‫ספר דברים‬

‫ספר דברים הוא בעל גישה הומנית אנושית ‪ ,‬סוציאלית ‪ ,‬חברתית ‪.‬‬
‫הוא סיציאל את החוקים שבספרים שלפניו כפי שראה לנכון כדי לתקן את החוק לטובת האדם‬
‫למשל ‪ :‬בספר שמות עבד שיבוא לעבדות ‪ 6‬שנים וישתחרר אם בא לבד יצא לבד ואם מצא לו אשה‬
‫בזמן העבדות הוא לא ישתחרר איתה וספר דברים תיקן זאת והעבד יצא אתה‪.‬‬

‫פרק ה'‬
‫פסוק ‪ 8,9‬מדגישים מדוע לא יהיה לנו אל אחר חוץ ממנו ‪.‬‬
‫"אל קנא" ‪ -‬אל קנאי שלא רוצה שהעם יהיה אצל אל אחר רק אצלו ה' מתגלה כמחמיר ומעניש עד‬
‫דור רביעי ‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 10‬ה' מתגלה כרחמן ‪.‬‬
‫"לא תשא את שם ה' לשוא" ‪-‬‬
‫‪ .1‬אין להשתמש בשם של ה' לענייני חול ולדברים לא קדושים ‪.‬‬
‫‪ .2‬אין להשתמש בשמו של ה' לשבועה ‪.‬‬
‫‪ .3‬לא להשתמש בשם ה' לשקר ‪.‬‬
‫‪"--‬אשר הוצאינו ממצריים" ‪ -‬ביטוי אופייני בספר דברים ‪.‬‬
‫‪ 5‬הדברות השניים הם קצרים (שתי מילים) כי השניים הם מובנים ושכליים וברורים ‪.‬‬
‫עם ישראל הוא העם היחיד שקיבל אמונה באל אחד (מונותאזי) לכן היה צריך לתת פירוט לנימוק‬
‫לדרישה להאמין באל אחד ‪.‬‬
‫‪ 5‬הדברות השניים הם בין אדם לחברו ‪ /‬לאדם ‪.‬‬
‫‪ 5‬הדברות הראשוניים הם בין אדם לה' ‪.‬‬
‫יום השבת‪:‬‬
‫יש כמה נימוקים שונים לשבת ‪:‬‬
‫‪ .1‬בראשית ‪ -‬הנימוק לשבת הוא דתי‪ :‬ה' ברא את העולם ושבת ביום השביעי‬
‫בראשית ‪ -‬נימוק מטה‪-‬פיזי (עולמי) ‪ :‬כי מדובר בבריאת יקום משהו על אנושי ‪.‬‬
‫‪ .2‬דברים ‪ -‬נימוק סוציאל חברתי‪ :‬למען ינוח ‪.‬‬
‫דברים ‪ -‬נימוק היסטורי‪-‬לאומי‪ :‬הוצאנו מעבדות לחרות ‪.‬‬
‫כיבוד ההורים‪:‬‬
‫הם שותפים ליצירת האדם לכן הם מוזכרים בדיברות ‪:-‬‬
‫"כבד את אביך ואמך" ‪ ,‬מכה אביו ואמו ‪ -‬מות יומת" ‪ ,‬מקלל אביו ואמו מות יומת" ‪.‬‬
‫"לא תנאף"‬ ‫"לא תרצח"‬ ‫" לא תגנוב"‬

‫קדושת המשפחה‬ ‫קדושת החיים‬ ‫קדושת הרכוש‬

‫פרק ו'‬
‫את הפרק ניתן לחלק לחלקים‪:‬‬
 ‫‪ - 3-1‬פתיחה‬
‫‪ - 9-4‬קריאת "שמע"‬
‫‪ - 19-10‬הזהרה לעם שלא ישכח את אלהיו בימי שפע וטוב ‪.‬‬
‫‪ - 25-20‬התשובה שיש לתת לבנים שישאלו ‪"-‬מה הטעם בצילוי מצוות ה' ? "‬
‫תוכן פסוקים ‪: 3-1‬‬
‫משה שנאסר עליו להכנס לארץ מציג בפני אלה שזוכים להכנס לארץ את העובדה שקיום מצוות‬
‫מותנה בבואם לארץ ‪.‬‬
‫בפסוקים הנ"ל יש נימוקים לקיום המצוות ‪:‬‬
‫א) כדי שתוכל לעבוד את ה' אלהיכם עליך ללמוד את החוקים מפי משה ‪.‬‬
‫ב) אם תחייה ע"פ אורך החיים הנ"ל ‪ -‬תאריך ימים ‪.‬‬
‫ג) אם תקיים את המצוות אחת ההטבות תהיה שתרבה בצאצאים ‪.‬‬
‫תוכן פסוקים ‪ - 9-4‬קראית שמע ‪:‬‬
‫*ישראל ‪ -‬הכינוי שנתן ה' ליעקב אחרי שנאבק עם המלאך ‪.‬‬
‫*ה' אלהינו ה' אחד ‪ -‬המחבר אינו מכיר באלילים אחרים חוץ מאלוהי ישראל ‪.‬‬
‫במילה אלוהינו באה לידי ביטוי התפיסה הלאומית של אלוהי ישראל בניגוד למלה "אחד"‬
‫המבטאת את התפיסה האונברסלית של ה' אחד ששולט על הכל ‪.‬‬
‫*כשהאות "ד" במלה "אחד" היא גדולה כדי להזהיר אותנו מלקרוא את זה "אחר" ואילו המלה‬
‫"שמע" ה"ע" מוגדלת כדי להדגיש שה' הוא אלהינו‬
‫"בכל מאודך"‬ ‫"בכל נפשך"‬ ‫"בכל לבבך"‬

‫פיך ולבך שווים ביחס לאלוהים אפילו אם ה' נוטל את נפשך יותר מאהבת הממון‬

‫"ושננתם" ‪ -‬ש‪.‬נ‪.‬נ ‪ -‬יש להפגין בקיאות במצוות האל ‪ ,‬השליטה במצוות משולה לסכין חדה‬
‫ושנונה ‪ ,‬יש לדעת את כל המצוות כשהאדם נמצא בכל מצב ‪ -‬שינה ‪ ,‬אכילה ‪ ,‬הליכה‪..‬‬
‫"וקשרתם לאות על ידך" ‪ -‬קיימים מספר פרושים לנ"ל ‪-‬‬
‫‪ .1‬ביטוי ציורי שפרושו מצוות ה' צריכות להיות בקרבתך כל הזמן ‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לקשור אותם לתפילין של זרוע ‪.‬‬
‫"והי לטוטפות בין עניך" ‪ -‬קיימים מספר פרושים לנ"ל ‪-‬‬
‫‪ .1‬רש"י מפרש שהכוונה לתפילין של הראש ‪.‬‬
‫‪ .2‬המלה טוטפות באה מהשפה הארמית מהמלה טוטפתא שפרושה תכשיט ‪.‬‬
‫"מזוזות" ‪ -‬מספר פרושים לנ"ל ‪-‬‬
‫‪ .1‬מזוזה מקורה בשורש ז‪.‬ו‪.‬ז שפרשו עומד ‪ ,‬ניצב ‪.‬‬
‫המחוקק רוצה להדגיש שמצוות ה' הם חלק בלתי נפרד מהאדם כמו דלת ובית ‪.‬‬
‫‪ .2‬לפי מסורת המזוזה זו מגילת קלף שכתובים בה שני קטעים מהתורה‬

‫תוכנם של פסוקים ‪: 19-10‬‬

‫אזהרה שהעם לא ישכח את אלוהים ומצוותיו גם כשיש תקופת שפע וטוב בעם ‪.‬‬
‫הקשר בים פסוקים ‪ 9-4‬ל‪ 19-10 -‬הוא קשר של תנאי‪ -‬בפסוקים ‪ 9-4‬יש הבטחה לעם שיגיע לארץ‬
‫המובטחת הוא יפגוש ערים בנויות מלאי כל טוב ‪ .‬הם באים אל המוכן ‪ -‬אך יש אזהרה שאין פה‬
‫קריאה לבטלה ולניבון לחיי הוללות בגלל שהם פוגשים את הכל מוכן אלא שכל אלה הם תנאים‬
‫נוחים מכוונים כדי לאפשר לעם להתמסר לעבודת אלוהים ‪.‬‬
 ‫מהו הנימוק לקיום מצוות והחוקים ע"פ פרק ו' פסוקים ‪?? 25-21‬‬
‫בני ישראל היו עבדים במצריים ‪ ,‬ה' הביאם לא"י סיפק להם את צרכיהם ‪ ,‬נלחם את מלחמתם‬
‫ועזר להם בכיבוש הארץ ‪.‬‬
‫לכן העם חובה עליו לקיים את כל החוקים שנתנו ‪.‬‬
‫נימוקים נוספים‪ :‬שיהיה להם טוב ‪ ,‬שיאריכו ימים ‪......‬‬

‫פרק י"ב‬
‫העם מצווה על השמדה אבסולוטית של התרבות הכנענית בארץ ‪ -‬ע"י האלוהים ‪.‬‬
‫הסופר המקראי משתמש באמצעיים אומנותיים כדי להדגיש את ההוראה הנ"ל ‪ :‬ריבוי פעלים כדי‬
‫להדגיש את המהירות לביצוע ואת ההחלט שבפעולה יש כאן שימוש בפועל‪+‬מקור ‪" -‬אבד‬
‫תאבדון" ‪ ,‬גנוב גונב" וכו ‪....‬‬
‫יש שבעה פעלים המציינים מס' הפעולות המס' ‪ 7‬הוא מס' טיפולוגי כלומר סמלי ‪.‬‬
‫החידוש הרעיוני העיקרי בספר דברים הוא ריכוז פולחן במקום אחד ‪ -‬בי‪-‬ם‬
‫בספר שמות היה מותר להקריב בכל מקום מאושר ע"י כהן או נביא אך האסכולה הדויטורונומית‬
‫שיפרה שמותר אך ורק בי‪-‬ם ‪.‬‬

‫שחיטת קודשים‪ :‬מותרת רק במקום אשר ה' יבחר‪ - .‬רק הטהור יכול להשתתף בשחיטה ‪.‬‬
‫שחיטת חולין(לצורך אכילה)‪ :‬מותרת בכל מקום ‪.‬‬
‫שחיטת חולין מותרת בכל מקום בגלל שלא יתכן שסבתא רוצה לאכול על האש או סטייקים או‬
‫קבבים ותצטרך לעלות לי‪-‬ם ‪.‬‬

‫ספר דברים השתמש במושג "לשום שמו שם" (פס' ‪ )5‬משמעותו למנוע את גשמיות האל כלומר לא‬
‫גופו ונשמתו של אלוהים וכו ‪ ...‬אלא שמו רוחו כל הביטוי משמעותו בא להדגיש למנוע מתן תכונות‬
‫אנושיות וגשמיות ומוחשיות לה' ‪.‬‬
‫פרוש המלה "היום" = במדבר‬
‫בפרק י"ב אנו עדים לחזרות על רעיונות ופסוקים ‪.‬‬
‫כגון יש חזרה על הפעולות שיש לעשות בי‪-‬ם בבית המקדש ‪ ,‬מוטיב השמחה חוזר פעמיים‪...‬‬
‫מסקנה ‪ -‬החזרות נובעות משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ )1‬לשם הדגשה‬
‫‪ )2‬יותר מחבר אחד כתב את הפרק הזה ‪.‬‬

‫פרק י"ג‬
‫נביאים‪:‬‬
‫בעם היתה תופעה של נבואת שקר וכך העם הושפע גם מהגויים מעבודת האלילים וגם מבפנים‬
‫מנביאי שקר ‪.‬‬
‫‪)1‬נביאי שקר‪ :‬מקבל משכורת עבור הנבואה מהעם ‪,‬דיברו מליבם ‪,‬תוכן דבריהם היה נבואות חמה‬
‫‪ ,‬כל נביא שקר מטיף לעבןדה זרה ‪.‬‬
‫‪)2‬נביאי אמת‪ :‬יכול לראות חזיונות סמלים ואותות אלוהיים ולפענח אותם ‪ ,‬נשלחו ע"י אלוהים‬
‫ודיברו בשמו ‪,‬ניבאו נבואות תוחכה ונחמה בהתאם למציאות ‪.‬‬
‫כל נביא שמטיף לעבודה זרה הוא נביא שקר אפילו שהוא נתן אותות שהתגשמו ‪.‬‬

‫דיני מסית ומוסת‬

 ‫חלוקת הפרק‪:‬‬
‫מסית ‪ 2-6 - 1‬הנביא המסית‪.‬‬
‫מסית ‪ 7-12 - 2‬אחיך המסית‪.‬‬
‫מסית ‪- 13 - 3‬סוף עיר נידחת‪.‬‬
‫מחבר בוחר לעסוק קודם בנביאי שקר מאחר שהם מנהיגים‪ ,‬ובעלי השפעה על העם‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי התגלויות ‪ -‬לדוגמא חלום‪ ,‬שהוא צורת ההתגלות הנמוכה ביותר‪ .‬כל חולם הוא‬
‫פוטנציאל לנבואה‪ .‬ההתגלות העליונה ביותר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא לראות משהו (דוגמת השה הבוער)‪.‬‬
‫לא צריך להסתכל על מראהו החיצוני של הנביא‪ ,‬אלא אל נפשו‪ ,‬ורק כך ניתן להבדיל בין נביא‬
‫אמת לשקר‪ .‬ניתן גם להבחין בין נביאי שקר לאמת ע"י שמיעת והבנת הנבואה‪ .‬דוגמא ‪ -‬נביא אמת‬
‫לעולם לא יקרא לעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫אות‪ :‬אירועים שיש להם הסבר‪.‬‬
‫מופתים‪ :‬אירועים שאין הסבר‪.‬‬
‫אם הנביא הוא נביא שקר דינו מוות‪ .‬אדם שיש לו יכולת על אנושית בעצם בודק את אמונתנו‪ ,‬ולכן‬
‫צריך להרוג אותו‪.‬‬
‫המקרה של אחיך המסית הוא חמור יותר כי הוא קרוב אלייך ‪ -‬השכנוע הוא אינטנסיבי‪.‬‬
‫המדיח‪/‬מלשין צריך לבצע את גזר הדין‪ ,‬כי אם זאת אשמת שווא יהיו לו רגשי אשם‪ ,‬ואז הוא לא‬
‫יוכל לבצע את המעשה‪ .‬צורת המוות היא סקילה‪ ,‬שהיא צורת המוות הקשה ביותר‪ ,‬משום‬
‫שעושים אותה בפרהסיה‪.‬‬
‫פסוק ‪ - 13‬עיר נידחת‬
‫עיר נידחת היא עיר שכל תושביה הודחו לעבודה זרה‪ .‬ההדחה הייתה מתוך העיר‪ .‬המדיחים‬
‫קרואים בני בליעל וזאת משום‪:‬‬
‫‪ .1‬בלי עוול ‪ -‬שאין עליהם שמיים‪ ,‬חסרי אמונה‪.‬‬
‫‪ .2‬בלי יעל ‪ -‬אין בהם תועלת‪.‬‬
‫החוק נועד בעיקר לערי ספר שיושבות על גבול‪ .‬מאחר שהם לא היו קרובות למדינה הם העדיפו‬
‫לקבל את תרבותם של המדינה השכנה‪ .‬בישובים כאלה הייתה המון עבודה זרה‪ .‬בשירת דבורה‬
‫היא מקללת את השבטים האלה‪ .‬חשוב במיוחד שבערים אלה תהיה אמונה חזקה‪ ,‬משום שהם‬
‫משמשים קיר מגן לשאר המדינה‪.‬‬

‫פרק י"ד‬

‫דיני מעשר‬
‫מעשר הוא מס של ‪ 10%‬מהתבואה שהאדם צריך לתת לאלוהיו או לנזקקים ‪.‬‬
‫המעשר נזכר לראשונה בבראשית ע"י אברהם למלכיצדק מלך י‪-‬ם בפרק י"ד ‪.‬‬
‫המנהג לתת מעשר למלך או לאל לשם הבעת תודה היה קיים בכל המזרח הקדום ‪.‬‬
‫בפעם הראשונה נזכר המעשר בבראשית י"ד אברהם נתן מעשר למלך י‪-‬ם ‪ ,‬לפי התורה נותנים‬
‫ממעשרים ללוויים ‪.‬‬
‫דיני המעשר נמצאים בספר דברים במסגרת של חוקים דתיים משתי סיבות ‪:‬‬
‫‪ )1‬את המעשר השני אוכלים הבעלים בי‪-‬ם ‪.‬‬
‫‪ )2‬חלק מהמעשר מיועד ללוויים כי הם משרתים בקודש ‪.‬‬
‫קיימים שלושה סוגי מעשרות ‪:‬‬
‫מעשר ראשון‪:‬‬
‫הוא ניתן ללוי בכל אחד משש שנות חוץ מהשנה השביעית ‪.‬‬
 ‫מעשר שני‪:‬‬
‫ניתן בשנים ‪ 1,2,4,5‬של שנות השמיטה בשנים הנ"ל מצווה האיכר ‪ 1/10‬מכל יבולו ולעלות לי‪-‬ם‬
‫ולאכול את המעשר בי‪-‬ם בבית המקדש בסעודה זו חייב נותן המעשר לשתף בסעודתו ושמחתו את‬
‫הלוויים ‪.‬‬
‫מעשר שלישי‪:‬‬
‫נקרא גם מעשר עני ניתן בשנים ‪ 3‬ו ‪ 6 -‬מניחים את המעשר בשער העיר ולא לוקחים אותו לי‪-‬ם‬
‫ואז הלווי שאין לו ננחלה בא גם הוא ונהנה מהמעשר ‪ .‬לכן נקרא מעשר עני ‪.‬‬

‫מסקנה‪:‬‬
‫האכר הישראלי נדרש לתת מעשר חוץ משנת השמיטה ‪ 20%‬מהיובל‪ :‬מעשר ראשון בכל בכל שנה‬
‫מעשר שני בשנים ‪ 1,2,4,5‬והשלישי בשנים ‪. 3,6‬‬

‫מהם הסיבות למתן מעשר ??‬

‫‪ .1‬נימוק סוציאלי חברתי למעשר הראשון והשלישי ‪.‬‬

‫‪ .2‬מתן מעשר ללוי ‪ -‬אין לו נחלה והוא משרת בקודש ‪.‬‬
‫‪ .3‬במעשר השני משתתפים גם הבעלים מתן המעשר השני מחייב עלייה לי‪-‬ם ואכילת המעשר לפני‬
‫ה' בחצר המקדש ‪ -‬פעולות אלה תחזקנה ותעודדנה את האמונה ותגרום לאחדות בעם כאשר‬
‫כולם יעלו לי‪-‬ם ויפגשו שם זה גם יגרום לפריחה כלכלית לי‪-‬ם ‪.‬‬

‫הויתור על חלק מהתבואה ומהאוכל לטובת הזולת זה מחנך את האדם שלא יראה עצמו כאדון‬
‫יחידי מוחלט בלעדי על נכסיו אלה עליו להכיר בעובדה שכל היבול ניתנה לו מה' ושאלוהים הוא‬
‫האדון המוחלט והיחיד והוא הבעלים על היבול כולו לכן המעשר מביע גם תודה לה' ‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬