‫פתרון תרגיל בית ‪1‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬

‫להלן טבלת שכיחויות‬

‫אינטרוול‬ ‫שכיחות‬ ‫שכיחות‬ ‫שכיחות יחסית‬

‫גבול‬ ‫גבול עליון‬ ‫יחסית‬ ‫מצטברת‬
‫תחתון‬ ‫)כולל(‬
‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.17‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.49‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪0.83‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.99‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪1‬‬

‫גרף שכיחות מצטברת‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪45‬‬

‫היסטוגרמה‪:‬‬
‫‪0.4‬‬

‫‪0.35‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪0.25‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.15‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.05‬‬

‫‪0‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪45 45‬‬

‫להתפלגות יש נטייה שמאלה )כלומר מירב התצפיות נמצאות בחלק התחתון של ההתפלגות(‪.‬‬
 :‫להלן חישוב המדדים‬
n
1
X= ∑ X i = 30.71
n i =1
‫ממוצע‬ •

X n +X n
[( ) +1] [ ] 31 + 31
M= 2 2
= = 31 ‫חציון‬ •
2 2

X n + X n
[   +1] [ ] X[26] + X[25] 26 + 27
Q1 = 4  4
= = = 26.5 ‫רבעון ראשון‬ •
2 2 2

X 3n  + X 3n 
[   +1] [ ] X[76] + X[75] 34 + 34
Q3 = 4 4
= = = 34 ‫רבעון שלישי‬ •
2 2 2

1 n
S2 = ∑
n − 1 i =1
( X i − X ) 2 = 31.27869 ‫שונות המדגם‬ •

S = S 2 = 5.592735 ‫סטיית התקן הינה‬

R = X [ n ] − X [1] = 47 − 17 = 30 ‫טווח הנתונים הינו‬ •

LIF ‫ ו‬UIF ‫חישוב‬ •

3
step = (Q3 − Q1 ) = 1.5*(34 − 26.5) = 11.25
2
LIF = Q1 − step = 26.5 − 11.25 = 15.25
UIF = Q3 + step = 34 + 11.25 = 45.25

LW = 17 ‫ התחתון הינו‬whisker ‫ה‬

UW = 43 ‫ העליון הינו‬whisker ‫ה‬

BOX PLOT ‫להלן דיאגרמת‬

Q1 M Q3
LW UW

20 25 30 35 40 45
 ‫נשים לב למספר דברים‪:‬‬
‫• ניתן לזהות תצפית חריגה בודדת ‪.‬‬
‫• החציון נוטה לכיוון הרבעון העליון‪ .‬כלומר ההתפלגות איננה סימטרית‪.‬‬

‫אם נכליל את כל המדדים שקיבלנו ואת כל הגרפים אז ניתן לראות שההתפלגות איננה סימטרית‬
‫ויש לה נטייה שמאלה‪ .‬כל הנתונים הם ערכים שלמים ולכן סביר להניח שמדובר בהתפלגות‬
‫בדידה ולא רציפה‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫‪ .1‬נשים לב לקשר הבא‪:‬‬
‫)‪X ~ exp(1‬‬
‫‪P ( X ≤ x) = 1 − e− x‬‬
‫‪X‬‬
‫‪=Y‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪X‬‬
‫(‪P (Y ≤ y ) = P‬‬ ‫‪≤ y ) = P( X ≤ λ y ) = 1 − e− λ y‬‬
‫‪λ‬‬

‫‪X‬‬
‫אז ) ‪. Y ~ exp(λ‬‬ ‫כלומר אם ‪= Y‬‬
‫‪λ‬‬

‫‪ .2‬על מנת לחשב את הערכים של השברונים התיאורטיים לפי התפלגות אקספוננציאלית נשים‬
‫לב לקשר הבא‪:‬‬
‫‪P (Y ≤ y ) = p‬‬
‫‪⇔ 1 − e− λ y = p‬‬
‫‪⇔ 1 − p = e− λ y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪⇔ − ln(1 − p ) = y‬‬
‫‪λ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.−‬‬ ‫לכן השיברון ה‪ p-‬הינו )‪ln(1 − p‬‬
‫‪λ‬‬
‫להלן ערכי השברונים האימפירים והשברונים התיאורטיים המבוססים על המדגם הנתון בשאלה‪:‬‬

‫שברונים תיאורטיים )לפי‬

‫התפלגות‬ ‫שברונים אימפירים )התצפיות‬ ‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫אקספוננציאלית עם‬ ‫מסודרות מהקטנה לגדולה(‬ ‫‪n +1‬‬
‫פרמטר ששווה ל ‪(1‬‬
‫‪0.051‬‬ ‫‪0.017‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.105‬‬ ‫‪0.019‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.163‬‬ ‫‪0.031‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.223‬‬ ‫‪0.032‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.288‬‬ ‫‪0.075‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.357‬‬ ‫‪0.079‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪0.431‬‬ ‫‪0.223‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪0.511‬‬ ‫‪0.312‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪0.598‬‬ ‫‪0.332‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪0.693‬‬ ‫‪0.401‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.799‬‬ ‫‪0.443‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪0.916‬‬ ‫‪0.577‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪1.050‬‬ ‫‪0.633‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪13‬‬
 ‫‪1.204‬‬ ‫‪0.669‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪1.386‬‬ ‫‪0.753‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪1.609‬‬ ‫‪0.885‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪1.897‬‬ ‫‪0.921‬‬ ‫‪0.85‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪2.303‬‬ ‫‪0.945‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪2.996‬‬ ‫‪1.316‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪19‬‬

‫להלן הדיאגרמה המתאימה‪:‬‬

‫‪1.400‬‬

‫‪1.200‬‬

‫‪1.000‬‬

‫‪0.800‬‬

‫‪0.600‬‬

‫‪0.400‬‬

‫‪0.200‬‬

‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬ ‫‪0.500‬‬ ‫‪1.000‬‬ ‫‪1.500‬‬ ‫‪2.000‬‬ ‫‪2.500‬‬ ‫‪3.000‬‬ ‫‪3.500‬‬

‫‪ .3‬ניתן לראות שהתצפיות לא ממש מסתדרות על גבי קו ישר לכן קשה להצדיק את ההשערה‬
‫שהנתונים באים התפלגות אקספוננציאלית‪ .‬במידה והתצפיות היו מתיישבות על גבי קו ישר אז‬
‫‪1‬‬
‫ולכן ניתן לחץ‬ ‫ניתן היה לאמוד את פרמטר ‪ λ‬ע"י השיפוע של הגרף‪ .‬כלומר שיפוע הגרף הוא‬
‫‪λ‬‬
‫את אמד המתאים‪.‬‬