על הקשר בין טוויטר ,פייסבוק ואקטיביזם חברתי ,בעקבות הפגנת הטוויטר הראשונה בישראל אף אחד לא השלה את עצמו שצעקות מתחת לחלונו ,כמה בריסטולים עם סיסמאות מחאה ,מבול של ציוצים בטוויטר וסטטוסים בפייסבוק ידירו שינה מעיניו של אלי ישי. המטרה היתה להציק לשר האחראי על מערך הכיבוי ,ובעיקר על פי הסקרים יש להבהיר לו שהתסכול והכעס שעורר האסון בכרמל לא ידעכו סיכוי לא רע שאתם עם שוך הלהבות. כועסים על שר זו היתה התארגנות מיקרו־בלוגינג ספונטנית ומהירה שזכתה הפנים לא פחות בפי משתתפיה לכינוי "מחתרת הטוויטר" .מתי שמואלוף מאיתנו ,אבל על פי הביא את חברי "גרילה תרבות"; דורון צברי הלהיב את עוקבי טבלאות הרייטינג הפיד שלו; דניאל עוז כתב שיר; ודרור פויר ,לירון תאני ,ליאת יש סיכוי גבוה בר־און ,אורי דסקל ,מאיה אילת ,דפנה טלמון ,שרון הרמן שהעדפתם לבלות ואחרים טרחו להתעטף היטב ולצאת מהבית במוצאי שבת כדי לצעוק על שר בממשלתם מה הם חושבים עליו. באותה שעה בסלון אפשר ,כמובן ,להסתלבט על היוזמה ועל משתתפיה (אם כי החמים מול "האח לא יהיה קל להתחרות בבדיחות שרצו באוטובוס לירושלים. הגדול" בטלוויזיה. הרי מדובר באנשים בעלי מודעות עצמית וחיבה לאירוניה). אנחנו לפחות ניסינו אבל למה להסתלבט? על פי הסקרים יש סיכוי לא רע שאתם לעשות משהו. כועסים על שר הפנים לא פחות מאיתנו ,אבל על פי טבלאות השאלה המעניינת הרייטינג יש סיכוי גבוה שהעדפתם לבלות באותה שעה היא מה בעצם ניסינו בסלון החמים מול "האח הגדול" בטלוויזיה .אנחנו לפחות לעשות? ניסינו לעשות משהו .השאלה המעניינת היא מה בעצם ניסינו לעשות? הקשר בין אקטיביזם חברתי לרשתות חברתיות התחיל למשוך תשומת לב באביב של השנה שעברה .אז יצאו עשרות אלפי מפגינים במולדובה למחות נגד השלטון הקומוניסטי באירוע שזכה לכינוי "מהפכת הטוויטר" .כמה חודשים אחר כך יצאו אלפי סטודנטים לרחובות טהרן והדהימו את העולם .הטוויטר קרס מהודעות עם התג .Iranelection#היתה תחושה שלנגד עינינו מתרחש אירוע היסטורי .כה גדולה היתה ההתרגשות ,שמחלקת המדינה האמריקאית פנתה להנהלת טוויטר וביקשה לדחות עבודות תחזוקה בשרתי החברה ,כדי לא לפגוע במפגינים" .בלי טוויטר האנשים באיראן לא היו מרגישים בטוחים לצאת ולהילחם למען חופש ודמוקרטיה" ,כתב מארק פפייפל, יועץ לביטחון לאומי בממשל בוש .הוא קרא להעניק לחברת טוויטר את פרס נובל לשלום על חלקה באירועי טהרן. אלא שהתברר שההתלהבות היתה מוקדמת ומוגזמת. יבגני מורוזוב מאוניברסיטת סטנפורד שחקר את "מהפכת הטוויטר" במולדובה הוכיח שלטוויטר היה שם תפקיד זעיר, בין השאר בשל העובדה המצערת שרק קומץ מולדובים החזיקו חשבון טוויטר .אה -וגם לא התחוללה שם מהפכה. במקרה של איראן התברר שכמעט כל הציוצים היו בכלל במערב" .הגיע הזמן להכניס את התפקיד של טוויטר באיראן לפרופורציה" ,כתבה גולאנז אספנדייארי בכתב העת "" ,"Foreign Policyבפשטות :לא היתה שום מהפכת טוויטר בתוך איראן .עיתונאים מערביים הסתפקו בהעתקת מידע מציוצי טוויטר שנשאו את התג האיראני .אף אחד לא עצר לחשוב למה אנשים שמנסים לארגן הפגנות בתוך איראן יעשו את זה בשפה שאינה פרסית". אנחנו ,שהתארגנו להפגין בעברית ,פספסנו את אלי ישי בכמה שניות .הוא חמק פנימה בדיוק כשירדנו מהאוטובוס אל האוויר הצונן של ירושלים .כעבור כרבע שעה של קריאות קצובות בנוסח "אלי ישי 43 -ישראלים מתים שתתפטר" הוקפנו ניידות משטרה ויס"מ שהגיעו עם הנחיה amirbend@gmail.com
TIME OUTתל אביב 23<16בדצמבר 2010 4
להחזיר אותנו לחורים הטחובים שהגחנו מהם .כלומר לתחתית ,לאברקסס ולנחמה וחצי .לטענה הראשונה נגדנו -הפגנה בלי רישיון -היינו מוכנים .בית המשפט כבר פסק שרק התכנסויות של יותר מ־ 50אנשים מחייבות רישיון. סירבנו לעזוב והמשכנו לצעוק אל עבר החלון הסגור של משפחת ישי .יכול להיות שבעבר היינו חוטפים מכות בשלב הזה ,אבל השוטרים למדו שלא כדאי להסתבך עם אנשים המצוידים במצלמות ובטלפונים חכמים .הם התרחקו להתייעצות וחזרו עם הוראה חדשה לפיה עלינו להתפנות מהמקום לאלתר ,כי הובא לידיעתם ש־ 200אברכים עושים את דרכם להכות אותנו ,ומוטלת עליהם החובה למנוע סיכון חיים .מחינו ,בלי לצאת מגדרנו ,אבל עלינו על האוטובוס. החלטנו שבדרך לתל אביב נעצור לביקור בכותל ונצייץ שם לבורא עולם שיעשה קצת סדר בבלגאן. מצב הרוח באוטובוס היה מרומם .היי -פרקנו את אשר על לבנו והצלחנו לצאת מזה בלי לחטוף מכות! וחוץ מזה הרמנו את "הפגנת הטוויטר" הראשונה בישראל.Cool . ההתלהבות העולמית הגורפת מהתופעה החדשה -אקטיביזם של רשתות חברתיות -אינה מקרית .כמו שאבחן ההיסטוריון רוברט דרנטון" :ההווה המלהיב של טכנולוגיית התקשורת יצר תודעה כוזבת של העבר -כולל תחושה שלתקשורת לא היתה היסטוריה ,או לכל הפחות לא היסטוריה משמעותית, לפני הימים של הטלוויזיה והאינטרנט" .וזה רק צד אחד של העניין .הצד השני ,והחשוב לא פחות ,הוא ש־ 50שנה אחרי שנות השישים ,עשור שלימד אותנו שיעור מאלף באקטיביזם חברתי ,יכול להיות ששכחנו מה זה בעצם אקטיביזם. אקטיביזם קלאסי היה עניין לאנשים עם רמת מחויבות גבוהה שמוכנים להתאמץ ולהיחשף לסכנות משמעותיות. עסק למיטיבי לכת .לפעמים -כמו בחרם על חברת האוטובוסים של מונטגומרי ב־ ,1955מאבני הדרך המהוללות של המאבק לזכויות האזרח באמריקה - האקטיביסטים נאלצו להוכיח עד כמה הם מיטיבי לכת. עשרות אלפי אנשים שהיו תלויים בתחבורה הציבורית לפרנסתם ,צעדו ברגל קילומטרים רבים מדי יום לעבודה ובחזרה .במשך שנה שלמה! מרטין לותר קינג לא נזקק אז לעזרים כמו פייסבוק או טוויטר כדי לארגן צבא ממושמע. חייליו היו כבר מאורגנים סביב הכנסיות שלהם .היו ביניהם "קשרים חזקים" -קשרי משפחה ,קהילה ,ערבות הדדית. הרשתות החברתיות החדשות מייצגות עולם של "קשרים חלשים" .יש לזה צד נפלא .כמו שאבחן הסוציולוג מארק גרנווטר -דווקא המכרים שלנו ,לא חברינו הקרובים ,הם לא פעם המקור הטוב ביותר לרעיונות חדשים ולמידע מרענן. בכל מה שקשור להחלפת רעיונות ,לדיאלוג מפרה ,לדייטינג, להפגת השיעמום -הרשתות החברתיות הן כלי יוצא מהכלל. אבל קשה לראות איך "קשרים חלשים" יובילו לאקטיביזם חברתי בסיכון גבוה .במילים אחרות :בעולם החדש קל יותר לאקטיביסטים לבטא את עצמם אבל קשה להם יותר להשפיע. מול ביתו של אלי ישי דמיינתי אותו יושב בסלון ,שומע את הקריאות מהרחוב ,זחוח ,בז ליתושים הדיגיטליים שעלו משפלת החוף לעקוץ אותו .ניסיתי לחשוב מה באמת יפגע בו .מה יסדוק את שריון האטימות המיניסטריאלי .מה יחדור ריאותיי וצעקתיַ את מעטה האדישות המעוצב .ניפחתי את בכל הכוח "אלי ישי -תדע לך :בטוויטר אתה גמור". צילום :דפנה טלמון כן ,אני יודע להיות אכזרי כשצריך.