08

‫מ‬
‫טבת תשס"ו • גליון ‬ ‫ב"ה‬
‫עיינותיך‬
‫למחשבת חב"ד‬
‫גליון מיוחד לכ"ד טבת‬

‫יום ההילולא‬
‫של בעל התניא‬
‫היעד הסופי של המלחמה הרב יואל כהן‬
‫אהבה ודביקות בה' לאור החסידות הרב יעקב אלטיין‬
‫ניצוצי אור מאדמו"ר הזקן מרשימות הרבי הריי"ץ‬
‫מאמרי אדמו"ר הזקן הרב עדין אבן ישראל‬
‫אותיות מספרות חקר גרפולוגי על כתב‪-‬ידו של אדמו"ר הזקן‬
‫הפצת יהדות הלכה למעשה קול ילד בוכה‬
‫היעד הסופי‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫דבר המערכת‬
‫של המלחמה‬
‫‪3‬‬ ‫היעד הסופי של המלחמה‬ ‫גליון זה יוצא לקראת כ"ד בטבת יום ההילולא של‬
‫הרב יואל כהן‬ ‫רבנו הזקן זי"ע מייסדה של חסידות חב"ד‪ ,‬והוא מוקדש‬
‫לעיון והעמקה במשנתו ופעלו‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫אהבה ודביקות בה' לאור החסידות‬ ‫*‬
‫הרב יעקב אלטיין‬ ‫הרב יואל כהן‪ ,‬ה'חוזר' הראשי של הרבי‬
‫מליובאוויטש זי"ע‪ ,‬עוסק במהותה של הגאולה‬
‫‪18‬‬ ‫הפצת יהדות הלכה למעשה‬ ‫העתידה במשנתו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬ובכך מתבהר מדוע‬
‫קול ילד בוכה‬ ‫האמונה בביאת המשיח היא אחד מעיקרי דתנו‪.‬‬
‫הרמב"ם קבע את האמונה בביאת המשיח כעיקר בדת ישראל‪ ,‬משום‬ ‫הרב יעקב אלטיין‪ ,‬עורך סדרת 'חסידות מבוארת'‪,‬‬
‫שאמונה זו היא עניין יסודי ומרכזי בעבודת ה' של יהודי • הגאולה איננה‬ ‫‪20‬‬ ‫מאמרי אדמו"ר הזקן‬ ‫עומד על משמעות האהבה והדביקות בה' לאור‬
‫הרב עדין אבן ישראל‬ ‫תורת החסידות‪ ,‬ובכך פותח לנו מבוא להכרה כלשהי‬
‫רק תקופת שכר על מעשינו הטובים‪ ,‬אלא כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בספר‬ ‫בפתגמו הידוע של בעל ההילולא‪ ,‬שהיה אומרו בשעת‬
‫‪24‬‬ ‫ניצוצי אור מאדמו"ר הזקן‬ ‫דביקותו‪" :‬אין רצוני במאומה; איני רוצה את הגן‪-‬עדן‬
‫התניא‪ ,‬היא תכלית כל הבריאה‪ ,‬ובה תושלם הכוונה האלוקית בבריאת‬ ‫שלך‪ ,‬איני רוצה את העולם‪-‬הבא שלך‪ ,‬אני רוצה רק‬
‫מרשימות הרבי הריי"ץ‬
‫העולם • כשמבינים מהי הגאולה‪ ,‬מבינים מדוע האמונה בה חיונית כל‪-‬כך‬ ‫אותך לבדך"‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫אותיות מספרות‬ ‫במדור 'ניתי ספר וניחזי'‪ ,‬מנתח הרב עדין אבן‬
‫ישראל את תהליך התפתחותה של תורת חב"ד עוד‬
‫הרב יואל כהן‬ ‫חקר גרפולוגי על כתב‪-‬ידו של אדמו"ר הזקן‬
‫בימי אדמו"ר הזקן‪ ,‬ממאמרים קצרים מרעישי הלב‬
‫והמוח‪ ,‬לתורה שלמה הדורשת לימוד ועיון‪ ,‬כלימוד‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר מדברים על 'יסוד'‬ ‫בכללה אם לא יאמינהו האדם"‪ .3‬לכן‪,‬‬ ‫הרמב"ם‪ 1‬קובע שלושה עשר‬ ‫סוגיא בנגלה שבתורה‪.‬‬
‫בבניין‪ ,‬משמעות המושג היא‪,‬‬ ‫לשיטתו‪ ,‬האמונה בביאת המשיח היא‬ ‫עניינים שהם "עיקרי דתנו ויסודותיה"‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫אוצר רשימותיו של הרבי הריי"ץ‪ ,‬כולל סיפורים‬
‫שזה מרכיב מרכזי בבניין‪ ,‬ובלעדיו‬ ‫רק ענף מסתעף מהעיקר של שכר‬ ‫כלשונו‪' .‬עיקרים' אלה נתקבלו בכל‬ ‫רבים מחייו ופועלו של רבנו הזקן‪ ,‬השזורים באמרות‬
‫חסר בבניין כולו דבר מהותי‪ .‬כך‬ ‫ועונש‪ ,‬שכן ביאת המשיח היא אחד‬ ‫תפוצות ישראל‪ ,‬ועד שבכמה וכמה‬ ‫הרב הלל דוד‬ ‫ו'תורות' שאמר בהזדמנויות שונות ועברו במסורת‬
‫גם כשמגדירים עניינים מסויימים‬ ‫מסוגי השכר‪ ;4‬אבל היא אינה עיקר‬ ‫קהילות נוהגים לומר בכל יום את‬ ‫זוגתו שטערנא שרה‬ ‫אדמו"רי חב"ד‪ .‬בגליון זה ליקטנו שלושה 'ניצוצי אור'‬
‫כיסודות ועיקרים בדת – הכוונה היא‬ ‫בפני עצמו (כי אף‪-‬על‪-‬פי שכללות‬ ‫נוסח ה"אני מאמין"‪ ,‬המתמצת את‬ ‫מרשימות אלה‪ ,‬בעלות ניחוח חב"די מקורי‪.‬‬
‫שעניינים אלה הם יסודות בדת‪ ,‬ואם‬ ‫העניין של שכר ועונש הוא יסוד בדת‪,‬‬ ‫האמונה בשלושה‪-‬עשר העיקרים‪.‬‬ ‫ומשפחתם שיחיו‬ ‫בשולי הגליון צירפנו מחקר גרפולוגי מאלף על‬
‫חסרה האמונה באחד מהם‪ ,‬זה חיסרון‬ ‫שכר מסוים זה‪ ,‬שיהיה בביאת המשיח‪,‬‬ ‫גדולי‪-‬ישראל במשך הדורות דנו בכמה‬ ‫קרינסקי‬ ‫כתב‪-‬ידו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬נדמה שיש בו משום‬
‫מהותי בדת כולה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אינו יסוד בדת)‪.‬‬ ‫מעיקרים אלו‪ ,‬וביארו מדוע קבעם‬ ‫טעימה מדרכו ושיטתו המיוחדת בעבודת ה'‪.‬‬
‫דוגמה פשוטה לכך היא האמונה‬ ‫הרמב"ם כעיקר בדת‪ .‬בשורות הבאות‬ ‫*‬
‫שהתורה ניתנה מן השמים‪ .‬ברור‬ ‫נעסוק בשני העיקרים הקשורים‬ ‫ידועים דברי הבעש"ט "עליתי מדרגה אחר מדרגה‪,‬‬
‫לגמרי מדוע היא יסוד ביהדות‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ .3‬מאמר רביעי פרק מב‪.‬‬ ‫בגאולה העתידה – האמונה בביאת‬ ‫עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה‬
‫האמונה בדבר זה היא יסוד שעליו‬ ‫‪ .4‬שם‪ ,‬ובמאמר ראשון פרק כג‪.‬‬
‫‪ .5‬לאמיתו של דבר‪ ,‬גם העניין של שכר ועונש‬
‫המשיח ובתחיית המתים‪.‬‬ ‫לע"נ‬ ‫עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים‪ ,‬ושם‬
‫עומד כל הבניין של קיום התורה‬ ‫בספר 'העיקרים'‪ ,‬מיד בתחילתו‪,2‬‬ ‫ראיתי שמחה גדולה עד מאד‪ ...‬ושאלתי את פי משיח‬
‫והמצוות‪ ,‬שניתנו מן השמים‪ ,‬ובלעדיה‬
‫כשהוא לעצמו דורש ביאור‪ :‬הרי יהודי צריך‬
‫מקשה בעל ה'עיקרים' על הרמב"ם‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' אהרון משה‬ ‫אימת אתי מר‪ ,‬והשיב בזאת תדע בעת שיתפרסם‬
‫לקיים את מצוות התורה גם ללא העניין‬
‫חסר בכללות התורה‪.‬‬ ‫של שכר ועונש‪ .‬אדרבה‪ ,‬עבודת ה' אמיתית‬ ‫מדוע הוא מונה את ביאת המשיח‬ ‫בן ר' אלחנן ז"ל טננבוים‬ ‫למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה‬
‫לאור זאת יש להבין בקשר לביאת‬ ‫היא דווקא כשהיא נעשית שלא לשם קבלת‬ ‫כאחד העיקרים בתורת משה‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫שלמדתי אותך והשגת" (כתר שם טוב סימן א)‪.‬‬
‫משיח ותחיית המתים‪ ,‬מדוע קבעם‬ ‫שכר אלא לשם שמים‪ .‬אם‪-‬כן מדוע נקבע‬ ‫"אין ביאת המשיח עיקר לתורת‬ ‫נלב"ע ט' כסלו‬ ‫רבנו הזקן עמל כל ימיו על הלבשת תורת הבעש"ט‬
‫הרמב"ם כעיקרים וכיסודות בתורה‪,‬‬ ‫הדבר ליסוד בדת? אמנם רוב בני‪-‬אדם אינם‬
‫עומדים בדרגה של קיום התורה והמצוות‬
‫משה‪ ...‬כי כבר יצוייר מציאותה (של‬ ‫ה'תשס"ו‬ ‫בשכל אנושי והדגיש שהחסידות היא עניין לכל ישראל‪,‬‬
‫עד שנאמר שבלעדיהם חסר עניין‬ ‫תורת משה) זולתו"‪ .‬ועוד‪" :‬אין האמנת‬ ‫בכך סלל את הדרך ל"יפוצו מעיינותיך" של הבעש"ט‪.‬‬
‫"ל ְש ָמן"‪ ,‬ובנוגע אליהם אפשר לומר שעניין‬
‫ִ‬
‫עיקרי בתורה כולה?‬ ‫השכר והעונש הוא יסוד המסייע לבניין‬ ‫ביאת המשיח עיקר שתבטל התורה‬ ‫יהי רצון שנזכה ל"אתי מר" במהרה בימינו‪.‬‬
‫[ואף שהכופר בביאת המשיח הרי‬ ‫כולו‪ .‬אבל על‪-‬פי זה יוצא‪ ,‬שהשכר והעונש‬
‫הוא כופר בתורה ובדברי הנביאים‪,‬‬ ‫הם יסוד בדת רק לאנשים אלה בלבד‪ ,‬ואילו‬
‫והאמונה בתורה ובדברי הנביאים‬ ‫לבעלי מדרגה וצדיקים אין זה יסוד‪ .‬עניין זה‬
‫דורש ביאור רחב לעצמו‪ ,‬ואי"ה בהזדמנות‬
‫‪ .1‬בפירוש המשניות למסכת סנהדרין בפרק‬
‫'חלק'‪.‬‬
‫יו"ל ע"י‪ :‬תורת חב"ד לבני הישיבות‬
‫היא עיקר בדת – אין זה טעם‬ ‫ת‪.‬ד‪ 102 .‬נתניה טל' ‪ ,0-00‬פקס' ‪ 0-120‬דואר אלקטרוני‪torat@neto.bezeqint.net :‬‬
‫אחרת נעמוד על‪-‬כך‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאמר ראשון פרק א‪.‬‬
‫•‪• 3‬‬ ‫•‪• 2‬‬

‫מהי גאולה?‬ ‫ואילך)‪ ,‬העבודה העיקרית היא‬ ‫הוא 'מרגיש בבית'‪.‬‬ ‫היטב מדוע היא אינה דבר צדדי בלבד‪,‬‬ ‫אמנם גאולת ישראל היא דבר בעל‬ ‫מספיק שהאמונה בביאת המשיח‬
‫ב‪ .‬הגילוי האלוקי הנעלה שיאיר‬ ‫ל'המשיך' ולהביא את האלוקות‬ ‫בדומה לזה יש להבין את עניין‬ ‫אלא יסוד ועיקר בדת‪.‬‬ ‫ערך עליון ביותר‪ ,‬אבל לכאורה היא‬ ‫תיחשב לעיקר בפני עצמו‪ .‬איש לא‬
‫בביאת המשיח ותחיית המתים‪,‬‬ ‫לעולם‪-‬הזה‪ ,19‬בעוד ההמשכה עצמה‬ ‫הדירה אצל מלך מלכי המלכים‬ ‫אינה יסוד בדת‪ .‬גם אם ח"ו לא תבוא‬ ‫יאמר שהאמונה בכך ש"בני חם כוש‬
‫יתבטא גם בעניינה של הגאולה‬ ‫נשארת בהעלם ואינה מתגלית לנו‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ :‬בכל העולמות‪ ,‬אפילו‬ ‫משמעותה של 'דירה'‬ ‫הגאולה‪ ,‬ובני‪-‬ישראל ישארו בגלות‪,‬‬ ‫ומצרים" היא עיקר בדת‪ ,‬מאחר שכך‬
‫העתידה כפשוטם של דברים‪ .‬במאמר‬ ‫אולם לעתיד לבוא‪ ,‬בביאת המשיח‪,‬‬ ‫העולמות העליונים ביותר‪ ,‬הקב"ה‬ ‫גם אז צריך לשמור ולקיים את דברי‬ ‫נתפרש בתורה שבכתב‪ ,‬והאמונה‬
‫זה נעסוק בעניינה של ביאת המשיח‪,‬‬ ‫ובפרט בתחיית המתים‪ ,‬לאחר‬ ‫מתגלה על‪-‬ידי 'לבושים' המעלימים‬ ‫א‪ .‬בספר התניא‪ 11‬מביא אדמו"ר‬ ‫התורה‪ .‬מדוע אם‪-‬כן הגאולה היא‬ ‫שהתורה כולה ניתנה מן השמים היא‬
‫ואי"ה בהזדמנות אחרת נעסוק בעניינה‬ ‫שישלימו בני‪-‬ישראל את כל עבודתם‪,‬‬ ‫את מהותו ועצמיותו‪ .‬אותו עצמו‪,‬‬ ‫הזקן את מאמר המדרש‪ 12‬שהטעם‬ ‫יסוד של התורה‪ ,‬עד שבלעדיה חסר‬ ‫עיקר בדת‪ .‬אמת שמי שיאמר אחרת‬
‫של תחיית המתים‪.‬‬ ‫תתגלה בעולם ההמשכה האלוקית‬ ‫כפי שהוא‪ ,‬אי‪-‬אפשר לראות – "כי‬ ‫לבריאת העולם הוא‪ ,‬ש"נתאווה‬ ‫בבניין כולו?‬ ‫ייחשב לכופר; אבל אין זה מפני‬
‫בתולדות עם‪-‬ישראל היו כמה‬ ‫הנעלית שנעשתה על‪-‬ידי עבודת‬ ‫לא יראני האדם וחי‪ ,"16‬וכפי שפירשו‬ ‫הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫שעניין זה מצד עצמו הוא יסוד בדת‪,‬‬
‫גאולות‪ .‬הראשונה שבהן הייתה‬ ‫כלל עם‪-‬ישראל בלימוד התורה וקיום‬ ‫חז"ל‪ 17‬שאפילו מלאכים העליונים‬ ‫המטרה והכוונה של הקב"ה בבריאת‬ ‫גליון זה יוצא‪-‬לאור לרגל יום‬ ‫אלא מצד עיקר אחר‪ :‬מפני שהאמונה‬
‫הגאולה ממצרים‪ ,‬ואחריה היו עוד כמה‬ ‫המצוות במשך הדורות‪ .‬או‪-‬אז יתהפך‬ ‫הנקראים 'חיות'‪ ,‬גם הם אינם רואים‬ ‫העולם היא‪ ,‬שהעולם‪-‬הזה התחתון‬ ‫ההילולא של רבנו הזקן בעל ה'תניא'‬ ‫שהתורה כולה ניתנה מן השמים‪ ,‬היא‬
‫וכמה גאולות נוספות (הגאולה מגלות‬ ‫העולם הזה להיות בגלוי 'דירתו' של‬ ‫את הקב"ה עצמו‪.‬‬ ‫יהיה דירה לו יתברך‪.‬‬ ‫והשלחן‪-‬ערוך‪ ,‬שנסתלק בכ"ד טבת‬ ‫יסוד בדת‪.‬‬
‫בבל‪ ,‬הגאולה ממלכות יוון ועוד)‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬המקום שבו מתגלה המלך‪,‬‬ ‫אמנם יש הבדלים בין העולמות‪,‬‬ ‫מהי המשמעות של עשיית העולם‬ ‫תקע"ג‪ .‬הוא האיר את העולם בשני‬ ‫וכך בנוגע לביאת המשיח‪ :‬בספר‬
‫אבל הצד השווה שבכולן‪ ,‬שהגאולה‬ ‫מלך מלכי המלכים‪ ,‬בכל עצמיותו‪.20‬‬ ‫ויש עולמות שבהם הקב"ה גלוי‬ ‫הזה ל'דירה' לקב"ה? יש ללמוד זאת‬ ‫האורות‪ ,‬האור הנגלה של התורה והאור‬ ‫'היד' כותב הרמב"ם ש"מי שאינו‬
‫מהגלות לא הייתה גאולה מושלמת‪ .‬זה‬ ‫על כך נאמר בכתוב‪" 21‬ולא יִ ָּכנֵ ף עוד‬ ‫יותר‪ ,‬אבל כל ההבדלים האלה הם‬ ‫מעניין הדירה כפי שהוא אצל בני‪-‬‬ ‫הנסתר שבה‪ ,‬אולם אחד מחידושיו‬ ‫מאמין בו (במלך המשיח)‪ ,‬או מי שאינו‬
‫היה סוג גאולה‪ ,‬שכבר בשעת הגאולה‬ ‫מוריך והיו עיניך רֹאות את מוריך"‪,‬‬ ‫רק במידת הצמצום וההעלם של‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫הגדולים היה‪ ,‬ששני האורות האלה‬ ‫מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים‬
‫הייתה קיימת האפשרות שאחריה‬ ‫ופירש רש"י "לא יתכסה ממך בכנף‬ ‫ה'לבושים'‪ .‬העולמות העליונים נבראו‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מלך בשר ודם‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫נעשו על‪-‬ידו לדבר אחד‪ .‬על‪-‬ידי‬ ‫בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה‬
‫תהיה גלות נוספת‪ .‬החידוש הגדול של‬ ‫בגדיו‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא יסתיר ממך פניו"‪.‬‬ ‫מהארה אלוקית שמופיעה ב'לבושים'‬ ‫יוצא להיראות לפני אנשי מדינתו‪,‬‬ ‫שהביא את חלק התורה שמצד עצמו‬ ‫רבנו‪ ,‬שהרי התורה העידה עליו"‪,‬‬
‫הגאולה העתידה בביאת המשיח הוא‪,‬‬ ‫לעתיד לבוא יתגלה הקב"ה בעולם‬ ‫דקים ועדינים‪ ,‬שמאפשרים להרגיש‬ ‫עליו ללבוש את בגדי המלכות היקרים‬ ‫הוא נסתר לידי גילוי‪ ,‬איחד וחיבר בין‬ ‫אבל זאת מפני שהתורה העידה על‬
‫שגאולה זו תהיה נצחית‪ ,‬גאולה שלא‬ ‫התחתון בלי שום צמצום ו'לבוש'‪.‬‬ ‫בעדם (במידה מסוימת) את החיות‬ ‫שלו‪ ,‬כדי להיראות מכובד בעיני רואיו‬ ‫הנסתר שבתורה לנגלה שבה‪ .‬הדבר‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬והכופר בדבר המפורש‬
‫תיתכן אחריה גלות נוספת‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי זה תושלם כוונת הבריאה‪,‬‬ ‫האלוקית המהווה אותם; והעולמות‬ ‫– "מלך ביופיו תחזינה עיניך‪."13‬‬ ‫אף נרמז בשמו הפרטי 'שניאור' – שני‬ ‫בתורה הרי הוא כופר ביסודות הדת‪.‬‬
‫הטעם להבדל היסודי הזה (בין‬ ‫והיא תבוא לתכליתה ולשלמותה‪.22‬‬ ‫הנחותים יותר נתהוו מהארה אלוקית‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬לאנשים הפשוטים די‬ ‫אורות בתיבה אחת‪.‬‬ ‫השאלה היא מדוע בפירוש המשנה‬
‫הגאולות הקודמות לגאולה העתידה)‬ ‫על‪-‬פי זה מובן היטב‪ ,‬מדוע האמונה‬ ‫ה'מלובשת' ב'לבושים' רבים ו'עבים'‬ ‫בכך שהוא נראה בלבושיו הרגילים‪,‬‬ ‫ליתר ביאור‪ ,‬בזוהר נאמר שחלק‬
‫‪10‬‬
‫הוא קובע‪ ,‬שהאמונה בביאת המשיח‬
‫מבואר בדברי מדרש תהילים על‬ ‫בביאת המשיח ותחיית המתים היא‬ ‫יותר‪ ,‬המסתירים יותר את החיות‬ ‫ואילו לאנשים הקרובים אליו עליו‬ ‫הנגלה של התורה נמשל ל"גופא‬ ‫ותחיית המתים היא יסוד בדת מצד‬
‫הפסוק "כי עמך מקור חיים באורך‬ ‫יסוד בדת‪ .‬תכלית בריאת העולם היא‪,‬‬ ‫האלוקית‪ ,‬ומכאן נובעת נחיתותם‪.‬‬ ‫להיראות בלבושים מיוחדים יותר‪,‬‬ ‫דאורייתא"‪ ,‬והחלק הפנימי והנסתר‬ ‫עצמה?]‪.‬‬
‫נראה אור‪" ,"23‬אמר רבי יוחנן‪ :‬עובדא‬ ‫שהוא יהיה 'דירה' גלויה לו יתברך‬ ‫העולם‪-‬הזה‪ ,‬התחתון ביותר‪ ,‬נתהווה‬ ‫כדי שיכבדוהו‪ .‬המשותף לכל אלה‪,‬‬ ‫שבה נמשל ל"נשמתא דאורייתא"‪.‬‬
‫הוה בחד בר נש היה מדליק את הנר‬ ‫בימות המשיח ותחיית המתים‪ .‬דבר‬ ‫בצורה שהחיות האלוקית מוסתרת‬ ‫שהמלך נדרש להתאים ולצמצם את‬ ‫כשם שעל‪-‬ידי הארת חיות הנשמה‬
‫‪ .‬בראשית י‪,‬ו‪ .‬וראה פירוש המשנה שם יסוד‬
‫בלילה והיה כבה ומדליקו‪ ,‬כבה‬ ‫זה נעשה על‪-‬ידי התורה והמצוות‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬ולכן לא מורגשת בו כלל‬ ‫עצמו לפי רמת האנשים שהוא יוצא‬ ‫בגוף גם הגוף נראה אחרת‪ ,‬כך גם‬ ‫השמיני‪.‬‬
‫ומדליקו‪ ,‬אמר‪ :‬עד מתי אהיה מתייגע‬ ‫על‪-‬ידן משלימים בני‪-‬ישראל את‬ ‫מציאותו של הבורא (בלא עבודת‬ ‫לראותם‪.‬‬ ‫בתורה – על‪-‬ידי גילוי הפנימיות של‬ ‫‪ .‬הלכות מלכים פרק יא הלכה א‪.‬‬
‫והולך? ממתין אני עד שתזרח השמש‬ ‫הכוונה שלשמה נברא העולם‪ .‬יהודי‬ ‫האדם והתבוננותו)‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בדירתו הפרטית‬ ‫התורה‪ ,‬החסידות‪ ,‬גם החלק הנגלה‬ ‫‪ .‬ה'חתם‪-‬סופר' (בשו"ת יו"ד סשנ"ו) מבאר‬
‫ואני הולך לאור החמה‪ .‬כך ישראל‪:‬‬ ‫צריך להאמין‪ ,‬שיבוא זמן שהתורה‬ ‫ודווקא בעולם תחתון זה נתאווה‬ ‫המלך אינו צריך להתאים עצמו לאיש‪.‬‬ ‫שלה 'נראה' אחרת‪ .‬לכן אנו מוצאים‬ ‫זאת‪ ,‬שבמסכת סנהדרין מובאים דברי ר'‬
‫נשתעבדו במצרים‪ ,‬עמדו משה ואהרן‬ ‫והמצוות שהוא מקיים יפעלו את‬ ‫הקב"ה שתהיה לו 'דירה'‪ .‬בעולם‬ ‫הוא נמצא שם כפי שהוא‪ ,‬בלי שום‬ ‫בכמה וכמה עניינים שעל‪-‬פי נגלה‬ ‫הילל (דף צט‪,‬א) ש"אין להם משיח לישראל‬
‫וגאלום; חזרו ונשתעבדו בבבל‪,‬‬ ‫פעולתן בשלמות‪ ,‬והאור האלוקי‬ ‫זה ניתנו לישראל התורה והמצוות‪,‬‬ ‫התאמות וצמצומים‪ .14‬זה המיוחד‬ ‫יש בהם קושי גדול‪ ,‬ואילו כאשר‬ ‫שכבר אכלוהו בימי חזקיה"‪ ,‬ומפרש רש"י‪,‬‬
‫ש"הקב"ה ימלוך עליהם בעצמו ויגאלם‬
‫וחוזרין ונגאלין על‪-‬ידי חנניה מישאל‬ ‫שנמשך על‪-‬ידן יחדור לגמרי לעולם‪,‬‬ ‫שבהם נמצאת עצמיותו של הקב"ה‪,18‬‬ ‫בדירתו הפרטית של האדם‪ ,‬שבה הוא‬ ‫מתבוננים ורואים את פנימיות העניין‪,‬‬ ‫לבדו"‪ .‬כלומר‪ ,‬עניין זה שהגאולה העתידה‬
‫ועזריה; חזרו ונשתעבדו ליוון‪ ,‬ונגאלו‬ ‫עד שהקב"ה‪ ,‬בכל עצמיותו‪ ,‬יאיר בו‬ ‫ועל‪-‬ידי קיומן‪' ,‬מביאים' בני‪-‬ישראל‬ ‫נמצא כפי שהוא בעצמיותו‪ ;15‬שם‬ ‫כפי שהוא מבואר בפנימיות התורה‪,‬‬ ‫תהיה על‪-‬ידי משיח שנוי במחלוקת תנאים‬
‫על‪-‬ידי מתתיהו חשמונאי ובניו; וחזרו‬ ‫בגילוי‪ ,‬והעולם יהיה למקום 'דירה'‬ ‫את האין‪-‬סוף עצמו‪ ,‬את הקב"ה כפי‬ ‫ממילא הכול מתורץ וקושיא מעיקרא‬ ‫(ר' הילל ושאר התנאים החולקים עליו‪,‬‬
‫ונשתעבדו באדום‪ ,‬אמרו ישראל‪:‬‬ ‫לקב"ה עצמו‪ .‬זה עניינם של ימות‬ ‫שהוא 'מופשט' מכל ה'לבושים'‪ ,‬אל‬ ‫ליתא‪ .‬הדבר נכון לגבי כל העניינים‬ ‫שהובאו דבריהם לעיל בגמרא שם)‪ ,‬ומכיוון‬
‫'הרי נתייגענו‪ ,‬נגאלין ומשתעבדין‪,‬‬ ‫המשיח ותחיית המתים – השלמת‬ ‫תוך העולם הזה‪ ,‬ובכך הוא מתהפך‬ ‫‪ .11‬פרק לו‪.‬‬ ‫שבתורה‪ ,‬ובפרט כאשר מדובר על‬ ‫ש"אחרי רבים להטות"‪ ,‬נפסקה ההלכה‬
‫אין אנו מבקשים שיאיר לנו בשר ודם‬ ‫תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫מעולם חשוך ל'דירה' לו יתברך;‬ ‫‪ .12‬תנחומא נשא טז‪.‬‬ ‫יסודות ועיקרי האמונה שבתורה‪.‬‬ ‫כדעת הרוב שהגאולה העתידה תבוא על‪-‬‬
‫‪ .13‬ישעיה לג‪,‬יז‪.‬‬ ‫ידי מלך המשיח‪.‬‬
‫אלא הקב"ה‪ ,‬שנאמר‪' :‬א‪-‬ל ה' ויאר‬ ‫מקום שבו מאיר האור האלוקי בגלוי‬ ‫כאשר מעיינים בדבריו של אדמו"ר‬
‫‪ .14‬יתרה מזו‪ ,‬ההלכה היא שהמלך "אסור‬ ‫ועל‪-‬פי זה נמצא‪ ,‬שהכופר בביאת המשיח‪,‬‬
‫לנו'‪."'24‬‬ ‫‪ .19‬ראה תניא פרק לז‪.‬‬
‫אף יותר מבעולמות העליונים‪.‬‬ ‫לראותו כשהוא ערום" (רמב"ם הל' מלכים‬ ‫הזקן בנושא הגאולה העתידה‪ ,‬מבינים‬ ‫משמעות הדבר היא שסובר הוא כדעת ר'‬
‫מובן מאליו‪ ,‬שאין הפירוש בדברי‬ ‫‪ .20‬וראה לקמן‪ ,‬שהגילוי האלוקי שיתגלה‬ ‫אלא שבזמן הזה (ממתן‪-‬תורה‬ ‫פ"ב ה"ג); ואילו בדירתו הפרטית לפעמים‬ ‫הילל‪ ,‬ונמצא שחסר אצלו היסוד בתורה של‬
‫המדרש שהגאולה העתידה תבוא על‪-‬‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬גבוה עוד יותר מהגילוי‬ ‫קיים גם מצב כזה‪.‬‬ ‫שעניין ביאת המשיח נחשב עיקר‪ ,‬הוא מפני‬ ‫"אחרי רבים להטות"‪.‬‬
‫ידי הקב"ה עצמו‪ ,‬שהרי להלכה נפסק‬ ‫שהאיר ביציאת מצרים‪ ,‬מתן‪-‬תורה ובשני‬ ‫‪ .15‬ראה 'המשך' תרס"ו עמוד ג‪" :‬כמו דירת‬ ‫שעניין זה מצד עצמו הוא עיקרי ויסודי‬ ‫אלא שלפי ביאור זה יוצא שעניין ביאת המשיח‬
‫בתי‪-‬המקדש‪ .‬ולכן רק אז תתמלא מטרת‬ ‫‪ .16‬שמות לג‪,‬כ‪.‬‬ ‫האדם על‪-‬דרך משל דעצמות האדם דר‬ ‫בדת‪.‬‬ ‫אינו עיקר כשהוא לעצמו‪ ,‬אלא שהאמונה‬
‫הבריאה‪ ,‬והעולם יגיע לשלמותו‪.‬‬ ‫‪ .17‬ראה במדבר רבה סוף פרשת נשא‪.‬‬ ‫בהדירה כו'‪ ,‬כמו‪-‬כן הוא למעלה כביכול‬ ‫‪ .‬ראה לקוטי‪-‬שיחות חלק ו שיחה לכ"ד‬ ‫בדבר זה מבטאת עניין אחר – על‪-‬ידי זה‬
‫‪ .23‬תהילים לו‪,‬י‪.‬‬ ‫‪ .21‬ישעיה ל‪,‬כ‪.‬‬ ‫‪ .18‬ראה באריכות בגיליון 'מעיינותיך' מספר‬ ‫שיהיה בחינת עצמות אור‪-‬אין‪-‬סוף ב"ה‬ ‫טבת‪.‬‬ ‫רואים ש"יחיד ורבים הלכה כרבים"‪ .‬אבל‬
‫‪ .24‬תהילים קיח‪,‬כז‪.‬‬ ‫‪ .22‬ראה תניא פרק לו‪.‬‬ ‫עמוד ואילך‪.‬‬ ‫בגילוי למטה"‪.‬‬ ‫‪ .10‬חלק ג דף קנב‪,‬א‪.‬‬ ‫מובן שמסתבר יותר לומר‪ ,‬כי הטעם לכך‬
‫• •‬ ‫• •‬
‫ממצרים‪ ,‬וההמשך של מתן‪-‬תורה‬ ‫מלמד שנעשה אז דבר חידוש‪ .‬האומה‬ ‫ישראל‪ ,‬גם בגאולות הקודמות‪ ,‬אנו‬ ‫קדוש וטהור‪ .‬במהותו הוא קשור עם‬ ‫בחירתו של הקב"ה בנו ונתינתו לנו‬ ‫שהגאולה תבוא על‪-‬ידי מלך המשיח‪.25‬‬
‫היה הכניסה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬מהי‬ ‫הישראלית אינה התקבצות בלבד של‬ ‫מוצאים שהיו קשורות בהתגלות‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ובעומק לבבו "רוצה הוא‬ ‫את תורתו ומצוותיו‪ .‬ההתקשרות עם‬ ‫כמו‪-‬כן גם הגאולות הקודמות לא באו‬
‫‪39‬‬
‫מעלתה של ארץ זו? אומר הכתוב‬ ‫אנשים שהחליטו להיעשות לאומה‪.‬‬ ‫מיוחדת של מלכות הקב"ה בעולם‬ ‫לעשות כל המצוות ולהתרחק מן‬ ‫הקב"ה היא המכנה המשותף היחיד‬ ‫מכוח בשר‪-‬ודם אלא מהתגלות אורו‬
‫"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה‪,‬‬ ‫לאיחוד שכזה לא מתאים להתייחס‬ ‫(בפרט מסוים)‪ ,‬גם בפשוטם של‬ ‫העברות"‪ ,‬כפסק‪-‬הדין המפורסם של‬ ‫ֵ‬ ‫של בני‪-‬ישראל כאומה‪ ,‬וזוהי המהות‬ ‫של הקב"ה בעולם על‪-‬ידי שלוחיו‬
‫תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרֵ שית שנה‬ ‫כאל 'לידה'‪ ,‬שמשמעותה התהוותו‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫הרמב"ם‪ .30‬אין ליהודי שום מציאות‬ ‫הפנימית שלנו כעם‪.27‬‬ ‫ועבדיו הצדיקים (משה רבנו‪ ,‬חנניה‬
‫ועד אחרית שנה" – בארץ זו מאירה‬ ‫של דבר חדש‪ .‬בדימוי ללידה רוצה‬ ‫אחרת מחוץ ליהדות ולקדושה‪.‬‬ ‫[וכשם שהדברים אמורים בנוגע‬ ‫מישאל ועזריה‪ ,‬ובית חשמונאי)‪ ,‬אלא‬
‫בגילוי השגחתו של הקב"ה והיא‬ ‫הנביא ללמדנו‪ ,‬שעל‪-‬ידי יציאת‬ ‫גאולת מצרים‪:‬‬ ‫הרבי זי"ע התבטא פעמים רבות‪,‬‬ ‫לכלל‪-‬ישראל‪ ,‬כאומה‪ ,‬כך גם בנוגע‬ ‫כוונת המדרש היא לומר‪ ,‬שבדרגת‬
‫נקראת "פלטרין של מלך‪ ,"40‬ולכן היא‬ ‫מצרים והמשכה במתן‪-‬תורה‪ ,‬נעשו‬ ‫במבט שטחי נראה שעיקר עניינה‬ ‫שאין לכנות שום יהודי בתואר‬ ‫לכל יהודי כפרט – מהותו האמיתית‬ ‫האור האלוקי שממנו נמשכת הגאולה‬
‫חבל‪-‬הארץ הראוי ביותר לאומה זו‪,‬‬ ‫ישראל מציאות חדשה – הם נעשו‬ ‫של גאולת מצרים הוא‪ ,‬שבני‪-‬ישראל‬ ‫'חילוני'‪ .‬בכל מצב שיהודי נמצא –‬ ‫של כל יהודי היא הנפש האלוקית‬ ‫יש הבדל‪ :‬האור שהאיר בגאולות‬
‫יצאו מעבדות ומשעבוד לחופש‬ ‫במהותו הפנימית הוא קדוש‪ ,‬לא חול‪.‬‬ ‫שבו‪ ,‬שהיא חלק אלוקה ממעל ממש‪,‬‬ ‫הקודמות היה מצומצם‪ ,‬אור שלגביו‬
‫וחירות; אבל האמת היא שזהו הצד‬ ‫ועל‪-‬דרך זה בנוגע לכלל עם‪-‬ישראל‪:‬‬ ‫עד שאפילו חיי הגוף שלו מקורם‬ ‫יש תפיסת מקום לעולם ולבשר‪-‬‬
‫בגאולה העתידה‪ ,‬שהחידוש העיקרי שבה הוא‪ ,‬שאז‬ ‫החיצוני של העניין‪ .‬עניינה הפנימי‬ ‫העובדה ש"בין כך ובין כך אתם קרוים‬ ‫בנפש קדושה זו‪ .28‬יתרה מזו‪ :‬יהודי‬ ‫ודם‪ ,‬ולכן היה לגאולה הפסק‪ ,‬ואילו‬
‫יתגלה האור ה'סובב כל עלמין'‪ ,‬לא תהיה עוד אפשרות‬ ‫והעיקרי של היציאה ממצרים הוא‪,‬‬ ‫בנים‪ "31‬ו"להחליפן באומה אחרת איני‬ ‫"אף‪-‬על‪-‬פי שחטא – ישראל הוא‪."29‬‬ ‫הגילוי שיאיר על‪-‬ידי המלך המשיח‪,‬‬
‫לירידה ולחושך רוחני‪ ,‬כמו שנאמר "ואת רוח הטומאה‬ ‫כמו שכתב הרמב"ם‪ ,‬ש"מאהבת ה'‬ ‫יכול‪ ,"32‬היא מפני שעם‪-‬ישראל‪ ,‬בכל‬ ‫גם כאשר היהודי חוטא ח"ו‪ ,‬מהותו‬ ‫הוא האור העצמי של הקב"ה שלגביו‬
‫אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם‬ ‫מצב שיהיה‪ ,‬מהותו הפנימית היא‬ ‫הפנימית נשארת קדושה‪.‬‬ ‫אין תפיסת מקום לעולם ולבשר‪-‬ודם‪,‬‬
‫אעביר מן הארץ"‪ .‬האור ה'סובב כל עלמין' מתגלה בכל‬
‫אבינו‪ ,‬עשה משה רבנו רבן של כל‬ ‫– "בנים אתם לה' אלוקיכם‪ ,"33‬והבן‬ ‫וזה שלמרות הכל הוא נשאר‬ ‫ולכן תהיה זו גאולה נצחית‪.‬‬
‫מקום ובכל זמן במלוא עוצמתו‪ ,‬ומכיוון שהגילוי מאיר‬ ‫הנביאים ושלחו‪ ...‬ובחר ישראל‬ ‫תמיד אוהב את האב במעמקי ליבו‬ ‫"ישראל"‪ ,‬אינו מפני שגם 'חילוניות'‬ ‫זאת אומרת‪ :‬גאולות ישראל‬
‫בכל תוקפו‪ ,‬אין שום אפשרות שתהיה מציאות בעולם‬ ‫לנחלה‪ ,‬הכתירן במצות והודיעם‬ ‫ורוצה לקיים את רצונו]‪.‬‬ ‫וחטאים הם חלק מהיהודי ח"ו‪,‬‬ ‫קשורות ונובעות מהתגלות אור אלוקי‬
‫שהיא הפך הגילוי‬ ‫דרך עבודתו‪ ."34‬יציאת מצרים היא‬ ‫אם‪-‬כן‪ ,‬כאשר מדובר על גאולת‬ ‫וכביכול אין זה משנה אם הוא קשור‬ ‫מיוחד בישראל ועל‪-‬ידם בעולם‪.‬‬
‫תחילתו של התהליך שבו בחר הקב"ה‬ ‫עם‪-‬ישראל‪ ,‬בהכרח לומר שהיא‬ ‫עם הקב"ה ומקיים את מצוותיו או לא‪,‬‬ ‫ההבדלים באופני הגאולה ופרטיה‬
‫בנו והבדילנו ורוממנו מכל הלשונות‬ ‫קשורה לתוכנו ולמהותו של העם‪.‬‬ ‫כי בכל אופן "ישראל הוא‪ ;"...‬אלא‬ ‫נובעים מההבדלים בדרגת האור‬
‫שכל עניינה הוא "שהיא יודעת את‬ ‫'עם‪-‬תורני'‪.‬‬ ‫וקירבנו לעבודתו‪ .‬כל מטרת היציאה‬ ‫גאולת ישראל איננה רק הצלת‬ ‫כוונת הגמרא היא בדיוק להפך‪ :‬הואיל‬ ‫שממנה נמשכת הגאולה‪ .‬הגאולות‬
‫ה'"‪ .‬ונמצא‪ ,‬שהכניסה לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫דבר זה הוא חידוש עצום‪ :‬התורה‬ ‫היא כדי לקבל את התורה ולעבוד את‬ ‫ישראל והרמת קרנם בחיצוניות‬ ‫ומאז יציאת מצרים כל יהודי הוא חלק‬ ‫הקודמות באו מאור אלוקי שנותן‬
‫היא המשך ישיר ל'הולדתה' של אומה‬ ‫היא חכמתו העצמית של הקב"ה‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ובלשון הכתוב‪" :‬בהוציאך את‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬אלא היא קשורה למהותם‪,‬‬ ‫מה"ממלכת כוהנים" של הקב"ה וזה‬ ‫מקום לאפשרות שהגאולה תיפסק‬
‫מיוחדת זו‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שהכניסה‬ ‫שלמעלה לגמרי מגדרי הנבראים‪ ,‬ואת‬ ‫העם ממצרים תעבדון את האלוקים‬ ‫ליהדותם‪ .‬גאולה אצל יהודים פירושה‬ ‫העצם שלו‪ ,‬לכן גם כאשר בגלוי הוא‬ ‫(בדוגמת אדם שמדליק נר בלילה‪,‬‬
‫לארץ הביאה לידי קיום המצוות‬ ‫תורתו זו‪ ,‬שבה נמצאת עצמיותו של‬ ‫על ההר הזה‪."35‬‬ ‫– שה"ממלכת כוהנים"‪ ,‬המלכות‬ ‫חוטא‪ ,‬החטא רחוק ממהותו‪ .‬החטא‬ ‫שכבר בתחילת הדלקתו יש אפשרות‬
‫בשלמות‪ .‬רק בכניסתם לארץ‪-‬ישראל‬ ‫הקב"ה ממש‪ ,‬הוא נתן לנו‪ ,‬ובאופן‬ ‫זה גם הטעם שהנביא יחזקאל‬ ‫של הקב"ה המתגלה בעולם על‪-‬ידי‬ ‫הוא לכלוך חיצוני שהיהודי נתלכלך‬ ‫שהנר יכבה); ואילו הגאולה העתידה‬
‫נתאפשר קיומן של המצוות התלויות‬ ‫שהיא נעשית מהותנו‪ .‬ביציאת מצרים‬ ‫מתייחס לזמן היציאה ממצרים כזמן‬ ‫ישראל עבדיו‪ ,‬מאירה בגלוי ובתוקף‬ ‫בו‪ ,‬ואילו בפנימיותו ועצמיותו הוא‬ ‫תבוא מעצמיותו של הקב"ה‪ ,‬וכשם‬
‫בארץ‪ ,‬והם אף נצטוו אז בשלוש מצוות‬ ‫ובמתן‪-‬תורה 'נולד' העניין‪ ,‬שבתוך‬ ‫הלידה של עם‪-‬ישראל‪ .36‬דבר זה‬ ‫(והגאולה הפיזית‪ ,‬החיצונית‪ ,‬היא‬ ‫שהוא נצחי‪ ,‬כך גם הגאולה שתבוא‬
‫מיוחדות נוספות‪ :‬מינוי מלך‪ ,‬מחיית‬ ‫העולם הזה התחתון נעשית אומה‬ ‫תוצאה והשתלשלות מהגאולה‬ ‫‪ .27‬וכפי שרואים במוחש‪ ,‬שיש אומות‬ ‫ממנו תהיה גאולה נצחית (בדוגמת‬
‫זרעו של עמלק ובניית בית‪-‬המקדש‪.‬‬ ‫שהיא יודעת את ה' וקשורה בו‪ ,‬כפי‬ ‫‪ .34‬הלכות עבודה זרה סוף פרק א‪ .‬וראה‬ ‫הפנימית והמהותית‪ .‬מהותו של הדבר‬ ‫המורכבות מאנשים שמשתייכים לדתות‬ ‫אור השמש שאינו כבה לעולם)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל מה שאירע מיציאת‬ ‫שהוא בעצמיותו‪ ,37‬למעלה מכל‬ ‫שם בתחילת ההלכה‪ ,‬שאברהם אבינו‬ ‫היא התוכן והפנימיות של כל פרטיו‬ ‫שונות‪ .‬והסיבה לכך היא‪ ,‬מפני שגם עניין‬ ‫גאולתם של ישראל קשורה קשר‬
‫מצרים עד בניין בית‪-‬המקדש בארץ‪-‬‬ ‫שייכות לבריאה‪.38‬‬ ‫היה הראשון שהכיר את בוראו "והתחיל‬ ‫וענייניו‪ ,‬ולכן כאשר מהותם העצמית‬ ‫הדת אצלם הוא דבר חיצוני בהם‪ ,‬וגם‬ ‫מהותי בייעודם ובעצם מהותם‪ .‬מהותו‬
‫להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוקה‬ ‫עניין הלאום וההתיישבות יחד במדינה‬
‫ישראל‪ ,‬הוא רצף של תהליך אחד‬ ‫מתן תורה בא כהמשך ליציאה‬ ‫של ישראל נגאלת‪ ,‬נגאלים ממילא כל‬ ‫כלשהי‪ ,‬הוא דבר חיצוני בהם‪ ,‬שבא בנוסף‬
‫של עם‪-‬ישראל היא – התקשרותו‬
‫העולם‪ ...‬עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות‬
‫ארוך‪ :‬בתחילה בחר בנו הקב"ה ונגלה‬ ‫ושתל בלבם העיקר הגדול‪ ...‬והודיעו ליצחק‬
‫ענייניהם‪ ,‬גם הגשמיים והחיצוניים‪,‬‬ ‫לעצם מציאותם‪ ,‬ולכן אין קשר בין דתם‬ ‫האיתנה עם הקב"ה וגילוי מלכותו‬
‫עלינו בכבודו ובעצמו‪ ,‬והוציאנו‬ ‫‪ .37‬כלומר‪ ,‬מלבד זאת שהיציאה ממצרים‬ ‫בנו‪ ...‬ויצחק הודיע ליעקב‪ ...‬ויעקב אבינו‬ ‫נגאלים‪ ,‬כיוון שהטפל והחיצוניות‬ ‫ללאומיותם; מה‪-‬שאין‪-‬כן אצל בני‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫בעולם על‪-‬ידי קיום התורה והמצוות‪.‬‬
‫ממצרים‪" ,‬ערות הארץ"‪ ,‬והבדילנו‬ ‫הייתה שמירת והצלת "אומה זו שהיא יודעת‬ ‫לימד בניו כולם‪ ...‬והיה הדבר הולך ומתגבר‪...‬‬ ‫נגררים אחרי העיקר והפנימיות)‪.‬‬ ‫הדת‪ ,‬היהדות‪ ,‬זוהי כל מהותם ועצמיותם‪ ,‬עד‬ ‫בלא זה אין מושג של אומה ישראלית‪,‬‬
‫מהבלי העמים ותעויותן‪ .‬יתרה‬ ‫את ה'" (ולא חזרו "בני יעקב לטעות העולם‬ ‫ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'‪.‬‬ ‫שגם מציאותם כציבור וכאומה והתיישבותם‬ ‫וכדבריו הידועים של רבנו סעדיה‬
‫מזו‪ ,‬בתורת החסידות‪ 41‬מפרשים‬ ‫ותעיותן"‪ ,‬כנ"ל בהערה )‪ ,‬הנה על‪-‬ידי‬ ‫עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו‬ ‫גאולה גשמית וגאולה‬ ‫יחד בארצם‪ ,‬נובעת וקשורה למהותם זו‪,‬‬
‫וראה לקמן סעיף ג‪.‬‬
‫גאון‪" :26‬אומתנו איננה אומה כי אם‬
‫היציאה ממצרים ונתינת התורה לישראל‪,‬‬ ‫ללמוד מעשיהן‪ ...‬וכמעט קט היה העיקר‬
‫את המילה 'מצרים' מלשון ְ'מ ָצרִ ים‬
‫נעשה גם עילוי גדול בהתקשרות של אומה‬ ‫ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב‬ ‫רוחנית‬ ‫‪ .28‬ולכן‪ ,‬עבודת ה' אמיתית היא‪ ,‬כאשר נרגש‬
‫בתורותיה"‪ .‬שאר העמים נעשים‬
‫וגבולים'‪ .‬על‪-‬ידי התגלותו של הקב"ה‬ ‫זו בה'‪ .‬במתן‪-‬תורה נתחדש שההתקשרות‬ ‫לטעות העולם ותעיותן‪( ,‬ואז – ) מאהבת‬ ‫גם בצרכיו וענייניו הגופניים של היהודי‪,‬‬ ‫לעם על‪-‬ידי החלטתם להיות אומה‬
‫בכבודו ובעצמו לבני‪-‬ישראל והוצאתם‬ ‫עם הקב"ה אינה רק בדרגת האלוקות כפי‬ ‫ה' אותנו כו'"‪ .‬כלומר‪ ,‬עניינה של בחירת‬ ‫ג‪ .‬על‪-‬פי זה מובן מדוע בכל גאולות‬ ‫שאין בהם שום אינטרס מצד עצמם וכל‬ ‫אחת והתקבצותם והתיישבותם‬
‫ממצרים‪ ,‬הוא הגביה אותנו ורוממנו‬ ‫שמתייחסת ויורדת אל הנבראים‪ ,‬אלא עם‬ ‫הקב"ה בישראל והוצאתם ממצרים הוא‬ ‫עניינם הוא רק לסייע ולעזור לו בעבודת ה'‬ ‫יחד במדינה כלשהי; מה‪-‬שאין‪-‬כן‬
‫הקב"ה כפי שהוא בעצמיותו‪ .‬וראה אריכות‬ ‫– לשמור ולקיים באופן נצחי את ה"אומה‬ ‫– "כל מעשיך לשם שמים"‪ ,‬ו"ובכל דרכיך‬ ‫עם‪-‬ישראל‪ ,‬הוא נעשה עם רק מצד‬
‫בעניין זה בגליון 'מעיינותיך' מס' עמוד‬ ‫שהיא יודעת את ה'" על‪-‬ידי ש"הודיעם דרך‬ ‫הלכות גירושין סוף פרק ב‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫דעהו"‪ .‬בכך הוא מגלה‪ ,‬שההתקשרות עם‬
‫‪ .39‬דברים יא‪,‬יב‪.‬‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫עבודתו"‪.‬‬ ‫קידושין לו‪,‬א‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫הקב"ה היא מהותו‪ ,‬ומהותו של האדם‪,‬‬
‫‪ .40‬ספרי עקב יא‪,‬כד‪.‬‬ ‫‪ .38‬ראה לקוטי‪-‬שיחות חלק יז שיחה א לחג‬ ‫‪ .35‬שמות ג‪,‬יב‪.‬‬ ‫פתיחתא דרות רבה ג‪.‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫קשורה לכל ענייניו‪.‬‬ ‫‪ .25‬רמב"ם הלכות מלכים פרק יא‪.‬‬
‫‪ .41‬ראה תורה‪-‬אור דף עא טור ג‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הפסח‪.‬‬ ‫‪ .36‬ראה יחזקאל פרק טז‪.‬‬ ‫דברים יד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪ .29‬סנהדרין מד‪,‬א‪.‬‬ ‫‪ .26‬האמונות והדעות מ"ג פ"ז‪.‬‬
‫• •‬ ‫• •‬
‫בעצמיותו מרומם לגמרי מכל גדרי‬ ‫שההבדל בין שתי תקופות כלליות‬ ‫התיקון השלם לגמרי על‪-‬דרך שיהיה‬
‫אור מצומצם‬ ‫מכל עמו ה' אלקיו עמו ויעל"‪ .‬כורש‬ ‫מעל למגבלות ה'מיצר' וההגבלה של‬
‫העולמות כולם‪ ,‬עד שאפילו נבראים‬ ‫אלו נעוץ בכך‪ ,‬שההנהגה בעולם‬ ‫לעתיד‪-‬לבוא ממש והוא בשעת מתן‪-‬‬ ‫שמאפשר את החושך‬ ‫הכריז בכל מלכותו בגלוי‪ ,‬שה' פקד‬ ‫הטבע בכללותו (והיציאה מעבדות‬
‫עליונים אינם תופסים מקום אצלו‬ ‫עד ביאת המשיח נמשכת מבחינת‬ ‫תורה כשעמדו ישראל בהר פנים‪-‬‬ ‫עליו לאפשר לעם ה' לעלות לירושלים‬ ‫לחירות היא הביטוי לכך בגשמיות);‬
‫כלל‪ ,‬והוא למעלה מכדי להתגלות בהם‬ ‫האלוקות הנקראת 'ממלא כל עלמין'‪,‬‬ ‫בפנים כו'‪...‬‬ ‫ד‪ .‬כאמור‪ ,‬גאולתם של ישראל‬ ‫ולבנות לו את בית‪-‬המקדש‪ .‬זו לא‬ ‫ואז נתגלתה בבני‪-‬ישראל תכונתם‬
‫לפי ערכם ומהותם‪ .‬בחינה זו נקראת‬ ‫ומבחינה זו משתלשל סדר תהפוכות‬ ‫"ואחר‪-‬כך היה עוד ירידה ונפילה‬ ‫נובעת מהאור האלוקי שמאיר‬ ‫החלטה שנבעה מרוב טובו או גודל‬ ‫המיוחדת‪ :‬הם הלכו אחרי הקב"ה‬
‫'סובב כל עלמין'‪ ,‬משום שבדרגה זו‬ ‫הזמן; ואילו ההנהגה בעולם לאחר‬ ‫לשלוט בעולם מזוהמא של נחש כו'‬ ‫בישראל‪ ,‬ולכן גם ההבדלים בין שני‬ ‫רחמנותו על בני‪-‬ישראל‪ ,‬אלא היא‬ ‫באמונה פשוטה בלי שום עירוב של‬
‫האור סובב ומקיף‪ 48‬את הנבראים ואינו‬ ‫ביאת המשיח תהיה מהארת בחינת‬ ‫על‪-‬ידי חטא העגל‪ ,‬ואחר‪-‬כך היה‬ ‫סוגי הגאולה (גאולה שיש אחריה‬ ‫באה מצידו של הקב"ה‪.‬‬ ‫חשבונות השכל וההיגיון – "לכתך‬
‫מתגלה בהם בפנימיותם‪.‬‬ ‫האלוקות הנקראת 'סובב כל עלמין'‪,‬‬ ‫עליה ותיקון על‪-‬ידי יהושע שהכניסם‬ ‫גלות‪ ,‬וגאולה שאין אחריה גלות)‪,‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬הסיבה שבגללה כורש‬ ‫אחרי במדבר בארץ לא זרועה‪."42‬‬
‫ומכיוון שבחינת ה'ממלא כל עלמין'‬ ‫וכאשר מאירה בחינה זו – אין "מקום‬ ‫לארץ‪-‬ישראל וכבש ז' עממין וביער‬ ‫נובעים מההבדל בדרגת האור ממנו‬ ‫קיים את ציווי הקב"ה הייתה לא מפני‬ ‫בהמשך לכך נתן לנו הקב"ה את‬
‫יורדת ונעשית מקור חיות לעולמות‪,‬‬ ‫ושורש כלל ליניקת החיצונים"‪" ,‬ואם‪-‬‬ ‫הרע מן הארץ כו'‪ .‬ואחר‪-‬כך חזר‬ ‫באה הגאולה (אור הנר שמדליק בשר‬ ‫שהוא הבין את הצדק שבזה‪ ,‬אלא מפני‬ ‫תורתו והודיענו דרך עבודתו‪ .‬אחר‪-‬‬
‫בדוגמת הנפש המחיה את הגוף‪ ,‬הרי‬ ‫כן לא יהיו בחינת ירידות ועליות כלל‪,‬‬ ‫להיות הירידה והנפילה‪ ,‬והיה התיקון‬ ‫ודם‪ ,‬והאור שבא מכוחו של הקב"ה)‪.‬‬ ‫שזו הייתה פקודה‪ .‬המושג פקודה‬ ‫כך‪ ,‬לאחר שנעשית בעולם אומה‬
‫כשם ש"בגוף האדם יש הרבה מדרגות‬ ‫אלא תמיד יהיה ה' בבחינת גילוי ולא‬ ‫בימי שפוט השופטים‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫את עניינן של שתי דרגות אלו‪,‬‬ ‫שייך רק כאשר מכירים במלכות של‬ ‫שעניינה הוא ההתקשרות עם הבורא‬
‫שונות ברמ"ח איברים חיצונים‬ ‫בהעלם וכמו שכתוב לעתיד לבוא‬ ‫במעשה דפסל מיכה ופלגש בגבעה‬ ‫ושייכותן לשני סוגי הגאולה‪ ,‬נבין‬ ‫האדון‪ .‬אדם שאינו מכיר במלכות‬ ‫ועבודתו ("אומה שהיא יודעת את‬
‫ופנימיים‪ ,‬ויש חיצוניות דחיצוניות‪"49‬‬ ‫בעומק יותר על‪-‬פי ביאור הדברים‬ ‫האדון לא מתאים לומר עליו שהוא‬ ‫ה'" כפי שנתגלה אלינו במתן‪-‬תורה‪,‬‬
‫– יש איברי הראש והפנים‪ ,‬שלהיותם‬ ‫באור תורת החסידות‪.‬‬ ‫מקבל 'פקודה'‪ .‬מלכותו של הקב"ה‬ ‫עם כל עצמיותו)‪ ,‬הקב"ה נתן לנו את‬
‫עדינים ומזוככים יותר‪ ,‬הם 'כֵ לים'‬ ‫יהודי בהחלט צריך לדעת שמתנהלת כאן מלחמה בין‬ ‫אדמו"ר הזקן מבאר ‪ ,‬שישנו הבדל‬
‫‪46‬‬
‫האירה אז כל‪-‬כך בגילוי‪ ,‬עד שגם מלך‬ ‫הארץ המיוחדת שבה בחר להתגלות‪,‬‬
‫ומוכשרים יותר ובהם מתגלה יותר‬ ‫צד הקדושה לצד ה'קליפה'‪ ,‬ועלינו לנצח במלחמה זו‪ .‬הוא‬ ‫יסודי ומהותי בין ההנהגה בעולם לפני‬ ‫גוי הכריז שהאלוקים שהוא "אלוקי‬ ‫שהיא המקום המתאים ביותר לעובדו‪,‬‬
‫חיות הנפש‪ ,‬ויש הרגליים והציפורניים‬ ‫צריך לדעת שעל‪-‬ידי כל מצווה נוספת שהוא מקיים הוא‬ ‫ביאת המשיח להנהגה אחריה‪:‬‬ ‫השמים"‪ ,‬הוא בעל‪-‬הבית היחיד על‬ ‫וציוונו להמליך עלינו מלך שעניינו‬
‫(וכיו"ב)‪ ,‬שלהיותם איברים נחותים‬ ‫"כי הנה אנו רואים בכל שית‬ ‫העולם כולו‪ ,‬הוא זה שנתן לי את כל‬ ‫לעורר ולגלות בעם את עול מלכות‬
‫וגסים יותר‪ ,‬גילוי החיות בהם הוא‬
‫מביא עוד אלוקות לעולם ובכך מקרב את הניצחון‪ .‬יתרה‬ ‫אלפי שני דהוי עלמא לא היה העולם‬ ‫ממלכות הארץ‪ ,‬והוא פוקד עלי לתת‬ ‫שמים השורה עליו‪ ,43‬ביתר שאת‬
‫מעט מזעיר;‬ ‫מזו‪ ,‬הוא צריך להיות בטוח‪ ,‬שבסופו של דבר אכן ננצח! זו‬ ‫עומד בשום פעם במדרגה אחת‪ ,‬אלא‬ ‫לישראל לשוב לארצם ולבנות את‬ ‫וביתר תוקף; להכרית זרעו של עמלק‬
‫ובנוסף לכך‪" ,‬לא בכל עת האדם‬ ‫כל המטרה שלשמה נברא העולם‪ ,‬ואין ספק שסוף‪-‬סוף‬ ‫הכל בדרך עלייה וירידה ועליה‪ ,‬וכן‬ ‫בית‪-‬המקדש ‪ .‬וזו הייתה הפתיחה‬ ‫(שכל עוד עמלק קיים אין שמו של‬
‫בהשוואה אחת‪ ,‬כי לפעמים הוא‬ ‫חוזר חלילה עליות וירידות עד ימות‬ ‫לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫הקב"ה שלם); ולבנות את בית‪-‬‬
‫כך ולפעמים כך"‪ ,‬וכנראה במוחש‬
‫מטרת הבריאה תתבצע‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫המקדש‪ ,‬בית דירה לקב"ה‪ ,‬שעל‪-‬ידי‬
‫שמחשבות‪ ,‬דיבורים ומעשי האדם‬ ‫"שהרי אנו מוצאים כן בתולדות‬ ‫הגאולה מיוון‪:‬‬ ‫זה בא לידי שלמות ה"ושכנתי בתוכם"‬
‫"מתחלפים תמיד לפי העיתים מטוב‬ ‫'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר'"‪.‬‬ ‫חזר להיות הירידה והנפילה והיה‬ ‫אדם הראשון מיד הורד העולם‬ ‫גלות זו מלכתחילה הייתה בעיקר‬ ‫– השראת השכינה בעם‪-‬ישראל‪.‬‬
‫לרע ומרע לטוב" –‬ ‫הסברת העניין‪:‬‬ ‫התיקון על‪-‬ידי שמואל הנביא ודוד‬ ‫ממדרגתו בחטא עץ‪-‬הדעת שבא נחש‬ ‫על הרוחניות של עם‪-‬ישראל‪ ,‬והלחץ‬
‫כמו כן הוא גם למעלה‪ ,‬באור‬ ‫יש שתי דרגות כלליות בהתגלות‬ ‫המלך‪ ,‬עד שבימי שלמה היה התיקון‬ ‫על חוה והטיל בה זוהמא כו'‪ ,‬והיה‬ ‫והרדיפות בגשמיות היו תוצאה של‬ ‫הגאולה מבבל‪:‬‬
‫האלוקי שנעשה בבחינת מקור חיות‬ ‫האור האלוקי‪ :‬יש אור שמצטמצם לפי‬ ‫השלם מעין ודוגמא לעתיד על‪-‬ידי‬ ‫קצת תיקון ועליה אחר‪-‬כך בימי חנוך‬ ‫‪44‬‬
‫הרדיפות ברוחניות‪ .‬וכלשון הרמב"ם‬ ‫ספר 'דברי הימים' מסתיים בכך‪,‬‬
‫לעולם – "מה שיש עיתים למעלה‬ ‫ערך העולם‪ ,‬להתלבש בו‪ ,‬להתגלות‬ ‫בנין בית‪-‬המקדש שבנה שלמה כו'‪.‬‬ ‫שנאמר 'ויתהלך חנוך את האלקים'‬ ‫"בטלו דתם"‪ .45‬ולכן גם אחר‪-‬כך‪,‬‬ ‫שכורש מלך פרס העביר קול ומכתב‬
‫מתחלפות מעלייה לירידה ומירידה‬ ‫בו ולהחיותו לפי עניינו‪ .‬על בחינה זו‬ ‫ואחר‪-‬כך היה מיד חטא ירבעם בעגלי‬ ‫ונפל וירד העולם אחר‪-‬כך בימי‬ ‫כאשר בית חשמונאי ניצחו והקב"ה‬ ‫בכל מלכותו לאמור‪" :‬כה אמר כורש‬
‫לעלייה כנ"ל‪ ,‬בכל שית אלפי שני דהוי‬ ‫אמרו חז"ל‪" 47‬מה הנפש ממלאה את‬ ‫הזהב וירד העולם עד שהיה תיקון‬ ‫דור המבול‪ ,‬עד שבימי נח היה עליה‬ ‫מסר גיבורים ביד חלשים וזדים ביד‬ ‫מלך פרס‪ ,‬כל ממלכות הארץ נתן לי ה'‬
‫עלמא‪ ,‬הוא לפי שבבחינת 'ממלא כל‬ ‫הגוף כך הקב"ה ממלא את עולמו"‬ ‫על‪-‬ידי חזקיהו מלך יהודה‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫ותיקון‪ .‬ואחר‪-‬כך חזר להיות הירידה‬ ‫עוסקי התורה וחזר שלטון ישראל‪,‬‬ ‫אלוקי השמים והוא פקד עלי לבנות לו‬
‫עלמין' הנ"ל כתיב‪ 50‬לכל עת‪ ,‬כמו 'עת‬ ‫– כשם שהנפש מתלבשת באיברי‬ ‫על‪-‬ידי מנשה ואמון היה ירידה‪ ,‬והיה‬ ‫והנפילה בימי דור הפלגה בימי פלג‬ ‫מיד הם טיהרו את בית‪-‬המקדש‬ ‫בית בירושלים אשר ביהודה‪ .‬מי בכם‬
‫לבנות' לפעמים ולפעמים 'עת להרוס'‬ ‫הגוף ומחיה אותם לפי ערכם‪ ,‬כך‬ ‫קצת תיקון בימי יאשיהו‪ .‬ואחר‪-‬כך‬ ‫בן רעו‪ ,‬והיה אחר‪-‬כך התיקון בבחינת‬ ‫וחכמים קבעו שמונה ימים להודות‬
‫כו'‪ ,‬ועת שחוק ועת לבכות וכיוצא לפי‬ ‫גם למעלה יש בחינת האור האלוקי‬ ‫חרב בית ראשון והיה עליה בבית שני‬ ‫שלימות יותר בימי אברהם שנאמר‬ ‫ולהלל לקב"ה על הניסים המופלאים‬ ‫‪ .42‬ירמיה ב‪,‬ב‪.‬‬
‫שהוא בציור 'אדם'"‪.‬‬ ‫המצומצם‪ ,‬שלגביו יש תפיסת מקום‬ ‫מעט זמן‪ ,‬וחזר וירד בחורבן‪ .‬ואחר‬ ‫בו 'כי אב המון גוים נתתיך כו''‪ ,‬והוא‬ ‫שעשה עמם‪ ,‬ובכך נתגלתה מלכותו‬ ‫‪ .43‬ראה 'דרך מצותיך' (לאדמו"ר ה'צמח‪-‬‬
‫אבל "כל זה דווקא בבחינת 'ממלא‬ ‫כלשהי לעולם‪ ,‬והוא מתלבש בכל‬ ‫החורבן היה עליה ותיקון קצת על‪-‬‬ ‫העלה את העולם ותיקן הרבה מה‬ ‫של הקב"ה בעולם‪ .‬זוהי המשמעות‬ ‫צדק') מצוות 'מינוי מלך' דף קח‪,‬א‪" :‬ענין‬
‫כל עלמין'‪[ ...‬ש]לא תאיר אורה‬ ‫נברא ומחיה אותו לפי ערכו‪ .‬זה האור‬ ‫ידי התנאים ואמוראים‪ ,‬ולאחר‪-‬כך‬ ‫שנפל על‪-‬ידי חטא אדם הראשון‬ ‫המיוחדת של חזרת השלטון לישראל‪.‬‬ ‫המכוון במינוי המלך הוא‪ ,‬שבו ועל‪-‬ידו יהיו‬
‫הישראל בטלים לה'‪ .‬כי כל ישראל צריכים‬
‫ה'ממלא כל עלמין'‪.‬‬ ‫ירד עוד ועלה אחר‪-‬כך עד היום ובכל‬ ‫ועדיין לא היה תיקון גמור כי בגלות‬
‫להיות בטלים למלך וסרים למשמעתו‪...‬‬
‫‪ .48‬אין הכוונה שאור זה סובב ומקיף את הנברא‬
‫ויש אור שמגלה את העצמיות של‬ ‫זמן ודור מדורות הראשונים היה גם‪-‬‬ ‫מצרים ירד עוד האור בירידה גדולה‪,‬‬ ‫והנה המלך בטל לאלקות‪ ...‬וזהו העיקר‬
‫ואינו קיים בתוכו ח"ו‪ ,‬שהרי "לית אתר פנוי‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כפי שהיא מופשטת ומרוממת‬ ‫כן עתים מתחלפות מעליות לירידות‬ ‫וכמ"ש 'אנכי ארד עמך מצריימה כו''‬ ‫במלך שמחמת זה נקרא מלך שהוא מרכבה‬
‫מיניה" ו"את השמים ואת הארץ אני מלא"‬ ‫מהכול‪ .‬ה'תנועה' היא לא להצטמצם‬ ‫ומירידה לעליה והשינוי מצוי תמיד"‪.‬‬ ‫במ"ט שערי טומאה כו'‪ .‬ואחר‪-‬כך היה‬ ‫למדת מלכותו ית' שבאצילות‪ ...‬ומאחר‬
‫("אני" בכל עצמיותי)‪ ,‬אלא הכוונה 'סובב'‬ ‫ו'לרדת' להתלבש בעולמות‪ ,‬אלא‬ ‫אמנם לעתיד לבוא‪ ,‬לאחר ביאת‬ ‫‪ .44‬בתחילת הלכות חנוכה‪.‬‬ ‫שהמלך הוא בטל למלכות שמים וישראל‬
‫ו'מקיף' היא לעניין גילוי ההשפעה בנברא‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬לגלות איך שהקב"ה‬ ‫המשיח‪" ,‬לא יהיו בחינת ירידות‬ ‫‪ .45‬וראה באריכות בגליון 'מעיינותיך' מס'‬ ‫בטלים למלך הרי נמצא בו ועל‪-‬ידו הישראל‬
‫וראה תניא פרק מח ועוד‪.‬‬ ‫ועליות כלל"‪.‬‬ ‫‪ .46‬ספר המאמרים תקס"ה ח"ב עמוד תשלג‬ ‫עמוד ואילך‪ ,‬שעיקר מלחמת היוונים הייתה‬ ‫בטלים לאלקותו ית'‪ .‬וזאת היא עבודת‬
‫‪ .49‬לשון המאמר שם‪.‬‬ ‫ואילך‪ .‬וראה גם לקוטי‪-‬תורה דברים דף ד‬ ‫נגד הקשר העצמי העל‪-‬שכלי של ישראל‬ ‫המלך תמיד להיות בו ועל‪-‬ידו הנבראים‬
‫וממשיך אדמו"ר הזקן לבאר‪,‬‬ ‫טור ג ודף ה טור ד‪.‬‬ ‫עם הקב"ה ("להעבירם מחוקי רצונך")‪.‬‬ ‫בטלים לה'"‪.‬‬
‫‪ .50‬על‪-‬פי קהלת ריש פרק ג‪.‬‬ ‫‪ .47‬מדרש תהילים מזמור קג‪.‬‬
‫• •‬ ‫• •‬
‫לו את הכוח לכוף בענייני יהדות‪ .‬על‪-‬‬ ‫שחזרה מלכות בית דוד למקומה‪.‬‬ ‫נקודה זו היא גם תוכנה העיקרי של‬ ‫'אדם'‪ ,‬עדיין יש תפיסת מקום לחושך‬ ‫של העלם‪ .‬בדרגה זו יש הבדלי דרגות‬ ‫בכל העיתים בשווה‪ ,‬אלא לפעמים‬
‫ידי זה דווקא תבוא לידי ביטוי שלם‬ ‫[אין בכך שום סתירה לזכויות‬ ‫חזרת מלכות בית דוד לישראל (הדבר‬ ‫ולרע‪ ,‬וביכולת ה'סטרא‪-‬אחרא' לחזור‬ ‫– יש החלק העליון והמואר של העולם‬ ‫כך ולפעמים כך; אבל לעתיד לבוא‬
‫התגלות מלכותו של הקב"ה בעולם‪.‬‬ ‫האדם כפרט‪ .‬בדיוק כשם שאיש לא‬ ‫הראשון שיעשה המשיח)‪ .‬וכפי שכותב‬ ‫ולגבור ולהחטיא את ישראל‪ ,‬ועל‪-‬ידי‬ ‫('ראש')‪ ,‬אבל יש גם החלק התחתון‬ ‫– לא ישתנה האור כלל ויאיר תמיד‬
‫אמנם מעין דבר זה כבר היה‬ ‫יאמר‪ ,‬שמי שמונע את זולתו מלאבד‬ ‫הרמב"ם בהמשך הפרק (בהלכה ד')‬ ‫זה האור האלוקי מתעלם ומסתתר יותר‬ ‫והחשוך שבו ('רגל')‪ .‬עצם העובדה‬ ‫בהשוואה אחת‪ .‬והוא מפני שאז יהיה‬
‫לעולמים בימי דוד‪ ,‬ובפרט בימי שלמה‬ ‫עצמו לדעת ר"ל‪ ,‬על‪-‬ידי כפייה בכוח‬ ‫ש"יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה‬ ‫והגלות עלולה לחזור‪ .‬וכמו שאומרים‬ ‫שבראשיתו הוא אור מצומצם‪ ,‬שנמדד‬ ‫בחינת הגילוי מהארת בחינת 'סובב כל‬
‫המלך (וכמו כן בזמן בית שני‪ ,‬כנ"ל‬ ‫– פוגע בזכויותיו‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא עושה‬ ‫ועוסק במצוות כדוד אביו‪ ...‬ויכוף כל‬ ‫בנוסח התפלה "מפני חטאינו גלינו‬ ‫לפי ערך ה'כלי'‪ ,‬מלמדת שבהמשך‬ ‫עלמין' שלמעלה מבחינת התלבשות‬
‫סעיף ג)‪ ,‬שהאירה אז מלכות ה' בעולם‪,‬‬ ‫לו את הטובה הגדולה ביותר‪ ,‬הוא מציל‬ ‫ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם‬ ‫והעברות הם‬
‫ֵ‬ ‫מארצנו" – החטאים‬ ‫השתלשלותו בדרגות נמוכות יותר‪,‬‬ ‫'אור וכלי' כדמיון גוף ונפש‪ ,‬ועל כן לא‬
‫אבל אז היה חסר בשלמות הגילוי‪.‬‬ ‫את חייו‪ .‬אצל יהודים התורה והמצוות‬ ‫מלחמות ה'"‪ .‬הרמב"ם מדייק וכותב‬ ‫היפוכם של גאולת ישראל ומביאים‬ ‫הוא יתעלם ויסתתר לגמרי‪ .‬ובדוגמת‬ ‫יהיו בו עליות וירידות כלל"‪.‬‬
‫האור האלוקי שהאיר אז היה מבחינת‬ ‫הם החיים האמיתיים‪" ,‬כי הם חיינו"‪,‬‬ ‫"ויכוף כל ישראל לילך בה"‪ ,‬ולכאורה‪,‬‬ ‫לגלות ישראל‪ .‬גאולת ישראל פירושה‬ ‫גוף האדם‪ ,‬שיש הראש‪ ,‬שבו מאירה‬ ‫כלומר‪ ,‬בזמן הזה‪ ,‬קודם ביאת‬
‫ה'ממלא כל עלמין'‪ ,‬בחינת 'אדם'‪,‬‬ ‫וכאשר קיים הכוח לכפות יהודי לקיים‬ ‫מדוע יש צורך בכפייה? למה לא די‬ ‫שמלכות ה' מאירה בישראל; והחטאים‬ ‫הנפש בגילוי‪ ,‬אבל קיימים גם הרגל‬ ‫המשיח‪ ,‬כשהנהגת העולמות נמשכת‬
‫ומצד דרגה זו יש נקודות מסויימות‬ ‫מצוות‪ ,‬אין זו פגיעה בזכויותיו‪ ,‬אלא‬ ‫לומר שהמשיח יהיה יהודי אוהב‬ ‫והעברות מהווים פריקת‪-‬עול מלכות‬‫ֵ‬ ‫והציפורניים‪ ,‬שבהם הנפש אינה‬ ‫מהאור האלוקי שיורד ומתלבש‬
‫שאליהן הגילוי אינו מגיע‪ .‬אמנם‬ ‫להפך‪ ,‬זו הצלת חייו!]‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בעל כושר שכנוע מיוחד‪,‬‬ ‫שמים וסילוק השכינה מישראל‪.55‬‬ ‫מאירה בגילוי‪.‬‬ ‫בעולמות‪ ,‬להחיותם לפי ערכם‪ ,‬יש‬
‫התגלתה בעולם מלכותו העצמית‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬עניינה של מלכות‬ ‫שיוכל לשכנע בדרכי נועם את העם‬ ‫וכפי שאכן קרה בפועל‪ ,‬שכאשר בני‪-‬‬ ‫אבל כל זה הוא בזמן הזה‪ ,‬שההנהגה‬ ‫הבדלי דרגות‪ :‬יש עניינים שבהם מאיר‬
‫וההחלטית של הקב"ה‪ ,‬שאינה נובעת‬ ‫ישראל הוא‪ ,‬לגלות את מלכותו של‬ ‫כולו ללכת בדרך התורה? מדברי‬ ‫ישראל חזרו וחטאו‪ ,‬הגילוי נפסק‬ ‫נמשכת מבחינת ה'ממלא כל עלמין'‪.‬‬ ‫האור בגילוי; ויש עניינים שבהם האור‬
‫מרצונם ומהסכמתם של הנבראים‪,‬‬ ‫הקב"ה בעולם‪ .‬מלכותו של הקב"ה‪,‬‬ ‫הרמב"ם עולה שלמלכות ישראל‪,‬‬ ‫וחזרו ונשתעבדו‪.‬‬ ‫אולם בגאולה העתידה‪ ,‬שהחידוש‬ ‫אינו מאיר בגילוי‪ .‬הטעם לזה הוא‪,‬‬
‫אבל היו סוגי נבראים שנשארו‬ ‫היא מלכות עצמית‪ ,‬שאינה כפופה‬ ‫שתביא את הגאולה‪ ,‬נדרש שיהיה כוח‬ ‫אולם עכשיו מבקשים ומייחלים‬ ‫העיקרי שבה הוא‪ ,‬שאז יתגלה האור‬ ‫מפני שבבחינה זו של הארה אלוקית‪,‬‬
‫חשוכים‪ .‬סוג גילוי זה מאיר רק בראש‪,‬‬ ‫לכללי הדמוקרטיה‪ 59‬ולחופש הבחירה‪.‬‬ ‫של כפייה‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬שיאיר לנו הקב"ה כפי שהוא‬ ‫ה'סובב כל עלמין'‪ ,‬האור האלוקי‬ ‫באור ה'ממלא כל עלמין'‪ ,‬העולם‬
‫לא ברגליים ובציפורניים‪ .‬מצד בחינה‬ ‫בני‪-‬ישראל הם עבדי ה'‪ ,‬ועבודת העבד‬ ‫אלא בעצם זה כל ייחודה של‬ ‫בעצמיותו (למעלה מציור בחינת‬ ‫שמגלה את עצמיותו של הקב"ה‪ ,‬לא‬ ‫תופס מקום‪ ,‬ולכן גילוי האלוקות תלוי‬
‫זו יש מלחמה תמידית בין הקדושה‬ ‫היא לא מפני בחירתו והסכמתו‪ ,‬אלא‬ ‫מלכות ישראל – שהיהדות‪ ,‬התורה‬ ‫'אדם')‪ ,‬ואזי תהיה זו גאולה נצחית‬ ‫תהיה עוד אפשרות לירידה ולחושך‬ ‫ונמדד לפי חילוקי הדרגות שבו‪– 51‬‬
‫ל'סטרא‪-‬אחרא' – בזמן הגאולה‬ ‫מפני שכך ציווה ופקד עליו מלך מלכי‬ ‫והמצוות‪ ,‬הם בתוקף של שלטון‬ ‫שלא תיתכן אחריה גלות‪.‬‬ ‫רוחני‪ ,‬וכמו שנאמר "ואת רוח הטומאה‬ ‫החלקים הנעלים שבעולם הם 'כלים'‬
‫ה'ראש'‪ ,‬הקדושה‪ ,‬הוא המוביל‪,‬‬ ‫המלכים הקב"ה‪.‬‬ ‫וכפייה‪ .‬בדוגמת המלוכה כפשוטה‪,‬‬ ‫אעביר מן הארץ‪."53‬‬ ‫לאור האלוקי‪ ,‬ולכן הוא מאיר בהם‬
‫אבל ייתכן שבמשך הזמן ה'סטרא‪-‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מלבד זאת שהמשיח יסביר‬ ‫שעניינה העיקרי הוא‪ ,‬לדאוג שיבוצעו‬ ‫תוקף של שלטון‬ ‫כאשר התגלות האור אינה באופן‬ ‫בגלוי; והחלקים הנחותים שבעולם‪,‬‬
‫אחרא'‪ ,‬הרגליים והציפורניים‪ ,‬יובילו‪.‬‬ ‫וישכנע את העם במעלת קיום‬ ‫חוקי המדינה‪ ,‬ושהצדק והיושר ישלטו‬ ‫שהוא יורד ומצטמצם לפי ערך ה'כלים'‬ ‫אינם 'כלים' לאור האלוקי והוא אינו‬
‫וכמאמר חז"ל‪" :‬לא נתמלאה צור אלא‬ ‫מצוותיו של הקב"ה‪ ,‬הוא גם יעורר‬ ‫("אלמלא מוראה איש את רעהו חיים‬ ‫‪56‬‬
‫ה‪ .‬על‪-‬פי זה מובן‪ ,‬מדוע הרמב"ם‬ ‫והעולמות‪ ,‬אלא הוא מתגלה בעולם‬ ‫מאיר בהם בגילוי‪ ,‬ועד שנעשה מצב‬
‫מחורבנה של ירושלים ולא נתמלאה‬ ‫אותם לעבוד את ה' בדרך קבלת‪-‬‬ ‫בלעו‪ .)"58‬כך עניינה של מלכות ישראל‬ ‫בדברו על מצב העולם בזמן הגאולה‬ ‫כפי שהוא ברוממותו ובעצמיותו‪,‬‬ ‫של 'עולם מלשון העלם'‪.52‬‬
‫ירושלים אלא מחורבנה של צור"‪.61‬‬ ‫עול ועבודת עבד‪ .‬עבודת העבד אינה‬ ‫הוא לדאוג שעם‪-‬ישראל יקיים את‬ ‫ובמעשיו של המשיח‪ ,‬הוא מאריך‬ ‫אין שום נתינת מקום למצב שהוא‬ ‫על‪-‬דרך זה בנוגע לתקופות הזמן‪:‬‬
‫כל עוד הגאולה באה מהאור המוגבל‪,‬‬ ‫מבוססת על כך שהוא מכיר במעלת‬ ‫דיני התורה‪ .‬לכל לראש בדרכי נועם‬ ‫ומבאר ש"המלך המשיח עתיד לעמוד‬ ‫הפך הגילוי‪ .‬האור ה'סובב כל עלמין'‬ ‫יש תקופה של 'ירידה'‪ ,‬זמן שבו האור‬
‫יש אפשרות לחושך לחזור ולגבור‬ ‫העבודה‪ ,‬אלא מההכרה שהוא מוכרח‬ ‫ושלום‪ ,‬אבל אם יש צורך – יש גם‬ ‫ולהחזיר מלכות בית דוד לממשלה‬ ‫מתגלה בכל מקום ובכל זמן במלוא‬ ‫האלוקי מתעלם ומסתתר ב'לבושים'‬
‫ולהחטיא את ישראל‪ ,‬ועל‪-‬ידי זה‬ ‫לעשותה‪ .‬ואף יותר מכך‪ :‬המשיח גם‬ ‫כוח של כפייה‪ .‬זה עניינה המיוחד של‬ ‫הראשונה‪ ,‬ובונה המקדש ומקבץ‬ ‫עוצמתו‪ ,‬ומכיוון שהגילוי מאיר בכל‬ ‫רבים‪ ,‬עד שנעשה חושך בעולם‪ ,‬שזה‬
‫"חזרו ונשתעבדו"‪.‬‬ ‫יביא את מצב היהדות לתוקף של‬ ‫מלכות ישראל‪ ,‬תוקף של יהדות‪ .‬לכן‬ ‫נידחי ישראל‪ ,‬וחוזרים כל המשפטים‬ ‫תוקפו‪ ,‬אין שום אפשרות שתהיה‬ ‫יוצר את הגלות והשעבוד לישראל;‬
‫ונמצא‪ ,‬שבגאולות הקודמות‪ ,‬אף‬ ‫מלכות ושלטון‪ ,‬ובמידת הצורך‪ 60‬יהיה‬ ‫כותב הרמב"ם שלמלך המשיח יהיה‬ ‫בימיו כשהיו מקודם‪ .‬מקריבין קרבנות‬ ‫מציאות בעולם שהיא הפך הגילוי‪.‬‬ ‫ויש זמן של התגלות אלוקות‪ ,‬שמלכות‬
‫שהאירה מלכות ה' בעולם‪ ,‬בכל‪-‬‬ ‫כוח של כפייה‪ ,‬שכן בכך מתבטא‬ ‫ועושין שמיטין ויובלות‪ ,‬ככל מצוותה‬ ‫הואיל ו"מלאה הארץ דעה את ה'‪,"54‬‬ ‫ה' מאירה בעולם בגילוי‪ ,‬וזה זמן של‬
‫זאת עדיין הייתה נתינת מקום לצד‬ ‫האמורה בתורה"‪ .‬בכך הוא נותן הגדרה‬ ‫ממילא "את רוח הטומאה אעביר מן‬ ‫גאולה והרמת קרן היהודים והיהדות‪.‬‬
‫‪ .59‬דמוקרטיה פירושה שהדברים תלויים‬
‫ההפוך‪ ,‬ולא היה זה גילוי המלכות‬ ‫הלכתית לעניינה של הגאולה העתידה‬ ‫הארץ"‪.‬‬ ‫אבל גם אז‪ ,‬העלייה והגאולה הם‬
‫בדעת והחלטת האדם‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שאפילו‬ ‫אודות שפל רוחני בזמן ביאת הגאולה‬
‫באופן מושלם‪ .‬ועל זה מוסיף הרמב"ם‬ ‫כאשר הרוב יבחר בהנהגה שעל‪-‬פי דרך‬ ‫– בסיום מסכת סוטה‪ ,‬ובסנהדרין (צח‪,‬א)‬
‫– הגאולה היא לא רק התקבצות של‬ ‫וזו כוונת המדרש "אמרו ישראל‪,‬‬ ‫באופן כזה שמלכתחילה יש נתינת‬
‫ואומר‪ ,‬שבגאולה העתידה משיח‬ ‫התורה‪ ,‬הרי עצם המציאות שהדבר נעשה‬ ‫אמרו או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו‬ ‫עם‪-‬ישראל יחדיו ושחרור מוחלט‬ ‫'הרי נתייגענו‪ ,‬נגאלין ומשתעבדין‪ ,‬אין‬ ‫מקום לאפשרות של ירידה‪.‬‬
‫"יתקן את העולם כולו לעבוד את‬ ‫בדרך של בחירה עצמית אומרת‪ ,‬שיש‬ ‫חייב ועל‪-‬דרך זה בכמה מקומות‪ ,‬הרי‬ ‫משעבוד האומות‪ ,‬אלא עניינה המרכזי‬ ‫אנו מבקשים שיאיר לנו בשר ודם אלא‬ ‫זוהי גאולה שבאה כתוצאה מגילוי‬
‫ה' ביחד‪ ,‬שנאמר כי אז אהפוך אל‬ ‫אפשרות (אפילו תאורטית בלבד) שיבחרו‬ ‫מאמרים אלה עוסקים בתיאור מצבו הרוחני‬ ‫הוא‪ ,‬שעם‪-‬ישראל כולו חוזר לקיים‬ ‫הקב"ה"‪ :‬הגאולות הקודמות נמשכו‬ ‫ה'ממלא כל עלמין' שעניינו הוא‬
‫עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם‬ ‫להפך‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬מצב כזה אינו התגלות מלכות‬ ‫הירוד של עם‪-‬ישראל כפי שהוא מצד סוף‬ ‫את מצוות התורה כולה‪.57‬‬ ‫מגילוי האור האלוקי שבבחינת 'ממלא‬ ‫להתגלות לפי ערך העולמות‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫ה' לעבדו שכם אחד" – פעולתו של‬ ‫שמים‪ .‬מלכות שמים היא דבר החלטי מצד‬ ‫זמן הגלות‪ ,‬שבזמן האחרון שלפני הגאולה‬ ‫כל עלמין'‪ ,‬בחינת ציור 'אדם העליון'‪,‬‬ ‫כבר בזמן הגילוי אפשר לדעת שיש זמן‬
‫עצמו‪ ,‬בלי שום נתינת מקום לאפשרות‬ ‫יגברו ההעלמות וההסתרים ביותר בגשמיות‬
‫אחרת‪ .‬וראה בעניין זה בגיליון 'מעיינותיך'‬ ‫וברוחניות (אלא שגם דברים אלה הם הכנה‬ ‫‪ .55‬ונמצא‪ ,‬שהגלות אינה רק עונש על‬ ‫ולכן כבר בתחילה קיימת האפשרות‬
‫התורה מרצונם ומתוך שמחה ותענוג‪ ,‬ולא‬ ‫מס' עמוד ואילך‪.‬‬ ‫לגאולה‪ ,‬כמבואר בספרי גדולי‪-‬ישראל)‪,‬‬ ‫העברות‪ ,‬אלא היא תוצאה ישירה שלהן‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שהיא תופסק‪ ,‬מכיוון שזה אור חלש‪,‬‬ ‫‪ .51‬זו המשמעות הפשוטה של המושג 'אורות‬
‫יהיה כל צורך בכפייה‪ .‬ויתרה מזו‪ ,‬גם עניינה‬ ‫‪ .60‬הצורך באפשרות של כפייה הוא רק‬ ‫אבל העניין וה'כיוון' של הגאולה עצמה‬ ‫בדיוק כשם שהגאולה אינה רק שכר על‬ ‫אור של נר‪ ,‬שביכולתו לכבות‪ .‬כל עוד‬ ‫וכלים'‪ :‬השפעה שנמדדת לפי יכולת הקיבול‬
‫הפנימי של הכפייה‪ ,‬עבודת ה' בדרך קבלת‪-‬‬ ‫בשלב הראשוני של חזרת מלכות בית דוד‪,‬‬ ‫הוא בדיוק להיפך – שיעמוד מלך בישראל‬ ‫קיום המצוות‪ ,‬אלא תוצאה של ההמשכה‬ ‫הגאולה באה מהאור המוגבל‪ ,‬בחינת‬ ‫של המקבל‪ ,‬ה'כלי'‪.‬‬
‫עול והתבטלות למלכות ה' שתהיה גם‬ ‫אבל אחר‪-‬כך‪ ,‬כאשר תהיה הארץ מלאה‬ ‫שיהגה בתורה ויקיים מצוות כדוד אביו‪,‬‬ ‫האלוקית שנעשית על‪-‬ידן‪ ,‬כמבואר לעיל‬ ‫‪ .52‬עד שבריבוי השתלשלות וצמצומים‬
‫בזמן הגאולה‪ ,‬תהיה קשורה לידיעת והכרת‬ ‫ב"דעה את ה'" ו"יהיו ישראל חכמים גדולים‬ ‫והוא יבטל מצב ירוד זה ויביא את עם‪-‬‬ ‫בסעיף א‪.‬‬ ‫על האור האלוקי‪ ,‬אפשרי שיתהוו ממנו‬
‫האדם‪ .‬וראה בגיליון הנ"ל עמוד ‪.‬‬ ‫ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת‬ ‫ישראל לשלמות רוחנית‪.‬‬ ‫‪ .56‬בהלכות מלכים ריש פרק יא‪.‬‬ ‫‪ .53‬זכריה יג‪,‬ב‪.‬‬ ‫'קליפות' ו'סטרא אחרא' שעניינם הוא לנַ גֵ ד‬
‫‪ .61‬ראה פסחים מב‪,‬ב‬ ‫בוראם כפי כוח האדם"‪ ,‬יקיימו את חוקי‬ ‫‪ .58‬אבות פרק ג משנה ב‪.‬‬ ‫‪ .57‬ומה שמצינו בדברי חז"ל כמה מאמרים‬ ‫‪ .54‬ישעיה יא‪,‬ט‪.‬‬ ‫לקדושה!‬
‫• ‪• 11‬‬ ‫• ‪• 10‬‬
‫מעניינו לדעת שעל‪-‬ידי קיום המצוות‬ ‫ויגבר‪ .‬אמנם עכשיו ה'ראש' הוא‬ ‫המשיח בגילוי מלכותו של הקב"ה‬
‫"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ"‬ ‫הוא מקרב את הניצחון המיוחל‪.‬‬ ‫המוביל‪ ,‬אבל כאשר מדובר על בחינת‬ ‫בעולם‪ ,‬תהיה לא רק אצל מי שהם‬
‫יהודי בהחלט צריך לדעת שמתנהלת‬ ‫'אדם'‪ ,‬ייתכן שבמשך הזמן הרגליים‬ ‫'כלים' כביכול לגילוי זה‪ ,‬אלא בעולם‬
‫אהבה ודביקות בה'‬ ‫כאן מלחמה בין צד הקדושה לצד‬

‫ה'קליפה'‪ ,‬ועלינו לנצח במלחמה זו‪.‬‬
‫הוא צריך לדעת שעל‪-‬ידי כל מצווה‬
‫והציפורניים יהיו המובילות‪ .‬כל זמן‬
‫שהאור הוא אור הנר‪ ,‬עדיין יש תפיסת‬
‫מקום לחושך ולרע‪ ,‬וביכולת ה'סטרא‪-‬‬
‫כולו‪ .‬גילוי המלכות שיאיר אז יחדור‬
‫לכל פינה בעולם‪ ,‬ולא יישאר שום צד‬
‫ושורש למציאות מנוגדת‪.‬‬
‫לאור החסידות‬
‫נוספת שהוא מקיים הוא מביא עוד‬ ‫אחרא' לחזור ולגבור ולהחטיא את‬ ‫זה החידוש הגדול של הגאולה‬
‫אלוקות לעולם ובכך מקרב את‬ ‫ישראל‪ ,‬עד ש"חזרו ונשתעבדו"‪.‬‬ ‫העתידה‪ .‬לא רק שתתגלה אז מלכותו‬
‫הניצחון‪.‬‬ ‫הניצחון השלם והסופי של‬ ‫העצמית וההחלטית של הקב"ה‪,‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬יהודי צריך להיות‬ ‫הקדושה על חושך העולם יהיה רק‬ ‫שאינה נובעת מרצונם ומהסכמתם‬
‫בטוח‪ ,‬שבסופו של דבר אכן ננצח!‬ ‫בימות המשיח‪ ,‬כאשר יתגלה האור‬ ‫של הנבראים (שזה היה גם בגאולות‬
‫הרב יעקב אלטיין‬
‫זו כל המטרה שלשמה נברא העולם‪,‬‬ ‫האלוקי ה'סובב כל עלמין'‪ ,‬שנמשך‬ ‫הקודמות)‪ ,‬אלא שעניין זה עצמו‬
‫ואין ספק שסוף‪-‬סוף מטרת הבריאה‬ ‫בעולם על‪-‬ידי עבודת בני‪-‬ישראל‬ ‫יתגלה במלוא עוצמתו בכל מקום‪ ,‬עד‬
‫תתבצע‪ .‬יום לפני או יום אחרי‪ ,‬אבל‬ ‫בלימוד התורה וקיום המצוות במשך‬ ‫שגם האומות כולן יתהפכו ויתוקנו‪,‬‬
‫סוף הקדושה לנצח‪ .‬ידיעה זו עצמה‬ ‫כל הדורות‪ .‬אז‪ ,‬כאשר תתגלה‬ ‫וכל זה יהיה קבוע ונצחי‪ ,‬באופן שאינו‬
‫באחדותו של ה'‪.‬‬ ‫מפורסם פתגמו של אדמו"ר הזקן שהיה רגיל לאומרו‬ ‫מעוררת כוחות עמוקים יותר לעבודה‪,‬‬ ‫עצמיותו של הקב"ה בעולם‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לשינוי כנ"ל‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬יסודו של העניין מפורש בתורה‪.‬‬ ‫בשעת דביקותו‪" :1‬איך וויל זע גארנישט‪ ,‬איך וויל ניט דאיין‬ ‫והיא נותנת בה חשק וחיות‪ .‬כ"ק‬ ‫תהיה שום נתינת מקום להעלם האור‪,‬‬
‫הכתוב אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬ומיד‬ ‫גן‪-‬עדן‪ ,‬איך וויל ניט דאיין עולם‪-‬הבא‪ ,‬איך וויל מער ניט‬ ‫אדמו"ר הריי"צ היה אומר‪ ,‬שכאשר‬ ‫ומלכות ה' תיקבע באופן נצחי בעולם‪,‬‬ ‫צריך לדעת את מטרת‬
‫אחר‪-‬כך‪" ,‬ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך גו'"‪ .‬על‪-‬ידי‬ ‫אז דיך אליין" ["אין רצוני במאומה; איני רוצה את הגן‪-‬עדן‬ ‫חיילים יוצאים למלחמה‪ ,‬הם צריכים‬ ‫דבר שיבוא לידי ביטוי בכך ש"את רוח‬ ‫המלחמה‬
‫ההתבוננות ("שמע ישראל"‪' ,‬שמע' מלשון הבנה) בעניין‬ ‫שלך‪ ,‬איני רוצה את העולם‪-‬הבא שלך‪ ,‬אני רוצה רק אותך‬ ‫לצאת מתוך 'מארש' ניצחון‪ .‬החייל‬ ‫הטומאה אעביר מן הארץ"‪ ,‬והעולם‬
‫"ה' אחד"‪ ,‬יבוא האדם לידי אהבת ה'‪.‬‬ ‫לבדך"[‪.‬‬ ‫צריך מלכתחילה לדעת שהוא עומד‬ ‫כולו יהיה 'דירה' לו יתברך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬על‪-‬פי כל הנ"ל מובן טוב יותר‬
‫מהו אכן הקשר בין שני הדברים?‬ ‫פתגם זה מבואר במאמריו של רבנו הזקן‪ ,‬ותוכן הדברים‬ ‫לנצח‪ ,‬ואז מלחמתו תהיה בחשק גדול‬ ‫האמונה בדבר זה היא יסוד בקיום‬ ‫מדוע האמונה בביאת המשיח היא‬
‫האבן‪-‬עזרא על הפסוק מפרש‪ ,‬ש"אחר שאין לנו אלוקה‬ ‫הוא‪ ,‬שאהבה אמיתית לקב"ה היא‪ ,‬כאשר האדם רוצה‬ ‫יותר ובמסירות גדולה יותר‪.‬‬ ‫התורה והמצוות‪' .‬יסוד' הוא דבר‬ ‫מעיקרי הדת‪.‬‬
‫אחר רק הוא לבדו‪ ,‬חייב אתה שתאהבנו כי אין לנו אלוקה‬ ‫ומשתוקק להיות דבוק לא רק באורות ובגילויים האלוקיים‬ ‫ולכן האמונה ביאת המשיח היא‬ ‫שקיומו של הבניין כולו תלוי בו‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא את העולם הזה‬
‫אחר"‪ .‬ומדבריו נראה שהשייכות בין "שמע ישראל ה'‬ ‫שמאירים בגן‪-‬עדן ועולם‪-‬הבא‪ ,‬אלא בעצמיותו של הקב"ה‬ ‫יסוד בדת‪ :‬יהודי צריך לדעת שבסופו‬ ‫בלעדיו הבניין אינו יכול להתקיים‪ ,‬או‬ ‫התחתון‪ ,‬עולם ששׂורר בו חושך‬
‫אלוקינו ה' אחד" לאהבת ה' היא שלילית בלבד – ההכרה‬ ‫ממש‪.2‬‬ ‫של דבר בני‪-‬ישראל ינצחו במלחמה‪,‬‬ ‫שיחסר בו עניין עיקרי ומהותי‪.‬‬ ‫כפול ומכופל‪ ,‬שמתנהלת בו מלחמה‬
‫באחדות ה' מביאה לכך‪ ,‬שאהבתנו לא תהיה ח"ו לאל אחר‬ ‫בהשקפה שטחית נראה‪ ,‬שעבודה מאהבה זו‪ ,‬היא בדוגמת‬ ‫ולא רק שבני‪-‬ישראל יהיו בני חורין‬ ‫לכאורה יהודי יכול לטעון‪ :‬למאי‬ ‫תמידית בין הטוב והרע‪ ,‬כדי שבני‪-‬‬
‫אלא לה' לבדו; אבל אין קשר ישיר בין עניין האחדות לבין‬ ‫העבודה שלא על מנת לקבל פרס‪ .‬ועל‪-‬דרך המסופר אודות‬ ‫בשלמות ומאומה לא יפריע להם‬ ‫נפקא‪-‬מינה בעבודתי לדעת שיום‬ ‫ישראל יתגברו על הרע וינצחוהו‪ ,‬על‪-‬‬
‫גוף האהבה עצמה‪.‬‬ ‫כמה מגדולי ישראל שאמרו‪ ,‬שמוכנים הם לוותר על כל‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬המלך‬ ‫יבוא והגאולה תגיע? עליי לעשות‬ ‫ידי שיחדירו בו קדושה אלוקית שבאה‬
‫אבל לאור דברי רבנו הזקן‪ ,‬השייכות בין הדברים היא‬ ‫העולם‪-‬הבא שלהם בכדי לזכות בקיום מצווה אחת‪ ,‬כיוון‬ ‫המשיח אף יתקן את העולם כולו‬ ‫את עבודתי ולקיים את מצוותיו של‬ ‫על‪-‬ידי לימוד התורה וקיום המצוות‪.‬‬
‫גם חיובית‪ :‬הפירוש "אין עוד מלבדו" כפי שנתבאר ב'שער‬ ‫מצווה המצוות‪,‬‬ ‫שעל‪-‬ידי קיום מצווה מתקשרים בקב"ה ַ‬ ‫לעבוד את ה' שכם אחד‪ ,‬ותתגלה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואין זה מענייני לדעת מהי‬ ‫זמן העבודה והמלחמה‪" ,‬ולאום‬
‫היחוד והאמונה' בתניא (ובריבוי מאמרי החסידות שנדפסו‬ ‫ולכן מוותרים הם על השכר הגדול של גן‪-‬עדן בשביל לקיים‬ ‫בעולם כולו מלכותו העצמית‬ ‫המטרה בזה ומהי תוצאת העבודה‪.‬‬ ‫מלאום יאמץ‪ ,"2‬וכשזה קם זה נופל –‬
‫אחר‪-‬כך) הוא‪ ,‬שאין עוד שום מציאות מלבדו ממש (ולא רק‬ ‫את רצונו של הקב"ה‪.‬‬ ‫וההחלטית של הקב"ה‪ ,‬באופן נצחי‬ ‫מובן מאליו שזו גישה בלתי‪-‬‬ ‫הוא עד ביאת המשיח‪ .‬כאשר ה'קליפה'‬
‫שאין עוד אלוקה לבדו)‪ .‬וההתבוננות באחדות זו‪ ,‬היא היא‬ ‫אבל לאמיתו של דבר‪ ,‬הפתגם הנ"ל שאמר רבנו הזקן‪,‬‬ ‫שאינו ניתן לשינוי‪.‬‬ ‫נכונה‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לחייל‬ ‫גוברת בעולם‪ ,‬נעשה חושך רוחני‬
‫המעוררת את האהבה לה'‪ ,‬וכפשט משמעות הכתוב‪ .‬ההכרה‬ ‫מבטא עומק נעלה לאין‪-‬ערוך באהבה ובדביקות בה'‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫באמצע המלחמה שיקום ויאמר‪,‬‬ ‫וגשמי בעולם‪ ,‬וישראל שרויים בגלות‬
‫בדבר זה‪ ,‬מביאה את האדם להרגשת העילוי והגדלות של‬ ‫במאמר זה נעמוד על התוכן הכללי של אהבה ודביקות בה'‬ ‫עד כאן התבארו דברי המדרש‬ ‫שאין זה מעניינו לדעת מדוע המפקד‬ ‫בין העמים‪ ,‬והגויים שולטים עליהם;‬
‫הקב"ה‪ ,‬ועל‪-‬ידי זה מתעוררת בלבו האהבה אליו‪.‬‬ ‫לפי משנת החסידות‪ ,‬וכך נוכל להבין טוב יותר‪ ,‬את גודל‬ ‫תהילים שמדמה את הגאולות‬ ‫נתן פקודה לירות‪ .‬לדעתו‪ ,‬בזמן‬ ‫ואילו כאשר כללות עם‪-‬ישראל נמצא‬
‫אמנם אם נתעמק בזה יותר‪ ,‬נמצא‪ ,‬שהידיעה וההכרה‬ ‫העילוי וההפלאה בהתבטאות מיוחדת זו שהייתה נשמעת‬ ‫הקודמות לאור הנר ואת הגאולה‬ ‫מלחמה העיקר הוא להיות ממושמע‬ ‫במצב של עלייה רוחנית ומתגלה‬
‫באחדות ה'‪ ,‬היא לא רק הסיבה המעוררת את האהבה לה'‬ ‫מפיו של רבנו הזקן‪.‬‬ ‫העתידה לאור היום; אבל במדרש‬ ‫להוראות‪ ,‬ואין לו צורך לדעת שעל‪-‬‬ ‫על‪-‬ידם מלכותו של הקב"ה בעולם‬
‫כנ"ל‪ ,‬אלא היא קשורה גם למהות האהבה עצמה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫*‬ ‫רבה (פרשת בא פי"ח פי"א) מבואר‬ ‫ידי פעולותיו הוא מרחיק את האויב‬ ‫(על‪-‬ידי קיום התורה והמצוות)‪ ,‬באה‬
‫כמו בכל אהבה כך גם באהבת ה' קיימים שני פרטים‪ :‬הסיבה‬ ‫אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'שער היחוד והאמונה' כותב‪:‬‬ ‫צד נוסף בחידוש שיהיה בגאולה‬ ‫ומקרב את ניצחון המלחמה‪ .‬חייל‬ ‫גאולה גם בגשמיות‪ ,‬והם נעשים בני‪-‬‬
‫המעוררת לאהוב את ה' (הכרת והרגשת העילוי והגדלות‬ ‫"ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן‪ ,‬היא‬ ‫העתידה‪" :‬לעתיד לבוא הלילה נעשה‬ ‫שיאמר כך‪ ,‬אפילו יעשה את כל‬ ‫חורין משעבוד מלכויות‪.‬‬
‫שלו המעוררים תשוקה אליו יתברך); והאהבה עצמה‬ ‫האמונה הטהורה והנאמנה ביחודו ואחדותו יתברך"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יום‪ ,‬שנאמר 'והיה אור הלבנה כאור‬ ‫המוטל עליו‪ ,‬יחסר לו מורל וחשק‬ ‫אבל גם בזמני גאולה אלה לא‬
‫– רגש התשוקה והגעגועים שבלב לדבוק בה'‪ .‬ומלבד זאת‬ ‫עבודת ה' מתוך רגש של אהבה אליו‪ ,‬שייכת ביסודה לאמונה‬ ‫החמה'"‪ .‬לא רק שהגאולה תבוא מאור‬ ‫במלחמה‪ ,‬ובמידה מסוימת הדבר גם‬ ‫היה זה ניצחון נצחי‪ .‬כל עוד הגאולה‬
‫שההכרה וההתבוננות באחדות ה'‪ ,‬היא המעוררת את האהבה‬ ‫שלא שייך בו הפסק‪ ,‬אלא גם הלילה‬ ‫ישפיע על צורת הלחימה שלו‪ ,‬שלא‬ ‫באה מהאור המוגבל‪ ,‬בחינת 'אדם'‪,‬‬
‫לה'‪ ,‬הרי היא גם חלק בלתי נפרד מגוף האהבה עצמה‪.‬‬ ‫‪' .1‬דרך‪-‬מצוותיך' לאדמו"ר ה'צמח‪-‬צדק' שורש מצוות התפלה פרק‬ ‫עצמו יתהפך ליום‪ .‬על כך ועל עניינה‬ ‫תהיה כפי הנדרש‪.‬‬ ‫עדיין תיתכן אפשרות שהחושך יחזור‬
‫ובעניין זה‪ ,‬כיצד ההכרה באחדות ה' היא חלק מגוף‬ ‫מ (דף קלח‪,‬א)‪.‬‬ ‫של תחיית המתים‪ ,‬ומדוע גם היא‬ ‫כמו‪-‬כן בעבודתו של יהודי בתורה‬
‫האהבה עצמה‪ ,‬נעסוק בעיקר במאמר זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ראה לדוגמה בלקוטי תורה ד"ה שוש תשיש (י"ל בסדרת 'חסידות‬ ‫יסוד בדת – בגיליונות הבאים אי"ה‪.‬‬ ‫ומצוות‪ :‬יהודי אינו יכול לומר שאין זה‬
‫מבוארת' חוברת יט) וראה גם ב'דרך‪-‬מצותיך' שם‪.‬‬ ‫‪ .2‬בראשית כה‪,‬כג‪.‬‬
‫• ‪• 13‬‬ ‫• ‪• 12‬‬
‫שום מציאות מלבדו יתברך‪ ,‬ולכל לראש – מציאותו שלו‬ ‫ואז אמר אדמו"ר הזקן בשחוק קל‪ :‬ואני יודע?!‪ ,‬אלא‬ ‫חי'"‪.‬‬ ‫לפי הדעה כך האהבה‬
‫הייתה בטלה לאלוקות‪ ,‬ולא היה מרגיש שום 'אנוכיות'‪.‬‬ ‫צריך לומר שכך הם הדברים‪ :‬אותו הדבר שמוכרחים אנו‬ ‫אולם לפי משנת החסידות‪ ,‬עניין ידיעת האלוקות הוא‪,‬‬
‫ובלשון אדמו"ר ה'צמח‪-‬צדק'‪" :10‬כל עניין החסידות הוא‬ ‫לומר שהוא נמצא בהחלטיות‪ ,‬ומלבדו מאומה אינו נמצא‬ ‫הידיעה וההבנה באחדותו יתברך במשמעותו הפנימית של‬ ‫גדרה של אהבה לפי פשוטו הוא‪ ,‬הדביקות באהוב‪.‬‬
‫אז ס'איז ניטא קיין איך" ]שאין 'אני'[‪ .‬כל עניין החסידות‬ ‫בהחלטיות‪ ,‬זהו הקב"ה‪.‬‬ ‫העניין‪ .‬וכנ"ל‪ ,‬שלפי ביאור החסידות הפירוש "ה' אחד"‬ ‫ובלשון הכתוב‪" 3‬ותדבק נפשו בדינה גו' ויאהב גו'"‪ .‬הדביקות‬
‫הוא ללמד את האדם כיצד ניתן להתקשר ולדבוק באלוקות‪,‬‬ ‫והמשיך ואמר‪ ,‬ומהי נשמה? ומיד אמר‪ :‬ה'שערי–‬ ‫אינו רק שאין אלוקה אחר ח"ו‪ ,‬או שאינו מציאות מורכבת‬ ‫באהוב היינו‪ ,‬שהאוהב מתחבר אל האהוב בכל נימי נפשו‪,‬‬
‫ומהות הדביקות באלוקות – ב"ה' אחד" – היא‪ ,‬ההרגשה‬ ‫תשובה' לרבנו יונה‪ ,‬ועוד אחד מספרי מוסר‪ ,‬כתבו 'מכרת את‬ ‫מהרבה כוחות‪ ,‬אלא שהוא יתברך מציאות כזו שהיא הכל‪,‬‬ ‫ולכן הוא משתדל בטובתו‪ ,‬אף אם זו טרחה גדולה עבורו‪,‬‬
‫ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו"‪.‬‬ ‫רבונה' ‪' . .‬יודעת את רבונה'; ואני הוספתי בתניא‪' – 8‬חלק‬ ‫ועד שאין שייך שתהיה איזו מציאות שהיא חוץ ממנו‪.‬‬ ‫והוא אף יוותר על הנאת עצמו בשביל טובת אהובו‪ .‬וככל‬
‫ומכל זה מובן גם בנוגע לעניין אהבת ה'‪ .‬עניינה של אהבת‬ ‫אלוקה ממעל'‪.‬‬ ‫ובלשון החסידות במקומות רבים‪ ,‬שאמיתת מציאותו היא‬ ‫שהדביקות הנפשית תגדל יותר‪ ,‬כך גם ההתמסרות לטובתו‬
‫ה' היא – דביקות הנפש באלוקות‪ .‬מה זה אלוקות? דבר זה‬ ‫היינו‪ ,‬זה שאצלו בוער עניין זה שהוא יתברך ודאי נמצא‬ ‫מה "שהוא לבדו הוא ואין זולתו"‪.‬‬ ‫של האהוב תגדל יותר‪ .‬כי כל חפצו ותשוקתו הם להיות‬
‫שאין זולתו כלל‪ .‬וההכרה בעניין‬ ‫ומלבדו שום דבר אינו נמצא‪ ,‬זהו‬ ‫ומכיוון שהאהבה והדביקות בדבר‪ ,‬הן במהותו הידועה‬ ‫דבוק באהוב‪ ,‬עד שכל מציאותו תהיה 'כלולה' בו כביכול‪.‬‬
‫זה (על‪-‬ידי לימוד העניין בעומק‬ ‫ההבדל בין אהבה‬ ‫נשמה‪ .‬שכיוון שהיא חלק אלוקה‬ ‫והמוכרת לאדם האוהב – במה שהאדם יודע ומכיר‪ ,‬בזה הוא‬ ‫התנאי הראשוני לדביקות שכזו הוא‪ ,‬שהאוהב יכיר את‬
‫ובעיון והתבוננות בזה)‪ ,‬והשאיפה‬ ‫ממעל‪ ,‬לכן יש בה להט ואמונה‬ ‫נדבק ואוהב‪ ,‬לכן הדביקות והאהבה לה' כפי שהוא 'ידוע'‬ ‫האהוב מקרוב‪ .‬כאשר האוהב יודע ומכיר את תכונות נפשו‬
‫והתשוקה להיכלל בזה – זוהי‬ ‫גשמית של הנפש‪-‬הבהמית‬ ‫בעניין זה‪.‬‬ ‫מפנימיות התורה‪ ,‬שונה היא בתכלית מהדביקות בו כפי‬ ‫של האהוב‪ ,‬את השקפותיו ומידותיו‪ ,‬שייך לומר שנפשו‬
‫משמעות הדביקות באלוקות‪.‬‬ ‫לאהבת ה' של הנפש‪-‬‬ ‫החסידות‬ ‫שתורת‬ ‫הסיבה‬ ‫זו‬ ‫שהוא 'ידוע' מחלק הנגלה שלה‪.‬‬ ‫תהיה דבוקה בו‪ .‬בלעדי ידיעת מהות הנאהב‪ ,‬לא תצויר‬
‫ונמצא‪ ,‬שמשמעות האהבה‬ ‫כולה מלאה בביאור עניין ביטול‬ ‫ההכרה בקב"ה על‪-‬פי פנימיות התורה היא שהוא יחיד‬ ‫האהבה אליו‪ ,‬כי איך תתקשר ותידבק נפשו בדבר או באדם‬
‫לה' לפי משנת החסידות‪ ,‬היא‬ ‫האלוקית‪ ,‬הוא לא רק מהו‬ ‫העולמות והאדם לאלוקות‪.‬‬ ‫ומיוחד "והוא לבדו הוא ואין זולתו" ממש (כנ"ל)‪ .‬ולכן גם‬ ‫שאין לו שום הכרה במהותו ותכונותיו?! במה הוא ידבק?‬
‫כאשר הידיעה באחדות ה'‬ ‫הכרת והרגשת הביטול‪ ,‬היא הדבר האהוב‪ ,‬אלא זהו הבדל‬ ‫האהבה והדביקות‪ ,‬הן בעניין זה עצמו – האדם נדבק בהכרה‬ ‫וכמו כן הוא גם באהבת השם‪ ,‬וכדברי הרמב"ם בסוף‬
‫האמיתית נכנסת בפנימיותו של‬ ‫היא משמעות ההתקשרות‬ ‫זו שאין שום מציאות מלבדו‪ ,‬ובכלל זה גם האדם עצמו‪.‬‬ ‫הלכות תשובה וז"ל‪" :‬אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת‬
‫האדם ונקבעת בעומק לבו‪ ,‬עד‬
‫בסוג האהבה‪ .‬האהבה של‬ ‫של היהודי עם אלוקות‪ .‬וכפי‬ ‫ונמצא‪ ,‬שמשמעותה של אהבת ה' על‪-‬פי משנת החסידות‬ ‫שידעהו‪ ,‬ועל‪-‬פי הדעה תהיה האהבה – אם מעט מעט‪ ,‬ואם‬
‫שכל תשוקתו תהיה 'לצאת'‬ ‫הנפש האלוקית היא לא‬ ‫‬
‫שקובע רבנו הזקן בספר התניא‬ ‫הוא – דביקות באחדותו האמיתית יתברך‪ .‬ובמילים אחרות‬ ‫הרבה הרבה‪ .‬לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל‬
‫מהרגשת ה'אנוכיות' שלו ולחוש‬ ‫אהבה מגושמת שקשורה‬ ‫דבר‬ ‫"אין הקב"ה שורה אלא על‬ ‫– כל האהבה והמשיכה היא‪ ,‬להתבטל מהישות העצמית‬ ‫בחכמות ובתבונות המודיעות לו את קונו כפי כוח שיש‬
‫את אחדותו יתברך ולהיכלל בה‪.‬‬ ‫שבטל אליו יתברך"‪ .‬ולכאורה‪,‬‬ ‫ולהרגיש את אחדותו של הקב"ה ש"אין זולתו" ולהיכלל‬ ‫באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה"‪,‬‬
‫עם מציאות וישות האדם‪,‬‬ ‫ישנן כמה וכמה מידות רעות‬ ‫בה;‬ ‫ושם כתב‪" 4‬ולפי הדברים האלה‪ ,‬אני מבאר כללים גדולים‬
‫אהבה מופשטת‬ ‫אלא אהבה רוחנית ודקה‬ ‫(כמו כעס‪ ,‬תאוות רעות‪ ,‬עצלות‬ ‫מה‪-‬שאין‪-‬כן הידיעה וההכרה בגדולת ה' על‪-‬פי חלק‬ ‫ממעשה ריבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את‬
‫מישות‬ ‫שמופשטת מהישות‬
‫ועצבות וכו') וכולן אינן רצויות‬ ‫הנגלה שבתורה‪ ,‬נובעת מההתבוננות "במעשיו וברואיו‬ ‫השם‪ ,‬כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה‪ ,‬שמתוך כך אתה‬
‫לפניו יתברך‪ ,‬ומדוע מדגיש רבנו‬ ‫הנפלאים"‪ .‬זו הכרה בכוחותיו הגדולים של הקב"ה ביחס‬ ‫מכיר את מי שאמר והיה העולם"‪.‬‬
‫לשלמות העניין‪ ,‬יש לעמוד‬ ‫העצמית‪ ,‬ועניינה הוא‬ ‫הזקן שדווקא הביטול הוא התנאי‬ ‫למושגי הבריאה‪ ,‬לא בעניין כזה שאין שום מציאות זולתו‪.‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שידיעת מהותו ומעלתו של הדבר האהוב‪ ,‬היא‬
‫בקצרה על נקודה נוספת בשייכות‬ ‫המוכרח להשראת אלוקות?‬ ‫ולכן גם האהבה והתשוקה הן לדבוק בגדולתו של הקב"ה‪,‬‬ ‫לא רק הסיבה המעוררת את האהבה והדביקות‪ ,‬אלא ההכרה‬
‫בין אהבת ה' ובין האמונה בייחודו‬ ‫דביקות פנימית ואמיתית‬ ‫אלא ודאי שהקב"ה רוצה‬ ‫והאהבה זו אינה שוללת לגמרי את ישותו של האדם‪.‬‬ ‫היא גם חלק מגוף האהבה‪ .‬בתנועת הדביקות עצמה‪ ,‬נרגשת‬
‫ואחדותו יתברך כפי שנתבארה‬ ‫באלוקות שמעל מציאותו‬ ‫בזיכוכם של המידות כולם‪ ,‬אולם‬ ‫ונמצא‪ ,‬שידיעת והבנת עניין אחדותו של הקב"ה כפי‬ ‫מהותו של הדבר בו נדבקים‪ .‬אילולא זאת אין במה לדבוק‪.‬‬
‫במשנת החסידות‪.‬‬ ‫עניין הביטול הוא לא רק תנאי‬ ‫שנתבארה בפנימיות התורה‪ ,‬שאין עוד מלבדו ממש‪ ,‬מלבד‬ ‫ומכאן באים אנו להבדל בין אהבת השם כפי שהיא‬
‫לפי מה שנתבאר לעיל‪ ,‬הקשר‬
‫של האדם‬ ‫צדדי לשם השראת הקדושה‪,‬‬ ‫זאת שהיא סיבה המעוררת את האהבה אליו‪ ,‬הרי היא גם‬ ‫על‪-‬פי משנת החסידות‪ ,‬לגבי אהבת ה' בלי אור החסידות‪:‬‬
‫בין אהבת ה' להכרה באחדותו הוא‬ ‫אלא הוא נוגע לגוף גדר השראת‬ ‫משנה את עניינן של האהבה והדביקות עצמן‪.‬‬ ‫ההכרה והידיעה באלוקות כמו שהיא מבוארת בפנימיות‬
‫בכך שעל‪-‬ידי ההכרה באחדות‪,‬‬ ‫אלוקות‪.‬‬ ‫התורה בכלל‪ ,‬ובמשנת החסידות בפרט‪ ,‬שונה היא לגמרי‬
‫עניינה ומבוקשה של האהבה משתנה‪ .‬מכיוון שאדם אוהב‬ ‫האמת האלוקית היא‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו"‪.‬‬ ‫כל עניין החסידות הוא שאין 'אני'‬ ‫מהידיעה באלוקות כפי שהיא מבוארת בחלק הנגלה של‬
‫ודבק בדבר שהוא מכיר ויודע‪ ,‬אם‪-‬כן כאשר ההכרה באלוקות‬ ‫אם‪-‬כן‪ ,‬מובן שמשמעות ההתקשרות בדבר כזה שאין שום‬ ‫התורה (בספרי גדולי חוקרי ישראל האמיתיים‪ ,‬כולל דברי‬
‫היא הכרה באחדותו האמיתית‪ ,‬אזי גם תוכנה ועניינה של‬ ‫מציאות זולתו‪ ,‬היא על‪-‬ידי הכרת והרגשת דבר זה עצמו‬ ‫העניין יובן יותר על‪-‬ידי הסיפור הבא‪:‬‬ ‫הרמב"ם בספר 'היד' בהלכות 'יסודי התורה')‪.‬‬
‫האהבה משתנה בהתאם – כל מבוקשן של האהבה והתשוקה‬ ‫– שאין שום מציאות זולתו יתברך‪ .‬ולכן‪ ,‬הבחינה הראשונה‬ ‫פעם נכנס אל אדמו"ר הזקן החסיד הידוע רבי משה‬ ‫גדלות הא‪-‬ל הנתפסת במוח האדם על‪-‬פי חלק הנגלה‬
‫הוא‪ ,‬להיכלל באחדותו זו‪.‬‬ ‫אם האור האלוקי אכן נרגש בנפש האדם היא‪ ,‬האם מתבטל‬ ‫ווילנקין‪ ,‬ורבנו הזקן שאל אותו בזה הלשון‪ :‬משה‪ ,‬מהו ה'?‬ ‫של התורה‪ ,‬היא הגדולה של הקב"ה בבריאת העולם‬
‫אולם מדברי רבנו הזקן שהובאו לעיל ש"ראשית הדברים‬ ‫הוא ממציאותו ומתנתק הוא מישותו‪ .‬כל עוד האדם מרגיש‬ ‫(היינו מהו עצמותו ומהותו יתברך)‪ ,‬ושתק‪ .‬ושאל אותו כך‬ ‫והנהגתו‪ .‬וכפי שהאריך הרמב"ם‪ ,5‬שהכרת הבורא היא‬
‫המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה‬ ‫את ה'אני' שלו‪ ,‬ברור הדבר שאין אור אלוקי שורה בו‪ .‬אמנם‬ ‫שלוש פעמים‪ .‬עוד שאל אותו‪ ,‬מהי נשמה? ומהי אמונה?‬ ‫על‪-‬ידי ההתבוננות "במעשיו וברואיו הנפלאים"‪ .‬ועל‪-‬ידי‬
‫והנאמנה ביחודו ואחדותו יתברך" משמע‪ ,‬שכל מהותה‬ ‫ייתכן שהוא מרגיש התעוררות ותשוקה לרוחניות ולקדושה‪,‬‬ ‫ורבי משה שתק‪ .‬וכששאלו רבנו הזקן מדוע שותק‪ ,‬השיב‪,‬‬ ‫זה הוא "אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע‬
‫ועניינה של אהבת ה' אמיתית‪ ,‬תיתכן רק כאשר ישנה ההבנה‬ ‫אך אי‪-‬אפשר לומר שהאור האלוקי מאיר ומתגלה בנפשו‪.‬‬ ‫שאינו יודע לענות על כך‪.‬‬ ‫השם הגדול כמו שאמר דוד 'צמאה נפשי לאלקים לא‪-‬ל‬
‫וההשגה בייחודו ואחדותו יתברך‪ .‬דווקא עניין האחדות הוא‬ ‫אילו היה מתגלה בו אור אלוקי‪ ,‬אזי היה נרגש בנפשו שאין‬
‫זה שמעורר אהבה אמיתית לה'‪.‬‬
‫‪ .‬כמבואר ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א הלכה ז‪.‬‬ ‫‪ .3‬בראשית לד‪,‬ג‬
‫‪ .‬פרק ב‪.‬‬ ‫‪ .‬ספר 'מאה שערים' (מאה איגרות ואמרי קודש מאדמו"ר הזקן‪,‬‬ ‫‪ .4‬פרק ב הלכה ב‪.‬‬
‫‪' .10‬דרך‪-‬מצותיך' מצוות אחדות ה' פרק ג (דף סב‪,‬א)‪.‬‬ ‫‪ .‬פרק ו‪.‬‬ ‫אדמו"ר האמצעי וה'צמח‪-‬צדק') עמוד כט‪.‬‬ ‫‪ .5‬הלכות יסודי התורה שם‪.‬‬
‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫בלשון הזוהר – 'יחודא‪-‬עילאה'; ו'יחודא‪-‬תתאה'‪( 14‬ובכל‬ ‫ביחודו ואחדותו יתברך"‪ ,‬עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם‬ ‫את ההתבוננות בטובות ובחסדים שעשה הקב"ה עמנו? הרי‬ ‫ולכאורה‪ ,‬השייכות בין השנים אינה ברורה כל צרכה‪.‬‬
‫אחת מהן יש ריבוי דרגות עד אין קץ)‪.‬‬ ‫שאהבת ה' נולדת בלבו של אדם על‪-‬ידי ההתבוננות בדברים‬ ‫זוהי דרך פשוטה וקלה יותר לעורר את האהבה לה'?? אלא‬ ‫מדוע הבנת אחדותו האמיתית של הקב"ה‪ ,‬שאין עוד מלבדו‬
‫בעולמות 'בריאה'‪' ,‬יצירה' ו'עשיה' מאירה דרגת‬ ‫המודיעים לו את קונו‪ .‬מדברי שניהם עולה‪ ,‬שמטרת‬ ‫ההסבר בזה הוא‪ ,‬שמהות האהבה לה'‪ ,‬אינה כאהבה בשרית‬ ‫ממש‪ ,‬שייכת למהות האהבה לה'‪ ,‬ועד שזהו "ראשית‬
‫האחדות של 'יחודא‪-‬תתאה'‪ ,‬והרגש הביטול שבעולמות‬ ‫ההתבוננות היא לחזור ולעורר את רגש האהבה לאלוקות‬ ‫הנולדת בלב אדם מההכרה בתועלת וההנאה שהוא מקבל‬ ‫הדברים המעוררים האהבה"?‬
‫אלו מכונה 'ביטול היש'‪ .‬בנבראים שבעולמות אלה נרגש‬ ‫שיש בנשמה מצד שורשה ב"אורו העליון" יתברך‪ .‬אלא‬ ‫מהדביקות באהוב‪ ,‬אלא זו אהבה ורצון להיות דבוק בקב"ה‬ ‫וההסבר בזה‪:‬‬
‫שאין להם שום מציאות מצד עצמם‪ ,‬וכל מציאותם וקיומם‬ ‫שהרמב"ם דיבר על ידיעת גדולת ה' מצד מעשיו וברואיו;‬ ‫מצד עצמו‪ ,‬לא מצד הטוב היוצא מזה ולא מצד ההנאה‬ ‫מצוות האהבה לה' הנדרשת מהאדם‪ ,‬היא לעורר את‬
‫אינו אלא הכוח האלוקי המהווה אותם בכל עת מאין ליש‬ ‫ואילו רבנו הזקן גילה שמהות "אורו העליון" בו מושרשת‬ ‫שבזה‪.‬‬ ‫האהבה של הנפש‪-‬האלוקית לקב"ה‪ .‬זוהי ראשיתה של‬
‫מחדש‪ .‬אבל בדרגה זו עדיין יש להם תפיסת מקום כלשהי‪.‬‬ ‫הנשמה‪ ,‬הוא ייחודו ואחדותו האמיתית‪ ,‬ועל‪-‬ידי ההתבוננות‬ ‫ולכן ההתבוננות שכתב הרמב"ם היא "בחכמות ובתבונות‬ ‫מצוות אהבת ה'‪[ .‬אכן ישנה דרגה גבוהה בעבודת ה'‪ ,‬שבה‬
‫אמנם מציאותם של הנבראים בטלה‪ ,‬אבל מכל מקום ערך‬ ‫וההרגשה בעניין זה עצמו דווקא‪ ,‬חוזרים ומעוררים את‬ ‫המודיעות לו את קונו"‪ .‬בדברים המביאים לידי הכרת‬ ‫האדם גם מהפך את נפשו הבהמית לאהוב את ה'‪ ,‬כמאמר‬
‫וחשיבות יש להם‪.‬‬ ‫אהבת הנשמה "אל הדומה לה"‪.‬‬ ‫"חכמתו שאין לה ערך ולא קץ"‪ .‬ועל‪-‬ידי זה הוא "מתאווה‬ ‫חז"ל‪" 11‬בכל לבבך" – "בשני יצרך"‪ ,‬אך ברור ופשוט‪ ,‬שאין‬
‫מה‪-‬שאין‪-‬כן בעולם האצילות‪ ,‬שאינו מציאות 'נברא'‬ ‫תאווה גדולה לידע השם הגדול" – הוא דבק באלוקות‪ ,‬לא‬ ‫זה בא אלא לאחרי שהאדם הצליח לעורר את אהבת נשמתו‬
‫אלא רק התפשטות והתגלות כוחותיו יתברך (הנקראים‬ ‫בדבר שקשור עם הרְ גש עצמו‪.‬‬ ‫האלוקית להקב"ה]‪.‬‬
‫'עשר ספירות')‪ ,‬מאירה בו דרגת האחדות של 'יחודא‪-‬‬ ‫שיא הדביקות‬ ‫כלומר‪ ,‬ההבדל בין אהבה גשמית של הנפש‪-‬הבהמית‬ ‫באופן כללי‪ ,‬כאשר מדברים על רגש של אהבה בחיים‬
‫עילאה'‪ ,‬שמצדה (לא רק שאין שום מציאות חוץ מאלוקות‪,‬‬ ‫לאהבת ה' של הנפש האלוקית‪ ,‬הוא לא רק מהו הדבר האהוב‪,‬‬ ‫הגשמיים‪ ,‬בלי הבנה ותפיסה במהות אהבה של נשמה‬
‫אלא גם) אין שום ערך וחשיבות כלל לבריאה‪ ,‬ובלשון הידוע‬ ‫על‪-‬פי כל זה מובן‪ ,‬שאהבה לה' על‪-‬פי משנת החסידות‪,‬‬ ‫אלא זהו הבדל בסוג האהבה‪ .‬האהבה של הנפש‪-‬האלוקית‬ ‫קדושה‪ ,‬הרי האהבה בנויה ומיוסדת על תועלת האוהב‬
‫"כולא קמיה כלא חשיב"‪.‬‬ ‫גם בדרגה הנמוכה ביותר שבה‪ ,‬נעלית היא באין‪-‬ערוך‬ ‫היא סוג אחר של אהבה‪ .‬לא אהבה מגושמת שקשורה עם‬ ‫ְוהרגש עצמו‪ .‬וכלשון המובא בספרים‪" :12‬כל אהבה חוזרת‬
‫אבל גם הייחוד העליון שבעולם האצילות אינו הדרגה‬ ‫מהעבודה שלא על מנת לקבל פרס (כמו וויתור על השכר‬ ‫מציאות וישות האדם‪ ,‬אלא אהבה רוחנית ודקה שמופשטת‬ ‫אל האוהב"‪.‬‬
‫הנעלית ביותר באחדותו יתברך‪ .‬וכפי שניתן לדייק מלשון‬ ‫של עולם‪-‬הבא כדי לקיים את מצוות הבורא)‪.‬‬ ‫מהישות העצמית‪ ,‬ועניינה הוא דביקות פנימית ואמיתית‬ ‫פירושו של דבר‪ :‬הסיבה המניעה את האדם לאהוב‬
‫הנ"ל גופא "כולא קמיה כלא חשיב"‪" ,‬כלא"‪ ,‬בכ"ף הדמיון‬ ‫ודאי שגם העבודה 'לשמה' בלי לחשוב על תועלת‬ ‫באלוקות שמעל מציאותו של האדם‪.‬‬ ‫מישהו זולתו‪ ,‬היא לפי שהאדם מקבל הנאה ותועלת בצורה‬
‫בלבד‪ .‬ואילו לגבי מהותו ועצמותו יתברך (כפי שהוא‬ ‫עצמו‪ ,‬לא תועלת גשמית (ממון או כבוד)‪ ,‬ולא תועלת‬ ‫זהו הפירוש בדברי ה'חובת הלבבות' (בריש 'שער‬ ‫כלשהי מקירובו אל האהוב‪ .‬ויש בזה כמה אופנים – יש‬
‫למעלה מירידתו והתגלותו בעולם האצילות)‪ ,‬כל העולמות‬ ‫רוחנית (כשכר רוחני שבגן‪-‬עדן)‪ ,‬אלא לקיים מצוות הבורא‬ ‫האהבה')‪:‬‬ ‫אופן שהדבר בולט מאוד‪ ,‬והיינו כאשר האהבה לאדם או‬
‫הם "לא חשיב" ממש‪.15‬‬ ‫רק מפני שכן הוא האמת – גם היא דרגה גבוהה מאוד שאין‬ ‫"מה עניין האהבה באלוקים‪ ,‬הוא כלות הנפש ונטותה‬ ‫דבר פלוני היא בגלל התועלת שתצמח לו מכך; ויש אופן דק‬
‫מכל זאת נוכל להבין קצת את גודל ההפלאה שבדביקותו‬ ‫כל אדם זוכה לה‪ .‬אבל סוף סוף עבודה זו לא בהכרח נובעת‬ ‫בעצמה אל הבורא כדי שתדבק באורו העליון‪ ,‬והוא שהנפש‬ ‫ועדין יותר‪ ,‬שאהבתו לחבירו היא מחמת מידותיו הטובות‬
‫של אדמו"ר הזקן המתבטאת בפתגמו הנ"ל‪ .‬אמנם בגן‪-‬עדן‬ ‫מהתבטלות פנימית‪ :‬ייתכן שהאדם נשאר במציאותו‪ ,‬עם‬ ‫עצם פשוט רוחני נוטה אל הדומה לה מהאישים הרוחניים‬ ‫והעדינות של האהוב‪ ,‬או מצד הכרתו בגדולת המוחין שלו‬
‫ובעולם‪-‬הבא מאיר גילוי אלוקות נעלה מאוד‪ ,‬ובמילא‬ ‫רצונות משלו‪ ,‬אלא שלהיותו אדם שכלי ו'אידיאלי'‪ ,‬הבנתו‬ ‫ומתרחקת בטבעה מאשר הוא כנגדה מן הגופות העבות"‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬אבל גם באופנים אלה‪ ,‬דביקותו באהוב יסודה‬
‫נרגש שם ביטול עצום לאלוקות (שהרי כנ"ל במקום שישנה‬ ‫והשקפתו מחייבים אותו לקיים את מצוות בוראו אף אם‬ ‫האהבה של הנפש הקדושה לאלוקות‪ ,‬היא מחמת עצם‬ ‫ב'הרגש עצמו'‪ .‬הקירוב הנפשי לאדם‬ ‫– בלשון החסידות – ְ‬
‫השראת אלוקות ישנה הרגשת הביטול)‪ ,‬אבל סוף כל סוף‬ ‫לא יקבל על כך שכר‪ .‬בטבעו של אדם זה‪ ,‬ההליכה בדרך‬ ‫מהותה‪ ,‬שלהיותה "עצם פשוט רוחני" היא "נוטה" בטבעה‬ ‫עם תכונות אלה‪ ,‬גורמת לו הנאה והרגשה טובה‪ .‬ונמצא‪,‬‬
‫אין זה תכלית הביטול‪ .‬בגן‪-‬עדן ובעולם‪-‬הבא‪ ,‬למרות‬ ‫הנתפסת בשכלו כנכונה ואמיתית (דרך התורה והמצוות)‪,‬‬ ‫"אל הדומה לה מהאישים הרוחניים"‪.‬‬ ‫שאהבה לזולתו 'חוזרת'‪ ,‬מעוררת ומגלה את אהבת עצמו‪.‬‬
‫הגילויים הנעלים‪ ,‬עדיין יש נתינת מקום וחשיבות כלשהי‬ ‫חשובה יותר מתועלת אישית גשמית או רוחנית‪.‬‬ ‫אלא שמחמת ירידת הנפש והתלבשותה בגוף הגשמי‬ ‫לפי זה‪ ,‬אם אדם ירצה לעורר סוג אהבה שכזה לאלוקות‪,‬‬
‫לנבראים‪.‬‬ ‫מה‪-‬שאין‪-‬כן העבודה של אהבת ה' לפי משנת החסידות‬ ‫והחומרי (ראה שם בהמשך דבריו)‪ ,‬נתרחקה היא מאלוקות‪,‬‬ ‫הרי הדרך לכך היא על‪-‬ידי ההתבוננות בכל הטובות‬
‫תשוקתו של רבנו הזקן הייתה‪ ,‬להיכלל במהותו ועצמותו‬ ‫– אפילו בדרגה הנמוכה ביותר שבה – עניינה הוא דביקות‬ ‫ואין "אורו העליון" נרגש ונתפס בחושי האדם‪ .‬ולשם כך‬ ‫שהקב"ה עושה עמו‪ ,‬עד לדבר הכי עיקרי ויסודי – שהוא‬
‫יתברך שלגביו אין שום מציאות כלל וכלל‪' .‬לא חשיב' ממש‪.‬‬ ‫פנימית באלוקות‪ ,‬הבאה מתוך הכרה עיונית באחדותו‬ ‫דרושה ההתבוננות בדרכים "המודיעות לו את קונו כפי‬ ‫יתברך מקור חייו‪" .‬לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך‪."13‬‬
‫להט ותשוקה להתבטלות מוחלטת שכזו בעצמותו יתברך‪,‬‬ ‫יתברך ומתוך התבטלות רגש הישות לגמרי‪ ,‬וכאילו אינו‬ ‫כוח שיש באדם להבין ולהשיג"‪ ,‬ולהכיר "את מי שאמר‬ ‫אבל לאמיתו של דבר‪ ,‬מהותה האמיתית של האהבה‬
‫אינם נובעים רק מהתבוננות שכלית עיונית באחדותו יתברך‪,‬‬ ‫קיים כלל‪ ,‬עד שכל רצונו ותשוקת נפשו הוא רק 'להיכלל'‬ ‫והיה העולם"‪ .‬על‪-‬ידי זה‪ ,‬שוב נרגש בנפשו "אורו העליון"‬ ‫לאלוקות‪ ,‬נעלה ועמוק הרבה יותר מסוג אהבה שכזה‪.‬‬
‫אלא מעצם נשמתו של היהודי המאוחדת באיחוד גמור עם‬ ‫באלוקות ולהרגיש שאין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫ובמילא מתגלית אהבת הנפש אל ה'‪ ,‬שהיא "כלות הנפש‬ ‫הציווי שנצטווינו "ואהבת את ה' אלקיך" הוא לאהוב אותו‬
‫עצמיותו של הקב"ה‪ .‬ובלשון רבנו בספר התניא בתחילת‬ ‫ומעתה נחזור לדברי אדמו"ר הזקן שהיה אומר בשעת‬ ‫ונטותה בעצמה אל הבורא כדי שתדבק באורו העליון"‪ ,‬כי זה‬ ‫יתברך‪ ,‬לא אהבה שיסודה ועיקרה הוא אהבת עצמו‪.‬‬
‫פרק י"ט‪" :‬נשמת האדם ‪ . .‬חפצה וחשקה בטבעה ליפרד‬ ‫דביקותו‪" :‬אין רצוני במאומה; איני רוצה את הגן‪-‬עדן‬ ‫טבעה לנטות "אל הדומה לה מהאישים הרוחניים"‪.‬‬ ‫ולכן אנו מוצאים‪ ,‬שכאשר הרמב"ם בהלכות יסודי‬
‫ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חי החיים ב"ה‬ ‫שלך‪ ,‬איני רוצה את העולם‪-‬הבא שלך‪ ,‬אני רוצה רק אותך‬ ‫אלא שבזה גופא‪ ,‬באה משנת החסידות וגילתה עומק‬ ‫התורה מתאר את עניין האהבה לה'‪ ,‬הוא כותב כך‪" :‬והיאך‬
‫הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא‬ ‫לבדך"‪.‬‬ ‫חדש במהות "אורו העליון" בו מושרשת הנשמה ואשר‬ ‫היא הדרך לאהבתו‪ ...‬בשעה שיתבונן האדם במעשיו‬
‫ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון"‪.‬‬ ‫לעיל נתבאר‪ ,‬שאין הקב"ה שורה ומתגלה אלא על דבר‬ ‫אליו היא נוטה בטבעה‪ .‬החסידות גילתה שהקב"ה יחיד‬ ‫וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה‬
‫שבטל אצלו יתברך‪ .‬והנה בהשראת וגילוי האלוקות יש‬ ‫ממש ומלבדו מאומה אינו נמצא‪ ,‬ובמילא נטיית הנשמה‬ ‫ערך ולא קץ‪ ,‬מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה‬
‫דרגות רבות עד אין קץ‪ ,‬הנובעות מהדרגות השונות בגילוי‬ ‫"אל הדומה לה"‪ ,‬היא אהבת ותשוקת הנשמה להיות כלולה‬ ‫גדולה לידע השם הגדול"‪ .‬ולכאורה מדוע אינו מזכיר כלל‬
‫אחדותו של הקב"ה‪ .‬ככל שהעולם עדין ומזוכך יותר‪ ,‬מאירה‬ ‫לגמרי באחדות זו‪ .‬וכנ"ל‪ ,‬שהנשמה להיותה חלק אלוקה‬
‫‪ .14‬ראה ביאור עניינן של שתי דרגות אלה באריכות במאמרו של הרב‬ ‫בו דרגת אחדות נעלית יותר‪ ,‬ובמילא זהו עולם בטל יותר‬ ‫ממעל‪' ,‬בוער' בה עניין זה שמלבדו יתברך שום דבר אינו‬
‫יואל כהן שליט"א בגליון 'מעיינותיך' מס' ‪[ .1‬המערכת]‬ ‫ולכן גם ההשראה האלוקית בו מאירה בגילוי יותר‪.‬‬ ‫נמצא‪.‬‬ ‫‪ .11‬ברכות ריש פרק ג‪.‬‬
‫‪ .15‬ביאור הבדל דק זה בדרגת הייחוד והביטול כראוי‪ ,‬דורש מאמר‬ ‫‪ .12‬ראה גם המשך תרס"ו (לאדמו"ר הרש"ב נ"ע) עמוד תקע"ז‪ .‬וראה‬
‫מיוחד כשלעצמו‪ ,‬ואין כאן מקום להאריך בזה‪.‬‬
‫באופן כללי יש שתי דרגות באחדותו יתברך‪ ,‬הנקראות‬ ‫ונמצא‪ ,‬שדברי רבנו הזקן ש"ראשית הדברים המעוררים‬
‫בעניין זה גם בד"ה 'ויחלום' תש"ח‪.‬‬
‫האהבה והיראה ויסודן‪ ,‬היא האמונה הטהורה והנאמנה‬ ‫‪ .13‬דברים ל‪,‬כ‪.‬‬
‫• ‪• 17‬‬ ‫• ‪• 16‬‬
‫שיפסיק השומע מעניינו‪ ,‬יטפל בילד הבוכה ויעשה כל התלוי בו למלאות החסר לילד‪.‬‬
‫בתקופתנו זו בייחוד‪ ,‬רבים התינוקות והילדים שמאיזו סיבה שהיא 'נפלו מעריסתם' נותקו (או שמלכתחילה‬
‫לא היו) ב'עריסה' יהודית אמיתית‪ ,‬והם בוכים – בקלא דאשתמע‪ ,‬או בקלא פנימאה דלא אשתמע – מתוך מצוקת‬
‫נפשם‪ ,‬שהיא חלק אלוקה ממעל ממש ורעבה וצמאה לדבר ה' ולתורתו ומצוותיה‪ ,‬ואין מי שיטפל בהם וימלא‬
‫מחסורם בחינוך על טהרת הקודש‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬רבים אחינו בני ישראל‪ ,‬אשר אף שגדולים הם בשנים‪ ,‬אבל קטנים הם או גם תינוקות – בנוגע לתורה שהיא‬
‫חיינו ולקיום מצוותיה‪ .‬ואם הם אינם רואים ומבחינים – מזלייהו חזי ובוכים מתוך מועקה נפשית – שלפעמים גם‬ ‫הפצת יהדות‬
‫לא ידעו ִפשרה‪ ,‬ורק שמרגישים הריקנות האיומה אשר בחייהם‪ ,‬חיים ללא כל תוכן ומטרה ראויים לשמם‪.‬‬
‫אסור להעלים אוזן משוועתם של ילדי ישראל אלו‪ ,‬בין הילדים בגיל‪ ,‬בין ה'ילדים' בדעת תורה ומצווה‪ ,‬ולכל‬
‫אחד ואחת מופנית ההוראה‪ ,‬הציווי והפקודה‪" :‬אל תחטאו בילד"‪ .‬הפסיקו כל עסק אחר שלכם וטפלו בילד‬
‫והשיבוהו אל אביו‪ ,‬אבינו אב הרחמן‪ ,‬ילמוד תורת אבינו ויקיים מצוותיו ואז יחיה חיי עולם‪ ,‬חיים מלאים‪ ,‬שלמים‬
‫הלכה למעשה‬
‫וטובים‪.‬‬
‫***‬ ‫מכתב מהרבי זי"ע‬
‫ואיזו היא הדרך להרגיע את הילד‪ ,‬להשיבו אל אביו ולמלאות מחסורו –‬
‫היא דרך האהבה המשולשת‪ :‬אהבת ישראל המכוונת על‪-‬ידי אהבת התורה‪ ,‬אשר יסוד שתיהן – באהבת ה'‬
‫הוא‪,‬‬
‫דרך המביאה לפעולות מתמידות לטובת הזולת האמתית – טובתו בגשם וטובתו ברוח‪ ,‬ועד לתכליתה –‬
‫להעמידו באורח חיים אמתיים‪ ,‬חיים על‪-‬פי תורת חיים‪ ,‬מוארים באור מעיינות החסידות וחדורים ההתלהבות‬
‫אשר בה‪.‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬י"ד בכסלו‪ ,‬ה'תשכ"ג‬
‫***‬
‫ויהי רצון אשר מהתועדות זו ומהתוועדויות די"ט כסלו שבשאר המקומות באה"ק ובחו"ל‪ ,‬תצא הקריאה לכל‬ ‫כבוד כל המשתתפים והמשתתפות בהתוועדות י"ט כסלו‪ ,‬יום גאולת כ"ק רבנו הזקן‪ ,‬בעל התניא והשלחן‬
‫אחב"י שליט"א אשר לבם ער לקול ילד בוכה‪ ,‬קריאה לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות‬ ‫ערוך‪ ,‬החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו‪...‬‬
‫החסידות בפרט‪ ,‬הלימוד והמעשה גם יחד‪ ,‬ומתוך התלהבות חיות ואור‪.‬‬ ‫שלום רב וברכה!‬
‫בכבוד ובברכת הצלחה רבה בכל האמור – לחיים‪ ,‬לחיים ולברכה‬ ‫מרחוק במקום ומקרוב ברוח אשתתף בההתוועדות שלכם‪ ,‬התוועדות של דברי תורה ודברי התעוררות ונשיאת‬
‫כוס לחיים‪ ,‬לחיים ולברכה‪.‬‬
‫מנחם שניאורסאהן‬ ‫ובהיות השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות רבנו הזקן‪ ,‬אשתתף במיוחד על ידי ספור מחיי רבנו‪ ,‬ספור כולל‬
‫(איגרות‪-‬קודש חלק כ"ב עמוד שסח)‬ ‫גם הנהגה והוראה‪.‬‬
‫קול ילד בוכה‬

‫רבנו‪ ,‬אדמו"ר הזקן‪ ,‬גר בביתו גם בנו (ממלא מקומו) רבנו דובער‪ ,‬אדמו"ר האמצעי‪.‬‬
‫רבנו דובער‪ ,‬הצטיין בכוחות התרכזות העמקה ודביקות מאין כמוהו‪ .‬בעת לימודו או תפלתו לא היה מרגיש‬
‫הופיע!‬ ‫כלום מהמתרחש סביבתו‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬בהיות אדמו"ר האמצעי שקוע בלימודו‪ ,‬בקרן זווית בחדרו הייתה עריסה ובה תינוק‪ ,‬נפל התינוק מתוך‬
‫הדיסק מהכנס בנושא‬ ‫העריסה ופרץ בבכי‪ ,‬אבל אדמו"ר האמצעי לא הרגיש בדבר‪ .‬אולם‪ ,‬אביו‪ ,‬רבנו הזקן‪ ,‬אף שדירתו הייתה בקומה‬
‫העליונה וגם הוא היה שקוע באותו שעה בלימודו‪ ,‬שמע צעקת התינוק‪ ,‬הפסיק לימודו וירד ונכנס לחדרו של בנו‪,‬‬
‫הפצת יהדות הלכה למעשה‬ ‫הרים את התינוק‪ ,‬טיפל בו והרגיעו והשכיבו בעריסה‪ ,‬ולא זז משם עד שראה את נכדו בשלוה‪ .‬ועדיין לא הרגיש‬
‫שהתקיים במוצאי שבת בראשית בירושלים‬ ‫רבי דובער לא באביו ולא בבנו‪.‬‬
‫לאחר זמן ובשעת הכושר‪ ,‬הוכיח רבנו הזקן את בנו בהסבירו אשר לא זו הדרך להיות שקוע בענייני לימוד וכו'‬
‫ובו עיקרי נאומי הרבנים‪ ,‬השלוחים והפעילים‬ ‫עד כדי כך שאין שומע קול ילד בוכה‪.‬‬
‫הרב שמואל אליהו‪ ,‬הרב מנחם ברוד‪ ,‬הרב דוד דודקביץ‪ ,‬הרב חיים דרוקמן‪,‬‬
‫***‬
‫הרב נחמיה וילהלם‪ ,‬ר' ישראל זעירא‪ ,‬הרב יגאל קמינצקי‪ ,‬הרב יהושע שפירא ועוד‬
‫סיפור זה נמסר מדור לדור‪ ,‬ונמסר לנו ביחוד – על‪-‬ידי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ובודאי שישנם‬
‫ניתן להשיג בטל' ‪ 057-7806663‬במחיר ‪₪ 10‬‬ ‫בסיפור הוראות מעשיות לדורות אלה‪ ,‬ולנו‪ ,‬בתוך כלל ישראל‪ ,‬ביחוד‪.‬‬
‫אחת ההוראות היא‪ :‬אין לו לאדם להיות כל כך שקוע באיזה עניין שהוא‪ ,‬ויהיה אפילו עניין הכי נעלה‪ ,‬עד שלא‬
‫ישמע קול ילד בוכה בקרבתו או בסביבתו ואפילו בריחוק מקום‪ .‬קול ילד בוכה צריך שיגיע לכל אחד ואחת ובאופן‬
‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫היא האמורה לעיל "דרושים קצרים במאוד‪ ,‬מרעישי‬ ‫הדפסת דברי חסידות בצורה רחבה ומוסברת למדי‪ ,‬החלה‬ ‫ניתי ספר וניחזי‬
‫הלב ומלהיבים מאוד"‪ .‬דרושים אלה‪ ,‬שדברי הבעש"ט‬ ‫עוד לפני המאסר‪ .‬די אם נציין כי ספר התניא הודפס עוד‬
‫הם אולי הדוגמה הטובה ביותר להם‪ ,‬הריהם בעצם‬ ‫בשנת תקנ"ז – שנתיים לפני המאסר בפטרבורג‪ .‬משמע‬
‫רעיונות מרוכזים המובעים במילים חריפות אחדות‪,‬‬ ‫אפוא‪ ,‬כי יש למצוא חלוקה דקה יותר של התקופות‬
‫מאמרי אדמו"ר הזקן‬

‫ובצורה העושה רושם מיידי על השומע‪ .‬יותר משיש כאן‬ ‫ושלבי ההתפתחות ביצירתו של רבנו הזקן‪.‬‬
‫רעיון שלם‪ ,‬הרי זו תמצית של מחשבה‪ ,‬זרע של רעיון‪,‬‬ ‫ואכן קיימת מסורת מפורטת כזו שאותה כתב אדמו"ר‬
‫אשר שומה על החסידים לקלטו קליטה אינטואיטיבית‬ ‫הריי"ץ זצ"ל ואלו דבריו‪" :‬בתחילה היה רבנו הגדול‬
‫בעיקר‪ ,‬לפתחו ולהוציא ממנו את המסקנות השונות‬ ‫אומר דרושים קצרים במאוד‪ ,‬מרעישי הלב ומלהיבים‬
‫בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ונקראו בשם 'דרכים'‪ .‬אחר‪-‬כך נקראו 'אגרות'‬
‫מספר ידוע של 'דרכים'‪ ,‬אמרות ורעיונות קצרים‬ ‫והם ארוכים יותר‪ .‬אחר‪-‬כך השתלשל שנקראו 'תורות'‬
‫כאלה נמסרו לנו גם בשמו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬ומשתווים‬ ‫והם שורשי הדרושים ש'בתורה‪-‬אור' ו'לקוטי‪-‬תורה'‪,‬‬
‫הם במבנה המיוחד ובחריפות הגישה‪ ,‬לדבריהם של‬ ‫אחר‪-‬כך ארוכים מעט יותר ונקראו 'כתבים'‪ ,‬והם בביאור‬ ‫הרב עדין אבן ישראל‬
‫גדולי האדמו"רים שמפורסמים היו בהברקות ובפתגמים‬ ‫בהשגה רחבה לפי ערך" (קובץ 'היום‪-‬יום' עמוד ‪.)105‬‬
‫מזהירים (לאמיתו של דבר הרי הרבה יותר משידוע‬ ‫בדברים קצרים אלה‪ ,‬ניתנת 'היסטוריה' קצרה של‬
‫לנו‪ ,‬מצוי בתוך הכתבים השונים שנדפסו‪ .‬מצויות שם‬ ‫התהליך המפליא והמעניין מאוד כשלעצמו‪ ,‬כיצד קרה‬ ‫ודיבר גם בהם‪.‬‬ ‫חסידות חב"ד כולה‪ ,‬על כל גילוייה השונים‪ ,‬גנוזה‬
‫הברקות שונות ופתגמים מאירי עיניים‪ ,‬אלא שאין שמים‬ ‫שחסידות חב"ד קיבלה אופי שונה כל כך משאר זרמי‬ ‫אלא שעל מנת להבין את המשמעות שיש בגילוי‬ ‫ומקופלת בתוך המעיין – אישיותו ויצירתו של אדמו"ר‬
‫לב אליהם בתוך שטף המחשבה הכללי)‪.‬‬ ‫החסידות‪ .‬כיצד חל השינוי בכתבי החסידות החבד"יים‪,‬‬ ‫מאמרים אלה‪ ,‬חובה עלינו לדון בתקופות השונות‬ ‫הזקן‪.‬‬
‫מהצורות שהשתמשו בהן שאר תלמידיו של המגיד‬ ‫של היצירה החסידית בחיי אדמו"ר הזקן‪ ,‬ולנתח את‬ ‫מלבד יצירותיו המפורסמות‪ ,‬בהלכה – ה'שולחן‪-‬‬
‫'האגרות'‬ ‫ממזריטש ותלמידי תלמידיהם‪ ,‬לצורות המיוחדות‬ ‫המשמעות והעניין המיוחד שבכל אחת מהן‪.‬‬ ‫ערוך'‪ ,‬ובתחום החסידות – 'תניא'‪' ,‬תורה‪-‬אור' ו'ליקוטי‪-‬‬
‫של חב"ד‪ .‬שינוי זה לא אירע בבת אחת‪ ,‬אלא בארבעה‬ ‫במסורת החב"דית נמסר על שתי תקופות ראשיות‬ ‫תורה' על פרשיות התורה‪ ,‬ה'סידור עם דא"ח' ו'ביאורי‬
‫אולם‪ ,‬שלב ראשון זה לא היה מספיק עבור שיטת‬ ‫שלבים‪ ,‬וכמובן שלא התבטא רק בגידול מתמיד של‬ ‫של יצירה חסידית בחיי אדמו"ר הזקן‪' :‬לפני פטרבורג'‬ ‫הזוהר'‪ ,‬מצויות עוד יצירות אחדות בעלות גוונים רבים‬
‫חב"ד‪ ,‬ונקל גם להבין מדוע‪ .‬שיטת חב"ד התרכזה‬ ‫אורך הדברים‪ ,‬אלא שחל כאן שינוי מהותי‪ ,‬אשר שינוי‬ ‫ו'אחרי פטרבורג'‪( .‬לאמור‪ :‬לפני ואחרי מאסרו של הרבי‬ ‫בתחום החסידות‪ ,‬ואפשר לראות כיצד התפתח מכל‬
‫מראשיתה בטיפוח ההבנה וההשגה‪ ,‬ועבור הבנה מבוססת‬ ‫הכמות היה פועל‪-‬יוצא ממנו‪.‬‬ ‫בפטרבורג)‪ .‬מקובל‪ ,‬כי עד פטרבורג לא אמר אדמו"ר‬ ‫אחת מהן חלק ניכר מן היצירה החב"דית במשך הדורות‪.‬‬
‫הנקלטת בבהירות בלב ובמוח‪ ,‬לא די בזרעי‪-‬רעיונות‬ ‫הזקן את דברי החסידות בצורה רחבה ומפורשת‪ ,‬ועדיין‬ ‫בדור האחרון יוצאת לאור סידרת ספרים‪ ,‬הנקראת‬
‫בלבד‪ .‬הגישה החב"דית שנעשתה יותר ויותר ברורה‪,‬‬ ‫'הדרכים'‬ ‫השאיר דברים רבים בצורת רמזים ואמרות בלבד‪.‬‬ ‫בשם הכללי 'מאמרי אדמו"ר הזקן'‪ ,‬הכוללת מאמרי‬
‫דרשה עבודה מתמדת שבנפש‪ ,‬ולא הסתפקה בפרץ‬ ‫הפיכתו של המעיין לים הגדול של חסידות חב"ד הייתה‬ ‫חסידות שאמר אדמו"ר הזקן מאז תחילת נשיאותו‬
‫התלהבות רגעית‪ .‬האינטואיציה צריכה הייתה לפנות‬ ‫השלב הראשון‪ ,‬שלב 'הדרכים'‪ ,‬הריהו ידוע ומוכר‬ ‫בעיקר אחרי המאסר‪ ,‬כאשר הרגיש אדמו"ר הזקן כי אין‬ ‫ועד הסתלקותו בשנת תקע"ג‪ .‬במשך כמאה וחמישים‬
‫מקום למחשבה ולהסברה‪ .‬כאן נוצר שלב 'האגרות'‬ ‫היטב מן היצירה החסידית הכללית‪ .‬תורתם של כמעט‬ ‫עוד קטרוג על תורת החסידות‪ ,‬וכי הגיעה העת להרחיבה‬ ‫שנה היו ספרים אלה מצויים רק בכתבי‪-‬יד באוצר‬
‫ביצירות הרב‪.‬‬ ‫כל גדולי החסידות ידועה לנו‪ ,‬ואף נמסרה בשעתה‬ ‫ולהפיצה ברבים‪.‬‬ ‫הספרים של אדמו"רי ליובאוויטש‪ ,‬או בהעתקים נדירים‬
‫האגרות הללו‪ ,‬שחלקים רבים בספר התניא אינם‬ ‫בצורה זו של 'דרכים'‪ ,‬אשר הגדרה טובה מאוד שלהם‬ ‫אולם‪ ,‬חלוקה זו לשתי תקופות‪ ,‬כללית היא מאוד‪ ,‬שכן‬ ‫במקומות אחרים‪ .‬הרבי מליובאוויטש זי"ע‪ ,‬החל מהשנים‬
‫אלא צירופים שלהן (אין הכוונה רק לחלק ה'אגרת‪-‬‬ ‫הראשונות לנשיאותו‪ ,‬הביא ספרים אלה לדפוס ובמשך‬
‫הקודש' בלבד‪ ,‬אלא אפילו חלקים מרובים מ'ספר של‬ ‫השנים נדפסו קרוב לשלושים כרכים‪.‬‬
‫בינונים'‪ ,‬אשר לגבי פרקים שונים ממנו קיימת מסורת‬ ‫להוצאתם של ספרים אלה לאור יש חשיבות מיוחדת‪.‬‬
‫בידי אדמו"רי חב"ד כיצד ולכבוד איזה מאורע נאמרו‬ ‫אין הם רק תוספת של מאמרים נוספים בלבד‪ ,‬אלא יש‬
‫בראשונה – כיחידוֹת בודדות)‪ ,‬הם שלב נוסף לא רק‬ ‫בהם‪ ,‬בייחוד בספרים הקודמים בכתיבתם‪ ,‬גם משום‬
‫מבחינת ההארכה הגדולה יותר‪ ,‬אלא ובעיקר מבחינת‬ ‫גילוי צד חדש ונוסף של יצירתו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬צד‬
‫ההסברה‪.‬‬ ‫שאינו ידוע כל כך מספריו האחרים‪.‬‬
‫אף האיגרת אינה אלא הבעתו של רעיון אחד‪ ,‬אולם‬ ‫דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בספר 'אתהלך ליאזנא'‪,‬‬
‫הרעיון הזה אינו עוד הברקה מבודדת בלבד‪ ,‬אלא הוא‬ ‫שביסודו מורכב מיצירותיו החסידיות של אדמו"ר הזקן‬
‫מרכז להסברה מפורטת ומבוארת‪ .‬המחשבה באה לידי‬ ‫מהתקופה המוקדמת יותר בחייו‪ ,‬כאשר היה גר עדיין‬
‫גילוי‪ ,‬במשל‪ ,‬במציאת מקור – ובהסברה‪ .‬כאן אין‬ ‫בליאזנא לפני שעבר לליאדי‪ .‬בספר זה‪ ,‬שיצא לאור רק‬
‫עוד הפתגם החריף שיש לאומרו מפה לאוזן‪ ,‬ולהתענג‬ ‫בדור האחרון מגניזתו‪ ,‬מתגלים צדדים חדשים – חדשים‬
‫על הלהט שבו; כאן מצוי רעיון שאפשר להסביר אותו‬ ‫בנושא‪ ,‬שונים במקצת בגישה‪ ,‬ונבדלים בהרבה במבנה‬
‫לאחרים‪ ,‬שאפשר להרחיבו באופנים שונים‪ ,‬ושכל אדם‬ ‫הכללי שלהם‪ .‬מתגלה לנו תקופה שלמה של יצירה‬
‫ממוצע מסוגל להבין אותו‪ ,‬מבלי להיות תלוי בחושים‬ ‫חב"דית של אדמו"ר הזקן‪ ,‬ששונה הייתה מן הצורות‬
‫מיוחדים לכך‪.‬‬ ‫המובהקות בהן התבטא בימי זקנתו‪ ,‬וגם שטחים חדשים‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬אף שלב זה של ה'אגרות' אינו‬ ‫של עבודה ויצירה שלא ידענו כי ברב גוניותו עסק‪ ,‬כתב‬
‫• ‪• 21‬‬ ‫• ‪• 20‬‬
‫כה חיוני ובהיר‪ .‬יותר מזה בולט כאן‬ ‫אדמו"ר הרש"ב (המכונה 'הרמב"ם‬ ‫אחד‪ .‬התורה מבוססת על קשר בין‬ ‫יוצא דופן בחסידות‪ ,‬ומבחינת הבעת‬
‫צד אחד אופייני מאוד מאוד לשיטת‬ ‫השימוש‬ ‫של תורת החסידות')‪ ,‬אדמו"ר הריי"ץ‪,‬‬ ‫רעיונות אחדים‪ ,‬שכל אחד מהם‬
‫שיטת חב"ד‬ ‫הדברים‪ ,‬עדיין הוא בתוך מסגרתה‬
‫חסידות חב"ד – השימוש במשל‪.‬‬ ‫במשל כאמצעי‬ ‫וחתנו הרבי זי"ע‪ ,‬שהביאו‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫יכול היה להיות לעצמו‪ ,‬אלא שחובר‬ ‫התרכזה מראשיתה‬ ‫של החסידות הכללית‪ .‬שכן צורה זו‬
‫השימוש במשל כאמצעי להסברת‬ ‫להסברת רעיונות‬ ‫ביאוריהם הרחבים והמסודרים‪ ,‬את‬ ‫למסכת רחבה יותר‪ ,‬וממילא מראה‬ ‫בטיפוח ההבנה‬ ‫היא בעצם הצורה בה כתבו אדמו"רים‬
‫רעיונות מופשטים‪ ,‬הריהו ביסודו‬ ‫תורת החסידות לידי תפיסה שכלית‬ ‫הדבר כיצד יונקים זה מזה תחומים‬ ‫שונים‪ ,‬כאשר כתבו אגרות (כרבי‬
‫רעיון קבלי‪ ,‬אולם החסידות הכניסה‬ ‫מופשטים‪ ,‬הריהו‬ ‫בצורה מבוארת ובהירה ביותר‪.‬‬ ‫שונים בתורת החסידות‪ .‬לאמור‪ :‬לא‬
‫וההשגה‪ ,‬ועבור‬ ‫מנחם מנדל מוויטבסק באיגרותיו‬
‫צד חדש ומיוחד במשל‪ :‬להסביר‬ ‫ביסודו רעיון‬ ‫'כתבים' אלה מצויים בספרי‬ ‫רק שהרעיון היסודי מובהר‪ ,‬אלא‬ ‫הבנה מבוססת‬ ‫מארץ‪-‬ישראל) או ספרים‪.‬‬
‫בעיות מופשטות‪ ,‬על‪-‬פי משלים מן‬ ‫אולם‬ ‫קבלי‪,‬‬ ‫'לקוטי‪-‬תורה' ו'תורה‪-‬אור'‪ ,‬ובחלק‬ ‫יש כאן ציור שיטתי שלם של בעיה‬ ‫הנקלטת בבהירות‬ ‫ספרי החסידות הראשונים‪ ,‬כמעט‬
‫המתרחש בתוכו של כל אדם‪ .‬בחסידות‬ ‫גדול מסדרת 'מאמרי אדמו"ר הזקן'‬ ‫מורכבת וכל הכרוך בה‪.‬‬ ‫כולם הם אוסף של 'אגרות' כאלה‪ ,‬של‬
‫חב"ד בכל דורותיה ותקופותיה‪ ,‬קיים‬ ‫החסידות הכניסה‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫דוגמאות כאלה מוצאים לרוב‬ ‫בלב ובמוח‪ ,‬לא די‬ ‫רעיונות שפותחו והורחבו‪ ,‬כאשר כל‬
‫היה שימוש רב בצורה זו של הסברה‪.‬‬ ‫צד חדש ומיוחד‬ ‫*‬ ‫בספרי החסידות המפורסמים של‬ ‫בזרעי‪-‬רעיונות‬ ‫רעיון הוא מרכזה של 'אגרת' שכזו או‬
‫הסיסמא והמדריך בכל אלה היה‬ ‫'מאמרי אדמו"ר הזקן' יש בהם‪,‬‬ ‫אדמו"ר הזקן‪ ,‬בייחוד בספרים 'תורה‪-‬‬ ‫קטע מקביל בספר‪ .‬מבחינה זו אפשר‬
‫הפסוק "מבשרי אחזה אלוקה" – מן‬
‫במשל‪ :‬להסביר‬ ‫כאמור‪ ,‬כדי להאיר תקופה מסוימת‬ ‫אור' ו'לקוטי‪-‬תורה'‪ .‬כאן רואים אנו‬
‫בלבד‪ .‬הגישה‬
‫לראות דוגמאות בולטות בספריהם‬
‫הבשר‪ ,‬וליתר ייחוד – מן המציאות‬ ‫בעיות מופשטות‪,‬‬ ‫בחסידות חב"ד שעד כה כמעט לא‬ ‫התחלתה של ספרות חסידית של‬ ‫החב"דית שנעשתה‬ ‫של שני חבריו של הרב – רבי לוי‬
‫המחיה את הבשר‪ ,‬מנפש האדם‪ ,‬למדו‬ ‫על‪-‬פי משלים מן‬ ‫הייתה ידועה‪ .‬אולם הספרים הללו‬ ‫ממש‪ ,‬מרובת ספרים ורבת כמות‪,‬‬ ‫יותר ויותר ברורה‪,‬‬ ‫יצחק מברדיצו'ב בספרו 'קדושת לוי'‪,‬‬
‫אדמו"רי חב"ד וביאורו גופי דברים‬ ‫מגלים לנו הרבה יותר‪ :‬הם נותנים‬ ‫בהסברת שיטת החסידות לצדדיה‬ ‫ורבי אלימלך מליזנסק בספרו 'נועם‬
‫בכל שטחי תורת החסידות‪.‬‬ ‫בתוכו‬ ‫המתרחש‬ ‫בידינו בפעם הראשונה מפתח‬ ‫השונים‪ ,‬ובהארת נושאים מכל‬
‫דרשה עבודה‬
‫אלימלך'‪.‬‬
‫אולם בספר המאמרים 'אתהלך‬ ‫של כל אדם‬ ‫כלשהו לדעת מה אמר‪ ,‬ועל איזה‬ ‫הסוגים על‪-‬פי שיטה זו‪.‬‬ ‫מתמדת שבנפש‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬למרות הדוגמאות האחדות‬
‫ליאזנא'‪ ,‬השימוש במשלים‪ ,‬ובייחוד‬ ‫נושאים דיבר בעל התניא‪ ,‬וכיצד עסק‬ ‫ולא הסתפקה בפרץ‬ ‫של אגרות של אדמו"ר הזקן (אגרות‬
‫במשלים מתוך נפש האדם‪ ,‬אין דומה‬ ‫בנושאים רבים שבלעדי ספרים אלה‬ ‫'הכתבים'‬ ‫התלהבות רגעית‬ ‫ממש שנשלחו לחסידים המופיעות‬
‫לו בשום מקום‪ .‬ראשית כל – בשפע‪.‬‬ ‫לא ידענו שעסק בהם‪ ,‬ומה חדשות‬ ‫בספר התניא בחלקו הרביעי 'אגרת‪-‬‬
‫כמעט אי‪-‬אפשר לפתוח את הספר בלי למצוא הסבר‬ ‫גילה בהם על‪-‬פי תורת החסידות‪.‬‬ ‫אכן היו מספר אדמו"רים מגדולי‬ ‫הקודש')‪ ,‬אין עדיין מושג ברור כיצד‬
‫אחד לפחות המבוסס על הסברת הדברים מתוך נפש‬ ‫יש לזכור‪ ,‬שה'סידור' מכיל בתוכו מאמרים מסביב‬ ‫החסידות הכללית שהרבו לכתוב‪,‬‬ ‫התבטא שלב מיוחד זה ביצירתו של‬
‫האדם‪ ,‬מתוך המציאות האנושית‪ ,‬מתוך החיים‪ .‬ושנית‬ ‫לנושא התפילה; ה'תורה‪-‬אור' וה'לקוטי‪-‬תורה' כוללים‬ ‫ובאופן שיצרו דברים דומים במקצת ל'תורות' של‬ ‫הרב‪.‬‬
‫– הבהירות וכוח ההסברה המצויים במשלים אלה‪ ,‬אף‬ ‫מאמרים על התורה‪ ,‬ומעט דברים על ההפטרות; והספר‬ ‫הספרות החב"דית‪ ,‬אולם מסיבות כלשהן‪ ,‬אולי גם‬ ‫וכאן החידוש הגדול הבולט במיוחד בספר 'אתהלך‬
‫היא קשה למצוא לה מקבילות בכל ספר אחר‪ .‬בכל אחד‬ ‫'ביאורי הזוהר' – חלק מן הדברים שאמר וכתב בעל‬ ‫מחוסר קהל מתאים או שמא מפני שלא הניחו ממלאי‬ ‫ליאזנא' (וכמו‪-‬כן בספרים נוספים בסדרה זו)‪ ,‬שמורכב‬
‫מן המאמרים מוסברות הנקודות הקשות ביותר‪ :‬מאמר‬ ‫התניא בפירוש הזוהר‪ .‬אולם מספרי המאמרים האלה‬ ‫מקום שימשיכו את דרכם‪ ,‬לא נתקבלה צורה זו ולא היה‬ ‫מיצירותיו החסידיות של רבנו הזקן בתקופת האגרות‬
‫מוקשה בזוהר‪ ,‬דברים תמוהים ובלתי מובנים בספרי‬ ‫יכולים אנו לגלות נושאים ותחומים חדשים בהם עסק‬ ‫לה המשך של ממש‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬אפשר לראות בו בבהירות רבה את אופיין המיוחד‬
‫הקבלה‪ ,‬פסוקים ותפילות‪ ,‬וכולם מקבלים הסבר ועמקות‬ ‫אדמו"ר הזקן‪ ,‬ולדעת את השקפתו המיוחדת בכל אחד‬ ‫מה‪-‬שאין‪-‬כן בחסידות חב"ד‪ ,‬לא רק שתורות אלה‬ ‫של איגרותיו‪ ,‬ואת המבנה החב"די ואורח המחשבה‬
‫מתוך שפע המשלים וההסברים שבמאמרים אלה‪,‬‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫המשיכו להתפתח במשך הדורות ליצירה גדולה של‬ ‫הבולט של החסידות החב"דית בראשיתה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫ולעיתים מגיעים על‪-‬ידם להבנה שכזו‪ ,‬כאילו לא היה‬ ‫גם צורתם של מאמרים אלה יש בה משום חידוש‪.‬‬ ‫כתיבה חסידית‪ ,‬אלא שתורות אלה גם הניחו את הבסיס‬ ‫בספר זה מצויות כבר כמה דוגמאות של ההתפתחות‬
‫קושי קיים מתחילה‪ .‬הדרגה הגבוהה של "ויש להבין" כמו‬ ‫חידוש לא משום שאין בנמצא בספרות חסידות חב"ד‬ ‫לתפיסה ולמושג של 'תורת החסידות'‪ ,‬כתורה הצריכה‬ ‫הבאה ביצירתו של הרב‪ ,‬תקופת ה'תורות' שלו‪ ,‬והרבה‬
‫שהסבירוה גדולי החסידות‪.‬‬ ‫כעין רעיונות אלה‪ ,‬אלא משום שאופן ההבעה כאן הוא‬ ‫לימוד ועיון כתורת הנגלה ממש‪ .‬ודבר כעין זה כמעט‬ ‫מן הקשרים שבין שתי תקופות אלה מתבהרים מסמיכות‬
‫שלא עלה כלל בזרם חסידי אחר מלבד חב"ד‪.‬‬ ‫הפרשיות שבספר מאמרים זה‪.‬‬
‫שמץ מינהו‬ ‫ומאחר שנוצרה 'אחרי פטרבורג' תורת החסידות‬
‫כתורה הנתפסת לעיון והבנה של כל אדם‪ ,‬הדורשת‬
‫ספר 'אתהלך ליאזנא' מקביל פחות או יותר לתקופה‬
‫של 'לפני פטרבורג'‪ .‬מתוכו ניכר כי אף שמבחינה חיצונית‬
‫העמקה‪ ,‬לימוד‪ ,‬שינון וחזרה‪ ,‬כתורת הנגלה ממש‪ ,‬הרי‬ ‫הייתה עדיין המסגרת של המאמר החב"די דומה לזו‬
‫ידוע מה שכתב ה'צמח‪-‬צדק'‪ ,‬שהיה נשמע מאדמו"ר הזקן "אין רצוני במאומה; איני רוצה את הגן‪-‬עדן שלך‪ ,‬איני‬ ‫נפתח הפתח להתרחבות נוספת‪ ,‬לכתיבת ספרות שלמה‬ ‫של תורת האדמו"ר בשאר זרמי החסידות‪ ,‬הרי הובלט‬
‫רוצה את העולם‪-‬הבא שלך‪ ,‬אני רוצה רק אותך לבדך"‪.‬‬ ‫אף מורכבת יותר בתחומי תורת החסידות‪ .‬כך נוצר‬ ‫ביתר תוקף היסוד השכלי וההסברתי‪ ,‬וממילא כאשר‬
‫ויש‪-‬לומר‪ ,‬שעל‪-‬ידי שהיה נשמע לשון זה מאדמו"ר הזקן‪ ,‬דפירוש 'היה נשמע' הוא שזה לא היה רק בזמנים‬ ‫השלב האחרון ביצירת בעל התניא 'הכתבים' – מסות‬ ‫חל המפנה של 'אחרי פטרבורג'‪ ,‬לא היה זה שינוי מהותי‬
‫מיוחדים‪ ,‬אלא שזה היה דבר הרגיל (ובפרט לאחר שנתפרסם דבר זה על‪-‬ידי ה'צמח‪-‬צדק')‪ ,‬ניתן הכוח שמעין זה‬ ‫ארוכות‪ ,‬כמעט ספרים שלמים‪ ,‬המבררים נושא אחד‬ ‫אלא הרחבה נוספת של צורה‪ ,‬הכנסת אלמנט כמעט חדש‬
‫יהיה אצל כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬שאף‪-‬על‪-‬פי שיש לו ריבוי רצונות‪ ,‬כולל רצונות שמצד נפשו‪-‬הבהמית‪ ,‬מכל‬ ‫מצדדים שונים‪ ,‬ודנים בו על פי כל כללי הלמדנות של‬ ‫בחסידות‪ ,‬צורת ה'תורות'‪.‬‬
‫מקום‪ ,‬עיקר רצונו יהיה גילוי העצמות‪.‬‬ ‫תורת החסידות‪.‬‬
‫ועד כדי כך‪ ,‬שכאשר אין מאיר גילוי זה‪ ,‬ומכל שכן בזמן הגלות שאין מאיר אפילו הגילוי אור שהיה בזמן‪-‬הבית‪,‬‬ ‫הבאת מעיין החסידות לשלב 'הכתבים'‪ ,‬פתחה את‬ ‫'התורות'‬
‫הוא במצב ד'כתית' (נשבר ונדכה)‪ ,‬ומבקש ג' פעמים בכל יום או יותר – "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"‪,‬‬ ‫הצינור להמשך הרחבתה של תורה זו על‪-‬ידי אדמו"רי‬
‫שאז יהיה גילוי אלוקות ועד לגילוי העצמות‪.‬‬ ‫חב"ד לדורותיהם‪ ,‬כל אחד לפי חלקו המיועד לו‪ ,‬עד‬ ‫ה'תורה' לפי ההגדרה שהובאה למעלה‪ ,‬היא יצירה‬
‫(עפ"י ספר המאמרים מלוקט לרבי זי"ע ח"ו ע' קלה)‬ ‫להרחבתה והתפשטותה בדורות האחרונים על‪-‬ידי‬ ‫מורכבת יותר מאשר האיגרת שיש בה בעצם רק רעיון‬
‫• ‪• 23‬‬ ‫• ‪• 22‬‬
‫ניצוצי אור‬
‫מאדמו"ר הזקן‬
‫סיפורים ותורות מאוצר רשימותיו של הרבי הריי"ץ‬
‫ה'חבריא‪-‬קדישא'‪ ,‬בקנאתם הפלאת מעלת‬ ‫מה 'לקח' את אדמו"ר הזקן‬
‫גילויי המוחין של המגיד ממזריטש‪.‬‬ ‫עד אין שיעור; 'עשיתי ארץ' הלזו הגשמית; 'ואדם‬ ‫רוממות נעימות ידידות עבודתם של הנאצלים‬
‫"הרבי שמע והרגיש את עומק הדברים‪ ,‬שמידת‬ ‫עליה בראתי' – האדם הוא תכלית ההתהוות‪ ,‬ובראת"י‬ ‫העליונים‪ ,‬התלהבו והתלהטו ברשפי אש להבת‬ ‫אחיו של רבנו הזקן‪ ,‬הגאון הצדיק רבי יהודה ליב‬
‫חסד דאצילות מקנאה במכניס האורחים בכוונה לשם‬ ‫בגימטרייה תרי"ג‪ ,‬הוא תכלית האדם‪.‬‬ ‫שלהבת געגועי עבודת השי"ת – הנה רובם ככולם‬ ‫בעל ה'שארית‪-‬יהודא'‪ ,‬סיפר פעם לכ"ק אדמו"ר‬
‫שמים‪ ,‬ועל זה שהיהודי צריך להיות עובד הוי' על‪-‬ידי‬ ‫"וכדאיתא בפרדס (שער כ"ב פ"ד) בשם ספר‬ ‫מרחשים בשפתותיהם וקולם לא ישמע‪ ,‬כולם רועדים‬ ‫ה'צמח‪-‬צדק' את אשר שמע מאחיו רבנו הזקן בבואו‬
‫השגה לפי ערכו – מסר רבנו את נפשו"‪.‬‬ ‫הבהיר‪' :‬אמרה מדת החסד לפני הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪,‬‬ ‫וגועים בבכיה‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה ממורו ורבו הרב הקדוש המגיד‬
‫(קונטרס 'תורת החסידות' עמ' ‪)10-12‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬מימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי‬ ‫אחדים מה'חבריא‪-‬קדישא' היו פניהם להבים‪,‬‬ ‫ממזריטש נ"ע‪:‬‬
‫אני לעשות מלאכתי‪ ,‬שהרי אברם עומד ומשמש‬ ‫עיניהם לטושות וכפיהם פרושות מבלי תנועה כהלומי‬ ‫פעם ישבו ה'חבריא‪-‬קדישא' – הם המה כבוד‬
‫אלוקות בגאונות‬ ‫במקומי'‪ .‬כי אברהם שהוא נשמה בגוף ועוסק‬ ‫רעם; ואחדים נגנו בניגון חרישי‪ ,‬ולבם סוער אשר עוד‬ ‫קדושת תלמידי הרב המגיד – ושוחחו ביניהם במעלת‬
‫בהכנסת אורחים לפרסם אלוקותו יתברך בעולם הזה‬ ‫מעט ונפשם תשתפך בחיק בורא כל הנשמות‪.‬‬ ‫מדריגות מלאכי מרום‪' ,‬אופנים' ו'חיות‪-‬הקודש'‬
‫בשנות נשיאותו הראשונות‪ ,‬היה רבנו‬ ‫התחתון‪ ,‬הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מידת‬ ‫אחי (רבנו הזקן) – מספר רבי יהודה ליב – אמר‬ ‫במרכבה העליונה אשר בכל עולם ועולם‪.‬‬
‫פעם אחת‬ ‫קצרים‪.‬‬ ‫הזקן אומר מאמרים‬ ‫החסד דאצילות‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬אשר על‪-‬ידי מחזה זה אשר ראה אז‪ ,‬הונח אצלו‬ ‫אחד התלמידים דיבר במעלת המלאכים שהם‬
‫המשנה (שבת נא‪,‬ב) "כל‬ ‫אמר מאמר על‬ ‫"'אמרה מידת החסד לפני הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא'‪ ,‬זהו‬ ‫מה שאמר הרשב"י‪" ,‬בחד קטירא אתקטרנא‪ ,‬ביה‬ ‫שכלים נבדלים‪ ,‬וכל חיותם הוא דבר ה'; השני דיבר‬
‫בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר"‪:‬‬ ‫קנאתה של מידת החסד דאצילות אשר קנאה בעבודת‬ ‫אחידנא ביה להיטא"‪.‬‬ ‫במעלתם של ה'אופנים' ו'חיות‪-‬הקודש' אשר הם‬
‫"כל בעלי השיר" – נשמות ומלאכים‪" ,‬יוצאין בשיר‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום"‪.‬‬ ‫בלי ספק – אומר כ"ק אחי– אשר באם לא היה‬ ‫תמיד באהבה ויראה שהוא 'רצוא ושוב'‪ ,‬כמו שפירש‬
‫ונמשכין בשיר" – ההעלאה וההמשכה שלהם היא‬ ‫כשסיים מורנו ורבנו את התורה חזר להיכל‬ ‫נכנס כ"ק מורנו ורבנו המגיד לבית‪-‬המדרש בשעה‬ ‫רש"י על הפסוק "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק"‪,‬‬
‫על‪-‬ידי ניגון ושיר‪.‬‬ ‫קדשו‪.‬‬ ‫ההיא‪ ,‬כי אחדים מהחבריא הקדושים היו כלים ממש‬ ‫ומבאר אופן היראה הגדולה של ה'חיות'; והשלישי‬
‫בימים ההם היו חסידי רבנו הזקן בשקלוב במספר‬ ‫ובתורה זו הרגיע רוח קדשם של ה'חבריא'‪.‬‬ ‫בכלות הנפש מגודל תשוקת צמאונם להיכלל בחביון‬ ‫דיבר במעלתם של ה'שרפים' שהם עוד למעלה‬
‫מצומצם‪ .‬אחד החסידים בעברו דרך שקלוב סיפר‬ ‫"שתי מחזות – אומר רבנו הזקן – ראיתי אז‪:‬‬ ‫עוזו יתברך ויתעלה; אבל מכיוון שנשמעו צעדי מורנו‬ ‫במדריגה‪ ,‬להיות שעמידתם הוא בעולם הבריאה‪.‬‬
‫וחזר על תורתו של רבנו הזקן על המשנה "כל בעלי‬ ‫את געגועי ה'חבריא‪-‬קדישא' והתרגשותם בהדרת‬ ‫ורבנו‪ ,‬הנה כרגע ניעורו כל ה'חבריא‪-‬קדישא' מעומק‬ ‫ואחדים מתלמידי ה'חבריא‪-‬קדישא' דיברו בעניין‬
‫השיר" שאמרה בדבקות גדולה‪.‬‬ ‫קודש; ואת מתינותו הכי נפלאה של מורנו הרב המגיד‬ ‫דביקותם הנפלאה ויעמדו הכן לקבל פני הקודש‪.‬‬ ‫הספירות דאצילות‪ .‬הם ביארו והסבירו את העילוי‬
‫עגמת‪-‬נפש גדולה הייתה לחסידי שקלוב מזה‬ ‫נשמתו‪-‬עדן‪ ,‬אשר זה לקח אותי בכל עצמותי ואז‬ ‫כשנכנס מורנו ורבנו‪ ,‬ישב בראש השולחן ויאמר‬ ‫שב'ספירת התפארת' על שאר הספירות; העילוי‬
‫בידעם של'מתנגדים' יהיה כבר מה לדבר ויטענו‬ ‫נהייתי לחסיד"‪.‬‬ ‫תורה‪:‬‬ ‫שב'ספירת הבינה' על ספירות המידות; העילוי‬
‫שפירוש המשנה הוא בבהמות וחיות כידוע‪ .‬וכך‬ ‫ומסיים הרבי הריי"ץ‪:‬‬ ‫"'אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי' – 'אנכי'‬ ‫שב'ספירת החכמה' על 'ספירת הבינה'; ואת העילוי‬
‫היה‪ .‬כל העיר רעשה מ'תורה' זו והדבר התפרסם בכל‬ ‫באחת ההתוועדויות ביאר כ"ק אדוני אבי מורי‬ ‫מי שאנכי‪ ,‬שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר‬ ‫של 'ספירת הכתר' שהוא בחינת 'גולגלתא' ובפרט‬
‫הגליל‪.‬‬ ‫ורבי (אדמו"ר הרש"ב) נ"ע סיפור זה‪:‬‬ ‫עליונים‪ ,‬הלביש עצמותו יתברך בכמה צמצומים‬ ‫'פנימיות הכתר'‪ ,‬ואשר כללות כולם הם אורות‬
‫כעבור זמן מסוים‪ ,‬הזדמן שרבנו הזקן עבר דרך‬ ‫"הרבי‪ ,‬הגאון הליטאי‪ ,‬החקרן והמקובל‪ ,‬לא נהיה‬ ‫להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים‪ ,‬שרפים‪ ,‬חיות‬ ‫נאצלים בעלי דעה והשכל‪ ,‬משבחים ומפארים ליוצרם‬
‫שקלוב‪.‬‬ ‫חסיד מההתפעלות מאופנים ושרפים‪ ,‬רק על ידי‬ ‫ואופנים‪ ,‬מלאכים ועולמות עד אין מספר ובצמצומים‬ ‫כל אחד לפי גדלו ולפי מעלתו‪.‬‬
‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫צדיק גמור אחר הוא לגמרי מדרגת התשובה הרגילה‪.‬‬ ‫התגלות היא גילוי שיכול להתקבל אף בדרגות‬ ‫עושה המגיד מליאזנא כל כך טוב‪ ,‬הרי מכל שכן‬ ‫באותם ימים כבר ידעו בשקלוב שרבנו הזקן גאון‬
‫בלידתו של משה רבנו אומרת התורה "ותרא אותו כי‬ ‫הנמוכות ביותר‪ .‬וכפי שהיה במתן‪-‬תורה‪ ,‬שכולם‪,‬‬ ‫שעושה הוא טוב ליד 'עמוד' התפלה בפתיחת הלב‬ ‫עצום הוא‪ ,‬וכאשר הגיע לעיר באו אליו גאוני שקלוב‬
‫טוב הוא" – שנתמלא הבית כולו אורה (סוטה יב‪,‬א)‪.‬‬ ‫מהדרגא הגבוהה ביותר – משה רבנו‪ ,‬עד הפחות‬ ‫לעבודת הבורא"‪.‬‬ ‫לשאול שאלותיהם‪ ,‬אבל רבנו הזקן לא ענה לאף אחד‬
‫ואופן תשובתו הוא – "אסורה מכאן להתקרב לשם"‪,‬‬ ‫שבישראל קיבלו במתן‪-‬תורה‪ .‬וזו הכוונה בדברי‬ ‫(ספר השיחות תש"ג בלה"ק עמוד קטו)‬ ‫מהם על שאלותיו‪.‬‬
‫זאת אומרת שלא צריכים להסתפק בכל מעמד ומצב‬ ‫התרגום "ואתגלי מלאכא דה'"‪ ,‬שהיה זה עניין של‬ ‫הוחלט בעיר לעשות אסיפה‪-‬רבה בבית‪-‬‬
‫בו נמצא האדם‪ .‬כי אפילו צדיק גמור כמשה רבנו‪,‬‬ ‫'התגלות'‪.‬‬ ‫לאתבא צדיקייא בתיובתא‬ ‫המדרש ולהזמין את רבנו הזקן לומר 'תורה' ולתרץ‬
‫צריך גם כן לאותה עבודה של "אסורה מכאן להתקרב‬ ‫התגלות זו הייתה "בלבת אש"‪ ,‬ומפרש רש"י‪,‬‬ ‫קושיותיהם‪ ,‬והרבי הסכים וקיבל את הזמנתם‪.‬‬
‫לשם"‪ ,‬שזו היא תנועה של 'תשובה'‪.‬‬ ‫"בשלהבת של אש‪ ,‬לבו של אש"‪ .‬היכן נראה שליח‬ ‫הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק מויטבסק סיפר‬ ‫כאשר בא רבנו הזקן אל בית‪-‬המדרש‪ ,‬הוא עלה‬
‫ב'תורה' זו – אמר הרבי – מבאר מורנו הבעל‪-‬‬ ‫השם? בלב של אש‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬בפנימיות הרצינית‬ ‫לאדוני אבי זקני מורי ורבי [אדמו"ר המהר"ש] נ"ע‬ ‫על הבימה ואמר‪:‬‬
‫שם‪-‬טוב בבהירות‪ ,‬את שיטתו בעבודת הבורא‬ ‫והתמימותית שזהו "רשפיה רשפי אש שלהבת‬ ‫אודות הויכוח הגדול שהתקיים בין רבנו הזקן ובין‬ ‫"אומר לכם תורה לתרץ קושיותיכם? אנגן ניגון‪.‬‬
‫ב"ה‪ .‬לבת האש‪ ,‬הלב של האש‪ ,‬נמצא אצל האנשים‬ ‫י‪-‬ה"‪.‬‬ ‫גדולי המתנגדים וגאוני עולם מווילנה‪ ,‬שקלוב‪,‬‬ ‫"המשנה אומרת 'כל בעלי השיר'‪ ,‬נשמות‬
‫הפשוטים והתמימים‪ .‬וה"סנה" היהודי "איננו אוכל"‪,‬‬ ‫והיכן היא "לבת האש" – לבו של האש? "מתוך‬ ‫בריסק‪ ,‬מינסק וסלוצק בשנת תקמ"ג במינסק‪.‬‬ ‫ומלאכים‪' ,‬יוצאים בשיר ונמשכים בשיר'‪ ,‬ההעלאה‬
‫הוא אינו נרווה אף פעם‪.‬‬ ‫הסנה"‪.‬‬ ‫בין הטענות שטענו גאוני המתנגדים על שיטת‬ ‫וההמשכה שלהם הוא על‪-‬ידי שיר וניגון"‪ .‬ותוך כדי‬
‫באותו זמן שאש התורה של תלמידי‪-‬חכמים‬ ‫[ומפרש רש"י "ולא אילן אחר משום עמו אנכי‬ ‫הבעל‪-‬שם‪-‬טוב ותלמידיו‪ ,‬היו שתי טענות יסודיות‬ ‫כך התחיל לשיר בדבקות גדולה‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬וגאונים בפרט‪ ,‬נרווה על‪-‬ידי עונגם בחידושי‪-‬‬ ‫בצרה"‪" .‬צרה" – הכוונה לעולם‪-‬הזה‪ .‬העולם‪-‬‬ ‫וכלליות‪:‬‬ ‫בבית‪-‬המדרש הושלך הס‪ .‬כולם היו שקועים‬
‫התורה‪ ,‬הנה אצל האנשים הפשוטים‪ ,‬לבת האש אינו‬ ‫הזה נקרא "צרה" משום שהוא מקום צר‪ .‬העולמות‬ ‫א) שיטת הבעל‪-‬שם‪-‬טוב מחייבת שצריך‬ ‫בעמקי מחשבותיהם‪ ,‬עד שלשעה לא הרגישו היכן‬
‫נרווה‪ ,‬כי‪-‬אם אדרבה‪ ,‬על‪-‬ידי תפילותיהם הלבביות‬ ‫העליונים שאור‪-‬אין‪-‬סוף בגילוי בהם נקראים מקום‬ ‫לייקר את תפלת ואמירת התהילים של האנשים‬ ‫הם נמצאים‪.‬‬
‫ואמירת התהילים הפשוטה‪ ,‬מתלקחת בהם "לבת‬ ‫רחב; אבל העולם‪-‬הזה שאור‪-‬אין‪-‬סוף מלובש בו‬ ‫הפשוטים אף ש"לא ידעי מאי דקאמרי"‪ .‬בשיטה זו‬ ‫באותה שעה שרבנו הזקן שר‪ ,‬תורצו לכל אחד‬
‫האש" בתשוקה יותר גדולה ובהמשכה לאלוקות‪.‬‬ ‫בדרכי הטבע‪ ,‬הרי זה מקום צר ולכן נקרא עולם זה‬ ‫– טענו המתנגדים – מכניסים רמות רוח בעמי‪-‬הארץ‬ ‫מגאוני שקלוב קושיותיו ושאלותיו‪.‬‬
‫מורנו הבעל‪-‬שם‪-‬טוב מבאר את שיטתו בעבודת‬ ‫בשם "צרה"‪ .‬והכוונה העליונה היא‪ ,‬שעל‪-‬ידי העבודה‬ ‫ומשפילים את כבודם של התלמידי‪-‬חכמים‪ ,‬והרי‬ ‫בניגון הדבקות שלו‪ ,‬פתח הרבי את צינורות‬
‫הצדיקים בבהירות גמורה‪ .‬צריך להיות במצב של‬ ‫בלימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬לעשות מ"צרה" –‬ ‫כולם יודעים שכל פורעניות הבאה לעולם‪ ,‬היא בגלל‬ ‫מעיינות החכמה‪ ,‬ופעל פתיחה בכלי המוח וכלי השכל‬
‫עליה תמידית‪ .‬ה'היום' צריך להיות בכדי להגיע‬ ‫"צהר"‪ .‬להאיר את העולם באור התורה]‪.‬‬ ‫עמי‪-‬הארץ (בבא בתרא ח‪,‬א)‪.‬‬ ‫של גאוני שקלוב‪ .‬הרבי העלה אותם לדרגה גבוהה‬
‫לדרגה גבוהה יותר בעבודת הבורא; ודרגת העבודה‬ ‫כתוב "כי האדם עץ השדה"‪ :‬ישנם עצי מאכל‪,‬‬ ‫ב) שיטת הבעל‪-‬שם‪-‬טוב אומרת שגם גאון‬ ‫יותר‪ ,‬ובמילא נפתרו קושיותיהם‪.‬‬
‫של ה'מחר'‪ ,‬צריכה להיות גבוהה יותר מהיום‪ ,‬וכללות‬ ‫שהם הם תלמידי‪-‬חכמים (כדברי רבי יוחנן בתענית‬ ‫וצדיק צריכים לעסוק ב'עבודת התשובה'‪ ,‬ובשיטה זו‬ ‫היה זה באותה תקופה שהגאון העילוי רבי יוסף‬
‫העבודה היא תנועה של 'תשובה'‪.‬‬ ‫ז‪,‬א); וישנו ה"סנה"‪ .‬ו"לבת האש" הוא ב"סנה"‪.‬‬ ‫משפילים את כבוד התורה וכבוד התלמידי‪-‬חכמים‪.‬‬ ‫כל‪-‬בו היה כבר מקורב לרבנו הזקן‪ ,‬אבל עדיין לא‬
‫בהתלהבות גדולה – מספר הגאון רבי יצחק‬ ‫תלמידי‪-‬חכמים הלומדים תורה הם בבחינת אש‪,‬‬ ‫בתורה‪-‬שבכתב ושבעל‪-‬פה‪ ,‬מצויים מאמרים רבים‬ ‫נעשה לחסיד של ממש‪ .‬הוא עמד אז על פרשת‪-‬‬
‫אייזיק – חזר רבנו הזקן על 'תורתו' זו של הבעל‪-‬‬ ‫כי תורה נמשלה לאש אבל אין זה "כי איננו אוכל"‪,‬‬ ‫שתלמיד‪-‬חכם הוא יסוד העולם‪ ,‬ו"תלמידי חכמים‬ ‫דרכים‪ .‬וגם עניין זה של ניגון הדבקות (שחסידי‬
‫שם‪-‬טוב וסיים‪:‬‬ ‫מפני שתלמידי‪-‬חכמים אלה מרווים את ִאשם‬ ‫מרבים שלום בעולם" והם הם ה"בנאים" האמיתיים;‬ ‫שקלוב קראו לו בשם ה'ניגון של מתן‪-‬תורה') – עזר‬
‫"ובאמת מי שהוא בן‪-‬תורה גדול יותר‪ ,‬צריך‬ ‫בחידושי התורה שהם מחדשים;‬ ‫ושיטת הבעל‪-‬שם‪-‬טוב עושה מהם אנשים כאלה‬ ‫הרבה בהכרעת החלטתו של הגאון רבי יוסף כל‪-‬בו‬
‫להיות גם כן 'בן‪-‬עבודה' גדול יותר‪ ,‬ואם לאו הרי‬ ‫אבל ה"סנה" – האנשים הפשוטים שבהם נמצאת‬ ‫הצריכים עוד לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫שנהיה לחסיד‪.‬‬
‫הוא חלילה פושע נגד מלכו של עולם וצריכים באמת‬ ‫"לבת האש"‪ ,‬לב האש‪ ,‬הנה מתפלתם התמימה‬ ‫על שתי טענותיהם העיקריות של המתנגדים ענה‬ ‫לגאון רבי יוסף כל‪-‬בו היו ארבע שאלות חמורות‬
‫לחזור בתשובה מעומקא דליבא‪ ,‬לעקור את ה'עמלק'‬ ‫והרצינית ואמירת התהילים שלהם‪" ,‬אף דלא ידעי‬ ‫הרבי‪ :‬יסוד שיטת מורנו הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ ,‬ותורותיו‬ ‫שחודשים רבים יגע ליישבן ושאל אותן אצל גאוני‬
‫העצמי המקרר את דרך הוי' ודרכי עבודת הבורא"‪.‬‬ ‫מאי קאמרי" ועושים זאת רק מתוך אמונה פשוטה‬ ‫של מורי ורבי הרב המגיד‪ ,‬מיוסדים על ההתגלות‬ ‫ווילנה וסלוצק ואין פותר לו‪ .‬ובאותה שעה שהרבי שר‬
‫מילים ספורות אלה‪ ,‬מספר הגאון רבי יצחק אייזיק‪,‬‬ ‫– בהם נמצאת לבת האש שאיננו אוכל ותשוקתם‬ ‫האלוקית הראשונה למשה רבנו‪.‬‬ ‫את ניגון הדבקות שלו – נתיישבו אצלו כל ארבעת‬
‫שאמר רבנו הזקן בהתלהבות כזו ודברים היוצאים מן‬ ‫גדולה היא לאלוקות‪ ,‬לתורה ולמצוות‪.‬‬ ‫הרבי‪ ,‬המגיד ממזריטש‪ ,‬חזר בפני תורה אחת‬ ‫העניינים‪.‬‬
‫הלב והדרת הקודש של יראת שמים ואהבת הבורא‬ ‫"ויאמר משה אסורה נא"‪ ,‬ומפרש רש"י "אסורה‬ ‫ששמעה ממורנו הבעש"ט‪:‬‬ ‫כעבור שנים רבות‪ ,‬סיפר הגאון רבי יוסף כל‪-‬‬
‫ב"ה‪ ,‬עשו השפעה גדולה על כל הנוכחים‪.‬‬ ‫מכאן להתקרב לשם"‪ .‬משה רבנו הבין את המחזה‬ ‫"וירא מלאך הוי' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא‬ ‫בו לחסיד רבי אברהם שיינעס את סיפור המעשה‪,‬‬
‫רבי יצחק אייזיק מויטבסק הוסיף וסיפר‪,‬‬ ‫העליון שמראים לו; את מעלתם הגדולה של האנשים‬ ‫והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ויאמר משה‬ ‫ואמר‪:‬‬
‫שארבעים מניינים למדנים‪ ,‬זקנים ואברכים‪ ,‬ממינסק‪,‬‬ ‫הפשוטים לגבי תלמידי‪-‬חכמים וש"לבת האש"‬ ‫אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה"‪ ,‬ומפרש‬ ‫"בשעה שנתיישבו לי שאלותי החמורות –‬
‫ווילנה‪ ,‬בריסק‪ ,‬שקלוב וסלוצק‪ ,‬נצטרפו אז לעדת‬ ‫נמצאת דווקא ב"סנה"‪ ,‬ואז – הגיע לדרגה של‬ ‫התרגום "ואתגלי מלאכא דה' ליה בשלהובית אשתא‬ ‫הרגשתי עצמי כילד קטן‪.‬‬
‫החסידים‪.‬‬ ‫'תשובה'‪.‬‬ ‫מגו אסנא"‪.‬‬ ‫"ניגון מתן התורה – אמר רבי יוסף כל‪-‬בו לחסיד‬
‫(עפ"י ספר השיחות תש"ב בלה"ק עמוד מז)‬ ‫אך משה רבנו היה צדיק גמור‪ ,‬ואופן התשובה של‬ ‫"ואתגלי" פירושו התגלות‪ ,‬ועניינה של התגלות‬ ‫רבי אברהם שיינעס – עזר לי הרבה להיעשות חסיד‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬שכל אחד לפי דרגתו יוכל לקבל את הגילוי‪.‬‬ ‫"אמרתי אז‪ ,‬אם על הבימה בפתיחת המוח לתורה‬
‫• ‪• 27‬‬ ‫• ‪• 26‬‬
‫"הכל היה לקבוע אחדות השם הפשוטה במוח ולב"‬
‫אותיות מספרות‬
‫חקר גרפולוגי על כתב‪-‬ידו של אדמו"ר הזקן‬
‫קטעים מספר התניא בעניין ביטול העולמות לאלוקות‬
‫עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתית ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה‬
‫בשמחת לבב‪ ,‬אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו יתברך האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין‬
‫עליונים ותחתונים ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך וכולא קמיה כלא חשיב ממש‪.‬‬
‫והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא‬
‫בו עולם הזה השמים והארץ וכל צבאם היה הוא לבדו ממלא המקום הזה וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי‬
‫כלל מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש כביטול אותיות הדבור והמחשבה במקורן ושרשן הוא‬
‫מהות הנפש ועצמותה‪...‬‬
‫וכמ"ש ג"כ במ"א משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע‬
‫‪...‬ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל‪ ,‬וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו‬
‫החקר הגרפולגי שלפנינו‪ ,‬נכתב בהשתדלותו של מר שניאור זלמן שזר ז"ל‪,‬‬ ‫במציאות לגבי מקורו שהוא אור אין‪-‬סוף ברוך הוא‪...‬‬
‫והוא נדפס לראשונה ב'ספר הקן' שיצא לאור לרגל שנת המאה וחמישים‬ ‫והנה כשיעמיק בזה הרבה‪ ,‬ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאוד באמונה זו כי רבה היא‬
‫כי היא קרבת אלוקים ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו‬
‫להסתלקותו של אדמו"ר הזקן )תקע"ג‪-‬תשכ"ג(‪ .‬מפני חביבותם של‬ ‫(תניא‪ ,‬לקוטי אמרים פרק לג)‬ ‫דירה זו בתחתונים‬
‫הדברים‪ ,‬העתקנום בגליון זה ככתבם‪ ,‬יחד עם המבוא הקצר שכתב מר שזר‪.‬‬
‫כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת "יהי רקיע בתוך המים וגו'"‪ ,‬תיבות‬
‫ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם‪,‬‬
‫כדכתיב "ודבר אלוקינו יקום לעולם" "ודבריו חיים וקיימים לעד כו'"‪.‬‬
‫גברת רות צוקר‪ ,‬מחברת הניתוח הגרפולוגי הזה של כתב‪-‬יד אדמו"ר הזקן‪ ,‬רבי שניאור זלמן מלאדי‪ ,‬הינה חוקרת‬ ‫כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן‪ ,‬היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל‬
‫שחוות דעתה שימשה שנים רבות יסוד להכרעות בתי‪-‬דין ובתי‪-‬משפט בישראל‪ .‬היא למדה את תורת הגרפולוגיה‬ ‫וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש‪ .‬וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפילו ארץ הלזו‬
‫מפי הפרופסור ג‪ .‬א‪ .‬מאגנאט‪ ,‬נשיא ארגון הגרפולוגים בז'נבה שבשוויץ‪ ,‬ואחדים ממחקריה הגרפולוגיים על סופרים‪,‬‬ ‫הגשמית ובחינת דומם ממש‪ ,‬אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת‬
‫חדשים גם ישנים‪ ,‬נתפרסמו בירחונים מקצועיים בלועזית וקנו להם שם‪.‬‬ ‫הארץ בששת ימי בראשית הייתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש‪...‬‬
‫כאשר בקשתי אותה לערוך ניתוח גרפולוגי זה‪ ,‬עוד לא ידעה עברית כלל‪ ,‬מלבד צורת האותיות בלבד‪ ,‬ולא הבינה‬ ‫והנה אחרי הדברים והאמת האלה כל משכיל על דבר יבין לאשורו איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין‬
‫את פירוש המילים‪ .‬כמו כן בחנתי אותה יפה ונוכחתי כי לא היה לה אז כל מושג על אישיותו של אדמו"ר הזקן‪ ,‬לא‬ ‫ואפס ממש לגבי כל הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש‪.‬‬
‫על תולדותיו ולא על תפקידו בעולם הרוחני של היהדות‪ .‬כל כתיבתה זאת לא הייתה אלא על יסוד ניתוח האותיות‬ ‫ומה שכל נברא ונפעל נראה לנו ליש וממשות – זהו מחמת שאין אנו משיגים ורואים בעיני בשר את כח‬
‫בלבד ולא סיפרה אלא את אשר סיפרו לה האותיות‪.‬‬ ‫ה' ורוח פיו שבנברא‪ ,‬אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו‬
‫המחקר נעשה על יסוד צלום של כתב‪-‬יד אוטנטי‪ ,‬שקבלתי לצורך זה מידי האדמו"ר מליובאוויטש‪ ,‬שגם קרא‬ ‫ממוצא פי ה' ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש‬
‫את הניתוח הזה והסכים לפרסמו‪.‬‬ ‫לגבי החיות והרוחניות שבו‪ ,‬מאחר שמבלעדי הרוחניות היה אין ואפס ממש כמו קודם ששת ימי בראשית‬
‫בשעת תרגומי את מחקרה מאנגלית לעברית‪ ,‬לא ניסיתי לחפש למונחים שלה לבושים המקובלים בספרות‬ ‫ממש‪ ,‬והרוחניות השופע עליו ממוצא פי ה' ורוח פיו הוא לבדו המוציאו תמיד מאפס ואין ליש ומהוה אותו‪,‬‬
‫החסידות‪ ,‬אלא נזהרתי יותר‪ ,‬שהמונחים יישארו בפשטותם‪ ,‬כפי שהיא השתמשה בהם‪.‬‬ ‫(תניא‪ ,‬שער היחוד והאמונה פרקים א‪,‬ג)‬ ‫אם‪-‬כן אפס בלעדו באמת‬
‫שניאור זלמן שזר‬
‫היות נודע לכל באי שערי אור תורת אמת‪ ,‬שהיה יוצא מפורש מפי קודש עליון כבוד אדוני אבי מורי‬
‫המחקר הנוכחי בנוי לא על מקור כי‪-‬אם על צילום של‬ ‫הגרפולוג העומד בפני כתב‪-‬יד מופלא זה‪ ,‬רואה את‬ ‫ורבי (אדמו"ר הזקן) ז"ל בכל דרשותיו מדי שבת בשבתו בכל ימי חיים חיותו‪ ,‬ברבים וביחידות ליחידי‬
‫תעודה‪ .‬על כן אי‪-‬אפשר יהיה להקיף את כל גדלותה של‬ ‫עצמו במבוכה רבה‪ .‬הוא אינו יודע איך למצוא במילונו‬ ‫סגולה – הכל היה לקבוע אחדות השם הפשוטה במוח ולב כל אחד כפי אשר יוכל שאת בכל חד לפום‬
‫אישיות הכותב‪ .‬ישמשו נא הדברים האלה מעין הסבר‬ ‫המודרני‪ ,‬את המונחים ההולמים כדי לתאר כראוי את‬ ‫שעורא דיליה‪ ,‬בפנים מסבירות ומאירות בנפש השומע ומקבל‬
‫והתנצלות‪.‬‬ ‫האישיות המתגלית מתוך האותיות של הפקסימיליה‬ ‫(הקדמת אדמו"ר האמצעי לספרו 'אמרי בינה')‬
‫הרושם הראשון המתקבל מתוך עיון בכתב‪-‬היד‬ ‫הנחקרת‪ ,‬בשל המרחק העצום של מנטליות‪ ,‬של זמן ושל‬
‫הוא‪ ,‬כי לפניך דמות עצומה‪ ,‬נשגבה‪ ,‬מזעזעת‪ .‬מתגלית‬ ‫ממדי הגדלות‪.‬‬
‫התפעלות והערצה עזה לאישיות‪ ,‬שהייתה איתנה מאוד‬ ‫קושי נוסף בניתוח זה הוא המחסור בחומר כתוב‪ .‬כל‬
‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫היה הוא מסוגל לעקוף את הבלתי‪-‬אפשרי‪ ,‬או לבטלו‬ ‫היה לו כשרון רב לחוויות של שירה‪ .‬לעתים רחוקות‬ ‫להבינו הבנה שיטתית ומדויקת‪ ,‬מבלי לחשוש לא מפני‬ ‫ומסוגלת להיות תמיד נתונה תחת השפעת יראת הכבוד‬
‫ולהתעלם הימנו‪ .‬אחר‪ ,‬פחות גדול ממנו‪ ,‬היה ודאי נרתע‬ ‫מאוד‪ ,‬היה הוא גם מרשה לעצמו להתמסר למצבי רוח‬ ‫ניגודים‪ ,‬ולא מפני סודיות‪ ,‬ולהפגש גם עם דברים בלתי‬ ‫בפני השראת כוחות טרנסצנדנטליים‪ .1‬המחבר‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מן הבלתי אפשרויות הללו‪ ,‬או היה אפילו כושל תחתיהן‪.‬‬ ‫נעימים‪ ,‬מיישנים‪ .‬אבל‪ ,‬לרצונו‪ ,‬התמכר כל כולו ל'נזירות‬ ‫מוסברים‪ ,‬בהעזה של פשטות‪ .‬ואם על אף כל חיפושיו‬ ‫היה מסוגל להתייצב בפני ההתמודדות של שתי השאיפות‬
‫זאת ההעזה האי‪-‬רציונלית המיוחדת שלו‪ ,‬הייתה פרי‬ ‫קדושה'‪ ,‬התמסר לה בכל לבו ובנפשו‪ ,‬ובקושי התיר‬ ‫המדוקדקים נתקל בדבר שאי‪-‬אפשר היה לו להסביר‪,‬‬ ‫המקבילות‪ ,‬ששררו בתוך נפשו‪ ,‬התמודדות שהייתה אולי‬
‫הרגשתו המתמדת כי הוא חי תחת השגחת החוק העליון‪,‬‬ ‫לעצמו להיפרד הימנה לשעה קלה‪ .‬קשה להכריע (בשל‬ ‫הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬קבל אותו מתוך ענווה כהוראה מגבוה‪,‬‬ ‫מביאה אדם קטן הימנו‪ ,‬לידי טרוף הדעת‪.‬‬
‫חוק שהוא לא רק קיבל אותו ללא תנאי‪ ,‬כי אם גם עבד לו‬ ‫חוסר החומר) אם הוא מעצמו היה שואף ללא קץ לחתור‬ ‫ללא כל התמרדות‪ .‬את מבטחו האחרון הוא שם‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫השאיפה האחת – לפתח את כל חושיו‪ ,‬ואת כל‬
‫בהתמדה ובשמחה‪ .‬קבלת עול החוק והאמונה בו‪ ,‬שמרה‬ ‫לקראת האמת האמיתית‪ ,‬או אם הוא נדחף לכך על‪-‬ידי‬ ‫בענוותנותו יותר מאשר בחכמתו‪.‬‬ ‫חיוניותו האישית והפיסית לכוח רב ושלם‪ ,‬עד שישמשו‬
‫עליו מכל ספקנות‪ .‬כתב‪-‬ידו מוצק למדי‪ ,‬ללמדנו שהוא‬ ‫צו חמור מגבוה‪.‬‬ ‫אבל אפשר מאוד‪ ,‬כי כישרונו העז להנהגה אסר עליו‬ ‫לו בסיס מוצק ואיתן‪.‬‬
‫חש את עצמו מבוטח תחת כנפי משטר עליון‪ ,‬שהוא גם‬ ‫כנראה‪ ,‬שני הדברים נכונים‪ :‬בתקופות שונות של‬ ‫להופיע בצבור רק כעניו בלבד‪ .‬הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬שאף להיות‬ ‫והשאיפה השניה – להעלות ללא רחם את כל היסודות‬
‫היה מובן לו‪ ,‬הודות לשכלו המקיף‪.‬‬ ‫חייו היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מלא כיסופים להשתלמות‪ ,‬והיה אחוז‬ ‫– ולהיות תמיד יותר ויותר – 'עמוד התווך' בציבורו‬ ‫הצומחים ונובעים מתוך בסיס זה‪ ,‬ולהאצילם לרוחני בלבד‪.‬‬
‫אולם מה הוא הדבר‪ ,‬שגרם לו למאבק תמידי זה‪,‬‬ ‫ומוטרד על‪-‬ידי שאיפה פנימית להגיע להשתלמות זו‪.‬‬ ‫ומשענת איתנה לאחרים‪ .‬כתב‪-‬היד מעיד על מוצקות‬ ‫להרים את כל הכוחות האלה‪ ,‬של עזוז החושים הראשונים‬
‫אשר עקבותיו נשמרו בכתיבת ידו? מאבק זה‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫בתקופות אחרות מעיד כתב‪-‬ידו על יחס פנימי שגזר‬ ‫מוחלטת‪ ,‬על איתנות זקיפה‪ ,‬שאפשרה לו להגיע לכך‪.‬‬ ‫מתוך 'טבעיותם הנמוכה'‪ ,‬ולהעמידם – כהתלהבות‬
‫נגרם לו על‪-‬ידי כל דבר‬ ‫עליו להעיז‪ ,‬ולא להסתפק‬ ‫יותר משהיה לו הרצון להושיט את ידו לעזור לרעהו‬ ‫נאצלת – לשרותן ולמרותן של המטרות הרוחניות‪.‬‬
‫אי‪-‬רציונלי‪ ,‬הנמצא מחוץ‬ ‫ברוחניות פחות מושלמת‬ ‫ולנהלו – היה הרצון להגן בידו על רעהו‪ .‬שתי הנטיות‬ ‫על‪-‬ידי סובלימציה‪ 2‬זו‪ ,‬הוא בכל זאת לא שחרר את‬
‫לגדר הבנת בן‪-‬אדם בשעה‬ ‫מזו‪ ,‬שאפשר לבן‪-‬אדם‬ ‫היו חזקות מאוד ואינסטינקטיביות אצלו‪ ,‬והוא היה חש‬ ‫עצמו מהמשקל הארצי שלו‪ ,‬ומהאחריות בפני הארציות‬
‫שהוא נדחף בעוז רוח להבין‬ ‫להשיג‪ ,‬לפי מושגיו‪.‬‬ ‫בקרבו את הפקודה הגורלית לעמוד איתן‪ ,‬כמופת מוצק‬ ‫הרובצת עליו‪ .‬והוא‪ ,‬כאילו‪ ,‬הגיע להסתכלות הפנימית‬
‫גם את הנאצל ביותר‪ .‬ובכל‬ ‫המחבר היה מלא על‬ ‫לכל הנאמנים לו‪ .‬אך השליחות 'לשמש מופת' לא הייתה‬ ‫על‪-‬ידי התעוררות הרצונות המשולהבים שלו‪ ,‬שהיו‬
‫עוז מאוייו שאף לאור‬ ‫גדותיו שאיפה לאמונה‬ ‫יכולה להישאר מידה פסיבית בתוך אישיות אקטיבית‬ ‫מרימים אותו מעל לרמה הארצית‪ ,‬שבה הם הודלקו‪.‬‬
‫בנצלו את כל עצמת הגיונו‬ ‫חיובית‪ ,‬ובכל זאת הוא לא‬ ‫כמוהו‪ .‬העובדה שהיה ענק רוחני‪ ,‬מוכרחה הייתה גם‬ ‫אולם‪ ,‬הוא מעולם לא שכח את מוצאם‪ ,‬וקיבל את המקור‬
‫וכוח התבוננותו‪ ,‬מתוך‬ ‫היה בשום פנים‪ ,‬אץ להאמין‪,‬‬ ‫להבשיל פרי ממשי‪ ,‬בצורת מתן עצות‪ ,‬הושטת עזרה‬ ‫הזה‪ ,‬מתוך ענווה ופשטות אצילה‪.‬‬
‫חוסר כל אמון לדמיון‬ ‫ולא היה נוח לאופטימיות‪.‬‬ ‫רחבת לב‪ ,‬והנהגה ציבורית פעילה‪.‬‬ ‫הוא צנוע למדי כדי להכיר בו‪ ,‬ודינמי ונועז למדי כדי‬
‫ולאמונה עיוורת‪ .‬תמיד‬ ‫יותר מכל בן‪-‬אדם רגיל‪,‬‬ ‫לפעמים היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬נאבק במסתרים עם הרצון‬ ‫להפליג מאליו ומעלה ולהשאירו מאחור‪ .‬והוא היה חוזר‬
‫התאמץ לצלול ולהגיע‬ ‫ראה את הצד האפל אשר‬ ‫'לרדת מטה' אל רמתם של האנשים המסובבים אותו‪.‬‬ ‫ושב אליו כאל שורש ובטבעיות‪ ,‬ולא‪ ,‬כפי שאפשר היה‬
‫להבנת מעמקי התמצית של‬ ‫בנפש האדם וטבעו‪ ,‬ולא‬ ‫ולפעמים גם נטה בחסדו להשלים עם רצונו זה‪ ,‬ואף לתת‬ ‫להניח‪ ,‬מתוך הרגשת ההגבלה של מעופו‪ ,‬או מתוך רגש‬
‫הדברים והרעיונות‪.‬‬ ‫עצם עיניו מלראות את‬ ‫ביטוי‪ ,‬בכל המתיקות הפיוטית המיוחדת לו‪ .‬אולם תמיד‬ ‫של נפילה‪ ,‬חלילה‪.‬‬
‫ועל אף עקבות אלו של‬ ‫המציאות כמו שהיא‪ ,‬על‬ ‫– רק על מנת לחזור מיד ולשוב אל מרחקו האינסופי‪.‬‬ ‫ההתלהבות האי‪-‬רציונאלית הזאת המתגלית בכתב‪-‬‬
‫מאבק‪ ,‬מעיד כתב‪-‬היד‬ ‫אף כל מומיה המבטלים‬ ‫התרחקותו זאת הייתה מעין צלילתו של אמודאי לתוך‬ ‫היד‪ ,‬מתוך העמדת כל אישיותו לרשות העבודה לשם‬
‫על משמעת פנימית חזקה‬ ‫כל אשליה‪ .‬אבל שום דבר‬ ‫התהום‪ ,‬שהייתה מוארת על‪-‬ידי זוהרים של התגלות‬ ‫המטרות הרוחניות‪ ,‬הייתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬מאוזנת תמיד על‪-‬ידי‬
‫מאוד‪ ,‬שכנראה תפסה את‬ ‫לא היה רחוק ממנו‪ ,‬כמו‬ ‫ועל‪-‬ידי אושר שאין לו סוף‪.‬‬ ‫הגיון רציונאלי רב עצמה‪ ,‬ועל‪-‬ידי כוח שיפוט שלא ידע‬
‫מקום המאבק ההוא‪ ,‬במשך‬ ‫כתי"ק אדמו"ר הזקן (מתניא פרק י')‬
‫קלות‪-‬האמונה‪ .‬בכל מה‬ ‫דבר היותו נדחף לקראת הבריות‪ ,‬אין פירושו שהוא‬ ‫רחם‪.‬‬
‫השנים של התבגרותו‬ ‫שהעלתה דעתו הרחבה‬ ‫הזדהה תמיד עם הבריות‪ .‬הוא היה‪ ,‬באיזה אופן שהוא‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬חי תמיד תחת פקודה חמורה‪ ,‬כמעט צו‪-‬‬
‫האישית‪ .‬מה שהייתה לו בימי נעוריו כתנועה רבת יצרים‪,‬‬ ‫והגדולה הוא תמיד העמיד את זה לעומת זה‪ ,‬גם את הטוב‬ ‫מובדל מאוד מהם מלהיות זהה אתם‪ ,‬ובכל זאת היה‬ ‫עליון‪ ,‬להוריד לאדמה את ההתבוננות הטרנסצדנטית‪,‬‬
‫הייתה לו אחר‪-‬כך לקבלת עול וליצירה פוריה‪ .‬מה שהיה‬ ‫וגם את הרע‪ .‬בהתמודדות הזאת שבין שניהם היה הוא‬ ‫תמיד חדור אהבה רבה אליהם והבנה לנפשם‪ .‬אהבתו‬ ‫שלא הייתה‪ ,‬כפי שאפשר היה להניח – ניתנת לו מגבוה‬
‫פעם בקרבו מצורף לשאיפה ולפעלתנות מתמידה‪ ,‬גמל‬ ‫מוכן לקבל על עצמו כל מבחן ולהתיצב בפני כל מאבק‪.‬‬ ‫לחברו עשתה אותו לאיש רב‪-‬סבלנות‪ ,‬כמו שהיה חסר‬ ‫כמתנת חינם‪ ,‬כי אם נכבשה לו על‪-‬ידו במאבק כביר‪ .‬ואת‬
‫אחר‪-‬כך להבנה ולשקט‪ ,‬להקשבה חרישית‪ ,‬לאהבת‬ ‫ובשעה שחיוניותו העצומה השתמשה באופן פעיל מאוד‬ ‫כל סבלנות כלפי עצמו‪.‬‬ ‫התבוננותו זאת היה שומה עליו למלא תוכן מוחשי‪ ,‬מחייב‬
‫המסורת‪ ,‬ולסבלנות של יצירה על יסודותיה‪.‬‬ ‫בכל העיקרים הטובים – הרי ישרנותו ואיתנותו‪ ,‬רציניותו‬ ‫כלפי עצמו התנהג אך ורק לפי החוקים שהוא קיבל‬ ‫ותמציתי‪ ,‬למען אהבתו את הבריות ואת כל היקום‪.‬‬
‫בתוך אישיותו המבוגרת של המחבר‪ ,‬לא היה יותר‬ ‫וכנותו עם עצמו‪ ,‬נצחו כל האפל והרע‪ .‬התמודדות זו בין‬ ‫על עצמו‪ .‬ואת הכללים הללו קבע‪ ,‬לפי כל המחקרים‬ ‫כתב‪-‬היד מעיד על חמימות התענינותו הבלתי‬
‫כל צורך להתמודד עם הרצונות‪ ,‬אבל ההתיצבות נגד‬ ‫הטוב ובין הרע לא הייתה רק מלחמה תיאורטית בתוך‬ ‫והחיפושים האכזריים שלו‪ ,‬והוא חי לפיהם בכל‬ ‫פוסקת‪ ,‬שכנראה דחפה אותו לחפש ולמצוא את הקשר‬
‫ההתנגדות מבחוץ‪ ,‬נשארה לו כנראה בכל תקפה‪ .‬אישיותו‬ ‫נפשו‪ .‬היה זה לו צו פנימי לא לקבל את הרע‪ ,‬אבל תמיד‬ ‫ההתמדה האופיינית לו‪ ,‬אבל בכל ההתלהבות הראשונית‬ ‫ההדוק ביותר שבין אנושות‪ ,‬כלומר בין היקום ככללות‪,‬‬
‫של המחבר הייתה איתנה למדי כדי שלא להיכנע בפני כל‬ ‫לשכלל את היש‪ ,‬להעלותו ולהאירו – זה היה אחד מקוי‬ ‫המזעזעת‪.‬‬ ‫ולבין התבוננותו הוא לתוך העולם הנאצל‪ .‬מתוך כבושו‬
‫העולם שבחוץ‪.‬‬ ‫היסוד של אפיו‪.‬‬ ‫כתב‪-‬ידו מגלה‪ ,‬כי בכל מחקריו וחיפושיו הפנימיים‪,‬‬ ‫המוצלח הזה‪ ,‬נבעה‪ ,‬כנראה‪ ,‬גאותו השקטה והאיתנה‪,‬‬
‫כתב‪-‬היד‪ ,‬לפי טיבו‪ ,‬אינו יכול לפתור את החידה‪:‬‬ ‫קו זה‪ ,‬כנראה גרם לו להעיז ולנסות דברים‪ ,‬שנראו‬ ‫הוא הטיל על עצמו להשגיח השגחה מעולה וקפדנית‬ ‫אשר בכתב‪-‬יד זה‪ ,‬קשורה עם מידת‪-‬הענווה‪ ,‬ועם‬
‫מה היה בקרבו גדול ממה – רצונו להעניק משלו‬ ‫גם לו לפעמים לבלתי אפשריים‪ .‬הוא קיבל את היחס‬ ‫על דמיונו הפורה והעז‪ .‬כל חיוניותו ופוריותו של דמיונו‬ ‫פשטות חסרת כל גינונים‪ ,‬ומכיוון שהנטיה שלו הייתה‬
‫לאחרים‪ ,‬לתת לאחרים מחזיונותיו ומאצילות התבוננותו‬ ‫הטהור והתמים הזה כדבר שבחוק‪ ,‬משום שדבר זה הוכח‬ ‫(שהייתה ודאי אצל אדם אחד‪ ,‬קטן ממנו‪ ,‬מביאה לדרכים‬ ‫דרוכה לקראת המחשה‪ ,‬הוא אף שאף לדעת את העולם‪,‬‬
‫ההתלהבותית; או סגולתו המופלאה שכבש לו‪ ,‬להקדיש‬ ‫לו בשעה מסויימת לצודק‪ ,‬לדתי‪ ,‬לעיקרי מאוד‪ ,‬לעשותו‪.‬‬ ‫צדדיות של יצירה ספרותית או אמנותית‪ ,‬אולי חשובות‬
‫את עצמו במידה אין‪-‬סופית לאין‪-‬סוף עצמו‪.‬‬ ‫במאמציו אלה של השתלטות על הבלתי‪-‬אפשרי‪,‬‬ ‫כשהן לעצמן) הכריחה אותו להתייחס בהסתייגות חמורה‬
‫‪ .1‬התחום שמעבר להכרה‪.‬‬
‫לחזיונותיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬עידון והכוונת הכוחות לאפיקים נעלים‪.‬‬
‫• ‪• 31‬‬ ‫• ‪• 30‬‬
‫חדש!‬ ‫חדש! ‬
‫ניידת‬
‫להפצת חסידות‬
‫שעל‪-‬ידי 'תורת חב"ד לבני הישיבות'‬
‫מפעילות ה'ניידת'‪:‬‬
‫• ספריית השאלה לספרי יסוד בחסידות‪,‬‬
‫תולדות אדמו"רי חב"ד וגדולי החסידים‬
‫• מכירת ספרי חב"ד במחירים מיוחדים‬
‫• הפצת חוברות 'חסידות מבוארת' ו'מעיינותיך'‬
‫לתיאום ביקור בישיבה‬
‫נא לפנות לאייל ‪054-6761353‬‬
‫שיעור עיוני בירושלים‬

‫מתגבשת קבוצה של בחורים ואברכים ללימוד מעמיק‬
‫במאמרי חסידות עם הרב יחזקאל סופר בליל שישי בירושלים‪.‬‬
‫לפרטים נא לפנות לאיתן ‪02-9709472‬‬
‫‪ ₪ 30‬לשנה‬ ‫חתום מנוי‬

‫שלח פרטים מלאים בתוספת שיק‬ ‫על הרבעון‬
‫לפקודת 'תורת חב"ד לבני הישיבות'‬
‫לת‪.‬ד‪ 4102 .‬נתניה‬ ‫מעיינותיך‬

08

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

08

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫מ‬

‫טבת תשס"ו • גליון ‬ ‫ב"ה‬

‫גליון מיוחד לכ"ד טבת‬

‫•‪• 3‬‬ ‫•‪• 2‬‬

‫אהבה ודביקות בה'‬ ‫כאן מלחמה בין צד הקדושה לצד‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫קול ילד בוכה‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫מאמרי אדמו"ר הזקן‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫שיעור עיוני בירושלים‬

‫‪ ₪ 30‬לשנה‬ ‫חתום מנוי‬

You might also like

08

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

08

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫מ‬

‫טבת תשס"ו • גליון ‬ ‫ב"ה‬

‫גליון מיוחד לכ"ד טבת‬

‫•‪• 3‬‬ ‫•‪• 2‬‬

‫אהבה ודביקות בה'‬ ‫כאן מלחמה בין צד הקדושה לצד‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫קול ילד בוכה‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫מאמרי אדמו"ר הזקן‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫שיעור עיוני בירושלים‬

‫‪ ₪ 30‬לשנה‬ ‫חתום מנוי‬

You might also like

‫טבת תשס"ו • גליון ‬ ‫ב"ה‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫• ‪• 1‬‬ ‫• ‪• 1‬‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬

‫• ‪• 2‬‬ ‫• ‪• 2‬‬