‫‪1‬‬

‫בראשית‬
‫מבוא‬
‫ספר בראשית הוא האחרון שעלה על הכתב‪ .‬תפקידו לתת תשובות קיומיות‪ .‬בספר‬
‫מופיעות כפיליות‪ ,‬ומכך ברור שהוא אסופה‪.‬‬
‫בראשית‪ :‬בעיה‪ ,‬משום שלא יודעים מה היה קודם‪.‬‬
‫ע"פ התפיסה היהודית יש מאין‪ :‬התחלה היה ריק‪ .‬בעולם העתיק התפיסה אומרת‬
‫שהעולם נקבע יש מיש ‪ -‬מארבעת היסודות‪ :‬אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אש‪ ,‬ואוויר‪ .‬השילוב שלהם יצר את‬
‫העולם‪ .‬התפיסה מכניסה מוגבלות באל‪ ,‬כי היא אומרת שכמו שהיה ה' היה חומר‪ .‬ע"פ התפיסה‬
‫היהודית ה' יצר את כל החומרים‪.‬‬
‫בראשית מתחילה ב ‪ -‬ב' רבתי‪ ,‬כדי שלא ישאלו מה בא מעל ומתחת ‪ -‬יסתכלו רק לכיוון‬
‫אחד שהוא קדימה‪ ,‬לכיוון הכתוב‪.‬‬
‫ספר בראשית נכתב ע"י כמה מסורות‪ ,‬ונערך ע"י איש אחד‪.‬‬

‫פרק א' ‪ +‬ב' ‪ - 3‬סיפור הבריאה‬

‫המטרות בסיפור הבריאה‪:‬‬
‫‪ .1‬לספר על מהות האל‪.‬‬
‫‪ .2‬לספר כיצד נוצר האדם‪.‬‬
‫‪ .3‬לספר על מהותו ובריאתו של האדם‪.‬‬
‫כל הדברים האלה הם אוניברסליים‪ ,‬וכך גם ספר בראשית בחטיבתו הראשונה‪ ,‬שהיא עד‬
‫פרק י"ב‪ .‬המסר הוא שמאחר שכל היתר איכזבו‪ ,‬בחר ה' בעם ישראל‪.‬‬
‫הספר מתאר ראשית‪ :‬ראשית האנושות‪ ,‬העולם‪ ,‬ומהווה הקדמה לתנ"ך כולו‪ .‬במשפט‬
‫הראשון יש הנחת יסוד‪ :‬מי שברא את העולם הוא ה' בלבד‪ ,‬וברא את הכל‪ .1‬סיפור הבריאה נלחם‬
‫בתפיסות מיתולוגיות שהיו מולו‪.‬‬
‫הבריאה המתוארת בפרק א' היא חד פעמית‪ :‬מאז ועד היום היא מתקיימת מחמת‬
‫עצמה‪ .‬ברגע שתהיה חריגה או שהכל ייהרס‪ ,‬או שהכל ישתפר‪ .‬ע"פ התפיסה היהודית אחרי שברא‬
‫ה' את העולם הוא עבר לדרגת משקיף‪ ,‬ונתן לאדם לקיים את העולם‪ .‬בבריאת העולם יצר ה' את‬
‫כל חומרי הגלם‪ ,‬ועכשיו האדם צריך להשתמש בהם כדי לשפר את גורלו‪.‬‬
‫בסיפור הבריאה יש דבר אחד בולט‪ :‬סדר‪ ,‬יציבות‪ .‬הנוסחה חוזרת על עצמה בניגוד‬
‫לתפיסות שהיו מקובלות בעולם העתיק‪ ,‬שהעולם נברא במקרה‪ .2‬בסיפור המקראי חסר הסבר‬
‫לשאלה מדוע נברא העולם בסדר הזה‪.‬‬
‫סדר בריאת העולם‪:‬‬
‫בריאת האדם‬ ‫יום ב'‬ ‫יום א'‬
‫אמירה‪" :‬ויאמר אלוהים"‬ ‫אמירה‪" :‬ויאמר אלוהים"‬ ‫אמירה‪" :‬ויאמר אלוהים"‬
‫פקודה‪" :‬נעשה אדם"‬ ‫פקודה‪" :‬יהי רקיע"‬ ‫פקודה‪" :‬יהי אור"‬
‫מטרה‪" :‬וירדו"‬ ‫מטרה‪ " :‬ויהי מב דל"‬
‫בצוע‪" :‬ויברא"‬ ‫בצוע‪" :‬ויעש מבדל"‬ ‫בצוע‪" :‬ויהי אור"‬
‫הערכה‪" :‬ויברך‪...‬טוב מאוד"‬ ‫הערכה‪" :‬וירא אלוהים כי טוב"‬
‫קביעת עובדה‪" :‬ויהי כן"‬ ‫קריאת השם‪" :‬ויקרא אלוהים‬
‫לאור יום"‬
‫קריאת השם‪" :‬ויקרא"‬ ‫סיום‪" :‬ויהי ערב ויהי בוקר יום‬
‫אחד"‬
‫סיום‪" :‬ויהי ערב"‬

‫סדר הבריאה‪:‬‬
‫יום א' ‪ -‬אור‬
‫יום ב'‪ :‬רקיע‬
‫יום ג' ‪ -‬יבשה ‪ +‬צמחיה‬
‫יום ד' ‪ -‬שני המאורות‬

‫‪ 1‬בניגוד לתפיסות המיתולוגיות‪ ,‬שבהם יש ריבוי אלים‪ ,‬וכל אל ברא משהו אחר‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמא לסיפור כזה הוא הסיפור המיתולוגי הבא‪ :‬היה זוג אלים‪ :‬אפוס ‪ -‬אל המים ‪ -‬ותיהמת ‪ -‬אלת התהום‪ .‬נולדו‬
‫להם הרבה ילדים‪ ,‬ובראשם עמד מרדוך‪ .‬הם כעסו על אמם והורידו אותה מראשות המשפחה‪ .‬מרדוך חתך אותה‪,‬‬
‫וזרק חלק למעלה וחלק למטה‪ :‬כך נוצרו השמים והארץ‪ .‬מאחר שהיא רוצה להתאחד השמים והארץ רוצים‬
‫להתאחד‪ :‬הרי געש‪ ,‬גשמים‪ ,‬שלג‪ ,‬סופות וכו'‪ .‬ע"פ תפיסה זו העולם נוצר במקרה‪ .‬הוא נוצר ברע‪ ,‬ולא בטוב ובתכנון‪,‬‬
‫כפי שכתוב בתנ"ך‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫יום ה' ‪ -‬החי במים והעופות‬

‫יום ו' ‪ -‬בהמה ‪ +‬החיה ‪ +‬רמש ‪ +‬אדם‬

‫בשלושת הימים הראשונים הונחו חומרי הגלם‪ ,‬ואילו בשלושת ימי הבריאה האחרונים‬
‫הם קיבלו מימוש פיזי‪.‬‬
‫הבריאות‬
‫האקט הראשון‪ :‬לשים קץ לחושך‪ ,‬לתוהו ובוהו‪ .‬התוהו ובוהו הוא חומר הגלם שממנו‬
‫נברא העולם‪ .‬מנווט האירועים הוא רוח אלוהים‪.‬‬
‫לאחר שהתחילו לסדר את העולם ניתן להמשיך בתהליך הבריאה‪ ,‬כשלכל ישות יש את‬
‫מקומה בבריאה‪ ,‬וכל הישויות יחד יוצרות עולם הרמוני‪ .‬מסופר על תהליך בריאת האור‪ ,‬ולא‬
‫החושך‪ ,‬כי לחושך יש קונטציה שלילית במקרא‪.‬‬
‫היום השני‪ :‬בריאת הרקיע‪ .‬היצירה לא הגיעה לידי מיצוי‪ ,‬לא הסתיימה‪ ,‬ולכן אין‬
‫הערכה‪.‬‬
‫הרקיע מהווה מענה למים‪ .‬מתוך התיאור לומדים על השקפת עולמו של האדם בעולם‬
‫העתיק‪ :‬כל העולם היה פעם מים (משהו בסגנון ים טיטוס)‪ ,‬והעולם שט על המים‪ .‬המים הם‬
‫מוטיב מיתולוגי‪ :‬אחד מהכוחות המתנגדים לאל‪ ,3‬שמנסים להחזיר את העולם למצב של תוהו‬
‫ובוהו‪ ,‬ולכן ה' גידר אותם בצורה מלאכותית‪ .‬המענה לתפיסות האליליות האלו הן שה' הוא‬
‫השולט על המים‪.‬‬
‫ההגדרה לתחומי הפעילות של האדם והאלוהות נקבעה ביום השני לבריאה‪ :‬העולם‬
‫התחתון נועד לאדם (העולם שמתחת לרקיע)‪ ,‬ואילו העולם שמעל לרקיע נועד לעולם האלוהי‪.‬‬
‫עד ליום השלישי הבריאות היו פסיביות‪ .‬מתוך הבריאה שנוצרה ביום השלישי יתחילו‬
‫להיווצר בריאות חדשות‪ :‬הבריאה התחילה להיות אקטיבית‪ .‬עד כה ברא ה' את האור‪ ,‬הרקיע‪,‬‬
‫הימים‪ .‬מאז הזרע יצא מן האדמה רואים איך דבר מוביל לשני‪ .‬מעתה ואילך הזרעים ינבטו אחד‬
‫מתוך השני‪ ,‬ותהיה נביטה של זרעים חדשים‪ .‬יש בכתוב‪ ,‬בפסוק ‪ ,12‬הבדלה בין סוגים שונים של‬
‫צמחים‪ :‬זרע‪ ,‬דשא‪ ,‬עשב ועץ‪.‬‬
‫ביום הרביעי נבראו גרמי השמיים‪ ,‬שהם מאפיינים במיתולוגיה‪ .‬יש פירוט של משמעות‬
‫המאורות בפסוק ‪ - 14‬אותות (ליקויים)‪ .‬מועדים (לקבוע את זמני החגים)‪ .‬ימים ‪ -‬ביהדות היום‬
‫מתחיל עם שקיעת החמה‪.‬‬
‫חשיבות המאורות הם לצורך תחימת תחומים‪ ,‬ואין להם חשיבות או כוח מעבר לזה (שבירת‬
‫האמונות האליליות)‪.‬‬
‫היום החמישי ‪ -‬חסרה המטרה‪ ,‬ולא ברור מהיכן נבראו החי בים ועוף השמים‪ .‬על הדגה‬
‫כתוב‪" :‬ישרצו המים"‪ .‬הם קיימים‪ ,‬אין תהליך של יצירה‪ .‬נאמר הצירוף "פרו ורבו" שנחשב‬
‫כברכה‪ ,‬ויאמר גם על המין האנושי‪ .‬הרבייה היא זו שמבטיחה את קיום המין‪ ,‬ולכן היא נתפסת‬
‫כחיובית‪.‬‬
‫היום השישי שונה מבחינה צורנית ומילולית משאר הימים‪ .‬הוא הארוך והמפורט ביותר‪,‬‬
‫ומתרחש בו תהליך שונה מבשאר הימים שקדמו לו‪ .‬ביום זה ברא ה' את החיות שחיות על פני‬
‫האדמה וסובבות את המין האנושי‪ ,‬ובסוף מגיעים לבריאה הגשמית האחרונה‪ :‬האדם‪.‬‬
‫פס' ‪ - 26-28‬בריאת האדם‬
‫"ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו‬
‫וירדו בדגת הים ובעוף השמים‪...‬‬
‫ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים‬
‫ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם‪...‬‬
‫פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים‪"...‬‬
‫‪ .1‬עכשיו יש עשייה ללא אמירה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדוע הדיבור עד כה היה ביחיד‪ ,‬ואילו עכשיו הוא ברבים‪.‬‬
‫‪ .3‬המונח "בצלם" ו"בדמות" ‪ -‬האם יש לה' צלם ודמות‪.‬‬
‫‪ .4‬היעוד של המין האנושי ‪ -‬לרדות‪.‬‬
‫‪ .5‬מה היה האדם הראשון‪ :‬זכר ונקבה ביחד (אדרוגינוס‪ :‬מוטיב מיתולוגי)‪ ,‬או שה' ברא גם זכר‬
‫וגם נקבה‪.‬‬
‫‪ .6‬ייעוד האדם‪ :‬למלא את הארץ‪ ,‬אסור לו להתרכז במקום אחד‪ ,‬כי הפיזור הוא התנאי לקיום‪.‬‬
‫‪ .7‬כיבוש ורדיה ‪ -‬תפקיד האדם עלי אדמות‪.‬‬
‫ע"פ סיפור הבריאה הראשון יש מבנה מדורג‪ ,‬מן הקל אל הכבד‪ .‬מאחר שעומדים בפני‬
‫בריאה חשובה יש לשון התייעצות ‪ -‬ה' התייעץ עם המלאכים‪ .‬פרשנים אחרים אומרים שכל‬
‫היצירה היא מלאכית ‪ -‬נוצר חיץ בין אלוהים לאדם‪ ,‬בגלל שהמלאכים יצרו אותו‪.‬‬

‫‪ 3‬איוב שואל את ה' אם הוא אם הוא ים שבא להשחית אותו‪.‬‬

 ‫‪3‬‬

‫מלאכים‬
‫אלוהים‬
‫אדם‬
‫המונח "בצלם"‬
‫הבעיה המרכזית היא "בצלם"‪ .‬המונח הוא במקורו מונח אלילי‪ :‬צלם זה תבנית‪ ,‬פסל‪.‬‬
‫זהו מקור המושג והמילה‪ .‬אך הכוונה בכתובים היא למשהו אחר‪ .‬ה"צלם" המופיע כאן הוא דבר‬
‫רוחני‪ ,‬ולא גשמי‪.‬‬
‫‪ .1‬ע"פ צבי אדר‪" :‬המונח בצלם זה יסוד אלוהי המבדיל בין האדם לבין יתר הברואים"‪ .‬האדם‬
‫מותר מן הבהמה בצלמו ‪ -‬ברוחניות‪.‬‬
‫‪ .2‬ה"בצלם" הוא השכל האנושי‪ ,‬האינסטינקט האנושי‪ ,‬שלא קיים אצל אף יצור אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬הניצוץ האלוהי‪ .‬כל אחד קיבל משהו מן האלוהות‪ ,‬ולכן אין שני אנשים שווים‪ .‬כשמתים חוזר‬
‫הניצוץ למקומו האלוהי‪ ,‬ועובר למישהו אחר‪.‬‬
‫‪ .4‬ע"פ ישעיהו ליבוביץ' הצלם בא מן המילה בצל‪ .‬על האדם יש צל אלוהי‪ ,‬במשמעות החיובית‪.‬‬
‫כאשר האדם טוב יש עליו הרבה צל‪ ,‬וכשהוא מת אין עליו יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬הבתורה טוענים כי "בצלם אלוהים" הוא חופש הבחירה שנתן ה' לאדם‪ .‬האדם הוא היחיד‬
‫שיכול לבחור בין דברים‪ ,‬זכות שניתנת למימוש ע"י שיכלו‪ ,‬שאותו מניע המוסר‪.‬‬
‫פסוק ‪28‬‬
‫‪ •0‬מה המשמעות של רדייה ‪ -‬הצו שניתן לאדם‪ .‬ע"פ הרמב"ן‪" :‬נתן להם כוח וממשלה בארץ לעשות‬
‫כרצונם בבהמות‪ ,‬בשרצים וכל זוחלי עפר‪ .‬לבנות ולעקור נטוע ומהרריה לחצוב נחושת וכיו"ב"‪.‬‬
‫הרמב"ן טוען שהשלטון והרדייה היא הציוליזציה‪ .‬תפקיד האדם לבנות ולשחרר את האדם ע"י‬
‫שיעבוד כוחות הטבע לרצונותיו‪ ,‬ולכן תכלית כל הברואים להיות תחת שלטון האדם‪.‬‬
‫‪ •0‬מדוע האדם נברא אחרון? הסיבה ע"פ רד"ק היא‪" :‬ולמעלת האדם ולכבודו נברא באחרונה‬
‫להודיע שכל נבראו מטה בעבורו וסמוך הוא אדון על כולם"‪ .‬האדם הוא נק' הגובה של הבריאה‪,‬‬
‫והוא כיתרה‪.‬‬
‫המשלים את סיפור הבריאה הוא יום השבת‪ .‬בו הוסיף ה' את הממד הרוחני לבריאה‪.‬‬
‫השבת היא זו שמאפשרת לכל אדם לחוש את המחזוריות של ‪ 6‬ימי הבריאה‪.‬‬

‫בראשית ב' ‪+ 4‬ג' ‪ -‬סיפור הבריאה השני‬

‫כשאר הגיע המידע לידי העורך המקראי הוא לא יכול היה להתעלם משתי המסורות‪ ,‬ולכן‬
‫צירף את שתיהן‪ .‬ניתן לראותם כהכתבה ופירוט או כשתי מסורות שונות‪ .‬בתוכן משתלב סיפור‬
‫נוסף‪ :‬סיפור גן עדן‪ ,‬ולכן נשאלת השאלה האם זה הוא כן או לא חלק מתהליך הבריאה‪.‬‬
‫סיפור הבריאה השני נועד לתת תשובות לבעיות קיומיות שמלוות כל אדם‪ .‬הוא מניח את‬
‫היסוד לקיומה של כל חברה באשר היא‪ .‬הסגנון בו הוא כתוב שונה לגמרי מזה שבסיפור הראשון‪.‬‬
‫הוא מאוד דינמי ומפורט‪ ,‬וה' מאוד מעורב וקרוב‪ .‬כמו כן ה' נקרא בשם המפורש‪ ,‬בניגוד לסיפור‬
‫הראשון שבו נקרא ה' ‪ -‬אלוהים‪ .‬אחד מההבדלים המהותיים בין שתי הגרסאות הוא בריאת‬
‫האדם‪ .‬בסיפור השני הוא מרכיב מתוך מכלול מרכיבים‪ ,‬ואין לו מעמד מיוחד‪ .‬בעוד שהאדם‬
‫הראשון נברא בצלם אלוהים‪ ,‬השני נברא מהעפר (חומר נחות)‪ .‬כדי להדגיש את נחיתותו אומר ה'‬
‫לאדם (בסיפור השני)‪" :‬כי מעפר אתה ואל עפר תשוב"‪.‬‬
‫הגרסאות השונות מצביעות על הזיקה השונה של אלוהים אל האדם‪ .‬בעוד שבבראשית א'‬
‫תפיסת האדם היא שהוא נוצר בצלם אלוהים‪ ,‬ולכן הוא מעל כל שאר הברואים‪ ,‬בסיפור השני‬
‫האדם נוצר מחומר נחות‪ :‬אדמה‪.‬‬
‫בראשית ב' ‪7,15,17‬‬ ‫בראשית א' ‪26-29‬‬
‫עפר אתה ואל עפר תשוב‪.‬‬ ‫במה מותר האדם מן הבהמה‪ :‬בצלם‪.‬‬
‫רעיון הבחירה‪.‬‬ ‫זכר ונקבה ברא אותם‪.‬‬ ‫תכליתו של האדם‪:‬‬
‫לשמור ולעבוד‪.‬‬ ‫פרו ורבו ‪ +‬שלטון רדייה‪.‬‬ ‫תפקידו‪:‬‬
‫בבראשית ב' ‪ 18‬מדובר על יחסים בינאישיים ‪ -‬יחסי גומלין בין המין האנושי‪.‬‬
‫המשפט "עזר כנגדו" הוא משפט פרדוכסלי‪ .‬אם אישה טובה ‪ -‬עזר‪ ,‬ואם רעה ‪ -‬נגדו‪ .‬פירוש‬
‫נוסף הוא שהאישה עושה דברים בניגוד לרצון בעלה‪ ,‬אך לטובתו‪.‬‬
‫בראשית ב' ‪ - 22-24‬המצב הנורמטיבי הוא של זוג‪ ,‬גבר ואישה‪ ,‬היוצרים תא משפחתי‬
‫חדש‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫החומרים שמהם נעשה האדם בכל אחת מהבריאות ‪ -‬עפר מול צלם ‪ -‬לא סותרים זה את‬
‫זה‪ ,‬אלא משלימים‪ .‬הצלם הוא הנפש‪ ,‬הרוחניות‪ ,‬בעוד שהעפר הוא הכלי ‪ -‬החומר‪ .‬כבר מעצם‬
‫בריאת האדם יש לו שני קטבים שע"פ התפיסה המקראית הם שלילי (החומר) וחיובי (הרוחניות)‪.‬‬
‫בבראשית א' ‪ 27‬מול בראשית ג' ‪ 19‬מודגשת הקוטביות באדם‪ .‬ע"פ התיאור הראשון הרושם הנוצר‬
‫הוא שהאדם נצחי‪ ,‬כי הוא נוצר בצלם האל‪ ,‬בעוד שהסיפור השני האדם מגומד ‪ -‬עצם העובדה‬
‫שהיסוד שממנו הוא נוצר הוא חומר מוכיח שהוא בן חלוף‪ ,‬רק נשמתו נצחית‪.4‬‬
‫אחד מהחידושים הוא סיפור גן עדן‪ ,‬שהוא נקודה מרכזית בסיפור הבריאה הזה‪ .‬גן עדן‬
‫הוא המקום שהקיום האנושי הראשון היה בו‪.‬‬
‫‪ •0‬בבראשית י"ג ‪ 10‬סדום ועמורה מדומים לגן האלוהים (גן עדן) שזהו מקום מושקה ופורה‪.‬‬
‫‪ •0‬בישעיהו נ"א ‪ 3‬יש את ההוכחה לכך שגן עדן הוא גן האלוהים ע"פ התקבולת שם‪ .‬גם שם‬
‫מאופיין גן עדן בהיותו מקום רווה ופורה‪.‬‬
‫‪ •0‬ביחזקאל כ"ח ‪ 13‬גן עדן מוצג כמקום עשיר באוצרות טבע‪.‬‬
‫‪ •0‬ביחזקאל ל"א ‪ 8-9‬יש תיאור של מקום מופלא שאין דומה לו בכל העולם‪.‬‬
‫מקור השם "עדן" הוא במילה שומרית‪ .‬זהו שם של מקום טופגרפי‪ ,‬שהוא בעיקר ערבות‬
‫ומדבריות‪.‬‬
‫בתוך גן עדן נמצאים עץ הדעת ועץ החיים‪ .‬לגביי עץ החיים לא נאמר מאומה‪ ,‬ובקשר לעץ‬
‫הדעת נאמר שהוא טוב ורע‪ .‬בשלב מסוים הוטל על האדם איסור‪ 5‬שמתייחס רק לעץ הדעת‪ ,‬ולא‬
‫לעץ החיים‪ .‬לאחר התיאור האידיאלי של גן עדן הוטל על האדם איסור‪.‬‬
‫בעיקבות שני העצים נוצרת דילמה פילוסופית‪ :‬מה עדיף חיים בלי דעת או דעת בלי חיים‪.‬‬
‫המילה דעת התנ"ך מתקשרת למין‪ .‬דוגמא היא שמיד לאחר הגירוש אדם יודע את חווה‬
‫אישתו‪.‬‬
‫כאשר אלוהים ציווה על האדם לא לאכול מעץ הדעת הוא דיבר בצורה חד משמעית‪ ,‬ואילו‬ ‫‪.1‬‬
‫כאשר פיתתה האישה את אדם היא הורידה את הציווי והשאירה זאת כאמירה ‪ -‬היא המעיטה‬
‫מן האיסור המוחלט‪.6‬‬
‫ה' נדיב‪ :‬הוא מרשה לאכול מכל עצי הגן‪ .‬הרבה עצים מותר‪ ,‬ואחד אסור‪ .‬האישה התמקדה‬ ‫‪.2‬‬
‫באיסור‪ ,‬ובכך שהעץ באמצע הגן‪ .‬כאילו שזה מפתה במיוחד‪.‬‬
‫מעצימה את האיסור‪ :‬ה' אמר לא לאכול‪ ,‬והיא אומרת שהוא אמר שאסור לגעת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוא מנמק בכך שמי שיאכל ימות‪ ,‬והיא אומרת "פן" ‪ -‬אולי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דברי האישה הם שלב משמעותי לקראת הפיתוי‪ .‬האישה חיפשה שותף כלבבה כדי‬
‫להוציא את הפיתוי לפועל‪ ,‬והנחש היה המתאים ביותר‪ .‬יש הטוענים כי הנחש הוא בעצם האישה ‪-‬‬
‫היצר הרע‪ ,‬שניצח (במיקרה הזה) את היצר הטוב‪ .‬הוזכר דווקא הנחש משום שהוא מזוהה עם‬
‫השטן‪ ,‬ועם הכוחות האפלים שהיו בתוכה‪.‬‬
‫עצם העובדה שהנחש לא מזומן לחקירה מוכיח שהוא מדבר מגרון האישה‪.‬‬
‫החל מהפיתוי הכל מתרחש מהר (פסוק ‪ .)6‬יש שילוב של שני גורמים‪ :‬היא גם רואה וגם‬
‫מרגישה‪ .‬יש הטוענים שזה בגלל הריח המשכר של הפרי‪ ,‬או בגלל שהאישה כל כך רצתה את הפרי‬
‫יש רצף המצביע על מהירות הפעולות‪ .‬ככל שהשיא מהיר יותר‪ ,‬כך גם לגבי ההתרסקות‪.‬‬
‫עצם אכילת הפרי יצר מחיצה וניכור‪ ,‬כמו הבגד‪ .‬הסיפור עונה לשאלה מדוע אנו לובשים‬
‫בגדים‪.‬‬
‫לאחר שהזוג אכל מן הפרי מתנהלת החקירה ‪ -‬פסוק ‪.8‬‬
‫ה' נותן לאדם את האפשרות של חזרה בתשובה‪ ,‬אך באדם וחווה אין חרטה ולכן הם‬
‫נענשים בצורה כל כך חמורה‪ .‬כל אחד מגלגל את האשמה על מישהו אחר‪.‬‬
‫‪ 4‬בתהילים ח' יש מזמור על הבריאה‪ .‬הוא בנוי בתבניות של מסגרת‪ :‬הפתיחה והסיום חוזרים על עצמם‪ ,‬כאשר‬
‫המתיחה היא שאלה רטורית‪ ,‬והסיום הוא סיכום‪.‬‬
‫במזמור יש סתירה‪ :‬בפס' ‪ 5‬מדובר על העפר‪ ,‬ובפסוק ‪ 6‬מדובר על הצלם‪ .‬המזמור מסכם את שני רעיונות האדם‪.‬‬
‫מהמזמור לומדים שהאדם הוא פאר הבריאה ‪ -‬נקודת הכובד‪ ,‬ע"פ המבנה‪:‬‬
‫אלוהים בטבע ‪ >-‬אדם אדם ‪ >-‬אלוהים בטבע‪.‬‬
‫‪" 5‬ויצו אלוהים על האדם לאמור‬
‫מכל עץ הגן אכל תאכל‬
‫ומעץ הדעת טוב או רע לא תאכל ממנו‬
‫כי ביום אוכלך ממנו מות תומת"‪.‬‬
‫‪" 6‬ותאמר האישה אל הנחש‬
‫מפרי עץ הגן נאכל‬
‫ומפרי העץ אשר בתוך הגן‬
‫אמר אלוהים לא תאכלו ממנו‬
‫ולא תגעו בו‬
‫פן תמיתון"‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫פסוק ‪ - 15‬העונש של הנחש‬

‫"הוא ישופף ראש‬
‫ואתה תשופנו עקבו"‬
‫השורשים האפשריים הם ש‪.‬פ‪.‬פ או ש‪.‬ו‪.‬פ‪.‬‬
‫‪ .1‬הנחש יכיש אותך בעזרת ראשו‪ ,‬ואתה תהרוג אותו בעקבות המעשה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש מצלול‪ :‬ששש‪ ...‬שהוא הצליל של הנחש טרם הכישו‪ .‬הכוונה היא לתחושת הפחד לפני‬
‫שהפעולה התבצעה‪ .‬הוא מתייחס לנחש שיבוא לפגוע באדם ולהפך‪ ,‬ושהנחש ייפגע בו בעקב‪.‬‬
‫‪ .3‬שפיפות קומה ‪ -‬מאבק מתמיד בין האדם לנחש מי יגרום למי לשפיפות קומה‪.‬‬
‫העונש לאדם הוא גדול מאוד‪ ,‬אך החמור ביותר הוא הגירוש מגן עדן‪.‬‬
‫החקירה עצמה נעשית בצורה כיאסטית‪:‬‬
‫אדם ‪ >-‬חווה ‪ >-‬נחש ‪>-‬נחש ‪>-‬חווה ‪ >-‬אדם‬
‫יש הטוענים כי הענישה נעשית לפי העיקרון של מידה כנגד מידה‪.‬‬
‫העונש לאישה הוא שעכשיו הגבר ימשול בה בניגוד לעבר‪.7‬‬
‫העונש לגבר הוא שהוא לא יזכה לחיי נצח‪ .‬בנוסף ‪ -‬אם בעבר הוא עיבד את האדמה‬
‫בקלות‪ ,‬עכשיו היא תפנה לו עורף‪ ,‬והוא יצטרך לעבוד קשה כדי להשיג תוצרת‪.‬‬
‫לפי חלק מהפרשנים החטא הקדמון הוא השגת גבול‪ :‬האדם יצא מהחיים שלהם נועד‪,‬‬
‫ושאף להידמות לאל‪ ,‬ובכך חטא בשני דברים‪ .1 :‬הפר את צו אלוהים ‪ .2‬בעקבות הפרת הצו הוא‬
‫יודע להבדיל בין טוב ורע‪ .‬ה' גירש אותם מגן עדן כי הוא פחד שיאכלו מעץ החיים‪ ,‬ויהפכו‬
‫לנצחיים‪ .‬האדם חייב להישאר אנושי‪ ,‬ואסור לו לטפס למעלה מזה‪.‬‬
‫בפסוקים ‪ 23-24‬מסופר על כך שנוצר חיץ בלתי עביר בין העולם האלוהי לבין העולם‬
‫המעשי ‪ -‬הכרובים‪ ,‬חרב מתהפכת ונהר של אש [מן המיתולוגיה]‪.‬‬

‫פרק ד' ‪ - 1-16‬סיפור קין והבל‬

‫הסיפור מתאר מצב נפשי קשה של אדם‪ .‬בסיפור מרובה הנסתר על הגלוי‪ .‬מכיוון‬
‫שהסיפור עוסק בעולמו הפנימי של האדם יש הרבה חומר למחשבה והרבה פערים‪.‬‬
‫כבר בפתיח מופיעה מילת המפתח‪ :‬ידע‪ .‬יש הרגשה של דבר הנובע מתוך דבר‪.‬‬
‫עד כה היה חטא אחד‪ ,‬בין האדם למקום‪ ,‬ואילו החטא עכשיו הוא בין אדם לאדם‪,‬‬
‫ובצורה עקיפה גם בין אדם לה'‪.‬‬
‫קין הביא לה' מנחה מפרי האדמה ואילו הבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן‪ .‬הבל ידע‬
‫שה' שהה למנחתו‪ .‬קין מרגיש מופלה‪ ,‬והעורך מנסה להעביר לנו תחושה של אי צדק‪ .‬כתוצאה‬
‫מהאפליה היה קין כנראה טעון ברגשות מסוימים‪ ,‬וכל דבר גרם לו להתפרץ‪ .‬ה' מבחין שקין‬
‫מדוכא‪ ,‬והוא שואל אותו למה "נפלו פניו" ומציע לו לדבר‪ ,‬אך קין מסרב‪.‬‬
‫‪" .1‬הלא אם תטיב ‪ -‬שאת‬
‫ואם לא תטיב ‪ -‬לפתח חטאת רובץ"‬
‫או‬
‫‪" .2‬הלא אם תטיב שאת ואם לא תטיב שאת ‪-‬‬
‫לפתח חטאת רובץ"‪.‬‬
‫שאת‪ :‬סליחה‬
‫שאת ראש‪ :‬גאווה‪.‬‬
‫הסבר ‪ :1‬אם תטיב מעשיך יסלח לך‪ ,‬ואחרת תסבול‪.‬‬
‫הסבר ‪ :2‬לא משנה מה יעשה הרע תמיד ישתלט עליו ותמיד יגבור עליו‪.‬‬
‫פסוק ‪ 8‬הוא השיא של הסיפור‪ .‬הפסוק רווי בפערים ספרותיים‪ .‬לפי בעל האגדה זהו‬
‫הסכסוך העתיק בין עובדי האדמה לבין רועי הצאן שגרם להתרחשות הטראגית‪ :‬הם לא הצליחו‬
‫לפתור זאת רעיונית‪ ,‬אלא רק מעשית‪.‬‬
‫בשתי החקירות יש את אותה תבנית ‪ -‬חזרה לא מילולית‪.‬‬
‫‪ .1‬הפתיח זהה מתוך רצון לגרום לאדם להתחרט‪[ .‬ניסיון הידברות]‬
‫‪ .2‬היתממות‪ :‬לא ידעתי‪ ,‬את קולך שמעתי בגן‪[ .‬היתממות]‬
‫‪ .3‬הנזיפה‪ :‬מה עשית‪[ .‬הוכחה‪ /‬תוכחה]‬
‫פרק ג' ‪ -‬החקירה‬ ‫פרק ד' ‪ -‬החקירה‬
‫"ויקרא ה' אלוהים אל אדם‬ ‫"ויאמר ה' אל קין‬
‫ויאמר לו איכה‬ ‫אי הבל אחיך‬
‫ויאמר את קולך שמעתי בגן‬ ‫ויאמר לא ידעתי‬
‫ואירא כי עירם אנכי ואחבא‬ ‫השומר אחי אנוכי‬
‫ויאמר מי הגיד לך כי עירם‬ ‫ויאמר מה עשית קול דמי אחיך‬
‫‪...‬לבלתי אכל ממנו אכלת"‬ ‫צועקים אליי מן האדמה"‬

‫‪" 7‬ואל אישך תשוקתך"‪.‬‬

 ‫‪6‬‬

‫נקודת המפנה ביחס לקין היא כאשר הוא אומר‪" :‬השומר אחי אנוכי" משום שאז הוא‬
‫מוכיח שאין בו חרטה‪ .‬עד לנקודה זו ניתן להזדהות איתן‪ ,‬אך אחריה ‪ -‬כבר לא‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 11‬יש קושי‪ :‬מן האדמה‪ .‬כנראה שזה מ הייתור‪ ,‬היתרון‪ :‬קין ארור יותר מן‬
‫האדמה‪ ,‬שהכזיבה פניה לאדם‪ .‬הפירוש השני הוא שהעונש שיבוא על קין יהיה מן האדמה‪.‬‬
‫ע"פ הפסוק הזה התפתח המושג של נקמת דם‪ ,‬כאשר האדמה שותפה לתהליך (חוק עגלה‬
‫ערופה)‪ .‬עד שלא נוקמים את הדם‪ ,‬האדמה צועקת‪ .‬יש שם מוטיב מיתולוגי שמייחס לאדמה ישות‬
‫קיומית‪ ,‬יש לה תגובות‪.‬‬
‫העונש של קין‬
‫העונש של קין הוא שהוא יהיה נע ונד בארץ‪ .‬הוא לא ימצא מנוח לכף רגלו ‪ -‬יותר אכזרי‬
‫ממוות‪ .‬הוא נושא את העונש איתו‪ :‬הוא דמות לא רצויה‪.‬‬
‫"גדול עווני מנשוא" ‪ -‬פסוק ‪ .13‬יש שני הסברים‪ .‬על דרך החיוב ניתן להבין שקין מביע‬
‫חרטה‪ ,‬ואומר שחטאו קשה מדי‪ ,‬ועל דרך השלילה‪ :‬קין מתלונן על העונש‪ ,‬בלי להביע חרטה‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 15‬מעניק ה' לקין חרטה‪ ,‬משום שהוא חושש שיהרגו אותו בגלל מעשיו‪ :‬ה' נותן לו‬
‫את אות קין שהוא משהו פנימי‪ ,‬כמו משהו שנביא חווה‪ ,‬שקורה רק לו (כמו שמואל ועלי הכוהן‬
‫כאשר ה' מתגלה לפני שמואל לראשונה)‪.‬‬
‫בסוף הפרק מנסה העורך למתן את העלילה ולכן הוא מספר על התפתחות העיור‪ ,‬שגם‬
‫היא נתפסת כחטא משום שהיא רצון של האדם להנציח את עצמו ‪ -‬הוא רוצה להשאיר זכר‬
‫באנושות‪.‬‬

‫פרק ד' ‪ - 19‬שירת למך‬

‫החטא הבא סוגר סידרה של חטאים בהתהוות העולם‪.‬‬
‫‪ .1‬חטא לאלוהים‪.‬‬
‫‪ .2‬חטא לאדם ובעקיף ‪ -‬לה'‪.‬‬
‫‪ .3‬חטא כלפיי ה' והאדם‪ ,‬נעשה בפרהסיה‪ ,‬תוך תרועות עידוד מצד החברה‪.‬‬
‫למך הוא דור חמישי לקין‪ .‬הוא מתאר את מעשיו בשירה (סמל לגאוותנות)‪ ,‬לפני שתי‬
‫נשותיו‪ ,‬שרק יושבות ושותקות‪.‬‬
‫"עדה וצלה שמן קולי‬
‫נשי למך האזנה אמרתי‬
‫[מישהו פצע אותי והרגתי אותו]‬ ‫כי איש הרגתי לפצעי‬
‫[חסר פועל ‪ +‬ילד שרט אותי‪ ,‬וגם אותו הרגתי]‬ ‫וילד ‪ ........‬לחברתי‬
‫כי שבעתיים קין ולמך שבעים ושבע"‪.‬‬
‫הנשים הן שותפות משום שהן לא מגיבות בשום צורה‪.‬‬
‫המילה "כי" שוברת את הרצף ומדגישה‪.‬‬
‫זאת תקבולת משלימה חסרה שניתן להבינה בשתי צורות‪:‬‬
‫‪ .1‬המשפט האחרון הוא דברי העורך המקראי ויש שם הטפת מוסר או איום ללמך‪.‬‬
‫‪ .2‬המשפט הוא המשך התרבבותו של למך‪ ,‬על כך שמעשיו הם כאין וכאפס לעומת מעשי קין‪.‬‬

‫סיכום ביניים ‪ -‬מבוא לבריאת העולם‬

‫הפרקים ב' ג' עוסקים ביצירת האדם ומהוו‪ ,‬ואילו פרק ד' עוסק בבנו של האדם‪ ,‬קין‪.‬‬
‫חוטים רבים מקשרים את פרק ג' ו‪-‬ד'‪ .‬במרכז שניהם עומד סכסוך; בפרק ג' הוא בין אדם‬
‫לאישתו‪ ,‬ואילו בפרק ד' הוא בין אח לאחיו‪ .‬בעוד שהמסוכסכים הראשונים התפייסו והאדם ידע‬
‫את חווה‪ ,‬האחים לא‪ ,‬אלה להפך‪ :‬האחד רצח את השני‪ .‬בשניהם קיים חטא‪ .‬מתוך ההשוואה ניתן‬
‫לראות שתבנית החטא חוזרת בשני המקרים‪ .‬בשניהם מתוארים האירועים טרם החטא‪ ,‬החטא‬
‫ותוצאותיו‪ ,‬החקירה‪ ,‬התגובה של החוטא‪ ,‬תגובת האל‪ ,‬העונש והגרוש‪ .‬אנו רואים כי החטא הוא‬
‫המקשר הבולט בין הפרקים‪ ,‬אך קיים הבדל בולט והוא במהות החוק‪ .‬בפרק ג' החטא הוא כלפי‬
‫אלוהים‪ ,‬ואילו בפרק ד' החטא הוא קודם כלפי האדם ורק בעקיפין כלפי ה'‪ .‬ניתן להגיע מכך‬
‫למסקנה שחטא גורר חטא‪ .‬החוטא כלפי ה' סופו שיחטא כלפי אדם‪.‬‬
‫שלושת בני למך הם אבות הציוליזציה‪ .‬יבל הוא אבי יושב אוהל ומקנה‪ .‬קדם לו הבל‪ ,‬אך‬
‫בעוד שהבל היה נודד עם עדריו ממקום למקום ומשום כך לא היה זקוק לאוהלים‪ ,‬יבל הוא‬
‫המאהיל הראשון‪ .‬הוא התיישב עם עדריו במקום מסוים ונטע את אוהלו‪ .‬יבל‪ ,‬בניגוד לקודמיו‪,‬‬
‫העצים את מקנהו‪ ,‬שהיה מורכב מבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫יובל הוא אבי כל תופס כינור ועוגב‪ .‬הנגינה תופסת מקום נכבד בחיי הרועים‪.‬‬
‫תובל הוא חרש ברזל‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫לפנינו שלבים שונים של התפתחות הציוליזציה‪ :‬חגורות העשויות עלי תאנה‪ ,‬לבוש‬
‫המכסה את הגוף‪ ,‬החקלאות והמראה‪ ,‬מוסיקה ומתכות‪ .‬ייתכן שיש כאן מטרה ברורה של המספר‬
‫המקראי להדגיש שהאומניות הן מבני האדם ולא מכוחות עליונים‪ ,‬כי האומנויות עלולות להביא‬
‫את האדם לטוב ולרע כאחד‪.‬‬
‫שירת למך‪ ,‬בסוף פרק ד'‪ ,‬מהווה שלב נוסף בהתדרדרות האנושות לקראת המבול‪ .‬כל‬
‫סיפורי המבוא באים להכין את הקורא לנורא מכל‪ .‬הכוונה היא לשכנע את הקורא שהמבול הוא‬
‫צורך אנושות‪ .‬השלב הראשון היה חטאו של אם‪ ,‬השני ‪ -‬חטאו של קין‪ ,‬והשלישי ‪ -‬למך‪ .‬התוספות‬
‫הן התפתחות האנושות‪ .‬כאשר רוצים לתאר את השיא בהתדרדרות האנושות ‪ -‬כאשר האדם‬
‫קורא לילדיו בשם המפורש‪.‬‬
‫במעשה יש את המרכיבים של כל החטאים הקודמים וגם התפארות‪ .‬האדם מתפאר‬
‫במעשיו‪ ,‬לא מביע חרטה‪ ,‬וגם החברה מגיבה בשתיקה‪.‬‬
‫אולי ניתן להבין מדברי קין שהוא פחד מתגובת החברה‪ ,‬ואילו נשות למך מקבלות את‬
‫התנהגותו כנורמה‪.‬‬
‫בסיפור קין והבל מרובה הסתום על הגלוי‪:‬‬
‫‪ .1‬מדוע נתפרש שמו של קין‪ ,‬ושמו של הבל לא‪.‬‬
‫‪ .2‬איך ידע קין שמנחתו לא התקבלה‪.‬‬
‫‪ .3‬מה אמר קין להבל לפני הרצח‪.‬‬
‫‪ .4‬מדוע מתיירא קין שכל מוצאו יהרהו והרי אף אחד לא היה קיים לפי פשט הסיפור‪.‬‬
‫‪ .5‬מה טיבו של האות שניתן לקין‪.‬‬
‫‪ .6‬נוד‪ :‬שם של ארץ או צורה של עונש‪.‬‬
‫‪ .7‬מיהי אישתו של קין‪.‬‬
‫‪ .8‬מיהן נשות למך‪.‬‬
‫‪.... .9‬‬
‫ברור שלחלק מן השאלות יש סיבה‪ ,‬אך למספר המקראי יש מגמה להפוך את הסיפור‬
‫לחי‪ ,‬וכאשר יש בסיפור פערים אז הקורא הופך לאקטיבי‪ .‬זהו המסר של סיפורי התורה‪ :‬לגרום‬
‫לקורא לאהוב או להוקיע את הדמויות‪.‬‬

‫פרק ו' ‪ -‬סיפור חנוך‬

‫בראשית ה' ‪" :21‬ויתהלך חנוך את אלוהים כי לקח אותו אלוהים"‪.‬‬
‫סיפור חנוך הוא אפיזודה קצרה שהכותב מעדיף לא לפרט עליה‪ .‬יש שלושה ספרים‬
‫חיצוניים על כך‪ ,‬שלא הוכנסו מחשש לפגיעה באל‪ .‬המחשבה המנחה היא שאפשר להגיע לאלוהות‪:‬‬
‫האדם החשיב את עצמו לאל‪.‬‬
‫בבראשית ו' ‪ 1-8‬יש שביב של סיפור מיתולוגי שנותן הסברים לדברים קיומיים בחיי‬
‫היומיום‪ .‬הסיפור מזכיר את בני האלוהים‪ ,‬שהם המלאכים מן הדרגה הנמוכה ביותר‪ .‬הם יורדים‬
‫לארץ ומחפשים בנות טובות‪ .‬הם מוצאים ונישאים להן‪ ,‬וכך הרע שהתחיל בקרקע עולה למעלה‪.‬‬
‫יש שם תיאור אנושי וניבזה של המלאכים ששופטים אדם לפי מראה עין ‪ -‬מתוארת התאווה של‬
‫המלאכים‪.‬‬
‫"לא ידון רוחי באדם"‪.‬‬
‫דנן ‪ -‬יישאר לנצח‪ .‬רוחי לא תישאר באדם לנצח‪ ,‬ולראשונה הוגבלו חיי האדם ל‪ 120 -‬שנה‪.‬‬
‫‪ .1‬הזיווג לא יעלה את האדם מדרגה‪ ,‬אלא יוריד אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬הזיווג בין בני האלוהים ובנות האדם יצר את המוטציות לאורך התנ"ך‪ ,‬לדוגמא הנפילים‪.‬‬
‫זהו בעצם סיפור מיתולוגי על אלים‪ .‬הוא מראה את הרע שעלה מלמטה והתמזג עם‬
‫האנושות‪ .‬זוהי קטסטרופה שצריך לתקן ‪ -‬המבול ונוח‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬