‫אווי טשרניחובסקי‬ ‫בעקבות הסרט: הקוד המגדרי‬ ‫אחד הכלים העמוקים להבנת האופן שבו התרבות החזותית שלנו מתקשרת לסוגיות רחבות יותר של מגדר‬ ‫ועוצמה מגיע מהעבודה של הסוציולוג המנוח ארווינג גופמן "פרסום המגדרי", המתאר בדיוק כיצד‬ ‫מתרחשת הבעת המגדר, הוא עוסק פחות בהשפעות של הפרסום עלינו ויותר במה שאומר לנו הפרסום על‬ ‫עצמנו.‬ ‫גופמן בוחן את תמונות של עולם הפרסום בצורה אנליטית, ומראה לנו שהשימוש האסטרטגי בתנוחות לפי‬ ‫הקודים מגדריים אינו תהליך מופשט או היסטורי, אלה תהליך שמונחה ע''י דמיון מסוים ומערכת‬ ‫אינטרסים. באמירתו, הדימויים לא נופלים מגובשים מהשמיים, אלה נוצרים על ידי אנשים העומדים‬ ‫מאחורי המצלמות ונותנים הוראות, ואין דבר כזה "צילום ניטראלי" או "צילום טבעי" כפי שפרסומת אחת‬ ‫מצהירה: "הפנטזיות שלכם, המציאות שלנו". לכל התמונות יש יוצר ועלינו לבחור אם להשתתף באופן‬ ‫סביל בעולם שנוצר בשבילנו על ידי קבלה כנועה ולחזק אותם בשתיקתנו או להשתלב בעולם באופן פעיל‬ ‫כשנזהה מה קורה ולא לחזק אותו, נטיל ספק ונציין עד כמה הנורמליות יכולה להיות מוזרה.‬ ‫רק כשהופכים משהו לזר ולא מקובל, יש סיכוי לשנות אותו, יש סיכוי להתערב בתהליך החברתי.‬ ‫וזאת הייתי המטרה העיקרית של הניתוח של גופמן: להראות את הבלתי נראה, כדי שנוכל לבחור כיצד‬ ‫אנו רוצים להשתתף בעולם שאנו חיים בו.‬