‫?

כיצד נערכת חלוקת רכוש בין ידועים בציבור בעת פרידה‬

‫מאת‪:‬עורך דין איתן קוהלי | ‪03.11.10‬‬

‫‪.‬ידועים בציבור" – המושג בקליפת אגוז"‬

‫זוגות אשר בחרו לשזור את גורלם זה בזה ולקיים מסגרת של חיים משותפים‪ ,‬מבלי להינשא‪,‬‬
‫‪".‬מצויים למעשה במערכת יחסים‪ ,‬המוכרת לכולנו בשם "ידועים בציבור‬
‫בישראל‪ ,‬יכנסו לגדר "ידועים בציבור"‪ ,‬מי שבחרו לנהל מערכת יחסים זוגית בדרך זו‪ ,‬כפי‬
‫שנוהגים לעשות זוגות בעולם המערבי‪  .‬בנוסף‪ ,‬זוהי מסגרת‪ ,‬שתיבחר בלית ברירה על ידי מי‬
‫‪.‬שמנועים להינשא‪ ,‬כדת משה וישראל‪  .‬כגון‪ :‬זוגות של כהן וגרושה ופסולי חיתון‬

‫המחוקק הישראלי לא הגדיר את המונח "ידועים בציבור" בחקיקה ובדומה אין חוק המסדיר את‬
‫‪.‬זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור‬
‫ככל שהדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור כלפי צדדים שלישיים‪ ,‬הרי‪ ,‬שנמצא התייחסות‬
‫של המחוקק לידועים בציבור‪ ,‬בסדרה של חוקים הנוגעים לבני זוג נשואים‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬חוקי‬
‫‪.‬הביטוח הלאומי‪ ,‬הגנת הדייר‪ ,‬קצבאות לניצולי שואה ועוד‬

‫גישת המחוקק בתחום הזכויות כלפי צדדים שלישיים‪ ,‬היא להצטמצם למתן זכויות בעלות‬
‫אופי כלכלי – סוציאלי‪  .‬זכויות בעלות אופי הצהרתי‪ ,‬נמנע המחוקק מלהעניק לידועים‬
‫בציבור‪ .‬כך למשל‪ ,‬בפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א ‪ ,1971‬זכותו של בן זוג שלא להעיד כנגד‬
‫‪.‬רעהו‪ ,‬שמורה רק לבני זוג נשואים‬

‫ככל שהדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור שהם תוצאה מהקשר הזוגי‪ ,‬נמצא התייחסות‬
‫למוסד הידועים בציבור‪ ,‬בחוק הירושה‪ ,‬קרי‪ ,‬הסדרים הקובעים את זכויותיו של בן הזוג‪,‬‬
‫‪.‬שנותר בחיים מעיזבונו של בן הזוג שהלך לעולמו‬
‫‪.‬במקרה של פירוד בני הזוג‪ ,‬לא נמצא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הסדר חקיקתי‪ ,‬אלא פתרון יציר הפסיקה‬
‫חלוקת הרכוש הופכת ברגעים מסוג זה לאחת מהסוגיות החשובות ביותר על סדר יומם של בני‬
‫הזוג‪ ,‬מה בפרט‪ ,‬ש"תנאי הכניסה" לקטגורית ידועים בציבור‪ ,‬הם תנאים כניסה קלים יחסית‪,‬‬
‫‪.‬בהיעדר מינימום של זמן לאורכו של הקשר הזוגי ובהיעדר תנאי סף‪ ,‬לטיבו‬

‫?מהו העיקרון המשפטי לפיו יחולק הרכוש בין ידועים בציבור בעת פרידה‬
‫‪.‬כאמור‪ ,‬בהיעדר הסדר חקיקתי‪ ,‬מחיל בית המשפט הסדר יציר הפסיקה‪ ,‬הלכת השיתוף‬
‫מכוחה של הלכה זו‪ ,‬המוחלת גם על זוגות נשואים‪ ,‬שנישאו לפני ‪ , 1974‬מועד תחולתו של‬
‫‪:‬חוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬התשל"ג ‪ ,1973‬נבחן קיומם בפועל‪ ,‬של שני תנאים מצטברים‬
 ‫בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין ‪‬‬
‫בני הזוג השקיעו "מאמץ משותף" לשמירה על תקינותו ופעילותו של משק הבית ‪‬‬
‫המשותף שלהם‪ ,‬תוך תרומה כספית לניהולו של משק הבית וטיפוחו‬

‫קיום בפועל של התנאים המצטברים לעיל‪ ,‬עשוי להעיד על קיומה של חזקה‪ ,‬לפיה‪ ,‬התכוונו‬
‫הצדדים לשיתוף בנכסים המשמשים אותם בחיי היום יום‪ ,‬או בנכסים אשר נרכשו על ידיהם‬
‫‪.‬במשותף‪ ,‬במהלך החיים המשותפים‬
‫בכל הנוגע לשיתוף בנכסים אחרים של מי מהם‪ ,‬לרבות כאלה שנצברו על ידי כל אחד בנפרד‪,‬‬
‫גם במהלך החיים המשותפים‪ ,‬תידרש ראיה נוספת שתעיד‪ ,‬על כוונת שיתוף בנכס מסוים או‬
‫‪.‬בכלל נכסיו האחרים של בן הזוג‬
‫במילים אחרות‪ ,‬העיקרון המנחה‪ ,‬בדיון בשאלת חלוקת הרכוש של בני זוג‪ ,‬ידועים בציבור‪,‬‬
‫לפיו פועל בית המשפט במדינת ישראל בבואו לפסוק בתביעות רכוש‪ ,‬של ידועים בציבור‪,‬‬
‫הנו‪ ,‬כי בני זוג‪ ,‬אשר בחרו במודע שלא להינשא‪ ,‬לא היו בהכרח חפצים בחלוקת כל רכושם‪,‬‬
‫‪.‬גם אם חיו תחת קורת גג אחת במשך תקופה מסויימת וניהלו אורח חיים תקין‬

‫אי לכך –‪  ‬במקרה של מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬יוטל נטל ההוכחה על קיומה של חזקה לשיתוף‬
‫בנכסים שבמחלוקת‪ ,‬על הצד שמבקש לקבל זכויות בעין או בשווי באיזה מנכסיו של בן הזוג‪ .‬‬
‫היינו‪ ,‬הצד הטוען לשיתוף‪ ,‬צריך להוכיח‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬כי לבני הזוג היתה כוונה בהסכמה לשיתוף‬
‫‪.‬בנכס או בנכסים נשוא המחלוקת‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי נטל ההוכחה הרובץ לפתחו של בן‪/‬בת זוג ידועים בציבור בשאלה של מחלוקת‬
‫‪.‬רכושית‪ ,‬כבד יותר‪ ,‬מנטל ההוכחה הדרוש עת מדובר בזוג נשוי‬

‫?כיצד מומלץ לנהוג‬

‫משרד עו"ד קוהלי לדיני משפחה‪ ,‬תומך בעיגון הכוונות וההסכמות של בני הזוג בהסכם מסודר‪.‬‬
‫ראוי‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬שהצדדים יבררו בינם לבין עצמם את גדרי התקשרותם‪ ,‬רצונותיהם‬
‫וכוונותיהם לעתיד ויסדירו זאת בהסכם‪ ,‬למניעת כל מחלוקת או אי הבנה בעתיד‪ ,‬בייחוד נוכח‬
‫‪.‬היעדרה של חקיקה המסדירה את הזכויות והחובות של ידועים בציבור‬

‫יצוין‪ ,‬כי משרד עו"ד קוהלי סייע לא אחת גם לזוגות‪ ,‬אשר בהיעדר הסכם‪ ,‬כאמור‪ ,‬נאלצו‬
‫‪.‬לקיים הליכים משפטיים בגין המחלוקות שנתגלעו ביניהם‬
‫עם זאת‪ ,‬ככל שיש בידי הצדדים לערוך הסכם למיצוי זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות‪ ,‬הרי זה‬
‫‪.‬מבורך‬