‫ש‬ ‫א‬

‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬

‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬

‫כתבו‪ :‬גלעד פלאי ורחלי עינב*‬

‫צילום‪ :‬גלעד פלאי‬
‫שעות הצהריים המאוחרות‪ ,‬שקט ושלווה במושב קשת‬
‫שבגולן‪ .‬לפתע נשמע במרחב קולה הצורם של מערכת‬
‫כריזת החירום‪" :‬שרפה‪ ,‬שרפה‪ ,‬שרפה גדולה באזור השער‬
‫ומחסן החצר‪ ,‬כולם להגיע בדחיפות למרכז ולעזור בכיבוי‬
‫האש"‪ ...‬ראשונים הגיעו הבוקרים שיש להם יותר ניסיון‬
‫מכולם‪ ,‬מעצם העובדה שמחייתם על העשבייה הצפופה‬
‫המצהיבה בשדות הגולן‪ ,‬המזון של עדרי הבקר‪ ,‬עשבים‬
‫שכעת מזינים את להבות האש המתנשאות אל על‪ .‬מיד‬
‫אחריהם הגיעו בריצה חברים נוספים מהמושב שלקחו‬
‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬ ‫מחבטים ומכלי מים נישאים על הגב‪ .‬הם הסתערו על‬
‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬
‫הלהבות‪ ,‬חובטים ומתיזים‪ ,‬ובתוך דקות הצטרפה הכבאית‬
‫מקצרין‪ .‬האש הצליחה לחצות את גדרות המושב ולחדור‬
‫מתוך שדות המרעה לעבר המחסן‪ .‬כעבור זמן כובתה האש‪,‬‬
‫משאירה אחריה עשן וריח עץ שרוף שהמשיך להציף את‬
‫האזור בימים הבאים‪ .‬אל מרחבי השדות הזהובים של‬
‫הגולן הצטרף כתם שחור שרק עם רדת הגשמים יחליף‬
‫צבע משחור שרפה לירוק נביטה‪ ,‬ובסוף האביב שוב‬
‫לצהוב‪ ,‬ואם תהיה עוד שרפה שוב לשחור וחוזר חלילה‪...‬‬

‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬

‫‪ 3‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪2‬‬
 ‫‪ .1‬הראשונים שנכנעים לאש הם הגבעולים הזהובים‬ ‫בכל קיץ נצבעים השדות של רמת הגולן‬
‫של הדגניים ‪ -‬שיבולת שועל‪ ,‬שעורת הבולבוסין‪.‬‬ ‫בצבעי חום‪-‬זהוב‪ .‬החום מביא אתו לאות‬
‫‪ .2‬התפרחות של הגזר עמידות יותר‪ .‬האש‬ ‫שמרביצה את הפרות על הקרקע בצל‬
‫המתגברת אוכלת גם אותן‪ ,‬אבל חלק מהזרעים‬ ‫הקרוב‪ ,‬ואז משום מקום מגיעה שרפה‬
‫יצליחו לשרוד וינבטו בשנה הבאה‪.‬‬ ‫וסכנת מוות מרחפת על בעלי החיים ועל‬
‫‪ .3‬חסת המצפן ‪ -‬העלים הירוקים נלחמים באש‪,‬‬ ‫בני האדם‪.‬‬
‫ויש סיכוי שהם יצליחו להחזיק מעמד ועוד יזכו‬
‫לפרוח‪.‬‬ ‫אין עוד מקום בארץ שכל כך עשיר בעשב‬
‫כמו רמת הגולן‪ .‬הנביא עמוס כינה את‬
‫נשות השומרון הדשנות "פרות הבשן"‬
‫(שהגולן חלק ממנו)‪ .‬הגולן היה ידוע מאז‬
‫ומתמיד כמקום המתאים ביותר לגידול‬
‫פרות‪ .‬כאשר בני ישראל היו בדרכם לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בעוד בני גד‪ ,‬ראובן וחצי המנשה‬
‫בחרו להישאר בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬עלה‬
‫החצי השני של שבט מנשה לרמת הגולן‬
‫והתנחל שם‪ .‬בזמן המלחמה לכיבוש הארץ‬
‫השאירו הגברים את נשותיהם וטפם שם‪,‬‬
‫וחזרו בתום המלחמה לגולן‪ .‬רועי הצאן‬
‫שבאו ממצרים דרך המדבר‪ ,‬לא יכלו‬
‫לעמוד בפני שפע המרעה בגולן‪ ,‬ולמורת‬
‫רוחו של משה העדיפו אותו על פני ארץ‬
‫ישראל המערבית‪ .‬הצמחייה בחלקים‬
‫גדולים של רמת הגולן היא יער פארק‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫שמתאפיין בעצים גדולים המרוחקים זה‬
‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬ ‫מזה‪ ,‬בעיקר אלוני תבור‪ ,‬עצים נאים בעלי‬
‫גזע מרכזי‪ ,‬וביניהם משטחי עשב‪ .‬העשבים‬
‫האלה הם מזון עשיר לפרות‪ ,‬וכאז כן היום‬
‫‪3‬‬
‫שטחים נרחבים ברמת הגולן משמשים‬
‫למרעה‪.‬‬

‫האש המתחילה להתלקח נשמעת כקול‬

‫פצפוץ‪ ,‬ומתלווים אליה גל חום ועשן‬
‫מיתמר‪ .‬הרוח מלבה את האש‪ ,‬והערבות‬
‫השלוות של רמת הגולן מתמלאות אנרגיה‪,‬‬
‫פחד ואלימות‪ .‬הפרות והיונקים האחרים‬
‫בורחים במהירות כשהם רק שומעים או‬
‫מריחים את האש העולה‪ .‬גם החרקים‬
‫המעופפים והמקפצים‪ ,‬הפרפרים‪ ,‬הצרעות‬
‫והדבורים לרוב מצליחים לברוח‪ .‬לזוחלים‪,‬‬
‫ללטאות‪ ,‬לנחשים ולדוחיים קשה יותר‬
‫להדביק את מהירות האש המתפשטת‪,‬‬
‫ולעתים קרובות הם נלכדים בה‪ .‬קשה‬
‫לראות את השרידים החרוכים של אלה‬
‫שלא שרדו‪ ,‬אבל זו דרכו של עולם‪.‬‬

‫כמה מינים של עופות טורפים אורבים‬

‫לחרקים הנסים מפני גל האש ולוכדים‬
‫אותם‪ ,‬כך חסידות מאלו המצויות רוב‬
‫השנה ברמת הגולן ובזים‪ .‬הם פוערים‬
‫פה ובולעים את החרקים המבוהלים‪ .‬הם‬
‫והעורבים ממתינים וחוזרים לאותם שדות‬
‫ל"מנה שנייה"‪ ,‬מבושלת‪ ,‬לאחר שהאש‬
‫דועכת‪.‬‬

‫הגישה הכללית היא להתייחס לשרפה‬

‫כאל משהו רע‪ ,‬סוג של אסון; צמחים‬

‫‪ 5‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪4‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מקורן של רוב השרפות בהצתות‪ ,‬חלקן זדוניות‪,‬‬ ‫נשרפים‪ ,‬בעלי חיים נסים בבהלה ואלה‬
‫חלקן בשוגג‪ ,‬חלקן תוצאה של המלחמות ואימוני‬ ‫שלא מספיקים – נשרפים; אבל העוסקים‬
‫הצבא‪ .‬הכבאים באזור כבר מתורגלים‪ ,‬והם‬ ‫בשמירה על הטבע למדו כבר שלשרפה‬
‫מתייצבים באומץ לכל קריאה‪ ,‬לכבות ולהציל את‬ ‫יש גם תוצאות חיוביות – היא מנקה את‬
‫מה שטרם נשרף‪.‬‬ ‫השטח ומאפשרת למינים רבים של צמחים‬
‫ובעלי חיים שנדחקו ממנו לחזור ולנסות‬
‫את מזלם‪ .‬המינים חובבי השמש והמינים‬
‫שהצל מבריח אותם חוזרים ובגדול‪ ,‬וזכור‬
‫לי איך רצנו כולנו (הבוטנאים) שנה אחרי‬
‫השריפה הגדולה בכרמל‪ ,‬לראות את‬
‫הפרחים של הצמחים החד שנתיים הרבים‬
‫שעלו ופרחו באותה שנה‪ ,‬כאלו שלא נראו‬
‫במקומותינו שנים רבות‪ .‬אפשר לדמות את‬
‫האש לשיטפונות של החורף‪ ,‬שסוחפים‬
‫לים את קרקעית הנחל והמינים הגדלים‬
‫בתוכה אבל מאפשרים לאוכלוסייה‬
‫להיבנות מחדש‪.‬‬

‫יתרון נוסף של השרפה הוא בפירוק‬

‫החומרים המהיר שלה‪ .‬היא מחזירה‬
‫לטבע‪ ,‬לאדמה‪ ,‬מינרלים וחומרים אחרים‬
‫שהיו כלואים בתוך הצמחייה‪ ,‬ומאפשרת‬
‫למחזר אותם ולהשיב אותם לאדמה‬
‫כדי שיעמדו לרשותם של הצמחים‬
‫ובעלי החיים בעתיד‪ .‬אש היא חלק‬
‫מהמרכיבים הטבעיים של הנוף הים‬
‫תיכוני‪ .‬צמחי החורש שלנו‪ ,‬כולם יחד‬
‫וכל אחד בדרכו‪ ,‬עמידים בפני שרפות‪.‬‬
‫האלון והאלה מצמיחים במהירות ענפים‬
‫חדשים מניצנים תת‪-‬קרקעיים ששורדים‬
‫את השרפות‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬תלוי‬
‫צילום‪ :‬שלומי ניסים‬ ‫בעצמת האש ובמהירות הכבאים‪ ,‬העצים‬
‫נשארים על עומדם ורק העלים נחרכים‪,‬‬
‫ועוד באותה שנה מצמיחים העצים עלים‬
‫חדשים‪ .‬האורן רגיש יותר ואינו מתחדש‬
‫לאחר שרפה‪ ,‬אבל האש פותחת את‬
‫האצטרובלים‪ ,‬מפזרת את הזרעים וגורמת‬
‫לנביטה רבה בשנה שלאחר השרפה‪.‬‬
‫זו אולי הסיבה שהוא אינו נפוץ ברמת‬
‫הגולן‪.‬‬

‫בין העצים הפזורים ברמת הגולן יש כאמור‬

‫משטחים רחבי ידיים של עשבוניים‪ .‬המין‬
‫השולט‪ ,‬הנפוץ ביותר בהם‪ ,‬הוא שעורת‬
‫הבולבוסין‪ .‬השעורה יבשה ומצהיבה‬
‫לקראת הקיץ‪ ,‬והגבעולים הזהובים שלה‬
‫מתגרים באש‪ .‬כמו דגניים אחרים היא‬
‫חסרת עצה ועל כן היא מתלקחת בקלות‪,‬‬
‫אבל פקעיות הבולבוסין‪ ,‬האוגרות את‬
‫העמילנים שלה‪ ,‬מצויות מתחת לפני‬
‫הקרקע ונשמרות משנה לשנה‪ .‬האדמה‬
‫שומרת עליהן‪ ,‬וגם אם כל העשבייה‬
‫הנראית לעין נשרפת ונעלמת‪ ,‬פקעיות‬
‫הבולבוסין ממתינות לגשם הראשון‬
‫ואחריו יתחילו לפתח ניצנים שיגדלו‬
‫ויתפתחו ל"בשר התותחים" של אש הקיץ‬
‫היוקדת‪.‬‬

‫‪ 7‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪6‬‬

 ‫‪ .1‬לא הצליח להימלט‪ :‬תלום קשקשים‪ ,‬נחש שלא‬
‫זחל מספיק מהר‪.‬‬
‫‪ .2‬הצמחים רובם היו למאכלת האש‪ ,‬אבל אצל‬
‫חלק מהמינים התפרחות המורמות מעל האדמה‬
‫מעט מוגנות יותר‪ .‬בקרקפת השרופה של‬
‫הקיפודן עדיין נותרו זרעים בעלי כושר נביטה‪.‬‬
‫‪ .3‬ייתכן שגם זרעי התורמוס הקלויים יצליחו‬
‫לנבוט‪.‬‬
‫‪ .4‬בעלי החיים נסים מן האש‪ .‬ראשונות בורחות‬
‫הפרות‪ ,‬ואחריהן בעלי הכנף וקלי הרגליים‪ .‬קול‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פצפוץ האש‪ ,‬החום והעשן משמשים כאות‬
‫אזעקה‪ .‬לא כולם מספיקים‪ ,‬לעתים האש מהירה‬
‫מאוד ולפעמים הם לא מרוכזים מספיק‪.‬‬
‫‪ .5‬פרות הבשן‪ ,‬הגדולות והדשנות‪ ,‬הן הנהנות‬
‫העיקריות ממרחבי הגולן‪ .‬המרחבים עשירים‬
‫בדגניים שמתייבשים בקיץ‪.‬‬
‫‪ .6‬עבור רוב בעלי החיים האש משמעותה בהלה‬
‫ואסון‪ ,‬אך יש גם מי שמצליח ליהנות ממנה‪ .‬רגע‬
‫לאחר ששככה האש‪ ,‬החסידות חודרות לאזורים‬
‫השרופים ומחפשות "מזון מבושל"‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ 9‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪8‬‬

 ‫‪1‬‬

‫‪ .1‬אחרי האש נשאר הפיח השחור‪ .‬לעתים‬ ‫האדם באש בעולם בכלל וברמת הגולן‬ ‫ככל הנראה‪" ,‬שרפות ספונטניות" לא‬
‫השרפה מכלה את כל החומר הצמחי מעל פני‬ ‫כבר לפני ‪ 790,000‬שנים‪.‬‬ ‫מתרחשות‪ ,‬גם אם בקבוקים של זכוכית‬
‫האדמה‪ .‬המותאמים לשרפות עמידים יותר‪ ,‬כמו‬ ‫מוטלים בשדה ומרכזים את אנרגיית‬
‫התפרחות הבהירות של הגזר הנראות בתמונה‬ ‫לא חולפת שנה שבה לא מתרחשות שרפות‬ ‫השמש‪ .‬מכאן מופנית אצבע מאשימה‬
‫על הרקע השחור‪.‬‬ ‫ברמת הגולן‪ .‬נראה שהשרפות התקיימו‬ ‫לבני האדם‪ .‬כיבוש האש הוא ללא ספק‬
‫‪ .2‬מטוסי הכיבוי עוזבים את השטח‪.‬‬ ‫בה מימים ימימה‪ ,‬ולא – איך נסביר את‬ ‫אחת מנקודות הציון החשובות ביותר‬
‫‪ .3‬ורק האדמה החרוכה נותרת‪ ,‬מעידה על‬ ‫ההתאמה של החיים הטבעיים לתדירות‬ ‫בהתפתחות האנושית‪ .‬האש סיפקה לנו‬
‫הסערה שהתחוללה בשטח‪.‬‬ ‫השרפות? לדברי דני חנניה‪ ,‬מפקד שירות‬ ‫הגנה‪ ,‬אפשרה לבשל את הבשר (לפני‬
‫הכבאות בתחנת בקצרין‪ ,‬הם מטפלים מדי‬ ‫שרבים חזרו לאכול אותו נא)‪ ,‬להכין‬
‫שנה בכ‪ 300-‬אירועים‪ .‬ואם נחשב ממוצע‪,‬‬ ‫דייסה מגרעינים שנשמרו מעונת הקיץ‬
‫מדובר באירוע שרפה לכל יום למעט‬ ‫ולשפר את טעמם המר של צמחים רבים‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫שבתות וחגים‪.‬‬ ‫האש קיבעה את מותר האדם ביחס לבעלי‬
‫החיים‪ ,‬שכן מי כמונו יודע לשלוט בה‪.‬‬
‫שאלת מיליון הדולר היא‪ :‬מה או מי גורם‬ ‫ואגב‪ ,‬חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה‬
‫‪3‬‬ ‫לשרפות והאם הוא שונה מבעבר?‬ ‫העברית בירושלים‪ ,‬בראשות פרופ' נעמה‬
‫גורן‪-‬ענבר‪ ,‬מצאו באתר העתיק בגשר בנות‬
‫פעם היו אלה הרועים שלא הקפידו לכבות‬ ‫יעקב שבבי צור שרופים וחתיכות פחם‪.‬‬
‫את המדורה והיום‪ ,‬להערכתו של דני‪ ,‬הם‬ ‫בהנחה שהממצאים והמסקנות נכונים‪,‬‬
‫בעיקר בני אדם שמתרשלים – ילדים‬ ‫הרי שמדובר במדורה העתיקה ביותר‬
‫בחופשה‪ ,‬חקלאים שמעוניינים להיפטר‬ ‫בעולם‪ ,‬וזוהי עדות ראשונה לשימוש‬

‫‪ 11‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪10‬‬

 ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ .1‬אלון התבור יוצר צורת נוף של יער פארק‪ ,‬עצים‬

‫הגדלים במרחק זה מזה‪ .‬תנאי להישרדות של צמח‬
‫בבית הגידול הוא עמידות יחסית לשרפות‪ .‬לעתים‬
‫נפגעים רק חלק מהעלים‪ ,‬והשאר נותרים ירוקים‪.‬‬
‫‪ .2‬אלון התבור הוא בעל כושר התחדשות וצמיחה‪,‬‬
‫מניצנים תת‪-‬קרקעיים שמוסתרים באדמה‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר העלים נפגעים הגזע נותר על עמדו‪ ,‬ואם‬
‫הוא נופל גדל אחר במקומו‪.‬‬

‫‪ 13‬טבע הדברים‬ ‫טבע הדברים ‪12‬‬

‫‪1‬‬
‫האש‪ ,‬האסונות והקשיים תמיד משאירים פתח‬ ‫מהשלף‪ ,‬השאריות של צמחי החיטה אחר‬
‫לתקווה‪ ,‬כי השרפה מעוררת התחדשות‪ .‬בתמונה‪:‬‬ ‫הקציר‪ ,‬מטיילים שהכינו קפה‪ ,‬נהגים‬
‫לבלוב של התחדשות ‪ -‬צמיחה צעירה של אלון‬ ‫שמשליכים בדלי סיגריות וחיילים שיורים‬
‫תבור‪.‬‬ ‫אש חיה במהלך האימונים‪ .‬הקש היבש‬
‫והחם מהווה חומר בערה אידאלי‪ ,‬ודי‬
‫בגפרור אחד כדי להצית אותו‪ .‬כנראה‬
‫שיש גם הצתות מכוונות‪ .‬להערכת שירותי‬
‫הכבאות באזור רבות מהשרפות הן‬
‫הצתות בזדון‪ ,‬והגורמים להן הם אויבים‬
‫ומתחרים על שדות מרעה‪ ,‬סוחרי חציר‬
‫מתוסכלים‪ ,‬ולא מוציאים מכלל אפשרות‬
‫הצתות ממניעים פוליטיים‪ .‬הקלות של‬
‫ההצתה והחריכה מקשות על איתור ראיות‬
‫והחקירה נמשכת‪...‬‬

‫תהליך הבערה הוא תהליך אקסותרמי‪,‬‬

‫כלומר תהליך שמשחרר אנרגיה בפראות‬
‫מהמקום שהייתה אגורה בו במהלך שדורש‬
‫הרבה חמצן‪ .‬החומר האורגני שמשמש‬
‫כדלק לבערה בולע חמצן ומשחרר אש‪,‬‬
‫חום ופחמן דו‪-‬חמצני שנכלא בו בתהליך‬
‫הפוטוסינתזה שביצעו הצמחים‪ .‬בערה‬
‫של עשבוניים היא קלה‪ ,‬מהירה וחולפת‬
‫מיד כאשר חומרי הבערה מתכלים מעל‬
‫לפני השטח‪ .‬על כן השפעתה הישירה על‬
‫הקרקעות מועטה יחסית‪.‬‬

‫אחד הדברים החשובים בעצירת‬

‫התפשטות השרפות היא לנסות ולהשתלט‬
‫עליהן במהירות המרבית‪ ,‬לפני שצברו‬
‫חום המצית את המשכן בכוחו בלבד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אם נראה לכם שלא תצליחו להשתלט‬
‫על שרפה בעצמכם – הזעיקו קודם לכל‬
‫פעולה את הכבאים (‪ ,)102‬ורק לאחר מכן‬
‫נסו לעכב את התפשטותה עד לבואם‪.‬‬

‫גלעד פלאי‪ ,‬צלם ארצישראלי ומדריך טיולים בישראל ובמדינות השכנות‬

‫‪Gili_p@zahav.net.il 0 http://www.gil-ad.co.il‬‬
‫רחלי עינב‪ ,‬יועצת סביבתית בחברת‬
‫‪Blue Ecosystems einavr@blue-ecosystems.com 0 http://www.blue-ecosystems.com‬‬
‫טבע הדברים ‪14‬‬