‫משולחנו של‬

‫יונתן שלונסקי‬

‫על היינריך היינה‬

‫היינריך היינה (בגרמנית‪ 13( )Heinrich Heine :‬בדצמבר‬
‫‪ ,1797‬דיסלדורף – ‪ 17‬בפברואר ‪ 1856‬פריז) היה משורר‬
‫ופובליציסט גרמני ממוצא יהודי‪ ,‬מגדולי השירה והספרות של‬
‫גרמניה במאה ה‪.19-‬‬

‫היינה נחשב הן למשורר רומנטי והן למי שהפנה עורף לזרם‬

‫ספרותי זה‪ .‬הוא הפך את שפת היומיום לראויה לשירה‪ ,‬הפך‬
‫את צורות הפיליטון ויומן המסע לצורת אמנות‪ ,‬והקנה לשפה‬
‫הגרמנית קלילות ואלגנטיות שטרם ידעה עד אז‪ .‬כעיתונאי‬
‫ביקורתי ומעורב פוליטית‪ ,‬מסאי‪ ,‬סטיריקן ופולמוסן עורר‬
‫הערצה וחשש גם יחד‪ .‬הוא נמנה עם המשוררים הגרמנים‬
‫שזכו למספר הגדול ביותר של תרגומים לשפות זרות‪.‬‬

‫חייו‬
‫נעורים ושנות הלימודים‬
‫העיר דיסלדורף יפה מאוד‪ ,‬ומי שחושב עליה במרחקים ונולד בה במקרה‪ ,‬מצב רוחו‬
‫משתפר פלאים‪ .‬אני נולדתי בה ואני מרגיש כאילו עליי ללכת הביתה מיד‪ .‬וכאשר‬
‫אומר אני ללכת הביתה‪ ,‬אני מתכוון לרחוב בולקר ולבית שבו נולדתי‪.‬‬
‫– אידיאות‪ .‬ספר לה גרנד (‪)1827‬‬

‫היינריך היינה נולד בדיסלדורף בשם הרי היינה‪ .‬בעוד שאין ספק באשר למקום הולדתו‪ ,‬לא‬
‫ניתן עוד לקבוע בוודאות את תאריך הולדתו‪ .‬כל המסמכים בני תקופתו אשר מדווחים על כך‬
‫אבדו במהלך מאתיים השנים האחרונות‪ .‬על פי המחקר העכשווי מקובל לסבור כי היינה נולד‬
‫ב‪ 13-‬בדצמבר ‪.1797‬‬

‫הרי היה הראשון בין ארבעת ילדיהם של סוחר הבדים סמסון היינה ואשתו בטי (במקור‪:‬‬
‫פאירה) לבית ון גלדרן‪ .‬בית הוריו היה בית יהודי מודרני ומשכיל‪ ,‬שהושפע מרוח תנועת‬
‫ההשכלה היהודית‪ ,‬והיינה למד בליצאום (בית ספר תיכון) של דיסלדורף אשר פעל לפי עקרונות‬
‫תנועת הנאורות המאוחרת‪ .‬כבר כתלמיד כתב היינה את שיריו הראשונים‪ .‬בשנת ‪ 1814‬עזב‬
‫את הליצאום ללא תעודת הגמר‪ .‬בהתאם למסורת במשפחתו היה עליו להכשיר עצמו להיות‬
‫סוחר‪ ,‬בבית ספר למסחר‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]1‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫בשנים ‪ 1815‬ו‪ 1816-‬עבד היינה ללא תמורה אצל הבנקאי רינדסקופף מפרנקפורט ולאחר מכן‬
‫בבנק של דודו האמיד סלומון היינה בהמבורג‪ .‬סלומון‪ ,‬אשר בניגוד לאחיו סמסון זכה להצלחה‬
‫גדולה בעסקיו‪ ,‬פרש את חסותו על אחיינו‪ .‬הוא תמך בו כלכלית עד ליום מותו שלו ב‪ ,1844-‬אף‬
‫שלא הבין הרבה בתחומי העניין הספרותיים של אחיינו‪ .‬ידועה אמרתו של סלומון היינה "אילו‬
‫היה לומד משהו אמיתי‪ ,‬לא היה עליו לכתוב ספרים"‪.‬‬

‫מכיוון שלבו של היינה לא יצא אחרי עסקי הכספים וגם לא עמד לו הכישרון לכך‪ ,‬הקים דודו‬
‫בעבורו בסופו של דבר בית מסחר לבדים‪ .‬אלא שחברת "הרי היינה ושות'" פשטה רגל אחרי‬
‫זמן קצר‪ .‬בעליה‪ ,‬היינריך היינה‪ ,‬העדיף כבר אז להקדיש את זמנו למלאכת השירה‪ .‬גם אהבתו‬
‫הנכזבת לבת דודתו אמלייה לא מצאה חן בעיני משפחתו‪ .‬את משיכתו הבלתי‪-‬מושבת אליה‬
‫עיבד מאוחר יותר לשירי אהבה רומנטיים בספר השירים‪ .‬את האווירה המעיקה בבית דודו‪,‬‬
‫שבו הרגיש יותר ויותר בלתי רצוי‪ ,‬ביטא בשירו ‪ .Affrontenburg‬ככל הנראה הביאו הסכסוכים‬
‫במשפחתו של סלומון היינה לבסוף לכניעה ללחציו של האחיין לאפשר לו לימודים‬
‫אוניברסיטאיים הרחק מהמבורג‪.‬‬

‫לימודים בבון‪ ,‬גטינגן וברלין‬

‫אף שהיינה לא התעניין במיוחד במשפטים‪ ,‬התחיל ב‪ 1819-‬ללמוד תחום זה‪ .‬תחילה נרשם‬
‫ללימודים בבון‪ ,‬שם נמנה אוגוסט וילהלם שלגל עם מוריו‪ .‬באותה שנה השתתף‪ ,‬לצד יום טוב‬
‫ליפמן צונץ ואחרים‪ ,‬בייסוד האגודה לתרבות ולמדע של היהודים‪.‬‬

‫בסמסטר החורף של ‪ 1820‬עבר היינה לאוניברסיטת גטינגן‪ ,‬שם הצטרף לאיגוד סטודנטים‪.‬‬
‫אבל כבר בפברואר ‪ 1821‬נאלץ לעזוב גם את האוניברסיטה וגם את איגוד הסטודנטים‪ .‬הסיבה‬
‫לכך הייתה פרשה של דו‪-‬קרב‪ :‬היינה‪ ,‬אשר ניסה בתקופה זו להסתיר עד כמה שניתן את‬
‫מוצאו‪ ,‬הועלב בידי אחד הסטודנטים האחרים בשל יהדותו וקרא לו לדו‪-‬קרב‪ .‬האוניברסיטה‬
‫הרחיקה אותו בשל כך מן הלימודים למשך סמסטר‪ .‬מיד אחר כך הרחיק אותו גם איגוד‬
‫הסטודנטים‪ ,‬בעילת "התנהגות בלתי צנועה"‪ .‬היינה‪ ,‬אכן‪ ,‬ביקר בבית בושת‪ ,‬אבל היות‬
‫שביקורים שכאלה היו שכיחים מאוד בקרב הסטודנטים בני התקופה‪ ,‬רואים ביוגרפים אחדים‬
‫של היינה בעילה זו רק אמתלה שמאחוריה מסתתרים למעשה מניעים אנטישמיים‪.‬‬

‫אחרי פרשה זו עבר היינה לברלין‪ ,‬שם למד בין ‪ 1821‬ו‪ 1823-‬ושמע גם הרצאות מפי גיאורג‬
‫וילהלם פרידריך הגל‪ .‬הוא יצר במהרה קשרים עם החוגים הספרותיים של העיר‪ ,‬והיה בין‬
‫השאר אורח קבוע בסלון של רחל ורנהגן ושל בעלה קרל אוגוסט פרנהגן פון אנזה‪ .‬מברלין יצא‬
‫בשנת ‪ 1822‬במסע לפוזן‪ .‬שם פגש לראשונה ביהדות החסידית‪ .‬זו‪ ,‬אף שריתקה אותו והציתה‬
‫את דמיונו‪ ,‬לא הצליחה להביאו לכלל הזדהות מלאה איתה‪ .‬שנתיים לפני שהתנצר כתב‪" :‬גם לי‬
‫אין הכח לגדל זקן ולהיקרא יהודון"‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]2‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫טבילה לנצרות ופרשת פלאטן‬

‫מששב לגטינגן‪ ,‬הוענק להיינה ביולי ‪ 1825‬תואר דוקטור למשפטים‪ .‬ביולי נטבל לנצרות‬
‫הפרוטסטנטית בעיר המרחצאות הייליגנשטט אשר בתורינגיה בשם כריסטיאן יוהאן היינריך‪,‬‬
‫ומאותו יום קרא לעצמו היינריך היינה‪ .‬הוא ניסה להסתיר מפני משפחתו ככל הניתן את טבילתו‬
‫לנצרות‪ .‬כמי שהיה אדיש למדי מבחינה דתית‪ ,‬ממילא ראה בתעודת הטבילה רק "כרטיס‬
‫כניסה לתרבות הנוצרית"‪ .‬אלא שהיה עליו לגלות‪ ,‬שרבים מנושאי דגלה של התרבות הזו לא‬
‫הסכימו לראות גם ביהודי מומר חבר שווה ערך‪.‬‬

‫הדוגמה המוכרת ביותר לדחייתו של היינה בידי החברה הגרמנית היא "פרשת פלאטן"‪ .‬הסופר‬
‫אוגוסט גראף פון פלאטן תקף את היינה בפומבי בשל יהדותו‪ ,‬והיינה מצידו לא היסס להשיב‬
‫למלעיזו בחשיפת ההומוסקסואליות של פלאטן ובכך הפך אותו למנודה חברתית‪.‬‬

‫היינה התחרט לעתים קרובות ובצורה מפורשת על שנטבל לנצרות‪ ,‬בין השאר משום‬
‫שהיתרונות שקיווה שיצמחו לו מכך בוששו להגיע‪ .‬בשנים שלאחר מכן ניסה היינה שוב ושוב‬
‫להתקבל לשירות המדינה‪ ,‬בין השאר במינכן‪ .‬אבל משכשלו כל הניסיונות האלה‪ ,‬החליט‬
‫להתקיים כסופר עצמאי‪ ,‬דבר שהיה חריג למדי בזמנו‪.‬‬

‫כמעט כל הביוגרפיות של היינה מדגישות את השפעת מוצאו היהודי על יצירתו‪ .‬מבקר הספרות‬
‫הנודע מרסל רייך רניצקי סבור שהדחייה וההתעלמות שבהן נתקל היינה מתבטאות בצורה‬
‫מובהקת ביצירתו‪.‬‬

‫הצלחות ספרותיות ראשונות‬

‫שיריו הראשונים של היינה ראו אור בברלין בדצמבר ‪ .1821‬בשנת ‪ 1823‬נוספו להם "טרגדיות‪,‬‬
‫בלוויית אינטרמצו לירי"‪ .‬בשנת ‪ 1824‬ראה אור האוסף "שלושים ושלושה שירים"‪ ,‬ביניהם שירו‬
‫הפופולרי ביותר של היינה בגרמניה‪ :‬ה"לורליי" (‪ .)Loreley‬בשנה זו גם ביקר בויימאר אצל‬
‫יוהאן וולפגנג פון גתה‪ ,‬שאותו העריץ‪ .‬שנתיים לפני כן כבר שלח לו את שיריו הראשונים עם‬
‫הקדשה‪ .‬הביקור היה מאכזב למדי מכיוון שהיינה התנהג ‪ -‬בניגוד לאופיו ‪ -‬בצורה מסוגרת‬
‫ועצורה ואילו גתה היה קריר ומרוחק‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1826‬פרסם היינה את סיפור המסע "מסע בהרי הָ ארץ" והחל בשיתוף הפעולה עם בית‬
‫ההוצאה "הופמן וקמפה" בהמבורג‪ .‬יוליוס קמפה נשאר המוציא לאור של היינה עד למותו של‬
‫האחרון‪ .‬באוקטובר ‪ 1827‬פרסם את "ספר השירים" (‪ )Buch der Lieder‬אשר ייסד את‬
‫המוניטין של היינה ונותר אהוב עד ימינו‪ .‬הטון הרומנטי‪ ,‬הכמו‪-‬עממי של השירים האלה ושל‬
‫שירים מאוחרים יותר‪ ,‬אשר הולחנו בין השאר ב"אהבת המשורר" של רוברט שומאן‪ ,‬זכה‬
‫לאהדת הקהל לא רק בימיו של היינה‪ ,‬והם נישאים בפי כל‪ ,‬לפחות בקרב דוברי גרמנית‪.‬‬
‫היינה מצדו החליף במהרה את הטון הרומנטי‪ ,‬בכך ששיווה לו גוון אירוני ועשה שימוש באמצעי‬
‫הספרותי של השיר הרומנטי גם לשירים בעלי אופי פוליטי‪ .‬הוא עצמו כינה את עצמו‬
‫"רומנטיקאי שברח"‪ .‬כך למשל לעג להתפעמות הרומנטית מן הטבע בשירו ‪Das Fräulein‬‬
‫‪( stand am Meere‬עמדה הנערה על שפת הים)‪.‬‬
‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]3‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫היינה עצמו חווה את הים לראשונה בשנים ‪ 1828 - 1827‬במסעות לאנגליה ולאיטליה‪ .‬את‬
‫התרשמויותיו תיעד בטקסטים חדשים בסדרת "תמונות המסע" שפרסם בין ‪ 1826‬ו‪.1831-‬‬
‫עליהם נמנים בין השאר מחזור השירים "הים הצפוני" והיצירות "מרחצאות לוקה" ו"אידיאות‪.‬‬
‫ספר לה גרנד"‪ ,‬שהוא כתב מתוך תמיכה בנפוליון ובהישגיה של המהפכה הצרפתית‪ .‬בתקופה‬
‫זו התגלה בהדרגה כשרונו הספרותי הגדול של היינה‪ .‬בתחילת שנות השלושים של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬כבר נפוצו המוניטין שלו בגרמניה ובאירופה כולה‪.‬‬

‫שנות פריז‬
‫לאחר שנרדף יותר ויותר בשל עמדותיו הפוליטיות ‪ -‬בעיקר בפרוסיה ‪ -‬ומשמאס בצנזורה‬
‫הגרמנית‪ ,‬עקר היינה ב‪ 1831 -‬לפריז לאחר פריצת מהפכת יולי‪ .‬כאן התחיל פרק חדש בחייו‬
‫וביצירתו‪ .‬במשך שארית חייו התגעגע היינה לגרמניה‪ ,‬כפי שמיטיב לבטא למשל שירו ‪In der‬‬
‫‪( Fremde‬בנכר)‪ .‬אלא שהיינה זכה לבקר במולדתו רק פעמיים נוספות‪ .‬בסופו של דבר הפכה‬
‫פריז לעיר הגלות שלו‪ ,‬וכל יצירותיו ‪ -‬כולל אלה שעוד עתידות היו להתפרסם ‪ -‬הוצאו אל מחוץ‬
‫לחוק ‪ ,‬בפרוסיה בשנת ‪ ,1833‬ובכל המדינות החברות בקונפדרציה הגרמנית בעקבות החלטה‬
‫של פרלמנט הפדרציה‪ ,‬הבונדסטאג‪ ,‬בפרנקפורט בשנת ‪ .1835‬גורל דומה פקד את כל משוררי‬
‫"גרמניה הצעירה" (‪ .)Junges Deutschland‬בהחלטת הבונדסטאג נקבע שחברי הקבוצה הזו‬
‫שמו להם למטרה "להתקיף את הדת הנוצרית בכתבים ספרותיים הנגישים לקוראים בני כל‬
‫המעמדות‪ ,‬להשמיץ את המצב הקיים ולמוטט את כל המסורת והמוסר"‪.‬‬

‫היינה מצא כבר ב‪ 1832 -‬מקור הכנסה חדש בתפקיד הכתב הפריזאי של העיתון "אלגמיינה‬
‫צייטונג" של אאוגסבורג שהוציא לאור יוהאן פרידריך קוטה‪ ,‬המוציא לאור של גיתה ושל שילר‪.‬‬
‫את טורי העיתון שלו מתקופה זו פרסם ב‪ 1833-‬בצורת ספר תחת הכותרת "‪Französische‬‬
‫‪( "Zustände‬מצבים צרפתיים)‪.‬‬

‫באותה השנה הופיעו הסימפטומים הראשוניים של מחלתו ‪ -‬סימני שיתוק‪ ,‬התקפים של כאבי‬
‫ראש ובעיות ראייה‪.‬‬

‫בינתיים הספיק היינה להפיק את המיטב מן החיים בפריז‪ .‬הוא התרועע עם רבים מאנשי הרוח‬
‫והתרבות בעיר‪ ,‬ביניהם עם הקטור ברליוז‪ ,‬לודוויג ברנה‪ ,‬פרדריק שופן ז'ורז' סנד‪,‬‬
‫אלכסנדר דיומא ואלכסנדר פון הומבולדט‪.‬‬

‫המטרופולין הפריזאי הביא להיינה בשנים הבאות את ההשראה לשטף של מאמרים‪ ,‬טורים‬
‫פוליטיים‪ ,‬פולמוסים‪ ,‬שירים ויצירות בפרוזה‪ .‬בכתבים כדוגמת "מצבים צרפתיים" ניסה לקרב‬
‫בין הגרמנים והצרפתים‪ .‬בתוך כך הגיע לרמת ניתוח נבואית כמעט‪ ,‬כמו למשל בדברי הסיום‬
‫לספרו "על ההיסטוריה של הדת והפילוסופיה בגרמניה" משנת ‪ 99 ,1834‬שנה לפני עלייתם‬
‫לשלטון של מי שעתידים יהיו לשרוף את ספריו שלו‪:‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]4‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫"הנצרות ‪ -‬וזוהי תרומתה היפה ביותר ‪ -‬מיתנה במידה כלשהי את תשוקת הקרב‬
‫הברוטאלית של הגרמאנים‪ ,‬אלא שלא עלה בידה להרוס אותה‪ ,‬ואם ישתבר באחד‬
‫הימים הקמע המביית‪ ,‬הוא הצלב‪ ,‬שוב תסתער במלוא עוזה פראותם של הלוחמים‬
‫הישנים‪ ,‬שיגעון הקרב (‪ )...‬המחשבה מקדימה את המעשה כפי שהברק מקדים את‬
‫הרעם‪ .‬הרעם הגרמני הרי הוא גרמני ולפיכך אינו גמיש במיוחד והוא מתקרב‬
‫באיטיות כלשהי; אלא שהוא בוא יבוא‪ ,‬וכאשר תשמעו אותו רועם כפי שלא קרה אף‬
‫פעם בדברי ימי העולם‪ ,‬אז דעו‪ :‬הרעם הגרמני הגיע סוף‪-‬סוף אל יעדו‪ .‬בהישמע‬
‫הרעש הזה ייפלו הנשרים מתים מן השמים‪ ,‬והאריות במדבריות אפריקה הרחוקות‬
‫יסתתרו במאורותיהם המלכותיות‪ .‬בגרמניה יוצג מחזה שכנגדו תיראה המהפכה‬
‫הצרפתית כאידיליה בלתי מזיקה‪".‬‬

‫היינה זיהה מוקדם כמעט מכל אחד אחר את המרכיב ההרסני בלאומנות הגרמנית‪ ,‬אשר לא‬
‫נקשרה ‪ -‬בשונה מזו הצרפתית ‪ -‬לרעיונות הדמוקרטיה וריבונותו של העם‪ .‬היינה זיהה בה‬
‫שנאה לכל דבר זר‪.‬‬

‫בין היצירות החשובות האחרות משנים אלה נמנות גם "כנסת הרומנטיקה" (‪" ,)1836‬על לודוויג‬
‫ברנה" (‪ )1840‬ופרגמנט הרומן היהודי אשר נכתב בעקבות עלילת הדם בדמשק ‪" -‬הרבי‬
‫מבכרך" (‪.)1840‬‬

‫בשנת ‪ 1841‬נישא היינה למוכרת הנעליים אז'ני קרסנטייה מירה‪ ,‬שהכיר מאז ‪ .1834‬הוא‬
‫אהב במתילדה‪ ,‬כפי שנהג לכנות אותה‪ ,‬במיוחד דבר אחד‪ :‬שלא דיברה אף לא מילה אחת‬
‫גרמנית וגם לאחר שנים ארוכות של נישואים לא ידעה לאיזה משורר נודע היא נשואה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1843‬כתב היינה את שירו ‪( Nachtgedanken‬מחשבות לילה)‪ ,‬המתחיל במילים‬

‫המצוטטות לרוב בגרמניה‪:‬‬

‫כאשר מחשבתי בלילה את גרמניה פוקדת‬

‫אזי שנתי אף היא נודדת‬

‫בשיר שילב היינה את דאגתו למצב הפוליטי בגרמניה עם דאגתו לאמו האלמנה החיה בגרמניה‬
‫בגפה‪ .‬כדי לפגוש שוב את אמו ולהציג בפניה את אשתו נסע היינה בשנים ‪ 1843‬ו‪1844-‬‬
‫פעמיים נוספות ואחרונות לגרמניה‪ .‬שם הכיר את קרל מרקס ואת פרדיננד לסאל‪ .‬מאוחר יותר‬
‫עבד היינה בכתבי העת של מרקס‪.‬‬

‫באמצע שנות ה‪ 40 -‬של המאה ה‪ 19-‬כתב היינה גם השירים האפיים "אטה טרול" ו"גרמניה‪.‬‬
‫אגדת חורף"‪ ,‬שאותו כתב לאחר נסיעתו לגרמניה‪ .‬בשיר אפי ארוך זה תקף בחריפות ובשנינות‬
‫עצומות את המדינה‪ ,‬הכנסייה והחברה בגרמניה וברוחו של מרקס הבטיח‪:‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]5‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫שיר חדש‪ ,‬שיר טוב יותר‬

‫הו חבריי‪ ,‬לכם אשוררה!‬
‫כבר על אדמת ארץ רוצים אנו‬
‫את ממלכת השמיים לכוננה‬

‫את ה"שירים חדשים וטובים יותר" פירסם היינה בשנת ‪ 1844‬באוסף השירה "שירים חדשים"‪,‬‬
‫ובו הופיע לראשונה גם "גרמניה‪ .‬אגדת חורף"‪.‬‬

‫היבטים יהודיים בשירתו‬

‫שירתו של היינה משופעת בנושאים יהודיים‪ ,‬שהזדהות ואירוניה משמשים בהם בערבוביה‪.‬‬
‫אחד מקבצי שיריו קרוי "מנגינות עבריות"‪ ,‬וביניהם "הנסיכה שבת" (שבו כלל שיר הלל לצ'ולנט‬
‫כפרודיה על האודה לשמחה של שילר)‪" ,‬יהודה הלוי" (שבמרכזו ערגתו של יהודה הלוי‬
‫לירושלים)‪" ,‬דונה קלרה" ו"הוויכוח"‪ .‬חלק ניכר מן הידע ההיסטורי היהודי של היינה מקורו‬
‫בהשתתפותו באגודה לתרבות ולמדע של היהודים‪ ,‬שעם מייסדיה נמנה קודם התנצרותו‪.‬‬

‫בחיבוריו מופיעים איפיונים על משה ("בנה פירמידות ‪ -‬לא מאבנים‪ ,‬כי אם מבני אדם‪ :‬הוא יצר‬
‫עם!")‪ ,‬כמו גם התפעמות מן האגדה שמה שהצילו חכמי ירושלים בזמן המרד נגד הרומאים מן‬
‫המקדש לא היו חפצי היקר שבהיכל ‪ -‬אלא ספר התורה‪.‬‬

‫דווקא התרחקותו של היינה מן הדת היהודית איפשרה לו לעתים מבט היסטורי על היהדות ועל‬
‫מקומה בתרבות העולם ‪ -‬נושא שלגבי אישים יהודיים דתיים אינו בדרך כלל בעל חשיבות‬
‫מרובה‪.‬‬

‫הוא מלגלג על החינוך הצרפתי שמקנה לבנות צרפת ידע על "פרעונים חנוטים ומלכים‬
‫מירבונגיים מפוקפקים" ‪ -‬אך אין בו מקום למשורר מופלא כמו יהודה הלוי‪ .‬לא ייפלא כי היינה‬
‫היה מקובל ביותר על דורות של משכילים יהודים במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬ועורר לעתים‬
‫תחושת אי‪-‬נחת בקרב המימסד הספרותי הגרמני השמרני‪.‬‬

‫היינה והמרקסיזם‬
‫בתחילת שנות הארבעים של המאה ה‪ 19-‬הפך הטון של היינה יותר ויותר רדיקלי‪ .‬הוא נמנה‬
‫עם המשוררים הגרמניים הראשונים אשר הבינו את תוצאותיה של המהפכה התעשייתית‬
‫המתחוללת ועמדו ביצירתם על סבלו של מעמד הפועלים שזה עתה נוצר‪ .‬דוגמה מובהקת לכך‬
‫ניתן למצוא בשירו "האורגים השלזים" מיוני ‪ .1844‬ההשראה לשיר באה ממרד האורגים אשר‬
‫פרץ באותו החודש בשלזיה‪ .‬הנה מובאה ממנו‪:‬‬

‫בעין היבשה אף לא דמעה‬

‫הם י ְשּובים בכס האריגה וחורקים שיניהם‬
‫גרמניה הישנה‪ ,‬אנו אורגים את תכריכייך‪.‬‬
‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]6‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫אנו אורגים בהם את הקללה המשולשת‪.‬‬
‫אנו אורגים! אנו אורגים!‬

‫(‪)...‬‬
‫קללה למלך‪ ,‬למלכם של העשירים‬
‫שאת סבלנו לא יכול להקל‬
‫שאת פרוטתנו האחרונה מאיתנו עושק‬
‫ומניח שיירו בנו כבכלבים!‬
‫אנו אורגים! אנו אורגים!‬

‫השיר‪ ,‬שנודע גם כ"שיר האורגים"‪ ,‬הופיע ביולי בכתב העת ‪ Vorwärts‬של קרל מרקס והופץ‬
‫כמנשר ב‪ 50,000-‬עותקים באזורי המרד‪ .‬שר הפנים הפרוסי ארנים תיאר את השיר בדיווחו‬
‫למלך פרידריך וילהלם הרביעי כ"פנייה בסגנון ממריד אל עניי העם המלאה בהתבטאויות‬
‫פליליות"‪ .‬בית המשפט המלכותי של פרוסיה הוציא איסור על השיר‪ .‬קריין‪ ,‬אשר ההין לקוראו‬
‫בפומבי‪ ,‬נידון בפרוסיה ב‪ 1846-‬למאסר‪ .‬פרידריך אנגלס‪ ,‬אשר זכה להכיר את היינה באוגוסט‬
‫‪ 1844‬בפריז‪ ,‬תרגם את השיר לאנגלית ופרסם אותו בדצמבר של אותה השנה בעיתון "‪The‬‬
‫‪."New Moral World‬‬

‫חרף קשריו הידידותיים עם מרקס ואנגלס‪ ,‬לא הפך היינה מעולם למרקסיסט‪ .‬הוא גילה הבנה‬
‫מלאה למצוקותיו של מעמד הפועלים ותמך בו‪ ,‬אבל בו בזמן סבר כי המטריאליזם‪ ,‬כמו גם‬
‫הרעיון הקומוניסטי הרדיקלי‪ ,‬ישמידו הרבה מן התרבות האירופאית שאותה אהב והעריץ‪.‬‬

‫המהפכה שהכזיבה‬
‫כדמוקרט מושבע קיבל היינה בשמחה את המהפכות של ‪ 1848‬ברחבי אירופה‪ ,‬ובמיוחד את‬
‫מהפכת מרץ בגרמניה‪ .‬אבל במהרה הסתייג מההתפתחויות שעברו על מהפכות אלה‪ ,‬משום‬
‫שתומכיה של שיטת הממשל הרפובליקנית‪-‬דמוקרטית היו מלכתחילה במיעוט‪ .‬הוא סבר‬
‫שהאסיפה הלאומית של פרנקפורט ("הפרלמנט של כנסיית פאול") היא רק נוסטלגיה רומנטית‬
‫וכושלת מבחינה פוליטית על תחייתה של האימפריה הרומית הקדושה שעברה מן העולם ב‪-‬‬
‫‪.1806‬‬

‫"קבר המזרן"‬
‫בפברואר ‪ 1848‬בחודש שבו פרצה המהפכה ברחובות פריז‪ ,‬נפל היינה למישכב‪ .‬בעיות‬
‫העצבים שלו‪ ,‬אשר הלכו והחמירו בבירור מאז ‪ ,1845‬התפרצו עתה במלוא עוזן והגבילו אותו‬
‫למיטתו‪ .‬היינה עצמו היה משוכנע שהוא חולה בעגבת‪ ,‬אבל מהלך המחלה שלו‪ ,‬שתועד היטב‪,‬‬
‫תומך בכך שחלה בטרשת נפוצה או במחלה נוירולוגית של נוירוני התנועה (‪ .)ALS‬כשהוא‬
‫משותק כמעט לגמרי‪ ,‬נאלץ להעביר את ‪ 8‬השנים הבאות עד למותו במה שכינה "קבר המזרן"‪.‬‬

‫מצבו הבריאותי של היינה הידרדר בצורה דרמטית במספר שלבים‪ .‬פעם אחת אף הוכרז‬
‫בטעות כמת‪ .‬את בדידותו ההולכת וגוברת שיככו ביקורים מזדמנים של עמיתים וחברים‪ ,‬שלפי‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]7‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫דיווחיהם קשה היה להם הביקור אף יותר מביקור בקברו של חבר‪ .‬פרידריך אנגלס אשר ביקרו‬
‫בינואר ‪ ,1848‬דהיינו חודש לפני נפילתו הסופית למשכב‪ ,‬כתב‪:‬‬

‫היינה מתקלקל ממש‪ .‬לפני שבועיים הייתי אצלו‪ ,‬הוא שכב במיטתו וסבל‬
‫מהתמוטטות עצבים‪ .‬אתמול קם‪ ,‬אבל סבל מאוד‪ .‬הוא אינו יכול לפסוע יותר‬
‫משלושה צעדים‪ ,‬הוא מהדס לאורך הקירות מן הספה אל המיטה ולהפך‪ .‬בנוסף‬
‫משגע אותו הרעש בביתו‪.‬‬

‫בשנים שקדמו למותו פיתח היינה גישה מתונה יותר לדת‪ .‬בצוואתו משנת ‪ 1851‬הצהיר על‬
‫אמונה באל אישי‪ ,‬מבלי להצהיר אמונים לזרם כלשהו של הנצרות או ליהדות‪ .‬בצוואתו נכתב‪:‬‬

‫על אף שנטבלתי לנצרות הלותרנית‪ ,‬הרי שאינני מעוניין שאיש דת של כנסייה זו‬
‫יוזמן להלווייתי; כמו כן אני מוותר על שירותיה של כל כהונה דתית אחרת בטיפול‬
‫בגופתי‪ .‬משאלת לב זו אין מקורה בהלך רוח חילוני‪ .‬לפני ארבע שנים התרחקתי‬
‫מכל גאווה פילוסופית ושבתי לרעיונות ולרגשות דתיים; אני מת באמונה באל יחיד‪,‬‬
‫בוראו הניצחי של העולם‪...‬‬

‫בספרו "וידויים" משנת ‪ 1854‬קבע שוב‪:‬‬

‫עליי לסתור מפורשות את השמועה שלפיה צעדיי הנסיגה שלי הביאוני למפתנה של‬
‫כנסייה כלשהי או אף לחיקה‪ )...( .‬לא הפניתי עורף לדבר‪ ,‬אפילו לא לאלוהים‬
‫הפגניים הישנים שלי‪ ,‬שאמנם נפרדתי מהם‪ ,‬אבל פרידה זו נעשתה באהבה‬
‫ובחברות‪.‬‬
‫כוח היצירה של היינה לא פחת אפילו בשנות הסבל שבהן נפל למישכב‪ .‬מכיוון שלא יכול עוד‬
‫לכתוב בעצמו‪ ,‬הכתיב את שיריו וכתביו למזכיר‪ .‬כך פירסם באוקטובר ‪ 1851‬את אוסף השירים‬
‫"רומנצרו" ובשנת ‪ 1854‬את מורשתו הפוליטית ב"לוטציה"‪.‬‬

‫הפסל על קברו בבית הקברות של מונמארטר‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]8‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫חרף סבלו הרב לא איבד היינה את ההומור והרגישות שלו‪ .‬בחודשי חייו האחרונים הקלו עליו‬
‫ביקוריה של מעריצתו אלזה קריניץ מפראג‪ ,‬שאותה כינה "‪[ "Mouche‬בצרפתית‪ :‬זבוב] ‪ .‬היא‬
‫הפכה ל"פרח הלוטוס הנערץ" שלו‪ .‬בשל מצבו יכלה הערצה זו להתקיים רק במישור הרוחני‪,‬‬
‫כפי שתיאר היינה באירוניה עצמית בשירו‪:‬‬

‫מילים! מילים! שום מעשים!‬

‫שום בשר אף פעם‪ ,‬בובה יקרה‪.‬‬
‫לעולם רק רוח ואף לא צלי‬
‫שום כופתאות אין במרק‬

‫שירו "אפילוג" מדגים היטב כיצד אהב את החיים ובו בזמן הביט באומץ אל המוות‪:‬‬

‫את קברנו מחממת התהילה‬

‫מילות שטות! סכלות!‬
‫חום טוב יותר מעניקה‬
‫רועת הפרות‪ ,‬שבאהבתה‬
‫נושקת לנו בשפתיים דשנות‬
‫ומריחה במופגן מדשן הפרות (‪)...‬‬

‫ב‪ 17-‬בפברואר ‪ 1856‬חדל לשורר ולנשק והלך לבית עולמו‪ .‬על ערש דווי אמר לרעייתו הבוכייה‬
‫"אל תפחדי‪ ,‬יקירתי‪ ,‬אלוהים יסלח לי על הכול‪ .‬הלוא זה מקצועו"‪.‬‬

‫שלושה ימים מאוחר יותר נקבר בבית הקברות של מונמארטר‪ ,‬שם נקברה לפי בקשתו‬
‫המפורשת גם מתילדה אשתו ‪ 27‬שנה מאוחר יותר‪ .‬את המצבה שהוצבה על קברו בשנת‬
‫‪ 1901‬מעטרים דיוקן פסל מעשה ידי האמן הדני לואיס האסלריס ושירו של היינה "היכן?"‪.‬‬

‫השפעתו וחשיבותו‬
‫בשל ייחודיות יצירתו‪ ,‬ובשל העושר הרב של הצורות הספרותיות שבהן השתמש והנושאים‬
‫שבהם עסק‪ ,‬לא ניתן לשייך את היינה במובהק לזרם ספרותי כלשהו‪ .‬היינה צמח מתוך‬
‫הרומנטיקה‪ ,‬אבל במהרה התגבר על סגנונה ועל התמטיקה שלה‪ ,‬גם בשירה‪ .‬לפי הביוגרף‬
‫שלו יוזף קרוזה משתלבים בעבודתו אלמנטים מספרות הנאורות‪ ,‬מן הקלאסיציזם של ויימאר‪,‬‬
‫מן הריאליזם ומן הסימבוליזם‪.‬‬

‫אלא שהיינה היה בראש ובראשונה מחבר פוליטי של זרם ה‪ Vormärz-‬שקדם למהפכת ‪.1848‬‬
‫ביחד עם סופרי קבוצת גרמניה הצעירה‪ ,‬שיש המשייכים אותו אליה‪ ,‬מייחדת אותו השאיפה‬
‫לתמורה פוליטית לכיוון דמוקרטי יותר באירופה כולה ובגרמניה בפרט‪ .‬ההסתייגות שלו מן‬
‫"הספרות המגויסת" של חברי הקבוצה שאותה כינה בבוז "כתבות עיתון בחרוזים"‪ ,‬מקורה לא‬
‫בסיבות פוליטיות כי אם בסיבות אסתטיות‪ .‬מבחינה אישית היה היינה קרוב למרקס ולאנגלס‪,‬‬
‫מבלי שהסכים איתם בכל פרטי הפילוסופיה הפוליטית שלהם‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]9‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫שיריו של היינה היוו השראה ליצירות רבות באמנות‪ ,‬הספרות והמוזיקה‪ .‬מלחינים כמו שוברט‪,‬‬
‫מנדלסון‪-‬ברתולדי‪ ,‬ליסט‪ ,‬שומאן ווגנר השתמשו בהם לא פעם כבסיס לעבודתם‪ .‬השפעתו על‬
‫התרבות המערבית עצומה והוגי דעות רבים רואים בכתיבתו הסטירית מזיגה של שנינות‪,‬‬
‫עליצות ורומנטיקה‪.‬‬

‫היינה עורר עוינות בקרב בני זמנו‪ ,‬בין השאר משום שלא חשש לבקרם בחריפות‪ .‬הוא תקף את‬
‫יריביו האמיתיים והמשוערים באותה נחרצות שבה הותקף הוא ולא נמנע מפולמוס פוליטי‪.‬‬
‫לאחר מותו אף גברה עוצמת העימותים סביבו‪ ,‬ונמשכה מאה שנים ואף יותר‪.‬‬

‫סממן לעימותים אלה ניתן למצוא במאבק שהתחולל על דרך הנצחתו הראויה בגרמניה‪ .‬חוקרי‬
‫ספרות בעלי דעות לאומניות ואנטישמיות הלכו והשפיעו לקראת שלהי המאה ה‪ 19-‬על הדיון‬
‫הציבורי על הנצחתו‪ .‬היוזמה משנת ‪ 1897‬להציב אנדרטה לזכרו בעיר הולדתו דיסלדורף‬
‫הוקעה בידי חוקר הספרות אדולף ברטלס במאמר ידוע לשימצה משנת ‪ 1906‬כ"השתחוויה‬
‫בפני היהדות"‪ ,‬והיינה עצמו הוקע כ"יהודי דקדנטי"‪.‬‬

‫רק בשנות ה‪ 20 -‬של המאה ה‪ 20-‬הוקמו אנדרטות לזכרו של היינה בהמבורג ובפרנקפורט‪,‬‬
‫אלא שאלה נהרסו או הוסרו בתקופת הרייך השלישי‪.‬‬

‫ספריו של היינה היו בין הספרים שנשרפו בכיכר בבל בברלין‪ ,‬ובאופן כללי הוקעו ונודו על ידי‬
‫המשטר הנאצי‪ .‬ציטוטו הכמו‪-‬נבואי המפורסם של היינה ממחזהו "אלמנסור"‪" ,‬זו הייתה רק‬
‫הקדמה; במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם" חקוק בסמוך לאנדרטה‬
‫שהוצבה במקום‪ ,‬מעשה ידי האמן הישראלי מיכה אולמן‪.‬‬

‫גם בתקופת גרמניה המערבית נמשך הוויכוח על מקומו של היינה‪ .‬הכוונה לקרוא לאוניברסיטה‬
‫של דיסלדורף על שם המשורר המפורסם ביותר שהצמיחה העיר הביאה למאבק שנמשך‬
‫עשרים שנה ואשר הסתיים רק בתחילת שנות ה‪ .80-‬כיום ניתן למצוא בדיסלדורף לא רק את‬
‫אוניברסיטת היינריך היינה אלא גם אנדרטה לזכרו‪.‬‬

‫הנצחתו של היינה בישראל‬

‫מדינת היהודים לא סלחה‪ ,‬כנראה‪ ,‬להיינה על התנצרותו‪ .‬דוגמה לכך נמצאת בעובדה שבמשך‬
‫שנים רבות נמנעו ערים בארץ לקרוא לרחובות על שמו (פרט לרחוב הקרוי "כיכר היינריך‬
‫היינה" בחיפה שהתקיים בשם זה עוד מימי המנדט הבריטי)‪ .‬תחת זאת בתל אביב נקרא רחוב‬
‫בעיר‪ ,‬בפאתי יפו‪ ,‬בשם "הרבי מבכרך"‪ ,‬כשם הפרגמנט מתוך הרומן היהודי הגדול שתכנן‬
‫היינה לכתוב‪.‬‬

‫רק בשנות ה‪ 90 -‬נאותה עיריית תל אביב לשבור חרם לא רשמי זה‪ ,‬וקראה את אחד מרחובות‬
‫העיר על‪-‬שמו‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2001‬נקרא בירושלים רחוב קטן‪ ,‬בשכונת משכנות שאננים‪ ,‬על שמו של המשורר‬
‫היהודי‪-‬גרמני‪.‬‬
‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]10‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫בחיפה‪ ,‬עיר תאומה של דיסלדורף‪ ,‬פועל מאז ‪ 1983‬מרכז קהילתי בשם בית היינריך היינה‪.‬‬

‫בארץ פועלת עמותת חובבי היינריך היינה‪ ,‬ובין ראשיה שלמה להט וגאולה כהן‪ .‬בין מתרגמי‬
‫היינה החשובים בארץ‪ :‬שלמה טנאי וגילה אוריאל‪.‬‬

‫מיצירותיו שתורגמו לעברית‬

‫‪ ‬כתבים נבחרים‪ ,‬תרגום‪ :‬צבי יוסף פפרמן‪ .‬ורשא‪ :‬הוצאת תושיה‪ ,‬דפוס מ"י הלטר ושותפו‪,‬‬
‫תרס"ב ‪.1902‬‬
‫‪ ‬ים הצפון‪ ,‬תרגם דוד פרישמאן‪ .‬מוסקבה‪ :‬הוצאת שטיבל‪ ,‬תרע"ט‪.1919 ,‬‬
‫‪ ‬יהודה הלוי‪ ,‬היינריך הינע‪ ,‬תרגם מאשכנזית ש"ז לוריא‪ ,‬ורשה‪ :‬הוצאת לפיד‪ ,‬תרפ"א ‪.1921‬‬
‫‪ ‬ארץ אשכנז‪ ,‬הגדה של סתו‪ ,‬תרגם ש’ בן ציון‪ ,‬הקדמה וביאורים מאת ד’ שטוק‪ ,‬ציורים‬
‫מאת נחום גוטמן‪ .‬תל אביב‪ :‬דבר‪.1938 ,‬‬
‫‪ ‬מבחר שירי הינה‪ ,‬תרגם י’ בן זכאי‪ .‬ירושלים‪ :‬אחיאסף‪.1944 ,‬‬
‫‪ ‬נעימות עבריות‪ ,‬תרגם אביגדור המאירי‪ .‬תל אביב‪ :‬סיני‪.1948 ,‬‬
‫‪ ‬שירים‪ ,‬תרגם אריה מלצר‪ ,‬הקדמה ‪ -‬י‪ .‬זמורה‪ ,‬תש"י ‪.1950‬‬
‫‪ ‬כנסת הרומנטיקה‪ ,‬דת ופילוסופיה באשכנז‪ ,‬תרגם מגרמנית שמואל פרלמן‪ ,‬תל אביב‪:‬‬
‫מסדה תשי"ג ‪.1953‬‬
‫‪ ‬לוטציה‪ : ‬ידיעות על פוליטיקה‪ ,‬על אמנות ועל אורח חייו של העם‪ ,‬תרגם מגרמנית‬
‫שמואל פרלמן‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1953-1954 ,‬‬
‫‪ ‬אידיאות‪ ,‬ספר ל‪-‬גראן‪ ,‬מזכרונות האדון פון‪-‬שנבלוופסקי‪ ,‬לילות פלורנטיניים‪ ,‬הרב מבכרך‪,‬‬
‫תרגם מגרמנית שמואל פרלמן‪ ,‬מוסד ביאליק ‪.1954‬‬
‫‪ ‬מנגינות עבריות‪ ,‬תרגם יעקב כהן‪ ,‬מוסד ביאליק‪.1957 ,‬‬
‫* הים הצפוני‪ ,‬פרקי שירה ופרוזה‪ ,‬תירגם מגרמנית שלמה טנאי‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬תשמ"ו‬
‫‪.1986‬‬
‫‪ ‬הרב מבכרך; לילות פירנצי‪ ,‬שני סיפורים ועוד קטע‪-‬שיר‪ ,‬תירגם יעקב הורביץ‪ ,‬משרד‬
‫הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‪ ,‬תשמ"ח ‪.1988‬‬
‫‪ ‬מבחר שירים ומכתבים‪ ,‬תרגום‪ :‬שלמה טנאי‪ ,‬פרקי ביוגרפיה מאת המתרגם‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫רשפים‪ ,‬תש"ן ‪.1990‬‬
‫‪ ‬גרמניה ‪ -‬אגדת חורף‪( ,‬נכתב בשנת ‪ ,)1844‬תירגם מגרמנית והוסיף אחרית‪-‬דבר‬
‫והסברים‪ :‬שלמה טנאי‪ ,‬תל אביב‪ :‬רשפים‪ ,‬תשנ"ג ‪.1993‬‬
‫‪ ‬וקדיש הם לא יגידו‪ ,‬על יהודים‪ ,‬יהדות וחרות‪ ,‬בעריכת יהודה אילוני ושלמה טנאי‪ ,‬תרגום‬
‫שירה ‪ -‬שלמה טנאי‪ ,‬פרוזה ‪ -‬יהודה אילוני‪ .‬תל אביב‪ :‬רשפים‪ ,‬תשנ"ד ‪.1994‬‬
‫‪ ‬ייסורים וחיוכים ‪ ,‬מבחר שירים‪ ,‬משלים והברקות‪ ,‬מגרמנית‪ :‬שלמה טנאי‪ ,‬תל אביב‪ :‬רשפים‪,‬‬
‫‪.1995‬‬
‫‪ ‬טנהויזר ושירים אחרים‪ ,‬מבחר חדש‪ ,‬מגרמנית ‪ -‬שלמה טנאי‪ ,‬אחרית דבר ‪ -‬עמינדב‬
‫דיקמן‪ ,‬זמורה ביתן תשנ"ח ‪.1998‬‬
‫‪ ‬ספר השירים‪ ,‬בתרגום שלמה טנאי‪ .‬תל אביב‪ :‬גוונים‪.1999 ,‬‬
‫‪ ‬מבחר שירי היינה ‪ ,‬תרגמה גילה אוריאל‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת יבנה‪1999 ,‬‬
‫‪ ‬אינטרמצו לירי ושירים אחרים‪ ,‬תרגום‪ :‬משה גנן‪ .‬תל אביב‪ :‬עיתון ‪2010 ,77‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]11‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫מאמרים על יצירתו‬
‫‪ ‬שתי תמונות מסע‪ : ‬גרמנים ויהודים ביצירתו של היינריך היינה‪ ,‬מאת יעקב הסינג‪ ,‬נדפס‬
‫בתוך "עיתון ‪.2006 ,307 ,"77‬‬
‫‪ ‬יחסו של היינריך היינה אל ברוך שפינוזה ‪ ,‬מאת זאב לוי‪ ,‬נדפס בתוך "גשר"‪ ,146 ,‬תשסג‬
‫‪.2003‬‬
‫‪ ‬על היינה העתונאי ‪ ,‬מאת יהודה אילוני‪ ,‬נדפס בתוך "קשר"‪.1997 ,22 ,‬‬
‫‪ ‬היינה‪ ,‬העולם ואנחנו‪ ,‬מאת שלמה טנאי‪ ,‬נדפס בתוך "הייריך היינה"‪ ,‬תשס'א ‪.2001‬‬
‫‪ ‬היינריך היינה‪ ,‬יהודי מן הסוג השלישי‪ ,‬מאת יגאל לוסין‪ ,‬נדפס בתוך "היינריך היינה"‪,‬‬
‫‪.2001‬‬
‫‪ ‬הסיפור הלא‪-‬פתור ‪ ,‬מאת רחל פרנקל‪-‬מדן‪ ,‬נדפס בתוך "היינריך היינה"‪ ,‬תשסא ‪.2001‬‬
‫‪ ‬שולץ‪ ,‬יורגן מיכאל‪ ,‬היינה ‪ -‬בין הספר והעתון‪ ,‬קשר ‪.1997 42-47 )1997( 22‬‬
‫‪ ‬צמקה‪ ,‬מוניקה‪ ,‬קווים יהודיים ביצירותיו של היינריך היינה‪ ,‬ברית עברית עולמית‪ :‬כנס ‪10‬‬
‫(תשנב) ‪.1996 63-66‬‬
‫‪ ‬חמוטל בר יוסף‪ ,‬ההתקבלות של היינה בספרות העברית בשנות התשעים בהקשרה‬
‫הרוסי‪ ,‬דפים למחקר בספרות ‪( 8‬תשנב) ‪.1992 319-332‬‬
‫‪ ‬אפרים שמואלי‪ ,‬בין היינה למרקס‪ : ‬אבות ובנים במלחמה על האמנציפציה‪ ,‬מחברות‬
‫למחשבה סוציאליסטית ‪.1988 54-61 )1988( 11‬‬
‫‪ ‬אפרים שמואלי‪ ,‬מוזיקה יהודית בגרמניה‪ : ‬היינה והאחים בר ומייארבר‪ ,‬הדאר ‪ ,66‬ו‬
‫(תשמז) ‪.1987 14-16‬‬
‫‪ ‬אפרים שמואלי‪ ,‬אלוהי היינה‪ : ‬פאנתיאיזם‪ ,‬שפינוזה ובעיית היהדות‪ ,‬מאזנים ס‪( 7 ,‬תשמז)‬
‫‪.1987 33-36‬‬
‫‪ ‬ירמיהו יובל‪ ,‬היינה ושפינוזה ‪ -‬אחים באי‪-‬אמונה‪ ,‬הארץ (‪( ;15 ,14 )12.10.1984‬‬
‫‪.1984 14,15 )19.10.1984‬‬
‫‪ ‬גצל קרסל אחיו הבכור של אבל מעריב (‪.1983 31 )7.1.1983‬‬
‫‪ ‬טוביה פרשל‪ ,‬נ‪.‬ה‪ .‬אימבר בעקבות היינה‪ ,‬הדאר נ (תשלא) ‪.1971 7‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על היינריך היינה [‪]12‬‬