ישבה בעיר עפרה .הוא חי במחצית השניה של המאה ה12-לפני הספירה והיה החמישי שבשופטי ישראל. בימי נעוריו סבלו בני ישראל סבל רב מידי המדיינים שהיו עולים על שדות העברים משחיתים את יבולם מבלי להשאיר להם מחיה ואף הורגים בהם הרג רב בין .ההרוגים היו גם אחיו הגדולים של גדעון לפי המסופר במקרא ,התגלה לגדעון מלאך ואמר לו, כי יקום להושיע את ישראל מכף מדין ואלוהים יהיה עמו .וכשנתן המלאך אות ,כי אמנם שלחו אלוהים היה מעשהו הראשון של גדעון להרוס את מזבח הבעל שבעירו .אנשי העיר שעבדו לבעל רגזו עליו מאוד ודרשו מאביו שימסור אותו בידיהם כדי להרגו .אולם יואש ענה להם שאם הבעל הוא אלוהים אז אולהים יטפל בו באופן אישי ומאז הוא שינה לגדעון את שמו .לירבעל אחר כך שלח גדעון שליחים לכל השבטים הקרובים ודרש מהם לבוא לעזרתו במלחמתו נגד המדינים ועד מהרה נאספו אליו שלושים ושנים אלף איש אבל אלוהים אמר לו "רב העם אשר אתיך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמור :ידי הושיעה לי". גדעון שלח איפוא חזרה עשרים ושתים אלף איש ואת עשרת האלפים שנותרו הוריד אל מעין חרוד ואמר להם לשתות מהמים שלו .שלוש מאות ליקקו מהמים ששאבו בידהם ויש שקרעו ברך ושתו מפיהם .ואת שלוש מאות המלקקים הוא בחר לצאת איתם למלחמה נגד מדין שחנו בעמק אשר מצפון לגבעת המורה .נוא נתן לאנשיו שופרים ,כדים ריקים ולפידים שבתוך הכדים וכשירד הלילה אז הוא ואנשיו ירדו למחנה האויב .לאות שנתן להם תקעו האנשים בשופרים שלהם ניפצו את הכדים ובלפידים שהיו בידיהם התנפלו על המדינים וקראו "חרב לה' ולגדעון" ועל המדינים נפלה אימה רבה כל כך ובגלל זה התנפלו בחרבות שלהם איש על רעהו ובסוף המדינים ברחו בבהלה .לשמע נצחונו הגדול באו לעזור לו ברדיפה אחרי האויב הנס רבים מאנשי השבטים הקרובים, ואחר כך גדעון תפס והרג את שני מלכי מדין זבח וצלמנע ,רוצחי אחיו ,ניצחונו היה גדול והוא זכה לכבוד גדול מהעם .שבטי ישראל ביקשו ממנו להיות מלך על העם אבל הוא אמר להם" :לא אמשל אני ולא ימשל בני בכם ,ה' ימשל בכם" אבל הוא שפט 40שנה ובימים כשהוא שפט המידינים לא העזו להציק לבני .ישראל לגדעון היו הרבה נשים שילדו לו 70בנים ואחד מבניו .אבימלך ביקש אחרי מות אביו לכבוש את המלוכה