‫ח'‪/‬גת וייס‬ ‫הוכחת דברי יגאל ידין עפ"י פרקים ז'‪,‬‬

‫‪.‬דברי יגאל ידין בספרו אכן מתאימים לדמותו הצבאית של גדעון‬

‫כל פעולה ופעולה שגדעון עושה בתור מפקד צבאי מעידה עד כמה הוא‬
‫מפקד נועז ומקורי ‪ ,‬המנצל את גורמי ההפתעה ואת רוח הלחימה עד לקצה גבול‪"...‬‬
‫היכולת ובכך הוא מוכיח‪ ...‬כי לא עוצמת הכוח היא הקובעת את הצלחת הקרב‪,‬‬
‫אלא רוח הלחימה והיכולת למצות את עקרון ההפתעה במקום‪,‬בזמן‪,‬בשיטה ובנשק‬
‫"‪ -.‬עד תומו‬
‫כמו כל מפקד טוב‪ ,‬יוצא גדעון לפני הקרב למשימת ריגול ולפיה לומד איך לנצל‬
‫‪.‬טוב יותר את עקרון ההפתעה בכל התחומים‬
‫המקום‬
‫"‪.‬ומחנה מדיין היה לו מצפון‪ ,‬מגבעת המורה בעמק‪"...‬‬
‫גדעון במלחמתו כנגד המדיינים מנצל בצורה נפלאה את המקום בו הוא נלחם בכדי‬
‫‪.‬למצות בו את גורם ההפתעה‬
‫גדעון ידע כי המדיינים ינסו לברוח אל עבר הירדן ומפני ששבט אפריים ישב באזור‪,‬‬
‫ניצל גדעון את מיקומו וקרא לו לרדוף אחרי המדיינים וללכוד את מקורות המים‬
‫שם יתרכזו בוודאי הבורחים ובכך השלים את גורם ההפתעה כשהראה למדיין כי‬
‫‪.‬ברור לו לאן יברחו וכי הם לכודים ללא מוצא‬
‫הזמן‬
‫"‪...‬ויהי בלילה ההוא"‬
‫גדעון בוחר את הזמן הכי לא צפוי לתקוף את המדיינים‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬בוחר גדעון‬
‫לתקוף את המדיינים בשעת הלילה כאשר אינם מצפים להתקפה משום שבתקופה‬
‫‪.‬המקראית לא היה נהוג לתקוף בלילה‬
‫דבר זה מביא אותם לבלבול עצום ומרוב הפתעה‪ ,‬הם מתנהגים בצורה לא מחושבת‬
‫‪.‬ולא הגיונית‬
‫בכדי להגביר את ההפתעה בזמן ולנצל אותו בכדי להתגנב למחנה‪ ,‬בוחר גדעון‬
‫להתחיל במלחמה בשעה מסוימת מתוכננת מראש‪ ,‬משום שאז מתבצעת בדיוק‬
‫‪.‬החלפה בין השומרים‪ ,‬ואף שומר עדיין לא במקומו מוכן להתקפה כלשהי‬
‫השיטה‬
‫שיטת הלחימה שבה בוחר גדעון מסתמכת על גורם ההפתעה בלבד ולכן בכדי‬
‫‪.‬לבצעה דרושה תעוזה רבה‬
‫גדעון בוחר בכוח קטן (‪ 300‬איש) מתוך מחשבה כי ידגיש את גורם ההפתעה‪ .‬מעט‬
‫אנשים יתגלו בוודאי פחות‪ ,‬הכוח הקטן יהיה הטוב‪ ,‬היעיל‪ ,‬הזריז והמאומן ביותר‪.‬‬
‫הוא שולח אותו בלילה (תוך ניצול גורם ההפתעה בזמן) ומחלק אותו לשלוש‬
‫פלוגות שונות אשר מאגפות את המחנה בכדי שידגישו את מומנט ההפתעה‬
‫‪.‬והבלבול ע"י קבוצות חיילים מכוונים שונים וחסימת בריחתם‬
‫לכל אחד מן החיילים הוא נותן רק שופר‪ ,‬כד ריק ולפיד אשר ישמשו‬
‫כאמצעי זיהוי בין המתקיפים ויבלבלו את האויב ברוב חושיו‪ :‬השמיעה‪ ,‬הריח‬
‫‪.‬והראיה‬
‫לאחר שהוא גומר את כל ההכנות הוא מתקרב עם פלוגתו‪ ,‬כשהוא בראשה‪,‬‬
‫‪.‬ראשונים לקצה המחנה‬
‫כאשר נלחם גדעון את המדיינים מנצל את גורם ההפתעה עד סופו ומפתיע אותם‬
‫‪.‬בלכידת מקורות המים ורדיפה בלתי פוסקת מעבר לירדן‬
‫הנשק‬
‫הכדים‪"...‬‬ ‫"‪.‬ויתן שופרות ביד כולם‪ ,‬וכדים ריקים ולפידים בתוך‬
 ‫בקטגורית הנשק מפגין גדעון מקוריות רבה‪ .‬מכיוון שגדעון יודע כי למדיינים יש‬
‫כלי נשק טובים יותר הוא אינו מנסה להשתמש בכלי נשק מקובלים אשר המדיינים‬
‫מכירים את דרך פעולתם‪ ,‬אלא בכלי נשק חריגים אשר המדיינים לא יזהו אותם‬
‫‪.‬במהלך המלחמה‬
‫‪:‬גדעון בוחר בשלושה סוגי נשק‬
‫‪.‬השופר‪ ,‬הכד הריק והלפיד‬
‫‪:‬כל "כלי נשק" נבחר ע"י גדעון משתי סיבות עיקריות‬
‫השופר ‪ -‬הראשונה ‪ -‬תקיעת השופר הינה חזקה ומעוררת בהלה ונשיפה בו תגביר‬
‫‪.‬את מומנט ההפתעה ותבלבל את המדיינים בעזרת חוש השמיעה‬
‫השניה ‪ -‬השופר יכול לשמש כאמצעי זיהוי בין התוקפים בכדי שבהמולה לא‬
‫‪.‬יפצעו איש את רעהו‬
‫הכד הריק ‪ -‬א‪ .‬הלפיד מוכנס אל תוך הכד בכדי שעד לרגע פתיחת המלחמה לא‬
‫‪.‬יתגלה צבא גדעון‬
‫ב‪ .‬קול ניפוץ כד ריק גורם לרעש חזק וע"י כך מבלבל את המדיינים בעזרת חוש‬
‫‪.‬השמיעה שלהם‬
‫הלפיד ‪)1 -‬הלפיד מעורר בהלה ובלבול בעזרת שני חושים עיקריים הראיה (מראה‬
‫‪).‬האש) והריח (ריח השרפה‬
‫הלפיד משמש (כמו השופר) אמצעי זיהוי בין המתקיפים בכדי שלא יפגעו אחד)‪2‬‬
‫‪.‬בשני‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬