‫מלכים א'‬

‫פרק יא‬
‫‪ .1‬חטאי שלמה ונשותיו הרבות (‪.)1-8‬‬
‫מתואר ששלמה אהב נשים רבות אך שאת בת פרעה במיוחד‪ .‬מדגישים דווקא אותה‬
‫משום שאלו היו כביכול נישואים לצורך קשרי חוץ‪ ,‬בין ישראל לבין אחת מהמדינות הגדולות‬
‫ביותר‪ ,‬הצמודה לה‪ .‬שלמה אף בנה לבת פרעה בית מפואר שבו תוכל לבצע עבודת אלילים‪.‬‬
‫לא כל נשותיו של שלמה היו נוכריות‪ .‬כנראה אלף ‪ -‬מספר הנשים המיוחס לשלמה‪ ,‬הוא‬
‫הגזמה‪ ,‬מאחר שבמזרח הקדמון היה מלך מוערך יותר‪ ,‬ככל שהיו לו נשים‪.‬‬
‫לשלמה היו נשים רבות גם מאחר שכנראה אהב נשים‪ ,‬וסיבה נוספת היא שנשים רבות היו‬
‫בנותיהן של מלכים אחרים ‪ -‬נישואים דיפלומטיים לטובת הממלכה‪.‬‬
‫ע"פ צו האלוהים אסור לשאת נשים נוכריות‪ ,‬כך שלמעשה שלמה חטא‪ .‬הסיבה לאיסור על‬
‫נשיאת נשים רבות היא שהן עלולות להטות את לבו‪ ,‬ולגרום לו לעבוד אלילים‪ ,‬וכך קרה לשלמה‬
‫בזקנותו‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 4‬נאמר שרק בזקנתו הלך שלמה אחרי אלילים‪ ,‬וכך בעצם אומרים שרק בגלל‬
‫זקנתו וחולשתו שהתישה אותו הוא הלך אחרי אלילים אחרים‪ ,‬ובהיותו צעיר נשאר שלמה נאמן‬
‫לאלוהים למרות שנשותיו ניסו להטות את לבבו‪ .‬ניתן להבין מכך ששלמה לא מנע מנשותיו לעבוד‬
‫אלילים גם כשנשאן‪ ,‬כשעוד היה צעיר‪.‬‬
‫שלמה כנראה השתתף רק באופן פאסיבי בפולחנים לאלילים‪ ,‬ולא לקח בהם חלק פעיל‬
‫("מקטירות ומזבחות לאלוהיהן"‪ ,‬רק הן‪ ,‬ולא הוא)‪ .‬הפולחנים נעשו ב"הר המשחית"‪ ,‬הר הזיתים‬
‫שנמצא מחוץ לי‪-‬ם‪ .‬הסיבה לכך שהם לא נעשו בי‪-‬ם היא ששלמה לא רצה שעב' האלילים תיפגע‬
‫בעבודת האלוהים המתבצעת בביהמ"ק‪.‬‬
‫‪ .2‬עונשו של שלמה (‪.)9-13‬‬
‫ה' "התאנף" (כעס) על שלמה שעבד אלילים למרות שה' ציוה עליו להפסיק פעמיים‪.‬‬
‫מאחר ששלמה לא הפסיק אמר לו ה' שהוא מעניש אותו בכך שבנו של שלמה ימלוך רק על שבט‬
‫אחד ‪ -‬רק על יהודה‪ ,‬זא"מ שהממלכה תפולג‪.‬‬
‫ע"פ הפרק נראה כי הממלכה התפלגה מסיבות דתיות‪ ,‬אך הסיבה האמיתית היא כנראה‬
‫מרידתו של הדד האדומי‪.‬‬
‫‪ .3‬הדד האדומי ומרידתו במלכות שלמה (‪.)14-22‬‬
‫מסופר שה' עורר את הדד האדומי כך שיהיה שטן לשלמה‪.‬‬
‫קורות חייו של הדד‪ -‬הדד היה בן למשפחת המלוכה לאדום‪ ,‬ועורר שם מרידות נגד בית דוד‪,‬‬
‫ששלט על אדום באותה תקופה‪ .‬כאשר דוד ויואב בן צוריה הגיעו לאדום כדי להשמיד כל זכר‬
‫למורדים ברח הדד למצריים‪ ,‬ופרעה מלך מצריים קיבלו‪ ,‬ונהג בו כבבן מלך‪ .‬הוא סיפק להדד‬
‫מקלט מדיני‪ ,‬ואף השיא לו את חותנתו ‪ -‬תחפניס‪ ,‬ונולד להם בן‪ .‬כאשר שמכע הדד כי דוד ויואב‬
‫מתו הוא חזר לאדום‪ ,‬והחל להמריד את העם נגד שלמה‪.‬‬
‫מרידותיו של הדד פגעו ביוקרתו של שלמה‪ ,‬והיו אחד מהסיבות לפילוג הממלכה‪.‬‬
‫‪ .4‬רזון בן אלידע מורד במלכות שלמה ומולך על ארם (‪.)23-25‬‬
‫הסיפור על רזון נפתח באותה צורה שבה נפתח הסיפור על הדד‪.‬‬
‫רזון בן אלידע היה ארמי‪ .‬הוא נעשה שר גדוד לאחר שברח מהדדעזר מלך צובא‪ .‬הוא ברח‬
‫לאחר שדוד וצבאו נלחמו בהם‪ ,‬ופירקו את עצמאות מדינות ארם‪ .‬רזון הפך לשר גדוד של פליטי‬
‫הצבא‪.‬‬
‫לאחר מות דוד חזר רזון עם צבאו לדמשק‪ ,‬ומלך שם‪ .‬הוא הצליח להשתלט על דמשק‬
‫לאחר שהמריד את האוכלסיה שם נגד שלמה‪ .‬הוא הקים שם שושלת‪ ,‬שהיו אויבים לישראל במשך‬
‫שנים (ארם דמשק)‪.‬‬
‫אף מרידותיו התסיסו את העם ותרמו לפילוג‪ .‬הוא גרם לעם לחוש מאוים‪.‬‬
‫‪ .5‬ירבעם בן נבט ומרידתו במלכות שלמה (‪.)26-28‬‬
‫ירבעם היה מן העיר צרדה שבנחלת אפריים‪ .‬הוא‪ ,‬בניגוד לשאר המורדים‪ ,‬צורד מתוך‬
‫המדינה‪ .‬הוא היה גבור חיל ‪ -‬איש עשיר ואמיץ‪ ,‬ואף מונה מטעם שלמה להיות מופקד על כל "סבל‬
‫בית יוסף" (המס עובד ששילם כל איש בכל שבט למלך‪ ,‬ירבעם היה צריך לאסוף זאת)‪.‬‬
‫מסופר על ירבעם כי "עשה מלאכה הוא"‪ ,‬והפירוש הוא שהוא הצטיין במילוא תפקידיו‬
‫למיניהם‪.‬‬
‫הסיבה למרידתו של ירבעם בשלמה היא ששלמה העלה את נטל המיסים‪ ,‬ולא לקח‬
‫מיסים משבט יהודה‪ .‬ירבעם‪ ,‬מנהיג שבט אפריים‪ ,‬היה מודע לרחשי העם‪ ,‬והחליט שאם ימרוד‬
‫יוכל למלוך במקום שלמה‪ ,‬ולהוריד את המיסים‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 40‬נכתב שירבעם נכשל בניסיון המרד‪ ,‬והוא מצא מקלט אצל מלך מצריים‪ ,‬שעודד‬
‫גורמים מרדניים בממלכת שלמה‪.‬‬
‫‪ .6‬אחיה השילוני מנבא ייעודי מלכות לירבעם (‪.)20-39‬‬
‫כאשר מרד ירבעם בשלמה הוא פגש בשדה את אחיה השילוני הנביא‪ .‬הוא לבש שלמה‬
‫חדשה‪ ,‬וקרע אותה לפני ירבעם‪ ,‬כסמל לקריעת הממלכה (כפי שקרע שמואל את שלמתו לפני שאול‬
‫כדי לסמן את קריעת ממלכתו)‪ .‬הוא קרע אותה ל‪ 12 -‬חלקים‪ ,‬כמספר שבטי ישראל‪ ,‬ונתן לירבעם‬
‫‪ ,10‬ואחד השאיר לו‪ ,‬כסמל לכך שבידי בית דוד יישאר שבט אחד‪ .‬הסיבה לכך שלמעשה ישנם רק‬
‫אחד עשר שבטים היא ששבט בנימין נטמא בתוך יהודה‪ ,‬כך שלמעשה שלמה קיבל שני שבטים‬
‫במחיר אחד‪.‬‬
‫רחבעם בן שלמה יישאר נשיא ‪ -‬ימלוך רק על מעט שבטים‪ ,‬ואילו ירבעם‪ ,‬ששולט על רוב‬
‫העם הוא מלך‪ .‬הסיבה לכך שבידי בנו של שלמה נישאר שבט היא כדי שיהיה ניר לדוד‪ .‬זא"מ ‪ -‬נר‬
‫מאיר המסמל את המשכיות השלטון לבית דוד‪ ,‬מאחר שדוד נחשב לעבד ה'‪ ,‬ובגלל שה' בחר לשים‬
‫את מקדשו בי‪-‬ם‪ ,‬שהיא העיר שבה בחר דוד למלכותו שלו ושל צאצאיו‪.‬‬
‫ירבעם רשאי לבחור לו כל עיר בירה פרט לי‪-‬ם‪ .‬אם ירבעם יהיה נאמן לאל גם מש'‬
‫ושושלתו יהיו ניצחיים ‪ -‬בית נאמן‪ .‬זרע דוד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא יהיה ניצחי‪.‬‬
‫‪ .7‬מות שלמה ו"ספר דברי שלמה" (‪.)40-43‬‬
‫שלמה מלך במשך ‪ 40‬שנה‪ ,‬ונקבר בעיר דוד‪ .‬כל קורותיו נמצאים בספר דברי שלמה‪ ,‬שלא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫פרק יב‬
‫‪ .1‬התרופפות במעמד רחבעם‪ ,‬וקריאה כי יקל במיסים (‪.)1-5‬‬
‫שלמה‪ ,‬בניגוד לדוד‪ ,‬לא המליך את רחבעם למלך עוד בחייו‪ .‬הוא השאיר לרחבעם ממלכה‬
‫מעורערת‪ .‬רחבעם לא התקבל כמלך על כל העם בצורה מיידית ‪ .‬ניתן לראות זאת כי‪:‬‬
‫א‪ .‬רחבעם נאלץ לשתף בהכתרתו למלך את נציגי השבטים‪ ,‬ובניגוד לאביו לא התקבל מייד כמלך‪.‬‬
‫ב‪ .‬רחבעם הומלך בשכם‪ ,‬מאחר שנציגי השבטים הסכימו להמליכו רק שם ‪ -‬מסמל פגיעה במעמדו‬
‫כמלך‪ ,‬וכן פגיעה במעמדה של י‪-‬ם כעיר בירה‪ .‬נראה כי נציגי השבטים עשו יד אחת נגדו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתקופת שלמה לא העז ירבעם לחזור לארץ‪ ,‬ומובן שלא העיזו לבקש זאת ממנו‪ .‬כאשר רחבעם‬
‫עולה לשילטון חוזר ירבעם‪ ,‬ומיצג את "קהל העם" ורחבעם נאלץ להתדיין עם אויב אביו‪.‬‬
‫העם אומר לרחבעם שאם יקל את העבודה הקשה‪ ,‬ויפחית את המיסים‪ ,‬אז יעבדו אותו‪.‬‬
‫רחבעם מודיע להם שהוא זקוק ל‪ 3 -‬ימי התיעצות‪.‬‬
‫‪ .2‬עצת הזקנים ועצת הילדים (‪.)6-15‬‬
‫רחבעם התיעץ עם יועצי אביו‪ ,‬שהיו בין מכובדי אנשי החצר‪ ,‬וכנראה היו בעלי חוכמת‬
‫חיים רבה‪ .‬הם אומרים שעל רחבעם לציית לבקשת העם‪ ,‬מאחר שאם הוא יעבוד אותם ‪ -‬יפעל לפי‬
‫בקשתם‪ ,‬גם הם יעבדו אותו‪ .‬הם אף אמרו שחשוב ביותר שדווקא ביום המלכתו יהיה רחבעם עבד‬
‫לעם‪.‬‬
‫רחבעם לא מתלהב מעצת הזקנים‪ ,‬ושואל את חבריו בני גילו‪ .‬הם מכונים ילדים למרות‬
‫שהם בני ‪ .41‬הכוונה היא כנראה להדגיש את טיפשותם‪.‬‬
‫ה"ילדים" אומרים שעל רחבעם לנהוג בגישה של הפחדה ואיום‪ .‬עליו להיות קשה יותר‬
‫מאביו‪ ,‬ובצורה כזאת לגרום לעם ללכת אחריו ‪ -‬מתוך פחד‪.‬‬
‫רחבעם בחר את עצת הילדים‪ ,‬וזאת משום שרצה להראות חזק‪ .‬עצת הזקנים‪ ,‬שאומנם‬
‫היתה נכונה יותר‪ ,‬הגמידה את רחבעם‪ ,‬ומאחר שהוא רצה להראות מלך חזק ומאיים‪ ,‬העדיף‬
‫ליצור לעצמו תדמית של מלך קשה‪ ,‬שלא נכנע לדרישות‪.‬‬
‫‪ .3‬מרד במלכות רחבעם והמלכת ירבעם על ‪ 10‬השבטים (‪.)16-24‬‬
‫רחבעם פעל לפי עצת הילדים‪ .‬העם‪ ,‬ששמע את דבריו‪ ,‬לא הסכים ואמר שהם לא חפצים‬
‫במלכות בית דוד‪ ,‬ושרק שבט יהודה יהיה תחת שלטון בית דוד ("מה לנו חלק בדוד‪ ,‬ולא נחלה בבן‬
‫ישי‪ ,‬לאהליך ישראל! עתה ראה ביתך‪ ,‬דוד")‪ .‬קהל העם חזרו איש לשבטו‪ ,‬ושם הם המרידו את‬
‫שבטיהם נגד רחבעם‪ .‬בסוף נותרו רק יהודה‪ ,‬בינימין ושמעון תחת שלטונו של רחבעם‪.‬‬
‫רחבעם לא הסכים לדבר‪ ,‬ושלח שר שישיב את העם להיות תחת שלטונו‪ .‬השר ניסה‬
‫תחילה לשכנעם בדברי נועם‪ ,‬ואח"כ באיומים‪ ,‬אך הוא נכשל‪.‬‬
‫האיש שאותו שלח רחבעם היה אדרם שר המיסים‪ .‬רחבעם טעה כאשר שלח אותו דווקא‪,‬‬
‫מאחר שהעם ראה בארדם סמל למלכותו של שלמה‪ -‬למיסים ולעבודה הקשה‪ ,‬וכאשר הגיע ארדם‬
‫סקלו אותו באבנים‪ .‬כתוצאה נמלט רחבעם לי‪-‬ם‪.‬‬
‫לאחר מכן שב ירבעם‪ ,‬ומאחר שנתמך ע"י אחיה השילוני וגם ע"י מלך מצריים‪ ,‬אויבו של‬
‫בית דוד‪ ,‬ביקש ממנו העם שינהיג אותם‪ .‬ירבעם שלט על כל עם ישראל זולת שבט יהודה‪ .‬בטקסט‬
 ‫נאמר שרק שבט יהודה "לבדו" הלך אחרי רחבעם‪ ,‬והסיבה לכך שלא מפורט גם שבט בינימין‬
‫היא‪:‬‬
‫א‪ .‬שבט יהודה כולל בתוכו גם את שבט בינימין‪ ,‬ולא מפורט שבט בינימין כדי לשמור על כבודו של‬
‫שבט יהודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא כל שבט בינימין הלך אחרי רחבעם‪.‬‬
‫רחבעם לא רצה לותר על הממלכה בקלות‪ ,‬אך ירבעם לא יצא למלחמה נגדו‪ ,‬מאחר‬
‫ששמעון הנביא אסר עליהם לצאת למלחמת אחים‪ ,‬מחשש שאויבי העם ינצלו את הפירוד ויכבשו‬
‫את הארץ‪.‬‬
‫הפירוד היה בשנת ‪ 928‬לפנה"ס‪ ,‬והממלכה נתפרדה לשניים‪ .‬ממלכת יהודה היתה בידי‬
‫בית דוד‪ ,‬ובירתה היתה בי‪-‬ם‪ ,‬ואילו ממלכת ישראל היתה בשילטון של מלכים מתחלפים‪,‬‬
‫שהראשון שביניהם היה ירבעם‪ ,‬ולה היו מרכזי פולחן שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬חטאי ירבעם ומעשיו לביסוס מלכותו (‪.)25-33‬‬
‫ירבעם קבע את בירתו בשכם‪ ,‬שהיתה עיר ראשית וחשובה‪ ,‬אך לבסוף העביר את הבירה‬
‫לפנואל ("ויבן את‪.)"...‬‬
‫המעשה השני של ירבעם היה להקים שני עגלי זהב ‪ -‬אחד בדן ואחד בבת אל‪ .‬בנית העגל‬
‫היתה חטא‪ ,‬אך ירבעם היה חייב לעשות זאת‪ .‬מאחר שהמרכז הדתי של העם היה בי‪-‬ם‪ ,‬ירבעם‬
‫פחד שהעם ירצה לחזור לממלכתו של רחבעם כדי לקיים את הפולחן‪ ,‬ולכן ירבעם הקים שני‬
‫עגלים‪ ,‬כדי שכל אחד יוכל ללכת למרכז הפולחני הקרוב אליו‪ ,‬ולא יהיה צריך להיכנס לתחום‬
‫ממלכת יהודה‪.‬‬
‫ירבעם ניסה להידמות לאהרון ‪ -‬הוא קרא לבניו בשמותיהם של בני אהרון‪ ,‬וכן חיקה את‬
‫פולחן העגל שהנהיג אהרון‪.‬‬
‫הוא גם בנה בית במות ‪-‬מקום שעליו העלו קורבנות‪ ,‬כדי לחזק את האיחוד‪ .‬הוא מינה‬
‫כוהנים שלא משבט לוי וזאת משום שאנשי שבט ליו נשארו נאמנים לרחבעם‪ ,‬וגם כדי לאחד את‬
‫ממלכתו‪ ,‬ע"י מינוי שבטים מכל השבטים‪ ,‬והוא עצמו מעלה שם קורבנות‪ ,‬ונהג ככהן לכל דבר‪,‬‬
‫וזהו חטא נוסף מצידו‪.‬‬
‫החטא האחרון המפורט בפרק הוא שירבעם קבע את חג הסוכות בחודש השמיני‪ ,‬בניגוד‬
‫לנהוג ביהודה ‪ -‬שחג האסיף הוא בחודש השביעי‪ .‬בצורה כזאת מנע מהם לעלות לי‪-‬ם ברגלים‪.‬‬
‫‪ .5‬המקבילות לפרק מדברי הימים‪.‬‬
‫ספר מלכים נכתב ‪ 150‬שנה אחרי ספר מלכים‪ .‬הסופר שם הוא פרו דודי‪ ,‬ולכן מפרט (אם‬
‫בכלל) רק את הדברים הרעים שעשו מלכי ישראל‪ ,‬בעוד שהוא משמיט את הטעויות שעשו מלכי‬
‫יהודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ספר דבה"י תומך בשיטת הגמול האישי‪ ,‬בניגוד לספר מלכים‪ ,‬שמאמין בשיטת‬
‫הגמול הקיבוצי‪ .‬ההבדלים‪:‬‬
‫א‪ .‬הבדלים בעלי משמעות תוכנית‪.‬‬
‫‪ .1‬בדבה"י מסופר שירבעם ממצריים‪ ,‬כדי להדגיש שהוא האשם בפירוד הממלכה‪.‬‬
‫‪ .2‬בדה"ב מושמט ה"היום"‪ ,‬מאחר שזה יכול להישמע כאילו יועצי רחבעם ושלמה מציעים לו‬
‫לציית לרצון העם רק היום ‪ -‬וזה יגרום להם להראות ערמומיים‪ .‬בנוסף משמיט המחבר את‬
‫"ועבדתם" ומחליך את המילים ה"עבד" ו"ועניתם" במילים "טוב" ו"רציתם"‪ ,‬וזאת כדי לשמור‬
‫על כבודם של שלמה ורחבעם‪ ,‬ולהראות אותם כטובים יותר וחזקים יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬ע"י הפיכת "כל ישראל" ל"בני ישראל" מנסה מחבר דה"ב להקטין את השנאה כלפיי בית דוד ‪-‬‬
‫רק חלק מהעם סקל את השליח‪.‬‬
‫‪ .4‬המילה המלוכה מופיעה בתור הממלכה בדה"ב מאחר שיש שם ריכוך בפגיעה באובדן המלוכה ‪-‬‬
‫רק חבל ארץ אחד עזב את בית דוד‪ ,‬אך שלטונו לא עבד לגמרי‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר מופיע במלכים "כל בית יהודה ובינימין" ברור כי רחבעם שלט רק על שני השבטים‬
‫האלה‪ .‬בדה"ב נראה כי רחבעם שלט על כל עם ישראל שישב בשטחים של השבטים הללו‪.‬‬
‫‪ .6‬במלכים ישנו פסוק שאינו מופיע כלל בדה"ב‪ ,‬פסוק ‪ ,20‬מאחר שמחבר דה"ב לא רוצה להעניק‬
‫תוקף חוקי למרד ירבעם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינויים לשוניים‪.‬‬
‫‪ .1‬הוספת אמות קריאה‪ ,‬כי כך היה נהוג בתק' מאוחרת יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי סגנוני כמו במקרה העקרבים‪ ,‬למרות ניתן לפרשו גם כניסיון להפחית מדבריו הקשים של‬
‫רחבעם‪ ,‬ולהציגו באור חיובי יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי שמשקף את סגנונו של מחבר דה"ב‪ ,‬שהוא חדשני יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬דיוקי דקדוק‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבר‪" :‬וישובו ללכת"‪ ,‬לעומת "וישבו מלכת אל ירבעם"‪.‬‬
‫‪ .6‬שינויים שנובעים מהעדפותיו של המחבר למילים אחרות‪.‬‬
‫פרק יז‬
 ‫‪ .1‬פתיחה (‪.)1‬‬
‫מסופר על בצורת שנפלה על העם בגלל מעשיו הרעים של אחאב שמפורטים בהמשך‬
‫הפרק‪ .‬בנוסף מופיע לראשונה הנביא אליהו התשבי‪ ,‬נביא לא מוכר‪ ,‬שלא שמעו עליו לפני כן‪.‬‬
‫אליהו מנבא כי תהיה בצורת‪ ,‬ואכן נבואתו מתקימת במהרה‪ .‬הוא מיצג את האל ומאמין בכך בכל‬
‫ליבו‪ .‬הוא אומר שה' הוא היחיד שיכול לגרום לפרוץ הבצורת ולירידת גשמים (פס' ‪.)1‬‬
‫‪ .2‬אליהו מסתתר בנחל כרית (‪.)2-7‬‬
‫ה' מצווה על אליהו להתחבאות בנחל כרית‪ ,‬שהוא נחל אכזב‪ ,‬שכנראה נמצא ליד הירדן‪.‬‬
‫הסיבה לבקשתו של האל היא גם כדי להרחיק את אליהו מאחאב ואיזבל‪ ,‬שרצו לנקום בו על‬
‫הבצורת‪ ,‬וגם כדי להראות לאחאב שהוא‪ ,‬ה'‪ ,‬השולט‪ ,‬וכדי להוכיח לו שנביאי הבעל לא יכולים‬
‫להפסיק את הבצורת‪ ,‬אלא רק האלוהים‪.‬‬
‫אליהו ישב בנחל למשך שנה עד שהנחל יבש‪ ,‬ואז עבר לבית האלמנה‪ .‬אלה שסיפקו לו מזון‬
‫היו דווקא העורבים‪ ,‬הנחשבות לחיות רעות‪ ,‬שלא מטפלות אפילו בצאצאיהן‪.‬‬
‫‪ .3‬אליהו בבית האלמנה בצרפת אשר בצידון (‪.)8-16‬‬
‫לאחר שתמו המים מן הנחל נאלץ אליהו לעבור לצרפת‪ ,‬עיר השוכנת בין צור לצידון‪ ,‬כי‬
‫שם הוא לא היה בטווח השגתם של אחאב ואיזבל‪ .‬ה' אמר לאליהו שהוא ציוה אלמנה בצרפת‬
‫בשבילו‪ .‬כאשר הגיע אליהו לעיר הוא מיד זיהה את האלמנה‪ ,‬לפי בגדי האבלות‪ ,‬אך עדיין בחן‬
‫אותה‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא ביקש ממנה מים‪ ,‬כדי לראות אם תתפנה מעיסוקה של קישוש זרדים בשביל לתת לגבר זר‬
‫אלמוני מים‪ ,‬והיא אכן נהגה כך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא מבקש ממנה לחם‪ ,‬והיא אומרת שיש לה רק מעט קמח כדי להכין מעט לחם לבנה‪ .‬היא‬
‫נשבעת בשם אלוהיו‪ ,‬מאחר שהיא זיהתה שאליהו נביא‪ ,‬ורוצה להראות לו שלמרות שהיא‬
‫מאמינה באלילים היא עדיין מכבדת את אלוהיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא מבקש מהאישה שתכין קודם לו אח"כ לה ובסוף לבנה מעוג‪ .‬הוא מבטיח לה כי אם תעשה‬
‫זאת ידאג ה' שלא יחסר לה לחם או מים‪ .‬הוא עושה זאת כדי לבדוק אם היא מאמינה שאלוהיו‬
‫הם האחראים לבצורת‪ ,‬ולא הבעל‪ ,‬והיא אכן עומדת במבחן‪ .‬כתוצאה הוא הביא לה קמח ושמן‬
‫שהספיקו לה עד תום הבצורת‪.‬‬
‫‪ .4‬אליהו מחיה את בן האלמנה (‪.)17-24‬‬
‫שתי היחידות כתובות באותה צורה כדי להראות שהבצורת המשיכה‪ ,‬וגם כדי להראות‬
‫שכמו שקודם אליהו עשה נס לאלמנה ולבנה‪ ,‬כך יקרה גם הפעם‪.‬‬
‫במהלך היחידה הזו נקראת האישה "בעלת הבית"‪ ,‬ולא ה"אלמנה"‪ ,‬וזאת בגלל שלאחר‬
‫הנס של אליהו כנראה השתפר מעמדה הכלכלי‪ ,‬ולא מתאים לה יותר התואר "אלמנה" שניתן‬
‫לאנשים ממעמד כלכלי נמוך‪.‬‬
‫כעבור זמן מסוים חלה בנו של האלמנה‪ ,‬והגיע למצב של דום נשימה כמעט‪ .‬היא מאשימה‬
‫את אליהו בכך שבנה מת‪ ,‬וטוענת שהוא מזכיר לה שהיא חוטאת בגלל שהוא צדיק‪ .‬כתגובה לוקח‬
‫אליהו את בנה ומשכיבו במיטתו שבעליית הג‪ .‬הקטע הבא מלווה בפעלים רבים שמסמלים זריזות‬
‫ונמהרות‪ .‬אליהו אומר לה' שהוא גרם לו שוב לגרום לסבל לסביבתו (כנראה הוא מתכון לנבואתו‬
‫על הבצורת)‪ .‬הוא בהתחלה קובל בפני ה' ואח"כ הוא מבקש שה' יחיה את הילד‪ ,‬ואף משתטח עליו‬
‫‪ 3‬פעמים‪ ,‬כדי להראות שתפילותיו מכוונות אל הילד‪ .‬ה' נענה לבקשתו‪ ,‬ומחיה את הילד‪.‬‬
‫הנביא מראה הפעם כי תפקידו הוא גם להתפלל‪ ,‬ולא רק לנבא‪ .‬לאחר שהוא מחיה את‬
‫הילד אומרת לו האלמנה כי עכשיו היא יודעת שהוא באמת איש אלוהים‪ .‬קימות שתי סתירות‬
‫בעקבות דברי האלמנה‪ ,‬והן‪:‬‬
‫א‪ .‬כבר קודם כינתה את אליהו איש האלוהים‪ ,‬ואילו עכשיו היא אמרה שרק עכשיו היא באמת‬
‫מאמינה לכך‪ .‬הסיבה היא שאז כינתה אותו כך בכוונה של מביא רעה‪ ,‬ועכשיו היא ראתה שהוא‬
‫גם גורם לדברים טובים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד ייתכן שרק עכשיו היא מאמינה שהוא האלוהים‪ ,‬והסיבה היא שבעבר אומנם גרם לנס‬
‫ושיפר את מעמדה הכלכלי‪ ,‬אך הנס לה מועיל לה כי בנה מת‪ ,‬ואילו כאשר היחיה את בנה הוא‬
‫עשה נס גדול מהקודם‪ ,‬שמוכיח שהוא אכן איש האלוהים‪.‬‬

‫פרק יח‬
‫‪ .1‬אליהו מצטווה להיפגש עם אחאב (‪.)1-2‬‬
‫בשנה השלישית לבצורת מבין אחאב כי ה'‪ ,‬ולא הבעל‪ ,‬הוא הגורם לבצורת‪ ,‬ורק אליהו‬
‫יוכל להפסיקה‪ .‬חיפושיו אחר אליהו באים גם בגלל שהעם החל לחזור בתשובה‪ ,‬ולכן הוא מחפש‬
‫אחר אליהו בכל מקום‪.‬‬
 ‫‪ .2‬אחאב ושרו עובדיה מחפשים חציר לבהמתם (‪.)3-6‬‬
‫אחאב שולח את עובדיה‪ ,‬שר המשרתים‪ ,‬לחפש קש ומספוא לבהמות (בעיקר לסוס ולפרד‪,‬‬
‫שהם חיות המלחמה העיקריות של אחאב) המלך‪.‬עובדיה היה מאמין הדוק בה'‪ ,‬וניתן להבין מכך‬
‫ששר המשרתים של אחאב היה מאמין הדוק‪ ,‬שלמרות שאחאב עבד את הבעל הוא גם כיבד את‬
‫ה'‪ ,‬והיה לו יחס חיובי לדת היהודית‪.‬‬
‫עובדיה אף הציל ‪ 100‬נביאים מיד איזבל‪ ,‬והביא להם מזון ומשקה למערה‪ ,‬שבה החביא‬
‫אותם‪ .‬זאת הסיבה שבגללה השתחווה כשראה את אליהו‪.‬‬
‫‪ .3‬הפגישה של אליהו עם עובדיהו (‪.)7-15‬‬
‫כאשר עובדיהו רואה את אליהו הוא מזהה אותו מיד ומשתחווה לו‪ .‬כתגובה אומר לו‬
‫אליהו שיילך לאחאב ויאמר לו שיבוא לפגוש אותו‪ ,‬אך עובדיהו מסרב‪ ,‬ומנמק זאת בכך שאם‬
‫יבוא לאחאב ויאמר לו שמצא את אליהו‪ ,‬הוא גוזר לעצמו גזר דין מוות‪ .‬לאחר מכן הוא טוען גם‬
‫כי אם אליהו יעלם בפתאומיות כהרגלו‪ ,‬לאחר שעובדיהו יאמר לאחאב שהלה רוצה לפגוש אותו‪,‬‬
‫יהרוג אותו אחאב‪ ,‬ונימוק נוסף הוא שעובדיהו סיכן את עצמו מספיק כשהחביא את הנביאים‪.‬‬
‫עובדיהו חוזר על פחדו ממוות‪ ,‬וכן על המילה אדון ביחס גם לאל וגם לאחאב‪ ,‬כדי להוכיח‬
‫את הבעיתיות שבה הוא נמצא‪ ,‬כשהוא צריך לציית לשתי סמכויות שמעליו‪.‬‬
‫אליהו נשבע בה' צבאות שהוא לא יעלם מאחר שה' צבאות הוא סמל למחמה‪ ,‬ומה שקיים‬
‫בין אליהו‪ ,‬האל ואחאב‪ ,‬זה מלחמה נגד הבעל‪ ,‬שאותו השריש אחאב בעם‪.‬‬
‫‪ .4‬הפגישה של אליהו עם אחאב (‪.)16-19‬‬
‫אחאב בה ונפגש עם אליהו‪ ,‬וכאשר פגש אותו קרא לו עוכר ישראל‪ ,‬מאחר שלפי טענתו‬
‫גרם אליהו לעם למצוקה כלכלית ולמוות‪ .‬בתגובה‪ ,‬מאשים אליהו את אחאב שהוא עצמו עוכר‬
‫ישראל‪ ,‬ושבגלל עבודת האלילים שלו הטיל ה' את הבצורת‪.‬‬
‫לאחר ההאשמות ההדיות אומר אליהו לאחאב שעליו לכנס על הר הכרמל את נציגי העם‪,‬‬
‫עובדי האלילים‪ ,‬וכן את כל נביאי הבעל והאשרה‪ .‬המטרה היתה להוכיח את אפסותם של הבעל‬
‫והאשרה לעומת עליונות האלוהים‪ ,‬וזה נעשה דווקא על הר הכרמל‪ ,‬מאחר שהיה שם מזבח לבעל‪,‬‬
‫והיה בכך מעין יתרון לאלילים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נצחונו של ה' שם רק הגדיל את הרושם על כוחו‪ ,‬שמנצח‬
‫את האלילים גם ב"מגרש הביתי" שלהם‪.‬‬
‫‪ .5‬מבחן האמונה הדתית בהר הכרמל (‪.)20-40‬‬
‫כל הנביאים ונציגי העם נאספו בתחתית הר הכרמל‪ ,‬ושם הוא ניגש אליהם‪ ,‬ואומר להם‬
‫שהם צריכים לבחור למי הם עובדים ‪ -‬את האלילים או את ה'‪ ,‬כי הם לא יכולים לפסוח על שני‬
‫הסעיפים‪ .‬לאחר מכן הוא אומר שהוא נביא יחיד לעומת ‪ 400‬נביאי הבעל‪ .‬הוא מתכוון שהוא‬
‫היחיד שיכול לדבר בגלוי בפני הציבור‪ ,‬ומתעלם מ‪ 100 -‬הנביאים שהציל עובדיהו‪ .‬נביאי האשרה‬
‫לא מוזכרים כי הדומיננטים היו נביאי הבעל‪ ,‬ובהם היה צריך אליהו להילחם בעצם‪.‬‬
‫אליהו מציע לערוך מבחן כדי לראות מיהו האלוהים האמיתי‪ .‬הוא מציע שכל צד ייקח פר‬
‫(וקודם נביאי הבעל יבחרו את הפר שנראה להם כקורבן הטוב ביותר)‪ .‬אף צד לא ישרוף את‬
‫המנחה‪ ,‬אלא יתפללו איש לאלוהיו‪ ,‬והאל שייקח את המנחה ויעלה אותה באש‪ ,‬הוא האלוהים‬
‫האמיתי‪ .‬הוא מגלה תבונה גם בכך שהוא הופך את נציגי העם לשופטים‪ ,‬גם בכך שהוא בוחר מבחן‬
‫שניצחונו בו ברור לו‪ ,‬וגם שהוא נותן לנביאי הבעל גם את הזכות לבחור את הפר‪ ,‬וגם שהוא פועל‬
‫רק אחריהם‪ ,‬ומבטיח בכך שהעם יהיה מרוכז רק בו‪.‬‬
‫נביאי הבעל קראו לאלילהם במשך יום שלם‪ ,‬ואח"כ החלו לפסוח ‪ -‬לדלג ולרקוד‪ ,‬כדי‬
‫לעורר את תשומת לב הבעל אליהם‪ .‬בצהריים החל אליהו להתל בהם ולהגיד שיקראו חזק יותר‬
‫כי אולי הבעל ישן או שקוע בשיחה‪ ,‬ולכן הוא לא עונה להם‪ .‬הם מתיחסים לדבריו ברצינות‪ ,‬ואכן‬
‫מגבירים את קולם‪ ,‬אך הבעל לא עונה‪ ,‬וכדי להדגיש את אפסיותו אף חוזרת המילה "אין" ‪3‬‬
‫פעמים‪.‬‬
‫אחרי שהוכח בבירור שהבעל הפסיד (או שהוא מה זה חרש) הלך אליהו למזבח ה' ההרוס‪,‬‬
‫ותיקן אותו‪ .‬הוא שם עליו ‪ 12‬אבנים כמס' בני יעקב שמסמלות את הברית בין ה' לשבטים‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא חפר תעלה סביב המזבח‪ ,‬ומילא אותה מים ואף ציוה על האנשים לשפוך מים על המזבח‬
‫ועל הפר‪ .‬לאחר מעשים אלו פתח בתפילה לאל‪ ,‬ונימק ‪ 3‬סיבות למתן האש‪:‬‬
‫א‪ .‬לעם ישראל יש זכות אבות‪ ,‬והאש עשויה להחזירם בתשובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות האש יהיה ברור לכולם מי פה האלוהים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אליהו ערך את מפגן האמונה כי ה' ציוה עליו לעשות כך‪.‬‬
‫אליהו אומר שהאל יוכל להסיב את פני העם מהבעל ולרום להם לחזור בתשובה‪,‬‬
‫באמצעות המופת‪ .‬אליהו אכן מצליח להוכיח כי ה' הוא האל האמיתי‪ .‬הוא תופס את נביאי הבעל‬
‫ולוקח אותם לנחל הקישון ושם הוא רוצח אותם‪ .‬הוא עושה זאת למרות שה' לא ציווה עליו‬
‫לעשות כן‪ ,‬ועושה זאת בעזרת האנשים שנכחו קודם‪ .‬מעשה זה מראה את רצונו לנקום של אליהו‪,‬‬
‫אך יכול להיות שנבע מכך שנביאי הבעל היוו איום על מאמיני ה' כל עוד היו חיים‪.‬‬
 ‫‪ .6‬אליהו מוריד גשם רב (‪.)41-46‬‬
‫לאחר שאליהו אומר לאחאב שהוא יכול להפסיק לצום‪ ,‬כי בקרוב יירד גשם רב‪ ,‬הוא‬
‫עולה לראש הר הכרמל‪ ,‬יחד עם נער קטן‪ ,‬ואומר לו להסתכל מערבה ולהגיד לו מה הוא רואה‪.‬‬
‫אחרי ‪ 7‬פעמים שבהם לא ראה הנער כלום הוא רואה ענן‪ .‬אז מתחיל גשם שוטף‪.‬‬
‫בסוף הפרק מסופר שאליהו רץ לפני מרכבתו של אחאב‪ ,‬וזהו סימן לכך‪ ,‬שמאחר שאחאב‬
‫קיים את מבחן האמונה כפי שה' דרש ממנו‪ ,‬מקבל עכשיו אליהו את מרותו של אחאב‪ ,‬ומחשיבו‬
‫כמלך שמעליו‪.‬‬

‫פרק יט‬
‫‪ .1‬איזבל מבקשת להרוג את אליהו (‪.)-1-2‬‬
‫אחאב התרשם מאוד ממעשיו של אליהו‪ ,‬אך איזבל‪ ,‬שהיתה דומינטית בממלכה‪ ,‬החליטה‬
‫להרגו‪ ,‬מאחר שהרג את בני חסותה ‪ -‬נביאי הבעל‪ .‬היא נשבעת שהיא תעשה זאת ורק מאימת‬
‫משום שאם תהרוג אותו מיד תהיה פרבוקציה בעם‪ .‬חוץ מזה ‪ -‬היא פונה לאלוהים ברבים‪ ,‬וזאת‬
‫משום שאלוהיה הם אלילים והם רבים‪.‬‬
‫‪ .2‬אליהו נמלט על נפשו למדבר סיני (‪.)3-8‬‬
‫אליהו ממהר לברוח לב"ש שביהודה‪ .‬ביחידה יש פעלים רבות כדי להדגיש את הזריזות‬
‫שבה נעשתה הפעולה‪ .‬הוא השאיר את נערו בב"ש‪ ,‬והמשיך לבדו למדבר‪ ,‬כי ידע שאיזבל לא תרדוף‬
‫אחריו לשם‪ .‬הוא הלך שם יום שלם‪ ,‬וה' לא התגלה בפניו ואז הוא ביקש למות‪ .‬הוא האמין כי‬
‫נכשל במשימתו‪ ,‬ולכן ביקש למות‪ .‬הוא נרדם ולפתע העיר אותו מלאך משנתו‪ .‬המלאך מעיר את‬
‫אליהו משינה כדי להדגיש את דחיפות המשימה‪ .‬הוא נותן לו לאכול שתי ארוחות ‪ -‬אחת כדי‬
‫לשבור את רעבונו‪ ,‬והשניה כדי לחסן את גופו בפני הדרך הקשה שעליו לעבור‪.‬‬
‫קיים קשר הנגדה בין שתי מילים‪ :‬בתחילה מופיעה המילה מלאך בתור שליח איזבל‬
‫שרוצה להרוג את אליהו‪ ,‬ואילו אח"כ מופיע מלאך בתור זה שהציל את אליהו‪ .‬מילה נוספת היא‬
‫"רב"‪ ,‬שבתחילה מופיעה בהקשר לרצונו הרב של אליהו למות‪ ,‬ואילו אח"כ היא מבטאת את‬
‫החשיבות בהמשך חייו ומשימתו של אליהו‪.‬‬
‫אליהו הולך ‪ 40‬יום ולילה במדבר ולבסוף הוא מגיע להר חורב‪ .‬גם הוא לא אוכל ולא‬
‫שותה‪ ,‬ממש כמו משה‪ ,‬ששהה על ההר ‪ 40‬יום ולילה ללא מזון או משקה‪.‬‬
‫‪ .3‬התגלות ה' לאליהו בהר סיני (‪.)9-18‬‬
‫אליהו מגיע להר סיני ושם הוא נרדם במערה‪ ,‬ושם הוא חוזה בהתגלות האל‪ .‬ה' שואל‬
‫אותו מה הוא עושה שם‪ ,‬וזאת כדי להוכיח את אליהו על כך שהוא לא נמצא עם העם‪ ,‬ממלא את‬
‫תפקידו כנביא‪ .‬אליהו אומר שהוא חטא לאל‪ ,‬ואח"כ מצדיק את עצמו על מעשיו‪ .‬הוא טוען שה'‬
‫השאירו לבד‪ ,‬לעמוד מול כולם‪ ,‬בעוד שכל העם חוטא לה'‪.‬‬
‫תגובותו של ה' היא בהשמעת ‪ 3‬כוחות הרסניים אש רוח ורעש‪ .‬לאחר מכן יש אנפורה ‪-‬‬
‫קול דממה דקה‪ .‬ה' שואל את אליהו שוב מה מעשיו שם כדי להוכיח שהוא לא מרוצה מהתשובה‬
‫הקודמת‪ .‬הוא מצווה על אליהו לגרום להשמדה הסופית של ישראל‪ ,‬ע"י משיחת ‪ 3‬גורמים‪,‬‬
‫שיטפלו בעם‪ ,‬והם יהוא מלך ישראל‪ ,‬אלישע נביא ישראל וחואל מלך ארם‪ .‬הם יקיזו את דם‬
‫ישראל‪ ,‬ויסגרו קצוות בשביל האחרים‪.‬‬
‫אליהו הוא זה שיצטרך לדאוג למבצעי הנקמה‪.‬‬
‫יש מוטיב חוזר ומשותף לסיפור זה ולסיפור עם משה‪ .‬אליהו לא התנהג כראוי‪ .‬הוא לימד‬
‫קטגוריה על עצמו בעוד שמשה התחנן לרחמים על העם‪ ,‬וה' אכן נענה לבקשתו‪.‬‬
‫‪ .4‬אליהו ממנה את ראלישע לנביא (‪.)19-21‬‬
‫אליהו היה אולי אמור קודם למשוח את חזאל‪ ,‬אך מאחר שהיה קרוב למקום מגוריו של‬
‫אלישע‪ ,‬הוא החליט לראות אותו קודם‪ .‬כאשר הגיע ומצא את אלישע הוא חרש שדה עם ‪ 12‬פרים‪.‬‬
‫אליהו ראה זאת כסימן‪ ,‬והחליט למשוח את אלישע מיד‪ .‬הוא עשה זאת ע"י זריקת אדרתו על‬
‫אלישע‪ ,‬וזה כנראה היה סימן מוסכם לכך שאלישע יהיה נביא‪ ,‬אך קודם יהיה בן חסותו של‬
‫אליהו‪ ,‬עד שילמד להיות נביא‪.‬‬
‫העובדה שאלישע חרש עם ‪ 12‬שוורים הוכיחה שהיה חקלאי אמיד‪ ,‬אך למרות זאת‪,‬‬
‫כשמשחו אליהו עזב הכל והלך לנשוק להוריו לפרידה‪ .‬אליהו אומר לו לחזור כדי להיפרד מהוריו‬
‫כראוי‪ ,‬ואלישע עושה זאת ואף עורך מסיבת פרידה חפוזה‪ ,‬שבה הוא שוחט את צמדי הבקר שחרש‬
‫איתם כי זה מה שהיה‪ ,‬ואף משתמש בכלי העץ של המחרשה כי אין לו זמן להכין כלי אחר‪ .‬הדבר‬
‫אף מסמל את ניתוקו מחיי החקלאות‪ ,‬ואת ייעודו החדש ‪ -‬להיות עוזר לאליהו‪ ,‬ונביא‪.‬‬

‫פרק כא‬
 ‫‪ .1‬כרם נבות (‪.)1-7‬‬
‫המחבר מדגיש את היותו של נבות יזראעלי כדי להדגיש את שורשיותו בכרמו‪ .‬הוא אף‬
‫מתיחס לאחאב בתור מלך שומרון‪ ,‬כדי להדגיש עד כמה לא היה לאחאב זכות לקחת את כרם‬
‫נבות‪.‬‬
‫אחאב מציע לנבות כרם טוב יותר במקום זה שלו‪ ,‬אך נבות מסרב‪ ,‬ואומר שהוא לא יכול‬
‫למכור את הכרם מאחר שהוא נחלת אבות‪ ,‬וע"פ חוקי ה' אסור למכור כרם שהוא נחלה לדורות‪.‬‬
‫כאשר נבות מזכיר את חוק ה' הוא מנסה להראות לאחאב שהוא מעונין להחליף את הכרם‪ ,‬אך‬
‫הוא מנוע מלעשות זאת בגלל שזה אסור‪.‬‬
‫מאחר שנבות מסרב נשאר אחאב סר וזועף מאחר שהוא חמד בכרם אך לא יכל לקבלו‪,‬‬
‫וגם לא יכל להלאימו‪ ,‬מאחר שזה יגרום להתמרמרות מצד העם‪.‬‬
‫כאשר איזבל שואלת את אחאב מה קרה לו הוא משמיט פרטים כמו את הסיבה מדוע‬
‫הוא רצה את הכרם (כי מלך לא צריך סיבה‪ ,‬זה מפחית מגדולתו)‪ ,‬וכן לא מפרט את הסיבה מדוע‬
‫נבות לא מסכים למכור לו את הכרם‪ ,‬וזאת משום שאיזבל לא מאמינה בה' וסיבה זאת לא תיהיה‬
‫לרוחה‪ .‬אחאב גם לא מספר לאיזבל כי הציע לנבות כרם טוב יותר במקום‪ ,‬כדי שהיא‪ ,‬שמאמינה‬
‫כי המלך רשאי לעשות ולקחת ככל חפצו‪ ,‬לא תלעג לו‪.‬‬
‫איזבל אומרת לו שהוא צריך למלוך‪ ,‬ושהיא תשיג לו את הכרם‪ .‬ברור שבדרך לא חוקית‪,‬‬
‫מאחר שנבות לא רצה להביא את הכרם כך שזו חיבת להיות מזימה‪.‬‬
‫‪ .2‬משפט נבות (‪.)8-16‬‬
‫איזבל שולחת צוים לדינים ולשופטים בעמק יזרעאל‪ ,‬שהיו ביחסים טובים עם נבות‪,‬‬
‫שעליהם לעשות יום צום‪ .‬לאחר מכן היא אומרת להם שיעמידו את נבות במשפט (ביום צום יש‬
‫נטיה להאשים יותר) ולהעמיד שני עדים בני בלעיל מולו‪ ,‬ולהאשימו בכך שקילל את האלוהים ואת‬
‫המלך‪ .‬תוצאת המשפט צריכה להיות שיסקלו את נבות למוות‪ .‬אז יהיה הכרם שייך למלך‪.‬‬
‫כלפיי חוץ אומנם התעלמה איזבל מחוקי התורה‪ ,‬אך בעצם ידעה כי כדי להרשיע מישהו‬
‫צריך שני עדים נגדו‪ .‬חוץ מזה ניתן לראות כי השופטים היו אנשים פחדנים והם קיימו את מצוות‬
‫איזבל למרות שידעו שנבות חברם הוא חף מפשע‪ ,‬ולמרות שידעו כי איזבל לא היתה יכולה לעשות‬
‫כלום‪ ,‬כי אם היתה פועלת נגדם היה העם יוצא נגדה‪.‬‬
‫לאחר שהמשימה מבוצעת אומרת איזבל לאחאב ללכת לממש את בעלותו על הכרם‪,‬‬
‫ולהוכיח לכולם שהוא קיבל את כרמו של המורד‪ ,‬כפי שנאמר בחוק‪.‬‬
‫‪ .3‬עונשו של אחאב ובני ביתו ע"פ אליהו (‪.)17-29‬‬
‫ה' מצווה על אחאב ללכת ולהוכיח כי הוא קיבל את כרם נבות בצורה לא חוקית‪ .‬הוא‬
‫מעניש את אחאב בעונש של מידה כנגד מידה‪.‬‬
‫ה' מאשים את אחאב ברצח משום שהוא ידע על אופי אישתו‪ ,‬ועל כך שכבר רצחה בעבר‪.‬‬
‫בנוסף ייתכן שאמרה לו על תוכניתה‪ ,‬ובכל מקרה ידע שהוא קיבל את הכרם בצורה לא חוקית‪.‬‬
‫אחאב המום מכך שגם אליהו יודע על כך‪ ,‬וכתגובה מקלל אותו אליהו‪ ,‬ואומר לו שהוא‬
‫וביתו יושמדו כפי שהושמדו ירבעם וכל בני ביתו‪ .‬הוא אומר שכל זכר ועובר יושמדו ושגם איזבל‬
‫תמות בחלקת עמק יזראעל ‪ -‬ממש ליד כרם נבות‪.‬‬
‫רוב מעשי הפורענות של אליהו לא נעשו באמת מאחר שהם נאמרו בלאת הרגש‪ ,‬מאחר‬
‫שאליהו כעס על אחאב כי לא הודה בחטאיו‪ .‬לאחר הבשורה נהג אחאב במנהגי אבל‪ ,‬וה' ריחם‬
‫עליו ודחה את הגזרה לימי בנו‪ .‬הוא לא ביטל את העונש לגמרי‪ ,‬כי אי אפשר לבטל עונש כזה אלא‬
‫רק לרככו או לדחותו‪ .‬החטא בהתחלה היה גמול אישי‪ ,‬אך בגלל שאחאב חזר בתשובה הוא הפך‬
‫לגמול קיבוצי‪.‬‬
‫למרות שאחאב חטא גם בנושא אלילות הוא נענש רק על חטאיו בתחום המוסרי חברתי‪.‬‬
‫חזק חזק והתחזק!‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬