‫משולחנו של‬

‫יונתן שלונסקי‬

‫על גדוד העבודה‬

‫גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור‪ ,‬או בשמו המקוצר גדוד העבודה‪ ,‬היה ארגון‬
‫חלוצי‪ ,‬סוציאליסטי‪ ,‬לאומי וציוני שפעל בארץ ישראל בשנים ‪ . 1920-1929‬המלה "הגנה"‬
‫הוסרה משם הארגון‪ ,‬או הוסתרה‪ ,‬בשל חשש משלטונות המנדט הבריטי‪.‬‬

‫ראשיתו‬
‫הגדוד הוקם על ידי מנהיגי החלוץ ואנשי השומר‪ ,‬אשר גייסו כשמונים ושמונה מייסדים‪ ,‬רובם‬
‫מחניכיו של יוסף טרומפלדור בתנועת "החלוץ" ברוסיה‪ .‬הכרזתו הרשמית הייתה במלאת חצי‬
‫שנה למותו ‪ -‬בי"א באדר תר"פ ‪ 25‬באוגוסט ‪ 1920‬במחנה העבודה של סוללי כביש‬
‫טבריה‪-‬צמח‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הצטרפו מאות חלוצים וחלוצות‪ .‬בין ראשי הגדוד נמנו יצחק שדה‪,‬‬
‫יהודה אלמוג‪ ,‬ישראל שוחט ומנחם אלקינד‪.‬‬

‫במהלך כל שנות קיומו (עד דצמבר ‪ )1929‬היו חברים בגדוד העבודה כ‪ 2,500-‬איש ואישה;‬
‫אולם בשום שלב לא היו חברים יותר מ‪ 660-‬איש בו זמנית (שיא זה התקיים במהלך שנת‬
‫‪ .)1925‬עקרון הפתיחות של הגדוד אפשר לרבים לחבור אליו‪ ,‬ללמוד מקצוע‪ ,‬ואז לעזבו‪ .‬על‬
‫הקמת הגדוד השפיעו שני מאורעות היסטוריים‪ :‬הצהרת בלפור (‪ ,)1917‬שגרמה לרבים לצפות‬
‫להגשמה מהירה של הציונות‪ ,‬ומהפכת אוקטובר בנובמבר ‪ 1917‬ברוסיה‪ ,‬שהביאה לעליית‬
‫הקומוניסטים הבולשביקים לשלטון ברוסיה לאחר מלחמת אזרחים עזה‪.‬‬

‫שלוש המטרות העיקריות של מנהיגי הגדוד היו שתפנות‪ ,‬התיישבות והגנה‪ .‬חברי הגדוד דגלו‬
‫בעלייה יהודית המונית וחופשית לארץ‪ ,‬ובהקמת כוח הגנה יהודי מאורגן בארץ ישראל‪ .‬על פי‬
‫חזונם של מייסדיו נועד גדוד העבודה להיות קומונה כלל‪-‬ארצית שוויונית ושיתופית‪.‬‬

‫מיבנה ואירגון‬
‫בגדוד העבודה היו "פלוגות" קטנות וגדולות‪ ,‬של חניכי "החלוץ" ו"השומר הצעיר" או "טכניות"‪,‬‬
‫שחבריהן פועלים או "מומחים"‪ ,‬בעיר או בההתיישבות העובדת‪ .‬הפלוגות עסקו במגוון‬
‫מקצועות‪ :‬חקלאות לסוגיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬סבלות‪ ,‬הובלה ממונעת‪ ,‬סלילת כבישים‪ ,‬תפירה ועבודות‬
‫שירות במחנות הצבא הבריטי‪ .‬הניהול הכלכלי של הגדוד היה שיתופי‪ :‬כל הכנסות החברים‬
‫הופקדו בקופה משותפת‪ ,‬לפי עקרון של קומונה ארצית‪ .‬הקופה המשותפת נועדה לשמש את‬
‫כולם באופן שוויוני ולפי צרכיהם‪ .‬במשך הזמן הונהגה אוטונומיה כלכלית לפלוגות ולישובים‪,‬‬
‫ורק המאזן כלל את כל ההכנסות‪.‬‬

‫עבודות ויישובים‬
‫חברי הגדוד גם לקחו חלק בבניית יישובים אחרים‪ ,‬ועסקו בסלילת כבישים (כביש‬
‫טבריה–טבחה) ‪ ,‬ייבוש ביצות ‪ ,‬סבלות ‪ ,‬בניין בתים‪ ,‬חקלאות ועוד‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על גדוד העבודה [‪]1‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫אנשי הגדוד הותירו את רישומם בנופה של ירושלים‪ ,‬לאחר שבנו במו ידיהם את שכונות הגנים‬
‫בעיר‪ :‬רחביה‪ ,‬תלפיות‪ ,‬בית הכרם‪ ,‬וכן בנו את בנין ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה (נהרס‬
‫בתש"ח ‪ )1948‬ואת בנין "הדסה" ברחוב הרב קוק (כיום)‪.‬‬

‫בתל אביב נטה הגדוד 'קיבוץ יסוד'‪ ,‬שלימים נתערבב בקבוצתו של מנחם אלקינד את אוהליו‬
‫בשכונת מחלול על חוף תל אביב ועסקו בבניית רחוב נחלת בנימין‪ ,‬שדרות רוטשילד ובית‬
‫הספר תל נורדאו‪.‬‬

‫היישובים אשר הוקמו על ידי חברי גדוד העבודה הם‪ :‬כפר גלעדי [הוקם במקור בשנת ‪1916‬‬
‫אך ננטש לאחר מאורעות תל חי רמת רחל [הוקם ב‪ ,]1926 -‬והמשק המשותף של עין חרוד‬
‫ותל יוסף [‪.]1921‬‬

‫מחלוקות ופילוגים‬
‫ההסתדרות‪ ,‬שפעלה במקביל לגדוד וראתה בו תחילה בשר מבשרה‪ ,‬החלה להיאבק בו‬
‫ולראותו כגוף המתחרה עמה על השליטה בציבור הפועלים‪ .‬מפלגת אחדות העבודה‪ ,‬אשר‬
‫הייתה המפלגה הגדולה בהסתדרות ושאפה לאחד את זרמי הפועלים השונים‪ ,‬ראתה בפעילות‬
‫הגדוד פלגנות ותחרות למוסדותיה‪ .‬הסתדרות העובדים גם לא תמכה בדרישת גדוד העבודה‬
‫להשוואת שכר מלאה של הפועלים‪.‬‬

‫כל אלו תרמו לעוינות ולויכוחים ארוכים בין הנהגת "הגדוד" לבין הנהגת ההסתדרות‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫בהנהגת יוצאי השומר לשעבר‪ ,‬מניה וישראל שוחט‪ ,‬פעלה מחתרת "הקיבוץ"‪ ,‬אשר מצאה אצל‬
‫אנשי הגדוד כר נוח לגיוס חברים (מחצית מכמאה חברי "הקיבוץ" באו מקרב אנשי הגדוד)‪,‬‬
‫ובתשתית הארגונית ‪ -‬פלוגות העבודה – והיישובית ‪ -‬כפר גלעדי – בסיס מבצעי‪ .‬מחתרת זו‬
‫נתפשה כמסכנת בפעולותיה אף את שלום היישוב כולו‪.‬‬

‫כך הורה בן‪-‬גוריון על הקמתה של 'ועדת בירור לחקר 'הקיבוץ החשאי' (שם נוסף למחתרת)‬
‫בגדוד העבודה'‪ ,‬שסיימה עבודתה מעט לאחר שהחלה התפוררות הגדוד בסוף ‪.1926‬‬

‫המצב הכלכלי הקשה וחילוקי דעות אידאולוגיים הוביל לפילוג בגדוד העבודה‪ .‬הגדוד התפלג‬
‫בין ימין לשמאל‪ .‬הזרם השמאלי היה מעוניין להילחם ליישום עקרונות הסוציאליזם והקומונה‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ואילו תמיכת הזרם הימני הייתה נתונה ראשית כל לחלוציות ציונית‪ .‬על רקע זה‬
‫התפלג המשק של גדוד העבודה בעמק יזרעאל ל‪ 2 -‬ישובים‪ :‬עין חרוד ותל יוסף‪ ,‬אשר נתחלקו‬
‫לשני קיבוצים נפרדים‪ .‬אנשי הפלג בעין חרוד הקימו את תנועת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫תמורות כלכליות וחברתיות בהרכב היישוב היהודי בארץ ממחצית שנות ה‪ 20 -‬ומתחים עם‬
‫הנהגת ההסתדרות‪ ,‬שתוצאתם הייתה אבטלה ורעב בגדוד העבודה‪ ,‬הביאו קבוצה בקרב זרם‬
‫השמאל בגדוד ‪ -‬חלקם אנשי "החלוץ" לשעבר ‪ -‬להתארגן בראשותו של מנחם אלקינד לעזוב‬
‫את הארץ לברית המועצות‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על גדוד העבודה [‪]2‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫מנהיגי הקבוצה קבלו מן השלטונות בברית המועצות קרקעות בחצי האי קרים‪ ,‬לשם הקמת‬
‫קומונה בשם "וויו נובה" ("דרך חדשה" באספרנטו)‪ .‬עזיבת חברי הגדוד אל קרים התרחשה‬
‫בהדרגה בשנים ‪ ,1929–1927‬והתקבלה בתדהמה ובכאב אצל חבריהם ומכריהם בארץ‪( .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1935‬הפכו השלטונות הסובייטיים את הקומונה לקולחוז‪ ,‬וצורפו אליו פועלים ומשפחותיהם‬
‫מרחבי ברית המועצות‪ ,‬ובכך הושם קץ למעשה לקומונה "וויו נובה"‪ .‬אלקינד ואחרים נרצחו‬
‫בטיהורי סטלין‪.‬‬

‫שרידי החברים היהודים מארץ‪-‬ישראל בקולחוז נרצחו על ידי החיילים הנאצים)‪ .‬כמה מחברי‬
‫הגדוד שעזבו ובני משפחותיהם‪ ,‬חזרו לארץ במשך השנים‪.‬‬

‫סוף דרכו‬
‫כבר בשנת ‪ 1927‬החלו תהליכי התפוררות בגדוד העבודה‪ .‬בקיץ ‪ 1929‬הוחלט על התאחדותה‬
‫של שארית גדוד העבודה עם התנועה הקיבוצית שהתפלגה ממנו‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ .‬וישובי‬
‫גדוד העבודה‪ :‬תל יוסף‪ ,‬כפר גלעדי‪ ,‬תל חי ורמת רחל נעשו חלק ממנה‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על גדוד העבודה [‪]3‬‬