‫חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט‪9191-‬‬

‫עדכון אחרון‪ :‬ס"ח תש"ס‪ ,‬חוברת ‪ ,9471‬עמ' ‪ ,191‬תיקון ‪7‬‬

‫‪ .9‬הגדרות (תיקונים‪ :‬תשל"ה‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬תש"ס)‬

‫בחוק זה ‪-‬‬
‫"מפגר" ‪ -‬אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות‬
‫מסתגלת והוא נזקק לטיפול‪ .‬חולה‪-‬נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי‪-‬נפש‪ ,‬תשט"ו‪ 9111-‬אינו בבחינת‬
‫מפגר לענין חוק זה;‬
‫"אחראי על מפגר" ‪ -‬הורה‪ ,‬הורה חורג‪ ,‬אפוטרופוס או מי שהמפגר נמצא במשמורתו או בהשגחתו;‬
‫"דרך טיפול" ‪ -‬לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי;‬
‫"מעון" ‪ -‬כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪;9191-‬‬
‫"מעון נעול" ‪ -‬מקום המשמש מגורים או משמורת למפגרים מחוץ למשפחתם‪ ,‬וחופש המוחזקים בו‬
‫מוגבל‪ ,‬ושר הסעד הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה;‬
‫"סידור חוץ ביתי" ‪ -‬החזקתו של מפגר במעון‪ ,‬במשפחה אומנת‪ ,‬בדיור בקהילה‪ ,‬או במקום אחר מחוץ‬
‫לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה;‬
‫"סידור יומי" ‪ -‬שהותו של מפגר במרכז יום טיפולי‪ ,‬במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית‪-‬טיפולית‬
‫אחרת‪ ,‬כפי שקבע שר העבודה והרווחה;‬
‫"בית משפט" ‪ -‬בית משפט שלום‪ ,‬ולענין סעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ט ‪ -‬בית המשפט המוסמך;‬
‫"פקיד סעד" ‪ -‬עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאלים התשנ"ו‪ ,9119-‬שנתמנה פקיד סעד‬
‫לפי הוראות סעיף ‪( 19‬ג);‬
‫‪ .1‬שירותים למפגרים‬
‫א‪ .‬שר הסעד מופקד על השירותים למפגרים כאמור בחוק זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שר הסעד‪ ,‬בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים‪ ,‬רשאי‪ ,‬בצו‪ ,‬לחייב רשות מקומית לקיים שירותים‬
‫למפגרים‪ ,‬למעט מתן חינוך במסגרת חוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט‪ .9171-‬לענין זה‪ ,‬רשות מקומית ‪ -‬לרבות‬
‫איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים‪ ,‬תשט"ו‪ ,9111-‬שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד‪.‬‬
‫ג‪ .‬צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו למפגרים ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול‪ ,‬גיל‬
‫המפגרים‪ ,‬אזור מגוריהם או מידת פיגורם או כל סיווג אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן צו כאמור‪ ,‬יקבע שר הסעד‪ ,‬בהסכמת שרי האוצר והפנים‪ ,‬את מידת השתתפותה של המדינה‬
‫בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הודעה על מפגר‬
‫א‪ .‬רופא או עובד של שירות סעד‪ ,‬בריאות או חינוך‪ ,‬שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום‬
‫עבודתם הוא מפגר‪ ,‬יודיעו על כך לפקיד סעד או לרופא ששר הסעד מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה‬
‫לפקיד סעד‪.‬‬
‫ב‪ .‬נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬יודיע על כך פקיד סעד מיד לאחראי על המפגר‪.‬‬
‫‪ .7‬סמכויות פקיד סעד‬
‫א‪ .‬נודע לפקיד סעד על מפגר‪ ,‬בין על פי הודעה לפי סעיף ‪ 3‬ובין בדרך אחרת‪ ,‬יבדוק את הענין‪ .‬לצורך‬
‫בדיקתו יהיה פקיד הסעד רשאי ‪-‬‬
‫‪ .9‬לבקש ידיעות הנוגעות למפגר מכל אדם שיכול‪ ,‬לדעת פקיד הסעד‪ ,‬לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק‬
‫זה‪ ,‬והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות‪ ,‬זולת תשובה העלולה להפלילו‪.‬‬
‫‪ .1‬להיכנס‪ ,‬על פי צו של בית המשפט‪ ,‬לכל מקום שבו נמצא המפגר או שיש לפקיד סעד יסוד להניח‬
‫שהמפגר נמצא שם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר בדיקה כאמור‪ ,‬רשאי פקיד סעד להביא את עניינו של המפגר לפני ועדת אבחון‪.‬‬
‫ועדת אבחון‬ ‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬שר הסעד יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועדת אבחון תהיה של חמישה‪ :‬פקיד סעד‪ ,‬פסיכולוג ומחנך‪ ,‬שמינה שר הסעד‪ ,‬ורופא פסיכיאטר‬
‫ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר‪ ,‬שמינה שר הסעד‪ ,‬בהתייעצות עם שר הבריאות‪.‬‬
‫‪ .9‬סמכויות ועדת אבחון‬
‫ועדת אבחון רשאית ‪-‬‬
 ‫‪ .9‬להזמין את המפגר‪ ,‬את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם‪ ,‬לדעת הועדה‪ ,‬ידיעות הנוגעות‬
‫למפגר ולהציג להם שאלות‪.‬‬
‫‪ .1‬להורות כי המפגר ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כושרו השכלי‪.‬‬
‫‪ .3‬להורות לפקיד הסעד שערך את הבדיקה כאמור בסעיף ‪ 7‬שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך‬
‫בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ‪.‬‬
‫‪ .4‬החלטת ועדת אבחון‬
‫א‪ .‬מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא מפגר‪ ,‬תחליט‪ ,‬לאחר שנתנה למפגר ולאחראי‬
‫עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם‪ ,‬על דרכי הטיפול במפגר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של המפגר ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי‬
‫עליו ותתן את דעתה למידה שבה המפגר עלול לסכן את עצמו או את הזולת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ועדת אבחון תמסור למפגר ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה‬
‫כאמור בסעיף ‪.8‬‬
‫‪4‬א‪ .‬הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי (תיקון התש"ס)‬
‫א‪ .‬החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי למפגר מסוים תקבע גם את סוג הסידור‬
‫המתאים לו ביותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפגר שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי‪ ,‬זכאי לקבל‬
‫אותו כפוף להוראות חוק זה‪ ,‬מהמדינה או מטעמה‪ ,‬במקום‪ ,‬באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה‬
‫והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי‪.‬‬
‫ד‪ .‬שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של מפגר או של מי שחייב במזונותיו לפי‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)‪ ,‬התשי"ט‪ ,9111-‬ובמידת חיובו‪ ,‬בהוצאות הסידור החוץ ביתי‬
‫או הסידור היומי שיינתן לו‪ ,‬הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או‬
‫לסוגים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר מפגר כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות‬
‫הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו‪ ,‬למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור‬
‫בסעיף קטן (ד)‪ ,‬בשיעור של ‪ ;11%‬שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת מקום‬
‫מגוריו של המפגר‪ ,‬וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי חוק שירותי הסעד‪ ,‬התשי"ח‪ ,9118-‬שעניינן קביעת‬
‫מקום מגורים‪.‬‬
‫‪ .8‬ערר‬
‫תוך ‪ 71‬ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף ‪(4‬ג) רשאי המפגר או האחראי עליו לערור על החלטת‬
‫ועדת האבחון לפני ועדת ערר‪.‬‬
‫‪ .1‬ועדות ערר‬
‫א‪ .‬שר הסעד יקים ועדת ערר ויקבע את תחום שיפוטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועדת ערר תהיה של שלושה‪:‬‬
‫‪ .9‬שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום‪ ,‬שמינה לכך שר המשפטים‪ ,‬והוא יהיה יושב‪-‬ראש‬
‫הועדה‪.‬‬
‫‪ .1‬פקיד סעד שמינה שר הסעד‪.‬‬
‫‪ .3‬רופא פסיכיאטר שמינה שר הסעד‪ ,‬בהתייעצות עם שר הבריאות‪.‬‬
‫‪ .91‬החלטת ועדת ערר‬
‫לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם‪ ,‬רשאית ועדת הערר ‪-‬‬
‫‪ .9‬לדחות את הערר‪.‬‬
‫‪ .1‬לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו מפגר או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול‬
‫לפי חוק זה‪.‬‬
‫‪ .3‬לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי‬
‫תוצאותיהן את דרכי הטיפול‪.‬‬
‫‪ .99‬אמצעי כפיה‬
‫לא בא מפגר לפני ועדת אבחון‪ ,‬או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור בסעיף ‪ ,9‬או לא דאג‬
‫המפגר או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬על‬
‫פי בקשת פקיד סעד‪ ,‬לצוות על נקיטת אמצעים ‪ -‬לרבות העמדת המפגר תחת השגחתו של פקיד סעד או‬
 ‫החזקתו במעון ‪ -‬הדרושים‪ ,‬לדעת בית המשפט‪ ,‬להבטיח כי המפגר יובא לפני ועדת אבחון‪ ,‬שייבדק‬
‫בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה‪.‬‬
‫‪ .91‬הוצאה לפועל‬
‫החלטת בית המשפט לפי סעיף ‪ 99‬תוצא לפועל על ידי פקיד סעד‪ ,‬זולת אם בית המשפט הורה אחרת‪.‬‬
‫‪ .93‬הוצאות טיפול‬
‫בית משפט רשאי לחייב את המפגר ואת האחראי עליו ‪ -‬אם הוא חייב במזונות המפגר ובמידת חיובו ‪-‬‬
‫שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון‪ ,‬כולן או מקצתן‪.‬‬
‫‪ .97‬ערעור (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫החלטה של בית משפט לפי חוק זה‪ ,‬למעט לפי סעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ט‪ ,‬ניתנת לערעור לפני בית משפט‬
‫מחוזי‪ .‬בערעור על החלטה לפי סעיפים ‪ 99‬או ‪ 91‬ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד‪.‬‬
‫‪ .91‬דיון מחודש‬
‫א‪ .‬לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב פקיד הסעד לשוב ולהביא את עניינו של מפגר לפני ועדת אבחון‪,‬‬
‫ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על המפגר‪.‬‬
‫ב‪ .‬על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים ‪ 9‬עד ‪ 97‬בשינויים‬
‫המחוייבים‪.‬‬
‫‪ .99‬אמצעי חירום‬
‫א‪ .‬היה פקיד סעד סבור כי נשקפת סכנה תכופה למפגר או לזולתו או שהמפגר זקוק לטיפול רפואי או‬
‫אחר שאינו סובל דיחוי‪ ,‬רשאי הוא ‪ -‬אף לפני שעניינו של המפגר הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא‬
‫הסכמת המפגר או האחראי עליו ‪ -‬לנקוט כל האמצעים הדרושים‪ ,‬לדעת פקיד הסעד‪ ,‬למניעת אותה סכנה‬
‫או למתן אותו טיפול‪ ,‬ובלבד שלא יוחזק מפגר יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי‬
‫אישור בית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬פקיד סעד אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א)‪ ,‬יודיע על כך מיד לבית המשפט‪ ,‬שיהיה רשאי‬
‫לשנותם או לבטלם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מי שעשה מעשה‪ ,‬אגב טיפול רפואי או אחר במפגר‪ ,‬על פי בקשת פקיד סעד בתוקף סמכותו לפי סעיף‬
‫זה‪ ,‬לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של המפגר או האחראי עליו‪.‬‬
‫‪ .94‬סודיות‬
‫הגיעה לידי פקיד סעד או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת למפגר‪ ,‬ישמרנה בסוד ולא‬
‫יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו‬
‫ענין מוצדק לקבל את הידיעה‪.‬‬
‫‪ .98‬עונשין‬
‫א‪ .‬אלה דינם מאסר ששה חדשים‪:‬‬
‫‪ .9‬המפריע לפקיד סעד או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת‬
‫אבחון‪ ,‬ועדת ערר או בית משפט‪.‬‬
‫‪ .1‬העובר על הוראות סעיף ‪.94‬‬
‫ב‪ .‬אלה דינם קנס ‪ 111‬לירות‪:‬‬
‫‪ .9‬מי שאינו מוסר ההודעה לפי סעיף ‪ 3‬כשהוא חייב לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .1‬מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות‬
‫שהוצגו לו בועדות אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬מי שאינו מציית להוראות של פקיד סעד לפי חוק זה‪ ,‬או שאינו משיב לשאלות פקיד סעד בבדיקה‬
‫שנערכה לפי סעיפים ‪ 7‬או ‪.)3(9‬‬
‫‪ .91‬אי‪-‬תחולת החוק (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫חוק זה לא יחול על מפגר הנמצא במאסר או במעצר חוקי‪ ,‬אלא כפי שנקבע בסעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ט‪.‬‬
‫‪91‬א‪ .‬מעצר מפגר (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגר‪ ,‬יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר‬
‫או במעון נעול‪ ,‬זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת‪ ,‬אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא‬
‫לאחר גמר החקירה‪.‬‬
‫‪91‬ב‪ .‬טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר‪-‬עונשין (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא‪ ,‬אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם‬
‫על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו‪ ,‬אחת מאלה‪:‬‬
‫‪ .9‬שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי‪.‬‬
 ‫‪ .1‬שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו‪ ,‬אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין‬
‫הוא בר עונשין‪ ,‬יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו‪,‬‬
‫ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים‪.‬‬
‫‪91‬ג‪ .‬טיפול בלוקה בשכלו שהורשע (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬במקום לגזור את דינו‪ ,‬לצוות‬
‫שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו‪ .‬החליט בית משפט כאמור‪ ,‬יחולו הוראות חוק‬
‫זה בשינויים המחוייבים‪.‬‬
‫‪91‬ד‪ .‬טיפול במפגר במאסר (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא מפגר‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬לפי בקשת האדם‪ ,‬בקשת האחראי עליו או‬
‫בקשת התובע‪ ,‬לצוות שישא מאסרו במעון נעול‪.‬‬
‫‪91‬ה‪ .‬הוראות בדיקה (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ד‪ ,‬רשאי הוא להורות‪,‬‬
‫לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו‪ ,‬שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו‪.‬‬
‫‪91‬ו‪ .‬מעמד תובע (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫בהליכים לפני ועדת אבחון לפי סעיפים ‪91‬ב או ‪91‬ג רשאי תובע להשמיע דברו לפי סעיף ‪ 4‬ולערור לפי‬
‫סעיף ‪ 8‬על ההחלטה‪.‬‬
‫‪91‬ז‪ .‬ערעור (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫החלטת בית משפט לפי סעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים‪.‬‬
‫‪91‬ח‪ .‬ביצוע הצווים (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫צו לפי סעיפים ‪91‬א עד ‪91‬ה ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו‪,‬‬
‫אלא שצו לפי סעיף ‪91‬ה לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי פקיד סעד‪ ,‬אם לא הורה בית המשפט‬
‫הוראה אחרת‪.‬‬
‫‪91‬ט‪ .‬משמורת (תיקון‪ :‬תשל"ה)‬
‫עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי סעיפים ‪91‬א‪91 ,‬ד או ‪91‬ה יראוהו‪ ,‬בעת שהוא מוחזק במעון או במעון‬
‫נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה‪ ,‬כאילו הוא נמצא במשמורת כדין‪ ,‬ויחולו עליו הוראות סעיפים ‪ 98‬ו‪91-‬‬
‫לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש‪ ,‬תשל"ב‪ )9141-‬בשינויים המחוייבים‪.‬‬
‫‪ .11‬שמירת דינים אחרים‬
‫אין חוק בה לגרוע מחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט‪ ,9171-‬מחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג‪ ,9113-‬ומחיובים לפי‬
‫כל דין אחר‪.‬‬
‫‪ .19‬ביצוע ותקנות (תיקון‪ :‬תשל"א)‬
‫א‪ .‬שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו‪.‬‬
‫ב‪ .‬שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובועדות ערר‪.‬‬
‫ג‪ .‬שר הסעד ימנה לצורך זה פקיד סעד ראשי ופקידי סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד‬
‫ראשי‪ ,‬בדרך כלל או לענין מסויים‪ ,‬חלק פקיד סעד על ההנחיות לענין מסוים‪ ,‬ישוב פקיד הסעד הראשי‬
‫ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון‪.‬‬