס ג׳ אחרים הר ד׳ נ הגס כי בשם הזי׳ רומז ה׳ 1אז ע״י מעש׳ודכזר ומחשב׳ זונה לנפש רוח י ז מ^א״כ ה ו
בלא סלר הררגה זז א״א כנ״ל יכל זה ע״י הצנע לדדי יי-י *
לעת עש פרציפיז עס קוצו של י׳ והבן tואלו ד׳ דבריס בשכת ניתן
אלדיך זזה שכיון מזהרש׳׳א בצחות לשונו כי שבת ניתן צי׳!י
ח
ל " י יי אית״ת שם הזיה דאי׳ בפ״ב רביצה אמר רבי כרית לעלם ר״ל לא כל אלס זוכה לקנות אות זי׳ vJ%lfi
1 : :
לתר1 ז ג ע ל ס נ ו ע
נשמה יהירה ט אם לעצם היא צ ש
יוסי משום רשכ״י ארשל׳י כל מצזר^ ניחן בפרהסיא
מעניני מחשבות עה״ז להתבודד עכ קונו כזה אמי >~ f\Z׳ חדן משבת שניחן כצנעה שנאמר ביני ובין בני ישראל נ 0׳
p
ביני ובין כני ישראל שהיא אות וקישור ודיבוק כמו f 1 ,t,pp ופריך ז׳ דרשו כך C מזהרש״א מדכתיב לעלס ח ם ר
שכ׳הרמבםעייןבה׳תפילין זכו ובא מוהישא׳ למי-״! ־! , אולענמ ]לא יתירה נשמה ומשנה לא לענשו עכז״ס
במה
1
ב
*
ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה עכ״צ כמה נעשה קשר ואות פיני וכין כניישראלואמר לעלם והכן
לכרי הש״ס עם רש״י ותום׳ ודברי הכותב יזבן מה שאמר השבת בצינעה ניתן ר״ל שבת riTJJI
המוהין ורבו הספיקו׳ בזה א׳ למה ישונה שהוא נשמה יתירה זה׳ניתן למי שהוא בצנעה
הא״מדען שכת מכל תרי״ג מצות שהודיען תחלה וכ״ת ע״ר הכתוכ והצנע לכת ע ס אלדיך משא״כ במעורב עם בני
תרי״גמצותג׳ ימי תחצה קודם נתינת התורה שהיא הדם וכני איש כעניני עה״ז איך אפשר לקשר מחשכתו כו •
הפרישה והגבלה א״ה למה ישונה שכת שחזר והודיען ולמה ית׳ שיהי' כו נשמה יתירה לחשכ מחשכת עכולת הקודש
יצאה מהכלל וגס להט{ ענק הודעה זו מה הוא ב׳ ק׳ הא כל היום י ופריך שפיר א״כ דעיקר שכת הוא מי שיש לו
כצ המצות לא נתגצה מתן שכרן מטע׳ המבואר בפסוק נעו בחיים ולכך מחללי׳ מזת נשמה יסירה ובזה הוא דבוק
מעגלותי׳ מלידע יא׳׳כ נמה שכת הודיען מתן שכרן וכפי״ יומתמשא״כ עכו״ם דאין מחשבתו קשור ואין לז נשמה
רש״י ג׳ ק׳ לרש״י דא״כ מה משני הש״ם וכו׳ וכן הקשה הריף יתירה וא״כ כין עכז״ם ששבת תקשי צמה חייכ מיתה בין
יעו״ש מצבר שאין לדברי רש״י שחר כלל ־ ד׳ ק׳ צחזס׳ הא שחילל שכת לא איתחייכ מיתה כי עמ״ם מאחר שאין לו
פשיטא דמפזרשאמר בש״ס מתנה ולא בצדקה,ומה צרין ששבת ולמה חייב גשמה א״כ איך שייך בוצומר עמ״ם
ובין אם נפרש כפשוטו למה נענש בחילול שלא חילול שבת
המוס׳ לפרש דזקא מתנה אבל צדקה וכו׳ • ה׳ ק׳ לפי שיטת
כלל שאין בז בשבת נשמה לחללה ״ ׳׳ומשני שכיר נשמה
התום׳ מ ל ל לרב דצרין להודיעו במקנה דלמא הא דכתיכ
יתירה לא אזדענהו ןע־׳כ לדילהז הוא שכת שכיתה ממלאכה
ללעת הוא בא ללמדנו לשרי להזליע לאפיקי צדקה׳ לאסור
כפשוטו בלא נשמה יתירה זלכך שפיר חייכ למר כלאית ליי
ולעולם אם רוצה שלא להודיעו הוא עצהי״ט ו׳ ק ללמא
ואמר וינכש כי בפסוק כתיב ויניח ביום השביעי ופי׳הכותב
אותו הארס שניי? לי מתנה אסור לילע מי מ ו ת ן כמו
בצדקה ומה שאמ׳ לדעת הוא כפי׳ רז״ל ירש״י שידעו אומת ב ל ק לשבת יעו״ש*
שם חשיבות העולם כי אני ה׳ מקלשנס ע״כ ויצא להם לף קיי׳וע״אשאל ולי נראה
ל ל בתיקוני׳
גדולה והמקבל עצמו חיבב אותן במתנה שהקלה ל א לאביו רשלילאי׳ בכפרי זכור את
יום השכת לקדשו זכריהו מאחל בשבת ו ל כ הארי׳ זלה״ה *
באמת א״צ לילע מי הנותן ז׳ דברי הרב כעל שער האורה
ז ל ל לזכור הוא לזיכרז ויש להכין מה זה קלושה לשכת ״
שבו ח׳ ק׳ לברי סתזמין וחתומין ויש לבאר קצת מהרמז
כדי שיעשה הכנה שיוכל לקלשז כשכת להמשיך מקזלש ע״י
וגם מה אין לו שחר הנוקב עצמו בעגין ב׳ טעמי
קלושת המחשבה״כאשר נכאר זכז׳ • ונדי להבין מה שאמר
ענין נהנין מזיו השכינה לכהן• ונראה ליש הפרש כין מ ת ל
וינפש יי אבלה נפש ולא נשמה ־ .גס להבין לשק וי וגס זה
לצדקה למתנה הוא כמכר לאי לאו רקכל הנאה מני׳ תחלה
.קאי על מוצאי שבת שבת הו א זינפש בשצימית ע״י נשמה
לא יהי׳צי׳ מתני ולכך הזי כמכר כמכיאר כש״ס לגיטין לף ז'
שבאה בע׳׳ש משה״כ למ״ש שנסתלקה נשמה יתירה ונשאר
ע״ב זכשא'מקומו׳בש״ס משא״כ כשנותן לו כתור׳צדק׳הויגם
רק נפש שבלא זה א״א כי היא קיסטארחייתא כנודע אבלה
כשלא ידעו ומכירו כלל בלי שום שקיבל מ א ה מני׳ ״ ומעתה
נפש ל ל אות:ית ן״י אבדה נפש במ״ש ולכך באמת הוא וי
תבין צחות לשון הש״ס בתואר שבת דקראמהנה ללמדיגו
כאשר יכזאר י ותחלה נציע לפניך לברי הש״ם ב ל ק דשבת
בעניןשבת דאי אפשר לקבלה כי אםע״י הכנה והיא הודעה
בר מהסיא אמר רב חמא בר גוךא אמר רב הניתן מתנה
הכנה שיוכלו לקבל שהזדיעס לישראל תחלה כדי שיעשו
מקלשכס לחביח צריך להודיעו שנאי ללעת כי אני ה׳
ביזם ז׳ קדושת יזם השבת שהוא נשמו :יתירה שטתי! לאדם
בכית גנזי ושבת א״ל ה ק ל ה למשה מתנה טיבה יש לי
בע״ש כמבזאר ב ל ם דביצה הנ״ל ונזרע שאין הנשמה שזרה
שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך להודע׳ וכו׳ ופריך
כי אם על אדם שיש לז בחי׳ רזח שנעשה כסא לנשמה זרזח
ממשה ללא ידע קירון עזר •פניו ומסיק לחלק בין עבידא
אינו שורה ל א על הנפש שנעשה כסא לרוח ושיקנה נפש י
צגלזי זכו׳ זשכת מתן שכרה לא עכידא לגלוי ע״כ ופי׳ רש״י
מצות מעשיו׳ רוח ונשמה צריך הכנה ביום ד׳ שיעשה
צריך להזריע מתן פי׳ אתן צך דשמא יתבייש לקבלה ומתוך
לקנות נפש מצד עשיי ׳ וביום ה׳ שללמוד תורה הרבה צקנית
כך מתרצים בדברים ואינו בוש בדכר וכו׳ שמתוך כך יהאו
רוח וביום ו׳ לקלש מחשבתו שיזכה לנשמה ואז בע״ש אחר
אוהבו * והתוס׳ כ ׳ ב ל ה מותן מתנה צריך להוד יע
שעשה אלו הכנות באה בע״ש נשמה יחירה על נשמה זז 16
״ ודוק׳ במתנה שניתן לו ע״י אהבה שאין המקבצ מתבייש
הנשמה עצמה נק׳ יתירה מצד יתרון ותלם׳ על ככש ורוח בסתר יכפה אף אבל הנזחן צדקה שחבירז מתבייש מתן
נסתלק הכל והיא אינה באה רק כע״ש כמבואר זלמ״ש ע״כ • והצזתכ;׳׳ל ראיתי לכ&וכ מה שכ׳ בשער האורה וז״צ
ונשאר רק נפש הגס שנז' בכתביי כי ביזם א׳ יעשה הכנה לפי סהשכת\1א סוד המשכת הכח מהספיר׳ העליונית בשם
שישאר נשמה וביום ב׳ רוח וכו׳ יעו״ש היינו רק הארה מהם ה׳ והוא החאחלות כל הספירות כי אל חי נייח כשם אדני
כמבואר ככחביס * ואחר שזכינו לזה נראה שורש נשמה זו בסוד וינח ביזם השכיעי וכו׳ ובית גנזיו הוא אד׳ לפיכך כל
שהיא נשפעח מאיזה מרה וספירה הוא רביאר הרכ הארי׳ שמוח ועי״ז כל השימר שבת כהלכתה מקרב ומייחד ל
סוד יסוד אבא זלה״ה כל״ת פ׳ נח וז־׳צ אלה תולרו׳כח הספדו׳ מתאחדות זאסח״ו מחלל שכת הוא רחוק
עליון ולנזק׳ גן היורד עד יסוד ז״א ומשקה לבינה גן ,
לטעמי מהאיים זכו׳ ע״כ והזאז׳׳ל כקב כי יש
ונח לשון מכוחי* זהוא בחי׳ תחתון ולזה נק׳ מעיין גנים בשמירת שבת א׳ אמונת חלוש העולם בששה ימים וישבות
סוד אכא חזך יסוד ז״א עללהרי מבואר כי שבת שהיא משנה טבע ביום השביעי טעם ב/נמשך מזה שהוא ית״
מנוחה הוא בחי׳ יסוד אבא שהוא סוד י׳ מהשם תוך יסוד העולם באותות ובמופתים להושיע עם ישראל ושתי אמונו׳
ז״א שהוא ו׳ מהשם כנודע ומשקה לגן עליון ה׳ עלאה הנק׳ הללו כתובות בי׳ הדברות בטעם השבת ועליהם אמרו תזיל
נעשה שביתה נפש ולנוק׳ ה׳ תתאה הנק" ל כ נפש ובזה זכור ושמור בדבור א׳נאמרו וידיעת כל א׳מהסעל השלימו׳
זגייחא כשכח ע״י יי״י י' איתיית שם המיוחד שהוא שורש הוא שכר גדול ותענוג נפלא להיות נמנה ע ם אותן שאתז״ל
כל .
\
הקדמה
אמז״ת כי כחיבור א׳ עם מות נעשה אמות" בסוד ו א מ י ת . כל הספירות והעולמית י וכשנתחבר אותיות ו״י הנ״ל עט
הנתפךמןמ״ת ת״ס וזהו ד׳ אמית של הלכה כלה עליונה ז*א נפש הכ״ל נעשה זינפש ותרגומו זנ״ח והבן והשם יכפר •
מיקבי׳בחיבור אח'ד יכל זהע״י קביעות מקום מיוחל לשב׳ זזה פי׳ הפסוק וינחביוס השביעי כי אות זי׳ נח ביום
כלים להמשיך בו שבו מייחד אדסיגיתי ז״ה מהשם והם גס יש השביעי שבת עלאה ושבת תתאה כנודע זא״ש •
נשמה ב׳ אותיות ראשוני׳ מהשם והיינו ע״י שעשה הנכה לומר כי מוחין דז״א נק׳ חיים גי׳ ס״ח אז יש זווג להשפיע
השבת אז ניתן לר לקבל נפש רוח ונשמה בל׳ ימים קולם לנוקבי׳ והוא סוד יום השביעי •
שבת לאות בימית׳ לביןישראל שהוא קישור ודיבוק מחשבת1 יובן שאמר וינחביוניהשביעיר״ל אחר שקיבל 1בזה
בו ית׳ לפנית מחשבתו ממחשבז׳זרח ואז בא לו נשמה מ צ ל אית ו׳ ע״ ה שהוא מוחין גי׳ חיים אז משפיע
בינה כמ״ש נשמת שיי חבינםה׳עלאה ובשבת יעסוק בחכמה ליזם ז' שהזא נזקבי׳ זהבן ־ ובזה מפואר עור דהקדים אות
ואז מייתר ב ׳ אמיתת כמ״ש המקובלי׳ והיא י׳ מהשם ויזה וי לאות י׳ מן וינח כי הוא שייך לכאן ולכאן וא״ש*
,
וממשיך לאות ו ' ל אותיות אחרונות אותיות ראשונית גואה פי הפסוק פ'בשלח ע״כ הוא נותן לכם השכתע״כ
מהשם ונעשה יתור שלם והוא שכיתה ונייחא י וכן מצאתי :ואנותן לבס ביוס וו׳ לחם יומיים שכו איש תתתיו אל יצא
הוא נותן
בתיקונים דף קך״ז ע״א וז״ל עמוק מ ' י ימצאנו לית מאן איש ממקומו ביום השביעי ״ כי ה ל י כאב המרחם להיישיר
,
דאשיג לי׳ אלא בחכמה ובבינה יכו׳ י׳ חכמה מ בינה וכזי לייחד ד׳ אותיות את בנו ידידו לסין ברמיזותיואיך
ובס׳ימי״ןזז״ל פי׳ עיי חכמת הקבלה ותשוב׳ שלימה בדחילו שם המיוחד בשבתע״י עובדאימלולא דלמטה יתעוררו
ורחימו די״ה וכו׳ יעז״ש זהנאני כי בחול ע״י תורה ותשובה הכוחות העליונית למעלה ונעשין מ״נ לעורר מ ״ר להמשיך
ובשבת הוא מצד ה׳ שנק׳ שבת כ ל ל ועם חכמת הקבלה י ' שפע החיים והוא מ ו ד ע הלחם הוא אשה כמ״ש קראן לו
שעושה אד״ס כמקו״ם מיוחד נעשה שס הוי׳ יתור שלם ןק׳יצ בפתכי ׳ כספירה היום זיהכל לחם יום הוא הזכר כמ״ש
] ובזה נכאר אח״ז מ״ע שמע ישראל זכר וגם פי׳ «5»£ יום וכי׳ והנה בכל ששת ימי החול אין יחוד זזזוג למעלה
היחיד הנך אחד בכל דמיונות [ בסזי ז־זלכנה שתיהן שתי הה״יןכיאות י״ו שהם הזכרים
׳ 1 y ״ ר גנזי הה״ין משא״כיבשבת כמשך ב׳ יסורו׳ בבית ל
בייחוד עם הנ״ל מתנה א /ס
טובה יש לי
מתנ׳נקראת שאין ליתנה כי אם למי שקיכל מ ע כ ן אבא 1ז״א י״ו הנקרא יזמים לייחדן עם הלחם שהם ב׳ ההין
הנאה חחלה שנתקרב אצלו ע״י לבר מה שנתן לו תחלה ע
ר
ונעשה יחוד שלם וז״ש ראו כי ידור מתן לכם השבת זלל
שנתקשרו באהבה יחר ואז נותן לו זה מחנה גדולה משא׳י
ע
כי ראי ו הוא להזהר ולהשגיח בעינא חכימא זפקיחא ולא
כאן שלא קיבצ הקלה שום הנאה מהם עליי? שלא נ ת י ר ב ן שיהי׳ מכלל העוורין שאינם רואי׳ כנודע תואר זה בזוהר
אצלו כי במרה ניתןשבת עדייןבלי שום מ ר לכך לך ו ה ז ד י ע
ס
הרשע נק׳ עוזר והחכם אשר עיניי בראשו זז״ש ראו כי הזי'
תחלה כדי שיעשו הכנה לקרב את עצמן להקלה שזהו ה כ א
ה
של ד׳ אותיות הוא הנותן לכם את השבת כי מצד יחוד ה ל ל
לו ית׳ מכל והקירוב הוא שיקדשו א״ע ג ׳ ימים קודם לשבק* הוא בא קדושת יזם השבת שכיתה ומנוחה על כן הוא נותן
במעשה ודיבור ומחשבה בג׳ ימים הממחדין לזה ואז יועצו- לכם כיום הששי ואות כ׳ של כיום הששי הוא כמו על ידי
שצריכין ה מ ה ?
י לקבל שבת זרימז למשה ג ׳ בחינו׳ אלו יום הששי נמו ב׳ של בראשי״ת וק״ל י לחם יומיס כי ע״י
אלט' ש ה ו * מצות מעשיות כיום ל ׳ הוא מן עשי׳ הנק׳ יסודות ה ל ל נעשה זווג לחיים יומיים ככ״ל לכך שבו איש
גי׳ היכ״ל וכסא להשרות בו הרוח שהוא עי׳י הל>בזר כתורל- הסביעי כי חז״ל תחתיו אל יצא איש ממקומו כיום
ביום ה׳ יהירה נק׳ טוב כמ״ש קין טוב אלא תורה שנא׳ ? \ איש עירובין דף ל א ע״א דרשז שבז איש תחתיו אל יצא
בייזס ה׳ ה ו א לקח טזכ נתתי לכס תורתי והליכוד בתורה אלו תחתיו שבו איש השביעי ממקומו ביום
לנשמה שיוכל לקבל כיזס ז׳ לקנות רוח שיהי׳ היכל וכסא ד׳ אמות אל יצא איש ממקומו אלו ב׳ אלטס אמה • והנה
׳ /
ערכ שבת סול יסור הנק׳ נח שהוא שכיתה ומנוחה כ ע £ רמזו רז״ל בצחות לשונם ב׳ יחודיס הלל השייט׳ לשבת בד׳
שכת וינכש נ ג ס אותיות מתנה כי אות מ׳ היא כינה כמי׳£ אותיות שם המיוחד והוא דק׳ אחר שאמר שבו איש תחתיו
״ ש כתירוכי< ' כמ
ק " ב י כ ה
ל ל״ל שוב אל יצא איש ממקומו זעו׳ ל פ איש ל׳׳ל זעו׳ שבו
ה י א י מ צ א נ ה כ י מ י מ ע מ ו ל ע י
ממקומו אלו ל אלפיים אמ״ה זהבן י והוא יחוד או״א ה ק ל ה שיתרצו ברברים להתקרב אצלו וכלל ואז ע״י א ה
ג ה
בא p//'1pr אותיות י״ה מהשם • ושב׳ איש תחתיו הוא יחוד וה׳ מהשם מקבל ושלא נפיש לברי הש״ס ורש״י כפשוטו
3
כי ז״א נק׳ פס מ״ה אלפי"? אחר שקיבל מן .מ״ו דאבא ואמר רבריו במפורש לוקא מתנה שנותן לי ע״י אהבה זד״*
שמק?ל מ ע ק ו שהואגי׳מ״ה עיהי יטקכי׳ דלאשהיא אותד׳כשהי דדזקא נעתנה שלא ניתן כי אס ע״י אהבה
לגלי׳ יורדת מוי'ת ואחר שקבלה אלף מן שם מ״ה נעשית ד׳ איזה הנאה תחלי לכך צריך להודיעו כשלא קיבל ממנו ע7׳י
י
שוס
ג :׳ה•
ללמד רעת ~את העם שיתנהגו ע:״י הטי ע כאמור ולפי יתבייצן י דוגמא שבת שנתן שיש י מאה'שנא
שכצ השסע נזהר לעשית מנתבת ובזה קאמר שמור את י אבל צדקה שניתן כמי הקב׳יה י לישראל •
יום השבת ונו׳ שיש צו לאו שלא לעשות־מלאכה־בז והנה שלא קיבל מממ הנאה׳תחלה'דלכך נק׳ צדקה שמתן לו
יש עור בחי׳ ב׳ בבריאות עולם ורמוז גי׳כ בשבת והוא בתורתי צדקה וחסד אדרבא בסתר עדיף • ובאו ה ט ס ׳
מ״ש בלניות שני׳ וזכרת כי עבד היית בסרץ מצרים להיי־ית ילפרש צחזת לשון הש״ס דלכך נק׳ שבת מתיה
ויצאן ביד חזקה וגוי על כן ציו לעשות את יום השבת כדישייבל מהם הנאה תחלה ש-זזא להתרגז״ אליו בדבריי
דלכאזרה קשה מה ענין י יציאת מצרים לשבת להוא שיין ' .וזה הוא הכנה הללי * והמקשן סבר כפשוטו לכך הקשי
לפסח ושאר י״ט *זא׳דבא ללמלנו עוד בחי׳ ב׳ בבריאות מקירזן פני משה• עד דמשני ומפרש כי מהן שכיה
עוצם דהיא ית׳ משנה טבע העוצם ב רזית •ומופתים לא עבילא לגצויי ואינו רצה לומר לעה״ב רקבעה״זוהוא
להושיע עמו ישרתנ כמו ביציאת מגייס ־ והוא נגד ענין נשמה יתירה לא הודיע לשום אומה ולשין כי אי
כת ב׳ ממי אלם מהנין ממלאכתן נל ששת ימי החול #
אפשר להם לילע כמ״ש החנם הילעת מהבורא ית
ולעסוק בתורתו ית׳ כמי חסידים ראשוניים שעשי מלאכתן וזה שאמרו והשיב אלו ידעתין הייתיז זהבן זה *
ארעי ותורתן עיקר זה וזה נתקיימו בידם כי• מאחר ב ל ם דביצה נשמה יתירה לא הודיעם שאינם משיגים זה
שהוא אינו מתנהג בטבע רק למעלה מהטבע ה ל י ל כ רקע״ימשה הודיעם לישראל ובזה יובן ביאר ה ל ם דביל
מתנהג עמו למעלה מהטבע וכמ״ש ב ל ח שער ה קדושה מרישא לסיפא וינפש והבן כי אנהרין לעיני בכ״ר •
גענין קריעת י״ש וכל א.׳ צריך להתנהג עפ״ י כוונת לברי הרב בעל שער ו מ ה ׳יובן
מדריגתומשלכ התופש מדריגה שאינו שלו זה וזה לא האורה שהביא הניתב זז׳יל
נתקיימו בידו י זז״ש הרבה עשו כרשב״י ולא־עלתה בילס לפי שהשבת הוא המשכת זכו׳ בי אל ח״ינח בשם אדני
ולצ שלא הי׳ בבחי' זז רק שעשו נרשב״י שיאו אוהו בבחי׳ וכו׳והזח כלל כי חי בשוד אבא הנק׳ נייח בתוך יסוד ז״א
שמעתי ממורי זו ולכך צא ענגה ביל ם וכן נח בשם אדני שהו׳ בית־גנזיו ונעשה יחוד י״ו עם ב׳ ההין
הברא זו ודפת״ח • בסו׳ ויניח ביום השביעי ולכך שנק׳ חי .הש:1י.ר ישבת
היה ענין'י;יאה מצרים שלא היה אפשר Tift לייחד הלל הוא דבזק בחיים הלל וההיפוך למחלל ולל •
לצאת מ:ם ע ל י הטבע כי אס ביר חזקה עוד לבאר ב׳ טעמים ונשאר
שלמעלה מהטבע כנודע סוד יד החזקה וזרוע נטוי׳ זהבן ש ל הכותב בענין שבת
זח״נ זה שגל השבוע איני עוסק במלאכה רק בתוריובעכזך׳ שזכרנו לעיל דהזא לפאתי שפירדאי׳בלב רביצה כי תלות
הש׳יי א״כ מה ששובת בשבת הוא בדברים מחניים לקרש ה' היא מעוזכם אר״י משוםר״א ברשלי אמר הקל׳ה
מתשבתז זז״ש זכור את •וכ השבת לקדשו שהוא עשה מי־־מר ליש kבני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני
שבימי החול לא עשה ובשבת ציין צעשית יחוד מדות פירע ע־״כ־ והקשו הטס'מהאדאמרינן עשה שבתך חול
עליונית וליבק א״ע שם כי זכירה היא במחשבה .לקדשו ואל תצטיך לבריית ל מ נשאיןלו לפרוע אא״כ יטיל מהצדק׳
ברותני׳ וזיהו עכין שביתה הנאמר בו ית׳ כי ששת ימים זהכא איירי שיש לו משכ׳ות כדי לפרוע ואין לי מעות
,
ביזם השביעי עשה ה את השמים זאת * pitוינח לכן קימר ליו עלי ואני כזרע י והנה שנת יתר שיש
כי עט ן הבריאה היי ע״־ צירוף אותיות שהוא הלמוד כשש׳ בכאן צוו וקדשו והאמיג1אז אני פורע אין לו שחר ולהייוס'
ימי החול וינ״ח ביום השבי יעי שהוא ענין אחרית בדביקה ק׳ א״כ מי שאין לו לפרוע הדרא ק׳ קושי׳ הש״ס מאי ני
נייח בשלעי כך הלז הת״ח בשביעי הוא קדושת מחשבת חדות ה ׳ היא מעוזנס דבפסזק משמע בין שיש לו לפרוע
ואחדות ומנוח שהוא הרענזג הנפלא מ ק ׳ אכילה ושתי׳ או אין לו לפרוע ושאר הספיקות'׳ולל דכי ה ל י בא״ח סי'
וז״ש הכתוב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו שנהנו מזיו ר ל ח ירושלמי.לא ניתנו שבתיות •וי׳׳ט ^א לתורה ל ח ג י
השכינה והוא סוד יסיר זכור ישמור מלנז׳ בדבור .אח״ר אמר לא ניתנו ^א לאכילה ושתי׳ שנאמ' וקראת לשבת ענג
נאמרו ר״ל לייחד זכור ,סוד וינ״ח ע ס שמור סוד ביום ול^כליגי הא לת״ח והא לפועלים וכו׳ ל ל לדקדק ולת״ח
השייעי וזהו שנרמזו ב׳ אמונות אלו בשבת שהוא חילזש היי שכת הפיר לאסל ולשתורך^כל ס פ ד ידאיס כתבו
בריאת ^עולס שיתנהג כל אדם לפי בחינתו כ ל ל ונראה דילש דהא ק׳ בזה .מה שכתבו מכח קו׳ ־זה ן
וזהו כזונת הכותב וק״ל' ״ • מה זה שאמר בדברות ראשונית **:ד את יזם השבת לקדשו
:
כוונת הירושלמי שהביא ה ל י שהפועלי׳ וזהר ובלביות שנן׳ שמור את יוסי־ השבת לקדשו זחז״ליאמיכי
העוסקים במלאכה כל ו׳ ימי החול אזהרתן׳ זכור ושמיר בדביר א׳ נאמרו והקשה היימלן בשלמא אינך
לשבו׳ ממלאכתןולעסוק בתור׳ בשבת והת״ח שעושקייבתור׳ לסתרי אהדדי כגוןמחלליה מות יומת זביי׳השב׳ שני כבשי׳
כל ימי החול בשבת ויראת לשיבת ע;"ג שהשבת ע*מז יהיה שפיר הוניכו לומר בדיבור יד משא״כ הכא אינו עותר •
לן לענג המכונה לאכילה ושתי׳ ולא אכילה גשמיות קאמל וביאר דגם הנא סותר לזכור היינז עשה ישמו׳היא ל״ת ונו׳
דא״כ האכילה היא הענג ולא השבת • ובזה מביאי קי׳התוי׳ ויש ל״^בין למהינאמר בשבת דברים סותרים בזה והוצרך
ה ל ל דאתי לפרש שיש ל בחי׳ בעולם ז ל כחיי במי ארס׳ לומר בדבור א׳ ונראה דיש ב׳ בחינות שיכוא בביצית
זזת שהקשו איך אמ׳ לוו עלי ואני פילע ישסאר״ע עשה עולם זרמזזין בשבת לכי ב׳ מיני א7ס זהואאמ׳כייעולם
שבתך חול ואל תצטרך לבריזת ומשני לחלק בין ארס לאלם כמנהגו נוהג ע״פי הטבע מק שחידש הקלה" עולם הושם
'והיא מלכתיב כי חרותה׳ היא מ •י יזכם זע צ זה ליש בש׳יש הנל בטכע והוא מה כנאמר וברכן בכל אשר רעשה ואם
יבט^ולא יעשיז.מלאכה במה תחול הברכה י זזה נרמז
ץ
לזו עצי וקדשו והאמיני ב )אני כזרע דק׳ לחוס׳ ל כ קו׳
הלל*!! וקדש! והאמיני יא'אני שרע למשמע דאינז שוה בששת ימי החול שנאמ׳ העביד ועשית מלאכתן דלכאזרה
לכל אדם לכך ביאיו התום׳ כי בפירזש לזו יש ב׳ פיוש־ם ק /מ ה צורן לצווח על עשייה מלאכת שהיא רשות והלל
א׳ לשון לכיקית וחיבור כמ״ש בפי ירח וילוו עליך וישרתך רק;ביום השבת לא תעשה מלאכתן זכו׳ילרברינו א׳׳ש שתו׳
עיר ב א
פ ר ת ייוסף
ולא על האמת יעו״ש • זלי נראה פשוט לנולע מדריגות *זד יש ל־פרש כפשוטו לשון הלוואה ןב' פרושים אלו אמת
יוםהששי יסוד הוא ן' ,זכור ומרריגית יים הזי הוא שמור כי זה נמשן מזה כי מי שבחינתו למעלה מהט״כע שהי׳
ובדבור אחל נהמרו וז״ש חחת לבר ^ליס שתיס ז ז שמענן גי׳ אללי׳ כמנין הטבע שהוא לכיקות.וחחלות שהוא שזר ש
כי לפי בחינתינו אנחנו בני חלם שומעי! שיש בנו ב׳ מיני הכל זה יסל ללזות הלוואה לצורך שבת אף שאין לו לפרוע
אלם לכן נחלק לשני בחינות עפ׳׳י כטבע ובחי׳ ב׳ כמעצ׳ כי ואני פורע ובתנאי זההמינו בי שישי לו האמנ׳ זו שהקב״ה
r
' \י מהטבע לשגות הטבע ולעי מעשי אלס כך נתעורר למעלה יפרע אז ואני פורע משח׳׳כ בל״ה וההיא עשה שבתך
אם עפ״י הטבע אז לשנות הטבע ושניהם רמוזין בשבת כ י י ייל U חול וטי איירי באין לו האמנה זו וזהו מרומז בפסוק
;
י הזח אמונת חידוש בעולם מלמטה למעלה להתנהג ע ל ׳ י כי חלית ה׳ היא מעוזכם מה שהוא שמח ודבק בו ית׳
כטבע וזי׳ש ממציא חפניך ולבר לבר אבל היהיי מיתר ואין לו עצבות חסרון כיס לשבת ט הוא לזה זמזטא לשב׳
- ויש שמתנהג למע;ה מהטבע כמו בחסיד א׳ שחשב בשבע והוא עיי האמנה דבל״ה א״א זה כנודע כמ״ש בס׳ הילאי׳
לגדור פרצתו בשבת וש יב לא גדרה ועצה צלף חד ו נ ר והוי באמת זהו מעז״זכם שהקב״ה פורע זשמא תאמר איך
למעיה מהטבע כי נקרא •חסיל שהזה משזרח הדי ן ג ס כי ירע אדם עצמו בחינתו אם יש לו האמנה או לאו ט
-״ מחשבה מיהר עפ״י הדין מ״מ קידש עצמו במיתר ו ג ס הרבה עשו כרשב״י וטעו וכלל ולזה באו התו׳ לירן כצל
צמע;ה התנהגו עמי נשנית הטבע בצלף חד ־ זה לאדם עצמו שידע בחינת עצמו ולא יתפוס מדרגה שאינה
( כ י
על כן בירך יי׳ את יוםרשבת ויקלש הו וללשו נראה מבחינתי ולא יתקיים בידו זז״ש התוס׳ ה״מ כשאין לו לפרו׳
ברנו במן ייולשו במן זהזא לרמז ב׳ בחינות הנ״ל נגל מ י אא׳׳כ יטול מהצדקה כשעונה בלעתי זה לעשית שבת חיל
ע
שמתנהג נ " י הטבע הוצרך להתברך בשש י צחס יומים ־ כדי שצח יצטרך לבריית מחמת מחשבה זו שאין לו לפרוע
ונגל זה שהוא בשבת למעצה מהטבע ואינו ניזון במזון ר ק וחושב היעשה ת׳ ארובו׳בשמי׳ כ״א שיצטרךליטול מהצדק׳
־ חניכתו ישתיתו עייר את אלדיס נגד בחיכי זז קלשו ב ע / כל" זה חשב במחשבתו אז ירע האלם בעצמו נאמנה שחין
״ שלא ירד כשכת באמת והכן י • האמנתו חזקה ויעשה כך וצא ילוה מאחרים י והכא
r ש׳ים הנ״ל ל ר ״ א ו מ ה יובן מיירי שיש לו משכנות זכו׳ ר״ל ע״ד ונתתי משכני בתוככם
־ f .רמי דסכר כפשוכ11 י כמו ושכינתי בתוכם שהיא נ כ א להשראתשני״נה ע״י
i;: זביאר לז לך ה׳ החסר עם מי שמתנהג ע^׳־י החסל יש^י-, לביקורו שיש לי בי ית׳ מ ה נאמר לזו עלי ואני פורע וק״ל •
;:־., כי אהה תשלם לאיש כמעשהו ולאתיקשי אהייי א צ ^ י״ל לוו עלי וקדשו בדרך
r דאגב אורחין למדנו ט תחלה משלילאיש כמעשהו ת כ מ גש י
והאמינו בי ואני פור׳
/ז ז ס כ ז ו נ ת ה ל ס ז מ
< י< ' לש מ י אדם עכ״י הטבע ואח״כ עפ״י שמא סוד יחוד הוי׳ בשבת ט זכרנו לעיל ביה ה׳ צור
. זה חסרו ית׳ דאינו נפרע אז כמעשהו רק ממתין עד
מ ז עולמים כיב׳ אותית ראשונות הוא נשמה לשס המיוחד
החסד וק״ל זהבן • עוד יש לפרש אחת דבר יי׳ ש י ק • י ־
ת יכבר זכרני איך להמשיןזה בהול ובשבת ימשיך ע׳׳י קדושת
<;\ זז שמענו על כל תרי״ג מצות;שני כפרושים אמת
p n מחנכתו שהוא סור י׳ מהשבה וע״י האמנה שהיא ה׳ עלאה
נמשך מזה ולכך כל המקיי׳ את השכת כאלו קייס כל ת ר י ״ ^ p. כמבואר בתיקינים וע״י אמונה יש לו מנוחה ושמחה ועונג
מצות וגם ביא׳בש״סדכ״עבשכת ניתנה תורהזחחלהעל•• -,־ ין וגס שלא יהא מעורב ע ם בכי עולם ישלה יטרידו מחשבתו
יד \ \ ישראל
מצות היחיד והיא מ צ ו ת ^ מ ע בעטט עה״ז רק אלם בביתו שהוא והי מהשם ואז נעשה.
* ארהינוייאחד
יחוד שלם& בסול אל יצא איש ממקומו ביום השביעי
I - י זט׳ רשיי ה׳ אלהיט שהוא ע
ד ח כנ״ל זז״ש ליו עלי ד״ל שהוא חיבור לחבר ד׳ אותיות ע״י
! ל [:7 אלהיט ולא של האומות הוא עתיד להיות ה׳ אחל
מ כ שימשיך שם יה מלמעלה וז״ש הקב״ה ליו עיילי רייקא
כי אז אהפוך וגו׳ וי״ל לשון שמע וגו׳ ועודדהל״ל ה׳ א ל ^ >•]:
ך י או״א הוא עלי וקד״שו והאמינו בי הוא כי יה׳ שהוא
כמוזכר ככל משנה חזרה ״ זעזל לדרשו תז״ל מ מ ל ך &' ב׳ אותיות ראשונות הנק׳ נשמה להמשיך בי׳ ואז ואני כי
תורה זנו לק״שהקבי׳ה אמר לישראל שמע ישראל א נ ט ׳1
יי ע״י אדם בבית נעשה ואנ״י שמא יחיל THסורע והבן ״
^ ^היך נענו מ ל ס ואמרו ה׳ אלהיט ה׳ אחר וני׳ שהוא ׳ אמונת של העולם מ ה ב \tyT70
תמוהו רבפסו׳נזכר כמאמר משה שמע ישראל ה' וגו׳ והול־ן י t a נרמזין בשבת א׳ עפ״י
דרש על הקכ״ה וגס כי פסקי מהללי והוא נכיאי׳ ועול ^ •;1 הטבע למי שנוהג ע ט ׳ הטבע יבזה נאמר עשה שבתך
לירושלמי לכרכו׳ מפני מהאומרי׳ אלו פרשיו׳ ככל יוסי h חול וכן׳ וא׳ שהוא ית׳משנה הטבע למי שמשנה ג״כ
r
הטדע לעבודתו ית׳ יבזה נאמי ליי עלי ואני כורע 1אמר ר״ לוי מפני שי׳ לברוח כלולים כהם אנכי ה ׳ אלהי ך
,
זכור את יום השבת נמען הזכרן' יי' ' שמע ישראל וכזי ״ תבין איך ל ׳ ומה ״ ל לבאר ומה נ
על גולצ אחדותו וגם שם ה׳ שסא ד׳ אותיות נכלל באות כל המצית אלא כדיסנגיע למעלה זז שנאמר ובחרת
שהוא ציוריו י גי׳הוי׳ ואות א היא הוראה א בחיים למען תחי׳ לאהבה אח ה'וטי יעו״ש הרי כי
כל המצר כלי ור״ל כי שורש שהוא אחד התורה לנך׳נקרא דרך כמ״ש בפ״ק לקדושין" שנקרא לרן
להגיע על אחדותו וז״ש ה׳ אצרינו ה׳ אחד ע״י ה׳ כי ב׳ ונו׳ ל ט שיש בו תרי״ג דרבים איך ידבק באחדותו ית׳ י
ראשונות הוא גשמה אל ב׳ אחחטת ובי אחרוט׳ הוא אחיד והנה נגד רמ״ח מ״ע יש נגדם רמ״ח איבריו של אדם
י,
ז כ ז א ך להל׳יל ה׳אלדיך נא ללמדינו אחר שהוריע יי כמ׳׳ש ש״ם דמכזת ופי׳ רש׳׳י כל אבר אזמר קיים בי מ״ע
שנכלל כאן כל תרי״ג מצות ותכלית המסו! של כל התורה וכו׳ וכמו שיש בפרט יש בכלל כי כל העולם'נקרא פרצוף
והמצות מ א אקל בא ללמדינו שמא יאמר כי הלא חוש _ ן י \ ואדם זה אבר הלוט וכו׳ ושורשו במדת עליונו׳ יש שורש
הראית מכחיש זה שיש דין ורחמים בעולם לזה בא לבאר | בחסד זע״י מרה זו יכול להגיע לאחדותו ית׳ והוא ע״י
זה ואמר כי באמת הוא הזי׳ תכלית הרתמים ומה שנמצא ן ג״ח י ויש ע״י גמרה שמגבר ביצרן אז לאזור קנאה
ליןילחייבאהזא מצדינו ולא מצדו ית׳ח׳׳ש אלדיטכי \ מבולה ננד המתפרצי׳ בדתינו ויש ע״י תירה ששורשו בת״ת
החייט׳ מהפכין מדה׳׳ר ומלש זאמרחלזתי היא שמת •מין \ יטל להגיע עדיו ית׳ וכיוצא בזה בשאר מרות ט כל אחד י
עציון והצדיקים מהפכין מה״ד למלה״ר זז״ש ה׳ אצלימ שהולך להגיע לאמיתות אחדותו ויש ־[ הוא דרן
ה׳ שנעשה רחמים אבל הוא ית׳ אחר זהשינוייס מצילנו ״ י{ מדרך לדרך ומעולם לא הגיע לעיר זמגדל אשר
ש״ס לסנה׳ לף ל י יגואר \ תכלית המניו אליי ויש נדרן אחד בא לעיר ומגדל • \ J V 3
אמיר׳ יצחק מאי לכתי' פליגתא דר׳ יוחנן ו מ ה תכין J
ולרשע אמר אלדיס מה לך למפר חזקי אמר הקב״ה לדזאג ור״ל בסנה׳ דמל י[
כשאתה מגיע לפ׳ מרצחים ופרשת מספרי צ״ה מה אתה [:ס׳יל ופערה פי׳ לכלי חק אפי׳ שמשייר חק אחר נידון
דורש גהס ותשא בריתי עלי פין א״ר אמי אין תורתו של iכגיהנ׳ ומר ס״ל אפי׳ לא קיים *יא אחד ניצול מגיהנס והוא
י דואג אלא מהשפה ולחזץ וכבר צווחו בזה קדמאי iתמוהודרחוק׳פלוגתתןמקצהאלקצה ולפי הליל אתי שפיר
נ״ל לבאר פשוטי פי׳ הפסוק דהל״ל ותחלה־' Jראםהגיע בדרן לעיר ומגדל להייג14ג״י מצז׳אח׳ לאחדותו
בקיצור מה תספר חיקי ולשון לך ית'ניצול מגיהנם י זמר ם״ל אפי׳ קיים כל המצית רק
זתחלה מיותר י וגס ומשא בריתי עלי פין אין לי שחר ״ שייר מצוה אח׳ שהוא ובו תדכק שציוא תכלית המנוון
נבאר תהילים אשרי האיש אשר לא הלן וכו׳ כי אס בתורת ניצול מגיהנם ואיכ מא״ח ומא׳י׳ח ולא פליגי •י 1 לא
ה׳ חפצו וגז׳ כי יולע ה׳ לרך צליקים י ור״ל כאלו כרס אח׳ מצזה בעושה ואמנם \
שנק׳ דרכי׳ הוא מאהבה והוא גי׳ אחד • המקרא דרך צדיקים ,הוא עשיו׳ המצות f
שהו׳ לשין וידע אלס את לתכלית שיגיע על ה׳ ללבק בו ן ״ל כי ע״י גולל התלהכות וחישק נרמז בכל רמ״ח י
חזה אשתו ח״שגי יולע ה׳ ר״ל לתכלית שידע ה׳ הוא לרך | איבריו זשס״ה גיליו אז נכללו כל רמ״ח מ׳׳ע הרמוזין
הצדייוי׳ יננ״ל י ולדבק בז א ע״י קדושת המחשבה כנודע
ה ן | ברמ״ח איבריו בעשיית מצזה זו הזא באבר פרטי זהייגז
ואי אפשר לקלש מחשבתו כי אס כשזכה לנשמה והיינו׳ ע״י ור״י iמצד אחדותו שהוא האהבה ובזה כ״ע מזלו ר״ל
שיקדים תחלה מעשה -ולבור ואח׳יכ מחשבה ע״י נפש רוח דםגי גמצוה אחת על ידי שעושה מאהבה ולכן \
ונשמה וכמה שזכרנו ־כשבח שלא ניתנו שבתות אלא צרורה , . שפיר כתב הרמכ״ס זכי יעז״ש י |
צריך הכנה קולם גמלך מעשה לטזג ביום ר׳ זל&ר־בחו״בת' איךכמ״ע שמע ישראל ובזה ן ע מ I
ה׳ ואח״כ מחשבה ביום ו׳ זז״ש זכור את יום השבח״ צקלשל לכללו כל מצזתעשה f
ודרשו בספרי זכרהו מאחד בשב׳ ולכאורה ק׳ מה קלושה | ומצות ל״ת ושכרן ועונשן ותכליתן והם שני תיבות של
מגיע צשבת נזה שאמר ש ר את יזם השבת .לקדשו ־׳ ?,שמע ישראל זכו׳ • ולכך צריך לאומרן ככלוןםעל
זללבמל jjד י ן כוונה זו מלכד כוונתה האמירה עפ״י האר״י זלה״ת
r
ואמן י השלכת אחרי גווך כל השנה זבר״ה בשעתהדן^, ;
ולדברינו תיש שת1א לעשנתהכיה ג׳ יצ)יס אחר שבת וגי
אז רזדעיס לבה״כ כדי נהצדיצן דינם שי5א,ן זכאין גליו: י.מ־ס קודם כשנת ונו׳ ונגר גז חנז בתכ.י.ה סכיז^פד
ויש שהוא מבקש הוי׳ שהוח רהמיס דהיינו כנ־השנהר״נ תהציס וחמר השדי התיש שיהי׳ דבק בהאי אשריהוחע״י
ששיה אצלו כצ השנה שהוא רחמים כמו כר״ה שהעוצם הכנה שנא הלן תחלה בעצת רשעים רק בהליך מציה שהוא
כדין כי חמול מכתש ה' לעובדו • וכמו שיש גשנה לין, הכנה נגד עשי׳ נפש זבד רן חטאים לא עמד רק בתורה
נק׳לךן במ״ש בליק לקדושין והוא נגר יצירה ריח יעיין ורחמים בשינוי זמנים הנ״ל כך יש 5עינם ובנפש נכיי י
עולם שנה נכש כי בעול׳ יש הנהגה עפ״ טבע ויש הנהגה בחבותכמ״ש והעמידו תצמיד׳ הרבהבת״יט ובמזש׳ לצים
למעלה מהטבע צשנית הטבע כמו שזכיתי ב׳ מדריגות גא ישב כי אם יושב יחיד להתבולל לקלש מחשבתו י נגד
בליחה נשמה ואז הוא כסא צהשראזתבישם הוי׳ זז״שכי בשבתבענין זכור ושמור יעו״ש • ו :ך יש בנפש האלם
שיש נוהג א״ע עפ״יהטבע שלא ליכנס צפנים משרת אס בתורתה׳ חפצזל״ל שע״י שעשה המית הלל יוכל
הדין רק עפ״י הדין והטבע כי השבע גי׳אלדי׳ שהוא הלי|||,
4 ללבק בתורת ה׳ וזהו חפצו לזה ודאי יגיעיצתכלית הדבקות
ככה הוא מתנהג הן נגד הש״י ונגד בני ארס י ויש משנהI באונן שאחר שצלבק בז ניןאת תורתו יז״ש ובתורתו יהגה
הטבע להתחסד עכ קונו או עם בני ארס לפנים משורת!. י1מם ולילה וגי׳ שהיא לשין עתיד כמו הבטחה׳ שיהגה
בתורתו זכו׳ מאז שהוא סר מרע מה היא מובטח וכו׳ ילכן והכה הכל נמשן זה אחר זה כי מי שהוא׳ נוהג א״ע עפ״י^
הטבע כך מהנהגין עמו למעלה'עפ״י הטבע ומי שנוהג| לא אמר אשרי שהלך בעצת צ; י ים הגס כי -כבר דרשו
א״ע למעלה מהטבע כךניהגין עמו למעלה מהטבע (V מזה היושב ולא עבר עברה כאלו עשה מציה יכו׳ לא כן
משאיתזללאתרבהירושלי׳^! נ־ ל הרשעים כי אס כמין לאתז׳׳ל שנתווכח! החטה עם המזין
שהעמידו דיניהן על ליןיתדה, זה אמר אני עיקר נטיעה אשר נתנזין צו בעל הבי׳ בזרעה
ם
וזה אמר אני עיין וני-ואמר המנריע יגיע זמן הדשה ולא עבדו לפנים משורת הדין י ונכר תמהו מה יכי 1
,
ושלכלכ זכי משוידצא עבדו לפנים משור׳הלין יקרנו •ןגניז ונראה מי עיקר זה כננס באוצר וזה תדפנו רוח והנמשל
,
העליתי בזה עפ״י הרמב״ס יעו״ש .ולפי הנ״צ צק"? מובן כי הרשעים אזמרי׳שהם עיקר הבריאה עד שיגיע זמן
להם לפי מעשיהם היו צריכין פיו,נהגו עמהם למעציי הליש שהם היםזרין בזה ובבא כי מיל תדפמ רוח ולא
לפנים .משירת הדין כמ״ש צדקה עשה הקנייה שהקדיח נשאר ממנו ענף ושורש ־ וז״ש על כן לא יקימו רשעים
כ׳ שלם לומשנתם וכי׳ והיינו אס היו;והגי; הס ג״כ נפ.י&[ במשפט כי משפט הוא פורעניות ויסמ־ין שהוא להקימו
בתשובה והוא לא כן ילמה שאומר מקרי הוא לכך לא^ משורת הדין כמי סמצינז בקריעת ים כין־ שנה נקרע לז}
אס אחר שירדו ציסיל״ל י זזה נדחה לי פי׳ה:סהי| יקומו במשפט י והטעם ט יודע ה׳ דרך צדיקים זהזא
כי׳הלים ההופכ׳ הכור אגם מים !היה לקאי אדנעיל! I מלבר פירוש הנ״ל שזכרתי לדרוש מסיפא לרישא מררש
מ:פני אלודייעקב ההיפגיוגו׳ דק׳ מיה יעקב'דיוקה יי] נמי מרישא לסיפא כי הקשיבה נק׳ ג״כ לרך תשובה כמ״ש
מזרה חטאים בדיך ויודע ה׳ לרך צליקיכ שישוב כתשו' וגס ענין ההוככי הצור וגו׳ זכי יש מענה שהגך המר רי1ן |
המעלה מיס יהיה ממה שיהיה וכו׳ זלל שחמר ב;בתי; בין בעקו בין בטיבו משא״כ דרך רשעים תאבד וק״ל י
ע׳ כ״כ א״ריורנן משום ר׳ יוסי גל המענג חת השבחז ן מה לך לספר חזקי דהיכת הה שאמר
כותנין צו נתלה בצי מצרים שניזמר אז תתענג על י מיםריש לו כ• פירושים
לרך סיפור והגלה אז לשז ן התפארות ישבח כמן השמים והאכלתיך נחלת יעקב אביך לא גאברה׳סנאמר קום התהלה{!
מספרים ושניהם אמת כ* זה נמשך השבח ע״י"הסיפור י בארץ וכזי אנח כיעקב שעמ;ר)פניצי .ימ וקי באמת נימיי; י
זז״ש מה לן לספ־ חזקי הלין למזלך הוא להתפאר ולשבח ניתן ליעקב בלי מגרים • וגס בשבת נמה ־ניתן נו צחנת
יעקב ר!קא * הגס דכי הב״י בא׳יח סי רמ׳יב פי היא• את עצמן בתורתי זז״שמהל״ן לספר חו״קי לכןיותשא
בריתי עלי פין ונגר־ אנשים .התם שהם מבחוץ וז״ש מרה כנגד מיה כשם שהוא מכר מ ע ת בלי שיעור גנוי1ז
שבת כך יתנו לו בלי שיעור עכי׳ל ״' ולי נראה לכר? מהשפה ילחו׳ןולא לכבו׳ הש״י שהוא שוכן בתוך אלם כמ״ש
גס יבוא׳ הש״ס אלו שמרו ב׳ שבתית מיל נגאלין • והנ.% ושמתי בתוכם וז״ש רש״י ולא בלב וק״ל
!
הא אמרינן אלמלא שמרי שבת ריישינת וכי יעו״ש לבאר פי׳• .הפסוק ישעי׳ י מ ה ני׳ל
סי׳ מ״טשמעו אלי רולפי הא דאמרינן שס כל המענג שבת כוהני ,נו משאנוה ,vpr
צדק מבקשי ה״ הביטו אל צור ׳חצבתם זאל׳ מקבת בזר והקשו הא אין אדם מת וחצי תא ותו בידו ונשם הנהון מזיין
ןיעשיל נלפס ללכןניתנין לו נחלת יעקב בלי מצןי׳ייוי^ץ נקרתם ־הביטו אל אביהם אביכם זאלשרהתחויללכסכי
וליי נראה לכתב הרמב׳׳ן בפסיק וחי בהס ׳ אחרי יז י
ב כ
אחר קראתיו ואברכהו ואיבתו כי נחם ה׳'ציון וכו׳ •״
ש
ודע כי חיי האדם במצות כפי הכנתו .להס כי העי .ייז
׳
זזה אין לו שחר כלל ״ הגם דהי׳ אפשי־ לפרש שלא
מעטנינז דכ׳ האלשיך ישעי׳ סי׳ לה יישוב אל ה׳ וירחמתז מצית שלא לשמן ע״מ לקבל כרס 3עילמו .־ יחי׳ בהם בעה'#
ימים רבים בע1שרייכבודוע״זנאמר.וגשמאלהעושרזכ3זט זאלאצהינזני ירבה לסלוח והקשה הא"היי׳ הוא רחמים
למשמאילים בהי .'•:.ז$זקןהעוכקים במנוהיכד-צזכןחז: זאלדינז הוא מלה״ד ואי ,אמר כי ירבה לסליח וביאר שם
נצג ז
כי• בר״ההוא .מדה״ר וכל השנה הוא רחמים ואס עשה תשו "לעה״ב והס העובדים מיראה זוכיס בכוונתם ל ה
,
ממשפטי הרשעים נכשס בטופ ילין • זהעושין מאהכיי קידם ר״ה מזיתי שליש כמ״ש בטור זכי' יעז״ש
וה״נירזע כימלתצלק הואמלה״ר כמ״שנירושלי׳צדגן כדין וכראוי עםעסקעה״ז כמ״ש" בפ׳בחיקזתי זי-שג{
ןב 1
ילין כה -גםחז״ללרשגצלקצלק תררוף זו לפנים לכם דיש את הבציר ר״ל יזכו בחיי עה״ז! עה׳׳ב י* י ׳
משולח הרין מדכתיכ כ׳ עעימים א״כ ש״מ לצלק לחוד הוא אלי העוזביןבל עניני עליז ואינן עשגיח״ן עליי כאלו חיץ %
בעציגזןז וכל מחשבתם בבוראם בלבל כמו אלי׳ •וחגיו \ <#הלין והיא בד״ה ובכל השנה הוא רחמים ״ והנה יש
i׳V ..ועפ״ז ב׳׳ מ ן ד מ ת בכתות גגי אדסישבניי־אדסשעליקסנאמר
Y
ה כן פורת׳ יומן*
ו
וזה •1״י חניצא כני היזון כל העולם שהשפיע בישוד ז״א־ עתיד 1
הנק׳ כל מיסוד אכא ומשם להשכינה הנקרא עולם ושפיר לכל צדיקזצדיי
צדיקזצדיק הקב״ה להכחיל
נהנחיכ נכצ • הקב״ה
אמר כ'ל העולים ניזון כשביל חנינא בני וק״ל • וז״שאם ׳ש״י עולמות שנאי להצהיל אוהבי יש זאזלהתיהיאמלא אר״ש
צא כריתי יומם זלילה וכז׳רין׳ למה נק׳ כרית ועור מאי יומם \1חלפתא לא מצא הקב״ה כלי מתזיק׳ ברכה אלא השלום
יום הל״ל)לדברינו א״ש כי כולם כתכמה עשית ולכן נקי שנאמר היעוז לעמו יתןה׳יברךאת עמו בשלום • והספיקות
יומם הכולל כלהו כמ׳יש יומם יציה ה׳ חשדיזכמ״^ כפע״ת רבו א׳ כפל צדיק וצדיק וכז׳ י וכרישה דאי׳בש״ש יצאב״ק
ה׳סונו׳ יעז״ש י זז״ש אס לא כריתי יומם ולילה שיהי׳לימוד *אמר כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ותנינא בני די לו
התורה לשמה להמשיך מיסוד אנא הנקי כריתי יומם ולילה נקב חרובי׳ מע׳יש לע״ש • לבאר זה כי ה־זלשין פי׳ ע׳יז כי
׳<
לחכר יום זלילה שהוא זו״נ ע י שפע הכמת וכמי׳ש לו חכמו חנינא בני אינו לוקח זכותו לענמו כי די לו בקב לדובין־
ישנילז זאת ומשכיל הוא יסוד ונטרע וק״ל • לכך יספיק זכותו לזולתי שיזונו כל העולם בשבילו וכו׳ •
חי״עו אין כבוד אלא תורה שצא׳ כיזד חנמיס ינחלו כישבילהזאצנורשפתלו וממורי ששעתי
ר״ל שאין כבור שיכבד מדריגה הצק׳ כבוד ה׳ כי צנור ושביל השפע וז״ש
אם להמשיך לה שפע תורה שהוא יסוד אבא כנודע אז נקי נשביל חנינא כני ודפח״ת• אמנם נ״צ לומ־ר רכתב כספר
מו״ד באמת שהמשיך לה מן כבוד עליון לי׳ב נתיבות וז״ש הקנה בפסוק לו חכמו ישכילו זאת וגז' גם שלמד כל הש׳יש
יל* וספרא וספרי לא נק׳ חכם רק למדן כ״א כשלומד כרי
י
כבור חכמים יצחלו כ זה שנקי חכמים על שם שממשיכי ן
שפע חכמה הנק׳ כבוד אל השכינה ואז נקי ג״ :כ0ד צכך I:להשפיע מן חכמה לזאת זה נק׳ חכם וז״ש לו חכמו -ישכילו
נוצר תאנה יאכל פריה שגם הם כבור ינחלו כמו נחלה שהי׳ זאת יעז״ש • וכן מבואר בכתכים ענין לימוד לשמה לשם ה׳
ירושה מאבא שהיא׳ חכמה וק״ל ״ ולבאר להמשיך מיסוד החכמה אל אות ה׳ יכו׳ יעי״ש •
יבואר ג״כ מ״ש חכמים הזהרו בדבריכם־ יותר כי עייר לימוד לשמה מבואר בכתבים כדי לקשר נפשו
ר״ל שתקראו בתואר חכמים היינו ע״י ולהדביק אותה ^ שרשה ע״י עסקו׳ בתור׳ ותפלה כדי להשלי״
שיכוונו לשמה שהיא אית ה׳ הנק׳ דבריכם וק״ל ובזה יבואר אדם העליון וכו׳ יעו״ש ואנו כני מלכים כי נשמתינז נאצל
צירוף שם הוי׳ בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע או 1ןי מכסא הכבוד יפי׳ כסא היא מלכו׳ נאצל׳ ונתקנה ע״י חכמה
שהוא ע״ר ואביו שמר את הרבי־ הנק׳ בזאת יבא אהרן אל ,
הנק ככור כמ״ש ה׳ כיזכמה יסר ארץ וכמ׳יש כסוף תיקוני׳
ftעל פסוק ואביו שמר את הדבר יעו״ש ונודע כי בכל עליה
,
הקו'דש זהבן י והנה ל בל״ת בפ נה כי יסוד £ליזן הנקי
נח יסור אבא מלובש ביסוד ז״א וזהו מעיין גנים גן עליון & שרוצה לתעלות דבי־ קרושה צריך תחצה להמשיך אור עליון
ותחתון יעו״ש ״- ממקורו ושרשו כרי שיוכלו לעלו׳וכמ״ש בשוד הקדושה יעו״ש
יבואר עתיר הקב״ה להנחיל לכל צריק־ ומה וא״כ אחר שעיקר תיקיזהפהא הוא ע״י כבור העליזןכלל וגם
וצדיק ש״י עולמו׳כי ש״י מן שביל המשיכו נשמח ישראל נאצל מהכסא א^כ בין'כשרוצה ללמוד לשמה
בעולם ר״ל כמלכו׳ הנק׳ ככור גי' ל״ב יכנ״ל כתירח׳ זכמ״ש דהיינו להעלות השכינה שהיא ה׳ מהשם צריך להמשיך
לו חכמו ישפילו זאת שהשכילו להמשיך מן צריקיעליון וצדיק אלי׳ אור הכבוד אל הכסא כדי שתוכל לעלות לשרשה וגם
תחתון בעולם לכך)וצרי חאנה יאכלו פרי׳ שהוא להנ״חיצ הנשמה שהיא נאצל״ מהכסא כבוד ג״כ יהי׳ למודו בדרך זה
מצד ירושת אכא לכל צדיק וצדיק ש״יעזלמזת וגז׳ ״ ובא לו חכמו ישכילו זאת להעלותה ולהרכיקה בשרשה השכינה
ר״ש בן תלפתא לסיים ולהשלים דברי ריב״ל ואמר לא מצא kשהיא לשמה אות ה׳ זככללה היא הנשמה שהיא איכרי
כלי מחזיק ברכה לישיאל וכו׳ • כי נודע צדיק נק׳ ברוך השכינה זדי בזה •
זהנוקבא ברכה וישראל עלה במחשבה שהוא מחשבה עלייכה 21זה תבין צחית לשון הש״ס צל העולם ניזון בשביל
חשב מה שהיא חכמי וכדי להחזיק ולהדביקה מרשה שהיא חנינא בני מודע שיש לימוד ע״מ לקבל
.מור ישראל עלה במחשבה היא ע״י השלו' שהוא יסיר אבא פרם וני עבר משא״כ הלומד שלא ע״מ לקבל פרס רק, ,ft
להמשיך הארה לה כדי שתוכל לעלות וזי׳ש אין כלי מחזיק לגמול חסד עם השכינה לעשות נחת רוח ליוצרו נק׳ בן •ו.
כרכה לישראל אלא השלום וזה לימוד לשמה זכנ״ל ושפיר ** וכמ״ש כחיקוני׳ יעו׳יש • ומדריגה ifנקי שביל דכ׳ בפע״ח
הוא סיום הש״ס כלימוד לשמה זק״ל • בפסוק בים דרציך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו
י״ל כי ישראל נק׳ כרית כנייש לישראל ברי• עול וז״ל כי יסוד אבא גק׳ שביל י״ש ל״ג נתיבות וכי י י״פ אל יל׳
עולם ולכך ניתן להם כ י י ת מילה משא״כ בפרצוף אכא גי׳ י״ש שהו א חסד ורחמים וכו׳ יעי״ש •
,,
כי הם העמום מני בצון בסוד יעקב חבל לכל האומות i l l 1*1שפע המזון נשפע מחסד שבחכמה כמ״ש ככוונת
גחלתז וכאשר הארכתי בזה יעו״ש • וז״ש אין כלי מחזיק אכילה ערב יה״כ בפסוק והוא עומד עליה׳ חחת
,
ברכה לישראל ט אס עכור שנק שלום כי ישראל נקראו וגם אחר העץ ויאכלו זכו׳ וכמיש ממרחק חביא לחמה
יסוד בייח ברוך זהנוק׳ ברכה וכדי שיתחברו תמיד לכך נקי משי* :הרוח ומוריד הגשם גי׳שכי״לאמ׳ מכלכל חיים
ברית כסוי ועמך כולם צדיקים לעולם ירשי איז יז״ש אלא בחסר ומי זכמ״ש פיתח את ידיך ע״י פתח שהוא ניקוד
השלי׳ ר״ל ש:י׳ שלו׳ בסוד ברית לכך אין פיחי כין ישראל חכמה נשפע המזון מן יוד? ר״ל מן יוד עלאה שבחכמה 0
ביול ובין כלי הנק׳ ברכה t"nה׳ עוז לע״מז יח? כי קידם למלטת שהיא י׳ מן אדלי ״ וגס המלטת נקרא כבור ה ׳
נתינת התורה ג׳׳כ נקראו עמו מטעם האמור זזה גורם כי כמ״ש בעמידה בבי־לךכבור ה׳ממקומו יעו״ש כי נאצלה מן ל
י*י 1את עמו בשלו' שנקראו ברית שלי׳ והתורה ג״כ נקרא כבוד עליון ולכך נקי כסא הכבוד הליל • וז״ש כל העז" לס
ברית ובהכרח שישראל יוקא יקבלו התורה יאין שייכי׳ ,
ניזון בשביל חנינא בניי זר״ל ע״י עסקו כתורה לשם ה
לנחינת התורה לשאר אומות כ״א לישראל עמו ונחלתו וק״ל ינקיא בני זהמש יך שפע מן י״ש אל ל ב גי׳ כבו״ר ה׳ ור*׳ל
ליל לבאי ש־־׳ס יביצה דף י״ו א״דחמא יבזה שביל הוא יש לב ר״ל שהמשיך מן י״פ שהוא דאבא חסד
ב״ח הנותן מתנ׳לחבירו א״צ להודיעו שנאי ג י ׳ י״ש לככי״ד ה׳ י י ל״ב ובצירוף שניהם נעשה שבי'ל
ג
k
ל| וכוי .מעתה יש לפרש הראשונים שעשו תורתן קכע היימ והעלן מ״ש כזוהר זיכבל ה׳את לבז ללא ידע רק שם
;
^[ : כשעסקו במלאכתן היתה מחשבתן קבוע בתורתן ז
ל כ י אללי׳ מיוסף יכו׳ והטעם כי הס אינםמשיגי׳
\\ הש״י י א״כ זה שאמר באבו׳ ג״כ יפה ת״ת ע ם לרן רק מרריגה שעפי׳ הטבע הנק׳ אללי׳ גי׳ הטבע אבל שם
זר״ל לא מבעיא כשעוסק בתורה ותפלה שיהי' מחשבחנ \ הזי'שהוא למעלה מהטבע
<•fbf־• בהש״י תז
^ ית5 ב ת י י ת ו זררr ,
" ^ מעסי,יעה
' ? נ י י ז״איזם מלכו׳ יסוד זכור זכנלש המלבן בפ׳זארא
;
ושמיה׳ לא נילעתי להם ישבת לקדשו חכמה והענין גסכדרךארץומחשכת׳ ינפשםיהי׳כתזרה זרביקויבהש״י וא״! «5
7זמג i ס נ א מ ז זמ ש
לשין יכה ת״ת ע" ס לרן ארץ צמודות יעו״ש אינן משיגים כי׳ כי יזם השבת נקיקלשט
ג
שעוסק כל״א שהוא עיקר כזמן ההיא מימ יחכי ע ש תוך, -,־T בז״תגלי^ ולכך ויכבד ה׳את לבי י זז״ש יסור אכא משפיע
* »:t באיברים הנסתרים ושאר הזמן שאין עסקז בל״א
ה 5ן י
אלדי׳ מלך על גזים שהם להשקות הגןוכמ״ש כל״ת
^ \ שיפנה מחשבתו ולבו בתורה זלביקז׳ יא״כ לברי ר״ת ן
ר ב י
תחח יד שרים ומזלות שעכי׳ אלה תולדח נח יעז״ש והבן
׳ 1 P
אלחנן לא סקרי אהלל למר א״ח ימא״ח זצ״ ^
י פ ד ן ד
ג״דשכ״א כטבע הנק ^די׳ ולכך מלך עודי״לכייש
,
אז יפה ת״ת עמו כי הל״א במעשה שהיא עיקר י ' • n iי I אוהבו שנא׳ויוצ׳אזתו החוצה הס שבת וחורה וישראל שב׳
למעלה מכפת הרקיע ר״ל כדביקז׳ המחשבה והורה במחשבה שאינו נגלה לעיקר כמו במעשה ודוק׳ * ו ר V ,
מ ז
מלכיקו׳ הדיבור} רשיאל בפסוק הנסתרות לה׳ אללינו ומגלות לכו ולבנינו • ו ״?• I למעלה מהטבע•
ונחזור לבאר ענין גייח במעשה שניחן להם גם כשעוסק כגשמי שהיא לכו ולבנינו להיינזבררך ו י• y aי[U
ר
?V אר
איבי-י ? 1 י
זכור את *זם אות כריח משא״כ לאומית לפרנס א״ע וכניו יהי׳ רק ע״י מגלות שהם
־ .ב ר י '.־;
מ -•.־ העולם וק״ל והבן ״ השבת לקדשו ״ וחחלה נתרץ
א ל ד י •| כ 1 מגלים אכל הנסתרות יהי׳"גם אז לכויו לה' פסוקי ויקהל ייאמר אליהם
v
וכאמזר זק״ל • אלה הדכרי׳ אשר ציה ה* לעשות.־ אותם ששת ימים רעשה
רמוז בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד ל ע י ך ״ )Qy מלאכה וביום השביעי יהי׳ לכס קדש שבת ?ןבתזןלה׳
ובלבבך לעשותו ור״ל ט קרוב אליך 0ר&~ זכי ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה׳ לאמר ופי׳ רש״י לי
שהיא התורה שנק׳ דבר כמ״ש לבר 5וה לאלף דור ו ה י ^ •
לאמי לנס קחו מאתכם תרומה זכו׳ ויאמר משה ראו קרא
ק אליך מאד בכל מיה בין כגשמי כין ברוחכ* .
ש מ ז 1
ה׳ בשם בצלאל וגו׳ ולחשוב מחשבות לע^יתבזהבובנםף י ן ב
הג;? מ י לעשותו ל׳ל בעסק גם כשהוא מוכרח לעשית איתם לה״לל שמו לעשיתג׳ צוהל
ן ארץ הנקי עשי׳ יפה ח״ת ע ם דרך ,א ך * ק׳ דאמר ששת ימים תיעשה מלאכה דהציזי 3ל ר
ש
ןק״ל• וז״ש בכל דרכייך לעהו נ ה ג ם דיש לפרש ד 1
כ מג*כה משא״כ הי׳ רק על שכת לא לעשוק בו
י לתל!
ו pפורת יוסף
עזבלא זמלזלא ורעית שהיא המחשבים זכזזנ׳המצוה והתפלה י לקרןהקזש׳ שזכרנו לעיל בענין הכרזז היוצא מלמעלה שזכו
היא רנה ונורא ולא כצ אלם גם מכני עלי׳ יולעין חלק במם וכיוצא דקשה עמ״נ אם הוא לתזעלת למה לא נשמע
מאלפי אלפים חלקים שנוונו אנשי כנסת הגלולה בכוונת וכר י ולדברינו א״ש כי הכרוז הוא ענין המתשבה זכמו
התפלה וה״הבנוונת המלות ובחמת צורך גלול יש לכל א ' שב׳ בס׳ מאזרי אזר כי ברח גי׳ ע״ב קם״א ונו׳ סוד או״א
מישראל בכל א׳ מן ג׳ בחי׳ הנ״ל כי מן מעשת המצות •המחשבה״ ולכך אין לך רשע שאינו מהרהר בתשובה מצל
נעשה לבוש לנשמה כג״ע התחתון ימן כוונת המצית געשה שמיעת הכרוז במחשבה כי למעלה אין א ומר ואין דבריס
לבוש לנשמה בגיע העליון • לכן עצה היעוצה לכלול את רק במחשבה • ולפעמים הכרוז בפי הקטנים והשוטים מיזם
עצמו זכזנתז הןבתפל׳במצוה או בנוזנת אנילתי בתול ומכ״ש שחרב בהמ״ק כמבואר בש׳יס פ״ק דב״ב ״
בג׳ םעולית לשבת ישתף נוונתו עם שאר שלימי אמוני תבין דמכואר כי מ״ש וידבר הי ומה
ישראל היולעין נוזנת הקפלה והמצוה ועל סול כוונת אנשי בעשרת הדברים ואחז״ל שהוא
כנסת הגלולה זביוצ׳ בזה זז״ס של האר״י קולס תפלה צרין לשין הכרזה הרי כי לבזר מ א הכרח משא״כ אמירה הוא
צוער ואהבת לרעך כמוך לקיים מ״ע כלי שיזנלל תפלת! בלב כמ״ש ויאמר המן כליו • ולשון מא״ר גי׳ מ״ה היא
וכוונתו עם היולעין לייחל מלות העליונית ולי בזה והנה מחשבה חשב מה כמבואר בק״ש להאר״י ז׳לה״ה זז״ש כי
עשיית המשנן הי׳ הכוונה שיהיהמתשבתן על מצאכ'ןמשכן קרוב אליך הרבר הוא הכרוז שלמעלה לבל יאמר כי בשמים
העליון וכמו שנא׳ הוקם המשנן וררשו כי בהקמת משנן הוא ומי יעל* לנו השמימה לשמוע הכרוז כי קרוב אליך
למטה הוקם למעלה והיינו ע״י המחשכה וכונה שעשו מאד בפיך וצלמך ר״ל באחר מג׳ כחי׳ של משנן הנפש
באיברים הנגלים למטה בגשמי ומחשבתן הי׳ ברוחני לכנות ורוח)נשמה כי משכן הנשמה כמזח ושם במחשבה הנקרא
משכן העליון שהוא סור בריאות שמים וארץ וכל העולמית א " ל קרוב הדבר שהוא הכרוז וכאמור או בפיך שהיא רוח מ
ולאו כל מוחא סביל לא לכן בכל עעזלה ופעולה של כלי ממלל בפי התינוקת והשוטים • אז בלבבך ששם משפ ן לס
המשכן אמרו בפי׳שאנו עושין על הכוונה שצו׳ ה׳ את משה הנפש ששומע הכרוז ומהרהר בתשובה רק שהיצה״ר מדחה
והוא על לרך שאנו אומרי׳ ויהי נזעם זכו׳ וכמיש בזוהר וזה אותו באומר כשאפנה אשנה לבך תתגבר נגרו לעשותו מיד
זה הרבר אשר צוה ה׳ לי לאמר לכם כי מסר לי כל הכוונות וכמו שנ׳ ועת׳יה אם שמיע תשמעו וכו׳ ״
גם שאינכם יכולין לטין כל הכזוכת מ״מ צוה לי לאמר צכם
,
ט יובן סםוקי ויקהל דנודע יומה
שתעשה על הכוונה שצוה ה לי זק עסו זכנ״ל והראי׳ שלא קלוש׳ שבת היא קדושת המחשבי
יוכל שום א׳ להקימו אחר שנגמר כי אם עיי משה לכרו גם^ ונק׳ עולם המחשבה כמבואר בכתבים זז״ש אלה הדברים
שהי׳ חכמי׳ ויזרע בצלאל לצרף אותיות וכו׳ מ״מ משה אשר צוה ה׳ לעשות אותם ר״ל כי אלו הדברים השייכים
שהי׳ סול הלעת והמחשכה לא יאתה לשום א׳ מהאומנין לשבת שהיא לקשר מחשבתו בו ית׳ בשבת הנק׳ קדש אלה
לכך עשוי על כוונפ שיפעלו פעולת המחשכה כמו משה היבריס עצנק צות ה׳ לעשות אותם ר״ל גם בששת ימי
מרע״ס ןקיל ״ המעשה יעשה המלאכה באיברים הנגלים ומחשבתו תהי׳
יש לפרש ע״ר שכארתי משנה לר״ה והיה ^ול" מלאבה 10ו תעשה מוי׳ לקשרה בדביקזתהש״יזגם
כאשר יריס משה ילז זכז׳ כל *מן שישראל מחשבחך ט T
נעשית מעצמו בלי שוס בזונת ״
משעבלין את לבם לאביהם זכז׳ לאחיל כילא לחייכא ובזה מחשבתך תהי׳ קשירה ודביקה בו ית' ונגמרה המלאכה
מכואר משנה לחגיגה כל שאינו יכזל לאחזז בילו של אכיו מעצמת איבריםהנגלים• והמעלה וההוספות קרושה
וכו׳ כי ראשי הדור צריך לקשר מחשכתו עם כני לוה של שבת היא גם באיברים הנגלים שלא לעשית בו מלאכה
להעלותן ללבקן כז ית' וכתנאי שגס׳ הם יאחזו כידו זזה ולכך נר׳ שכת שבתון כי גס החול נזהר לשבות איברים
שיעבול לבס וטי וה״נ שהי׳ כמשכן פעולת מלאכת מחשבת הנסתרים ובשבת ניתוסף השביתה גס לאיברים הנגלים
למעלה כמו יחולי החפלה וז״שאשרצוההילילאמרלכם והוי שכיתה כפולה *
כי לאמר יש כ׳ פירושי׳ כמו את ה׳ האמרת לשון שכח ויחוד מכואר דגם כי מלאכת המשכן ומה
גס יש לפרש לשין מחשבה כמיש ויאמר המן כלכו י ו כ י ־ הוא רק כאיכריס מגלים אבל
מגרושים אמת שזה צריך לזה זז״ש זה הדבר אשר צוה ה' לי באיברים הנסתרים צריך לחשוב מחשב׳ הקודש וכמו שנאמר
לאמר לכם לעשות לכם שבח ויחוד ע״י קישור מחשבתי בחכמה יכלעח ובכל מלאכה לחשוב מחשבות וגו׳ ר״צ
בכס צהעלזהכם לשבח ותהלה כמו שנא׳ כאשר ירים משיז ו.ס בשעת מלאכה יחשוב מחשבת קודש זא״כ הוי אמינא
ירו וגבר ישראל על כל האומו׳ וא״כ גם הפשוטו אמת שצוה גם בשבח מותר במלאכה זו מחשבת קודש לכך הקדים
צי לאמר לכם שגם אתם תי&רו מחשבתכם בי לאתוז כילו ואמר כי הוא שכת שבהון לשבות בי ן בכלי המעשה בין
של אביו הוא רגו וא״ש• וממילא מוכח שאיצו דוחה מלאכה את בכלי המחשבה
א״ש כספרי מ״ע זכור את יזם השללקלשו לשכת גם שהיאקלושתהמחשכה ג״נ במלאכה וק״צ •
ל לקדשו כששת ר ״
זכריהו מאחל בשבת זה הדבר אשר צוה ה ׳ לי ואמר
ימי המעשה שיעשה מלאכתו רק כאיכרים לאמר לכם והוא ליש להבין
הנגלים וממשנתו יהי׳ דבוק בקרושתי ית׳ הנמשך מקדושת בפ׳ פקודי נאמי בפרטי׳ ככל מעשה ומעשה שעשו כמשנן
שכת לכל ימי השבוע שהיא עולם המחשבה זק״ל • וכלים נאמר בכל א׳ שעשו כאשר ציה ה׳ את משה לק׳ ל״ל
יתבאר ש״ס דכיצהאמר ר'חמי! ומה לפיט בכל א" הל״ל באחרונה לרך כלל זיעשו כאשר צזה_וגז׳
הנותןמתנ׳לחבירוזכז׳כמ״שה^שץ י ^א התורה רמזה לנו רמז מזםר ככללית עבזלת ה׳ ועשיית
ט זכרנו לעיל שכת ו י מ מ ״ \ ע ו ר יש)פרש לי לאמר לכם המ^ות הן שופר וסוכה ופסח ותפילין וכיוצא שיש ככל א׳
?לישע *.
p״פוימ יובן*
וה':הלפ״1ק׳'אין' אמר ונו מרבק וגז׳ או לעאת א ל ד * קדושת שכת היא הצירה והנשמה אל ישראל שהם החומר
אבין שהיריעה הוא השגה כמ״ש בדרשת הר״ןששאנ ה י ז ע © ו ע ׳ אומות הם וכן ככללית העולם ישראל הם הצורה
א׳ לחבירו הילעת מהבורא ית' והשיבו אלו ידעתיו ה י י ת י י החומר י והנה לקשר הצורה שהיא'רוחני' עם החומר שהיא
והבן • זזה מהנמנע כמו שהיתי* תשוב׳ החכם הנ״ל זא״כ 'i• 'p גשמי היא דבר פלאכמ״שרמ״א בא״תס־י׳ז׳ ומפליא לעשית
איין כותי התורה על דבר הנמנע לידע ולהשיגו כאמיר׳ n׳׳• p במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דיבר רוחני בדבר גשמיי
והדבר אשיר יקשה המניעה הוא מכם ור׳ילמה שהזהיר^ A וטי י אמנם שיש לקרב אל השכצ מה שאפשר לקשר הרוחני
היתירה דע את אללי אבין וכן וכו תדביקון שי:רבר יק5שד*;;: בגשמי הוא בדרך זה דאל״כ שהוא מהנמנע רק מצד פלאות־
בעיניכם אייך זה אפשר סיבת המניעה מכם מחמת ג ^ ; V
ס ן הש״י וכמ״ש הרב י א א״כ תיקשי מה שנא׳ דע• את אצלי־ ר מ
:
ועיטר הגוף שלכם אבל אםתקריכון אלי ושמעתיו y>y׳p ויאמינו בהי׳ אביך שהיליעה היא הדביקות וכמו שנא׳
ויאמינו בה׳ ובמשה עברו שהאמנה היא הידיעה זהש!:;,•53׳ שהאמנה הוא הדביקו' • ולפי רמ״א ק׳ איך אפשר לאדם
לכלאי ע ה ^ י זע״י דביקות' וקירוב במשה ישיגו'בזיתי• הגשמי שידבק בו ית׳ שהוא רוחני הרוחני וחיי התייס •
שאפשר וח״ש וביותר ק׳ לפי מה שנאי מפורש ובו' תדכקין שהיא קישור
יש לפרש להא י! יפתח כלשון רכים מכם וגז׳ ו ש י י :
ס
ודיבוק חומר הצורר* לבוצרה ואיך אפשר זה חלא ודאי שיש
כלשון יחיד ושמעתיויונ״ל לככר זכרנו שיש ח ו מ
ד
בחי׳ ממונע אשר על ידו -אפשר לקישור ודיבוק הארס
וצורה כפרט וכלל זתכלית שיעשה מ) החומר צורה ת ח ל ה ' : הגשמי כו ית' שהוא תכלית הרוחני ״ והוא לכ׳ הרמב״ם
כפרט כקישוט א״ע לעשית מחומרי צורה ואח״כ ככלל, מ ״ ב מ״ה יסוילי התורה ודל ואמיתת לןדבר ט אין לעתו
שהם המוני עם הנקי חומר לעשותן צוירה וכמו שנ׳ כ ז ז ה ד של אלם יכולי* להשיג אמיתת מציאותו'ית׳ כמושנא׳החקר
4
זכאה מא; לאחיל כילא לחייכא וכזי ״ ופירשתי כזה משכי״ ״; אלילי תמצא ומה שאמר משה הראני' נאאתככזלךוגז׳
לחגיגה אי*ה קט) שאינו יכול לאחוז־ בילושלאכיז וע<* י! ביקש לילע אמיתת מציאותו וכי' על שהשיבו וכוי י והקשה
י
יעו״ש והנה שני הבחי׳ חימר וצורה צנפירליםרכים חש1• 15 הראב״ר וז״ל אם זאת הייתה כוונתו בבקשתו מה צורך היי
משא״כ כשנעשה מחומר צירה אז מירי על אתלית n״ r בתשובה לומר וחנות* את אש-ד־אחין וכו׳ והכסף' משנתי
י י ' כי < «rיי כ ת ש ז ב ה
ז מ ח ו מ ׳צ זי °ה' נ ה מ ן י " * 1ש ו מתרן זז״ל דה״ק לי׳ י&גה זו שאתה שיאל איין כת בבן אדם
ל ח ז י ר י ש 1 י ש י א o t ח ר
א׳ושפי
י s% nrf״
ז
י
י י ^ ' שנעשה להשיגה אלא בתולת מתנת חנם אתן לך שתשיג מת שלא
י ת| לשון יחיד • ירע איש לפניך ולא ירע׳ לאחליך עיכ״ל *
יובן והל־בר אשיר יי!שה מכם ו ג י כי תחלת ישראל בין משה רצינו הוא בחי׳ ממוצע ומידתה ויבזה
* tPp
צוין החכם ללבר להמוני עם הורה ו מ ן
ס ד
להקנ״ה וז״ש ויאמינו בה׳ אך תיקשי איך
מע^ r ' ׳ ל י י י מ ל א ו
* ה יובמשה
ב י אפשר להדבק בו ית׳שהיח האמנה והידיעה לזה אמר
מ י ס י ב י כ ר י ם מ נ א ם ה נ ה
עבדו ע״י שתאמינו ונדבקו במשה ומשה כבר ץ:ה במתנת כי אין בור ירא חטא וע״י שמיעת תורה ומוסר תלמןך ? | 1ח
מ
חנם להשיגו &היא היריעה והדביקו׳ בו ית׳ ועל יידו זט לידי מעשה י והנה מה מתקו לברי מוסר באזני ה ל ז כ מ ^ י
שהוא מתוק לחכו כמ׳׳ש ישמע חכם ויוסף לקח לי׳לע ולהאמין כזית׳ ואיןלומלראח״כזכה" למתנת חנם
׳?! בעיניהי־שעייכמ״ש חכמה ומוסראויליםבזז נ ד
מ ?
משאי׳כ בקריע־י^ס ז״א כי בחי׳משה שנק׳עמודא דאמצעית׳
מr * לברי מוסר לקשלת . מצד זה זכה' למתנת חנם ועל דרך זה <ק׳ שבת אות ברית
ע
יוב| זהלבר אשר יקשה הצ״ל ו ה ל ל י - ftp
ד ^ftt בינו ית׳ ובין ישראל כי שכח היא בחי׳ משה כמ ש ישמח
תוכחה כמ״ש אלה הדברים אשר לבר משי״ משה כמחלת חלקו ור״ל כי המתנה שניית! לו שיוכל להשיג
״ הוא ע״י בחי׳ שבת שניתן לו מתנה וז״ש מתנח חלקו יתר *קשה שדומה לקשות בדבריו ומכ״ש במעשה נלמה c
תל־ י ^ א ס א 5ל
? פ י ר ו מכל אדם שזכה היא ילא זולתו וכלל י ובזה יובן לי לאמל
נ ) ר 1מ ת ס צ ) כ ה י א כ י ב י י ) ג ש ו ת ל
לכם כי ע״י בחי׳ משה יוכלו לדבק מחשבתם ולבם ב י ית׳ אלי ושמעתיו וי״ל שיקרב החומר)ללבק עצמו אל ;il'SJ,
י :ו I ה
•ואז ושמעתיו שימס באזנו)שמזע זלעשזתיאז .וז״ש לאמר לכס שהמחשבה נק׳ אמירה זכנ״יל וק״ל •
אחרות א׳ לזה אמר זשמעחיי י 1יחיל והיא על דרך יש לפרש פסוק בפ׳ דכייס והדבר אשר יקשי*
לש
)T'Sy
מכם תקריבזן אלי ושמעתיו• לק׳הלבר הקש׳ היולע לאחוז בידו של אביו שהוא החכם ורפו יכל׳ל f t׳ ^ V־ •
וכמו שכתבתי כל המבזה ת״ח אי) רפואה למכתו חקריבון וכו׳ מאי מכם ועוד לה״לל יהורעתיומאי
הפירור החומר מהצורה ולכן עצתו הי׳ ת י י י ט ן אל{, ושמעתיו ״ ונ״ל לבא להודיענו עני) הקושיא שהוא קשה
)שמעתיו זק״ל להאמין וכי אפשר לשמוע ענין הכרוזין שלמעלה שמכריזין
יש לפרש בדרך זה ובזה יבזאל מצוה כי כל ^*fi ity בכל יום לעורר לבבות ישראל כתשובי* כמו שאחז״ל כמה
1-1 וכל דבש לא תקשיח ממנו אשה לה׳ • פעמי׳ מענין הכרזזין בש״ס ובזוהר לכך אמרזהלבראשר
יהו*ן
ד ^ מ ע ^ י ממורי כשסהרמכ״ןשצזה ל כ & יקשה המניע הוא מכ״ם )ר״ל הכרוז נק׳ רמיכנ״ל
:יאג
יסתפקלך באיזה ל 3ר ^
: מ
ואשר יקשה לכם להאמין שלא נשמע הכרוז למי אל5
" t f Vי המניעה מכם שהוא גסות ועכירות התומר שלכם הם מסך איך לעשותו כשיש בז ליפי׳ לצלל לכאן זלפא?
אי לאי ז א ס
הוא מציה לך ספק אם מכליל מלשמוע כמו שכ׳ בזהר החרשים שמעז זכו׳ וז״&
לש* * 5 ו ד ס כ ל
לעשותו או למטע ממני י אז הראה י י תקריבון אלי כמז זפרעה הקויצ שיתקרב ללחי׳מש׳ישנאישל
מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך ואח׳כ תראה ל * י ? : ע׳׳יבחי׳ נעליך שהוא בחי׳ חימר זלזככו אז ושמעתי)
?'i ר
לכאן ולכאן אז השיי ייליעך האמת ותלך לבטח זדפח״ת י״ל עוד י זא״ש אמצעית למשה יכול לשמיע זז״ש ושמעחיז
r
י ' ״ &>> \r ל ו ה ט
)ב/ה בארתי פסיק כחצית הלילה אט מ צ א ט שומעהוא לשין השגה כמז שמצינו כמהפעמי׳ ״ ;
•*Uf הספק
־1
•1 כן פורת
עוני שחשוב כמת שאין לו כל תאוותו תמיר מ ? ' עוני חשזב *םהק לכאן ולכאן הפגךא לילה ט יזם קףא ודאי שמא
נ
כ מ ז מש א״כ צדק אופל לשובע נפשו אצלן נעשה מן תיבת עלול ובמל משאיכיהחשך והלילה הוא מכונה לספק כמ*ש
עז״ני עני'ו שמסתפק במועט מצד עטו ואצלו אין עוני ןנש״&מי שאוחז כחומרי שני התנאים מחמת ספק ע,יז
כלל כי כל מה שיש לו הוא משכיקי ש זוא שפל ועניו כעיט >אמר הכשיל בחשך הולך ואחר השפק שהיא לשם שמים
עצמו ־ וא״כ כך דרכ׳ של תורה קאמר אכל סתם רוכ המוכי בלי הנאתן זככזרך אז אני יוצא וכו׳ יעו״ש* וז״שכי
עולס הם עני׳ ושכורת ולא מיין וק׳׳ל • בכל מצוה שהוא ציןטד ולקשר ד אותיות מצוה כמו שכתכ
יוכן ומכר אשר יקשה מכם כי המניעה ו0ה נמשנה כל הגזשהמצזה ח׳ זכז׳ שהיא יחוד ד׳ אותיית
הגדולה וקשה כעיני עולם כעכירתו ית׳ מי׳א/תראהצהרחיקמןעשקהמצזהשארודכש כיד כש
ותורתו כאמרם כי טיזדין •בפרנסתן כמו שאמר אין קמין המתוק לחיך היא הנאתך ושאר העולה ומחמיז כ היפך י
אין תורה וכמי שנא׳ כשפי הקנה וכו׳ וז״ש מכם שאתם רב מצה לתם עז״ני cהזא הככוד זהגאות להיות עילת
התאוה אבלאסתקריכזן אלי למדריגת משה שהי׳ ענייו *נפיחה על כוצנה הישך מצה צחם עוני אותיות עני ו
אז ושמעתיו כל התורה והמצות לשמוע ולעש־:׳ כי כך דרכי מ״ש כי כל שאר זכל דבש לא תקטירז ממנו אשת לה׳ זק״ל •
של תירה וז״ש אשריך וטוב נך כשהיא אשריך כעה״ז שקנה והדבר אשר יקשה מכם ר״ל ן׳ןי־ןךן ץן;ן
מדריגת עניו אז טוב לך שקונה התורה הנק׳ טוב כמ״ש כי הדכר אשר יקשה שאינכם י
לקח טוב נתתי לכס תורתי ואז טוכ לו כאמת צעה״ב שכולו יודעים איד לעשותו או למנוע כלל אם הוא מציה או לאו
טוב וק״ל וזה נ״ל בכל צרתם לויייא צר ?י גדול צער העוני •הספק נולד מכים שיש כז הנאתכם כמו ל״ך לכ״ם
יותר והנה מדת העטה הוא מדריגה לשהראת שכינת כמ״ש להנאתכם משא״כ אם תסלקי מהדבר הנאתכם וככזדכם
ח״ש בכל צרתם לו צר שהוא עמו בצרה ולכך לא צר שאינו ותקרבו! אליי שהוא יותר פנימי מן לי והכוונה שיהיה רק
נחשב אצלו לעזי'ני רק עט״ו שאין לו צר כלל רק שמח לש״ש בלי' שום פגי׳ והנאה אז זשמעתיז איך יתנהג וק״ל ״
בחלקו זק״ל י לפרש דאי׳ בס״ס דברמת <ש עוף
נ״ל לבאר ש״ם לחגיג׳ פ״ק היתר נדרי׳ )?)12 ושבת מה ה׳ שזאל ממך
פזרחיןבאויר ואין להם על מה שישמכו ג י אס ליראה ופריך אטז יראה מלתאזוטרתא היא והא
הרי אלו כהררי׳ התצויין במערה שהן הלכות שכת וכו׳ עתיביראתה׳היאאןצרווכו׳וכןאמרו חוסן ישועות זכז:
מלךא מזעט והלכות מרובות זכז' תניא ר׳ יהושע אמר יש *אמרכל אם יש יראה מזטב מש ללקב חזמטן זכו׳ זמשני
־ לה׳ על מה שיסמכו שנא׳אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי .־אין לגבי משה מלתא זיטרתי וכו׳ • והקושיא מפורסמת
והררנא בי וט׳שכתמאיכהרריףכו׳ מלאכת מחשב׳אםר׳ .הא משה אמר לישראל מה ה׳ שואל מכי ים ואצלם הוא דבר
תורת ומלאכת מחשכת לא כתיבי ופי׳ רש״י שאם לא נתכוין ,גדזל זא״כאיךאמר כי אם ליראה כאלו זוטרתיהיא •י
לבנין זה כגון מלאכה שא״צ לגופי׳ פנ^ר ונלמד שהמך בפ׳ ולדברינו אי׳ש כי מציגו עקב ענוה יראת ה״ כי היראה היא
ויקהל שבת למשכן וכו׳ והקש׳ היןוס׳ א״כ סותר ע״מ לבנות .עקב למדריגת ענוה ומשה שהיה ענו מכל אדם אצלו
למה מחייכ וכן קזרע ע״מ לתפזי זכו׳ יעזיש ״ ,היא זוטרתא וז״ש שהקלה עירן מביקשו מכם שיקנה
קו׳ התום׳ יש לבאר פי׳הסוגיא !הנה מדריגות עטה כמו משה ואז באמת יהיה יראה מלתא
עפ״י מה שזכרנו לעיל כמ״ע זכור .זוטרתא אצלס ג״כ זז״ש מ ' ה ה׳ ש >*1ממך רצה לומר שיקנו
אח יום השכת לקדשו קדשהו מאחר כשכת זכז׳ והוא בכל מדריגזת עלזה כמו משה שאמר ואנחנו מיה ואז כאמת
מלאכת ז׳ ימי החיל יהי׳ רק ככלים ואיברים הנגל״משא״כ .יראה היא זוטרתי אצליכם ג״כ וז״ש כי אס ליראה וק״ל ״
מחשכת איכרים-הנםתריס יהיה כקדושת שכת כצ ימי החול והדכר אשר יקשה מכם כי ין3ן HpV
שהיא קדושת המחשכה וכשכת גם מלאכת מחשכת אסרת הדבר הוא בתיי מלכות
תורה ונלמד ממשכן שהי׳ מלאכת מחשכת שנא׳ולתשוב :הנקרא יהו״ה וז״ש אשר יקשה מכס לקנות מדריגת היראה
•מחשכזת לעשות כזהכ ובכסףזגו׳ותיימ שהיו עוסקין כגשמי •>וא מכם לפי מדריגתכם משא״כ אם תקרבון אלי לקנות
באיברים ומחשכ מלאכת הי׳ לעשות למעלה .כמ״שהוקם מדת ענוה כתי׳ משה אז ושמע״תיו כתי׳ יראה בנקל יקנה
המשכן כמשכן שלמטה הוקם משכן שלמעלה ועד״ז אמרו גמז שנאמר ה׳ שמעתי שמעך יראתי וז״ש ושמעתיו שיקנה
חז״ל יודע הי׳ בצלאל לצרף אותיות וכו׳ ואפ״ה נאסר מדת יראה בנקל ויהיה אצלז מלתא זוטרתאזק״ל •
מלאכת המשכן כשכת מדסמך שכת למלאכת המשכן ש״מ לפרש דאי׳ כש״ס ימלט יש עוד
למלאכת מחשכת אסרה הורה כשכת וכזה מרה קו׳ התוס' לפטור כל העולם מהדין
־זק״ל ״ איכרא כמה שאמר הש״ס שיש להם על מה שיסמכו ויש שנאמר שמעו זאת עני׳ שכירת ולא מיין וכי׳ ״
שנא׳ כאפי וגו׳יש לתמיהו ממה שכתבו החום׳ בר״ה לכולהו להקשיח א״כ מה זה שאמר באמת כך דרכה של תורה פת
אית להו פירכ׳אי מדר׳יהושע דל א ׳יק באפי נשכעתי ולא
ה מ .במלח תאכל זכו׳ הא עניו׳ מעביר על דעתו ודעח קזנו •
,
הרמי כי וכ׳התזס׳ הקש הרר אלחנן ד ע ״ כ ק י א כ ה ט מ ״ ועוד קו׳ העןלם מאי אשריך בעולם הזה י זקזשיאאחד
דרש מדכתיב אשר נשבעתי באפי אסיביאיןאלמנזחתי .יבואר כאידך י למביאי הפרש שבין צדיק אוכל לשובע
י
זדרשינן מני׳ גבי דור המדבר שלא כאי לא ז זס׳יעו״ש - >פשי לאחוז מדת יעקב אבינו שאמר לאכל די ספוקי רצה
אם יש היתר לנדר מחמת שהי׳ כאט ומעתה לומר כל המועט מספיק לו ־ מה שאין כן בטן רשעים
לא״יהא א״כ מ״ט לא כאז כאמת .תחסר מדת עשו שאמר יש לי רכ כי צריך הרכה • זנ״ל
הרמי בי קאמרי וביותר ק׳עלהחוס׳ *זה רמז עוט הוא אותיות עט״ו כי מי שהוא רב
,
שהקשו זה במםקנ׳ ולא מיד אדר יהושע דאמ׳ מפזר׳ והרמי התאוה זרודף אחר המותרות זככוד אין אדם ,מ״ת
בי זקשהא״כ מ״ט לא באו לא״י ועוד קשה להל״ל אם ימאן זחצי תאוותו בילו כי אלם רשע הנק׳ מת בחי! נקרא
אל א ד
בן ישרת $w
.־ י״ל לל״פ ר״ע ור א אלא %ח * ו מ ל ^ i
ח
ע
אל מנוחתי מאי אם ינזאזן פועל יוצא לאחרים ״ ותתלה ׳ומעתה
t
זל״פ מה שאמר ל ׳ ע רור העדי3ר-ל*י^ נתרץפסזק,פ׳ נא יהי כן ה ׳ עמכם כאשר אשלח אעכם ,
ואת טפכם ראו כי רעה ע ד פניכם • זאחי׳כ אמר חטאתי .להם סלקלעה״כר״ל אין חנקהמאושר-שלהסשמזר׳בע-ו^
הבא אחר התחי׳ רק נשלם האושר שלהם מ־יד ב מ י י ׳ ב מ מ ד U לה׳ אלדיכם ולכם ובמד׳ כי רציתי לקלל אתכם זכו׳ וככר
*j
נתחבטו המפרשים בזה מה המטאיצכם ושאר הספיקות •שזכו להשגת מעלה ההיא ועד״ז אמרו ביס זה אלי יאפיהו.
.לעה״ב כשעושההקב״ה מחיל ואומרים זה אלדיגוייכו>; "לי למבואר בכתבים כה׳ פסח בפסוק
m ־ונראה
כי ע ו ל מ ן ־^: ונראה שזה מאמר מז״ל עולמן חראה כחיין וילא ה׳ כי סר לראות כי חטא הכלות
האמיתי שהיא עה״כ ועוד כי זה.עולמי מיזסד:לו משא*׳ע;./. הזא לת ,ן י ״לייעל ארה״ר וכו׳ ויש ליח וה״ג שהם י׳
ר ״ ה ר
הזיות גי׳ SrirVbמליבשי׳ בי׳ אהיה גי׳ רר״ז ומלגת .עה״ז הןא עזלס שאינו שלו כמו שאמר זה שיש לן אימ
נםחלרזרויות למעלה בדעת שלא ינקז החיצונים •ונשארו .וכמעש׳למזנכזתרא׳ כחייך ראייתן i y S & p P W b t t r M
כמיאוך^' רר הלבושים י ׳ אהיה גי :רדיו שזה גרם הגלית זאח״כ׳ .ראי׳ הגופני זמ״ל זז״ש •במדבר הזה ייתמו
זתימיסשמשלימין כלאישרס במדבר הזה • ו ש ם י מ ו ׳ י ן ^ ן בהתפשט ה״חזה״גסזד בדמייך חיי שהי׳ י׳הזי׳יעז״ש ״
וז״ש יהיכןה׳עמכםגאשראשלתאחכם ובאמת זה גורם י..כמ״ש.בס׳ ברית מניחה קברות ה ת א ו ה ט -ש ם מ ת ו ה מ ס א נ • ^
לזה ט ע״י שלא יהי׳ ילז״דעמכם כי-נסתלקז למעלה לכך י זכו׳ ושלא נטעה בדברי ר״ע בא ר״א לפרש ואמרכי ע ל י ה מ r
לא אשלח אתכם כי יש עוד זמן למשך הגלית כ״ז שאין שם •נאמר אספו לי חסידי וכו׳ שאינו רצה לזמר מצד ח ס ר ז ^ מ "t
הזיה עמכם בהתפשטות! למטה ־ זאח״כ כשהוכרח לשלח .׳ לית להם חלק עה״ב רק שכבר זנו לאושר הזה כ ח י . jLttftp
ים
>yfff התחי׳ והנה קי״ל בדר שהיתר מקצהו הותר כזלו זא״כ שפיר חטאתי לה׳ ולכם כי גרמתי פגם וסילוק לשם הזיה
וחלקלע^*^ שנכלל מדר אחר ביאה א״י הנקי מנוחתי ע״י שחטאתי לכס להחזיק אתכם בגלות זז״ש כי רציתי
ומציגו שיש להם עה״ב א״כ גם א״י הותר הךא״א ש ה י ׳ 3׳ לקלל אתכם ובאמת לביןנה ה1י זק״ל;
;
ואמר לכזלהיאיתלהופירכא צרי יהושע ללמאה״מ ושפיר אמר כירגעבאפו שהי׳ רעה באפו ׳ וברצונו נהפך
L
ולא הדתי בי י״ל מדר א׳ ל דברי׳ K v 2 נשבעתי מרעה לחיים וכאמור זז״ש אשר נשבעחי באפי והלרני כי
הכ*|3 " י^ו מ ז
" ׳ " י ע ב ע ה
ומלחזיניז ^ ^ה ח ז י נ י ה
אפי היא רע״תכנ״ל,והלרני לחזור אותיות אפ״י .לסדר .
פא״י שהוא יחיל הייה אלילי והוא ר״ת פיתח אח ידיך אז י ללמא הא על כי־חך הכא הוא ללא בהו לא״י ומשני l-< p
v
לאיכא למ״ל שיש לתם חלק עה״ב וא״כ יש לומר ל א ^ ״ ך ' משביע לכל חי רצו! ובזה יובן רגע באפו חיים ברצונו זהבן
לקו׳.התום׳ הלל זהזאט יש*' • גיסא כמו שהיתר מרר לענין עה״כגס א״י הותר רק־ןן{^!^, *נחז1ד
פירושי ׳ (p$i&0»..אל מכיחתי #:לא;׳הזצרמ לכך כמשאחז״ל מ״מ כתאווה משה ל י כ נ ס ל 1״ I-
י
־ סי׳ ג׳ דכולל שניהם א״י זעה״ב • וגס בבחי׳ האנשים יש נלי׳מבוא למדריגת אהבה ודביקות בזית׳־ וכאשר ז כ י צ ו %
לעיל חח כברהשיגו במדבר זזה שהי׳ תשובתי ית׳ א ל מ ^ ה y ב׳ פירושי׳ אודקאי על משה.ואהרן -כמיש לכן לא תביאו
:
את הקהל הזה עבור מי מריבה או על ישראל עבור חטא רב לך הרבה מזה שמור וצפון לך זהבן • והגה כ׳ התום׳ .T>1׳ > *
׳1 מל׳«
׳ עגל אז מרגלים כמ״ש חי אני אם יראו האנשים וכו׳ י •הספינהרבהיגב״ח חזידמיבםמי מכאן מוכח
מדבר יש להם חלק לעה״ב י או לקאי על שניהם • ולהכריע .לל דמצינו פלוגתא
באבית בעשרה מאמרות כ ב ר ^ ׳ - והרמב״ס ם״ל עה״ב ועולם החחי׳ ל לברים הם ועה״כ m w * V
| י נ ש מ
העזלס ימהת״ל ו כ ל א ב מ ^ ; תיכף אחר מיתת האדם ועולם התחי׳ אח״כבגוף^ונפש
אחד יכזללהבראות אלא להפדע מן הישעיסשמאבלידאית', משא״כהרמלן זהראב״ר זאינך רבותינוס״ל ט עהיבהזא
ז
אאר המחי׳• אך דהקשה בכסף משנהלהראב״ר משים•, .העולם שנברא בעשרה מאמתת יליחן שכרטוכ ל צ ד י ק י :
שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות ע״כ ־ ו י ״ י -
צ עה״ב אין בז אכילה זשתיה זכו׳ זנשאר ב ל ע • זכדי לתלו
חדא דהל״ל בעשרה מאמהת ברא העולם מאי לשין ל ב ^ ג י ו ׳ זה ל ל לבאר משנה בחלקד1ר.המדבר י אין להם תלי,
לער״ב שנא׳ כמלכר הזה יתמו זשס ימיתו לכרי ר״ע א״ל׳ לקאמר וכן הקשה־בתי״ט יעו״ש ל קשה למקשה בפשיכ1ו :
מ
והלא .במאמר אחל ^כוצ וכו׳ וכי מי הוא הנביא אשר י ג י ^ ־ , ד״*אויזי עליהם נאמר אספז.לי חסירי סרתי בריתי עלי
זיח ™״ ויש להקשיח איך הפליגו מחלקיתן לר״ע אין להם :זה ליכול להבראות במאמר אחל לצמא טבע יצירה א כ ו >
ת
ובריאתעזלםלא הי׳ אפשר לקבל הבריאה כ י א ס ב ע ^ .־ ח^ל^ד״ד ^ ולר״א כקראו םםילי כורתי בריתי זכו׳ •
•מאמרלדוקא• ג׳ ק׳ סתירת לשון המשנה רקאמר ומה ״
צ ת הש״ס עתידהיןלזש ברול הרמב״ן פירוש ־־
לכתב ^ י
ונראה עליה ב ,ג
ק,קג
היא לעשית מחיל לצדיקים בג״ע וכל אחד מראה בא3>1על זט׳ דמשמע.דאפשר שהי׳ צורך הבריאה בעשרה מ א מ י ו ת *
; אלא שהשאלה מה ת״ל ר״ל מה השמיענו בזה זה ^לליני קיינילז זכו״ וז״ל ושכר.ענג זח עחיד להיזת
בעשרה מאמריתאו פחזת מזה וחזר ואמר והלא כ מ א ^ י -י היא.השגקן ייייאית השטנה באצבע בזמןהתחי׳
r א״ יכול להבראו׳משמע ל ^ ל עיקר הבריאה y\ r>W
P ה ע ה
המעלה מתוך שמחה גזפניזת• שישיגו למעלת מרע״ה
בעשרה־מאמרות אחר שיוכל לבה׳ במאמר אחד דוגמא p r iי שנתעלה נפשו על גופו עד שבטל כוחותיו המפיות זכאצו
מאהועשריס שנה אנכי ה י ן ^ דקדקתי בע׳׳ק לקדושין ק עין כל רא:זחיז ושמעזתיו בעין הנ^ש בלבדלא-׳ במצוע :
שאין ת״ל היום ומה ת״ל היזםוכר יעו״ש ד׳ ק׳ מ ה ש ה ק ׳ ^ הגזפניי זכמז הנביאים בהתפשטזת מפש־מכזחית המן>
הלמב״םבמזלנבזכי׳מובאנבעלעקיד׳וז״לאחי ש פ ע ; ״
י צ
־ ונו׳ עייןכ״זבהרמב״םה׳ תשובהפ״ת יעו״ש ״
ארס
ח בןיפורתיוסף .
•אלםגחלקעלל׳ חלקים ונקראים פועל נכון ופועל ריק 3ל?יין נברא זז״א־״ אן לפי המדרשי ה ל ל לגם במאת ש מ מ
ופועצהשחוק ופועל ההבלזהג׳אחרונים הםמחסרוני כבר נעשו טרם שיכלה מאמר ראשון נמצא שפיר אמר לשון
נברא גם במאמר הראשון / < האדם רק הפועל הראשון לכד הוא התכלית אשר יכזין אלי׳
יובן כזונת המדרש דבא לבאדכוונת הפסוקJ 31If־ יכל פועל שיבוא לתכלית טוכ זמזהיפול ספק עכוסביליעת
דאמר בדבר ד׳ שמיס נעשו ק׳ שמים .עשת טזכ ׳הש״י אשר• ברא ושכלל העולם אשר יכוא מזה תכלית
יואח״כחרןב|יחרוב בדור המבול והפלגה ויפולהספקאם הל״ל לבריאת שמיס הי׳ במאמר ראשון אשר בו חידש .
יילע הש״י כל אלה איכ הוי פועל ריקח״ו אס לא ירע א״כ הכריאה יש מאין והל״ל עשה זמשט שכבר נעשו טרם שיכל׳
יש הריסה וסתירה ביליעת הבורא ח״ז וכו׳ יעז״ש ״ זהשאל׳ מאמר הראשזן ככר נעשו שמים זא״שלשזן בדבר 7׳ שמים
ל י 1 u u 1 | / n ; n /נ ע ש ו ן ק ״
מבואר 3׳ קו׳ ראשונות הדא באידן בטוב !"irffllbt בעשרה מאמרות כרי ליפרע מרשעים מ^אבלין את העילי י
טעם ולעת אלא ,דנשאר עליט מוכות ׳וכז׳הרי שהי׳ איבזד והפסל העולם גלוי לפניי ית׳בראשית
הכליאה ואי׳כ הזי פועלריק'ח״ז שכרא העולם ללא תכלית ביאור שאר הספיקו' וכבאר תחלה כי׳ רש״י ובזה יכזאר הכצ
1ל דרש״י פי׳ כראשית א״ר יצחק לא היי צרין להתחיל את ו מ א ב ד ן אי
' י לק מעזתי ל ל
ל ש י ן י | ׳ ה ז א י נ ז ל ה פ ם
נ ס י
התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו :שחר כלל רה׳ילל שמחריבין אח העוצם היפן מ״ש * א
,
ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיל שמקיימין וכו משאי׳כ לשון מאכלין משמע כאבירה שאי!
לעמו וכוי• וכבר הוקשו רביסיוכן שלמים חלא מה זהרשחזר לן בעלים י ז׳ ק׳ מה זה עונש מיוחד ליפרע מרשעים
־שמאבדין את העולם עי׳י עונותיהם הלא כבר יש להם ,ואמר מה טעם פתח וכו׳ שהוא כפל ועוד על מי קאי שאלה
ז ם מ ה ה ע ב י ב י ר ה כ ע מ י י ל ו ד
שלא התחיל מהחודש הזה לכ׳אי קאי על הקב״ה שלא הי׳צרין י ! לעזנש י י ^ ל ל^ עונש
עצשמאכלין העולם שנכראכעשלה מאמרות • זי־ קי 'להתחיל עם משה רק מהחירש הזה ק׳ הלא כל יקר ראתה
עינו של משה אף מה שתלמיל וותיק עתיל לחלש אף שאין למשמע לוקא על שנברא ב״י מאמרית אז יש מקים לעונש
לחול על ראש רשעים שמאכלין העולם משא״כ אלי נברא בז שום תועלת לישראל בלימול זה ״ ואי קאי השאלה.על
העולם כפחית מעשרה מאמרות לא הי׳ עונש'לרשעים .משה שלא הי׳ צרין להתחיל ללמור עם ישראל מבראשית
,1׳ ללמא באמת לא התחיל עם ישראל רק מהחולש הזה שמאכלין העולם וצריך טעמא י ח׳ ק׳ להתרצן לא משל
פי פ י
' לכס וכשכתב משה התורה התחיל על םל הבדאי :י זכ״ת
ר כלום על שאלה זהלא כמאמר אחל יכיל ומי ל
ב ז ה
להשאלה על הכתיבה למה הוצרך ליכחזכ מבראשית ולא מיהרש׳יא ללכד נביא העולם במאמריולא במעשה ש
מהחזלש א״כ ה׳ להל״ל לא הי׳ צריך לכתוב אלא מהחודש יששכר ייתר לצלילים המקיימין העולם לאלו הי׳ נברא
מ ע צ ז ה הי
.זכו׳ מלבר דהרבה טעמינ :יש בםרר הכתיבה מבראשית במעשה לא היי נפסד כלל מלמד מפתחי היכל ש '
ושאר הספיקןייבזארז ׳ זלל פשוט דאי׳בפ״ק למגלה מעשי* ילי לול ולא באן להפסד וכו׳ יעז״ש ־ נמצא ק׳ לעולם
י ם ט י ג כ צ י ת
בתלמי המלן שכנם ע״כזקטס זאמר לכס כחנו לי •ת»ית ^לייי ^ י ׳במאמרא׳ה״ללהבראזתוכ״־תכלי
.משהרבכםכתבכלא׳זא׳מהםאלדיסברא בראשית ומי ׳ומ׳־ז״אלאלרבאאלו נברא במאמר א׳ הי״ העולם יותי
1
זי״ל מהא לאי׳ במלרש אבכיר אעשה אלם וגז׳ יעו״ש י מחנייוהיישנרהצדקהמקיים העולים גלול ייתר מגשחא
ר ז ע
החורש אזה לכם ראש ספר תורה וכו׳ ומפרש הטעם שהתורה ימקייים י מ שנברא בי׳ מאמרות שיש חיזוקיככדאת
מתחלת ביציאת מצרים ועיקר יציאת מצרים לילע טעם •מעצמו שאינו מעותל כל צך להפםר וע״כ לומר להשתא
י ז
המצוה של החודש ופסח כמפורש כזית רענן פ׳ בראשית •יש עונש לרשעים שמאמין העולם אף שנברא כי׳ מ א מ '
יעו״ש • זאי׳כ תלמי שאמר כתבו לי תזדת משה רבכם •א״כ ה״לל האי טעמא לחוד זצ״צ ׳הטעם וליתן שכר טופ
הפקיד על עיקר התורים והמצית וכן מצאתי מפולש בשלה לצדיקים זכי׳יש^א כסותר• י
לף י״ו ע״כ תורה שככתב נקרא תורת השם ותורה שבעל פה לבאר ה ל ל ולזמר לקזשי׳ חרא יתורץ כאילן :ונ״ל
יעו׳יש דהיינו פסקי הלמת ולינין נקרא תורת משה וכו׳ ואגב יבואר המליש בלבל ל׳שמיםנעשוונתחכטו
; בזר^לזליםחקרי לכ ונראה לי פ^וטירא־י^פ״ק לר״ה כעשרה <»א״כ מלאמר כתכי איא על תירה שבע״פ ללא ניתן לינתו׳
זעיכ אמר כתכז תורה שככתכמה שטגע לתוית משה ; מאנחת נכראהעזלם-הני עשרה תשע היין״ ומשני כראשית
נמי מאמר הזאישפא׳ כדכ־ר ה׳ שמים צעשו והשתא למוכי .להייט המצות זתלינין והיינו מהחולש שהוא מצוה ראשונה
שלמד משה עם ישראל דמש״ההאריך בתיאררבכם יא״כ לבראשית הזא מאמר ע״כ מוכח לכל מעשה בראשית נברא
,
ע״כ הייני מהחודש זלמה התחיל מ א׳ ץ ק ל ם מביאשי
מ ע במאמר אחר לה* 1׳<»#ב כראשית את השמים זאת ה א א
שבזה הזצרך לשנות כמת שנזיים מלבד מה שמציצי שצא \\ ופי׳ רש״י לרכזת תולדזיןיהן שיכל ומעשה כראשית נכיי*ו
השיבו זקני הגגכ לאלכסנדר ששאלוהו אי שמיס ככיאו תחל׳ |ן בראשון אלא שנקכע כל אתל ביימו יעו״שהרי דכמאמל
מטעם שמא ישאל איתם מה למעלה מה למטה יכו׳ זא״כ }! הראשון הי׳ כל הבריאה אלאישצגמזר והעמילז כל א׳ על
ה״נ הי׳ להם לחוש שמא ישאל אותם מה לפנים ואם הי׳ f/מצכז ועמדו כז׳ ימים • והשתא לפי אוצעה זו ל״ק ה״לל
מחחיל מהחודש הי׳ יוצא מירי כל חשש י ל קי באמח טצינו ן ברא למאח׳לכבר נברא הכל במאמר הראשוןיאי אפשר לומר
־ irביעשרה מאמרות ברא העולם למשמע רהשתא הי׳ הבריאה י טעם דכתיב נעשה ולא כתיב אעשה כדי ללמוד דיך איץ
,
שהגדוליטזל עצה מקטן זלו3י זה הי ניתב בחורה באמת ?י| וז״^לכן אמר נברא ללןון עבר שכבר נבר׳ במאמר הראשון
אעשהוא״כק׳מ״טלאכתיכנאמת אלדיםברא בראשית רק שהשלים וגמר הבריאה שככר נברא וכין הכל הי׳ עשרה
משא״כ השתא מצאז המינים מקזס לטעות ולזמר שהעולם jbמאמחת עיקר הבריא׳ זהתיקין ׳ אן ק׳תינח חשע׳מאמיו׳
קדמון 1א כלא מנהיג כמפורש כספרים • ולל בכיאיי קו'
ה) '* ]Jיו לומר בהמבר׳שכצר לברא הכל ממאמר ראשוןמשא״כ
זזגםקו׳ראשזנהמכואר׳דאיאמ,רי׳בכאשי:מאמרהואראוי :ץ מאמר הראשון אשרכזיחידשיש מאין־וברא שמיס וארץ
ם
להקלי׳המחמרקזלהשסכמז שנא׳ ויאמר >(לי׳ וגר אן קשה •ין ע - :ת י ל ח ת י ה ן הילל ברא והדרא ק ׳ .א ?
אם ן חמר בעשרה מאמרות נברא דכזללגםמאמר לאשזן
I
בהעתקת התורה רק מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונהג״כ מאמר וא״כ יש מיזתל על עיקר זה כפני עצמו ןעצ
שנצטוו ישראל והיא תחלת ספר תורת משה ר״ל המצותעייר זה כפני עצמו ולהרמת שכר הצליקיםכאןלןקי-י -
והריגין אשר זה הי׳ כוונת תלמי כאומרו כתוב תורת משהעוד נ 7לבאר לברי רשי׳ עפ״י לרזש א״ר יצחק ל ,״
מ
פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיל לעען רבכם ושוב צא הייצריך לשנות ולכתוב אלדיס כרא בראשי׳
א? אעשה אלם וכו׳ ועול קשה באמת מ״ט פתח בבראשיתלתת להם כחלת גוים שאם יאמרו א״ה לסטים op: j
ר״ל לק׳ כאמת מהו הטעם שפתחככראשית אשר ימצאושככשתם ארצית שבעה גזים הם אמרי׳ להם כל הארן של
•המיני' מענה זייתרהי׳ראזי לפתוח כמו שכ׳ הזקנים אלליםהקכ״ה כרצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע״כ והקשו המעלשי*
ברא בראשית זהי׳ מוציא מש וםימינות • ומשני רלכן פתחהא ז׳ אימות הוא מכני חם זרש״י עצמו פי׳ כפ׳ לן לן.
בכראשית משזס להוא מאמר וכ״ת ה״ל לזמר במאמר ז״אוהכנעני אז כארץ שהי׳ הולך וכובש א״י מזרעי של שם
שכחלקת של שם נפצה כשחלק נח לכניי את הארץ י 15״
כ דכא ללמרינו ג׳יכ שכשפיל ישראל שנקראו ראשית נברא
העולם ותכלית הולעה זז כח מעשיו כריאית עולם הגילעכשיו שהחזיקו ישראל מחלתו מה שייך ליםטנייבזהוכן ׳
פי׳ לשי׳ גופי׳ שם ע״שזעזל מה דייק! לזמר ארצו״ ־1
:
לעמו ר״ל בשביל עמו ישראל ככיא והתועלת שאם יאמרו
שבעה גוים ולא אמר סתמא ארצית גט ח °י יעיל ו '
כ א״ה ליסטים אתם וכו׳ וקיל י
ורוק׳ * ולענינז יש לתרץ בענין אחר מ״ט לאברצונו נתנה וברצונו נטלה י זנ״ל לאי׳בסנה׳רף ל״ח ל<מל״'
£מר כמפורש במאמר ברא אצדים את השמים וגו׳ ממוםנברא אלם יחירי מפני הגזלנים והחומשים יפ״י רשי׳ שאל<
דהרמב״ם כ׳ דיש י״ג עקרים עיקר א׳ שאין העולם קדמון
עקרי׳נבראו שנים יאמרו קרקע זו למי אבינו הראשון היתה וללן
ובעלעקריםלמי אביכם לכן נברא יחילי לכולם בני איש א׳ י והק^ן ועיקר שני שהתורה אמת והיא מן השמים זכז׳
גלע יעז״ש והנה לדכרימ הרמכ״ם שחולק על י״ג
המפרשי׳ מה מקום להקשז׳ לזקא על ארם למה ככרא יתיך, א״כ המאמין בעיקר א׳ אף שאינו מאמין בעיקר השני מ״מ
הלא כל מעשה בראשית מכל מין א' נכרא ותו לא • ^#
וג <ש לן שכר האמנה על עיקל א׳ והכה א 0הי׳ אמר בפזרש
במאמר ברא ד׳ את השמים שזב לא הי׳ אפשר לטעזתלסמיך לזה אמר מ״מ אלם כברא באחרונה וי״ללמל״יד*
בקדמות העולם זא״כ המאמיןכתזר׳משה ע״כ צריך להאמין
שאין העולם קדמון והוי עירן א׳ ושכר האמנה עיקר א׳
בידו לכן כתיכ כראשית אשר אפשר לפרשו כפי האמת שהואהוא פנה מפנו׳ האמונה וכמעט שהכל תליי ליילמה ל*
ע
.מאמר וגם יש לפרש כפי׳ המינים ח״ו שהעולם קדמו!נברא אלם ראשית כל כרי שיראה בעיניו עולם חרב ^•L
א״כ המאמין בתורת משה אינו מוטח להאמין שאין וירגיש הרגש גמור בהתתלשהכל ויספר לבאים אק^ד'
:
העזלם קדמון ואם אפשר מאמין שאין העולם קדמוןמשא״כ השתא שנברא באחרונה עליין ישאר אצלו;iir
אחרונה הרהי ' ^ ' יו
ל מ ה ע ר א 3 שה ה ש ״ ם ׳ואינז טזעה לפרש כפי׳ המיצים יש בידז שכר האמנת שני
ז וה ו ר ״ לש וכו
זה״ל לברוא ראשית כל וע״ז משני הש״ס שפיר למ״מ •הי• עיקרים אשר לסיבה זז חלק הרמב״ם על י״ג עקרים ושפיר
טענה למינין לומר שיתף הי׳ לו להקכ״ה כמעשה בראשים
הזי שכר האמנה לצדיק זעזנש לרשעי׳ דהי׳ להם לפרש שהז׳
נכר׳העזלם אךללפ״זמהבעיעז׳לבראתר ״ ונ׳׳לראמרמ״מ0 מאמר מן עשרה מאמרית זלא שהעולם קדמון •
מאמרות אז צריךנבראו מלאכים על יזם שני שלא יאמרו שזחף הי׳ להק « יוכן משנה הנ״ל כעשרה מאמרית
ת ב
־כאילן לק׳ דקאמר״במעשה בראשית וי״ל לעריין!יאמרו שיתף היי לו ר׳ל אחר שיש עשרה
יתן נמי מאמר הוא א״כמיום שני ואילך וצ״ל כיין לככר אשכחן כמ יאשו4
עשה י י ס לזמר נברא ולא כרא וקו׳ חרא יחור׳
ש אלאשחיקזוגמרכלא׳שפעל פעולתו כלי שום צורך שותע׳ ולאי לא ישונה מ ע ^ בעשרה הא לא הזי רק ט׳ וצ״ל ברא
ראשון מזכחדהכלנברא במאמר
כאלו עחה מחדש המ*יא הבריאהשאר ימיס ממעשה יום ראשון יע״כ יורו שברא יחירי ו ^ ביימי לכן א״א לזמר ברא
ה״נ ק׳ למה נברא אדם אחרונה ולא ביום שני ושוב ל׳ןי, י נבלא אמר לכך הראשון ממאמר ילהא כבר נברא הכל
מזן< ״לומר שיתף הי׳ לו לכך משני דבר אחר כדי שיהי׳ הכל >ו
׳ר ׳כעש מלקא כזה השמיענו מה ר״ל ימת״ל ־ f'mמקשייאמל
ומתוקן לפניו וי״ל לתחלה ה״ל לשאול על כלל בריאת א 1
מ
,־מאמרוח נכרא כצ בריאת עולם י והלא כמאמר א׳ יכולשהי׳ באחרונה ואחי׳כהוי לי׳ לשאול עצ פרט הבריאה אדp
שהיי
ד
מ
הלק
פז 1י •מזן* pפור!
עד בא קצו למות ואז יוציאנו מגן עלן חוצה'למסרו ליל "אלא^אשלהלפהומלילוע ללכל הנמצאי׳" יש תכלית
מלאן המו׳ת י זע״כ צ״ל להחששה היה פן יקפוץ וישבע למליאזתו ותכלית כליאת ארס לצייל בנפש? המושכלת
ללא יזוז משם כמו ריב׳׳ל לכך הוציאו מיל ״ אן קשה ה<* ואי׳צ נשאר שאלה מרוע המציא הקב״הכל האנשי׳
אין מקו' לחוש לזה למצינו שיצא המשפט לרייב״ל אי איתשל י הערומים מהחכמה התשובה עיז שהאכשייס ההם
אשבועתא ו נ ר וא׳יכ אלם כבר עבר אשיניעתא שמשביעין ומכינים צרכי גמצאיס לב׳ סיבות הא׳ להיות משמשים
את הנשמה על מ נ ת שתהיי צליק ולא רשע וכי ואלס עבר החכמים שאם יהיה החכם צדן לחרוש' ולזרוע ולארוג־
על כיוי ראשין של הקב״ה ואף שבועה זז שישבע אין מר\סי ושאר מלאכית מתי יהיה לו פנאי לקנות חכמה לכך נמצאו
וכמו ששמעתי בשם גדול א׳ • לקיימה רק יתירו שבועתו שאר כני אלם אשר כל אחל יתקן מצאכתו וימצא החכם
אעברה נא זארא׳ את הארז אתמול במלין התרת גדרי זכו׳ ־ צרכו מזומן ומתוקן ולזה אמר בן זומא ברון שברא כל אלי
שביאר ג״כ על לרך זה אן לבפ״ח ליומא רבינא רמי כתיב־ לשמשני ״ סיבה הכי כי כני עליה הם תמיעטי׳ ונבראו
שובו בניס שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משארי׳ לצוות לזה־זכמ״נ* חז׳יל כי זה הל האלם כל העולם
ופי׳ רש״י השב משזבתכם ל״ק כאן' מאהבה כאן מיראה לא נברא אלא לצוות לזה פי׳ להסיר עצבו' ושממון יחידי
מאהבה נעקר עונו מתחלתזוט׳ הריי ראם שב השובה כמ״ש לא אגרשנז בשנה א' לן תהית האין שממה עכ״ל •
מעליתא נעלך עונו מתחלתו כאלו' לא חטא מעולם והי׳ וראי׳ לסבה ראשונה ממה'שנברא אדם אחרונה כרי שיהיה'
• מקום לחוש שמא יעשה תשובה ס ו וכאלו לא עבר אשביעה' הכל מוכן ומזומן לפניו א״כ א״ש טעם הנ״ל ויש נברא
מעילם הזי וגס שבועה זו לא יהי אפשרי להתיר והמית׳ הוא אלם י ילי ,וכ״ח הלא גם שאר נבראים יחיד׳לזה אמר ח
הנרחיי לאדם לתועלתו אף שיעשה תשובה וכמ״ש שלייה להא ק׳ עור למה נכדא אדם אחרונה' וצ״ל משוס דעיקי
ולכך הזכרן להוציאו מג״ע באריכות על ענין זה יעז״ש בליאוקאדםהי׳ שילמוד חכמה ואם יחזור אחר מלאסת
מיד אן קשה הא תני ר׳ ישמעאל בד׳ חלוקי כפיה שאם יש המזון מתי יהיה לו נ)נאי ללמוד לכן נברא אחרונה שהגל
וצא אפיי לתלות בילו חילול השם אין כח בחשיבה לכפר מזומן לפניו א״כ מהאי טעמא ק׳ למה נברא יחידי דיצטרך
שנא׳ אם יכופר עןן זה על חמזתין זאדםהראשיון הי׳ חטאו י לעסוק בחרישה וזריעה ואליגה וכדאי' באמת כמה יגיעות
שחיילל השם' וכמ״ש רז״ל אדה״ר מי] הי׳ כפר בעיקר הי׳ יג?.4אדה״ר עד שמצא לחם וכו׳ ומתי יהיה לו פנאי לצמוד
שאמר הוא אכל מ ע ן הרעת וברא עזלמות אף אני אעשה ומשני מפני הגזלנים והחמסנים אךלאכתיק׳הלאעתה
כן ובחילול השם לה מהני תשובה כצל ונשאר רושם העבירי ש^ברא יחידי יש מקום לגזלנים וצחנלםנים ייתר שיאמרו
*אין לחוש גס לשבועה זו שישבע והדר׳ ק׳ למה הוציאו מיל .הלא כלנו בני איש אייזמלולג כל הקיקעית נתונים לך ולא
היא על כמתטיא אחרים אן לחומרות עולש חילול י^שם לי ןנגזול ממנו משא ״כ בשנים יש לברזרי בעדים לרקע של
ג״כ וכמו שפי י רש״י חילול השם או&וא ומחטיא אחרים ויכן אבי מי הוא ״ ונ״ל דבכולם בני איש א׳ וצל הקרקעות
אמרי׳ לשאר מקומות דלא הוי חילול אשם נ \ אם שחטא בתוניס לא׳ מטורף י*בירי ממנו אינו נקרא גזלן דק״ל
בפרהסיא וקי״צ אין פלהסיא' פחזיה מע:יי 1ישראל ואדם הכותב כל נכסיו לבנן א׳ לא עשאו אלא אפטרפוס לאיזה !
הי׳ יחידי כעזלס וכמו שפי׳ רש״י כקחד ממנו מה אני יחיד זמן מתי שירצ׳ יכול ליטלי! ממנו ולא שנק׳ גזלן דמעיקרא i
בעליונים אף הזא יחיל כתחחזנייס יאף שחטא במה שנוגע י גזבירו ארעחא לה:י כח^ת וברצונו נתנה וברצונו יכזל ליטלה |•
בכבול שמים מ׳׳מ לא הזי חילזל השם זמהני תשובה זהי' ! j/'nהש״ם מפני הגזלנים ר״ל רעכשיז אם יטרוף ממנו \
מקום לחוש כנ״נ לכן הוציאו מג״עימיד י יקרא מלן»שא״ככיחיייכנז" \
יוכן הן האלם ר״ל שהוא מתוקן )7))2 למה פתיז מואשמן וימיני שפיר to 31זןן יובן (
למיתי עיי שאכל מ ע ז הלע׳וכמ״ש מעשי* הגיר לעמי ר* ל הודיע ענין י !
ביום אכלן ממנו מית תמות וא״כ בג״ע אין מקום שליטא הבריאה כי נכרא יחיל צשכיל עמו ר״ל לתת להם נחלת [,.
בו למלאך המות לכן הוצין להוציאו משם אן ק׳הא השילוח ונזים״שאם יאמרו א״ה ליסטים אתם שככשת׳ ארצות שבעה I I
מג׳יע הי׳ לעכיל אח האלמה ולשמרה ולא שימות מיד א״כ !*(ים'י״ל ארזיז׳ אומות אשר ירשו כל א׳ מאכזתיז יעתה
־הי׳ לו להניח שמה עכ״פ על עת קצי וכ״ת שהי׳ מקו׳ לחו* ;!טרפו ישראל מהם נקראו גזלנים וליםטי' כנ״ל לכ ך הודיע ?,
•פן ישבע שלא יזיז משם לעולם כריכ״לז״אלשאניריב״ל ^פתח מבראשיח שישמעו שאדם נברא יחידי וכולם כני איש -־ |
כבר עבי ללא אימשל א^כועתו מעילל משא״כ ארה״ר ; { ו כ ש נ ת ן להם כל הארז לא עשאס אלא אפזטרזפם וכן
אשביעהו שהשכיעז איחוי ע״מ שיהי׳ צדיק לכך אמר ועתה ין(מרו להם כל הארז של ה ק ל ה וכרצונו נתנה כזלז להם (>;.
יג ל
•פ? יש & י ' אין)עתה אלא לשין תשיבה שפתח לו פתח של וברצונו נטלהיכיזן דלא הוי מתנה גמורה וק״ל י י u
לזש^בה ואי׳כ אם *עשה חשיבה א ו י י אלן לא חטא מעולם
כ כר
ע״פ פשט פסוק ויאמר אלדים הן האדם :ונבאל £ י
ולא עבר אשמעה כצל לכך הוציאו מג״ע מיד מחששה הנ״ל הי׳ כא׳ ממנו לדע׳ טוכ זרע ועתה פן ;;׳
אך לשה הא אדם הראשון חטא בחטא הנוגע לכבוד שמים ישל ילו וגו׳ וישלחהו ל ׳ מג״ע לעבוד את האדמ׳ולשמרה ח i
והירא ק׳ כנ״ל לזזי! זכנ״ל ובחילול השם לא מהני תשובה ופי׳ בילקוט הן האלם מתוקן צמיחה'זעתה אין ועיזה אלא |
הקיים ואמר הן האדם היי כאחר ממנו ריל הן האלישהוא !השובהכמ״שועתהמהה׳׳שיאל ממך כ״א ליראהי ולהבין ־•::
מתוק? למיתה וגם שהוא כאחד ממנו שהוא יחיל כעולם ל ה פ ס י ק ע ם פ י ׳ רז״להנז׳כ״ל לבאר ע״פ מה שכתבתי {
יעתה וגז׳ ליל שאני כותח לו פתח ושמא יעשה השזכ׳נכזנה ב פ ׳ ו*צזה חיבור פסוקי קהלים לבי יחיל בקרבי וגז׳ הרי \ |
אשר לא יעשה העביר׳רזשם כי כלל וכאלו לא עבר אשמע' יאין'למלאך המוח שזם שליטא מ ״ ע זאלס הראשון שנגזר l :
מעולם ויש חששה זו לכן וישלחהו ל׳ מגיע מיל לעכור £ליו ביום אכלך ממנו מזת תמית והוא מתוקן צמיחה זזה ן f:
האלמה ולשמרה ודוק • %״א בג״ע צ pצזצרן לשולחו מג״ע י אך קשה הא השילוח ]•׳ I:
פסוק והנחש הי׳ ע מ ם מכל חית השדה אשי !^באל ולא שימות מיד ? ה ל ע מ י את האדמה ולשמרה \ I
י־ עשה ל;זגז׳ וי״ל לה״ל לקצר מכל חית השלי י ^ י י ד ל ז תתק״ל שצה א״כ הייה לז להניח שמה מ ״ ע
,
י
הצדיקים הוא מעוצם האחרות משח״כ כרשעים הס מ ע ו ל ש I . צחתתא בישא הוי ליי ההוא זוגה א׳ מלכא בעינא למיחזי
הפירוד כמבואר בתיקוני' תיקון ע' מאיש הפלפן מבליע *,י \ יעיתא דברי איך מ א לגבי יפקיד לזונת דיפתה לברי׳ אי
-י זסייעז׳׳ש• • ־ ונשייק ההוא ברי׳ צא ציית לה ודחי לה לבר כדין אבא חביק
יובן ומה ת״ל וכאמור וטי ומשני ראם ה י ׳ כ כ ד ׳ י \ שיפתה לברי׳ וטי • נמנה השטן עושה רצון קונו שנבר׳ לכך
עימ ב ש י
כמאמר אחד אז הי׳ מתפשט האחיות בני אדם כמ״ש וירא אנדים את כל אשר עשה והנה טיב
רב ?נאשר הרשעים גורמי! לעשות פייוד בעוצם הי י ע ו כ < !
מ
מאוד הוא מצאך המו׳ היא יצהי׳ר זכו׳ עיין כשפע טל שער
ג מ נ מתור משק״ג עתה נקל עונש הרשעים שיש יהם &עכי f מה ח׳ המאמר בארוכה • ומעתה לא נכלאת ממך להבין
ד ן ו ל י ה
על שנברא בעשרה מאמרות זהו גורם הפירור לק׳ עור לפי מ״ש הרמכ״ס בפ״ט לבכורות תחבולות ההיתר
v
|'• טוב נצדקים שיש להכ אחדות והס גורמין אחיות כ ^ ז צ מ ק׳ זא״כ לכי׳׳ז נק׳ ערמה וחחבונית החיסור נק׳ מרמה
'
} זמקיימין העזצ׳ע״י האחדות גס שנבר׳בעשר׳מאמחת 1ה 3ן תחבולותיו שהיה אחר שהנחש הקדמוני היא השטן רצה״ר
ז ה ע ^ י ; י[ לענין בראשית דת״ח בחכמה זכז׳ ונחזור חסכונות רשע להיות עבד מורד באדונו שאמרה לה״ר על
יכתיב ס ל ם בחכמה עשית ור״ללהכלצשצ " I ערום הקב״ה מזה אכל וברא עזלמזת זאיך אמר זהנחש הי׳
ן״ב אותיות שנברא בהם העולם היא אית י׳ שנכלל כ ח כ מ י -־ יי הזוהר תירץ לערום משמע תחכי-ית היתר!ז״א • אך לפי
שהיא גזלם וציור ל ע ל י׳ ומזה נתפשט ציור כלןי׳ב אותיות הנ״צ שלכך נברא ונעשה שיהיה מפתה בני אדם למען יוכלו
^ יי׳ האותיות זז״שכולם בחכמה עשית במחשבי־ .נכלל הכצ לו וירבה שכרם א״כ שכיר היי תחבולות היתר ונק׳ ערמה י
ע ו
ש מ ע ת י מ ט י ד ^ הליטר נגמר יי ספירות כאשר נקרא ובזה יובן והנחש הי׳ ערום מכל חית השלה ק׳ איך
n
*״א וכמי שיש עניו זה זה עין כמי ערום למשמע דבהיהר עש* תחבולותיו זה שפיתה לאלם
בעולם ושנה כך יש ענין זה כנפש האדם כי שלומי ^ i f ; / וחזה זז״א כי היה תחבולות רשע להיות עבד מ ד ד בארונו
הוא סיר חכמה י מ ח ^ $ ישראל אשר כתואר חכם יכונה עשאו כמבזאר י ימשני אשר עשה ד* אלדיס ר״ל הא לכך
כמשחזיצ ישראל עצה במחשבה וכאשר יש ה ת מ כ ר ו ת ה ^ ' • הש״י ונברא שיפתה וכת ירץ הזוהר מ ט ח המשל א״כ עושה
כחנמ׳באחד**,
-nru נכללו הכל v
החכמיישהם המחשבה אז ״״•
־ עס״ אל ובדרך סור תחבולותיו בהיתר ושפיר נקי ערום וקיצ ״
א׳ ועי״ז ברא הצדים ימה שהיי מי אלה וע*י אחיית שלמכ4 אבאר משנה בעשרה ששמעתי ממורי וע״פ
גורס אחרו׳ וחיבור למעל ונשכע ה׳ ט יל על כס יה ש י ע מ ו ׳ מאמרות נבייהעולם
מלו
שס עמצק הגורם פירזדיואין שמו זפסאי שלם ומה ת״ל והלא במאמר אחד יכיל להבראות'יאלא להערע מן
על אחל- הרשעים שמאבדין אה העול׳ שנביא בעשרה מאמרו׳ ולירן שימחה עמלק ויהי' אחדזח בעולם ״
ם
גי"I•' Snbfi ־ .ויהי׳ הכסא ,.
x
יf שבר טוב לצדיקים שמקיימין אה העולם שיביא בעשיה י שלם וכמו שבארתי זה כמ״ח וכזה יוק כ י א ש י ת ^ 11
שנכלל שם הכל עי״ז כרא אלדים והב• 4 מאמרות • ונ״ל דהסגנון .יהיה כך ומה ת״ל בעשרה ואי
ב עפ״י סוד וכללים גדולים לעכודת השס ^ ^
1
fi צישמעינן שגס שהס עשרה מ״מ ככללי באחד א״כ י והלא
j
• בראשית ברא אלדיס אה השמים פסוקי ק ו ן
^י י ביאר׳ דזט־תי במ״א ^ במאמר א ׳ יטל להבראות ־ והעגין—
והאדן היחה תהו ובהו וגוי ויאמר אלדים יהי אור ו י ל ^ -ל ^ • המד׳ בפ׳ בראשית והאין היתה תוהו ומהו אלז מעשיהן'
של רשעים זיאמי *!דים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים
ואיני יוד׳באיז׳מהןחפיןזכו׳זעזד מדרש ויה; ערב >1ו מעשיהן
וכו׳ • זהזא תמזהז וביארתי ע׳׳פ קו׳ שהקפה החסיר מזהר״י
?^3ך;•! ראשית דכתיכ ראשית חכמה יראת ה׳ זכו׳ פקודא יעבץ על אהרן איך ע״י שיר עשה שלום זכז׳ זמשכי כי ע״י
! 1
ממים הממיחים עזשין רפואה להחיות הנפשזת זכז׳ ובזה י ויאמר *זליס יהי אוי זכו׳ להכין זה נכ^ר משנה פ״ה
בעשרה מאמרות נברה העולם ומה ת״ל והלא כמאמר א ? ! ! * f העזלה משם כי הצדיק משתמש יוכן המר׳ ו 0׳ יעז״ש ״
^ /׳[ יכול להבראות fkלהכרע מן מרשעי' וכוי וליחן ש-,- בעלת הישע בקרישה לשיש זעי״ז נכנע קז שמאל בקו ימין
במלת אהבה והחסד יכל העשר שהם ג׳ קוין כנודע נכלל ׳'לצדיקי׳שמקיימין העולם שנברא כעשרה מאמרו׳ ו ה מ ע י ל ; !
K ע ם ביאזין כתבתי במ״א ע*פ פשט ובדרך מוסל ליל צ והרשעים עושין באחל אהבת חסל כי אהבה גי׳ אחד
I דבש״ם לר״ה מקשי הא ט׳מאמירות הן' ומשני ביאשילז ע״י בשמאל להכריעו בהיפדציקחיןקוימין מלת החסד
4 זל י
מאמר הוא וכו׳ וק׳מ״ט באמת כתיב בראש ' א י א ^ ל ״ ד ^ ״ החסד ממלח הנמשך שמשתמש כלשעו בהרהורי זכוה
לי״ל דאחז״ל תחל׳עלהבמחשב׳לבררבמד׳ללי]ראה וכתכתיכמ״א • מ^ח שמעתי כאשי־
העול׳מתקייםשיתף מדה״ר ו כ ו ׳ ל כ ך כ ׳ ח ח ל ה כ ר ^ ש י ׳ ^ ^ \ כעשרה ן כ ו י 1 2 n \
י ט % ז ה י 1 ל ע
' \ i % P עצ ירא׳גי׳גכודה ללימוד ה ל ל אךדגם מאמרות נביא
'רצון זמאמר שגלוי לפניו שאין מתקיי׳במה״ר ה״ל ל ב ז -ו ׳ ^ -ת •העולם ימה ת״ל יאי לאשמעינ זשגם שהם י׳ מ״מ נכללו
במדה״ר ועו׳הא במעש׳ולא במחשבילבד נבר׳כ^על בא׳ כי הצדיק מכריע toבימין בירת אהבה נ י אחל
"שנאי בראשית ברא אלדיס וגו׳ רגם דקזש׳ זי יחזרז ע י י ^ :׳ ־ז
ר והרשעי׳ בהיפך א״כ קשה והלא במאמר אחד ייכל להביאו׳
ול״ל כעשרה אצא להפלע מן הרשעים שמכריעיןכצ הליל לכתיב בראשית וצא ויאמר אצא ללמד שנראעיל! \1£
7
•י**f המחשבה ׳ - • • • •
t בן פורת יונף
המחשבההי>£ר1א במדתאלליס את השוגים זארץאלאו יהי' גן זוגן שיווין מיגיעה למנוחה וענג ושמחה אך,
שראה והארץ היתה תהו ובתו וחשך לכך ויאמר אצלים יהי ,שינוי ווסת תחצת חולי מעיים צנן החפ©
עיניו בראשו זכור את יום השכת לקדשו זכרהו מאחר אור שהיא רחמים חסד ואהבה זכמ״ש הזוהר הג״ל והבן *
ןנרא)"! שזהו כאמת כזונת המקנה בעשרה מאמרות בשבת לקבל מעט מעט קדושת שבת וק״ל זא״ש הה״ר זכור
נברא זכז׳ ק׳ הא אינז רק ט׳ זצ׳ל בראשי' את יום השכת לקדשו י אמנם כדי לבאר הנ״ל נ״ל דאי׳
זעם כתל במשנה בפ״ק לקדושין מתייחד אדם עם אמו גמי מאמר הוא ק׳ ה״לל זיאמר וכ״ת תתלה נברא כמדה״ר
ביראה זאח״כ כרחמים ואהכה ויהי אור איכקשה והלא .בקירוב בשר זכו' • ונ״ל לאי׳ בזוהר פקזדא ד׳ למנדע ידול׳
הוא האלליס וכזי זכל ינלע בר נש למלא חל ולא ישוי במאמר אחל שהיא אהבה הי׳ יכול להבראות מיד ומשבי
פרודא אפי׳ ההוא סטרא אחרא יסתלק מעלמא ילא אתמשך להפריע וכו׳ יבואר לקמן ״
לתתא והיינו רזא דכתיב והיז למאורות הא קליפה בתר מוחי מררשפ׳יא׳ תנירשב״י אמרה שבת לפני ונבאר
קלקא מוחא אור סטרא אחרא מות אור בחיבור אתוון מות הקב׳הלכלנתתבן זוג ולי לא נתת בן זוג
בפרודא וכד האי אזר אסתלק מתמן מתחבר באתוון נמת אמר לה כנסת ישראל יהי׳ כן זוגך וכר הה״ד זכור את יזם
השבה לקדשו ע״כ ״ ויש להקשויהא אמר בשס׳ ע׳׳ג לחולין זכו׳ יעו״ש בפ׳ הזוהר ״ והענין כי החיות רצזא ושוב שאין
העתים שיין בין בגשמי בין ברוסצי וכאשר יודע בר נש י ר' שמעון בן פזי רמי כתיב זיעש אלדיס את שני המאורות
דטלא חד בין כשהוא בקטנות או גדלות שהוא מתנהג עפ׳׳י הגדולים וכתיב ואת המאור הקטן זכו׳ אמרה ירת לפני
הקל׳ה אפשר לשני מלכי׳ שישמשו ככתר א׳ אמר לה לכי המלות עליזנזת שיש כהםקטנזח,זגדלו׳וק״ר ולד זק״ש זג״ש
ומעטי את עצמך וכו׳ א״כ ככר היי לה בן זוג שמש וירח וכמו שיש בעולם כך יש כשנה ונפש אז ע״י הלעת הזה משיך
אור המוחין הוי׳ אל הלביש והיכל שהיא אדני ונעשו שניהם ומאחר שלא חפצה בבן זוגה איך אמרה שוב לי צא נתת כן
זוג כי אס לזמר דמלרש היא תלמוד ירושלמי לפליג על מאורות גדולים בחיבור בלי עירוד היפן הפירוד שנסתלק
י חלמוד בבלי דידןהגסדב׳יארחי בספרי במ״א מדרש זה לק״מ אור .ונשאר מות וכאשר בארתי במ״א על׳י משל עבד שהי׳
מורל באלוניו וכבש כמה מדנית ער שבא למקוס תכמים לכ׳הכ״י בא״חסיירפ׳יח ירושלמי הפועלי׳ שעסקו במלאכתן
והרגישו שזהו רצון אלוניו זכו' יעו״ש ״ כל השביע ישלימו בשבת ללמוד ואז שבת לה׳ משא״כ הת״ח
וקראת לשכת ענג יכו׳ י ועפ״זכארתיקוש׳ התוס׳כש״ס ובזה יובן מתייחד אדם ע ם אמו שהוא אור ועם בתו
אשר רגליה יורדת מות וכאשר מתייחד ע״י אדם לוו עלי ואני פורע והא אמריי עשה שבתך חול וכוי• ולפי
הנ״צ לק״מ להפזעלים עשה שבחך חוצ להשליס בשבת עבור אמז זבתז נעשז מאזרית בקירוב לשר בלי שום ג״רזד והבן •
יוכן מה דרמי ר׳ שמעון כן פזי כתי׳ ויעש1 ימי חול שביטל תורה ישציס בשבת ולת״ח לוו עלי להתענג HD
..אלרים את שני המאורות הגדולים ר״ל 'בשכת ואני פורע וק״ל עו׳ כתכתי במ״א החשבון ממון
כשהיו בחיבור אור המוח הנק׳ הוי׳ עם הלכוש הנק׳ אדני ן״ה שעז׳ דשבת עבור ימי החול יעו״ש •
ןבץךן .יובן דמאמר שבת לי לא נתת בן זוג שיזדיוג אשר רגליה יורלתמית נעשו שניהם מאורות גדולים זה'
י בי להתענג כתיית ה ׳ בשבת שט> ענג כי בהיכל קרשי כ וז״ש בזוהר פ׳ זנב ארי׳ מיקרי ארי' והבן I
מצד החיבור והלבנה לא הרגישה חסרונה אשי מעלותה הת״ח שיש להם ענג בעכירת ה׳ ובתורתו בטלין בשבת
זלכן אמרה א״א לשני מלכי׳ וכו׳ לכך השיבה לכי ומעטי 'מתורה י ־והפועלים שייטלו כל השבוע מתירה אין להם
את עצמך כשתלן לעצמן חראי מיעטך שנשאר' מאי־ת חסר יבזה ענג בשכת כמו שכתבתי וילכו שלשת ימים כמרכרבלי
ז׳ שהיא אזר המוח וכשאר אסכרה מזת עד לבסוף אמר }לס של הזרה אז לא יוכלו לשתות מים ממרה״ והשיב
בנםק ישר>י שיכנסו להקהל קהלות כשכת לדרוש לפני המוני הביאו עלי כפרה וכאשר בארתי גמ״א י ובזה יובן מ״ש
עם יהי׳ כן זוגך וכו׳ י וז״ש זכור את יזם השבת לקדשו ליל הזוהר בראשית היינו יראה וכו׳ וליל כי תחלה בעולם התהו
גם שהיו אנשי מעשה שעשו סגופים מצד הגבורה גי׳ ;כרהזמחל כשכת כלי שתוכל לקדשו בשבת וכי׳ יעז״ש
יראה מ״מ יראה לחוד כלי שום עבורח השמחה ואהבה לכך ונכוןהזא־
$ר ז ״ ל ביאור מדרש זה לכ׳ הרמב״םשהמרזת טיכו' והארןהיתה תהו ובהו וחשך וגו׳ משא״כ אח״כ כעולם
התיקון לעכור ה׳ כאהבה ובשמחה בשיתוף היראה לקשר אינן ניכרין אצל האדם אלא כל זמן שהוא
מעורב כין הבריית אז יש להם שלימות בזמן שהוא עניו מ״להנק״ יראה אל המוח הנק׳ אזר אהבה אז ויאמר ה׳ יהי
־ | ל ן וזולתם אמנם כשהוא לבדו או במדבר אין למדותיו אור ונחחבר אור עם יראה היא מיל אשר רגליה יורדת מות פ3
ונעשה מאורות אסתלק הס׳א מעלמא זכז׳ י שוס תכלית וכזי עיין כעללית אפרים דף ל״ה ע״ד יעו״ש
יוכן אמר שכת לי לא נתת בן זוג רנודע מ״ש \T\ly לכל נתת בן זוג ולי לא נתת כן זוג כי ובץך( יובן
בתיקונים כראשית ירא שכת ו ט י ר״ל תחלה .שבת הי א תכלית השמחה זהענג והיינו כשיש מי
ויתענג בז משא״כ ?שהיא לבדו • והשיב כנסת ישראל יהי' במאמר בראשית אמרהישכת שהיו החסילי> אז ריז ירא שבת 1
הן בדיבור וכיוצא שהי׳ בעצמת ממחזה אמרה שבון י גן זזגך .להתענג בשכתזק״ל• ־ *
דכ׳ בעקידה לא טוב היות האדם לבדו שהיא ענג אין זה לי כן זוג שהוא עצוב וירא שבת כלי איכל{ ןןןף• ys
שאין נק׳ פועל טוב כי אס שיש נגדיות לכך השיב כנסת ישראל יהי״ בן זזגך אלו ישראל שהם כנסי״
זכטפיא חרא כאחדות אחר גי׳ אהבה אלי יהי׳ בן זזגך *יטה! אל הרע וכבש אותו אז נקי פועל טוב וכז׳ יעז״ש וה״נ
והטוב מבחין את -לשתף אהבה ע ס היראה • ולהוציא אלז שיש פיתל כיניה' צי מה שיש יתרון לאור הוא מן החשך
מזרמיןח״ופנ״ל משא״כמ״י שפיר יהי׳ בןזזגךוהבן י $רע זהרע מגחיןהטוג זנזלע מעלית השמחה מתוך העצבז'
יוכן בעשיה מאמרות גברא העלם אז בכל עצב יהי׳ מיתר משא״כ • שמחה זענג ההמילי הוא ומךן
והיינו כש״ס לר״ה ט׳ כינהו ועם ?עשה טבע וז״ש לי לא כתת בן זזג,שיהי׳ .נקי אצלו ענג
בראשית -מ0מר הוא נעשה י׳ ול׳ל מזרעי מ '*שמחיכישגתעצמוהןא ענגתמידזהשיכ כנסת ישראל
אחל
בז פורת יוסף
כתזנה^ל י ה י ׳ כלול' י מהכל ' ו ה ב ח י ר ה שלא שכל מ ל ה •אחר ה ז א ע ״ י מ ״ ל הנק״ יראה ש מ א בראשית
צהנ1ות'לאיזה'בחי׳שירצהלכךנשיזהטזלבבו׳ ו כ ן ש מ י ם , א ״ ח ד ׳ ואמר מ י ״ ם הן ט ׳ ז מ ל ׳ משלימה ל ע ש ר ו נ ע ש ה
וארץ הי׳ בשמים כ ח י ׳ ארץ וכארץ הי׳ כחי׳ שמיס שהם ג י ל ז הצא ב מ א מ ר א ח ר גי׳ אהבה יוכל להבראות והז׳ל״ל שברא
כ ח י ׳ זכר ונקבה כי.שמים בחי׳ זכר ו א ח בחי׳ נקבה וצרין ת ח צ ה ג מ ל ת ה י י ן בראשית ה נ ק ׳ יראה ועי״ז והארץ ה י ח ה
שישפיעו זה לזה רק ש צ ד ן א׳ להיות בחי׳ ראש ו ג ׳ ח י ׳ ויאמר הלריס ת ה ו ובהו וגו׳ אח׳יכ שיתף מ ל ת ה ר ח מ י ם
רגל כמבואר שם רק ש ט ע ה ארץ ט ע ו ת הלבנה שארץ ןש • יהי אור ונתקיים ה״ל לברוא מ י ל במאמר א ח ל שהוא גי'
לכן א ד זה מ ש מ י ם שמים מצד שקבלה א ה כ ה ומשני ל ה פ ר ע ע״י יראה זז מן הרשעים וכוי ואח״כ׳ .כ ה בחיי
א מ י ה א״א -ישני מ ל כ י ם שישמשו ככתר א ׳ רק להיות ב פ נ י ע ״ י ח ס ד ואהבה ליתן שכר טוב לצדיקים וכי׳ יק״ל י ולילי
ע צ מ ה ואז כ ש ה י ׳ בפני ע צ מ ה נ ת מ ע ט ה ונעשית ב ח י ׳ א ר ן : ד מ ס ת פ י נ א הייתי מ פ ר ש משחז״ל והנה טובי מאור זה מ ל א ך
מ ש א ״ כ בתחלה ה י י ^ ץ ם י י ־ ה שזה אור של ע צ מ ה לכךמחובר ה מ ו ת וכרור״ל כאשר יחבר אור ה מ ו ח ה נ ק ׳ ט ו ב כ נ ו ד ע ע ם
לשמים חז היו שניהם שיין כ מ ו מאור ות גלולים של ח מ ה ה ק ל י פ ה הנק׳ מ ז ת נ ע ש ה מאורית ונעשו שניהם טוב מ א י ל
*לבנה שדרשו חז״לי עז״ש • זה״נ כך ולכן כתיב בסוף א ל
ה ל א ס ת ל ק ם״א מ ״ ל זהבן • ואפשר שזהו ג״כ שויתי ק׳ לנגדי
ת ו ל ד ת ןגו ׳ ארץ ושמים זגז׳ ה ק ד י ם ארץ לשמים ז כ ת ח ל ה נגדיוח לארס' ח מ י ר ר׳׳ל שלפעמי׳ ע ״ י הקליפה נ מ ש ך
פ ׳ ב ר א ש י ח כ ת י נ ת ח צ ה שמיס זאח״כ ארץ ללמד ששקול'•! ב ע מ ד ת ה ' וכיוצא וכד יגדע בר כש לכולא ח ד ר ״ ל ש ז ה ו
כ מ ו משה ואהרן שדרשו חז״צ זנו׳ וז״ש לצביונן נבראו ר ״ כ ג ״ כ מ ה ש ׳ מ ז ה נמשך שם ה ו י ' ל נ ג ד י אזר ה מ ו ח והפריד
שהיו תחצה בכללות א׳ כמו שדרשו חז״ל שכולם נבראז ב י ז ם בין הקליפות ה י ק ׳ מ י ת ונעשה מאורות ו ג ם יבואר פסוק
,
כלא׳ י א ש י ן ו ה ו ק צ ע כ ל א ׳ ב י ז מ ז ר ״ ל שנ*צואח״כלהיות לבדו וכו׳ זכי *הכשביםהפריד י ע ק ב ו ג ז ׳ וישתלו צגרייים
ל ע צ מ י ע ל ממשלתי ו נ ת מ ע ט ו א ז כל א׳ לפי בחירתו והבן בזוהר פ ' זו יעו״ש זהש״י יכפר*
שבזה robק ר אמצב^ם אק״צ וכזה יוכן ש״ם הנ״צ מ ר ג ל ת ג ' ביתור ע פ ״ י מוסר השכל פסוקי בראשית ב ר £ פ ן
לרי״ וחצירי כרי׳ ג ם שהוא ע ם ב פ י מ א ד מ ן ליבנה א ל א ל ל י ם א ת השמים זאת הארץ והארץ ה י ת ה ת ה י
הארץ מ ״ מ נק׳ חברי נ יבזה ס ר ה קו׳ מוהרש״א א ם ה ן א ,ובהו וחשך ע ל כ:י ^׳הזס ורוח אלרים מ ר ח פ ת ע ל פני ה מ י ס
ע ״ ה איך נ ק ׳ חבר וכו׳ Cמ א ח ר שהוא ב^י׳ שנברא לצביונן ע ד ויהי ע ר ב ויהי ויאמי־ א ,ה י ס יהי י.זר ויהי אור וגו׳
ה כ ת י ג ״ כ
ן Pטזב ל וע״כ ניחן לו ג״כ ד ע ת של אנשי ה י ע ת בקר יום אחר זבמליש ו ה א ר | ה י ת ה תהו ובהו אלן מ ע ש י ה ם
עצ לרע וכמ״ש ה ת ו ם ׳ ונק׳ חבירי לא״כ ק ׳ כ ק ו ׳ ה נ ״ ל של רשעים י א מ ר יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים ואיני
לצביונן הרמב׳׳ם ד א ם לא ניח) לו ל ע ת ז ה למת נברא יורע באיזה מ ת ס חפץ יותר כשהוא אומר וירא א ל ד י ם א ל
*מאח*־ שיש לז לב להבחין בין טזב ל ר ע כמוני ו מ ״ ט לא ב ח ר האזר כי טוב הזי ב מ ע ש י ה ם של צדיקים .ח פ ץ זכו׳ יעז״ש
בתורה ובעבודת הש״י שהוא בעיר זנוחה ובחר בעבודה קשיז ע ז ׳ י״ל והוא תמיהו זכתבתי מ ז ה במ״א בשם מ ו ר י
וארץוכ״^ שהיא בשרה זפקו׳ ה ר מ ב ״ ס בבריאות ש מ י ם הנ*ל ד כ ת ב ת י ב מ ״ א ג׳ כללים יבזה ^ובן מ ד ר ׳
וכזי ז ״ א . ז ה להבחין כתירוץ הרמכ״ם שלא נית( לו ד ע ת מ ע ש י רשעים־ ב מ ע ש י ה ם של צדיקים ח פ ץ ג ם כשעזישץ
ל ב א מ ת הוא חבירי ברי־׳ צ מ \ נ י שיש לו לב להבחין וכו! ו כ ל י ל זלא כמעשיהן של ה ר ש ע י ם ר״ל < שהעושים ה ם רשעים ט י
וכ״ת משו׳):ילה של שחרית שאני צריך להשכים שלא י ע ב ו ר ס ח ו ר ס ח ו ר צכרמא צא תקרב והבן • א מ נ ם ביאר פ ם ז ק ^
*מן ק״ש כפיי רש^בל׳ק דאבות משא״כ הזא א״צ ל כ ן ל כ ן א מ ר ה נ ״ ל נ״ל לבאר ש׳יס ע״ב לברכות מרגצא בפומי' דרבנן
משכים ד ג ם ז״א כשם שאני משצים ל מ ל א כ ת י כ ן ה י א בעיר והוא וחברי ברי׳אני מ ל א כ ת י ד י מ ה אני ברי׳
v למשכי כשם שהוא \ f i למלאכתו וא״כ הדרא ק ׳ כליל י במלאכתו איני מתגדר' בשדה כ ש ם שאני מלאכתו
מ ת ג ד ר ב מ ל א כ ת י ר י ל ש ט ע ה ט ע ו ת ה ל ב נ ה שםזבר {ןאינן ב ן הוא אינו מ ת ג ד ר במלאכתי שמא ת א מ ר א נ י מרבה והוא
מקבל שום א ו י מ מ ל א כ ת י מ צ א כ ת הש״י .ואיני מ ת ג ד ר מ מ ע ט שניט א ח ד ה מ ר ב ה ו א ׳ ה מ מ ע י ט כלכר ש י מ י ן לש״ש
ב מ ל א כ ה ולכן בחר ש י ר \ בפני ע צ מ ו במלאכתו בשדה ו א ו וכוי ־ וכ׳ החו׳ אני ברי׳׳ וחכירי כרי׳ כלומר יש לו לג כמוני
כמלאכי נ ו ד ע חסרונו ולכן צ ר י ן שגם אצי א י ע מ ת צ ד ר להבחין בין טוב ל ר ע ע ״ כ והוא פלאי ונ״ל דכתכתי ב מ ״ א
א׳ א ם .ח כ מ ה ר״ל לכ׳ כ ס ׳ מ כ ח ר פ נ י נ י ם רשאל ח כ ם , מ א ח ר שכל מעשרv ד ש מ ע ח י בשם ש ז ״ ח ה ר מ ב ״ ס שהקשה
ע ד י ף א ז עשיר זכו׳ ע ל שזה יזרע .מ ע ל ת עושר ו מ ש ט ק בראשית לצביזנם נבראו מ ״ ט לא רצה ארץ להיות בחיי ש מ י ם
ל פ ח ח י נ ד י כ י ס לקבל מהעושר משא״כ זה אינז יזלע מ ע ל ק ותירץ שלא ניתן ל ה ל ע ת זה ש ת ל ע כחיי ו מ ע ל ח ש מ י ס ט .
ה ח כ מ ה זכו׳ משא״כ לפי ס ב ר ת ה מ ו נ י ע ם * שסובר ב ז ק בכחי׳אלםשיש 5ר י ן שיהי׳כחי׳ א ר ץ ג ״ כ כ ע ז ל ם ו כ ן
י ח י ר ה ע ל ח כ ה <ff שמשכים ח כ ם לפתחז שיש לו מ ע ל ה ה כ ח י ל ה ! ה י ר י ע ה ז״א צדיקים ז ר ש ע י ם ו כ ז ׳ י כ ״ ת א ״ כ ק ׳
5רין שגם אני איני מ ת ג ד ר במלאכתו העושר וכמו ש פ ת כ ת • ש א ת ם כופרים זכז׳ יעז״ש י ויש לתמוה) א ם לא השיב ל ה ם
א ס יודע שבזה א ח ן נ ו ש א 3מ״אויקחולי תרומהלשמי מ ״ מ א כ ת י ק׳ לדידן ג״כ שנהן ל ע ת ליה ולא לזה א״כ ה ד ר ״
נושאיו אז יאח* ואם לאו לא יקחו והבן י ובזה יוכן בראשית ק׳ מ ״ ט נבראו לצביונן שאין בו ת ו ע ל ת ל ב ל ״ ז היי י אמיכא
אנשי ה ל ע ת א ל ^ ׳ זכו׳ אלא שניתן לו ר ע ת זה מצד חיבור נ כ י א ת י כמלריגה שלא יהי׳ פ ״ פ לשום ב ר י ׳ לזמר ל מ ה
ז נ
£ט ע ה שסובר ש ר ע ת זה יש לו מצד ע צ מ ו ואינו רוצה ל ה י ו
ת פ ח י ת ה משא״כ לחכירי מ ש א י כ השתא קיזכג״ל ״ ל לכהבתי
מ ח ו ג י ע ם אנשי ה ל ע ' כ ט ע נ ת ה ל מ ה הנ״ל ר ק להיית ב פ נ י ב מ ״ א ביאר ש״סלכי׳כ ו נ ת ת מ ה ו ל ן עליז זקנים שבדור אמרו
ף ה מ נ י
ע צ מ ו ל כ ן אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשלה ואז נ ו ד ע , א לאיתה פ נ י מ ש ה כפני ת מ ה ופני י ה ו ש ע כ פ ל
חסרונו שהוא קשה כשדה נוח לו .לצביונן שיהי' בפני ע צ ,
מ ו גושה וכו׳ והוא ע ל י /מ ה שכתבתי ־ בשם גלול א ׳ כי י צ ר ת י י
א נ י מ ש כ י ם למלאכתי והוא משכים למלאכתו <כשםשהז!$ לכתכתיכמ״א ש ם ו ס מ כ ת י ע ל המוכן ׳כאן כפרט יותר
ת אינו מ ת ג ל ר במלאכתי כ ן אני וכו׳ ושמא ת א מ ר אני מ מ כשיו הטו לבבו שאין ל ן מ מ י ר י ש ש מ ע ת י
י מוהוא מ מ ע י ט שאין לו לב פ ת ו ח כמוכי שיוכצ להרבות ב ת ו שוס ת י ב ה בתורה שאינו
שנינו א׳ המרבה ואי ה מ מ ע י ט בלבל שימין ו ט י 11ר?י מ כ ע , זנוקגא ז כ ו ׳ כחי׳ לכר מ ש מ ע י ת שהוא 9וב< ב׳
יבכה י בעזלם ככרא שום לכר אין ל ן י
•עו״שא״כ
יא ־•גן ט י ת יופף
.יכ^להדאויטעית מ י עולם שא^׳לו5ים להתחבר לחכמי׳ j$flr,צישד^' • שהשטלי את רגכזה י מגביהו את ה מ ל
התזס׳כפ״טדשכתהנ׳יל לקבל אור מתם שהיא טעית שטעו' לוריתקדמזנים דוהשל והעמידו צלם כהיכל ע״כיכ׳
יהושע זגמשן מטעזת הצמה לכן החכם • יודע חסדומ וז״ל בי כתרים שצ הזד היי וכי׳ ירש״י פי׳ ב׳ כתרים מזיו
ולומד מכל אדם לקבל אורלמלאזת חשרזכו והבן ובזה יובן השכינה זכו׳־ויש להבין מה בין רש״י לתו׳ונראה דרש״י דפי׳
בראשית ברא אלדים את השמים זאת הארץ י וקשה מאחר . ,כתרייהיו מזיז השכינה והתו' דט׳של הוד היו זכו׳ומיהרש״א
לפי׳ שני כתרים היו כתר מלכות זכתר להזנה הכל מ ל ן א שנבראו לצכיונן מ״ט לא רצה ארץ להיות כחי׳ שמיס כקן׳
מקום א׳ וכאש״ נבאר • . הרמלם זכ״ת שלא ניתן לארץ לעתזה לידע מעלח שמים
מאימה שיש לתמוהי על הרמב״ם ולשמים ציתן לעת זה וכתירוץ הרמכים הנ״ל ־ א״כ הדרא ואגב
שכ׳ כהל׳ תענית פרק ת׳וז>׳ל וגזרו על מה תועלת במה ש:בראו לצביונן זכנ״ל • ומשני לכאמת
עטרזת חתנים שלא להניחם כלל זשצא יניח המתן בראשו בראשית הבריאה הי׳ הכל בכללות א׳ שהי׳ מחוכר כחינית
ארץ עםכחינ׳שמיס מצל אחלותןוז״ש את השמים ואת האיץ שוס כליל שנאמר הסר המצנפת ןהרס העטרה זכו ־ יעז״ש י
והטור כ' ז״ל אסרו עטרו׳למתניס וסי ומשמע לוקא לחתני' שנכללו זה בזה כמו שני המאורות הגלולים כמ״ש כזוהר
,
איל שאר כלא-ם מיתרין ככולן זכז׳ וכ״כ מפורש במגיר זנכ ארי׳ מיקרי ארי' כשהיו כחיכזר אחר זכו׳ יען״ש י
״
וה״נ היה לארץ כחיי שמים ג״כ אלא שאח״כ ש־צה ארץ משנה להרמב״ם והוא מפורש בתו׳ לשבח לף נ״ט כשם ר ת
יעז״ש וא׳׳כ יש לתמוהו להרמב״ם דכ׳ סתם גזרו על עטרו* להיות בחי׳ בפגי עצמה כטעזת הלבנה אז הרגישה חסרונה
חתנים שלא להניחם כלל משמע אפי׳ כל אדם יז״א כאמור והאיןהיתה תוהו ומהו ותרגומו צדיא וריקניא וכו׳ שהיא
a
ונדי לבאר זה נעורר הספיקות שיש בסוגיין א׳ יש להבין מה חסרונה t nוחשך על פני תהום שהיה החשך מפסק י ן
3
ז :שכפלו לימר כעשה ונשמע האעיקר ותכלית השמיעה ה ארץ ובין שמים מלראות מעלת שמים עוד מאחר שנא רצ
היא לצורך עשי׳כמ״ש בש״ס תלמוד גדול שמבי׳ לידי מעשי ה תחלה ארןלהיות בחיבור עםהשמיםילן בסזגי בני אדם ה י
י ןא ץ וכו׳ א״כ הי׳ להם לומי רק העיקר נעשה זל״ל נשמע כצל י ר כבחיבור א׳ אנשי החומר עם אנשי הצורה א
ש מ ש ה ן
ב׳ מאחר לאי אפשר לעשות כי אם שישמע חחלה אין ומה ןא י
נש ואח״כ שרצו אנשי החומר להיות בפני עצמם א
ז ו ח ש
לעשות א״כ מה מקום יש להקליס שמיעה לעשי׳ וביותר ׳ חומר על פני תהום על פני המיס שעל הארץ כפיר׳ ״ י
ר ש
שנחשב זה למעלה מ ה שהקדימו עשי׳ לשמיעה וז״א ג' מובדל מהשמים אז מאחר שהיה לצביונן להיות בפני עצמו
מאחר שהעיקר הוא עשי משא״כ השמיעה הוא רק לצורך לכן ויאמר אלדים יהי אזר בפני עצמו זזיש ויבדצ אלדים
עשי' וכאמור א״כ מ״ט ניחן לכל א׳ מישראל ב׳ כתרים א ׳ ה בין האור ובין החושן שיהיה נודע אז חסרון ה ח ע צ
שך ז
ככגד כעשה זא׳ מ ג ד כשמע הא השמיעה הוא לצורך עשי׳ יעוצה ויהי ערב ויהי כזקל• יום אחל כחיבור א׳ והכן ״
ואינו רק רבי א'וראוי לכתר א״ ותו לא ד ' ג ם שחטאו בעגל ע״פ סור וכללים לעבת• ונבאר י,
ובטלו נעשה מ״מ נשמע לא בטלו ומ״ט כוטל מהם ב׳כתרים השם פסוק ויר\ ערב ויהי
שהי׳ ראוי לישאר א׳ וכן מפורש במדרש משל לאחד שהי׳ בורך יום אחד ״ ויש להבין איך ע״י חיבור ערב עם בקר
בידיו ב׳ טסות ובא עגל ושבר א׳ והינרתת ואמר לו אל מ ק ר געשה שניהן יום אחד וגם ערב נעשה יזס א
ש ה ו
תירא עדיין נשאר א׳ וזש״ה שמעי אלי יתחי נפשיכס זכו' ונבאר צמה סימן הגאולה היה פקידה כמלה שנן היה
יעזיש הי יש להבין מהו עטן הכתרים ירש״י פי׳ לשטתו מםזרתבירס וכו׳ וגם הגלות נרמז באהי׳ ישר אהי׳ כ ל
פן
והתזס' כ׳ זכז׳ זיש להבין במה פליגי ומזהרש״א כ׳ במס׳ וחז״ל אמת שרימז על גלות אחר ואמר משה די׳ לצרה
שכת הלל וכמש׳גיטין הביצ ריש ג׳ כתרי׳ומ׳ גבסיני שקיבלו בשעתה אמר א״כ אמזר רק אהיה א׳ והוא תמוהז לבאר זה
התורה זזכו לכתר תורה בזת זמ לשני כתריס אחרים ג״כ נ&ר המשך הפסוקים כפ׳ יתרו ־
נבארש״סלשבתכ״טלרשר׳ והוא כתר כהונה וכתר מלכות ונלמד מפסיק ואתם תהיו י 1תחלה
לי ממלכת כמים וגי יעו״ש ויש לתמוהי הא כתר כהונה לא סימאי כשעה שהקדימו יש>1
ר
ולזרעו לכד ואין אמר להם ואתם תהיו ממלכח כהנים וכי אן * ׳ כתיים א׳ מ ג ד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון
ש ח ט
בלא פי״ אפש -שיהי׳ כולם סיגים ומלם מלכים בשלמא ישראל ירדו ק״ך ריבוא מלאכי חכלה ופרקים שנא׳ ויהללו
מוהרש״א הייתי מפרש .כדרשת חז״ל ממלכת כ מ י ם ר״ל בני ישראל זגז׳ זאמרר׳ ייתכן זמלן זכה משה ונטלן ו׳
ו כ
שרים כמ״ש וכל לוד כמים היו וכי משא״כ לפי׳מוהרש״א י אר״ל ועחיד הקב׳׳ה להחזירן לנו שנא׳ ופדויי ה׳ ישומןומ׳
לפי׳כחר כהונה וכתר מלכים ממש קשה י קשה דאר״י וכולן אר״א בשעה שהקלימז ישראל נ עשה לנשמע י צא בת קול
כטלן משה וכו׳ ויש להכין הא כתרים אלו היו עמר נעשה ואמר מי גללכני רז זה שמ!הש״ר מש־זמשיןבו שכא׳כרכו ה׳
ונשמע שאמרו ישייאל ואין שייכים הכמרים למשה ז׳ יש מלאכיו גכורי כח עושי דברו לשמיע בקזל לבלו זכז׳ • וכבאר
לחמיהי ראר״צ יעחיד הקכ״ה להחזירן אלו הכחריס לישראל שיים לגיטין פרת א׳ לף ז׳ אמר ליה ריש גליחא לרכ הוגא
שנא׳ ופדויי ה׳ ישובו! ושמח עולסעל ראשם וטי היינו
ת כלילא מגלן דאסזר א״ל מדרבנן לחנן גזרו על עטרות
בגאולה אחרונה וכפי׳ מו -איעו'ש משמע משניטלה
הרש יתניםוכיא״לרבחסדאקרא כתיב כה אמרה׳אלדים
מהם אלו כ'כתרים כסיני שזב לא הוחזר להםעללעחיד הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה
בגאולה אחרונה וקשה מה זה שאמר הקלה כחורבן הבית והגבוה הכפיל זכי מה ענין מצנפ׳ אצל עטרה אלא לומר
הסר המצנפת ופרכ העטרה דהיינו אלו ב' כתרים הב״צ לן סמן שהמצכפח בראש כה״ג עטרה כראש כל אלם
״ א והוא המוהי אימתי הוחזר להם כ כסריס אלו מ ו ה ר ש ל י׳
פ הסתלקה מצנפת מראש כ״ג נסתלקה עטיה מראש כל אדם
מ ט
אחר שניטלו הא א׳ לעחיל יוחזר משא״כ מקולס זכ״ת יעי׳כ ' * /זאז לא זאת דרש ר׳יעזירא זימנין וכוי כשאמר
מצינז שהיי לישראל קודם חורבן כתי כהונה זכתימלכית י?? ה:־ הסר המצנפת וטי אמרו מלהש״ר רבש״ע
ת
ולכך בחורבן איהסי־ המצנפת זגז׳א״ג הדר'קילי״ל איןאמ׳ ^ ל י ^ י שהקדימו בסיני נעשה לנשמע א׳ להם לא
עצמות יוסף עמו כמ״ש בע״ח בשער עצמות ונליס והנשמ לכ כ׳ .כתריס הוא כתר כהוגה וכתר מלכות • הגם
ה עצמות והגוף נק׳ כלים ויוסף שהוא יסור הפנימי שצו למצאתי כ׳ הרב ביה וזיל ואתם תהיו לי ממלכת כמים
שני,׳ עצמות עולה על הרעת בסוד ויכלכל יוסף חת אכין ־ אצז זכז ישראל היו כולם כמיס גדולים ולעתיר לבא תחזור
זכי זז״שה ויר,ח משה את עצמות יוסף עמו עם מצז׳חש״ה צהם שנאי ואתם מ כ י ה׳ תקראז עכ״ל •
בפ׳ בא זיתן ה׳ את חן העם בעיני מצרים גם החיש מ ש ה מבואר רא״ש .לברימוהרש״א ובזה
גלול מאיל בעיני עבלי פרעה ובעיני העם וגו׳ הרי מ ס
ה וקו׳ ה׳ זק׳ ז׳ מבזאר חדא
ג״כ עםקבביזה שהו׳מצות הירק שעשה המעשה עם ה ס ו כ ׳ באילן לאלו זט הי׳ כולם כהכים גדולים זכיטצ מהם זה
י של המנזה ונחשב ב׳ מצית זזש״ה יקח מצות זהבן - שלא יהיה כולם כהכיס גדולים ומלטס עד לעתיד יוחזר
כי מלכות המצה התחתזנהנק׳ ־ להם זאת אבל לשבט א׳ לא כיטל מהם כי כולן כטל! משה
נעשה כי מלכו׳ מקנן בעשי ע י נ ה שבט הנוי ש^׳ כה״ג כז׳ ימי מלואי׳ וג״כ הי׳ בישורון מלן
מצ)ה עליונה נק׳שנ)יעה כמפורש בזוהר ותיקוני ח״ש ש מ
ע זממנו זכז לכהונה ומל׳ לשבט א׳ ובחורבן ניטל גם משבט
.זהבן ובזה יובן ש״ם דשנת דרש <:׳ סימאי בשעה שהקדיח א ׳ הרם המצנפת והסר העטרה ולעתיד יוחזר כתריס אלו
ישראצנעשה צנשמעע״כאינו על עשיית המצות כפשוען צכל אי מישראל ־ ובזה תבין מ״ש כש״ס אר״י וכולן נטלן
ק ,׳ ״ ; אצא הכוונה ה י י א ״ אי א צ ״ מ ש ןכ צ ) ט ג ש ה ה פנ כ ד משה וכו׳ כדי לתת קו' 1הנ״ל זכי מכין זכז ישרא; אח״כ
צקשי נעשה מלכזת מצ!ה תחתונה אצ נשמע שהיא ביכה לכתר כהונה ופתר מלכות ולדברינו א״ש ודכיי מוהרש״א
מציה עליונה זז״ש אשר קדשנו במצותיז תרתי וכלל * יהכל- אמנם לבאר שאר הספיקות שכש״ס דשבת ברורין והבן י
מצנפת כ׳ בסי מאורית נתן כי הכתר נקי מצנפת יעי״ש ״ וגם הש׳יס דגיטין תמוהו גם שלא זכרתי הספיקות דבזאר
ולכך הוא בראש כהן כי כג^׳ג הוא בחי׳ חסד ומצנפ׳ ברי^/ן ממ־לא י ונבאר ש״ס פ׳יק לסוטה ת״ר בא וראה כמה
הוא ביכה שע; רא^ז הוא הכתר מבינה בעטרה שעטרה <ך יזבימתמצותעלמשהרבינו שכצישראלנתעםקז בביזה
אמו וגר פי בינה הוא בראש החסד למעלה מראשי * יכלזל ו יוא נתעסק במצית שנא׳ חכם לב יקחמצזת זאויל שפתים
גלול כושבינק דמטרוניתא המייחד ומקשר מצזה ת ה א י
ה
ילבט זכז׳ * זי״ל מאי יקח מצית דאיכז רק מצוה אחל ועוד
במצוה עצאה ע״י הדעת כי שפתי כהן ישמרו דעת וגר . f,
f
ל דרש יקח מצזת זה משה משאיכ ישראל שעסקו בביזה זכו'
גזרםשיהי' עטרה בראש כצאלם י כמו שכתבתי ב ^
מ ש
הא גס זה הי׳ מצזה שצזה הקב״ה דבר נא באזני העם ויש^ו
מורי ?לידה יעקור לאיש אשר יוציאם ואש
זר
וגו׳ זא״כגם ישיאלעםרובמצוהא׳ כמומרע״ה שעסק
יביאם ט ראש הלול יוכל להעלות ׳. במצוה א ושאר הספיקות עם ביאורן כתבתי במיא ונראה
כל הדיבורים והסיפורים של אנשי לזרי לקשי הגשמי ברויזכי * דכי בפע״ח שער ב׳ סוף פרק ב׳ בנוסח הברכה אשר קדשנו
כמו תרי בדחי זנו׳ זלפח״ח וכן כתבתי בכתבי במ״א * ובזלן במצוחיו שיש ב׳ מצות־א' מצוה עליונה 3׳ מצות תחתונה
מחורץ הקושי על התום׳ רגיטין ובמס׳ שבח הנ״ל כ ז מ ן כי כמי שהמלכות נק׳מצות המלןכן בינה הנק׳עלמא דאתי
שמצנפת בראש כה״ג זכו׳ כםתליר* מצגפת מראש כ ה ׳ י גק׳ מצוה עליונ׳ וטי יעו״ש הרי שיש בכל א׳ מת״י״ג מצות
ג
הסתלקה עטרה מרחש כל ארס זכז׳ לכן כצילא אסזרה ו ע ן ׳ ב' מצות א׳ בחי׳ מלכות המקנן בעשי׳ נק׳ מציה תקתינה
יעו״ש ויש לתמיהז על המם׳ דכ׳ שם ובמס׳ שבת לף 1׳'׳ ב׳ בינה שהוא שלם המחשבה נק׳ מצוהיעציזנה ולכך אמר
v
בשם ר״ת דכליצא ועטרה לסתצ-י' דוקא אסורה משא״פ ל 5 - וקדשנו במצותי ו לשון רביב ולא משוס דקאי על כללז׳המצו'
והנה גם שהוא מזבן להבאים בסוד ה׳ להבין טוג׳ הביכית
אדם מותר וכו׳ זבש״ס אמר נסתלקה מצנפת מראש
ע ט ככז׳ שם י מ״מ כזכל לפרש ג״כ מ״ש וקדשנו במצותיז לשון
נסתלקה עטרה מרחש כל אדם יכו׳ לשמע ל י ה אסודל^
רבי׳שימד ויחבר מעשה המצוה שעושה בגשמי הרומז במל'
* לכל אדם כשאין מצנפת ביאש כה״ג ונ״ל -מ ט ח קו׳
} f
שבעשיה מצוה תתאה לקשרה ולחברה ע״י הבינה שלו
הרמב׳ים זז׳׳ל זגזרו על עטרות חתנים שצא להניחס ע**.
ומחשבתו אל מצוה עליזנ׳שהיא בינה טוניהמציה ואז נעשה
f זם׳ למשמע אפי׳ כל ארס ולא לזקא חתנים כלמיכימל*?.
הגשמי ג״כ רוחני וזש״ה ויהי ערב ויהי בקר יום א׳ כיי מעשי
י הש״ס הנ״ל והבן ובזה מחורז ע י קו׳ שעל תיס׳ בג•.!,*:
הגשמי שבעה״ז שנק׳ ערכ וחשך כאשר מחברה במחשבה אל
בזמן שמצנפת בראש כה״ג וני׳ ייל לאותה של כהן L*«7.n
הכוונה והרוחני שנק׳ אור בקר נעשה שניהם יזם אחד והבן
קרוי מגבעות יכו״ מיה^א^ררי׳י גם של כהן הלייט • n r
זה בכל המצוח מעשיוח ציציה ותפילין וסוכה וכיוצא שיוכל
מצנפת ונקט הכא בראש כה״ג לפי שאין אסיר אלא ל ח ת כ *
מ
לעשוי מגשמי רוחני וז״ש אשר קדשנו כמצזתיז וכן בריכור
כעין כה" ג שהוא ראש ושר בישראל עכ״ל ולפי הנ״ל ל מ ו ע
מ
ועסק ההורה וההפצה יש ג״כ גוף ונשמי יעשה כאמור וטוב
מהש״ס דאסור לכל ארס וכהרמב״ם הליל הלרא י!ו׳ למ;,
צז סלה ״ אפם כי חימר מצוה תתאה כמצוה עלאה מ א
כקט כה״ג מאחר דגם של הדיוט קרוי מצנפת ולדברינו
ע״י כחיי הלעת שנקי משה כנודע משא״כ מי שאין כו בחיי
כמ״ש בזוהר שבת הביול ב י לנ ודע כי ביצה נלך גלול
? ת
הלעתאז אם אין לעת אין בינה ואיך יוכל לקשר אל הבינה
ומצטת נקי מאויר הקטן וכאשר הכהן בחי׳ ה ל ע ת מ י י ^
ס
כשהיא אילו שם שאינו משיג שם כלל • וככר נודע כי משה
ומקשי מצוה חתאה שיק׳ מאור הקטן אל הנינה שנק׳ הב7־ז5 רבינז נקי ל״מ לפי׳ שמחבר תרין ד ע י ן ללא מתפרשין והם
אז גס הכהן המייחד צקי גיזל וזוכה למצנפח ש ג ^ ׳ ע ^ ו3ינה
' י ש ל י ם ע׳יי הדעת זכו׳ ״ ובזה יובן חכם לי׳ב ח כ מ ה
ת ד ועטרה שעטרה לו אמו זנק׳ מצנעת בראש כהן גזול מ ה יקח מצו'ת זה משה מי שמא מייתל כין חכמה ובין בינה
שיש לו מצנפת .ועטרה לכן נקי גדול והבן י יא״ש גס ד '
f כ ד
שגה׳ לב כי בינה לכא זה יקח מצו שיוכל לקשר ולחכ׳מצזה
ת
מוהרש״אע״י שהקדימו נעשה לכש ע של כתר חורה כ ? נ
?של מ
חהא׳ במצוי עילאה והייני הרע' שנק׳ משה וז״ש שכל ישראל
f p r שע״י יחיד כמיס בחי* הדעת ממלכחכהנים *־תעסקו בביזה ר״ל מי שאינו בחי׳ הלעת שנק׳ משה עסק
לכתר כהונה שהיא בינה עטרה ביאש כהן גלול וזכו ^ ?b
p
/<<.עיזה שהיא מעשת המ^ה למלל כלי כזוכה משא״כ
1
מצכזת שהעלן א5תה עד הבינה זכעשז כוןל למלקת ל ו ל מ
היו י י
בןפורת<וסף
בזזוג שני אבל מ ז ג ראשו* ffiלשלחה fa׳ 5מצא מ ערות היו בהנים בנחי׳ זז שהקלימז נעשה לנשמע לייחל;ה ב;ה
לנר ומ״והרב הבי״י תירןלנוסחא משזנשת סלמנה לז לספרי כמז כה״ג שמצנפת בראשו עבור יחול זה וגם לכתר מלזכה
הרמב״סוכו׳ונראה לתר׳ן רכ׳הרמב״ם בפ״ב מה״צ ליעויוז״ל זטבזהזכנ״לי
זיש ריעות שאסור לו לאלם לנהוג בהם בטנוני׳אלא״יתרחק יובן ש״ס דגיטין דאליח דכתי־כ הסר המצנפת TX0S
ער קצה האחרון והוא גובה הלכ וטי ואמרו שכל המגמה וגז׳ מהענין מצנפת אכל עטרה אלא לזמר לן
לבו כפר נ ע י י ן שגא'ורם לבכן ושכחת את ה' אלדן זכו׳ 3זמןשהמצנ<בראש כה״ג אז גורםשיהי עטר׳בראש כל ארם
יעו״ש והרב הר״ם מקוצי מנאז במצות ל״ת כמ״ש בש״ס כי ראש הדור מעצה ומקשר הגשמי של דורו ברוחני ויזהו
אזהרה לגסי הרוח מנין שנא׳ זרם לבבך וכר ותמה על עטיה בראש כל חלם בסוד עטרותיהן בראשיהן כמו
הרמב״ם שצא מנאו במנין• המצות והרב בעל מגדול ביאר שכתבתי מזה ־ משא״כ כאזר נסתלקה המצנפת וכו׳ מאי
למרוקו׳ הנ״צ יעז״ש ואני כתבתי לבאר קו׳ זו ושם בקיצור זאת לח זאת וגז׳ לרש ר' עוירא וכוי כשעל שאמרהקצ״ה
ובמ״א הארכתי מזה ביאר מדרשי ויהי ערב ויהי בין יום הרם המננפת והסר רועטרה ר״ל ליטזצ מהם ב׳ עטרות של
אחד זכז׳ גםבמיא כתבתי ביא־ ש״ס דחוצין האמנם אלם נעשה ונשמע כתר כהונה וכתר מלכו׳ כמ״שימוהרש״א הנ״ל
צלקלתלברון יכזצ יגיש לעתו שהוא בגיחות׳זשייןג״כלזה אז שאלו מצהש״ר ק׳רייזה שאמרו רבש״ע זאת להם לישראל
ממה שכתבתי לכ׳ היעבץ ט אהרן ע״י שין ןהע\לח שהקדימו לעשה לנשמע ואם עברו על נעשה כמ״ש בש״ס
עשה שצו׳כי רופא מומחה ע״י סמיסהממית' על מה אברה האדין על עזלם את תורתי וכו׳ וראזיי ליטול
רשאי להשתמש בהם כדי להחיות הנפשית ומי וז״ש כש״ס •והם התר א׳ נגר נעשה משא״כ נשמע נשאר טרםומ״ט
ופי נחש ממית ונחש מחי׳ אבל מי שהתחיל לילד בדרכי ה' ניטל מהם לסיני־ וגס כאן בחורבן כית ב׳ כתריס * והשיב
אל ישתמש בסמים הממיתים הכ״יל וז״ש אי*ה ד׳רן שיבור י וגו׳ ר״ל כי הקביים לא זאת להם שהפיצו את הגבו׳
לו הארס כל שהיא תפארת לעושי׳ ותפארת לו מן האדם מציה חתאה כעשה זנו לכתרים אחר שהגביהו מלכית
ובזה יובן כי שנא ש:ח ר׳ יהזרא אמר אם שנאתה ופז* * לנשמע מצוהעלאהשהזח כמקום גטה ששם הואהכחר
רעזת שלח דבכל ספר משלי המשיל היצה״ר וכל מרית שהי׳ כמקים וזנו לכתר משה״ס אחר שהשפילו נעשה
צאשה זרה כמי ש בסי׳ ז׳ לשמרן מאשת זרה מנכרי׳ אמדי' הגכוה ע׳יי חטאם ככ־יצזיל ירדה מלטת ממקום גמה כינה
החליקה וגז׳ יעז״ש ״ וז״ש כי שנא שלח שיאיי י להרחיק למקום השכל במקום שאין5תר למטה וגםכחר עכור נשמע
רעית כמי השקר מפתח ביתה זצשלח היצה״ר וכל מרית אין להם כי בינה היא ענזה זה 6הגביהו השפל שהעמידו
יוחנן זהגאזה והחנופה וכיוצא ראזי לשלח אשה זרה זז ור׳ צלם בהיכל ע״י גסזת רזח שהיא ע מ ם ואדם נק׳היכל ה ׳
אמר שגאוי המשצח לגמרי כי אמר? בש״ס ג״ר שמאל דוחה בסוד ושכנתי בתוכםאו י״ל כמו שכתבתי פסוק בזאת יתהלל
וימין מרןב יצר תינוק ואשה וכמו שכתבתי במ״א איזה וגו׳ כי ענוה צריך ע ם כל א׳ מהמעלות של י חכמה ועושר
ויזיק חכם הלומד מכל אדם גס מיצה״ר קליפתו ישלח מכורה משא״כבל״ה ומדת הגאוה שהיא שפילה הגביהו
ותוכו יאכל כר׳ מאיר-ושם הארכתי * וכל זה מי שהוא חכם זהבן יזיאת נק׳ מייעזט ושפלות כנודע • וכזה יוכ ן זאת להם
כמו ר׳ מאיר שנקיבש״ם תואר חכ׳משא״כ מי שאינו תואר חכי לישראל ליל כתר תירה ניחשכ למעלה אס יש מרה זאת
שאינו מושרש עדייןבחור׳יעבוד׳ה׳רק שהחחיל ליכנס כתורת משא׳יכ לא זאת כשאין להם להם לישראל
ועב^ת ה׳ זה פעם ראשונה שנק׳ זווג ראשון אז אל ישתמש מ י ת ענוה ע ם חכמת ייתורה אז אין זה נק׳ כתר
לדבר שקר כדי בסמים הממיחיס אפי׳ להחיות הנפשית תורה צי השפילו הגיזה מלת העטה והגביהז השפל היא
לעשות שלום אז להתגאות ומדות עזות וכיוצא י לש״ש ג׳יכ כלכל ואין בן מדת הגאוה שנק׳ ע״ז וז״ש והעמידו צלם
אסור וכמ׳יש הב׳יי בטור א״ח סי׳ א׳ מיש עז כנמר שכ' לול בא ער שיכלו גסי הרוח ויחזרוילמדת ענוה ואז עחיד
הטור שתעיז מצחן נגד המלעיגים ולא תכוש וז״ל מפני .להחזיר לאם עטרות אלו ולכך אר״ל עתיר הקב״ה להחזירן
שמדת עזות מגונה ואין ראוי שישתמש ממנה אפי׳בעבזדת חש״ה זשמחת עולם על ראשם והבן והעולה מדלרינו הנ״ל
ה׳ לדבר דברי עזות נגד המלעי גם כי יקנה קטן בנפשו $הזא הקרמה ישרה לצל תרי״ג מצות מי שהוא חכם לב יקח
להיות עז אפ*׳ שלא במקום מציה ובזה יגרש אשתו ראשונה לכל א׳מתרי״ג מצות לאשר מעשי מצית ויראה
שהיא אשת חיל ע״י אשה זרה וה״נ מאן דעייל זלא נפיק *I המצוה שעישה שנק׳ מציה תתאה לייחלה אל מציה עליזנה
יכנס במלית אשה זרה הנ״ל פן יקנה קנין בנפשז להיות ע? שהיא המחשבה והכוונה של המצוה W1אשר קלשנז כמציתיו
וללבי שקי ולהתגאות אפי׳ שלא במקזםמצוה ובזה יגרנו ןעל דרך זה יבוארו כל המצית בעז״ה זהש״י יעזור לנו שנזכ׳
אשתו ראשונה -היא אשת חיל ע״י אשה זרה שהם ב" לפלשןאחד לאחל גל עיני ואביטה נפלאות מחזרתיך אנס״ו
קם זה נופל לכן חרחר! הפכים אמלאה החרבה וכשזה עייכפןב׳עפ״יסילועפ״י T i y f : Wמ מ י ל ?
מפתח ביתה וזהו שאמרו בש״ם ולא פליגיהאבזווג ראשון פםזקוילערנייהיברןיוס
השפח־ן באמזראזכישכאשלחשראוילש!ח שלאתירש אחל וכבאי' סיזס ש״ס ל^יטין ט שנא שצח נ פסוק במלאכי
גבירחהשנק׳ אשה ראשונה נגד השפחה דאר״אכלהמגר5ז סי׳ כ׳ cר׳ יהולא אומר אם שנאתה שלח ר׳ מחנן אזמר
אשתי ראשונה מזבח מוריד עליז דמעות זכו׳ ״ ו ל כ כעללורן ,שנאיי המשללן ןלא פל^גי הא בזזזג ראשון הא בזזזג שני
אפרים שהתורה נק׳ אשה ראשונה והפרנסה אשתי שני׳ וטי ןאר״א כל המגרש אשתי ראשיצה מזבח מזריל עליז למעו'
,י נ ל זניייק ונק׳ זווג שני ט יש גדלמן
לע גש נ ״יש׳׳ק א
ס ה שנא׳ וזאת שנית תעש! זגו׳ וכין אשת נעזריך אשר כגלת
זווג שני יאשין זאח״ז יש קטטת ושוב יש גדלות ב׳ שנק׳ י בה זכז׳ ״ ונשאלתי לממון סיזם מש׳ גיט*ן לחחלת מ ס ׳
שמלכקעצ ית׳בדביקזתרזחאכרוחא משא״כ בימי מומ קידושין האשה נקנית בג׳ דרכים ככסף בשט 1זככיאה
הקטנות שבין גדלות א׳ לגללות נ ׳ ולכןשנאזי המשלי! קדושין אחר מס׳ גיטין וט׳ זכז׳)כן סמן הרמב״םמס' t
לגמרי רק ישתמש בסמים הממיתים לש״ש זאז תזכו אכל :יעז״ש זכ׳ בפי׳ מה״ל ברושי?)זיל יאי? למהר לשלח אשתו
וקליפתו יזרק וישלח זהבן ובזה תבין התחלאמס׳ קיריש? ו ראשזנהאבלאםשנאהישלחנהזכי'• והקשה עליז לטא״ע
האשת \ '? ״<ווז׳׳לול״נרהאי לכתיב ל שנא שלחמזקמיקצ•: י סי
r
פורתיוק* בן
בשותפו מה אנא למילזלא עבדת שמיס ואד ז ^נא׳לדכר ה׳ . H D Vתנין התחלת מס׳ קידושין האשהביקניתבג׳י
שמיס נעשו אף הכי את וכוי זא״ש כמו למנכה ־ כראשית דרכים ככסף בשטר ובביאה וכו׳ דכתבתי וארא
ע״י התורה ברא אלרים את השמיס יאת האיץ שהתורה כצי אל אברהם אל יצחק זאל יעקב זכו׳ וביאר .פסוקי שיר
אומנתי של הקב׳יה כן למטה ע׳יישחילש ברא .הל^־יס ארן , :השירים התאנה חנטה פגי׳ וכו׳ שיש ג׳ בחי׳ בעבירת ה׳
השמים זאת הארז הס שמיס וארן התלשיס יהבן ועפ״ן־ נדלית ראשון ע״י סיוע וחסד הקב״ה האוחז בידו ומסייעו
אמרתי לבאר זמר שיסלז הקדמונים אברהם־ שמת בשמחת נק׳ אברהם בחי׳ ב׳ שיצך מעצמו הם ימי הקשמת והדין
תורה יצחק שמח ב״ת יעקב שמח ב״ת משה אהרן שלמה 'שנק׳ יצחק בחי׳ ג׳ שחוזר למדריגתז הראשונה שכזםף
זכז׳ וכתבתי מזה במ״א י וחושק בעבודת ה׳ שנק׳ גדלות שניזכו׳יעו״ש •
ו כ ע ת .נ״ל לפי הנ״ל בשימחת תורה שחירש בה צריך flD Yיובן כי הקב״ה גק׳ איש שהוא איש מלחמה
החלהבחי׳ אביהם.שמח בש׳^זתזדל- • וישראל כקרחין אשה וז״ש האשה ניקנית לבעלה
ב״תבחי׳ הגבורה בחי׳ התפשטות אחי׳כ יצחק שמח שיהי׳ נקראין אשתו כביכול בג׳ דרכים א׳ בכסף בחי׳ חשד
זהצמצוס ואח׳יכ בחי׳ יעקב קו האמצעי המשלים הכצ ימי החסד שהקב״ה מסייעו בחסדו הגדול בתחלה ואז
זאח״כ בחי׳ משה ואהרן ושמואל שוה צהם כי הם ב׳ ירכי מ ס ף וחושק ומתלהב בתורתי ועבודתו י״ת ואס נקיגדלית
התענוג שמת קשוט ואח׳׳כ שלמה בחי׳ ברית שלום אבר ראשון ־ זאח״כ נסתלק זה ינק׳ ימי הקטנית וגס שהינו
בשמחת חורה שחידש כה זאלייהנכיא הוא בחי׳ ירכי קשיע, 'כוסף וחזשק מ״מ על צד ההכרה צרין לדבק אח עצמו בשטר
״' נמו בחיי נדב'יאביהו בסזדאנא הושיעה נא והכן 'שהם אותיות הכתובין בספר שנק׳ שטר בין באותיות התורה
זהש״י יכפר י ק ב ל ת י מ\£ר> בלימזדזזכין כתפלה כאשי
Jיבזאר מה ששאלו הקדמונים מ״ט נברא העולם1D1 זלה״הזהשיש סגזלהוט׳ עד
בזמן ההוא ולא קורס הזמן ההוא ולא מחזחר שיחזור אח״כ להתענג בז ית׳ע״ישכאז המוחין בתורה
וכו׳ ולדברינו מבואר שאין זה שאלה כמז שאידזה שאלה י
׳ותפלה שנק׳ בביאה שהוא זוג ב׳ הנ״ל ושפיר מפרש רפתמ
באדם שהמציא וחידש דבי זה בתורה בזמן ההוא ילא עקוד׳ במהדסייס ותכן י
k
אמנם כאמת כי קודם הי׳ הקכ״היביד^ ולא מאוחר מדרש בראשית ר׳ הושעי׳ רנא פתח ואהי* ונבאר
עוצמות עליונית ע״י עסקו בתורה ברזין סתימיןזחח״כ אצלו אמון וגו׳ אמון פדגוג שנא י כאשר ישא
בעסקו בתורה מגלת נכרא עולמית אלו הנגלין • האומן את היונק וגו׳ אמון מכוסה אמון מוצנע וכי' ל״א
יובן' מדרש הנ״ל דבא ר׳ אוש־׳ג' וגא לתרץ 1*31־! •אומן התירה כלי אומנתו שלהקב״הוט' י ונבאר בראשית
מאוחר קו שי׳ הנ״ל מ״ט נברא בזמן ההוא ולא קודם או ברא א^לדם את השמים ואת הארץ וגו׳ ותרגומו בחכמה
וגס להראות במופת שהעול׳ מחודש ולא קדמון זכחח ואמר למעלה ממן זכו׳ י וכר י לכאר זה נבאר משנה לע מה
ואהי׳ אצלו אמין׳שעשועים יזם יום א'מ4ן פדגוג וכו׳ ר״ל וכאבתי מזה במ״א כי נזרע מה שיש למעלה ממה שיש
ע״י התורה שהיא כלי אומנתו בראהקב״ה ׳ העולם
כ מ ן למטה חהו מ מ ן וטי י וכעת נ״ל שהתחלת התורה הי*
האדם ע״י חידושו כתזוה כורא עולמות שמיםיאיזיחלשי׳ העזלס זכו׳ ט להראות סתירת כת המאמינים בקלמית
כן הקב״ה ע״י חידושי .התורה בורא עולמית זכאשו prn מאין ליש וכמו י׳ מזכח שיש בורא עוצם שחידש העוצם
'בנגצה שהוא אמון פדגוג שהיא צימוד התיניקת של כיח רבן שהחחיל בסי ע׳ן חיים כשעלה ברצונו הפשוט לברא העולם
אז נגלה בריאת עולם הנגלה שלפנינו• ובאמת קודם ז וכז׳יעו״ש * וראי׳ מזכרחח לזה מאדם המחדש בחזרה
הי' ג״כ בריאות עזלמית מכזסים ע״י אמין״מכוסה שהוא שתירש יש מאין ובתחילה לא חידש ועכשיו השכל מוליד
אומן מכוסה ע״י רזי וסודי התורה שנק׳ אומן מנושל• ונתחלש לבר יש מאין ו ש מ ע ת י מ מ ו ר ז שיש
ימיצכע ועי׳י עולמית ייתר גנוזים ע״י אמון גנוז אבא 'בשכלארםעשרספיחיט
ע״י לימור רזי דחין שזה יתגלה בימות .המש־ח י '
ב ב • ואמא הם המולילים לבר שכחחלש בתורה נקרא או״א
ד 3ר אנם״ו כמבואר בכתכים והכן י עו׳ י״ל דכ׳ משכינ ע^, י ובתחלה כקרא חסל כשכחחלש הרבר שמתפשט לאיןתכלית
ימצא טיב כי בתוך הפשוט רמוז הסוד וכר זז״ש כתי! אמון שהזא בחיי חסל ככורע ואח״כ צרין בחי׳ גבורה סור
רמוז אמון מטסה ואמון מוצנע והבן • הצמצום שיוכל לחפזס צאזממ בפכי אחרים והכל ע״י קו
,ו נ ב א ר מדרש וירא את כל אשר עשה וגו׳ ויפילו וגוי האמצעי זט׳זאח״כ צרין האמכה כמיש כש״ס למטח בא
,
רבי לוי פתח כבוד אלדיס הסתר דבר יכבול • חבקוק והעמילן על אחת זצליק באמונתו יחי זכתייהאמנה
י מלכים חקור דכר מחחלת הספר עד כאן הסתר דבו מבאן הס חרי ירכי תשוט נצח והוד זאח״כ התענוג שיש לו במה
כאן • ואילן חקור דבר .וכזי ו*ש להכין לפי פי׳ מ״כ מ י שחידש נק׳ יסוד שהוא אבר התענזג ונתגלה־ ע״י הליטר
ויטלי הסתי לבר שהיא עיין מעשה בראשית וסתרי ת ז ר
ת
שהוא מלכות ודפח״ח י וכמו שהוא למטה באדם כן יש
;
וכו׳ ורשה הא גם ויטלי מכלל מעשהבראשיח היאזהל׳^ צמעצה בורא עולם שחידש בריאת העולם מאין ליש זזיש
עד אחר ויטלי כי אם לומר ועד בכצצב׳הקשה בעקיך^ י ודע מה למעלה הוא ממן זהבן ובזה יובן בראשית ב׳ ראשית
^ י שער ד' למה לא נאמר ויהי ערב ויהי נקי יום שביעי
כ
יי א ׳ למטה וא׳ למעלה בראשית בחכמה ברא אלדם הוא
י בשאר ו׳ ימי ברישיח זכו׳ יעו״ש * ג׳ יש לבאר מדרש
v
^ 3
האלם שנברא בצלם אלליס והאדם ברא בחכמת החזרה
י פ׳ י״א הלא רפכ״י אמרה שכת לפני הקכ״ה לכל נתת •
ס ;
מ
>זתהשמי יאתהארץ כמ״ש בזוהר בראשית בהקלמהלף
י זוג ולי לא נחת בן זיג אמר לה כנסת ישיאל יהי׳ כן זויך \ ה׳ בראשית ר׳ שמעון פתח ואשים דברי כפין יכי׳ בההזא
.־ וכיון שעמדו ישראל על הר פיני וכו* ההיד זכור $ת י ׳ דבר נש ברזין י שעתא למלה דאוריי^
מ ר ח 7ש מ פ ז מ
י
השבח לקדשו ע״כ וביארו בעקידה שם י ע ף -״ ס ת י מ י ן דחכמת׳ נעשזישמיס חדשים ושאר מילי] לאורייתא
י ל ב א ר זה נ״ל דאי׳ כש״ם דמנחזחפ״גדף ד ׳ י ט ,י
ד
• זמחחלשיןנעשי ארצז׳החייסיזש״הכי כאשר השמייהחלשים
יהזלאגשיאה בעי מר׳אמי מ״ר בטחו ב ׳ ^
ר
וארןהחלשה אש׳אני עיש׳ יכי׳ילאמר לציין עמי אתה
עד ׳ י ־
בן&ורת
כתיכ א מ שני המאורות הגחלים וכתיב אללהמא ור הקטן .ע ד < כ ע י ה ר ^ י עולמים א״ל כל riteבטחונו כהקביה
ומשני זכתכתי ביאור זה כמ״א וכעת נ״ל לכאר כג' כנים .הוי לו מחסה כעה״ז ובעה״ב א״ל אנא הני קאי קשיא לי
לחולין יום א׳ האמור עולם שנה נפש ונבאר משנה פיה מ״שדכתיבביה'ולאנתיב יה׳כדררש ר׳יהזרלזכראלעאי
באותו ואת בגו היום הולך אחר הצילה את זו לרש בן זומא אלו כ׳ עולמות שברא הקכ״ה א׳ בה׳ ואז ביי זאיני יודע
וכתבתי ביאור זה נאמר כמעשה כראשית יזם אחד וכו ׳ ׳אםעה״זכה׳יאועה״כגיו״ר או עה״ז כיריד דעה׳׳ככת״א
כמ״א וכעת נ״ל שזהו כיאור פסוק הנ״ל ייעש אלדיס און לכשהיא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראה בה*
0
שני המאורות הגדולים הכוונה שתכלית הבריאה הי׳ לעשר ומפני מה נברא עה״ז בלית מפני שדומה .ברא .״
מן מאור הקטן שיהי׳ מאור הגדול ואז יהיו שניהם גדולים לאכסדרה שכל תמצה לצאת יזצא וכזי זמ״ט נירא עהיב
והדר מפרש'הפסוק עצמו אח המאור הגדול לממשלת היום זהענין ניז״ר מפני צדיקים שט מזעטין וכזי •
זה הצדיק שהוא כחי׳ יום ואת המאור הקטן לממשלת הצילי *hopלז כשהוליכו nifcfc •JUJKWT
שהוא כחי׳ אנשי הממי עם והרשעים שנק׳צילה וכאשר היום חחתעץהדעתטו״ר
הולך אחר הצילה להחזירו לעזטב אז ויהי ערב ויהי בקר יזם היו עמז אנשים הרבהמישראלואח״כ שהעבירו אותי תחת
אחד שגם ערב יום ואז נעשו שניהן מאורות גדוצים שהוא pהחיי' היו מועטין ואח״כ שהכניסו אזתז בג״ע הפנימי
תכלית תיקזן הבריאה זהבן וזהו בבחי׳ נצליח העזציאמנס )תמעט עזר עד שנשארו מעט מזעיר ודפח״ח ״ וכן שמעתי
,
יש בחי׳ זו בפרטוח נפש ארם א׳ שיש כו חונד וצורה שהחזמ מהרכ המזטח מוהרי״ל שיש ע ׳ אומות ויש אומה ישראלית
נק׳ לילה והצורה נקי יום והתכלית שיעשה מחומר צור׳ כמו מזעטין הקרובין לאחדות הש״י ובתוך אומה ישראלית יש
שכתבתי ביאור פסוק ואברהם ושרה שהם כחי׳ חומר וצורה רבים העושין מצו ח להחפאר להיות אנשי שם וכן בתורה
זקנים באים־ כימים חדל להיית לשרה אורת כנשים שנעשה להקגלל ובני עליה הם מועטין וכל היותר קרובים לאחדות
החומר צ ד ה וכר • הש״יי הם יותר מועטין וכו׳ ודפח״ח • וזהו אכסדרה הרוצה
1 עה״ז ויש ג״כ אנשי עה״כ מזעטין זכי' המאורו
שני אנשי
את הס
אלדים זכו׳
ויעש לצאת
הגדולי׳ כי תכלי' הבריאה צעשית והנה ששת ימי החול הםמעץהדעתטו״ר שמעורב ערב
מחומר צורה זיהו שניהם מאיית גדולים וז״ש את המאור ע ם בקר החשך הס הקליכו׳ הקידמין לבקר שהיא טוב הגנוז
הגדול לממשלת היום שהוא בתי ׳ צורה ואת המאור הקטון שלא יכנסו בטוב הגנוז ט אםתראיייןכמ״ש בזוהיזזהו כבויה׳
לממשלה הצילה בחייחומי וכאשר יעשה מן' חומר צורת אז הסתר דבר י משא״כ שבח שנק׳ ע ל ב כמ״שבש״ם מי שטרח
ויהי ערב זה חומר ויהי בקי זה צורה שניהם יום אסר ואז בע״ש יאכל בשב׳וכז׳ושב׳היא עצם הטוב בלי שום תערובו׳
נעשו שני המאורות הנ״ל גדוליםוהבןהרי ביא״נו בחי׳ עולם ר ע כפורע ולכך לא כתיב בז ויהי ערב ויהי בקר יום ז׳ שאין
ונפש ועו׳ יש לבאר בחי׳ שנה' כי שטיין גי' השנה ע״ה גז ערב זחשךמעזר׳בו רק טוב הגנוז לבד בלי עיח׳חשךכלל
ויעש אלדים שני המאורות הגדולים שיעשה מן והכוונה Vו י ר א את כל אשר עשה שקדמה [2 \T)^2
היצה״ר שהוא השטן שיהי׳ יצ״ט דכתבתייבמ״א ביאור פסוק חשך וקליפה לפרי שהיא ערב
ואברהם זקן בא בימים שעשה מן י צה״ר יצ״ט וכו׳ )כן ובלןר והיינו משום כבור ה׳ הסתר דבר ר״ל להסתיר טוב
כשעושה מן עזה״ז ע ל ב נעשה מן ערב בוקר • ובזה יובן הגנוז שלא יכנסו לתוכו מי שאינו הגון ומעכב אותו החשך
זיעש אלדיס את שני המאירות הגדולים כי חכלית הבריאה והקליפה י משא״כ מן ויפיצו שהיא שכת אין בו ערכ וחשך
ויהיו שניהם גדולים שיעשה מן מאיר הקטן מאור הגדול ואז ככור מלכים שהיא שבת מלכתא דאתפרש סטרא אחרא
ומפרש את המאור הגדול לממשלת היום דהיינו כחי׳ עולם מנה אז חקור דבי לדבק בה והבן ״
הרוחני והיצי׳ט שנקי יום ואתי המאור הקטן לממשלת הלילה יובן מדרש הנ״ל אמרה שבת לכל riDl
שהוא עסק העוה״ז והיצה׳׳ר שנק׳ צילה וז״ש ויהי ערכ ויהי נתת בן זוג וכו׳ רי׳לכצו׳ ימי החול %
כקר והתכלית שיהיו שניהם יום אחר ואז נעשו שני המאורות שהם ערב ובקרטוב ורעי מצא מיןאתמינו לזווג ולדבקבהם
גלולים זכי׳ יהכן • מי שהוא ג״כ מעורב טיב ויע שלומד לקנתר להתפאר
עפ״י סול פסיק אלה תולדות ונבאר ועושה מצות לעשות שם שיש רבים החפצים מזה ויש להם
השמים והארץ בהבדאס ביום בןזוגמשא״כלי לא נתת בן זוג ר״ל שבת עצם הטוב בלי
י
וכל־שיח השרה וגו׳ כי לא עשיח ה׳ אללים א ז ושמים חערובז׳רע הואגשאר יחידי בלי בןזוג שאינו בנמצא בני אדם
המטיר זגז׳ ואד יעלה מן הארז והשקה אח כל פגי האלמה שיעשו רק לנ>ם שמים בלי שום פני׳ חיצונית שיהיה רק
והספיקו׳ רכו מחחילה אמר שמיס וארץ זאח״כ אמר ארץ ן טוב נצי תערוכות רע כמו שבת שיזדוזג ע ם שבת מין
ושמים ובש״ס פליגי בזה ב״ש וכ׳יה וכו׳ יעו״ש ועו׳ מתחילה במינו אמר כנסתיסי*אל יהיה בן זוגך ר״ל כאשריחכנםז
זאח״כ אמר ואד יעלה והשקה אמר כי לא המטיר וגוי ישראל מהגלות ואז את רזח הטומאה אעביר מן הארץ
ודרשות חז״צ בזה ידוע כדי לבאר זה נבאר חחילה מדרש וכן באלה המועטים שיעשו רק לשמה אז יהיז כן זוגן
גיוסעשותהיאלקים תמי׳ בפ׳ בראשית דן.י״גע״ד ב ע ל ז אשר קרבה אל נפשי גאלה ריל גאולה פרטיות אלו
.ארץ ושמים כ״ש וכ״ה ב״ש אומרים מחשכה כלילה ומעשה והבן.ובשעת מתן תורה פסקה זוהמחן יהיה בן זוגן
ביזם זכ״ה אומרים מחשבה ומעשה כיום א״ר שמעון בן כמי שיהיה לעתיר לכן אמר זכור את השגת לקדשו שיהיה
יוחאי חמי׳אני איך נחל ו אבות העיל׳ביש וב״ה על בריית
ה כנסי' בן גזג לשכת קודש בלי שום תערובות רע כלל זהבן •
שמים וארז אלא מחשבה בין ביזם כין בלילה ומעשה ע ם 1
ונ״לדכתבתיבמ״א למלימי החמה והיא חמיהי י הגחלים אתי המאזר הגדיל
כי א״א לזווג עליון כי אם שימי' התעוררת מלמטה תחלה זאת המאור הקטן לממשלא הלילה זכז' היום
הנק׳ מחשכה שנתעורר רק בזווג ראשון הי׳ רצון העליון והקשו בש״ס דחזלין וי,הי גנרכ ^ ה ע ? ר יום רביעי י
הזכר א ?
כן פוית יוסף•
כלל גלול כתורה ונ״ל דכתנתי כמ״א ביאור משנה איז3 הזכר עע5מז זזיש כד סליק כרעזתי' זכז׳ ״
מטכד המככד את הכריות שנאמר ט מככלי אכבל יכוזי יובן הפשוק zkחוללות השמים ו ב 1ה
יקלו וכזי והעולה משם המבזה חביח אז שום נברא מכזה והאר ן בהכראם הטונה ט זווג
את עצמו וגס מבז; הטר׳ככיכזל וכזה כתבתי ביאור עסוק ראשזן כעשה תזלרזת להכראס היה תחלה התעוררת מן
_
׳%y . מן . -
כלל גלול כתורה ומפרש ר״ע כי עייזיטל לקיים ו א ד ^ . ,
ב היה אלם בארץ והכך
\ לרעך כמזך שהוא כלל גדול כתורה והכן - יוכן המדרש הנ״ל ביזםעשזת וב?ה
עכ׳׳י סוד פסוק בראשית זסמיעוימ } ונבאר ק׳אלקים ארז ושמים וינשה
פ׳* נח ונח מצא חן בראשית [ £ 3
ר דבריש פסוק כתיב שמים וארץ לכן מפרשו ב״ש זב״ה קושיא
אללים את השמים ואת הארז והאין היתה תהו וכהי ויזיין\ -,- זה ב׳יש אזמריס מחשבה בלילה ומעשה ביזם הכוונה ט זווג
!.'•'^pyy על פני תהום וריח אלליס מרחפת על פני המים ראשון שנקי מחשבה היה בלילה קודם שנברא העולם ע׳׳י
%. אלדים יהי' אור וגו׳ ונראה להקשה בעקרה על שיש האור וב״ה הזמרים מחשבה ומעשה ביזם ר״ל גס ביום
כ מ ע ש י י ו נ ז מ ו נ י ח נ א ב מ א י י כ 1כ ו ן ת י י צ י י ט א מ ר ו כ ש ״ ם י מ ע ש ה מ ח ש ב ה י ש ג ״ כ ה ק ר י א ( ח י ה י י נ ז
' ימשכי״ ־« ' " י י ' י י
'{. היעכץ כי הנשמה למעלה מחומו־ הגלגלים ורן׳ שזו מרה יפה בנשים שלא לתבוע תשמיש בפה רק במחשבה
יובן כי בריאת האדם היא חכמי נעל^ן• * )7\12 מקשטת עצמה לזווג וזש״ה ואל אישן תשוקתן וגו׳ א״כ יש
כמ״ש בטא״ח סי׳ ז ׳ יכמ״ש ר מ ״ א ע מ מחשבת תחילה מן האשה שהוא התעוררת מלמטה ומעשה
וז״שכ^תשי^' זכו׳ ~
י בגשמי -
־ ריחני ״
• דברa
לקשי ™
- לעשות^
* מפליא .
^ יוםו ם —
ובארשכ״י ביום שנגמר מעשה הזווגע״י הזכר .שנקי י
ותרגומו בחכמת וכוי ברא אלדס את השמים הצירה ו זדא ומאי
ומא״ח ול״ש לפרש שלא עציגי ב׳׳ש וב׳׳ה רק מר אמר חדא
הארץ חומר גשמי וקושר רוחני בגשמי ודאי הוא חי*?*- ה :עולם ב״ ן ל
ש וז״ש ארשכ״י תמי׳ אני אין נחצקז אבית העולם
ורוח אלדים מרחפת על פני המיס שהם ה י ס ו ד ו ת ' ו ^ ? י ^ י• י היו ג״כ בחי׳ מחשב׳ שהוא קישוט הזווג מן הנקיבה תחילה
\ מיס עליונים ומיס תחתונים שהנשמה למעלה מ ה י
0ן זמעשה עס דמדומי חמה שהיא הזכר שממנו נעשה מעשה
והמזלות ויכולה הנשמה לשלוט על הגיף והמזלות יהבלזי י י I
ת
הזווג זהבן ״ זע״פ מוסר י״ל פסוק הכ״ל רכתכתי במ׳יא
! חפשית לכן שפיר ייאמר אליי׳ יהי' אור אלו מעשי ה 5ד ! ביאור ש״ס הגיד לעמי פשע׳ ולבית יעקב חטאתי דשמעתי
! עיי הפסיק הושיע ה׳ ט גמר חסיד כי פסו אמונים מפני זחשן מעשי הרשעים שכל א׳ בחירתי חפשי זיהי עד.,
י ך
אדם שיש בזה ב׳ פרושים וכו׳ ובזה יובן אלה תולדות ביג יום אחד שיחב׳ההומי ^ הייי׳ייעשו שניהייזס 6׳ ** ׳!
י״ל דכתבתי פ׳ בכורים וליחתמי1 * 1-
יזכ
השמים וההיז כי השמם שהם ה״ח יתלו הדבר בעצמם ע ו ד
כל פרי האדמה וגי' שמהם כמשן תחלה וכו׳ והמוני עם שנק׳ ארץ יחלו בהם ׳
יכוין מתשבחז לט לש*ש גם כי המעשה זד כ מ ז * ^ ^ א 0 שמהס נמשך תחילה וכי׳ והבן • ביאור מדרש פ׳ בראשית
צדע . . . . . . . . .
־ ן התורה יעי ז׳-יעיייט חש בעניןיזה ויגן עול י " ׳•1׳ <עשה החלס מ? החשן ג כ אור וחז טי 3ע סנה יבזה
ממורי כל אשר המצא ירן לעשות בכחן עשה *| * %
p
ר י יובן וירא אלקיס את האור כי טוב את היינו הטפל לאיר
I מה וכו׳ זלפח־׳ח וז״ש צו חכמו ישכילו pft היינו החושן שהי א ג״כ כי טזב ״ במררש זה ספר תיללזת
יובן כראשית בחכמה ישכילו וישפיעו ע״י אכר שי«א אלםזה כלל גלול בתורה ״ ר״ע אומר ואהבת לדגן כמזןזה!
שנקר׳ / .סמר*• י י
כן פורת יוסף
,
הרשעים שהם המיעוט אזי מ5ד חסדו נשאר בדן ״** *י *נקי ברא אל השנינה הנק אלדם זהטנה שיהי׳תכלית
וציכא דין פרטי כלל זנגל ענין א׳ שזכרנו טינת הפסוק לימוד החכמה שישפיע על השכינה והוא ממש צי חכמו
כפשוטו כשיצא העזים חייבים כרין הכללי אזי לן ה' הח מ ישכילוזאת והנן ועפ״י סמיכות הלל נ״ל לכאר פסוק אל׳
ט אתה חוזר ומשלם לאיש פרטי כמעשהו • ;:דין הפרטי תולדות נח נח איש צדיק המים היי בדורותיו את האצדים
שאח״כ ניצול הצדיק בצדקתו והיא הסר אחר שככר יצאו בעליונים ני ישא התהלן נח ״ ובמדרש נח נח נייחא
טלם חייכי׳ בדין הכללי משאי׳כ כשיצאו זכאין בדין הכללי צדיק להשפיע בתחתזניס זלל דיםור צדיק המשפיע נק׳
אזי לן ה׳ החסד שאינו חוד ודן בדין פו&י כשרואה שאין צצריק וכאשר יש ,משפיע למטה בתחתונים מרם למעלה
יקיום לרשעים כשמשלם לאיש פרטי כמעשהו אזי נשאר להשפיע בעליונים י ובזה יזכן אלה !:ולדות נת נח שעשה
,
בחסד׳הר^שון שיצאו זכאין אף הרשעים וזהו כוונת השי© נייחא בעליונים ע״י שעשה נייחא 3תחתו*ים ומפרש
והתו״סולן׳צ• כי צדיק תמים הי׳ בדזרתיו להשפיע תורה ומוסד לדורו
יזבן המדרש הלל להא ק׳ אין אמר שלא ^ה שעשה כייחא בתחתוכיס עי״ז נעשה ניירוא בדיונים את
הי׳ כדאי ו6ח׳׳ז אמר בפסוק במפזרש נח האלדים התהלן כח שכעשה חיבור צד*ק הנק׳ נח את
מ
,
איש צדיק תמים הי וגוי ואף שיש לדרוש לגנאי מ״מ הייחר האלדיס הכק׳ צדיק זהבן • א! י ל ע״י שיש כייחא *:ליונים
פשוט ונכון ללחש לשב« ולפי הלל א״ש לכוונתו כן נחמתי ברעלי׳ מזה להשפיע חכמה ומוסר לראשי הדור שהם
ני עשיתם זנח שעל הכלל טלו יצא הדין לחיוב שהרוכ ירעו להשפיע לתחתונים שיהי׳כח לנתונים כמ״ש ינקב
רשעים וכמ״ש זיאמר ה ׳ אמחה את האדם מאדם עד בהמה תשמעזן זכו׳ • זז״ש איש צדיק תמיס היי ג! זרותיו להשפיע
שנגזר כדין וגו׳:,למד שאף גח שנשחייר לא הי׳ כדאי להם תירה ע * שהשפיעו לזאת האלדיסהתהלןכחוק׳׳צ•
הכללי כך דז״א אלא שמצא חן בעיני ה׳שמצד מרח הרחמי׳ עול י״ל לכחבתי במ״א ביאר ש״ס ג• חנית הן תןמקזס על
שהוא החסד וחזר ולן אותו בדין פרטי^ ומצא זכאי בדין יושכיווט' ! ש מ ע ת י י מ ם » ר י בי^ש״ס
פרטי שניצל בצדקתו וכלל ממש זק׳יל • כלא״י לחולין קיפל
שם במדרש מני? שהקב״ה עושת חסר ע ם ונ3אר תחתיז הארץ אשר אתת שיככ עליה לך אתככה שלא יצטרך
הראשונים בזכות האחרזט׳ שנא׳ זנח לנסוע ממקום למקזם לברר כיצוצין שלו כי יבררן במקומו
וגו׳ כאן ק' מצא חן כאיזה זטת בזכות ואלה מזללות נת זרפח״ח וכתבתי שסט התורה טללהכל זלכך אמרו ת״ת
דלמא בזכות עצמו כמ״ש אח״ז נח איש צליק תמים הי׳ כנגר כולם וכו׳ ובזה יובן וכח מצא חן כעיני ה ׳ שיברר
וזהו שמצא חן מצל מעשיו הנעימי׳ ולמה יצאו התנאים אלו במקומו מקליפות נגה׳ גי׳ חן והוא מצד שמצא חן בעיני
בדרשה זו מהפשוטו • וב״ל לכ׳ האלשיך בתורה ובלניאל לף ה׳ כמו יעקב בחיר האכות׳ זז״שאלה תולדות נח נת
ט״ז ע״ב כי ג׳ מדרימת יש כשנופל חחת יד חייתו יער ביר וגו׳ גלי שהי׳ נח לעליונים עשו לו נייחא בחחתונים שיהי'
ארי או דוב צלקת הצדיק כראי להציל אתעצמזכי בצלם נח במקומו ויברר ניציצין שלו בסוד צדיק תמים היי
צדקת הצדיק כדאי יתהלך ב׳ כשיבוא באש ובמים אין בדורותיו לגרר ניצזצי הדור ע״י שאת האלדים התהלך נח
להציל את עצמו כי אם בזכות זולתו וזהו שאמרו לא ניצול להתבודד בתור׳זעבזד׳ ה׳ כל היו׳ ועי״ז בירר במקומו והבן
אברהם מכבשן אש כי אם בזכות יעקב בן בנו הג׳ מיד בעל ונבאר מדרש נחמתי כי עשיתים ונח מלמד שאף
בחירי אין מציל וכו׳ • ובזה יובן כא; להציל את נח ממי נת שנשתייר לא הי׳ כדאי אלא שמצא חן •
המבול אין זטתז כלאי להציל את ׳יעצמו כי אם זכית זולתו ולהבין זה ב״ל לפי מה דקי״ל כל האזמר הקב״ה וותןר זכז׳
ואיזה זכות מספיק הי׳ לו זולת זכית עצמז ומשכי זכות •וגס להכין ענין נשיאת חן דאח׳כ נאמר למשה זחנותי את
חזלחתיז שנא׳ זנח מצא חן אלה תזלדת נח וגו׳ זק׳׳ל ל .אשר אחון משא״כ קודם לזה • וניל לפי מה שכחכתי בדברי
ונבאר פסוק zkתולל׳נח ע״פ פשט נח איש צליק חמי׳ .הרמלם בה׳ חשובה ענין דין כללי כר״ה זאח״כ דין
הי׳ בדורותיו את האללים התהלך נח ופי׳ רשי׳ פרטי זכז׳ יעז״ש ״
יש דזרשין לשכח וכי׳ ויש דורשין לגנאי אלוהי׳ כלור אברה׳ -והעולה משסדאם כרין הכללי יצא העולם חייב
זכו׳ זי״ל מאחר דאיכא למידרש לשכח למה חרש אידך מ״ד עפ״י הרוב שהי׳ רשעים מה עושה הקב״ה
וי״ל לגגאי ב׳ ק׳ מדוע הזכיר דורו של אברהכ דוקא • להציל היחידים שהם צדיקים חוזר ודן אותם בדין פרטי
דחלא יתורץ באידך להפסיק אתי לתרץ פסוקי הקודם והצדיק ניצול בצדקתו משא״כ כשיצא העולם זכאי בדין
זחסלה נתרן פסוק ויאמר ה׳ אל נח בא אתה אל התיבה וגוי הכללי שהרוב צדיקים אין צריך שוב לדין פרטי כי אדרבה
כי אותן ראיחי צדיק לפני בדור הזה וי״ל חרא מאי אתת בזה יהי׳ חיוב לרשעים ואין הקב״ה חפץבמיחת הרשעים
להל״ל בא אל החיבה ב׳ מאי לפני ג׳ מאי כדור הזה י יללי רק שישארז זכאין מדין הכללי ונזה אפשר לפרש כוונת
י !ךהעיר חמשי'
ת 3ס ל ן לככר זכרתי לתרץ פ ק א אמ$א
ם סז
הש״סבר״ה דףי״ז ע״כ ר״ אלעזר רמי כתיב ולןה׳ החסד
הפיש בין צדיק ש צדיקים לא אשחית כל העיר וגו׳ ט י וכתיב ט אתה תשלם לאיש כמעשהו כתחילה כי אתה
שהוא מתבודד לפני הש״י לבדו אינו יכול להציל דדי כי אה תשלםלאיש כמעשהו ולכסוף ילך ה׳חסד והקושיא מפורסמת
את עצמו משא״כ בצדיק שהולך ך העיר ימחזיה למוטב
ח ז
יהאאיפכאכהיב גחחלהחסדזגז׳ והחוס״ הרגישו כזה
מציל דורו ג״כ זכר • ובזה נבוא לביאור הלל דכי בסכר ורצי לתרץ לן ה׳ חסד כשאתה רואה שאין העזלם מתקיים
עין יהזסף יישאר אך נח דתחילה הי׳ נקרא נגד דורן צדיק בשתשלס לאיש כמעשהו • אכל אכתי ק׳ בפסוק גופיי הל״ל
תמים משא״כ עכשיו שמתו כל הדור כשאר רק נח בשמו בלי החלה חשלם לאיש כמעשהו ואח״כ כי לן ה׳ חסד והי׳ א״ש
5דיק.זתמיס • vובזה יובן דא״ל ה ׳ אל נח בא אתת
B
בלי שום דוחק • זלל דכוזנת הפסיק לדרוש מרישא לסיפא
״ל א <« לא לדך ק׳ למה לא הציל לזרו לזה משני חןר ז ת ה ר
ומסיפא לריש׳ דלפי משמעית הפסיק שלפנינו כפשוטו אתי
לפני ה׳ ולא כי .אותך לאיתי צליק לפני שהי׳ מחמלר ללמדיני לט דכרי הרמכ״ס הלל כשיצא העזלם חייכ׳ כדין
בתון העיר כי אינן נקרא צדיק אלא בדור הזה כ״ז שהם מללי שהי׳ הרוכ רשעים אז מצד החסד חוזר ודן כדין
קיימים משא״כ אחר מותן צא נקרא צדיק כלללכןאימ הפמייאיש לפי מעשיו והצדיק ניציל כצדקתו
כלאי להציל דורו רק את עצמו וקיצי• ״ מ ״ כ כשהעולם יצא זכאי כדין הכללי שאס
ונזה רנה חלז״כ לדון כלין פרטי איש לכי מעשיו אזי יאבדו
בן פורת יוק?
יובן דלעיל מזה אמר ויאמר ה• א מ ח ה » האין אותהכאלוהיא שפחה כ#כרת היכי שיימציףלה א ל - 3 \מה
האלם וג^ ונח מצא חן כעיני ה׳ ק׳ אסנת אבוה לשמואל אזמלין כמה ארס חצה ליתן נין שמיתה יf
מצא חן שהי׳ צדיק למה ״לא הציל רורו לזה אמר לשאני נת בחולה לשפחה נעולה לשמשו וכזי מאי נפקא לה מיניי <i $bt
בין שפחה בעולה לשפחת שאינה בעולה להשיאה לעצ־7׳ן; J שהי׳ רקצליק תמים כלולותיו כל ומן שהי׳ לזרו קיים נגרם
ה י ׳ נחשכ לצליק משא״כ כלא הס אינו צליק והטעם ט ארן מאי נפקא ליי מיני׳ בעבר שיש לו רבו קורת רוח ה י מ ב ך
.זט׳רשי׳ קורת רוח שזהיר בעבודת .רטואף;ה1א \ \ ; $ S y האלרים התהלך נח שהי׳ מתבולל לפני לזרו ולא שהחזיר
לעשות לו נסת רוח להטעימו טעם בתזצה ויש י לתמוהI 4 לכן דורו למוטב ואלו אברהס החזיר לזרז שנא׳ התהלכתי
,
כאילי* I ס ע ט
למה רוקא נחת רוח זה עושה לו רבי להטעימו לא הציל רק א״ע נמצא מאן לררש לגנאי הוא משז׳רמפור
ל ה א ו
ייתר משחר נחת ריח לענגו במאכלים טובים ־ ע ש י ל ו • בפסוק וכאשר זכרתי ור״ל* .
רשי׳ ומובא בשיס ג״כ כי מלאה הארז חמש ככסף וזהב י ונדחה דאי׳ במש;ה סוף עזקציןא״ר ש מ ע ו ן 1נבאר
בן הלפתא לא מצא הקב• ה כלי מהזיק ב לישיאל א ל £ י כ ה
אר׳ יוחנן כא וראה כמת גדול כחה של גזל
שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם גז״ר אלא על השלום שנא׳ ה׳ עוז כעמו יתן ה׳ יברך עמו < בשלום י Jי I
מגזל שנא׳ וכו׳ י וי״ל חרא דלמא עד עכשיו לא נתמלא ונשאלתי פתת כרנה ככני ומסיים נברכה כלא כלי וכל׳׳ י*׳ |
\ if7' P J n ב
כלא* ל י
ת פ י
׳ • א ת ם לאבדם מן העולם על שעברו ג״כ עבירה זו וכן
ו נ ר א ת צ י י א כ ם ה כ ר כ ה כ צ ע ה י א ו ס ה ש
v וש $ v הקשה הש״ס בחלק גבי סלום ועו׳ איך נותן הסברא לזמר פ׳ כי תצא כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה
,
נחחם גז״ל ועל גזל לחוד עלילות לביים זגז זאלךב אליה וצא מצאתי לה כלזוצי; »גל כל עבירית שעבלו לא
נחתם גז״ר י ינ״ל לתר׳ן פסיק איונ המובא במל׳פ׳ זו וכך וגז׳ הכוונה כי יקח איש אשה היא תזרזתינו תורת א מ ת אך.״ \
f הי ,ל י ס
ת היו אנשי המבול עושין היי א׳ מוציא קופה תאנים זה נוטל 4הנה כאתי אליה ובעכייגה ולא מצאתי ל
ב ה
אינו זוכה ל ט ע ו ם • -׳ החזרה זחילוליה משא״כ שלא לשמה כורעני׳ הא אין מחייב על כל רשעה רק משוכ רשעה א
מתיקות ועריבות הזורה כנ״ל ״ ויוצא לנו מזה עזל נעקות</׳ למעלה לזה אמר מבלי משים שאין לי! למטה יא״כ יש לין
רכתא רכתבחי במ״א בשם מזרי כי מבשרי אחזה אלוה כ מ 1י לחנם כשבא לחייב על כל רשעה ורשעה לכן לנצח יאברו
יחשמ' י ז י
בזווג הגשמי* אינז מוליד כי אם המשמש כאכר נפלטו׳ על כל עטרה ועבירה ״ ובזה יובן דאר׳׳י בא וראה
כמה גלול כחה של גזל דאף שעברו על כל עבירות כיון ושמחה כן בזזוג הריחני הזא הדינור כתזרה ונתעלה כשל-ו^
באבר חי כשמחה ות ־י י-יא מיליל זכי' א״כ זה ה ע ז י ז ^ ׳ שהי׳ דין בארעא־הוצרן ג״כ לדין כן לחייב רק־משים רשעי
ג אז ענ
להשי״ת £1 בתורה יבעבילת ' ל ל חא׳ ורשעה א׳ אינו כדאי לאבדם מן העולם משא״כ אחר
״ נ ח ת ע ש י ת ש ״ ש ה
:
שעברו על גזל ולא הי׳דינא בארעא א״כ מעת׳למפרע חייל שוס תשלום שכר אז זולה לטעזם מתיקות זעריבית י י ת ע :
ברוחני כמ» * • ? * ? ' I הקב״ה על כל רשעה ורשעה ונתמלא סאתם לאבדם מ ן בתורה ובעבודתה׳ ועי״ז הוא מוליד
כשהוא בתענוג ובשמחה משא״כ העוסיןבתורה ז ג » ט י ת ? \ • העולם וא״ש שנחתם גז״ד על זה דוקא יק״ל
א^יי״י שלאלש״ש ואין לו נחת ותענוג אינז מוליד וכזה' אתן אקים רש״י פ׳ נח ואת בריתי ונמאר
ברית צי׳ צריך על הפירות שלא ירקבו תולדות נח הטונה שיזכה להוליד ברוחכי ילעשית ת ל % ,ו
ז
r
הוא בחי׳ נח שיש לי נייחא ויעפשו ושלא יהרגוך רשעי׳ שבדור ״ והקשה מהרש״ל מכלן
ותענוג בעסק התורה וכמ״א כתבתי ט תרתי דלמא משום הלא ואירן מנלן ועוד ק׳ דזדאי צרין
י ת ו ר י :י.
ועכירת הי וזה נמשך מן נח שנק׳ כלי נ י י ח א ל
ה תחלה לברית שלא יהרגוהו בכניסתו לתיבת זאח״כצרין
שעישה נייחא לעליונים ט י ח א מ מ ג ה ל ת ח ח ו נ י ם ו ד ^ ־ לברית שלא ירקיבו הכירות קזךי״ב חודש שבתיבה א״כ ה״ל
שעושה קורת רוח לרבו לכך ובזה ייכן; כלי מחזיק ב ל 1 4י לרש״י להפך הסדר זצומ׳שלא יהרגין תחליזאח״כ על הפירז׳
תתתוכ•״״ ^
א הוא כשיש תענוג ל ת ת י ז ד לי גם רבי וכו׳ ״ זנ״ל דחדא תלי׳ כחכרתה וכריח א׳לשניה' דאי׳ בריש
נ י י ח ע ו ש ה
בתחתולם להטעימו טעם וכתייתענוגנק׳שלוםככודע^ חעטת כימי רבשמואלבר נחמני היי כפנא ומיתנא אמרי
בחולה שהוא עריבות התירה שהוא יסוד אבר התעכווכ י •י היכי געכיד זכו׳ אמר ר״ש נתפלל אכפני דאי יטב הקב״ה
שו
יבהורה כלי להשלים אלם העליון 'לתקנו וכוי יען״ג נעשו טרשים חוקים כסלע שהי* להם לב אבן שצא צשמזע
לכתבתי במ״א ביאר משנה דקד^v -. לת״חנשמוע מוסר אז ההרים נעשו טרקים ר״ל ההורים )\^VT
f
Ls׳-
ור1׳ ו %י
לו יכו׳
מטיביז לי
אחת מטיטן
מיטה אחח
העישה מנוה
ב העישה י זמורים דרן ה׳ נעשו טרשים אבן רומס זכמ׳׳ש תאלשין
, 7^, משנה פ״ז לשבת אבזת מלאכזח ארבעים חסר א ח
ת פ'קלושים שרים טלם וכחם נתל! וסמכו לכן פני זקנים
י | לא נהדרו וכו׳ יעו״ש ט מצזה שלא לזמר דגר שנא נשמע להל״צ נ״ט לכ׳ בחסד לאברהם נהר מם יז״ל התפל
וכמ״שהימ״בם חולי הנפשית וכו׳ חכמה ומוסר אזיצים עגולה שבצג היה ב״ב מיני הדם א׳ הוא סור \ tffl
ה
! השפע נמלטת וקישיטי׳ ולפי מעלת שורש נשמתו בזי ועי״ז החהיל המח מרחיש מסריח זרמה כי ע״י גסות
c
מתעורר השפע להחיות הספירות ענ ידו ע״י צ י נ ו ר ) " $ן הרוח נסתלק הקדושה ושורה מ.יזמי,ה הן המזיקין שנקראו
י
^ ] וטי ותדבק השכינה בו כי הוא צינור במקוח צלוק
י מחים ומסריח ונעשו רמה בחייהם שלא לקבל מוטרע״י
ד
ן עולם וכזי ועקר הטונה שצרי,־ המכוון להמשין ה ר ו
ח כ י ן רמזת רוח בקרבו כי פניהם נעשו כחפות ונעשו חולין
ממרריגות עליונות אל האותיות שהוא מזכיר כדי שיובינ**" I למזיקים וק׳׳ל • י
האותיות לי׳גלית עד המדרג :,עליונה לעשות ש א צ | ^ ,
ה ן 4 1 7 2 1יובן מאד *אד הוי שעל רוח כי ההיפןהזא
י I עוד ראוי לטיןגדבריייבשמוחזכינייס לעצם דר\ תקוהאנוש רמה שמסריח המת בחייו וכליל
ה י
ייי* I ואל הריחניות הפנימי הנעשה למש אל ע 5י
מ ז ח והבן ״ ונחזיר לעג pהכיל כי גריח גי׳ יראה זהעניןדל
ע ז
£ע| . מאיר א׳ ס המיוחד בתכלית היחיי וכר י ,״ .
ש בכע״ח דמ״ש בסוי ברכת כהנים רמור להם וגו׳ מורא
ע
כ
הארס להתבונן בעיסקי בחזיה והפצה שאזתי״ן ל ר י ך כי מורא אלדיו שעל ראשו סור צלכ אלדיס רוח אור רמקיף
ר מ הרן . • . .
מ ל
להמשיך לר -׳ ׳ זייי ^
תורי זהכ נעשה לן שיהי׳ למורו ותפלתו י ש*ד מין מ ? נ
_, יצל׳ר שמאל דוחה ו . מוהישא' ע״י* שאמיו ..
זהב הנק׳ תורי זהכ אל הש;ינה עם נקודת הכשף ־ * ^ * ן זכי׳ יע"ש ר״נ עבירה שהיא מצד שמאל לא ישמע ליצה״ר
I ומושק לדבק פנימית:שמחו שם ג״כ שהיא גרוד״ הססן/ או י׳׳ל לכיכתי וידחה אוחו זלמצוה קז ימיז יירב
שכתט בכסףמנלןזכו׳יעו״ש והנה סור ה א ח ד ו ׳ נ ק י ב ר י ׳ ^ ^ ^ ! נמ״א שקצף משה רביכי ע״מ ואמר החייתם כל נקבה לכתו׳
י * I מ!
i
t
na יוסף כן פורת
שליטים מעשרה דורית שמאדם ועד נח ומכולם מן יעקב וקולו של ל ' לאלול כס׳ בתיקוני׳ ״ וכזה יוכן ברית
לא דכרתי עם א׳ מהם אלא עמן וכו׳ יעז״ש * היי צריך להמשיך הרוחניות והאחדות אל הפירית שהם
א׳ הא מקוד' נמי דיכר עם נח הל״ל ולציין על ויל האיתיית שלא ירקכו ויעפשו שלא יהיה ט ו ף בלא נשמה
ליכזר ראשון שריכר עם נח זה הדרש • כ" המעיתד צרקבון כנודע וגס כי צ ד ן ברית שהיא יראת ה ׳
הקשה ביפ״ת האין אמר שלא לכרתי עם א ׳ מהם הא עם כנ״ל לדבר בדחילו ז־חימו שהיא תורי זהב דחילו עסנקודת
מ
א״ה וקין כמי דיכר זנ״ל דכתכתי כמ א כיאור משנה ראוה הכסףרחימז שלא ידבר התורה והתפלה בפני׳חיצונית שמזה
מדכרת עם א׳ בשיק יכו* העולה משם כי ככל דיכורי יחוד כמו נברא הקליפות ומתלבש ברשעים לנקום ממנו
קכ״ה ישטנחי׳ מלבד זה מכזאר כתיקוני' דף מ׳׳ה תיקון זז״ש שלא יהרגוהו ממןף ששמעתי
כעין זה
כ״אוז״ל ולחכראבפומייהזבצלזתהזן תריןשמהןאצין שבלור והבן וצרין רשעים
דאינון יאהלונרי׳ דבההזא זימכא אז תקרא זה׳ יענה »c׳ ״ כמו ששמעתי לחילו יותר מרחימו שנק׳ נקולת הכסף
והיינו יחוד קול ודיבור שהוא הוי׳ אמי' כמבואר שם במ״א זולת בשבת זכו׳ ריש לשרש חורי זהב וגו׳ ממןךי
ונודע כי נח הוא בחי׳ יסוד שנק׳ כל שמכלול תרין ע״פ משל ששמעתי א׳שלמל מלאכת
שמהן איכון גי׳ צ״א כמכואר בתיקוני׳ תיקון י״ח דף ל״ר גפחין ולא ראה אין משימין תחצה ניצי( אש להבעיר והצך
ע׳׳ב וז״ל בצדיק תרוויהו חד יאקדוכקי׳ וכו׳ יעו״ש ״־ לבית המלך ונטר׳ משם וחזר צרבז ראשון ללמדו העיקר־יכז׳
יוכן כוונת המדרש 3א מן החיבה TiCI וז״ש תזד זהב נעשה לך היא תורה ועמלת ה׳ אמנם העיקר
הכוונה דוקא לנח צוה שיעשה מן היא נקודת הכסף ניציץ אש להבעיר התלהבות חשק וכוסף
כל תיכה יחוד שני שמות הנ״ל שהוא גי׳ צ״א וכרי לכאד לאהבת ׳ וק״ל • ובביאור הנ״ל אמרתי לבאר זמר לשבת ה
ולפרש יותר מזה ביאר המדרש כתיכ החכמה תעוז לחכם יוסף חצה דג ומצא מרגליות בבשרו והוא סוג דג אות ג'
מי׳ שליטים ר״ל מן י׳ שליטים שהן עשר ספי׳ וכנגדן הן עם ד׳ לזווג ע״י ברית איה י" שנק׳ מרגליות והוא שיין
עשדר %דורות מארס ועד נח ומכולם לא רכרתי עם אחד ליוסף הצדיק והבן והש״י יכפר י ובזה יש לפרש זמר השמים
שהוא יחור ב׳ שמית הנ״ל כי אח הוא ז״א ואז ד׳ הוא מל׳כי מספרים כבודו וגס האר! מלאה חסדו וכו" הצור פעלו
א ס ע ס נ ח חקאמטעס האמור שבז כלול שני שמות הנ״ל המים ״ והעני ן כאשר יורד מימית רוחנית ואור א״ם
שהיא אותיות אחר והבן• אחדזת האמת אל הכליס אז השמים מספרים ככזרז וגם
עפ״י מושר השכל וכללים גדולים ד &ן הארץ מלאה חשדו ראו כי כל אלה עשתה ידו ר״ל יזד הנקי
אלה חולדות נח נח איש צדיק תמים כרית זע״יז נעשה הכל רחמים זגם הצור עושה פעולת
ה״ י׳ בדורותיו אתהאלרים התהלן נח ויולד נח שלשה בנים התםד הנק׳ המיס זכמ״ש בזיהר זא״ש ״
את שם אח חם את*פת וגו ׳ והספיקות א׳ למה כפל כת כת ע״פ כללים לעטלת השם >יה תולדות ג׳ פ?
ודרשת חז״ל ידוע למה עניןאיש צדיק אצל תולדות יכו׳ומה נח נח ל״ל מי שנח מעמלת ה׳ היה לו
שאסז״ל עיקר תולדותיהן של צדיקים מע׳יט וכו׳ ק׳ למה מימין טובין להוליד זלעשזתת־ללזח ברוחני כמו בגשמי
ישונה נח בזה מכל הצדיקים דלא כתיב בהי הכי כמל אלה משא״כ כלא״ה כמ״ש כמ״א י עול י׳׳ל כי הנה יש ב׳ בחי׳ |
תולדות יעקב יוסף וכיוצא ג׳ כפל צדיק תמים ה׳ בדורו *בזלת ה׳ א׳ עוכר ע״מ לקכל פרס כ׳ העזכל הש״י מצל
הל״ל מאי בדורותיו וגס ל״ל בדורותיו .כלל מאיד שיש אהכח וחסד זנמ״ש המפרש להרמב״ם ה״ל לזלכ זז״ל זעיקר j
דורשין זכז׳ ו׳ את האלדים התהלן נח אין לו שתר כלל ז' הדבר הוא שאין ראוי לזלאלםלעשזתהמצזח מצד שק |
מנינא ל״ל שלשה בנים כי ממיל׳ידענו כי שם חס זיפ׳ הם חובר .עליז והוא מוכרח ואנוס בעשייתן אלא חייב לעשותן
ג׳ח׳ת?אר שמות אלו שנקראו כן ונכחב בתזרה ציין טעמא והוא שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב זיבחר
ט׳ הלא התורה נצחיי ומה לי בסיפזרי׳ ^ז נח ובכיו מה דהזי באמת מצד שהוא אמת ויקל בעיניו טרחן ויבין ט לכן נוצר
הוי זע״כ שהזא בפל זמן זבנל אדם ואין הוא זה • מה שנברא בשבילו ישמח לשמש את קזנו וכשהוא ע ס ה
נבאר משנה ל׳ה לאמת עשרה ־ ותחלה ויגיל יכו׳ יעז״ש ״ זהנפקותא בין ב׳ בחי׳ אלו שמעתי j
לירית מאדםעל נח להזדי׳ כמה בשם הרב המגיד מהר״מ זלה״ה כי העובר ע״מ לקבל פרם
ארן אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין זבאין ננ״א מלקלקיןלז לפי עטרתו כן הזא שכר משא״כהעזבדמצר ן
לפניו[ ע ר » י א עליהן את מי המכיל עשרה רזרזת מנת אהב׳וחס׳ כן שכרו הוא ע״פ חסלו ית״ שאיןלז סוף ורפח״ח }
וער אברהם להזליע כמה אלן אפים לפניז שכל הדודות היו יובן אלה חולמח נח נח ר״ל כי fiftl \
מכעיסין לפניו על שכא אברה׳ אמנו וקידלעליו שכר כיל׳ החזללה שלו שנחכוין געשית \
והספיקות א׳ למה לא נאמר בנח וקכל שכר מלם כמי שנאי המצות לא לשם שכר רק לעשות נייחא לעליונים לכן מלה (
,
אצל אברהם ורש״י פי לפי שלא הי׳ צדיק כל כן שנא׳ מ בעל מרה לתן לו נייחא ושכר מצל החסל והחן שאין לו
^ייק היי בדורותיו ?לא בדורות אחרים ו ט י וי״לתינח .סיף זהבן • ;
למילללורש לגנאי משא״כ למ״רלשבחהדראקז׳כנילב' לכתבחיבמ״אזי״טאזאזכל עוד יש לומר \
מאחי שכל י׳ הדורות היו מכעיסין לפניו אם כן למה ישונה ט ושיחה אז יזשה ושונה j
לזרו שלנח שהכיא עליהן הממל זהדאשוניס ניצזלז ג׳היש' ע״י אכילה זשתיה בגשמי יזכל הנשמה לדבק גרזחני ובזה
זז״א משמעעלכליירזרזת כמדרש שהביא עליהן ייכן לאיתא ^מלרש נח נח נייחא לעליונים נייחא £
' ל׳ לשזן ער מיזתר עד שתביא עליהן זכז' ז כ ז
לתחחונים ט ע״ישעשה נייחא לחומר שהוא תחתון בזה {
י לי״ למימר והביא עליהן זכו׳ ה ׳ בתחילה לא אמד ל ה ו
יש לכשמה דבקות בעליונים והבן • י
אכינוכאכרהםמשא״כ כסוף וכוי ״ ו׳ מהו וקיבל שכר מררשצא מן התיבה כתיב מבאר ן
גיצםט מ ז הליעיתבזה עיין במלר״ונ״ל דאחז״ל בדורותיו החכמה חעח לחכם.מעשרה 1 1
יש שטמים אשר היו בעיר החכמה חעזז לחכם זה נח מיי ?.
נןפורת יוסף
5׳ הנ״ל והי׳ מעורר רחמים כעולם וזש״ה אלה ח ו ל ד ת ?ן חרשי! לשבח וטי' ויש לזרשין לגנאי וכו׳ ויש להכין על
רשמים והאיץ בהנראם באכרהם גם ש היו עזלם הלןוהן מי שנאמר בתורה צדיק תמים אין לורש לגנאי אתר שיש
לדרוש כשבח מה שאין דרכי התורה בזה * זלל לגנאי זה ה.י׳ מקיים ברחמים וז״ש עשרה דורית מנח ער אכרהס
להיריע כמה הרן איים לפכיו שכצ הדירות היו מנעישין הוא שבח והוקדש ב'בחי׳ כדיקדבארתי משגה מתייחד
לפניו ער שבא אברהם אבינו וקיבנ שכר כונםר״צ כ ע ד עם אמו ועם בתי לתחלה צריך לייחד ולהתבודד עם אמו
נוצם כמאמר חז״צ בעשרה שבאו צבה״כ זכי' זק״כ • י קתות בינה ואח״כ לפקח בעסקי העולם המעשה הנק׳במו
י״צ עליי שזכרנו בפ׳ בי־השית ברא א ל ד י
ס ^וך בת היא מייל עוצם העשי׳ וכאשר כתבתי חיעצך ויהי
ק £ שברא תחלה במדת הדין ביראה
ך ה כ
^רים ע מ ך ובזה יובן הפסוק אלה תזכדו׳נח נח ודרשו חז״ל
שהיינחלעליוט׳נחלתחתזני׳וכו׳זי״לע״י שהי׳נח לעליונים ראשית ולא נתקיים והארץ היתה תהו ובזי זכו׳ עד ששיתף
תחלה להתבודד מקצתהיזם3,רוחני לכךאח״כשהי׳ עוסק מדה׳׳ר ש;אמר ויאמר אצדיס יהי אזר מדריגת אהבה א
ן ר
בצרכי הגשמי התחתזניס הי׳ נח נהם ג״כ זז״ש שהי׳ צדיק המזח ונעשה מאורות וכן׳ • ומה יובן כי ׳מדריגת נח ה י /
מתבולל תחלה את יראה לחוד שנא אתי האלדם התהלך נח צכן ג ד ס ש ״ י ^
ב
תמים בדור,תיו בעסק הלזדהגשמי
עליהם מי המבול שהיי תהו ובהו וחשך משק״כ אביתס / ,
P האלריס התהלך נח זק״ל•
יש מעלה יותר הגדולה מזה וג׳׳כ פרשתי' מיריגחז בעמלת השי׳ מאהבה לקשר מ״צ אשר:ק׳ י -א ן
ה אמנם
ורגני׳ יורדת מית לקשרה אצ אהבה אזר המוחין ויהי י (
1ד משנה הנ״ל מחייחד וכי׳ עכי׳ מ״ש הרמב״ן
ינ
־ ונעשה מאירית ונתקיים באברהם לכן ק ל ובו תדבק ר״ל גם בעזסקו בעניני הגשמי יהי' מחשבתו
כולם יכנ״ל• משוטט זדכזק כו ית׳ זכו׳ יעו״ש ובזה יובן מחייחד אדם
י״ל דכארתי בלל׳א וכל קי־ני רשעים א נ ד
ע ity עם אמו להיות מחשבתז הנק׳ אמז לבק בו ית׳ בעת עסקו
תרוממנה קלטה צדיק בסוד כסוי חגיארי בגשמי הנק׳ בתי עולם העשי׳ והבן י•
ז י'י> ' "°א ' לייק ת מ י ש י* ש ש יובןאלה תולדות נח נח שהי׳נח ודבק בעליונים
ו כ ו ׳ לצ )7$2
ה י ש ע ז נ י ת זכיז ש נ י ט ל
ויולד נח ג׳ בנים שהם כנוי אל ג״ל שהעולם עומד הי׳ צדק ודבוק ט י ת ״ זז״ש אתהאלדם התהלך נח בכל
,
בסוד צדיק יסור עולם שהם תורה ועבירה זג״ח כי גע•- !. מקים שהי׳ הולך הי׳ את האלדים שריבק מחשבתן בו ית
^ חסל להתחסל עם קונו זכמ״ש בזי־הר כי חסיד ובזה תמיד זז• :מעצה נפלאה יותר ממעלה שזכרנז תחלה
שאתחסר עם מ״ל הנק׳ אני והוא תואר שס בסיד ו א ד ע ך ־ זמאן פציגי תנאי מאן דלרש לגנאי הוא מדריגה א׳ ״
לדרש לשבח היינו מדריגה ב׳ י אך דאכתי קשה מאן דדרש בשם * ועכורה זו תפלה ונק׳ חס כמ״ש בעקידה פ׳ צו
לגנאי גסשהזא ג״כ שבח מ״מ מ״ט לא דרש לשבח יוקר כע״יל המזבח תזקד כי זי תפלה הצריכה חימום ואש מפיו v^tfp
זצ״צ דהזא מוכרע מפסוק וממשנה דאכות הנ״לכאשר כשלהכיוח וחמימות האש יכו׳ יעו״ש י ותירה ה מ ח כ י מ ו ת
. פתי ונהפי לתואר יפת וכו׳ וק״ל י ערנובקו׳ א׳הנ״לשלא זכר בנח ,שקיבל שכר מלם
ייל ונבאר משנה פרק י׳ דב״מ הכית והעל,״״•. )$ר לנגדי כמז באברהם * זצחל fזו^׳ל דבארתי במ׳זא שזיתי ה׳
x לד של שנים שכפלו אמר כעל העלי׳ נגדיות קמ־ד דת״לל שזיתיה׳ לפני משא״כ צנגדי משמעי
־ ובארתי כי יש ב׳ סוג י חסידים ואנשי מעשה מזי בש״ס הביח לבנות והוא אינו רוצה לבנזתןהרי כעל העלי׳ י•
^ י ה י
את הבית ודר בתוכה ער שיתן לו את יציאותיו לי
י ד
לשבת ברשלי וכנו שיצאו מן המערה וחזו אינשי דכרבי
*1 בחיי שעה כ״מ אזמר וכו׳ לעל העלי׳ בונה הכית ותעלי׳ • ויושב
ר
וזרעי אמר מניחין חיי עולס זעוסקין
ר
שנחנו עיניהן מיד נשרף יצחה ב״ק ואמרה להחריב עילמי -שיחן לו יציאותיו י לבאר משנה זו ברמז מוסר יכת, 3
נ ג
ת
f
עוד י״ל דקי״לנח נח נייחא בעלייכיכ ט י '2 גמ״א • יצאתם חזרו למערתכם וכו׳ לאחר י״ב חנלש יצאו וחזו
בתחתוני׳ דק׳ הא אמרו חז״ל צזרבא מרבנן מ ד ח ץ י u , סוגי. ההוא סבא דהוי נקט תרי מראני אסא • זכו' והעולה בי
/ י
'׳־ ן / - י -י• האנשים העזשקיסככדיגה כאשר רואה אנשים שאינם עישין
כך אומר מניחין חי! עזלס זכז׳ זמעורר עליהם דיני דינין
כמו ברשב״י שיצא פעם ראשון מהמערה וכו׳ משא״כ סזגי
אנשים במדריגה ב׳ הלל שדמקטית׳גס בעוסקובחיי 3אלריס ולא הוטח אנשי דורו לכן איש צדיק תמים
י ה
ה י ת נח שנהג עם דורו גמלת הגטרה לעורר עליהן לינין הנקר׳
מ ע י ר ב ב י ן ה י י מ י פ ר ש
^ **'ת - ייי ' ר \ מוכלל ם ע ה ן מ
לי׳זיסצק בי׳ נהור' ואנהיר זכז׳ יעז״ש ובדף קס׳יח ג״כ מ ז ה משמע שהיו מזם־פין ברשעם והולכין והבן ״
ה׳ צדיק יבחן ונר רשעים ידעך זכו׳ יעו״ש ״ ׳ ע״י שעשה נייחת בתחתונים *p 111 ? י
יובן היכן מנענעין ליל הא לחמר•׳ pQI לרליף שצז׳ נעשה נייחא בעליוני'
. ינענעין ויסלק בי׳ נה׳רא זכו׳ שיהיה שמו וכסאז שלם בחחרזת א' ח״ש את האלרים
באיזה איש שיין זה כאיש שהוא מידה ומשבח להש״י תחצה: התהלך נח מה שהיה מי אלה נעשה אלדים בחיבור א׳ זהבן
עוסוף ביןבשיבז ביןבעקו זה נקי תחל׳זסוף כי ב א ש ׳ מ ת מ ו ט סוד נראה לבאר פסוק אלה תולדות jg.ן y״£j
ויולד צסזף המדריגיומ״מ מקיי מבנ1ן,שאוצ שיעתי אל״ךבק׳ נח נח איש צדיק תמייהי׳ בדורותיו
םוףביןבתחל׳עליית» כמי שכתבתי !היי׳רקלמעל׳וכו׳ןק״.*. וגו׳ ובש״ם רסנה׳ דף ק״ט ם״ל לר׳ יוחנן בדורותיו היה
איש נדיק גמים נח *o,יובן 1D1H צדיק וצח בדויות אחרים וריש לקיש אמר בדורותיו וכ״ש
בדורותיו ר״צע״י דויויכנ״צ )y'p בדורית אחריסמשל וכייוהקשה בעל נחלת יעקב הא אמרינן
עפ״י סוד ומוסר השכל פסוק ייאמר ה ׳ ב בש׳יס דב״ב השתא בבכות בהמה טמאה לא דיבר הכתיב
לנח וגו׳ בא אצ התיבה וגו׳ מכל הכהעל- •צדיקי׳ נגיש יכו׳ וא״כ ה״נ מאחר שיש לדרוש לשבת ולגנאי
ע נ י
הטהורה וגו׳ שנים איש ואשתו זגי׳ויש להבין מה ז מ ז b יותרראיי נליזשלשבח יתיקשי לר׳ יוחנן וטי .״ וע״כיש
התיבה ובזוהר ביארו בטוב טעם יעו״ש יש להבין אין 5ןי*- לפרש דהגנאי הוא שבח ויש לפרשו בג׳ פגים פן א׳ דאי׳
ענין נח והתיבה בכל אדם ובכל זמן לאל״כ מה להיי ה 4 נשי׳ס דר׳׳ה ג׳ ספייס גפתחיןבר״ה צ״ג נחתמיןלאלתר לחיי'
/ גם להבין מ
ד ה זלמה להזכיר זה בתורה שהיא נצחית וטיזהקשז התום הא לפעמים מצינז איפכא זכז ׳ ומתרץ וטי
שנים איש ואשתו ״ ונ״ל דאייבמדרש בראשית זינצ אלדייכי והרמב״ם תירץ צדיק בלינו קאמר זכז׳ יעז״ש והענין צליק
ט ש ש ת י מ י ם ע ש י ,ה בדינו יש לפרש עוד ע״פ מ״ש במ״א ביאור ש״ם צדיקים
י ר ה ו ז ה י ,ש י m י ע ט ש ה
' יכו׳~ - ^ "'
אצא ויכלו השמיסכו׳ זהיההעזלסחסרמנזחה באצז3ד- יצה״ט שופטן יכו׳ וביאור אל תט לבי לדבר רע וכו׳ ט מצד
באתה מנוחה ע״כ והקשת רמ״א שאינו מ ר ז כלזם כי איי! י
האחלו׳ אס מזכה חבירו להצדיקו בדינו לדונו לכף זנות אז
המנוחה מלאכה וביארו הז׳ז׳׳ל עפ״י מש״א חז״ל שכת LjpM נעשה הוא עצמי זכאי בלינו זכז׳ • ובזה יובן צדיק תמים
זינח ביזם השביעי הצ׳יל זנח או שית אמוי׳ ט כל דבר ג5ן<^ היה בדורותיו ר״צ ע׳׳י שהיה מצמל זכזת עצ אנשי לזרו כלי
מכלי רוחנית יפםד ולא יררףם זהנה כל מה -ברא הוא ,.להצדיקן וע״ז נעשההוא צדיק בדינו ג״כ והבן • פן ב׳
דכתבתי במ״א ביאר ש״ם דברכזת הני בריוני דמצער-צר״מ •למה שהכל גשמי לא יתקיים ולא ינוח אמנם מקדושת - 0
נשפע שפע רוחני בעולכ כמו נפ^יתירה באדם יז׳׳ש התפלל עליהם כי היכי דלימותו וכר יעו״ש • 1ישצהבין
העולם חסר מניח׳בא שבת והשפיע שפע ריחני בעול׳ר * י כי היכי דלימותז דהל״ל בקיצור התפלל עליהם מהזה
p
בגוף אדם וז״א שבת זינפש כי שבתיהקנה נפש לעולי ^ * 7 .שימותו• ועוד לאמרה בחיה אשתו מה דעתך זכו׳ וכי
; ^ רימי י צ < ל , א
מ ט ח א ח ה לא ידע ר״מ ייזת • ונ״ל דכתבתי במ״א ששמעתי
א ה ז ה על ט ב ח ו נ מ ש ב ת3 ב ח ה 1
* עי ^' כ
' א י ט מ ח י ,י י ס
' " ^ ירי סועל זכו׳ כגלגול צדיק של רוחו
כ מ י ש י :ע י ) ש ו ה נ ה י ע 1 ו כ י ם
* ע י ככ?<* י ל י התפלה נמחק בשרשו ומיציא מהם רוחו והנשאר בהם כלה
ח ה י י י כ ח ב י ו ס ה כ ש פ ע ה י י ח נ י כ ת י כ י י ע
צרידלהמ^ אותיות התורה והתפיל׳ שנצטרפו לתיבות מאליו וכי׳ ודפח״ח • ובזה יובן שגסר״מעשה כך כמו
בתוך התיכה שפע רוחני הנקרא נח כמו שאמר ' ^ ; ל שאמרה ברורה זז״ש שהחפלל עליהם להוציא מהם רוחו
3 ב ש
ביזם השביעי וכמי שכתבתי במיא ביאור משנה לא ! £ וזה גזים שהנשאר כלה מאליו זז״שכיהיכידלמזחווהבן
מ
הקב׳׳ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכי' והקשו ו ע 2 עליה* וכעין זה כתיב זבזה יזבן היה כרוהתינע״י שתחפלל
ה נ :י
וכתבתי בשם החסיר מוהר״ן זלהי׳ה לתרץ קישייז ל ' למל- הוציא רוחו מהם ונעשה הוא צדיק ע״י דורו זהבן • פן ג'
צרין כחפיצה דיבור וצא סגי כמחשכה יחיריז ט ע״י צ י *
ר ו
טמ1רי הוא ע״ר ופרעה הרךיב וטי דשמעתי
אותיות ותיכית נעשה כלי להמשיך שפע וכרכה לישראל בציהרחכתלי כיע״ישיש
וכתבתי במ״א ביאור זה וכעת נ״ל עפ״ מה שזכרנו שצר*~ מצילין מתקרב יותר להש״י וזהו הרחבת לי שיודע שזהו
1
להמשיך בתיך התיכיח הייחני שנק׳״ נח מזינת יסיר ש ^ י 2 יחוד חסי כשפינה ומתפלל בעד השכמה אליי ית׳ ונעשה
לא מצא הקב״ה כלי מחזיק שלום כנודע ובזה יובן זדפח״ח • קב״הע״יטצריקייאאינון שלוחי דמטרוניתא זכז׳
75 ז י ז ה י ז ב
^* לישראל שהם האותיות והתיבות שנעשה כלי להחזיק ז ־יק תמים הי׳ בדורותיו ר״ל ע״י דורו דקמצערי ל
ב ד
וכו׳ והיינו ע״י השלום שממשיך בתוך התיבה בחיכק * מלעיגין שהיו • במד׳ כמבואר דיסלקנהורא זמנענעק לי׳ י
כ
הרוחני שנק׳ שלום וזהו הגורם ברכהלישיאלוהרן וכזה ; * L עליו היה מתיךכ ייתר להש״י זנעשה צדיק ואלו היה בדור
דאמר ה ׳ אלינח כא אל התיכה וגו׳ הטנה להמשיך L p £ היי. אכי־הס ושאי צדיקים שלא היו מצי-ין אורו אפשר שלא
הרוחני בחינת נח אל התיבה והאותיית והבן• .ו ה כ ה i3 לזרו עיי צדיק כ״כ א״כ הגנאי הוא שכח זק׳יל• זכמ״א כתבתי
דכתכתי ב ״ ^ בתוך התיכה בחינת שנים זכר ונקבה ,שלקח זכיותיהן כעשה צדק כםזד־ כסוי חטאה ום׳ זכספר
מ
Q8Qמ Z^t1י ן ל ך ך ך י ביאור פסיק לעת -אחד יאיתי כל זמן שהית דזיז קייס נחשכ לצדיק נגדס ע״ד
י
. - . ,״• של שלמה• ׳ ה מ ל ^ ג צ - וסעו ® tfאלי להז?יר,עוני ודרשו וכר ••משא״ככאשר תמו
נשיו
1ז
יח צן .פ1רת יוסףr .
חטא ב ז ה וכאן לא הי׳ עשרה וכפי' רשי׳ וכ4׳,יא״כ לא &ןיז הטו את לככו כי בכל -חיפה יש ב> פירושים א׳ רחמים
,
ונבאר משנה עשרה לזרוח מאלם על נח זט׳ על *שהביין' גחינת זכר ב׳ בחינת לין הנקרא' נקבה זז״ש נשיו הטו״את
המבול עשרה חרות מנר) ער אברהם יכו׳ וקיבל שכל. צבט וט׳ ולפח״ח *
ט ל ם וכתבתי מזה במ״א • וכעת נ״ל לבאר ״ ש״ס ברמת X7112יוכן כי בתוך החיבה שנים ־איש ואשתו כ ׳
ה ׳ ד ר ט א י ש ג ם אויביו ישלים אתי ודרשו זה יצת״ר פירושים בכל תיבה א׳ בחי׳ זכר רחמים ב׳
ובירושלמי תרומות פ׳׳ח גס אוי ט י ישלים אתור׳ימ בחי׳ דין וצדיקים מהפכים בחינת הדן לרחמים והכן י
הנחש וכר. אזמר זה הכלב דב׳יל אומר זה ועליז עקר פסוק וידבר אלקים אל נח צא מן התיבה וגי' ״
זכתבתי במ״א וכעת ל ל דאי׳ בש״ס דשכת פרק ב׳ רשב״י ונבאר מדרש נח נח נייחא לעליזנים נייחא בתחתונים וטי'
זר״א כנו טשו כמערתא י׳יב שנים כד נפקו חזו אינשי דכרבי^ מ1רי זלה״ה דרש בשם להכין זה נ״ל דשמעתי
שעה כ״מ' וזרעי אמרו מניחין תיי עולם ועופקין כחיי דאי׳ כמסכתא כאכסניא של תורה ׳
ז כ !
< ו הלומד מחבירו פרק א ו ט ׳ על אתת רשעים בגיהנס י״ב חודש יצא ב״ק צאו ויצאו ככ״מ לר׳יא
כמה וכמה שצריך לנהוג מ כבור זק׳ מה קא^ר ב׳ דברים מחי ר״ש מסי וכו׳ וכתכתי ביא ור ענין זה במ״א עפ״י i"n
ובקטנית בלבד ועוד ק׳ הי׳ לנו לזמר ליו לבא מן הלין להיית כנלון במ״ ש׳ דיש ג׳ בחי׳ והם עיבוד יכיקה ומוחין
הם חסרי ופי׳ רכשארם לימד מרב הגון התורה היא פרה זרבה אצלו הס גבורות ואכזריות ובגדלות שבאו המוחין
ירבה אצא ורחמים ובאלו י׳׳ב חודש לקחו י מוסר מהרשעים בגיהנם כנודע וכו׳ ונשלומד מי־שע אזי אינו פרת
שלמל שהיו מתעזיררין קטנות וגטיית ואכזריות בחייהם וכן־ אמר מה לול כפשוטו כמו שלמר ממנו ולזה
גטרית ואכזריות י מאחיתופל אלא שני רבריס בלבל רהי׳ רשע ולא פרה ורבה משכו על עצמן אש של גיהנם שהוא
רק נשאר ב' דברים צבר כמו שלמד ממנו קראו רבו הלזמל ובחרו בררך הטוב ללמר חס־ ורחמים על בני עול ם ואז,
ונתן לך מחבירז רהיינז שניהם צדיקים דאז התזרה פרה ורבה ע״א יצא כ״ק צאו ממערתכם וכו׳ יעז״ש וכ״כ רמ״א
רחמים מלת החסד זהרחמים שתרחם על אחי־י׳ואז ורחמוך כ״ז שצריך לנהוג בו כבול ״
אתה תשלם• לאישי מחורץ שפתחו באכסניא של תורה שהי׳ ט ל ם מ ש מ י ם ג״כ מרה כ״מ ט )2T\i
כמעשהו ודפח״ח • צדיקים וכו׳ עוד שמעחיבשמו קצתבע״אט
יובן ברצית ה׳'דרכי איש שדרכי האיש הוא 1מה עשרת הדברוח כולל כל התורה כמו שביאר רטנו סעדי׳
לרצון הי׳ שהוא רחמים אז גם אויביו וגאון וט׳יעי״ש י וכמו שנכלל כל תורת בעסי דברות כך
ובזה נכלל כל התורה טלה בתיבה אחת וכו׳ וכל זה אם נשמת ישלים אחו לגמול אחו ברחמים מדהכ״מוק״ל״
4 הרב שצומל ממנו שרשו מן עולם האחלו׳משאיכ אם נשמתו יובן עשרה דורות מאדם עד נח וכו׳ עד שהביא עליהןימי
מעולם הפירוד גם התלמיד הלומד ממנו מקבל ממנו ג״כ המבול ר״ל נח הביא עליהן מי המבול ע״י שלמד חוב V
לבריסנפררים וזהו שאננר שלא צמל מאחיחיפלאלאשני אנשי דורו כמו רשב״יזר״א בנו שיצאו תחצה מהמערה
משא״כאכרהם למל ז כ ח וחשד על הדור לכך קיבל שכר לברים בלבל וכו׳ ורפח״ח ״
כולם ־ זזש״ה כי מי נח זאת לי שנק׳ מי נח ו ה ב ן ; הע1לה מזה כי הלומד לשמה לייחל כעזלם האחלו׳
יוכן אלה חולדות נח נח איש צדייכ] HD1 אז גורם היחול ש;הי' תורתו פרה זרכה
תמים הי׳ בדורותיו ר״ל ע״י שהיי׳ ומבשרי אחזה אלוה כמו ביחיד הגשמי פרה ורבה בגשמי
צדיק נגד דורו לכך את האלדים התהלך נח במלת הדין כך ברוחני•
יובן מדרש מ״ל נח נח שגרם נייחא בעליונים זהגבזרה שנק׳ אלדיס התהלך נח ללמד חזכ על דודו ולכך )T]12
ובנו .שיצא. שהוא ע״י היחור באותיות החזרה זה גרס נייח' צזה אוחי שיכנס בחיבה י״כ חודש כמו רשב״י
ע
כמשפט רשעים ובזה יובן ב״ק חזרו למערתכם וישבו י ב חודש בתחתזנים שחזרתי פרה ורבה זכנ״ל זהבן *
מעשי וידבר אלקים אל נח צא מן התיבה • הכוונה בי ע״י יחזר בגיהנם ללמד מזםר מאכזייזת גיהנם לאכזריות
נח כתיכה יאיתיות נעשה יחוד הויה׳ אדני׳ כביכול גי׳ צ״א הרשעים כנ״ל וכך הי׳ לנח זזש״ה חחתיס שנים ושלישי
ןע״י יחוד זה פרה ורבה וז״ש צ״א מן התיבה אחה ואשחך תעשה שהם ג ׳ מדריגית עיבור יניקה ומוחין זה למעלה
ובניך זגז׳ זהבן • עזר עפ״י מזסר השכל וכללים גדולים מזה עד שיכנס במית החסד והרחמי׳טמי הגדלות והמוחין
• המשך תפישה חחתים שניים ושלישם תעשה וגו׳ זיאמר ואז כשנכנס במלת רחמים הקריב קיבן ש א לקרב השכיב:
הן
אלדים אל נח צא מן החיבה אחה ואשקך זכו׳ • ויש להבין שנק׳אמי אל ירוד׳ שזהו קרנן לימד׳ ואז נאמר לו צא.מן
התיכה והיא ע״ר שכתוב בתיקוני׳ דף מ״ר ע״ב זז״ל ני־חקה וכו׳ והספיקו׳ ע ם ביאורן כחכחי כמ״א י
נ״ל לבאר למה נכתכ זה כתורה מה להוי הוי לילה אדני וחרבא ירוד׳ וכד איהו ירוד׳ בר משכינתי׳ איהל וכעת
ואיך שייך עכין זה ככל אדם וככל זמן -ד ן כל עאלבנריחקא איחעביד רחמי והיא רחרבא מ ר ת ק ׳
ונראה להבין למה עשה התיבה ג׳ מדרגות חחתיס שנים יאהרזנה״י נ.גי' צ״א cוטי יעו״ש וז״ש צ״א מן התיכה שהוא
ושלישים ועז׳ ה״ל צאו מן התיבה וגז׳ דקאי על רבים ״ ברחמים והבן • ובזה יובן המדרש הנ״ל קנים תעשה את
1נ3אר מדרש קנים תעשה את התיבה א״ר יצחק מה התיבה,אר"ימההקןהזהמטהראת המצורע ר״ל מדלא
אף תיבתך כתיב הצרוע דרשו המוציא רע זזהו סברתריש ליךש בש״סי• הקן הזה מטהר את המצורע
״מטהרתךזט׳יעו״ש זהקשהביפ״ת מ״טלאנקטקןזטם והעניןע״ר שכתבתיבמ״אבשם מוהר״ןאלתטלטלדבר
*זכי' ותירץ דמצזרע בא על חטא וכןנח זכו׳זיש לתמזהז דהא רע לחייב אחיים לומר שעושים רע כי מצד.אחדזת מחייב
:
י *הי׳צליק תמייהי׳בדורותיו ומ׳שפי׳שלי^תפלל על לוט וכר את עצמו וכז׳ יעו״ש • וזה אמצורע המוציא דעילהיייב
הא גם אברה׳שהתפלל לא הק*צל על פחית מעשרה צדיקים אחרים א״ע הוא מחייב וזש״ה זאח תהי׳ תורת המצורע
;
ביום טהרתו והובא אל הכהן ריל מה שהי׳ במלת הנצורה
והלין
*pv בץיפורת׳
ע ג ל י ו פ י ׳ ר ש י תרתי לא ע ב ד י מיראה• יעשו א ח ל 5*£זת</ו מחזן למחנה וןזדץ לחייב א ח ״ י ם יקבל עונשו בדד י ש י
ולא י ע י ל 5 אכל שתים לא יעשו לא ד י ס שישתקו ה ג ר י ם מושבו ע ״ ר שיכנס צ מ י ת ה ח ס ד שהות בחי׳ ה כ ה ן זזש״ה
ו מ
ה ה א מ ת אלא שיעידו שרך וכוי עיין־שס כ י ף צ״ט י והובא א כ ה כ ה ן ואז יבא קרבן שהם קן צפרים ל ר ן ב הרין
יובן מ א מ ר פ ר ע ה שאמר לאכרהם ל מ ת לח ה ג ד ת לי ה ח מ « הדין חרבח * צ השכינה ח ל ה ר ח מ י ם שהוא ידור ו נ מ ת ק
י ״פ למה ד "י א ) p fז
כ י אשתך ה י א וכ״ת מ י ר א ה P ע י ה ת ז
את ה מ צ ו ר ע שיכנס ב נ ר ת ק א כנ״צ זז״ש מ ה הקן מ ט ה ר
א מ י ת ע ו ר כי אחותי ה י ח ד ה ו ח שקר דה״ג ת ר ת י ו ז ה כ $ ל מ ר ת הטהרה שהוא ה ח ס ד ו ה ר ח מ י ם כ ן ת י ב ת ן מ ט ה ר ת ן
ו ב א מ ת }fpb ע ב ד מיראה ד ע כ ״ פ הזי ל ן לשזזק וק״ל • והרחמים ע״י שתצא מ מ ר ת הדין והגבורה ל מ ל ת ה ח ש ד
ע צ אברהם שהיתה נ א מ ת אחזתו כמ״ש וגם א מ נ ה א ח ו ת י שתשב בתיבה י״ב חודש כ מ ש פ ט רשעים ב ג י ה נ ס ו כ נ ״ צ ז א ז
ה י א וגז׳ וה״צי חרא שלח אמר שהיא אשתו ומיראה שרי y»-M נ א מ ר מ צא מ ן ה ת י ב ה ו ה ב ן ־
שאליהו א ש לומר שהיא אשתו א ף כלא חשש יראה ו א ס זכו ׳ ״ וי״ג להקזש א ע ל המשצ זגס־ ע ל הנמשצ ד ע ״ כ מ ה
אשתו ה י א אי אחותו פשיטא דשפיר ע כ י ד שהגיד א ח ו ת ו הול* ? ה ב י ן זה שהבירה בלא מ נ ה י ג היינו מ ט ע ם שאין מ י ש י כ ב ׳
וכע%׳ אותו ע ל אשתי ל א כ ס נ י א שכא לעיר זכי שואלי? ??אש וכמו שכ׳ ב י ״ מ זכו׳ א״כ מ ה ת י ק לו א נ י ב ע ל ה ב י ר ה
מזהרש״א בפיב ד מ כ י ת יעו״ש ועזר שהיא כפל לשו! ו ש א י - ל ח כ ת י הקושיא -ב מ ק ו מ ה ר א ם יש מ נ ה י ג ל מ ה ה נ י ח ה לולקת
הספיקות יבוארו מאליהן זניצ ד א י בטי״ל ס י ' ק ל י ד א ס ~ - ,
ן4ם בנמשל שא׳ ה ק כ ״ ה אני ה מ נ ה י ג ל א כ ח י ס פ י ק ת אברה׳
אינו מ ב ו א ר ת ב׳ ק׳ מ׳^ט ס ב ר א ב ר ה ם שהעולם בלא מ נ ה י ג
ב מ י פ ת שיש ל ע ו ל ם ק ג ס ח כ מ י פ צ ם מ י א האזמיתחקךו
מ נ ה י ג ואין ה ע ו ל ם קדמזן כמכזאר כ כ מ ה מ ק ז מ ז ת •
ויש צ _ , ה א ס ישאלוהו א0זר לזמר שהוא כיתי עכ״ל י ונ״ל לקו׳ ח ד א מבזאר כאידך ד ס פ י ק ת אברהם ה י ׳ בחקירה
'יתזי* ^ ^ " ; | S
י " ^ ' w ה י מ ש ה ש א ה ה פ 1 י ב י ט ה כ א ׳ שכ׳ הרמב׳׳ם ב ס ׳ ה מ ל י ת ומביאו ג״כ ב׳גל ע ק י ל ה בשע י
י
ואמרה טהורה א נ י א ם נותנת אמת-אי צרכיי׳ נ א מ נ ת א ? ל י ח ז ב ש ע ר ק ״ ג ז 3ש ״ נ ה ג ״ כ ו / -א ס ר שהבחירה חפשית,
ל י אח׳׳כ ט י ־ ו מ י
לכשה כגדי נ י ד ת ה ט מ א ה ת נ מ א נ י א י נ ה
א ״ כ י פ ו ל ס פ ק ע צ ה ב י ר א י ת ׳ ששכלל כל ה ע ו ל ם ע ל ס פ ק
^ משונה א נ י ע ״ כ ־ ה ר י רלכישה ג ר ע מ א מ י ר ה ולמה הבחירה שיהי׳ ח ״ ו כ י ע ל ריק כאשר ה י ׳ ב א מ ת במבזל
ס ר ג יחרב זבלור ה פ ל ג ה וכוי * ותירץ ב ע ל ע ק י ל ה ל ז ר א י
מציגו הזורע מטין ו י ג ע כ מ ה י ג י ע ו ת א ף ש י ו ל ע ש י ש ב ה
מיז ותבן אשר תזרם ע ל פ נ י ר ו ח מ ״ מ לא י מ נ ע מ ל ז ז ר ע ן
,
ע צ ר ם דאסור וכן הקשה טור בסי׳ קפ״ה י ת י מ א וכי ע ב ז ר ה ח ט ה ש כ ת ז כ ז זכו׳ כ ן עיקר כ ו ו נ ת הבריאה ה י עבור
S מאמנת A הוחזקה נדה מאומרק בפירוש ט מ א ה א נ י צ ד י ק אפילו א ח ד ש נ א ׳ זצדיק יסול ע ו ג ם א ף שיהי' ה ר נ ה
הרי במפורש דלהטור חמור אמירה מלבישה ו / £ וכו׳ ״ ר ש ע י ם מ ״ מ ל א יכזנה ב&ס פ ז ע ל ריק עבזר זה כ י בדור
ח
P׳ ' ונראר\ דסזבר הב״י ע משא״כ להב״י קשה ״
ל 4 ה מ ב ז ל נ ש א ר נ ח ש ה י ׳ צ ר י ק * ובדור ה פ ל ג ה ה י ׳ א ב ר ה ם
0
*• r לא ת מ ה הטור ש ם אלא בלבישה בלא ׳ א מ י ר ה ח
מ ה וכזי יעז״ש ובזה יובן שהי׳ לאברהם ס פ ק הנ״ל שראה בירה
י
בלשון הטור ש כ ׳ זכי ע ד י ף הוחזקה נ ד ה מ א ו מ ו ת * ל י י ק
ב ע המבול וברור ה פ ל ג ה ל ו ל ? ת שהעולם הולך ל א י ט ר בדזר
י וכ׳ מ ש מ ע רהזחזקה נדה רקאמי היינו שלבשה בגדי
י ד כ ע פ ״ י ר ו ע הבחירה שהי׳ ב ה ם שהיא חפשית והי׳ לז ס פ ק
ה ר מ א ו ג ס ה ש ב ס א מ ט ש ה י א ה ר י מ א 1 5 3 שהזאספק ש י ה י ׳ ה ו א י ת ׳ ח״ו יכונה ג ש ם פ ו ע ל ר י ק
• עשי ' ^ ^ י ׳
איי י ר ל ג ס ל ה ט ו ר א י נ ה נ א מ נ ח א ח ״ כ לזמר זכו׳ ובזה ה ר מ ״ ג ם ה נ ״ ל ש א י ן זה בשם מ נ ה י ג יכונה שפועל ידיו הולך
1 ! י ת ז , ש ש ם נ ג ן 0 ד ג נ ש כ ם 6 ש ן א כ
לאיבוד ואין מ כ י ה ובאר לו הש" 9ה ס פ ק ה נ ״ צ אני ה ו א ב ע ל
^ * * ימי שק§*' ^־'* ל
לבישה 2א % עכו״ם הוא לאסור אבל אמירה לחול כלא הצדיק ה ו א הבירה ואיבוד ה ר ש ע י ם אין זה פ ו ע ל ריק כ י
ליפותן בעולם י ס ו ד ו של ע ו ל ם וז״ש ויהאזז ה מ ל ך יפייך
ובשבילך הי׳ כוונת הבריאה וכמו ש א י י ל א ל ה תולדות ש״ו
ז
ח * י ן לתרץ קושיא זו ב מ ר א ם באברהם ׳ר״ל ר ג י כ י ׳ ׳ ל
_ אבל ע»״^
ב ג א לבישה והשתא », שאלה ג ס ל ה ט ו ר מ ו ה ר אמירה ל מ ה לא ה ג ל ת לי * ז ק ׳ ״ ויקרא פ ר ע ה ויאמר מ ה ע ש י ת
ץ ע ג י א ש ת ן ה י א ל מ ה א מ ר ת א ח ז ת י ה י א ואקח אותה לי לאשה
וג״"3 .ה ו צ ע ה זו ק׳ ג ס בבלון שלפנינו מ א ח ר לאיסור ׳
אמרת וגו׳ ^ חלא להוי כפל לשון לא ה ג ר ח ו ג ז ׳ ל מ ה
שיקולין ה ם וכמו לאסור לשלוח ברבר אשר ע ל ילי ז ה י ע 1 1
.ועזי לחחצה אמר לשון שלילה משא״כ א ח ״ כ ל ה ״ ל ל ל מ ה
איסור ע ״ ז כן אסור לשני׳ אשי ע ״ י ז ה יוגרם איסור נ ״ ^ / w ת י מ
ש ה י ש ת ״ . Wמ תיבת לי שני פ ע מ י ם דה״לל למה ל א
א אחו«1 .והנה אברהם ע ״ י ששינה הדכר ל י מ י ע ל א י
ה ג ל ת ט א ש ת ן ה י א ד ה א הקושיא ע ל א ב ר ה ם ש א מ ר ל כ צ
מ ז ה באו לידי ג ״ ע זזה אסור א ף מחשש יראה ש ל א י ה ד ^ -
זאקת אותה לי מ י ששתנו שהיא א מ ת ו וגם מ״ש א ח ״ כ
5 כ מ ו כ ע ״ ז הנ״ל י אך לפי ה ז צ ע ה הנ״ל דאמירה ל ח ז ד
מ
דוגמת מה שעובר הצדיק בפתח גיהנס כרי להעלות נשמות אז כמבואר בכתבים ואזנק׳ המצנז׳ אל הוי׳ במילזי אלפין
זכלל יש דוגמא לזה בעה״ז כי נשמת הצדיק מ ו ל מנשמת גי׳ מ״ה וזהו מקלכ כבודו להעריצו זכו׳ זז״ש ואגדלה שמן
אנשי דורו נדי שיוכל להעלותן בהתלבק נשמתו בז יתברך שהמלכות נק׳ שמךכמ^ש למען שמו ונוי ונתעלה בעלי׳
ע״י תירתי יתפלהו להעלות נצוצי נשמות וכנ״ל שיעלו עמו הי נה עצמה שיש לה מ״ט שערים גי׳ ואגדלה ויפי; דרשו
כלל שיזכצ ואס הדור רשעי׳ והוא צדיק שהינו ממלרגתן זזהי שאומרים אלדי אנרהס קהזא אבר מה שיש יחוד לז״א
להעליתן אזי לפעמי׳מזכ ח הצדיק לירד ממדרגתו ג /ע״! ביסודו הנק״ אבר עם מלכי׳ שנקראת אז כשם מ״ה כמז
י ת י מזה ז:
י י ו יי יז ש י ) י ו כ
י* כ ש י
א ז״א עצמו שאין שום גדלת יזמר .למלכיתכיאם שתתי׳
מ ה מ ; ש ם ב ת חט י ז ה
במקום אחר ואחר שהוא במדרגתן אזי יכיל להעלוק^ במדרגת בינה עצמהשהוא בשבת׳בקדושת כתר וז״ש
כשיחזור לעלות למדרגתו ונו׳ • ובזה יובן ויהי י ע כ באדן זאגדלה שמן כי משם זצמעלת אין עלי׳ לנזק׳ בדיקנא אבל
ע״י רשעי הדור'שאין מבוא לשפע לבוא בעולם השפל כי יזם י לדידי׳אמר והי׳ ברכה ודרשו שהברכז׳ מסיית בידן זר״ל כי
ע״י הכשר מעשי הצדיקי׳ וכנודע בכתבי האר״י ובשער* יש עלי׳ לז״א עוד יותר עד מזל ח׳ דדיקנא כמו בחזרה
קרושה אז וירד אבדם שהוא הצדיק מצרימה־ שיורד ןמנחה של שבת שאז עצמות הבינה שהיא נק ברכה כנ״ל ,
,
ממרריגתו בסבת חטא אנשי רירו יכנ״ל להיות במצזר הי׳נגר חג״ת ז״ח של עתה שנק׳ ידיך כי או״א מלביש ׳ זרוע׳
ע״י מ ה ומצוק במדרגותן • ואז הי׳ חושש הצדיה P דארין אנפין מורע וכל זה נעשה עייהנשמה שנק׳אברהס
שיורד יותר למטה מיןיכ הקליפז׳ שלא יחאחזי הקליכו׳ O המייח' ומקשר ומעלה את העולמות בטיב כוונתו הזכה
זהנכונ׳כאמור ישכיר נאמר לן לן להנאתן וכן׳ • ןילן אכרם ־ ת״ו • והכהאיןחפש לאחיז׳הקליפו׳בנשמה רק ע״י הגיףשהן׳
כאשד ד^בר ה׳ זילן אתו לוט שהיא היצה״ר כנז׳ בזוהר זכו׳ .מצלהקליפיג׳׳כ ו« $%״ש כאשר הקריב לבא מצרימה במצר
הזה ויאמר אלישרי אשתי שהיא הגין׳* הכה נא ידעתי כ* כי מיד כשנולד הנשמה היצה״ר בא עמו יאבדם בן ה׳ שנים
אשה יפת מראה את במעשין הטובים זבל הגדיל מחכירו י שהי׳ מן היסטרית מחסד עד הוד אלא מצד הכלנית ביסוד
יצרו גדול ממנו ובפרט במקום שכיטת הקליפיח הזה 5ן. ואח״כ במלכות נעשה שנעים שנה בצאתו מחרן שלוא
לחוש שירצה להתאחז בה הנה נזדע מ״ש בזוהר שיר השירים אשתו ואת לוט בן אחיו עולם הזה ״ זיקח אברם את שרי
מהגוף כשנגה וגם יעל פסוק אל תראוני שאני שחרחירת כי כעת .שעולל- וגו׳ זר״ל שנזלכך חומרז כ״כ שנעשה
המלטת אל הזוזג העליז; מסתרת י״ע שלא ימו החיצונים היצה״ר נעשה בן אחיו שהכניעי יכללו שמאלא כימיני ואת
י מעשיו -י שיהי
' " י י ה א י ס כל רכושם ואת הנפש אשי עשו כחין כי כעולם העשי׳ הוא
ש י כ ן י ע י ה ז ה י מ ה ז י י ג מ ן
בהצנע לכת להסתיר מעש^י בכל דרכיי זכפרט כשהו•6 תיקון הנפש להעלו׳ נפשין רעשי׳ כיצירה וכנ״ל וז״ש הנפש
גורס זווג עליון שיותר יש כזה סכנה שלא •הכי החיצונים אשר עשי בחרן ויצאו ללכה ארצה מען כי מרע ענין יציא׳
כירידת השפע מן הזזזג!כנודע טעס עלינו אחר כל הפלה נשמת הצריר^מעזלם הזה היא להיות מ״נ למלכות סחעלה
תסתיר מעשי׳ עם נפשין דעשי׳ אל העזלס שלמעלה מהם י וז״ע וכי׳ זז״ש זהי׳ כי יראז אורן המצרים י׳^ל שלא
ורי׳צ מעשין מהם רק שיראו אותך ואמרו א^תו זאת י ו יצאו ללכת ארצה כנען שהוא מ״ל רעשי׳ שיש כה אחיזה אל
שירגישו בעשית ייאזר העליין יהרגו אותי ואותן יחיו וריל הקליפו׳ ומיד ויבאו ארצה כנען שלא נאחזו בהם הקליסית
שיגזלו השפע וארן יחיו שע״י הגיף ימשכו השפע לחייחן הימיכוכמ-ש בסוד ואתה תנוח והעמוד לגורלך <?ך
זלא לחיי הנשמה ע״כ אמרי לי אחי הוא שאין בזה מעשלן עוברי מ״ש ידוע האלשיך 5פ׳ י ויעבד אברס בארז וגו׳
ר& •
ע בעמק הבכה כי גם נשמת הצדיק עיבר על דרך פתח גיהנם זווג וייחוד למען ייטב לי בעבורן שיקכל הצדיק
למעלה כדי להשפיע למלמת שהוא הנשמה חלק אלו*• כדי להעלזתנשמוח האחוזו׳ בו כמו מדיי ש*״י תורתו
ממעל בסוד ותהי האוכל לפקחן לארז וזהי יחיהה ותפלתי העצה נציצית וכו׳ וזהו צחות לשון ויעביר שהוא
י ע ה ש
נפשי בגללן כי כשיש מעבר לשפע ל כ ללןחתזט׳ הצדיק, ע״ב רי״ו חסד וגבורה שהוא נראה מעט דין לנשמת
ו ד י ס פ כ
למב* ^ אז גם הצדיק מקבל השפע כפלי העוברת שמה כלי לעשות חסד לנשמ^הרשעי' להעלותן
מקום שכם ר״לשהזא ודוק׳ י)יהי כניא אביס מצרימה ולא כתיביכבזיאכמלמ^ בארז עד מ
משם וז״ש ויעבור אכרם בארץ
שהטמין אותה וכי׳ 'כפי׳ ר ש״י וכו׳ ור״ל שהסתיר מ ע ש ^ יעני׳ הרשעים עד אינ־ןן מזרה י״ל כמן מקום מוכן לפורענ
ואפ״המידככזאאבר^ הנעשיס ע״י הגוף שנקרא שרה ^ י ה א ר ץ • דהיינו שי;זא '..תוקף הדין לישעי׳
מציימה
1
בן פורה י»ף
מצרימה שלל למקום שליטת הקליפות כםבת חטא הדור השמים וכאשר נבאר א״כ ליל לעשות זה כאן * ועי׳ שאמד
שאודיע טבען כעולם שיהי׳ אכרהם צדן לככול ושיעורם׳ מיל נתאחזי בהם החיצונים יתקת האשה בית פרעה *
אך לאי׳ בעת אשר שלט אדם בארם לרע לו ויש ולאבדם שמו בארז והנה הי׳ קו׳ ראשונה אפשר י לבאר חלא באירן
היטב בעבורה שבירר הניצוצות אבל היה לרע להם ולכך עפ״י שכתכתי כהקדמה בי־אזר מזמור ק״ז וביאר הש״ש
זינגע ה' זגו׳ זלכסוף ויעל אבדם ממצרים זכר ר״ל שחזר ל ׳ צריכין להולות זכו' ־ וא*כ\״ל לה״נ קאמר לאכרהס כלי
י
שיהי׳ ל׳ יסודות שלו מרכבה לשטנה אל ל׳ איתיוית הוי' לעלות למדדגתז וכל אשר לו עלו עמו וגל׳ל • ויהי ריב
כין רועי מקנה אברם וביןרעי מקנה לוט זגז׳ והיא כי נזרע צריך צהםיר חלק הרע מן ארמ״ע זללבק בטוב זכמ״ש
האנלי מוהרח״ז׳ כסיר האבות הן המיכבה באופן ההוא מררגתהצליק היינו שצליךעוד להתגרות עסהיצה״ר
וז״ש ל׳ מלריגות לן לן מארצן ממוללתן ולהתגבר עליו אבל החסיר הוא שאין בו יצה״ר כלל ואינו יעו״ש *
זמכית אכין אל האת אשר אראן ^ור״ל שילן ויתרחק׳ מן צריך להתגרותכלל זז״ש ויהי ריב וגו׳ ור״ל כי עד עכשיו
היה לוט שהוא היצה״ר עמו שהכניעז וכנ״ל ועכשיו שקנה חומר עטרות הרע שכל׳ יסודות ואז׳ יהי׳ כסא ומרככת
אביס יותר מדריגה• בשוד שכ׳ בזוהר דעייל ונפיק שנכנס אל השכינה שהי א הארץ אשר אראן ארץ עליונה ול ״צ •
{
למצרים ויצא בשלום היה רוצה להתקדש ייתר ולפרוש עצמו יכדילכאר כ׳ קו׳ אחרונות נראו :לבאר חחלה המשך
מן הגשמיות מכל וכל:ולא יהיה בו יצה״ר כלל וז״ש הפרד הפסוקיםשאח״כ וייצא איתי החוצה ויאמר הכט נא השמימה
נא מעלי וכו׳ ועלתה בידו שנא׳ ייפרדו איש מעל אחיו וספור הכוכטס וגוי כה יהי׳ זרען והאמין כה׳ ייחשכ׳
׳שנתפשט מהגשמיות ודבק נפשו ורוחו ונשמתו בו יה׳ ואז לו צדקה ויאמר אליו ־׳ אני ה׳ אשר הוצאתין מאור כשדים
ויאמר ה אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שדבק מחשבתו • לתת לך את הארץ היאת לרש תה ויאמר כמה אדע כי ,
והספיקות רבו א׳ שיש להבין מה זה אירשנהוגו׳ י לברברים רוחניים והשיג בשכלו בעולם הרוחני ח״ש שא
ענין־שהוציא אותו החוצה ולא אמד ליי זאת גם בהיותו *עיניך מן המקום אשר אתה עומד שם בהתבח־דת מחשבתך
פה • ועוד למת כאן ויאמן אל דבור והבטחת הש׳׳י בלי משם תראה ותשיג בעין השכל צפונה ונגבה וגו׳ וק״ל
ונבאר פסוק ויעבור אברס בארז על מקום שכם עד אילזן שוס אות ומופת משא״כ מקורס שלא האמין לדברי השם * .
איך מורה ופי׳ רז״ל הראה לו הר גריזיס זהר עיבל ששם קבלו לעזר אין תיכף אחר לכתיב והאמין בה׳ וגו׳
אמר במה אדע זלא האמין להבטחת הש״י ח״ו • זנ״ל ישראל שמעת התורה וכן׳ י ולהבין מה ענין זה
ל׳ל דאי' בח״מ ה״ל מתנה הנותן מתנה על תנאי אם דמצינז לחז״ל שאמרו שהתנה הקב׳יה בשעת בריאת העולם
שיקרע ך!זדם שהקנה בא׳ מדרכי הקנאה מתנה עמו התנאי מוטב על כל פרטי המאורעז׳ שיהי' אח״כ עם הים
<נן ע ס ־ ואם לאיח״כ אף שלא קיים התנאי מתנתו קיימת וא׳ מדרכי צפני ישראל שנא׳!ישב הים לאיתנו לחנאו
ובזה יובן דכאן כחן הקב״ה השמש וירח שירום בגבעון לפני יהושע ועם הדג דיונת הקנאה היינו הילוך זכז׳
י ויש לחמוהו הקצרה יד ה׳ לשנו׳ הטבעי מחצה לאבלהס את ארן כנען כמו שנא׳ ויאמר לזרעך אתן וכיוצא בזה
גס אח״כ בלא שום תנאי כי הוא המחדש בטובו בכל יום אח הארז הזאת וגו׳ ולולי שקדם התנאי שהתנה על מנת
תמיל מעשה בראשית ואי משום לאין כל חדש תמת השמש שיקיימו •ישראל את התורה כמפורש בשביעות הר גריזים
וכו׳ היה י!זנה אצרהס בהילוך שהלך אז בארץ מ ע ן מיל א״כ ק׳ גם בתנאי מ״מ הוא חרש ־ ונראה כי העזלימתנהג
עפ״י 3׳ מלריגזת א׳ עפ״י הטבע וב׳ למעלה מהטבע ויש יאחד המתנה מייל ושוב לא הי׳ התנאי שאחריו מבטל את
להאריך בזה ויבואר בדרוש לשבת במקום מיוחל יעז״ש ואצו המתנה לכך מיד שנכנס אביהם בתוכה קודם שנחן המחנה
ב׳ מדריגות הוא לפי הדרגה ומעשה בני אדם יש מתכלג היאה לו הקב״ה התנאי והשלועה שבהר גריזים ועל סמך
עפ״י הטבע בדרכיו ועבודת הש״י ויש מתנהג דרכיו אמי־ צו הקב״ה לזרעך אתן את הארץ הזאת התנאי
ועבודתו ית׳ למעלה מהטבע ולפי הבחירה של האדם כ ן ־ באופן שאע״פשקנאה ;הילוך מיד אתר הנתינה שהבטיחו
במדחו מודדן לו עליי הטבע או למעלה מהטבע וכליש הש״י מ״מ לא לטל התנאי וק״ל־זעפ״ויזבןפי׳הפסוק והאמין
3ה׳ ויחשבה לז צדקה • זזת אין לז שחר • זנ״ל דאי׳ בסי' בספר הקצה דלכן נקראו מדות שהוא מרה כנגד מרה וכוי י :
יעז״ש ומטעם זה אמרו חז״ל .שלא ניךע הים עד שקפצו ׳קכ״ה ה״מ למתנה צריך קנין היכי ללא סמכה לעח הנותן
השבטי׳כתזןהים עד חזטמ׳אז נרי׳ כי הי׳נס למעל׳מהטל כגון מחנה מלוב׳ אבל מתנה מועטת יםמכה לעת המקבל
זכמ״ש מה ח#יו אלי כעתיקא תליא וכו׳לכךהוצרכו .השבטי' :קל ואין הניחן רשאי לחזיר בז ואם המקבל מתנה עני אף
במחצ׳ מרזב׳ אינו חוזר דהוי צדקה ואמירה לגבוה וכו׳ ובזה ג״כ לאחוז באמינ׳אומן זיוצר הכל למעל׳מהטבע וקפצו בים
ואז נקרע זה״ה ככייצ׳כזה בדהע״ה ומעתה מבזא׳כי היצרן יובן והאמין בל׳ר״ל שסמכ'לעת הניחן אף שהזא מתנה
לתנאי כי הכחיד' חפשי׳ ושנא במי^ן יהי׳ רק ע״פ יטבע •$רוכ׳6ה ־משני זיחשבה לו צדקה רילדסבר אברהם שהוא
יר
יא' לא ר ע הים שהיא למעל׳מהטבע ופן יאכלו ח״ו ע״י מדין צמןא יבחן לו ובצדקה איצו חוז־ אף במתנה מרובה
ף ח ז
המצריי׳הרודפי׳אזתם ומי יקבל התירה י י העילילתזהו• לכןממכה דעתי של אברהם והאמין בה׳ וגו׳ זק״ל •
השכל וכללים לכן היצרן להחנז׳בשעתהבריאה זהזש׳הכל בטבע הבריאה פ( ג ע פ מ ו ס ר
ואז גם אס יבחרו במרת והנהגה עפ׳יי הטבע ג״כ הזכרת גדולים לעמדת
השם ייאיד ה ׳ אל אביס לן לך מארצך וממולדתך ומבית הים לקרוע לפניהם והי׳ה באינך שמש כגבעון זכי1צא זכז /״
וכזה יוכן כי אברה' ושרה לא היי 3ט3עס להוליד שהי׳עקרי' אל האיז אשר אראך י ופי׳ ר&״י לך לך כאן אי אתה
זז״ש אכרם הן לי לא לתת זרע כי ידע בעצמו כי מצד־הטג' זיכה לבציס זעיר שאודיע טכעך כעזלס ״ ויש להקשז״דה״ל
א״א להוליד וכזה היתה תשובתו ית׳ כי לאדם שמתנהג ע׳׳פ לקצ׳זלומר לך לך ^ הארץ אשי אראך זע• ׳כפל לשונו׳מארצך
ע״פהטבעמשא״כ הטבע אז למעלה ג״כמשפיעיךלו ״זגה ממולדתך וגוי ועזר שאמ׳כאן אי אתה זיכ׳לבני׳משא״כ
אברה׳ שהי׳ מלתז מלת החסר שהוא למעלה מהטבע כנודע
'P °*.יא גם שס צא זכה כי אם שהגביהו למעלה מכיפת
צלך
ב\ פויה; •וסן*
ויבזה מעלתי וכזי'וז״ש וממולדתך ללינ0הטכעי שמלל• ע?/ו' לכך ויו$־ אוחו החוצה למעלה מכיפת הרקיע שהוא'
יראה לשכר אותה כלל ומבית אכין ט אכין נק׳ חכמה אכא לנןעלה מטבע המזלות של בריאת העולם ודבקז כמדתו
ובי׳אביך הוא בילעול׳המחשכ׳והכוונה שירא׳צתקןהמקשבו' י* צשנית הטבעו ״ ונ5יל הרגיש אברהם בעצמו שזצה לעלות
v
היעית ע״ר שביאר טורי זל»7ת ובחנתי מזע במדריגות שהוא למעל׳ מהטבע והיא מדריגת האמנה וז״ש
.שידע נברר * במ״א וז״כוומיע $אבין .והאמין כה׳וגו׳ כי האמנה בו ית׳הוא עצמות הדביקות־
מה שנפלו המחשבח מן בית אכין' שיחזזי להענותן ו ע " ן י
v
שנתדבק בשס הוי׳ ב׳׳ה שהיא למעלה מהטב׳זכמ״ש הרמב״ן:
תזכה אל הארץ העליונה אשר אראן':זד י״ל ונבאר ?ייהזמל ־ הפרש שס שדי הוא הטבע ־ ושם הזי׳ הוא למעלה מהטבע
:
הימאח־ים לצאת מן ה:£ת1ממהרי׳ לבא דהל״לאישכא יעו״ש ״ בפ׳ זארא זז״ש זיחשי׳ לו צדק׳ לנודע הפר׳
ונ״ל לא׳מרז בש״ס באו וככיז ל־ןח jשכת מצכתא וכויוהעכין ובין צדקה ובין צדגן כי זה ה׳ עלאה וזי* ה׳ תתלווה והאמנה'
למבואר בכתבי האר״י זלה״ה שנרין נקבל נר״נ דהיינו מ # הוא ה׳ עלאה,כאשר בבאר במקומו וז״שויחשביהלוצדקה
ביזם ד׳ דוח ביום ה ׳ ונשמה ביום ו־ וכן אחר שכת יוס א ׳ ,
והבן • וכאשר אמר לו הש״י אני ה׳ אשי הוצאתיך מאור
נשמה יום ב׳יזמ יום ג׳ ננש וכו׳ יעו״ש ובזה יובן באז ונצל• / השדים לתת לן את האי׳ן הזאת לרשתה דהיינו ירושה לבניו'
לקראת שבת זכז׳ לעשות ה.נה ג׳ ימים קודם שבת זג׳ימיס ; אז שאל כהוגן במה אדע כי אירשנה והזכיר ב׳ שמית הוי׳
לאח־ שבת אמנם בסדר בריח 1העולם שנבר׳האדם בערי/ן אלנ״י כי א׳ע״פ הטבע וא׳למעלה מהטבע ור״ל דנודע כי
י הי׳ השרי תחנה המחתי-י ׳לנא? מן השבת ג׳ ימים זאק״ע כיבוש א״י ל״א מלכים והעברת הירדן הוא למעלה מהטבע
ממהרים ג׳ ימים קודם לשבת ות״ש ובזה יובן לן לן מארצך י זזה אינו ראוי כי אם לפי הכנת האדם שמתנהג למעלה
לקבל נפשמעשי׳ שנק׳ ארץ ואח״כ ממיללתך שהיא רלח י מהטבע ושאל אברלם״מאיוי שהנחירה חפשית ובמה ארע
מיצירה זאח׳יכ מבית אבין שהוא נשמה מעולם הבריאישנק' י כי אירשנה כי ארע הוא לשון הא:גנה ודביקות בסוד וידע
ואז תזכה אל הארץ העליונה אשר ארל(-״־ בית אבין כג״ל אלים את חזה זכמ״ש בכל דרטד דעהו זא״כ אין נתינת א״י
- 4
הוא במי׳ שבת זהבן• במוחלט כי במה אדע שיזכה זרעי להגיע למלריגת דביקות
ה^כלילדלומאר^׳ פן׳ ד עי׳פ נג־םר הנק׳יליעה כלי שאירשנה והשיב לו הש״י שפיר קאמר׳ ואמר
זגו׳לבארזהל׳צלבאד קחה לי עגלה משילשת וגו׳ ביום ההואכרת ה׳ את אברנ1
תחיל׳פםוק אמרי נא אחותי אי) למעןייטב לי בעכורןזק^ , ברית לאמר לז־ען נתזי את האי־ץ הזאת לרשתה ופירושו
נפשי בגללן ופיי׳רש׳יי שיתנו לי מתנות זכש״ס דרשו א״^•״ חז״ל נתתי משמע מכבר כי אמירתי היא כאלו כבר עשוי׳
אוקיה לנשייכז כי היכי לתתעתריו שנאמ״ ולאבדם הישי^ י וכו.׳ זר״ל כי אין אחר המעשה כלום והמעשה היא עניין
בעבירה וס י ויש להבין זכי אברהם אבינו היי להוכו א * , קחה לי עגלה וגו׳ ואז נתתי ככר ואין לשנות גם כשיהיה
ת
ונחזור לענין הנ״ל כי יש 3׳ בחירתן כטכע ןק״ל ־
והוא אמר ל מ צ ך מתנות שאמר למען ייטב לי כעמרן
׳מלרגזת .א׳ע״פהטבע וב׳ למעלה מי^טכעולרןשלומי
סלים אס מחוט וער שדון כעל.ולא תאמר אני העשרתי א ת
אמוני ישראל.בעמדתן כתורה ותפלה לתכלית שיעלל
.אברס היי שהי׳ שונא)לתנות וכמי שאמי הכתוב של}*'
, ׳ממדריגה תחתונה אצ העליונה וכמ״ש האל״י זלה״ה שזהו
כלתעו^י מתנית יחי וגם דכתבתי במ״א ביאור משנה
עיקר העבודה להעלות העולמית זהנצוצין ובזה יובן לך לך
מארצן וגו׳ ר״ל שילן מן מדרגה זו שהוא ע״פ הטבע שנק*
אלצן ומולדתך ע״ש ארצי׳ וטבע התוללה מצל אביו וכו׳ מ[
י ** מ
תועלת)אנשי הייזחני וכו׳ ודפח״ח ובזי.יזגן הלוך ונסוע הנגבה שהוא למעלה מהטבע ללבק לעולמות
יפורש בג׳ פנים עולם שנה נפש ואזכיר א׳ מ ה ל ו א י ד ?ף *
ה ט
ז
ד
;עליונות זז״ש אל הארז אשר אראך שתזכה לראות כעין
^ ח .ם ויו:ף לקח כי נודע אברס הוא כ ח נשמה ושרה י/ 'השכל עיי דבקות והאמנה שהיא הידיעה שיראה אדן
בחי׳ הגוף והיינו באדם פיטי נקרא ה ח מ י והצורה א \ ז * העליונה והתועלת פרטיות השייך לן בזה אלמי התועלת
ושרה ובכללית העולם אנשי החומר נקיא שדה זאנן ה ׳ צ ^ הרוחני ט כאן אי אתה זוכה לבני׳ר״ל כאן כשתהיי במדריג׳
י
נק׳ אבדם וכרי לחבר אנשי החומר עם אנשי הצורה > ר > זו שהיא הטבע ׳שהיי ערג משא״כ למעלה מהטבע וכנ״ל *
זר״ל ועוד מעצה בזספת ועזר שאזדיע טכעך כעולם •
ל א מ ר א ב ר ס ן :ח י ד י י | א ת ח א ע ו ש ה מ צ ו ה ג ח י
' אכש ^ ' ,מלבד התועלת הלל והוא .שאודיע טבעךבעולם ור״ל
!
ט א ח נ א א ר ן י ת י n ( S ר מ א ומ״
יאחו^ד :צורה לשת אנשי הי* 'לדבק ולהעלות מדריגה חחתונה שלך הנק׳ טבעך בעזלס
הם הוא חיבור א׳ יותר מאיש ואשתו כמ״ש בזוהר כי א ^ , ״ העליון שנק׳ עולם לשון העלם ונסתר חיש שאודיע לשון
ואשתו לפעמי׳ יש פירוד ביניהם הןבימי טומאתה או דביקות מדריגה תחתונה בעליונה וק״ל •
ז ה ת י
אמ- י י> יי ל ח
" ז
' כ ח ב ו י י מ ת י א ח י ת י ח א כ מ ש 6 י ש מ ט
אמרי נא אחותי את והתועלת היוצא מזה כי העושה ש ש מ ע ת י ממורי ״פ ן ע m פן ע״פ
ג
׳ ׳ ׳ ו י י י ״ ך • • למען ״ ו י ״ י wי־ ע ס כיאזקכתבתי גמ״א • וכעת נ״ל לפי הנ״ל שכתבתי ״
.נכשי ע ל ל ן וק״ל ולזה רמזי בש״ס אוהירו לנשייט ד ה י ! £ ; שיעשה מן ערב ביר כג׳ כחי׳ עש״ן כזה ייכ! לו לך מארצך
^ לחבר אותם אנשי החימר עם אנשי הצורה כרי ש ת ד
< ע ת שיעשה מן ארציית החומר צורה והיינו כפיטיח נפש אדם י
. שעל ידם באה השפע בגשמי לאנשי הרוחני כנ״ל והבן זה״ה בכללות העולם שיעשה מן אנשי החומר צורה pv י
ועתה נחזור לביאור פסוק הנ״ל ויאמר ה׳ אל אברס לך \ •בכחי׳ שנה שיעשה מז יצה״ר יצ״ט • וממולדתך לכמבתי
ל ^ מ ע ת ׳ ממורי זלה״הכשםרכינו
א תיעלת
<צאע3 .מארצן ט ע״י אנשי החימר י י ' ע י א ר צ ו שנ
במ״א
הצורה שנק׳ אברס שיקבלו על ידם השפע בגשמי ויהי ׳ j׳*י גאון .כי עקר ׳סעדי
ז ז ה י u
י
האי ־פנאיצילןבמעלזת ומדדגית לדבק ברוחני
1
*ליאת הארס בעה^ לשכר מלית לעות ־ שלו שכעית :
^ אראן
1
בא בן עוררו *ftf
ארציות התומר £י5ז 5צ#יע אבר קטן לריוף אחר חמדת *•)נבאי עפ׳* סוי וכללים גלולים לעבודת י&« ptf$fc
עה״ז ועין שהיא אבר קטן לא תשבענה ואדרבה גרפזיהי. &משך־ הפרשה לך לך מארצן וגז׳ ויהי י רעב כארץ וירד
רעב בארץ כי משביעו רעב וירד אברם' היא הנשמ? ׳,אברסמצרימה לגור שם כי כבר י הרעב ויהי כאשר
מגרמה אל מילר הגוף לשעבד הנשמה לציכי . j'uvxjw ,הקריב לכיא מצרימה ויהמר אל שיי אשתו הנה נא ילעתי
ויהי־ כאשר׳ הקריב לבוא מצרימ' לקחת הנשמה עצה והתחנן !כי אשה יפת מראי* את זהי׳ כי יראו אותך.המצרים ואמרו
ל:גוף וייאמר אל שרי אשתו היא.האשה הסוחרת הנ״להנה. אשתי זאת והרגו אותי ואותך יחיזאמרי נא אחיתי את
נא ירעתי;י אשת יפת מראה את שהיא האשה .הצחמדת למן ייטב לי בעבורך זחיתה נפשי בגללך והספיק׳ יבארו
למראה בעיני רוב העולם שעוסקים 3ר»ז3פרט אנשי החומר :ילל לאי׳ בש׳יס כ״כ אמר רכה בב״ח זימנא חלא $לינא
בעלי מיצר וגבול .והי׳ כי יראו אורן המצרים בעלי החומק בםפינתא זחזינא לציפרי לקיימי עד לןסולי במיא ויישא
והרגו אותי לאברם הנשמה שלא ישפיע לי שגם שפע -תיוק ׳מטי לרקיעסכרינא רלאנפישי מיאוב^ניןלקרודינפשי
הרותני רק אותן יחיו להשפיע שנערב לחומר הגוף צכ3 >פק בת קלא ואמר לא חיחח דהא שבע שנין דנפל חצינא
אמייי לי אחותן את לעסוק גם בגשמי רק לקשר .מעשה }לבר נגרא ולא מטי לארעא זלאתימא דנפישי מיאאלא
הגשמי של הגוף אל המחשבה מקום הנשמה שהיא י רוחני !!מ־דיט וכזיוביאר בעקידה דףס״א אגדה זו בתחל׳ שער ן״ל
וזהי לשון אנדי ליסוד המחשבה כנודע .זעי״ז ושיחה נפשי בארזכה אין קטובת החיצוניים שהם העישי והכבוד הם
בגללן שיהי׳ קיו^לשניהם כמו שכתבתי ויאהב גם pfi : ,עניינים מדומים כלתי אמיתים מצד ג ׳ פנים האתר שהם
יחל מעשי הגשמי השייך לרחל כשהיא כמשך.מצאה מלט ת ׳עצמם מעידים שהעדרם טזב ממציאותם ט העזשר אינו
ועפ״ז נבאר ש״ש יבינה עולם המחשבה וכו׳ והבן • משמש רק בהוצאתו א״כ ההוצאה בוטוב מהקיבוץ ר\נ!ן
דב״ב פרק קמא דף י״ו ות׳ ברך את איברצם בכל וכו׳ רי׳א גטזמת האמיתית שימצא השצימות בקיבוצן והדבק כהן
המודעי אומר איצטגנינית היי לו לאברהנז ללבו שכל ןוז״ששלמההע״האצ תיגע להעשיר וגז׳ התעיף עיניך בו
מלכי נמרח ומערב ,משכימין לפתחו רשב״י אומר אבן טובה ןאיננז m׳ * פנים הב׳ שלא תשבע הנפש הרזדפת אחרי׳
היתה תלוי׳ לוי לאברהם אבינו שכל חולה שרואה אותה מיד באשר יחלום היעכ שאכל ושתה זכז׳ זז״ש חז״לאברקטן
מתרפא זגשמתכתלה הקכיה ותלאה כגלגל חמה׳ אמר אביי יש באדם משביען רעב זממלבז שבע ואבר קטן הוא העין
היינו דאמרי איגשי אידלי יומא אידצי י,צירי וכו׳ וכעקיידת׳ *מ״שחז״לגש״ם דתמיר שנתנו לאלכסרר מג״עזכו׳כ^
שער ד׳ ביאר זה כי יש ציימוי ויש שימיש חכמים ולו/יעו״ש• עיני אלם לא.תשבענה פטם ג׳שטזבית אלו מזומנים להפסל* !
והספיקו׳ למה מלכי מזרח ומערב ולא צפון ודרום • ועור. ופז׳ א״כ בהתחבר ל פנים אלו מעידים חסרזנם והפסדם
מהו משכימין לפתחו ועוד ק׳ יןי׳ התיס׳ לרשכ״י שכל חיל<ז ום׳ :וכזה יובן ביאר ש״ס ה ל ל כי בר׳זרפם •.אחר קיבזץ .
וכו׳ הא עד יעקב לא הי׳ חוילה וכו׳.ועו׳ במאי פליגי רשב״י העושר כדרך אני׳ בלב ים היי רואה קרסולי השתדלותם ;
זר״א המודעי זכו׳.ושאר הספיקות * ואגב נבאר ש׳יס ה ל ל שקועים במי ים ההצלחית ורצה'לדלוף אחר ענין זה ג״פ
רב״ב רפ*ק הספינה רבה :0״ח רחזי ציפרי קאי רךםזלי' יצא ב״ק מעצח השכל האללי ואמר הזהרו מהם ומדרכיהם
במיא וראשו עד שמים וכו׳ י זצראה דר״א המוידעי ורשב״י כי כל ע׳ שנה שהם שצות האדם יוצאים בעסק זה ועליין לא
מפרשי פליגתא לתנאי דמר ם״ל ככל גי׳ כן ומאחר שהי׳ לו הגיעו לסוף התאוה והחמלה כמ״ש אין אלם מת וחצי
״
בן הי׳ צריך להשיאו אשה וכפי׳ רש״י וכו׳ ודיי 3ש ם דכ״ל קאותובילו ולא מימא לנפישי מיא גולל הכמוח ואיטת מ}
ס״לכח הי׳ לאברהם ובכל שמה ויש להכין כמה פליגי וגם דרריפימיא מפני גודל הטירוף והבהלה שיש לאנשים׳
איך כליל כמציאות דחדא מיסזי ח״ו כשקר כי אם .לומר אחריהם זכו׳ יעז׳׳ש׳ הרי מבואר מעצת השכל אלד שהיא
זכמ״ש בפע״ח ה׳יל ר״ה,דמר ס״ל בניסן. דשניהם אמת הב״קשלא לרדזףאחר עטינים מדומים שהם העושר והכבל
לברא העולם ומר ם״ל בתשרי ימפרש דשניהם אמת זה מחמת טעמים האמזרים בלפנים הנ״ל אמנם כאשר משמי
בעיבור וזה כלידה וכו׳ יעו׳׳ש זה״ג כך לפעמים נקרא בן והשכל אלדי בגלות היצה׳׳ר זהחזמי כמו שהי׳ בגלות
ולפעמים כת והענין כי המלכות נק׳ בתו של אברהם מרת מצרים וכן כגלות הזה האחרון שהם טכועים ומשוקעים
החסד כי כל בנין פרצוף המלכית ה;א ע״י התסד כמו שנאי נחמדת תאית עה״ז אז אינם משגיחין בבת קול הלל
:
והוכןבחםד כסא וז״ס מגןאכרק׳כמבואי־ ככוונת תפלת י'׳ה >$מזהיל לא תימת רהא ע ׳ שנין וכר כמו שכתבתי כמ״א
יעו״ש וכד מ״צ אתחברת בימינא מדת אברהם ע״י כשרון, ןיאזר נלצוהאגט ה ׳ אלדין אשר הוצאתיך מארץ מצרים
מעשי הת&תולי' א' ימינך ירוד תרמז אויב וכמ״ש בזוהר לךי מגלות החומר והגוף שנקי מצרים בעל מיצר זגביל זכויי
לן רף פ״ו ע״ב טון לאתעי אברהם למירלף אינק מלכי? ןגמ״א עבדים היינו לפרעה במצרים זכו׳ ואלו •לא הוציא׳ ]
מ י ן אלדיס אל דמי לן עד ראתקשר כולא כ^ו־הס יכו' או, הקב״האת אמתינו זכז׳ והנה כתבתי במ״א ענין ב׳ נשים׳ I
( משא״כ בנשלון מעשי ימינן ה ׳ תרעץ אויב יעי״ש ־ א :התז רה היא א שה צנועה והשנית היא הפרנסה נק׳ אשה׳ י!
תחתונים נשארה בשמאל זח״ו השיב אחור ימיני וכמו יפת תואר הסוחר׳ זכמ״ש בעקידה משל מזה יעז״ש וכענין
,
שכתכתיבמ״א ביאר משנה והי׳ כאשר ירים משת ידו וגבר הנהגת האיש עם ב׳ נשים אלו יש ג׳ כחי א׳ שעוסק בתמ*ן יj
ישראצ זט׳ייהנה כמו שהאדם בעל בחירה אי אפשר שיעמוד .ייכיקית ה׳ גס בעח עומקו כסחורה ופרנסה ב׳ ש חחלה
על מדריגיאחד חמיד רק לפעמים עזלה זלפעמי׳ יוריד כמו מקשר ומדבק עצמו אל האשה הראשזנה החזרה זלביקית הי'
שכתכתי כמ״א ביאר ״ם העמידני על רגל א׳ זכז' כיי
ש
זאח״כ יוצא להתעסק בפרנסה עס האשה הסוחרת ל ׳
(
האדם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימ׳ בחיבור תזמר המגרש אשחו־ראשזנה הצניעה לגמרי ועוסק ירק באשה j
;
וצורה לכן בני הארםישנק׳ מלאכי אלריס שלוחי הש״י כעזה״ז' שוחרתזכמז שכתבתי מזה במ״א ביאור פסוק ויאצב גם את ןm
עולי׳ ויורדים בו ומ״מ ה׳ נצכ עליז ,לשומרו שלא ישאר, ״ דקל מלאה וכז׳ובזה יזבן ויאמר ה׳אל׳אכרס היא הנשמ׳שנל
בירידה רק יזכה לחזור ולעלות כן הלכנה מדת המלכית, **יםלו לךמארצך שלא ישתעבד הנשמה 4י ארציות חומר
קהיא עולה ויורדת? ,לי מעשי בני אדם ג״כ בקסרונה; ^ 3י :א ם א ל ה א י ן . .־אשראראך •אשד ׳ עזלמך^תראה I
ולפעמים ־ יא" י • • • ' ־ - ז מ מ * ז ה ב מ °א •• זיהירע 3כארז ל׳ל מצד , מ י י
ו
יכן פורת יוסף
ר״צ כאשר האדם יודע צגעי למזיישהואחולי מפ^ובמזזדי• לפעמים במלואה עד.לעתיר שיעביר ר ו ח ,הטזמאהמן
היקטכות אחר שיש ל! דעיזה אז ממתיק<לי הדעת־זי* ע מ ר ה >דץ*מ"לאה ה א ץ רעה את ה׳ שיהיו בט האלם בתכציתי
וכתבתי מזהיבמ״א וזהו רעלאלןל ש ב י א ר מורי והשנימזתחזגם הלבנה יהי׳ אורה כאור החמה וגו׳ בלי
משח״כ כשהזה בשזד ההסתר ׳ כ מ ו שום חסרון כצל רק כתכנית השלימות ממנה תועלתהעלי׳
זאנטהסתראסתירזכו׳ ש מ י מ ,שביאר מורי והירידה הוא כמו שכת בתי מ ל ח לכי ומשול כיזם ובלילה
יודעי שטח .חולי ברוחני אז א י ך צו ומי גם כתבתי באברהם שלא נקרא אברהק שלם על שמל
רפואה למכתו האגושהלכך אמר שפיר שכצ סוצר vש מ א ה ב * אחריםזי׳׳שהתהנ ,צפני והי׳ ממיס בסול שבע יפוצ צדיק
א׳ .מתרפא ותח״כ תצחה ב כ כ ! 0 יורע חסרונו נליבחי׳ נקם סול ו ׳ כורע נגבי ה׳ צהעלותי; וכי י זל; דזתו מ״ש
צכס יראי שמי שמש כ ד ק ה חמ$גיי תבן כסוד הרחה ויסכם אברהם במקר ויחבוש את חמורו כי יש ב׳ מלות א׳
מיפא בכנפי׳ר״ל כי הכמה שלא ידעה חסרזנ׳כמו ש כ ת ב ת י הבוקר אור גק׳ אור חסד כ׳ גק׳ בקר יסוד זכמ״ש בזוהר
במ״אמשאי״כ השמש ידעה מעלת עצמו וחסרונו חז־יש צ ן והאנשים שנסו יעו״ש וכאשר הי׳ אבדם במדריגה עליונה
ח מרפא וכן האלם זהק • ובזה נבא לבאר ש״ס רבה & < ׳ לח הי׳ מ התמכרות ע ם אנשי החומר שייכל להעלותן ט
י
הנ׳׳צ כי זכרתי שהירידה היא תכצית העני׳ והענין כ ש כ ן ד כ ק ימם אחר שירד ממדריגוחז ונק׳ אברהם שנתחבר עם ה ׳
* ־ <*"ע צ 3 א אי ת ט ח
לו איזה חטא שיגג ושקר חסרון הנין' זז״ש וישכם אחרונה אז הי׳ בסוד שבע ׳פול צדיק וקם ־
להבין שיתחבר עי״ז עם אנשי החומר צש»ב בלעלות ז ה י י ^ אברהם בבזקר שירדיממדדמתז שנק׳ אור אל מדריגה שנק׳
שלא לדעת משא״כ אס ירד בלעת ובכוונה מכוונת כלי ש י ר ^ שלא לחברן לחמיו אנשי החומר בוקר אז ויחבוש את
האזמ-: י לו תכלית עלי׳ ה ל ל א* לא מהגי כמי ששמעתי ולהעליזתן י ומעתה מבזאד שיש ירילה ועלי׳ לבני אדם ויש
תשובה ו ה נ ו ע ז אחטא ואשוב אין מספיקין בילו לעשות ירידה זעלי׳ למלכות מלת דוד הע״ס וזה במש^מזה כאמור
כשלא הי׳ החטא עם הדעת אז מספיק לתקן <לי ה ד ע נ ן • וכאשר יש עלי׳ למלכות באצילות אז היא ה' אחרונה שבשם.
זלפח!ח ח׳יש משא״כ כשחסא ע ם הדעת במה יתקן זכו׳ בן ד׳כסוד לכורא זז״ש שני מאורות הגדולים כשהם בחיבור
ה״נ pוזה ל ל ביאור הפסוק זהי׳ .בשמעו את לבלי ה א כ ה וכאשר יש ירידה למלכות בבריאה ושאר עולמות צהיית ראש
החצד וגז׳ על והבדלו ה׳ לרעה זר״ל בשמעו את לברי עצמך אז היא בחי׳ לשועלים כטרוד בסוד לכי ומעטי
מ ו ל י כ י החטא הוא עצם העונש זה^השאין השכר ו ,י
ה ע
נוקבת בסוד אדני אז אלדיס מ ל ש בשלח ה׳יר״היעו״ע
הסכמי רק עצמי א״כ החטא הוא לברי האלה ממש וא*2 וכתבתי מזה כמ״א ולכך כאשר מ״ל היא ה ׳ אחרונה מחובר
האלה ה ו ^ כשישמע כי הירידה שהוא הרטא מקי לכרי לשם בן ד׳ נק׳ בן זכר בסוד שם ב״ן השייך לאותה׳ שבשם
לאמר שלום יהי׳ לי עי, .לתכליתהעלי׳,והתברך בלבבו כיע״בהיאי׳באצילו׳ ס״גה׳ראשונהמ״ה ו׳שבשסזלן
בשדרות לבי אלך לירד ע״י החטא מאחר שכוונתי ־למען* ה׳ אחרונה שבשם • וכאשר היא בפירוד נק׳ בת נוקבא בהוא'
,
P <r ספות הרזהאת הצמאה לחבר אנשי החומר שנק אלריס או אדני א״כ מבואר רלא פליגי הני תנא מר איית
שמשביע את עצמו במעט טוב שעושה.עם הצמאה אכשי זמא״ח ו ל פ כי בכל ג<׳ ב״ן וגס בת שנקי בכל שניהם אמת
טוב לא יאבה ה י הצורה שהוא רעכ יצמא תמיד כעשזח וזה בירידה זזה בעלי׳זכ״כ גפסוקירמי׳סי׳ל״אכיברא
סלוח לו כי האומר אחטא ואשוב אין •מספיקין בי ח וק״ל - ה׳ חלשה בארץ נקבה הסובב גבר ופי/רש״*־ נקןנה תסזבב
קיימא ק ר ס ו ל י ובזה יובן מעשה דיבה ב ל ח דחזי ציפרי להיות גבר וכו׳ יעו״ש והב? י ומבואר עול כי בירילה בשם
בחירי :מ ח ו ב - במיא דישא מסי לרקיע שהוא ארס בעל אלהים גי הטבע שהיא איצטגניטת ובעצי׳ נר^בשם ידור׳ ,
יקי־סזלי׳במיא ו ל פ ע מ י ם מחומר וצורה לפעמים יורד לך לך שאזריע למעלה מהטבע כנודע וזה שאמר הש״י
עולה וראשו כשמים כמו סולם ה ל ל והבין ש ז ה ז צ 1
קןע טבעך בעוצם• ובזה יובן ש״ם ה ל ל והי ברך אח אברהם
י ׳ ט ר ע ל ג כ י ה ו ס ו י ה י ר י י ה ז ה ע
' צהעלל^ י ל ' אנשי החימר בכל ס״ל לר״א המזדעי איצטגניניח הי׳ לו לאברהם בלבו
וכו׳ ר״ל כשנקרא אברהם כי אב המון גזיס נחתיך להתחכ׳
עפ״י הטכע עם אנשי החומר שזהו איצטגנינית המתנהג
על׳יקטכעזז״ש איצטגניניתהי׳לאכרהם וכל מלכי
והוי{ ,
במלל־גת מזרת מזרח ימערב ר׳*ל מאן מלט רכנן שהי׳
7י ה י ^ סוד שכע יפזל צדיק וקם ואכתי לא מטי לארעא
ממדריגתו זנק׳ שנק׳ פנים שהיא זמן עלי׳ זאח״כ ירי
ולא תימל* עדיין סוכת דור הנופלת ולא הוקס עדייו
.מ:י־י 5בסיד אחור זז״ש אחזר זקדס צרתני שכתכתי כמ״א.
דנפישימיאאלא דרדפיר״לשיש כמה קליפוח הרזדפ»יש>
בירילה זו כמו שפ׳ הסיד בנפילת אפים וכו׳ לכך לא חיהונך ל מ י ׳ * ותכלית הירידה ששמעת״ ממורי
ועפ״ז יבוארזמר לשבח למר יקיא לבן• ע ם בת*' להיות והבן״
׳ של כמי׳ מערב
וינצרכםכמזבבתזגז׳ד׳ל שיקרא לחר לבן שהוכרח שירד-־. נ)שכימין לפתחו־ של אצרהם היא מלריגת מלטת שנק׳ פתח
מתי יהי?. ממדרגתו כדי להתחבר ע ס בת להעלותה ער להעלותה ?אוהל להעלותה לשוד ן׳ הורע לגבי ה׳
9ן >ה דידה וראוי שיאמר קז לגלית זה ויקרא להר לבן ע ם ב
f בכל לס״ל ואז צק׳ לכל בת בילדה • ורשב״י בא לפרש מאן
וכו׳ וכל השאד. י אל שיזכה לעלות בסוד קיבה אל
ה ג מ נ
גי׳ כן והיינו בעלי׳שהי׳ צחיכו״ל׳אויתיו׳השם שהז׳דכורא
זנבאר פסוק וירד אבדם מצרימה לגזר יובן ממילא • י יז״ש לשלי אבן טזצה הי׳ תלוי׳ לאביהם שכל חולה
ז ט
וגו׳ ואמרו אשתו זאת זהרט אזתי זג!׳ •אמרי נא אמיתי א ^ . ר״ל ט שס ב״ן כחיבור אןר א׳ נק׳ אבן זנזרע ט אית א׳
ה ז ז ב ש פ א י ט
למען ייטב לי בעבורך ותיתה נפשי בגללך והספיקווןרמ' א׳ נחנו י ^ ף ^ כולנו בני איש ^ ל
כ נ י ם אכחנ א 5ד ו כ
זלל חכרתי גליה הנשמה זכו׳ובזה יובן וירד אבר׳ משמ<ן, יקשה'יו ^יבו׳לטריעס יוס^אמרו ואיז"
בגלות החינד והגיף שנק׳ מצרים שישעבד הנשמ׳ צצירך׳ שלק׳טוב! ג&יייונןףהצדק יסוד יאי׳איהוא וכי׳יעו״ש אנחנו
,
הגוף זז״ש לגזר שם כגר בארץמשא״כ הנ שמה במיומה הי*. ויש אכן 0י3ה הי׳לאכרה׳כחי׳מלכז׳בעלילבחיכז ' לכורא,
מלך זשלי׳בגוף לשעבד הגוף לצרכי הנשמ׳בעבזד׳ה׳משא^׳ »;יד׳כי יסז׳עזל׳על הןע׳לשזיזיכלכ״יזסףאחאביו וט׳-וז״^
7
1יקח משיאת ^מו׳ןזסףעמו ולכך גל תזצ׳ןךואיאזתימתרפ
כב ופן* 1
שדת־ בן
;
ד$<#,נהלךאג}גל ז י\כאשרי\,ריבלבאמצרמה ויאמר פרש׳ באףקרא פרעה אל משה זיאמרלכז עבדוftת הי רו!(
,
צאנכם יבקרכס יצג וגוי ויאמר משה וגו גם מקננו יצןעמ נו הנשמה להגיף שנק׳ שדה אשתו ידע ־<י כי אשת יפת מראה
כי ממנו נקה לעבוד את סי וגר יאמר ה׳ לנר נא כאז ני * את כי הגיף נמשך אתרייפי מראה של עהיז כמש״ה וגי
העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב זשמלית •תאזההוא צעיטם שנתניה חוה בזה זהי׳ כי יראי אותך
והספיקו׳ רבו מה סירב עצ נאנכ׳ זבקרכ" יצג וכקביצי מזה ואמח המצרים אנשי החומר בעלי מצר וכבול של עה״ז
במי׳א ועוד וישאלו אין כתיב לבר שקר ח׳׳ו בתור׳דבאמ' צא אשתו»את שיראו שנכנע.אזומר אל הנשמה שנק׳ אברהם
מזר! ושמעתי כי הקלה באמת אמר־ דרך ש^ה יקיזו והס •שהיאיאשתו לייקא והרגו אזת^ע״*גזדצ מלחמת הינה״ר
נתנו במתנ׳רקשילכו צהםוזש״ה וה׳ נתן את תן העם וגוי • ;עם הנשמהשהמקו׳ גורס תגבורת היצה״ר זלכ כמ״ש יעבן
ולי נראה דישתומר וצורה •שהז׳נפשהבהמיי נפרט אדם־א' ^ #י ע קרילכה״ג ביהי^וכו :ולא ירצה שוב הגוף לקבל ׳
וכן ישבכצצז׳העול׳אנשי החונלשנק׳נאן ובקר נפש הבהמ* מזסר^ק חמלת עה׳יז שנק׳ מצרים ובזה והרגו אותי שלא
ויש אנשי הנורה בעלי נשמה והנה משה שאתר לפרעה שללו ישפיע ט חייית הקדושה תירה ומוסר מאחר שאין מקבל
עמי ויעבדוני עבורה שבנכ זו תפלה השייך לאנשי הצולה ואותך יחיו בהיות של הבל ושטית של עה״ז לכך אמרי לי
כמו שכתבתי במ״א מזה אבל מי שאינו בעל עבודה דהיינו אחותי את כמ״ש בזוהר אמור לחכמה אחותי את שעכ״פ לא
אנשי חימר שפיר אמר פרעה רק צאנכ׳ ובק־כם יצג והשיגו יפרוש הגוף מלקבל חכמיומוסר מאנשי הצורה והנשמישנק'
מש׳ גס מקננו ילך עמנו כי מענו נקת לעבויחה ה׳לכתבתי אברם למען ייטב לי בעבורך השפיעו לי מטוכ התורה
כמ״א-על מה אבדה הארץפי'המוני עסומשכי על ש;א ברכו חכמה ומוסר בעבירך כדי להשפיע לך אחר שיש -מקבלין
ובזה וחיתת נפשי בגלצך ודרשו חז״צ שיתנו לי מתנות והקר׳ י בתורה תחלהידכהבתי לעיל אני ברי׳זחבירי ברייכשם ששא
מפזרם^ הא שונא מתנית יחי׳ זמכ״ש אברהם שאמר למלך י זריז ומשכים למלאכתו כך עי׳׳ז אני משנים למלאכתי וכו׳ *
זא״שכי ממנו נקח לעביל את ה׳ והבןזה כי יתרוןאור נמשך !*.דוס ועד שרוך וגו׳ ולכי הנ״ל א״ש כי תואר אביהם הוא
מהחשך וזהו עגין הנפש אשר עשז בחרן ר״ל ע״יי שרא׳בחרן צחי׳ הנשמה ותואר ש־ה הוא הגוף וכע״שבזזהר שם וז״ש
שהוא מעשי הרשע-ים הגורמין חרון אף של מקוס מזה ת י ' וחיתה נפשי שישפיע צי שפע רוחני תורה ומוסר שנקרא
^ יתרון אור מן החשך ונעשו כסא ונתעלו וזהו הנפש אשר מתנה הלל בגללך כדישאשפיע לאנשי החומד ׳וק״ל *
עשו ותייקנו׳ בחרן־ זהק ובזה יבואר דכר נא באז ני העם !׳נבאר המשך פמזקי לך לך ג ל פ מ ו ס ר השכל
נישאלו וגו׳ דכ׳ הרמב׳ים במורה נבוט׳ כי תואר עיןיד אוזן ע״פי גדזליס זכלליס
הוא ע״ר השאלה שתואר העצם הוא למעלה אבל למט׳ הוא T . J Wממורי לךלךמאיצך זממולדחך
מוש*י ו ט ׳ יעו״ש וה״נ כך כי ע״ד הש^׳יקחו מוסר מהחושך י־ ו?.ו׳ אל הארץ אשר איאך
.וגו׳ ויהי רעכ כארץ וירד אכרם מצרימה וגו׳ ויעל אבדם של המוני עם ליתרון אור של אנשי צורה כי דבי* שאין כוי
מצרימ׳ וגז׳ זלזט עמו הנגב׳ זאנר׳ כבד מאד במקנה בכסף בעצ׳מצד עצמו רק מוש*> מחבירו שיהי ׳ לו כלי כסף שהגיף
יהי׳כלי כסף שכוסף וחושק לעבוד׳ ל׳יהי׳ מושגי מ י ת רעהו *מהב־ זהםטקזתרביזלצ דשמעתי ממורי
ע״י שרואה כרעהו שהוא חישק בגשמי יזם ולילה לא יושבת זלה״ה מאחר שהשכינה כיללת
מזה יקח מוסר לכסוף בחשק זה בעכולת ה׳ כמחט וכן כלי כל העולמית דזמסצומח חי מדבר וכל הנבראיםטוביס
זהכ ט מצפון זהכ יאתה היצה״ר שנק׳ צפוני תמ*ל הזמה ורעים זהיחוד האמיתי היא השטנה ואיך טללח ב׳ הפכים
זמפקה לבני אלם יזם ולילה לא יושבת כלי לעשות שליחור1 בנושא א׳ טיב זרע שהסב׳ הפטם והיא הייחור אבל באמת
ית׳ כך ממט ילמול האל׳מיצה*ר לעשו׳יצון קונז ישליחית^ •איש כי הרע הזא כסא להטזכ כמו ופרעה הקריכ וכו׳ א(
ע״י שרואה מעשי הרשעים יש לז הנאה שהוא צדיק דשלז ית' ג״כ יומם וליל׳ לא יושבת כמו ששמעקי זהזכו׳ * וכזי£
הנאה ותענוג ונעשה זה ככל העזלמות התענוג ע״> הרע וינצלו את מצרים והבן כי קצרתי יא״ש זעל״זיכתבתי במ״או
ו כמעט שעי״ז יש לרע עלי׳ לכ רק כשעולה משם יתפרדו שבז יזצאין בכלי לבן שאולין ביה׳יכ ובט״ז באביהו׳זבזה יובן י
זאברם כבד מאד במקנה ר״ל שהי׳ לו יתרון אזר מהחשך של כל פועלי אז ן זכן מחשכה רעה הוא כסא ע״ר ה ל ל זכז'
אנשי החומר שנק׳ מקנה כנז׳באנשי יבנה כשם שהוא משכי? ורפח״ח י־וטוצ׳ כזה שמעתי ממנו שניצוץ נשמת מן אצילז׳
למלאכתו וכו׳ וככסף ר׳׳ל שהי׳ מסף ברוחני מזה 'tpty > ורד בעשי׳ לפעמים ורואה איך מקילין במול המלך מלט
אנשי החומר משמי וכו״ ובזה ט מצפון זהב, .יאהה ד־ייג' של עולם ומצטער על כביד המלך שהם מקיצין בז י ואח״כ
מיצה״ר שנק׳צפוני למד ברוחני כנ״ל ובזה נעשו כם׳לקדו?ז$ שצו חעניג שאינו מהם וכוי׳ ידפח״יז sובזה יובן ויאמר ה'
לעשי׳ שהיא האדן אשר אראך זהכזזנה אשר אראך שתראה א׳יר ישמעאל גדולה מילה שנכרתו עלי׳ י״ג בריחות יכו״ ר*
נחמי'אומר גלולה מילה שדוחה את הנגעים ר'אומר שם מעשי אנשי ע ל ם העשי'איך מקילין ב מ י ה ית׳ *וילך
גדולה מילה שכל המצית שעשה אברהם אנימ לא;קראי *ביס כאשר דיג־ *(יו ה׳ וגז׳ * ויהי רעב בארץראה שהם
שלם על שמל שנא׳ התהלך לפני זהי׳ תמים זכו׳ זהספיח"' מפירי מהמנותא כמ״ש בזוהר דהיינו שמיילין ב מ ו ח ייל
א׳ הקשה בתי״ט מאחר שריחה שכת החמייה ומנ״ש שיזח^ ולכךץרד אברם מצדימ׳ שהיה מצר על כבודו ית׳ שאקילין
ב׳ הקשה ג״כ בתי׳׳ט ?מצלן נגעים זא״צ לאומרה וצו׳ * ע»צם עשי׳ אמל עי״ז ויעל אבר׳ ממצרי׳ להתענג יותר
5
דע״י המילה נעשה שלם ללמא אס הי׳ מצוה אתרח חסר עגילת הש״י ט יש יתרון האיר מן החישך על שאינו כאחד
ממנו ל כ ל א היישלם ג׳הקשה הרמכ״ן למנה תואר המי׳ול*. *ייס ולכן ולוט הוא&יצ׳'ה עמו הנגב׳ שע^ הרע מ ת ע מ ׳
^ י ^ כ ו י ת הש״י ונעשה כסא ונכנע שמ>י בימין ואמרם ^ _צליקאו חסיד ל׳ הקשה הרמבין'ענין בריאת האדם בערל^
"י במקל בכסף זכזהבכדי לבאר* :ל צ לבאר פסמ! ״"•*מ״נ אס הערצה א»נו לצזרך למה נברא .ואםיש בז jזלג
למה
•שהוא חנו עישכורת ומלהקלי^וח״ליזהר" *ג)פכ^י<?י15כי^ ^ללה ציה להשחיתו וכו׳ כתבתי מזה־בנלא חתו #ית המין
אז תורה יכוקש מפיהו כי אז ננגח כלב השומע זצרהרפה ב ו ,ילר״ע אם מעשיי ה׳ נאת יותר או מעשי ארס זכז׳ •
ממוריזלה״המהחלשצ^ כמו בס׳ ע ״ ח ש ע ר ך ב דף ק״וע״ב• .ונראה לנולעמ״ש
9
מאחיתופל א ל א . למי ודף רמ״ב ע״ב ענין מצית המילה זחשמ״ל וכו׳ ובם׳ פע״ח
שגי לכר^םכלכר ויכו׳ כתלמי מזי :כמ״א• לכן אהרן ופניך . יעז״ש וצ״ל להלביש הדברים שמצית מילה שייך בין בתורה
צריך זירוז זאת חורת העולה ליזהר מגסות הרות זז״ש ר צ י וז״ס חשמ״ל לקבלתיי :בין בחפלה בין בעסק המצות
ה מ י י מ 1 5 ה :
ל ד ל ד -׳ לוי נימוס אלוסין כל המה*-א י ״ ' 1 ׳ מ מ ו ר י זלה״הסול הכג׳עה והכללה והמחקה שצייך ככל
מארצך זממוליתך ואבית אכיך שיחרחק מן ג׳ כחי׳ בגד 4 עשק תולה ותפצה וכתכתי מזה כמ״א .זדץצוד ".
ש ב ה
ימודי7 י בחי׳ הלי; הכנעה והבדלה והמתקןה <נמרן כי לא ניתן ישות צהרחיב בזה כי הואמובן ממיצאו
זל״הה כי מצר ארציות חומר ועכירות ,ודפח׳׳ח וז״ס ח״ש מ״ל שצריך לחשות על שמל וכוריהקציפ׳
הקציפו׳ נמשך גסות הרוח לכך הזהירו לך לך מארצך ו * £ 5 שהוא סול התפל^ אז ימלל זידב־ למתק הדינין בשי־שן
ז שייש ת ר ח ע ע
מקציפות י «
ז " להכנעה ׳ זממןללחך שהיא 1
!שביאר . ^ ) f cכשם רכז נ ועפ״ז נלאר ש״ס דחולין אחר
כח האב בבן כמ״ש הראב״ר גס״> כי כלו הבנאי בבנין ו ע ו ^ הליל[ זלכך נקראו מחצדי חלןלא כמבואר ביאור .
ש מ צ
יהאצ ולכך צריך הכללה להפריש ולהבדיל הקליפות ולכך יזהר להפריד .ממחשכתו מחשכים במקובלים ״
המוליד! •ומבית אביך שהיה בחרן כמ׳יש וימתחרח ב ^
ח ר זרות זע! ! ג1רס להבדיל ולפרוש מהשכינה הקליפזת 1
ודרשו עד אברהם היה חרון אף של מקוס שהיא לין ו ג ב ו ר ה וכמ״ש כר״ח דף פ״א ע״ב ורף ק״ל יעו״ש ולכך תיבו׳ מל
ואכרם בחי׳ חסד.ימחיק הדי? בשרש החסר שיש ב ג ב ו ר י סובל ב׳ פי׳א ׳דיבור ביכ^הה ולברל׳ווה נמשך מזה כאמו׳
מ ו ^ י בשים והדין ההוא כמו שכתבתי כמ״א ;
'״״ם ח״ש מל שצי־יך להנר־*'הל\פ זאח״כ מייל ליגר בעסגן
זלה״ה אייך למתוק הלין בשישי התור׳ ותפל׳שהיא הברל׳והמתקה ובזה יובן אר״י גדול׳מילה
)אחר המתקה אז תשי 4בחיי הארץאשר אראך והלן ״ ו ע « ׳ * ז
?!בצרתו עלי׳י״ג בריתות גי׳א׳ לייחל ע׳ י שמל זכור׳ומפייד
ה < כ ת ו ה מ צ ז י ע ב י ז ס צ 1י
׳ א אל ה ר \ יי נבאר זאת חידת לקליפה זה גורם יחוד אח׳ ד׳שזה יחיד קבה״ן ״ ומפרש ר״נ
ולרש דיש לקיש המוציא רע ־ ול׳ל זאת הזא הכנעה י מ י « לברייר״י גלול׳מילה שלוח׳ע״יי מילה את הנצעי״רילשרזח^
זבחי׳ המוציארע הוא ה ? £ ,
ב בחי׳ השט;? הני,׳ זאת 4
)מפריד הקליפזי׳שהס הנגעיינגעי בני אדם כנודע וביאל
להפריש ולהוציא הרע והובא אל הכהן־ הוא המתקה ל מ ח י - לבריה׳מפיש ר׳גדולה מילה שכל המצו׳ שעשה א״א לא נקי
הרין מד־ש החסר בחי׳ הכהן והלן ' י י
:
6לם עד שמל וכרת הקליפ׳אז ני1׳ שלם על שם שעשה יחוד
וירא אליו ה ׳ ונבאר ע־פ פשט ]עלו׳ביןקב״ה ישכינתי׳ע״י המצית שהוא לייחד קבה״ו שנא״
את החולה א ״ 4 התהלך לפני ^היילהסייולהבריל הקליפז׳שהם המסךהמבדיל
ושאל בשלומי ממא מם שלישי למילת) היה ובאהקליה בינו יבין ^ ד ו ואז התהלך לפניי ממש והי ׳חמים כי הערצה
עכ״צ וכבר צוזחיי בי׳ קמאי ,צלצלן ללבלר את מחוגה-־ ןמשך מצל היצה״ר שניתן לאדם מצר הנחילה כי לא טזב
כשי׳ המפרשים דקאי אללעילימני׳ מדצאבתיב וידא *% היות האדם לבדו בלת^כגדיית וצריך.יצר\ט ויצה״ר וכאשר
ה^ד׳מעבי ה גרלימטה׳היצ״ה שיר^י׳ג״כ יצייט ולעשוימןכבל
ד , י
^בןשהו׳פ * -ומזגיצ׳המבוא' בגהבי לגבו הטהר'* 1הקציפ׳אז
עול ילאי i%33 ־ י ?קר׳תמים בסרויעקלאיש חםיושב אהציםשפ׳ב*ה׳למשני׳י
למי^»5 גי״״
ד״ח כאן דבל״ה א ש ואם בא להודיעני שייייייס ״
לכאן ולכאן לקשישמאלבימין ונעשה אתיות א׳וזהו תמים
,זהו גופי׳ מגא ל*׳ ואםנפק׳ לי׳יממה ־ לכתיב ו י י י * 2
5י ה ![בזהכבאר ש״םדיזולין ירש ר״י האמנם אלםצלקתלברון
\S־ ' :ל א
*' י " א ״ נ
השלישי נהייתם ס מ כ ה 1נ ב כ ) 6נ י ס
מה ייעש׳אלם לעה״ז יעש׳ יעצמו כאלם יכול אף בלית ת״ל
נלע דמםתמא הי׳ בתם השלישי מפסוק ויהי ו ג י ו ע ל * צלק תרנרזןיצול ימס לעתו ת״ל משרייתשפטו בני אלם זהו*
מ«•1£ למילחולהל״ל יזם ג׳ למילה הי׳ »אנא ילענא ^זמזהז!כתצתי מזה במ*א' * זצעת נ״ל לי,עשה,עצמו כאל6
י ל 3 ל ז נ מ י ן ל י ה ז 1
א כל י'2 ' אברהם ושאר הספיקות יבואח ןמלאךסשמלחשעדשימ^כל׳ל* י פ ז ל א ף ב ד ת זהוא.
מ
בצירוף דקדוק א׳ דמצינו מ״שהר ןגגייויללור,ול אל*£ |ניחיחאןש$כרא זז סש׳ מ ל \ מ ל להיות אף בד׳יית והטעם
יבתיבצרקיתדכרזן ר״ל..צדי ,שהוא יין אחיזת הקליפות
מם הוא הדיבור־ולכך רגצי׳ייורד׳ מ).ת ומצדה יכול יצו׳רעתו,
ןהגאו׳ .שורש צל האבירות והקליפות צמ״ש היעב׳ן לכן ג ם
5חור'יעשה ע$מו.כ14ם מלאך ח״ש על שכורת הקליפה וזהו*
ץ
האנשים שהיו עמו שלאכראא לה& ה׳ ק׳ פש טא *rfttfrr
חיתי ל)מר שנראה להם ל׳ מאחר למעשרה' לזרות מלח
r
אברהם לאנתייחלהליכורכ״אלאברהסכראי&yb•St0 •י״׳•״
צדקום• י אךא״אדעצין המראה כאן היה בשביל הביקן^• י שצריך לחש׳זת־ער שםרת ומלהקניפות שנה יהי־בלבריחורה,
א״כ ג&-ילילייניח< שלמולי *היו לןזלי׳ג׳׳כ היו צריכי! ל ב י ר ^ ' $הזא שןםי^ז׳זפני׳חיצזנית ויותר צריך ליזהר בזה הדור*
והיא שגם להם נראה ל׳ להיןס לכך אמר אליו למעט ״ }U6 ןמיכיח בשער בה רבים זאז משרים .תשפטו בני אים לומר,
ש ה י ו
י״לי^׳כמ** לבאמת < נ ל ט לא ט י ן אותסג״כ מ א ^ ואת בניו> ^ןכחה שנק׳ משפט במיעור וזש״ה צו את אהרן
אברהם • זללדיסארזה׳ע^פ מהשה^שוהתוס׳ב־^ ן
)״לכ^נאמרשפתי כ ק ש מ ר ו י ע ת ,חורהיכ*קשמפיהו,
cpי״א לצפי הםזגיא לשמעתאימזציח לליאת ה מ ל ׳ א צ ^ זה׳ צבאית .הזאיזלי^ סז״לאם• הרב ^י מלאך
וכא^< ס׳אצלאברהסמםחץמטעםזהזיעשועוגות לומה למלאך ;ה/צבאזת-זלו׳ .ן ור״לשיהי׳ מלאן,
?
<ל$י ^0 ־יסרהפי^ואברמזלאנימולה<כ- ,
למלמלצהיון0.ש $A נאלם •ממה גי.אותיןת
ר״א
wזקני״ צכןטמוצ p Wוקשה איין יתכן לומר שנצטז^פםח וצא נ < עד תשרי שהמילה :מחצשין כמ הה? ולא
".והלאזרידן;מרןרימין למצות ועוללהכא כ׳בעצם היום נלתוכיון שהמתין עד שיהי׳זקן לכך התאחר יכל זמן שיהי״
'גימול וגובבו כיזם שנצטוה וכו׳ י והנה יש לכל מעיין לחפש זקן יותר כדי שילמדו• מי שהוא זקן כיותר לרחמיי שאין
בכל כוחו לתרץ קו׳ התום׳ כאן שהוא תמוהו מאור ומה המילה מתלש^כתז ונמצא מת שנימל אכרהכג־באמצע היו׳
י
שתילן התום׳ כשם ר״ת הזח רחוק מאוד זכדמוכח מלשין אף שמקלימין מצפיא מ״מ משז׳כני דירו לא תש על זריזות
הסוס׳ עצמי שהקשו תימא זכז׳ ש״מ דאיןתילו׳ן ר״ת מספיק המצות ה״נ לא נימול עד ^תשרי כלי שילמד• בנילזרויממכו.
ע י ן
לתרץ תמיהת התום׳ • ונ״ל לתרן בדרן הפשוט אחר ן והמתין על שיהי' זקן יותדידאוי ר\שימתין •עיר אלא שאי#
בדקדוק הכתובים רכ׳ זיקח אברהם את ישמעאל מ י וכל מלהמתין כדי שיצא יצחק מטפה• קלושה ובתשרי נתעכריז
ילידי ביתו* וימל כשר ערלתם כעצם היזם כאשר דיבר אתו שרר! ולשיתא ירחי כולד יצחק -לאותה שנה מעוברת־ הי׳י
.אלדים ופי׳ רש׳׳׳י בז ביום שנצטזה זכו׳ ואברהם כן תשעים כמסקנתהש״ם וכפסח נולד יצילןק .אף למאן דאמר בתשרי*
שנים בהימולז בשד ערלקל בעצם היום הזה נימול נולדו אבית וכמפורש בברייתא שם׳ ומבוא״ שפיר דילידי 1תשע
אברהם וגיר זפי׳ ברשי׳י בז ביום שנתמלא לאברהם צ״ט שנה ביתו נימזלז בז ביום שנצטוה בניסן והוא המתין עד שהי׳׳
צמצא על בעצם היום tapפי׳ רש״י בו ביום שנצטוה יעל אפשר להמתין דהיינו ביה״כ דבחג נתעברה שרה ויצא יצחלן
'}עצםהיוםבתרא פי׳ ביזם שנתעצא לאברהם צ״ט ישנה מט*הקלהה וסרה קו׳ התום׳ וסוגיא לשמעתין א״ש ובזה
וע״כ יצא לרש״י לפרש כן מדהל״ל בקיצור ולכלול ענין מיל' יובן וירא אליו ד׳ ק' מ״ט לא כתיב וירא לו לג״כ מייחד
"אברהם ףצירי ביתו בחר פסוק ש״מ פנ״ל נמצא גם מתון המראה יכ״ת שבא למעט האנשים אשר עמוק׳ פשיט׳מאחר
.הכתובים יש לדקדק כך כמ״ש התז:לצעולס י״ל דהטזוי הי׳ שלא היו נביאים ומת צריך למעט• ביפיוצא בזו אי׳ בפ״ק
בניסן ובו ביום שנצטזת טמיל ישמעאל י וילידי ביתו אכל דמגילה!האנשים אשר עמי צא־דאו את המראה[ לזה פי׳
אברהם יעצמו נימול ביום שנתמצא צו צ״ט שנה והיינו ע״כ רש״י לבקר את החיל׳ וא״כ ה״א שיה לילידי ביתי ניא׳שהיו
כמאן לאמי־ בקשרי כילדו אמת זנימול אברהם ביה״כ וצכן ג״כ תולים לכך כ׳ אליו למעט אך קשה באמלז מ׳יט לא נראה
צהםג״כ יבא ר״ח כמתדן זאמר יום שלישי למילתו הי׳ ובא • >זלקם הכתוב כאן ולא כללם בחל בבא וסרה קו׳ שני׳ שבתי'
ו ל ת דעדיין קן׳ ראשונה נשאר אלזכתי׳הא זריזין ומקדימין הקב״ה ושאל בשלומו דייקא ׳ ור״צ דהי שלישי רק למילת
למצזה ומ״ט-נימול ביה״כ מאחר שנצטוה בניסן נ״ל.להא א רהם משח״כ לילידי ביתו שככר נימולו ביום שנצטזה
קן׳ זו יש צהקשו׳ לפרקי ר״אעצמז דפי׳ דבחציתיום נימול בניסן ובאמת י״ל שגם להס נראה אז בשלישי למילתו אלא
אברהם זבפקא לי׳ מדכתיב בעצם היזם בעצז )rשל היזם שאין צריך הכתוב להזכירו.ואי ללמדינו בקור חולים כלאי׳
:
והא זריזין ומקרימין למצוה והי׳ ראוי להקדימו.מצפר׳וע״כ בפ״ק דסוטה ז״א כבר בלמד זה מביקור אברהם זעוד מוכת
5״ל דקן׳ זו אינו מדאי׳ כמד׳כעצם היום הזה נימול אבדה׳ מאברהם.דגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכןינה־כדאי׳
•י אמד ׳הקלה אלד נימול אברהם בלילה היו בני דורז אומרים בש״ם ולכך כ' .באברהם זא״ש מראה אז רק לאברהם משום
;
אלן היינו רואי׳ אזתז .לא הייני מניחים איתי ליעול אלא להזא לבלו הי׳ אז חולה משא׳׳כ ילידי ביתו לשלי זמני מילה
:
געצם־היום הזה נימזל וררגיש לי׳ ימלצ ע״כ הרי אף לקי״ל הי׳ ושפיר הזליענז הכתוב בתיבה א׳ עלן הנ״ל שלא תיקשי
י קו׳ התום'ולו״ק • כלאי׳ בפ״ק לפסחים ׳'לזריז*ן מקרימין למצזה מצפרא
׳ פסוק ואחשיך גס)(נכי איחך ונבאל > מ״מ כאן ני&ל בחצי היום משוס כני דורו שלא יאמרו.וכי'
1
מחטו לי וגי׳ ועתה משכ אשת ־ א״כ ה״נ י״ל במה שנימול כיה״כ ולא נימול מיל כניםן
חנשנצטזי^ רזריזין זכו׳ הוא מטעם כי1צא בןה לאי/במל' .האיש כי נביא הוא זזה אין לו שחר כלל לאטז אשת נביא
י
' #אלת פרשה מ״ו וימל אביהם וס׳כן מ״ח שנה הי׳ כשהכיר בעי אהרורי.זכז׳ כקו״ הש״ם פ״ז למכות זתירןהש״ס ידוע־
;
יאת בוראו ימ״ט לא נימל אז אלא שלא לנעו׳ ללת בפני העי״ זנ״ל .לאמר ר״נ אמר רבה בר אבוהו שרה אמנו אילובית
גופי׳ כמ״כ שילמה גריס זקנים מאבריהם שאין המילה היתה שנאמר ותהי ש<זי עקרה אין לה ילל בפ״י ליבמות
י מחלשת כח שהרי אברהם נימול בשנת צ״ט .שהוא קרוב ומעתה לפ?ז הזי קדושי טעית ללא היו קיישין כלל זכמ״ש
י למאה שנים שהוא עבר ובטל מן העוצס ואפ״הכימול י Iהתוספות בסוגיא קמא ליבמות מראמיי׳ במתני׳ צרת
;
־וא״תהי • צו לימזצ בשנה ע״ה כשליבר עמו בין הכתרים אילנות מיתרזת יעו״ש זא״כ אינה אשת איש כלל ואיך אמר
אלאיכלי שיצא יצחק מטפה קרושה עכ״ל ״ ויש להבין השב אשת האיש וגז׳ * אך דמחלק כש״ס שם ה״מ ללא הכיר
•־ ימה זה שהקשו מ״ט לא נימזל בן מ״ח שנה משום שאז לא בהאכלהכיר כה מקודשת ״ זא״כ אכרהס שהיה נביא ייל-ע
על המילה כלל עדיין וכ״ת להקו׳ שהי׳ לו למיל קולי שהיא אילונית וסבר וקבל והוי קדושין גמ״־ץ ושפיר הוי י <5טוה
׳שנצטוהכמו שקיים כצהמצוחטרם שנצטוההלאישלחלק אשתאימ נולתשאחיכהיהמיאז״אלאי׳בפ׳/קרמגלה
כמ״שיהמפרשים לשאט ככל המצוח שאפשר שיחזור ויעשה לף י״א הנא אכרהם בהזיתז מתחלתו ער סופו יעז״ש
המצוהיכשיצטוה ויהי' מצווה ועושה משא״כבמילה ולכן במהרש״א :.ובזה יוכן ועתה השב אשתהאישיזשמא תאמר
המתין עד שנצטוה וא״כ מה זה שהקשה הימררשהנ״ל אך שאינהאשתאיש כלל מאחדשנמצא איילונית ־והויקלזשי
:א״א לגם צשנצטזה לא נימזל מיל עד זמן רכ ש״מ דמה טעות והראי׳ ראינה צריכה גט אפי׳ מלרכק כמ״ש הט1ד
&א נימול עד אותה זמן לא הי׳ בשביל הציווי א״כ שפיר בא״ע סי׳ מ״דיבשם התום׳ לזה ביאר הש״י ואמרכעכיא׳
שאל המלרש ״ ט לא נימל כן מ״ח שנה כשהכיר בוראו* הוא והכיר בה ש יא אילזניה והוי קלושין גמורין זשפידהוי ־
ה מ
אשת איש גמירה זק״ל• 1א״צשהמחין על הציווי ז״א להא נצטיהכטסן זצאנימצ
מדרש והיא משב פתח האהלישב׳ ולתשרי ואי משוס הציוד המחין איכ מיל כשנצטוה הי׳ צו ו י ג כ א ף .
כתיב כיקש לעלעל אמר צו• ^ ל אלא^י׳מ דהי׳ לו איזה טעם מספיק מהשהמחין
נ
^ ת י על שנתמלא לוצ״טשנהליקא וא״כצריכיןלילע הקלה שכ אתה סימן למין כשישראל כבשין לנה׳׳כי׳
,ולבהמ״י . . . . ^^^ר^משוס^רומ^^יאמח
* •• י i יי '>• • . V.י. י- . >ז ;. ,־
} יי
בן פודת^ יוסף׳
שכגר ע ב ד ע נ ז ז א ה ׳ ר ר ,ר ל 5ה ע ת ^ ל י כ נ ם ל מ * ^ ילגהי׳מ וקורין <ךש והן יושבץ לכבודי *אני ע ל גביהן ש נ א ׳
מ פ ת ח האהל אשר שם כ ח ם היום־ ששם ל פ ת ח 1י*1את ר ת £ וי״ל ה א מ מ ש מ ע ו ת אלדים נ צ ב ב ע ד ת אל ע ״ כ •
יצה״ר אשר בעצתו ט ר ז ן ה א ל ם ב ג י ה נ ס ה ב ק ׳ כ ח ם ה י ו © לכתיב ישב לשון ע ב ר שככר-ישכ מ ש מ ע עכשיו הפסוק
׳וכמ״ש חז״ל אברה׳אבינז יושב כ פ ת ׳ ־גיהנס להציל ה ט ע ז צ ', איבו יושכ ר ק כבר ע מ ד ו א י ן א מ ל ביקש ל ע מ ו ד מ ש מ ע שלא
ועל איש כזה שורה מרכבתו י ת ׳ • ח״ש זיל*/ זכו׳ יעוי׳ש ע מ ל עליין ב ׳ ה א א ף א ם ה י ה ע ז מ ל .ז א ח ״ כ מ ה י ז ש ב
.והנה שלשה אנשים נצכים עליז מ מ ש וכמ״ש בש״ס מאןבינו&ן- לק ל כ ה י ה סימן לבניו ולמה הקפיל שלא לעמזל כלל
. ג ׳ אנשים מיכאל זכו׳ שהם המרכבה' להשכינה כ נ ז ד ע שישאר בישיבה ואז י י ה 0י מ ן משא״כ בלאי׳ה ג ׳ ק?ןה מ ה ה
נקי' עזמל• משא׳יכ הרשע ח״ש תש כחוכנקבה־זכו׳ ובזה י ו 5ן ב ש ע ת ק ״ ש ו ע מ ד לקרות קיש׳ חייב מ י ת ה שעבר ע ל לברי
שעכשיו ביקש ל ע מ ו ד ע 5 ישב ביקש לעמול שחשב ע צ מ ו ובזה יובן ישב כתיב ןקרינן יושב זע׳׳כ צריך לדרוש ג״ה
<$frX שניהם ור״צ שביקש ל ע מ ו ד זא״צ שב ר ״ ל שישאר בישיבה נפשי י ע ל ע ת ה הי׳ נחשב יישב וז׳׳ש א ת ה סימן לבכיך
חישביןישהם יישייןאז ה ם מ ר כ ב ה להש״י 1אני ע ו מ ל ע צ » <
ה ולא שיעמיד ואח״כ ישב ו ה ט ע ם מפני שא*צ ה ק ל ה א ה ה
4
א מ נ ם מ ש מ ע ו ׳ ה פ ס י ק כפשוטו מ ש ובנ״ל זהבן ס י מ ן לבניך שנכנסין לבה״כ וקורין ק״ש והן יושבין לכבודי
וראשו מ צ י ע ה ש מ י מ י כ י ע ה ״ ז ה ו א סולם מוצב ארכה ל״ל שנשאי׳ו יושבי! לכבודי שלא לעבור ע ל דברי ל ה ש א ם
ומלאכי אללים שהם בכי א ל ם ה ב א י ם בעה״ז לקיים שציתי*׳ י ע מ ו ד מ י ד ע ו ב ר ע ל דברי ל ה לכך ג ס א ת ה אי! לך
/ הש״י ק צ ת ם עולים וקצתם יורלים או א ל ם א׳ ל
ע ע כ מ ו לדורות ל ע מ י ל כלל ר ק לשאר בישיבה ו א ט ע ל גבך
ועולה ו ל פ ע מ י ם יורר כי החיות רצזא ישיב בסיל ק ט ל 1׳ . ' , . 5 L
יג7 ש א ם י ע מ ר ו אז אין א נ י ע ל ג כ ך כ י מ א ח ר שיסתכן אז ה ו א
£ ו ה ט ע ם שאין א ד ם ע ו מ ד ע ל מדריגה א ' ט ת ע כ ו 0
מ ת ס י ל ק השכינה משא״כ כשנשאר בישיכה ו מ ק כ ל מ ל כ ו ׳ ש מ י ם
אינו ת ע נ ו ג ל כ ן ל פ ע מ י ם יורד כ ל י שאס אח״כ י ע ל ה י / £י ל ה ש כ י נ ה ע ל גביו וק״צ•
יוחי־חענוג ״ ־ ־ ־ ובזה יובן לא טוב ה י י ת ה א ל ס < %
4 >hnאליו ה ׳ ע״פי W Ity 11D לבאר
ג ל י יצה״ט זיצה׳׳ר שיה׳' ע ל מ ד ר י ג ה א ׳ רק א ע ש ה ל ז ע % מ מ ר א והוא באלוני
מ ג ל ו ר״ל ע״י שיהי׳ לז ע ז י מיצה״ט ינגלייח מ י צ ה ״ ר ע י ״ ג יושב פ ת ח האהל כ ח ס היום וירא והנה שלפה אנשים
&
יורר ועולה ויהי׳יותר בענוג מלבל ה ט ע ם שזכר ב ע ל ע ר י ך * * ובספיקות רבו אילהל״צילו משא״כ גצבים ע ל י ו וגז׳
ו ע ה א מ ת
י י״ל ד א י ' ^ 5
ע ייו״ל * שיהי׳ שכר ועונש יהיא $ליו הזא מ י ע ו ט יותר וכמ״שהר״ן קול לו קול אליו ל מ ״ ט
ל א הזכיר ש ע י ג ׳ מ ה צריך ט ל ע היכן .,ה י ה יושב ד ׳ להבין אנכי ל א אוכל ל ה מ ל ט ה ת ר ה פ ן תלכלכי ה ר ע ה ו מ ת י ז ד ד \ 2-
ועוד מ א י כ צ ב י ס תז״לכשהייתי בסדום נחשבתי לצדיק נ ג ד ם ונצלתי ו כ ש א י * יי מ ט ן ג' אנשים מהל ודרשה m״»pחע
זכמז שאמרה הצרפית ל א ל י ^ w f r אצל צדיק אלי כרשע ע ל י ו ה• ס י ן פרשה זו בכל א ד ם ובכל זמן דאל״כ מ ה דהוי
,
אלי להזכיר א ת ע י ט זכז יעו°ש ״ » ה ש א מ י י לא ט ו ב י•* ? 2 ו ל ל לבאר פסוק לא ט ו ב היית ה א ד ם לבדו הוי •
3י " p.f3׳ ^
שהיא צ ל י ק ל א ט ו וליא ד ם לבדו ר״ל תזאר ארם
ה א ע ש ה לו עזר כנגדו דכ׳ ב ע ק י ד ה יכו ׳ יעו״ש •
IS יל ^מא י , w ״ צ מ ג מ ר ז ע ה ל י ש ע א
לבלי יי! נ ר א ה בביאור פסוק ויחלס והנה ס ו ל ס מוצב ארצה וראשו1
דהיינו רשעים אז כחשב הוא לצדיק ו ע י ^ ^ ד ׳ . שהם כ נ ג ה ו כ ע ת נראה לי מ ג י ע השמימה ובארתי זה במ״א ״
״יי ובזה י מ ן יירא אליו ה ילא ל א ח ר י ס
5
,
י ח י ׳ וק״ל • א ה ה ו א ה ׳ וגו׳
ת דשנןעת* נ ש ם מורי
שהם מ מ ר י ם נ ג ד ו ? ? מ מ ר א בי} מ י י א י ס כשסובדהאדםשהוא׳ ש ה י ׳ באלוני
:
" ילל׳ עוד & '* י י י ר א א ל ץ ה
י נ ז כ ה ה״ תואר א ס 2א ז הוא רחוק מ ה ש ם תואר ה ו א נ ס ת ר ׳
8 י ח מ ל א ר כ נ ת י מ ב ל ג ה ו א
דהקש 1ה * » • 2 ל ש מ ע ת י ע ט ן שני שעירים גורלות זכז' אז משת׳׳כ כשסןבי• שהוא נ ס ת ר זרחיק מהשם ת ו א ר ה ו א
\:כי ס ״ ר שיטיל המלך גורל ע ם עברו וכי' יי ו ש מ ע ת י \ ^ / ה ו א קריב ונוכח ה ׳ חואר א ח ה ורפח״מ י וכן ש מ ע ת י משל
ה ח ס י ד מ ז ה ר י ם מבראר כ י כאשר ע ל ה כלב א ד ם ל ע ש ו ׳ א ^ מ ה ר ג המגיד מוהר״םמשל מליהםמג.כשהוא למטה מ א ה
מצ:ה יראה להטיל גורל מ י ד א ס ה י א לד׳ א ו לעזאזל 1L%2י ה מ ל ך ל מ ע ל ה וכשעולה ל מ ע ל ה וכו׳ זלפח״ח י ובזה יוכן כ י
ו ב א מ ת dfe דרכו $ל יצהיר לפתות ה א ר ס לעשות מצוה ק א ד ס ה ו א סול׳ מ ו צ ב ארצה כשחושב עצמו כפחיתנח שהוא
עבירה ובזה ביאר פ ס ו ק תהלים ס י ׳ נ ׳ א ס ר א י ת מ ב £ L ~ , מוצב ארצה אז ראשו מ ג י ע .ה ש מ י מ ה משא״כ כשחושב עצמו
ע מ ו זגז׳ פ י ך שלחח ברעה זגז׳ אלה ע ש י ח ו ה ח ר ש ת י ו-1!3 במדריגה עליונה שהוא ראשו מ ג י ע ה ש מ י מ ה א ז ה י א מוצב
4
ואני בארתי במ״א כ י א ר פ ם ו ק כ ח צ ו ת ח׳׳ש והנה מלאכי אלדים בני א ד פ ה ע ו ש י ן < ו ד פ ח ״ ח ארצה יק״ל ״
ט י ב ש ה ז א ה ד ב ר טנעה״זשצימי׳הש״י ע ן ל י ס זיורלי׳בו ר״ל ישסוכרין שעולי׳
י ל ח ה ל א ל ש ה א ד ש א צ מ
לעש!**׳
מ י ד רק מ צ ד ד החילה לימין ולשמאל׳ ואח״כ יבוא ה י ? ^ - ודבקים בז י ת ' זיש סוברין כ י ה ם יורדין ו ה נ ה ה ׳ נ צ ב ע ל י ו
5ממנו י ח ׳ זז׳׳ש כחציחהלילה שהזא ה ס פ ק הנק׳ לילה L p
p ע ל זה שסובר שהוא מ כ ח ה י ו י ל י ן וכמ״ש תולה א ר ז ע ל גלי
ה נ ה ו ה נ ה אז אני ייצא וצו׳ ובזה יובן לא טיב ה י ו ת מ ה שאינו חושב עצמי לכלום וגזה יובן וירא אליו ה ׳ ב^וני
לבדו ר״ל שיעמוד ע ל צד א׳ לבדו שיחליט ו י א מ ר ^ \ . V ר״ל מ י שםזבר שהיא באלול מ מ ר א מ כ א ^ ז ר ל ^ ממיא
ו מ מ ר י ם ג ו י ת ׳ א ל מ ית׳קריבוירא אליו ה ׳ ו כ ל ל וק״ל ״ וז׳׳ש צעשוהו רק אעש׳לו ע ז י וגו״ ר״ל י צ ל -ה נ ה ו ה נ ה א ס i Z L ,
1
שי\ tיושב ב פ ת מ ה א ה צ .מ צ ר היצה׳׳ט שהוא ע ו ר לו א ו מ צ ד הי׳צה״ד שהוא פ כ ב ד ן S T •והוא ישב פ ת ח האהל שנחשב ל;
*וצא ה כ ר ע ה ל א מ ת ו ואפשר שזהו רמזיחז׳׳ל ־ • ג ל ־ ^ ן ^ , ל ה ת ח י ל צ י מ ס ג פ ה ס האהל צפנים ל ע ב ו ד ת ה י ולא
פד בן ב < ר ת ^
הציצו( ובבית המוקד זפי*רשייהשמיוה אינה מגמד־הגבצי^ ^אמתלאנ)תווכז׳מצלימיןוצדשמאל^ ובאמצעי
ויש לתמוהו׳ למה ב ל רק מש ום בבור וגדולה וכר י המכדע הם ג׳ למים שכמזח האלם שיראה צשקולבשכצו
מקומות היו שומרים י ועו׳ למה הי׳ במקומות חצו דוקא ; צפעמי׳ נראה לאמת1ט הקזלשזאזישפוטבצלקלין אמת
עויצמה צריך צשמירה כצל ואי משום כבוד וגדולה הצת הוא. לו .שהנא אמת זאינז לאמתו והבן ־ ובזה נבאר פסזק תהצים
אין צריך צכבזדיני שיתכבד ממנו כי .הוא מלך .הכבול ה י ׳ ט׳יז שויתי ה׳ צנגלי המיר כי מימיני בצ אמזט זגו׳ על
מעצמו י 1ג״ל דאי" בלס דסנ״ה אך משפטים אדבר אתן; גןגימזת טמינןנצח זלצבכצ לבר שנזדמן צי צעשותו הייתי
מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל מגלי בגד וגו׳ וכתבתי בו שמא הוא נגדיות .זצכן הייתי מצלל צכאן ולכאן 9צרד
מזה במ״א י ויש להבין וכי הנביא בא צהרהר אחי מדותיו זאח״כ שויתי ה ׳ צנגריות זה שיכריע צי האמת אז מימיני
ת ית׳ ומה הי׳ רצונו בזה־ י ונ״צ שהנביא הי׳ מנטער בצרו בל אמוטשעי״זצא נטיתי צשמאצ שהזאהיצה״רכי כתחצה
&פשס של ישראל שמכת זה נתיאשו וזנח ישראל טוב ונדחו, שמח לבי הנוטה לשמאל ואח״כ יגצ כבודי שהוא כבוד אשר
ח״ו מן 3׳ עולמות עה״ז ועה״ב וכאשר תמה נעים זמירות, יןכמים ינחלו.חכמס בימין לצדד הימין או השמאל ואז
ישראלתהליםסי׳י׳עלמהנאןרשעאלדיסאמר בלב* אף שנעשהבשרי מצר היצולר שנק׳ קץ כל כשר זכמ״ש
לא תדרוש וגו׳ י י וכן בסי׳ ע׳יג כי קנאתי כהולליםשלזם, כי לא תעזיב נפשי ומלש!3 צבנ1ח והר מ״מ אף בשרי ישכון
ישע־ם אראה וגז׳־שחו בשמים פיהם וגו׳ ואמרו חיכה ילע קלא תתן חסידן לראות שחת כי תודיעני ארח חיים ע״י
אל ויש דעה בעליזן הגה אלה רשעים ושלוי עולם הישגו חיל> הכרעה הלל שלא לנטות צש;)אצ ששם מוקשי מות ונעימז*
אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיק כפי יאהי ננוע כל היום י בימינך ננח זק׳יל ״ יבזה יובן וירא^ אליו ה׳ באלוני ממרא
וגו׳ הרי שמכת ב׳ דברים אלו שהם שלית הרשעים ויסורו ר״צ לק• וירא אליו ה ׳ וצא בזולתו מחמת שהי׳ באנוני ממר'
הצדיקים מנוח זה גתיאשז לעשות טוב חייו לומר שהש״י, ו ה י ׳ מצדד לומר שמא הוא לעזאזל ולא לש׳׳ש והוא
שונא הצדיקים ואוהב הרשעים ־ אפס שיש עול דבר שלישי! ינאצוני ממרא צמרור בו ית׳ ח׳׳ו ״ זז״ש והוא ישב פתח
לתמוה עוד למה לא גברא גיהנס בעה״ז ויוסרו הרשעים ד^אהל שחושב שהוא בפתח האהל אשר שם צפתח זו
ביחזחס חבריהם רשעים נדזטן שם זע״כ ל ל ל חמיהזס• חטאת רזכץ היצה׳יר המפתה את האדם לעשותו שירד
ה ל ל יתיר׳ןחלאבאילךוכמ״ש חכמי המוסר לאז צא יהי׳!' צגיהנס הנק׳ כחס היום כנודע או שמא הוא לש״ש והי׳׳
בחירה לכך צריך צכסזת הדברים שיהי' המוות נתינלן ןנגצרר לימין ולשמאל כרי שיכוא הכרעה זז״ש והנה שלשה
צעשית כל א׳ לפייבחירתו זכו׳ ־־ וזהו שמירה שלא יכנסו, אנשים.גצביס עליו הם ג׳ בחיטת הנ״ל ימין ושמאל ואמצעי
למלך בעצי מזמין ומוכי שחין כי מצפיתא דארעאכעיג . המכריע ואחר שטרת בכל דבר לראות אם י הזאלשםאו
מלכזתא דרק ע שצא יכנס כי אם הראוי וכמ״ש בזוהר כין לעזאזל ל pבא ההכרעה מאחז ית' וירא אליו ה׳ כמו
טוב גנמ בחשך הקליעות המשכבין pיש צפעמים ירידת* גיעק׳והנהה׳נצכעליזוכמו ששמעת? ממור*
אל הצדיקים עובדי ה׳ הנקי כהניס משרתי ה ׳ ולפעמים \ p .י• פי״ הפסוק ממצזא חפציך זדכר
עלי׳ אל הרשעים שיצליחו וזהי השמירה שלא יכנסו פנימר< לבר אז תתענג על ה׳ והכן • ע ר י״צ דכתכתי גמ״א משל
בהיכל ה׳ כי אם הראוי לו שזה איצימשגיח בזה באומרו א^> של בעל עקודה גי• שנכנסו לפרדס ובפתח השער היו ג ׳ .
וגםן לעוכרירצזנז ית׳ כן יש שצזה מלש לעושי רצונו ״ $נשים וכו׳ והעולה משם ל שנכנסו לפרדס שהיא עה״ז אי׳
מיסורי הצדיקים לא יתיאש.כי יאמר! אס צעישי רצינו כ 3 *חר׳באכיצה!שחי׳ ב׳ בחר.לאסוף הין ועושר ב ב י ח ח ל
משא״כמילמ) ,
לעוכרי רצונו ללש זכמ״ש בש״ס &גות אלז הסרוב העזל׳כיבני על־ ׳בם מועטי׳ ג׳ בחר לילע-
נזקפו והזא מזכה שחיןזמלאי עוט׳ זה גלחה מציכנומ בעל הפרדס לדבק גו והי׳ המיר לנגל עיניו מה שהזהירו
פטמה בראותו שלית הרשעים ויסודי הצדיקים ואצלי ניןין ג אנשים שבפהח הפרדס א ׳ ג י היציאה הכרחית ב׳ ואל
זח שמירה מליכנס לפנים המעכבים איתי ליכנס 'בהיכל כליך לא תתן ג׳לבחזר בטזב י ובזה יובן וירא אליו ה׳נאלני
.ובזה יובן משנה ב ל מקומון .המלך מלט של עילם * ממרא ל ל אליו כתג׳שהם מועטי׳בעה״ ו הנק׳אלזני ממרא
ה כ ה ט ם ש י מ ר י ס מ ה מ -ק ר ^ כ י מ ׳ מקימיתיש שמירת *ןהרזכ נמשך אחר תאות עה׳׳ז זממריס בז ית׳ רק כת ' i
המעכב ליכנסלפניםלמי שאינו ראוי ליכנס א׳ בית אבטיט* וירא אליו ה׳ באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל ר״צ שהזא
ביאכהטצדיקיס זחכמיסכמ״ש אביאבירכב ־ישראצ יושב ומחשב תמי'ג>'ו יושב פתח האהל לקייםמה שהזהירו לו
טינס ט ׳ ע ט עיה ליל עוני הצדיקים נק׳שמייהתמעבבי* בפחח-האהצ כשנכנס ;צפחמהאהצשצ הפרדס תענוגי
לימס לפטם ב בית הניצוץ ליל כית הרשע מ י צ וזויח לו.
ז
ה " ן הנק׳ כחם היום גני מחוזאי קריין להם גגי גיהנם ייע
החמה שהשעה עומדת לי ל כ <ק׳ שמירה המעכב ליכנם שהוא כתם היום והנה שלשה אנשים נצגים עציו ר״ל
לפנים מחמת שלית הרשעים וכלל לבית המיקל שהוא, &(לז ל אנשים שהזהירו אותו כשנכנס צפתח הפרדס
הגיהנם שאיני בעלז זהי מעכב מליכנם פנימה למי שאינו־ תמיד להיות עימד׳ גראה לן כאלו נצביס .עליז
וזר ר״צ ראוי אבל הראוי בוחר בטוב מצר שהוא טוב ׳ באזהרתן לכך וירא אליו ה׳ והבן י ובזה נבאר משנה
פי׳ המצנה דאבות ל ד א״ר ינאי אץ ביליני לא משלית >אלת ל ג הכל צפוי והרשות נחונה ובטוב העולם
והכוונה כמו לא הרשעים יאה לא מיסורי הצדיקים ״ $ .דון והכל לפי רוב המעשה וי״״לדהלל הכל צופהזלכ
והי׳נ to היי בידי׳ ר״ל שלא הי׳ דאי׳ והשיגה למיכ • *:הי״ט ונראה דמאר עלי משל הלל דגזר המלך שלא
ש א י
א״ר ינאי אין בידמ י״ל ז מ יחי׳לא מיסזד הצדיקים עמלה ומעשה הטוב *תנו שום שררה כי אם חלף
^ י * ״ להיפך־אס לעיש״ רצוגי ןך•י ש 6
למאום בט* :
״
ב
י^יעשה וכו׳ ״ והטעם באמת ליל כי אין השכר ־ועונש
לעוכיי רצומ עאכ ו ולא משלו׳הרשעי' יש ראי׳זהיכח׳לנחזי הסכמי רק הביחי ששכר מצוההיא המצזה עצמה זעזנש
מ יאם #ימ ל
* י ע * אח״? ! ל ע ו ב ר י רצוטכך יש שלוי מלש׳ העבירה עצמה וכמ״ש תיסרך > העבירה היא י
•לעושי רצונו שיהיישלי׳ ויי׳ש כידינו לדידן הו׳כך כנ״ל משא'׳2 - ,יעתך זכי׳ • ועס׳׳ז נבאר משנה־ פ״א לתמיד
ז ה מג
לאתרי׳נלחז מ ' ןוהעוצ׳מן'<י הכלמכןסהועצזיש. ש ו
^ מקזמןת ממים שומףם בבהמ׳יקבבי^נ״זבכית׳ ,
x
מצא ^ ־ - י•
׳
ס 3ורח :יוסף
צפוי אשר לן שלן הם ופרשזתן הם ראריב״צ זיפנא קד^ ׳
ז שלא ימנו• fwiמזה כד שיהי׳בחירה ־ ומה יובן הכל מכל
כמו וצפה וממשה ונעלם מבני ארם ענין השכר והעונאזשליכא וכוי עד ווי מלתא׳לצליקיח־צא עבלצא ומי' *והנה
הוניא מדרש מייל תיבית והרמש־קח לן מפשוטו וציי ע״י שלית הרשעים ויסורי הצדיקים .וגיהנם זג״ע שאינם
בעה״ז והטעם כדי שיהי׳ היחידה והרשות נחונה לע?שרואתה לפרש כמשמעו דמגואר בתפר הקנה כמו צל בעצ
העולם ושחר נעלי חיים נילורין כמצודה עבוד כקשת טיפסטוב או רע בבחירתו באין מעכב ולכן בטוב נגף
•לעירוב כגון העוף ועכבר וזאב וכיוצא כן אדם ניצוד במצולב
הוא הארס נידון א ״ עושה טוב י הכל זמזונ׳ כ מ סמ
היצלרעבזר בקשת טרף ומזון כמלע וכו׳ • וזה ג״נ מ״ש המעשה כמו משל המלן שגזר שיתי׳ לפי .המעשה זכנ״ל
הפייטן בנפשו יבא לחמו וצא אמר בגופו יבא לחמי זי&ע׳
ק׳׳צ י ועפ״ז נבאר משנה שם אח״ז הוא הי׳ אזמר הכל נתון
פתוחהחר שבימי הגלות נמשן השפע ע״י הסייס הוא היצה״ר בערמן ומצודה׳ פרוסה על כל החיים החנית מא
זהעניןשל גיהנם לכן איני מש^יע שפע רב כי אם לעלכר, ^קיף והספיקות רבו ויבוארו ממילא י שי )החמני
רצונו יתברך משא״כ לצדיקים רק התמצית כמ״ש כזה*' ע׳ במשל הכיל זכרנו ג׳ אזהרות שהזהירו יושבי שער הפרדסא*
כי יציאה מהפרדס הכרחי ב׳ ואכלת ענבים כנפשך ואלתרומה וי לברא רמלכא דמצפה לפתורא דעבדאיכו׳' ״
1
ה׳בכמ״שיצדיק אוכל צשזכע נפשי שהיא מלת הכזת^דן! גחינה ל הבזחר באכילה ושתי׳ .וכו׳ בחינה ג׳ עצל שוכ
על מטתז וכו׳ ובאמת הכל נתון בערבזן ז״ש תן לוממצדשהקרושה זהו לבד אני רוצה וצא הממזרות והריבוי 1,1,5
ול
" ^ אמד נ
^" ^י ב א ח י משא שאתה ושלן שלו של הסוחר הנ״ל וראוי להיות מכחינה א״
1ע ש י יש 7 מ צ ד הי|ציפה
ך שיהי
ה כיל צי כל זהבן• וזהו אזהרה ב׳ ואכלת
מעש
וכ״כשלאדם יש
הרברגלוהי
־ הנ״ל כמ״ש החסיד מוהרי׳ יעכץ מנשמתו
הקב״ה כמ״ש נין בידי היא העריכ וכזי ״
אוכל לרק לשיבע נפשי לעבודת ה׳ יאל כליך לא תת? לאיש^
מחמרן ישיהי׳ לזולתו ליורשי אחריו לא תחן י י ז״ש זמצזדהשוןהקהפכהל ולא כמשך הון
סובל בערמן נתון לבר נש עריכין זכו׳ ״ א״כ ל
פי׳ א׳ ערבות כפשיגו ל לשון
פרוסה על כל החיים כי כמצודה זז של הפרנסה לבל# ת מ ח מ ובערבות ,
)בערב וכזה יוכן הכל נתון ,
קיטם לקנית סחורחו וכוי ״ .וז׳יש החנות פתוחה והחנו^מכריז לפניהם 3אוחו'עו.ם והזכחתים לחזיר בתשובה
מרשת< להם כלמשכינ^ גיהנם וצא שמען לי אס אקחמקיף וסובב למצוא קינים מזה:היה לך לילע למאוס
,
סחורתו
כה W בן פורת
בתו,ראנשמתא זכו׳ יעו?ש והיממה נקנית לנעלה שהיא ,בשחורתו^היארע^מורבסתויתהיצה^' שהזאטוכ
שישה צמעצ׳בכסף שנוסף וחושק ללכק בשרש׳זגם להמשיך והיינו אזהרה ג׳ כחרז כטוב י וה״נ מאתר שהתנית פתוח:
מלובן וכסף העליון בסוד ר' מאיש שקל כסף שהיא רוחני)״' וצמההחנוט מקיף ותובבוהילךגהו:גה ומפכיר לקנות
העליון תוך האותיות שהיא בשטר ואז ירבק ויקשר מחשבתו *אצלו **א ש״מ כאמור וק״ל * עוד י״צ תןלי.הנפ^זהרכזשי<ת
לפנימיית רותניו׳ האותיות שנק׳ ביאה כמ׳יש ודבק באשתו לך וכתבתי כמ״א ביאר מסזרהלתמנו ר< במק-א ת׳ לחמנו
והיו לבשר אתר בצי שוס לכוש ומחשבה חיצוני׳ והבן י וכמו הם 3׳ לחמנו חס ג׳ לחמנו נאכל ר׳בנפשינו נביא לחמנו •
שהוא בכללות .ארם א׳ כן הוא בעולס שנה נפש שהשכינה י ל יעלןמשל כ׳ כני ארם היה טרם ב׳ מרגליזת טיבים
.נקי אשה יראת ה׳ נקני׳ לבעליע״י הצדיק בתורתו ועבודתו א' ירע ערכה זכז' ובזה יובן תן לי הנפש ואז הרכוש קת לך
עבודת ה'.לשמה לשם ה׳ להמשיך הארת יסור אבא להשכינה וכלל ואכרם ירע ע י ן נפשו אמר הרימותי יריוכל זהבן •
וכמו שזכרתי בע״א ונודע כי היסוד נק׳ כבש ׳חיש את ב ע״פי ©ף"וכללים גדולים לעכזרת ה ל י 13
הכבש אתי תעשה בטקר זכי' ״ )ר״ת כבש היא כסף שטר ששמעתי מטורי וע׳״פ 1
א׳ ע
פורת יוסף י
: י
אליוה׳ באלוני ממראללשגם להי^ז בתוךהעיר 0מ ~ £ א׳טובלע5מז ואס יתחל לרשעיםעל .נקלהילמזד
אלוני ממרא ששם היצה״רמצזי להיות ממדים נגד pp״<- ממעשיהם הרעים״ ל אף שיתחברו לרשעים חזקים
בדאי׳ ושמיעה ודיבור מ״מ גם שם ויראאציו ה׳ וגזי * אן־יי בצדקתם רק שאין בהם כח להטות הרשעים לדרך הטובה
מה שאמר והוא ישב פתח החהל • ׳ ניאה דכ׳ במל״£ ג ׳ אשר כח נהם צהטות גם הרשעים לדרך הטובה ומתפלל
במשנה החנית פיתוחה והחנזצי מקוף כי היצליר יש לו ת מ ת שלא ינוח שבט הרשע להיות שכן אצל הצדיקים שלא ילמדו
פתוחה ב ל ה לפתות בני ארם בראי׳ ושמיעה ידיבוריוכיוצא ״ מהם וז״ש שלא ישלחו הצליקיס בעולתה ידיהם אלא הטיבה
נוסף לזה שהוא מקיף ומסבב מבחוץ עד שימצא סוחר*© ה׳ לטזביס הם מין א׳ וגם לישרים בלבותם שהם מין ב׳
זכמ״שהחלשיך בפסוק משלי אש« נקנות סחורתו זכו׳ • אבל מין ג׳ המטיס עקלקלותסשל הרשעים יוליכם ה'
א י 3 הימי ש ה ה
אולור -י כסיל הומה כי הילט צי ה י י 1 Vי פועלי און כדי שיחזרו בהשוכה וכזה שלו׳ על ישראל זכו׳
• לאדם רק פעם א׳ שיעשה הטיב מצד שהוא טזכ משא*: יום הוא יעו״ש • וגי מינים ״ ל כס ג׳ ימי מילה שכל הנ
־ היצלר צד הקליפה קי שמאל הומה ומפלגה כבית ובתו* ־ ,בתי׳ המל ערלת לכי ויש כחי׳ יוםא׳ מין א י מג׳ ויש נוסף
נ
וכו׳ ומזה יש לאדם להרגיש שרוצה ללוכדו ברשתו יכו׳ ts'n מ ע ל יום ל דהיינו מעלת נח את החללים התהלךגח ת
5י ה ם
קי הימי* - והיא ישב פתח האהל כי צד החסד־ כיזי׳ א ויש מ ח י ׳ ג׳ הנ״ל שזהו נוסף עוד יזם ג׳ למילתו דהיינו
יראהi^fi והקדושה היא ישכ פנימה כפתיח האהל שאם אברהם שהי׳ כחו גדול להחזיר הרשעים בתשובה ומל ערלת
ע ו ד י״ל בביאור המשך .מבחוץ וצפתית במו שעושה היצה׳יר ז ה אינו ע ו ש ה ה ק ד ו ^ ״ * ™ Saיש׳ ימו והגו •
כוז״ש והלא י ש ט פ ת ת ה א ה ל לשין מ י ע ו ט אבל א ח י איני י ו ש א רוא שב פ ת ח ־ י* ר מ מ
^ <'p&flj י״א מהו ענין רחיצת ממדריגתו ולומר מתי יגיע מעשי לאלו על מיס שיהי׳ מעט אן הרבה י
ה ע
.רגלים שנזכר בחורה שהיא לדירות • י״ב והשענו תחת [ י הנצטס עליו למעלה־למעלהממרריגתושהס אבית **V -
•וגו׳ ולא אמ* שיעמדו תחת העז או שישבו ועוד למה לא י אברהםץצחק ויעקב * ושפיר אמר וישא עיניו ף ^ י מ
? ג ,
ר
י ו נ צ ב י ם ע א כ ש י ם ש ה ש
ל יייקא י יירא יית ל ק ר א ל ז י * ^ , ל באהל י״ג כפל פת היינן לחם י״ר לשון וםעדז לבכם ולא
• ^ ל ל דפי׳ רש״י החבוק והסתכל שהם נצ־בי־ס
ס כ מ ק אמר קחו פח ואכלו ,ט״ו אחר חעבורי שהוא ללא צורן גם :
בינו לבין אלךיו יוכל לדבק בו ית׳זלא בהיותו מעזר׳ביןאנשי׳ שיהי׳ עומד זמן עומי לכתי' מהלך כמו שכתבתי • אך \
•1יכ׳ בסייר יזםףשזהז משח^צ ובמקז׳שאייןאנשי׳השתדילהיז' שטרדת הפרנסה מעכב ליכנם פנימ׳ זזת נמשך מצד שעם
איש [בחי׳לשגם בהיותו ביןאנשי׳דבזק מחשכתו בו ית׳וכז' אנשי אמונה לכך אמר אל נא תעבור מעל עכיו מ ^ א ר ?
ולשתות כצמא מימי החשד של תורה ומוסר כמ״ש ו ד י ג יע!׳ש זבחי׳א׳הו׳מעצ׳נח \ t"1את האלרי׳התהלך נח זבחי׳
ב׳הי׳מעלתאברה׳זזהו כוונת ה3סוק אם אמלבסלויחמשים חסד על לשונו יז״ש ייקח נא מעט מים כמ״ש כל צמא * l y
ז ר י ה ז ו ה מ א
Pי -"bp צדקייבתייהעי׳ינשאחי ו ג ו ׳ ,יבזה יובןזיר^יו ידוד׳זגו׳לל למים ובזה ורחצו רגליכס להעכיר
י ם ג ח י 5ת י ש
י ל בעד" י ש י י י י ^ י י ם ליל׳תמי׳לנג׳עיניז זכמ״ש הרמלסירמ״א קשיש שהיא האמנה והוא ע״ר סזי
׳ח
מכיאו כא' »י׳א׳שזיתי ה׳לנגדי תמיד זהז כלל גדייבמעל׳ ־שבת להעכיר הקליפה והזוהמא מיגלי ארס דעשי׳ ש כ ת ד 2
ש < ע ז
בכתבי הארי׳ זללה והבן י וה״נ כך זעי״ז זהשעכו p p גהצדץם וטי ״ יז״ש אליו מיעוט שהם מועטין
ת ח ת שע י ש
^ האיי;^ העץ שיחזרו להאמנה זיוכלז לסמיד ל י ן גני עלי׳ ששם הוי׳ לנגדם תמיד * ישמא תאמר מעלה
ועכזדL5 שהוא הקלה להסתפק כמועט ולעסוק כחזרה ^,זו הו׳ לו רק בהיותז בביתי ולא בתוך העיר ששם
ח כ מ י ה מ י ס m ו כ י ׳
י אסלא ! * כמחז״ל כך דרכה של הזר' ג*את 1מ5ן!ח גיתי אז לפתח תטאת רוק לכך אמר וירא
ירדוף אחר הפרנסה אז הפרנסה תרדוף אחריו &׳ I
זאקמה
כו ... tpr בן פורר
,
עור י״יל וירא אל^ו ה באלופי מ מ ר א והוא יושב פ ת ח ה א ה ל ואקחה פ ת לחם וסעדו ללכם זגז׳ ט פ ת גי* תלמזר ור׳׳ל
זנ״ל לכתבתי במ״א ביאור וגו׳ וזכרתי ה׳ספיקית ״ פלי שילך בדרך התזרה ש נ ק ׳ פ ת יספיק ע צ מ ז בלחם לבר
זש״ה לב ח כ ם י מדרש ומקנה ל כ הי׳ לבני גל ובני ראובן כמ״ש פ ת במלח תאכל ו כ ו ׳ ו ס ע ד ו וסמכו לבו ל ב ט ח כ ה ׳
צימינז זה משיה ולב כסיל לשמאלו .אליו בני גל זבני ראובן ב מ ל ת הסתפקות א ח ד שידע ה א ד ם כי לא בא האדם בעה״ז
שעשו א ת הטפל עיקר זכז׳ אמר להם ה ק ל ה א ת ם ח י ב ב ת ; בלבוש הגוף רק לעשות שליחותו ית׳ זאח״כ תעבירו לפשוט
מקניכם יותר מן הנפשות חייכם אין בז ברכה ע ל י ה ם נאמו; ה ג י ף והריח תשוב אל האלדים אשר נ ת נ ה א״כ ראוי שלא
נ ח ל ה מ ב ו ה ל ת בלאשוצה ואחריתה לא תבורך וכו׳ וביאר י ל ע ס ו ק ב ע ה ״ ז רק ב ע ס ק שליחותו ית׳ ו ע ל פן ע ב ר ת ם ע ל
ב ע ל ע ק י ל ה בזה ש״ם רב״ב רבב״ח אזילנא במלברא ז ח ז י נ א . ע כ ר כ ס לעורר לבככ׳ ע״י מ י מ י ה ח ס ד שהיא ר פ ו א ה לחולי
ו בארתי ש״ס ע ל מ ה אבלה הארץ ו כ ו ׳ אוזזוי זכז׳ יעו״ש הנפש ה ט ז ע ע מ ר למחוק זכמ״ש ה ר מ ל ם וכו׳ משא׳יכ
ע ״ פ מ ה שכתבתי ל מ ״ א ביאור ויאהב ג ם אתרחל מ ל א ת ואתם לא כ ן ע מ כ ם אוילים ח כ מ ה ומוסר אוילים בזז *
וירא ה׳ כי שנואה לאה זכו׳ ט יש 3׳ בחי׳ שזכר הרמב״ןוכז', ״ ש מ ך א ו ח כ מ י ם הלומל מכל א ד ם וכמו שכחבתי במ״א י
יכל בחי״ ג ׳ א נ ש י ה מ ו נ י ע ס י כ ז ׳ י ע י ״ ש ובזה תביןמשתז״ל, וז׳׳ש כי ע ל כן ע ב ר ת ם ע ל ע ב ר כ ם מ ו כ ח שהם רוצים
שביקש בלע׳' לקלל ישראל זהיפכן ה ק ל ה לברכה שנא׳זיהפך, לשתיח מ י מ י ה ח ס ר * והשיבו שפיר ק חעשה כאשר לברת
ה ׳ *ילל לך א ת הקללה לברכה והכה לא רמיזא שלקש ב ל ע י . לשמוע מוסר באנו שנק׳ אלה ה ד כ ר י ם והכן * ובזה יבואר
לקללן ונ״ל רמרומז שפיר בקרא כי ב ל ע ם א מ ר מ ה טובו ע ו ד מ״ש ויבאו שני ה מ ל ב נ י ׳ סדומ׳ ודרשו חז״ל אצל אברה׳
א ה נ י ך י ע ק ב שהיא אהל וחנות של פ ר נ ס ה שיקדימו ת ח ל ה קראם אנשים ואצל לוט מלאכי׳ יפו׳ ויש להבין א^פכא הל*ל
ואח״כ מ ש ם נ ת י ן ישראל שילכו בבית המדרש כ ד י שיהי׳. ולדברינו k
לאברהם שהיה כ ח ו גדזל באו כ ד מ ו ת מלאכים
f קללה ולא אבה ה ׳ אלדיך לשמיוע אל ב ל ע ם ייהפך ה׳אלריך א״ש רפ׳ בעקידה פ ׳ שמיני ביאור ש״ס ד ל כ ע נ י ן לויתן
ז
לך לטובתך הסדר ה ל ל שיעסיי! ת ח ל ה בתורה ואח״פ ילך &נברא •זכר ונקבה וסירס הזכר והרג הנקכה וכו׳ ואלמלא
לפרנסתו נ ד י שיהי' לברכה זק״ל י ובזה יובן ע ל מ ה א ב ד ת , נזקקי-ן זה לזה זכי׳ שהוא חיבור השכל ו ה ת ו מ ר .ו א ם היו
בני גדילעסוק תחלה^ הארץ וכו׳ וק״ל ובזה יובן שכוונת נזקקין זה לזה דהיינו שיזקק כ ח השכלי לגמרי להשלי׳ ת א י ת
ע ד היו צא מ פ י כ ם תעשי ש א ם בפרנסה גדרת צא ן זכו׳ אז א ס יזקק כ ח החומר אל עכילת השכל לגמרי •החומר
י ע ס ק ו בתורה ח ח ל ה אז מ ה שיצא מ פ י ל תעשו במשא י מ ת ן יתכטל ע נ י ן הגשמי והרוחני לגמרי לכך סירס הזכר כ ח
לברר ניצוצין וכו׳ וק״ל ובזה יובן וירא אליו ה׳ באלופי מ מ ר י י השכלי מהיותו שלם כ א ח ל השכלים הנכללים רק לפעול
ג ס כשהי׳ בתוך העיר ששם ה ח נ ו ת פ ת ו ח ה של הילה׳ ר ע ב ד • ק צ ת פ ע ו ל ת ה ח ו מ ל באכיל׳ לקיום ה ג ו ף זמשגל לקיום המין,
מ מ ר א מ ״ מ ג ס שם וירא אליו ה ׳ • ובזה יובן המדרשי נ ח ל ה ו נ ו ד ע מ״ש בזוהר לך לך כי ה נ ש מ ה י וכתבתי מזי :במ״א •
מבוהלת ו כ ו ׳ ו ה ט ע ׳ מ פ נ י שהוא יושב פ ת ח האהל כ ח ם ה ו ם . הנמשך נקר׳ אברס א כ ר ם וכו׳ והגוף שהוא בשר א ד ם
שנק׳ פ ת ח האהל ע ד חצי ריל שיושב תחלה בבית המדרש כי ובזה יובן מ י צ ל ר שנק׳ ק ן כל בשר הוא לוט וכו׳ ״
ה י ו ס שנק׳ כ ח ס היום כמ״ש בש״ם לפי שאנשי ד מ י ם ו מ ר מ ' ׳'לאברהםנראז ברמות אנשים משא״כ ללוט בדמות מ ל א כ י ם
משא״כ אברהם ה י ׳ ל א יחצז י מ י ה ם כ מ ז שכחבתי במ״א זהענין כי אנשי הצזרה זהנשמה רזציס לדבק בשרשן
ואח״כ ג ס מקשר ע צ מ ו בי ית׳ ח ח ל ה חצי היום בבהמ״ר ופן י ומתלהב ת מ י ר אל הרוחני להיות כ א ח ד הנבדלים
ב ע ס ק י ה ג ש מ י י ם לא זז כשיצא מ פ ת ח האהל לפקח בחרן .יתבטל מ מ צ י א ת ז הגשמי שצריך אליז לכך נראו אלין ב ד מ ז ת
השכינה מ מ ט .ג ס שם ןישא ע י נ י ו כי בחפלה צריך ש י ת ן ע י נ מ •אנשים לסרס כ ח השנלי^ולשמש כצורך קיום אנושי משא״כ
במ״ש ב מ ״ א משא״כ ,למטה בגשמי ולבז הרוחני ל מ ע ל ה י ללוט שמתנהג כצרכי ה ג י ף והחומר הנמשך מ י צ ל ר שנקרא
אברהם שהשליטו ביצרו לכך יישא עיניו וירא ו ה נ ה ג׳אנשים לוט ניאו לו כלמוח מלאכים לרמז לו ט א ר ס המחלכש בגוף
כי אלו ה ם מיכאל גבריאל רפאל כמ״ש גצביס עליו ר״ל שנק׳ בשר א ד ם הוא כ מ ו מלאך לעשות שליחתו ית׳ זכמ״ש
בש״ס רלמ" מ א ן נ י נ ה ו ג ׳ אנשים ו כ ו ׳ ו ה ם ג׳ ע מ ו ד י ה ע ו ל ׳ ב ע ק י ד ה משל וכו׳• ו ע פ ״ ז נ ב א ר ש ״ ס ד ל מ וירא א ל י ו ה ׳
ויעקב כי יעקב חורה ועבודה ו ל ח שהם אברהם יצחק 'לבקר החולה א״ר ח מ א בר ח נ י נ א יום שלישי למילתו ה י ׳ ו ב א
ע מ ו ד התירי^הקוצ קזל יעקב יצחק ע מ ו ד ה ע ב ו ד ה א ב ר ה ם ; הקב״ה U pבשלומו וכו׳ והקשו ה ק ד מ ו נ י ם ל מ ה ביום ג ׳ ולא
ע מ ו ד ג״ח והנה י ו ר ם שהיו בעול׳ יצחק ויעקב ע מ ד ה ע ו ל ׳ ומוהרש״א תירץ כי ל ה ר מ ל ם א״ש וכו׳ ביזם א׳ ב י ו ם ב ׳
ע ל ע מ ו ד א׳ של ל ח שהוא בחי׳ אברהם ו׳׳יש וישאי עיניו יעז״ש וגם לשון שאל בשלומו צריך ה ב נ ה דהל״ל ובא לבקרו
שהם ג׳ ע מ ו ד י ה ע ו ל ם הצביים וירא והנה שלשה אנשים ה ג ס לפי מ ה ש כ ח ב ח י ב מ ״ א ביארש״ם ל א נ ק ׳ ש ל ם ע ד
ז ע ז מ ל י ם עליו ע ל ג ״ ח לכד לכך נתאמ׳ן ל ה ^ י ק ע מ ו ד ג ״ ח שמל ל ל שקיש׳ א ״ ע זאח״כ אחרי׳ ל כ אז נק׳ שלם משא״כ
־ .זייז לקראתם להכניס אזרחים שהוא ע מ ו ד ג׳יח ע ו ד י״צ •בלח׳ ?/נ ק ׳ שכ מ ח צ י ח וכו׳ ״ א מ ל ם יש בזה ג ׳ ב ח י ׳ מילה
לכ׳ כל״ת ל לך לך כתבתי מ ז ה במ״א ט קורם האבות ל א א׳ ב ח י ׳ יושב מ י שהוא פ ו ע ל ר ע שיהיה כשב יאל ח ע ש ה •
ט אם ע׳יי מוחין ח ל ל שהם הי׳ זווג עליון כי אין זווג ב׳ בחי׳־עומר מ י שהוא בשכ ^ ת ע ש ה ו אינו פ ו ע ל ר ע צריך
אכרהם יצחק ויעקב זכשגא אברה׳א׳ התחיל הזיוג ל ה ת ע ו ר ' מוסר שיהי׳בחי׳ ע ו מ ד כמ״ש ונתתי לך מ ה ל ט ׳ ב י ן ה ע ו מ ד י ׳
כקו ה ח ס ד לכר וכימי יצחק נחעורר מחיה כ י נ ה וכימי י ע ק כ ה^ה ג׳ שע ומד ע ל מדרגה א ׳ שילך מ מ ד ר ג ה למדרגה שנק׳
.ג׳ ו ס ו ו ג וכו׳ זז״ש זירא שלשת אנשים נשלמו ה מ ו ח י ן 'הולך וכתבתי מזה כ מ ״ א ואפשר שזהו בחי׳ ג׳ אנשים ה ל ל
בחי׳ מ ז ח י ן נצבים עליו לכד לכך י ר א וירן לקראתם שיוכלל קי toכשכ ואל חעשה קו ימין ע ו מ ד וקו א מ צ ע י יכחיד
? ו מ ד ת גבורה של יצחק כ ע ז כ ע ק י ד ק ז י ו כ ל ל ב ו מ ד ״ ר ש ל האכית הנק׳ הולך וז״ש עשו אנכי הולך ל מ ו ת ול״ל בכורה
־ יעקב כאופן שיהי׳ הוא כלול משלשתן ובזה אל נ א תעבור ימכר ליעקב שיהיה בחי׳ הולך והכן ־ ובזה יובן יירא אליו
מ ע ל עבדך שיושלם הזוזג ע ל ירו והכן והש״י יכפר :יעפ״; ה ' לבקר החולה שהיה חולת א ה ב ה ח מ י ד לילך מ מ ל ר ג ה
נ״ל לבאר פסוק פ ׳ ח י י שרה ואברהם זקן בא ב י מ י ם וילוד למדרגה שזהו ב ח י נ ת יום שלישי למילתו שיום א ׳ למילת
ברך א ת אברה׳ככל ח כ ר ת י לעיל י בחלה מבוהלח בראשונה ואז בא ' י י א בחיי יושב י ו ם ל ע ו מ ד יום ג ׳ בחי׳ הולך
ואחריתה לא תברך ל ״ ל כשעושה ה ט פ ל עיקר ל ע ס ו ק ת ח ל ת ייייכ״ה זשאל בשלומו שאז הוא כשלימות העליון זהבן זק״ל.
היזם
בן פורת יוכן*
• אל מקוריהם ואז ישפיעו עליסס• שמע רפ ואזי! היום כעסק פרנסתו שהוא צרכי הגוף ואת״נ עוסק כתורה
;הס לפעול פעולתם' בחוזק' ח״ם'המלץ .א(א שהוא צרכי הנשמה אין כו כרכה גם שהי׳ ראוי שיקויים
Vכי יחרה וקשרה אל שישה ואזהו^יא פעולה א' בומשאתן׳׳לכלהעושק בתורה נכסיו מצליחין מ״ע"אקר
ובזה יובן המלט על נפשן שיינק עצמו אל" עכ״ג * שעוש :עיקר טפל שנחצה מכיהלת עסקי עת״ז כראשונה
'האותיות שנק״ נפשך ועל הוא לשין סמוך כ^י ועליו מ ס מ י והתורה שהיא כאחרונה לכך אחריתה לא תברך י וכזה יובן
ע
״ י האותיות מנשה שהוא לשון סמוך ואז כשירכה ואברהם זקן כא בימים שהי׳ זקן ויושב .בישיבה כדאי״
' אל חי החים אז כאמת נמלט נפשו מכל פגעי הזמן מ א ח ד - בש״ם פרק ל דיומא אביהם זקן ויושב בישיבה שנא׳ ואברה'
,שהוא דבוק כחיים ונמ״ש הרב מוהרי' יעכץ כמשנה 10 <קן בא בימים בעסק התורה תחלה שהיא א׳ מן ג' חלקים
: ה ר י ז ה מ ת ח י י ב מ 5ש י י כ < ז ב ת י אז תשכיל חז תכלית אז ישנתי זז״ש בא בימים כי היזם שהו׳
ממ־* ל° צ ב ט ל ה
.לכתכתיבנלא ביאור לט־יהרמלם שמואל הרמתי את אברהם בכל ש:י׳ ברכה וק״צ י עוד י״צוירא אניז ת'
והקושיא וכו׳ וכתבתי לשמעתי ב י א
ן ר נדל עולם וכן׳ * באלוני ממרא והוא ישכ פתח האהל כחם היזם וירא זהנה
פסוק וקיש לח יעלה ע מ ן שיהי' נרמהליכאלן הוא < • : i
7 5
שלשה א נשים זגז׳ והספיקות עם כאורם כתבתי ולפי הנ״ל
עזמר לפניו ית׳ןאין איש עמי עומד לאחוריו וכי ״ ובזל•-־ א״ש דק׳ קו' הזוהר דתל״ל וירא ה׳ אל אברהם מאי אליו
ייק אל תביט אחריך כשאתה עימד בתפלה לפניו:1^ . ופי/דקאי על השטנה וכו׳ יעו״ש ״ ולי נראה דגם הפשיטו
ל תעמוד בכצ י׳ ו 1י לז א
' ממדריכו
והג מ אמת דקאי על אביהם ועל השכינה שירד אכרם
י ע ל ה ע א י א י ש ב ח י ז ה י י נ י
ש ל ^ ־. הככר ותרגומו ולא תקום ככל משרא דכתבתי במ״א ונקי אברהם להתחיל• עם המוני עם להעלותן זוהו אב
תמיד ש י ל - יעמול ארם במדריגה א׳ רק יוסיף שלימות להעלותהולחביה המון גויס נתתיך זז סו' כו־ע ,לגבי ל
' " ל ל לך מ נ ג ל - ף ם ת
ממדריגה <׳ לי ח אכרהם ע״ישנק׳
ש א מ ר ו ה י ברכודאיילו זז״ש וירא אליו ה׳ר״ל
״ ה ו יגה מ
וכוי וזהו ביאור ש״ם למה נסמכה מיתת מריס לפרה אדומד^' ל ה ע ל ו ז ל אחרזנהאז נתחברה ונעשה יחיד זש5יר קאמר
וכו׳ יעו״ש ־ זז״ש ואל תעמוד ככל הנצר ה סונה שלא אברהם שנתחבר ע ם מדריגתן ביסוד צדיק שידר לשכע יפול
;/
\• V״ 5דיק וקס וז ש והוא ישב פתח האהל כחם היום זכמ״ש במדריגה א׳ שנקי עומר במקום מישור רק ה ה
p
? ר ה
למעלי־כ^•׳׳ • דכרית כחם היום שיוסיףתמיל במלרגושהשלימותלמעלה בזוהר פ׳ וירא דף ל ז פתח האהצ רזא
ההילך על ההי חיש ההרה המלט והכ! י עוד י״צ דכלזכ״^ י דרגא דאברהס והוא ממש כלצ והכן וירא .אציו ה׳ באלופי
•JS דהקשההרמב׳׳ס על ש״סמאןיאתילד במאדים וכו׳ ממרא שהם אנשי החימר שהיו ממרים פי ידו$׳ ועכשיו
ט נ ה ש ו
נתחברו עם אברהם שנחחברעמהם צהעליתן ועי״ז יישא
ב ן נ ז מ ז ן ה ר י ׳ ו ז י ר ז ה ב ת י ר ה ז כ ו כ ט ל ה
של א ד מ ' ג'רגליי עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצביסעליו שהם
למעלה מהגלגלים בזה יכיל למשל יעל תומר מפו ש נ ו ל ד
במזל מאדם וכר יעז״ש ״ ובזה יובן המלט על ־׳בתשך ם ע עצמו המרכבה שלגי אותיות הלל ועם אברהם שחיבר
. מ ה׳ אחרונה כלל נעשה שם ידו״ר כשלימות וז״ה וירא וירן הכוונה שאין התנצלות להרשיע על שנולד במזל
^ •: וכ וצא לומר שמזלו גרמה ל! שאין לו כחירה ״ ד ט
ע כ ד ליראתם להשלים השם והבן והש״י יכפר •
גדולים נס ,ר כי יוכל להמלט מן המזל שיסמיך אל נפשי . J L V וכללים ?T1נבאר ע ל י D
גס אצ תכיט אחריך w ^ o למעלה מן המזצ וכנ״ל • ממיור< י ת ע מ ש ש יע״פ י
פירשו מדכחיכ חסר ויבעלת משמע שהיא בעלה שלבעל ההרה המלט ל הסתכל במי שהוא למעלה ממך ן ק ״ ל # ' . .
,
י״ל המלט על נפשך דכתבתי במ״א ביאור פשיק הפוך רש* ** וכי׳ יעו״ש י ובאמת קשה למה \כתיב חסר לדרוש כך י
ואינם ובית צדיקים יעמוד ״ לנודע מ״ש בזיהר זכאה זכמדרשפ׳מ״ז ויאמר א לדיס שרי אשתך זגז׳ כתיב אשת
1 ,
דאחיר כירא רחייביא יכו וזהו מש״ה יאת הנפש אשי* ע ש חיל עטרת בעלה אר׳ חמא בעלה נתעטר כה והיא לא
נתעטדה ב^עלה וכז׳ •
תי •.1 היכת רש! תיכת שער אשר צדיקים יבאו כו ימן
3
פסוק ויאמר המלט על נפשך אל תביט 1נבאר
אחריך ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלטי רשעים נעשה שערים גי׳כתר זז״ס צדיקי׳יזשכים ז ע ט ד ו ת י ^
ובזה יובן הפוך רשעים 1א י מ
ל שעשו לעצמן בראשיהן ״ ג י * והוא חמוהו א׳ רה״לל המלט נפשך מאי על נפשך ל
1
שיהפוך מן רשעים שערים עי״ז בית צדיקים יעמוד כי , ,נ
ב
המלט למה אל חטט אחריך צריך טעם למה ג׳ ההרה
מישור ל׳ למה' גי׳ כ״פ אור כחי׳ כתר כמבואר בכתבי הארי׳ זצה״ה ו ה * י
5ן
דזקא ההרה המלט ולא במקום הי3יד
. מתזבי׳ה בתורה מה דהוי הוי וע״כצ״ל דפישת זו ופסוק י ובזה יובן המלט על נפשך שהוא בחיי את הנפש אשר
שרשעי מ ד ן ובזה ימלט היא על כחי׳ נפשך כאשר יחזור זה שיין בצל אדם ובכל זמן וזה צריך הכנה״ זללדפסוק
ע
ך זה •מנאי ט ן עבודת ה׳בתורתו ובתפלתו שידבק עצמו אלי־ למוטב:הם נק׳ נפשן אז ימלט הוא ל כ על סמך zo
ש
עילגשרובזה מבן)פילגשי זשמה ראומ׳דכתבזי במיא כיאור מ ב ר ה שישים לבו לכל הנ״ל להמלטעלנפשזלכל יביט
קזשי׳ ל י אחריו בעסקי העה״ז שהוא נשאר אחריו לזולתוואליעמול־
ג
tpf .בץרת p
שאמר זה שלא להגים דעתו כמו שהזהיר $זולמס שלא להגיי י קושיא מזהרש׳יא בש״ס אטו ילאה מלתא זזטרחא היא
לעת׳כך הזהיר את ענמו שלח צהגיילעתיכי מהישמשכיעין^ ומשני אץ לגבי משה מלתא זוטרתא היא ״ והקשה הא
לו הורה זמזסר אינו בזכות עצמו רק בזטת זנליתו שישפיעל״; השרע״ה אמר זה לישראל• זבארתי פסוק זה מה ה׳
להם והוא אינו רק שלית ממנו יתברן כישראל יז״ש ויםעלן '/ שואל מעמך כיא ליראה ר״למדתעגזה שהיה במשה
לבכם אמנם מאחר דמוכח דלחס האמור כאן היא התורה י שנא׳ ונחנו מה מרה זו יןיה שואל מעמך ואו כשיזכז למדה
לכך אמר וסעדו לבכםולח לבבכם כי התורה אין םזעל אצא י זו שהיא מלת עמת אז יראת ה׳ זוטרתי היא לגט ישראל
סועי) ג׳יכ כמו במשה שנאמר עקב ענוה יראת ה׳ ושפיר אמר
א י נ יצה נ מ ש ט י צ
מלאישובלו׳ י ^ " ל "י לב א ' ל י ״
ומכניעו כמפוריבןן״ם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבה״^ן הפסוק כ״א ליראה והכן ״ ובזה יובן ופילגשו דהיינו
ובזה מבואר קיש י י א י אס אבן הוא נימוח ונו • ענוה פסולה ושמה ראומה כלומר ראו מה וכוונתו ראו
,
,
הנ״ל בתחלה כריך לערש בתורה ובנביאים ובכתיב ' מציכו ע״ר שיש בי בחינת מה שהיא מלת ענוה
לפתא דהיינו תורה הוא םעדא דלבא ואז שפיר אמר ר' ח ע א . ש ב י א ר מורי זלה״ה ראוכן שמעין
לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם מטר שאין ילה״ר שזצע-. לוי יהזלה כמו
והוא ע״ר משארז״ל אסהרל י ו מ ה י* במלאטם ״ ראו שיש שמית השבטים בקדושה כך יש בקליפה והוא ראובן
למלאך ה׳ לבאות תולה יבקשו מפיהו ״ וכן מימר בכל שאני בן שמעון שעושה הטוב כדי שיהיה שמעז
יאמר תירה ומושר כ״א לתלמוד הגון שאין צי אלא לכ א י ׳ האדן לוי שיתחבר לאנשי מעש׳ כדי שיודו וישבחו אותו
ואז התורה והמוסר יסעד לבו משא״כ מי שיש לי ל ל ב
ב י ת
וה״נכןראזמה ותלד גס היא את טבח ולפח״ח•
וגר • טבחינ׳ זז מוליד גם ע״ד שכתבתי והבל הביא שיש לו יצה״ר ג״כ אז אין ההורה והמוכר סועד לבו 2צ
יצה״ר לכך אמר רז״ל אל תוכח לין הוכח לחכם ייאהכך זהנפקיתא בין ענזה כשירה לעניה גם הוא זכו׳ י
פסולה שנקרא פילגשו זשמיז לאומה ט ע״י שהוא בט״ח והבן ״ עוד י״ל יוקמ נא מעט מיס דכיכתי במ״א ביאןיי
׳; פסוק כל צמא לכו צמים ואשר אין לו כסף וגר - נתהפך לאותיות טבח ט ע״י שהוא טטח שא״צ לתשובה
דיש ב' םוגי אנשים א׳ •המוני עם ב׳ שלומי אמונייישראל .. זכנ״ל וזה גורם לו עונש שנקרא טבח כמ״שיבמלרש הג״ל
מסעי*"•־ ט
' ע
' מ מ ז ס ך גזרס לשון מרשות טכחזן וכן חחש שמתפאר בגוונין שלן
< מ י ל ו מ ז ט י ש ר א ל ט ש נ פ י ,ן ה א א ר ש
לו שחתאזתיזת תחש זהבן כל זה כתבתי דרך ביאור לו משא״כ אינך גם הרבה אין מספיק 3׳ כי .זה לר 7מ ו ס ר
י
דשמעתי ^ ; להלטש משא״כ כל צמא לכו למיסג' ומוסר אבל באמת לפעמים ע״י ענוה פסולה ושלא
סעדי׳ גאון העיקר לשכר טבעז זרגילחז זב1י : לשמה בא לשמה וכמו ששמעתי פרה מטהר את הטמאים
זנה״ה ביאיר פסיק חשבת^ pi וכו׳ ודפח״ח • ואין עונש אלא שכר יש ג״כ אף שלא
דרכי ואשיבה רגליאצ לשמה כמבואר בש״ם דפסחיס וכר יעו״ש י וכזה יוכן פסוק
עליתיך כתבתי מזה במ״א י ובזה יובן ייקח נא מעט מ י © מפני מה נמשלה ד״ת יזקח נא מעט מיס דאמרי חז״ל
א׳ מעט ב׳ מיס ולא לבוש יין וחלב ג׳ורחצו רגליכם להסיך למיס מה מיס מניחין מקום גבוה זהולכין .למקום נמוך
הרגילות זרוע המידות ואז תוכלו להשעני תחת ה ע i , r
f אף ל״ת אינו בגסי הרזח וכר • וגם בלא׳׳ה מטנו בפסוק
וסעדו לבכם כלל א״ ' <
ח ר הקב״ה ואקחה פת לחם פ׳ ואתחנן לא מרובכם מכל העמים וגו׳ כי אתס המעט
לבבכסלא נאמר אלא לבלמגיר שאיןיצה״ר שולט במלארי ׳ וגו׳ ופי׳ חז״ל שממעטין עצמם כגון משה ואהרן שיזמרו
ונמנו מה לא נמני וכו׳ ־ וז״ש יוקח גא מעט מיה שיקחו והענין דכתבתי במ״א מ׳׳ש בעקידה משל כמו ש ר מ ^ °
vהאלי ל יי " ל ל לילו ל י המוסר והמיעוט של בחי׳ מים ויתרחק מן הגאיה ויקחו
ב ע ה ״ ז ה ב ש ל ה י ח ו ת כ ש ב ו ש ז ב ש
מדת השפלר והעכוה י זז״ש ורחצו רגליכם ע״ר רחצתי את לבוש הגוף ולעשות שליחותי ית׳ בעה״ז ואח״ז משט ? y
^י הגוף זרות תשיב אל האנדים השר נתנה וזש״ה ש
פ ק י
רגלי איככה אטנפם זכו׳ וה״נ שירחצו ממה שהרגילו עצמם
ישמרו דעת וגו׳ כיי מלאך ה' צבאות הוא וכו׳ וf׳׳ ,דף?,
p
במדת הבאר והם העלירית שאדם דש ברגליו ונק׳ אבק כאלו
ז
?ft לבכם לשמוע קורה ומוסר לעשז׳ שליחותו .יתיבעלץ 1 כאלועעי׳ז אין בו ממש ובאמ׳ הוא עצם ע׳׳ז כי כל המתגאה
לכך הזהירם זרחצז רגליכ׳ ואז יולז לבא למדריגה זו והשענו תעבזרז לפשוט הגיף וכו׳ לכל ראוי שלא לעשוק ה א ל ' ב ע ? 4
ל Pי י < על ע פ ל £ ' ׳ ס
« י• תחת העז חחח ת״ח הגלראים עין כמ״ש בזוהר לא חשחית
ע כ כ י ע י ז ז י ת ש צ י ה ו נ ע ס י
^7 בעה״ז אשר לעולם בחסד יבנה שהוא בחי׳ אברהם את עצה משא״כ כל זמן שיש כז מדת הגאוה הוא מרוחק מן
באזהרה זו והכן י הת״ח כמ״ש רמ״א בפסוק שרים בידם נתלו פני זקנים
מדרש ח י י ש ר ה י ו
ל ע לא כהדרו ״ ל עיי שסמכו ונתלו בידס מחי גבורתם לכך ביאיר.ע״פ פשט ר
.ה׳ ימי תמימי׳ונחל י י פני זקני׳ הת״׳ח לא כהדרו זכר יעז״ש ״ וכאשר כתבתי במ״א
ת
לעולם תהי׳ כשם שהם תמימים כך שנותיהן תמימים ב על ביאור דביי הרמב״ס ושופר תוקעין בז בר״ה הוא קרן
מ
ק׳ ככת ך׳ לחטא זכו׳ דבר אתר יודע ה ׳ י מ י ת מ י מ י ס ונכנעים הכבש הכפיף זכו״ יעז״ם * ט ע״י שהם כפיפיס
.תחת הח״ח הנקראי׳ עץ אז יכול להעלות׳ עם כל המירי׳ זו שרה שהיחה תמימה במעשי׳ א״ר יוחכן כ ה ד א
:
והספורים ע״ל ששמעתי אשר יוציאם ואשר יביאם יכו׳ • עגלתא חמימתא וטי ״ וזרח השמש ובאהשמשא״ י
ר
י
אבא בר כ מ א עד שלא ישקיע הקכ״ה שמשו של צדיק יעיל *א מיעלת מזה ואקחה פת לחם וגז׳ שכתבתי
ה ז
עד שלא השקיע שממו י הוא מזריח שמשו של חבירז במ״א כשהם דוציס לקכל תורה ומוסר מפי הת״ח.א ז
של שרה הדיח שמשו של רבקה בתחילה הנה ילדה מ ל ע ^ האזיבו משפיעין לו תירה <י«סל כדי שישפיעו להם וזש״ה
,
,השמים וארכיה וכי י וז׳יש ואקחה פת לחם שישפיעו לו וגז׳ ואמ^כ ויהיו חיי שרה ע״כ הוקשה חרא דאמ׳ כשסשמ
:
תמימים דמשמע שהי׳ שרה תמימה במעשי׳ כצי שום ח צ ־ ^ חורה ומוסר כי תלמול גי׳ פח שהוא לחס אשר לבבאנזש
וגם :שהשלימה שנתה כאמור ושנוחיהן תמימים זבש״ם א ע יסער .וישפיע לי תורה ומוסר כלי שאשכי׳ לכם וסזה וסעדו
ד
לבכם ״ וזה כוונת פסוק ג״כ יוקח נא מעט מיס ע״י שליח בהיכן לארי חנן כל המוסר ד ן על חבירו הוא ל נ ע ן -
כ
חחלה
בח י בן פורת ץסן*
i
זבזה יוכן יזיע ה׳ ימי גוללה רבקה לא המית לעיל מחלה שנא׳־זתאמר שרה חמס* עליך וכתיב ויבא אברהם
תמימים תמימים וגו׳ כשס שהם תמימי& כך שנותיהם חטא שמסרה P י לםפזל לשרה ולבכותה • הרי שהי׳ כה
:
ומהו תמיימיםשרהשהיתהלת ק׳ כבת ך׳לחטא והיינו ל״ת. ־-לשמים ועי״ז מתה בררך העונש והיינו •ע״כ טרם משלים
אצל במנות עשה לא היתה לקייםכזלןדהא פטורה ממ״גג תמימה בלי שוסשמץ ודופי שנסה ואיך אמרת שהיתה
שהז״גלאי׳ואלההמשפטיסאשרהשיסלפניהםע״כז״אמקזת , י וכפי׳ יפ״תזגם אמר ששנותיהתמימין וז״א וקן׳ זו קש^
הש״ם לשביעית למשמע בהיפךלאשהלא .לגיןאןתה זכז׳ גםלרש״י שפי׳בתקיכבתךיזכז׳חההיפךהש״סהלצקז'
וא׳יכ שפיר מסרה לין לשמים ולא הי׳ ראוי' לעונש ולכן היי '3לאמ׳ לבר אתר יורע ה׳ ימי תמימים זז שרה שהיתה
שנותיה תמימים אך לצפ״ז תיקשי צר׳ חנין לכך אמר דבר תמימה במעשי׳״ למה זה לכר אחר הלא גס ללשון ראשון
הפםזק יזלע ה׳ זגו׳ בלרך אחר אחר ר׳׳ל דר׳ חנין מפרש עגלתא תמימתא נדרש כך על שרה הג׳ ק׳ דאר״י כהדא
והיינו יזרע ה׳ ימי תמימים שהיחה ת#ימה כמעשיה ר״ל לאיזה תועלת המשילה לענין זה ועור אם רצה לדמותה
בכל מצות עשה אפילו שהזמן גרמא זכררש אלה המשפטים. לאיזה עכיך לגודל חשיבותה יותרעליף ה״ל לדמיתה לפרה
ולא שפיר. זדנין אזתה .דנה אשה זח׳יכ "*המימתהוכקו׳היפ״ת לבכרה כתיב תמימה משמע בלי
לשמים ולא הי׳ שמתיה תמימים אך קשה מסרה דין שזס מום שב.ולס משא״כ בעגלה שהיא דזקא במחוסר אבר
ב ה ס
שהיתה תמימה דמשמע בלי שזם שמץ צפ״ז מאי לשון ל א נ ק ר א ת תמימה פסולה משאי׳כ מום אינו פ י ל
ודופי כלל ולזה בא ר״י כמתלן דהאי חמימה ר״ל כהמימזת וא״כ מתוך שבחה בא לירי גנותה ל׳ ק׳ מה שייך לכאן זה
דעגלא תמימתא שנקראת תמימה אפי׳ כשהוא בעל-מום וזרח השמש ובא השמש ה׳ יש לדקדק לבלשי! ראשון אמר כך
וכפי׳ יפ״תהנ״צה״ב כן הוא וצעזצס חטאה מ ה שמסיק שנותיה? תמימים ובדבר אחר לא אמר רק שהם תמימים
דין לשמים ונו׳ אך כיון דלא הי׳ שניתי׳ תמימה עד השתא הוא מחטא והיינו מטל .דבלשזן א׳ אמר דהתמימוח
מ׳׳ט לא נענשה לזה משני וזרח השמש זכו׳ וק״צ ־ ועליז /ל״ת לאמר בח ק׳ כבת ך׳ לחטא ובל״א אמר רההמימות
חנין כל המוסר דין על חבירז הוא יזבן ש״ם דר״ה א״ר הוא כמצות עשהדאמר שהיתה תמימה במעשי׳׳זפי׳טפ״ת
שנא׳ זתאמר שרה חמסי עליך זכתיבויכא נענש תחלה עשה ז׳ קשה בשלמא לקמ״ל דהיינו בכל המצית
אברהם לספור לשרה ולבכותה ופי׳ רש״י הוא קבר אותה השתא הזא ללא הנ״ל שהי׳ שנזקיה תמימין ועל
והוא תמזהו ונ״ל לבצירזף קו'ז׳ הנ״ל יבזאר זה ג״כלבעל . ונענשה נשלמה שנתה שפיר אלא לר׳ חנן ראמר
הטורי׳פי׳ולבכות׳הכףר}1נה שלא בכה אלא מעט לפי שמסרה וער השתא מ״ט *זחלה שמתה טרם זמנה א״כ ק׳
לין לשמים זעיי׳ז מתה והוי מאבל עצמו לרעת דקי״ל דאין לא נענשה שהזא יזתר מארבעים שנה מעת שמסרה לין
מתעםקין עמה לכל לבר כי אם מתפילין איתי .ואין והמדרש יהיו מחולקין לשמים י ונראה דר׳ חנן
הקרוביסהראוין להתאבל עלי׳ ועיין בטי״ר סי׳ שמ״ה ובזה בסברא א׳ להא דר׳ חנן הוא דאמר דוקא בדאיכא דיינא
יובן אד׳ חנין כל המוסר דין על חביר? הוא נענש תחלה בארעא זכלמסיים הש״סבב״ק והוא דאיכא ריינא בארעא
שנא׳ ותאמר שרה חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לםפול ובריש פ׳ שבועות העלות אמר יועמדו שני האנשים כעדים
זגז׳ וקשה מנלן למיתה זז הי׳ לרך עזנש כלל ללמא אז;נשצ' הכתוכ מרכר ולאפוקי נשים אתי או אינז אלא ככעלי לינין
שנתה לכך מתה לזה פיירש״י מלכתיב ויבא אכרהם זגו׳ש״ננ לא ס״ר לאטו אנשים כאו לרין ולא נשים ואם נפשך לזמר
להוא קכר אותה ואחרים צא נתעסקז עמה צכצ לכר ט אכן כלינא ולעולם ארעא למיקם אורח דאשהלאו
k הרךזכיס זכו׳ ואיש דמזכח העונש להדיאזק״ל י . ככודהכתמלך מעצי לינין הכתוב מדבר משום דכל
.תנו צי אחוזת קבר פשטי מדרש עפ״יונבאר פנימה ״ לכך נאמר כאן שכי וכאמר להלן שני וכוי ״
ואקברי:מתי-מלפ?י היא הוי כמו נמצא טזן דאשהלאו בהמקזםלדינא
׳ דין לשמים זא״ש י איני מבקש מכם אלא מת א׳ שנא״ חנו לי אחוזת קבר - לית דינא בארעא דרשאין למסור
אחוזת קכר למה ןי״ל אחר שהוכחת המדרש מדכתיכ כמדר^הנ״ל שהיתה תמימת זכו׳ • אךדלפ״ז עי׳כ
האריך להניא כל הפסוק ואקברה מהי מלפני כ׳ ק׳ ימה היאג״כ אינה\כולה לרין את אחרים וכראי׳ בריש פ*
זה נפקוחא אם ל#זר »ת א׳או הרכה אם ירכנ׳ לכם למכוך זהכתיב מצי ליין כ״ג אי לא דייטנן לי׳ איהז היט
,
צו אחוזת קבר מה לי לקבורת א׳ אז רבים ״ ג ק׳ לפי מ״ש וא״כ ק׳ דאמר התקזששו יקזשי וכו׳ ״ והי׳נ ממש p
,
הרמב״ן זהאלשיך מביאו שהי אצלם מק שלא ליחןמקים אשר תשים בכמה מקזמזת בש׳יס ואלה המשפטים
מיזחד לאחוזה לאיש לקבור כל מתיז בז אם גר הוא במקי$ לינין שבחזרה הכתוצ אשה לאיש לכל לפניהם השווה
ההוא כי אםלחושבבלבדוט׳יעז״ש .זא<׳ איך ערכה
כ אשה עמהן לפניהם פוצל מדכחיב ופי׳ רש״י
הרי לגס אשה כשירה ללון ונראה ,לבחחשי ה ל ס ת .צבו לגשח אצלם שימכרו צו אחוזת קכר והוא גר ״ י ל׳ ק׳
וכן הקשה האלשיך וליל לר,י׳*ל • תיכת מלפני .הוא מיותר שכתורה למלל כל הקשה ע״ דאין אמר לכל לינין
ז
בפ״ט מזיר המזצא מת נוטלו זאת תפולותו וכן שטם אבל פטורות זגם נשים המצית כולן והא מ״ע שהז״ג
ובזה יובן שהיי שלשה הרי זה שכונת קברות וכר יעו״ש •י התיס׳ הקשו ע״ז כמה קו' א״כ האי דרשא לאודסמכא
ה י
נזלע לאברהם חק דתס שלא ליחן אחח׳קבר לגר וצא ביקש א ועיקר ש״ם לשבועו׳ וא״ש כענין הנ״ל אך א״א לשרה
להעבירןעצ לתם רק אמר ואקברה מתי מצפני צפי שעה לימה כל מצות עשה שכתורה וכפי׳יפ״ת על תמימ׳במעשי׳
זאח״כ אפנה משם צקבר׳במקו׳אחר אך קשה הא אין מפנין עישע״כ סברא כדרש הנ״לדהשזז אשה לאיש כריניןשכחורה
המתממקו׳למקו׳משכזניר»כרזתלזהאמרכיאינירוצ׳לקבזר ג״כעפ״י וע״כלליןאזתה זאשהמדיןלייכא כאיש
אחוז׳ קבר תפזסתזזז״ש רק מ ת א ׳ זנוטלזזאת שמימרת טעמתי׳ לאחר וכפי'תום׳ שם ולא שפיר מסרה
לשו? יחיד ואז אקברה רק מלפני משא״כאח״כ מותר יין לשמ־ם זכר׳ חנן הנ״ל וקשה מ״ט לא נענשה עד השתא
במם׳ כ״ג זד׳ ברך את אברהם בכל לפכותו • אכל א״א שלך מילתו של הקלה שאינו• משקיע שמש! של
זי: צד
ר׳ יהזלא אזמר •שהי״ לובת ר״מאומר שלא י ל ׳ בת ייי עישמזרימשמשושלצד<קאחרזלכן • -על שלא
כל
שיריי) יוםן* p
י נ י ס3 צלע,י
ש5־ .\Sתמיד לכן כתיבגכצ מכצכצ 8< 3151. -צ« ליה ?£2מכ1 ? נני
1 י י
: * ^ א״יאאלץ^ר
א מ ה Jb 3
Mwwream ] * ^ מ ׳ יהקשהמהנעי :ויש גיליי שנינה שם ביכה שוית• • '״ »'
הג״צ. י׳ת
& 'אי״׳ נ־ ישלמ׳ • towי»תה ע ס ו שמסרה,ין עצ א3מ« ונ»א״ר י ׳ » ״ י * !* ״ * ׳י* ? ינ
3
* ״ י ^ * o d Z S U ^ tצ י ה נקטתיני׳ * * * מ *א עגן השכינה • .WKע י » פ
ש ת ה ע ק
™ £א ^ צ ^ א ,ש** לניר אייה הצנה עכשיו הי׳ מתריס ימתנית צנגמ להי)נ1אי ילימיקז W
* £״ סנירא ציה יש צי שט זכרים עכש־י צאיינצ לוש*' נטש תתתיו מצל הגינה יהמראמ:
»*י מ
י % י
ש
ר״ל רנני ללמיי שהי׳ מלאן המית מתייס נ נ ג מ יהו $־, *» vר41מל שהיה ריאה לאל nwJ
,
I
מלפסקה הנינה משמתה שיה יננללהי׳ששציט מ י ,
עתה שפס* הנינה הי!נויל להתייס ילהתגיית
SiSXKffZS
£מצ»
מ
ל
"?S£
״ L l ,״ », s י מ ת מ ת י פ
•? '
מרםננליאיםשמתצי־כצנ״להחטיאיילהמיתיילאמ^ י! • ^ ^ ^ m ^ ^ S ^ ^ S
אביהם » ה צי־־צצ ממני • <ו אם שקם נזיי׳ית להשתיל ה ־ י ? אי ,4' 7א
מ כ
! פי ס ו ד נ ר א ה ל ב א ר
,i
,״׳,י׳לא׳להמ .ת״ישרהללמהאמי^״כל^' ״ ״K^?LP&S?S2
,ה״ללנלולנ״לננאג׳נמציןהמיינהכתינשצהלשון^
ו י \ x u u eא הקף הם׳ נזהר -0et נתינ שנע שנים ימנל י1ס 4י » « *במכין
י ׳ ארבע היא ״ ^ ״ י ר 3
5 , i B f e
9
w
,
, 9 i
לספור לשרה ולבכותה זלאאמי תתלה״לבטת לרמזעל ^שםהזאאחלזת הגמור והוא מאה שנה לשין יחיל ואח״3
גט ׳ והשפל ככזצ כמ״ש התוס׳ גל מטפסי ועולה מטפנו כקלקול לול המבול כתיצ לא ילון ריחי לאלם והי׳ ימיו מאה
ויורל להל״ל תחלה יורד ואח״כ עולה אצא לרמז על כמה ״ועשרים שנה והוא שלא יהי׳ הנשמה נ)צל אייו שהיא
פעמים וכ״כלט״זגגי שכין עולהזיורל וכו והיינו ק״ז צתיאז״אלקמזעיל ונזקצי׳ וכמ״ש כעמק .המלךלף
לשנינה שייהי צפיל וכנ״ל ולכן לא אמר ליןוגרה כי עדיין 'ילבע״ללמהמצר^ציה^ןשנהיעז׳ש ־ ואח׳יכ
הוא כחייו זא״ח״כ שהנשמה גופה ומטפלת ומתאבלת על .נתמעטו היי הלויות לגמרי והיינו כ» נשמתםמצר בירורי ז׳
הגיף אולי יתולצלשוב ורואה שהתומלת ממושכה שאין שם למלכים שמתו ונעלו לגין הקליפות אשר לתכלית זה כל
עצצגויקםאגרהםמעלפנימתו וידבר אל בכי חת אלו .תזיתינו ותפלותינו.הוא צהע,זת מבירייי י מלכים
*צזציהקלזשי׳שיהי׳מ״נ למגבותלכוזדווכעםז״אלהוליד •הצד^וכמ״ש־גזוהיכאןע״ש * גר־ותמבאנטעמכם
נשמות וכאשר יצלו הבירורים אז בלעהתות לנצמוזה •דייקאר׳יל ט הלא אב אחר לכולנו וכל ישראל הם מxש א׳
ועתה ע״יימעשי רשעות הנוף הנשמה היאגר באדזאחרין מאמרם אין בן לול צא ער שיכלו הנשמות ש בגוף ״
שאי אפשר לה לשוב למזום שממנו חוצבה ני אס אחר .וצולע מ»ש בע״ח כי ענין מיתתו מלכים הי׳ מנר הפירזל
תיקון מעשי׳ הרעים ואס חרצו נדבר על לב הישע הזה שהי׳ ביניהם ונקראו רשות הרבים מצל העולם ואח׳׳כ היי
בתוכחת מזמר על שישוב אל ה׳ אזי תושב אנכי עמ:ם ע״כ עןלם לןתיקין שכל איכצזל מחבירז .באחדות גמז׳ומ^ נתק}
צקשת ה6מה מהצליקים תנו לי אחוז;! קבר עמכם דאין ^עיר געל ז׳קצזז׳זהשביעי׳׳הוא מלכו׳ וכל ימי הגצו־יש לז״א
צליקזכשישתרלושישזבוטלש ברורא ייוכרין רשעי אצל אלרים ציזלין הוא מוח חכמה !מוחין ליןטנותל
לר״מ בעי רחמי עליהן שישובו וה״נ הי׳ בקשת •הנשמה •עולה ש׳ אחויייםלאללים הוא ר' מזח לינה ומזה לעת הוא
5
מהצללים שיתפללו עצ הישע הזה שישוב ויהי" להיאח^ת .,אלליספשזט וצמ״ש בכוונת ישראל בק״ש ליוצר וטעם לדעת
קכרעמהםממששיהי׳צדיקוכל הפ *היגואר על״ןוק׳׳ל הוא פשוט ביאר שם לקטן אין בי לעת כ״כ במילוי יעיש
המשך הפישה דהיו חיי סיד פ! ב׳ עפ״י לקטנות וילויל יהריגיאלליםהזאשיה דהיינו מוחין
י שרה מאה שנה־ועשיינז י* דניקת החיצוני'הוא .ממוחין ליןטנות שיש ל^א
שנה ושבע שנים שצי חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע; ומקניי וזהו שיש פייוד בין י׳ית ולין ו״ה שמשםי״ה יש
היאחבמן׳וכו׳ והספיקות רגו שפרט חיי שרה ב׳יב פיטים לי״א קליטת כי אם לעתיד שיהי׳ שם הוי ה׳ בחיבור
ןכ״ל וג׳ פרטים אמר שנה ואח״כ שנים ושאי הספיקות• דגילותיכמ״ש .אז יתבטצז הקליפות ויהי׳ לז״א מוחין
1
מורע מ״ש בכתצי הארי׳ טונתשבתצלילה נקיאהמוחין ^כתביתאיי בעציןקליש יהא שמי׳ רבאוכז׳ ושפיר אמר
מזיו חתל תפוחין קרישי( כי תחלה מקכלת מוחין מנצ״י ^זזהד שהגוף שהוא מצל הקליט׳ נירא שרה ״ ובזה
לז״א אז נקראת חקל אח״כ מקבלת מחג״ת לז״א מיו חקל ,יובןגיהיו חיי שרה ר״ל בתחלת,הי׳ הזי׳ זקי*ם להנשמה
תפזחין ואחייב בקלוש מקבלת מן חב״ר ז״א נקראת קיישין »שהיא חיי הגוף שנקרא שרה שהי׳ חיי הלומת מצל איין
עשר ספץמ! .ג״כ על שמחבלת מכל עשר םפית׳ ח׳׳א וכ״א כלול מעשר •אנפין שהוא כהר או״א הכלול מכל ;
הרי מאה ו נ צ » במרת ליצה ואח״כ בשבת שיז־ית מקבצת ,.וכל סטרההצקיא שנה כלול מכל עשר העול מאה שנה
מן כתר אמא במוסף וידוע בתיקוני׳ כי כ' שהואטו׳"ציי יחידה זכנ׳יל זאח׳יכנחקצרו 1,אמרלשו!~ יחיל שהיא
לגשרים רומז בכתיאח״כ במנחה לשבת שעולה ז״אערז׳ .שני הדורות והי׳ נשמתם מצל זעיראנפין ונזק׳ שהיא
תקזני דיקנא ועד בכלל צמא על תיקון נוצר שהוא' אותיות %ספימת וכל א׳ כלול,מעשר הזי׳ עשרים שנה t
רצון שהוא איקון ח׳זמשם ממשיטןלמלטתכנז׳ בתזונת ׳.שגם עם מאה הליל שהואק׳יך הוא מצד זוינזכנ״ל
ואני תפלתי לן ה' עת רצזן שממשיכין מ? רצו :רנ״ל אל .ןאח״כ נתמעטו לגמרי *גד שבעשטם שהוא מצד בירורי
וכבי נודע מ״ש ראררא רצה מלכות הניויאעת וכי י %מיכין;/׳ סטרו׳ ז׳ שנים בפירול בלא אחלזת שיהל כל
וזזטאכי ספימי* יליקנאניןאו שנים וצמ׳יש לאיטן שנים %נ ל ו ל מ ח ך ו ללכן מתו לפן ז׳ שנים ואלו הנשמות
קדמזצמתוט״ ונזהיובןויהיזחיישרהטהמוחין נקראו ^.צלהבירורי יהי על משיחזאז ותמת שרהשהסחיומ
.הקליפותן«י מצל גיאללים העזליםשרה ימיתישיהי' .חייהמלךוהשכינ׳היאנה׳שרהשהןאג׳נהי׳אלליסהנז׳
•החיות ניטל מה $והטעם ־בקרית ארבע היא חציון .בראש חלש מורע ואמר כי חיי וחין של שיה היא בגי
המ
בחיכות מחולפין גג' זמנים ומתחיל כסדר אז שלת גלילת ^״ל שיתחברו ל אותיות הזי'שיר\ לז״א מוחין לגדלות
ו;לי לבאר שאר ׳שהזאמאהשנהור״למקגלתמוחי{ מעשרספיר*תלז^ט •לקטנות ואז׳נלגגהמות לנצח זק״ל•
י
קעיקזימ״ל נראה עפ״י חכמי המוסר כיהלשעבחיו י ספירה גי׳ ^נתוכ״א ללול מעשר הרי מאה שנה זאח״כ
בשבת בשחרית הוא חיי המיחין עשרים ש:ה מכתר מ ר י א ^קרא מת כיי הנשמה נסתלקת ממט עם שני מלאכי השמיר׳
י ו׳ י ואת* במנחה מקננת הארה מן ז׳ שנים קימזנאת .ממןאבלין עליו בחייו כמ״ש כי אשלם ניחומיי לו ולאבליי
ואחר השלמת יכל אליהם כסוד מוחץ שני מיי שרה״ וגל;לה אבילויזהשעל סילוק הנשמה כחייו ממיתת ז
שבת בימי החול אמר וחמת שרה בירית ארבע היא חה^ין ^שנםתלקההנשמק^כוהוא לכ׳ ט״ל שהתאבל
; ר
§ ל בנו שיצא לתרגול רע׳ ייר יום<ק'ו לשכיבה זכז׳ יעז^ /וטי ט נולעצמול גלית ־ ^ט»יגימי חולגליל^ש
1
תחמן I D נממשליא* שרה ושמא תאמר מיתת הגוף יי?
בך^ורת׳ fpv
׳ביאורי• *תחצה נבאר מדרש פ' זו ר' עקיבא הי׳ יושב#ור. 4£ החיות נקודה א' שנשאר באצילות ־'׳זכל <גשר נקודת שלה
והצבור מתנמנם בקש לעוררן ׳ אמר מה ראתה אסנ. % מתפשטות בקרבע עונמות אבי״ע לברר ניצוצין כמבואר
שתמנון עצ שנע ועשרים ומאה מלינה אצא תבא׳אסמ^ , - שזהו תיקון חצית בהספד ובכי עצ צער .וגלות השטנה
# י ע
שתוה בת בתה פנ שרה שחיתה קי זך׳ וזי ותמליך צ יו' ך ש^מ־עטה וני׳ ותח״כ בתפלת שחרית הוא להעלות
והוא תמו הו נמה בלרה^׳ .־ ובמדינות וס׳ יעו״ש • • הש -י;ה עם הבירזרין מן ד׳.עוצמות אבי״ע כי עד ב״ש
זה היי מקום צעוררן וצא בדרוש אחר וגם למה ר״ע לוקס • הזח תיקי ן עשי״ זמנ״ 1עד ישתבח יצלרה ועד.עמידה
,
ונ׳׳נ דאית׳ ב ש £ ושאר תספיקי ת יבוחרו ממילא * כריתה וצ-מייה הוח הזזוג והחיבזר-גאצילית וז״ש
ש־א׳ ואנכי הסהר אסתיר וגוי׳׳־- •וסתר מן התורה מנין ל.מ -־ ־ה .ע :נ יזרלת ער עשיה הנק׳ מית -גס1ר רג; ה
נה--ין ז־הנ״צ' ראיתח בש״ס פיק דמגילצ אי״אבעצצתיייכ^ י ייי־י; נמ :ח* ננ?י.שהוא עצ לין מ״ש מ ׳ מלפ ן קדמתין
ה/יךהנשביצ עצצית י־ ורה שיד׳ בהסיוני יעי״ש י ו ;׳ ייימנוך;,פי שירד׳ ממדרגת! נק׳ לסוד מיתה שה-ת י
יש נזמר י;'סתר מן ה ׳יורה מנין הכוונה מהחי שהמלזצ' ואמי.ו!.מת שרה בקרה ארבע שדלה נמ ;־ vן
נמשומ; עשק ר),זרה כמי שנאיבי מ:־כים ימלוט־יכאש׳הד^- מ•.•:״ רי .4תדמה שה ה צה בשבת ועכשיו בימי החול מיד
רה*א נסתרו מן התויה שנח נעסוק כה א״כ המלוכה מצ־^ן ״ 4 ב.יצ מ״ש .ירדה גר׳ עונממ :אני״ע שהיה קרית ארבע כלי
r
נהםn׳ pחי-יריר מן ההורה זייקא מנין יה המכונה ומשצ^־,־ גב ־ר הנ־נונין ו<עלית במזל מ״נ וצהזור וצההחבי* בשחרית
• . בחמת צח בדיה הדי -ההיא יוצא בזנות ש״ה שנא׳בה בעמי .ה וז״ש היא חברון ויבא אברהם יסור ז״א נספור
חייש־המאת ש ::ועשרים שלה ו1בע;:יםוגז' לק 42״ לה ה •׳כנותה שהיא כמ״ש ויקרא ה׳ צבאית צבט זצמספד
יא <J$'r כנ״נ נמה נרט ב־גנ ח ׳ ג 3החנה המר שנה וגפ :הצי ז 5י-ה הקב״המידיד דמעות נימא רבא יכו׳ י
שנים זנ״צ דיגיארקובי' חלה גח־דד דכחבתי במ״א ־ביא^י ס ברה :מעל,פני מתי וידבר א :מ י תת וגר כי
ש׳״ס דעירובייח ט״זאטא א״ר טרפיןתמת אני tft ג ידרש ה::צס תלד ט הדירים נקראו בני חת על שם
יש בדיר הזה מי ש •יבצ להוכיח יכו׳ א״ר אליעזר המר- vזתיס ו :הנמים בעולה למ־י־ןייכאת קונם וט׳יעלש
י
•יש לןמדזהיששצות אז יוכה לחיים ארוכים בעוהיז צמ£מ «$י יטי ק!! שלה מאה שנה
•ר״א הר רכל וקייס-זמ׳ ו'3חי מאה שנה כאשי־ נ י ז מ ע ^ ;
? * ה mמיםשני חיי שרה וגו׳ י וישלמין למה ש נ ועשרי
כ
V
ל״. 1י•: ־י י • , . . .׳ .־ • י • ..
».ג.שני היי שיא ^יש/ט׳כולן ש!ין לטובה .זזהצרץ
בןפורת^סף
״
שזכתה לחייעוה״בלר\<מאצ שנהוכנ׳יל ״ והיי עוה׳יוי , ^^יהמף;כע»ה'ז:ע י שזכהלבחי׳מה :שהזאהשפלות׳
ע״י ועשרים שגה זכ״ז ע״י שבע ישנים ע״י שמחבר הצדק אז׳#כה צחייסשל מאה שנח והוא חיי עוהיז ויש עור חיים
עם שפע שהם המוני עם שהם מתון עזלס הפיר זל .שנק* בעזה״ב להיינז עשרים שנהלכתכתי ביאור פסוק ה ט ן
שטם כלי להעלותן וזה גורם שני חיי שרה '0סוגי החיים רשעים זאינס ובית צליקים יעמול כאשר מהפן מן רשעי׳
הנ״ל והיינו כאשר כולן שזין צטיבה דהייכז אנשי החומר שיהיו צדיקים אז.נעשה מן רשעים עשרים גי׳ כתר וזהו
רוצין להתחבר אל אנשי הצורה ואנשי הצזרר\רוציןלהחחבד חיי הצליקים בעזה״ב בסול צדיקים יושבין וענורותייהן
שרה כולן שזין עם אנשי החומר וזה שפי׳ רשיי שני חיי בראשיהן לייקא זזש״ה ויהיו חיי שרה מאה שנה ב׳ מיני
צטזבעלכן בדרוש זה הי׳ יכול לעוררן שיצאו מהגלות ט מיים א י חיי עה׳׳ז דהיינו מאה שנה ל חיי עה״בלהיינז
ע״י שיתחברו ייתלבקו פת״ח אז נתדבקז בו ית׳ כמ״ש ו מ ועשרים שנה ט עשרים מ׳ כתר כנ״צ ואם נפשן לומר אין
תדבק הדבק בת״תשנק׳תורה ושוב אין אסתר מן התורה אפשר להפן מן לשעים לצדיקים כיתמהאניאםישבדור
ושפיר ראוי׳ לקיים בי מלכים ימלוכ? וזכתה אסתר למלון הזה מי שמקב^תופחה כמאמר ר״א הנ״צ צפן• ביאר הפסןק
עצקך״ז מהנות נגד זה זהבן * עצמו כ! כדי שיזכה צבי חיים הנ״צ א׳ מאה שנה פ׳ ועשרים
פסוק ויהיו חיי שדה מאה פ? ל ׳ • עפ״י סוד שנה הזא ע״י בחיי־ שבע שנים מזה נמשך שני חיי שרה ר״ל
שנה ועשרים ־שנה ושבע ב׳ מיני חייים הנ״צ של שרה • והענין דכתבתי במ״ח ביאור
שניסשני חיי שרה הספיקו׳ מבוארי׳ י ונראה לאי ׳בש״ס פסוק שבע ימול צדק וקם למבואר בכתבי הארי׳ זלה״ה
,
פ״ד לברכות א״צ צראב״ע ניחא לי׳למר צמהוי ריש מתיבתא ש ן׳ י א יזרל לגבי ל׳ ינעשה ה ועוגה למעלה זכו'
ר ז ע ס ן ל
ונו• אזצ ואמליך בדביתהו וכו׳ ״ ושמעתי פי׳ כי ר״ח ב״ע יעו״ש וכתבתי מזה במ״א י * והנה יש בחי׳ זו בסול עוצם
ט ׳ ירא לנפשו שלא יכניס אל הגאוה ע״י התממת זה שנה נפש כי החיות .שצ האדם רצוא ושוג שגם הצדיק אין
זכמ״ש בזוהר אשר נשיא יחטא ונודע כי הגאזה הוא שורש ^יול לעמוד על מדריגה א׳ פי לפעמי׳ עולה וצפעמים
לכל החטאי׳ולנן יאמר אנסה עצמי אס אוכל למלוך ולשלש ^ורד .כרי שיחחבר .עם אנשי העוצם שנק׳ שבע כנודע כדי
על החומר שנק׳ אשה וז״ש אמליך בדביתי ׳ זכו׳ ודנח״ת להעלותן ז זש״ה שבע יפול צדיק וקס והבן ולדברינו הנ״צ יש
זנן אמרו בש״ש אר״א הוי קביל זקיים זכתבתי מזה * זנ״כ לפרש שבע יפול צדיק וקם כי אם הוא מבחי׳ ר״ע שיודע
ביאור פסיק להיות כל איש שורר בביתז זכו׳ ונולע כי שרת להוכיח פרבור הדרוש שלחוכחחמוסרעם אנשי העולם
נקי ע״ש שירה תחלה שרי זאח״כ שרה ועצה יעוצה לאדם ולהעלותן זכו׳ וכנ״צ א״כ א״ש שבע יכול צדיק וקם לשון
להיזתמזשלושר .זמ״מיחי׳ ע״ישיצבש הגאיה מבחין הכםוק יפול מצדך אצף ופי׳ רש״יי לשון חני׳ כמו על פ ט
ה׳ מלן גאית והשתלות מבפנים כמ ש מזה ביאור פסיק כל אחיו נפל וכאשר חונה ומתחבר הצדיק עסאנשי ה1זלם
לבש עפ״י משל מלן א׳ שביקש מהרופאים שיתנו לו רפואה שנק׳ שבע להעלותן וזהו וקם זהבן ״ .א״כ א״ש
שיחי׳ לעולם זנתנו לו עצה שינהיג שפלות ועטה וכי׳ ויהיו חיי שרה .מאה שנה דהיינו חיי עה״ז ועשרים
ובזה יובן ויהיו חיי שרה דייקא שינהג שפלות וענוה שהוא שנה דהיינו חיי עוה״ב וכל זה הוא ע״י שבע שנים שיתחבר
בחי׳ מרע״ה שאמר ונחנו מה וז״ש מרע״ה לישראל מה בלזרשו ותוכחת מזסרו עם אנשי החזמר שנק׳ שבע והם
מאה שהיא ה׳ אלדין שואל מעמן דייקא ומ״ה נמשן מן כעולם הפיחר ,שנק׳ שנים היפוןאנשי הצזרהשהם
האם בינה עילאה א׳בריבוע אט״ה כמו שנתבחי מזה במ״א כעןלס אחרות שנק׳ שניה .זאזעי״ז הם שט חיי
זעשרם שנה הכוונה במ״ש בפע״ח ה״ל םוכהידף פ״ה ע״ב שרה כנ״ל זהבן ובזה יובן מריש הנ״ל דוקא
וז״צ משאחז׳יל סוכה שהיא <בזה למעלה מעשרים אמה ד״ע אזיל לשיטתי דס״לדעיקר הדרוש שיזרע
עםזלה היינו כשהאמא שהיא הסכןלא נמסהגללבחין זעיר להוכיח דהיינז .להתחבר עמהן ולהעלותן ולכן כאשר
אלא היא למעלה בראשו .ואז היאפסזלח שאינה ראוי לדירת לאס שהצבור מחנמנס *הוא בחי׳ הגלית כמ״ש אני
אדם דהיינו הזעיר וזהו סוד שאין אלם דר בחופה שהזעיר זישי^צ' זגו^זבקש לעורר( להוציאם מהגלות בחי׳ ולבי ער
נק׳.אדם שעולה מנין שם מ״ה ואין דר יה כי היא למעלה שהוא רמז לפורקנא והיינו שרצה להתחבר עמהן ע״י
חיץ ממנו עכ״ל * ולדברינו א״ש למעלה מעשרים פסולה •דרוש זה להעלותן רק שאין סאשה מתקדשת אלא
אבל עשרים שהאמא נכנסת בתוך ז״א שהוא מדת שפצזת •ל^ונה ומ״לשאם ירצה להתחבר עמו אז יוכצלהעלותן
אז תואר אדם שהוא בחי׳ מ״הדר בתוכה והבן ושי׳ע שנים ולכן דרש דמש .זה סקאכדי לעוררן ; ולהודיען שחצה
המונה כמ״ש בזוהר דפתחררמתיבתא מאן דאיה? זעיר ואז יוכל הוא ג״כ ׳צהעלוחןמדוצוזהכדישיתחבחעמו
איהז ?ב זכו׳ שבע דאיהו חושבן זעיר אםגי לי׳ 'ורביזיה •להתחבר עמהן להעלותן וזהו .צתזת לשונו .מ ה ראתה
עיד י׳יל דאי׳ בכתבים ״ דכתיג שנים זהבן אסתר שתמלוך על קן׳׳ז מדינות ״ הכוונה מ *חר שנק׳
גמלה גי' יו
ף ה ש ר ה•?ספה' ציקזטי תזרה ויה» י י
ח
כיעלהדזר תואר אסתר ע,״ש שהיא אסתר מן התורה
ל fח׳יל כי יכל החיות של שרה היא ממילזי ס״ג ׳הקא נאמרבע^לתים .ימן המקרה שנתעצלז
ולדברינו ניכל להלטש דהיינו ל״ז זכו׳ יעי״ש ־> ־*$םוק בתורה א״כ לואט־ -שהיא אסתר מן התורה
דבר זה ט ממילוי ס״גדבינה שהיא בחי׳ ענוה זה הוא מנץ לה המלזכה זכו׳ והוא ע״ד שאמרו בש״ס על
י החיות של שרה והשררה מ״צ ״ ׳שמואל הקטן דאוי ה י ׳ שתשרה עליו שכינה אלא שאין
וכללים גלולים זיר^ חיי ?3ה׳ עפ״י ם1ד .לילו לאיי לכן ןס׳ זה״נ מאחר .שאין הדוד ראוי לכן שהיו
שרה מאה שנה ועשרים .מצחי' אסתר מן התורה א״כ מנין .זכתה אסתר למלוכה
ד
שנת ישבע -שנ>׳ שני ח* שרה־יתמת שרה וגר *לא כתיב בי מלבים ימלזכז ומשני .תבא אסתר שהוא
והספיקו׳ ךבו למה פרט היי שרה ייתר מכל הנשים * ת ^ ה ש ל שרהשחיחה .מאהזעשרים ישבע שנים
ג׳ תחלה אמר ב׳ למה פהו שנה בכל יא׳ א׳ ״ ׳זכז'שנאמר מהין חיי שרה מאה שנה וגז׳ לקשה ל״ל שנה
שנה זאח״טשניסובזזהר ביאר •זה זכז׳ ד ׳ י ג א ה ת ^ ו ^ ר ט ז ג ס תתלה אמר קנה יאח״כ,שנים אלא להורות
pm rfanמאתג5ש!הפי»ת& pזכ״׳כ מפוי!* גלשיואין שיין פישה זו בבל אוים ובכל pיי וניאהלי•
והנה כשמתה אשתי וצרץציש^אחמן יעוי׳ש• ןמבוארבכתבי האר״י זלת״ה שעיקר עסק התזיה והתפלה•
,
*צריך לח־זול ולייתן לה בביאה ראשונה ההזא רזהא ע^נ שג^י. תהי׳ לייהד השכינהעם רודה ולאילתועלת עצמו להשיג׳
הוא מקבל מתדש בחיי זו שורש ההוא רומא כלי לית( ^*-י חכמה ומבוקשו ועל זה נאמר וכל תצןרוי כציןהש/־ה וכוז
מיאהליאשונה ואם שגיתי בזה השם יככי'יי זבזהיזבן . זעיקר ייחוד השכינה הוא ע״י המשכי המוחין.כנודע לכו*'$
^העטןקא־ילבפניס־בפשיטל וסודו למעלה ג״כ וז״$ ק״ש וכאשר כתבתי מזה ענין לימור לשמה וביאוי משנ^
ואברהם זקןבא בימים ר״צ כיי יסוד ז״א הנין׳ אבי מ ה ע ל מ ןהאשה נקנית בגי דרכים בכסף וכי״ והע^צהמשםט
ל
למעלה מן ש#היכלותיהז׳ספילזתינק^באבימיו* לימוד צשמיהיינז צשם ה׳ צהמשין האר יסוד אבא צהשטנ''
ביומין עצאין ר ימי המין על תחשל שבו היכל אהבה זה? שנק׳ שרה כמו רחשיחדש כנודע ״ ויבזה יובן ח* שרה וגו*
ברן את אברהם בכצ שקיפל טפה זרעית צצזי־ן המלכויו i י׳׳צ ויהיו גי' הבצ כי עייי הבל התורה והתפלהינמשן חיי
הוא שם צן גי׳ בכל שקיבל מן הרעת שהוא צמעצה מסעימ* להשכינה שנק׳ שרה ג׳ אלדים כיי אלדם במיצוי מרין ש׳
החשיצמטהמחז׳יב וע״י המשכת אור וש*עלעעל$ ישרה ואלדים ברבוע ר ׳ דשרה )יה׳ אותיות אללים הי'
;
געציזנייהנעשה ע״י מעשה התחתונים נמשן השפע ל מ ע ע •7שוה* והמשך חיי השכינה הואמהאית יסולאבא־
ג״כ באברהם הגור׳ זה״ש״ני רש״י ומאמי שהיי לו 3׳•; •!: .שהוא ע״* ומילוי שלו גי׳ מאה מ״־ו וגם יםזד אצא מלובש
מיינו שםהלילגי״בכלמחלשליתן לנוק׳שצז בביאה ראשוכ׳ שנקיא תשונה אמא היוחצת צזאת בנה הון יסור אמא
הי צריך למזאי אמה היינו צעצמז אן לפי מסקנת הפוסקים'. ,
וז״ש אם רחץה׳ צואת בנות ציון ואותיות מאה בהיפוך הוא
שצריך להשיאו בנו תחצה לכן וירןא לעבלז זקן ביתו לצורכי י האם הרוחצת ועשי יאלא תוך עשי לאצגאהוא עשרים
לנשואי בנו ואחייכ ויוסף אשה וק״צ ועפ״ז יבואר מתט׳שלשה וגם שם נעשה' מן׳ רשעים שערים עשרים גי׳ כתי זבי
כתרים הןכתר תורה כתר כהונה כתר מלכות וכתר׳ שם עזב !יםולית או״א לאי ב זוך ייסוד ז״א שנקי שטעיי כנודע וזהו
׳/
עולה עצ גטהן ״ להבין ענין זה נ צ כי התורה הוא ז״א, ישבע שנים ^ הם שני חיי שדה צל 1שדן לטובת בסוד המוחין
שם מ״ה כהוני^הזא אהרן עדת החסד שם ע״ב כמכין חשל י י
:שנק׳ חיים טובים זהבן ־ ולהלביש דמי זה שיש בחי׳ אלו
׳)
מלכות היא שם ב׳ין בתי\ן • וכל* לעשות כתי הוא צ י י ד ;בנפש אדם ג״כ בסוד עש ן דל הרמב״ם בפ״ב מה״ל דעות
י ז
' יי' ל ע ׳ ד ׳ # פ כ י ר ע י ן יפ
לחבר ג י״ה מן ג' שמי '*ל תהנ ,
;כמו שיש חולי הגוף הטועמים מתוק למר וכו׳ כך יש חולי
י ת כתל נ ש ל סמ
' י ש י ה י
' י א פ ש
י ' ה י י ה ת ג י פ י ז
הנפשוח יכו׳ והחכמים הם רופאי הנחשית וכו׳ וכשאינו
י ל א׳ כלו* כ
^ ל ט ת י מ
ט אם בציייו״ ' ל יw ה ה י ה ; ה ג
זהזלך לחכמים עליו נאמי חכמה ומוסר אוילים בזו זכו׳
מ ל הרי נעשה ג׳כתרי׳הנ״ל אןקשההאאיכאעוליכל^ יעו״ש ״ 'הרי כי חיי האדם הוא חכמה ומוסר * אמנם
יהמוטח בשער לימר מכמה ומזסר צדן שיאמר לכל אחד
׳לפי בחינחז כמ״ש כה חאמר לבית יעקב זחלר לבני ישראל
יודרש\בזוהרופו* וכמו שטבתיביאור ש״סדר״ה מ״>*
עם ה״מ מ ל שם!iS ע׳יב ע״י היסוד הנקי טוב שנהחבי־ ׳הוקעין ומריעין כשהם יושט; ותוקעין כשהםעומדין זכו'
צחיבורשם טוב הוא עולה על גבייה; לחבר זלקשרן % V t ׳ ט המוטח בשער נק׳ שופר כמ״ש כשופר הרם קולן וגו*
י והוא לעורר הארס משינת אוצתו כמ״ש הרמב״ם עורו
ישינים מתרדמתכם וכו׳ * וצריך שיאמר צכצ אדם לפי
v׳ ק ק ח זמש־;יסוד ומשם למלכות)^Vjj ,״ ; ^חיגתז מי שהוא פועל רעייאמר לז שיהיה יושב בשב ואל
r v j p
ז
״ שור וחיבור הנ״ל אז נעשה כחללטק׳ וכנ״ל ודוק. העשה ואינו עובר עבירה נוחניןלושכר כעושה מצ ה
־ שנא׳ אף לא פעלו עולי נקי בדרכיו הלכו ״ ומי שהוא כבי
גלולים וכללים <־ פ ע פי ב ״ 0ןיד יושב בעלמא דנוקבא יאמר לו מוסר; שילך למעלת עלמא
;
5 8ן צ , ששמעתי לדטרא שנק׳ עומד יכמו שכתבתי ישב כתיב וכו׳ ומי שהוא
, \ ׳פסוק ואביהם זקן נא עומד על מדרגה א' צריך שיאמר לו מזסר שיהיה במצגלת
י בימים זה׳ברן את אביהם בכל וירשו חזיל שהשליטו הזלן ממדרגה למלדגה שלמעלה מזה שזה הפרש בין
ובש״סלב״בבח הי׳ לו לאברהם אבינו זבכל שמה ־
-בכל גי׳ בן ומאחר שהי׳ לו בן ה * צדן להשיאו וכן פ * / מלאכים שנין׳ עזמדין ונין צדיק שנק׳ הילך
רש״י ויש להבין ענין פלוגת׳ זו במה פליגי וכתבתי מ ז #׳ הםזקןלא 7
במ׳יא זנ״ל מר אמר חלא ומא״ח זל׳יפ ונבאר ש*ס לגרכו^ו זה׳נרןאת בימים
3# י אברהם בכל ופי' יש״י בכל גי׳ בן ומאחר שהיה לו בן צרין *פיקד׳נוקתי' לראנ״ע לעשיר ועשירי ל^רא ומי 4
להשיאו אשה והוא פלאי ט מקרא מפורש שהיה לז בן ומה *זאימלןבלביחהו אמרה לי׳ ללמא מעבירין ל ן א מ ד ל מ •
**ייןלגימ׳׳ט • ונ״ל דאי׳ בכתבים ה״ל שבתבענין י אמרי אינשנ צישחמש חל יומא בכסא למזקריץלמחרליתקד י
י.הכל יידון כי יצזוד ז״א יש לו סגולה לעלות עד הדעת אמרה לי׳ לית צן חוורתא אחיחיש לי׳ כיסא ומ׳ ה״יפ! י
לי^ל טעה הזרעית ובשבת כשנפתחין היכלי אויא עולה .לאראביע הריני כבן ע׳ שנה זכו׳ תנא אוחז־ היזם סלקוהל ז יסז
. ,י ״ א ^ ה ל כ ל ן ח שהזא 5ןשה מפירות וכי יעז״^ז וידוע י לשומר הפתח»ט׳ כתבתי זה בלרושי׳ יעז״ש ויש להכי!
^ טכשתזאקששיםז׳םטרוסנק׳יזקן,יזמטעס/הנתברן עניןשאלה ללמאמעבירין לןלשאלה ציתצןח1וית5ן< :
יעקב קש״ג• שנה :שהוא ששת ספימת ישליש עיין :להי׳ לה לומר מ ד ליח לן חזזרחא אם הוא עיכוב עבור ז ה
בנ תבפ תולליתיעיש־ והנה־ נודע מ״ש־גכהביס בכמה ־ וגם יש להבין מהו העיכוב עבור מוורתא ורש״י . ftp־ ך
ת
נאה לדושן שיט׳ לו שערות ל ' ^ ^ * , u £ ב מקומית ט סיד ההזא מחא דשביק בגווה שנותן הבעצ
<דאיבש״סד«3ב^. לעלוב עדשהיצרןלנמ . שנתן י בביאה ראשונה זטא נירא נפש שלה זבז׳יא־
וכ
י
!ההוארזחא;מנטת נעשהמזה לעתהמלכותהעזלהמ׳
רא \ יבןפורתיוסף
רחמיםגמורים .זזקגי ל מ ה יעז״ש שהאריך •ומעתה לאיי בכ״ט לברכות ת״רמעשהבטלל הזקןשהי׳ גא
מבואר ש״ם הנ״ל כשהיו בןמי הקטנית שהם ימי הצער היו מירך ושמיצ קול ציותה ואמר מוכעח אני שאין זה כתוך
בעליחימה וכעס ולין וגם ימי הנערות גזרמין זה כנ״ל 3י י עליז הכתזב אומר משמועת רעה לא יירא נכון לבו ת
וגרמו pלמעלה לעורר לין בעוצם ותזרז למעלה י״ב בע״י שתי׳ ביתו מלומדישצא בסומבה׳זטיופ׳בהי-״ה
חודש להיות במשפט גיהנםלצבן כמז אש של גיהנם ע״י אש יקראו תגר וצווחת וכזי ולי נראה כפשוטו רכתבתי במ״א
הדין והאכזריות של הרשעים שבעולם כי פעם א׳ נתפס ביאור לע מה למעלה ממך כי ממך נתעורר .למעלה אי
רחמיםרחמי׳זאי נתע,זרר אכזר׳יות1דיןצמטה גזרםכך למעלה היצהיר זלא היו הרשעים מתעוררין באש הגבורה והדין
ואז לא ה\ אש בגיהנם מתעורר לזה נמשך מזה כמ׳יש בר״ת וכז׳ חש"ה כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וט׳ • .ובזה יובן
לנודע ממעשה רשבת פרק ב׳ מי שיקניט את הלל יטוצ ת /שער היראה ולכך אז יצאו מהמערה לעזרר חסל געזצם
ללמד זכות על בני עולם זמ׳׳מ ר״א שהי׳ צעיר לימים .זוז ולא יכלו מצד שהי׳ מדתו חסד ורחמים וצא נכנס כצל
,
גברה בו צעזרר דין ומחי זרשב״י .שהי זקן בימים הי׳ נמדת אכזריות ודן וגורם כך צמעלת ושפיר אמר מובטחני
ונודע מ״ש מעורר רחמים בעוצם צכן הי׳ מסי והבן • שאין זהגתזן ביתי קול צווחה ודין כי מת למעצה הוא
ממן זהבן ״,הגסדכתבתי מזה במ״אביאורקז׳ .הלאב״ל .גפע״תעניןכןזבתטבתהזאבחי׳ אורחתי ןלין זבן
על הרמצ״ם שלא יפחד מאנשי המלחמה זכו׳ ״ זנ״צ אזר ישר זרחמיס זכו׳ וא׳׳כ מי שיש בז אכזריות והליןהזא
גבחי׳ בת זמי.שהזא בבחי׳ רחמים הוא בבחי בן י והנה
;
1בזה מבואר שר קושי׳ הריף בפרק \׳ח דשבת פ׳ מפנין
ון״רהדןאת חבירו לכף זכות מין אותו לכף זכות •יכצ בנית שאתהפונהצרון שיפנה לימין שיחחיל משמאל
ומעשה זכו׳ וכשם שדנתנולזכזת כך המקום ייין אתכם ויכנס בימין .ואז נכנע שמאל בימין וזש״ה שמאלי
תחת לראשי תחלה וימינו תחבקני אח״כ זהבן* ובזה לזכות והקשת הריף דלמא הוא ברכה או תפלה ומכלן
יובן בת תתלה שנכנס בקו שמ*> והדין והגבורה תחלה סימן למשמים דנוהו לכף זכות זכז׳ יעז״ש ולדברינו א״ש שאינו
יפה לבנים שיזכה אח״כ צמים מדת רחמים שבימין- ברכה אז תפלה רק הבטחה כמו שדנוהו לכף זכית למטה
ונזה יזבן שנכנע שמאל בימין משאיכ איפכא זהבן ״ ע״כ יהי׳ כך למעלה לדזנז לכף זכית ג״כ שהזא בל ישזנה
'ןק״ל ״ וזהו ענין נחום איש גם זו דמם' תענית דמיד ש״ס הלל ללמא מעבירין לן זכ״ת משמועה רעה #יירא
נכון לבז בטות בה׳ כהלל הזקן הליל לכן אמרה הא לית לן .שחשב גם זו לטובה נכנס במדת החסד והטוב ונתעורר
חוזרתא שאינן עדיין בימי זקנה בעל הרחמים לגרום לן כן למעלה והמשיך על עצמו מדת החסד והטוב
חסר ורחמים מלמעלה כהלצ כי עדיין .אתה רן בשנים ובזה כבוא לביאור ש״ם .ונעשה כך באמת טובה והבן י
הגורס לךלמטה אכזייזח ודין ומה למעלה ממךל^קפ לך י ה ל ל בת תחלה זכו׳ למבואר ש״ם לשבת פרק ב׳ דרשלי
מלמעלה לין ג״כ לכן יש .חשש שמא יעבירו ן לן על ?ןעש י- ובנו הי׳ במערה י״ב שנה זיצאז וחזו אינשי לזרעי וכרבי
לו נס י״ח לרא חזורתא המורה שיהי׳ בעצ הרחמים ואו יי אמר מני חין חיי עוצם ועוסקין בחיי שעה כ״מ שמתנין
:עיניהם מ ד נשרף יצא ב״ק ואמר להחריב עולמי• יצאתם אין חשש שמא יעבדוהו וכן הי׳ והבן • ובזה יובן ואברהם
יחזרו למעלתכם• ישבוישםי׳יב חזלשאמרו משפט ־ זקןגאבימים־שנכנס -במלת הרחמים ונמשן י מזה מה
שבידן ה' את אברהם בכל לס״ל לי׳ יהולה בת ־ הי׳ לו .לשעים-בגיהנם י״ב-חרש זכו׳ יצא ב״ק ואמר צאו ממערתכ׳
• בפקזכל היכירמחיר״אמםיר״ש זכז׳ י ויש להבין לאברהם .שהוא סבר מלת הלין והגבורה שככלל בזמצל
\»״ט מחחלה יצאו וגרמו לין וחורבן בעזלס משא״כ אח״כ ־. ,עקירת יצחק יעכשיו נתהפן הבח והלין לבן זרחמים שהוא
גי׳ בן וזהו ג?כ שהשליטו ביצרו כ• איזה גבזר הכובש יצרו .ועול שאחרי״ב חלש הי ר״א מחעזרר לין זמחי ור״ש
,
.עסי להבין זה ב״ל לכ׳ בם׳ מבוא שערים שער ה׳ חלק כי יצרו שגזרם לין )אכזריות זהש״י עתה בזקנזתז שנכנם
.א^פי״בשהקשה• שםבענין .הזיאטשג׳ זמנים עיבור 3 ,בחי׳ רחמים השליטו ביצרו שיעשה מגל היצה״ר לנהוג
בחסר ורחמים עם כל בני ארם והבן עז׳ י״ל ואברהם זקן ,ויניקה.ומוחין טניקה •ו״ק ובעיבור ג׳ניחוסף
ובזה נבאר משנה סוף קנים זקני עיה כל זמן וגל • .ג׳ ראשזטת והקשה האמבשדנו נחזה אלול כי העובר
.במעי אמו ישלו כל רמ״חאיברים .שהס ו״ק הגוף ?מזקיציס זכזיזזקני ת״מכלזמן ׳שמזקיניןוכז׳זכתבתי
1.גם יש לי *אש ומוחין זכו׳ וביאר כי גם שיש .ב^זרזהבמ׳יא וכעת ניל למאמר זה הוא ג״כ במסכת'
.לאש ומזחןן מ״מ הוא כאבן דומיבלי הבנה ולעת פ*יו אין,נז ,שנתפרק ן״ג פ׳ שואל ח״ח כל זמן שמזקיגין חפמה
׳.לעתיזאח^בזמןהיניק׳המזחיןשפומתעורריןקצתלהיזת ׳ ניתוןשפת בהם זגז׳ וע״ה כ״ז שמזקינין טבשות ניתוםפת
בחן שנא׳ מסיר שפה וגוי זקשהמסירשפה לנאמנים זכי .בהם הבנה לדבריפמזכרחי׳לבכז׳זלשאזל מאמו היניק׳זאתר
.שהתמיל לאכוליחטה נכנס בז ע׳ן הלע׳ זכז׳אן להבין למה ע'ה נאמנים קרי להו והריף פי׳ שם יעז״ש • ולי נראה דיש
;
.גשתלהרעת בנל זמני׳הנ״ל זסזד העטןכי הקטןכל זמןשהוא הפרש נין עמי הארצי?( ובין הת״ח ט הלומד לשמה נקי
חכם לז חכמו ישכילו זאת ומכיש כשעוסק־בגשמי וארציות .קטן ן'א תכלי׳הגבורו׳מצד היצר/:־ דקרימהדיניןכמז שהז׳
ה
* .חוש.הראות ט הקטן הוא אכזרי ובעל חמהיחירהוכעם •וחזשבכייחני צמ״שהר״ן משא׳יכ כשעוסק בחתכי בתזרה
,יהרבה ובל מה שהו״הזצן זגדזל מתיישב בדעתו זמתבט׳ממנז ותפלה וכזזנתו לתועלת •הגשמי זארציזת החזמר ע״י
הכעס זהחימ׳והאכזריז' כי הזקנ׳זהשיב׳גזרמיןרחמי׳ אן איזה ימיי חיצונית זה <ק׳ עם האיז מאחר שכוונתו
לארציות גם שהוא למדן כי הכל הילן אחר ־המזנה .קקטנו׳גזר׳אמריז׳זדיןולכןנק׳ זיאזעירזאז״אנק׳זקנים
.וא״אבשםשיב׳הגדולה מן זקנ׳והטע׳כיא״א הוא תכלי' והמחשבה.ואלו נקראו זקני ע״ה ט זקן משמע זהקנה
חכמה יאבל הוא בחי׳ עםהאיןאבל זקני חזרה אינופן .הרחמי^״שבאדר׳וכו׳לכן ישבזיאלזמניםבזמןהקטנו׳
טלו ליזגיםגםהמוחיןהסדיני׳ גמזרי׳אש אוכלת ושורפת כמושכתבתי כל תודה שאין עמה מלאכת זכו׳ וטוב ג
^ ' ד ד י ״׳
כ ת י 0 6 ד ש ע
W l
ort
V
££Lיוי פ׳ ה׳* גי־ התי הרי שאי אפשר שיט׳»לס מ י ת > g * « "י י»f ש י ש
ב פ ,
'^S&a ששמעתי •65ףל«»גי ״ל׳ • ו מ י י י * י :״ '
\ i־ n
למוראשנק׳עימיינמי™ ,3™ S^Zנ י מ י ס ו ס ׳ נ ר ן א ת א נ י מ ם ג נ ל י י ר ש ו ח ז ׳ ל ש ה ש ל י ט
X3 !
נ ש י ם נ ״ נ ת י ־ י ׳ ל י ל א נ ר ה ס אניני ומצ שמס J S ^ לי מימה א׳ מומי גיזומי על
«Cp .מצגי׳נןימאחישהי׳לייןהי^ריולהשיא. ^ ״ ™ ״ ^ ^ ״ ״ ״ 1 5״ ^ '
י 1
רש״־ ויש להבין עטן פלוגת׳ ifבמה פלי4י י נ ת נ ת י מ ״ . »י»».י'^ " ?fenro^K .-.מלאכים
.נמ״אונ׳עמיאמרחיאומא״חול״פוננארשיסיברב;?, ^ ""*Ofl
־ psnל ׳ סקמי׳ לראני׳ע יעשיר ועשירי לעזרא וכוי i״ W , i w 1״ ״ ,tt״ rt J
לןאמד5 •?; יבית־יאמיהלי׳ילמאמעבירין ״ « ?^^w»&S
״ u l l
•
ילמאמעביחלןלשאלהלימלןחוורקמ- ה אל ע נ י ן ש . ,״״״ס״,.״, , י < ...״ .
ןאעיכונענורw םי< א )רחא •ללי׳להלומרמדצ .צ ,
ןמ ח ־ י»«m*Pו»pmמן׳׳יי«
9 0
״ ' : 5 ע״י״ייי* ^:יש^החמהוהעיטנ " K ^ n S ' *** ^ V ' Tיי'
מ י ! 3ס מ מ
ש י ר י ׳ ל ו ש ״ ״ . , wל ג ט מ ! © ׳ אנצ;מ»*^־ ^ י< E 1
••^^^^S^iSwSlrt ש נ מ |
nשניתן ״״״'״ ,3״
נ
דמקומות יסיד*ft.
3 A״ ה
>ן״ר הלן את חבדו צכף זכית לנין אותו לכף זכות •כצ עמלן שאתה פונה צרזך שיפנה לימין שיתחיל משמאל
ויכנס בימין .ואז נכנע שמאל בימין זזש״ה שמאלו ומעשה וכוי וכשם שלנתנוצזנזת כך ה מקום יייןאתכם
תחת לראשי,תחלה וימינו תחבקני אחיכ זהבן* ובזה לזכות והקשה הריף רלמא הזא ברכה או תפצה ומכלן
למשמים מזהו לכף זכות וכו׳ יעז״ש ולדברינו א״ש שאינו יובן בת תחלה שנכנס בקו שמ*י <הלין והגבורה תחלה סימן
יפה לבנים שיזכה אח״כ צמים מלת רחמיס שבימין־ ברכה אז תפלה רק הבטחה כמז שדנוהו לכף זכות למטה
ובזה יובן שנכנע שמאל בימין משאיכאיפכא זהבן ־ ע״כ יהי׳ כך למעלה לחנו לכף זנזת ג״כ שהזא בל ישוכה
ש״ם צללללמא מעבירין לן וכ״ת משמועה רעה #יירא דמס׳ תענית דמיד וק״צ • וזהו ענין נחום איש גם זו
נכזן לבו בטוח בה׳ כהלל הזקן הלל לכך אמרה הא לית לן .שחשב גס זז לטובה נכנס במדת החסד והטוב זנתעזרר
חוזלתא שאינך עריין בימי זקנה בעל הרחמים לגרום לך כך למעלה והמשיך על עצמו מדת החסד והטוב
חסל ורחמים מלמעלה כהלצ כי עדין ;־אתה רך בשנים ובזה כבוא לביאור ש״ם .ונעשה כך באמת טובה זהבן •
הגורם לךצמטה אכזריות ולין ומה למעלה ממךלגקםלך .ה ל ל בת תחלה וכזי למבואר ש״ס לשבת פרקבידרשב״י
\ וכנו היי במערה י״ב שנה ויצאו ושזו אינשי דזרעי וכרבי מלמעלה דין ג״כ לכך יש .חשש שמא יעבדון.לך עלי £עש f
לונסי״חלרא חוזרחא המורה שיהי׳ בעצ הרחמים ואז שעהכ״משמתנין יי אמר מניחין חייעזלם ועוסקין בחיי
אין חשש שמא יעבדוהו וכך הי׳ זהבן • ובזה יובן ואברהם :עיניהם מיד גשרן( יצא ב״ק ואמר להחריב עולמי• יצאתם
יחזרו למעלתכם׳ ישבו׳שםי״ב חודש אמרו משפט • זקן בא בימים־שנכנס ׳במדת הרחמים ונמשך ־ מזה מ ה
שבדן ה׳ את אברהם בכצ מ ל ל צר׳ יהודה בת הי׳ צו .רשעים-בגיהנם י״בחלש זכו׳ יצא ל ק ואמר צאו ממערתכ׳
״גפקןכל היכידמחיר״אמםיר״ש זכז׳ י ויש להבין לאברהם .שהוא סכר מלת הלין והגבורה שככלל בז מצל
\*לט מתחלה יצאו זגרמז דין וחורבן בעזלס משאיכ אח״כ י עקילת יצחק ועכשיו נתהפך הבת והלין לבן ורחמים שהוא
גי׳ בן וזהי ג?כ שהשליטו ביצרו כי איזה גמר הכובש יצרו .ועוד שאחר י״ב חדש הי׳ ר״א מתעורר לין זמחי זר״ש
.ממי להבין זה ל צ דכ׳ בם׳ מביא שערים שער ה׳ חלק ג י יצרו שגורם לין ואכזריות זהש״י עתה בזקנזחזשנכנמ
.־א׳פי ׳ב;שהקשה• שם געגין הז״א ש<ש ג' זמנים עיבור 3 .בחי' רחמים השליטו ביצרו שיעשה מ ג ל היצה״ר לנהוג ׳
י .לעת^אחיכבזמןהיניק׳המוחין שבו מחעורריןקצתלהיזת ־ גיתזןשפת בהם זגז׳ וע״ה כ״ז שמזקינין טנשזת ניתוםפת
בחן שנא׳ מסיר שפה זגז׳ וקשה מסיר שפה לנאמנים זכי .בהם הבנה ללבריפמזכךחי׳לבכו׳ולשאול מאמו היניק׳ואתר
.שהתחיל לאכול׳חטה נכנס ני ע ז הלע׳ זכז׳אך להבין למה :עיה נאמנים קרי להז והריף פי׳ שם יש״ש • ולי נראה דיש
הפרש נין עמי הארציס זבין הת״ח מהלומד לשמה נקי •״ גשתלהלעתבנל זמני׳הלל זסול העניןכי הקטןכל זמןשהזא
חכם לו חכמז ישכילו זאת ומכיש כשעוסק־בגשמי וארציות . .קטן ן א תכלי׳וןגבורז׳מצד היצה״ר לקליכוהליניןכמז שהו"
ה
.בחזשהראזתכיהקטןהזא אכזרי ובעל חמה יתירה וכעם •וחושבביזחני צמ״ש הריין משא״כ •כשעוסק ברוחני בתורה
,יהלבה וכל מה שהו׳הזלך וגידול מתיישב בלעחו ומתבט׳ממנז ותפלה זכזזנחו לתועלת •הגשמי וארציות החומר עי׳י
1
איזה מ י ׳ חיצונית זה <קי עם הארז מאחר שכזונתו הכעס והחימ׳ זהאכזריז׳ פי הזקנ׳זהשיב׳גורמין רחמי׳׳אך
לארציות גם שהוא למדן כי הכל הילך אחר ־המזנה ; .הקטמ׳גזר׳אכזליז׳זריןולכךנק׳ זיאזעדזאו״אנק׳זקנים
זקנ׳והטע׳כיא״אהזאתכלי' והמחשבה.ואלו נקראו זקני ע״ה ט זקן משמע זה קנה י *.א״אבשםשיב'הגלולה מן
חכמה ^אבל הוא בחי׳ עם האלו אבל זקני חזרה אינו כן .הרחמייכ^ש כאלר׳וכו׳לכך יש בז״א ג׳זמנים בזמן הקטנו׳
גולו לי?גיםגסהמזחיןהםליני׳ גמזרי׳אשאוכלתזשזרפת כמו־שכתבתי כל תמ־ה שאין עמה מלאכת וטי זטזב ג
.י £ל א ש ר #מ #והמוחין שהם ׳רחמיסכמאן לליחארמי־ • קורהעסודךארזוכז׳כשעוםקבל״אאז מחשב בחזרה
.מ ז י י #שמורה׳ זאח#בן*ק זנו' זאח״כ בג׳ ראשונות הם•
ז
על לאשךלא יח$ר * ״ י hמשל למצ^זינקענד^סע^;: * ח״ש טוב תורה ע& לרך ארןזכו׳״ •י והטעם שזהלעתו
\
מתרבה והולך וגדול והם זקני תורה משא׳׳כ זקני ע״ה נשאר )לא קבע זמן פקחים' ש כ ה ס ^ ע צ מ ן י \ wכ ל #
חסר מביתהמצן משא״כהטפשיסזס;יעלשנמצאמחכמ^ בלעת שיש לקטן שהיא כאלו אינו ובלל * ויש עול נפקותא
ז ומ י ז כ
בא ל ?אין ל) אלא יז$ והפקחים מקשט ענמו בכצ רבתא בזה צי הלימד לשמה לזמר מכל אלם כמפורש
א׳ צחיות ואין צו פנאי צפקח־בעסק אחר רק בעסקציט במשנה איזה חכם הצומל מכל אדם זכז׳ וכמי שכתבתי
בהיכל העלן ולן . גשמתו ביזם ההוא שיהי׳ מקושט צבא משה קיבצ תזרה מסיני זכו׳ ובזה גורם שישפיעו צחכם
י
ב-זם המחרת משא׳יכ העפשיס סיכל שיש צו זמן כמה שנים $ תורה ומופר משמים כרי שישפיע לזולתי מאחר שיש
ופתחום נצכלוט׳ כמו במשצהל^ הרי יש הפרש א׳ ס»: מקבלין וכמו שכתבתי מ ל א ביאור על מה אבלה האלז זכר
;
עוד יש הפרש בין חכם צטפש חכס יו^7 שאיני לימד חכם צטפש • משא״כמישהואבחי׳ זתני ע״ה הלל *
גזםדוי;ו וגזיזה חכם הצומרמכצאדם למלאמזמסר)נ1 לשמה מסיר אזנו משמועתורה ומוסר מזולתו שאין זה
משח״כהטפש שחינו יורע חסרונו וסובר שהוא מישצ^ כבודו שיקבל הוא מאחרים כי רוצה שהוא יהי׳ המשפיע
אתאחולי בכצהשנימותזכמז שכתבתי מלא)לאיתי ואחרים יקבלו־ מתנו זממנו לומדבחי׳ המוני עם שצא לקבל
ג״כ תורה ומוםר מהחכם כי זה הוא עין ״החורבן על מה י ופני צא יראו י זזש״ה מ נ י נותן .צו ברית :שצותז׳׳
קאיעא וכו׳ \ י ובזה יובן זמרהס זקן בא בימים זרך^ו:
״ אברה הארץ זכו׳ ומאחר שחין מקבצים אין משפיעין
זקן זה קנה חכמה ומהו החכמה ומפרש כי בא בימים לחכם משמים חכמה ומוסר ובזה מסיר שעהלת׳יח לנאמנים
הי׳ מקשט עצמז זסבר שאין צו חיים רק יזם א' וכ? ביזם שנא יפחחופיהםבתזרהזמזםר.וזהו•עטן•כבד הה למרע״ה
;
המחרת על שכל ימיי הי׳בתשובה כמו במשל הפקחים הכ״צ׳ כמו שכתבחי מ ל א כי טעם וקנים שהם זקני־ ע׳׳ה יקח ג״כ
כל א׳ שצא לשמוע תורה זמזסר י ובזה יזבןצכיגזסח י זשוב שבית הי׳ חכם שילע חסרזנז שהזא בבח אחור שהיא י
י<
נקבה כמז שדרשו בש״ם לברכות ונשיים עייובין אלי*3ר1 הש״ס דשבק חטא ר'יזםי ביי אומר ה״חשהם הלומדים
דופרצזטןהי׳ שנאיאחד וקלסצכתני' וזש״ה ודאינד ;
לשמה זבזה לומדים מכל אדם כמו ששמעתי פי' שיחת חולין
את אחורי וגז׳ וכלל -י חש״הוה׳ברך' את אברהם ד י ע :
הילת
שמיעטחי*"ת ה "
־עליכפיהוהפיזי^ ת י א הרמב״םשםיעלש״ יבזה יינן זקני ע׳׳הכי׳ז שמזקינין י ־ מיחבא דעההאמהביאו
לעשן מיטרפח עליהן ר״ל מצר דעחן שנתמעט וגברה בו • ^ ^ ש ה י ה ר ^ א ו ם י י ע ׳ ״ ש ;
אכזריות והלין מה גזרם להם טירוף כי מצל לעתי נמשך • ™ 1י׳אז ונבאר משנה םוף קניס ל״ש Pעקשיא אומר
י 3מ
* נ י ע׳׳ה כ ׳ /ש מ ש נ י ן לעתן מיטרפח .עליק שנא׳.ממיר יצקם זה לעתו מגטרפת עליהם משא״כ זקני־ילח דעתו
מתיישבת ר״ל ?לי ,תזםפת הלעת נתיישבה ברחמים וחסל
־ שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח אבל זקני תורה ^ י נ ן ׳כן י
ו ג ר ס טובה לעצמו ולכך הובטח אברהם שיבה טונה כמ״ש
י אצי> כל זמן שמזקיניןלעתז מתישבת עציהם ש נ א ׳ ק ן ן ש י פ
הקבר בשינה טזבה שזה נמשך מזה זהבן ״ זבזהייובן ואביה׳
זקן בא בימים זגז׳ זקן זה קנה חכמה מחמח שהל בא ונכנע • יייייי׳שער ן * ״״צ השם ילליצר את האל בחכמ ל ו ג מ ת
נ
Wי י״» וני׳ מ כעין ב׳ המאורו׳אשר בעוציהגלזצ ה מ א ו ד לפני מי שבא *ימים כמ״מ בזוהי צעיר אני לימים יאזעינא
*רמי לימים וכי׳יעלש ו ה ב ל פ ן ג ׳ ע פ ״ י ס ו ר
• rRJJהשכצ האללי י.לממשל׳ הי 1־ א עוצם ההזגלממפ ן 0
ומוסר השכל ואברהם זקן בא
בימים זהיברך את אברהם בכל ודרשו מז
״ ., ו ע צ שעה וי*א בכל גגי' בן ומאחר שהי
י
י וכאשיישתל׳הארם להחזי׳מאזיהקטןאז יחלש זימ׳אי׳המאו״"י שפים ולא בימים בא להשיאו אשה זכו׳ • ויש להבין לשון
והס ב׳ הפכים יאס ׳ ^ ועוד תיגה א׳ בכ3
- ־• הגדול וירב׳מאלהקטןהשפליזהשמצינוכאש׳בארה״ר
ח 1
מ ש מ ע ו ת p 3
לפשחי׳ לאמרי׳לעוצס יעסוק אדם בתורה ומצות אפי׳שלא • יהיר* מאור הקטן והלבנה לא הרגישה בזה ואמרה א׳א
לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ואיך אמר אנטיגנזנו :לשני מלכים שישמשו בכתר א׳ כי בהשתדלות האלם
בצשזןשלילא אלתהיזזכז׳ עד שמזה יצאו *פקרו צדוק •נמאזרר^דזלע״כ יחשיך מאור הקטן זה״תאיפכא באופן
ובייתזס כמבואר שם יכ״ת דהש״ס דפסחי׳ לאו משנ׳חסירי' ״שא״א שיהיו שזין • .והשיב הקלה באמת לכי זמעטי עצמך
הוא לכך אמי ריש לעסוק גם שלא לשמה שעתזך זכז׳.משא״צ /שזה תכלית טוב בחירת אדם שימעט מאור הקטן מ״ל ״
כאן באבזת דהזא משנת חסידים שפיר אמר,לשון שלילא ״ -והיא סברה שאמד לה זה דרך עונש לכך אמדה בשביל
אך דגם זה אינו מדקאמרלעזלם יעסוק זכז׳ משמעראין שאמרתי דבר הגון אמעט עצמי זבאמת זה המיעוט הוא
חילוק בין אדם המתנהג במיצי דחסיחת אז.אלס דעלמא ר״ל מה •לטובתה לכך השב לה לכי זמפול ביזם ובלילה
:
המתנהג בדרך העולל בטלי שייך זה שלעזלם יעסוק אפיי שאמרתי לכי ומעטי עצמך הוא לטובתך כדי שתמשול
שצא צשמה כדי שמתוך וכוי ועול קשה כפצ לשון אצ ההיו < י .געה׳יז זבעה״ב .שזה נק׳ יום וזה.ציצה משא״כ בהיפך
כעבדים וכו״ אלא הוו כעבדים וכו׳ זיותרה״ללקצרזלומל •*במרבה אור מאור^קטן שאין לו עה״ז ועה״ב וכמ״ש
•הוו כעבדים המשמשין שלא *״מ לקבל פי־ם ועו׳ מה ענין • הרמב״ם אם בחקתי תלכו וגז׳ ונתתי שלום בארז שיהיה לו
ויהא מורא שמים עליכם לכאן ונבאר עסוק תהלים םי/צ״ו ׳ פנאי בעה״ז שישתדל בעסק עה״ב משא״כ כשאינו כדאי
שמר תם וראה ישר כי אחרי׳ צא יש שלום וגו׳ שאין לו שחר • נטרל מעה״ז זעה״ב יעזיש * ועדיין לא הרגישה בזה
זגם בפ״פ כלל זנ״ל דכי הימב״ם בשמנה צרקים לאמת -וסברה כפשוטו ואמרה שרגא בטיהרא מה מהני זכו׳ על
מהל׳ דעות כי דרך החכמים לבחור מלה הבינונית בכל 'שאמר לה ליקרי^ריקים על שמך שמואל הקטן ר״ל שנקרא
עניט התורה זזלת׳מי שעבר מדרך הבינזני אל ק5גה האחרון י הקטן לפי שהיה מקטין מאור הקטן בעסק עהייז וכל
&*«ז הקנתו לנטות עד קצה האחר עד ־ שיבוא לדרך הבינוני • מתדלזחן בעסקמאור הגדול השכלי להגדילו ולכך אמרתי
• וכו׳ יעויש ובזה יובן שמר opר״ל לשמור דרך הבינוני הנק•' ונזה יובן פלוגתא הנ״ל מ״ד דו י לכי ימעטי זכז׳ והבן *
־תם על דדך ויעקב איש תם וגו/זלפעמים צריך לאחוז בקצ' ערצזפין אמח־נמו מרע״ה וגם מ״ר פרצוף והד זנב אמת
ז
> ^ - w -׳JI״ Pזק ע קיברת דיש בזה רמז נסתי .ע ה ז ־ מ ־ מ ז ה ברךחתחברהסבכנשהיייזננוב מחורז׳
; לולים כמלע״ה וכיוצא בזה אמרו בש״ס מאחר שהשירים איך־להעלזת כל המדריגויהרמוז בג׳קזין ימין זשמ> 1ואמצע ג
והםםזל ג׳ איתיו׳ השםהוי׳ איךלחשרן זלייחדן זלחכאעם הם חזרתן משקמרת זמלאכחן מתברכת והבן•
ה׳ אחרונה אשר בזאח ייבא אהרן אל הקודש וז״ש שמר הם ששמעתי י״לע״פשד W
ל״ל לייחל זלהעלז׳המלה שנק׳ שמור ע ם המדההנרןא חם ונבאר
׳ תחלה פסוק זאוא היום אל העין מכאן שקפצה לז האר׳ן שהיא קי אמצעי יחזר ה ׳ ע > ׳ ל ל ה נוכצלש האי״י
מ ע מ מ ט ס ז
׳א״ר אחא יפה שיחתן של עבליאבזתוט׳״ •והקושיא •בכוונת חס מהי אומר בפסח[ ואחל׳ שאמר שמל ת ^ א מ ר
ט אחר שחיבר יראה ע ס טיא שהוא ־ מפזרםמק מאי ענין רב אחא לכאן • וגם יש לתמוה זכי -וראה ישר ״
«אפשר שיהיה יפה שיחתן מתורתן של בנים דייקא * זנ״לי,-׳ תואר שמר תם כקןדע .אז אחי היראה בא א־זבת ח&ל
זלה״הדמפסזק •שבקו ימין זלחבל• המלח הנקרא ראה שהזאנ?אמר(5ת מורי ללשמעתי
זה ואבא היום •ויראה מ ז ר ע ע ם קו הימין הנקרא ישר זז״ש זראהישר ואז
^ ה ע י ן יצא שם שלקפיצסצארזזכו׳ודפח״ח ״ והנה כתבתי :נשל׳יחזד וחיבור שםהוי'שהוא ג' אותיות יאש זנ'שנחחר\ו :
ן ?ל׳א ביאיר משנהראיה מדנךח עם אי בשוק יט׳ עליי ־ י• אל ה ׳ אחרונה-זממיים הפסיק ואמר כי אחריתלאיש שלו*
ש״ם אין דומה •זר׳יל שנותן טעם במה שצריך לייחל תחלה.שמאל בקו מורי זלה״ה ;}*אוד י
1
׳־אמצערואת״כ^קוהימ ! ׳ילאלייחל ולחברתיכףשמאל11•!. • שונה •פיקוי :״ . - • - .
־נימיןלכןניארואמוכיאמרי׳זגו׳כילהעצו׳ולתמ־מלר> •׳**מים)שונהמרקומאהפעמיםואחל!וט׳יעו״שבמפלי
-תחתונה
פורה
המתונה הנק׳ אחרית:אלומליגהראשזנה הנק׳ איש ptaי ״ הואצי אתם הנו^ן מצמה*מ#הול^י ׳צממוי
אשדי.האיש כי תואר איש הזאיםור ג׳ ראשונות כנודע .מנית אמכם צבא אצדותיו וט׳.ולפתחי י!*3הזב)אל&| ־
;
בתיקוני׳ יעו״ש זה אי אפשרי כי אם •ע״י דגר ממוצעוהיא :שוש צהקשות במהשאמר אשרי תבחר י ,ו ת ק ר ב י /האהבלה
נק׳ שלום שיש בדכח לחפר ב• הפטם משא״כבצאי׳ה וזש״ה׳ כירי שמום חו׳ןמיראתשמים י ש'הבתמ;ה1ניל ה א ל ם ^ ן
כי אחרית לאיש שלום ר״ל לחבר אנורית לאיש הוא ע״״ אמראשריתבחר ותקרב שאצ^סא ית׳מקרב-אתהאי^' ץ
׳
שלזם וזהו סוד כל היחזדים זהברטת כמ״ש בשם הרב מו'־ שישכוןחצרו וטי * :י וצפי הנ״ל שגם שנתעורר האז^ :
<צחק פיסטנרבכוונה ברוך אתה ה׳ זכז׳ והבן ־• .ובזה־ מזצה צהתקיב י .אליו יתברך מצר במידתו ועצתה בי'.;#
י3זאר:משנה הנ״צ דאבות אצ תהיו כעברים וט׳ אלא היו ונתקרב צעבורתו ילףופן יעצה על רוחו שימוק לו
קעבלי8וצו' לבאבכפצצשוצז צצמליע־לעון.שאיאפשר .טובה שבא למנח&יו־כי נהפך הוא *ט אשרי ומאושר הוא .
לאישהרוצ^להתנהג בדרכי הערישיתוהחשידזת כי אבות האדםשקיבצ מתנה ודורון ממט ית' אשר תבחניותקרצ;
הוא מקצת חסילים • ולא נאות לבוא למדריגת זאת מיד ישטןיחנריך שיש צחרם להחזיק טובה וחנות צו ית' שהוא
גבאלטהר שיטהר בבת אחת ממדריגה תחמזנה יעל בוחר לעטלת האדם ומקרבו אצצז באופן שאין לו לאדם X
מרדגה העליונה לזה א״א כאמור רק צריך שילך בהדרגה צעשזת צתקית שכר ט די צו בזה שזפה צהתקדב צעטדת י:
מעט מעט זהטע' כי צריך צהעלות כל המלליגית הכלולין <ת׳ וכמאמר התנא שכר מצות מצוה ט צריךצעשות י•
בגי קולן סול האבות הן המרכבה וכו׳ זז״שאצ תהיז זכז׳ מצוה עטר שזכה צעשזת מצוה לעבוד מלך גלול ונורא ;>
ל״ל שלא ישאר בהווייתו במדריגה זז כעגלים המשמשין עקראושרשאדכלעצמין וכמאמר התנא לאמת אצ תהיי
את הרב ע״מ לקבל פרס רקשיצאאח״כיממדריגהזזאצ כעברים וכו׳ זק״צ ״ 'ונח/ור לדברי מוהרש״א שרברייי
מדריגתהשמזש שלא ע׳׳מלקבלפרם• ומעילאימוכא כנים ואמיחים במה׳שכ' ט.מטר שהוא צורן פרנסה ביר!
לעכיפ צריך שיהיה שימושו ועבזדתזבהדרגייתחלה עלמ הטבע ניתן גם•ציח<ד המתנהג ע״פ הטבע ללא אצי'זכיתי <
״
-לקבל פרס וכמ*שהשי׳ם.צעילם יעסוק בתורה ומצות אט׳ משא״כפרנצמ כמו מן ובאר שהי׳בדרן/נס צמעצ׳מהטב'1
שלא לשמה זאח״כ יעם^לשמה וז״ש אלוהיו וכוי ור״צ אינו ט אם צרכים ר״צ כמל מרע׳יה דאציס זכותי׳ צמעל<ז
ונחזור צביאור זה׳ ברך את^ אח״כ כעבדים שלא ע״מ לקבל פרכ• 1ובזה רומז יחוד ג׳ מהטבע וכנ׳׳ל וק״ל ־
קזיס שהם אבות הרמוז במם׳ אלות י זז״שזיהי מורא אברהם בכצ וכו׳ כי זכרנו שיש ב׳ מדריגות א׳ ע״פ הטבע:
^מים עליכם שמייחד,מזרא עם שמים שכזלל עמודי וקיי שיןואגי׳ אצדים נהורא אזכמא מדריגה ב׳ צמעצה מהטבע י
,
*,מין זשמאצ ע״׳ קו אמצעי שנק׳ שמים אשי ומיס ט אש הנק׳ נהורא חוזדא ועיי יםיד שנכנס ז בחזך אות ל׳ נעשה י ,
״הוא מורא נקשר במים אהבת חנמ ע״י האמצעי שהוא כח TTונתחברנהוראאזכמאמהזרא חווראע״י אזרא״ם . ,
..ונ״צדזהשאמיי; הנשמההמחי׳הכל י • המאבד והיא ממש כמז יחוד הנ״לשמר תם וראה ישר יהי
גם יש לזמר שכוונת ׳בש״ס בה׳ בראםיבאברהםיט אחר׳ שנעשהמן ד׳ ה׳ מ * . . אחרית לאישגשלום ודי בזה זא״ש • י
התנא ויהא מולא שמים עליכם לרמז עלסליר הדרגה הנ״ל יבדאת׳נשמהלכלהעזלמותבסולשבת וינפש ועייןמ^:: :
זבזה יזבן ות׳ גי\ 3 ליימל ילאה #ם נורא ואח^כלקשלהלימין שהיא אהבת *הרשב״איבפ״ג לתענית יעו׳יש •
^זסל ותיביז מוייולומ׳ז על יראהזאהבהצ<ייאי\מ<1ורש ־ *אתאברהם היינזנאחרשאמר •ואברהם זקן בא בימיםין(
#ג
.׳ונגלה כמשמעותו־ וגם אהבה רוממנו'כי מולא ע׳יה גי׳ •אחר שנק׳ אברהם בתוספת ה׳ ט תי׳ זקן בא כימים ר ,
׳אבלהםהנק׳אבלהם י אוהבי שורש האהבה ״ זאמרכי׳ ׳שזנה להעלזת י צלימיו אצ מדריגת נהורא׳חזורא הנקי Pי
;עתה יהיה אהבה ויראה לש״ש משא״כ קורם לזה ר \ לאהבת שהוא ייחוד נהורא תתאת׳בנאזרא עלאה אז • זה׳ ברך <P6 י
ז
מכרכעבלים המשמשין ע״מ לקבל פרס זמיראת העונש י אברהם בכל גםזד ברכות לראש צליק הנק׳ כל שעל יל 4
׳משא״כ עתה יהיה מזרא שמים עליכם 1ק״ל ״ העולה ׳ נעשה יחוד וחיבור־ הניל ממדריגה תתאה הנק׳ גזקבאי^ץ
׳•וזה כי ירך המובאר הוא שיהי׳עבולתו בהירגה כלי להעלז' *׳מדריגת דפר וזהו צחות לשון חז״ל בכל גי׳ בן ומאחר &הל!
.יצל ר ^ ג ז ת זכע״ש בזזג^פ׳ לך t\1$פ ) fג״א׳אל מקום ־ !לו הי׳ צריךלהש*א1אשה ל״ל לשאת ולהעלות מדריגזת אפה
'.המזבאא^ שם׳בראשונה^" אשר*נשהשם לסליק לה י .שהיא טק׳אצ מלדיגתיפןלכורא ט אחר ?נעשה יחזלv 1*%
ולבאר^. '•)תתא לעילא והשתאנחית &ה בלרגיןמע^לא לתתא י בגין הכל'נעשהדכוראכמ״שבזוהרוהבן.״'•י• .
דהיא צא תעלי עאינון לרגין עלאין ואיכון לא יעלון מגה ייזתר מפזרשילזא פי הברכה הזא־אחר שנתנגלאש^ ^,י
^ גי
" ״ י' 1 ה ג ע ע ״ ב ס >מ
י ' מל י1 ומייחל כלא ביאזיא אלא על׳ל י ויהעליןכיהאלם מזצב
י ב ר כ ה3 ש פ ע
" aJbliוראשו מגיע ממימה׳ *'מלאטיאללים עולים ויורדים *׳ ' t i h Wמ י ל ז ה /א » ז נ ה שבשם הוי׳מ׳ ף ו מ ל נ י מ
1
י
מ כי אדם נק׳יעזלה׳ויזיל שא״א'שיהיהי3מדרגהא׳זצר*ך הזי׳ שיש לה בפני עצמה הרי ב״פ ה ז י ׳ ג ^ ג ן ה מ ו ר ל ^ י '
ציאןילבילייחד המרות ־בין בעלייתז ובין בירידתו שהבל יי ממדרגתבתיל^דריגת בן גי׳ בכל שהוא נ ל מ י נ י ־ מ
-י נקשר בשטנה זז״ס בכל לרציך לעהז זהק ״ וזהו שאמר ?׳זה־גורס לזה ז*״ש זה' כרך את אברהם ככל pהשטני* יi
:
הפעוק למלים םי'ס*ה אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך אתקיבלההשפעע״יאברהסנקזספתה׳ מ״ל
ור״לליאשדי למי בצל ואז &פע לה שפע וברכה מ״ל ^ ו צ ד י ך צ ח ז י ר ; . *שבעהבטולביקיקדוש היכלך
שנידרבבהלרגה תחצה ישטן חצייך יאח״ל ייתר פניצ)ה יאשה־ל^צגלזתמ״ן^ייוםעם עדביאת הנצשיח ד* .
ל?נ ;
י נשבעה נשיבביתךזאח^לכציזלפצי^קלזשהיכלך זק״ל - -נשלם לביחיין בסול לוי מלך ישראל חי וי\ם ^ ? * J
< ר\ם דיש לפרש ימיגוז' ע״ל שכ׳ אאלשיך תהל^ם םיצגן
׳m׳W^M שד ׳ונבאר
• צ״ושאו מנחהוגאולח^דויוייו וז״לדאמרי׳כש״סלקןזשי
יומי• 1פמל יצחקנק׳־אברי«שנ*'^ף C r : , יט׳ המקדש א^נתנההיאזאמרהוא באדם חשוב מקודשת
;
וכילא ימנמ ליצחק הוא בן אברהם זהצ״ל נת״יי/•!test.. על יעלה קן.שק<ממנה י^ב מותן לה הוא ז ה /שלא
דזיחנם שיח/יק הש״י לכם עונה שתבואוצחצחתי! ני־גהפך ־
המדרש
לג ., pפוחז• spy
^ t<;:!tiv;fo'mהוא מלח המדרש הלל י וכבאר פסוק ייזרע יצחק בארץ ההיא
על משי׳ רבד נש וכוי ה ׳ אהגה ונוי והקשה הא י י הוא *מצאיבשנהההיא מאה שערים* .יברכהוה' וגו׳ והספיקו'
בחכמהרחמים מצר ינק־ ז אותי ה' הואי לוהכה עינה אשר י עם ביאורו כתבתי במ״א י וכעת ל ל רכתבתי במ'.א,ביאזר
דינין מלץערין מנה ואין יתכן .וכי ומשני ליש כ׳ מ:ט יראה ,ש״ם צעזלםי הא אלם רגיל לזמדכל דעברין מן שמיא לטב
א׳ יראה פנימיות היא יראה מההגה ויש יראה מעונש וכוי ם יעבדן יכתהיא מעשה דר׳יע וכוי • זבש״ס לתענית מ ח ו
״ 1וישי יראה בספירזת עצמן ט החכמה אות י׳ נק׳ ירא׳ שירא אמר גם זו לטובה • זיש להבין שינוי לשה בין זה צחה
וכתבתי ביאיר למתק דיניןבשרשןישמעוד מ מ ו ר ־ ליכנשבמחיצתיכתר זכ״ת זכו׳ייעו״שהרי שישי יראה מאהכה
וכו׳ ולבר״ח ובשלה סיף אותיות יראה הם תחלת אותיות *לחיית ע״י שימצא בשרש י
אהבה וכו׳ יעי׳״ש והיינו להורות זה שמן יראה יכנס לאהבה הריןאיזהחסר אן נמתין הרין בשרש חסד
ומאהבה יכנס ליראה פנימית והבן ועיין בזוהר בראשית ?ה ונעשה הכל חסד זלכך נחום איש גם זז מצא החסד
ראשית חכמה יראתה׳ שמכניס מיראה לאהבה תחלה וכר ^שורש ה ד ך וגעשה מיד חמד משא״כ בסתם בניי׳אדם
יעו״ש ובזה.יובן קו׳ היעבץ שאמיי העם פן נמות לכן אמר שאינו יודע שרש החסד מ״מיהיה רגיל לזמר יכל לעבדן
:משמיאלטבעבדיןמן הסתםיגםשאינויודע וכוי י ונודע .מרע״ה אל תיראו מיראת מיתה ועונש רק לבעבוי תהי׳
יראתו־ עצ פניכם שהוא יראיזפנימית לבל תחטאז כאשר **י יצחק הוא דין וגמרה ואברהם הוא חסד י אמנם תיבת
יגואר וק״ל י אמנם גם שביאר בכתבים׳ הלל שיש כ׳ ׳יצחק הוא לשון .צחוק .ושמחה בחי׳ אברהם שהוא שמחי%
מיני יראה מ״מ הם ג׳ שהם ר׳ סוגי יראה ט ב׳ מקומית ובזה־ וחסד גם שהוא עצמו שורשהדן היפך החסד • ״
נקרא יראה היינו מלי יראה תתאה־ וחכמה יראה פנימית י יובן אצה תולדות יצחק בן אביהם ר״ל כשמצא תוך ה ד ן
,
בחי׳ יצחק שורש החסד שהוא־בחי׳ אברהם שאז נק׳ יצחק .ידאה עלאה ובצל א׳ הים ב' שהם ד סוגי יראה כי א׳ מה*
שבני עילם יראים ממלטת ששם הדין דנא דמצםתא זנו׳ • מעתה למתק הדין ע״י שורש חסר אז בן אברהם ־
ונעשה הכל חסד זאז אברהם שהוא חסר אוליד את יצמק והוא יראת העזנש שזכר לעיל • זזש״ה רק אין יראת אלדים
במקום הזה אפיי יראת העונש כי אלדיס דיין ליפרע זמש״ה לשון צחוק ושמחה שנעשה הכל חסר ג ס הדין זז״ש במדרש
,
את ה׳ אלדין תירא הוא שיש למלכות עצמה והבן עיר יש עזר י״ל ביאור פסיק הלל יצחק נק׳ אברהם והבן •
־ ונבאר ש״ם דשבת פרק ב׳ אמר ריש לקיש מ״ר והיו אמונת .בה יראהמה שמלכות עצמה יראה משמים שהוא ז״א שנק׳
עתך וגוי זה סדר זרעים וצו׳ אפ״ה יראת ה' היא אוצרו נורא כנודע וזה נק יראתישמיס שהיא מלכ*ת יר״אוז
,
כמ״ש אני חכמה ש.נתי עימה לכך ׳באמת פרק ג ׳ ר״מ בן דזםא אומר כל שיראת חטאו 'שחכמה נק׳ ערמה
אמר הזי ערוסביראה ^ שיכנס ביראת ערמומית החכמה י קורמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכוי וכה? החסיד מוהר״י
יעב׳ן במשנה זה זז״ל זכו׳ מ ׳ ישראל צמה ימים הייתי שהוא יראה פנימית והבן ״ .ובזה יובן הש״סהנ״לדיראה
<גזך במאמר זה כשתקרים היראה לאכמה ע״כ היה איזה תתאה מצי הנק׳ יראה היא שער ומפתח החיצון ועשייה
שהיא חכמה.יזה 'יראת ה׳ אוצרו היא יראה פנימית
י זמן ירא גצתי חכמה חה סוהר מ״ש אי) גור ירא חטא זכו'
שהכריזר׳ ינאי איפכא להודיע שיש ב׳ מיני יראה אשרא׳ ־ ותירן שם׳יעויש ויש לתתילב לתרץ תמיהתו זה ועוד יש
• להבין שינויתואריס בענין היראה דכאן אמר רכל אדם נקרא בית שהוא פנימי ב׳ נקרא שער וחיצון והזהיר על
י• וכן׳ ואין בו יראת שמים וכוי ובאמת אמה ויהא מורא :יראה פנימית ח״ש חבלעלדליתלידרתא .שהוא יראה
•־׳ שמים עליכם ושזב אמי שם אין בור ירא חטא יכו׳ זבפסוק פנימי שנקרא בית ותרעא לדר א עביר יראה חיצונית
ת
י
ך אמר יראת אלריס מזב את ה' אצליך תירא זגז׳ ובש״ם יראת העונש שנקרא חרעאלררתא ופי׳רש״יטעם
פ ע ם א׳ למה חכמה נקרא יראה מלבר טעם .הנזכר בכתבים הלל את לרבזת ת״ח וטי ־ ויש לתת טעם למה
ופעם א׳ ירא חטא זפעסא׳^ךאת וביארשחכמת התורה היא שער ליכנס ליראה ע״י החכמה ־מורא שמים*
:אלדים ופעם א׳ את היאלליך חירא הלא דגר הוא • ואגב כי יראה זו נקי יראת חטא ״ל ואין בור ירא חטא.לכן ע״י
ככ
חכמת התירה נכנם ליראה וכרי שיהי׳ חכמתו מחקיימת ^־נבאר משחז״ל :הויערום ביראה וכוי י ונראה להקשה
אתה עמנו וגוי פן נמית שיוכל ליכנס על ירה ליראה פנימית ציין להקדים לו יראת ?
*"ייעב׳ן בפסוקפ יתרו לבר
* יאמר משה אל תיראו וגו׳ בעבור תהיה יראתו על פניכם שמים דייקא דהיינו יראיהמל׳ שנק׳יראת שמיי כלל וכאשר 1
'״מלת* תחטאו ומי; והקשה שהם ב״ הפכים בנישאא׳ קדמה יראה לחכמה קרי חכמתי מתקיימת •.שיכנס ליראה
ולל בם״ פנימית זא״ש צחיח לשין רש״י ז׳יצ זהבן י הגס לאמרכל «ל תיראי וגומר תהייה יראתו וגו׳ יעיי׳ש
׳.שיראת מ
1
» פורה מזף
s
י $׳m הזאבי אתם הנזשאין מ צ מ ד * * ^ ו ל ח ן יצ»מו וןמתונה הנק׳ אחרית אל מליגה ראשונה הנק׳ איש מ ל ש י ־
מנית אמכם לבא חצרותיו זט׳זדפח?*־ ו*3ה*גזאימ? אשדי האיש כי תואר איש הוא סור ג ׳ יאשומת כנודע
שיש להקשית במה שאמר אשרי תבחר זתקרבוגז׳ הא הכל, בתיקוני׳ יעז״ש זה אי אפשר כי אם^ע״י דבר ממוצעזהיא:
טרי שמים חון מיראת שמיס שהבחינה ביד האדם ואין נקי שלום שיש ברכח לחבר ב׳ הפטם משא״כבלא׳׳ה וזש״ה
אמר אשרי.תבחר ותקרב שאלו הוא ית׳ מקרב את האדם, כי אחרית לאיש שלזם ר״צ לחבר אלורית לאיש הואע״יי,
ולפי הלל שנם שנתעורר ה א ד / שישכוןחצרו וטי י שצזס וזהו סוד כלהיהודים והברכות מ ל ש בשם הרב מוי
תתלה להתקיג אליו יתברך מנד בחירתי ועלתה ביל* ובזה ?צחק פיסטנר בטונה ברוך אתה ה' זכז׳ והבן י
ונתקרב לעבודתו ית׳ ופן יעלה על רוחו שיחזק לו הש׳יי ״ יבואר.משנה הלצ דאטת אצ תהיו כעבדים ו ט ׳ אצא היו
טובה שבא לחנרזתיו כי נהפך הוא <י אשרי ומאושר הוא ?עבדים" וצו׳ לבאבכפצצשזנ! צצמליט •לעת שאי אפשר
האדם שקיבל מתנה ודורון ממט ית׳ אשר תבחל ותקרכ לאישהרוצת להתנהגבדרכיהפרישותוהחשידזת כי אמת
ישכון חכדין שיש צחדם להחזיק טובה וחנות לו ית׳שהוא הוא משנת חסידים י וצא נאות צמא צמדריגת זאת מיד
בוחר בעמלת האדם ומקרבו אצלו באופן שאין לו לארס גבאצטהר שיטהר בבת אחת ממדריגה תחתונה עד
לעשות לתקית שכרכי לי לו ב ה שזנה להתקרב לעבודת! מדדגה העציזנה דזה א״א כאמור רק צרין שיצן בהדרגה
ית׳ וכמאמר התנא שכר מצזה מצוה ט צדין לעשולן מ ע ט מעט זהטע׳ כי צרין צהעצזת כל המדריצזת הכצוצין
מצות עבור שזכה לעשות מצות לעבול מלן גלול ונורא 3גי קזין סיד האבןת הן המרכבה זכו׳ זז״ש אצ תהיו זכו׳
עקראושרשא לכל עלמין וכמאמר התנא לאמת אל ת ט ו י״ל שצא ישאר בהווייתו במדריגה זו כעצדים המשמשין
בעברים וכו׳ זק״ל ״ ־ונתזזרללברי מוהרש״א שדברלו את הרב ע״מ לקבל פרם רק שיצא אח״כ'ממדריגה זו אצ
כנים זאמיתים במה׳שכ' ט מטר שהוא צורן פרנסה בדרך מדריגת השמוש שלא ע׳׳מ לקבל פרס • וממילא מוכח
ע
הטבע ניתן גם ליחיד המתנהג ע״פ ה ט ב ללא אלי׳זכותי* לעכ״פ צ ד ן שיהיה שימזשז זעמדתז בהדרגה תחלה ע״מ
משא״כ פרנסה כמו מן ובאר שהיי בררן נס צמעלימהטכ' לקבצ פרס זכמ׳׳שהש״ם צעוצם יעסוק בתורה זמצזתאפי׳
אינו כי אם צרכים ר״צ כמו מרע״ה דאציס מותי׳ למעלה שצא לשמה ואח״כ יעםויק״צשמה ח״ש אצאהיו וכו׳ זר״צ
ונחזור לביאור זה׳ נרך א « מהטבע וכלל וק״צ ־־ אחייכ כעבדים שלא ע״מ לקבל פרם ובזה רומז יחוד ג ׳
ע אברהם בכל זכז׳ כי xmשיש ב׳ מדריגות א י ע״פ ה ט כ קוים שהם אבות הרמזז במם׳ אלות י זז״ש ויהי מורא
שהוא צי׳ אלדים נהזרא אזכמא מדריגה ב׳ למעצה מהטבע *זמים עליכם שמייחד,מורא עם שמים שכולל עמודי וקזי
הנק׳ נהורא חוורא וע״י יסוד שנכנס ו׳ בתוך אות ד׳ נעשה
;׳ימין זשמאצ ע״׳׳ קז אמצעי שנק׳ שמיס אש ומיס כי אש
7 הורא אוכמא בפהורא ח״ראע״י אורא״ש
הזא מירא נקשר במים אהבת חסד ע״י האמצעי שהוא כח
..ונ״ל רזה שאמרו הנשמה המחי׳ הכל ״
המאבר והיא ממש כמו יחוד הלל שמר תם וראה ישר ׳כי
׳בש״ס בה׳ בראם באברהם־כי אחר שנעשה-מן ל׳ ה׳ בראס
; גם יש לזמר שכוונת אחרית לאיששלזס זדי בזה זא״ש •
בליאת נשמה לכל העזלמות בסול שבת וינפגז ועיין מ״ש
התנא ויהא מורא שמים עליכם לרמז עלי סיר הדרגה הלל
ובזה!יבן יה׳ ב ר ן ־הרשב״א בפ״ג לתענית יעזי׳ש ״
״ ז ליימל יראה ? 04נורא זאח*כ לקשרה לימין שהיא אהבת
אתאברהם הייעאחרשאמר -ואברהם זקן בא בימים ר צ
*וסל ותיבת מו^ןרומ׳ז על יראהיואהבהצגייאה מצורש
•יאחר שנק׳ אברהם בתוספת ה ' ט הי׳ זקן בא בימים ר*ל
.ונגלה כמשמעותו ״ וגם אהבה רומזיבו כי מורא ע״ה גי׳
׳שזכה להעליה צלימיז אל מדריגת נהורא׳חוורא הנה׳ י ,
5זברהם הנק׳ אברהם י אוהבי שורש האהבה י ואמר כי י
שהזאייחזדנהוראתתאה׳בגהזראעלאהא .״ ' K
ב ה ן ז
עתה יהיה אהבה ויראה לש״ש משא׳׳כ קורם לזה היי לאהבת
אברהםבכלבםזל ברטתלראשלליק הנק׳כלשעלידו 1
שכר כעברים המשמשין ע״מ לקבל פרם ומיראת העונש
׳נעשה יחיל וחיבור הללמנלריגה תתאה הנק׳ מ ק ^ I I
מדריגת דכר וזהו צחית לשון חז״ל בכל גי׳ בן ומאחר שד!׳ י»שא״כ עתה יהיה מורא שמים עליכם וק״ל ״ העולה
»זה יי ירן המובחר היא שיהייעמלתז בהלרגה מ י להעלו׳
ח י י ג ז ת אגוד מל
י" ל ל ש א מ ו ל ה ע ל ו
י? ל י לי א 1א ש ה ה ש צ !
יכל המלרגזת זכמ״ש בזוהר*׳ לך ל! דף פ״ד ע״א אל מקום
י ח י ל וסיבזר י ש נ ע ש ה ט א ח
׳שהיא מק׳ אל מדריגת פןלכזיא ־המזבח אשר שםבראשזגהמאי^ אשר עשה שם לסליק לה
ולבאר קצת הכל נעשה דטרא כמ״ש בזוהר והס ״ •ותתא לעילא והשתא נחית לה בדרגין מעילא לתתא בגין
יותר מפזרש הוא ט הברכה הוא אחר שנתמלא שקעוי׳ דהיא לא תעלי מאיצזן לרגין עלאין זאינזן לא יעלון מנה
7 ״
שפע זברכה בד׳ מלזאין שהוא ע 3סייג מ ה ב' ן גי׳ הברכה ויתייחד כלא גיאויא איא עכ״ל ״ זהעצין כי האלם מזצב
^(? עולה'מילו^ ה^ אלודונה שבשםהוי׳־גי׳ ף ז מלבישם ;
ארצה וראשו מגיע השצלמה׳ ומלאכי אללים עזלים ויורדים
הזי׳ שיש לה בפני עצמה הרי ב״פ הזי׳ גי׳ בן המורה שעצת׳ מ כי אדם נקי עולה ־ויויל *ןא׳׳אישיהיה־במדרגה א ׳ זצדן
'ממדריגתבלרלמדריגח בן גי׳ בכל שהוא בל נטנלברכה כ י ליתן לבלייחד המרות בין בעלייתו ובין בירידתו שהכל
•י זה גורס לזה זז״ש זה' ברן אה אברהם בכל ט השטנה יאק״ ׳ נקשר בשכינה וזים בכל דרציך דעהו זהבן ״ וזהו שאמר
תאת קיבלההשפע ע״י אברהם בתוספת ה ׳ כגיל ונקדא הפ&זק תהלים סי' ס״ה אשרי תבחר והקרב ישכן חצריך
בכל ואז &פע לה שפע וברכה כלל ׳וצריךלחזור ולהשיאו וי׳יל לי אשיי למי נשבעה בטזב ביתן קדוש היכלך •
׳אשהל^צגלזתנלן^לייזסיזס עדביאתהמשיחל׳כ tfo י שנתקרב בהדרגה תחצה ישכון חצרין זאח״צ ייתר פנימה
׳נשלם הטחיין בסוד דוד מלן ישראל חי ןקים והבן נשבעה בטיב ביחן זאח״כ לפני זלפניצזקדושהיכלן זק״ל ״
׳( נבאר ^ - ^ ) 0עסוק אלהתזליו^צחקבן
4
.ר\ם דיש לפרשכפשזטו ע״ר שכ' האלשין תהלים סימן
:
אברה׳אברה״הזלייאתיצחר• ־ צ״ושאו מנחה זגאולחצמתיו זז״ל דאמרי׳בש״ם דקדזשין
•:וגו׳•• ומוד׳יצחקנק׳אגרר^שנא^ר־ייעויש ״ ויש להבין י המקלש אשה נתנההיא ואמר הוא באלם חשוב מקודשת'ט
וכילא ילעגו ליצחק הוא בן אברהם זהל״ל בקיצזר ״ זעןד בז^־ שקיבל ממנה יחשב כנותן לה הוא וה״נ שלא יעלה על
יעפל*א3יהכז הולידאת יצחקל^ה^שיילוע׳־»יל להפינ 'דויונס שיח/יק הש״י צצה טונה שתבואו צחצחתי! ני מ פ ן •
המדרש
לג p״פוחז ץגןןן
נע״ח פו׳ מאמר הזוהר לףיקןייב אגתי׳ •היא;יראה.:.א הוא המלרשתנ״ל* ונבאר פסוק ויזרע יצחק בארץ ההיא
ד
על רישי׳ לנר נש וכי ה' אהבת ונו״ והקשה הא י ׳ הוא *מצאבשנה ההיא מאה שערים* .יברכהוה' וגו׳ והספיקו'
,
בחכמהרחמיס מכל ימין ואותה הוא לוהבת בבינה אשר י עם ביאורו כתבתי במ״א י וכעת ליל רכתבתי במ״א,ביאזר
לינין מתערין מנה ואין יתכוונו' ומשני ריש ב׳ מיני יראה &"ם צעזלםי הא אלם רגיל לזמרגל דעברין מן שמיא לטב
א׳" יראה פנימיות היא יראה מההבה ויש יראה מעונש וכוי ע ב ד ן זכההיא מעשה דר״ע וכוי ״ זבש״ס דתענית מ ח ו פ
,
ויש יראה בספירות עצמן כי החכמה אות י׳ נק׳ ירא׳ שירא ״ אמרגס זו לטובה ויש להבין שינוי לשת בין זה לזה
ליכנש במתיצתיכתר וג״ת ונו׳ יעו״שהרי שיש יראה מחהבת וכתגתיביאור למתק דיניןבשרשן׳שטעתי מ מ ו ת
וטי וכי בר״ח ובשנ״־הסיף אותיות יראה הס תחלת אוהיית ע״י שימצא בשרש י *לתה
אהבה וכי יעי״ש והיינו להורות זה שמן יראה יכנס לאהבה הרין איזה חסר אז נמתין הדין גשרש חסד
ומאהבה יכנס ליראה פנימית והבן ועיין בזוהר בראשית זה זנעשההכל חסד ולכך נחום איש גם זו מצא החסר
ראשית חכמה יראתה׳ שמכניס מיראה לאהבה תחלה וכו׳ *שזרש הדין׳ וגעשה מיד חסד משא״כ בסתם בניי׳אדם
יעו״ש ובזה מבן קו' היייעק שאמיו העם פן נמות לכן אמר שאינו יודע שרש החסד מ״מיהיה רגיל לומר ־כלדעבדין
מרע״ה אל תיראו מיראת מיתה ועונש רק לבעבוי ת ט ׳ :משמיא לטב עבדין מן המתם גס שאינו יזרע וכוי י זנידע
יראתו על פניכם שהוא יראהפניתית לבל תחטא׳ כאשר גי יצחק הוא דין וגבורה ואברהם הוא חסד י אמנם תיבת
יבואר וק״צ * אמנם גם שביאר בכתבים־ הלל שיש ב׳ ־יצחק הוא לשון .צחוק .ושמחה בחי׳ אברהם שהוא שמחה
מיני יראה מ״מ הם ב׳ שהם ד'סוגי יראה כ י ב ׳ מ ק י מ ס ובזה־ וחסר גם שהוא עצמי שזרשהדין היפך החסד ״ ־
נקרא יראה היינו מל•׳ יראה תתאה׳ וחכמה יראה פנימית יובן אצה תולדות יצחק בן אביהם ר״ל כשמצא תוך הרין
.ידאה עלאה ובכל אי הם בי שהם די• םוצי יראה כי א' מה־ בחי׳ יצחק שורש החסד שהיא בחי׳ אברהם שאז נק׳ יצחק
שבני עולם יראים ממלטת ששם הדין דינא רמצמתא וכו׳ • מעתה נמחק הדין עיי שורש חסד אז נןאברהם •
והוא יראת העונש שזכר לעיל י וזש״ה רק אין יראת אלדים *נעשה הכל חסד ואז אברהם שהיא חסד אוליד את יצמק
;/
במקום הזה אפי׳ יראת העונש ט אלדיס דיין ליפרע זמש״ה לשון צחוק ושמחה שנעשה הכל חסד נ ם הדין וז ש במדרש
,
את ה׳ אלדין חירא הוא שיש למלטת עצמה והבן ע!ר יש עזר י״ל ביאור פסיק הנ״צ יצחק נק׳ אברהם והבן ״
.בה יראהמה שמלכות עצמה ירא :משמים שהוא ז-״א שנק׳ ונבאר ש״ם דשבת פרק 3׳ אגור ריש לקיש מ ? יהיו אמונת
נורא כנודע וזה נקי יראתישמיס שהיא מלםת ירא71 עחך זגז' זה סדר זרעים וצו' אפ״ה יראת ה׳ היא אוצרו
T :
משמים ויש ג״כ ב׳ בחי׳ יראה בחכמה א׳ יראה ' י משל לקב חומטין זכו' אמי רבה בר רב הונא כל אדם שיש
יאשר שמים.ירא מחכמה שנק׳ יראח עלאה זז׳ש ויהא׳ בז תורה ואין בו יראת שמיס דומה לגזבר שמסרו לו
שיש לשמים יהי׳ מורא שמים עליכם ר״ל המורא י מפחחזת פטמים וצא מסרו צו מפתחות החיצונים בתי
עליכם שהיא יראה של חכמה ש < יראה עלאה ויש יראה עייל מכריז רבי ינאי תבל על רצית ציה דרתח זתרעא
,של חכמה עצמה שהוא ירא מבחי ׳ עליונה כנ״ל ויראה זו יהקשה ה^יף למשמע דיראה היא לדרתא עביר י
י של חכמה נקי ירא חטא והטעם כי איזה־חכם הלומד מכצ ועזר .מפחח החיצון והכתוב אומר יראתה׳ אוצרו •־
אלס זכי׳ מחמח שיודע חשרומ זהזא\רא חטא ר׳׳ל ירא י למכריז ר׳ ינאי היפןזהדהידאה היא כיח וחכמה הזאיפתח י
חסרון שנק׳ חטא כמש״ה זהי׳ אני ובני שלמה חטאי׳וכתבתי •?כוי יעזיש ועזר יש לחמזהז לפי׳ רש״י במס׳ יומא פרק
מזהבמ״א ״ זמעתהמבואר מהויי־אתאלדיסהזא .בא לו זז״ל מכריז רבי ינאי חבל זכז׳ שהתודה אינה אצא
יראת העונש ומהו יראח שמים מה שיש למל׳ עצמה יראה שערליכנם בה ליראה לכך צריך שהקיזס צו יראת שמים
משמים י ומורא שמיס מה ש<ש לשמ<ס מורא מיחכמ׳ויראת זהםביא הוא איפכא שתקדים קורה ליראת ל־ע״כ״
,
חטא.מהשיש יראהצחנס עצמו מחטא זחשדון והבן •׳ולפי *מיםמאחר שפי שהתורה •הוא שער וכוי זעזדתמוהו
כמ״ש אני חכמי? ש -נתי עימה לכך ' .שחכמה נק׳ ערמה •באמת פרק ג' ר״ח בן ח ס א אזמר כל שיראת חטאו
דקזרמת לחכמתז חכמתז מתקיימת זכו׳ וכהק החסיד מוהר״י
אמר הזי עלום ביראה שיכנס ביראת ערמומית החכמה
%
יעבץ במשנה זה זז״ל זכו׳ מ ׳ ישראל כמהיימים הייתי
שהוא יראה פנימית והפן ־ .יבזה יובן הש״ס הנ״ל ליראה
גבזך במאמר זה כשהקרים היראה לאכמה ע״כ היה איזה
זמפהח החיצון ונ*ש״ה תתאה מצי הנק׳ יראה היא שער
jprירא בלתי חכמה חה סומר מ״ש אין בור ירא חטא וכוי
שהיאחכמה.וזה 'יראת ה׳ אוצרו היא יראה פנימית
י
שהכריז ר׳ ינאי איפכא צהזדיע שיש ב׳ מיני יראה אשר.א׳ • ותירץ שם׳יעויש ויש לתת לב לתרץ תמיהתו זה זעיר יש
נקרא בית שהיא פנימי ב׳ נקרא שער וחיצון והזהיר עצ • להבין שינוי•תוארים בענין היראה לכאן אמר לכל ארם
:יראה פנימית ״״ש חבל עצ דלית צי דר א .שהוא יראה
ת
! ,׳ ואין בז יראת שמים וכו׳ ובאבות אמרו ויהא מורא כן
מימית ןא״ש צחות לשון רש״י ז״צ זהבן • "הגם ד,אמר כל ו;״ל בם' «ל תיראי וגומר חר\ה יראתו וגז׳ יעז׳׳ש
׳.שיראת י?
פור1תיוסף
עצמו גם שהם שונאים לתיחימ״מזייאת ימאלליויר**ת שיראת חטאו קורמת לחכמתו סזהי זה יבואר אח״כ • ובזה
חיצונית לירא* א ל ל י ס ^ ; #׳ . יראה העונש יובן אלה חולדת יצחק בן אברהם שהתוצלה שצ מור ויראה
מחמת העונש כנ״ל א״כאיצטרך ב' פסוקים והגן ־ ו מ ע ת ת שנ יצחק שיה׳׳ צו גן הנק׳ אברהם שהוא בחי׳ אהבה כמיש
מבואר תילןמזהרש׳יא על נכון לרחיצ מרבנן-היינו־יראה׳ אברהם אוהבי כי ע״י היראה בא אהבה וסוף יראה התחצת
מאהבה ע״כ הוא ככר ת״ח ראצ״כ אין לו יראה vרק יראה אהבה זאחי׳כאברהסהזציד את יצחק ע״י אברהם בחי׳
חיצונית ולכך נ ע ע תחלה .לרחים רבנןיאח״פ לליןיל אהבה בא ציראה פנימית שנק׳ פחד יצחק יראה עצאה
מרבנן ולפי קו׳ מזהרשי׳אאיפכא הצ״צכי )אהנה^יחר והבן י ונחזור נענין ויזרע יכחק וגו׳ ויברכהו ה׳ • ונבאר
היראה ולדברינו א״ש ללחיל מרבנן איירי ביראה פנימית- ש״שמ״ק פרק ד ׳ תניא שמעון העמסוני הי׳ לירש כל
זעפ״זנבארפלוגתאלכלעי שהיא למעלה מאהבה אתיןשב״ורה כיון שהגיע צאת ה׳ אלייך תירא פירש זכר
הרב בה״ג והלמג״םדבה״ג-מנהבמניןתרי״גמלותמ^ת- עד שבח ר״ע ולימד את ה׳ וגו׳ לרבות ת״ת זכז׳ ״ ובפרק
יראת חכמים ני אתה׳ א ל ד ן תירא לרםתי תי׳ח וכו׳ ־« - ב׳ דקדושין הוא מאמר זה גיכ ושם פי׳ רש״י שר\ י א.
ר
מ זהרמב״ם ס״ל שאין זה ממנין המצות לק נדרש מי״ג מ ל ז לרבות שום לבר להשוותו למורא המקום ע״כ י ומוהרש״א
והרמב״ן y0 עיין זה בס׳ יי׳ד שרשים שרש ב'יעזי׳ש-״ עיי דר״ש הי׳ ירא להשמת זכו׳ זר״ע ס׳׳צ דאין זה משווה
והעולה משם דהרמכיע ׳ כבה״ג וכתבתי מזה במ״א • וכרכי המורא מהם היא מוראי זכז' יעו״ש ״ ויש להבין מ״ט
ס״לבשיטתר״ע לסברת מוהרש״א הנ״ל דמזרא ח כ ע י מ נשם מו"1י נא סבר ר׳׳ש כך זכתבתי מזה במ״א
בכלל מורא המקום ונכלל ג״כ במצות מורא המקו׳ ולדברינו זלה״ה ״ וכעת נ״ל לפ• הנ״ל רר״ש דרש
אי׳שדמר א״ח ומר אי׳ח זצ״פדיראת חכמיישנתרבה מאתימ* > את לרבויי וכאן את ה׳ אלדיך תירא לרמת עוד איזה יראה
אלדין תירא היינו יראת הסכמה שהיא מאהבה ןזה א*כו ולכך פייש ור׳׳ע סבר דיש לרבות עיר איזה יראה שהיא
שייך כי אם לאיהו גופא צזרבא מרבנן ואז הוא מצוה כנתייג ייראה פנימית והייני חכמה נקייראה ננ״ל .ותלמידי חכמום
.כנ״צ משא״כ ילאתתכמים של כללות המוני ע ס ע מ י האךין • הלימדיס החכמה כקראי חכמים ג״כ והירא מהם היינו
׳ז
ששונאים לחכמים כמו שאמר ר״ע כשהייתי ע ה וכזי א״ימ ־ בסיד המחשבה כעז יראת החכמה עצמה ור״ע שהיי
*bt ף ר 6ת
ו י א ייו jכ ל צ
נכלל את ה' ה י א צ ז י
שאחז״לעל ר״ע כך עלה במח&נה והמחשבה היינו
חכמה לכך הוא דרש זה והבן זז״ש חז״ל מירא רבך כמורא
שמיס שמורא שמיםהי\נו יראת החכמה וכן מורא רבך
תקוםזיראת מאלדיד והבן זעע״זנ״ללתרן קו׳מוהרש״אבפ״בדשבתאמררבא
״־« • .,׳**.ויו •!׳*'/ W .. W ...... .. לרחיםרבנן הוי לי׳ בנין רבנן זכז׳ דדחיל מרבנן הןא
הוי אומר מורא זו קימה וכו׳ יעז״ש ושפיר כ׳ הרמב*^. .גיפי׳ צורבא מרבנן י ומקשה הא מלת האהבה גלילה
ליראת חכמים של כללות העולם אינו מצוהרק עיל־ך׳ מן היראה זהי׳ ראזי' מאן לרחים יהי׳ היא גופי׳
המצוה יראת החכמה שהוא יראה מאהבה ובזה מולה צבה״צ,: *זרבא מרבנן זחירין לרחים רבנן כבר היא ת״ח זכי'
וא״שזהבך ונחזור לענין ויזרע יצחק בארןההיא ו י מ צ א r יעו׳׳ש* ולדברינו לק״מללמיל מרבנן ,היינו יראת
בשנה ההיא מאה שעריה ויברכהוה׳ והספיקות עסביאו^ן; םכמיס שהוא לעעלה מאהבה שזה בבינה וזה בחכמה
כתנתי,במ״א״ ,זכעתכ״צליש בחי׳ הפסוק ז ה נ ע ז צ ס זכג״ל זהבן • אמנם תירץ מיהרש״א א׳׳ש ונבאל קו׳ התום'
שנה ונפש האדם.כי יש מיה שנק׳ פחד יצחק כאשר נתעו^ד י שם דהקשו צ״צ קרא מצני שיבה תקזם תיפוק ליי מהכא
מדה זז בעולם העציוןנתעורר .כמה מיט פחד ויראת וי״צ דהכא ברנו מובהק כדתנן מורא רבך כמורא שמים
וכו׳ יעו״ש וכוונת קו׳ התזם׳דבפ״ק לקדושין נלמד קימר,
מפני שיבה מפסיק ויראת מאלריך וצ״ל ויראת מאלדיך
יצחי .ויזרע יצחק יז ההיא
כא
מצמד מן אח וגו׳ י ונ״ל לתרץ קי׳ הקים' דזכרני לעיל
י ייימלחמז£ גפזרו
•י נ מ ה מ כ ש י ש א י ה ה ה נ ש : ? ז ו
' י ח ג א 5 מ י י דדחיל מ י מ ן היינו יראה מאהבה שהיא יראה פנימית
יראת החכמה שהיא למעלה מאהבה • וכל זה שהוא גופא
$זר3א מיבלןאז יוכל לבוא ליראה פנינעת זה משא״כ המיני
י "י Tשייחים יעזרר מונ^« Ar1
* ד-. ח ה ״ 1 , v ט } U i מ
עם עמי האיץ השונאים לת״ח כמאמר ר״ע כשהייתי ע״ה מ
ייאה בשער 3ח רגיק להשיב רכים מעוןע״י י ר ^ • הייתי נושכו לת*ח כחמור זכו׳ יע״כ יראה שצו מת׳׳ח הוא
חיצונית הלל כמ״ש במ״א ל׳ מיני מזסד א׳ ד # יראה חיצונית מחמת עונש שצא יענשעצילזזצצךדוקא
מעצמו ב׳ הזב <יי מוסר ג׳ השב ע״י יסורי אחריש ר״ע ידע שיש ב' מיני יראה לכך דרש אתלרנות ת״ת ר״ל
ופמ״ן! ר\ןהכרתי גזים זמ׳ אמרתי אך תראו זתקחץ יראת החכמה שהיא יראה פנינעת והוא לרמת ?)צ יראה
מוסר וכוי ד׳ שבא עליו ימירין זכז׳ .וכתבתי מז*•' שצ ע״ה שהם יראים יראה חיצונית זהוא ידע זה כי חחצה
7
במ״אזכאשד ע״י מוסר׳ ויראה זז שנק׳ גבויהג״ככמ^* מהיי עיה תי' ירא מת״ח ירחה חיצונית שהי׳ שונא
בע״ח טזגה חזכחת ממלה שהיא גבורה• מאק<# ת״ח יאח״כ כשנעשה עצמי ת״ח היראה שלי מת״ח הי׳
מסיתרת שהיא חסדים יעז״ש השיב רמס מעין מאהבה ויש ב׳מיני יראה ןא״ש לרמת משא״כ י״ש לא
מן רשעים שערים שע״י הרהור תשזבה נק׳ ״צייק t!0 ידע מזה שיש ב׳ מיני יראה מת״ח שיוכל לרביח לכן
השער אשר צדיקים יבואו בו ,ולכך׳ אמרו ן #״ £ » יובןקי׳ התוםידאח ה׳.אלדיך פירש והבד
המקדש את האשהצלמ שאגי.צדיק אעפ״י־שהזא תירא לרמת ת״ח היינו יראה מאהבה שהוא יראהפנימי^
מקודשת׳ שמא הרהר,תשיבך ,וס׳׳ .וכאשר•יש• ־אוכמ- ;
ומ״ל זזהו כשהיא עצמז צזרבא מרבנן ״ .כאמור משא׳יק
מוסר בעולם אז ברכה בא צעולם שנאי ולמוכיח•^ כאן מפל .שיבה'תקום־ •זהדרת'־־׳ •פני .־>זקןשהיא'
יונ^ס ועליהם קבא ב ר ^ ט ו ב וגו׳ * ובזה י ז ק - ^ , . * ה ל ה לכללזת ימעוצס ממי ייאיז מ»}ל ו^יאר פסו׳
יצחק
• >ד ; ,tpv פיייi P
שנתיות וכונתז שיכנעז למלן וילכו לפייסו ולולי שא^דישימ \ יצהקבעשין ה$״צ ובנפש הוא המוטח וע״י תיכחתמיטר
לו נמת לטיס לא הלכד מ ל אל המנך ואח״כ׳שראה כי ג מ .שהוא ויזרע בחי׳ יצחק גמרת ותוכחת מגולה לכך יימצא
צ3ם שבטוחים בשועל זכמשליו חזר זאמרששכח הכל ות? י בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה׳ והבך
;
נשבר נבם שחין להם לסמוך על מי שיוכנו לפייס המלך \2 3
והוא ואז ע״י הכנעה זז ישתדצ כ״א בעצמו לפייס המלך ממות -ששמע־ זי
כ א ש ר שמעתי ממורי לר\ה
ז הנמך בן אברהם -א צ ה מוליות יצחק
.בעלי משל על י אברהם הוליל את יצחק זגז' ויאמר יעקב מכרה ציום את
תפנית בימים נוראים שלא יסמוך׳ עליהם בני עולם רק ! ,בכרתך צ׳ וגוי ויאמר עשו הכה אנכי הוצןלמית וצמה זה לי
ישתדצ כ״א להתפלל עבור עצמו' אמר משל פעם אחד היו"י ; בכורה וגי׳ וינז עשו את הבכורה והספיקות רבו כתבתי
שני מלטם נלחמים יחד ומלך אחד הי׳ אייר זתקיף שתי*. /מזהבמ״א י צבארזהנבאר ש״םדתענית פ׳׳א רבפפא
לו עזרי תיל מלובשים בשריון וקשקשים זכר זיזה המלך גזר תעניתא חצש ציבי' וטעים מידי שלף &ינכא דדיםא '1
שכעדזהצךלמצא אנסים גבזריםכאצו ולא עלתה לו וצר י.בעי .רחמי)לא אתא מטדא א״צ רב גחמן בר אושעיא
עד שאמר לחינו שלא יסמכו על הגיבורים וכר ורפח״ח'״ י אי ?ןדיףמר פינכא אחריתי רדייסא הזה אתי מטרא איכסיף
ובזה יובן ש״ס הנ״צ ליומא אליכם אישים אקרא אלו ת״ח :וחלש לעתיה בעי רחמי ואתא מטיא ״ והיא חמזהי אחר
י ראשי הדור שנקראו אישים כמו אישי כהן גלונ והר ע׳ושין ,־ שגזר תענית וקהל עליו להתענות איך טי׳לם מידי בי קשה
עצמן בפני העולם כאלו הס דיעיס׳ לנשים תשושי כח כיי לרב נחמן דא״ל איישרף מר וכזי צריך הבנה ושאר הםפיקית
שלא יסמוך עליהם כצ״ל ובאמת עישין גבייה כאנשים יןזקו :ונראה צי ראי׳ בש״ש דמנחיית אמר ריש לקיש פעמים
תכלית השלימית והבן י ובזה יובן ש״ס רר״ה דרש״י ותוכן' ־י שבטולה שלתורה זה הוא יסירה לכתיב אשר שברת מלמד
מר אמר חרא ומר א״ח זל״פ כל שנה שר שים בתחלמם וכו^ ;!.אמר ליה היןב״ה ישר כחך ששנית זכו׳ והוא תמיהו איך
פי׳ רש״י שישראל עזשין ענמן דשים וכר ר״ל ראשי החד שבטזלה זה יםזדי ונראה לכתבתי במ א .אפשר
.ר ש מ ע ת י ממורי
v
שנק׳ ישראל עזשין עצמן כנסים תשוש׳ כת ורשים זכו׳ זלה״ה והחיות רציא
זהתועצת היוצא מזה ביארו התוספת שעצ ידי זיז ישראליים ושוב לפי שצל דבר י י ־
המוני עם רשיסבאמת שאין צהס עצ תי לסמיך וצבסינשבר מתלהב לשוב• לשרשו ולכךע״י אכילה ושתיה ועסק משא
ומשחדל להתפלל כ״א עבזלעצתו בתחנונים־ידבי רש ועל י ומחן מעט שמבטל מלימוד ועבודת ה' אז נאה משמה
ידיי זה מרחמים עציהם מן השמים י זמה שקצר רש״י מהתלהבותה ונתחזקה וכי׳ ובזה יובן אמר ריש צקיש
ובזהיזבןמאמר ר if ביארו התוספת זהבן * .פעמיםשייטזצי שצ תיר׳הזה יסודו בסוד והחיות רצזא ושוב ׳'
צפעמים ביטילה שצ תירא זה יסזדה זכו׳ ״ זמאמרירב פפא וכעתנ״צ באזפןאחרינבארש׳׳ס לי״הלףי״ו ;:והפן
לגזר אעניתא יטעם מירי ושרף צנכא יכו' ׳יבואר חרא ע״ב א״ר יצחק כל השנה שרשה בתחיצתה מתעשרת בסופה
באידך ע״פ משצ שועל הנ״ל כי רב פפאדגזד ת ע נ י י ן ,׳.שנא׳ מראשית השנה מרשית כתיב יעד אחרית סופה שיש
והעיקר דיעשו תשובה וכמש״ה וירא ה׳ כי שט מדרכיהם לה אחרית ע״פ • ופי' רש״י שישראל עושים עצמן רשים
הרעה ודרשו חז״צ את שקם יתעניתם צא נאמר אצא .ל|י ׳בראש השנה זכי׳ ׳ יכתבו התום׳ בל״ה שרשה בתחלתה
שבו מדרכם הרעה וטי יראה כי אין איש שם על לב ט סמלו ׳;שמתוך שישראלים רשים לבם נשבר זמרחמים עליהם מן
ט מריע מעשי ב^י ראש1ם ורובם עצ רב פפא מצורף לזה יהשמיםעכ׳׳ל׳ ויש להבין מהחלשזהתזטפזתיזתרעל
העולם נמשן שחלש לבז של ר' פפא ,.שהוא לבם שצ אנשי *יש* וני׳ל דיש לדקדק דרש״י כתב שישראל לשון יחיל וכזי
לזרז וכמ״שיכזזהר בעלן זה ־ לכך שרף פינכא ויראו שאיין -יהתזס׳ כתבז יש״־אלים לשין רבים וצו׳ ועוד דרש׳׳י פירוש
להם סמיכה עליו וישזבזכלא׳מדרכזהרעה .זאז ביטולו עושין עצמן לשים זכז' משמע שאינם רשים באמת זהתזס'
יעפ״ז נבאר צואת של תורה זהו יסודה ו י ק ״ > נהבי שישראלים רשים לבס נשבר זכו׳ משמע שהם רשים
אהרן זאת גניו לאמר זא*ז תור׳העולה יקי זאת היא מיעונו ׳ באמת זכתבתי ביאור זה במ״א *־ זללידאי' במם׳ יומא דף
ותורת הוא ריבוי ולפי הניל איש צו את אהרן' ואחז׳יצ מהר י.ע״ב אליכם אישים אקרא א״ר ברצי׳ אלי ת״ח שדימין
ןהיימ^ן צריך הכחוב לזרז במקום שיש חסרון כים ;.לנשים ועישן גבורה כאנשים וכו׳ ופי׳ רש״י שלימין לנשים
שימעט את עצמו כליל יעל ילי זה יהי' תורת ליכד ש י & ׳*מתל ן ותשושי כת אישים לשון אשה מדצא כתיב אנשים
בתשובה כל א ׳ בפני עצמו שאין להם גגלמי״לסמלג^ ;ויש להבין מנלןדאיירי באצז שעזשין גבורת כאנסים הא
שימעט א״ע יהי׳ ססריון׳כים.כנודע שעל ידי מיעוט זה מללא כתיב אנשים לק אישים משמע נשים כפי׳רש׳יי
מ״מ טוב יותר משא״כ היא העולה כעירצ׳ לתעלות א״ע £ז ׳)א״כ משמע שהם תשזשי כח באמת כנשים ומכלן זכו׳ יעזל
גורם מיעט שיסמכז עליז לטיב למס בזכותו והגן ״ .עוד ייבכ״מ דאמר אישים משמעיחשזבים כמי אישי כהןגליל י ט '
*״צ יכהכתי במ״א ביאור ש״מ לסוכה אס אני כאן הכל כאן זנ״צדקישיאחדא י ׳וכאן ירשי בש״םאיפצאלגריעיחא•
זכז׳ ״ ובזה יובן זאת הענזה ושפלות גזרה לר3י המעלית ייחירץ באידך דאי* במדרש פ׳ וישלח פ׳ ע״ח דף ע׳>ז משל
ובזה כ;!׳ שיתקיימו זהבן וכעין זה כתבתי מ ל א ״ >2עס אחד כעס המלך שבחיית על החיית זיעצי מי ילך
לביאור יפסוק מכרהכיום וגו׳ י ונבאר פסי״ ייהי ע י כ לפייסהמלך אמר השועל אני אלך עמכם לפייסהמלך
ש י כ ו מ
עיב בשס יום אתל ויהי ביי * 01אמדלק׳איו ייכז ישיש לי ג׳ מאות משלים והלכו עמו ובאמצע הדרך אמר
וג״ל ט ע ו ^ < ע ו נ .ו ג ם לילה• ועה׳יב נק׳ יזם וגס 3ןן< >הס ש*כח מחציו) המשלים אמרו ליה דיה במקצת
והנה המשתמש בעסק העה״ז בצרכי כעה״ב מ ל ש ס ו מ .המשלים כשהלכו עור אמר להם ששכח עזד אמרז צו
עצמך בקרחלן׳ כדי שתכני לטרקלין וכוזמ״ש-הךמנ/בנצ »די גאלו עד שבאו צחצר המנךאמר השועל ששכח הכל
דדכ״ךהגשמילעהו שיהייאנילתן ועשגל וצל עניני h i ^ ח יפייס את^המלך לפי כחז וטי ויש להבין ט נ ת השועל
לשם ״ ״ ״ ה מה קנמר ולבסוף מה קמ&ר י וניל ני השיעל עקמ
pפורת יוסף :j
J ,ל׳ ,צעסיקבי ל ע נ י עניית הנפש צהיות מעיניי רציני < !יףוש bpל ן א * * לן •״ ע ״
& r£*£^t׳ לילה מ״מ נעשתכנ־א . -שפע לב יכ,׳ • א״כ סיניים העולים ע״י משא ומתן של* י״ נ ק
יימנ״סאס׳גהקת־ תלכי וגר והקשה ינ׳ זה שנר המצית •אחי שהתחלתי לישא וליתןנאמינה נגננממני סלתאי
יעי״שיז״שעשי 'יהשיגי שציר גט״אררקיע ה י א ל ה ל ר ^ ע י < -מתר. -»,ירהיארקהכנהלעשקעה"ביכי׳
ת 'מאשר שאנכי הצן צמית שתנצית טינתו בעבירה צצרכי .ימשנחתצהוהע;׳! מינאמיהרשאצת מ י ן א ש ש א ל י א
עהיזשנק׳ היצוצמית שכצעציני עה״זמצונצהואנר .ר״א הא נתינ שנתאמת תנ!ן צעליועד ארגיעה לשון.
הנק׳ מיתה א״כ צמה!הלי נ ס י ה מיטנשיקחמיל צרכי .שיך א״כ אתס שהי׳ לכס גלילה לפי שעת ונו׳ ׳השיט מ י
עת״ז תמירת הבכירה לכל יימסר את בכירמ שנ־הש מכר כתיב שנת אמת כוננת לעל תכון -כתי 3לעתיד אבל עלשינ
ליעקב מה שלא ביקש ממ;י1ז״שהכתיב .ןיכזעשואת •צשיןש־דתכיןוני׳יעו״שא״נשפירהשיבינעירעי^חר
הבכרה ימו יבזה יובן אלה הולדת יצחק שהגיף נק׳ יצחק .שישמתרלאחרזמןא׳שפתאמין-תבין צערימשכחתלה
ע ״ ׳ י ״ צ ב י א י ר ש ״ ש ה כ ״ צ פ ם י ק ת ה ל י ס ס י ׳ ^ ^ ^ ^ £ 0
»* * miP Tד י , ״ ,חשל יאמת נפגשי צלק ישליפ ב ע ת ״ ^ ״ ו ה י א צתיעצ׳משמ׳שהיא pא נ
ת ר ה פ 1נ
נ הט
^ .משמים נשקף ג ס ה ׳ תי 1י « '
א ר
^ • והספיקות רני כתבתי במ״א ותשלך אמת א־צה 01׳ • שיעשה מן חימר צירה כמי שכתבתי נמיא לכך ביאר הכתיב
.בכאן חמתמאיז תצמח צהמיצי עס *? אי 1עיי י״צ כ י ' ט יש שיג אנשים שעושיןהיפן« כי אברהם הי׳הנשמה
,שאלת נתת ונשחת נאמינה ממן הזת יח״היי! •מ15עם היציד את יצחק לצרכיהגיף שנק־ יצחק כמי שכתבתי נמ׳יא
•ששיר שילטמשת״נלעתיליננ׳צ ונזה אמח מאיזתצמת 'ענליס היינו לפרעה ויציאנייט׳יהנךיעפ״זנבארש״ס
לעתיר תצמח מן אנשי ארן משא״כ עתה אסיי להשתמן וב״נ פרק הספינ׳אמר רנה ברבר חינה זמנא חלא היה
.נשקרגסלעשיתשלוםכיםמיסהממיתיסבידמימאהדאןי קאזליצין מפינה וחזינין ההיא סוראליתנא ליהחלתת
,נהשתמש ני משא״כ וכי׳ לכךאמת מאיז»»״ ייו״ל יזימס *וגביה ותלח׳אגמ׳עילוה סנריניןיבשת׳הי׳יסלקיניןיאפ־נין
מ מנ״צ לבתבתי :נמ״א א־לפא רמי כתינ ירנ-חסל יכתיב י א וטליניו אגני׳ יכלחס גניהאתהטי ואי לאו להוה מקךנא
ומשני ונו־ יגיעתי זה בארובה)כקיצור ליל לכתבת* י««* סעימ׳הוה טנעיני; • והס<׳יי4׳ינו צבא׳זה ננאר מאמ׳רנה
&יעשה חשל ע ס ״ מ ! ניי r wייכנ נחו :י!ת האודם *״כ ח..״,״ ,״-י ״-ח חמר i » m •j׳י<-,עד.,
יניהימג״^ •נחסל יתיא אמת מלה בנגל מלה י מ ן ׳ ״ ׳ ^ י ״ ׳ ל י ע״ר יהסי-יהי׳רנו ״שמ׳יתיי׳״י
^אפשרשהסנ׳• ״םליאמת נ־גשיקשהאיך w3££S ,מ מ נ צ ! , { , 9 ע מ ט
rtfofo מישיתר׳אילפאהנ״לממש ומשניניצלק י ?^^^^ י ־ י י
& •SSX!!&^^ISז,מןלאלםש<ע־<ייעס״צתי־!׳ה ציצלחהש
5
לאלס .כאלו עשה מעצמו הטינ ההיא יעי״ז וארצנו אלם ועול כיי א׳ פתיח י לקליפה לפתח נני
תתןיבולהלקבלעיגע׳׳י^ונשלה׳ש׳^ייהבדומה 'ישכיינ׳ פיתחליוישהכי חכםלומי מ*ה"ילש»ש
י ע
.׳ינןש״סהנ״להאיאחיילךהינא^ 'גו בקדושה כמי שבתנתיבמ״א שקליתא לשל אי
ת
היתה אתו החיים והשלום שיש שלוםבין חימר וציורה לכך; ע״י אחרים שנאי ועמלו •זריםזרעו צאנכם ובזמן שאיףשר^׳
נעשית ע״י עצמן שנא׳ יךי<ו איתי מצמעצה שמו עשו מורה עצ בחי׳ שלום כלל עישין רצונו שצ מתום מלאכתן
״ אמנסאיך אפשר צעשזת מחזמר צור:ה זהס זאסעת ל מ ן וצא עול זכו׳ זכי התוספת בל״ה כאן בזמך והכך
1
ב ^;כים צכך ביחריהפסוק עצמו זה ויאהב יצחק את עשו שישראל עזשין מונו שצ מקום שנא׳ ואספת זא׳ית זהלז
זיינ^ וישהכנ״צהח יצחק בתיי הצורה ־ זעשז בחי׳ ה ח ו מ ר י ם צקמןבזמן שאין ישראצעזשיןרש״ממוקמיק ציה
י
זיעול י״צ דפצייג א ה ^ - שני הפכים ו א י ן שייך אהבה זקרזבת זה צזה צכך ביאר לאיירי שעזשיןונא כ״כ יוכו׳ •
ולא עליתי*
b-!6נחי' החמד יכוצ לקבל ברכה מיצחק שהוא נחינת נידם 1נ1׳ אמר רנב״ח משים ר׳י כר אלעאי ריריתיאןיני.*,
צווהיינ״ל• והנה כאשר אמרה רנקהליעקנ שיעשה שעשיתירתןקנע )מלאכתן עראי זה חהנתק״סבילס־
ג״כ מטעיייס ליצחק כדי לקבל הברכית הקשה איתי .שפיר רירית אחרונים שעש! מלאכתן'קבע יתורקן עראי זה ח מ
ו-מי ה! עשי איש שכד גבר שיידין כלימר כי עש! שהוא לא נתק״ס ביזם!יש להבין א׳ ר,ו׳ הריף מה מקים לרימי*
ג&ס
י»' לר״ח נע׳ קואי אהלליומעירש יי' 3ר-.י'החומר שנעשה קלינית מידן ה,א צדן ל
ע ש 1ת מ !
ואספת מגן למיידי נעישין רצונו ישם מ־ירש נאק עישין מנועילם כלי שיוכל לר,נלהנרניתמשא״ א י ^
ח ל י 1 נכ כ
1 מ
.א .-,.״•יי לעש .שנאמר זנתה אמס 1גו־ צנן ולקחתי מני יגימר יפ>׳ דקשה•• ״. ׳ :׳׳ ,
רנאן אמר מני ישם יאמר דגנך יכי׳ יעי״ש' יעיר ל י ( , 5יי־' 15״' 1״ ^ ? , M ? ,״
1ת
הייףעייןלקמןנ'כתי״זר־׳חנ-־הצ«צל״י,כא :
ז 1בא
יאספתמגןד׳ 1V׳ אס יעיב יעשי מאחר שהיה ננסן אחל על טינה א׳ ,והי׳ אס שמיע תשמע ,וגו׳ יעצה קאי B
לפרשה ראשינה מ,״ש נאמר נלשין ימיי יאמת את v׳• n o Eשניהם ש-הי .נב י׳ א׳ ,ן • הב ח
השכל ביאיר גמרא אלדן יגי׳מושהשט׳ והי׳ אס שמיע תשמעי נאמי׳נל^ן. ד » ד ע״״י מ ו כ ר
ממשך הער׳ 1אלה רניס יעיל אחר שפרשה זי נלשיןרניס אמיר׳ מ״ניפםורן ירי״׳' י
• זה יאספת מנךנאמר בלשין יחיל ^יאח״כחזר נלשין מןיס ״ ^ ^ הילדיתי^^נרהם
f wלכס וגו׳-
ה 1ל ץ ל6
דח? ל ו " א מ מטל השמים ימשמני הארץ ילינ וגן הלא יש עונש • חמור מזה שמלאכת אחדם געשית ל u
T ע
הייוש י ע ב ״ ^ ס ג׳ יאח״כ כשברך את עשי ויאמר שנא׳ יעמת אה א י י ו • י מ ־ י ז י ״ י״י* .י * תמ4,
צ
ימטלהשמיסמעל מאיל ינתחמו ני נ המעיינים אין חפשר צימר ע״י ^,יהיהמישנך ,
ומנת• עישייןכהוליטנהוז ךמסיקאנ״יןמעשיני״ייעל^, ^ פ 5ת ר יכתנה לעיל• ״•V
כילם,הואםיתרצמ״שאח״כייייתאחייט׳שע*מלאכ^ , ™׳ ,ל א , ן ג נg ע ו ל 5י ט
01 1
יגסלשיןהאמיי־'" ?^! Ifil יעקב יעשיהאמיריסג־ישת שהיא תמוה.
יפישהצ״ליעיד ני נפרשה נאמר עשי יאחיכ •יעקב בשעתדשההרימ.אכת,ק.עיתורת!׳ניאי וכאשרהקשס
,׳ אם יעהנ יעשופ׳׳ רש״י איני'ילע מהי מלמדנו א״י לו רשנ״י אפשר הלם חירש וקוצר יכי יתירה מה ההא עלי:־;
• -JLIה׳ ויד! א!חזתנע־?נע* יש לתמוה! מהזה־ סתירתו הוא עראי ואפ״הי\נהעשי כר״ייעלתימע
•* יעקב והוא נגד מםקנא לדורית אחרונים שלא עלתה נידם « i , 1זר אהז! נעקנ ולרשת חז״צ ידוע 1׳ כי
נ ו כ ת
חרא מח א נינה! והקשי בזיהדמה נין מלזיז כל• לבאר,ה ננאר מדרש ויהי עינ אלי מעשיהן שישעי© ת
^,זה^״הלתתא• ^*וי״י״י׳״״י•
״ ללורזת י מה להוי הוי שכבר נוצלו , ש ה ז ) פ ; נ ת ב /א
ץ f
והפלה ותשובה לפקח בעסקי הנשמ׳והחחני זמעש הר|5ע*. פפא רמי כתיב לכן אשזבולקחתי לגני בעתו וכתיב ואספת
ז״אמכח קב׳ ב׳ללך איפכא מסתברא וח״ש י אמנם הקוס׳ ח כ העולם אבל יחי׳די סגולה תואר .ישראל כמ״ש
־ בעקידה כצ ישראל יש להם חלק עה״ 3כי תזאד לפי סברתן שפיר תירצו •ב׳ תיחציסא׳יאינן עושין רצונו
אתפארויי׳ ״ זז״ש.והי׳ •מספר כ״כ לאינם צדקים-גמזריס ר״ל ליחשכ גס בעזסקיס בגשמי יייאלאשיבך
ס ב
בלביקיחהש״יגחי׳זיאין י י ״ ועזלי״צלפליגאדצקמן ב י ישראל כחול• ה־ם אשר לא ימי ולא יספר שרם
•שהסמועטיס.כל א׳ יחשב למש$ר רב זז״ש '.זהי'במקום וכוי •fairסגושין ואין עזשין צי׳הדרי ציצהו ויש,לפרש כווני
מ״מ יאמר להם החום׳ \y׳ א׳ ־שבא לפיש ואמפיצ־ן דגנך ופסוק ורעו זרים יאמר להס׳לכללית לא עמי אתם
זגז׳ מלןבין כשעזשיןמלם.בכלל -ו3ין.קשאין עושי,ן ט< י:סגזלהבניאלחי וגו׳ ריכז באמכם ;ריבוזפ^׳רש״יזי
3כ נ ס י י
א סלכם זכז׳ ל״ל על כללות האזמה כי זנתה אמם
כולם
)השורה העליזנ׳ שמעבלזר היא מיותרת זשיךבם^עמזד(
.p-פוררו^v.
יוכלללניןעממחו־. ויילבקבהש״יזמן רנ זאזע״יהרגל־זה ^אשתיהצדקזת אז יחזיקו קזצ ליצני הדור מאנימלך
סלם בכלל משא״כ הנא איירי שיש ע!שין ,ביחידי סגולה' בהש״י גס בעוםקזבגשמי ואז אפשר לקיים ׳ .ואספת דגגך
)יש אין עזשין ה־בים ושניהם .בדור א׳ דהיינו כי הדד.י :צגהג דלן אלן וגם פסוק לא ימוש יגזייככל׳ק ־ משא״כאם י
בדורא׳יחרלנךמזקי ר״חגרפפא לסברת התיס׳ פסוק .יתחיל מיד לנהוג לרן ארץ ולסמוך על פסוק ואספת דגנך
צצי עסק התורה תחצה אז נחלה ממהלת בראשונה אחריתי ואספת דגנך בעושי רצונו דהיינו יחידיםגזלה וז״ש לשון
•חיל ואשפת דגנך ופשזת ולקחת דגני' י מוקי ברבים' שאין צח חבר,־ וז״ש ובזמן שאין ישדאצ עושין רצינו שצ מקזפ*
עזשין רנוני כמ״ש ז;תה אמס שהוא לרבים משחי׳כ ליחידים והיינו ע״י שימצאכהןנעשיית ע״^׳עצמן' וסזמטיןעל זה
נאמר והי׳ מספר ב״י וכאשרכתבתי .צעיצ ] וזהו היפך שנאי ואספתי דגנך וכדברי ת״קכפי הבנת העוצם הנהג^
הריף והבן cעור יש נגרש םזצת התזס׳לפליגאללקמן' דרך ארץ נחרוש וצזרוע יכו׳יבצי תורת אז נעצשי ועברת א ת -
שבא לפרש בן:כשעו;י 1רנזנו דהיינו לגמרי ובין צשאין .אויבך שמנאכת אחרים נעשה עצ ירן כי דברי ת׳יקהוא׳
עושין היא 4״כ שהין עישין כלל משא״כהכאיבעושין וחקי עצ כוונתרשב״י ואז הוא צבלכה ובזה סרה ע ז ׳ קי' הלית
)משין כי הדדי נינהו עכ״צ ר״ל צעזשין שהוא עסי! תולה' מאחר שפוש^היי אם שמוע מיירי צעושין רצומ איל נ א מ ר ,
ות<יצה ותשובה ומע״ט שזה נק׳ עושין רצונו וגם כשאין השמה צכם פן וגו׳ שהוא מקנה אצ קצה מעמלת ה ׳ א ל
?ושין עסק תורה ותפנה רק בעסק הגשמי לאסיפת דמם עבודת ע׳יז וכזי.״ ־ זצדברינוא״ששישב״פזו ברכהלעושין'
רטנו דהיינו בסדר והיי אםשמוע תחצהוכנ״צ ואח׳׳כ ,
וכייוצח מ״מ מחשבתן אז דביקה בהש״י שזה נק׳ עובד ה
עבודה גמורה כמ״ש הרי״ן הלל א״צ בחי׳ אין עושין של ואספת דגנןמשא״כ בהיפךהסדר הוא צקצנה כבצעס הכי׳צ
הסדרהנ״צפן יפתה לבבכם זז״שהשמרזצכסמצשטת יחידי סגולה ועזשין של רצים המוני עם כ^ הדדי נינהו
דשקזצין הם ולק אהדדי זהבן י אמנם באמיתי יש לפרש וסרתם זעביתס אצדים אחדים׳ שהיא נורית פרנסתו כ מ ו
שכתבתי בשם בעל עקידה עני] ל״ה י לא יהי' צו אנליפ• נאשר זכרתי למשני צ״ק בעושין קאי עצ ולקחתי לגני ואין
אחרים צצ מני וכו׳ זהבן וכצ זהעי׳יישב״יצפיש סברה' עושןקאיעצואסלת למך ובזה צק״מ דגםצקמןמוקי
צעסור כ מ ש מ ע ו ה י א
ת״י• י" ל * י י w ואספת באין עושיןזא״ש י .ואחר הצעה tfיובן אח״כ
5 r ש ב י ת ס יא ב
ג״כ עצ כוונה ה ל ל י ת״ר ואספת דגנך מה ת״צ וכוי בתורה' צבל ־ואז ועמלו זרים וגו׳ וזהי למסיק אביי הי׳בי!
עשו כר״י דהיינו כמי שצי' רשב״י כוונתי זעלתה בידם דק׳ קו׳ הריף דאין שייך מה ת״צ רק במקום שאין בו צורך
וארבה עשו כרשב״י עצמו לסמיך על ועמלו זרים זג!׳ ולא לאומרו משא״כ כאן ציין לגופי׳ שיהי׳ צצרכה ועור ק׳
ובזה א״ש מ״ש אח״כ לירית ראשזכיס עלתה בידם * ת״ר לת״ק מה״עביד בפסוק צא ימוש וגז׳ וצדבריעא״ש
ת שעשו תורתן קבע זכנ״ל/ה וזה נתקיים בידם ולורן הבטחה ואספת ל.נן אס הוא כנשוטי מה ת״צ אי מ£ום
שיהי/צברכה הא יש יותר זעמלז זרים ועול אדרבה מצינו אחרונות עשו מלאכת) קבצני וכו׳ שיטעו בכוונת ל ק הג״צ׳
בפסוק נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא חברך וכאשר לפרש כפשוטו לכך זה זזה לא נתקיים בידם כי ט ז נ ת ת י ר
כתבתי במ׳>א ענין ברכת בלעם שהוצרך הש״י להפכו שיי\ הוא כרשב״י הלל זלכך הביא מאמר ^ה לכאן כלי ש י ר \
לברכה להיינז שיהי׳ תחצה עסק התירה ואת״כ יעסוק מוכרח לפרש כוונת ת״ק כסברת רשב״י זהבן ״ וא׳יש מ״ש
3גשמי ואםפ* ד מ ן &מ הוא צברכה משא״כ אם ואספת ואספת לגנן לשון יחיד גם שצחחלה וסוף נאמר לשון רבינ*
לגנן הוא צל^שזנה אינו צברכה א״כ העיקר הסדר צברכה .כי אין בחייבו מסורה צרבי׳רק צהפמומן הצצצ ו ר ^ ל
הוא חסר שלא נזכר בכתוב וא״כ ואספת דגנך צ״צ כצצ ויצא לן מכל הלצשישב׳ בחייבעטן עמלת א ל ס צ ר ^ '
רשב״י סברת עצמז להתבזדל ולפרוש ™ \ מאמר זט׳ ומשני צפי שגא׳ צא ימוש וגז׳ יכוצ דברים א׳ בחיכי
עסקיעה״ז שיחי׳ מלאכתי נעשית ע״י אחרים * ™ צכתבן ר״לשיהי׳ עסק החזרה לבד וצא יעסוק בגשמי כלל
נאמר זאספת למך הנהג לרך ארץ זמ״מ צא ימוש ספר ועמדו זרים וגזי בחיי ב׳ בחי׳ ת׳יקצפימה שפי' «
ר
דבריו חחלה להתבודד זאח״כ ואסנת דמך עס לא י מ ^ החורה מפיך גס בשעה שאתה נוהג לרך ארץ צי טוב תזרה
עם דרך ארץ דייקא צמז שכתבחי במ״א י והנה דברי ת״ק
עוד י1 י ר * " Vל י ו מ
מ ט י ירה סי ע כ י ט י ג ת י ר ה 153
םחזמין ובא רשב״י לפרש דבריו ולא פליג את״ק זז״ש אפשר
בחי׳ ג׳ שלוא קודם לשני בחי׳ הלל הוא מה שכתבתי־מ״« •
ארם חורש בשעת קרישה וקוצר בשעת קצירה וזורע בשעת
במדרש איזה דרך שיבור צו האדם חחלהלמולשצאילשמד
זריעה ודש בשעת דישה תזרה מה תהא עלי׳ איך אפשר
רק שיהי׳לו תצאי־ת מן האדם וכוי והיינו עסק הפילפול
לארם העוסק בשעת קצירה וזריעה ודישה לפנות מחשבתו
חריפות וכמ״ש הט״ז בא״ח סי׳ מ״ז ברכת התירה לעסור,
מכל עסקיו ולדבק ממי בהש״י שיהי׳ עסק ההורה דבוק
ובלח היינו פלפול זקוייעו״ש וזהו מכין ג׳ שמז׳שוצות שקיא}•
במחשבתו בעת עיסקו בדרך ארץ והזא כלי ריקם שאינו
לשלש בארות האמור בפ׳ •ifכאשר נעזרר תחלה• על
ב י
מחזיק כמ״ש בש״ם לברכות זז״ש על מה תחיל התירה עלי׳
הספיקיח השייט׳ לפי זז א^ ל״ל בן אביהס י ' כ כ < , והיא כלי ריר,ס והיינו תורה מה ההא עלי׳ אלא כשישראל
דת עושין רצוני של מקום לגמרי צריך שיהי׳ פונה עצמו מכל לעיל ב׳ כפל אברהם הוליד וגוי • ג׳ הקפה ב ע ק >
למה נזלד יעקב זעשז בבטן א׳ א ׳ ׳ צאר אמהמ* -׳
כ מ ש
י ט י״יזלעסזק בבדידות ללבק בהש״י בלי צורית עה״ז ער
ע נ
ה ס כל..זמלאכתן יהי׳ נעשה ע״י אחרים שנא׳ זעמדזזרים ד׳ הקשה־ האלשיך כמה שתירצו חז״ל כפל א ב ר
א תחלה אזהרה זאח״כ הבא לטהל הוליד אח יצחק שהיו ליצני ה ח ד אומרים מאבימלך יי 5 5נ כ ם ש ה י עז
י 5ח ש
ח לומי* ' י ר ן על ידו שיעמדו זרים זגז׳ וכן כתבתי נחעברה שרה לכך צר ?לסתר פניי ל ז י ש מ ס פ ס י י ע י
במ״א במקום שאין אנשים מצזיין שם תשתדל צהתבידד צאברהם והיו הכל אומרים אברהם הוליד את יצקקי
ע״כ וקשה דהי' לכתוב rfצשטלליצחיו ילא כאן ג פ י שמזע חשמעו חיש זהי׳ אם י 'י ״ ולהיות ש עז נ! א י ש
וגו׳ שהוא כפלללמדג״כ לימוד שדרשו שסבש״ס זו שהי״ יצחק בן ס׳ שנה ותירץ כי בעת הלידה ל א .
ת היאמינו המון העם לקול ליצני הדור וכוי•״ מ ש א ״ כ ע אם ש^ע 1^3תשמע בחלששצא יהי׳ כלי ריקם רקיתבזלד
שראו שנוצל עשו מרבקה ולא משפחה כישמעאל מהגר £י .
י
. • צקעברה• •
ל*י »tfx כן $ :ל ו ר י
לשכא אותו כמ?& $זסףזישנאיאוחו אחיו לפי ש*זי׳ כ*ד <$ג5ר$שרה ונולד Wי 5מ * fצ וצא ממנז עשו לפך
אחיו מופרש מהנ*יכפירש 1ש״י ־ וז״ש ויראו אחיו צי אותוי העמידם תורה כאןאברהם הזלילי זצו׳* אך עדיין• קשה למה
־אהב אבי? שבשמים וישנאו אותו וגו* .וכן כ' בס״ייד יוסף גוללו בבצין אחל ולא משפחת כ ק ו ג' הנ״צואז א״צ עלות
> זה גקזשי׳ליה׳ קשס לכי׳ רש״י יעקב ועשו האמורי6בפרש' ־ כי חולת אהבה אני כי כל חופי שיש לי־ מהאומות הוא ע׳*
אהבה שיש צי עמך וכוי ואני כתבתיעהי״י־ש״ם ־ לפסחים; וכו׳ ל״ל ״ ועוד תחצה נוצל עשו זכו׳ א״כ הצ״צ עשו ויעקב
ט׳יזרצרשונ^ןע׳׳הילת^מא״ה .ושנה ופירש יוארמהם •החמורים •'$3ואםנאמרלקאי על מה שנאמר בסיף
הנ
זכו׳׳ זז״ש כי חולת אהבה אני .לכך ברכו אב*ו כך ג ם י הסיר ק ר א פרשה א״ס יעקב ועשו זגו׳ דתחלה נאמר
שתזכה לבדיחת הנ״ל מ״מ זישתחולך לצמיםאיןילאכן יעקב ואח״כ עשו ק׳פשיטאמה מלמדייגו-גזה'• זאההיא
»ק׳ רכתיב וישלח יצחק את יעקב וגו׳״ אם יעקב ועשו ופי' • אלא מלסח מאן מ ל ט רבנן כי הזה גביר לאחיך הלומדים
זממיצא זישתחו צן בני אמך המוני ־ ע ם כמ״ש בני אמי -ישיי איני יזדע מה מלמדינו דקי באצ*ת עצ הפסוק צ״ל
וזה י וגם עצ רש״י קשי אם איני יורע לשתוק כי אם לומר׳ • נחרו בי אורריך ארירזמברכיך ברזך דכתבתי במ״א אל תט
לבי צדבר רע ט מצד האחדות אם מחייב חבירו אז מחייבי לכוונת רש״י שימן אדם לב להבין מה מלמדינו צמוקשיא
את עצמו וכויוז״ש ומי יקלו זז׳׳ש אוררי״ארו׳מעצמו ומברכיך־ 5ש״ס צ״צ אלא כאמול ו׳ < ןיר\יצחק בן מ' שנה בקחתו
אתרבקהוגו׳ לו לאשה מיזכפקא לן בזה שהי׳ גן מ ׳ שכה י ברזך מעצמו זהבן ״ ולעשו היפך הסדר שיהי׳ לקללה
זהבן לשון ברכת עשו הנה משמני אר׳ן וגו׳ שהוא נמשן ועזר דהצ״צ צאשה צ״צ לו צאשה יי ייעחר יצחק לה׳ לנכה
ממיצל* צאנשי חומר הנקרא עשו המקרים צרכי חומר אשתוכי עקרה היאזיעתרלוה׳ שאין לז שחר כלל ח׳ מה
עניןזיתרצצזוגז' ט' להביןענין ויאמרה' צהצ׳יגיים ,לצריכי נשמתוועוסק תחלה במשמני אדןוגו׳זהבן יי
בבטנך וגו׳ ורב יעבור צעיר י׳ וידו אוחזת בעקב עשו ^ובזה יובן אלה תולחת יצחק ' ט ע י ק ר בילדות הצדיקים
מע״ט ובפרט יצחק שהוא לין אשר בדין יטול שנר אחר וכתבתי מזהבמ״א זיהיירעב בארץ וגז׳ שכן בארז זגז׳
גזר בארז הזאת שהוא כפל • ' י א ׳ זיזרע יצחק בארץ י יגיעה רבה שיהי׳יבחי׳ יעקב ועשו האמורים ג1ישה שהוא
&היא וגו׳ כתבתי מזה במ״א יב׳ ויחפרו עבדי יצחק י בחי׳ יעקב שהוא התורה כמ״ש הקול קול יעקב ובחינת־
עשו היא עסק פרנסה שבעזלס בחי׳ עשז עולם עשי׳ שיט׳ גנחצ זימצאז שם באר ויריבו רעי גרר לנז המים זיקרא
שניהם בחיבור א׳ כאלו יצאז מבטן איים א׳ כמ״ש טו3 שם הבאר עשק בשמאל ויחפרו וגו׳ ויקרא שטנה זיחפר
,
תורה עם דרך ארץ שהיא תכלית השצימית זז״ש א״ם יעק^ באר אתרת וגו ופרינו בארץ שכל זה תמוהו מה מצמדינו
ועשו רי׳ל שהין בבטן אם א ׳ צו^מז לזה ללמ-יט שיהי׳ ז*ן י ג ׳ גענין הברכות שבירך יצחק ליעקב ־ ושוב לא רצה
עםזהבצדבורא׳זז״ש בן אטהםר׳ילתיללותאלזב׳בתי״י לברך לעשו החביב לו דק׳ באמת זכי ברכה א׳ הוא י ל י ^ ק
שיהי' בתי15ר א׳ הוא מצד הנשמה שנקרא אברהם־ואזבחי' ואם אין להוסיף על הברכות איכ מ״ט ברכז לעש( לבסוף
ועזר דנראה לאותו בי־כהעצמז שבירך ליעקב חזר וברכו ,׳ אברהם הוליד את יצחק שהוליד לעשות,פילות שיהי' לברכה
מאחר שצרט הנשמה עושה עיקר משא״כ בהיפךזכז׳ ברכה זז לעשו רק ששינה הסדר י ט ליעקב אמר וימן לך
וכאמור ״ זיהי יצחק בן ארבעים שנה לבינה אז בקחתו לחללים מטל השמים ומשמני ארץ זג״ זלעשזאמראיפכא
את רבקה וגו׳ לו לאשה שיהי׳ צרכי הגוף שנקרא אשה טפצ הנה משמני ארץ יהי׳ מושבך ומטל השמים מעל ובזוהר
לנשמה שנקרא יצחק וז״ש לו לאשה שלקח לעצמו בחי׳ V הקשה באמת מה בין זה לזה זביאר רזה לעילא זזה לתתא
כי תחלה עסק שלא לשמה לקיים משחז״צ איזה דרך שיבז^• יוכו׳ זלדטינז י״ל •לקוי זז אחרונה יבזארג״כ בקז׳ ראשונה
לזהאדםזכו׳ משא״כ כשהגיע בן ארבעים לבינה אז לק4ן וע״י ביאזר ב׳.קו' ~אלז זה בזה יבזארכל מפיקותהגיל
דזכרתי צעיצ נחצה מבזהלת בראשונה ואחריתה צא תברך .בחיי זו שיהי׳ הגוף טפל צנשמה כמז אשה טפלה לבעל • #י
וז״ש ויהפוך ה ׳ אצדיךלך לטובתך יהפוך הסדר שברכן ׳ 'שהי׳ נגדיות גדולתן צחות הנשמה לכמות הגוף לכך
בלעם ואזיהי^מןהקללה לברכהזכנ״ל • זבזהיובןזיתן י הוצנ-ך להתפלל צהש״י שיהייבעזרז'זזה שכתנ ייעתר'יצת,-
לך האלדים מטל השמים ומשמני ארץ לכ׳ הרמב״ס א ם ילה׳ לנצח אשתו ר״ל לפי שבחי׳ יצחק היא נכח ובגדיי לבחי׳'
אשתו כי עקרה היא ר״ל לפי שצל איברי הגזףחשקם ב מ ש א בחקתי תלכו זנתתי גשמיכם בעחם דהקשה וכי השכר
ז
לעשות עיקר מצרכי הגוף נגד הצשמה ח״ש כי עקרה היי> וצו׳ ומשני דהיינו שיזכה לעשות הכנה בעה׳ ז *fte
-בלי שיזכהלעה״ג־ משא״צ בהיפך נטרד מז!* ובבא זכז' 'עיקר לכך זיעתר לו ה׳ ולא לה כמו שכתבתי במ״א וירא
יה׳׳טשנזאהלאהזיפתחאתרחמה'ורחל עקרה ״־ויתרצלו -צתבתי־מזהבמ״א מהו שברכז זיתן לך האלדים פנאי
;
הבנים בקרבה עסק ציכי הנשמה בחי׳ יעקב ־ וע6ק צרלי שיזכה לעשזת הכנה מעהיז לעת״ב זהייט מטל השמים
הגוףשנלךא עשו ט ז נגדיים זה לזה ח׳יש ויאמר ה׳ לה שיעסוק בתורה תחלה שהתורה הוא מטל השמים כי טל
בלימוד הוא ג״כ טל ;שלי גייס בבטנך ב׳צחותהנ׳יל גייםגי׳גנן שכלא׳גצן ״*וויה מחייה* גס ט למלאכית
י *ולאכזת במעשה כמו שכתבתי במ״אח״ש מטל השמים הם • רוחו לזמר אני עיקר זאת׳ טפל ע״ל בני החי ובנךהמת ושלי
-משמני ארץ והבן ״' ,ואח״כ יעסוק בפרנסת ביתו 'לאמים׳ממעיך יפרדו .בתחלה יהיו נגרמת זה לזה ולאם
מלאם יאמץ כמואמלאה החרבה ט זה קם הנשמה אז *עסקי עה״ז שהוא משמני האי־ץ ואז שיעשהעיקרמצרכי
'החימר נופל ועיקר התכלית ורב יעבוד צעיר שיהי׳ החזמצ• גשמתז זאח״כ יעסוק בצרכי גופו הטפל יהי׳ לברכה ולעשו
משי עוסק בצרכי הנשמה בחינח יעקב וזיש וידואוחז*ן היפך הסדר ומי זז״שזרב דגן זתירזשזאח״כיזכהלמדריג'
בעקב עשו י ה היימ יו״ד אוחזת לקשר עקב עשר שיל ישב״י שפירש מעלני עה״זלגמיי רק מלאכתו יהי'נעשילן
*•עשייבראש לעשות מן אני אין כמו שכתלתי במקום אחר ? ,״י־ אמרים כמ״ש זעמלז זרים זגז׳ זז״ש יעבדוך עמים % A
ייגללו״הנערים ויהי עשי איש שלה וגומר ויאהב 'יצחין. ^ נ ז ממש שיהי׳ מלאכתו נעשית ע׳׳י אחרים כך כשאדנז
:
הנשמה את עשוכי' ציי כפיזשצרין לאהוב;בחינת & ו ^מייש עצמו להתבודדמבני אדם .אזהס הזפישו ממצו
•והגוף יט
Xv
•׳׳*ז
X
• fiiisrpועף
נמלתצדיקבןצדיק ובו' *vswfo'wttבמקום יא r# :
,
הם נגד עשרת הלבאת אשי בהם נכצלוכצהתף׳׳ג מ צ ו ^ ימה בקחתו את רבקה וגו׳ והיינו שהמתין
ח ״ ש
צמז שביאר הגאון מ ׳ סעדי׳ בספח יעי׳ש־ ' בעשר<« :ישיי שנתבשר בשובו מעקירה שנולדה רצקה והמתין ג '
?וטםייט״ א״כע״נ שהיהה צדקת 1לא נמצא לוג#ת' לכן
מאמרות נברא העזלס ומה תלמוד לזמר ל מ ה נ ע ק ז ^ ן !
ל/א ביאר הכתוב ואמר לפי ו^היהה בתבתזאל ^
י
הארמי מפדן :ארס אחות לבן הארמי דהיינו צתרשצ
1
ואחותיש^ ובני עירה אנשי רשע ונחשבת היא לצלקת
י
בערכם לכך מ יח!הראזי׳ צןלאשה 5דר,ת לצדייק אמנם
: י
אחדעשר וצו׳ זה״נ נקט עשרה ד ו ק ח ה ם ל כ ך ^ ן ן \<חי שבאת ליצחק ^ ן ר יצתק לה׳לנכחאשתז,שר\ ה
ת
״
m .והלא במאמר אחד יכול להבראות ור״ל ט בכלל־ *תפללת כעיר יצחק לנכא סל^זן לו אז זיעתר לו ה ,ל א
מע^רהםימזל חבקוק *ר\א ה ^ ה ו צ ק ל א ר ^ י ^ ^ ״ -׳ ׳־
?ן*זט ^,שלא היתה נחשבת ע ד י^מק צצלקת וז׳^ ?אץ ה<}$
לח spvrr
׳ מ ז ה ! o pמ ג ו א ר ט ל ' י ש מ ע א ל ק < מ ר ״ ע ז ט ׳ :וא״כ «קשוטשמ 6מ #שהזא* מ ע מ ד ומקייםהכצ ־כמוהיל^ם
איך הקדם כאן י״ילר״ע י,והתמיד מןהר״י י ע ק ט ' ,
י אשר ברגליהם ודרשז חז״צ .זכו ובו נכלליהכצ א״כ אלו
מש;ה זו ראוי להרזות לפניו י׳ית בעסדתז כמ״ש ינקציתי 1
.עשרה מאמרזת שהם מגדםע״כיש ג׳ ? ט מאמר א' שהזא
<נגל האמנה ובז נכצלהכל זיזכצ צהברא העזצם במאמר עזר מזאת זז״ש הזי קצ לראש להש״י שנקרא ראש העניאות
'£שלהאמנהזכי׳ ול״צ בעשרה מאמרות• זמשט צהפדע :ונוח צחשחזרת צתשמי:ש השרים חהי׳ כוח לעשות מאמים
ומן ה' צאיםזר לבז ותשמיש השריה יהי'כמעשה וצא .מן הרשעים שמאבדין אתהעזצס שנברא בעשרה מאמרות
ט תחצה ט ׳ צריך צקויםתריי׳ג מצות שנכללו בעשרה בלב ואצל כללות אנשים ראוי צקבצם בשמחה וצפי שהצחוק
.לאמרות אלו כלי שיוכל לבזא לילי האמנה אח״כ זהם אינם והשמתה קרוביםיזה לזה זאע^י שזה מפאת הנפש הבהמית
זזה מהמזשנלתסמך ר״ע אומר .שחוק וקלות ראש מרגיצין מתחילין ציכנםבקיזם שום מציה מהמצזתשל עשרה
לערזה וכזי ולי נראה לכתבתי נמ״א י מאמרזת אצנ ימאבלין עוצם של עשרה מאמרות ״ וליתן
עניין מל א לגליחיתא
ת שכייטוב -צצדיקים שמקיימין העזלםשנברא בעשרה מאמרז׳ ' ש ש מ ע ת י ממורי
קולס הלימול ט החיזת 5לי שיזצל לבוא לילי האמנ• שהוא העמדה ור\ז העוליכמ״ש
רצזאזשזב והאלם הוא בסזד קטנית ןגללזת זעלילי *ליק באמוצתו יחי' זהבן • ובזה יובן משנתהנ״צ ר״ח בן
מ
השמחה ומלתא לבריחיתא יוצא מקטנזת לגדלות שחבקוק עקשיא אומר ר ל דבאצחרץקרה;״צ מאחר
׳)
העמידן עצ אחת צ ל חרי״ג מצית ה״ל צכצוצ באחת ובא ,לצמוד זצדבקבז-י״ת .זכז' ולפח״ח * וכן שמעתי בשמו
וה?י תרי בלחי שהיו מפקחין צער האלם • ע״י.מצתא לתרץ ר5ה הקב״ה לזכות אח ישראל י ר״ל צזטת וצזכך
ברייתא זאז יזכלז צקיט ולהעלורןו זכו׳ וזפח״ח * ובענין האמנה .מומר הגוף של ישיאצ שיופצו צדבק בי י״ת • ע״י
לפיכן הרבה להם תורה ומצות וכאמור׳ .וז״שהיחכץ זה ?ןמעתי את יצחק והעלהו' לעולה ט ע״י הצחוק צש״ש ;
למעןצדקו שיוכלו נדבק ט י ת ' שהוא צדקו יתילכך למעלה כל ימי.הצחוק של בחרזת ג״כ למעלה .והבן•
• גס י׳׳ל למען צדק ז' •זכןויקח אתשנינע3יועמז ר״צצהעצזתשניםשצנערזת יגליצ תורה זיאדיר זהבן
ג״כ עמז ורפח״ח • ובזה יובן ד׳ ישמעאצ אומר הוי קל ט ע״ייהא&ה נ*ח3ר מדריגה תחתונה לין של צדק אל
לראש זכו' כי ר' ישמעאל בא צפרש לצרי ר״ע רבושאמר בה' .ן׳ שהוא רחמים .ונעשה מצדק צדקה״ .זז״ש והאמין
צחזק וכגלות ראש מרגילין צערזה זם' זבא ׳ר״י־לזמד כי הכל י זהבן ־ ויחשבה לז לצדקה • פמ״ש בזי6ר ע ם ביאורי במ״א
.וזי׳ש אחת דיבר אלדיםר״צ זו האמנה הכולל הכל לק שתים •לפי הכוונת הצב אמזרין שאם צבז״מלזין צש״שאןימצזה
שיהי' קל לראש דהיינו דבריצחוק וקלות לאש במיצי :דשמ*' שהם הרצהז! שמענו־ לפי״עיטנו לזכך גוף הלוומר שהיא
שיטי נוח לתשחור' שהיא עבור׳ המלך כמ״ש במלרש יעו״ש י *זמיעה &רחוק והבן • וכזה יזבן אלה תולדות יצחק שהוא
ן
הן
כל אדם בשמחה להעלזקז ולייחד וטי ׳והמזיה רבים לייחסה !למה לוקא pמ' היי זלגה מלמלינז בזה Vמה לנז
m,הרבים תלוי בז והן חזלחת שמולירעסהצחזק ׳ ח ״ מיזתר £ט ת ה צח בתזאל ו כ י ״ ז׳ לז .לאשה תיבת לז
*י עקרה היא משמעזלאהואמנאיידעיניןזה• .ט ' א י ן והשמחה ויהי יצחק בן מ' שנה בקחתו את רבקה וכוי ״
,שי^יך צרשה זו בכל אלם ובכל זמן ״ זלל דאיתא במשנה פ״ג דכתב במדרש במשנה רבי אומר^יזה דרך ישרה זכו' •
[יאבןת ר׳ ישמעאל אימר ה*י קל ללאש זנזח לחשחורת והוי ]•ני בהתחלה שרוצה׳ שימר לו דרך ישרה צריך לימוד
:מקפל אלן צל האדם בשמחר^.ר״עאומר ישתוקוקליתראש שלא לשמה לרמזת היצר היע »מ' יעי״ש ־י והכא
:מיגיצי׳ן אחלאדס לעריה י ויש להבי־ן מהעני{ אלז ג ׳ *מי פך ט הצמזק לשם שמים ט י ט pארבעים
לבינה בקחתו את רבקה אותיות הביך כמו ששנינו *בריס דר״י זה לזה.וגם לפי פשוטו קשה להולמו • ועוד
;,לכבראמר זה בש׳׳םכפ״ק דאבות*.הוי מקבל אח כל ארם י בפרק ב׳ דעיהבין כמלא שתי רבקזת •י ופו׳ *
a גד*ה ׳לזמר שלקח ה5תיק שהיא ׳מנפש :
•;צםברפניסי־פית • זיגרמב״ס כתב.ש;ה ייחד ׳זכז' ־
׳מהמ* ^ ....עיד ל$ישלרץהרמל׳ם.ששידר איך.קבלו ו«תנאיםזה
הסף כ ן פ ו ר ת
־ לאדם הזי יד ימינו ימינו פשוטה ושואל ומבקש מהאדם שיתעורר מזה אל יראמ הבא י
י״ת פשוטה שיתעזרר האדם מזה ליראה פנימית זכאשר יידע ה ׳ וז״ש מה ה' שו*> מ ע מ ן ט אם ליראה את הי שהוא י ר א ?
האדם שזה חסדו י״ה לעוררו וכוי נעשה מיראה אהבה פנימיית זכז' והנה אם ירע האדם זה המסד ואהבת הבורא י
שמקבלו באהבה זנפטר מיראה חיצונית אך אס מטן זכז׳ י״ת עליז בחמלתו ששלח לז יראה חיצונית כלי לעוררו׳ אצ י-
יראה פנימי אז נעשה מיראה אהבה שמקבל היראה ח י ^ י יעו״ש ״ ובזה יובן לעתיד מוציא חמה מנרהקה דהיינו
באהבה גמזרה זאז נפטר מיראה חיצוני׳ א ן אס מונתו במ לין והצדיקים המקבלים באהבה *עשה מן דין חסד
ומתעדנין בהמשא׳עהרשעיםנידונין בהופו׳והבן • ובזה גלי לפטזר מיראה חיצזנית לא מהגי כלים זכז׳ • ובזה ביאר•
•ובן אלה תזצדזמ״יזצמק שהוא ליןלעליקשהזא בן'אברהם ׳און לגגי׳משהזזטרחי׳,היא ,ט מיראת ת״חיליראה אעיד״
צ ח י • b vאיברהם זהק ;הוא מקל צבא ודפח״ח י ובזה יובן המשנה הנ״ל אי! ב י ד י ^ י 6 'לקבל באהבה ונעשה חסד באמת
ועפ״ז נ״ל לבאר פי׳ הפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך ,משלות הרשעים והטעם ט לא מקבצים באהבה י ם ו #
ע״ב יעזוב איש את אביו ואת הצדיקים כי אם קבצו באהבה כמו היסודי צדיטס א ז ^ הדנה וכו׳ ובזוהר אמר
נפטרין מהיסוריןיהיז בשלוהכמו שלית הרשעים זהבו• אמז זדבק באשתו זכו' והוא תמוהו ״ ולדברינו א״ש כי
]W יובן לפי שהפועלים עצלים מלקבל באהבה ירא^' נודע יעקב ורחל הוא זיוזג הו״י אד״ בסוד ז״ה בהיכל קדשו
שיתנו לב שיתעזררו עי״ז ליראה פנימי' ^ ע ״ ^ ד ^ - וכאשר שם הז״י בר משכינתי׳ הוא דין וחרזן ״ ובזה יזבן
ויצא יעקב מבאר שבע שהשכיל נקרא באר שבע לכך ויל(ף עוד אותו ביסזרין עד שיקבל באהבה ייפטר לגמרי ־" m i
,
יממה ע^כ ראוי שיעזוב איש אביו ואמו ודבק באשתו ואז 'משמעות יצחק סובל ב׳ פירושים .א ׳ פחד דין ב ש * * |
ייאהלזנה״י הוא לחמים הגםדמבנאר שזה טונת הזוהר ממש .כמו שכתבתי לעיל ויזרע יצחק וגו׳ ושני טרישים < &x־
למעיין שם מ״מ יובן מזה דרך לבוש שבחיבור אנשי הצורה 'אמח כי זה נמשך מזה כאשר מקבל הדין בשמחה א ז י נ פ ^ '
:
הנקרא חמה עם אנשי חומר לדחיקה הזא רחמים משא״צ מהדין והפחד כנ״ל ״ :ובזה יובן ואלה תולריס י צ ח %
ק
,
שהתחלנו בי^ה תזצלז׳יצחק ט רש׳יי יעקגיזעשדהאמורי׳ י לו איזה מחשבה זרה אמנם אם ירע ששם ג״כ הוא מציאות
בפתה זיתרצצז הבנים בקרבה זגו׳ •• ויצא־הלאשיןוגזיי - הש-יילא הי׳ צריך לזמר ב״פ שמע וזהו צחות לשון הש״ש
ויקהאנ שמו עשו ואחריכןיייצא אחיו וירו אוחזת בעקצ עשו־ ל*חיטן ציה^מדזפתא דנפחא הכוונה כי המחשבה עצמה
ץיתראישמו יעקב וגו׳ ויגדלו הנערים רר\ ע #וגר איש ^ מ כ ה א ת ה א ר ם צמובמחפתארנעח^ כדילתקנז
f
שדהזיעקב אישתם יושב אוהלים ויאהב יצחק את עשךט ..ולהעליתז ולמה הוא חוזר פעם שנית לזמר שמע כאלי ח״ו
ציד ?פיו ותרגומו ארי מצידייהזיאכיצוגו׳ זיגדציגאייש מ ע ם ראשון לא היה שם מציאות הש״י ונמצא הוא .מקצר
־ וילך;הלוך וגדול עד ט גדל מאד וגו׳ וישב יצחק וימכור און, ל במציאיזתו ית* ובקבל׳עוצנ^לטקשמיכולכן אמר משתקין
י באחתהמים וגו׳ י־ וייןיא שם הבאר עשק כי התעשקג או 'ו כח״ת ״ ועפ״ז טאר ש״ס דבטרז׳ דף ח׳ ע׳׳ב רצוצא
וד ת
• עמי ויחפרו באר אחרת *יקרא שמרדישטמז ויחפור באר ל^ילןנוצי׳ רש״י אפרוח שמת בקליפתה[ מהיכן נפיק
אחרת ולא רבו עליה־ויקרא שמה רחובות וגי' ־ והשפיקמז לזמי׳ זמ&ני מהיכא דעייל נפי׳ וש״ס זה צריך ביאור יאמר
מולי זלה״ה רבו ויבוארו אח׳׳כ ממילא ונחזור לדברי יע״פ ש״ס דברמ׳פ׳הרוא׳הרזאיבצי׳בחצז׳וכו׳הרי כי בחי׳
יצה מראה בחי׳ התפלה והענין שאין לן מחקבה שלא יהא י והעולה משם כי עירך כוונת ההפלה
בה ?מה שלימה למחשבה רעהוזרה כשגאה אל האדם להעלות ולתקן כל מחשבו׳רעות וזרות העולות לן במחשבתו
״'היא,באה כדי לתקני ולהעלותו כנ״צ ואם האדם דוחה •שכל-מחשבההוא קומה שלימי; לכן אין לדחות׳ מניל זה
נרמז בתואר יעק3זע5ףהאמורי 6בפ^*ה ש^ןזזלדז״יצחק י ,המחשבה ההיא מממ אז כאלו דוחה והורג קומה שלימה
,אמנם לפעמים יש מימנה שצריך לדחותה ואם נפשך'לומר שהוא הדין והפחד יאשר ־מצדו בסוף עולםהעשייה^ 4
5,
; במי־וארעא^ה מחשבה לדחזתה ואיזה לקרבה זלהע״ליתה •המחשבזתרעות חרות בשור דגלי יולדת מות ומשם צריך
^.תבוגן האדם אם בשעה שבא המחשבה זרה יעד עלה •להעלות ?יצזצי הקדישה זכנ״ל ובזה יובן ואלהת־זלדת־יצחק
; 'צמאשבתו במה לתקנה זלהעלזתיאז יראה לקרב׳ ולהעלות׳ ט ׳ רש״י״יעקפ ועשו האמורים ב3רשה שהוא ״ויצא הראשון
;<אק צא יעצה מיד במחש?תז במה לתקנה אז מסתמא באה ויקראו שמז עשו שהוא בחי׳ עולם העשי׳ סזף כל העולמות *
לבטלה את האד 6בתפלתו ולבלבל מחשבתו אז רשו׳ לדתות ^ואח״ב׳יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשי הטונה שהי׳ידז )מ/ן
לאחוז בסוף עזלסהעשי׳ דהיינו העחשבזתרעות ו/הלן י המחשבה ההיא ט הבא להורגך השכם כ ר • • זבזהיזבן
שהם בסף עזלם העשי׳ בסזד רגצי׳ יזרדת מות ויש tip !צזצא דמיוןמהיכןנפיק רזחי׳כלומר המחשב׳ שבאה בשעת
ניצוצי הקדושה ורצה להעלותן זז״ש אח״כ 'זישא יעקב רגליו
י *'הפלה ש $ביצה דמית דהיינו שדוח׳ אזתה המחשבה זממי׳
&.זתההיכי׳ נפיקרוחי׳ כלזמרהאיך הוא ממית זחחהקזנן' שהוא בחי׳ הנ"ל*1הבן ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ?1דה ;
£ ,לימ׳ ומשני עהיכא רעל נפיק כמו קעלה המגיבה לבלבל ׳,שהוא בחי׳מחשטת חיצוני שנק׳ שדהכנודעישהוא היפ^
ביתשנק׳יפנימי3מזדקבלתשבתבמבזארבבתטם יעז״ש ־ י ^ ת האדם ולדחותו כך נפיק רשות לאדם לדחוק המחשבה
ויעקב׳איש תם יושב אוהלים דייקאשיזי'מייחד ו מ מ ל א ה ! 'ולהוציא אותה זזהז שא#ר מהיכא לעל נפיקזדפח״ח ופעם
זלה״ה אם אמר כמה תיבות מיצזן עם <(הל פנימי זבזהאבין עטן שמוח ג״ באיות הנ״ל למורי ז ר שאל השואל
ט ש מ ע ת י פ י ׳ הפסוק דחה דחיתני ל נ פ ו צ ^ ע ז ר /י אמ^ ״ .בלא כמנה אם רשא* לחזור ^״ש(ביןפלה \
ט לפעמי׳דח? אני ליצה״ר ולפעמים דחי חיי 4** VH5!-i ־צעש שנית ולאומרם בטן?ה ןאמדבזה הלשון ׳ 'הלא ידזע
^מסדחתנהצה׳ראו** ^^מצ*אותהש0א^
^׳מה׳עזמי זכו׳ ואט כתבתי בזהענין אתרזר\כנ<}$
;
:
:נחשבות בעת התפלהישג׳ בחיי אלו־לפעמ*ם ^־רוחם "מחשבה חיצזניאושם־יש ג׳עדציצזת קדושות כמדע וא״פ
המחשבהזלפעמים הממשבה דוחהאיתו ולצעמ״םנלח^ !';£ם אמר כמה תיבזת שצ הפלה בלא כוונה רקבמסשבת
;
* .ו<זלית א^באתה המחשבה כדי להזציא ממנה טצזצזת יחד וזהו זיתרצצו המיםבקרבהכי הדבורנר^בא'והמחשבי
מעםז־ה אז ו י ת ר צ ו \8כנולע ו&ן:יחזור ויאמל פעם שנית יאז הוא יורה שבפעם
הבלים בקרבה וזהו שנאמר שני ג'יים'במ\§ן י צי צי׳א הוא במציאות ' \ $ $לא היה qtiשום מציאת השם והוא מקצר
J
$ף> ^ pצא יאמר פ׳ שניון לק־ יר\הר במחוגה׳ ובמונה ׳קזמה של^מה שהזאעולם אלא־ ולאזם מלאו 6יאמץ כשז^
הכלץרצייעבזי צעיר כאש׳נכנע כשב! טורי •
י קק־׳זה ניפצ אמנם י ' ? * מ ת שאמר גלאכמניזכל זה שמעתי
המחשצה רעה ןזרר; 5רע&זש'הוארבזצכנע לקדושה מצל
מ ^ ^ ^ .׳ ח -ו נ ״ צ להלביש דברים אצו
י ^ נ ה ׳ ד א ב ו ת ה״בזאלתאמר לכש^פנ׳ אשנה שמא לא חפנ׳ יעקב שיהואהצעיר זז״ש את״כ ןאח״צ יצא אחיו וידו אוחזת v
ן
^צ'1״"שהזאע״רהנ״ל האזמכ.שמע שמע משתקין ׳אותו• נעקביעשווכל״ל ולזה > plגי׳שמותיהבאחתקחצהנק׳ש^
ובמ יובן לסשאפלה אבןכהשהוא ע״ר ויצא יצחי /׳^בארעשק כ ^ ש ק ז ע מ י ז כ פ ^ ת ז ״ י ^ צ ה ו ^ ט ר '
; י
^מז #׳להנו ערבואמרזבזהרובתקזני׳כאשריצאיצחק^ :המחשבות^ותילוחמייזמריביםעםהמחשבז׳'הדשתיואזו
נ^^לאולר^פללהיהנזר^לפנזת זלהסיר ממחשבתו• ׳ק^קטהתעשקזעמזיאח״כ זייחפרו'באר אחי־ת ויריבו
רעות וזרותשנק׳ערב זזהולפנזת ערב זס׳^זה״נ גם^ליה^יקלאשמהיששצה שהזאכאשר ר\צה״דמשטן*
::
^ י י ^ ל ל כ * פ נ ה ' א ש נ ה פ ע ס א * ת ^ ל ל ש נ י ת ^י ״מתגברגמחשבותרע*) ז^רולןעלממשמת קלמויתאו
,כן פורת יוסף .
* ו *
אר* מצירייהוי אכיל ואיש כנ״ל ממש זק*ל י י .עוד .י״צ
; גק' שטנה *' ויעחק משה ויחפור באר אחרון ולא רבו עליה
י
לצת3תי לעיל ט .המחשבות לעוגן וזרות שמצר עשו כאשר הסונה עאשר ילעילתקן המחשמל' mta 1חדות וצהעלוחן
י נכנסו׳ בקדוש^ילהמצצות מתוכאינינוצות הירושות זה גורם שנקי גתו המחשבות רעוה כלי .לתקנם ולהעלות! וצפן צא
מ*נ להשכינה־ לקבל שפע וברכה מלמעלה להשפיע מ צ י . רבו עליה ויקרא שמה רחובות ט ע ת ה הרחיטה׳לנו
זבזר %יובן • העולמות כמבואר בכתבי האר^׳ י ל יעז״שי״ ופרינו בארץ והבןי י זבזה׳יו9ן המררש ואלהתיללות ^צחק
ויאהב־יצחק את עשו ט ציר בפיו ותרגומו ארי מצירי׳ הו* בן אברהם ט כאשד עצה טלו להעלות בחי׳עשזישהם ג
אטיל שהוא עייר הנ׳ילוהבן׳ י בפםוקיויזנעיצחק בארזהר\נן מחשבות\עות חמת שמצד .הקציפה שהכניסם בקדושה
וימצא בשנה הה^אמאה שערים וכבר כתבתי ביאור זה י • י ע״י יעקב שהואבתץ^ושב.אהצי.ס זכנ״צ אז נקי׳ יצחק צחי'
;
וכעת ליל דכתבתי לעיל ט משמעית יצמק ישיבו <ב שמשל גבורה אברהם שנכנס שמאל טמיןשהואי חסד בחי׳
פירושים א׳ מלת יצחקיהוא אפחל והלין ב׳ משמעות <״t׳ קברהס והבף• עןר י״ל רכתבתי במיא טאו׳־פםזק ועביתם
יצחק׳ היא צחוק ושמחה וז^ למשך מ^ה'כשמקבל הליו; את ה׳ אלדיכס .עפ״י משצ והוא ינהגנזעלמות תחצה הוצן
בשמחה אזנפטר נ)הצחד זלעשה חסל ושמחה ו מ ק ^ ן ^ »ק0ן.עם אליו ואח״כ יצן מעצמו עד .שחזר צמדריגה
f
ויזר^ יצחק בארן ההיא בשנא ההיאר׳יצכאשר * 'yjb V :
שבתלונה וכן׳ וצזה נ׳יל ל ט ל פסוק ויגדל האיש ויצךהצזן
יצחקשהיא צחוק והשמחה גם שהי׳ בארץ ההיא לין י6י״ וגלל עד ט גדל מאד דקשהא־וילןהלון פפלעודג^פ
וגס בשנה ההיא הי׳ מלת צ/־־ין הקשה מ׳*מ ע׳יי שקכל הלי4־ גדוצ בפסוק א׳ ונפי הנ׳׳צ ח״ש ויבזה יובן ויגדל האיש תאל'
בשמחה נפטר מהדן זימצא־מאה &ערים ויבלכט־ה' ו ק /״ ti\hגדלות ראשון מצד החסד שהיי קביו מהזיקטרו דהיינו
הש״י עפ״י מיו^ר י&כל וביאור , '3 |3 הקב״ה אח״כ וילך מעצמו עד כי הלך וגדל עד מאד שהצי׳
יעקב ועשו ונ״׳לרכתבח\<מ״אכי^ .לגדלות שני שהוא מדריגתו הראשונה ולמעלה -זהבן ׳ ״
הרמאים!אין להקב׳׳ח בעולמו אלא י אמית של הלכה tot ובזה יובן.שמית ג ׳ בארות א' למה קרא לי:ם שמות עול
לגה דהוי הוי ״ וצלצרינז א״ש ט .ג' .בארות אלזשיין בפל
ייי׳v -
:׳ לשמשני וכן׳
אלי ׳״*משני וביאור ש׳׳םיבן זזמא ברין שברא כל
י אלם ובכל זמן דלתבתי יעבלתסאת ה ־ .אלטכם דהיינו
׳״׳• י י ״ ,ז ,
וטי המפאר א ע בזה והעולה ג ש ם .ט א ר ר ב א ר צ ה ־ ל ^ :
משם
שימושם ־ להעולםיעזלם הע£י׳ ואנשי עשי׳ עיי
י׳עיישימושם &'.תו עמוי״ת ובזה יובן ט המלה נ ^ ^ ,ב א ר ע ש ק ט
ענף, על ׳יליהם לעסוק בל׳ אמית של הלכה זכו *:תעשקו עמו הכוונה כי עבזדת,ה' גק׳ באר צמ״שפז^ר
> biב * ׳ )נשו יחד כשעוסק בצרל ע ל ז עילם:עשי אלוי שיין בכל ארס ובכל זמן ט׳האדס העומרך בעמדת ה'
?
^ 4ח ל ה ,א ב ק צ ד ח ס ד וי^ה^וזר*׳^»•»-M6rfb< :
ז
־מ״ע דצ״צ בבחיל • ׳ זצ״צ כתילןמוהרש?׳א דהיפילמהד'^ בתי נתתי לאיש שיוכל לפרנס אשתו והיאיאיש שדה או איש
שמתפלל שיהי׳ לדמי׳ תקב״ה מסייעו לבטל הגיזע״כ 5׳*ל גבול ו4ל;צומרפחי ועוצם יריעשהלי החיל הזה שמקדים
דכג^זחר להחפללעל בניםהקב״ה מקבלו דאלז׳כאלאא׳*א לצא׳ילפ^ןולומר שהזא איש זאח״כ עזםקבתולה אז יולד׳
לבטצ־בתפצ׳:הגל׳ר א״פהלר׳יקי׳ הלמנ״סזהנ^לידהתפלל ,נקנה כמפרש בל׳ג דנדה ל£ון נקבה נקיי׳ באה עד יאמרה
ואפיהלאזנענהושכר ועוצשצמהאךלאםלצרישלונניא לנזוכי לא יצבה לה דכתיב נקבה שכרך׳עליי ואתנית זט׳יעו״ש
״׳-״-.״•
w ל ר א ש ו נ ה ו#זריתהלא
ייצן יחשזצתו שצ 9ברא לומר למהני הפלתו נצר הגזר &ברך לכך ר ה ט ך ה ׳ לך אה הקללה לברכה וננ״ל וק׳ייל •
יעקג הי׳ היפך טענת רחל שאמרה ^ולי שצדקה ממני וצ^, פי; לש׳יי יפגעיבמקום 3שט ע״פי 1נ3אר
למשמע לתלי העיכזצ.צשציל' * א שזה איני דצט׳ לא חליי הזכיר הכתיב באיזה . _לא
״
צזניתאעלצלקבמזצא׳ ז ^ צ שזב' אין ׳סברא דלשטל ח ט א !נ*קז&6זא המקזם מז;צמ אהזאהרהמ^זיפגןע;לצ)וךנן
יחל״^׳זעקרה רק משום:קמזל£יומעי^ |^1כ5וכ5וז שיצנוי^* עירשו לשון תפלה זלמדנז ש ח י ק ן ת פ ל ת ^ ט ? $׳ ־&fa
•יעת׳להתקלל ע ל י ^ ו כ ־ ת כ ק ו ׳ ח ר מ צ ^ ^ כ ש א ו א צ נ ^ ש ^ ־ אשמש ה .מ ויבא!השמש לל־למד ששקעה קמה שלאבעזנת&
ועזמ לוכא^גל מצו׳זזדפ׳׳ז היא מ #׳ ע ש צ ^ & y$ < £
ז וי׳^צ לתאצ<| א״ל לרש״י לפרק תיב^ויי&גע זאס״צ-תיצת
נמהרש״ל:ד5ם בזמר להתפלל שיהי׳זלו גצים ה^ב״ה מבטיל * ול*צ דהא ק׳ איך אפשר ללרש תיבה ויפגע לשון .
ה נ ך ושכל הוא על הבחירה לפ! לעונש צשאיצי רוצה לבח^ תפצי $זללמדינו &תיקן תפצת ערטח דא״כ קןה מ ה ק ה ק ^ ,
יכ״תא״כ אדרבה מזכא.לתפלה צריך להת*ןב'5לאל*פ^£ •קנ^׳י• צריש׳תפלתהש־חר טון דקי״ל תפלת ערבית י משעת
^ ^ ו ל מ י ל ^ ח ק ^ א צ ג ר ד ש ^ ה ק ^ טלם^&תמלל ציה
3ת ש י מ פ צ ל ט אפא לא הי׳ ל ו צ נ י S w r f S j ן א א ^ ה ערבית • אך דאי׳ בטא״א ס י יל״י ? ^ ז
והי׳ מוכלת לצתאבל הפלתז׳אט״נגזרהנזל ל א צ ^ ל ש ^ וכלפרש ש 6דגה״כ שלהם היה. *תיקנו לזמר יכאז עינינו
ז
^^אותהמציה»זא^א^^ולמצ^^למ2א צשדה והיו.יראין להתאחר עד זמן הפלת ערביש .ואמרי
*5שכריעזנשא״כאיןזהס13־א שיבשלהגזרע^י תפצ^' <ראועינינז.מעין^תברכז^ונפטרין ל ב י ת ם ,בעוד יום
,
מ ׳^״ 5ז״א%ק׳ ד •י־;־. :׳
ט מ ת ^דזצ^י״שמי משום צהספצצבבה״כמקזם^יזחר ל ס פ ל /
ונבא^יז פסוק1־&5א'ע״ע יי י ס ו ד ^ -צא יעק׳מבאר׳ ^ ל ל > ן ^ ן ל יום וה^נ ביעקב שהגיע ל מ ק ו ם ' ש ה ת פ ל א
וייפגע במקז׳׳ץיל^ ^בע 1י'לךחמצ׳*: :י? א #ו ה א ל צ ל ערבית.בעיר י1ס ואח״כ ילך לדלפי י ־ )ל^-
׳
שםפ>באהשע׳«־f׳עדו^שעל*-.ה^ והספ^ו^רבוא^ ^ ר ^ י י ה ס ד ר זפי׳מדכתיבבמק1םדמוכח דקאיאהר•
לכבר גאמרלמצל׳ןילךפלנהאלם־צ^ל זיצאןילךד 0,
5 (׳ י | * ר י ה 0ת א %ר < צ צ ר ש ויפגגגלשזןתפלק זללמדינז
:
פאן?גז׳ ז ה
ודשו צמד׳זיצאב^האש^יל^ ^ י ?תיק(,תפלת <1רב>ת לבצ״ז לאהיה אפשל לפרש לשזן תפלה?
ז 1
לתתמאיויפגע־^עלשר^כזחז״ללז^ שלימלל *גרטת .דאיך אפשר לזמר שהתפלל 3ע1מ
:
כ י -צ א ה ^ ^ מ ^ « W לאמריגן toהרי^^^V«1יצמי^ם ו
i m
ה*מזאזלרשז^יל^ m*#fi׳ ושאר מ ז ט ק ו ע S
>f
? ^ ? ^ ל ה ז א | א*ששהתפצל גאות• מל\ס א ט ׳ צעוד>.
הזף.ה?נטן^״צ^י׳צ&פר:צעצ צזנרזילהfp»if׳m i*vi
י
*SL2^Sfתאמרמנלן .זה שהיה תפלתו .בעודיו^לזה^
w 3
ה*בזע׳אשלי*ט פה)אשר אינכן עה שהאר^־להקשו׳שם א© ב א ה ^ ^ מ ד ששקעה חמה שלא בעונתה זק״ל
יש
: בןפורת •וסן*
ע ו ד י״ל אטמצילי^ייאכיל^ש ^ צ מ מ ש ו ל צ ; מ י שטנה •ויעחק משה ויחפור באר אחרת וצא רבו עציה
לפתגתיצעיצטהמחשבותיעותוזמתשמצלעשגג^ר רצות חרות זלהעלזתן ^ ^ 4מ » ^ 1 , 3
מ*נ להשכינה־ ציןנצ שפע וברכה מלמעלה להשפיע במג הרחיבה׳ לנו טע ה » T S
^^^^נ^
ת
זכעתנ׳יצ דכתבתיצעיצ ט מ ש מ ע ז ת יצחק ישבי ב ׳ נרויד ^ ר ה ס ^ כ נ ס שמאל בימין שהו* חסל בחי׳
פירושים א' מלת יצחק הוא הפחד והלין ב׳ משמעות & י ל י׳ע לכתבתי במיא טאו׳־פםוק ועבדתם ״
ע ן
״
יצחק ה^א צחוק ושמחה זז^ נמשך מ<ה טזמקבל מ י ן , אי1ר׳ 4ד י ^ ע פ י משצ והוא ינהגנזעלמזח תחצה הולך
בשמחה אזנפטר נ)הפחד ולעשה חשל ושמחה י » ה * ו ב $ £אליו »זח״כ יצך מעצמו ער שחזר צמלריגה ע
־ ויזר*יצחקבאלזההיאבשנא צהיאר׳יצכאשר * ע ל ק י ׳ ^ rmוס׳ ולזה נ״צ צבאריפסיק ויגדצ החיש דצן הצזך
יצחק שהוא צחוק והשמחה גס שהי׳ ב א י ז ה ך א י י ן ק ש ה ו ג ל צ ע ל ט ג ל צ מ א ד לקשה א• וילך הלוך פפצעודגי׳פ
וגם בשנה ההיא היי מלת הלין הקשה מ׳ימ ע י שקבל ה ל י * ג ל ל בפסןק א׳ ונפי' הנ׳׳צ ח״ש ובזה יובן־ ויגלצ האיש תאנ׳
בשמחה נפטר ממלין זימצא־מאה שערים ויברכהו־ה׳ \? y״ הוא גרמתראשון מצל החסד שהי׳ לביו מהזיקבילו דהיינו
עפ״י מיוסר ה£כצ וביאור ע י י רש״י , פן '3 י^קב״ה אח״כ זיצך מענמו עז כי הלך וגדל על מי;ד בל*י׳
יעקב ועשו זנ׳׳יצלבתבת^במיא^יאולג לגרצזת שני שהוא מרריגתו הראשונה וצמעצה זהבן ״
המגלים אין להקלה בעולמי אצא ל׳ אמית שצ הצכה ומיי ובזה יום שמית ג ׳ בארות א' צמה קרא להם שמות עור
וביאור ש^ס־טזומאברו^ברא כל אלי לשמשניוכו' ־ .וצלברינואישט ל ב א ר ו ת אלושיץבפל ^ v
ן
זטהתפארא׳ עבזה יהעזצהמשם .טאררבהרצה לזמ<* אצדיכםלטיצו ^ ^ ד צ מללכתלתיו^בלחםאתה׳
לףוצם^םהע^^נשי^ישימ^ם ש ה ו א ^ *,בארעשקט
י י ׳ - -י י
על;ידיהם לעסוק בדי אמוק של הלכה ז י ״ 5תע ש L £ה כ מ נ ה נ י ע 6ד ת ר \ < באר צמ׳׳שבז^
5
# ' #י ן H׳' $אצז יעק? יעש׳ור? ש ^ ^ _ ^ י ז נ גרומןי
ה *צחק ב^׳'הפחד ודיןשהוא.ילך מעצמו .למלחמת הייצור
,מ עק 3ו ע £ו ב3צא oftאי׳ א ם אפשר ^ ^ \ &ן אח״פ כשחזר למדריגתו הראשון שטי מבתי׳ הח&וד או
ש י ה
עקב בזה גכל^, v ^ ^j J ך ן. ם ^ ן וייצא הראשון ויקראו ש ־
ה ג 3ן י "&יאור pijjjl
ש ע מו
י כ ; / ,ל
י•" זז״ש וירו אוח^ת בעקב עשיש^יא להעלות ע 5 וידואותזת ׳זאח״כיצאאחיז \
0
־ שהיא נ ^ עקב עשו ע״י שיעשה כבן זימא הי׳/גי בעקל עשו • כברכחבתי מזה לעיל :וכעת נ״ל דכ׳ בפענח
כ ; ,
^ ברוך שברא כל אל^ לשמשנ יכנ״ל וז״ש חא.ע& גי שלום ולמעלהקךאו .אותו כ ן זכו׳ יעז״ש ״
קוליע^ י)־יע5ן ^כ;ק ןככ במ׳׳אביאזרש״ם ׳ג6 ^0הגט^לט^רפשזקיהל<ד5תבתי
צרנסת עה״ז עזלם עשי׳ שנקי ילי <גשו שיהי^ח\ 4 וממדבר מתלה וממתנה מ־ןליאל ט :העזשה עצמז כמל5ר
מלאצא^אד׳ ^ ש מ כ ר ר ^ ט ז ס א ת כ ט ^ ך ^ ״ י ^ שהכל לשין ע ל י ו א ז ^ ז ר ה ניתנה לו במחגה\ :זהעני|כי
לרת«;«- צ)3״ א״א־לקייסכל התזדהכ^ע״י שלום זזה שנא־־ה׳עגז ל
א כ ( א ב ר ע מ )
במ״אגיאורמשנההעישה^אחתיוויו׳ י-וביאורפנזוקז
ע'2£ 1
>עסק עה׳׳ב' *וים או) עתה שמג6ר• ולילדי ובנזין לי לחם לאכול ט הצדיק המתפלל ״ ברוהגי אינמיזון ג
1&nyi׳ צ ם א 5ע ה ב אז ויהי ערב ויהי בקר שניהם יום א׳וז״ש ;/
בגשמי יקמלחי׳ אנשי עילם •: • Wכמבוארשםמלתא^.
*$5 ^^קצליקנק׳יצ^וקזחיבמבזארגלדקז^ /ט>ם שבזהנחשב לילה ט1ם ליישימכ^גכורתו^.
מ כן פורת ייוסף
זעאררש^י ותקנא רחל באחותה י!כאה במעשי׳ רטמגימ בס^ צי חלק נמרה של עשו בעסק
^לצי אמרה אצול* שצדקה ממט לאי זכתה צבטס• י נ&ןי' יעקל חהו עטן ועשה -לי מטעמיט שיעשה
י מיסימדוע׳צא התפצלה עצי כמו אבא על אמך אשר מצע עשוי .לכנה בעסק העהיזכד שיהי׳,פטי לעסוק
ממן .פרי בטן אבא צא היה צו בטם־אט יש צי בניס ממן בעסקיהתורא זאז נעשה כסא ויצא מארור לברוך כמו
מנע,זצאממני• וי^להקשות אין תל*׳ התערומו׳ שצא סציעזרע״י שמישו לאברהם וז״ש בעבור תברכןנפשי והבן •4
,-111 . י י •>.־ ״׳ז • -
,התפלל עלי׳* בזה שקנאה במעשי׳ חטובי י שלאחותה זעti במ״אכשמקדי׳ עסק התורה למלאכה עור י^׳ל דכתבתי
למה לאיהתפללי :עצ עצמה כרבקה ועזלחמוהו׳ משובתו הז^ברצה ואם צאו הוא קצצה זזש״הנחצהמובהלי׳ בראשונה
שציעקבזכמישהקשה מהרש״ל דכמהנביאיםההפצצו על ואחריתהצאתירך • וזש׳יהיזיהפוךה׳לףהקללה לברכה ״
אחרים אעפ־י שהי׳ צה׳בניס ע״ש זעוד ק• מאי אמר׳רחל .יבזה'יובן יעקב-ועשו האמורים בפרשה צהקדם בחי׳ קול
4יוצי שצדקה ממני וכו׳הא בט היי ומזוני צא1בזכזת׳ תציא .יעקב לילי עשו • וז״שיוידז אוחזת בעקב עשו מה שאנשי'
מיצתא אלא במזצ׳ווי"צ דכתבתי במי׳א על מה שהקשיתי דלרי .החומר אנשיי עשי׳* עמ« בעקק-זםוף היא עסק התורה היה׳
י
רש״י ומוהלש?א אהדדי וחמתי לחל׳דהיכי שבא להאד׳עומן \< #עושה מזה ע>קי להקדימו•; זז״ש הקזל קיל יעקב׳
^ • -׳ « ׳ -י »-1 ..י»*ו "r.w6iיש6י^ דוגי י«י־.ד vfr« ,nn
l
c
זצ״צכתירזמוהרש״אדהיכידמהד^ בתי נתתי לאיש שיוכל לפרנס אשתו יהיאאיש שדהאו איש •מ״עדצ״צבבחיל׳
גבור חייילילומרכחי ועוצם' ידי יעשה לי החיל הזה שמקדים שמתפלל שיהי' לויבני׳ הקב״ה מסייעו לבטל הגיוע״כ צי׳ל
דכשבזחר להתפלל על בנים הקב״ה מקבלו דאצ״ב אלא א״א לצא׳ לפרנסתו לומר שהוא איש ואח״כ עזסקבתזלה אז יולד״
,נקבה כמפורש בל׳ג מלה' ל&זן נקבה נקי׳ באה עד לאמרה לבטל בתפצ׳ הג/״ד א״פהלר׳יקי הרמנ״םזהני׳ל דהתפלל
לגזוכי לא יהבה לה דכחיב נקבה שכרך עלי ואתנה וכוייעז״ש זאפ״ה לא נענה ושכר ועוצשצמהאךלאםכבריש צו בטא
ועונש אין !פפי׳רש׳יי והיינ\כנ״ל נחל׳מבוהלתצראשונהזאחריתהלא ויצא ילי המצוה של פ״ו לבל״ה שזב אין לו
9בדא לומר למהני חפצתי נגל הגזר)בזה יזצן לתשובתו ש5 תברך לכך ויהפוך ה׳ לך אח הקללה לברכה זכנ״ל וק׳׳ל ״
פירש״ירפגעבמקום יעקב הי׳ היפן טענת רחל שאמרה אלזלי שצלקה ממני וכו^ פ^ט ע״פ 1נ3אר
למשמע לתלי העיסצבשגיל׳ לזי׳א שזה אינו לבני׳ לא תלי הזכיר הכתוב באיזה ;לא
נזכזתא׳כלל לק במזצא וא״צ שזב אין סברא לצשביל ח ט ^ ^קז& 6זא המקום מזי׳ צמ׳׳יא הוא הר המ1רי׳ ויפג*ע לביתזנז
יחלאי׳־עקרה רקמשזםהמזל־יזמעתהאיןנןוכ^תשיצטל5 >נירש 1לשון תפלה ולמדנו שתיקן תפלת.ערבית וכו׳ ט בא
<עק'לההפלל עלי׳זכ״ת כקו׳ חרמב״ם־ f^3שהוא ב3זרש? השמש ה0ל ויבא השמש מלמד ששקעה חמה שלא בעונתה
ועזנש ל<כאעל מצו׳זז דפ״ז היא מ^׳עישצתור׳ ז ^ י נ ז די״צ וייע דתאצל; א״ל לרש׳יי לפרק תיבת״-ויפגע זאח״כיתיב־ת
מ 4
במהרש״לדאםבוחר להתעללשיהי׳ללז בצים ה?ב׳׳המבטצ ונ ל דהא ק׳ איך אפשר לצדש תיבת ויפגע לשון צנ3קוכ
מפלא וללמדיכו &תיקז תפלת ערב׳ית ראיכ ר^ה מה^הקק^ .הגזר ושכל הוא על הבחירה יפן לעונש צשאיצז רוצה לבחו*
וכ״תא״כאדרבהמזכ^לתפלה צריךלהת#צ לאצ׳>פהדר£ בטשיתפלחהשחר טון דקי״ל תפלת ערבית משעת'
$״ה ואכן ל ל שש?עה^ל^ חמה-ב׳שעוק .קורםוחוא אתפלל קו׳כנ״ל כמ׳׳שלעיצ ביצחק ורבק׳לזהאמר דשאט תתנמשהי׳
ברין שיתפלל ט אבא לא הי׳ לי בט׳ זלאיקימזהמ^העדי^ !איך אלשר נ1היה ערבית ״ אך דאי׳ בטאיימ סי׳ רל״ו בענין
לזמר. .יראו עינינו זמפרש שם ״לבה״כ שלהם היה והי׳ מוכרת צצתלןבל תפלתו אפי׳ בגזר ה^זד דאל^כ ליכישכר לתיקנו . .
W | ; w״ w
ועזנש על אזהה מצזה משא״כ אט*ש לי 3ני 6ובל״ה ליכא' בשדה והיו יראין להתאחר עד זמן תפלת ערבית .ןאמר*
£ז$שכרזעזנשא״כאיןזהס3לא שיבוטל הגזר ע״י תפלל *ראן עינינו מעיןי״ח גרסת ונפטרין לביתם ,בעור יזם
מכזחקןיהצ״צדז״אודו׳יק* !גדול י*ו״ש הרי משים להתפלל בבה״כ מקום מיזחר לחפצי
ד > ז<צאיעק׳מ5אר ו ס ^אפצלין בעוד יום זה״נבי^קב שהגיע למקום שהתפללה | 3ב א ף י פםןקי וי5א ״צ
ע
ז
ל*לה וא <:א*ש ,להתפלל נאזת* מלעם אט׳ צעול> השמש ואיך דרשו חיל על ^ק^ת Wושאר הסץיקד׳ ער
ז
תאמרמנלן.זהשהיהתפלתו.בעזריוםל;ה^ הזף.העטן־ו$״צ[דאי׳בספרצעצ'העקידהצפ^ צ5לי׳ב?גנין
ה^נזע׳אשל י*נז פה)אשר איננו פה שהארץלהקשז׳שפ א© w־ כי בא ה^זמש מלמד ששקעה חמה שלא נעזנתהזא״ל
v
יש
בן spy t m
.עמלי שם הרחמים ו ל א ״ ש נ ן ^ ש ה י א א Wזהי' ר ' ל י ׳ מ ממש בשבועה זו וביאר׳הענין עפ״י משל אי שזי י ענל
^משנ׳דאבוכצ^ק״׳ ,.גאמן צמצן יעשה גה^ציסי^ מניו נבכי בניו שנעשושרים י
ונשבר צבו ואף'אם יעשיר אח״כ נבר הורגל כהכנעה וכוי ' עציהן והחריבו עדהן וה^נה אזגזן בין .העמים וציגיש
< יעו״ש ובזה יובן אם יהי׳ אצליס עמדי ר״ל אף מ י ה י ׳ מ ל מ * .וקום להם לטעון נגלי.המנן כצום כי .ע מ ו רעי :לעצמן
׳הדן שוצט בי בנםיון העוני זמ״מ ושממי בדרך הזה שצ וכוי יעז״ש ייוה״נהותמוםר צכ^ אדם.״:. ,ובזה יובן שאמר
•תשוב ה הנ״ל דכתיב יורה תטאים בדרך זנק׳ תשובה לדל * ויצא יעקב ר״צ שיצא מעולמו עד שנקרא בשם י*נקב מבאי
׳וכ״כ האצשיך ושמרני שאזכצ נעמוד בנשייזן הזה שנא י ע י ו ר ־ * שבע מבארה שגשבזעה שמשביעין האדם קורם צאתזצאזי׳
?
יהעוניאותיעצ דעתקזציזאז זהי׳ה׳ציצאצריס ש י ה י ׳ \' עה״זע׳ משיר\,צליק זיהי׳עבד נאמן צמצך כדי שיחי'
•ההרגצנצ כך שאף אם יתנהג עמי במדתרחמים ש<ה^צ >
י .ויאריך ימים על ממשלתו והוא צא כן,עשהרק וילך שפנה
.עושר אתנהג• בטבעי המורגל כ״כ כמובתדת אללי׳ 'צהש״י עורף ולא פנים הנקרא וילך כמ״ש על פסוק הלךילך
.דין שזהו מעש מעטן המקיים התורה מעוני סופת ל ק י י ^ ד ",ובכה וגו׳ ומיל שעין א״ע מלהיות עבד .מלכו של עולם
;
מעזשרוק״צ• בפסזק!ידר יעקבנלר צאמראם י *
ד י מיד הגיע חרנה שפגע בוחרון . .אף&ל מקום כנז'במשל
•אצרי׳ עמדי ושמרני בדרן הזה אשר אנכי הולך וגו׳ זשבלזי י,הלצ מיד וישגע במקום,וכצ פירושים שצ .ויפגע אמת
,
בשלום אל בית אבי והי׳ ה׳ צי צאלךס ו ג ר י והרזשיא ;לשוןתפלה ולשון חזרה.דיהיב דעתי למהדר לחזור
'מפורסמת רהל^ל אם יהי׳ הוי :עמדי שהוא רחמים א ל ד י מ י בתשובה ופגע במקום של עולם כי הויה' בהבאת גי׳ מקום
־הוא דין וביותר אח׳׳כיאמר יהי'יי'לי לאלליסאיפכא רצ׳2 ,ולקנןהואבהסתי־תפטם אחר שחטא ומרד נגל׳מריוילן
;והיייאצדים לי להזי/שיהפן הדין לרחמים ״ וגם'לשוו \ - ^ .כ י הגלות דומה ללילה וגקהר5ןעיס ־ העה״זלומה
V
לדייק שהוא מיותר • ונ׳׳צ דאי׳ בטונת מוסף יהיר iי ללילה במחשך מעשיהם הריעים^ה״נ .כןשהלךבחשך
השעיר המשתלח שדחפו אותו ע״י שם ב״פאלדיס H? t, מקרא ציצה כי בא השמש זר״למחמת שבא לו הרהורי
.עם י ׳ אותיותיו גי׳ יעקב והוא מן ב׳ תקויט ד י מ א ד ! ^ *מזגהשהוא אזרך<שמש״ אז הרגיש בעצמו כי שקעה לו ז
Xכיה |י
^^«W ) : : f o t f v %Vי יי*״**m
ת .־ .לפהל^% ־* י• י ~ *״•״ •>•«-
1
וכן ? 5 ^ ^ .נ ו זה פעמים שבנו ובשני וצו׳ וה״צ כשאלם עצמו צזרבא מרבנן היא ירא מחכמים יולאת החכמה ש ש « '
, :
-מאהצה״' זהנהלרשו3ש׳ סז3ןהר3קזכיאפשרזכו^/ סוטאהותקעזכ^יזר^ו^עשה:שעויאשר^ליקיםיסאו ;
^ * ל ^ ל ש ן ן נ ר הד^' ,״* ^ י י
. , . דהשמיםשה*,תיע^ ־ל^וןבתומילהגיע^ אילמהיראהי ^זא״מלצק
>rv
י
והפחלמשא״כקזלסלזא^^ ״• ...וילריע^נדילאמר׳ .זו!נ ה^אנשי המוני עם ה נ ק צ מ ו \ ל ת ״ ח מיראה^כ•
ע מר
<!4׳כ גם בהש״י היא למינק י ה א ם יר\׳ אלדה :עמלי ׳1שמלצ< בלקי,־הזה זגוייז מ־אצ^ א״א
^ 1א מ י ה י ׳ ד ^ ; ש מ נ מ ^ א ז ה • וצנהלמינ^ימ/האנ״צ א:נקיא 3b
מאי ־• בן פוחז יוסן* .׳
״ ,־ י • • • • • * ,
,
׳ מקרבנפשזתהמןניעם״וגזהנבארמשנהבקלישיןמתיימ * *כצילהמשיךבתוכוימפעצמטה זכו׳ ״ ובזה יובן ויצא
י אדם עם אמו ועם בתו בקירוב בשר וכוי /ר ״ ל אדם מצד • יעקב מבאר שבע זילךחרנה דקשה צ״צעבארשבע הצ״ל
";שלק׳ ארםשהוא יותרשלימות 'מתואר איש גבר אמש 'וילךיעקבחרנהלכןביארואמר זש״הע״כ יעזוב איש את
ר והטעם דאי׳ ?שמשפרקו' זיבמווןאר״אכלאדםשאין לר 'אביוזאמו ודבר באשת! והטמהכיבאר .שבע היא בינה
3
יי .אשה אילו ארם שנא" זכר ולקבה בראם ייקלא אידשמם ארם '. .כמבואר גל^תפ׳ ויצא ולוי יעז״ש ״ והוא עולם המחשבה
;
וכזי זז צארתי בכתבי במ״אכי בחיבור אנשי חזמרשנק' *וילד חרנהכי חרן״ג״פ אלדיס כי״אלדסגי׳ הטבע שהיא
״ אשהאל אנשי צזךהשגק׳א״ש בחיבור שניהם יחדנקי אדם י .ימנכזת שניך אשתו וזהו ודבק באשתו שהואמעשה דהיזנו
יי 'וכשאינו בגיבור עמהם לה נקי אדם ונקי מחצית השקל וצו״ •ירבור׳והטעם שיצא מעולם,העליון עוצם המחשבה שנקי
•י י לכן בתיי ארם השלם מצד עצמו הזאמחייחרעם אמו *באר שבע וילך חרגה עולם המעשה שהוא דבורטע״י
לקיים מש׳יה איש אעז זאפיז שהוא אזהרה לאנשי הצורה ״ הדלור ויפגע צמקוםפגע בו י׳׳ת שנק׳ מקום גם׳כי ,וילן
־ליראה פנימית שהיא מאהבה בחי׳ אמו כנילמ׳׳ממיצר שם כי בא,השמש אינו יכול לטהר מחשבתזמשא״כ במחשבי .
־ ־ ־ זולתו צרין להתייחד ג״כ ולהתחבר עם בתיו שהם המוני :בלא דבזרזכן׳ זכנ״ל • וגם לענין תפלה הלן מבאר שפגנ
#
וילןחרנהזביאר טעם הדבר זיחלוםזהנתסזלם מיצב ארצ עם כמו שדרשו בש״ס לקחה מרדכילו ,לצתא״תלבתאלא
לבית זו אשתו וכו׳ והייכו גג״ייראת -מעונש שהיא מדריגת .וראשו מגיע השמימהזהנהמלאט.אלדים עולים זיורדם בו
זצחצצענחרזאכי מזלם גי׳ קוצ׳זכז׳ יעז״ס• י גם כתב יי' אנשי המוני עם כי ע״ייראה זו יזכל לקרבן להש״י משא״כ
י ו י י ר א ה פנימית׳כעו ששמעתי הלצה אק אומרים בפני שילל גי* מגנו) חהשיין לזה כי לכן צריך חפלה קזלזדבזר
.המת אלא דברים שלמת זכז*זדפח״ח;ז?3ה יזב{ ויצא יעקב .כרי לעשות כלי להמשיך בתוכו שפע וממץח״ש •וקלה,
1
מבתי׳ באר שבע מבחי׳ יראה פנימיות וילן הרנה לבתי" מלאט אלדים עולים' 'מקיל תפלתן להמשין שפע וממון
לאה חיצונית מחמת יראת .העונש זחרזן אף המקים׳ י בתוך הליוז״ש ויורדיםבז בתוך.הכלי שהוא הדבןרלהמשיך
:
והטעם ביאר בזוהר זש״ה^ע״כ יעזוב אישאתאביזזאת מהשפעזהבך עורי״לזנבארפסזק־הידעתם אתלבןב}
אמו הוא בחי /יראה פנימית מאהבה ודבק באשתו ביראה *לאור זיצממידענו והקשה פעפתרזאדהל״׳ל הידעתם .את
חיצונית שהיא יראת העונש שהוא במלכות שנק׳ אשתו .־לבן׳ בן בתואל• ואגב נבאר פסוק למה נחבאת לבמת
י ובתי׳ המוני עם שנק׳ אשתו של אנשי הצורה כדי להתחבר יתגנב אותי והוא תמוה נחבאת לברוח הוא כפל גס ׳ זתגנב
;
*־עמהן ע״י ילאה .זזלהעלוחן ואז יצא ממלריגות איש זבא לבבי הל׳׳ל מאי זתגנב אותי י זליל לכתבתי במ״א ״ דיש ל
*־לבתי׳ אלם צליל זהבןזבזה יובן ויאמר לתם מאין אחם .הוגי אנשים א׳ עזבד ה׳ ע״י מלחמת היצה׳^ר ןז״ש לא דבלה
מאיזה מדריגה אתם אםמבחי׳ יראה פנימיתישהם' • ג״ תולהאלא כנגד היצה״רבחי/ב' עובד השי״תעם היצה״ד
כצזלע6:ו.הנ«מבתי׳ 'וזהושאמרזא^ חכם הלומד מכל,ארשזגס׳יכחבתי 'ראשונות שבעשר סטווי; שנק׳ אין
"יראתחי^זלת5נמ'חרזן נדשידעאיזהמזםריאמרלהם ימזהצטאורץומ־ישיעשהמן נבללבן וטי- *: .והנהנחור
:
ךץלצחיג זקראת אלי׳ לשלום זכ׳ רמ״א שסיוקו׳ וה״נ נך לבן גרחי זכי י זלפ ז הי׳ ראוי שיהי׳ לבן מ א אל-הקדושה
/ן
;
^ ,ש ל ו ס והבן * ^זדי״ל ביאור הנ״ל ע״כ יעזוב וט׳ • וע״ט נשאר ברשצגותו וליל דנתבתי^״א;:טאזר,הרמב״פ
י והעצין ריש ב׳ סזגזם ביןבעסק התזרה בין בעסק.התפלה־ איןהאשהימתקדשרן אלאי-לרצונה ןכןי ^,־';' והעולה מש©
!
אליבא מתוך הא^הגלזלהלאוי להתלהב יזתלזגיאר^• לוציס להתחצר־עמו אז נשאר החיות.שצו..אצצ •הצדיק.
;
W׳מדריגהעליזנהא״אשיהי׳קייםכייהחיז׳ רצז׳־זש^ ־ מהו'שאמר חיו,מן׳ האנשים ז כ ו ׳ .. .ובזה l-pv
למה נחבאת יי לברוח ר״צ מזה/שנשאתי ומ1תרת משא׳^דלג׳זכףיןר^נכן מכתבתי'במ״אשהקשזיעל
מעשיך .שלא הגלת לי שאחה משתמש במצתי ה^דגטמצהפםקאםאכצשלאבכזזנ׳יצאלמצראץ־
מדתי כא . ? .ריצותכוזנהץגטשזפר פםקתקעשלא בכוונה צא יצא
•tpi trite- כן
1
גילשזןפגיעה ובלבול ׳המחשצה בשלת התפלה ״ '- מלת לבן כ ד *אתחבר עמו לתיותכםא זה לזה אלא ודאי
ר״ל האיות שלי מצגש ׳•זהטעםטויצן שם שזר השינה זהגצזת^ןח מאבניהמקו&ו ^1תן צברות ממני וגנבת אותי
נמו חיו מן האנדים הנ״ל ותבן י ובזה יובן ויצא יעקב שהםאותיות ־ והתיבות שנקרא #צ י . £־ צמ״)5לס יזישם
)׳ 4
מבאר£tofcהזא מדריגה מציונה צלל וילך תרנה לעשות מראשותיו פי׳ רש״יעשאן כמין מייבאביבצרא^ מפגי
י
צנן ־ מיזתדעזת זכו׳ י יר^ונהשה5ןהנ}חשטתרעות שכל ־ !4חר1ן שהוא היצה״ר• שצק' כבצ לעשות מזה צפן
וי<^ע צמקזם שהתצצצ צ ^ ׳ י ט & ג)ס צ1כ» כמ? מחשבה הוא־קומ* :שלימה התחילו י מריבות המחשבות
^ מ ע ת י ביאור פ&ןק על ^את יתצלל כל אסיל אלי)־ לק לעותעםמחשצות קדוש*ת לבלבל מחשבתו צתפלחו וחז י
־ בלילה כשהיה צבחי׳ הגלות לא הי׳'יכוצ לעשותן אבן אחת ׳• לשנוף מים רבים אליו לא׳יגיע! ונו׳ והצן ״
להיינ 1לתקן המחשבה לגגה זלהעלותה ט הי׳ בבחי׳ ציצה ©ד וכצציםגד1ליםלעבודתה' ^.ע״צ jg
ושינה מש<7׳נאח׳׳כ)ישכםבבזקושפנה בחי׳הקטנזתובא., יעקצ מבאר שבע וגו׳ ויצא 1
׳ ו י פ ג ע צמק^ויצן^ם וגו׳״ >יקח מאבני המקוש ויןןם ,בחיי הגלצותא* ר \ לעאו צצוצת ׳ועשאןאבן תחת שידע
י
*גראשותיו *גו׳ ויחלום זהצהשיזצם מוצב ארצה וראשו מגיע לתקן המחשבה רמה וצהעצותה שזה מבוקשה ואז נעקת י
השמימה והנה מצאני אלפיים עולים ויורדים צו ״ -והצה •י הכלאחדזתא׳משא״צבתחלה כשהי'בסול שינה וקטגות
י
ויחלום והנה סוצם מוצ $ארצה וראשו וייקז יעקב משנתו ויאמר אכן י ו^צות • י d׳ נצב עציז זג(׳ .״,
מגיע השמימה םזלם הם אותיות התור $והתפלה שצז^ל יש ה׳ במקום הזיה זאגט לא ידעתי זגז׳ זישכם יעקב גבקך
>יקח אל 1י£אבן אשר שם מראשותיו• ופי׳רש״י ז״יפצע צזולם לקשר נשמתו זצעלזתע׳יי האותיות כ י ג ו ף ה א ו ת י ^
.לשון תפלה וישם מראשותיו שירא מפני חיות רעות התחילו ^זצב ארצה בגשמי וראשו ; להיינ( הכיזנג* של האותיות
מגיעה?£מי^ה עלצמעצהללגעצה .זהנהמצאטאצקים מטצזת זז את זז ופז׳ .עשאן הקב׳׳ה אבן אתת שנא׳ זיקת
ט האלם תכלית בטאו ת? ״ ל ע ן ז ו י * ואנכי שהם פלג בגי אלם את האבן עוצים ויורדים בו עוציס חחצה זכו׳ ״
צא ידעתי• שאם ידעתילא ישנקי!כז׳ והס^ק1תרצז זיבזאלו
וצש׳׳םדחזצין*ה(5שה_כאיבמאבני זכלףב ממילא״
ויקח אתהאצן1משני וכוי • זהקשו הטם׳ומאיקז׳דצמא לקח
; עזליםיויזיייצן נ*יכזצ צ ה י & ׳ אבן א׳ מאבצי המאים י 1ל״צ ליטאר הכל בחידא מחתה י אחרי מוא יע^׳ש •־
1
צשמקו ע*י האותיות לעלות על ל^עצה למעלה ]yo 3ל האומר תהלה לדור ג״פ בכל יוש מזגטח ל1 ו־אי'
,זבהיפן שכתבתי ביאורפתור! תמלט צל נעצןן וכו׳ ויש להבין טעם זק ,למהיזצה ^הואבןעה״בי
ע״י פני׳ חיצונית יורדים בז במ1שכמצתי צמ״אמשצ לשכר זרן עבור זה וגמלתי בשם הגאז! מוהר״א מבראד
האותיות לציני מלכיעישטעזב^ן•א" ; /to״ ע> 1י״ל ולאיותרשאינושוגה בשב*ל * bjtortצ ו אומר
עולים ויורלים בז ע״ר שאמרו בש׳ים לעירזבין מטפס ועול׳ חםרז( צז^ה וצו׳ זלפח׳יא ,ויש להבי] מר\בנן ששונה
^ מ ה פעמים קדי שיכויך V'DIדבתצתי לעיל .דשמעתי -תחלה מטפס ויורד וכי הר1ס׳ לאיינ1כמה פעמיסזכר י י
t
4 1
ה׳ זכו' < fjע*ב ^ני ישינה בגלותא וכו* אצי ישילה אני שניה
:
*זל י ל ויהצזם ו מ ה ״
t ולעשיותאבן אחת זהבן י " . ,ולדברינו א״ש .ט כאשר אט ישינה דהיינו יעז^
שהחיזתרצזא שצם מזצצ אדצון וראשזמגיע השמימר\והגה מצאט אלקים * גגלותאדה^ובימיהקטטחשלהאלם
* ושוב שהגשמה ד\א בגלות אצל הי3הץבסזד ותגל מלגלותיו עולים ויורדם ב» ״> ,.שמעקיב?ןם שפר מגצה ע מ ק ו ת
;
זיזתרמפניחמחן י ט 6לם גי״ ממזן כי ע״י <*מ*ל מעז( גם ה צ ד £ 6 #נ ^ « ותשכבאזאנישניהשחוזרזשונה.ב'פ
צהלין#־מת היה בגלות לא היה צריך 'לשנות 'מלאטאצקיםעזליםדזרר>םבו\\ מזונה ט אם
"שהיה מאמין במציאותו ו,ת' יצית *!תר ^צוי׳מיניה
p»• mוי'$א יעקב ,מבאר שבע^וילך הרנה י נתב
» $ד יט י ט דכתיב ע׳*כ יעזוב איש אתאביז זאתיא^ז :
י ולבקבאשלןו
f
והוא תמוהו מה עני( /הלזה מעשר שט פ׳יגיהלשםת בכויות בקודש זנ*%ת^חזל חוכי •
קול$
to31^1^^^^y»^b', תוכן זפאןח^לקלש 3טמח.ב£ול קול£ וגגותיהן תזל ־ 6Wiשהוא
וגגותיהן מול בנויזת?,קז7־ש ופתוחותלי!ודמ זלחולתוקי בתי/גדל<ת מ י ש ב » וילד ח מ ה שהוא בחינות
י
1
הקטטה סזי^ג״ אלקי^גי ppאז יעזוב איש ,את אביו וא ת ; -וגגוחיה{ ממג^הקזלש זלקןל׳קול?! מכלגל החול ולחיל Jb
ז
ישד^5
*5
תחלה2״ם לברצזת נכנתו; מצמי',
י אמז שהם המחשבות שלא ־*י״ חזזר׳ושזנא בשב^ל ׳£באר משכה זן נצא׳׳
ז
שיסיזן כזונה,זמחשבה יין ש^דבק בא^ןז שהם^אזתיוח ;'ואמרו אלונינז אמלך עמן ישראל ,צריטן צ ר נ כ ^ א ^
ז כ : ו
שנק׳ נפש מטעם הנ״ל זהבד ״ ף פ נ ע 3מ ק ן ם < ) 5ז ן . ,ל ה ם ל ל ץ ה ת פ ל ' %זהמזהאמרזלז א??ק מזמשבי>
. ־ . A _ . > l ^ ^ . ^ , j י ניפגע מוגל ל מגמעזת^לשון תפלה כ?7־שתתז״ציהל^ל
מב p. Vפורת epv
;
הברכות משא*כבלי*; 1מזשהנ״לנשאר בבחי׳החזמ׳ש:ר *מ״א ^םנתג״ל ונבאר פמזק ויאהנ יצחק את עשו כי
5יר בפיו ורבקה אומת את יעקב• יש לתמוהו ענ יצאק מצל הקליפה שנק׳ ארור ואז לא יוכל לקלל הכינות ט אין
ב י נ ז
ארור מלבין בברוך והבן ״ ובזה <זבן ifcהג״ל עמן ישצלול וטלא ייע ע״י רוח הקולש ששורה עציו למיל א
מעשה עשו הרעים ואיך אהב את הרשע ושנא את יעקב צריכין פרנסא זה בגשמי חה ברוחני וכמו שהות בכללות
הצליקמלקאמרזרבקה אוהבתאתיעקב מממעאבצלא' אנשי החומר זאנשי הצורה כך הוא בפרטות באלםא׳^יכין
פרנסה החומר זהצזלה זה בגשמי זזה בלזחט והשיבם שפיך יצאק ״ זע*ר בענין הברכות שצ עשז אמר צו יצמקשיעשיה
לי עשו מטעמים ואז יברך אותו מה עט! אכילה צקבל לכו והתפרנסו זה מזיה ט ע״י אלצה ישתיישצ החימר יש
•!!ברכות עי״ /י ועזר שאמר אנכי עשו בכורך זכי חי׳ו דיבר גייחא ושביתה צהצורה פי בטוצז שצ תורה זה הוא יסודו 1י
שקרבפיו ״ וגם האיך נכתב בתורה דבר שקר ולרשת חז׳״צ יטצ אח׳^צהתצה :יותר בעשק הןזרה והתפצה א״כ ע״י
ידוע •ונ״לדההב בעל עקידה שתפצית בריאת הארס הפרנסה שצהגשומיי אז יש פרנסאנאנשמה ב ר ו ח נ י ו ת
!
*קזמרזבצורה כדי שיעשה מן החומר צורה ועי״ו נעשה איפכחצאשר משמש הגשמי צהרוחני ע״י השמוש
^קב׳יה יתיר בתחתונים כמו \ שהוא מיוחד בעציוניסוכז' יתערנם זה החומר.שנעשה מחימר צזרה זא׳׳ש יתפרנסו
יעז״ש שהאריך בזה * והנה בסוג החומר שייגשה אותו צורה זה מזה והבן • ואנה י £בחי׳ ג׳ סוגי אנשים א׳ ©ג הנ״ל
• *ש בזה ב׳ בחי׳ א' שי<*שה חומר צורה ממש כמ״ש בביאור בחי׳עשו הג?ל שישמש בחומר לצורכי הצזיה סוג ב׳ שעוסק
פסוק ואברהם ושרה זקנים באים בימים חרצ צהיזת צשרה בתורת ובעבודת ד'&היא צרכי הנשמהזתצצית .כוונתו
ארח כנשים עפ״י מ״ש הדמ״בן בב^ור פסזקאצתהמנזת "שעי״זית! צו פלנסלצצורך חימר גופו ,וכע^ש מזה צעינ^׳
אשר יעשה אזחס חלם וחי בהס שניתןלכצ אי החיית שבזחר הוא סוג נינונ* שעוסק בגשמי הוא צצוי־ך הגשמי וכשעזסק
גו זכו׳ יע1״ש • בחי׳ ב' להקשה הרמב״ם על ש״& שאמרו ברוחני הוא לצורך הרוחני ובזה יוכן מ^נה הנ׳׳צ שיש בו [ג'
׳אין לו צהקב״ה בעולמו אצא ד׳׳א של הלכה שהחוש מכחישו בפות מעין ג' סוצי אנשים הנייצ ־ והוא הצשסת בנויות
וכ׳ יעז״ש שהאריך בזה ״ והעולהמתלזצו שס כי אכלית בקודש ופתואית לחיל תוכו חול וגגותיהן קידש ׳ כי נודע
כל בריאת העולם וכל אשר בו כדי שיהי י זה פנוי צישב כי האדם נקי ציכל ה׳ כמ׳יש רנל׳א בביאור פסוק ועשו לי
ו*ה היא ג״כ מקרש בשכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם זכו׳ י בד׳ אמית של הלכה כתבתי מזה במי׳א ״
%
עני( בן זימא £אמר ברוך ברא כל אלו לשמשני כתבתי d£יעז״ש והלשכות הבנויות בתוכו הם כלים להוציא הדיבור
יטעם הדבר וכעת כיל .להרחיב המצין יזתרדכתבתיכי ^ז״שהלשטת שבדיות לקדש שהיא הדבור לעסק התורה
״
החיות רצזא ושוב וע י עסק צרכי החומר בגשמי צענין ותצצה הבנויות בקדושה ״ לפתוחות לחזלשפתח פחזח \ו
י אטלהזשתי׳זכיוצא בז אז יש נייחא זשביתה^להצזרה!נתחזק שיצא לעסוק בחול לצרכי הגוף בעסק הפרנסה ועי״ז pv
• הצורה יותר להתלהב עי׳׳ז ברזחני בצרכי הנשמה זהצזלה צייאא זשבית^ .להצשמה שתוכל להתלהב בתזךתו ובעבודתו
וכמו שיש בשי׳ זו לכך;גם שתזכו גק׳ חזל מ״מ גגותיהן שהיא המחשבה שהיא ואז ׳נעשה עסק החומר ג״כ צורה ״
למעלה קזרש ונעשה הכל קודצ! הרי בחי׳ א׳ בחי׳ ב׳ בכויות צפרטות אדם א׳ שיש גו חומר וצורה ועי״ז שמשמש החומר
בחול).פתוחות לקודש שעיקר בנין תורתו ותפלתו &P •להצורה נעשה החומר צוק־הכךבבלל הנגולם יא אכ^י
החומר ואנשי הצורה וכאשר אנשי החומר עזסקיןבצולך פתיחות לקודש כדי שע״יי rapזתפצתזיתצזלז פמסה
•-פרנסת אנשי הצירה אז נעשה ג׳׳כהחזמר ^זר*״\זזהטעם לגופו שהוא חזצ לכך צם שתיכן קודש שעיקר עםקיז בתורה
'אליעזר עבד אצרהם שיצא מכלל ארור לצלל ברוך לפי שהיי זתטלישהיא קזלש מ״מ גגותיהן חול מאחר שעיקר מחשבתו
•משמשלאצלהס שהוא בחי׳ הנשמה שנק׳ ברזך^הואמצד 'היא.ל^רך.חול נעשה הכל חול •י• בחי׳ג׳בנוית׳בקזלש
ובאול,ופה'וחות לקודש זצחולר״ל כשעוסק בקדושה בקורת הקדושה לכך החומר שנקרא כנען גם שהוא מצד הקליפה
ישנקיארור מ״מ לפי ש£ימש לאברהם געשה החימר צזרה (באפילה פתזאות לקדושה זצשעוסק בחול לצודך העוה*!
#זרך פרנסת גיפו הס פתוחות לחול לכך ממגד.הקודש זלכך יצא מכלל ארור לכלל בחך בין בכלל בין בפלש
ן ל׳ל • זטה יובן פסוק)יאהב יצחק אתי עשו רצה לקרב 'ולקודש קודש מצגיגל הח*ל ולחול חול והבן ..ובזה יובן אלה כ
יש לתמוהו וכי לא .י החומר,ראשן מגועהשמימהאיצו אנשי הצורה ומצאכי רש״י שאם ידעתי לא ישנתי ־וכר י
אצקים שהם הת׳יחאינסעזמדן עצ מדריגה אחת רק עולי׳ ירע יעקב אפינו כחד האמת כי מלא כל הארץצמלז לית
אקדפצוימינ•׳־ לנאר1י נ״ללכארתמלה פשוק נישא ׳^רליםבו בםינתאנשיהחומר כדאי׳ בש׳׳סהעמידני על <
יעקב רגליו וילך ארצה מ י קדם וגז׳ ויש׳צהקשז׳ להצ״צ וילד ' Uאתת זכז׳ והשיבו מה ל א י לך וכו׳ כתבתי מזה במ״א
סנ
ארצה כני קדם ל״ל וישא יעקנ רגליו ונ״יל לכתנתי במ״א ורינצב עליז לשמרו מסככה הכילי והבטיחו הארז שהם
מי ג ׳ בחי:בעני? עכודת ה׳ א" אחיד וקדם צרתני צקשר י * ש י החומר אשר אתה שזככ עציה דייקי! בסבתה
£ ^ ^מתעםהגלצזת ב׳אםיודע^אבמדדגזתזכי^
^ ש נ א ׳ ל א ^ י ו ב ^ א
זבזהמב מ״ש כזוהר ׳^^nJ׳ m.^,י ובזה יזבן^ו שח !*!נכי צא ידעתי שאם ידעתי צא ישנתי•
זאמזשיצאמבארשכע^ק S ^ ^ X ' ^ ^ ^ ^ ^m ^
^ מ ל ש כ א ׳ ו י צ ן מ מ ה כדישיתח^ ^ ^ i S ^ S ^
ונבאדפסיקייאמר לתם • ^ > ^ t ^ ^ Sעמקםזצהעצזתן<. 0 ניז^ צ ז ת ה ע ז צ ם
* * 1 ^ 1 -? 1יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחר /אנחנו זגז׳ הן עול ; ח
ה ע ם אשר אנכימי?י
י
ר ב ש נ ש א ז ר
בגלות מצרים וגאולתם כן יהיו בגצות־אחיזן גאולתם כי ?עבודת ה׳ א״כ יש ה׳ גם במקום הזה בבחי׳ השינה וזהו
מה שהי׳ הוא שיהיה • שיש ג״כ ק׳ןגאולהעצ פי הטבע וקץ ואנכי לא ידעתי והבן
• .י למעלה מהטבע הכל לפי בחירת אנשי הדור וכו׳ • יעקב ויצא מוסר ' א ו ^ ל ע׳יפי רמז
v
ובזה יובן ויאמר.להם יעקב אחי מאין אקם ' ט נול^' במי' זילך חרנה מבאר שבע ־ ׳
אין הוא צמעצה מהטבע זחרן הוא ג״פ אליןס׳ £כל א ׳ וכ׳ בזוהר היינו דכתיב על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
4 1
גי'הטבע • וז״שמאיןאתסאםמתנהיןיעצמדלמ^צה־ ודבק באשתו זהזא חמזהז י זנ״ל דאי׳ בפסוק אמרי צי
אחי הוא זגז׳ י להבין זה נ״ל דלהבתי במ״א ־המפנה לבן מהטבע אן הוא ע ז ב לקץהגאול׳ וכאשרהשיבו מחרןאכלזגו
בחי/הטבע,, ,,אז• אמר להםעזל היום גלול לא ע ת •'הא־םןו * לצטלהזכ׳ י ע ק הלא על כי אין אלודי בקרבי וכזי י ע ז ^ •
וכליזהילת״ח אבל £איש •:מוני .יקיים ) toתדבק הדבק י .המלןנה^הק .״ י ,י ונבאר פסוח'עורנו'מדייי י י —
י בתלמידי חכמים ופו׳ :משא׳יכ כשהוא נפרדמת״ח ',אז
י(
נתקיים בו והבדילו ה ׳ לרעה ובזהכתבתי 3מ״א ביאיזר
י ,
־ ״ * : . -״ ׳ • ו ׳ -י ! ־ • ״ ׳ ״ ־ • ו י ׳ * ׳״׳״־ '^^^־ הי׳ב־ו!יחוט''יא»
,
משנה אל תהי בז לכל ארם דהיינו הת״חמלהדבק בו וגס
התפלה עבורהשכינהלאזהקב״ה בעצמי^יתתעעח . ? ' .
ד י י הת״ח אל תהי מפליג לכל דבר שהם המון עם וכי
^י4א־איכמ ד ש מ ע ת ז ה ע ; י ן
י ' " ) כ ז י ש צ י ח הצורה
ל א ז ע ם ובזה יובן שאמר אברהם בחי׳ נשמה תואר אנשי
א ו
אמרו לאנשי החומר כאשר ירדו למצרים דהיינו במיצר שלוחי למטרוניתא כי כל מה • שחסר לאלם יש ח מ ־ ד ן ^ •
י׳ li, n ח למעלה ויתעלל למלאות החסרון שם למעלה שידבק אנשי החומי באנשיהצורה כאם אמרי לי אחי
ובזה יזבןורהל באה גנם הצאן אשי עטר השכינה י . משא״ה להלםד ורחוק לשכר קרוב המר* זאז זכז׳ כמ״ש בזזהר
נשנפרדז מהם זכז׳ זק׳׳ל זזה יבזאר בג׳ פנים עש״ן ־ ובזה .לאביה כי רעה היא כי השכינה שנקרא רחל באת
:
עס יןצאן שהם ישראל בעח תפלתן וכאשר יאה י ע ר ,ב # יובן זיצא יעקב מבאר שבע י הטזנה כאשר ־יצאו בחיי
;
רחל עם הצאן ,אז• ועש •יעקב בעצמי לקבל התטל'זלהש *$י• יער} שהם המון עם שנקרא יעקב כאשר נפרדו זיצאו מבאר
k
השפע להשקזת את הצאןלאע״י שליח רק בעצמי וליל 1א% ' שבע שהוא הת״ח מיד זילך חרנה חיון אף של מקום
JJ1T־ ל ב א ר ע״פ 4: TPוכללים גדולים לעביד יצא. יעקב גם יש לפרש ויצא יעקב הוא הת״ח שהקזל קול
־־השי״ת'פ׳ ויצא י ? ^ ׳ •• • , - : :י ממדריגה עליונה שנקרא באר שבע וילך חרנה למדריגת
'uiזי מלזס!.הנה סולם מוצב א ר ^ וגו׳ -ו ה נ ה ה ׳ כ ^ כמו שכ׳ בזוהר. ,המון' עם כרי להתחבר עמהס להעלותן
<.כאה מאן דרדף בתר חייטא להשיבם בתשובה וכו׳ ובזה .עליז זגז׳ בכמה׳אופנים .דכחבתיבמ^אמיהא^החעון־
(
ייבזע״כ יעזוב ן ף • .׳ אמנם יש סכנה בזה שהוא מייס.אהבימיס לראזת.טוב נצרלשונ^מרע זשפתיך .מדבד׳־ ג
״ •% מרמה סזר מרע ועשהטיב בקששלן^ורדפהז זכי׳ 5חי׳ עייצ ינפיק ועל זאת יתפלל כל חסיד רק לשטף מים
והארכתי שס וכאן נפרש בקיצז^דכתבימוהיייייעק^צת"; /לכך ויפגע במקום שהוא לש^ רבים לאליניעיזכו׳ •
ז
המפנה לבו לבטלהמתחייב בנפשוכי הדבק מ ית׳ מושגמ '! חפצה שהתפצל רק ל^טף מים רבים אליו יגיעו כמו שצוה
הכהזב עצ זאת יתפלל וטי • .אמנם להתקבלות -ממנווכו׳ימשא׳׳ככשסר^הדביקזתשבינולביויקזני א;סר• י,
להעלותן הזאדשמעתי ט כל תיבה נכלל מכל,העז־לס וכו׳ .ממנו השגחת יזצרז זכמ׳:ש*נלט אין >יז.לי $קיבי ז ג ו ׳ י ע ו ׳ ^
לכך ייקח מאבני המקום שהה .אותיות ׳ובזה יזבן משהאיש החקץחינם היפך $מפנה ללי לבעלי*" זרפח ח י
שנא׳ ובו תדבק שהיא כנל הכל א׳ המתבולל בינילבין קול השלום והוא לומד ממנו לדבר שקר תמיד וכוי י וז״ש נצור
יוכל לדבק בזית׳ לקשרי מחשבתי בהש״י ״ משא״טבלץית) שצים לקונן מרע שלא תלמוד מצדיק המדבר שקר לעשות
^הטעס מבואר במה שכתבתי כמ״א טאורש״ם תא אחיי לךי בין אנשים יכו ב׳ גם בהיותו בין אלשיס יוצל לדלק זצק%
שמעתי מ&'1רי וכי׳׳ יכן בלועי רןת זכו׳ משהאמת .ותורתו אמת ואנו בדאים מחשבתובוית׳
מי שרגיל לדבר שקר אז פל אשר תמצא ידך לעשיית בכחך עשה ־ י ^^flW
תשובתז שלא לדבר שקר גם לקשר המעשה ע 0המחשבה שזהו מעילת חנון מ1:״ט שהי^
לעזשו׳ שלןם כמו לוקחיריניתגםמעכו״ס לא יקבל נדפח״ת מייחד קיה״ז עצ כל תפירה וכיו' וזהו מעלת מרע׳׳ה שלא׳
•יבזה יובן משה אמת לכך תורתי שהתיר לאהרן לשנות מפנ< ואתהיפה עמול עמדי" זט׳ וכתבתי מזה במ״א •י ובזה
שלום אמת משא^כ אנו מתים לכך גס לעשות שלום אסור ייזצן כמנת המשנה ב ב פטם בענין ב׳ םוגי דביקות שזכר
״
הרמב״ן א׳ מעלה העליונה• שאין למעלה הימנו והוא! לדבר שקל־ ואיך רצו לקנא באהרן קדוש ה׳ זק״ל ״ וז״ש נצור
מתייחד אדם עם אמוישהיאייבינה עולם המחשבה שנקרא! לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה גס שראית מצדיק שיבר
אמא עצאה כנודע בעת שמייחד עם בתו מלכית המקנן׳ טוכ־ שקר לשום שלום מ״מ סור מרע זה כדי שתוכל לעשות
מחשכתו' בעטה שגס ב!ושקי בעסק מעשי עה׳׳ז' מ״מ ש:ום וישר היינו בקש שצזם זרדפתז ע״י שקר שרי לעשות
ואם תרגיל לשונך בשקר תמיר אז גם לעשות שצום אסור לבוק בו ית' גם בהיותו בין אנשים ונאש־ כתבתי במ׳׳א אם
ע*י שקר מש^נ עתה £סר מ י ע וכזי אז בקש שלום ורדפהו אמצא חמשיס צדיקים בתוך העיר בהיותו כתוך העיר בין'
,
אנשי׳ ומ׳׳מ הוא בנדר^צדיקלקיים מ״שרמ״א בא״ח שויחיי׳ עוד י׳ילםיל* במאי שלא רגיל לשינו לדבר שקר ולל״
ממ1רי פי׳םיר ה ׳ לנגדי תמיר זהו כצל גדול במעלית הצדיקים זכו׳ יעו״צן ד^מעתי מרע ועשה טיב
זהבן ב׳ מי שאיכו בגדר הנ״יל שיוכל לדבק מחשבתו בו נענש׳ דירמי׳הצבי> מרע וגוי
מה שהושיין לבזר וטוצא לפי שלא התפלל על ישר^פששמע ית׳ בהיותו בין אנשים רק מתבודד תחלה׳ צקשי מחשבקו׳
הנבואה לרעה על ישראל משא״כישעי׳^מז מורה יעל ישועי בז ית׳ להיותו יחידי ממלל מאנשים כי י ודע בצאתומפחח)
וכזי והאדם יכול להפזד חלום אז נבואה מרעה לטובה כמו ביתו לשוק מיד לפתיח חטאת רובץ זכמ״שבמדרש החנורן
;
שהיצה״רישלזחנזת מכלמיט שרואה בחלום מת יכול להפוך לעשות חם וכו׳ ז׳יש סור פחוחה מחטני מקיף
מרצג זעש׳טוב ולפחי׳ח ואני כתבתי במ״א ענין התפל׳זביאז׳ עבירה ומקיף וםיבכ להמציא סותרים לקנות םחזרתחכו'׳
לכן ערום יעשה בדעת ובתחבולות יעשה קו׳ הרמב׳ין וכזי ובזה כתבתי שם ביאר וחזאי תרי בזעי זם׳ יעו׳יש י
4
זביאר ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וגז׳ ובזה מבן ויצא מלחמה בכל יום נגר יצה׳יר כמו שעשה אברהם אבינו
1
יעקב בחי״ המוני עם הנק׳ יעקב ויצא מבאר שבע שלא קודםשדר למצרים שקשר צגצמו בויית׳ זזה שאמר אמרי
ללבק עצמן בצדיקים הנק׳ באר שבע שמחביין יסוד הנקי אחותי את בסוד אמיר לחכמה אחזתי את ועי׳׳ז יוכל
באר ע ם שבע מצכזת זעי״ז וילך חרצה ט ע״י תרי בזעל לחזור ולעלות מעצרים וצגליש ויעל חברם ממצרים י כמ״ש'
,
בכל יז<ש נט^קיטרא ותמן אף ח״ז ופו׳ והטעם זיפגע במקום וגז*׳ בזוהר לן לן׳ לף פ^ביעז^ש לכה ילנשה ארם
נאשר הצדיקים מתפללין יכילין להפך מרעה לטובה ג 6שצריך לצאת לעסק פדלםתי יקשר אי־׳ע תחלהמ״ל ואח״ה
כמו י עבור אחרים כשמתחבדין עמהם משא״כ כשאין חיבור או יצלולעסק פרנסתו כדי שי וכל לתזור לציתי לשלום
:
•י ןילן שם בגלית .הנק׳ לינה ליעקצ .וב״ז בסיבה שהמיט ע6׳ ממצרים;* י זצזת יובן מתיחד אדם עם אמו תחלה לקשר
ולטוב רע וזהו• מחשבתו בזית׳.ואח״כעם בתי׳^היא עסקפמםתויוכז* אומרים לבטאלם טובים ״ שהם רעים
נ
וק׳ל י וכזה יובן )יצא יעקצ מבאר שבע וילך חרנה וילגעי מוצב להם שלראה #י §ו ליעקב בחי ׳ אדם הוא סלם מי ר
£רצה באמת מעלתו גדלה וראשו בשמים ומלאכי אלקים 3מקו 6וגז׳ ר״ל כי מלת יעקב צכל יזם &ילע שצריך 'לצי**
כמו גיכתבתי׳ לחרן שהיא עםין פינשת לכך היה ׳מקשר)גצמו־חחלת &ם .בט ארם שבאו לעות״ז בשליחתו ית'
בדית׳שנק׳ בארש^ע׳ זאז-גם :שיצא מבאר שבע ללכת עליי מבני שהוא מי יעולזסויורדים בז בעיט המוני עם
A
׳ נלאה להם בבחי׳ ייייים־ ומי שהוא בבחי׳ יזררים נראה לחרן מכל מקום בכל מק1ם' שהלך ויפגע במקום פגע בו
&ה& לגט עלי׳ והטע׳כנ״ל בחי׳ הוציא חמה מנרתק׳ כשהי' ית׳ שנק׳ מקזס גס׳שנחשב לצינה וגלות כשהוא בלא עסק
$ברהם ערל נתחברו עמז זאח״כ כשמל הופרשו ממנו וכו* חורה וז״ש יילן שם ט בא השמש שהוא שמש ומגן ה׳ ״ וז״ש־
4
ע$י*יחט»זהי| #זהי'ודג' כ ו ע מ
בזוהר• כי הט:המצט׳ ,והובטח.בשמירה נשא לבז אח רגלו וכו׳ ״ ופן קי׳ רשי וכזי
אצה תי דת יעקץיסף ע י ג ו י מ ל י ^ * * שעושה עירו׳ שהיא יעז*ש vוהענין ע״י האמנה ובטחון נשא רגליו
^ בבחי׳זז מ ח י מ מ ז צ ע מ י .שלי 6ע״י הםעצמן כשבינה שקשרה בםמכי קשוט מ״י• דז״א אשר
צדיק והבן עזר י״ל ע״ר מושר דכתכתי ב מ ״ א ד כ ־ ב ר ״ ^ שלשה,עדריצאן ומצי׳ עלי׳ כמ״ש מוהר ובזי ו מ ן ״
יראח חכמים ממניןהתרי״ג מצזת ט את י ׳ אלדיד עיר י״ל דמבואר בסיף חיקוניס פי׳ המאמר למהרח״ז
זהרמבם השיגזבסיי״ר שישיסשר&ב* לרבות ח״ח• יזשבתי ד י ט ואשיבה רגלי אל עדותיך כי;חול רגלי׳יורלת
,
כצ שאינז ממנין המצית רק נדרש מי״ג מרית יכר־ זהרמכו' מית משא״כבשבת רגלי עולים בקרש שהיא מקום המחשבה
החזיק סביתבה׳יג וכו׳) זכתבתי דמי־ א״ח ' • מ א ״ א ו מ והחכמה&זאין שטן ופגע רע כי עולה בנר\י שבז והוא
עפייקז׳הרי׳ יעבזבמ״שבפ׳יתייאלחיראוכי ל ק נןודהיןידושוכו׳יעו״ש י ובזה יובן וישא ,יעקברגליזםזד
נסות אחכם גא למען ההי׳יראתיעל פניכם וגוי pfo עדרי שנת שעולה סיד נה״י למקום חג״ת ח״א וידא ג ׳
ב׳ הפכים מושא א ׳ יכי׳ Iזכתצתי מזה במיא י ונ*ל 'n
r כל בש״ס ונ״לדזהו מ״ש *$ן רובצים עלי׳ ונו׳ והבן י
מזהרש׳׳א לפיק ד׳ דב״ק רניאשמעון• העמסזני' הי׳ ח ד £ המענג את השנת ו ט ׳ שנא׳ והאכלחיך נחלת יעקב אביך
דל אחין שבתורה כיין שהגיע לאתה׳הלריך ידי^פיר׳ן׳ שקשר וכזי שהיא מעלה המ״ל וכנ״ל חהז המענג את השבת
זכו׳ כשם שקבלחי שני ו ט י על שבא ר״ע ׳ ולימד <% pf בת אל ש׳ ג׳קייחג״תזהק ־ עוד ייל ביאור מענה
ה
אלדיך לרבזח ח״ח וטי זכי טז־״ש o״ Sשזהו מייא ' וישב מתייחד אדם עם אתו זעם נתז זכז׳ י זנבאר פסוק
יעקב באיז מגזרי אביו בארז מ ע ן אלה תולדת יעקב יוסף
לרמת שוס דבי יכו' 1י״מ ש״ל צימ!רא ה ח ״ ח ה ז ו ! ' ; ^
,א צי׳ןן י וכעת נ״ל א׳ מגילי אביו ב? י״ז ״*׳
Vfr מירא המקים ח״ש מ ד א רבן כמורא שמים וכי׳ ״ 1ר ט כ י מ ת
אביהם וכו׳ > וזהו סחר ינחק ויעקב ג״כ ירא וכזי £ח ל יצתקועי׳זנתיישב ונקרלדאר fכנען הכנעה וניתוק
ובזה תבין <ננין נר חנוכה דמא׳׳תיומא״ח ונ״פ כי,הטחת עוד י״ל ונבאר מדרש ביקש יעקב ל ס ב בשלוה •*ק׳יל •
ופוחת והוצן זהו זהוצך שנראה לו שמקצד בעבודת ה׳ וטי וכתבתי ביאור זהיבמ״א וכעת נ״צ דבקנתי במ״א
ובזה עובד ה׳ מאהבה ונקרא מ ו ס ף והילך וכליל י ט צל יראה חיצונית. מטורי ^t^fSBlW
כמו שתי׳ אביו יובן וישב יעקב בי•ייץ מגורי אביו ר״צ מ א ה נעולה בכלל
הואר פחד יצחק לפי וכו׳ כך היי ישיבת יעקב בארץ בעה״ז אז בפרט אדם א׳ ירע האלם זיקטנן־ י שהוא ידי יתברך
במגורי ופתר אבייי שנראה'צו שמקצי־ ב ע מ י ת ה׳ המיר ״ עשוטה לקנלשבים״זלעזררז עיייז ליראה פנימית ואז^בלו
שהולך בעקב סיף ולכן אצה תולדת יעקב לפי שנראה צו באהבה ונפטר מיראת חיצונית משא״כ אם מטין מ י
שהי׳ מוסיף זהונך המדריגה שסזתת והולך זה גורס לו ובזה יובן וישב יעקב בארץ מגורי אביו *שיפטר זכו׳ -
כמו שדמעתי בשסהחסיד fxm שנקרא בחי׳ זו יוסף יע״י £־,יגל כל ממרי אביו באהבה נפטר מכל מיני היראה
ונבחר משנה באבות פרק ב׳ הסתכל קםויר זצה׳׳יה והבן ונתיישב בארץ רק במה שביקש לישי :בשלוה שנתכיין לפטור
דע מה למעלה ממך ?ין • בנ״ר ואי אתה בא לירי עכירה ממיני היראה לכן קפץעציז זכו׳יק׳יל • עזר י״ל ויבואר
רו5ה ואזל שומעה ונו׳ והספיקות יבוארו * , ג״כ אלה תולדות יעקב *וסו* ילא שאר השיטים וחז״ל דרשו
. .כפי מחשבתו ^:1^1ממורי ונראה יאוי מטורי זל׳לדשטעתי
של אדם אם היה ש״ם פ ׳ תלמידים •
בקדושה אז בקליפה כך הס העולמות שעליו מצמעצה וכפי ־ להלל וכר על יעו ף הפזרמ נשרף כהבל פיו זכז׳ ״ להבין
המחשבה כך המאורע במעשה .שעוביין לפניו א ם נעלי זה גם ביאור ש׳יס שלא נראה זבזטעצ שולחנו וכוי • והעלן
חיים טהורים או טמאים וה״ה שאר מאורעות זכו' ורפה״ ח: לפי מחשבתו שצ א ר ס ,כ ן יש עולמות למעלה ממנו
ובזה יזב( הסתכל בג״ד י ואין אחהבא לידי עבירה ל״ל החי העומרים עלי) -אם מחשבתי בקדושה ורוחני כך הם
יכאשייםו/צלבזה •תז לבו להכין ט הכל צפ* מחשבתו י העולמות שלמעלה ממנ? ואם מחשבת! בטומאה כן הם
לל1י %מחשכתו שטא שורש הכל אז לא די שלא יבא למטרה ץ
העולמית וכפי המחשבת והעולמית צך עובר ם לפניו
ממש ח״ז רק אפי׳ לילי עליי־ה ; שיט׳ יד הגורס לעבירת זה״צ שאר מ^י בעלי &גשמי עופות טהזריכ אז טמטם
״ ג^כלא במ״ש בטא״ח סי׳ א׳ שתיכלל רהע״ה העבר ע]ט &יים טמאים או פהזיים עוברים לפניי ויש בזה ג׳ בחי׳ א*
ב׳ טמאי^ג׳ ממוצע זכו׳ ולמעלה מזה *יאזח שואיבי עין רואון * והלב חומד וכלי המעשה ממדיין' ימהודם*
זט׳יעזי׳ש • ־' והיינו ראן׳ ושמיעה זשארדבריסשאינ$ • *ש עולם השכל שאין שזס דבר משיגז זכז׳ זז״ש כל הפורח
לרשותו של אדם רק נמשך מהמחשבה .לכך הסת^ל מ ״ ר <שרף זכר וזהז שלא נר,א׳זביב על שולחנו וידעה שהיא איש
וכזי דע מה למעלה ממך ר*ל השלמות שהס למעלה ממל קלוש י זמחשבתז קלוש מוי ןרפח*ח • והעולה מזה לפי
אם קדזש:ם אי טמאים נמפן ממך ממחשבתך שהיא.ש.ור& ובזה יובן וישב יעקב המחשבה <ך המאורע וט׳ י-
תכל זלצי העולמיחשהם למעלה ממך כך נמשך המאוךגג *ארזממלי אביז שישיבתושל יעקב היה חמ»ל בצער ומגור
שיר\ עין רואה מעשה קלושה אז טומאה זק אז] W W זצחל שהיהבמחשלת^ללדאביךו^ כמשך לז באמת מכת
אם בקדושה אז־בקליפה לכל כל מעשיך בספי מ מ י ! י / וכח האב 3£ין שנקרא&אד יצחק לפי שכת הבנאי בבטן
בבן זכמ׳ #הראב״ר 3גיי יעז״ש *לפי מחשבתו כך המעשה ממשך מיאי' ושמיעה גם שאינם ט ט ה נ jpfiit
לק אינם אלא שוגג ילמא נפתלין בספר זכיולות להעניש^ ׳המאורע אלה תולדות יעקב יזסף שגרם ע ח סיבה
ט נמשך מהמחשבה שבישול מ ה ׳ ולהזכירו ולצי הל׳לא״ש ומאיר׳׳ של יום^ וכו׳ 1הזאע*ד שכתבתי למיל
ובזה ליל לבאי משכה בפ •ר דאבות הכ3
4
;
נשיו הטו לצט זם׳ 8SBWי ל ל ממורי Y)J
צפוי.זהרשיח נתונה ובטוב העולם נירון והכל לפי כול ובחרת לכך
המעשה ד1׳ והספיקות רבו וכתבט מיה כמ״א וכעת נ״ל: ;חיים /זהשמחה .זה$ז ״ עול י״ל וישב יעקב וגוי אלת
נ 0מ ג י נ י ם נ ס ת ר י ם W ל
צ ה כ״ לפי^y#ל
צ פ ן י ר אילדית יעקב יוסף רכתבמי במ״א עלן נר שנזכה בסזבר
המחשלשל האד׳ שהם הנסתרז׳ לה׳ * י מ מ״מ ג ם זה,גלוי; - ?זהיאמוסיףיוהולן א ז ט ח ע שהוא פוחת והולך זכז׳
זצ י ל ל י ,ל לידע;אסמחמיזי בקלישה אז ב ט י מ א ^
ז כ ש
ובזה ׳,יובן אלה תולדות יעקב יוסף שאס "סובר שהוא
כ פז
ע
Pי מ . 1ל ו מאורעי׳עניןראי/ 0 במעלותהמחשב׳זהעזלמו׳שעלי^
לפי הוא •וסף ארצה אז מזצב ? .#
ש
ושמיעה אם בקדושה או בטומאה וכיוצא ט י ימזהגמשןג, • וק״ל זכז׳ בהיפך משא׳׳כ והולך •שמוסיף לימ^ת ^
'rfa&y&?\^$#i$o »זה יטאלדשב יעקנבארן מגזרי אביו בארן כנען״אלה W׳ jמא׳והלנ חומל וכלי
-תאמר
k~<frjm תאליםט:/שי^יה/לנגדל• .. ברשיתושצאלש ת ט ן פ נ ״ ק * * * ^ ר \ ^ ולשמים אינן i-
למשלמהראי׳והשמיע* מימיניבצ א^מיטשנזדמן לעט לברי ,ק ח ש ה ש ג י מ ^ ,׳
צבישהוסר;ערלתהלש^ דבריטמאה שבשמאל צנן שמח ^^SSKrtiיכוונתרשעואונס
מאתר שתתנה יייכצ לטהר ולכדן לבו שאתר הטינת הלב ה ל ב ר י ם ״ א ע ^ ^ ^ ^ t ^ ^ S
W S K״ ב ^ ת ז בר>^אעפ<שאין שיפו בריצון מאח :וכליל • ויגל כביד שהיא שתלת ה מ ח ש ב ה ש נ ה ^ ח מ נ ה ו ב ו -
^ | צ ^ 5נ ה ב ט י ב :ה ע ו צ ם נידון ליענש צ״ב נתיבות חכמת גי׳ כביד יממנו נ מ ש ו .ט ה ר ת ,ה ל ^ : .
,, ב ש ר שבאמצע ׳הי׳ה־אי :כבור ג״כ אף בשרי ישכין צ ף ת ש:יא העינהשנק׳ ^ ^ 5׳ ג &
מ״ממאחישתחצת) כמ״ש בשי קידש יעירו מעצין שממנו נמשךהנצ לעבדה באונס
המחשבהואז, עניןהמעש־לכך ערלת בשר קודש הוסר ערלת ה צ ב י ע ו ת לרשן^ופו׳ביצזן ג״כ ^
^ ^ .ש ו ז י ש זהכצ צפי רובהמעשה .שהיי.ברצון אבל בעזת אני כיצאתעזונ נפשיצשחוצט לא־תתן חשידך.
רמחשבה צחור כשלא גמרו במעשה אעפ״י שהי׳ ציצה אין לראית שחת ר״ל שלא יזדמן ראי׳ טימאת הגורם שחת כ י :
עונש עצ המחש;׳ כמ״שיאזן אם ראית בצבי צא ישמע ה׳ עין רואה והלב חיומד וכלי מעשה גומרין משא״כ ע״י שויתי׳
!ל״* • ובזה יובן ירושלמי פיא לר״ה וכתבתי מזה י א :ה׳ לנגדי תמיר וכל׳צ צא תתן חשידן צראות שחת וכי׳והבן
3מ
; !ii״ rנבאר ש״ס פרק ג׳לנררים אברם הוא אברהם בתחיצ׳ ובזה תבין פ ס ק ישעי׳סי׳ל׳א י תוצןצפניכם ה*»מאמ?5סן-
כ
ובזה יובן ויוסף הוא השציט עצ הארץ ׳ המליכו הקב יה נאברהם עצ רמ״ג איברים ואנז״כ על רמ״ח אצרי׳ ישראל והלן
ואלו הן ב׳ עיניס ב' אונים וראש הגוי׳ ופי׳ הר״ן תחלה וגז׳ ר״ל ט הנשמה המוסיף והולך נקי יוסף היפן .החלעט
המליכו השליטו על איברים שהן הישותי ליזהר מעבירה שנוחת מולן יכנ״ל שליט עצ חומר הארץ שהוא הגיף ע ו ד
אבל עיניו ואזניו של אדם אינם ברשותו שהרי בעל כרחו יי׳ל ויצא יעקב מבאר שבע וילך) . artייפגע במקום וגוי•
יראת בעיניו זבאזניז ישמע ולבסוף כשנימל המליכו הקב״ה ייקנו מאבני הננקום וגו״ ויחלם והנה סולם מוצב ארצהוגו'
אט׳ ע 3אצו שלא יסתכצ זצא ישמע ט אם דבר מצוה זזי׳ש וישנם יעקכ בבין זיקח את האבן וגן׳ וירר יעקב נ ד י א ש
,
ראש הגוי׳ כשגימוצע׳׳כ .ויש להבין מה .עניןהמיצה ^תי׳אצדיס עמלי ן ג י ושבתי בשצום א ,ט ת אבי זט׳־ה לו
ר שיוכל לשלוט גם באיבריםשאינס טשיתז ושאר הספיקו׳ \ .לאלדים והאב; הזאת וגו׳ ןישא יעקב רגליו .וגו׳ יירא ב א
ונ׳יצ דאי׳ בפ״ג דנררים הנ״ל גדוצה מיצה שצא נק׳ אברהם בשרה וגו׳ ונחסכו שמי :כצ העררים זג״לו וגו׳ ויאמרו מחרן»
אנחנו וגו׳ ויאמר השלום צו זגז׳ • ,ויאמי־ אעגלך שבע. שצם עד שמל שנא׳ התהלך לפני זה!׳ חמים^כברכתב^
, ;
׳ מ ז ה ו כ ע ת • נ״צ דכ הרמיב״ס במורה נבוכים כי המילה שנים ביחצ וגז׳ ויהיו בעיניו כימים אחרים באהבתו אותה
והספיקו׳ רכו א ׳ ל מ ה ע״י הסרת ערלת וגו׳ עד ויבא יעקב שצם ו ג ו ׳ . הואלשצימית המלית זכו׳ זהענין ט
המילה יוסר ערלת הלב ומחשבות זרות זבסזנת הלב יוכל נכתב מעשת זה בתורה שנק׳ תורתה׳ תמימה מה דהוי ה נ י
פסוקים אלו לטהר מחשבאו ולקיים בו תמר ,שהוא שורש הכל לדבק הגם דבמררש דף ס״ח ע״ב מפרש ריביל
מ ל ו ת ישראל ויצא יעקב מבאר שבע כמו שנאמר שלח מחשנחונוי׳׳תבלישום פני׳ ומסן מבדיל כי אז השטנה
כמו שנא׳-אשר הוגה ה ׳ ביו© מעל פני)יצאו וילך חרגה מתעטר׳ בראשו בסוד זיעבזדמצכםצפניה׳זה׳בראשסכמ״ש
י
סבר*א זזשי׳ת ויעבור מלכם צפניהפוה׳בראשסר״ל בכל מקזם קרון אפו• וכז׳ יע»׳ש * ב׳ ייקח מאבני המקום קו^ ־ ה ש «
*:־יןבישיבחז בביט בין בהיצזמ בללן זיעבזר מצכסצפגיהם דגזוצין פרקגיד הנשה כתיב מאבני וכתיב ויקח ־ את האבל
וכ״ת כתירוץ הש״ם שנעשו הכצאבןא׳^כי /׳ קשה מ ת ;ןלא עבר לפגי עיניהם ראי׳ושמיע׳שצטומא׳רק דברי קדושי
מודיעני הפסוק בזה ג׳ ק׳ במירש אמי שעשיי יעקב סימג ומציה מן מלכות הקודש והטע׳ט זה׳בראש׳שמחשבתןתמיד
לכל צפי מחשבה שבראשם כך נזדמן המאורע צפניהסוק״ל •שנטצי״ב אבנים יאמר אם מתאחדות י פ י /י ה ק ש , -׳ ^
ט ע
אדיב״לעחיי השג״ה להנחיל ל?ל.צדיק וצדיק ש״י עולמות* ברשותן שנמשךאחר».ת .המחשבהשלא יזדמן לו רא^ות
ל א לא מצא ^הקב ה כלי פ ת ח p ש הטומאה ושמיעת הטומאה רק ראי׳ י ושמיעת דברי שנאמר להנחיל וגר א «
ר
י ק מ ח
' ח״ש שולייקי דעינא ןט׳ זהבן ובזה מציה
מוז ב ן &ור 1יוסף
כשאיןל? אחדז׳צדיןלקיי׳בעצמו כל התרי "/זמ׳א*ח ימא׳ית מחזיק ברכהלישראל אלא השלום שנא׳ ה׳ עוז לעמו יתן
ונ״פ 1ז"ש כל הששה מלוה אתת' שיש אחדות וצו' זההיפן <*ברך אתעמז בשלום י זי״ל א' כפל צדיק וצדיק ב׳ למה
כשאינו עושה מצוה אחת ר״צ שחין עושת אחרות אז כשאין .מטון מספר ש״י דוקא ״ ג׳ מה ענין נתינת התורה חל
עושת אף מנזה א׳ זכי ׳ וכמ״ש האצשין־ י עוד י״צ דכתכתי זאגב ,השלום שנא׳ ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך זגר •
התזפסמקצת אחדות תינםטצו וכן הרות :מקצת אחדות בבאר פלוגתא דר״י זר׳יצ בחצק ופערה פי' לבלי הקמר
דוחה כוצז י זטה א״ש כצ המקיים ועושה מציה אחת ופר •ס״צ המקיים חק א׳ ניצזצ מגיהנם ומר ס״צ המטיר חק א'
כאצז קיים כצ המצות זכצ שאינו עושה מטה אחת ודוחה • נידון בגיהנס וביארתי צעיצ י ונראה רהקשז .הקדמונים
א׳כאצו דוחה הכצ והבן יטה יוכן משנה בעשרה מאמתת •עצמצוה ליתן מחצית השקל בכצ שנה מרוע חצי לבר ולא
מרא העוצם ומה ת״ל והצא במאמר א׳ וכר ר״צ ע״י קיום -דברשצם ומתרץ התכםמוהר״ש אצקביז שבא להורות את
מצוה א׳ נמי םגי צכל א׳ צקיים העוצם ומשני צהפרע מן .מי• ישראל יחוס אחרות לבל יעלה עצ צב איש מהם שהוא
,
הרשעים ר״צ שאין צהס אחרות צכך צריך כל א לקיים צל •נפרד מחבירו ט אם כאלו כל א׳ החצי ובהתחברו עם כל
התרי״גמצזת שנכלל בעשרה מאמרות וכמ״ש הגאון מ ׳ א׳ מחצית ׳ א ׳ וא׳ מישראל נעשה א׳ שלם ע״כ יתן כל
םעדי' ומאחר שאי אפשר לאחד לקיים כל התרי״ג לכך וטי יעז״ש י והטעם י״צכמ״ש האצשיך׳ במ״ע ואהכת זכז׳
מ א מ י ן העולם שנברא בעש״ה מאמרות דוקא שהם כל ולי נראה כי ע״י האחדות יזשלם כל תרי״גמציתכלא'
התרי״גוציתן שכר טוב לצדיקים שיש להם אחרות ובנק' א נ י ה ׳ ׳ ט י ״ ה ע ם שמי וטי חהו שאמר ואהבת וגוי
יוכל לקיים כצ א׳ מציה אחת עכ׳יפ ובזה הס מקיימין העול׳ זבזהמבוארקו׳א' שס״ה זכרי עם ז״הרמ״ח והבן *
גם שנברא בעשרה מאמרות שהם כללית התרי״ג מצות ט •שהקשו הקדמונים במאמר הש״ם דמכזת א״ר שמלאי
בהתחברות טלם יקרים בין טצם כצ התרי״ג ונחשב לכל א' •תרי״ג מצות ניתנה בסיני שנא׳ תורה צוה לנו משה וכר
כאלו קיים הכל והבן ובזה יובן משנה אר״ח בן עקשיא רצי. •1ט׳ רשי׳ רמ״ח מ״ע כנגד רמ״ח איכריו של אדס זשם׳יה
הקב״ה לזכות את ישראל ר״צ מי שהיא תואר ישראל שהוא י ל״ת כנגד שס״ה גידיז זכו׳ איך אפשר לכל אדם לקיים כל
צדיק וכמ׳׳ש בעל עקידה בביאור כל ישראל יש לחם חלק התלי״ג מצזתשיש מצזת השייכים לכהן זהזא אינו כהן ויש
לעה״בשנא׳ וגו׳ והקושיא מפורסמת הא איכא כמה שאין השייטםבזמן בהמ״ק וטוצא בזה וכי יעו״ש י ילפי תנ״צ
להם חלק לעה״ב כמבואר במשנה דחלק זמתרן דלזה אמר א״ש דאי' בש״ס העמידני תורה על רגל א ׳ זכו׳ רסנאי לך
כל ישראל יש להם זכו'טקא תואר ישראל הנק׳ צדיק זכו״׳ לחברך לא תעביר ואידך פרישא הוא וטעם ביאר האלשיך
יעז״ש ובודאי מי שהוא צד ק שיש לז אחדזתלזכזת יחשב • ומי זאייכ מאחר שכל ישראל הם שיעזר קימה א׳ שלימה
לז שע״י קיום מציה א׳ לזה ומצזה א ׳ לזה זבין ט ל ם נעשה ברמ״ח איברים זשס״ה גידיםמשא״כ כל איש פרטי מישראל
ת ד ״ ג מצזת זז״ש לפיכך הרבה להם ר״ל לכללות כזלם אינן אחד כי אם בהחחברז עם שאר אישי ישראל דלכך בא
־תורהזמציתשנא׳ה׳ חפץ למען צדקזישע״י אחדזת הציר ליחן מחצית השקל לשזן מקצת א״צ כל איש מישראל
,
למעלה זלמטה נעשה חיבור זיחוד הקבה״ז צדק ו לכך י המקיים מצזה א׳ כנגד אבר א׳ זמתחבר עם כללית ישראל
יגדיל תורה ויאדיר זהבן ״ ובזה יזבן משנהאריניל עתיד שהם עושין ג״ככלא׳ מצזה ובצירוף כילם נעשה תרי״ג
הקביה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש״י עוצמות ריל ב* צדיקיש מצוח אזי נחשב לכל א׳ כאלו קיים כל תרי״ג מצות שהוא
1
יחד שיש לכצ א׳ חצי כתר גי׳ ש״ להורות גודל כאחדות • גתחבר ונכלל ע ם טלם ולכך אמרו חז״ל ט במצוה זו של
כמו בחני שקל הנ״ל ה״נ כך שיש לשני צדיקים יחד כתר א׳ ואהבת צרעך כמוך נכצצ כצ התורה ^ כזלהוכמ״שהרב
שלם נגד תרי״ג מצות הי דרבנן ככורע והשחא אמר י׳ ריש האלשיך׳ בפי קדושים רף הם״ב ביאור פסוק ואהבת לרעך
בן חלפחא שפיר לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישיאל כמזךאניהיוז״לזטעס מציה זז כי גדולה היא לפניו י״ת
'שהוא ע״י קיום הטרה כמ״ש-את הברכה אשר תשמעון אל ער שבהעדרה נחרבבהמי׳ק זכמ״שחז״ל עביר שנאת
מצות ה' וגוי זכמ״ש הרמב״ם בפ״א מה*ל דיעזתוט׳יעזיש •מנס נחרב בית שני כי כל נפשית ורוחות של ישראל הם
אלא השלום שנא׳ ק׳ עוז לעמו יחן ק׳ הא איא לקיים כל ,נמשכית מכל טחזת עליונים זו מבחר חסד וזז מבט״
התזרה ומשני ה' יברך זגז׳ ר״ל כשכא ליתן התורה והמצות גבורה וכזי זההיקש בכל השארזע״כ בהתאחד הריחי׳למטה
לישראל אז ה ׳ יברך את עמו בשלום זע״י האחדות והשלו© *תאחרו ויתחברו שרשן למעלה והוא קיום העולם וז״ש
אם מקיים זה מצזה א׳ זזה מצוה אי בחשב לכל אי־ כאלו נתחבר ב׳ מדות ואהבת לרעך כמוך וגו׳ זעי״כ אני ה׳
קיים תד״ג מלית ו מ ן זאחר הזצעה זו־ למין איך יש לכיש .עליונות וגעשה זווג עליוךוכו׳ אמנם בהיות שנאה נעשה
ביעקב פרשיזת אלו בסול עזלם שנה ונפש י ולאי <י*
כ
י
פירור בשרשי נפשיתם ונאבד העולם ונחרב הבית וכו׳ •
וגם בכללות ישיאל כמו שמפרש במדרש ״ ל וגם בכל
מ
ולי נראה ביאור הפסוק הנ״ל דכתבתי במ״א ביאור פסוק כי
שנה חמן שייך לכל אדם פרשיות ״ ל ולזה נבוא לביאור
הנ
יד על כס יה שאין שמו וכםאו שלם מחמת הפירוד למטה
ויצא יעקב מיאר שבע וילך וגו׳ כי יש כ ׳ בחי׳ א׳ בחיי •עד לעתיד הנני שולח לכם אלי׳ לעשות שלום בעולם ואז
צדיק יסוד עולם הנק׳ באר אותיות אבר זבחי׳ ב׳ לק׳ שכע ׳יהי׳ שמו והכסא גי׳ אלדיס שלום ־ ח״ש ע״י ואהבת לרעך
מלטת זזה ההפרש בין בור לבאר כמפורש בזוהר ונגד זה •אז אני ה׳יששמי שלם ל ׳ אותיות ביחד זהבן י ובראה דזהו
ישב׳םוגיאנשיםא׳א־^יצצירהוא׳ אנשי החומר וכשיש ט י נ ת חבקזק שהעמיד על אחת ר" ל על אחדות שיש לכצ
חיבור לאנשי החומר ע ם אנשי הנורה אז נעשה חיבור איש יש-אל עם חבירז שהוא מדריגז׳ צדיק היפך מדת
למעלה מבאר שבע יסזד ומצכית דהיינז מקור הבאר הרשעים שאין שלום אמר ה׳׳לרשעיס זז״ש זצדיקבאמזנתו
זהבזר משא״כ ע־״י שנאת חכס וטזזי ת״ח שהעיכ־רכ *סי׳ שמאמין זמדבק את עצמו אל חבירז עי״ז יחי׳ גם
הפרישו ביךשש לשבע דהיינו צדיק בחי׳ ז׳ שהיא שש יביי? שעישהרקמצוה א׳ מצטרפתעםהכלל משא״כהרשע
מלכו׳הנק׳ שנע שהם המוני עם שלא נתחברו עם הצדיק•' •ע י הפירוד גם שנשאר חק א' לא יחי׳ ונידון בגיר\ם •י
שבדור עי״ן גרמו הגלות והחורבן ״ וגזה יובן ויצא יעקצ ״״ףזא׳פצוגמ׳דר״י•ור״ל ראם קייס חק א׳כילול מגיהנ'
; ז מ י
ע ל ו אחדז׳ומר ס׳-ל דאם שייר חי ,א׳נילון בגיהנם י
מבאי כג
בן שדת -יוסף
עלה במחשבת זהזא;א״ס וראוי לייחד הלבבזתלמטהשישרי מבאר שבע ר״ל שהמוני עם הל יעקב נגד אנשי הצורה
אחיס ורעיה צלישימאחדו שרשם למעלה במדתהעליוכל* הנר,׳ ישראל ויצא יעקב מבאר שבע שלא נתחברו העם
והשיבו תינח אתםשנשמחה מעולם האחדות משא׳׳כ אבחנו אל הצדיקים הנק׳ באר שב ע״י pיצא יעקב מבאר שבע ע
להם השלום לו זגז׳ ר״צ מאחר שידעתם הל׳לא״כ ראו«׳, אחת כמ״ש רקח את האבן ואז ידע שיהי׳ קץ גאולה י
שיהי' שצום ביניכם כדי שיהי׳להש״י שצום חווג ויחלום והנה סוצם מוצב ארצה וגו׳ ר״צ שראה ענין עה׳יז
ל
הדומה לחלום כנודע וראה שיש בעה״ז ב׳ סוגי אנשים א׳ .״Mבמדוח היורות rדשצום צו י״ח ע״י השלוי»j—^r^.f.
שלו! הנק׳ סלם והוא מוצב ארצה שהם המיני עם עס הארן
אך׳׳•״ ׳׳־*־׳•-־״-־י סגולה־. לראש ועליהם סוג הצדיקים הנק׳ ראשו כנזרע ברכות
י
היודעים צעשות יחזר וזווג עי׳י תפלתי שהיא לייחד השכינה* אלדים צדיק •.וז״ש וראסו מגיע השמימה והנה מלאכי
ה צדיקים עולים כשהמוני עם דבקים עם הצדיקים אז זכז' וכמו שבארחי במ״א בפסוק צך קח לי זכו׳ ״ ו $XTf
זהצהרחל באה עם הצאן * ויאמר א״כ שאין שלום ב י נ י כ ם במ״א כי גמר שניהם עזליס ואם לאו יורדים בו כמ״ש
א״כ הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה ר״ל שהגלות'׳׳ ־חסיד כי פסו אמינים מבני אלם זכז׳ זמ״מ ה ׳ נצב עליו
נתארך עבורזהיועורהיום גלול וטי י רקתקנה יש השל* מ״מ לשמרו ר״צ סוג הצדיקים גם שיורלין אגב המוני עם
הצאן ולכו רעו ר״ל כל צמא לכו למיס שהם מימי ה מ מ ד אתה הארז אשר ה'/צב עליז לשומרי ויאמר אני ה׳ וגר
שצ תוכחת מוסר צהשקזת הצאז אולי ישיבי יי ויאמרו ל^6׳ עלי׳ שוכב אתה אשר ע ם האדן ־טכב עצי׳ ר״ל המוני
* !/י נוכל עד אשר יאספו כצ העדרים יג־ללר את .ה א דהיינו ע ט י ם אשי הס גרמו שכיבה לך כנ״ל לך אתננה
בן
יצה״רשהואדייבמקוס המחלוקות כמ״שכש״ס ן אנט׳עמ ולזרעך שהם ניצוצין שלך כנודע זגז׳ והנה
Sif׳ ,
קלו׳ ושמע קלא וזי לאפקי׳ ל״מ מההוא ביתא זכו ממידיגחן ירידה ושמרתיך בכצ אשר תלך ר״צ הציכה שטא
בר״ה ויר\כ שהוא אסיפת כל העדרים יגללו האבן זנעש<- ה פך ביאה שהיא עלי׳ כנודע והשיבותיך אצ האדמה ר״ל
שלום ביניהם אז יש לזמר מזםר משא״כ בזמן שיש פירוד על. יהי׳ * מדי־יגתך העגיוגה ומי יייקז יעקב משנתז זגז ׳אס
משרבז א׳אומרלאנתכזין -לבזותו וכגמשבארטש״ם הצרים עמדי ישמרני וגז' זר״ל כי בארתי יד על כסיה
המנאפי׳ בטלו מיס המרים זכו׳ עודנו מלבר עמם זראל ׳ וגו׳ וכליל וגס מדת יעקב הוא שם הזי׳ בסיד אל אלדים ה
לבטיקרא אר{ כי אל הוא מרת אברהם אלליס מלת יצחק באה עם הצאן וגי׳ יישק יעקב׳לרחל יכו׳ וכמבואר בתיקוכי׳
4
־מעלת המתפלל־עבודהשטנה וכו והבן וללבן שתי בנית ,
ה*מלת יעקב * .זזיש עיי האחדזתיהל אלדים עמדי
זכו׳ מודע מ״ש בזוהר פ ׳ זיצאדף קס״ג וללבן שתי בנות ואז שיהי' שמו זכסאז שלם שם אללים עמלי שהזא שם הזי'
וראי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך לייקא זסבת הוא סוד ארזי לבנזן חסידים כרישים ביתה זכו׳ ־ ו ל י ל ד י
1
י ' ח ס י י י ם א׳ מירא £21,י י לי האחדזת כשלא יבקשו סיפוק רב רק מדת הסתפקות שיהי׳
מיכי מ ר ד י ש3 ז ה א ה ש ד ב י
לז רק לחם לאכול ובגד ללבוש משא״טכשיבקשו עושר רב •.ועיני לאה רכזת וכו׳ מגודל סיגופס ותענית יבכי זכל^־'
•״^•ד אז הקנאה והשנאה זכו׳ הכל בהיפך וז״ש ושבתי בשלום ר״ל מגודל הצער ב׳ הנק׳ רחל יפת תואר העובד הש׳>>
ע״י השלום ושבתי מרגלזתאצביתאביוהי׳ ה׳לילאלרי׳ ואהבה דהיינו לקשר מ״ל בחסד הנק׳ אהבת חסל׳ I2f־;to
שיהי׳ שמז מיזחד והכסא גי׳ אלדיס הכל בבחי׳ יעקב קו יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בחך הרטנר
*אמצעי כנ״ל ע׳׳י האחלזתישלמטה יהי׳ יחוד זזווג למעלי ר״ל לקשר שבע שנים שנעה בחי׳ מן חסי עד המ״ל בייתל^׳
זז״ש ויעבוד יעקב ברחל ויהיו בעיטז כימיכ א ח ד י ׳ ב א ה ן ^ ' זהראי׳מן האבן הזאח זגז׳ שנעשה מן י״ב אבנים אבן
אזהה ר״לע״י עבודה בשמחה נעשו ז״ס אחדים זהבן י * -
1
אחת המורה על האחדזת זכנ״ל זגז׳ זישא יעקב רגליז שהם
עוד י״ל ויצא יעקב מבאר שבע זגז׳ דאי׳ במשנה י <Jt •גחי׳םזג האנשים.אנשיההזמרכמ׳!שששמאותאלף רגלי
דקדוקן לא יחייחד איש אחד^ם ב׳ נשים זכו׳ ר״ש א ו נ ^ * :ס אשר אנכי בקרבו כי אנשי הצזרה מעלה אנשי החומר
אף איש א׳ מתייחד עם ב׳ נשים בזמן שאשתו עמו וכו״ * מאחר שהם רגליו כמז בסולם אשר מוצב ארצה וראשו וגז׳
מפני שאשתו משמרתז־זכז׳ יעו״ש ״ לבאד זה צ״ל-דכ׳ הר״י! וילאזהנה באד יסוד בשדהמלטת הזאיס־זדזמ״ליש
לעשזתזווג זה בשדה שאין שם אדם משא״כ בעיר שיש ב׳ בדרשותיו דרוש ה' דף ן״ח ויחלום והנה סלם מוצב א י צ £
אנשים יש פירוד ביניהם זגזרמין ח״ו למעלה להפריד גיכ וגו׳ ״ ומלאכי אלדים עולים ויורדים בוי וז״ל והנה ה*׳ ,
וכליל זהנה שלשה עדרי צאן רזבציס עלי׳ כי מן הבאר זה המשל להודיעו מעלת איז ישראל שהיא הסולם א *
ןף
מ א ר למקומה שהזר לל א' לשנאה כבזשהשהי׳ לכל א ׳ ממלה לעצמן & ל ל ״ ; ע מ ק ההורה ו ע ב ו ד ת י כ 3
ה ע מ ע
להילת מקדש ה׳ גס שיורד אחיכ ממדריגקז בסיד החיות להבין שעסק פרנסה היא הליכה לחרון מאחי־ שנשאר בלי
רצזא ושוב מ״מ קרושה ראשזניזקלשה לשעתה וקדשה לע״ל מיקזתה״• זז״ש כי מנהג העולם כי יעזזב את אביז ואמו
וכמ״ש חז״ל גם כששוממין בקדושתן עומדין וזהו ט ע ם הקב״ה וכנסת ישראל ודבק רק באשתו הסוחרת בעת עסק
שאמר אברהם אחותי היא ע״ד אמיר לחכמה אחזתי את פרנסתי זז״ש אח״ז ויהיו שניהם ערזמים כמו זאת ערום
: 3 ,
זכמי׳ש בזוהר וירא דף קי״ יז׳׳ל ת״ח כד נחחו למצו\ם
פ
אחיז זהנחש היי יערי׳ מעסק תורה ומצוה זזה גרם מ״ש
,
בגנן,לאתרבקא בגן מהימטתאקיאלהאחזתיזכז ׳ דלא ^רזס זכז׳ ״ זז״ש על כן וגו׳ דקאי למטה על מנהג העולם
נתפ״ש לעלמין זכרו כן יצחק כמ׳יש בזוהר פ ׳ תולדוח׳דף » ״ ל לכך נמשך פיתוי הנחש וכו׳ וכמ״ש בס׳ זודין לאורחין
5
ק״מ זכז׳ יעז״ש וענין הדביקות בו יתיהוא ע״י אואיזיהתזר' יעזצה ב׳ • ^ מיא על ט אלזדי בקרבי זגז׳ לכך עצה
והתפלה שידבק מחשכתו ופנימיותו לפנימיו׳רוחניר שבתוך מאבני .המקום וגז׳ויקח דברים ויפגע במקום
האותיות בסוד ישקני מנשיקות פיהו מיקר רזחא ברוחי! והואדממשיש יציאה מבאר שבע והליכה
י וצנע• • ׳ • / י J
א**והבן * עוד י״ל דכתבת?במ׳יא טאזר ש״ש כצ ה מ ע ע
את השבת ניתנין לו נחצת יעקב וט״וביאור־ש״ש תןמקו ׳ j b *tWltyמטך* אם תשכטן »tt
. . ,שפתים וטי 3ין
יושביו וסי ע״פ ששמעתי ב ש ^ מ ו ר י \כמבתי מזה במ״א ״־ ובזה יובן ויצא יעקב מבאר שבע וילך
־ • • ' ־ « : קיפל כל א״י תחתיי ,נדנה בבי במי׳הנ״ל אושהיטאה צגשמי צעשק פרנסה ב׳
וטי • אמנם כצ זה נעשה בירור ניצוציתבמקימו ע ל . r r ושוב ועצה יעוצהנגד בחיי א׳ ויפגע
רצוא ושוב
והיןיוח יצוא ייי«יי
הדעת שניתן דעתו בעת עומקו בתורה יתפצהשהס אותיר; ברוחני והחיות
א<ך צברר ע״י• אותיות אצו הנכונות שנפצז בעת השביו&־;• בעקום להתפצל !?ליל ״ ונגד בחי׳ ב׳ עצה ממצה ויקח
ימי אפס שיש זמן שנסתלק הדעת מן האדם בסוד ו ה מ י ו ת ״מאבני המקום וישם מראשותיו ט האותיות נקרא אבנים
יצוא ושוב ונו׳ וכמו שכתבתי במ״א שאם ידעתי לא ינופתי; נמ״שבס״יוט׳ והאותיות נאצצומהש״י שנקרא מקום
,
י״ל שאם היי יודע שהוא בבתי קטנית ז ש י נ ה ה י ׳ מ י י ^ , »,קן .ל עולם• וז״ש.ויקח מאכני המקום וישם ש מ1
מדריגהזוג״כ ?צא הי״ נק׳ בחי׳ שינה יז״ששאם י ד ע ת י !עיאשותי! לדבק מחשכתו בפנימיות האוחיות וז״ש ויש כ״ב
מ כ ב ד צ איע ז ג ז ז מ ב ן מ י ש כ ת י
-במקוםההוא ויש כ״ב אותיות במקום ההוא וכמ״ש בזוהר
י» א י צןב £ו י '* לא שם * ואז זיחלס והנה סולם מוצב ארצה וגזי ר״ל עי״ז
' *יל־אמא'׳׳־•• מ ז ז 3 3
וילךחמהר״לצי-חגת ו'^ הכי
חולין של תצמידי חכם צדכין צימוד וכו׳ י ועוד יצא מ/ה -מ״מ הקלה מצרף להם גס מעשה הטיב שעשו חחלהע״י
תזעצת מלבדהתזעלח שנק׳ בזה תיאר תכם כשלומד .מספר י החקר שצ אברהם ל כ לזה שעשו אח״כ ברין טיו עשויהכל
מעצמן ע״ר ולך היהחסד כי אזהתשל׳לאיש כמעשהו ר׳׳ל שנק׳ לימד מכל אדם * עזר יצא תיעלת מזה ע״י שמשפיל
עצמו שהו׳חכס זאפ״ת לומד מכל ארם עי" ז דבריו נשמעין .שמצד החסד נתשב לו0יו נם בתתלי :הי׳ מעשהו לבד וה״נ
כמו שכתבתי ,ב ש ם מורי זלה״ה ומן העפר יגמול חסר עם זרעו של יצחק וסעודה ושכר של תחלה נקי
בקרקע סעודת אברהם 6צד החסד והבן -־ זנחנו כוס שצ ברכה אשר יהי׳
לאברהם לקשר כוש שצברכהטמין וכן ליצחק כי מקבלו המשכן יקח הכהן.זכו׳ י וזהו עקב חשמעזן זכז׳ י זאז כשיש
בשתי ידיו נחי׳ אברהם ויצחז ויעקב ממוצע ביניהםואח״כ שומע זמשמיע נעשה יחזד הקלהזשכינתי׳ כי המשפיע הוא
הקלה המשטע ומשמיע והמקבל ושומע היא השכינה וע״י מטחו בימין וגם ט ענין טש שצ ברכה הוא וכו׳ זהבן י י
השכל המשך כמה פשוקים כחי׳ תלמידי חכמים הנ״צ משמוע ושזמע נעשה יחזר זה פ! ב ע״פ מוסר
גיצא יעקב מבאר שבע וילך ־ ־ . ולמן שכתבתי במ״א טעם כל זמן שתוכחה בעולם ברכה
בעולם.וכו׳ ^ובזה מבן אר״ח תצמידי חכמים דייקא מרבי׳ ׳ חרנה ויפגע• במקום זילן שם זיקח מ א מ י המקום וישים
י שלום בעוצם לייחד הקלה ושכינתי׳ כי הקלה נקרא שלום ,מראשותיו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה מלם מוצב'ארצה
ושכינתי׳ כיק׳ עוצם כנודע זזה בחי׳ זנתתי שצום באק׳ן והבן :וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלדיס עולים ויורדים
׳^נבארש״ס דפםחי׳פרקי׳ריעויראזימניןאמרלהוכז׳ • בו והנה הי נצבעליז וגו׳ וכתבתי ביאור מזה ולפי הנ״ל
מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמצ ויעש;אברהס משתה גדול יבואר ריש בחי׳ יעקב ובחי׳ ישראל • וכמ״ש האלשיך ולא
אותי קי־אח יעקב משא״כ אס יגעת בי בעבודתי אז נקי־א במם הגמל את יצחק מאי במס הגמל את יצתזעהיד
ישראל וצי נראה דזכרעי לעיל דיש ב׳ סוגי אנשים א׳ גם הקלה צעשזת סעודה לצדיקי׳ ביום שיגמול חסד עם זרעו
אז צא ימוש םפדהתורה מטך צקיייס טוב ואספת דגנך שצ יצחק לאחר שאכלו זשתזניתטןצז כוש שצ ברנה
תורה עם דרך איז והיינו יחידי םגוצה משא״ כ רוב העוצם לאברהם לברך אומרים צז ברך אזמר צהם אני צא אברך
זווכג׳׳יל זז״ש וצא איתי קראת יעקב ל״ל אינםבבחי׳ לפי שכבר יצא ממני ישמעאצ ניתנין לו ציצתת אומר להם
איני ראוי לברך נןכבר יצא ממני עשו׳ נזתנין ציעקב וכוי • .בחי״ יעקב כשעוסק בדרך ארן אז לא .אותי קראת יעקב
שאינו עוסק בתורה אז לקיים שניהם משא*כ יחידי סגולי? למשה זכו׳ ליהזשע זכז^ אזמרים לדוד טזל אתה וברך
גס שהוא יגע בעסק אזמר להם אני אברך זלי באה לברך שנא׳ כוס ישזעזת בחי׳ ישראל כי יגעת בי ישראל ר״ל
אשא זבשם ה ׳ אקרא ע״כ י זהספיקזת רבז א׳ מאחר דקשי׳ פרנסתו לקיים מ״ש יגיע כפיך ־ כי תאכל לימית מיגיע
.ליה מאי ביזם.הגמל א״כ למה מביא רישא דקרא עעש כפז ולא משל אחרים מ״מ גם אז דבק בי בחיי ישראל ויבך
גזברים משתה-וגו׳ ־ ב׳ יש להבין הקו׳ ,מאי ביזם הגמל וב* יובן .ייצא יעקב מבאר!שבע יילץ ח מ ה ר״צ' בחיי
• ללכאזרה לק״מ ג' הקשה הדיף זכי דרך לעשות משתה ביזם .יעקב פורש ויוצ £מעסק התורה שנקרא באר שבעכשהזלך
הגמל שיש צער לתינוק זכו׳ * ר׳ דבפ׳ כתיב ויעש אברהם י חמה לעסק עה״ז שנק׳ חרךוגו׳ ויחלם שיש בחי׳ מעי^ה
משחה וגו׳ ונדרש א׳ הקלה עזשה משתה זכו׳ והוא סותר מזה זהנה סלם״ מזצב ארצה ־ ר״ל שהאדם סלם הוא מוצב
ן ״ ועזר ביזם הגמל משמע דקאי על אברהם • זז״א ארצה כשעוסק כארציות־הגשמיזת מ״מ ראשו ומחשבתו ה פ ש ן ט
* אפיי הלזמדי׳הנק׳ לשרי גמלת! ה׳ שיגלול יוסד עם זרעו של יצחק והיא תמזהו .מגיע השמימה אבל איני בחי׳ הרטם < '
!לא אמר עםזרנגלשלאברהם ז׳ ממ״נ אסראזין לברך מ׳׳מ מלאכי ^דים יש עולים בו ויש יורדיכ* מ אבל יחידי םגולל
מיאנו לברך ואס אינם ראזין כפי טענת כל א׳ א״כ מי׳ט היגצב עליי גס בעוסקו בגשמי האיז וז״ש הארץ אשר אתה*
שוכב עלי׳ לך אתננה שנעשה׳ רוחני נחצה בלי מצרים ע״\ < :טחנו להם לברך כלל ז׳ קשה שנחשב זה לגםזת הרזח חייו
אם אבות העולם אמרו שאינם ראזין לברך .ואיך יאמר טיב מחש־תי לקשר נשמי ברוחני והכן דתחלה אמר לשוןרבי* ׳
עילי׳זגו׳ואח״כ לשוןיחיר נצב עליו ולפי ה ל ל א״ש יהבןעו* לזד לי נאה לברך הלא אמרו בש׳׳ס • .איןממנין פרנס־על
הציבזראא״כקזפה.של שרצים תלזים אחריו• והראיס־מטד -י״ל ונבאר המשך״פסוקי חהלי׳סייא׳אשרי האיש אשרלא הלך (
י י וכי׳ א״כ ישבו לכשמץ מנהו ־ .י מ׳לפלאנ/אברך• זלי3 .ע5תרשעי׳ו}3־רךחטאי׳לא עמד ובמושב לצים לא ישבט־
אס בתורת ה ׳ חפצו וגו׳ עד כי יידע ה ׳ דרך צדיקים וגי־ זהזאינהגנז לאהלברךיזללדכתבתיבמ״אדשמעתי
£למית כמי שדרך אביו להוליך את התינוק ביד עד נןיופל והסטקיתרכי גס יש למין ג׳בחי' יישב הולך עומד ומביני*׳•
4
רת״ל בשעייחטאי׳לצי׳זנרא׳דכ׳הרמביםכמושישחול הגוף׳ זהזלךלזכךבענין עבודתה׳ לי/דמעצמו זאזמניחן
עיי החסיזאח״כ מניחו שילך מעצמז לטח׳ ויטיל• הטוע׳מתד לנד.כן' יש חילי הנפשו׳זילך לחכמיישהם רופאי ה 1א
י ^
ת
הנפשות
י י כף .׳
£
ב ך פורת* *וק*
כלב עקב היתה' ד וח אחרת צגמז שאמד ל מ י ג ) * י * וחכמים שהם רופאי
! ע ב ד מ הגפשזקזכו׳יעזייןש© •
אני עמכם ןנבוד\צשמים זזה הי׳םלנה ע 1שאציין 3עצה הנפשזתהזאע״י שמיעת תוכחת מוסר כמ״ש במדרש
להשתטח על קברי אמת וטי וכן יהושע מ1ע״א הוצלן הגזףשנא׳ עצירירטי׳ א׳ יש רפזאהלכלרמ״חאיברי
צהתמצצעציויה׳יזשען ־מעצת מתנים שט׳ בעצל/ג* צריןשיאצגר שמעו חני ותתי נפשיכס • והנה החכם
זניצזלמהם וכתבתי מזה־במ׳יא גס אויל מחריש חכס ימשב« מוסר לכל אדם לפי בחינתו כמ״ש כה תאמר לבית יעקב
ותגיד לבני ישראל ודרש בזוהר שיאמר לכל א ׳ צפי במילתו ושמעתי זכז׳ נמצא זהי בחייעייציזנפיק שהוא מעצה צפצאה/
ר נ -פועל רע יאמר שיטי בחי׳ יושב שב ואל תעשה &זר שטר נקרא מאזשר בזה זק ובדרך חטחים צח עמד לכתבלד ״
פי׳ ה ל ם המבזה תי׳תאין רפזאה צמכחו זהטעם שמעתי אף צא פעלו מרע שגם זה לזכות יחשב לו כמז שאחז׳׳ל
ע״דדילז נכה כי עוברי בעמק הבכה זכז׳ זאני באיתי ע*ל מרע סר יושב בחיי עולה נרןאובררכיז הלט ומי שכבר ה^א
צריך שיאמר לו מוסר שילן ממדריגה יישב שהזאבעלמא ירזשצמי תענית שמואל הקטן צבש חצוקן שצ ישראצ ואלנר
לטקבאשהזאטשיבתאל .מדריגזתעזמד שהזא בעל*ןא חטאת• זט׳ עפ*י משצ שר ח' שינה נבזשוכדי להתחבר ע ©
לדסרא בעמידה .כצזדע סוד תפלא .בעצגידה ומזה בן המצן צהעלותז וז״ש שבע יפזצ צדיק זל 9שצגצא ל ע ל מ ל :
איזה חטאשוגגכדי׳צהתחבר בזה עם המזל עם הלווטאין^ כתבתי במ״א^יאזרש״םשתיקעץ !מטעין #ן1פר ומוסר
כשהן יושבין נבחי' יושב הלל וחוזרי! זתזקעין ומריעין להעלותן זז״ש גם שהיי בירן חטאים ע״דהנ״צ אכל לא ע מ ד
כשהן עומד( ^ צבחי' ,עומד הלל * זאח״צכשהזא שם בדרן חטאים הנ״צ להתעכב שם שיש סכנה כאמ^ד ג
עזמד צריך£ ,יאמר ל 1שיהי' בבאי׳ מלך ממדריגה רק ירחה מיד לתקן חטאז עם חטאים זצהעצזתן מ*ל י וכן•t
למדריגה פמז שכתבתי ^ א \ 1 ..ללי!הז כזונת המשנה זממשנ צצים צא ישב דאי׳ מ&ןנה לאטת ב' שיושבין ןו<י
ב א מ ה ה מ א$ר הןי מתלמירמ|ל<׳ו^ן .א ו ה ב ש ל ז 6
ג
;
ומידבן לתורה זהספיקז >nfף של1ם|ןו& את
וביאורן ל ,הרב האלשיך ,סזף1.פ׳8מיל .ין1ז*שזהיב
מוהרי' יעב fבלא לאבות יעז*ש י £1י נראה ןמצינו
י 1
. . . . . .ושל^הרןשהי
ונבזה בעיני עצמו שאחר כל השצימזתג{י'־$ש *ירא שחשב
א״עגרזעי מכזלסכך אכהאוה^שלום לדיינו שלימות
עצמוולע)ל5־לאיחשב עצמו שלס רק צריך להיות מיף
,tyvbPAtאחר השליבות יותרצ«ה שיש .לו שזהו בח^'
•הולדהלל זק״ל \:זזהנ*לפ>' •< הפשותא^ב *כסף־לא
;
ש
אוי^דר^^ ?- לן מנגד י רשעים זבדרך חטאים לא עמד וגו׳ שהיא בחי׳ סו^ מרע " vnfאייך תלזאיים
^ ^ יכתבתי ל ע
ע \
ח ק ד כ ^ •״
צ כ ל פ לבדבלי קןם ועשה טזב למה יהי' מאזשד בזה והרב האלשיך $ל א
ןגת
מ
צלקצת סגי רק שלאי ידחה וז ש לא אתה יחימאובחריאלקנ״ה זט'וכן*עקב ויאגקאימעצלוזלא
חורין ליבטל ולדחות ט ל ם זכו׳והק * .ח״ש בתורת L , וכזי י5ילצי׳כלין אשתזיבמכלאואשתלם -זנק׳ ישראל
מפצו שלא ידחה הםזד ג״כ גס אם נהורמ i טכראין יעו^נ יש בדףקס״א ע״ב זכ| יעקב בגו דרג׳ין
בצגלהזכע״שהאלשידשם יעו״ש ״ : יומם ולילה דחה׳לטלהו זמ־יר • חולק ע1בי׳ וכוי ע*ד כט 5לא
ג5וש
:
וז״ש וייקץ יעקב משנתו שהי׳ שזנה ולומד כמחשכה וך\:מר משא^כ אח וכר• וז״ש והיה כעך שתול
& ע ל מ י 1 6ם שפריו יתן בעתו שאז איצלעצה שומר הפרי ה ל ל ולאה החלום הנ״צ ויאמר יאק יש ה במקוים הזק גם
,
אמר ש&ר נגמר הפרי שאז דרך לנפול מ*מ ׳ועלהו לא יבול בלא לימוד י ק בהרהור ואנכי ל £ידעתי זה ־ ט אמרו חז״ל.
במשנה דאבות מנין א ט ׳ א ׳ שעוסק בהורה שהשןינה עמו ודרשו 3ש׳׳6שיחתתולין של ת״ח צריכין לימול שצא השיג
שנאמר בלל המקום אשר אזט׳ אח שמי אבא #לין וברכת? ׳ « י fשלימות לכך נקי תלמיד חכם וכל אשר יעשה יצציח
והייתי סבור לוקאבעשקט־ןזוהגפהמלא ,״ וצאגהרהול ג ש ם מ ד י •זלודח ץד^תיבמי׳א
ז
ועכשיו אני רואה ג ס בהרהור יש השראת ה ש ט נ ה # # .י v
כלאשרתמצא לירך
VPI י לעשית מ ח ך עשה לקשר הגשמי ברזחני וכמו שכתבתי לעיל לא ידעקי 1ה ־זידר *עקב נדר וטי י .״ .
ויאמרו מחרן אנחנז זיאמרהידעתם אנו רגליו וכזי ״׳ וא&פת לגנן לנהוג דרך ארז עםלאימזשספרהתזרה
ל ק בן נחזר זיאמר ידענו ויאמר השלום לו זגז׳• ויאמרו ל ט ו ו ח י ? א כן הרשעים שנמשלו כארז ה ל ל שרוחו
׳גבוה גורס לו שלא לקבל מוסר שנקרא משפט והוא שצום ודרשו חז״ל מדלא השיבו שצזם צו ט איןשצום $ר
.והנה רחל בתו באהעם הצאן * ה'לרשאים fl&2אשר הרצנו רוח גבוה דהיינו רוח דרוס ה ל ל
•׳עוקרתז וצא יקומו רשעים במשפט לשמוע מוסר שנרןא ויאמר $ע$41יוםגד1צ לא ע א ה א ס ף המקנה זגז' * ויש
זלל להבין חיבור הפסוקים מה ענין זה ל}ה ״ משפט זמזח נמשך שאין רפואה למכתו ע״י חכמים רופאי
• ?־איתא בצ1דרש הנעלם פ ׳ חיי גשרה מוהר דף ק ל ת ע״ב הנפשות וגםלעתיר צא יקומו במשפט ממש עי״ז
״
ח״ריזשי מ ר ולרבקה־אג! ישמו .צנן א״ר יצחק אין יצילר וחטאים בעדת צדיקים שצא יוכלו החטאים לעמזו״
בצ1ל Sijjpjfט&׳יז נק׳לזט זלעהייב נק׳לבן לאכבצ כראשול ולהתחבר בעלת צדיקים כדי שיופצו הצדיקים להעלותן
אלא־ למאן דסחי מנ׳ווציז לבן f1p׳ וכן בפי תולדות דף קל צי ה ס מיזיןת״ח שאין א*5ין ב&יניהם ^צלוצהעלות[
ע״ב תחצה נר,׳ לוט מנזזל עכאי* ל£״ל נ ל לבן ושתי בטת יודע ה' דדך צדיקים שיהיה לתלמידי אהרן אוהב
5ו ט * 1כ ש ' ^ ס ל בנותצבן לגלולה לאה הקטנה רחל לבריית מלן3ן^לתור $כמו &עשה אהרן שדרך רשעי6
• £לאה מכחהולשעזתי; זכרחצ צפני גו/זה of׳ יעז״ק תאבד מהן שעושין ע צ מ ן צאלו איננו ייידעין שה6
( י
ט רחל בת? כמ׳ #׳והביאו ראי׳ ללבלילם להחזיקו לרשע המקוס שהם יאוחייות הקורה ׳ שנ^א אצנים
,בם״י זישס מראשותיו דהייג* ירק במחשבה ׳ולא להוציא וגאה עםיהצאן^מזז נוטדיקןרחל ,שמלן בעצת רשעי׳
ובמזשב לציםישצ וכמו שתולדות משפה זלאוך ז^ש ו & #במקום הי%זא לאן |5כ׳ב5לי לימז ' $ו ב ח ט א י ם עמד
שהוא ברכהגייזכר אכל כל עשרים שנה וכוי ונלמ וישילב ^יןיות במחשבא צדיקים מעשים טובים גקראבן
^תולדתהרשעיםליןא^ת״ טנקבהלשזןקבה שהי^ ב ק ו ם ההזא ל ב • ז>חצם והנה סלם'מוצב אילצה כי האד6
מ
״• ;
^להוז ש׳זהנה^מלב^באאעש »אזי(הלן\ ״ ? ארץ השלם נקי סלם להיותו *מצב ארצה בתחתיות מזמר
'ואחר שראה שדכו אותו לכן> חוב זלא<16ולדונו.גזהלכף ראש* ״בעצת רשעים ובדלךיחטאים ובין אלצי 6ימ״מ
ומחשבתו מגיע השמימא צי לבו לשמים צמו בכלב מ ל ל ׳ז6ותאזאמרלהס א״כלא^ןהאסףהמקגהוט׳
הגם שהוא סכנה ט גס מלאצי אלדי 6ה 6הצל>קישמקלתן 'והעניןדאחמאין ק לולבא אלא בלוד שמלו זכאי אן
זל׳׳ל לכתיב בעתה אחישל בנולים כמו אברהם ויצחק ומקצאן יולדיםאדה״רונח זכו״ * גזלו חייב זמאאמזהו'״
* *צואתישנה לא זמ ב ע ת ה ^ ואמח ב ל ס לשבתכל
׳
1
הלן חבירז לכף';טמ־לנין אותו .לכף זכות וכו׳ ע ל צבחילתן בשלום ט ט ת שאברהם ויצחק עיילי ונפקי
וע^ז כתבתי ואל תלין את חטרך על שהגיע למקומו ומ* 1 אביך' אברהם >>רי ׳ ה וז״שאני &מהה רגלי תסירו ישמור
7 י^יי יצחק כאמור הארןאשראתה:שוכ 3עלי׳ וכמ ש ויש כ5
״
יום א׳ צכן בקש מ׳<צאכי אצדים זה להכניעו ר ק ת ח ש י מ י ק י צ ע י צ ו:ליךהאום לקבנ זה באהבה מ ה ל י 3ת ןכ
י
וצהכריעתו כדי שיהי׳ רק פצטה נפשו מרשע וק״צ • ונבאר ,יוק דאהב יעקב גם חת רחל בחי ׳עייצונפיקהלל r o
מדרש וגם הוצן צרןאתן ר׳ צוי.אמרהצך י זנטלאגרומי ׳כשנמשןמצאה לרב,-ענמי תחצהבעש! התורה כמו
ממצרים א^ר אין יטצנא לי׳ האטזב ואם לאי א׳א אימ£ שעשו האטת אמרי לי אחי כמו אמור צחכמה אחותי את
וקטצנא -לי׳ של בזוהר יעז״ש ״ משא״כ בחי׳ אנשים כי שנואה לאה ־ ציי אייתי׳ מעשת ומגו כן אנא קאים עצי׳
והוא תמזהו מנלן לדרוש זה ואיך מרומז בפסוק ב׳ קשת א י ן להם רק עיקר עסקם ברחל להיות בין ^ .שעים וחטאים
יכצנא וטי דצמא יתן צו המכש וצא יהי׳ עציו.שום עלילת וצצים שהיא החנות פ!זחה ב י ׳ ׳ ^ ן ^ ב ת י ׳ לאה ויפתח
ואם צא יכוצ לי׳ אף כשלא וחן מכס לא יכיל י לי׳ ג׳׳־ר-׳ רחמה ורחל עקדה מי שעושה ע^דמרחצ הלצ צכך ורחל
ד׳ ק׳ לשון הולך לקראתך' ^•להל״צ<א עקרה שאינו עושה פיחת ט ציצנית א׳ ריחה כמ׳ פרנסות .בפשוק צשון וגם •
לתראתך וכן הקשה האלשיך ללשון הוצל משמע לדרכו ולא כמ״ש בר״ח יעו״ש ר,״צ * עור י״צ ראי׳ בזוהר ויצא יעקב
ונ״לדאי׳.בפ״קלע^ל^ לקיאזווכריעז״ש • מבאי שבע וילך תרנה היינו דצתיבעלכןיעזובאישאת
הניא ר׳ כתן אומר יום שע״ו מנחת 13המכס • מט^זמ אניי זאת אמו ודבק באשתו והיא תמזהו וכתבתי מזה
י ט ל ן י כ ב י ר
ל י המכס־ ואומרים כל מי שמכיח עטרה ל לעיצ המגרש חשתי ראשונהעםק התירה ע״כ יעזוב אביו
יהודי הנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה לא י$ימ ־ואמו ודבק באש ןו השוחרת וכו ׳ * אמנם דרך היצה״רלגרש
י/
נמצא מהנה מכאן אמרו זכו׳ ורש׳ /פ שם נהנה מ 4ע / אשתו ראשונה מעט מעט תחלה הלך אח״כ אורח אח״כאיש
עשבים יעו׳יש אבל בטי״ר סי׳ קמ״ט פשק סתם לאיסורי בעל הבית כמ״ש חכמי המוסר ראי׳ מפסוק זה יעז״ש •
אף בלא שיניח עטרה יז״ל עירשניתנין בה מכש ל ע ׳ ז א ^ ו ! ובזה יובן ויאהב גם את ^ ^ ^ ^ i ^ B i ^ j iבבהמ״ד
ליקח משם כלום שאם יתן מכס נמצא מהני צ<לז ואם f$ בתורה ורוצה לצאת חוצה בעםיך *5משמ^ק׳ לחל כמו
שכתבתי במ״א נחשב לו עסק רחל טפל לעסק התורה שנקי ייתן הרי זה נהנה .ממנה שמנחת לו המכס ו ט י י ע ו ״ ש ^ ל
הטירהואנגדרש״ידפי׳רשו׳להנה .מריחיעשליש b משא״כאחר לאהכללוז״שויאהכגםאתרחלדייקא•
התוס׳ ולא מפרש נהנה שאילו מתן מכם כיין שהמעות #לו • ש£א מפתח מדרשו אז לפתח זו מיד חעאתחב׳^זמפחא
ו • ^ *־
נ ה נ אין זה הנאה זכו׳ זא״כ קשה להטור דס״ל
ל ה ן 'אותו בכמה :פתייים עד שנכלם .. .בללו"אהבת רח&גםלן
במעות שצו • זלל דהא קשה לפי׳ לש״י ותום׳ דם׳?צ ל6י< י פרנסה־ייתר מלאה שהיא עסק הטרה ונחשב א /לאהטפל
ורחל עקלת הבית ומ״מ הי׳קצת אהבה עםלאה ל כ ואח״כ ־ זה נקרא הנאה מאחר שהמעית שליייא״כ• ק׳ מש״ס ׳ fowi
פרק ד׳המודר הנאה מחבירז מחזיר לי אבידתוימרי׳שנוצ^מ מפתה יצה״ר אותו לגרש אשתו ראשונה לגמרי 1ז״ש ו*רא
מזי הטי ת פ י ל ה נ א הל ה ר ,י ש ז כ שכ ע נש ל לכ וכ ש נ הז פ י גרזי גמ אה >ה שט כ ה
'י ' ידא׳ tih ' לי' י י' ל ^ י ' ' ' * ל ל יי '
ייזיייו-יי• וייומ \< fיח» יהיר .ומי יעיי/מ 1רלי לאה ויפתח רחמה מעט • ! ^ ^ * ו ת י י י י י ז m״ ^ f״ h
דברטת מתוך שחסידים הם
ש ע ו ש י ח ל
יו ־ ־ .א * ־ ־־י ׳ ־ ־ ־ ״ י־י ז '<־־ ־•׳ ״ ! ׳־״ 2עקרה אנשי ייזל
ר״ל לאף שהוא יום• שמנחתהמכם לכל .אדם׳מ״׳מ .אסו^ לכך היא עקרה שאינומוליד לעשו׳פיחת כי נחלהמבוהלת
מצד שהוא נהנה מריח עשבים אבל אם אינה 8$זת/ל* בראשונה אחריתה לא תבלך ומלש .כשפירש מעסק התורה
אם לאדסמיוחד אף בלא עטרה א ס ו ר מ צ -ד ש נ ה ^ א י ט לגמרי שאמדו באבות מלין אפי; א׳ העוסק .בל״ת ת״ל
אח^1צאקי נותן מכס וכםברההטזרהללולק״מ י בכימאשר אזכיר את שמי אבא אליךזברכתיךוממילא בהיפך
בלך בשם ל ח יעז״ש״-העזלר<מזהלצאלסמיוי1גןמ^נ , על כי אצלי בקרבי וגו^ ור^ל ־
־ומעתהיי׳לדידזערעשוהי׳ע״ז-זכמושס^ס׳ וישלח -קומה די .אסור.״ ,מדרש 1צבאר
,קדמה פניו הכריעהו פלטה נפש; *בזוהר על שהשחחזה יעקב לעשו ומשני והוא עבר •לפנ^ף'
K
והשתחוה להשכינה ץעו״שיא^כ לכוונה זו לקח עשי ^$p. מרשעי חרבך ופי׳ .הכריעהו שוברהווט׳ • /וי״ל
דידע ללא נתנו אלדיס להרעעמו כמו בלפן וביקש ללכדו wעטן.פתיחה זו לפסוק וישלח יעקב מלאכים ב׳ ק׳ קו׳,
:
שימצא ט שמץ דבר <לז ובזה תסור השטנה ממט ו י מ ל א ו ' האלשיךמה לאהץעקב לשלוח ׳ממחנה אצדיסשהזא
k
׳ ^לללקז׳חדא .והלך למצרים זלקסהמכם לעצמ^הוי ממש מ י ן ה נ ״ | מחנה שטנה"/לעשז הרשע ״
כ
שניחנין־ מכס:לע״ז דמנ)׳נ יעקב קנמצא שסאם.יחן מהלש *יי ' י <אן האלשין פ' בא על פסוק. י •תיי' ע ע
_ע?הי ?^ . Pמצרים,אני !לא מלאן כי להכות .ואם לא יתן נמצא נה;השחק קבוע הוא במקום• זה ליתן׳
מכם והוא .לא ?קן ונלכד באיסור ע״ז ותסתלק השכינה מ<^צו זה א״א ט אס אדן הרשע.ולהציל את הצדית כאתר
לללהבעצמיזכיייעז״שיומלשכאןאםהי׳נוחןרשי׳למחבלן ־ ןמגוכ^קאוםעלי׳וט׳וכליזה־^^מלומזמנסיק- V :
י ל א ח
; לת ז'קו>א׳ ׳ לחבל אידעשי ודאי יהי׳ למיתה וכבר אמרה רבקהבנבואה • הולך לקראתן דק׳ קי• ל ל הני׳ל • ו ל ל
י 5
למה אשכל שניכם יזם א׳ זהיצרןלהתפצל רק לשבר לחו י
מה • כן&ורתיוסן*
3׳ הללזחלא״מיז לאילו ליליעמ׳׳שהאלשיךלהמלאט' לימאות איש עמו למה מכזון לגמן זל־ן לזקא!גס "י שנזכר
׳נקדאגעומדיםשהם נמרכגה א׳ נליום -היותם־והנליקי' לתורה ש״מ שיש כזה ־איזה רמזי צע־ינץ זה * י*ב ויירא וגד
1קראז הולטסממדריגה ־ למדריגה וההיפך הרשעים ויצר וגז׳ רחץ וגו׳ הוא כפל וירשת תז״ל ילןע• »״ג
<מרטגה התחתונה זז״שעשזהנה אנכי הולך למות וכוי המחנה האשת לשון נקנה והיי המחנה הנשאר לשון זכד
.ט מכנו! אמו סי׳ מגגלצקראת מדריגת יעקב כשהי' להל״ל הנשארת • ורשי׳פי׳ לפעמים לשון זכרי זכו׳• י״ר
מטעלביתיהמררש .מפרכס לצאת זעשז כשהיימגיע קטנתיוגויטלמקצי עכיתיוגז׳ הואללא צורך• נ א
לע׳יזמ^רכסצנאחומעת הולדו הולך ממדריגה למדריגה הצילני נא מיל אחי מיל <גשו הואכצל זככ״ל י טיז .והכני
,ובזה יוכן לקי בפסוק וגם הולך אם עצ מים שנכנס עצ עצמו ויצא כאםעצ בניםועכ״פ אליןציפתע״ז ״
לקלא׳זן בי קו' הלצ ובא ר' לוי לתרץ דבאו לומד כמו הצ״צ והכני ואם עצ בנים ^ י״ז ואתה אמרת ושמתי את
!שהי י מנגד ליעקב בגטן בע״ז במדריגה זו גם עתה מוסף זרעך כחול הים א״כ מאחר שהובטח מה מורא זה * י״ת
באיסור ע״ז והוא למה תפס ברכה זו כחיל הים וגו׳ ולא ברכה כעפר הארץ והוצך לקראתך שיהי' כצכר במצודתו
לקיאתזשפיר והיינו ע״כ-שנטל אגרומי ממצרים וז״ש וגז׳ או ככוכבי השמים זגז׳)כפי׳ רשי׳ .ונראה דאי׳ במשנה
אי יטלנא .לי׳ בלה הא טב ואם צאו מצד שתקב״ה הוא דאבו' פ״ד הוא היי אזמר אצ תהי בז צכצ ארם זאצ תהי
בעזרואנא אימא לי׳ .אייתי מכסא זממ״נ נלכד באיסור מפליג לכל דבר זכו׳ * <יש להבין דהלל אל תבזהלכל ארם
ע״ז אם יתן מכס צ<לז נמצא מהנה ואם לאיחןנמצא משא״כ לשון אל תהי בז משמע דקאיעלעצמו שלא יהי*
מ נ ה מאיםורשהוא מק קצוב מכל אדם ציהן ומגו pאנא בז וגי * ב׳ לכל אדם דהלל לאדם מאי .לכל הגש רקו׳ זו
קאיפעלייץד^לינא לי׳-כי כשימצא ט ערות דבר ע״ז זשצ לבר אפשר לפרש על פי מה שראיתי בספר עיר גבירים
ומה נראה נבאר ביאור פסוק לא יקרחו קרחה בראשם שלא לבזות הראש אלטו ,מאחריו ואנא קאיס עצי׳ זלל *
הכן היתה נתנה שבעיר שבו תלוי הכצצ טלי וכו׳ יעו״ש .ח׳יש אל תהי בז ציי לשיז׳ ואת אמד עשר ילדיו ולינה
ץ
לבל אדם ר׳׳ל רקתי על אדם שהוא כולל כצ העיר שהוא נת גה זנעל בפכי׳זצכך נענש יעקב שמנעה מאחיז זכו׳ ״
וי״צ ללצל וליגה צא היתה שם זצכן נענש זכז׳ ל ל להזכיר הראש שבעיר שאם לא יהי׳ לכייו נשמעין ע״י טזתז אותו
שנהנהבתיבהזכו׳ ג' ק׳ ולכך נענש יעקב שהוא רק צמזתר א״כ הוא חיטא זמחטיא הרבים * זז״ש יאל תהי מפציג צכצ
ו ט י .. :זלל להמפרשים פי׳ בשרה שנתנה בתיבה ט י לבר ריצ כלא פ יגזיצריש לכל מן דבר ע״ר שנ י)יצא יעק<
ליתןמכש ואעפ^כ הוצרך להראות יתזקח בית פרעה • מבאר שבע זכו׳ כ כזויש' שומע ומשמיע נקי באר שבעיר;
ןא״כולג כשהי׳ מתנה בתיבה הי׳ צלך ליתן מכס צע״ו' המשפיע זמקבצ השכע דהיינו כל דבר משא״כ אתר בזותו
וטי והבן • אן לבאר קו׳ א׳ ל ל לפי מ״ש בזוהר פ׳ וסצמ .ולולי כן אינו מגיע מ0ש זילזע דגזרז על ; בנותיהן משום
דף קס״ז הנ״ל חונה מל*ן י:׳ סביבליראיו ויחלצם ת״ת כר אימור <לז זא״כ נקל איסור בנותיהן מאיסור ע״ז ומלש
בתזשראל לנכרי להוא נקל יוחד לכותי ו*גבד הבא על בת לוד מלכא אשתזיב מאכיש מלן גת מה כתיב ויתהולל כילם!
וישחגע הל״ל לפי דאמר דוד בקדמיתא כי קנאתי בהוללים *שלאל הולל כשר משא״כבנזתיהן לישראל הוי״םזצר -ליתי י
עזה יובן ולינה היכן היתה נתנה !תיבר^ונעל בפגי׳ אף זגו׳ א״ל הקלה חיין אנת תצטרן להאי דבתיב ויתהולל
^יאן ,מכם לע׳׳ז ולכן נענש יעקב \ן%עה מאחיו ליותר טרם זכרין אתיא שכינחא זשריא סזחמי׳ ללול וכזי * והוא,
״
קל איסור בנותיהן מאיסור ע ז;||5{.מ מה שנתנה תמזהז להבין פטט! מה ענין זה לזה זלל לבארתיצמיא.
כלש בעקירה ע ל י המדרש עשיתי משפט וצדק בצ י תניחני, ׳ בתיבה ולל ; ייי
'השכל פסוקי וישלח לעשקי^משל לסזחר שביקש לילן בדרן מכר פלקמטיא של? ומוסר ע ל י דרוש~ מ3אר
אל עשו'אחיו וגו׳ וקנה אבטם טובות זמרגליזת באז עליז לסטים אמה מה, .יעקבמלאט'
,
?יצז אומם לאמר כרי תאמרזן לאדוני לעשו וגי׳ וישובו זה והשיב כלי זכוכית וכו׳ pישראצ בעלז וכו׳ אבל דיר הי׳ י
אל עשו וגם מחפאר שלא הי׳ מזלזל בהם אפי׳ במאמר שנא׳ הנחמדים המלאכים אל יעקב לאמל באנו אל אחין
מצךלקיאחן וד׳ מאות איש עמו ויירא וגז' ויצר לו ויחץ מזהב ומפז רב תיש עשיתי משפט וצדק בל חניחני לעשקי
ןגוזיויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיי זכז' יעו״ש .זבארתי שם בלפנים א׳עפי׳ משנה היי ממעט
מ״ש בזוהר אל תראוני £״י הממ&לנשאל לפליטה וגו׳' קטנחי וגו ט במקלי עברתי בעסק וכזי י &ן ב׳
דחיבין בדראאזעירת' ^ירלן^גההטיתי לשני מחנו' הצילני נא מיל אחי מיל עשו וט׳ בזמנא
יןהכניאם על בנייזאחואמלת זגו׳ושמתי זרעך כחיל היי גרמה וטי וכר אתאן זכאי קשזט זכז׳יעו״ש הרי מבואר כי י זגז
וגו׳• וה&^יק^רבו כל הפרש׳זז ל ל מה דהזי הזי זהתורל גם השטנה לפעמים אזעירת גרמה כשהיא בין מיילא וטי.
*ז׳תודת ה׳ אמימה שהיא נצחי כנודע ב׳ל׳יצ יצקב דקאי א״כ ממנה יש ללמוד שגם האדם כשהוא בין רמעי׳אז זכאה ,
אללעיל ויאמר יעקב כאשר ראם וגז׳זישלח מצאכי' הל״ל -מ א מאן דאזעיל גרמי׳ והוא היפך מדת דוד בתח& שהי׳ י
ג׳נפליעשזאחיו לנולעטעשוהוא אחיול׳מהחועלא מתפארגסביןהצסטי׳שהסה^י״וככ״ל^זזהזמהש^ימז'
בהכנעה זן לאדוני לעשו עבדך יעקב זגז' ובזוהר פישל בזוהר הלצ לפי דאמר לזד בקדמיתא כי קנאתי בטללי׳ר״ל
וישלח דף קס״ז ע״ב ר״ש לחק טזב נקלה זעבל לו ממחכבל חמת הנאה יש לי על מאן לאזעיר גרמי׳ ועושה עצמז הולל
וחסי לחם וט׳לא יעקל דמאיך רזחי׳לגט דעשז זט׳וייתר בפני הלסטיישאינו נכיןבעיניו א״ל הקלה חי? אכיז תצטרך
,
חכמה עביר ברא זכז׳ יעו״ש ־'זגם זה צריך הבנה ״ ה ׳ מה להאי לכמי׳זיתהזלל בידם להקטין א״ע לעשות עצמו הולל
עטן ע 0לבן גרתי וגו׳ לכאן ״ו׳ויטבזהמצאכייאליעקב בלזמןשהי'בי0הסהלםטי׳שלאיק:אווכרין אחי׳שכינ<
תחנת יעקב מייתר ז׳ באבו אל אחיך אלעשודהיללקצר זט׳שנעש־ מרכבה להשכיל שעזשהלכ כך כמ״ש ^ תראוני'
* אחיך לחור אז עשו לחזר ח׳דהל״ל כמו ברישא אל עשו ש^ל שיז-ח-ת וגו׳ והבן ובזה ייב! משנה ה ל ל הוא הי׳אזמר
־ ^ י ח מ ״ ט הקדם צאן יוחיךזאח״כ ע&ויצריג1אאמראל * ח ט בז לכל א -ס ל ל שלא לבזות עצמזזסחודתולעשזת
?גשזאחיזי»׳לפאללליי׳תעתזגםהןלך י ׳י״א14ן הוללכפ;י כל אלם רקגפליהישעיםשהסהלםטיםמטעפ
ןת מ
הלל כה
.בן פורת יוסף
זעכשיזמרים מ־ לולד באומו* שידעתי כפר שהוא עשנ הנ״צ אכל צפני הצדיקים יכול להתפיל גםחזלתו זכמ״ש
אם אח נפשע אני ללש• .־ או י״ל עפ״י מ״ש החםיי מ ז $ל י : הר&לם במצוה ואהצת און ה׳ &צלין #י &יש לו אבן &בה
יעבץ במשנה דאבות פ״א הרחק משכן רע תתחבר לרשע מתפארבהבפני אוהביו בשמיןתו*כו יעז׳׳שואלתט׳
וביאר מה ללא אמך הרחק מרשע משוס דיש צחזששיהפן מפליג לכל דבר ר״ל דבר שי& מ מןולקבלזשהזאכלדבר
לן לאויב ויזיקך לכן תדבר עמי בשפתי חלקית רק שאל ץםזד ומייל אצ תהי מפליג בשבחו להתפאר בפני כל ט אם י
אן לזה אינו • * תתחבר עמו במאכל ומשתה וכו׳ יעז״ש ״ בפני הצדיקים ^שא״כ בפני הלסטים ופנ״צ זהבן • ובזה
״
שיין טעקבאבינז שהיי מרחו אמת כמ״ש חמן אמת ליעקפ גטא צביאזר #ל דמצינו הפרש בין אזלה ישראל ובין
וצכן אי אפשךצז נדבר שפתי מצקות רק אס היא אחי אני האומות עע״ז דמטאר במדרש על פסוק צא מרובכם מכל
<זהג עמו כאח ואסאני רואה שהוא עשו אני ניהג עמו כעשו העמיס חשק א׳ בכם ט אתם התע* 1וגז׳ צפי שאין א'ת0
זכמ״ש עסחסיד תתחשד זעסעקש תתפהל זכאשר יתרמק מן מגדילין עצמיכם רק ממעטין ׳עצמם אברהם אמל אנט
הרשע יש צחוש כנ״צ לכן הצילני מיד אחי מיל עשו ^ עפר ועפר וכז׳יאבל צבוכדנצר אמר אדמה לעליון סנל1רב
ע מ ו כ א ח י ז ב א מ ת א י נ ז א מ ״ ו...מ י יל מ י ד מ י שאני נ ו ה ג 6מר מי בכל אצלי העמיס זמ׳ ״ מזה יובן יעקב ר״צ
זענין ה מ ו ר א ש א נ י י ר א א י כ ו מ י שאני נ ו ה ג ע מ ו כעשו • על שהי׳ מקטין עצמ> צ£קב ושפצית ושלח מלאכים לפניו
ע ב ו ר י ר ק מ ה שאני י ר א אזת 1ה ו א פ ן י ב ו א ,ז ה פ נ י א ס ע ל לאצז הצימרים שראזי*שיצצז צפטז צהומת צעס לרן ה׳ וכמו
ב נ י ס ו ל ל דבארתי במ״א ש מ ע בני מ ו ס ר א ט י ו א ל כשש שבארתיפסוקעל עובםאג< חזרתי אשר נתתי צפניהם
ושוב הורש ת ו ר ת א מ ך ד כ י האלשיך ט ה א ב מ ז ר י ע ה ט פ ה וט׳ ו ל נ מה שיאזי שילכו צלניז ר״ל לפני אומה ישראל
מ ^ נ ז משאייכ ה א ס אשר דדי׳ ירזוך ב כ ל ע ת זכז׳ ז א נ י ב ק ר ת י הנקי יעקב כליל ובאמת אם צ)גדיצי( עצמם כמו עשי שהם
פ י ה ר ב ל ורש ל פ בשנה ועזרש מ ה ם מ ״ מ ש מ ע בני^ מ ז ם ל
צאומזת וראוי שיט׳ צאסוה משוס שייש צהם &ורש צמעצה
א ב י ך זאצ תשש ת ו ר ת א מ ן מ י שאומר מ ז ס ר ת מ י ד ו כ ו ׳ ו ז ״ מ
באחדות האמיתי כמו שזכרתי לעיל בטעם חצי שקצ אג״ל
ט א נ י ; ר א פ ן י ב א ע ״ י ה ג ד צ ז ת שצ עשי ל ב ז ו ת ע נ י ן ה מ ו ה ר
ע
ז(׳'ש וישלח יעקב מנאפים צפני! צעשות מן עשו שיהי'
שצי ו ב ז :ו ה כ נ י א ם על ב ג י ס מ ה שהייתי ל ע כ ש י ו ב ג ל ל
אחיו ויצו אתם לאמיר כה תאמרזן לאד1ני צעשז וגו׳ כה
Ivjj א ס ע ל ב נ י ם ל ה נ י ק ולהשפיע ל ה ם תורי? • ו מ ו ס ד
ה ר ע ן
אמר עבד)־ יעקבוכז׳ לאןעירגרמי׳ כשהי׳ בי} רשעים
ישמעו ןאי״ן הקול קול י ע ק ב ח״ז ילי עשו ג ו ב ר ת ו ג ס י ד כ ח י ב
וצסטים דנו׳ ובאמת חכמה עביר ברא ,כמ״ש בזוהר הל׳ל
נ פ ׳ ר א ה זהקצצ׳ א ם צא ח ש מ ע ו וגז׳ ו א ת ה א מ ר ת ז ל ז ׳ ו ש ^ ת י
והטעם מ13אלבפ3זוקאצ תלאולשאני שחרחלחוגו׳וזר}.
התחברות ם
^ ה צ ש ד ו
ל' ר י
ל פ ה ל
.י י ע ז
ממש כן שלא יקנאו נו 1ז'ש עם לבן גרתי ולא נעשיתי שר
מ ד ם י ה כ ח 1 ע ז
לימוא שכפרו ב ה ׳ ובדור ו מ ׳ 1ט א ז ד י ש ״ ס אין בין ע ה ״ ז 31אמת הזא צשז ועל ידי זה מלש מי שהיא כבר עשו ג״כ
המשית אצא שיעבוד מ צ ט ז ת צ צ ב ד ו ט י ־ ד א מ ר ז ־ ב ל ס מ י הולך לקראתך * מציורי לזה וארבע מאית איש עמו ל ל
שעברו עציז א ר ב ע י ם י ז ם ב ל א י » ך י ן קיפל ע ו צ מ ז ז ט ׳ ה י כ 1 בקבלה נגד ד׳ מאות עזלמזח שקל כסף אלוהעוםקים
' ייא א י ן י מ ז ר י ז ש ה
'י ז ה ר
למי יסודן ה מ ^
ל א מ ר < י ו כ ו
ח י י ש
ד ; ובזה יובן לאגלו ישראל ע ית׳בפרטי פרטיתיט׳ י קוגי אנשיס הנ״ל ^׳ .היצילל מייד .אחי שאני סולר
^:פלו בהקל׳ה ובמלכות ^ית חד וכי׳ מ ט שבין ע ^
ה
כ׳ מיד עשו שהוא אחי לגדלו ולנדאו ולאמת ־הזא עשז ״
לימות
גון י בן ימרת יוסף,
״ ה ׳ לרצי איש על י ד כשמן מעשיו הטונים זאז מן יכל מצו׳ ,. *ימזת המשיח ש^גבוד מלטזת בלבד ו מ ן זדפיוימ
ונזה יינן וישצמ . • -801יובן וישב במם ההזאשהזא לעתיד שטךת יזם ההוא של מעשיו הטובים נברא מלאן א׳ •
7
יודע לה׳ זגז׳ זכמ״ש בזוהר סור ביום ההוא ופו׳ אז את יעקב מלאכים צפטויאצ עשו אחיו וגז ר״ל שרצה י־עקבי
יו 8הטומאה אעביר מן הארץ שהיא הקרזשה זשב עשו להיות בכחי׳ אזהבשצוסהנ״ל ולכך שלח בי מלאכים הנ״צ
שיהי׳עשזאחיז לדרכו שעירה יזפרש מהקדושה ויתגלה השנחחו ית ׳ בפרט לפניו שיקדימו תחצה זאזיזכלצהיזת
זאחזה עםלבןגרת* יתרי״גמצות ואז ויעקב גס המוני עם שנקרא בשם יעקב נסע סטחה שינהג עמו בשצזם
שהוא סוד סיכה צצאדמהימנזתא צתסית בצצסזפה כ״ו שמרתי ועי׳ץ ויהי צי שור וחמור שנכנעו כחזת היצה״ר
3
ה׳יס בסוד והי בהיכל קדשו ה״ס גי׳ היפצ זכז׳ זהבן ״ הגם והשלימו עמי וגם אהבמ מחשבתי וצבי שלמים עמן
ואשלחה להגיד לאלוני למצוא חן בעיניך להשלים אתי לי״ל כמ״ש בזו^ר בשביל שעיר ל ח 1שעיר יה״ב אהפרש
הסט׳׳א מהקדושה זאז יש יחוד וכו׳ • ובזה יזבן וישב ביזם למטה ל כ אחר שהשלים היצה׳׳ר עמי למעלה וזה נמשן
מזה וישובו המלאכים אל יעקב והי׳ תשוצתן סתומ׳^סובל ההזא עשו לדרכו שעירה ואז ויעקב נסע םטתה זתבן ״
י
% JJJע״ י ס ן ף ורמז מ ל ס ר טאזר ב' פירושים כלי לאמרר״ל שיתפלל כי רוצה ומתאוויהקלה פ
יעקב לתפלתן של צדיקים זזה שאמרו באנו אל אחין אצ עשו וגצן וישל׳ פדש׳
מלאכים לפניו אל עשו אחיו וגז׳ עם לבן גרתי ואחר ער הולך לקראחך זגו׳ר״ל ע״י שהקדמת אהבה ואחו׳במחשבתך
עתה ויהי לי שזר וממזר וגז׳ וישובו המלאכים באנו אל שנקרא מלאכים ששלחת תחצה שהוא צפניו עשית פעזצל4
אחיך אל עשו גם הולך לקראתך*גו׳ *ייראזיצרזגו׳ שלימה שנעשה בזה אחיך מה שהיי תחלל עשו וגם הולך
!יחץ! jוי אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לקראתך צהתקרב אליך ג״כ פמו שאתה רוצה להתלךב אליו
ונלכה לנגדך ותרגומו שיהי׳בשוהלך וכן ולא נסעה והספיקות רבו לפליטה וגוי ויבא יעקב שלם וגז׳ י .
כתבתי לעיל וביאורן • זפעת ג״ל דאי׳ במשנה דאבזת ואהך לקבלך הרי דמשמעות לקראתך הוא צשלום
-ללק א ׳ הלל אזמר הזי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום אך דיש עוד פי' ב' כמשמעו שהוא-איפכא שאתה סובר
זרודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לחורה י והספיקות שהוא אחין ח״א ט מליין הוא צשו בשנאתו ונפי׳ רש״י ״
ביאר הרב האצשין סוף פ'שמיני אם א״א שתהיה כאהרן ולכן ויירא יעתב ויצר ל ל שירא על שנשאל לו צר לעילא
עצמו ע ל פ הזי מתלמידיו להיות אוהב ואס המניעה ותתא שהוא היצה״ר ־והוא סבי שכ3ר השנים עתו יא׳יכ ר\'
1
מחבירך הוי רודף שלזס זכו׳ ולא סגי מהשפה ילחוז רק ראוי שגם עשו ישלי׳עמו משא״כ עתה מוכח שגם היצת״א
א ו 6כ איה הבריות מאהבת הלב או יאמר אם תרדוף השלזם לא השלים עמו ולכך צם ע£ו עומד בשנאתו וצכך התפלל
יעקב אלד אבי אברהם וגו׳ עד אח״׳כ ״ וייבא יעקב שלם' ולאתשיגנזאיעצך שתהיי אוהל את הבריות שע״יכןאם
ודרשו טוהר שלום לעילא שלום לתתא וטי ל ל לפי שהשלי' »ןה1א אינו חפ\ שלומך אתה תרדוף שלמןו מאהבה הנה
עמו לעילא לכך השליה עשו לתתא r nנמשך מ׳ןה» וז״ש
סועיצ ,כי גם צבו יקורב לאהבה אותך זש״ח שהוא רשע ולא
ט שרית עם אלדים ז 1ם אנשים ותוכל ל ל ע״י ששיית ע ם ״
י?המי צז א ומקרבן לתורה עי׳י שתשצים עמו וצא יהיה
אלדםיזהשר לעילא וידכל להשלים ׳עמך לכך גםיעם אנשיי
העולה מזה כלל גדול סאס תקיב רשע וכוי יעז״ש •
לתתאיהשליסעמךזהוכלוהבך לבך .ומחשבתך לאהבת שנאך סזף שיקזרב לבז ג״כ לאהבה
י
<עק׳ וישלח VH1 ג ל׳פי p אותן הרי יש בחי׳ א ׳ למדריגת השלום עוד יש בחי׳ ב׳
מלאכים לפניו למדריגת השל0ם דדרשמח״ל ברציתה׳ דרכי איש גם
אמנם אלעשזאחיזןמ׳עסלבןגלהי ואחר עד עתה וגו׳ \ ־ אויביו ישלים אתו זה יצר הרע זכז׳ ״
והספיקות עםביאזרן כתבתי לעיל וכעת ללד'כת*:תי לעיל הפשוטז גם אזיביו ישלים אתו אלו בני אדם השמאים אותו
וללרהפטטועם ביא זר ש״ם קצרה ץארוכה וכו׳ כי דרך ישרה *זיבזר לו האיד׳ ,
*שלימו צמו ברצות ה ׳ זכו י
׳הדרש שניהם אמתוזה נמ^ך מזה ואאפשר שישלים יזה שילמוד תחלה׳בנעריתישלא לשמה 'שיהי׳ לו תפארת מין
האדם זאח״כ יעסוק לשמה כמבואר מס טעמו וזה האפרש .מ א זה דכתב בזוהר פרש׳ וישלח פתח ר' יוסי אתה
י
בין ימי הנעורים שהם קצרה "זאאכה מ שא״לאח"כ בעת ©תר <1י מצר תצרנימעילאומתחא לעילא איתליהלבל
£ן מארי דבבי לתתא אף הכי נמי ומאן איהו דא יציר זקנותו כשלומד #מ ה הוא ארוכה וקצרה יזכו׳ וכן בע#ן
ו^ע צר לעילא וצר לתתא ואלמלא יצרהרע לא אשתכח המצות יש ל בחי׳יהללזהנת מכל ^צזה נברא מלאך כנודע
והנה כתכתי במ׳׳א למעתייעטן פרהאדזמה שניטהר טמאי' ן^ארי דבבו לבר נש בעלמא בגין פך מצר תצרני יוכו׳
ומטמא טהורים ט ע״י פניו׳ חיצונית מטהר טימאיס שאם ובזה יובן הוי מתלמידיו שלאהרן ,י׳ ^
המוני ע ם משא״כ לצדיקים פניי חיצוני׳ מטמא והודיע •לתקן'אתמצואחן תחלה הוא היצר הרע שאולים אתךואז
זצז׳יובזה יובן'וישלח'יעקב מלאכי׳ לפניו ל ל אוזזן מלאכים קשכיל להיות^בחי׳ אוהבשלום ,למטה על ידי שחט׳ רודף
?{לוס ״עם השונא שלמעלה שהוא היצר המג חחלהשישלים .שעשה לפניו ״דהיינו בילדותו מן עסק התורה והמצות
הם.אנשי •> שצאצשמה שלח אותם שיצט .אלעשו ?געז זא/יזכלצהיות^והב הבריות למטה p i
ט לי& ראוי בחי׳ זה שהיא מטהר טמאים מ י ל עשי׳ ׳*מיקי צמה שלח יעקב מלאלשרטם ^ולא סגימלאן
משא׳יכ לעצמו ארור שעבמימי היללות .אמד ע ם לבן א ׳ ^ ל י ח ו ת א ; ז נ י ׳ ל ט י ב ׳ ב ח י ׳ ה ל ל שצריןלמדטגזת
<
גרתי שעשה ל^י״ג מצות אותיות גרתי בתכלית הליב׳זן ?שלזםכלא׳נק״מלא 1ולכן שלח מלאטם שהם ב׳ בחי׳ t
הלל והיא בחי׳א׳ צריך שתשלח אקה ל ט 6ך תחצה אאבה זהזיטך ׳בצי שום פני׳'חיצוני׳ ו לכך *אחר עד עתה שהוא
אז ^ לומר עם לבן *מח3:ה שלק׳ מלאך כמ״ש בס׳ הכוונת כחר יחנז לך ה׳ במי׳ ארוכה וקצרה צלל י
£י י ט מלאכים וכ!׳ שהם או״א סוד המחשבה זהבן ־ י גרתי •שעשהמןיצה״ר שנקראלבל ונעשה לבן שהיא
*הי׳ ל העיקרלהשלימם היצה i־ אחלהמיימכרצומ תדעלת יצה״ר שרזי&ל עשו למו שכתבתי יזז״ש למצז׳ח; גי
לגה 7י
בפסוק ויירא .תחילה סימן יפה לבנעז מתנתי מזה במ״א י • .י 1בזי^ צגה' שהוא בחי׳ עשז כנודע זהבן י
יעקב מאד ויצר לז וגז׳ * להבין זה נ״צ דכתבתי פצוגתא יונן וישם את השפחות ןיאת^לליהןראשונהכי צימזדשציו
.הרמב׳׳ם והראבי׳ר להרמב״ם כ׳ במנין המצזת לא תירא לשמה שהוא יללי הש!חות הוא ראשונה זאח״כ לימור צשמה
שהוא בני הגבירה דהיינו לאה וילדיי אחיזניס יאת ר ח ל מאנשי המלחמה זכז׳ ״ והשיגו הראבי׳ד ואמראינואלא
והוא תמזהו'וכתבתי שם ביאורו בקיצור ואת יוסף אחרונים ט כתבתי ט חדר הצימוד צריך להיות הבטחת י
וכעת נ״ל להרחיב הדבור דכבר הקשו הקדמוני׳ בעמן הצוי חחצה זתח״כ ילך לעס rפרנסתו ש;רןא רחצ •זזש״ת ויא^ןל
והנה מצבר ש־׳גשין גם את רחל מ ל א ה ו ב • לירא מפניו ית׳ או שלא לירא מהמלחמה וכו׳ גם בענין
האהבה והשנאה איך שייך לצזח על זה מאחר שאינה הפרנסה,הוכרח נונ^ף ע״ז יש תועלת מזה ברוחני ג״כ כ י
כתבתי ביאור ש״ס לכו והתפרנסו זח מזה ט ע׳יי אכילת ונ״ל מסורה ביר האדם לעשות זכתנתי מז׳ה ״
ביאור קןשי׳ זו דאי׳ בשי׳ס ביאור פסזק משמועה רעה לא ושחיי שצ החומר יש נייחא ושביתה להצדה וזהו בישול של
תורה זה הוא יסודו וכוי וז׳יש רחצ שהיא עםי 1הפל־נסלן יירא נכון לבו בטיח בה׳ אמר רגא פסוק זה מילרש מסיפא
שעי״? נוסף צו מוחין חרשים צהתצהב יותר בתורתו י ת ' להבין זה נ־׳ל לרישא זמרישא לסיפא זכז׳ יעז״ש ״
ובעבודתו והיינו ואת רחל ואת יושף אחרונים אחר מ ד ר לבא לתרץ דקושיא הנ״ל קשה בפסזק זה ג״כ חיך שייך
,
ועפ״ז נ״צ צבאר פסויו פ וישכ לימוד הנ״צ יהבן י לצזזתמשמזעהרעתלא יירא שאינז ביד האדם כי היראה
,
אלה תולדת יעקב יוסףוהוא תמזהו וכי יוסף צבד הי תולדות מתנוצץ ממילא שלא לרצון האדם לכך בא לתרץ זה כאשר
יעקי ודברי חז׳יצ ידוע ״ וצדביינו איש כי עסק הפרנסה ומסיפא לדשא א״ש ןדדרש פסוק זה מרישא לסיפא
ךלולע מ״ש רמ״א בפשיק ילעתי כי לתן ה׳ לכם את הארץ שהוא עסק עה״ז שנקי עולם השפצ בחיי עקב עי״ז גורם׳
שנתזסף לו מוחין חדשים להוסיף נתזרת ה ׳ ובעבודתו נ י נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם
כי זה סימן מחמת המורא ירעו שניתן הארץ לידס וכזי בתבצית השצימית יותר ובזה יובן אצה תיליית יעקב יוםף
ונבאר פסוק ותאמר לה המיצדת א ל והבן • . ובזה יזבן כאשר מידרש פסוק זה מרישא יעזיש ״
לסיפא משמועה רעה לא יירא נטן לבו בטזח בה׳ קשה תיראי כי גם זה צך בן י לבאר זה נ״צ לכחבתי והבל
הביא גם הוא כי תואר גם אינו מעצה כצל אמכם לפני קושי׳ הנ׳יל איך אפשר לצוות ולהזהיר שלא לירא והיראה
מתנוצץ מעצמז לכך ביאר כאשר מידרש מסיפא לרישא אז
מבואר דלא קשה מידי דהיינז אם נכזן לבז בטזח בה׳ אז
משמועה רעה לא ירא ובאמת שאינה אזהרה רק הבטחה
יי/״[״ ״׳״־־ י• ׳׳•״י ״־ו ׳ *».ת־ראיי שאם לבו בטוח בהי אוי יבוודאי משמיעה רעה לא יירא —
ובזה יובן פליגתא הרמבים והדאב״ר ט גם דייקא הוא צך בחי׳ בן והבן י ונבאר פסוק ויעל מעצמז והבן * -
דכי הרמב״ם לא חירא מאנשי המלחמה זהזקשהלהראב״ל מעציו אצדים במקום אשר דבר אתו פי׳רש׳׳יבמקיסזכו*
קושיא הנ״ל איך אפשר לצווח שלא לירא והיראה מתנוצץ איני יודע מה מלמדינו י והיא תמוס שאם אינו יולע׳
זלי\ה דשמעתי• ממירי $עצמו לכן ביאר לבאמת אין זה אזהרה רק הבטחה למה כתבו :כלל י ינ״צ
£א ס ל ט נכון ובטוח בה׳ אז בו^אי מעצמו לא תירא כל מה שאדם משיג
אי אפשר ובזה יובן ויירא יעקב מאל בענין אצדות הוא בחי׳ מצי אבל למעלה מזה מאנשי המלחמה והבן •
לפי שנכנס המורא בלבו לכך ויצר צו שלא יהיה גלרג להשיג וטי ודפח״ח * -י והנה נודע הויה בהכא׳עול*
ונבאר פסוק מי לך כצ המחנה הזה ^ אשד גי׳ מקום שהוא ז״א אשר הוא יסוד דיבור מצ׳ ומזי -יוד,׳ וק״ל ״
ויעל מעליו אלדיס ט כאשרכסתציו'מעליו בחי׳ י4דידז מגשתי ופי׳ רש״י מדרשו כתות של מצאכיס הכהו זכו' ויש
י ה מלמעלה במקום אשר דיבר אתו אז אינו יודע להבין לפ״ז מה זה תשובה על השאלה במה שהשיבו למצוא
* וזה מלמדינו זהבן זהש״י יכפר»
א הצילני פ ס
זנ״ל דכתבתי במיא דהקשה ק בעיניך ארוני •
**-ri־• < יק ונבאר יגמכ״ם גט מעושה דכשר הא הוא נגד רצונו ותירץ ט
מיד עשו ו ג ו / מצד לגשמה ודאי רצונה לעשות המצזה רקהיצהירהזא
י
רמ״א למה לי ב״פ מיל דייל״ל י* ללי נא מיי אחי עשו י מעכב לכך מכין אותו ונסתלק היצה״רזט׳
זהי׳ כאשר י ד ם מ r זנ״ל לכתבחי במ׳יא ביאור משנה ובזה יובן כי התורה והמצות מכונה ליעקב שנאמר הקול
י והעולה משם כי יש י ״ ידו וגבי ישראל וסי י קול יעקב והיצהיר מכונה לעשו זזה ששאלו מי לך כל
המחנה הזה אשר פגשתי שהכהו זהיה שאלתו ע״ר שאלת עחיס טיביס בתלושה ויש ׳״ד עתים רעים כקליפה וכאשר
משתמש עם י״ר עתים רעים לש״ש נכנעשמאל טמין מה חזעלת יש בהכאה זכנ״ל והשיבו למצוא חן לרמב^ם
׳/
וגבר ישראל ובהיפך אסח״זמשתמשיעםי״דעתים.טוטם • ימצא׳ יעקכ זאז היצה׳יר נסתלק הכאה י ע כי אדוני ?עיני
ובזה יובן הצילני שלא לש׳׳ש אז וגבר עמצקוט׳ * חן בעיניי לעשות התורה והמצות כדת והבן •
נא מיד־ אחי וגר שהתפלל יעקב על אחינו גני ישךאל של^ פסיק זישםאת *גנאר ע״פ סוד
ישתמט בי״ל עתים טוטם שלאלש״ש שאזגר-סמ״ומר- השפחות זאת
שהי׳ יד אחי שיהי׳ י״ד עשו זהבןבפםןק והתחתנו אתנו *ליה? ראשונה ואש לאה וילדה אחרזלים ואת רחל
בנותיכם תתנו לצו זאה בניתינו תקחו לכם ולאנשי ע י ^ יש להבין למה שם השפחות זאת יוסף אחרונים•
אמרו בהיפך בנוחם ניקח לנו ואת בנותינו נתן להה להבין וילדיהן ראשונה• דברי חז׳׳ל ידוע ״ ועודלמהנכחב
זהנ״ל דכהבתי לעיל דשמעתי ביאור .פלה-א״מה ־!ה בתולה שהיא ללוריה מאי דהיה הזה ונ״ל דכתטד בת״א
מטהר טמאים זמטמא שהזרים • כי ע* פט׳ חיצוכי׳ בא נא אצשפמתי אוצי אבנה גם אנכי ממנה ציצימוד
מטהר טמאים משאי׳כ לטהורים הזא מטמא זכר י נ ו ל ע ט $לאלשמהנקראשפחה ועבד ו ט י ״ וגורע טלימול
מ פניי חיצונים נקרא בה כמו שכתבחי ובל הבת יזייייז * ו 3 שצא.לשמה הוא קודם ללימוד לשמה וזהו שאמרו חז״ציבת
יובן בנותיכם תתנו לנו כי פניי חיצוני׳ שלכם שניז' מותיכ׳
תתנו
נא vpn בן
וכוי י ; ז ע ל ז כבאר ל ס <לק דשגת אמל רפא גר מחםי$ זתתכו לנושעאצזכל להתקרב אליו יתי־זאת למתימ חקחו
אמר רבצעזצם אצישנהאדם בנו בין הבנים שבשביל לכם לכתבתי ביאזל פסוק אם לא תרעי לך היפה במים
משקצ ב׳ סצעיםמצת !שנחן יעקב ציוסף יותר משאר בניו כי ס מ ז שיו אי אתה רואת אבל אתה רזאה של אחרים •
נתקנאו ט שאר אתיו זנ^גצגל הדבר ויררו אטתינז צמצרים ובזה יובן במותינו החשיזן שלנו תקתו לבם למיסרט
והקשו התות'האבלה עזר שנאמר זעבחם זכו • איזהו חכם הצזמר מכצ ארם והבן *
ועכו אותם ל׳ מייזת שנה ונוי ומשני שמא צא הי׳ נגזר ונבאר ע״פ סור ומוסר השכל פשית
• וכעת 'עינזילכזכריעז״שזכברגארתי׳זה ״ י יעקב בחרן יישב
,
ל ל צתרן ע״פ קו הרמלם ב ל ו מהצי תשולה זז״ל כתיכ 4
מגורי אביו בארן כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגז ׳
גתורה ועבדום זענו אותם ר\י מר עצ המצרים לעשות ר ע ובמררש וישב יעקב כתיב למסת נקים ילעג א״ר אחא
,
ומשני שכצ א׳ חטא בגמירתו וכו׳ וכו ולמס נפרע מהן מבקשים צישב בשלוה ב ע ל ן בשעה שהצדיקים
יעו״ש ולמראה דקו׳ הימב״ם ללמע״פקז׳ אלדתלאי׳ השטן גא ומקטרג ואמר צא דיין &ה שמתוקן להם
בש״ם מדדים פ״ד א״י אבוהי אר״א מ״ע נענש אברהם־ לעה״ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעה״ז זכו' נזדווג צו
אבינו ונשתעבדו מ י ו רדו שנה מפני שעשה אנגריא בתית״ והספיקות רבו ונטפרין אח״ז שטנו שצ •יוסף וגוי *
וכו* ר׳ שמואל אמר עצ שאמ׳ במ :אדע זכר י ״ י והקשה ל ל דאי' במשנה דאבות בך היא לינה של תורה פת במלח
י\א"שהא העונשמפזרש על אימי-ו במה אדע זגז׳£מש;י וחיי צער תאכל זמים במשורה תשתה ועל הארך תישן
כי עבירה זו הענישתו להיות נופל; בלמה ארע זכר ל .וי״ל שחיה ובתורה חתה עמל ואם אתה עושה ס אשריך וטוב
4
ועוד דהקשיז א״כ איך נפל בחטא זה הראשי! וקו׳ והספיקות רבו לןא יןבעל;וטובצךצעה״ב ע״כ שר
הגאון מוהר״שקאיידנובר דע״^ חשבון המובא גתר*,ן עיין במפרשים גם מאי אשרין בעה״ז וכו׳ ונפרט אילו
ב ל ק דברטת במה אדע קודםילמלחמת המלכים א״צ איך ג״כ • ונראה דכי בעצלות אפרים דף ל ח כן דרכה שצ
עבירה זו הענישתו להיות צופצ בבמ :אדע דקרים ז ל * וידאג עצ תורה זכי׳ לאחוז במדות הסתפקות ולא יבקש
ונ״ל דק׳ הרמב״ם וקו*הראש־יבוא״ חרא באילן ט שאלת המותרות זע׳יר שנאמר מתוקה שנת העובר היינו עובד ה ׳
אברהם במה ארע זתשיבת הלי' ידוע תדע וגי׳ הוא עצ לפי שאינו מקפיד על אכילתו ואינו דואב אם יאכל מענו
כזונה אחרת זאגב יבואר פסוק פ׳ תולדת וירא אלין ה ' או הרגה אמנם השבע לעשיר איננו מניח לו לישן כי
ויאמר אל תרד מצרימה גור נארץ הזאת וגוי• והעלן •לאי•' * הדאגות מכדדים שינה מ?]יניז וז״ש ועל הארץ תישןר״ל
במס״ שבת פ׳ כ״כאר״י .כל המענג אתהשצת?ו#ניץצו שאם חאחז גמרת הסתפקות אז אפי׳ אם תשכג על הארך
נחצה גלי מצרים שנאמר אי תתענג על ה ׳ והאכלתיךנמלת *תישן משא׳*כ בדואג אפי׳ אם י ישכג על מטות מרוקמזת
:
יעקבזגן׳ וזה צריך טעמ^ןורטהמפרשישבו^.\..־ י ־ לא יישן ולא ינזח וז״ש ביששכר וירא מנוחה כי טוב וט״
׳,
;ונראה דאי׳ בש ס ארך ימים בימינה בש^אצייעושד ולש שעשה הקלה לאדםדרים במקום בינה ש1א יינק
^זכבזר זדרשו למיימילס זלמשמאילים זכו' יעו״ש ובזוהר"ל ממקום הטנזפתלצ שמכאן יקח המשכיל לימור שלא
וישב דף קפ״ד ע״ב ההיא; לאשיתדל באורייתא לשמה אמן יהי׳ לו יניקה ממקום הטינופת דהיינו מפעולת רעזת
ציי ארך ימים בתהזאעצמא לבי׳אזרכא ליומיןיזכר והיינוכעיךשכתבתי ביאור פסוק הן לי ומי •
בשמאלה עשר זכבוד שלא לשמה אגר טב זשצוה איתליה ולצע״ל הלצה זהו חנפשזהלטש ק ז ל ן זכז׳ •
בהאי עלמא וכו׳ ובדף ק״צ ע״א! מבואר עוד יעז״ש )?$ רסנה׳ דואג זאתיתיפצ אין להם חלק שאמרו ג ל ם
ה״נ יבואר ע״ר זה לנודע דעה״זנק׳ עייב שבת ועה״צ לי! וכזיר״צכיכן דרכה של תורה זנו׳ משא״כ לעלכ
שבת וכר וז״שכל המענג את השכין דיל שכל הענצ ft דואג שלא יקפח תגידו קלזאג וכלל וגם מחמת שהוא
לו ב ע ל ז ה ו א כרי לעצג את השבת שהיא ע ל ב שלינל הת״ח פרנסתוהזא נותן חפי בחגירווגם שהוא אחיו
עוסק בהמתו בעל? אחר תענוגי עה״ז לח אחי־ תעיזי י לזמר עליו תופל זשמץ• ואין זר* ללכה מ״מתזפל
/׳
עה״ב הנקרא שבת ונמצא כל מאנשיו הטובים כעוה ז שלתורהשיהייאשייך געה״זוטוג לןלעלב״וכלללכן
הוא לענג השבת דהיינו לשמה לכך מ י ה כ׳׳מ נזתנין ולי נראה לפרש כ ן דרכה אין לו חלק לעה״גזלל •־׳
לו נחלה בלי מצרים דהיינו שכרו בעה״ב ששםאורלא של תורה פת במלח תאכל ל כ ע״ר מ י ל אפי׳ אם לא
דיזמין והוא נחלה בלי&צר וגמל משא׳ינשכרעה״זילמי %יי לו לאכול רק פת כמלח תאכל ל ל יוכל לאכול משא״כ ה
שעוסק שלת לשמה הוא נחלה שישלזמצרוגטצ ט ה ל ך אחד העושר הנק׳ רעה חולה עושר שמור לבעליו הז
י כל עניני עה״ז הוא בעצתכלית זגבזלזלל' לרעתו וכמ״ש בזוהר יעי״ש זכמו חוצה שאינו יכול לאכזל
fונבארמשני* עו׳י׳ילכנ המענג״ אתהשבתזכו׳
%
*לישן ל נ כך אמנם להל ״ל לחם):מלח תאכל לל רמז שיש
בפ״ק דקרישין מתייחד אד 6עם אמו ועם בתו וכר * .. *׳כתות מחלת ולילית גי׳ת״פ ע״י ילל׳של תשוב׳ ל ל יסורין
וכבי לאיתי זה וכעת לל לליקק ענגשבז לכתיב וקראתי
יינק׳ מלח הממתקת הבשר זכמ״ש גש׳יס פרק קמאדברטת
צ ש ב ת ^ ד ה י י נ ו לקשר בת עםיש׳ דהייא בינה יע״י שנגעגב ומיס במשורה יעו• ש וז״ש פת במצת תאכל זהבן •
מחצב הנפשות על ידי אכילה •ושתי׳ בשבת בטונה הראוי ששתה מ״צג״כ י ועל הארץ תישן כפי׳ עיא הלל
לול^למל' השנינה הנקרא בת עם בינה ששם שורש התענוג *חיי צער תחיה רצה לומר יג 6בחיי צער מ״מ יחיה
־ ובזה יוק מתייחד אדם! ע ם ! כי btאין ^תויתו ועבודתו ית׳ להילת עמל באזרה ואסאתהעזשה
י א גייימ״ה מספר אדם והוא יעקב עם .אעז בינה "ועם יןשכגל הזא מורגל בעוני זאעלכ עזשה חמיל הטזב והישר
,ז
והיינו ע י שמענג א ז שבת . גתו מל׳ דהיינו. בעמלת הי אז גם שיהיה אשדן בעה״ז שיהיה מושפע
י ע״ד׳ שכתב ב/וה״ השבת וכלל והשיבי ״ ״ ״ * i Pבעושר מ״מ יעשה כפי ההרגל לצך וטוב לך
עד תאמךגבעית עולם זה להןטעו זזהלקבל ממני־הש^ע ? :י ^ ו ל ל ״ •ועלז-פ׳ האלשין ביאור משנה לאמת
9
והב? •ובזה יומ כצ המענג' א ת השבת לקש• ש׳ בת׳#צ׳ י * אי! •התורה מעוני מז9ה לקיימה מעושר*
4
וגז ״ והספיקו'עם ביאורן שאינו ראוי וכשהוא ית׳א׳יק' ויעשו עיקר מארז שהיא לה' .רודף שאח״כ נשאר ריקם
כברכחבתי לעיל• זלל כ ן השכר אין צו גטצזמצו1 ארז העליונה ולק״מ קו' ממנו ט היא ארז לא להם
לנארש״ס דעירזבין וכו׳ משאז׳כמי שרוצה להעשיל טנתגללהדבר לצך ישבע ריש ר״לגסכי הרמלס
ד ב ל מ הקשה דברי הרמלם בגשמי או ברוחני עבור שכל למצרים ישבע בעושר רב נקרא ריש שירדו אבותינו
אהדדי דכ׳אכל מצה בלי מלותיו זה ישלו שכר קצוב עבור ששינה בנו בין הבנים בגשמי ובהחניט בגשמי
כוונה יצא ובשופר בלי כוונ׳ לפי שיעורמצזתיי, :וזיש* ובבחירתןחטאז המצרים ע״ר ש ל מהלששיףריש
3
לא יצא ומשני במצהעכ״פ נחלת יעקב ירש לי מצריס ולכך זעשראל תחן לי וגו׳ שאין גזרה בלחי
ק עשת מעשה האכילה -זכו׳ נחצה ודפלחיז״ש *1די גענשזוהק ״ ובזה יובן אדסמת וחצי תאיתו בילו
משא״כ בשופר ליכא'מעשה באמונתי יחי' מצד האמינה. וישב יעקב בארז מגזרי אביו א״כ יואר שהוא עשיר
ן כ א ש ר ט א ^ י כוננהלכ $שראווצשכרזהיסי • . ודפח״ח יעקב' לישב נק׳ יותר ריש ש נ ת י י ש ב
ל״ל
^ צמוניתרב ברכות ש א״כצא׳יעשהכצזסלכןלא
ח ״ ש בשלוה בארז מגירי אביו זברזחניןכ׳הרמב׳ם בביאור
יצא "זכז״ י..ובזה .נזל .לבאר ״ ל מ י שסובל שאינ? לאון
ר אם .בתיקיתי' מ ה ־שקיים אטי גירית ב א ק קז׳
• .ק מ צ ל אמונה זה ן כ ר ר ל ההיא ע״ד הלל הגם מי תלכזןגן׳ איך מזכיר שכרי
. .י:זוכה
נכ •ת יוסף
לסתר סיפא לרישא ומשני זפה וכו׳ לאית £בלש תרנות זזכהלרבב-טתמשלנאן קו׳ התוספת בפ״טדשצת
עלק היכל המאריך בתפילתי יכו׳ איני ?הא אר״ח כל המאריך להעשיר צ״י מעשיו לא כתבתי ^במ^'־ למה הוצרך
בתפלתו)מעיין בה סוני בא לירי כאב לב שנאמר תוחלת ינקה שיש בו שום שמז ודופי לכפית הר כגיגית הא אמרו
ממישכה מחלת לב מ ט תקנתי׳ יעסוק כתורה שנאמר p i וכמ״ש האלשיךבמשצי יעו״ש מעצמן נעשה ונשמע ומשני
ובא חיים תאוהבאהלק הא דמאריך ומעיין וכ1׳ יק״ל׳ מתוספת שמא מטך האש
רבאלפרש.לבריר״חהנ״ללמפיש תקגתת יעסוק בתורה י ׳הגדולה היו תוזרין זכו ׳ •
זאז ע ז חיים תאוה באה ל ל ל גס באינו מוציא בשפתיו והקושיא מפורסמת אדרבה
תאוה באה ג״כ לכך בא לפרש רבא למוכח מפסוק זה אימתי -מתוך האש אינו ראוי לחזור וכתבתי מזה • .וכעת
תאוה בא׳ מ ל ש תאית צבו נתת לו סמן וארשת שפתיו בל ט התלהבית האש הגדולה הוא נראה לי כוונת התוספת
מנעת שמוציא בפיו משא״כ אם נפרש פסוק זה צענין תכלה מענה נפלאה ואי אפשר שיהי' בהתמדה ־ במדריגה זו
ע״כ מוכרח לטש שהם שני בנות רמצינו פסוק א׳ דתאזת הגדולה ט החיות רצזא ושוב כמו שכתבתי במקום אחר
;
צבו נתת לו בצי ארשת שפיח כ 1#שנא* זהי׳ טרם יקראו פן יאמרו ישראל אם יש התצהבות האש ותשיהקב״ה
ואני אענה קורם שהוציא בפיו ובחיב וארשת שפתיו וגז׳ ־ הגדולה אז יש מקום לעטרת ה׳ בתורה ותפלה משלכ
וא״כקשהאתרריאם ה 0שני ביות ומשני.זכה ופי׳רש״י כשנסתצקה האש הגדולה אין מקום לעכורה וכמו שכתב
זכה מצר המזל ולא רצה לפרש כפשוטו לא״כ קשה לא /כה הרמב״ן צסואצו דבר איזה עטרת ה׳ עצ אמיתת והשיבו
ולי נראה לכיש כפשוטו ולק״מ א( וארשת וכלל * א ם יש שם אהגה זיראה זהו עביךת ה' ואם צאו זכו׳
לכתב הרמב״ם אכל מצה בלי כוונה יצא ובשופר בלי כוונה שמעתי מפי מורי זלה״ה ע״ת • לכך
כירלאיצא וקשהאהררי וללכתירן הלל לחנק בעשה ,כפה הקב״ה
מעשה יצא בלא כזונ׳ ובלא קעש׳ צא יצא וכויעל ישראל הר כגיגי׳ ללמד שנם שאינו חושק לתורה זעבוד ׳
והנה בשים אמרו עקימת שפתיו הוי מעשה • ובזה יוק ה׳ מ״מ אינו בן חורין ליבטצ רק יעשה בעל כרחו וידמה
שאם זכה תאית לבז נתת צו כי תכין צבם תקשיב אזניךיכמי שמפו אותו לעשותו בע״כ זהוא דרך טוב לאיש ישראלי
זכה שמכל למין בכוונת לבו שאז תפלתו מקובל כמשאחזיל לימי הקטנותשלא יבטל התמיד מעסק למודו ועמדתה׳
על תכין לבם אז תקש ^:אזניך שתפלתו מקופלת יעו״ש • שהדיבור נק׳ מעשה *ם שאין חושק דמ׳ימ עשה מעשה
תה שאמי־ תפלה שהיא בכוונת הצב שנקרא תאות לבו אז ?לכך גם שהי׳ בלי כזונה יצא וכמ״ש הרמלס הנ״ל
מקובצת זזה שאמר תאית לבז נתת לו לא זכה שאינו יוכל וזה ג״צ פי׳ הפסוק תהלים סי׳ א׳ ט אס בתורת ה׳ חפצן
למין בכוונת הלב עכ״פ וארשת שפתיו בל מנעת סלה • ובתורתו יהגה יומם ולילה ר״ל רנורע מעלת דביקה חשיקה
שהריבור נח:ןב מעשה ויצא ירי תפלה גם בלי מונה וזה וז״ש •• מפיצהוכמ״ש בריח לאהבה יעו״ש
שאמרש״ס לעירזבין יכזלניליפטר מדין ח־פלה בלי טונה בתורת ה׳ חפצז ידבק עצמז על ילי תודת ה׳ בו ית' שנקר׳
שנאמר שכורת ולא מיין והקשה שם הריף הא שיכור חפלתו נזפיצה ומ״מ כשאינן יכול לדבק בז ית׳ על ידי עסק התורה
ולדברינו א״ש דמוכחמפסוק וארשת שמתיך שלא לשמה בא
תועבה׳ מ״מ בתורתו יהגה יומס זלילה
עו׳ שפתיו דעכ״פ דיבור יצא גס בלי כזונה ותבן י
וז׳׳שחז״ל אל תאמר לכשאפנה s לשמהזהק
י״צ אצה תוצרת יעקב יוסף וגוי רזכרנו לעיל רבא רמי אשנה וכר וכםבתי מזה במ״א ביאור משנה אס שגורה
כתיב תאית לבי נתת צו וכתיב זאישת שפתיו וגו׳ והקשז ובזה •תפלתו בפיו יתפלל י״ח ואס לאו מעין י׳׳ח *
וכעת ללציאר לשק הרייףוכז׳ ובארתילעיצ * ל ל לבאר ל ס דעירובין פרק ה׳ כי חיים הם למוצאיהם
סלה וגם לשון בצ מנעת דרבא רמי כתיב תאית לבז נתת& הייני למוציא בפה זכז׳ רבא אמר מהכא תאית לבו נתת לו
אם שאל תאיתז בכוונת לב אז נתת לי .וכתין תאית לבי נתת לו
משמע ץארשתשפתיזבלמנעתםלהאימתי
וארשת שפתיו׳ משמע אם הי׳ רק מהשפה' ולחי! בלי כזונת בזמן וארשת שפתיו בל מנעת סלה * רבא רמי כתיב תאזת
ומשני זכה תאית לבו נתת לו לב ג״כ נתת לז *לבו נתת לו וכתיב וארשת שפתיו בל מנעת סלה זכה תאית
דנזדע מ״ש ה ט ן לבם תקשיב אזניך הדי שהקב״ה תכין לבו זפי׳רלי ילבונתת לנ לא זכה וארשת שפתיו וכו׳ *
ומסייעו כדי שיוכל לטין לבז כדי שתקשי׳אזניך מ ל נ כך אםוהקושי׳מפזרסמ׳ זכה שיש לז מזל טוב לא זכה ופו׳ s
לבא רמי וכו׳ הא רבא עצמו ביאר קודם זה אימתי וכו׳ •
זכה תאו׳לבז נתת לז ר״ל הקב״ה נתן לו מ ת ל זו שיוכל לטי!
לבז בחשק ותאוה לש חאו׳לבי אתה נתת לו זה כדי שתקשיב וכן הקשה הריף ועזדהקשה אם כן מנלן לרבא דצריך
אזניך ויקזבל תפלתו לא זכה שהקב״ה יכוין לבו שיתי׳ בבחי׳שיוציא בפה והא ארשח שפתי) הזא אתי ללימוד אחר
זעודלמה
תאו׳ צבי נת׳צז אז ארש׳שפתיו בלי כוונ׳הלב מ׳:מ בל מ נ ע ׳ זכדרמי רבא ומשני לעניןחפלה
םצה ר״צ גם שעכשיו הוא ארש׳ שפתיו צבר ואינו בטול הלב ולא כפשוטו •*צא ר ל י מפשוטו לפרש זכה מצר המזל
אח״כ כשתכין לבם יקובל כל תפלט צמפר׳ אחור וקלס יכו' זלל דא״כקשהלאזכה שהוא רשע סכה מצד מעשיו
גם שהי׳איש׳שעתיו לבד וז״ש םל לייקא והבן כי מבזא׳
ה
אז וארשח שפתיו וכוי הא תפלה שהוא זבח רשעים
בכתבי האר״י זלה״ה רכך דרמ של הש״י להטיב ע ם בייזתין זלל דקזשי' תועבה זגם ארשת שפתיו לא יקיבל י
ע״י תפלה א' שהוא בטונה מעלה כל התפלזה כזםף }זה ג ס ׳הלא יתורץ באידך ע״י קו׳ ל דיש לפרש פשו ק וארשת
שהזיאיכו מכויןויש צליק אחר שמכזיןמעל׳כצ התפלו׳של בני שפתיו לענין תזרה וניבא או לענין תפלה אז דקאי אשניהם
1
ולכך זארש׳ שפתיו בל מנע׳ סלה לנצח ט גם שעכשיו זהכרי' ? ן באורה זבין בתפלה זכםברת הריף בזה *
עזצ׳ ׳לגא לאם נפרש פסוק זה בתורה אז הכל בבא א׳ ואתי
ואם נ ט ש לענין ופז׳ וכל זה שייך בתפל׳ שיש עח רצי! ויש עת שאינו לרצזן °י*א לפרש רישא אימתי וט׳ ״
העלה ע״כ הוא שני במת מנח איזה לימוד אחר ׳לכן רמי מל׳ש ואני תפצתי צך ה׳ ע ז ל <י 1זטי״ש טוהר וכין
pפורת יוסף
'בתשובה והוא התראה זכו׳ • זבזהיזבן ע״י שלי ממית ל מ כעת רצון תאזת כתיל בעת ר*זן עלתיך לכך לפעמים
צהקציפזת והאומות בזה יש ירא rלישראל ש ה י א י ע ז א ת ן לבו נתתלו ע״י שתכין לבם וכלל זבלא עת רצזן אז הזא
כנ״ל וצכך הי מחי׳ לזה לישראל וק׳יצ ובזה יובן כל ה מ ח נ ה ארשת שפתיו לבר וכלל איל בעמק התורה כפה הקלה
אשר שעתי במצרים צא אשים עליך ש״ח אצטרך ל ה ש י ס הר כגיגית ורימז שלא יתבטל התמד מה שנא׳ יהי׳ית בו
עציךכיאניה׳הממיתע׳יימחלה צעצריםישבזת י ר א ה יומם ולילה בין שהוא עת רצון או לאו ולכך אתי״ל עץ חיים
ופחדצישראצ שהיא רנואתןוזה אניה׳ רפזיך בזה ו ה ב ן ״ מחוה באה נעוצם שהוא בעשק התירה בין ברצון או צאן
ש בודרוש פסוק ו י י פ? ג׳ וצכך אחלל צעזלם יעסוק מורה אפי׳ שצא צשמת שמתוך
יעקב ג א י ז מ ג ו ר י י וכו׳זשפיר דרש רבת בתורה צעזצםתאות צבו נתת צז כשפיתח
,
אביו זגו׳אלה תולדת יעקב יוסף וגו והשפיקונןעם ביאורן ל צ שכצ זמן וארשת שפתיו.בל כיו בתזרה זז״ש א י י
מ ת
כתבתי ואגב נבאר מדרש ביקש יעקב צישב בשלוה ת-ז עציו *עעת סלה אבל בתפלה שפיר דמי דיש עת וזמן זהבן
רוגזושצ יוסף ונוי • זהסטקיתבזהיבוארוממילא ו נ ר א ה וכתבתי במ׳יא ב ש ם מ ו ר י זללה ביאור אחור
1׳ D לאיי בלש סוף חולין צא יטוצ חלם אם עצ הנכים כעין הלל והבן * וקלםצרתני
חטא לבי רבי שנאמר צמען ייטב צן והארכת ימים ונוי ובזז יובן אלהתילדתיעקב יוסף ל ל כי תואר יעקב היוא
יעקב אזמר וכוי הרי שאמר צו אביו עלה לבירה והביא צי וארשת שפתיו הלל כמש״ה ולא איתי קלאת זה בחי׳ יעקכ
גוזלת ועצה ושצח את האם ולקח את הבנים ובחזירתו ג ע צ וכמ״ש האצשיך׳ כתבתי מזה במ״א משא״כ יוסף בחי׳ דעת
וכוזנת הצב כמ״ש עדזת ביהוםף בחי׳ הדעת זכו׳ חש״ה
יזסיף דעת יוסיף מכאוב ע״ר שכתבתי צעיצ כי המוסיף
והזלך ממדריגה צמדריגת הוא בבחי ׳ והיי חייך תצזאים
יוסף אלמצא דרשי׳ אחר להאי קיא ל ד יעקב לא ח ע א מ א י לך מעד זגז׳ שהוא מכאוב ״ וז״ש אלה תולדת יעקב יוסף
חזי איכא דאמרי כי האי מעשה חזי וכו* והיא לא ידע ל מ ע * זאז בחי׳ שניהם מקיים אחזר וקדם צרתני וא״ש והבן • ל ש
^ ל ך ^ ג ו צ ם ^ * ! ו ל מ ע ן יאריך ימי׳ בעולם שכולן ויוסף בחיי הדעת הוא השליט עצ הארץ בחי׳ יעקב שהם
ארוך עכ״ל י דש לתמוהז למםיקכאן שאין שים שכד ZZ1 בחי׳ וחרש ז שפתיו צבר ו ל י יוסף בחי׳ תאות צלו נתת
מטה
.בעה״ז רק ל ע ל ב שהואעוצס שכוצו טוב ועוצם שתT 6 3
ל נו ואז בכירוף אנשי סומר גם י ^ ס ת שפתיו שצ אנשי
ארוך י
זבלם לקדושין אמרינין כל העושה מצוה אחי! משיבי5 : החומר בצ מנעת םצה וכלל והבן * ובזה יובן וישב יעקב
והדמב״מ /7 ומאריכין צו ימיו ונוחל את האיז וטי רשי׳י בארן מגזרי אביו באי־ז כנען אלה תוצרת יעקב יוסף
והרמב מ
מטיבין ומאריכין ימיו בעה״ז וניהל את הא־! ארז ה ח י י ט שעיקר תולדת הקורה שהיא קול יעקב היינו ע״י הדיבור
הרי מנואל ריש ש כ ר ^ ו ה שהוא עה״ב זכו׳ יעז״ש.־ שהוא יוסף בהית הלשון ט חיים הם למוצאיהם בפה זכנ״צ
בעוה״ז י ונ״ת דגם שם פירושו לעזה״ב שמלו טוב וכולו זז״ס גוף וברית חשבינן מד שהוא יחוד קול ודיבור ט שורש
ארוך ורלא כרמב״ם א״כ תקשה להרמבים הא מוכח ^ ׳ p הלשון לכך גוף וברית הגוף הוא הלב זקולמם הלב הוא
לחולין דאין שכר מצזה בעה״ז ואיך פי' משנה לקיושין שי£ הלשון חד הוא יחוד קבלו .קול ודיבור ושפיר אמרו עסק
שכר בעזה׳׳ז;כרי לחת ק;שי׳ זז נבאי ג״כ מה הוא שאמו;- לכוונה זו זכן בחפלה י ש ל התורה ע״י קול ודיבור דוקא
בחיי אלו וז״ש יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי שהם ב' מ ד ׳
מ ל ל כמ״ש בזוהר והבן וזהו נעשה ונשמע כי שמיע' בלב
שמע והבן ודיבור הוא נעשה צלל בלי כוונה והיינו מת
לפרש ליש שכפה ההר וכתירן התום׳ הלל זהבן :אמנם לבאר חחלת
ואגב מ א י יקדור לשת העושה מצזה אחת כפשוטו י הפסוק זישב יעקב וגז' ל ל דכתגתי משל בן מלך שהי׳ לו
העושה מצוה אחת • ונראה לאי׳ בש״ס רמכית א״ר שמלאי מזלי ריבוי דמים ורפואתו להפחידו כי חרדה מסלקת
תריי׳ג מצזת ניחנז למשה בסיני זכי על בא חבקוק ז ה ע מ י מ ובזה יובן וישב *מימים עד שהורגל בכל הצחדים וכזי •
על אחת שנאי זצדיק באמונתו יחי׳ והקשו הקדמוני' איל **גקבבארץשלתיישב והורגלו בחי׳ יעקבהמזניעםבכצ
אפשר לגרוע מן תרי״גמצות להעמיד! עצ א' וכתבתי עניני פחדים שהיא מגזרי אביז פחל#חק בכל מיני פחדים
ביאיר זה במ״א י ונראה לי ל ל קושי׳ אלי א' לקיזשין ואי *הורגלו ואין רפואה ונשארו בבתי' ארז כנען בחולי זכאב
דכדןבתי ביאור משנה דממת יבואר קושי׳ חרא באידך שהוא ההפרש בין בהי׳ תיאי איז כנען זבי! תואר ארז י
היזם קצר זהמלאכה מדזבה והפועלים עצלים דכ׳הרמבים 'ישראל כמ״ש בזוהר וכתבתי מזה עד שהי״ נולד ליעקב יוסף
להעזשה מצזה אחת בזריזות זבשמח׳ כאלו קיים כל התרי׳;/ נחי׳ הדיבור צדק תדברון בתוכחת מזשר להבינם זה שאין
מצות * ובזה יזנן המלאכה מרזבה לפי שהפועלים ע צ ל י להם לטאה זאז היחקע שופר ומוסר בעיר זעם לא יחרדו
פ
המלא . משא״כ אם היי עזשה בזריזות זבשמחה לא י י זעפ״ז ל ל זיפחדו וזהו רפואתן רפואה עולמות והבן ״
ל ה ה
לבאר זהי׳ אס שמוע וגו׳ כל המחלה אשר שמתי במצרים
מרובה כי הי׳ סגי במצזה א' וק״ל י ויש להבין מ נ א ל י •
לא אשים עליך כי אני ה׳ רופאיך י והקושיא מפורסמת אס
מ להרמלםזההגםשהזזהרכ׳ כך וכן מבואר ב כ ת כ י
בפע״ח ומ׳ יעז״ש מ״מ יש לפרש »עם הדני י וכ׳׳צ לא אשים רפואה למה וגם נבאר פסוק ה ׳ ממית ומחי׳
,״ י פי< < £״
0 ר ש מ ק י א כ מ ס ב ר א ן ג ם ) מ ע ט ר א מ מ ל והקשת מוהר 01׳ כתבתי .במ״אוללדכחבחידעלירי
דממת ט ת ד ׳ י ג מצות יש בהם רמ׳יח מ״ע מ ג ד ד מ ״ מ המחלה של מצדיס ט ' ילאה ופחד לישראל כמי׳ש בפ׳ הבא
חיות בא> איבריו של ארם כל מצזה' מרמ׳יח ״ ע נותן
מ
בל מדוי מצרים אשר יגלת מפניהם וכפי׳ רש״ישס דאין
המרמ״ח איבריו של אדם ;3זלל שזה שאמר הכתיב א ל מייראין*זא בדבר שיגור ממנו זכז׳ • וכמ״ש הר״ן ביאור
המצותאשריעשהאזתם האדםוחיבהם וכ הרמבין בזה פסוק הכרתי גזישלשמז פנזתםאמרתי אך• תראי אזתי חקחו
זנו׳ יעו״ש)לפי הלל אתי כפשוטו cזא״כ סם עימהן מ ל ו ה מזםר ט פורעניות הרחזקיסהזא כדי שיתעוררו ישראל
נוי כן *p* me
אי באבר א׳ אז צריך שיעשה רמ״ח מ׳^ע ברמ״ח איבריו • ושנות רשעים תקצרנה והקשו המפרשים למיזהיון :זכר ימי־״
ונ״ל דאתז״ל שזביום אחדי ואצל רשעים שטם ״ להחיות מ ל ח איבריו משא״נ אם עושה גןצןה א׳ בזריזות
זעמאה היינו בכל רמ״ח אנכריו זשם״ה גידיז־,אזי מצזה אי׳ לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר״א וכי ארם יודעיאיזה:
הכליל מרמ״ח מלית ניתן חיית ?כלןמ״תאיבייז זשס״ה׳ יום ימות ת״ל ל ש שוב היום שמא ימות למחר ונמצא כצי
טדיז הרי סכרא זגם יש מקרא מסייעי שאמך כ ל ס בא ימיו בתשובה נמצא כי יראי השם חושב־ שאין לז חיים
מבקזק והעמיק על אתת קנאומלי וצדיקבאמזלחז יחי׳ כי רק יוסיא' ועי" /יעשה תשובה לקיים שוב יום אחד לפני
,
צדיק נקי תי על שם זריזות ה<פך הלשע שנק׳ מת ע״ש; מיתתך וזה גורס צו אריכות ימיו ושניו משא״כ הרשעים
העצלות שעושה המצזת בעצצוין משא״כ הצדיק עושה .חושב שישצו לחיות עוד שטם רבות זעדיןן יש זמן לשו*
ק*טת בזריזות ולכך וצדיק לאמונתו שמאמין ןמחןק עצמו בחוף שנות fואינו עושה תשובה לכך שנות רשעים תקצרנה
קגצוה א׳ ט ית׳ בכל רמ״ש איבריו זשש״ $גידיו אזי צדיק .ובזה יובן יראת ה׳ תוסיף ימים כי ע״י שחישב כל יזם ויו©
שאין לו רקיו& א׳ לחיות ועושה תשובה לכך מוםיפין לו באמונתן ימי" א(׳כ & '.לא ?ןב^ינ "ןהענמלן עלאחת
ך
כהשוטיטגאחת נצללז<ילר%תרי׳ גימצות .א״פמבוארג״כ• *מיםמשא״כ ושנות רשעים גורס שתקצרלהוהלו • ,וזהו
ג״כ שאמר ואברהם זקן נא בימים ע״ר הציל והנה לביתי״ע׳ כלהעושה $צוה אחת כ§שונ\ו אם עושה מלוה <(חת
מה שנק׳ פחדיצחקשהי׳ מפחי חמיד שלא יחטא נגדו ית' בזריזות י ובשמחה ?כללו בו לל התיי״ג מצית והבן ועתה
ובז :מבן .וישכיעקבבארןמגויייאביו נבאר קושי׳ הלל דלא סתרי׳ משנה דקהשין עםש״ש־ ונו י
7
דחולין דאי׳ בש״מ רברכזת לעולם יהא אדם רגיל-לזמר כל .לייקא היינו ב&י׳" פתר יצחק הלל • לכך יראת ^.תוסיף
ויש להבין אין <מים,צפך אלה תולדת יעקב יוסף.שמתוםף לו ימים והבן י דעבדין מן י שמיא לטב ע*לי 1״
remftflTipJא&> ן ב ^ ב ן מדרשהנ ל ביקש יעקב.לישב בשלוה קפןעליו
7/
1
<(פשר שלפעמים סיבר.אל? שהיא רעק ,ז?א£1#יא טובה • <ם בעמלו כי שכלמצות־ הוא בעוה׳יז ובעזה״ב׳וראוי לישב
כי ההיא מעשה דר״ע מ״מ איך אפ?! .לזמר :טהי׳ לעולם יבשלוה ב ע ל ז ובעה׳יב רק שקעץ עליו רוגזי של יוסף כי אלו
הגםדהסבראנזטהכך׳ראםאתחבדזראזי הי׳ מקבצ המתורע של יושף כטובה כמו שקבל יוסף עצמו קך •
לדזן אותולסף זלזת גם שעש׳רעה לפי הנראה מ״מ מחויל ענין זה לטובה ואמר ועתה אל תעצבו כי למחיה שלתני
•אלדים לפניכם אז הי׳ מקויםלמען ייטבלך ב ע ל ז כ מ ו לדונו לזכות שעשת טובה י .ומכיש שראוי לדון את הקב
לקז זכותגם שנראה שעשה לו ל^ה ואזי לדונו לזכות ביוסף רק שקפץ גגליו רוגזו של יוסף שהי* ברוגז י וצער על
שעשה זה לטובתו אמנם היא גו&ייקשה איך אפשר לחנו ענין המאורע של יוסף לכך למען ייטב לן לעולם שכולו
• ובזה $נ י ח לזכות א 6רואה *גושה .רעה הגם שלפעמי' אפשוי טוב לעה׳יב ולא בעה״ז ט הכל כפי המקבל •י*
שמובן שעו£ה רעה ובאמת היאנ1ובה ״ אבל שיהי׳ לעולם מבואר מאי לקשה יוסף שקיים כבול אב ואם שאמר לו לך
<ךאין זה אפשר ואיך אחז׳יל לל הל? £ת חבריו לכף זכות צא ראה את שלום אחיך איך אירע לו נזק שמכמהז למצרי•*
4
ונראה ל< ובכיבוד אב ואם לתיב למען ייטב לך וגז״ היכן וגי׳ ולפו לנ<ךאותן,ללף זנוח ומשמע לעולס לן•
״ ׳^לל ילששט׳דן הקלה לזטת כל דעברין מןשמיא לטב לכקבתי במ״א ל ס למנחות יבא טוב זיקבל נןזצ וכן׳
עברין זהי׳ באמת לטובה והי׳ לו שלוה בעלז זבעזה״כ וביאןר משנה אלוןדין את חטרךעד שתגיע למקומו זכז׳ י
כספרחהרמב״םהנ״צויןיל• זהעזלה 3ןם שאם ירצה רשנג .שהוא חייב ליון את חביריו
מ
פסוק יישב יעקבבאלץ 3ן *SJJ 1סוד יהי' ^ ף זכות איןמניחין אוקו לדון אותו לזכות צי אז
מגזרי אביז בארץ כנען אתחצירךעד הוא זנאי ובאמת הוא חייל לכך אל תדין
4
| .ע?/כתבןןי אלה תולדת יעקב יוסף כן שנע עשרהשנה היהרזעהאת ?תגיעלמקזמזשלבתי׳הזכותומ׳
אחין בצאן וגז׳ ויבא יוסח את דיבתם רעה אל אביהם זכתיל החסר הי זלך כתיב •במ״א ביאור ש״ם ל ל ה ר״א רמי
והתפילה יישראלאהבאת יוסף מכל בניז זגז׳ י ״ *י י התי׳יוכן׳ והקשו ומשני ט אחה תקלס לאיש כמעשהו׳
נב״צ דל׳ רמ״א ונתן לך רחמים ורחמך כי מרה כנגד מדה רט וביותר תמי׳ שנכתב בתורה גנות ליוסף הצדיק שהביא
וביותר תמי׳ עצ אטו שקיבל הדיבה א״כ הדן את חביריז לזכזת עיכ דיבה וכי׳ ״ נט׳זק״ל * ״
כלי לתרז זה ממנו וגם אהמ יומר מכל בניו ״ שפיר א״כמבזאר ־: לזכזתלל נידזן לכך בעקום׳זטת הוא
אס דן את מקבי׳ה לזכות לומר •tiiמי<דעבלין מן שמיא
נבאר ש״ס סוף כתגבמז שלחו לי׳ אחוהי צרבה יודע יעקב
לטב עביר אז נעשןז זכזת:באמתזהבן *
שצדיק גמור היה זכז׳ ופי׳ רש״י ששצחז אגרת זה כדי שיעלה
איצפאמוסין( בה דברים וכוי אצצםצארןישראצ״ & ש16עת^ בש& טורי זלהי׳ון עני!
.להמתי׳ עד ואם אץ־אתה עולה הזהר בגי דברים אלתרביזבישיבה י 1
וכז׳)אל תרבה בעמידה זכז׳ זאל חרבהבהליטזוט׳ יעזIf באמי הסד נעשה חסל הרין כתוך מצא שאם בשרשן לילן
ששמממ^מטיורי ״
ובזה יזנןהעוש׳ ותזאחמי׳1נ צדכהבתייבמ א
״
זלפחית ״ וכתבתי מזה במ״א *
. . מצזה אחת מטיבין לז זמאריכין לז ימיו בעה״ז זנוחל את זללה ביאיר ל ס סוף כתובו׳ י
J
ומ׳ימ אינו .כל הלי באיןי^־אלדז rfכמי יש לו אלוד וכל הדר בחון
ש ־הארז העליונה עה״ב כפי׳ הרמב״ס
זהזקשו :פותר ש׳׳ס רחולין ט גם שם הכוונה כך למען ייטב ל ע ו ל צאלז חמה כמי שאין לןאלוה זט׳ יעל׳ש ״
שכולומוב דהיינז למי שהוא רגיל לימר לעולם כל מה :י הדיזקים אהדדי וגם יצ^א בארעא וטי יביאר זה על פי
^ ׳ ח מ ן ש מ י א ל ט ב ע ב ל י ן אזבאמתלמעןייטבלךגם מה שביאר משנהמה ט ן ת ל מ י י י אברהם אביט לתלמידי 7
זה״נכך מי שהוא מתלמידי ?עזה״זרק אחר לא הי׳ בבחי' זי שיוכל לדין לכף זכות לכך ב ל ע פ ר ^ ׳ ~ • ,
ן כ ן
לא ? לוטובנעוה״ז ולשלמען ייטב לך 4יקא והבן .א״ £ימתמיד &$ר 6ובעבודת ה׳ כל היום ונקר׳ לר בארן ,
,
ישראל יפעם א נזדמן לו ביטיל חזרה אז תפלה שאז דר מען יאריבזן ימיך.בעילם שכולו אתך ויש להבין למה 51
י מ י ד ילא שנותיך ונבאר פשוקיראתה׳ תוסיף ימים גחיז לארז דומה לו כמי׳שאין לז אלוי* ובהפך זכו״ זרפח״ת גר,יט
ולי כז
»
כן פוירת י1טף י•
1 * ״־'
* ל י ^ ל ת ר ץ דכתבתיבמייאביאזרש^ים העמידני על ^9אל»חו^ד<! *^ייו^ג־יצואהננ^מב^גר בתר־טכ* \:•i
וגל א׳ וטי והשיבו מה דסנא לן וכזי כי החיית ר#א ושמי נקיא יוסף ׳־ו1ה שאמד היה רזעה .אתאחיזבצאן
לתועלת זולתו וטי וגם כתבתי בע״אטאר ש>׳ם כל שאיני רועהאתאחיו כמו שיש רועה ה נ א ן צ ב ש י י ם :
1
• מחויבבדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתם וכי׳ • העולה הראוי להם זהנקבזת כפי הראיי להס כ״כ טיהי סיף שמותי •
מזשכשהזא מחויבי בדבר ע״י איזה פניי החיצזט׳גאזה או וכו׳ ׳כךמי שהוא רועה נאמן צריו ש־אומר מוסר ללצ^ ..
וטזצא בזה יוכל להתחפר עם הגיעי© להוציאן ידי א * כפי הראוי לו זכו' .־ ׳ויבוא׳יזס^דבתם רעה אצ-י <עס
יחובתן דטינולזכותם ולהעלותם משאיכבלא״ה ל ובזה יובן אביהםטירש״יכלרעה שסי׳ רואה באחיו *•:לאהוצו^ .
^כל הדר באר׳ןישלאצ להיימ העובד את ס' בלי• שום פניה רצה לזמר שתלה הסירחון והריבה• רעה -שצ אחיו• בצי י • •4
'־החיצונית דומה זכו׳ ונצ־הדרבחז׳ן לאדן דהיינו שיש לו לאה שכלאו בגצזת המד תצההשירחזן'באביהם על ששלחם׳*• י"
ויצכנדו^ ויתערבו בגזים איזהפנייההחיצונית כליל לומה כמי שאין לואצוה ובאמת מעצפנמאצ פחזתי־הערן
•הזאבהיפןטבזהע״ימ״להזאמזכההרפישמשא׳׳כהדר מעשיהםזצכן ויאהב ישראל את יוסף "מכל בניו משאד* ־
זהנהצהזציא את הרבים מוכיחים המדברים דצטזטאעציש״אל * ׳זזהשאמר^',״ ׳בארץ ישראל והבןויןיצ ״
^חצליןלהתחכרעסהרבים לפעמים בישיבה זצפעמים ט קזקונישהוא־צו ותי׳אבר־חכיסהואצו ט׳בחכמת^ •
5עמידהזצפעמים בהצזך כמ״שצעיצפירזשהפסוקאשרי .עצהשצזםטן ישראל לאפיהם שבשמים •לפןינקרא ה מ ו צ י א י :
4
לעמידה והולןכתבתי ביאירזהע״יש״ם למהתזקעין ש^זדכתזטת אמררביחייאבר אשי אמר רב עתידים
;
*מטעין כשהןיזשבין זחוזרין זתוקעין זמריעין כשהן פצאילנא סרקשבאו־ז ישראל שיטענו פירזתשנאמר^י
:עומדים . 'piט הנס המדבר בשער בת רבים דיבורי. ,עז נ^פרייתאנא וגפן נתנוחילס דש להקשית איד מוכא־ י
1
;מוסר ותוכחה צטףצכלכל דבריו במשפט שיאמרלכלא' לעץ נשאו <«יו<".ןא»לנ& אילץ סרק *ורש^פיר׳מרכתיבא
ז
לפי מדרי*תז 5,ויש אנשים י שיאומר להם שיהיו בשב ואל תאנה וגפן־וט׳ ־־• * הרי ע^פרי אמרי יט * *ש להבין דצמאי ־
3
•שעשהוכו׳ זישבעמידהזכו' -זישבהילוןוכו׳יעז׳״ש• ־ 'קא״יאשארע׳^גיי־שאי^וי^ 'י^ו״״יי^־י^ת^תילעיל^^^
,
•אמצה קם פןממי י דדן פנימי בפסוק זה במי׳ עייל ונפק להוציא הרבים י״א־ צד>ן שיט מחויב בדבר פדי ל י ך ^ !
ו כ ו /״ שהוא להתחבל בישיבה או בעמידה או בהילוך למדרגתם להתחבר עמה׳ ולהעלותן זכמ^ש-במ״א והממיר
v ?••. i
? • י ־- ־ ע© הרטם להעלותן זזש״ה אשרי האיש אשר לא הלן זכז׳
ואמנם בחי זאת הואסכנהכמ״שבמי׳אביאודפםזקעל הנה ש מ ע ת י ממורי זלה״ה אםכצי׳-ב*^ ,
: i
" י• י י '•*'••ילידי •ל&י^ * •זאת יתפלל פלחםידדקלשיטזף מיק רבים אילולא יגיעו ״
צדן למור שיאמן י לטינו לעייל ונפק י שזב אין בא לי^נםיו1זיזכל להיו^ •י*
:
ט הטובע מ ה י ־־ ובאאמרלהצילו
ובזה יובן ביאור ש״ם הנ״ל שלחו עזמל ומצב על מצל ומזיגה אחת^לא לירד ו׳זת שאמ^" • אוחז פלקז׳ זכו׳ ״
^ה-שלאינטרד^; ואםצטן :לייאמזהיזט' ־ להיינז שיעלה לאוןישלאצ
;ל^ימלחזצהלארז לתועלתזזלתו .פנ׳ילמ״מ^אלתלבה '<י4וימ*:למעל»מז«לנמ ומיממלויצמ*לעיצ׳יי ' 'יומה
: , ג
,
.שבע• עשרה הייזזגז :׳פי־־שםהלעתגי׳י״זזיגן • ז ז ה זטזבותזג^ ויאמר יוסיף אל פרעה ^חלו־ספלעהאחדהןא^
הואשאמר הכתוב זיגח-משהאת עצמזתיזסףעמז על זגז* שבעיפרותה^זבותש^שנייוזהנהזצ^ * ״׳ ו ע ת ה ^ י
:מזגה .זן והבךי :אמ^ם נבאדשכר ספיקות הנ״ל לכהבתי צרעה'איש נבון ותכם זגז' sזיאמר פרעה אל יוסף אחיי־ ׳
4
משל למלך ששלאבנז אודיע אלרים אותך אהלל זאת איו נבון :וחכםיכמווא^ס י ׳במ^טישכמהסוגימןטחים
,
ב׳ עבדים א׳ חזר בלבלידלטזדיא אהי׳ על ביתיזעל פיך ישקכל עמייגז ויו״כב אוחוצמר^/ ן:ןל<ן
זהב^ליבראותןלברים המשלה וגו׳* ויומףקוא השליש על האלץ ׳הו^המשב>; % .עצבש^גנב ורצח זכז׳ •
<0םק:אל^שתלה לסירחק באביו ששללואזתיאלפמזמי לכלעשהארזזיאמר^פרעהלכצמצרים למאליומף:א^ה־
׳ובזה יא״מדלכםתעשז ־ 'זפי׳רש״ילפישהי׳יו^אוערלה^^ ׳העלןויתעיבומויםוילמלןמעשיהםזכו׳ ״
•יזבןזישפי^ ^שהם תואלזממוןעם מקראינמלב ש^מולווט׳והספיקותמסיטאזרןכתבתילמ׳^א ולעתצ'<#
ו מ
^קשה־רנרא3א־ומרי י< :לאא^/ ינטשטינהעי^תותיהערן שהם ממרי אבא :שכש
׳כרצועה לאצל^ ללןןייטנ> .לצך־ני,כא ׳מגזרי ׳אביו ןיהיאאו שנתיים ימים ב׳ ימים מיותר גינאוממח׳ול^
מטעההזה לשןיןהזוהןלאאנ^רויחלוםפלעהזצרי״ '•ל/לאומדמקץ .ישהמז י ד א ה כ ק י צ ז נ י י ) ^ . :א ר ז ג נ ק
• ׳ : : .׳ •שנתיים י . /׳ ־ - ,׳ י* "•י•״ *־ ״־
דב ג ן פורת יופף
ו ל ה ג'שנים ובסיפא; לחלקו שמי שנינד ומחצה ל קיט!? , שנקיים יעים ,׳זאי^עפר^לאיזהזמןיהי׳ שנתיים ימים
הריטבא וכוי ומה שתירץ זכז! צייך מ נ ה ;.ג׳ששאל:נלט.־ י י(םלזמן שהייבטתהשזתר האלפידבריחזי׳לט׳י׳יב %
הלכה כ ל ה זכז׳ שאם יהי'׳ .הלכה כלש ל כ תקשה למה כך׳ . י והרב בעל הטורים טאר זה שנים בבית הסוהר י
י/
ד׳ רמשני ל' בח מוחילן עליבין שינין זמקרימין וזה צריף נחמד כאן מקץ ונאמו־ באברהם מקץ עשר .שנים דהיינו
הבנהה׳הק־שהמותרלא לגדמטתזטיייעז״ש׳ •.ושארי' ;
לםוףעשר זעודשנתייסוט׳ י ה שאמרוהנהמןהיאור
•הספיקות יעו״ש י והנה כתבתי שם טאר זה בארוכה הא אמרו ב ל ם מעולם לא חזי עולות שבע פרית וגז•
וכתבתי כאן,בקיצור ־ אך שיש-שסעירבובלברים אחרים אינש למעייל פילא בקופא דמחטי וכו׳ • והכי נמו מה
בליאת א ד ם ומה שסתם כאן יבואר שם ״ כי תכלית מה עני! פרות לעלזת מן• היאור שהוא ךבר שאינו -ו׳ למה
בעולם מ ה בעסק למור התורה לעשיית המצות .הזא׳כמ! ברמז בחלום זה ענין.זהע״יפרזת זשבלים ולא בענין אחר,
וזה לשונו זיהי מבדיל בן מ־ים שכתבבתיקוניסתיקזןמ׳ 'fלמה ראה עניןפרית ,ושבלים 3ב׳ חלומזת זיקץזישן
למיס הבא רזא לאתעםקא באורייתא דבע״ל זלאפרשא " וגו׳ולאבחלוםא׳ ,לכ׳ט׳נרמז הלימוד ועל השנות
בין איסור והיתר טומאה וטהרה וכו׳ י ובזה מפריל מ ן ח׳ למה בשראה שר המשקים החלום כי ממהר לעשותו
השכינה שנקראהלכהאיםזר טמא ופסול וט׳ • אמנם ושר האופים בחלום גי שד4ים וגי מלים פתר שהם ג׳
t
כל אלובבחי׳ו׳קצוותז־״א שישימין>ושמאל .דהיינו ימים וכאן פתר על זי פרות ,וז׳ שבלים שהם ז! שטם •
חשדם בימין וגמרות בשימאצ משא״כ למעלה בג׳ ראשוני ט׳ הקשת פענח רזא מ״נ! גבי שנע שבלים הטובות כתיב
הכל אחרות א׳ ובזה ב י א ר »1רי זלה׳ה • 1
עילית בקנה א׳ משלכ בשבע שבלים דקית וכו׳
ש״מהנ״לאעפ״י י׳ מה שאמר ועתה ירא פרעה איש נטן וחכם וגי׳ הקשה
שאלו אוםרין ואלו מתירין היינו בו״קלא אבל למעלה מ ל א שאין ענין זה לפתרון החלום רק־דרן עצה ומי נתנו
בטנהשנקרא אלקים חיים הכל אתדות א׳ וזה שאמר אלו י״א^מהשאמרועלטךישקכלעמיט׳רשיייתזן לי ן ןע
ואלו ל ע י אלקים חיים זרפת״ח י ולהטנךזה ט הדעת ויתפרנס כל עמי וגו׳ * יקשה למה נקט תואר ישק לענין
הוא שורש החו״ג ושם הוא אחרית אחל וכאשר נתפשטו פרנסה ובמסורה כתיב ישק ב׳ הכא ואידך שפתיים ישק
החסרים וגבורות בו״ק שם נעשה ימין ושמ^ שהוא איסור משיל דברים;.יחוטיוכו׳יעז״ש ״ י״במ״ש וירככאותז
והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול וכאשר .עוסק בתורה במרכבת המשנה לאיזה ענין הזכיר זה בפסוק הגס דקשת
בדיני איסור והיתר להפריד הטומאה שהוא האיסור מ ן קושיא זועלכלהפרשה זכי התןרה הקרושה והתמימה
ההיתר ואינך נכלל שמאל בימין וחוזר .ונעשה ה כ | באה לכתוב חלזמיתפרעה בתזרה זגם מה דהוי הזי והתורה
,ונודע אחרות אחד ביסוד העולה עד הלעת וכו׳ ״ ! :ו א ק י י מ ה ויה׳ ואם כ ן .איךפרש׳זונוהגיבכלאדש
ט שמאי הוא מן הגבורות והלל מן החסרים והיינו בדעתי 'ובכל זמן י״ג מה שאמר לכז אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו
ששם שורש החז״ג ותלמידי שמאי זהצלהם^בו״ק שהזאקמוהזמהענין שתי׳ יוסף אזמר להם שימולו זכז׳
שנחלתו בדיני הטומאה וטהרה י ואינך כדי להפרידעל מילה לפרנסה שלא רצה לפרנסם עד שימוצו י״ר מה שאמד
ידי לימודם הטומאה והאיסור ואז נכללו הגבורות בחסדים' .ויוסף הזא המשטר צכצ עםהארץ וללשו ב ל ם דחלק אמר
לקשר הלכה בימין אשר שם ל ה ׳.מצל התםלים שהוא דבאאמרר׳ששת ,כל הלומד בן חבירז תורה זוכה לברכות
בימין והנה £צד המסדים ששם ה י ל ט ולאי לנות לאל© גייוסף שנאמר וברכה לראש משטר ואין משביר אצא
ג
שנברא * אמנם מצד רונא דעצמא שהם מצד הגבוחת יוסף שנאמר .זיוסף הוא השליט על האר ן הוא המשטר
ששם היצר הלע׳המחטיא 3ט אלס-נוח לו שלא נברא כ? ויש להבין מה ענין זה לזה ט -לכל עם הארץ ״
בני עליי׳ הם מועטיסשמרו^הם החסדים ויצה״ט״ ובזה. המשביר של יוסף הוא שהי׳ זן .ומפרנס לכל הארז זמה
יובן גלשנים שנחלקו לשוביה • גישניםרמזלגיספירז ,יאי זה ללזמד את בן תביה תורה ז ל ת כפיר׳ מוהרש״א ;
זכו׳ דהיינו שנחלקו בדיני איסור והיתר זה אוסר תם: טהתזרה .הוא »זזן הנשמה ,והלחם הזא מזון הגוף
מתירכדי להפריד מן השטנה שהיא הלכה על •יד עסו; ־ וכמייש שזל^יו^לברכות עכור שהי׳ זן זמפרנם לכל עם
והאיסור ו ה פ ס ו ל לימודם :יפרידו מן ההלכה הטומאה האדן בלח< .יי ומזוןהגוף ק• יזכק הת״תהזן .זמפרנם
ואחר שנפרד מן$ש?ינה הטומאה והאיסור והפסול או, בלחמו של תורה ומלמלה שהוא מזזן הנשמה זכר ז
נעשה הכל אחדות א ׳ במו בבינה שנקרא אלקים חייםזזש א ם כן קשה מה זה שאמר זןפה לביפות כיוסף יותר מיוסף
שיצא ל ק ואמר אלו ואצו דברי אצקים חיים והלכה כב׳׳פ הוא גרזל ממזון הגוף יהלל כי נזרע ט׳מזין .הנשמה
בימין ששם שורש ל ה טנכ<לו3בויווו־ לקשר הלכה וכתבתי ליא1ר זה במר^ם אחר ״ זלל ליבזאר הכל בתלא 1
שהיי בשמאל בתוך החסדים שהי׳ בימין • והמקשןלא כחית מחתלי ,דאיתא בפרה קמא דעייובין אמר ר׳ אבא אמר ל
לזה והקשה מאחר לאלו ואצו לברי אלקיסחייםלמהזנה ג׳שניס נחלקו לש ו ל ה הללז אומרים הלכה כמיתינז
ומשני שפיר מפני שנוחיות! ב״ה לקבוע הלכה כמותן והללואזמרים הלכה כמזגךט יצתה ב״ק זאמר אלן זאלו
וט׳ ר״צ מצל החשדים של בחי׳ ל ה טח לאדם שנברא ומאחר דאלז זאלז דברי ,לכרי' אלקיס חיים והלכת כ ל ה
כמפורש אח״ז ועלזבין טינו עיי ששונין דבריהן ורבריב״ש •אל?ץ׳ חייס מ״מ זכז ל ה לקבוע הלכה כמיתן מפני שנוחין
תכרי צחבר חו״ג יחד זמקרימיןדנרי ל ש ונו׳ ט הגל»מ Pועלובין הן ושונים דבריה׳ודברי לש ולא עוד שמקדימין
קודמי? לחסדים ב ל מ וזהו ענין קדמת יצה״ר באלם קורם לנרי לש לדבריהם וכו׳׳״ ת״ר ב׳ שנים ומחצה נחלקו
ומתחיצין בשמאל שהס ליצה״ט ולכך *״ש זלה^ללז אזמיי׳טת לו צארסשלא נברא יותר משנבר'
ואח״כ לברי ל ה • ?׳ןי שיוכלל אחר כך שמאל ט מ ק ז מ ך : ללי אומדים מת לו לאדם שנביא יותר משלא נברא נמנו 1ה
וזהו סור שמאלו תחתלראשייואחי כל וימינו תחבקני -י ׳•:י• וגמרו טח צו שלא נביאוט׳ וכ׳ הריטבא איך אפשר שזה
ובזה יובן ת״ר ל שניס ומח)ה נתצקו ל $ולה , .ט ן^מיז ״ ^ י י י ה מ ת י ר ו י ט ׳ שניהם דברי אלקים חיים זתירן
:
.י ת ח ו ס :1 \ - . ...... •־: ׳ ? W״ והספיקות רבו א׳ למה תחלה נחלקו ל ש ו:
;
וכורע ט תורל :ש 6ל 2 )1חזם שובת הזא מדאזרייתידי״ב מילין '01יע^״ש ביאר׳ זה י פנימי התורה שנק׳ אור גי רז
, ,
תתלקן לש ולה הללו אזמריםנוח לאדם שצא נברא כי הוא כעלמא לנזק׳ שטח טשיבה ופנימי• התמיה הוח־בע־צמ׳ *
:
* זהנת^ מצדבחי׳ לש :ששם הגבורות ונתגברהיצלריעל האדם דדכורא שהוא בעמיר׳ וז״ש עומד עצ היהודי
נןחלולארם .שלא נברא יותר משנברא מצד החסדים
והיצה״ט משא״כ ל ה אמרו יותר נוח לאדם שנברא בי לפי
במי׳ ל ה שגברו החסדים ויצללט ודאי נזמ לאדם שנברא'
יותר משצא נברא שהם הגבורות וכר אמנם נמנו ורבו מצל וצרטת בה ויש בזה ב׳ בחי׳ א׳ מצל היצלט שצומד לשמה*
*מבא־דעצעא יכו׳ ״ ועכשי 1שנברא יפשפש במעשיו וימשמש ב׳ מצל'היצה״ר שלאי לשמה זזה בתי׳ ז• פרות טינות ו ^
אמנם אסהוא'ל3ון־ו'חכםהוא יטצ לענותי רעית י להסיר הטומאה והאיסור מן הגבולית רזכצצ השמאצ בימין
» מ בשרשן שנעשה הכל אחלזת אחל והכן ׳ .״'•.׳• -ו ע ל ז אח׳׳כימןז׳פרותרעוית שיר\'ז/פדות טובות כמ״שאיזה
לבאר ש?ס דםוף נדה תנא ללא כל השוגה הלכות בכצ יום סכם הצומל מכצ אלם וביאור מ£נ\$והי' כאשר יריס משה
»זמומ;צו שהוא בן ע ל ב שנאמר הצינית עולם אצ הקרי יירי.להי •נו ילי הלצ שנעשה מן לעזתטזטת אז וגבי י ש ר א ^
{
מצילות אלא הלטת זכו' ״־ ויש להקשות הלל הלומד' ויזי׳ש זייקןפרעה מהשינה זשזיב ויישן שהי ב׳ בתי׳ שינל"
^אי השינה גם הלכה׳ מאי הלכיק ועזר זכי בשביל ששונה־ ישונה הנייצ ויחצזם שנית יהנה שב 1:שבציסעילית בקמ$
שני הלנזת יהי' בן עזה״ב זכתבתי ביאזר זה במ״א ־ זנעת אחד הכוונה ויישן ב׳ ע ^ י ס הלל ׳ טהלימיד ששונה: 1
ל ל ט העיצה מדבכינו הלל ל תכלית הלימוד בדיני איסורי בצבזשי התורה נקשינה וש3ע שבצים היינו חותיזת צבויש^.
והיתר וכזי כדי להפריד מן השטנה וכר ועסק לימוד זה נק״ כי צבוש^אאורה הם דיני קטומא׳ וטהרה וכו׳ וציריך.שילמו*
למשי התזרה אמנם יש עזר בחי׳ לימוד כי אחר שהפריד כלי צה^יליהקליפה ׳ ויזכלצ הגבזרית בחםלים זאז אל)
י הקליפות מן ההלכה אז יעסוק בפנימי׳ החזרה שהזא שירש' 1אצוי דברי ^לקי^מי^ דר^נויטצה י וזהו שאמר עוצות
התורה עצמה כמ״ש נמ״א דשתעתייפי׳ ה ל ם מפני מה נקנה א׳ ט הרואה קלה בחלום י&ל לבינה שנאמר קנא
:
'א״ח שבבבל מצזמטן.מפני שאינן בני תירה יעו-׳ש-זכן מצינ> חכמה קנה בינה ושם הוא אחדות א' -פנילע בסול אאא4
4
והנה בבחי׳ שבלים שהוא־לימודילטס תמזר& ואחת ןשבחי׳האלי^צה״ה שאי׳ ל)מד האלכה ^שה פעמי׳בלטשי
<ן10רא ופעם זיילפנימי׳ ההורה ונו׳ יעוז ש •י
ל
־ יבזה יש בו ג״כ רעים וטוטם דהיינו לימור לשמה יש י* לשמרי ״ 7
,
להייבו שילמזד הלטת דיל" הטזמאה זהטהרה כדי להפריל יא זכנ״ל ט החנם הלימד מכל אלם יצול לעשות מן׳ ד ע *
*יאמר צרעה אל יוסף אין מ ו ן ווזכם' ^ט׳זידעחהצכה פדבריימי והוא <לי לימוד לבושי התורה צוזבים י
*והוא זיט 6והלטה 3ח'י׳ ו״ק יאחר שיפריד ונעשה חז״צ כמין טי-יםול עיצה על הדעת וכמו שצ כצלו החי׳׳ג בדע£
,
אחדימאיאלו ואלו דא״מ ילמוד בהטמי׳ החורה ששם אל> ־אחלזת־א' כך ביסול נעשה הכל אחדות א* יתוכל לצ&&
ואלו דברי אלקים חיים סוד הבינה כניל והיא הנק* עה״ל ׳אתה פתרון החצים שהנהעולזקבקנ<א' זז״שאתהתה?
לכך לזצר תאנר\יאכצ פריו ולכך כל השונה בכל יו 6מובט& על ביתי ועצטך ישקלל עמירמז מ ״ ש כ ש ״ ם ^ ר ^
L
3 מ ר ר5ז שהוא בן עולב זהבן ״ י ובזה יובן ויהי מקז שפתיים 2$חח אזצרזת בשני בצזרזת זי(מר יכנסו בעלי
,
ומ>םל צודעמ״ש במדרש ויקיןמשנתו דהיינו מלימודו וכו^ משנה זכו אבצ עמי הארץ אל יכנסו ירחק •ונח1בל
ל א ו ל א ,
ימי ע4א•11 ונכנס א״צ ר פרנסניאיל קריח ״ ולי נראה לשני פירושים יש גחיצתויקץ משנתו 1עףשי•
לשון שינהל לשין שזנה וצזמל זשניהן אמד! זזה נמשך 4נתתי צחי צע״ה • י והקשה מ ו ה ר ,ל ה ה א ע נ י י נ כ ד ¥ :
ה י ׳ ו א ה ע ם ע נ י י
#ע י על שנתן פת•1 י** מפיכםי! 'מזה ט ע^י לבושי התורא נברא •עילז!6נק' ל^לה ושינה כ*
עיין עם^לגזש התןד׳הוא לצרכיעןיל* לידע דיני הטימא* לע״ה ותירץ מוהרלא ובז׳ יע-י״ש וכלי י״ל סי׳רמ״ג-לךא
,
•$שם הדטבא לפי שהי שני בצורת מה שהי׳ אמ2צע״היחנ\ )הטהרה אסורזמותר מה לאכול יומה שלא לאכול וכיוצא
וגלי פנימי׳ המורה נברא עזה״כ שנידנשמהזנאראיז 6יללו! אבל 5לאו וכו׳ יעז״שיזז״ש ועל פיך ישק נל עמי דייקא :
, ,
זא שפתים ישק משיב כי יש? צתב למסורה ב׳ א הנא *א״כ א״ש זקן יעקב משנתו שיק׳ן נ)השיצא מעסק לימוד
לברים ככוחי׳ הכוונה טישקהקלשון מזון ופרנסה •וגם בלבושי התורה זבא לעסוק בפנימי״ התזרהיזכז׳ * -זה״נ ויהי
זמק׳ןשנתיים דהיינו זיקז מהשינה לימוד לטש* התירה זר\ יישק הוא לשון לימוד ש^טסקקוכו׳ חה נמשו מזה כי
^זלר\הלטת לעסוק בפנימי'התורה וז^ש שנתיים דהיינו ז:שני בצורת אין מפרנסין ע*ה £עי״זיחסר ל ל ח כ נ ל ע
י
ו:ריטלא הלל משא״צ ע*י'ייסף שנקי המשביר ע״י ןןלנןן ז ל ׳ ^ ל י מ ז ד הללאינק'6ינה'3נקי שונה זז״ששנתיי6
־ זימישכי בצימול פנימי' התורה נק״ימים היסך לימוד לבוש^ 'לאחרים תירהכמ״ש ב ל ס לחלקי הלל ךוטהצובזאר ק %
,
התורה זהעלה של התורה שנק׳ ליצה ושינה ופרעה חולש **ר הלל[ 'כי המשכיר סובל ב פירושים א' הלומד ו ל
כיעיעה היאזלשזן׳ עלה לימוד בנגלה כנודע וחולם הוא תורה כ מ ל ה זברצה לראש משבילי ודרשו בש״ °לחלק שהוא!
^5טתר שטא נקודה למעלה מהאותיות הרזמז לפניאי׳ הלומד למטרו הזרה וכזי וכליל בי הממביר היא המפרכק
קתזריזכנזיע ח״^והנה עזמד על היאר כמ״ש בתיקזני •-וזן זזה נמשך מזה ובזה יןלן ־ ויוסף הואהמשביר לכל ע 0
יכ
דזזלגע״בכלקהילזדהיאזיהתשליבהו • -אוראיהו• ^ יהאר׳ן דייקת ל ע*י שלמד עמם תורה היי ! ל לזין ולפרנס •
»ל<»עלטן ישקכלעמ* ׳כצ-ע״המשא״כבצ״הור^^ • ^עי׳ ימין טאזרה אזטית היה אזר w׳ cורמז על לימול ״
,
אפי
בת בן יפורת *- *pi
,
נימוסין דאתיין מסטראדמםאבזתא דלא שלטין־מכיאתי אפי׳ עמי הארץ ט ע^י שפתים ישק משיב דבי־יס נסחים
יכול לקיים ישק ב׳ לפרנס כל עמי הארץ ובזה א״ש מש״ת צפרא וכויכמ״ש בזוהר מקץדףר״גע״בוכל ־ ־ )לדברינו י
מבואר והבן י ובזה יובן פסוק הלל ולקחת חותנו לעבדים וירכב איתי במרכבת המשנה שהי׳ יושב ישונה לעמי
הארץ לכך ויקראו לפניו אברך אב בחכמה ורך בשנים וחת חמורינו כי מה שהיי עד עתה החימר נכנע לעבר״אצ
הנשמה ועתה ע״י הקטרוג חייו שיגרום בהי פך לקחת ונתין אותמנצ כל ארץ מצרים • אמנם אחז״ל אסיר ללמוד
אותנו ואת החומר שלנו לעברים לפרעה מלך מצרי׳ שהוא' עם עכו״ם תורה עד שימול לכך באו אצל יוסף ואמי־ להס
היצה״ר כמ׳׳ש במי׳א ביאור פסוק אנכי ה׳ אצדיך אשר שימולו ושפיר אמר לכו אל יוסף אשר יא מד לכם תעשו
הוצאתיך מארץמצרים מביתעבד׳זכז׳ ובזה יוק ויהי מקץ והבן * עוד י״ל מקץ שנתיים ימים דפתבתי צעיצ יראת ה ׳
!
שנתיים ימים הכוונה כאשר זיקץ משנתו ובא לבתי' אור הוסיף ימים ושנית רשעים תקצרנה וכו׳ יעז״ש ״ והעילה
שנקרא ימים לידע באור שכלו כי מלא כצ הארץ כבודי אז משם ט יש ב׳ בחי׳ א׳ שנתיים ב׳ ימים • ובזה יובן ויהי
מן פרעה נעשה חולם מה שטה בגדר השכחה שנק׳ העורף מקץ שנתיים שבתחלה הי׳ בז בחי׳ שנתיי׳ ואיח״כ בא לבחי׳ s
• ימים אז ופרעה בחל עורף ושכחה הדר חלים והבן • תדר חציק כמבואר לעיל והבן • וגזה תבן ל ס הללי
עתידה א״י שיעשה אילני סרק פירזת כי צעחיל מצא׳ כל »ן כ .עפ״י דברי מ 1ר י פשוק ויהי מקץ'
ופרעה חולם הארץ דעה את" ה ׳ ואז ידע ט גס אייצני סרק עושה עירית' שנתיים ימים
שיצה״רנבצ יעשהפירות ויהי׳ צבן כמ״ש צעיצ מזה כיי זגז׳ * זהספיקוצז עם ביאזא כתבתי ונבאר פסוק ויראו
בידיעת הארס אשר כבודי ית׳ הוא בכצ העוצם אז יתפרדו; האנשים כי הובאו בית יוסף זגז׳ ולקחת איתני לעבדים יאת
כל פועלי און שהם אילני סדק שאינו עושה פיחת ויחפשנו' חמורינו • וגם אח״כ פסוק הבקר אוי והאנשים שיזלמי המה
(
הקדושה כי הקדישה הם עץ העושה טרוח והבן י וחמוריהם וגו׳ י שיש ליזכלוהו בשלמא מה שאמרו ולקחת
!
ל ע ל י מ ו ס ר י השכל וכלליכ לעבודת ה ל י <^ אותנו לעבדים לש משא״כ זאת חמזרנז צ״ל * וגם מ״ש
המשך הפשק ויהי מ ק ן וחמוריהם כי אחר שולחו המה וחמוריהם ל כ מייתר
שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד עצ היאר עילית לב* שהזכיר העיקר למה הוא מזכיר הטפל י ונבחר פסוק קרוב
פרית יפית מראת ויי׳ והנה שבע פי־ית אחרית עוצויאחי־יק' ם׳ צכצ קוראיו לכל אשר *קראוהו ברמ׳ויש להבין מהו באת׳
רעית מראה ודקות בשר וגו׳ ויישן ויחלום שנית והנה שבעי זלצ דאי׳ בתיקוני זוהר תיקון ך״ו דף ע״א ע״ב וז״צ א״ר
שכלים עוצת בייאח וטובות והנה שבע שבלים דקות ושרפו* אלעזר והאי כתיב איי ה׳ צא שניתי והשיבו ודאי איהו.א
קדים צומחות אתריהן וחבלענה וגו׳ ופתר יוסף חנזם א" אשחני זכו׳ ואיהו צא חשתני וצא אסתתר מינה אבל צגט
זעתה ירא פיעה איש׳ שכע שני שבע ואח״כ ז׳ שני רעב מייביא אשאני קלה ואסתתר:מהנהון הה״ד אסתירה פני
מהם וגוי יעז״ש *צ״בין זה נ״צ.דכחב בזוהר שערי היכלות נבון וחכם וגו׳ ויפקד פקידים זחמש זגז׳ זהי׳ האכל לפקדון־
5
התפלה זה צמעצה מזח ומצאכים מקבצי התפצוח ישמ*$ך לארץ וכו׳ זיצבר יוסף בר זגז ׳ וליוסף יולי* שני בנים א׳
ותרעב כל הארץ שקומתו ח״ק שנה זט׳ יעי״ש • 'ויש להבין הא השי״ת מ,א' מנשה כי נשנ• וב׳ אפרים ט הפרני וכו
מצייס ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר לכו אל ייםף גל הארץ כבו^ו ליה אתר פנוי מיני׳ ובמקום שאלם מהכלל
אשי־ יאמר לכם חעשו ודרשו חז״ל שאמילהם יזםף שימולו שם כבודו ית׳ מצוי וא״כ לצ שיקובצ התפלה ע״י המלאכים
וטי • וירא יעקכ כי שט גמצריס ויאמר רדי שמה זלצ דכתבתי בילא שילכו מהיכל להייל זכי׳ ־
ושברו לנו משס ונחי׳ ולא נמית וגו׳ ויוסף הוא השליט על ה ש מ ע ת י מ מ ו ר • ז ל ז ל ה משל שאמר חודם חק־עת
האיץ הוא המשכיר לכל עם הארץ זנו ויבואו אחי יוסף יגו* שוכר שהי׳ מלך א' חכם
גדול ועשה באחיזת עינים חימזח ומגדלים זשעריט זצוה ויאמ׳מאיןבאת׳ ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל זיכר ייסףאג*
שילכו אצלו דרךיןשערי׳והמגדליסזצזה צפזר בכל שער ו ש > אחיו והם לא הכירוהו וגו׳ וי אמר אליהם מרגלים ארם לראוי
אוצרות המלך זיש שהלן עד שער א׳* וחזר ויש וכו׳ עד שבגו את ערות הארץ באיסייגו׳ ״ ייאמרו כנים אנחנו לא היו
עבדיך מרגלים וגו׳ י והספיקו׳ רבו א׳ זכ י ההורה התמימא ילידי התאמץ מאד שילך אל אביו המלך אז ראה שאין שום
באה לכתוב חלומית פרעה בהורה וגם מה דהוי הזי כי אם מחיצה מפסיק בינו לבין אביו ט הכל היה אחיזת עינים
שזה נוהג מ נ איס ובכל זמן י ב׳ כמשך לשין מקץ שנחייס !.הנמשל מוין ידפח״ח ״ וכן כתבתי במ״א מה ששמעתי
ימים ש*ן צו ביאור ג׳ למה כרוח וכבלים הלא יוכל לרמו ט בידיעה האדם ט־שי״ח מצא כל >זגזורי ז ל ז ל ה
ענין זה באיפן אחר ג״כ ל ׳ וערה יד* פ י ע ה איש נבון הארץ כבודו וכל תנועה ומחשבה הכל
ןחכס מה צורך לזה נבין זחכס כי אם איש ממונה לזה יהי' ממנו ית׳ אז בידיעה זז יחפרדו כל פועלי אזן זכז׳
מי שיהי׳ י ל קז׳ רמ״א הליזעץנחגוהו וסי ר תיאר ויפקד א״כ כל המלאכים וכל ההיכלות הכל נברא ונעשה כביכזיל
פקידים וגו׳ ז׳ מה ענין וליוסף יולד לבניםלכאן יתחלה העצמזחיו ית׳ כהדץ קמצא דלכושי׳ מיניה וביה ובידיעה
^את יתפרדו כל פועלי און שאין.שום מחיצה ומסך מבדיל הל״ל דחן לו אסנת וגו״ גם בנתינת טעם השמיח של שני
*יןהאדם ובינו ית׳ ביריעה זאת • ובזה רטן דברי ; בנים וגי׳ ־ ח׳ מה ענין מלה שרצה יוסף למזלם שיר\
תיקונים הלל אני ה ׳ לא שניתי דמסיים שם יכל להם למלאיח שבר רעבון בתיהם ט׳ כי יש שנר במגרים
דמשמש לשין איכל ימה זה שאח״כאמר רמ שימה ושברו לצו לאיליןלתליין מני׳ ומשכינתי׳ לא אשמי לעולם זהבן.זה י •
ובזה יובן קרוב ה׳ וגז׳ והיינו למי שימ־אוהו באמת משיב דמשמע ל ון קנין זכחרגזמז י׳ ויוסף הוא השל*1
ש ״
•יייקא' שהלא ראש הזך וסוף.שיודע כי מלא כל הא^ז .והיא המשמר כפל י״א דבש״ס נחלקלמרי מזי^המש^ר
הלמד עם חנירו׳שכרו כיוסף ו מ י וקמה מ ה ^ ן &'לזה י • י ל ו ליח אתר פנוי מיני׳ אז באנ^ קרזב לכל קוראיו מ
ומזהרש״אביאר זה כמו שזכה יוסף .ע״י לחם הגשמי לך *אמת ומבן • ובזה מבן פסוק הלל הבוקר אזר לל כאשר
ע״י מזון הרומני זמ׳ ואכתוב מזה'לקמן *:-׳ ׳ולצי הי&ןן ״אירי אור שכלו לידע ט מלא כליהארץ כבודי אז האנשי6
״
0ול אלי}מאריהןדטנא זנו׳ ר<מה זחמוריהסאיטן *רדיני העניןץתנארזה ל כ • י ג מה עניןמרגלים לכאןוכצהעטן יזז
ינ1גר פח
פורח יוסף pj
העלטם כן לכם משכימי קום מאחיי שבת אוכלי<לחם יבואר בחרא מחתא ונראה לבאר ל ס דשבת פרק כל כתבי
יחן ל י ד ה שינה כי ההפרש כין אנשי חומר לאנשי הצו^ה כ י אמר רבי ייחנן כל המענג את השבת נותכין לו נחלה בלי
זלילה אנשי החומר עושי ן עירן .מעה״זיומם אמר רב מצרים שנא׳ והאכלתיך נחלח יעקב אביך וכו׳
ואזכלי לתם לא ישבתו לרדוף אמר פרנסת עה״ז יהודא אמר רב כל המענג את השבת נזתנין לו משאלות
תאייתובילו מת וחצי ארם העצבי׳ כי אין לבו שנא׳ אז תתענג על ה׳ זיתן לך משאלות לבך וכו׳ •
ועניני עה״ב נדמה לו לחלום משא״כ אנשי הצורה עזשין והקשה הגאון מוי העשיל הא אין אדם מת וחצי תאוותו
עיקרמעה״ב ועניני עה״ז נדמה להה בחלום כלעכי5י זלל דכתכתי בירי וטי וכתבתי מזה במ״א ״
צער עליז הוא לידידו שינה שאינו רואה טוב וט׳ הצם במ״א ביאור קו׳ התום׳ שהקשו הא דאמרו ב ל ם לוו עלי
זז״ש וידו אוחזת בעקב עשו. שאין זה לשינו יעו״ש י ואני פורע מהא דאמדני׳ עשה שבתך חיל ואל תצטרך
דכתב בעקירה מה שעשו דש בעי־,בי אחו ידו של יעקב צעיר,׳ לבריית וכו׳ לפליגי <לק.ם״ל ואספת דגנך כמשמעו
זכו׳ זר״ל עניני ע ל ב דש עשו בעקב וכמ״ש ותשחק ליום ורשלים״ל בעזשין רצונו מלאכתי נעשיתע״י אחרים ?מ׳
אחרון שהי׳ מלעיג על מי שח׳־שש ליום אחרזן משא״כ והנפקזתא דלהל׳י ירושלמי ר׳חגי ס״ל לא ניתנו שבתות אלא
יעקב ידו אוחזת בעקב עשו ועשה אזהי עיקר * זהבה לאכילה ורבי ברט׳ ם״ל לתורה זלא פל^גי ל ב איירי
אנשי החימר נקרא פרעה העורף בחי׳ השכחה ששכרן בפועלים ו ל ח ב ל ח זכו׳ זהת״ח מתענג בשבת והפועלים
לעשית שליחיתי יה׳ ב ע ל ז ע״י טרדת ועסק ע ל ז כמש״ה משלים משלים בשבת עבור ימי חול א״כ הנוהג כת״ק
בפרשת עקב פן תאכל ושבעת וגז׳ וכל אשר לו יילה ור$ בשבת והנוהג כרשלי מחענג בשבתעו׳ נפקותאב׳מי
לבבן ושכחת את ה'אלהין המוציא! p f oמצרים מ ב י # שטרח מלש בכל ימי חול כתור׳ יאכל אכילה רוחני להתענג
ל ל שהיה תכלית בריאת האדם בחומר וצורית עכדיס על ה׳ בשנת משא״כ מי שעשה בעצמז מלאכתו בחול וכזי
שיהיה החימר והגיף משועבד להצזרה והנשמה לעבילת וכזה מבואר רןו׳ התום׳ כי הנוהג כושלי אז לוז עלי להתחל
ה׳ ובגלות מצרים היה בהיפ! שהיה הנשמה משועבד לעבד להתענג על ת׳ והנוהג ס ל ק עשה שבחך חול להשלים
לצורך הגוף שנקרא מצרים שיש לו מצר וגבול היפך הריתצי עבור ימי חול וכו׳ י ובזה יוכן ב׳ מאמרי ה ל ם לשבת
שהוא נצחי עד שבא הגאולה והוציא הנשמה מגלית ושיעבד הנ״ל רימזו ב׳ גפקזתזמ הלל א״ר יוחנן כל המענג את
ד ב ע מ ב י ת מ 5ר י ס מ א ר ו
°וכמו f הגיף ולש י& ^א1 השגת רצה לומר הנוהג כרשלי הלל שאינו עושה מלאכתו
שכתבתי מזה נמ״א ביאור מצית עשה אנכי ה׳ אלדיך בעצמו בימי חול רק משלים תורתו ובשבת נשאר פנוי
ן£
נ ש י אשר הוצאתיך מאר׳ן מצרים מ ל ת עבדים ״ מתורתו ומענג את השבת נפ:זתא א׳ הלל אז מתנין לו
הצורה נק׳ יוסף שהם בגדר הזכירה בחי׳ יוסף שהיא זכיר נחלה בלי מצרים מלאכתו נעשית ע״י אחרים כסברת
ובזה יובן המשך הפשוקים ויהי מקץ. ברכורא * דשלי הלל ויש לז נחלה בלי מיצר ודאגה וטורח שמםפיקין
שנחים ימים ופירשה חולם וגו׳ ל ל כ י אנשי השומר• בידו שיהי׳ מלאכתי של נחלתו נעשית על ידי אחרים והב!
בחי׳ פרעה דדמיך בריש שתא זכו׳ זכמ״ש מ ל א מי איכ<f ואמר רכ יהורא אמר רב כל המענג את השבת נותנין לז
אז דניים ע׳ שטן ונו׳ רק לבסוף מקין שנותיו משאלות לבו!כתבתי 93לא ביאור ל פ הרחב כיךואמלאהז
בחי׳ ימים דהיינו זפיעה חולם שנדמה לז בחלום ע ט ו י ההוא בד״תכתיב שניחנין משאלות לצו ברוחני ולא בגשמי
ע ל ב וזש״ה והנה עומד על היאור בחי׳ יוסף כמ״ש בזזהד וכזי וכאן המענג את השבת הנוהג כרשב״י הללדהיינו
נהר שלום וכי׳ שהוא בחי׳ אנשי הצורה עניני ;
שמתענג על ה ברוחני אז טהנין לו משאלוח לבו נפקותא
ע ל ב שצדמה לו בחלום וזהימק׳ן שנותיו אז בא לו בחי׳ זד עז׳ י״ל כל המענג את השבת מתנין לו ב׳ הליל והבן *
יהניי» 1יייאיי עילית שבע פרו״ שנק׳ ימ\ס י גחלת יעקב שהיא בלי מצרים וכו׳ ״ י והמכין דכתבתי
יפית נראה וגו׳ כי תכלית בריאת אדם בעל׳ז faתרו במ״א ביאור קי׳ הרמב״ם היי שגזר על המצרים שיחמסו
בראה כי אס לשבת יצרה והוא מצית עשה פדו ולבי ד ו w וישעבדו זרע אברהם ומ״טנענט זכו׳ וביארתי דאין זה
1
׳״ ״*מי . ^, _ _ .. a
גזירה ועונש רק עצה יעזצה שיתנהגו גירית ב ע ל ז שידעו
שהיא ארן לא להם ולפי שעה יעשה הכנה ב ע ל ז שהיא
שיהיה פרות ורמת במעשה טוב וזהו טובות ימי שטרח פרוזדר כדי שיכנסו לטרקלין לעה״ב יום שכולו שכת ואז
1מי שלא טיח מ״ש מה יאכל בשבק ־ בע״ש יאכל כשגח מי שטרח בעיש יאכל בשבת ונו׳ ״ וז״ש כל המענג שבת
זזהז ז׳פרות רעות שאין חכמה ידעת כשאול וגיהנם אשד שעושה עירן תעגיג מעליב שנקרא שכת משא ״כ בעולם
אדם סלך שמה שאין לאדם לפריג ולרמת.שם לעשות הזה הוא גר ואורח כמי שאמר יעקב לעשו ילך נא אדוני
מצות ומעשים טובים ט אס ב ע ל ז משא״כשםהש׳ שיהיה *גשו אדון לפניו בתחלה עירן חענוג לפני עברו
ז' מדורי גיהנם והם ז׳ פרות רעות מראה ודקות. בעה״ז ויעקב נטל שכרו בעקב צעה״ב וכל הברכות יקום
בשר וגז׳ אך בחלום זה יש לאנשי החומר מ־ום לטעות לכן בלי מצרים והבן וכן ביאר .לעלב לכך נותנ ין לו נחלה
בא החלום השני ז׳ שבלים וגז׳ לפרש ענין החלום הראשון בעקירה שער ל׳ ויוסף השליט על הארץ וכו׳ ט ההפרש
והוא לאי׳ במדרש משל שהי׳ וויכוח בין מוז יתבן ל ל ן -שבין המיניים שנק׳ עם הארץ שעושה עצמי חושב בארץ
גרעזן אטה זי; אזמר אני עיקר ובשבילי טרח ה ל ה בחרעל הזאת ב ע ל ז משא״כ השלימיס עושים עצמם כגרים ב ע ל ז
וזריעה לכו׳ זזה אמר אני עירן אמר להם המנדט עד זמן !,זש״ה ט 4־יםאנחנו לפניך וט׳זכזה כגירות מקבל בסבר
דישה שזה נכנס לאוצר ומוץ תרכנו ט ח ז ל נ הרשעים ,פגים יטת כל החלאות שענח עליו בעה״ז משלכ מי
אומרים שהם העיקר בריאה והצדיקים אומרים שהםעיקא• .שמבקש מנוחה בפליזדר שזהו בל י אפשרי זכי׳ כי אם
ת
הבריאה ונודע מסוף העטן לא כן הרשעים .כי אם כמון «גטרקצין זז*ש זהחעצג על ה׳ ויתן לך .משאליה לבך
,
מ ! י>־ ע צ
אשר תד*ט רוח זכו׳ p iמבואר בזוהר ^ ״ .להאריך טה piביאר נכקטהארי׳ ! ל ל ה פי הפסוק שוא
שגם כט * קזמיה שהוא ביסוד הנק׳ נהר שלזס זנק׳גיאל ייהנהג י י
י י• ך• .־יןיי• יי• N %י %
ג0דו ונו׳ והיא בחלה בצי מצרים צעה״נ פמ׳ישוהאנלתיך ?{גם געת שהיי משביר לכל עה הארץ לפקח בעסק המדינה
נקצת יעקב אנין וגו׳ ועל זה אצצר זמחה גס הזח יורה מ;גלה זי ועמי הארץ גס אז לא נעשק מדביקות
וזנה לברכה צב״ו בעה״פ • כמ״ש ביוסף שנלכלם בעה״ז נאמר במרע׳׳ה ואתה פה עמיד עמדי מ 5 8ת 3ת י מזה
ולדברינו יבואר ויוסף הוא השליט עצ הארץ עליל ״ ויקח משה חת עצמית גמ״א ־ ואפשר שזה רימז היסוק
ט בחי׳ יוסף ומנשמה גברה על עטרת ׳ חומר ע ר ו ת י פטמות דביקות יוסף עמו זהבן• עוד י״ל בהי ־ ב׳ של
כן ־ האר? בהחלה בפרט אדם א׳ וכליל וכמו שהיה בפרט הימב״ן ונו ׳ י ז״ש מתייהד ארם ע ם אמו תחלה לקשר
והקדושה שליט על ט ו מ א ת בכללית המדינה צחי׳ יוסף מחשבתו ביעזלס המחשבה בינה ויאח״כ מתיירא עכןןנהו
הארז שגעה הקדושה באופן שהשפע נמשך ע״י זכית י ו ס ף וז״ש ויוסף לוא השליט T-flgp בעסק ה£עשה זס י •
והקדמה צכל עם הארץ צמו שאחז״ל כל העולם ליזון הוא הגוף צגטר כה הנשמת על היוף חחצה לקשר ידעי׳׳ת
בשביל הטנא בני שהוא הי׳ השביל והצנור להשפיע לכצ למחשנהואח״כהי׳ מפקח בעסק עה״ז וצרכי הגוף שהי׳
וז״ש הוא המשטר לכל פ ה ה א י ץ העזלצז וכו ,
עוד י״ל teiמשנה משביר לכל ע כ הארץ ובו' וק״צ *
י<
אבל ולגאלזר שהשפע נשפע מהקדושה שהיא מזון הנשמה 3ל׳ל עוד בסגנון אחר מתייחד אדם וכו׳ דא .במשנה
להח1מר הוא רק לשבר רעבון בתיהם ולא לשובע • וכמי׳ b״ י 1א3ותבטצ רצונך מפני רצונו כרי ש בטל רצון אחרים עיני
בשל״ה וכמ״ש ב#״א ואכנהכ לדמיככ לשנע דייייני ב י י ה ג י וכעת נ״צ דכתבתי לעיל רצונן וכו׳ וכבר כתבתי מזה ״
יכן מ ב ת י וישב מ;;:ז שבי זיל־ר ישראל ״ • אבל בג?£מי ימי ביאור משנההכלצפוי זכו׳ *משנה דע מה למ׳ןצה ממך עין
נדר וגו׳ והחימתי עריהכ זכו׳ וכדי להמשיך מזין ריחכי רואה וכי׳ י ז שיים לנדרים אגרם הוא אברהם זכז ׳ והוא
לכן צוה.למזל ;החליש:ח החומר וד׳ש כל א שר יאמר־ יי ביאיר ש״ס שנא נראה ששמעתי ממ11־י
צכם יעשו שהיא מילה בנאמר שש אנכי עצ אמרה y״ - זבוב על שולחנו וכי'
ואמירה היינו ממשלה וכל׳ליהבז ״ • שה־א מיצה יכי י ז^ם האיברים לפי המחשבה כ\ המאורע במעשה זכז׳
ובזה תבן ש״סזוכה ל ט ט ח כי1םף שהיה משביר כי״כמ{־'^ &אינס ברשזאיז דאי׳ ושמיעה 1כו׳ ניתן ברש|תו וכז׳ • זב?ה
וצרוחני ו זהו ב׳ מל מר י ר׳־ כשת .׳ /ן ד י ^ V ~" -
י ר ך ז כ ה ה מפני יוכן בטלר5וכך שהיא המחשבה שנקי רצון כנזדע
י - ל
עיר יש לי:יד ד כ ג ב ל במיא רצונו כדי .לטהר מחשכתו ורצונ! נדבק בו יית ו5רצונ1
^ כי׳י^מכ״ן ®®3J *HPS־ni״־• י וקדושתו ית' וזה גורם שיבטל רצון ו^ריס הקליפה שנ£׳
אזזריכ מכני רצונן שלא יזדמן לן רהי ושמיעה של טומאה
וסט״א זהבן י ובזה יובן מתייחד אדם ע ס אמו ועכבת>
*ד^לכפי המחשבה שאדסמתייהר עכהצגו בינ^ עזלככמחשב'
;
כן יזדמן לו המהור)ג במעשה ע ם כתו שהיא ע1לצהמעש
־ ׳״מתייהד ה ד ם ע&יי * ׳ . ^ .
הן *קדושה-או וכו׳ והבן י וכזה יובן ז זסף היא השל ט על
u y l m / ,
א״ר יוחנן״ צפונית ׳\לגיפ)ע ובזה יובן חס־מ מי יהי׳ היציאה לחירות *
זג^באופסוק ונחות לו לאמרה וכי׳ והוא תמור\• לעיל י הנשמה נקרא יזםף זכז׳ והיא הניצוץ הקדוש כ
שע״י השבירה נפלה במעמקי הקליפות ובתוך דומם צומח 'ויוסיף היא כשליט על כארץ הוא המשיביר לבלעם הארץ
וגז׳ והקשה האצשיך ונו׳ זכחבתי בצלא הספיקו' עם יוכףאזתזכי וכו׳ שהיא ביה האכזרי׳ זז״ש ויקח אדני
'ביאורן 'ועול ללש״ משני ישלוב׳\משמעזת א ׳ ס י ר
ר דינאדמלכזתאהואאדנישיצאמצדליןהעליזןדתנהזאל
ז
וחקיין׳ לשון שברוט׳עניזת כמ״ש בממש וירא יעקב בית הסוהר מקים אשר אסירי המלך מלבזשלעזל6
אסזר>ם1יהישס ככית הסזהראז מצד הגלגל אז #ד י כי יש שבר זה הרעב יש שבר זה השכע וטי יעלש
השבירה שנפלו יפ״ח ניצוצזת זכז׳ עד שנשלם הקץ אשר שם י ונ״ל דצוכואל דמעלת האדם יקר על £אר בעלי חיום
הוא הדי^זר שנל־ןא חי מדבר והוא מצד ה#מה שהיא חלק יש׳׳י לחושך לצאת מבית האסזרין הליל משא״כקזדס לזה
v
זלא זכר שר המשקים את יוסח כי ׳הגלות ח מ ה לשימר׳
׳ 'י•" ־* לעירובי(ינוצלילפטזר _כלהעזלסמהיי4 0tn0'ti
_*ep ג ז פורת י*
• בש״םדחלק ברכות לראש משטר זהזיוסףוצו׳ .
% ^ ממעל שנפקח בי נשמת חיים מעצמיחי Vכמ״ש
והיינו שהי׳ באמת משביר ומשפיע מצממו נחם הידה צכצ , ויפת^באטו.נשמת חיים ויהי האדם <נפש חי׳ ותרגומו
עם הארז תחצה ואשי כך ט ׳ משביר *בגשמי ל ח ם וזה נקרא רוח אלדים !הותובאלם^ריח ממללא *
ומזון ובר לכל ע ם הארץ שעסקו בארציות תחכה והזח s ובחיי הדיבור שהוא עיי בריפהלשזן כ^מ^ר*
הי׳ מה$ן הסלר מקצצה נברכה ׳הבן ״ ו מסף כלל וזש״ה הנמגאטה אי& אשר רוח אללים
ונבאר עפ״י ללוש פ׳ רגש וצאביי שצח כזאת< . בי שהוא רוח ממללא ומאחר שיתרוךהאדם מצד הדיבור
;
מטוכ־.ז : חמורים נישאים עשרה והלשון לכך צריך •שיזהר בי לי מיח יחץם^יל הלשון
מצרים ודרשינין במגילה לף י״ב ששצח צו יין ישן שלעת ׳: ובזה k
וכמו ששמעתי צפום $ערא אגרא זהבן
זקנים נוחה ממנו • ובמדרש אמרו ששלח לו גריסין ש<עול .־: יובן ויוסף הוא השליט על האיץ בחי׳ייוסף שהוא ברית
k
שהוא על עיקת נפש ונו׳ יעו״ש ויש לחמיה־ מאין יל<ל v ימזשלעלכלרמ״חאברי הלשון והריטר הוא השליט
צהם לדוש הזה מפסוק הש״ס לשיטתו והמדרש לשיטתו כ ׳ • אמנם המית והחיים הגוף שהוא מחומר הארז *
קשה לה״לל במפורש ולאביו שלה יין וכר או להמלרש גריםץ • : /׳ ביד הצשק לכך הוא המשכיר לכל עם האין צכצ איברי
ונ׳׳צ דחלא יחזרץ באידך דולאי קיים יעקב אף הקצת ח כ מ י ' • . / הגוף פעמים שבר שהוא מות ופעמים סבר יתקוה כי
שנתקנה אח״כ כמו שקיים כל התורה עד שלא ניתנה ו כ מ ו ; ׳ • יבזה יובן ויקרא שמו החיים ביד הלשון וק״צ
שאמרו באברהם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה א ף י גפנת פענח כי בריח הלשין הוא .קולמוס הצב צפרש זצגצזת
עירובי תבשילין דרבנן וא״כ איך שלח יוסף ליעקב שתם: . צפונית ונסתרות שבלב ויוסף הוא ברית הלשון ושפיר אמר
יין של עט״ם ממצרים שנאסר אח״כיאף בהנאה זעכי׳ע < רבי יוחנן צפונות מופיע ונחות צו צאמרם כי גלי ימירה
בשתי׳וכ״ת ייוסף עשהזההייןכשהי׳ .במצרים ז׳יא • י שצ בריח הלשון מופיע ומגלה צלזנית שבצב וכמו שאמר
דמדסתים סתם יין ישן שרעת זקנים נוחה הימט הייכן ־. עיר י״צ ויוסף • אלה תולדת יעקב יוסף וכלל זהבן י
עכ׳ פ שהוא יין כמו שני יעקב איו יותר כמו שמצימ ידי הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ
ונבאר כסוק משלי )גובר אדמתו ישבע לחם
ימידף .ריקם ישבע דיש וכן כתיב איש אמזנית יב
ברכות ואז להעשיר לא ינקה וכי׳ זהי,שה בזוהר פ׳ מקץ דף
אז הי׳ סתם יינם ואיך שלחו לאכיי״ י אויאיי׳בי״ד קלט גלב איך אמי דיפלח ארעא וישבוק חיי עלמא וביאר
( י ג ו ם צ
^ י ע י י ישראל־־' * קן״טיין הצופה בנהר מ
שהוא ע״ר וינחתו ב ל ע לעילה ולשמרה וכזי יעז ש
מותר ונגד עיר עכו׳׳ם אסור זמכ״ש בתוכה אם אין rrri וקושיא זו הקשה רשב״י עצמו בש׳׳ם דכיכית הנ״ל לת״ק
;
גניבת כמו בנמצא חביות יין בכרס ישראל יעי׳יש ו י מ ע דם״ל ואספת דגנך הנהג ו^ך ארז אפשר אדם חדש
מ״ש בפרקי רבי אלעזר לגושן• היה )גיר ישראל שבמכמ .וקיצר תירה מה תהא עליי אלא זט* וכתבתי ביאור
לשרה אנולז בכתזבחה מאמיתה במצרים ־ולכך בחר יערב פסיק הנ״ל במ״א זלל דכתכתי דרשב״י מקרש דברי
כמ״& בגושן שהיה עיר ישראל והיה הקדישה לה שורה ללק בשעת ואספת דמך לא ימוש ד״ת מפיך וכו*
האלשיך יעו״ש זא״כ יין הנמצא בעיר ישראל מותר ב ש ח י ה ^ י יאה,אי אפשר בבחי/זי של בני עליה על׳נ* יקדים
י בזרש״יפיייעצפםיק .ואתנה לכם את
ן ט ואיש י עסק התורה' שהיא צרכי צשמקו לעסק פרנסה שהוא
ובז׳ יוכו י י « * Wי י *W כ מ 5ר י ם שכחבתי לעיל וכמו צרכי הגוף וחומר ,הארץ
£י ולאביו שלח ים; והייני יין ישן שדעח *!נום נוחה 'D נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא חביך וזהו ויהפך ה׳
אסור נשתיה נזה ביאר הפ&וק יאמר שהיי נישאים מ - ? £ ובזה יוכן עובד אדמת לך הקללה.לנדנה יט׳ •
v מצרים דהיינו גושן שנקרא טיב מצרים והיה עיר .מנוהג ד י ןארץ ואספתדגצך אז ישבע לחס חורה לקיים
ויין הנמצא בה שרי בשתיה ושכיר דייק הש״ס מ ד י י ׳ י ט טיב חייה עם דרך א א לא ימוש מפיך כת״ה הנ״ל
;
בלקזזק שהיה מטוב מצרים משמע אלי היה ממקיס א ח * £י ,משא*כ ומרדף ריקם ישבע ריש ר״ל כשעודף אחר פרנסתי
שלחו לאציו והיינו ע״כ יין ישן שנמצא באוצר מזמז ררלומ'< ןיאריקם מהחזרה זה ישבע ריש כמי שפהבתי לעיל וירא
וממקום אחר הי׳ אסור כשתיה משאי׳כ צנטוב מצרים שרי* ; .ה׳ טשנזאה לאה עסק התורה זכו׳ ויחל עקרה שאינו עושי
גושן שרי יק׳יל• יאמדרשאתי לתרץמהדק׳בפסזק דודא! פייית שאין בי ביכה יכן מסיקבש״ס הלל דורות אחרונים
זזלח התבואה שהיהה חסידה בא״י מחמת שהי׳ שנת רעבון -י שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זה זזה לא נתקייסןבידם
והצה בחי׳,הנ״ל הוא של בבי עלי׳ שיהי' תייה עם ד״א
ודאי לא היחה א״י חסידה כצום כמ״ש אין אשר לא חחםר
ובא פםזק שאח״ז לכאי מי שאינו כבחי׳ הלל ייאה עכ״פ
כל בה וא׳׳כ קשהבפשוקדאחרשאמר ועשר אתונות נישאד -
להקדים ע&ק התירה ק!.דם שילך לעסק פינשתו וש״ה איש
בר ולחם א״כ־ ש״מ מה רקאמר עשי חמורים נישאים מטוכ
יבטיח בהי שלא יפסיד אמינזת רב ברטח מי שמאמין
.מצרים היינו זילת בר ומזון א״כ קשה מההואהדבראשר
״ פרנסתו עטר הקרימה של עסק החזרה יש לז רב ברכית
יש בטוב מצרים וא״י חסידה הימנה שהוצרך לשליח לאבי,
נמ״ש ייהפך ה׳ לך את הקללה לברכה ובל״ל ״ משא״כ
ומשני גייםין של פול שהיא על עיקת נפש ו $אינה בא״י
אץ להעשיר שממהר ומקרים עסק פרנסחי שהוא אץ %
שאין בה עקת נפש כמיש באמה מעוצם לא אמר אדה צ ־
ר
ובזה ייבןייוסף הוא להעשיר זה לא עקה \ yי
?
לי ןןמקום שאלין בירושלים ועיין במ;רשים זקו׳ל ״ א י ב י ^
השציט על הארץ שהמדים והשליט עסקנשמחיעלהארז
ג*ל פי׳ המדרש בל־״א וא״ש ונבאר מדרש ולא י יוכל• י ו ס ף
.שהוא על עסק פרנסתו שהוא ארציות וצזרךגופז זהייגו
בפרט לעצמו ז3ס לללל הוא המשלר לכל עם הארז שהי׳
י
להחאפק ואמר הוציאי כל איש מעלי רב ח מ א ב ר מ נ י נ 0
אמי לא עשה יוסף כשורה שאצו בעטו"בו אחד מ ה פ י
ל ע
זוכה ומזכמללמד תורה ברבים שנקרא משביר ממשלושו
^ממר׳שמואלב״נאצוללאט׳-חשוריןעלש״י ו מ ׳ י י .
ויש
נט
ויש להרןשןתלר״חהא מה.שאמיהזצי5וזכל.איש עע^להיינז כהן גלול שנכנס לפנ; זלפכים נכו^״ •־ונשאליןי־ה$
י
;
שלא לבייש אח אחיו בפני המצריי׳ ?:ט׳־כש״י ואם,כן .לר״ת בכהן נלוצ כתיב והכהן הגלז ל מאחיו שיט ׳ גךזצ בחכ<$8
*ס״צ שלא כשורה עשה היינן; למוטב הי׳ לבייש את אחיו ובעושר נכו׳ וא״כ כהן גדול ע״כ ה ו ^ ו ) א ״ כ מ $יקר#
1לל דיכאתי לנלא' ביאור ®?7 בקניהמצי״ס ,.כדישצאיצננשאתעצמגנםכנתמיד^ היא מפגעים •
תום׳ ביבמות דף ק״נ גלב.לל׳׳ה המ^צ«^:ו׳ור& ׳וא״כקיממ״ש במסכי *״מ מוטב ישיפיל אייע לתוך כבשן
£אש וצא יצנין פני שכירו ביבים מ ל ל מתמר שנאייהיא דאמרינין במדרש ג' דבדסשקנליםזה' בזהח<י#ה,יט$
מוצאת והיא שלחה אל חמי׳וכז׳יעו׳׳ £אס צןמשמע דמזטב ענוהואר׳יי י לשיקוצים היינו להא בלא־י^ לא #י * 1׳
שיכנס בסכנת מיתה כדי שנא צטיש חביח ׳ והוא סותר יעו״ש •..זהענין רכתבתיביאורש״םלנלריסאיןהר^
ולדברי ר״ח הלל ב׳ ק׳ צרש״י דאמר שלא היו חשודין בעיניו "משרה שטנחו אצא עצ החכם זגבזר ועשיר ועניו זכר ״
!על ש׳ידהרי השליכו אותואצ בור.נחשים•לקרבים י אשר
,
והעולה משם ט ענוה צדן עם כצ א מהמחלות ובו׳ W
^הדין פסק להעיד;לאשתו שמתור,אר .״ וזולת עצת יהודה כתבתי בנלא אם אני כאן הכל כא] וט׳ • וגס חכמה ירא*
י 2אמר לכו ונמכרנו ל^מעאלים כבר קי י מת י ג׳ ק׳ במה אי אפשר כמבואר בש'סמ£ללקב חו?טי| \כו!זבי£ר
.מציגי תנאים אלו ״ . .ונראה לי מדאי יש לדייק בלש יון בתיקונים טעמו כי תורה ויראה הוא יחול קולשא ברין הוא
"הישיש ל״ל אריכות הלשון מוטב להפיל עצמו לתוך כבשן ושטנתא ובלא יראה הוא נרגן מפריד אלוף p1׳ יעו״ש
האש וכו׳ רהל״ל בקיצור^מוטב שיהרג ואליילבין פני חבירו ובזה יובן דברי התזס׳ כי חכמה ויראה וע^ה^^לאהא
ועוד ק׳ למצינז בש״ס שאמרו עלג'דברים לא סגי והבן י ובזה יו#ךבר? ?ו''ש:הלל ppביאזל ה#$י1 {י •
כ)
יי גם על שלא לבייש ולהלבין פני חבימ וכוי ׳" ״ .ולל היא fepנמשןל מפגיגיסישל מרריגית §נים דהייינו
'-לתאלשי״ך בספרו חבצלת השרון על דני^ל פי׳ דג׳ מדריגו׳ היכל שהיאהשכינהשנק׳ יראה ומלרגתלפניולפטםשהוא
יש להצצת הצדיק א׳ מחיות רעות ונחשים ועקרבים הצדיק י בינה קדשי קלשייס הנקי ענוהיאז התורה היא יקרה בצירוף
[ ניצול כזכות עצמו שהוא הצלם אלריו שעליו ב׳שיהי' ניצל מדרגות יראה וענוה עם החכמה כמ״ש התיספק הלל
י מאש וממיס אין מספיק זטת עצמי וצריך זכות זולתו וזה להא בלא הא לא סגי זהבן י ובזה נבוא לביאור פסוק הנ״ל י
; שאמר יעקב פדה את אברהסמכבשן האש וכו׳ ג' מיד טגולעטיהולה הואבחי׳ המלטת• הנקי קזרהש3ע^3
'בעלי^חירה .אין שום זטתמספיק להציל לשמת בחירת זבחי׳ יזסףהוא יראה וענזק כ? יראה מבוארבפסוק אח
האלרים אני ירא וענוה מצינו ביוסף ג״כ 5צאמר 3לע9י ־ 'האדםוכו׳יעזיש,א״כי״לעמנקימטונת אמייובש״ס
'׳מוטב ש:טל א״ע לכבשן האש ייוקא , ,לאפשר שיספןקזכןת אלדיס יענה את שלום פרעה ותרגומו לאמן תנןען5ו זכו׳
י אחרים להצילו מהאש אבל אם עזמד ליהרג עיי אדם* שהוא זהענין לכלבתי }מ״א אמי עומד בין ה׳ 1טליכ 0זג> '1ולא
׳3חירי זאין זטת אחרים מקפיק להצילו מידו אינז מחויב על<תסבהר )אמר •׳ ןהעזלה,משםכימ^דעמה^^ 4
'חמרצשריפהמסרהעצמה כלישצא לבייש דאפשר שיספיק אמר מצד ענזה בלעדי לא מן סכמתי וכו׳ •־ זז'6׳ה זיקתו
־לה זנות אחריםלהנצלדמתני וליה לאחרים משא״כ משהיאת עצמזת יוסף עמן כי ןןניהס היז בבחי׳ ענזה זיראס
זצזהיזבן דגש אליז יהודה דייקא הכוונה כאשל גג? לתי' יי להריגה ביד בעל בחירה אימימחוייב למסור עצמו
')הראי׳ לזההי׳ כזונת ראןלןבמ״ש השליכו אותי אל הבור יהודה שהיא תזרהשבעל פה^לבחי׳ יזסף שהיא
הזה דמיד בעל בחירה אץמ^יל משא״כ מיד נחשי׳ועקרבי׳ יראה וענוה כאשר אחד באחדיןגשז אז למעלה יחשב האןר'
ובזה י1בן,דם״ל שטלפ והבן י !?זה יובן ?ומ! וןמדרש הלל ט ג׳3קי׳ הליל #
וכמ ש האלשיך שם לכיעז״ש .״
י י לר״ח לא עשה כשורה ואף .ש^מרו חז״ל שיפיל עצמי לכבשן חכמה יראה זעמה הם הגש& לתפילה במי׳ מלטת הנק׳
י האש היינוידוקא אש וצא לסריג׳ ביד בעצ בחירה כלל זכאן יראה זלמצחתה שהיא תורה ז׳'\ tכי ה' איש מלחמה ודורון
י <מסר ליד בעצי בחדק שאצו בעטו גו אחד מהם מיד הי׳ זפיוס הוא פיצה הנק׳ עמה בםוך ק מ ח משה גמת;#חלקו
ימת ומיד בעלי בחירה אין,מציל ,ותייק ם״צ כהוגן וכשורה זהק ־ זעזדי״ל זנבארמדר^זיגשאלמ יהודה חש״ה
יעשה דלאהי׳חשורין ^ל׳ש״ר 'שהםעצמן יהרגו נקש כי הנה המלכים גן^דזגגכרו יחדיו וגו׳ כא^להמצ^
זתפג*ן י והראי׳ דאף קודם ש,אתר ראובן השליכו אותו אל הבור הזה נועדו אז מארי דדיצא עברי a׳ יעז״ש י
דכתבתי במ״א ביאור עסוק למען תשטלו,את bאשר .יק לכו ונהרגהו וגז׳ היינו שאמרו נשסה בז כלבים כמפזדש
1
ביאול -כ ל אשר יןמ^א תעשק ..על פי Vבמדרש ולא שישלחו בי יד לשפוך דם הם בעצמן .א-״כזזלת
.ושום מורא לא ילד לעשות מוחך עשה לקשר #$זת עי המושבה ןסלעת מיד בעלי בחירה כבר הי׳ יוסף מובטח
זכו׳ Vש י ונודע ט יוסף נקרא משכיל ט עולה על הלע׳ ייעלה על ראשו מאז ומקדם זכ״ש עתה דאין חששללל לכך
בסוד ?יכלכל יוסף אע אביו וכ!׳ ״ ובזה יובן זיגש אליו כהוגן וכשורה עשה וק״ל.״
ולבאר ע״פ קוד׳ , .פסוק.ו<גשביהודה יהודה כאשר מתחבר מלכות ^ ע ה י ׳ יוסף שהוא בחי׳.
המלטם נזעדו׳אזעברו *מארי זיאמרזגו׳ ידצר לא- .הלעק אזכאקך \ "׳ יי
/רדיניןיהבן• ..ויש להט? למה לי ויגש אליו י 'באזני י1זנ< זגו' •.
•השכל זכמהפסזקי,ם י & ,ז 3׳ <§4״י סוד וגוגסר ייסדה כלל לא הוי ליה למימי רק ידבר .וגומר ,
דגש אליו ;יהולה מטארין' ובמדרש דרשו הגש.ה.לתפילה הגשה למלחמה הגשה לדורון
ויאמר בי אחל וגו׳ והסטקו׳ יטארז ממילא '\? .יעו״ש ועוד לו^ה נכה?,זה.בתזר'ה שהוא.היה הזה ו
*יטה זכז׳; זלל,לאיתא בש״ש סיף • ט ס ת ממזר ת״ת • זנ״ל ד ש מ ע ת י מ מ ו ח זלה״ה אם אלם רוצה לשבי!
אתהקב״ה וא$רוצהצגג»ת ישבח י ?ילה לכהן גדול <$ם הארץ שנאמר -יקרה היאמפנינים מן,
יגנה ל
>\tp פורת a
יוצאים מן הלב יככשו ולאי אליכם נתון ל ב ב « 0 1 # *לצה א*ע זכו׳ זיפח״ח להבין זה לל דכתבתי ט ל א ביאור
שהרבדים יוצאים מצבי א צ תראו ותבינו אהבתי אתכם משנה איזהו מטבל המכבד את הבריזת שנאמר ט מכבדי •
צבכס והבן • אכבל זבוזי יקלו לקשה מאי ענין זה לכבודו ית׳ י ונראה לי
וכלליב* הש־כל סור ומוסר עפ״י ן י ג & כי מצד האחרית חסיין של זולתו יש בו בעצמו שמץ מנהו ״
הגם מצד שהוא נברא המבזה שום נברא כביכול כאלו מבזה
לאיד פסוקויגש א ל י ו ׳ששמעתי מנןור< לאומן שבראו וכמעשה לרשב״א שפגע באלם מכוער־ זכז׳ ״
יהודה ויאמר בי א ד ו כ י מצל שהוא בדיה נברא ובזה יובן כל המכבי את הבריות
"זגז׳ ט" כמוך *נפרעה י ובמדרש רי״א הגשה ל מ ל ח מ ה ^ ממנו יח׳מורה ע נ עצמו שהוא מטבל מצל האחרית משא׳יכ
ל
רבנן אמרי הגשה לתפלה ר ׳ א ל ל א הגשת לפיוס • המבזה שוס נברא כ״י צק׳ בוז׳ שנוגע בכבודו ית׳ ומלבד
ידבר,גא עבלך ד ב ר אומר לכולן זכו' בי אדוני ולא בי האחדות שהוא נקלה ונבזה מצד והמורה על עצמו
זגז׳ אריירמי׳ בר שמעי׳ דבר אני מוציא מבפנים י מ כ כ י ש , וזה שאמי ובוזי יקלו זהבן יעז״ש ״ ־ ובזה יובן צחות לשונו
ונבאך דבר בנא ומכלה אתכם זכז׳ י והזא תלגוהז ־ אס הוא משבח לשוס נברא מורי זלהי׳ה של
מדרש מובא בעקידה שערייתניארשב״י אומר א מ ר ה אז הוא משבח להש״י שברא
שבת לפני הקב״ה לכולם לתת בן זוג ולי לא לתת !3י זז 4׳ ברי׳ נכבד זה ואם מגנה שום גברא מלבד שנוגע בנורא ית׳
אמר לה כנסת ישראל יהי׳ בן זוגן זכז׳ וכתבתי ביאור pr 15לא א״ע וא״ש י ובזה יזבן זיגש אליו יהודה כי יהודה הוא
בששה י מ י © במ״א עם ביאור הקושיא שהקשה בעקידה וז״ש זיגש אליז ית׳ יהודה שכל שבח לשון שבח והודאה
כתיב ויהי ערב ויהי בקד יום אתל זמ״ט נא נאמר ב ש ^ ת ששיבח צפל נברא הי׳ניגש השבח אליו יחי וכל שפלות וחסרון
כן זכו׳ • י וכעת ל ל 'לבאר ג״כ ש״ס לשבת.כל ה מ ע כ ב הי׳ חוצה בענמו ויאמר בי אדוני והבן י עזל י׳ינ דנתבתי
את השבת מתנין לו נחלה בלי מצרים .שנא׳ והאכלתיך בנלא ביאורש׳׳ם הגדצעמי פשעם אלו ת׳יח וכוי ולבית
נחלת יעקב אבין וכו׳ ובתבתי מזה בכלא יעקב חטאתם אלי ע״ה זכז' ״ והעולה משם כי הת״ח
ובראה דכחבחי במ״א ביאור מ״ש בתיקוני' כאשר שם והתוכי עם יחלו החסרון בעצמם יחצה החסרון בעצמז
3
זי'ידזיד״ זכו׳ זכן ב׳ רללא בפי שמיני כי הטובה שבעיר יחלה בזולתו
ה
^ ' אלדיד c6 בנרתיקו הוא רחמים ולבי־ מנרתיקה
והרעה יתלה בעצמי זזה שאמר כי היום ה׳ נראה אליכם
אכלה זכו׳ והוא ד ן י והקושיא מפןרישמתהא שסר-״״
ה ג א ה י ו ש ם ים
וכזה יובן ויגש אלין יהודה ט המוני ע ם שנקרא וכו׳ ״
״לל וכתביני איי ^ P״ הוא ר ח מ יהודה תלו הטובה והשבח אל הת״ח שנקרא יוסף והחסרון
* שם זכו׳ ״ וכעת ל ל דכתבחי מ ל א ־ י חלו בעצמם זזה שאמר ט אדוני זהבן ־ ונבאר פסול/אנכי
ה י מ
הגעל למעי׳ ח א ל
לי׳ ששמעתי ממורי ארד עמך מצריימ׳ זאנט אעלך גס עלה זיש להבין מהו גם
והעולה מ £ן אתכם וכו׳ ־ ונראה לי למה נכחב עכין זה בתזרה כי מאיי דהוי הוי
לקשר ראי׳ ושמיעה ודיבור ומישוש .והילוך הגשמיי ש ה ם דכתבתי לעיל ביאיר ש״ס העמידני על רגל א׳ וטי וביאור
איברי השכינה אל ראי׳ ושמיעה ודיבור ברוחני.זנו׳ זבזל- פסוק אשרי אלם אשר לא יחשיבה׳ לז עזן זהענין כי החיות
כתבתי ביאור משנה מתייחד אדם עם אמי זעם בתו ולו
יצוא ושוב וא״א שיעמוד אדם על מלריגה וצריך לירד כלי
להעלות זולתו ובזה יובן העמיללי על רגל א׳ שישאר קיים
מל מדריגה אחד ולא ירד למטה והשיבו מאי לםני לך וט׳
)הבן * ובזה יובן
שצריך להצלות זולתו ג״כ וכו׳ וכן כתבתי לעיל ביאור ש׳׳ס
קו׳ העקידה כי בששח ימי החול נאמר ויהי עלב ויהי בקד
ובזה יובן אנכי ארד אית לן בירא גחקלא וטי יעז״ש
אחד הכוונה ט ערב היינו רא׳ זשמיעה זליבזר הגשעיי
עמך מצרימה יצ׳׳ת הלא יותר טוב שישאר על מדריגה א׳ ולא
לקשיו אל לאי׳ ושמיעה ודיבור ,ברוחני שנק׳ ,ך
ב
יצטרך לירד מלבד שיש סכנה בירידה שאינו יודע אם יזכה
ומשניהם נעשה מם אחל שנעשה הכ .רוחני גס הגשמי
למזור ולעלות לזה הבטיחו הקליה אנכי ארד עמך מצרימ׳
משא״כ נשכת ט י ב נישעי׳ סי׳ לץ אם חשיב מ ש ב ת
וקראת לשבת עונג ז ג ר רגליך עשות חפציך ביום קלשי ואנכי אעלך שלא ישאר בירידה זכ״ת למה צריך ירידה ועלי׳
על ירוד וג1י דבר אז תתענג ממציא חפציך ודבר הלא מוטב שיהי׳ תמיד על מדריגה א ׳ לזה ביאר טעם
והאכלתיך כחלת יעקב אביך ודרשו יזז״ל שלא יהייהלולד הלב׳ גס עלה שמכל לעלות גםזזלתו ונכתב בתורה זה שהוא
בשכח כמו בחול ודיבורך בשבת לא כחיל וטי ; י והכונס ויאמר יוסף אל אחיו אני גיהג לדורות ג״כ והנן בפסיק
והילוך של שבת ה כ ל י ג״כשיהייראי׳ ושמיעה ודיבור והקשו המפרשים הא צבר שאל אוחן יוסף העזד אני תי
ברוחני שלא יצטרך לקשר הגשמי ברוחני ולא כתיבזיהי בביאתם אליו השלום אביכם הזקן' אשר אמיתם העזדנו
ערב ויהי בקר בשבת מטעם זה כי אין גשמי הנק׳ ערפי ונראה לי דמבואר בפסוק זחחירזחיעקב חי י
בשבת כלל רק הפל יום ורוחני* .אמנם • .מרה זי א מ ו ר ה שפירשה זדרשזחז״ל ששלתה מליו שטנה אביהם
בשלומי אמוני ישראל יחידי סגולה :בני עלי׳ ה מ ו ע ט י ם ובזה יובן העזר אבי חי אחר כל הצער ממם
זשמיעה ודיבור המקדשים והמטהרים בשבת ראי׳ שהי׳ לרעבון יוסף העולנו חי שלא פירשה ממנו רוח
ן מ
הגשמי שיהי׳ הכל ריחני משא״כ בהמוני עם ו שאד מ ש ת ריאית יעיני אחי הקודש זהבן ״ בפסוק והנה עינכם
'ישראל נחיתדרכם לקשר בשבת שהיא הנשמה של ו׳ י בנימין ט פי המלבר אליכם זזה 'אין לו שחר כלל יגם
ע י
החול הראי׳ ושמיעה הגשמי שלו׳ ימי החול אל הרוחני שצ זלל דכ׳ רמ״א הילל כי פי המלבר לכם מאי אליכם ״
ושמתם לבניך צי נפסוק והיו הלבריה האלה על לבבך
שביט יחידי'םגול׳מקשיבז׳ימי החויהגשמי 3רוחניהעד׳עק.4
דברים הבאים מן הלב נ מ ס בלב זולתו יכז׳ יעלש ־ יב/ה
כ משא״ בקר לעשות יום אחר ועושה כך מידי מש ביימו
•זבן ט יוסף רצה להצליק א״ע שאין לז שנאה בלב רק היא
י שלז׳ימיהחולשכעלל. שאר כנסת ישראל
מ ק ש ר ה ג ש מ
מ מ ר מקירות לבו וז״ש והנה עינכם ריאת בעיני השגתה
בשבת אל הרוחני של שבת וז״ש שמזר את יום השית לקמןן
ועיני אחי מימין ה ט ה לי ט פי המדבר אליכם כי הלברי״
לקשר הגשמי שנכלל בשמור מל״ הנקרא אר ע ם ה ר ו ח ג י
יזנק
ץ
ליזהר בדבריו שיהי׳ דבריו מועטים או הכל ברוחני ״ יז״ש י שבעולם ושנה אמרה לכל ז׳ ימי החול יש בן זוג לקשר
...אן שנוא יאמר ודאי טוב ואל תאמר דבר וכו׳ והבן ״ ושמיעה הראיה ושמיעה הגשמי הנקרא ערב עם ראיה
לדבר ברוחני בתורה ותפלה .רק שהמחשבות זרות מטרידין . ודיבור ב ר י ח כ י שנקרא בקר צחברם ולזזוגס שיהיה שניהם
כעת לכך אמתין .עד שאפנה ממחשבות זרות אז אשנה לכך ושבת יום א׳ משא״כ בשבת ליכא ערב ונשאר בלי זוג •
זזה ל ל ש ׳ אמר אל תאמר לכשאפנה אשנה זק״צ .־ של נפש האדם היא הת״ח שנקרא שבת הרוחני אמר לכולם
הפסוק קהלת כייהאלדיס בשמים ואתה על האלןע״כ יהיו נ ת ת בן זוג שיש להם התחברות אשר נפשם קשורה בנפשם
דבריך מועטים וכוי וכתבתי מזה במ״א וכעת ל ל דכתבתי י שיש לו דביקית רוחני אין רזצין ולי לא נתת בן זוג שזה
במ״א בשם הש״ןעל התורה ואל כליך לא ת ליזהר מגשמי
ת ן
להתחבר אליו זכמ״ש האלשיךפיש׳ דגש ונפשו קשורה
שאינו עולה למעלה שנאי ויכלא הגשם מן השמים וכזי י ״ בנפשו ןז״ל כי נפש צדיק ע ם נפש חוטא בלתי מתקשרת זו
ובזה יובן כי חאלדיס בשמים רוחני בצי גשמי .כצל ואתה על ,ע ס ז ו ולדבריך ט בנימין הוא גנב איך נפשי קשורה בנפש
ע ט ר ת הארז שאיט עולה ל מ ע ל ה ט ו ח ט ע״כ יהיו דבריך . t
וה״נ כך והשיב כנסת ישראל אביו הקדוש זנו' יעלש
y .משמי מועטים ההכרח לבל זהבן ״
;
יהיה בן זוגך כי נודע מ״ש ב0״ הכוונת י סוד בית הכנסת
וכללים גחלים מוסר עפ״י פן ד ט ייפ בן ע ם י ׳ כוללים גי' כנסת יכו' שהיא השכינה יעז״ש
לעבודת השי״ת רצה לומר שבת ״ה שאמר כנסת ישיאל יהיהבןזוגך
פסיקייגשאליז יהירה ויאמר ט אדוני ידבר נא עבדך לבר שבעולם שנקרא כנסת עם שבת שבנפש האדם שהוא הת״ח
זכז׳ ובזהר באזני אדוני וגזי ובמדרש אמרזהגשהלתפלה יקיא ישראל זבחיבזר שניהם הוא כנסת ישי־אל סוד זכור
אמר כי הנה המלט נועדו עברו יחדו וטייעו״ש י והספקן׳ 1 ושמור זה יטה בן זוגך .זהבן י זנחזור להלל מ״ש בתיקונים
ס ש
ז
> • ל'ל ל כ ^ ת י ביאור משנה־ עם ביאורן כתבתי ל ^ ל ' ייול בנרתיקן אד׳ אז הוא רחמים וכלל. .
מתייחד ארם עם אמו ועם בתו בקירוב בשר ו ט ׳ ׳•׳" וכעת כי היןושת מצור* גדולה אז ישמעי*• ״ממורי
הארי׳זלה׳יה ל ל דמבןאר׳שבע[יפזצ[צדיק'וקס ובכתבי למד תירה הרבה והתפלל
מבואר בכוונה נא יכניס בלבז שום התפארות שהוא עשה זאת כי
פן ־ פרת ipv
ףחייעקב באלןמצי'ים1,גז׳ • דקיזיט־י&יישראל למיל!
מבואר וכר ״ ודרך לבוש גתבתי שהוא חיבור הצדיק עם
ךקרא לבנו ליוסף וג >1כים גת ילן קחה יריט זגז׳ א5
המוני עם לענין תפלה וקס וכו׳ • ובזה יובן מתייחד אדם
וח־.שו בזותר• מ״ש בתואר ע כ אמו להשכינהשהיא אמו נק׳ חפלה וצריך להתייחד עם נא תקברני• במצרים׳
עקב׳כתיכ זיתי ובתואר ישראל כתיב מיתה ועוד ויקרבו
אמז בחפלה נקירונ בשר בלי שום דבר חיצז וממלין בלי
י ימי זכי בכמחימיס מת והשטקית שיש יעזי־בזה עמ•
שום הפסק מחשבה זרה זבמ״ש בא׳׳ח סי' צ״ח זיסיר בל
־ביאורן כתבתי במ״א י זכעתללדכתבתי־במ״א •ביאןר\
מחשבות הטורדת אותו וכו׳ עד שהיו מגיעים להתפשטות
.פסוק אחרי מות ב<* אהרן בקרבתם צפני ה״ וימז״תו
הגשמית זכו״יעלש* יגלמ כאשר מתייחד אדם עם אמו
• ושמעתי פירוש פסוק־זה כי נזרע אחו י הוא מופלג והעזובה
יבזה לי־ש הפסיק תאותצבו והבן •
ס כ ת ן גס אס<
ע עה
כי מופלג להם לירא ממיתה והטעם ני אין זה ל כ ד חל4
<תת לז נחי׳הצדיק אשר זכה וצליל וכשהוא בחיבור עיס בחי׳
> אצלם כי בכל זמן־ ןעילן בקיבתם לפט ה׳ וימיתו .שמסרו
אגשים שלא־־זנה אשר ארשת שפתיו לבל מ״מ בחיבור שני
עצמן תמיד בעת עושקן בעמלת ה׳ למיתה וז״ש אחיי
, י בחי׳אלו יחד בל מנעת סלה צארשת שפתיו ג״כ וק״ל • ובזה
מות שט 3ט אהין כי בקרבתם לפני־ ה תמיל ׳ימותו
'־יבואר בפ״ צז זאת תויח העזצה דכי העקידה • דקאי לענין
:
ושם כתבתי ביאור זה עלפי מת ורפח׳יח
•חפלהtoוצדבייהללא״ש כיב' בחיי זאת מדריגה
ז ל ו ל ה כל הלר באיי-׳י למעל׳ ש ש מ ע ת * ממ1רי לחתונה בחיבור תורת מדריגה עליונה עזלין שניהם
וכו׳ י ובזה יובן
והלך ובזה זיגש אליו יהודה הגשה לתפלה ר״צ נענין
.ויקרבו ימי ישראל למזת כי תזאי ישיאל היינו שכל ימי
מפלה צייץ הגשה והתחברות ב' בחיי הלל יחד בחי׳ יהוד ה
אענס •ישראל מסרו עצמן למיתה על עמלת ה׳ זהבן ״
י שהם המיני עם בחי" צלל מק׳ שבע שהתחבדו עם יוסף
ביאור פסוק וידו אוחזת תזאר ויחי יעקב לל דכתבתי
הצדיק אז תפלת שניהן עילין וז״ש ט הנה המלטה נועדו
בעקב עשו י,לר ש ש מ ע ת י ממורי ז ל ה ״ ה
* זכז' זהבן י
י
ובזה נבאי פי' הפסוק ל כ זיאמי בי אדוני
:־ ־ .י - v
כל אשר תמצא י
־ ידבי וגו׳ דכתבתי לעיל כי יוסף הוא ביית הלשון .ונלמ אי.
ומהיובן יחי יעקב י ירך לעשות בכחך עשה ויפחית י
:
yjK זאזנ>ך ולש שתכין לבי שאוכל לדבר בכוונת הלב שתקשיב במחשבה שם הוא כזלז זכו׳ ולפח״ח ״ ומת א
ס ה ן א
ועפ׳*ז נבאר שיים בח״ל וחישק וחישב חמיד לאיי אז דומהצמישיאין לו אצור •אזטךחט באזני אד׳ וגו׳ והבן ׳״
לדבכייותיפיק ז' אריב׳׳ל לא יהי׳ בך עקר ועקרה זכז׳ אבל באמת יש לו כי מחשבתו חמידלא״י "משאי:/
עקר שלא יהי׳ ביתך עקור מן כשהיא צא״י יעושה מעמד ומצב פרנסאז בחיל אז מחשבתו 'ובבהמתך
כמי ב י ה י א ז ח מ ס טר ש מ הני בח ת מ י י
ש*שי5ו יי 1ל "^ * ** תפלחך חהא שלא זעיר ־התלמידים
"והצה והספיקו' אבל באמח אין לו כי מחשבתי בח ל וק״ל י
;/
״עקורה לפני המקום גבהמחך זכז׳
^עם ביאורן'כתבתי -מ ל א • וכעת לצזכהבתיצעיל בזוהר הקשי למה נקרא שמו יעקב מאחר שקיא שמי ישראל
ביאור אימתי תאות לבו וגז׳ תאית צבו £שאצ בהפצה נתת ומשני כשהיה בח״ל נקרא יעקב וכשהוא בא״י נירא ישי6ל
ובזה יובן ויחי יערב ב א ר ^ * £ לו בזמן וארשת שפתיו בצ מנעת סצה כי עץ חיים שעוסק וכו׳ יעו״ש י
3SS ?חזרה תאוה באה וכר ובזה יובן אם לא יהיה בך עקר ר׳יל כשהי׳ בח״ל ומחשבתו בא״י יומה w
;מתלמידים שעוסק בתורה שנקרא pחיים חאזה באה אז אבל באמת יש לו אלוה שהוא חי החיים לכך כ י ^ ' י
לא תהיה תפלתך עקרה כי האות לבו נתת לו בזמן וארשת ויחי יעקב משא״כ כשנקרא ישראל ויקרבו ימיי ישראל למוח
הוא עיר י״ל דכתבתי לעיל המתפלל פימחשבתזבח״ל שאין לו אלוה היפך החיים י שפתיי ומ׳ ומן ״
ויקרא לבנו ייתן עיניו למטה לבו למעלה ר״ל שיתן עין השגחתו על העיחה לכך ויקרבו ימי ישיאל למות לכ!
$חי׳ המוני עס שהם למטה ולבו למעלה שיתן לבז ליזסף זאמר שים נא ידך חחת יריט כמיש כזוהריויגע
ובזה יובן בכף יריט דקאי עלתמכיאזרייתא משא׳יכ כאן שאמר שים י להחחבי עמהן וצהעלוחן למעלה וכו׳ *
י דיש ב׳ כחי׳ חאוח צבו שצ אנשי הצורה יבחי׳ ארשה שתהיו גא ידך תחת ידכי שהיא תומכי אורייתא ובזה אל תקברני
ובחיכזרשטהם אזבצ מנעתסלה *מצרים שלא יט׳מחשבתו׳בח״ל במצרים יהבן ״ ועוד לברשלאנשימזמי
וז״ש שלא יהיה עקר מתלמידים שנק׳ בנים 'יש לזמר דאיתא בש•ם לחמורה הרוצה שיחי' ימות זהרוצה ו י וכלל י
ישהה מעשים טובים שנקרא הולדות הצדיקים מעשים ?שימוח יחי׳ וכחבחי ביאורי מ ל א וכעת ל ל דבתבתי מ ל א
'<עוטם ובראש כולם המזכה רטס והםהמזני עם וז״ש Dfe<3מורי זלה״ה ביאור ש״סהני׳ל כל
לומון היי*א״י ועקרה שלאההאתפצחךעקרה ר׳׳ל שלא תעשה תפצחן
וט׳״ עוד ישלמי^קו^י״ הזוהר הלל גג׳ פניה ע׳לן י <גקי*& שהיא בכוונת הלב חאות לבז הלל י רק בבהממך
3תשחףעצמך עם בני אדם הדומים לבהמה כמו שדישו לאי׳ לשיים לקדושין •ת״י ושמתם סם תם נמשלה rbm ז
^פ״ק דחולין •וטי אז האוח לכו <תת לז בחיגןר בסס חיים משל לאדם שהכה אתבגז מכה גלילה והניח
v
־ לו רטי׳ עצ מכחו ז^מר צו בני כצ זמן שהישי' על מכתן זארשתשפתיו וק״ל״, ׳ ־ י י
ביא1ר על קושיית הזוהר ע פ ש ש מ ע ת ממ1ר< •אכול מי* שהנאתן •ישחה מה שהנאתן ירחון פין בהמיןלן , י
?צונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה בכמהאזפצין נכסו?
<1ע* .: .־־* י
סא
תם דהיינו רמ א׳ מת וכי יש לו ב' צירופים והוא י < • -ךהקב״האמרלהם לישראל בני בראתי
וצריו לעשות הלל זכה הוא תם ואם לא זנה הוא מת ילד הרע נראיתי לו תורה תבלין ואס אתם עומקים בתורה
וסם תם שיהפך מן מת תםכאשדזכי־תי כמאור נ ' אופנים אין אתם נמסרים נירו שנאמר הלא אם ׳תטיב
הנ״צ בין כפדטות אדם א׳ בין ככללית העולם ט נפיטית שאת זאםאין אתם עיסקיס נתורה ונו׳ ואס אתה רונה
ונשמה והגוף בלח אדם א׳ יש בו חומי־ וצורה שהוא גוף וי״צהאאין אתה מושל מ שנאי ו אתה תמשול מ ע ״ נ ׳
נשמה נקי מת והנשמה כק׳ חי וכאשר נתחברו ב׳בחי׳ • זעוד הקשה המוהרש״א חם הנמשל דומה למשל זנו׳ ״
הלל יחד שמא חיבור גוף ונשמה אז המקים להחיות וזה תיטכ שאת אצל קין נאמרומה ענינז לכאן וצו׳ ״ ושאר
וסם תם להפוך מן מת תם זהבן • עוד י״ל ביאור ושמחם ונ״ל דכתנתי נמיא ביתור הספיקו' יבזארו ממילא •
בחי׳ עוצם שנה נפש דכתבתי במ״א ביאור משנה דר״ה משנה הזי זהיר בקיש מתפילה זכז׳ על אל תהי רשע בפני
זהי׳ כאשר ירים משה ידו וכו׳ וביאור משנה איזה הכם עצמך זכז׳ דפליגי הרמבים דסנירא ליי דתפילה דאורייתא
הצזמד מכל אדם וכזי שמשתמש לש״ש במדות יצר הר$ שהיא עבזדה שבלב • זהרמב״ן סבירא ליי לתפילה דרבנן ״
שהוא המזת דהיינו ע״י שקרלעשזת !שלוםזכיזצא וכתבתי שם דלאפליגידמרא׳׳ח זמר א״חלאיתאבצ׳׳ת כצ
,
באינך ז ט ״ ובזה יוכן ש ״ם ושמתם להפוך מ ח ת היצה״ר המצוה ולא כל המצות וביאר כי בל הדברים יש להם גוף
שנק׳ מת ונעשה׳ תם ע״י התורה שנמשלה לםסחייםמשל מ&מה שתזרה ןס׳ וכן המצזה המעשה נק׳ גוף והכוונה נק׳
לאדם וכו׳ כצ זמן שהדטי׳ שם זכו׳ ה-״נ בנמשל כל זמן מ ת ה וכשהיא בלא טונה היא ט ו ף בלא נשעה לכך אמר
שהרמי׳• שם והיינו התורה כל מה שהנאתך עשהילהשתמש המצזה תעשי׳ בשלמותה וכו׳ יעז״ש) ובמ״א הרחבתי ענין
גםבמדזת יצה״ר אםהזאלש״ש • זלש אםתיטבשאת $עפ״י משל בני מלך הלכו בדרך ותעז ובאו עליהם ג '
ומתנשא היציהר שמהפך מרע לטזב אז שאת שמעלה מזגי בני אדם א׳ גזלן ב' בינוני ג׳ עשה פעולה זכז*
ונעשה כסא לקדושה וז״ש ואליך תשוקתו שגם היצה״ר לן האותיות הס כלים וצריךלהמשיך בתוכו החיות שהוא
לקדושה כדאי'בש״ס בא שט; משתוקק לזה שנעשה כסא חמניות הספירות זאורא׳יס מלש בחסד לאברהם יעו״ש
זנשקי׳ לכרעי׳ וכן׳ וכזה ואתה תמשול בז להשתמש עמו ה״נ יש בעסק התורה והתפלה זעסק המצות ג׳ סוגי בני
והנה כתבתי במ״א ד ל היעבץ בקדושה לש״ש זהבן י אדם א' שעושה פעולה כלל להמשיך בכלים החיות ב' לא
דאינו רשאי להשתמש בסמים הממיתים כי אם המומחה מעלה זלא מוריד ג׳ על ירי פני׳ חיצוני׳ ח״ו גורם וכוי t
משא״ה המוני ע ם וכו׳ יעלש ״ ובזה יובן ויחי יעקב נגלה יעזצה לחבר אנשי החומר שנקךא גוף התפלה
וגו׳ כי המוני עם שמץ׳ יעקב אין רשאי להשתמש בסמים ובזה יובן <גם אנשי הצזרה שנק׳ בשמת התפילה וכו׳»
הממיתים רק בסס חיים -משא״כ בחי׳ שהםהצדיקי׳ הזי זהיר בק״ש זבתפילה זכז׳ * זעד״ז כתבתי לעיל
בסמים הממיתים לכך המומחים רשאים להשתמש 3י אור משנה אל תהי בז לכל אדם שהיא אזהרה לאנשי
ויקרבו ימי ישראל למות שהם סמים ממיתים שהוא ידע החזמר להתחבר .עם אנשי הצורה שנקי כל
להפוך מן מת סם תם זהיינז והמתים להחיות יע״י חזרה חהי אל הצורה אדם וחזר והזהיר לאנשי
מהפך מילית היצה״רמרע שנמשלה לסם חיים זק״ל דבר שהם אנשי החומר מקליג לכל
לטוב זהבן * יעקב וגו׳ כי לאנשי ובזה יובן קושיי הז והר ה ל ל י ויחי
פ ן כ ׳ עילי כ ל ל י ם לעמלת השיי בפסוק ויחי החומר הנק׳ יעקב הזהיר הכתוב להתחבר עם אנשי הצורה
שבע עשרה בארן מצרים יעקב שנקי מי נמ״ש זיהוידע בן איש חי ומה שאמר ויקרבו ימי
והקשו בזוהר זכז' שנה ויקרבו ימי ישראל למזח וגז' • ישראל למות הוא אזהרה לאנשי הצורה שנק׳ ישראל
יעלש» ונבאר פסוק ואני הנה נחחי לך שכם אחד על שיחחברז עם אנשי החומר שהוא כגוף בלא נשמה שנק׳
אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי זבקשחי aופי׳ רשי׳י מחים וכאשר ירןבז ויתחבר ז ימי ישראל למזת שהם אנשי
זכז׳ד״א שכם הוא הבכורה וטי אשר צקחתי מיד האמורי התומר אז זהמתיס להחיות כשיהיו חימר הגוף עם הלשמה
מיד עשו בחרבי ובקשתי היא יזכמתו ותפלתו * ונשאלתי בעל עקירה פ׳ זהבן • עזר י״ל דכתבתי מ ל א כתב
מה ענין בכורה של עשו לבכורה של יוסף כי •יעקב נטל סירס את הזנר כח שמיני ביאור ש״ס דב״ב ענין לזיתן
בכורה מעשי לענין ירושה לירש מיצחק אביו ב׳ חלקים השכלי לקעזל קצת פעולת החומר והרג הנקיבה זכו' ״
ובכירה של יוסף הוא לירש מיעקב ב׳ חלקים מה ענין זה ובזה יובן ויחי יעקב ט החומר והגוף נקי יעקב צריך
לזה עזר מה ענין אמורי על עשז ומה ענין בחרבי ובקשתי לפעול פעילת השכל יהנשמה שנקי חי ונעשה החימר צזרה
לענין חכמה ותפלה ואגב נבאר פסיק אלה אולדת יצחק ) ג ויקרבו ימי ישראל למות לביא להגיף כי הנשמה שנק״ מ ) ל
בן אברהם וגו׳ לפי' רש״י יעקב ועשו האמורים בפרשה ישראל צריך לפעול קצת פעולת הגוף שנק׳ מת באכילה
״ ו״׳
אח יעקב שהואחמוה וגם נבאר פסוק וישלח יצחק ושתי׳ וכיוצא מ שהיא לקיום הגוף שיוכל לפעול פעילת יו
זילך פלגה ארם וגז׳ אם יעקב ועשו ופי׳ רש״י איכייולע הנשמה ובזה זהמחים להחיות זהבן וז״ש בש״ס הרוצה
מה מלמדינו להבין זה ל ל לכחבחי במ״א ביאור פסוק כי שימית יחי׳ זכו׳ דש לפרשו בג׳ פנים עש״ן ג״כ כאמור
תהיי? לאיש לנשים אחת אהובה והאחת שנואה לא יוכל זשמתם הלל לביאור ש״ם עוד י׳׳ל וכאזור
לבכר זגז׳ קשה ממ״נ וכל וטארחיכיישב׳ סוגי החזרה התורה מי׳ לקשה לכאן בש״ס ם״ל ממשלה
א׳ סוד התורה נק׳ ראשית והוא בעולם האלילות ב׳ לטש פ״ק לסם חיים והוא כסותר ש״ס דקענית
ההזרה הוא הנגלה בעולם ה ע ^ א מ נ ם בסדר הלימוד •זאמרז שם זכה נעשה לו תורה סם חיים לא זכה נעשה סם
־ צריך ללמוד • צבוש החזרה תחצה זאח׳יכ הסזד יט״ &מת שנא׳ יערוף כמטר לקחי יכו׳ כתבתי מזה מ ל א
'5 &
ל מ י m
התורה עצמה בחי׳ קול יעקב וגחי׳ חלק הנגלה מהתורה א מ י ד כי הקורה הזהיר ושמתם וסם תם כי תם
שהוא לא
בן יפוחת יוסף
יריע ר שים נא ירך תחת יליט בלא שמעיז למה או הצ*צ ־ שהוא בעולם העשי׳ נקרי עשו עצ שם עשי׳ ובסדר הלימוד
שים ירך ואשביעך וגר ואגב כבאר משא״מ חז״ל בעשוק עשו הבכור שיצמור תחלה חלק הנגלה שהוא בעוצם העשיה
ואחרי כן יצא אחיו וירו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב אבל באמת עיקך התורה הוא בחי׳ יעקב שנקרא
ואמרו הקב״ה קרא שמו יעקב דבר אחר אביו קרא לו י ע ק ב !}זה יובן אלה תולדות יצחק שהוא ראשית וכלל י
והקשו המפרשים רה״צ עלשםאתיזתהעקב • .בחי׳ התורה שניחן מפי הגבורה בחיי יצחק הזא בחינ׳
:
לקי־זתז עקב ולא יעקב לפי טעם ב׳ ולטעם א׳ קשה ל״צ , יעקב תחלה זאח״כ בחי׳ עשו האמורים בפרשה זהבן *
וילז אוחזת בעקב עשו בשלמא לטעם ב׳ הוא נ ת י נ ת ; ז ע ם י . וזה הזח ג״כ מ״ש אם יעקב ועשו דייקן* כי בעשייה
ונראהדאיתא בש״ם דב״ק ר״,!% משא״כ לטעם א׳ ״. יעשו משח״כ מ ט ן א ? אז יעקב הבנוי זהבן מ
v
העמסוני הי׳ דורש כצאתין שבתודה כיין שהגיגג לאת j iי \ והנה ב׳.בחי׳ אלו של יעקב ועשו הוא ג״כ בעצם ענין
•״ י\ י אנליך פירש זכו׳על שבא ר״ע ונימל לרמת ת״ח השבטים עם יוסף כי השבטים היו מעלמא דנוקבא
יעוד אצל ר ״ ^ י
: והקשו המפרשים מ״ט לא דרש ר״ש כר״ע שהוא חלק הנגלה מהתורה שהוא בעולם עשי׳ משח״כ
• -י אמר לרש זבריע אמר לימר וכתבתי מזה מ ל א יוסף היה מעלמא רדכורא כמבואר בזוהר ובזה יובן ואני
לאיתא בש״ס פרק ב׳ / וכעת נ״ל לקו׳ חרא יתור׳ן באידןנתתי לך שכס אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי
לבימת מרגלא בפומא לרבא תכלית מכמה תשובה ו מ ע ש י ה ״ דהיינו מיד עשו כי כמו שמגיע הבכורה ליעקנ נגד
טובים שלח יהא אלם קירא ישונה וימעט באביו ורבו שכאילי* עשו כלל כך היה מגיע ליוסף הבכורה נגד השבטים
ת ה ל ת י ע ז ש י ה ל ג ל ש כ ל ט ז ג אמנם מ״ש אשי נקחתי מיד האמורי ל ל
י י א ת ה ח :מ ה א ש י ת זהב] י
עומד** ' ' ל
! !
צער לצומדהם צא נאמר אלא לעזשיהם לעושים לשמה ול*1 דכתבתי במ״א וישלח יהושע ב׳ אנשים מרגלים חרש
לאמי כי היצה״ט נקרא חיש זהיצה״י נקרא לאמר כי לעושים שלא לשמה וכר והקשה מוהרש״א איך מוכח מעמולן; I
י, לעושים לשמי :רסתמא כתיב לעושיהם וביאר זכו׳ וכעח לל כי הזמה תמיד מלש מ ל א במשלי יעלש
יעיד יש להבין למה ההיא יישא לפסוק וסיפא ל כ ס ו י לל*ד כבוד כי חיש נקיא התורה ב׳ אנשים בחי׳ התירה א׳ סזלי
Sצזיך דהל״ל שנא׳ לכל עושיהס וגז׳ ללימריהם לא 3 הפירושים ול לאמר הנגלה ה׳ הסתי דבר והחלק
ה ר•« 0 ב ע ל ל י ת א ע ר י
' " " ד כ צ הנ״ל זה נמשך מזה מלש במיא פי׳ הש״ם מפני מה
א יכ מ ז ה ג נ ג י ט ז כ ת י י נ י
ע״ב את ה ' אלדיך תירא לרמת ת״ח ושמעתי אימריס ש ל 4 ו ל ח שבבבל מצויינין •שאינן בני הורה זכי׳ א״כ חלק
הנגלה יש מקום ליצה״ר להתפאר בז משא״כ רזי התירה נאמר אבן מאסו המניס היתה לראש פנה מאת ה׳ ה י א ^
זאת וגו׳ יזה חמר דור עצ עצמי .שהיי נ א ק אקר מאט* היא חרב פ־פיות להרוג• את הקליפות שנקרא תחצדי
א ת ה חקלא ואין חלק ליצה״ר בו ולש אשר לקתתימיר
מ ן ״ כ ה ז ה ו נ ו ה נ י נ י ס
^ לרט** ת״ת ' '
שהושוו כבודה לכבוד המקום ובאמת היא נפלאות ב ע י ט נ ו ־. האמורי גחיבי ובקשתי והוא חכמת תורתו כלל גם
ומוהרש״א פי* שישות ככור עצד לכמד רבו וכזי * ותפלתי הוא ולי בחרבי יבקשתי כמבואר בתיקונים מאן
.לנצח קרבאנםיב צכרהא דמלכא דהיינו תפלה והבן י שזהו טעם ר״ש שפירש כי איך ישווה לכבודו יתברך וכל
• ולי נראה לבאר עפ״ז קצת בסגנון אחר ע ם $ף ויש להבין בפסוק יהזלה אתה יודיך אחיך זגז׳ ״
ש ע
יכי אתה מיותר גס י חרוך אחיד צמה ״ ולצ לכתבתי לעיל המשך הפסוקים הקולעים והמאוחרים לכתיב זה השער לה'
ביאור פסוק ו גש אציו יהולה כי המכבל זולתו זימשבחג .צדיקים יביאו אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן מאשן
מצל שהוא נברא ממנו ית׳ נקרא היא מסבל וכו׳ יעו״ש • המניס היתה לראש פגה מאת ה׳ היתה זאת היא נפלאלן
j
בעינינו זה היום עשה ה ׳ עילה ונשמחה בי וגר וכתבתי " ובזה יובן יהודה אתה הכוונה אם אתה בחי׳ יהודה
״ א וכעת;״צ ל ל הר״ן בדרשיתיי ילוש ו׳ ד ף ל״ה י להודות ולשבח לזולתו אז יורוך אחיך ג״כ מצד שהוא
כ מ מ מ
i
©ב •׳ כן פורר! יוק*• ^
זה״נאם התפלהבלי הפסק לבם תקשיבאזניך ודאי • אין תכליתם שמעשנם הדבריםרקאחר כווכתהצבבתס
מחשכה זדה אז היא לפני המקום שהוא רחום ו ח $ותפלתו. ומונחי דבקות ב־הש״י זכו׳ ימי שעוסקבגשימי ומחשבתו
ובזה יובן ש״ס לברכות מלגלא בפזמא עושה פרי והבן • אז הרי זה עזבד הש׳׳י עמרהגמורהומי שעוסק בתורה
ררבאתהצית חכמהחשובהומעשיכטוביםר״צ שיש חכמה ותפלה ואין מחשכתו וכוונתו רבקה .בהש׳ייהואממי-תנגד
תתאה וחכמה עלאה ותתאה לק׳ חכמת שצמה וחכמה עלאה הש״י כמ״ת בפיו ובשפתיו כבלוני' ולבם רחוק ממני וגו׳ וזה
נק׳ מחשכה או י״ל תכלית ונזוף של חכמההיא מ״ל י כמ״ש הלבד מטעה' הדימוני עם כשרואין החסילים ואנשים
בחכמה יסר ארן לצריך לקשר סוף בראש שהיא חכמה זז״ש הטוטם מתעסקים בעניט העולם -כמו האמת שזרעו
חכמה ע״י תשובה ומע״ט לקשר מעשת לטוב במחשבה שהיא זריעות והמקנה וכמ״ש ויותר יעקב לבדו ודרשו רז״ל ששכח
שכל טוב לכל עזשיהם ע״ר צו חכמו' ישכילו זאת היא מעשה בכיס קטנים ואומר ההמוני בלבו אעשה כן גם אני ואוי
טוב והיא יראה פנימיות שהיא יראה ואור צח שיל הצחר להם לבריית מאית יאינם יזרעים מה ריאות ט רואין רק
כמ״ש בפע״ח יעו״ש • י ויראה תתאה היא שער ליראה חיציניית הדברים לאפנימותס שהצדיקים עושים כל
עלאה) ובזה מתורן קיט׳ הש״ס וכמ״ש מזהרשא׳ ( וז״ש דבריהם לתכלית טובה וכראוי ייתר האנשים תכליתם ללא
תכלית חכמת שיזכה לתכלית החכמה שהיא טהרח המחשבה אבוקר״ט בספר דבר ומה מאור .דומה לזה מה ששאל
לקשר ולרבק מחשבתו כו ית׳בעת עוסקו בגשמי' ומנ״ש הנהגית החנלועלמה לא יכירו ההמי ן בין הרופא הטוב
ברוחני וכמ״ש הריין הנ״ל מעלת האבות בזה -והיינו ?ג״י והרע והשיב ט באותן הדברים שמתעסק בהן הרופא הטוב
תשובה צשכר הקליפות והחשך המשכבים טוב הגנוז ׳שלא במשקין זמיקחות זכו׳ כן הרופא .הסכל מתעסק בהן ג״כ
יכנס בו אצא הראוי צו 1כמ״ש בזוהר ותיקונים וכתבתי מזה אלא שהקופא החכם עושה בטינה ודבר בעתי • והסכל
במ״א שצא יהא ארם קורא ושונה ימעט בחכמים ורבותיו בלי טונה ובלא עתו כן ענייני המצית וענייני המוניים
לכן כתיב ראשית חכמה המחשבה שבראש שנק׳ ראשית מתעסק בהם אלא הטובים בשוה החסיד זההמזנייס
חכמה והיא יראת ה ׳ יראה עצאהשיהי׳ שכל .טוב לכל כוונתם שלימה בהם והאחרים ג״כ כשעובדים השם אין
עישיהס ר״ל שיהי׳ השכל והמחשבה טובה בלי ת ע ה מ ת רע עבודתם שלימה כי הכוונה היא העיקר במצית כמו בעבירה
וחשך בכל עושיהם גס במעשיהם הגשמיי הוא דבק בהש״י שאחזיל הרהורי עבירה קשים מעבירה וכו׳ וכתב הרמב״ם
שהוא שכל טוב ומכ״ש ברוחני.תורה ותפלה שמחשבתו רבקה במורה נבוכים כשאדם ממרה השם במתשבתז הנה הוא
בהש״ישאז תהלתי שהיא מ״ל שהיא תהלהיחפלה עומלת ממרה בחלק הנכבד שלו שהוא השכל אך .כשיעשה בגופו
לער שע״י המחשבה והבינה שצו מקשר מיל עד הבינה שנק׳ העבירה עושה אותו בחלק הגרוע שבז שהוא החומר עכי׳ל
ע״ד שם קודש אכטדיס גי׳ עד ושפיר דרשו בש״ס ללומדיהם הארכתי בענין דברי הרן׳ להעתיקו הנה לגודל תועלתו
לא נאמר שאין זה עיקר התכלית רק לכל עושיהס וגם ולחזק מחשבתי בכוונה ודביקות הש״י גם בעוסקו בגשמי
במעשה אין עיקר התכלית המעשה בעצמו רק הכוונה ומכ״ש ברוחני • ונראה רז״ש חז״ל אל תדין את חבירך
והמחשבה בהס המ״ש הרין הנ״ל וז״ש לעושיהם לשמה לקשר עד שתגיע למקומי ר׳׳ל שאל תליןאיחו לומר שהוא חבירך
שם מיל עד ה׳ עלאה וזהו לש״מ ה׳ ונלמד מדכתיכ תללתו שאתה צזשה מעשיךכמוהז כ,י אס שתגיע למקומו ומחשבתו
ונחזור לש״ם עומדת לעד ולק״מ קו׳ מוהרש״א והבן י כי אפשר שהוא דביק בה^י גם בעזסקז בגשמי
7׳
דב״קדכתבתי במ״א מ״ש מותרש׳יא דר״שס״ל שזהו בעזסקך גס 3הש י דבוק ואתה אינך
מוראה׳ שלא להשוותלכנולווכו׳זר״עסיל מוראיהת״ח ברוחני בתורה יתפלה ואיך קיית לי׳ חבירך י ונודע כי
מ
הוא עצמו מורא הש״י זכו׳ • • ויש להבין מ״ט לא ס ל לר״ש יוצא מב״ שמות המחשבה שהוא חכמה ובינת של ה£דם
זנ״ל דודאי ר״ש ס״ל סברא זז ג״כ כי מורא כר״ע בזה י ע״ב קם״א חויב זמילוי שהוא הפנימי הוא מטם יז״ש עד
הת״ח הוא מורא הש״י עצמו וכמו שדרשו חז״לובו הדבק שחגיע למקומו זהבן; ועוד נבאר בזה אח״כ * ובזה יובן
הדבק בת״ח ובארנו שם ט הת״ח הדבוק בהשיי לביאור פסוקים הנ״לזההשער לה׳ צדיקים יבואו מ ותחלה
נעשה כביכול אחדות א ׳ והדביק בת״חזהדבזק בהש״י נבאר משנה באמת פ״ב וכשאתה מתפלל אל העש תפלחך
י זה״כ בך את ה׳ אלליךתירא אק מרבת ממש״ קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום שנא׳ כי חנון
ת״ח ומי שיש לו דביקות בו ית׳ למייא ת״ח היינו ורחום הוא וגז׳ וכתבתי מזה במ״א וכעת נ״ל לפי הנ״ל
מורא הש״י אבל ת״ח שמרבה לימודו וקורא ־־ושןנה ךעיקר לפי כזונת הלב ׳ומחשבתו לפגי הש״י • ובזה יובן
זעי״ז בועט זכו׳ והוא רחוקמהש״י שאין לו דביקות הש׳יי אל העש תפלתך קבע ר״ל שלא תהי׳ העשי׳ גופא דעזבדא
,
לא בגשמי ולא ברוחני נק ממרה בהשיי כמ״ש הר׳ין הנ״ל של התפלה עיקר וקבע אצלך גס שהיא בלא כוונה אלא
זה לא נכלל בכלל מורא הש״י זהנה ר״ש דדרש ברבים העיקר שיהי׳ רחמים ותחנונים לפני המקום ב״ה
לא רצת לגלית ׳בפני המוני עם שיש חילות בין ת״ת ד״ל שתהי׳ בכוונה במחשבה בלי הפסק מחשמח זרות
לת״ח שייא יהיו לבז בפני המוני ע ם משא״כ ר״ע המחשבות זרות הם מסך שאז היא לפני הש״י ממש כי
לימל לתלמידיו ללמדם ריבוי את היינו ת״ח שדבוק במ״א התהלך מבדיל בינימ לבין אלרינז וכמו שכתבתי
בהש״י שאז נכלל מורא המקום וממילא נשמע מי שאינו לפני והי׳ המים ורימז תואר מקום כי המחשבה נק׳
בגדר זה אימ בכלל מורא המקום כי רחוק הוא מהמקום חכמה המועל ע״י הבינה ושניהם המילוי ע״ב קס״א
וכן מפורש בזוהר ויחי׳ לף י ״ ן ג׳ ע״ל עמלה ימן. גי' מקום והיינו כשמתפלל בכוונה ע׳י׳י חו״ב והמילוי
לאורייתא לעילא מן שמשא הוא ר׳ חייא אמר אף עמלי* גי׳ מקיים אז הוא לפני המקום ב״ה באמת וז״ם הקובע
דאורייתא דאיהו עמל בגין בני נשא אז בגין יקראידילי' הכמנת זכז׳ ״הנמשך מקים לתפלתו למבואר בם׳
קחה השמש טאדלא סליק זט׳יעז״ש וא״כ ודאי שאין ^ 1שיתי׳ בטונה העולה מקום היא עזלה עד מקום הל׳ל
מוראזבכללמזראהשסזיוגןדר״שור״עלא פליגי בעצם ז י מ״ש כי חנון ורחום הוא זגז׳ שהוא ע״ר אם תכין י ה נ
הסברא
כן פורת י1סן&
אביו קראו כ ן ושגוהם אמת כי אביו r?Sליןוותו הסבלא שלהם מזלי! למורא הת״ח הדבוק בהש״י נכלל
:
עקב ע״ש שאוחז בעקנ עשו צנן ראוי לקרותו עקב אצא בכלל מורא המקום וטעם שפירש ו ט ׳ הוא סלצ זא״ש ״
ששם הקב״ה בפיו כי צעתיל יקשר עשי׳ ברוחני יקראו י ע ק ב '
m ושמא תאמר אין נודע אם ת״חהגזן וכו׳ י ונ״צ דחיתא
ואח״כ שיצא יער! :.מ־:גשמי כלל ונכנס ברוחני י י וכנ״ל ״ ט ל ם דולב כצ החרף אחר צדקה הקב״ה ממציא צז בני
לכן נרנו בשם ישראל לח יעקי יחמר עול שמן כי א ס ישר* 1י ובזה יובן פסוקים הנ״צ אדם מהוגנין וכו׳ והבן •
יהי־ שמן כי שרית ע ם א ל ד ם ועם אנשים ותוכל כ י ׳ זה השער לה׳ צדיקים יבואן ט ר״צ שיזכה ניכנס פגימה
שרית לשון ונתתברת כ כן משמע בזוהר [ ע ם אלדיס לדבק דרך השער לה״ לדבק בהש׳׳י לא כצ אדם זוכה לכן אפילו
בהש״י גם בהיותן עם א:שים ותוכל עשהו משא״כ זולתך י הלומדים שאינם לומדים לדבק בהש״י וכמ״ש הלין ט אם
לכן ברכת יעקב היי בצי מצרים שנכנס ברוחני גלי מ צ ר י 5דיקים יבואו בו ומלש ה מ ל א בא״ח סי׳ א׳ שויתי ה ׳
וככול משא״כ אנרהס ויצחק זכו׳ וזהו מ״ש מ ל ס כל ה מ ע נ ג * לנגדי תמיד זה כלל בדול במעלית הצדיקים זכו׳ יעו״ש
־
חת השנת נ י ת ק נו נחלה כלי מצרים כי עה״ז גק״ ע ר ב והיינו הדביקים נהש״י .וכאשר כתנתי מזה והיינו מי
שבת זעה״ב היוחני נק שבח וכמו שאחז״צ מי שסרח בע״ש י ,
ש מ מ י ע החומר אז גובר הצורה והרוחני ויוכל לדבק
יאכצבשבת זכי ומי שהוא בעה״ז הגשמי ומענג את השבת ברוחני בו ית׳ זכמ״ש בעצלזת אפרים כאשר יענו החומר
שיצא מהגשמי זנמם ברוחני כמו יעקנהללאזנזתנין לו זכמיש בזוהר ה׳ בן ירבה וכן יפרוין הצורה וכו׳ ״
נתצת יעקנ ביזחני שהזא בצי מצרים זמרזמז בפסוק א© צדיק יבחן אעא דצא דליק בטשין ט ׳ זכז׳ זכתנתי מזה
תשיב משכת רגליך כמו השמעתי ממ1ר* ואשיבה׳ במ״א ולש אודן כי עניתני ותהי לי לישזעה שע״י העינוי
וכל • ׳ רגלי אל עלזתין ההרגל נזדכן החומר וגבר הרוחני וזהו לי לישועה שיזכצ לדבק
וה״נ כן אס חשיב משבת רגליך ההרגל של עה״׳ז וכל ה ע ס מ ל אנן מאסו הבונים ר״צ בו ית׳ תכלית הרוחני *
יובן ממיצא אז והאכלתין נחלת יעקב אנין וגו׳ וק״ל •׳ הצדיק שנקרא אבן השתיה שממנז הושחת העולם שנקרא
ואפשר מ״ש זישא יעקב רגליו הוא ג״כ ההרגל שיצא מ ג ש מ י צדיק יסזדעזצס מאסו אותו הבונימהצזמדים נקרא בונים
י ל ן ח א 3 ,ח ט
*יאל כ ת כ ל י ת 1דצליז קשיי י לי 'יי ! * כמ״שנש״סא״תנניןלזצא נמק־ ?כן אמרו במשנה
י מ ע ה ת י ן ב י ע ח ז ר ל י ך י ת ו ו כ נ ״ ל א י ה ש ל י מ ז ת
ל ז ברול4 ׳ ל מקיזאית של מאים מצד א׳ ישל בור משני צדדים
ולא מירירין זכלמשני הש״ם הלל שאני יעקב להדר א ד « ^ זכז׳ כי אצו שאינם לומדים רק צהתגדר שונאים הצדיקים
,
רןא יעקב יעקב זכו ״ וקשה באמת למה אהלל׳ וכמי ב״ אמי מעשת ומלש בעצצזת אפרים וביותר *זמאס! זה
ע ע י ת י א מ י מ צ ד
למילתי' ד ש ם י ח״ הלל י ונראה ל י ^ גרם שיהיה לראש פנה ט מנחליאצ במות וכמו שדרשו
כי לגוי נאמר יעקב יעקב וגל אל תירא מרדה מציימה בש״ס רעירובין וטי מאת ה ׳ היתה זאת רצה לומר שזה
גדול אשימן שם אנכי ארד ע מ ן מצרימה ואנכי אעלך ג© השנחה אבן מאסו הבונים נמשן מחמת קנאה שאני מרבה
עלו :ויוסף ישית ידי על עינ? ״ והספיקו׳ ר ט * ונ״ל מורא ולח מאת ה ׳ והיינו דוקא הדכוק בהש״י וכלל
,
ל מ נ ח י מ ל א שבתוסף ה לאביהם ט אב המזן גזים־ לכן היהה זאת השנאה ובאמת היא נפלאח בעינינו שהוא
לחתיך ונו׳ זנמי׳אבחבתי לכי ומעטי עצמן כלי למשונ .מופלא (מטסה מבני אדם כמזרזפאמומחא וריפא סכל
ביזם ובלילה שיוכל להחחבר עם המוני עם להעלותן ב ס ו ד שאין הפרש בעיני המוני עם שיזעו הפרש ני ן זה לזה
ז׳ כורעלגביה׳להעלזחהזבסזלשבעיפזל צדיק ו י ט וכו* כן איין הפרש בין הצבוע ובין החסיל ט האלם יראה
משא״ככשהזא במעלה עליזנהאיאנשר י להתחבר ע י ! לעיגים וגי יראה ללבב בי לעתיד שנקרא יזם נגד עה׳ץ
המיני עם וכו׳ זבזה יזבן כאשר ירד יעקב למצרים ל ה י י מ *נקרא לילה אז רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולא נשאר
ח ג ר ע ס
ה ע ז נ י ע ם לידי לגשמיי מטעם לברר הניצוצין ל ה ת נמז רק מי שהיה מחשגחז דביקה בהשיי שנקרא יום
ב
X t עשי של קראו יעקב תואר גשמי <לש אתיזת עי׳ שכתבתי ואברהם זקן בא בימים זכז׳ זאז זה היום עשה
י ת כי ע י < ה ל ג ש מ י מ ד
* צ מ א ל ת י ר א מ ר י ה ש ״ ג ש מ י י ת
ה ' כגילה זנשמחה בז בהש״י מי שהורגל לשמוח גז וגם מי
לגוי גדול אשימן שס לזנוח הרבים להחחבר עמהן ל ה ע ל ו מ ,שהיה חושק כל ימיו שיזכה לבוא למדריגה זו לדביקות
זשמא האמר הדירה ודאי והעלי מפיו הליאי ישוןהא ע ל י י ,
• ל י והתפלל להש״י אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה׳ הצליחה
בנפשו ולא עםאחרים לכן הבטיחו הטלה אנכי ארד ע מ ך <א גס שלא <כה לזה בעה״ז מ״מ מאחר שנכנס במימי
מצרימה ואנכי אעלן שתחזור למעלה עליונה תואר ישראל ה י ע ת טהור וכו׳ ו מ ל ש הרמב״ם סוף ה״ל מקוואות
לראות ברוחני וכל וגם עלה שאר נצוצין זרעוני ע ם וכתבתי #זה מ ל א גם הוא בכלל הדביקים בשמו ית׳ וז״ש
שיתחברו לעלות עמן ואופן החזרה ששחזור לראות ברוחני ברוך הבא בשם ירוד ליל שגם הוא בכלל ברון הבא מי
והענין דמבואד וכל הוא כי יוסף ישית ירי על ע י נ ? * שחצה לבוא ולדבק בשם ילוד כבר הוא בא זזהז לשון הזוה
בפע״ח כי היסוד בחי׳ יוסף עולה ע ד הדעת) ולש ויקת פ ט ' רש״י מ ל א לכך ברכנוכם מביתה׳ מחשנהטובה
משת בחי׳ הדעת את עצמות יוסף עמו Cוהדעת הוא מצרפהלמעשה״ ונחזור לענין תזאר יעי} ותואר ישראל
וה״ג י׳ הזיית גי׳ סר ח״ש כי סר ל א י <לי סר הן*>
ו ת כ ר
לכ׳בעקידה זירז אוחזת בעקב עשו מה שהי״עשז דש בעקבו
הראי׳שהלעמהזאנגדהעיניסזכזייעלש ושפיר אמר בלן*. זל״נ לאיתיזת ידו הוא אתיילזישל יעקב»ט׳ יעלש
יוסף ישית ידו ר״ל יוד המחשבהוהדעת על עיניך שתחזור -אזתיזתיזל שהיא המחשבה וכמו שטירש״יפ׳בשלחישיד
לראית ברוחני ע״ייסזלזהלעת זהבן זהש״י יכפר ? 4כזו- ;מל ע״ש המאשצה נאמדה ו ף שהי׳ אוחז מחשבתו בעקב
כ
מגן מזסרלדזרזתזיחי יעקב באלז מצדים ר״ל שיש א ד ם .של.עשי׳ שנקלא עשי כנזןיע לקשר הגשמי ברוחני ע׳*
ז
לשעוםק בגשמי זנק׳ יעקב כנ״ל ומ״מ זיתי.מגקנ גם שהיי המחשבה שנדאש .למו * 1ע מ ע ת • מ מ ו ר י כל
א בעל מיצר וגבול ה י י בארץ מצרים משעי ש ה ו
*(שיתמצא ידך לעשות
מחשבתו אז קשור ןלבןק נהש״י *!wמי החיי© ח״ש וישא יעקב רגליו כמו בכחך עשה וכו׳ ״
גס שכתבתי ננלא ז א ״ כ ל ל ע ו ת ה ל ל אם הקלה או
1
.•*isfי
9ג ••.׳בן6ירתי&1ןן
בזוהלז.ו
וינ״ל דאיתא- , צדק יישיר עולם המפורש טיהר * גס בשענ^עצןקו'בגשמי משס״כ אינך גם שעסקו ברוחני
ערשה .דחי רף ן״׳נ'ויקרא צבט ליוסף .בגין לגרעותא •לרו^׳ ׳ שנקראו הורה ות:לה שהיא תזאר ישראל זצנם׳בצעמם
ממרים נגר הש״י וכמ״ש הריין הנ׳יצ ׳ ואז הם בתיא~ מיתה ולכא אוציר ליי יתיר מכולא וכי' י וכזה יוכן ואני נתקל:.
וכמיש ה י ע ק במשנהיהמפנה צבו לבטלה הרי זה מזלדיב לך שכם אחל על אחיך ר ״צ שנתתי לך שכם" וחלק יתיך
וגם שיש נך כח לעשית אחלית וז״ש ויקרטץמי ישראל למות והודיעני שאתה מ־גלמא דדסרא בנפשו יעיי׳יש י
לחבר אח׳ עם ' ל ׳ ע״י ימוד בתיי מסף .ח״ש ח ח ' .ל י 11צ. הפסקאצתייןאתחטרן ער שתגיע צעזימי ומחשבתו
אחיך צמ&צה ממדרילתאחיך * ומפרש הטעם אשר כאשר כתבתי צעיצ וק״צי אמנם בזת מבואר קו׳ ג'
v לקח זי ט :ה זיעית שניצלת ממנו מיל האמורי שהי $.י אך הליל וגם איך שיין פרשה זו בכצ אדם ובכל זמן *
המחשבה בחרבי שהיא חכמתי כמ״ש בסבא משפטים דף כדי לבאר שאר הספיקות $״ל דכתבתי במ״א ביאור קושיי
ק״י מאן דאגח קי־בא איצטדך לאסתמרא ברעיונו' ומחשבה י התום׳ יתרצו .שמא מתוך האש הגדולה היי חוזרים וכו׳
וכו׳ וזה שא v.שחכמתו ומחשבתו שט׳.בטהרה ואגח קרבי טעמיד והעוצהמשם כי החיית רצזא ושוב ואי אפשר
עצ מדריגה א׳ כשהוא במעלה עליולה ילכו אחר יציאת נגד מחשבות רעית יזרות להסירן זצהפרירן ממחשבתי .
מצרים חזרו למדריגה תחתונה ושיעלו בהדרגה וכר • ןה״צ וגם תפלתו.עמדה לי שיהיייצריק ייתר מכולן כמו יהושע קן
ומפרש בירושלמי שכל ימי כך ״ ובזה יובן וי חי יעקב בארז מצרים שבע ענדה שנה חמי׳ שנקרא אשרי יולדתו
וראוי לך .להתעסק עמי ד״ל גם שהיה כתואר יעקב שעסק בגשמי שנקרא ארץ עיבודה בקשה שיתפללו יכי׳
] יותר מכילן לפי מה שכתבתי וכנ״ל.והבן י מצרים היה מקשר הגשמי אל חי החיים שהוא הרוחני והוא
ויחייעקב. © . . Tפסוק ב .ע״<* ן פ שבע 'עיי בחיי הדעת שהוא שם הקרוש אהוה גי׳ י״ז י שהוא
בארז מצךיסשכע ׳עשרה שנת י אמנם אין זה בכצ שנותיו * כי בתחצה היה
עשרה־שנה זגז' ויקרבו ימי ישראל למות .ויקרא לבנו ליוסף שהיי ־במדריגה זו משא״כ אח״! נתעצה צמדריגת יש־אל
ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירט ימי כל חיש ויהי •בעצם הרוחני בצי שום גשמי י
יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ר״צ ע׳׳יד וגויאצ נא תתגרני כמצרים ושכבתי עם־אבותי וגו •זי ״ל
הזוהר מ״ט ה^כיר תואר יעקב אצל החיים א ׳ קו׳ שכיבזזהר פ' חיי שרה דף קך״ג שגה רזא דיחודא רצא
אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין וכו׳ שבע שנים מתפרשין ותואר ישראל החשוב ייתר אצל המיתה כמ״ש ויחי יעקב
וה״נכך בתחנה שטם וגו׳ ויקרבו.ימי ישראל למות זגז׳לקו׳האצשיךצמהצרט בדינא ורחמי וכו״ יערש״
ר״ל שבע שנים היה במרריגת דיכא ורחמי גשמי ורוחני כמה חי בארן מצרים ייתר משאר ארצות ג׳ ה״ל לכלול בכלל
א׳ כל שנותיו יחד ותו לא ד׳ למה ויירא לבנו ליוסף יותר משא״כ אחי זה׳ היה ברזא דיחודא ארבעים ומאת שנה
מכולם ודברי חז״ל יריע שהי׳ סיפק בידרה׳ לשון .שים נא ׳הכל־ ביומני במחשבה ובינה לכך מילוי קס״א דבינה
ירך תחת ייכי בלא שבועה למה יכ״ת מה שאמר לבסוף הוא ק״ם מטן שנותיו ק״מ שנה וזהו בחי׳ ישראל הכל
אמנם החיות רצוא ושוב זיקרט ימי השבעה לי קאי על מה שנא׳ שים ירך תחת ירכי דהיינו ביזחני•
שישבע וכמו שנא׳ באברהם .שאמר לעברו זקן ביתו ו ט ׳ ישראל למות ר״ל בחי׳ טהרת המחשבה-נרןא ימים כמיש
א״כ הל״ל מיד שים נא*ילןתח׳ ירכי ואשביעןוגו׳כמז להלן י :לעיל ואברהם זקן בא בימים זכו׳ וז״ש ויקרבו ימי ישראל
ו׳תחלה הצ״ל ונשאתני ממצריםזגויזאח״כ ושכבתי עםאבתי למוח ירידה ממדריגתז נקרא מיתה כמ״ש באדרא לכך
ורש״י הרגיש בזה וכי׳יעז״ש • ונבאר ש״ם לתענית אמר רבי ויקרא צננו ציוסף ויאמר שים נא ירך ר״צ יול״ן תחת יריט
יוחנן יעקב אבינו לאמתאמרולו וט.בכרי חנטו וכו׳ א!ל כמו שזכרתי צעיצ ויוסף ישיח יזו עצ עיניך זכז׳ וכך עשה
ואתה אל תירא עבדי יעקב וגוי ואת שים יוד שלך במחשבה תחת יייכי שהם יריכי קשוט מקרא אני דורש
זרעך מארז שבים מקיש הוא לזרע! מה זרעו בחיים אף ליעקבלחזקהאמבה ובטחון ע״י סמכי וירכיקש!טכנודע
.וכראי ועי״ז ועשית עמדי חסר ואמת כי מה שרגלי השכינה הוא בחיי״ ע״כ זכבר תמהו בזה המפרשים ־
יורדת מות וע״י האמנה ובטחון מעלה רגלי השכינה לי דאיתא בש״ס יצא ב״קכל העולם ניזון בשביל חנינא בבי
על ירט קשוט דיעקב וז״ש וישא יעקב רגליו זכו׳ וזהו וחטנא בני די לו בקב חדובין׳ מע״שלע״ש עייןבפ״ג
״ י א׳ שיש ביוסף כמ״ש בזוהר בלא יזםף אמרז נחנז ועם דנרטת והקושיא מפורסמת ליל הסיפא וחנינא בני די ע
,
.וראיתי בם יד יוסף ט הוא נתינת לו בקב וטי• וכו׳ וא״כ נחחברמותעםא׳ יוסף אמרו' אנחנו
טעם שניזון כל העולם בשביל חטנא בני לפי שחכינא בגי ונעשה ואמת כמבואד בסזד הקטזרת יעי״ש • וז״ש ועשית
עמדי חסר ואמת אל תקברני במצרים שלא ירד לגשמיית לי לו בקב חרזבין זכו׳ לכך זכותו יספיק שיהי׳ העולם ניזון
מכותי יכל יעז״ש ״ ,
שנקרא קבורה במצרים וגו זז״ש וישבע צז סוד ז׳ מדריגות
כיחנינאבני עשה שביל שנקרא שבע זכו׳ זאז ויתחזק וישמחו ישראל על ראש המטה 1בשם מורי
וצנזר להמשיך שפע בעולם • שנק׳ השטנה שנקרא מטה ונתחברה ע״י יסוד בחי׳ יוסף
שנירא ראש אל בחיי ישראל זכמ״ש בזוהר וישתחו ישראל וזה שאמר כל העולם ניזון בשביל חנינא בני זדפח״ת• ,.
וצי נראה צא מצבר שעשה שביל ומור ו ג ל • אלא שהוא אל ראש המטה והבן זהשיייכפר•
עצמי נירא שביל וצנזר שהשפע עובר עצ ידו בסוד ברכות פסזא-ויחי ואט נתתי לך נבאר׳
לראש צדיק זט׳ .ומלש בפםזק שזפטים סו' '*״ד מהאזכל שכס אחד על אחיך אשר
יצא מאכל זמעז יצא מתזק ודרש ההוא עוקא בזוהר׳ לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ופי' רש״י בחרבי
ונראה זיתי י ף ר״מ מהאוכל רא צדק יצא מאצל -יאלמלא ההוא זה־ חכמתו ובקשתי תפלתו והוא תמוה ״
% צ
ומעז דא תורהשנכתצ מי
צדיק לא יפזק מזוכא לעל 'P» 1 צדיקים היו השבטים * ,י * להבין מאחר שכצ
3 3
V ' fמ ״ ט כולם היו בעלמא דנוקנא ויוסף היה שנאמד ה׳ עוז לעמו י ק וגומר ״ ...יצ^מתוק לא• תול•9 '
ג ע ; מ א
שנעיפ ולהיות ברית ילנזיא למעלה מכולם
־ י • &ג•
pפורה י *יסף :
ז
3ע
*מואזלנה
וגו׳ עגל ירי ששזיתי ורוממתי כאלו אין גפי לגר ע״י זה מתוק יצא א*^1$ש1דאמא
ר י מ מ תמכ
לבילוי קלואדאמא שלהם אזתיית מתוק ןכמ״ש בכוונת
ד י א מ י ע ג מ ו
י י ? אמו תצ3 "ל $ הייתי ל ל ל
נ8זדסמים היא־ מתוק וכו׳ יעז״ש• מהו שאמר אלה
שהיא שפע התורה וכ4׳ )<^׳ל וז״שאחז״ל כל המבזה ת״ת
מוצלית יעק 3מסף pשגע עמדה שנה היה רועה את
שמגיס דעתו נגלו ל$רפואה למכתו לקבל על ירו שפעי
אמ>ו וגו׳ ר״צ יוסף היה מתבל ומזווג גחי' יעקכ הנקר׳
גשמי או רוחני זק״ל י וז׳שאםאדםמשים עצלמ במדבר
ש»$םזי׳אע״י יסזרצריק שהואבןשבעעשרהשנהגי'
3סול שהוא מופר/׳ לכל כלי ללמול מהם כאלו אין ט תורה וחמ4 נייד האמה $יה רועה ומחגר את אחיו ט אחין היה
ש ם ו ב ר י ן ע ל י ז יז ה כ ל זע מ י ג ר
&>תמ־ה י« ? י " ^בב&ןרזהיםעציהם־מלמעלה היא השכינה הנקדא-אדן
ב י א
לכן התורה ניתנה לו כמתנה שהשפלות מ לייי * ט ר ה $ס שמיס הנ;רןא יעקב זעי״ז היה רועה את אחיו
שאינהשוכחתואזהיאמתנהוכמושכתכצעילאלההולד^ יסור עולם זלמ׳׳ש צדיק _..
ל׳י . . .לאחיז ״
ה | פ ע ... ;
tyfitit
יעקב יוסף וטי משאי׳כ הגסות ח ח מביא לילי ש-ממ *!מ^^קהאצליס הרועה איתי מעורי וט׳יעו״ש
וק יעקב כמין! #אמר ורם לבבן ושכחת ,זכמ״ש המגב״£גמשנה מיאור וז** ^1£הזה גי׳ י״ז זהבן י :
מאור הזי שפל חח זכז' זז׳יש׳ממדבר מתנה ובמתנה כחליא* *וזהר דף׳יכ״ט היושני בשמים בל ביפאן נגלין כלהו
לסל ת ה י י כ ע מ ר
י * י* "^ יי נ פ ה ש א מ מ
^ ר,
) )כ) ד ד מ ״ י ג ג ד י ל ת ת א ע י מ ה א י ש מ י ס י Tד f t ה < ן י
רצה לזמר שיעשה עצמז כמז עפר שאינז עזשהעימ^ש*• וזהו לצליקא קיימאדעצמא זמהכא מתברכין וכ!״
הזאמקזם לרימה לכל יבזהפתמלבי בתזרתיך שנתכה לו ימז בזמירות ליל שבת יזסף חצה דג זמצא מרגלות
ןאזהזא-חר !5-1־
כ1ע ןבשרו ט הצדיק נקרא גיד בי הגימל משפיע לדלת מופה .לו התורה ממנה ועולה צגמלה
ZrjLnpi ' י ^ ? זמלרש״י החרסים עליז כמ״ש 3
זז׳׳ש בזוהר ויו* הוא רמז ה ת ן 0
*היא מרגליות הניןא יוד׳
י ז ^ ' יי״ל מ י ! * י ג נ
' יי ^ * " י מ 5א ה ז ב א
^ ב ח ב ל נ ח ל ת ו
<3מהז<£׳ והזא־־תואר י ע ר י י כ פ ל והש מ ל י ז ס ה ש י
1
עושה עצמו כאת מדבר בשפלות הנקרא י ק מ שה ״"
ב ע והנהעגיןה^עהנמשןלכלהעולסע״יהצדקהואלכלא׳
D ו ע מ wל ו מ ז ל ה י כ כ < ש ת ת ו ר ה ת ג ח מ צ ז ת א ח ר י מ ז ת> י ה כהסז ג
ן ש״ש מו י ״A ^ ׳ ' יי <3י נאילקו זע״ל שכ׳הרמ ״ן יו
5
ו י י ע ש ה אזתם האדם יחי בהם זגז׳ ממשך ע״י המצות בנדרים בזה יעו״ש • זבזה יובן פסיק ו ^ י י ע י ב " ^ -״
מחזיקים ן •»^.׳י« .*.א ז #
^ •jו ב ב ס י ז מצרים שבע עשרה שנה ל״ל כשהיו בל
— <ןייםלכלא׳ לפי נחינח חפצן זדצימ למשמאילים חיי
1
מה״ז עושר וכבוד למיימינס ארן ימים בימינה ויש עזד ענמם בתואר יעקב לשפלות אז זיתי יע^זגז׳שהיומקבל^
חיים ושפע גס שהין באדן מצרים שהי׳ מלכות כ ד ע $ אן דצרין »זי׳ לדבק כחיים עליונים זכז׳ יעז״ש *
זה שרוצה לקבל השפע ע״י הצדיק להשפיל עצמז וכמו שהוא גדר השכחה הערף מ״מ קנלזחייסזשפעמן י״/שכס ־
4י׳ גיד שהוא נחי׳ הצדיק זכמ״ש מהאוכל יצא מאבצ וכג״ל *!מרזבשיםיל׳בדברכותדףי״זמרבךי׳ דרלינא ?י הוי
#$ייש־צלזתיה אמר הבי אלזדי נצזר לשזני מרע וגז׳ נפט pמקצ יושפע ממקזם 4נזה צמקזס נמו ך * משא״כ
^גפרלכ?ת<{יה פתח לגי בתזרתין זכו׳ זכ׳ התזס" צעשי פשנאז לשדדה תואר סראל להגים דעחםעדשעיס או
הופךולו׳מה עלר אילו מקבל כלו׳ וט׳ זכ׳ מהרש״ל ואני »ירך^וימי ישראל למזת כי אין הגבזה יטל לקבל השפע•
וחיים ממקום נמון למקום גטה לכן המקוס משכילן *מעתי מה עפריהכל דורשים עצי׳ זאידצ היא דורסת על
לטובתו שנא׳ מבמית הגיא שאז יוכל לתבל השפע ומיים ויש ^הדזרפיםא^אניכןלכלמצערייזק״צעכ״צ•
&גין & זה מה חיבור יש למה שאמר בסמון צז פחח לבי במקום ממך ממקום נמוך ואס חזיבז כל גיא ינשא ״ ובזה s
ונראה דאי׳ בש׳יס פרק יובן כוונת הש׳׳ם ט בחינת יעקב לא מת כי הוא דבוק $מ*איך מיז׳צוה ענין זה לזה •
בחיים מאחרי שהוא מקיש עצמז לזרעו מקום גבוה רב יוסף לרבא לא תיחב אכרען ער &%hp$
mג ח י י ם m ה צ כ ן מ י ס נ מ ג ך ל מ ר W w ה ז מ ת כ ה ;
אח'הו 6יייד י ^ ^ ^ H M Pאי:מ״ל ממלגי
^ w 1דבור! בחיים והבן מה שאמרו מקישה אל
זרען ז ^ ^ | ן 6א ן ם עצמו צמל$ר ^הכל דורסין י
״ #מ מ ? ב ר ממנה ן.עו)ה ^זה מבואר <׳קו׳ ראשינו׳ חרא באידך על ידי . #y
ט ^w&'&W&dfo $t
לבאר ג״ קו׳ אחרונות יש לבאר הכל באופן כנ״ל לבאמ '$ובא לגלו^ ואם ־^יס ד ^ ו ולר ו מ
היא לא־ק^צא במי»#¥יה ?ע5ן1׳0מים זכו׳ פסזק בברכח יזםף ברכת אביך גברו על ברכת הורי ע 4״ • WMMfr
תאזתגבעית עולם תהיין לראש יוסף ולקדקזרמיראת^ ונראה"דא^ה קשה ליה יב^ניקראי למשתעיבבאראיך
מוקרן לזקני הנגב אמר להק מה יעביר אילש׳ויחי׳י־אמדו לי* י ^ ג א ד ך מ ^ ע ע עשרה שנה וגו׳ ר״לט בחי׳ יעקב
ימיח-עצמז מה יעביר אינש וימות יחל את עצמי וכי׳ יפי* צמי׳איש תשגנ^ ,שלים הי׳ נעיחד -ו מ ^ ע י ע נ י נ י
רעי׳ הריצה,שיחן׳ ישפיל עצמי גהרוצה שימות יחגאת ייתנו ?עה״ז הגג ?$הלק׳ אדן-מצךינזשיש לו מצר י וגבול בעל
;
נו עין רעה יימות ולמלון חכמים שאם רוצה שיחי׳ ישפיל חהלית ט תייחד ומחברו אל .עולש:העליזן מק׳ חיים בלי
עצמו זכו׳ • וגזלע כי תואר יעקב הוא מלית השפלות־וצקב מצרזגטלזזהו ויחי יעקב באיזמצרים שבע עשרה שגה
ותואר ישראל הוא שררה ונזה יובן ויחי יעקב<לי השפלות גי'גיד שהוא בחי׳צדיק המייחל ומקשר ב' עזלמזחהלל
הוא חי משא״כ תואר ישראל ויקרכו ימי ישראל למית ט & » * T iביאור ש״סעפ״י *T$WW "וכמו
ובזה יבואר ש״מ הדולה שיחי׳ ימות זכחבתי מזה וק׳׳ל • הנהו תרי בדחי שאלה
דתענית יעקב לא מת <ל״ל כשהיא תואר יעקב בשפליש ^ הגשמי לקשרו ברוחני זולת מי שהיו מייחדים כלי
ועקב לאמת וסלל והמקשן סבר כפשוטו והוקשה לו שהי׳ בעצטת לא היי אפשר לייחדו כי אם שהי׳ מבדחו
בכל*ס^רי זחנגןו וכו׳ 'ומשט מקרא אני יורש ,ר*ל דרן תחלה ובו׳ זלפללח• והנה •כמו שאי אפשר לקשר ולחבר מי
דרש כ^וא בש^וג! ותיאר יעקב נקרא חי שנאמר ואת,ז5יע'ך שיש לו עצבות ,צפי שהוא^ר^פה קל מי שיש לו גסות הרוח
מהקדושה המ״ש ,בסמגהא^ן אני והוא יכולי ן ^
נ פ ר ר
וכמו
ז
W w י תלי שכת5ת י ג$ס 0והרא' חה/ווס פירוד ושנאה בין א׳ללןןירו
וע״ו הלצה שמעתי &&*$ך קמת וט*י שהוא האחדות ׳וממזון
*צאזמות
פ1רת ־ יוסף בז
חלב תאאחוי לן היכי'משקן ארעא ורקיעא א ה ל ד ש י ס י / שהאומות הם בטוחים שהם בני עילג כי כבר הי׳ חלוקה
לו על״! ןעה״ב גםשהססותייימ״מ יזכצ להיות באזפןהאמזד * עה״ז וליעקב ליעקב ועשו מחצת ב׳ עוצמוגז עשו נטצ
אזצי וחזאי לעביר ט י ט י ל״ל שהבנתי וחזאי איך אעשר עילג והאומות שהם מ י עשי ירשו עה״ז ואצו יכנס בצבם
,
להשיג וצמצו בימי כוי לסייגו שפע וצנוי עגלז •ישע׳ וצנזד לאגתעה״בצא יהייצהסעה״ז לכן הס בטוחים בעה״ב
עילג כתורה ועמדת הישיהיינו עת״ז ועילג והוא מתייאש ואן יש לי& עה״ז והוא הנבון ןרלה לאידך גיסא אנחנו
עצמו-מעת״ז לכ! שקילחא לסצתאי ופי׳ ישי׳סל לחםשלי ו מ י בגי יעקב שצריכין לדאוג עבור עה״ב אי אפשר שיהי׳ להם
.ואנחתאיבכזותאדרקיעתר״צ שייאש עצמו מעילז שלא רודף אחר עה״ז וכנ״צ ועוד ששאל חכם א׳ ל אדם שהי׳
ל ל ^ ל לכו ותל{ ו ש
י ייו לרדוף י א״כ א״צ
ה נ י ח ס
צא א״צ עה״ז תמיד א״צ השגח כצום מעניני עילז
ת מ י ה ס ת פ א ח
דרקיעא שביקש שיפתחו לו כוי רקיעא לעט? עה״ב בתורה זה שאתה רודף אחריו עדיין לא השגת מכ״ש עה״ב שאין
משל אתה רור^אחריו וכו׳ לכך עצה יעזצה צכל אדם הרודף ועבודה ותפלה יכמו ששמעתי
עכ^• אחי עניני עללב לייאש עצמו מעה״ז ואז י״ יש לו ערלז שביקש ממלך שידבי
שאמר לאלם ג״פ גיוס ולש תפצה צעני כי יעטוף וצפני ה׳ יש״יך ואז* ועה״בוכאשי* שמעתי ממ1ר
ארמצצינא שכהקןן־ ניתן צו גם העושר יכל ודפח״ח עציךבעה״ז
י
א׳ תקבל כל הבא
באהבה ואז יהי׳ לךעה״זזעה״ב והשיבו שיתןהש״יכח צי שער עה״בבעבורת ה׳ בעיתא יצא אשכחתיה אמר א י נ #
לקבל הכל גאהגה זהשיב אמת אמית ז ט ׳ והוא מיומז גנבי דנוטצין וצא מחזייין סצ פרנסה דהזא סבר אחר שייאןן
עצמי מעילז מיד יתנו צו עילז ועילג ואז אמי צי מ א ת ד חיי עילז אז,ימות בש״ס לתמיל הלל הרוצה שיחי׳ י״ל
אפשד א י ; ע ה י/
שכוונתן הי׳ צייאשמעה״ז כרי שיה ל ד " .ואין צו עה״ז ועילג י משח״כ הדיצה שימות דהיינו למייאש
,
עצמ׳ מחיי עה״ז אז יחי׳ געה״ז זבעילג והגן ־ וגזה יובן שיוחזר צן סצ פרנסה ועושי בעה״ז כי גלגלא דיקיעא זכ!4
ממנה דאבות כך דרכה שצ תורה ר״צ כי לינה שצ תורה נטר עד צמחי צעה״ב כמשחלצ היזם לעשיתם זצמקר ליבצ
י ב יובן ייח׳ י ע ר י ?י זה
שנדם יכו׳ ומשכחת צה י הוא לייאש עצמו מעה״ז וצקבצ כצ עניני עה״ז שינוא עליו
ש ם והב
י? באהבה ואז גם פת במלח תוכל לאכול ודלה אינך וכמ״ש י״צ שייאש עצמו מעילז יק בעקב צעה״ב צנן יעקב
יי יחי׳ גס ב 1ה ״ ז שנקי ארן מצרים גם שהיי צי ה ל כ J L
ה שאין נו מטה בעללית אפרים על הארץ תישן י״ל גם
הארץ יזנל לישן במרת הסתפקות ומצירים י תשא״כ ויקרבו ימי ישיאל שביקש שררה שיחי׳ וכריםופםתיתרקעל
יותר מהעשירעל מטיח זהב וכסף שאין העושר מניח לי י בעה׳׳ז והרוצה שיחי׳ ימות עד שיןא צבנז ליוסף כי -אלדי
!• תולדת יעקב יוסף מדת שפלות זאז יעקב לא מת וק״ל לישן וגוי יעלש זאז אחי שנתייאש מעה״ז אז אשריך
זעפ״ז נבחר נלסדשבת -כל המענג את השבתניתנין .ל•• בעא״ז וטיב לך לעה״כ זק״ל י עוד י״ל דכתגתי מא שי
נחלה בצי מצרים שנא׳ והאכלתין נחלת יעקב אביך זכל• .־ שמנה ילחמו יכו׳ ״ זה״נאםדיךזהמאושילךבעילזאז
באמת אשריך געילז שתוכל לעשות הכנה לעילב כמ״ש כל המענג את השבת טתנין לז משאלוע לבז זכל וכתבללי•
מזה מ ל א להקשה הגאון הא אין אדם מת וחצי תאיתז ביךןי הרמב׳ ם אם בחקתייחלכז וכו׳ ואז וטוב לן לערלג וק״ל י י
זט׳ י זלל דבארתי יעקב לא מת כי הרוצה שימות יח^׳ יושבים שלוה ובזה יובן מדרש וישב בשעה שהצדיקים
יכו׳ ויעקב שבחי בעקב בעה״ב הנק׳ שבת זייאש עצ»* אס הי׳׳ מייאש עצמו ומבקשים שלוה זט׳ ר״ל בשלמא
שיהי׳לזשלוה בעה״ז ובעילב מעה״ז שפיי אמיו י־עי^לא מת ט הוא חי משא*כ הרו«.י• משלזת עה״זאזאפשר
.ומלש אשריך בעילז וטוב לן לעה״ב משא״כ אם מבקשי? שיחי׳ ימות שאין צו עה׳ץ זעילב וז״ש הרוצה שיחי׳ ב ע -׳ ,נ
נק׳ אדם מת כי כבר הוא מת כאמור " אי? אלס » י
ש ז|
לישב בשלוה בעה״ז בא השטן ומקטרג לא דיין לצדיקים
והצי תאוותו בידו ר״צזאפי׳ הצי תאיתי אי? בימ לא ע 5 שמחזקן לעה״ב יכו׳ יר״ל אחר דאגח עילב א״א שיהי' לו
וצא עילב וק״ל * ובזה יובן כל המענג את השבת ד ? £י עה״ז זכנ״ל וק״ל • ובזה יזגן ביאור ש״ס דחזלין ג׳ מאורות
1
.נחצים והוא ממשלה הלגמ :גלילה שהוא ערלז וממשלת הרוצה שימית שנתייאש.מעה״ז ובוחר צענג שבת שהוא ע י ׳ *
ע ה ״ ז ג ם * מ ש ביום שהוא העילג וגאמת הס כ׳ הפכים ו 3ז.ו ן
ש י ש ל ו מ צ ר י ם ל י נ ח ל ה ב ל י ט ת ט ן א ז
בלי מצי
שליטת זה עילז אי אפשי שישלוט זה שצ עילג וזה שאמיה ומעיק כי המתייאש מעה״ז יש לו עילז ג״כ בלי' »&ץ2
זזש״הוהאכלתיך כחלת יעקב אבין זכי׳ כי יעקב לא • מ ת א״א לג׳ מלכים שישמשז גכתי א׳גזמן א׳ שהם ג׳ הפטם
מטעם זה ג״כ זכלל י• זבזה ייבן כל המענג שבת גותכי! והשיג לה לכי זמיעטי עצמךר״ל כאשי תלכי למעט
לימשאלות לבו כי משחז״צ אין אדם מת זכז׳ היינו ה מ ל ה עצמך מתענזני עילז דהיינו לייאש עצמו מעה״ז אזיהי׳
שיחי׳ זט׳משא״כהייצה שימות יחי׳ בעילז יניהגין א׳ לועילזועה״בויהי׳ ב׳ מאורות גדולים ישמשו בכתר
עוד י״ל ביאור i
? לעילב ג״כ זהבן ״ *זמן א׳ והיא סברה שאמי לה זה דיך עונש ולכך טענה משאלות לבו
מאמרי׳ ש״סכל המענג יכי' בלי מצרים זפלימשאל^ן •וטבשטל שאמרתי' דבי המן אמעט •עצמי אז פירש
לבז יכו׳ ריש להבין למה סימן הגאולהשצ מצרים י ע ר ע ' מה הקל׳ה דבריו הראשונים לכי ומשול ביום ובלילה ר״ל
ת
,שאמרתי לכי ומעטי י״לע״י שילך • -ממדריגחזזימעט הי ׳ פקידה כטלה מלש ואלדס פקיד יפקוד אתכם יכו׳ ״ ׳־ ע ןענו
מ הרב האלשיך פי׳ אגב .סקילת השכינה שהיא מלות ע י *י ילזלייאש מערלז אז ימשזל.ביום זבלילהדהיינו
בעה״ז זבעללב ואמרה שרגא בטיהרא מה מהני דסברה ישראל יפקיד אתכם ג״כ יפי׳ יעי״ש י• וגס יש להבין ק<35
א ר \ אשר אהי׳ בגלית זה ובגלות אחר אמר משהיד׳ ל צ ר ^ בפשוטו ופירש עוד יאמר זיל לקרי צדיקים על שמך שמואל
בשעתה איל יפה אמית בה תאמר •וגוי יהקישי׳־י-מפורס^^ ,הקטןר״לע״י שיקטימ עצמם יהי׳ להם ב׳ עולמות וכוי
וכי ח״ז החכים משה יותר וכו׳ י ומה שתירצו •המפרןןי^ •חזי דלא מיתב׳ דעתא כי באמת הוא אינו כך כי יזב׳העוני
5
למשה צמז הגיד זה זצא שיגיד לישראל זהו י י ד ה מ ע עלי •המיעוט מעבייעל דעתם וידעת קונם אמד הביאו
ולל לאי׳ בפסוק וימת • מלך מצרים .ויאנחי ביי מ - ש״? יוק בפיה שמעטתי את הירח ללא תועלת זהבן • ובזה
יי .העבזלה
זה בן מרתיוסןז״
ה ^ ו ג ל ומשתיהיהרועהוגו׳ זכתבתימזהדישב׳ ועלל ל״א שהיא גלית הגוף זין מפורש כזוהר ויחי דףרמ״ב-
יששכר חמור גרס זכו׳ ויהי למס עובד זיט שכמו׳ כמו ומ11 מיניגלונן א״ גלות החומר־ והגיף אצל האומות ב׳ גלות־
הצור־ה.והגשמהאצלהיצה״ר שהוא המיצר והשונא הגדול אחרי הבצע •לכן ויהי למס עובד וכו׳ יעו״ש * ומשרש
זהולן מה הוא גלית שמית והנשמות ומפרט והולך ראובן׳ ! של האלם שמטריד את ה הדם בעסק הגוף וצרכי עה״ז שלא
כמעון ליי יהודה י«' לשמחתי מ מ י ר י ביאור ד יר\.פנוי לפקח בעסקי נשמתו • זב׳ מיני גלות הנ״ל •
משנה עין רואה ואזן הי נמשך מזה וכאשר קרבה אל נפשי גאלה שהוא גאולת
שומעת כי מצד שהוא• עין ראוי שיסתכל ויראה מסוף הצפש והנשמה מיצה״ר .אז מיד הוא גאולה כללות החזמר
והגיף משיעטדוגלזתהאומות ״ ובזה תבין מ״ש זיקכ מלן העזל׳ ועד סופו וכאשר כתבתי מזה במ׳׳א ב ש ם מורי
ג״כ• .וגם אזן ראוישיהי׳ שומעת ^ ו ז ל ש על מצריםאשר לא ידע את יזסףשהוא היצה״ר שחידש
י גזירותיו אחר שמת בחי׳ יוסף כמו שכתבתיעדות טהוםף הכרוזין של ב-״ד שלמעלה זבת קול היוצא וט׳ זרפח״ח
אפס שעונותינו מבליליןוכז' וע״י גלות הנשמה אצל ר&ה״ר שמו בצאתו על ארץ מצרים זכו' • וה״נ כל זמן שדייו בחיי
מה שהי׳ ראובן אור בן ר״ל שהבן רואה בעין מסוף העולם• יוסף קיים הנקרא רעת לפקח בעסק הנשמה לא שליט
עד סופו ושמעון אזן שומע וליי יתחבר.טית• כמ״ש ובו ?ויזיצילר משא״כ כשמת יוסף אזויקםמלךחדשהיצה״ר
תלבקיהודה שרתיה׳לנגדיתמיד ומזרן החומר עד שאות שמא גלות משמה ומזה נמשך גלית ממש להגוף ג״כ עד
ד׳ תחבר אל שם ירוד׳ שם יהודה וה״ה אינן משא״כ מלות׳ 0״ נ זימת מלך מצרים היצה׳׳ר המיצרהגדזל או מלן של
עה״ו הנקרא מצדם זימת שירד ממדריגתי שנולד משה •צה״ר במרת הגאוה שורש לכל העבירות נתהפך ראובן
הלעת אז הרגישו בזה מר\<שהי׳ נשמתם בגלות חיצה״ר שמתפאר בקצת מרית.טיטת שבו ראו בן שמעון שישמעו
ויאנח! ן.העבודה זו עבירת ה ׳ ויצעקו והטעם שמת מלך שבחו ולוי שנתחבר לאנשי חסד שיודו אותו והיינו ע״י מ
שבירת הבלים שנפלה ממרת תפארת בתוךהקליטח כמו £צרים אז ולא מקודם ט ומשה הי׳ רעה וגו׳ שהוא מדנ׳
פסוק אל יתהלל חכם בחכמתו. ו ע ת שבא לכלל יש־אל אז הרגישו חסרונם ויצעקו וגו * ^ ב י א ר מורי
זכו׳ה״ש ויקםמלן חד ש על ועלתה שועתם ובא גאולה להצורה והחומר והכן • ובזה
הלעת יובן אצדיס פקר ר״ל כאשד יפקוד אלריס הוא גאולת משמה מצרים הוא היצה״ר אשר לא ילע את יוסף בחי׳
הנקרא אצדים שהיאחלק אלזד ממעל כמ״ש קרבה אל נפשי עלות ביהןסףזכנ״ל ויאמר אל עמו הס האיברים הנמשכין
אחרהיצה״רהלה,עם ב״י רב ועצים ממנו ר ״ ל ט ע ם בני גאלה אז יפקוד אתכם ג״כ גאולת הגוף מהאומות וק״ל ״
ישראל אנשי הצורה הם פועלי ן פעולה הנשמה ע״י איברי ובזה יובן אהי' .עמהס בגלית זה של הגוף אשר אהי׳ שהיא
מושן מגלות מפש והנשמה אצל יצה״ר זזה הגיד למשה הגוף לכך הבה נחחכמה לו פןירבה בחזרה ומצזח ונלחםבמ
,
מלחמת יצה״ר ועלה מן הארץ ר״ל שיהי' לז עלי מן לבדו ר״ל מי שהוא בחי׳ הרעת הנקרא משה לו נודע גלות
הנשמה ולא לכלל המוני עם והבן • והנה מבואר זמ״ש׳ ארציות חזמר ז^יביי הגוף לכן וישימו עליז שרי מסים
געקידהכי בתורה ועבודת ה׳ שהיא לבושי הנשמה נקרא להטרידו בטרלת עול.המסים למען ענותו גלות הנשמה•
גסבלוקם וכל הפךשה תבין ממילא עד ויגדל משה בתי׳ לבזשי שכ • ועסק הפרנסה וצרכי הגיף נקרא לבושי חול
ת
,
הדעת וירא בסבלזתם גלות הנשמה וגו עד זימת מלך ו ט ׳ יעו״ י ובזה יובן כל המענג את השבח הוא אשר
ש
קרבהאלנפשי גאנה שיש לו גאול^מן היצה״ר זהמיצר שיוכל מצרים ובאה הישועה ומ״ל וכל הפרשיות יובן בזה זהבן ,י
לפקח בצרכי הנשמה הנק׳ שבת ומענג את השבת מסתמא וזהו שאח״ז אמר ומשה הי׳ רועה את וגו׳ וינהג הצאן אחר
כבי־ נתנו לז נחלה בלי מיצרים שהוא היצה״ר ט לשון היה המדבר ויבא עד הל׳ האלדס וירא הסנה בוער באש והסנה,
ה״ש מתנין לו נחלה בלי איננו אוכל וגו׳ וכל הענין שם • זזש להבין מה עטן מראה k
משמש עבר ועתיד כפי׳ רש״י
זרשי׳ פי״ ט אהי׳ עמך׳ מצריס לשון הזה זהבן • ובזה יובן כלסמעגגשבתטחנין זה לכאן וכתבתי מזר ,במ״א י
לו משאלות לבו ר״ל כשיובל לענג שבת שהיא הנשמה ותצליח בשליחותי תהו .המראה שראית בסנה שעזשה
מסתמא כבר יצא הנשמה והנפש השוכן בלב מגלות יצה״ר שליחותי ואיננו אוכל לךתלךבשליחותי ואינך נתק זכז׳
אז נזחנין לו משאלות לבז משאי׳כ קזרם לזה אין כותבי! ט וי״ל אם הבטיחו שלא יהי׳ ביזה ל״ל המראה כלל וניל דמשה
$ין יידם מת וחצי חאוחובידו ומ״ל משא״כעהה והבן י הי׳ מצטער בצרות ישראל הנמשך מיצה״ר שנק׳ מלך מצרים
,
המיצר לישראל וזש״ה)ירא בסבלזתם וכפי רש״י נתן עיניו העולה מזה מיש .ב׳ מיני גלות א ׳ גלות החומר ב׳ גלות
זז״ש וינהג הצ$ן אמר• הצורה והחומר נקרא בשר אדם והצורה היא שם אדם בכלל ולבו להיות מצר עליההזכז׳ ־
מין אנושי זנערטיח השמית ראובן שמעזן ונמצא הוא המדבר ר״ל מאחר שהנהגק צאןקרשי׳אחר המנהיג והמדבר
הנ:מה כנודע והנה במצה זו שמות יש ב׳ משמעות א׳ זא׳^כ ראוי להעביר Wר מהעולם בי היא הגורס הרעה
שמית ב׳ שמזת כמשח״זל איית שמזת ־אלא שמזת זי״ה זכמעשה דאנשי כנסת הגדולה בש״ם דיומא זה״ה המנהיגים
א י א י ובזה הבין המשך פסוקי פ׳ שמית ואלה שמית רשעים אי רישא דעמאטבזכו׳ א״כהכלתלזי׳ בהם ואלה פכ
בניישראלהנאים מצרימה את יעקב איש יביתו באו והספיק׳ הצאן מה עשו לכך הראא לו הש׳יימראה זה היא חשובת
י ט • ןנ״ל רר״ל ואלה שמוח בני ישראל ר״ל כי סיגייח שאלתי וירא השנה בוער באש הוא היצה״ר הבוער באש וגם.
אל תקרי הזא ב* פיר׳ זה״נ כך מה שנמשך גלות ושמות אל הרשעים רישא דעמא המעיים באש יצי־ם זהס הגורמים.
משמות שהיא שמית בני ישראל אנשי הצורה דייקא הבאים מא 1הסנה איננו אוכצ להעבירם מהעולם והשיבו הש״י,
מצרימה את יעקב שהיא אנשי הח־מר ט זה נמשך מזה כי לפי שהם עושים שליחותי לכן אינכז אוכל כי היצה״ר משל
החימר והצורה ניקיאו איש וביתו לכך כאשר הנשמה בגלית ־ לזונה המובא טוהר זכז׳ וכן הרשעים כד רגיז רעיא על ענא ׳
wר מזה נמשך גלות להגיף גס כן לכךאישזביתז גאו עביד לנגד/סמותא א״כ הם עישיס שליחותו ית׳ ״ ובאמת.
<יימההיאמיצר הגלות ולן מפורש במשנה הפורק ממנו כאשר מתגאים לזמיכחידז עשה זאת ולא בשליחתו ־•ימי־ מ
עזנ הזרה שהיא סבת הגלות של הנשמה אצל היצה״ר שאינז באמת נענש וכאשר,כתבתי נמ׳יא ביאור מררשיאתמזל אמרת..
,
ונינ גם ל י למקח בעסק משמה &ך נותנין עליז עזל מלמת נקם' נקמת המריצים ז ט וכן הרשעים םנחרב מ ט ח
שעשו לג
ל••׳ המלריגוח אין -יעלה מעטמעט משא״כ אמ נ׳ ולפאית•:
שעשז שליחתו ית׳ ע״י נ״ק זאפ״ה נענשו מ ל ש האלשיך יי עזה*זב S ,י1ןג נאלץ מגרים דהיינו אח א׳ גס שירד׳
<&ולי סי׳ ט״ז בפסוק ט ע מ ת ה׳ כל גבה נב -מ \ י לעיב מ״מ י נךלע כלמדדגי׳ נעלית מעי 1מעש מ מ א ״ כ *״ ת
וירדים ימי ישיחצ;מוז דטיטאתב׳שאסירד־ממדריגתג י יעלש זזה שהי׳ המראה בסנה בשפלות דוקא
עוליעדכתבתי ב מ ״ א מ ת ל * 6י מ י ן איך צעצ»ת»^צ שיולע שעושה שציחיתז ית׳אז איננו אוכל משח׳יכ במתגאה רע
צמצדשנאנד לן אבן טוב קר ה ע ץ נ מ צ ז צ ת י ס ו ש ל ח ב נ ו ־ והבן שזהו עונש מלך מצרים הוא היצה״ר שאמר מי ה ׳
א״כ הודה בעצמו שאינו י אתריו והי׳ נזה ג'טעיס ש ' • ונזה י ו ל ד ת י יעקב בארן י אשר אשמעבקינז וגו׳ •
עושה שליחותו ית׳ לכן ראוי לעונש וצזה ויקחו להם י מצרים שמדי אתהכיצזטת קלושים להעלותן ממצולות י מ
הנקרא ארן מצרים ע״י הרעת שנקרא שם אתלה גייי׳׳ ,׳׳ ומלש האצשיך שה גי׳ היצר וכו" איש שה וגו׳ לשיחטו
והיינו כדברינו הנ״ל ובן הוא בזוהר כמו שיהיה לעתיד זז״ש שנע עשרה שנה וזנן ־• ואמנם יש נזה מוסר להמוני ׳
י נעצמות אשלים דף ל ט ןז״ל ה ס ט ת ה מ ט א י ׳ ־ אלך• ביעור היצה״ר מהעולם כך היה ביציאתמנרים רק שזה ל ר כ ם ע
האדם אל התשובה הם ל׳ ראשונה השכ אל ה׳ מ ע צ מ ו ב׳ י היה <*ן>לפי שעה במצרים יצעתי ד יהיה בכללות ה גזלם *
שראה שנאו יסורין ע ל •• ובזה מבזאר קו׳ הרמב״ם מובא מ ל א הלא כתיב י ע״י מוכיחים כת) אנשי נניה ג׳
שבאו עציו מעש ?משלו ר׳לל ד'»;: ועבדום ועט אותם הרי שגד וכו׳ ומ׳יט נענשו יכו׳ י י אחרים ונתיירא וכו׳ ל״
ולפי הלנ א״ש דחם עשו שליחותו וגזירתו בחמת הסנה מדריגות אלו לעבדים שביח; מרבם א' שב וחזר מ ע צ מ י >
וטי וימידם מ ל נצבים א׳ ט תשוב אל ה׳ וגו׳ ב ' ושבת-׳ איננזאזכל משא״כ כשאומר מי ה׳ חשד אשמע בקולו
ער ה' ישמעני נקונן וגו׳ דהיינו קול מ ו ט ח ג ' ו נ ת >*p / כאלו בכת י;ו עשה זאת וכל( שניחזתו ית' <ל״ ראזייסלעונש
י
ול׳כ האלש ן מש״י <ל! המשך פסוקי כצ ״ אצרי ן את נצ האצות האצה עצ אויביך וגר ואתה תשובי זא״ש י
פועל ה׳ למענהו וגפ רשע ליזם רעה תו״גבין ה׳ כל גבה ,ושמעתוגו׳ ר״צ ע״י שרוחהיסורין באיםעצ אחדים־ מכת>
אך תקתן ז לב וכוי והקשה למה ברא מחריבי עוצם עיטוש ונ״ג ואס _ זה שב מלש הכרתי גזים נשמו פנותם אמרתי
מוסל י ד' והי׳ ט יבואו עליך הברכת והקללה והשבות יי עשו שליחותו ית׳ למה נאבדו אח כ ומשני מאחי שגבה
:מ י כ ע י m D
׳מהאל׳ י אצ צבבך וגו׳ ושוב ז ט בכרשיזאת י' לבי שאיני עושה שליחיתז ית׳ .לכך.נענשו וכזי יעלש
) :י ס מ מ צ ו כ ע צ 5ן י ם ז מ כ ש י 1י מ ת י ו ש ז ב ה א
לאיחלה ׳ ' • א״כ זהו ממש שהקשה ממלה הסנה ב ע־ באש ואיננו אוכל .דרכי ה ת
וצא מרגיש וסז אינו מבקש רפואה ולסתור זה אמר דהע״א־ז והשיבי ית׳ שעושה שליחותי והראי׳ כשאמר מי ה׳ אשר
ט פשעי אני אלע סבה ב׳ בהיפך המתייאש מתשובה מממ*׳ אשמע בקצז וגל שהראה כח ידו עשה זאת
שסובר שגדלי עונותיו עד השמים זזה אינו וטי ג' השטופי©׳>׳ ולא בשליחותי ית׳ נענש באמת היצילר וכל הרשעיסזהבן
בחמדח עה ז ומרחיקין זמן תשונה על שימ^א ע ת ככלי ׳ ואגב נבאר מה שכתבתי מ ל א ענין מ״ש מרעיה כי כבד
ולעולם לא יפנה ונוי ר׳ הסוחרים הת גרים עד שימכור* ושמעתי פה אנכי ודרשו בזוהר שהדיבור בגלית וכן׳ 4
םחורחו זכז׳ ונגד סבה א׳ לא צהלאת היא ל״ל שלא תמצאי מן מיהר״ן כשהחכם הרוצה להשמיע תורה ומוסר הוא
התשובה במי שמעשיו נפלאים ממט כלל״ נגד םגהיל״י׳ כין אויציס אשר חכמה ומוסר איילים בזו אז הוא כבד פה
,
מלהשמיע חורה ומושר שאין פיו יזכצ נדבר זצהשמיע .אמר לא בשמים היא ״ נגד סבה ג׳ אמר לא רחוקה היא וגל׳
נגלסבהל׳ אמר לא מ ע ט צים ־זט׳ יעלש י הדי /• *fryft
ד
.יי״ש כבד פה אנכי לכך מי אנכי כי אלך אל פרעה המוני
כתות אגשים ל' םזגיס־הנ״ל * ־ אמנם יש עול סוג ה ׳ גס< עם בחי׳ העיף שאז אני כבד כה יאין תועלת זדפח״ח• .
?ענלז כתבחי האזינו השמים זאלטה לשין עתיר דהל״ל שיאי יטוייץ עליו ממש איני ח*1י בחשיבה ומכ״ש כשרואה•
ימורין על אחי־ים שאינו חוזר שאומר שהיא מקרי צפי שעש׳׳' ׳ ולפי האזינו השמים דברי כמי בסיפא אמרי פי •
א ם ס ח ״ ש ה ר מ ב ו כ ו
שלט ע מ י קרי׳ ״ זכז' ואני חכם יותר ' הנ״ל א״ש כשאני בין חכמים תואר שמים שתואר חנם
לזמר מקרי הוא אף אני אלך עמכם בחמת קרי זכז׳ יעזי׳ש׳ הלומד מכל ארס ולש האזינו השמיס אז איני כבד פה רק
וזהו כוונת הסליחות לעשר' בטכת אביתי כי בטחו זכיוהלט׳
{
ואדברה שפי יפתח בחכמה להשמיע אחר שיש התעוררת
עמו קרי זכז׳ • וזה שאמר על מת תזני עיד תוסיפו סרה"
מהם שרוצץ לשמוע משפיעין לי שאוכל להשפיע תור ה
שמתייראין לעשית מצות שלא יעבור עליכם כמי על קלוט'•
ו#ו&ר ללבד דברים חדשים משא״כ כשאני בין אנשי הארץ
וכו" והיא הסלון האמנה שהכל ע״פ השגחתו ית' שאין אדם׳
ששימעיןצגרחוק אז איני כבד פה ט איני מחד׳ לבר רק מה
נוקף אצבעי מלמטה אא״כ מכלילן מלמעלה והוא מ ח מ ת ׳
שכבר אמרתי ולש והשמע האדן אמיי פי לשון עבר י
רוםלבבכמ״ש ורם לבבך ושנתתאתה׳אלדיךוגייכי הואי
ד ע״פי ס ו ד ויחי יעקב בארץ מצרים וגזי פן
ונזה יולן דחי יעקב בארץ מצרים רצה המשגיח באמת •
ממור* ־ ׳טשמעהי
לומר כי המוני עם הנקרא יעקב חזרו בתשובה וח<ו ע״•4
בצר הרחבת לי כיצדקיא אינו}
שהיו בארן מצרים וראו מכות הארז שהיו מצירים להלן•
שליחי דמטרזניתא להתפלל על החסרון של השטנה זזה
משא״ < ע י בכמה 5י ועל ילי זה ןיחי יעקכ
ן ג ן מ ר ו ת
נילע מחסרונך וכר * ובזה יובן ייחי יעקב בארן מצרים
ורא שי העם על ידי לוס לבבם צא השגילןן. נשיאי האל־ f
ל״ל ע״י הצריח זהמצירים שהיה ליעקב ידע להתפלל מזה
גם בזה וזה •שאמ ר ויקרבו ימי ישראל אנשי השייה לעוית•
ש ש מ ע ת י זה על חסרי! השכינה שנקרא יעקב כמו
כמו בלן#ל • -ב ה ז wכ ר ל t ^ f ^ T n ה ה ה מ נ ו 0
ושטר מיפרש מטור• זיבוארבמ״א
>מ
ויחי יעקב שחיבר השכינה אל חי ין* י
* £ כ
y 11 ר רא
*' הרחבת
וכשראה שאי( לו רפואה נתחיל ובצר שהסהצרזתזהמציריס מאקמצרים החיים
ש ד ^ י
ה ף ם י י ז ש ע ל י ת ם א
?התולדתיעקנ לי והבן• עוד י״ :דשמעתי מהרב המגיד מוהר״ס הלזכך
0h? 5 V ;«3Sכ ונתרעאעולמיתוידצ מהא בנחת משל לשני אחייעשירי׳שיידו מנכסיהם א׳ עלה
ז זזגם
נוחה הימנו ע״כרוח המקום נוחה הימנו ג״כ זזש״ה זאת, דהלוךזגז׳קלייק י והתום'כתב בד״הואויין הללו שהשרה
רוחי אתן בקרבכם שמאחדות א׳ הס זהבן י י .עזדי׳׳ל. עליהנ* שכינה זלל מסיפא דקרא רטש דלתיב ותהי עלץ
דכתבתי במ״א מ״ש בספרי פ׳ ויקרא מאהל מועד לאמר צא, דית אלדים ע״כ י ויש לתמוה להתל הא משמעית הפסוק
ואזמר דברי כבושין בשבילכם הוא נדבר עמי .זכו׳ הרי שראשי ותהי עליו רוח אלרים קאי על בלעם ולא על ישראל וכן
הדור יתלה הטובה בהם והס .יתלו בז כמ״שמזה .והחסרון
t
הקשו המפרשים י הגם לפי׳ הזוהר לפירש לקאי על ישר>ו.
ונודע מ״ש התרגום בפ׳ מקן בפסוק הנמצא מת ,איגןאשר: א״ש יעז״ש • ולרש״י •קי איך מוכח .מפסוק מה טובו אהליך
רוח אלריסבו ות״א הנשכח גבר די רוח נבואה מ ן .קדם ה ; דקאי על השראת שכינה בישראל י ועגל להבין גמה פליט
כי׳ וכו׳ הרי רוח אלדים הוא רוח נבואה וכן רוח המקום רש״י והוספת דמר לא פירש כמר ילל לאיתא במשגה פ״ג
ובזה יובן כל שרוח הבריות נזחל; רומז על רוח נבואה • דאבות הוא הי׳ אזמר נ ר״ח בן דיסא ה ל ל ( כל שרות
בעצמן הימני רוח המקום נוחה הימנו ר״ל כשנוחה זנשפע הבריות ניחר\הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רות
רוח המקום שהוא רוח בבואה הימנו לבני לזרו' נ ובסגנון, הבריית מחה הימני אין ריח המקום נוחה הימני וכר • •
מזרי זלילה ה ל ל [ אז רוח הבריות .שהיא רוח י המקום ־ ויש להבין א׳ ל״ל כפל ב׳ הא אמרי בש״ס האי צירכא מרבנן
ששורה בהם מלש את רוחי אתן בקרבכם ילעז שזה ק ח ה דמרחמ; לי׳ בני מתא לאמשוםרמעליטפי אלא משוס
הימנו • וכן ראש הדור יתלה הטובה בהם זהחשרון בעצמן ללא מולח להז בתילי דשמיא -יכל י והוא היפך הלל יכן
זז״ש כשאין רוח הבריות שהלא רוח המקום התסרון בעצמן
מפורש מלש מ ל ק פ״ג יעלת ג׳ לשון נוחה הימנו צריך
שאין רוח המקום נוחה הימנו מאינו כדאי שיהי׳ נוחה הימנו
הבנתובשם מ ו ם י זלה״ה .שמעתי כי המקים משרה רוחו
וכיוצא בזה כתבתי .מ ל א הגד לעמי פשעם 'גרמה לדורו
על הדור בשבילו שהוא מרכבה לקדושה עליונה וממנו נמשך
ולבית יעקב תאמר חטאתם גרמה וכל א׳ יתקן חסריונזיואז
רוח המקום לבני דורו.שנוחה ושירה עליו ח״ש רוח המקום
העולה מזה ש5צ כל א׳ על מקומו יבוא בשלוס והבן *
:
נוחה הימנו ורפח״ח • והחסיר מוהר״י יעב fביאר משנה.
א׳ יחז ק חבירו ־גדול מ מ ט ולכך הס יאמרו מה שרוח המקום
זו יעו״ש ד' מה זה הוכחה שיהי! רוח המקום נוחה הימנו
נזתה עציהם הואשמנו והיא יאמר״ שאין י רוח י המקום
לפי שי וח הבריית נוחה הימני הלא החיש מכחיש זה כי
ובזה יובן ש״ס הימנו רק מהם יבזה יובן הבפצ וכבן ״.
מבואר בש״ם דםוטה פרק ז׳ ד׳ כתות שאינו ריאה פני
דביב ה ל ל ראה שאין פתחי אהליהפ מכוונין וטי כדיי שלא
שכינה ורוח הבריות כוחה הימנו ו ה פ כ ת חנפים כת
יראה א׳ בפתח חדרו ריל שלא רצה כ ל א ׳ לראות מתלז
שקרים וכת לצים וכת מספרים לשון הרע ונו׳ * וכמפורש
חבירו דהיינו לחקור את מהותו ועניני חבירו באיזה מדריגה
בסוף סוטה משחרב נ מ ל ק זכו׳ י חכמת סופרים תסרח
הוא עומד כי כצ א׳ סי׳ מקטין א״ע נגד חבירז.וירע >.שחי
ויראי חטא ימאסו והאמת נעדרת וגברו בעלי זרוע ובעלי
"\
t אפשר לחקור המדריגה שלמעלה ממנו וכמו
לשין זכר זהימב״ס כתב שנאמר ומצא חן ושכל ^ ב '
מ מ ו ר י '.זלילה פי׳ חלל בפסוק השמעתי בעיני אללים ואדם ואומר יחסר ה׳ מעולם ועד עולם על
הנמצא כזה איש וגזי ידירו שכל מי שמשךיעליו חו.ט של חסד נלע שהוא ירא
ות״א הנשכח כרין אם נלך ונבקשנוממצא כמוהו אין עזן שמיס וכו׳ וזהו סוהר ש״ס צלל דיראי חטא ימאסו כי אם
וחכם כמוך וגו׳ כי לחקור מי נבזןזחכםצריךשיהי׳ זה לומרדכלזההי׳כשבהמ״קקיים משא״כ כשחרב בהמ״ק
מחר חכם ונבון שיחקור אותו וזה לא נמצא ׳יותר נבון וחכם ן:.וי זזה אינו כי סורר המשנה והש״ס הי׳ אחר חורבן
V
מיוסף שיחקור אותו לכן אין.נבון יחכם זכו׳ זדפח״ח י ״
׳ < ק ואיך אמיו גל שרוח,הבריית נוחה הימנו וכר • 3ימ
וה״נכךוזהזמדויגה להשראת שכינה כמשהרביגו .שהיי
הגם לפי מ״ש בתי״טבשם מדרש ולא קתני שרוח כל הבריות
מקטין עצמו וידע שאין השראת השכיגהעליו-מצל מעלת
גיחה הימנו דלא חיישינן למעזטא כדאשכחן כמרדכי שנאמ׳
עצמו רק מצל מעלת זולתי שהם ישראל וזהו שאמר גשבילכ׳
ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו זכי׳ יעלש י אם כן אם
נחיחד הדיבור עמי וכנ״ל וכמש״האשטן אתלכא וזהו
ט ח ס א לרוב העולם גס שאינו נוח לבכי עירו דמוכח להז
שאמר .אחר שהשיג מדריגתן.שאין פחחי אהליהם
במילי דשמיא נחשבו למיעטי ולפעמים גסבבניהעירז
מכמנין מטעם ה ל ל ,ראזיין הללו שתשרה עליהן
יסמזעטא ובזה מבואר קושי ד׳ וקושי ב׳ הלל י עוד
שכינה מלד מעלתן הנ״צ וכאשר השיג בלעם אז
'״ל ויבואר קז׳ א׳ ג״כ וגס שארהםפיקוח יהזאדכהב
מדריגת ישראל נתדבק שם כמו מוהרי׳י יעב ׳ן במשנה זו דמצינו יצחק אבינו שנאו אותו
זלהיה במקום.שמחשבתו ממורי 1
ששמעתי אנשיפלישחיה ז5מיז לילך מעמנו ט עצמה מאוד והי׳
של אדם שם נתרבק'.שס yרציןהשיי כדי שיתרחק מהס נמו שנאמר ובמושב לצים
כולי ולפח״חזכ״כ הר״ןיפי/ילפךותהי עליזמח אלדים נא ישב זז״ש שאין רוח המקום נוחה הימני שישב עמהס
ג״כ שזכה למדריגת ישראל כנ״ל גם כדי.שיקבלו,ישראל
v מ ו ח ק מ ת הבריוח נזחההיממ שם שיתרחק מהם ו ט ׳
פליגי ובזה;\ןכן*דלא הברכות על ידו והפן ״ \ ' * כ י ל ד ל כ ך כ פ ל ל ת ר ז ק ז ׳ הלל ״ ולי נראה
י
משצ זלילה משום מדריגה זו היה השראת שכינהיע׳ל ישראל זהבן• .״
למלך שהיי לו pורצה ללמדו כמה מיני חכמיתשצריטן ל ד והנה יוסף היה בז מרה הצ׳ל שנאמר בלעדי אצדיס
ושכר לו כמה חכמים שילמלו עמו והוא לא ינצח שיקבל יענה את שלום פ י ע ה וללא לא מן חכמתי אלא מן קדס
,
#*,זש מכמה על שנתייאשו מצלמ־לו ונשאל־ חכם א׳ ע ע ן שהיה מקטין עצמזי: ח' יתתבית •שצמא דפרעמ וכר׳ *
ופעם א׳ ראה בן המצןאי/ה בתולה וחמל יפי׳׳ והי׳ החכם׳ שטדיעזהש״י מה שהוא ע־זשה הראה לפרעה לא מצד
קולל למצך על בנו ממין .זה זהנובויז״כ מאשר שיש לו ןנמדע״ה מעלת יז&ף רק מצד מעלת פרעה ־
חמלהיאפ״ה גם בנשמי מזהייבאצכצ החכתית וצרה צהיככיכך שאמר בשבילכם נדבר עמי זכז׳ יזש״ה ויקח משה את
הבקוצה לחצר המלך זצזה עצי׳ המלןי שאסייחכעינה ל א עצמותו ומהותו של יוכף עמובבחי׳ שפלות הלל
השמע אצמ על שיקבל חכמה א* ולן עשתה ואח״ז אמיתי ובזה* יובן פסוק בפישה׳ מ ק ן זיאמר פיעה אל עבדיו
שילמזל עול מכמה על שעי״ז קבל כל החכמות ינשנעש :׳ הנמצא' כזה־ איש אשר רמדאלדים בז זת״א די מ ת נבואה
חכם אז מאש בבתולה הילל כי ישא בת מלך המית! והנמשל בי׳ ליל ש זה מרריגה היא להשראת שכינה עליו וכמי
מובן זרפח״ח • הרי־ע״י עין רעה שהי׳ לגן מלך לראזק• &צאמר זאהי עליולוחיאצלים וכנ״יצ וילנ ילע #ה רוח'
ביופי הבתולות בא לכל חנמית ומרית טובית ולשבר ה ט ב ע ובזה יובן ויחי יעקב בארץ מצרים אלריס בז זהבן ־
ואז נעשה עין רעה שמצד יצר הרע כסא לקדושה מעשה־ י״ל ע״ר ותחי רוגז יעקב אביהם שהיא השראת שכינה
אמנם כל זה היי ע״י החכס• • נלצה״ר ייצה״ט יוה׳?; מצד מדריגת יעקב .שהיה מקטין עצמז מה שהיה
שהוא המלך שהלן אחרית דבר מראשיתו שהוא תואר־ חכ<* #רוח נבואה שצקראחיאמר זה היה מצד פרעה זמצריס
הרואה את הנולד ויובל לשבר הטבע ולהפכו מרעה לטובל• 'ולא מצד עצמז אבל דקרבז ימי ישראל למית ר״צ כשבא
ץ
היי נשאר בטבעי ע ן רעה ככל וצנ״יל משאיל בלא חכם למדריגת ישראל ושררה לזמר שהוא מצד עצמו אזוידד
מיני חזעלח רעיית ועבירות' כי עין רעה ריאה וצב רע ממדריגה הלל ואז נקרא מיתה והורגש בזה ויקרא לבנו
חימר יכלי מעשי גומרים יכמו שכחב בטאיח סי׳ א׳ יעו״״ן ליייחף ר״ל לממייגה של יוסף הלל שיחזור למדריגת חי
r.«6 א״יככשהי'גלדה עין רעה בתלמידי אנרהםיאבינו ח ה ז ^ ׳ ס י ע ק נ ל א מ ת ו ה כ ן וזה 1ג״כ כוונת הפסיק
בפרשה וישב אצה תולדות יעקב יוסף שהיה בחיי׳ יעקב
עיר י״ל ויחי יעקב בארץ ויזסף שזין כלל והבן •
צזצרים שבע עשיה שנא למהמםפראדוזקא ושאר
'ספיקות הלצ ונבאר שיים דנדריס פרק ד׳ א״ריוחצן
א״ר יונתן אי ן הקב׳יה משרה:וכיכתו אצא עצ חכם גבור
והקשה ה א ועשיר זעניו וכולם ממשה וצל •י
» fm־מזרי ־ ו ל ח י ה ־ ־ S ^ f S מרשיתיולטש חמישי בשצמא חכסועניושהםכוצצת
י ! י עין ר ע ה ר ת ' א נ מעליתהשכליית ללש אבצ גמר ועשיל צריך טעם מה זה
עין טיצה ואם היא עין י ע ה ממש למה לקרא מ ה תלמידי שייך למעלית הנבואה וקצת פירשו גביר שמגליר שכלו
א״א ולא תלמידי בלעם וזהי שהקשה ומה בין תלמידי ת״א מל תאוותיו ועשיר שיש לו מרית היסהפלןזת יכדברי לן זומא
זכו׳ על כוונה זיו ממש • ומשצי לעולם עין רעה מ מ ש באבות והקשה דאחי• שהזכיר עלז ל״ל להזכיר'גבור י
רק תלמידי א״א עי״ז איכ ין בפילז זכנ״ל משא״נ תלמידי 1
ועוד בש״ס יליף ו&שיר לענוה גלולה מכוצם וכי' ־
ללעם וכלל והבן זה יבזה ]לבאר מש־ה פרק י ׳ יאלית א-זה׳ ממשה יכו׳ מש׳מע עשיר וגביר כפשיוטז וצרייך טעם
דשמעתימשידיי מ י ס ואיזה גכור וכוי זנ״ל ומפרש שמעלת האלו ל ,־ן•
מ
#צ וסבלן י והתיכו •bbררך שלשה־ כתרים זכז המ ב' • מ ט ם אס :הזא זכאי ראוי ש>הי־ ע מ ולא עוש$
וכתרשם־טזב .על גביהן שכתבתי אח״זזר״צ במעלת חכם. כי בעל חשה זונה על ככר לחם והוא בקארי• ןהזאבבזציני
וכי' יליל 3ל'ק שאם היי ישבעו להיומ זנאי־ ושיבר שילמד׳ לכל ארם יש לחיש לגסות רוח משא״כ כשישנה הטבע
ויעשה היהיפך שילמד מכל אדם משכילי עצמל ויהי׳ ענוה טבעי ונעשה זנאי ..דהיינו למכור מיני מזון וכפי׳ רש״י
רחב אשה זונה מוכרת מיני מזון וכוי ׳ וצנן שטר הזי ,עם.מעלת החכם וכ( גבוי הוא שיתגבר על כל ארס יש בז
גסות רוח משא״כ בשינוי טבעו שיכבוש יצרו ויהי׳סבלן אחר עתיר וזנאי וכר זרפח״ח ״ ז<לצ דזהו פי׳ הפסוק אצ•
היכולות אז יהי׳ ענוה עם מעלת הגבורה וכן עשיר עלול יתהלל חכם בחכמתו זגמר ננבזרתז זכו' שאס הי׳ חכם
מובע ונשאר בתכמתו הטבעי וגבזר בגבורתו הטבעי אל לגסות רות כמ״ש נתגאה בעשרו ועשיר יענה עזות ובשינוי
יתהלל בזה יכו׳ כי איזה גבולי הכובש יצרו היפו טבעו טבע יעשה ההיפך השמח בחלקו ר״ל שיודע העושר שבידו
היא כקרון של חלק עניים הרבה וכמ״שבש״ם הכותב כל ואיזה הכם הלומד מכל אדם שהוא היפו הטבע שראוי
נכסיו לבנו #בין הבנים לא עשאו אלא' אפטרופס וכ׳ מ ל א שיטי תוארי חכם הלומד לכל אדם והוא עושה ההיפךהצומל•
מכל אדם • ובזה יובן משנה הנ״ל איזה חכם המשבר טבעו בזת בפ׳ ראה יעז״ש ואני כתבתי מזה ב ״א • . .ואחר
מ
שנשאר לו רק חלקו אז הוא כאחר מהעניים והוא שפל ולומר מכל אדם וגבור הכובש יצרו ואינו מתגבר על שוס
וסבלן באמת שאץ לו כמה להתגאות אךדכלזה כשהוא אדם רק נכנע לכל אלם ועשיר שבטבעו לחשוק עוד עושר
חכם:באמת ועשיר באמת הפשיטו וגבזר באמת :.כפשוטו והוא שמח בחלקו וכן מכובד שיעשה ההיפן ויכבד לכלאדם
זהבן ״ ונלמד זה מעין רעה של תלמידי אבי־הם אבינו .ויש מקים להתגאות במעלות האלו ואפייה ישנה טבעו
הנ״צ• והבן • אחר כותבי זאת מצאתי במקראות גדולותנ /לעשית חהיפן אז נק׳ ענוה שפל וסבלן משא״כ כשאינו חכם
באמת ומתנהג במרת המכםללמור מכל אדם אין זה עניו פירושים בפסוק אל יחהלל חכם • בחכמתו וגומר • .ופי׳
ב׳^.על דרך ליאור ש׳ים לנדרים ענוה עס כל א׳ זכו׳ • וכן כשאינו גבו ר והוא נכנע לכל אדם אין זה ענוה וכן
זלל'נראה אל יתהלל חכם בחכמתו דאם יתפאר ויתהלל :עשיר ששמח בחלקו זאינז עשיר באמת אין •יזה ענוה ולש
בחכמה אין זה מעלה מ י ל וכן גבוי ועשיר וה״נ פי׳ השכל( בש״םזכזלןיציףממשה שהי׳ חכם באמתוגבלר נאמת
כדכתיב ויפריש האהל ופן עשיר באמת ואפייה הי׳ עניו שפל וידצ אותי עם כלאי יעויש והנאני כי אס בזאת וגז׳ • ר״ל
שימע׳ וישפיל עצמו שהיא ענוה ע ם כל א׳אז יחשב למעלה .וסבלןזהונק׳ ענוה באמת משא׳יכ בל״ה כק׳ ענוה פסולה
והנן :ובזה נבוא לביאור ש׳ים הליל דכתב בס׳ תורת חייס> שהיא עצם הגאיה משח״כ כשישלו כל המעלית הלל ומשנה
..ולל-ראהשאין פתח^אהציהם מכווני! זה לזה שלא׳יתן ,טבעו לעשות ההיפך אז הקב׳יה משרהשטנתו עליו ומלמד
לחטלץ עין רעה לכך בלעם יישא עיניו להכניס בהם עין־ משיח הנ״ל שאין פתחי אהליהס מכוונין אז ראוייז שתשרה
רעהכפי׳ רש״י וטון שראהאוחןנזהרין מ ע ן ר ע ה ש ל #שבינה ו מוכח מבלעם שהיי רע עין ישינהשבעואז וחהי
היו פתחיהן וכוי חזר בו והיינו ד׳יא מה טובו:אהליך׳ עליו רוח אלדים ובזהכחבתי אס אני כאן הכל כאן עניה
יעקב נקט טו?ה היפך הרעה שאלו היי מכמניך פתחי׳ והבן יבזה תבין מנין סירב השליחיח שסירבמרע״ה כי אחר
אי:ליהם הי׳ עין רעה באהליהם מש״אכ עתה מה טיבו׳ שנא׳ לז בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האללים
על הה -הזה שיקבלו האורה על ידו ולא רצה שילמור הוא אהליןעכ״ל ולדברינו הנ״ל הכוונה על ששינו הטבע להפך
זבזהמבןקר :.מעין הרעה לעין ה^ובה •והאדם נקרא אהל שנאמר אהל :לבלאדסיקשיהי׳ לומד מכל אדם והבן י
.שכן באדם ויש לו ז פתחים שהסיז׳ שערים הנזכר בספר׳ הר״ן הלל שהיי מרע״ה כבד פת וכבד לשון וכוי ועודדבש״ס
*צירה .ב׳ עינים וב׳ אזנים ובי נקבי חוטם והפה וכוי לסוטה אמרו הגער ביכה קולו כנער א״ל ר״נ עשיתו בעל
יעז״ש • זכ״כ בזוהר פרשת בא ,דפתח הגוף נקרא מום וכו׳ ולמין לא תמהו דמבואר'בפסוק שהיי כבד פה 1
וליל דקר חרא יבואר באידך דכי חכמי קתח האהל זכו׳ יעו״ש ׳ י ובזה יובן ראה שאין פתחי׳ וט׳־יעלש •
אהליהם מכוונין שיהי׳ פתחי הגיף מכוולן לעמוד בטבעו הפילוםפיידמרע׳׳ה נולד בטבעו בכל מדות רעות רק ששינה
במדריגה א' רק כל א׳ נשתנה טבעו להפך ־עין רעה׳ הטבע וכזי .ונודע ט שורש כל המדיח הרעות היא לב רע
לעי^ טובה .וכלל • א׳ ראויין שתשרה עליהן׳שכינר^ע״י כמפורש במשנה דאמת א׳להסצאו וראו זנו׳ ר״א א׳לב דע א*
מעלה זז וכאשר נבאר ש״ס הליל אין הקביה משרה• להסרוא׳ אני דברי ר״א שבכלל דבריו דבריכםזכויזהלשוןהוא
שכינתו אלא זכו/זהו שפירש מ ל י מה טובו אהליך יעקב קולניםהלב ונמשךכבד פה וכבד לשוןמכבדות הלב שהוא מצל
ליינןא דלל אהליךיער} ממש שהאדסנקרא אהל זאיןפתחיהם רוע הלב כמ״ש בפרעה ויכבד את לגו וגו׳ ואחר ששינה•
טבעו שנעשה מכל מלות רעוח מדות טובות וראי שנשתנה מכווניןצלל י •זכ״ת מ ל ל דזהו מדריגה לשתשרהעליהן
ג״כ מלב רע ונעשה טוב לב והיי ראוי שיוסר ג״כ י החסרון שטנה לכך כתב התוספת שנאמר ותהי עליו רוח אלדים
רצה לזמר בלעם הי׳ לז בטבע עין רעה זלכך זישא מ ר פ ת וכבר לשון כי הלשון הוא קולמם הלב זזת
שםירבמשה בשליחות לומר שאילו כראי להשראת שכינה בלעם את עיניו להמים בהם •עין -רעה ואחר כך
* ששיבר הטבע. .שלא להכניס• בהם• עין :רעה כפירשי כי כבל פה וכבד .לשון אנכי זע״כ עדיין לאייוכל *לשנות
טבעו מרעה לטובה Mנשתנה הלב רע ללב טוב יוסר ' •:יש״י ׳ מיל ותהי עליז רוח אלדים א״כ ש״מ• •שגם
הלשון קולמם הלב" שהיא י **"אל •זכו להשראת שכינה עבור זה זהבן י ובזה יובן • ג״כ אסדון
והשיבו'הקב״ה עי שם "פה לארס יכנ״ל • ש(׳ס,לנדרים .׳אין הקב״ה משרה שכינתו אלא על
ו׳אס׳יכול־ הלא אנכי ל נ ו ה
תכם וגב)ך.ועשיר ועניו« רצון לומר שיהי׳מדת ע ' או מי ישים אלם וגז׳
מחדש׳'- •.מכיש בייאה בהי לאדם i א' מהמעות הלל י לפירש:רש״י בפרשת׳ לשום
ז
׳שיזכל־ '• < י לד מאוכ .פ1רש .vVpo ^'?!•;:־^איש•$שה
׳1
כ ן &ורת •יוסף
אירוסין זזהשאמד ליי,יזי 5מתנותבתורתכסףקדושיןי שיוכל לתקן החסרון שכבר נברא וע״כ היה בכוונה שלא י
קשה הא נתמהיא כסף קדושין אינה מקודשת ומשכי ב א ל - יתוקן חסרון הלשון ללמד שהיה חסרון בלבג״כ^שהיהלב
ר׳׳ל כארס חשוב מקירשת בההיה הנאה שקיבל ממנה• רע ושינה הטבע וזהו עיקר תכלית האדם ומליש
בארוכה וגס ע״ר קשע.״ ״א ב ע מ ז ה ז כ ת 3ת י להשראת שכינה ונלמד זה ממשה ויש לפרש שזהו כזונת
ועל פי זה נבאר מדרש פ׳ ןארא וידבר אצדים אל משהי הש״ס אין משרה שכינה אלא על חכם גמר וענוה ע ם
ויאמר אציו אני ה׳ וארא וגר זש״ה שמעה עמי ואדברה- כל א׳ לשכות הטבע וכולן נלמד ממשה זכו׳ והבן
ישראל ואטילה בן אלדים אלדיך אנכי גם שנתתי! אלדיס• והר״ן תירץ בשגנזן זה ג״כ והיינו לשיטתו יעלש
לפרעה מ״מאצהין אנכי וגו׳ צק־ נאנד וידבר א ל משה ובזה נבאר ולדברינו מבואר כל ספיקות הלל זא״ש ־
וגז׳ זש״ה העושק יהולל חכם ויאבד לב מתנה כשהחכם; י. פסוק תהלים סימן ס״מ עלית למרום שבית שבי לקחת
מתעסק בעסקין מערבבין אותו מן החכמה ויאבד לב מ ת ל ׳ י מתנות באדם ואף סוררים לשכון יה׳ אלדים וגז׳
ואפי׳ משה לפי שאמר למה הרעת לעס* מן התורה יכל לזכרתי כי מרע״ה מצר טבעו היה עלול להרע רק ששינה
הזה וגל לבאר זה ״ל ל א ק י הי״ן הלל שהיי מ ר ע ״ ה
ר כ נ הטבע לעשות ההיפוך והייני חכם הלומד לכל אדם
כבד פה זכר זלל דכתבתי לעיל בשם מיה״״ן כי חםרזן כ ב ד עשה עיי ענוה ההיפך וכן גביר ועשיר באופן שהיה
פה אינו מצד עצמו רק מצד זולתי שהוא בחי׳ פרעה העורף • עניה ע ם כל א׳ מן המעלית אז נחשבו למעלית משא״כ
הפונים עורף ולא פנים וממאנים צשמיע חכמה זמזםד אז י בל״ה ומלש רמיא בביאור משנה ג׳ כתריס הם וכתר
הוא כבד פה יכו׳ יעלש ־ יבזה תבין מ״ש בזזהי ה ל י ס ר • שם טוב עונה על גביהן כי מעלת ש״ט עם כל א ' מן
בגלות והבן ־ ובזה יובן פסיק שמעי עמי זאדברה שהחכם׳ ג׳ הלל אז נחשב לכתר משא״כ בל״ה יעלש וה״נ כך
לעל מוסר אומר להמוני ע ם שמעה עמי אז זאדברה שאוכלי וזה ענוה נמשך לו מתואי־ אדם כמ״ש בש״ס דםוטה
לדבר שלא אהי׳כבד-פה ושוב הזהירה התורה ל ח כ ם ׳ פרק קמא א״ר יוחנן אדם אפר דם מי־ה ופי׳ ה ל י שנק׳
המשמיע מוסר שהוא י תואר ישראל שלא־להי שמו אדם ע׳יש וכו׳ לכך לא יתגאה וכו׳
זלל שזי :פירש הפסוק והאיש משה עניו מאד מכל האדם
אשר עצ פני האדמה ור״ל והאיש משה ר׳׳יל גם שהיה
תואר איש על שם חשיבות שבו שהיה חכם זגבזר יעשיר
בך גס שנתתי! אלרים לפרעה להוכיח ב מ ו ס ר ״ ל ^ ׳ ד ^ י י יכל מ״מ היה עניו מאוד וזה נמשך לו מכל ארס ר״ל
אנכי להכצל עלמי ב מ י י ז ^ עם שנק׳ פרעה מ״מ אציין מחואר ארס שהוא על פני האדמה זאיךיחג^הזכנ״ל
ובה יוכן עלית למרום ר״ל שנתעלה ברום ןק׳׳ל י
המעלות חכם וגביר ועטר וכו׳ אבצ לא היה המעלות
...זה בפסור׳ שולטין בו כי היה עושת ההיפך וזה שבית שבי כי החכמה
,
עצמו וידבר אצדים אל משה ר״ל שנהן למשה כחי זי לדבר היה מטבעה להתפשט בעולם ללמד ולהראות חכמתו
לכל והיא עשה ההיפך שלמד מכל אדם וכן גבזר ועשיר
א״כ היה המעלזח בשביה אצלז זז״ש לקחת מתנות בארם
שלקח מעלות הלל באופן שנקרא המעצזח הלל מתנות
טובות כשהיא באדם לשון שפלות וענוה הנמשך מתואר
אדם ע״ש אדם אפר דכ מרה כי ענוה עם כל א״
מהמעלות הלל נקרא מתנזת משא״כ בלא עניה אץ
המעלית הלל נקרא מתנית רק עונש עושר שמור
לבעליו לרעתו וכן באינך כשמתגאה יותר ע״י
המעלזח הלל עם חכמתו ועשרו וגבורתו נטרר בזה
דכחבחי במ׳יה מ״ש בעקיד י ביתור מדרש עשיתי משפ£ 1בבא עי״ז וכמ״ש היעבץ זכחבתי מזי :במ״א ולכך
וצדק כל תציחני לעשקי משל לסוחר שנאו עליו ל י ^ י ס זכה ששרה עליו שכינתו ית׳ לא בשביל דורו שהרי גם
והי׳ מזלזל בסחורתי לזמר על אבנים טיטת שהוא זלוכיגן: כשהיו סוררים שסרו ממנו ית׳ ע״י עטיה העגל מ״מ
זכו׳ אבל דהע״ה לא רצה לזלזל בסחורחו שנאי הנחמדים לא מש מתוך אהל משה שכינתו ית' זע״כ מחמת ששינה
מזהב זמכזדג לכך הוצרך להתפלל שינצל מהללוטיס שנאמר טבע המרות זכה לזה ושפיר דרש בש״ם הלל אין הקב״ה
עשיתי משפט וצדק בל תניחניילעשקי וכו׳ י •ויש להבין אלא על חכם וגביר וכלל וכולן ממשה משר
ש ט ; ת ו ה
מ״ט לא עשה דוד המלך עליו השלום כסוחר הנ״ל ע ל ובזה תבין מ״ש בשים דשבת פרק ט ׳ לקחת ־ מן ״
שהוצרך להתפלל שינצל מהלםטים ולא עשה כלל f f a מתנות באדם בשכר שקראוך ארם שחרפו אותו בתואר
ס ונראה לי דכחכתי במ״א רשמעתי פי׳ ג לתפלה ״ אדם לשין שפלות עי״ז לקח מחנית זכל ולפי רג״ל
אזיל מחריש חכם יחשב כי ר״מ נכנם לבית הזונה וכי5צ מבואר והבן *
אמנם אין זה כי אש לבני ע ל י ׳ ׳ מהגזירה וכל ״ ,ע״פי מ״ש״ ילישצפרש נלפ פ ש ט הגס
שיכנס לסכנה זז שהוא בחי׳ זכאה :מאן דעייל ונפיק ת
,
ג ספיקז בטא״ה-שייף ,־ -
ז
;
לאתבחינז בזה אבהן קדמאי כמן שכתב בז1הר זיצא ע ל ה ר מ ל ס שהקשה הב״י ונשאר ב ל ע ־ ואני כתבתי.
יעלשי וגס כלב שהכניס עצמו בזה הוצלו להשתטח ביאורו במ״איי ׳ והעולה otfiנתנה היא כםןיקדזשין וקבול'
עלקברי• אמת שימס ללי*ול וציפוק-כמי שכתבתימזה. הוא באד& חשוב מקזדשתיבה^יא הנאה ש קיבל ממנה זכר
במ״א ןה״נע״י קבלת התורה נתקדשו ישראל להקנ״ה בתואר
ילק* פותה בן
,
3מדנר.בת<ב מאל את ראש פ י ישראל זגז ״ לשס * ל מ ט א ו ר .פסוק אשרי .האיש׳ אשר .לא הלך
כתיב צשזן' ליווי וגס בלשון רבים משא״כ כאן1. !
בעצתישעיס וכו׳יעלש להךידהע״מ $.א.ר£ה ליכנמ
בםמהיזז'לעשות עצמז אזיל מחריש פן ישאר ח״ו בבתי׳ כתיב לשון יחיל ןגס רשות כי תשא לכן לרש ר״א ׳שזה•
זו לכן התפלל בעד עצמו בלתניחני לעשקו זהבן ־ ובזה הכתוב הוא תשובה לשאלת משה ו ט /א מ כ ם צ ד ן פי׳ י
לפירושו ־וליל דכתבתי בנלא סאור מ״שהרמב״ן ה ׳ לברים׳ יובן העושק יהולל חכם ר״ל מחמת'פחד העושקשגמשה
עצמי אייל מחריש כדי שיהי׳ חכם יחשב היינו בעייל ונפיק מעכבין התפלה שהקשו עליז זכו׳ וכתבת? שם ראר״א ב״ע.
אז באמת חכם יחשב"משא״כ לפעמים יש לחוש שהעושק יכולני לפטור את כל העוצם מלין .תפ^ה-להייני •כווגת
יהולל חכם שנתפס ביר עושקים זישאר אויל והולל מה שהי׳ .ההפצה וכו׳ אמנם אין התפלה מקובצת לעשות משאלותיו
תואר חכם וימבר לב מתנה מה שהל חיכם להפך מן .לב כיי אם שיתפלל פעם אי בכוונה או שישתף עם שלימי הדעת-
לע ללב ט1ב שנקרא לב .מתנה פלל .עכשיו יאבד לב מתנה כתפלתו וזה ביאור משנה הזי זהיר בק״ש ובתפלה וכן׳ ואלי
הלל והראי׳' שגם משה שנכנס לבתי׳ מצרים סיד עיילי תהירשע בפני עצמך וכל יעלת וכורע כי השכינה נק׳ קרן
ו»לק הרהר אחר מדותיו ית׳ ואמר למה הרעת לעם הזה זנק׳ תפלה שנק׳ ואני תפלה ובזה יובן אר״א אמר מ שה לפגי
ולש העושק יהולל חכם שסבר החכם לגנוב דעת היצה״ר .הקב״ה רבש״יע במה תרומם קרן ישראל כי תפלה היא
והעזשקים ובאמת העושקים זהיצה״ריהוללחצםשגנכ' העומר ברומו שלעולם ובימי הגלות שנק׳ שכורות ולאי
היצה״ר והעושק דעת חכם לכך צא רצה לוד העלך ליכנס מיין זפטורין מכוונת התקלה שאינם יכולין לטין א״כ צא
נבזה יו־בןיש״ג* ,נעשה בקשתם ומשאלותם כמ״ש הרמבי׳ס הלל שהטונה ;
בזה והתפלל גל אניחני לעושקי והבן
לסנ״ה ,ולא ידבק בידך מאומה מן החרם שרוצה ליכנם מעכב התפלה א״כ כמה תרומם קרן ישראל והשיבו הקולה
בסכנה ה<לל כדי להפך מן רע לטוב שיעשה מן חרם רחם בכי תשא לשון וינשאם וינטלם כי בתי׳ משה אנשי -הרעת
כי כל זמן שהרשעים בעולם ר״ל בזמן שגברה שליטת יתחברו עםב׳י העזלסואז יעלה על רומו ש<י עזל׳תפלחןיחל
ויתקבצו מ״מ גס הפשוט! אמת שיתנזקורם התפלה כפר לא יכנום לסכנה זו שהיא החיצונים ״ בעולם
בלוי* עייל ונפיק • ומפרש בש״ס מאי רשעים דסבר מיש צפלזת תפלתו שנק׳ נפש ליי הצלקה ובזה פזלה תפצתז
מן החיצונים וזהלר״א קורםדמצצי יהב פרוטה לעט. כפשוטו והוקשה לו קו׳ הלל מה ןגנין זה לזה ומשני צי
רשעים היינו גנבי ר״ל מי :שסובר הוא לגנוב דעת וזש״ה כי תשא את ראש ב״י ונתנו איש כפר • נפשו והין •
היצדלל נעשה בהיפן שיצילר גונב דעתו ולכןיכלך .ןעפ״ז כתבתי מ ל א ביאור ש׳י׳ס רברטת עמך ישראל צריכין
מדרך זה בזמן שהרשעים הלל גבה נעזלס לא ידבק בידיך פרנסה אמר להם יתפרנםז זה מזה זכו' יעו״ש ־ עוד י״ל
לכתבתיבמ״א ביאור משנה איזה חכםהלומד מכצ אדם זכו׳ וצר והבן י .וכל זה בזמנים הללו משא״כיעקב בחיל
האבות ויבא יעקב שלס שנכנס ויצא בשלום דעייל ונפיק וביאור פסוק הסב לאחוריהם וגל ובזה כתבתי ביאור :וירא
בבאי׳ זו לגנוב רעת היצר הרע'ולהפכו לטובה כלליולקא פנחס וגו׳ וגם ביאור עבדיך נשאי אתראש אנשי המלחמה
*מרמה הברכות ואחר כך׳ הסכימו עמו למעלה ויברך אשר בילינו וצא נפקד ממנו איש בעבירה שע״י שילמזל
אותו לא יקרא שמך יעקב בעקבה ומרמה ט אם ישראל מיצה״רלש״ש נעשה כסא אל הקדושה מבחי׳נבל נעשה
והכה ט חשא יש לז ב׳ פייא׳ ובזה יובן ויחי יעקב על ילי לבן כמו לעתיד זכז׳ * Vשמך ז כ ר ־
עקבה ורמי* שגבי דעת מצירים שהוא היצר הרע שר כפשוטו וכניצ לשון וינשאס וינטלם ב׳ לשון .כי •תשה
עשו כנודע • וזתז ויחי יעקב באי׳ן מצרים שבע ברעך לשין חוב וגם .לשון הסתה שהוא היצילר ,שמחייב
הבריות ע״י הסתה ואמנם התכלית איזה גיבור הכובש יצרו עשרה שנה י״ז גמטריא טוב שהיפך מרע טוב והבן ״
וזה ניאה לי פירש הזמר נחלת יעקב יירש בלי להכניסו בקדושה ואז מה שהי׳ רגלי השכינה רגלי׳ חרדת
מות בתוך הקליפה עכשיו שנעשה טהרה היצילר והקליפה ר״צ .גלי עקבה ורמי׳ מהפך המצרים מצרים כחלה
עולה במחשבה זו ער המחשבה קע״י הלעת בסול והקטיגור לסניגור זנעשה מרע טזב זז״ש בלי מצרים
ע
עדות ביהוסף שמו בצאתי ל ארן מצריס שכתבתי גחלה זהבן * ..זזהובירשהש״ס דשבת כל המענג את
לעיל ובזה יובן אר״א אמר משה לפני הקב״ה במם השבת ניחנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר והאכלתיך
תרומם קרן ישראל היא השכינה שנק׳ קרן ישראל דאיתאבכלי אין ברעה כחלת יעקב אבין וכר י
והשיבו בכי חשא ע׳יי בחי׳ משה בחי׳ הדעת.,־יכול למטה מנגע זאין ׳בטובה למעלה מענג זכו׳ יעלש י
וגזה כל המענג זכז׳ היורע להפך מנגע לענג להעלות ולשאת היצללר מתוך הקליפה שיטי׳ כסא
על ירי עקבה זרמי׳ לקדזשק זנעשה הכל קדושה .וטהרה כמו לעתיר < י ן לן נחלת יעקב ןקנ
ג״סלשלימי הדעת •בסיל ויש בחי׳ זז עתה עזר יש לן נחלה בלי מצירים זהבן *
תרום בכבול ,בחי׳ שאין פחחי אהליהס מטזנין היי הזה ויהי׳ -ואז קרנם מ
יש לומר ביאור ש ם
מ״ל מקשר בסוד חשבתי ררט ואשובה רגלי אל וביאור ש״ס לסלה ולא ידבק וכו׳ ״ !ט׳ •
מוהמלו בסוף תיקוני׳ יעלש ״ ונבאר עדותיך של לגתבתי במקום אחר הסב לאחריהם •
חלב אמר רבי אבזהו אמר משה לפניהקב״ה וזה ג״כ מאמר ל מ״ר אבזהו שאלי את שלמה
צדקה של כחה היכן
ע ל ל ן י בן יכונו של עולם.גמה .תרזמס קרן ישראל אמר לו בכי
ת מ ס בכבול כי בזה .מקשר והוא תמוה מנין זה לרבי אבוהו זכי והשיבו קרנו ומרוכז' •
ל מ ז ה מאל משה .והשיבו הקב״ה י כ ל • דלמא השכינה שנקי קרן עד החכמה ומחשבה שנקי .בבול
״ * ^ » ״ כי תשא למנותן יתנו כפר נפשם שלא וגעשה מן צדק צדקה וכמ-׳שבזוהר ויחשבה לו צדקה יעלש ;
;
־• י .וזה י . ף .ומזהרש״א הרגיש בזה ופירש מפרשת ע ס מ
י-
בן פודת **p־ .
:
מקבל עליו־ כל ח ט #ן ה6לש כאלי ה& עשה־כל & ט 5 $ וזה מאמר ג ״ ואמר ת י א מ ו שאלו את שלמה בן דוד
איזה בן ערלב אמר להם כל שכנגדזקניו כמד ר״ל ט -י האדם כסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותס וזה למעול <
ז
חכמה ובינה נקרא זקנים נגד ז ל נ וכאשר מקשר השכינה ־ מעליבה׳ ר״ל מי« שמעל חבית שדיבר עליו סרה כתשוב לו •-
שנקרא כבוד אל חו״ב שנק־א זקניו בחי׳ עה״ב היא בינה ־ כאלו הוא מעל כה׳ לכך ואשמה הנפש ההיא שנעשה עיי׳ז י ־*
ר*ל רוב עונות ימ״מ' חשדי ית' כאשי־ התירו א ז חטאתם אשל -י ואז הוא ג״כ שם בן עה״ב וז״ש נגד זקניו כמד
אלכבזרעלאה אז' נוצר עשי הס בעצמן ונעשה־זכייתאז והשיב גם אשמי שצתחרי• יי שמקשר כבוד תתאה
וחמישיתיי יוסף עליו ר״ל ׳ •־ שניתן בראשו ג״כ נעשו •זכיית תאנה יאכל פריו שהוא בן עה״ב ג״כ והבן
זריזמךהתשזבה יושףעליו־זניית מעונית אתיים שנתהפכו י גם הם צנית זעפ״ז נבאר פרש׳ נשאאתראש כני גרשזן
לזכיות פנ״למטרףצזה׳ ונתן לאש~ אשם לו ר״יל זה שקיבל י ט ונבאר בפר׳ נשא איש אי אשת אביתםוגו׳•
יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בת׳ ואשמה הנפש • זכייתיויע״י שדיבר בז־כ״ה ואשם לו עכשיו ששב לתשובת י
מחזיר וניתן זכיותיו' ־ ליזשי אשם לו שחטא כגדי שאינו ריצה י ההיא והתירו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו
בזכיות אתרים כמבואר בכתבים ושים חלקינו עמהם ע פ י בראשו זחמשיתיו יוסף עליו ונתן לאשר אשם צו זכו׳
הצדיקים הגדילים שאינם חפצים בזכיית אחריש וכשנשוכ ונשבע על שקר כדרשת והספיקות רבו א׳ אם קאי בגוזל
ובזה שמעתי יחזיר לכו חלקינו זכו׳ יעלש והכן י חז״ל וגו׳ קשה הרי כבר אמיר פרשה זו בפ׳ ויקרא ואם
בשםהחשיד מוהר fקסוי׳דטאור פשוק שונא מתנותיחי* בשביל שני דברים שנתחדשו כאן שיחידה וגו׳ וגזל הגל
וכתבתי מזה במ״א וביאור כי נייק שנכטר בעין הדיר לכפל־ ׳ שניתן לכתנים יכו׳ א״כ למה בשנית כל הפרשה הנ״צ
•־ ־ - -י ־ . . . . . . אלו ב׳ דברים ו
ונשבע רק אשר
אדם
כפל
ודרשת ח ל ל
_ _ במ״אאשרנשיא
ה ח ד * ־ •י<:׳$׳ ׳•״^׳ •י י .י .־ י, י י יו יי -י— - - - • ״
K ויש תקנה לזה ואשמה הנפ £ההיא ד כ ת ד ״ ן ׳ בהם חסרון • אז מלבר שמחייכ איע אלא ג״כ ח״ו כאלו ־ מכל וכל ־
,
^0 א כי ע״י חט 0ניצול
ג ה מ במ״א יטקש עון בית יש־אצ שיש בו נותן חסרון בבורא ית שירא כלי מכוער כזה
חסרון וכמעשה דראכ״ש בש״ס דתענית פלק ג׳ שפגע וכו׳ ולש ואשמה הנפש ההיא שימצא בעצמו איזה אשמ^ >
וניצולמהגאזהונשארבכלהמ<לליתבליחט׳אתארםוה ! 2׳־
ב וכתבתי מזה טאול באדם מכוער וטיילגלש׳
ט א ו ל ע ״ פ ס ו ל *IDIttlהשבלגלס' י ש ו ע ה ' משנה דא*ת איזה מכובד וכו׳ עד ובוזי ייןלו
בל5ו& ' *ffi&wtom
ואלו נאמריז »ל־ו-מ׳13ייפ.קל^ט«ו^ שהואחסו״ומעיצל
האד^ ומהi Mיוק איש או אשת כי
צו״אתימסחןבנלאלסיעשז מכל תטאת nr
• צהנין א״כ בףן < t-ftאשו יקים • את לניי התירה ה ז א ת ' שגית! גאלם ג ז י ה למעיצ מעל בה׳ שגושיכצי ן י ש ט
י • יופיימ וגםיאשמה הנפש ההיא שמחי* ימאשיסאמ• .וגוי א ר ז ר M sא*-ילתץק^ יקשין הא פליט-יני ppff י
צנן עצה יעיצה והתיוי אמי .וריש לק־שבחלקיעעףעיה לגלי חקי מר <» ?0ש*ףיר'• : עצמי מצל האחיות•
ם
יי-א מפיוש כאן דקאי' ־ חק א' ומי ס׳ -י ש « י ו ״ י׳י׳ א' חטאתם אשר ע « ורש* את אשמי נואשו ל כ ח 3י ת
I 5
< Wאצה ח1ליתנח נח אישצייהחמיס הי׳לליחתיי את^הי־ •׳ * a t f e eוא6ו עשו ויל שהם עשי החטאת
*ן א׳ לנאותי נמ׳<ז פי הפסיק 66אמי-א בסיום • W D • מ ^ י מ א י י ^ ג ל א ע ! שהיא גיוס להס יהמישית!
י
<| צויקיסבתוןהע־י ונשאתי גכצהמקוס בעבורם והעולה יי!* עליו 1׳'ל <צ״ יחעשים עלו מ י ישראל מזוודה או
משסיישב׳עוגיצלץסא׳שוניקבקונונשהיאמתבורד; ע״י אשו5ה שה^ינ'5שערהחמישים שעושה תשונהעל
מוי•wwa, מ מ י לגין עצמי משא״פ נתון העיר 1»».אחע5מוגוו%ל!(חו>ס ג״כ שישיגו יי״ףעלייזכית
נהלים ב ת י ן ה ע י ו וני י״־יש יי,״ל וגזה יוכן כי מעלת נח_ כמי ש ש מ ע ת י נ י נ י ״ ׳ ז ל ה י ו { 4
v&m'iwe
׳׳שהי׳אישצייקתמיסגסביוריתיוו״לגםגהולכיביןאנמי־• נילי למחית 54
לווו מ״מ את האלהיס התהלן נח שהי׳ מחש ?הי י « י ,ט \ • ציי י״ל יצתבתי *ליא ביא^ ופ״״^ m
< tמ ת י ׳ ב-נו לנין ע צ מ ז ^ ל י ־ 1ל א ית׳ ל״ה יעסיק מ י ו ה ׳ א א ז ! i Sי
ג 0 SS ;
ב ר
חי^נשוהיאמו}י;מה0יניז ״ו^ה .א מ י י ״ ד ^ ; ו 3 ^ ^ ^ ^ o ^ S X ^ S
ומהכזוניזךגזייעה • א מ ו ל י ׳ ה ק צ י ו ^ ^ ו -י מ ה ח כ ל י ת ר *״יי־שניחןלולנדסיעי אי» . ^ f f l w
ל ה א ס י פ ה אל הניח ימהתצלימ^ס־־ה א ש י ה ״
[
C»SSוהא מ
4
1 ^0״ ; ״ ״ 1״ ^ « > > ם ו ל ה ת ג ^ ע ל ה א ו י ב י < ׳ • / י ו ח ר י י 0חקגי5אגלאסהי׳יוועזשנאי נ ן ש ע י מ י ׳ . -ח ש ׳ כ
י ^ y ^ ^ ^ & K משים לאם שב על עימח שלי *wS1# »)*חמא
^S?SJSSS״׳
א
•ינ־יז־־צי^'ז S ' ^ ^ B I S •^^^^,,,״.^,,״,ליל׳כנעשימ?
״יס״ל״מ
,
55, ,,
ילהכויעצ׳למ־׳יבשינישע״י־עתיעל'״״ '־״
ילכןפי׳המפרשי״ יבזה יובן איש איאשהכיי^שימכל יכי׳ ח מ א י מ /
כ ל לחיים ת ב י א ת ו « צ מ ט ח ת חטאת ו״ל ע׳^ שנותן חסוון וחטאת בכל אלם אזי
כ ן ־ מ ד ת *בן*
:
:
בדורותיו שמזג א׳ היילנלומיורישהוא לא ק*ם ג״ככל <, % 1׳'ל־גםמע*ין המיוחל &MW&W yt'W%
.לך מצניהגשמזות ,יכמז אכיל<־זמשגל יהיה נשם שמיםי במו אנשי מרו ומ״מיקוא נק׳אישצדיק-תמי׳ לפישהי׳חושבנ'
צילבקבכל התורה• גס שלא קייס .רקא׳מהתורהינקךא •ומלש מעשת עמלת ׳הש^יי' וההיפך הישע גם מעשה
צדיק משא׳׳כ הם שלא רצ 1לקיים רק חילק א׳ מהתורה קים וכיוצא עגולת ה׳ אינו צש״ש רק להתפאר צעשזתשם ומגרל
להז בארור הנ״צ כי הכל אחדות א׳ וק״ל זעפ״ז' נרחה להנאת עצמי י ׳ומכ״ש • מעשיר ־הגשמיים רק להנאתו־
,
למה היא לי צבאר מדרש תורתה' תמימה מש*בת נפש •להתגבר זמ*׳ו:מכ'׳ז3מ־תאאלה שוללותנמגמ איש
תמימה מפני שמשיבת נפשי ולמה משיבת נפש מפני שהיא י צדיק תמיסזגו* י ר״ליםל תולהתיפעולזתיו הגשמיים היה
תמימה 1ש מ ע ת י ' ב ש 2ש ר י בזהולינדא׳ לש״ש ־זמלש^עוצולןעבודתהש״יי וז״שביתואריםאיש
: מ
.הנ״לא ש ׳צלי ק ר״ציביךמעשירהגשמייםהמכונה׳לכל איש המוני דלכי
ובין מעשיו ש ל ע ב ו ה ל ^ י ׳המכונהלצדיק הפל היה במה נודע שהיא תמימה מזה שיאיט ?היא משיבת to
תמים לש״ש היפך אנשיידורושהיהבהיפך בשניםוגיםהנ״ל אפי׳ חלק א ׳ ממנה משיב? נפש .שהיא כלל רמ מ איבריה •
׳/
ולכך אלה פוסל הראשונים ׳שהם אנשי דורו וז״ש צדיק ושס״ה גידים רוחניי׳ כנודע ו.א״כ ה״ה איפכא למס משיבת
׳נפש מפני שהיא תמימק ר״צ צמי משיבת נפש אפולו בחצק המים היה בדורותיו ר״ל גס שעשה מעשה הגשמיים
א׳ היינו כשרוצה לידבק בנוצה .ולארקיבחלקא׳כיהיא המכונה לאנשי דורו אפילה ומשגל כמו שעשו אנשי"דורו
אלאשהםכימנדלתתענגבו והוא נחטין לעבודת הש״י תמימה וק״צ פן ה* לביארחי ש״ס דיומא צדיק מחבירו וכו׳
יע»״ש ט מבואר בזהד?!ט אשרי נשוא פשע כסוי חטא׳ ביאור ;
י י שהיהאתהאללים *תהלך נח בכל מעשיו וק״ל
1ש״ס לביצה ג" עזי pוכר שלוקחיןעוטת מהצדיק ונותנים המאמר פי׳ לאייבע׳יחדףיקצ״ח *9
׳כר סליק ברעותי׳ למיברי עלמא ז כ ר לרשע וזכיית הרשע ניתן .לצדיק• ויזהו יכין רשע
בי צליק העליון אינו רוצה להזדווג להשפיע לזולתו רק ריצה וצדיק יצבש זכו״ ונעשה זה רשע גמור ,.וזה צדיק גמור ובזה
הי׳ בדורותיו ע״י אנשי דודו. יובן נח איש צד יק תמים לקבל השפע מלמעלה כי אם שהנקבה מ ק ש ט ת י מ יתכין
שניטלו זכיוחן וניתן צנח ונעשה צליקיחמים ט כשצם לזווג אזהוא מתעורר גייכלזווג וכו״ אמנם בפעםראשזין
פן ז׳ לכתב בעללו׳^פרים בצדקו על ידם וק״צ ״. נתעורד הזכר.־מעצמו וז״ש כד סליק ברעותי׳־זכו ועו״ש
,
דף.מ׳יה ע״ב ש״ם ביב אבוחי גנזוילמט׳ואני גנזתי למעל׳, ולהלביש לבר זה נ״ל שהוא ג״כ בכל דור ומרשיו שהראש
שהואלצורך החומרשטנעו ט אבותי גנזי אוצרות ממון נקר׳ אישכמ״גן בתי׳יט איש ירושלים ודורו נקראויאשה ־נגדו
והוא בחי׳יתומר וצורה משפיע ומאבל השפע י יומה צדיק 'לרדת מטהמטה לכן* זקני פייה ..כל זמן שמזקינין <3יפשין.
ואני גנזתי .למעלה וכו׳ ר״ל שגנזתי יראק ה׳ אשר היא התחתון ראש הדורהוא לוגמת צדיק העליון י שאילו נלמ לו
אולרו לצולךהכעש. ..שצןבעהלעלית למעלה,למעלה נלך השפע צהשטע לזולתו כי מחלו ייתר להתבודד שהיא יקבל
מלמעלה כי אס שהנקבה שהם בני לזרו מקשט׳ א״ע צהטן זלןני ת״ח כל זמן ׳ש^זקיטן מוסיפי? עלשלימותן יום יו. $
ט כל עוד שיזקין התקרב הנפש למק1ם חוצבה לאור כאור לקבל שפע מהצדיק שהם אצים לשמוע מפיו תורה ומוסר
הנצחי כי החו.מר)הצ1רה שהס הגוף ונפש הם ב׳ ה פ ט ם .
י
שיפע1 אז היא מתעיררג״בלזווג דהיילולהשפיע להם
בנושא א׳ כשזה קס זה יורד זזשאחז״צהעחפלליחן עיניו * פסוק עקב תשמעויןוצו' יעי״ש וכמושבארתי
למטה ולבז למעלה .שבעין הגשמי יראה בהעדר הכרוך . אמנם בפעם ראשון שאינם יודעים מזה או שאינם רוצים
בקטני החומר שטבעו לדלת מטה מטה ובלבו יבין ויראה בזה צדך להחעזרר מעצמו כמו בחלזלח בריאת העולם כך
בתחלח־הגהגחהעיר דור ומרשיו והבן טעמו של דבר זהש§ ראי' שכל #בעלזת הנפש שטבעה לעלות למעלה וט׳יעז״ש ,
ועל האר!•. ונראה, .לי שזהג צוינת הפשוק בשמים ממעל זטה יובן אלה תולדות נח רעביד תולרא יכפר ?
׳מתחת שיחן לב להבין מעלות הנפש משמים שטבעה לעל!״ אמי$ צדיק איש נח בהיות לזולתו שהשפיע השפע ע״י-זווג
ממעל והחומר שהיא על האדן שהיא מתחת יורד מטה שמממ יזרד השפע טזוגו להשפיע־לזולתו אפילו בדורותיו
וכנ״ל ובודאי יבחר בקטני הנפש ולא בקטני הגוף וק״ל ?ולא נתעוררו לקבל שפע תורהומזס׳ר מימ נתעזררהוא
׳מעצמו להשפיע לזולתי ועטר תולדת גם שלא הכינו ובזה יובןכיאילה תולדת ומאורע׳ של נח שהוא היפןל
ופוסל לאנשי דוה כי היא שבחר בקטני הנפש שמטבעה
צעלותמעלהמעלהצכךהיינחאישואח׳יכהוסיףשלימות..
ואח״כתמיס דהיינוצדיק., שהי׳ צדיק סתם שאינו גמור .. ״ עלזגתא.
דאם שייר חק א׳ ג״כ נידון בגיהנם ואי גמור בדורותיו שעשו ההיפך לקנות קטני הגוף היורד מטה* מלאו לבו לזמר
משים דנתינ ארור אשר לא יקים וגוי נ״לדכימזהר״י מטה ןק״ל ולהבינן־ עטן זה יותר בביאור שהיי תחלה איזן
יעלו בל׳ר לאבות איזה חכם וכזי ח״ל היודע כל החכמות־ ואחיכ צדיק שאינו גמור ואח״כ צדיק גמור.וטי נבאר המשך
במישבמצוה אי^זכה לעה״ב ובמקום אחר נאמרכיזולת שזכרתי מזה לשל בכמה מקומות יעז״ש והואלישחימר
מלוה א׳ קים ליה בארור אשר לא יקים וגו׳ ופשר דבר פי וצורה שהיא הנשמה והגוף הנשמה נקרא אברם בס׳ הזוהר
יעו״ש והתכלית שיעשה מחומר צורה <1א שיעשה הכל מ! שחשקה נפשו לקיים כל המצות ולא קיים אלא אחד ה י
ר
בפעם א׳ להרבות בסגופי׳ עד שיכניע! חומרז בפעם אחד *נק ־מחשבתו בכל התורה אבל מי שאמר אקיים כל התורה
כי רבוי השמן גורםח״ן -כיבוי הנר לגמרי רק החכם יעשגה. ^תידברא׳איינז דבק בתורה טהתורהכזלהאיהיא ואינו
ולהכניע החומ' מעט #תמלקת וכו׳ יעיי׳ש וכן ש נועת< ממורי המדב בדעת מעט מ ע ט יגרשנו היצה״ר
ר
1
האחדז׳ מעט בהדרגה יזהו שאמר הנתיב כי תצור אל עיר ימים ״תעצמו בחלק א׳
מ ן
, ,
יגזקגכוצו זה״ה הטפל ובזה מנן;» נח הי צ ד ק תמים רבים וגוי ריל ט ארם הוא עיר ל^נה ולצור עלי י יהי ימים
דנים TO
ו
בז פורת ז ס ף
ממני ט אין אני והוא יכוצין לדור בעולם״ כדאי *!בים בהתמדת הזמן ובשקידה רבה -וכמי שזכרתי בביאור
אז יזכה בע״ק למשה ימ׳)יתרחק מזה אל ההיכל פמוק וילאו למצוא הפתח על פי משל שנעשה כמה מיני
האדן אל שתט׳ עמו זז״ש לראית השכינה פתחים סתומים ובתוכה בת המלך זכז׳יעז״ש והנה
,
אשר אראן 1נ{ל וכל זה ביארנו כסיר מרע זעתה ככאד במ*א כתבתי שרר המדריגות איך שיהיה תחלה סור מרע
ועשה טוב בש״ר הפשוק הזה לן לן ממדריגה למדריגה ואח״כ ועשה טוב ועתה נבאר סדר זע£ה טוב איך
א' מאילן להלחם עם יצרו להסיר מעליו מדיתיו יעצה ממדריגה למדריגה בהדרגה למו שכיבתי בפסוק
הרעית מצר ארצן שהוא חומר ארז עכור ולקיים המצויז וצא תעלה כ ע ל על מזבחי אשי צא תגלה עייתך
) ת מ
מה שאפשר גם שלא קייס סלן יהי׳ נקרא צדיק שאינו עניי יעו״ש ויען שכתבתי שם בקיצור נמרץלכך כתבתי
גמזרואח״כממולרחךיחרחק עיד עדשיהי' ט ב ע כאלו כאן איך יהיה כלמלליגה מרומז כאן בפסוק זה דכ׳ בש״ק
נולדו עמו מרית הטובות וטי ואחיכ מבית אבין שיר\ שער א׳ כמו שגוף האדם הכלול מרמ״ח איברים ישסיה
חס יד המתחסד עם קונו להשיבה לבית אביןלייתדה ע ם גידים גזצר מן ד' יסודות ארמ״ע זכו׳ כן נפש
דודה לפי שאתה גרמת שנתרחקת מביח אביןכמ״ש ובפשעכ׳ גידים האדם כלול מרמ״ח אברים ושש״ה
שלחה אמכם לכך ראוי ע״י מעשיך הטובים להשיבה ל ט ת רוחניים יסורו מן ל'אותיות הוי׳ ומזין הריתניים
אבין ובזה נעשה מרכבת אל קדושתי ית׳ ויזכה אל • הארץ הוא ע*י קיום התורה הכלולה מתרי״ג מצות טמיון
אשר אראן וק״ל ועתה נ$לש שפר קניית מרות טוגות הנ״ל תרי״ג איברי הנפש וכי׳ ותנה ל׳ יסייות הנ״להם
שהם ד נגד הענות ושפלות אמר ואעשן לגוייגלול מאן ,
כלולות מטוב ירע וכי׳ וכל המלית היעית נחלקים
לזעיראיהז רב וכדאי׳ בש״ס ממזנה נחליאלזלו׳ ונגד בחרבע מינים זזה פרטן יסוד האש ממנו הגאוה
השתיקה בשומר ברית הלשון וברית המעור אז לא ירא? ובכללה הקפדה וכעם ובקשת השררה להשתרר על זולתו
כך עריתדמרושנ מאחריך וכשהוא שבבכ״עאשר אזכיר והשנאה עצ זולתו להיותו גדול ממנו יסור הרוח
את שמי אבוא אלין זברכתין ונגר מיעוט התענוג באבר ממנו נמשך דיבור זשיחה בטילה ילשין הרע ורכילות יחניפו׳
המשגל זאגדלה שמן שנק׳ אברהם שניתן בשמו אב ר ולגלות שבחיו לבריית להתגדל בפניהם יסור המים ממנו
מ״הגס שיט׳ ברשותו כל רמ״ח איברים לפי שיש׳ איד ומצעימין כל מיני ׳תאית התענוגים ט המים מוצירין
פ ך עצבות מיסוד ה י
קטן מרעיבו שבע זהבן ונגד השמתה ונכצצזחמדה וקנאת וכו׳ יסור העפר ממנו תענוגי׳
אשראר4 ז ה א ר
" ^ ש ״ ש ט נ ה
עפר זוכה להשראת עצלות ועצבות בעבירת השם יתברך וט׳ שהוא עצוב
טכןהעידועלהאר״יזלה״השזכה לרוח הקודש עלרוב עלקניני והשגת הבלי עה״ז גם עינו לא תשבע עושר
שמחתי בעבודתו ית וק״ל ומעתה יובן סדר התזלדה של נח , זהפכןד' ממת טוטם מחלק הטוב שבר׳ וטי׳
שהיא מעשיו הטובים חחלהנק׳ איש להלחם עם יצרו כאי6 והשתיקה זכז׳ זולת בתורה ־יסודית הג״ל ענוה זכו׳
כלאי׳ בש״ס דע״ז אמרי איש זכז׳ לאח׳׳כ צדיק ס ת ס ואח^י והמיאוס בתענוגי הגוף זולת ההכרחי והשמתה במתת
חמים וק״ל הגם דלפי פשוטו י״ל כפי׳ עללית אפריס פן V נמצא כי בהיות גורלו בעבודת השם יחברך וכו׳
שידמה לאדם כגר בארץ שאין לו אב ואס יכמ״ש שכחי הוא מלקיים מדיתהרעית קביעות באדם נמנע
הוא ית״ עמן ובית אבין שאין לן להתפאר לפניהם ט התורה והמצית וגם אם מקיים הוא נזם זהב באף חזיר
^ » ח ״ ש לן לך מארצן ומבית אכיך שאין' 3Tf ובאשר יתגבר על יצרו ויללןם 3ו.ייסור מעליו זגי׳
ממתיו הרעות על ירי טורה זיקיים התירה והמצית אם
•מ שאינו גמור וכאשר אינו מקיים כל התרי״ג מצות נקרא
לו >w ״ ,׳ ־ יקיים כולן על ידי מלחמה עם היצר הרע נקרא צדיק
אדם ואז ינצל מכל פני גמור וכאשר יוטבע ביהמחתטוביח כאלו כוללו עמו
חיצונית ודפח״חאויש ל י מ י ^ א להזמת ד ר ר ל א ר ^
בלי גדיי יצה״ר לקיים חרי׳׳ג מצית בשמחה נקרא חסיד
J™nL הרוצה לפרוש מבני עולם ולבחור גברימת ,
ובזה יובן ויאמר ה אל אכרם יכו' יעז״ ש שהאריך ״
, ל
למדריגה והיא ע״ר ש כ ׳ ה ר מ ^ ה ל ע י ת & T y £
שהיא הנשמה שיש בה רמ״ח אברים רוחניים כמנין אברהם
ומדינתו שדרך האדם להיות כמשך בלעותיו אשר חביי״יו
ובתחלה נק׳ אברס כמנץ רמ״ג איברי׳ שהם
לפיכך יחחבר לצדיקים ויתרחק מהרשעים ועמ״ש־אשרי
י האיש וגו׳ ואס הי׳ במרינה שמנהגותיהם רעים• >ילד המלובש בגוף רמ״ח ברשות אדם כדאי׳ בנדרים
ואס אינו ימל לילך וטי למקום שאנשים צדיקים אדמ״ע איברים גשמיים הנוצר מן ד׳ יסודות
ישבצבדו ואם אין מטמין אותו לבדו יצאי למדבר וכמ״& הכלול טוב ורע וציין שיט׳ החלה סור ־ מרע
מי יתנניכמדבר וגז׳ יעלש ובזה יובן לךלך וגוי שהו&י ואח״כ ועשה טוב וז״ש לך לך מארצך נגד יסור
יורה דרך לאיש היושב במרינה שמנהמתיהס רעי<*$ עצבות העעך הנק׳ עפר אלו שנמשך ממנו
כמו אברהם באיר כשדים חיש לך לך מארצך ממדימ* בעבודת הש״י ועצוב על השגת העה״ז שיתרחק מ ה ז״ש
;/
הביחר בעבודת הש י וא^ זו לך זלכיוצא בך מארצך ממולדתך נגר יסור המים המוליד ומצמיח
אי אפשר לילן ממדינה על׳ע יתרתיו ממולדתו תענוגי עת״ז וז״ש התרחק מזה גיכ ממולדחך שהם
* ? מניחיי >יכ ז א ם
זממשפחתך ושב בביתך בבדידות חעטגי החומר שלך ומבית אבין נגד יסוד הדוח
עמהם לבדד ט אם שיסעיב לך לישב והדיבור שלא יענה אל האבות שיהי׳ריח .ממלל
הר רחקעזד מביתן לגמרי •גם שהיא בית אב< צ בתירהיתפצה ללבו כל עמו כאלו היא מנהג אביררהם
תצך למדבר אז תראה את הארץ.אשר ׳ אראו בידיהם רקיר\ היזם על לבבך כאצי היא חרשה
ואגב • אורחי לימל ״ל < יצ, ןק ש ט נ ה י ג שניתנה היום ימב״ש .שיתרחי ממנהג אביתי) בח;יפה.
הא
שמעט מעט יתרחק מבני אדם תחל^ דעת את האדם ושקלי׳ יטולאטהוו׳שמבית אבי! ^ י ז אשר אראך
מארצן. נגר יסור הא? שממנו נמשך הגאיה שבזה השכינה נתרחק
.פ1רת a
ובזה יובן אלה־תולרת כת ר״ל אצהיתולדת הבריאה של העזל* מארצך ואח׳יכ וממולדתך ואח״כ מבית אביך ג״כ רק
הוא עבור כת ותולדתו שהי׳ צדיק תמיס בדורותיו .והוסב 3דבייןלת קונו ואז תזכה לראות הארץ עליוכה ליףל יי
אנשי דורו שהי׳ כמוץ לפט רות ולכן הש«י העלו תמי3 עוד י״ל דכ׳ בעוללת אפרים דף ל״ח דדי׳ ירווך בכל עת
דהוי פועל נכון וק״ל־י מירשז חז״צ שעשה הקב״ת דדים במקום בינה שלא יינק
מ צ ו ־ ה זהי״ אס שלי 1)0 להבין ע״פ ממקום הטינופת מכאן ילמוד המשכיל שלאן יהיה צו
ומצות יניקה ממקום הטינופת הייט מן הפעצי׳ הרעות
לא תחי׳ והי אס שלום תענך תו׳ ועבדוך ,
שנמשלו לקיא צואה בלי מקום וכו ׳ ודפח׳יח ,ולי נראה
לא תחי׳ כל נשמה להבין טעם דמתכי שלום לערים רמז מוסר למ״ש בש״ס למה דומה ת״ח בפני ע״ה תחצה
הרחוקות ממך מא1ל אבל;׳ עממין שבקיבך אין שלום רק ־יומה לקיתון זהב מיפר עמו וכו׳ נהנה ממנו וכו׳ והאשר
לא חחי׳ ונ״ל דהוא פלזלתא בש״ס דסוטה דף ל״ו ת״ר כיארתי זיקחל לי תרומה להקשה האלשי״ך להליל ויתנו
כתבו ישראל התורה עי׳ג אבנים כתבו וסלו וכו׳ ר״ש או׳ וכו׳ וכחבתי דגם המקבלים יזהרו ממי יקחז יעז״ש *
ע״ג סיר כתב) ולמטה כתבו למען אשר צא ילמדו אתכם וז״ש שלא ינקז ממקום הטינופת כי עם האדן בלי תורה
לעשות וגו׳ הא ל מלת שאם ר\ו חוזרין בתשובה היו מקבצין לומה לקיא צואה בלי מקום וכמ׳יש בש״ס גבי שלשה
אותם.ופי׳ רש״י עצ שבעי׳אומו׳ קאי שמחזןצגבוצ א״י שלא שאכלו ולא אמרו עליו דברי תורה וכו׳ חה שהזהירו
נצטוו צהחרימ׳ רק בתוך גבול א״י שלא יצעדו וגומר שיהיה לו דדים ממקום בינהמת״ת י ולאי יהיה לו יטקק
ואף אם חזרו בתשובה בתוך הגבול אין מקבלין איתי שהוא ובזה יובן לך -ממקוםטנופת גןהואע״הוק״ל׳ י י
מחמת יראה ־ כמאן אזלא הא לתני' ושבית׳שביו לרבי׳ לך מארצך כי יש חומר ונורה בכלל ובפרט ואנשי החומר
'כנעניםשבח״ל שאם חוזריןימקבלין כך״ש ועפ״זנבאר פסוק >קרא ארצך זז״ש לך לך מארצך שלא יינק מהם מן עמי
י
יהושע םימ׳ א׳ ועתה השכעו לי ונתתם לי אית אמת הארציס רק להתרחק מהם תכלית הריחוק זאח׳יכ
והחייתם את אבי ואמי וגז׳ והצלתסנפשותיט ממית ולהבין .ממולדתך עיר ותבל יולדתיך שהם ח״ח שלמדת מהם
מקראי קודש מאי זה אות אמת וגם כפל והחייתם וגו׳ כשאינם נוהגים כשורה גם שהוא מולדת בית אז מוללת
,
והצלתם וגז׳ ונראה לי דק׳ קושית תו בד״ה לרבות כנעניי' י חזן החרחק מהם כמ״ש בשיס דתענית אם ה־ב דומה
שבח״ל חימא האין קבלוה לרחב הרי היתה כנעני׳ שבתוכה למלאך ה׳ צבאות ילמזד תורה מפיו ואם לאו וכו׳ ואח״כ
כדאי׳ במגילה גיירה ונסבה יהושע זהכא משמע דכנעני׳ מבית אביך שהם התלמידים גס שאחז״ל מתלמידי
שבתוכה לכ׳יע אין מקבלין ומשכי תו״ שמא ע״פ הדיבור וכו״ ייתר מרבוחי מ״מ כשהתלמיד אינו הגון התרחת ממנו ג״כ
'ומהרש״א פירש דלאו קושיא היא דמפט השבועה שנשבעו וזה נקרא בית אבין כי מצד א׳ שהוא תלמידך הוא בן
לה השלוחי׳ מפני פקוח נפש הוצרכו לקיימה כמו באנשי בית אבין על שלומד ממט כמו מרבי שנקרא אבי אבי
־גבעון וכו״ איברא דק׳ על השלוחים שהיו צדיקים האין מולדת י רכב ישראל ותלך אל האר(־ אשר אראך וק״ל״
,
־עברו מצות ל לא תחי ונשבעו לר! והא מפגי השבוע׳ נמי בית אז מולדת חיז שרמזתי ר״ל כי יש ת״ח שכל מעשיהם
אין הכרח לקיימה אדרבה מפני שהי׳ פ״נ הוי נדרי אזנסין להתפאר שהוא ראשון בבית הכנסת או שלומד שם להראות
וגם אם נאמר ־זה״ה השבועה אין צריכין לקיימה תצארתו וזהו מולדת בית ומוללת חוץ היושב בחטת
דאיכא מקולו נפש יש להתיישב בדבר אם ניתן לדחוי ולזמר שם בחוץ ובאמת חמוקי ירכיך מה ירך בסתר זכו׳
לא תעשה שבתודה וגם שהוא לבל יחטיאו אח ישראל או כשעושה זה גם בהצנע לכת אז גס בגלזי ראזי לעשוי
כמו שכתב למען לא ילמדו אתכם זכז׳ ״ ואף שנתגייר' .־־• כך ולא יחוש למלעיגין זזה כוונת ימ״א בא״ח סי׳ א׳
ועשתה תשובה ושוב ציכא צא ילמדו מ״מ ,הא כתיב לא חחי' וק״ל וכמו שכתבתו משל למלך שרצה לחיות לעולם יעו״ש
, :הגםדיש,ל1מרמשו״ה דתשובה הוא מיראה לחור >£ן ח דממאר במ״ש האלשיךט לקטת הרשעיסאת הגיהנם
הוצרך מיהרש״א' לחלץ עוד תירץ . ,וזה לשונו גם שראו קשה להם יותר מלקנות ג״ע כי קניות ג״ע הוא
שחזיה בתשובה גמורה כמ״ש כי ה' אלהיכם בשמים ממעל ־עי״י שלוה ונחת .משא׳יכ לקנות גיהנם הוא ע״י עמל
ועל הארץ מחחת ע״כ דלכאורה מאי בעי בתיר׳ן זה גם ־ וכעס וקנאת ותחרות וכיזנא בזה ובזה יובן אלה תולדות
צן דכלר מתירץ בתירץ קמא ולדברינו א״ש לאין תיר׳ן א* י נח כי תולדותיהם של צדיקים לקנות ג״ע הוא נח נח ר״ל
מספיק אך קשה דגם תיר׳ן ב' בנבואה במה נודע שהי׳ •ע״י שהוא נח לתחתונים נח לעליונים ג״כ לקנות ג״ע וז״ש
תשובה גמורה וליל לקושיא זו מבואר ע״פ ב׳ קושי׳הנ׳יל ,.צדיק תמים היה ר״ל מה שנקרא צדיק לזכיתג״ע כיהיה
מני״ ובי״ למה זה ענין הכפל והחייתם והצלתם גם מיותר תמים בדורותיו שהוא לברי תמים היה בדורותיו שהלן
תיבת נפשותינו להל״ל והצלחנו ממוח גם אחר שאמרת בתמימות בשובה ונחת משא״כ בני דורו לקנזתגיהנס
1
השבעה צי למה לה אות על זה ואם כפיי רש״י וכז׳ הל״ל היה בטורח רע והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל יומם
סתם אות מאי אות אמת דהא נשבעו וכל אות שיתנו יהי׳ .ןלילה לא ישבות הולך וסוער כים כלי שיאבדו זז״ש
אמת אבל נראה דמביקשה מהם חרא לשיעת תרתי כי ;חז״ל הפוך רשעים ואינם זה דור המבול ובית צדיקים
ידעה מזה דכתיב לא חתי' כל ׳נשמה וכל קושיי ותירוצי' יעמוד זה נח וכזי זר״ל כי הרשעים מהפכין ומטריחין את
,
הכ״ל הכניסה בדבריה ומרומי בפסוקי לידעהמפםוק עצמם כדי שיאבדו ואינם משא״כ ביח צדיקים יעמודו
לא חחי׳ ולא ילמדו רק היי להספק א׳ שאמרה השבעז לי ה־.ס די״ל עיי שיהפך'רשעים מנהשקט זנחת וק״ל •
שאחגייר ולקיימה בקילה ושמא תאמרו הוא נגד ׳ואינם שניטל זלייתס מהםעי׳יז בית צדיקים יעמוד
מע
^ ל 1לא ילמדו ובנתגייד' ה א ט ע מ
' התורה לא ה ח י שנעשה צדיק גמור יכנ״צוק״ל*
ליבא חשש ואס תאמרו היינו לשאזאזמזת .י אבל בתוכה דזכמי לעיל קו׳ הרמביס זכי הוי }/ן &ן
והחייתם את ר״ל עי״ע (י
םחם כאמי לא תי ' *׳כ עכ״פ פיעל ריק ס״ו זכו' ותירץ רגלביג וכף ״
מבוקשתנו
<ובן? פוחז 0
חטא יללה השכינה הנקל' ליןהקליפופ כביכול זע״י התשובה ל$יר אות<* *ללעל* דנים השייכים לגר בזה
עציזערן תשזניה׳ צמעצת .ונתייחדה נמ־ית י
והתייתם אונןגוח^י־עוה״ב ואם יבואו ישראל זלא ירצו
; ,
וצפי י לכדנו שנעשה ישיר גמוי ע״י אנגר<ה לקיים השבוע מחמת שהיי באונס וחיה נדרי אונםין ושאני
כי ה׳ הוא אלהי' כשמים וגר .הרי toובה גמורה והכן איברא* אנשי גבעון שהי׳ בלא אונס מ״מ זה החשד תעשו עמנו
הקשו עז׳ מהא דשלת יכזשע ג׳ פחזטגאותן להתו׳ שם והצלתם נפ'שינו ממית שאם יהרג הגוף עכ״פ נמית
הרוצה להשלים ישנים והרום להצחם ילחם אלמל* מתוך תשובה ויהי׳ לנו חיי עוה^ב וז״ש ועתה השבעו
אותן שהיו רוטםצהשציםצאהרגיוי״נ אותם שהיו ,?n׳־ לי שנתנה־ להם פ״פ שלא ימאנו מלישבע זאחר שלאו
להשצים קולם שהתחיל.במצחמת ראשונה יאף ר ח ב שהם מסרו נפשם למות א״כ הוי תשובה גמורה ועיקל
קיבצה עציה קולס שהתחיל במלחמה ״ הטעם למען צאיצמרו ואף שחזרו בתשובה הוא רק
3י א 1ד עליי סול .'.עסוק זכוי את ׳אשר מיראה כפיי »ף* וכיוון־ שקבצה על נפשה צמות רק
ר
נאמיבהקהל וצ״צכצל דבר ואמרת מאחר שאינו צפי ^שיעשה לעי" אל-הטרח',' .ובזה ירגיש האולם שאינו חפן
מדר המשנה'שיאמר לאהרן שיאנןר לאחרים! וכזי ועוד .להתחבמ' <ןמ רקשי^..וילך לדרכו )אם לא ירגיש
מעלת קלושה יתכן לבני עלי׳ שתם מעטים ולא לכל עדת וז״ש אל ויצטרך לזמל במפורש הרי זה מלבין פניו
בני ישראל שכולם יהיו קדושים ועוד דהל״צ קדושים יהיו יפטור .מחבירו אצא מתוך דבר הלכה ר״ל שרוצה
משא״כ תהיו משמע מצד הכרח תהיו קדושים ועוד מה זה לפטור מחצירו אליאמר מפורש אלא מתוך עסקענין׳
נתינת טעם ט קדוש אני ה׳ וכי אפשר להדמית צורה ליוצרת הליכה הנקרא הלכה שירברמזההענין כמו במשל הנ״ל
ועודמהענין איש אמו ואביו לכאן ועורדדרשו חז״צ אזי יזכור י וירגיש האורח וילך ליוקיל • ומזה הבין
מדכתיב איש-ס״ו למעט אשה לכך צריך לומר תיראו הרי ג״כ בעניני עבודתו י ל להבין רמיזותיו לבל יהי׳ כסום־
• כאן שנים וקשת צא נכתיב לא ה' ולאו׳ ודרשת חז״לידוע כפרד אץ ׳הביןגבמתג ורסן והבן י עודיש לומדהרוצה
המיוחד לי ועור מה .עני! ,שבת .לכאן וגס תיאר שבתיתי ליפטר# .ן תואר חבי״רו שעינינו ריאית כי השפל^ש^.
ואמר לש וברבים כדי לבאר זי*נ״ל לפרש עני ן מצוהזכזראת התלמים^וא בעיני אנשי המזניעס לאין תכלית׳ לכן
/ן
אשר עשה לך עמלק הנ ל שיש בו ג׳ כללים ואתה עיף בצמא אל יפטגר אלא מת!ך דבר הלכה שיאמר עסק rfx
ויגע בדרך ולא ירא אלהים כי החזרה הקדושה בא ללמדינו ', #הלכה שאין להקלת בעולמו .אלא ר׳ אמית של הלכך*
מן ג׳ התמוטטת עמוד א׳ •לעת אין ליזהר שלא יחן יוכל השאר הם טפלים אלא רק לשמשו זכמ״ש בןזומא
עמזליםהכזכריםהגור׳ירילת ישראל ועליית שרי האומות רק הרי שאין זה .חבירו ברוך שברא כל אלו לשמשני
להתחזק בסלשתןבסזד תנו עוז לאלקי׳ואחל הוא עמוד התיר׳ וכמו שביאר,לבר זה הרמב״ס בהקדמה לסדר זרעיה
לאמרינן בבכורות ויחנו ברפירים ויבוא עמלק מאי יעו״ש ; _1ז״מ אל יפטור אדם כי זה שנקרא אדם
רפידים צפי שריפו ידיהה :מהתורה לכך בא עמלק שהם חכמים א״א ליפטר מחברת אנשי המוניים כי-אם
וכ״ת הא אמרינן <3שטזזאלמלא שמרו ישראל שבת איברא דיש מתוך דבר ושבח מעלות הלכה וק״ל י
•ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשין שנא׳ ויהי ביום .בזה דבר בגו ע״ר שכתב לזוהר שיר השירים בפסוק
השביעי.יצאו ,מן ה*נס ללקיט ולא מצאו ויבוא עמלק ט השטנה כשרוצה להעלות .שחורה אני וגומר ״
•זכו׳ הרי משמע עבור חילול .שבת בא עמלק מהביאור וז*ס לקי "להתייחד עם דודה נתמעטה בסוד נקודה
דבר זה עיין במ״א והעולה ?ושם כי שניהן בקבה א" זמי,עטי עצמך ואז אין מקופ .לאוכלוסי' ירעיתי'
עולים כי לא ניתנו שבתית אצא לטרה כמ״ש בב״י בט׳ להתחבר עמה ןאז עולה ומקבלת השפע ביהודה עם
א״חםי׳רפ״חבשם ירושלמי יעז״ש ובפסוק מפורש ג״כ לן;ה ואח״כ נעשית בסוד הרחיבי מקום אהלין
גמילות הקול קול!עקב והידיס ידי עשו 01׳ ב׳ עמוד .להשפיע להם וטי יעו״ש וז״ש אל יפטר אדם העליון
עם קונולאמר לאסורים חסדים שהוא המתחתד .מחבירו מן חנית אוכלוסי' ורעיתי׳ כי אם מתוך דבר
-צאו וגר שהיא תשיבה צהחזיר אבייה לבעלה וחשוב ה' הלכה כשהיא מכונה בסוד הליכה סוד המיעוט כמ״ש
למקומה הרמתה והוא מה שהקשה הרב האלשק־ לעיל לכי ומיעטי עצמך וגומר י .גם לל״י גימטרא הלכה
במצית זכירת עמלק שצוההש״י אותנו לזכור וכי ומתוך כך זוכר הו ר״ל שנעשה זווג ויחוד ע״י זכור
k
ה;<׳ דבר קשה בעיניו ית׳ להכריתו בעצמו עדי אובד ובשם המנוח המייחד אית ל עם ו׳ והבין י .
וכי׳ ותירץ כי אין נפילה האומה עד שתפיל השר יכמ״ש האסיר מיהרי״ל פיסטנר שמעתי שיאה כתוב בם׳ א ׳
יפקידה׳ על צבא המרום -במרום יכו׳ ושר של עמלק שאין .האורח רשאי לומר במפורש שיחדרו מן הלוי׳
אינו כיתר שרי האומות כי היא סמאל הוא השטן ופי׳ הוא זללה אל שעושי ן.לו מטעם המבואר p
והיצה״רובכל עון וחטאת ״שראל מיסיפיןבו כת < יפטור אדם מחבירו כשרוצה ליפטור מהם יאל יאמר
ועצמה זא״כ איך יפילו הש״י עד שיבינו בתשובה לבל מפורש אלא ברמז והוא שיאמר דבר הלכה דהיינו שהלין
ישאר לו מקום להשען על עונתינוולכך יש זמן )מתיך ״ הוא שאין לומר לאלו המלית שיחזרו וכי׳ *
הק׳ןאס נשוכ מעצמינו יחישנו ואם לאי בעתה כך זכרהו שיזכר וירגישו זדפח״ח • ונראה שהוא מרומז |
ע״יחבלי -משיח שנשוב בהכרח .עד גדר שכל משאר , fבלבדי השי׳מאלא מתוך דבר הלכה שיש דבר בתוןהלכה
בציון תחש יאמר לן ולכך זמן מפלת עמלק מחר . Iוהוא אותיות לך ומתי וך כ״ך זכריהו שירגיש ויזכור
דור אז דור שכולו זכאי שנשוב מעצמיני אז דור שכולו .עוד יש לומר שהוא ע״ר | ,על כוונתו שילך וק״ל *
ז
נשיב וכו׳ עכ׳׳צ חייב עד עת קץ ע״י מירוק חבלי משיח | י כיינת מתניתין באבות הלל אומר הוי מתלמדו של
הרי מבואר ט ירידת ימפלת עמלק שהיא ראש שר האומות אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ור״ל אהרן וסי ^
כ ט
כמ״שיורה הוא השטן ויצה״רע״י התשובה הנק׳ דרך ילע מה שהת״ח נקרא חבר כי חברותן נאה והנה : }
העבודה זו תפלה 'הנקרא חטאים בדרך עמוד ג׳ עמיל \ י לכעמים צריך ליחד למדריגת אנשי המוני עם .ואז
וכמ״ש ביראה יראה כמ״ש עכרו א ת ל ,־ מ ט י לנערד ממדרגת חבר צמדריגתן של המוט עם לקיים
ה ן ! ה 5
אין ע״י עמוד היראה יראוך עם שמש והנה י י י ת שהם פחותי הערך שאין בי שלימות רק שהיא
ח ב מ
שוס לן ^ י ל מ״מ ראוי לאהבו כדי לקרבן לתורה כמו במשל
התמיה א׳ ואת שכתותי תפמרו כי צא ניתנה ש ג ת ^ שים שליטה לשרי האומות על ישראל והוא ע״פ מה ש?יארנ ן
אלא לתורת וכל ימי החול ניתנה לכםמשא״כ שבת ה מ י ו ח ל הקו׳ שהקשה מוהר״י יעבן בפסוק יתרו חל תיראו כי צעבור
אלן הנ׳יל אני ת ׳ א ל ה י כ * לי תשמרו ועיי נ ׳ עמודים נסיה אתכם וצבעבזר תהי׳ יראתו עצ פניכם לבלתי
להצילכם מאויביכם וכפי׳ רש״י סוף קדושים ואבדיל א ת כ ם תחטאו והקשה שהם שני הפכים בנושא א' אצ תיראו
מן העמים להיות לי הרי אתם שלי ואם לאו הרי י אתם. ולבסוף א׳ בעבור תהי יראתו עצ פניכם וכי׳ יעלש ־״ ,
של;״נ וכוי ושפיר אמרו תז״ל דלק* נאמרה פרשה זו כה^הל. וביארתי ט יש מדריגת היראה בכל הנבראים שבעולם
שכל מפי -התדה תלוי׳ בה כי םללת ג' עמודי העדלם העכבזר מן חתול ונו׳ וכולם הס לבמים אל ירשת ה׳
תורה ועבורה וגמילות חשדם וק״נ ונחזור לענין כלל א ' שהיא פנימי ושורש הכל ושמעתי בשם הרב המגיד
במ״שלךאלהעם וקרשתם היום ומחר ר״ל או ־ ה י ו ם ממעזבוז פירש הוי ערום ביראה ל״ל שידבק את עצמו אל
שיקדשו א״ע ברצון ואז אתישכה ואם לאו למחר לאחר זמן זז׳יש אל מנימי' היראה בלא לבוש וכר ורפח״ח *
שיעשו תשובה בהכרח ע״י חבלי משיח עד כל הנשאר בציון תיראו ר״ל מן סוגי לבושי היראה אל תיראו וצו׳ ט לבעבזר
קרוש יאמר לו וטוב יותר שיתרצו להתקרש היום וז׳׳ש .לך אל תהי׳ ירא״תועל פניכם שהיא פנימי׳היראה ואז שום מורא
•foi העם אל בחינתן וגזה יבואר פסוקי יחזקאל י ' b
,
חיצונית לא יעלה על ראשיכם כי אדרבה מודאכס וחתכם
והכהנים הלוים מי צדוק וכו׳ •ובצאתם אל חצר התיכונה ובזה יובן מצוה זכירת יהי׳ על כל האומות וקיל ־
אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתים בם והניחו עמלק הכהונה לנו בבחירתינז ט המלחמה עסהיצה״ר שר
אותם בלשכת הקו יש וכבש׳ בגדים אתרים ולא יקדשו א ת של עמלק הוא בידינו ולא בידו ית׳ לכך צוה לנו שנזכיר
אמרתי העם בבגדיהם וגו׳ והוא'פלא• ולדברינו א״ישט תמיד לא יושבת יומס ולילה מלחמה זז כמאמר החכם שבתם
טעם על שנתפשט הטבע ברבנן שדורשין בשבת הגדול מן מלחמה קטנה הכינו עצמיכם למלחמה גדולה הוא
:
ושבת תשובה ועיקר הדרשה ראוי להורות העם הדרך ילכו מלחמת היצה״ר וכו׳ וגילה התירה הסיבה לזה המלחמה של
בה וכמ׳׳ש הפוסקים ונלמד מהש״סזתו׳ ממרע״ה שהורה עמלק שהוא היצה׳׳ר שמוצא מקום לגבור על ישראל ח״ו א׳
׳דרך לעם הטמאים לנפש אלם איך יתקדשו לעבודת הש״י כשאתה עיף בצמא ר״להיא עסק התורה מלש כל
עבודת רןבן פסח וכן ראוי' לדורות שיהי' צמא לכו למיס ב׳ ויגע בדרך היא החשיבה שנקרא דרך •
י
להורות לעם ליד א ו יתיוישי לדודתו יתברך כמ״ש יורה חטאים בדרך ג׳ ולא ירא אלדס כשאין בך
ז ח ר י ע י u t r j r ה ע י ש י
'להראות ^ *' W ז ולא כ? ע ת יראת ה׳ שורש כל היראת אז ח״ו מתעורר לבושי חצונית
לעכ תי״יפתו ובקיאתו ולבסוף אמר בפסח קצת * דיניי היראה שהם ע״י מלחמת האומית כד שידבק ביראהו יתברך
זהפוסריים ה ש ״ ס נ ג ד
׳ל ל י א . יהן א
עמלק וניצל מכולם ולא כפי׳ רש״י ולא ירא אלדיס לקאי על
כ ; ש ו ב ה ז ג ש כ ח
ומצאתי להם זכית מיאור ייישלתי דלבש שמוי^ל כי אם על ישראל או דשניהם אמת כשיש לישר*י ידאה אלדים
ישראל ואמר חטאתי וכו׳ יעו׳׳ש והלא חלוקיןשל אז מוראם על האזמוח שיראים מאלדיס להלחם בנו וק״ל ״
ע״פמשלשרא׳ ־שהתחכם לעלוחבןאי־של המלל• ו3זהיובן;המשך פסוקי קרושיסישיאמר אל עדח בני ישראל
קדושים ה״היו מאחר שקהיו קרישים בהכרח לבסוף ממדריגה פחותה אל בית אביו המלך ומלחי ל נ #ו נ 1
בגדיו החשובים שמשתמש בק בביח ל 7י ולבש
ה מ
ע׳יי חבלי משיח עד גדר הנשאר בציון קרוש יאמר לו
אם כן למה חמחיגז עד בעחה הלא מוטב יחישנה ־בגדייםפחוהים כ ד שירצה בן כמלך להתחבר עמו משא׳׳צ
אד;. זז״ש .־שארמים שצא עשו כך צא עלתה בידם נקעו אל קודם הזמן על ידי יי תשובה ורצונית ־
דבר ואמרת אחל נגד דור שכולו זנאי העזשין מעצמן וכזי והנה רבנים קדמונים ,שהיו דביקים בו
י ^ ' * לירית אל׳ ה מ ו נ י 6 תשובה ואז אחישנה ונגדו נאמר אמירה ודיבור
ו ת פ י ל ה י צ ת י ר ת ז ח מ י י
שייכות עמהם עס פחותי הערך שאין לו קשות נגד דור שטלו חייב י ט גם כן מוכיחין להיות
* ל אבינו1
י ל ע מ ה ם קדוש הנשאר בציון כי קדוש אני ונשמת ישי־אל הס יניס
י ס ח כ ת מ ע ר ב א י m
-לה׳ אלהיכם העמוסים מני בטן הוכרח צי.עי,דש 'שבשמים לכך הוצרך לפשוט בגדי קדושה שלדבירוה 1
א״ע ואחרים ל ב כמו אבריהם אניני שנאמר ויקרא שם בשש ויובן פשוקי שיר השירים ג״כ ובצאתם אל החצר החיצונה
וכו׳ ור״ל מ הנהנים בני צדוק שפחי כהן תורה ימקש ה׳ וגו׳ ודרשו חז״׳ל שהי׳ מרגיל ש״ש כפי הכריות וכו׳ וכמו
שביארתי פסוק אם אמצא חמישים צדיקים גתו' fהע>ר ״מפיהו וגי׳ זירטם השיב מעון .יובא תירתינו ללמדנו
שהוא צדיק בתיר העיר להשיב רבים מעון והנה נחי׳ א׳ כי להשיב המוני עם מעון.לקרבן לעבודתו ית' צר<ך תחלה
נקרא שכיבה בלילה שהוא ממשה כלילה• הצנע לכת בחי׳ שיתחבר ע מ ק ־כמו במשל השר ששינה לבושו וכו׳ וז״ש
ב׳ נקרא קימהיביוס שמפורסם לכל ובזה יובן על משכבי החומר בצאתם אל החצר החיצונה שהיאמרריגת אנשי
בלילות בקשתי אה סאהבהנצשי שד\א למי שאוהב נפשו שהיא חצר אל בית״הפנימי אנשיהצורה וקאמר הפסוק
יותר מגופו ודאי שמפקח בתיקוני נפשו ואיןלו פנאי לתיקון כ י יפשטו ארדבגדיהם אשר הס משרתים בם בקודש ולבשו
זילחי כי חיי נפשי קירמין ואחר כן בקשתיו ר״ל לזולתו הנ״ל בגדים אחרים וגז׳ שהוא .ממש כמו במשל
שלבש.השר בגדי פחזתי הערך שבזה יזכל להתחבר עמו ולא מצאתיו כמ״ש בש״ם מצאתי ראיתי דאתי לידי משמע
ורצה לומר כי לא אתי לידו שאיזצה לתקנו מצד שהוא מכוסה -זז׳׳ש זלא קדשו• .את.העם בבגדיהן -ור״לטבל״הלא
ולא נודע לרטםמה^תו שיבואו אצלו ללמוד ממנו אקזמה בקודש יוכלו לקדש העם .המוניים בבגדיהן שמשרתים
נא ואסובבה בעיר וגומר רצה לומר להיות מסוג ל . :ובזה יבואר ג״כ פסוק מי יתן טהור מטמא ןק״ל •
הנ״ל כמו שכתב אס אמצא חמשים צדיקים בתוך העיר בדכר יב מחזי שאינו כל הש״ם ביארנו והזא,ט אחר לא
וגר וג״כ לא מצאתי את שאהבה נפשי שיבוא ממילא אצלי הנזכר משל פי על והוא - חובתן ידי הרבים מוציא אינו
כמי שכתב אם׳תעירו ואס תעוררו את האהבה עד שתחפ׳ן לעיל כי:מצד שמצא בעצמו שמ׳ן דבר טומאה או
שהוא יבוא לבקש ללמוד זזה שאמר אבקשה את שאהבה ?להתחבר ,עם אנשי.המוני •עם שהוא,רמז אל יוכל עי״ז׳להתחבר
שינןי לבושיו י משא״כ בל״ה א״א להוציא יקר מזולל כי נפש" י שהו׳יאהב נפשי ילא עלת׳בידו וא ז בקשתיו שהייתי
,,
מחזר אחריו וגם כן לא מצאתיו מצאוני השומרים הסובב •היקר נמשך מזולל שע״י.זוללת שבחנם מתחבר עם אנשי
בעיר את שאהבה נפשי ראיתם ופי׳ רשיי מה מצאתם בפיו -המוני עם לעשיתי יקר וזה שאמר מי יתן עזור מטמא
וזה אין ליו שהר נ״ל דכתב האלשיך פ׳ משפטים כי יתן א*ש .מצר שמן טומאה שיחכם שנתחבר עפ איש המוני
עד שעשאו טהור וז״ש לא אחד .כי ארס נקרא אל רעהו חמור אי שור או שה וכל בהמה לשמור כי איש (ה
;
הקב״ה יתן אל רעהו זה איש הישראלי כמי שכתב למען אחי עולה •ויורל ואינו במדרגה־ ־אמד כ ד שבירידתו
מצא מקום להתחבר עם איתן המדרגות הפחותין ורעי וכי יחן לו קהל • עדת ישראל להנהיג ולרעות אינו
להשתרר עליהם אלא לשמור אותם מן החטא ולהדריכם י שבהמוני עם ויקרבם חליו ואז ה׳ אלטו עמו ויעל זק״ל
בדרך ה׳ וכו׳ י&ו״ש וזה שאמר מצאוני השומרים שהם ראשי כי בתיקונים לבסוף
ומנהיגי הדור הסובבים בעיד<!החזיר אנשי המוני ,עם 6ת כתב וזיל ואין אדם .עור יש לומר
שאהבה נפשי ראייתם אס נתקרבו עמכם וזה שאמר מה מקיים מצות ל״ת כתקנה אלא בטא דבר עבירה ליח
ט לא עלתה בידם כמעט מענה בפיו ולא השיבו דבר ונמנע ולא עשאה .מפני.מצות המקום אבל ביושב
שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחיתיו ולא י ל ' ל א קיים מצות לא תעשה עליל -והוא ע״ר שאמרו ז 3ט
ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמיואלחדר הורתי ורצה ל #י יק׳>ל אל יאמר אי אפשי בבשר חזיר אבל יאמר אפשי ז
כמעט שעברתי מהם מבחי׳ שלהם שהם ראט הדור זעביי׳י :אבל י מה .אעשה כי אבי שבשמים.גזר עלי וכו׳ וכמו
•מעט מנחי'זו כי נעשיתי משוח שעבר מגדולה גם שליי ,
׳שכתבתי בפסוק.חשבתי דרכי מקדם ואשיבה רגלי וכו
מ ע ט זמ ן מ״מ אז מצאתי מקום להתחבר עס אנשי המוני והטעם כי בזה• מקיים ואהבת אתה׳ ׳יעו״ש •
עם כמו שר ששינה לבושי קדשו וכבודו אז נתחבר ע ם ;אלהיך בכל לבבך בשני לבבך ביצה״ר זטצה״ט ט עובד ה>
שהבאתיו אל חדר הוררןי הם . פחותי הערך עד .עסהיצה״ר ג״כ כשהיא מכניעו משא״כ בלב א׳ לא
היכלי המלך פנימה והושב הבן אל אביו המלך :נעשה אחד כי אם־ע״י חיבור ב׳ הפכים יחד זכמ״ש גוי
נימי וז״שמי זאת עולת מן המדבר •אחד בארץ יעז״ש בזוהר וז״ש מילתן טהור מטמא לא
שהוא מדריגה עליונה כנודע אחד •ד״ל גשהטהרה כמשך מן הטמא שהוא היצה״ר
ונתחברה בזאת בזאת שירדה הוא תכלית השלימות ־מטעם כי לא אחד כי הם ב׳
מדריגה תחתונה־ אז עולה הפכים והוא עשאן אחד ולכך יש ל פירושים •לא
׳'ימן המדברמקום־קליפות. אחל לשון בתמי׳ וגס כפשוטו ושניהם אמת וכאמיר ןק״ל
אל שדה אשר ברכז העולה מזה כי המהפך החומר שהוא מצר הקליפה
וקל ל :והטומאה אל הצורה שהיא מצד הטהרה והקדושה אז נעשה
להבין ״ בפרט והוא התכלית השלימזת ־בין *והזר מטמא
במסכת באדם יחידי שמכביעז חזמרו לצורה אז בכלל שמכניעו
אנשי החומר אל הצורה או־שניהסכאתדטזביסבחחלה
וכמ״שחז״לזאת בפרט יאח״כ בכללות שהוא המאושר
הכפש אשר עשו בחרן כאלו עשאן יכ״כ בזוהר זכאה מאן
לאחיד בירא דחייבא וכו׳ ובזה יביאר על משכבי בלילות
זגו
׳ אקימה נא וגר והוא כי יש ב' סזג< צדיקים א׳ ההולך
0 פורה ץכף י
nnb ה&ק . ^ .כמי הרפ ה3וחגר כימי mate• m n
כירושלמי <ג* בריטב׳י׳א שעלמם׳ קדושין יי וא״כ מ ל ת כ י לף מ״ו במתני׳• כמסכת כתובות -
במתני׳האכמאי בקדקיהע״כמוכח שהכסףקדושי!* האב זנאי בבת)
להמקשי! כ p שליילאל׳יכ מאי לשון זנאי ליקאמי בקלישיה בכסף ובשטר ובביאה זכאי במציאתה ולמעשי
י רש*י ו ק י דפר? לכסף מב״ל דהוי לאניה כפי׳ יליה ובהפרת נדריה בכסף מנלן } ו פ י ׳ רש״ידבםף
אד<^ריך מנ״לן דכסף קדישי׳ לחניה ולאי פרין מליל דהאב־ קדושיה לאביה Lא״ר יהודא א״ק ויצאה חנם אין לסף אין
זכאי לקבל קדושי כתו כלל א״וצ״לד»פשינופשיטאל»י כסף לאדון זה ויש כסף לאדון אחר זמנו אל י • ואימא
זיפה כח אאב בזה שמקבל קדושיה מרלתיג את כתי כתתי לדידה ״ השתא אביה מקבל קדושיה ללחיל את בקי
וגז׳דאל^כ אלא היא לופא־מס&קא לי אי האל מקנל קדושי נתתי לאיש הזה איהי שקלא כספא ואימא ה״מ קטנה
לקאמר האב זכאיי בתו א״כ ל ל לפחן אדישא דמתגי׳ ללית לה יד .ופי.׳ רש״י זכו אבל לערה לאית לה יד איהי ,
בבתו בקדושי' דמשעע להאנ מקבל קדושי גתו וכליל מנ׳ילן תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא א״ק בנעוריה בית אביו*
הא אלא ש׳* ),דפשיטא ליי מפםוקהא! ׳א״כ-קשה מה מקום כל שנח נעורים לאביה ואלא הא דאמר רב הונא אמר ר$
לשאול ג״כ מנ״ל דהכסף לאב הא השתא אביה מקכל וכר מנין שמעשה הבת לאביה שנאמר וכי ימכור איש בתו
אלא צ״ל דלא ירע מהפסוק את בתי אייל הליא קמי* לאמה מה אמה מעשה ידיה ללבה אף בת מעשה ידיה
ארישאדמתני׳הל״למ;ל״ןבאוק דק׳ממ״נ איקו׳הזאו* יכ״ת נילוף מבושת זפגס שאני בושת לאביה יכו׳ ־
קו' א״כ ה״ל לשאול תחנה קו' אחרת מייל ואם היא לא ופגם זכו׳ ״ זסוגיא זו נאמרה בקדושין דף ג׳ ע״ב עיין
א י %ק׳ לרש׳׳י לל י»י' כ מ ב י
י» זכאי עליו עם פי׳ רש״י שם ־ זז״ל התוס' שם בד״ה האב
ז א ת א י נ ז כ ר א ״ כ גס
י בבתז מפרש בירושלמי שיש צו ש ח בביאה שנוחנין לו שכר בםזליין דפי׳ בכסף מנ״ללקאמר ש״ח
ל ^ י״םילי* יקיושיג א
י ה
^ " לקדש בביאה ע״כיי בדיה ואימא לדידה זא״ת זכז׳ זי״צ
ז ה י א ת מ ,ה נ י ה י ה י י ל מ נ
v
דנקיט שם המק6ין.במפורש מנ״ל ימקניא בכםן^ ומצי* וכו׳ דלקמן במסקנא אמרי׳ ד מ י תרי קראי צריכי ע>׳ב
ר ל ו ר < | י ,להכסף הוי לאבוה וכו׳ ויש לומר דגם כא? כ י ן
״
בד״ה ואימא ה״מ קטנה אע״ג דקרא איירי בנערה וכו׳ י
במ״שבכסף מ ל ל ע ל כ׳ ש א ל ו ה י מל׳ל למקניא וכ״ת וא״ת הא לקטנה לא איצטרין קרא זכר ע׳׳כ'* בד״ה
ומנ״ל דהכםף לאבוה ״ ואין הכריעירש׳יי לפרש דש*^$ קדושין גילזף מביש׳תגם .תימא היכי בעי למימר נילוף
מבישת ופגם הא בושת ופגם גופא לא ידעינן שהן לאב המקשן הי׳ דק דמנ״ל להכסף לאביה ותו לא י S J
אלא מקדושין דימר בסוףאלו נערות ראי בעי מסר לה •דרש״י אזיל כאן לשיטתו דפי׳ במש׳ קידישין כ ״ f»°
ה ד
ויש להקשית חדא מ ן תרתי דמקכיאבכםף .כדלזתניהכאבמתניייומנ״ל .למנוול ומזכה שחין וכו׳ עכ״ל <
מאחר לעיקר טונה התנא להשמיענו כאן במם׳ כתובית .שהאב זכאי בו כדקתני התם ״ .הרי דפיו/שו צם ש ? 1
ס ד
א ל א קשה מאי בעי החום׳ בזה דילפינן בקדושין קיחה קיחה משדה עפרון והוא מ ד ס כ י v
ן ר ה א כ ן ע ז ד ה ר מ
y$y בריש קדושין האשת נקנית ולא תני לשון מתקדשת לחלזמהזכות זצ״לדכזזנתן • הנ״ל הירושלמי במביא
שיין לאביה בביאה דבשלמא כסף ז«5ר א״ש < ptfזכאי כדמשני הש״ס משום דבעי לממני כסף .וכסף מליל ג מ ר ־
דלזכזח יחשב לו במה שהכסף ושטר שלו משא״כ לביאה • קיתה קימה וכוי וכמו שכ׳ התוספ׳ שםבד״ה ואימא
זע״ז משנה דגם בטאה איכא שכר וכו׳ ״ ובן מפורש לדירה דלא נעלם תהמקשץ הא ריליף י ו ירחה ו כ ו י
י ח ה
•'לק
ער ״סף פורז ין
במכת׳ אינו צרן^־א מאחר מכלל בכל החובצין ואדרבה. ישכיר טוון,הש״׳ש לז5:י יכ״ת נילוף מבישת ופגם ־
לפי ,הוצעו' הש״ם במשכ ז כתובית דף.מ״אע׳!א מיכח י א״כ יש לתגיה על תמי ״ rהתיש' בזה • יכ״ת מה
דטפי הד זלזול ולעז לאי ולמשפחתו במטתהיזתר מבאזנס: מקים יש לי צתי^ת ׳גל הזוש׳ וצא על הש״ס שס בדף
.דקאמר ניחא לה לדידהמאי.ומשני דלמא לא ליחאלי׳ מ ׳ וכ) י י זייא על הש״ס לק״מ כאשר יבואר תשא״כ על.
4
לתביה ולבכי משפחתה זכו׳א״כ מינואר שס ליותר המברא• התזת׳' י .וביותר ק׳ על תישי שס להרגיש בקו' זו ומשכי,
דקאמר לאי נותנת ליתן בושת יעגם .במכזתה תבאונש ז כ י ח״א תלש ד־ז" :קש :על הש״ם כאן דמשני מד<היב
מבעי׳ אנסתי ללא קא פגים לה למשלם בישת ופגם אלא ועיי וכ״ת כתירוץ החוס״ שם בדף מ ׳ ע ״ ג מפי:הוכו׳
אפי׳ פתיתי זכי׳ וכן מצאתי בלחם אבירים במס׳ י\ד1שי4 שה־^ו קו׳ זו בד׳יהמששביא דחי בעי משר לתוכו׳ וז״ל
,
למפרשי טינת התום .לס״למ״ש בש״סשאני בושת ופגם מדקאיהיבמפתה וא׳־ת אמאילאיןאמר' דהוי לחב ה
דאביה שין בגווייהו ל״ל דאמנא זלזל ולעז לאב כמו ל ה ו ט ׳ כדלקמן יש לומר רלמא לא יהיב מפתה דקרא דאביי
יעו״ש ומעתה הא לשריך בכתוב׳ ואימא לדידה ר״ל דזקא זרגא באונס כתיב עכ״יל וכוונת התוספת בזה עין בתי״ט
מפיתה'א״ א באונס הוא ד״ק ואימא לדידה דבשלמא גבי בריש פ׳ נערה • נמצא הא דיהיב מפתה בושת ופגם היינו
לדידה להא מתלה יא״כ לא יהיב מפתה כלל ונגר מוכח אחר דמוכח לבושת ופגם לאונס הוי׳ לאביה משא״כ,
דאיכא פגם ובשת במפות? יותרמבאנוסה וכנ״ללכ/ע״כ אילו הי׳ בושת ופגם לאונס לעצמה לא היה נותן מפתה
אף אי צ״ל להוי .לאביה אלא באונס דאיכא בישת ופגם בושת ופגם כלל דהא מחלה והא דהוי בושת ופגם לאונס,
אמרי׳ לטי לדידה א״כ אימא לדידהיוע״ז משני מםתברא לאב נלמד מסברא דאי בעי זכז׳ א״כ נלמד שניר בושת .
זכל שקלא ושרי׳ דהוי לאביה לאי בעי מסר לה וכו׳ * ופגם מקדישין ושכיר תמה התוס׳ לעיל אבל כר מערכין
זו היא באונם אבל מפיתה א״צ לכל זה לאי לדידה א״כ מוכח ל י י ץ התום׳ הנ״ללאא״ש * ונציע לפניך י לברית
כמו לאיהיבמפת־ה כלל וכבר מוכח לאיכא בושח ונגס הש״סהנ״ל ברף מ׳ ע׳יב ויותר מבוארת הסוגיא בערכין
באונס אלא ש״מ להוי לאב יה וא״כ מבואר לאין מקום לתירן נותן חמישית לף י״ל ע״ב מחני׳ באונס ובמפתה זכו'
התום׳ כלל ונשאר קו' התום' הנ״ל בקושי' ומעתה יש לתמוה ( םלעיס והבושת ופגם הכל לפי המבייש ומתבייש • זפריך
על תמיהת התום׳ כאן שאינו תימא כלל די״ל דהש״ס כאן ואימא חמישים סלעים אמר רחמנא עכל עילי * .יפי׳
דקאתר וכ״תניליף מבושת ופגם .היינו מבושת ופגם רש״י אבל משת ופגם לא ליתיב כלל ומסיק אני י אמר
למפיההדלא נלמד מקלזשין כלל ד בעי זכו׳ • .זהסיגנזן קרא תתת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם רבא אמג־
דש כאן י״ב קו'בש״ס וששה קי׳ בתים׳ ייתרזצו קו׳ ששת ונתן האיש השוכב הנאת שכיבה חמשים מכלללאיכאבזשק
אחרונ״שבש״ס .ע״י שש׳קו׳ ראשוני׳ שבש״ם וששה קו׳' ראשוני' מ ״ ה מכלל לבושת ופגם • ופי׳ רש״־י במם' כתובות
שבש״ס יבוארו ע״י ששה קי׳ שבתים ׳ באופן זה דכשיבואר לך ופגם שאינן משום עינוי שהרי ישנו בשאר הוביל-ן אינן בכלל
;
להקו׳ שבתיס׳ הוי קו׳ אז מבואר שהקו שבש״ם אינו קו׳ כלל
; זה פגם הוא נזק הניז ־,ן נמי בשאר חבלות ע״כ * י" ,הרי
ואס קו׳ שבש״ם^ו;קו׳אז הקו׳שבתוס׳-לא הוי קו/כלל י והוא לע״כ שאלת העקשן הי׳ במ״ש ואימא ממשים סלעים
דמכזארמכחקז׳ י״חשהיאקו״' י היסוד שלי שאין הקו׳ 'מכל מילי היינו להקשית על אונס ומפתה מכ״ל׳דאיכא
ראשונה שעל התום׳ קו׳ כלל ונשאר קו׳ ראשונה שבש״ס טשת.ופגם לבך הקנס דהא שניהם נזכרו במשנה וכן
בקו׳ י אפס שהי׳ אפשר לבאר קי׳.א׳ שבש״ם ע״י קו' ; בסוגי' דכתוהות מוכח דקאי אתרויימו על אונס ומפתה
חיצונה במס׳ קידושין באופן שאס תרצה לתרץ קו׳ ההיא קאי אמתטתן להא מתניתן איזה בושת ום׳
אז תיקשי לך איזה קו׳ בסוגנין ובביאורו יבואר קו׳ א׳הכ״ל ללעיל דקאמר המפתה נותן ג״ר והאונס ד׳ זכו׳ וע״ז
אלא ד אז תיקשי לך קיצור אי מתירה ואס נפשך .לתרץ ש״מ נחית הש״ס להקשות אימא חמשיס .כסף וכו׳
קיצור או סתירה זו אז תיקשי קיצור תוך קיצור ־וכל זה י $ דקאי על אונס ומכתה וכ״כ התי״ט שם ןא״כ ע״כ הי׳
נשארה קו׳" היסוד שלי בקי׳ אך אם נסתר קו׳ היסוד שלי אז צריך החרצן להביא ראי׳ על שניהן' דאיכא בושת ופגם
תוך קיצור י אפס דאז ,תיקשי לך תמצא מבואר קיצור דרןאי דאביי באונם ומפתל :ולפי הוצעו׳ התום׳' הלל
י
קיצור וסתירה אחרת וה״א לתרץ הסוגיא כ״א לפרשסזגיא ורבא י באונס כתיבי אסכן לא משני.על מפתה כלל
קז׳שבש״ס דשמעתין עפ״י שיטת הראב״ד יהםוגיאב׳ ואין ,לומר לאחר והמקשן אעפתה שאל גם ג ן •
יבוארו ע״י '3קו׳ שביציס׳ זאז א*ש לשיטת הראב״ל• אפם רנחית הש״מ בכתובות להוכיח דהוי בושת ופגם לאב
דהי׳ מק ים לחיץ ב׳ קו׳ שבש״ס בלא הצעת ב׳ קו' שבתו״ם אז מוכח דיהיב ^מפתה וכסברת התומ׳ הלל ז״א דכל
,
אך דלפ״ז לא א״ש השיטה לקדושין לכך מוכרח אני לפרש הנזכר בכתובת קלא וטרי /אימא לדירת זכי . ש
׳7
הסוגיאבררך אחר זאז יהי׳ דברי התום׳ מקושר ומחובר א׳ עדיין לא נפשט ולא זכרו .הש ס .כלל בעירוטן א״כ ק
אלא'ויהי׳ לאחדים ביד ולא נשאר כ״א קז׳ .היסוד שלי אלא במפתה דינו אי יהיב בושת ופגם.או.לאו ״
בצ״ע׳ והוא דקו׳ ראשינההי׳ ל״ל בקידושיה וכ״תלה״א ש״ אין זה קו׳ כלל להא גס באזנם לא כתיבא ל מ
מ״ש בכסף היינו מתנה וכו׳ י א״כ ל״ל בכסף׳ דילענז זה ליהיב בושת ופגם אלא לגלי קרא להנאת-שניבה לחול
\ ןל״תדה״א מ״ש בקידושיה ט י ט מלאמד בקידושיה..־ ?:וי ממשים אבל נישת ופגם בשאר .אסברא חיצונה שלא
שיקבל האב קדושין ולא שיהי׳כסףשלו ־ גסז״אדהשחא יבא־ מכלל ל החזבלין זכפירש רש״י הלל שאי־ינןכ
אביה מקבל קדושיה ..איהי תשקזל .כספה יכל זה א״ש ׳א״א משים עי״נוי וכו׳ א״כ היה מפתה בכלל כל התובלין לענין
,
כאשל לאין הקו׳ ראשונה שעל •התום׳ קו׳ כ ל ל ״ ?ושת ופגםכמז באונס .אלא אי איכאלמימר דהזי״באזנסמה
הזי קו׳ והואל׳;ל י ט ׳ יבואר אח״ז אכלא״א דקי׳ ראשונה שאיני במפתה והיינו קנס חמשיס כםף לכתיבא קראי דאביי
לעצים זכית לאב בבושת' ופגם הירושלמי לבל״ה א״ש ירכא גבי אונס לענין קנס ולא נשמע מזה מפיתה ובאמת
ע׳׳י שזוכה ^ לקרש בתו ולפי הוצעו׳ קו׳ זו גסת; משים הכי איצטליך במס׳ •כתובי לל״ח ל?לוף גז״ש מפתה
הסברא י « י ופגם בין .באונםבי? מאינסלעניןקנם• .אבלבישת
יומן פן! ו i כן
נזכר אין הלכה כמתם ונמס׳ קדזשין_שנזכר אחר כתעו* המברא השתא אביה וכוי דלעולם י״ל אף דהאב מקבל
־ זא״כ כצ״ה א״א לטעות ולזמר עכזגתא לבי׳ש זנ״ה • קמשיה ׳מ״מ הכסף קדושיה שנה וכ״ת'וכי לחנם זכהו
,
לסתיס לן כב״ש ז״א חלא דבעלי סזגי .התלמוד כ ' ה א הכתזב.בקבלת קדושיה הא י״לדהזטת הואשע״י שזכתה
רקי״לסתם ואח״כ מחלוקת זכז' היינו במדא־מסנתא אבל צו רחמנא שיובל ־לקדש בתו בביאה ע״י זה זוכה בבושת
׳ז
כשני מסכתות אין סלר לזה זא״כ יש לטעיות מ ל ״ .ועוד 1פנם דהוי שלו נ ובזה אמרתי לבאר התמי׳ שתמה התי״ט
להאאיכאלס״ל למס׳קלושין קולם מסכי כתוכו׳ ראוי במשנה ד׳ פ״ר לכתובית על המפרש שם שהביאיהירזשלמי
זנראה משום- להיות בסדר וא״כ פשיטא להל״ל כפרוטה י לחזכות היא בטאה שנותן לו מתנה וכו׳ ומסיים שם וז״ל
לאיכא ספק בש״ע אבו העזר סי׳ ל״ז מסתפק ה ר ט בעל &ז3ל לש״י פירש דרשאי למוסרה לביאה לשם קדושין זהו
איהוילאבכמז חלקת מחזקק נלין מתנה שניתן לכת זכותז ע״כ יתמהתי״ט עליו ואמר שיטעה בשתים חרא
,
קדושין או ללמ־א לאשה למתנתה •לעצמת ו נ י יעו׳יש זלי ?זאין לעזרש׳׳י ב} דלא מםיים כלל זהו זכותו ועוד דלא
הוי לאב נראה למיפשט כשיטא לי׳ להש״ם למתנת בחו איקן כלום בהבאת הפירשרשי׳ידעדיין'הקושיא במקומה
ומעתה אם נתן לה האריםיכסף הוי בפרוטה מקודשת עזמית למה זכית לו בזה עכ״ל ילפיהצעתינוהנ״ל
,
^r והמותר היי מתנת וסברא זו הוזכר בנית שמואל שם )לאה ללא טעה המפרש הנ״ל כי טעמו ונימוקו עמו וב׳
יעזישח״ש תנא דמתני' האב זכאי בבתי ״ כקחשיה בכם* קר הקשה התי״ט זחדא יתורץ בחנרתה דכזונתו לפרש דיש
רצה לומר שאס ניתן לו כםף.להיינו רינר דמתקלשת כערוטה ט מ ר רמצינו זכות בביאה אףבלא הירושלמי והוא לפ־׳רש״י
זהמיתר הזי מתנה אכ״ח הזי לאפ זאתי לאשמוענין ד מ ת נ ק במה שזנתה־ לו התורה נקדש בתו ולמסרה אף למזכה שחין
,
כהו הזי לאב ומבואר לין חלש מה שלא הזכירו הפזסקי ו ג ע ומזה הוי בושת ופגם לאב א״כ זהו זכיתי ואין אני צריך לפי׳
אין מקום לטעו׳ דסתיס לן תנא מ״ש מאחר דכבר ס ת י מ הירושלמי זהו טינתו זא״ש זדז״ק ״ ומעקה ל״ק הקיצור
וגם דסבלא לן בב״מ כבי׳ה האשה מתקרשת.בפרוטה * הנ׳׳ל דאיצטריך לזמר בכסף וכזי דאי אמר רק בקידושיה ה״א
ידועה היא דב״ש במקום ביה אינו משנה ולפי הוצעה־ ־ <! דאין האב זוכה רק בקבלת קדושי בתז אבל הכסף שלה ״
י ״ ל י ו ל א י משו& " ' "° כנ
* י ק י ם ל ק י 5ו ש א י ן ש ב ש ר א ? ב י א וכ״ת השתא יכו׳ דז׳יא דהא נסתר סברא זי דייל דהזכייי.
למחצוי' כסף קלושין עצמן להי׳ לאנ לא איצטרן הוא לעניין י בושת ופצה ולא לענין כסף קידושיה ולכן
4
לאשמוענין מראמר בקרושיה לאב מקבל וכי׳ והשתא אליר א צטרך לומר בכסף זכו׳' לומר דזזכה בכסף קדושיה עצמו
ובזי אלא מ״ש בכסף זכו׳ אתי לאשמוענין למתנת בת v׳ ולק״מ י י אך לפי׳'קו׳ היסוד שלי דמבוחר דלא יליף דהוי
ל עירן'1 א ו כ
ל י ה ה ב ע מ ח נ ת ה ל ע צ מ ה ה ה י י
^ י ב א
1 זא א ס בושת ופגם לאב מקדושין רק מדיר\ב מפתה א״כ אין מקום
,
ש י ע ז ״ ש ב ש ם ה ר א ל מ נ ז ה ב ס י ה ח ״ מ ש כ m ? לקי' א שעל התוספת והשתא אביה וכו׳ הוי סברא נכזבה
* ואתד־ " ' " '
שמבואר לאין מקים לקיצור הנ״ל מעתה תיקשי ל4־ א״צהדרא קו׳ א׳ישבש׳׳ם דהכ״ל בקיצור ל״ל בכסף וכי׳ ״
בענין אחר קיצור או סתירה והוא דל׳*ל זכאי ב מ צ י א ^ . , ועדיין הי׳ מקום לתיץ קו׳ א׳ בש״ם ואף דהוי קו׳ היסוד
דנק;ט במתני' מאחר לתני במתני׳ רמחנת בחו הוי ל א
כ
שלי קו' מכח איזה קי׳'חיצונה והוא דקי במתלית׳ דקדושין
לכאש*3 ל מ צ י א ה
ל א מ י כ ח
^ ה מ מ י ה מ צ ע ה מ י מ ה ו י ןיהליהאשה נקנית בג׳ דרכים בכסף יכו' • .בכסףב״ש
,
הוי לבעלה מכ״ש ל מ ת ה הזי לאב א״ז מלאיצטרל לומ^־ אומרים בדינר יבשוה דינר זב״ה אומרים בפרוטה דלכאזר
י לאב שר ^ ה י י
יייי»א ה י א
וזכאי במציאתה ה מ צ ש ״ מ קי ודאי במתני׳ לא בא לפרש דינא כסף'מהו אז 'בשטר
באשה הזי מציאתה • ,לנעלה משא״כ מתנה דבאשי- כיצד רק בש׳ים'לחית לפרשבפרצ1ות כ ל א ׳ מאלו השלשה
לעצמה בבתו הוי לעצמה זלא לאכ א״כ ק׳ או קיצור י י ^ v?s א״כהל״ל במתני׳ םתם׳אשה ניקציאבג״ דרכים בכסף
בכסף וכו׳ מאחר ללא מוכח לימיד הליל או לר^םחי ובשנוי ובביאהוקוכה אתעצמהוכו* זבש״ם ה״ללפרש
ה
לסתרי אהזלי מלכקיט בכסףמזכח למהנה לאט״ ומדד > י או דקידהל״ל בפרוטה סחם *לוגתא דנ״ש ז*3ה * י
״
נפשך לומר לאף דאיצטרך לזמר בכסף צלמליט למתכמ ^ במתליתןלכ״ע חמש פרוטות הן וכוי והאשה מהק־שת
ז י
לאב מ״מ איצטרך לזמר זכאי במציאתה משום ללא ^ ׳ י : ׳ונראה משום דע״כ צריך למתני כפריטי•
,
ממתנה לכ׳ התום׳ בל״ה זכאי במציאתה זכו ואין ל ^ ] , *מתליתן ׳כסף •כזיצ^רש בש״ם שם הא דיליף קיחה קיחה
fcsvנ ז צ ר כ ^ ׳ ״ ז ^ ן לצריך למתני כסף מעתה בהכרח
מ י
: ז
מציאה להוי לאב מקידושין לשאני קיי *ין ללא קנורח!-
בהו אבל מציאה רקטרחה להגביה המציאה י״ל דהוי ל ע צ מ ד צריןילהביאיפלוגהאדביש'וב״ה כאן והוא דקי״ל בגט פשוט
וכו׳ א״כ ש״מ למתנה שפיר ישלמיליף מקידושין ל ל א דף קצףא ובטלימ סימן מ״ב' כתב כסף סתם אינו פחות
קטרחה ג״כ והוי לאב וסברא זו כ׳הב״ש ג״כ יעו״ש י ו מ ע £׳ ומעתה אלי אמרי במחניחן כסף מדינר ״ י
ק
. מבואר דלא מוכח מציאה דהוי לאב מק״ז דמתנה כנ״ל סתם ה״א דסתים לן תצאכב״ש דהיינו דינר לכן
דתשזבתו בצדו מה למחנה דלאקטרהה בי׳ לכך היי לא*5 הוצרך לומר פלוגתא בית שמאי ובית הילל רסבידא
אבל מציאה דעכ״פ טרחה להגביה ה״א לעצמה לכך היצר ך ונחית לפרש י כמה היא ליי""לבית הילל בפרוטה
אבל עדיין ק״לוראי מ ^ י ^ לומר'וזכאי במציאחה י פרוטה ללמדנו דהלכה כבית הילל וב<שמאי במקום
ה
ממתנה כלל אלא יאמר מציאה להז* לא נשמע בית יי<לצ' אינל&ןנה כמו שכתוב הרשב״א בזה ״
לאבואתי מהנה במכ״ש להשתא מציאה ל ק ט י ל ז ומצנתה לפי• זה יש י להמוה בסוגיין לתני,במחניתן
ה
זכ״ת דאיכא דהוי לאב מתנה דלא קטרחה מכ״ש ״ מס׳יסתס יףיי לי׳לימיבפרוט׳ כמסקנת ההלכה שהוא מ ״ ה
דמה למציאה שכן באשה הן* למיפרן לאידך גיסא להא גס שםיבקלוש״יז הי׳ראוי לומר בפרוט׳ fkמשוס דתני׳
י
ל ב א ש .. לבעלה לכך בבתו הוי לאב מש^כמהנה וכלישנא דקרא ניסנית והיינו נכסף זכו'׳ *
ה
לכך־איצטלך ל י מ ד ״ ל צ הזי לעצמה ןל׳א ל ואם' כן כאןפש^טא דהיי לי׳ילומר בכסף ימה שא^כ
מ ה ע כ כ 3ת ז ג
בכסף ו ט ׳ • גם ז״א דלאז משוס כח יפה דהוי ב א השתא דיש לומר ו^סתיס לן תנאכב״שדס״לדקדזשי אשה
ש ה
לכך מתנתה לעצמה זההיפוך בית דז״א ל ט ע מ א ל מ ת כ זאע״ג דקי״ל סתם זאח״כ מחלוקת הוא בדינר דזקא •
ת
אשה
« עג ז בן פוחת ^
יןגוכה וכויה״צלחלת בנערהעצמהלומד .י ואימאה״מ וללך לא^צטריך המקשן כאן בכתובות לשאול רק מנ״ל
נערה שקיבל אביה קדושיה אז הסברא נלתנת להאב -שקיצ להכםףלאב וכעי׳ דש״י י א״כ ק" על המקשן רפריך אח״ז
כםפאג״כאבל נערה שקידשה א-עאימא דטאתשקלג״פ ואימא ללילה זע •כ הא לכתיב אין כסף הוא ללמד שהאשה
כספא וגס הפשוק את 3תי וגו׳ בנערה כתיב .וכפי׳ רש^י ביקנית לבעלה בכשף זכפי׳ רש״י משמע לבלאיה לא היינו
וכסברת הש״מ תקדש וכו* וכ״ת דבאמת אם היא קבלה יודעים דאשהיניקנית בכסף מראיצטרך פסזק אין כסף•
קדושיה סבר העקשן .ודאי גם הכסף שנה מכת• הסברא להט זע״ג משוםדה״ל דלא מוכח מכי יקח קידושי כםףא״כ
,
הכ״ל ומה דכרין תקדש נפשה וכו רוצה לומר• אמאי האב הלרא-קז׳ אדפרין מ ל ל דהכסף לאביה ולא פריך איהי
לוקא מקבל קדוש יה וצא ה א מאתר שהיא נערה יאית לת מלבר מה שםתרי גופא מגיל ד&ק*יא בכסף כלל י
) דאי ן לזמר דכוונת שא לתו יד תיקדש נפשה ג״כ וכו׳ לברי.מףי אהדלי תוך;כייר מדפי׳ ברייה מליל דכםף
תיקדש נפשה הקא ולא האב כלל ז״ א• דלקמן^פליגי בדף לאטהש״מ להוא פשוט דא״צ לשאול מליל דמקניא בכסף
מ״ג ר״י ור״צ בנערה דס״ל לר״ל היא ואביה מלגצין תלושי•f 4
משום דיציף מכי ק ח זאח״כ פי׳ רש״י בל״ה ואימא
אבל היא.ולא אפיו* זר״י ס״ל אביה ולא היא יכו׳ י לדילה לפסוק אין־כםף אתי לומר דלקנית לבעל בקידושי
ליכא שום סברא כלל וע״כ לומד לכריך תיקדש נפשה ג״פ לסף משמע למט יקחלא מוכח כלום * וכ״ת לתרזוייהו
קאמר!( גם ז״א דא״כ מאיפריך כלל .דל מא באמת כזונת* פסוקי איצטריךלקלושי כסף וכצריכיתא הנזכר בקחשיןדףד'
מתני׳ רתני האב זכאי בבתו בקדושיה ובו* דלמא כוונתו, ע״ב י גם ז״א לאי ילע מצריכותא א״כ ק׳ •עלמ״ש אימא
; ׳ לומר דאב במי זכאי ומכ״ש היא עצמה וכו׳ לדילה זכקו׳ הסו׳ ועז׳ דבמםקנא הוא דירעינן מהצמכיתא
ק׳ צהמקשן שהקשה ואימא ה״מ קטנה וכוי' .אבל ט משא״פ ברברי המקשן כאן וכהוכחה התייספיי בקדושיןבר״ה
נערה דאי׳לה יד תקדש נפשה ורמקול כ ס פ י ' ה ק ׳ ־ הא ע״כ ואימא לדידה וכפי׳ מוהרש״א שסי
ויש להבין כזונת המקשן מהו בזה אי ר״ל דדוקא היא עצמי לכוונת לפי הוצעה הנ״ל שזכרנו מוכח
תקדש נפשה והאב לאיהי' בידו רשות לקבל קידושיה כלל. המקשן ־היה במ״ש תקחש נפשה וכו׳ היינו שגע היא
מאחר להיא עצמה יש לה יל ז׳יא להא פליגי ר׳ יוחנן וריש תהיה רשאי לקבל קזזשיה זאז תשקול כספה אבל על האב
י לקיש בקדושין דף מ״ג ללריש לקיש בנערה היא ואביה לא עלה ע״ר המקשן מעולם לזמרי שלא יהיה רשאי לקבל
מקבלין קדושיה זלר״י אביה ולא היא וכזי י הרילהיא קדושי בתי .זא״כ כשרצה התרצן לסתור סברה המקשן בזה
ולא אביה ליכא למ״ר מאי אמית דכוונתז לומר דגס היא ע״כ היה יצריך לפשוט מאיזה פסוק שיהיה מוכח שהכסף
אבל תקדש נפשת זכשלךשה נפשה תקבל הכסף ג״כ ־ יהיה •של אב אף כשהיא עצמה מקבלת קדושיה י זא״כ מה
באמת רהאב ג״כ מקבל קדושי בתו ואז הכסף שלו מכת זה.־ראי׳ מפסוק בנעוריה בית אביה רכל שבח נעורים
סברא השתא וכו׳ א״כ ק׳ ק׳ הליל דמל׳ל להקשית ללמא לאביה.״ דז״א במשמע כלל די״ל דגם האב זכאי בקדושיה
באמת פירושו במתני׳ כך הוא האב זכאי בבתו בקדושיה. קאמל ולעולם-י״ל דגם היא שיש לה יד אס קבלה קידושיה
ל״ל כקטנה האב דזקא ולא היא דאין לה יד .וכנערה אף זע״כ לזמר כן אף לפי המסקנא הכסף לעצמה י
אביה קאמר וכריש לקיש הנ״ל דהיא ואביה מקבלין דה״א o דמוקמינן האי קרא בהפרת נדרים ובהפרה קיימא לן אביה
הואיל ונערה אית לה יד אין לאביה שום זכי׳ בת קמ״ל זק' ובעלה מפירין נדריה אע״פ דכתיבבנעוריה בית אביה
להמקש ן שהקשה תיקדש נפשה והשקול כספה וצ״ל לה״ק דעדין היא כרשות אביה ג״כ שלא יצאה
שכוונת המקשן הי׳ בשאלתו י ל ו ׳ להתרצןאחר מרשותו לגמר*א״כ ה״נ לענין קדושין נימא כך
בכסף מנ״ל דהוי לאבי׳ א״כ ק׳ להתלצןאדמשני ן . ,ק מאחר לקושי המקשן שהקשה ראשונה בכסף
תחלה מפסוק אין כסף וע״ז יש מקום לחזור ולהקשו׳ ואימא מנ״ל וקו׳ שניה שהקשה ואימא לדירל• הכל עולה
׳)
וע״כ מוכרח לפשוט מפסוק את בתי נתתי וגוי לדידה אל כזונת שאלהאחת לומר מצ׳זל דהוי לאבוה א כ יש לשום
ולומר השתא אביה וכו׳ דתיררן זה ה״ל לשנוי מיל למזכח,. לב על שינוי הלשון או דהל״צ תחלה ג״כ ואימא לדידה או
דהכסף לאב מדכתיב את בתי נחחי ללמוד שהאב מקבל אח״כ ג׳?כ בכסף מנ״ל משא״כהשתא משמע דמ״ש ואימא
הקדושין א״כ דין הוא דלישקול האב כספא ג״כ וכ״ת השתא לדירה הוא קו׳ אחרת ועכ׳יפ הל״ל ואכתי אימא לדידה
אסיק ארעתי׳וכז׳ ז״א דע״כ ידע כבר מפסוק זה לדרש׳כנ״ל לתוליעשזהז עצם כוונת שאלההראשונה כדי שלא נטעה
להמקשן דפריך .ל״ל קרא לאמה לן׳ יא לזמר דעכשייי הוא מחחרש להמקשן קו׳ זאת ולא טזזן ^יה
וק׳דלמא,איצטד1 תיפוקלי׳מבכערי׳ בית אביה וכז׳ ל ה tק׳עלשהשיביהתרצןלרך תימא יאמר השחא ה ח
פסוק לאמה משום דגלי קרא בנעורי׳ בית אביה והי׳ מקום י י וכו׳ באלו ׳כבר מזכח דידע המקשן ה א י
ב
לכך איצנוי־ך-קרא לומר דאף נערה מעשת ידיה לאביה מסברא זו דהאב מקבל קדושיה מפסוק הנ״ל זאפ״ה הקשה
דלאמה לסתור זה ולומד כל זמן שיוכל למכור את בתו ואימא־לדידה ומזה יצא להתרצן שתמה עליו ואמי השתא
לאמה אז מעשה' ידיה לאביה דהיינו כל זמן שהיא קטנה ובאמת אין כאן שוםרמיזא מזה דיש לזמר ללא וכו׳־״
משא״כנערה שאינו ינולילמכרה מעשה ידיה שלה ניכ״ת לחית המקשן לזה כלל דמוכח מפסיק את בתי לומר דהאב
שיהי׳ מעשה ידיה . אי פסיק לאימה אתי ללמל על קטנה מקבל קדושיה מאחר דאיכא לפרש פסוק זה על׳כזונה
לאביה אםלן למהילי קרא מלמוד מס?רא השתא זבוני אחרת דאתי ללמד מאמן האב לאסיר את בתו וכמ״ש
מזבן לה מעשה ידיה מיבצני ז״א דבאמת אילו לא כתיב התוספות כאן דלמםקנאבאמת הפסיק אתילדרשאזו י
1
א״כמהמקוסהיתלתתרצןלתמיה להמקשןבזה דהצ״ל
בנעוריה לא הי׳ איצטרך לאמה להיינלמזדמסבראהצ״ל •
תירוצי 3נית א •איק את בתמתתי יכי׳ דאביה ״מקלל ־
.משא״כהשתא לכתיב מעורי׳ והי׳ מקוס׳ לזמר אפי׳ נערה*. %
ות
מ׳׳ב דנושת ופגם הוי לאמה בלא האי שברא לאי כ ע י •החוש״ בזהשמביא הירושלמי • וצ״ל כליל לקי לתיס׳ מה
מסר לה 01׳ דקאמר בייש ל ;ערה שנתפתתה •בושתה חסת איגא לאב בביאה ולתרץזה מביא פי׳ הירושלי דמיירי
וכדין מאיקמ״ל הטנא המפתה מחן ליל והאונס ־ וכן׳ באמייילי' ייילדמנה זתחקדש בתך לי בביאה יא״־שלשון.
ארבעה ומשני לאביה איצטלין ליה -הא־נמי פגןישא זנאי אף בביאה ״׳אבל מה מאוד נכלאתי על דברי התזס׳
מלקא יהיבמפתה דאי לעצמה הא-מלעתה וכוי קרי• גזה.למשמע ל א״א לתר׳ן קז׳-זו-כי׳א לפרש כפי׳ הירושלמי י
דמזכחדטשח ופגם ט י לאביה בלא האי סברא דאי י
3ע •ןז״א למבואר לחלזיזי' הנ״ל׳מסוגיא חלמיל׳ לילן לקאמר
ופגם מקדושין כלל ־ , - ב ז ש ת נ צ מ 1ל } ל א
דף מ׳ ע׳! 3נשלמא קנסבתיב ונתן לאט הנערה חמשים
ושפי׳
V
9ז *tw י בן
ז
נפרש דבקרושיר\ ל דכםז> 1שטר דאתו מחמת קלונוין Jfc א& $לעצמת ננשוכז •לאייג! ?6יל <<שא״כ בבת־ והראי'
שצו פשיטא א״ש־לבאמת פירושו כן הוא אף לאתר לתני *ולכתבי/התושנ׳ י בדף ך״ר ע״ת לעבד ואשי* הושוו
בכסף וכו׳ ןאף אס נטעה לומר למיג* בקדושיה ר״ל שהאב• תה צ * זא״צ״ה מתכת ענד' הוי לרבו * ז ו ם ללילן לי׳ יד
דממילאנשמע שהכסף־ שלו מקבל קרישי בתו ע״מ א״ש משא״פ בחשה להי #לה יד וטי א״כ ה״נ בתו קטנה׳ דלית
לה שתא אביה ולוי ושוב לא איצטרך ג״כ לומר וזכאי גבי לר\ד" flהוא שיהא לאב • וכ״ת מינית קטנה אבל נערה
דלפי הוצעה זז בל״ה מיפי* מציאת צפרש-דהכצ ענין א׳ לאיית׳ לה Tוה״א־ למתנהה לעצמה מש״ :הוצרך לומר
לזמר כן או הא ריש מ ק ם להקשו* קיצור תין תיצור הוא 3כשף זס׳ דא'3׳ בנערהיהוימתלת? לאביה • ג 6ז״א דצם
א״א לה:תא אביה יכו׳ ה!א סברא נכונה אבל לפי הזצעת השתא לתני בכסף להשמיענו רמתכת הבת לאב מלל לזמר
קרא׳ שעל התר ל״לללי׳ הירושלמי דבל״הא״ש-לשון, ל1$ה קאמר דלמא דווקא בקטנה משום דלית לתייר
זכאי בביאה שזוכה בבושת ופגם וכר ומזה נמשך דאין יזה משיאי/נ נערה מאחר דאיכי? למילר ־ת ני והכי אזקמיצין
סברא כלל השתא וכו׳ די״ל להזכות הוא שזוכה בבושת זפגל* אמסתבר •מעיי ל$0לת קטנה לאיי לאיית לאנ וציית אי
אבל כסף קידושיה לעולם הן שלה א״כצ״ק ק-יצוריס ה ל ל להשמיענו רץ קטנה ל״ל בכסף כלל דבלא״ה נדצ מסברא
לודאי איצטרך לזמר בכסף לגופי משים דלא נשמע מ מ ה דמתנתהלאב דהאליתלה ירגםזהאינו להא כתיב
שאמר בקדושיה שהאכ מקבל קרישי כתו שיהי׳־הכסף ׳ג״כ אא בתי באתי וגו׳ ללמדינו דאב מקבל קרישי באו קטכה
שלו מכת השתא וכו׳ דכבר נסתר סברא זו ומאחר דאיצטרך ׳*קשה ל״ל קרא בקטנה מאחר דלית לה יד ובלא״ה נדע
צימר בכסף צריך לומר ג״צ וזכאי במציאתה־ שלא נטעה א׳לא •דהוי לאב וכאשר יבואר שם יבואר במתני' ג״כ •
לומר דתלי מילי נקיט • וכית וראי קיצור ראשון לק״# ודאי לאין זה פירכא כלל ושפיר יש למיליף מתנה
כליל אבל קיצור שני קשה גם השתא ל״ל וזכאי מלית שלא ׳ממציאה ויהדרא קו׳ קיצור הליל ל״ל בכסף ומהמשך קיצור
;
נטעה לומר* דתרי מילי נקיט ז*א דהא ע 'כ מיכח השתא •זה קשה לי עור תיך קיצור זה קיצור אחר והוא ללייל ו^צאיי
לפי הוצעה זו רבאמת תרי מילי נקיט • בשלמא בל"i 'לקאמר גבי מציאה דהלל בקיצור נ מ ץ האב זכאי בלתו
לא הי׳ אפשר לומר כך מכח קו׳ הליל דל״ל בבא שני׳ דחרא וכ״ת מה תקום מ ׳אתי :בקירישיה וט׳ ומציאתה יכי׳ י
מכלל חבירתה נשמע דהשתא אביה וכוי * משא״כ עכשיו לודאי ק׳ ׳להקשות קיצור זה את־ הוצעה קיצור הלל
א״כ ודאי צ״ל דתרי מסתר סברא זו ולא אמרי׳ השתא .קיצור זה בל״ז י״ל לבל״יז לא היה מקום לקיצור זה להוי לי׳
מיצי נקיט דאיצטרך לאש^וענין שתאב מקבל קידושי בתו אתי״ט מספיק לתרץ קיצור זה תכי בל״ה וזכאי במציאתה
ישיב איצטרך לאשמוענין שהכסף שצי א״כ ק׳ דנקיט וזכאי •וז״ל משום לכסף ושטר וביאה פרושיו דבקרושיה הן ומה
גבי מציאה דהל״ל וזכאי בכסף אי ל״ל וזכאי ג ם גבי מציאה -לנקטזבמציאתההרמיליאחמנא לכך איצטיך למהלד
גם ז״א דלעולםי״ל ללמדינו בזת דבכםף פירושו זכי׳ יכלל ולכאורה ישי לתמוה על ולמנןני וזצ<ןי וכו׳ עכ״צ;
רצה לומר דלא איירי מתניתן רק בזה שכסף קדושין שלו דבריו ו ט מלזום דמילי אחרינא הוא צריך' למימר וזכאי
.אבל מקבלת קדושין בתו לא איירי מתניתן כלל ממ״נ דאי לאיכ הליל ג״כ וזכאי גבי מעשה .ידיה והפרת נדריה
בקטנה א״צ לאשמיענין כלל להא לית לה יד לקבל קדושיה לג״כ מילי אחריני הן ועזר דלכאורה לא נפקא לן מידי
ובנערה באמת אינו מוכרע אי האב מקבל קידושיה או לאו בזה דע״כ נפריש כך אף אם לא יאמל וזכאי):אחר דא׳יא
לבמסכתא קדושין הוא דאיכא פלוג־תא דרבי יוחנן וריש לפרש גענין אתר לכך נראהלומר משום דאיכאצפרש
לקיש בזה אס כן צא ק״מ והשתא מבואר גם ק׳ ב׳ ה ל ל בבא זו במתני׳ בשני פני׳ ובמ״ש וזכאי גבי מציאה
והוא אלשאצ ככסף מ ל צ וצא שאצ מכצן למקבל קדושיה והוא דאיכא לפרש נתברר לן פירושו דהאי מתלי׳ י
אלצ דידע מפסיק את בתי וגז׳ א״כ תיפשיט לנפשי׳שהכםף מ״שבקירושיהבכם״ףזכו׳ להוי פירושו כפירשהתי״ט
לאב רהשתא וכר דז״א מאתר מ ס ת ר םבי־א זו דלא אמריי וגם י״ל יתרי מילי נקט האחד מה שזוכה לג״ל >
השתא א״כ שפיר י״ל אף לההיא פשיטא לי׳ מ״מ זה מיבעי בקדושיה שמקבל קידושיה כמוכח מפסוק את בתי כתתי
וכל זה א״א דבקי׳ א ׳ שעלהתיס׳הוי לל׳וק׳יל v וצו׳ שנית שזוכה לכסף זכו׳ ר״לרצםף קידושיה עצמן הן
ק׳ וכלל אך לפיקו׳ היוד ש״מ דאין התימא שעל התום׳ שלו ובשטר יש לו מ א ה לצור על לי צלוחית ובביאה.כפיר׳
תימא כלל משום רכישת ופגם להוי לאב נלמד מליהיב ל\רו6למי ומאחר דאיכא לפרש הכי והכי לכךינקיט
מפתה ולא נלמד מקדושין דאי בעי מסר לה זכז׳ א״כ אין שנית וזכאי גבי מציאה לומרי למציאה הוא דהוי' מילי
?
מקום לקו׳ א׳ שעל התום׳ הלל דמבואר דע׳ כ איצ טרך
י
אחרינא £דחזל ותני בי׳ וזכאי משא׳ינ בקידושיה בכסף
לפי׳ הירושלמי לאין לומר להוט׳ היי לבושת ופגם הו של הכל ענין אחר לבצסף פירושי דבקדושיה הן דאי ס״ד
אב מכת הקרזשין שזכתה לז רחמנא רזיא ללאו מקדושין .והטעם •.לתל מילי הן הל״ל וזכא״י בכסף ופי׳ *
אחיא ונשארו סברת הש״ם השתא אביה וכו׳ סברא נכונה יימאן לפרש כוונת המשנה דחרי מילי הן מתום לאמת
והדראק׳ קיצור תוך קיצור הלל ״ אפם שהי׳ מקום לא״כ תל!שי לך ל׳יל דנקיט תלי מילי רחדא מכלל חברתה
לתרץ ולזמר לנםתר קו' היסוד שלי מלח איזה קי5זר או גשצ3ע לממ״ש בקידושיה שצאל מקבל קדושי בתו ממילא
היתירה אחרת והוא דק׳ הקיצור שהקשה הש״ס מאי קמ״ל לכך מפרש רהשתא אביה וכו׳» לשמע^כסף שלו
תנינאזלו׳ וכ״ת לאביה איצטרך ליי מדקא י ה י כ
מ פ ק ה
הנלע״ר כתבתי בכוונת לבאמ הכל ענין א׳ זכנ״ל.
ת
וסי הרי דמיכח לבושת ופגם היי לאב מליהיכ מפתה התי״ט הלל ומעתה לפ״ז ק׳ קיצ יי תיך קיציר ללא נכתצ
אם כן יש סתירה להש״ס לאיצטרך לזמר דבזמת ופגם לא הא׳ וצא זי*ו לאתי לתני בכסן* וכי׳ יהיה מקול* לומר
לאב מכה סברא דאי בעי מםר לה זכו׳ הא בל״ה מיניו יתיימיליהן זהוצרו לומר שני* זזכאי גבי מציאה ־יכד*
דהוי לאב מליהיב מ י * ס לע״כ ליל כפי׳ תוספות
5 5 ע ת ה
ל ^ ת כוונת תמ#׳רנכסף פירושו וכו׳ לקי ל״ל בלםף זצןטר
יניאה
להש> ל נ ק י ט דהצ״ל בקיצור האב זכאי בבתו בקידושיה אם
pפוחת *ו
ופגם במכזתה כלל ייוצ״ל למאנוסת יציף א״צודאי נקי# יהשתא למונח באזנם דהוי בושת ופגם לאב מכח סברא
העיקר ונכללו הטפל ובאמת לשיטת רש״י זהרמב״ם אין דאי בעי מסר לה אז יש מקום לומר דבזשת ופגם רמפיתה
מקום לקזשית היסוד שצי ומבואר הקיצור׳ הנ״ל אבצ להוי לאב מדיהיב מפתה אבל אי לא היה מוכח דבאונם
לשיטת הראב״ד דמוכח מכת הקו׳ דהצ״ל צער איצטרנל הוי לאב אלא לעצמה אזלא היה מוכח דאיכאבושת
1
ל ׳ לאתי סוגיין לשמעתין כוותי' דאי לרש״י והרמב״סודאי ופגם במפותה כלל ובאמת לא ייהיב מפחה להא מתלה •
קשה קו׳ זו להלל צער איצט־כ' ליי לס״ל להוי לאביה לאין לזמר לתירוץ התוספות לא א״ש כאשד כתבתי
וקאי ארישא כנזכר אלא ש״מ כהראב״ר א״כ חל עלינו חובת כמו ראשונה דע״כ מוכח דהוי בושת ופגס במפתה
ביאור הקיצזרי׳ ה ל ל וסיגנזן ביאור הסזגי' לשיטתונ״5 באונם דהוי בכלל בל החזבלין זכו' זע״כמה דפריך
לבאר תחצה קי׳ ג״ר שכש״ס וא״א צבאי ב' קי׳ אלו כ״א בש״ס ואימא לדירה היינו באונם אבל במפתה בלא״ה
ע״פ ב׳ קו׳ שבש״ם והוא קו׳ ב׳ ג׳ ואז א״ש הכל מוכח דהוי לאב מדיהיב מפתה וכו׳ ז״א דא״כ קשה הא
ואס נפשן לומר הלא יש מקום לפרש כל השיטה ע״פ קן* לשייך בש״ס לאטם נמי פשיטא מדקא יהיב מפתה
ג״ררי״ל בלא הוצעה ביאור התוס׳ שזכרנו והיא יי״ל מיש הליל אמסה איצטרך ליה לאפ״ה הוי לאביה לזה לא
בכסף מנלן רצה לומר מכלן דה:םף לאביה וכפי׳ רש״י ולא נשמעממפתה אלא ש״מ לא״אלומר אנוסה איצטריך
ט יקמ נסתפק לזמר מנלן דמקגיא בכסף דידע מפסוק ציה לבלא״ה מוכח זה לבושת ופגם לאונס הוי לאב מליטב
וכלל אלא שהתרצן ל א מ ז י
ת והוא מדתני לשון ניקני׳ מפתה למפתה נשמע מאונס וכתיבן התום״ הלל •
לכוונתהמקשןוסברדטונתהמקשן הי׳ מלש בכסףמנלן וח״כש^ירנלמל משת ופגסמקדושין ושפיר נשאר קו׳התוס'
רצה לומר מלל דמקניא בכסף לאין לזמר מגלן ילאבים בתימא ונסתר קו׳ היסוד שלי וא״שרל״ק קיצור תיך
קאמר א״כ קשה ארשאיל מנלן דהוי לאביה הזי לי׳ לשאול איברא נראה דכל זה אינו דלעולם קיצור הלל •
מנלן שהחב מקבל קלישי בתו כמשמעות לשק המשנה ייל לתירוץ התוספזח הלל אינו כנזכר בהוכחתי הלל •
פ ש י ט א ל י מ כ ש ט א ו נ ״ ל ל ככ
' מעסיק את בתי י בקידושיה י " ו ל ה א״כ דהל״ל אנוסה איצטרך ליה דהוי לאביה ז״א
וגו׳ א״כ מה תה ששאל מנלן להכםף לאב השתא וכו׳ אלא דהא קשה לפי האמת הל״ל צער איצטרך ליה דהוי לאנוסה
ש״מ רכזונתו לומר מנלן דמקניא בכסף ולזה משני מפסול דבזה אין לומר לאביה נמי פשיטא מדקא יהיב מפתה
א ח ר ת ב י ט א ה י י ש כ ם
יהיינו שנינ־ט׳ 1 אין כסף דמוכת אלא ע״כ ציל כפי׳ דצער לא איתא כמפותה כלל •
י להעמ« 'י! י ה ב
* ח
ף ^ י מ פ ס ו קט
לבעלה ו ט צ ה ל פ כ כ ם
הראב״ד זכרו הטור אבן העזר בס׳ קע״ח דם״ל דצער
ימאן בזה דא״כ למה נסתפק מכלן דמקניא בכסף *הא ומ״ש במחט׳ והצער בחפיפה באנוסה הוי לעצמה י
ידע מפסוק ני יקח דאצ״כ הזי להקשז׳ מ״ש לתני כ י ? )
ק כ י דהא לא קאי ארישא כלל אלא איידי תני לה וכי׳
זכז׳ אצא ש״מ דקאי אפסוק כי יקח וכתירץ ה ש י J
ס נלאיתא והאכדאיתא יכמ״ש התי״ט בזה יעויש
ק־ מ^בי ז ב ז ה ל
* מ ד מ א א ל א ש מ ג ל ן ז ה ש ש א ל מ ה א ״ כ ולכך א״א לזמר צער איצטריך לי׳ דהוי לאביה דלםברתו הוי
והמקשן בראותו תה^יכלו־ מפסוק אין כסף * לעצמה יהלל י ומעת<גם קושי׳הלל לא ק״מ דאיא לזמר
מפסוק חין כשף לפשוט לו למקניא בכס^ יי^ין לומו- אנוסת איצטרך ליה • דז״א דמאחר ללהראב״ד מיש והצער
ף כפי׳ כ ס ל ו
*־ ל א כ ת י נ ל ה א מ ז ה י ה י י ל א ל ו י פ ש י ט בתפוסה לא קאי ארישא כלל א״כ לא נזכר בהאי מחני׳ דין
הש״ס ואז הרגיש המקשן שלא כחית התלצן לסוף כ ו ו נ ת ! בישת וכגס באנוסה א״כ א״א לומר בושת ופגם דאנוסה
לסכר לשאלתו היי מכלן למקניא בכסף ובאמת ז״א איצטריךליה וא״כ י״ל בתירוצי הלל דבאנזם״הזא דאיצטריך
ר״לדי^' הוצרך לפרט שאלתו ואמי זאימא לדירה ללמוד מקדושין משאיכ מפותה בלא קדושין מוכח להוי
P
מנל 1ד ר ו י £צ שאלתי הי׳ נכסף מכלן על כיונה ״ לאביה מדקאיהיבמפחה ונשאר קו׳ היסוד שלי על
^ ת י וע״ז ת מ י ד י יא ל א א י ע } ן ז טש ה ל ד י י מ א
מכונו ויסודו דאין התימא של התוספות תימא כלל לי״ל
ואמר דודאי אין מקום לשאלה זז וגם מתתלה י ד ע ח י ^ מה שאמר הש״ס ונילוף מבושת ופגם רצה לומר מבושת
י ש פ ב
לת תי אוחד מ י * לפרש טינת שאלתי אי 1״ אלא ופגם דמליתה דלא אתי׳ מקדושין כלל ולפי קו'היכול
%
מטעם ראי סיר מצלן להכסף לאביה יאמר אס .י ״ שלי אין הקזשי׳א׳ שעל התו׳ קזיכלל ונשאר סבר׳השתא אבי׳
S להאב ^ 1 י ל א ש א י צ
י ל א ב י ה מנל ש א י ל א
זכו׳ על מכונו והדרא קושי׳ הקיצור תוך קיצור ־.זכ״*ז איך
האכ זכאי בבתו * ה מ ש נ ה
קדושיה כ לשו נ מ ש מ ע י ת ל ל
אפשר לומר לפי הוצעה הלל דמ״שהש״ם וכ״תניליף
בקדושי׳ אצ״ל דפשיטא ליי מפסיק את בתי מ ת י J׳ א ? מבושת ופגם יכו׳ לר״ל מבושת ופגם דמפזתה דהא
אין מקום לשאול ג״כ מנלן שהכסף לאב דהשתא א ב י ד רש״י פירש בקלושיןלר״ה מבושת ופגידקי״ל בכתזבו׳שהמאנ׳
* כ זכו׳• זא״כ עתה שראיתי כזונת שאלתך במפורש
ב
נותן בישת ופגם זכו׳ הרי דהרזצה לפרש למאנוסה יליף
מנלן דהוי לאב א״כ מעתה תיקשי לשאלתך השתאיאבי^ זבאנזסה יליף בושת ופגם מקדושין א״כ איש האימה של
מקבל קדושיה דפשיטא לך זה מפמק את בתי זאיהי שקצ* התוספות ונםתר קו׳ היסוד שלי ז״א דאין מזה הפיסה
ומטעם לחי׳ זה לא רציתי לפרש ת ת ל מ כספא בתמי׳ כלללרש״יאזל לשיטתו דם״ל בשיטתהרמב״ם דמיש
וחזר/המקשן ו א ^ כוונת המקשן על לרך זה י י ע ן לאביה וקאי ארישא דמיני׳ ה זהצעי בתפוסה
לזראי לא נעלם ממנו הספק את בתי וגו׳ ולכן לא א ״ א״א לזמר צהיכחתי הלל לסתור תירץ התום׳ שם כ
מ ג ל
אי האב מקבל קדזשי בתו אז לאו והא שנסתפק ז ל מ כ מ י ! לא״כ לו׳ הל״ל אנוסה איצטרך ליה אלא ש״מ ימדיהיכ
לאביה הא השתא אביה מקבל קרישי׳ וטי :ז״א לה״מ קטכל^ מפתה מוכח לבאנוסה ה״ל לאציה רהא לאיכא בושת
שאין לה יד זע״כ אליה מקבל קדושיה • ובזה לאמת תשיט/ ופגם במשחה נלמד מאנוסה וכתירוץ התוס* שם וא״כ
לי׳ רהאבשקילכספא ג״כ אלא רנוונתשאולתיהי' מ ת ח ל ה שפיר פי׳ רש״י בקדושין לכוונת הש״ם ללמוד מבישת ופגם
^ ה " להא^ \ נ ש ה
^ ד מ
בכסף מכלן דהוי לאב היינו מ ע י * לאנוסה דאין לזמר ממפיתה דז״א דמנלן ראיכא בושת
*•׳^י איש
יוסף פןרזחנ בן
מקטן כסף מאמר ; דאויירי כאן מ ג ׳ ד ר כ י ם שנזכר .איתלהיד וב&ימגלן•• יאפ״ה הכסף לאביהוכו׳ ונזה
איירי מדתכי במשנה ריש קדושין ודאי מכסף קדושין א׳יש־כל הס וגיא ומבואר קו׳ ג״ד ה״ו ז״תרטעמז ונימוקו
נקני׳ פן הב׳ יש לפרש במשנה על כוונה זו מ״ש• האב זכאי ,עם התרצן שלא השיב מיד מפסוק את בתי לפי כזונת שלא
בבתו בקדושי׳ בכסף וכו׳ ר״ל שהאב יש לו זכי׳ בכסף שנותן נחית -לטינתהמקשן מיד מכח• ספק הלל ומבואר גיכ
לו הארוס במתנה שיתן לו בתו לקדשה בטאהי• או שטר ש-ינר לשוכ^ן .לכקיכו תחצה מכלן ואח״כ ואימא לדירה
וכמ״ש התו״ם בשם ירושלמי הכיל וכאשר באמת נזכר סברא מאחר שראה שצא כחית לכווכת שאלתו מיל ומבואר ג״כ
זו בפי׳ המשנה הלל בלחם אבירים ריש קידושין ע״א יעז״* מה שהמיט לרך תימת • וא״כ יש מקום לפרש הסזגיא
ימעתה לא נזכר במשנה דק שהכסף לאב ולא .איירי במתני' $לאהוצ< ביאור הקו׳ שעל התוס׳ • זא׳״כל״ל הסגנון
אם ניקני׳ לבעל בכסף דמ״ש בכסף קאיעלכםף מתנית ונראה משום דק׳ לבאר חקא .תתלה פי׳,התום׳ •
הארוס ולא כסף קידושין אבל עכ״פ מוכח לפי׳ זה דאיירי לי לפי הוצע׳ ביאור הלל לא יתפרש םזגיא דקדושין
מתני׳ בזה שהכסף צאב י . ;/
דבשלמא הסוגיא דכתובות א ש דלא אמר רק סתם בכסף׳
י הג׳ יש לפרש המשנה בדרן זה• האב זכאי בבתי פן מכלן ויש פניםלכאן ולכאן ומבואר בהמשך הלל כל הסוגיא
בקדושי׳ לקבל קידושיה דהיינו מהשם׳ במ״א כנזכרמשא׳יכ ברישקדזשין.דאמרבמפרש מנלןדמקניא
וכו׳ וג׳ מיני שבג׳ דרכים האשה ניקני׳ .לבעלה בכסף בנסף ומגלן דהכסף;לאבזה זא״כ א״א לפרש כוונת המקשן
ועוד יש לו זכי׳ קדושי׳ אלו זוכה האב לקבלן לבתו ״ והתרצן ע״ר הלל רמאתר דשאל המקשן ב׳ שאלות במפורש
נוספת בכסף ישט״רוביא״ה ר״ל שהכסף קדושיה הזי לאב א״כ מה זה שתשיב התרצן• מפסוק אין כסף דלא מוכח רק
וכן בשטר לצור עפ״י צלוחית והנאת ביאה כפי׳ הירושלמי •שהכסף לאב או שנקנית בכסף ועליי? לא נפשוט שאלה
הלל י
,
ימעתה לפ״ז .איירי!מתני' מתרתי ע ט נ י ׳ ת ל ל קני׳ מלבר מת שנשאר קו׳ ד׳ לרש״י בצ״ע וגם קו׳ ו׳ ז׳ ח׳
ולפ״ז לא דהאב מקבל קדושי׳ וצם ,שהכסף הוי לאב י. אינן מבוארים וצריך בו נגר דליפרקי׳ י • לבך נראה
בפלאת היא ממך להכין צחית לשונו של המקשן שהוצרך לבחור סיגנזן הלל ולבאר הכל בחרא מחתא עם הוצע׳
לומר בשאלתו סתם בכסף מנלן.ראי אפשר לו לפרט שאלתד והוא דבאמת נתכוון המקשן ביאור תוס׳הלל ״
על א׳ משני עניני׳ הלל לומר מנלןדהכסף לאבות משום במ״ש בכסף מנלן על ב׳ שאלות הלל • זכ״ת מאחר
דהי׳ המקשן נותן לב לחזש פן ישאל השואל עד ששאלת עצ דהזצרך לשאול ב׳ שאלות הלל במפורש משא*כ עכשיו
מתני׳ מכלן רהכסף לאביה משמע לפשיטא לך דאיירי מתני' 1 .קאמר סתם מכלן ויש מקום לתרצן לזמר ללא נסתפק
בזה שהכסף לאמה ח״א דפי׳ המשנה הוא כפי׳ א׳ שזכרתי }קבאי^ולכך השיב על א׳ ותו לא לזה אינו דההכרח .לא
דלא איירי מתני׳ רק דניקני' בכסף.אבל אי כסף קדושי׳ לאה ביגונה דא״אלהמקשן בשום.פנים לפרש שאלתו.כאןבמס׳
לא איירי מתני׳ כלצ מזה ואילו אמר ג״כ מ ל ל דמקני׳בכםף כתובותמקוםדנםתפק המקשן כאן בפי׳ המשנהלהאב
הי׳ מקום לדחותו לטמדשאלתי מכלן למקני׳ בכסף משמע ומזה יצא לו ספיקז׳ שתים שהן ארבע • זכאי זכו'
דפשיטאלך דאיירי מתני׳ בזה וז״א דיש לפרש המשנה והוא ליש מקום להסתפק מנלן למקניא בכסף ומנלן
כפייהב׳ דלא איירי מתני׳ רק במה שהכםףלאביה יאי מקני׳ להכסף לאבוה ובאלו השתיםיש להסתפק עוד בשתים הא׳
בכסףלא איירי מחניימזה זיל הכאקמדחי לי׳יזיל הכי קמדחי אימיירי מתניתן מקנין כסף .קדושין כלל לאז יש מקום
:
צי״ ומב״שלא״א לומר במפורש ב' שאלית הנ״לדאז הי׳ <יומר מאחר דם״ל המשנה רניקנית בכסף א״כמנלן
מוכח לס״ל כפי׳ הג׳ הלל זהי׳ מקום לדחותן מכלן הא לפרש .זה מאיזה פסוק של תורה מוכחלמקטא בכסף כלל •
המשנה כפי׳ הג׳ דלמא כפי׳ הא׳ אז כפי׳ הב׳ וצא. .איירי והב׳ יש להסתפק ג״כ בפירש המשכה אי איירי מתכיתןמזה
מתני׳ מב׳ עניני׳ אלן ״ לכך התחכם ואמר סתם ־בכסף שהכסף קידושין לאב דאז יש מקום לומרמנלן זה •
מנלןדאז ממ״נ אין לדחותו ולומר עד ששאלת •.מנלן ומעתה יהי׳ בםיגכזן כך ללא מינעי ד$׳א לומר
שהכסף לאב משמע דא»ירימתני׳ בזהוז״אדיש נפרש ־מטעם־ המבואר אח״ז במפורש ב׳ שאלות הלל
.דיש מקום להמקשן לומר שגם הוא כפי׳ הא׳ וכלל• אלא אפי׳ שאלה א׳ אי אפשר לזמר במפורש מכת איזה
נתכוין על כונה זו מיש בכםףמנלן רצה לומר מנלן דמקניא קו' שיהי׳על המקשן בזה על כל אחד מהשאלות הלל
ואס בכסף דעכ״פ מוכח לפי׳ הא׳ דאיירי מתני' מזה׳ זלא מצא עצה לנפשו.כי אם .לומר בסתם בכסף מנלן
ישאל־השזאלאיפכא שירצה לפרש כוונת המקשן מ״ש בכסף דעכ״פ מזבח לכל הפירושים לאזממ״נ א״ש - .
מכלן דמקניא בכסף וישאל לו הא לא איירי מתני׳ מזה רק לאיירי מתניחן באחד משני ענינים הלל או דאיירי
כפי׳ הב׳ ״ יש לזמר דגם היא נתכוין 3שאלתו,על כוונה מקלן כסף קדושין רמקטא בכסף אז דמזכח דאיירי
זז להא לכל הפירישי׳ מוכת דעכ״פ איירי מתני׳ בא׳ משתי והוא דיש ף קדושין לאפ ובזה א״ש הכל י מ כ מ
אלו זבזה לאיירי מתני׳ עליז קאי השאלה מנלן זה לפרש המשנה על ג׳ דרכים האחר מ״ש האנ זנאי בבתו
זפשיטא ראם ירצה לפרש הממני' דאיירי משני העניני' יחל ר״ל שיש לאכ זכי" לקבל ?קדושיה נכסף זכו׳ ׳
כפי׳ הג׳ הנ״ל דאז יש לפרש כזונת המקש •,ג״כ מ״ש בכסף ושטר וביאה דבאלז הגי היינו כסף ה ל ן י
ש ןד
מצלן על ב׳ שאלזתאלו מנלן דמקניא בכסף ומנלן דהכסף לרטם ניקנית האשה לבעלה והוא ביד האב לקבלם ג'
לאמה ולא נתן לב לחוש לא ירד התיצן לכוונת שאלתו
פ ן
עיט׳ קחשי אלו וכן פי׳ התי״ט באמת וכלל * ולעירו'
שכתכיין על תרתי הלל ר» יאמר שנתכוין בא׳ משני שאלוה זה לא איירי מתניתן אם יהיה כסף קדושיה לאב
אלו ויפשט לו ג״כ אחר משתי אלו ועלי fישאר בשאלה אי .לא jןאין לומר דממילא מוכח שהכסף לאבדהשתא
השני׳ גם ז״אדםברהמקשןלה״ל חלא דשמעית מיני ?ביה זכי • ז״אדהא אנן קיימינן השחא להוכיח דסנ׳ השת׳׳'
תרתי בחד צד ומתוך השוני התי? 1על אחד יופשט תרתי אביה יכו׳ הוי סברא נכונה א״כ פשיט׳ דלא נעשה מזה שום
שאלות הלל ענלי קו׳הריטבא' שהקשה ריש קידישין הוכתה כלל [ .אבל על כל פנים מוכח ראיירי מת»ית|
*•»ו/7י־#ן»• 1׳1׳ • •»veי » י ו ו!••־• ו
מכתי $ו ט ימכור את כתו <
הרי .שזוכה במעשה י ד כתו אף שאינו זן אזתה־זכי יעז״ש• צערשהמשתדאיירימז^וזזזא^וכפ׳יצ י
וא״כלמברתמסתרהצדיכותא שעל הש?סזספידישללמוד בצחות לשונו לשון ואימי׳יא לדד היר״יל אי איירי & מ ! ט י
ז
'*כסף קלוטה ט י לאב ממעשה ידיה ובזהיבוארלשטד בזה דהכשף הוי לאמה א״נ׳קשר^מנצן זהדלמא הוי ללידר-
הויבתר צד תדאדשמעית מיני׳ תרתי והוא משום דאז ואי לאאיירי מתני׳ בזה כלצאיכדצה לברר השתא ה ל ^
,
מהדלא:לי׳ דמוסח מאיזה פסוק שכסף קידושיה הה לאב כשף קדושי למי ואמ^זאזנוא ל^לה׳ליזתליהשבללד נו5זב«
זצשדאה ה^רצןזלסונתהמקשן ל י ר ^ ממילא מוכח •דמקכיאבכםף ועל כסף קרישי׳ עצמן רמז שיט׳ לדרה י
מS
י יכזצלול»־ 15ידי מתני׳ מזה ונפי׳ מ ג < הצ״צ ו א י נ מלאיצטדןיןאשהכםף עפ״יס׳^ןי-יז^צ
6מקשןשאלתונ»פורשמנצן־לי*י ל א ט ה נ ל י ^ m ל ^ י י ש ׳ מ י ע ל נ ס ח ^ ש י ה אלןיציושמו־מיןלשיל^•
* 2 *
, ^ מליין^רלומ^צשאי^ןי^מקצל ל*,יא-״ז״ן ישלצ«שהיד^5׳צ^ז"א
ללוקיז ק־ןניז יש לצ»ירמ»ע!ןהיליהללמ
, ה י י
^> S J M ^ * ^ י
צי׳»פסוי,יאחגתימתי #reמ < ן צ .י ^ • ה י ח י י נ מ ה ה י ״ י 1י ל י ״ • t o * ,יייה עצמו נלמל והוילאג מכי
עיאצ5זש/ צולשאוצ»לןשהכסן>'»גלהשת6־א3יה .י 4מ<ה ^ ^• ^ ^ ' ^ JI
J;, שהיזנימי לי,ל1שיהילכן51 W U 1אבתי S ^ J t i S
מילשי^לאפ)אימאמיי*«ת! * • ולשאול ; S * S S w i
gpp אח״כ ינ״וי ףשאצ א * ,מכלן *־1,צ ת * א י S i & S ^ S
יןלסי׳לכומןן^הצנפשילהש-נואיא; י ^ ע י ת ׳ מ י צ י ׳ ftp ^ , * ^ S D K £ • ? £
^^,,מה^מגרית״יוליןקי^וסןגיאז^, ^ " י . & J C T J ? & , f i ? .״
?י ־מ־צ׳״ילי^^׳־ראריא״ליד״- •^^,, • ? S £ T l ? S f Sצ ל * י צ *<«4
לידי ויכוח אך שלא ,יוכלתו להשיב פניו ריקם ומובטחני בו קדושין אין צריך לבל .זה ^שם כזונת המשנה מבוארת
שלא יכנום איתי באיזה ויכוח כי חזי־ מת עלתה אשד נימי *נק<במפנרשיהאשה כ ק ^ ג ' דרכים ככסף ו ט ׳ נמצא
חורט עשיתי דבר זהכידוע לו ואמרתי למלאות שאלתו •^טרששקניאב^םף .ושפלרישלמקשן״לפרט בשאלתו
זאשיבלו דבר אשר קריתי ושניתידבריז וחזיתי ני׳ תיוהית ימנלןלמקניא בכסף ,לדי שלא יטעה התרצן; לפרש כוונתי
הרנה לענד ואין כוונתי להאריך אתו משפט רק דרך העבר׳ עייל אמנת כמ^בעסכ׳צתזבזת וכנ״ל אלאדבמה
בעלמא ומכלל ה ב ר י ט י נשמע •מה שיש לפקפק בדבריו האב זכאי בבתו ׳שעיאהש׳זסשםיוז׳ילותוהאדתנן
דלפי הנראה דין זה פשוט להתיר מש״ס ותום׳ זפיסקים •נקלישיהבכסף ובז׳ • מכלןדמק&יאבצםףימנלןדהכסף
ראשונים ואחרונים דאיתאבפ״ק דחולין דף ת׳ ע״ב א״ר לאבןך ,ולאי ק׳ הקושי׳ שזכרתי דעל משנה לכתובות אי
יהזר־א אמר רב הטבת צריך שלשה מכינין אחת ששוחט בה הפשר לומר במפורש מכלן דמקניא בסשף משמע דמתני׳
וא׳ שמחתך בה בשב י יא׳ שמחתך בה חלבים וליתקן לי׳ איירימזה ובאמת יש לדחותו ננ״ל וגם אי-ן מקוםלזמר
חרא וליחתך בה בשר והדר ליםתך בה חלבים גזירה שמא מנלן־ דהנסף לאבוה דזיל הכא קמדחי' ליה וזיל הנא
יחתוך בה חלבים ואח״כ בשר השתא למי מיחליף לי׳ כיון. קמלסיליה ואףאםנאמרלאיירימתט׳ משני-עטטם
יפי׳ רש״י בד״ה ראציטנהי לןרי אית לי׳ הכירא י האלו מ׳!מ אין צריך המקשן לפרוט נ׳ שאלות אלו דהל״ל
אתתששוחטיבןת ולאיחתוך בודבראחר שלאתיפגזם לל ,מנלן להנסף לאבות ואז ה״ל חרא דשמ^ית מיניה
ותתקלקלזפעמי׳ שיבוא לידי איסור שישתוטבלי בריקה י חרתי דגם במםכ׳ כתובות היה ראוי לזמר במפזרש
ובד״ה יניחקן חרא לחלבים ובשר ויחתוך בה בשר ואח״כ מכלן דהכסף לאבוה כדי שיהיה חרא דשמעית מיניה
חלבים עכ״ל ־ זנתזס׳ בד״ה יליתקן חרא וכו׳ וז״ל ועל מיהי אלא משזס דא״א לזמר במפורש שוס א׳ מהם
המכין ששחט בה לא פריץ שישחזט והדר יחתוך דסכין וכנ״ל משא״כ כאן לאמר במפזרש ב' שאלות ודאי ק׳ יהיה
ששזחטין בה רגילים לשומרה שלא תתקלקל ןלענין שבת ולתרץכלזהפיירש״יבל״ה מנלן מספיקבאחר ״
כמי אמר רכותד של מחדשה רמי עכ״ל * והנה אף .הנך תרתי דמקניא בכסף כדקתני הכא במתני׳ זכו׳ רצה
שהדין פשוט לןסוגיא זו לעטנימאמיתי שלא להוציא תלק ,לומר דבאמת אין טוכת המקשן בשאלתו מנלן דמקניא
ולדקדי ,במ״ש התז׳ ילענין שבת נמי זכו׳ שהיא תמוה מה בכסף על מתני* לכתובות להא״י״ל ללא איירי שם מזה
,
עטן שנת לכאן ולאיזה תועלת ב התו׳ זה כאן * הגם ״ ל אלא קא> על מתני׳׳ דהכא בקדושין לתני במפורש וכנ
דקו׳ זז לבר בלא קו׳ אחרת הי׳ אפשר לתרץ ולומר לכוונת האשה ניקנית בכסף זש״מ דמקניא בכסף יקשה מכלן •
התו׳ כאן לתר׳ין מה .שיש להקשות על התו ׳ במקום אחר אבל במתני׳ לכתובות באמת לא מוכרע פירושו נמתניתין
ולכך הוכיחו התז'.כאן דגם שם א׳יש כפי׳ התז׳ והוא לקי אבל עכ״פ מוכח דאיירי מתני' בא׳ משתי אלו לכל
עור במ״ש התו׳ ועל הסטן ששחט לא פריך משוס לרגילין הפירושים וא״כ קשה אי תפרשבמקני׳ שם לאיירי מקנין
;/
לשומרה וכו׳ והא צריך משמע שיש חיוב בדבר זמכ ש למ״ש .כסף ק׳ מנלן דמקניא בכסף ואי איירי שם דהכסף לאביה
התו׳ בפ״קלגיטין דצריך אפי׳ דיעב׳ כמשמע וא״כאחר 1
ק׳ מכלן דכסף לאביה באופן דממ״נ ק או מנלן דמקטא
שאמר הקנא שיש חיוג לטבח שיטילו ג' סכיטן א״כ מה בכסף או מנלן דהכסף לאביה יאי איירי המתניתין שם
זה שמביאין ,התו׳ ראי׳ ממה שיגיון העולם לשומרה משתיהן דמקניא בכסף ושהכסף לאבוהבזה פי׳ רש״י מכלן
וכמ״שהט״ז בהל׳^כ דלמא באמון לא שפיר נהגו בזה שהאבזצאי בו כדקתני התם ר״ל רשם במתני׳ לכל
וא״כה״נמהזה וכי בתשעה מתענין וכו׳ יעו״ש ״ •הפידשיס דע״כ כזונת המקשן לשאול רק מנלן דהכסף
ראי׳ להצריך דוקא סכין מיוחד ממה שתילין העולם לאביה ואז ממילא מוכח אי מקטאבכםף ודו״ק
לשומרו דלמא מנהג זה אין לז יסוד וקו׳ המקשן הוא כך
בש״ס דפריך גם על סכין של שחיטה דליסגי בחרא זמנ״ל שחיגר המפורסם .ש א « 6ותשובות
דאיכא חיוב לגי סכינין וקי׳ חדא יתורץ באידךדבפ׳ י״ז
דשבת דף קך״ג משנה כל הכלים ניטלין בשבת חוץמן המחבר הרב .כבוד
המסר הגליל ויתד של מחרישה אמר אביי חרבא דאושפפי
וסכינא לאשבבתא ביחל של מחרישה דמי יפי׳ רש״י סטנא מרבנן -מביט זלביטשיתין להאי צ!דבא
דאשכבחא סכין שהקצט׳ מחתכיןבו בשר והתו׳ מפרשי׳ רהיטי לגברא דמספראכריך
םכינא דאשכבתא סכין השוחטים ןיה שמקפיד שלא חיפגזם ותני קראי וחנאי ליה טזב רואי ה״ה אהובי מחו׳ ידידי
סככתא ע״כ הרי דיש לפרש 3 .׳ לפירושים על הנצמלבקירות לבו הא)וף והמרומם התורני והרבני עצט
דאשכבתא לרש״י סטן .שמחתך בה בשר הזי מיוחל ועדני יזשבגשב' תחכמזני כבוד מוהרר שבחי יצ״ז נר״ז
הוי מיוחל )אס כן קשת ילתיספזת סכין של.שחיטה אחר דרישת זפייסית שלום באתי וכאל״ש • י
דלענין להתוספות מג״ל להכריע כאן במסכת חולין לותאזנו שג״י הצהירים האירו אל עבר פני מראה לג
ושם שבת אמר על סטן של שחיטה ל3עי מיוחד כיי! אשר כוננו.ידיו אמונה בנידון השוחט שלא מ ק
מפרשי התזספזתב׳ פיחשי £אך לק״צ נ״מ שתלכה,רועפת סכיני תחלה וסוף באשר ביאר הדבר וגילה לעתו
שפח יטסה-טפחייס ומרוב הטירלא אשר אנכי עמום
תשומת פ ו ר ת יוסף p שאלות
כזונת התרצן אלאשמקשן לא נמית לזד .וסבר בידך הלך אתר המנהג וכלאית׳ בעירובין לף ייר ע״ב
לכוזנת התרצן היי קקעל שנים והכין שהתרצן לא הנכתא מאי כר׳ יוסי אז כרבנן א״ל פיק חזי מה עמא לבר
נחיתלכוונ־זהמקש; שהקשה גם על שלשחיטה לק על שצ וא״כ ה״נ אחר דיש לפרש הכי זט׳ רש״י יעז״ש *
חלב וכשר טסט בת׳ וע״ז משני רבעי מיוחל לבשר !מיוחל והכי הלן אחר המנהג כשאנו מאין שהעול׳ רגילין לשמור
נחלב שמא יח זין חלב וא^יכ בשר אבל כשל שחיטה אין סכין שנ שחיטה שלח תיפגזם משיז״כ של בשר א״כ וראי
משתמשין בו כלל והוא מוכנע אם כן אינו מצטרף בהדי י״ל דםכינא רחשכבתח היינו של שחיטה אינו ניטל בשנת
,
הנן וניכה חב היזר ויש מקום להקשו' שמאמישצף משוס דיי ) משתמשין בז זז :כזונת התוס׳כאןחחר
דעצ כולם וננשני הרךצן ליראי מעיקרא הבין כוונתי למזכח רעל סכין של שתיטה לא פריך כאשר יבואר בסמוך
פרין ל״צ ג" רסגי באי וכוונת התירץ מ״ש ג״כ דצרין ג ׳ זע״כאטי-גס משום דרגילין לשונדה שלא תתקלקל א״כ
1
להבין בתרצן משום ביטנ ב-וב לאי ס״ר כמוכת המקשן מזה מוכח נמי לגס לענין שבת נמי סכין של שחיטה הוא
לסגי בתרי 1%ק׳טוןראצרכינהז תרי ובסכין של שחיטה צא דהמר דטתד של מחרישה דמי וללא כפי׳ רש״י שם זק״ל
פריך משום לבעי מיותר ומוצנע זא״כ אית ליי תכירא רצת כך היה נראה ט אן לק׳ היח גופא מנ*ל דלמא קו׳ המקשן
לזמר א״כ של שחיטה הזא ניכר במקזמז המיותר צו ורף גם על סכין של שחיטה ומנהג העולם הוא לאו דםמכא
שמא מיחלף לליכא יובא אלא ע״כ ש״מ להבין מוכת כלל וכליל והלרא קו׳ מנ״ל להכריע כאן לענין שבת דלא
המל־,שן הי׳ גם על סכין של שחיטת ל״ל גי תיסגי באתל כרש״י שם זנ״נ לכוונת התום׳ בז :שיהיה לבר הבח נלמד
לגם של שחיטה לח בעי מיזתל למשתמשין בו אלא אגב זנמצא למל ליהיה כח> איזה קי׳ מליל לפרש רעל סכין של
ליחתיך חלב לצריך ב׳ סכינין לחלב ולבשר משום גזירהשחיטה לא פריך ולענין שבת נמי תיקשי ללמא פיריש
זאח״כ בשל־ לכך הוצרך ג׳ הכינין שיט׳ רוב היתר להצטרף רש״י אמת לסכינא ראשכבתא הוא שמחתך בה בשר
עמהס וזה שאמר בש״ש אית לי׳ הטרא ולא אמר אית להז זתיפשוט חלא באילך זמהכא והחס תהיה סייעתא לפי׳
הכירא ועול לפי׳ רש״י הצ״ל עביר הכירא ולפי הו^עה)Yx׳ התר כאן לענין כוונת המקשן זלענין שבת ג״כ להא
א״ש לעל סכין של שחיטה קאמר לאית לי׳ הכירא ממילא קשה עוד דצטזורה פי׳ התוספות הוא פי י רש״י ואי ן צריך
כך ט״ חפשי לפרש השיטי• ללא כרם׳יו ״*וכנ״ל - לומל הוא דפי׳ רשיי זליתקן חלא לחלטם זבשר ותו לא
ותו׳ וכרי לסתור פי׳ זה באו תתי׳ לפי־ש לעל כרחיד »£וו ש״מ לעל סכין של שחיטה כ״ע מורו דבעי מיוחד ולא פריך
ימ׳׳ש זכמזרז כפי״ רש״י רעל סכין שצ שחיטה לא פריד על זה כלל ועיכ הטעם כפי׳ רש״י בסמוך שלאתיפגים
ב ע מ י ח וקתקנקנ א״כ היינו כפי׳ התוספות ומה בעי התום׳ בזה
כ ם י ב ש י א ב צ ש ח י ט ה י ב ה י א ח י א
י ע י מיוחד " ^
אחר שנכלל הזאבפי׳רש״י זנ״ללהסגנזןיהיהכך דיש • שאין משתמשי! בו כלל מדרגילין לשומרה ע״כ מוכח דגט
כאן שיטה אחרת בסוגיא זו דלא כפיי רש״י וחזם׳ זהתוספ׳ לענין שכת סכין של שחיטה הוא סכינא לאשכבתא הנזיר
באו לחזק דפי׳ רש״י הוא האמת ולשלול פי׳ האחר ויבואר בש״ס שס ראל״כ ק׳ לפי׳ רש״י שס לסכינא לאשכבתא F
n
י מיוחד ז י י " ״ ב ש
ו ש
סטןשמייחל זהממהשמצינולעניןשבת דהוי טהר של מחרישה והוא
כ ס נ י :ע א ב ה ב ש ל ח ת ז
דיראי יש לפרשהסוגיא דטזנתהמקשן היה להקשות גם לתשמישו לבל שלא להשתמש בו לבר אחר ואיכ א י " V
ך
חיפגזס מזה הכריע לגם לענין שבת ימי אסטן של שחיטת כבר ביאר זה מוהרשיא דהא בשר בלא״ה בעי הדחה
משום דם יגס מה שיחתוך חלב יאח״כ ישחוט בהמה אמר לכיתל של מחרישה רמי זא״כ טינת התז׳ למפרש
אחרת ג״כ אין חשש כמ״ש החזס׳ כא; דודאי יהיה זכור רש״י כאן מוכח ליש סתירה לרש״י שם לסכינא לאשכבסא
אינו של בשר רק של שחיטה לאל״כ מנ״ל לטש כאן דכיתקון להכשירה וכו׳ יעו״ש ולעולם'ל״ל ג׳ באחר סגי
ומשני החרצן גזירה שמא יחתוך גה חלב זאח״כ בשר חרא קאי לבשר וחלב ולא גס אשל שחיטה אלא ש״מ כדאמל.ן
ויש להאריך בזה יוקר אפס לקצר אני 5ריך וע״כ צריך ב׳ סכינין לחלב ולבשר מטעם גזירה והואיל ודוק׳ ״
לנחיח לתרי ולא ס ט באחד לכך בעי ג׳ להא ק׳ קיש' וגס אינו נוגע ממש לרין מ״ל ־ העולה מזה דלעיל׳
p המקשן בסמוך ישתא נמי מיחלף זה בזה רלאמינכר רש״י ותוספות בש״ם לבעי סכין מיוחל לשחיטה
ופעמים שיבוא לילי איסור על ילישישחיט יתקלקל איזה של חלב ואיזה של בשר ופעמים מיחלף זה בזה
אקשה י»לש *
ב ז^א תיקשי זה לגן צייך גי סכיני? לליהוי 3׳ של לא מיקה איברא לעל זה קשה מה
שה ב
למה ב ע י היתר יאחר של איסור לטכין של חלב הוא של איסור י וזה לשונו תמי' לי סכין של שחיטה
ואף א ס ושל שחיטת »של בסר הוא של היתל וקי״ל בטייר מיוחל הא צריך בריקה קולס שחיטה
׳
מתל בה בשר ונפגם כשיבלוק וימצא פטם קודס
י
סי׳ קן י 3כלי של איסור שנרערבביןכלי היתר ואינו
י ־ ^ח א ל ק י ל ה י כ י
שחיטה יתקנט ניכר איזה של היקר ואיזה של איסור בטל ביוב ולכן
ל י ? מ ם ת ב ר א
בעיג׳סכינין דאי נמי מיחלף בטל ברוב זה היי שחיטה והצניעו שא״צ נדיקתכשיחזור וישחזט דסמיד
עח תשוביות *Wi 1כן &וח־ שאלות
דמעמידין זמן שלא נמצא ריעותא בסטן כשר כתב אע״ג דמצריך רב הונא זכו׳ אבל אחר שחיטת
בלא בריק' על חזקתו נמצא מוכח דכשר אף -בהמה אחת אין לנו ראי׳ להצריך לבדוק הסטן בין
אחרונה בסכין מיוחד ,ואדרבה כ״ל דעיקר הטעם שחיטה לשחיטה וגס לא .אחר השחיטה וכ״כ בעל
אחרונה דבעי סכין מיוחד היא משוס בדיקה העיטור ער כאן לשונו • הרי מבואר רכל זמן שלא
דאי משום בדיקה ראשונה הא אף בסכין שאינו כמצא ריעותא בסכין הרי הוא.בחזקתו .אף שלא
מיוחד אם לא בלק תחלה ולבסוף בדק ונמצא ברקהו אחר שחיטה מאמר־ שהי׳ הסטן בחזקת בדוק
כשר שרי והדיא קי׳ ל״ל סכין מיוחד מאחר דגם מטעם;למבעי מיוחל צא יצא מחזקתי ואף לכתחלה
בסכין מיוחד דיקא אם לא בדק בדיקה ראשונה הוא ואפשר לבודקו בעי בריקה ־ היכי דאיתי קמן
בריקה אלא ש״מ לעל דשרי מיוחל ל״ל מכל מקום אם לא בדקוהו אץ ׳לאסור בדיעבד
אחרונה קאמר שאם לא בדק כשר בסכין מיוחד דמהיכי תיתי לאסור מיזל בתר טעמא הנ״ל
ימ״ש לאסור בלא בריקה אחרונה חקא י לא מחמת ריעותא דסכין ולא מחמת איסור בהמה
בסי׳ ב' בשם רביכו ירוחם וראייתו ממ״ש הט״ז ומכל שכן אם נאבד הסכין .בחיי׳ זט׳ וכלל י
והגאונים ורצה לפרש דלהגאונים רמצריכיס בדיקה לבסוף אחד ששחט בלא בדיקה תחלה וסוף דכשר דהיינו
פסול מאבר והקשה לו מ״ש גאבל למומר מגאמ־ לישראל אלא אס \י?\ אחריו ונמצא ׳זמש לין הנ״ל י
ה י
זנחית לחלק שם מסברתו ןעי״ז הוקשה לו ממתכיתן .ט י ס הוא טריפה דאמרינן בעור נפגמה וגדולה
מ ז
אין דחזלין הכל שזחטין וגם נתקשה בפשט הטיז ל מפורש בפוסקים אף אם בלק הסכין ,חחלה ושחט
שייך לכתחלה זריעבד כשאין הסכין לפניני וכזי אמינא כי .יאח״כ נמ5א כמס טריפה מטעם הליל * יאחר שזכינו
טיס ישכיב אמר למלתא הלא כי דברי הט״ז נכונים ?יין זה מטאו שכל צדדי האיסור אשר צמד להחמיר
וי
ונכוחים למבין דזדאי אף להגאזנים כשר בריעבל י ׳לישיס יסוד ושורש מוסקים ואין מדון דומה
ליי׳.אצא אף מה שצידד להתיר נ״ל תמזמ שהביא
שלא
ותשובות 0פורת יםן* שאלות
pit פיסק יה״ללעי? ל,ך6 צ ר ? א א מ ) ר 6ש ו ל ) ע ל ע י , , f o u B 3 3מ י מ ר ,״ ^ , M v , , , s w
תחניתישל עמוס התצחית חנכימאז טולטלתי ממקום •לכ״ת<לי נייל צנדוק אחר שחיטה ונלענל שרי אף
עתה ?א נחתי יצא שקטתי ויבוא ח ג ן ליוסף מ נ ע ג ת $ ל ר ג א י י ומכיש למכשירים • )»ה שמביא ראי׳ ממ״ש
נפטילת אחי הנחמל זיל 1אנה אני נ א מצערו ש צ א ג א ^ 5ו ׳הט״ז נ ס י ׳ ייחסעיף י ׳ לכל היט לצא גלי ,הסטן
כצ מגמתו 1חעצו1ישעו היי אליו נכצ הלרית׳׳ ופריסות אחר שחיטה והשטן לעגימ אין לו חזקה טונה ו ט י •
שצומו גאג״ש שהיי מייחל אלי ואחרו! ה כ ט י ט צרית ה מ י ס א י ׳ ללבויי כצצ למה שהוכרח הט״ז צפיש כ ן א״ מ ז ס ר
סבבוני ממש מחיז קשכצ חרג ומחרריס א?«י«עי מ נ י מ י ה א לי היא מ נ ח שהיקשה לו סתירת לגרי הרא״ש
ה ל
פיטר מצצה נתינה כ ל ם יאחורמנס ישנחנה ו נ ל מ ח י ?,?,א ס־י ,סכיקא צאיםור ׳'' ^ r ש ה י , ת ס
לאשי שאציני שאלת חכם ימבי) מיעתי לעת שבתי , r a ' ״ ? י ״ MA A״ י ס/ימא שמא י נ ר
ש * « י ש ( 5נ
& מעשה שהי׳ נאחל שהפקיר חמצו נחלר שהי' ס ג ו ר . < n l .i,7אי לאי מ״מ אין י ?' ת ע
ח 3 ת י מ צ ע
) 0 p ,לטעמי׳ משוס ימירכמתמ־ .ו כ י ׳ א ף ה ^ P ^ f f l w ^ t t f
לאתי לרשות זוכה משמע לאה אתי לרשות יוכה .היי ^ « A , v , -י י %״י״ יילפ »3יארכ 1
מ י נ ר
וגס קרא״ש נלחק לפרש מ נ מ קי׳ ״ .״ ף י• ש ״ m55״ J ,
B ״?'^Sי ״ ״ ' ׳׳ M ש נ מ
דיש ל חוש שללא פעס אחד לא .הוי;5פר]ר?א^^מר^ב״ל,אלא:ר^רתורה אפילו באחלי הערמה מ״מ י«סוי צר״י
יפקירמ־וכו י וטעמא דדי* ^שוה לא פלוג רבנן כראשכחן ^ $ .ג ? ן ל י ז ה י א לחללב3ין הפקר לפני אחד־ הוי
ובין הפקר • ב ^ ן ל ג י ן ע צ ^ ו \נהידלא:ב.עיריב״ל כדיי טובא בש״ס כיוצא ב/ה ptמשמע ממ״ש הר״ן ריש מימים ,
*״ל וכך הוא עיקת של דבריה וכוי ולפיכן כל מי שאינו מ נ ^ מ ע י ד ן מ״מ,בעיהפקר שיוכל שיהחאחכזוכה
שביטל סגיבהכי־ אלא ^ ן ש י צ א מרשותו ומופעי לכל מבטל ?וייב צמוק וכי' אבל למי
מ י נ ו ל מ ן עצמו לעולם לא׳יצאלרשותו כיון שאין הפקר לפי שביטל זה תלוי במחשבתן של בני ארס ואין דעותיהן
ולא יוציאוהו מלבן לגמרי ראו •>חע לשום א1ם אבל א ם הפקיר מנולטלין בפני אחדי שיות ואפשר שיקילו בכך
יגפיק ביטול והצריכוהובדקה חכמים להחמיר שלא יכזל אזחו שהפקירו בפניו לזוכימ נ י ויהא נאמן לזמר
וטזבלהפקירו !.ביעור שהיא מספיק ג״כ מן התורה עכ״יל הרי קמן אעפ״י .הפקרת חכיתי בו ב מ ג י ד נ ת ת לי ב מ ת נ ה
ואפרש ל ט ע מ א ־שאנו יודעים בבירור שביטל החמץ מ״מ איכא למיחש שמא .בפני אשתו אז אחד מגני בימי ״
ז
לרביגו שמשון ״ דאיצז מחלק בין בפני א' ובין בינו לבי} לא הוציאוהו מלבן:לגמרי ע״כ ס׳ ל לר׳*י אף שיש עדים -
מ ד ר ש שביטלו או הפקירו ישלמוש שמא לא הוציאו ־מלבו לגמרי עצמ׳ז .־ משום לעירן הפקר משביעית ילפינן v
ובענין זה הוא דאין העדים בתזזנא ללבו יחהש * 5ירזשלמי ו ה ש ל ע י ת תשמטנה ונטשתה מ ה ת״ל זנטשמה יש
•לפליגייש־לקיש זאמר׳אחר ד ש עדים שהפקירו הפקר גמור לך נטישה אחרת שהיא עזו זכו׳ זאייד בהפזררךקעילזמיא
אין לחוש לי:ערמה בפעם אחר אבל בדניכא עדיסיש״פקירו מןבמגית דלעטן פטור מ ע ש ר איירי בהפקר זזה ל א שיין
כלל גם ר״ל מזדה שיש לחוש להערמה ואין החמץ יוצא אצא *:קרקע הלק־ א״ר יוחנן ד צ ר י ן ג ' כרי שיהא יאחד
מרשותו ^ bfrבביעור או .ביטל בעדים עכייפ אף שאין •*זכה וגי מ ע י ד ן דבענין אחר לא.יוכל %ן ) ג ל צ ^ ת ; מ ו ן ח מ
זה׳מסור ללב העדים .ועיייגשו״מ׳עבודתהצרשוני ^םי׳ ידו א ם יכפור 5הפ?ןרווריב*ל ד ל א ב ע י ג ' י משוםדם׳יל
מצורף לזה אף אן1 קכ״ה בכיזצאבוי^יעו״ש ,י דהוי הפקר אע״<שא?ן הקרקע יוצא מרשותו וא״כ אפילו
בינו לבי) <*צמי}מי ובאחד רקאמר לאו דווקא אלא לפי נפרש דברי ייש לקיש כפשטן לאף בלא עדים לא חיתו
העולה להערמה מ״מ ייל דמודה מדון .שלפנינו לאסור דהתם לאר״י רבפני ב׳ לא הוי הפקר וכו׳ יעו׳*ש *
שהפקידו׳מיקר גמור י״צ שהאמת ־מהוצעה זיו דמ״ש^בינו לבין עצמו ־ דמהניהוא •לדעתרבינו עכ״פ •אומר לפנינו
אתו שודאי הפקירו כ ד שלא לעבור על בל יראה וימצא ןיטעמא דר׳ יוחנן רבעי שלשה הוא שמשון ז״ל< .
משא׳^נ בנדון דידן.שמוכ<ן זלא־חייש ר״ל להערמה כלל 'בקרקע 7יג<קאו צדי ישלז& ק & מרשוחו אף א ם יכפול
שיהי׳ מופקר לכל אלם גהפקרו משא״כ במטלטלי ־דיזצ א:מרשותו א ף באחד סגי שלא הפקירו כלל דהא הפקר בעי
;
שהוא יהיה הזוכה אף אם יכפור וה כהפי,רו יהיההזזכה ושיהי' מקום לצאת זלבזא לכל כמז בשביעית וכאן שהחדר
נאמן במגו ומעתה לא נכלאת היא מ מ ן להמן .ללא קשה סמר זמוםגר באין יוצא ובא אף שיש אפשרי לכגזםשם
דרו החלון ז מיימ׳היוצא ץצבנסררך החלון התפסכגהב י לרבי יוחנן ארר״י ל ה א דאר״י בשם ר״שי&ן יהווצלך! בפני
גי׳ הוי הפקר בפכייב׳ לא»ן1וי הפקר ה א איקמיג^ מ ק ר ק ע ואף להקל אמרו דלא •תיישמין לנכנס דרך החלק המסאר
בפ״ד דע״ז יבי״ד םיי־קן׳׳ט-בחרר מגזר שהיי׳מיין וחלון איירי׳שיבזהתצאימרשות $ftg».בלא״הוכנ״ל משא״כ
לעיל גמתניתן דא״ר <וסי דר,מגיחעל הגלר או ע ל ה ס ל ע פתוח לא חיישינן לעם״ם שפנס דנתפס כגנב על הכנימה
דרך החלון וכו׳ ומכ״ש להחמיר להפקיע איסור חמץ ואומר הרי קן מ ו פ ן ך ן לכל וכו׳ לאיירי במטלטלי שפיר
לאורייתא שאין זה נחשכלכניסה ויציאה לרך הי*לון וכעין א ״ ר י ^ ל ט ע מ א ל ג י ו ס י משים שאם אתי ליד זוכה
דר\יגו'500ק*ר עכ״פ 3פנ<א' שידע בהפקרזזיזכהבו סברא זו מזג^בט״ז פא״ח סי׳ רמ״ו דיליף איסור שבת
מיין נםן מכה סבר׳ זו^עז׳יש ועו'דבש״ס׳דנדריםשזכרנו שבזה יצאה מרשזתז אף א ם יכפור בהפקרז יכו׳ מ א מ ן במגו
דהפקר לין־מתנהזמכרישלו.זכשמכרהחדר שישיבו ח מ ן ד נ ת ת לי במתנה הוא -דהוי הפקרמשא״כ בל״ה זא״ש ד$ק״מ
.זהו נ״לגרורופשזט בס״ד הרילפנימדאףלר״י ס ג י ב ה פ ק י ל לעכו״ס ולאמסר לז המפחח להוא פשוט להט״ז שיי תמ״ח
לאחר הפסה אםזר בהנאה יעז׳יש •וכן מסיק הב״ח שם
מטלטלי לפני א׳ ואחד ע כ י פ בעי דיש ליןוש ל ה ע ר מ ה
דבעינן דהנכרי ט עייל בדמשי• עייל שיהי' כשלו ממש
שיכפור נהכקרו ויאמר לא הפקדתיו ויהיה זה האחר זוכה
ומה החס שנמכדהחמןלעפום־ ויש לעכו׳ שייכי׳ בגזי״
,בהפקר זה זנאמן ב מ מ ואף באשתי או אחר מבני ביתו סגי
שאם ימ*א תקנה לכנוס אינה נחפס כגנב אפ״ה אסזל
זצמ״ש הרא״שהנ״ל א״כ ה ״ ה ב פ ס ח דיש לחוש ל ה ע ר מ ה
מכ״ש בנדזן דידן שאין לעכום שייכ׳ בחמן זה כלל שאם
איפכא שלא הפקירו כלל ועכשו יאמר• הפקיתי כדי להפקיע
זכית דש״ה נ מ ס דדך חלון שנחפס כגנב מבייש לאשור
זמכ״ש ל ר י ל ל דקי״ל כוותיה ד ה פ ק ל מן״ ח אי ס ז ר
דאיכאחלןן f>"tדחלון זה לא מעצה ומוריד כלל
בינו לביןעצמז נמי סגי דיש לחוש להערמה זו ושפיר מ ס י ק
״ ל .זגס מכח הש״ם נכרי כי עייל ברנפשי׳ כהו
פ ח ה ה כ
הלא״ש לאסור ח מ ן שנמצא בבית ישיאל א ח ר ה פ ס ח א ע ״ פ
שבזדיקת המפתח סבר שזהו וכזי מצורף לכל זה נראה
שכטלו או הפקירו לחייש להערמה לבזה צא פליג ריב״ל כלל
הפקרוזכנרמבוארע׳יפ מ״ש הרמב״םבפ״ב מהל״ נדרים י י
/י ; ? לקיש הןאללא ח י ק להערמה והלכתא כרבי יוחנן
שצריך שיאמר בפה מלא נכסי אלה יהיו ו ״ מ ה ט ח
׳
וכפי' רשי׳ זהרשצ א׳ והרן׳ בב״י בי׳יד סי׳ ה׳יעו״ש וכי' <&<\ ושפיר.ראה ודע בעל מ״א לשאר בהמה כמי אין לו פריון
עצמו שסדא^י י בנידר ונידב כגון פסח אסור ג ד י ע
5ל
כדןקלזשת הגוף ויאמרו שאוכל קדשים בחרן • ואגב ריהטא
באכילה זבחלואח ואשם הסכים לרשל'הנ״ל לאפי׳ בהכאה • לא עיין בש״ס שזכרתי ועלה על לבו לדבר גלילת על מ״א
1
אמור ומשיג על הב״ח דרזצה להחיר בהנאה יכאן ס״צ ילענין׳מה שהעלה מצודות שכלו בשיטת השזס הנ״ל
להט״ז דמיחר באכילה בדיעבד זלהש״ם חד טעמא לשניהן • והפוסקים ילאיבאיתרזעע היסוד הלל נפל כל המין שלו
יעל בע< ובהערה זו לי לסקור כל המין שלו זק״ל י שכל יסוד דבריו הוא דאסורלומר בשר זה לפסח לכתחלה
ז י עה
להחמיר מ״א קשה מאין יצא לן ה כ ר זדעבד שרי ולא נמית ־לסוף .כוונת הט״ז עד שהוקשה לו
ש י ו ו ט ה
לממ*> בגלי וטלה ולהתיר יבשי כל הקו׳ שזכר הוא וכאשר יש להפליא עור לפי זה
י• וגם
S ותשובות יופןה• בן .פ׳ורת »אלות.
לבר הכדור !יש.לזמר.לע־׳ו ושדי אנותזלין להתמיד להב^חיהכל אסור זלהט״ז הכל מותר באומר
ואמר והטעם פי׳ הרא״ש . .מילא שתי /ואס שרש וגס שאר הדקדוקים בלשון הט fאשר נלאתי מלכותבן
ונראה אף דצכאורה פליגי; שדעתו ט ״ נ לע״ז נאמן׳ .וליצ שאלה םתם תרומה כגליל דבזארז ממילא •
הב״־ח ־זהט׳יז שזה סומר ווה בונה ובעל מ׳יא מכריע ל 5י י שרי לל יהודה וכו׳ נדר בקרבן ואמר .לא נדךתי,אלל .בקרבנו*.
דהכל הולל אל מקום אחד ודברי כולן מ*םכמין.להלכ< מלכים וכו׳ אם מ״תנאמן הוא וא״צ התרה ואס ע״ה הוא
,
צלי שום חולק ואין כאן שוםהכרעה רקמה שעזלהצדינא 'עין התרי :שלא ירגיל ומי שמור׳ לו .שא־׳צ שאלה משמתינן •
ומפרש הרשב״א הטעם כסיפא .דאינו נאמן לי׳ ״ ע״פ ש״ס ופישקים וכד לבוא לתוכן כוונתם ראוי לעורר
כי אם על ידי התרה משום דיותר משמע להתמיד זכו׳. י המטקית הטפלין בשטה זז דתודזם האחד ק׳ דאמר אסור
יעו״שזא״כה״נוכו׳אכסדמ״מאמןר י לכתחילה מטעט. צו לארם &יאמר בשר זה לפסח 'מפני שנראה כמקדיש
גזירה שישלח מלפרש דאכלט זכמ״ש ה נ א ביי׳ד סי׳ א ׳ *יכו'משמע דמש!ם מראית עין לחור נאשר וגדולה מזו
והנה נגרי מקזצם יעוי׳ש וא״ש לשון אסור ״־!״ק • ה״ל לחוש שמא באמת עתה הקדישו צפסח וכמ״ש הטור כן
בסימן ה ׳ בי״ר יעז״ש 'וכמ״ש הב׳/שם ב׳ ק' לסברת* ישי בו ג״כ להקיל ולהחמיר להקל ריש לומר שנתסין רק לזכר
בעלמא וכר׳יג בפ״ב דבי.צה דם׳׳ל זעושין גדי מקולס בלילי הט״ז דאםורלכתחלה משמע ולא ריעבד א״כ מה מקשה
מתזדוס לשאני התם דאפי׳דיעבד־ אסור' בשצמא פסחים כדי שיה ׳ .זכר לפסח וכפי׳ רש׳יי שם ולא שיהי׳ הגדי
,
הזה קינן כלל ואין בז מקום להחמיר כלל ולהחמיר יש לומר להב״ח א״ש כמו שהוכיח מזה משאיכ להט״ז קשה ג׳ ק׳ מיה
שנחכיין לשם קדשים והקדישו מחיים זכמ״ש התז׳ שם וכר חידש רב פפא־בזה שאמר ודווקא בשר אבל חיטי לא
;
דנמכיח סופי על תחלתי שעשאו מקול׳ מזה מוכח שהקדישו פשיטא א רב בשר אמר וקו לא זכי תימא רבלא רר״פ ה
דאל״כ אלא בגדי מחיים לכן עשאו ככלהלטת הפסח ה״א דמה שאמר רב בשר היה לחיטי א״כ קשה השתא ג״כ
מקולי אין בו שום פכים להקל דודאי משמע שעשאו לקרבן <לל לתלק לר״צ אלא ציל משום להסברא לחלק כפירש מ
אם כן קשה מ״ט דל׳ג להתיר לכתחלה לעשות גדי מקול׳ רש״י ללא דמי מירי לקדשים ,א״כ בלא הא רר״פ ג״כ נרע
קלשיס ממש נחז׳ן וכי ס״ד להתיר קדשים בחי׳ן זה דמ״ש רב בשר.הוא דוקא ולא חיטי מטעם זה ללא
ץ
וגם חכמים אוסרין הזי לי* למימר וחכמים פיםלין כדין ד׳ ק׳ דהיה ראוי להקשות מ תבי גללא הא רר״פ דמי *
אלא .ש״מ דמידי םפקא שוחט לשם פסח במתני׳ הלל הלל ה׳ ראוי לדקדק לשון ובשר לא מיתבי יכו׳ דה*ל
צא נפקי זר״ג םבירא לי׳ דמן הסתם צא משמע להחמיר. להקשות סתם מיתבי וע״כ נרע הקושיא הוא על ifoולא
וחכמים אוסרים דמן הסתם אסור רמעשיו מוכיחן עלחיטידמבוארממילאזה ול״לובשרלא ו׳ קשה מה
דתידר שהנהיג את בגי רועי עליו לאסור והיינו טעמא ראה חודו׳ על ככה להאכיל גדיים מקזלסין רקרוב להאכיל
קדשים בחןץ ז׳ קשה דפרין קרשים ס״ר וכו׳ לאכול גדיים מקולסים כדי שיהי׳ זכר לפסח ובלא מקול
,
י
מה זה תמיה קדשים &״ר הא אפשר שיהיה קרשים ממש דלא רמי לקדשים ליכאזכרצפםח וסבירא לי׳כר״גדאין*
,
וכמו שפי הטור בי״ר בסי׳ ה׳ דשוחט לשם פסח פסולה גמקול׳ עצמו טעם לאסור משום קרבן .רק לזכר בעלמא ״
זמכ״ש כאן שהוא גדי ומה יובן צחזת לשין הש״ם אר״י אמר רב אסור לו לאלם. שמא עתה הקדישו לפסח •
זרצהלזמר אףדאיכא שיאמ^ בשר זה לפסח ״ מקול׳ כבל הלכות הפסח די״ל להוכיח סוכז על תחלתו
'׳שהקדישו לשם פסח זכמ״ש התום' שם־בפסחים ואין זה במשמע לשזן זה להקל ולהחמיר זמעתה יש חקכה במפרש
מהוץמהשיהיה קרשים ממש ־ ח ׳ קשה לאמר מקול׳ אין אח״כ כוונתו דפירושן • להקל וכנ״צ מ״מ אטור לומר כך
] שאייצו מקול לא מאן דכר שמיה במעשה לתזלז׳ שאינו והטעם ראם לא יפרש דברי ן.אחר כן להקל נשאר באיסורו,
/מקול׳ דמעשה שהיה במקזל׳ הוי וי״ל דגם שאינו מקולי לסתם כדריםילהחעד והטעם פי׳ הייא״ש ־ מדלא שתק לכך
אסור ליעבר וגם שאין לו שחר כלל וקושי זו גרםלו אמרי* סתכ נדר דעתו לאיסור .וה״נ מדלא שתק אלא ל אמר
י
וה יינו שנראה לפלפל בש״ס מה שאינו במשמעההלכה כאשר יבואר ט' זה לפםת ש״מ דעתו לאסור • .
כמל/ריש בהמתו וכו׳ על ידי האמירה זו לכך אף,אם יפיש קשה דאימר מקול׳ ל״ש אמר וכו׳ שאינו מקול פירש אין
אח״כ להקל לנאמן להתיר• מאיסורו .מ״מ לכתחלה אסור וכו׳ דהל״ל בסיפא כמו ברישא שאינו מקול אמר אין
וכמו שכתב הט״ז בסימן ג׳ שהקשה כמה שכתב הטור ־!&״ .אוהלי׳ל ברקא ג״כ כך מקול ל׳׳ש פירש וכר י
י
מזמר לתיאבון בילק סכין זנזחן לו זכז׳ .ואם לא ברק לו !ללפשוט דיבואר כל הלל בחרא מחתא מני׳ וביה דודאי
סכין תחלה אסור לאכיל משחיטתו ׳ עד שיבדקנו לבסוף ־באומר בשר זה לפסח סובל ב׳ פירושים האחד להקל ז ל
7
)אין ליתן לכתחילה לשח וט על סמך שיבדקנו לבסוף וכו 'להחמיר להחמיר די״ל דנתכוין לשם קרבן פסח זכההיא
ובסימן א׳ כחב דלכחחלה יכולין ליתן לו לישחוט על סמך דהשוחט לשםפסחדמפרש הטור דחיישינן ; שמא
שיבדקנו לבסוף ומשני דבכל מקום .שיש איסור בדיעבד וא״כ דינז להחמיר כמו שם יערה הקדישו וכו׳ י
ה עלץ אי שאלה אסור להתחלה לסמיך ויש לפרש להקל דעל יזם טוב .בלא בדיקה לקני פסולה ״
דשמא ישכח משא״כ במקום ,דבדיעבד כשר בלא בדיקה של פסח קאמר וכמ״ש הט״ז דתליניןצהקל שנתכייןצש׳ יום
זשאלה לא חיישינן שמא ישכח וס׳ יעו״ש י זה״נ אפור! .גוב של פסח יהיה בשר ז ה /כ אן דקצת נראה לפרש
לכתחלה לזמר כך מאחר רבדיענד אם׳ר בלא שיפרש להקל .להחמיר לעל קרבן נקטין לאלו ליזם טוב של פסח
דחיישינן שמא אסיילכתחלה לומר־בשר זה לפסח : נחכיין ה ל ל כשר זה על פסח וכמו שכתב בעל מ״א
וישכחו מלשאול פי הנודר יטאי אחרים לאוכלו י סיף סי׳.זה [ זאחר הערה זו נראה יי להלין פשוט
1
אי הי׳ כוונתו להקל ולכך אמר אסור לאדם לומר בשר ממ״ש הטי״ל בשיי ר״ח זבש״ס לנלריס סיף פרק ב׳ םתם
זה לפסח ולא אמרהאזמר בשר זה לפסח אסור משים ניייס להחמיר ופירושן להקל טצד מי שאמר פדית אלו
ע ל י
טין נםן ריש לומר טין נםן למזבח ואשור להוי ,דאז הי׳ משמע דאסזר בדיעבד בלי שים תקנה בשאלת
פיו «
K»»m בן י פורת >?p1
!y שום אומרא זקשז לרה ומגי מ:זלס ל״ש * מ י ז3ו׳ פיילכך אמר אסור לאדם׳זכו׳ למשמע לגתחצה ומשו;
השקא ב י #התרצן כמנת רביהורא אמר ר ב ללא כשכרת' גזירה שמא ישכס ואם צא שכת זפירש דבריו להקל מותי
ז
למשמע ימןד המקשן ל ש ב ר 5ל ן ר ' י אנןזר לזמר ונו' בדיעבד וצזה כיון הט״ז כן היה כוונת רבי יהולא אמר רצ
ע י ל * $ו י ליי מאני צהקצ ־ להחמיר ואן! במפרש צפי האמת אצא רחש רב פפאפןנטעי צפרש כוונת רב
מקזלזסלמשמעבמקזלשהזאלישחומייאזי נצשא״צ כאיגו יהודא לאסור לזמר זכז׳אףבמע׳ורש אח״כ להקצ זהטע׳ משום
כוונה זז מקולס דבאמת גם צזונת למי אמר רב היי ע ל ליותר משמע צהחמיר לנראה המקדיש בהמתו י ט ׳ זאינו
דמקזצם ל״ש אמר לפסח ול״ש לא אמי * י שמעשמ מ ט מ י ן נאמן לסקל כמזבקרבנות מלכים הליל וא״כ בחיטין
עציו אשול מהסתם משא׳׳צ באינו מקולס לבאמיייתז תליא מ מ י ת לרגא נאמן צפרש אח״כ צהקצ משום ללא דמי
האיסור לפי שאמר זה לפשה י פירש אין לא פירנו ל א ר״ל לקדשים אבלגצ זמן שלא פירש אסור אף בחיטי לזה בא
אם פירש חח׳׳כ כאמן להקל לאפ^שא־&ור למת&נרריסו ר״פ זאמרדוקאבשר אבל חיטי לא משמע להחמיר כצצ
אסזל להחמירזכ״תמאארליש מ ר ^ ^ א ל מ פ י ^ מ ״ מ זהטעםליותר משמע לפרש להקל׳ אף פאינו מפרש
וכנ״ל!א״שכל לומר זכו " י״ל משום ג ו י י י ה ^ א ^ כ ת ,
למנטרי לפסח קאמר והוי כתזיומה סתם •בגליל דשרי
העז<ה למה הספיקו׳ הנופלן",בסוגיא^לל יי לרב יהודה מטעם זה במתניתן שם • והמקשן לא נחית
מהליצירתו לפ^ז לבשר שנאסר'מצח #מירה ע״ל שזכרנו רק מבר להוי אמינא דרב לכזונת רב יהולא
להקצדהפ :שאסר הוא הפה שהתיר משאי׳כ מקולס שבל? פפא הזאםאמת לאשור לזמר בשר וכו׳ אף במפרש
אמירה נאסר מכל מעשיו שהיא ככל הלכות הפסח מוכית אח״כ להקצ משוס ריזתר משמע צהחמיר מראה כמקרי׳
אן/באזמר אח״כ של| סופו על תחלתו שהקדישו מחיים והראי׳ לתינטרן צמעטד״פ חיטי וכו׳ זע״כ ש״מ וכזי
לבטל מ ע ש ה נתכזיןצקלשיש אסורה ללא אתי אמירה להא חיטי ג״כ לאין עיקר החוערא חצוי במ״ש לפסח
לאל״כ צמה שצחו צתולזמללזי ללמא נמןום ל י מ ג כזזנתם אמר צפסח ואע״ה משמע להקצ אלא ש מ לשם יש להקל
ט
שהי" לק כזכר בעלמא ?לא לשם לרבן פםמ ו ל מ התיר b r i משום שהוא חיטי ללא למי צקלשים אבל כאן מפני שהוא
לבנלרי׳ אס פירש להקל נאמן אלא ש״מ מצל שלזוא מרולס בשר צא מהני לפרש אחייכ ליזחל* משמע להחמיר דלקלשים
? * Pאזנו כאמו }
י* &
ל ת ח ל ת י ע מ י ע ו ח ט ו מ 5ftD ה ל י ו ב כ צ
וע״ז מצא מקים להקשיח מיתבי כתכוין מ מ י לקדשים
לפישאח״כ להקל זהייני טעמא לחכמים אזמרין א״ר יוסי מעשה ברודוס איש רומי שהנהיג את בני רומי
« ״ ^ ר וראי' לזה ממ־ש 6טור י״ל בסי׳ במחצי' הניע לאכול גדיים מקונגיס בלילי פסחים לכן שלחו לו אלמלא
ה ט ^ ת לומר טמאה אני נאמנת אח״כ אמרה תודוס אהה גוזרנו עצין נילזי לחכמי׳ אזסרין דאף דמשמע
* מ י י נלוהיי לא ה ל ג ם א צ ב א
' ל י ב ד א ל ת מ א ת כ ת ט מ אח״כ להקל הכי והכי סחס נדרים צהחמיר ואף במפרש
יכ׳יצ %n ' "
י כ ת י 3ת ג ״ פ מ ש < ם ו ה ו א א ל ת מ א ה נ י ע״ה אינו נאמן בלא התרה לדי שלא ירגיל לעשיתכן
בסי׳א׳ רבאמירה מהני לפרש אח״כ־ צהקל משאי״כ ^ מ 2ש ר פעם אחר ואתה שהנהגת איחם חמיד בזה יעיכ בלי
ואחר הוצעה שזכרנו עיכיך ת ח ז י נ י יעז״ש ורוק׳ • התרה ראוילנילוישאתמ מאכילים קרשים בחז׳ןופרין
' ־הני׳צ ל ו ד * י /
' ה פ ו ס י ש ? נ ל ל ה ס פ י י 1י כ י ו א מ ב
קדשים ס״ד ר ל אי גלי מקולס הוי ולאי קלשים איך
״
לברי הב״ח שהביא ראי׳ מתזלוס בגדי מקולס אפי׳ ל י « £ ס״ד לתודות להתיר קדשים בחוץ וגם לקי לרבן גמליאל
:
&סיר באכילה זה״ה לאומי בשר *ה לפסח לאל״כ מ י ׳ S f n דהחירלכתחצי :איך'מ״ד להתיר לכתחצה אלא אימא קרוב
ומי זה ראי׳ בדורה והיא האמת להלכה זצמע?1ה ן £י £ דמאחר דעשאו מקולס מוכית להאכיל קדשים בחוץ
XStfT ״*״***ן חולקוהט״זלאפליגכלל^ סופו על תחלחז שהקדישז "מחיים זכז' ויותר משמע
באיזה איפן אשור דגיי הב״ח עפ״י סוגית הש״ם להחמיר מלהקל וא״כ קרוב להאכיל קדשים בחיזמקולמ
ער״זאשור לומר בשל ז י וכוונתהט״?יתפרש אין שאינו מקולס לא ליל במקולם דווקא הזא דיש
ור׳׳צ^ משמע איסורא בעלמא יש משים «ירה להחמיר יותר מלהקל משוס דדמי לפסח בכל פרטיו וכמ״ש
יו מר לשו! אמור &A פירש אח״כ להקל נאמז
א ו ל א
אבל שאינו התום׳ למוכיח סזפז זכז׳ שעשאז מקולס
דלכתחלה אסור לומר בשר זה לפסח מל ס מ ל שיפרש מקילס דנחית דרגא לא משמע להחמיר ייתר מלהקל
אח״כ^הקל דעלי״ט נתכיוי! ולא לקרבן משום גזירה ללא דמי לקדשים לאם לא כן הדרא קושיא לתודום
ישכח או שלא יהי' קמן לפרש לבריו דחיישינן שמא למה נהג להחיר לכתחלה ׳מקולס דהוי קרשים בחוץ הא
ויהי׳ נשאר באיסורו ויבוא יאחר לאכול ממנו או א פ י ׳ כלא זה״ל לנהזגיאת גסבאינזמקול 8איכא זכר 'לפסח
כמ״ש הט״ז ?י׳׳ל ס י ׳ אכילה שיין לשון אסור בכה״ג בני רומי באינו מקולש'אלא ש״מ דבאינז מקולס ללא
לפסמ ב׳ייעז״ש אבל אם יעבר זאמר .בשר;ה זהדרא קו' למ> לקדשים ליכא זכר לפסח כלל
זהיינו א ם א ו #ל בדיעבד אין איסור באכילה לרב יוסי דאמר ובשר לא דמשמע לפי צזהוא יבשר
יתליכן שלא • נחכזין לקרבן וכמ״ש הט״ז אח״ז ^ .מ ע ייחר להחמיר מלהקל לדמי לקלשיסןזז״א דבבשר
וכזי ולא אתי הט״ז לאשמעינן רק דיש הילד ב י י ע כ ך בשלמאיאם מיכח דמשמע להקל כמו להחמיר
באכילה והוא דהל״ל האומר יי קשר זה לפסק אסור ו מ ל א ך
מ הייתי איערשם דעיקר החומרא משום שאמר לפסח
אסור לומר זכו׳ משמ^לכמחלה ולפי קו׳ גס ליגגבלאסזל אמירה כלל לכך מקולס וכאן בתימס ללא הי׳
והייט עכ״פ באופן שזכרנו דבלה איא להתיר מלמיכוין ואינו'מקולס אסור למצל מעשיז מוכח ו כ ל י
לקרבן א}לג דבגלי מקולס אסיר לאוכלו;אפי .מ ה ס ת ם דליכא מעשיי מזכיחין וגס אמירה ציכא לכן שרי
ר״לועכ״פ נאינז מקולס נחית חד דרגא ־לכסתם מ ו ת ך וכללייק שאינו מקויצםילא זלא קשה לרב לשם י \
המקולס אבל באומר זה לפסח ראוילאסור כמו סתם אמירה שאמר לפסח ל ע ר א ו י לאסור ייחר מלהתיר'
לאל״כ נחית ב׳ דרגי לזה מלירש התם עיקר האיסור תל משא׳׳כ אחר שיימר ר״פ דבחיטין אף שאמר לפסח
ס ז פ ן על הבשר דהא לא א י ל י אלא מצד מעשיו מזכיח מ ר מ ראוי להחמיר למצר שהוא בשר שריי ש״מ
כ ן צא על תחלקו וכשם שנאסר מתחלה בלא אמירתי ליכא ושפיר הוי תיזנתא מתוחם מבשר שאינו מקולס
מהני
פא תשומה הן &\דת ?pv *אל:5י*
שוס ר ע ו ת א .וג״כ אין זה חסרו$ משום יובש לא־נשאר• מהני אמירתי לבסיף להקל ראינו נאמן ונשאר באיסורו
כצל אף ,שנשאר קמט כשרה כמ״ש התו׳ בדף מ״ ז לקמע משא״כ באמירת בשר ? rלפשה שהאיסור רול עליו באמירתו
דעכ״פ מיקרי ריעיתא ז
כשרה בכל גיווני לאצ״נ אלא י׳ ל זצא על האפילה עצמו לומר מ*ר שהוא בשר דרומה
ובצירוף עור א׳ ה״יל תרתילריעיתא .א״כ גם מראה כשדה לקדשים אמול אף בלא אמירה• וכהוי אמינא בש״ס ובשר
ר ייעותא ומלש הטור במי׳ ל״ת והטייז הסכים לזה והי׳ ראוי לא ח״א להא תלינן י שנפכויןלשסי״נגשלפסחיהיה
להטריף• אף במראה כשרה אצא ש״מ כלל ואם נאמר שדע* $שר זה^לא אמייתו צי־ אום נלי אמירה חל האיסור א״כ
המתירין אף שנשאר המראת מכח מה שכתב מהד״ ץ זה לא
4
אםפירש אמירת! להקל נא־מןזהכל הזי רק חד דרגי ממקזלמ
עלה ולא יעלה על לב אלם לעולם להתיר במראה טריפה להראי׳ לבגדימקולם ישנמי איסור כעשיית! והיינו משזם
וכי משום עצ קמט יוכשר בתמי׳ לחקא אם נשתלה מממגן מעשי׳נאסר בלאאמילוהראי׳ מאסר־ אףבעשיי־ה ש׳ימ שהוא
וחוץ מזה אין טעם להתיר מזגלא או שנצרך רם כשרה מצד ׳מ&״יו ־ לכן לא מהני אמירה אח״צ להקל י ג״ל
רקמנו שהוא מחשש יובש אין בו צרירק דם כמוכח משיים לגשא״כ־באיצומקולס שאין החיסורבמעשה רק באמירה
יבשה שאינו לחולין רף גלו ריאה שיבשה וכו׳ • נאסר צאטלה לכך מהניי אמירה להקל כאמור ושפיר
מוציאה דם וכו׳ ועל כי.קנדה היריעה קצרתי ודברי אצה יש לחלק בין מקולס לשאינוי מקולס .זמז״חזי״ל הפריז על
הצעתי בפני רבני ולומדי קהלתינו יצ״ן ובודאי מובטחני המרה לאסור בהנאה וטע־ון קבויה באולגר בשר זה לפסת׳
מ
שדברי אלה יעצה על שולחן מלטם מאן.מלכי וכו ואין כן משמעית הלכה ר״ל במה שאוסר בהנאה זה
כ״דהטחו• אינו •במשמע ההלכה .דלייק הב״ח עצמו בי״ר סי׳-ה'
מרבנן מביט וצביט ה״ת להאי צ ו ר ב א מדתני פסולה רמשמע פמולה איין איסור הנאה לא וכאן
האלוף.והמרומס התורני סותר דברי עצמו זמשעעית הלכה אבל במת שאוסר
;
עצני ועיני הרבני מחו׳ כבור מהודר שבתי יצ״ז זכאל״ש בלעבד לאפליגכלל והיינו באופן שזכינו זרז״ק
מ
נדרשתי לאשר שאלוני לעיין בסי׳ ך״זבטא״ה במה שתמה ובעל נלא לא נחית לזה ושבר דהט״ז פליג על הב ח במה
והכניס הוא ראשו ורובו הב״י על הטור בשלוש קשיותיו ׳שאוסר בדיעבד ורצה הוא להכריע זכי׳ הסזניא שזכרנו
לתרץ הקושי׳ וצלל במים אדירים והעלה בידו חרס ט שגה לבגדי וטלה דרמי לקדשים הוא ליש להחמיר אף בדיעבד
ברואה כאשד אבאר וג׳ ק׳ אלו של הב״י נפלאה בעיני ואל דאינו נאמן בזה בלי שוכ* תקנה־ שיפרש אח״כ להקל
ארבעה אש>ב ידי להפלא בהפלא ופלא ומקום הניחי לי כל *שא״כ בשארבשר ללא דמי לקדשים כמסקנת הש״ס כי א6
הפוסקים ראשונים ואחרונים להתגדר במה שלא העיר י ע״י האמירה שאמר זה לפטח אין להחמיר במפרש אח״כ
זו נתבאר סתירת בנינו שטיז בקו׳ זז ומתון הוצעתקו' להקלדעל י״ט נתכזין אבל באמת אין אנו צריכין להכרעת
רק העירך סברא עיניי מראית בדברי הריף עצמו בעלגלאכיגםהט״זלזהנתכוין זכאשר ביארנו ודברי
בנינו במה שהעלה לחלק בין אמרה ואתקרש אני לך או לאו ולמעשה במה שאוסר הב״א בהנאה כולן ברורין להלכה
הוא מועתק מספר מעין גנים ועצמות יוסף שהעלו לחלק הדין עם הט״זזכאשר זכרנו בקו׳ שעל הב״ח שאין עלי׳
בזה והלן הוא בעקביהס מראש ועד סוף עד שסיים תשזגה ולקן׳ זז רימז הט״ז במלות קצרות ואין כן משמעית
וכתב דהטור ס״ל דהרי״ף והרא״ש ם״צ כהראב״ד הלכה .וק׳יל ־ ובזה מבוארין כל מה שהקשה הוא בשאלתו
דאף אם צא אמרה זאתקדש אני לן מקודשת לחשוב וט׳ ואינו צריך להאריך בסתירת ביאורו כי יבואר ז מאליהן •
זצא ידעתי מה אידן בי׳ כי הוא סותר דברי הספרים מה לשאלתי! בקמט שהי׳ בה מראה ולעני}
שהעתיק דבריו מהם וגס שאין זה סברת הרי״ף מה שנתבשל ביאר לובן ביצה אחר
שהביא הוא בשסהרי״ף כי דברי הרי״ף הואיממש שעלתה מפיחה ונשתנה שאלתז אי דעתן לאסיר אף
כלשון הרמב״ם וז״ל נתנה היא ואמר הוא לא הוי קדושין למראה ריאה מ״מ אסור משום תרתי לריעותא והמתירין
'ואס נתן הוא ואמרה היא חיישינן מדרבנן וצריכה גק היינו אחר׳ שנשתנה למראה ריאה וגם עלה בנפיחה דסברי
יעליל הרי דלא חילק כלל בין חשוב לאינז חשזב כמו לאיןזה תרת*לריעות׳ כי דרליכןכמ״ש הר״ץוררכ'של קנצט
וכ״ת דסמין על מה שכתב לקמן בהילן הרמב״ם להיות אודם ולבן ואוכם כי לכאו7ה הי׳ קשה לדידי׳ ררצה
,
מנה׳ ואחקדש אני לן דבארם חשיב מקודשת וכו ״ הרי ילןמר במראה כשרה א״כ אוכם ־ דהזא מראה טריפה מאי
דס״ל להרי״ף לחלק בין חשוב לאינו חשוב ז״ארהא גם רגם אוכס ל ל מ ד א ה כשרה אמרת בי׳ איברא נראה
הרמכ״ם בפ״הגביהילן מנה וכוי חילק ג״כ בין חשוב דאמרינן בחולין דף מ״ו א י מ א ריאה דקיימיגילדיגילדי
לאינו חשוב וכאשר יתפרש דברי הרמב״ם כ ן יחפרש אןכמיאוכמי כשרה וכתב התו׳ פי׳רש״י אזכמי שחורות מן'
ומה ראה הטור לפרש דהריי׳ף סבירא לי׳ דברי הרי״ף ומסקי התו׳ ראוכמי היינו הא עליותא אמרינן לטריפה
כהרא״ש נגר הרמב״ם והוא כלשון הרמב״ם ממש וא״כ כטחצא להוא מראה כשרה וצו' יעו״ש ״
אין זה אלא דעת מתמיהין וביותר נפצאתי הא גם דבמראה כשרה איירי אבל במראה טרפה הוי תרתי לריעות׳
ברשכ״א י ל חילק בין הראב״ר דס״ל כשיטת התוספת אס אחר הנפיחה נשתנה אבל נראה דאף במראה טרפה
מרא״ש לבארם חשוב מקודשת והרי״ף והרמב״ם ס״ל למראה מ ו ת והקמט עלה בנפיחה נראה להכשיר דכ׳
י
דאינה מקודשת אף בחשוב וכן כתב במעיין גלם הש״ך בשם ד״מ בסי׳ ל״ז על מ״ש רמ״א וה״ה בועה העומד׳
דבחדא שיטך* 'ועצמית יוסף 'גשם הרי״ף והכמב״ם בשאר לישחא אעפ׳יי דכשרבל״ה כגון בגבשושית או במקו׳
שייטי ומה ראה על ככה ומה הגיע אליז שהפריד בין שמשמעמקול וכויוז״ל גבשושית אבל משתנית למראה ריאה
הדביק׳ בין הרמב״ס ובין הרי״ף רבו שעשה מחלוקת זלל דל׳ל אם עור הבועה משתנית כשרהמ״כשבל׳מ
ביניהם ללא נכון במה שלא טון אליו הטור כללדא״-כ למראה ריאה אע״ג דעזמדת בגבשישית אז שאד ריעזתא
,
תיקשיעליו הקו׳ שזכרתי ואם נפשן לומר ממ״ש הב״י *שר טי? דיש לז מראה ריאה לא היי לי׳ ^א חסרון מבפני
ע כ
וז״ל הרי״ף כתב אברייתא שהבאתי בסמוך וכן אם ״ ל יא״כ ה״כ אם משתנית למראה ריאה ואינה מבצבץ
נתנה Hp
ותשובת פורת י בן שאלת
שהביא מחלוקת הראב״ר והומב״ס נזה והא.החילק .לאל©. נחנה היא ואמר הוא לא הוי קדזשין״כלזמר ודזקא בארם
משונ הואי גמרא ע־זכה ואין שוש אופן להתקיים .ב ז ה . שאינז חשוב וכו׳ אבל באמת אין זה לשון הרי״ף כלל
מחצוקת וכר וכן הקשה בעצמות ,יוסף וקו׳ זו גרס לו• כמבואר לעין כצרזאה בדברי הריףעצמז .אלא הב״י
ט ע ה בפ•' צח.ק בין אמרה )אתקדש אני צן וכו׳ חבצ רצה לפרש כוונת הרי״ףמ״ש מתנת היא)אמר הוא דלת הזי
הרשלאשלא היה לפניו חרושי הרשכ״א כצצ )ז״לתחידושין. קדושין הוא כלומר בארם שאינו חשוב אבל בחשיב
נתן הוא ואמרה היא םפיקא הזי וחיישינן מלרבכן ות״ת מודה והוכחת הב״י הוא דהרי לקמן חילק הדי״ף בין
זלידקמניינמי נתנה היא ואמר הוא ותירץ היאב״ל דההיא זה״נ יש לפרש כך זהו כזונת חשוב לשאעו חשוב
לא פסיקאצי׳דאיכא אלסחשוברהזי מקודשת גמורה ה ל י אבל באמת זה אינו נ חסר כמה תיבות Cוכאן
כלאיתח צקמן וכן כתבו רבותינו הצרפתים אבל רביכ* שגה בזה לאין זה כזונת הרי״ף כלל אף אם היה כוונת
אלפסי• והרמב״ם כתבו מ ת נ ה היא ואמר הוא אין כאן בית הר׳׳ן לפרש כן גם הוא שגה ברזאה זזה גרס להל׳י
דבאלם השוע מחוש וכראי! לבליהן להא לאמרינן לקמן להקשר על הטור ולהשוותו כטועה במה שלא הבין
מקזלשת היינו לוקא ,כשחזר הוא ואמר לה התקדשי לל וגםמש״ס שלא כוונת הרמב״ם
בהנאה זו שאני מקבל ממל מתנה זו וכן פי׳ ?ןם רבינן הקשה על הרמב״ם ובאמת דבריהתלבס והטור ברזרין
חננאל ז״ל וא״כ ת״צ כנתןהזא ואמר הוא אבצ נתלהיא .ממש? ואגב אמרתי להעלות וגכוחין למבין גלי שום ספק
ו אמר הוא אינה מקודשת והדין נותן שאם נתנה היא במה עוד המבוכה שיש בדבריו במה שהעצה צחלק בין ואמרה
קנאת אדרבה דמי לכי תקתאשהאיש והלכך נתנה היא ואתקדש אני צן דבזה גם הרמב״ם.ס״צ דמקזלשת
אעפ״י שאמר הזא אמירה דידי׳ בלא נתינה לית בי׳ ממשא ובלא אמירה זז ם״ל להיי״ף והרא״ש זהראב״ד דמקודשת
ואינה מקודשת עכ״ל הדי.מטאר ,לפי שיטת הרשב״אזר״ת לחשוב משא״כ להרמב״ם ועל יסוד זה סובב והולך
הלל דמפרש טעס הרי״ף והרמב״ם דס״ל בה-ילד למקזדשת בביאור כל הספיקות שעל הב״י אבל הוא ימוד רעוע חרא
משום דחזר ואמר הרי את מקודשת לי בההיא הנאה שלבלתי אחר שהוא עצמו הביא ראיות מש״ס דבאמרה זאחקיש
ממך מתנה זו דהנאתזו שזה פרוטת שהיתה צריכה 'ליתן £כי לך לכ״ע הוי מקודשת לחשוב אף להרמב״ם ועד
כ ה ה י מ כ ה מ
ת יאיכא wo פרוטה עכ״פלאחד שיפייסו לקכל באן לא יפליג אלא בלא אמירה זז וסיים בזה שהלא ברור
היא ואמר הוא משא״כ{ מתנה היא והוא לא חזר ואמל א״כ קשה מה מספקא לי׳ צרבא באמרה הילך מנה
ז
בההיא הנאה וכוי רק אמר סתס הרי את מקודשת לי לל*כא ואייקדש אני לך אי מק־לשתצחשינהא פשוט מברייתא
נתן הוא רק נתנה היא ומלש כשאמרה היא ג״כ יאתילת הנ״ל דכתמיייואתקלש אני לן מקודשת .לחשוב אף
אני לך דודאי אמירתה גרע משתיקתה יהיי ל ת נ ה להרמבים לאין לומר דמ1פקא צי׳ באינו חשוב ז׳״א
היא ואמרה היא ודמי לכי רקח אשה איש לאיכה כמ״ש דיא״ש עצמי מ זהה ה״א יאמר הוא דאינה מקודשת
ה י א ב נ י < ,ה ב ש ״ ם כ י פ ש י ט ז י ש ת
ואמרה מת באינו חשיב יהוי פי ,־!קיזאשהאס דעיקר קיחהבכשף
היא ראינה מקודשת אף לאדם חשוב אף שתזר ואמר כתיב יל׳כ ר\ יי הי־״ל וע״כ בחשוב מם:י א ליי ולכן השיבו
נ
הרי את מקודשת לי סתם •משוסדדמי לכי תקח וככ״ל בפשיטיח דמקזלשת דאי באינו חשיבחיירי ה״ל צר״פ להשיב
ס
וכוי׳׳• .וה״נ בזה וראי׳ ברורה לזה מש״ לף יי תרופתי דאינה מתורשת כי אם כחשוב אלא ש״מ כנ״לא״כ קשה
במאי עסקינן• וכר :אלא במדבר י עמה ע ל ע ס ה י לרבא דתכשיט לנפשי׳ מברייתא הנ״ל ועזד דא״כ
; ס״ י ה ל ה < מ י א מ ר ג י ל א א ע ושי ר
א ללרבי וםי אח 'י " 1 לבאמירתה ואתקדש אנילןתליא מלתא,א״כאין פשוט
7 5 01 ז ט ג מ 7ג ר ט ה מ כ ש ח י ר ,ה ש נ ח
^ י * י׳ *• ומשני ' ' בש״ם מתנה היא ואמרה היא דאינה מקודשת דמשמע אף
י א י ל י ה י ב ע ל ע ס י { י י | ל ז ש י ן ה מ ע כ מ י ב
ל ה •ושתה י בחשוב רבנתנה היא ואמר הוא מחלק 3ש״סבין חשוב
ה״נ אלא הב״ע דיהיב לה ואמר בהט לישט זכי׳ * וכתב לאינו חשוב משא״כ בזה שהי׳ אמירה ונתינה מאשהדהוי
בתוספות וז״ל־אי דיהיב לה ושתק ה /וכר לכד ,
כי חקח וגז והא מתנה היא לחשזב ?אמרה זאתקדש אני לן
ה י
יש לזמר נמי בנתן הוא ואמרה א לאף במדבר ע מ ה מקודשת לדבריו הלל אף להרמב״ם והוא נגד הש״ם ממש
על עסקי קדושין צא הזי קדושי ודאי רק ספיקא הוי אף ואי ן להאריך במה שאינו נוגע לדינא רק במה שסיים בביאור
בדיהיב לה בשחיקה הזי קחשי• ודאי במדבר עמה<4ל קו׳ג׳דהרי״ףכ׳חזששין מדרבנן וצריכה גטוהרמב״ם כ׳
עסקי קדושין דהלכה כר״י מ״מ בזה לא הזי קדושין ודאו להוי ספיקא דאורייתא ומסקנתו דהרמב״ם מתנגד להש״ם
דאמירחהגרעטפי משתיקה דנראין הדברים .שבדיבור* זמלא ראי׳ לדבריו וכו׳סהדי במרומי כי לולי שראיתי
האשה נגמרז הקדושין ודמי לכי חקח אשה איש דאנן • בע*ק ;תמונת כתב ידו לא האמנתי פיצאז דברים כאלה מפי בי
שיגמר בדיבזר האיש עכ״לל ^ pז ם ה ר י ״ ף זהרמב״ס י בי׳ רב שהרמב״ם יהי' מחולק ע ם הש״ס .ולא כן דרך
מתנה היא לאינה מקזלשת אף לחשוב אף בשלא א מ ר ה כל יודעי דת זדיןרקלבאר ולתרץאם לןאזרהנראה באיזה
:
אתקדש אני לך זמכ״ש כשגמרה ג׳יג זאהקדש אני לן להוי מקומי של שב״ח שהרמב״ם סזתרלהש1׳ס שניתנין לב
בחנה היאזאמרה היא דדמי לכי תקחדבזהגרע אמילתה לתק שלא יהי׳ נגד השים והוא לקח דרך לעצמו ע ד כל
משחיקה כי אם בהילך מכה שחזר ו^ירשבההיא הנאה וכר המחברים לתרץ שהרמב״ם הוא מתנגל להש״ם זאל מי
• אז מקולשת לחשוב להוי כתן הוא ואמר הוא ובזה לא ג ר ע ־מקרושי׳יפנההרמב״ס לשעון על בינתו לפסוק דהוי
-אףשאמל׳ ג״כ זאחקדש אט לך כמבואר בדבריו בל׳ה י םכיקא לאורייתא נגד הש״ם שאמרו במפורש דחיישיק
י• מדרבנן בלי שים כלוגתא בש״ס על זה ואף ג ס י .שהעלה
1
יעו׳יש וה״ה בנתן הוא ואמרה היא סתםהרמב״ם ללא הוו
ע ס
.קדושין ולא חילק בין מדבר עמה תחלה מל י י י קדושי,״ הבית שמואל דפליגיבזההרי״ף'והרמב״ם לא נחית לכוונה
י ׳ ל לאמירמה גרע משתיק׳ ^ א! לאז כרמחלק מ ש 1ם ד0 במחט אמרתי rכאשר נבאר ועל כי אין קסק הסופד
.וכלל דאיןלזמל.דסמיךעצמ׳׳ש .לקמן .למהגי׳במלבר לקצלגמקיס שאין בו צורך להאריך בסתירת ביאורו רכל
עמה על עסקיקדזשי׳וכאללא גרע אמירה משחיקה וכסברת ,
*־ספקו הב״י יבואר בחרא מחתא דהלא יפלא על הרשל׳א
הב״*
דלקמן וכללמשא״כ להריףי״ל למטיילי׳כהרא הב״ימהז׳יאלאי׳כ גס בריש[ בגאזו מתנה היא מכלן
מלהביא כאן מימואדמעשר שני למלנר עמה על עסק• י להרשליאור״חלפרש דברי .הרמכ״םדאף לחשוב איכה
,
קלו* ׳'מהצו' וה״ה כשתיקה י'שז׳מ־ילמ׳יללכאןגיאגרע'• מקודשת מדלא מחלק כאן .בץחשוב לאינו חשוב דלמא סמיך
;
אמירתה משתיקה י •'׳ופהרא״ש הללזרא*׳ לדבר דש לחלק• ג ו כ ו רמחלק בין תשוב לאיכר מ ע ה עלמ״ש׳ליןמןבהילך
,
ביין הרי״ף והרמצ״ 6גזה קו׳ שהקשה הבית שמואל להרי״ף" אשוב וטי • אלא :צ-״צ:מאחר שהדין נותן לחל9
'0חישש ^מדרבנן׳ •והלמליס כתג דהוייספיקא משמעי בין הכא ובין ההיא־יללקמן בהילן דשס י״ל :דמהני בחשוב
מדאורייתא ,ואוא עלהש״ס "דכהדיא אמר חיישינל משום-דחזר ופימ כההיא הנאה מלמד מענינו שם־
מדרבנן לכך' נלאר^ לי צומו דהריף סגידא ליה מלש• בעיזב.ועבר:ללא׳.איירי בסתם דא״א:.כמכואר שסי
,
בש״ם בנתן^הוא ואג<רר%היאדחיישיק מדרבנן איירי באימי ) -ח ס ל - .כ מ ה • -תיבות ;( . :׳ :והדין׳ניתן ־
מדבי עמה-תחלה יוכו׳ דאי במלבר« הוי קדושין גמור ין לחלק בין הנא .ובין ההיא דלקמן דמהני במדבר עמה
זכהרא״ש ומאחר דאיירי באינו מדבר לכן אין כאןמיחוש' על עסקי קדושי׳* :זה״ה־בשתיקה משא״כלאמירקהגדע:
קדושי'דאורייתא' רק מדרבנן משא״כ הרמל׳ס סתם ולתל מ&תיקה כמביאה בתיל רי׳יר הלל א״כ בולאי יש לחלק
דהוי םפיקא •ולא חילק בין מדבר י או לאו משום לם״צ :בין הכא ובין לקמן זמלזחק הוא ליש ־לזמר לסמיך על מ״ש
דהש״ם דאמרו חשש׳ררבנן איירי באינו מדבר החלת בעסק .לקמן כשאין מקום לחלק משא״כ כשיש סברא לחלק אין׳
קדושין אבל במדיבד אףדלאהזי קדושין גמזרין מ״מ הוי ?ריףלשינזל לחוקי לכך מקא נקט הרמב״ם ללא הויקינשץ
םפיקא דאורייתא י אי דמי לכי יקח או לצי חקח ומאחרי וראי.מחן הזא ואמרה היא אףבמלבר על עסק קדושין לא
דכי? בזה ובין בזה םפיקא הוי דבאינו מדבר אמרו בשי׳• b :מהני .דגרע ,אמירתה זכר משא״כלקמן מהני במדבר ״ומי
ספיקא הזי וחיישיצן מדרבנן• סבירא •לי׳ דהוי ספיקא דמהני במדבר עמה אבל הרא״ש פליג על הרמב״ס בזה
דאורייתא לכן סתם וכתב דהוי םפיקא והיינו בין במדבר ^תחלה על עסק קדושי׳ מחן הוא זאמדה היא ולא אמרי׳
ובין באינו מלבר וצא ביאר לחלק אי מדרבנן וכ1׳ ״ <3ש״ס דגרע אמירת׳ משתיקה כי אם כלישני גרזע זכו' וגם
אף דיש לפרש כוונת תדמלם מאחר דלא נפקא לדינא זברישא פליג דמחלקבין חשוב לאינו חשוב מתנה היא
ע״ר אחר והוא צאמת מ״מהנלע״ר כחבתי דרןי ואמריהזאאבל הרמב״ם בחרא מהתא מתתינהולהני שני
ביאורי שלא כיון אל׳ אאמת• במה שכתב הרמב״ם מתנגד דיניך לסתם וכ׳ ברישא דאין לחלק בין חשוב לאינו
להש״ם זז״א כנ״ל וגם הבית שמואל לזה כתמי ן ומעתה $שוב ובסיפא אין לחלק ־בין מדבר .עמה
'שפיר פליגי בזה הרי״ףוהרמב״ם דלמ׳׳ף מהני מדבר׳עמה ׳תחלה בעסק קדושין או לאו מטעם האמור ומעתה
חחלה משא״כ להרמלים ־ זאחר הוצעה יו עיניך י״צ דהיינובעיא* דרבא דאף דמשמע מברייתא הלל רלא
תחזינה מישרים שמבואר כל השפ*קית שהקשההכיתיום^ בקט נתנה היא ואמר הוא משום ללא הוי מילתא דפסיקא
יעל הטור כ«הטורה}$ן ן :אל ר סייעיזצחות לשון
מר ר ג
ללחשוב מקודשת וכסברת רבותינו הצרפתים זהראב״דמ״מ
הטור יתבאר ער״ז דכתב ואס נתן הוא ואמרה היא א6 כאן באמרה הילך מנה ־ יאתיןדש אני לך דהוי נתנה היא
:
מדבר עמה' תחלה בעסק קדושי׳ הזי קדושי ודאי ואם .זאמדה היא לא הזי קדושין כמי ,לעיל דפשוט בברייתא
ילאו הוי ספק קדושין נ והיינו כהיא״ש דכת״ב כיין במפורש מתנה היא ואמרה היא דלא הוי קדושין אף בחשוב זאף
והוכחתי דגסהאלפסי ס״ל כן זכלל[ ואם נתנה'היא ־׳שאמר־הואזכז׳דאלכ דיש לחלק א״כ הדרא הוי מילתא
ואמר היא הרי את מקודשת לי מ)ה שקבלתי ממן מתנה י ללא פםיקא ולמה נקטה או דק׳ דהל״ל גיכ דין נחנה היא
אם הוא אדם חשוב מקודשת י שאיא נצנית במה שמקבל :בברייתא הנ״ל דהא נקט אף מלתא דלא פסיקא כ וכאן צא
מתנה ממנה פאלו• נתן לה שיה• פרוטה וכו׳ וביזה אף הבין כזונת התז׳ שהביא בספר בית שמואל וכו׳ יזרוק . Cאלא
־הרי״ף זהרמב״ם מודה להרא״ש דמקזדשת מאחר שחזיר דדמי לכי חקח י ש״מ כלל ללא הזימה קדושין
'ואמר בההיא הנאה ויכו׳ ולא כתביהטור כאן שיאמרה היא ;»שא?כ לעיל לא הי׳ שים אמירה מאשה ־ולכך בחשוב הוי
י
'ןאתקדש אני לן משוםדסיל דמאחר דאף להרא״ש :נתן הזאזאמר הזא׳או דלמא מאחר שחזר ופירש בההיא
׳אמירה זז לא עדיף משתיקה א״כ אין 4רין לזמרהזא 'הנאה שקבלתי ממך זכו׳ מקודשתצחשוב דהוי ל כ נתן הוא
^ומכ״ש להרמב״ם לפי הוכחתי הנ״צ דאמירתה גרע י<אמריהוא דאז לא גרע משום אמירתה ג״כ דאף להרמב״ם
משתייה א״כ לכן לא כתבז הטור כאן אלאשר\מקז*5 וילסבירא ליה לעיל לאינה מקודשת משום ללא חזר ופירש
לומר דלהרמב״ם * כשאמרה זאתקדש אני לך'שזה לא זכההיאהנאה' יליכא שזס נתינה מהאיש שהוא עיקר קיחה
׳ הוי קדושין אף שחזיר זאמר בההיא הנאה זכו׳ • דדמילכ• נ לכתיב׳ בפםזקדהיינו כסף ובעינן ט יקח איש משא״כ
H
תקח לכן חזי יכתב הטור בסימן t fכלשון הש״ס מנ)ש "הנא שחזר ואמר בההיא הנאה דאיכא נתינה זאמירת
י
v
דאף באמרה יאתקדש אט לן • hfcכשחזר זאמי בההיא מהאיש שפיר הוי כתן הוא ואמר הוא בחשוב יפשיט לי׳ רב
הנאה וכו׳מקזדש׳ היינו בעיא ררב׳יראיפשוט דמהני כשח^ר 'פ־פא להוי קדושין בחשוב והיינו ע״כ כשחזר ואמר בההיא
,
ופירש וכי וכלל ועל זה סיים הטור וכתב והרמב״ם ׳מאתוכדמפרשלההרשל׳א הלל ורבינז חננאל העולה
כחב נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת נ ור״ל אף •משישה זו דבנתנה היא ואמר הוא םבירא לי׳ להרי״ף
;
לחשוב ולקמן בהיצןזכל הוא למקודשת לחשזב־משזם והר#ל׳ם בחד שיטה דאינה מקודשת אף לחשוב משא׳׳כ
לחזי ואמר וצו׳ זכסגרח חילזשי הרשב״א זר״ח^מפרשי ^הראב״ד זהרא״ש ובעלי תו׳ מקודשת לחשוב ובהילךמצת
כן להל״ף זהרמבים דסביראלהי נןימשא״בתראב״ר שחזי הוא ופירש בההיא הנאה וכי' ׳ אף להרי״ף והרמב״ם
והראות פליגי בזה זס״ל דלחשזב מקזדש אף ב^ C
ת
מקו^ת גםיבאמרה ואתקלש אני לך לבזה לא גרע אמירת ׳
ה ן ימ
זאם נקן׳-הזא ואמרה היא מקודשת מ^פק נ זלל אף ?*ו א ואמדה היא להרמב״ם לא מהני במלבר עמה
ע ה
בדיבר עמתי תחלה בעסק• קחשי׳ ׳לא הזי קדושי* זדאי £ך * ס ל 1קדושי׳ ׳מדלא מחלק כאן זלא אמרי׳ לסמיך
ע0
:משזם:ים'ל אמירתהגרע משחיקהכדמזכח בש״ם זבאז׳ ;מ״ש־לקמןימאחר 7הל1ן נזתן לחלק בין הכא ובין ההיא
רי״ר זלא אמרינן דסמין עצ מיש לקמן דנסתר זה זכלל L
זסברא
השינוי! tpf נן פורת שאלוה
\< mיאעזנה & tfyבית רב אלפנ* לל וכן כתב אלוני .קה ליי מחנה אחר שאמר הישראל שמכר מבירה גמולה y\p
פסח כלי שום חיתימה עלהיי״שיאף שאח״כ חזר בן אבי הרא״ש-זי׳ל זל׳ל וסברא ראשונה שכתב הטור בנתן
העכלם ואמר שלא .קנה ר\שראצ מהינןן כי כצחזשראל 0 הזא־זאמרה היא למדברי עמה' תחלה על עסק קרזשי' מ מ י
משום להוי קדזשי ולאי זהו סברת רב אלפמ למוכא ^שקרז־ משא״כ עכז״ם^אשרפיה& ,לבר שיא ובלאו הכי .כמי
*׳הביראצי׳ גיכ סברא זז מלהביא עלה מימרא למעשי .אין מקום לאסון החמץ אחד הפסה1בהנאה' כי מה £י<חנגן
אסור בהנאה אחר־ פםח-הזא משום קנמלקניסרזיצ .ולו" ועור כסברת ב״ש דע״כ פליג היי״ן> בזה על שנלזכל
משא״יכ כאן באונם איברא שהי׳ נראה להחמיר מ צ ל ך ' הימל׳נ* ל ל להזיספיקאננשמעמלאזיייתא זהרי״ףכ׳
לחזששין מדרבנן זע״כפליגיבזה במדבר להיי״ף הוי אחלי׳ אך ששמעתי &נ&אל שאלה זז־ לפני /הרב דק״ק יאסי.
כלו? )אחר שאסר או שהתיר אין אשר מעשה נ״ל קדושין ודאי וצהר־מב״םהזי ספק וכלל זק כתב א״א
הרא״ש ז״ל ר״ל במפורש כתב כך דהיינו באינו מדבר
ח כ 3בעוזי ו ה ע צ ו ב ^ W Wלו־ ב ^ כ ז ר ן ך ן בזה ס״ל להשי׳ס להוי ספיקא משא״כ במדבר הוי קדושי
וזלכתא ג כ ו ר ת א כ ר ׳ ש ל ת ו ר ה דקרי ותני ןלאי אבל הרי״ף צא כ׳ כן במפורש אלא מוכח לסבירא
לי׳ ג״כ םבראזולמהני מלבר עמה וכו׳ וכלל י'
שקטה זנחה כל קל הבית יוסף שעל הטור שלא 31זה
נחית לכמנתהטוי על הדרך שזכרנו דלק״מ
יר0 -״י -
לשפיר ראהזידע הטזר דםביראצי' להרמב״םלחלק בין
ז ר ב ה מ א ה ״ ג החרץ*הבקי * .מ פ ו ל ס • ב כ ו ך
א ב ל ר ד ק ״ ק ראשכןיוי * ררי1סף הכהן
הכא ובין ההיא דלקמן בהילן זכפייש התידושיםור״ח הלל
וחילוק זה מזכח מש*ס ובזה סרה ל קו ראשונות של הב״י
ה ו
,
יאה א י ו ה י ם מ
אני צרין והנני אימכ וקוצר ככלב המלקיו ז שג,ה בהשגתו על הטור בזה ונם ספר מעין גנים ועצמות
ו ל א3 יוסףטעו בזה מחמי^שלא דאז חידושי הרשלא ובלו טעמי*
ל אצ 1י ל י ט ש י מ ט ל ה 5ז ג י ת י
״י ילא «5י* י ^ א אי!
פוסק אן מה שבקזצי שכלי השגתי ונראה דלכאורה ה י ׳ כ י ^ מלבן וכל מי שנכנס בפלפולים על יסוד של ספר מ״ג
דעל ד י
להתיר אותה שחיטה מלא דהוי ספק ספ ?א וע״י הוא פלפול של תוהו' מהחלק שאינו ראוי להשיבו
1
ה י
הראשונה אי( להאשימו כלל דהאכ׳הרא״שבפ׳׳ג ד ח ^ בזה ואחר כותביה ראיתי בעצמות יוסף שהעיד על
מ י י ח ד ש י ש ל י ס נ י ןעצמזשלאראה חידושי הרשב״א יעו״ש בדף ן״ב גלב
ט כ ח י /ע ם י ב ש מ ב י א ו
זמ5ני ' "י ' *
ואס שחט בלא - במקום מיוחד בחזקת כליי! הוא וממילא מבואר ואמינא חלאי נפשאי זכז׳ ״
זנאבד שחיטחו כ£רה וכל נמצא טין שהיא ש ו ח ט מ ^ י דהוי להש״סבמ״ש מחנגד מס שרצה לפרשדהרמל׳ם
,
םפיקא יכי לז״א כי מחולקין במדבר עמה חחלה וכל שלא הרבה סכינו בחזקת בדוי ,אמנם רעל בליקה ה א ה ר ו 2£־
מ
ועור ראיה לכאורה צהתיר מהא דכתב-הש׳ין סימן ב׳ לאחר שחיטה דלא גרע תנאבד זכז׳עכ״ל משמעדבנאבל
״ ק ג ׳ גבי ישראל מומר בודקין סכין זנותנין צו וכי ס״ללהגאוניםדכשרא״כ מ״ש נאבד גבי ישראל דכשר ס
הב״י דאין צייך לבדוק לו לאחר שתיטה דמםתמא להגאוניס וגבי מומר ס״ל להגאוני׳ רפסול לפי דברי הט״7
וצדן אבל אי ידעינן בורא; שלא בדקו הלא חד נאבד הוא ולמה נשתנה דין זה מישראל הוא בדקו יפה
גבי נאבד דישדאצ ע״כ צריטן לנדור ,לפתחצה ללא עדיף מישראל כשר לצריך לומר מלתא בטעמא דבשלמא
לכתחלה,גס לאחר שמיעה 'כדלקמן סי' א ז עכ״ל הסכין הי׳ בחזקת ברוק קורם שחיטה רכל ישראל בחזקת לבדוק . , - ,
־ ׳
זמדכתב לכתחלה משמע הא בדיעבד אם צא לדק כשר כשרים לזה א״נ אף אס נאבד הסכין דכשר דמוקמינן
א״כ בנידון ד ד ן ג״כ אם לא בדקו כשר השחיטה מתרי אחזקתו משא״כ גבי מומר דלאטרח להדורי בתר סכין בלוק
אס אין לו סכין יפה א״כ כיון שהלך לשחוט ביחידות בצי טעמי הלל כליל לכאורה י
אחר ההשקפה היטב נראה דאין כאן שום רואה אותו ואין עור הסכין לפנינו א״כ חיישינן שמא אמנם
;זום יסוד לסמיך עליו להכשירו והוא נאבד הסכין ממנו קורם ששחט ושחט בסכין שאינו בדוק
דטעם ס״ס אין בו להכשירו אף דלא בעינן שיתהפך מ״מ דכיון שנאבד ממנו קודם ששחט לא טרחלאהדודי אםטן
לא מיקרי ס״ס והוא דכתב הט״ז בסי׳ קי׳ ס״ק ט״וגבי בדוק לכך פסול שחיטתו אף אם נאבד והמכשירים ם״ל לא
שחט ונמצאת פגומה לאחר ששחט כמה בהמות שיש חיישינן לזה אלא אף אס אין הסטן לפנינו אמריני׳ באוחז
מפיק אם נפגמה קודם שחיטה אותה בתמה או לאחרונה סכין שבדקו לו באותו סטן קא שחיט כלל לפיש מלתא
איבראצפ״ז לל תמות זאת״ל שבאותו בהמה נפגמת שמא נמפיקת נפגמה וכו׳ בטעמא אליבי׳ דהטיז ־
ומסיק שם דאין להתירו מכח סיס זה רהא הבהמה .טובאדהאאיתא בריש חולין במשנה הכל שוחטץ ושתיטתן
בחייה בחזקת איסור עומדת*עד שיורע לך שנשחט כראוי כשרה ח ו ן מ ח מ שוטה והטן ומלן אם שחטו ואחרים רואין
וע״כטון שהספק בגוף השחיטה אם 'נעשיח כראוי אותן שחיטתן כשרה ופריך הש״ס הכלשיחטין משמע
ולהוציא מחזקת שלא נשחטא אין מועיל ס״ס זה טון להתחלה ושחיטתן כשרה משמע דעבד ואיכא כמה
דבאותו איסור עצמו היתה קורם לא יצאת ממנו בוראי אוקמתיתבש״םורבאשי מתרץ הכי הכל שיחטין ואפילו
ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבו] ישראל בזדקלז כדינו על׳צ הרי ממש ה״נ בנידון דדן טון שהס״ם בגוף
נותן לו זמזחר לאכול משחיטתו אבל לא בלה לא ישחיט השחיטה' אם נשחיטה כראוי אם לאו אין הספק ספיקא
א oאין.התירו מכח ס״ס זה ואם שחט בירק סכינו אחריו אס נמצאת יפה מיתר ואם < * * ס ^
והנה ה אלת לדבר רגם מש ן שהבאתי אין ראי׳ משם לאו אשור חיזמחדש שיטה וקטןדאפילו דיעבר נמי לאי וכולן
כמו שאכתוב ששחט׳ אייייא אלימא אחש״י אם שחטומיעילי׳אלא לל דלפעלר נראין דנריו תמוהין כ
לבאמת מוכח דאף בדיעבד פסול אם לא ברק להחר אמומר אי לבדק סכין וניתן לו אפילו לכתחלה מותר בלא
ם
והנה מקור pאי בש׳ע סי׳ ב׳ מומר א ח י יואין אותו אלא ללא ברק אי ראיתא לסכיני' שחיטתו
,
אוכל ככלות לתיאנזן ישראל נזרק סטן וטחן לו ומותר לברקי השתא ולמה לי אחרים רואין אי דליתי׳ לסכין כי
לאכול משחיטתו אפילו בינו לנין עצמז והטעם בש״ס אחרים האין מאי הוידלמאכםלין פגומה הא שחיטקשא
ללא י ק היתרא )אכיל איסורא א״כ טיןשלא משפח ס ט ן ואי איתא דהגאוכים ם״ל רגבי מומר אשור אפילי נאיר שב
וע״כ מהני בדיקת ומטעם שכתבתי לעיל א״כ קשה למה לרב אשי לםלו״קי כשל לא טרח להדזרי נתרי
סכין כיון שנתונה בידו סכין יפה בודאי ישחוט נו ולהט״ז בקשיאה״ל הכי למוקמי הכל׳שוחטיןואפילז מזמר זכו׳ וכולן
'״ל כתב ל י בשם רי י די׳א אם נדקלוסכין קודם ששחטו קאי אמומר וננרק סטן איירי ואי תשיאקו׳ ש״מ
אחרים לכתתלה למת לי שחיטה א״צ לנמק אחר השחיטה זהגאוני׳ כתנז שלכתחלה א״כ שיחט אפילו
*ייךלבדזק אחר שחיט׳זכן עיקר וט׳עכ״ל והנה מצ עצינו רואין לזקמי דליתי׳ לסכין שנאבד אם כן אם
ם מ ח א ה י ו
ייאין אותו ששחט היי ע מ ל חיגת ביאור נמאיפלימ דעות הלל זהט״זכתכז״ל ז ל ל ׳ לא
טון מב ׳
1
ותגובת בו פ ו י ת יועף שאיית
סי' י״ח עכ״צ אשחומםגשעה חדא לחפשתי בכל הסי' י״ת כיין ששחט בי חילות בצי ש׳ס רואה אותו משזםידחיישינן
וצא מצאתי שםלכע״ל בכל הסימן שוס משמעות שיטי שמא נאבל ממנו קורס השחיטה ושחט בסכין אחר מת
הבדיקה צבם!ף רק נכתחצה ובאמת הש׳׳ן אין מלאה מקום שאין כן אם אחרים רואין אותו ששחט באותו סכין א״כ
צנו באיזה סעיף הוא ו;דרכז בכצ מקום רק הב״י סתם וכתב אז אףתס נאבד ממנו דכשר כמו נאב׳דישר^ ישפי׳מתוקמ'
בש״עכרם י״חאעע״י שבדק קודם שחיטה צריך צחזזר וכולן ששחטו ארישא או צלין לומר דבאמת הגאונים
זצבלזקצאחר השחיטה משמע דשתיהבליקזתהן' שורן ם״ל שאם נאבד ממומר כשר כמו גבי נאבד דישראל ובהא
ושניהם מכשירין השחיטה וחדא בצא אירן צאו כצום הוא תציגי אם יש להאמינו למומר על בדיקתו שלאחד שחיטה
ואדרבה נראה לזמר דלהלי אף בדיעבד פםצ וראי' לזה דהי״א ם״ל דאין צ ד ן לבדוק הישראל אחריו אףצכתחצה
מגי ין ל׳ק לף ל׳ גבי הביא גע נמלה צריך שיאמר בפני אלא אמריק מסתמא הוא יפה בדקו וכנלשהש״ןבשם
ט
וכו׳ופרין שם שיים הא בהליא קתני לה המביא גט בא״י אין מזהרש״צ והגאונים סיל שלכחחלה צריך לבדוק הינדאצ
צ ד ן שיאמר וכו׳ ומשני אי מההיא הוי אמינא ה״מ ליעבל לאחר שחיטת המומר ואין.אנו מאמינן לו על בדיקתו
אבצ צכתחצה צא קא משמע צן יפי׳ תוס׳ פי׳ רש״י מדיזקת שמא יהי׳ פגום אבצ אם צא בדק הישראצ בדיעבד כשר
ררישאמשוםרמסיפא צאהרמצילמימר ה״מליעבל זאמרינן׳ מסתמא המזמר יפה בדקו אבצ בריקה שלאחד
דהא נהליא קתני צה א״צ משמע אפילו צכתחצה עכ״ציא״כ השחיטה צכ״ע צריך ״
כיון לאין צריך משמע אפילו לכתחלה א״כ צרין משמע מזה דע״כ צא פציגי אלא אם יש לן #לה
אפילו דיעבד יכן משמע התם בתיסייעז״ש יכן פייהמורשייא להאמינז צמימר על הבדיקה שצאחר
1
בריש חולין יעו״ש דצריך משמע אפ^לו דיעבד א״כ י׳׳צ השחיטה אבל להצריכז בדיקה כ״ע מזדה בזה דצריך וגם
דאדרבה לזה טון ה ל י בצחות לשין אעפ״י שברק חודם-.. קשה לילהולמן דבדהט״ז ועמקי דבריו שפיל פצוגתייהז
שחיטה צרין לחזור ולבדוק משמע אפילו בדיעבד להצ׳יצ באס נאגד הסכין מישיאצ מזמר זא״א עזר להביא הסכין
זמדקאמר צריך משמע אפיצן יבדוק צאחר שחיטה לפנינו דהמכשיריס ס״ל דכשר.אף לכתחלה אס הולד
דיעבד כנלפע״ד ״ לשחוט בחילות זכו׳ וככי׳ל קשה איך שייך לומר בלברי
אי מחייב לשלם ההפסד 1בענ״ן הגאונים שמתחלה צריך בדיקה דאין שייך לומר לכתחלה
שהפסידו הבעלים ל כ א ,
ר ה אוי דעבר אס אין הסכין לפנינו זכן היי לזמר
נראה לומר לחייב לשלם דהלבו״ש פסק בסי' י״ח גבי ההי^ו והגאונים מצריטן בדקה זדו״ק היטב ותליתי בקוצר השגתי *
דשחט בהמית רבית ולבסוף בלק ונמצאה פגומה כול, לא פלטי עדיין מקושיא לאכתי מאן א0£
טריפה אף הראשונה וצריך לשלם דהוי מזיק בידים ע ״1
ד לימא לן דפ״ע מידו בזה דצרין בדיקה
לאחר שחיטה אף בדיעבד ואם צא בלק אסורח קאכיל
ללמא בהא שלגי נמי דלהגאזנים פסול אפילו בדיעבד
אם לא בדקו אחר שחיטה רק גבי מימר אמרי׳ בדעבד
לכשר לשאני התם דםמכיגן אבדיקתו והי״א ס״ל רכשר
בדיעבד אם לא בדקו רק לכתחלה צרין בדיקה אחר
שחיטה אף אצצ ישראל וגבי מומר אפיצו לכתחצה
םמכינין אבדיקתו זמהימנינן ליי ואפרש שיחתי דע״כ
אפ״ה כיון שיש סברא לפסוק כר׳ יוסי אין להוציא י
ן
ב י
ז״א לאדרבה יהי׳ מוכח דליע מולו דפסזל אף בדיעבד
,
בלי בדיקה דאםלא כן אלאלהי״א כשר בדיעבד אם ממון ק״ו בזה דהי׳ סבור שלא יהי' טרפית לגמרי ו ד א י * *
לא בדקו אם כן נתחדשה עור קושיא אחת דהוי לי׳ להוציא ממנו עב״ל מ״מ אינו רומה לכלי? לילן דהתס שפי י
פסק הט״זדפטור דבאמתהוא סבר שיהי׳כשך כשיבךי לרב אשי למוקמימחניתן במומר והכי קאנדמחניתן
הכל שיחטין אףלכחחלה ואפילו ישראל מימר אם
בדק לו תחלה זסזף אחר השחיטה בדק הוא לבדו זאם
בדק לו סכין ושחט ולא בדקו באחרונה כלל כשרה
אמנם אינו כן לפטור מץקבידים יחייב לשלם ־ והיינו דיעבל דמתניתן זכי תימא משום דקשיא לן
מלשלם רהא אי׳ בחושן משפט סו' ש״ז דטבח שניבלה חייג זכולן אהייא קאי משוס דלפי איקמתא שנתחדשה לא
אבל אס בדק תחלה)אח״כ נמצא פגום כיון דיש לומר שיין למימר זכזלן ששחטז ארישא אלא אחרש שוטה
דבמפרק' נפגם לא מפקינן ממין מספיקא עליל שמע מכי׳ וקטן וכוי לקושיא זו וכולן ששחטו ק׳ גס השתא לפי
דכל היכא דאיכא ספק לא מתקינן מספיקא הכי נמי מ ל ו ן אוקמתא שבש״ס וקושיא כזה הקשה מזהרש׳׳א בריש חולין
דירן דאף אם יבדוק וימצא פגום אפ״ה פטור מלפלס כיון באו^מתא דרבינא על הלי יעו״ש וגם,הט״ז בריש סימן
א׳ הקשהג״כעלהב״י למשכמוכחדקו' שליאלימיטפי דהואספקשמא במפרקת נפגם ה״נ פטור מלשלם דלן׳ן
צאקשייי על רב אשי מקושיא שלה׳ ודוק היטב זמדלא מוקמי מפקינן מספיקא ומההיא רכתכ הטורי זהב וז״ל <אי? לומד
לזמר גם להי״א צרין בדיקה אף בדיעבד מההיא רשחט ונבלה יכו׳ לא מפקינן מספיקא וכו׳ ש״מ א ס ב ז י א י
הט
לא בדק תחלה שחייב שאני התם דמבדקה ראשונה קמיירו ואם לא בדק איסורא קאכיל א״כ אחר כל אלה נקטינא בילי
לאף בדיעבד פסיל אס לא בדקו לבסוף וכ״כ הט״ז בהדיא ׳ שהיא הכרח לל׳ע וכל סכין סתמו כמם וראי פשע שלא
ע
לכל היכי עשה כדין שמחויב לעשות עכ״ל משמ סימן י״ח סעיף קטן י׳ דכצ היכא שלא בדק לאחר השחיטה
והסכין לפנינו אין לו שוס חזקה טיבה זאיןלו משר וטייעי״ש ללא בדק תחלה שחייב לשלם ובנדון לילן ג״כ לא
.איירי משוחט ובודק ד ר ן צ ״
ן ץ מ מ וכן משמע מהרין אבל לא רציתי להאריך ומעתה לל׳ז אחר
ל ה א א ז ה ת ח ק מ
קבוע שבודאי מן ,הרץ מיוחד סכינו לשחיטה והוי הצעתי הלל חמי׳ מ״ש הש״ןדצרין לבדיק לכתחלה הא
ב חזקת בלוק כדלקמן בהג״הרמ״א דרקלכתחלהצריך משמע אף בדיעבד פסזל זגסמהשכתבהש״ן וכדלקמן
כבלוק
פד בך • פ ר ת יוסף
דהא אשה כשמכרייחה ארם לקבל קדושין .ולהתקרב לבדוק וכו׳ אם כן הוי רק ספק מכת בריקה אחרונה ולא
. כשרה זו רמיא ואמר אמימר תליות .וקדיש קדושיו קדושין י מפקינן מםפיקא משאיכ בהנןיא רכ׳ הט״ז שם איירי
מר בר רב אשי אמר באשה• ודאי קדושין לא הזי שעדיין אינו מיוחד סכיני לשחיטה וכו׳ ואין להאדן י
הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו עמו שלא כהוגן ואפקינהו ועוד נראה לי דאפילו אם הונח כרעתהלביש דחייב לשלם
רבנן לקדושין מני׳ וכוי ופי׳ רש״י אמר אמימר תצ-יוה וקדיש התם מ״מ ככידון דידן פטור מלשלם נשלמא התם הוי
דהיינו בעל כרמה קדושיה קדושין דרמי קבלה קדושין פושע ללעת הלבוש דאיבעי ליה למבדקי נין כל שתיטה
לזביני שמוכרת עצמה לזה מר בר ,רב אשי אמר במכר ואפשר דהיה אז בלא פגימה והיה כשד אותו בהמה
דהוי זבינא אבל גבה אשה לא הזי קדושין בעל מזדינא משא״כ אס בדק באחרונה ונמצאת פגומה הוי מעזות
כרחה וכו׳ יעי׳ש וא״כ הוא פלוגתא בש״ם והאין הכריע אשר לא יזכל לתקן משא״כ מרון ריק דממ׳׳נ פטור
הרמב״ם וכקב דאינה מקזדשת בעל כרתה זכ״ת דהרמב״ם ליש עוד לתקן מה שפשע דאי איכא לסכין ליבדיקיה
מפרש דלאפליגי הני תנאי הנ״ל רקמא״ח ומר אמר חדא השתא אס הוא כשר א״כ פשיטא לפטור ואם יהיה נפגם
-
בי מה שאמר אמימר תליוהו וקדיש-קדושיו קדושין איירי אזי פטור מספקי ( שמא נפגם במפרקת זלא מתקינן
שהכריתז את האיש לקדש בעל כרתו דהוי קדושין ומה שאמר מספי^א ואי דליתא לסכין א״כ הזי נאבד זפשיטא דכשר
היינו שהכריח את מר בר רב אשי באשה לא הוי קדושין ואף שהבעלים האכילוה לכלבים קודם הבדיקה ג״כ פטור
ולכן האשי :לקבל קדושין בעל כרחה בזה לא ס י קדושין וראי׳ לזה מתוספות דבבא קמא רף ק׳ ע״ב דיה טהר את
כתב הרמב׳ים כנ״ל אמנם לשון מר בר רב אשי אמר משמע ״ ח׳יל ואם תאמר מאי בעי לאתויי מהכא ו ט א
מ ן מ
דפליגי מלבר מה שהקשה בעל העיטור על הרמ*3ס וכו״ אמאי מוקי כשנשא ביד דדאין כרבי מאיר דיגא דגרמי
ונ״ל דאיחא בקדושין ובהג״מ תמה זכו* יעו׳יש י בלא״הפטור וכזי כמו מראת דינר לשולחני שתייב וכו׳ זי״ל
האשה נקנית בג׳ דרכים וקונה את עגמה בשתי דרכים זכו׳ דכא דמי למראה דינר לשולחני דכיין שהראוהז לשולחני
זנתני הכא האיש קונה ומשני זכו׳ואבע״א אי תני קינה הזי שוב לא היה לו להראותו לאחי ולכך נדיב משא״כ גבי
אמ נא אפילו בעל כרחה תנא האשה נקנית דמדעתה אין פרה שאסרה לז חכם זה לא היה לו למהר להאכילה
אי חני הונה ה״א שלא מדעחה לא ו ל התזספית בד״ה לכלבים והיה לשאול עדיין לחכם אחר עכ </והכי נמי ממש
בע״כ ואע״ג לתני האיש מקדש דמשמע בע״כ הייני משום. דכזזתי' כיון שהבעלים האכילולכלבים קזדם בריקה לא היה
דכבר אשמיעוגין הכא דבע״כ לא וכו׳ ויש להקשיח למשני להם למהר זהיה להם להמתין ער שיבריק הסכין לידע מה
אי תני קונה ה״א בע״כ מהיכי תיתי לומר ממברא אפילו יהא בםופא ומדלא המתינו הבעלים איהו דאפםירו
אנפשייהי ולכך פטור כמו גבי פיה כלל העולה שהבהמה
בגלכ והא מדאיצטדך ליכהב גבי יבמה ויבמה לרבות בעל
טרפה קודם הבריקה ומאן דקאכיל איסורא קאכיל ואס
ברחה הא לאו הכי הי׳ הסברא נותנת דבעינין דוקא מדעת״
מסי׳ קי״ט הפסידו פ1:ור מלשלם ועור ראיה
ואם כן כל זמן שלא נכתיב רבוי לרבות בע״כ נשאר הסברא
טבח שמעשיו מוכיחין שהיה רוצה להכשיל הציבור כגון
דבעינן דוקא מדעת׳ ל קשה דנלמיד לקדושי החיצונה
'שחתך הסרטת מםלקין אותו ופטור מלשלם וכתב הש״ך
האשה מדעתה מדקתני האפה נקנית והא גני יבמה קתני
משום דספק הוא אין צריך לשלם דלמא כשרה היא זהמע״ה
זמ״מ הוא אפילז בעל כרחה ובקושי׳ ל כ היבמה ניקכיח
, עכ״ל והכי נמי ממש כיון דספקהוא ג״כ מצי למימר
דנקנית משמע מלעתה מלת כתירז התז ה ת ל שם
דלמא כשרה ופטור היא וצענין להעבירו אותו מספקא אני
זמשמע בע״כ א״כ מנלן להכריע דהאשה נקנית לקדושין
בזה להא מסי׳ זה משמע דמסלקין אותו אף על הספק
וגבי יבמה משמע הכי משמע לוקא מלעתה ולא בע״כ
וה״נ אף הוא ספק לדלמא כשרה הוא זאפ״ה מםלקין
והכי גי קשה להקשה התום׳ במסכת כתובית בליה בתולה
מסלקין אותו אז דלמא כיון שהוא בפעם ראשון כמו
נישאת הא ללא קתני משאין את הבתולה כמו האיש מקלש
ולא רציתי להאריך של מ ל א וש״ך באריכות בסי׳ ל
ומשני ה״א אפי׳ בע״כ כלמשגי גבי הא לפריך ולתני האיש
מחמת גיודל נחיצית בעל הדרך לא רצה להמתין לכן לא
קונה ועור להתםאקרא קאיכי יקח איש אשה עליל הוספית ״
דנרקתי היטב במכתבי ועליו השלכחי יהבי לגמור את
זישצהקשות לכתב התזטפזת בפ״קלקלושין בל״ה אי תני
מחשבי ובזה אצא בקידה והשתחוזיה בפשוט וסי ואל שלום
קונה ה״א בעל פרחה ואע״ג דתני האיש מקלש למשמע
,
לאדוני כיד תלמידו המוכן לשרתו •
לכנר אשמיעזנין הכ* דבע״כ לא אפי נע״כ היינו משום
וא״כקשהדנריתום׳אהדדי• זללדקושיא חרא מתורצת
ל\שי׳ג׳דהקשההרשלא נש״ס שםר״ש באידך ע״י דהש לשבת הגדור #נת תקכ ז
אומר מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה ולא כתיב כי
תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזור על אשה זכז׳ אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם כפרשה
,
והקשה מאי אולמי לתלקח דנכתני' ותירץ משום דכי יקח לפכי ה' וימותו ויש להקשות תיבת
כמו האיש קונה לכך ה ל ל תלקח למשמע משמע נע״כ שנידהל״ל בני אהרן לבד ב׳ וימותו היא כפל לשון וכבר
מדעתה ויש להקשות ־ דקושי׳המקשןלאמיחרצי׳דעדיין כיזבתי מזה במ״א ותחלה נתרץ דברי הרמב״ם בה״ל
יש לומר שהיא נע״כ ומה מזעיל תירץ משים לאיש1רט זכו״ אישית פרק ל' אין האשה מתקדשת אלא לרצונה
וצריך לומר ע״כ מרלא משני התרצן אקושי׳ המקשן מירי יהמקל׳ש אשה בעלכרחה אינה מקודשת אבל האיש
ש״מ דכאמת היא בע״כ זלכך לא תני תלקח דאז הוי משמע שאנסוהו עד שקידש בעל כרחו הרי זו מקזלשת עכ״ל ״
,
מלעתה ותני כייקח משזם דהאיש דרכו זכז זכ״ת הא השת״ בפרק יהיא תמוה שהוא נגד הש״ס במסכת בבא בתרא
לכתיב כי יקח נטעה לזמר שהוא בע״כ ז״א רנאמת הוא י קת הבתזם דף מ״ח ע״כ אמר ר?א תליזה זזבין זז
ובזה יובן לנרי שים ה ל ל איתני קונה הוי בע״כ אצא בשדה סחם אבל בשדה זו זניניה זביני ולא א
מ ר ן
כי לשון קונת הוא אמינא אפילו בעל ע ח ה הטעם ופי' רשנ״א יא יס' זהלכתא אפי׳ בשדה זולהא אשה
משמעות
בן פ־ורת *ופן?
משמעות קנין והקצין תלוהו זזכין זביני׳ זביגי ולכן קונה
משמ׳בע״כ והיינו בקבאי׳בעצכרחו שהכריחו איתי לקדש'
. מקודשת ובין באשת שהכריח אותה בעלכרחה ואף.גם אם מ ל א אשה מזרעת תחלי
י גפרש בעל כלחו מ״מ היה הסברא דגם באשה מקודשת בעל הגר לעמי פשעם וצמת יעקב חטאתם זכו יעויש
ברחה דהא כתיב ויצאה והיחה ודרשו בש״ם דמקיש ׳ונזה יובך מ ר י ימב״ם הג״צ אין ׳האשה מת^שת אצא
,
צרטצה ו ט ט ע״י רצזנה:מעוררת צאיש גם שהוא בעל הויה ליציאה וכו׳ א״כ כמו שאשה מתגרשת בעלכרחה
כ ן קדושי אשה שנחקלשה בעל כרחת ג״כ מקולשמ ולכך כרחז תחצה סופו יהי׳ צרצונו והתועצת יוצא מזל שכתבתי
ן תני האשה ניקניח מלעחה אין בעל כרחה לא זהיינז לזקא ביאור מ־׳ש בטור אורח חיים סי׳ א׳ אני מעורר השחר ואין
באיה אבצ באיש נשאר הסברא אפיצו בע״כ נמי הזי השחר מעור אותי ןתקשה הט״ז זכר וצפנתי מזח מ ל א (
1
קדושין כמו גבי זביני׳ הנ״צ וגם דכתיב כי יקח משמע ״ כשיש התעוררת חשובה מן התחמוני* שנקר׳ אשת מזרעון
^ע״כ כסברת הרשב״א הנ״צ זכן מצאתי בתזספזת ישנים תתנה אז יצלה זכר שהוא רחמים משא״כ כשאין התעוררת
וז״ש התום׳ Jתירוץ ב׳ הנ״ל ועוד דהתם אקרא קאי ט יקה תשובה מצמטה כי אם אחד׳שמעןררין אזתו מצמעצה אז
,
זזהז כוונת יולדת נקבה קטאדיןיח" ו זכו יעז״ש י איש אשה והבן לתרץ דלא ק׳ סתירת התוס׳ אהדדי ק׳ ג׳ *
יובן דבריהרמב״ם אין האשה הרמב״ם האיש קונה בע״כ דהיינו תשובה הכדמיזת משא׳׳כ rffil
מתקדשת אצא לרצונה והיינו כשתאנןה מתעוררת מדעתה צהתקרש לבעצה נק׳ תשובה
מדתני נקנית משמע מדעתה אבצ האיש שאנסוהו עד רצוני׳ הוא רחמים וק״צ * וזהו בתי׳ נפש אדם פרטי
נבאר בחי׳ ב׳ בכללות העוצם .יש שקידש בעצ כרחז מקודשת ונצמזד מדכתיג כי יקח דמשמע ןןןתןץ
אנשי החומר הנק״אשה ויש אנשי בעצ כרחז וגם מלשון קיחה שהוא קנין דתצזהו וזבי}
,
הצורה הנק איש והנה כתבתי במ׳׳א זביניה זביני זמעחה ע״כ צ ד ן לפרש גם ש״ס דבבא בתרא
אמימר זמר בר רב אשי לא פליגי רק מא״ח זמא״נחט' ביאור p׳ tfלגלטת הגי בריוני דהוי בשבבותי׳ ליכי מאיר
והוי קמכערי״ צי׳ טובא הוי קבעי רחמי ללמזתי א״צ בחרי ־ ולשון מר בר רב אשי אמר זכו׳ לא מ ש מ ע דפציג כמ״ש
•בתי״ט^הסוגיא זו יעז״ש או יש לזמר זאמר אמימר תלויה מה דעתן יכו' אצא בעי רחמי עלייהו דלהדמ בתשובה י
זקדיש הזי ק ד ו ש ק היינו בין על כרחי ובין על כרחה כמו והקשה מוהרש״א האין יועיל תפלה עלזולתי להחזירו
ג ב קונה למסמע נע״כ כלל ונזה פליג מר בר רב אשי בתקונה וכו׳ ונשאר בצ״ע והוא ק ו׳ הרמנ״ן שכתבתי בגלא
באשה לא הזי קרושיןזכז׳ וסוגיא לקחשין לתני האשת וכתבתי שם כשיש אחדות בין אנשי החומר צאנשיי הצורה
נקנית מלעתה אין זכז׳ מזכח כזיתי׳ זכן פסק הרמלס אז נחשבו שניהם צאדס אחד ובזה מבואר קזשי׳ימו׳הרש״א
ל מ צ ע
י י ׳ לי׳ שצא היו • -וכו׳ ובזה יובן שיים הלל מ י בריוני ואתי שפיר זק״ל להבין י
לביאור הלל פסוק אחרי מות עמו באחדות והדרא קו׳ מוהרש״א ללובתא מאי מהני
,
חפצה עצ זוצתז מאחר שהם אינם רוצים בזה זזה הי באמת
מחזור
לכתבתיבמ״א ביאור ש״ם המבזה
־תלמיד חכם אין רפואה למכתו וביאור טעם למ״ד סיפר טעם של רבי מאיר שלא רצה להתפלל עציהם שישיבו ךסבר
ובזה מאחר למצעדי׳ ליי לא מהני תפצה וק״ל * אין לו תקנה ע״פ ש״ס כל שאינו מחייל בדבר אינו מוציא
את הרבים ידי חזבחן ט ע׳׳י שזגג מעלה אנשי הזדון זכז׳ יובן אין האשהמחקדשהאלא לרצונה דהיינו אנשי החומר
'יעו׳׳ש זהיימ בהתחברות אנשי הזדון עם אנשי השזגג אז שנקרא אשה אינה מתקןשח לבעלה דהיינו אגשי ה*ודה
יוכל להעלות משא״כאסמטהת״ח ונפרד ממנו אין יוכל אלא לרצונה שהם רוצים להתחבר עמהס משא״צ בע״כ
ג ם ש ל א
ל ל ע ק ז היינו ( ש ה
^ י ה י | י נ ה
"ל ^ סיכר אין לו חקנה ונודע כי בהחחנרות
ה א י ש כ נ להעלותן לפן
בנלכ דכתבתי במ״א ביאור שגגת חלמול עילה זליןכייעל אנשי החומר עם אנשי הצורה אז בצירוף ב׳ נחי׳ יחד נק׳
שגגת ת״ח שהוא בלא דעת ורצון מעלה אנשי הזדון אם כן אדם ש!ס משא״כ כשנפרד זה מזה נקרא כל אחד פלג גוף
האיש קונה האשה בעל כרחז שלא לרצונו דהיינו עיי שוגג בזהר כמפורש נזיהר וכתנחי מזה במ״א יעז״ש ונולע מ״ש
פרשה אחרי מיתדף ל ז ע״נ כי נדנ ואביהוא הס ב׳ פלגי
שהוא שלא בר5ון והבן ״
מפא יעז״ש ובזה יזנן אןזרי מיה שני מ י .א ה ר ן
יש לזמר האיש קונה בעל כרתו לכתבחי
דייקא שהי) אנשי חומר ואנשי הצורה ב׳ פלגי
ביאורבמ״א משנה אהוב את המלאכה
גופא נחי׳ ב׳ בני אהרן מירדים זה מזה בצא חיבור זה גרם
ושנא אח הרבנות לקשה מה ענין זה לזה וכהבקי כי יש
לאנשי המוני עם שימיתו שאינו יכול להעלותן והתקנה בזה
בענין הרבנית ב׳ סוגים אחר שהוא לדעתו זרצומ להשיג
בזא״ח יבואאהרן אל הקודש שיתחבר עם,אנשי החומר
עישר וכבוד ע״י הרבנות וכו׳ ב׳ שהוא מלאכה ועבדות
להעלותןאלהקודש לחנר ל נחי׳ הלל כא׳ ולהעלותן והבן
זאינז לרצונו ט אם בע״כ במבואר בש״ס שרצהליחןילהם
רבנות ולא רצו לקבלו עד שאמר להם כלום שררוח אכי
נבאר ביאור לברי הרמלם יעי/ח
הללע״דמיסר ונראה לי
נותן לכס עבדות אני נותן לכס זכו' יעו״ש וזי׳ש הרמב״ם
אבל האיש שאנסוהו עד שקידש זכו׳ כי ראש הדור שנק׳איש לינואר בל פנים כחי׳ עש״ן דכחבחי מ ל א לשמעתי טעם
כמז איש ירושלים שכ׳נתי״ט וכו׳ שאנסוהו לקבל הרבנות עישה למה נענש היצה״ר שהוא המל^ן המוח לעתיל הא
שליחותי'יחברן כמבואר בזוהר משל לזונה זכז׳ וביאר גלפ שלא במיןום שררה רק במקום עבדות היי זו מקודשת לק״ל ״
נבאר בחיי ג' בכללזיעולמיה עציזט׳ '1עתה ביאור ש״ס וט לרכז של בועז לשאול בנשים f!kדבר צניעו׳
ותחתונים יחל לנודע כיעה״זשהוא וחכמה ראה בה וכד ור^ה האין מחורץ קושיא הל׳ל זכו׳
ועוצמות עליונות נקראו איש עולם התחתון נקרא א
ש ה ותירץ כיכאשרהאשה מתחלת להרהר באיש עצ-ילי זה
^ קרשת אצא לרצומ :אבל נ ה מת א צ
ש ה ׳ה נתעורר הרהזר באיש וכי׳ משא׳^בצנועה וכזה יוכן זק״ל
כ ך ז ז נ ר 3ח י
האיש מקדש גם בע״כ דכתב׳ במ״א ביאור פסיק במטלה את זהט נמי יש לפרש אס הזונה מפתה הבריות לקיים
אשר
פה מפורת epp
יהוידעבן ׳אישחזימשא״כהרש^נק׳ מתשעושה המצוה #ר המ)ן ו מ ך ט ר ך ז ו ג ל שישלו ב׳ פרושים ו^אור
בעצלות זעצטתצמ מת ובזה יזבןאיןאלסמת לייקא משנה לאבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב זט׳
כשיגגשה מצות בעצבות שנק* מת לכן אין .חצי קאזתיבימ כי פכהף קדישין אם נתנה האשה לאדם חשיב מקודשת
משא״כ המענג א ת השבת שזה נקי חי׳ לכן מתנין לן בי מה שהוא מקבל נחשב ־נתינה זט׳ יעזיש אמנם יכל
© ה יובן אחרי מ»ת.שני מ י s משאלות לבז זק*צ י •זה לאמרינךבאדס תשוב מקודשת הכצ תלוי ברצונה
,
אהרן ומפרש הטעס כי בקרבתם לפני ה לעסוק בתולה •ודעתהאסנחשי :אצלה קבלת אדם משוב שנהנה בזה
ובמצות עשו כעצלית ועצבות שהוא תואר וימותו שזה נלך כאלו קבלה,מתנה ממנו מקודשת ואם לא נהנהמזה
אלם מת כלל לכך הזהירה התווה את אהרן ואל יבוא בצל א״כ לא קבלה כלום ואינה מקזרשת ובזה יובן צחות
עתאצהקולשכי בידע שיש עא בקחשה שהוא הזריזות ויש לשין הךמב״ם .איןהאשה מתקדשת אלא לרצונה שאם
עקבקליפהישהואהעצלות והעצבותשנק׳ מיתהוזש״ה ולא ?העת:כנתינה כאלו קבלהממנו׳מקודשת ט רצונה כנתינה
ימות כי בענן אראהעלהכפזה/י\ישיש שס השראת שכינה כאלו קבלה ממנו ויש בזה מוסר השכל והנן
ואין השכינה שזרה מתוך עצבית והבן י ובזה יובן אין האשה מתקדשרן אצא לדצזנה לשון שלילה
יש לומר ביאור פסוק אחרי מזת זגל שלא יהי׳ כוונתה לשום הכאה ותשלום גמיל אלא רק
.ונבאר ש״ם סיף כתובות עתירין כל מצד רצונה וחפצה.היא מתקדשת אליו שהוא התכלית
אלני סרק שבארץ ישראל שיטענו פיחת כוי וכתבתי ביאור השלימית בשלומי אמוני ישראל שנקרא אשהנגדקב״ה
במ״א ביאור וכעתנ״ל לכתבתי זהבמ״איעו״ש שנקרא איש אבל האיש קונה ב׳ע״כ שלא למלאות.
ש״ס על מה אבלה הארץ וטי וביאור קושי׳ התז' על ש״מ רצונם ט רצונם כמו באדם חשוב המקבל כשף קדושין
לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על לין תורה וטי מאשה שהקבלה מן האשה הוא נגד רצונו כי רצזן
זהקשה התז׳ הא אמרינן שחרבה מפני שנאת חנם זמשיני ארם חשוב שלא לקבל מתנות כמו שנאמר שונא מתנות
להא והא גרמו זקשת וכו׳ והעולה משם כשיש שלזםילא יחי׳ ולכן קבלת? נחשב נתינה לכן כביכול אצלו
כקי-או עזזט התורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברןאת *תברך שאין צרין צקבצ מתנה מבשר זדם ומי שהוא
עמו בשלים ובזה יובן זכז' יעז״ש ובזה יזבן אחרי מזת מקבל הוא נגד רצוני יתברך רק שמקבצ מבני ארס מתנה
שליי בני אהרן פ׳ מחמת שהיו שנים נפרדים זה מ ז ה למלאות רצונם זתפצם ובזה קונה איתס שיתקדשו זיחחברז
אליו כמו שכתבתי במ״א א״כ אתי שפיר מה שאמר
כמשחז״ל שלא נטלו עצה זה'מזה ומאחר שאין שלום אז גם
האיש קונה נעלכרחו זהבן • ועוד ל ל דכקבתי במ״א
• בקרבתם לפני ה ׳ לא יכלו לקיים התורה וכל המצות כ ל ל
ביאור פסוק כל שאור וכל דבש לא תקטירו וכו׳ קרנן ראשית
לכן זימזתו והנן והנה כתבתי שם ט גדר השלום נמשך
*גו׳ דנל בכלי ירן על פסוק והבל הביא גייס הוא יגו׳יעז״ש
משפלות היפן הגסות רוח הגורס י פירוד לבבות thy
*בזה יזבן אין האשה מתקדשת אלא לרצונה של עצמה ולא
כתבתי רמז ולקחתם אגזלת א ז ו מ ט ׳ יעלש ובזה שמעתי
גןל זולתי שזה נקרא ג״ם אבל האיש קונת בעל כרתו גם
פי׳ הפסוק זיחן שס ישראלינגד ההר שחנו שם באחדות לפי
גזאינולרצזנז שיאמר מוסר לרשע שיהייכצדיק כדי לטהר
זדפח״מ שנתרחקו מן הגאוה שנקרא ההר וזהו נגד ההר
,
ן1מאים והוא שלא לרצונו ט בחי׳ זזמטמאטהזריסזמ״מ
זעפ״ז ל ל לבאר פסוק בישעי' סי ל ב מת נאזז אל ההרים
׳ןגי״ז קזנה האשהשהם הפחזחיס להחקלש אליו וזה נקרא
רגצי מבשר משמיע שלים מבשר טיב משמיע ישועה
קונהבעלכרחו וק״ל וכעין זהכתנתיבמ״א ביאור פסוק
וגל זכתבתי מזה מ ל א שיהי׳ עיקר המוסר לראשי
לא חטה משפט ז ט ׳ סיאמר מוסר לכל א׳ לפי בחינתו
:עם שנקרא הרים וכו׳יעלש וכעת נראה צי דכקטזי
כו׳אבל אתה המקבל מוסר לא הקח שוחד דברים של המוסר
במ״א ביאור קושיי מוהרש״א אין ליבי משה מלהא ״
בבחייהללרק צמ/צדק תרדוף למען חחי׳וטייעו״ש ״ עוד
זזטרתא דכזונת הפסוק בחי׳ מ״ה ה" שואל מעמן שהוא
יש לזמר ביאוראחרי מות שני נכי אהרן בקרבחם לפני ה׳
שפלות זענזה מדריגות משה ר ט ט עליז השלום ואז יהי׳ ,וימותו והספיקות זכרחי לעיל ע״ש ונ״ל דאיתא-בש״ם
לגבי ישראל ג״כ זוטרתא וק״ל ובזה יבואר ש״ם על מ״ה דש*ןתפרקכלכתביא״ר.יהודה א״ר כל המענג אח השולת
לתכמיס ולנביאים ולא אבדה הארץהכזזנה שנשאל ׳מתנין לו משאלות צבו שנאמר והתענג על ה׳ ויחן לן
פרשוהו מכח קי׳ ממ״נאם עסקי בתורה זכו׳ עד של׳ והקשה הגאון מז׳ העשילהא קיעל משאלות לבך וכוי
הקליה בעצמו על מיה אבדה הארץ עבור חסרון השפלות איןאדםמתזחציתאותזבידז ותירוץ יעלש )בהגהת עין
׳ שנק׳ מ״ה שגורם חסרון שלזם גם pל ס ־ אבדה הארץ שאז זכו׳ וכתבתי תירץ על זה במ״א וכעת ל ל *עקב t
נקרא עזזט תזרחימשא״כ אס הי׳בה 6נחי׳ שעצות הגזרם יכתבתיבמ״אביאזר ש״ם דסזכה רשעים יצה״דשופטן
שלום הזו נקרא מקיימי התורה זה צ]צזה א׳ זזה מצוה א' ,וצדיקים יצר טוב שומטן ויש להבין טעם זה וכתבתי
דהיינו זט׳ זזהז שאמר על שלא ברכז בקורה יןלזלה זכו׳ *זס ביאור פסוק תחת אשר לא עברת את ה' בשממה
והטעם אשר ברכה אשר בחר בנו מכל העמיס זכז׳ וכל »יש לתמוה זכו׳ וכתבתי שם דכתב בכלי יקר צדק
בחר בגז מכצ העמים ביאור הפסוק עצמו סיף פרשה ילין בהכינה/דמן להםמצזההיזמתעצליןזמליניןאזתה
ואתחנן לא מרובכם מכל הע^ים חשק זכו׳ ט אתם המע*1 ומ׳משא׳׳כ בעבירה היו מזזרזין וכי׳ עד רשעים יצר הי־ע
ודרשי חז״ל לפי שאיין שאתם מגדירם עצמיכם רק ממעטין שופנה מזה שעשו העבירה בזריזות .משא״כ המצוה
עצמם כגזן משה ואהרן שאמרו ואנחגי מה צא כ ל נ
שאמר אדמה ל׳עציזן סנחרב יאמר וכל ושפיך אמר שלא וצדיקים יצר העזב שזפטן וכליעז״ש •
ובזה יובן הפסוק מםנאזו ברכו כתורה והנן י כתביו במקום אחר טעם שנקרא יחנה
1
אצ ההדים דייקא נח ׳ מ״ה שהוא שפלות ראוי על הצדיק toשעזשה התורה והמצות
ההרים שהם ראשי עם שאם עלולים בגםזמ » ־ • Wוזה כקרא חי כמו שכתזב ונ?יהו בן
רזח .מו.
בן פורת -ימף
אהיה פקר פקדתי וכאבתי מזה במקום אמר ״ ובמ יופן י רוח צמ״ש• בזוהר אשר'נשיא יאטא ולא אם נשיא יחטא
מ״ש הטור שבת שלפני הפסחקזרין אותו שבת הגדול- וכו׳ זה יהי' יסוד רגני המבשר ומשמיע תזכחיתמזסר
וביאר הטור טעם מקשרו השה בכרעי המיטה זכו׳ זהת1׳* ן לעם שזה נמשן שהיא משמיע-שלום ע״י השפלות נוסף גדר
כתל טעם למכה מצרים בבכוריהם וכו י והכל בז כ׳ ט ע ם 1 השלזם כ ל ל ועול נמשך שהוא מבשר טוב שנקרא החורה
עמר הדרשה זכו ׳ ונראה דכצ ל טעמים הלל עולים בקנה ־ לקח טיב ט בקיום ניצזה אחל קיים כל יהתורה זבהיפך
לקלה וכל ־ א' כי נודע מ״ש בזוהר וז״ל מחי שבת שמא בגסי הרוח שנקרא התורה אצלו מקח רע כמ״ש במ״א
זאז כשיצאו ממצרים נקי שבת הגדוצ שהי׳ שמו שנ הקב״ה ויקח קרח ודרשו בש״ס שלקח מקת רע לעצמו שהתורה
גחל זשצם ע״י חיבור ואחדות של ישראל למטה שזהו סיבת ן הי" נקרא אצלו מקח לע ע״י שהפריד לעצמו זאז משמיע
גאולתן כמ״ש' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ־ ישועה דאמרינן בש״ס דחלתאין בן דוד בא עד שיכלו הגסי
האנהיסעלההר הזה ושם כתיב ויחן ישראל נגד ההר רוח משא״כ ע״י בחי׳ מ״ה הוא משמיע ישועה וגאולה
באחדזתאחדוגם כאן סכת גאולתן ממצרים הוא ע״י שבוא יבא בן דור במהרה בימינו אמן סלה •
אחדות ושצ-ם וזהו שרמזו בצחות לשזגס מת שאמרז שקשרו נבאר מ״ש הטור א׳׳ח סימן ת״ל וזה ל^$״ן
השה בכרעי המיטה זכז׳ כמ״שרמ״א כי היצר גי' ש״ה וכוי׳ לשונו שכת שלפני הפסח קורן אוחז שבת
זקשרו היצה״ר הגזרם פירור בכרעי המטה כמז שכתבתי ־ הגליל ע״ש הנס שנעשה בז שלקחז שה וקשרו בכרעי
טעם בזה במ״א וכן כ׳ בזוהר ששחיטת הפסת היי ביטול למטה וכוי והתוספות בפ״ט לשבת כתב הגם בע״א
.היצה״ר זכז׳ יעז״ש זזה שכתב התוספות צמכה מצרים כשלקחו יכרתל פסחיהס באז הבכורים זשאצז זכז׳ על זזה
בבכוריהם וכוי שהוא רמז ליצה״ר שנק׳ בכור-כמבזאר בש״ם • והרב הכל בו שאמר למכה מצרים בבכזריהם וכזי
לנדרים היצר טוב נקרא ילד מסכן ויצר הרע ניןא מלן י כתב שנקרא שבת הגדזל לפי שדורשין בז בהלכות פסח
מ ע ,ר ש
מכות זקן בכור ושליט ובכתבי האל׳י ז״^ והלכות גלולות וכלמל ממשה רטנו עליז השלום שעמד
בכורות בבחי׳ זו יעז״ש ולכך גם עתה כקרא שבת הגיו^ י .בפסח ראשון והזהיר על פסח שני לאנשים שהיו
כמ״ש הכל בו לפי שדורשין וכז׳ועיקר הדרשהמעורש *3 טמאיילנפש אדסשחל יזם ז׳שלהכ בשבת וכז׳זהקש׳הב״י זכז׳
הלל מה נאוו אל התריס רגלי מבשר משמיע שלום וכעת זהםפ־קית עם ביאורן כתבתי במ״א יעויש ־
י וזהו שבת הגדול שיהי׳ שמו הגדיל כשלימות וחיבור על v ל ל דאיתא בש״ם פיק קמא דברטת בשעה שישראל
5"X שלום דלמטה נתעורר שלום למעלה וכחי' זו נקרא ועונין יהא שמו נכנסין לבית הכנסת ולבתי מדרשות
הגדול א״כ שפיר צריכין כל ה ל טעמים י « 2 הקלה מנענע ראשו ואומר אשרי הגדוצ מבוךן
. ביחד והבן • וכתב התז׳ למלן ,שמקלסין אותו בביתו כך וכו׳
זה נבאר סדר ההגדה מה כ 5ן
תג פ• בדיבור המתחיל ואומרים יהא שמו הגדול מברן מבאן
הלילה הזה מכצ הלילות יש לסתור מה שפירש במחזור יהא שמי׳ רבא שזו
כלן ^ ; מ הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה חפלה שאנו מתפלליןשימלאישמו כדכחיב כי יד על
זהםפיקית עם ביאורן כתבתי במ״א ־ וכעת נרא צ fA
י ? ,כס יה שלא יהאישמז שלם זכסאז שלם עד שימחה זרעו של
דברינו הלל להכוונה על בחי׳ מה שחסרו נשתנה ה ל י ! עמלק ופירושו כן יהא שמיה רגא שס יה׳ רבא כלומר
שאנו מחפללין שיהא שמז גדול זשלם ומבו . pלעולם
הוי חפלהאחרח כלומר ומבורך לעזלם הבא וזה לא
כבר ה י י iV בבחי־מ השהוח שפנזת היפך גסי הרוח • נראה מדקאמרהכא יהא שמו הגדול מבורך משמעדתפלה
מח»5 1 ימצה W אוכלין הלילות א נ ו שבכל לגלותימ אחת היא.ואינו רוצה לומר שיהא שמוגדול ושלם אלא
מ ^ מש&״כ ,
ומשהה הדבר שלא לצאת לריב מהר הנק יהא שמו הגדול מבורך וכו׳ ומה שתקנו קדיש בלשון
בגלות האחרון הוא הלילה הזה טלו מצה ומריבה ט tfftb ארמית וכו׳ דאמרינן אין העולם מתקיים אלא אסדרא
חנם שהוא הי׳ סבת חורבן הביח גזרס מצה ומריבה וצו*י* דקדושתא ואיהא שמיי רבא דבתר אגדתא שהין רגילין
יש החנצלזתוזהעבדיסהיימ לנ!ר& אמנם לזמר קדיש אחר הדרשה שם היו עמי האר! שאינם
במצרים וטי והעניןכיגלזתמ^רים מבינים וכי׳ יעז״ש •
וגלות אחרזן סבה א' להם זז״ש אהיה יושר אהיה וכן ג(5זלת בזוהר משפטים ביאור הסבא ענין הקדיש אמנם
מצרים וגאולה אחיזנהג״כ סבה א׳ להם׳ מ ה 1כנ5ז ע״פ דעה ראשונה שזכר התזס׳ וכוי יעו״ש
בגלות האארון אין בן ח ד בא עד שיכלו גסי הרזחיכלהי^ וטעם בזה כתבתי במ״א כי בתיי עמלק שהו׳ היצה״ר גורם
בגלות מצרים סבת גלותן ע״ישהיזגםי הרוח זזהינמשן *ירוד למטה כמ״ש בש״םעי דאפקי׳ רבי מאיר מההוא
להם מה שהיו עבדים לפרעה במצרים ט ערעה ביתא כי דירחהיצה״ר במקום פירוד ומחלוקת לכךצוה
ומצרים היו גסי הרוח שאמר לי יאוד ואני עשיתכי התורה.ואהבת לרעך כמוך אניה׳ולרמ״א ביאורו ע״י
ועשה עצמו אלוה כאשר אמר מי ה ׳ אשר אשמע ״יחוד לבבית למטה גורם יחוד למעלה וו״ש אני ה' וכזי
בקולו וישראל שנתערבו ביניהם בגלות׳ למדו ממעשיהם יעו״ש א״כ אתי שפיר כמ״ש התוס' רעה א׳שאני מת^ללין
כן בגלות האחרון ע״י שנחעתז בגלות בין האזמזאלמא' שיהי׳ שם י״ה רבא דהיינו שיהי׳ שמו הגדיל שלם ״ י
ע
ט ל נ אמר אדמה ממעשיהם שהם גםי רוח *וחדות למט׳ שימחה זכר עמלק הגור׳ פירוד לבבית אז יהי׳
לעליון וכן םנחרב וחירם וטי וכמפורש בםליאזת יחוד שמו הגליל למעלה והבן והנה כמו שהגלו׳ האחרון fto
ונהתק* הזצללגו ל אןן דער״ה הנה
ס ת ה מ 3ש
לסיב׳ העדר השלום ושנאת חנם שעבוד זה חרלהביח וכנ״ל
כסף בתזן כזר זכז' וכמו בגאולת מצרים ויציאמ ולכך קודם הגאולה המי שלח את אלי׳ הנביא לעשות שלום
הוציא ואנו מ ^ ,
נ ט ן י ס ן כ ז ן ) ע 3י ך ך
בעולם כך הי׳ גלות מצרים זגאזלת מצרים.וזהו אטה אשר
פו בך־פ־ודת יוסף׳
יעקב תאמר ט חטחתםוגרמו פשע לת״ח־ זכצאחד יתל$ ,זכו׳ .זענין התוצאה היה עיי -שהכה מצריס בבכוריהם
כעכמו ויראה צתקן זכז׳ יעו״ש־אמנם להכריע כתבתי במ״א שהם גסי הריח זלקחז ישראל מוסר מהםלקנזת מדת ענוה
זשע׳לזת כמי שכתבתי במ׳יא יעו״ש והכי גמי כגלות יכי הכל תלזי בהתעורר התחתונים• להרע או להטיב וטי
•וזהו ביאור פסוק לו עמי שומע צי שהם בחי׳ אנשי התומר האחרון משאחז״ל עד שיכלו גסי הרות זכו׳ הכוונה
שעמה דין ושפטיס באומות העולם שהם גסי הרות כמן שישמעו תחלה אז גם ישראל בדרט יהלכו וכר יעו״ש ״
ובזה יובןפתחז לי שערי צדק שהוא התנצלות אנשי הצורה שעשה ד ן ושפטים לפרעה ולמצרים זכאשר •יכלו גסי
שאומרים צאנשי החומר פתחו צי שערי צדק שהוא למטה הרוח הס האומות אז ישראל קחי מוסר לקנזת מדת
בתי׳ המוני ע ם אז יכול אני לעלות למדריגה עליונה ענוה ישפלית הגורם שלום ואז יבוא הגואל במהרה
לטהר המחשנהבחי׳ י״ה כנ״ל וז״ש אבא בס אודה י״ה והנן בימינו אמן •
ועתה נבאר פסוק זה השער וגו׳ דכתבתי ביאור משנה לומר ביאור פסוק אחרי יען T!y״
איזהו חכם הלומד מכל ארם וכו׳ וכן מכל מעשה המאזרע מות שני בני אהרן
בעולם יטל ליקת מזה מוסר לעבודת השם יתכרן ׳ וכגזן בקרבתם לפני הי וימותו והספיקות כנ״ל זנ״ל דכתבתי
מעמה המאורע בשנה זו שכת תקפי׳ט לפ״ק שסיפר לי א׳ במ״א רכחב בכלי יקר ביאור פסזק אדם ט יקריב מכם וגו׳
מעשה המאורע בק״ק בענרערשהנהוג מקדמה דכא שאין זעפ״ז על פי מ״ש והבל הביא גם הוא וכז׳ יעז״ש
.כתבתי ביאור פסוק כי כל שאור זכל דבש לא הקטירו ממנו רשות למלן קרר לכנוס במבצר שבעיר הפ״ל השייך למלן
אשה לה׳ קרבן ראשיח וכוייעז״ש ובזה יובן אחרי מות• ישמעאצ ובשנה-זז נכנס מצך קדרהנ״ל במבצר הנ״ל ואח״כ
שנ״י בני אהרן ודרשו חז״ל שלא נטלו עצה זה מזה ולכאורה לקח קנם מן שר העיר על שהניחו לכנוס וכו׳ ורפח״ח •
ואמרתי ט משצ זה הוא ממש כמו היצה״ר מכנם בגוף. המזה .וכי מפגי שלא נטלז עצה זה מזה לכן וימזתו המי.
הארס כמו שדרשו בש״ס עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא למעלה יחשב שהיו שני בני יאהרן ולדברינו יאתי שפיר ט י ־
אציה מלן בדול ולייבב אותה שהוא היצה״ר שהוא מלן זקן שלא נטלו עצה זה מזה דהיינו מה שנתקרב כל א׳ להש״י
<א נט^לז עצה זה מזה שראה שעושה חבירו כן שיעשה ומצא איש מ ס ק ימלט את העיר בחכמתו וכו׳ יעז״ש ••
גםהזא כמוהו רק כל אחד נתקרב-לרצונו בבחירתו והכי -נמי נצטוה האדם שלא יתן רשות ליצה״ר ליכנס בו
הטוב וא״כ ע״כ מוכח בקרבתם לפני ה׳ ־ לכן ממותו ונקנס האדם עבור שנתן רשות ליצה״ר ליכגום בו כי באמת
הי׳ ראויליקח מן היצה״רעצמו מומר שלא לשמוע אותו כמאמר משה הוא אשר דיבר ה׳ בקרובי אקדש ולא ימותו
דשמעתי ממ1רי ןלה׳יה
שכתבתי
מחמח חטא אלא מדכתיב דהיינו ונקדש בכבודי שהם כמ1 י
נבאר מ״ש הטור א״ח סי׳ ת״ל סי׳ עסוק אשרי אדם לא יחשוב ה ' לז עזן זגז׳ כי יש ב׳ סוגי 1עפ״ז
לפרשיות של ח ׳ ימי פסח משן 'אנשים ונגדי זה יש ב״ מיני׳ עליי׳ וירידה כי ירידה של אנשי
חזרא קדש בכםפא פסל במדברא שלח בוכרא והוא מהש״ס משאיכ המוני עם הוא בחטא במעשה שהוא פועל רע
מגילה לף ל״א מימרא דאביי זכו׳ יעי״ש לבאי זה כיל ירידה של שלימי אמוני ישלאל הוא רק במחשבה ולא
דכתבתי במ״א רכתב המפרש להומבים לכלל כל התורה במעשה ןט׳ זז״ש אשרי אדם אשר לא יחשוב ה׳ זהו נחשב לז
היא מצוה ובו תדבק וכו׳ ׳ והקשו אס כן למה לי הרבה עין וירידה וכו׳ יעז״ש ונודע כי ב' בחי׳ אותיות ראשונות
והתירן כי אי אפשל לביא למצזה חד מצות דסגי ב א מן השם הוא בחי׳ נשמה ומחשבה כמו שכחבחי נמ״א יעי״ש
א ל י ד ק י ו ם כל התורה וכן כתבתי במיי״א ם ע זו ט ובזה יובן יסור יסרני י״ה דהיינו במחשבה ולמות דהיינו
חטא במעש׳ ח״ו לא נחנני זהבן י זעתה נבאר פסז ק פתחן דשמעתי פי׳ הש?ם האי עלמא גבי הילולא דמיא והעולה
משם כי תיבת לי שהוא לניקית השם הוא העיקר וכל לי יגו׳ דק׳ הל״ל פתח לי לשין יחי ד מאי פחחו לשון רבים
ובזה כתבתי ביאור פסוק ויקהל זה הרבר יעז״ש * , מראה' לי דכתבתי במ״א הגד לעמי פשעם Aת״ח ששגגות
אשר צזה ה׳ לאמר פירש רש״י לי לאמר לכם עיין מזה וטיחמעתיפייהפםזקהזשיעהה׳ט גמר חסידוגז׳ובזה
במקום אחר העולה מזה תחצה צריך ללמזר התורה גם ימן הגל לעמי לת״ח כי פשעם גרמו.חטא העם ולבית
שאינד .
.ז
,
© ©דת ייוסף
מלתזיי! נעצמו ו ה ה י מ ל ה ת נ צ ל נ ג מ נ ה ^ ת כיאמר שאימ שסף וחמק בלימוד ג ה ר ה זמ״מ צדן ללמוד
שטי טרוד ט » ובינו כמו שתרגזם אמקלםויקתקימ &ע״כ כמו שכתבתי במ״א ט זה היה ענין כפיית הר
ואתפנג וט׳ א״כ מזה מוכח שטענתם שקר ט צא חזמד א׳ בגיגית מ ג ת מסן תירה שילמוד כעל wrcמ ו מ י
מהם נשאתי ע״יפדודם א״כ מ מ מ ו נ ת ט ל א כ ר ע י ט א נ ן ןמפהאות! זאת״זיזכלצגוא צבט׳ הריאחמהלשתלי
אחד מהשוט' Vש ז ה /ט תראה חמוד שונהן הנחש שכתבתי לעיצ pכ מ ו ך טלי זהב נעשה ל ן » ס סץלת
אם תרצה צקשי א׳־ז עצמן ע ם המוני עם להעלות חזמרו נםזטעחלשזןהש״ם ס * הכסף וכו׳ יעויש •
והוא שונאן ונפיל ממן וא״א להעלותו כנ״ל לכך הוא רוכז ל ה כתזרא ושיצמור מ ל כרמו ט תינייו * ן לו לעת
תחת משאי יאין מי להקימו ולהעלותו מ״מ עזנ תעזיב ש?סוק בלימוד התירה וצריך ללמדו נענ כדט ובז^
ותרגומו שיו; מה רגלגן עלוהי שהוא ע״ד ע״עכזוהר זכאה משן תירא ט תיבת טרא יש צו ב' משמעית אחד לשון
מאן זח^ד נירה רטיגאוכו' גם שאינו חצה להתי^נ 190ציה ט;ולא נ׳ כי ט ר ח הוא כמו צשין כורה צזה צנו
מזי .יוכן ט תראה עמן אתי תיךנו נעצ כרחז *
t
נ ט ה ט אות ה׳ ע ם אות א׳ מא ממוצא א׳ כנודע
חמור צןזנאן ר י ס תחת משאו ט תאחר שהוא שונאן ונפרד ,ולסן מתחלף אות א׳ עס אות ה׳ והכנתה משן תירא
ממך ל מ ח י ל ת מעזיב לוטידחצהעציתו ונשאר רוכן נעל סרחו גם שאיט טשק בלימוד החודר* יצמול בעל
עזונתעזמ תח־ ,משחי מ*מ עשה לפגים משיי־ת הלין ברחו כמו שמושכת השור ש חצה ליצן זמושטן איזו
ע:ט שבוק מר %דכצכן שתשיר אתה תחלה מ א ה מ ל ע י י ן נעל כרמ ואחר שיצמח־ כצ הטח %ט •טח צבחינת
כ \ כ הכנ י ׳זצ פ<\ 0ק לנ האדם לחטרו ייודןנ ל מ גיכ מי\דשתציכג״צ דטיט קרש נכםפא שיטה כוסף וחישק
י^ין ח; שחמר עיג תע״י .כפצ ט ע״י עזינה שלן מצלך לדבק ט ית' שנקךא קרש כמו שאמר הכתיבקיושם
יעז»כ ט ח ג״כ מ^ט אז תהי׳ עמ\ בחינור א״ ו$כצ •תטו ט קרוש אמ ואחר פסל במלברא כי מנואי 0יקר
ומןזוד צטאולר^צי צה עצות תת חומר! והלן י ביאור פסוק והיה מהנין קלוש וצא יראה בן עיית לבר
גע׳רי ואני חרא־־ .בשנאי ונר דממתי במ״א א ל Bp לטיס ע מ ת למר 1ט' יעו״ש ט כשטא רוצה שיטי מחג!
שמא מחנן שיטהקלוש הוא עיי לטיס רמ״ס איכרים
ןיט כ ל י ( י ת י כ ש נ י ג י נ נ ז :ז ת ז פ י 0
ליאות מ ׳ *׳ * י ' שמירת הלבזר וכו׳ כמגואד כש״ 0דע״ז מכריז ר' ^כסנלרא
ובזה יוק ה'צי בעזרי שאנצל מ ט ת עצמי אז אלא{ מי האיש החפץ ט י ס נצור נשות מרע וכי' וכן שמעתי
בשנאי»ק*ל •
לפזם צערא אגרא וכו׳ ולפח״ח יכן כתנחי במקזס אחר
ישלומררכתכתי במ״אעניןגודלא^ל עת״ ב ע ת י ע״ל מ״ש טיהר אבינו מח נמרכר עזה יינן פסל
לה' ואחר לעזאזל שישקול בשכלו מ ז ל ו ! נמדבראשצרין מי שריצה לההקדש שיהיה מחנן קרס
יכןכנןג* כל דכר שיעשה אםהואצה״אווטייעו״ש י שלא יראה ני עיית דבור שיהא נשמר מדבור פסול ח״ש
נמ״א עמן יצהיר לפעמים נק׳ מאנ יכשמשכה לטשו לימד אמנם דבור הפסוצ נמשן)ק הגאיה פסל נמדברא י
שהיא יצה״נו נק׳ מדין יט׳ יעי׳יש יבזה יובן ה״ לי כעוזלי נמ״ש מהרש״א נעיהכיןפ״ג ני צשון הרע נמשך מן הגאיה
שציין עזר מהש״י שיוכל לראות בשנאי שהיא יצה״ד וצא ושניהם רמחים נ פ ס ק א' שנאמר מלשני נסחר רעט איתו
יצה 1/לראות שטא שנאי ילא אהבי ובזה ינצל מהחעא אצמית נבהעיגים ויסב לבב ום׳יעו״ש והעודגקרא
זמן עזה מ א י פסיק שאח״ז טיב לחסיח בה' מבטיח באדם נ מ ר כמ״ש1םאניבכוד אתנה! עצחן למלט ארז ובזה
ר״צ מעטן מוחק יש ללמוד לבט1ח נה׳ יכו' והבן ״ יינן שלח נוכדא אס ייצה ליזהי מדבור פסול ומלשון הרע
שלח בוכיא שהוא הכנוד שיררחק מן הכבוד ימן הגאיה
ר ח ש לשכת הנחל שנת תקביה אז יוכל לבוא למדריגת והיה מחניך קד ש ולא יראה בך
לפרש ש״ס מדדים עניה עם כל א' דלמא כפשיטו ונראה שאינו ידוע זט׳ זמשני יכוייעו״ש וצי כראה צקיים
לי להקשה הרא״ש ש״ס דנדרים הנ׳׳ל על ש״ס רכיב לאמרי' הנוסחאטשינהדהימלם ס״ל דבעיתרתי ביעור וביטול
ומשני אין שם חכם עליף מנכיא הא גס נלא הוא הנם כפיי רש״י א״כ םגי וכ״ת תמינ אי סבירא ליה תשניחי
הקביה משרה שכינתו בקביעות כי אס על חכם וגביר וטי בביטוללחול ואי תשביתו כפי׳ התיספ' להייס כיעור
משא״כ דרן ארעי יש נניא גם שאינו חכם כיה אמרו חנם א״כ אין צריך ביטזצ וניל רס״ל דרש״י יתיס׳ מאיח ימא׳׳ח
,
עדיף מנביא יכו יעו״ש ומעתה ללי ז ע״כ מוכיח לפרש ולא פציגי כך ס״צ לסרמב״ם ולכך בעי תיחי רהימב״ם
שים דנרריס ענוה עם כל א׳ עסיחכמה ועם וכי׳ ראלי׳כ אזיל לשיטתי' דבתבתי במ״א פליגתא הרמב״ם ןהרמב״ן
קשה דאמרז בש״ש דפסחים פ״י אמר רב יהודא אמר רב כל בענין התפלה דס״ל צהימב״ם שהיא ראויייחא והרמב״ן
המחיהר אם חכם הוא מסתלקת חכמתו ממנו ואם נביא םי׳ל שהוא מדרבנן וכתבתי שם ע״פ ניחור קישיא הר״ן
הוא כביאתו מםתלקח ממנו חכם מהלל ונבואה מדבורה ומגיד משנה על תרמב״ם דפסק אכילת מצה אין צריך
זכו׳ יעי״ש ואי סיל מה ראמרו חכם הכוונה גס שאינו עניו כוונה ולכך כפאו עט״ם ואכל מצה יצא ובשופר פסק
רק מתיהר ימחפאר כחכמה איכ חכמתי מסחלקח ונבואתו לצריו טונה זט' ותירץ הב״י כשם רבינז יזנה דיש לחלק
מסתלקת ואין יהי׳נביאחז בקביעות לכי דברי הרא״ש הג׳יל בין עושי מעש׳וכו' וכתבתי שםטאור הש״ם רבא רמי כתיב
אלחע״כ צריך לומר עניה כס חכמה קאמר• .אז אפשר חאות לכו נתת לי יכתיב יאישת שפתיו בל מנעת סלה זכז״
שיהי' נביא בקביעות שישאר בהווייתה חכמה ונבואה 1א"ש וביארתי קיש׳ ׳ על טמב' ם ה׳ דברים מעכנין את התפלה
ועפ״ז נבאר ש״ם דסוכה אם אני כאן הכל כאן ואם אי 4אני וכוי יעו״ש דהעילה משם דמא״ח ומא״מ ולא פליגי
כאן וכי׳ והקשו החו׳ וכו׳ עיין מז־ן במ״א יסה יובן קושיי מ ה מ פ ל ה היא בלב ט א דאורייתא כהרמב״ס • וכשאינה
החי״ על רש״י כי הפשוק ע5מיי ביאור קי׳ יהי׳ הנ״ל וזהו בלב היא מדדמן כהימב״ן וכו׳ יעו״ש וה״נממשמי
צחית לשון הפסיק צו את אהרן זאת בניי לאמי זאת תורת שיורע לבטל בלב סגי בביטול לבר כפי׳ רש״י תשביתו
העילה היא העולה ר״ל זאת שהוא מיעוט היינו בחי׳ ענוה משמע בלב משא׳׳כ ואמוני עם שאין יורעין לבטל בלב
ושפלות הוא תורת העילה כי מדה זה הוא עיקר לכל תירת מ״ש הר״ן צריו שיעש׳ מעשה לבערו שיסיר החמץ הילוע כ
העולים במעלת חכמה יעושי וגביר ש^זנםשמ למעלות מ ל ת ו וכפירוש התוספות תשביתו היינו ביעור וא״ש
ומתניח משא״כ בלא עניה נחשבו לחסרונות והנועם ביאר דכתכ הר״ן בב״י סי׳ תל׳יא על מ״ש הטור • ן ה ג ן
הפסוק עצמו היא העילה רי׳ל כי תיבתהיא יש לו למשמעו' אלא שחכמים הצריכו ״לאורייחא בביטול בעלמא םגי
א׳ לשין מיעוט כפי׳ התיס׳ ב׳ היא בהווייתה תהא כסברת מעשה בריקה ולהוציאו מהביח לפי שאלם רגיל בו כל
רש״י ושניהם אמת כי זה נמשך מזה היא שהיא מיעוט השנה וכו׳ וכ׳ הב״י משמע מדבריו ר אין צריך אלא ביטול
גורם לזה העולה במעלות הנ״ל שאם עלה לא ׳ירד רק נשאר אבל הר׳ין כתב דא״א לומר Pאלא חשביחו ׳ | 1 :
בהווייתה משאי׳כ כשאינו ממעט עצמו במעלית אלו רק יושמע באחד מב׳ דרכים או ביט יל אי ביעור אלא
מתגאה בי להתגדר במעלות האלי על זולתו אז המעלות י ו ל זה תלוי במחשבתן של בעארם ואין ע ש כ, מ מ
האלי נחשבו לחסרון ואם עלה ירד כמפורש בש״ס דפסמים דעיתיה׳ ,שוות ואפשר שיקילו בכך ולא יוציאו מלבם לגמרי
יכן אמרו בשי׳ס הליל אס חכם חכמתי מסתלקת וני׳ לאי חכמים להחמיר שלא יספיק ביטול והצריכו מעשה
דנדרים פרק ז' ומבמות הגיא שאם נתגאה קי״ה משפילו בריקה וביעור נם כן וטי יעז״ש א״כ אחי שפיר דברי
וכו׳ ובזה יוכן קושי׳ ט ס ׳ על רש״י כי מת שניי' רש״י היא הימג״סלפר^ לברירש״יותזםפיתדמת״חימא״ם ול״פ
בהווייתה תהא הוא נמשך מזה שפי׳ תוספות היא מיעזעא * דגם התום׳ס״ל ככי׳ רש״י למהני ביטול בלב כשיולע לבטל
ושניהם לדבר אחד נתכוונו כי מה שזה סיחס זה מכיש י אי מלבם לגמרי שזהז משמעית חשביןזז גפיי יו<5
והוא כמו מגיח אל תקרי זכו' ןמפישי יא״א לירית כך כי רש״י בלב־משא״כ כבאינו בםזג זה צריו לקיים תשביתו
אם שיקרא חלולה כך וכוי והכי נמי מבואר כך והבן ויצא במעשי כהי׳ תוספית לבערו ג״כ וא״ש לצרי<רמלם ״
מוסר מ ך
מ פוית יוסף
ללוד כעולה לכן רוח קמעא וכז׳ וביאור ז ה ^ י ))ומר מזאדאם מתפארבחכמה א״כ אינו חכם דמםתצקת
וזהי : התזםטת ט לנ» אטה הוא־ רביעית לס. צלצ ונזה נבאר משנה דזבחים' הלל זנבאר קושי* תמוה
אלוף לטנה ועי״ז נעשה מ ־-ה אלם וצריך שיט׳ בנחי׳ עצ הרמב׳ים שסותר דברי עצמו דכתפ בפרק ב׳ מהלכות
מה שהיא עטהבתי׳ בינה אצןף טנה משא״כ -בהיפך והבן דעות גם בגובה לב מתני דרך המיצוע ואחר כן כ׳ בגובה
ובזה יובן משנה לזבטם הלל לפליגי ר׳ יהושיע ורבי , צבנאמהנידרן המיצוע כי אס שילך בדרן האחרון
גמליאל בסברת אהרן ומרים ע ם משה וצחות לשון המשנה כמ״ש מאוד מאוד הוי שפל רוח בפני כל האדם וכתבתי
כן הוא המזבח מקרש את היאיי לו ומן הסתם הראלי לד טאזר זה במקום אחר וכעת נראה לי דיטאר ע״פ קו׳
הוא זה הנזהר במת שנא׳ לא תעלה במעלת על מזבחי מה־ש״ח בשים פ״ה דברנות אמר רבי חנינא הכל בידי
הטמ במרת ענוה ושכלית זאז אשכן את לכא ושפל רזה שמים fmמיראת שמים זכז׳ שנאמר יעתהישדאצמהה'
המזבת שהיא השטנה מתרחק מממ משא״כ גסי ר\זח שואל מעמך צי אם כיראה וגוי אטו יראה מצתא זוטרתא
כמ״ש בש״ס דסזטת אין אני והוא יכול לרור בעןצס א מ נ מ טאאיןצגבי משהמלתא זוטרתא היא והקשה המהרש״א
ם״צ צר׳-יהושיע כצ הראוי לאשים אם עלה צא ירל ר׳׳צ לה״ל להקשית הנשוקים אהדדי פסוק כי אם ציראת אפסוק
אישים דהיינו הראש והמנהיג כמ״ש בחי׳׳ט במשנה יראת ה׳ היא אוצח ועוד רמשגי אין צגבי משה מלתא
אנטיגטס חיש סוכז ט תאר איש הוא אדון וכוי והכוונה פי זיטרתא היא הא משה אמר צישראצ וכו׳ • זנראה לי דק»'
קצת הגאווה הראוי צאישיסצהנהגת הציבור עם עלה'לא הלא יבואר באילן דכתבתי במ״א ביאור פסוק יתדב' מ י י ׳
ירד כי צרין קנת למדה זו שצאיהי׳ מרמס לרגלי עמ^ במשה עצ א־לת האשה כושית .אשר צקמ וגוי והאיש משה
הארץמשא״כ ר״גפציגעל זהוסט׳ליי כסברת:משת. עטו מאל וגז׳ ופשוק שלח לו אנשים ללעתו וכזי וכתבתי
רטנו עליו השלום •שהסכים הקב״ה• עמי ואמר ר״ג כצ שם דאר״א הוי קבל וקיים ופי׳ רש״יי קבל לשון חשו י אמנם
הראוי צמזבח סתם:זאין לחלק טן אישים־ לשאר • בני אדם הי׳ סברא לומר שאין מלה זז כי אם לאיש הדיוט משא״כ
הכל חייביםבאזהרת לא תעלה במעלת עצ מזבחי לה«כל לאיש ראש־ומנטג שצדו לנהוג נשיאתו ברמה אין שייך זה
^ מאל ר מ
^ 3מ ש ע ה מ ח ש
ליזהר במלת ״ כמ״ש במרר׳יש במשנה אבות מקום שאין אנשים השתדל
ג ב ה ה ח כ מ ז
הזישפלרוחואםישלומדהענוה אם עצה במעלת להיות איש שלא יהי׳ מרמם לרגלי עמי הארץ צריך שיט׳
וחכמה וגבורה לאירדממדריגותו הנ״לכמי *מי•' מן״> איש גיבור ותקיף וכו׳ וכו כתב היעלץ אל תבקש גדולה
עי
היא בהווייתה תהא וכמ״ש ל ל יהבד י לעצמ״ו דייקא וכו׳ ובזה יובן קושי׳ שעל הרמב״ם הנ״ל
ישלומרדל״פ י׳יהמיע ו ר * אמנם דאינו סותר להדדי הי מה שכתב גם בגובה הלב ילו דרך
גמליאל הלצ• מא״ח ומא״ח המיצוע היינו מי שהוא ראש ומנהיג הציטר לא ישפיל
,
ובזה נבוא אל ביאור הרמב״ם הלל וההצעה יהי׳ כ ן >
כ
עצמו בקצה האחרון שלא יתבזה ויהי'מרמס לרגלי עמי
כ זאלבחי׳ הראוי צ
מ מןבחייהראוי לאישים יביא הארץ ולא יהי'דבריו נשמעים משא״כ מי שאינו ראש
דהיינו מן חשק הגשמי של האישים יבוא אל חשק הל־וקכ* ומנהיג אזי ילו בקצה האחרון זזהשכ׳ אח״כ מאוד מאור
שהיא בחי׳ מזבח כמו שכתבתי במ״א ביאור פשוקחש^^ זזהשהתרעמו אהרן זמרים .הוי שפל רוח זכו׳ זא״ש •
זכןכתד<3 .דרכי ואשיבה רגציאל עדותיך וכי׳ יעי״ש #צ משה לש״ש שאט במדת ענזה ושפלות זזה גרס עליו
ביאור משנה איזהו מכם הלומד מכל אדם וכו׳ ZfL . כמה תלונות מן הערב רב״שההרעמו על משה משא״כ אם
ד: והעולה משם ט רבי מאיר תזט אכל וקליפתו •זרק הי׳ גבור הקיף זכו׳ אמנם הקב״ה הסכים עם משה .ח״ש
כי קליפתו יזרוק שלא ישמע ליצה״ר טיף ייעטלה ן '*T איש משה עניו מאד ר״לשהי׳איש חשוב גם שהי׳ עלז
של1% אכל דהיינו שיקחמוםר לעצמו מן החשק שנהג עצמו במרת השפלות כי מאן דזעיר יהי' רב י וש״ה
עבירה והחשק של אהי החומר בגשמי מזה יבוא צ מ ^ י י שלח לו אנשים לראשי עם שיטו צדעתיך ולא לדעת אהרן
ל •הי*?־ ' ' כ י ה ו ש י ע
י מה
ל י ר זמרים זט׳ והנה מצינז מדת משה רטנו שאמר ואנחנו
מ ש נ ה ה נ ו ב ז ה י ו ב ן ו ח נ י 3
וכזי ובזה יובן פסוק מה ה׳ שואל מעמך כי אס ליראה ר״ל לאישים וטי ור״ג אימר כל הראוי למזבח יכו׳ ו5ןטר* .
מדת ענזה שהי׳ במשה שאמר ואנחנו מה מדה זז ה׳ שואל לדבר א׳ נחטיט שיקח ראי' מן תענוג וזריזות הראוי •
ן,,״ מעמו ואז כשיזכז למדה זו שהיא מדת ענוה אז יראת ה׳ לאישים בגשמי ויעשה כך למזבח דהיינו ברוחני
זזטרוחא לגבי ישראל ג״כ כמו במשה שנא׳ עקב ענוה ע״ר שכתבתי ביאור פסיק יישאצו איש מאת רעהו כלי \0
7
ובזה יובן דבדי הומב״סהלל• $0 יראת ה׳ וכמ״ש בתיקונים דף ה׳ ע״ב יעז״ש ושפיר אמר וגו׳ והבן *
הפסוק כי אם ליראה זהבן ועפ״ז שמעתי בשם החסיד תשביחו שיסיר החמץ הידוע וכו׳ שהוא נח;׳ מאמי־התכ£ ,
מ ת נ בער טורצניר ביאיר פסוק הגיל לו ארם איזהו חכם הלומד מכל ארס וכוי דהיינו בחי׳ -רבי מאיר
• טוב וגז' כי ח״ז נרגן מפריד אלוף ע״י אשר תוכו אכל וקליפתו זרק וכו׳ וזה הוא ממש ימה
י קנפתלק א׳ דאהי וגשאר מ״ר ולהמשיך אליף הוא גוב הרמב״ם מ״ש שיסיר חמין טדיע לי דהיינו עצם ה ע 3י 1
,
ד
כשיט'בחי׳ מ״ה גי׳ אדם כמשה ואנחנו מה וכו׳ שנק׳ חמז יסיר אותו לגמרי מרשותי רק תוכו יאכל ל ה י ^ -
ובזה יובן הגיד דהיינו להמשיך לך בחי׳ אדם לזה טוב שיט׳ החמץ שאינו ידוע ונראה לו יבטל בלבו וישים החמץ כעער^״
זבברזי' מה שמל זעני 1אזכמשך א׳ ונעשה מ״ה גי״זכו' ר״ל שיק׳מזסר לעצמו מחוט של חענז׳עונריעביריןן^ •י
אלסודפח״ח ועליזנבאר ש״ם לסוטה כל המחגאה רוח חמן ויקח הענוג זה ברוחני שהוא בחי׳ עפר בסוד הלל ה י ״
' י 3לזי< קמ^אעןכירי וכיהתוס׳פר״חים הצלול רביעית וט׳ מןהעפר ונעשה מן יצה*ר שניר י ז ^
ע ה ש 5ר , י ז מ
כתבתי מזה נמ״א יעז״ש^ .ולדברינו אתי שפיר לכתכ זנפשיבעפר לכצהט׳ ומן נבל נעשה לבן והבן והשס
:ןירהשיריםהראיניאחמראיךהשמיע^ טעב״ןצי' המשנה המפנה לבז.לנטלה הרי זה מתחייב כ5סוק
ב
אא קולן כי קללו ע י ימראד' 5נפשז כי הלא על ט אין אצאי בקרבי לצאוני הרעות
תחלה מרא? ־ ו א ח ^ - נאוה וגו׳ וי״ל פתח ובזה מבן כל המתגאה וטי גוי ודפח״ח י
קולן ומסיים י א ׳איפכא תחלה יןולואר^ יכול וטא
פ
איןאני
ג ס
כי עולם של אלופו נסתלק על ידי זה
מראן
נן r m י
מהם.שה?;נתי אחל כ ^ ט ר מ ז ת שכלהחוממןוהשזצגדים מראן ^ וגםלהט; מהי עטן מראן ,נאוה ונבאל פסוקי.
שיר השירים על משלט בצילוע .בקשתי אאשאה&הנפפ; מ א רך! אחיזת ^ op־ועברתי מהם אז מצאתי את שאהבתי
ג^אחזתיוןצאארפמומ׳והק .והשסיכפר• זקשתיז ולא'מצאתיו אקזמה נא וגז׳ מצאוני'השומרים \ ' ..״
השובבים בעיר את שאהבתי נפש< ראיתם כמעט.
י
דרוש ?ו&בת ת#ובה עזנת ת ק ך שעברתי מהם על שמצאתי את שאהבה נפשי י אחזתיו
מ
<לא ארפנו וגו׳ ואל מל^הורתי וגו׳ צהטן זה נ צ,
האדנו
השמים זאדברה ותשמע הארןאמרי׳ דאיתא גחיקונים יקוך ך״ו־ ר\> ע״א ע״ב זז״׳ל ואית
ת
פי ^ש צהלו1ותא׳ מ״^האזנה־כשמי׳ צא ממזרות מכמה מינין וכו* אר״א והא צתיבאני ה ׳
ושמיעה < pfcב׳ זאדברה לשק יחיד אמרי ט צשוןרביג* מניה שליתי אמר ליה אני היינו שטנאא איהי לא אשתני
״ואיהזלאאשחני ולא אסתתא מנה־ אבל לגט חייבאנ ושארהםטקיח ,זכרתיבמ״א .ג׳למה&מיםזארןוכו' זקי*
א ׳ לכת הרמב״ס טעם שנמשך מסכת אבות אחד סנהלרין ,
אשתט ןאםתתר מהם צמש״א אסתירה פני מהם אראה
ובזה יובן האזכהמקרוב השמיסדאשיעם ואיברה מוסר מה אחריתם זכו״ ואסתתר בכמה לבושכן יבכ^ה כסזין
שתם תעקר להאזין מוסר מקרוב משא^׳כשאר המזניארן וגכנ*ה קציפין אבל הקב״ה ושכינתי׳ צאיאשתט יאמ{
אין,היזקגס שישמעומרחוקור^ל >w".3 .נראה לי לדל י#תני י א וכר ולאילין לתליין W׳ ושכינתי׳ י לא
במשנה איזה עשיר וכו׳ מה זה שאלה דלמא<פ?זזטו• מראי* י לעולםוכו׳ יעו״ש׳ ל ה ט ן ז ה נ י ל
צי דכתבתיגמ״א ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה למ& זלה'ןץ ממודל־ משל.
4 דישפזעתי
לפיכן משההזהירילישראל עשר תעשר וכר-ע״פ ביאור מ ה ׳שהיה י : ד ־ י .ן. ;
'י •
מ ל ן אחר •שעשה כמאמחיצ;$־וחומות בלפנים מזה בין תלמידי א״א זכו׳ ובזה יובן • ושמחת בכל הטוב ק׳׳ הא>
ע*פ אחיזת עינים שקיה מסבטן את המלך 'ובכל שערי אין ארם מת וחיוכו׳ ומשני און טוב אלא תורה •ובזה
מסתפק במועט ז ל ל ״ .־ .י׳ אמנם במעשר יאמר די גם החומות ציה לפזר ממין ויימר שהיה אאימה לפצים פזרו
בגשמיובזה־יובן ושמחת בכצ הטוב ק׳ זכו׳ יעו״ש .ובזה הזן יותר כלי לראות זריזות וחשק בני העלינה איך
יובן האזינו השמים וט׳ וק״צ ,וקו׳ ג׳ נ״צ דכתבתי במקום>
י
שחזרו׳ פל׳ א׳ למתחזק זמזרז עצמו לבוא .אל הל)לך ויש
אחר ביאור עולמך תראה בתייך וכו״ וביאור משכה אחר-שך^לוממס בשג*רי תחומית ויש שחזי בשיער השלי
בעה״ז נכתב בידו״ר ונקרא אד׳ וכו׳ עיפ משנה-עין דואה ויש בשצי?ז"יוכ^\ ומעט מזעיר שלא נכנם בלבם חשק
ואזן שומעת וכו׳ • ובזה יובן האזינו שיהי׳ מקורב לשמי> יגשמי לאסוף הון כי אם לבוא אל המלך יאחר £p
לרוחני ותשמע מרחוק הארץ הגשמי שיתפשט מהגשמי 'בורחות שגאו אל המלך ראו שאין שום חומה ומאיצה 5י
לדבק ברוחני שיהי׳ ש ן ראה זאזן שומעת וכו׳ .־וזהישאמר שהמלך.הגדול אם׳ אח< $עינים זכו׳ והנמשל מובן
כי שם ידי וד אקרא ״ כי משה שנתפשט מהגשמי והי׳ דבק בכמהימחיצוא לגיבור והנורא ממ״ה הקב״ה מסתתר
במוסכי מקרא.עה״ב רשותהי׳ לו ליקיאשם־יד״וד הקריא? וחומות של ברזל כמ״ש בש׳ים מיום שארבבהמ״קזט:
. 1כמו הכתיבה משא״כ אחם הבי גזרל לאצהינז זק״צ> והמחיצותהוא מחשבות זריית וביטול תורה וקפלה כמ״ש
מהצכות מ״שהרמב״םבפרקג׳ ! ISOi *זוהר כי הטוב'הגנוז מסבב אוחו החושך ,זהקליפותמשצ
חשובה וזכרתי במ״א בארוכה עתה
ז י היודעים אמנם אנשי לעת למלך וכר יעז״ש • * ,
.קצרתי ונראה צי שהוא ביאוריותר עצם הוא זכהויין לבזשין וצל במל שכצ מחיצות וחומת
מעצמוחי יתברך ללית אתר פנוי ממ׳ א״ה אין sfמה שלא זכרתי שם י .והוא ז״ל כ׳ כל א׳ מבכי:אלם׳ .יש לו•
הסתתרות אצלו כמו שצתבהיבמ״;5אלוג!יצו מםובלים זכיות ועוונות מי שזכיותיו וכו״ אדם שעונותיו מרובין על
ה
זכיותיו מ י ל י א מת בלשעו וכי׳ .וכשם ששוקלין זכ־יות כשיוד^שאלופ^ל עזל&^הזא בכל מקום אז סובל הכל
האדם עם עונותיו בשעת מיתתו כן בר״ה שוקלין עונות ויצר יעז*ש ודפח״ח ומה יובן מאמר ׳תיקונים הנ״ל לגבי
כצ אחד עם זכיותיו .מי שנמצא צדיק נחתם צהייס ורשע שהם מייטא מסחחר'מהם אבל אנשי שלומיישיאל
צמיחה וביכונים תלויז עד יה״פ אס עשה תשובה נתתם בניהקב״הלא אסתתר׳מהם' כי כל הסתתרות הוא לק
לחיים וכ׳ בשעה ששוקצין עומת אדם עק זכיותיו אין יתב' אחיזת עיכים א^ל בעצם הכל הוא עצם מעצמותו
מחשבין עליו עון אסדוב׳ רק משלישי ואילן ואם אז עונתי1 אינזמכתזין «הבן ובזה יובן'הראני את מךאיך שאס
אנשי רשע אשר נאמר בהם א&תירה פני מהם וגו׳ .אלא מרובין על זכיותז מצטרף ב׳ עונות ראשונות ג״כ • ואם'
הראל את מראיך שיודע שאין זה הסתרה ותמיר הוא פניקי שקזלין מעביר הכל ראשון ראשון וט׳ בר״א ביחיד שנאמר
הן כל Aיפעל אל פעמים שלש עם גבר וטי וכחב הראב״ד* בפנים עמו ית" אז השמיעני את קולך משא״כבלא״ה
כשהוא בהסחרה שםונרישיש מחיצה שצ ברזל בינן לבין מיד מחי ברשמו א״א לא כמו שהוא סובר מ״ש בש״ס רשעים
גמורים נסתמין לאלתר למיחה שמיר מחים ואינו כן כי £ הש״י מלקבל תפלתו כמפורש בש״םדברכוחפ״ה ולכך
מהפן בסיפא לבאר כזונת רישא דקיא זזשי׳ה .כי קולך1 ,ט׳ אלא נחתמין לאלתר שלא ימלאו שני הדור זכו׳ וישי
להקשות א׳ כאן.בדן׳שעת מיתה כ׳ מיד מת כישעז ואת׳* <נרט והיינו בזמן י שמראך נאוה והבן ובזהיובן ע ל
ביין ר״ה פ ׳ נחתם למיתה ולא כ׳ מיד מת בישעז זכו' ב" הצמשךמן! משכבי בלילות שהוא ימי משך גלות הגשמי
{
ולה'ד* ,קו׳ הראלר לא כמו שסובר נמתמי ? לאלתר זכו ־ גי .ק>
,
ממוד ה^ת־הרויתבי פמי ש ש נ ז ע ת *
הראב״ד קשה על התזסע״כ לכת׳ דין מיתה לרשעים י, י . 7 קרבאאל נפשי גאלה
וט׳יוכתבתי מזה נמ״א בקשתי אתשאהבא;צ?ןשי ולא ,וחיים לצוקים הייט לחיי עזצפ הבא ,זהיימ מכח קו׳ הא
^ י ^ ו ת ־ ה צ ק י א .רשעים חיים לי׳יל גתיר׳ tהרא 3fלשני לזרות־קאמר ד׳
r
,
לילומ לא מצאתיו אקזמה נאיזכי׳ ^אזנייםשומריסזכו׳ קושי׳ הרמנ׳ן על היזזספזת ה^בראש:השנההזא •רק דין
עולם הזה י מ ׳ ה׳ מכלן לרמב״ם לאיכא לין בשעת מיתר* ר״צ־ע-״י שומרי אחוזות לא מ צ א ת י ה כמעעשעברתי
•,וני•'•
tp & pורת י
v
זב/י£יזנןצאוא לצןון אף עלעזן א ׳ והכן *כי תימא כמ׳יש בלחם משנה ג׳כיתות ליום הדין היינו
הרמב״סכצ-א׳ וכר ארם שעונותיו מהבין עצ זניותץ מס המיתה מ״מ קשה מאי כשם זכר דתליתניא 3רלא
מיד מת ברשעו דיקא כי תיירי נלין בשעת מיתה ,לפי מה־• תניא דדיןר״ה מפורש בש״ס ונלמד מפסוק משאיכ ג״
דמ^ל ש ג ׳ כיתות ציוםהדין היינו ביום המיתה כמ״ש בצחם כיתית וכו׳י״ל דקאי ליוסהדיןוכפי׳רש״י זתזם< ז׳תחלה הי׳
מש*ה אצא בש״ם שהוא עיקר מסכת ליה צכן הל,לים דין־ לו לפרש דין ר״ה זאח״כדין שעת מיתה שהוא ג׳ כתות זכו׳
,
ר״ה גם שהות דברי אמורא זאח׳יכ תנא ג כיתות ציום הדין כמו נש״שז׳קשת בש״סמ״ט הקדים דברי אמורא ר ׳
׳)
וכוי משאיכ הימנ ם תיירי בהצכית תשובה ופתח ביין שצ יוחנן ג׳ ספרים בר״ה זכו׳ ללברי התנא תניא נ׳*ש אומרי!
שעת מיתה אם צא עשה תשובה ועזנותיז מרובין מאיותיו ג ׳ כיתות ליזם הלין זכר ח׳ בש״ס אמרינין בימנים זכו וכו׳
מיד מת בישעז ומעתה םרהקז׳הראב״ר כי באמת גם והרמב״ס כ׳ אס עשה תשובה וכו׳ ט ׳ קשה ממ״נ אי איירי
הרמב״ם ם׳יצ מ״ש בש״מ ברין ר־׳ה נמתמין צמיתה צאצתר שעושה תשובה.עצ כצ עזנזתיז א״כ אפי׳ רשע גמור וכו׳
שחינם מתים מיד וצכןי גם הוא לא כ" בדין ר״ה רי! נ ח ת ם מאי אירי׳ שעשה תשובה רל! על עון א׳ מה הפרש בין זכה
צמיתה ונא שמת מיל רק ל משח״ב בדין שעת מיתה שעיר זכז׳ י׳ קשה בינוניסאסלא עשו תשובה מ״ט נחתמין למיתה
, ,
ב׳ מיד מת ברשעז ומעקה לפי״ז צ׳יק קו התום ' ג ״ ג ,ה $הא שקול מטה כלפי.חסד י״א קשה מכלן דלבינזנים
לשע\ם זכו׳ דשני יעימ קאמר וכוי.כשםששקולין בשעת מעבירין הכל הא מפסוק פעמים ושלש יפעל עם גבר
מיתה בשני מרית רבתםלזאמתכך בר^ה וללא עפירוש משמע רקב׳ אז ג׳ וכר הגס דקר זז לבד י״ל
הגאון הנ״ל ומי שנמצא צדיק וכו׳ ביגונים תלוים ע ד יה״כ לאי׳ בש״ס דיומא הממונה אומר להם הצביעו
,
א 0עשה תשובה דזקא אז גס שמצטרפין ב עינית ראשונות זכז׳ ופריך בש״ס השתא ב׳ א׳ מכ״ש זכז׳ זכ״
נשאר שקול ויה״כ מכפר וכנ״למשא׳יכ זכה וכנ״ל והטעם התום׳ מ״ט לא הקשו כך בעירובין ל״י מכשיר
יוקאתשובה׳זבש״סאמר ־)כה וביאר.טעמו בציעובשעה עד-מ׳ אז נ ׳ אמה השתא נ׳ וכי׳ י״ל לאתא צאשמיעינן
,
ששוקליןאין מחשביןב׳עזמת ראשונית וכי מיצטרח ב׳ לאו חקאלה״ה ייתר וכו׳ יבזה יובן דם״ל להרמב״ם
הכאג׳׳ככך אמנם שאר הספיקות הכ״ל מביאל חרא
באידך דאיתא בש״ס הנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון
ראשון וכך ה זא המרה אמר רבא ועין עצמי אינו נמחק דאי
איכא רונא מחשב נהדייהז זפי׳ רש״י דאי איכא רזבא בהדי הטעם לשיטת רש״י עשה תשיבה דוקאהוא׳ עס־עמ Aי
געשה רוב וגם ליעת תצא לגי ר" ישמעאל מעטיר ל א ש ״ עון ראשון מחשיב בהדי׳ וכו׳ והרי״ף כ׳ בשם גאון תנא
ראשון משמע דמעביר ב' אי׳כלא מהני זכה רק חשיבה ורר< דבי רבי ישמעאל כי אמר דבא ועון אינו נמחק כ׳ אלא
וכתבתי מזה במ״א באריכות ומה שחסי כאן עיי! שם IT תלוי ועומד עד שעת מיחה באותה שעה מחהבן אסרובא
ה
שחסר שם עיין כאן והבן • זכיות וכו׳ ואם רוב עונות וכר נחשב הכל וי ך המרה
סהרי0
כבאור ש״ם לר״הג׳ ועפ״< מוסר מעביר ר״ל ורב חסד ס״ל נ״ה מטה כלפי חסל ומכיש ליי
נפתחים בראש השנה וכו׳ ״ w־ .־. י וכו׳ והני מילי שמת בלא תשובה זכז׳ יעו״ש ולפי זה
מפרש הגאון דהגא דבי רבי ישמעאל מפרש מדת ורב חסל .להקשיח דיקלוק מה שלא הזכירו ההפרשים להל״צ צדי
גדין ר״ה ורבא מפרש מלת ואמת בדין דשעת מיתה אמכם
הרמב״ם פירוש דלא כפי׳ הגאון דאצפא רמי בש״ם כתיב
י ^״! \• * ^/׳ ! w׳י׳יי׳•׳ ע״\ י־ ׳•יי• זה במ״א ורב חסד וכתיב ואמת זכר ומאי קשיא דלמא ורב חסדקאי
וק״צ ם זכו׳ ר
ז ' פ ם
י י"* ג
בתחל׳ואמ'
ו ב ז ה ייב
יובן ו
בדין ר״ה ואמת בשע׳ מיתה וכלל וגט למשני
מ ש נ ה ז ו 1כ
W
•זאח״כ ורב חסר וק׳הא חחלה כתי׳ ורב חסר וצ״ל דהכוונ׳ יש לומר האזינו השמים ואיברה ותשמע האיז אמרי
וזכרתי הספיקות לעיל ונראה לי כי חכם הדורש צייד לומר כך כי גס בדין ר״ה להוא חחלה בחיי אדם קורם מוחו יש
פשטים שהן לבושי וגופי התורה כמ״ש בש״ס דחגיגה הn : ורב ב! ואמת ג״כ וכר כי תחלה מעביר ראשון ראשון שהוא
מסד ואח״כשיש מ״מ ברוב עונות אז מצורףהכל וזה? זאמא גופי התורה וכו׳ והטעם לאמירת פשטים כתבתי 3״ £
מ
א״כ נין בדין ליה־בין בדין שעת מיתה ב׳ מרזח הכצ אחל וגם צריך לומר תוכחת מזסרכמ״ש הפוסקים והעירר
הדרשה להורות לעפ דרל ילכו בה וכוי ו מ ה מ ו פשטי! וז׳׳ש התום׳ ולך ה׳ החסד כשאתה ריאה שאין העולם
מתקיים זכז׳ ש״מ דבדין ד״ה ובדין שעת מיתה בשניהם התורהשכקרא מףנהנה הגוףמשא״כע״י מוסר נהל הנשמה י
הנקרא נר ואור כמ״ש נר מצזה וחורה אור ודרך חיים ,תחלה זרג חסר זאח״כ ואמת זזהז שכתב הרמב״ס כשם
הוכחת מוסר והנשמה נקרא נר כמ״ש נר ה׳ נשנות א ד ם ששקזלין בשעת מיתה כך גל״ה־וט' יבא לשלול פי' הגאון
ג״כ מה דכתב הרמב״ם והיא זוכה לדרך חיים ע״י תוכחת מוסד אס ירצה לקב*, הנ״ל ומעתה יבואר
מהאדם חזכחתמזסר מוטב ואם לאו שרוחו,גבוהמצקכצ יזה״כ עד חליין בינונים בגמרא ע״כמה למפרש
זכה ר״צלעשה חשזבה שעושה זלזנזת זכיוח וכשעשה חשובה מן אדם אז יקבל י מהקב״הוא״כ ודאיטוב לו שיקבל מ ו ק ד י
מאדםזכמ״שדהע״ה מכל מלמדי השכלתי •והנה כתבתי על שן א' ונעשה זכות ונמחק עון א׳ ונוסף זכות אחד א״כ
במ״א שיש הפרש בין אשה טובה ובין אשהרעה»וכמ״5ן וי״כ נס שמזסיפיןנ' עונות ראשונות אכתי נשאר שקוצ
היעבןיעו״שוכן כתבתיבמ״אעתלחשות ,ועתצלבר וכף מכפר משא״כ זכה שחוסיףזבמןאחד נלא תשונה אכתי הוי
ומשרבו המנאפים בטלו מוםהמרים וכזייעו״שוה׳ינ א ם ח פ עונות כי עין א׳ &ארגשלמא לרש״י דפי׳ מעביר
המקבלים הם בחי׳ אשה טוכ ק5לום גם מוסר קשה המ
^ א׳ א ׳ א״ש בהוסיף :זכית א׳ סגי משא״כ
ל י י ן״ה נזם זהנוחלי כתם בסנך פנים יפות זכמ״,
יס
לרמב״ם דסבירא לי׳ מעביר־ ב׳ עונות ראשונית
ש 3מ ש
ז
ר״ 5ב כ ל ל ו ת ה ע ו ל ם כ ל פ י הש>י ש ח ת ל ו <:וא בטו מזמם ה מ י ס ד מ ^ ט י ת י פ ו ק ש ה -ל ע ו ב ר י ד ר כ י ם משרבו ה מ נ א פ י ם
ו כ ן ב פ ר ט ו ת ה ע י ר נ ג ד ה ח כ ם שבעיר שחת ל! ל א 'לוםרונם מיסיקדושיםצחשב ל ה ם מ ר י ם וכעריפא; בטצומ^ימייס
שיהיו ת ו א ר מ י ו ל ה ע ל ו ת ב נ י ו שאין/מקבלים מ מ נ י מ ו ס ל א ח ״ כ תזל כ ט ל אמרתי צהםייחשטלקחי -בחחל^מ׳?)
ע ״ י ש ם יבין מ ו ר ע • ה ו א מ ו ם ר י ו ח ס ר ו כ ם ולאצחככ* מ״נ משלות׳ א ו ן ה ב ר י ז ה ד ב ר י היבה׳יר כ מ ו שכתצ ה י כ ל ' ן
הלילרל ש ה ם דור ע ק ש וגו׳ ש ח ס ר מ ה ם הברכה• כ נ ״ ל י ת ו ה ח ת מ ו ס ר קשים תאצי* י ערטםיבתח׳לה״־ומריםיבםופה
תגמלו'זאת ע ם נבל ש ט ו נ ל צ נ ב ל ולגנו׳אתרי׳ למצוא להם וכן כתבתי־במ״א ו ד ב ר ת ם א צ וצוחבס^וםי^רש
, ו ב א מ ת ה ח ס ר ו ן ה ו א ב ע צ מ ם שאינם מ ק ב צ י ם דופי ואסרין ואח׳יכ ובאן מ י מ י ו כאבךלקבלמומרבתחלה הסלע-קשה
1
זבש״ס ש ה ם ת ו א ר לא ה כ ם כ י א ז ה ח כ ם ה ל ו מ ל מ כ ל א ד ם כ ש ע י ר י ם ע ל י ד ש א כ ר ט ב י ם ע ל י ע ש ב ופי* ו^׳ י ע א ו ־
אמריו ר ״ מ שהי׳ ח כ ם א י ן ל מ ל ח ו ר ה מ א ח ר זמשעיית־כו א כ ל זר״ל ט ת ו כ א ת מ י ו ס ר ־לזננה • % ,ק<!לץא׳ •קרזיעשבוכו*
7
וז׳ ש מ כ ל מ ל מ ד י השכל• ת י דייקא מהי וקליפתו ז ר ק ו כ ו ׳ ^ י מ צ ו ע ד א י ׳ ל א צ ש י ה ע י ר א ו ל מ ד י נ ה ש ה ם מצוזריםשיש׳
ל ל מ ו ד מ מ נ ו ו מ ה לזרוק מ ש א ״ כ מ י ש י ת ר ח ק מ כ ל ו כ ל ו ד א י מ
ה ה ד ל ב ל ו ת ט ל ה ם ז ה ס בפזור ז ה מ ז ה משח נ*כשהלןקלת
ה ם ע ם נ ב ל ו ל א ח כ ם ועויד ש מ ע י ד ע ל ח ס ר ו נ ו ט ה ו א א ב י ׳ שיש א ח ד ו ת זשלוםיברןם אז" %א ג ו ד ה א>' ש נ ק ר א ע ש ב
ק נ ן ה ו א ע ש ן זיכננן .ו י ל ז ע מ״ש ה כ א ב ״ ל ב ס פ ר יצירה ט כ י ז ה ^ ס ר דומה• ל * כ ר ט ט ם י ע צ י עשב שנזנילקלכישים
'הפעליבנפעצ' ו כ ל וצרוהבניןי ב מ י ן ' ו ז ׳ * ש ח ז ^ ל ב מ ש נ ה ה א ב בצל-ר^םא?ראזכיר מ
ר ל ^*,ראה^צזלל־לאצהילו
ז ו כ ה ל ב ן ב ח מ ש ה ל ב ר י ם וכו* ש ה ם כ ת -ה ״ ח ו ה ׳ ^ ו ה ב ! ו א ״ כ •הרישסירו״ר ה ו א ^ ג צ ם ש פ ע ^שמי ^¥אליווברצתין &
בכצ השירה וכיוצא ב ז ה עםנבצזלאחכסזט׳ וגוי ל כ ן • ביקשי מ ר ע ״ ה ל ה ס י ר מישראל 3׳ מ נ י ע ו ת אלו ח׳יש
ה ז א ת זפן״יאמרז ה ל א א נ ח נ ו ד ו ר ד ע ה ..והוא ר ו צ ה ל ט י ש להשפיע שפע וברכה ב ע ו ל ם ע ״ ו ט ש־ם יח״ד אקרא ;
־
י א ו ת ט ץ ב א י מ ת י כ ו ז נ ת מ ר ע ן ׳ ה ה י ׳ :ל ש ש ^ $״ ה ׳ כ ר צ א י ליקראל
f
׳<
ב ס ו ד t>w בעולם ש*שפיע־ ב ח כ מ י ה ד י ר ל ו מ ר מ י ש ר
וצגלה^וןא$רים והקשה'הרייןבררשותיואדרבה וכוי• ו ט א ר ל ט ר י ן מ ן שם^רז״ר ^ .ד .א מ ^ ש י ^ ^ ק ב ל י ם ב א ו ר ׳ מ י י ן
{
כ מ ו ש כ ת ב ת י ב מ ״ א יעו״ש ו צ ר י ן ל ג ל ו ת ימ'של *לרופא וכו* מ ל מ ^ ת ־ א ל ה לצאשטצה שנקרא א ל ה י ם ג^בין* ה ע ו ל ה ׳
ל ה ם ח&רונם שאז ילכו לבקש ר פ ו א ה ו מ א ן י ע י ד א ס כ ו ו נ ת ו גבזרוא ו צ ת ע ו ל ר י מ ^ מקצין ל מ ט ה ב ה ת ע ו ר ר ה ל ת ח ת ו נ י ם
ל כ ן אמר האזינו השמים זאדברה לנייש א ו לש׳יש מ ׳ ׳ ל זז״ש א ק ם ה ב ו .ג ו ר ל לאלהינז ולקבל לנוםר לשמוע
ש ה ק ל ה נ ק ר א ש מ י ם וכנ״י ארץ זכו׳ *הס ה י ו ד ע י ם מ ח ש ב ו ת כדי ס ו ד .ה ״ ג אלהים למעלה בסוד מ״נ מלמטה
ו נ ז ה נ ר א ה ל נ א ר פ ס ו ק משלי ף״ה א ם יעידו נ ר נ ר ו ה נ ן . מ " ד והוא ס ו ד .ח ת י מ ת ת פ ל ו ת י״א ל ה ש צ י ע ׳ ה י א ; מ ן ירוד
ד ע כ ש נ א ן ה א כ י ל ה ו ל ח ם ו א ם צ מ א הש^הו מ י ס כ י ג ח ל י ם * י /
ה מ ב ר ן א א .ע מ ו ישראל בשלום ה ״ ג עזלין ת ה ל ה א ל ה מ ״ ל
4 י
ודרשו חז״ £ע ל א ת ה מ י ת ה ע ל ראשו ז ה ׳ י ש ל ם \ ל ף ואיח״צ י ו ר ד י ן ק ״ ח מ ״ ל ידז״ד ,וזהו בשלום ו ה ב ן ו ל ה מ י ר
יצה״ר האכילו מ א כ ל ת ו ר ה ו מ י מ י ת ו ר ה ו ה ׳ י ש ל י מ נ ו ע מ ן . א ח ל שיהי׳ א ח ד ו ת ב ׳ מ ה א מ ר ה ב י ו גי״ ז
^ %א
ז ל ד נ ר י נ ו י ש ל פ ר ש כ פ ש ו ט ו א ס ר ע ב ש ו נ א ף שהיא ת ״ ת וט׳ זז״שה״בז ש ץ עוברי• ר ר כ י ם ע ת ה ת נ ו ע ח ל א ל א י ס ה י
ר ע ב ל ל ח ם ח ז ר ה ו מ ו ס ר ג ם שהואשונאי? ו א ת ה ירא לזמר.. ע ״ י כשרז)' מ צ & ת ת ת ת ו ל ס ו ק ב ן ״ ע ו ר גולללאלהינו
מ ז ם ר פ ף א מ ר .ש כ ו ו נ ת לביישו ויעשה׳ ייתר ש י נ א י ן מ ״ מ ונבאר יש ל ו מ ר האזינו ה ש מ י ׳ ו א ד ב ר ה ו ה ש מ ע הארץ זכו׳ ״
ה א כ י ל ה ו ל ח ם ת ו ר ה ו מ ו ס ר ו א ם צ מ א ה ש ק ה ז מ י ם של ה ו ר ה מ ש נ ^ א מ ר ר ב י מ א י ר כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ה ל ש מ ה זוכה ל ד ב ר י ם
ו מ ו ס ר ג ם כ י ג ח ל י ם א ת ה ח ו ח ה ע ל ראשי ו מ י ת ח ר ת ח י ו מ ח ׳/
ויש ב ז ה ג ׳ פ ׳ א ׳ מ״ש ב ע ק י ד ה ג ׳ מ ש ה ר ב ה וצו׳ ,
נ א ש ה נ ו ע ר נ ו נ ג ד ן מ ״ מ א ל ח ח י ש -ל ז ה כ י ה ׳ י ש ל י מ נ ז עמך> היעב״ז; ל י כ ת ב ת י ב מ ״ א ה צ ו ר ת מ י ם פ ע ל ו כי כ ל ד ^ ט ז
כ י דינין ד ד כ ו ר א ח ק י פ א ברישא י ב ס ז פ א ט י א י ן .ו ג ם ד כ ת נ ת י . ב ל ק ל א ה נ י ח הקב״ה פ ת ח ו ן ודרשו ב מ ד ׳ 5J׳־ משפט
ב מ ״ א ו מ ש מ ח א ת ה ב ר י ו ת • ד נ ר י יצה״ר נ י י ח א ת ח ל ה ו כ ו ׳ פ ה י ל א ״ ה ל ו מ ר א ת ה ר ח ק ת צ י ש ס י ל ק ׳ ה נ ב ו א ה מ א י ה לכל* I
ועיין במ״א ב י א ו ר מ ש נ ה א י נ י ו ל ״ ת אייפכא ו ט ׳ י ע ו ״ ש ו נ ב י א י אומ1א ל ל ע ם נביאי ישראל וגוצנד ?
נכאב^פ
ו ב י א ו ר פ ס ו ק י משלי ט ז ב ה ת ו כ ח ת , ל ד « א כמקום תורה זנו׳ ה ע ו ל ם פ ר צ ן ג ד ר זכו׳ ו ה ע ז צ ה מ ש נ ו :כ ך ה צ ז ר ת מ י ם .פ ע ל ו ;
עול מה
1
פורתיוסף בן
?גול כ מ ד ו מ ה שכתבתי ז ה ב מ ק ו ם א ח י * מעט #ל ז מ ר האזינו ה ש מ י ^ א ד ב ר ה ו ג ר י ע ר ו ף כ מ ט ר
צ ו מ ר האזינו ה ש מ י ם ן א ד ב ר ה ו ת ש מ ע ה א ד ן א מ ר י פ י ו ג ף . ל ק ח י ^ ז ׳ ^ ד כ ת ב ת י ביאור ש ״ ס ד ח צ ק ט ו ב ה ק ל ל ת
והספיקות עיין במקונ* ש ת ת ל ו צא מ י ז מ ו מ ס ו ג ו מ ר א ח י ׳ השלוכייוכר מ ב ר כ ת בלשש זכו׳ ו מ א ו ר פ ס ו ק י ס ט ו ב ה
לשון,עתיד אמרי פ י ואדנרה א ח ר ו ק צ ת נ פ ר ט כ א ן א' ת ו כ ח ת מ ג ו ל ה יביאורמאמר איני ד ר אלאןבמקוס ת י ר ה זכו׳
לשון ע כ ר ב' ז א ד ב ר ה לשון י ח י ל א מ ר י פ י לשון ר ב י ם J׳ י ע ו ״ ש ו ב ז ה יובן ־ ה א ז י נ ו ה ש מ י ם מ י ל י ת ו כ ח ה מ י ל י דשמיא י
ישא מן בעיני המוטעם והנשים ואיכו יוצא מן פנימיות כרעאי צישראצ.זצגצה עזן .אפרים ולכ^אחי' שקילל
הלב כמז שכתבתי כמקים אחר ב ש ם מ ו ר י זלה״ל ) .ביזה־ אותן שיהי; ישראל כקגה רך ולא קשט כאגז שא{.
משל לכן'מלך"והזינה יעו י ש בחינה ב' המקפיד עצ נמשך מזה,ג׳תיעלק אי עומר על מיםישנמא למימי,
תוכן' דברים שיהי׳ מיוסרים על שרשים טונים והוא תורה ומושר שייהי׳ רפואה לנשמתו־ ועי״זיגזעו מח;יל>
מפנימיות הלכי גס pואין לו ח^זוך הדיבור והנה שהולך ממדריגה למדריגה וט׳ ואפילו צל הרוחות שהעולם -
משה־ רטנו עציו השצום׳ שהיה כבר פה והתורה ניתנל שהכהמוטחיס הצבועים המשבחים חיתו אין מזיזין .י ^ ו
על ירו ללמדנו כי סיי ל עיקי־ ובזה נ׳׳ל ויאהב יעקב ממקומי שיכנזס גםית הרוח בלבו משא״כ בלעם שב , pr
גם אא רחל מלאה וירא ה׳ ט שנואה לאה וכר׳ ורחל ישיבחן כארז שזכניס בהם גסות הרוח כארז ומנע מפס .
עקרה והספיקות עם ביאורן עיין־ במקום אחר יעו״ש ג ׳ ת י ע ל ת ה נ ״ צ ורוח.דרומית עוקרתו ע״* שהשטן<,.
ולדברינו ישילזמר ני נודע כי •בחינת לאת באתכסיא ורחל לימיני בדרום וטי יעו״ש ׳ובזה יובן וח״ר יצחק כג שנה,
באתגליא כן הריבוד באתגליא בחינת רחל מל׳ הנקךא שרשה מתחלה כפירש רשיי שישראל הס בעלי צורה•.
ליבזר כיודע ופנימיות הלב נקרא צאה מצ׳ דבינה צי הלב פותחין פיהם בתוכחת מוסר כמ״ש במשנה שיפי־ שצ•,,
מבין ובזה יובן ויאהב גם את רמצ בחינת הדיבור כשנמשן ר״ה שצ יעל פשוט זר׳׳צ מי.יעלה בהר ה׳ נק־כפיס
מבנדצת צאה מפטמיזת הצב אן כשוירא ה ׳ כי שנואה מי שהוא רש ועניי ליל מנכסיו זה יוכל צעלות בהר ה' כמ״£
י
לאה בעיני .המתפנצין ־והמוטח־ם שאין משגיחין על ,בעצלות אפרים כתכתי מזה כמקום אתר ' .ג׳ דברים,
י
פלמיות רק ראל עקרה שעושין עיקר מן חיחוך הדיבור מעככין לעלות בהר וכוי יעז״ש והכי לןד שיפר שצ,
שנקרא רחלי לק* עצ בחינתלאה ויפתת ה׳ את רחמה ל״ה מי שהרים קולי במוסר בר״ה •כשיפר הוא להיית• -.
להוליד ולעשות פירית משא״כ בחינת רחל הנ״ל של יעל שיוכל ל ע ל ו ת .בה* ה׳ שלכן צריך שיהי׳ פשוטי,
עקי־ה שאינו מוליד שאינו עושה עירות בגלית המר הזה ר״ל מופשט שלא ללטש בגדים הרבה ונכסים ואכילה ג:ה.
כמו שכחנתי במקום אחד רני עקרה לא ילדה יעו״ש • )הב; וז״ש כשישי חצ עזשין עצמן ירשים כגשמי זברוחני
k
השמיני שביזה והראה, ולפי מה שכחגתיבמקוםאחרטךש כלהמצןה בכללם י • £ע׳יישנגלהעזן אפריכ כמי אחי׳
גוף ונשמה pr׳־ ישיזצפד^פסזק דיאהב^גם אתרחצ אותן חסרונם .עד שנעשה רך .צק;ה וז׳׳ש ההוס׳ לכרש^
י ^ הגוף כשנמ&ך מלאה הנשמה ו ט ׳ והוא' בין בחזרה יותר על שיודעי; שהם באמה רשים" י ועניים' בחתכי
1
בין בתפלה,ומצות והכן• ובזה יובן הכניס ש!פי• תוך מכל וכל י ולכך כי־ש ; עצמ; בגשמי מעסק עה״ז להיות
,
שופר׳ אם ט* פנימי שמע שיצא מפנימיוח הלב ואם רשיםונק* מנכסיו כדי שיוכל לעצות כהר ה ׳ וכשהיא ^
נקי כפיה אז לבס נשבר דך כקנה ואז חחנזניס ידבר ׳קול חיצון" שמע שיצא מהשפה ולחוץ לא יצא וק״ל
רש ומרתמים .עליהם מן השמים .ורש״י.והתזס/מר א״מ וז״ש תיראו של:דואג זכו' ובזה מבן האזינו׳ השמים
, .ומיא״חולא.פליגי והבן•. הלומדיםואדברתלהאדןתזכן^בריס וכלל כי ידעתי
. ,נבאר מ״ש כטור א״ח סי׳ תקפ״א תניא
י )}]ft שזההיפך אנשי העולם צי ותשמע הארץ אמרי פי על
.נפי־קיר״א ברחש חידש אלול אמר י יויאוך הדיבור ואמרי יפי זק״ל משא׳יכ ישעי׳ בימי
עלה אלי ההרה לקבל' הקב״ה החורבן א> לי סימן זה מסור בירי מי שמכרן לשמים
לוחות אח־זנזתוט׳ ו,כל החודש יכו׳ היתקע שיפר
: ה ו $ממחק מהם וז״ש שמעו שמיס מרחוק ומי שהוא
1
בעיר ,ועם לא יחרךן ..וכקי לעלבב הש1:ן והקשה ! מלא־תיך ומרמה בחלקלקות לשונו מקורב להס 'וז״ש
הכית יוסף וצו׳ י י י ואפרגי .קשה ל״ל opt.ג׳ כדי. 5,
יהאזינ* ארן מי שהוא תיאר'ארץ הם יאזינו אזתוור^ל'
י
לערבב השטן וכתבתי ב ז ה ביאיר רחב על יפי' פשט
v • ־• T י י * ,זי״ •.
י י דרוש לשבת תשובה שנת תקך״א
1
במקום אחר .וכעת נראה לי בקיצור וקצח בענין ־אחר n
זחיקעין ימריעין כשדם עומרי? בראש השנה זכו׳ ותוספת דרש״י פירש שעושין עצמן רשים והתוספת כתב
u.wע ו מ ר ! .
משים נל תוסיף • ^ ^ ן ל א שישי^ ^
ל ש י ם ה & ל 3א מ ת ע מ ש מ ל ם י
J
וכי הימא רכיון דכנר יכא היי שלא בזמנו כלא ונראה אחר במקום מזה וכתבתי טש״י עצמן לשים
עבר קא אמרינן אצז מחרמי לי׳ זכז׳ יי דש לומר לי דמר אמר חרא זמר אמר חלא ולא פציגי זתזא לכתבתי
לאין שיין בצ תוסיף בעשית ל ביאור ש׳׳ם מזנהדרין טובה קללה שקילצ אתי׳ השצזני א
מצוה
כן־פורת
<$ $ . ^ $ $ < P W J P #fla רקלערבבהשטן זיש ל ה ק ש ו ת דה״ל ל ה ת ז ׳ להקשית י ו ת ר מצזהאיביפוט'
ד ר ״ ה ה ו א לזיכרון כ מ ב ו א ר ב ש ״ ם ש ם ל כ ן ת ק י ע ו ת י ק י י מ ת ו ת א ל א פ י ׳ ב ת ק י ע ו ת מ ע ו מ ר עצמןיש ב ל ת ו ס י ף ז כ ן היקשו
וכי׳ת ח ״ כ ג ס ה ת ו ק ע יהי׳ <ישינה מ ו ס ף הזח כישינה ה ת ז ׳ ב ד ף ׳ ך ״ ח זכו' ומ״ט ל א זכרו כ א ן ועוד דשם ל ת ו ה ח ו ׳
ז״א ר ה ת ו ק ע מ ב ר ן ו ה ב ר כ ה קאי ע ל ע י ק ר ס ל ל הבייט? ע צ מ ן ת י ר ז ץ ז ה וז״ל ומיהו ת י מ א דצפ״ז א ם ה י ׳ נ ו ת ן כ מ ה
ונזה מ ש א ״ כ ה ש ו מ ע י ם ס ג י בישיבה י <כךבעייעמידה וא״כ א י ך ח ו ט י ן בציצית אין שייך בצ ת ו ס י ף וכוי יעז״ש
וכיווגתושש^^. יובן א ר ״ י ל מ ה ת ו ק ע י ן ב ר ״ ה ו כ ו ׳ כ ת ב ה ת ז ס ׳ תירוץ זה ב א ן ו א ם נ פ ש ך ל ו מ ר ד ק לפרש דזהו
ה ת ק י ע ה ב ר י ה כ ל י נ י ל ע א ם ט ע ם ה ת ק י ע ה ק ו ל ס ר׳ה כ ז ו נ ת הש״ם ב מ ה ששאלו' צ מ ה ת ז ק ע י ן כ ש ה ] יישבין ו ח א ר י ן
צ
ג ״ כ ע ל כ ו ו נ ה ,ז ו ויש ל ל ת ו ס י ף א ו ל א ו והמקש| 5
״
דהוי ב ל י ק ו ס י ף וכקז׳ ה ת ו ם ׳ ו ת ו ק ע י ן כשהם ע ו מ ד י ם וכוי
,
כ ח י ת מ ה ו ס ב ר כ פ ש ו ט ו ו צ כ ך השיבו ר ח כ א א ׳ וכו '.
מ
א ך דצפ״ז מ ה מ ש נ י וזכרתי ש ם ב כ ת ב י ז ה ב ק ו ׳ י ״ א
למההמע^כ^ ואז הזכרן נפרש כזונת שאנאו ה ו א ל ע ר ב ב השסן ל א כ ת י ק ׳ דהוי 5ל ת ו ס י ף ו כ ק י י ״ ב ש ם ־
זתוקעין כ ש ה ם לנומלין .לצו»י~ ב ל חומין יושבין זחוזרין תלה רחמנא ו נ ל א ה ל כ ת ב הלבוש י ז ם ה ר ו ע ה יהי׳ ל כ ם
ח ר ו ע ה להוציא מ מ ויצקו' ה ת ו ס פ ת ו כ ״ ת לכתיב' י ז ם א ״ כ א״ש ת י ר ץ ה ת ר ו ע ה ב י ו ם להוציאו מ כ ל ת ו ס י ף זכו'
מ״ט תוקעיןלה? א כ ק י ד ם ^ ה דליכא י ן א ״
הוסיף ה ת ו ס פ ת ואין ל ד מ ו ת ו מ צ י צ י ת וכזי ד ש א נ י ה כ א בשופר ד כ "
וכאן .א י מ מ ט י ן טונה ז כ ^ ל ע ב ז ־ ר ׳ ב3גי ב ל תוסיף א ב ל ציצית יכו״ ץ
מ פ ו ר ש יזם ת ר ו ע ה להוציא מ ב ל ת ו ס י ף
,
ז ה ו ששאל׳מהן כ ו ו נ ת ה ת ק י ע ה של ראש ה ש נ ה " א & כ ן מ ש א ״ כ בצ״ז ד א י א ך א ח ר ביאור קו־ זו תיקשי ק ו ׳ א ח ר ת
ו
ה ו ס י ף לן? ׳ וגם ז
כ מ נ ת ה ת ק י ע ה של ר ׳ ה כ ל י 5י ל ע וכו׳ • י
בש״ם ש ם א ׳ ר ב ת ז א ת ת י מ ר ת ה ת ו ק ע לשיר יצא וכו׳
,
וצריו?? , ע ו ד מ ה ט ע מ ת אין ב ל ת ו ס י ף ב ר ״ ה ו מ ״ ל א מ ר צ י ׳ אבייי א צ מ א ק ס ב ר ר ב א מ צ ו ו ת ח״< :ט ו נ ה וכי׳
א ס כן מזא משום ד כ ת י ב יום ת ר ו ע ה י ה י ׳ לכם׳ א צ א מ ע ת ה הישן בשמיני ב ס ו כ ה ילקה ופירש ר ש ״ י מ א ח ר
ל ב ע י ע מ י ד ה וכנ״ל ו מ ה ט ע מ א ת ו ק ע י ן כ ש ה ן י ו ש ל [ ^ והכה ל ס ב ר ת אביי ד א י ן צריך ט ו נ ה ו כ ז ׳ ז ב מ ס ק נ א זכז״
אבל השומעים איןצייין^ן וכ״ת דםגי בתוקע העומד הישן בשמיני שהוא א ח ר ס ו ט ת י ל ק ה מצןום ב ל ת ו ס י ף א ״ כ
ל מ ק ^ ע י ו ם ת ר ו ע ה זכז׳ י ״ קי ה*צ׳ ל ב י ד ל^ו,וע ב ע ו פ ר $י ' ק ז ד ס ם ו ט ת ע ו ב ר מ ש ו ס ב ל ת ו ס י ף ג ״ כ זה״ה בשופר ק ו ד ם ,
1משני ב ׳ קו׳ ששאלת יתורץ ח ד א ב א י ד ן דצכך ה ם ' ב י ש י מ ר׳׳ה ע ו ב ר ג ״ כ מ ש ו ס ב ל ת ו ס י ף ו מ ע ת ה לדקשי איך ת ו ק ע י ן
משא״כיתק^;׳ ל פ י שהוא מ ד ר ב נ ן שהוא ר ק ל ע ר ב ב השטן מ ש ו ם בצ ת ו ס י ף וכקו׳ ה ת ו ׳ בר״ה דהו י ק ו ד ם ר״ה דעזברין
ל כ ן §!!'" ש ע ל ס ד ר ה ב ר כ ו ת שהוא דאורייתא ל ל י ו ן ב ל ת ו ס י ף א פ ם ד ש ם יש ל ת ר ץ כ ת י ר ץ הלבוש מ ד כ ת י ב י ו ם
ו מ ע ת ה ג ם ק ז ׳ א ׳ .א י נ ו ל ק ו ד ם ר ״ ה שהת<% עמידה משא״כ ק ו ר ם ר״ה נשאר א כ ב ר א ה נ ״ ל דהוי תרזעה זכז׳
P ומה ליכא ב ל ת ו ס י ף ו ה ל ן ה ו א ל כ ל ע ר ב ב השטן ב ל ת ו ס י ף וא״כ ק ׳ איו ת ו ק ע ^ ן ק ו ד ם ר ״ ה א ן ב מ ס ק נ א .
א/הקכ״הלמ?5 ח ל א בר״ח א ל ו ל כ ו ו נ ת הצהר ה ל י ל ל ע ב ו ר ב ז מ נ ו אין צ ר י ן כ ו ו נ ה שלא בזמנו צ ר י ך אצט־רבא
־וכל היהו^ מ
ה ת ק י נ ו שיהיו ח י ק ע י ן ב ר ח אלול וכזי כוי' כ ז ו נ ה זכו׳ א*כ ד ו ק א ב מ ט י ן ב ת ק י ע ה ל ש ם מ צ ו ת ה י ו ם
אןלאכתיקשוזמ כמ״ש ב״י זכז׳ וצריך ב ׳ ט ע מ י ם מ ש א ״ כ ב א י נ ו מ ט י ן זכו׳ א״צ ק ו ד ם ר ״ ה שלרי׳האז עובר
ד ג ם בר״ה היי שיין ב ל ת ו ס י ף הוי ג ל ת ו ס י ף א ן דלפ״זצריכין. שאין מ ט י ן לשם מ צ ו ת ה י ו ם א י נ ו ע ז ב ר
$ למעט חרועה יכתיב יום וצריו לומר התז׳ ה ת ק י ע ה של ר ״ ה שבזה נ ד ע א ס מ ה י צ י ל ע מ ה ו כוונת
א ״ כ ק ו ל ם ר ״ ה דליבא מ י ע ו ט ע ו ב ר ו כ ״ ח ־ ל ע * תוסיף ועובר משום ש ת ז ק ע י ן .ל פ נ י ר״ה י ה ו א ג ״ כ ע ל כזונה זו
:
וכאן.אינו מ ט י ן זכו׳ י קשה מ א ן »»< בעי מזנה נ ק א ה ל י ע?פ מ ת ב ל תוסיף או לאו'ולברר דין' זה
נ־אין ש י י ן ' ב ך ״ ה ב ל ה ו ^ י ומשני שפיר ד ה א י ט ע מ א שכתבתי במ״א־ להבין שאלת הש״ם־ ל מ ה ת י ק ע י ן ו מ ר י ע י ן
3מ ה ש ר ר ע י ן כשהןיושבין ןחזזרין" ז ת ו ק ע ק כ ׳ מ ה ן ע ^ ( צ
ד י ש ל ע ש י בגי פ נ י ם כשהןיושבין וכשהן ע ז מ ד ן זכו׳
ל פ י ש ה ת ק י ע ה ראשוצה הוא דרבנן ל ע ר ב ב השטן שהיוא;^ ונראה לי ד כ י ו נ ת ו ל כ ל א' יש א י ז ה קושיא ו כ ו י י ע ו ״ ש
כ ו ו נ ת ה ת ט ע ז ח ד ר ״ ה ד א ת י לזכרזן ז כ נ ״ ל א ״ כ ה ״ נ & $ מאמרדכהיב יום תרועה עליטונהזו שאלתהש״םר\
כ ד י ל ע ר ב ל השטן א י כ י ע ו ב ר ב ב ל תוסיף'דלעיבזישל^ הזמ<י. דצרייןשיהי' יהי׳ ל כ ם ( י ל י ף מ ס פ ר א ם ל כ ם דגבי ע ו מ ר
זפג״ליזה !-/ 3
ב ע י כוונה שיהי' ע ל כ ו ו נ ח ח ק י ע ז ת ר ״ ה מ ע ו מ ד שנ^ימר מ ה ח ל ח ר מ ש ב ק ו מ ה קרי \ .וכמ״ש בטור
דברי הטורי מ1סר נבאר ע ״ פ nnjft תאלאכשהןיושבין. לזה;שא׳לימ׳^תוקעין תקפיה ס*׳
ואם' בעמידה ל ש ^ ע ז מ ד ^ ^ אין שניהם ואיח״כ
•Jy במקום אחר הגםדכתבתי
נ ת ר ץ קושיא ז א ת * ' ת ^ ^ ש י א א ח י ת ב א י ד י ש ל ת ר ץ ,
ו כ ע ת ' נראה' ל י י ע ל פ י ב י א ו ר ש י ס ד ם נ ה ד ר י ן הנ״צ ז נ י ^
נ .זעומל ה$קע: ק ו ' ׳ ז א ל 1ד ל כ ן כ ת ב ה ט ו ר ש ם וז״ל;
מ& י' ז ע ל ט ביאור ש ״ ס ד ר ״ ה כ ל שנה' שרשה זכז׳
ל ת ק ו ע מ ע ו מ ד ש נ א מ ר י ו ם ח ר ^ ה יהי׳ ל כ ם ז ק ז ׳ ז ט ז נ ת ו צ
שיפר של ראש השנה שלי י ע ל פ ש ו ט כ י מ נ ס ר ל לאש ה * <
ש
* ה ע ב י ר ו ק ו ל ש1פר ומזיסר בנמיונה כ מ ו אתי* ה ש ו ל ט שלא ןוחןבעיניערעהו גזאץרשעו של זאכזה .לכך היכטות
.ייטעו עודי א ח ר ע ׳ ז ה י א ה ג א ו ה ש נ ק ר א ע*ז כ מ ״ ש י ב ש י ס ^והמריבות ביניהם ..וזשאתז״ל כנוס לרשעים וכן׳ וזהו
?
ל ס ו ט ה והרמב״ם ב נ צ ^ ה מ א ד מ א ר הוי שפל ר ו ח יעו׳׳ש ,.שא׳ איהוב ״;ט הוא אהוב למעלה בסוד קדושים ולמנ^ז
ומכ״ש ע ו ן ה ש ע ל ה בר׳׳ת א ל ו ל ל ה ר ה ׳ להרבות׳ בהש #1בעדת צדיקים וכו׳ ולכך סמך לזה מאמר דב׳יצ בכל יום
׳
' ו ת פ ל ה וצדקה ו ע ס ק ה ר ב ה ב י ז ו ר ה ו מ צ ו ת ו #ל $ז . $ $בת ר^ יוצא^ו מהי חזרב.ואומכ׳.אוי להם לבריות מעלבזל
י ג י ס ל ע א ם ל פ ך ה ^ ג ו בשופר ו מ ו ס ר ׳''<:והקבי׳ה .נ ת ע . $של תורה '.. ,.שהל' מי שאינו ,עוסק בתורה תדיר נקרא נזוף
ב א ו ת ו שוצר שנאמר ע ל ה א ל ה י ס ב ת ר ו ע ה ר ״ ל ע ל י ר י וט׳ כי העוסק'בקורא לשמה.אהכתואיתה, .הוא בעצם
התרז״עה ש נ ש ב ר ל ב ם ע ל ידי מ ו ס ר א ז הקב״ה אשכון ותמיד משא״כ ללומד^ .לא לשמה רק לאיזה תכלית חיצוני
א ת ד כ א וש£ל ר ו ח ו נ ת ע ל ה ב א ו ת ו שופר י ו מ ו ס ר ל כ ך אק ימצא התכלית ממקום אתר יפיוש ממנה זישנאה וזה
ה א ק י נ ו חז׳׳ל ש׳יהיו ו ן ו ק ע י ן " ב ר ״ ח ' א ל ו ל בכל' wifeר״ל שאמר שכה ופירש קשה מטלם זזהלאנקראריעריו
ל א ק ו ע ב ר א ש י ^ ע 0ש נ ק ר א ר׳ייחלומר ל ה ם י ד ב ר י י מ & ר כזין> ומרותק מהשדים ונ)הבליו1ןאשלמים. .יעז״ש שהארך
ש י ע ל ו &הר ה ׳ שייצאו ה ח ל ה ל ק ר א ת ה מ ל ך ב כ ל י א ה ו $ד ך וכן הענין באהטז החבידם ״ צ£אינו לש׳׳צןכ^שראבאר
״
ל ה ת פ ש ט מ ע צ י נ י לשמיים כ ד י ז ז י ו כ ל ׳ ל ע ל ו ת *בהר ה" בסמוך פירש ב׳ ביאר התםיד:מאר י יעב fע״£ימ£ל
ל ד ב ק ב ר ו ד נ י שיהיה י ע ל פשוט וצל החודש ת ו ק ע י ן לשני מלכיס א׳.מלך החוזק ידו כי כבש המרינות מענ\
בשופר ו מ ו ס ר להזהיר שאר ה ע ם שיעשו תשובה ש נ א מ ר מעט והשני מלך על כל המרינות בבת אמת ט הסכימו קל
א י ת ק ע שופר ב ע י ר ו ׳ ע ם ל א יחרדו לקשה ׳וכי ת ו ק ע י ן העמים ומרים להמליט עליהם לא בארב וכו׳ ..וההפרש
ב ע י ר ה ל א בבה״כ ז כ ו ׳ '!נראה ט ר א ש ה ע י ר נ ק ר א בין ב׳ מלכים ..ט ה א ׳ כבשהמלינותהפחותית החלה וכר
ע י ר וכמ*ש ו א ב א ר ב ע י ר בדוד וכן פירוש רש״י וישלח והשני באיפך .מלך על החשובות תחלה ..ושוב יבואו יכי
ישראל מ ל א כ י ם זה מ ש ה שהוא צלל ישראל וכו׳ וזה שאמר כן העוסק בתורה לשמה כי ביום טאו לברית זכה לכל
א י ת ק ע שופר ב ע י ר ר״ל א ח ר ש ת ו ק ע י ן בשופר ו מ ו ס ר בעי~ר המעלות כולן .בבת אחת וכו׳ ויש זוכה לדברים הרקה
.ש ה ם ראשי ה ע י ר ואין מ ש א פ נ י ם ואיך שאר ה ע ם ל א בבת אחת זט׳זנקיא ריע ט המשתתפים מבכא׳ נקרא
• * ח ר ה ויעשו ג ם ה ם תשובת וכרי ל ע ר ב ב השטן ש ה ע י ק ר י ריעיס וט/טצגשתתו>,בקיום העולם עם הש!'יוכ^|...ו.
ש ל א י ע מ ו ד השטן לימינו לשטנו ל ה ג י ם ר ו א ו ב ז ה * ר י ו "ישלומר״כזהע^ק שלאלשמה 11מ.האלמצנ'אשל1יקקכ^ל
' מ ו ס ר צ מ ו א ח ^ ל נ י ר ו פ ז ה ־ $ת $ר מ ה ש ט ן כ ש ה ם י רעהו ־בעמי תוג^לס ,׳שבהתמר התועלת בטל האהבהיוכו'
י(
:
,משא״כ העוסק לשמת דומה לשוני ריעים אהו3י?6לי ואז מ ת ע ש ר ת ב ס ו פ ה זהבן 1
1שים ב$צזלתאש^:
תקות שכר וכן וכו׳ יזה שאמר שמת תשמח ריעיס אטבים ו ב ז ה י ו ב ן ה א ז י נ ו ואשמים ז א ד ב ר ה שהתנצל מ ר ע ״ ה ע ל
ש א מ ר ל ה ם דבריצ>קשיס מ מ ד ם ה י י ת ם וכיוצא ע ם נבל טאשהטובה אע״פשלא יהי׳ספקביל בעלה צורט:5ת
ע״י תאהכנו ותכבדמ לא כן אשה רעה .אף כי במלאות ספק מ ק ו ר ב לשמים :
וביאר שבזה'יהיו ולאאכם
שואלברא קשות צמו ע ל ידי שקילל י וביזה א ח י ׳ השולני הנ״ל יצר לה והי׳ כי תרעב תקצוף לקלל בעלה וקרוטגנכי; וזה
וזה שאמר אאזינו ה ש מ י ם ו א י ב ר ה משא״כ ע ״ י ד ב ר י ם י שאמר ולח עוד אלא שכל העולם כלאי ל^ .כי כל.המגולם
.ונראה ש/הו ר כ י ם לשבחן ע י ״ ז יהיו קרובין ל א ר ז ב ח ו מ ר ע כ ו ר יזה ניזון בשטל חנינא בני וטי י ״ש V
ען
^נזר & ל ו מ ר פי׳ המשנה במסכת ר״ה שופת ^לץה של יעל פשוט וכר ש א מ ר ז ת ש מ ע הארץ א מ ר י פ י ' וה״ל
ו נ ב א ר מ ש נ ה ב א ב ו ת ר ״ מ אונלר צ ל ה ע ו 6ק ׳ ב ת ו ר ה ׳ ל ש 8ה וכתבתי מזה לעיל י וכעת נראה״לי ט יש ב׳ סוני מוסר
זו:כה ל ד ב ר י ם ה ר ב ה ו ל א גבול שצל ה ע ו ל ם " כ ד א י הואילו א׳ המתתיל שלא לשמה .ואח״גבא לשמה כמ״ש בש״ם
:
לעולם יעסוק ארם אףשלא לשמה ^מתוךזטיסוג להמתקיל ו כ ב ר כתבתייביאור זה י $<mיננז״ש נקראריצנ׳אהויב וכו׳
ו כ ע ת נ ב א ר בזה'ג׳ פירושים ה א ח ד ־ פ י ר ' ב ע ק י ד ה •<*רשת ,מייילשמה והיינו 3mמשל ב׳ מלכים הלל ובמד״ש
ב מ ד ב ר ׳וו6צשוכו ש נ צ ש פ ט ל ל מ ע ע ה א ש ר י ע ש ה ה א ל ם במשנה רבי אומר איזה.לרן ישרה נכו׳ • .ביאר ט המאהיל
ו ק ז א י ו ל א זןקח י כ י א ם מ ה ת כ ל י ת אשר אליו י מ י ן ב ז ) ו כ י כ יבתרדרךא׳ וכו״אהלמענההנ׳1לימאן זה .זס״ל שו<5רשל
^ מ ג ל מ א י כ ה כ י יש ב כ ל ל ב ר ^ מ ר ' ו ^ ר ה פ ו ע ל ו ת כ ל י ת ראש כי׳ המרים קולו כשופר בתוכחת מוסרבראשונה
ל״ל בראש שנותיו של אדם יזהירנו ,שי י;£ל יעל פקוט
ה % כו
או י " ׳> :ולצ״ז *׳הלומד׳ שלא ל ש מ ה • ל ק שיקרא רבי
שיתתיל״מיר לשמה לעלות אל ה׳באכלית הפשיטות וכמאמ'
<נ1ש3־ ופני וכיוצא ה צ ה א ע ם ק ה ה ו א ה ו א ע צ מ י אצלו
הקייס דע״ז אשרי איש כשהוא איצז מיד בבחרותו וכתבתי
א לו ׳ ב מ ק ר ה ל ק ו ר ד ם ,וכו״ 'הרי ת ל ה * ה
מזה במקום אתר יעז״ש * ובזה יובן׳ האזינו השמים ואד ברה
ה ן
מסייעין חזתז.ולמעלה כדין הבא לטהר משייעין אית1 ישמעו מרחוק זכל לזהבך
התעוררת ב׳ שאינז ניתן לב מעצמזלשוב בתשובה ־או יש לזמר ונבאר עזר פםזק אל יתהלל }•ftj
לעשות טוב ט אס ע״י שמגזרלין אותו מלמעלה תקלה זכתבתילעיל חכם *חכמתזזגז'
מתעורר למטה לעשות תשזבה זהנפקזתא בין ב* ה ת ע ו ר ר י וכעת כ״לליאי' בספריפ׳ זיקרא מאהל מועד צאמר צא
זלה״ה ב־םזד האשה מזרעת תתלה ממור• ואמור להם דברי כבושין בשבילכם כדבר עמי זכז׳ ובזה
מלדת זכר שהוא רתמים זכו' וג$ט יובן אל יתהלל חצם בחכמתו ר״ל שלא יתהלל חכם מ ה
במי כן אם התעוררת מלמטה תחלה שהיא מ״כ ואח׳יכ בא שהשפיעו לז מן השמיים חכמה הוא מצר מעלתו וחכמתו
מלמעלה מ׳ iהזי זכר רחמים זבהפן הזי דינא ושטר ציין וכן עשיר וגיבור אל יתההלצ שהשפיעו לו עשיר מצל מעלתו
הסיפא על ב׳ התעוררה הלל שיהא מפחי׳שנזכר ברישא ןצא .יק בזאת יתהלל וכו׳ ר״ל שהשפיעו לו חכמה בשביל דורו
מבחי׳הנז׳ בסיפא זז״ש ואין השחר מעיר איתי האלה שישפיע להם חכמה ומוסרי שבזה גורם שפע להשפיע
ובזה יובן האזינו השמים כחמור והבן ״ למלכות הנק׳ זאת כמו שכתבתי במ״א ביאור פסוק אל
\תהללחכםוגו׳ יעו״שוזש״ה לן חכמו ישכילו ..זאת
*J ואלברה ותשמע ה א ת אמדי פי והטונה
/י ע ו ״ ש וז״ש העוסק לשמה לתועלת השכינה כלל זוכה
ב׳ סזגי אנשים שיש להם ב׳ סזגי התעוררת י^י״ל
לדברים׳ הרבה שישפיעו לו מוסר הרבה שגלן דברים הרבה
י ל ב ייהורי ר
ןי
^
ס ז
^ מ
*
זלשמיע כ
י
m
י t
י
ה ת י מ צ ע מ
והבן ״
מ ש ס י מ ש ה
אחכס זגז׳ תטהרז שהוא כפל וע״כ קו׳ חדא י3ואד באיח•'
הספייןיתיותר וזהו א'מהו את זו דרש ראב׳ ע רהל״ל וכוזנת הפסוק כ ן הוא יי די»יזי•*־ «-.*-*s -יי . —.״
ז
ביזם הזה יכפר בהחלט זז״א ט שמא לא יעשה תשובה זאינו כפל לטה׳וגו' תטהרו ועחורז פענין אחר פנימי דיש ב׳מיגי
מכפר מןלמא לרבי א״ש אלא לרגצן וצז׳והרמב״ם לפסק החעורר׳ כלל וזה רמז פסוק הלל ט ט ו ס הזה יצפיעליפ׳
כרבנן קשיא וכיוצא בזההקשיחי עלהרמב״ם וכתבתי בהחל׳אףאםלא יחעוררו מעצמן יעורר אואן£.למעל'למה'
י ׳ קשה דר״ע אי אתי־ לאצלוגי או להוסיף אחצס מכל חטאותיכ׳אבל יותר נאות לכם:לפט היתטהדו. י מזה במ״א
קודס שיעורר ה׳ לכם חטהרז מ ע ^ י ^ ם תחלה ו^ה שאמר ו ט ׳ ה ׳ להטןלשו)אש־יכםז.ט'ו׳ למה הביא ר״ע ראי׳
אשריכם ישראל לפני מי ׳אתם 1$הרין ר^לקודסמי מ .מנביאים ודקתי עליכם וגו׳ ולא מפסוק.תורה הלל לטהר
ואא״כ מ י אתם מתחילין לטהר מעצמיכס ,והוי מ״נ אתכם מכל חטאותיכם וגו׳ t׳ קמה מקוה ישראל ה׳ ל״ל
מטהר אתכס אביכים שבשמים שבא מ״ראח״כ מאבא עוד טהודא וקרא ושאר הסטקית ונראה לי דכתבתיבללא
ותחלה
צכ׳ » m בן
הדעת שהוא י׳ הודית• גי׳ סיר עד שהודיעו הקב״<ז יתאלהמ״נ כשאימא .זאוי זכר רחמים ומפורש זה יוקר
שצםאלקהדעין^דם חטא משאר רק הלבוש ייאהי׳ גימטר'.. <פס^ק נבי^ם״מפנןוקתזרה זזש״ה וזרקתי ע^ליכסמיס
ומה כתביגי *פלוגתאלרבייול־או' $הוטם־לעוירןחחלה מלמעלה שהוא מ״ר תחלה* דהוי; רדיווכך'
נקבל tfvאינו אשריכם משא״צ וטהרתם תחלה' סטראלי׳ אין מעזי חמץ אלא* שריפא כסברת משפ
מעצמיכס מכל עזמאוחיכם דהוי מ׳ינ תחלה זאח״צ מכל וחכמים סבייראליה השנתתובכלדבר י ׳כפי שהודיעו,
גנוליכם אטהר אתכנדמצמעלי* דהוי מ״־ד אחי מ׳ינ אז הקלה למשה שנסתלקיהיעת • קורם הל חנזא וכו׳ יעו״ש *־'
הוי זכרי וכלזהמפ^יותרואומרמקוהישראלה* מ ה ונזה נראה לי לתרץ מה שכתבתי שהתפלל משה שיעשה,
׳
'מקותיימטלי אאהטמאיסע־י שיוידלמקזהמעצמז תחלה .להם זדונית כשגגות וקשה ונו׳ יעו״ש ולדכיינו א ?ןמאחר
שהזדיעוהקב׳יה למשה שבצל.חטא נסקלקהיעתא״כ מקרי ;אז המקזה מטהרו י כך הקב״ה מטהר את ישראל אם הם
יזצין תחלה •ליטהרמעיצצ ;#אזהקב״המטהרן ומזה י שוגג א״כ׳ עשה להם זדונות כשגגות והכן י זזש״השזבה
,
מוכתלפרש פסוק זה זזרקקייגםכןכךוהבן וגםפסוק ישראל ע ד ה ׳ אלהיך מכשלתבעוניןשנעשהממזירשנק״
עזן שוגג שצקיא מצשול והטעם כ ״ל !ק׳׳ל י ונזה יובן בי
נ ־ י יכערוגי׳ר והב} י
v
ישלפיש זלבארש׳ים רשבתפיק כ״ב ושר עונך ר״ל מאחר שנסתלק הדעת גי׳ ס'ר שנקרא עזנן \ffl׳f
דף קי*ט־א״י המנתאכלהמתפלל מ ד י ונשאר שוגג שנקרא חטאתן וזה בקל אמפר זהבן ״
בערב שבת ואומר זיצלו מעלה עליו הכתוב כאלונעש* ,עוד יש לימי כי נחי׳ מה שחוטא נגדו ית׳ נקרא עין ובזה
סר עזנך משא״כ מי שחוטא נגד חביח נקיא חטא כמו שותף ללקב״ה במעשה בראשות ־ שנאמי ויכליא״ת ויכלו
אלא זיכלווכר א״ר תשיא אמרמרעזקבא כל המתפלל שכתבתי אשר נשיא יאלוא לשון חסרון שניחן חסרון ודופי
בצנ; אדם תהו חסרון של עצמו ונקרא חטאתן או שמחסר ׳ בערב שבא ואזמר ויפצו שני מלהש״יר המצוין לולאדם
חבירו בממון וצר? שירצה יזכירו ואז תספר לכן א׳ וסר תכופר מניחיןיריהן על ראשוזאומרין לז וסר עזנךחטאתך
/מ״כ־ זיש לתמוה וכי בשביל שאומר ויכלו יכופרו כל עונן לשק עכר וחטאתו חכופר להבא דהיינו כשירצה חבייץ
אזחטאתחכזפרזק״ל״ עונותיו זה^איו וגם 5ןיהיה שיתף למעשה בראשית בלי
משנה בש׳יס דר״ה שופר של ר״ה של יעל .ונבאר ביאור עמל!יגיעה ונלאה לי דאי׳ בפי׳ התיקינים בסופו
פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות. r י הש״ס פסיעה ג<*ת נוטלת א׳ מת״ק ממאור׳ עיניו של
אדם מה תיקנתי׳ בקדושה דבי שמשא וכו׳ והאריך שם .מהצדדין שופר מאריך ; וחצוצרות מקצרת ־ שמצות היום
ולבסוף ל חיל ו ל ע ט ר י ט הכלה וםפייותיה נעשו בשופר והספיקות עם ביאורן כתנתיבמ״א יש״ש י * וכעת
מבינה ודילןמתערין מינה ולפיכך רגלי׳ יורדת מזת נ״ל ונבאר ש״ש דר״ה הכניס שופר תוך שופר אם קול פנימי
שמע יצא ואם קול חיצון שמע לא יצא וננא׳ ש״ם דר׳יה למה ובשבת ע״י הקידוש אז רגלי׳ עזליםבקזדש שהוא חכמה וש&
היקעין בר״ה זכו׳ אלא למה תוקעין זמריעין כשהם יושנין דרכי ואשיבה אין שטן ופגע רע זזש״ה חשבתי
זחחרין ותוקעין ומריעין כשהם עוצנדין כרי לערבב השטן רגלי אל עדותיך כי.בהמת דרכי המל׳ בסוד המחשבה
r
שהוא החכמה אז אשיב רגלי ממקום המור! אל עדותיך .וכ׳ התז'זכז* ובירושלמי כ׳ זמנאחדאולאבהיל כד שמע
שהם נצח והוי ירט קשןט דז״א ׳ וזה העלות שאנו תלנוח אמר ודאי זהו שופר גדול ומטי זימנא וכר זמחערצ׳
*ריכין להעיד בליל שבת מעומל על הרי( קי*מין שני וכתבתי מזה במ׳יא ״ וכעת נ״ל דכתבתי ביאור פלוגתא
הרמב״ם סבירא ליי תפצה דאורייתא זהרמב״ן סיל ררבנן העמודים וצו׳ יעז״ש׳
וכתבתי דמר אמר חרא ומר אמר חרא ולא פציגי צשהוא ט בחינת ע י י » נ ״ א י & H Iזלה״רז ftSH.
האמנה עבודה שבלב למיינו תצלה בכוונה י אז היא דאורייתא
״ v
היא סול קרי( ירכי קשוט לז״א י וע״י האנמה מעלה המל' י משא״כ בזמן הגלות שכורתי ולא מיין הוא דרבנן י'
אשל ת ^ י ו ר ד ת ^ ו ת אל י ר כ י ' #ע רז״א וכר ורפידת י אמנם יש עיכוב להתפלה" מלעל<ת עךשיתפשט ממחשכות
:
יעו״ש א׳׳כע״י" הקידוש שהוא עדית והאמנה עי״ז מעלה זרות וזה שכתב הרמצ״ם ה׳ דברים מעכבין התפלה ואי
המל׳ kירכי קשוטיז״א ששםשוושהאמנה וא״שכלהנ״ל מהם כזונת הלב וכו׳ והקשו;עליו זכו׳ ולפי העניין מבואר
' 1ו ט ה י ו ק כ ל ה מ ת פ ל ל ב ע ^ ושיש התפלה לקשיייןהמל׳ בפסיק תכין לבס תקשיב א/נין זכר זכמ״ש כתיקונים זכו׳
למתק הדינין בשרשה שהיא בינה כמי שכתבתי במ״א •ובזה כתבתי וארשת שפתיי בל מנעת סלה וגו׳ אולי• יכוין
' ב ש & מורי ז ל ה י ח יעי״ש ואחי שהתפלל
פעם א׳ בשנה זמתעטפין בתפלה זו כל התפלות ועולין
אומר ויכלו שהוא הקיה׳ בחיי ••••..׳־־
והנה מבואר ובפרט בראש השנה יש סגולה בזה צנזדע
י קרש חכמה להעיי ע י ז ׳ י ^ ל אז מעלההמל׳ממקום שרגליי י בתיקונים כי מל׳ נקר שופר י ובינה ינקי שוכר גדול וזית
,
:
תקעבשזפרגדזל לחיחתינו זכו׳יעז׳׳ש !להלביש דבר זית יירלת מזת הם הקליפות שהםהעונזת זהחטאים אל ידכי
1
קשזט לז׳׳א ששם אין שטן ופגע ע״י האמנה בעתת לעניננו כי מל׳ נקר׳ דיבור והמחשבה והכוונה נקרא
בינה וכאשר מחבר בין בעסק התווה או התפלה ב׳ בחי׳ הנ״ליזכמו שהיא הסיר הקליפות .והחטאים ועולות
מהשכינה כך מדה כנגד מדה המלאכים מברכים אייתו ג*כ י האלו דהיינו הדיבור עם הכזןנה אז מחבר ומקשר מל׳ עם
|3מיה"זהוסרעונךוחטאחךהכופר־זה3ד אמנם להבין י הבינה בסוד מ'י זאיית עולה מן המדבר כמ״ש ממור*
י לשון שר עינן'!חטאתן תטפר נראה לי דכ׳ במ״א להקשה י זלה״ה ונודע כי מל׳עלמא דנזקבא הוא בישיבה
,בעקידה אין אצשר שיחטא האדם עם הרעת שהיא הנשמה ובינה נקי עלמא רדכורא שהוא בעמידה ובזה יובן הש׳יס
:
.יע׳כ צרין~לו&ר שנסתלק הדעת והנשימה קולם עטרה י הכנים שופר תוך שופר אם קזל פנימי שמע י י״צ כי שופר
;וכמי.שכתב חז׳׳ל אין ארם מזבר עבירה אלא אס לןצפכצז י שהיא השכינה נקרא חפלה .י כמ״ש ואני תפלה.וגרייש ב ׳
א׳ התפלה סתם י׳ סוגי שופר שהם ב׳ סוגי התפלה א׳׳כ הוא שזגג אז אונם ולמס יענש וביאר ו ח
• י 3ו
שהיא בחי׳דטר שהוא במלטת בחייב׳ מונח התפלה שהיא ענין זה שם בארוכה יעל*ש י ובאמת זה היה סברת
1
׳" הכוונה והמחשבה שהיא ב י נ ה ' ש נ ק ר א שיפר גלול ,מ ר ע ה ריאיה^כי־םלילראית שסברשחטאז ע ם
והכנים
tpf , oפורת
התורה,־ במעחי שצום יעשה לי וגו׳ כי תכלית האדם והכנים שוכר בתון שופר אםקויל פנימי שמע יצא כי
1
ןהמצות שיזכה ־ עי״ז לעלות בהר קרשו כמ״ש במ״א ימי העיקר הוא הכוונה והמחשבה שהוא פנימי ואם קול
יעלה בהר ה׳'וגו׳ רק מסן מבדיל יש לכן ראשי הדור חיצון שמע רק דיבור בלא כמנה לא יצא כי תכין לבם אז
הרוצים לעשות שלום לין ישראל לאביהם שבשמים יכלוג תקשיבוכמ״שר\מב״םהללה׳ דברים מעכבין התפלה
כמו דרן העושים pישני צללןם זכז׳ כך בניני;הקב״ת ובזה נבאר צעלותוט׳ וא״כ הפנימי עיקר זק״ל׳. .
ידברו מסד ויהי׳׳ סניגור על ישראל וישפר מעשיהם צפניו פלוגתא הסמ״ג פסק צרית דם׳יל דיש לברן על תקיעת
ית׳ ונפצי ישראל ידנר להם קשות דברי תוכחה ומזסל שופר כמו על מקרא מגצה זבהיג צסק דיש לברן #מ ו ע קול
ולגנות מעשיהם הרע>ם כמאמר הנביא כרעתי לישראל שיפר דבשמיעת קול שופר יוצא ולא בתקיעה וצו׳ ופסק בטור
ונגלה עון אפרים וכ׳ בדרשת הר״ן כמו הרזפא .שרפואתו א״ח סי׳ תקפ״ה כבעלר\ג וצו׳ ויש להבין על הטור שפסק
ע״י שמגלה המכה והכי נמי וכו׳ יעו״צן כמ׳יש' במ״יא טובה כבה״ג גגדר״ת ז ה ס ^ ולדברינו אתי שפיר .מאתר
קללה שקינל אחי׳הש;ונ 1הייץ שביזה אוית׳ ועי״ז נשבר לבה שהפנימי עיקר שהוא קול הפנימי היוצא משופר לכך י ע
מברכת בצעםמשבחא ועי״ו נתגאו ונפלו וכו׳אךדכל זה בכל לברך צשמועקוצ שופר משא״כ' לתקוע משמע דבעובדא
השנה נ)שא״כ בראש הישנה דמבואר בכתבי האר״י זלה״הf
תליא מלתא שהוא עצם התקיעה והדיבור ח״א כנ״ל ושפיר
שצח להזכיר שוס חטא ברא.£השנ'ה שלא יר<י׳ פ״פ צמקטקג למה תזקעין כשהן פסק הטור כנ״ל והבן ובזה יינן ש״ס
וצו׳ ואם הוא עצמו אינו רשאי לפרש חטאו אשר בזה אמרו הדיבור יושבין וכו׳ שהוא שופר ותפלה שבמלכות בחי׳
ומודה ועוזב ירוחס מל׳ש שאין 'המוכיח רשן(י שבעצמה מוקבא שהוא בישיבה וח״רין ותוקעין כשהם
לפרש חטא הדור רק יהי׳ מצופה ,ומכוסה ברמז מ « עומדין שהיא בחי׳ כוונת התפלה 'והמחשבה שהוא בינה
שעשה מרע״ה באלה הזכרים .שהזכיר רק ברנןז שנק׳ שופר גדול שהוא בעלמא דדכורא בעמידה ומשני
ןיהפן תיבת בזה שהוא לשון בזיון לתיבת זהב ,אן יש לומר׳ לערנב השטן וביאר טעמו האז׳ נשם ירושלמי צד זכו׳
שיהי׳ מצופה ומכוסה בלבוש התורה .שנקרא' זהב כמשי ח דמבזאר בתיקונים תי׳ י״גדף ך״ט ע״בוז״ל כרחאנפיק
ו י זהזא הנחמד fd
לא- מ הב
דמצפא
מצה י*שר ביתאלי׳מיי׳
יהבין י
חזויא ע ת
דקטילההזאש מ
,ש מ
בכל ,׳יומא מאן
J7 C
לעשזת׳רצון • .קונו;:והנך .׳ובזה יובן׳ בשעה־ שאוחד זפגעיע כמ״ש׳הטןר ובפני* :שראליהי׳ילת שופר שטן
העבירה בידו לעבור אזעלהאלהי׳בתרועה לישבעלכסא •לקיכיח׳אותןישי־חזיו בתשובהעל־מעשיהם הרעים־ויהפכו
מקנןיגור לסנגור ויהפכו מזמנות:לזכיות ויהי' כדברי הט״ז דיןובשעה ששובר תאוותו ומשס׳מעש* ו־מרע׳צטוב׳אז משנה
הקב״ה^׳כממדהיהדיןלישבעל כסארתמים ידודבקזל והבן ^ . . -־ ובזה יובן משנה ה מ ש ו פ ר של ר״ה של יעל
לשוט ר^ל־כי־ בי בחי׳ שנקי שןפרא׳שוכר ממש שבא לעורר שופר והבךי *עודישלומר דכתבתייבמ״א טאזרוהיה
ישנים&ל׳ש הרמנ״יס.הלל״בתי׳ ב' המוט' שנקרא שופר כאשר ירים משה ידו־ וגבר •ישראלזמ׳׳י כי יש י״י עתים
כמק״הכשופר הרה קולן והטעם שהוא ג״כ בא לעורר טובים ואי־עתים רעים וכאשר משתמש בי*ליעת>ם:רעים
לש׳׳שאזיריםמשהידזדייקאוכזייעז״ש ומהיונן שיעיר ישוניםזכו/ותכליתב׳בתי׳תופר הנז׳הואשיהי' ׳?על
פשוט ר״לט תכלית כל המצות הוא שיזכה לקייס׳מ5יה ובו שופר שיעשה תשובה מעולה היינו׳ שישתמש בי״ר עודם
;/
\תדבק לדבק גו יתברך וכאשר כתבתי׳׳מל׳א־>מי רעים לש ש שיאחזנו :בידיו י״לעתים דייקא ויראת
יעלהבהרהיוכז' יעז״שזז׳ישיעל פשוט שיזכהלעצות׳בהר לכאן בקוימיןלהשתמש ט ״ ד ע ח י ם ט ו ט ם בלי שזםפ־ני׳
ה ׳ לדבק בו יתישהזא פשוט תכלית הפשיטות כנודע בחיי זז •חיצוני׳ .ויראה לכאן בקו שמ^להשתמש בי״ד עתים רעים
במקובלים אן לא יפרש חטאם בר״המטעסרקיהי׳ פיו לשם ׳שמים וזהו תשובה תשוב ה ׳ מרעה לטובה בסו׳
מצופה זהב בלבושי התירה שנקרא זהב גם שבכל השנה ׳ מלטתז בכלימשלה זז״ש במקו' שנעלי־תשובה עימדין אפי•
צדיקיה גמורים אינם יטלין לעמיד ט־צדיקים גמויים לפעמים יהי׳ מכה אשר צא כחובה בתורה יכזי־משא״כ שזכר
/ז
שלריהלאיעורר קטיגוררקשתי חצוצרת׳מהציטן-ושזפר בי ד עתים טוטם לבל משחמש משא״כ בעצי תשונה
בתוכוובאמצעגדהיינו:להלבישי^רמרשל המוסרבתיו משתמשבי דעתיםרעים^שמןמיםי ונננשה.זה:כםאhb
מ
י
והוא בחי׳ עייל וצפיקישהוא למעלה מכל המדריגות והמ • מתיקות לבושי דרוש התורה שנקרא חצוצרת חצוצרת
k
עור מקצרת ישופר מארין שמצות היום בשופר והבן
יש לומר ביאור קו' הנ״ל מצה אצהים בחרועה ה' בקוצ
שופר דכ> הרוקח בהלכות ל ה פסיקתא וז״ל יהזדאבר
בפסוק נחמני בשם ר״ש בן לקיש פחח עלה אלהים בתרועה־וגו*
מ
הוא עולה בשעה שהקב עולה ויושב על כסא דין בדין ה
ובשעה צזישראל נוטלי! שופר • ותזקעין הקנ״ה עומד מכסא העולה היא העולה על מוקדה על המ?3ח כל הלילה ער
?ין ויושב על כסא רחמים ידה־ בקול שופר ו ט ׳ אשרי העם הבוקר ואש המזבח תזקד בז וגז׳ והאש על המזבמ תוקדבז
לא תכבה •זמר עצי׳ הכהן עצים בטרךבטקר זגז׳ אש יודעי תרועה ,מיד ידור באור פנין יהלטן זט׳ יעו*ש זיש
תמיד תזקיעלהמזנת לא תכנה ויש להקשות א׳־ב' פ ע מ י ׳ -ל ה ו ל מ ה ננוטלין שופר ותוקעין עומד מכסא דין ויושב
על כסא רחמים ונראה לי דכהבתי במ״א כוונות.התו׳י^ם ;לאמר־צ*לב'לשון*ו שדרשוחכמיפז״ל צו^הואזיתזלמה
^ולאמארקרבצות-ג׳זאתהוא יהשלמיכל ש^תצינית אמר^דאי ־ :זהו שופר ׳גדול
מיעוט יתורח הוא ריבוי היא העוליחזר ומיעוט ודרש׳חז״ל ומתעג-ב 3וכו׳?.י׳עיי תיןיעה שופר אינו מתערבב ט ע ם ז
ידוע ד׳ אומרו ־ על מוקדה על'המזבמ וגו׳ .הקשה רמ״א י תשובה לינה שנק׳ שופר גדול אז מתערבב כי ע״י
מהבאללמדאם הואעלהאיבריס׳ופדריםשמתעכליםרל חשובה צגאלין זכו׳ יעז״שזכ״כהרמ^ס •שופר מרמז עזרו
הלילה למה מתחיל בדין שמרי׳ עזלתהערב זלאהחאיל ישינ<םמתרדמתכם ןפריעו^זכ״פר\זקחפםיקתאאשרי
;
,
בעיקר עולת בוקר ה והאש עלהמזבהתזקדבזמילאידני אומות העולם אינם העםימיעי^תרועה״א״ריאשי׳וכי
טבותזקדאשהמזבחו׳שחזרזאמרואש^צהמזבמ^י להריע כמה יקרנית יש להם!כוי אלאאשרי העם * m
בו לא תכבה שהוא כפל ומכופל ודחז״ליחעז׳הקשהרמ׳׳א יודעים לפתות את בוראם בתר ועה צכן יסדהקלירי נעלה
ןת אין היה אפשר לכבותו אססהאשימשמיס זשארהספ* *ןןפרעםיתהנון שדי לפתותן בס בחינזן זט׳ יעז״ש וגזה
זקצתםפיקז׳ בארתיאח׳/במ״איעףש ׳יובן בשעה שישראל נוטלי! שופר דהיינו שטטלין בחי׳ יבוארו ממילא
ונ״לדיבוארפ״זה בג׳פניםשל׳ג׳עמזדיעזלסש״כר הנק׳שיפר היינו תשזבהואח׳׳כתוקעיןא* הקב״העזמל
י
באטתפ״אשמעוןהצדקהיהמשיוריאנשיכנה״גהןא^י עור י״ל מ כ ס א דין ומשב על כסא רחמים והנן ״
אומר על׳ג׳ לברים העולם עומד ע ל ה ת ו ר ה ו ע ל ר ע ד ^ ונבאר ש״סידר״ה שיעור שופר שיאחזנו בידו ויראה לכאן
ועל ג״ח ונבאר עמוד צ״ח חאלה שהואבחייהצדהה ולכאן ויש להקשות דהל״ל שיעור׳שזפר הוא טפח זיזחר זנ״ל
בש״ספ״קדב״ב אמררבאשי שקולה צדקה נגד כל ר » 5״ יכהב ר^3א3מקזם שבעלי תשובה עומדיןאין צדיקים ק
וכו׳ אר״אגדול המעשה יזתרמךהעושה ובו' ואר״אזכה גמזרים»בולין.לעמוד כי עיקר השמה שיהי׳ באותו מקום
^לילעבזר העבירה זאפ״הטבש יצרו וכו׳ ןה״הןשאר י הלאפרוסילרעבלחמןלאזפהענייסימרזטס תגיאב>« ש
* ט י ^ ש י * טדו לעטר עטרה צגזן מסירה ולשזן #י ע ואר״אנדול העושה צדקה במתי יותר ממשה׳ינימ ופז׳ ואי
^מ-ונפשו׳חשלןה לעביר זמ״מ מניחה בשטלכטל י ר״י כל הנותן פרזטהלענימתבין בששברטת והמפיייסו א כ י ג !
:
בי״אברצותוט׳יעו״שמעלתהצד^תניאז־״יאזמרגדול׳ יוצרו זהעיקר תש נר וז׳!שח^לאל יאמלאי אפשרמשי
< )
ע ל מ
על מימין אמה <ןדראנציאמר^שי אבצ מה אעשה ואבי שבשמים גזר צדקה שמקרבת את הגאולה אגיא
*0־ ׳פוחז «!w
וכתבתי ביאור זה 5מיא וצעתנ*לרכתבתי במ*א יכתבו s החלילן וצו' ת״ר מעשהיבמזנבז • המלך ימ!״ש ובזה מבן .צו
התו׳ שמו הגדול מבורך טעם מה שחיר!כז קדיש בלשוןארמי׳ ן את אהרן זאת בניו לאמר הכוונה כישפתי כהן ישמרו דעת
לפי שתיו עמי הארכות וכו׳ יעו״ש זצ״נ כ׳ טעמים עולה תורה י3קשי מפיהו וז״ש לאמר פעם ?׳ שיאמרו מוסדזה
כקנה ח׳ וזה נמשך מזה דכתצתי פיאור שיש אר״ע תמה אני לבני עולם לזרז על עמוד גמילות חסדים בחינ' הצדקה כי
אס יש כדור הזה מי שיודע להוכיח זכז׳ יעו״ש וכזה יוכן ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיםזזש״ה זאת תורת
ויקהל משה את כצ עדת ב״י פי׳רש״י שהם נאספין אליז-ע״פ העולה ט זאת הוא מיעוט שממעט ממונו עי׳י צדקה -אבל
דיבורו דהיינו מוסר שנק׳ דבור כמ״ש אלה הרבריס אשר דבר באמה הוא ריבוי שהוא תורת העולה שנתרבה ועולה בעושר
משה ומשה היה יודע להוטח עיי שנתחבר עמהןנלכרי וכבוד בנ״ז נש״ס הלל׳מעלת הצדקה משא״כ היא העולה
תוכחתו ושפיר אמר שהן נאספי׳ אליו ע״פ לימרז זהבן * שאם רוצה למעט נצדקה כדי שיעלה נעזשר וכנזד אז הוא
ושפיר הכריע לתרגום ואכניש ולא כנש דמשמע שאוסף י על מוקדה כמפורש בש״סהנ״ל ששאל אם אלהיכם אוהב
אנשים בידים וזה אינו כנ״ל זהבן ועליז נ״ל לבאר פ׳ זיקהל עניים מפני מה אינו מפרנסן א״ל כדי להנצל אנו בהם
,
אלה הדברים אשר צוה ה לעשית אותם הכתוב בעצמו ביאר מדינה שליגיהנסכו וז״ש עצ מיקדה וא׳ במדרש שהוא
זה כי מטת תוכח׳ שנק׳ דברים לא סגי כאמירה אלא צרין • • -גגיהנם זק״צ • י י
צעשזת אותם דהיינו להעלזת׳ בדיבורו שזה נק׳ מעשה והבן .ו ע ת ה נבאר פסוק זה על עמוד התורה ונבאר מצוה
ובזה'יזבן העושה מציה א׳ ר״ל מצ1ה של הוכח תוכיח אינו מתריג מצות זלבנייקהת לא נתן ט עבוד״
מקיים רק בדיבור לבד אלא מקיים גם במעשה שמתחבר הקודש עליהם בכסף ישאו * ונבאר מציה מתריג מצות ועשו
ועוד עמהן בדיבור להעלותן וז״ש העושה מצזה דייקא בדי עצי שטיס זגו׳לא יםורגממנו ויש להבין איך שייך מציה
מעלה נוספת שעושה מצוה אח״ת דע״י שמחבר אנשי זו בעבר ובעתיד ובכל אדם זבבצ זמן ״ זגס נבאר טעם
המוני עםהרמוזי׳ בשני אותיות אחרונות של מ צ ז ה ע ס לא יסירו ממני־שהוא גגי הסברא בי הבדים צריכים רק
אנשי הדעת הרמוזין מ ׳ אותיות ראשונות של מצויה ונעשה לשאת,את הארון ממקום למקום משא״כ כשהוא עומד
מצוה אחתזעי׳׳ז שנעשה יחול בל׳ אותיות השם ונקרא במקום אחד א״צ אצ הבדים והנה כתבתי ביאור מצוה זו בג׳
) ז ד שמו הגדול אז מ א מבורך שגורם ברכה בעולם ־ -בתי׳ של ג׳ עמודי עוצםמ״ל וכעת אכתוב בחי׳ עמוד
רמז בכל מקום אשר אזכיר את שמי כי אזכיר הוא לשון התירה יכתנתי גמ״א י ביאור משנה המפנה לבו לבטלה
קישור וקיטור וחיבור ל׳אזתיזתהשסאז אבא אליך זברכקיך ?וטי׳ וכ׳ היעבן הלא עצ כי אין אלוה נקרכי וכו׳ יעי״ש לכך
זזה ג״כ טעם ש״ס ב״ז שתוכח׳ בעולם ברכה בעולם להייכו הזהירה תורה זבו תדנק וניצול מכל מאורעות רעות אך
כשיודע להוכיח ולחבר ב׳ סוגי אנשים יחד וגורם לחבר ב' דכ״ז לת״ח משא״כ להמוני עם מה יעשו .וצ״לדהדבוק
אותיות אחרונות שהוא בחי׳ לבוש ונתחברו ע ם ג' איתתת גח״ח לצוק נ י ית׳ הוא העלה צוובה לעניי! ן ! מ • והנה
ראשונות של השם ואז ברכה נאה לעולם ובזה יבואר קושי׳ מצינז כי נושאי הארון הי׳ הארון נושא את נושאיו כו׳ והנה
תוספו׳ דלק״מ דמאחר שנעשה שמי הגלי" ע״י שיודע י יש נחי׳ זו בענר ובעתיד כי המוני עם המחזיקים ילי ת״ח
להוכיח לחבר ב׳ סוגי הנ״ל שאז נעשה שמי גלול אז ה ו א ־ הס נק׳ נושאי הארון אמנם באמת הארון נושא את נושאיו
מבורך שגורם ברכה לעולם ולשון הקדיש שתקנז בלשון י להעלוח איחן לדבק נו ית׳ זהו מצוה זני תדבקזבזה .יובן
ארמית לפי שהיו שם בחי׳ ע״ה שנתחברו עם נעלי הצורה מצוה הנ״ל ט הנדים הם משאי האלון ובאמת הארון נושא
זזה גורס שיהא שמו הגדול מבורך זז״ש בש״ס לסוטה עלמא טעם :אתנושאיו׳ ובלבד שלא יסורו ממנו והבן ובזה יובן
;
על מאי קאי׳ על יהא שמי׳לבא דאגלת׳ כי אגלה שאו׳ב9ט < שנהנה מצזהזו ללזים עבודת הקודש עליהם בכחףישאו
ן ב ז ה ש מ י ה ג י ,ל מ ג י ? ע ש
י י ב ן מל׳הכ׳{/ יז ' ע״ה לחבר? ימי י שהם נושאי הארון שהוא עבודת הקודש בכתף ישאו ובאמת
ויקהל משה עשה ל ך קהלו׳גלילז׳לייק׳ להייני ע״י שנאסמין הארון נושאי את נושאיו ובלבל שיעש׳ לווי׳וחיכזר להתחבר
ע ם הארון זאז נישא את נושאיו זהבן ובזה יובן זאת תורת
גני והבן ובזה יובן מ״ש בטור שבת שלפני הפסח יוירין אותו :העולה כי זאת הזא מיעוט והוא סוגי.אנשים שהם במיעוט
ז ' " א ולימינו א *הנ מ מ מ ע י י
יו ' י ז ז ה ס פ י
שבת הגדול ' כ ז
.המדריגה זהם נושאי הארון שהוא תור׳ העולה שיוכלו לעלו׳
לפי שדורש הלכו׳פסח בפני ע״ה שה׳ איסור יהתר וגם לברי י בתויתה׳על יייהןשהםהמחזיקין ידית״חימ״מ הארון
תוכחו׳מזסר שנק׳רברי חזרה וכעשו קהלו׳ גדזלו׳ושמו הגדול ׳ גושא את נושאיו וז״ש היא העולה שהם מעלים המוני עם
מתקלס בין בניו לכך נק׳ שבה הגדול זהבן זכעיןזה כ ׳ ה כ ל b י שנק׳זאתלמעל׳עליזנ׳והבן אך להבין ונו תדגקהלנק נת״ח
שנק׳שגת הגדול שהחכ׳יורש כו׳יעו״ש עוד י״ל העזשה מצ<& ,נבאר פיזה על עמוד עבור׳ונבארפ׳ פ ׳ ויקהל משה את כל
אחת דכתגתי גמ״א טאוי פלוגתי הרמג״ם עם מ מ ג ן 6$ :עדת בטישראלוגו׳ פי׳ רש״י ויקהל הוא לשוןהפעיל שאינו
חפלה לאורייתא או דרבנן והעולה משם כי בחיטי ב׳ סוגי י אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים ע״פ דיבורו ותרגומו
אנשי׳ ה ל ל שאז נעשה מצוק אח״ח לייקא אז ע0לה שהו5 • ואבכיש יהיא המזה גס זה שכתבו המפרשי׳כי יש ב׳ נזסחאו׳
חפלה הוי דאורייתא יעו״ש ובזה יוכן זאת חור׳העזל׳הכווג^ • א׳יכנש ב׳ ואכניש והכריע רש״י לנוסח ב׳ ויש להבין במה
כי בחיבור ב׳המדרגות יחד המדרג׳ התחחוצה-שנק׳זאת ענז הכריע ונבאר תנחומא פ׳ ויקהל רבותינו בעלי אגדה אוי
העליונ' שנק׳תירתאזגורם לתפלתן לעלו׳זלהתקבל למעללי י מתחלת התורה ועד סופה אין בה פ׳ שנ׳ בראשה ויקהל^:א
מאחר שאין מעכב מלעלויונמ״ש ביאור־ רמב״םחמשה לגד*״ *.אתאמרהקב״העשה׳לך קהילותגדולות .זדרזשלפניהם
#
מעכבים את התפלה כז׳ יעו״ש משא״כ בחיבור שניהם עיל .ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורו׳ הבאי׳ להקהיל
להתאבל והב? זעיר י״ל זאת תורת העולה לכתכתי במ״לז .קהילית בכל שבת ללמודולהגרז׳לישראלדת איסור והיתר כלי
ישמעתי ביאור שיסכל המבזה ת״ת אין רפואה למכת* גגי • שיהא שמי הגדול מתקל׳ביןבני מכאןאמרו משה תיקןלישר*
ז
ושמעתי ביאור זה ט יורדי גיהנם כוי ודפח״ח זאני כתקוזין שיהיו דורשים הלכז׳פםח בפסח כו אמר להם משה אס אתם r
ממנו כז׳ ונבאר זה ע״פ מוסר נ״ל לבאר פסוק ס״ה חורי וכו׳ ויש־להקשות מה ענין הרמת ידי משה לישראל ש-יסתכט
זהב נעשה לן עם נקודות הכסף וגו׳ מייל דשמעתי משל כלפי'מעלה והרג כעל תוי״ט הרגישבזה בביאורו יעו״ש .י
איש א׳ למד אצל צורף אומנתו זאחרשלמדוהאומנז׳ רשם ואני כתבתי מזה במ״א ולדברינו א״שט׳גם שהיזבמדרגה
לי כרשימה סדר האומנית ולא רשם לו שישים גחלת של אש תחתונה איו מסתכלת כלפיי מעלה ומצפים לישועה שיחזרו׳
צמררגתם הראשונה וכאתעריזתא דלחתא איתעי לעילא בתתלת המלאכה ט הוא העיקר ואין צורך להזכירו והוא
י טעה בזה ם נ ר וכו׳ והנמשל מובן כי העיקר שיש ניצוץ אש שיטצ משה'צהרים ירו וכוחו וגבר ישראל לבזה יובן צו את
אהרן .ואת בניו לאמר זאת תורת מעולה הכוונה כאשר ־ להתלהב ובזה יובן תורי זהב נעשה שיש נ ׳ תורות שנכתב
נתמעט ממדרגתו העליונה שהיא תורת העולה עצה היעוצה ושבע״פ וז״ש הורי זהב אמנם העיקר הוא עסנקודו׳ הכסף
אס יש נקודת אש שיכםוף• ויתלהב כו׳ כמו שכתנתי במ״א אם ירצה שיזכה לחזור ולעלות למדרגתו הראשונה וז״ש
בכסף מכלן כי׳ יעו״ש והבן ונודע מ״ש תנמי המוסר פעם היא העולה על מוקדה על המזכת כל הלילה עד הבקר ר׳יצ
א׳ י י היצה״ר חבוש בבית האסזרין ע״י תפל׳ אנשי כנה״ג כשעולי :על לצו׳ כשם שנכבה הוא ממוקד אש של הליוט כ ן
ה
זאז נכבה אש של גיהנם ג״כ חזר יצה״ר למקומו חזר אש של .הוא עצ מוקדה על המזנמ כל הלילה ־ כל ימי משך הגלות
גיהנס למקומי כי ע״י אש של היצה*י שנוער ברשעים ׳ שהמה ללילה כי אש ההדיוט גורם לאש המזבת שתוקר בי
לעשות רע גו׳ לאש של גיהנם שילהב ג״כ וכן במלה טובה ויצטער בצער הגלזת של שטנה אז= בכל צרתם לל״א צער
לו ב״יז זצא ב״א ואז אכה עד הבקר שיחזור צמלמתז ע׳׳־י אש של יצ״נו שבוער בצדיקים להתלהב ולעשות הטוב
והישר בעייני ה׳ גורס אש המזבח והקדושה שיבער גי״כ ־ !.למעלתו שנקרא בקר אז אש המזבתתוקד ט הטונה מאחר
ונראה דזהו משארזיל אע״פ שיורד אש משמים מצוה להבי׳ ׳שתוקרבואזאש אמז׳בח תוקלג״כ^ל־ידו״והבן * ונבאר
ז
ו/״ל מצית עשהמן מן ההדיוט רמזו בזה ט ע״י אש של אדם הדיוט ישמתלהב מ׳ ש הרמב״ם בהל׳ חמז ומצה פ״ב
במצות גורס לאש קלושה שיורד משמים על המזכה זז״מ התורה להשטת החמין קודם זמן איסור אכילת? שנא׳ ביום
מ״ש דהמע״ה אני מעורר השחר ואין השחר מעיר אותי כי הראשון תשביתו שאזר מבתיכם .ומפי השמועה למדו שהאי
באתערותא רלתתא איחער לעילא והבן ובזה יובן הצור זה הוא יזם י״ר ראי׳ לדבר זה מ״ש בתורה לא תשחט על
שאופין בו חמץכי כל השנה היצה״ר בוער באדם כתנור של חמץ דם זבחי כלומר לאתשתטהפסת ועדין חמץ קייס
אש וצריך ליזהר כשיםיקוהו לאפות נו מצה שהוא אש של ושחיט׳ הפסח הזא יזם ייר אחר חצית ומה השבתה האמורי
׳ י5״ט שיתלהב ג״כ כן כמו שנתלהב באש היצה״ר דהיינו בתורה שיבטל בלבו וכו׳ יעו״ש ונשאלתי ט הדמב״ם הוא
ע״י גחלים שישי בז ממש ולא די בלהבה שמתלהב לפי שעה נגד הש״ס דפסחים דהרמב״ס ס״צ דתשביתו הוא.קודם זמן
ומיד נפנה כי כמו שבילע ע״י גחלים כן פולט ע״י גמלים איסורו ונש״ס יליף לחמץ אסור אחר שש מתשטתז שנא׳
שיהיו נצזצית צתזץ ממט דהיינוי :שיהיו נאזין מן האדם אך ביום הראשון תשביתו אך חלק שהוא משש שעות ולמעל״
/ץ
שהוא אמשל הדיוט יהיו נ!5וצותנתזין ממנו שגורםלהדלק כמו שהקשו ת י מזה לרש י דם׳׳לדתשביתו הוא השבתה
אש משמים שירד על מחבח ״ ובזה יובן והאש על המזבח בלב והקשר או׳ הא השבתה ^בעיה הוא ולא ביטול כדמוכח
חוקר ב"! המונה מי גורם אש המזבח שתזקדהזאהאדם בשמעתין לר״ע זכ״ת משוס דס״ל להרמב״ם דתשגיחו הוא
כאשר תוקרבו ולכך לא תכבה אש שבך שלא תגרוס לכבות ביטולנצב ולאחר שש לא שייך ביטול־ דכברהחמץאסור
אש המזבח חייו ג״כר ובזה סרה קו' רמ״א הג״ל למה הזהיר בהנאה ולא מ מ י ביטול ולכך ס״ל דתשכיתו הוא קודם זמן
לא תכבה כי איך אפשר לכטת אש מן השמים ולדברינו א״ש איסורו כאמ׳יקכה להרמב״ם מנא לי׳ לפרש לתשביתו היינו
כליל * וביער עליה הכהן בבוקר נביקר כי הוא עצה יעוצה ביטול בלב ובש״םמוכח דיליף חמץ אחר שש שעו׳מתשביתו
׳ז
בעוד שהאש תוקר בז ולא נכבו עדיין לגמרי אז וביער עליי א״כ מוכח דתשביתו הוא הבערה זלא ביטול דאל כ לא יליף
הכהן עצים כי שפחי כהן אשר תורה יטקש מטהו להשיב הש״ם מידי וב״צ דקשה עוד מה שהקשה בכ״מ ,וא״ת מאחר
רבים מעון ע״י חוצחת מוסר מועיל להבעיר שיתלהנ שכחב שמפי השמועה למדו שיום ראשון .הוא ייס י״ד למה
בצננוד' ה ׳ מאחר שיש לו עדייןגחלת של אש נכגה משא״כ לי י,רא ללא תשחט ימשני זכו׳ וניל דפליגי רש״י זתו׳.רש*י
אחר שכיבה גחלת אש לא יועיל כפי המשצ הנ״ל ועוד עצה ס״צ תשלתז ביטול בלב ותו׳ ם״ל דתשכיתו ,הוא הבערה
יעוצה שיעשה זה בבורג בבוקר דהיינו בילדותו קודם שיזקין זלא ביטול להבין נמאי תציגי נ״ל דכ׳ הרמב״ם בטפח׳ ישנת
כמ״ש בזאר מפני שיבה תקום קדם שיבה דילך ״ כי שיבה ,השנה״ זז לבער חמז הידוע זלבטל שאינז ידוע זהקש׳בכ׳ימ
איתיות ינשה זהבן ובזה יובן צו את אהרן זאת בניז <&מר ל״ל תרתי ביעור וביטול וגרס זכז׳ וליל לקיים גירםא ישנה
להקשז על הרמב״ם דס״ל אכל מצה בלא כזונה יצא 'ולכך י״ל שיאמר מוסר זה זאת תורת העילה כי מעט אש יוכל
,
בכפאז עטם שיאכל מצה יצא ובשופר כ תקע נלא כזוכה המבעיר להבעיר שיעלה עד למעלילמעליוהבן היא העול׳
על מזקל על המזנח כל הלילה גוי ליל הי החיו׳ רצו ושוב לא יצא י ותירצו דכאן במצה עשה מעשה זכנ׳יצ י .מה
" * י ע מ ז ׳ א ו ם ת מ י ד ע ל מלריגה א׳ ומזה כתבתי בניא י שאין כן שם יעו״ש וכן״כתב הר״נ מובא בב״י סי׳ תל״א
ה
א שא
.בזוהר בזה ע״שזהבן• שחיטה וז״ל כיין לאשכחן להזהיר על השבתה,והזהיר שלא
י״ל זאת תורת העולה היא העולה ע ל לשחוט הפסח על החמן סברא הוא שבזמן .שחיטה הזהיר » ן ך
,
מוקדה במר א״ר לוי נימוס קילוסין כל מל השבתה וזה שכתב הרמביים דתשביתו_הוא קולס זמן
איסורו והיינו כשמנטצ בלב דאח״כ אינו יכול לבטל זכנ״ל המת/אה אינו נידון אלא באש והוא תמוה ונבאר תחלה
משא״כ כשמבער במעשה הוא אחר זמן איסורו כריציף .עסוק פ ׳ צו להוא מנוה מתרי״ג מצות וכל מנחת כהן כליל
זנבארפםזקכל תהי׳ לא תאכל ־ונבאר נועם מציה זאת בש״ם ובזה מתורן קושי׳ הכ״מ צ״צ צא חשאט כי השבתה
?
םובצ ב׳ פירושים כי השבתה בלב אז היא קודם זמן '.שאור וכל לבש לא תקטירז ממנו אשה לה׳ קרבן ראשית
איסורו והשבתה בביעור הוא לאחר זמן איסורו ולכן .וגר להבין זה נ״ל רכתב בכלי יקר ביאור פ ׳ ארם כי יקריב
הזהיר על השבתה והזהיר לא חשחט צימר שבזמן שחיטה !מכםלןבן דקשה.התחיל בלשון יחיד. .ומסיים בלשון רבים
הזהיר על כש בתא כסברת הקזס׳ הנ״ל זהבן ״ ועל פי !וביאר כי המקריב קרבן צריך ליזהר שלא יהא נכשל ב״ב
מיסד נ״צ דיש ב׳ מי*ני השהתה ט שפתי כהן ישמרו דעת דברים שנכשצז קין והבל א״ שלא להביא קיבן מן הגרלע
שיאמר מוסר צכצ א׳ כפי בחינתו שהוא ב' מיני השבתת :ובזה נבשל קין)הבל אע״פ שהביא מבכורו' צאנו מ״מ לא
ממז ט לשלומי אמוני ישראצ יאמר מוסר שיבטצו בצב שצא נתעורר מעצמו עד שראה שהקריב קין זז״ש והבל הביא גם
הוא להשוות עצמו אליו וכוי ״ ובזה יוכן ארס כי יקריב יעלה על לבם שוס פני׳ חיצוני׳ משא׳יכ להמוני עם הוא
מכם שכתעורר מעצמו להקריב ולא מזולתו זהו קרבן לה׳ ביעור במעשה דווקא שלא יהא פועל רע אבל בלב .שרי
שהזאאינו מכם לק .דכתבתי לעיל פרה מטהר טמאים זמטמא'טהזריס ובזה לאפל קי מי שאיכו מתעורר מעצמל
מזולתו ודפח*ח > k
מבן דברי הרמב״םהנ״ל בדרן נןזסר והבן . ,
שזהל פי׳ הפסיק)יאהב יעקב ג ס את וניאה
יובן פ י ׳ הפסוק צל את אהרן f l y l
רחל מלאה לקשה זכו׳ וכתבתי ב ע י א וגו׳ זאת תורת העולה כי
ביאר המפיקו' מ ה וצפי הנ״ל א״ש כי המוני עם<ק' יעך,ב ,הורת שהוא ת״ח ימעצ\ שלא יעלה בלבו ובמחשבתו שום
רחל הוא השכינה כנודע ובזה יובן ויאהב יעקב גייס את פני׳ חיצוני׳ מ>ןא״כ המוני עם היא העולה כי ע״י פני׳
.איצוני׳ יוכל למלית לקדושה כי פרה מטהרת טמאים והבן ־ .רחל והכוונה ויאהב •יעקב לעסוק ג״פ בתורה ובעבודת הי
בצסיק פ ׳ צו זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגז׳ שהיא בחי׳ רחל ולא נתעורר בזה מעצמו רי! מלאה אחר
שראה בחי׳ ישיאל עוסק בחורה ובעבודה ה׳ כל היוכ והוא ויש להבי( כי מ ת הוא ג)יעוש וחורת קוא ריבוי היא העולה
יגע ולאה אז נתעורר לעשות כמותו לכן בלאה ויפתח א ת וכעת נ״ל ונבאר חזר״זמיעוט וכתבתי מזה במ״א י
k
אמנם לפעמים גס זה שרי רחמה ורחל עקרה מדרש צפ׳ ויקרא דבורך חטב עליי מן הכל וכתבתי מזה
רייהי׳ כצד< לעשות כמו שכתבתי במ״אביאזרפ׳ .צמ״א וכעת נ״ל ונבאר פ׳ במגלת אסתר ובבואה לפני
המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה וגז׳ פסוק זה ׳כרשע שאם הרשע עושה טוב כיי שיהי׳ כצדיק שנקר׳ ג״ם
,אי} לו שחר פלל .ונבאר.משנה כל העושה מצוה א׳ מטיבין ..מותר לעשות כן משא״כ הצדיק אסור בזה והטעם מבואר
שם ע״פ ששמעתי פרה מטהרתטמאי׳ ומטמא טהורים לו ובזי !כתבתי ביאור זה לעיל זכעתנ״לדכתבתיבמ״א
ו כ ל י ב ש ל נ י כ ל ש א ז פס1 יוב
א תלטיוו י יעו״ש • ובזה 1י י ביאור פסוק ותבואו אל המקום הזה וגו׳ למען תשכילו את
ממנו הכוונה אס רוצה להקטיר לה׳ ע״י שריאה מ א ;
ז ר י ם כל אשי תעשין ע״פ מה ש ש מ ע ת י מ מ ו ר י ז ל ה ״ ה
שעושיןכן אז נחעורר לעשות ג״כ כמותו שבחי׳ זו נקרא בפס)ק צל אשר תמצא
שאור שמחמ׳ן אחרים לעלית כמו שאזר מחמ* את העיסה ידך.לעשות בכחן עשה לקשר המעשה במחשבה שאז מעלה
כי אם ע״י שאור כך לעצוח ואין העיסה עולה מעצמה מל׳ עד המחשבה וטי והיינו מי ששורש נשמתו בחינת
לא נתעורר לעצות מעצמו כ״א ע״י אחרים או שאר הגאה מ&כ*ל!עז'!ש א״כ.ראוי לעשית בדבור ג״כ כך לקשר
או פניי חיצוניות מ ך יבש וז״ש כל שאור .וכצ דבש לא הדבור במחשבה זאזמעלה מל׳ שנקרא לבור וקנל שהוא
הקטירו ממנו אשהלה׳ רק קרב? יאשית ויתקרב תחלה ז״א עד המחשבה והיינו #י ^הוא בחי׳ משכיל שהוא הדעת
להש״י וקיל ״ ובזה יזגןדטרןתטב עלי מןהכל ט .משה היה משכיל ושורש
יובן וכל מנחת כהן-כלילתה׳ישיהי׳׳ HD1 הדעתשלגצ י$ר'אל והיה ;סל לעלות הדבור יותר מכל
כולו כליל רק לה׳.לבדו לא האכל .ישראל ־לצך:אמר לבורך חביב עלי.מן הכלןהכן ובזה יובן
*׳־במגילה זבכוא׳ל?ני,המלךרהיינושנעש׳יחזד.קב הז ונחן דהיינו שום הנאה לא יהי׳ צו מזה רק שיעשה לשם פעלן
״
וכזה יובן זאת חירת העולה הכוונה שאין והבן ״ w>.ג*י.תזד ,ע־אמר עם הספר הנמנה .צי אמירה הזא
תורת כל העולין לעבודת ה׳ בהירה-ומצות שווין כי יש בו ה מ ה מ ה כקו.גע והיה מקשר ומחבר אמירה שהיא המחשבת
מיעוט דהיינו ב׳ דברים מ״ל א׳ אס מביא הגרוע ,ב' עה.הספר שהוא הל^זר הכתוב בספר אז היה מעלה מלכי
שנתעורר מזילחו ולא מעצמז,זז"ש היא העולה •הטונה היא עד המסשנה מזהציןפרדז כל פועלי אזן כי שם אין שזפ״ר
לשין־מיעוט וגרוע מעלה עילה לה׳ נלאמהמובחר או > pישוב מסשבתזקלעה זהבן * ובזה •יובן העושה מציה א׳
שמעלה עולה לה׳ לפי שרואה מזולתו.לכן^איוצה להקריב י י & וי האלהמחשבה שהוא חכמה שנק׳ ש ז ל ט
להעלות קול
ולעלית ג״כבמדרגה זו כמואו ג״כ כלי שיוכל להתפאר י״ה דהיינו מ׳יצ באת בש כנודע .ואז מטיבין ל ג ט ׳ כי ע׳יי
ואז הזא על מזקלה שניד*ן גגיהנם וזה שמפרש במד׳ א״ר יחזד *, $rהפלח כל פועלי און זהבן'׳ ובזה יובן זאת תיית
צה ?tp בן פורת
החומר כמ״ש זעמי בבקשתי שהם תואר המון׳ עם שהוא רק ליי כ-ימזס קילוסין ר״ל כשעושה נימוס זה .שרואה מחבירז
ארשת שפתיו בלי טזנת הלב שהוא רק חצי דבר דבור בלא כדי שיהיה לי קילזסין ושבת להתגאות אזטרין באש שצ
סיכת לכן כיתן צו ג״כ החצי ער .חצי גיהנם שנא׳ היא העולה על מוקדהוק״ל י ועוד י״ל
המלם׳ יתעש כ״א אחיכ כשיתחברו עסאנשי הצורה ־ דכתבתי ביאור פצוגתא ר״י זריצ ופערה ט ׳ לבלי חק וכו׳
אזיכתן ג״כ הכל והבן * זעד״ז כתבתי במ״א ענין חצי דמאיח ימא״ח וצ״פ ג* uשלום אז ע״י שמקיים חק אחד
שקל וצא שקל שצם יעו״ש • ונתזור לביאור ש״מ הנ״ל ניצול מגיהנם והייני כשיש שפלות הגורס שלום ,וזש״ה
ליהודים היתה אורה זז תורה הגם דכתבתי במ״א ביאור ונקתתם אגודת אזוב כשמשפיצ עצמו כאזוב אז נעשה
זה ע״פ ש״ם דמכית דרש ר'שמלאי תרי״ג מצות וכו׳ עד שצום אגודה אתת משא״כ המתגאה ואין שלום בינו צבין
חבקוק והעמידן על אחת והקשו הקדמונים אין אפשר חבירז אז ופערה פיה לבלי חק ובזה יובן ,נימוס קילזסין
חבקוק למעט צקייסכצ התריג מצות ועזר איןיכוצ ועוד י״ל כל המתגאה אין נירון אלא באש זק״צ י
קיום המצות ולהעמיק עצ אחת וכתבתי לקושיא חדא יבואר לכתבתי לעיל דכתבז התוס׳ מה שאמר במדרש ג׳ דברים
באידן דפליגי ר״י זר״ל בפסוק ופערה פי׳ לבצי חק זנו׳ שקולים זה כזה חכמה יראה ענוה היינו דהא בלא הא
וזשי׳הה׳עזז לעמי יתן וקשה האין אפשר לקיים כל לא סגי אבל ענוה גדולה מכולסיעו״ש יבזה יובן זאת תורת
התורה ומשני ה׳ יברן את עמו בשלום כו׳ יעו״ש לתואר העולה וגו׳ הפסוק עצמו רומז לג׳ דברים שזכרו כי זאת
השלום הוא ע״י שפלות וזהו ולקחתם אגוד ת אזו'ב כוי לקרא מל׳ והיא יראה כנודע תורת הוא חכמה העולה היא
יהודי וכוי ונודע מה שאמרו בש״ס כל הכופר בע״ז נק׳ בינה כמ״ש בזוהר שנקרא ענוה משא״כ היא העולה כשיש
והמתגאהכאלו עובר ע״ז וזהי ליהודיים היתה דווקא אזרה מיעוט מבחיל עולה אז על מוקדה כי גס חכמה ויראה
דהיינו תירה כי תורה הוא כמכין,מרי״ג מצית כמו שאמרו בלא ענוה אינו מעלה רק חסרון וכליל וק״ל י
בש״ס תור׳ ציה לנו משת וקשה האין אפשר צקיי׳ כל התרי״ג נבאר ש״ס אין לגבי משה מלתא )T)12
זצ״ל ע״י שלום שנמשך מן השפלות היפך הגאיה שהוא זיטרתא היא ועוד י״ל ביאור פ ׳
תואר יהודי שכופר בע״ז שהוא הגאיה לכן ליהודי׳ היתה צו את אהרן זאת תורת העולה ונבאר תחלה פסוקי מגילת
דווקא איר׳ זז תזרה משא״כ בלא״ה והבן י אסתר ליהודים היתה אירה ושמחה וגו׳ ודרשו בש״ס
י״צ ויבואר ג״כ ש״ס לתענית הלל דנתנתי #ד למגילה אודה זו תורה וכדי לבאר זה נבאר ש״ס פרק קמא
במ״א לשמעתי מ״מ ת״ח שבבבל מצזייצי״ לחענית א״ר נחמן אף אני נאמר לא הכל לאורה ולא הכל
מכני שאינן בני תור׳יעו״ש וה״נכן כי בנגלה יזכצ להתפאר לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר אור זרוע
ו ז ה ו עצם השמחה משא״כ בנסתר כבול ה׳ הסתר דבר ובזה לצדיק ולישרי לב שמחה ש״ם זה צריך ביאור גס להבין כאן
יובן צדיקים לאורה כיריזגימ׳ אור הוא לצדיק שהוא יסוד בפסוק אמר ליהודים היתה אורה ושמחה ואיך אמר רב
בתיי סוד כביד ה׳ הסתר דבר משא״כ ציש־־ים הלזמ׳לטשי גחמן לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה ונבאי פ׳ מגיצת
תורה לכן לישרי לב שמחה וק׳יצ • אסתר הכתן צי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי והקשה הגאון
שיש ב׳ סוגי תורה ^׳ נגלה וא׳נםתר אןי י " ל מהרמשי״ף דהו;׳ ל״ל התן לי וביאר כי המתפלל על חבירו
ונגד זה ב׳ סוגי אנשים א׳ המוט
י והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה ובזה יובן תנתן
עם הנביא ע״י תורה חלק הנגלה זא'אנשי הצורה יגב^א לי ממילא נפשי בשאלתי וז״ש ועמי בבקשתי עוד י״ל
ע״י נסת׳ובזה יובן א״ר נחמן אף אנו נאמר לא הכל לאורת כי נפש נקרא תפלה ותפלת המוני עם נתעכב עד תפלת
ולא הכל לשמחת כי הנסתר שנק׳ אזר מ״ל הוא לצדיק הצדיק וז״ש נפשי בשאלתי תפלת עמי נכנס בבקשתי ולפח״ח
שנא׳ אור זרוע לצדיק משא״כ המוני עם שנק׳ ישרי לב להם ולי נראה ונבאר פ׳ מה שאלתן וינחן לן ומה בקשתן עד
ניתן חלק הנגלה שהוא שמחה וכנ״ל י אמנם אחר שנתחברו &צי המלכות יתעש לקשה למה בשאלה יכהן הכל ובבקשה
3׳ סוגי אנשים יחר אז אפשר להם לקבל אורה ושמחת לק החצי זנ״ל דכתבתי במ״א רבא רמי כתיב בתאוות צבו
ובזה יובן ליהודים היתה אורה ושמחה וכ״ת הא אי ן הכל נתת לו וכתיב.וארשת שפתיו בל מנעח סלה ומשני זכז׳
לאודה וכו׳ ומתרץ כי ליהודי׳ היתה אורה זי תורה ו קשה וקשה רהל״ל תתן לו מאי נתת לו וכתבתי שם ביאור רחב •
האין אפשי לקיים כל התורה וצ״ל עיי שלוס שהוא חימר ע״ש והעילה משם כי תכין לבס תקשיב אזנן א״כ אם
ב׳ סוגי אנשים יחד א״כ א׳יש ליהודי׳ היחה אזרה ושמחה ימצ לטון בלב ע״י םיזע הש״י כבר נתת לי מבוקשו
שהם ב׳ בחי׳ הלל לשני בחי׳ אנשים שנתחברו יחד והבן׳ י ובזה יובן תנתן לי ממילא מבוקשי אם נפשי בשאלתי כי
עוד י״ל דמבואר בכתבי ל״י זלה״ה ע״י שנתגלה ריבוי אזר גפש הוא המחשבה והרצון והוא ממש תאית לב" ו נתת לו
יסוד אבא בעילמיתעד עשי׳ עייזניצוליסמכלי׳יעז״ש ועמי בבקשתי דכתכתי שס במ״א רפליגי הרמב״ם זהרמב״ן
ה ו ל י
' י ' היא בחי׳ מלכות המקנן בעשיי׳ ויסוד כ י ב ח י ו ט ד ע
אס תפלה דאורייתא זכי׳ והעולה משם דבחיבזר ב׳ סוגי
אבא נקי הורה ובזה יובן ליהודים היתה אויה זז חזרה אנשים דהיינו אנשי החומר עס אנשי הצורה יחד אז נעשה
שהיא גיליי יסוד אבא עד עולם עשיי׳ שנק׳ הואר יהודי׳ תפלה בלב שהוא דאורייתא יעי״ש זטה יינן זעמי בבקשתי
זה גרס אורה ישמחה והבן • זעפ״ז כבאר ש״ס בחלק אצ קיי עמי אלא עמי כשהוא אחי עמי נחבזר א׳ אז ת
אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר זכי׳ כי זכרתי עמי בבקשתי שניתן להם בקשתם ג״כ זהבן ובזה יובן מה
זבהתגלית סודי שיש ב׳ סוגי תורה א׳ נגליז ואי נסתר שאלתן וינחן לן כי יש ב׳ סוגי אנשים הליל והם סוג אנשי
ההורה בא אורהמשא״כ בהיפך ובזה יובן אסתר מן התירה הצורה שנקרא נפש ותפילתם הוא,בכוונת הלב וזי׳שנפשי
מנין שתס ב׳ שאלות מנין שיש נסתר נתירה ב׳ ומנין ש^ בש^תי וכלל ם/ג ב׳ אנשי החזמ׳ שהוא בחי׳ ארשת שפתיו
5צ
ר
שינוי זמן שלפעמי׳ נגלה חלק הנסתר ולפעמים נםתת י טינת הלב תואר נקשה וז״ש מה שאלתך כי תואר שאלה
ס ע
חלק הנסתר והשיב לו על שניהם ואנכי הסתר אסתיר דהייני לכן ינחן לן הכל כי המחשבה והנפש כלל ^
שאםחיר חלק הנסתר וא״כ מוכח שיש נסתר וגם שלפעמים מניו לבס תקשיב אזנן משא״כ תואר נקשה שהוא של אנשי
נסתתר מה
בן פוו ו *!ov i
ועמוק פתור הכוונה עיי שהוא מ מ ע ט כע&ק ואינו ע ו מ ן &םתתר חלק המחר זהבןובזה נבאר שיים למגילה חייב אינש
בגשמי רק לנוח שיוכל לעסוק ברוחני אזןנק׳העמק ג י צ צב&ומי בפירי׳ ע ד דצא ירע בין ארור המן לברוך מרדכי
עוסק בתורה והכן ובזה יוכן זאת תורת העולה כ י מ ד ז א והיא תמוה ותחלה נבאר המן מן התורה מטן המן העץ
עולה ומתלהב תמיד ללבק בשרשו וכלי שלא יגרום לו ביטוצ ט ׳ ולפי הנ״ל מבואר שהוא ב׳ שאלות ת' אין המן מרומז
מניאו׳ לכן עצה יעונה היא העולה למעט מלעלות ת מ י ד בתורה ב׳ שירידת ומפלת המן הנמשן מבחי׳ התורה עצמו
דק יעסוק ג״כבנרט עזה״ז הנקי לילה וז״ש על מוקדה עצ מנין זה והשיבו על שניתם המן העץ הרי מרומז המן בתורה
המזבח כל הציצה והיינו רק ער הבוקר שיחזור אזר הבוקר שנתלה על העץ שאלה א׳וגםשאלה ב׳מכואר כי ע״י שנתגל*
להאיר בו שיעסוק בתורה ועבודת השי"ת ואש המזבת תוקד בחי׳ אור יסור אנא שנק׳ תורה מזה נמשך השבתת הקציפו׳
מ
בו זהבן זאז נק׳ בכצ דרכין הגשמי ג״כ דעהו וא״ש ועוד י ל •מיל לכך נתלה המן על העץ שהוא ע״י התורה שנקי עץ
דכתבתי קרוב ה׳צכצ קוראיו צכצ אשר יקראוהו באמי שיקשר חיים ח״ש המן מן התורה דייקא מנין שהמן ירידתו הי׳
הדיבור בתורה ובתפלה שהוא בחי׳ מלכות הנק* סוף ללר מהתורה עצמה ומשני המן העץע״יעץ חיים שנתגלה זה
לקשר הדבור ע״י אמצעי שהוא בחי׳ ת״ת שנק׳ כצ אצ ראשי גרם שנתצה המן על העין ממש זהבן ונחזור לכיאור הנ״ל
המחשבה שהוא בתי׳ בינה ואז גחי׳המצ״ עד הבינה ומק£ר חיינ אדם לנסזמי נפוריא ט ׳ וג״ל דכ׳ מהר״צ נשם אבי
ה ש מ ע ת י צומו^יי בחי׳ אני אצ בחי׳ אין ע״ר עזרי כי ריבוי השתי׳ נפזרים הוא רק למצוה וצא לחיונ וכזי
זל״הה כצ אשר תמצא ידן צעשות והוא תמוה רבש״ס אומר חייב לבסומי ונ״ל דמנזאר בכתבי
/ז
בכחן עשה ןעי״ז מבטל כל גזירות קשות ורעות זכו׳ יעו ש רי׳י זלה״ה ה׳׳נ פורים כי ריבוי השתי׳בפוריסאינו מזיק גם
ובזה יובן זאת תורת העולה כי זאת הוא בחי׳ מללו״ שהוא גבורות רבוי החסדים דיסור אבא ממתק הגבורות
,
שנקי דבור ויסון להעלותה על ידי תורת שהיא בחיי ת״ת ני! זמבסמו כז׳ ויכווין יין גי׳ ז׳ יורין דע״ב ס״ג דאו״ח ו ט ׳
קוצ יעקב ולהעלותו אל בחי׳ בינה שנק׳ העולה עולה ובזה יובן כי ריבוי השתי׳ בפורים אינו רק צמצז׳ואם מבטלו
המחשבה וזהו קרוב ל לכל קוראיו צכצ אשר יקראוהו באמת אין בו עונש אבל אס שותה בריבוי אז החיוב לבסמו צכך
,
לקשר אות ת׳ שהוא סוף דבר ע״י אות מ שהוא אמצעי׳ אל אמר נש״ס חייב אינש לבסימי בפוריא שלא ירבה הגבירו׳
אי׳ א י שהוא ראש וזהו באמת זהב? עיי ^ ל דכתבתי לע>צ וישתכר וזה אינו ראוי ביו׳ זה הנסבל׳ והקושי' כל הפיםקייאיך
ביאור מפנה והי׳ כאשר יריס משה ילי ע״י שישתמש ב ^ י ישתכר ביזם זה שי\׳ראוי ציתן שבח והורי׳ צשמו יתברך כי״
עתים רעים לש״ש בזה נ כ נ ע הקליפה וגבר ישראל ובזה י ^ ן ולדברינו א״ש והבן אמנם להבין ענין מיתית ה ג ט ׳ בחסדי׳
זאת תורת העולה דהייט צהענות י״ל עתים טיביס נ״ל לבאר תחלה ש״ם דחלק מרדכי מן התירה מנין א״ל קח
בקדושה נוסף ע׳'׳ ,הוא ה ע ׳ ל ה שהם פסילי המיקדשין כצי׳ לן בשמים ראש מר דרור ומתרגמיק מרי דכי נו׳ ולדברינו
רש״י שהולן הייכה״ר ש ה ו א נ ח ״ ' הליצה להשתמש ypvw •הנ״ל כי ע״י שנתגלה אור יסוד אכא בעולם שהוא בחי׳
ן
של יצה״ר שהם י״ר עחיס רעים ג״כ לש״ש וז׳ ש על מיקדה מרדכי שהוא יסור אבא כמבואר בכתבי׳ יעו״ש זה גים
על המזבח כל ה ל י ל ה ר ז נעש׳ ה*א כסא ג״כ עד בוקר ול#ן שיצאו לחירות וניצולו מן הכלי' מ י ל ובזה יובן מרדכי מן
ועפ״ז יש לבאר פ׳ סוף סדר ופתח אוהל מועד תשבו י ו $
מ התורה מנין שהם ב׳ שאלות א'כפשוטו אין היא מרומז
ולילה שבעת ימים וגו׳ זיעש כן אהרן נאשר צוה ה׳ y 3 בתורה ב׳ ע״י שנתגלה בחי׳ מרדכי בעולם מזה נמשןדרור
משה וכתבתי במ״א שרמז כאן ג׳ כ צ צ י ם א י ש י ל ע ע י ^ וחירות לישראל איד מרומז זה בתורה והשיבו על שניהם
ב ה נ ס ל ע
^ ' שלא י ע ^ עזה״ז היא רק פתח ופרוזדור י ל ואתה קח לן בשמים ראש מר דרור ומתרגמינין מרי דבי
ע>קרמעולסהזה רק ארעי וזה שצזח יונדב בן רלכ הרי מרומז שניהםבתורה ע״י נעשו ישראל לרור והבן ונחזור
ג׳ כי עולם הזה וכל עסקי עולה לבניו באוהלים תשבו לענין הנ״ל כי מיתוק חסרים הוא ע״י גבורות שיש יתרון
הזה הוא רק לזמן ומועד שאיני כ^חי וזה שאמר ופג*וו לאור מן החושך ועיי גבזר׳ החושך של המן נודע יתרון אור
אוהל מועד תשבו שבעת ימים כי כל ז׳ ימי הבטן שהס 5 ה ח ס ד ׳ של בחי׳ לדרכי ואיכ נעשה כסא זה לזה דוהר
שנותיו של אדם יזכור ג ׳ כללים אלו והכן י עוד יי׳ל ו א א
ה נראה כי ע״י ברוך מרדכי שהוא גלוי יסוד אבא שנק׳ בחך
אהל מועד תשבו שידע שעדיין יושב בפתח אהל מיעד ולא מרדכי בנודע זה גרם לארור המן ומ״ל ע״י מרדכי מן
יהיא יושב פתח האהל נכנם עדיין פנימה ע״ר שכתבתי *?תורה נמשך ארור המן מן התורה וזהו מיתוק גביר׳ מן
יעו״שוק״ל• עול י״ל כי לפתח חטאת רובץ ירמז הכתוב ז
החםדי זבזה׳יונןחייב אינש לבסימי עד דלא ידע בין ארור
,
ופתח אוהל מועל שישתמש עם בחי זי שהיא יושב פ ת ח המן לברוך מרדט והבן וזהו וגם חרבונה זכור לטוב ט
אוהל מועל והיינו שיהי׳ עובל ה ׳ עם היצה״ר היושב על החורבן שהי׳ תחלה גורם עתה ייחד הענוג בימי השלוה
פתח והוא ע״ד איזהו חכם הלומד מכל אלם וז״ש ויעש li שהיא יתרון אור מןהחושך והנן ונחזור לביאור פסוק צו את
אהרן כאשר צוה ה׳ ביד משה כמו שהיה משתמש בי״ל אהרן ובראה דגתבתי לעיל אדם ט ייקיינ מכם צי החיית
עתים היצה״ר ויעש כן אהרן והבן ״ דצזא זשזבט־עייישהנשמה מתלהבלעליתולדבר ,בשרשה
•<י$לחזש שלאיחבטל ממציאי׳ וע״יעםקי צרכי עוה״ז
יי^יתרצזא ושוב זזה! ביאור ש״ס ביטול׳ של חזיה זהו יסוד׳
דרוש לשבת תשובה שנת חק^׳ץ אן׳ גל זהאי^ורק בעוסק בצרכי עוה״ז רק־כדי ־שיהי׳ החיית
האזינו השמים זאדברת ותשמע הארןן% ב5םולן •יצוא ישיב ולא ביותר משיעור זה ההנ״ל ביאור שים
אמרי פי זהםפייז׳ רבו עיין במ״א לברכיה החלה אמיז הרקה -עשו כרשביי ולא עלתה בי^ם
ונראה לי דאי׳ במדרש הנעלם בסוף ואח״כ לימת הראשוני עשו תורתן קבע ומלאכתן
א>בה וז״ל עד אשר לא תחשן השמש והירח ומי 1הככבי8 אבל דורית אחרזנז״ זכז׳ דקי -ארעי זה וזה נתק״ם
אילין אינק משכילין דהוי בארעא קדישא כל איטן תנאיצו ׳ לישאלסיפא ו ל ד נ ט מ א ^ שהי׳ מלאכחן רק לנוח מעסק׳
^ ,א י ס ל \ ^ י ^ .קיימא כחדא הוייאמר -התגרה כדי שהחיות יהי׳ יצ*א •ושוב ונעשה כסא זה לזה׳ונק׳
ה נ 1 ן ט מ ע ל <
בר נש לחברי׳ מגו מילי דא דפרח מפימיי אנא חמי מ ה עסק הגשמי ג״כ כאלו עסק נחזרה משא״פ האחרזנ' שעשו
ליהא יומא לא אז למחרכן וכןוכו׳יעו״ש וכעין וה בהיפך זהבן זנ״ל שזהו מה שאמרו באבות היי ממעט כעסק
שמעתי
צו בן פגרת יסף.
S ,
יוכן צחות לשון הרמב״ס וכבר הבטיחה התורה וכו׳ כי) מ ה 1)Wזלה״ת כשהייאחד לומד איה ^ W
שהיי הוא שיהי׳ כמו בסוף גלות מצרים שנתגלה כחיי משה משנה«היה אומר לו מה שיהיה
־והוא הרעת והחכמה כעולם שנאמר ימשה־הי׳ רועה וגו׳ •לעתידבגשמי במעשה שהי׳ זנו׳ ובזה יובן האזינו השמים
ואז ויצעקו בכי ישראל מן הענודהדייקא מן העבודות ה״ר ואלברה,מתון לימוד שאדבר בפניי הלומדים שנקרא שמים
שחסרו וכתבתי מזה במ״א י כן כסוף גלות האחרק יתגלה •מזה תשמע־להבין ענין ארץ בגשמי מתוך אמרי פי הנופר
בחי׳ משה שהיא הדעת והחכמה בעולם שיהי׳ תואר חכם וק״צ ׳ גפ^יי ,הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם וגו׳ זייל
הלומד מכל אדם גם מיצה״ר מיינו מצד התורה שנקרא תינה זאת •אין לי שחד אן.גס וכי נבל הוא היפך חכם
כ
חכמה יהי׳ בתואר חכם כמו שכתבתי במ״א שתחיית וכתבתי מזה במ״א וכעת נ׳יל דכתנתי ביאור משנה מה בין
המתים מן התורה עצמה כן יהי' הגאולה מצד התירה תלמידיו של אברהם אבינו •לתלמידיו של בלעם הרשע וכו׳
שיעשו מיצה״ר יצ״ט ומגבל יהי׳ לבן מהועיקך תשזבה יה׳קו׳ מפורסמת •וטי ו ג י א ר מורי זלה״הכי גם
המעולה שנעשה זדונות זכיות כי עושה מן הרע טוב כמד יש להם מדות אלמידייאבההם אבינו
ש ש מ ע ת י ממ1רי זלה״ה כיי הפסו ק סור שלבלעם הרשע רוח גבוה וכו/וה׳יה איפכ' דתלמידי בלעם
מרע ועשה טוב כרשע יש להם מידת של אברהם אטנז נפש שפלה וכו׳ רק
פי׳ שיעשהמרע טוב זדפח״ת א״כ שפיר כתב הרמביס שזה לז^ן בגשמי וזה ברוחני ו0׳ יעו״ש ונזרע כי זאת הוא
כבר הבטיחה תורה דייקא וכו׳ והבן ובזה יובן שובה ישראל מיעוסאובזה יזבן הלה׳ תגמלו זאת דברים רוחנייהשייכים
,
עד ה׳ אלהין וגו ג י תיבת שיבה יש לו ב' משמעות א' לשון צה/תגמלו זאת ממעטין עצמן להסתפק במיעוט ובדבריה
תשובה ב׳ ל#ן משובה כמש״ה שיבו בנים שובבים ודרשו .גשמעם ר\א נבל וצא חכם שמגט׳עצנמ שלא להסתפק
בש״ם פרק ח ׳ ליומאדמעיקרא שובבים אתם פ י ׳ רש״י עיי ׳במועט גגס רוח הוא נבל ולא הכס כנודע מלבד ה»:־עם
שטית ונערית .ושניהן אמת לתקשז־המפרשיס למה הזהיר ״שזכהה-י במייאבי החכם עושה מנבל לבן משא״כ זה בהיפך
הנביא על תשובה מיראה ולא על תשובה מאהבה זכר » - p jונבאר פםיקשיבה״ישראל עד ה׳ אלהיך וכו׳ קחו
ולדברינו א״ש שהזהיר הנביא על תשובה מעולהוזש״ה שובי עימכם דברים זשיבו אל ה ׳ וגז׳ והספיקות עם ביאורן
ישראל כי היצה״ר שהוא משיבה של ישראל אשר על ידי הם ני׳לדכתבתי במ״א דלהרמב״ס .כתבתי נמ״א וכעת
שובבים והתשובה המעולה שיראו להעלות היצה״ר עד ה ׳ גפ״< מהל׳ תשונה זז׳׳ל כל הנביאים כולן צוו והזהירו על
וזהו שובה ישראל עד ה׳ אלהין וגי׳ וכ״ת אין אפשר להעלו' החשובה ואיןישראלנגאלין אלא נתשוט :זמר הבטיח :התו׳
היצה׳׳רערה' שהיאנגדיילעבורתמ׳ ומשפיקתו עמכם שסוף ישר* 1לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאי
.דברים וגו׳ ר״ל שיקיזו דברים של •יצה׳^י כגעשקר עאזה והי׳ כי יבוא ו עציך כל הדברים וגו׳ ושבת עד ה׳ אלקיך וגוי
וכיוצא וישתמש בדברים אלו בעבודה השייתכגון אהרן ע״י י ושב ה׳ אלדיך וגו׳ ענ״ל ויש לתמוה האהבחדהחפשייצ
מ ר ז שקר עשה שלום וכויוע״י גאוה ונפש רחבת של תלמי/די והאיןשייך הבטחה וכו׳ ב׳ הק׳ מהרש״א מ״ט פליגי אס
אברהם אבינו השתמש בו לשיש ופנ״ל וכמי שכתבתי במ״א עד וצא עד בכלל בפסוקי הנביא ולא בפסיק שבתורה ושבת
ביאור משנה והיה כאשר ירים משה ידו וכו׳ וזהו ושובו אל עד ה׳ אם עד בכלל או לאי ומתרץ וכו׳ ט נתירה מי יימי
נעשה זכיית כיהיצה״ר שהוא זדון ה׳ כי אז זדונות שיקבלו ומ׳ א״כ ק׳ להרמב״ס זע״כ צ״ל להא כתיב ושב ה ׳
נעשה יצה״ט שהיא זכיות וברכה והבן ״ ועוד יש לומר ביאור ומ׳ א״כ קי צהמיש״א באופן דק׳ ממ״נ זכז׳ וכתבתי שם
פסיק שובה ׳ישראל וגז' ונבאר שיים דברכית דף חי אד״מ דפליגי בש״ס דסנהדרין ר״א ס״צ תשובה רצינית דווקא זר׳
משמי׳ דעזלא גדיל הנהנה מיגיעו יותר מירא שמי׳דאילז יהושילעס״ל דגם הכריחו׳ מה׳י זכי׳ מעתה נר״י לא ק׳ על
4
כאן כתיב אשריך וטוב לן ואלו גבי יראת שמיס וטוב לן צא הרמב״ם מידי וכו׳ אמנם להכריע נ״ל כר״י ופז׳ אמנם
כתיב^קשו המפרשים ממ״נ אי הנהנה מיגיעו הוא ג״כ .אמד ק׳ לר״י זלרמב״ם מפסוקי' שהניא ר״א ופז׳ ול/ל ד<׳
ירא שמיםפשיטא רטובים השנים מן האחד ואי אינו ירא הרמנ״ם בגט מעושה וכז׳ והכי נמי תשובה הכריחית הוא
שהוא לריק ב״ שמים מהכי תיתי טוב ממנו בשביל יגיעו מצד -יצהיר אבל מצד הנש מה הוא רצונית זכו׳ יעו״ש וכעת
וטוב לך לא כחיב אין לו שחר ונראה לי רחדא יחודן באידך .ל״ל לתרץ דברי הרמב״ם מ ח י ׳ יותר מעולה ממדריגה
דכתבתי במ״א ביאור ש״ס לע׳י״ית פ׳׳ז תמ רבנן ואספת הנ״ל ׳שזכרתי בביאור הנ״ל והוא דק׳ עוד בלשון הרמב״ס
דגנך מת׳יל לפי שנאמר לא ימוש ספר החזרה הזה מפין &פתזג.שכבר הבטיחה התורה וכו׳ דהל״ל הבטיחם הקב״ה
יכול דברים ככתבן ת״ל ואספת דגק* הנהג בהם מנהג ?זוך ! q׳ וג״ל בי יש ב׳יםוגי אנשים בלומדי התורה אחד נקרא
ארץ דברי רבי ישמעאל רשב״י אומר אפש׳ אדם חורש בשע׳ ק׳יחג׳&ק׳ מכס וההפרש בין זה לזה כי סוג ת״ת הוא אינו
חרישה וזורע בשעת מריעה וקוצר בשעת קצירה ורש בשעת משא״כ תואר מבחי/התורה עצמה רק מתילחת התזרה
דישהתזרה מה תהא עליי אלא שבזמן שישראל עושין רצונו & &:הוא #צד התורה עצמה הנק׳ •חכמה ומצדה נק׳ חכם
של מקזס מלאכתן נעשית ע״י אחרים שנאמר ועמדו זרים כמ׳/ש במ״א מ״מ ת״ח שבבל מצויינן •שאינן בני תורה וכו׳
זרעו צאנכם ובזמןשאין[ישראלעזשיז׳רצזמ שלמקזימלאכחן כי מצד נשמת התורה שהוא הדעת נקרא בני חזרה משא״כ
נעשית ע״י עצמן שני זאספת דגנך ולא עז׳ וטי זכי התזס' בלבושי התורה אינן בני הורה וט׳ יעז״ש זהנפקזתאטן סוג
גדיה כאן כזמן שישראל עושץירצמז שני ואספת דגנך וא״ת ק״ת עי.ן תואר חכם כתנתי נמ״א ביאור משנה איזה חנם
והא לקמן בזמן שאין ישראל עזשיןרצוגו שלמקום מוקמ׳נין הלומ׳תכל אד׳גםמןהרש׳ומןיצה״ר משא׳כ ת״ח אםו׳ ללמו׳
ועזרישל*ור לי׳ וי״לדמיירי שעושין ולא •כ״כזכו׳ מכל׳אדם כמ״ש אם הרנ דומה למלאך ה׳ צבאית תור׳יכקשו
לפליגאהא דלקמן שבא ל פ ר ש מ ה ח כשעושין ן?6ן עמזין •מטו יהענין דכתבתי ביאור קו׳ התום׳ מחיך שלא לשמ׳בא
והכי פעוצןין ואין עושין כהדדי לגהז ע״כ ומסיק אביי -לשמזכ׳בנ׳גניסוכי יעו״ש • ועפ״זגתנתיביאורנ$ון
הרנה עשו כר״י זעלתיבידן וחרבהעשו כרישמעוןגן יזזןאי .גפ׳^זציאן אתגעסממצרייחעכדון את האלטםיעל הקר
ולא עצתה בידן זט׳ •אמ׳ רבה בר בר חנא נמים יר״יובר מ ה יעי״ש העולה משם כי ע״י קבלת התורה שנקרא חכמה
עלאי דורות ראשונים שעשו תורתן קבע ומלאכתן ארעי טאו לתוא חכם ולכן חעבדוןאת ה׳ על ההר הזה כי יש ב׳
וגי אנשים א' על ההר ואחר נגד ההר זכר יעי״ש י ופזה
זה
ילעין לזרקא לה להאי אכנה לאיהו כת יחידא לההיא אתר זה זזה נתקיים בידם לורוח אחרונים שעשו מלאכתן קבע
לאיתגזרת בגין לברתא באבא אתענירת הה״דה׳בחכמה ותורתן ארעי זה וזה לא נתקיים בירס ויש להקשית א׳ לר״י
יסל ארז בחכמה לאיה! אבא יסר ברתאלאיהז ארץ הלום אםינתיג-ידרן ארץ איך יקיים צא ימושו מפיך זכקזשי' רבי
רגליו זכז׳ יעז״ש ובזה יגואר כזונת התקיעות וביאור פסוק שמעין ב״י הלל ב׳ קשה לרשב״י צמה צי ואספת דגנך
צדק ומשפט מטן כסאן חסר ואמת יקרמו פניך ע י י ן במ״א בשצמא צר״י הזט־ך להתיר ד״א משא״כ וכו׳ ג׳ תירז התום׳
העמד והעול זעפ״יסול נבאר מ״ש בכוונת האר״י עושין יאין עזשין שיין היא תמזה זכז׳ ר׳ למסיק הרבה עשו
מלפניך כי חכמה הוא עושר ובינה הוא כבול וכו׳ גס תיבת כר״י ועלתה בידן וזה סותר מ״ש אח״כ דורות אחרונים
מקז־־ם רומז לחכמ׳זבינה שהם ע״ב קם״א ומילוי ע״פ הוא שעשו מלאכתן קבע וחזרתן ארעי זה וזה לא עלתה בידן
מ״ו זמילזי קםא הוא ק״מ וצירף שניהם יחל הוא מקום י ושם הארכתי וכעת נראה צי לקצר דכתבתי במ״א ביאזר
ובזה יובן ותבאו אל המקום הזה כי תינת תנאו אותיות פסוק ראה אנכי נותן לפניכם היזם ברכה וקללה שהוא ביאור
אבית שהם המוחין והמחשבה מזלע גס יש לו נ׳ משמעות ,
קישית הרמב״ם ותירוצי כי הברכה היא הכנה לעה״ב וכז
תניא ותבוא וזה נמשך מזה כאשר תביא אל הארז להעלות ובהצלה הוא מלות הסתפקות שזה מקרי הנהנה מיגיעז
מל׳ שהוא ארן עליונ׳אל האנוח שהיא המחשב׳ אזגם אתה שאינו אץ צהעשיר רק במעט עסק נהנה בז והיא פנוי
חבזא שם כי הארון נושי נושאיו כמ״ש במיא יעו״ש זכצ זה לעסוק ברוחני וכר ובזה יובן פליגתא דר״י ורשב״י ואספת
הקא למי ששזרש נשמתז מחכמה שנקיא משכילים נחנמה דגנך צפי שנאמר ל א ימיש ספר התורה וגו׳ הכוונת שלא
וכנ״ל וזהו שאמר ותבואו אל המקים הזה מאח״ שהגיע! תהמר שהזהיר הפסוק צח ימיש ספ־ התירה שלא יעסוק
למקו״ם הזה שהוא חכמה ובינת עונד וכבוד לכך ראוי לכם גררך ארן כלל ז״א רק ואספילגנך תנהיג דרך אר׳ן מעט כדי
למען תשכילו את כל אשר תעשון מאחר שנקראו משכילים שיוכל לקיים לא ימוש ספר התורה מפיך משאיכ כשלא
ראוי לקשר המעשה במחשבה וזהו בנחך עשת ואז אתם יקיי׳ ל״א כלל אז יתבטל גס מהתזר׳וזהזזה לאעלתיבידם
ממ1רי נצביס היזם כולכם לפני ה׳ כמו ש ש מ ע ת י כמבואר אח״כ זרשב״י השיב לר״י הא כתיב סתם ואספת
זלה״ה במקום שהמחשבה של .לגנן־ ומיין יימר שהכוונה לקיים מעט ד״א כדי שיוכל לקיים
א ל ם שם ה<א כללל זלפח״ח ו ה כ ן ־ ונזה ננא לביאור קושי לא ימוש ספר הקדה מפיך רק יאמרו ואספתלגנך משמע
תזס׳ הנ״צ עזשין ואין עושין כהדליניכהוטישב׳סוגי שיהא חורש בשעת חרישה וכו׳ וכאשר י ב ו א ר אח״ז * ובזה
אנשים כמו שכתנתי נמ״א ד ל בדרשת ייי״ן מאחר שאחר יובן ש״ם הנ״ל כצ הנהנה מיגיע! להיינו שמסתפק כמיעט
כוונת הלב הדברים אמורים יש מ ה ב" סוגי אנשים אחד שזה נקיא נהנה מיגיעז משא״כ מי שאין חצי תאיתז בילו
שעוסק בגשמיי ומחשבתו וכוונתו דביקה בהש״י אז הריי/ה לעולם אינו נהנה מיגיעו כמ״ש מהר״ס שיף ריש ועושר
עיבד השי׳ית עבוד׳גמור׳ב׳ג״כ שעוסק נתירה ינתפל׳אין אל תתן לי כי ייתר שהוא עשיר הוא ריש מאחר שאין חצי
מחשבה ז וכוונתו דבוקה בהשי״ת ועליהם נאמר בפיו תאותי בידו א״כ דואג יותר שאין תאותז טרי וכו׳ משא״כ
ובשפתיי כמוני ולבס רחק ממט יעז״ש שהאריך' ונראי{ הנהנה ממעט יגיעו כדי שיוכל להיות קיים ביראת שמיס אז
•שזה מש״ה אדם ידאה לעיניס והי יראה ללבב כי צפי שניהן בידו וזהו אשריך בעה״ז שאינו יגע ביגיעו שיהי׳ אז
ז ט ה ז ז ב י ז כ
^ *׳יי' עושי ׳ הנראה למי אדס כשעוסק בתורה להעשיר רק להיות פנוי לעסיק ברוחני לכך וטוב לך לעה״ב
רצונו משא״כ כשאינו עוסה בתורה ובתפלה רקנעסיהגשמי לחוד שאינו וכתירין הרמב״ם הנ״ל משא״כ הירא שמיס
אז נק׳ אין עזשין רצונו כך הוא לפי הניא׳ לבני אדם אמנה נהנה מיגיע! כי אינו עוסק בד״א כצל אז שניהם לא עלתה
• ה׳ יראה ללבב ונגלה לז שזה האדם העוסק בגשמי כוונתו בידו וכנ״ל ולכך וטוב לך לא כתיב כי גס עסק עוה״ב אין
לקשר הגשמי ב ר י ח כ י אז הין עזשין של יחידי סגולה ועושי) לו ומליש כשהוא ירא שמיס ועוסק ברוחני כדי שעיי׳ז יהי׳
ס הכ ז ב ז ה י ז ב ן ש ט ג ה י כ ה י י י ס ע ה מ י נ י ש
" ״ ל תנו רבנ ׳ לו פרנסה בעה״ז רז מ ד ר משני עולמית כמ״ש הנה אנכי
ואספת דגנך לכי שנאמר ולא ימוש ספי התורה י ^ ל מלים הולך למיח ומ׳ וכהכתי מזה במ״א יעו״ש •
ככתבן וכ״ת ה״נ ז״א כל תורת שאין עמת מלאכה סופה נבאר שצר הסכיקית הכ״ל ונבאר פסיק ואמנם
בטילה ת״ל ואספת דגנך הנהג לר! אי־ז יכיל גס כשעוסק פ׳ כי תבוא והבאו אל המקים הזה וגו׳
בד״א לא ימוש ספר התורה מפיך כמו שכתבתי במ״א ביאור למעןחשטלי את כל אשרדןעשוןופי׳ רש״י יתבאו אל המקום
משנה טוב תור׳עם ר״א וכו׳ דהיינו ביאור בכחןעשי; ה ל ל הזה אחם רואים עצמיכס בגדולה וכבוד זכו׳ ויש להבין
והנה דברי ר״י סתומים אס לפרש כנ״ל או כפשוטו לכך בא מגלן לרש״ילפרש וחבאו אל המקום הזהלענין מעלה
רשב״י לפיש דבריו זמא״ח זמא״ח זל״פ זז״ש אפשר אדה ומדריגה של עישר וכבוד ולא הפשיטו ב׳ להבין מהו שאמר
חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה וכו׳ תורה 6ז למען תשכילו את כל אשר תעשזן ג ׳ סמיכת אתם כצבים
תהא עלי׳ הכוונה אין אפשר צאדס העוסק בגשמי לפנ(א היזם כולכם היום למי ה׳ וגו׳ וכיאה לי דכתבתי במ״א
מחשבתו ולדבר ,אז בהשי״ת ע״י עסק התירה בעת עסקיו ביאור פסוק אמרת אשימה עלי מלך עפ״י מה
בד״א אלא כשישראל עושין רצינו של מקים צריך שיהי׳ זלה״ה ביאור פסוק כל אשר השמעתי ממורי
תחלה מלאכתן נעשית ע״י אחרים והוא יפרוש מכל ענייני תמצא ידך בכחך !עשה
עןה׳ץ לעסוק בבדידות לדבק בהשי״מ כמ״ש ועמדו זר*ם לקשר מלכות דהיינו המעשה אל המחשבה שנקרא חכמה
ואספת דג*ן זרען צאנכם זאז ע״י הרגל זה יוכל לקיים אמנם דכל זה כ״ח מ״ה וזהו נכח'ך עשה וכו׳ יעו״ש י
וגם פסוק לא ימוש כר״י רג״ל וזהו.למסיק אביי הרבה ע*ז היא באיש אשר שורש נשמתו משכ אז יכול להעלות מלטת
כר״י דהיינו כמושפי׳רשב״יכזונתז שיהי׳ טוב־ תורה ע־לן ע ד שם משא״כ בלא״ה כמו שכתבתי במ״א ביאור מצוה
דרך ארץ ועלתה בידם והרבה עשו כושב״י לפי שסברו ונשמו תשבע דפליגיהרמנ״סוהראנ״דיעויש ביאור ענין
שרשל׳י פליג על ל״י ז י א לי׳ שיעםזק בתורה לחול ו ל ק
ר סכ
זה היטיב וכן מטאר־בתיקוניס תיקוןך״א דף ס״א ע״ב וז״ל
לא עלתה טלם ולזה טאר א ״ יותר מפורש לורוא
כ ח
וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהו י׳ מחשבה עלאה
הראשונים
צו בן' &1רת יושן* י
בעלו ואין לומר עליו ונעלם ונעלם שני פעמים ונראה לי־ ה־אשזצים עשיתורתן קבע וצו׳ משא^ רירית האחרונים
ויצא זה הדרן שחשכ ה ל י כלברי הטור אלא כזונה אחרת עשו מלאכת! קבע וכו׳ שטעו בכוונת ר״י לפרש כפשוטו
הי׳ להטזר ותמי׳ ני על הב״י שכ״ ועיי בתשובת הדשב״א זלבך יה וזה נא נתקיים בידם ני כזונת ל״י הוא כמו שפי* בו
&י׳ תרי״ג ע״כ א״כ למי שמעיין בלכרי הרשב״א שם יראת ובזצ מבזאל קושי׳ התוספות •רשב״י הנ״ל והבן י
ללכוונה אחרת כיון הטור וז״צ הישל׳א והמפרשים כחצקו ואספת דגנך עם לא ימוש אז עושי{ ואין עז8ין כי הלדי
מ ת נ ה היי ואנ*ר הןא הרהג״ל כי לבאלם חשוב מיילשת נינהו משא״נ ואספת דגנך לשוד ניןא אץ עושין ובזה
כמו לאמרינן גני הילך ענה ואתקיש אני לך וקבלו ואמר מבואר קו׳ המפישיס .שהקשו דמיקי רשב״י פסוק ואספת
הרי את מקודשת וסי דמסקינן לכאדם חשיב מקולשת ה״נ למך מיירי באין עושי} רצונו והא כתיב בהתחלת הפרשה
בן הוא והי־מב״ם ל דאינה מקודשת ולא חצקז בין חשוב ותיה אם שמוע תשמעו וגז׳ ולדבריצו מבואר זהבן ובזה
ז
וטעמי דמלתא כמ׳׳ש הד׳ מ בשמו צפי לאינו חשוב ע״כ יובן שיכה ישראל ער ה׳ אלהיך תמלה יתבודד ויפריש מכל
שאין כאן גילוי דעת מהאש׳ שרצונה בנתינתה לשם קדושין וזהו ענייני עוה״ז לדבק בו יתברך כסברת רשב״י הנ״ל
דלמא לשם מתנה יהבא ול׳כ בחלקת מחוקק ובבית שמואל שאמר שיבה ישראל עד ה׳ אלהיך תחלהואח״צ בהמשך הזמן
ללא רצתה להתקדש לאדם חשוב יעו״ש נמצא לל׳ז מ״ש שהורגל בדביקות השם יתברך אז קחו עמכס דבריס ר״ל
הרמב׳ים נתנה היא ואמר הוא אינה מקורשת ולא חילק דברים הגשמיים לדבק הגשמי ברוחני ובזה ושובו אל ה׳
בין חשוב לאינו חשוב האמת אתו עמו דהואס״ל כן משום וכמ״ש בתזר׳למען תשכילו את כל אשר תעשון דהיינו בכחך
דלא אמר׳ זאתקל' אני לך ואין כאן גילוי לעת כנ״ל משא״כ עשה זהבן•
בפ״ה שם כ׳ הי־מב״ם בפירש אמרה זאתקדש אני לך א״כ $א ל ך ! זו מקומה ברף פ״א זמחמא איזה מניעה שהיה
שפיר מצא מקז׳ שם לחלק בין חשוב לאינו חשוב כיון שגילוי בבית הדפום נדפסה התשובה קודם השאלה ״
דעת הי׳ שרצונה להתקדש ובאמת כך מחלק התם הדמב״ם י יוסיף חכמה חכם יוסף ודורש דעת
כנ״ל ועתה לפי הוצעה זז פשוט שאין מקום להתלונן על דורשי חמורות דורשי רשומות ..י
הטור די״ל רהטור הבין דהריף זהרא״ש ם״ל כהראב״ר דאף רשום בכתב אמת חתום תורה בלמידו שפתי ישני׳ ששוני׳
אם לא אמרה זאתקלש אני לן אפ״ה היי מקודשת זלכן ל שפת פרח שישן חדש וישן מעלה עשן ענן הקטורת מקטיר
הטור שפיר דרן מתלוקתמיל וראיתי בס׳ מעיין גנים שכ׳ מבפנים ונכנס לפני ולפנים ופתח וירש בשבעים לשח
קרוב לדברי ג״כ דדן הנ״ל זהנאני ונראה סמן לזה שהרי לשון זהורית אשר קשר בראש הסלע הר גבו׳ ועןרענן יפה
בסי׳ ל׳ט כ׳ הטור דין הילך מנה ואקדש לך אס הוא אדם .מראה ע ו ס ק בתורה שלו כהלכה אוריי אעם שלו נכה ה״ה
חשוב וכו׳ ויזקשה עציו למה כפליה לדבורי׳ שהרי כבר כ ׳ •ארוני מו׳ ה ר ב המר.״הג החריף אזילשןאמזפצ' ומופלג
בסי׳ ל ז א״ו דהכא איירי באינז אמר׳ זאתקדש לך ולכן כצ דבר סתום מלק כשצג מ ו ל מ ל י יוסף דזכהן
כ׳ בכאן דרך פלוגתא הרמב״ס עם הריף משא״כ בסי׳ ך״ט נרו יאיר י שבתי בבית ה ׳ למדאי
שאמרה)אתקדש צך זזה מקודשת אציבא דל׳ע לכך כ ׳ שם ספר טור אבןהעזר שנה זוילםדר בשמן זית זך בםי׳/״ך בטור
עו׳פעס אחרת להורות באמרה ואתקרש לך מקודשת אליבא וזה לשון חזות קשה הוגד לי מה שהקשה הב״י על הטור
ל ל ע וזה ברור * ופניתי אני לראות מוצא מקום לדבריהן הטור סי' ן״ז נתנה היא צו כסף ואמרה הריני מקודשת לך
דמר מדמי להילך וכו׳ זליכא מלתא בפוסקי׳ ללא רמיזא בזה אינה מקזרשתיואסנתן הוא ואמרה היא אםהי׳מדבר
בש״ס וביטתי בדברי הש״ם ?ראיתי מקור א׳ נובע שמשם עמה עצ עסקי קדישין היי ודאי קלזשיןזאם ילאן הוי ספק
שניהם נובעים ממקום א׳כל א״ לפי סכרחו והוא לאי׳ בפ״ק קדושין ואם נתנה היא ואמר הוא הרי את מקודשת לי נמה
לקדושין ד״ה כיצד בכסף נתן לה כסף ואמר לה הרי את שקבלתי ממן אם הזא אדם חשוב מקזלש׳שהיא נהנית במה
מקודשת לי הרי זה מקודשת אבל היא שנתנה ואמרה הריני שמקבל ממנה 0יו נתן לה ש״פ ואם אינו חשראינה מקידש׳
מקודשת לךאינה מקודשת מתקיף לה רב פפא טעמא דנתן והרמב״ם ז״ל כ׳ נתנה היא ואמר הוא אינה מקורש׳נתן הוא
הוא ואמר הוא הא נתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת אימא ואמרה היא מקודשת מספק וסברא ראשונה הוא סברת רב
ואמרה היא אינה מקודשת הא נתן הוא סיפא נתנה היא אלכם והרא״ש ז״ל ע״כ וכ׳ הב״י זזה לשונו כיון שראה
ואמרה היא מקודשת אלא ה״ק נתן הוא )אמרה היא נעשה לבינו הטור שסתם הרמב״ס דבריו וכ׳ מחנה היא ואמר
וכו׳ ואבע״א נתן הוא ואמר הוא מקודשת נתנה היא יאמרה הוא אינה מקודשת עצה על דעתי דלא שאני להרמב״ם בין
היא אינה מקודשת נתן היא זאמרה היא מקודשת מספק תשוב לשאינו חשיב ואין ספק שנעלם ממצז מ״ש הרמב״ם
זחיישינן מדרבנן ובתו׳ בל״ה הא נתן זכז׳ מה שלא הזכיר בפ״ה וז״ל אמרה לו הילך ליצר ואקדש אני לן ולקחו ואמר
כלל מחנה היא יאמר היא משום ללא פסיקא לי׳ דלפעמים הרי אח מקודשת לי בהנאה זו שקבלתי ממן אם הוא אדם
מקודשת באד׳ חשוב כדלקמן ע״כ ביאור דבריהן דמה ללא חשיב מקודשת א״כ אלז ראה אותן ה״ל להבין דמ״ש בפ״ג
הקשה דיוקי אהדדי מתנה היאז יאמר הוא דמרישא משמע לאינה מקודשת איירי באינו חשוב אבל גבי חשוב מקודשת
דאינה דמקודשת ומסיפא משמע רמקזדשת לכך כ' תי׳ דיש זסמן על מ״ש בפ״ה ועור קשה על הטור כיון רלא ראה
לאוקמי רישא באינו חשוב ולכך נתנה היא זאמר ס א אינה דנריהרמב״סוכז׳ ועוד קשה שכתב הטור נשם הרמב״ם
מקודשת דאין כאן נתינה כלל וסיפא איירי באדס חשוב י נתן הןא ואמרה היא מקודשת מספק נראה
ולכך נתנה היא ואמרה אינה מקודשת אבל נתנה היא ואמר ששברא מחודשת היה בעיניו מהרמנ״ם יהא גם הוא
הוא מקודש׳ דהוי כאלו נתן)אמר זכיכ הרין בע״ק דקדזשין פשק כן בםמזן זאין בזת מחלוקת בין הרי״ף והרמנ״ם
זמהצעה זה הוכיח הראב״ד ראם נתנה .ס א כלא שופ כי יסופר על י ע ל י ל ובעברי עד״ז נרתעחי היאומן ז כ
אמירה ואמר הוא אפיה מקודשת יראי דאצ״כ ק׳ קו״ החוס׳ הטור מ ה י ר י לי׳ תורת משה זכי ואין אפשר שראת מיש
מה שלא הזכיר כלל נתנ׳היא זאניהזא וכית משידלאפםיק׳ פכ״ ולא ראה מ״ש נפ״ה כמה רחיקתא מדוכהא כלן זכז׳ ג
ליה א״כ איכא לאוקמי בחשוב ואינו חשוב כנ״ל אי איתא י ובפרט ק י שני׳ אין אפשר שלא ראה הטור דברי ש״ס ול
מתנה מט נשם הרמנ״ם ונזדאייראוי לכל מעיין שישפי נצדק להמליץ
פ1תז.יושן* צן -
ממצה היא בלא אמידה ואמי היא אינה מקודשת אף באלם ליוקי לרישא * * * ftי י * * * י מ ו י ן ^ מ « &1יען
מ ד כ ד ע ל ^ ו ש ע א נ מ י כ ר י כ כ ״ ל ל פ ן נת;ההיאןאמרה תשוב אסכן לא שיין תיח תוספת תנ״צ לאין אפשל
היל! לאזהמי סיפא בא־ס חשיב דהא אף האדם חשוב לא מסעי היא אן ת ת תינה מקודש !.־:ת;תן הזה אף שתמ־ה
ממה היא מקדשתכיון להזימרב• '-עגע״קיננ״צאי׳כה״ .לקצר נמנה קיא ואמר הוא ומדיוקא משמע למהני
ואמר הוא א״כ נשארה קושי׳ אדזכתי׳ להיל לאקשוי רישא וכמה צי ותמיה ה ח ת; ז ודתיןהכךתא הזאת צא כלו
וםיפא ציווכא זו אצ״צ לבאמנ/אם נתנה היא זאמרהיאאף צתרייי כצגלין מדכי־ עמה ע* ע Pאלא הברייתא הזאת
שלא אמרה היא כלצ מקודשת ולאי בחרם חשוב א״כ יש רכה צמרות צני עול מטעת tט ן דיני ריש^ צסיפא והיינו
,
לאולמי רישא וסיפא כחשוב ואינו חשזנ זלק״מ קו ה ום׳ ספיקת מתן הוא ואנדזהית לכן הי ציין להחיין זאמרין
ת
זהו סברת הראב׳׳ד ז״צ זקיצ והרמב״סלנםק דאינה היא צהודתח^ז נתנההית »חמרה היא אינה מקודשת הא
הוי זכ״ת אכתי ק' איך אפשר מקודשת במוצא זו יש צו הוכחת אתית גם כן משיטת זו »ןן זת וח^-ה תיא
ה
ל,ר על התרצן דחידש עוד מצי עתא צומר רמש״ת החרין זהמרה היא להורות עוד מציעקא ריש י> « , ה ת ש ו ת ר י ש
להייכו מששת לרבנן דםפק מקודשת מהא דאמרי׳ כ״קדף םפיקא כ;׳׳נ הא אף תי הוי תני כקיצור אבצ היא שנתטן
ד ׳ ע״ב אי כתיב ויצאה חנם ת״ת היכידיהב׳איהי צדדיי אינה מ,ורשת ג׳יכ מיכת האי ספיקאלוק ותשכח ליש
דרשתו לא הזי קדושין לכן כתיב כי יקח ופירש תוספת להקשית ג״כ דיוקן אהדדי כנ״צ אלא ודאי צריך צומו
וצרי*־ לזמר ל •הבי צלילי׳ נאו לוקא שהרי אביה מקבל למזריכיתלשין חיןרחי׳׳איכ הלרא ק' צדוכתי׳ז״א דאי
אז לא הוי *לושי״ קנא רונה גומר יאמרה ע״כ והקשה בעל עצמות הוי תני בקי כזר אבל היא שנתנה ותו לא
יוסףח״ל נראה מדבריהן דהיכאדנתן ה א ואמרה היא שמעי ׳האי לינא בספיקא בנתן'היא ואמרה היא זהיאררש״י
הן ובודאי צרין להיות אמירה כאן מאיזה צד שיהי׳ גופא איירי בסתם אמירה ומשמע אף דאמר הוא וטי נתנה
אסכן למה לי כלצזאמיה היא ואפילו הכאהזיקשה היא ואמר הוא ואפיה אינה מקודשת והוי ממש כמי דיוקי
ליוקא אהדדי דמרישא משמע נתן הוא ואמי היא מקודשת לרישא ולא לשה תי דיוקי אהדדי לכן תני במפורש אבל היא
הא אמרה היא אינה מקודשת ובסיפא משמע נתנה היא שנחנה י •ימיה היא הא אמר הוא מקודשת ומרישא
זכנ״ל א״כ י א אינה מקודשת משמע איפכא וצרין לאזקמי בחשיב ^ ה מ ח נ ה ט ע מ א מ ק ן ל מ ת נ ה
הברייתא דהרתי שמעית מ ט י אף דהי׳ אמירה הן ממנו הן ממנה מאיזה צד שיהיידהא לכן מאיין זאת
אם נתן הוא א קאמר טון דנתינה שלה היי לכן אינה־ חרא ראם מדבר עמה על ״ ק א י ׳
פ ע ם י מ
ע אמירתה שום דבר הא נתן היא ואמירה הי׳ אף ממנה וכ״ש ממני ואמרה היא מקודשת וקמ״ל דלא
מ ג ר מ ק ן ל ש ת
״ ה
מקודשת א״כ משמע נתן היא ואמרה היא מקודשת יקשת
r s rav &1רת בן
שתרצה בקדושין מלכתן־ לה אחר שדברו עליעיסקי קדושיך שה מוכח מכת דיוקי שהקשה רב פפא זכמ״ש תרא״ש ועור
משא״כ נתן הוא ואמרי היא א״כ נתינתי הי׳ בשתיקה ואיני יזמעית מניה דאם היא אדם חשוב ונתנה היא ואמר הוא
ידוע למה נתן אי לקדושין אי לשם ד״א א״כ אף במחגריס• מקילשת וזה מוכח מנח ליוקי תום׳ הנ״ל א״כ הדדא קושי׳
שהשני׳־ אח״כ על עיסקי קדושין מהיכא יש צנו הוכחה ללוכתיה הלל מכצן להתדצן לחדש עור מציעתא
לדברי׳ גם הוא לכן מספקא לן אם הסכימה בדעתו אם לעשות חששא דרבנן ליהא מדאורייתא ליכא שום ספק ננ״צ
לאו משא״כ כשחזל ואמר התקדשי לי או שאמר הן אין ל ן & ע״כ צ י ? לזמר דאם נתלהיא ואמ׳ הוא אינה מקודשת
הסכמ־ן גדולה מזה ומזה יצא לנו הפיסה על מ״ש בס׳ בית אף בארס חשוב משוס דלא אמרה יאתקדש אני לן ואין
שמואל סי׳ זה ס״ק ן״ב אהא דכ׳ הש״ע ואם ענה הבעל הן א״כ לא צרין להארין בשביל זה בסיפא ת כאן גילוי ך ע
הוי ודאי קדושין וכ׳ ב״ח היינו שהיו מדברים חחלה עצ דאינו נפקא מיניה לרינא כלל א״כ נשאר לני דינא חלא
ע״ק ואינו נראה לי אלא מה שענה הן הוי כמדברים על באס מרבלים עצ ע״ק וכנ״ל א״כ אי ס״ד דברייתא אתי
ולי נראה דמה שאמרה היא הוי כמדברי׳ על ע״ק עכ״ל צאשמיעינן דין זה דמדצר׳ על עסקי קדושין הזי ליה לקצר
ע״ק ימה שענה הן הסכמה ואי כסברת בית שמואל דיענית אלא ולאי דנרייתא אתי לאשמיעינן עוד בברייתא כליל
הן .הוי כמדברים על ע׳׳ק א״כ הסכמה מניין להא הדבור מציעת׳ דהיינו רישא וסיפאאיירי בוודאין ומציעתא איירי
על ע״ק הי׳ אחר הנתינה אלא ודאי שהן הוי הסכמה• • בספק ) ובאמת ק׳ על הרא״ש דאיהו ס״ל מ ת נ ה היא
וצא כבית שמואל שצה הוי במרבדי׳ על ע״ק ואמירה ואמר הוא מקודשת בארם חשוב כנ״ל א״כ יש לאוקמי רישא
הלל וק״ל • וסיפא בשני דיפייהג״ל וכצ״ל א״כ ק׳ מכלן לתרצן לעשות
לפי הוצעה זו יש לפקפק בדבר ומעתה מציעאא הנ״ל וה״ל לאוקמי מתני' בתרי גווני הלל C
התו׳ של משוס דלא פסיקא ליי ומעתה יפה דן הרמב״ם מתנה היא ואמר היא אף באדם
ופו׳ ויש לאוקמי סיפא בחשוב חשוכ אינה מקודשת וזה יצא לו מהוכחה שכתבתי כ״ז באר
וכ״פ הרין ק׳ אין אפשר לאיקמי סיפא בחשיכ ולכן כתני* ועדין חל עלי חובת ביאור היסב וזה בחר וק״ל *
היא ואמר היא מקודשת ק׳ כיון מתנה היא ואמ־־ה היא לבאר לפי שיטת י\־מב*ם דס״ל מתנה היא ואמר ס א אף
בארס חשוב הוי כאלו נתן הוא ואמרה היא לקבלתו זהו באדם חשוב אינה מקודשת א״כ נשאר קו׳ הי־ןזס׳ אלזכתיה
נתינתו לידה א״כ אין אמרי׳ דאינה מקודשת כלל הא בנתן ל־ה״ל לריפ להקשית דיוקי אהדדי מתנה היא ואמר היא ותו
היא ואמרה היא איכא לשפוקי שמא הסכי׳ או צאו זכגיצ י לא שייך תי׳ תו׳ הנ״ל כאשר ביארתי והנה מתחלה אניפף
ול׳כ בהדיא בחלקת מחוקק ס״ס ז ה רגבי אדם ת:וב אם ידי לבאר מה שיש לפקפק בתוספות הנ״ל ומתוכו יתבאר
נתנה היא ואמרה היא וקיבל בשתיקה הוי כנתן הוא ואמר* לך דיש לאוקמי קו׳ תו׳ הליל לשיטת הרמב״ם באופן אחר
זעו׳ רכ״ש הוא • היא דםפיקא הוי זעו׳ במ״מ ל׳א עכ״ל ויבואר ממילא דהרמב״ם הוציא דינו ממקורו הנ״ל והוא
דאיכ' בניד ן זה לספזקי אי הוי קידושין רמה נתן הוא ואמר׳ דאי׳ בדף ז׳ ע״ב בעי רבא הילך מנה ואתקדש אני לן מהו
היא כשקבלה ממט הריני מקודשת לך הוי אמירתה כמדבר ׳ ופי׳ רש״י זכשקבל אמר הרי את מקודשת לי ונו׳ ומסקי׳
א״כ הוי דבור על ע״ר! נתר הנתינה על ע״ק ל׳פ הר״ן והנה ההכרח שהכריח רש״י לפרש באדם חשוב מקודשת
אפ״ה יש לספק שמא הםכי׳ הוא לדברי׳ או לאו וכמ״ש דווקא כשחזר ואמר הוא התקדשי לי וכו׳ משוס דחזינין
הר״ן פללקמ״ן כ״ש מתנה היא יאמרה הי׳ זאח״כ קיבצ מדנפשוט האיבעי׳ בארם תשוב למקזדשת דהוי כאלו נתן
היא הקלזשין ואז הוי הנתינה לקבלתו זהו נתינתו א״כ הוי הא אין כאן הוא ואמרה היא אכתי למה יהיה מקודשת
אמירתה פמדבי על ע״ק קודם נתינתו דעיקר נתינה מידו הסכמה ממנו זכמ״ש הר״ן מובא בב״י סי׳ זתדלמה
לידה בעינן ליש דיש סברא לומר שהסכי׳ לדברי׳ שהרי קבל בנתנה היא יאמר הוא אינה מקודשת כלל ובכהן הוא ואמר׳
אח׳אמיר׳עלע״קועויל׳שהואמההתםנחןתחל׳בשתיק' כמן היאחיישינן משוס דבשלמא נתן הוא ואמרה היא
ואיני יודע מה גילוי דעת יש שלקדושין נתן או לאו רק מכת שכשעתנתינה אמרה היא והוא שתק הוי כמםכי׳ לדבריה
אמירת׳שאמרה היא הריני מקודשת וכו׳ מוכח שקבלה לשם זכו׳ ואע״פ שלא פירש ה״ל כמדבר על עסקי קדושין)משו׳
קדושין והיא שתק ואפיה יש לספק כלל ליש בנתנ׳הי׳ ואמי' רזה שאמר' ואתקדש אני לך היי כמדבר על ע״ק זכ״כ הר״ן
ואתקדש אני לך א״כ הוי גלוי דעת שהמעות הן לקידושין ואעתיק לקמן (ונתן ולא פי׳ דיו דקי״ל כר׳ יוסי הלכך י״ל
נתנו מנח אמירתה זא״כ כשקבל היא אח״כ ודאי להוי כנתן הוא ואמר הוא אבל אם נתנה היא וכר יעו״ש •
מסתמא לשם קדושין קבל והוי מ ת ן הוא לשם קדושין א״כ באם נתן היא ואמרה היי איכא לספוקי אם הסט׳
ואין לך גילוי דעת ייתר מזה כ״שדישלספוקי א״כ א״כ ק׳ למה אמרו כאן מקודשת כמן לדברי׳ אם צאו
,
למה אמרי מתנה היא ואמרה היא באדם חשוב דאינה דהוי נתן הוא ואמרה היא כיון דאיכא למכוקי אם הסכים
מקודשת כלל אין לך ספק יותר מזה א״כ איך אפשר כנ״ל ועי׳ דהוי כי יקח וכי תקח וככ״ל לזה פי׳ רש״י וכשקבל׳
לאוקמי רישא וסיפא בגופא זו שכתב החוספת לעיל) ימה אמר הרי את זכז׳ אין לך הסכמה גדולה מזה וה״ה
מאור תמי׳ לי על בית שמואל שכתב במהודורא נתרא 'באמת אם אמר רק הן כשקבל ג״כ מקודשת דאין צריך רק
בס״ק ן״ג גבי אס נתנה היא ואמר׳ היא באדם חשוב והיל הסכמה וכמ״ש הטור בשם הרמ״ה יעי״ש וכ״ת כיון דהאי
דהוי כאלו נתן מדברי׳ על עיק דמקזדשת וכי׳ הייני מקודשת לו 'שאמרה היא הוי כאלו מדבר עמה על
היא יאמר הוא יעו״ש מלתא נטעמא ומסיק מיהו כתו׳ ע״ ק תחלה וכפי׳ הדין א״כ ק׳ למה אס מדבר עמה על ע״ק
ע
בסוגיא זו לא מ ש מ Pעליל לא ידעתי וצ& המתי ונתן אפי׳ בשתיקה דיו כר׳ יוסי וכאן היי כאלו מדבי עמה
בפשטי תו׳ דאיירי מזה דהא לפיס רהיטא איירי תז' למה יהי׳ ספק קדושין ז״אדהא עלע״ק ונתן בשתיקה
ב ע י כ
באינו מדבר על ע״ק שאין לך מזה שוס רמיזא בתו׳ שמסכים לדברי׳ א״כ בשלמא ? עיקר גילוי דעת
א״כ לכך נתנה היא יאמר׳ היא בחשוב לא מקודשי דהוי בשמדנריס תחלה על עיםקי קדושין זאחיכ נתן לה אף
גי (י
כנתן היא יאמרה היא הא אם היו מדנרים חחלה על מתיקה היי כמסכי׳ לדברי׳ יי 1ל 1ליי לעת ייתר מזה
ע״ק
&5יר*וריןלו&י ^ * ( ' ^ * ן 1WteJ*FSK ע״ק באמת יש לומר דאף תוספת צעדה בזה וצ״ע •
הרמנ^ס1׳צרהאי וכן ל־:1י} < f;rrקאיאכזצתי ליט״ והנה אחרי האי במהדוראקעא אחר כתבי זאת זשסכתכ
דכולהז שייכים גם במכייה והת ל״ת כ׳ בכאן כלום לפי בלשזן זה זז״ל ואם הוא אדם חשוב ונתנה היא יאמרה
ששימן על מ״ש נהגנו rאישות־ ג ל קיישין והא לכ׳ דין ע ר ל היאכ׳נח״מ דהוי ספק מיהו בתו׳ לא משמע לכאורה
בכאן דהיינו .האומר צחטיו תן:שן* לפצעי ויקנה לן ש מ כן ויש לדחות קצת.עכ״ל • לפי נוסחא זו יש מקים בתו'
וכי׳ מ מצתא בטעמת דתי נא הוי ל כצצ ל״א גם הוא ם״ל לזמר דאינה מקודשת כלל זאעפ״כ גממם הוא רמת של
פהריף יה-א״ש tvtת u r nהאי וכן צעדן ממונא משמ<0 לכאורה וגם מה של ריש לדחות קצת לא ידעתי מהו הדחי*
דצא סביר׳לתז דיני׳אצו אצל נ<;ירא א״כ ה״א דגם ה ר מ ל ׳ ם זמהו האמת טין לזה הוי לכאורה ולשיטת הרמי״ם בתיר^
ס׳*ל כן לכן ל ר<ן זה לגלוי לנו לצלילי' גם במכירה שייט" קו׳ תו׳ שאכתוב לקמן יש מקום לימי־ רנכה״ג אינה מקודש׳
בהלכות' דינים אלו ל ע ל א ל ט צ ה ו ישומזןעלמ״ש זאפשר עזרלומררמ״שבס׳ ב״ש ויש צרחות קצת אם לא
קדוש ן rnט ו ר ופשוט זזה־ ידוע בתרצה מקומות כ מ ו ע״פ מ״ש לקמן בשם עצמות יוסף וק״ל ( אחר כל אלה
שיגזא״בלמזכב״יזא׳׳ת לפורטן וראי' מוכרחת לזה שהדי תפשתי באמתחות הפוסקים ומצאתי בם׳עצמזג)יזסף קרוב
ה*מב״םלגביתן מכהיילפלזניי ואתלןלשאנילך להיינו לקו׳ הנ״ל שיםהואקיהז בדברי תו׳ הלל ותנאני והנה
כשאמר צה הרי את מקודשת לי בהנאה זו שקבלתי מ מ ך לאי מצאתי שם את שאהבה נפשי בתירוצו זז״ל ונראה דצא
לא חמר ה״צ כתן הוא ואמלה היא והוי ספיקאוכיכ הר״ן אמרינן לנתינתה צאדם חשוב חשיבא מלתא כנתן הוא אצא
ו ל ע ו ד הל״ן לנראה לאמירה שיאמר לה היא אין צ ד ן לוקא כשדבר הוא לה וקייס חמ־י' דהשתא יקרה הי׳בעינז
גרנ4 משום דהאי ואתל ,״ש אני לן והוא נתן על פיה לא אינ בקבלתי צ חוד fבלי אמירתו• לה אינו נתשב כנתן הוא
אעפ״ישלא׳ ממדבר עמה עצעסקי קדושין דמהני להכלצ וכןלל על׳ל והנה אף שסברא זו אינו מזכרת
פירש ולא דמי לנתן הוא ואמרה היא .שאני התם מתן.,הוא מכצ הפוסקים מ״מ לדברי הרמכ״ם הוא מוכרח לומי כן
חחצה ואין לנו הוכחה שבתורת קדושין נתנו אלא בליטרה וכדלקמן שהיי בח״מסימןק״ז בטור ונש״ע תאומי תילן
מנה ויקנה לך שדי אס הוא ארם חשוב קנה ולא הוצרך שם
שום אמיי׳ שיאמר הקונה למיני תקנה לי בהנאה זו שקבלתי
כמו דמצייך כאן ובשאר קניות מצריך התם אמירה יעו״ש •
ביאור לבריןי על ע״ר ,אבל לכרי ר\מב״ם עירן עכ״צ זלפיסכית בעל ע״י הלל מה לי הכא ימה לי ה ז ם כיון
בשלמא נתן הוא וא״־דה היא זא־ק־ש אלי לו אע״ג י ה ת ם לאמייתי לא הוי כנתן א״כ הוי צריך אמירה גם התם
ג״כ אעירה דידה כמדבר על ע״ק י״למשוםדהתס שיאמר הקינה שדך קני׳ לי דאל״כ אין התם נתינה ואנן
חח;ה בשתיקת ואח״כ דברו על עסקי קדושי׳ ביהלאמהג* בעינן גבי שרה ג״כ נתינה מיד הקינה למיכר אלא ודאי
ר ה משא׳יכ הכא הזי אמירה '$ילה קולם הנתינה יהיא א מ ללא מועיל סברא זו שיאמר כך אלא אף בלא אמירתי ג״כ
החלה ואתקדש אני לן א״כ הוי מדברי׳ על עסקי קידושיה הוי קבלתו כנתינה יהא למצדיךהכא אמירה יעי״ש בבל״ה
ה יטב א ״ קודם הנתינה צהל כי יהיב אלעתא לקדושין אבל הרמב״ם ע״כ הפס סברא זז כמי שאבאר והוא דאי׳
מעתה חזינן בכאן דהרמביכ פוסקלאפ״ה צייךשיאמר הז7ין בדף ז׳ ע״א הן מנה לפלוני ואקיש אני לן מקודשת מדין
לה התקדשי יכו׳ וציין לזמר משים דתע״פ שנתן לפלוט ע צ ערב תן מנה לפלוני זאתקדש אני לו מקודשת מדין עבר
לקלישי! פי ציוויה אעל׳כ ליכא הוכחה שהםט' לדברי׳ כנעני אמר לה הילך מנה והתקדשי לפלוט מקודשת מדין
וכמו שמסיק הר״ן בשיטה ז־ו וז״צ בשלמא כתן היא יאמר הוא שניהם נעי רכא ה ל ן מנה זאתקדש אני לך זכו׳ אמר
והיא שתקה שתיקתה מורה הסכמה שמתיד שהיא נאםרלז לנא וכןלענין ממזנא פירשרש״י כמו תן מנה לפלוני
לאיש אחר אי איתא דלא נירא לה הי׳ לה למחית אהל האיש וקאי אשלשתן דיני׳ הנ״ל 'דשייכין כמכירה ,
זט
כיון דעי באי למכס׳ אחריתא הזי נםיב לא איכפת צי׳ ל י כ ך
ה יעוישול הרין ולפיכך לא פי׳ רש״ידקאיגם אהילךמנת
אעיפ שאינו מסכים שיתק א״כ יש ספי! אם הסכים או לאו ותקנה לך שדי באדם תשוב רסמיך לי׳ משו׳
אע״פ שנתינתו מורה שהסכים לדברי האשה יט׳על׳ל יעי״ש לרבא גופא ספוקי׳ מספק׳ ליי לענין קדושין ואיך אזמר
א״כ מעתיע״כ גבי שד׳צריןלומ׳ג״נ הקזנ״גט תןמנה לפלוט וכן לעטן ממונא גם אזה אבל לדידן דבאדם חשוב מקודשי
ויקנה לן שדי צרין לזמר שדן קניי'.לי בהנאישנתתי לפלזני משמע דה״ה לעטן ממונא וכן הוא בב״יסי׳ק״׳ן והריף
על פין וכו׳ שהרי צ ד ן לזה הוכחה שחפץ הקונה בר..זכמ״ש השמיטו לזה וגם הרא״ש ולא ירעתי למה זהרמלס כ׳ בפ״ה
רמ״א בש״ע סי׳ קין ס״ד יעו״ש זלהרמב״ס לפי הוצעה וו מהלטת מכירה האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנה לך
שכתבתי אין כאן הוכחה בנתינתו ^א באמירתו הוי הוכחה שדי קונת מדין ערב ע״כ ולא ידעתי למה לא ל מדין עבד
זאנןנעינןהזכח׳שיחפזזבה א״כ ע״כ באמ׳צריןאמיר׳מהקונ' ומדין שניהם ושמא הוא סובר דלא ילפי׳ מעבד רק לענין
א״כ ק׳ למה לא כחב הרמב״ס במפורש גבי חן מנה לפלוני קדושין ולא לענין מכירה ע״כ וב״י נח״מ סייק״ין קיהה על
ויקנה לןשדי שיאמר הקינה למוכר שדן קנוי׳ לי בהנאה זז:
תיר׳ןזהזתירזשםתירזאחד לבגירסתש״ס דהרמב״ס
דהא אמיר׳ ככה מעכב אלא ידאיצרין ל להן'6הלבר,
ן מ י
היי כתב האי וכן לענין ממונא תיכף אחר מאמר חן מנת
אשר דברתי מקודם שהרמב״ם ס מ ן עצמו בכל עניניי ע ל
זלפעלד נראה דשניהן דוחקין זה את וכו׳ יעו״מ י
מ״ש בהל׳ אישות זכ׳ כאן זה התחלת הדין רק דרן רמז.
וצי-הצעיר נראה לחח בפשיטות דהא לכאורה יש עוד
בעלמא לגלוי לנא דלא השמיט האי וכן לענין ממונא כמו
להקשות ראכתי קילפי תירוצי שלהם למה לא הזכיר הרמב״ם
mשהשמיטו הרי״ף זהרא״ש וישמע חכם ךוסיןיצקח צלמול.
דין הילך מנה זיקניי ל 7שדידלרנא ל״ק משוס דרבא גופא
מדיני׳ אלו הנאמרים אצלקדושין ל י מכירה וכלל.
ד נ
ספיקי מיספקא לי׳ כלל משא״כ לדידן לקי״צ דנאדם חשוב
ויפה כיח הטור שלבח״מ סי׳ ק״זאמר המוכר ללוקח תן כסף..
ל ,זאמר לו יקנה צן שלי לי $ ^ מקידשת זכמ״ש הרמב״ם־גיפ׳ נל׳ה מהלי אישית והעחקתי
ן ג ת ג ו כ ן ק עמ ן ק נ ת
לעיל לבאלם חשוב-מקודשת א״כ למה לא הזכיר זה גבי
נכסף
׳ '׳צע וורת *!w
הוא זכלל לק־ לא צריו אמירין דרי׳ כצצ א״ 0מעתה,:׳ wfcpSiלפלוני קנא עג״ל וכן .באינך יעו״ש א״צ;
זהאבהאתליא למאן דמצרין התם אמירהגבי קיושין: א* איתאדלא מצריך הרמב״ם אמדהימהקונה למז&ר״א״כ•
#׳כ מצריך גם גני מכירה דנזיל בתר־ טעמא וכצ״ל' זהו שכתב הטון דליא כמאן.דלהרש״'א זהלי״ף לא גויכייליני׳
ולכך הטורי מצריך בשניהן אמירה וכהרמב״ם הליל י ומעמו* ׳אלי במכירה ולרמב״יס לאצריך ,אמירי; מהקונה למוכר
נראה לי הקן1ן וצעיר המזה ללא הזצדן המלן 15בש״ע ׳ אלא ולאי צריך לזמר דלרמב״ם ג״כ מצריך אמירה מהקונה
זדמ׳יא שום אמירה גגי' מכירה אכ אמר תן מנה לפלוני יא׳יכ אזיל הטזר לש<עתהרמב״ם א״כ קשה למה לא טרשל
וי#ה לך שרה ובכאן מצריך אעירה בלי טעם ישישי•־ הרמב״ם בהךי׳ .א״ו דםמיך ,בכל .כחז אמ״ש
אף שהסמ״ע כתב שם טעם היא בקחשין פםל ,המחבר בסי* בהצלת קדושיך ולזה כתב גס הטור בדיני קדושין בסימן
ך״ט !מצריך אמירה ע״כ םטיא לי׳ כימלים א״פ גם׳ ך״ט דצרייךיאמדהכהרמל׳ס הליל זע״כ צ׳ילמשזםדצא
כאן צייך אמירה למאי.שני׳ ובאמת הס ראו מ״ש־ ילעינין הסכמתו אם לא .הוי אמר לכך צריך אמירה
הרמל׳ה בהצםת מפירה ולא כתב מאמירה כלום לכן ה״נ ניבי מכירה' צריך אמירה להודיע שהוא חפץבה לקחת
הביט הם ללא צריך אמירה פלל נ חסר כאן כמה השדה ובודאי זהו לשיטת הרימלס אבל הרי״ף והרא'#
תיבת [ וקיצור לסמיך על מה שכתיב שהשמיט) גם בדיני קדושין אמירה מהאיש לאשת משום
מלכות .אישות .וצריך לי ישוב לזה ־י ליש לומד דהו* ס ט ר א ל מ כםבמן הרץ ללא דמי לנתן;
וירא ה׳ ט הגזר לין־ זם׳ ואיך ימל להמתיקנאמ־ר כע׳יפ ואין לכותבי; *"Tift D&O
סר לראות וגם אפשר שהמחשבה או החלו׳ הוא בסוף העולם ובזה יובן _ .י י
פסוק הנ״ל ער סיר מרע ועשה טוב ולפת״ת ־ י . משה שא׳ עד קליפות הוא שמא ירא רבינו משה כי היה
ושמעתי ממורי בענין משל שהי׳למלךל אוהבים והענין ט משה שמז כולל כל *שה אז אמר הנני•
ומברו עליהם שאינם אוהבים והעניק כע 1שהשכינה ,העולמות ולכך שמי היקשה לו י
£ללת כל העולמות דומם צומאוכל הנביאי׳ טוטם זרעים וציוה להם שיזונו זיפרנסו כל א׳ כלב מחצרהמלן; א׳ היי
חכם ועשה עטרה למלך מהוצאה שהי׳ ראוי להוציא על כך אות ) Eמן משה הרומז למלכות כוצצ כל הפנינים ג״כ
פרנסת הכלב ״ ל פ ר נ ס וזן בדוחק את הכלב שלא ולכך • mtfvי י ש כילל כל הרומית ואות ה הנשמית
ימות י ג׳ השגיח לזונו בריווח ועל זה גירה המלך הכלב צו ודרשו חז״ל מנורה שקלים החודש שמז הוק£ה
בז תשא״כ לזה שעשה עטרה וכו׳ זדפת״ח • ר״ת משה •וכו׳ אבצ באמח שמו עצמו הוקשה לו ששמי כולל
כלי מיני רע ג״כ זה היה תמי׳ לו אן שהימור האמיתי היא ושמעתי מ מ ו ר י בענין כל הנוטל מל׳ לבד וכו"
כי כל הדברים הניכרים נק׳ מל״ השכינה ואיך כוללת שט הפכים בנזשא א׳ טיב ורע שהם
ב׳ הפכים והיא הייחוד וכן ג״צ שמו משה ג-׳׳כ טלל הפל זשאינו מושג הוא למעלה מן מ׳יל וצריך להבין שיש למעלה
ממנה וכולי• ואיך נעשה היחזד על ידו וז״ש בש״ס משה ד ב ל קוביוסטוס
אבל באמת א״ש כי הרע הוא כסא אל הטוב• כמו ונרעה ושמעת• ממורי א׳ בשס הרמב״ן כי דבר שיש
אז יכול לאדם הנאה תמנז או ע״י שרואה מעשה הרשעים יש צו הנאה הקריב וכו׳
שהוא צדיק ויש לו הנאה ותענוג ונעשה זה בכל העולמית למצוא ראי׳ להתיר האסיר ע״כ צריך תחלה להסיר כל
7
התענוג ע׳ י הרע וכמעט שעי״ז יש לרע עליי׳ ג״כ רק הנאתו מזה וכו׳ כי תיבת אין יש לו ב׳ משמעות ויכו׳ •.
מ מ ו ר י אמר שאלתהפילמיף אסל;ת כשעולה משם יתפרדו כל פועלי און וכן מחשבה רעה הוא ו ש מ ע ת י
אם את כיפר 1
אתרפגוימני׳ 2סא גג״ד הכ״ל יז״ש משה פעם א׳ צא אמר הנני שהי׳ חמי׳
לן איך"נעשה יחוד ט כשנגלה בסנה מדריגה החתונה בע״ז א״כ כופר בחלק שהוא ממנו ית׳ ״ וביאר כי יש באדם
נפתחופל מקורות עליונות עד למטה • ומ״ט לא יבער חצר הכבד בסוד והבדילה הפרוכת לכם ודרך שם דוחה
המוחלת והצואה וכי׳ משל למלך שרצה שיהי׳ לבנו תענוג הסנהשיכלו ויחבערוהרע שהיאהסניזעדשא״לפעםל
משא״כ בדבר חמירי ועשה עשר חזמית ע״פ אחיזת עינים תחתונה משה שנעשה עי״ז יחוד וחיבור וקישור מדריגה
וכו׳ ובן מלך סבר זכי יאח״כ נודע לו שאיט דבר רע כלל • בעליונה כו׳ אז אמר הנני זדפח״מ כי קצרתי •
ושמעת• ממור• בע נין עטדח הש״י אף שאינו ׳שמעתי בשם מור• איךיחפללעלשונאו .והחועלת
•הוא זה כי שבע יפול צדיק וקם עילה לו ל ט לעתו ימין ט ב ל
,
ר״צ בז םפירזח נחגלגל נר״ן שלו דהיינו נפש הם עבדים א׳ אשר נשבעתי באפי ט גס כשיש ח״ו אף יטין כי אלו
שמנה מדריגת מבינה ואף שהיא פ ׳ בו ג״כ נתעלס אות א והבהמות *זלו ורוח הוא הוא אשחו זהדיבור הזאג׳׳כזוזג
זבענין שבפה נקי אשתו זכה עזר לא זכה כנגדו דהיינ׳ שפגם אלופו של עולם זעי״ז נמתק האף ודפח״ח ״
בדבורו כמז צ״ה זכיזצא מזה נעשו אנשים שזנאיזהמדברי' מחשבות יש כמה מיני מהשטת טובי׳ ורעים ובתוך שקר
יש אמת כי מספר שקר ת״ר זבז מזבל׳אמת שהו׳ תמ״א זהבן עליו י הנשמה הם מממ בניו זפגם שבמח במחשבה גורסשיש
;
לז צער מבניו ובנפש ג״כ אם פגסבמעשיו ובעובדא מוהלו ו ש מ ע ה • ממורי פי׳ הפסוק נצזר לשונן מרע וגו״
יטל להעלות נר״ו עדסזר מרע ועשה טוב ט שם !5 0ער מעבדיו ובהמתו ובכל הספיח'
משאיכ בספירה שביעית היא במ׳יל ומשם יונקים הקליפות ?•*ש*״ הנביא חצי זעם זחצי נחמה משא״כ ירמי׳ זהי׳
,
ירמי הנביא בבור שהושלך וכיוצא על שלא התפלל .נגה קשה לו להעלות נר״ן שם ״ נמצא שונאיו שבאו ע״י ^
פגם הדיבור צריך לתקנם להעלותם ע״י דיבור התפלי על ירייאל כשנאמר לו הנמאהזט׳ זבענין המחשבות הוא
עטזח זבאםלאז שליחה אותן נעשו מתר שונא׳ ע״י כעז התלימית שהוצטן אחר הפה 01״ אם הוא מאמין זכו׳
ן
וחומרית 3 ע״כ יציל להתפלל להמתיק בשרשן כי נצח והוד שם מ א
^ א ה ע ו ן ^ זגסמגבירלןאנמרהמ<5יתה פי
ה מ י ת ת ו .־־ ..- . . . r 44 £
;
מפפרת'ןנ<מר^עון משא״כהעוןגודםכמהמיט מיתזח
י 5ע 1ל מ 1א ל א ^ ,א נ מ ת של הלכה זמגנ׳יןזכי בכצלכר #ע ו 0 5
ז
י
*-pftjlg־כצע־י f״IE»J י ל י ג י ע ת ׳
3
•^•,ע^יי\»ית»)!יוי^׳מש*(1יעה״ר כך׳ מתגבר י ״ S L '»«SK1W*V»5£״ י
ד<עגי,ה«יימ»*»*m*m3*nממטעי?myj׳ !:
כ
" ,״י ^«W״*^'^'^^73
^ : * * f t ; , - ^ * * w W i w e M m & f f i
^ .וציין־׳יפי* ו ״ י י י י « ע * * י » -׳ ^ ! ל נ • ^ WpHk.Xj״ ^ ^ 2
נ ט ה
• i»j*r*uJjי&מממוךייימ, wuww. •״ יל> ״״ועיי,טטצ«*!י&־יזי י ״* ו
נ נ
ס
,
• ..י»הממ׳כי»»-צמןזיג!«1׳י«ד0 *?*י • ^ • • w a ,נ5י^״י0נצהמענג™ . ו; • ־ ;
!זלמח״ח׳*?;.־....:
'׳הגלזמלאדמתפצל ואיני
,
^!::הי^כמי^המל
״ ;^עיוא^ל׳צכייןן^ליפוי
מ י י לזמזרד%ממ1נ'
(«ז!׳מ1זל(^מזן-וא0ןל׳־מטה6ימי
. :ק-
:י׳•־״• נרשיוז
בחךהזאלאנסגנ לאדן׳ ׳1
:
^ ה מ & א י ה ח ס י ר ה5מ!מןפ5ת^וטר5ןה '
, יכא־צ׳׳ש;׳.. לי ^נרמט ,־ גלש1ן « « ל , :
»Cf5a*V*lirt:י t o • 1 W S5fc ifן $י ' #י ם &״׳נ''*••1
כי מודאי נחת גלול הי׳ צן אם ירגיעו צידל אמנם צע״<5כחהי כמה דנרים מה< £אך פרט;ם מהם מה שאני .זוכר אכזזב
:
כי בר״$שנת #$$עשץ $ה@נעת עכייית הנשמה פי?#ג 6ך< ־ וראיתי דברים נפלאים במראה ני־ כקיצור גדול ״ י
מה תצא ראיתי ער הנה מיום עמדי על דעתי ואשר ראיתי ולמדתי בהעלות לשם בלחי אפשר* לספר ולדבר אפילו פה אצ
פה אן בחזירתי לגן עדן התחתון וראיתי נמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי בלי שיעור ומספר
^ ^, 2 £££rrr ה #ה עמנו תעלה להיות לנו לעור ולסעד ומחמת השמחההג&ה
ה עמהםוראיתיבמדא ^ ה ס ^ ל ^ ת
* <-עו«ת ו ג רות שמד עלכמהנפשות שיהרמגמיתוון ^ ^ ^ ^ ל פ | א נ ״ מ י מ ש ן מ ת
לא עליתי בעליי׳ גדולות., • ל י ח ש ש - מ ל ה י נ ל , ע ך ש נ כ נ ס ת ״ • כמוהו ועליתי עדרגאאי^מךרגה
ת מנרשהשמחהז!ח'ועצ עלייתי מהעה״ז יהיליעו לי איו׳ כ שיויני״מפר
י*,כולםמסרו נפשם ע צ ל ה וקרשו ש״ש ועמדו בחסיון וכזצות?ה יכא משיחנו וינקוםגקמתינו וכפר אלמתו עמו* בר?.
ש נ ק ׳ י עשיתי עליי הנשמה כילוע וראיתי ר^רוגגדולערשכמעטניתןלהם״םרשותלחרבצללותמדינותורהלזת תת
,ומסרתי את נפשי והתפללתי נפצהנא נ י ד ה ׳ 1ואל כפלה בידיאדם ונתנו לי רשות שיה׳ חמורת זה חולשיתגדולותודנר
א ^ א ה י ה כמוהו .נכלמליטת עזלין^אן־ מדינזתהקרוכי*לנו זכך היי שנתפשט החולשאעד למאוד אשראין יוכל להספ׳
ז ג ס ה ל ^ %מלינותזנשאתי ונתתי ע ם התנזרהעלי לזמר קטזרתנהשכמה לנטל הליכי! הנ״ליוגילוילי נתזיון לילו^
הלא
fc 'fcfyjfr*'?. שש< ,;$Ytאמה א ג ל ת
• י לש׳יש י וגם לכתוב בעלו להגטייי* ו מ ל מיני הנייתא ט מעשיו ר^דם לפט הש״י יכל מעשיו
לעשות לן הספקה טובה ולתמכו אותו ישיבה שס בה ממיכה כי טלאי יהי/לך לנחת אם י*<׳ אתן ?גען׳במחיצתך 0Y
אה׳ טסך המנפה לראותך פא״פו^פלל בעל אךיטת ימיו ואשתך ןי״מ ורר״ש כלהימ׳ לרטתהצילו׳ לאי״יט א״מ־ *'/
;
:
ב א מ ^ .ל' ילי הפ^י^במלאכתהקולש ; ב א מ ו נ א " נ א ו ם ל־ * ע ד ^ ה פ ו ע צ י ה ע ^ ה במלאכה^הולש
׳ י י . . #׳י , ,קאיעז' ' < ק ,מי^זלע׳ע
t1׳ f־
* > י•**•• vי• •י -י *-א'.־ .*,־־׳
,
1:
ד• .כ - / \ ,
ך
־ י •