‫‪ 30‬באוקטובר ‪2005‬‬

‫שמוש ברשתות מרותכות לזיון תקרות – השפעתן על משיכות המבנה‬

‫פקס‪,03-5611087 :‬‬
‫מחבר‪:‬‬
‫יצחק שטרן ‪.M.Sc‬‬
‫י‪ .‬שטרן – י‪.‬ד‪.‬ע‪ .‬מהנדסים בע"מ‬
‫טל'‪,03-5611150 :‬‬ ‫רח' גרשון ‪ 15‬תל אביב ‪67017‬‬
‫‪office@yde.co.il‬‬

‫מבוא‬
‫בארץ נפוץ מאוד השמוש ברשתות מרותכות כזיון ראשי בתקרות מקשיות ותקרות חלולות (חתך ‪ )I‬יצוקות‬
‫באתר‪.‬‬
‫השמוש ברשתות מרותכות בארצות אירופה ובארה"ב נפוץ הרבה פחות והוא בעיקר לשמוש משני‪ :‬כגון רשת‬
‫עליונה מעל תקרת צלעות‪ ,‬מעל פלטות טרומיות דרוכות וכמובן לרצפות מונחות על הקרקע‪ ,‬בפלטות‬
‫מקשיות תלויות משתמשים במוטות זיון בודדים‪.‬‬

‫עם התקדמות הבניה המפתחים המקובלים הולכים וגדלים‪ .‬אך גודל הרשתות המרותכות נשאר קבוע ‪ 6‬עד‬
‫‪ 9‬מטר בכוון אחד ו‪ 2.5-‬מטר בכוון השני בגלל הגבלות הובלה‪.‬‬

‫התוצאה הישירה שבכוון אחד יש חפייה מלאה כל ‪ 2.5‬מטר – כלומר באזורים של מרכז שדה בהם המתיחה‬
‫היא מקסימלית אין רצף של הזיון העיקרי כח המתיחה עובר מרשת אחת לבטון ומהבטון לרשת‬
‫השניה‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה להציג ולהדגיש שהשמוש ברשתות מרותכות גורם להורדת המשיכות של המבנה‪ ,‬התנהגות‬
‫גרועה בזמן של ארוע הרסני אקראי ולמעשה הקטנה ניכרת במקדם הבטחון‪.‬‬

‫הנחיות התקן‬

‫בתקן ‪ 466‬חלק ‪ 1‬הישן‬

‫סעיף ‪ - 5.2.5‬הגבלת השימוש ברשתות פלדה מרותכות במאמצים מתחלפים – אין להשתמש ברשתות פלדה מרותכות‪,‬‬
‫כשההפרש בין מאמץ הפלדה המקסימלי לבין מאמץ הפלדה המינימלי באותו חתך‪ ,‬במצב שירות‪ ,‬גדול מ‪ 80 -‬מגפ"ס‪.‬‬

‫בהנחה שהמאמץ במצב תכן הוא ‪ 420‬מגפ"ס‪ ,‬המאמץ המקסימלי במצב שרות הוא כ‪ 280-‬מגפ"ס‪ .‬אם‬
‫מתוך העומס הכולל‪ 50% ,‬מהווה עומס שמושי ההפרשים בין מאמץ הפלדה המקסימלי למינימלי יהיה כ‪-‬‬
‫‪ 140‬מגפ"ס‪.‬‬

‫סעיף ‪ – .9.5.1‬כללי – יש למנוע ככל האפשר הארכה של מוט זיון‪ ,‬המואמץ במתיחה‪ .‬אם אין הדבר אפשרי‪ ,‬רצוי למקם‬
‫את ההארכה מחוץ לאזור‪ ,‬שהמוט מואמץ בו למקסימום‪.‬‬
‫מודגש שמדובר בסעיף כללי המתייחס הן להארכה של מוטות בודדים והן להארכה של מוטות ברשת‬
‫מרותכת‪.‬‬

‫בתקן ‪ 466‬חלק ‪ 1‬החדש‬

‫סעיף ‪ – 7.8.1‬כל לי‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪6‬‬

 ‫בתכן ובביצוע נמנעים מהארכת מוטות הזיון בחתכי רכיב שבהם מאומצים המוטות‪ ,‬במצב גבולי של הרס‪ ,‬מעל ‪f‬‬
‫‪.0.75‬‬
‫‪sd‬‬

‫סעיף ‪ – 7.8.3.1‬צורו ת החפייה של רשתו ת זיון מרותכות‬

‫‪A‬‬ ‫≥‬ ‫‪1.25 A‬‬ ‫מומלץ לבצע חפייה של רשתות מרותכות באזור שבו מתקיים התנאי‬
‫‪S,act‬‬
‫‪s,cal‬‬
‫לגבי הזיון בכיוון החפייה‪.‬‬

‫השמוש ברשתות מרותכות במערכת דו כוונית‪ .‬כלומר חפייה כל ‪ 2.5‬מטר עומד בסתירה להנחייה של סעיף‬
‫‪ 9.5.1‬שבתקן הישן ובמרבית המקרים לא יענו הדרישות שבסעיפים האחרים בתקן הישן ובתקן החדש‪.‬‬
‫כאשר מתכנן יתכנן אלמנט כלשהו עם מוטות זיון בודדים לא יעלה בדעתו לבצע הארכה בחפייה של המוטות‬
‫באזורי המתיחה‪ .‬אך כאשר התכנון נעשה עם רשתות מרותכות‪ ,‬המתכנן "מתכופף" למגבלות הביצוע ומבצע‬
‫הארכה בחפייה באזורי מתיחה‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ :‬הארכה בחפייה חד שכבתית של רשתות מרותכות אינה "טובה" יותר מאשר של מוטות בודדים‪,‬‬
‫הארכת רשתות בחפייה רב שכבתית "גרועה" יותר מאשר של מוטות בודדים‪.‬‬

‫התנהגות שדה תחת עומס יתר‬

‫מוטות בודדים אורכם עד ‪ 12‬מטר ויותר‪ ,‬לפחות חלקם מעוגנים מעבר לעמודים ובאזור בו הבטון לחוץ‪.‬‬
‫ההתארכות הנדרשת ממוטות זיון לפי ת"י ‪ 4466‬היא ‪ .12%‬המשמעות היא שהמוט יכול לשקוע בצורה‬
‫משמעותית לפני שיקרע‪ ,‬המוט יכול להתחיל ל"עבוד" כקשת הפוכה ולשאת עומס אנכי גבוה ללא עזרת‬
‫הבטון שמעליו‪.‬‬
‫אם מדובר בהרס הנובע מרעידת אדמה או מנגיפה‪ ,‬התקרה תהיה מסוגלת גם לספוג כמות גבוהה של‬
‫אנרגיה‪.‬‬

‫ההתארכות בשבר הנדרשת מרשתות מרותכות היא ‪ .7%‬אך כאשר קיימת חפייה מלאה בין הרשתות‬
‫ההתארכות של המערכת היא למעשה ‪ 0‬אם המאמצים יעלו על מאמצי חוזק הדחיה של הבטון‪ ,‬התקרה‬
‫תתמוטט מייד לחלוטין‪.‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪6‬‬

 ‫התנהגות שדה בשריפה‬
‫תופעה אופיינית בשריפה בה עולה הטמפרטורה במהירות‪ ,‬היא "‪ ."Exploded Spalling‬עקב עליית‬
‫הטמפרטורה טיפות המים הכלואים בבטון רותחות "ומפוצצות" את כיסוי הבטון שעל מוטות הזיון‪ ,‬מוטות‬
‫הזיון נחשפים‪( .‬התופעה חמורה יותר דווקא בבטונים בעלי חוזק גבוה)‪.‬‬
‫התופעה מתרחשת גם כאשר הטמפרטורה עולה במאות בודדות של מעלות וגם כאשר הטמפרטורה אינה‬
‫גבוהה לפגיעה משמעותית בחוזק הפלדה‪.‬‬
‫כאשר התקרה מזויינת במוטות בודדים המעוגנים מחוץ לאזור בו ארעה החשיפה‪ ,‬המוטות יחשפו אך‬
‫ימשיכו להחזיק את התקרה כמוטות זיון חיצוניים‪ .‬ברשתות מרותכות יחשפו אזורי החפייה‪ ,‬כל חוזק‬
‫החפייה יעלם והתקרה תתמוטט‪.‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪6‬‬

 ‫רעידות אדמה‬
‫תקן ‪ 413‬מתייחס למשיכות הנדרשות מקורות במבנה כדי להבטיח את יכולתן לעמוד בעיוותים‬
‫הנוצרים בזמן רעידת אדמה‪.‬‬
‫התקן מגדיר לצורך זה כקורה כל אלמנט בכפיפה שאינו קיר‪ ,‬כלומר גם תקרה שטוחה לצורך זה מוגדרת‬
‫כקורה‪ .‬גם אם המבנה מתוכנן להעביר את כל הכוחות לגרעין הרי המערכת של עמודים‪/‬תקרות מהווה‬
‫מסגרת שתקבל עיוותים והמשיכות שלהם היא שתקבע אם התקרות יכשלו או לא‪.‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪6‬‬

 ‫התקן דורש החמרה בתכן לגזירה של הקורות להגברת משיכותן "כדי להבטיחן בפני שבר פריך בגזירה (או בפני‬
‫אובדן הידבקות הזיון לבטון) גם במצב שלאחר התהוות מפרקים פלסטיים במערכת"‪.‬‬
‫מדרישות אלו יש להקיש גם לשימוש ברשתות בחפייה כזיון העיקרי שבהם‪ ,‬הכוחות מרשת לרשת עוברים‬
‫באמצעות מאמצי גזירה‪/‬דחייה בבטון והידבקות הזיון לבטון‪.‬‬
‫השימוש ברשתות ימנע אפשרות היוצרות הפרקים הפלסטיים באזורי החפייה‪.‬‬

‫תקרות דרוכות באתר – זיון מינימלי‬

‫בתקרות דרוכות באתר עם כבלים לא דבוקים‪ ,‬יש לשים גם כמות מינימלית של זיון רגיל‪.‬‬
‫תפקידו העיקרי של זיון זה הוא להגדיל את משיכות המבנה ולמנוע התמוטטות בשרשרת במקרה של קריעת‬
‫כבלים באחד השדות עקב נגיפה או שריפה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪6‬‬

‫רשתות מרותכות לא יתפקדו כראוי כזיון מינימלי בתקרות מסוג זה‪ .‬במקרה של קריעת כבלים יעבור באופן‬
‫פתאומי כוח המתיחה אל הרשתות‪ ,‬אזורי החפייה יכשלו והתקרה תתמוטט‪.‬‬
‫בהנחיות ‪ fib‬לזיון מינימלי בתקרות דרוכות למניעת התמוטטות בשרשרת‪ ,‬מצוין שיש להעביר מספר מוטות‬
‫מעבר לעמודים בתוך התחום שמעל לעמודים‪ .‬הסיבה לכך היא ליצור מערכת המתוארת בחלק הקודם של‬
‫המאמר‪ ,‬של מוטות תלייה המעוגנים היטב באזור העמודים‪ .‬כאשר המוטות אינם רצופים אלא אם חפיות‬
‫כמו ברשתות מרותכות‪ ,‬המערכת האלטרנטיבית הזאת לא תעבוד‪.‬‬

‫סכום‬
‫השימוש ברשתות מרותכות בתקרות תלויות כזיון עיקרי יוצר מצב שבו אין רציפות של המוטות באזורי‬
‫המתיחה וכוח המתיחה מועבר באמצעות הבטון‪.‬‬
‫מצב זה לא בהכרח יגרום כשלעצמו לכשל במבנה‪ ,‬אולם במקרה שיתקיים גורם נוסף לכשל‪ :‬כגון עומס לא‬
‫מתוכנן‪ ,‬נגיפה‪ ,‬רעידת אדמה‪ ,‬שריפה או פיצוץ‪ ,‬המבנה יתנהג בצורה גרועה הרבה יותר מאשר מבנה דומה‬
‫המזויין במוטות בודדים רצופים‪ .‬ועלול להיוצר הרס מוחלט לעומת סדקים ודפורמציות בלבד‪.‬‬

‫המלצות‬
‫ניתן לצמצם את עבודת השטח הנוספת הנדרשת בשימוש במוטות בודדים לעומת רשתות ע"י בחירת קטרים‬
‫גדולים יותר ומרחקים גדולים יותר בין המוטות‪ .‬ניתן להניח את המוטות במרחק טיפוסי של ‪ 30‬ס"מ זה‬
‫מזה ולצופף היכן שנדרש‪ ,‬כמקובל בארה"ב‪ ,‬ולא במרחקים טיפוסים של ‪ 20‬ס"מ זה מזה ולצופף היכן‬
‫שנדרש‪ ,‬כמקובל בארץ‪ .‬פעולה זו בלבד תקטין ב‪ 30%-‬את העבודה הנדרשת ותקזז את "החיסכון" בעבודה‬
‫שבהנחת רשתות‪.‬‬
‫יש להמנע משימוש ברשתות מרותכות כזיון עיקרי בתקרות מקשיות או חלולות‪ ,‬דו כווניות או חד כווניות‬
‫בעלות מפתח גדול ולדאוג לרציפות זיון המתיחה העיקרי‪.‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪6‬‬