‫אורי קליין‪.‬‬ ‫חזון העצמות היבשות ‪ -‬יחזקאל ל"ז‪.

‬‬
‫‪ )3‬יחזקאל ל"ז ‪.14-1‬‬

‫א‪ .‬יש המפרשים עצמות כעצמות ממש‪ ,‬אחרים כמטאפורה‪.‬‬

‫מהו הנימוק לכל אחד מהפירושים?‬

‫אלה האומרים שהעצמות הן עצמות ממש‪ ,‬מסתמכים על הסגנון החי מאוד שבו הוא‬
‫מתואר ‪" :‬הנה אני פותח את קברותיכם" ‪" ,‬והנה רעש‪ " ...‬וכו‪.‬‬
‫משמעות החזון לפי תפיסה זאת‪ ,‬היא שהחזון הוא נבואה לתחיית המתים בעתיד של‬
‫כל מתי עם ישראל‪ ,‬שמתו בגולה‪ ,‬וחזרתם לארץ ישראל‪.‬‬
‫הנימוק העיקרי לפירוש זה הוא שנאמר בפירוש כי ה' יפתח את קברותיהם של מתי‬
‫עם ישראל שבגולה‪ ,‬ויחזירם לארץ ישראל ‪":‬הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם‬
‫מקברותיכם עמי"(פס' ‪. )13‬‬

‫המנמקים שהעצמות הם מטאפורה‪ ,‬מתנגדים לפירוש הראשון בנימוק שבפסוק ‪11‬‬

‫נאמר כי העצמות עצמם אינם של מתים מעם ישראל‪ ,‬אלא משל לעם ישראל החי בהווה‬
‫המדמה עצמו לעצמות יבשות ‪":‬העצמות האלה כל בני ישראל המה‪ ,‬הנה אומרים יבשו‬
‫עצמתינו"(פס' ‪ .)11‬מן המלה אומרים משתמע שהדבר בהווה‪ ,‬ולא בעתיד‪.‬‬
‫לפי טענה זו (עצמות‪-‬מטאפורה) חזון העצמות היבשות הוא משל סמלי המבטא את מצבם‬
‫הקשה של בני ישראל בגולה בתקופת הנביא‪ ,‬ואת גאולתם ושיבתם לציון בעתיד לבוא‪.‬‬
‫נימוק ‪ :‬בני ישראל החיים בתקופה זו מזוהים בפס' ‪ 11‬עם "העצמות היבשות"‪ ,‬ובאותו‬
‫פסוק הם אומרים על עצמם "עצמות יבשות"‪.‬‬
‫לפי פירוש זה‪ ,‬אין לפרש קברים‪ ,‬כקברים ממש‪ ,‬אלא כדימוי לארצות הגולה‪.‬‬

‫ב‪ .‬נבואות יחזקאל בפרק זה הן תשובה לדברי העם שמובאים בקטע‪ ,‬מהם הדברים‪ ,‬מה‬
‫התשובה ובמה משיבה עליהם הנבואה?‬

‫דברי עם ישראל מובאים בפס' ‪...": 11‬יבשו עצמתינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו"‬
‫בני ישראל מדמים עצמם לעצמות יבשות חסרות חיים‪ ,‬אימרה זו מבטאת את הייאוש‬
‫והאכזבה של עם ישראל החיים בגלות ‪ -‬הם מאבדים את כל התקווה הלאומית שלהם‪.‬‬
‫תשובת ה' היא שהוא יוציא אותם"מקבריהם" ‪ -‬הכוונה היא כמובן מארצות הגולה‪ ,‬יחיה‬
‫אותם‪ ,‬ויחזיר אותם לארץ ‪ -‬ה' יציל את עמו‪ - .‬זוהי בעצם כל מטרת הנבואה הזאת ‪-‬‬
‫בפירוש = הנמשל‪ ,‬מוצגת הסיבה לנבואה = דברי העם‪ ,‬ומוצגת התשובה‪ ,‬שנועדה‬
‫להפיח בבני ישראל תקווה מחודשת‪ .‬בקטע מופיעים המון ביטווים הקשורים בה'‬
‫ומציינים אקטיביות שלו‪ ,‬וכן כינויי חיבה לעם ישראל ‪" -‬עמי" וכו'‪ -‬באמצעות זה אומר‬
‫הנביא שה' לא זנח את עמו ‪ -‬הוא עדיין כאן בשבילו ודואג לו‪ ,‬ולא כפי שחשבו רבים‬
‫לאחר גלות צדקיהו וחורבן ירושלים‪.‬‬

‫‪ )4‬ל"ז ‪.24-15‬‬
‫א)מהו המעשה הסימלי ומהי משמעותו?‬

‫יחזקאל מצטווה לקחת שני לוחות עץ‪ .‬על לוח עץ אחד יכתוב את הכתובת "ליהודה‬
‫ולבני ישראל חבריו"‪ .‬כלומר ‪ -‬יכתוב את השם יהודה‪ ,‬ואת שאר שבטי ישראל המצרפים‬
‫לממלכת יהודה‪ .‬ועל לוח העץ השני יכתוב את הכתובת "ליוסף עץ אפרים וכל בית‬
‫ישראל חבריו" כלומר יכתוב את השם יוסף‪ ,‬ואת השם אפרים וכל שאר שבטי ישראל‬
‫השייכים לממלכת אפרים‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬יאחד אותם הנביא במקום ציבורי ו"יהיו אחד" ‪ -‬הוא מאחד את שני לוחות‬
‫העץ‪.‬‬
‫המשמעות הסמלית‪ ,‬היא כמובן שהעם המפולג ישוב ויאוחד ויחזור לארץ ישראל כעם‬
‫אחד‪.‬‬
‫ב)"והיו לאחדים בידך" פס' ‪ .17‬מהי משמעות המילה אחדים כאן‪ ,‬העזר בבראשית י"א ‪.1‬‬

‫בראשית י"א ‪": 1‬ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"‪ .‬ההקשר הוא סיפור מגדל‬
‫בבל‪ ,‬והכוונה היא שבאותה תקופה הייתה שפה אחת‪ ,‬ומבטא אחד‪ .‬כלומר‪ ,‬אחדים שווה‬
‫זהה לכולם וכו' = אחיד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפירוש כאן הוא שהעצים יהפכו לאחידים ‪ -‬זהים‪ ,‬אותו עץ‪.‬‬

‫ג)השורש א‪.‬ח‪.‬ד‪ .‬מופיע בקטע כמילה מנחה‪ ,‬מהם ההקשרים ומהי המשמעות?‬

‫בקטע זה‪ ,‬למלה אחד כמה משמעויות‪.‬‬

‫לעיתים הם מופיעים בתור תיאור כמות ‪" -‬עץ אחד" (פס' ‪ ,)16‬לעיתים במשמעות של‬
‫מאוחד ‪" -‬והיו אחד בידי"‪" ,‬לגוי אחד" וכו' ‪ ,‬ואילו לעיתים הם משמשים במשמעות של‬
‫יחיד‪" :‬ומלך אחד"‪" ,‬ורועה אחד"‪ .‬באמצעות המילה המנחה "אחד" מבטא הנביא את‬
‫אחדותם של כל שבטי ישראל בארצם תחת שלטונו המאחד של שליט יחיד‪.‬‬

‫‪)5‬ל"ז ‪.28-21‬‬
‫א)באילו ביטויים בפס' נזכרים בקטע שלפניך גלות ישראל ויהודה‪ ,‬פילוג הממלכה‬
‫וחורבן בית המקדש?‬

‫פס' ‪" 21‬מבין הגויים שהלכו שם" ‪ -‬גלות ישראל ויהודה‪.‬‬

‫פס' ‪" 22‬ולא יהיו עוד לשני גולים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד"‪ - .‬פילוג הממלכה‪.‬‬
‫פס' ‪" 26‬ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם" יש צורך לבנות מקדש חדש ‪ -‬הקודם נהרס‪.‬‬

‫ב)את הביטוי "מכל מושבתיהם" פס' ‪ 23‬יש המפרשים כשיבוש‪ ,‬וכי יש לקרוא‬
‫משובתיהם‪ .‬מהו הקושי ומהו הפיתרון?‬

‫יש פה מעיין תקבולת ‪ -‬אולם תוכן המילה מושבתיהם אינה דומה לתוכן המילים‬
‫שיקוציהם‪ ,‬פשעיהם וכו'‪ .‬ישנם שני פתרונות‪-‬‬
‫אחד‪ ,‬הוא להציל אותם מפשעיהם שחטאו במושבות‪ -‬כלומר בגלות‪.‬‬
‫השני אומר כי המלה מושבתיהם היא שיבוש של משובותיהם = שיגעונותיהם‪ ,‬פתרון זה‬
‫מצליח להשלים את התקבולת בסדר הגיוני‪.‬‬

‫ג)באילו כינויים מכנה יחזקאל את השליט בבית דוד? מה מאפיין כל כינוי?‬

‫יחזקאל מכנה את השליט בארבעה כינויים ‪:‬מלך‪ ,‬נשיא‪ ,‬רועה ועבד(י)‪.‬‬

‫התואר מלך משקף לעיתים סמכויות נרחבות יותר מאשר נשיא‪ ,‬אבל ליחזקאל שהיה גם‬
‫כוהן‪ ,‬אין משמעות להבדל‪ .‬בסגנון הכוהני מרבים לכנות את המלך כ"נשיא"‪.‬‬
‫אולם ניתן לפרש כי מלך אינו תואר‪ ,‬אלא נשוא ‪ -‬דוד עבדי מולך (ימלוך)‪ ,‬ואילו נשיא‬
‫היא הגדרת שלטונו‪.‬‬
‫את התארים רועה ועבדי‪ ,‬ניתן לפרש כתארי חיבה שנועדו לקרב את העם לאל‪ ,‬כמו‬
‫תיאור החיבה "עמי"‪.‬‬

‫ד) מה תפקיד המלה המנחה "לעולם" בפס' ‪?28-25‬‬

‫המלה לעולם מבטאת נצחיות טובה לבני ישראל בארצם‪ -‬אם בהקשר מסוים ישיבה‬
‫נצחית בארץ ישראל‪" :‬וישבו עליה המה ובניהם ובני‪-‬בניהם עד עולם"‪ ,‬שלטון נצחי של‬
‫שליט מבית דוד‪" :‬ודוד עבדי נשיא להם לעולם"‪ ,‬ברית שלום נצחית שיכרות ה' עימם‪:‬‬
‫"וכרתי להם ברית שלום ברית עולם"‪ .‬וקיומו הנצחי של המקדש בישראל‪" :‬ונתתי את‬
 ‫מקדשי בתוכם לעולם"‪.‬‬

‫ה)בקטע שקראת‪ ,‬מתאר יחזקאל את מצבו של עם ישראל בעתיד לבוא ‪ -‬במה שונה מצב‬
‫זה ממצב בני ישראל ברוב ימי הבית הראשון‪ ,‬ובמה שונה המצב בעתיד ממצב בני ישראל‬
‫בגלות בימי יחזקאל?‬

‫ברוב ימי הבית הראשון‪ ,‬הממלכה היתה מפוצלת‪ ,‬בני ישראל חיללו את המקדש‪" ,‬ועשו‬
‫הרע בעיניי ה'"‪ ,‬ובממלכת ישראל השלטון לא היה מבית דוד‪.‬‬
‫המצב בתקופת הגלות של יחזקאל הוא מצב של פירוד‪ ,‬דכדוך‪ ,‬מגמה של זניחת האל‪,‬‬
‫ואין שלטון עברי מרכזי‪ ,‬אלא הם נתונים לחסדו של מלך בבל"‪.‬‬
‫שני אלה מוצגים מול תקופת העתיד‪ -‬שבה מלך יחיד מבית דוד ימלוך על ארץ ישראל‬
‫המאוחדת‪ ,‬שבה יחיה עם אחד ומאוחד ויעבוד את האל בדבקות במקדשו‪ ,‬מצב זה יהיה‬
‫מצב תמידי‪ ,‬לעולם‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬

‫‪ .1‬ספר יחזקאל‪ ,‬בפירוש דעת המקרא‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬