‫‪1‬‬

‫כתב העת פנים גיליון ‪ 49‬פברואר ‪2010‬‬

‫תיאטרון משלה שולמית בת דורי מעצבת רגשות‬

‫ד"ר אסתר כרמל‪-‬חכים‬

‫בקיץ ‪ ,1951‬בלילה ללא ירח‪ ,‬עשו כחמשת אלפים בני אדם את דרכם לאתר‬
‫ההצגה "אחי גיבורי התהילה"‪ ,‬שהעלה קיבוץ "שריד" לציון עשרים וחמש‬
‫שנים להיווסדו‪ .‬מספר האנשים היה כפול מרשימת ההזמנות שתוכננה‬
‫להצגה‪ .‬מפה לאוזן עברה בעמק השמועה בדבר החוויה המרגשת במיוחד‪,‬‬
‫הממתינה לצופי ההצגה‪ .‬ואכן‪ ,‬רבים‪ ,‬שלא הייתה בידם הזמנה‪ ,‬הגיעו נחושים‬
‫לראות את המופע‪ .‬איש לא היה יכול למנוע מגל אנושי זה של ‪ 2500‬חסרי‬
‫הזמנות ואוהבי תיאטרון‪ ,‬מלבוא בשערי האמפיתיאטרון המיוחד שהוכשר‬
‫לצורך האירוע‪ .‬הלחץ והדוחק גברו‪ ,‬אנשים ישבו צפופים וכתף נגעה בכתף‪.‬‬
‫האווירה הדחוסה הגבירה עוד יותר את הדריכות והציפיות בקרב הקהל ‪.‬‬
‫הייתה תחושה שמשהו גדול עומד להתרחש‪.‬‬
‫שעתיים ורבע‪ ,‬בהן שתי הפסקות‪ ,‬ערכה ההצגה‪ .‬ההצלחה עלתה על כל‬
‫הציפיות‪" .‬אחי גיבורי התהילה" הפך‪ ,‬בין לילה‪ ,‬למחזה המבוקש ביותר בארץ‪.‬‬
‫המארגנים לא יכלו להתעלם מהביקוש הרב‪ ,‬ובסופו של דבר המחזה‪ ,‬שהיה‬
‫מתוכנן בתחילה לעלות בשני מופעים בלבד‪ ,‬הוצג שמונה פעמים‪ ,‬ו‪40,000-‬‬
‫איש חזו בו באותו הקיץ‪ .‬זהו בוודאי מספר חסר תקדים להופעת "תיאטרון‬
‫חובבים"‪.‬‬

‫נהוג לומר כי עם ההצלחה אין מתווכחים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬מעניין מאד לדעת‪ ,‬מה‬
‫הם הגורמים והסיבות שהביאו להצלחה הגדולה? במאמרי אנסה בעזרת‬
‫חומרים שקראתי‪ ,‬ובעזרת ראיונות שערכתי עם אנשים שהשתתפו בהצגה ‪,‬‬
‫וכאלה שהכירו היטב את הבימאית שלה‪ ,‬שולמית )מיתה( בת דורי‪ ,‬הדמות‬
‫המרכזית באירוע ובמאמר‪ ,‬לתת את התשובה‪.‬‬

‫את לב ההצלחה של "אחי גיבורי התהילה" אני מייחסת לאותו מעמד מיוחד‬
‫ונדיר בו‪ :‬ההוויה היומיומית פוגשת את החוויה החד‪-‬פעמית‪ .‬במה‬
‫דברים אמורים? הוויית חיים שמעבר להשפעות של המעגל המשפחתי‪ ,‬נגזרת‬
‫‪2‬‬
‫מן המקום בו גר האדם‪ ,‬ומן הזמן‪ ,‬התקופה בה חי‪ .‬במקרה זה המקום הוא‬
‫קיבוץ "שריד"‪ ,‬שחגג חצי יובל‪ ,‬והזמן‪ ,‬תקופת ראשית המדינה‪ ,‬קיץ ‪.1951‬‬
‫שתי הוויות אלה עומדות ביסודותיו של משולש‪ ,‬שבקודקודו ניצבת החוויה‪.‬‬
‫על חוויה זו מנצחת‪ ,‬מעל כולם‪" ,‬מעצבת הרגשות"‪ ,‬אשת התיאטרון‪ ,‬שולמית‬
‫בת דורי‪ .‬עיבוד ספרו המפורסם של הסופר הווארד פאסט למחזה‪ ,‬משמש לה‬
‫כסדן‪ ,‬עליו היא מפעילה את מיטב הטכניקות של תיאטרון ההמונים‪ .‬תיאטרון‬
‫זה מתמחה בניווט רגשותיהם של הצופים במחזה‪ ,‬אל כמה שיאים של‬
‫התרגשות‪ ,‬אל סף הדמעות‪ .‬הפאתוס‪ ,‬שהנו פנייה רטורית לרגשות הקהל‪ ,‬היה‬
‫"הקטר שהוביל את רכבת הרגשות" לתחנות שיועדו להן מבעוד מועד‪.‬‬

‫ברוח הפאתוס‪ ,‬אם כי במידה מינורית יותר‪ ,‬כתבתי את המאמר‪ ,‬וזאת מתוך‬
‫כוונה לשחזר עבור הקורא‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬את תחושת הזמן והמקום‪.‬‬

‫הוויית הזמן‪:‬‬
‫המצב במדינת ישראל בקיץ שנת ‪ 1951‬היה קשה‪ .‬החברה קולטת העלייה‬
‫עמדה על פי תהום מהבחינה הכלכלית‪ ,‬הסכם השילומים עם גרמניה טרם‬
‫נחתם‪ ,‬ההקלות הראשונות במשטר הצנע טרם הביאו לרווחה והצבא המתארגן‬
‫מחדש היה רחוק מלתת תחושת בטחון לאזרחים‪.‬‬
‫תחושות האופוריה שרווחו בזמן הכרזת המדינה והניצחון במלחמת העצמאות‪,‬‬
‫פגו זה מכבר‪ .‬ברקע נשארו התחושות הקשות‪ .‬הקורבן האישי‪ ,‬ליחיד‬
‫ולמשפחתו‪ ,‬היה כבד והייתה אולי ציפייה לנחמה לאומית‪ ,‬אך זו טרם הגיעה‪.‬‬
‫הקמת המדינה עדין דרשה הוכחה כי ביכולתה של הישות המדינית הצעירה‬
‫לשרוד במהלך המשברים הביטחוניים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים הקשים שבדרך‪.‬‬
‫בימים אפורים ההם‪ ,‬כאשר עלו תהיות לגבי ההמשך‪ ,‬ניסו להיאחז בסיפורי‬
‫תולדות העם‪ ,‬שידע בעבר להתגבר על קשיים ולשמור על עצמאות‪.‬‬
‫ההצגה "אחי גיבורי התהילה" נתנה מענה לתהיות ולספיקות‪ .‬סיפור הגבורה‬
‫של חמשת בני מתתיהו לבית חשמונאי‪ ,‬בכפר מודיעין‪ ,‬שימש כעין משל‬
‫למציאות העכשווית‪ ,‬הנה העבר שמקרין אל העתיד‪ ,‬ומחזק את רוחו של העם‪.‬‬
‫לרגע נדמה היה שנמצאו גם היורשים‪ ,‬הממשיכים את דרכם של המכבים‪ .‬קם‬
‫דור חדש של צעירים‪ ,‬יהודים גאים‪ ,‬בריאים בגופם ובנפשם‪ ,‬חסונים וזקופי‬
‫‪3‬‬
‫קומה‪ ,‬ההולכים בשדות העמק‪ ,‬ולוחמים בשדות פלשת‪ .‬דמותם של צעירים‬
‫אלה עוצבה והועצמה על ידי סופרי תש"ח הצעירים‪.‬‬

‫והנה‪ ,‬דווקא באותה עת בה נזקק העם להתגייסות החברה הקיבוצית‪ ,‬שהייתה‬

‫מעמודי התווך של תנועת ההתיישבות‪ ,‬בית היוצר לאותו דור חדש של לוחמים‬
‫עובדי אדמה‪ ,‬מצאה זו את עצמה במשברים פנימיים וחיצוניים קשים‪ .‬היה‬
‫המשבר הפנימי‪-‬רעיוני‪ ,‬שבא לידי ביטוי בוויכוחים אידיאולוגיים שהביאו‬
‫לפילוגם של קיבוצים‪ ,‬ולתחושת התפוררות פנימית‪ .‬נוסף לכך השבר החיצוני‬
‫– שנגרם על ידי השלטון שזה אך קם‪ .‬הממסד הפוליטי הצעיר סבר כי עם‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬סיימה התנועה הקיבוצית את תפקידיה במישור הלאומי‪ ,‬ויש‬
‫להחלישה בדרך של נישול הקיבוצים מהמשימות הלאומיות בהן מילאו חברי‬
‫קיבוצים תפקיד מרכזי ומוביל‪.‬‬
‫מאיר יערי‪ ,‬מנהיג מפלגת מפ"ם והקיבוץ הארצי‪ ,‬ראה בחג מחצית היובל של‬
‫קיבוץ "שריד" נקודת אור המפגינה עצמה קיבוצית‪ ,‬כלפי חוץ‪ .‬יערי ניצל‬
‫הזדמנות זו להביא בפני ההמונים שהתקבצו‪ ,‬ולידיעת הציבור הרחב‪ ,‬את‬
‫התסכול הרב בו היו נתונים הקיבוצים‪ .‬בנאום פרוגרמאתי חד וחריף שנשא‬
‫בערב ההצגה הראשונה‪ ,‬הצליף יערי ללא רחם כשאמר‪" :‬בימים אלה חג‬
‫יובל של קיבוץ בא כדי לאגור כוח ולשאוב ביטחון בטרם צאתנו‬
‫לקרב‪ .‬אנו יודעים איזה מערומים מחרידים מתכסים מאחורי הכחל‬
‫והשרק של משיחיות השקר המתהלכת בראש חוצות‪ .‬אנו יודעים‬
‫נאמנה מה מסתתר מאחורי הכרזותיה‪ ......‬כאשר מרימים על נס את‬
‫החלוציות‪ ,‬הכוונה היא להרחקת התנועה הקיבוצית מלהיות חוט‬
‫שדרה לקיבוץ גלויות‪ .‬כאשר מרוממים ומקלסים – הכוונה היא‬
‫לסתום בארות ולהדליח מקורות יניקה‪ .... .‬אך מקרבנו יצאו מורדי‬
‫הגטאות ולוחמי העצמאות ומגיני יד מרדכי ונגבה‪ ,‬אנו לא נירתע‪.....‬‬
‫אנו נגייס את כוחנו הלוחם והיוצר‪ ,‬ונילחם נגד התכחשות‬
‫והתנכרות‪ .‬נגן תמיד על המפעל הכביר של ההסתדרות‪ ,‬של התנועה‬
‫‪1‬‬
‫הקיבוצית ושל ההתיישבות העובדת‪".‬‬

‫הוויית המקום‬

‫חיים לנדואי‪ ,‬על המשמר‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬
‫משברי התקופה לא פסחו גם על חברי קיבוץ "שריד"‪ ,‬הממוקם במרכזו של‬
‫עמק יזרעאל‪ .‬בחפשם אחר תוכן מתאים לציון מלאות חצי יובל להקמת‬
‫הקיבוץ‪ ,‬אשר ייתן מענה למצוקות שחשו החברים‪ ,‬ויעודד את עצמם ואת‬
‫זולתם‪ .‬לאחר דיונים קיבלו החברים את הצעתו של חבר הקיבוץ‪ ,‬הסופר‬
‫והעיתונאי מרדכי אמיתי להעלות על הבמה את ההצגה שכתב‪ ,‬על פי ספרו רב‬
‫המכר של הסופר היהודי קומוניסטי הווארד פאסט‪" ,‬אחי גיבורי התהילה"‪,‬‬
‫מחזה העוסק במרד החשמונאים ביוונים‪.‬‬

‫את התשובה לשאלה מדוע נענתה בת‪-‬דורי לבקשתם של חברי "שריד" לביים‬
‫את מופע חצי היובל של קיבוצם‪ ,‬ניתן למצוא בדברים שכתבה בת‪-‬דורי‬
‫ביומנה‪.‬‬
‫דצמבר ‪1950‬‬
‫היום הופיעו מ‪ .‬וז‪ ,.‬אנשי שריד ‪ .‬אמרו שראו משהו מעבודתי‬
‫בכתיבה ובבימוי‪ .‬מציעים לעשות דבר מה אצלם למחצית היובל‪.‬‬
‫אבוי! היובלות הללו גורמים לי ל"פחדי לילה"‪ .‬תמיד מבקשים‬
‫"מסכת" שתראה את תולדות המקום‪ .‬והרי כל המקומות המגיעים‬
‫עתה ליובלות יש להם אותם התולדות‪.....‬‬
‫למ‪ .‬יש הצעה‪ ....‬אחרת? ספר? – "עדין לא קראת? האחרון של‬
‫פאסט‪ .‬מיד תרגמו אותו לעברית‪ .‬איזה חומר! פשוט מצית!" –‬
‫"נקרא ונחשוב" – "תראי שתדלקי‪ .‬אנחנו כבר‪ ,‬מוכנים לכל מאמץ"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫זו מילה גדולה ‪ ...‬ומפתה‪"...‬‬

‫מרדכי אמיתי סבר כי חברי קיבוץ "שריד" ממשיכים במעשיהם היום יומיים את‬
‫גבורת המכבים‪ ,‬עובדי האדמה ממודיעין‪.‬‬
‫את מורשת המכבים ניתן להשוות למה שכונה "מורשת העמק"‪ ,‬או בלשון ימינו‬
‫"רוח העמק"‪ .‬מהי "רוח העמק"? מהו אותו מושג חמקמק? ייתכן כי רק מי‬
‫שגדל והתחנך בעמק‪ ,‬הלך יחף בשדותיו והושפע מהמקום ואנשיו‪ ,‬יוכל להבין‬
‫את המושג על כל רבדיו‪.‬‬

‫בת דורי )‪ (1982‬עמ' ‪109‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪5‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬ועל אף הקושי לתארה‪ ,‬אומר כי "רוח העמק" היא אוסף של חוויות‪,‬‬
‫שהתגבשו לקוד התנהגות‪ ,‬למצפן ומורה דרך‪ ,‬המלווה את בני ובנות העמק‬
‫באשר ילכו‪ ,‬ודוחף אותם לתת מעצמם לטובת הכלל בעת של צורך‪ .‬זו הילה‬
‫העוטפת אותם‪ ,‬ונראית רק למי ששייכים ל"משפחת העמק"‪ .‬הילה זו נותנת‬
‫להם תחושה של חברותא‪ ,‬של כוח היחד‪ ,‬ושל בטחון עצמי‪ ,‬הנובע מהפנמת‬
‫הערכים והאווירה ששררו בבית בו גדלו‪ ,‬שדלתותיו וחלונותיו פתוחים לרווחה‬
‫לרוח‪ ,‬לריחות ולקולות העולים מן המשק‪ ,‬ולצבעים של עונות השנה‬
‫המתחלפות‪ .‬ביתם הוא בית שיסודותיו עשויי הבטון נטועים עמוק באדמה‪,‬‬
‫כשורשיו של עץ רב שנים‪ ,‬שידע לעמוד במצוקות העיתים ושרד‪.‬‬
‫ביטוי לרוח זו אנו מוצאים בתפיסתה של בת דורי את שכתב הוארד פאסט‬
‫בספרו‪ .‬בת דורי יצרה בהצגה "מעין אווירת יסוד שיהיה בה מרוח הארץ‪,‬‬
‫הן של העבר הרחוק והן של ימינו‪ ...... .‬אך מלמדים תולדותיה כי‬
‫לא אחת באו ראשוני הלוחמים לחרותה מהמרחב הכפרי‪ :‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬תמיד היווה המרחב הזה את המאגר העיקרי לכוחות הלחימה‬
‫והמרד‪ .‬ספרו של פאסט‪ ,‬כידוע‪ ,‬שם דגש מיוחד על העובדה הזאת‪.‬‬
‫שלווים ושוחרי שלום‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬דבקים עמוקות בתכנים אידיאיים‬
‫של חרות העם והארץ‪ .‬למען תכנים אלו היו מוכנים לזנוח‪ ,‬בין לילה‪,‬‬
‫את שלוות כפרם‪ ,‬ו"לצאת להרים" לקראת הבלתי ידוע של המרד‬
‫‪3‬‬
‫בכובש החזק מהם שבעתיים‪".‬‬
‫כאז‪ ,‬כן עתה‪ ,‬אותה מורשת העוברת מדור לדור‪ ,‬היא המביאה גם כיום את בני‬
‫ובנות העמק להוביל את ההתגייסות ליחידות הקרביות של הצבא‪ .‬אותה רוח‬
‫היא שהביאה את חברי קיבוץ "שריד" להתגייס‪ ,‬על כלל אנשיהם‪ ,‬להפקת‬
‫ההצגה‪ .‬ביניהם בלטו במעורבותם מרדכי אמיתי שכתב את ההצגה‪ ,‬נתן יונתן‬
‫שכתב את השירים‪ ,‬אורי גבעון )משער העמקים( שכתב את המוסיקה‪ ,‬תמר‬
‫אלמגור אשר על הריקודים‪ .‬בראיון שערכתי עם שנים מעושי ההצגה דן אמיתי‬
‫מעצב הבמה והתפאורה‪ ,‬וצפירה יונתן בדמותה של רות הנביאה‪ ,‬ציינו הם‬
‫בפני כי חודשי ההכנה הרבים‪ ,‬והחזרות‪ ,‬הן הפרטניות ובעיקר ההמוניות‪,‬‬
‫הגבירו את מעורבותם של רבים‪ ,‬וותיקים‪ ,‬צעירים‪ ,‬בני נוער וילדים בהפקה‪ ,‬והן‬
‫שהביאו את המשתתפים לתחושה המיוחדת הנוצרת‪ ,‬כאשר קהילה שלמה‬

‫בת דורי )‪ ,(1982‬עמ' ‪115‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪6‬‬
‫מתגייסת למען אירוע תרבותי‪ ,‬הנבנה שלב אחרי שלב ‪,‬עד לרגע השיא של‬
‫המופע עצמו‪ .‬היחד הזה הקרין את איכותו גם על הקהל‪ .‬על כך כתבה בת‬
‫דורי‪" :‬העובדות שמעשה תיאטרלי‪ ,‬אשר נוצר מתוך דחף ספונטאני‪,‬‬
‫בקרב סביבה אנושית מסוימת‪ ,‬בלי כל כוונה להוציאו מתחומיו‬
‫הלוקאליים‪ ,‬כשגם ביצועו נשען כל‪-‬כולו על כוחות לוקאליים –‬
‫התגלה כמסוגל לעורר בקהל רב ורחב חוויה מרתקת כנראה‪ ,‬לא‬
‫פחות מזו שעשויים לעורר מעשים תיאטרליים המותקנים לפי כל‬
‫‪4‬‬
‫כללי המקצוע המקובלים"‬

‫ולכן אין להתפלא כי עד היום נחשב המופע "אחי גיבורי התהילה" כגולת‬
‫הכותרת של כל האירועים התרבותיים שחווה קיבוץ "שריד" במשך ‪ 83‬שנות‬
‫קיומו‪.‬‬

‫החוויה‬
‫את חווית השתתפות בהצגה‪ ,‬בכל תפקיד ותפקיד‪ ,‬נושאים עמם חברי "שריד"‬
‫בגאווה מזה שנים רבות‪ ,‬ואין בכך כל חידוש‪ .‬מפליאה יותר העובדה כי גם אלה‬
‫שרק צפו בהצגה סיפרו‪ ,‬בעת הראיונות שערכתי אתם‪ ,‬כי הם זוכרים פרטים‬
‫רבים ממנה‪ ,‬הרבה יותר מאשר מהצגות שצפו בהן במועדים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫כולם סיפרו לילדיהם על החוויה המרגשת‪ .‬אלה וגם אלה כנראה אינם‬
‫מודעים לעובדה כי לא יד המקרה הייתה בכך שהחוויה נצרבה במוחם ותויקה‬
‫בזיכרון ארוך הטווח‪ .‬במחקרי למדתי כי הם היו "כחומר ביד היוצר"‪,‬‬
‫"הפציינט" שנחשף להשפעותיה של שיטה תיאטראלית הנקראת תיאטרון‬
‫המונים‪ ,‬מבית מדרשם של ארווין פיסקטור ורודולף פון לאבן‪ .‬שיטה זו‬
‫מתמחה בעיצוב רגשות‪.‬‬
‫שולמית בת‪-‬דורי‪ ,‬שהייתה תלמידתם המצטיינת של יוצרים אלה במשך ‪3‬‬
‫שנים בברלין ובווינה‪ ,‬יצרה בשיטה‪ ,‬עם שובה לארץ‪ ,‬אפיקים משלה‪.‬‬
‫על סוג תיאטרון זה‪ ,‬בסגנונה המיוחד של בת‪-‬דורי נכתב בחוברת "התיאטרון‬
‫הישראלי"‪ ,‬שיצאה לאור בשנת ‪" :1963‬מופעים תיאטרליים המוניים‪,‬‬

‫בת דורי )‪ (1982‬עמ' ‪.119‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪7‬‬
‫המוצגים תחת כיפת השמים‪ ,‬הם תופעה המתלווה לעיתים לדרכי‬
‫היצירה התיאטרלית בעמים ובזמנים שונים‪ .‬אך כאן‪ ,‬בישראל‬
‫המתחדשת‪,‬הם קמו והתפתחו כמעצמם‪ ,‬בספונטניות שקשה לגלות‬
‫‪5‬‬
‫בה קשר להתפתחויות דומות במקומות אחרים‪"...‬‬
‫כותב על כך מבקר התיאטרון גיורא מנור‪ ,‬חבר קיבוצה של בת‪-‬דורי‪ ,‬במאמר‬
‫שנתן לו את השם "חזיונות גנרל מיתה"‪ .‬שם זה בא לתאר בשתי מילים את‬
‫שני המרכיבים הדומיננטיים בעבודתה של בת‪-‬דורי כבימאית תיאטרון המונים‪.‬‬
‫וכך כתב‪" :‬מומחיותה כבימאית חזיונות המוניים באה לידי ביטוי‬
‫ביכולתה לעצב מסכת ‪ ,‬שיש בה מבנה הגיוני‪ ,‬צורני ואמוציונאלי‪,‬‬
‫מחומרים נתונים‪ .‬כשרונה הגדול היה בדאגה לכך‪ ,‬שבניגוד‬
‫למופעים דומים של אחרים‪ ,‬מעולם לא היה תפר גס של מקריות בין‬
‫מרכיב אחד למשנהו‪ .‬כניסת או יציאת מקהלה או קבוצת רוקדים‪,‬‬
‫קיבלה בבימויה משמעות תכנית וקצבית‪ ,‬וכל מרכיב היה עליו‬
‫לתרום למרקם הבימתי הכולל‪"...‬‬
‫ו"גנרל"‪ ,‬על שום "שיטת עבודתה של מיתה‪ .‬היה בה הרבה מאלה‬
‫של בימאי קולנוע‪ .‬היא הייתה ראש מטה‪ ,‬גנרל‪ ,‬מצביא‪ ,‬המפקד על‬
‫חבורה שלמה של קצינים‪ ,‬בעזרת קבוצת פקודות‪ ..‬היא ראתה את‬
‫‪6‬‬
‫המופע כקרב שבו יש לנצח‪".‬‬
‫בת‪-‬דורי‪ ,‬אשר בצעירותה למדה באוניברסיטת וורשה פילוסופיה ופסיכולוגיה‪,‬‬
‫ראתה את עבודתה עם קיבוצים שלמים‪ ,‬כמשהו הדומה לתראפיה קבוצתית‬
‫באמצעות אמנות התיאטרון‪ ,‬מה שעושים היום בתיאטרון קהילתי‪.‬‬
‫בת‪-‬דורי‪ ,‬חברת קיבוץ משמר העמק‪ ,‬חוותה את מחיר הדמים שגבתה‬
‫המלחמה‪ ,‬ולא הלכה שולל אחרי ספרות המלחמה‪ ,‬עשירת סיפורי האפיזודות‬
‫המרתקות וסיפורי הצ'יזבטים‪ .‬בהיותה קשובה לאלה שלחמו במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬הייתה עדה לכך‪ ,‬שחלקם אינם מצליחים לחזור לשגרת היום יום‪,‬‬
‫ולכן כתבה על תחושותיהם את שסירבו הם עצמם לספר‪" :‬אך קשה היה‬
‫להציל מפיהם דבר על מעשי גבורה של עצמם או של חבריהם‪ .‬והרי‬
‫ידוע ששתיקה המכסה על חוויות העזות מכדי למצוא להן ביטוי‬

‫כפי שמצוטט בתוך מאמרה של בת דורי )‪ (1982‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪5‬‬

‫מנור )‪ ,(1985‬עמ' ‪57‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪8‬‬
‫בלתי אמצעי‪ ,‬תכונתה להדחיס מתחים נפשיים ולהצניעם בעומק‬
‫‪7‬‬
‫בלתי נראה אף לעינו הפנימית של השותק עצמו‪".‬‬
‫הדור האלם של לוחמי תש"ח חבר לשתיקה שגזרו על עצמם ניצולי השואה‪,‬‬
‫שנמנעו מלשתף אחרים בתחושותיהם הקשות באשר למה שעבר עליהם בימי‬
‫המלחמה‪ .‬בת‪ -‬דורי סברה כי בידי התיאטרון לתת מוצא‪ ,‬ולו חלקי‪ ,‬מעין‬
‫שסתום לוויסות עומס הרגשות המעיק‪ .‬היא קבעה לעצמה כיעד להביא לידי‬
‫שחרור מן המתחים המצטברים הללו‪ .‬היא הגדירה זאת "כמטרה הרוחנית"‪,‬‬
‫כמטרה העיקרית של המופע כולו‪ .‬היא הרחיבה את הקשר שבין עברם האישי‬
‫של המשתתפים במחזה‪ ,‬לבין התוכן המילולי והפיזי‪ .‬בעשותה כך נתנה‬
‫הזדמנות לפורקן בדרך "בלתי ישירה" בלשון ימנו הרחקת עדות ‪ .‬וכך כתבה‪:‬‬
‫"הכוונה לפורקן "בתחפושת"‪ ,‬כלומר לחשוף את ה"אני" הנסתר‬
‫במסווה של מישהו אחר‪ ,‬הרחוק מאד בזמן‪ ,‬רחוק עד כדי כך שניתן‬
‫לספר בסיפורי גבורתו מבלי להסמיק"‪ 8‬תחת ההנחה שגם הצופים יזדהו‪,‬‬
‫בשל מצוקותיהם הם‪ ,‬עם אותה המטרה ויגיעו גם הם לאותה חווית "פורקן"‪.‬‬

‫כדוגמא לקשר המתקיים בין אירוע עבר בתולדות הקיבוץ‪ ,‬לבין אחד מרגעי‬
‫השיא במחזה‪ ,‬אזכיר את השבת‪-‬שחורה בה‪ ,‬ב ‪ 29‬ביוני ‪ ,1946‬מוקדם בבוקר‬
‫הקיפו צנחנים בריטים את קיבוץ "שריד"‪ ,‬הקימו בתוכו מכלאות‪ ,‬ואליהן הובילו‬
‫את חברי הקיבוץ‪ .‬במחזה הוכנס קטע המדמה את אירועי השבת השחורה‪.‬‬
‫בקטע זה‪ ,‬שהפך לאחד מרגעי השיא במחזה כולו‪ ,‬עוצבה כניסתו של הנציב‬
‫היווני‪ ,‬שעמד בראש חייליו‪ ,‬לכפר מודיעין‪ ,‬במתכונת של כניסת החיילים‬
‫הבריטיים לקיבוץ באותה שבת‪ .‬בשני המקרים הפגין הכובש השולט את כוחו‬
‫העדיף‪ .‬בת‪-‬דורי מתארת עד כמה היה קל לביים סצנת ההמונים זו‪.‬‬
‫המשתתפים חזרו על שחוו בעצמם באירועי השבת השחורה‪ ,‬אמהות וילדים‪,‬‬
‫זקנים ונערים‪ ,‬הפעם בלבוש של אנשי מודיעין‪ ,‬יצרו על הבמה והגבעה‬
‫שמעליה סצנה תיאטרלית אוטנטית‪ ,‬שללא מילים גרמה לצופים להתרגשות‬
‫רבה‪.‬‬

‫בת דורי )‪ ,(1982‬עמ' ‪.113‬‬ ‫‪7‬‬

‫בת דורי )‪ ,(1982‬עמ' ‪.114‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬
‫לא ניתן לתאר מופע שביימה בת‪-‬דורי‪ ,‬מבלי להתייחס לנושא התאורה‪ .‬בתחום‬
‫זה עשתה נפלאות‪ .‬השימוש המתוחכם בזרקורים רבי עצמה‪ ,‬שהאירו במהלך‬
‫ההצגה כל פעם קטעים אחרים והעבירו‪ ,‬בתזמון מדויק‪ ,‬את תשומת הלב של‬
‫הצופים מאתר לאתר‪ ,‬בוצע בשלמות חסרת פשרות‪ .‬זו הסיבה המסבירה מדוע‬
‫נבחרו התאריכים להצגה דווקא ללילות ללא ירח‪ .‬החושך המוחלט הוא‬
‫שאפשר לספר את הסיפור ברצף אחד‪ ,‬ללא הפסקות‪ .‬כל הזרקורים הוסתרו‬
‫היטב מעיניהם של הצופים‪ ,‬לא היה כל סימן לאמצעים מודרניים‪ ,‬וכך לא‬
‫נפגעה אצל הצופים תחושת הזמן בו מתרחשת העלילה‪.‬‬

‫תיאטרון ההמונים‪ ,‬הבא להעניק לצופים חוויות רגשיות‪ ,‬איננו המקום המתאים‬
‫לצופה המתוחכם‪ .‬דבר איננו מוגש בו על דרך הרמיזה‪ ,‬אין בו מקום‬
‫לאימפרסיוניזם‪ .‬הריאליזם הוא המלך המכתיב דברים רבים על הבמה‬
‫ומחוצה לה‪ .‬לכן על הבמה להיות גדולה‪ ,‬עמוקה ורחבה‪ ,‬מאחוריה גבעה‪,‬‬
‫והכפר מודיעין‪ ,‬הנראה ככפר אמיתי‪ ,‬למרגלותיה‪ .‬יש להביא לבמה עצי ברוש‬
‫גדולים‪ .‬על השחקנים להראות דומים‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬למקור‪ ,‬ולכן האיפור‬
‫הכבד והתלבושות המוקפדות‪.‬‬
‫לריאליזם היה מחיר‪ .‬לעצוב הבמה והצבת התאורה‪ ,‬בסטנדרטים שקבעה בת‪-‬‬
‫דורי‪ ,‬היה צורך במשאבים רבים‪ .‬בת‪-‬דורי הצדיקה את ההשקעה הגדולה‬
‫בטענה שהצגותיה הן אקט פוליטי‪ ,‬חברתי וקיבוצי‪ ,‬ובעל משמעות‪ ,‬גם אם הוא‬
‫בא לידי ביטוי בדרך לא שגרתית‪ ,‬בדרך של התיאטרון‪.‬‬
‫על מנת לספק את "התפוקה" בחנה בת‪-‬דורי את ההצגה מנקודת הראות של‬
‫הצופה‪ .‬בדרך לרצות את הקהל הלכה לפעמים צעד אחד רחוק מידי‪ .‬כותב‬
‫מנור‪" :‬פעמים רבות טרחה להסביר לי‪ ,‬מדוע הכניסה אלמנט מסוים‬
‫לבימוי‪ ,‬כדי להשיג תגובה רגשית זו או אחרת אצל הצופה‪ .‬היא‬
‫הביטה בהצגה דרך עיני הצופה הפוטנציאלי‪ .‬קנה המידה שלה לא‬
‫היה היא עצמה‪ ,‬אלא הקהל‪ .‬ואולי זו הסיבה שרוב יצירותיה עשו‬
‫רושם של "פעלולים"‪ ,‬של מניפולציה‪ .‬הרצון להיות מובן והצורך‬
‫להשפיע הביאו אותה‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬אל גבול הטעם ההמוני ואל‬
‫הסמל השקוף והמובן מידי לטעמי"‪.9.‬‬

‫מנור‪ ,(1984) ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫לשאלה האם בחירת המדיה של תיאטרון ההמונים‪ ,‬הייתה הדרך הנכונה‬

‫לממש את‪ ,‬כוונותיהם של חברי שריד שפנו אליה לביים את מופע חצי היובל‬
‫על מנת לחזק ולהתחזק? הרשו לי בתשובה להיתלות ב שני אילנות גבוהים‪,‬‬
‫בדברים שכתב יצחק שדה‪,‬‬
‫"זאת הצגה מיוחדת במינה‪ ,‬מכוננת במשהו בלתי רגיל‪ ,‬מגשר בין‬
‫דור לדור ומקרב את המציאות העתיקה למציאותנו‪ .‬אי אפשר לתאר‬
‫את התקפת ההסגר של היוונים על מודיעין בלי צד‪-‬דמיון‪ ,‬לאותו‬
‫הסגר ב"שבת השחורה" על ידי הצבא הבריטי‪ ....‬מעטות ההצגות‬
‫המדברות לעין‪ ,‬לאוזן‪ ,‬לרגש ולשכל‪ ,‬הצגות שתוכנן חי ושמובן לנו‬
‫‪10‬‬
‫לשם מה הוצגו‪ .‬זו אחת מההצגות האלה‪".‬‬
‫ובמה שכתב מבקר התיאטרון ד"ר חיים גמזו לאחר שצפה בהצגת אחי גיבורי‬
‫התהילה שעלתה שוב בבימויה של בת דורי בשנת ‪ 1953‬בקיבוץ גבעת ברנר‪:‬‬
‫"מראה הקהל שישב באלפיו על ספסלים ועל הארץ‪,‬‬
‫שהתכוננו הכנה נפשית למעין מעשה חג‪ ,‬בו עשויה גבעה זעירה‬
‫להיהפך למקדש‪-‬מה וגבעה גדולה יותר למקום צפייה לפלא‬
‫אמנותי‪.‬‬
‫הקשר החי בין הקהל המתוח לקראת העלילה והמשתתפים ב'מחזה‬
‫מועד' זה‪ ,‬הקשר בין העלילה ומקום ההצגה‪ .‬המזיגה הנפלאה בין‬
‫אדמת הטרשים והכפר הזעיר‪ ,‬כל אלה היו יחידה אמוציונאלית‬
‫‪11‬‬
‫היוצרת הלך נפש של כוננות אוהבת‪".‬‬

‫בת‪-‬דורי הצליחה במופע ההמונים בשריד להשיג את היעדים שהציבה לעצמה‪,‬‬

‫מפני שהייתה בעלת מקצוע היודעת את אשר עומד לפניה‪ .‬כפי שארכיטקט‬
‫רואה מהשרטוט המונח לפניו בדמיונו את הבניין העומד לקום על שלושת‬
‫מימדיו‪ ,‬כך הייתה שולמית בת דורי בעלת היכולת לראות בסיפור של אחי‬
‫גיבורי התהילה‪ ,‬את הסצנות שתעלה בהצגה ואת החיבורים העדינים‬
‫המתקיימים ביניהם‪ .‬וכך תמיד צעד אחד לפני כולם‪ .‬הצליחה לרתום את‬
‫החברים למאמץ משותף שהביא לגיבוש הקיבוץ‪ ,‬להגברת תחושת היחד‪,‬‬
‫יצחק שדה‪ ,‬על המשמר ‪.7.10.1951‬‬ ‫‪10‬‬

‫חיים גמזו )‪ (1953‬הארץ ‪23.10.53‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪11‬‬
‫לחיזוק הגאווה היישובית ולאמונה ביכולת להתגבר תוך שיתוף פעולה על‬
‫קשיים רבים‪.‬‬

‫עד כאן הדיון ביצירתה "בתבשיל שרקחה" "תיאטרון ההמונים בנוסח בת‬
‫דורי"‪.‬‬
‫ומכאן‪ ,‬ועל מנת שנבין לעומק מרכיבים נוספים ביצירתה‪ ,‬עובר הדיון ליוצרת‬
‫עצמה‪.‬‬
‫ללא שנדע כיצד הגיעה לכך‪ ,‬שענף התיאטרון‪ .‬יהיה מוכר כענף יצרני‪,‬‬
‫ומקצועה המוכר הוא בימוי‪ ,‬תהיה הבנתנו את יצירתה חסרה‪ .‬מפני שתוך כדי‬
‫מאבקה הפמיניסטי לעבוד במקצוע שהיה כל כולה‪ ,‬התפתחה הבנתה את נפש‬
‫האדם‪ ,‬והתגבשה השקפת עולמה‪ .‬אלה באו לידי ביטוי בהצגות שביימה‪.‬‬

‫מפעל חייה של שולמית בת‪-‬דורי‪ ,‬חברת קיבוץ משמר העמק‪ ,‬בתחום‬

‫התיאטרון‪ ,‬צמח והתפתח ברובו לצד הוויית החיים בקיבוץ‪ .‬לא היה זה מסע‬
‫בדרך המלך שסלל הקיבוץ עבור חבריו‪ .‬במאבקה הבלתי מתפשר על זכותה‬
‫לחיות את חייה שלה‪ ,‬כיוצרת מקורית‪ ,‬היה על בת‪-‬דורי לחרוש תלמים משלה‬
‫בשדה הקיבוצי‪ ,‬ללכת בשבילים של הגשמה עצמית‪ ,‬שרק מעטים העזו לצעוד‬
‫בהם באותם זמנים ‪ ,‬וכאישה הרגישה בהם בודדת במיוחד‪.‬‬

‫"שולמית גוטגלד" –"מיתה" כפי שנקראה בפי כל‪ ,‬או לחילופין "בת דורי"‬
‫השם העברי שבחרה לעצמה‪ ,‬נולדה בוורשה בשנת ‪ 1904‬למשפחה יהודית‬
‫‪12‬‬
‫היא זכתה לחינוך‬ ‫מתבוללת ואמידה שהתגוררה בקרב האצולה הפולנית‪.‬‬
‫מודרני‪ .‬למדה בגימנסיה קתולית יחד עם בני משפחות פולניות מיוחסות‪.‬‬
‫מילדות נחשפה למוסיקה קלאסית תיאטרון ומחול‪ ,‬ובעזרת מורים פרטיים‬
‫למדה גרמנית ואנגלית‪.‬‬
‫בת דורי גדלה בתוך הוויה בורגנית על כלל מרכיביה‪ ,‬זהו המקור שממנו צמחו‬
‫ניסיונותיה החוזרים והנשנים לשלב את תרבות התיאטרון‪ ,‬מביטוייה הבולטים‬
‫של התרבות הבורגנית‪ ,‬לתוך החיים הסוציאליסטים‪ ,‬על מנת ליצור חברה‬
‫שיש בה את הסינתזה של הטוב מכל העולמות‪.‬‬

‫צחור )‪ ,(1997‬עמ' ‪.7 53 - 52‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪12‬‬
‫אחיה הבכור מרדכי )מיטק(בנטוב שנהיה ברבות הימים לאחד ממנהיגי השומר‬
‫הצעיר ומפ"ם‪ ,‬מחותמי מגילת העצמאות ושר בממשלות ישראל‪ ,‬ייסד בזמן‬
‫מלחמת העולם הראשונה קבוצת צופים יהודים שהפכה להיות הגרעין לקן‬
‫השומר הצעיר בוורשה‪ .‬בעקבות אחיה הצטרפה שולמית לפעילות זו‪ .‬חרף‬
‫זרותם של השנים בקן השומר הצעיר‪ ,‬שנבעה ממנהגיהם האריסטוקרטים‪,‬‬
‫ומכך שהיו רחוקים מן היהדות‪ ,‬השתלבו היטב בפעילויות‪ ,‬והיו ממנהיגי‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫בת ‪ 16‬סיימה את לימודיה בתיכון‪ ,‬ובת ‪ 19‬עלתה לארץ ישראל‪ .‬בין לבין‬
‫החלה ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת וורשה‪ .‬במקביל התרחבה‬
‫פעילותה בשומר הצעיר‪ ,‬שם התחילה בין השאר לביים הצגות תיאטרון‪,‬‬
‫כשצוות השחקנים הם החניכים‪ .‬ניתן לומר על תקופה זו‪ .‬כי היו אלה שלוש‬
‫השנים המשמעותיות ביותר בחייה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬עלתה לארץ כחברה בקבוצה שכללה חמישה עשר מבוגרי קן‬
‫ורשה‪ .‬בעקבות אחיה‪ ,‬הצטרפה לקיבוץ ב' של השומר הצעיר שישב אז‬
‫בעפולה‪ .‬ועסקה בסלילת כבישים‪ ,‬בבנין‪ ,‬וטייחות‪.‬‬
‫המחזה הראשון שכתבה וביימה בארץ‪ ,‬היה לכבוד אירוע האחד במאי ‪.1925‬‬
‫בת דורי הושפעה מהאווירה החדשה שייצרה מלחמת המעמדות‪ ,‬כתבה‬
‫‪13‬‬
‫בעצמה מחזה אקספרסיוניסטי ששמו "לחם" שעסק בבעיות הפועל‪.‬‬
‫השתתפו במחזה כארבעים חברים‪ ,‬שהם כמחצית מחברי קיבוץ ב' לימים‬
‫משמר העמק‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שם פרסמה חוברת‬ ‫בשנת ‪ 1925‬יצאה בת דורי לשליחות תנועתית באירופה‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫חוברת זו מהווה‬ ‫בעברית‪ ,‬שקראה לה‪" :‬לשאלת הבחורה בארץ ישראל"‬
‫כתב אישום חריף‪ ,‬ומגנה את היחס המזלזל של החלוצים לנשים בארץ‪.‬‬
‫החוברת של בת דורי הציגה מציאות אחרת מן הדימוי של " הכל בסדר"‬
‫‪16‬‬
‫שניסו ליצור מנהיגי היישוב‪ ,‬ולכן הכתה גלים ועוררה דיונים בנושא‪.‬‬
‫בת דורי סברה כי על ידי הכשרה והתמקצעות של הנשים במקצועות‬
‫"הגבריים" ‪ ,‬נשים תצלחנה להגיע לסטאטוס השווה לזה של הגברים‪ ,‬ולכן‬
‫עשתה מעשה‪ ,‬עברה בהצלחה קורס לטייחות‪ ,‬ונרשמה כחברה באגודת‬
‫ארכיון משמר העמק‪ ,‬תיק שולמית בת דורי‬ ‫‪13‬‬

‫צחור‪ ,(1997) ,‬עמ' ‪.94‬‬ ‫‪14‬‬

‫גוטגלד שלומית‪ ,‬לשאלת הבחורה בארץ ישראל‪ ,‬ורשה‪ .1926 ,‬צחור )‪ ,(1997‬עמ' ‪.94‬‬ ‫‪15‬‬

‫צחור‪ ,(1997) ,‬עמ' ‪.97 – 96‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪13‬‬
‫הטייחים‪ .‬יסודיות‪ ,‬העמקה‪ ,‬וטוטאליות הם מרכיבים חשובים של אישיותה‪ ,‬והם‬
‫שעשו אותה לבעלת מקצוע בתחום הבנייה‪ .‬בתום שנת השליחות חזרה לארץ‬
‫כבעלת מקצוע מוסמכת‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1930‬החליטה לצאת לשנת השתלמות בתחומי התיאטרון והמחול‬

‫בברלין‪ ,‬פנייתה לקיבוץ לקבל שנה לצורך כך אושרה‪ .‬בהחלטתה לצאת‬
‫להשתלמות ולהמשיכה בגרמניה‪ ,‬באה לידי ביטוי יכולתה לשמור גם בתוך‬
‫החברה השיתופית והאינטימית על אישיות אסרטיבית ועצמאית ‪ .‬מן הראוי‬
‫לציין בהקשר זה כי אישור השתלמותה המיוחדת התאפשרה מפני שקיבוץ‬
‫משמר העמק היה רגיש לשמירת הפרטיות גם בתוך חיי השיתוף המלחיצים‪.‬‬
‫עדות לכך אנו מוצאים במאמר שכתבה העיתונאית דורותי קהן בדצבמר ‪1935‬‬
‫על קיבוץ משמר העמק ובו היא מציינת את העובדה‪ ,‬כי הקיבוץ ראה הכרח‬
‫בבניית צריפים בודדים לחברים ולזוגות בעת שקיבוצים אחרים העדיפו לבנות‬
‫‪17‬‬
‫בתי מגורים גדולים שכל אחד מהם מכיל מספר יחידות דיור‪.‬‬
‫במצב בו מצאה את עצמה בברלין‪ ,‬עם אישור הקבוץ ביד לשנת השתלמות‪,‬‬
‫ופנויה להרפתקאות חדשות‪ ,‬נשאבה כל כולה לחיי התיאטרון והאווירה‬
‫התרבותית בברלין‪ .‬ולכן טבעי שהחליטה לאחר שנה של לימודים להישאר‬
‫באירופה ולהשלים את לימודיה‪ .‬את נימוקיה להחלטה זו פירטה במכתב‬
‫לחברי הקיבוץ‪.‬‬
‫תעודה היסטורית זו הנה מסמך מרתק המעיד על עצמת שאיפתה להגשמה‬
‫עצמית‪ .‬שהייתה מעין קריאת תיגר שהעמידה בסימן שאלה את המוסכמה כי‬
‫צורכי החברה השיתופית קודמים לצרכיו של הפרט‪.‬‬
‫אומץ אישי ואסרטיביות המבוססת על אישיות בעלת בטחון עצמי‪ ,‬ואולי גם‬
‫הריחוק מהמציאות הקשה בארץ‪ ,‬הביאו אותה לרעיון המוזר כי תוכל לשלב‬
‫את התיאטרון כחלק אינטגראלי וחשוב לאיכות חייה של החברה הקיבוצית‪.‬‬
‫וכך כתבה‪:‬‬
‫‪...‬בקיבוץ וגם אני עד לזמן האחרון‪ ,‬חשבנו את השקפת החיים‬
‫והגשמתה בתור ערך ראשוני בבן אדם ומקצוע בתור ערך שני‪ ,‬אשר‬
‫זכות קיומו רק בגבולות הקיבוץ‪ .‬כיום אני חושבת שמקצוע‪ ,‬עם כל‬

‫דורותי קהן בר אדון ‪Journal of Jewish SLife and Letters Decemebr 1935 pp. 19‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫הקונסקבנציות הנובעות ממנו בשביל התפתחות של בן אדם הוא‬
‫הערך הראשוני כי רק ממנו שואב האדם כוחות משנה ובריאות‬
‫פנימית להגשמת השקפת חייו‪.‬‬
‫משל בולט מחיינו – את קיבוצנו בונים בלי מצבי רוח וניאורסטניות‬
‫אנשים המתעסקים באופן מקצועי בעבודה חברתית‪ ,‬או אנשים‬
‫העוסקים בחקלאות‪ ,‬ואלה שנטיותיהם הן אחרות‪ ,‬נחנקים מתוך‬
‫חוסר אפשרויות להתפתחות‪.‬‬
‫והנשמה‪ -‬יש לה חוקים משלה והיא מתנקמת בעד כל אונס‪.‬‬
‫ליתר בירור‪ ,‬את האפשרות להתפתחות מבינה אני במובן רכישת‬
‫המקצוע במידה המספקת את הפרט‪ ,‬אחר כך לא איכפת אם שדה‬
‫הפעולה רחב הוא או צר‪ ,‬אם המקצוע נהפך לעבודה עיקרית‪ ,‬או רק‬
‫צדדית‪ ,‬חשוב הוא שהפרט ירגיש כשולט הנהו על הדבר וברגע‬
‫הדרוש מסוגל הוא ליצור משהו המספק אותו בשטח זה‪.‬‬
‫כי סיבת המחנק היא בעיקר הרגשת אי האפשרות מתוך חוסר‬
‫הידיעות‪....‬‬

‫‪...‬כי דבר אחד התגלה במשך השנה הזו‪ :‬האמנות התיאטרלית היא‬
‫בשבילי איננה ספורט או הוספה יפה לחיים‪ ,‬כי אם היא כוח שאין‬
‫להתגבר עליו‪ ,‬היא תוכן חיים‪ ,‬שאין לעקור אותו‪ ,‬היא הכרח‪.‬‬
‫לא איכפת לי ליצור בשטח זה דברים גדולים וגם אינני יודעת אם‬
‫כישרוני יספיק לכך‪ ,‬אבל אני מוכרחה לדעת את הדבר עד סופו‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫מוכרחה לקבל לידי את מכשירי היצירה‪".‬‬

‫לאמור‪ ,‬מכתב זה לא נכתב יש מאין‪ ,‬בת דורי זיהתה כבר בשנות העשרים את‬
‫הבעיה והתסכול של חברי הקיבוץ הנובעים מהעדפת צרכי הכלל והמשימתיות‬
‫על שאיפות הפרט‪ .‬היא לא הסתפקה בביקורת בלבד אלא נקטה בצעדים‬
‫לשינוי המצב‪.‬‬

‫ארכיון משמר העמק‪ ,‬תיק שולמית בת דורי‪ ,‬מכתב משולמית בת דורי לחברי הקיבוץ‪ 10 .‬פברואר ‪.1931‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫בת דורי הגיעה לברלין שהייתה אז מרכז תיאטרוני חשוב לכל התנועות‬
‫האוונגרדיות‪ .‬תוך כדי הלימודים‪ ,‬היא החליטה להעמיק ולהרחיב את הידע‬
‫שלה בתחום התיאטרון‪ ,‬בהמלצתו של המורה שלה ארוין פיסקטור‪ ,‬הבמאי‬
‫השמאלן שפיתח מאוד את ה"תיאטרון פוליטי"‪ ,‬היא בחרה להמשיך את‬
‫לימודיה אצל רודולף לאבן בעיר אסן בתחומי התיאטרון והמחול‪ ,‬ואצל מקס‬
‫ריינהרט בווינה בבימוי‪ ,‬כשבחלק מהזמן עבדה כעוזרת בימוי של המסטר‬
‫‪19‬‬
‫הגדול‪.‬‬

‫עם סיום שלוש שנות לימוד אינטנסיביות יכלה בת דורי להישאר בגרמניה בה‬
‫קבלה הצעות עבודה‪ ,‬אבל היא בחרה לחזור לארץ ולקיבוץ ולהיאבק על‬
‫הגשמת האידיאולוגיה של תרומת התיאטרון לפרט ולכלל‪ ,‬אבל היא קיימה את‬
‫הבטחתה לקיבוץ וחזרה לארץ‪.‬‬
‫בארץ התקבלה כשחקנית בתיאטרון "המטאטא"‪ .‬לאחר ניסיון קצר בתיאטרון‬
‫זה החליטה לשוב לקיבוץ‪.‬‬
‫שיבתה לקיבוץ לאחר תקופת היעדרות של מספר שנים‪ ,‬תוך הצבת תנאי‬
‫שיינתן לה להמשיך ולעסוק במקצוע‪ ,‬לא הייתה דבר מובן מאליו‪.‬‬
‫חרף העובדה שהקיבוץ בראשיתו היה עסוק במאבק הישרדות‪ ,‬וקושי קיום פיזי‬
‫יום יומי‪ ,‬העלתה שיבתה של בת דורי לסדר היום‪ ,‬את שאלת טעם הקיום‪ .‬היא‬
‫דרשה מהקיבוץ להקדיש משאבים לתחום שמעבר לצורכי הקיום הבסיסיים‪.‬‬
‫במסגרת גישה זו לחיים‪ ,‬פנתה בת‪-‬דורי למזכירות הקיבוץ הארצי‪ ,‬ובקשה את‬
‫עזרתה בהקמת להקה מבין חברי הקיבוץ הארצי‪ .‬המזכירות לא ראתה‬
‫אפשרות להירתם למפעל‪ ,‬אבל התשובה השלילית של המזכירות לא שללה‬
‫‪20‬‬
‫קיבוץ עין‬ ‫אפשרות שקיבוץ באחת המושבות יקבל על עצמו את המשימה‪.‬‬
‫הקורא )לימים שער הגולן( שישב בראשון לציון הסכים לארח את חברי‬
‫הלהקה‪.‬‬
‫היכולת לחזור לקיבוץ מהתרבות האירופית ולהתעקש על שילוב יצירה‬
‫תרבותית וחיי קיבוץ‪ ,‬מצביעה גם על אמונתה בצדקת דרכה וגם על נחישות‬
‫יוצאת דופן בתוך חברה אידיאליסטית וסגפנית‪.‬‬
‫על הצורך בהקמת הלהקה אמרה בת דורי בתקופה מאוחרת יותר‪:‬‬
‫בת דורי )‪ ,(1983‬עמ' ‪ .28‬מנור‪ ,(1985) ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫‪19‬‬

‫שמיר‪ ,(1983) ,‬עמ' ‪.48‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪16‬‬
‫"כל חברה זקוקה לפעילות של יצירה שתצא מחיי השגרה‬
‫היומיומית ולמצבים בהם ניתן לומר את כל שלא נאמר תוך מהלך‬
‫החיים השוטף‪ .......‬לפי אמונתי – היצירה האמנותית על כל סוגיה‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫היא הוויטמין ההכרחי לחיי חברה תקינים‪".‬‬

‫בשנת ‪ 1935‬הקימה בת דורי את התיאטרון הקיבוצי הראשון‪ :‬להקת הקיבוץ‬

‫הארצי‪ ,‬בו ראתה תיאטרון פוליטי ואמצעי לחנך ולקדם את המהפכה והשקפת‬
‫עולמה הציונית‪ ,‬סוציאליסטית פמיניסטית‪ .‬היא הביאה זאת לידי ביטוי במחזות‬
‫אותם כתבה‪ ,‬בהצגות שביימה ובמופעים ההמוניים שהפיקה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫כתבה וביימה את המחזה הראשון שלה‬ ‫בצוותא עם המשורר משה ליפשיץ‬
‫כש"יצאת איש פשוט לדרך"‪ ,‬הוסיפה לו פזמונים מפרי עתה אותם הלחין‬
‫סמבורסקי‪ :‬המחזה עסק במציאות הקשה של החיים בארץ‪ .‬הייתה זו להקת‬
‫‪23‬‬
‫הקיבוץ הארצי שהעלתה לבמה את הדוקודרמה העברית הראשונה‪.‬‬
‫ההצגה נשארה נאמנה לעקרון‪ ,‬שלתיאטרון הקיבוצי יש מסר המופנה לכלל‬
‫ציבור הפועלים‪ .‬היה זה התיאטרון הפוליטי הראשון ולהקתה של שולמית בת‬
‫דורי הציגה בערים במשך ארבע שנים‪.‬‬
‫את תפיסת עולמה הציונית שכללה דו קיום בין שני העמים‪ ,‬מייצג המחזה‬
‫"המשפט"‪ ,24‬ובו באה לידי ביטוי השקפת עולם פציפיסטית הקוראת לשלום‬
‫בין יהודים ערבים ובריטים‪.‬‬
‫המרד הערבי שפרץ בשנת ‪ 1936‬הבהיר לכל כי ארץ ישראל עומדת בפני‬
‫הכרעות גורליות‪ ,‬וכי יש להתייחס ל"שאלה הערבית" במישורים אידיאולוגים‬
‫ואופרטיביים גם יחד‪ .‬העמדות המתונות של השומר הצעיר ודרכי הפתרון‬
‫המעשיות שזורות כמוטיבים מרכזיים בעלילה הדרמטית שכתבה בת דורי‬
‫במחזה באותה תקופה‪ .‬המחזה נאסר להצגה בארץ על ידי הצנזורה הבריטית‪,‬‬
‫אבל הוצג על במות בפולין בארה"ב וברזיל‪ .‬בגרמניה הועלה המחזה על ידי‬
‫התיאטרון היהודי‪ ,‬בתקופה שהנאצים עדין עודדו הגירה לארץ ישראל‪.‬‬
‫יחודו של המחזה ניכר על רקע הנוף התיאטרוני דרמתי שרווח באותה תקופה‬
‫בארץ‪ .‬בת דורי העיזה להציג דמות ערבי שוות ערך בין שתי הדמויות‬
‫עיתון משמר העמק ‪1979‬‬ ‫‪21‬‬

‫תודה לאלישע פורת שהסב את תשומת ליבי לחלקו החשוב של משה ליפשיץ בכתיבה ובבימוי המחזה‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫נגיד )‪ , (2008‬עמ' ‪57‬‬ ‫‪23‬‬

‫בת דורי‪ ,‬המשפט‪ ,‬ורשה‪.1939 ,‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪17‬‬
‫הראשיות‪ .‬זוהי גישה נאורה המאפשרת לערבי להציג את עמדותיו‪ ,‬אורח חייו‬
‫והמניעים שלו‪ .‬אף שבחלק מן הסצנות עולה תמונה קודרת ובלתי מחמיאה‬
‫לחברה הערבית‪ ,‬עדין יש רצון להכיר את השונה ולהתקרב אליו‪ .‬כוונותיה של‬
‫בת דורי היו אידיאולוגיות‪.‬‬
‫במחזה "המשפט"‪ ,‬שילבה בת דורי בין המציאות לבדיון‪ .‬הכותרת שניתנה‬
‫למחזה‪ ,‬בחוברת שיצאה לאור בעברית בוורשה בשנת ‪ 1939‬העידה על זיקתו‬
‫של המחזה למציאות ועל האקטואליות שלו‪:‬‬
‫"המשפט‪ :‬מחזה בשתי מערכות מימי מאורעות ‪ 1936‬בארץ ישראל‪".‬‬
‫בהקדמה שכתב משה זילברטל בחוברת‪ ,‬נכתב‪":‬הבמה לא תהיה לנו‬
‫הערב כפינת קסם‪ ,‬המשכיחה את המציאות הצורבת‪ ,‬היא לא‬
‫תעבירנו לעולם שכולו דמיון‪ ,‬כולו חלום נועם‪ .‬נצא לחפש את‬
‫האמת‪ .‬נביט ישר לעיני המציאות ואולי נשכיל להבין את מקור‬
‫‪25‬‬
‫מאורעות האימים‪ ,‬אשר פשטו על פני מולדת וטרם הקיץ קיצם‪".‬‬
‫בת דורי שאפה להפיץ את האידיאולוגיה של השומר הצעיר שתמך באותה‬
‫תקופה בחברה דו לאומית‪ ,‬בקרב אנשי היישוב‪ .‬היא יצרה תיאטרון תעמולתי‪,‬‬
‫דידקטי‪ ,‬מעורר וחתרני שאינו מסווה את הפן האידיאולוגי שבו אלא מצהיר‬
‫‪26‬‬
‫בתוקף על כוונותיו ומסריו‪.‬‬
‫מי שזכתה בחייה להגשים את חלומותיה בעבודה קשה‪ ,‬ולעתים מפרכת‪ ,‬ניתן‬
‫לתארה כפורצת דרך בתחום התיאטרון וכדמות מופת של אישה פמיניסטית‬
‫ועצמאית‪.‬‬

‫ד"ר אסתר כרמל חכים‬

‫בת דורי )‪ (1939‬עמ' ‪3‬‬ ‫‪25‬‬

‫איתן‪ ,(2004) ,‬עמ' ‪39‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪18‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫איתן רויטל‪' ,‬התיאטרון של שולמית בת דורי ‪ ,'1975--1935‬עבודת דוקטור‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.2004 ,‬‬
‫בת דורי שולמית‪' ,‬אל השורשים'‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬גיליון רביעי‪) ,‬ספטמבר ‪,(1962‬‬
‫עמ' ‪.23--22‬‬
‫בת דורי שולמית‪' ,‬ההתבגרות להיות אמן'‪ ,‬הדים‪.(1983) ,114 ,4 ,‬‬
‫בת דורי שולמית‪' ,‬הלהקה הקיבוצית תיאטרון סטירי'‪ ,‬הדים‪,(1985) ,119 ,‬‬
‫עמ' ‪.45‬‬
‫בת דורי שולמית‪ ,‬המשפט‪ ,‬מועדים‪ ,‬ורשה‪.1939 ,‬‬
‫בת דורי שולמית‪ ,‬טרקטור‪ ,‬תל אביב‪.1942 ,‬‬
‫בת דורי שולמית‪' ,‬כיצד העזנו'‪ ,‬הדים‪) ,‬אוקטובר ‪ ,(1951‬עמ' ‪.54--51‬‬
‫בת דורי שולמית‪' ,‬תיאטרון המונים'‪ ,‬שדמות‪ ,‬גיליון פ' )טבת תשמ"ב(‪ ,‬עמ'‬
‫‪.127--107‬‬
‫גוטגלד )בת דורי( שולמית‪ ,‬לשאלת הבחורה בארץ ישראל‪ ,‬ורשה‪.1926 ,‬‬
‫זוסמן עזרא‪ ,‬דבר‪.13.10.1953 ,‬‬
‫טסלר שמואליק‪ ,‬שירים במדים‪ ,‬ירושלים‪.2007 ,‬‬
‫כרמל‪-‬חכים אסתר‪' ,‬שולמית בת דורי'‪ ,‬אנציקלופדיה מקיפה על נשים יהודיות‪,‬‬
‫‪.2006‬‬
‫‪http://jwa.org/encyclopedia/article/bat-dori-shulamit‬‬
‫מנור גיורא‪' ,‬חזיונות גנרל מיתה’‪ ,‬הדים‪ ,(1985) ,120 ,‬עמ' ‪.58--56‬‬
‫נגיד חיים‪' ,‬שולמית בת‪-‬דורי – סוללת ובונה'‪ ,‬גג‪ ,(2008) , 17 ,‬עמ' ‪.67--56‬‬
‫צחור זאב‪ ,‬חזן תנועת חיים‪ ,‬ירושלים‪.1997 ,‬‬
‫קשת שולה‪' ,‬עידן התמימות – הפקת אחי גיבורי התהילה'‪ ,‬ישראל‪, (2002) ,‬‬
‫עמ' ‪.132--119‬‬
‫שמיר בונים‪' ,‬תיאטרון פוליטי בא"י – להקת הקבה"א בשנות ה‪ ,'30-‬הדים‪,4 ,‬‬
‫‪ ,(1983) ,114‬עמ' ‪.52--48‬‬