‫משולחנו של‬

‫יונתן שלונסקי‬

‫על חיים ארלוזורוב‬

‫‪.‬‬

‫ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו)‪ ,‬משה‬

‫שרתוק ויצחק בן‪-‬צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה‬
‫עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד‪ ,‬ירושלים‪1933 ,‬‬

‫ד"ר חיים (ויקטור) ַארלֹוזֹורֹוב (‪ 23‬בפברואר ‪ 16 – 1899‬ביוני ‪ )1933‬היה מדינאי‪ ,‬מראשי‬

‫תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה‪ ,‬ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪ .‬נרצח‬
‫בחוף תל אביב‪.‬‬

‫קריירה מוקדמת‬
‫חיים ארלוזורוב נולד בשנת ‪ 1899‬ברומני שבדרום‪-‬מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) כנצר‬
‫לשושלת מפורסמת של רבנים‪ .‬לאחר הפוגרומים של שנת ‪ 1905‬עברה משפחתו לגרמניה‪.‬‬
‫בנעוריו נחשף לתנועה הציונית‪ ,‬וכבר בגיל צעיר היה לאחד מראשיה של מפלגת הפועל הצעיר‬
‫בגרמניה‪ .‬ארלוזורוב למד כלכלה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין‪ ,‬ובשנת ‪ 1924‬קיבל‬
‫תואר דוקטור‪ .‬הוא ביקר בארץ ישראל בשנת ‪ ,1922‬ועלה לארץ בשנת ‪ 1924‬על מנת‬
‫להשתקע בה‪.‬‬

‫לאחר עלייתו השתלב ארלוזורוב בהנהגת מפלגת הפועל הצעיר הארצישראלית‪ .‬ארלוזורוב‬
‫היה היחיד מבין צעירי העלייה השלישית שהבקיע את שורות עסקני העלייה השנייה‪ ,‬שהיו‬
‫מבוגרים ממנו בעשור ויותר‪ ,‬והגיע לעמדת הנהגה‪ .‬הוא בלט באישיותו החזקה‪ ,‬בגרותו‬
‫המדינית‪ ,‬כושר ביטויו והשכלתו העברית‪ ,‬הרוסית והגרמנית‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חיים ארלוזורוב [‪]1‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫בשנת ‪ 1927‬התגרש מאשתו הראשונה‪ ,‬ונשא את סימה‪ ,‬שהייתה אשתו עד להירצחו‪ ,‬והעדה‬
‫היחידה לרצח‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1928‬יצא בשליחות קרן היסוד לארצות הברית‪.‬‬

‫ארלוזורוב היה מהמתנגדים הבולטים לרעיון האיחוד בין שתי מפלגות הפועלים הארצישראליות‬
‫המרכזיות ביישוב‪ ,‬אחדות העבודה ומפלגתו הפועל הצעיר‪ ,‬אך עם הקמת "מפלגת פועלי ארץ‬
‫ישראל" (מפא"י) בשנת ‪ ,1930‬היה ארלוזורוב לאחד ממנהיגיה‪ .‬בקונגרס הציוני ה‪ 17-‬ב‪1931-‬‬
‫נבחר לחבר הנהלת הסוכנות היהודית ולראש המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬דהיינו לשר‬
‫החוץ של המדינה שבדרך‪ ,‬הישות שנקראה באותם הימים בשם "היישוב"‪.‬‬

‫ארלוזורוב היה מקורב לד"ר חיים ויצמן‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית (ולימים‪ ,‬נשיאּה הראשון של‬
‫מדינת ישראל)‪ .‬הוא קשר קשרים טובים עם הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ‪ ,‬ושיפר את‬
‫היחסים בין שלטונות המנדט ובין היישוב‪ .‬הוא כתב מאמרים ששיקפו את עמדתו המתונה‬
‫בדבר הצורך בשיתוף פעולה עם העם הערבי בארץ ישראל‪.‬‬

‫רצח ארלוזורוב‬
‫העיתון דבר מדווח על רצח ארלוזורוב‪ ,‬בגיליון שיצא‬
‫לאור במוצאי שבת‪ ,‬למחרת הרצח‬

‫קברו של חיים ארלוזורוב בבית הקברות טרומפלדור‬

‫ערך מורחב – רצח ארלוזורוב‬

‫עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1933‬החל ארלוזורוב לעסוק בהעלאת יהודי גרמניה‪ ,‬ובארגון מנגנון בשם "העברה"‪ ,‬שנועד‬
‫להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהביאו לארץ ישראל‪ .‬באותה שנה יצא לברלין כדי לבדוק‬
‫אפשרות למשא ומתן עם הממשלה הגרמנית בעניין יהודי גרמניה ורכושם‪.‬‬

‫תוך כדי מסעו לגרמניה‪ ,‬התנהל בארץ‪ ,‬כנגדו וכנגד תכניותיו‪ ,‬מסע בעיתון "חזית העם"‬
‫הרוויזיוניסטי‪ ,‬שהיה ביטאונו של האגף הקיצוני והרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית‪.‬‬

‫כשקולות אלה מהדהדים ברקע‪ ,‬חזר ארלוזורוב לארץ ישראל ב‪ 14-‬ביוני ‪ .1933‬בליל שבת‪16 ,‬‬
‫ביוני ‪ ,1933‬בשעה ‪ ,21:30‬ישבו ארלוזורוב ורעייתו סימה בפנסיון "קטה דן" (כיום מצוי במקום‬
‫"מלון דן") בתל אביב‪ ,‬במרפסת הפונה אל הגן‪ .‬כשהבחינו כי קהל סקרנים נקהל סביבם‪,‬‬
‫החליטו לצאת לטיול רגלי לאורך חוף הים לכיוון הירקון‪ .‬בהתקרבם לשפך הירקון הבחינה‬
‫סימה בשני גברים שהלכו בעקבותיהם‪ ,‬האחד גבוה‪ ,‬והשני נמוך‪ .‬לאחר מעקב ודין ודברים קצר‬
‫שלף הנמוך אקדח וירה בארלוזורוב‪ .‬שני המתנקשים הסתלקו בריצה ונעלמו‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חיים ארלוזורוב [‪]2‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫קבוצת אנשים נשאו את ארלוזורוב למבנה סמוך‪ ,‬וארלוזורוב הובל במכונית פרטית לבית‬
‫החולים הדסה‪ .‬הוא נפצע מקליע אחד בבטנו וסבל משטף דם פנימי גדול‪ .‬למרות שפציעה‬
‫כזאת אינה נחשבת לאנושה‪ ,‬המחסור בציוד לביצוע עירוי דם בבית החולים הוביל לפטירתו של‬
‫ארלוזורוב כתוצאה מ"חוסר‪-‬דם חריף" כעבור שלוש שעות‪.‬‬

‫הרצח עורר זעזוע עצום ביישוב‪ ,‬בשל אישיותו הבכירה של הנרצח וכישוריו יוצאי הדופן‪ .‬החשד‬
‫העיקרי נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬שאיבתם לארלוזורוב והמסע כנגדו בעיתונם היו‬
‫טריים עדיין בדעת הקהל‪ .‬תוך זמן לא רב נעצרו חשודים במעשה‪ ,‬אנשי התנועה‬
‫הרוויזיוניסטית‪ ,‬אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט‪ .‬כמעורב בשידול לרצח נעצר אבא אחימאיר‪,‬‬
‫איש רוח ופובליציסט רוויזיוניסטי קיצוני בדעותיו‪ ,‬שייסד תנועה שנקראה "ברית הבריונים"‪.‬‬
‫סטבסקי היה שכן לחדרו של אחימאיר ורוזנבלט היה בית"רי מפלוגת כפר סבא‪.‬‬

‫בתום המשפט בבית המשפט לפשעים חמורים‪ ,‬ב‪ 8-‬ביוני ‪ ,1934‬זוכה צבי רוזנבלט‪ .‬אברהם‬
‫סטבסקי הורשע על‪-‬יסוד עדותה של סימה ארלוזורוב‪ ,‬ללא כל ראיה נוספת‪ ,‬ונדון למוות‬
‫בתלייה‪ .‬סטבסקי הגיש ערעור על פסק‪-‬הדין לבית המשפט העליון המנדטורי‪ .‬ב‪ 20-‬ביולי‬
‫‪ 1934‬זוכה אף סטבסקי‪ ,‬וזאת על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא‬
‫בבריטניה עצמה) לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד‪ ,‬ללא עדות‬
‫מסייעת‪ .‬על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב אין בה כדי להרשיע את סטבסקי‪ ,‬מאחר‬
‫שעדותה לא נתמכה בשום גורם אובייקטיבי שקשר את סטבסקי לרצח‪.‬‬

‫אבא אחימאיר‪ ,‬שנחשד בהסתה לרצח‪ ,‬בילה שנה במעצר‪ ,‬ואז הוחלט שלא להעמידו לדין‬
‫באשמה הקשורה לרצח‪ ,‬אך הוא הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים"‪ ,‬ונדון לשנה וחצי‬
‫של מאסר בפועל‪.‬‬

‫שאלת רצח ארלוזורוב הוסיפה להיות סלע מחלוקת פוליטי עוד שנים רבות‪ .‬ב‪ 1982-‬החליט‬
‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬להקים את "ועדת בכור" כדי לחקור את הפרשה‪ ,‬וזאת‬
‫למרות שעברו כמעט יובל שנים מאז הרצח‪ ,‬וכאשר רוב המעורבים כבר לא היו בחיים‪ .‬הוועדה‬
‫קבעה כי סטבסקי ורוזנבלט לא רצחו את ארלוזורוב‪ ,‬וכי אין היא יכולה לקבוע מי רצח אותו‬
‫והאם היה זה רצח פוליטי‪.‬‬

‫הנצחתו‬
‫מושב חדש בשרון‪ ,‬שעלה לקרקע ביום הרצח‪ ,‬נקרא על שמו של ארלוזורוב ‪ -‬כפר חיים‪ .‬גם‬
‫היישוב קריית חיים‪ ,‬שנוסד באותה השנה‪ ,‬והקיבוץ גבעת חיים וכן רחובות רבים בערי הארץ‬
‫נקראו על שמו‪ .‬כמו כן נקרא על שמו משכן תיאטרון הפועלים האהל ברחוב בילינסון ‪ 6‬בתל‬
‫אביב‪.‬‬

‫בפברואר ‪ 1947‬נקראה ספינת מעפילים על שמו‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2009‬הוצב במקום הרצח ובמעמד בנו של ארלוזורוב‪ ,‬פסל לזכרו מעשה ידיה של‬
‫האמנית דרורה דומיני‪ .‬לידו‪ ,‬תבליט דיוקנו של ארלוזורוב מאת הפסל משה ציפר‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חיים ארלוזורוב [‪]3‬‬