‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫תדריך עבודה לניסוי בעיבוד נתונים ממוחשב‬

‫חלק אחד בלבד‬

‫עמ'‬ ‫תוכן תדריך העבודה‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪.I‬ניתוח גרפי ליניארי ‪/‬לא ליניארי בשיטת הריבועים המינימליים‬
‫‪2‬‬ ‫‪.II‬ניתוח גרפי לוגריתמי ‪ -‬אימות חוק הקירור של ניוטון‬
‫‪2‬‬ ‫‪.III‬ניתוחים גרפים שונים‪ /‬קבוע קפיץ – שיטה דינאמית‬

‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫‪.1‬לימוד השימוש במחשב ככלי לעיבוד נתונים‪.‬‬
‫‪.2‬לימוד שימושי מחשב במעבדת פיסיקה‪ ,‬הכרת תוכנה לעיבוד נתונים‪.‬‬
‫‪.3‬תרגול בעיבוד נתונים גרפי ממוחשב מסוגים שונים תוך לימוד מושגי יסוד ומכשור בסיסי בנושא חום‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫‪ .I‬ניתוח גרפי ליניארי‪/‬לא ליניארי בשיטת הריבועים המינימליים‬

‫עיבוד ליניארי ולא ליניארי יבוצע על נתוני ‪ Demo‬של תלות ‪ )R=f(T‬של נגד לפי הנחיות המדריך‪.‬‬

‫לפניכם נתוני ‪ Demo‬של תלות ‪ )R=f(T‬של נגד בתחום טמפרטורות מ[[‪ K30‬ועד [‪:K]315‬‬

‫]‪T[K‬‬ ‫]‪R[ohm‬‬ ‫]‪dT[K‬‬ ‫]‪dR[ohm‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪5.971‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.181‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪6.072‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.184‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪6.453‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.196‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪6.652‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.202‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪6.975‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.211‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪7.356‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.223‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪8.161‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.247‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪9.728‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.294‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪11.597‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.368‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪14.459‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.454‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪18.709‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.581‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪23.054‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.712‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪31.695‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.971‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪46.406‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.412‬‬
‫‪180‬‬ ‫‪62.900‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.907‬‬
‫‪210‬‬ ‫‪75.083‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪2.273‬‬
‫‪270‬‬ ‫‪99.059‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪2.992‬‬
‫‪315‬‬ ‫‪116.271‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪5.488‬‬

‫הנחיות לעיבוד הנתונים‪:‬‬

‫עיבוד ליניארי‬

‫‪-2-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫‪.1‬הקלידו את נתוני ‪ T‬ו ‪ R‬לגיליון העבודה‪.‬‬

‫‪.2‬הפיקו מתוצאות אלה גרף (עם שגיאות)‪ .‬שימו לב שהגרף ליניארי לא בכל תחום הטמפרטורות‪.‬‬

‫‪.3‬הגדירו תחום נקודות שבהם הגרף הוא ליניארי וממנו מצא את נוסחת ההמרה ‪. R = aT + b‬‬

‫‪.4‬רשמו תוצאות סופיות כולל עיגול ספרות‪ .‬אל תשכחו יחידות!‬

‫עיבוד לא ליניארי‬
‫‪.1‬הפיקו גרף חדש (עם שגיאות) ע"י העתקה של הגרף הקודם ושינוי הגדרת נתוני המקור רק בתחום‬
‫הטמפרטורות שבהם הוא לא ליניארי (פרבולי)‪.‬‬
‫‪ .2‬מצאו את נוסחת ההמרה ‪ R = a + bT + cT 2‬ע"י התאמת פולינום מסדר שני לגרף הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬רשמו תוצאות סופיות כולל עיגול ספרות‪ .‬אל תשכחו יחידות!‬

‫‪.II‬ניתוח גרפי לוגריתמי ‪ /‬אימות חוק הקירור של ניוטון‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת לחימום מים‪ ,‬כוללת משורה עם מים‪ ,‬גוף חימום וספק כוח מכוון‪.‬‬
‫‪ .2‬תרמומטר כספית‪.‬‬
‫‪ .3‬עינית טלסקופית לתרמומטר כספית‪.‬‬
‫‪ .4‬שעון עצר דיגיטלי‪.‬‬

‫שאלות עזר להכנה‪:‬‬

‫‪.1‬בניסוי למדידת מקדם הקירור של ניוטון מודדים את הטמפרטורה ‪ T‬של גוף מתקרר בזמנים שונים ‪ .t‬אם‬
‫נשרטט גרף של ‪ T‬כפונקציה של ‪ t‬נקבל גרף אקספוננציאלי‪ .‬המטרה היא לבנות גרף ליניארי שמתוכו (מתוך‬
‫שיפוע הגרף ו‪/‬או נקודת החיתוך) נוכל לחלץ את מקדם הקירור‪.‬‬
‫‪.1‬מה יהיו הצירים החדשים של הגרף הליניארי שנבנה (רשמו את ‪ X,Y‬החדשים במונחים של ‪?) T, t‬‬
‫‪.2‬מה יהיו השגיאות בציר ‪ X‬ובציר ‪ Y‬במונחים של השגיאות ‪?Δt , ΔT‬‬
‫מה יהיה שיפוע הגרף החדש ומה תהיה נקודת החיתוך הצפויה שלו עם ציר ‪?Y‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬כיצד נמצא את מקדם הקירור ואת שגיאתו מתוך הפרמטרים של הגרף?‬

‫שלבי ביצוע – ראשי פרקים‪:‬‬

‫‪ .1‬בדיקת תנאי ההתחלה ‪ -‬מדידת טמפרטורת הסביבה (והמים) לפני תחילת החימום‪.‬‬
‫‪ .2‬חימום המים עד לרתיחתם‪ ,‬לפי הנחית המדריך‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫‪ .3‬מדידת טמפרטורת המים במרווחי מעלות קבועים‪ ,‬רישום הזמנים המתאימים‪.‬‬

‫‪ .4‬עריכת ניתוח גרפי מתאים לקבלת מקדם הקירור של המים‪.‬‬

‫שלבי ביצוע‪:‬‬
‫‪ .‬הכנות לניסוי‬
‫בדיקת התקנת המערכת‪:‬‬
‫לרשותכם כלי עם מים אשר בתוכו טבולים גוף חימום ותרמומטר‪.‬‬
‫גובה המים ‪ -‬ודאו שגוף החימום טבול במים (גובה המים לפחות כ‪ 1 -‬ס"מ מעל‬
‫קצה החלק המתכתי של גוף החימום)‪.‬‬
‫מיקום הרגשים ‪ -‬ודאו שהתרמומטר הטבול שקוע לעומק לפחות כ‪ 2 -‬ס"מ‬
‫מתחת לפני המים‪.‬‬

‫במידה וחסרים מים פנו לצוות הטכני ‪ -‬אין להוסיף מים באופן עצמאי !‬
‫אזהרה‪ :‬גוף חימום פעיל שאינו טבול כיאות במים יישרף לחלוטין!‬

‫‪.1‬בדיקת תנאי ההתחלה של המערכת‪:‬‬

‫מדידת טמפרטורת הסביבה עם תרמומטר טבול – רשמו את טמפרטורת הסביבה לפי‬

‫התרמומטר הטבול בכלי‪ .‬מדידה זו בלבד מבצעים ללא עינית‪.‬‬
‫מדידת טמפרטורת הסביבה עם תרמומטר חופשי ‪ -‬רשמו את טמפרטורת הסביבה לפי‬
‫התרמומטר החופשי הנתון בחלקו בשרוול זכוכית‪ .‬מדידה זו מבצעים עם עינית‪.‬‬
‫כוונו העינית הטלסקופית ‪ -‬בשלב זה של טרום תחילת הניסוי אין ביכולתכם‬
‫להשתמש בעינית לשם קריאת טמפרטורת המים מאחר והכספית של התרמומטר‬
‫הטבול במים ממוקמת מתחת לשפת הכלי‪ .‬לכן בשלב זה תוכלו רק לבדוק את‬
‫פעולת העינית ‪ -‬שימו‪-‬לב שהינה טלסקופית‪ ,‬כלומר ניתן לכוון את אורכה הכולל‬
‫כך שניתן יהיה לראות את שנתות התרמומטר באופן ברור‪.‬‬
‫הערה‪ :‬השימוש הנכון בעינית ‪ -‬מדידת הטמפרטורה בעזרת העינית תבוצע כאשר‬
‫הכספית בתרמומטר נמצאת בין שני הסמנים המחודדים הנצפים דרך העינית‪.‬‬
‫הכנה לרישום הנתונים ‪ -‬בזמן ההמתנה לרתיחת המים הכינו טבלה לרישום‪:‬‬

‫‪‬הזמן‪ ,‬לפי שעון העצר הדיגיטלי‪.‬‬

‫‪‬הטמפרטורה‪ ,‬לפי התרמומטר הטבול‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מדידת הטמפרטורה בתרמומטר הטבול אמורה להתבצע במרווחי טמפרטורה‬
‫קבועים כל ‪ 4‬מעלות צלסיוס עבור ‪ 14‬נקודות מדידה (מתשעים מעלות ומטה); רשמו את‬
‫הטמפרטורות מראש בטבלה‪.‬‬
‫שעון העצר הדיגיטלי ‪ -‬יש לוודא שהשעון מכוון למדוד ביחידות של שניה‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫הערה‪ :‬בעת ביצוע הניסוי‪ ,‬יש להפעיל שעון עצר זה מייד עם תחילת מדידות הקירור‪.‬‬

‫בטרם תתחילו בחימום המים הראה למדריך את המדידות שכבר ביצעתם‪ .‬קבלו את אישורו להמשך הביצוע ‪.‬‬

‫ביצוע הניסוי‬
‫שימו לב יש לרשום במהלך כל בצוע הניסוי את טמפרטורת הסביבה ‪ -‬ע"י התרמומטר החופשי‪.‬‬
‫במהלך עיבוד הנתונים יהיה עליכם להחליט מהי טמפרטורת הסביבה המייצגת של הניסוי ‪-‬‬
‫התייעצו עם המדריך בנושא זה)‪.‬‬

‫חימום המים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪‬ודאו שגוף החימום מחובר כיאות לספק הכוח ולמד הזרם האנלוגי‪.‬‬

‫‪‬ודאו שמד הזרם האנלוגי מכוון למדידת זרם ישר (‪ )DC‬בתחום ערכים של ‪ 0‬עד‬
‫‪ 10‬אמפר‪.‬‬

‫‪‬הפעילו את ספק הכוח המחובר לגוף החימום‪ .‬זרם החילופין הנצרך ע"י גוף‬
‫החימום צריך להיות בין ‪ 3‬ל‪ 4 -‬אמפר (אם הזרם קטן יותר פנה מיד לצוות‬
‫הטכני)‪.‬‬

‫‪.3‬ביצוע המדידות בקירור טבעי‪:‬‬

‫א‪ .‬לאחר שטמפרטורה עלתה מעל ‪ 90‬מעלות כבו את ספק הכוח‪.‬‬

‫שימו לב שגוף החימום נשאר טבול במים‪ .‬עם התקררות המים‬

‫והגעתם לטמפרטורה של‪ 90 -‬מעלות החל בביצוע הזמן במרווחי‬
‫טמפרטורה קבועים‪.‬‬
‫מומלץ לכוון מראש‪ ,‬בכל מדידה‪ ,‬את העינית לטמפרטורה הרצויה וברגע שהכספית‬
‫בתרמומטר מגיעה לנקודה זו יש לרשום את הזמן; אח"כ שוב לכוון את העינית ל‪4 -‬‬
‫מעלות נמוך יותר וכך הלאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשומו את התוצאות במחברתכם בתוך הטבלה שהכנת‪ .‬בעזרת תוצאות אלו תוכלו לבנות את כל‬
‫הגרפים הנדרשים כבר במהלך הזמן המיועד לכך בקטע הבא של הניסוי‪.‬‬

‫‪ .4‬עיבוד תוצאות (במעבדה ‪ -‬באמצעות ‪)Excel‬‬

‫פתח קובץ חדש‬

‫הקלד לתוך גיליון העבודה את הנתונים שמדדת בניסוי‪ :‬הטמפרטורה שנמדדה ע"י‬
‫התרמומטר‪ ,‬זמן ושגיאותיהם‪ .‬כמו כן הקפד להקליד גם את נתוני הסביבה שנמדדו ע"י שני‬
‫מכשירי המדידה השונים‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫בנה את הגרף‪ :‬הפרש בין טמפרטורת התרמומטר לבין טמפרטורת הסביבה כפונקציה של‬
‫הזמן ‪.)T-Ts=f(t‬‬

‫בנה את הגרף‪ :‬לוגריתם טבעי של הפרש בין טמפרטורת התרמומטר לבין טמפרטורת הסביב‬
‫כפונקציה של הזמן‪( )ln(T-Ts)=f(t :‬כלומר‪ ,‬גרף "חצי לוגריתמי")‪ .‬שים‪-‬לב לצורת הגרף!‬
‫לאחר התייעצות עם המדריך חשב משיפועו את מקדם הקירור של המערכת ואת שגיאתו‪.‬‬
‫דון עם המדריך בתוצאות שקיבלת‪.‬‬

‫לאחר שהמדריך יבדוק ויאשר את הגרף ואת התוצאה‪ ,‬גבה את הקובץ עם התיקונים‬
‫האחרונים (על הדיסקט של המעבדה) ורק אז הכנס דיסקט אישי שלך ותשמור את הקובץ גם‬
‫אליו‪ .‬זכור‪ :‬העותק של הקובץ שיצרת חייב להישאר גם במעבדה!‬

‫כיבוי המערכת‬
‫עם סיום המדידות כבו את ספקי הכוח ואת מכשירי המדידה‪.‬‬

‫הנחיות לעיבוד תוצאות‪:‬‬

‫‪.1‬בניסוי מדדתם את הטמפרטורה כפונקציה של הזמן‪ ,‬בזמן התקררות המים‪.‬‬
‫‪.2‬אחר שטמפרטורת המים הגיעה ל ‪ +90ºC‬כיביתם את ספק הכוח ולאחר מכן התחלתם בביצוע מדידות עקום‬
‫הקירור‪ .‬הסבירו מדוע השארת את גוף החימום במים ולא הוצאתם אותו לפני תחילת המדידות‪.‬‬
‫‪.3‬מה הייתה טמפרטורת הסביבה המייצגת של הניסוי לצורכי החישובים ומהי שגיאתה ?‬
‫‪.4‬הוסיפו לטבלה את כל הנתונים המחושבים הנחוצים לצורך שרטוט גרף של ‪ . }ln {T(t) - Ts‬מתוך הגרף‬
‫מצאו את מקדם הקירור של המים‪.‬‬

‫שאלות עזר לסיכום‪:‬‬

‫‪.1‬נתחו את תוצאות הניסוי למדידת מקדם הקירור של מים ע"פ הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬האם הגרפים שהתקבלו בניסוי מתאימים למודל התאורטי ? נמקו‪.‬‬
‫‪.2‬מהם גורמי השגיאה הדומיננטיים בניסוי וכיצד ניתן להקטינם‪.‬‬
‫‪.3‬האם אתם מצפים לקבל אותו ערך של מקדם קירור (עד כדי תחום שגיאה) כמו שקיבלו סטודנטים‬
‫אחרים? (היזכרו באילו פרמטרים תלוי הגודל ‪.) α‬‬
‫‪ .2‬בפתרון המשוואה הדיפרנציאלית שבבסיס חוק הקירור של ניוטון מניחים שטמפרטורת הסביבה קבועה‪ .‬האם‬
‫הנחה זאת התקיימה בניסוי שבצעתם? האם ניתן להבחין בשינויים בטמפרטורת הסביבה (אם אכן היו)‬
‫בגרפים שהתקבלו?‬

‫‪.III‬ניתוחים גרפים שונים‪ /‬קבוע קפיץ – שיטה דינאמית‬

‫‪-6-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫רשימת ציוד‪:‬‬
‫‪.1‬שני קפיצים‪.‬‬
‫‪.2‬סט משקולות מסומנות‪.‬‬
‫‪.3‬מתקן לתליית קפיץ‪.‬‬
‫‪.4‬מתלה אלומיניום לתליית המשקולות על הקפיץ‪.‬‬
‫‪.5‬מערכת ‪ Multi Log‬עם מד מרחק‪.‬‬
‫‪.6‬מאזניים‪.‬‬

‫שאלות עזר להכנה‪:‬‬

‫‪.1‬רשמו את הנוסחא המקשרת בין זמן המחזור ‪ T‬של תנודות הקפיץ חסר מסה עצמית לבין המסה ‪M‬‬
‫תלויה‬
‫עליו‪.‬‬
‫‪.2‬רשמו את הנוסחא המקשרת בין זמן המחזור ‪ T‬של תנודות הקפיץ בעל מסה עצמית ‪ m‬לבין ‪ m‬והמסה ‪M‬‬
‫תלויה עליו‪.‬‬

‫שלבי ביצוע – ראשי פרקים‪:‬‬

‫‪ .1‬מדידת זמני מחזור של תנודות קפיץ בודד עם מסות שונות תלויות עליו‪.‬‬
‫‪ .2‬עיבוד תוצאות – מציאת קבוע הקפיץ בשיטות שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬מדידת זמני מחזור של תנודות שני קפיצים מחוברים במקביל עם מסות שונות תלויות עליהם‪.‬‬
‫‪ .4‬מציאת קבוע של שני קפיצים באחת מהשיטות‪.‬‬

‫שלבי ביצוע‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידת זמני מחזור של תנודות קפיץ בודד עם מסות שונות תלויות עליו‪ .‬נשתמש במסות בתחום בין ‪]gr[50‬‬
‫לבין ‪ . ]gr[200‬אין לתלות יותר מ‪!gr]200[ -‬‬

‫‪.1‬תלו את הקפיץ על המתקן‪ ,‬תלו על הקפיץ את מתלה האלומיניום‪.‬‬

‫‪.2‬בחרו חיישן "מד מרחק" בלוח הבקרה ‪. Multi-Log‬‬
‫‪.3‬קבעו את קצב הדגימה ל ‪ 25‬פעמים בשניה‪ .‬קבעו מספר הדגימות ל ‪ 2000‬דגימות‪.‬‬
‫‪.4‬שימו משקולת בעלת מסה ‪ ]gr[50‬על מתלה האלומיניום‪ .‬משכו את הקפיץ כלפי מעטה ושחררו אותו –‬
‫קפיץ יתחיל להתנדנד‪.‬‬
‫‪.5‬לחצו ‪ Start‬בלוח הבקרה של תוכנת ‪ Multi-Log‬ועקבו אחרי התנודות על מסך המחשב‪.‬‬
‫‪.6‬אחרי ‪ 15‬מחזורים עצרו את הדגימה ע"י לחיצת ‪.STOP‬‬
‫‪.7‬ספרו ‪ 10‬מחזורים על המסך ומדדו זמן מרווח הזמן שלהם לפי הנחיות המדריך‪ .‬רשמו את התוצאה ביומן‪.‬‬
‫‪.8‬חזרו על המדידות עם מסות שונות עד ‪.]gr[200‬‬

‫‪-7-‬‬
‫תדריך עיבוד ממוחשב מקוצר‬

‫‪ .2‬עיבוד תוצאות – מציאת קבוע הקפיץ בשיטות שונות‪.‬‬

‫‪.1‬הקלידו את נתוני ‪ T‬ו ‪ M‬לגיליון העבודה של ‪( Excel‬כולל השגיאות)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.2‬בנו גרף של ‪ M‬כפונקציה של ‪( T‬שימו לב איזה משתנה עליכם להציב בציר ‪ X‬ואיזה בציר ‪ – Y‬התייעצו עם‬
‫המדריך)‪.‬‬
‫‪.3‬בעזרת המאקרו בצעו התאמה ליניארית‪.‬‬
‫‪.4‬על סמך ההתאמה מצאו את קבוע הקפיץ ‪K‬כולל שגיאה‪.‬‬
‫‪.5‬בנו גרף של ‪ M‬כפונקציה של ‪.T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.6‬בעזרת המאקרו בצעו התאמה פרבולית (כוונו סדר הפולינום מ‪ 2-‬עד ‪ – 2‬רק מקדם של ‪ T‬שונה מ‪.)0-‬‬
‫האם התאמה הצליחה? אם לא‪ ,‬דונו עם המדריך מהם הסיבות לכך‪.‬‬
‫‪.7‬ביצעו התאמה פרבולית נוספת‪ ,‬הפעם כוונו סדר הפולינום מ‪ 0-‬עד ‪. 2‬‬
‫‪.8‬על סמך ההתאמה מצאו את קבוע הקפיץ ‪K‬כולל שגיאה‪ .‬השוו עם התוצאה מסעיף ד‪ .‬האם התוצאות‬
‫זהות?‬
‫‪.9‬שקלו את מתלה האלומיניום ואת הקפיץ בעזרת המאזניים‪ .‬בגיליון ‪ Excel‬בנו עמודה נוספת עם מסות‬
‫מתוקנות‪.‬‬
‫‪.10‬בנו גרף של מסות מתוקנות ‪ M corr‬כפונקציה של ‪( T‬על הגרף שבניתם בסעיף ה') ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.11‬בצעו התאמה פרבולית על הגרף החדש (כוונו סדר הפולינום מ‪ 2-‬עד ‪ – 2‬רק מקדם של ‪ T‬שונה מ‪.)0-‬‬
‫‪.12‬על סמך ההתאמה החדשה מצאו את קבוע הקפיץ ‪K‬כולל שגיאה‪ .‬השוו עם התוצאה מסעיף ד'‪.‬‬
‫‪.13‬בנו גרף של ‪ M corr‬כפונקציה של ‪.T‬‬
‫‪.14‬בעזרת המאקרו בצעו התאמה ליניארית‪.‬‬
‫‪.15‬על סמך ההתאמה מצאו את קבוע הקפיץ ‪K‬כולל שגיאה‪ .‬השוו עם התוצאות בסעיפים ד' ו‪-‬יב'‪.‬‬

‫‪ .3‬מדידת זמני מחזור של תנודות שני קפיצים מחוברים במקביל עם מסות שונות תלויות עליהם‪.‬‬

‫‪ .4‬מציאת קבוע של שני קפיצים באחת מהשיטות (לפי בחירת המדריך)‪.‬‬

‫שאלות עזר לסיכום‪:‬‬

‫‪.1‬האם מסה עצמית של הקפיץ והמתלה אמורה להשפיע על התוצאה שקיבלתם בסעיף ד'?‬
‫‪.2‬למה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ההתאמה שביצעתם בסעיף ו' לא הצליחה?‬
‫‪.3‬האם מבחינה תאורטית הייתם מצפים שהתאמה שביצעתם בסעיף ז' תצליח?‬
‫‪.4‬מהן הסיבות שתוצאה שקיבלתם בסעיף ח' לא מתאימה לתוצאה מסעיף ד'?‬
‫‪.5‬האם ניתן היה לא להתחשב במסה עצמית של הקפיץ והמתלה כדי להשתמש בהתאמה מסעיף יג'?‬

‫‪-8-‬‬