‫מתמטיקה בדידה – הרצאה ‪17.10.

10 – 1‬‬
‫מבנה הקורס‪:‬‬

‫תורת הקבוצות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קומבינטוריקה‪ – .‬שיטות מניה‪ ,‬עקרונות של הכלה הפרדה‪ ,‬משוואות נסיגה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תורת המספרים – מספרים ראשוניים‪ ,‬פעולות וכו'‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תורת החבורות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שדות סופיים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫תורת הקבוצות‬

‫קבוצה‪}4‬‬
‫של כיסאות‪ ,‬קבוצה של‬ ‫‪,3,2 ,1{.‬‬ ‫קבוצה (‪ – )set‬אוסף איברים‪ .‬למשל קבוצת מספרים ‪-‬‬
‫סטונדטים וכו'‪.‬‬

‫סימון – תמיד באותיות גדולות ‪ A,B,C‬ואיברים בתוך הקבוצה יהיו מסומנים באותיות קטנות ‪.a,b,c‬‬

‫כל האיברים בקבוצה צריכים להיות שונים זה מזה והסדר של האיברים לא חשוב‪ .‬לדוגמא הקבוצה‬
‫‪}1,3,2 ,4{.‬‬ ‫שקולה ‪}4‬‬
‫לקבוצה‬ ‫{‪,3,2 ,1‬‬

‫שתי קבוצות הם שוות אם"ם כל האיברים זהים‪.‬‬

‫‪x }0‬‬ ‫{ ‪x x B. :‬‬

‫‪,regetni‬‬ ‫ניתן להגדיר קבוצה גם‬

‫‪| .|‬לדוגמא‬ ‫קבוצות יכולות להיות סופיות ואין סופיות‪ .‬גודל של קבוצה מסומן ע"י הסימן‬
‫‪4 | .|A }4 ,3,2‬‬
‫{‪A, ,1‬‬

‫‪0 | ‬‬
‫|‪.‬‬ ‫{} ‪ .‬‬
‫גודל הקבוצה הריקה‬ ‫יש קבוצה שאין בה איברים‪ ,‬נקראת קבוצה ריקה‪ ,‬ומסומנת‬

‫הגדרות של פעולות על קבוצות‬

‫‪A‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ a‬אם‪A‬איבר ‪ b‬לא שייך לקבוצה נכתוב‬
‫‪.‬‬ ‫אם איבר ‪ a‬שייך לקבוצה ‪ A‬נכתוב בצורה‬

‫‪ B‬של ‪ A‬מוכל ב‪ A ,) B-‬היא תת קבוצה (‬

‫‪(A‬סימן‬ ‫אם כל איבר של ‪ A‬שייך גם ל‪ B-‬ניתן לכתוב ש‪-‬‬
‫‪ )subset‬של ‪.B‬‬

‫אם קיים איבר ששייך ל‪ B-‬ואינו שייך ל‪ A-‬אז ‪ A‬תת‪-‬קבוצה של ממש (‪ )proper subset‬של ‪ B‬ונסמן‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪.‬‬

‫הקבוצה הריקה היא תת‪-‬קבוצה של ממש של כל קבוצה שאינה ריקה‪.‬‬

‫( ‪A )P‬‬
‫(קבוצת חזקה – ‪ )powerset‬כקבוצה שמכילה את כל תת‬ ‫נסתדר על קבוצה כלשהי ‪ A‬ונגדיר‬
‫הקבוצות של ‪.A‬‬

‫‪,}3,2{,}3,1{,}2 ,1{,}3{,}2{,}1{,‬‬ ‫‪A )P ‬‬

‫‪.‬‬
‫‪( ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪}3,2‬‬
‫{‪A. ,1‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬
‫|‬ ‫‪|,...,3,2‬‬
‫‪,1,‬ולכל‬ ‫‪A‬‬ ‫נגדיר אינדקס‪-‬וקטור של תת‪-‬קבוצה ‪ -‬ממספרים את כל האיברים של ‪ A‬ע"י‬
‫‪| ,|A‬‬
‫שבו במקום ה‪ i-‬יש ‪1‬‬ ‫תת‪-‬קבוצה של ‪ A‬האינדקס‪-‬וקטור הוא וקטור של אפסים ואחדים באורך‬
‫אם האיבר שמספרו ‪ i‬ב‪ A-‬מופיע בתת‪-‬קבוצה‪ ,‬ו‪ 0-‬אם אינו מופיע‪.‬‬

‫‪ B. ‬אזי ‪A‬האינדקס וקטור של‬ ‫{‪, ,1‬‬

‫‪B‬‬
‫‪}4‬‬ ‫‪}5,4‬‬
‫גם המספור)‪ .‬ו‪-‬‬ ‫{‪, ,1‬‬
‫‪(,3,2‬זהו‬
‫‪A‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬
‫( ‪A )P‬‬ ‫‪I ,0 ,1‬‬
‫‪0 ,1,0‬‬ ‫‪‬‬
‫וקבוצת כל הוקטורים הבינאריים (מורכבים‬ ‫‪ . B‬שתי קבוצות ‪-‬‬ ‫הקבוצה הוא‬
‫‪A‬‬
‫שקולות‪ .‬כלומר לכל תת‪-‬קבוצה קיים וקטור‪ ,‬ולכל וקטור קיימת‬ ‫רק מ‪ 0-‬ו‪ )1-‬בעלי אורך‬
‫‪A‬‬
‫( ‪2 A )P‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫תת‪-‬קבוצה‪ .‬טענה‪:‬‬

‫פעולות על קבוצות‬

‫‪X‬‬
‫‪Y x ro‬‬ ‫}‪x x‬‬ ‫‪Y  X. ‬‬ ‫{ ‪:‬‬ ‫פעולת האיחוד (‪ – )union‬מסומנת‬

‫‪ X‬‬
‫‪Y x dna‬‬ ‫‪x x‬‬ ‫‪Y  X‬‬
‫‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולת החיתוך (‪- )intersection‬‬

‫‪‬‬
‫‪Y‬‬
‫נאמר ש‪ X,Y-‬קבוצות זרות (‪.)disjoint‬‬ ‫‪X ‬אז‬ ‫אם מתקיים‬

‫דיאגרמות ‪Venn‬‬

‫איחוד – ‪ 2‬העיגולים יחד‪.‬‬

‫חיתוך – רק מה שסגול‪.‬‬

‫‪Y x dna X x x : Y X \ ‬‬

‫‪ .‬בדיאגרמה זה רק מה שכחול‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולת ההפרש (‪- ) difference‬‬

‫אם נגדיר ‪ – universal set‬קבוצה שבה כל האיברים הרלוונטיים לדיון מסויים‪ ,‬אז ניתן להגדיר גם‬
‫‪Y x ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ,‬בדיאגרמה זה השטח האפור והאדום (סגול שייך ל‪.)X-‬‬
‫‪X ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוצת משלים‬

‫‪X Y‬‬ ‫‪Y X‬‬

‫‪ -‬בדיאגרמה זה רק מה שאדום וכחול‪ .‬ניתן‬
‫\‪Y  X ‬‬ ‫‪‬‬ ‫\‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולת ההפרש הסימטרי ‪-‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪X Y‬‬ ‫‪X Y  X ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪\‬‬ ‫‪‬‬ ‫לראות כי‬
 ‫פונקציות‬

‫‪B b A, a‬‬ ‫‪b, a,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫זוג סדור ‪-‬‬

‫‪) ,a (b ) ,b .(a‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתקיים‬

‫‪Y y X‬‬ ‫כפל ‪}y x‬‬

‫קרטזי‪x .‬‬ ‫{( ‪Y -X, ) ,‬‬
‫זהו ‪,‬‬

‫‪a‬‬ ‫)(‪) c,2(,)b ,2( ,)a ,2( ,) B,1‬‬

‫‪.‬‬
‫‪‬‬
‫(‪ A ,1( ,) ,1‬‬ ‫‪cba‬‬ ‫‪B , ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אזי‬
‫‪‬‬
‫‪A, 2 ,1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪B A  B A ‬‬
‫‪.‬‬

‫‪ y‬כך‪Y‬ש‪-‬‬ ‫‪x‬ישנו‪X‬בדיוק יחיד‬ ‫‪Y X‬‬

‫בעלת תכונה שלכל‬ ‫פונקציה – תת‪-‬קבוצה של‬
‫‪Y‬‬ ‫‪: f  f ) ,y‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪.(x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ) ,y .(x‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ – X‬קבוצת התחום (‪.)domain‬‬

‫לכל איבר בתחום חייב להיות איבר כלשהו שיתאים לו ב‪ .Y-‬האיברים של ‪ Y‬שמופיעים כתוצאה של‬
‫פעולה נקראים טווח (‪.)range‬‬

‫}‬ ‫גם ‪: {. yf  yx stsixe‬‬

‫‪f ) , y( x‬‬ ‫‪)y , (y ‬‬
‫‪ .‬או‬
‫‪‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הטוח מסומן‬

‫‪f ) ,y .(x‬‬ ‫‪‬‬ ‫פונקציה חח"ע (‪ one to one‬או ‪ – )injection‬לכל ‪ y‬קיים לכל היותר ‪ x‬אחד כך ש‪-‬‬

‫‪f ) ,y .(x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ X‬כך ש‪-‬‬

‫‪x‬אחד‬ ‫‪Y y‬‬
‫קיים לפחות‬ ‫פונקציה על (‪ onto‬או ‪ – ) surjection‬לכל‬

‫‪Y .y‬‬ ‫‪x‬יש ‪X‬‬ ‫פונקציה שהיא גם חח"ע וגם על (‪ )bijection‬כלומר לכל‬

‫‪Y‬‬ ‫‪X ‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪X ‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪X ‬‬

‫‪ .‬אם‬ ‫‪ .‬אם שניהם מתקיימים אזי מתקיים‬ ‫‪ .‬מעל נובע‬ ‫מחח"ע נובע‬
‫פונקציה כלשהי היא גם חח"ע וגם על אזי ניתן למצוא פונקציה הפוכה שמעבירה מ‪ Y-‬ל‪.X-‬‬

‫‪Composition‬‬

‫‪Y‬‬ ‫‪X‬‬ ‫* ‪f: g‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההרכבה ‪Z‬‬

‫היא‬ ‫‪: ‬‬
‫פונקציית ‪Y g‬‬
‫‪Y, X‬‬ ‫‪ f : ‬אזי‬ ‫אם קיימות שתי פונקציות‬

‫סדרי גודל‬

‫‪ ‬מספרים שלמים‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫‪ ‬מספרים טבעיים‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫‪ ‬מספרים ממשיים‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫‪ -‬מספרים קומפלקסים‪.‬‬
 ‫‪ f -‬בעלת סדר גודל לכל היותר של ‪ ,g‬אם קיים קבוע חיובי ‪ C‬כך ש‪-‬‬
‫‪g O‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נאמר ש‪-‬‬
‫‪n )g (C‬‬ ‫( ‪n )f‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬פרט ממספר סופי של ‪-n‬ים‪.‬‬ ‫לכל‬

‫‪n3‬‬ ‫‪e01 n ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪‬‬
‫‪goln0001‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n05 ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬

‫סדרי גודל סטנדרטיים‬

‫‪ O‬קבוע‪.‬‬
‫(‪- )1‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Ogol‬‬ ‫‪‬‬
‫‪nO‬‬
‫לינארי‪.‬‬ ‫( )‪-‬‬

‫‪ -‬פולינומיאלי‪.‬‬
‫‪n O‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ -‬כמו של ‪.FFT‬‬
‫‪‬‬
‫‪n O gol‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬אקספוננציאלי‪.‬‬
‫‪c O‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪C 1, 0‬כך ‪0‬ש‪C 2-‬‬ ‫בעלת סדר גודל בדיוק של ‪ ,g‬אם קיימים‬
‫‪n g‬‬ ‫‪f ‬‬ ‫)‪‬‬ ‫(‬ ‫‪‬‬
‫‪n g C ) n( f‬‬ ‫( ) ‪n ) g( C 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫פרט למספר סופי של ‪-n‬ים‪.‬‬ ‫‪n‬אולי‬ ‫לכל‬

‫עם‪n))g‬‬
‫האות ‪ o‬קטנה) זה אומר ש‪ f-‬בעלת סדר גודל קטן מ‪ ,g-‬כלומר‬ ‫‪n )f ( ‬‬
‫(סימון( ‪(o‬‬ ‫אם נסמן‬
‫( ‪n )f‬‬
‫‪‬‬
‫‪n 4o‬‬ ‫‪n ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪goln0001‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪mil‬‬
‫( ‪ . n )g‬לדוגמא‬
‫‪‬‬‫‪n‬‬
‫מתקיים‬

‫קומבינטוריקה‬

‫קומבינטוריקה – למעשה מניה של כל מיני קבוצות‪.‬‬

‫( ‪A )P‬‬ ‫‪ .1‬בעיה ראשונה שעסקנו בה הוא גודל הקבוצה‬

‫‪k n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪A ‬‬

‫וצריך לשים ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬ב‪k-‬‬ ‫‪ .‬יש לנו ‪ k‬מקומות‪ .‬נניח‬ ‫‪ .2‬נתונה קבוצה ‪ A‬כך ש‪-‬‬
‫המקומות‪ .‬דוגמא‪ :‬יש ‪ 50‬סטודנטים ו‪ 4-‬כסאות‪ .‬כמה דרכים יש להושיב את הסטודנטים בכיסאות‪.‬‬

‫למקום הראשון יש ‪ n‬סטודנטים אפשריים‪ .‬למקום השני יש ‪ n-1‬סטודנטים אפשריים וכך הלאה‪.‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪ k n‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪ 1  n  n  ...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫!‪k n  ‬‬
‫‪.‬‬ ‫בסה"כ נקבל שמספר האפשרויות הוא‬

‫זו בעיה של בחירת ‪ k‬מתוך ‪ n‬עם חשיבות לסדר‪.‬‬

‫‪ .3‬מקרה פרטי של בעיה כזו היא תמורה (‪ ,)permutation‬כאשר ‪ .n=k‬בדוגמא שנתנו המשמעות היא‬
‫שכמות הסטודנטים והכסאות זהה‪ .‬התוצאה תהיה ! ‪n.‬‬

‫‪ . 4‬אם נסתכל על אותה בעיה אבל ללא חשיבות לסדר‪ ,‬כלומר לא משנה את מי בוחרים ראשון או שני‬
‫וכך הלאה‪ ,‬אז הבעיה היא בחירת ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬ללא חשיבות לסדר‪ .‬למעשה נצטרך לחלק את‬
‫התוצאה של קודם במספר התמורות האפשריות של ‪ k‬איברים כדי לבטל את חשיבות הסדר ונקבל‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫!‪k k n  ! ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬ניתן לסמן תוצאה זו גם ע"י‬ ‫שהתוצאה היא‬

‫‪ .5‬בחירת ‪ k‬מתוך ‪ n‬עם חזרות (הסדר חשוב)‪ .‬התוצאה היא ‪n. k‬‬

‫‪ .6‬בחירת ‪ k‬מתוך ‪ n‬עם חזרות (הסדר לא חשוב)‪ .‬נניח ‪ 5‬בחירות שונות של טעמי גלידה‪ .‬ניתן לסמן‬
‫‪1 1 3‬‬
‫‪vs b‬‬
‫כלומר בחרנו ‪ 3‬פעמים את הטעם ‪ b‬פעם אחת את הטעם ‪s‬‬ ‫את הבחירה בצורה הבאה ‪-‬‬
‫ופעם אחת את הטעם ‪ .v‬אזי בעצם הבעיה שקולה למצוא את כל הצירופים האפשריים של החזקות‬
‫‪x  x  x 1‬‬ ‫שיתנו סכום של ‪ .5‬אזי קבוצת הפתרונות הטבעיים או ‪ 0‬של המשוואה ‪5‬‬
‫שקולה‪3 .‬ניתן‬
‫‪2‬‬

‫לחשוב על הבעיה גם כסידור ‪ 2‬מחיצות שמפרידות בין קבוצה של ‪ 5‬כדורים‪:‬‬

‫כלורמ הבעיה היא לסדר ‪ 5‬כדורים ו‪ 2-‬מחיצות בסידור מסוים‪ .‬כמות הכדורים והמחיצות באופן כללי‬
‫‪‬‬ ‫‪k n ‬‬ ‫‪1 k n ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k ‬‬ ‫‪ n1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ n‬‬
‫ואזי‪ k‬הפתרון‬ ‫היא ‪1‬‬

‫תמורות עם חזרות‪ .‬לדוגמא – מה מספר התמורות של המילה ‪ .mississipi‬בקבוצה זו יש‬ ‫‪.6‬‬

‫חזרות בין האיברים‪ .‬השאלה היא מה מספר התמורות שנותנות תוצאות שונות‪ .‬זו מילה‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 1‬‬
‫עלינו‪P S‬‬
‫לחלק המס' הסידורים הפנימיים‬ ‫‪I M.‬‬ ‫בעלת ‪ 10‬אותיות‪ .‬התמורה הנתונה היא‬
‫‪!01‬‬
‫‪!4!4.‬‬
‫באופן כללי‪ :‬אם יש מילה‬ ‫של כל איבר בקבוצה של חוזר על עצמו ולכן התוצאה תהיה‬
‫‪N m i‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪a‬‬
‫אזי התוצאה תהיה‬ ‫פעמים כך ש‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫מופיע‬ ‫‪i‬‬ ‫בעלת ‪ N‬אותיות‪ ,‬ואיבר‬
‫! ‪N‬‬
‫!‪m...‬‬
‫‪2m‬‬
‫ניתן להסתכל על הבעיה בצורה שונה מעט‪.‬‬ ‫!‪. 1‬‬
‫‪ai‬‬
‫‪ .‬הסדר שבו אנ ישם את כל האיברים‬ ‫נניח יש לי ‪ N‬מקומות לסדר ביניהם את האיברים‬
‫‪m‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪1‬‬ ‫אינו חשוב‪ .‬אזי עבור האיבר הראשון יש לי ‪ N‬מקומות אפשריים מתוכם עלי לבחור‬ ‫‪i‬‬

‫‪m N‬‬
‫מקומות אפשריים מתוכם עלי‬ ‫‪1‬‬ ‫מקומות ללא חשיבות לסדר‪ .‬לאיבר השני כבר יש לי‬
‫‪m‬‬
‫מקומות ללא חשיבות לסדר וכןן הלאה‪ .‬התוצאה שתתקבל היא‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לבחור‬
‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ m‬‬
‫‪1m‬‬‫‪ ‬‬
‫‪mNN2N‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m  m1N 2 1‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪...‬‬
‫‪‬‬ ‫‪m2 m‬‬
‫להראות ‪‬‬ ‫‪ m 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪n‬‬
‫שתוצאה זו‬ ‫ניתן‬
‫זהה לתוצאה הקודמת אם מציבים בנוסחת החישוב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בעיה נוספת – מס' וקטורים בינאריים שונים באורך ‪ n‬בעלי ‪ k‬אחדים ‪-‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬
‫זהו א"ב בגודל ‪ .q‬מס' הדרכים לסדר‬
‫‪,...,2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪q ,1,0‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם נגדיר א"ב כלשהו ‪- q‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪n‬‬
‫‪q.‬‬
‫וקטורים בגודל ‪ n‬מעל א"ב ‪ q‬הוא‬
‫מס' וקטורים בעלי אורך ‪ n‬מעל א"ב ‪ q‬ועם בדיוק ‪ k‬קורדינטות שונות מאפס‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫נבחר קודם כל את ‪ k‬הקורדינטות השונות מאפס ואז נסדר ביניהם איברים מתוך ‪q-1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪q  1 ‬‬
‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אפשרויות (למעט אפס)‪ .‬נקבל‬