‫משולחנו של‬

‫יונתן שלונסקי‬

‫על חנה ַמיְזֶל שוחט‬

‫חנה מַ יְזֶל שוחט (‪ 25‬בדצמבר ‪ ,1883‬גרודנו‪ ,‬רוסיה הליטאית ‪ ,1972 -‬נהלל) הייתה מחלוצות‬
‫העלייה השנייה וממייסדות ומנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל‪.‬‬

‫מייזל למדה לימודים גבוהים בבית הספר לגננות בעיר נידרליץ בשווייץ‪ ,‬לאחר מכן למדה‬
‫לימודי טבע באוניברסיטה בבזנסון בצרפת ועבדה בתחנת ניסיון לירקות ומטעים‪ .‬כן השתתפה‬
‫בקונגרס הציוני ה‪ 7-‬בשנת ‪.1905‬‬

‫בשנת ‪ 1909‬סיימה את לימודיה בתואר דוקטור למדעים ועלתה ארצה [‪.]1‬‬

‫בשנת ‪ 1911‬הקימה חוות לימוד חקלאית לנערות בשם "חוות העלמות" בחצר כנרת‪,‬‬
‫שפעלה עד ‪. 1917‬‬

‫ב‪ 1912 -‬נישאה לאליעזר שוחט‪ ,‬חבר הפועל הצעיר‪ ,‬ושנה לאחר מכן נשלחה כצירה מטעם‬
‫מפלגה זו לקונגרס הציוני ה‪.11-‬‬

‫משנת ‪ 1920‬הייתה חברה בהנהלה העולמית של ויצ"ו‪ .‬ממייסדי המושב נהלל‪ ,‬בו התגוררה‬
‫עם בעלה‪ ,‬אליעזר‪ .‬הקימה וניהלה את בית הספר החקלאי‪ ,‬הנקרא היום בית ספר חקלאי מקיף‬
‫ויצ"ו קנדה נהלל[‪.]2‬‬

‫בית נעוריה ועיצוב אישיותה‬

‫מייזל נולדה בגרודנו שברוסיה הליטאית‪ ,‬כבת הרביעית במשפחה מבין שש בנות וחמישה‬
‫בנים‪ .‬הודות לעובדה שמשפחת מייזל הייתה מבוססת‪ ,‬ואיפשרה לימודים עם מורים פרטיים‪,‬‬
‫ידעו כל בני הבית עברית על בוריה‪.‬‬

‫הבית נוהל בידי סבתה של חנה‪ ,‬שעמדה בראש המשפחה כאשה חזקה אך גם רכה וחמה‪.‬‬
‫סבה‪ ,‬כפי שמעידה בת אחותה של חנה‪ ,‬רחל שטרן[‪ ,]3‬היה איש קשוח ותקיף שהרבה לנסוע‬
‫לרגל עסקיו‪ .‬כשהיה מגיע הביתה מפעם לפעם‪ ,‬היו כולם "מתכווצים בפינה"‪ .‬חנה ככל הנראה‬
‫ספגה את המודל של נשות המשפחה המשכילות והפעלתניות‪ ,‬וכן את האסרטיביות והנחישות‬
‫להשיג את רצונה‪ .‬את הדרך ללימודים בגימנסיה סללה לבנות המשפחה שרה‪ ,‬האחות‬
‫השלישית‪ .‬הסבא התנגד לכך שתלמד כיוון שהלימודים התקיימו בשבת‪ ,‬אולם שרה התעקשה‬
‫ופתחה בשביתת רעב‪ .‬משהתערבה הסבתא והשפיעה על בעלה‪ ,‬הבטיחה שרה לא לחלל את‬
‫השבת‪ ,‬ומאז הותרו הלימודים לשאר בנות המשפחה ללא מאבקים‪.‬‬

‫בבית הספר התיכון נחשפה חנה לרעיון הציוני‪ ,‬שקסם לה ודחף אותה להצטרף כפעילה‬
‫באגודת "פועלי ציון" בגרודנו‪ .‬בתקופתה‪ ,‬השכלה בתחום החקלאות לא הייתה נפוצה ואף לא‬
‫מקובלת אצל הנשים‪ .‬ואמנם‪ ,‬חנה העזה ובחרה בלימודי חקלאות ולאחר מכן אגרונומיה‪ ,‬מתוך‬
‫שיקול לרכוש ידע שיתרום על פי השקפתה לעבודה החלוצית‪ .‬ב‪ 1909 -‬סיימה את לימודיה‬
‫כדוקטור למדעים‪ ,‬בציון לשבח[‪.]4‬‬
‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]1‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫השקפת עולמה‬
‫רקע‪ :‬העלייה השנייה ומקומה של האישה החלוצה‬
‫חלוצי העלייה השנייה שהגיעו רובם מזרם הציונית הסוציאליטית דגלו ביצירת פועל עברי‪,‬‬
‫שיהווה תשתית לעם החי בארצו‪ .‬במטרותיהם הלאומיות ליישוב הארץ והחייאת השפה‬
‫העברית‪ ,‬הם היו בבחינת התחלה תרבותית ולאומית חדשה‪ ,‬ולא המשכה של העלייה‬
‫הראשונה[‪.]4‬‬

‫לצידם של הפועלים שעלו רווקים ברובם‪ ,‬החלה אף עליית נערות‪ .‬גם הן‪ ,‬כמו הגברים מארצות‬
‫מזרח אירופה‪ ,‬צמחו במפלגות הפועלים‪ .‬כך‪ ,‬שאיפתן לעבודת האדמה המביאה להתעלות‬
‫הפרט הייתה זהה לשאיפתו של הפועל החלוץ‪ .‬שאיפתה זו של הפועלת מוצאת ביטוי בדבריהן‬
‫של קבוצת פועלות מחוות כנרת‪:‬‬

‫"אנו הפועלות כמו הפועלים שואפות קודם כל להבריא על ידי העבודה את רוחנו ואת גופנו‬
‫ולהשיג על ידה את אותם החופש‪ ,‬היופי ושלמות הנפש‪ ...‬ואין אנו בפני עצמנו אך ורק חומר‬
‫לתעשיית מעמד איכרים בארצנו‪ ...‬ההפלגה בים הגדול כשהיא לעצמה והישיבה על חופו‬
‫[‪]5‬‬
‫המזרחי‪ ,‬מבלי שינוי יסודי באופן חיינו‪ ,‬אינם מוציאים אותנו מן הגלות"‪.‬‬

‫בעקבות הרעיונות הסוציאליסטים‪ ,‬רוב הנשים החלוצות בתקופה זו‪ ,‬שאפו לחברה שיוויונית‪,‬‬
‫ללא דיכוי כלכלי‪ ,‬חברתי או פוליטי‪ .‬התאוריה הסוציאליסטית גרסה כי עם ביטול החברה‬
‫הפטריארכלית ואי השוויון המאפיין את הקפיטליזם‪ ,‬ממילא יווצר שוויון בין המינים‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫התנועה הציונית העניקה שוויון זכויות מוחלט לנשים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬דימוייה של האישה נותר‬
‫מסורתי והמקום שהוקצה לחלוצה גם בבואה לארץ‪ ,‬היה בבישול‪ ,‬בניקיון‪ ,‬בתפירה ובשאר‬
‫עבודות משק הבית‪ .‬לעולם לא לצד הפועל‪ ,‬בחקלאות‪ .‬כך למשל ביטאה שרה מלכין את‬
‫תסכולן של הנשים נוכח יחס הפועלים אליהן‪" :‬רצינו יחד עם חברינו בדעה לפנים‪ ,‬לעבוד עבודה‬
‫[‪]6‬‬
‫אחת‪ ,‬אך מהצעד הראשון פגשנו לעג ועלבון‪".‬‬

‫בקבוצות העבודה התקבלה הפועלת כחברה לא רשמית בלבד‪ ,‬ולא זו בלבד שנמנעה ממנה‬
‫העבודה במשק החקלאי וזכותה להצביע באסיפות חברים‪ ,‬אלא שגם שכרה היה נמוך משל‬
‫הפועל‪ .‬חוסר ההערכה כלפי יכולתה הפיזית של האישה הביא להסתייגות מקבלתה לעבודה‪,‬‬
‫הן על ידי האיכרים והן בחוות ההכשרה שהוקמו על ידי התנועה הציונית‪ .‬האיכרים‪ ,‬שהסתייגו‬
‫מאורח החיים החילוני של העולים‪ ,‬העדיפו לא פעם עבודה ערבית על פני הפועל‪ ,‬וכל שכן על‬
‫פני הפועלת‪ .‬בקבוצות העבודה‪ ,‬הוגבל מספר הנשים שהיו יכולות להצטרף לקבוצות מאחר‬
‫שעבודת האישה נתפסה כבלתי משתלמת‪ ,‬ואף כעלולה לגרום לגירעון‪ .‬הטענה הייתה‬
‫[‪]7‬‬
‫שהפועלים לא יכולים לפרנס "עקרות בית רבות"‪...‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]2‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫תפיסה חדשה‪ :‬הפועלת החקלאית‬

‫מייזל הייתה חדורת תחושת שליחות ציונית‪-‬חלוצית‪ .‬היא גרסה כי נשות האיכרים צריכות‬
‫ללמוד ולדעת חקלאות‪ ,‬כדי שתגענה לארץ עם השכלה ויכולת עשייה פרקטית‪ .‬כך‪ ,‬תוכל‬
‫הפועלת החלוצית לעסוק בעבודת השדה לצד הגבר‪ ,‬בנוסף לתפקידה כבעלת משפחה‪ .‬המוטו‬
‫שלה היה‪" :‬יש לדעת להשתמש במעדר ובמזמרה‪ ,‬לפני שיודעים להשתמש במיקרוסקופ"[‪.]8‬‬

‫עם עלייתה ארצה בשנת ‪ ,1909‬עבדה מייזל ביהודה‪ ,‬ולאחר מכן בחוות סג'רה בגליל‪ ,‬שם‬
‫קיבלה היא ובחורות נוספות רשות מד"ר אליהו קראוזה מנהל החווה‪ ,‬לעבוד בשדה לצד‬
‫הבחורים‪ .‬אולם היא סברה שלא אלו הם הענפים המתאימים לנשים‪ .‬הכשרתה החקלאית (ככל‬
‫הנראה הייתה האגרונומית הראשונה בארץ)‪ ,‬יחד עם ההזדהות עם מטרות האישה הפועלת‪,‬‬
‫הביאה אותה להגות פתרון חדש‪ :‬עבודה בענפי חקלאות מיוחדים‪ ,‬שאינם מצריכים כוח פיסי‬
‫רב‪ ,‬אולם דורשים ידע חקלאי מעמיק ומיומנות רבה‪ .‬כעבור זמן ניתן לקבוצת הבחורות בסג'רה‬
‫לטפח חלקת אדמה בשטח החווה‪ .‬הירקות והפרחים שהניבה תוך זמן קצר הוכיחו כי ביכלתן‬
‫לגדל גידולים חקלאיים ולהיות פרודוקטיביות וחיוניות למשק[‪.]6‬‬

‫אורי מילשטיין מספר עליה בספרו "רחל המשוררת‪ :‬מעצבת האליטות" חלק ג‪:‬‬

‫"באותו חורף"‪ ,‬סיפרה מייזל‪" ,‬נשארה החווה בסג'רה בלי בעל‪-‬מקצוע במטעים‪ ,‬ולא‬
‫היה מי שיזמור את הכרמים וירכיב את שתילי הזיתים‪ .‬מנהל החווה‪ ,‬מר אליהו‬
‫קְ ָראּוזֶה‪ ,‬ביקש מנותן‪-‬העבודה 'להשאיל' אותי לעבודה זאת‪ ,‬ומר בלומפלד הסכים‪,‬‬
‫אבל אני העמדתי לקראוזה תנאים‪ ,‬שייקח אותי עם כל 'בית‪-‬הספר שלי'‪ ,‬שירשה לי‬
‫ללמדן לזמור את הגפנים ולהרכיב את השתילים‪ ,‬ושישלם שכר גם לרחל (רחל‬
‫המשוררת) ‪ .‬הבטחתי שהדבר לא יגרום כל נזק לגפנים וגם לא הפסד זמן‪ .‬הלימוד‬
‫התנהל לא על חשבון שעות העבודה‪ ,‬אלא בשעות הפנאי שלנו‪ .‬באין ברירה הוביל‬
‫מר קראוזה את כולנו בדליז'נס שלו לסג'רה"‪.‬‬
‫אולם עבור מייזל‪ ,‬ההכשרה החקלאית הייתה מעבר לידע ומיומנות‪ .‬היא הרגישה שהכשרתה זו‬
‫תקנה לה גם ביטחון עצמי ויזמה‪ ,‬בעזרתם תוכל להשתתף במפעל ההתיישבות החקלאית‪ ,‬כפי‬
‫שביטאה זאת‪:‬‬

‫החבר שאינו יודע מקצוע נעזר על ידי הכוח הגופני שלו ועל ידי האמונה בכוחו‪.‬‬
‫החברה אינה במצב כזה‪ .‬בעד כוחותיה הפיזיים ועצמיותה בלבד לא יקבלו אותה‬
‫למשק החקלאי‪ ,‬אלא לעבודת הבית‪ .‬אבל מהרגע שהחברה יכולה לקבל עליה‬
‫עבודה מקצועית‪ ,‬מהרגע שהיא פיתחה בה את רגש האחריות והאיניציאטיבה‬
‫והביטחון העצמי‪ ,‬היא יכולה לחדור למשק ולתפוס בו מקום שווה לזה של החבר‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]3‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫מייזל הזדהתה עם השקפתו של ארתור רופין‪ ,‬שסבר שיש לטפח את הפועלת לטובת האיכר‬
‫והמשק כולו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הזדהתה עם השקפת הפועלות‪ ,‬שראו בעבודה חקלאית בלבד את תיקון‬
‫נפשן ותיקון עולמן‪ .‬הסינתזה שהתקבלה משילוב אלה‪ ,‬הייתה שעבודה חקלאית של אישה‬
‫תביא תועלת למשק האיכר‪ ,‬וסיפוק מאוויה והדגשת חשיבותה כאדם בפני עצמו‪ .‬בניגוד‬
‫לפועלות‪ ,‬הדגישה מייזל את הצורך בניהול משק הבית ובניגוד למשרד הארץ‪ -‬ישראלי הדגישה‬
‫את עצמאותה של הפועלת‪ ,‬ואי תלותה בגברים[‪.]10‬‬

‫מייזל סברה שאם הצעירים‪ ,‬העולים החדשים‪ ,‬הם חסרי הכשרה חקלאית‪ ,‬הרי הצעירות‬
‫לא‪-‬כל‪-‬שכן‪ .‬היא הגיעה למסקנה כי אם לימינו של האיכר לא תעמד איכרה המכירה את עבודות‬
‫המשק החקלאי‪ ,‬ספק אם המשק החקלאי העברי יחזיק מעמד‪ .‬לשם כך סברה שיש "להקים‬
‫חוות‪-‬לימוד חקלאית לבנות ישראל" [‪ .]11‬היא ראתה את המציאות של חוסר מסגרת מתאימה‬
‫לבחורות‪ ,‬ובהמשך להשקפותיה באשר למעמדה החברתי והכלכלי של הפועלת‪ ,‬החלה לתכנן‬
‫הקמת חוות לימוד לנערות‪ ,‬בה יילמדו ענפי חקלאות מיוחדים‪ :‬לול‪ ,‬רפת‪ ,‬גן ירק ומשתלה‪.‬‬

‫מפעלי חייה‬
‫חוות העלמות‬
‫שנה מאז הגיעה לארץ‪ ,‬החלה מייזל לפעול עבור הקמת חוות לימוד חקלאות לנערות‪ .‬לצורך‬
‫כך‪ ,‬היא נסעה לאירופה במטרה להשיג מימון מגורמים שונים בתנועה הציונית ולבסוף הקימה‬
‫את החווה בחצר כנרת‪.‬‬

‫שלא כחוות כנרת‪" ,‬חוות העלמות" לא הוקמה כדי לספק עבודה לנשים‪ ,‬אלא לחנכן לעבודה‬
‫חקלאית ולניהול משק בית‪ .‬בראש ובראשונה‪ ,‬ביקשה מייזל לחנך "אשת עבודה פשוטה"‪.‬‬
‫מטרתה הייתה "לחנך נערות יהודיות לסדר‪ ,‬לניקיון ולשיטתיות‪" .‬רציתי שהנערות תלמדנה גן‪-‬‬
‫ירק‪ ,‬שתילת גינה‪ ,‬עצי פרי ומעט פרחים‪ ,‬מעט עופות ובמידת הצורך אף טיפול בפרה‪ .‬עליהן‬
‫[‪]12‬‬
‫ללמוד אף בישול ותפירה"‪.‬‬

‫מלבד החזון החקלאי החלוצי‪ ,‬ביקשה מייזל גם לחנך ולפתח בבנות את הרגש העמוק אל‬
‫הארץ באמצעות אהבת הטבע‪ ,‬וראיית האזור כקרקע ליצירת בראשית‪.‬‬

‫בעקבות חילוקי דעות עם מנהל החווה באשר לשכר הפועלות הנמוך‪ ,‬חוסר התכנון החקלאי ואי‬
‫הסדרים השונים‪ ,‬הגיעה מייזל למסקנה כי יש להעביר את החווה למקום אחר כחווה שתעמוד‬
‫בפני עצמה‪ .‬לבסוף‪ ,‬עם עזיבת המנהל את החווה קטן מאוד מספר הפועלים בה‪ ,‬וחלק‬
‫מהמקום הוחכר לעלמות‪ .‬בין חוות העלמות לחוות הפועלים הוקם קיר‪ ,‬והחווה הייתה למוסד‬
‫עצמאי‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]4‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫מייזל מחתה על כך שהבחורים והבחורות שהגיעו לכנרת‪ ,‬ראו את אותה מטרה מול עיניהם‪:‬‬
‫עבודה חלוצית חקלאית בארץ ישראל‪ .‬אולם בעוד הבחורים‪ ,‬שלא ידעו לעבוד ולמדו זאת תוך‬
‫כדי עבודה‪" ,‬איש לא חשב שיש אותה הזכות לצעירה החלוצה"[‪ .]13‬הנסיון החיובי עם הבחורות‬
‫בחוות הלימוד בכנרת הוכיח כי אין הן נופלות מהבחורים ביכולתן לעבוד במשק‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫נגזרת משותפותן בעבודה היא היותן לאחר מכן שותפות לחיים‪ .‬כלומר‪ ,‬חל גם שינוי חברתי‬
‫בקרב צעירי העלייה השנייה שנטו לדחוק את חיי המשפחה וחייהם הפרטיים בכלל למען‬
‫התמסרות להגשמת הרעיון החלוצי‪.‬‬

‫על אף השתדלותה הרבה של מייזל‪ ,‬נסגרה החווה בקיץ ‪ 1917‬עקב הקשיים הרבים שהביאה‬
‫עימה מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬

‫ממרחק של שנים רבות העריכה מייזל את ההשפעה הגדולה של החווה על מעמד האישה‪:‬‬
‫"זאת הייתה ההתחלה הנועזת לכל הפעולות שעליהן דיברתן‪ ...‬השפעתה על מקום האישה‬
‫במשק החקלאי ועל גיוונו הייתה מכרעת‪ .]14[".‬ההיסטוריון מוקי צור אומר על מייזל כי "כניסתה‬
‫לתמונה שינתה באופן משמעותי את מצב האישה"‪.‬‬

‫בין מיפעל למיפעל‬

‫לאחר סגירת החווה בכנרת וחוסר היכולת לממש את חלום בית הספר החקלאי לצעירות‪,‬‬
‫עסקה מייזל בצורך לפתח את נושא המטבחים לפועלים‪ ,‬אשר לא הייתה להם משפחה‪ .‬היא‬
‫הקימה מטבח לפועלים שסיפק אוכל ברמה טובה ובזול‪ ,‬ותוך כך ניהלה קורסי בישול להכשרת‬
‫צעירות לתפקיד שתידרשנה לו גם כבעלות משפחה‪.‬‬

‫לאחר סגירת החווה בכנרת‪ ,‬חסרה לנערות מסגרת שתאפשר להן ללמוד או לעבוד בשכר‪,‬‬
‫ורעיון קורסי הבישול ביקש לענות גם על כך[‪ .]2‬מבחינתה של מייזל‪ ,‬לא היה כל ניגוד בעבודתן‬
‫של הפועלות בתפקיד מעין זה לרעיון השוויון‪ .‬אף הנערות שדעתן לא נחה מרעיון זה‪ ,‬קיבלו‬
‫זאת כחלק מהמציאות החדשה כשהבינו כי לגישתה של מייזל‪ ,‬עבודות הבית והמטבח אינן‬
‫באות על חשבון הלימוד והעיסוק בחקלאות‪.‬‬

‫בית הספר ויצ"ו בנהלל‬

‫כאשר הלך והתקדם רעיון הקמת בית הספר החקלאי בנהלל וחסרו מקורות כספיים‪ ,‬נסעה‬
‫מייזל לקנדה והקימה שם את הדסה קנדה‪ ,‬על מנת לגייס את הכסף הדרוש[‪.]4‬‬

‫בסקירה לרגל פתיחת בית הספר‪ ,‬אמרה מייזל "התיישבות שאין בה ריח השדה‪ ,‬ואין בה קשר‬
‫אורגני לאדמה‪ ,‬לא תביא המהפכה המבוקשת‪ ."...‬לדעתה‪ ,‬ניתן היה להגיע לכך רק עם עזרת‬
‫האישה העובדת המוכנה ומוכשרת לעבודת המשק‪ ,‬ולכן‪" :‬יש צורך לייסד מוסדות מיוחדים‬
‫לחינוך והכשרה חקלאית למען לעזור לאישה להשתחרר מהרגלי העיר והבטלה‪ ,‬ולרכוש ידיעות‬
‫[‪]13‬‬
‫והרגל בעבודות של משק הבית הכפרי‪"...‬‬

‫על אף שהדבר היה לכאורה פשוט‪ ,‬נדרשו שנים של עמל ושכנוע של גורמים שונים בנחיצותם‬
‫של בית ספר ומסגרות אחרות המותאמות להכשרת בחורות‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]5‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫בשנת ‪ 1923‬הוקם בנהלל בית ספר חקלאי לנערות בשם "בית ספר חקלאי מקיף ויצ"ו קנדה‬
‫נהלל"‪ .‬לשם כך הוקצו ‪ 500‬דונם של הקרן הקיימת במימון תורמים פרטיים ובמימון יורשתה‬
‫של ארגון הנשים‪" -‬ההסתדרות העולמית של נשים ציוניות" (ויצ"ו)[‪.]15‬‬

‫תקופת הלימודים נקבעה לשנה אחת‪ .‬לבית הספר היה תנאי אחד לקבלה‪" :‬שתהיינה בעלות‬
‫כשרון ורצון לעבודה" [‪ .]16‬צעירות רבות ניסו להתקבל לבית הספר אך נאלצו לחכות זמן רב‪,‬‬
‫שנה‪ -‬שנתיים ויותר‪ ,‬עד שיתפנה מקום‪ .‬בקשות רבות נדחו מדי שנה מפאת חוסר מקום‬
‫בפנימיה‪ ,‬והלחץ להתקבל רק הלך וגבר‪ .‬עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת ‪,1933‬‬
‫נקלטו בבית הספר גם צעירות מעליית הנוער‪ .‬חלה התרחבות בענפי החקלאות‪ ,‬בקבלת‬
‫עובדים ותלמידות‪ ,‬ובמבני מגורים וכיתות לימוד‪.‬‬

‫קווי דמותה כמחנכת‬

‫מייזל הייתה מעורבת בכל התחומים כשעמדה בראש בית הספר בנהלל‪ ,‬אותו הקימה‪ .‬היא‬
‫ריכזה בידיה את הדאגה לצרכים הארגוניים בבית הספר כגון ציוד ולימוד‪ ,‬ומחוצה לו‪ ,‬במערכת‬
‫היחסים עם בני המושב נהלל‪.‬‬

‫דאגתה ותחושת אחריותה לכל הייתה מוחלטת ושימשה דוגמה לסובבים אותה‪ .‬גם בהיותה‬
‫בחופשת מחלה היא ביקשה‪" :‬כתבי נא הכל‪ ,‬התביני שהכל מעניין אותי מאוד מאד‪ ...‬אפשר‬
‫שאשאר פה שלושה שבועות או חודש‪ ...‬אם לא תכתובנה‪ ,‬אשוב בעוד שבועיים כי לא תהיה לי‬
‫מנוחה‪ ...‬מה עם הגורן? ההתחילו לדוש? מה עם העלמות החדשות?‪.]17["...‬‬

‫יפרח חביב‪ ,‬שהיה מדריך‪-‬מורה בבית הספר בנהלל‪ ,‬תיאר אישה קטנה עם עוצמה אדירה‪,‬‬
‫מתרוצצת עם מבט חודר‪ ,‬בודקת ורואה הכל‪ .‬היא התעניינה וידעת כל העת מה עושה כל אחד‬
‫ומה מצב השדות‪ .‬היא למשל יכלה לתפוס את אחד העובדים ולומר לו שהיא זוכרת שבשדה‬
‫[‪]18‬‬
‫כלשהו נותרו כמה חבילות חציר‪...‬‬

‫את חוות כנרת ניהלה מייזל באופן המדגיש את האחווה ההדדית ואת המסירות לעבודה‪.‬‬
‫"בייחוד גדולה החיבה למנהלת חנה מייזל‪ ,‬המתהלכת כחברה וכאחות עם כל העובדות"‪,‬‬
‫כתבה שרה מלכין[‪.]19‬‬

‫כאשר נתבקשה להעסיק בבית הספר עובדת מסוימת‪ ,‬התייחסה לאופייה כאדם דווקא‪" :‬האם‬
‫היא תוכל למצוא את הדרך לנפש התלמידות ותוכל להיות אתן בידידות‪ ,‬אף על פי שתצטרך‬
‫לדרוש מהן משמעת‪ ...‬האם השפעתה בתור אדם רצויה? האם היא מתאימה להיות מחנכת‬
‫של חלוצות‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬האם גם בה יש נצנוץ של חלוציות?‪"...‬‬

‫חייה של מייזל עם בעלה‪ ,‬אליעזר שוחט‪ ,‬היו צנועים ביותר מתוך האידאולוגיה הטוטאלית‬
‫שלהם באשר לטוהר ציבורי‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה מַ יְזֶל שוחט [‪]6‬‬