‫אמיר בן־דוד‬

‫הלו‪ ,‬תרגיעו‬
‫הקינות על שקיעת העברית מלבישות אויבים דיגיטליים על טיעונים עתיקים‬
‫שלו‪ ,‬בשנות השלושים‪ ,‬כשקבוצת עלית של מחדשי השפה‬ ‫השבוע ייפתח בראשון לציון כנס השפה העברית הרביעי‪,‬‬
‫דיברה וכתבה עברית צחה ומלוטשת‪ ,‬עשירה ברבדים‬ ‫שייערך השנה בסימן מאה שנים להולדתה של לאה גולדברג‪.‬‬
‫ובדקויות‪ .‬מה שלא מתיישב עם קריאות השבר של הסופר‬ ‫רשימה מכובדת של סופרים‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬מורים ואנשי‬
‫והעורך דניאל פרסקי‪ ,‬שהתריע עוד ב־‪ 1932‬בביטאון‬ ‫תקשורת יתפנו לארבעה ימים של דיונים במצב העברית‬
‫"לשוננו" כנגד "כל השיבושים והפגמים המשתרשים כעת‬ ‫בימינו‪ .‬נדמה לי שלא אסתכן אם אנחש כבר עכשיו‪ ,‬שרבים‬ ‫טקסי הביזוי של‬
‫בלשוננו לעוות את פניה ולסרס את תכונתה"‪.‬‬ ‫מהם ידברו במצח חרוש קמטי דאגה על התרבות הדיגיטלית‬ ‫הרשתות החברתיות‬
‫"אז אם לא במאה העשרים‪ ,‬אולי בעבר הרחוק יותר היתה‬ ‫החדשה שזורעת הרס בשדות המוריקים של שפתנו האהובה‪.‬‬ ‫הם כבר עניין‬
‫העברית פחות מעוותת ומסורסת?"‪ ,‬תוהה דויטשר ונוסע‬ ‫ושוב הם יעמדו בפינה נזופים ‪ -‬המסרונים הקצרצרים‬ ‫כמעט קומי‪ .‬רק‬
‫במכונת הזמן אל תור הזהב של יהדות ספרד‪ ,‬עם הוגיה‬ ‫בסלולרי‪ ,‬הסטטוסים הנרקיסיסטיים בפייסבוק‪ ,‬הציוצים‬ ‫תבחרו מה מטריד‬
‫ומשורריה‪ ,‬שזוכים כעת לעדנה מחודשת בסיוע מיטב‬ ‫השנונים בטוויטר‪ ,‬הטוקבקים האלימים באתרי החדשות‬ ‫אתכם ‪ -‬התאבדויות‬
‫המוזיקאים שמלחינים את שיריהם ופיוטיהם‪ .‬אולי אז‪ ,‬בימים‬ ‫ובבלוגים ‪ -‬מחריבי התרבות החדשים‪ .‬אויבי הציביליזציה‪.‬‬ ‫של בני נוער‪,‬‬
‫הגדולים של אבן גבירול ויהודה הלוי‪ ,‬פרחה העברית במלוא‬ ‫טקסי הביזוי של הרשתות החברתיות הם כבר עניין כמעט‬ ‫הידלדלות המחאה‬
‫יופייה? מתברר שזה לא מה שחשבו בני התקופה‪ .‬למשל יונה‬ ‫קומי‪ .‬רק תבחרו מה מטריד אתכם ‪ -‬התאבדויות של בני‬
‫אבן ג'אנח מהמאה העשירית שכתב "בדורנו‪ ...‬כל אחד‪...‬‬ ‫נוער‪ ,‬הידלדלות המחאה הציבורית‪ ,‬הייאוש מהפוליטיקה‪,‬‬
‫הציבורית‪ ,‬הייאוש‬
‫בוטה כחפצו ומדבר כרצונו‪ ,‬אינם משגיחים‪ ...‬ולא מקפידים‪...‬‬ ‫פירוק המשפחה הגרעינית‪ ,‬פריצות‪ ,‬ניהיליזם‪ ,‬ציניות ‪ -‬בכולם‬ ‫מהפוליטיקה‪ ,‬פירוק‬
‫כאילו אין ללשון סדר לשוב אליו ולא גבול לעמוד עדיו"‪ .‬וזה‪,‬‬ ‫אשמים הפייסבוק הזה‪ ,‬המנוכר והאכזר‪ ,‬וידידו הגמד המרושע‬ ‫המשפחה הגרעינית‪,‬‬
‫שאלוהים ישמור‪ ,‬בימים התמימים שבהם הרשתות החברתיות‬ ‫טוויטר‪ ,‬עם ה־‪ 140‬תווים שלו‪ .‬וכן‪ ,‬בטח‪ ,‬הם גם הורסים את‬ ‫פריצות‪ ,‬ניהיליזם‪,‬‬
‫התנהלו בבתי המרחץ ואת הציוצים העבירו יוני דואר‪.‬‬ ‫העברית‪ .‬פחחחחחח‪ ,‬בגדול הורסים‪.‬‬ ‫ציניות ‪ -‬בכולם‬
‫ואם אבן ג'אנח המודאג מהמאה העשירית הרשה לעצמו‬ ‫זה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬מה שטענה השבוע ד"ר אסתר רבינוביץ'‪,‬‬ ‫אשמים הפייסבוק‬
‫להתרפק בגעגוע על ימי התום של העברית הנפלאה שדיברו‬ ‫מרכזת צוות הוראת הלשון בסמינר הקיבוצים‪" .‬התלמידים‬ ‫הזה‪ ,‬המנוכר והאכזר‪,‬‬
‫בני הדורות שקדמו לו‪ ,‬זה כנראה רק מפני שלא הכיר את‬ ‫היום מושפעים מתרבות הרייטינג ומדרכי הקיצור האופייניות‬ ‫וידידו הגמד המרושע‬
‫טענתו של ר' סעדיה גאון‪ ,‬שחי מאה שנים לפניו וכתב "ראיתי‬ ‫לפייסבוק ולכתיבה במסרונים‪ ,‬והתוצאה היא שאנחנו מאבדים‬ ‫טוויטר‪ ,‬עם ה־‪140‬‬
‫שרבים מבני ישראל אינם בקיאים בצחות לשוננו הפשוטה‬ ‫שדות שפה שלמים כשהתלמידים לא מצליחים לקרוא שירה‬
‫תווים שלו‬
‫וכאשר מדברים הרי מילים רבות בשגיאות"‪.‬‬ ‫מודרנית"‪ .‬הדברים מעוררי האימה הללו (אמאל'ה ‪ -‬שדות‬
‫בקיצור ‪ -‬חברים נכבדים‪ ,‬נוטרי השפה ומנכשי העשבים‬ ‫שפה שלמים עולים באש!) נאמרו עקב כנס שנערך בשבוע‬
‫השוטים שגדלים פרא בכרם לשוננו ‪ -‬תרגיעו‪ .‬זה לא שאין‬ ‫שעבר באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬שבו טען ד"ר צבי צמרת‪ ,‬יו"ר‬
‫סיבות לדאגה‪ .‬ברור שיש‪ .‬אבל המחשבה שדווקא אנחנו‬ ‫המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך‪ ,‬שתלמידי ישראל‬
‫נבחרנו לנסוע בקרון האחרון של רכבת העברית‪ ,‬ושאחרי‬ ‫הם "דור חסר פוטנציאל" ושהם "אינם יודעים לקרוא טקסט‬
‫דורנו יישארו משפת התנ"ך‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד‪ ,‬האגדה‬ ‫מנוקד‪ ,‬שלא לדבר על כך שהם כמעט לא יודעים מילים‪.‬‬
‫והמקומונים רק עיי חורבות של נהמות חד־הברתיות‪ ,‬היא‬ ‫למשל ‪ -‬כשמורה מדברת על שיעור הילודה הם שואלים אותה‬
‫מגלומנית במקצת‪ .‬ובאותה הזדמנות ‪ -‬הניחו לפייסבוק‬ ‫לאיזה שיעור היא מתכוונת‪ .‬בהרבה מובנים הבית שלנו בוער‬
‫ולטוויטר‪ .‬הם אולי יהרסו לילדים שלכם את העיניים‪ ,‬אבל לא‬ ‫וחייבים להתחיל לפעול"‪.‬‬
‫הם שיחריבו את התרבות העברית‪.‬‬ ‫הכרזות כאלה אמורות לדכדך עד מאוד כל מי שהשפה‬
‫העברית יקרה ללבו‪ .‬כדי להירגע מעט חזרתי אל ספרו המצוין‬
‫של גיא דויטשר "גלגולי לשון" שראה אור לפני שש שנים‪.‬‬
‫האח הגדול ‪ /‬יורם רובינגר‬ ‫דויטשר‪ ,‬בעל דוקטורט בבלשנות מאוניברסיטת קיימברידג'‪,‬‬
‫מצטט את אהוד אולמרט‪ ,‬שהיה אז ראש ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫התסריט‬
‫והכריז בפני חברי האקדמיה ללשון עברית "הרחוב הישראלי‬ ‫האופטימי‬
‫אינו נוהג כבוד בשפתו‪ .‬העברית של היום נשמעת תכופות‬
‫עילגת‪ ,‬דלה וקלוקלת‪ ,‬שזורה מילים וביטויים זרים הצורמים‬ ‫אמנזיה‬
‫את האוזן"‪ .‬לצד הדברים הקשים האלה מזכיר דויטשר מאמר‬
‫ב"הארץ" שבו ביכה יוסי שריד את "התקופה הלא טובה הזאת‬ ‫‪ -‬למה לא הכרת בינינו?‬
‫של השפה העברית" שהיא "רצוצה בפי דובריה העילגים‬ ‫זה היה מביך‪.‬‬
‫יותר משהיתה אי פעם" ואשר מלמדת על "ירידה מתמדת‬ ‫‪ -‬מצטער‪ ,‬לא הצלחתי‬
‫אל המדרגה הנמוכה"‪ .‬שריד התרפק על הימים הטובים של‬ ‫להיזכר איך קוראים לה‪.‬‬
‫בחרותו‪ ,‬כשאביו ‪ -‬מורה לעברית ‪ -‬ופוליטיקאי רחב אופקים‬ ‫‪ -‬אוף‪ ,‬אתה והזיכרון‬
‫כמשה שרת‪ ,‬דיברו וכתבו עברית מעוררת קנאה בעושרה‪.‬‬ ‫המחורר שלך‪.‬‬
‫אך האם באמת היה מצבה של העברית כה מזהיר באותם ימים‬ ‫‪ -‬תפסיקי‪ ,‬את יודעת‬
‫של ראשית המדינה? לא בטוח‪ ,‬כפי שאפשר ללמוד מתוכנית‬ ‫שהזיכרון הוא נקודה‬
‫רדיו מתחילת שנות החמישים שבה זאב איגרת‪ ,‬מחבר הספר‬ ‫רגישה אצלי‪.‬‬
‫"ביעור קוצים מכרם לשוננו"‪ ,‬קונן על כך ש"על כל צעד‬ ‫‪ -‬ומה אתה עושה כדי‬
‫ושעל רוחשים שיבושים הפוגמים בצורת הלשון ומחבלים‬ ‫להתמודד עם זה?‬
‫בבניינה" כי "גידולי הפרא הצומחים בכרם לשוננו יוצרים יום‬ ‫‪ -‬להתמודד עם מה?‬
‫יום את תהליך השתבשותה מכל הבחינות"‪.‬‬
‫כמו שריד‪ ,‬גם זאב איגרת התרפק על ימי הזוהר של בחרותו‬ ‫‪amirbend@gmail.com‬‬

‫‪ TIME OUT 12‬תל אביב ‪ 20<13‬בינואר ‪2011‬‬