‫ליקוטים‪ ,‬מוסרים ופרפראות בפשט ובדרש‬

‫בפרשת השבוע‪ ,‬ובענינא דיומא‬

‫בעריכת ישראל שלום דבורץ‬

‫תפילתו של יצחק על רבקה‬

‫ְל ֹנכַח ִא ְשּת ֹו‬
‫מקשה הספורנו‪ ,‬מה ראה יצחק להרבות בתפילה להיפקד בבנים‪ ,‬והרי כבר הובטח לו על ידי שאמר ה' לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע‪ ,‬שיהיו לו‬
‫בנים‪ ,‬ומתרץ שיצחק התפלל שההבטחה שיהיו לו בנים תתקיים מרבקה הצדקת הזו ולא מאשה אחרת‪ ,‬וזה שאמרה התורה ויעתר יצחק לה' לנוכח‬
‫אשתו‪.‬‬
‫למה היתה רבקה עקרה‬
‫ָתר ל ֹו ה' ו ַַּת ַהר ִר ְב ָקה ִא ְשּת ֹו‬
‫ַויֵּע ֶ‬
‫החזקוני מביא את המדרש שרבקה היתה עקרה כדי שלא יאמרו האומות שרבקה נתברכה ועשתה פירות בגללם שברכוה אחותנו את היי לאלפי‬
‫רבבה‪ ,‬וכאן התורה מדגישה שרבקה נפקדה ונתברכה בגלל תפילתו של יצחק שנאמר ויעתר יצחק‪ ...‬ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו‪.‬‬
‫השלטון של עשו בגלל שסיכן עצמו בשביל אביו‬
‫ֹאמר ֵּע ָשו ִהנֵּה ָאנֹכִ י הו ֵֹּל ְך ָלמּות ו ְָל ָמה זֶה ִלי ְבכֹ ָרה‬
‫ַוי ֶ‬
‫שואל רבנו יהודה החסיד בספר חסידים (אות שמא)‪ ,‬לשם מה התורה מספרת לנו מה חשב עשו‪ ,‬הלא די שהתורה תכתוב שעשו מכר ליעקב את‬
‫הבכורה‪ ,‬ומה אכפת לנו מה היתה הסיבה שגרמה לו למכור את הבכורה‪ ,‬ומתרץ שהתורה רצתה ללמדנו מדוע זכו בני עשו לכח וממשלה בעולם‪,‬‬
‫והסיבה היא‪ ,‬כי אביהם היה מסכן את עצמו והולך למקום סכנה במקום החיות כדי לצוד ציד להביא לאביו יצחק‪ ,‬וזה אשר מספרת התורה מה‬
‫שאמר עשו‪ ,‬הרי הולך אני למקומות שיש בהם סכנה כדי לכבד את אבי‪ ,‬ואני יכול למות שם‪ ,‬על כן למה זה לי בכורה‪ ,‬וממעשיו של עשו למד‬
‫יוסף הצדיק כמו שאביא בעז"ה בפרשת וישב‪.‬‬
‫מדוע יצחק חשב לרדת למצרים‬
‫ֹאמר ַאל ֵּּת ֵּרד ִמ ְצ ָרי ְָמה‬
‫ָעב ָב ָארֶץ ‪ַ ...‬וי ֶ‬
‫ַוי ְִהי ר ָ‬
‫אומר החזקוני שבעקבות הרעב יצחק חשב שכבר הגיעה העת לגלות את גלות מצרים‪ ,‬ואמר לו הקב"ה שעדיין לא הגיע החלק של הגלות להיות‬
‫במצרים ועל כן שלא ירד מצרימה‪.‬‬
‫בתחילה טובת מראה מאד ואח " כ רק טובת מראה‬
‫כִ י טוֹבַת ַמ ְר ֶאה ִהוא‬
‫בפרשת חיי שרה התורה מתארת את רבקה (לעיל כד‪ ,‬טז) ְו ַה ַנ ֲע ָר ֹטבַת ַמ ְר ֶאה ְמ ֹאד‪ ,‬ובפרשתנו היא מתוארת רק טובת מראה וללא התוספת של‬
‫מאד‪ ,‬אומר החזקוני שלעיל היה זה לפני שילדה והיתה טובת מראה מאד‪ ,‬וכאן כבר היתה אחר שילדה וטובת מראה היתה אבל לא מאד‪.‬‬
‫הריב השני ההוכחה לשנאה‬
‫ָל ָיה ַוי ְִק ָרא ְש ָמּה ִש ְטנָה‬
‫ַוי ְִקרָא ֵּשם ַה ְב ֵּאר ֵּע ֶשק כִ י ִה ְת ַע ְשקּו ִעמ ֹו‪ַ .‬וי ְַח ְפרּו ְב ֵּאר ַא ֶחרֶת ַוי ִָריבּו גַם ע ֶ‬
‫מדוע יצחק קרא רק לבאר השניה שטנה ולא כינה כן את הבאר הראשונה שרבו עמו עליה רועי אבימלך‪ ,‬מתרצים התוספות בדעת זקנים‪ ,‬כי בריב‬
‫על הבאר ה ראשונה עדיין לא היה ניכר שעושים זאת בכוונה כדי להציק לו‪ ,‬אבל כאשר הדבר חזר על עצמו פעם נוספת‪ ,‬הוכח שהענין נובע‬
‫משנאה ומשטנה‪ ,‬על כן קרא שמה שטנה‪ ,‬לעומת הראשונה שקראה עשק‪ ,‬מלשון התעסקות ולא מלשון מריבה‪.‬‬
‫על מה סמכה רבקה‬
‫אמר ל ֹו ִאמ ֹו ָע ַלי ִק ְל ָל ְת ָך ְבנִי ַא ְך ְש ַמע ְב ֹק ִלי‬
‫ו ַֹּת ֶ‬
‫הרשב"ם מבאר שרבקה היתה כל כך בטוחה שלא תצא תקלה מתחת ידיה ושאכן יצחק לא יקלל ח"ו את יעקב‪ ,‬מפני שה' הבטיח לה כאשר היתה‬
‫ֲבד ָצ ִעיר‪ ,‬והיא הבינה שכדי שזה יקרה ‪ -‬צריך יעקב לקבל את הברכות ולא עשו‪.‬‬
‫מעוברת ש ְורַב ַיע ֹ‬
‫ק ו לותיהם של תאומים‬
‫ֲקב‬
‫ֹאמר ַה ֹקל קוֹל יַע ֹ‬
‫ַוי ֶ‬
‫מבאר הרשב" ם שקולם של יעקב ועשו היה מאד דומה מפני שהיו תאומים‪ ,‬ואם כי היה מעט שונה קולו של יעקב כמו שאמר יצחק‪ ,‬אבל לא היה‬
‫שונה לגמרי‪ ,‬כי אם היה קולו של יעקב קול אחר ושונה מקולו של עשו‪ ,‬לא היה טועה בו בגלל שער העיזים‪ ,‬אך כאשר שמע את הקול הדומה יחד‬
‫עם מישוש השער‪ ,‬טעה וחשב שזה אכן עשו אלא שמשהו נשתנה בקולו‪.‬‬
‫חרדת יצחק על יעקב‬
‫ַוֶי ֱחרַד י ְִצ ָחק ֲח ָרדָה ְג ֹד ָלה ַעד ְמ ֹאד‬
‫אומר הרשב"ם‪ ,‬יצחק חרד חרדה גדולה‪ ,‬על כך שבמקום חלקת צווארו של יעקב מצא כאדרתו של עשו‪ ,‬ושמא נשתנה טבעו של יעקב‪.‬‬

‫פרא או אדם ?‬
 ‫א ַר ִמי‬
‫אחוֹת ָל ָבן ָה ֲ‬
‫א ָרם ֲ‬
‫א ַר ִמי ִמ ַפ ַדן ֲ‬
‫תּואל ָה ֲ‬
‫ִר ְב ָקה ַבת ְב ֵ‬
‫כתוב במדרש (שיר השירים ב) מה ת"ל אחות לבן הארמי‪ ,‬אלא בא ללמדך‪ ,‬אביה רמאי‪ ,‬ואחיה רמאי‪ ,‬ואף אנשי מקומה כן‪ ,‬והצדקת הזאת שהיא יוצאה מבניהם‬
‫למה היא דומה‪ ,‬לשושנה בין החוחים‪.‬‬
‫מדרש זה טעון ביאור‪ ,‬א‪ .‬מדוע המדרש מפרט אביה רמאי‪ ,‬אחיה רמאי‪ ,‬ואף אנשי מקומה כן‪ ,‬היה די לכתוב אביה ואחיה ואנשי מקומה רמאים‪ .‬ב‪ .‬מה בא להוסיף‬
‫המשל שמשל המדרש שרבקה היתה כשושנה בין החוחים‪.‬‬
‫מתרץ המגלה צפונות‪ ,‬שהמדרש מונה בפרוטרוט את אביה‪ ,‬אחיה ואנשי מקומה הרמאין‪ ,‬כדי ללמדנו שכל אחד מהם בפני עצמו היה ראש לרמאים ועם כל זה‬
‫שהיא ישבה ביניהם הלא למדה ממעשיהם‪.‬‬
‫והמשל בא ללמדנו כמה וכמה מעלות שהיו ברבקה לעומת מעשיהם הרעים של אנשי מקומה‪ ,‬הא'‪ ,‬מאחר ויכול אדם לבוא ולומר‪ ,‬שמא אנשי מקומה היו כה רעים‬
‫כי לא לימדום ולא חינכום ולא גילו להם את הנועם הנמצא בדרכי הטוב‪ ,‬ואולי אף לא עשו כרבקה כי חשבו שדוקא דרכה של רבקה אינה הדרך הנכונה‪ ,‬ועל כן‬
‫אומר המדרש‪ ,‬אל תטעה לומר כן‪ ,‬אלא גם להם היתה דומה רבקה לשושנה בין החוחים‪ ,‬והכירו שמעשיה של רבקה מעשים טובים הם‪ ,‬ואף על פי כן הם בחרו‬
‫בדרכיהן הרעות‪ ,‬וזה שאמר המדרש הצדקת הזאת שהיא יוצאה מביניהם למה היא דומה‪ ,‬ולא אמר בלשון למה הדבר דומה‪ ,‬אלא שלהם – אנשי מקומה‪ ,‬היתה‬
‫רבקה בעיניהם דומה לשושנה‪ ,‬והם הבינו בעצמם שהם החוחים‪ ,‬ובכל זאת המשיכו להרשיע‪ ,‬ולעומת רבקה המשיכה להתעלות כשושנה‪.‬‬
‫הב'‪ ,‬שמא יעלה על דעתנ ו לומר שמתוך צדקותה רבקה לא שמה ליבה למעשיהם הרעים של אביה אחיה ואנשי מקומה והתעלמה מכך שהם רעים‪ ,‬על כן המשל‬
‫מושלה לשושנה בין החוחים שכל העת מכאיבים ודוקרים בה‪ ,‬כך אנשי מקומה הכאיבו לה ולנפשה במעשיהם הרעים‪ ,‬אך מאחר שהיתה אחת בודדה בין כל‬
‫החוחים‪ ,‬לא עלה בידה השפיע עליהם לתקן מעשיהם ולחדול מדרכם הרעה‪.‬‬
‫הג'‪ ,‬שלא יעלה על הדעת לומר שאע"פ שאנשי מקומה היו רעים אבל נתנו לרבקה לנהל את חייה ללא הפרעה‪ ,‬ועל כן הצליחה להישאר בצדקות‪ ,‬על כן בא המשל‬
‫להודיענו‪ ,‬שכשושנה הנמצאת בין החוחים כל העת החוחים מצערים את השושנה‪ ,‬כך גם הם היו מצערים אותה ואע"פ כן נשארה בצדקותה‪( .‬ועי"ש שהביא עוד‬
‫מעלות על זה הדרך ומקוצר המקום לא העתקתים)‬
‫אמר ִאם ֵכן ָל ָמה זֶה ָא ֹנ ִכי‬
‫ַת ֶ‬
‫ִת ֹרצֲצּו ַה ָב ִנים ְב ִק ְר ָבּה ו ֹ‬
‫ַוי ְ‬
‫אומרת הגמרא בסנהדרין (צא‪ ):‬ואמר לו אנטונינוס לרבי מאימתי יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה‪ ,‬אמר לו משעת יצירה‪ ,‬אמר לו אם כן בועט‬
‫במעי אמו ויוצא‪ ,‬אלא משעת יציאה‪ ,‬אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו‪ ,‬שנאמר (בראשית ד‪ ,‬ז) לַ ֶּפ ַתח חַ ָּטאת רֹבֵ ץ‪.‬‬
‫אומר רבי יהודה החסיד בספר חסידים (אות תתשלז) אע"פ שהתורה אומרת (שם ח‪ ,‬כא) ִּכי יֵצֶּ ר לֵ ב הָּ ָּא ָּדם ַרע ִּמ ְּנע ָֻּריו‪ ,‬ולפתח חטאת רובץ‪ ,‬שרק מעת הלידה נכנס‬
‫בו יצה"ר‪ ,‬אבל כל עוד שהוא בבטן אמו אין יצר הרע נכנס בו‪ ,‬זה נאמר על כלל העולם חוץ מאותם תשע מאות שבעים וארבע דורות שנגזרו להיבראות קודם‬
‫ביאת העולם ולא נבראו ועמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור והן אלו עזי פנים שבדור (חגיגה יג‪ :‬יד‪ ,).‬שבהם יצר הרע טבוע עוד בהיותם בבטן אמם ועליהם אמר‬
‫שעִ ים מֵ ָׁרחֶ ם‪ ,‬אחד מהם היה עשו הרשע שכבר בבטן אמו נכנס בו יצר הרע (וכן העובר שרצה שאמו תאכל ביום הכיפורים עיין ביומא‬ ‫הכתוב (תהילים נח‪ ,‬ד) זֹר ּו ְר ָׁ‬
‫פב‪ ,):‬וכדי שיעקב לא ילמד ממעשיו ומתכונותיו‪ ,‬הטיל הקב"ה איבה ביניהם‪ ,‬ולא למד צדיק מהרשע‪.‬‬
‫ועל פי זה תירצתי את קושיית המהרש"א (שם) על דברי אנטונינוס‪ ,‬שהקשה והרי כאן נאמר ויתרוצצו הבנים‪ ,‬שרצה עשו לצאת לבתי ע"ז‪ ,‬ואם כן מוכח שיצה"ר‬
‫נכנס בו כבר במעי אמו‪ ,‬ולפי מה שכתב הספר חסידים אכן מתורצת הקושיא‪ ,‬בדרך כלל היצה"ר נכנס בוולד מיד עם צאתו לאויר העולם‪ ,‬אך אומנם יש כאלו‬
‫אשר הם מאותם התתקע"ד דורות הנ"ל שהם עזי פנים שבכל דור ודור‪ ,‬ובהם היצה"ר נכנס עודם במעי אמו‪{ ,‬ואולי יש כאן רמז נסתר שדבר זה יצא מרבי‬
‫ואנטונינוס‪ ,‬שעליהם נאמר לרבקה ְּשנֵי גֹייִּ ם ְּב ִּב ְּטנ ְֵּך}‪.‬‬

‫ִצ ָחק‬
‫ַא ְב ָר ָהם הוֹ ִליד ֶאת י ְ‬ ‫‪‬‬
‫אומר האברבנאל‪ ,‬מאורעות חייו של יצחק הרי הם כמאורעות חייו של אברהם אביו‪ ,‬אברהם לקח אשה ממשפחתו‪ ,‬גם יצחק לקח אשה ממשפחתו‪ ,‬אברהם ושרה היו עקרים‪ ,‬וגם‬
‫יצחק ורבקה כן‪ ,‬לאברהם נולדו שני בנים הגדול רשע ‪ -‬ישמעאל‪ ,‬והקטן צדיק ‪ -‬יצחק‪ ,‬אף ליצחק נולדו שני בנים הגדול עשו‪ ,‬רשע‪ ,‬והקטן יעקב‪ ,‬צדיק‪ ,‬בימי אברהם היה רעב‪ ,‬וכן‬
‫בימי יצחק‪ ,‬אברהם הלך לגרר וגם יצחק‪ ,‬אברהם אמר על שרה אחותי היא וכן אמר יצחק על רבקה‪ ,‬אברהם כרת ברית עם אבימלך וגם יצחק עם אבימלך ואחוזת מרעהו‪ ,‬אברהם‬
‫נתברך במקנה ובבקר וחפר בארות‪ ,‬אף יצחק כן‪ ,‬הוא אשר אמר הכתוב אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬לא רק שהיה אביו אלא גם מעשיהם ומאורעותיהם שווים‪.‬‬
‫ִצ ָחק‬
‫ַא ְב ָר ָהם הוֹ ִליד ֶאת י ְ‬ ‫‪‬‬
‫פירש רש"י הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬הכתב סופר מביא בשם אביו החתם סופר‪ ,‬שהדבר תמוה ביותר‪ ,‬וכי הוצאת‬
‫שם רע על אשה לומר שבנה אינו מאישה אלא מאבימלך זהו רק ליצנות‪ ,‬הרי זו היא רשעות נוראה‪ ,‬ומדוע אומרים שזה היתה ליצנות‪ ,‬ומתרץ שאכן הדברים נאמרו בליצנות‪ ,‬על‬
‫פי מה שאמרו חז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה‪ ,‬אמרו הליצנים שמאחר ואברהם היה צריך להתפלל בעד אבימלך מפני שה' עצר כל רחם לבית‬
‫אבימלך על דבר שרה אשת אברהם‪ ,‬ואחר שהתפלל עליהם נאמר וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו‪ ,‬ומאחר וגם אברהם היה צריך לאותו דבר‪ ,‬אם כן אמרו‬
‫הליצנים‪ ,‬מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬דהיינו שעל ידי התפילה על אבימלך נתעברה שרה‪ ,‬ובתחילה היה הדבר בגדר של ליצנות‪ ,‬ומזה התגלגל שפשוטי העם אמרו כן ברשעות‪.‬‬
‫ְל ֹנ ַכח ִא ְשּתוֹ‬ ‫‪‬‬
‫ּובית ֵע ָשו ְל ַקׁש‪.‬‬
‫ֲקב ֵאׁש‪ ,‬ואת עשו שנאמר בו ֵ‬
‫ְהיָה ֵבית‪ַ-‬יע ֹ‬
‫אומרים התוספות בדעת זקנים‪ ,‬אשת"ו גימטריא אש וקש (‪ ,)707‬רמז שתלד את יעקב שנאמר בו (עובדיה א‪ ,‬יח) ו ָ‬
‫שו‬
‫ֲקב ֵע ָ‬
‫ְויָדוֹ ֹא ֶחזֶת ַבע ֵ‬ ‫‪‬‬
‫אומר האברבנאל‪ ,‬יעקב אחז באותם דברים שעשו דש בעקביו‪ ,‬עשו בחר בדברים הגופניים והגשמיים ומבזה ודש בעקביו את הענינים הרוחניים‪ ,‬ויעקב בחר בעינינים הרוחניים‬
‫שעשו דשם בעקביו‪.‬‬
‫שו ִכי ַציִד ְב ִפיו‬
‫ִצ ָחק ֶאת ֵע ָ‬
‫ֶא ַהב י ְ‬
‫ישב ֹא ָה ִלים‪ַ ...‬וי ֱ‬
‫ֲקב ִאיש ָּתם ֵ‬
‫ַיע ֹ‬ ‫‪‬‬
‫אומר הרבי מאיר דן בספרו כלי חמדה‪ ,‬יעקב בצדקותו ישב ולמד בחדרי חדרים ולא הודיע ופרסם את מעשיו‪ ,‬וזהו הפירוש 'אוהלים' חדר לפנים מחדר‪ ,‬אבל עשו ציד בפיו‪ ,‬שהיה‬
‫צד את אביו בשאלות של חסידות‪ ,‬כיצד מעשרים את המלח וכד'‪.‬‬
‫שו ֶאת ַה ְב ֹכ ָרה‬
‫ִבז ֵע ָ‬
‫ַוי ֶ‬ ‫‪‬‬
‫הדעת זקנים לבעלי התוספות אומרים שנמצא בספרו של רבי יהודה חסיד‪ ,‬שמכאן למדנו שכאשר רואים ספר תורה או כל חפץ של קדושה שנמצא ביד רשע‪ ,‬מצוה לצדיק ליטול‬
‫ממנו את החפץ קדוש אפילו על ידי שירמה את הרשע‪.‬‬
‫ימי ַא ְב ָר ָהם‬
‫שר ָהיָה ִב ֵ‬
‫אֶ‬‫ְהי ָר ָעב ָב ָא ֶרץ ִמ ְל ַבד ָה ָר ָעב ָה ִראשוֹ ן ֲ‬
‫ַוי ִ‬ ‫‪‬‬
‫אומרים התוספות‪ ,‬כאן גילתה לנו התורה שהרעב הראשון בעולם היה בימי אברהם‪.‬‬
‫ָת ָך ְב ִני ַא ְך ְש ַמע ְב ֹק ִלי‬
‫אמר לוֹ ִאםוֹ ָע ַלי ִק ְלל ְ‬
‫ַּת ֶ‬
‫וֹ‬ ‫‪‬‬
‫אומר האלשיך הק'‪ ,‬אמרה רבקה ליעקב הסר דאגה מלבך כי אם תשמע בקולי לא יאונה לך כל רע‪ ,‬כי שלוחי מצוה אינם ניזוקין‪.‬‬
‫ֲקב ְבנָּה ַה ָק ָטן‬
‫ַּת ְל ֵבש ֶאת ַיע ֹ‬
‫שר ִא ָּתּה ַב ָביִת ו ַ‬
‫אֶ‬‫ֲמ ֹדת ֲ‬
‫ָדל ַהח ֻ‬
‫שו ְבנָּה ַהג ֹ‬
‫ַּת ַקח ִר ְב ָקה ֶאת ִב ְג ֵדי ֵע ָ‬
‫וִ‬ ‫‪‬‬
‫כתב בספר זרע אברהם‪ ,‬לשם מה התורה מאריכה כאן לתאר את עשו שהוא גדול‪ ,‬ואת יעקב שהוא קטן‪ ,‬אלא סימן עשתה רבקה לראות שאכן ראוי לעשות כן ולקחת את הברכות‬
‫בערמה‪ ,‬אמרה רבקה אלביש את יעקב הקטן בבגדי עשו הגדול‪ ,‬והיה אם יתאימו הבגדים עצמם למידתו של יעקב הרי סימן מוכח שנכון לעשות הדבר ולקחת את הברכות בערמה‬
‫מידי עשו‪.‬‬

‫יַ ַ֖יִן ַו ֵי ְֵּֽׁש ְׁת‬ ‫‪ ‬וַי ָּ֧בֵ א ל֦ ֹו‬

‫כתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל‪ ,‬מהיכן היה לו ליעקב יין והלא רבקה לא נתנה לו יין‪ ,‬אלא שנזדמן לו מלאך והביא ליעקב מיין המשומר בענביו שנגנז בבריאת העולם‪ ,‬ונתן היין בידי‬
‫יעקב ויעקב הביא היין לאביו‪ ,‬ושמעתי מאאמו"ר שליט"א שהביא בשם בעל הראשית ביכורים שהדבר רמוז בטעמי המקרא שהוטעמה המילה לו בתרי טעמי ‪ -‬מרכא כפולה‪ ,‬לרמז‬
‫שהיו כאן שתי הבאות‪ ,‬אחת שהמלאך הביא ליעקב והשניה שיעקב הביא לאביו‪.‬‬
‫‪ ‬פרשת הסגת גבול לריבי אנשים‪ ,‬האבן עזרא מבאר שנסמכו עניינים אלו כי במקום שיש הסגת גבול יש ריב ומכות ואפילו ניתן להגיע ח"ו‬