‫עבודה בתנ"ך‬

‫‪.‬‬ ‫ספר מלכים ‪ ,‬מבנה ‪ ,‬מגמתו ומקורותיו‬

‫תשובות‬
‫‪)1‬כדי להוכיח שספר מלכים חובר בגלות בבל ‪,‬לא לפני שנת‬
‫‪ 561‬לפה"ס דינור מביא מספר ראיות והן‪ :‬א) פסוקיו האחרונים‬
‫של ספר מלכים "והי ‪ 37‬לגלות יהויכין מלך‬
‫יהודה‪....‬נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את‬
‫ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא‪("...‬מל"ב כה‬
‫‪ ) 27-30‬מעידים על כך שמלך בבל שיחרר את יהויכין ועל בן‬
‫אנו יוצאים מתוך הנחה שהספר נכתב עד שנת ‪ 560-561‬לפנ"ס‬
‫= שנת ‪ 37‬לגלות יהויכין מלך יהודה‪ .‬ב) ברור שספר מלכים‬
‫נכתב לפני כיבוש בבל ע"י כורש מכיוון שבספר אינו מוזכר‬
‫הכיבוש על ידי כורש‪ ,‬אינה מוזכרת הצהרת כורש‪ ,‬ושיבת‬
‫בבל‪ .‬ג)דינור טוען שהספר נכתב בבבל מכיוון שהסופר ישב‬
‫"‪....‬בשנת‬ ‫כתוב‬ ‫שם‬ ‫‪27‬‬ ‫פסוק‬ ‫לפי‬ ‫בבל‬
‫מולכו‪."...‬הביטוי בשנת מולכו מוזכר כאן בפעם היחידה‪,‬‬
‫כלומר ביטוי יחידאי שכנראה מצביע על החודש שבין עלייתו‬
‫לשלטון של המלך מרדוך ובין השנה החדשה‪ .‬מכאן נובע כי‬
‫דבר זה יכול להירשם רק על ידי האיש המתמצא בעומקם‬
‫של מנהגי בבל‪ .‬בנוסף לאחר שחרור יהויכין מרדוך נותן‬
‫ליהויכין את הכבוד לאכול לפניו "‪...‬ואכל לחם תמיד‬
‫לפניו כל ימי חייו‪( "...‬מל"ב כ"ה ‪ )27-30‬אך עם זאת‬
‫מרדוך ממשיך להקציב מזונות ליהויכין‪" .‬וארוחתו ארחת‬
‫תמיד נתנה לו מאת "‬
‫רק מי שיושב בבבל ומכיר את התנאים בבבל‪ .‬על פי הנקודות‬
‫הנ"ל הספר נחתם בין‪562-563‬ובין ‪ 538‬לפה"ס‪.‬‬
‫‪ )2‬שלושת היסודות אותם מוצא דינור בכל תהליך כתיבה של‬
‫ספרות הסטוריוגרפית הם‪:‬‬
‫*נקודת המוצא לעבר‪ -‬כלומר עפ"י העבר רואים בני הדור את‬
‫עצמם ולכן הספרות ההיסטוריוגרפית מתחילה מנקודת מוצא‬
‫מסוימת בעבר‪.‬‬
‫נקודה זו מתקשרת לספר מלכים "בחוויות" החורבן והגלות‪,‬‬
‫כלומר חווית החורבן והגלות היא נקודת המוצא לעבר‪.‬‬
‫החורבן והגלות מוזכרים לאורך כל ספר מלכים עשרות‬
‫פעמים‪ .‬עניין הגלות והחורבן‬
‫מלווה את המחבר בכל חזרה לעבר‪ .‬לדוגמא‪" :‬והכרתי את‬
‫ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם‪ ,‬ואת הבית‬
‫אשר הקדשתי שמי אשלח מעל פני‪("...‬מל"א ט‪)7-9,‬‬
‫*היסוד השני הוא הלקח ‪ ,‬כלומר לפי השינויים והתמורות‬
‫שעברו על בני הדור‪ ,‬ורצונם ללמד את הלקח לדור הבא‪.‬‬
‫יסוד זה בא גם לידי ביטוי בספר מלכים בצורך הדתי‪ ,‬כלומר‬
‫בני הדור היו מנסים "לחנך" ע"י הזכרת שמירת הדת עשיית‬
‫הישר בעיני ה' וכדומה‪.‬‬
‫*היסוד השלישי אותו רואה דינור הוא הצורה בה מעבירים‬
‫בני הדוק את זכרונותיהם ולקחם לדורות הבאים כלומר על‬
‫ידי מצבות זיכרון‪ ,‬שירי גיבורים‪ ,‬טכסי חגים בסיפורי מאורעות‬
‫וכיוצא באלו‪ .‬יסוד זה מתקשר לספר מלכים בצורת מעין‬
‫נוסחא סכמתית החוזרת על עצה וגורמת לקורא לשנן‬
‫ולהחדיר אותה לזיכרון‪ .‬לדוגמא " ויעש הרע בעיני‬
‫ה'"‪" ,‬וילך בכל חטאות אביו"‪ " ,‬ויעש הישר‬
‫בעיני ה" ונוספים‪.‬‬
‫‪ )3‬היגד זה תורם להבנת חיבורו ומשמעותו כך‪:‬‬
‫הקדמונים(הסופרים) ראו אותו כספר נבואי‪ ,‬כאחד אשר דברי‬
‫אלוהים מובאים ע"י נביאו‪ .‬מפרשי הספר אומרים שהנביא‬
‫מסביר באופן פשוט קשרים של סיבתיות אך הנביא אומר‬
‫דברים יותר עמוקים ומסובכים‪..." .‬הילכו שניים יחדיו‬
‫בלתי אם נועדו?‪ ."...‬הכוונה הנראית בכתב שאנו‬
‫רואים אנשים הולכים יחדיו אך אין אנו רואים שהם קבעו זאת‬
‫קודם מתוך החלטה‪ .‬או "‪...‬אם תהיה רעה בעיר וה'‬
‫לא עשהו‪ ".‬בני האדם רואים רק את הרעה והמציאות‬
‫הסמויה שאין בני אדם רואים היא שה' לא עשה את‬
‫לא‬ ‫העם‬ ‫בשופר‪,‬‬ ‫יתקע‬ ‫"‪...‬אם‬ ‫הרעה‪,"...‬‬
‫יחרדו‪"...‬האם העם חרד מפני תקיעת השופר? לא‪ ,‬העם‬
‫חרד משום שהוא יודע כי תקיעת השופר היא המציאות‬
‫הגלויה אשר מכריזה על מציאות אחרת שאין בני האדם‬
‫רואים אותה‪ ,‬המציאות הנסתרת בכל נבואה שהיא של‬
‫הנביאים ניתן להבחין ב‪ -2‬סוגי המציאות ‪ -‬המציאות הגלויה‬
‫הנראית לעינינו והמציאות הסמויה‪ -‬המרומזת בגלויה‪.‬‬
‫תפקידו של הנביא לפענח אותה ולגלות אותה לפני העם לפני‬
‫כל הבאים לדרוש את ה'‪ .‬ולכן ההיגד תורם להבנת הספר‬
‫בכך שיש לחקור לתוך עומקם של דברים‪ ,‬להבין את‬
‫המשמעות הנסתרת שעליה מרמז הנביא‪.‬‬
 ‫‪.)4‬מדרש = דבר הנחקר על בוריו‬
‫דינור רואה את המילה "מדרש" כמשהו שיש לדרוש בו את‬
‫רצון ה'‪ ,‬שיש בו רמז למאורעות הבאים‪ ...‬כלומר מחבר‬
‫נביאים מתעניין רק ברצון ה' במה שהוא דרש לו לפי סדר‬
‫חשיבותו‪.‬‬
‫לפי כך המחבר מתעניין רק במעשי ידי ה' ולא במעשה ידי‬
‫האדם‪.‬‬
‫אך חשיבות ספר מלכים היא בהבנת סדר‪/‬השתלשלותה‬
‫אירועים הנכונה ולכן מחבר הספר לא משתמש אך ורק‬
‫ב"מדרש" אלא מוסיף שם עובדות על המלכים‪ ,‬זמנם‪ ,‬זמנם‬
‫וביתם‪ ,‬ואף מוסיף הערכה של המלך ופועלו מבחינה דתית‪-‬‬
‫נבואית‪.‬‬
‫‪ )5‬מחבר ספר מלכים השתמש בכתיבתו במקורות‬
‫ספרותיים(הוא לא השתמש בארכיונים מפני שגר בבל)‬
‫שרובם הגדול הוא מספרי נביאים‪.‬‬
‫לפי האזכורים של ספרים כמו "דברי הימים למלכי ישראל‬
‫ומלכי יהודה"‪" ,‬דברי שלמה" ניתן להסיק שהכותב השתמש‬
‫בהם‪.‬‬
‫מספר דברים שהכותב מזכיר אך אינו מפרט את מקורם הם‬
‫סיפורי הנביאים‪ ,‬אליהו ואלישע‪ ,‬שכן ברור שהסיפורים לא‬
‫נלקחו מספר דברי הימים למלכי יהודה אלא מספר על חיי‬
‫הנביאים‪ .‬כן גם הסיפורים על אחאב‪ ,‬מצור סנחריייב‪ ,‬מרד‬
‫יהוא‪ ,‬תיקוני יאשיהו וסיפורים רבים שלא נכללים בד"ה‬
‫למלכי יהודה‪ .‬בנוסף המחבר משתמש בנבואות שנזכרות‬
‫בספר דב"ה כמו "נבואת אחיה השילוני"‪" ,‬דברי שמעיה‬
‫הנביא"‪" ,‬מדרש הנביא עדו"‪" ,‬דברי יהוא בן חנניה"‪ ,‬חזון‬
‫ישעיהו בן אמוץ"‪" ,‬דברי חוזי" וספרים נוספים‪.‬‬
‫דברים רבים אשר נזכרים על בית המקדש‪ ,‬התיקונים‬
‫והשינויים בו מאששים את הרעיון שהמחבר נעזר בחומר על‬
‫בית המקדש שהיה בידו‪.‬‬
‫‪)6‬הקשר בין מקורות הספר למבנהו הם‪ :‬מקורות הספר הם‬
‫רבים כפי שמוסבר בשאלה הקודמת ולכן‪ ,‬דאג המחבר לקחת‬
‫רק את הדברים החשובים לו‪ ,‬כלומר כל מה שנגע ברצון ה'‪,‬‬
‫שיש רמז למאורעות שיבואו‪ ,‬ולא התעניין במעשה ובדברי‬
‫האדם הטפלים‪.‬‬
‫השימוש הרחב במקורות הביא את הסופר עד לכדי סיכום‬
‫הדברים‪.‬‬
‫מחבר ספר מלכים רצה לכתוב ספר היסטוריה כללי‪ ,‬בכדי‬
‫שקורא ידע את סדר העניינים הנכון‪ .‬המחבר שקד על‬
‫איסוף הנתונים אשר נזכר ונאמר בהם רצון ה'‪ ,‬ובדק את‬
‫אמיתותם‪ .‬כל עובדה נבדקה על ידו והוא דאג אם לקצרה או‬
‫לבארה כראוי‪ .‬ובשביל ליצור מסגרת שלמה ונכונה הוסיף‬
‫מידע על המלכים‪ ,‬זמנם וביתם‪.‬‬
‫הוא העריך את המלכים בצורה דתית נבואית ולמד על‬
‫פעולותיו של המלך שלא הוזכרו במפורט‪ ,‬ולכן הקשר הוא‬
‫של מקורות רבים ולכן מבנהו של הספר הוא כספר היסטוריה‬
‫עם ענייני המרכז אך נושאי צד ואזכורים כחלק של‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫מגישים‬
‫גילי טנא‬ ‫יעל אדליסט‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬