‫אופנה וסגנון חיים (‪)1871-1914‬‬

‫תרגום‪ :‬אורי שני‬

‫• תחילה הייתה האופנה סמל‬

‫למעמד והשתייכות‪ .‬תחת‬
‫השפעת התיעוש השתנתה‬
‫משמעות האופנה‪ .‬פחות‬
‫דגש על מסורתי ומוכר –‬
‫יותר ויותר פיתוח יצירתי‪,‬‬
‫שמסמל את האומץ למימוש‬
‫עצמי ולתפיסת עצמי חדשה‪.‬‬
 ‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫‪ .1‬נשים‬
‫ילדים‬ ‫‪.3.1‬‬ ‫שינוי באופנת הנשים‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪ .1.2‬אביזרים‬
‫חומרים‬ ‫•‬ ‫‪ .1.3‬לבנים‬
‫‪ .1.4‬תסרוקות‬
‫‪ .5‬בין המינים‬ ‫‪ .1.5‬תמונת האידיאל‬

‫‪ .7‬מעצבים ו‪Haute -‬‬ ‫גברים‬ ‫‪.2‬‬

‫‪Couture‬‬ ‫‪ .2.1‬שינוי באופנת הגברים‬

‫‪ .2.2‬אביזרים‬
‫דיון‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪ .2.3‬תסרוקות‬
‫‪ .2.4‬תמונת האידיאל‬
‫השינוי באופנת הנשים‬

‫• בתחילת שנות ה‪ 70-‬נעלמה‬

‫הקרינולינה‪ ,‬מבנה צינורות‪,‬‬
‫שהתלבש מתחת לשמלה ופינה‬
‫את מקומו לתורנור‪ ,‬גם מבנה‬
‫נוקשה‪ ,‬שהתלבש בישבן‪.‬‬
‫הבגדים נהיו על‪-‬ידי כך שטוחים‬
‫יותר בצצדים ומקדימה‪ ,‬אך‬
‫עיצובם דרש עדיין השקעה‬
‫גבוהה‪.‬‬
 ‫בסביבות ‪ 1880‬נעלמה‬
‫התורנור שוב‪ ,‬השמלות‬
‫נהיוצרות יותר‪ ,‬החלק‬
‫העליון התקצר בדקולטא‬
‫ובשרוולים‪ .‬הקישוטים‬
‫הצטמצמו‪.‬‬
‫• בסביבות ‪ 1890‬התמעטו קישוטי‬
‫השמלות והצטמצמו לאזור‬
‫המתניים‪ .‬לשמלות היו עתה‬
‫צורה של פעמון‪ .‬הן היו ארוכות‬
‫יותר‪ ,‬עד שהיה צריך לאסוף‬
‫אותו בידיים‪ .‬השרוולים היו‬
‫בצורת אלה‪.‬‬
‫עם תחילת המאה העשרים‬
‫החל להשפיע ה‪-‬‬
‫‪JUGENDSTIL‬‬
‫על האופנה‪ .‬הוא התאפיין‬
‫בצורות חלקות ושמלות‬
‫בצורת פעמון עם‬
‫קישוטים מסגנון‬
‫התקופה‪.‬‬
 ‫• כאשר החלו יותר ויותר נשים‬
‫לצאת לעבוד מחוץ לבית‪ ,‬היה‬
‫צריך אופנה נוחה ומתאימה‪.‬‬
‫התפתחה חצאית וחולצה‪,‬‬
‫החליפה‪ .‬במהרה אפשר היה‬
‫להופיע איתה בערבים ציבוריים‪.‬‬
 ‫אביזרי נשים‬

‫• לנשים היה מספר גדול של קובעים גדולים יותר ויותר‪,‬‬

‫מטריות ושמשיות‪ ,‬כפפות‪ ,‬תיקים‪ ,‬מניפות ומכשיטים ליציאות‬
‫בערב‪.‬‬
 ‫לבנים‬

‫• רק משנת ‪ 1870‬הלבנים נהיו רומנטיים יותר‪ .‬אבל עדיין היה עליהן לשאת‬
‫יותר משני קילו לבנים‪ :‬מכנסיים‪ ,‬חולצה‪ ,‬חצאית תחתונה‪ ,‬מחוך‪ ,‬ועוד‪ .‬ובחורף‬
‫עוד יותר‪.‬‬
 ‫המחוכים‬
‫קריקטורה‬
‫נגד המחוך‬

‫המחוך המודרני היה ארוך יותר‪ ,‬בצורת ‪ , S‬והסתיים רק במתניים‪ .‬תפקידו המרכזי היה‬
‫לדחוף את הבטן אחורה‪ ,‬כדי להשיג את קו ה‪ .S-‬הוא לא היה רק לא נוח‪ ,‬אלא גם גרם‬
‫לכאבים ולנזקים‪ .‬בשנת ‪ 1896‬הוקם "האיגוד הכללי לביגוד נשים פשוט יותר"‪.‬‬
‫בענייני הלבנים לא השתנה הרבה‪.‬‬
 ‫תספורות נשים‬
‫• עבור התספורות המיוחדות היה צריך שיער ארוך‪ ,‬ואחרי‬
‫תחילת המאה העשרים‪ ,‬התספורות נהיו כל‪-‬כך מסובכות‪,‬‬
‫שהיה צריך תוספות שיער‪.‬‬
‫האידיאל הנשי‬
‫• כפי שאפשר להסיק מאופנת‬
‫הנשים‪ ,‬משתנה האידיאל‬
‫הנשי כל הזמן‪ .‬תחילה‬
‫הוחבא גופה של האשה תחת‬
‫מעטה הבגדים‪ ,‬אחר‪-‬כך‬
‫הודגש הקו הנשי עלידי‬
‫מחוך ה‪ .S-‬אבל עדיין שלטו‬
‫האידיאל של עור חיוור‬
‫שקוף ומתניים צרים‬
‫שבירים‪.‬‬
‫שינויים באופנת הגברים‬
‫• בניגוד להופעה הראוותנית‬
‫של הנשים הופיעו הגברים‬
‫בהופעה פשוטה‪ .‬הם ויתרו‬
‫על צבעים והופיעו בשחור‬
‫ובאפור‪ .‬הופעתם קשוחה‪.‬‬
 ‫• אך עם הזמן נעלם המעיל‬
‫העליון בזכות הז'קט‬
‫והסמוקינג‪ .‬הז'קט קצר היה‬
‫נסבל‪ .‬גם המכנסיים משנים‬
‫צורה‪ .‬מאז ‪ 1904‬קיים קפל‬
‫הגיהוץ‪ .‬והיא יכולה להיות‬
‫עכשיו מפוספסת‪ ,‬משובצת‬
‫או לבנה‪.‬‬
 ‫אביזרי הגברים‬
‫• בדיוק כמו אצל הנשים גם לגברים אביזרים מחייבים‪ .‬בתחלית‬
‫המאה העשרים כובע רחב שוליים‪ ,‬אחר‪-‬כך כובע המלון‪,‬‬
‫כפפות‪ ,‬מקל הליכה או מטריה וגם צורות ראשונות של עניבה‪.‬‬
 ‫תספורות גברים‬
‫• אופנת התספורת מבדילה בין "רעמת האומן" הארוכה לבין התספורת‬
‫הקצרה עם התלתל הקטן על המצח‪ .‬הזקן‪ ,‬שגזרתו משתנית מאז ‪,1875‬‬
‫מוערך מאוד‪ ,‬בתחילת המאה לעומת מעריכים שפם‪.‬‬
‫האידיאל הגברי‬

‫• בעיני הנשים אמור הגבר להיות‬

‫להיות חסון‪ ,‬גבוה‪ ,‬קצת מלא‬
‫ומצליח‪ .‬הזקן היה אמצעי בטוח‬
‫לפיתוי‪ ,‬כמו באמרה מאותה‬
‫תקופה‪" :‬נשיקה ללא שפם היא‬
‫כמו מאכל ללא תבלין‪ " .‬חוץ‬
‫מזה היא רצתה להיכבש על‪-‬ידו‬
‫ואהבה את החושה‪ ,‬שהיא יכולה‬
‫להביט אליו למעלה‪.‬‬
‫אופנת הילדים‬
‫• באופנת הילדים לא‬
‫היו נורמות אחידות‪.‬‬
‫חליפת המלח שווים‬
‫התיחסות מיוחדת‪:‬‬
‫היא נכנסה לאופנה‬
‫בעקבות האווירה‬
‫האימפריליסטית‪.‬‬
‫חומרים‬
‫בגדים‪ ,‬שמלות וחציאות‬
‫תופרו לעתים קרובות מ‬
‫– מלמלה‪ ,‬קטיפה או‬
‫משי‪ .‬לכיסוי הצוואר‪,‬‬
‫לכיסוי המחשוף וכן‬
‫עבור "בגדי הנסיכה" –‬
‫מורכבים מבגד תחתון‬
‫צמוד ובגדים עליונים‬
‫מרפרפים‪ ,‬קלים‬
‫ושקופים ‪ -‬השתמשו‬
‫בתחרים‪ ,‬שיפון‪ ,‬קרפ‬
‫דה‪-‬שין וחומרים‬
‫שקופים אחרים‪.‬‬
‫‪...‬בין המינים‬
‫• הגבר לא היה טרדן אף‬
‫פעם בפגיה הראשונה‪.‬‬
‫לשם ברכת שלום הוא‬
‫נישק את ידה ושימח‬
‫את לבה עם זר פרחים‪.‬‬
‫בנוכחות הגברת הוא‬
‫תמיד השתדל להתייחס‬
‫לצרכיה ולתחומי‬
‫ההתעניינות שלה והיה‬
‫מחניף לה מדי פעם‬
‫בעזרת מחמאה‬
‫נחמדה‪.‬‬
 ‫מעצבים ו ‪Haute Couture -‬‬
‫• משחרר הנשים בתחום האופנה היה המעצב פול פוארה‬
‫(‪ . ) Paul Poiret‬לפי דעתו היה זה מגוחך לפצל את גוף‬
‫האשה בעזרת המחוך לשני חלקים‪ .‬לכן הוא יצר חצאית‪,‬‬
‫שתחילתה מתחת לחזה והגיעה עד לרצפה‪ .‬וחוץ מזה‬
‫הוא אבי ה‪ . Haute Couture -‬מעצבת מפורסמת בזמנה‬
‫היתה ‪ , ,)Jeanne Lanvin )1867-1946‬היא נהיתה מעצבת‬
‫בגיל ‪ 16‬והגיע להוט קוטור בשנת ‪.1909‬‬

‫‪Paul Poiret‬‬
 ‫שיחה‬
‫• בסביבות ‪ 1914‬היו נושאי‬
‫השיחה האהובים אומנות‪,‬‬
‫תיאטרון ונסיעות‪ ,‬בחוגים‬
‫אינטימיים יותר גם יחסים‬
‫אישיים‪ .‬מוחרמים היו‬
‫פוליטיקה ודת‪ ,‬וגם מוקצה‬
‫היה הדיבור ליד השולחן וגם‬
‫הלחישה‪.‬‬