‫משולחנו של‬

‫יונתן שלונסקי‬

‫על חנה רובינא‬

‫חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי‬ ‫חנה רובינא ב"הדיבוק"‬

‫הידוע‪ ‬סול הורוק‪ ‬בשנת ‪1954‬‬

‫חנה רובינא [‪ 1‬באפריל ‪ ]1893 ‬עד ‪ 3‬בפברואר‪ ] ]1980‬הייתה‪ ‬שחקנית‪ ‬ישראלית‪ .‬כונתה‬

‫"הגברת הראשונה של התיאטרון העבר"י‪.‬‬

‫ביוגרפיה‬
‫תחילת דרכה‬
‫נולדה בט"ו בניסן‪ ‬תרנ"ג]‪ ‬לדוד ושרה‪-‬רבקה לבית רובין בעיירה‪ ‬ברזינו‪)Березино( ‬‬
‫שבפלך‪ ‬מינסק שבאימפריה הרוסית [כיום בבלארוס]‪ .‬אביה נמנה על חסידי חב"ד ועבד כפקיד‬
‫במחסן עצים‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה רובינא [‪]1‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫רובינא למדה בילדותה ב"חדר מתוקן " לבנות ובבית ספר ממלכתי רוסי‪ .‬בנעוריה דיברה‬
‫עברית והתבלטה בכישרון למשחק ולשירה‪ .‬היא נסעה ליקטרינוסלאב‪ ‬לצורך לימודים‪ ,‬אך‬
‫נאלצה להפסיקם ועבדה למעלה משנה כמורה פרטית במשפחה יהודית בכפר סמוך‪.‬‬

‫היא ניסתה להתקבל להכשרה לגננות בקייב‪ ,‬אולם לא קיבלה אשרת ישיבה שם ולכן נסעה‬
‫לוורשה‪ ,‬שם התקבלה לקורס לגננות עבריות בניהולו של‪ ‬יחיאל היילפרין‪.‬‬

‫במהלך לימודיה שם ביקרה בהרצאות בהיסטוריה מפי‪ ‬יצחק גרינבוים‪ .‬בעקבות המלצתו של‬
‫היילפרין לנחום צמח‪ ,‬שניהל את "הבימה העברית"‪ ,‬החלה רובינא את ראשית הקריירה שלה‬
‫בתיאטרון‪ ‬שלו‪ .‬ב‪  1917 -‬הצטרפה לתיאטרון "הבימה"‪ ,‬שבדיוק החל לפעול במוסקבה‪,‬‬
‫והשתתפה בהצגה הראשונה שלו בבימויו של‪ ‬יבגני וכטנגוב‪" ‬נשף בראשית"‪.‬‬

‫רובינא נישאה בשנת‪ 1921 ‬לשחקן‪ ‬משה הלוי‪ ,‬אשר שיחק איתה בתיאטרון "הבימה"‪ .‬בעקבות‬
‫חילוקי דעות מקצועיים ורצונו של הלוי לעסוק בבימוי‪ ,‬פרש הלה מ"הבימה" ועלה ארצה ב‪-‬‬
‫‪. 1924‬‬

‫בשנת ‪  1925 ‬הגיעה רובינא הרה לארץ ישראל וביקשה מהלוי שיכיר באבהותו‪ ,‬עקב סירובו‬
‫התגרשו השניים‪ ,‬רובינא עברה הפלה ושבה למוסקבה‪ .‬באותה שנה היגרו הוריה‪ ,‬אחיה‬
‫ואחותה לסנט לואיס‪ ‬שבארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫פעילותה בארץ‬
‫רובינא‪ ‬עלתה‪ ‬עם קבוצת שחקני "הבימה" לארץ ישראל‪ ‬בשנת' ‪ 1928 ‬והפכה להיות סמל‬
‫התיאטרון העברי בכלל וסמל לתיאטרון "הבימה" בפרט‪.‬‬

‫את עולמה קנתה במחזה של‪ ‬ש‪ .‬אנסקי "הדיבוק"‪ ,‬שבמקורו נקרא‪" :‬בין שני עולמות"‪ ,‬היא‬
‫שיחקה במחזה את תפקיד הכלה לאה'לה רדופת הדיבוק‪ .‬הפופולריות של המחזה התבטאה‬
‫גם בלוגו‪ ‬של "הבימה" משך שנים היה נערה לבושת שמלה לבנה עם שתי צמות ארוכות ‪-‬‬
‫דמותה של רובינא בהצגה "הדיבוק"‪.‬‬

‫כל תפקיד שביצעה ב"הבימה" היה ספוג דרמטיות והבעה‪ ,‬כשרובינא מתייחסת לכל תפקיד‬
‫במלוא הרצינות וחיה אותו על‪-‬פי‪ ‬שיטת סטניסלבסקי‪.‬‬

‫היא הקדימה את זמנה כאשר בשנת‪ 1934 ‬הביאה לעולם בת מחוץ לנישואין‪ ,‬מקשרי אהבתה‬
‫עם המשורר אלכסנדר פן‪ .‬לימים נודעה בתה כזמרת‪ ‬אילנה רובינא‪.‬‬

‫במהלך מלחמת העולם השנייה הופיעה בפני חיילי‪ ‬הבריגדה היהודית‪ ‬באיטליה‪ ‬ובמקומות‬

‫נוספים‪ .‬לאחר סיום המלחמה הופיעה בפני עצורי המחנות ברפיח‪ ‬ובלטרון‪ .‬במהלך‪ ‬מלחמת‬
‫העצמאות‪ ‬הופיעה בפני חיילי צה"ל‪.‬‬

‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬

‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה רובינא [‪]2‬‬

 ‫משולחנו של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫חנה רובינא זכתה להרבה הוקרה והערצה מצד הציבור‪ ,‬שחרג מתחום שוחרי התיאטרון בזכות‬
‫אישיותה המיוחדת והנונקונפורמיזם בגישתה החברתית‪.‬‬

‫בשנותיה האחרונות על הבמה‪ ‬זכתה רובינא להשתתף במחזות שונים של המחזאי‪ ‬נסים אלוני‪.‬‬

‫אלוני אף כתב מחזה במיוחד עבורה בשם תפקיד במחזה "דודה ליזה"‪ ,‬שבו היא שיחקה את‬
‫התפקיד הראשי‪.‬‬

‫רובינא החמירה מאוד בענייני משמעת כלפי צופי התיאטרון‪ ,‬לא פעם הפסיקה הצגה באמצע‬
‫כאשר הקהל לא התנהג כראוי‪ .‬תלמידי בתי הספר שנכחו בהצגה "חנה סנש" של‪ ‬אהרון‬
‫מגד‪  ‬זוכרים כחוויה טראומטית את הרגע כשהפסיקה סצנה מרגשת‪ ,‬כשהיא מבקרת בכלא‬
‫ההונגרי אצל בתה‪ ,‬אותה שיחקה‪ ‬מרים זוהר‪ ,‬ופנתה לתלמידים בקהל וצעקה‪" :‬להפסיק‬
‫לפצח גרעינים"‪.‬‬

‫זכתה באותות ופרסים ובהם פרס הבימה (‪ )1955‬וחשוב מזה‪ ‬פרס ישראל‪ ‬בתחום התיאטרון‬
‫שהוענק בפעם הראשונה בשנת‪ . .1956 ‬כמו כן‪ ,‬הוענקו לה התארים אזרחית של כבוד מטעם‬
‫עיריית‪ ‬תל אביב‪ ‬ודוקטור לשם כבוד‪ ‬מטעם‪ ‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫רובינא הייתה פעילה על הבמה כמעט עד יום מותה‪ .‬תפקידה הבימתי האחרון היה המלכה‬
‫האם ב"ריצ'רד השלישי"‪ ,‬אך היא לא הגיעה אפילו לפרמיירה ופרשה בשל סיבות רפואיות‪.‬‬

‫חנה רובינא נפטרה בט"ז בשבט תש"מ‪ ‬בתל אביב‪ ‬בגיל ‪ .87‬יום לאחר מכן הוצב ארונה בבית‬
‫הבימה ושמעון פינקל‪ ‬ספד לה‪ .‬היא נטמנה בבית העלמין קריית שאול‪.‬‬

‫[רשימה חלקית]‬ ‫דמויות שביצעה‬

‫מדיאה – "מדיאה" (‪)1955‬‬ ‫‪‬‬ ‫דבורה – "נשף בראשית" (‪)1918‬‬ ‫‪‬‬
‫מרי טיירון – "מסע ארוך אל תוך הלילה" (‬ ‫‪‬‬ ‫אם המשיח – "היהודי הנצחי" (‪)1919‬‬ ‫‪‬‬
‫‪)1965‬‬ ‫לאה'לה – "הדיבוק" (‪)1922‬‬ ‫‪‬‬
‫דודה ליזה ‪" -‬דודה ליזה" (‪)1969‬‬‫‪‬‬ ‫גברת אלווינג – "רוחות" (‪)1924‬‬ ‫‪‬‬
‫צרועה (אם המלך) – "אכזר מכל מלך" (‪)1969‬‬ ‫‪‬‬ ‫תמר – "כתר דוד" (‪)1928‬‬ ‫‪‬‬
‫צוענייה – "הצוענים של יפו" (‪)1971‬‬
‫‪‬‬ ‫רחב הזונה ואנה היצאנית – "קצווי הכרך"‬ ‫‪‬‬
‫דונה כריסטינה ‪" -‬אדי קינג" (‪)1975‬‬
‫‪‬‬ ‫(‪)1932‬‬
‫המלכה האם (הדוכסית מיורק) – ריצ'רד‬ ‫‪‬‬ ‫יהודית – "בכור השטן" (‪)1934‬‬ ‫‪‬‬
‫השלישי (‪)1979‬‬ ‫פורציה – "הסוחר מוונציה" (‪)1936‬‬ ‫‪‬‬
‫דונה איזבלה – "האנוסים" (‪)1938‬‬ ‫‪‬‬
‫האם – "האם" (‪)1939‬‬ ‫‪‬‬
‫מירל'ה – "מירל'ה אפרת" (‪)1939‬‬ ‫‪‬‬
‫מיכל – "מיכל בת שאול" (‪)1941‬‬ ‫‪‬‬
‫יוקסטה – "אדיפוס המלך" (‪)1947‬‬ ‫‪‬‬
‫גברת אלבינג – "רוחות" (‪)1947‬‬ ‫‪‬‬
‫רבקה – "בערבות הנגב" (‪)1949‬‬ ‫‪‬‬
‫אמא קוראז' – "אמא קוראז'" (‪)1951‬‬ ‫‪‬‬
‫לינדה – "מות הסוכן" (‪)1953‬‬ ‫‪‬‬
‫ליידי מקבת'‪" – ‬מקבת'" (‪)1954‬‬ ‫‪‬‬
‫רח' ישעיהו הנביא ‪ 18/75‬מודיעין ‪71723‬‬
‫‪shlonsky3@gmail.com‬‬ ‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪052-8126335‬‬

‫על חנה רובינא [‪]3‬‬