You are on page 1of 842

‚Œ‰…‚ ‹‡ ƒ‰Œ

‹‰… ˜–ƒ˜ ˜‡—‡ ‡—
–˜Ž‚ƒ ‚Š€Ž‚ ƒŒ‡ŠŠ
~ƒ˜ ‹‡Š—ƒ–‡

¯Ç¸Áµ ¯ÁÇÉ
ƒŽ‡Š …Œ—‡ƒ ƒŽ‡Ž‡ ƒ~–‡ ‹‡–Šƒ “–~Š –‡~‚Š ‹‡…ƒ˜’ ‹ƒ‡‚ ƒ‡” ‡–—
ˆ… ‡~Œ” ˜ƒ•—‚Š ‹‡•…— –‡~Œ‚ Šƒ€ –ƒ~ ˜ƒŠ€Ž ˜ƒŠ€‚ 
‚Œ‰…‚ ‹‡ ~ ‹‡‡ …–ƒ Šƒ€‚ ‹‡‚ ˜Œ• Š~ ˆŠƒ‚‚ Œ ~”ƒ‡‚ –‚ŽŒ
ƒ‡ ~Š ‡˜Ž ˜ƒ ‚Œ‰… ‡…˜’ …ƒ˜’Š ‚‡˜Ž ‹‡„ ‹‡Œƒ ˆ– ‹‡ ˜‡Š
‚ŽƒŒ~ •ƒ…–Œ ˜ƒ” ˜ƒ~Š’Žƒ ˜ƒ~–ƒŽ ˜ƒ–•‡ ˜ƒŒ•‚ƒ ‹‡—… ‹‡—ƒ‡… †‡ 
ƒ~Œ ~–ƒŽƒ ƒ‡Š –ƒ•Œ ‹‡‡… ‹‡Œ –ƒ•ŒŒ ‹‡ƒŽ‚ Œ~
–’ ‡‰ ‚Œ‡Ž’ ƒ”‡”‚ ‡‡Œ‚ ‡Ž‡ ‚Ž‡„…˜ ƒ‚—Œƒ –’‚ ˜‰~ŠŒ ‚Ž‚ƒ 

‚Œ‰…‚ ‹‡
Šƒ€‚ ‹‡‚ ‡‰–‰Œ ‡Ž‡Œ—‚ ˆ–‰‚ ~ƒ‚ –—~ ‚„‚ —ƒ•‚
‹‡—ƒ‡…ƒ ‚‰Š‚Š ˜ƒƒ—˜ ƒ ~”Œ‡ –—~ ‹‡Šƒ—Œ ƒ –˜Ž‚ƒ ‚Š€Ž‚ ˜–ƒ˜
ˆ– ‚Š•‚ ˜–ƒ˜ ‹‡Šƒ’Š’ƒ ‹‡—ƒ‡… ‹‡ Šƒ ‚Š€Ž‚ ˜–ƒ˜Œ —‚ Š
‚–ƒ‚— ˆ–‚ ‡’ Šƒ ~‡„ ——–‚ –Œ ‚ƒ†‚ ƒ‰– ‡’ Š ~–ƒŽƒ •ƒŒ
‹‰… ˜–ƒ˜‚ ƒŽ‡– •‚€‚ ‚‚ —’Ž Š‰ ˜ƒ~˜ ƒ–‰„Š –—~ Šƒ€‚ ƒ‡ŒŠ˜
‹‡Š…Ž‚ Š‰ …‡ ‹€ –˜Žƒ ‚Š€Ž ‹‡—ƒ‡…‚ ƒŠ~— ‚ƒ—‚ ”‚ƒ ~‡„
–Œ ˜–ƒ˜ ˜ƒ‡Œ‡Ž’ ‹ –˜Ž‚ƒ ‚Š€Ž‚ ˜–ƒ˜ …~Šƒ Š—Š ‹‡‚ Š~ ‹‡‰Šƒ‚
–‚ƒŒ —ƒ•‚ ƒŽ‡–ƒ —ƒ•‚ ƒ† ‹— Š‚ ƒŽ‡– ‹‡Œ‡‚ ˜— –ƒ~
~–‡†• … ‹‡…~‰ ƒ‡‚‡ –—~  ‹‚Œ ‹‡—ƒ• Š‰ƒ ~‡„ Š–Œ
~ƒ‚ ‰ ‰~ ‡‰ ‡—–’˜Œ ~Š ‡‡– ‡–˜‰ ‹‡Š— ~ƒ…‡ ƒ‚‡‡ƒ–˜ ƒ–‡†•˜~
‹ ‚Š•‚ ˜–ƒ˜ ƒ…‡ ƒŽ –‰ ˜~„ ~Œ‡‡• ~Š ~ ~Š ~ ˜Œ~‚
‹€Ž ƒ† ‹— Š‚ ƒŽ‡– ‚‰„— ‡ƒŠ‡€‚ –•‡ ~’ƒ€ ƒŽ‡‡‚ ˜ƒ‡…‚ ˜–ƒ˜
‚~Š‚ƒ „~Œ ‡ƒŠ‡€‚ ˆ—ŒŽ Šƒ€‚ ƒ…‰ƒ ƒ ƒ˜Œ—Ž ƒ ‡‚ ~ŒŠŠ ˆ‡—Œ‚Š
‹‡—ƒ• ‹Šƒ‰ ƒ– ‡—ƒ ‹‡ŽŒ~Ž‚ ƒ‡‡ŒŠ˜ ‡‡ Š „ƒ –˜‡ƒ ˜~— –˜‡
ƒ…‡ ‰— Š‰Œƒ ‚„‚ Œ„ ‚Š•‚ ƒŒ‡Š ˜‡Š‰˜ –•‡ ƒ‚„ƒ 
ƒ‰ƒ ‹‡–ƒ‚† ‹Šƒ‰
ƒ˜ƒ‡‚Š ƒŽŒŒ ‚ŠŒŠ ‡~ ‚–ƒ˜‚ ˜ƒ‡Œ‡Ž’ ‹ ‚–ƒ˜‚ ˜ƒŠ€Ž ~–ƒŽƒ ƒ‡Š
–…Šƒ –—•Š ˜ƒŠ‡”~‚ ‹Šƒ ‹ ‡ ˜ƒŒŠƒ ƒ…‡ ƒŽ‡Ž— ‚Šƒ~€‚ ƒ –•‡
ƒ…‡ ‹‡Žƒ‡Š ˜–Œ‚ –˜Ž‚ ˜–ƒ˜ ‹ ‹‡Žƒ˜…˜ ˜–Œ‚ ‚Š€Ž‚ ˜–ƒ˜

‹ƒ•Œ Š‰Œ ‹‡†Œ ƒŽ‡– ƒ~ –’‚ ‹‡Ž’— ‡’~ƒ ‚Œ—Ž‚ ‹ ‘ƒ€‚
‚~‡–‚ ˜—…Œ ˜‡Š‰˜ ‹‡Š—‚Š ƒ—’Ž ‚” ˜‡Š …•Š ‘ƒ‡ƒ ‹‰… Œ—‡
ƒ…‡ƒ –ƒ—‡• ‚–Œ‚ Š‰ƒ ‹‡Žƒ˜…˜ ‚–‡ ƒŠ ˜ƒ—Š ‚•‚ ‚ƒ~˜Ž 
…ƒ—Œ ‚„ ‡–‚ ‹‡Žƒ˜…˜‚ ‹ ‹‡Žƒ‡Š‚
ƒŽ—–Œ ˜‡ Š‰‡‚ ‚‡Š ƒ–Œ~Ž ‹‡’Ž‚ ‹‡–Œ~Œ‚ Š— ‹ƒ– ƒ– ‚Ž‚ƒ
‚‚€‚ ‡˜Š ‹‡Œƒ—‚ ‡‡ Š ƒ„’… ƒŒ—–Žƒ ‹‰… ˜–ƒ˜ ˜‡—‡
–Šƒ ˆƒ–Š ‡ƒ~–‚ Œ ‚‡‚ ‡~ƒƒ ~ŒŠ ~‡’ƒ•Œƒ ˜–ƒŒ ‚‰‡–ƒ
ƒŠ‡— ’ƒ~ ˜‡Œ‡Ž’‚ ‚Ž‚‚ •Œƒƒ ˜–ƒŒƒ ‚‡ƒ~– ‚‰‡– ‹‡–‚
‡–Š ‡ƒ~–‰ƒ ‹˜Ž‡˜Ž‰ ‹‡–‡~Œƒ ‹‡…Œ— ƒ‡‚‡ƒ ‹‚‡” Š‰Œ ‚’‡ ‹‡–‚
‹‡Œƒ ˜ƒ–‡†‚ ‡ƒ‡–ƒ Œ„‚ ƒ–… ~–‡~ ‚–ƒ˜ Š— ‚ƒ‰Šƒ ƒŠ~ —ƒ•
ƒŽ–Œ~ 
‚ ˜‡ ‹‡‰Šƒ‚‚ ‡Ž’Š ƒ†‚ ƒŽŒŠ ŠŠ ‹ƒ•Œ Š‰Œƒ ƒŽ€ŽŠ
˜ƒŒ‰ ‚
Š• ‚‰‡– ˜’ƒ˜ ‹˜Ž‡˜Ž ˜— ‹˜‡˜‰ ˜–ƒ” ‡’‰ ‹‡’‚Š
‹‡Œƒ—‚ ‡Ž’Š ƒ–‰„Š ‹‡–Œ~Œ‚ ƒŒ‡— ‡‰‚ ~Ž…ƒƒ–~ ˜ƒ…’‚ Š‰Šƒ ~‡‚— 
ƒŽ–‰— ‚„ ‚‡‚ƒ ‹‡Ž‡‡Œ‚ƒ
ƒ–… ‡Œ Š‰ –’‚ ‡–— ~‚ Š‰ ‡Ž’Š ~˜‡‡–ƒ~Š ~– ~ƒŒ ‚˜Œƒ
˜~”ƒ‡‚ ~‡‚ ‚€€— –’‚ ‡– ƒ… ~”Œ˜ ~”Œ‚ –—~ ˜ƒ† ƒ~
~˜ƒƒ—– ‡Œ—ƒ– ƒ–…‚ ˜ƒŠ˜Š –—‡‚ ‡‡Œ‚ ‡‡ ƒŒ”Œƒ ƒŒŠƒ•‚ ˜…˜Œ 
‡–‚ƒ Š…– Šƒ€ Š‡~ ƒŒ” ‚Š˜‡ ~Šƒ ˜ƒƒŒ—‚ ‡•‡˜Œƒ
‚–ƒ˜Š ‹‡…–’ƒ ‡”‡” ‡—ƒ— ‡Ž‡ƒ”Œ ‹‡Œ‰… ‡‡ŒŠ˜Š ˜ƒƒ‚Š ‚~‡ ƒŠ~Šƒ
˜~„‚ ‚–ƒ˜‚ Šƒ ŠƒŠ ‹Œ‰— ƒ†Ž –—~ ‚‰Š‚ ‚„Š ‚„ ‹‡Œ‡ŽŒƒ 
~†‡Š— ~‡~– €‚–‚ ~†‡Š— ~– €‚–‚ ~†‡Š— ~—– €‚–‚ ‚‚
€‚–‚ ~†‡Š— €Œ‡– €‚–‚ ~†‡Š— €‡– €‚–‚ ~†‡Š— —Œ– €‚–‚
‹‡ƒ‚~ ‹Šƒ‰ ~†‡Š— ~– €‚–‚ ~†‡Š— ~‡– €‚–‚ ~†‡Š— •‡–
Š‰ ‚‰– ƒ~–‡ƒ ‹‚‡‰–
‚ …‡Š”‡ ƒ‡Š ‡’Œ ‹Šƒ‰ ƒ‰–ƒ‡ ‹‡–ƒ– ‹Šƒ‰ 
‹‚‡—Œ 
ƒ‡Œƒ•‰ ƒ”–Š Š•˜‡ ‚„‚ —ƒ•‚ –’‚ ‘~ ‡‰ ˜ƒŠ…‡‡Œ ƒŽ‡Ž‡
‚ Š~
‚~–‡Šƒ ‚‚~Š ‹Š ˜ƒŠ‡Œ Šƒ’‡ƒ ‹~ƒ ‹‡•Š~ ‡Ž‡ … ~”Œ‡ƒ
 ƒŽŒ ƒŽ‡•Š~
‚ ‚‡‚ –—~‰ƒ ƒ ‚—Œƒ ƒ ‚•Šƒ ˆ–˜‡ ƒŒ— ˜~
~ƒ‡ ‡‰  ƒŽ—†‡ Š~ƒ ƒŽ„‡ Š~ ƒ ƒŽŒ ˜ƒ–‚Šƒ ‡†‚Š ‘‡ƒ‡ ‰ ‚Ž‚ 
~ ‚Š‡— 

~‰Šƒ ~‰Š ‚Šƒ …~ ƒ–‰‡„ƒ ‹‡Œƒ•‚ ‹‡‰–‰ –‰ ƒŒ—–Ž ˜ƒŒ‰‚

‫מפתח עניינים‬

‫הקדמת המחבר‬

‫עמ' יט‬

‫חו"ל בחי' בינה ‪ -‬חובלים‪ ,‬א"י בחי' חכמה ‪ -‬נועם  כשהצדיק בחו"ל נראה‬
‫כבחי' רי"ב מחמת ריבוי הדעות‪ ,‬כשהוא בא"י מתגלה האחדות בסוד דעת של‬
‫שלום  "המקום שלי הוא רק א"י ולפי שעה אני רועה בברסלב"  "יש אחד‬
‫שהוא שנים ושנים שהם אחד‪ ,‬כשהוא שם הוא כאן גם כן"  סוד קבלת התורה‬
‫ביום הכפורים  נצחתי ואנצח  קבורת משה בצולמא דלאו הגון ליה  "מי‬
‫לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנא' ויקבור אותו בגיא"  ציון‬
‫היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה  ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם‬
‫ אהבת דוד ויהונתן בסוד הפלא  "עיקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא לארץ‬
‫ישראל"  שנת תשע"ב – בחי' הנשמה דבחי' מב"ד דמב"ד  שנה זאת‬
‫הבעל"ט מסוגלת בע"ה לעורר רחמים רבים דהתכללות תרין משיחין‬

‫דבר הלכה‬
‫]א[ שימוש בדברי תורה לרפואת הגוף ולשאר צרכים‬
‫גשמיים‬
‫קושית האחרונים על המנהג לקחת ספרי קודש ליולדת ולחולים  היתר‬
‫להתרפא בדברי תורה במקום פיקוח נפש  היתר להשתמש בדברי תורה‬
‫להגנה ושמירה  הטעם שכתב הדברי מלכיאל רק "אין למחות ביד הנוהגין‬
‫כן"  לדעת הרמב"ם צ"ע בהרבה סגולות ומנהגים  כמה אחרונים אסרו‬
‫לומר פסוקים ולהניח ספרים לחולה שאין בו סכנה לשיטת הרמב"ם והשו"ע ‬
‫ביאור היתר אמירת תהילים בסתם על חולה שאין בו סכנה  איסור שימוש‬
‫בפסוקים וספרים לצרכים גשמיים  מצוה להצדיק מנהגי ישראל  התירוץ‬
‫הפשוט דהמנהג מכריע כהראשונים המתירים  מן הראוי למצוא היתר‬
‫למנהגי ישראל אף לדעת הרמב"ם והשו"ע  עפ"י השו"ע המנהגים לשאת‬
‫ספרים ולהשתמש בפסוקים לצרכים גשמיים לבריאים מובנים בשופי  ביאור‬
‫שיטת החינוך בית יהודא בהבאת ס"ת ליולדת  ב' חידושים לקולא היוצאים‬
‫משיטת החב"י  ביאור שיטת השו"ע לדעת החב"י דשרי אף הבאת ספרים‬
‫לחולה שאי"ב סכנה  שאר המנהגים לא יתיישבו אף לחב"י  לתורת חיים‬
‫אם מכוין באמירת הפסוקים לשם מצות תלמוד תורה מותר  היתר‬
‫המהרש"א כשמכוין לרפואת הנפש שעי"ז יתרפא גופו  אף הישועות ישראל‬
‫שחולק על התירוץ השני של המהרש"א לא יחלוק על היתר התו"ח  היתר‬
‫הפרישה אם אומר הפסוקים בדרך חיזוק וביטחון בה'  ראיה דבדרך תפילה‬
‫וביטחון מותר אף לחולה  חומרות הפרישה על הב"י והשו"ע  ביאור תירוץ‬

‫עמ' עז‬

‫הגמ' להגן שאני לדעת הפרישה  ראיה להיתר הנ"ל בדעת הרמב"ם מדברי‬
‫המאירי  ביאור היתר השימוש בסגולת האגה"ק של הר"ש מאוסטרופולי זי"ע‬
‫ סגולה למציאת אבידות ושרשה‬

‫]ב[ קימה בחצות הלילה או השכמה לפני עלוה"ש מה עדיף‬

‫עמ' צב‬

‫יסוד הסגולה הנ"ל מדברי מוהרנ"ת והראב"נ זי"ע  עפ"י השו"ע הקימה קודם‬
‫עלוה"ש עדיף  בקימה קודם עלוה"ש יזכה לעוד מעלות המובאות בשו"ע ‬
‫פליאה על האור לציון בזה  התיקון שיש לתקן בפסק הילקוט יוסף לפי‬
‫המקורות שהוא עצמו מציין  במקורות מביא הילק"י מהדברי שלום להעדיף‬
‫ותיקין מתיקו"ח  הספק שמסתפק שם אינו נכון  הסברא שכתב להעדיף‬
‫תקו"ח מותיקין אינה מובנת כלל  בדעת המקובלים יש מקום להעדיף תיקו"ח‬
‫מעלוה"ש וותיקין  מפשט דברי האריז"ל נראה דיחוד דחצות עדיף ומאידך‬
‫יש דיוק מהאריז"ל שהעיקר להיות נעור בעלוה"ש  ביאור בהעלמת האריז"ל‬
‫יחוד דעלוה"ש  מהרש"ש משמע דעיקר הקפידא על נקודת חצות  ממהרח"ו‬
‫ומשיחת רביז"ל והרה"ק מקאמרנא ועוד נראה דאין קפידא להיות ער בנקודת‬
‫חצות  מהראשית חכמה והרמ"ז נראה דהעיקר הקימה קודם עלוה"ש‪ ,‬וס"ל‬
‫דתיקו"ח יאמר עד עלוה"ש  רביז"ל והרה"ק מקאמרנא לשיטתם  ביאור‬
‫פנימי במח' זו  שיטת המנח"א בזה וביאורה  י"ל דההלכה דיעורר השחר‬
‫היא ממילי דחסידותא כדאשכחן בעוד מקומות  להגר"א והתניא י"ל דהקימה‬
‫קודם עלוה"ש היא מדינא וקודמת לתיקו"ח  אין בידינו להכריע הכרעה‬
‫ברורה בדעת המקובלים בזה‬

‫]ג[ הכוונה בקורא קרי"ש לאנסו לאחר ג' שעות ובדיני‬
‫מצוות צריכות כוונה‬
‫ביאור צדדי השאלה  שיטת הכס"מ אינה יחידאה  שיטת הכס"מ דמדאו'‬
‫זק"ש כל היום וביאור המשנה לשיטתו  שיטה ממוצעת בין הכס"מ לאחרונים‬
‫ ששה מגדולי האחרונים דס"ל כהכס"מ  ביאור דברי הראשונים שכתבו‬
‫דזק"ש הוא מדאו' לשיטת הסדר משנה  הא דעבדינן תנאי בקרי"ש ולא‬
‫אמרינן דאין ברירה בדאו'  ג' שינויי המחבר בשו"ע מלשון הטור בסי' נ"ח‬
‫ זק"ש מדאו' וזמן ברכותיה אינם תלויים זב"ז  ביאור דברי המ"ב בענין זה‬
‫)ושיטת הלבוש המחודשת בנידון זה(  הוכחה מפסק השו"ע דדוחין קרי"ש‬
‫כשאין גופו נקי  ביאור הא"ר בפסק המחבר‪ ,‬דקרי"ש יש לה תשלומין‪ ,‬ומה‬
‫שצ"ע בדבריו  ביאור הא"ר עפי"ד האחרונים דתשלומי קרי"ש מדאו'  עוד‬
‫צ"ע בביאור הא"ר  ההסבר המחוור בפסק המחבר הוא כדמשמע בכה"ח‬
‫דהוא לשיטתו בכס"מ  עפ"י הנ"ל יש לקרא הקרי"ש בכל דקדוקיה  י"ל‬
‫דלכו"ע יכול לכוין למ"ע דקרי"ש וכיושב בסוכה בביה"ש דיום ח'  סברא לחלק‬
‫בין הנידונים ולהצריך תנאי בנידו"ד  בבכורי יעקב‪ ,‬לענין ד' מינים‪ ,‬נראה‬
‫דא"ל סברא זו  י"ל שדי שיכוון לציד"ח על דעת הפוסקים  ראיה לסברא‬
‫הנ"ל מכמה מצוות‪ ,‬שיש בהם מחלוקת הפוסקים אם הם דאו' או דרבנן‪ ,‬ומלשון‬
‫הגמרא  צ"ע אהנ"ל מלשון הדרך פקודיך  תמיהת הפסק"ת על הדרך‬
‫פקודיך אינה תמיהה  דעת הפסק"ת שהכוונה בפרטות המצוה מעכבת ‬

‫עמ' קא‬

‫תמיהה נוספת שמקשה הפסק"ת על הערוה"ש וישובה  יש לדחות דיוק‬
‫הפסק"ת  חידוש הפסק"ת שידיעת המצוה מעכבת לכו"ע  כמה אופנים‪,‬‬
‫שבהם נוגע החידוש הנ"ל למעשה  תמיהה על חידוש הפסק"ת  תמיהה‬
‫בחידוש החיי"א הידוע‪ ,‬במצוות שמוכח מעניינם שעשייתו היא כדי לצאת ‬
‫להנ"ל א"ש דברי החיי"א לגבי קרי"ש בסדר התפלה  לימוד זכות על ע"ה‪,‬‬
‫שיוצאים יד"ח במ"ע דיצי"מ‪ ,‬אף שאין יודעים ממצותה  דרך לימוד זכות‪,‬‬
‫לזכות בנ"י במצות אכילת מצה כל ז' הימים וכדו'  הסבר אחר בשיטת‬
‫הרא"ה שעפ"ז בדיעבד יצאו בנ"י בכל המצוות שעשו אף שלא ידעו מהמצוות‬
‫ כל הנ"ל בתורת שעה"ד והפס"מ‬

‫]ד[ בענין מנין חוטי התכלת שיש להטיל בציצית‬
‫הכרעת האריז"ל כשיטת הרמב"ם  דעת הפוסקים והמקובלים הספרדים‬
‫שהאריז"ל מכריע אף נגד השו"ע  טעם שסמכו על דברי האריז"ל מפני שכל‬
‫דבריו מפי אליהו זל"ט  הביאור מדוע אין בזה הענין שתורה לאו בשמים ‬
‫בנידון דידן לכו"ע יש לנו לילך אחרי הכרעת האריז"ל  גם הזוהר מכריע‬
‫כהרמב"ם ולכן אף האגרות משה יסכים לזה  גם המקובלים שקודם האריז"ל‬
‫הבינו כולם מהזוהר כהרמב"ם  כמה וכמה מקורות ודיוקים בחז"ל לשיטת‬
‫הרמב"ם  צע"ג בטעם מנהג רוב חסידי ברסלב כהראב"ד  רוב מנין ובנין‬
‫דהראשונים סוברים כשיטת תוס'  עפ"י כללי הפסק הרגילים שבנגלה היו‬
‫פוסקים כהתוס'  דעות הרמב"ם והראב"ד אינן דעות יחידאות וא"כ אף‬
‫לרמ"א י"ל שבכה"ג המקובלים יכריעו  ראשונים דסברי כהרמב"ם ‬
‫ראשונים דסברי כהראב"ד  בכה"ג יש לחזור לכלל שמח' בין הפוסקים‬
‫המקובלים מכריעים אותה  תלמידי הגר"א יש מקום להבין טעמם שנוהגים‬
‫כהראב"ד אבל לא לדידן  פירוש נוסף בטעם הגר"א שחולק על האריז"ל ‬
‫לשונות נוראים מהגה"ק מקאמרנא על רבינו האריז"ל  ביאור דברי‬
‫הקאמרנער עפ"י יסוד דברי הרה"ק הראב"נ זי"ע  אזהרה נוראה שלא‬
‫להיכשל עפ"י הנ"ל ח"ו בטעות באחד מעיקרי האמונה  ביאור לשון‬
‫הקאמרנער וביאור דברי הראב"נ שנראה כביכול שמשווים יחידי הדורות‬
‫למשרע"ה  אם רביז"ל הזהיר כ"כ שלא לשנות שום הלכה בשו"ע עפ"י גילויי‬
‫פנימיות התורה"ק כ"ש בענין זה  להלכה נתקבל פסק הרמב"ם אף אם נימא‬
‫שישנן דעות בחז"ל דלא כהרמב"ם  בענינינו ודאי שיכולים לקבוע ההלכה‬
‫עפ"י המקובלים ואי"ז נכלל באזהרת רביז"ל  ביאור דרך ההכרעה עפ"י הסוד‬
‫ ג' הדרגות והשלבים בתיקון המלכות הק'  ביאור פנימי בג' דעות‬
‫הראשונים במצות התכלת  ישוב מנהג רבים מישראל שנהגו כדעת הראב"ד‬
‫ טענת אלו שרוצים לעשות התכלת כשיטת הראב"ד אף שההלכה כהרמב"ם‬
‫ ג' חששות שהעושה כדעת הראב"ד נכנס בהם  לשיטת רש"י העושה כל‬
‫החוטין תכלת מקיים מצות ציצית  לכסף משנה ועוד אחרונים הלבן מעכב‬
‫לדעת הרמב"ם  גם אם הלבן אינו מעכב לדעת הרמב"ם יש חששות אם‬
‫עושים כדעת הראב"ד  האם יתכן לקיים המצוה אף שעובר בקיומה על בל‬
‫תוסיף  יש מקום לומר דבימינו לכו"ע יעבור על בל תוסיף  לדעת הרמב"ם‬

‫עמ' קכב‬

‫אין לחוטים מנין מן התורה אך להרבה אחרונים אין הדברים כפשוטם  פירוש‬
‫נוסף בדברי הרמב"ם שאין לחוטין מנין מה"ת  האם ישנה עצה לעשות תנאי‬
‫על חוט התכלת הנוסף  ב' סוגי הוספה במצוות  ראיה מדברי הביאוה"ל‬
‫לסברא דלא מהני תנאי במוסיף בתוך המצוה  אין לעשות הנהגה קבועה‬
‫לרבים ולסמוך על תנאי במקום שיש חשש איסור בל תוסיף  רק לדידן‬
‫שהוכחנו שההלכה כהרמב"ם אין מקום להחמיר כהראב"ד  כמה ספיקות‬
‫וצדדים לפיהם אין חשש במנהג לעשות ב' חוטי תכלת  מו"ר שינה צורת‬
‫עשיית החוליות בטליתו  ישנם העושים החוליות ללא קשר על כל חוליה דלא‬
‫כהרמב"ם  מעלת החוליות הקודמות  חידוש מו"ר והנהגתו לגבי החוליה‬
‫הראשונה והאחרונה  מעלת חוליות בני תימן  מנהג מו"ר בצורת עשיית‬
‫החוליות כהרמב"ם והאריז"ל  ענין ה' הקשרים בתכלת שלנו  חידוש‬
‫הרדזינער בענין החוליות  הטעם שמו"ר נוהג כחידוש הרדזינער‬

‫]ה[ לקוטי הלכות בענין תקיעת השופר‬

‫עמ' קנט‬

‫דברי קבלה‬
‫]א[ מ"י נהר ‪ -‬עיונים וביאורים בספר הק' רחובות הנהר‬
‫להרש"ש זי"ע‬
‫שמעתא דאופן בנין פרצופי האצילות במעשה בראשית‬

‫עמ' קסט‬
‫עמ' קעב‬

‫חלק א ‪ -‬תיקון ג"ר דעתיק‪ ,‬ע"י זיווג דרעותא דע"ב וס"ג דא"ק‪ ,‬מבירורי‬
‫הז"מ שעלו לצורך זה‬

‫עמ' קעב‬

‫א‪ .‬הקדמה  ב‪ .‬ואדם אין להעלות מ"ן  ג‪ .‬סדר התיקון דמע"ב כפי המבואר‬
‫בדברי האר"י ‪ -‬סליק ברעותיה  ד‪ .‬מהלכו של רבינו בענין‪ ,‬שג"ר דהעליון‬
‫תיקן רק לג"ר דתחתון  ה‪ .‬סדר העלאת הבירורים לצורך תיקון הג"ר דעתיק‬
‫ ו‪ .‬בחי' הבירורים שעלו לצורך העתיק  ז‪ .‬עליית הבירורים מבי"ע וכניסתם‬
‫באצילות ומקום עלייתם  ח‪ .‬עליית האורות שלמטה מטיבור דא"ק‪ ,‬לעורר‬
‫הזיווג דעו"ס דא"ק  ט‪ .‬הזיווג דע"ב וס"ג דא"ק ‪ -‬זיווג דרעותא ‪ -‬ופרטי אורות‬
‫דמ"ה וב"ן היוצאים  י‪ .‬בנין כחב"ד דעתיק  יא‪ .‬המקור בדברי האר"י להא‬
‫דגם הג"ר דאצילות נעשו מבירורי הז"מ ומכלל זה ביאור הענין הבירורים‪,‬‬
‫וסדר התבררותם והתחלקותם  יב‪ .‬ביאור ופירוט סדר בנין פרצופי האצילות‪,‬‬
‫לפי היסוד המתחדש כאן  יג‪ .‬בנין ג"ר דאריך וו"ק דעתיק  יד‪ .‬פירוט בנין‬
‫שאר פרצופי האצילות עפ"י סדר הנ"ל‬

‫חלק ב ‪ -‬התמיהות העולות ומהלך מחודש בביאור כוונת רבינו בכל‬
‫שמעתין‬
‫א‪ .‬התמיהות החזקות שעולים לפי הבנת מהלכו דרבינו בסוגיה כפשוטה  ב‪.‬‬
‫ביאור מהלך הסוגיה לפי דרך זו  ג‪ .‬ביאור הענין דג"ר הוא ו"ק  ד‪ .‬ענין זיווג‬
‫הנשיקין ובחי' המוחין הנמשכין על ידם  ה‪ .‬ביאור דברי רבינו בסוגין להנ"ל‬
‫וישוב הקושיות הנ"ל  ו‪ .‬החי' המבואר בדף יז שלפיז ודאי שכל יום הוא‬
‫כדוגמת מעש"ב‬

‫עמ' רמא‬

‫שמעתא דתיקון ד' המחצבים‬

‫עמ' רסג‬

‫א‪ .‬הקדמה ‪ -‬יסוד ענין ד' המחצבים  ב‪ .‬אדה"ר הוא מחצב הנשמות ונוצר‬
‫מזון דמחצב הספירות  ג‪ .‬החלק שהיה מוטל על אדה"ר בתיקונם  ד‪ .‬ענין‬
‫חטא עה"ד‪ ,‬והפגם שנעשה במחצבים עי"ז  ה‪ .‬תפקידנו בתיקון עתה הוא גם‬
‫בנשמות וגם בספירות‪ ,‬ודלא כמהרח"ו‬

‫שמעתתא דדרוש הדעת‬
‫הקדמה‬

‫עמ' רפח‬
‫עמ' רפט‬

‫א‪ .‬דרוש הדעת ומקורותיו  ב‪ .‬תמצית העקרונות והחידושים שמתבאר‬
‫בדרוש זה  ג‪ .‬עקרי התועלת שבכל זה  ד‪ .‬סדר הדברים שבתוך דברי רבינו‬
‫להלן‬

‫ביאור לשון רבינו‬

‫עמ' רצב‬

‫א‪ .‬כלל ראשון בדה"ד‪ ,‬כל פרצוף נחלק לג'‪ :‬כתר‪ ,‬מוחין‪ ,‬ו"ק  ב‪ .‬ביאור איך‬
‫משמעות דכל פרצוף הינו י"ב פרצופי האצילות  ג‪ .‬חב"ד שבראש הינם‬
‫לפרצופי הכתר ‪ -‬נר"ן דנשמה  ד‪ .‬המוחין ‪ -‬הינם פרצוף או"א וישסו"ת‪ ,‬ונק'‬
‫חג"ת בערך העליונים ‪ -‬נר"ן דרוח  ה‪ .‬הו"ק הינם פרצופי הזו"ן  ו‪ .‬פי' חדש‬
‫למשמעות השינויים דהי"ס‪ ,‬עפ"י פרצופי האצילות ‪ -‬ובהתאם למקום‬
‫הלבשתם ע"ג אריך  ז‪ .‬הסתכלות מחודשת בהערכת קומת א"ק אבי"ע‪,‬‬
‫בהתאם לדרה"ד  ח‪ .‬חשיבות דרוש זה ‪ -‬שמבלעדו אין ידיעה שרשית בענין‬
‫הי"ס  ט‪ .‬הדגשתו של רבינו ‪ -‬על דרוש זה 'מיוסדים הכוונות'  י‪ .‬הבחנת‬
‫הג' קווין דחח"ן בג"ה דת"י עפ"י דרוש זה‬

‫]ב[ שער הכוונות לפורים‬
‫שער הכוונות לפורים דרוש א‬
‫ביאור שער הכוונות לפורים‬
‫א‪ .‬ענין פרצוף הימים ופרצוף הזמנים  ב‪ .‬מתי התיקון בפר' הימים ומתי בפר'‬
‫הזמנים  ג‪ .‬שיטת התורת חכם‪ ,‬בכל השנה ו"ק דחג"ת ונה"י‪ ,‬וביו"ט בג"ר‬
‫שלהם  ד‪ .‬ביאור שיטת שאר המקובלים פר' הימים בחג"ת‪ ,‬והזמנים בנה"י‬
‫ ה‪ .‬פר' הימים נקרא פרטות‪ ,‬ופר' הזמנים כללות  ו‪ .‬ענין הבירורים ודרך‬
‫העלאתם  ז‪ .‬פר' הזמנים היינו בא"ק  ח‪ .‬כל יו"ט מעורר ההארה שהיתה‬
‫בימים ההם  ט‪ .‬ההארה שמתעוררת בכל יו"ט‪ ,‬היינו בכח  י‪ .‬בכל שנה הוא‬
‫במקום יותר גבוה  יא‪ .‬העיקר לידע שהכל הוא ברחמי המאציל ובחסדיו‬
‫הפשוטים  יב‪ .‬כל דברי הרש"ש גנוזים בדברי האר"י הק'  יג‪ .‬ביאור ברכה‬
‫אחרונה של המגילה  יד‪ .‬בענין הה"ג שסידר הרש"ש  טו‪ .‬שינוי שיש‬
‫בלשונות של הה"ג  טז‪ .‬אותיות מנצפ"ך‪ ,‬סתומות ופתוחות  יז‪ .‬אותיות‬
‫דמנפ"ך רומזות על הגאולה  יח‪ .‬מיום י"א באדר מתמתק בכל יום גבורה‬
‫אחת  יט‪ .‬האר"י היה נוהג להתפלל ביו"ט אצל האשכנזים  כ‪ .‬המנהג שיש‬
‫לנהוג בערי הספיקות  כא‪ .‬מתי הזמן האמיתי לידע מצב עמידת הזו"ן  כב‪.‬‬
‫מה היה מצב הזו"ן בגלות בבל  כג‪ .‬מה טעם גלות בבל נחשבת לגלות  כד‪.‬‬
‫דברי האר"י בענין גלות בבל  כה‪ .‬להבין מה היה מצב גלות בבל  כו‪ .‬מה‬
‫היה בזמן נס פורים  כז‪ .‬שיטת המקובלים שבזמן גלות בבל היתה המלכות‬

‫עמ' שלה‬
‫עמ' שלה‬
‫עמ' שמ‬

‫בסוד נקודה  כח‪ .‬קודם חזרת פב"פ צריך דורמיטא ונסירה  כט‪ .‬סדר‬
‫הנסירה בקצרה  ל‪ .‬ככל שהנסירה יותר כללית‪ ,‬ישנו יותר פחד  לא‪ .‬קבלה‬
‫מהאר"י ז"ל שע"י אורך הגלות לא יהיו עוד חבלי משיח  לב‪ .‬ענין עמידת‬
‫אב"א  לג‪ .‬בזמן הנסירה היתה צרה עצומה לישראל  לד‪ .‬מהות ענין‬
‫הדורמיטא  לה‪ .‬כיצד נוצר מצב הדורמיטא  לו‪ .‬אסטרולוגיאה והשימוש בה‬
‫ לז‪ .‬ענין הגורל ומעלתו  לח‪ .‬המן ובניו כוללים כל הי' קלי' החיצוניים  לט‪.‬‬
‫סוד ויכוח המן עם אחשורוש  מ‪ .‬ישנו עם אחד ודרשו רז"ל ישן הוא האלו"ה‬
‫שלהם  מא‪ .‬הדורמיטא הוא לטובתן של ישראל  מב‪ .‬מה היתה כוונתם של‬
‫המן ואחשורוש בגזירתם  מג‪ .‬מה היתה מחשבת המן‪ ,‬והרי לאחר כל‬
‫דורמיטא יש פב"פ  מד‪ .‬בזמן הדורמיטא אין הנוק' ישנה  מה‪ .‬מה היתה‬
‫טעותו של המן  מו‪ .‬המן חשב שיש עונש רק בזמן שהמוחין בז"א‪ ,‬וע"כ לא‬
‫פחד מלגזור על בנ"י  מז‪ .‬כח הצדיקים שבכוחם נמשכת ההשגחה על בני‬
‫ישראל  מח‪ .‬ענין מרדכי הצדיק הוא ההארה היוצאת מהנוק'  מט‪ .‬כיצד‬
‫חשב המן שיוכל להרוג את מרדכי  נ‪ .‬ענין העץ שרצה המן לתלות את‬
‫מרדכי עליו  נא‪ .‬זנבה של נחש‪ ,‬הקלי' הגבוהה ביותר  נב‪ .‬ענין הנסיון‬
‫דשער החמישים‪ ,‬ביאור ראשון‪ .‬בחינת גאוה ודלא כפשוטה  נג‪ .‬לצדיק צריך‬
‫שתהיה אמונה גמורה בשלימות  נד‪ .‬ענין החטא שרצו להחטיא למרדכי ‬
‫נה‪ .‬ביאור שני‪ .‬המן וסיעתו רצו להוציא את מרדכי מדביקותו  נו‪ .‬ביאור‬
‫שלישי‪ .‬אחר היחוד מתגברת הבינה‪ ,‬ובזה רצה המן להכשילו  נז‪ .‬ביאור סוד‬
‫ככ"ה כתר כל הכתרים  נח‪ .‬עמידת מרדכי בהנסיון  נט‪ .‬הקב"ה הוסיף‬
‫במרדכי ואסתר תוספת הארה  ס‪ .‬יסוד דאבא שורשו מן החיוורתי‪ ,‬הנימין‬
‫והי"ג תיקוני דיקנא  סא‪ .‬המוחין שנכנסים בנוק' בהיותה אב"א  סב‪ .‬המוחין‬
‫הנכנסין בזווג דזו"ן הקטנים  סג‪ .‬המוחין הנכנסין בזווג דזו"ן הגדולים  סד‪.‬‬
‫שיטת התורת חכם בזווג דזו"ן הגדולים  סה‪ .‬ביאור דברי האר"י שנכנסין‬
‫מוחין דאימא וגם דאבא  סו‪ .‬פורים הוא ביעו"ר או בזו"ן הגדולים  סז‪ .‬סוד‬
‫הכתוב ויבן ה' אלקים את הצלע  סח‪ .‬בהיות המוחין בז"א יוצאין ממנו ב'‬
‫הארות לחוץ  סט‪ .‬מה הם ב' ההארות היוצאות מהנוק' כדוגמת מה שיוצא‬
‫מהז"א  ע‪ .‬כשהמוחין בנוק' ישנה הארה שלישית  עא‪ .‬ענין יסוד דאבא‬
‫ארוך ודאימא קצר  עב‪ .‬כשהמוחין בנוק' מוכרח יסוד דאבא להתפשט לחוץ‬
‫ עג‪ .‬עטה"י דאבא הוא ההארה היוצאת לחוץ בגילוי  עד‪ .‬הארה זו גדולה‬
‫עד מאוד  עה‪ .‬השינוי שבין פורים לשאר ימות השנה והנס הכפול שבו  עו‪.‬‬
‫הנס הכפול כבר היה בזמן מרדכי עצמו  עז‪ .‬כיצד יתכן שיעמוד יסוד דאבא‬
‫בז"א ובנוק' גם יחד  עח‪ .‬בחנוכה ופורים מקבלת הנוק' ע"י עצמה שלא ע"י‬
‫בעלה  עט‪ .‬מוחין דאבא כח הראיה האלוקית‪ ,‬מוחין דאימא כח השמיעה‬
‫האלוקית  פ‪ .‬כל ההארות שבעולם מקורם משם יקו"ק  פא‪ .‬בכל פעם המוחין‬
‫הם תוך לבוש  פב‪ .‬כשיוצאין המוחין מהאדם העבודה הוא בכח אמונה‬
‫פשוטה  פג‪ .‬המעלה העצומה כאשר המוחין באים בלא לבוש  פד‪ .‬בזה יובן‬
‫החילוק שבין תלמיד לחכם  פה‪ .‬החילוק שבין הראיה לשמיעה  פו‪ .‬העבודה‬
‫מצד החכמה היא כל רצונות האדם‪ ,‬ומצד הבינה שיהיה הכל לשמה  פז‪.‬‬
‫כשהמוחין בז"א האור מאיר עם לבוש‪ ,‬משא"כ כשהוא בנוק' הוא בלא לבוש‬

‫ פח‪ .‬יש ליזהר מאוד לא להתפאר באורות שקיבל  פט‪ .‬מעלת הפורים‬
‫שמשיג יסוד דאבא הכולל בתוכו הן מוחין דאבא והן מוחין דאימא  צ‪ .‬ענין‬
‫המור  צא‪ .‬ענין הגאוה ומה שצדיקים דברו לפעמים בדרך גאוה  צב‪ .‬דוקא‬
‫צדיקי האמת יכולים לדבר בדרך גאוה  צג‪ .‬אור יסוד דאבא הוא אור הביטול‬
‫האמיתי  צד‪ .‬סוד המור שמגיע עד העשיה  צה‪ .‬פורים הוא הכנה לפסח‪,‬‬
‫וע"כ אין מברכין שהחיינו על בדיקת חמץ  צו‪ .‬ענין הידים‪ ,‬ביאור ראשון‪.‬‬
‫הוא סוד ההשתוקקות  צז‪ .‬ביאור שני‪ .‬סוד ידי עתיק שמשם מגיע האור ‬
‫צח‪ .‬ביאור שלישי‪ .‬היחוד נעשה דייקא ע"י הידים  צט‪ .‬ביאור רביעי‪ .‬הידים‬
‫הם הכנה ליחוד דהולדה  ק‪ .‬ביאור חמישי‪ .‬האור נצרך לעבור תחילה דרך‬
‫ידי אבא  קא‪ .‬ביאור הפסוק ומרדכי יצא מלפני המלך וגו'  קב‪ .‬טעם שנקראו‬
‫חכמה וחסד בשם גדולה  קג‪ .‬טעם היות מרדכי מבנימין  קד‪ .‬מנין היה‬
‫למרדכי ואסתר הארה עד שקבלו הארת יסוד דאבא  קה‪ .‬מתחילה אורות‬
‫האדם מפוזרים‪ ,‬ואח"כ מלקבצם ע"י עבודתו  קו‪ .‬מתחילה היה אור מרדכי‬
‫מכוסה‪ ,‬ורק אח"כ נתגלה  קז‪ .‬רק כשרצה הקב"ה לגאול את בני ישראל‬
‫נתעברה במרדכי נשמת יסוד דאבא  קח‪ .‬סוד שיש לפשוט המגילה כדי לגלות‬
‫ההארה ולפרסמה  קט‪ .‬אבא לחישה‪ ,‬אימא קול‪ ,‬ויסוד דאבא יש בו משניהם‬
‫ קי‪ .‬סוד המגילה הוא עצמו ענין פרסום הנס  קיא‪ .‬טעם שמגלה הוא בגי'‬
‫ג' הויות  קיב‪ .‬ביאור חדש בענין זה‪ ,‬שאלו הם שמות המוחין הנכסים בנוק'‬
‫ קיג‪ .‬קריאת המגילה אגרת וספר  קיד‪ .‬מוחין דאבא בז"א נקראים ספר‪,‬‬
‫וכשהם בנוק' אגרת  קטו‪ .‬מהו ההבדל בין מגילה שהוא יסוד דאבא‪ ,‬לבין ספר‬
‫תורה שגם הוא בחי' יסוד דאבא  קטז‪ .‬בטעם שיש לעשות פורים בכל שנה‬
‫ קיז‪ .‬בכל פעם בעת הדורמיטא יש הארת מרדכי אלא שנעלמת אחר כן‪,‬‬
‫משא"כ בפורים  קיח‪ .‬סדר התפילה בפורים  קיט‪ .‬ענין הנס הכפול שבפורים‬
‫ קכ‪ .‬מעלת אור יסוד דאבא המאיר בפורים  קכא‪ .‬האם אפשר לקרוא‬
‫המגילה קודם תפילת ערבית  קכב‪ .‬סוד הכתוב 'וזכרם לא יסוף מזרעם' ‬
‫קכג‪ .‬ביאור מאמרם ז"ל כל הספרים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר  קכד‪ .‬הנס‬
‫של פורים מעולם לא היה כמוהו גם לא בשבת ויו"ט  קכה‪ .‬ביאור דברי האר"י‬
‫שכתב כדי 'לקיים' ההארה הנזכרת  קכו‪ .‬מצוות מעשיות מתקנים בחיצוניות‪,‬‬
‫ומצוות שבדיבור בפנימיות  קכז‪ .‬אם העיקר בתפילה מפני מה יש כוונות‬
‫'מטבע הברכה' על ברכת המגילה  קכח‪ .‬שיטת התורת חכם‪ ,‬יש ב' מחצבים‬
‫בפורים‪ ,‬פר' הימים ופר' הזמנים  קכט‪ .‬למה כותב האר"י שקריאת המגילה‬
‫היא 'להמשיך'‪ ,‬והרי להרש"ש הוא רק להעמיד  קל‪ .‬הנוק' צריכה עוד ב'‬
‫בחינות‪ ,‬הבחי' הא' תיקון בנין פרצופה  קלא‪ .‬בנין הנוק' נעשה ע"י מתנות‬
‫לאביונים  קלב‪ .‬האם יש ליתן מתנות לאביונים דוקא קודם קריאת המגילה‪,‬‬
‫או דוקא לאחריה  קלג‪ .‬הבחי' הב' לנוק'‪ ,‬היא לקיים המוחין שבה שלא יסתלקו‬
‫כבשאר הזמנים  קלד‪ .‬העמדת המוחים נעשית ע"י סעודת פורים‪ ,‬משתה‬
‫ושמחה  קלה‪ .‬ביאור מהלך יום הפורים‪ ,‬מהלך פשט דברי האר"י  קלו‪ .‬שיטת‬
‫הרש"ש‪ ,‬הקדמה  קלז‪ .‬ביאור רוב המקובלים בדברי הרש"ש  קלח‪ .‬שיטת‬
‫התורת חכם בביאור דברי הרש"ש  קלט‪ .‬לדעת הרש"ש מתי זמן מתנות‬
‫לאביונים  קמ‪ .‬לשון הרש"ש בהקדמה לפורים  קמא‪ .‬מצות קריאת המגילה‬

‫שבדיבור  קמב‪ .‬מתנות לאביונים מצוה מעשית  קמג‪ .‬אכילה ושתיה מצוה‬
‫מעשית  קמד‪ .‬יש להזדרז לעשות הסעודה אחר שחרית  קמה‪ .‬גם לשיטת‬
‫פשט האר"י יש לעשות הסעודה תיכף אחר שחרית  קמו‪ .‬האם יש ענין‬
‫לעשות סעודה אחר כל הג' תפילות  קמז‪ .‬בענין ליל פורים‪ ,‬קריאת המגילה‬
‫בכוונותיה  קמח‪ .‬ליל פורים לענין שאר המצוות  קמט‪ .‬ליל פורים מכוונים‬
‫בפנימיות דפנימיות‪ ,‬ולכן אי"צ סעודה  קנ‪ .‬שיטת התורת חכם שיש לכוין‬
‫כרגיל רק שאינו בדרך חיוב  קנא‪ .‬כוונת התפילה בפורים  קנב‪ .‬אכילה‬
‫ושתיה ב' מוחין דנוק'  קנג‪ .‬בטעם שאין מכוונים למוח הדעת  קנד‪ .‬בפורים‬
‫גדלה מעלת השתיה על האכילה ודלא ככל השנה  קנה‪ .‬הנוק' עצמה גם‬
‫רמוזה באכילה  קנו‪ .‬סעודת פורים הוא בפנימיות‪ ,‬ורק כלפי שנה הבאה היא‬
‫בחיצוניות  קנז‪ .‬מעלת סעודת פורים עפ"י דברי המגיד מישרים  קנח‪.‬‬
‫בפורים כביכול מגיעים לדרגה שכל עשייתינו הוא רק רצון השי"ת  קנט‪.‬‬
‫ביאור מאמרם שאעפ"י שמתן תורה היה בכפיה‪ ,‬הדר קבלוה ברצון בימי‬
‫אחשורוש  קס‪ .‬בפורים מותר לאכול ולהתבשם  קסא‪ .‬אסתר גימטריא‬
‫תרע"א‪ ,‬אלא שהיוד מסתתרת  קסב‪ .‬בפורים ישנו גילוי ההסתר  קסג‪ .‬ענין‬
‫הפורים הוא כאב המסתיר פניו‪ ,‬כדי שאחרי כן יהיה שחוק גדול  קסד‪ .‬בטעם‬
‫שלא גילה האר"י סודות של משלוח מנות  קסה‪ .‬דברי המהרח"ו בביאור‬
‫משלוח מנות‪ ,‬רמז בעלמא  קסו‪ .‬האם מותר לתלמיד לשלוח מנות לרבו ‬
‫קסז‪ .‬מקשה מפני מה ב'מתנות' יש ב' אותיות תי"ו‪ ,‬ובמנות תי"ו אחת  קסח‪.‬‬
‫במשלוח מנות יש רק בחי' נקבה א' ולכן אמר בתי"ו אחת  קסט‪ .‬ביאור‬
‫ההבדל בין המהרח"ו למוהר"י ישרליג"א  קע‪ .‬כשאבא יורד למקום הז"א‬
‫נקרא 'רעהו'  קעא‪ .‬גם בענין מצוות יבום מצינו ענין רעהו  קעב‪ .‬ביאור‬
‫מעלת 'רעהו'  קעג‪ .‬המוחין עצמם הבאין בפורים הם מבחי' רעהו  קעד‪.‬‬
‫ביאור נוסף בענין רעהו  קעה‪ .‬ביאור ענין משלוח מנות‪ ,‬שיטת מחברת‬
‫הקודש  קעו‪ .‬משלוח מנות בשיטת התורת חכם  קעז‪ .‬משלוח מנות בשיטת‬
‫הרב קווינקא  קעח‪ .‬משלוח מנות כדברי המהרח"ו שהם רמז בעלמא  קעט‪.‬‬
‫משלוח מנות העמדת המוחין תוך הז"א  קפ‪ .‬מעלת מצוות מתנות לאביונים‬
‫ קפא‪ .‬הגבאי צדקה הוא בחי' היסוד‪ ,‬ולכן כל השנה צריך לראות למי נותן ‬
‫קפב‪ .‬בפורים הגבאי צדקה הוא יסוד דאבא‪ ,‬ולכן כל הפושט יד נותנים לו ‬
‫קפג‪ .‬אמירת 'ברוך המן' בכדי להאיר לניצוץ שבתוך הקלי'  קפד‪ .‬ביאור ענין‬
‫הניצוץ הנ"ל  קפה‪ .‬על מרדכי ואסתר היתה מוטלת העבודה להעלות‬
‫הניצוצות שבהמן  קפו‪ .‬יש לומר 'ברוך המן' דווקא בעת השכרות  קפז‪ .‬באם‬
‫אינו מגיע לידי שכרות‪ ,‬יש לו עצה ע"י ריבוי השתיה  קפח‪ .‬דרך נוספת ע"י‬
‫ההקאה  קפט‪ .‬באכילה יכוין ליו"ד ה"י דע"ב‪ ,‬ובשתיה ליו"ג ה"י דס"ג  קצ‪.‬‬
‫מחמת שהנוק' גוברת לכן השתיה מרובה על האכילה  קצא‪ .‬יש ליזהר שאף‬
‫שישתה הרבה לא ישכח הסעודה  קצב‪ .‬אכילה ושתיה ב' מוחין דחכמה ובינה‬
‫בלא הדעת  קצג‪ .‬אסתר גי' שושנה‪ ,‬תרע"א  קצד‪ .‬שם אדנ"י נרמז בעיקר‬
‫באות י' וכן שם הוי"ה  קצה‪ .‬המלכות נרמזת בשם תרעא  קצו‪ .‬עיקר‬
‫התקרבות להקב"ה דרך המלכות‪ ,‬ולכן נקרא תרעא מלשון שער  קצז‪ .‬בתורה‬
‫כתוב י"ג מידות דז"א‪ ,‬ובנביא י"ג מידות דאריך  קצח‪ .‬א"ל דאריך מביט בז"א‪,‬‬

‫וא"ל דז"א מביט בנוק'  קצט‪ .‬נוק' בחי' אמונה‪ ,‬ז"א אהבה ויראה‪ ,‬ולשניהם‬
‫יחד צריך שיהיה קשר עם האריך  ר‪ .‬ענין הש"ע נהורין  רא‪ .‬הדרך להגיע‬
‫ללהט הפנים בחי' ש"ע נהורין הוא ע"י לימוד בדביקות  רב‪ .‬הארה זו נעשית‬
‫בעת עניית אמן‪ ,‬ומי שאינו עונה אמן ימלא פניו קלון  רג‪ .‬כשנכנסה אסתר‬
‫לאחשורוש הוסר ממנה הארת האריך  רד‪ .‬היצר הרע לוקח מהאדם את‬
‫הנקודה הפנימיות ועי"כ מפילו  רה‪ .‬בעת הזאת צריך האדם לזעוק א"לי א"לי‬
‫למה עזבתני  רו‪ .‬סוד אסתר שאמרה א"לי א"לי  רז‪ .‬ביאור נוסף בזה‪,‬‬
‫שכשהאדם רוצה להוציא ניצו"ק נלחם עמו הס"ם  רח‪ .‬למה קבעו פורים‬
‫באדר ולא בניסן‬

‫]ג[ קבלת שבת‬

‫עמ' תסח‬

‫ביאור שעה"כ ענין קבלת שבת‬
‫שמעתא א' ‪ -‬עליית העולמות בער"ש‬
‫ענף א' ‪ -‬אם עליות דער"ש ע"י מוחין הם באין‪ ,‬א"ל‪ ,‬ומהן‬

‫עמ' תסח‬
‫עמ' תסט‬

‫א‪ .‬עליות דער"ש‪ ,‬וסדר המשכת המוחין דהתפילות‪ ,‬צ"ב להבין החילוק‬
‫שביניהם  ב‪ .‬מדברי מרן ברחה"נ מבואר דאין עליות ללא המשכת מוחין ‬
‫ג‪ .‬דברי הרב השד"ה לחלק בין עליות דער"ש להמשכת מוחין  ד‪ .‬הנ"ל‬
‫מתבאר ומוכח גם מדברי מר"ן הרש"ש בדף ל"ד בדרוש מועדי הרגל  ה‪.‬‬
‫מדברי רבינו האר"י ג"כ מבואר דעליות דער"ש במוחין תליין  ו‪ .‬ביאור הענין‬
‫בב' דרכים שי' התו"ח‪ ,‬ושי' השד"ה‬

‫ענף ב' ‪ -‬עיקרי חשבון ירידת העולמות ועלייתן בער"ש‬

‫עמ' תעג‬

‫א‪ .‬ענין עליית וירידת קומת העולמות‪ ,‬וחשבון מספר דרגות אבי"ע  ב‪ .‬הבנת‬
‫החשבון של סדר ירידת המדרגות  ג‪ .‬כללות ענין עליות דער"ש‬

‫ענף ג' ‪ -‬סדרי וזמני העליות דער"ש – ביאור הקדמת מרן בסידור‬

‫עמ' תעו‬

‫א‪ .‬סיכום הענין בקצרה  ב‪ .‬עליה א' משעה ה' ואילך  ג‪ .‬עליה ב' וג' בכוונות‬
‫דקודם ה' שפתי תפתח במנחה ער"ש  ד‪ .‬עליה ד' לצורך מקום פנוי –‬
‫בהדלקת נ"ש‬

‫שמעתא ב' ‪ -‬בענין חלק הל' הנמשך בעת תפילת מנחה דעש"ק‬

‫עמ' תעט‬

‫א‪ .‬דברי מהרח"ו שפ"ת דל' דאימא נמשך כבר במנחה בניגוד לפשטות דברי‬
‫האר"י  ב‪ .‬לא נתכוין מהרח"ו אלא לחלק הפ"ת דל' לב' מדרגות  ג‪ .‬דרך א'‪,‬‬
‫שחילקם בו"ק וג"ר‪ ,‬וו"ק וג"ר מכונים בשם או"א כמבואר מדברי מרן  ד‪ .‬דרך‬
‫ב'‪ ,‬שנתכון לחלק בין חלק הל' המלובש ע"י הצ' ובין חלק המגולה‬

‫ביאור העניינים בפנימיות דרכי העבודה‬

‫עמ' תפב‬

‫א‪ .‬כללות ענין ההכנה לשבת ‪ -‬להכנס במוחין דשב"ק  ב‪ .‬לדעת כי אני ה'‬
‫מקדישכם ‪ -‬הרגשה בפרצופי האצילות  ג‪ .‬ענין ו"ק ‪ -‬הקטנות שקודם‬
‫הגדלות‪ ,‬ולפי ערך הגדלות תגדל הקטנות  ד‪ .‬עבודת ער"ש הלימוד דשבירת‬
‫ההסתרה  ה‪ .‬ע"י ההתבוננות בתיבות שבדברי האריז"ל‪ ,‬אפשר לזכות‬
‫להתדבק במוחין אלו‬

‫שמעתא ג' ‪ -‬ביאור ג' הכוונות שבשמו"ע דמנחת ע"ש‬
‫א‪ .‬תמצית ג' הכוונות שבשמו"ע דמנחת ע"ש  ב‪ .‬החילוקים שבין כוונות הללו‬

‫עמ' תפז‬

‫ ג‪ .‬ביאור התו"ח שג' הכוונות הנם בפנימיות דחיצוניות ובחיצוניות ופנימיות‬
‫דפנימיות  ד‪ .‬ביאור כוונה א' דקודם ה' שפתי תפתח‪ - ,‬להעלות העולמות‬
‫ולהעמידם על מקומם האמיתי שקודם חטא אדה"ר  ה‪ .‬ענין כוונות הכריעות‬
‫וזקיפות ‪ -‬להשלים המשכת כתר דנה"י דישסו"ת  ו‪ .‬כוונת ההעלאה מעולם‬
‫לעולם‪ ,‬עניינה ההגדלה שע"י מוחין דנה"י דישסו"ת שנערך ככללות פרצוף‬
‫הנשמה  ז‪ .‬סיכום הענין ותמצית טעמי וביאור החילוקים שבין הכוונות  ח‪.‬‬
‫ונפרט החילוקים שבין הכוונות וביאורם‪ ,‬בהתאם להמתבאר  ט‪ .‬ביאור כוונת‬
‫העלאת מ"ן שבשים שלום‬

‫שמעתא ד' ‪ -‬הנהגת האר"י בענין העירוב והמקוה‬

‫]ד[ שיעורי אוצרות חיים‬

‫עמ' תק‬
‫עמ' תקד‬

‫שער טנת"א פרק א'‬

‫עמ' תקד‬

‫הקדמה  א‪ .‬ד' מילויים דשם הוי"ה ב"ה  ב‪ .‬עולמות אזן חוטם‬

‫שער עתיק פרק א'‬
‫הקדמה‬
‫קדישא‬

‫‬

‫א‪ .‬פרטי חלקי מ"ה וב"ן שבכל פרצוף‬

‫עמ' תקלד‬
‫‬

‫ב‪ .‬תלת רישין דעתיקא‬

‫פנימיות הקבלה והחסידות‬
‫]א[ אגרות קודש בעניני היחוד‬
‫אגרת א'‬

‫עמ' תקנא‬
‫עמ' תקנג‬

‫א‪ .‬ה' חלקי התורה בהכרח שאינם סותרים זה את זה  ב‪ .‬בענין התלבשות‬
‫הניצוץ האלהי תוך הקלי' ‪ -‬השמועות הסותרות בדברי האריז"ל‪ ,‬ודברי בעל‬
‫התניא שעל פיהם יתיישבו השמועות  ג‪ .‬דעת הרמח"ל והצמח צדק בענין‬
‫התהוות הבריאה  ד‪ .‬להחשיב ציורי עוה"ז בגילוי כבחי' אלהות מצד דעת‬
‫תחתון הוי בגדר ע"ז  ה‪ .‬הפרש בין הנפה"ח לתורת החסידות בענין החיוב‬
‫להתבונן במציאות הבריאה מצד דעת עליון‬

‫אגרת ב'‬

‫עמ' תקסד‬

‫א‪ .‬מו"מ בדעת הרמח"ל בענין התהוות הבריאה  ב‪ .‬אף הרמח"ל מודה‬
‫דהא"ס הוא לבדו הפועל‪ ,‬ודרך פעולתו היא בב"ג‪ ,‬אלא דכשיוצא אל הפועל‬
‫הוא מתגלה בגבול  ג‪ .‬כח הגבול שורשו בבחינת העצמות  ד‪ .‬תורת‬
‫החסידות שהיא רזא דרזין באה לייחד כל השיטות‬

‫אגרת ג'‬
‫א‪ .‬המשך המו"מ בדעת הרמח"ל בענין התהוות הבריאה ואי פליג עליה הצמח‬
‫צדק  ב‪ .‬פלוגתא דהרמ"ע והרמ"ק בענין התואר אין סוף  ג‪ .‬שלילת הסברא‬
‫שהעמיסו הטועים והפוקרים בדברי הרמ"ע  ד‪ .‬דעת השו"א הקדמון בביאור‬
‫הפלוגתא דהרמ"ע והרמ"ק ודעת בעל התניא דלא פליגי בזה כלל  ה‪ .‬לשון‬
‫קדשו דהצמח צדק בהנ"ל  ו‪ .‬מדברי השואל בענין המחלוקת דהרמ"ע והרמ"ק‬
‫ ז‪ .‬דבר פשוט הוא שבין מצד דעת עליון ובין מצד דעת תחתון תתייחס‬
‫פעולת ההתהוות על שם עצמותו ית"ש לבד  ח‪ .‬ביאור דברי אדמו"ר‬

‫עמ' תקסט‬

‫מליובאוויטש למ"ד צמצום כפשוטו  ט‪ .‬מו"מ בדברי השואל בשיטת הרמח"ל‬
‫ י‪ .‬מתוך דברי הצמח צדק יש לדייק דליכא פלוגתא בין הרמח"ל לבין תורת‬
‫החסידות‬

‫אגרת ד'‬
‫ענף א' ‪ -‬בפלוגתא דהרמ"ע והרמ"ק בענין התואר א"ס‬
‫א‪ .‬פלוגתא אי א"ס נקרא עצמות או שנקרא רצון  ב‪ .‬הפי' הא' שיש לשלול‬
‫בדברי הרמ"ע הוא מה שסילפו בכוונתו אותה הכת ימ"ש שנפלו בשניות  ג‪.‬‬
‫לדעת השו"א הקדמון פליגי הרמ"ע והרמ"ק אי יש מציאות עלול קדמון‬
‫כקדמותו המיוחד בעצמותו  ד‪ .‬להמבואר בחסידות אין דברי השו"א נכונים‬
‫בדעת הרמ"ע לפי שאף הרמ"ע מודה דח"ו לומר דיש איזה מציאות עלול קדמון‬
‫ ה‪ .‬להמבואר בדברי בעה"ת מעיקרא לא פליגי הרמ"ק והרמ"ע  ו‪ .‬מדברי‬
‫הצמח צדק בהנ"ל  ז‪ .‬עפ"י תורת החסידות אסור לצייר שום מציאות עלול‬
‫קדמון  ח‪ .‬דעת בעל התניא אינה דעת שלישית המכרעת אלא לדעתו אין‬
‫מחלוקת כלל בין הרמ"ע להרמ"ק  ט‪ .‬בבחי' עצמותו מצד עצמו אין שינוי‬
‫כלל‪ ,‬בבחי' עצמותו מצד יכולתו יש לחלק בין מצד יחו"ע ליחו"ת‪ ,‬דמצד יחו"ע‬
‫לא יש שינוי‪ ,‬ומצד יחו"ת יש שינוי  י‪ .‬הטעם דפליג הרמ"ע ארמ"ק ‪ -‬לפי‬
‫שאין לומר דההתהוות היא ע"י עצמותו מצד עצמו דהא אני הוי"ה לא שניתי‬
‫כתי'  יא‪ .‬מדברי אדמו"ר מוהרש"ב בהנ"ל  יב‪ .‬ביאור לשון קדשו דהרמ"ע‬
‫ יג‪ .‬כו"ע מודו דקודם שנבה"ע היתה כל המציאות כלולה בעצמותו וכו"ע‬
‫מודו דאיכא הפרש בין ד"ת לד"ע  יד‪ .‬בהכרח שדברי הרמ"ק והרמ"ע צדקו‬
‫יחדיו ‪ -‬דבאם נתפוס כדברי כל חד מינייהו לחוד קשיא  טו‪ .‬עיקר העולה‬
‫לדינא הוא דעפ"י פשיטות האמונה אסור לצייר שום מציאות עלול קדמון ‬
‫טז‪ .‬בענין התואר 'סיבה ראשונה'  יז‪ .‬השפע טל עם היותו תלמיד הרמ"ק‬
‫נקט בשמעתין כהרמ"ע‪ ,‬שכן דרכו להביא גם מדברי האר"י‬

‫ענף ב' ‪ -‬ג' כללים בעניני היחוד שעל פיהם יובנו דברי הרמ"ע ביתר‬
‫שאת‬
‫א‪ .‬מדברי מהר"א מסטראשעליע  ב‪ .‬כלל א' בענין היחוד ‪ -‬כל ריבוי‬
‫המדרגות אינם אלא מצדנו אכן מצדו לא יצאו כלהו דרגין מפשיטות יחודו ‬
‫ג‪ .‬מדברי התורת חכם בענין א"ק ואבי"ע דאורך וא"ק ואבי"ע דעובי  ד‪ .‬דרך‬
‫העליות דא"ק ואבי"ע דאורך ‪ -‬עפ"י דרכי העבודה דיחו"ת  ה‪ .‬דרך העליות‬
‫דא"ק ואבי"ע דעובי ‪ -‬עפ"י דרכי השגת פשיטות היחוד שהיא העבודה דיחו"ע‬
‫ ו‪ .‬עומק הביאור בדברי התו"ח דמצד הכמות מלבישים כל העולמות בשוה‬
‫ומצד האיכות ילבישו באורך  ז‪ .‬כפי שיעור העליות דא"ק ואבי"ע דאורך עפ"י‬
‫דרכי העבודה כך זוכה לעלות מהשגה להשגה בהשגת פשיטות היחוד דא"ק‬
‫ואבי"ע דעובי  ח‪ .‬סדר העליה ממדרגה למדרגה בהשגת פשיטות היחוד‬
‫וביטול הצמצומים  ט‪ .‬הבחנת מציאות העולמות שמצדנו היא מציאות‬
‫אמיתית שבה בחר ה' להתגלות כלפי הנאצלים  י‪ .‬כלל ב' בענין היחוד ‪-‬‬
‫'קדושתי למעלה מקדושתכם'  יא‪ .‬הטעם הפנימי במה שהרמ"ע כתב דהא"ס‬
‫הוא הרצון  יב‪ .‬ב' הבחנות בבחי' אוא"ס כלפי העצמות  יג‪ .‬כלל ג' בענין‬
‫היחוד ‪ -‬האומר שיש כח נפשיי בעילת העילות אין לו חלק באלה'י ישראל ‬

‫עמ' תקפא‬

‫יד‪ .‬קצירת האומר דג' הכללים שנאמרו בענין היחוד‬

‫ענף ג' ‪ -‬פרטות הדרגין דבחינת היכולת‬
‫א‪ .‬ג' מדרגות למעלה מן הצמצום הנז' בקבלת מהרח"ו  ב‪ .‬רזא דמהימנותא‬
‫ ג‪ .‬הטעם הפנימי במאי דק"ל אדה"ז להרצון בשם יכולת – לפי שזהו המשל‬
‫היותר קרוב לבאר האיך ב' הפכים אלו עולים בקנה אחד  ד‪ .‬למעלה מא"ק‬
‫איתנהו עוד ג' עולמות שנתבארו בקבלת מהר"י סרוג  ה‪ .‬צמצום דרבועא‬
‫הנקרא אויר קדמון ‪ -‬הוא סוד יציאת היכולת מן ההעלם את הגילוי  ו‪ .‬א"ק‬
‫סתימאה הנזכר בקבלת מהרי"ס הוא סוד עתיק דא"ק הנזכר בקבלת מהרח"ו‬
‫ ז‪ .‬שעשועים ‪ -‬עלה ברצונו הנעלם לגלות את עצמו‪ ,‬מלבוש ‪ -‬גילוי בחי'‬
‫היכולת  ח‪ .‬סדר ההשתלשלות בקצרה עפ"י העולה מן האמור לעיל  ט‪.‬‬
‫מדברי הגה"ק מהר"א מסטראשעליע בהנ"ל  י‪ .‬רבועא גו עגולא ‪ -‬צמצום‬
‫דהמלבוש תוך העגול הגדול‪ ,‬עגולא גו רבועא ‪ -‬צמצום דלעשות החלל תוך‬
‫אויר קדמון  יא‪ .‬הוי"ה הוי"ה ‪ -‬הוי"ה דקודם ההשתלשלות והוי"ה דאחר‬
‫ההשתלשלות  יב‪ .‬תכלית הדבקות שיזכה לבחי' אז תתענג על הוי"ה הב'‪,‬‬
‫ולמעלה מזה שיזכה לבחי' שמחו צדיקים בהוי"ה הא' שלמעלה מסדר‬
‫ההשתלשלות  יג‪ .‬אמיתות ביאור דברי הרמב"ם 'מאמתת המצאו נמצאו כל‬
‫הנבראים'  יד‪ .‬בגמר השגת עליית המדרגות יזכה להשיג כי ממנו הכל והיינו‬
‫דהשי"ת הוא סיבת הצורה ולא רק פועל הצורה לבד‬

‫ענף ד' ‪ -‬דעת תחתון ודעת עליון‬
‫א‪ .‬אי 'דעת תחתון' הנז' בדרושי חסידות זהו עצמו הנקרא בלשון הנפה"ח‬
‫'מצדנו'  ב‪" .‬בידיעה שממטה למעלה היש הנברא הוא דבר נפרד לגמרי" ‬
‫ג‪ .‬אית למינדע טוב ואית למינדע רע ולאהדרא גרמיה לטוב  ד‪ .‬מדברי‬
‫הגה"ק מהר"א מסטראשעליע בהנ"ל דאית למינדע טוב ואית למינדע כו'  ה‪.‬‬
‫מדברי בעל התניא בענין החיוב למאוס ברע  ו‪ .‬אל דעות ה' ‪ -‬מציאות‬
‫הדעת התחתון אף היא אינה אלא מדתו יתברך להסתיר א"ע באופן‬
‫שהנאצלים ירגישו אותו בבחינת פירוד  ז‪ .‬כללות העולה מן המבואר  ח‪.‬‬
‫גם מצד דעת עליון גופא יש מקום למציאות השתלשלות העולמות עד סופא‬
‫דכל דרגין‬

‫ענף ה' ‪ -‬ביאור דברי הצ"צ בענין ההשגחה וההתהוות ודבריו אודות‬
‫ספר חוקר ומקובל‬
‫א‪ .‬סברת השואל לחלק בין ההתהוות וההשגחה  ב‪ .‬שאלת המינים מיוסדת‬
‫על סברתם דההשגחה היא ע"י עו"ע‪ ,‬ואמנם באמת ההשגחה היא ע"י אוא"ס‬
‫הסוכ"ע  ג‪ .‬לדעת הרמ"ק ההשגחה בפועל היא בהתלבשות בספירות אלא‬
‫שאף לדבריו אין זה פועל שינוי בהא"ס  ד‪ .‬הכרעת הצ"צ דההשגחה בפועל‬
‫נמשכת מעצמות אוא"ס בהתלבשות בדרך מעבר בהספירות והתלבשות זו‬
‫אינה פועל שינוי אפי' מצד הספירות יען דהספירות הם הנהגת הא"ס בעצמו‬
‫ ה‪ .‬מדברי הרמח"ל דהספירות הם הנהגת האין סוף עצמו  ו‪ .‬תוספת ביאור‬
‫להנ"ל מדברי המדרש רבה  ז‪ .‬חסרון בדברי הרמח"ל בחוקר ומקובל  ח‪ .‬בין‬
‫ההשגחה ובין ההתהוות היא ע"י שהסובב מאיר בממלא  ט‪ .‬העולה מן‬
‫המבואר  י‪ .‬מסקנת הדברים‬

‫אגרת ה'‬

‫עמ' תרעו‬

‫א‪ .‬בעצמותו ית' אסור להעלות המחשבה כלל כי אם לחייב מציאותו באימה‬
‫ ב‪ .‬ע"י הדבקות 'במדותיו' עולה ונדבק 'אליו'  ג‪ .‬יחוד הרצון בבעל הרצון‬
‫הוא ע"ד היכולת בהיותה כלולה בבעל היכולת שאינה במציאות כלל  ד‪ .‬ב'‬
‫הבחנות באור א"ס ‪ -‬טרם שנתגלה ואחר שנתגלה  ה‪ .‬מדברי האריז"ל דאור‬
‫א"ס 'לא היה זמן התחלה וראשית'  ו‪ .‬כיון שאוא"ס שנתגלה הוא עצמו האור‬
‫הקדום שהיה כלול בעצמותו שפיר יוצדק לומר עליו דלא היה לו זמן התחלה‬
‫וראשית  ז‪ .‬הטעם שמהרח"ו נמנע מלדבר מענין הצמצומים שקדמו להגילוי‬
‫דאוא"ס  ח‪ .‬ב' מיני דביקות ‪ -‬הא' בהשגת העולמות דא"ק ואבי"ע‪ ,‬הב'‬
‫בשעשועי אוא"ס דהעולמות שלמעלה מסדר השתלשלות  ט‪ .‬הטעם שיוצדק‬
‫לכנות אוא"ס המגולה בשם 'מאציל'  י‪ .‬בין דעת עליון ובין דעת תחתון כל‬
‫חד מינייהו כלול מב' הבחנות הפכיות  יא‪ .‬מדברי הגה"ק בעל התניא בהנ"ל‬
‫ יב‪ .‬שילוב הוי"ה באדנ"י ואדנ"י בהוי"ה  יג‪ .‬הפרש בין הנפה"ח לתורת‬
‫החסידות בענין השילוב הנ"ל  יד‪ .‬לדעת הנפה"ח לא הותר ההתבוננות‬
‫ביחו"ע זולת לפרקים כגון בפסוק ראשון דשמע משא"כ לדעת החסידות  טו‪.‬‬
‫הפרש בין אצילות לבי"ע מצד בחי' האתגליא דדעת תחתון  טז‪ .‬ע"י הדביקות‬
‫במדותיו דאינון כלהו דרגין דיחו"ת ודיחו"ע יבוא להיות דבוק 'אליו'  יז‪.‬‬
‫מספרי קודש בהך דעיקר הדביקות 'אליו' היא ע"י מדותיו  יח‪ .‬העיקר הוא‬
‫שיכוין דייקא בז"א המתאחד בא"ס  יט‪ .‬עומק הטעם למה עיקר הדביקות‬
‫'אליו' היא דייקא ע"י הז"א  כ‪ .‬מדברי הרש"ש דכפי מעלת קדושת המוחין כך‬
‫נפלו למקום יותר תחתון ומרוחק  כא‪ .‬כל המקודש מחברו חרב מחברו  כב‪.‬‬
‫טעם היות בירורי הנ"ר שנתבררו בשימ"ב נקראים 'המובחר והמעולה'  כג‪.‬‬
‫כפי היות הז"א מתוקן במוחין יותר עליונים ‪ -‬כך מתגלה על ידו עצם האור‬
‫הפשוט יותר ויותר  כד‪ .‬כפי מעלת המוחין כך נתקנת הנוק' היותר תחתונה‬

‫]ב[ מאמר אור זרוע לצדיק‬
‫ענף א ‪ -‬בענין התקשרות לצדיקים‬

‫עמ' תשכב‬
‫עמ' תשכב‬

‫א‪ .‬דברי רבה"ק בענין גודל מעלת התקשרות לצדיקים שהכל תלוי בו  ב‪.‬‬
‫הצדיקים הם מרכבה לשכינה הק'  ג‪" .‬ובו תדבק" הדבק בתלמידי חכמים‬
‫כאילו מדבק בשכינה  ד‪ .‬השכינה בבי"ע אינה מתיחדת עם הכלים אלא בסוד‬
‫השראה  ה‪ .‬השכינה שורה על הצדיקים כפי מדת הביטול של הצדיק  ו‪.‬‬
‫הצדיקים הם השרשים ושאר העם הענפים וצריך לחבר הענפים עם השרשים‬
‫ ז‪ .‬ההתקשרות לצדיקים על ידי אהבה שהוא כח האחדות  ח‪ .‬הצדיק עצמו‬
‫בבחי' אין וביטול גמור וההתקשרות אליו הוא לשכינה הק' השורה עליו  ט‪.‬‬
‫עיקר תיקון הגלות האחרון הוא לתקן הטעות ע"י התקשרות לצדיקים באופן‬
‫הנכון‬

‫ענף ב ‪ -‬בענין התפלה אצל הצדיקים‬
‫א‪ .‬הצדיק אינו אלא כשליח ציבור  ב‪ .‬הצדיק אינו פועל מעצמו אלא מתפלל‬
‫אל הקב"ה שימשיך רחמים  ג‪ .‬אין להשתמש בלשון שמשמעותו שלצדיק יש‬
‫כח עצמי שלא יבאו לטעות  ד‪ .‬כח הצדיקים הוא לבטל הדינים ולהמשיך‬

‫עמ' תשכח‬

‫רחמים ע"י המאציל בכח התבטלותם הגמורה  ה‪ .‬כל ישראל מתאחדים כאחד‬
‫עם הצדיק ועם השכינה שהיא שורש כנסת ישראל  ו‪ .‬דברי הפוסקים בענין‬
‫הבקשה מהצדיק שיתפלל עבורו  ז‪ .‬הצדיקים המתים מצטערים על החיים‬
‫ועל ידי כך מעוררים רחמים עליהם  ח‪ .‬הצדיק כגרזן ביד החוצב לקבל‬
‫ולהעלות ולהוריד השפע  ט‪ .‬ביאור ענין הוידוי לפני הצדיק  י‪ .‬להוציא מלבם‬
‫של תועים שפונים בתפלתם ועבודתם אל הצדיק  יא‪ .‬אף הצדיקים שיש להם‬
‫נשמה דאצילות אין שייך תפלה אליהם  יב‪ .‬מאן פני האדון דא רשב"י  יג‪.‬‬
‫אסור לעבוד הכלים דבי"ע ואף לא לכבדם כיבוד של אלקות  יד‪ .‬השכינה‬
‫השורה בשורש נשמת הצדיקים היא בבחי' ממוצע המחבר  טו‪ .‬שכינה‬
‫מדברת מתוך גרונו של משה הוא בדרך מעבר ולא בדרך התלבשות  טז‪ .‬אף‬
‫שהשכינה שורה בדרך מעבר אי אפשר להשיגה כי אם על ידי הצדיק  יז‪ .‬ג'‬
‫נקודות שרשיות בהבנת הענין על נכון  יח‪ .‬הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו‬
‫אל ישראל אביכם  יט‪ .‬שורש נשמת ישראל "בנים אתם לה' אלקיכם" בסוד‬
‫ניצוץ א' וב'  כ‪ .‬מסקנא דמלתא בענין התקשרות לצדיקים‬

‫ענף ג ‪ -‬בענין השתטחות על קברי הצדיקים‬

‫עמ' תשמד‬

‫א‪ .‬כמה בחי' מקיפים יש לאדם  ב‪ .‬על הציון ובד' אמותיו שורה מקיפי חיה‬
‫יחידה ובעיר של הצדיק שורה המקיף דא"ק  ג‪ .‬ע"י המקיף העליון השורה‬
‫בעיר יכולים להשיג בחי' עצת אמת איך לעבוד את ה'  ד‪ .‬עצת אמת הוא‬
‫בחי' פלא יועץ הנמשך ממקום גניזת הצדיקים האמיתיים יחידי הדורות  ה‪.‬‬
‫עיקר חיפוש השכינה הק' על ידי התקשרות לצדיקים להשיג עצת אמת  ו‪.‬‬
‫ציון דורש אין לה מכלל דבעי דרישה  ז‪ .‬בענין קברי צדיקים והשתטחות על‬
‫קברם  ח‪ .‬ביאור על הנ"ל‬

‫קונטרס ההשתטחות לרבינו האדמו"ר האמצעי דחב"ד זצ"ל‬

‫עמ' תשנב‬

‫]ג[ שיעורי עץ חיים‬

‫עמ' תשסא‬

‫שער א' דרוש עגולים ויושר ענף א' ‪ -‬החקירה הראשונה‬
‫א‪ .‬דברי הרז"ל  ב‪ .‬תכלית הכוונה העליונה ‪ -‬שיחזרו הנאצלים להתכלל‬
‫באוא"ס  ג‪ .‬תכלית החזרה לאוא"ס הוא לפי שעי"כ יתוסף קישוט תוך אוא"ס‬
‫הפשוט  ד‪ .‬יה הוה ויהיה  ה‪ .‬קודם הבריאה ‪ -‬אוא"ס לית מחשבה תפיסא‬
‫ביה כלל‪ ,‬בגמר התיקון ‪ -‬נתפס הוא ברעותא דלבא  ו‪ .‬תחילה יתבונן בפרטי‬
‫הדרגין דיחו"ת לייחדם באוא"ס דקודם שנברא העולם ועי"ז יזכה להשגת‬
‫אוא"ס דלעת"ל  ז‪ .‬תחילה יתבונן בפרטי הדרגין ד'הוה'‪ ,‬ומשם יעלה לאוא"ס‬
‫ד'היה'‪ ,‬ואז יזכה להשגת אוא"ס בתוספת קישוט ד'יהיה'  ח‪ .‬סדר העליה‬
‫בהשגת היחוד דשם הוי"ה  ט‪ .‬השוואת השיטות אי אור הא"ס נקרא אור או‬
‫חושך  י‪ .‬סוד רעותא דלבא  יא‪' .‬ארימת ידי בצלו' ‪ -‬להעלות מציאות הגבול‬
‫דבחי' 'הוה' לאוא"ס דבחי' 'היה'  יב‪ .‬מדברי הרב דב"ש בביאור הוראת היה‬
‫הוה ויהיה  יג‪ .‬שם הוי"ה דכללות כלול מג' שמות הוי"ה כנגד היה הוה ויהיה‬
‫ יד‪ .‬תחילה יעלה מבחי' ו"ה דפרטות לבחי' י"ה דפרטות ושוב יעלה מבחי'‬
‫ו"ה דכללות לי"ה דכללות  טו‪" .‬ואז הזו"ן נקרא על שמה וגם היא נקראת על‬
‫שם הזו"ן"  טז‪ .‬ע"י שירגיל עצמו לעלות מבחי' הו"ק דפרטות לבחי' הג"ר‬

‫עמ' תשסה‬

‫יוכל לעלות מבחי' הו"ק דכללות לבחי' הג"ר דכללות  יז‪ .‬הכלל והפרט שוים‬
‫לגמרי ואין הפרש ביניהם זולת דכפי שינוי עילוי המקומות כך ישתנה הרגשתם‬
‫בתחתונים  יח‪ .‬מה שאדם טורח ועושה פשט המצות בעוה"ז‪ ,‬הוא לשיוכל‬
‫להכנס לג"ע ולקיים המצות באופן רוחני  יט‪ .‬מצות בטלות לעת"ל מצד‬
‫תפיסת מקום  כ‪ .‬תכלית גירוש אדה"ר מגן עדן ‪ -‬כדי שיחזור לקיים המצות‬
‫באופן רוחני בתוספת קישוט  כא‪ .‬כל הצדיקים לדבר אחד נתכוונו אלא‬
‫שמ"מ נשתנו אלו מאלו מצד עילוי המקומות  כב‪ .‬סוד שם בן י"ב  כג‪.‬‬
‫פרטות דרכי העליה דשם בן י"ב  כד‪ .‬קצירת האומ'ר מדרכי העליה דשם בן‬
‫י"ב  כה‪ .‬סוד ניקוד השם  כו‪" .‬מגולגל‪ ,‬ומצורף‪ ,‬ומנוקד‪ ,‬ומוטעם בנשימותיו"‬
‫ כז‪ .‬ג' הויו"ת דהיה הוה ויהיה הם כנגד ג' שמות אדנ"י הוי"ה אהי"ה  כח‪.‬‬
‫סדר צירוף ג' שמות אדנ"י הוי"ה אהי"ה‬

‫תיקון הכללי‬
‫ביאור לכוונות תיקון הכללי‬

‫עמ' תתא‬

‫א‪ .‬כוונה כללית במשך כל זמן אמירת התהלים  ב‪ .‬כוונות פרטיות לכמה‬
‫מזמורים מתיקון הכללי  ג‪ .‬סוד כוונת העשרה מזמורים כנגד עשרה מיני‬
‫נגינה  ד‪ .‬סוד העשרה מיני נגינה מכוון כנגד עשר ספירות  ה‪ .‬בענין הכוונה‬
‫בשמות הספירות  ו‪ .‬בענין סדר המזמורים בתיקון הכללי  ז‪ .‬בענין ניקוד‬
‫ספירת המלכות שבתיקון הכללי  ח‪ .‬כוונת שיר פשוט כפול משולש מרובע‬
‫ ט‪ .‬כוונת שם ע"ב‬

‫בעניין התיקונים הנעשים ע"י אמירת תיקון הכללי‬

‫עמ' תתטז‬

‫סדר תיקון הכללי עם הכוונות‬

‫עמ' תתכב‬

‫סדר וידוי‬

‫עמ' תתלה‬

‫תפילה ממוהרנ"ת‬

‫עמ' תתלז‬

/

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫יט‬

‫הקדמת המחבר‬

‫ויקח משה את עצמות יוסף עמו‬
‫שנה זו הבעל"ט כנגד מצות הקהל‬
‫הנה זאת השנה הבאה עלינו לטובה היא שנת התשע"ב לב"ע‪ ,‬וכבר הזכרנו‬
‫בהקדמה לספר ים החכמה דאשתקד ממה שהעיד הגר"ש מלאצאן ז"ל א וזה‬
‫לשונו‪ ,‬שמעתי מפי הרה"ג הישיש וכו מו"ה יצחק מרגליות אב"ד בשצוצין במדינת‬
‫פולין‪ ,‬ששמע מפי מאור הגולה מהר"ח מוואלזין ז"ל‪ ,‬כי הגר"א ז"ל אמר כי בספר‬
‫משנה תורה מרומז בכל סדרה מה שיארע במאה שנים מאלף הששי‪ ,‬כסדר יו"ד‬
‫פרשיות נגד יו"ד מאות‪ ,‬כי נצבים וילך נחשבים לאחד כידוע‪ .‬ושאל לו מהר"ח איה‬
‫איפה אנו מרומזים בפרשת תצא שהוא נגד המאה הששית שאנחנו עומדים כעת‪,‬‬
‫והשיב לו כי שמו מרומז בתיבת 'אבן שלמה' וכו'‪ .‬ולפי זה דעת לנבון נקל כי הרעות‬
‫רבות וצרות אשר השיגונו בעונ"ה במאה השביעית הזאת‪ ,‬מרומזים בקללות‬
‫שבפרשת כי תבוא‪ ,‬ודו"ק‪ ,‬ועתה נצפה לגאולה העתידה בב"א‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין מה‬
‫שהארכנו מזה שם‪ ,‬דדבריו מיוסדים על מה שכתב הגר"א בביאורו לשיר השירים‬
‫דהתורה כלולה מששה ספרים‪ ,‬לפי שמעשה בראשית חשיב כספר בפני עצמו‪ ,‬וכן‬
‫כתב הרב בעל עבודת הקודש ב‪ ,‬ואלו הששה ספרים המה כנגד שית אלפי שני דהוי‬
‫עלמא‪ ,‬וספר משנה תורה הוא כנגד האלף הששי‪ ,‬וכלול מעשר פרשיות‪ ,‬ובכל‬
‫פרשה מרומז מה שיארע במאה שנים שכנגד הפרשה ההיא‪ ,‬והנה כפי זה נמצא‬
‫דמאה שנים אלו אשר משנת ת"ש עד שנת ת"ת המה כנגד פרשת נצבים וילך‪,‬‬
‫ופרשיות אלו אית בהון ע' פסוקים‪ ,‬וכאשר נבוא למנין ונחלק השבעים פסוקים‬
‫הנזכרים למאה שנים הללו‪ ,‬נמצא דכל שנה היא כנגד שבעה חלקי עשר דפסוק‬
‫אחד ג‪ ,‬והיינו מעט יותר משני שליש פסוק‪ ,‬אמור מעתה כי שנת תשע"ב היא גמר‬
‫הפסוק החמישים ותחילת פסוק החמשים ואחד‪ ,‬והוא פרק ל"א סוף פסוק י' ופסוק‬
‫י"א‪ ,‬וזה לשון הפסוקים‪) :‬י( ויצו משה אותם לאמור‪ ,‬מקץ שבע שנים במועד שנת‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫`‪xtq seqa miqtcpd `"xbd ihewil .‬‬
‫`‪.a"r b"n sc dgbyde dpen‬‬

‫‪.a"k wxt '` wlg .a‬‬
‫‪.cg` weqtc 0.7 .b‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫כ‬

‫השמטה בחג הסוכות‪) .‬יא( בבוא כל ישראל לראות את פני הוי"ה אלהיך במקום‬
‫אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם"‪ ,‬ועיין שם שציוה‬
‫אותם על מצות הקהל במוצאי שמיטה‪.‬‬

‫והנה‬

‫מצות 'הקהל' ענינה להקהיל את העם האנשים והנשים והטף‪ ,‬וענין זה‬
‫דקיבוץ הקהל הוא סוד הדעת‪ ,‬וכנודע ד דהדעת מקבץ כל הנפזרים‪ ,‬ולפיכך‬
‫בזאת השנה הזמן גרמא בעזה"י להמשכת גילוי הדעת‪.‬‬

‫משה ביקש שתהיה גאולת מצרים בסוד שם הוי"ה שהוא חו"ג‬
‫דדעת ולבסוף היתה הגאולה בסוד שם אהי"ה שהוא לבושי החו"ג‬
‫והנה בענין הדעת איתא בדברי רבינו האריז"ל על הפסוק ה וירא ה' כי סר לראות‪,‬‬
‫וזה לשונו ו‪ ,‬דע‪ ,‬כי דעת דז"א הוא עשר הויו"ת מצד אבא ועשר אהי"ה מצד‬
‫אימא‪ ,‬והנה עשר הויו"ת הם גימטריא ס"ר‪ ,‬והעשר אהי"ה גימטריא רד"ו‪ .‬והנה‬
‫גלות מצרים היה בסוד הדעת‪ ,‬סוד עשר אהי"ה‪ ,‬וזה רמז יעקב לבניו באומרו ז רדו‬
‫שמה‪ .‬ואמנם משה חשב שהיה בסוד עשר הויו"ת שעולים ס"ר‪ ,‬וזהו וירא ה' כי סר‬
‫לראות‪ ,‬כי ראה השי"ת שמשה חשב כי משם נמשך גלות מצרים‪ ,‬ומשם גם כן‬
‫עתידין ליגאל‪ ,‬ולכן אמר לו השי"ת‪ ,‬כי לא כן הוא‪ ,‬כי הלא גלותם נמשך משם‬
‫אהי"ה‪ ,‬שהם סוד רד"ו שנים שגלו ישראל למצרים‪ ,‬וכן גאולתם הוא משם‪ ,‬וזה סוד‬
‫אהי"ה שלחני אליכם‪ ,‬כי מצד אהי"ה תהיה גאולתכם‪ ,‬ולכן תמצא כי גאולת מצרים‬
‫בכל התורה היא מצד הבינה‪ ,‬שהיא סוד אהי"ה‪ ,‬וגם נזכר בתורה חמשים פעמים‬
‫דו"ק ותשכח‪ .‬ואמנם בזה תבין ענין מציאות הדעת מה עניינו‪ ,‬והוא‪ ,‬כי הוא כלול‬
‫מעשר הויו"ת ]שהם החסדים וגבורות עצמם[‪ ,‬ועשר אהי"ה שהם לבושים‪ ,‬ר"ס ור"י‪,‬‬
‫עכ"ל הנוגע לעניננו‪.‬‬
‫הרי כי הגאולה היא בסוד הדעת‪ ,‬אלא שמשה רבינו ביקש שתהיה הגאולה בסוד‬
‫שם הוי"ה שהוא בחינת החכמה והוא סוד החסדים וגבורות דדעת‪ ,‬וזהו כי‬
‫ס"ר לראות העולה בגימטריא עשר הויו"ת דחסדים וגבורות‪ ,‬ואמנם לא כן היה‪,‬‬
‫אלא היתה הגאולה בסוד שם אהי"ה שהוא בחינת הבינה‪ ,‬והוא סוד לבושי החסדים‬
‫וגבורות‪ ,‬כי לא נתקנו באותם רד"ו שנים שגלו ישראל למצרים אלא לבושי החסדים‬
‫וגבורות ולא החסדים וגבורות עצמם‪.‬‬

‫ואלו‬

‫הדברים הביאם הכהן הגדול ה"ה הגה"ק מוהרח"ש הכהן דוויךּ זיע"א אל‬
‫הקודש בהקדמת חיבורו איפה שלימה‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬הספר הזה נקרא איפה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪f"l wxt f"h xry jlnd wnr oiir .c‬‬
‫"‪ceqa `aeh `ed oke ,"lkd uawn zrcde‬‬
‫‪.zrcay myxya zexeabde micqgd ueaiw‬‬
‫‪.'c ,'b zeny .d‬‬

‫‪`xie xn`i e` d"c zeny mihewld xtq .e‬‬
‫‪dxez ihewila `ed oke ,(`"r `"l sc) 'd‬‬
‫‪.(a"r d"p sc) 'd `xie d"c zeny‬‬
‫‪.'a ,a"n ziy`xa .f‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫כא‬

‫שלימה על שם הרמז שיש בו‪ ,‬כי איפ"ה שלמ"ה גימטריא ע"ת עם הכולל כמספר‬
‫עשר הויו"ת של חסדים וגבורות ועשר אהי"ה שהם לבוש שלהם‪ ,‬לרמוז שעל ידי‬
‫לימוד זה של חכמת האמת מתבררים החסדים וגבורות עם הלבוש שלהם‪ ,‬שכל‬
‫הגליות הם כדי לברר החסדים וגבורות והלבוש שלהם‪ ,‬ואחר שיתבררו אז יהיה‬
‫הוי"ה אחד וכו'‪ ,‬כי בגלות מצרים לא נתבררו כי אם לבוש שלהם שהם עשרה‬
‫אהי"ה כמנין רד"ו‪ ,‬כמבואר בשער הכוונות דרוש הפסח ובשער הליקוטים פרשת‬
‫שמות על פסוק וירא ה' כי סר לראות‪ ,‬ונשארו החסדים וגבורות בעצמם להתברר‬
‫בשאר גליות‪ ,‬כמבואר בספר אוצר החיים ]להגה"ק מקאמרנא[ על התורה‪ ,‬ועל ידי‬
‫לימוד חכמת האמת הם מתבררים יותר‪ ,‬ומתקרבת הגאולה‪ ,‬כמו שכתב מוהרח"ו‬
‫ז"ל בהקדמת בשער ההקדמות והביא ראיה מהזוהר‪ ,‬עיין שם‪ ,‬עכ"ל ח‪.‬‬

‫הגאולה דלעתיד בסוד שם הוי"ה שהוא סוד הראיה האלקית עין‬
‫בעין‬
‫והנה עומק ענין הגאולה שביקש משה שהיא מצד שם ההוי"ה שהוא בחינת‬
‫החכמה והגאולה שהיתה שהיא מצד שם אהי"ה שהוא בחינת הבינה‪,‬‬
‫נתבאר בספר הק' תולדות יעקב יוסף ט משמיה דמרן אור שבעת הימים הבעל שם‬
‫טוב הקדוש נבג"ם‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬כמו ששמעתי ממורי‪ ,‬כי ענין גלות מצרים היה‬
‫שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא אחד המחדש בטובו תמיד מעשה‬
‫בראשית וכו'‪ ,‬עד שבא משה בחינת הדעת‪ ,‬ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם‬
‫שיש בורא אחד המחדש תמיד‪ ,‬אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים היה‬
‫דעת דנוקבא‪ ,‬אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח‪ ,‬והיינו שיהיו עיניך‬
‫רואות מוריך י‪ ,‬שיראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עינים‬
‫שהם עולמות מצוחצחות וכו'‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל יא עין רואה ואוזן שומעת וכו'‪ .‬וזהו‬
‫שאמר בעל הגדה 'אמר רבי אלעזר בן עזריה הריני כבן ע' שנה וכו'‪ ,‬ולא זכיתי‬
‫שתאמר יציאת מצרים בלילות'‪ ,‬ר"ל‪ ,‬שיכול לפרסם חידוש העולמות שנקרא יציאת‬
‫מצרים בלילות‪ ,‬שאין אורות ועולמות עליונות נראים‪ ,‬כי חושך הקליפות הנקרא‬
‫לילות גורם זה‪ ,‬שאי אפשר שתאמר יציאת מצרים שהוא פרסום חידוש העולמות‪,‬‬
‫'עד שדרשה בן זומא' וכו'‪ ,‬כי סגולת הדרשה לשבר הקליפות‪ ,‬ואז היה יכול להראות‬
‫פירסום יציאת מצרים מה שאי אפשר להראות‪ ,‬כי אם לעתיד יהיה נראה עין בעין‪,‬‬
‫וזהו שאמרו חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪w"dbd ixacn ep`ady jenqa oldl oiir .g‬‬
‫‪zrc zpiga `ed ze`xl x"q ikc `pxn`wn‬‬
‫‪y"gxdn `iady dn oirn df ixde ,oeilr‬‬
‫‪.enyn‬‬

‫‪xtqa myn `ed oke ,glyie zyxt idly .h‬‬
‫‪.f"h ze` zeny dxezd lr aeh my lra‬‬
‫‪.k ,l diryi .i‬‬
‫‪.`"n a"t zea` .`i‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫כב‬

‫הרי כי הגאולה דשם הוי"ה שביקש משה שהיא הגילוי דבחינת החכמה‪ ,‬היא‬
‫הנקראת דעת דדכורא‪ ,‬והיא סוד הראיה האלהית "שיראו אותיות התורה‬
‫והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עינים שהם עולמות מצוחצחות"‪ ,‬אלא שהן בעון‬
‫לא זכינו לזה הגילוי‪ ,‬ונמשכה הגאולה משם אהי"ה שהוא הגילוי דבחינת הבינה‬
‫הנקראת דעת דנוק'‪ ,‬ומאז נסתם כל חזון ועינינו רואות וכלות כל היום ואין לאל‬
‫ידינו‪ .‬ואמנם בגאולה האחרונה הקרובה לבוא בב"א‪ ,‬אז יתגלה הדעת דדכורא‬
‫הנזכר‪ ,‬ואז יתקיים בנו כי עין בעין יראו ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את‬
‫מוריך‪.‬‬
‫וביתר שאת נתבאר הענין בספרי הגה"ק מקאמרנא בדוכתי טובא‪ ,‬והוא ז"ל‬
‫האריך לבנות עליהם דיק חיל וחומה‪ ,‬ואחת מהנה בספרו זוהר חי‬
‫בראשית דף רי"ו ע"ב יב‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬והנה הדעת דתרין עטרין נמשך מתרין כתפין‬
‫דא"א שהם חסדים וגבורות‪ ,‬והם עשר הוי"ה כמנין ס"ר‪ ,‬וירא ה' כי ס"ר לראות‪,‬‬
‫ואלו מתפשטים החסדים בז"א ותמצית הגבורות בה וכו'‪ ,‬וכוונת משה להוריד אור‬
‫אל העינים וכו' והוא דעת עליון אור קדמאה‪ ,‬דאלמלא בהאי ראשית אשגח לא‬
‫אתחרב לעלמין‪ ,‬וזהו וירא הוי"ה כי סר לראות‪ ,‬כי רצה משה להמשיך אור של‬
‫ראשית וכו'‪ ,‬ואם היה השגחה אל המלכות בהאי ראשית וכו' דעת עליון‪ ,‬היה‬
‫נתגלה ונתפרסם לכל עוצם כבוד אלהותו יתברך והשגחתו על כל תנועה‪ ,‬ומשה‬
‫רצה להשפיע בתמידות על הנוק' ירושלים עיני הוי"ה אלהיך בה מראשית באור‬
‫עינים וכו'‪ ,‬וזהו וירא הוי"ה כי ס"ר לראות‪ ,‬שרצה להמשיך ס"ר ]שהם עשר הויו"ת[‬
‫מדעתו וכו'‪ ,‬ושם בדעת עליון עץ החיים אור קדמאה וכו' ממשיך אור לעינים‬
‫להביט מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ויהיה פרסום כבוד אלהותו יתברך בכל העולם‪ ,‬וכיון‬
‫דמית יעקב הסתלקות הדעת עליון ממנו‪ ,‬אסתימו עיניהון דישראל‪ ,‬כי חשכו הראות‬
‫לראות בעינים השגחת ופרסום והתגלות אלהות בכל תנועה וכו'‪ ,‬ונתגבר הגלות‬
‫וכו'‪ .‬ומבואר ]בתולדות י"י[ וישלח ששמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים שהיה אחר‬
‫שמת יעקב‪ ,‬שחסר מהם הדעת שידעו להכריע בזכות יעקב המכריע שיש השגחות‬
‫הבורא על כל תנועה‪ ,‬שהוא מחדש בכל רגע כל מעשה בראשית‪ ,‬עד שבא משה‬
‫ועל ידי הניסים שעשה נתפרסם בעולם שהבורא ב"ה משגיח על כל פרט ופרט‪,‬‬
‫אמנם בחינת דעת זה שנתגלה במצרים היה התגלות דעת דנוקבא‪ ,‬אך דעת‬
‫דדכורא יתגלה לעתיד‪ ,‬והיינו על ידי דעת זה יהיו עיניך רואות את מוריך‪ ,‬שיתגלה‬
‫אור קדמאה ויהיה אדם רואה ומביט וצופה מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ויראו אותיות‬
‫התורה והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עיניהם‪ ,‬שהם עולמות ואורות‬
‫מצוחצחות ואורות ועולמות עליונים ושכינתו יתברך‪ ,‬ובפרסום רב יתפרסם‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.q"dtcl `"r r"y sc ziy`xa .ai‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫כג‬

‫השגחות אלהותו ועוצם יכולתו למען תדע כי אני הוי"ה בקרב הארץ בידיעה‪,‬‬
‫ולעתיד יהיה זה בראיה על ידי אור קדמאה‪ ,‬עכד"ק‪ ,‬עכ"ל הגה"ק מקאמרנא זיע"א‪.‬‬

‫הגאולה העתידה בסוד דעת דדכורא שהוא דעת עליון‪ ,‬גאולת‬
‫מצרים בסוד דעת דנוק' דאיהו דעת תחתון‬
‫ועיין עוד להגה"ק מקאמרנא שם‪ ,‬דקשיא ליה עלה "ולכאורה דברים אלו סותרים‬
‫דברי מרן האר"י‪ ,‬שהרי מבואר בחג המצות שהדעת שיצא במצרים מן‬
‫הגלות הוא חסדים וגבורות תרין עטרין דעת דז"א‪ ,‬כמבואר שם"‪ ,‬ור"ל‪ ,‬הלא בדברי‬
‫רבינו האריז"ל מבואר דהדעת דתרין עטרין דז"א הוא שיצא מן הגלות‪ ,‬אלא שהיה‬
‫בסוד לבושי החסדים וגבורות‪ ,‬וכמבואר לעיל‪ ,‬ואילו מדברי מרן הבעש"ט זי"ע‬
‫משמע דדעת דנוק' הוא שיצא במצרים מן הגלות ולא הדעת דז"א‪.‬‬
‫ומשני "אבל בהארות עינים נשכיל שדברי מרן האר"י הבעש"ט עם דברי מרן‬
‫האר"י החי אחד הם"‪ ,‬ועיין לו שם שהולך ומבאר דדעת דנוק' הנזכר‬
‫בדברי מרן הבעש"ט‪ ,‬לאו היינו דעת דנוק' כפשוטו‪ ,‬אלא היינו דעת דנוק' דפרטות‬
‫הז"א‪ ,‬כלומר‪ ,‬דעת תחתון דז"א‪ ,‬כי הנה הז"א אית ליה דעת עליון המכריע בין‬
‫חכמה ובינה‪ ,‬ודעת תחתון המכריע בין חסדים וגבורות דתרין עטרין‪ ,‬והנה הדעת‬
‫עליון "הוא האור והראות של ראיית העינים דעת דמשה"‪ ,‬והוא "אור קדמאה‬
‫שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו וכו'‪ ,‬והוא הנקרא דעת עליון‪ ,‬דעת דדכורא‪,‬‬
‫שהוא התגלות אור קדמאה‪ ,‬ורואים בעינים אורות עליונים ואלהותו יתברך‬
‫בפרסום גדול לעיני כל הקהל"‪ .‬ודעת זה הוא שביקש משה עליו שיתגלה בעת ההיא‬
‫ועל ידו תהיה הגאולה‪ ,‬אלא שלא עלתה בידו‪ ,‬והיתה הגאולה על ידי תרין עטרין‬
‫דדעת שהם דעת תחתון "הם בשני עטרות שעל יסודות דאו"א וכו' אשר הם‬
‫שתיהן נקבות"‪ ,‬דהואיל והעטרין נקראים נוקבין‪ ,‬ודעת זה הוא מכריע בין העטרין‪,‬‬
‫הלכך נקרא על שם דעת דנוק'‪ .‬ועיין שם דמסיק "ובזה תבין עמקות דברי האר"י‬
‫הבעש"ט כי לעתיד יתגלה דעת דדכורא דעת עליון שהוא אור העינים וכו'‪ ,‬ואז‬
‫יהיה רואים כל האורות עליונים בהתגלות הדעת כמבואר שם פרשת וישלח‪ ,‬ותבין‬
‫היטב דברי הזוהר כיון דמת יעקב הסתלקות הדעת המתפשט נסתמו עיניהם‬
‫לגמרי שלא ידעו להכריע שיש בורא המשגיח על כל פרטי פרטיות ובכל תנועה‬
‫אלופו של עולם"‪.‬‬
‫וכן מבואר עוד בדבריו באיזהו מקומן‪ ,‬ומהם בביאורו לזוהר בראשית דף ל"ח‬
‫ע"ב יג‪ ,‬וזה לשונו בתו"ד‪ ,‬ולכן הדעת התחתון המתפשט המכריע בין עטרין‪,‬‬
‫אשר זה הדעת יצא ממצרים כידוע שגלות מצרים היה הדעת בגלות‪ ,‬ויציאת‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.q"dtcl a"r r"w sc .bi‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫כד‬

‫מצרים היה שיצא דעת המתפשט מן גלות מצרים ונתפשט בכל קומה ובכל אברים‪.‬‬
‫ומבואר ב]תולדות י"י[ פרשת וישלח שמעתי ממורי ענין גלות מצרים היה שחסר‬
‫מהם הדעת שידעו להכריע שהבורא יתברך שמו הוא מחדש בכל רגע מעשה‬
‫בראשית‪ ,‬ומשגיח על כל תנועה ותנועה‪ ,‬ואין שום דבר הפקר חלילה חלילה‪ ,‬עד‬
‫שבא משה בחינת דעת‪ ,‬ועל ידי האותות והנפלאות שעשה‪ ,‬נתגלה שהבורא ב"ה‬
‫מחדש בטובו הכל‪ ,‬וזן ומפרנס ומשגיח על כל תנועה ותנועה‪ ,‬אמנם בחינת דעת‬
‫זה שנתגלה במצרים לא היה אלא דעת דנוק'‪ ,‬שהרי מבואר בדברי מרן ]האריז"ל[‬
‫שהדעת שהיה בגלות הוא הדעת המתפשט ]שהוא[ דעת שלישי מכריע בין עטרין‬
‫של חסד וגבורה שהוא דעת המתפשט יד‪ .‬ו]מעתה הטעם דקרי ליה מרן הבעש"ט‬
‫לזה הדעת בשם דעת דנוק'‪ ,‬יען כי[ שורש עטרין עצמם הם נקבה מעטרות שעל‬
‫היסודות שהם מלכיות נוק'‪ ,‬ומכל שכן הדעת הזה ]המכריע בין העטרין[ שהוא‬
‫נקבה‪ ,‬אך דעת דדכורא המכריע בין מוח חכמה ]למוח[ בינה שנמשך מיסודות שהם‬
‫שניהם זכרים‪ ,‬לא יתגלה עד לעתיד‪ ,‬כי כולם ידעו אותי‪ ,‬והיו עיניך רואות את‬
‫מוריך‪ ,‬כי עין בעין יראו‪ ,‬שיראו שכל העולם מלא משכינתו יתברך‪ ,‬ומלא שמות‬
‫וצירופים ואותיות התורה והשגחתו יתברך הוא על כל תנועה‪ ,‬ויראו אורות‬
‫עולמות נשמות ואלהות שבאותיות‪ ,‬כל זה לעתיד יראו בעינים‪ ,‬ואמונה יהיה‬
‫בידיעה וראיה שיתגלה לעין כל שכינתו יתברך מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ויראו זה‬
‫בעינים פקוחות‪ ,‬והצדיקים זוכים לזה גם היום‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫גאולה דדעת תחתון בסוד הרגשה‪ ,‬גאולה דדעת עליון בסוד הראיה‬
‫ובמקום אחר טו מצינו להגה"ק מקאמרנא שכתב לבאר ההפרש בין הגאולה‬
‫דדעת תחתון להגאולה דדעת עליון‪ ,‬דהנה הגאולה דדעת תחתון היא‬
‫כי "נתגלה עליהם אור שכינתו יתברך בהרגש ובנועם וזיו השכינה בחיות מופלא‬
‫מעין עולם הבא‪ ,‬ובזה ידעו שאין שום מציאות בלתי השי"ת וכו'‪ ,‬אבל לגבי חייביא‬
‫אשתני ואסתתר שאינם מאמינים במציאות אלהותו יתברך בכל תנועה‪ ,‬ולכן‬
‫אשתני ואסתתר לגבייהו ואינן מרגישין שום אור וחיות וכו'‪ ,‬וכל זה אינו אלא‬
‫התגלות רוח הקודש והתגלות הדעת דעלמא דנוקבא‪ ,‬להיות הלב מלא אור ודבקות‬
‫וחיות אלהות בלימוד התורה בהרגשה גדולה ובמורא גדול‪ ,‬וכל זה מעלמא דנוקבא‪,‬‬
‫אך דעת דדכורא 'ולכל המורא הגדול אשר עשה משה' שהעלה את ישראל מעלמא‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪dnkg oia rixknd oeilr zrc ,l"x .ci‬‬
‫‪oixhr oixze ,oey`x zrc `xwp dpiae‬‬
‫‪zrc `xwp oezgz zrcc zexeabe micqgc‬‬
‫‪zrc `xwp oixhrd oia rixknd zrcde ,ipy‬‬
‫‪x`eanke ,hytznd zrcd `ede ,iyily‬‬

‫‪dlbzpy zrcd `ede ,zrcd yexca‬‬
‫‪'a wxt d"k xry g"r cer oiire ,mixvna‬‬
‫‪.f"i llk‬‬
‫‪`xenae d"c `"r `"qw sc) `az zyxt .eh‬‬
‫‪.('ek lecb‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫כה‬

‫דנוקבא להתגלות אלהות דעת דדכורא כמו שיתגלה לעתיד בימי המשיח במהרה‬
‫בימינו וכו'‪ ,‬שבעת מתן תורה העלה משה את בני ישראל למדרגות התגלות‬
‫דדכורא‪ ,‬והיינו והיו עיניך רואות את מוריך‪ ,‬וכל העם רואים את הקולות וירא העם‬
‫וינועו‪ ,‬וכן לעתיד יראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים יהיה לנגד‬
‫עיניהם שהם עולמות מצוחצחות וגוונים של אש לוהט‪ ,‬ויראו היכלות ועולמות של‬
‫מעלה‪ ,‬וזהו דעת דדכורא‪ ,‬ראייה ממש ולא הרגשה בלבד‪ ,‬וזהו המורא הגדול‬
‫שעשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬שהראה להם כל העולמות והאורות והמלאכים‬
‫והצחצחות של מעלה מתגלים לעיני כל ישראל והוא דעת דדכורא‪ ,‬וכשאמרו 'קרב‬
‫אתה' ירדו לדעת דעלמא דנוקבא‪ ,‬ונסתלק מהם המורא גדול וכו' אספלקריא‬
‫המאירה עד לעתיד במהרה בימינו‪ ,‬והיו עיניך רואות‪ ,‬כי עין בעין יראו‪ ,‬ובאמת‬
‫יש יחידי סגולה שזיככו עצמם בתכלית הזיכוך וזכו לראייה ממש‪ ,‬שרואין האורות‬
‫בעיניהם‪ ,‬כמו מרן האר"י ומרן הריב"ש טוב רש"י והראב"ד ורב האי גאון וכל‬
‫הגאונים‪ ,‬ור"א בן עזריה אמר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות‪ ,‬היינו‬
‫באמירה לומר לחבירו ראה בעיניך התגלות אלהות וחידוש עולמות‪ ,‬שאין אורות‬
‫ועולמות עליונים מתגלים‪ ,‬כי חושך הקליפות גורם שאי אפשר שתאמר באמירה‬
‫ראה בעיניך יציאת מצרים‪ ,‬עד שדרשה בן זומא והמשיך לשעתו ביטול הקליפות‪,‬‬
‫והראה לכל אש מלהטת סביביו ואורות ועולמות עליונים בהתגלות רב כמו שיהיה‬
‫לעתיד‪ ,‬כי בן זומא הוא אחד מיורדי מרכבה טז‪ ,‬והראה לשעתו מה שיהיה לעתיד‬
‫בהתגלות רב לעיני כל ישראל‪ ,‬וחכמים סברי כי תכלית זה יהיה לימות המשיח"‪.‬‬

‫משיח הוא סוד הדעת‬
‫וענין התגלות הדעת הנזכר‪ ,‬זהו גופא סוד יציאת משיח מן הגלות‪ ,‬כי משיח הוא‬
‫סוד הדעת דכללות נשמות ישראל‪ ,‬כדאיתא משמיה דמרן הבעל שם טוב‬
‫הק' יז‪ ,‬ובביאת משיח יצא הדעת דא מלכא משיחא מן הגלות‪ ,‬וכמבואר יפה בספר‬
‫נתיב מצותיך יח כי לעתיד לבוא "ונבאו בניכם ובנותיכם‪ ,‬כי כולם ידעו אותי‪,‬‬
‫בהתגלות הידיעה לעין כל‪ ,‬כי עין בעין יראו התגלות אלהות‪ ,‬ואז יצא הדעת שהוא‬
‫בחינת משיח מן הגלות‪ ,‬ויתבטל הבחירה‪ ,‬ויתגלה הידיעה מה דאית בגו האי‬
‫רישא‪ ,‬כמבואר משם מרן קודש הקדשים הרב ישראל בן אליעזר דבחינת משיח‬
‫ותחיית המתים הוא הדעת‪ ,‬וכוונתו על התגלות דרישא דלא אתיידע‪ ,‬יחידה עליונה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.a"r c"ic dbibg .fh‬‬
‫‪g"x sc eteqa sqei awri zeclez oiir .fi‬‬
‫‪ze` jl dxezd lr h"yra xtqa myne ,b"r‬‬
‫‪ceq `ed giyne miznd ziigz oipr edfe" 'a‬‬
‫‪`ed oke ."`ad mler ceq `ede ,zrcd‬‬

‫‪,mixtqa `aeh cere ,ayie zyxt zecleza‬‬
‫‪ze` zeny z"dr aeh my lraa cer oiierick‬‬
‫‪.'b ze` jl zyxt miig min xewnae ,g"i‬‬
‫‪cenr) `"i ze` 'b liay dpen` aizp .gi‬‬
‫‪.(d"k‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫כו‬

‫דאצילות‪ ,‬ועיין בתולדות וישלח כי ענין גלות מצרים הוא הסתלקות הדעת ועצם‬
‫האמונה שנסתלק מהם שיש בורא כל המשגיח לחדש כל מעשה בראשית בכל רגע‬
‫ורגע חיות חדש‪ ,‬וממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וממש לית אתר פנוי מיניה וכו'‪,‬‬
‫כי פרעה שהוא העורף והשכחה השכיח מהם דביקות אמונה חי העולמים בכל רגע‪,‬‬
‫ועל ידי משה נתגלה הדעת‪ ,‬אך זה הוא התגלות דעת דנוקבא‪ ,‬כי בחינת גאולה‬
‫של נוק' וכו' היה בצאת ישראל ממצרים‪ ,‬אך בביאת משיח‪ ,‬דעת עליון ליחידה‬
‫וכתר דאצילות‪ ,‬אז יתגלה דדכורא‪ ,‬והיינו שיהיו עיניך רואות את מוריך‪ ,‬שיראו‬
‫עין בעין אור אלהי המלבש באותיות התורה והתפלה‪ ,‬והמלאכים‪ ,‬והיכלות‪,‬‬
‫והשכינה"‪ .‬וכיוצא בזה מבואר עוד בדבריו בדוכתי טובא‪ ,‬עיין לו יט‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫והנה לעניננו למדנו‪ ,‬דמשיח הוא סוד הדעת‪ ,‬וגאולה הראשונה היתה התגלות‬
‫דעת דנוק' שהוא דעת תחתון‪ ,‬והוא הגילוי דשם אהי"ה שהוא סוד הבינה‪,‬‬
‫והוא בחינת ההרגשה לבד‪ ,‬ואמנם הגאולה האחרונה אשר אותה אנחנו מבקשים‪,‬‬
‫היא התגלות הדעת דדכורא שהוא דעת עליון‪ ,‬והוא הגילוי דשם הוי"ה שהוא סוד‬
‫הראיה האלהית דבחינת החכמה הנמשכת מאור קדמאה‪ ,‬ולא בבחינת הרגשה‬
‫לבד‪ ,‬כי אז יהיה אדם רואה ומביט וצופה מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ובכל עת יהיו עיניו‬
‫משוטטות בשמות הקודש וביחודין עילאין‪ ,‬ועין בעין יראה האור אלהי דעולמות‬
‫נשמות אלהות המתלבש תוך אותיות התורה והתפלה‪ ,‬וראיית המלאכים והיכלות‬
‫והשכינה ועולמות ואורות מצוחצחות כו'‪.‬‬
‫והענין מובן בפשיטות על פי הנודע דהחכמה היא סוד העינים שהם בחינת‬
‫הראיה‪ ,‬והבינה היא סוד האזנים שהם בחינת השמיעה וההרגשה‪,‬‬
‫ולאשר הגאולה ראשונה היתה רק בסוד הבינה‪ ,‬לא זכינו בה אלא לבחינת ההרגשה‬
‫ולא לגילוי הראיה העליונה דעין בעין יראו‪ ,‬ומאז עבר עלינו מה שעבר‪ ,‬גולה אחר‬
‫גולה גלתה יהודה‪ ,‬ונסתמו עיניהם של ישראל מכובד הגלות וקושי השעבוד‪ ,‬ועינינו‬
‫רואות וכלות כל היום‪ ,‬והנה בזאת השנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬אשר על פי דברי‬
‫הגר"א שזכרנו לעיל בריש אמי'ר ענינה מורה על התגלות הדעת‪ ,‬מצפים אנו בכל‬
‫יום ליציאת הדעת מן הגלות ולביאת מלכא משיחא שעל ידו נזכה לעלות מבחינת‬
‫הדעת תחתון דאיהו דעת דנוק' לבחינת הגילוי דדעת עליון דאיהו דעת דדכורא‪,‬‬
‫וכמבואר‪ ,‬בבוא כל ישראל לראו"ת את פני הוי"ה‪ ,‬ותתגלה שכינתו יתברך לעין‬
‫כל‪ ,‬ועינינו תחזינה במהרה‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪c"r h"qw sc ziy`xa ig xdef oiir .hi‬‬
‫‪zyxt dkxad lkid ,b"r h"ix sc ,q"dtcl‬‬
‫‪c"tx sc `yz zyxt .xq d"c 'b zeny‬‬
‫‪`xenae d"c `"r `"qw sc `az zyxt ,b"r‬‬

‫‪,`"r `"q sc `a zyxt miigd xve` ,lecb‬‬
‫‪,daxd cere ,`"r d"qw sc miyecw zyxt‬‬
‫‪zyxt dxezd lr h"yra xtqa jxe`a oiire‬‬
‫‪.g"i ze` miig min xewn zeny‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫כז‬

‫המעשה מפאנציר שגילה רבה"ק בסמוך לגילוי סוד התיקון הכללי‬
‫והנה נודע כי בשנת תק"ע גילה רבינו הק' מברסלב סוד העשרה קפיטל תהלים‬
‫שהם סוד התיקון הכללי‪ ,‬וייחד שני עדים ה"ה כמוה"ר נפתלי וכמוה"ר אהרן‬
‫הרב מברסלב‪ ,‬ואמר כ"אני לוקח אתכם לעדות‪ ,‬ותדעו שאלו העשרה קפיטל‬
‫תהלים מועילים מאוד מאוד לתיקון ק' והם תיקון גדול ומועיל מאוד מאוד וכו'‪ ,‬ואמר‬
‫שהוא תיקון הכללי‪ ,‬כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד אבל תיקון הנ"ל הוא תיקון‬
‫הכללי וכו'‪ ,‬גם ייחד אותם לעדות ואמר שגן כי ימלאו ימיו‪ ,‬אזי אחר הסתלקותו מי‬
‫שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה‪,‬‬
‫אפילו אם גדלו ועצמו עונותיו וחטאיו מאוד מאוד ח"ו‪ ,‬אזי אתאמץ ואשתדל לאורך‬
‫ולרוחב להושיעו ולתקנו"‪.‬‬
‫עוד שם כי "ענין תיקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא‬
‫דבר חדש לגמרי חידוש נפלא וכו'‪ ,‬ואמר כי לא נודע זאת מיום בריאת‬
‫העולם‪ ,‬מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי‪ ,‬אך אי אפשר לא בגשמיות ולא‬
‫ברוחניות וכו'‪ ,‬כי אפילו משה רבינו ע"ה וכיוצא שביטל הטבע היה רק לפי שעה‬
‫וכו'‪] ,‬אבל[ לבטל ולשנות הטבע תמיד זה דבר שאי אפשר‪ ,‬וגם ברוחניות אי‬
‫אפשר"‪.‬‬
‫ובהשמטות שישנם בכמה כתבי יד הוסיף עוד בזה הלשון‪ ,‬עוד דיבר עמהם‬
‫אז ואמר כשהולכים במלחמה לובשים שריון שקורין פאנציר‪ ,‬ואף‬
‫על פי כן אם יהיה מורה בהם ויכוונם למקום שאין מגיע שם השריון‪ ,‬כי אין השריון‬
‫מקיף כל הגוף‪ ,‬ואם יכוונו למקום שאין מגיע שם השריון או אם יהי' רובים בחזקה‬
‫מאוד שישברו גם השריון עצמו‪ ,‬אזי בודאי יהרגוהו‪ ,‬אבל על ידי מה עושים שריון‬
‫שכשיהרגוהו יחי' עוד הפעם‪ ,‬ואם יהרגוהו עוד הפעם יחזור ויחיה‪ .‬ענה הרב ]רבי‬
‫אהרן הרב מברסלב[ ואמר‪ ,‬שזה בחינת מצות יבום‪ ,‬ונענע לו ראשו הוא ז"ל‪ ,‬כי‬
‫היבום הוא שחוזר המת לחיות על ידי היבום‪ ,‬כי נעשית אתתיה אמיה‪ ,‬וכמו‬
‫שכתוב בזוהר הקדוש‪ ,‬וחוזר ובא לעולם כנודע‪ ,‬אבל השכל של זה הדבר ואיך‬
‫לקיים זאת‪ ,‬כי היבום ממש אין נוהג עתה ]כמו שהוא בגשמיות[ וצריך לקיים‬
‫בבחינתו בשרשו ]העליון ברוחניות[ וכו' וכו'‪ .‬ואמר שזה השגה‪ ,‬היינו השגה‬
‫מהשגותיו הנוראות‪ .‬ואמר דברים כאלו ולשון כזה לא נשמע מיום בריאת שמים‬
‫וארץ‪ .‬ואמר כי יש אחד עושה כלי נפלאה‪ ,‬וכשאחד יוכל לכוין לעשותה אחריו‪,‬‬
‫הוא גם כן חידוש‪ ,‬אבל ענין זה הוא חידוש נפלא שאפי' לשון כזה לא נשמע מיום‬
‫בריאת עולם‪ .‬גם אמר אז שענין סיפור זה של השריון יהיה בסוד ולא יגלו כי אם‬
‫ליחידי סגולה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.(`"n) d"kx o"xden iiga df oirn `ed oke ,`"nw o"xd zegiy .k‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫כח‬

‫מדברי הזוהר ודברי האריז"ל בסוד היבום‬
‫והנה דבריו הקדושים הללו עמקו וגם עצמו עד מאוד‪ ,‬ובודאי סלקין לאתרא קדישא‬
‫גבוה מעל גבוה ברום המעלות‪ ,‬ומי יעלה בהר ה' להבין סודי רזיא מבהדי‬
‫כבשי דרחמנא שהעיד עליהם בעצמו "שזה השגה מהשגותיו הנוראות" וכי "דברים‬
‫כאלו ולשון כזה לא נשמע מיום בריאת שמים וארץ"‪ ,‬ורק כמציץ מן החרכים אמרנו‬
‫כי הזמן גרמא לדבר מעט בע"ה בדחילו ורחימו מגודל הסוד הנורא‪ ,‬ולבאר מעט‬
‫כטיפה מן הים עומק פשטיות דברות קדשו‪.‬‬
‫הנה סוד היבום נתבאר בדברי רבינו האריז"ל כא וזה לשונו‪ ,‬ובזה נבין מאמר‬
‫היבמה‪ ,‬שאינו נקרא קידושין‪ ,‬מפני שבסוד היבום נהפך המציאות ואין הענין‬
‫כסדר‪ ,‬וירד פלאים‪ ,‬כמו שפירש בסבא‪ ,‬אחוה ]נעשה[ אבוה‪ ,‬אתתיה ]נעשית[‬
‫אימיה‪ ,‬ולזה מה שעושה היבם ומקדש‪ ,‬אינו נקרא קדושין‪ ,‬מפני שהקידושין הם‬
‫בסוד חכמה‪ ,‬עולם הזכר‪ ,‬סדר ההויו"ת כמסודר על מתכונתו‪ ,‬והוא בהיות האדם‬
‫מקדש אשה בסדר הנישואין‪ ,‬אבל זה אינו נקרא אלא מאמר אחד‪ ,‬מפני ירידתו‬
‫כדפרישית‪ ,‬ואין הדברים כסדר‪ ,‬וזה סוד היבום‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ופשט הדברים הוא‪ ,‬דהנה‬
‫כאשר אחי המת מייבם לאשת המת‪ ,‬חוזרת נשמת המת להתגלגל בבן הנולד‪,‬‬
‫ונמצא שבעלה הראשון חוזר ונעשה בנה ‪' -‬אתתיה אמיה'‪ ,‬וכן אחי המת המייבם‬
‫עתה לאשת המת‪ ,‬חוזר ונעשה אביו ‪' -‬אחוה אבוה'‪.‬‬
‫ומקורו בזוהר כב "פתח ]ההוא סבא[ ואמר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה‬
‫בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו וכו'‪ ,‬שעטרה לו‬
‫אמו‪ ,‬הא תנינן קרי לה בת‪ ,‬קרי לה אחות‪ ,‬קרי לה אם‪ ,‬וכלא איהו וכלא הוי‬
‫]דמלכותא קדישא פעמים נקראת בת פעמים אחות ופעמים אם‪ ,‬והיא היא‪ ,‬והיינו‬
‫פירושא דקרא בעטרה שעטרה לו אמו‪ ,‬דהמלכות עצמה שהיא עטרה נתעטרה‬
‫עתה להיות אמו‪ ,‬דנעשית בחינת אימא ועטרה לז"א[‪ ,‬מאן דיסתכל וינדע בהאי‪,‬‬
‫ינדע חכמתא יקירא‪ .‬השתא מה אעביד‪ ,‬אי אימא רזא סתימא דא‪ ,‬לא אצטריך‬
‫לגלאה ]דסוד זה דמטי עד צית שמיא אין ראוי לגלותו[‪ ,‬אי לא אימא‪ ,‬ישתארון זכאין‬
‫אלין יתמין מהאי רזא‪ ,‬נפל ההוא סבא על אנפוי ואמר‪ ,‬בידך אפקיד רוחי פדיתה‬
‫אותי הוי"ה אל אמת‪.‬‬
‫"מאנא דהות לתתא‪ ,‬היך יתעביד לעילא ]זה הכלי שהוא הנוק' שהיתה עומדת‬
‫למטה ממדרגת בעלה שמת‪ ,‬האיך תעשה עתה למעלה מבעלה ותתעלה‬
‫להיות בסוד אימא[‪ ,‬בעלה דהוה לעילא היך יתהפך וליהוי לתתא ]איך בעלה שהיה‬
‫למעלה יתהפך וירד להיות בחינת בנה[‪ ,‬בת זוגיה אתעבידת אמיה‪ ,‬תווהא על‬
‫תווהא ]תמיהה על תמיהה[‪ ,‬אחוה ]נעשה[ אבוה‪ ,‬אי אבוה דקדמיתא יפרוק ליה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`vz ik miweqtd xry .`k‬‬

‫‪.a"r 'w sc a"g .ak‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫כט‬

‫יאות‪ ,‬אבל אחוה דליהוי אבוה‪ ,‬וכי לאו תווהא איהו דא‪ ,‬עלמא בהפוכא איהו ודאי‪,‬‬
‫עלאין לתתא ותתאין לעילא וכו'‪.‬‬
‫"הכא אית לאקדמא בקדמיתא מלה חדא דאמרו קדמאי באינון חזוי ליליא‪,‬‬
‫דתנן כג מאן דאתי על אמיה בחלמא יצפה לבינה‪ ,‬דכתיב כד כי אם לבינה‬
‫תקרא‪ .‬הכא אית לאסתכלא‪ ,‬אי ]טעמא דזכי לבינה הוא[ בגין דאיהי אם יאות‪ ,‬והוה‬
‫ליה למכתב הכי‪ ,‬דמאן דחמא אמיה בחלמא יזכי לבינה‪ ,‬אבל מאן דאתי על אמיה‬
‫אמאי ]למה צריך שיראה בחלום שבא על אמו[‪ ,‬אלא רזא עלאה איהו‪ ,‬בגין‬
‫דאתהפך וסליק מתתא לעילא‪ ,‬ברא הוה בקדמיתא‪ ,‬כיון דסליק לעילא ]שבא על‬
‫אמו[‪ ,‬אתהפך אילנא ואתעביד איהו מעלמא עלאה וכו' דהא אסתלק בדרגא דיוסף‪,‬‬
‫ודא זכי לבינה‪ .‬אוף הכי האי מאנא ]דאיהו אשת המת[‪ ,‬בקדמיתא ]בהיות בעלה‬
‫חי[ איהו הוה בדרגא דיוסף‪ ,‬בעל אילנא תתאה‪] ,‬ואתתיה הוה[ קיימא ברעותיה‬
‫ו]איהו[ שליט עליה‪ ,‬דהא כל נוקבא בדיוקנא דנוקבא אילנא תתאה קיימא ]דאיהו‬
‫דוגמת היסוד ואיהי דוגמת המלכות[‪ ,‬כיון דאיהו לא בעא לקיימא בההוא דרגא‬
‫דיוסף‪ ,‬ולא אתקיים לשמשא ביה ולאפשא בעלמא ולמעבד תולדין‪ ,‬כדין ]מיית והדר‬
‫בגלגולא ו[נחית לתתא ואתעבידת איהי אמיה‪ ,‬וההוא פרוקא ירית ירותא דיוסף‬
‫דהוה הוא בקדמיתא‪ ,‬ואיהו נחית לתתא ]דבעלה ירד להיות בנה ואשתו נעשית‬
‫אמו[‪ .‬כיון דנחית לתתא‪ ,‬כדין אתקיים ביה הוי"ה אמר אלי בני אתה אני היום‬
‫ילדתיך‪ ,‬אתהפך אילנא‪ ,‬מה דהוה תחותיה ואיהו שליט עליה‪ ,‬אתהדר ושליט ההוא‬
‫אילנא עליה‪ ,‬ואיהו נחית לתתא‪ ,‬כיון דאיהו נחית לתתא‪ ,‬ההוא דירית ירותא אתר‬
‫דיוסף‪ ,‬אבוי אקרי‪ ,‬ואבוי הוי ודאי‪ ,‬כלא איהו על תקוניה ודאי כדקא יאות‪ .‬בקדמיתא‬
‫הוה מעלמא דדכורא‪ ,‬והא אתעקר מתמן‪ ,‬והשתא איהו מעלמא דנוקבא‪ ,‬ומה דהוה‬
‫איהו שליט עלה‪ ,‬שלטא איהי עליה‪ ,‬ואתהדר למהוי בעלמא דנוקבא וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫דברי הגרמ"ם משקאלאוו בסוד מארז"ל הבא על אמו בחלום יצפה‬
‫לבינה‬
‫ובביאור דברי הזוה"ק הללו האריך הגה"ק מוהרמ"מ משקלאוו בביאורי הזוהר‬
‫שלו כה‪ ,‬וזה לשונו בקצרה‪ ,‬בסוד הענין של חלומות‪ ,‬כי מה שאמרו רז"ל‬
‫בעניני חלומות אינם מדברים בעניני חלומות והבלים שאין בהם ממש‪ ,‬רק בסוד‬
‫מראה וכו'‪.‬‬
‫¨‬
‫מראה נבואה חלום‬
‫‪¤‬‬
‫חלום שהוא אחד מששים בנבואה‪ ,‬בסוד ד' בחינות‬
‫כו‬
‫כי סוד חלו"ם בו' גימטריא חנו"ך וכו'‪ ,‬ויש שהוא על ידי מלאך ויש על ידי שד ‪ ,‬כי‬
‫מלאך ש"ד גימטריא שכ"ל אד"ם‪ ,‬חנו"ך ב"ן יר"ד אד"ם‪ ,‬וזה שכל אדם מקבל סוד‬
‫נשמה בלבוש מלא"ך ש"ד‪ ,‬סוד בגד"י עש"ו‪ ,‬כי זהו מה שעשו עושה בפועל במזיד‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r f"p zekxa .bk‬‬
‫‪.'b ,'a ilyn .ck‬‬

‫‪.e"rw cenr a"g n"nxbd iazk .dk‬‬
‫‪.a"r d"p zekxa oiir .ek‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫ל‬

‫ועבירה‪ ,‬מחשבת זו העבירה שבא לאדם בחלום‪ ,‬בלי הרהור כלל לא ביום ולא‬
‫בלילה זו נקרא בגדי עשו‪ ,‬וכשהוא על ידי רבק"ה סוד הבר"ק מן ה"ש נג"ה סוד א"ש‬
‫הג"ן והן גם כן מוזכרים בתורה זה נקרא בגדי עשו החמודות אשר אתה בבית‪ ,‬סוד‬
‫החמודו"ת גימטריא ז' פעמים בינ"ה‪.‬‬
‫"ושורש זה הבא על אמו בחלום יצפה לבינה שנאמר אם לבינה תקרא וכו'‪ ,‬מאן‬
‫דאתי על אמיה שהוא עבירה אמאי יצפה לבינה בשביל זה‪ ,‬אלא רזא‬
‫עילאה הוא‪ ,‬כי סוד רז"א עלא"ה גימטריא שד"י‪ ,‬והוא סוד משדד המערכות ומסדר‬
‫הכוכבים שהן האורות ברקיע כרצונו מסיבות מהפך כפעלם כז דבני נשא‪ ,‬כמו כן‬
‫ברז"א עלא"ה מתהפכים שרש הלא תעשה‪ ,‬ונעשה מצוה לפי עת ועדן זה‪ ,‬אך שלא‬
‫בכוונה דיליה כלל ובלא דעתיה כלל‪.‬‬
‫"וזה סוד טעות אמון ]שהיה ממלכי בית דוד ו[בא על אמו‪ ,‬ואמרה לו כלום כו'‪,‬‬
‫אמר לה כלום אני עושה אלא לעשות רצון בוראי כח‪ ,‬ותיקון סופרים להפך כפי‬
‫האמת‪ ,‬כמו כן כטכי תועבת מצרים וכו'‪ ,‬והיינו לדחלא דמצרים ‪ -‬אלוה שלהן‪,‬‬
‫והתורה כותבה כפי האמת‪.‬‬
‫לא‬
‫"וסוד הענין ]הוא סוד הכתוב[ 'ואהיה אצלו אמון '‪ ,‬והוא סוד שורש התורה‪,‬‬
‫סוד אימא עילאה‪ ,‬ועל ידי זה הוא ]מה שכתוב[ אמון הרבה אשמה לב‬
‫]ואמרו חז"ל לג[ שביער התורה‪ ,‬אבל בגדי עשו החמודות אשר אתה בבית זהו רז"א‬
‫עלא"ה‪ ,‬אשר בסוד התיקו"ן הנפ"ש‪ ,‬גימטריא י"ג פעמים מז"ל‪ ,‬שהוא מזל הי"ג‬
‫בסוד יכבו"ש עונתינ"ו גימטריא שלו"ם‪ ,‬גימטריא כבו"ד הוי"ה‪ ,‬חי"ת שי"ן כ"ף‪,‬‬
‫בסוד חש"ך ענ"ן וערפ"ל‪ .‬וכאשר סליק מתתא לעילא‪ ,‬עושה לו הקב"ה בלי ידיעתו‬
‫ובלי הרהור כלל‪ ,‬והן סוד דברים כבושים שיצאו מכבשי דרחמנא‪ ,‬אשר הוא‬
‫יכבו"ש עונותינו‪ ,‬ומאלו כבשי"ם ללבושיך לד‪.‬‬
‫"ולכן הבא על אמו שהוא מתעלה עליה‪ ,‬ונעשה לה בעל‪ ,‬וכמו שמזל הי"ג יצא‬
‫מכלל כל הי"ב מזלות שיש ברקיע‪ ,‬וממילא ישודדו כולם‪ ,‬כי נשתנה כל‬
‫טבעי המזלות‪ ,‬והקב"ה עושה רצון עמו ישראל ומנהיג עולמו כפי רצונם‪ ,‬והיא‬
‫חכמתכם ובינתכם לעיני העמים‪ ,‬שכולם רואים זה שבית דין מעברין השנה והקב"ה‬
‫מסכים על ידם לה‪ ,‬ומתנהג העולם בזה‪ ,‬כן דבר הזה בסוד רזא עלאה יוצא מכלל‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.f"l aei` oiir .fk‬‬
‫‪lr `a oen`" `"r b"w oixcdpq oiir .gk‬‬
‫`‪iax ,'dny` daxd oen` `ed ik' xn`py en‬‬
‫‪,dxezd z` sxyy xn` cg xfrl` iaxe opgei‬‬
‫‪melk en` el dxn` ,en` lr `ay xn` cge‬‬
‫‪dl xn` ,epnn z`viy mewnn d`pd jl yi‬‬
‫‪."i`xea z` qirkdl `l` dyer ip` melk‬‬

‫‪.'g zeny .hk‬‬
‫‪.my qelwpe` mebxz oiir .l‬‬
‫‪.'g ilyn .`l‬‬
‫‪.b"l a"idc .al‬‬
‫‪.my b"w oixcdpq .bl‬‬
‫‪.b"i dbibg oiire ,f"k ilyn .cl‬‬
‫‪.`"r d"r zay oiir .dl‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫לא‬

‫כל הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ויצא לידון בדבר החדש לפי עדן וזמן שהוא‬
‫יודע ית"ש‪ .‬ובפרט בזה הוא ממש מתהפך אילנא סוד איל"ן‪ ,‬גימטריא הוי"ה אדנ"י‪,‬‬
‫סוד היחוד‪ ,‬כמו בסוד שמושי בשמות הקדושים שהן הן שורש התורה‪ ,‬והמשמשים‬
‫בהם בקדושה ובטהרה וראוי הוא להשתמש בכבודו של השי"ת ב"ה וב"ש‪ ,‬הגם‬
‫שזהו עבירה שאין כמוהו‪ ,‬וכל המשתמש בכלי קודש נעקר מן העולם לו‪ ,‬כל שכן‬
‫קל וחומר בן קל וחומר המשתמש בשמו של הקב"ה‪ ,‬אם וכתרה של התורה‬
‫הקדושה‪ ,‬אעפי"כ לפי עדן ועת וזמן בקדושה וטהרה‪ ,‬וראוי לזה‪ ,‬הקב"ה גוזר הוא‬
‫מבטל‪ ,‬ונקרא אהוב‪ ,‬ואין מחיצה ופרגוד עומד לפניו‪ ,‬כי מתחילה היה הוא‬
‫בבחינת ברא‪ ,‬סוד בן הייתי לאמי לז‪ ,‬ושרשו מסוד חנו"ך‪ ,‬ועכשיו נתעלה בחלו"ם‬
‫לסוד חכם בבינה וכו'‪ ,‬כי הוא יתעביד עתה מעלמא עילאה והוא שליט עלה עתה‪,‬‬
‫אם תטיב מעשיו שאת‪ ,‬והבחירה בידו‪ ,‬ולכן הראה לו משמים מדרגתו שהוא יכול‬
‫עתה להבין אמרי בינה‪ ,‬אם לבינה תקרא‪ ,‬וכמו שכתוב ואתה תמשול בו‪ ,‬כי‬
‫הבחירה בידו וכו'‪ ,‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬

‫המ"ע שורשם בז"ת דע"י שהם עונג המורכב‪ ,‬המל"ת שורשם בג"ר‬
‫דע"י בסוד שעשועי המלך בעצמותו‬
‫והנה אחד הרואה ואחד השומע‪ ,‬יחרד וישתומם בראותו דברים אלו מכבשונו של‬
‫עולם שכיסה עתיק יומין‪ ,‬ובודאי פשיטא כי במקום שאמרו לקצר אי אתה‬
‫רשאי להאריך‪ ,‬אלא שמכל מקום להשכיל מעט באמרי בינה כחותה על גחלים‬
‫בנגיעה בעלמא נוגע ואינו נוגע‪ ,‬מן הראוי להקדים דברי הגה"ק מוה"ר הלל‬
‫מפאריטש זיע"א בספרו פלח הרימון לח‪ ,‬וזה לשונו בתו"ד‪ ,‬והנמשל מזה לבני ישראל‬
‫בגלות הוא‪ ,‬שעל ידי קיום התורה ומצות שבזמן הגלות שנמשל לזריעה כו' יש בזה‬
‫ב' בחינות‪ ,‬הא' קיום המצות עשה‪ ,‬והב' שמירת הלא תעשה‪ .‬וקיום המצות עשה‬
‫נקרא זריעה‪ ,‬שעל ידי זה נמשך גילוי גבוה מאוד שזהו הצמיחה‪ ,‬אך הגילוי הוא‬
‫כנ"ל שמתברך כבוד הוי"ה שהוא כבוד עילאה ממקומו שהוא בחינת הכתר עליון‬
‫כו'‪ .‬וידוע בענין המספר‪ ,‬שיחידות עשירות מאות הוא במלכות וז"א ואו"א‪ ,‬ובנפש‬
‫היינו בחינת נפש רוח נשמה‪ ,‬אך אלפים ורבבות הוא בא"א ועתיק יומין‪ ,‬ובנפש‬
‫היינו בחינת חיה יחידה כו' )ובמכי"ק כתיב כאן שרבבות הוא בא"א‪ ,‬וע"כ לומר שכוונתו‬
‫הוא בבחינת עתיק יומין המתלבש בא"א‪ ,‬והיינו ז"ת שבו‪ ,‬כמו שיתבאר(‪ ,‬ונמצא שעל ידי‬
‫קיום המצות עשה נתגלה בחינת רבבות )שהוא בחי' עתיק הגנוז בא"א כו'‪ ,‬בחינת ז"ת‬
‫דע"י( וזהו לט זכרי עם ו"ה רמ"ח מצות עשה כו'‪ ,‬והיינו בחינת ו"ה שבהוי"ה דלעילא‬
‫שהוא בבחינת עתיקא כנ"ל‪ ,‬וד"ל‪ .‬ועד רוב ]אולי צ"ל רום[ המעלות הנה עונג‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r a"q mixcp oiir .el‬‬
‫‪.'c ilyn oiir .fl‬‬

‫‪.'b ze` b"kxz glya w"ay lil .gl‬‬
‫‪.n"kae `"r c"kc `"gf .hl‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫לב‬

‫המורכב שנמשך מבחינת שעשועים העצמיים ומתלבש ברצון להטיב ומחשבה‬
‫דאנא אמלוך‪ ,‬זהו בחינת ו"ה בהוי"ה דלעילא שלפני הצמצום כו'‪ ,‬וד"ל‪ .‬אך על ידי‬
‫שמירת הלא תעשה נמשך גילוי יותר עליון‪ ,‬והיינו מבחינת חד ולא בחושבן כלל‬
‫אפילו במספר הרבבות כו' )היינו ג"ר דע"י‪ ,‬וזהו מ שמי עם י"ה שס"ה לא תעשה‪ ,‬י"ה‬
‫שבהוי"ה דלעילא דעתיקא ועד רום המעלות‪ ,‬היינו שרש המדות דאין סוף כמו שהם כלולים‬
‫בבחינת חכמה ובינה שבעצמות‪ ,‬שהם כלים המכילים אור העצמות הנקרא שעשועי המלך‬
‫בעצמותו‪ ,‬והיינו שעשועים יום יום‪ ,‬והוא בחינת שבעתיים כאור שבעת הימים שיתעלה בחינת‬

‫ישראל שם כו'‪ ,‬וזהו על ידי שמירת הלא תעשה דייקא כו'(‪.‬‬
‫"והנה ב' בחינות ההמשכה הנ"ל שעל ידי קיום המצות עשה ושמירת הלא‬
‫תעשה הוא ב' בחינות‪ ,‬בחינת ברכה ובחינת הודאה‪ ,‬כי ההמשכה‬
‫שנמשך על ידי מצות עשה‪ ,‬באה בבחינת גילוי ממש בנשמות ישראל‪ ,‬ונקרא‬
‫ברכה‪ ,‬שהוא בחינת המשכת ההעלם לבוא לידי גילוי ממש‪ ,‬משא"כ ההמשכה‬
‫שנמשך על ידי שמירת הלא תעשה‪ ,‬שהוא ההמשכה מבחינת חד ולא בחושבן כו'‪,‬‬
‫לא תוכל להתגלות רק בבחינת הודאה בלבד‪ ,‬וזהו אל ההודאות‪ ,‬שיש בחינת ריבוי‬
‫הודאות בעצמות בעילוי אחר עילוי כו'‪ ,‬והנה זהו גם כן הפרש השני שבין זריעה‬
‫לנטיעה כו'‪ ,‬שבהנטיעה שנוטעים אותה שתי פעמים הוא משבחת‪ ,‬כך כנסת‬
‫ישראל מתעלות שתי עליות‪ ,‬כי בגלות מצרים לא נאמר רק עליה אחת‪ ,‬והיינו מה‬
‫שאמרו מא אעלה אתכם מעוני מצרים כו'‪ ,‬ומה שאמרו מב ואנכי אעלך גם עלה‪,‬‬
‫הנה עליה השניה תהיה לעתיד לבוא על ידי השעבוד דד' מלכיות שהוא גלות‬
‫האחרון‪ ,‬ועל ידי קיום התורה ומצות שמקיימין בגלות זה‪ ,‬והעיקר על ידי שמירת‬
‫הלא תעשה כו'‪ ,‬וזהו הנטיעה פעם השנית בגלות זה האחרון כו'‪ ,‬ודי למבין )ובמכי"ק‬
‫שהעליה הראשונה הוא עליית המלכות לבחינת המדות עליונות כו'‪ ,‬אך עליה השניה הוא כאשר‬
‫תעלה המלכות לקבל מחכמה ובינה עצמן שלא על ידי ז"א‪ ,‬כמו שנתבאר בע"ח שער ל"ד‬
‫שבחינה זו לא היה מעולם עד לעתיד לבוא‪ ,‬ולפי מה שנתבאר לעיל בהג"ה היינו עליה הראשונה‬
‫הוא לבחינת המדות דאין סוף כו'‪ ,‬ועליה השניה הוא שתקבל מחכמה ובינה שבעצמות המכילים‬
‫עצם השעשועים שנקרא שעשועים יום יום וכו'‪ .‬ואפשר לומר על דרך הנ"ל למעלה‪ ,‬דחד ולא‬
‫בחושבן הוא ג"ר דע"י או שעשועים יום יום כו'‪ ,‬ורבבות הוא בז"ת דע"י המלובש בגולגלתא‬

‫ומוחא סתימאה כו'(‪ .‬ועל דרך זה נוכל לומר בנפש‪ ,‬שבחינת אור היחידה המלובש‬
‫בנרנ"ח הוא בחינת רבבות‪ ,‬משא"כ עצמות אור היחידה הוא למעלה מגדר מספר‪,‬‬
‫כי הוא כלי לקבל העצמות הנקרא חד ולא בחושבן‪ ,‬ולכן נקרא יחידה שמקבלת‬
‫מבחינת יחיד וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.my xdef .n‬‬
‫‪.'b zeny .`n‬‬

‫‪.e"n ziy`xa .an‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫לג‬

‫ביצימ"צ שהיתה בשם אהי"ה זכו להשגת ז"ת דע"י שהם שורש‬
‫המ"ע‪ ,‬בגאולה העתידה שהיא בשם הוי"ה יזכו להשגת רדל"א‬
‫שהוא שורש המל"ת‬
‫והנה המעיין בדברות קדשו הללו‪ ,‬ובדברי הגה"ק הרמ"ם שיצאו עת'ק לעיל‪,‬‬
‫בעיניו יראה ובלבבו יבין כי שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד‪ ,‬ושניהם‬
‫העלימו דבריהם תחת לבושם‪ ,‬ועל דרך שאמרו בחגיגה מג "אמרו ליה ליגמרון‬
‫מר במעשה מרכבה‪ ,‬אמר להו תנינא בהו 'דבש וחלב תחת לשונך' דברים‬
‫המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך‪ ,‬רבי אבהו אמר מהכא 'כבשים ללבושך'‬
‫דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך"‪ .‬ואמנם העולה מדבריהם הנוגע‬
‫לעניננו הוא‪ ,‬דהנה המצות עשה שורשם בז"ת דעתיק‪ ,‬ועל ידם נמשך העונג‬
‫המורכב‪ ,‬ואמנם המצות לא תעשה שרשם לעילא ולעילא בג"ר דעתיק דאינהו‬
‫רישא עילאה דלא אתיידע שהוא בחינת חד ולא בחושבן‪ ,‬ועל ידם מתגלים‬
‫שעשועי המלך בעצמותו בסוד הכתוב מד "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום‬
‫יום"‪ ,‬ופירש רבינו האריז"ל מה "פירושו‪ ,‬אמון מופלא‪ ,‬אמון מוצנע‪ ,‬אמון פדגוג‪,‬‬
‫ואלו השלש הם השלש שנשארו למעלה"‪ ,‬דהמה ג"ר דעתיק דאיהו כתר עליון מו‬
‫הכלול משלשה אורות אור צח אור מצוחצח אור קדמון מז‪ ,‬והוא סוד יו"ד האומנית‬
‫הנזכרת בדרושי המלבוש למהר"י סרוג וכנודע ששם הוא עולם השעשועים‪.‬‬
‫ואלו הב' בחינות שהם ז"ת דע"י וג"ר דע"י שאנו זוכים להם על ידי מצות עשה‬
‫ומצות לא תעשה‪ ,‬המה ב' עליות בזה אחר זה‪ ,‬העליה הראשונה הרמוזה‬
‫בפסוק "אעל"ה אתכם מארץ מצרים" זכינו בה בגאולת מצרים‪ ,‬והיא השגת הז"ת‬
‫דעתיק המלובשים תוך א"א שהוא שורש הבינה כנודע מח‪ ,‬ואז נתגלו הסודות‬
‫דמצות עשה ששורשם בז"ת דע"י שעל ידם נמשך העונג המורכב‪ ,‬והיינו גופא‬
‫השגת הדעת תחתון שהוא דעת דנוק' ששם הוא סוד ההרגשה ולא הראיה‪ ,‬וכמובא‬
‫לעיל מדברי רבינו האריז"ל ומרן הבעש"ט הק' ז"ל דיציאת מצרים היתה בסוד שם‬
‫אהי"ה שבבחינת הבינה‪ .‬ואמנם העליה השניה הרמוזה בפסוק "אנכי אעל"ך גם‬
‫על"ה"‪ ,‬נזכה בה מהרה לעתיד לבוא‪ ,‬והיא השגת הג"ר דעתיק שהם שורש החכמה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r b"i .bn‬‬
‫‪.'l ,'g ilyn .cn‬‬

‫‪'a xry g"r cer oiire ,'` wxt `zeripvc‬‬
‫‪wxte 'b wxt 'a xry mipenix qcxt ,'a spr‬‬
‫‪.`aeh cere ,'a wxt 'k xry ,'c‬‬

‫‪oiire ,e"k wxt dnexz mihewld xtq .dn‬‬
‫‪`aed ,'c spr '` xry g"rl y"nyd zedbd‬‬
‫‪b"i sc) 'a ze` my g"rl mixe`iae zedbda‬‬
‫‪.(a"r‬‬

‫‪gex xry ,'f wxt `"i xry qcxt oiir .fn‬‬
‫‪sc mely xdp ,'g cegi b"r a"n sc ycewd‬‬
‫‪.mb d"c a"r c"l‬‬

‫‪`xtq yexit i"ayx ixn`n xry .en‬‬

‫‪.(b"r `"p sc) 'b wxt `"i xry g"r .gn‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫לד‬

‫כנודע מט‪ ,‬והיא סוד השגת הדעת עליון שהוא דעת דדכורא ששם הוא סוד הראיה‬
‫העליונה בסוד עין בעין יראו‪ ,‬ובההוא שעתא יתגלו סודות מצות לא תעשה שעל‬
‫ידם נזכה להתכלל בשרש המדות דאין סוף‪ ,‬שהם כלים המכילים אור העצמות‬
‫והעונג הפשוט הנקרא שעשועי המלך בעצמותו‪.‬‬

‫בג"ר דע"י מתהפכים העונות לזכיות‬
‫ותמן בההוא אתר קדוש ונורא דג"ר דעתיק‪ ,‬מתהפכין כל העונות לזכיות‪,‬‬
‫ואדרבה‪ ,‬עולים ונעשים קישוט בכתרו של מלך מלכי המלכים‪ ,‬וכנודע‬
‫ההפרש שבין החכמה אל הכתר‪ ,‬דהחכמה אינה כלולה אלא מבחינת האין לבד‪,‬‬
‫דוגמת עולם האצילות שהוא חכמה דכללות העולמות‪ ,‬שאינו סובל מציאות עולמות‬
‫בי"ע‪ ,‬ולפיכך אינם יכולים להלביש עליו כי אם תחת רגליו כנודע מסדר ההלבשה‪,‬‬
‫לא כן הכתר כלול מאני ואין כחדא‪ ,‬דוגמת א"ק דאיהו כתר דכללות העולמות‪,‬‬
‫הסובל מציאות עולמות בי"ע המלבישים על עקביו‪ ,‬ועומק הטעם הוא לפי‬
‫שבבחינת הכתר גם ה'אני' אשר מצד עצמו הוא נפרד ומנגד אל היחוד‪ ,‬הנה‬
‫בעלותו להתכלל בקדושת הכתר‪ ,‬הרי הוא מתהפך ממהותו הנפרדת והנבדלת‪,‬‬
‫ועולה ונכלל בקדושת היחוד הפשוט‪ ,‬ואז לא זו לבד שאינו סותר פשיטות ה'אין'‪,‬‬
‫אלא אף גם זאת דייקא על ידו‪ ,‬לאשר שורשו בבחינת ה'אני' המורה על תנועה‬
‫וישות והתנגדות‪ ,‬הנה בהיותו נכלל בקדושת היחוד‪ ,‬נתוסף על ידו קישוט וחידוש‬
‫תוך התענוג התמידי דהיחוד הפשוט דבחינת ה'אין'‪ ,‬ומתחדש היחוד בכל רגע‬
‫בשלהובין דרחימותא ובשעשועי המלך בעצמותו‪ ,‬ולפיכך בעלותו לבחינת רדל"א‬
‫מתהפכים העונות ממהותם ונכללים בכלל היחוד הפשוט‪ ,‬ומתהפכים לזכיות‬
‫בהיותם מוסיפים קישוט לגלות הפלאת היחוד בסוד נ שאמר רבה"ק כי יש ענין‬
‫שיתהפך הכל לטובה‪.‬‬
‫ולעתיד לבוא בהגלות נגלות אור מופלא ואור נערב דג"ר דעתיק בסוד שעשועי‬
‫המלך בעצמותו‪ ,‬כדין יקויים בנו מאמר הכתוב "והיה אחרי כן אשפוך‬
‫את רוחי על כל בשר‪ ,‬ונבאו בניכם ובנתיכם זקניכם וגו' ונתתי מופתים בשמים‬
‫ובארץ וגו'‪ ,‬בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר הוי"ה"‪ ,‬כי בעת ההיא‬
‫יתגלה ויאיר אור העצמות בסוד השראת הנבואה‪ ,‬ולא יכנף עוד מוריך המה ג"ר‬
‫דעתיק‪ ,‬והיו עיניך רואות את מוריך בבחינת הראיה העליונה דשם הוי"ה שהיא‬
‫הראיה האלהית הנמשכת מאור קדמאה‪ ,‬ולא בבחינת הרגשה לבד‪ ,‬וכל אדם יהיה‬
‫אדם רואה ומביט עין בעין האור אלהי דעולמות נשמות אלהות המתלבש תוך‬
‫אותיות התורה והתפלה‪ ,‬וראיית המלאכים והיכלות והשכינה ועולמות ואורות‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.my g"r .hn‬‬

‫‪o"xden ihewil .p‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫לה‬

‫מצוחצחות כו'‪ ,‬וכמובא לעיל מדברי הגה"ק מקאמרנא משמיה דמרן הבעש"ט‬
‫הקדוש‪ ,‬ומאחר שכל מעשיו יהיו מכוונים כפי הרצון העליון על פי היחודים הנוראים‬
‫הנעשים למעלה בעת ההיא‪ ,‬הנה אף המעשים הנראים שלא לרצון‪ ,‬יהיו גם המה‬
‫מכוונים מרצונו יתברך‪ ,‬ועל דרך אליהו בהר הכרמל בסוד גדולה עברה לשמה‪.‬‬

‫מדברי מהר"צ הכהן בסוד התהפכות העונות לזכיות‬
‫ומעין המבואר בדברי הגה"ק מוה"ר צדוק הכהן נא וזה לשונו בתו"ד‪ ,‬לשון‬
‫הגמרא מבואר דהזדונות עצמן נעשין כזכויות‪ ,‬וכפירוש רש"י וכו'‪ ,‬כי‬
‫נחשב עבירה לשמה דחשיבא מצוה נב‪ ,‬וכמצוה שלא לשמה דמתוך שלא לשמה בא‬
‫לשמה‪ ,‬הכי נמי מתוך עבירה לשמה בא למצוה לשמה‪ ,‬ועל כן העבירה עצמה‬
‫חשובה מצוה וזכות‪ ,‬דאילו כיון תחילה לכך הרי היה מצוה לכתחילה גם כן ככל‬
‫עבירה לשמה‪ ,‬דעת לעשות לה' הפרו תורתך‪ ,‬וכאליהו בהר הכרמל‪ .‬ואף דבנביא‬
‫יש גבול‪ ,‬דבכל אם יאמר לעבור על דברי תורה שמע לו חוץ מעבודה זרה‪ ,‬זהו רק‬
‫על פי נביא‪ ,‬אבל מכל מקום גם לחטא עבודה זרה דישראל יש תיקון להיות נחשב‬
‫אחר התשובה כעבירה לשמה‪ ,‬דמצינו דוגמא גם בעבודה זרה עבירה לשמה‬
‫בסנהדרין נג על פסוק נד עד הראש שביקש דוד וכו' עיין שם‪ ,‬ומאחר דאחר התשובה‬
‫זוכה על ידי החטא למדריגה גדולה יותר‪ ,‬מקום שבעלי תשובה עומדין‪ ,‬והעבירה‬
‫הוא שהביאתו לזה‪ ,‬אם כן איגלאי מילתא למפרע דהפרת התורה בעבירה היה‬
‫לטוב ולעשות לה'‪ ,‬ואף דהוא לא כיוון לכך בשעת מעשה‪ ,‬הכל היה מסודר ובא‬
‫מששת ימי בראשית מרצון ה' יתברך בבריאה‪ ,‬וכמו שאמרו נה על פסוק נו חטאיכם‬
‫כשנים‪ .‬וכן בסנהדרין שם ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא‬
‫שבאת לו במכאוב‪ ,‬שהוצרך לסבול אחר זה יסורין בעולם הזה‪ ,‬וזהו האכילת פגה‬
‫שאין בו טעם כל כך לפני זמנו‪ ,‬דלא היה הקדושה מורגשת עדיין בפועל באותה‬
‫שעה לעין כל‪ ,‬אבל מכל מקום בלב דוד המלך ע"ה היה מלא קדושה גם באותה‬
‫שעה‪ ,‬ולא כיוון לחטא כלל‪ ,‬דעל כן נקרא פגה שהוא הפרי החשובה עצמה‪ ,‬רק שלא‬
‫נגמרה עדיין להיות חשיבותה בפועל‪ ,‬וכמו שאמרו בסנהדרין שם דאמר על עצמו‬
‫דהיה יכול לכפות ליצרו אם רצה‪ ,‬וכן אמרו נז דלבו היה חלל בקרבו ולא היה ראוי‬
‫לאותה מעשה רק להורות תשובה‪ ,‬והוא ידע זה דיש בדבר הסתת היצר‪ ,‬כמו שאמר‬
‫לו הנביא אחר כך ממשל דהילך שדרשוהו נח איצר הרע‪ ,‬אבל ידע ברוח הקודש‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'i ze` miayd zpwz .`p‬‬

‫‪.a"r h"t zay .dp‬‬

‫‪.a"r b"k xifp .ap‬‬

‫‪.g"i ,'` diryi .ep‬‬

‫‪.`"r f"w .bp‬‬

‫‪.a"r 'd dxf dcear .fp‬‬

‫‪.a"l ,e"h 'a-l`eny .cp‬‬

‫‪.`"r a"p dkeq .gp‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫לו‬

‫דרצון ה' יתברך הוא שיעשה זה‪ ,‬ואף על פי שהוא עבירה ושיענש עליה ולא רצה‬
‫למזכי למאריה‪ ,‬וכיון דרצון ה' יתברך שיעשה הרי זה עבירה לשמה‪ ,‬דלא רצה‬
‫למזכי ולכבוד שמים‪ .‬ומכל מקום היה צריך ליסורין וכפרת עוון‪ ,‬דגם בכל עבירה‬
‫לשמה כן‪ ,‬שמכל מקום צריך כפרה על העבירה‪ ,‬וכמו שכתבו תוספות נט בנזיר‬
‫דנקרא חוטא‪ ,‬ומכל מקום יש מצוה הגדולה מעבירה‪ ,‬ואף על פי כן צריך כפרה על‬
‫שחטא על הנפש‪ ,‬והביאו ראיה מתענית חלום בשבת וכו'‪ ,‬וכיוצא בו בסנהדרין ס‬
‫וכו'‪ .‬וגם אליהו בהר הכרמל מה שהוצרך לברוח אחר כך מפחד איזבל היה לכפרה‬
‫אהקרבתו בבמה אף על פי שהיה בדבר ה'‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל סא על פסוק סב ובדבריך‬
‫עשיתי‪ ,‬דבר ה' היה שיעשה הדבר בעבירה‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל סג על פסוק סד וקהל‬
‫גוים‪ ,‬עתידין להקריב באיסור במות כגוים‪ .‬ולא דמי לכלאים בציצית ומילה בשבת‬
‫וכיוצא בו כל עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬דמצותו בכך לעולם על פי חוקי התורה שבענין‬
‫זה יעשה כך ואין כאן עבירה כלל‪ ,‬ודוקא בדבר שאין מצותו כך רק הותר ונעשה‬
‫מצוה לצורך שעה זו לבד‪ ,‬ועל כן קרייה כגוים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין לו עוד שם באורך ועוד‬
‫בדוכתי טובא סה‪ ,‬וכיוצא בזה לכמה צדיקי אמת‪.‬‬

‫"מה שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו"‬
‫והנה סוד זה הנזכר אסור לדבר בו‪ ,‬וכנודע דכת"ר אתוון כר"ת‪ ,‬וכאשר כבר‬
‫הזהרנו מזה מאוד בכמה מקומות משמיה דרבוותא‪ ,‬האמנם כבר כתב‬
‫רבינו האריז"ל סו "כי כן הוא האמת כי מה שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים‬
‫על ידי מעשינו"‪ ,‬וכמובא לעיל משמיה דהגה"ק מקאמרנא סז כי "באמת יש יחידי‬
‫סגולה שזיככו עצמם בתכלית הזיכוך‪ ,‬וזכו לראייה ממש‪ ,‬שרואין האורות בעיניהם‪,‬‬
‫כמו מרן האר"י ומרן הריב"ש טוב‪ ,‬רש"י‪ ,‬והראב"ד‪ ,‬ורב האי גאון‪ ,‬וכל הגאונים‬
‫וכו'‪ ,‬עד שדרשה בן זומא והמשיך לשעתו ביטול הקליפות‪ ,‬והראה לכל אש מלהטת‬
‫סביביו ואורות ועולמות עליונים בהתגלות רב כמו שיהיה לעתיד‪ ,‬כי בן זומא הוא‬
‫אחד מיורדי מרכבה סח‪ ,‬והראה לשעתו מה שיהיה לעתיד בהתגלות רב לעיני כל‬
‫ישראל‪ ,‬וחכמים סברי כי תכלית זה יהיה לימות המשיח"‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`l` d"c a"r `"v `nw `aa .hp‬‬

‫‪ze` a` mgpn g"x ,'a ze` devz zyxt ,b"i‬‬
‫`'‪.`aeh cere ,‬‬

‫‪.'` ,c"i dax xacna .`q‬‬

‫‪ly eizeriqt xn`n l"fx ixn`n xry .eq‬‬
‫`‪.(b"r 'f sc) epia` mdxa‬‬

‫‪.a"r seq e"k .q‬‬
‫‪.e"l ,g"i ` - mikln .aq‬‬
‫‪.e"lw ziy`xa hewli .bq‬‬

‫‪`xenae d"c `"r `"qw sc) `az zyxt .fq‬‬
‫‪.('ek lecb‬‬

‫‪ze` my ,a"i ze` dkepg wicv ixt oiir .dq‬‬

‫‪.a"r c"ic dbibg .gq‬‬

‫‪.`"i ,d"l ziy`xa .cq‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫לז‬

‫והנה צדיקים אלו טעמו טעם הגאולה‪ ,‬וזכו לפרקים להתנוצצות הארת הג"ר‬
‫דעתיק דלעתיד לבוא‪ ,‬ומאחר שזכו להשראת הנבואה‪ ,‬ביקשו לעלות‬
‫להשגת הלא תעשה‪ ,‬ועל דרך אליהו בהר הכרמל‪ ,‬האמנם כבר הארכנו להביא‬
‫במקום אחר סט מדברי הלשם שבו ואחלמה ע שהאריך טובא בגודל הזהירות בכגון‬
‫זה‪ ,‬כי "זהו הנסיון העצום וכו' הוא באמת עצום ונורא מאד‪ ,‬כי הסכנה בזה היא‬
‫גדולה ונוראה‪ ,‬ותלויה בחוט השערה רח"ל‪ ,‬עד שגם כמה מקדושי עליון שבדורות‬
‫ראשונים ברחו גם כן מזה מלנגוע בקצהו וכו'‪ ,‬והנה זהו עיקר עומק החטא דעץ‬
‫הדעת אשר נכשל בו אדם הראשון‪ ,‬כי הכניס את עצמו בהנסיון הזה‪ ,‬והיה כניסתו‬
‫לשם שמים‪ ,‬כי סמך על רוממות מעלתו‪ ,‬וסבר שיעמוד בזה ויצא משם בשלום‪ ,‬אבל‬
‫לא היה כן וכו'‪ ,‬אמנם מצינו לכמה קדושים הבאים אחריו‪ ,‬הנה להם סיבב הקב"ה‬
‫והכניס אותם בהנסיון הזה גם שלא מרצונם‪ ,‬והם עמדו בזה ונכנסו ויצאו בשלום‪,‬‬
‫והם האבות אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ויוסף הצדיק‪ ,‬ומשה רבינו ע"ה‪ ,‬וכן הושע הנביא‬
‫שהיה גדול משאר הנביאים כמו שאמרו בפסחים פ"ז א'‪ ,‬הנה הם כולם הכניסם‬
‫הקב"ה בהנסיון הזה ונכנסו ויצאו בשלום וכו'‪ ,‬שצריך להתנסה גם בזה לירד בכל‬
‫מדרגות הקליפות והחיצונים‪ ,‬להתבונן בהם ולהכיר אותם כולם‪ ,‬ועם כל זה לא ידבק‬
‫בידו מאומה מן החרם‪ ,‬שלא יהנה מהם מאומה‪ ,‬ויכנס לשלום ויצא לשלום וכו'‪ ,‬וכן‬
‫כל הקדושים הנ"ל שהם האבות ויוסף ומשה רבינו ע"ה שנתנסו בזה היה גם כן כל‬
‫כניסתם בהנסיון הנורא הזה רק ע"י הקב"ה שסיבב אותם לזה ונכנסו בזה בהכרח‬
‫וכו'‪ ,‬ומשום שהם כולם נכנסו בזה רק ע"י הקב"ה לכן נכנסו בשלום ויצאו בשלום‪.‬‬
‫כי מי שעומד בהנסיון הזה ויוצא ממנו לשלום הוא זוכה לעומקי פנימיות התורה‬
‫ואין הפרגוד ננעלת לפניו‪ ,‬דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא וכו'‪ ,‬ולית‬
‫פולחנא דקב"ה אלא מגו חשוכא‪ ,‬ולית טיבא אלא מגו בישא וכו'‪ ,‬והנה זהו באמת‬
‫העבודה היותר עיקרי שאין למעלה מזה‪ ,‬אשר הקב"ה חפץ מהקדושי עליון היותר‬
‫גדולים שהם הגיבורי כח עושי דברו בכל התורה והמצוה כולו וכו'‪ ,‬אמנם הנסיון‬
‫לכנוס בזה הנה הוא גדול ורב‪ ,‬והסכנה בזה הוא נורא ועצום מאד מאד‪ ,‬עד שכמעט‬
‫שאין בכח אנושי לעמוד בזה‪ ,‬כי הוא על דרך שבור חבית ושמור יינה וכו'‪ ,‬עד שגם‬
‫משה רבינו ע"ה היה ירא להכניס עצמו בזה עד שאמר לו הקב"ה שיכנוס ולא‬
‫יפחוד‪ ,‬וכן הכניס הקב"ה בזה את האבות הקדושים וכו'‪ ,‬וכל זה היה משום שכל אלו‬
‫הקדושים היה כניסתם ברשות שהקב"ה הכניסם בזה בעל כרחם וכמ"ש ה' צדיק‬
‫יבחן‪ ,‬ולכן נתקיים עליהם רגלי חסידיו ישמור ונשארו בקדושתם לעולם‪ ,‬וזכו ע"י‬
‫הנסיון הזה לרוממות מעלתם עד אין חקר"‪ ,‬עיין לו שם באורך‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪ziigc xn`n h"qyz dnkgd mi oiir .hq‬‬
‫`‪.zephwc miwl‬‬

‫‪'k spr 'c yexc 'a wlg d"rcd xtq .r‬‬
‫‪.oldle‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫לח‬

‫ג' יחודים עליונים ‪ -‬בתי אחותי אמי‬
‫ועכ"פ בהאמור תבין מרחוק דברי הגה"ק מוהרמ"מ שהובאו לעיל "סוד טעות‬
‫אמון ]שהיה ממלכי בית דוד ו[בא על אמו‪ ,‬ואמרה לו כלום כו'‪ ,‬אמר לה‬
‫כלום אני עושה אלא לעשות רצון בוראי עא‪ ,‬ותיקון סופרים להפך כפי האמת‪ ,‬כמו‬
‫כן עבכי תועבת מצרים וכו'‪ ,‬והיינו עגדחלא דמצרים ‪ -‬אלוה שלהן‪ ,‬והתורה כותבה‬
‫כפי האמת‪ .‬וסוד הענין‪' ,‬ואהיה אצלו אמון'‪ ,‬והוא סוד שורש התורה‪ ,‬סוד אימא‬
‫עילאה‪ ,‬ועל ידי זה הוא ]מה שכתוב[ אמון הרבה אשמה עד ]ואמרו חז"ל עה[ שביער‬
‫התורה‪ ,‬אבל בגדי עשו החמודות אשר אתה בבית זהו רז"א עלא"ה וכו'‪ ,‬וכאשר‬
‫סליק מתתא לעילא‪ ,‬עושה לו הקב"ה בלי ידיעתו ובלי הרהור כלל‪ ,‬והן סוד דברים‬
‫כבושים שיצאו מכבשי דרחמנא‪ ,‬אשר הוא יכבו"ש עונותינו‪ ,‬ומאלו כבשי"ם‬
‫ללבושיך‪.‬‬
‫וסוד הענין‪ ,‬דהנה איתא במדרש עו "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה‬
‫בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו וכו'‪ ,‬רשב"י שאל‬
‫את ר' אלעזר ברבי יוסי‪ ,‬איפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו‪,‬‬
‫אמר לו הן‪ ,‬משל למלך שהיתה לו בת יחידה‪ ,‬והיה מחבבה ביותר מדאי‪ ,‬והיה קורא‬
‫אותה בתי‪ ,‬לא זז מחבבה עד שקראה אחותי‪ ,‬ועד שקראה אמי‪ ,‬כך הקב"ה בתחלה‬
‫קרא לישראל בת‪ ,‬שנאמר עז שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך‪ ,‬לא‬
‫זז מחבבן עד שקראן אחותי‪ ,‬שנאמר עח פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי‬
‫נמלא טל קוצותי רסיסי לילה‪ ,‬לא זז מחבבן עד שקראן אמי‪ ,‬שנאמר עט הקשיבו אלי‬
‫עמי ולאמי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע‪ ,‬עמד רשב"י‬
‫ונשקו על ראשו"‪.‬‬
‫וכל אלו השלש כינויים‪ ,‬ישנם לעילא ולעילא בבחינת הזווגים העליונים‪ ,‬וכמבואר‬
‫בדברי רבינו האריז"ל פ "וזה סוד מה שאמרו ז"ל לא זז מחבבה עד שקראה‬
‫בתי‪ ,‬לא זז מחבבה עד שקראה אחותי‪ ,‬לא זז מחבבה עד שקראה אמי‪ ,‬כמה דאת‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪lr `a oen`" `"r b"w oixcdpq oiir .`r‬‬
‫`‪iax ,'dny` daxd oen` `ed ik' xn`py en‬‬
‫‪z` sxyy xn` cg xfrl` iaxe opgei‬‬
‫‪el dxn` ,en` lr `ay xn` cge ,dxezd‬‬
‫`‪,epnn z`viy mewnn d`pd jl yi melk en‬‬
‫`‪z` qirkdl `l` dyer ip` melk dl xn‬‬
‫‪."i`xea‬‬
‫‪.'g zeny .ar‬‬
‫‪.my qelwpe` mebxz oiir .br‬‬

‫‪.b"l a"idc .cr‬‬
‫‪.my b"w oixcdpq .dr‬‬
‫‪.'d 't a"p zeny x"n .er‬‬
‫‪.dn mildz .fr‬‬
‫‪.d xiy .gr‬‬
‫‪.`p diryi .hr‬‬
‫‪d"r sc) zay zgpn yexc zepeekd xry .t‬‬
‫‪.(a"r‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫לט‬

‫אמר בעטרה שעטרה לו אמו‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי בהיותה אצלו שוים בקומתם נקראת‬
‫אחותו‪ ,‬וכשמזדווגת עמו נקראת אשתו‪ ,‬וכשעלה בשלש תחתונות דאימא שהוא‬
‫בתפלת מוסף בלחש אז נקראת עטרת בעלה כנזכר שם‪ ,‬ואז נקראת אמו"‪.‬‬
‫ויותר מזה נתבאר עוד בדרושי העמידה‪ ,‬דענין הזווג עם אמו הוא זווג עליון‬
‫ונורא עד מאוד‪ ,‬ואיתא ליה בכל יומא ויומא בסיום העמידה‪ ,‬וזה לשונו פא‪,‬‬
‫הנה הודעתיך כי שלש יחודים הם‪ ,‬האחד הוא יחוד אהי"ה והוי"ה‪ ,‬השני הוא יחוד‬
‫הוי"ה ואלהים‪ ,‬השלישי יחוד הוי"ה ואדנ"י וכו'‪ ,‬והנה ביאור שלשה יחודים אלו הוא‬
‫וכו'‪ ,‬כי שם ההוי"ה הוא בז"א‪ ,‬אבל יש לז"א שלשה מיני יחודים‪ ,‬האחד הוא‬
‫בהתייחדו עם אימא עלאה אשר היא נקראת אהי"ה כנודע‪ ,‬והוא בעת שהיא‬
‫נכנסת ומתפשטת בתוכו כנודע‪ ,‬ואז מתחבר ז"א עם אימא‪ ,‬וזה סוד יחוד הוי"ה עם‬
‫אהי"ה‪ .‬ועיין למרן הרש"ש בסידורו פב שסידר כוונת היחוד הנזכר דז"א ואימא בכל‬
‫יומא‪ ,‬ומיתאמרא משמיה דצדיקי קשישאי שהיו מקובלים מרבותיהם דזווג זה הוא‬
‫על שם היחוד העליון לעתיד לבוא פג‪ ,‬ועיין היטב דשלשה היחודים הנזכרים שם‪,‬‬
‫יחוד ז"א ורחל שהוא יחוד הוי"ה אדנ"י‪ ,‬יחוד ז"א ולאה שהוא יחוד הוי"ה אלהים‪,‬‬
‫יחוד ז"א ואימא שהוא יחוד הוי"ה אהי"ה‪ ,‬המה עצמם שלשה יחודים דבתי אחותי‬
‫ואמי‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫סדר המשכת החסדים העליונים מבחי' המל' הגנוזה ברדל"א לנוצר‬
‫ומשם לונקה‬
‫והנה עומק סוד היחוד הנזכר דז"א באימיה‪ ,‬רמז לו הגה"ק הרמ"ם בדברות קדשו‬
‫שם באומרו "שהוא מזל הי"ג בסוד יכבו"ש עונתינ"ו גימטריא שלו"ם‪,‬‬
‫גימטריא כבו"ד הוי"ה‪ ,‬חי"ת שי"ן כ"ף‪ ,‬בסוד חש"ך ענ"ן וערפ"ל וכו'‪ ,‬והן סוד דברים‬
‫כבושים שיצאו מכבשי דרחמנא‪ ,‬אשר הוא יכבו"ש עונותינו‪ ,‬ומאלו כבשי"ם‬
‫ללבושיך‪ ,‬ולכן הבא על אמו‪ ,‬שהוא מתעלה עליה‪ ,‬ונעשה לה בעל‪ ,‬וכמו שמזל הי"ג‬
‫יצא מכלל כל הי"ב מזלות שיש ברקיע‪ ,‬וממילא ישודדו כולם"‪ ,‬עיין בלשונו שהובא‬
‫לעיל‪.‬‬
‫וביאור סוד זה יובן בע"ה בהקדים דברי הרב עמק המלך פד‪ ,‬וזה לשונו בקצרה‪,‬‬
‫ועתה אוסיף לקח וכו'‪ ,‬ועשה אזניך כאפרכסת לשמוע דברי אלהים חיים‪,‬‬
‫רזין שכסה אותן עתיק יומייא וכו'‪ ,‬והנה נקודת חכמה של מוחא סתימאה וכו' עם‬
‫ה' חסדים של נוצר‪ ,‬ירדו לאבא‪ ,‬ונקודת בינה עם הה' גבורות ירדו לאמא‪ ,‬ומרוב‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.c"r f"l sc dcinrc 'e yexc k"dry .`t‬‬
‫‪i"w sc 'a wlg '` jxk qtcpd xeciq .at‬‬
‫‪.a"r‬‬

‫‪dxrda xdpd zeaegx xeciq oiir .bt‬‬
‫‪.b"deya‬‬
‫‪.b"q wxt rax` zixw xry .ct‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫מ‬

‫אהבה שהוא ביניהם נשפע על ידם השפע הזה מזווג שלהם‪ ,‬והנה נקודת חכמה זו‬
‫שהיא בהחמש החסדים הנזכרים וכו'‪ ,‬ואחר כך הה' חסדים והה' גבורות שהם‬
‫התרין עטרין נכללים ביסוד אמא יחד וכו'‪ ,‬אמנם עיקר הדברים הוא לפי שמקור‬
‫השפע הזה של ה' חסדים וה' גבורות‪ ,‬כולם יצאו ממלכות של כתר עליון‪ ,‬ששם‬
‫רישא דלא אתידע כנודע‪ ,‬והוא והמקור ההוא ממלכות‪ ,‬הנה כשעבר השפע הזה‬
‫דרך מלכות של יסוד דאבא כנזכר‪ ,‬מצא מין את מינו ונדבק עמו‪ ,‬ולזה נקרא עטרה‬
‫וכו'‪ ,‬ולכן חיבר הרב ע"ה בזמירות שלו 'בשבעין עטורין דעל גבי חמשין'‪ ,‬היינו הז'‬
‫תיקונים דגולגלתא דעתיקא שהם שבעין‪ ,‬ונקראים עטורין מפני שכולם הם מאירים‬
‫בכל האצילות בסוד עטרין‪ ,‬ואלו הז' כלולים מעשר‪ ,‬הם שבעין מאירים באבא‪,‬‬
‫ונכנסין בחמשה של תבונה דהיינו‪ ,‬ת"ת נצח הוד יסוד מלכות שהם ה'‪ ,‬והם נקראים‬
‫חמשים שערי בינה כלולים מעשר‪ ,‬וכשיורדים אלו השבעים אורות וכו' בפרצוף‬
‫תבונה‪ ,‬נעשים חמשה חסדים‪ ,‬כללם עשר‪ ,‬הם חמשים שערי בינה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין לו‬
‫עוד שם‪.‬‬
‫הרי כי החסדים הללו הנמשכים לאבא ואימא דרך זווג תרין מזלין קדישין נוצר‬
‫ונקה‪ ,‬שורשם נמשך מבחינת המלכות הגנוזה ברדל"א כנזכר בדברי‬
‫הרז"ל פה‪ ,‬ומשם נמשכים לז"ת דעתיק‪ ,‬ומשם אל המזל השמיני דאיהו נוצר שהוא‬
‫שורש אבא‪ ,‬ועל ידי זווגו עם אימא נמשכים על ידו אל המזל הי"ג דאיהו ונקה שהוא‬
‫שורש אימא‪ ,‬ועל ידם מזדווגים אבא ואימא‪.‬‬
‫ולאשר החסדים הללו שורשם בבחינת המלכות הגנוזה ברדל"א‪ ,‬הלכך מדי‬
‫היותם נמשכים ממדרגה למדרגה‪ ,‬בין בהיותם נמשכים אל המזלות‪ ,‬בין‬
‫בהיותם נמשכים לאבא ואימא‪ ,‬בכל מקום ומקום הרי הם נמשכים לבחינת המלכות‬
‫הפרטית דאותה הבחינה‪ ,‬דמצא מין את מינו וניאו'ר‪ ,‬דכיון ששרשם בבחינת‬
‫המלכות יתדבקו וימצאו מקומם בבחינת המלכות דכל בחינה‪ .‬ולענ"ד יש לבאר בזה‬
‫מה שמצינו בכוונת תיבת אתה להמשיך החסדים עד לבחינת המלכות דאימא‬
‫ותבונה‪ ,‬דלהאמור יובן‪ ,‬דמאחר ושורשם בבחינת המלכות הגנוזה ברדל"א‪,‬‬
‫נמשכים בכל מקום לבחינת המלכות דפרטות המדרגה ההיא‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫מעלת היחוד דז"א ואימא מאחר שז"א נעשה מרכבה לנוצר שהוא‬
‫סוד יכבוש עונתינו זוכה להמשיך החסדים מרדל"א ע"ד הגאולה‬
‫העתידה‬
‫ובהאמור יתבאר בע"ה סוד היחוד דז"א באימא‪ ,‬כי הנה נתבאר דעל ידי זווג‬
‫עליון זה דנוצר ונקה שהם שרשי אבא ואימא‪ ,‬נמשכים החסדים‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.(a"r `"q sc) w"n my ,(c"r 'q sc `"g) z"n 'a wxt seq b"i xry g"r oiir .dt‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫מא‬

‫משורשם העליון שבבחינת המלכות הגנוזה ברדל"א‪ ,‬ברם‪ ,‬זווג זה דנוצר ונקה אינו‬
‫אלא כבחינת הזווג דנשיקין בערך הזווג התחתון דזו"ן דחשיב בערכו כבחינת זווג‬
‫דיסודות‪ ,‬ולאשר נודע דנשמות ישראל נקראים בנים לזו"ן דאצילות בסוד בנים אתם‬
‫להוי"ה אלהיכם‪ ,‬ואינם נקראים בנים לאבא ואימא‪ ,‬הלכך אי אפשר להם להעשות‬
‫מרכבה לבחינת החסדים העליונים הללו הנמשכים מרדל"א‪ ,‬וזהו גופא להסיבה‬
‫המבוארת לעיל דבגאולה ראשונה שהיתה בצאת ישראל מצרים‪ ,‬לא זכו ישראל‬
‫אלא להמשכת הגילוי דמצות עשה ששורשם בז"ת דעתיק‪ ,‬ולא זכו להמשכת הגילוי‬
‫דמצות לא תעשה ששרשם ברדל"א שהוא הגילוי הנעלה דעין בעין יראו‪ ,‬ולפיכך‬
‫כהיום הזה נסתם כל חזון באשר אין הארת רדל"א מתפשטת למטה באופן הגלוי‪,‬‬
‫ולפיכך נמי לא זכינו שיתהפכו העונות לזכיות‪ ,‬יען דהמזל השמיני הוא סוד יכבוש‬
‫עונותינו‪ ,‬וכנודע מסדר הי"ג מדות דמיכה‪ ,‬והוא לסיבת היותו מקבל החסדים‬
‫מרדל"א ששם הוא שורש התהפכות העונות לזכיות‪ ,‬והואיל ונשמות ישראל אינן‬
‫מרכבה לזה המזל העליון‪ ,‬לא זכינו לבחינת יכבוש הנזכר‪ ,‬האמנם בהיות הז"א‬
‫מתייחד עם אמו‪ ,‬הלא עולה הז"א ולוקח מקום אבא‪ ,‬ואזי זוכה הז"א עצמו לירש‬
‫החסדים העליונים הנזכרים הנמשכים מרדל"א‪ ,‬ועל ידי כך נמשך הגילוי דרדל"א‬
‫למטה בסוד הכתוב ונבאו בניכם ובנותיכם‪ ,‬ומתהפכים העונות לזכיות בסוד יכבוש‬
‫עונותינו דהמזל השמיני‪.‬‬
‫ויש לומר דלטעם זה נקבע היחוד הנזכר דז"א באימא דייקא בסוף העמידה‪,‬‬
‫בחתימת הברכה המברך את עמו ישראל בשלום‪ ,‬יען דמבואר בדברי‬
‫הרז"ל פו‪ ,‬דבתיבת בשלו"ם יכוין דהוא אותיות מלבו"ש והנה בעולם המלבוש דאיהו‬
‫ברדל"א דא"ק שם הוא סוד השגת הלא תעשה‪ ,‬ושם מתהפכים כל העונות לזכיות‬
‫בסוד יכבוש עונותינו המתגלה על ידי היחוד דז"א באימא‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫איברא‪ ,‬יחוד זה למטה‪ ,‬הלא אסרתו התורה באיסור חמור עד מאוד עד שנכרת‬
‫מעמיו רח"ל‪ ,‬וכיוצא בזה כלהו יחודים דמצות לא תעשה ששרשם‬
‫ברדל"א‪ ,‬הלא אסרתם תורה למטה‪ ,‬ודייקא לעילא ולעילא ברדל"א‪ ,‬שם ענינם‬
‫מתהפך וירמוז להשגות נוראות דעין בעין יראו‪ ,‬לא כן למטה אסורים המה לגמרי‬
‫ח"ו‪.‬‬

‫סוד בחי' הבא על אמו בחלום יצפה לבינה ‪ -‬דרמזו לו מן השמים‬
‫שנעשה מרכבה למזל הח'‬
‫אלא שמכל מקום כבר כבר אמרנו דהארה זו דרדל"א‪ ,‬הגם שעיקרה אינו אלא‬
‫לעתיד לבוא‪ ,‬ומכל מקום כבר הזכרנו לעיל מדברי רבינו האריז"ל "כי מה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.b"r b"p sc zencwdd xry ,dcinrd xryc 'k wxt g"rxt .et‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫מב‬

‫שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו"‪ ,‬וכנזכר שם משמיה‬
‫דהגה"ק מקאמרנא כי "באמת יש יחידי סגולה שזיככו עצמם בתכלית הזיכוך‪ ,‬וזכו‬
‫לראייה ממש‪ ,‬שרואין האורות בעיניהם בהתגלות רב כמו שיהיה לעתיד"‪ .‬והנה‬
‫על צדיקים אלו שבמדרגה עליונה זו דברו חז"ל בעניני החלומות‪ ,‬כי הא ודאי "אינם‬
‫מדברים בעניני בעניני חלומות והבלים שאין בהם ממש‪ ,‬רק בסוד חלום שהוא אחד‬
‫מראה"‪ ,‬ומעתה צדיקים‬
‫¨‬
‫מראה נבואה חלום‬
‫‪¤‬‬
‫מששים בנבואה‪ ,‬בסוד ד' בחינות‬
‫נוראים כגון אלו‪ ,‬פעמים ירמזון להם בחזון לילה אמיתות מדרגת השגתם‪ ,‬ועל זה‬
‫אמרו בסוד בחי' הבא על אמו בחלום יצפה לבינה‪ ,‬כי כאשר בחלום ובמראה ובחזון‬
‫ידברו בו בלי הרהור כלל לא ביום ולא בלילה‪ ,‬מה שעשיו עושה בפועל במזיד‬
‫ועבירה‪ ,‬זה נקרא בגדי עשו‪ ,‬וכשהוא על ידי רבק"ה סוד הבר"ק וכו'‪ ,‬זה נקרא בגדי‬
‫עשו החמודות אשר אתה בבית‪ ,‬סוד החמודו"ת גימטריא ז' פעמים בינ"ה‪ ,‬כי הנה‬
‫כגון אלו חשיב בגדי עשיו‪ ,‬דאסרתם תורה באיסור חמור‪ ,‬אלא שמכל מקום כאשר‬
‫הראו לו בחלום כמחזה הזה‪ ,‬סימנא מילתא היא דהשגת מדרגתו גבהה עד מאוד‪,‬‬
‫דכבר זכה להתנוצצות הגילוי דרדל"א דלעתיד לבוא שהם היחודים דמצות לא‬
‫תעשה ששרשם ברדל"א‪ ,‬דהיינו שמראים לו מן השמים דזכה להיות מרכבה למזל‬
‫הח' דאיהו נוצר חסד שורש אבא‪ ,‬כי מתחילה היה הוא בבחינת ברא‪ ,‬סוד בן הייתי‬
‫לאמי‪ ,‬ושרשו מסוד חנו"ך‪ ,‬ועכשיו נתעלה בחלו"ם לסוד חכם בבינה וכו'‪ ,‬כי הוא‬
‫יתעביד עתה מעלמא עילאה והוא שליט עלה עתה"‪ ,‬ולהיותו בחינת החכמה‪ ,‬הרי‬
‫הוא זוכה למשוך החסדים מרדל"א‪ ,‬ולהמשיכם לתיקון הי"ג ונקה "בסוד התיקו"ן‬
‫הנפ"ש‪ ,‬גימטריא י"ג פעמים מז"ל‪ ,‬שהוא מזל הי"ג בסוד יכבו"ש עונתינ"ו גימטריא‬
‫שלו"ם וכו'‪ ,‬וכאשר סליק מתתא לעילא‪ ,‬עושה לו הקב"ה בלי ידיעתו ובלי הרהור‬
‫כלל‪ ,‬והן סוד דברים כבושים שיצאו מכבשי דרחמנא‪ ,‬אשר הוא יכבו"ש עונותינו‪,‬‬
‫ומאלו כבשי"ם ללבושיך"‪ ,‬דמאחר שזכה להתכלל ברזא דרדל"א‪ ,‬הרי זוכה ממילא‬
‫להתהפכות העונות לזכיות בסוד החסדים דרדל"א הנמשכים אל התיקון השמיני‬
‫דאיהו יכבוש עונותינו וזוכה לכבשי דרחמא כבשים ללבושיך‪" ,‬ולכן הראה לו‬
‫משמים מדרגתו שהוא יכול עתה להבין אמרי בינה‪ ,‬אם לבינה תקרא‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫ואתה תמשול בו"‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫אמון ביקש לייחד היחודים דל"ת והיינו דאמר 'כלום אני עושה אלא‬
‫לעשות רצון בוראי' אלא שטעה בזה‬
‫וזה סוד הטעות דאמון‪ ,‬כי הנה אמון ממלכי בית דוד היה שנודע כי היתה עטרה‬
‫הולמתם‪ ,‬וכדאיתא בש"ס פז "ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת‬
‫העדות‪ ,‬נזר זו כלילא‪ ,‬עדות אמר רב יהודה אמר רב עדות הוא לבית דוד שכל‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r c"n f"r .ft‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫מג‬

‫הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו"‪ .‬אכן לרוב גדולתו‪,‬‬
‫היה נדמה בעיניו שכבר זכה להשגת היחודים דבחינת המצות לא תעשה‬
‫בשורשם שהוא בסוד השראת הנבואה דרדל"א בסוד 'ואהיה אצלו אמו"ן'‪ ,‬שהוא‬
‫סוד שורש התורה‪ ,‬ולפיכך הרבה אשמה ואמרו חז"ל שביער התורה‪ ,‬דסבר שכבר‬
‫עלה ונתעלה למדרגת התהפכות העונות לזכיות ודימה שכל מעשיו מכוונים על‬
‫פי השראת הנבואה כאליהו בהר הכרמל‪ ,‬ובא לייחד היחודים דלא תעשה‬
‫ששרשם ברדל"א‪ ,‬ואמר כלום אני עושה אלא לעשות רצון בוראי‪ ,‬וסבר שאדרבה‬
‫בזה הוא מתקן מאוד‪ ,‬דלהיותו עולה מבחינת ברא לבחינת החכמה שהוא מזל‬
‫השמיני נוצר חסד ששם הוא סוד יכבוש עונותינו‪ ,‬יזכה לקבל החסדים הנמשכים‬
‫מרדל"א‪ ,‬וימשיכם לאימא בסוד יכבוש עונותינו‪ ,‬ועל ידי כך תתמשך ותתפשט‬
‫הארת רדל"א בכלהו עלמין‪ ,‬ויתגלה דעת דדכורא‪ ,‬ויתהפכו כל העברות לזכיות‪,‬‬
‫ויזכו כולם אל הראיה העליונה בסוד עין בעין יראו‪ ,‬ובזה נזכה לתיקון עולם‬
‫במלכות שד"י‪ ,‬והגם שזהו עבירה שאין כמותה‪ ,‬אעפי"כ בסוד רזא עלאה יצא‬
‫לידון בדבר החדש לפי עדן וזמן שהוא יודע ית"ש‪ ,‬כי לפי עידן ועת וזמן בקדושה‬
‫וטהרה‪ ,‬וראוי לזה‪ ,‬הקב"ה גוזר הוא מבטל‪ ,‬ונקרא אהוב‪ ,‬ואין מחיצה ופרגוד עומד‬
‫לפניו‪.‬‬
‫אלא שבאמת טעה בזה מאוד בחמורה שבחמורות‪ ,‬לפי שלא בא למדה זו‪ ,‬ולא‬
‫עלה עדיין לרדל"א‪ ,‬דדייקא שם הותרו היחודים הרוחניים בשורשם העליון‬
‫דמצות לא תעשה‪ ,‬גבוה מעל גבוה‪ ,‬בלא שמץ דק דגשמיות‪ ,‬מקום אש להבת‬
‫שלהבת‪ ,‬לא כן למטה אסרתו תורה באיסור חמור‪ ,‬ובכל טעות דק'ה מן הדק'ה‬
‫בחמורות כגון אלו‪ ,‬מיד יפול הנופל מכת"ר לכר"ת שאול ואבדון‪ ,‬ואף גם זאת לא‬
‫הותרה הכניסה ביחודים אלו דלא תעשה אלא בסוד רבק"ה שהוא סוד בר"ק‬
‫המבריק ברצוא ושוב כמראה הבזק‪ ,‬דברק המבריק הוא יסוד אבא שם שד"י‪ ,‬והוא‬
‫סוד הקישוט דבחינת הגבול הכלל בהיותו נכלל תוך היחוד הפשוט הבלתי בעל גבול‬
‫בסוד אור במאור‪ ,‬ביחודא שלים דיחודא עילאה ויחודא תתאה דמתאחדים באחדות‬
‫אחת‪ ,‬שזהו גופא סוד אמו"ן כמבואר בדברי מהר"א פירירא פח בביאור דברי מרן‬
‫הרש"ש פט "שלשה אמון דכתיב בריש מדרש רבה רומזים לע"ב ס"ג מ"ה שבכולם‬
‫יש בחינה זו‪ ,‬ואית דאמרי אף אמון רבתי סוד ב"ן"‪ ,‬וכתב עלה מהר"א פירירא‬
‫"ויהיה רמז ]שם ב"ן[ גימטריא אליה"ו‪ ,‬כי זה השער לה' צדיקים יבאו בו‪ ,‬וכל מי‬
‫שאוהב החיים האמת והשלום יכנס בפתח זה ובודטי ימצא לאליהו"‪ ,‬כי הנה סוד‬
‫גילוי אליהו הוא סוד התכללות הגבול בבלי גבול כנודע‪ ,‬והתכללות זו בהכרח‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.ryi icbae ycew lirn extq zncwda .gt‬‬
‫‪`aed ,'c spr '` xry g"rl eizedbda .ht‬‬

‫‪b"i sc) 'a ze` myl mixe`iae zedbda‬‬
‫‪.(a"r‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫מד‬

‫שתבוא בסוד רצוא ושוב דוגמת היחוד דאור במאור‪ ,‬ובאם מגשם היחוד עלול ליפול‬
‫רח"ל לעומקא דתוהומא רבא‪ ,‬ה"י‪.‬‬

‫ע"י דויד מלא שהוא סוד המל' הגנוזה ברדל"א נמשך הגילוי דרדל"א‬
‫בסוד יכבוש עונתינו‬
‫והבן היטב דהיינו דאשכחן במלכי בית דוד שבקשו לייחד יחודים רוחניים אלו‬
‫דבחינת הג"ר ששרשם ברדל"א בסוד שלמה המלך ע"ה שנשא לבת פרעה‪,‬‬
‫וכן נשתמשו ברזי שימושי השמות ובסוד בגדי חמודות שנתבאר ענינם לעיל‪ ,‬כי‬
‫הנה דוי"ד מלא שורשו ברדל"א‪ ,‬ולפיכך נתאוו להמשיך הגילוי דיכבוש עונתינו‬
‫דלעתיד לבוא בסוד כבשים ללבושיך שהם סוד היחודים דלא תעשה ששרשם בג"ר‬
‫דע"י‪ ,‬אלא שתיקון זה אי אפשר לזכות בו אלא בסוד דויד מלא המורה על יחוד תרין‬
‫משיחין יוסף ודוד בסוד משה הכלול משניהם‪ ,‬שזה סוד הי' דדויד המורה על‬
‫התכללות יוסף בדוד‪ ,‬והוא סוד המלכות הגנוזה ברדל"א‪ ,‬שכל זה הוא סוד היחוד‬
‫דבחינת הגבול בבלתי בעל גבול ברצוא ושוב אשר כל רזי שימושי השמות בהון‬
‫תליין‪ ,‬אבל בבחינת דוד חסר‪ ,‬אינו אלא בחינת המלכות בהיותה למטה‪ ,‬ששרשה‬
‫בבינה )דאימא כברתא( שהיא משורש א"א‪ ,‬ואז אין לייחד יחודים עליונים אלו‬
‫ששרשם ברדל"א‪.‬‬
‫וזהו גופא עומק היחוד הרוחני דז"א באמו‪ ,‬כי הנה אימא היא סוד דוד חסר‪ ,‬אכן‬
‫כשזוכה הז"א לסוד היחוד באמיה ועולה לנוצר חסד‪ ,‬זוכה להמשיך אות י'‬
‫דיוסף דהם החסדים דרב חסד תוך דוד שהוא אימא‪ ,‬ונעשה בסוד דויד מלא הכלול‬
‫מתרין משיחין‪ ,‬ואזי חיל בלע ויקיאנו ומתהפכים העונות לזכיות‪.‬‬
‫ובזה יבואר הך דתנינן בדוד צ "מאי היא דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים וגו'‬
‫אמר להו קראו לי לבת שבע וכו'‪ ,‬אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה‬
‫וכו' בשלש עשרה מפות"‪ ,‬עיין שם‪ .‬ורמזו בזה על היותו דבוק בסוד י"ג תיקוני דיקנא‬
‫דלטעם זה זכה לייחד נוצר ונקה בסוד הראיה האלהית‪ ,‬דאבישג הלא היתה אסורה‬
‫לדוד מאחר שכבר היו לו י"ח נשים‪ ,‬וכדאיתא שם "אמר לה אסירת לי"‪ ,‬ומה‬
‫שנשתמש בה לא היה אלא בסוד זווג עליון דנשיקין שהוא זווג נוצר ונקה דאו"א‪,‬‬
‫שזה הזווג לא הותר אלא בסוד הזווג דנשיקין‪ ,‬ואמנם בבחינת היחוד דיסודות‪ ,‬לא‬
‫הותר לו אלא בבת שבע שהיא בחינת המלכות הנקראת בת שבע הגנוזה ברדל"א‪,‬‬
‫ולאשר נתקשר ברדל"א המשיך החסדים משורשם לנוצר ומשם לנקה‪ ,‬וזה סוד הי"ג‬
‫מפות דאינון י"ג תיקוני דיקנא‪ ,‬וזה סוד "ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו"‪ ,‬כי הנה אלו‬
‫הבגדים הם סוד בגדי עשיו החמודות‪ ,‬דבאותה השעה עלה למקום שעלה לייחד‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r a"k oixcdpq .v‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫מה‬

‫היחודים הרוחניים העליונים דמצות לא תעשה בסוד בגדי עשו החמודות‪" ,‬ולא יחם‬
‫לו"‪ ,‬דמתוך שעלה לרדל"א זכה להמשיך החמימות מבחינת ל"א שבסוד א"ל ב"ם‬
‫דעולם המלבוש‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫ואמנם בזאת השנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬המוסגלת להמשכת החסדים‪ ,‬כמבואר‬
‫לעיל בסוד מצות הקהל‪ ,‬מאוד יש לנו לבקש מאוד את הוי"ה אלהינו ואת‬
‫דוד מלכנו בסוד הפסוק צא ובקשו את הוי"ה ואת דוד מלכם‪ ,‬והיינו לבקש אחר‬
‫המשכת החסדים דדעת עליון דאיהו דעת דדכורא הנמשך מרדל"א למזל השמיני‬
‫נוצר חסד דתמן יכבוש עונותינו‪ ,‬שזה סוד גאולת משיח בן דוד‪ ,‬וכנזכר לעיל‬
‫דהשגת הדעת הוא סוד הגאולה‪ ,‬ולכן הגאולה תליא ברזא דנא בהשגת היחודים‬
‫דג"ר דע"י בסוד דוי"ד מלא ששורשו ברדל"א‪.‬‬
‫והיינו נמי דמצינו ברבה"ק כי צב"אדרבא היה חפץ בנסיונות והיה מתפלל‬
‫להשי"ת שיזמין לו נסיונות‪ ,‬כי היה חזק בדעתו שבודאי לא ימרוד כנגד‬
‫ה' יתברך‪ ,‬כי איך אפשר שיעשה עברה ח"ו ויעבור על רצון השי"ת וכו'‪ ,‬שהיה חזק‬
‫בה' מאוד וכו'‪ ,‬וכן היה כמה וכמה פעמים הרבה מאוד עד אין שיעור‪ ,‬והשי"ת היה‬
‫בעזרו‪ ,‬וזכה להתגבר על יצרו ולשבר תבערת המדורה"‪ .‬ונודע מפה לאוזן כמה‬
‫עובדות נוראות דהוי בזה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫ולהאמור יובן‪ ,‬דכל אלו הענינים בעיקרם בסודם הרוחני בבחינת היחודים דלא‬
‫תעשה‪ ,‬ודייקא צדיקים משורש משיח בן דוי"ד שזכו לפרקים להארת‬
‫רדל"א‪ ,‬המה שהותרו ביחודים אלו גבוה מעל גבוה‪ ,‬והמה בנוראות עבודתם‬
‫והשגתם אכן זכו להמשיך החסדים העליונים מג"ר דרדל"א‪.‬‬
‫ובאמור יובן עוד ענין המשכת החסדים שמצינו בכוונות הוידוי‪ ,‬וכמבואר‬
‫בדברי רבינו האריז"ל צג "ותכוין שעתה על ידי הוידוי נתקן הענין‪,‬‬
‫ונתכפרו עונותיו בסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותם וכו'‪ ,‬ועל ידי הכאות‬
‫האלו אתה גורם להכות שם‪ ,‬ולהוריד החסדים אשר למעלה במקום המכוסה‪,‬‬
‫למטה במקום הלב שהוא מקום המגולה‪ ,‬ולפי שהיד ימינית היא סוד החמש‬
‫חסדים בשרשם העליון‪ ,‬ולכן צריך להכות ביד ימינו על לבו‪ ,‬ויכוין לנענע‬
‫החסדים אשר למעלה‪ ,‬ולהורידם למטה במקום הגילוי"‪ ,‬עיין שם באורך‪ .‬ולהאמור‬
‫יובן דהצדיקים בהיותם מתוודים מייחדים היחודים דבחינת הלא תעשה‪ ,‬ועל ידי‬
‫כך נמשכים החסדים העליונים מרדל"א לנוצר חסד דאיהו סוד יכבוש עונותינו‪,‬‬
‫והבן‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'d ,'b ryed .`v‬‬

‫‪.b"lx-a"lx o"xden‬‬

‫‪iiga dfa `veik oiire .f"h o"xd igay .av‬‬

‫‪xeciq ,b"r a"n sc zepeek xry .bv‬‬
‫‪.a"r g"iw sc 'a wlg y"yxd‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫מו‬

‫סוד היבום ‪ -‬המשכת החסדים מרדל"א לנוצר ונקה‬
‫והנה בכל אלו הדברות יש די כדי לפתוח פתח צר כפתחו של מחט בסוד היבום‬
‫שגילה רבה"ק בהמשך למה שגילה הסוד דהתיקון הכללי‪ ,‬כי הנה ענין‬
‫היבום אף הוא בדוגמת בחי' סוד היחוד הרוחני דז"א באימא שהוא היחוד הנעלם‬
‫דבא על אמו‪ ,‬וכדאיתא בלשון הזוהר שהעתקנו לעיל בסוד אתתיה אמיה‪ ,‬דמייתי‬
‫להך דסוד הבא על אמו בחלום יצפה לבינה לבאר על פי זה סוד היבום‪ ,‬באשר‬
‫גם בסוד היבום "עלמא בהפוכא איהו ודאי‪ ,‬עלאין ]ר"ל‪ ,‬אבא[ לתתא ]יורד ונעשה‬
‫בנו[‪ ,‬ותתאין ]דאינון אחיו ואתתיה[ לעילא ]עולים ונעשים אביו ואמו‪ ,‬דאחיו נעשה‬
‫אביו ואשתו נעשית אמו[‪ ,‬וכדיעויין מזה בדברי הגרמ"ם בביאורו לזוהר שם צד‬
‫"שהיא היתה מתעלה עוד יותר‪ ,‬שהיתה מעיקרא בת זוגיה דבן‪ ,‬ועתה היא של‬
‫אב וכו'‪ ,‬ונמצא וכו' אחיו ובת זוגיה שניהם נתעלו לעילא"‪ .‬ועל דרך המבואר‬
‫בספר עמק המלך צה אודות הזווג דיעקב ורחל בימות החול כי "זה הזווג של‬
‫מטטרו"ן הוא סוד היבום כביכול‪ ,‬כי מה ששנינו מיתה למעלה‪ ,‬אינו אלא‬
‫התעלמות האור‪ ,‬והתלבשו במטטרו"ן‪ ,‬שהוא האח הנקרא הויה הקטן צו‪ ,‬לזה‬
‫הענין‪ ,‬ונקרא נער כמותו‪ ,‬כי גם זעיר נקרא נער ישראל‪ ,‬והוא המייבם על ידי‬
‫זווגו בסנדלפון"‪ ,‬ור"ל‪ ,‬דהזווג דימות החול שהוא ביעקב ורחל הוא בסוד היבום‪,‬‬
‫דהואיל וישראל שהוא האח הגדול נמנע ממנו הזווג בימות החול לסיבת חסרון‬
‫המוחין דחיה‪ ,‬עולה יעקב ויורש מקומו ומזדווג עם אתתיה דא רחל‪ ,‬ונמצא עלה‬
‫יעקב וירש מקום אחיו‪.‬‬
‫והנה על דרך שבענין סוד היחוד הרוחני הנעלם דבחינת בא על אמו בחלום יצפה‬
‫לבינה נתבאר טעמא לעיל באשר עלה ממדרגת זו"ן למדרגת אבא ואימא‬
‫וזוכה ליקח החסדים הנמשכים מרדל"א‪ ,‬כן הוא גם בסוד היבום‪ ,‬כי הנה מטרם‬
‫שעלה האח לייבם את אשת אחיו‪ ,‬לא היה מרכבה אלא לבחינת זו"ן‪ ,‬ואמטו להכי‬
‫לא זכה להמשכת החסדים דרדל"א שאינם אלא נמשכים אלא לאבא‪ ,‬איכו השתא‬
‫שעלה לייבם אשת אחיו‪ ,‬ואחיו המת נעשה בנו‪ ,‬עלה ונתעלה למדרגת אבא‪,‬‬
‫ומעתה הוא המושך החסדים מרדל"א אל המזל השמיני דאיהו נוצר חסד דתמן‬
‫יכבוש עונותינו ‪ -‬סוד התהפכות העונות לזכיות‪ ,‬וממשיכם לאתתיה דא מזל הי"ג‬
‫דאיהו ונקה‪ ,‬ועל ידי כך זוכה להמשיך אור הגאולה הנמשך מרדל"א‪.‬‬

‫ולפיכך‬

‫סוד הפאנציר הוא שלימות סוד התיקון הכללי‬
‫סוד זה הוא גמר סוד התיקון הכללי שגילה רבה"ק‪ ,‬כי הלא כבר אמר‬
‫רבה"ק כי צז"תיקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתיקון כל דבר‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.c"rw cenr m"nxbd iazk .cv‬‬
‫‪.d"v wxt c"i xry .dv‬‬

‫‪.'a b"kx `pnidn `irx xacna xdef .ev‬‬
‫‪.h"k oniq `"g o"xden ihewil .fv‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫מז‬

‫בפרט" צח"כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטיפה מהקלי' שלקחה אותו"‪ ,‬אלא‬
‫שמכל מקום תיקון זה אי אפשר להמשיכו אלא מז"ת דעתיק המלובשים בא"א‪,‬‬
‫האמנם שלימות זה התיקון אינו אלא בהיותו נמשך מרדל"א‪ ,‬ודייקא על ידי סוד‬
‫היבום עולה ונכלל בנוצר חסד דאיהו יכבוש עונתינו‪ ,‬וממשיך החסדים מרדל"א‬
‫למזל הי"ג ונקה‪ ,‬ומתקן עולם במלכות שד"י ומהפך העונות לזכיות‪ ,‬ולפיכך סוד‬
‫היבום מועיל אפילו במקום שאין מועיל הפאנציר‪ ,‬וכדאמר שם "אעפ"כ אם יהיה‬
‫מורה בהם ויכוונם למקום שאין מגיע שם השריון‪ ,‬כי אין השריון מקיף כל הגוף‪,‬‬
‫ואם יכוונו למקום שאין מגיע שם השריון או אם יהי' רובים בחזקה מאוד שישברו‬
‫גם השריון עצמו‪ ,‬אזי בודאי יהרגוהו‪ ,‬אבל על ידי מה עושים שריון שכשיהרגוהו‬
‫יחי' עוד הפעם‪ ,‬ואם יהרגוהו עוד הפעם יחזור ויחיה‪ .‬ענה הרב ואמר‪ ,‬שזה בחינת‬
‫מצות יבום‪ ,‬ונענע לו ראשו הוא ז"ל‪ ,‬כי היבום הוא שחוזר המת לחיות על ידי‬
‫היבום‪ ,‬כי נעשית אתתיה אמיה‪ ,‬וכמו שכתוב בזוהר הקדוש‪ ,‬וחוזר ובא לעולם‬
‫כנודע"‪.‬‬
‫וסוד הענין‪ ,‬דהפאנצר הוא סוד הבינה שהיא דוד ששורשה בא"א‪ ,‬ובעת ההיא‬
‫עדיין יכול היצר להתגבר ח"ו‪ ,‬ואמנם סוד היבום הוא על דרך היחוד הרוחני‬
‫הנעלם דבחינת בא על אמו‪ ,‬דממשיך החסדים דרדל"א דאיהו אמון מופלא ומוצנע‬
‫בסוד י' דיוסף תוך ונקה דאיהי אימא‪ ,‬ואז נעשה דויד מלא‪ ,‬וכדין מוציא בלעו מפיו‬
‫בסוד שידוד המערכות ושינוי הטבע‪ ,‬דאין יאוש בעולם כלל‪ ,‬ואפילו אחר שכבר‬
‫נכנס החץ והוא לאחר גזר דין‪ ,‬נמי אל יתייאש עצמו מן הרחמים‪ ,‬כי בהיותו זוכה‬
‫להתדבק בההוא רישא דלא אתיידע מתהפך הכל לטובה בסוד מתהפך כפעלם דבני‬
‫נשא‪ ,‬ועל דרך שאמר רבה"ק דמשיח יתקן כל הנשמות ואפילו הנשמות הנדחות‪,‬‬
‫ועל דרך דאיתא בדגל מחנה אפרים "לכן נקראים ישראל בגלות אובדים‪ ,‬מחמת‬
‫חסרון הדעת‪ ,‬שזהו בחינת אבידה‪ ,‬ובבא‬
‫משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‪ ,‬ואז יתפשט ויתגלה הדעת כמו שכתוב כי מלאה‬
‫הארץ דעה וגו' ואז ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים‪ ,‬כי נדחים‬
‫גם כן בחינת חסרון הדעת‪ ,‬כי אותיות נדחים הוא נד חיים‪ ,‬היינו שאין בו דעת‬
‫וחכמה המחיה בעליה‪ ,‬ובעת הגאולה יעלו כל הניצוצות קדישין האובדים והנדחים‬
‫בארץ מצרים‪ ,‬שזהו היה גלות מצרים שהיה חסרון הדעת‪ ,‬כידוע מכתבי האר"י‬
‫זללה"ה עיין שם שורש הדברים‪ ,‬והוא בחינת חזרת האבידה שהוא בחינת הדעת‪,‬‬
‫ואז יחזרו האבידות"‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫ומאי‬

‫דמסיק רבה"ק שם "כי היבום ממש אין נוהג עתה‪ ,‬וצריך לקיים בבחינתו‬
‫בשרשו"‪ ,‬ר"ל‪ ,‬דענין היבום כפשוטו כמו שהוא בגשמיות אינו נוהג עתה‪,‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.d"x oniq my .gv‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫מח‬

‫אלא שצריך לקיים בחינתו בשרשו בסוד היחוד הנעלם דבא על אמו שהוא סוד‬
‫היבום בבחינת היחודים דמצות לא תעשה‪.‬‬

‫ג"ר דעתיק הוא סוד ביטול הטבע הרוחני ושידוד המערכות‬
‫וזהו שאמר רבה"ק כי "מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי‪ ,‬אך אי אפשר לא‬
‫בגשמיות ולא ברוחניות וכו'‪ ,‬כי אפילו משה רבינו ע"ה וכיוצא שביטל הטבע‬
‫היה רק לפי שעה וכו'‪ ,‬לבטל ולשנות הטבע תמיד וזה דבר שאי אפשר‪ ,‬וגם‬
‫ברוחניות אי אפשר"‪.‬‬
‫כי הנה דייקא ברדל"א שם הוא סוד שידוד מערכות הטבע‪ ,‬וכנזכר בדברי הגרמ"ם‬
‫שזכרנו לעיל "סוד משדד המערכות וכו' מסיבות מהפך כפעלם דבני נשא‪ ,‬כמו‬
‫כן ברזא עלאה מתהפכים שרש הלא תעשה‪ ,‬ונעשה מצוה לפי עת ועדן זה‪ ,‬אך‬
‫שלא בכוונה דיליה כלל ובלא דעתיה כלל וכו'‪ ,‬בסוד יכבוש עונתינו וכו'‪ ,‬והן סוד‬
‫דברים כבושים שיצאו מכבשי דרחמנא וכו'‪ ,‬וממילא ישודדו כולם‪ ,‬כי נשתנה כל‬
‫טבעי המזלות וכו'‪ ,‬ומתנהג העולם וכו' בסוד רזא עלאה יוצא מכלל כל הי"ג מדות‬
‫שהתורה נדרשת בהן‪ ,‬ויצא לידון בדבר החדש לפי עדן וזמן שהוא יודע ית"ש"‪,‬‬
‫והיינו דאיתא בליקוטי מוהר"ן צט "וזה שאמרו חז"ל ק 'אין משיח בן דוד בא אלא עד‬
‫שתכלה פרוטה מן הכיס'‪ ,‬היינו שיכלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים‪,‬‬
‫ומכסים כל הנסים בדרך הטבע‪ ,‬כי עקר הנסים בארץ ישראל וכו'‪ ,‬כי יש בני אדם‬
‫המכסים כלליות הנסים וכו' בדרך הטבע‪ ,‬וכשתכלה זאת ותתרבה אמונה בעולם‪,‬‬
‫אז יבוא משיח‪ ,‬כי עיקר הגאלה תלוי בזה‪ ,‬כמו שכתוב תבואי תשורי מראש אמנה"‪,‬‬
‫וכח זה דשידוד הטבע הנמשך מרדל"א הוא סוד דויד מלא ששורשו בעתיק‪ ,‬והיינו‬
‫בעלות יוסף להתכלל בדוד‪.‬‬
‫וזה סוד שימוש השמות בקדושה‪ ,‬וכמבואר בדברי הגרמ"ם שם "כמו בסוד שמושי‬
‫בשמות הקדושים שהן הן שורש התורה‪ ,‬והמשמשים בהם בקדושה ובטהרה‬
‫וראוי הוא להשתמש בכבודו של השי"ת ב"ה וב"ש‪ ,‬הגם שזהו עבירה שאין כמוהו‪,‬‬
‫וכל המשתמש בכלי קודש נעקר מן העולם‪ ,‬כל שכן קל וחומר בן קל וחומר‬
‫המשתמש בשמו של הקב"ה וכו'‪ ,‬אעפי"כ לפי עדן ועת וזמן בקדושה וטהרה‪ ,‬וראוי‬
‫לזה‪ ,‬הקב"ה גוזר הוא מבטל‪ ,‬ונקרא אהוב‪ ,‬ואין מחיצה ופרגוד עומד לפניו‪ ,‬כי‬
‫מתחילה היה הוא בבחינת ברא וכו'‪ ,‬ועכשיו נתעלה וכו' לסוד חכם בבינה וכו'‪ ,‬והוא‬
‫שליט עלה עתה וכו' וכמו שכתוב ואתה תמשול בו"‪ ,‬דהגם ששימוש השמות איסור‬
‫חמור הוא דמשתמש בתגא‪ ,‬אינו אלא בהיותו בבי"ע‪ ,‬לא כן בעלותו להתכלל‬
‫ברדל"א דתמן הכלל הגבול בבלתי גבול ברצוא ושוב‪ ,‬ראוי הוא להשתמש בכבודו‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'f oniq `"g .hv‬‬

‫‪.`"r f"v oixcdpq .w‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫מט‬

‫של מלך לגודל הביטול וההתכללותו ברדל"א‪ ,‬יען דדייקא על ידי הגבול המתכלל‬
‫בבלתי בעל גבול מתגלה האור העצמי הבלתי בעל גבול ביתר שאת ויתר עוז‪,‬‬
‫והבן‪.‬‬
‫והיינו דהגיד רבה"ק כי "מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי‪ ,‬אך אי אפשר‬
‫לא בגשמיות ולא ברוחניות" דמאחר שעד הנה לא זכינו להתגלות הדעת‬
‫עליון והמשכת החסדים דרדל"א‪ ,‬אי אפשר לבטל הטבע לגמרי‪" ,‬כי אפילו משה‬
‫רבינו ע"ה וכיוצא שביטל הטבע היה רק לפי שעה" דאפילו משה רבינו לא זכה‬
‫להשגת רדל"א כי אם דייקא להשגת הז"ת דע"י‪ ,‬ולפיכך "לבטל ולשנות הטבע תמיד‬
‫זה דבר שאי אפשר"‪ ,‬ומשיח הוא שיזכה להשגת הג"ר‪.‬‬
‫ואמנם באמת כל ענינם של הצדיקים ויחידי הדורות שזכו להארת הגאולה הוא‬
‫סוד ביטול הטבע מכל וכל‪ ,‬אלא שמכל מקום אינם זוכים בזה אלא‬
‫לפרקים‪ ,‬וכמבוא לעיל מדברי רבינו האריז"ל‪ ,‬והיינו דמצינו לרבה"ק שביום א'‬
‫דחנוכה תקס"ט אישתעי מעשה פלאי באורח שנכנס לבעל הבית‪ ,‬ובלכתו יצא בעל‬
‫הבית ללוותו קא"ויצא עמו מן הפתח‪ ,‬ואזי תיכף חטף אותו והתחיל לפרוח עמו וכו'‪,‬‬
‫בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו וכו'‪ ,‬בתוך כך חזר והסתכל והנה הוא פורח‬
‫כבתחילה‪ ,‬חזר והסתכל והנה הוא בביתו‪ ,‬חזר והסתכל והנה הוא פורח‪ ,‬וכך היה‬
‫מתנהג זמן רב‪ ,‬אחר כך הוריד אותו בין שני הרים וכו'‪ ,‬בתוך כך הסתכל והנה הוא‬
‫בביתו‪ ,‬והיה לו פליאה גדולה"‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ויש להאריך בזה הסוד ואכ"ם‪ ,‬ברם לעניננו‬
‫למדנו דכיון ללמד זה סוד ביטול הטבע הרוחני שהוא ההארה הנמשכת מרדל"א‪,‬‬
‫ודו"ק‪.‬‬
‫ומה שאמר רבה"ק אחר שסיפר המעשה מהפאנציר "שענין סיפור זה של השריון‬
‫יהיה בסוד ולא יגלו כי אם ליחידי סגולה"‪ ,‬יש לומר בעומק כוונתו דמאחר‬
‫שסוד זה דיבום הוא סוד היחוד הנעלם והרוחני דבחינת בא על אמו בחלום דאתתיה‬
‫אמיה‪ ,‬שעל ידו נמשכת הארת רדל"א בסוד החסדים הנמשכים לנוצר חסד‪ ,‬ודאי‬
‫הוא סוד עצמי אפילו אחר שנתגלה‪ ,‬בסוד רישא דלא אתיידע‪ ,‬ככבשים ללבושיך‪,‬‬
‫ודייקא מי שזכה להשגת ביטול הטבע הוא דאית ליה השגה בסוד נעלם ונשגב זה‪.‬‬

‫המעשה מהלחם‬
‫בשבת רבינו הק' בזלאטיפאלי קב "התחיל לומר בזו‬
‫והנה נודע דבשנת תקס"ב ‪¤ ¤‬‬
‫הלשון‪ ,‬יש אחד רך בשנים‪ ,‬והיה זקנו צדיק גדול מאוד‪ ,‬וגם הוא בעצמו לא‬
‫היה איש פשוט‪ .‬וחלם לו שבא זקנו ואמר לו שיתן לב למאכלים שיאכל היום‪ ,‬בבוקר‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.d"t miycg mixetiq o"xden iig .`w‬‬
‫‪,ci iazk dnka dil `zi` df dyrn .aw‬‬

‫‪cenr wicvd zlert xtq seqa qtcpe‬‬
‫‪xhl` x"den ciqgd axd ci zaizka `"lyz‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫נ‬

‫הקיץ‪ .‬וכבר הוברר אצלו בבירור שהחלומות שלו הם אמיתיים‪ ,‬כי כבר ראה כמה‬
‫פעמים זקנו הנ"ל והיה הכל אמיתי‪ .‬ולא הבין מה היא נתינת לב להמאכלים‪ ,‬כי‬
‫מסתמא היה אוכל בכוונות האכילה גם מקודם‪ .‬והלך למקוה‪ ,‬ואחרי כן אמר איזה‬
‫קפיטליך תהלים בכוונה גדולה‪ ,‬והתפלל בכוונה מאוד‪ ,‬וכל בקשתו שהשי"ת יעזור‬
‫לו שידע מה הוא ענין נתינת לב להמאכלים‪ .‬ואחר התפלה היה הולך גם כן‬
‫ומצטער מאוד על זה לידע הנ"ל‪ ,‬ונתייגע והניח עצמו על המיטה לשכב ולנוח‬
‫ויישן‪ .‬ובא שוב זקנו בחלום ואמר לו אתה מצטער לדעת מהי נתינת לב‪ ,‬אגיד לך‬
‫שהיום רוצים למסור לך התורה‪ ,‬ולא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן‪ ,‬ורוצים ליתן‬
‫לך מן לאכול‪ .‬והקיץ והתחיל להצטער עוד יותר‪ ,‬כי הדבר טוב ומופלא מאוד‪,‬‬
‫והתאוה מאוד להשיג זאת‪ ,‬כי מן בעצמו הוא דבר גדול מאוד‪ ,‬ובפרט שעל ידי זה‬
‫יקבל התורה‪ ,‬ועתה בודאי צריך ליתן לב לזה‪ ,‬ואינו יודע מהי נתינת לב‪ ,‬ונצטער‬
‫מאוד על זה‪ .‬ונזכר שאיתא במדרש ויענך וירעיבך ויאכילך את המן קג שקודם‬
‫אכילת המן היו מתענים ביום שלפניו כדי למרק אכילה שבמעיהם‪ .‬ונתיישב מה‬
‫לעשות‪ ,‬הלא הייתי מתענה אתמול‪ ,‬ולקח איין נעמיניש קד‪ ,‬ולא היתה לו רחמנות‬
‫על עצמו מחמת שנכסף מאוד להנ"ל‪ ,‬ולקח איין נעמיניש חזק מאוד‪ ,‬ושלשל אותו‬
‫הרבה מאוד עד שיצאה היציאה כמו שנכנס‪ .‬אחרי כן התחיל להצטער מאוד על‬
‫דם התמצית שנשאר בו עדיין בין המאכלים מכבר‪ ,‬כי כשמתענים נתמרק גם דם‬
‫התמצית‪ ,‬ונצטער על זה ונתיגע מאוד על זה גם על ידי האיין נעמיניש הנ"ל‪ .‬והלך‬
‫והניח עצמו ושכב על המטה‪ ,‬והיה נים ולא נים תיר ולא תיר‪ ,‬ובא אצלו עוד פעם‬
‫זקנו ואמר לו אתה מצטער על דם התמצית‪ ,‬בא עמי ואוליכך אל הנהר דינור‬
‫ותפטור גם את דם התמצית‪ .‬והלך עמו‪ ,‬בדרך ראה כמה חידושים נפלאים‪ ,‬כשבא‬
‫לשם אל הנהר דינור ונכנס לתוכו היה סבור שלא ישאר ממנו אפילו איבר אחד‪,‬‬
‫ואחרי כן טבל שם ויצא בשלום‪ .‬כשיצא משם ראה עולם חדש והקיץ‪ .‬וכמו שהדרך‬
‫כשחלם לאדם איזה דבר חלום טוב‪ ,‬ומעמיק מחשבותיו בזה‪ ,‬אזי כשהוא מקיץ‬
‫נדמה לו ממש שיש לו ממש אותו הדבר שחלם לו‪ ,‬כמו כן כשהקיץ נדמה לו עולם‬
‫חדש לגמרי‪ ,‬וכבר היה השולחן ערוך כראוי‪ ,‬והלחם מונח על השולחן‪ ,‬והלך ונטל‬
‫ידיו וברך על נטילת ידים וניגב ידיו ובא אל השולחן‪ ,‬וראה שאין שם לחם כלל רק‬
‫קופה של אותיות מעורבין שלא כסדר‪ ,‬והצטער שברך ברכה לבטלה‪ .‬ובא זקנו‬
‫אצלו בהקיץ ואמר לו אל תצטער‪ ,‬עשה ברכת המוציא‪ ,‬כי הברכה שייכת לזה‪.‬‬
‫וברך ואכל הלחם‪ ,‬וכל זמן שראה אותיות אכל‪ ,‬ואפילו הפירורין שנפרכו מן הלחם‬
‫ליקט גם כן ואכלם‪ ,‬כי הכל היה אותיות עד שאכל כל הלחם עם הפרורין‪ .‬ואחרי‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪ongp x"den w"dbd ozg l"f xrwiltrh‬‬
‫‪.`"rif oiyhlehn‬‬

‫‪.'b ,'g mixac .bw‬‬
‫‪.miirnd dtxnd mq .cw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫נא‬

‫כן פתח פיו ויצאו אותן האותיות מסודרות בצרופין קהאנכי ה' אלהיך אשר‬
‫הוצאתיך וכו'‪ ,‬לא יהיה לך אלהים אחרים וכו' )שם(‪ ,‬עד גמר כל העשרת הדברות‪,‬‬
‫וראה בזה כל התורה כולה‪ ,‬וכל דור ודור ודורשיו‪ ,‬דור ודור מנהיגיו‪ ,‬וכל מה‬
‫שתלמיד ותיק עתיד לחדש‪ .‬ושאלו אותו אם אותו האיש קרוב לכאן או רחוק‪ ,‬והשיב‬
‫אתם רוצים לחקור ולשאול‪ ,‬אם תרצו לשאול אכחיש את עצמי לגמרי‪ .‬ואחרי כן‬
‫אמר יש אחד שהוא שנים ושנים שהם אחד‪ ,‬כשהוא שם הוא כאן גם כן )נוסחא‬
‫אחרינא‪ ,‬כשהוא בכאן הוא שם גם כן וגו'(‪ .‬וציוה לחזור המעשה ואמר‪ ,‬שהמעשה הזה‬
‫יהיה נצרך לאת אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו היום‪ .‬תראו אחר זמן מה‬
‫שיהיה מזה המעשה‪ .‬והזהיר שלא לספרה לזר‪ ,‬אם תספרו אעפי"כ אהיה אוהב‬
‫אתכם‪ ,‬אך האהבה יהיה כמו שח' בשמחה וכו'‪ ,‬גם אמר שכל השומעים הם ערבים‬
‫זה לזה שלא לספרה לזר"‪.‬‬

‫קבלת התורה מחדש ביוה"כ בסוד תורה דעתיקא סתימאה‬
‫עוד מצינו קו כי בליל יום הכיפורים בשנת תקס"ז אירעה שריפה בברסלב "ואז‬
‫במוצאי יום כיפור אמר רבינו ז"ל שבאותו יום כיפור רצה לפעול דבר אצל‬
‫השי"ת וכו'‪ ,‬והיו לו כמה טענות על זה שאילו היו נכתבים היו נכתבים כמה בוגין‪,‬‬
‫ועשיתי לי סדר גדול על הנ"ל‪ ,‬אך על ידי השריפה נתבלבל הדבר‪ .‬וגם אחר שבא‬
‫מלמברג ]בשנת תקס"ח[ דיבר מענין זה‪ ,‬והיה מובן מדבריו שמאז שרצה ביום‬
‫כיפור לפעול זאת‪ ,‬מחמת זה יש עליו קטרוג גדול למעלה‪ ,‬ושהחולאת והיסורים‬
‫שהיו לו ושיש לו עדיין הוא מחמת זה‪ ,‬ואמר אעפ"י שכוונתי בודאי לשם שמים‬
‫אעפי"כ וכו'‪ .‬וסיפר אז מעשה מבנו של הרב משפיטיבקע שהיה חולה וידע שהוא‬
‫מחמת חטא בכבוד אב ואעפי"כ הבין בלבו שאינו מתחרט וכו'‪ ,‬וסיפר זאת כנגד‬
‫עצמו‪ ,‬שאעפ"י שיודע שהיסורים והחולאת שלו הוא מחמת הנ"ל‪ ,‬אעפי"כ אינו‬
‫מתחרט בלבו"‪.‬‬

‫ובהשמטות‬

‫לחיי מוהר"ן שם‪ ,‬הוסיף דמה שרצה רבה"ק לפעול אצל השי"ת‬
‫ביום הכיפורים הנ"ל "היינו שרצה שהשי"ת יחזור ויאמר לו‬
‫התורה כמו לפני משה רבינו עליו השלום"‪.‬‬

‫תורה חדשה דלעת"ל ‪ -‬תורה דרדל"א שהיא התורה דבחי' הראיה‬
‫העליונה‬
‫והנה באם נתנה רשות יש לומר בע"ה בדחילו ורחימו על דרך האפשר‪ ,‬על פי‬
‫המבואר לעיל‪ ,‬דמעיקרא בצאת ישראל ממצרים לא זכינו אלא להגאולה‬
‫בסוד שם אהי"ה שהוא דעת תחתון דאיהו דעת דנוק' ששורשו בז"ת דע"י‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'a ,'k zeny .dw‬‬

‫‪.`"pw o"xden iig .ew‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫נב‬

‫המלובשים בא"א‪ ,‬ושלטעם זה לא זכינו במתן תורה אלא להשגת התורה דא"א‬
‫ששם הוא שורש המצות עשה‪ ,‬דעל פי זה יש לומר דביום הכפורים הנזכר ביקש‬
‫רבה"ק לקבל התורה דרדל"א שהיא התורה דלעתיד לבוא‪ ,‬וכנודע מדברי הרב בעל‬
‫עמק המלך קז כי לעתיד לבוא נזכה "לשאוב אולפין חדתין דאורייתא מאותן רזין‬
‫של עתיק יומייא אשר יתגלו על ידי משיח הנמשח בשמן משחת קודש שיבוא‬
‫במהרה בימינו אמן‪ ,‬ועל זה נאמר ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה‪ ,‬ואין מים‬
‫אלא תורתו של משיח‪ ,‬הם הרזין שכיסה אותם עתיק יומייא‪ ,‬וגזר עליהם שלא יתגלו‬
‫עד ביאת הגואל‪ ,‬והוא יחזיר העטרה ליושנה‪ ,‬ואותן הרזין נקראים מעייני הישועה‬
‫כי הוא יושיע אותנו ממכות חושך העוורון והמסכים המבדלים אשר עלינו‪ ,‬ברזין‬
‫דאורייתא‪ ,‬ובאותן השמות יסייע ויושיע את ישראל‪ ,‬וכן תרגם יונתן על פסוק קח‬
‫ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה‪' ,‬אולפין חדתין דאורייתא'‪ ,‬פירוש רזין‬
‫וסודות חדשים של התורה שלא שמע אוזן אדם מעולם‪' ,‬ואני תפילתי לך י"י עת‬
‫רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך'‪ ,‬שהם מעייני הישועה‪ ,‬שהוא אמת‪,‬‬
‫ושורש ישעך"‪.‬‬
‫וכן מבואר עוד בהמשך דבריו קט "ומשיח עבד ה' יהיה למלך עליה‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר קי 'ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי'‪ ,‬ואז יתגלו לנו רזין חדתין‬
‫דאורייתא סתרי בראשית שלא נתגלו עדיין‪ ,‬שנאמר 'ושאבתם מים בששון‬
‫ממעייני הישועה'‪ ,‬ויונתן תרגם ותלפון אולפן חדתין דאורייתא‪ ,‬ומפני שיתחדשו‬
‫על ידי המשיח לכן נקרא 'מעייני הישועה'‪ .‬וגם דוד המלך ע"ה התפלל על זה‪,‬‬
‫שיהיה משיח ויתגלו על ידו אולפין חדתין דאורייתא‪ ,‬וקראם 'אמת ישעך'‪ ,‬כי‬
‫התורה נקראת תורת אמת וכו'‪ ,‬ומפני שיתגלו על ידי הישועה‪ ,‬ובזמן הישועה‪,‬‬
‫לכן קראם 'אמת ישעך'‪ .‬וזהו סוד הפסוק 'ואני תפילתי לך הוי"ה עת רצון'‪,‬‬
‫שהיפוכו נוצר חסד‪ ,‬שהוא תיקון שמיני‪ ,‬ומקום מדתו של דוד המלך עליו השלום‬
‫נקראת 'אני ראשון' שהיא סוד המלכות של א"ק שהיא ראש האצילות‪ ,‬ונקראת‬
‫'עת טוב'‪' ,‬ואני אחרון'‪ ,‬שהיא מלכות נוקביה דז"א שהיא סוף האצילות והיא‬
‫מקננת בעשיה‪ ,‬וגם רגלי השכינה בהארץ התחתונה‪ ,‬וכוונתו של דוד המלך‬
‫היה להעלות מדתו לראש האצילות‪ ,‬שהם ז' תיקוני מלכות אדם קדמון‪ ,‬כי שם‬
‫היתה מקומה בעולם התוהו"‪ ,‬ועיין לו עוד שם‪ ,‬ויובן על פי המבואר לעיל‪,‬‬
‫ודו"ק‪.‬‬

‫והנה‬

‫גילוי זה דתורה דג"ר דע"י שהוא תורה דעתיקא סתימאה‪ ,‬הוא סוד היחודים‬
‫דמצות לא תעשה שזכרנו לעיל משם הגה"ק מוה"ר הלל ששורשם ברדל"א‪,‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'h wxt f"h xry .fw‬‬

‫‪.`"i wxt my .hw‬‬

‫‪.'b ,a"i ediryi .gw‬‬

‫‪.'e 'a milidz .iw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫נג‬

‫ולא זכינו בהם ביציאת מצרים כי אם דייקא לעתיד לבוא על ידי משיח צדקנו שאז‬
‫תהיה הגאולה בסוד שם הוי"ה דאיהו בחינת דעת עליון דאיהו דעת דדכורא‪,‬‬
‫וכאשר ביקש משה רבינו ע"ה בסוד כי ס"ר לראות‪ ,‬והוא סוד הראיה האלהית על‬
‫דרך הכתוב עין בעין יראו‪ ,‬ובסוד הנבואה על דרך הכתוב ונבאו בניכם ובנותיכם‪,‬‬
‫וככל האמור לעיל‪.‬‬
‫ועל מתן תורה זה דלעתיד כיון הרב בעל ספר הברית קיא "כי כך מקובל בידינו‬
‫שאז יוסיף ה' שנית ידו לגלות לנו את כבודו הגדול והנורא‪ ,‬וראו כל בשר‬
‫יחדיו כי פי ה' ידבר אלינו פנים אל פנים ביתר שאת ויתר עז ממה שהיה על‬
‫הר סיני‪ ,‬אך לא יבטל תורתו חלילה לא יחליפנה ולא ימיר אותה בתורה אחרת‪,‬‬
‫אדרבה יגלה לנו טעמי זאת התורה וסתרי דסתרין ורזי דרזין הטמירין ונעלמים‬
‫מעין כל חי הגנוזים בה‪ ,‬ונגילה ונשמחה בו ובתורתו"‪ .‬והיינו כדאמרן בסוד‬
‫התורה דרדל"א שהיא התורה דבחינת הראיה העליונה על דרך הכתוב "וראו כל‬
‫בשר" "כי עין בעין יראו‪ ,‬והיא התורה דבחינת הנבואה‪ ,‬והיא שורש היחודים‬
‫דמצות לא תעשה‪.‬‬
‫וזאת התורה היא נתאוה לה רבה"ק ביום הכפורים הנזכר‪ ,‬וכדשמענא ליה‬
‫בכמה מקומות בדברות קדשו שרמז להשגה זו דתורה דעתיקא‬
‫סתימאה שהיא תכלית השגת התורה‪ ,‬וזה לשונו קיב "וזה בחינת התגלות משיח‬
‫וכו' בחינת התגלות התורה של לעתיד לבוא‪ ,‬כמובא בזהר קיג שלעתיד יתגלה‬
‫אוריתא דעתיקא סתימאה"‪ .‬וכן כתב עוד קיד "והתורה‪ ,‬יש בה שני בחינות‪,‬‬
‫בחינת נגלה‪ ,‬ובחינת נסתר‪ ,‬והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה‬
‫דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא‪ ,‬ואז כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה‪,‬‬
‫אזי יהיה השלום נפלא בעולם‪ ,‬כמו שכתוב קטו וגר זאב עם כבש ונמר עם‬
‫גדי וכו' כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו'‪ ,‬ואז יתקים מאמר חז"ל קטז עתידים‬
‫צדיקים להראות באצבע כמו שכתוב זה הוי"ה קוינו לו‪ ,‬כי אז יפשוט הקב"ה‬
‫את לבושיו וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪ ,‬ויתגלה האהבה‬
‫שהיא בדעת‪ ,‬שהיא פנימיות התורה‪ ,‬הינו אלקותו השוכן בתוך התורה‬
‫והמדות‪ ,‬כי עכשיו הלבוש הזה הוא מכסה על אלקותו‪ ,‬הינו על פנימיות‬
‫התורה‪ ,‬וכשיתגלה הפנימיות‪ ,‬הינו אלקותו"‪ .‬ועיין לו עוד כיוצא בזה בכמה‬
‫מקומות קיז‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬

‫‪.'c ze` b"l oniq .ciw‬‬

‫‪cenr '` wxt 'k xn`n ` wlg .`iw‬‬
‫‪.c"ry‬‬

‫‪.`"i diryi .ehw‬‬

‫‪.b"i oniq `"g o"xden ihewil .aiw‬‬

‫‪.a"r `"l ziprz .fhw‬‬

‫‪.a"pw jzelrda xdef oiir .biw‬‬

‫‪.h"n oniq `"g .fiw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫נד‬

‫מעשה בלחם ‪ -‬סוד מתן תורה דעתי"ס בסוד ויחזו את הא' ויאכלו‬
‫וישתו‬
‫ועל זאת התורה עצמה שעליה ביקש רבה"ק ביום הכפורים‪ ,‬וכנזכר‪ ,‬ירמוז גם‬
‫המעשה בלחם שסיפר רבה"ק ממה שראה בחזון‪ ,‬כי הנה זאת התורה‬
‫דעתיקא סתימאה היא בסוד הראיה‪ ,‬והיא התורה דרדל"א שהוא העונג הפשוט‪,‬‬
‫וכנזכר לעיל מדברי הגה"ק מוה"ר הלל‪ ,‬והיא בסוד הכתוב קיח ויחזו את האלהים‬
‫ויאכלו וישתו‪ ,‬ובתרגום שם‪" :‬וחזו ית יקרא דהוי"ה והוו חדן בקרבניהון דאתקבלו‬
‫ברעוא כאלו אכלין ושתן"‪ ,‬והיינו בסוד התורה דבחינת הראיה האלהית ‪" -‬ויחזו‬
‫את האלהים"‪ ,‬ותורה זו באה בסוד העונג הפשוט ‪" -‬ויאכלו וישתו" כאילו אכלין‬
‫ושתן‪ ,‬מבלי צורך עוד לאכילה ושתיה גשמית‪ .‬וכן מבואר בדברי רבינו בחיי לשם‬
‫משם המדרש‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬ועל דרך המדרש‪ ,‬ויאכלו וישתו וכי קילור ]עוגה[ עלה‬
‫עמהם וכו'‪ ,‬אלא ויאכלו וישתו אמר רבי יוחנן אכילה ודאית שנאמר קיט באור פני‬
‫מלך חיים‪ ,‬וביאור זה כי מזון הנפש ועידונה באותה המראה הנפלאה יכנה הכתוב‬
‫לאכילה ושתיה שהוא עידון הגוף‪ ,‬וכן אמר דוד ע"ה קכ כמו חלב ודשן תשבע נפשי‪,‬‬
‫כי כיון שהגוף מתקיים מן המזון הגופני הבא מסיבה אחר סיבה‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫שתתקיים הנפש בהתקשרה בסיבה העליונה ראשונה יתברך‪ ,‬והוא המזון האמיתי‬
‫הקיים והאכילה הודאית הנצחית‪ ,‬וכענין שכתוב קכא ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך‬
‫תשקם כי עמך מקור חיים באורך נראה אור‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫וזהו שרמזו לו לרבה"ק בהמעשה הנזכר בסוד אכילת המן‪ ,‬והוא שראה "שאין‬
‫שם לחם כלל רק קופה של אותיות מעורבין שלא כסדר וכו'‪ ,‬וכל זמן שראה‬
‫אותיות אכל וכו'‪ ,‬ואחרי כן פתח פיו ויצאו אותן האותיות מסודרות בצרופים אנכי‬
‫ה' אלהיך וכו'‪ ,‬לא יהיה לך אלהים אחרים וכו'‪ ,‬עד גמר כל העשרת הדברות‪,‬‬
‫וראה בזה כל התורה כולה‪ ,‬וכל דור ודור ודורשיו‪ ,‬דור ודור מנהיגיו‪ ,‬וכל מה‬
‫שתלמיד ותיק עתיד לחדש"‪ ,‬והבן היטב שכל זה הוא סוד הראיה האלהית מסוף‬
‫העולם ועד סופו‪.‬‬
‫ובזה יובן עוד מה שאמר שם "יש אחד שהוא שנים ושנים שהם אחד‪ ,‬כשהוא‬
‫בכאן הוא שם גם כן"‪ ,‬דכבר אמרנו שתורה זו דרדל"א היא סוד שידוד‬
‫המערכות וביטול הטבע‪ ,‬ואפילו הטבע הרוחני‪ ,‬וכסוד המעשה בפאנציר שנתבאר‬
‫לעיל‪ ,‬דאפילו אחר שכבר ירו בו החצים כו' אעפי"כ יש ענין שיתהפך הכל לטובה‬
‫בסוד ביטול הטבע הרוחני‪ ,‬עד שיכול להיות אחד שהוא שנים כו' בביטול הטבע‬
‫לגמרי‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"i ,c"k zeny .giw‬‬
‫‪.eh ,fh ilyn .hiw‬‬

‫‪.e ,bq mildz .kw‬‬
‫‪.i h ,el my .`kw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫נה‬

‫"נשמת משה משיח נמצא בא"י ובחו"ל‪ ,‬ועיקר מקומו באה"ק‪,‬‬
‫ובא"י אותיות רב"י‪ ,‬ובחו"ל רי"ב‪ ,‬אבל העיקר הוא להביא‬
‫מאותיות רי"ב לרב"י"‬
‫קכב‬
‫"כשלשונות של עכו"ם‬
‫וסוד הענין ופנימיותו‪ ,‬יובן בע"ה בהקדים דברי רבה"ק‬
‫גוברים ח"ו אזי השכינה היא ריב עם קוב"ה‪ ,‬כמו שכתוב בתקונים קכג 'שמעו‬
‫הרים ריב' ‪' -‬דאיהי ריב על בנהא בגלותא'‪ ,‬כי בארץ ישראל איהי רבי‪ ,‬שנתהפך‬
‫אתון רי"ב ונעשה רב"י קכד"‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫עוד‬

‫נודע קכה מאמר רבה"ק "אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל‪ ,‬מה שאני נוסע‬
‫אני נוסע רק לארץ ישראל‪ ,‬ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא"‪.‬‬

‫ואמיתות הביאור בדברי רבה"ק הנזכרים נתבאר באגרת קודש דשדר הגה"ק‬
‫מוה"ר אברהם במוה"ר נחמן מטולטשין זי"ע קמיה דהגה"צ מוה"ר‬
‫מיכל'ה זי"ע‪ ,‬וזה לשונו קכו‪ ,‬על אודות הנסיעה לארץ ישראל שדברנו וכו'‪ ,‬מה‬
‫נעשה בבוא הגאולה הכלליות לנסוע לארץ ישראל‪ ,‬האם נחשב על ידי זה‬
‫לנפרדים ונרחקים מאדמו"ר ז"ל על אשר אמר 'אני רוצה לישאר ביניכם'‪ .‬הס‬
‫מלהזכיר ולומר דבר כזה שאין לו שחר‪ ,‬כי כל זה דיבר ]רבה"ק[ ואמר מחמת‬
‫שמעוצם הסכנה שנסתכנו אז מאוד רובם ככולם של הנוסעים לארץ ישראל ידע‬
‫ברור כיום שלא יתעורר גם אחד מעיר לנסוע לשם על קברו הקדוש‪ ,‬אבל בנידון‬
‫דידן‪ ,‬באלה הימים שכבר זכינו לשמוע קול קורא במדבר פנו דרך ה' כל גיא ינשא‬
‫וכל הר וגבעה ישפלו וכו'‪ ,‬ובמים עזים נתן לנו השי"ת את הדרך והנתיבה‬
‫בנפלאות שלא היה מעולם‪ ,‬ואיך נכנה ונקרא בשם פרוד והרחקה מאדמו"ר‬
‫הקדוש ז"ל להיושב בארץ אלהינו‪ ,‬ובתכלית ההיפך‪ ,‬נכנה ונקרא בשם קרוב‬
‫ודבקות לאדמו"ר ז"ל להיושב בארץ העממים ]?[‪ .‬הוכרח גם אדמו"ר ז"ל בעצמו‬
‫למסור את נפשו לנסוע ולבוא ולקבוע שם מקומו לנצח‪ ,‬וכל אשר יצא משם לא‬
‫היתה זולת על דעת לחזור ולבוא לשם עם כל נפשות ישראל המוכרחים לכל זה‪,‬‬
‫ולא להשתקע בחוץ לארץ בתמידות‪ ,‬כמבואר מדבריו הקדושים‪ ,‬ובחיי‬
‫מוהר"ן קכז שלפי שעה לבד הוא רועה בברסלב ושאר מקומות אבל מקומו‬
‫האמיתי והנצח הוא בארצנו‪ ,‬וכן נשמע מפי מוהרנ"ת ז"ל שגם כל פטירתו לא‬
‫היתה זולת בסיבת הדחיה מפני השעה וכו'‪ .‬קודש' קדשים' תהיה'‪ ,‬סופי תיבות‬
‫מש"ה‪ ,‬כי נשמת משה משיח נמצא בארץ ישראל ובחוץ לארץ‪ ,‬ועיקר מקומו‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.g"n oniq '` wlg o"xden ihewil .akw‬‬
‫‪.c"n sc `"k oewz .bkw‬‬
‫‪.d"n sc my .ckw‬‬
‫‪.e"pw ze` o"xden iig .dkw‬‬

‫‪cenr a"g wicvd iyp` xtqa g"ncp .ekw‬‬
‫‪.c"lwz‬‬
‫‪.e"pw ze` .fkw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫נו‬

‫בארץ הקודש‪ ,‬ובארץ ישראל אותיות רב"י‪ ,‬ובחוץ לארץ רי"ב‪ ,‬אבל העיקר הוא‬
‫להביא מאותיות רי"ב לרב"י" קכח‪.‬‬

‫חו"ל בחי' בינה ‪ -‬חובלים‪ ,‬א"י בחי' חכמה ‪ -‬נועם‬
‫הרי כי מקום משכן הצדיק האמת הוא בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ‪ ,‬אלא‬
‫שכאשר עיקר מקומו בחוץ לארץ הוא בבחינת רי"ב‪ ,‬וכשעיקר מקומו בארץ‬
‫ישראל הוא בבחינת רב"י‪ ,‬והוא דהנה איתא בחז"ל קכט "אמר רבי אושעיא מאי‬
‫דכתיב ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים‪ ,‬נועם אלו‬
‫תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה‪ ,‬חובלים אלו תלמידי‬
‫חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה‪ .‬ויאמר אלי אלה שני בני היצהר העומדים‬
‫וגו' ושנים זיתים עליה‪ ,‬יצהר אמר רבי יצחק אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל‬
‫שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית‪ ,‬ושנים זיתים עליה אלו תלמידי חכמים שבבבל‬
‫שמרורין זה לזה כזית"‪ .‬וביאור הענין הוא דחוץ לארץ היא בחינת בינה ובחינת‬
‫דעת תחתון דאיהו דעת דנוק'‪ ,‬לעומת ארץ ישראל שהיא בחינת החכמה ובחינת‬
‫דעת עליון דאיהו דעת דדכורא‪ ,‬וכמבואר לעיל‪.‬‬
‫והנה כבר הארכנו במקום אחר קל דדרך הבינה להפריד ולחלק ודרך החכמה‬
‫לייחד‪ ,‬כי הנה הבינה דרכה לחדד ולבאר כל צדדי השיטות עד תכליתן‪,‬‬
‫ולהפריד השיטות זו מזו עד קצה גבול השכל‪ ,‬ולחלקם לריבוי פרטים‪ ,‬ולהעמיק‬
‫בשורשי המחלוקת להבין כל שיטה על בוריה ומפני מה נעו מעגלותיה מחברתה‪,‬‬
‫ולהכריע כדברי חד‪ ,‬ולדחות מפניו דברי חבריו כו'‪ .‬ואמנם החכמה דרכה לגלות‬
‫האחדות שבין השיטות‪ ,‬ולמצוא הבריח התיכון המבריח בין כל השיטות והמאחד‬
‫לכולם באופן שכולם לדבר אחד מתכוונים‪ ,‬וכנודע מסוד 'הפרצוף'‪ ,‬שענינו הוא‬
‫קיבוץ רמ"ח איברים ושס"ה גידים השונים בתכלית זה מזה‪ ,‬באופן שעם היות‬
‫דלכאורה נדמה שכל פרט נדרש לעצמו מבלי צורך לזולתו‪ ,‬והוא דבר שלם בערך‬
‫עצמו‪ ,‬ואין לו עסק עם זולתו‪ ,‬אעפי"כ כל ריבוי הפרטים מצטרפים לחטיבה אחת‬
‫להעשות יחד פרצוף אחד‪ ,‬באופן שכל הפרטים אחוזים וצריכים זה לזה‪ ,‬והכלל צריך‬
‫אל הפרט והפרט צריך אל הכלל‪ ,‬עד שדייקא מתוך צירוף ריבוי הפרטים יתהווה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪a"qw ze` o"xden iiga cer oiire .gkw‬‬
‫"‪,l`xyi ux`l reqpl dvex didy xn`e‬‬
‫‪l`xyi ux`l mrtd cer reqpl epiid‬‬
‫‪`l `ny `xiizn `ed j` ,my wlzqdle‬‬
‫‪`l my wlzqi m` mb ,myl ribdl lkei‬‬
‫‪wqr mdl didi `le exaw lr miyp` e`eai‬‬
‫‪akyiyk la` ,exaw mr `caere‬‬

‫‪cnll exaw lr `eap i`cea epzpicna‬‬
‫‪beprze mireyry el didie ,my lltzdle‬‬
‫‪."dfn lecb‬‬
‫‪.`"r c"k oixcdpq .hkw‬‬
‫‪yly xn`n `"ryz dnkgd mi oiir .lw‬‬
‫‪.zyxcp dxezdc zecn‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫נז‬

‫הבנין חדש הנקרא 'פרצוף' שמעלתו גדולה הרבה ממעלת הפרטים הנפזרים אף‬
‫בהיותם כולם מקובצים יחדיו‪ ,‬וזה סוד כל התורה ענין אחד הנזכר בתוספתא קלא‪.‬‬

‫כשהצדיק בחו"ל נראה כבחי' רי"ב מחמת ריבוי הדעות‪ ,‬כשהוא‬
‫בא"י מתגלה האחדות בסוד דעת של שלום‬
‫והנה בהיות עיקר משכן הצדיק בחוץ לארץ‪ ,‬נדמה שענינו הוא בבחינת רי"ב ח"ו‪,‬‬
‫באשר נדמה לכאורה כמאן דנתחלקו הדעות בין תלמידיו ואנשי בריתו‪,‬‬
‫ודמי כמאן דכל חד מפרש לו פירוש אחר בדבריו ודוחה דברי חברו‪ ,‬עד שנראה ח"ו‬
‫כריבוי דעות המכחישות ומנגדות זו לזו בבחינת רי"ב‪ ,‬ומתגברים מאורי אש‬
‫ח"ו קלב‪ ,‬ועל דרך הבינה שדרכה להפריד ולחלק בריתחא דאורייתא ובשלהובין‬
‫דאישא‪.‬‬
‫אכן בהיות עיקר משכן הצדיק בארץ ישראל‪ ,‬מתגלה הדעת הכולל שהוא דעת‬
‫של שלום‪ ,‬ומתחברים כל הדעות לבנין אחד בסוד הפרצוף שהוא סוד‬
‫החכמה‪ ,‬ואדרבה דייקא מתוך ריבוי הדעות‪ ,‬מתגלה שלימות יופי הבנין הכלול‬
‫מריבוי גוונין דכלהו נהרין בנהירו עילאה‪ ,‬דכל אחד מגלה עוד פנים חדשות בנועם‬
‫זיו ויופי ענין הצדיק שהוא הפאר והחן והיופי של העולם‪ ,‬ומתגלים מאורי אור‬
‫המנעימים זה לזה‪ ,‬וכמבואר בדברי רבה"ק קלג "כי יש צדיק שהוא היופי והפאר‬
‫והחן של כל העולם כולו‪ ,‬בבחינת קלד 'ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה'‪ ,‬בחינת קלה‬
‫'יפה נוף משוש כל הארץ'‪ ,‬כי זה הצדיק האמתי שהוא בחינת יוסף‪ ,‬הוא ההדור‬
‫והיופי של כל העולם‪ ,‬וכשזה היופי והפאר נתגלה בעולם‪ ,‬דהיינו כשזה הצדיק‪,‬‬
‫שהוא היופי של כל העולם‪ ,‬נתפרסם ונתגדל בעולם‪ ,‬אזי נפתחין העינים של העולם‬
‫]בסוד הראיה העליונה דבחינת החכמה שהיא סוד דעת עליון דאיהו דעת דדכורא‬
‫וכנ"ל[‪ ,‬שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק‪ ,‬שהוא החן והיופי של העולם‪,‬‬
‫דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו‪ ,‬נפתחין עיניו ויכול לראות"‪ ,‬עיין שם באורך‪ .‬וכדין‬
‫מלך ביופיו תחזינה עינינו‪ ,‬ועל דרך שכתב עוד רבה"ק קלו "מלך ביפיו תחזינה‬
‫עיניך‪ ,‬היינו כשתזכה לראות מלך ביפיו‪ ,‬דהינו הצדיק ביפיו ותפארתו‪ ,‬דהינו בעת‬
‫הקבוץ ]ר"ל‪ ,‬בעת שמתאחדים כל הדעות באחדות אחת בסוד דעת של שלום שזה‬
‫סוד ארץ ישראל וכנ"ל[‪ ,‬שאזי הוא יפיו ותפארתו כנ"ל‪ ,‬על ידי זה 'עיניך תראינה‬
‫ארץ מרחקים'‪ ,‬בחינת ארץ ישראל‪ ,‬בחינת 'אוירא דארץ ‪ -‬ישראל מחכים'‪ ,‬כי‬
‫החכמה נקרא מרחקים‪ ,‬כמו שכתוב קלז 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה'‪ ,‬הינו שעל ידי‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'d ,'f wxt oixcdpq .`lw‬‬

‫‪.h"l ziy`xa .clw‬‬

‫‪oniq ` wlg o"xden ihewil oiir .alw‬‬
‫‪.f"q‬‬

‫‪.g"n mildz .dlw‬‬
‫‪.'n oniq `"g o"xden ihewil .elw‬‬

‫‪.my o"xden ihewil .blw‬‬

‫‪.f zldw .flw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫נח‬

‫זה שתראה את הצדיק ביפיו ותפארתו כנ"ל‪ ,‬על ידי זה בכל מקום שתראה בעיניך‬
‫יהיה נעשה בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים"‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכל זה הוא באופן‬
‫שדייקא מתוך הפעולות המשתנות מתגלה האחדות הפשוט‪ ,‬וכמבואר עוד בדברי‬
‫רבה"ק קלח‪ ,‬וזה סוד הקישוט שבתוך היחוד הפשוט הנעשה דייקא על ידי ריבוי‬
‫הגוונין דהפעולות המשתנות‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫"המקום שלי הוא רק א"י ולפי שעה אני רועה בברסלב"‬
‫וזהו עומק המכוון במאמר סתום דרבה"ק כי "המקום שלי הוא רק ארץ ישראל‪,‬‬
‫מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל‪ ,‬ולפי שעה אני רועה בברסלב‬
‫וכיוצא"‪ .‬וללמד יצא שכל עיקר ענינו ודרכו בקודש נהד'ר בהמשכת תורתו‪ ,‬הוא‬
‫המשכת התנוצצות התורה דלעתיד דאיהו תורה דעתיקא סתימאה דנפקא מההוא‬
‫נחלא עמיקא רישא עילאה דלא אתיידע‪ ,‬דתמן תליין יחודין עילאין דבחינת לא‬
‫תעשה‪ ,‬ומשם נמשך סוד הראיה האלהית דבחינת דעת עליון‪ ,‬שאדם רואה בו מסוף‬
‫העולם ועד סופו עולמות נשמות אלהות‪ ,‬עין בעין יראו‪ ,‬ובסוד השראת הנבואה על‬
‫דרך הכתוב ונבאו בניכם ובנותיכם‪.‬‬
‫ולפיכך עיקר מקומו אינו אלא בארץ ישראל‪ ,‬יען דתורה דעתיקא סתימאה ‪-‬‬
‫שזהו כל עיקר ענינו של רבה"ק ‪ -‬היא סוד התורה דבחינת החכמה‬
‫שהיא ארץ ישראל דייקא‪ ,‬באשר חוץ לארץ היא בחינת הבינה ששם הוא רי"ב‪,‬‬
‫ודייקא בארץ ישראל שהיא בחינת החכמה שם הוא בבחינת רב"י שהוא סוד הנועם‬
‫והאחדות והשלום הנמשך מרדל"א‪.‬‬
‫וזה סוד דע"ת של שלום שדרוש דרש רבה"ק‪ ,‬שהוא סוד דע"ת עליון דאיהו דע"ת‬
‫דדכורא שיתגלה לעתיד בסוד האהבה העליונה שבדע"ת ]עליון[ שהאריך מזה‬
‫רבה"ק קלט כי יש שני מיני אהבות וכו'‪ ,‬ויש אהבה שהוא בכח‪ ,‬הינו האהבה שהיה‬
‫בין ישראל לאביהם שבשמים קודם הבריאה‪ ,‬שהיו ישראל עדין בדעתו‬
‫ובמוחו וכו'‪ ,‬והתקשרות והאהבה שיש בין הבן ובין האב כשעדין הבן במוח האב‬
‫קודם ההולדה‪ ,‬זה ההתקשרות והאהבה אין אנו יכולין להשיג עכשיו‪ ,‬כי אין משיגין‬
‫עכשיו כי אם בזמן ובמדות‪ ,‬ואהבה שבדעתו ובמוחו היא למעלה מהזמן והמדות‪,‬‬
‫ואינו מלובש בשום לבוש ולעתיד לבוא שיתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה‪ ,‬ואז‬
‫יתקים מאמר חז"ל קמ עתידים צדיקים להראות באצבע‪ ,‬כמו שכתוב זה הוי"ה‬
‫קוינו לו‪ ,‬כי אז יפשוט הקב"ה את לבושיו‪ ,‬וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים‬
‫מכסים‪ ,‬ויתגלה האהבה שהיא בדעת‪ ,‬שהיא פנימיות התורה‪ ,‬הינו אלקותו השוכן‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'a oniq a"g o"xdenil .glw‬‬
‫‪.b"l oniq `"g o"xdenil .hlw‬‬

‫‪.`"l ziprz .nw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫נט‬

‫בתוך התורה והמדות‪ ,‬כי עכשיו הלבוש הזה הוא מכסה על אלקותו‪ ,‬הינו על‬
‫פנימיות התורה‪ ,‬וכשיתגלה הפנימיות‪ ,‬הינו אלקותו‪ ,‬אזי יתרבה השלום‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה'‪ ,‬שיתגלה האהבה‬
‫שבדעת‪ ,‬וזהו קמא "והיה יום אחד יודע לה'"‪ ,‬שיתגלה האהבה הנקרא יום‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב 'יומם יצוה ה' חסדו' הינו התורה הפנימיות שהיתה צפונה וכו'‪ ,‬ויש גם כן‬
‫צדיקים שהם צפונים ומוסתרים‪ ,‬שאין העולם כדאי להשתמש בהם וכו'‪ ,‬וכשיתגלו‬
‫הצדיקים הצפונים‪ ,‬והתורה הצפונה‪ ,‬אזי יתגלה שלום רב בעולם‪ ,‬שיתחברו כל‬
‫הפכים יחד‪ ,‬כמו שכתוב 'וגר זאב עם כבש'‪ ,‬כי אז יתגלה האהבה שבדעת‪ ,‬הנקרא‬
‫'יום אחד יודע לה''‪ .‬הינו האהבה שבדעת‪' ,‬אשר הוא לא יום ולא לילה'‪ ,‬הינו‬
‫שהאהבה הזאת היא למעלה מהזמן‪ ,‬ולמעלה מהמדות"‪ .‬ועיין עוד שם והבן לעניננו‪.‬‬
‫ולאשר כל ענינו של רבה"ק אינו אלא לגלות זאת התורה דעתיקא סתימאה‬
‫דלעתיד לבוא שהיא התורה דבחינת החכמה והראיה הנמשכת מרדל"א‪,‬‬
‫והיא סוד הדעת של שלום רב ונפלא זה‪ ,‬הלכך הודיענו רבינו דעיקר מקומו הוא‬
‫דייקא בארץ ישראל‪ ,‬ששם הוא בחינת רב"י בסוד תלמידי חכמים המנעימים זה‬
‫לזה‪ ,‬לאפוקי בחוץ לארץ דאיהי בחינת רי"ב כתלמידי חכמים החובלים‪ ,‬היפך הדעת‬
‫של שלום‪.‬‬
‫וזהו מה שהגיד עוד רבה"ק קמב "כי לפי הגדלת הדעת‪ ,‬כן נתרבה השלום‪ ,‬כי שלום‬
‫תלוי בדעת‪ ,‬כמו שכתוב קמג וגר זאב עם כבש וכו' כי מלאה הארץ דעה‪,‬‬
‫שיהיה שלום נפלא בעולם שיוכלו לגור ביחד שני הפכים מחמת גודל הדעת שיהיה‬
‫אז‪ ,‬כי על ידי הדעת נגדל השלום וכו'‪ ,‬וכל מה שמתרבה הדעת‪ ,‬מתרבה הרחמנות‬
‫והשלום"‪ .‬ועיין שם שזה גופא סוד מתן תורה "כי בשעת מתן תורה‪ ,‬נראה להם‬
‫כזקן מלא רחמים קמד‪ ,‬וזקן הוא בישוב הדעת‪ ,‬ובזה תלוי גודל הרחמים כנ"ל‪ ,‬ועל כן‬
‫שבועות הוא חסד עליון ורחמים גדולים"‪ ,‬עיין שם והבן לעניננו בסוד מתן תורה‬
‫שביקש רבה"ק‪.‬‬

‫"יש אחד שהוא שנים ושנים שהם אחד‪ ,‬כשהוא שם הוא כאן גם‬
‫כן"‬
‫וזהו עומק דברי רבה"ק שאמר לאחר שסיים לספר המעשה בלחם "יש אחד שהוא‬
‫שנים ושנים שהם אחד‪ ,‬כשהוא שם הוא כאן גם כן"‪ ,‬דלהורות נתן דזאת‬
‫האכילה שזכה אליה בחזון היא סוד מתן תורה דלעתיד שהוא סוד הדעת של שלום‪,‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.c"i dixkf .`nw‬‬

‫‪.`"i diryi .bnw‬‬

‫‪.e"p oniq '` wlg o"xden ihewil .anw‬‬

‫‪,exzi zyxte ,glya zyxt `zlikn .cnw‬‬
‫‪.exzi zyxt i"yxta `aede‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫ס‬

‫וזהו שאמר "שיש אחד שהוא שנים ושנים שהם אחד"‪ ,‬כי דעת עליון ונפלא זה‬
‫דבחינת מתן תורה דלעתיד כלול משני הפכים ומריבוי דעות כו' ועכ"ז כולם‬
‫מתחברים ברזא דאחד בסוד הפרצוף באופן שדייקא מתוך הפעולות המשתנות‬
‫מתגלה יופי האחדות בתוספת קישוט וחידוש‪.‬‬
‫וזהו גם כן שאמר "כשהוא שם הוא גם כן כאן" בסוד חיבור ההפכים‪ ,‬וכי הנה‬
‫כבר כתב בספר עמק המלך קמה "לעתיד לבוא‪ ,‬אז גם ארץ העמים יתקדש‬
‫כקדושת ארץ ישראל בכיבוש רבים‪ ,‬ששים רבוא מישראל כנגד צבא העליונים‬
‫שהם ס' רבוא‪ ,‬וכנגד ס' רבוא מארי מתניתין‪ ,‬וכנגד ס' רבוא אותיות בתורה‪ ,‬וכנגד‬
‫ס' רבוא כוכבים‪ ,‬וכנגד ס' רבוא שמות שיש לו להקב"ה‪ ,‬כנדרש בפרקי היכלות של‬
‫רבי ישמעאל כהן גדול‪ ,‬ולכן המספר ששים רבוא מכוון למעלה ולמטה‪ ,‬וקיים‪ ,‬וזה‬
‫המספר מרחיב גבול אלמנה‪ ,‬ומבטל רשות הטומאה‪ ,‬עיין זוהר פרשת ויקהל על‬
‫סוד הפסוק ויקם משה את המשכן בסוד הרחיבי מקום אהלך ויתדותיך חזקי בכיבוש‬
‫רבים‪ ,‬משיח וישראל‪ ,‬שילכו לקבץ גלויות ולטהר ארץ העמים‪ .‬ולכן אמרו רז"ל קמו‬
‫שארץ ישראל יהיה לעתיד לבוא כל כך גדולה‪ ,‬כמו כל העולם כולו בטהרתו‪ ,‬ואז‬
‫יוריד הקב"ה הבית המקדש משמי שמים העליונים‪ ,‬אשר כולו אש‪ ,‬מעשה ידיו של‬
‫הקב"ה‪ ,‬וישמשו בו ישראל כמלאכי הקודש‪ ,‬המשרתים בשמי מרום"‪ ,‬עיין שם‬
‫באורך‪ .‬והיינו דרמז שזכה להשגה זאת דלעתיד לבוא דהתפשטות ארץ ישראל בכל‬
‫העולם עד שכשהוא שם הוא גם כן כאן‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫והבן כי זהו עצמו סוד הפאנציר שהוא סוד הדעת עליון הנמשך מרדל"א בסוד‬
‫היבום כמבואר לעיל באורך‪ ,‬והוא יתר על התיקון הכללי‪ ,‬כי התיקון הכללי‬
‫הוא בסוד ההשתטחות על ציונו הק' בחוץ לארץ שהיא בחינת הבינה ששורשה‬
‫בא"א‪ ,‬והיא על דרך גאולת מצרים‪ ,‬אכן סוד היבום הוא השגת בחינת ארץ ישראל‬
‫שהיא בחינת החכמה ששורשה ברדל"א‪ ,‬ומועיל אפילו היכא שכבר נכנס החץ‪,‬‬
‫וכנ"ל‪.‬‬

‫סוד קבלת התורה ביום הכפורים‬
‫והבן היטב דסוד זה עצמו דמעשה בלחם‪ ,‬אשר להאמור הוא סוד השגת התורה‬
‫דרדל"א דלעתיד לבוא‪ ,‬היינו גופא מה שביקש רבינו הק' לקבל התורה ביום‬
‫הכפורים‪ ,‬דביקש לקבל התורה דרדל"א שהיא תורה דלעתיד‪ ,‬והגם שכבר זכה‬
‫לזאת ההשגה במעשה דלחם‪ ,‬התם היה בחזון ובמראה‪ ,‬שזהו בסוד שורש לבד‪ ,‬איכו‬
‫השתא ביקש לקבל זאת ההשגה בפועל ממש‪ ,‬שעל ידי כך יוכל להמשיכו עד בחינת‬
‫ונקה‪ ,‬בסוד היבום‪ ,‬כנזכר לעיל‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.a"pw wxt c"i xry .dnw‬‬

‫‪.b"wz fnx ediryi iperny hewli .enw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫סא‬

‫וטעם יום הכפורים דייקא‪ ,‬באשר הוא יומא דצומא רבא‪ ,‬יום היחוד הגדול דזו"ן‬
‫הכוללים דאינון נקודה הרביעית עם נקודה החמישית כנודע מדברי מרן‬
‫הרש"ש זיע"א קמז‪ .‬וביום ההוא אנו ניזונים מאכילה ושתיה רוחנית‪ ,‬וכמבואר בדברי‬
‫רבינו האריז"ל קמח וזה לשונו‪ ,‬כי כל ימות השנה על ידי אכילתנו ושתייתנו הגופני‬
‫שאנו מברכין עליהם כמה ברכות המוציא וברכת המזון וברכת הנהנין וכו'‪ ,‬ואמנם‬
‫האכילה ושתיה ההם הם אכילה ושתיה גופנית נמשך מן חיצוניות אימא עילאה‪,‬‬
‫אבל ביום הכפורים יש לנוק' דז"א שהיא רחל עילוי יתירה בב' בחינות שנבאר‪ ,‬אם‬
‫בענין מציאות עילוי האכילה והשתיה כו' בעצמה‪ ,‬ואם בבחינת מקום מוצאם וכו'‪,‬‬
‫והטעם הוא כי עתה ביוה"כ כבר ננסרה רחל לגמרי וכו'‪ ,‬ולכן היא צריכה עתה‬
‫לעלות עד אימא עילאה ממש‪ ,‬ומתעלית למעלה מז"א‪ ,‬וכיון שעלתה שם איננה‬
‫מתפרנסת מן אימא אכילה ושתיה גופנית מחיצוניתה כבתחלה‪ ,‬אבל היא ניזונת‬
‫מן המקום שאימא עילאה מקבלת וניזונת ורוחצת וסכה ושותה ואוכלת‪ ,‬וכל אותם‬
‫הה' דברים אכילה ושתיה כו' הראשונים נתבטלו עתה‪ ,‬לפי שהם באים לה ממקום‬
‫גבוה‪ ,‬ולכן אינם מושגים אלינו במששות‪ ,‬רק בסוד הבל היוצא מן הפה‪ ,‬ומאותו‬
‫הבל ניזונת עתה רחל ביוה"כ‪ ,‬ולכן נצטוינו בה' מיני עינוים אלו שהם אכילה‬
‫ושתיה‪ ,‬כי נתבטלו ממנה עתה ביוה"כ‪ ,‬ואינה ניזונת אלא מהבל היוצא מפה עליון‪,‬‬
‫ולכן כנגדם תיקנו ה' תפילות ביוה"כ כנגד ה' דברים אכילה ושתיה כו'‪ .‬וזה סוד מה‬
‫שאמר הכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כו'‪ ,‬ר"ל‪ ,‬כי בשאר ימות השנה‬
‫זו"ן נקראים אדם חיים וניזונים ע"י הלחם הגופני שהוא סוד ג' הויו"ת העולים‬
‫בגימטריא לח"ם וכו'‪ ,‬אבל אינו על הלחם הגופני לבדו רק בשיתוף מוצא פי ה'‬
‫שהוא פנימיות ורוחניות וכו'‪ ,‬והוסיף מלת לבדו לשלול שאינו לבדו רק בשיתוף‬
‫מוצא פי ה'‪ ,‬אבל ביוה"כ אין בו אכילת לחם‪ ,‬רק מוצא פי החמשה קולות הרוחניים‬
‫הפנימיים הנזכרים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫והרי זה על דרך האמור לעיל מדברי המדרש בסוד ויחזו את האלהים ויאכלו‬
‫וישתו ‪" -‬כמאן דאכלין ושתין"‪" ,‬שתתקיים הנפש בהתקשרה בסיבה‬
‫העליונה ראשונה יתברך‪ ,‬והוא המזון האמיתי הקיים והאכילה הודאית הנצחית"‪,‬‬
‫וזה סוד התורה דרדל"א שנתאוה בה רבינו בעת ההיא ששם הוא סוד העונג הרוחני‬
‫ד"ויחזו את האלהים" מבלי צורך לאכילה ושתיה גשמיים‪.‬‬
‫וזאת נודע דיומא דכפורי הוא סוד הבינה העליונה דא"ק‪ ,‬כנודע מדברי מרן‬
‫הרש"ש קמט‪ ,‬ולפיכך ביקש רבה"ק לזכות דייקא ביום ההוא לקבלת התורה‬
‫דרדל"א‪ ,‬דלהיות ההוא יומא מסוגל מאוד לתיקון הבינה העליונה דא"ק‪ ,‬באם יזכה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪c"r g"l sc mely xdp .fnw‬‬
‫‪.k"deic '` yexc k"dry .gnw‬‬

‫‪.my mely xdp .hnw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫סב‬

‫לבחינת מתן תורה הנזכר‪ ,‬ולקבל החסדים הנמשכים מרדל"א אל המזל השמיני‬
‫שהוא נוצ"ר אותיות רצו"ן‪ ,‬יוכל להמשיכם בנקל אל הבינה הנתקנת ביום ההיא‬
‫ששורשה במזל הי"ג שהוא ונקה‪ ,‬וכל זה בסוד היחוד הנעלם והרוחני דבחינת בא‬
‫על אמו בסוד היבום שנתבאר לעיל‪ ,‬ובזה רצה להשלים סוד התיקון הכללי בסוד‬
‫היבום וכמעשה דפאנציר וגאולה היתה לארץ‪.‬‬
‫גם זאת נודע דביום הכפורים ניתנו לוחות שניות ששרשם בא"א‪ ,‬ולפיכך דייקא‬
‫ביום הזה ביקש רבינו לתקן הפגם הנזכר‪ ,‬ולהמשיך המתן תורה דרדל"א שהוא‬
‫סוד לוחות ראשונות ששרשם ברדל"א שעליהם נאמר אני אמרתי אלהים אתם כי‬
‫ביום ההוא פסקה זוהמתן בסוד ביטול הטבע הרוחני ובסוד היבום‪.‬‬

‫נצחתי ואנצח‬
‫אכן בעון הדור יצא הלהב‪ ,‬ונתגברה בחינת הבינה ששורשה בא"א דאיהי מאורי‬
‫אש על בחינת החכמה דאיהי מאורי אור ששורשה בע"י‪ ,‬בסוד הריגת קין‬
‫את הבל אחיו‪ ,‬ובא שטן ובלבל העולם‪ ,‬וזהו שבליל יום הכפורים הנזכר פרצה‬
‫שריפה בעירו‪ ,‬כי "על ידי השריפה נתבלבל הדבר"‪ ,‬דהבערה לחלק יצאה‪ ,‬ומאז‬
‫יצא מה שיצא‪ ,‬וכבר עלינו מה שעבר ועדיין לא נושענו‪ ,‬ולהוי"ה אלקינו עינינו‬
‫נשואות עד שיחננו מהרה‪.‬‬
‫אלא שמכל מקום כבר הגיד רבה"ק "ואמר אעפ"י שכוונתי בודאי לשם שמים‬
‫אעפי"כ וכו'‪ ,‬וסיפר אז מעשה מבנו של הרב משפיטיבקע‪ ,‬שהיה חולה וידע‬
‫שהוא מחמת חטא בכבוד אב‪ ,‬ואעפי"כ הבין בלבו שאינו מתחרט וכו'‪ ,‬וסיפר זאת‬
‫כנגד עצמו‪ ,‬שאעפ"י שיודע שהיסורים והחולאת שלו הוא מחמת הנ"ל‪ ,‬אעפי"כ אינו‬
‫מתחרט בלבו"‪.‬‬
‫והענין הוא כי באמת כבר אמר רבינו הק' "נצחתי ואנצח"‪ ,‬דהגם שבפועל הן‬
‫בעונותינו כי גברו לא זכינו להמשכת הגילוי בפועל בההוא שעת"א‪,‬‬
‫ואדרבה "היה מובן מדבריו שמאז שרצה ביום כיפור לפעול זאת‪ ,‬מחמת זה יש עליו‬
‫קטרוג גדול למעלה‪ ,‬ושהחולאת והיסורים שהיו לו ושיש לו עדיין הוא מחמת זה"‪,‬‬
‫אעפי"כ כבר נודע דברי רבה"ק קנ כי "כפי מעלת הנחשק‪ ,‬כן צריך להיות גדול‬
‫החשק‪ ,‬ועל כן כשהנחשק גדול מאד‪ ,‬נמצא שצריך שיהיה לו חשק גדול מאד‪ ,‬אזי‬
‫יש לו מניעה גדולה ביותר‪ ,‬שעל ידי זה החשק גדול ביותר‪ ,‬כי כל מה שהמניעה‬
‫יותר גדול‪ ,‬החשק מתגבר ביותר כנ"ל‪ .‬ועל כן ראוי לאדם לדעת כשיש לו מניעות‬
‫גדולות מאד מאיזה דבר שבקדושה‪ ,‬ידע ויבין מזה שזה הדבר שרוצה לעשות הוא‬
‫נחשק גדול מאד ודבר יקר מאד וכו'‪ ,‬הכלל‪ ,‬שכל המניעות הם רק בשביל החשק‪,‬‬
‫עיין שם באורך‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.e"p oniq `"g o"xden ihewil .pw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫סג‬

‫וסוד הענין הוא על דרך שכתב הגה"ק מוהרנ"ת קנא "סוד מיתת המלכים ותיקונם‪,‬‬
‫שדייקא על ידי השבירה והמיתה נמשך אחר כך עולם התיקון בתוספת אור‬
‫נפלא יותר כמובן בכתבים‪ ,‬רק עתה העיקר תלוי בתשובה של האדם‪ ,‬כי בהכרח‬
‫שיהיה על כל פנים איזה התעוררות בעלמא שהיא בחינת אתערותא דלתתא‪ ,‬על‬
‫כן אין לך דבר שעומד בפני התשובה וכו'‪ ,‬כי על ידי התשובה נתהפכין העוונות‬
‫לזכיות‪ ,‬כי נעשה תיקון על ידי הקלקולים‪ ,‬כי כל מה שקלקל והמשיך האור למקום‬
‫שהמשיך למקומות המזוהמים רח"ל שזה עיקר הקלקול‪ ,‬אבל אחר כך כשנתעורר‬
‫בתשובה הוא מקים הכל‪ ,‬ואזי נעשה על ידי זה דייקא כלים חדשים ונמשך לתוכן‬
‫אור חדש נפלא‪ ,‬כי ע"י שהמשיך האור למקומות גסים וכו'‪ ,‬עי"ז נתעבו הכלים‬
‫ויכולין אחר כך לזככם שיתהפך לטובה‪ ,‬שדיקא עי"ז יתהוו כלים נפלאים לקבל‬
‫האור חדש שלא היו יכולים לקבל מקודם‪ ,‬כי לא היה אפשר להתעבות הכלים כי‬
‫אם על ידי זה‪ ,‬שזהו בחינת ירידה תכלית העליה‪ ,‬עוונות נתהפכין לזכיות‪,‬‬
‫התרחקות תכלית התקרבות‪ ,‬שכל זה הוא בחינת תיקון מיתת המלכים‪ ,‬שדיקא על‬
‫ידי מיתתם ושבירתם נמשך אור מ"ה החדש הגדול ביותר כמובן בכתבים‪ .‬אבל כל‬
‫זה לאו כל אדם זוכה כי אם בכח הצדיקים הגדולים שיודעים סוד זה לעומקו"‪ ,‬ועיין‬
‫עוד שם באורך‪.‬‬
‫וזהו גופא סוד התיקון הכללי וסוד היבום שגילה רבינו הקדוש כנזכר לעיל‪ ,‬יען‬
‫דאחר שזכה האדם לחזור בתשובה שלימה בתיובתא סגיא‪ ,‬ונתקבלה‬
‫תשובתו‪ ,‬עולה ומתעלה ביתר שאת למעלה ממדרגת היותו מקדמת דנא‪ ,‬ובסוד‬
‫במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד‪ ,‬וכדרך שאמר‬
‫הגה"ק מוה"ר אברהם בהגה"ק מוה"ר נחמן מטולטשין ז"ל קנב שאחר ביאת רבינו‬
‫הקדוש מברסלב ותלמידו מוהרנ"ת לעולם אשר הם "הרב והתלמיד שהביטו‬
‫והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם עד הנה‪ ,‬על ידם יהיה נפעל ונגמר התיקון של‬
‫כל העולמות בתכלית השלימות‪ ,‬שגם אם לא היה אוכל האדם את עץ הדעת לא‬
‫היה תיקון עולמות כזה‪ ,‬ועל כן יתהפך על ידי זה חטאו לזכות"‪ .‬וכן הוא לעניננו‪,‬‬
‫דהגם שהאדם יראה לעינים דלא זכינו שישלים רבה"ק המשכת ההשגה הנזכרת‬
‫דמתן תורה דרדל"א ביום הכפורים דאותה השנה‪ ,‬עד שלעינינו נדמה כמאן‬
‫דנתגבר קין על הבל אחיו להרגו ונתגברה החולאת כו'‪ ,‬אמנם כל זה אינו אלא‬
‫לעיני בשר‪ ,‬אכן לעתיד לבוא יתגלה מהרה האיך דייקא מה שהיה נראה לעינינו‬
‫כחסרון הנה על ידו דייקא נשלם התיקון ביתר שאת ובתוספת קישוט‪.‬‬

‫וזהו‬

‫שסיפר רבינו מיד בסמוך "מעשה מבנו של הרב משפיטיבקע‪ ,‬שהיה חולה‪,‬‬
‫וידע שהוא מחמת חטא בכבוד אב‪ ,‬ואעפי"כ הבין בלבו שאינו מתחרט וכו'‪,‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'f dkld dgpnd zltz zekld ihewil .`pw‬‬

‫‪.`"n ze` dpiae dnkg ,xe` iakek .apw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫סד‬

‫וסיפר זאת כנגד עצמו‪ ,‬שאעפ"י שיודע שהיסורים והחולאת שלו הוא מחמת הנ"ל‪,‬‬
‫אעפי"כ אינו מתחרט בלבו"‪ .‬כי הנה אף הפגם דכבוד אב יורה על התגברות הבינה‬
‫ששורשה בא"א על החכמה ששורשה בע"י‪ ,‬וכנודע שהחכמה היא בחינת אבא‪ ,‬ועל‬
‫דרך האמור בעובדא דרבינו הק'‪ ,‬ומאחר שנתגברה הבינה על החכמה נחלה בנו‬
‫של השפיטבקער בסוד מאורי אש ועל דרך הריגת קין את הבל אחיו‪ ,‬אלא‬
‫"שאעפי"כ הבין בלבו שאינו מתחרט"‪ ,‬יען דלית נהורא אלא מגו חשוכא‪ ,‬ודייקא‬
‫מתוך תוקף ההעלם וההסתר‪ ,‬מתגלה פאר ויופי היחוד בגוונין דנהרין בנהירו‬
‫עילאה‪.‬‬

‫קבורת משה בצולמא דלאו הגון ליה‬
‫והנה איתא בזוהר קנג דקבורת משה רבינו היא בצולמא דלאו איהי הגון ליה לא‬
‫תואר לו ולא הדר‪" ,‬קבורה דיליה בצולמא דלאו הגונה ליה‪ ,‬דאיהי ארץ ציה‬
‫ועיף בלי מים‪ ,‬ולית מים אלא תורה‪ ,‬ובה לא תואר לו ולא הדר וכו'‪ ,‬ובגין ההוא‬
‫קבורה הוה בעי רחמי דלא ימות תמן בחוץ לארץ‪ ,‬לפום דהוה בארץ ציה רעב ועיף‬
‫וצמא בלי מים‪ ,‬דאיהי אורייתא"‪.‬‬
‫וכבר האריך מזה רבינו הגר"א ז"ל קנד דסוד קבורת משה בצולמא דלאו הגון ליה‬
‫הוא מאי "דתורתו ]דמשה[ שהיא קבלה למשה מסיני נסתרה בתורה‪,‬‬
‫ונקבר שם בהגדות לא ידע אינש ממנו עד שהוא יגלה"‪ ,‬עיין לו שם באורך‪ ,‬ובדברי‬
‫הגרי"א חבר בכמה מקומות‪.‬‬
‫וכן מבואר בדברי הלשם שבו ואחלמה קנה‪ ,‬וזה לשונו בתו"ד‪ ,‬יסוד האש הוא‬
‫בארבעה חלקי פרד"ס חלק הרמז‪ ,‬והם האגדות שהן בש"ס אשר הם מכוסים‬
‫ונסתרים ובהם גנוז כל הסודות‪ ,‬והם מכוסים‪ ,‬משום שאותן הסודות הרמוזים בהם‬
‫הם מאורות הגבורות‪ ,‬וכדי שלא יתקרב הרע אליהם לכן הם מכוסים וכו'‪ ,‬ועי"ז הם‬
‫מלובשים בסיפורים ודברים אשר נפשו של אדם משתוממת עליהם וכו'‪ ,‬ועל דרך‬
‫זה גם בתורה שבכתב וכמו שאמרו חולין ס' ע"ב הרבה מקראות שראויין לשרוף‬
‫והן הן גופי תורה‪ ,‬ועיין ברע"מ תצא שזה סוד מה שנאמר במשה רבינו ע"ה ויקבור‬
‫אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור‪ ,‬כי סוד משה הוא התורה‪ ,‬תורת משה הלכה‬
‫למשה מסיני‪ ,‬ונקבר ונתלבש בצולמא דלאו הגונה ליה‪ ,‬ארץ ציה לא תואר לו ולא‬
‫הדר וכו'‪ ,‬וזה היה בקשת משה רבינו ע"ה שלא ימות בחוץ לארץ‪ ,‬ארץ ציה ועיף‬
‫בלי מים‪ ,‬כי בעי רחמי מקב"ה דלא ייעול בההוא קבורה‪ ,‬ולא ניתן לו בקשתו בזה‪,‬‬
‫כי הוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו‪ ,‬וכמו שכתוב ויתעבר ה' בי למענכם‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r t"x `vz n"rx .bpw‬‬
‫‪.c"p oewiz mipewizl exe`iaa el oiir .cpw‬‬

‫‪a"k spr 'c yexc a"g d"rcd xtq .dpw‬‬
‫‪.'a oniq‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫סה‬

‫ולא שמע אלי‪ ,‬ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה‪ ,‬כי הם נעלמים ונסתרים‬
‫עד עת בא יום אחד שהוא יודע לה' לא יום ולא לילה ואז לא יהיה אור יקרות‬
‫וקפאון וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬עיין שם ובכמה מקומות‪.‬‬

‫"מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנא' ויקבור אותו‬
‫בגיא"‬
‫והנה איתא בש"ס קנו "מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה‪ ,‬משה זכה‬
‫בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר ויקח משה את עצמות‬
‫יוסף עמו‪ ,‬מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום‪ ,‬שנאמר ויקבור אותו בגיא‪,‬‬
‫לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר קנז והלך לפניך צדקך כבוד‬
‫ה' יאספך"‪.‬‬
‫ועיין מה שהאריך מזה הגה"ק אדמו"ר מהרי"ד מלאדי זי"ע בדרוש‬
‫ההשתטחות קנח‪ ,‬וזה לשונו בתו"ד‪ ,‬כי משכן והשראת הנפש לאחר‬
‫מיתת האדם‪ ,‬הוא שורה בעצמות שלו‪ ,‬ולא בבשר‪ ,‬כמו שכתוב קנט די מדרהון‬
‫עם בשרא לא איתוהי‪ ,‬כי יש בשר ועצמות וגידין בחינת חב"ד חג"ת נה"י‪ ,‬וזהו‬
‫שאמרז"ל קס צדיק זכיותיו חקוקים על עצמותיו כו'‪ ,‬ויש בהם השארת והארת‬
‫הנפש דנפש כו'‪ ,‬ולפעמים גם הנפש והרוח כו'‪ ,‬וכפי עבודת האדם בעולם הזה‬
‫בתורה ומצות כן צריך להתנהג בעצמותיו כו'‪ .‬וזה ענין שהעלה משה רבינו ע"ה‬
‫עצמות דיוסף להקבר במקום אויר מזוכך‪ ,‬שגם שם עליות עולמות ביותר כו'‪,‬‬
‫ממילא תתעלה גם נשמתו ביתר שאתלא לפי ערכו כו'‪ .‬וזה נקרא עבודה מלמטה‬
‫למעלה מבחינת נשמות אלו‪ ,‬וכמו שכתוב קסא והעליתם את עצמותי מזה אתכם‬
‫וכו'‪ ,‬מה שאין כן נשמות שמבחינת משה‪ ,‬ונקראים עצמות דמשה‪ ,‬שעבודתם‬
‫על ידי תורה ומצות בגשמיות להמשיך גילוי אלהות מלמעלה למטה‪ ,‬לא יצטרכו‬
‫כל כך להעלותם‪ ,‬ולכן לא מצינו שהעלו עצמות דמשה כו'‪ ,‬וכמו שאמרו מי לנו‬
‫גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום כו'‪ ,‬שנאמר ויקבור אותו בגי"א ‪ -‬ששם‬
‫נתגלו י"ג מדות הרחמים‪ ,‬בחינת עשר ספירות ותלת ראשי ראשין אור קדמון‬
‫אור צח אור מצוחצח‪ ,‬גם נקבר בהר נב"ו ‪ -‬נו"ן בו‪ ,‬בחינת נ' שערי בינה שזכה‬
‫במיתתו וכו'‪ .‬וזהו שאמרו שם 'לא על משה בלבד אמרו‪ ,‬אלא על כל הצדיקים‪,‬‬
‫שנאמר והלך לפניך צדקך' כו'‪ ,‬שיש נשמות שעבודתם ממלעלה למטה להמשיך‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.a"r 'h dheq .epw‬‬
‫‪.g"p 'iryi .fpw‬‬
‫‪sc a"g c"ixdn yexit mr xeciq .gpw‬‬
‫‪.a"r `"nw‬‬

‫‪.'a l`ipc .hpw‬‬
‫‪.mihtey n"rx .qw‬‬
‫‪.b"i zeny .`qw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫סו‬

‫גילוי אלהות על ידי תורתם ועבודתם‪ ,‬המה אין צריכים להעלותם כו'‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫והנה כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו‪ ,‬היינו שמשה קיבל גם מבחינת‬
‫עצמות נשמתו דיוסף שהוא בחינת העלאה מלמטה למעלה‪ ,‬ומשה עצמו בחינת‬
‫גילוי מלמעלה למטה‪ ,‬ולכן לא נתעסק בו אלא המקום‪ ,‬שנאמר ויקבור אותו‬
‫בגי"א‪ ,‬כי זכה במותו לשער הנו"ן‪ ,‬והנה שער הנו"ן בחינת אין‪ ,‬ולכן לא ידע‬
‫איש את קבורתו וכו' שהוא אין שאינו מושג‪ ,‬ולא נתעסק בו אלא המקום הוא‬
‫מקומו של עולם ואין העולם מקומו וכו'‪ ,‬על דרך ושמתי כדכד שמשותיך מיכאל‬
‫אמר שוהם מלמעלה למטה‪ ,‬וגבריאת אמר ישפה מלמטה למעלה‪ ,‬אמר הקב"ה‬
‫להוי כדין וכדין כו' קסב‪ ,‬כל הבחינות יחד‪ ,‬ויוסף צדיק עליון המשכה זו היה בחייו‬
‫מצד עצמו‪ ,‬ומה שמשה העלה עצמותיו זהו בחינת העלאה מלמטה למעלה‪ ,‬ולא‬
‫נתעסק בו אלא המקום על דרך שיהיה כדין וכדין‪ ,‬ב' בחינות גילויים מלמטה‬
‫למעלה ומלמעלה למטה כמו שיהיה לעתיד לבוא כדין וכדין‪ ,‬שזהו והלך לפניך‬
‫כו'‪ ,‬הילוך על דרך האי עלמא דאזלינן מיניה כבי הלולא דמי כו'‪ ,‬בחינת הילוך‬
‫עליית המדרגה‪ ,‬וכבוד הוי"ה יאספך המשכה מלמעלה למטה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין לו שם‬
‫באורך‪.‬‬

‫ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה‬
‫והנוגע מזה לעניננו‪ ,‬דהנה עכ"פ מדבריו למדנו דענין העלאת עצמות יוסף‬
‫אפשר לו שיתקיים בב' בחינות‪ ,‬האחד כפשוטו על דרך ויקח משה‬
‫את עצמות יוסף‪ ,‬והשני ‪ -‬והוא היותר נעלה ‪ -‬דענין העלאת עצמות הצדיק‬
‫אינו כפשוטו‪ ,‬אלא הוא בסוד מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום‪,‬‬
‫דהקב"ה בעצמו העלה משה לארץ ישראל‪ ,‬בסוד ויקבור אותו בגי"א שהוא סוד‬
‫י"ג מדות של רחמים‪ ,‬ובסוד הר נב"ו שהוא סוד חמשים שערי בינה‪ ,‬והיינו בסוד‬
‫היחוד דנוצר ונקה‪ ,‬שעל ידו נמשכים החסדים הפשוטים דרדל"א למזל השמיני‬
‫דאיהו נוצר בסוד יכבוש עונותינו‪ ,‬ומשם למזל הי"ג ונקה‪ ,‬שבעלות הצדיק‬
‫להעשות המרכבה ליחוד זה בסוד היבום ובסוד היחוד הנעלם והרוחני דבחינת‬
‫בא על אמו בחלום‪ ,‬זוכה להמשכת הגילוי דרדל"א שהוא הגילוי דלעתיד לבוא‬
‫דאיהו דעת עליון ‪ -‬דעת דדכורא‪ ,‬סוד הראיה העליונה דבחינת החכמה‬
‫ששורשה בעתיק בסוד כי עין בעין יראו‪ ,‬וסוד השראת הנבואה על דרך הכתוב‬
‫ואשפוך את רוחי על כל בשר‪ ,‬ובסוד התהפכות העונות לזכיות לשמש כתוספת‬
‫קישוט תוך היחוד הפשוט‪ ,‬ובסוד האחדות הפשוט שהוא בחינת דעת של שלום‬
‫ששורשו בבחינת האהבה שבדעת‪ ,‬שכל זה הוא סוד ארץ ישראל‪ ,‬וכמבואר‬
‫לעיל באורך‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r d"r a"a .aqw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫סז‬

‫והנה הכתוב קסג צווח ואומר "כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה"‪,‬‬
‫ובגמרא קסד‪ :‬מנא לן דעבדינן זכר למקדש‪ ,‬אמר רבי יוחנן דאמר קרא כי‬
‫אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין‬
‫לה‪ ,‬דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה"‪.‬‬
‫וסוד הענין הוא‪ ,‬דהנה הצדיק הוא בחינת משיח בן יוסף שהוא סוד נקודת ציון‪,‬‬
‫וארעא קדישא בכלל וירושלים עיה"ק בפרט הנקראת קרית חנה דוד קסה היא‬
‫שורש משיח בן דוד‪ ,‬ומן הדין שיתייחדו היסוד ומלכות ביחודא שלים‪ ,‬בסוד יחוד‬
‫תרין משיחין יוסף ודוד הנכללים כחדא בסוד משה הכלול מתרין משיחין‪ ,‬ובההוא‬
‫שעתא לא יחצו עוד לשתי ממלכות‪ ,‬אלא ציון וירושלים חדא הוא ממש‪ ,‬וכדין משה‬
‫רעיא מהימנא )‪ -‬יוסף ששורשו בחכמה( נפיק מצולמא דלא תואר ולא הדר‪ ,‬ומתלבש‬
‫בצולמא דהגון ליה )‪ -‬שהיא ירושלים קרית חנה דוד(‪ ,‬בסוד ויקבר אותו בגי"א דא י"ג‬
‫מדות של רחמים ביחוד נוצר ונקה‪.‬‬
‫אכן בעונותינו שרבו‪ ,‬נתפרדו ציון וירושלים זה מזה‪ ,‬וזה סוד קבורת דוד מלכא‬
‫משיחא בהר ציון‪ ,‬ועל דרך המבואר בדברי רבינו האריז"ל קסו דבעת אשר‬
‫"הכתר שלו יהיה גדול מכתרה‪ ,‬כי הוא יותר גדול וגבוה למעלה מכתרה‪ ,‬נמצא‬
‫שהמלכות שבה אין לה בן זוג כנגדה בזכר‪ ,‬כי היא למטה מן היסוד שלו‪ ,‬לכן היא‬
‫צריכה לו‪ ,‬שהמלכות שבה היא למטה מכל שיעור קומתו‪ ,‬ואז צריכה היא לקבל על‬
‫ידו‪ ,‬ואז המלכות שלה אין לה בן זוג‪ ,‬ונתעלה עד היסוד שבה עצמה‪ ,‬ונכללין יחד‬
‫שם בסוד הכללות"‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬כי הנה מלכותא עילאה אין לה בן זוג‪ ,‬ומוכרחת לעלות‬
‫למקום היסוד‪ ,‬ערו ערו עד היסו"ד בה‪ .‬וזה ענין קבורת דוד‪ ,‬דהוא בבחינת קבורה‪,‬‬
‫איך נחרב האולם ונהרס יסו"ד העולם‪ ,‬וזהו קסז"שנאמר ביוסף "יפה "תואר "ויפה‬
‫"מראה ר"ת יתום‪ ,‬כי היסוד יתום אחר שאין לו בת זוג‪ ,‬הצדיק אבד ואנשי חסד‬
‫נאספו‪ ,‬וזה סוד קבורת משה מול בית פעור‪ ,‬לא תואר לו ולא הדר‪ ,‬בצולמא דלאו‬
‫הגון ליה‪.‬‬
‫ויען דלא זכינו ליחוד דציון וירושלים בסוד יחוד יוסף ודוד‪ ,‬הנה מזה נמשך‬
‫הפלוגתא שבין הצדיקים שבארץ ישראל להצדיקים שבחוץ לארץ‪,‬‬
‫וכדאיתא בתיקונים קסח דל"ו צדיקים יש בארץ ישראל‪ ,‬וכנגדם ל"ו בחו"ל‪ ,‬ופליגי‬
‫אהדדי‪ ,‬דמאחר שלא זכינו להארת רדל"א שהיא התורה דלעתיד לבוא‪ ,‬אזי עדיין‬
‫בחוץ לארץ הוא רי"ב ובארץ ישראל רב"י‪ ,‬וכמובא לעיל מליקוטי מוהר"ן קסט‪,‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.`"r `"n dkeq .cqw‬‬

‫‪f"h sc a"g) 'b wxt e"k xry g"r .fqw‬‬
‫‪.(`"r‬‬

‫‪.f"i 'l 'inxi .bqw‬‬
‫‪.'` ,h"k 'iryi .dqw‬‬

‫‪.`"k oewiz .gqw‬‬

‫‪.(a"r d"p sc a"g) '` wxt e"l xry .eqw‬‬

‫‪.g"n oniq `"g .hqw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫סח‬

‫והיינו גופא פלוגתא דתרין משיחין יוסף ודוד חלוקים‪ ,‬דיוסף דאיהו בחינת הצדיק‬
‫הוא בחוץ לארץ מול בית פעור על דרך משה רבינו בצולמא דלאו הגון ליה‪ ,‬ודוד‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ולהעדר היחוד אין מתגלים סודות התורה בסוד הראיה כי אם בסוד‬
‫ההרגשה לבד שזהו בחינת התורה דדעת תחתון דאיהו דעת דנוק'‪ ,‬וכמבואר‬
‫לעיל‪.‬‬

‫ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם‬
‫האמנם כבר גילה רבינו הק' כי "המקום שלי הוא רק ארץ ישראל‪ ,‬מה שאני נוסע‬
‫אני נוסע רק לארץ ישראל‪ ,‬ו]רק[ לפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא"‪.‬‬
‫ולהורות נתן דאמיתות ענינו אינו אלא סוד ארץ ישראל שהוא בחינת הדעת עליון‬
‫דדכורא דאיהו סוד הראיה האלהית הנמשכת מרדל"א שזה בחינת השגת ארץ‬
‫ישראל כמבואר לעיל בסוד היבום‪.‬‬
‫ובמה שגילה בפנינו סוד נעלם זה כיון לרמוז‪ ,‬דציון היא דורש אין לה מכלל דבעי‬
‫דרישה‪ ,‬ועל דרך הכתוב קע ובקשו את הוי"ה אלהיהם ואת דוד מלכם‪ ,‬כי‬
‫יחוד עליון נורא ונשגב כגון זה‪ ,‬שהוא היחוד דבחינת דוד מלכא משיחא דאיהו‬
‫מלכותא עילאה דא ירושלם קרתא דשופריא הגנוזה ברדל"א‪ ,‬בהיותו מתייחד בהר‬
‫ציון דא צדיק עליון דאיהו יוסף ‪ -‬בחינת יסוד‪ ,‬בסוד יחוד תרין משיחין הנכללים כחד‬
‫בסוד משה דכליל מתרין משיחין‪ ,‬בהכרח לבקשו מאוד מאוד‪ ,‬ולחזר עליו בביקוש‬
‫אחר ביקוש‪ ,‬באשר על ידו נכלל הצדיק בארעא קדישא דא מלכותא עילאה‪ ,‬ומתגלה‬
‫תורה דעתיקא סתימאה הנמשכת מדעת עליון דרדל"א‪ ,‬ואיך יוכל ליתן שינה לעיניו‬
‫ותנומה לעפעפיו קעא"כי לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר"‪ ,‬וכאשר ידרוש לציון‬
‫עיר הנדחה‪ ,‬ויבקש בכל נפשו אחר זאת התורה דעתיקא סתימאה שהיא התורה‬
‫דבחינת הראיה העליונה‪ ,‬אזי יתגלה סוד ויקבר אותו בגי"א‪ ,‬שהיא סוד עליית משה‬
‫לארץ ישראל כאמרם ז"ל מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק עמו אלא הקב"ה‪ ,‬וכדין‬
‫יעבדו רבנן שלמא אהדדי באשר תתפשט קדושת ארץ ישראל בכל העולם‪.‬‬

‫אהבת דוד ויהונתן בסוד הפלא‬
‫וזה סוד אהבת דוד ויהונתן‪ ,‬כי הנה דוד הוא סוד המלכות דקדושה דאיהי נוקבא‬
‫קדישא שמשורש הבינה דאיהי שם אהי"ה בסוד דעת תחתון‪ ,‬ויהונתן הוא‬
‫בחינת יה"ו‪-‬נתן שהוא בחינת הדכורא שמשורש החכמה דאיהי שם הוי"ה בסוד‬
‫דעת עליון‪ ,‬ובהיות שניהם מתייחדים בסוד נוצר ונקה נמשכים החסדים העליונים‬
‫דרדל"א ומשתנה הטבע וזוכים לבחינת הראיה העליונה דרדל"א‪ ,‬ולהשראת‬
‫הנבואה‪ ,‬ומתאחדים ההפכים בסוד הכתר המייחד כל ההפכים‪ ,‬והנה מצד הטבע‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'d ,'b ryed .rw‬‬

‫‪.g"i 'b zex .`rw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫סט‬

‫לא יובן ענין אהבת דוד ויהונתן‪ ,‬שהלא יהונתן ידע גם ידע שעתיד דוד למלוך תחת‬
‫אביו‪ ,‬ואעפי"כ מצינו שכאשר קונן עליו דוד נשא עליו בקולו ואמר קעב"איך נפלו‬
‫גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל‪ ,‬צר לי עליך אחי יהונתן‪ ,‬נעמת לי‬
‫מאד‪ ,‬נפלאתה אהבתך לי"‪ ,‬דגודל היחוד ואהבה דהוי ביניהון לא יובן כי אם בסוד‬
‫"נפלאתה אהבתך לי" שהוא סוד פלא עליון דרדל"א המייחד לכל ההפכים בסוד‬
‫יחוד נוצר ונקה‪ ,‬וזהו עיקר יופי היחוד כאשר הוא נעשה בין ההפכים בסוד הפעולות‬
‫המשתנות שעל ידם דייקא מתגלה האחדות הפשוט‪ ,‬דכאשר המנגד נעשה כלי אל‬
‫היחוד‪ ,‬אז הוא תכלית היחוד‪ ,‬ובההוא שעתא נתייחדו דוד ויהונתן לנשמה אחת‬
‫ממש‪.‬‬
‫כי אכן באמת עיקר חיותו של דוד אינה אלא מיהונתן‪ ,‬שהרי כל עיקר חיות‬
‫המלכות אינו אלא מהיותה מתייחדת עם היסוד דאיהו ציון‪ ,‬ומזה הטעם נמשח‬
‫דוד בבית לחם שהוא סוד רחל ‪ -‬בחינת יוסף‪ ,‬דמשם עיקר חיותו בסוד היחוד דציון‬
‫וירושלם‪ ,‬ולפיכך אמר עליו דוד כי נעמת לי מאוד‪.‬‬
‫אלא שבעוה"ר נתגברה קלי' עמלק‪ ,‬וגרמה למיתת יהונתן‪ ,‬וזאת המיתה רומזת‬
‫לבחינת הפירוד שבין דוד ליהונתן‪ ,‬שהוא בחינת הפירוד שבין יוסף לדוד‪,‬‬
‫ובין פנימיות התורה לחיצוניותה‪ ,‬ובין החכמה אל הבינה‪ ,‬ובין ההרגשה אל הראיה‬
‫כו'‪ ,‬בסוד הר ציון ששמם שועלים הלכו בו‪ ,‬דשועלים המחבלים בכרם הוי"ה צבאות‪,‬‬
‫שהמה קלי' עמלק‪ ,‬מכסים ומעלימים קדושת היסוד שהוא קדושת הצדיק האמת‪,‬‬
‫בקבורה דלא תואר ולא הדר‪ ,‬ומפרידים בין היסוד להמלכות שהמה בחינת דוד‬
‫ויהונתן‪ ,‬ומחזי כמאן דהצדיק קאים בחוץ לארץ בצולמא דלאו הגון ליה‪ ,‬והמלכות‬
‫היא העולה למקום היסוד‪ ,‬בסוד קבורת דוד )מלכות( בהר ציון )יסוד(‪ ,‬והיסוד עצמו‬
‫שהוא הצדיק גולה אחר גולה מול בית פעור‪.‬‬
‫וזהו שמצינו דכאשר שאל דוד להנער שבא לבשר לדוד על שאול ויהונתן כי נפלו‬
‫בחרב‪ ,‬השיבו הנער קעג "עמלקי אנכי"‪ ,‬והוא לפי שזה כל ענינו של עמלק‪,‬‬
‫להפריד בין החכמה להבינה‪ ,‬שמזה נמשך הפרדת חיצוניות התורה מפנימיותה‪,‬‬
‫ורזי התורה אינם מתגלים באופן הראוי בתואר והדר‪ ,‬ואמנם כבר הזכרנו דבזאת‬
‫השנה עת לחננה לייחדם שניהם ביחודא שלים בסוד דויד מלא בביאת גואל צדק‬
‫במהרה דידן‪.‬‬

‫וכבר‬

‫"עיקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא לארץ ישראל"‬
‫הגיד רבה"ק בתורה כ' קעד "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות‪ ,‬תקונא‬
‫תשיעאה וכו'‪ ,‬בחינת ארץ ישראל שנחלקה לשבטים וכו'‪ ,‬באלין אשתכח‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'` 'a l`eny .arw‬‬
‫‪.my .brw‬‬

‫‪.'k oniq o"xden ihewil .crw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫ע‬

‫גבר תקיף‪ ,‬היינו כשבא לבחינת ארץ ישראל‪ ,‬אזי נקרא גבר תקיף‪ ,‬כי קודם שבא‬
‫לבחינת ארץ ישראל‪ ,‬אזי אל יתהלל חגר כמפתח קעה‪ ,‬אבל אחר כך כשנוצח אז‬
‫נקרא איש מלחמה"‪ .‬הרי דעיקר נצחון המלחמה אינו אלא כשזוכה לבחינת ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫וכן מבואר בספר חיי מוהר"ן קעו "אחר שאמר התורה תשעה תקונין הנ"ל‪ ,‬ושם‬
‫מדבר הרבה ממעלת ארץ ישראל שזה עיקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא‬
‫לארץ ישראל וכו'‪ ,‬ובפרט בעת שאמר התורה ביאר הדבר יותר‪ ,‬כי אז התחיל‬
‫בהתחלת התורה תיכף לדבר מארץ ישראל‪ ,‬ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות‬
‫יהודי‪ ,‬דהינו לילך מדרגא לדרגא‪ ,‬אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל‪ ,‬וכשמנצחין‬
‫המלחמה אז נקראין איש מלחמה‪ ,‬כי קודם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר‬
‫כמפתח‪ ,‬רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה"‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫והנה בזאת התורה הנזכרת בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬גילה רבינו הק' סוד תשעה תיקונים‬
‫דז"א‪ ,‬ולהאמור יובן באשר כל עיקר סוד היחוד דארץ ישראל הוא סוד‬
‫המשכת י"ג תיקונים דא"א לז"א‪ ,‬בסוד יחוד נוצר ונקה‪ ,‬וכמבואר לעיל בסוד היחוד‬
‫דז"א ואימא שהוא סוד היבום‪ ,‬שעל ידו נמשכים החסדים העליונים מרדל"א‪ ,‬ודייקא‬
‫מי שזוכה לעורר זה היחוד הוא לבדו נוצח המלחמה‪ ,‬וכל מי שלא זכה בזה לא נקרא‬
‫בחינת נצחון‪.‬‬
‫וכבר האריך הגה"ק מוה"ר אברהם במוה"ר נחמן בכמה מקומות בסוד ויקח משה‬
‫את עצמות יוסף‪ ,‬דעל דרך שבגלות הראשון לא יצאו אלא בזכות ויקח‬
‫משה‪ ,‬כך בגלות האחרון‪ ,‬הגאולה תלויה בסוד ויקח משה וכו'‪ ,‬וכדיעויין לו בספרו‬
‫ביאור הלקוטים קעז "ולהוציא ולגאול מכל זה את נפשות ישראל עד שישובו לתבונת‬
‫התורה לעומקה‪ ,‬תלוי ועומד בבחינת יוסף ומשה‪ ,‬כי כמו שבגאולת מצרים לא היה‬
‫אפשר למשה רבינו ע"ה לגאול אותנו רק על ידי שלקח עמו עצמות יוסף וכו'‪ ,‬כן‬
‫גם עכשיו‪ ,‬כל כח משיח בן דוד לגאולת ישראל יהיה על ידי עצמות משיח בן יוסף‬
‫ואפרים‪ ,‬שהוא הנסתלק ונסתתר בפלא אור האל"ף המאירה וכו' שבשאר כל אחיו‬
‫למלאות כל כולם בדעת ותבונת התורה ואלהותו ית"ש שברזין דרזין‪ ,‬שהוא כבר‬
‫זכה להם מעוצם ענוותו וביטולו והתכללותו בו יתברך‪ ,‬שמחמת זה מוכרח להאיר‬
‫גם באחרים העפרוריים‪ ,‬שיתנוצץ להם עכ"פ העומק בלי גבול שבתבונת תורתו‬
‫הקדושה"‪ .‬עיין לו שם‪ .‬וכל זה יובן על פי המבואר לעיל‪ ,‬כי הנה משה הוא סוד‬
‫הדעת‪ ,‬והיינו דעת עליון דרדל"א‪ ,‬כמבואר לעיל‪ ,‬ועל ידו עולה הצדיק דאיהו יסוד‬
‫להתייחד במלכות‪ ,‬ומתגלה תורה דעתיקא סתימאה קעח‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.'k '` mikln .drw‬‬

‫‪.`"i oniq .frw‬‬

‫‪.e"h ze` .erw‬‬

‫‪zegiy xe` iakek) cer el oiire .grw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫עא‬

‫ולפיכך מה מאוד ראוי לנו לבקש רחמים שיתגלו ביאורי התורה הנמשכים‬
‫מרדל"א‪ ,‬שעל ידם נזכה לדעת של שלום‪ ,‬שהוא דעת המקשר והמייחד‬
‫בין ההפכים‪ ,‬ועל ידם יתאחדו יוסף ודוד בסוד דויד מלא‪ ,‬כי בהגלות נגלות אורות‬
‫צחצחות דג"ר דעתיק‪ ,‬מתאחדים יוסף ודוד‪ ,‬ויוסף עולה ונכלל בדוד‪ ,‬ומתמלא דוד‬
‫בסוד דוי"ד מלא‪ ,‬ועל ידי כך עולים עצמות יוסף להתכלל ולהתייחד בקדושת ארץ‬
‫ישראל בסוד היחוד עליון הנזכר דיסוד ומלכות‪ ,‬וזהו עיקר הנצחון בסוד נצחתי‬
‫ואנצח‪ ,‬דעיקר הנצחון אינו אלא בהעלאת עצמות הצדיק לארץ ישראל‪ ,‬ובאפקא‬
‫למשה רעיא מהימנא מקבורתו בצולמא דלאו הגון ליה לא תואר ולא הדר‪ ,‬לעיילא‬
‫ליה בצולמא דהגון ליה‪ ,‬בהיכל הגוונים המשתנים בסוד האחדות הפשוט המתגלה‬
‫מתוך הפעולות המשתנות‪ ,‬והוא יגאלנו בסוד משה משיח דאיהו גואל ראשון וגואל‬
‫אחרון‪.‬‬

‫שנת תשע"ב – בחי' הנשמה דבחי' מב"ד דמב"ד‬
‫והנה כבר הארכנו בס"ד בהקדמה לספר ים החכמה תש"ע‪ ,‬על פי דברי רבינו‬
‫האריז"ל דמשיח הוא בחינת הכתר שהוא יחידה‪ ,‬דלכן עיקר אורו של משיח‬
‫הוא השגת הכתר הכלול מתלת רישין שהם תלת בחינות נפש רוח נשמה‪ ,‬והם‬
‫מוחא סתימאה ‪ -‬נפש‪ ,‬אוירא ‪ -‬רוח‪ ,‬גולגלתא ‪ -‬נשמה‪ ,‬ושורשן ברדל"א הכלול‬
‫בפרטותו מתלת רישין שהם אור צח אור מצוחצח אור קדמון שהם השלש אורות‬
‫שלמעלה מן העשר ספירות‪.‬‬
‫ועיין מה שכתבנו שם‪ ,‬ועוד בארוכה בהקדמת ים החכמה תשס"ו ‪ -‬תשס"ז‪,‬‬
‫בביאור דברי הזוהר הק' קעט שמדבריו עולה דשש השנים ומחצה אשר‬
‫משנת תש"ס ואילך עד שנת תשס"ו ומחצה הם סוד הפקידה הנזכר בזוהר שם‪,‬‬
‫והמה בסוד משיח בן יוסף‪ ,‬והששה שנים אשר משנת תשס"ו ומחצה ואילך עד‬
‫שנת תשע"ב ומחצה הם סוד הזכירה הנזכר בדברי הזוהר שם‪ ,‬והמה בסוד משיח‬
‫בן דוד‪.‬‬
‫וסדר התחלקות ששת השנים הנזכרים הוא באופן ששנה ראשונה היא עיבור‬
‫דאחור‪ ,‬שנה שניה יניקה דאחור‪ ,‬שנה שלישית גדלות דאחור‪ ,‬שנה רביעית‬
‫עיבור דפנים‪ ,‬שנה חמישית יניקה דפנים‪ ,‬שנה ששית גדלות דפנים‪ ,‬וכדשמענא ליה‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪x`ean mb ,epeyl dfe (f"l ze` mixetqe‬‬
‫‪gxkd 'eke l"f z"pxden ixac itexivn‬‬
‫‪,sqei zenvrl l`xyi zeytp zexywzd‬‬
‫‪mzexywzd dzid dpey`xd dle`ba ik‬‬
‫`‪ekfi dzre ,eizenvr zgiw ici lr eil‬‬

‫‪l`xyi zeytp mitl` xecl xecn‬‬
‫‪lr zeghzyd ici lr eizenvrl xywzdl‬‬
‫‪epiax gihady dn dfye ,eizenvr zxeaw‬‬
‫‪."l"f‬‬
‫‪.`"r h"iw `xie .hrw‬‬

‫הקדמת המחבר  ים החכמה‬

‫עב‬

‫לרבינו התורת חכם בכמה מקומות קפ שההיא חלוקה מעין זו משמיה דרביה ה"ה‬
‫מרן הרש"ש זי"ע‪.‬‬
‫והנה תלת בחינות עיבור יניקה ומוחין דאחור‪ ,‬המה בחינת משיח בן יוסף‪ ,‬ואינך‬
‫תלת בחינות עיבור יניקה ומוחין דפנים המה בחינת משיח בן דוד‪ ,‬וכנודע‬
‫שבימות החול כאשר אין נמשכים אלא המוחין דנשמה הנקראים אחור‪ ,‬לא יש זווג‬
‫אלא עם רחל דבחינת עטרת היסוד בהיותה מלבשת כנגד נה"י דז"א‪ ,‬לא כן כאשר‬
‫נמשכים המוחין דפנים‪ ,‬אזי הזווג הוא עם רחל שהיא עקרת הבית‪ ,‬דהיינו הנוק'‬
‫דכללות האצילות הכלולה מן המלכיות דמ"ה וב"ן‪ ,‬אלא שביום השבת היא עולה‬
‫ומלבשת במקום לאה‪ ,‬ונמצא דהזווג דימות החול הוא במקום רחל‪ ,‬והזווג דשבת‬
‫במקום לאה‪ ,‬ולכן בחינת האחור )שהוא ימות החול( הוא בחינת יוסף דבחינת עטרת‬
‫היסוד‪ ,‬וכדוגמת הזווג דימות החול‪ ,‬ובחינת הפנים )שהוא שבת( הוא דוד ששורשו‬
‫מיהודה הנולד מלאה‪ ,‬וכדוגמת הזווג דשבת שהוא עם רחל בהיותה מלבשת במקום‬
‫לאה‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫וכפי זה נמצא דבערך הכולל‪ ,‬כללות השית שנין ומחצה שמר"ה תש"ס עד פסח‬
‫תשס"ו הם בחינת אחור ובחינת משיח בן יוסף לערך אינך שית שנין‬
‫שמפסח תשס"ו עד פסח תשע"ב שהם בחינת פנים ובחינת משיח בן דוד‪.‬‬
‫ובערך הפרטות‪ ,‬שלשת השנים אשר מפסח תשס"ו עד פסח תשס"ט‪ ,‬המה‬
‫בחינת עיבור יניקה ומוחין דאחור‪ ,‬והיינו עיבור יניקה ומוחין דמשיח בן‬
‫יוסף )דפרטות משיח בן דוד(‪ ,‬ואינך תלת שנין שמפסח תשס"ט עד פסח תשע"ב‪ ,‬הם‬
‫בחינת עיבור יניקה ומוחין דפנים‪ ,‬והיינו עיבור יניקה ומוחין דמשיח בן דוד )דפרטות‬
‫משיח בן דוד(‪.‬‬
‫וזאת נודע דהעיבור הוא כנגד הנפש‪ ,‬היניקה כנגד הרוח‪ ,‬והמוחין כנגד הנשמה‪,‬‬
‫וכפי זה שנת תשע"ב היא בחינת הנשמה דמשיח בן דוד דמשיח בן דוד‪,‬‬
‫ולאשר נר"ן דמשיח הוא סוד השגת התלת רישין‪ ,‬תחילה מו"ס‪ ,‬והדר אוירא‪ ,‬ולבסוף‬
‫גולגלתא‪ ,‬ואחריהם התלת רישין דפרטות רדל"א שהם צח מצוחצח קדמון‪ ,‬הלכך‬
‫נמצא דשנת תשע"ב היא כנגד רישא עילאה דבחינת משיח‪.‬‬
‫ואילין תלת בחינות‪ ,‬הם עצמם ג' בחינות הנכללים בסוד הקמץ דאיהו רקיע‪,‬‬
‫כי הנה שנה ראשונה היא בחינת משיח בן יוסף דפרטות שהוא סוד י'‬
‫דקמץ‪ ,‬שנה שניה ‪ -‬משיח בן דוד דפרטות שהוא סוד ו' דקמץ‪ ,‬שנה שלישית ‪-‬‬
‫חיבור שניהם יחד בסוד משה דכליל מתרין משיחין‪ ,‬ששלשתם יחד הם סוד‬
‫הקמץ‪.‬‬

‫ביאורים ומקורות‬
‫‪.zenewn dnka cere ,a"r f"pw ,`"r e"hw ,a"r i"w ,a"r a"k ,a"r 'b sc .tw‬‬

‫ים החכמה  הקדמת המחבר‬

‫עג‬

‫שנה זאת הבעל"ט מסוגלת בע"ה לעורר רחמים רבים דהתכללות‬
‫תרין משיחין‬
‫והנה כפי זה נמצא‪ ,‬דשנה זאת‪ ,‬שהיא שנת תשע"ב הבעל"ט‪ ,‬היא בחינת הנשמה‬
‫דמשיח בן דוד‪ ,‬והיא גמר התיקון דמשיח בן דוד‪ ,‬ובודאי עלינו נפלה חובת‬
‫היום לעורר ולבקש מאוד בדרך תפלה ובקשת רחמים‪ ,‬לקרא שנת רצון להוי"ה‪,‬‬
‫שנזכה להתגלות מדרגת הנשמה דמשיח בן דוד‪ ,‬שזאת המדרגה הנה להיותה גמר‬
‫התיקון דמשיח בן דוד‪ ,‬בתיקונה יתכללו תרין משיחין בסוד משה דכליל מתרין‬
‫משיחין‪ ,‬ויצא יוסף מבית האסורים דיליה‪ ,‬מקבורתו בצולמא דלאו הגון ליה מול בית‬
‫פעור לא תואר ולא הדר‪ ,‬ויעלה לארץ ישראל אתרא קדישא קרית דוד חנה‪ ,‬ויתכלל‬
‫יוסף בדוד בסוד יו"ד דדוד‪ ,‬ויתמלא דויד בסוד דויד מלא‪ ,‬ויתאחדו ציון וירושלים‬
‫ביחודא שלים בעלות יוסף לקרית דוד חנה‪ ,‬ויתגלה דעת עליון דאיהו דעת דדכורא‬
‫ששורשו ברדל"א‪ ,‬ועל ידו יתאחדו תרין מזלין קדישין‪ ,‬וימשיכו החסדים העליונים‬
‫מרדל"א‪ ,‬ויתגלה הפאר וההדר והיופי והחן של העולם‪ ,‬לשום לאבלי ציון לתת להם‬
‫פאר תחת אפר‪ ,‬ויתחברו הנגלות והנסתרות‪ ,‬והנסתרות יהיו כנגלות‪ ,‬ויתגלה סוד‬
‫הראיה האלהית כי עין בעין יראו‪ ,‬ואשפוך את רוחי על כל בשר‪ ,‬ונבאו בניכם‬
‫ובנותיכם בהשראת הנבואה דנפקא מרדל"א‪ ,‬ויתגלה דעת של שלום‪ ,‬בביאת מלכא‬
‫משיחא ברחמים פשוטים במהרה דידן‪.‬‬
‫אכן לעורר רחמים רבים אנו צריכים‪ ,‬דהן אמנם כי זאת השנה‪ ,‬מצד היותה‬
‫גמר המשכת הנשמה דמשיח בן דוד‪ ,‬מעליותא הוי בה‪ ,‬באשר באם נזכה‬
‫בע"ה יתאחדו תרין משיחין בסוד דוי"ד מלא‪ ,‬מ"מ באם ח"ו לא ניזכה למיעל יוסף‬
‫בדויד‪ ,‬וישאר דוד חסר ח"ו‪ ,‬איכא חששא דהתגברות הבינה שהוא ענין המלחמות‬
‫והאש‪ ,‬היל"ת‪ ,‬אכן מדה טובה מרובה‪ ,‬כי לא יטוש הוי"ה את עמו ונחלתו לא‬
‫יעזוב‪ ,‬וכבר הבטיחנו השי"ת "ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני"‪ ,‬וכאב האוחז‬
‫לבנו ביד ימינו‪ ,‬ונפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי‪ ,‬חסדי הוי"ה כי לא תמנו‬
‫כי לא כלו רחמיו‪ ,‬ונזכה בכלל כל אחב"י לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬ולשנת גאולה‬
‫וישועה‪ ,‬ותחזינה בשובו לציון ברחמים פשוטים‪ ,‬כי ברחמים גדולים אקבצך‬
‫במהרה דידן‪ ,‬אמן‪.‬‬

/

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬

‫עז‬

‫שאלות ותשובות‬
‫)א(שימוש בדברי תורה לרפואת הגוף ולשאר צרכים‬
‫גשמיים‬
‫שאלה‬
‫הנה בספרי ים החכמה שיצאו לאור‬
‫בשנים תשס"ו‪-‬תשס"ט ראינו‬
‫כמה תשובות בענינים הנוגעים ליו"ד‬
‫סי' קע"ט ]הל' מעונן ומכשף ודרכי‬
‫האמורי ודיני קוסם וחובר חבר וכו'[‪,‬‬
‫ונפשנו בשאלתנו בנוגע לנפסק שם‬
‫בשו"ע )ס"ח‪-‬י'( שאסור להתרפא בדברי‬
‫תורה‪ ,‬ולכן אסור להניח ספרי קודש‬

‫לרפא בהם תינוק חולה‪ ,‬וכן אסור לקרוא‬
‫פסוקים על המכה‪ ,‬דהנה נהוג‬
‫במשפחתנו לקחת ספה"ק נועם אלימלך‬
‫כסגולה ללידה קלה‪ ,‬וכן מנהגינו לשאת‬
‫עמנו ספרי קודש בתור סגולה ושמירה‪,‬‬
‫וברצוננו לידע האם יש במנהג זה איזה‬
‫חשש ח"ו‪ ,‬ונא לברר הדבר כשמלה כיד‬
‫ה' הטובה עליכם‪.‬‬

‫תשובה‬
‫א[ הנה קודם שנכנס בעומק ובהרחבה‬
‫בבירור נידון זה‪ ,‬הנוגע לעוד‬
‫הרבה הנהגות נוספות שלא הזכירם‬
‫השואל וכמבואר להלן בהרחבה‪ ,‬נקדים‬
‫שאמנם המנהג שהזכיר השואל הוא‬
‫מנהג מקובל הרבה בבתי ישראל‪,‬‬
‫שרבים משתמשים בספה"ק נועם‬
‫אלימלך כסגולה למקשה לילד שתלד‬
‫בנקל וכמובא בספר אוצר הברית )ח"א‬
‫פ"ב סי' יא ס"ה( וכותב שהוא בדוק‬
‫ומנוסה‪ ,‬ובספר שיח זקנים )ח"ב עמ' שפט(‬

‫הביא מעשה רב מהרה"ק בעל הבאר‬
‫מנחם מקאלוב זי"ע‪ ,‬ששלח את ספר‬
‫הנוע"א שלו למקשה לילד‪ ,‬ותיכף‬
‫כשהגיעו עם הספר לפתח בית היולדת‬
‫שמעו שצועקים מזל טוב‪ ,‬וכן שמענו‬
‫שיש הלוקחים אותו כשצריכים לעבור‬
‫ניתוח וכדו'‪.‬‬
‫ואמנם כידוע הפליגו הצדיקים מאוד‬
‫וכוחותיו‬
‫קדושתו‬
‫בגודל‬
‫הסגוליים של הנוע"א‪ ,‬וידוע דהבעלזער‬
‫רב זי"ע לא היה נכנס לבית שלא היה‬

‫הערות וביאורים‬
‫`‪mpid xtqd ly df wlga ze`aend zekldd ik xeqnl `"hily x"en i"r epywazp .d.` .‬‬
‫‪dyrnl d`xed mpi`e dkld cenile letltl‬‬

‫עח‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫מצוי בו הספה"ק נוע"א‪ ,‬וכשהיה צריך‬
‫להיכנס לבית שחשש שהספה"ק הזה‬
‫אינו מצוי בו היה מקדים הגבאי להיכנס‬
‫לפניו כשהוא נושא איתו את הנוע"א‪.‬‬
‫ומנהג נתינת ספרי קודש אצל היולדת‬
‫מוזכר בכו"כ מספרי גדולי‬
‫האחרונים שחלק מהם נביא להלן‪ ,‬וגם‬
‫בהקדמה לספר חידושי ר' ברוך בער‬
‫מקמניץ זצ"ל מצינו ששלח הגרב"ד‬
‫להניח תחת ראש היולדת המקשה לילד‬
‫את הספה"ק בית אהרן להרה"ק ר'‬
‫אהרן מקרלין זי"ע‪ ,‬וא"כ בודאי יש‬
‫מצוה לטרוח ולפרש מנהגם של ישראל‪,‬‬
‫ועי"ז יצאו לנו בע"ה כמה הלכתא‬
‫רבוותא בנידון זה‪.‬‬

‫קושית האחרונים על המנהג‬
‫לקחת ספרי קודש ליולדת‬
‫ולחולים‬
‫ב[ והנה מצינו כמה אחרונים שהקשו‬
‫על מנהג זה‪ ,‬דהרי פסק‬
‫הרמב"ם )הלכות עכו"ם פי"א הי"ב( שאסור‬
‫להשתמש בדברי תורה לצרכי הגוף‬
‫ולרפואה‪ ,‬וז"ל הרמב"ם "הלוחש על‬
‫המכה וקורא פסוק מן התורה‪ ,‬וכן‬
‫הקורא על התינוק שלא יבעת‪ ,‬והמניח‬
‫ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל‬
‫שיישן‪ ,‬לא די להם שהם בכלל מנחשים‬

‫וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים‬
‫בתורה‪ ,‬שהן עושין דברי תורה רפואת‬
‫גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר‬
‫'ויהיו חיים לנפשך'"‪ ,‬ומובא פסק‬
‫הרמב"ם בטושו"ע )‪) (a‬יו"ד סי' קע"ט ס"ט(‪.‬‬
‫ובפשטות אין חילוק בין המניח ס"ת‬
‫ותפילין על הקטן בשביל שיישן לבין‬
‫הנחת ספרי קודש אצל היולדת וכדו'‪,‬‬
‫והוי לכאו' איסור חמור‪ ,‬שלוקח ספרים‬
‫קדושים שהם רפואת הנפש ומשתמש‬
‫בהם כקמיע לרפואת הגוף‪.‬‬

‫היתר להתרפא בדברי תורה‬
‫במקום פיקוח נפש‬
‫ג[ והנה לכאו' התירוץ הפשוט על‬
‫מנהג זה הוא עפמש"כ‬
‫בפתח"ת )יו"ד סי' קעט סק"ו( בשם ספר‬
‫באר שבע )סנהדרין קא‪ (.‬דקיי"ל בשו"ע‬
‫)יו"ד קעט ס"ח( דחולה שיש בו סכנה‬
‫מותר לו להתרפא בדברי תורה‪,‬‬
‫והיולדת דינה כחולה שיש בו סכנה‪,‬‬
‫וע"כ מותר לה להתרפא בדב"ת ]ואף‬
‫שלשיטת הרמב"ם גופיה נראה דלא‬
‫ס"ל שמותר להשתמש בדב"ת אף‬
‫במקום סכנה‪ ,‬וכמ"ש שם בלחם משנה‬
‫בהי"ב‪ ,‬הרי הרמב"ם בזה לשיטתו אזיל‬
‫דס"ל דדברים סגוליים אינם דוחים‬
‫איסורי תורה כמ"ש בפיה"מ )יומא ח‪ ,‬ו(‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪wlg el oi`e ygpne xag xaegc e`l lr xaer ok bdepd m"anxd zhiylc my i"aa oiire .a‬‬
‫‪ygela wx `ed a"derl wlg el oi`c dnc wqt my r"eyae ,f"r dnz i"ady s`e ,a"derl‬‬
‫‪i"yxtk mixg` mixac lr i`w ygpne xaegc e`ldc r"eya wqt oke) m"anxdk `lce wwexe‬‬
‫‪exe`iaa `"hily w"gxbd k"ynre) r"ekl `ki` `din `xeqi` n"n ,(ocic xeqi` lr `le‬‬
‫‪ody azeky s` m"anxl s`c wiqne ,i"ad zeiyewn m"anxd ayiil 'e dkld oilitz 'qnl‬‬
‫‪.(my g"ad k"ynke ,a"derl wlg mdl yi j` ,xeqi`d xneg 'iga wx df dxeza oixtekk‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫לגבי מה שאין מאכילים לחולה מחצר‬
‫כבד שלו‪ ,‬אך אנן קיי"ל בשו"ע בזה‬
‫להדיא דלא כרמב"ם כנ"ל[‪.‬‬
‫אולם עדיין קצ"ע דיש שמשאירים‬
‫הספה"ק לשמירה אצל היולדת‬
‫אף לאחר ג' ימים מהלידה שכבר יצאה‬
‫מכלל חולה שיש בו סכנה‪ ,‬ואם כוונתם‬
‫להשתמש בסגולת הספה"ק למהר‬
‫הריפוי מהלידה הוי זה לכאו' בחשש‬
‫המתרפא בדב"ת דאסור‪.‬‬

‫היתר להשתמש בדברי תורה‬
‫להגנה ושמירה‬
‫ד[ ויש ליישב מנהגם‪ ,‬דהנה בשו"ת‬
‫דברי מלכיאל )ח"ה סי' קס"ו(‬
‫כתב דאין למחות ביד המשתמשים‬
‫בספרים קדושים כסגולה ליולדת‪,‬‬
‫דמצינו בגמ' )שבועות טו‪ (:‬דאף שאסור‬
‫להתרפאות בדברי תורה להגן שאני‪,‬‬
‫היינו שמותר להשתמש בדברי תורה‬
‫להגנה ושמירה‪ ,‬וגם בנידון דידן י"ל‬
‫דהספרים הם להגנה שתלד כראוי ללא‬
‫פגע ]ולכאו' צ"ב אמאי בעי הדברי‬
‫מלכיאל להיתר זה ואינו מסתפק בהיתר‬
‫דהיולדת היא חולה שיש בה סכנה‪,‬‬
‫ואולי כוונתו לחדש היתר אף לדעת‬
‫הרמב"ם שלא ס"ל ההיתר להתרפא‬
‫בדב"ת אף במקום סכנה וכנ"ל[‪.‬‬
‫ולסברא זו י"ל דשרי אף כשיצאה‬
‫מכלל‬
‫דתלינן‬
‫סכנה‪,‬‬
‫דכוונתם להגן מנזקים העלולים לבוא‬
‫אחר הלידה‪ ,‬ואין הכוונה לשם ריפוי‬
‫בדב"ת‪ .‬ולשיטתו צ"ל לכאו' דמה שאסר‬
‫הרמב"ם להניח ס"ת ותפילין על תינוק‬
‫בכדי שיישן זה משום שמכוין שהס"ת‬

‫עט‬

‫והתפילין יפעלו פעולת השינה‪ ,‬וזה‬
‫אסור מפני שמשתמש בס"ת לצרכי‬
‫הגוף‪ ,‬אך אם כוונתו בתורת הגנה‪ ,‬היינו‬
‫שהס"ת יגן וישמור שלא יבואו על‬
‫התינוק דברים שימנעו אותו מלישון‪,‬‬
‫שרי‪ .‬וכן נראה לומר שמה שיש‬
‫שמשתמשים בספרי קודש אף לחולים‬
‫שאין בהם סכנה‪ ,‬אי"ז אלא לפני עשיית‬
‫ניתוח וכדו' ולוקחים אותו בתור שמירה‬
‫והגנה שלא יארעו סיבוכים בניתוח‪,‬‬
‫וסוברים שגם זה נחשב כלהגן‪ ,‬אך‬
‫באמת אין ליתן הספר תחת כר חולה‬
‫שאי"ב סכנה בכוונה שיתרפא על ידו‬
‫שזה אסור‪.‬‬

‫הטעם שכתב הדברי מלכיאל רק‬
‫"אין למחות ביד הנוהגין כן"‬
‫ה[ והנה מלשון הדברי מלכיאל "שאין‬
‫למחות ביד הנוהגין כן"‪,‬‬
‫נראה דלא ברירא ליה כ"כ היתר זה‬
‫)ואף שכותב בתו"ד "ומשום ריפוי בדב"ת אין‬

‫חשש" צ"ל דאין ולאו ורפיא בידיה(‪ .‬ומעיון‬
‫במקור ההיתר בדברי הרמב"ם ניתן‬
‫להבין הספק האם שייך בכה"ג ההיתר‬
‫דלהגן שאני‪ .‬דהנה כתב הרמב"ם הנ"ל‬
‫בסיום דבריו "אבל הבריא שקרא פסוקין‬
‫ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות‬
‫קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה‬
‫מותר"‪ ,‬ואם נדקדק בכל תיבה ותיבה‬
‫שכתב הרמב"ם בדין זה הרי באמת‬
‫צ"ע אם שייך ההיתר דלהגן אצל‬
‫היולדת‪ .‬דהנה הרמב"ם כתב בהיתר זה‬
‫ג' פרטים א‪ .‬שמיירי באדם בריא‬
‫)ומשמע שבחולה אסור(‪ ,‬ב‪ .‬שקורא התורה‬
‫באופן שיש לו זכות ע"י קריאתה‪ ,‬והיינו‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫פ‬

‫♦‬

‫שקורא לשם מצות ת"ת דהוי מצוה‬
‫וזכות לו )ומשמע שכוונתו לאפוקי קורא לשם‬
‫לחש או שמניח הספרים בעלמא שאין בזה‬

‫מצוה(‪ ,‬ג‪ .‬שכוונתו בקריאה זו לשם הגנה‬
‫והצלה מצרות ונזקים )ומשמע דטעם‬
‫ההיתר בזה משום שדבר זה אינו נחשב כ"כ‬
‫השתמשות בדב"ת‪ ,‬ובבחי' מבריח ארי שאינו‬
‫נחשב‬

‫כהנאה‬

‫במודר‬

‫הנאה‪,‬‬

‫משא"כ‬

‫כשמשתמש בזכות בתורה להמשכת פעולה‬
‫גשמית חיובית כגון שבזכות קריאת הפסוקים‬

‫יירדם משמע דאסור(‪ .‬ואם נימא דבעינן כל‬
‫ג' התנאים הללו לעיכובא‪ ,‬א"כ אצל‬
‫יולדת אין ליתן ספרי קודש אף להגנה‪,‬‬
‫דחסר בזה ב' התנאים הראשונים‪.‬‬

‫לדעת‬

‫הרמב"ם צ"ע‬
‫סגולות ומנהגים‬

‫בהרבה‬

‫ו[ ומלבד זאת לפי זה ייאסרו לדעת‬
‫הרמב"ם הרבה דברים‬
‫נוספים שנהגו בהם בנ"י היתר‪ ,‬וכגון‬
‫שיש שנושאים איתם תמיד את הנוע"א‬
‫]או ספרי קודש אחרים כזוה"ק ורזיאל‬
‫המלאך או לקו"מ או תניא וכדו'[ בתור‬
‫שמירה או בתור סגולה לברכה‬
‫והצלחה‪ ,‬וכיון שבנשיאת הספרים‬
‫בעלמא אין מצוה וחסר התנאי השני‬
‫שכתב הרמב"ם‪ ,‬ייאסר הדבר אף‬
‫לבריאים העושים כן על מנת להגן‪ .‬וכן‬
‫תיאסר קריאת מזמורי תהילים בכדי‬
‫שבזכות קריאתם יצליח ברצונותיו‬
‫הגשמיים כגון שיצליח להירדם או‬
‫להתעורר משנתו‪ ,‬או שיצליח בעסקיו‬
‫הגשמיים‪ ,‬שאי"ז בכלל ההיתר דלהגן‬
‫וליכא לתנאי הג'‪ ,‬וא"כ יהא צ"ע‬
‫בסגולה המובאת בכמה ספרים דהרוצה‬

‫להתעורר משנתו בשעה מסויימת‬
‫בבוקר יאמר הפסוק "בידך אפקיד רוחי"‬
‫וגו' או הפס' "עורה כבודי עורה הנבל"‬
‫וגו' )במנין כו"כ פעמים המובא שם( ויכוין‬
‫השעה שרוצה לקום וכו'‪ ,‬וכן הסגולה‬
‫הידועה למציאת אבידה לומר המאמר‬
‫שבבראשית רבה )נג‪ ,‬יד( "א"ר בנימין‬
‫הכל בחזקת סומין" וכו'‪ ,‬שהרי בסגולות‬
‫אלו משתמשים בדב"ת לצרכים גשמיים‬
‫ולא רק כהגנה מצרות ונזקים‪ .‬וכן‬
‫תיאסר קריאת פסוקים ומזמורים‬
‫מיוחדים כסגולה לרפואת חולה שאי"ב‬
‫סכנה‪ ,‬וכגון מה שנהגו לקרוא אותיות‬
‫שם החולה בתמניא אפי‪ ,‬דלכאו' נראה‬
‫שבחירת פסוקים אלו דווקא היא בתור‬
‫סגולה‪ ,‬דהלא זכות הקריאה שווה בכל‬
‫פסוק‪ ,‬וא"כ הוי כמו לחש דאסור מפני‬
‫שהוא מתרפא בדב"ת‪.‬‬

‫כמה אחרונים אסרו לומר פסוקים‬
‫ולהניח ספרים לחולה שאין בו‬
‫סכנה לשיטת הרמב"ם והשו"ע‬
‫ז[ ואמנם מצינו כמה אחרונים‬
‫דלהרמב"ם‬
‫שכתבו‬
‫והשו"ע כמה דברים מאלו אסורים‪ ,‬וכמו‬
‫שכתב בהקדמת ספר סגולות ישראל‬
‫בשם סידור ישועות ישראל )להגאון ר'‬
‫חיים ישעיה הכהן מח"ס מסגרת השולחן על‬
‫קישו"ע ועו"ס‪ ,‬בקונ' סגולות והנהגות טובות‬

‫הנקרא זר זהב בפר' משפטים( שמה‬
‫שנוהגים לומר פסוקים מאשרי תמימי‬
‫דרך בשם החולה‪ ,‬וכן הסגולות שבספר‬
‫שימוש תהילים )המיוחס לרב האי גאון(‬
‫שכותב על מזמורים מסויימים שהם‬
‫מועילים לחולאים מסויימים‪ ,‬מותר רק‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫לחולה שיש בו סכנה ]וכשיטת‬
‫הראשונים )וכן קיי"ל בשו"ע( שהתירו‬
‫להתרפא בדב"ת במקום סכנה[‪ ,‬אך‬
‫לחולה שאין בו סכנה אסור )וכ"כ בספר‬
‫שלחן ערוך המקוצר לגר"י רצאבי בהערות‬
‫עיני יצחק סי' קמח אות נ"א לאסור הנחת‬
‫ספרי קודש למראשותיו של תינוק אא"כ חלה‬

‫בחולי שיש בו סכנה( ]אך מבאר שם‬
‫בישועות ישראל דמותר להשתמש‬
‫בסגולות שבשימוש תהילים בכדי‬
‫להצליח ולהינצל מהפסד‪ ,‬או להינצל‬
‫מאויבים או להינצל מיצה"ר‪ ,‬שכ"ז נכלל‬
‫בהיתר השו"ע לקרוא מזמור תהילים‬
‫להגנה‪ ,‬וחזינן מדבריו דסובר דלשם‬
‫הצלחה הוי בכלל היתר דלהגן‪ ,‬דענין‬
‫ההצלחה הוא הצלה מנזקים ולא נחשב‬
‫כשימוש גשמי האסור‪ ,‬ובזה מתיישב‬
‫מנהג הקדמונים )המובא באבודרהם ועוד(‬
‫לומר במוצש"ק פסוקי "ויתן לך‬
‫האלקים" וכדו' לברכה והצלחה ולסימן‬
‫טוב וכו'‪ ,‬שכ"ז נחשב כלהגן מצרות‬
‫ונזקים דשרי לכו"ע[‪.‬‬

‫ביאור היתר אמירת תהילים‬
‫בסתם על חולה שאין בו סכנה‬
‫ח[ ועוד מתבאר בישועות ישראל‬
‫דסתם אמירת תהילים על‬
‫הסדר בתורת תפילה ותחנונים‬
‫שיתרפא החולה זה ודאי מותר אף‬
‫בחולה שאי"ב סכנה ואף מצוה איכא‬
‫בזה‪ ,‬דדווקא אם מייחד פסוק ומזמור‬
‫בדרך סגולה הוא דאסור‪ .‬וכן מדייק‬
‫בשו"ת ציץ אליעזר )חי"ז סי' ל' אות ה'(‬
‫מלשון הרמב"ם שכתב "שקרא פסוקין‬
‫או מזמור מתהילים" ולא כתב בסתם‬

‫פא‬

‫"מזמור תהילים"‪ ,‬דמשמע שהאיסור רק‬
‫בבורר איזה מזמור ופסוקים מיוחדים‬
‫מתהילים‪ ,‬וע"כ כותב שם הצי"א‬
‫שכשמתפללים על חולה לא יבררו איזה‬
‫מזמורי תהילים לומר אלא ממקום‬
‫שמתחילים ימשיכו האמירה על הסדר‬
‫]ונראה דכוונת הישועות ישראל והצי"א‬
‫לאסור רק במזמורים שבוחר בתורת‬
‫סגולה‪ ,‬וכעין המזמורים שמובא עליהם‬
‫בשימוש תהילים שיש בהם סגולות‬
‫לרפא חולאים מסוימים‪ ,‬אך בבוחר‬
‫מזמורים מיוחדים משום שהם מעוררים‬
‫יותר את שפיכת הלב שבתפילה‪,‬‬
‫כמזמור שיר המעלות ממעמקים וכדו'‪,‬‬
‫שרי אף לשיטתם‪ ,‬וצ"ע לשיטת‬
‫הישועות ישראל והצי"א לגבי ל"ו‬
‫מזמורי התהילים שמודפסים בסוף ספרי‬
‫התהילים לאמרם על החולה‪ ,‬האם דינם‬
‫כמזמורים הנאמרים כסגולה לרפואה‪,‬‬
‫וא"כ אין לאמרם לצורך חולה שאין בו‬
‫סכנה‪ ,‬ויותר נראה שהיות שהסיבה‬
‫שנבחרו מזמורים אלו מחמת שמפורש‬
‫בהם תפילות על ריפוי מחולי אין דינם‬
‫אלא‬
‫האסורים‬
‫סגולה‬
‫כמזמורי‬
‫כמזמורים המסייעים לתפילה בכוונה‬
‫דשרי[‪.‬‬

‫איסור שימוש בפסוקים וספרים‬
‫לצרכים גשמיים‬
‫ט[ ועוד אשכחן משמעות לאיסור‬
‫בביאור תפילין של ראש‬
‫למס' תפילין )הלכה ו'( להגרח"ק שליט"א‪,‬‬
‫שמבאר את מש"כ הרמב"ם שלקרוא‬
‫על התינוק בכדי שיישן אסור‪ ,‬ולא כתב‬
‫הרמב"ם דדוקא בתינוק חולה אסור‪,‬‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫פב‬

‫♦‬

‫וכותב הגרח"ק שכל היכא שמכוין‬
‫לעשות פעולת השתמשות ע"י הספר או‬
‫הפסוק אסור להרמב"ם אפילו בבריא‪,‬‬
‫וע"כ המניח ספר על התינוק בשביל‬
‫שישן אסור אפילו בתינוק בריא מפני‬
‫שמכוין להשתמש בספר שיפעל פעולת‬
‫השינה וע"כ דינו כאילו אית ביה מכה‬
‫ואסור )ומדייק זה מלשון הרמב"ם והריטב"א‬
‫עיי"ש(‪ ,‬וה"נ נראה דלדידיה אסור לבריא‬
‫לקרוא פסוקים מיוחדים עבור צרכים‬
‫גשמיים כהתעוררות משינה או בכדי‬
‫למצוא אבידה וכדו'‪.‬‬
‫ועוד יש לדייק ממש"כ הפתחי תשובה‬
‫)קעט סק"ו(‪ ,‬לענין הנחת ספר‬
‫וקריאת פסוקים על היולדת והביא בשם‬
‫תשובת באר שבע )סנהדרין קא‪ (.‬דשרי‬
‫משום שיולדת דינה כחולה שיש בו‬
‫סכנה‪ ,‬ומדנקט רק היתר דפיקו"נ משמע‬
‫דס"ל דליכא היתר להביא ספרים לחולה‬
‫שאין בו סכנה )וכן מוכח דס"ל דלמקשה‬
‫לילד הוי כמתרפא בדב"ת ולא ס"ל להיתר‬
‫הדברי‬

‫מלכיאל‬

‫הנ"ל‬

‫דהוי‬

‫בכדי‬

‫להגן‬

‫מסיבוכים בלידה(‪ ,‬ורק משום פיקו"נ הותר‬
‫זאת‪.‬‬

‫מצוה להצדיק מנהגי ישראל‬
‫י[ אולם נראה דיש מצוה להצדיק‬
‫וליישב כו"כ מנהגי יראים‬
‫ושלמים מבנ"י‪ .‬דיש נוהגים לקרוא את‬
‫פסוקי אשרי תמימי דרך לפי אותיות‬
‫שם החולה אף לחולה שאינו מסוכן‪ ,‬וכן‬
‫מצינו מהבן איש חי קריאת פסוקים‬
‫מיוחדים לחולה‪ ,‬ואין מפרש שם‬
‫שישתמשו בהם רק לחולה שיש בו‬
‫סכנה‪ .‬וכן יש נוהגים לקרוא את‬

‫הפסוקים שסידר החיד"א לפי האותיות‬
‫של שמם על איזה מיחוש בעלמא וכדו'‪,‬‬
‫אף שזה לכאו' ג"כ נראה דרך סגולה‬
‫ולא דרך תפילה וזכות הקריאה בלבד‪.‬‬
‫ויש שמשתמשים בסגולות המובאות‬
‫בספר שימוש תהילים ואף שלא לצורך‬
‫חולה מסוכן‪ .‬וכן יש הנושאים איתם‬
‫ספרים קדושים לשמירה‪ ,‬וכעין דאשכחן‬
‫גם בתוי"ט )מס' כלים יז‪ ,‬טז( שנהגו לישא‬
‫מזוזה בדרך להגנה ושמירה‪ ,‬אף שלא‬
‫משמע שהיו קוראים בה‪ ,‬ואין בזה‬
‫ההיתר של זכות הקריאה‪ ,‬וכן חזינן אצל‬
‫כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל שהיה‬
‫מחלק ספרים קדושים שישאו אותם‬
‫לשמירה‪ .‬וכן יש המניחים ספרי קודש‬
‫אף למראשותיו של חולה שאי"ב סכנה‬
‫)או ליולדת אחרי הלידה כשיצאה כבר מכלל‬

‫סכנה(‪ .‬וכן שמענו בשם הגרי"י פישר‬
‫זצ"ל שהיה מייעץ על אמירת פסוקים‬
‫המסוגלים לקראם לצורך שימושים‬
‫וצרכים גשמיים כגון לקרוא הפסוק‬
‫)ישעיהו ל‪ ,‬יט( "בכו לא תבכה חנון יחנך‬
‫לקול זעקך" וגו' לתוך אוזן התינוק‬
‫הבוכה הרבה להרגיעו מבכיו‪ .‬וכן ישנן‬
‫ק"ק שמקובל אצלן כו"כ פסוקים למי‬
‫שניזוק מעין הרע הנאמרים בלחש על‬
‫שמן הנמרח אח"כ על האדם וכו' )כמובא‬
‫בסוף תהילים תורת אבות דף ר"צ(‪ ,‬שזה‬
‫לכאו' לא ממש כמו הלוחש על המכה‬
‫שאסר הרמב"ם )ואי"ז בהיתר דלהגן על‬
‫הבריא דמיירי בשכבר ניזוק מעיה"ר( ]ומה‬
‫שתירץ ע"ז בעיני יצחק הנ"ל דס"ל‬
‫דהצלה מעין הרע הוי בגדר פיקו"נ צ"ע‪,‬‬
‫וכי מותר לחלל שבת בשביל להציל‬
‫מעיה"ר‪ ,‬ובפרט שק"ק תימן שנהגו כן‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫אזלי תמיד בתר פסקי הרמב"ם‪ ,‬והוא‬
‫אוסר להתרפא בדברים סגולים ואף‬
‫בפיקו"נ כנ"ל[‪.‬‬

‫התירוץ הפשוט דהמנהג מכריע‬
‫כהראשונים המתירים‬
‫יא[ ובתחילת העיון נראה לומר‬
‫דהתירוץ הפשוט‬
‫על כל הנ"ל הוא דבשו"ת הרשב"א )ח"א‬
‫סי' תי"ג( כתב על שימוש תהילים‬
‫שהסכימו עליו כל גדולי ישראל‪ ,‬וי"ל‬
‫דכל המנהגים הנ"ל נסמכים על דברי‬
‫תשובת הרשב"א‪ ,‬דהנה המעיין‬
‫להדיא‬
‫יראה‬
‫תהילים‬
‫בשימוש‬
‫שמשתמש עם סגולת מזמורי תהילים‬
‫לרפואות של מיחושים בעלמא שאין‬
‫בהם סכנה‪ ,‬ולכל מיני שימושים גשמיים‬
‫)כמציאת גנב וכדו'(‪ ,‬וכיון שנתפשט‬
‫ונתקבל השימוש תהילים אצל רבים‬
‫מישראל )שהודפסו רבבות ספרי תהילים‬
‫שמצוין ליד כל מזמור מה סגולתו עפ"י דברי‬

‫השימוש תהילים( הוי הכרעת המנהג בזה‬
‫להיתר ]והיינו דהמתירים להשתמש‬
‫בסגולות השימוש תהילים סוברים‬
‫כשיטת כמה מגדולי הראשונים )רבינו‬
‫ישעיה הראשון וריא"ז והריטב"א(‪ ,‬דנראה‬
‫דהם סברי דלא קיי"ל כהא דריב"ל דאין‬
‫מתרפאין בדב"ת‪ ,‬ורק ללחוש ולירוק על‬
‫המכה הוא דאסור‪ ,‬אבל אם יש לו קדחת‬
‫)כההיא דמס' שבת( מותר להתרפא ממנה‬
‫ע"י לחש של פסוק הואיל ואין בה מכה‬
‫)ועפ"ז מיישב החיד"א בפתח עינים בשבועות‬
‫ט"ו הא דחש בראשו וכו' יעסוק בתורה‪,‬‬
‫דהואיל דאין לו מכה רק כאב שרי להתרפא‬

‫בדב"ת(‪,‬‬

‫וה"נ‬

‫צ"ל‬

‫שכל‬

‫המחלות‬

‫פג‬

‫שבשימוש תהילים הן בגדר חולי וכאב‬
‫ולא בגדר מכה וע"כ שרי[‪.‬‬
‫וידוע כח המנהג להכריע אף‬
‫בחששות איסורים דאו'‪ ,‬ואף‬
‫כנגד פשטות השו"ע‪ ,‬וכדאשכחן המנהג‬
‫להתיר טלטול בשב"ק אף דלהרבה‬
‫ראשונים לא מהני העירוב ואסור‬
‫הטלטול מדאו' )ונראה דכן נוטה דעת‬
‫השו"ע כמש"כ בכמה הוכחות בביאוה"ל סי'‬

‫שמ"ה ס"ז ד"ה שאין(‪ ,‬וכן מנהג רבים‬
‫בדורות האחרונים להקל במוצ"ש כדעת‬
‫הגאונים )כנגד רוב הראשונים ופסק השו"ע‬
‫בסי' רס"א דס"ל כר"ת(‪ .‬וה"נ המנהג‬
‫מכריע דלא כהרמב"ם ופשטות השו"ע‬
‫ובפרט‬
‫הרשב"א‪,‬‬
‫כשו"ת‬
‫אלא‬
‫שהאחרונים שראו דברי השו"ע‬
‫המשיכו לסמוך ידיהם על השימוש‬
‫תהילים‪ ,‬וכמו שמעתיק החיד"א את‬
‫דברי הרשב"א הנ"ל בשם הגדולים‬
‫מערכת הספרים אות ש'‪ ,‬וכן סידר‬
‫החיד"א ספר תהילים לפי אותיות א"ב‬
‫לסגולה‪ ,‬והסגולה דקריאת הפסוקים‬
‫באותיות שם החולה מובאת בכו"כ‬
‫אחרונים )עיין קיצור של"ה ובמדרש תלפיות‬
‫ובהקדמת הגר"ח פלאג'י על ספרו לתהילים(‪.‬‬
‫ואם נפרש ההיתר דסמכו מנהג העולם‬
‫לפסוק כהרשב"א שסמך ידיו על‬
‫השימוש תהילים יתיישב הכל‪ ,‬דאף‬
‫דבשו"ע פסק לאסור קריאת פסוקים‬
‫והנחת ספרים לרפואה וכדעת הרמב"ם‪,‬‬
‫המנהג מכריע בזה ההלכה להיתר‪,‬‬
‫והיינו דכשם שמותר להתרפא בסגולת‬
‫מזמורי תהילים מכל מיני מחושים שאין‬
‫בהם סכנה ולהשתמש בהם לצרכים‬

‫פד‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫גשמיים‪ ,‬ה"נ מותר להשתמש בספרים‬
‫ובפסוקים לסגולה לצרכים כמציאת‬
‫אבידה והתעוררות משינה וכו'‪ ,‬ולא‬
‫קיי"ל כסברא שכתב הרמב"ם דהוי ביזוי‬
‫לתורה שהיא רפואת הנפש שעושה‬
‫ממנה רפואת הגוף‪.‬‬

‫מן הראוי למצוא היתר למנהגי‬
‫ישראל אף לדעת הרמב"ם‬
‫והשו"ע‬
‫יב[ ואמנם מן הראוי לחפש היתרים‬
‫במנהגים הנ"ל גם עפ"י‬
‫דעת הרמב"ם והשו"ע‪ .‬והנה חלק‬
‫מהמנהגים הללו יש מקום ליישב‬
‫עפמש"כ בב"י שם לפרש בדעת‬
‫הרמב"ם וכ"פ המחבר בשו"ע )קעט ס"ט(‬
‫דהא דאין מניחים ס"ת ואין קוראים‬
‫פסוק זהו רק לתינוק שנפגע אך לתינוק‬
‫בריא בכדי שיישן שרי להניח ספר‪,‬‬
‫וכמש"כ הב"י בשם הירושלמי )סוף פרק‬
‫במה אשה( שמקשה על הברייתא "תן‬
‫עליו ספר תן עליו תפילין בשביל שישן‬
‫אסור" )שברייתא זו היא לכאו' מקור פסק‬
‫הרמב"ם(‪" ,‬והא תני היו אומרים שיר של‬
‫פגעים בירושלים"‪ ,‬היינו קריאת מזמור‬
‫יושב בסתר עליון‪ ,‬ומשני אמר רבי יודן‬
‫כאן משנפגע כאן משלא נפגע‪ ,‬ודוחק‬
‫שם הב"י עפ"י זה דהא דאסר הרמב"ם‬
‫לקרוא פסוק ולהניח ספר על התינוק‬
‫בשביל שישן מיירי דווקא בתינוק‬
‫שנפגע וחלה בחולי שאין יכול לישון‪,‬‬
‫וכ"פ בשו"ע שאסור להביא ספר‬
‫ותפילין ולקרוא פסוק לתינוק רק בתינוק‬
‫שנפגע‪ ,‬אך בתינוק בריא מותר להביא‬
‫ספר ולקרוא עליו פסוק‪.‬‬

‫♦‬

‫עפ"י השו"ע המנהגים לשאת‬
‫ספרים ולהשתמש בפסוקים‬
‫לבריאים‬
‫גשמיים‬
‫לצרכים‬
‫מובנים בשופי‬
‫יג[ ועפ"ז מובן בשופי מנהג נשיאת‬
‫הספרים לבריאים‪ ,‬דכשם‬
‫שלשו"ע מותר ליתן ספר על תינוק‬
‫בריא בכדי שיישן ה"נ מותר לבריא‬
‫לשאת איתו ספרים לשמירה‪ ,‬ואף שאין‬
‫מצוה בנשיאתן וכמו שמותר הנחת‬
‫ספר על תינוק בריא‪ ,‬והיינו דס"ל לב"י‬
‫דלהגן שרי בכל ענין‪ ,‬ואף בדבר שאינו‬
‫זכות )שהרי נתינת ספרים אין בזה זכות‬
‫ומצוה(‪ ,‬ומדויק גם מה ששינה המחבר‬
‫בס"י את לשון הרמב"ם בהיתר קריאת‬
‫פסוקים להגנה על בריא‪ ,‬דהרמב"ם‬
‫כותב שקורא הבריא פסוקים "כדי שתגן‬
‫עליו זכות קריאתן"‪ ,‬ומשמע כנ"ל‬
‫שאוסר לקרוא פסוקים כעין לחש להגן‪,‬‬
‫אך השו"ע השמיט הגבלה זו וכתב‬
‫בסתם "הבריא מותר לקרות פסוקים‬
‫להגן עליו מהמזיקים"‪ ,‬והיינו דס"ל‬
‫למחבר שכמו דשרי להניח על הבריא‬
‫ספר‪ ,‬אף שאין בזה זכות‪ ,‬ה"נ שרי‬
‫לקרוא פסוקים כעין לחש להגן על‬
‫הבריא )והב"י ס"ל שיטתו אף בדעת הרמב"ם‬
‫וכמוכח ממש"כ בב"י בזה(‪ .‬וכן נראה דס"ל‬
‫למחבר דשרי לבריא להשתמש‬
‫בפסוקים לצרכים גשמיים‪ ,‬שהרי בכדי‬
‫שיישן הוי צורך גשמי ושרי לב"י בדעת‬
‫הרמב"ם לתינוק בריא )והשו"ע אינו מתנה‬
‫דההיתר רק להרחיק מעל התינוק הבריא‬
‫נזקים ומשמע דשרי אף בכדי לפעול בפסוק‬

‫צורך גשמי לתינוק בריא(‪ ,‬וא"כ א"ש גם‬
‫המנהגים למצוא אבידה ולהתעורר‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫מהשינה ולהשקיט התינוק ע"י פסוקים‪,‬‬
‫דכ"ז שרי לשו"ע‪ .‬אולם עדיין לא‬
‫יתיישבו המנהגים שקראו פסוקים‬
‫והניחו ספרים אף לחולים במיחושים‬
‫וחולאים שאי"ב סכנה‪ ,‬שזה לכאו' ודאי‬
‫שאסור לרמב"ם ולשו"ע‪.‬‬

‫ביאור שיטת החינוך בית יהודא‬
‫בהבאת ס"ת ליולדת‬
‫יד[ וי"ל בזה עפ"י מש"כ בשו"ת חינוך‬
‫בית יהודא )שאלה ע"א(‬
‫המובא בפתח"ת הנ"ל )וכן בספר ישוע‬
‫הבן במפתח של חיה אות ח'( שהוא כותב‬
‫על הבאת הס"ת אצל היולדת המקשה‬
‫לילד "אדוני אבי ז"ל היה מקפיד מאוד‬
‫שלא יזלזלו בכבוד הס"ת בענין זה‪,‬‬
‫ושלא יביאו הס"ת אלא בפתח חדר של‬
‫היולדת שזכות התורה יגין עליה‪ ,‬ולא‬
‫לענין סגולה או רפואה‪ ,‬ונפ"מ באם‬
‫שהיא מרשעת ונפש חוטאת ולא לזכות‬
‫יחשב לה‪ ,‬עכ"פ כ"ש שלא ליתן בידיה‬
‫או לפותחה או ליתן ליד שום אשה"‬
‫עכ"ד החב"י‪ .‬ובשו"ת מהרי"א )יו"ד סי'‬
‫רפ"א( תמה ע"ז דאם בהבאת ס"ת‬
‫מביהכנ"ס לפתח חדרה ליכא בזיון מאי‬
‫בזיון איכא בהנחת הס"ת ביד אשה‪,‬‬
‫והלא נשים נדות מותרות לאחוז בס"ת‬
‫כדאי' בסי' רפ"ב ס"ט‪ ,‬ונשאר בצ"ע‪.‬‬
‫ותירץ בישוע הבן דאם יתנו הס"ת ליד‬
‫האשה יהיה נראה שהס"ת הוא כשאר‬
‫חפץ של סגולה וכקמיע שאינו מועיל עד‬
‫שישאו אותו מי שצריך לו או לפתחו‪,‬‬
‫ובאמת אין עושין רק משום שזכות‬
‫התורה תגן עליה‪ ,‬וזו כונת החב"י שאין‬

‫פה‬

‫לזלזל בתורה לעשותה כסגולה בעלמא‪,‬‬
‫שאז חוזר האיסור דריפוי בדב"ת‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ב'‬

‫חידושים לקולא‬
‫משיטת החב"י‬

‫היוצאים‬

‫טו[ והנה יוצא מדברי החב"י דלא ס"ל‬
‫דההיתר ליתן הספר אצל‬
‫היולדת משום דהיא חולה שיש בה‬
‫סכנה‪ ,‬דאם משום כן הו"ל להתיר אף‬
‫בדרך סגולה‪ ,‬שהרי קיי"ל דמתרפאין‬
‫בדב"ת אף בדרך סגולה כשיש סכנה‬
‫]וצ"ע באמת מדוע לא ס"ל להיתר זה‪.‬‬
‫וכן תמה שם בישוע הבן בתחילת דבריו‬
‫שלא ידע מה טעם של החב"י שלא ס"ל‬
‫להיתר זה‪ ,‬וכותב שם שאולי ההיתר‬
‫להתרפא בדב"ת במקום סכנה הוא רק‬
‫בסגולה שפועלת בודאי והותר האיסור‬
‫כמו כל האיסורים הנדחים מפני פקו"נ‪,‬‬
‫משא"כ סגולה זו דנתינת הספר אינה‬
‫בדוקה כ"כ ולא הותר האיסור דביזוי‬
‫התורה כאילו היא סגולה בעלמא‬
‫במקום שאין הרפואה בדוקה‪ ,‬וכעין‬
‫מש"כ הרמב"ם בפיה"מ ביומא בטעם‬
‫איסור האכלת החולה מחצר כבד של‬
‫הכלב וכו'[‪ ,‬אלא ההיתר להביא הס"ת‬
‫ליולדת הוא משום דהבאת הספר אינה‬
‫לסגולה ולא לרפואה‪ ,‬אלא שזכות‬
‫התורה תגן עליה‪ ,‬ומשמע דכוונתו‬
‫שע"י הבאת הס"ת מתעוררות ונזכרות‬
‫זכויותיה שקיימה בחייה הרבה מצוות‬
‫מהתורה )וע"כ כותב שלרשעית וחוטאת אין‬
‫היתר זה(‪ ,‬ומוכח מלשונו שאף בזכות‬
‫התורה אין רשאים להשתמש לרפואה‬
‫אלא "שזכות התורה תגן עליה"‪,‬‬
‫ובפשטות כוונתו שזכות התורה תגן‬

‫פו‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫עליה מסיבוכים בלידה שלא יבואו‪,‬‬
‫ובישוע הבן שם מפרש הכוונה שזכות‬
‫התורה תגן עליה מכשפים וכדו' שלא‬
‫יבואו עליה לעכב הלידה‪.‬‬
‫וחזינן מדברי החב"י ב' חידושים א‪.‬‬
‫שסובר שעצם הנחת ספר‬
‫בסמוך לאדם הוי דבר המעורר הזכרת‬
‫זכות לאדם‪ ,‬ב‪ .‬שאף בחולה אם הכונה‬
‫שלא להשתמש בספר לרפואה ולסגולה‬
‫אלא שתגן זכות התורה מכל מיני‬
‫היזקות שרי‪.‬‬

‫ביאור שיטת השו"ע לדעת‬
‫החב"י דשרי אף הבאת ספרים‬
‫לחולה שאי"ב סכנה‬
‫טז[ ולשיטת החב"י צ"ל דהא‬
‫דבסעיף ט' אוסר‬
‫המחבר הנחת ספר לתינוק שנפגע זה‬
‫רק כשכוונתו בתור סגולה לרפואה‪ ,‬אך‬
‫אה"נ אם כוונתו שתגן זכות הספר יהא‬
‫מותר אף בנפגע‪ ,‬וא"כ לכאו' חזינן‬
‫משיטת החב"י )המובא להלכה בפתח"ת‬
‫כנ"ל( היתר ליקח ספרים אף לחולה שאין‬
‫בו סכנה וליולדת אחר ג' ימים מהלידה‪,‬‬
‫אם כוונתו שתגן זכות התורה בעד‬
‫החולה‪ ,‬שלא יבואו עליו עוד היזקים‬
‫וחולאים )ורק במכוין לרפא החולי ע"י התורה‬
‫אסור( ]אך עדיין צ"ע דאולי הסברא הנ"ל‬
‫דההבאה דהספר מזכירה זכויות החולה‬
‫שייך רק בס"ת וכדו' שמזכיר את‬
‫המצוות שכתובות בו שקיימן החולה‪,‬‬
‫ולאפוקי ספר רזיאל המלאך וכדו'‬
‫שכוחם רק בתורת סגולה מחמת‬
‫קדושתן ולא שייך בהם סברא הנ"ל‬
‫שיזכירו זכויות החולה[‪.‬‬

‫♦‬

‫שאר המנהגים לא יתיישבו אף‬
‫לחב"י‬
‫יז[ אולם בדברי החב"י לא ניתן‬
‫ליישב את שאר המנהגים‬
‫דלעיל‪ ,‬דהיינו עדיין לא מתיישב בהנ"ל‬
‫מנהג קריאת פסוקי תהילים מתמניא‬
‫אפי לחולה שאי"ב סכנה )שהם נאמרים‬
‫לכאו' בתורת סגולה לרפואה ולא בתורת‬
‫תפילה ותחנונים וכן לא בתורת שתגן זכות‬

‫קריאתן(‪ ,‬וכן עדיין צ"ע בקריאת פסוקים‬
‫מתהילים החיד"א בתורת סגולה‬
‫לרפואת חולה שאי"ב סכנה‪ ,‬וכן צ"ע‬
‫לגבי השתמשות בסגולת המזמורים‬
‫דשימוש תהילים למיחושים בעלמא‪ ,‬וכן‬
‫צ"ע על המנהגים ללחוש פסוקים כנגד‬
‫עין הרע‪.‬‬

‫לתורת חיים אם מכוין באמירת‬
‫הפסוקים לשם מצות תלמוד‬
‫תורה מותר‬
‫יח[ ונראה לייעץ בכל אלו הדברים‬
‫לכוין באמירת הפסוקים‬
‫לשם קיום מצות ת"ת בכדי לקיים מצות‬
‫ה' שציוה ללמוד‪ ,‬ומתכוין שיועיל לו‬
‫זכות קיום מצות ת"ת לצרכי הרפואה‬
‫ושאר צרכיו‪ ,‬דבכה"ג אשכחן בספר‬
‫תורת חיים )שבועות דף טו‪ (:‬דמותר‬
‫להתרפא בדב"ת‪ ,‬ומביא ע"ז ראיה‬
‫דהלא מקור האיסור דלהתרפא בדב"ת‬
‫הוא מדברי ריב"ל‪ ,‬וריב"ל גופא אומר‬
‫)בעירובין נד‪ (.‬דהחש בראשו ובגרונו‬
‫ובכל גופו יעסוק בתורה שנאמר )משלי‬
‫ד‪ ,‬כב( "ולכל בשרו מרפא"‪ ,‬ובע"כ‬
‫דהאיסור רק שאומר הפסוקים דרך‬
‫לחש‪ ,‬אבל במכוין להדיא לשם קיום‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬

‫פז‬

‫מצות ת"ת שרי‪ ,‬דהלא ת"ת הוא אחד‬
‫מן הזכויות שהאדם אוכל מפירותיהן‬
‫בעוה"ז עכ"ד )ואמנם התו"ח כותב שם‬

‫אף הישועות ישראל שחולק על‬
‫התירוץ השני של המהרש"א לא‬
‫יחלוק על היתר התו"ח‬

‫תירוץ נוסף דחש בראשו היינו דחושש שמא‬

‫כ[ ואמנם בישועות ישראל הנ"ל‬
‫כתב דתי' המהרש"א‬
‫הזה נסתר מדברי הב"י בסי' קע"ט‬
‫שהתיר לקרוא פסוקים רק לתינוק שלא‬
‫נפגע )אך באמת י"ל כנ"ל דהב"י מתיר‬

‫יבוא עליו כאב ראש וכוונתו רק בכדי להגן‬
‫דשרי‪ ,‬ולתי' זה משמע דאסור להתרפא‬
‫בדב"ת אף כשכוונתו לשם מצות ת"ת‪ ,‬אך‬
‫התו"ח אינו מכריע בין ב' התירוצים‪ ,‬ולכאו'‬

‫יש לסמוך על התי' הראשון(‪.‬‬

‫כשמכוין‬
‫המהרש"א‬
‫היתר‬
‫לרפואת הנפש שעי"ז יתרפא‬
‫גופו‬
‫יט[ וכעין היתרו של התו"ח ויתר על‬
‫כן אשכחן במהרש"א‬
‫)שבת סז( שמקשה על הא דאמרינן שם‬
‫בגמ' דלאישתא צמירתא יאמר הפסוק‬
‫"וירא מלאך ה' אליו" וגו'‪ ,‬והלא אסור‬
‫להתרפא בדב"ת )והיא קושית תוס'‬
‫בשבועות דף ט"ו שמתרץ ע"ז דאיירי שם‬
‫בחולה שיש בו סכנה‪ ,‬אך המהרש"א מחדש‬

‫היתר אחר דלהלן(‪ ,‬וכן מקשה שם מההיא‬
‫דעירובין דחש בראשו וכו' יעסוק‬
‫בתורה )שע"ז ליכא לתרץ כתי' תוס'‪ ,‬דחש‬
‫אין משמע חולי שיש בו סכנה(‪ ,‬ומתרץ‬
‫המהרש"א בתירוצו השני דהא דאסור‬
‫להתרפא בדב"ת זה רק במכוין לשם‬
‫רפואת הגוף בלבד‪ ,‬אך הגמ' שמתירה‬
‫מיירי במכוין לשם רפואת הנפש ע"י‬
‫התורה וממילא יתרפא החולה גם‬
‫ברפואת הגוף ע"י ריפוי הנפש‪ ,‬וזה‬
‫שרי‪ ,‬וחזינן מהמהרש"א שמתיר‬
‫להתרפא בדב"ת אף בדרך סגולה‬
‫לרפואה אם הכונה באופן שתתרפא‬
‫הנפש ועי"ז יתרפא הגוף‪.‬‬

‫בפסוקים לתינוק שלא נפגע אף בדרך לחש‬
‫לרפואת הגוף‪ ,‬שזה אסור בנפגע‪ ,‬ועל זה מוסיף‬
‫המהרש"א היתר אף בנפגע אם כוונתו‬

‫לרפואת הנפש(‪ ,‬ומכריע שם הישועות‬
‫ישראל דההלכה כתירוץ הראשון‬
‫דהמהרש"א שם דהחש בראשו יעסוק‬
‫בתורה היינו שלומד לשם שמים לקיים‬
‫מצות תלמוד תורה אלא שמפני שעוסק‬
‫בתורה ה' עמו וע"כ היסורים בדלים‬
‫מפני ה'‪.‬‬
‫אולם אף הישועות ישראל שחולק על‬
‫תירוץ הב' דהמהרש"א אין‬
‫הוכחה שיחלוק על תירוצו דהתורת‬
‫חכם הנ"ל‪ ,‬דאף דאוסר לכוין ללמוד‬
‫כסגולה לרפואה‪ ,‬ואפי' לשם רפואת‬
‫הנפש‪ ,‬יתכן דמודה דבמכוין להדיא‬
‫לשם קיום מצות תלמוד תורה‪ ,‬אלא‬
‫שרוצה שה' ירפאהו בזכות קיום מצות‬
‫תלמוד תורה אין זה נחשב כלל‬
‫כמתרפא בדב"ת ושרי אף לישועות‬
‫ישראל דזה הוי בכלל התירוץ הראשון‬
‫דהמהרש"א דשרי בלומד לשם שמים‬
‫)וכמו שמאריך הח"ח בחיבורו אהבת חסד‬
‫להוכיח שהמכוין לשם מצוה ויש לו גם כן‬
‫פניה לשם שכר או תועלת נחשב עדיין בכלל‬

‫לשם שמים(‪.‬‬

‫פח‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫היתר הפרישה אם אומר הפסוקים‬
‫בדרך חיזוק וביטחון בה'‬
‫כא[ ויש להוסיף עוד עצה‪ ,‬דיכול‬
‫לומר הפסוקים ולהתכוון‬
‫באמירתם לחיזוק הביטחון בה'‪ ,‬ובכה"ג‬
‫שרי אף שאינו מכוין באמירתם לשם‬
‫מצות ת"ת‪ ,‬שבזה ג"כ י"ל דאינו נחשב‬
‫כמתרפא ומשתמש בדב"ת‪ ,‬וכדמשמע‬
‫בפרישה )יו"ד קעט אות יז( שכתב וז"ל‬
‫"וכן הקורא על התינוק דוקא בתינוק‬
‫שנפגע אבל להגין כל דבר מותר‪ ,‬ב"י‪,‬‬
‫עיי"ש מש"כ עוד והוא דוחק‪ ,‬והיותר‬
‫נראה לי דלא אסרו אלא כשקורא עליו‬
‫פסוק ולא מכוין אלא לרפואה בלא טעם‬
‫אלא להיותו כלחש וכעין רפואת הטבע‬
‫אבל כשקורא מזמורים כקריאת שמע‬
‫של לילה שעוסק במצותו של מקום וגם‬
‫במזמורים שמדברים איך שמציל השם‬
‫יתברך להבוטחים בו וכוונתו של הקורא‬
‫היא שעל ידי זה יצילהו השם יתברך‬
‫בשכר המצוה ובשכר הביטחון שהוא‬
‫בטוח בהשם יתברך שמציל ומרפא‬
‫ליראיו והמקוים לישועתו מצילהו השם‬
‫יתברך גם כן מותר ומצוה לעשות כן‪,‬‬
‫וכן משמע לשון הרמב"ם שכ"כ כמדומה‬
‫אקרי"ש דלילה"‪ ,‬עכ"ל הפרישה‪.‬‬
‫ראיה דבדרך תפילה וביטחון‬
‫מותר אף לחולה‬
‫כב[ והנה אף שהפרישה מיירי שם‬
‫לגבי קרי"ש שעל המטה‪,‬‬
‫מ"מ נראה לפרש דלשיטתו באופן‬
‫שמכוין שיצילו השי"ת בזכות המצוה‬
‫ובשכר הביטחון וכו' מותר אף לקרוא‬
‫הפסוקים על החולה לשם רפואה‪ .‬וי"ל‬

‫♦‬

‫דס"ל לפרישה דבכה"ג שרי אף‬
‫לרמב"ם‪ ,‬ומתיישבים בזה המנהגים‬
‫לקרוא פסוקים לצורך לחש על עין הרע‬
‫ולצורך רפואת חולה שאי"ב סכנה‪ ,‬דאם‬
‫הפסוקים עוסקים בדברים המחזקים את‬
‫הביטחון והקיווי לה' שרי להפרישה‪ .‬ויש‬
‫להוכיח פי' זה מתחילת לשון הפרישה‬
‫שכותב "דלא אסרו אלא כשקורא עליו‬
‫פסוק ולא מכוין אלא לרפואה בלא טעם‬
‫וכו'"‪ ,‬שמוכח מלשונו דקאי הפרישה על‬
‫הדין שאסרו לקרוא פסוק על המכה‪,‬‬
‫וע"ז מפרש דהאיסור בזה משום שקורא‬
‫הפסוק כאילו הוא לחש וכו'‪ ,‬ומוכח מזה‬
‫דמה שמסיים דלשם חיזוק הביטחון שרי‪,‬‬
‫קאי גם על הקורא פסוק על המכה‬
‫לרפואה‪ ,‬דאם הפסוק עוסק בדברים‬
‫המחזקים את הביטחון והקיווי לה' שרי‪.‬‬

‫חומרות‬

‫הפרישה‬
‫והשו"ע‬

‫על‬

‫הב"י‬

‫כג[ ולשיטת הפרישה יוצאת גם‬
‫חומרא‪,‬‬
‫דלשיטתו‬
‫לקרוא פסוקים לשם לחש אסור אף על‬
‫התינוק הבריא שלא יבעת או בכדי‬
‫שיישן‪ ,‬וחולק שם הפרישה על הב"י‬
‫שמפרש את דברי הרמב"ם והטור‬
‫שאסור לקרוא פסוק על התינוק שזה רק‬
‫בתינוק שנפגע )וכ"פ בשו"ע(‪ ,‬שע"ז טוען‬
‫הפרישה דזה דוחק דאין משמע כן‬
‫מלשון הרמב"ם והטור שלא חילקו בזה‬
‫)וזו כוונת הפרישה שם בתחילת דבריו שדברי‬

‫הב"י בזה הם דוחק(‪ ,‬ולשיטת הפרישה אם‬
‫קורא הפסוקים על התינוק שלא יבעת‬
‫ובכדי שיישן כמו לחש בעלמא אסור אף‬
‫בתינוק הבריא )ודלא כמו שפסק השו"ע‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫ס"ט דזה אסור רק בתינוק שנפגע(‪ ,‬ולקרוא‬
‫הפסוקים בכוונה לחיזוק הביטחון וכו'‬
‫י"ל דשרי לדעתו אף בתינוק שנפגע‪,‬‬
‫ולפ"ז צ"ל דהא דהירושלמי מחלק בין‬
‫נפגע ללא נפגע הכוונה לגבי סתם‬
‫קריאת פסוק‪ ,‬דבסתם אמרינן דבשלא‬
‫נפגע הכוונה לשם חיזוק הביטחון ושרי‪,‬‬
‫ובנפגע תלינן בסתם דהכוונה לשם‬
‫לחש‪ ,‬אך אם מכוין בהדיא לשם לחש‬
‫אסור אף בלא נפגע‪ ,‬ואם מכוין להדיא‬
‫לשם חיזוק הביטחון שרי אף בנפגע‪ ,‬וכן‬
‫נראה דמחמיר הפרישה על הב"י לגבי‬
‫הנחת הספר על התינוק הבריא‪ ,‬דלהב"י‬
‫שם שרי‪ ,‬וכ"פ בשו"ע ס"י‪ ,‬ולהפרישה‬
‫בהנחת הספר אין שייך ההיתר "שעוסק‬
‫במצוותו של מקום וכו' איך שמציל‬
‫השי"ת להבוטחים בו וכו'"‪ ,‬ואסור אף‬
‫בתינוק הבריא‪ ,‬וכסתמות לשון‬
‫הרמב"ם והטור‪ ,‬וכל חילוק הירושלמי‬
‫דבשלא נפגע בסתם שרי קאי רק לגבי‬
‫קריאת פסוק ולא על הנחת הספר‪.‬‬

‫ביאור תירוץ הגמ' להגן שאני‬
‫לדעת הפרישה‬
‫כד[ ועוד נראה לומר דלפרישה זה‬
‫עצמו כוונת הגמ' "להגן‬
‫שאני"‪ ,‬דאין הכוונה לחלק בין בריא‬
‫לחולה‪ ,‬אלא לחלק בין אם הקריאה היא‬
‫בתורת תפילה וחיזוק הביטחון בה'‪ ,‬דזה‬
‫שרי אף על המכה‪ ,‬לבין אם קורא‬
‫הפסוק כעין לחש‪ ,‬דאסור אף על הבריא‪,‬‬
‫ויש להביא ראיה לפי' זה מדברי החינוך‬
‫)מצוה תקיב( שפי' את ענין קרי"ש‬
‫שעהמ"ט וז"ל "וכבר אמרו זכרונם‬
‫לברכה על זה אסור להתרפאות בדברי‬

‫פט‬

‫תורה‪ ,‬אבל הזכירו לומר מזמורים אלו‬
‫שיש בהם דברים יעוררו הנפש היודע‬
‫אותם לחסות בה' ולהשים בו כל מבטחו‬
‫ולקבוע בלבבו יראתו ולסמוך על חסדו‬
‫וטובו‪ ,‬ומתוך התעוררות על זה יהיה‬
‫נשמר בלי ספק מכל נזק‪ .‬וזה שהשיבו‬
‫בגמרא בענין זה‪ ,‬דקא פריך התם והיכי‬
‫עביד רבי יהושע כן והאמר רבי יהושע‬
‫אסור להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬ואמרו‬
‫להגן שאני‪ .‬כלומר‪ ,‬לא אסרה תורה‬
‫שיאמר אדם דברי תורה לעורר נפשו‬
‫לטובה כדי שיגן עליו אותו הזכות‬
‫לשומרו" עכ"ל‪ ,‬דנראה מדבריו שמפרש‬
‫דברי הגמ' דלהגן שרי היינו שמכוין‬
‫לחזק בנפשו את הביטחון בה' שבזכות‬
‫זאת ישמור אותו ה'‪ ,‬ואמנם בספר מעין‬
‫החכמה )לרבי נח חיים צבי ברלין אב"ד ור"מ‬
‫דק"ק אה"ו מח"ס עצי ארזים( בסוף הערה‬
‫נ"ו כתב דנראה דלדעת החינוך שרי‬
‫לקרוא פסוק אף לחולה אם מכוין באופן‬
‫הנ"ל‪ ,‬ושם מסיים דהרמב"ם אוסר גם‬
‫בזה‪ ,‬שהרי הרמב"ם כתב היתר קריאת‬
‫הפסוקים להגנה רק לבריא‪ ,‬אך נראה‬
‫לומר דהפרישה סובר דאף להרמב"ם‬
‫שרי בזה‪ ,‬וכל מה שכתב הרמב"ם שרק‬
‫לבריא מותר לקרוא מזמור ופסוקים‬
‫היינו שקורא פסוקים סתם שאין שאין‬
‫בהם חיזוק הביטחון בה'‪ ,‬שזה מותר רק‬
‫לבריא‪ ,‬אך בקורא פסוקים שמחזקים את‬
‫הביטחון שרי אף לרמב"ם אף לחולה‪.‬‬

‫ראיה להיתר הנ"ל בדעת הרמב"ם‬
‫מדברי המאירי‬

‫כה[ ויש‬

‫להוסיף ראיה להתיר קריאה‬
‫לדעת‬
‫תפילה‬
‫בדרך‬

‫שימוש בדברי תורה שו"ת  ים החכמה‬

‫צ‬

‫♦‬

‫הרמב"ם מדברי המאירי )שבועות טו‪,(:‬‬
‫שמציין בתחילת דבריו את מה שביאר‬
‫בפרק חלק שיש איסור להתרפא בדב"ת‬

‫הסגולה הידועה של אמירת אגה"ק של‬
‫הר"ש מאסטרופולי זי"ע שנאמר שם‬
‫"שכל מי שמעיין הסוד הנפלא והנורא‬
‫הזה על מכונו‪ ,‬אפילו פעם אחת בשנה‪,‬‬
‫ובפרט בערב פסח‪ ,‬מובטח לו שינצל‬
‫באותה שנה מכל מכשול וממיתה‬
‫משונה‪ ,‬ושום אדם לא ימשול בו‪ ,‬וכל‬
‫אויביו יפלו תחתיו‪ ,‬והוא על במותימו‬
‫ידרוך‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח ובכל‬
‫עסקיו ירויח‪ ,‬עד ביאת הגואל אמן‬
‫סלה"‪ ,‬ולכאו' בשלמא מה שינצל עי"ז‬
‫ממיתה משונה הוי בבחי' שמירה והגנה‬
‫דשרי‪ ,‬אך בנוגע למה שמובא שם שעי"ז‬
‫כל שונאיו יפלו תחתיו ויצליח בעסקיו‬
‫וכו'‪ ,‬יש לעיין‪ ,‬דלכאו' יש לדון ולומר‬
‫דכמו דאשכחן האיסור להתרפא בדב"ת‬
‫ה"נ יש איסור להשתמש עם הדב"ת‬
‫להפיל השונאים ולהרויח בעסקים‪ ,‬דהרי‬
‫לכאו' גם בזה שייך טעם הרמב"ם‬
‫שעושה בדברי התורה שהם רפואת‬
‫הנפשות שימושים גשמיים לצרכי‬
‫העוה"ז )וכמו שהבאנו לעיל בשם הגרח"ק‬
‫לפרש בדברי הרמב"ם לאיסור בזה(‪ ,‬אלא‬
‫נראה דההיתר בזה הוא כנ"ל‪ ,‬שהכוונה‬
‫היא לשם מצות ת"ת ולא לשם‬
‫להשתמש בדב"ת‪ ,‬אלא שבזכות‬
‫התורה"ק וסודותיה יפלו שונאיו תחתיו‬
‫וכו'‪.‬‬

‫ביאור היתר השימוש בסגולת‬
‫האגה"ק של הר"ש מאוסטרופולי‬
‫זי"ע‬

‫סגולה למציאת אבידות ושרשה‬

‫)ששם העתיק את כל לשון הרמב"ם בזה‬

‫בשלימות(‪ ,‬וע"ז ממשיך להקשות מדברי‬
‫הגמ' בשבת דלאישתא צמירתא נימא‬
‫"וירא אליו מלאך ה'" וגו'‪ ,‬ומתרץ‬
‫המאירי "ולי נראה שאין זה אלא כעין‬
‫תפילה והבטחה )היינו חיזוק הביטחון(‬
‫שתבוא לו ישועה מתוך גודל הצרות‪,‬‬
‫כמו שידוע במשל הסנה וכו' הא כל‬
‫שאומר דרך לחש אסור"‪ ,‬ומשמע‬
‫מהמאירי שבדרך תפילה וביטחון מותר‬
‫אף לקרוא הפסוק לרפא המכה ]וקצ"ב‬
‫לפ"ז מה שמסיים שם המאירי "ומ"מ‬
‫בריא שקורא מזמורים ופסוקים כדי‬
‫שתגן עליו זכות קריאתן להינצל מן‬
‫הצרות הר"ז מותר"‪ ,‬דלכאו' אחרי‬
‫שמתיר קריאת הפסוקים אף על המכה‬
‫בדרך תפילה‪ ,‬מדוע מתיר במזמורים‬
‫ופסוקים רק לבריא‪ ,‬וי"ל דכוונתו היכא‬
‫שקורא סתם מזמורים ופסוקים שאין‬
‫בהם בחי' תפילה וחיזוק הביטחון‪ ,‬שבזה‬
‫נראה דס"ל למאירי כמשמעות הרמב"ם‬
‫דאסור לחולה אלא דמתיר בזה לבריא‬
‫אם מתכוין שתגן זכות קריאתן‪ ,‬דזה הוי‬
‫גדר פחות מגדר תפילה וביטחון )וע"כ‬
‫אסור זה לחולה([‪.‬‬

‫כו[ ויש להוסיף שעפ"י היתר התורת‬
‫חיים הנ"ל יש לפרש גם את‬
‫מנהג ישראל לקרוא בערב פסח את‬

‫כז[ ועפ"י כל הנ"ל דרכינו ליתן סגולה‬
‫ועצה לאנשים שאיבדו‬
‫איזה חפץ‪ ,‬שילמדו בלקו"מ קמא תורה‬
‫קפ"ח שהאבידות אצל הצדיק וכו'‪ ,‬ואנו‬
‫מדגישים שילמדו זאת לשם קיום מצות‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ שימוש בדברי תורה‬
‫ת"ת ]וכדאי שגם יעשה מהתורה‬
‫תפילה ויבקש ויתפלל להשי"ת שבזכות‬
‫רביז"ל ובזכות מצות לימוד התורה‬
‫הזאת שגילה בה רביז"ל שכל האבידות‬
‫מצויות אצל הצדיק והוא מחזיר אותן‬
‫וכו' )והלא גדול התלמוד המביא לידי מעשה‬
‫וכו'(‪ ,‬יה"ר שנמצא הדבר שנאבד[‬
‫)והועילה עצה זו כבר הרבה פעמים וכמו‬

‫שראינו בעינינו(‪ ,‬ועפ"י דברי התורת חיים‬
‫הנ"ל מובן שאין בזה האיסור‬
‫דהשתמשות בתורה היות שמכוין‬
‫מקודם לקיים מצות ת"ת ונושע בזכות‬
‫קיום של מצות ת"ת שקיים )ולא משתמש‬

‫צא‬

‫ג"כ לתפוס איזו אחיזה באורות העליון‬
‫הנשגבים וכו' ]וכן מוכח להדיא‬
‫מהתורה שגילה בה רביז"ל ענין הלימוד‬
‫בלילה )לקו"מ קמא תורה קנט(‪ ,‬וגילה בה‬
‫רביז"ל השגות נפלאות ואח"כ סיים‬
‫שאמנם עדיין לא מצא איזה מאמר‬
‫חז"ל להלביש בו ההשגה הנפלאה‬
‫שגילה‪ ,‬ותורה זו יצאה מן הכלל ללמד‬
‫על הכלל כולו‪ ,‬שכעי"ז הוא בכל‬
‫התורות בלקו"מ שהשיג מקודם ההשגה‬
‫העליונה בעולמות העליונים ואח"כ‬
‫הלבישה לטובתינו בפסוקים ומאמרי‬
‫חז"ל[‪.‬‬

‫לצרכיו הגשמיים עם עצם הכח הסגולי של‬
‫התורה‪ ,‬שבזה יש חשש איסור הנ"ל שמבזה‬

‫וע"ע‬

‫את התורה שהיא רפואת הנפשות ומשפילה‬

‫לשימושים גשמיים כנ"ל( ]ובפרט אם מוסיף‬
‫אחר הלימוד את התפילה הנ"ל שבזה‬
‫יש גם ההיתר השני הנ"ל‪ ,‬דבדרך‬
‫תפילה וחיזוק הביטחון שרי אף‬
‫להתרפא ולהשתמש בדב"ת[‪.‬‬

‫יסוד הסגולה הנ"ל מדברי‬
‫מוהרנ"ת והראב"נ זי"ע‬
‫כח[ ויסוד הסגולה והעצה הנ"ל היא‬
‫עוזינו‬
‫גאון‬
‫מדברי‬
‫מוהרנ"ת זי"ע שכל תורה מלקו"מ‬
‫השיגה רביז"ל קודם באופן של אור‬
‫עליון והשגה נוראה בעולמות העליונים‬
‫ובספי' הרוחניות‪ ,‬ששם מאירה ההשגה‬
‫באורות עליונים שלמעלה מתיבות‬
‫התורה שלפנינו‪ ,‬ואחי"כ טרח רביז"ל‬
‫להלביש האור העליון בתוך תיבות‬
‫התורה ובתוך הפסוקים והמאמרי חז"ל‬
‫שגילה שיוכל לזכות בה אותנו שנוכל‬

‫)בהקדמה‬

‫מש"כ הרה"ק הראב"נ זי"ע‬
‫הליקוטים‬
‫ביאור‬
‫בספרו‬
‫בכללים‬

‫ללימוד‬

‫הלקו"מ‬

‫כלל‬

‫הרביעי(‪ ,‬שמבאר שכמו דאשכחן שיש‬
‫לכתוב בתוך הפרשיות שבתפילין את‬
‫תיבות וקשרתם וכו'‪ ,‬ולכאו' הלא‬
‫בפשטות וקשרתם קאי על פסוקי‬
‫ואהבת וכו' ולא על תיבות וקשרתם‬
‫עצמם‪ ,‬אלא דהאור העליון דמצות‬
‫קשירת התפילין גנוז בתיבות אלו של‬
‫ציווי המצוה דוקשרתם‪ ,‬וע"כ יש לכתוב‬
‫תיבות אלו בתפילין‪ ,‬וה"נ מבאר‬
‫שרביז"ל אמר תורתו באופן שבכל‬
‫לימוד תורה מלקו"מ תהא הבחינה‬
‫שהקריאה של התורה תעורר את האור‬
‫העליון הגנוז בה שלמעלה מהתיבות‬
‫וכו' ונפעלים עי"ז כל התיקונים‬
‫בעולמות העליונים בשורש )וזו בחינה‬
‫נוספת של עשיית תפילה מהתורה תפילה‬
‫בלימוד תורת רביז"ל בפרט‪ ,‬לכוין בעת‬
‫הלימוד שיהא הלימוד ע"ד רביז"ל שכיון‬

‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש שו"ת  ים החכמה‬

‫צב‬

‫♦‬

‫לעורר ולתקן בתורתו את כל התיקונים‬

‫המבוארים בתורה בשרשים העליונים(‪.‬‬
‫ובזה מובן בעניינינו שבלימוד הענין‬
‫בלקו"מ‬
‫אצל‬
‫שהאבידות‬
‫הצדיק‪ ,‬מתוקן ממילא שורש פגם‬

‫האבידות בשרשם‪ ,‬עד שנפעל ענין‬
‫החזרתם על ידי מדת הצדיק שאצלו‬
‫האבידות וכו'‪ .‬ויהי רצון שנזכה לפעול‬
‫כל התיקונים העליונים בלימוד תורת‬
‫רביז"ל ולתיקון השלם במהרה בימינו‬
‫אמן‪.‬‬

‫קימה בחצות הלילה או השכמה לפני עלוה"ש מה עדיף‬
‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש‬

‫שאלה‬

‫יש להסתפק מה עדיף‪ ,‬לקום בנקודת‬
‫חצות לילה ולומר תיקו"ח ביודעו‬
‫שע"י קימה בחצות לילה לא יוכל שוב‬
‫לחזור ולקום לפני עלוה"ש )ותפילת ותיקין‬

‫שאחריה(‪ ,‬או שעדיף לקום לפני עלות‬
‫השחר )ולומר אז התיקו"ח( ולעסוק בתורה‬
‫בחיבור יום ולילה )ואח"כ להתפלל תפילת‬
‫שחרית כותיקין(‪.‬‬

‫תשובה‬
‫עפ"י השו"ע הקימה קודם עלוה"ש‬
‫עדיף‬
‫א[ ונבאר מה שנראה מהשו"ע‪ ,‬וכן‬
‫מה שנראה בשאלה זו‬
‫עפ"י המקובלים‪ ,‬דהנה בשו"ע לא מובא‬
‫כלל הענין של קימת חצות ואמירת‬
‫התיקו"ח )אלא המ"ב סי' א' סק"ט מביא זאת‬
‫מהמקובלים( ]ואף שמוזכר במחבר )ס"ב(‬
‫דהמשכים להתחנן לפני בוראו יכוין‬
‫לשעות שמשתנות המשמרות וכו'‪ ,‬הרי‬
‫אי"ז זמן דחצות )אלא בזמן חילופי‬
‫המשמרות שהם בשליש הלילה ובשני שלישי‬

‫הלילה ובסוף הלילה(‪ ,‬ואף לא כתב זאת‬
‫המחבר בלשון הוראה ישכים להתחנן‪,‬‬

‫אלא "המשכים להתחנן" וכו'‪ ,‬וכן מש"כ‬
‫המחבר בס"ג שראוי לכל יר"ש שיהא‬
‫מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק לא כיון‬
‫בזה לזמן דחצות הלילה אלא כתב זאת‬
‫בכללות לכל היום[‪ ,‬אך הענין של הקימה‬
‫לפני עלות השחר פותח בו המחבר את‬
‫השו"ע בלשון הוראה שיתגבר כארי‬
‫לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר‬
‫השחר וכו' ]ואי' מצדיקים שקיום הלכה‬
‫זו שבתחי' השו"ע מסוגלת ומועילה‬
‫לקיום כל השו"ע‪ ,‬וכמו שאי' מבעל‬
‫הסולם זי"ע שביחוד זה דקודם עה"ש‬
‫תלויים כל יחודי היום[‪ ,‬וא"כ מההלכה‬
‫בשו"ע יוצא דהקימה לפני עלוה"ש‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ קימת חצות והשכמת עלוה"ש‬
‫הוויא הוראה למעשה יותר מההשכמה‬
‫להתחנן לפני בוראו על הגלות בשעת‬
‫חילוף המשמרות‪ ,‬וכ"ש שיותר מקימה‬
‫בנקודת חצות ואמירת תיקו"ח שאינה‬
‫מובאת כלל בשו"ע‪.‬‬

‫בקימה קודם עלוה"ש יזכה לעוד‬
‫מעלות המובאות בשו"ע‬
‫ב[ ובפרט שע"י ההשכמה בבוקר‬
‫יוכל לקרוא קר"ש לפני‬
‫הנה"ח שפסק בשו"ע )סי' נ"ח ס"א( שכן‬
‫היא קיום המצוה מן המובחר‪ ,‬ואם יזכה‬
‫גם לכוין להתפלל שמו"ע כותיקין‬
‫בשעת נה"ח הרי שכרו מרובה מאוד‬
‫ומובטח לו שהוא בן עוה"ב כדאי'‬
‫בשו"ע ומ"ב שם‪ ,‬ומעלות אלו של קר"ש‬
‫קודם הנה"ח ותפלה כותיקין‪ ,‬אף שגם‬
‫הם אינם מובאים בשו"ע בלשון חיוב‬
‫גמור‪ ,‬מ"מ סוכ"ס העתיק ופסק השו"ע‬
‫למעלות אלו‪ ,‬משא"כ מעלת קימת‬
‫חצות לא העתיק השו"ע כלל‪ ,‬וא"כ עפ"י‬
‫ההלכה נראית ההכרעה ברורה בענין‬
‫זה ]וכל מקום הספק שנדבר בו להלן‬
‫בדעת המקובלים בזה הוא לאלו שקיבלו‬
‫ע"ע לנהוג עפ"י הזוהר והאריז"ל‬
‫שאצלם יש מקום לדון וכמו שנבאר‬
‫להלן[‪.‬‬
‫פליאה על האור לציון בזה‬
‫ג[ ועפ"י כ"ז יש להתפלא על מה‬
‫שמצינו שיש שפסקו בזה‬
‫להיפך‪ ,‬היינו שיש להעדיף קימת‬
‫ואמירת תיקון חצות בזמן חצות הלילה‬
‫מקימה לפני עלוה"ש ותפילת ותיקין‬
‫)שאף שכנ"ל יש מקום לומר כן עפ"י הקבלה‪,‬‬
‫אך המה כתבו זאת בבחי' הפסק לשיטת‬

‫צג‬

‫ההלכה(‪ ,‬ה"ה הגרב"צ אבא שאול‬
‫בשו"ת אור לציון )ח"א סי' י"ב( שפוסק‬
‫שתיקו"ח עדיף מתפלה כותיקין היות‬
‫שבתפילת ותיקין פוסק המחבר דהוי רק‬
‫מצוה מן המובחר )ודלא כשיטת הרמב"ם‬
‫ורבים מהראשונים דעימיה דס"ל שקר"ש קודם‬
‫הנה"ח‬

‫הוא‬

‫עיקר‬

‫זמן‬

‫המצוה‬

‫דקר"ש‬

‫לכתחילה(‪" ,‬אבל תיקון חצות יש יותר‬
‫חיוב" עכ"ל‪ ,‬וזה צ"ע דהרי תיקו"ח אינו‬
‫מובא כלל בשו"ע‪ ,‬ואיך יתכן לומר עליו‬
‫שהוא יותר חיוב מדברים המובאים‬
‫ונפסקים בשו"ע להדיא‪ ,‬וצ"ל בדוחק‬
‫שכוונת הגרב"צ אבא שאול היתה‬
‫שמכיון שעפ"י המקובלים גדול חיוב‬
‫אמירת תיקו"ח הרי לספרדים שקיבלו‬
‫עליהם לקיים הוראת המקובלים הוי‬
‫לגבייהו חיוב יותר מענין אחר‪ ,‬שעליו‬
‫אי' בשו"ע דאיהו רק מצוה מן המובחר‬
‫)ואין כוונתו אליבא דהמחבר גופיה(‪.‬‬

‫התיקון שיש לתקן בפסק הילקוט‬
‫יוסף לפי המקורות שהוא עצמו‬
‫מציין‬
‫ד[ ועוד מצינו פלא יותר מזה בספר‬
‫ילקוט יוסף שפסק )סי' א'‬
‫סמ"ט( וז"ל "עדיף יותר לומר תיקו"ח‪ ,‬אף‬
‫שיתכן שע"י שיתעכב וישאר עד חצות‬
‫לילה לא יוכל להשכים לתפילת ותיקין"‪,‬‬
‫והנה המעיין במקורות לפסק זה שמביא‬
‫שם באריכות יראה שלכאו' יוצא‬
‫מהמקורות שם שאין לשון הפסק הנ"ל‬
‫מדויק כלל‪ ,‬ולפי מש"כ במקורות נראה‬
‫דיש לכתוב פסק ההלכה כן "מי שער‬
‫בזמן חצות הלילה יאמר אז תיקו"ח‬
‫מפני שבאה מצוה זו לידו ואין מעבירין‬

‫צד‬

‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש שו"ת  ים החכמה‬

‫על המצוות ומצוה הבאה לידך אל‬
‫תחמיצנה‪ ,‬ואין לו לחוש שעי"כ לא יוכל‬
‫אח"כ לקום לתפלה בנץ‪ ,‬שהלכה רווחת‬
‫בידינו שהעוסק במצוה פטור מן המצוה‬
‫הוא גם בעוסק במצוה קלה שבאה לידו‬
‫שאינו רשאי לדחותה אפי' מפני חמורה‬
‫העתידה לבוא"‪ ,‬שע"ז הוא מאריך בשני‬
‫עמודים לבסס פסק זה‪.‬‬

‫במקורות מביא הילק"י מהדברי‬
‫שלום להעדיף ותיקין מתיקו"ח‬
‫ה[ אך הוא בעצמו כותב שם במקורות‬
‫לגבי מי שבא לשאול האם‬
‫להקדים לילך לישון קודם חצות כדי‬
‫שיוכל להתפלל בנה"ח או שיתאחר‬
‫מלישון עד זמן חצות כדי לומר תיקו"ח‬
‫אף שיבטל עי"ז תפלה בנץ )שבזה ליכא‬
‫הסברא דמצוה הבאה לידך וכו' ששתי‬

‫המצוות עדיין לא באו לידו(‪ ,‬שבזה יש לדון‬
‫אם תקו"ח עדיף או תפלה בנץ עדיפא‪,‬‬
‫וע"ז מביא בתחילת דבריו דתפלת‬
‫ותיקין היא מצוה מן המובחר ותיקון‬
‫חצות הוא פחות ממצוה מן המובחר‪,‬‬
‫"שהרי מרן תפס בלשון 'ראוי' לכל יר"ש‬
‫שיהא מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק‪,‬‬
‫וידוע שכל מקום שמרן כותב ויר"ש וכו'‬
‫היינו ממדת חסידות וכו' )עיי"ש שמביא‬
‫לזה כמה ראיות( ולכאו' גדר מצוה מן‬
‫המובחר הוא חשוב יותר ולפ"ז יש‬
‫להעדיף תפילת ותיקין מתיקו"ח" עכ"ל‬
‫בתחילת דבריו‪ ,‬ומביא שכן כתב להדיא‬
‫בספר דברי שלום )בהשמטות בסוף ח"ה‬
‫עמוד תי"ז( דעדיף לקום בהשכמה‬
‫ולהתפלל בנה"ח ממה שישן מאוחר‬
‫בכדי לומר תיקו"ח‪ ,‬וזאת מב' טעמים‪,‬‬

‫♦‬

‫א‪ .‬דהא בתפלה בנה"ח מקיים מצוה‬
‫דאו' דקר"ש ודרבנן דתפלה באופן של‬
‫הידור ומצוה מן המובחר‪ ,‬משא"כ‬
‫תיקו"ח אינו הידור בקיום איזו מצוה‬
‫חיובית‪ ,‬ב‪ .‬דתיקו"ח אינו למדת כל אדם‬
‫אלא למתנהג בחסידות כדמשמע‬
‫מלשונות השו"ע דלעיל וכו'‪.‬‬

‫הספק שמסתפק שם אינו נכון‬
‫והנה כל הדברים הנ"ל הם ברורים‬
‫ונכונים לדינא‪ ,‬אלא שאחרי‬
‫העתקת כל זה חוזר בו ומפלפל שיש‬
‫לדון בזה וכותב שאי"ז ברור אם לשון‬
‫"מצוה מן המובחר" )הנאמר על תפילת‬
‫ותיקין( עדיף מלשון "ויר"ש" )הנאמר על‬
‫המיצר על חורבן ביהמ"ק(‪ ,‬דשמא שניהם‬
‫היינו הך‪ ,‬ואינו מכריע בספק זה‪ ,‬אך‬
‫באמת דבריו אינם נכונים שהרי‬
‫המחבר שכתב "ראוי לכל יר"ש להיות‬
‫מיצר ודואג" וכו' אינו מכוין כלל‬
‫בדבריו על תיקו"ח אלא בכללות שיש‬
‫תמיד להיות מיצר וכו'‪ ,‬וא"כ אף אם‬
‫נימא כהצד שמצוה מן המובחר וראוי‬
‫ליר"ש הם היינו הך אי"ז נוגע לענין‬
‫דידן‪ ,‬שבענין דידן פשוט שבשו"ע לא‬
‫הוזכר כלל ענין תיקו"ח‪ ,‬ומאידך‬
‫השכמת הבוקר קודם עלוה"ש פתח בה‬
‫המחבר בשו"ע‪ ,‬וכן מעלת קר"ש קודם‬
‫הנה"ח ותפילת הותיקין הובאו בהפלגה‬
‫גדולה בשו"ע כנ"ל והם קודמים לענין‬
‫תיקו"ח‪.‬‬
‫הסברא שכתב להעדיף תקו"ח‬
‫מותיקין אינה מובנת כלל‬
‫ו[ ומש"כ שם אח"כ עוד סברא בזה‪,‬‬
‫שאף אם נימא דמצוה מן‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ קימת חצות והשכמת עלוה"ש‬
‫המובחר דקר"ש ותפלה כותיקין יותר‬
‫חשוב מתקו"ח מ"מ יש להעדיף תיקו"ח‬
‫מקר"ש ותפלה כותיקין היות דקר"ש‬
‫ותפלה אף אם לא יקיימם באופן של‬
‫מצוה מן המובחר מ"מ סו"ס יקרא‬
‫קר"ש ויתפלל כדין משא"כ מתיקו"ח‬
‫יתבטל לגמרי‪ ,‬אין סברא זו מובנת‬
‫כלל‪ ,‬דאם המצוה מן המובחר דקר"ש‬
‫ותפלה כותיקין יותר חשוב מתיקו"ח‬
‫מה לי בכך שיתבטל מתקו"ח לגמרי‪,‬‬
‫והלא אם יאמר תקו"ח יתבטל לגמרי‬
‫מהמעלה של קר"ש ותפלה כותיקין‬
‫שהיא מעלה יותר גדולה מתיקו"ח‬
‫)ושו"מ גם בסוף הסכמת הגה"צ ר' שריה‬
‫דבליצקי שליט"א לספר חצות לילה אקום‬
‫להודות לך שכתב וז"ל "לא זכיתי להבין מה‬
‫שאיזה מגדולי הפוסקים בזה"ז פסקו במי שבא‬
‫לסדר לו הנהגה קבועה ואינו יכול מאיזה‬
‫סיבות גם להיות ער בחצות וגם לקום‬
‫להתפלל כותיקין‪ ,‬ובא לשאול מה להעדיף‪ ,‬והן‬
‫המה פסקו דעדיף הנהגת חצות מהנהגת‬
‫הותיקין‪ ,‬ולענ"ד בודאי שאינו כן‪ ,‬דכל הנהגת‬
‫הנעור בחצות הוא רק מדברי הזוה"ק מה‬
‫שאין כן הנהגת תפילת ותיקין שזה מהתלמוד‬
‫וטושו"ע‪ ,‬ובודאי דדבר שבתלמוד עדיף מדבר‬
‫שבזוה"ק כשאי אפשר לקיים שניהם‪ ,‬ע"כ‬
‫בודאי שתפלת ותיקין עדיפא‪ ,‬ואם יכול לקום‬
‫לפני עמוה"ש יוכל לומר גם תקו"ח הגם שאינו‬

‫בחצות ממש"‪ ,‬עכ"ל והוא כעין דברינו הנ"ל(‪,‬‬
‫וצ"ל שגם הילקוט יוסף מיירי לאלו‬
‫שקיבלו ע"ע הוראות המקובלים‬
‫שהפליגו בגודל ענין תיקו"ח‪ ,‬ולדידהו‬
‫יש מקום לומר כנ"ל שמכיון‬
‫שהמקובלים חייבו תיקו"ח בלשונות‬
‫יותר חמורים ממש"כ השו"ע בחיוב‬

‫צה‬

‫ההשכמה הרי תיקו"ח קודם )אך צ"ע‬
‫שהאול"צ והילק"י לא מזכירים זאת בדבריהם‪,‬‬
‫ונראה שהם פוסקים כן אליבא דהנוהגים‬

‫כהוראת השו"ע‪ ,‬שזה אינו וכנ"ל(‪.‬‬

‫בדעת המקובלים יש מקום‬
‫להעדיף תיקו"ח מעלוה"ש וותיקין‬
‫ז[ ועתה נבוא לבאר דעת המקובלים‬
‫וכידוע‬
‫זה‪,‬‬
‫בענין‬
‫שהמקובלים הפליגו מאוד בענין דתיקון‬
‫חצות‪ ,‬עד שישנם לשונות בדבריהם‬
‫שהוא כעין חיוב )ויש לעשות תשובה על‬
‫כל לילה שהחסירו אמירתה וכדאי' ביסוה"ע‬

‫ובעוד ספה"ק( ולדידהו יש אמנם מקום‬
‫לומר שיש להעדיף תיקו"ח בחצות על‬
‫קימה קודם עלוה"ש‪ ,‬וכדלהלן‪ ,‬ואמנם‬
‫בודאי שלכתחילה אשרי מי שיכול‬
‫לקיים שניהם כדברי האריז"ל )פע"ח‬
‫שער תיקון חצות פ"ב( בפירוש שאחרי‬
‫אמירת תיקון חצות אם הוא חלש יכול‬
‫לחזור לישון ויקום ח"ש לפני עלוה"ש‬
‫ויעסוק בתורה כדי שבשעת עלוה"ש‬
‫שמתחילה השכינה להתעלות ימצא‬
‫הוא מבני היכלא דידה ותעלה אותו‬
‫עמה‪ ,‬ופשטות דבריו נראה ששני‬
‫הענינים )קימת חצות וקימה לפני עלוה"ש(‬
‫חשובים וגדולים ויש להקפיד על‬
‫שניהם‪ ,‬וכ"ש שאשרי חלקו וגורלו של‬
‫מי שיכול לקיים שניהם ללא שילך‬
‫לישון באמצע )היינו שיהא ער ויעסוק‬
‫בתורה"ק מאחרי תיקו"ח שבחצות הלילה עד‬

‫אחרי תפילת ותיקין( שע"ז אי' הפלגה‬
‫גדולה מהאריז"ל )שעה"כ דרושי הלילה‬
‫דרוש ד' דף נ"ד ע"ג( ש"אין למעלה‬
‫ממנו"‪.‬‬

‫צו‬

‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש שו"ת  ים החכמה‬

‫מפשט דברי האריז"ל נראה‬
‫דיחוד דחצות עדיף ומאידך יש‬
‫דיוק מהאריז"ל שהעיקר להיות‬
‫נעור בעלוה"ש‬
‫ח[ ואמנם מפשט דברי האר"י נראה‬
‫דזיווג חצות הוא בכל‬
‫קומת לאה והוא היחוד העיקרי‪ ,‬ובאילת‬
‫השחר מגלה האר"י רק שהוא עת רצון‬
‫ואינו מפליג בביאורו גודל הענין )ורק‬
‫בליל שבועות מגלה האר"י מתיקון הנעשה‬

‫לפני עלות השחר דשבועות ולא בכל השנה(‪,‬‬
‫ומשמע מפשטות דברי האר"י שיחוד‬
‫דחצות גבוה מיחוד דקודם עלוה"ש‪,‬‬
‫וא"כ לכאו' משמע מהאריז"ל שעדיף‬
‫לקום ולהיות ער בחצות הלילה ולומר‬
‫תיקו"ח מלקום לפני עלוה"ש‪.‬‬
‫אך אעפ"כ עדיין יש מקום להסתפק‬
‫בזה‪ ,‬דהנה האריז"ל בשער‬
‫הכונות שם כותב דמי שאינו יכול‬
‫לעסוק בתורה"ק מחצות עד עלוה"ש‪,‬‬
‫יכול לחזור לישון אחר שקם בחצות‬
‫לומר תיקון חצות "ובלבד שתחזור‬
‫ותקום כמו חצי שעה קודם עלוה"ש‬
‫ותחזור לעסוק בתורה באופן שקודם‬
‫שיעלה עמוד השחר תהיה מתקשר עם‬
‫השכינה רחל הנז' וכאשר הגיע עלות‬
‫השחר אז עולה השכינה עם דודה באצי'‬
‫כנודע הנה ימצאוהו נעור ומתקשר‬
‫עמה בסוד בני היכלא דמטרוניתא‬
‫ותעלה אותך עמה בעת עלותה בתפלת‬
‫השחר וז"ס אעירה שחר אני מעורר‬
‫השחר כי העיקר הוא שיהא ניעור בעת‬
‫עמוד השחר וכבר נתבאר אצלינו ענין‬
‫זווג אחר הנעשה בעת עלות השחר‬

‫♦‬

‫בסוד למנצח על אילת השחר כנזכר‬
‫בזוהר כמה פעמים"‪ ,‬ויש מקום לדייק‬
‫מהדגשת האריז"ל "כי העיקר הוא‬
‫שיהא נעור בעת עמוד השחר"‪ ,‬שענין‬
‫זה הוא יותר עיקר מקימת חצות ששם‬
‫לא כתב האריז"ל לשון זה אלא כתב‬
‫סתם שיקום בחצות וכו'‪.‬‬

‫ביאור בהעלמת האריז"ל יחוד‬
‫דעלוה"ש‬
‫ט[ ואף שכנ"ל אין האר"י מאריך‬
‫בביאור היחוד הנעשה‬
‫בעת עמוד השחר‪ ,‬מ"מ י"ל בזה עפ"י‬
‫מש"כ בעל הסולם זי"ע‪ ,‬שמדוייק‬
‫מהזוהר שאליבא דאמת היחוד שנעשה‬
‫ע"י הקימה דקודם עלוה"ש הוא יחוד‬
‫גבוה מאוד שכל יחודי היום הם תוצאת‬
‫והמשך יחוד זה‪ ,‬וי"ל שהאריז"ל אינו‬
‫מגלה ממעלת יחוד זה משום שהוא יחוד‬
‫נעלם השייך לגאולה )והיינו שלפני הגאולה‬
‫מתגבר תוקף החושך דהסט"א וכמו שקודם‬
‫עלוה"ש מתגברת השינה‪ ,‬ומי ששובר תוקף‬
‫השינה בזמן זה דלפני עלוה"ש מעורר הכח‬

‫דשבירת תוקף הסט"א שלפני הגאולה(‪ ,‬כמו‬
‫שמצינו כן בדברי האריז"ל בעוד כמה‬
‫עניינים שמעלים יחודים גבוהים‬
‫השייכים למשיח )כמו הקפות דשמח"ת וכן‬
‫כוונת חנוכה ופורים שגילה בהם האר"י רק‬

‫בקצרה וברמיזה(‪ ,‬וכן י"ל בענינינו כמש"כ‬
‫במקו"א שתפלת הנץ )כשהיא המשך‬
‫מהענין של הקימה לפני עלוה"ש( מסוגלת‬
‫מאוד לענין הגאולה עיי"ש‪ ,‬וא"כ אין‬
‫כ"כ ראיה מכך שלא הדגיש האריז"ל‬
‫ענין עלוה"ש‪ ,‬שהוא פחות מקימת‬
‫חצות‪.‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ קימת חצות והשכמת עלוה"ש‬
‫מהרש"ש משמע דעיקר הקפידא‬
‫על נקודת חצות‬
‫י[ ועפ"י הביאור הפנימי הנ"ל שוב יש‬
‫מקום להסתפק במי שאינו‬
‫יכול לקיים שניהם מה עדיף שיעשה‬
‫עפ"י הקבלה‪ ,‬ולכאו' מצאנו מח' בזה‪,‬‬
‫דמהרש"ש )נה"ש דף כ' ע"א( משמע‬
‫שעיקר הקפידא היא להיות ער בנקודת‬
‫חצות‪ ,‬וכמו שכותב הדברי שלום שזקנו‬
‫הרש"ש היה נמנע מלישון בלילה‬
‫מחשש שמא תעבור עליו נקודת חצות‬
‫בשינה‪ ,‬ולהרש"ש מיד אחרי חצות‬
‫צריך לומר ברכות השחר ותיקו"ח אף‬
‫שלא ישן מקודם )וזה דלא כהפוסקים שס"ל‬
‫שבלא ישן אין לומר ברכות השחר בחצות‬

‫אלא בבוקר( וע"י שאומר ברכות השחר‬
‫נהיה חצי השני של הלילה כמו יום‪,‬‬
‫ולפ"ז אין קפידא כ"כ לקום לפני עלוה"ש‬
‫למי שעשה כנ"ל‪ ,‬שהרי הוי אז כבר יום‪,‬‬
‫והיינו שהרש"ש סובר לכאו' כפשטות‬
‫האר"י שכתבנו לעיל שאין האריז"ל‬
‫מדגיש המעלה דקודם עלוה"ש של כל‬
‫יום ]וי"ל דהטעם לזה שא"א לפעול יחוד‬
‫זה דקודם עלוה"ש ע"י מעשינו וכנ"ל‬
‫מבעל הסולם שהוא יחוד גבוה שתלויה‬
‫בו הגאולה‪ ,‬ורק בליל שבועות שעולים‬
‫בנ"י לשער הנ' יכולים אז לפעול יחוד‬
‫גבוה זה דקודם עלוה"ש[‪.‬‬

‫רביז"ל‬
‫ומשיחת‬
‫ממהרח"ו‬
‫והרה"ק מקאמרנא ועוד נראה‬
‫דאין קפידא להיות ער בנקודת‬
‫חצות‬
‫יא[ אמנם ממהרח"ו בשערי קדושה‬
‫)ח"א שער ו'( שכתב‬

‫צז‬

‫"וכאשר תקיץ משנתך אחר חצות לילה‬
‫קום מהר בזריזות" משמע שאין‬
‫הקפידא דייקא על נקודת חצות דלא‬
‫כהרש"ש‪ .‬וכן נראה מדברי רביז"ל‬
‫שאמר לאחד מחסידיו שהיה חלש‬
‫שהחצות שלו יהא בשעה שלוש‪ ,‬ולא‬
‫אמר לו לקום בנקודת חצות וללכת‬
‫לישון אחר כך‪ ,‬וכן כתב הרה"ק‬
‫מקאמרנא זי"ע )שלחן הטהור סי' א' בז"ז‬
‫סק"ב( שאם הוא חלש יעמוד עכ"פ‬
‫בשעה שתים‪ ,‬ולא כתב לקום בנקודת‬
‫חצות‪ ,‬ונראה שסבר ג"כ שעיקר מעלת‬
‫חצות היינו הלימוד שאחר חצות לילה‪,‬‬
‫ואין קפידא בנקודת חצות‪ ,‬ואף שדברי‬
‫רביז"ל ודברי הרה"ק מקאמרנא נאמרו‬
‫בשעה"ד למי שהוא חלש וכו'‪ ,‬בכ"ז הלא‬
‫ידוע שבאופן של שעה"ד מוותרים על‬
‫הדברים שאינם עיקר החיוב‪ ,‬ומדסברו‬
‫שבשעה"ד יקום בשתים או בשלש ולא‬
‫הורו לקום בנקודת חצות ולחזור לישון‬
‫אח"כ‪ ,‬ש"מ שסברו שנקודת חצות אינה‬
‫העיקר‪.‬‬

‫מהראשית חכמה והרמ"ז נראה‬
‫דהעיקר הקימה קודם עלוה"ש‪,‬‬
‫וס"ל דתיקו"ח יאמר עד עלוה"ש‬
‫יב[ ומצינו עוד בדברי הראשית‬
‫חכמה בספרו תוצאת‬
‫חיים )אות ס"ט( שכתב שבימות הקיץ‬
‫יקום שעה אחת קודם ליום‪ ,‬ומשמע‬
‫שהקימה קודם עלוה"ש יותר מעכבת‬
‫מנקודת חצות והיא העיקר )וכמש"כ‬
‫האריז"ל שהעיקר שתמצאנו השכינה ער‬
‫בעלוה"ש(‪ ,‬וכן הוא גם בשע"ת )סי' א'‬

‫סק"ו( בשם אגרות הרמ"ז‪.‬‬

‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש שו"ת  ים החכמה‬

‫צח‬

‫♦‬

‫והנה הרמ"ז שכתב לקום שעה קודם‬
‫אור היום‬
‫תיקו"ח( הוא לשיטתו שכתב )אגרות‬
‫הרמ"ז י ע"ב( שאפשר לומר תיקו"ח עד‬
‫עלוה"ש‪ .‬וכן כתב הבא"ח )שנה א' וישלח‬
‫ס"ח( שזמנה עד עלוה"ש‪ ,‬וכ"כ בכה"ח‬
‫סי' א סק"ח‪] .‬ובעוד יוסף חי )וישלח סי' ב(‬
‫וברב פעלים )ח"ג סי' ב( אי' שתיקון רחל‬
‫יאמר עד ח"ש קודם עלוה"ש‪ .‬ובסידור‬
‫הרב בסדר תיקו"ח כתב דנמשך זמנה‬
‫עד אור היום )ומשמע אף אחר עלוה"ש(‪,‬‬
‫וכ"כ בדרך חכמה )נתיב כ"א סוף שביל ו'(‪.‬‬
‫וכ"כ במ"ב סי' א סק"ט )שבקרוב לנץ יאמר‬
‫המזמורים וידלג הקינות( וכ"כ בקיצור‬
‫של"ה‪ ,‬ובמטה אפרים סי' תקפא באלף‬
‫למטה בשעה"ד[ ומכיון דלדידהו )דהר"ח‬
‫והרמ"ז( אין העיקר להיות ער בנקודת‬
‫חצות ומאידך לגבי להיות ער בעלוה"ש‬
‫אי' להדיא מרבינו האריז"ל שהעיקר‬
‫להיות אז ער כדי שתמצאנו השכינה‬
‫ותעלה אותו עמה‪ ,‬ע"כ קבעו המה בקיץ‬
‫שא"א לקיים שניהם )חצות ועלוה"ש(‬
‫שיקום שעה לפני עלוה"ש )ויאמר תיקו"ח‬
‫וכו'(‪.‬‬
‫)ומשמע שיאמר אז‬

‫עוד דרביז"ל והקאמרנער אזדו‬
‫לשיטתייהו דס"ל כשיטת השערי ציון‬
‫המובא במג"א סי' א' ללכת בענין‬
‫תיקו"ח בתר שעות שוות‪ ,‬אלא דהרה"ק‬
‫מקאמרנא מונה השעות שוות משעה‬
‫שש‪ ,‬כמש"כ בכמה מקומות בספריו‪,‬‬
‫וזמן חצות לפ"ז נקבע תמיד בשתים‬
‫עשרה‪ ,‬ונגמרים השעתיים אחרי חצות‬
‫בשעה שתים‪ ,‬ולרביז"ל חצות הוא שש‬
‫שעות שוות אחר צאה"כ דאותו הלילה‪,‬‬
‫וידוע דבזמן רביז"ל ובמקומו נהגו‬
‫כצאה"כ דר"ת וא"כ בשעה שלוש הוי‬
‫בתוך השעתיים דחצות[‪.‬‬

‫ביאור פנימי במח' זו‬
‫יד[ ואולי י"ל הביאור הפנימי במח'‬
‫זו הנ"ל בין הרש"ש לשאר‬
‫הצדיקים‪ ,‬עפ"י מש"כ במקו"א בשם‬
‫)במגילת סתרים(‬
‫הקאמרנער זי"ע‬
‫שהיתה אצל המהרח"ו נשמת רבינו‬
‫הבעש"ט כמו שרימז לו האריז"ל )כמובא‬
‫בשבחי מהרח"ו( שאמר לו שעליו נאמר‬
‫הפסוק )שמואל א ט'‪ ,‬כ'( "ולמי כל חמדת‬
‫ישראל הלא לך" )שמרמז על נשמת ר'‬
‫ישראל בעש"ט‪ ,‬ואילו זכינו היה האריז"ל מב"י‬

‫רביז"ל‬

‫והרה"ק‬
‫לשיטתם‬

‫מקאמרנא‬

‫שרביז"ל והרה"ק‬
‫יג[ והטעם‬
‫הורו‬
‫מקאמרנא‬
‫לקום בשעה שתיים או בשעה שלוש‪,‬‬
‫נראה דאזדו לשיטתייהו דס"ל שזמן‬
‫אמירת תיקו"ח הוא עד סוף האשמורה‬
‫השניה )היינו עד שעתיים אחר חצות(‪,‬‬
‫וכמש"כ רביז"ל בלקו"מ )תורה קמט(‪,‬‬
‫וכ"כ בשולחן הטהור )סי' א ס"ה(‪ .‬ויתכן‬

‫ומהרח"ו מב"ד(‪ ,‬והנה כתבנו במקו"א‬
‫בארוכה )עיין במאמר אנא מן יומי לא‬
‫כוונית שבים החכמה תש"ע אות י"ח‪-‬י"ט(‬

‫שהאריז"ל שהיה בבחי' מב"י גילה רזין‬
‫דאו' בבחי' גילוי אור החכמה‪,‬‬
‫והבעש"ט שהיה בבחי' נפש דדוד גילה‬
‫רזין דרזין בבחי' אור הכתר )יחידה(‪,‬‬
‫ועפ"ז י"ל שהרש"ש שהיה גלגול‬
‫האריז"ל ובא לגמור גילוי החכמה‬
‫דהאריז"ל ס"ל שהעיקר הוא תחי' היחוד‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ קימת חצות והשכמת עלוה"ש‬
‫דחצות הלילה בבחי' אור החכמה‬
‫שהתחלת היחוד היא באור החכמה‪.‬‬
‫ומהרח"ו וכן תלמידי הבעש"ט ורביז"ל‬
‫הם בבחי' אור הכתר שהוא התנוצצות‬
‫מאורו של משיח וע"כ ס"ל שהעיקר הוא‬
‫היחוד של קודם עלוה"ש ששוברים בו‬
‫את תוקף השינה שבבחי' התגברות‬
‫דשער הנ' קודם הגאולה וזוכים על ידה‬
‫להתנוצצות דאור הכתר שהוא שער‬
‫הנ' דקדושה שהוא התנוצצות מאורו‬
‫של משיח‪.‬‬

‫צט‬

‫עכל"ק‪ ,‬ומכ"ש להיות ניעור רק עד אחר‬
‫חצות מעט בודאי נקל יותר‪ ,‬ופשוט‬
‫שמי שיוכל לקום בחצות ממש בודאי‬
‫טוב יותר‪ ,‬אך למי שאינו יכול טוב יותר‬
‫להיות ניעור עד אחר חצות כנ"ל‪ ,‬והגם‬
‫שע"י שיישן מקודם יוכל לקום קודם אור‬
‫היום‪ ,‬מ"מ לא הועיל גם באמירת חצות‬
‫קודם אור היום‪ ,‬ויש דעות במקובלים‬
‫וכן דעת חו"ז הה"ק מהרי"א מקאמרנא‬
‫ז"ל כי קודם אור הבוקר אין לומר עוד‬
‫תיקון רחל כמ"ש טעמו על פי סוד"‬
‫עכ"ל‪.‬‬

‫שיטת המנח"א בזה וביאורה‬
‫טו[ ונציין עוד שמצינו גם לאחד‬
‫מגדולי‬
‫מהפוסקים‬
‫החסידות בדור הקודם שפסק להעדיף‬
‫תיקו"ח בחצות ממש מקימה קודם אור‬
‫היום‪ ,‬והוא הגה"ק בעל המנח"א בנמוקי‬
‫או"ח ססק"א שכתב וז"ל "ת"ח הנעורים‬
‫בלילה בלימודם בודאי צריכין לדקדק‬
‫שיהיו נעורים עד חצות לילה וחצי שעה‬
‫אח"כ כדי שלא יהיו סרוחים בשינה על‬
‫מיטותם בשעת עת רצון בחצות‪ ,‬ונכון‬
‫יותר משיניח את עצמו קודם חצות‬
‫)למשל שעה א'( ועי"ז יוכל לקום קודם‬
‫עמוד השחר‪ ,‬וכשיניח לישן אחרי חצות‬
‫אז לא יוכל לקום קודם עלות השחר‪ ,‬עם‬
‫כ"ז העיקר עפ"י זוה"ק להיות ניעור‬
‫בחצות לילה ממש ושלא לישן אז וכך‬
‫מקובל גם מרבותינו ואבותינו הקדושים‬
‫והגאונים ז"ל וזהו נקל יותר לקיים‬
‫כדאמרינן ביומא )כב‪ (.‬שאני מיגני‬
‫ממיקם‪ ,‬פירש"י נוח לו לאדם לנדד‬
‫שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה‬
‫מלהיות עומד ממטתו בהשכמה וכו'‬

‫ואמנם על דבריו לא קשה קושיות‬
‫הנ"ל )שהקשינו על האורל"צ‬
‫והילק"י( א( דהוא מדגיש שדבריו קאי‬
‫לשיטות המקובלים‪ ,‬ומשמע שהוא סובר‬
‫כשיטת הרש"ש שכתבנו לעיל שסובר‬
‫שקפידת המקובלים היא להיות ער‬
‫בנקודת חצות‪ ,‬ב( וכן מביא דעת‬
‫הרה"ק מקאמרנא שאין לומר תיקו"ח‬
‫קודם אור הבוקר )דלא כשיטת רוב‬
‫המקובלים הנ"ל שאפשר לומר לומר תיקו"ח‬

‫עד עלוה"ש(‪ ,‬וע"כ מכריע להעדיף להיות‬
‫ער בנקודת חצות ולומר אז תיקו"ח‪ ,‬ג(‬
‫וגם דאינו מזכיר כלל בדבריו ענין‬
‫ותיקין )ויתכן דמיירי במי שאינו יכול להתפלל‬
‫ותיקין אף אם יקום קודם עלוה"ש( והיינו דכל‬
‫הכרעתו רק לגבי העדיפות להיות ער‬
‫בנקודת חצות או להיות ער בעלוה"ש‪,‬‬
‫ובזה סבר כשיטת הרש"ש כנ"ל דנקודת‬
‫חצות יותר עיקרית‪ ,‬וצ"ל שסבר שאף‬
‫שלהיות ער בנקודת חצות אין מוזכר‬
‫בשו"ע‪ ,‬ואילו להיות מעורר השחר‬
‫מובא בהלכה הראשונה בשו"ע‪ ,‬מ"מ‬

‫ק‬

‫קימת חצות והשכמת עלוה"ש שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫היות שבטור‬
‫מוזכר להדיא שאם אינו יכול הרי לכה"פ‬
‫יקום לזמן שהציבור מתפללין )והביאו‬
‫ברמ"א ס"א( הרי סבר בזה דאין נפ"מ‬
‫מפני מה אינו יכול‪ ,‬האם מפני חולשתו‬
‫או שיהא עייף בתפלה )כמו שמביא כן‬
‫המ"ב ססק"ט בשם הא"ר והפמ"ג( או שאינו‬
‫יכול מפני שעליו לקיים החיוב שחייבוהו‬
‫המקובלים להיות ער בנקודת חצות‬
‫ולומר אז תיקו"ח שזה מה שגורם לו‬
‫שאינו יכול לקום קודם עלוה"ש שבזה‬
‫נפטר מהלכה זו‪.‬‬
‫)מקור ההלכה שבשו"ע(‬

‫י"ל דההלכה דיעורר השחר היא‬
‫ממילי דחסידותא כדאשכחן‬
‫בעוד מקומות‬
‫טז[ ועוד יש לבאר בסברת המנח"א‬
‫שכיון דאשכחן בטור שלמד‬
‫הלכה זו דצריך לעמוד קודם עלוה"ש‬
‫ממשנה דהוי עז כנמר וכו' וגבור כארי‬
‫וכו'‪ ,‬והלא ידוע דמילי דאבות הינם מילי‬
‫דחסידותא‪ ,‬א"כ בע"כ שגם הלכה זו‬
‫שיתגבר כארי לעמוד בבוקר שיהא הוא‬
‫מעורר השחר הוויא הלכה דמדת‬
‫חסידות היינו שהשו"ע קובע ההלכה‬
‫שבזה כל אחד שיכול עליו לנהוג במדת‬
‫חסידות זו לעורר השחר‪ ,‬וע"כ סבר‬
‫המנח"א שהתיקו"ח שהפליג האריז"ל‬
‫בגודל ענינו הוי מדת חסידות יותר‬
‫גדולה ממדת חסידות זו דקימה לפני‬
‫עלוה"ש‪.‬‬

‫ומצינו‬

‫כעין זה )הלכות שהן ממדת‬

‫חסידות( בב"י ובמג"א סי' צ'‬
‫ס"ג שכתבו שם לפרש שמש"כ המחבר‬
‫)סי' ב' ס"ו( "שלא ילך ד' אמות בגילוי‬

‫הראש" היינו ממידת חסידות‪ ,‬וחזינן‬
‫שיש מציאות של הלכה מגדרי מדת‬
‫חסידות‪ ,‬וכעי"ז כתב באגרות משה )יו"ד‬
‫חלק ג סימן סח( לגבי ההלכות הראשונות‬
‫שבסי' ב' בנוגע ללבישת הבגדים‬
‫בצניעות גמורה ללא שיתגלה גופו כלל‬
‫בשעת הלבישה שהן מההלכות‬
‫שבמדת חסידות‪.‬‬

‫להגר"א והתניא י"ל דהקימה‬
‫קודם עלוה"ש היא מדינא וקודמת‬
‫לתיקו"ח‬
‫יז[ ואמנם היה מקום לדון האם‬
‫ההלכה דעמידה קודם‬
‫עלוה"ש יסודה רק ממשנה דאבות‪,‬‬
‫דהנה הביאור הגר"א מציין שמקור‬
‫ההלכה מירושלמי פ"ק דברכות דילפינן‬
‫זאת מקרא דאעירה שחר‪ ,‬וכן הוא‬
‫בשו"ע הרב מהדורה תניינא סעיף א'‪,‬‬
‫ולדבריהם יש מקום לדון דכיון‬
‫דבירושלמי יליף זאת מקרא א"כ לא הוי‬
‫רק מדת חסידות‪ ,‬וא"כ להגר"א והתניא‬
‫י"ל דהקימה קודם עלוה"ש קודמת‬
‫לתיקו"ח שבודאי אינה מדינא‪ ,‬אך‬
‫מאידך י"ל )ליישב שיטת המנח"א הנ"ל(‬
‫דכיון דבמקור הדין בטור לא ציין את‬
‫הירושלמי הנ"ל אלא את המשנה במס'‬
‫אבות הרי יש לפרש דאף להגר"א‬
‫והתניא שציינו לירושלמי לא באו לחלוק‬
‫על הטור הנ"ל‪ ,‬אלא להוסיף דגם דהע"ה‬
‫שאמר אעירה שחר היה זה רק ממדת‬
‫חסידות‪ ,‬וכמו דקימת דהע"ה בחצות‬
‫הלילה בודאי היא מדת חסידות‪ ,‬אלא‬
‫דהחילוק דמדת חסידות דחצות הלילה‬
‫א"א להעתיק בשו"ע להורות לכל אדם‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫להנהיג עצמו במדת חסידות זו שאי"ז‬
‫שוה לכל נפש‪ ,‬משא"כ מדת חסידות זו‬
‫דאעירה שחר סברו הטור והשו"ע‬
‫שאפשר להורות לכל אדם לנהוג‬
‫כשיכול בהנהגת חסידות זו‪.‬‬

‫אין בידינו להכריע הכרעה‬
‫ברורה בדעת המקובלים בזה‬
‫יח[ והיוצא מכ"ז שלכאו' אין בידינו‬
‫להכריע הכרעה ברורה‬
‫מה דעת הקבלה בשאלה זו התלויה‬
‫במח' בין המקובלים והצדיקים זי"ע‬
‫כנ"ל‪) ,‬והנפק"מ בזה לגבי מי שנוהג בכל‬
‫אורחותיו עפ"י דעת המקובלים‪ ,‬שלדידיה‬
‫קשה להכריע מה עדיף‪ ,‬משא"כ לסתם אדם‬

‫הכרעת השו"ע ברורה בזה כנ"ל(‪ ,‬והנראה‬
‫לומר בענין כזה שהוא תלוי לפי שורש‬
‫נשמת האדם ולפי תיקונו בעולם‪,‬‬
‫ולפעמים משתנה אצל האדם מזמן‬

‫קא‬

‫לזמן כמובא בהקדמת ספה"ק שערי‬
‫היחוד והאמונה לר"א הלוי זי"ע ששמע‬
‫מרבו בעל התניא זי"ע בשם הבעש"ט‬
‫הק' זי"ע שבדורות האלו באים‬
‫הנשמות מעורבים בבחינותיהם ובכל‬
‫בחינת נשמה יכולות להיות כל‬
‫הבחינות בערבוביא ולכן עבודתם ג"כ‬
‫הוא שלא בבחינת סדר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ולכן‬
‫יכול אצל האדם עצמו להשתנות ענין‬
‫זה מזמן לזמן והעובדה"י מתפללים‬
‫תמיד לה' הורני ה' דרכך ונחני‬
‫באמיתך עד שזוכים שיתקיים בהם‬
‫הפסוק "ונשמת שדי תבינם" )איוב ל"ב‪,‬‬
‫ח'( ו"מבקשי ה' יבינו כל" )משלי כ"ח‪ ,‬ה'(‪,‬‬
‫שה' לא ימנע טוב להולכים בתמים‬
‫)תהילים פ"ד‪ ,‬י"ב( והבא להיטהר מסייעים‬
‫בידו לידע הדרך הנכונה ולהשיג רצון‬
‫ה' האמיתי בכל ענין ולעבדו בלבב‬
‫שלם אכי"ר‪.‬‬

‫הכוונה בקורא קרי"ש לאנסו לאחר ג' שעות ובדיני‬
‫מצוות צריכות כוונה‬
‫כוונה בקרי"ש ובמצוות‬

‫שאלה‬

‫המאחר ומפסיד לאנסו זמן קריאת‬
‫שמע‪ ,‬וקורא קריאת שמע‬
‫לאחר זמנה כפסק השו"ע סימן נ"ח ס"ג‬
‫דקוראה בלא ברכותיה כל היום‪ ,‬יש‬
‫להסתפק מה יכוין בקריאתה‪ ,‬האם יכוין‬
‫לקיים מצות עשה דקריאת שמע‪ ,‬או‬

‫דילמא לא יכוין בקריאתה אלא לקבל‬
‫עול מלכות שמים בלבד ולא יכוין‬
‫למצות עשה דקריאת שמע‪ ,‬או‬
‫דמספקא תהא הכונה בסתמא‪ ,‬לקיים‬
‫המצוה שישנה בקריאה זו על דעת‬
‫הפוסקים‪.‬‬

‫קב‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫תשובה‬
‫ביאור צדדי השאלה‬
‫א[ תחילה נבאר עומק צדדי השאלה‪,‬‬
‫דהנה ידועה שיטת הכס"מ‬
‫)הלכות קרי"ש פ"א הי"ג( שכתב בדעת‬
‫הרמב"ם דמדאו' זמן קרי"ש כל היום‪,‬‬
‫ומכיון דקיי"ל )סי' ס'( דמצוות צריכות‬
‫כוונה )ובמצוות דאו' הכוונה היא לעיכובא(‬
‫א"כ לכאו' הקורא קרי"ש לאח"ז ורוצה‬
‫לקיים מצות קרי"ש דאו' לשיטת הכס"מ‬
‫הרי עליו לכוין לקיים מצות קרי"ש‪.‬‬
‫אך יש להסתפק בזה עפ"י מש"כ המ"ב‬
‫)סי' נח סקכ"ז( "שאינו מקיים בזה‬
‫המ"ע דקרי"ש וכמו שהסכימו כל‬
‫האחרונים שאין נמשך זמן קרי"ש מן‬
‫התורה רק עד ג' שעות"‪ ,‬ולכאו' לשיטת‬
‫המ"ב אם יכוין בקריאה זו לשם קיום‬
‫מ"ע דקרי"ש יעבור על לאו דבל תוסיף‪,‬‬
‫וכמו דקיי"ל )עירובין צ"ו ור"ה כ"ח(‬
‫שהיושב בסוכה ביום השמיני ומכוין‬
‫לשם מ"ע דסוכה לוקה משום בל תוסיף‪,‬‬
‫ולכאו' למ"ב הוי אחר ג' שעות כמו ביום‬
‫השמיני דאסור לכוין לשם מצות סוכה‪,‬‬
‫וה"נ כאן אסור לכוין לקיים מצות קרי"ש‬
‫דאו' משום בל תוסיף‪ ,‬אלא להמ"ב עליו‬
‫לכוין לקיים בזה רק הדין דרבנן שתקנו‬
‫לקראה כל היום‪ ,‬דבכה"ג אינו עובר על‬
‫בל תוסיף‪ .‬אך אם יכוין כך צ"ע האם‬
‫יוצא בזה מצות קרי"ש לשיטת הכס"מ‪,‬‬
‫ולכאו' עצתו שיעשה תנאי‪ ,‬שאם הלכה‬
‫כהכס"מ הריהו מכוין לקיים מצות‬
‫קרי"ש ואם הלכה כחולקים על הכס"מ‬
‫מכוין שלא לשם מ"ע דקרי"ש‪ ,‬אך אוי"ל‬
‫דא"צ לעשות תנאי להדיא אלא סגי‬

‫שיכוין בסתם לקיים המצוה שישנה‬
‫בקריאה זו‪ ,‬לכל חד כדאית ליה‪ ,‬ויוצא‬
‫בזה לכו"ע‪ .‬והיינו דיש להסתפק ספק‬
‫כללי בדין מצוות צריכות כוונה‪ ,‬האם‬
‫מעכב לכוין איזו מצוה מקיים‪ ,‬דאו' או‬
‫דרבנן‪ ,‬או שדי בכוונה כללית לקיים‬
‫רצון ה' שישנו במעשה זה‪.‬‬

‫שיטת הכס"מ אינה יחידאה‬
‫ב[ והנה יש לידע דאף שמלשון המ"ב‬
‫משמע דליכא דחש לכס"מ‪,‬‬
‫מ"מ אחרי העיון והחיפוש בספרים‬
‫אשכחן דשיטת הכס"מ אינה שיטה‬
‫יחידאה‪ ,‬ואשכחן ששה אחרונים דס"ל‬
‫כשיטה זו‪ .‬וכן נראה להוכיח שאף‬
‫המחבר בשו"ע ס"ל כפי שכתב בכס"מ‪,‬‬
‫ולא כפי שסוברים רבים שאף המחבר‬
‫לא כתב שיטה זו אלא בכס"מ בדעת‬
‫הרמב"ם וליה לא ס"ל כדעה זו‪ ,‬ויש‬
‫בכ"ז נפ"מ למעשה וכדלהלן לגבי צורת‬
‫הקריאה ולגבי כוונת הקריאה לנאנס‬
‫ח"ו‪.‬‬
‫שיטת הכס"מ דמדאו' זק"ש כל‬
‫היום וביאור המשנה לשיטתו‬
‫ג[ ותחילה נעתיק לשון הכס"מ בזה‬
‫שמביא שם שיש מקשים‬
‫מדוע לא דרשו 'ובקומך' כל היום כמו‬
‫שדרשו 'בשכבך' על כל הלילה וגם על‬
‫סוף הלילה )אחר עלוה"ש עד הנה"ח במקום‬
‫אונס( משום דאיכא אינשי דגנו בהאי‬
‫שעתא‪ ,‬והלא אין הכוונה שעולים אז על‬
‫מיטתם לשכב דאין זה דרך בנ"א‬
‫להתחיל השכיבה בשעה זו‪ ,‬אלא בע"כ‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫הכוונה שיש בנ"א שעדיין שוכבים על‬
‫מיטתם וע"ז נקרא עדיין 'בשכבך'‪ ,‬וה"נ‬
‫נדרוש לגבי 'ובקומך' שאינו בשעת‬
‫הקימה אלא בשעה שעדיין עומדים ולא‬
‫שוכבים דהיינו כל היום‪ ,‬ומתרץ הכס"מ‬
‫"וי"ל דאין הכי נמי דהכי דרשינן ליה‪,‬‬
‫ומשום הכי אמרי' הקורא מכאן ואילך‬
‫לא הפסיד הברכות‪ ,‬ואילו לא היה זמן‬
‫קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה‪,‬‬
‫אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה‬
‫לתפילה ותפלות כנגד התמידין תקנום‬
‫והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן‬
‫קודם צריך לקרות קריאת שמע‪ ,‬ולכך‬
‫הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות‬
‫ואסמכוה אקרא 'ובקומך' בשעה שדרך‬
‫בני אדם קמים‪ ,‬ותדע דאסמכתא היא‬
‫ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא‬
‫עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים‬
‫לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי‬
‫הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן‬
‫כנ"ל" עכ"ל הכס"מ‪.‬‬
‫והא דאי' במשנה "הקורא לאחר מכאן‬
‫לא הפסיד כאדם הקורא בתורה"‪,‬‬
‫פירשו כמה אחרונים דלדעת הכס"מ‬
‫רבנן תיקנו שיהא כן והפקיעו ממנו‬
‫המצוה‪ ,‬וכמו שאמרו חכמים שכל‬
‫היושב בסוכה לא קיים מצות סוכה‬
‫מימיו‪ ,‬וכ"כ פירוש זה בשו"ת אהלי תם‬
‫והגר"א מגריידיץ דלהלן‪ ,‬וכ"כ בפמ"ג‬
‫סי' נ"ח במ"ז סק"ב דאף לכס"מ מי‬
‫שאיחר זק"ש עקרו ממנו חז"ל הקרי"ש‬
‫מדאו' כדאי' בתוס' סוכה דף ג' ע"א‬
‫וכנ"ל‪ ,‬אך לכאו' כ"ז רק בעבר על‬
‫תקנתם במזיד‪ ,‬וכמש"כ הפמ"ג‬

‫קג‬

‫בפתיחה כוללת ח"ג אות ח'‪) ,‬ועיין עוד‬
‫תי' על קושיא זו בעינים למשפט ברכות דף י'‬

‫באות ה' מהעין משפט(‪ ,‬וע"ע בספר‬
‫משמרת שלום )סי' ט'( שהאריך לתרץ‬
‫קושיה זו‪ ,‬דאף לכס"מ דמקיים מצות‬
‫קרי"ש מדאו' כל היום‪ ,‬מ"מ מקבל שכר‬
‫על המצוה דקרי"ש כמו השכר דמצות‬
‫ת"ת‪ ,‬ורק על קרי"ש בזמנה אמרו חז"ל‬
‫דגדול שכרה משכר ת"ת‪ ,‬ומפרש‬
‫המשנה לדעת הכס"מ דהקורא לאחר‬
‫מכאן לא הפסיד המצוה דאו'‪ ,‬אלא‬
‫ששכר מצוה זו היא שכר מצות ת"ת‬
‫)ונוטה לחדש דאף אם נימא שזמנה מה"ת‪,‬‬
‫מ"מ כשאיחר חיסר מצות הזמן‪ ,‬אך יש חיוב‬
‫מדאו' לקראה אח"כ כל היום‪ ,‬והיינו כסברת‬

‫האהלי תם והסדר משנה דלהלן(‪.‬‬

‫שיטה‬

‫ממוצעת בין‬
‫לאחרונים‬

‫הכס"מ‬

‫ד[ והנה כבר העתקנו לעיל את דברי‬
‫המ"ב שכתב "שהסכימו כל‬
‫האחרונים" דלא כהכס"מ‪ ,‬אלא ס"ל‬
‫שאחר ג' שעות אינו מקיים כלל מצות‬
‫קרי"ש מה"ת‪ ,‬ואמנם אשכחן שיטה‬
‫ממוצעת בין שיטת הכס"מ לשיטת‬
‫האחרונים‪ ,‬והיא בספר סדר משנה לבן‬
‫המחה"ש שדייק מלשון הרמב"ם שכתב‬
‫"לא יצא יד"ח קרי"ש בעונתה"‪ ,‬דמשמע‬
‫דחובת קרי"ש עצמה יצא כל היום‪,‬‬
‫וכותב שם דהוי כמי שמל מילה בזמנה‬
‫אחר יום השמיני שקיים המצוה מדאו'‬
‫שלא בעונתה וה"נ בקרי"ש לאחר‬
‫זמנה‪ ,‬ואמנם מדוגמא זו שנוקט הסדר‬
‫משנה נראה דס"ל כסברא שכתב‬
‫בשו"ת אהלי תם שנעתיק בסמוך‪ ,‬שס"ל‬

‫קד‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫שאף שיוצאים המצוה מה"ת כל היום‪,‬‬
‫מ"מ זמן ג' שעות הוא מצותה וזמנה מן‬
‫התורה‪ ,‬וכמו שמדמה זאת לזמן יום‬
‫השמיני דמילה דה"נ לאחר ג' שעות‬
‫קיים המצוה מה"ת שלא בזמנה‪ ,‬ואי"ז‬
‫לגמרי כהכס"מ שזמנה מדבריהם‪ .‬ולפ"ז‬
‫האהלי תם והסדר משנה )וכן נוטה דעת‬
‫המשמרת שלום שהעתקנו לעיל( ס"ל כעין‬
‫שיטה ממוצעת בין הכס"מ להאחרונים‪,‬‬
‫היינו דס"ל שזמנה מה"ת‪ ,‬אלא שאין‬
‫הזמן מעכב לכל המצוה‪ ,‬שאף שעבר‬
‫המצוה דאו' של הזמן לא הפסיד המצוה‬
‫דאו' של הקרי"ש‪.‬‬

‫ששה מגדולי האחרונים דס"ל‬
‫כהכס"מ‬
‫ה[ ועתה נוכיח דשיטת הכס"מ לאו‬
‫יחידאה היא‪ ,‬דבשו"ת‬
‫אהלי תם סי' י"ג ]לר' תם ן' יחיא שהיה‬
‫רבה של קושטא בזמן הב"י ומוזכר בב"י‬
‫בהל' טריפות )כמש"כ בשם הגדולים(‪.‬‬
‫הספר נדפס בתוך ה"תומת ישרים"[‬
‫כתב מדיליה שמדאו' זמן קרי"ש כל‬
‫היום ]אולם הוא מפרש דאף שיוצאים‬
‫המצוה כל היום‪ ,‬מ"מ מדאפקיה רחמנא‬
‫בלשון זה ד'ובקומך' ולא כתב רחמנא‬
‫'ביום' משמע שזמנה מה"ת בג' שעות‬
‫)והרי זה כנ"ל דרך ממוצעת בין הכס"מ‬

‫♦‬

‫וגם האוה"ח הק' בספר ראשון לציון‬
‫)ברכות ט' ע"ב( כתב כשיטת‬
‫הכס"מ ]וכותב שדברי האחרונים‬
‫החולקים על הכס"מ אינם מוכרחים‪,‬‬
‫וחכמי ישיבתו דייקו בגמ' דלא‬
‫כדבריהם‪ ,‬אלא דנראה דחייב בקרי"ש‬
‫כל היום מדאו'‪ ,‬וע"כ מסיק שם להלכה‬
‫כהרמב"ם דברכות קרי"ש כל היום )וכן‬
‫ס"ל למהרי"ל בשם מהר"ש‪ ,‬פר"ח סי' נח סק"ז‪,‬‬
‫מקו"ח לחו"י סק"ו והחיד"א בשו"ת חיים שאל‬

‫ח"ב סי' לא‪ ,‬ואכמ"ל([‪.‬‬
‫וכ"כ ההפלאה )ברכות י' ע"ב( דדברי‬
‫הכס"מ נכונים‪ ,‬ומוכיח כן מלשון‬
‫המשנה דנקטה בשעה שבנ"א שוכבים‬
‫ובשעה שבנ"א עומדים בחדא מחתא‪,‬‬
‫ואם היה חילוק ביניהם לא היתה‬
‫המשנה כותבתם בחדא מחתא‪ .‬וכן‬
‫מוכיח ההפלאה כהכס"מ מדברי‬
‫הרשב"א )ברכות י"א ע"א( דכתב דהו"ל‬
‫לקרא למימר ביום ובלילה )ונקט קרא‬
‫בשכבך ובקומך ללמדנו לב"ש דין אמירת‬
‫קרי"ש בשכיבה ועמידה‪ ,‬ואף לב"ה החולקים‬
‫ע"ז לא פירשו דלא כתב קרא ביום ובלילה‬
‫משום דאז הוי משמע כל היום‪ ,‬ומשמע‬
‫שמודים ב"ה לב"ש שאין חילוק לדינא בין‬
‫בשכבך ובקומך לבין ביום ובלילה שמשמעות‬

‫בשכבך ובקומך היא כמו ביום ובלילה(‪.‬‬

‫לחולקים עליו‪ ,‬דזמן קרי"ש מה"ת עד ג' שעות‪,‬‬

‫וגם‬

‫ובדיעבד אם עבר זמנה יוצא יד"ח כל היום([‪,‬‬
‫ואף תמה שם טובא מכמה הוכחות‬
‫בש"ס על האחרונים דלא ס"ל כן‬
‫]ומחמת שברירא ליה כן בש"ס נדחק‬
‫לפרש כן ברש"י שבת )י"א ע"א ד"ה‬
‫חברים([‪.‬‬

‫ע"א בסוף דבריו( כתב דזמן קרי"ש‬
‫ותפילה לאו דאו'‪ .‬והגר"א מגריידיץ‬
‫)תלמיד הגרעק"א( בחידושיו פ"א דברכות‬
‫מ"א ומ"ב )שנדפסו בסוף ספרי המשניות(‬
‫האריך דאין הכרח שיש קביעות מן‬
‫התורה לזמן קרי"ש‪ ,‬ומוכיח כן בדעת‬

‫הפני יהושע )ברכות מהדו"ב דף ג'‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫התוס' מנחות מ"ג ע"ב ד"ה ואיזו‪ ,‬וכן‬
‫בחידושיו במס' שבת )י"א ע"א( מגיה‬
‫בדברי רש"י שם משום דס"ל דאית ליה‬
‫לרש"י ככס"מ הנ"ל‪.‬‬
‫וכן בספר סדר משנה לבן המחה"ש‬
‫]שהחת"ס זי"ע הפליג בגדלותו[‬
‫)הל' קרי"ש פ"א הי"א( האריך להקשות על‬
‫הט"ז והמג"א החולקים על הכס"מ‬
‫ומחזק שם את פי' הכס"מ דובקומך‬
‫היינו כל היום‪ ,‬וכתב שם "דרבים אשר‬
‫אתו עמו )עם הכס"מ( מאשר אתם )הט"ז‬
‫והמג"א( הלא המה רבותינו בעלי התוס'‬
‫וכו' שלא היו איש אחד או שתים כי אם‬
‫רבים בחכמה ורבים במנין היו וכו'‪,‬‬
‫והט"ז והמג"א נשארו לבדם בפירושם‬
‫ואין איש מגדולי הראשונים ז"ל אשר‬
‫אתם עמם"‪.‬‬

‫ביאור דברי הראשונים שכתבו‬
‫דזק"ש הוא מדאו' לשיטת הסדר‬
‫משנה‬
‫ו[ ואמנם דברי הסדר משנה דאין‬
‫אחד מגדולי הראשונים‬
‫דס"ל דזק"ש מה"ת צ"ע‪ ,‬דהלא ודאי‬
‫אשכחן בכמה ראשונים דכתבו להדיא‬
‫דזמן ג' שעות הוא מה"ת‪ ,‬ה"ה רש"י‬
‫בשבת י"א ע"א ד"ה חברים‪ ,‬ותוס'‬
‫הרא"ש בברכות ב' ע"א ד"ה עד סוף‬
‫האשמורה‪ ,‬וכ"כ תלמידי רבינו יונה‬
‫)ברכות ד' ע"ב מדפי הרי"ף בסוף ד"ה תניא(‪,‬‬
‫שהותיקין שאמרו קרי"ש קודם הנץ‬
‫סמכו על כך שאפי' אם יטעו פעם אחת‬
‫בשיעור הזמן ויאמרו בטעות קרי"ש‬
‫אחר הנץ לא יחושו לכך "שאעפ"י‬
‫שעבר זמן קרי"ש דרבנן )דס"ל שמדרבנן‬

‫קה‬

‫יש לומר קרי"ש קודם הנה"ח( עדיין לא עבר‬
‫זמן קרי"ש של תורה שזמנה בדיעבד עד‬
‫ג' שעות"‪ .‬ואולי י"ל שהסדר משנה‬
‫מפרש בדברי הראשונים הנ"ל כמש"נ‬
‫לעיל מהתומת ישרים שזמנה מה"ת עד‬
‫ג' שעות‪ ,‬אבל בדיעבד כשעבר זמנה‬
‫יוצא יד"ח מה"ת כל היום‪ ,‬וכוונת הסדר‬
‫משנה שאין איש מגדולי הראשונים‬
‫דס"ל שזק"ש לעיכובא מדאו' בעצם‬
‫המצוה‪ ,‬ומש"כ תר"י דזמנה בדיעבד עד‬
‫ג' שעות‪ ,‬אין כוונתו דאחר ג' שעות לא‬
‫קיים מצוה דאו' כל עיקר‪ ,‬אלא דקודם‬
‫הנה"ח הוי זמנה לכתחילה‪ ,‬ועד ג'‬
‫שעות הוי זמנה בדיעבד ומ"מ אכתי‬
‫מקיים גם פרט זה דזמנה‪ ,‬ואחר ג'‬
‫שעות הוי קרי"ש שלא בזמנה כלל‪ ,‬וכמו‬
‫מילה לאחר יום ח'‪.‬‬

‫הא דעבדינן תנאי בקרי"ש ולא‬
‫אמרינן דאין ברירה בדאו'‬
‫ז[ ועוד נציין בזה מש"כ בספר‬
‫שאילות שמואל סי' דהנה‬
‫אי' בפוסקים )שו"ע הרב סי' מ"ו ס"ט‬
‫בסוגריים בשם הפר"ח שם‪ ,‬וכ"כ בהגהות‬

‫רעק"א על המג"א סי' מ"ו ס"ק ט"ז( להתנות‬
‫קודם קרי"ש קטנה שאם עד שיגיע‬
‫לקרי"ש דברכות יעבור הזמן הריהו‬
‫מתכוין לצאת יד"ח בקרי"ש זו‪ ,‬ואם‬
‫כשיגיע לקרי"ש דברכות יהא עדיין‬
‫בתוך זמנה הריהו מכוין שלא לציד"ח‬
‫בקרי"ש זו‪ .‬ומקשה השאילות שמואל‬
‫דצ"ע דהא קיי"ל בסי' ס' דמצוות‬
‫צריכות כוונה‪ ,‬וקיי"ל דאין ברירה‬
‫בדאורייתא‪ ,‬ואיך מהני תנאי על כוונה‬
‫במצוה דאו' דקרי"ש‪ ,‬ומיישב השאילות‬

‫קו‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫שמואל דלכס"מ דזמן ק"ש דרבנן ניחא‪,‬‬
‫דבדרבנן קיי"ל דיש ברירה‪ .‬וא"כ‬
‫לדבריו הפוסקים שמביאים לעשות‬
‫תנאי הנ"ל ס"ל כהכס"מ ]ולדידיה ניחא‬
‫שהמ"ב אינו מעתיק התנאי‪ ,‬דהמ"ב‬
‫לשיטתו שדוחה להלכה את שיטת‬
‫הכס"מ[‪.‬‬
‫אולם נראה דאין דברי השאילות‬
‫שמואל‬
‫דהלא‬
‫מחוורים‪,‬‬
‫הראשון שכתב לעשות את התנאי‬
‫הנ"ל הוא הפר"ח‪ ,‬והלא הפר"ח מאריך‬
‫הרבה בסי' נ"ח לחלוק על שיטת‬
‫הכס"מ‪ ,‬וחזינן דאין תלויים הענינים זה‬
‫בזה‪ ,‬וההסבר בזה דאי"ז קשור לדין‬
‫ברירה‪ ,‬דברירה היינו למשל כשמתנה‬
‫שמה שישאר בחבית אחר האכילה יהא‬
‫תרומה‪ ,‬שבזה בעינן לדין ברירה משום‬
‫שצריך לסמוך בשעת האכילה על מה‬
‫שיוברר אח"כ שיהא חל למפרע‪ ,‬אך‬
‫בענינינו א"צ האדם לידע תיכף באיזה‬
‫קרי"ש הוא יוצא יד"ח‪ ,‬והרי הוא מכוין‬
‫בודאות לצאת יד"ח קרי"ש בקרי"ש‬
‫הראשונה שהוא קורא בזמן קרי"ש‪,‬‬
‫אלא שמוסיף ע"ז תנאי שזה רק אם לא‬
‫תהא אחריה קרי"ש מעולה יותר‪ ,‬אך‬
‫אם תהא אחריה עוד קרי"ש מעולה‬
‫יותר )שתהא בברכותיה(‪ ,‬תפקיע קרי"ש‬
‫הב' את קרי"ש הא'‪ ,‬וא"כ הוי כמו כל‬
‫מעשה‪ ,‬כקידושין וכיו"ב‪ ,‬הנעשה‬
‫בתנאי‪ ,‬שמתברר אח"כ‪ ,‬כשנתקיים או‬
‫לא נתקיים התנאי‪ ,‬האם חל המעשה‬
‫אם לאו‪ ,‬ואפי' שבדאו' לא סמכינן על‬
‫ברירה‪ ,‬מ"מ בעושה מעשה גמור עכשיו‬
‫על תנאי מהני תנאו ולא תלי בברירה‪,‬‬

‫♦‬

‫וה"נ בענינינו שקורא קרי"ש על תנאי‬
‫אינו שייך לדין ברירה‪.‬‬

‫ג' שינויי המחבר בשו"ע מלשון‬
‫הטור בסי' נ"ח‬
‫ח[ ועתה נבוא לבאר ולהוכיח שגם‬
‫בשו"ע לא חזר בו המחבר‬
‫מדבריו בכס"מ‪ ,‬וההוכחה לזה היא‬
‫משני מקומות בשו"ע‪ .‬האחד בסי' נ"ח‬
‫ס"ו ששינה שם המחבר בג' דברים‬
‫מלשון הטור שם‪ ,‬דהנה הטור כתב "אם‬
‫נאנס ולא קרא )קרי"ש עד סוף שעה ג'(‬
‫יכול לקרותה עם ברכותיה כל שעה ד'‬
‫)די"ל דהכוונה דיכול ומותר לקרותה שם‪ ,‬דלא‬
‫תימא שכיון שהוי רק כקורא בתורה כדאי'‬
‫בברכות י' ע"ב א"כ אין לקרוא בתורה‬
‫באמצע ברכות קרי"ש משום הפסק בתפילה‬
‫וע"ז קמ"ל דיכול ומותר בזה‪ ,‬אך אין מובא‬

‫בטור שחייב לקרוא( אבל מכאן ואילך לא‬
‫יקרא בברכותיה ואם יברך הוי ברכה‬
‫לבטלה" עכ"ל הטור‪ ,‬והמחבר בשו"ע‬
‫כשהעתיק דין זה שינה לשון הטור בג'‬
‫דברים א‪ .‬דכתב "אם עברה שעה ג' ולא‬
‫קראה קורא אותה בברכותיה" )דמשמע‬
‫שחייב לקרותה אז‪ ,‬ולא שיכול לקרותה כלשון‬

‫הטור(‪ .‬ב‪ .‬דהטור לא כתב שאחר ד'‬
‫שעות ג"כ יקרא קרי"ש‪ ,‬אלא רק מזהיר‬
‫שאחרי ד' שעות לא יברך‪ ,‬ומשמע‬
‫שא"צ אז לקרוא קרי"ש‪ ,‬והמחבר מוסיף‬
‫ומדגיש "עברה שעה ד' ולא קראה‬
‫קוראה בלא ברכותיה כל היום"‪,‬‬
‫דמשמע כנ"ל שחייב לקרותה כל היום‪.‬‬
‫ג‪ .‬דהשמיט דברי הטור שאם יברך הוי‬
‫ברכה לבטלה ]אף שבסי' קכ"ד לגבי‬
‫חזרת הש"ץ כשאין ט' עונים חזינן‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫שהמחבר מעתיק לשון הטור "שקרוב‬
‫להיות ברכותיו לבטלה"‪ ,‬והיינו דהוי‬
‫נוגע למעשה לדעת חומר הדבר‪ ,‬אך‬
‫כאן משמיט לשון זה‪ .‬ובפשטות י"ל‬
‫דטעם ההשמטה היינו כיון דהרא"ש‬
‫הסתפק בזה‪ ,‬אך זה צ"ב דרב האי גאון‬
‫שמביא בב"י ס"ל דהוי ברכותיו לבטלה‬
‫וכן ס"ל לרבינו חננאל כמובא בכס"מ‬
‫והטור פסיק כוותייהו‪ ,‬ולא הו"ל למחבר‬
‫להשמיט שיטתם שהיא בוודאות מפני‬
‫ספיקו דהרא"ש[‪ .‬וי"ל דההסבר בכ"ז‬
‫דהמחבר ס"ל כשיטתו בכסף משנה‬
‫הנ"ל‪ ,‬ובזה א"ש שהמחבר שינה לשון‬
‫הטור באלו הג' דברים הנ"ל‪ ,‬דלשיטתו‬
‫חייב מדאו' לקרותה כל היום‪ ,‬וע"כ גם‬
‫לא רצה המחבר להעתיק דהוי ברכות‬
‫לבטלה‪ ,‬דהרי יש סברא חזקה דלסברא‬
‫דמדאו' זמנה כל היום יכול לומר ברכות‬
‫קרי"ש כל היום )כשיטת הרמב"ם בזה(‪,‬‬
‫אלא דלמעשה מחמת הכלל דספק‬
‫ברכות להקל לא פסק המחבר לגמרי‬
‫כהרמב"ם וכתב בשו"ע שלא יברך‬
‫הברכות לאחר ד' שעות‪ ,‬דחשש לענין‬
‫הברכות לשיטת ר"ח ורב האי גאון‬
‫והטור‪.‬‬

‫זק"ש מדאו' וזמן ברכותיה אינם‬
‫תלויים זב"ז‬
‫ט[ ויש להוסיף דבאמת אין זק"ש‬
‫מדאו' וזמן ברכותיה תלויים‬
‫זה בזה‪ ,‬דאף אם ס"ל דקרי"ש מדאו' כל‬
‫היום אין צריכים לסבור בהכרח‬
‫כהרמב"ם דברכות קרי"ש כל היום‪,‬‬
‫והיינו דהמחבר יכול לסבור דאף‬
‫הפוסקים )רב האי גאון ור"ח וכו'( דס"ל‬

‫קז‬

‫דאין לברך ברכות קרי"ש אחר ד'‬
‫שעות ג"כ מודו לסברא שכתב בכס"מ‬
‫שמדאו' זמן קרי"ש כל היום‪ ,‬אלא‬
‫שחז"ל תיקנו שלא יברך ברכות קרי"ש‬
‫אחר ד' שעות משום שעשו את ברכות‬
‫קרי"ש כמו חלק מהתפילה שזמנה עד‬
‫ד' שעות‪ ,‬שהלא ברכות קרי"ש אינן‬
‫כמו שאר ברכת המצוות ואינן תלויות‬
‫כלל בקרי"ש כמש"כ הכס"מ פ"ב ה"ז‬
‫בשם הרשב"א‪ ,‬ועוד החמירו חז"ל‬
‫בברכות קרי"ש יותר מבתפילה‪,‬‬
‫שתפילה מכיון דרחמי נינהו לא רצו‬
‫לעקור אותה אחר ד' שעות והתירו‬
‫בדיעבד להתפלל שמו"ע עד חצות‪,‬‬
‫ולגבי ברכות קרי"ש החמירו יותר‬
‫והתירו לברכם רק עד ד' שעות‪ ,‬וכן‬
‫לענין ברכות השחר מצינו שיטה‬
‫שזמנם רק עד ד' שעות וחמורים יותר‬
‫מתפילה מטעם הנ"ל ]והיא שיטת‬
‫הדה"ח הל' אונן דין ה' שמפרש כן‬
‫בדברי המג"א סי' ע' סק"א‪ ,‬ועיין בזה‬
‫בביאוה"ל סי' נ"ב ד"ה כל הברכות‬
‫שנחלק עליו‪ ,‬ואמנם לבסוף מסייעו ממה‬
‫שמצא אח"כ בתשובות הרשב"א[‪.‬‬
‫וכן בהפלאה הנ"ל דס"ל כהכס"מ‬
‫מצינו שכתב דטעמא דרב האי‬
‫גאון דאחר ד' שעות לא יברך ברכות‬
‫קרי"ש משום דיוצר אור אין שייך לאחר‬
‫ד' שעות‪ ,‬וכמו לענין תמיד של שחר‬
‫דכתיב ביה בבוקר דקיי"ל כר' יהודה‬
‫דזה רק עד ד' שעות‪ .‬וכעי"ז כתב בספר‬
‫מילי דברכות )ברכות י' ע"ב( שאף אם‬
‫נימא דזמן קרי"ש מדאו' כל היום מ"מ‬
‫ברכותיה רק עד ד' שעות‪ ,‬דכיון‬

‫קח‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫דבברכת יוצר אור מזכירים גם את‬
‫הלילה )ובורא חושך( משום שברכה זו‬
‫היא שבח על חילוף היום והלילה‪ ,‬על כן‬
‫אין שייך להודות אלא עד ד' שעות‬
‫שניכר עדיין חילוף היום והלילה‪ ,‬וכיון‬
‫דברכת יוצר אור א"א לברך אחר ד'‬
‫שעות מטעם הנ"ל הרי כל ברכות‬
‫קרי"ש מעכבות זא"ז )דרק סדרן אין‬
‫מעכב‪ ,‬אך חסרון באחד מהם מעכב( וע"כ‬
‫אין מברכין ברכות קרי"ש אחר ד'‬
‫שעות ]ועיי"ש מש"כ ב' תירוצים לגבי‬
‫ברכות קרי"ש דערבית מדוע זמנן כל‬
‫הלילה אף שגם בהן מזכירים של יום[‪,‬‬
‫ומתרץ בזה את דעת המחבר בשו"ע‬
‫שפסק שלא יאמר ברכות קרי"ש אחר‬
‫ד' שעות‪ ,‬ובמג"א הקשה שם מזה על‬
‫שיטת הכס"מ דאם קרי"ש מדאו' כל‬
‫היום מדוע לא יאמר גם הברכות כל‬
‫היום ]ובאמת מקושית המג"א הזאת‬
‫משמע שגם המג"א הבין שהמחבר‬
‫בשו"ע ס"ל כשיטתו בכס"מ‪ ,‬וע"כ תמה‬
‫על סברת המחבר דלסברתו מדוע לא‬
‫יברך הברכות אחר ד' שעות‪ ,‬ובזה‬
‫מתורץ מה שתמהו הרבה אחרונים על‬
‫קושית המג"א וכתבו דהלא י"ל‬
‫דהכס"מ כתב סברתו רק בדעת‬
‫הרמב"ם שלדידיה באמת זמן ברכות‬
‫קריאת שמע כל היום )ומה מקשה המג"א‬
‫על סברת הכס"מ דיצטרכו לומר ברכות‬

‫קרי"ש כל היום(‪ ,‬ולהנ"ל ניחא דקושית‬
‫המג"א היא משום שהבין בפשיטות‬
‫שגם המחבר בשו"ע ס"ל כסברתו‬
‫בכס"מ וע"כ הקשה דאם כן מדוע פוסק‬
‫בשו"ע שלא לברך ברכות קריאת שמע‬
‫אחר ד' שעות[‪.‬‬

‫♦‬

‫ביאור דברי המ"ב בענין זה‬
‫המחודשת‬
‫הלבוש‬
‫)ושיטת‬
‫בנידון זה(‬
‫י[ ואמנם במ"ב )סי' נ"ח סקכ"ז( כתב על‬
‫מש"כ המחבר "קוראה בלא‬
‫ברכותיה כל היום" וז"ל "עיין בלבוש‬
‫שכתב יכול לקרותה וכו'‪ ,‬והכוונה הוא‬
‫שטוב שיקראנה כדי שיקבל עליו עול‬
‫מ"ש אבל אינו מחויב שאינו מקיים בזה‬
‫המ"ע דקרי"ש‪ ,‬וכמו שהסכימו כל‬
‫האחרונים שאין נמשך זמן קרי"ש מן‬
‫התורה רק עד ג' שעות" עכ"ל המ"ב‪,‬‬
‫והנה לפום ריהטא נראה שס"ל למ"ב‬
‫לפרש כן גם בשיטת המחבר‪ ,‬שגם‬
‫מש"כ המחבר "קוראה כל היום" אינו‬
‫חיוב‪ ,‬אלא שטוב שיקראנה אבל אינו‬
‫מחויב בזה וכו'‪ ,‬אך המעיין בלבוש‬
‫)שמציין המ"ב לעיין שם( יראה להדיא‬
‫להיפך מזה‪ ,‬דמדויק שם דלשון 'קוראה'‬
‫היינו חיוב דאו'‪.‬‬
‫שהנה הלבוש שיטה חדשה יש לו‬
‫בענין זה‪ ,‬שס"ל שכל שעה ד'‬
‫הוי ג"כ קצת זמן קימה‪ ,‬ולכן כל שעה‬
‫ד' הוי זמן דברכות קרי"ש‪ ,‬ומשמע‬
‫דס"ל להלבוש דמן התורה יוצא מ"ע‬
‫דקרי"ש בשעה ד' )כמש"כ להדיא הפמ"ג‬
‫במ"ז סק"ד בשיטתו(‪ ,‬ורבנן הקדימו סזק"ש‬
‫בשעה )והיינו דהלבוש אינו סובר לגמרי‬
‫כהכס"מ שזמנה מדאו' כל היום‪ ,‬אלא ס"ל‬
‫קצת בדומה להכס"מ שרבנן הקדימו סזק"ש‬
‫מהזמן דאו' שלה‪ ,‬ועיין במילי דברכות הנ"ל‬
‫שהוא נוטה שם להסכים ולהוכיח כשיטת‬

‫הלבוש(‪ ,‬וע"ז אי' שם בלבוש דאף אחר‬
‫שעה ד' שכבר עבר זמנה מדאו' יכול‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫לקרותה כל היום כולו )שע"ז מפרש המ"ב‬
‫דהיינו שטוב שיקראנה וכו' אבל אינו מחויב‬
‫בזה כנ"ל(‪ ,‬אך בשעה ד' )שס"ל ללבוש שהוי‬

‫קצת זמן קימה( לא כתב הלבוש דיכול‬
‫לקרותה אלא "קורא אותה בברכותיה‬
‫כל שעה רביעית"‪ ,‬וממילא מהלבוש‬
‫מודגש שהלשון "קורא אותה" אין‬
‫הכוונה דיכול לקרותה אלא דמחויב‬
‫לקרותה )דהא מקיים בזה להלבוש מ"ע‬
‫דקרי"ש(‪ ,‬ותידוק מיניה גם לגבי לשון‬
‫המחבר בשו"ע שכתב גם לגבי כל היום‬
‫"קוראה בלא ברכותיה"‪ ,‬דהיינו דחייב‬
‫לקרותה כדי לקיים מ"ע דקרי"ש‬
‫כשיטתו בכס"מ‪.‬‬
‫וע"כ נראה דגם המ"ב לא היתה‬
‫כוונתו לפרש בדברי המחבר‬
‫להיפך משיטתו בכס"מ‪ ,‬אלא שהוא‬
‫מעתיק על השו"ע את דברי הלבוש‬
‫ששינה מלשון המחבר וכתב רק שיכול‬
‫לקרותה‪ ,‬ומפרש המ"ב דכוונת הלבוש‬
‫שטוב שיקראנה אבל אינו מחויב שאינו‬
‫מקיים בזה )להלבוש( המ"ע דקרי"ש‪ ,‬אך‬
‫גם המ"ב יודה דלשיטת המחבר עצמו‬
‫חייב לקרותה לקיים המ"ע דקרי"ש‪,‬‬
‫אלא דכיון דרוב האחרונים לא הסכימו‬
‫לשיטת הכס"מ בזה לא פירשה המ"ב‬
‫להדיא‪ ,‬דסבר המ"ב דאין נפ"מ לדעת‬
‫שיטה זו שדחוה רוב האחרונים‬
‫מהלכתא‪ ,‬וכמו שלא העתיק המ"ב גם‬
‫את שיטת הלבוש הנ"ל דס"ל להלכה‬
‫דשעה ד' היא מדאו'‪ ,‬דסובר המ"ב דאין‬
‫בזה נפ"מ לדידן אחר דכל האחרונים‬
‫לא הסכימו ללבוש וע"כ לא מעתיקו‬
‫המ"ב‪.‬‬

‫קט‬

‫הוכחה מפסק השו"ע דדוחין‬
‫קרי"ש כשאין גופו נקי‬
‫יא[ והמקום השני בשו"ע דמשמע‬
‫שהמחבר‬
‫מיניה‬
‫בשו"ע ס"ל כשיטתו בכס"מ הוא בסי'‬
‫פ'‪ ,‬שפסק שם המחבר וז"ל "מי שברי לו‬
‫שאינו יכול להעמיד על עצמו מלהפיח‬
‫עד שיגמור קרי"ש ותפילה מוטב‬
‫שיעבור זמן קרי"ש ותפילה ולא יתפלל‬
‫ממה שיתפלל בלא גוף נקי"‪ ,‬והנה‬
‫המ"ב )שם סק"ג( מביא דהאחרונים )א"ר‬
‫והעבודת היום והגר"א ומגן גבורים ורעק"א(‬

‫הסכימו דאין לו לעבור זמן קרי"ש שהוא‬
‫מדאו' משום גוף נקי‪ ,‬ועיי"ש בהמשך‬
‫לשון המ"ב שמביא מהמגן גבורים די"ל‬
‫שגם המחבר לא כיון בדבריו שיבטל‬
‫לגמרי זמן קרי"ש מפני גוף נקי‪ ,‬אלא‬
‫כוונת המחבר שיבטל הנהגתו הרגילה‬
‫לקרוא קרי"ש בברכותיה עם התפילה‬
‫אלא יקרא קרי"ש לבדה עם ברכותיה‬
‫ולא יתפלל‪ ,‬כי בתפילה הוא עומד לפני‬
‫המלך וגנאי גדול להפיח אז אבל קרי"ש‬
‫אינו כמדבר עם המלך עכ"ד המ"ב‪,‬‬
‫ואמנם האמת שהמגן גבורים הוא‬
‫היחיד מכל האחרונים הנ"ל שמפרש כן‬
‫בדברי המחבר עצמו‪ ,‬אך כל שאר‬
‫האחרונים הנ"ל )א"ר והעה"י והגר"א‬
‫ורעק"א( תמהו על פסק המחבר וחלקו‬
‫עליו‪ ,‬אך לא פירשו שגם דברי המחבר‬
‫עצמם )וכן דברי הרא"ש והטור שהם המקור‬
‫לדברי המחבר( הם לאו דוקא‪ ,‬שאי"ז דרך‬
‫המחבר כלל שלא לדייק בדבריו וליתן‬
‫מכשול גדול כזה לפני הלומדים דבריו‪,‬‬
‫וא"כ עדיין יש לבאר טעם המחבר‬
‫הנ"ל‪.‬‬

‫קי‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫ביאור הא"ר בפסק המחבר‪,‬‬
‫דקרי"ש יש לה תשלומין‪ ,‬ומה‬
‫שצ"ע בדבריו‬
‫יב[ ולבאר שיטת המחבר מצינו‬
‫באחרונים ב' דרכים‪.‬‬
‫א‪ .‬שיטת הא"ר )והפמ"ג שציין אליו(‬
‫שהמחבר כאן בסי' פ' סובר כהשיטות‬
‫)שהביא בשו"ע סוף סי' נ"ח( שיש תשלומין‬
‫לקרי"ש )וכן פסקו הפר"ח והנחלת צבי(‪,‬‬
‫וא"כ אף אם לא יאמר קרי"ש ביום מפני‬
‫גוף נקי לא יפסיד לגמרי מצות קרי"ש‬
‫דהרי יוכל להשלימה בלילה ע"י שיאמר‬
‫אז ב"פ קרי"ש‪ .‬ואמנם הא"ר בסי' נ"ח‬
‫פוסק כהשיטות דיש תשלומין לקרי"ש‪,‬‬
‫ומציין שם לדברי המחבר בסי' פ'‬
‫ונראה כוונתו דהוי כמח' ואח"כ סתם‬
‫דהלכה כסתם )ותמה הא"ר עפ"ז על שיטת‬
‫הלבוש דפוסק בסי' נ"ח כהשיטות דאין‬
‫תשלומין לקרי"ש ובכ"ז פוסק בסי' פ' כדברי‬

‫המחבר דיכול שלא לומר קרי"ש מפני גוף נקי(‪.‬‬
‫אך ביאור זה צ"ע‪ ,‬ולא מבעיא לפירוש‬
‫המ"ב )בסי' נ"ח ס"ק כ"ח( שכתב שם‬
‫על השיטה דיש לה תשלומין וז"ל "אין‬
‫הכונה שיצא בזה ידי ק"ש מאחר שכבר‬
‫עבר זמנה ואינו אלא כקורא בתורה רק‬
‫שלכתחילה צריך להשלימה כמו‬
‫תפילה" עכ"ל‪ ,‬וא"כ לדידיה בודאי א"א‬
‫לפרש דמחמת הקרי"ש שיקרא בלילה‬
‫אפשר לבטל מצוה דאו' דקרי"ש )ואמנם‬
‫המ"ב לשיטתו בסי' נ"ח אינו מעתיק בסי' פ'‬

‫את פי' הא"ר בדברי המחבר(‪ ,‬אלא דאף אם‬
‫נפרש כמו שמשמע מכו"כ אחרונים‬
‫)פמ"ג סי' נ"ח ועוד( שלמ"ד דיש תשלומין‬
‫לקרי"ש הוי מצוה גמורה דרבנן שתקנו‬

‫♦‬

‫מצות תשלומין לקרי"ש כמו שתקנו‬
‫רבנן תקנת תשלומין בתפילה‪ ,‬בכ"ז‬
‫עדיין יקשה דסו"ס איך ביטלו רבנן‬
‫מצוה דאו' דקרי"ש מחמת איסור‬
‫ההפחה וסמכו על תקנת התשלומין‬
‫שלהם‪ ,‬והלא סו"ס הפסיד המצוה דאו'‬
‫]ואף דאשכחן דבכח חז"ל לבטל מ"ע‬
‫מה"ת בשוא"ת‪ ,‬מ"מ הרי כאן אין מקור‬
‫בחז"ל שאסרו לומר קרי"ש מחמת‬
‫איסור הפחה וכל מקור הדין הוא‬
‫מתשובת הרא"ש )כלל ד' סי' א'(‪ ,‬ולכאו'‬
‫תמוה לומר שיחדש הרא"ש מסברתו‬
‫ללא מקור שיעקרו חז"ל מ"ע דאו'‬
‫ויסמכו על השלמה מדרבנן[‪.‬‬

‫ביאור הא"ר עפי"ד האחרונים‬
‫דתשלומי קרי"ש מדאו'‬
‫יג[ ואמנם מצינו כמה אחרונים‬
‫שפירשו דלמ"ד שיש‬
‫לקרי"ש תשלומין היינו מדאו'‪ ,‬ופירשו‬
‫זאת עפ"י שיטת הרמב"ם )סה"מ מצוה י'(‬
‫שחישב מ"ע דשחרית ודערבית למצוה‬
‫אחת‪ ,‬ותמה עליו הרמב"ן‪ ,‬דקרי"ש‬
‫דשחרית ודערבית אין להם שייכות זע"ז‬
‫ואין מעכבין זא"ז וע"כ ס"ל לרמב"ן‬
‫דהוו ב' מצוות‪ ,‬ובספר מעין החכמה‬
‫כתב דהרמב"ם ס"ל כהשיטות דיש‬
‫לקרי"ש תשלומין ]ששיטות אלו המה‬
‫שיטת רבינו חיים המובא בארחות חיים‬
‫ובכלבו המובאים בב"י וכן ס"ל‬
‫לראבי"ה )מגילה כ' ע"ב(‪ ,‬וכן הביא‬
‫המהרש"ם מהרוקח )המובא בב"י סי'‬
‫תרע"ב(‪ ,‬וכן במאירי כתב שזו דעת‬
‫הרבה מהמפרשים([‪ ,‬ועיין בחתן סופר‬
‫)שער קרי"ש וברכותיה אות ז'( שהאריך‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫לבאר דברי המעין החכמה דהכוונה‬
‫דס"ל לרמב"ם דהתשלומין לקרי"ש אינו‬
‫בתורת תשלומין בלבד אלא מעיקר‬
‫הדין זמנו נמשך‪ ,‬דאף דעיקר המצוה‬
‫לקרוא קרי"ש דלילה בלילה‪ ,‬מ"מ מדאו'‬
‫אם לא קרא קרי"ש ד'בשכבך' בלילה‬
‫קורא בזמן ד'ובקומך' אותו קרי"ש עצמו‬
‫)וצ"ל דס"ל להרמב"ם מסברא שכמו שקרי"ש‬
‫של לילה נמשכת ליום שאחריה כך קרי"ש של‬

‫יום נמשכת ללילה שלאחריה(‪ ,‬ועיי"ש בחתן‬
‫סופר מה היתה הוכחת הרמב"ם לזה‬
‫ומה הכריחו לפרש כן בקרא‪ ,‬וע"כ ס"ל‬
‫לרמב"ם דאין ב' הקרי"ש דהיום והלילה‬
‫ב' מצוות נפרדות אלא הם מצוה אחת‪,‬‬
‫היות שכל אחת יש לה קשר עם‬
‫חברתה‪ ,‬שיכולים לקרוא כל אחת בזמן‬
‫דחברתה )וכעין דברי החתן סופר כתב ג"כ‬
‫בספר לב שמח(‪.‬‬
‫ומוסיף שם החתן סופר דעפי"ז יש‬
‫ראיה‬
‫בשיטת‬
‫לפרש‬
‫הרמב"ם כדברי הכס"מ דקרי"ש של יום‬
‫מה"ת זמנה כל היום‪ ,‬דאם נימא‬
‫דקרי"ש של יום נפסקת מה"ת אחר ג'‬
‫שעות א"כ תו הו"ל קרי"ש של יום מ"ע‬
‫בפ"ע‪ ,‬ואמאי מונה אותה הרמב"ם‬
‫למצוה אחת עם קרי"ש דלילה )ועיי"ש‬
‫דאפשר לדחות( ]ועיין עוד בספר כוכבי‬
‫יצחק )ירושלמי פ"א ה"א אות ס"ו סעיף א'‬
‫וב'( שמביא מהחרדים )בביאורו לירושלמי‬
‫ברכות פ"א ה"א( שיש לקריאת שמע‬
‫תשלומין מדאו'‪ ,‬ומפרש שם דעיקר ענין‬
‫מצות קרי"ש הוא לימוד התורה )כמו‬

‫קיא‬

‫השלמה‪ ,‬ומשמע דהיינו מדאו'‪ ,‬וכ"כ‬
‫בספר חדשים גם ישנים בפתיחה‬
‫למסכת ברכות )סי' כ' אות ג'( דכמו‬
‫דאשכחן לגבי חובת "והגית בו יומם‬
‫ולילה" דיש לה תשלומין )כדאי' בעירובין‬
‫דף ס"ה דיזפינן ביממא ופרעינן בלילה( ה"נ‬
‫לגבי מצות קריאת שמע למאן דס"ל‬
‫שעיקרה מפני לימוד התורה שבה‪ ,‬ובזה‬
‫מיישב שם הא דמנה הרמב"ם קרי"ש‬
‫של יום ושל לילה למצוה אחת‪ ,‬דכמו‬
‫דת"ת אף דכתיב "והגית בו יומם‬
‫ולילה" דילפינן מזה דיש חיוב מדאו'‬
‫לקבוע תורה פעם ביום ופעם בלילה‬
‫בכ"ז הוי מצוה א' משום שיכול להשלים‬
‫בלילה חסרון הקביעות של היום ה"נ‬
‫לגבי קרי"ש[‪.‬‬
‫והנה על פי שיטת האחרונים האלו יש‬
‫ליישב ביאור הא"ר הנ"ל‪ ,‬שצ"ל‬
‫שס"ל להא"ר גם כן כאחרונים הנ"ל‬
‫שתשלומי קרי"ש הם מדאו'‪ .‬אכן בפמ"ג‬
‫סימן נ"ח כתב להדיא שתשלומי קרי"ש‬
‫הם מדרבנן‪ ,‬ובכ"ז מפרש בסימן פ'‬
‫כהא"ר שרבנן תקנו לבטל קרי"ש דאו'‬
‫ולסמוך על תשלומין דידהו‪ ,‬וזה באמת‬
‫צ"ב‪ .‬וצ"ל שס"ל לפמ"ג דרבנן יכולים‬
‫לבטל לגמרי מ"ע מדאו' בשוא"ת כמו‬
‫שביטלו שופר ולולב ביום א' שחל‬
‫להיות בשבת‪ ,‬אלא שלא רצו להפקיע‬
‫מהאדם מצות קריאת שמע שהיא‬
‫מצוה גדולה שיש בה קבלת עומ"ש‪ ,‬ורק‬
‫מחמת שנתנו למצוה זו תשלומין אח"כ‬
‫סמכו ע"ז לבטל ממנו המצוה )וכמו‬

‫שכתב הירושלמי לגבי רשב"י דפטור מקרי"ש‬

‫שכתב בביאור למסכת ברכות דף י"א ע"א‬

‫דזה שינון וזה שינון( ועל כן יש בה‬

‫דיש לבאר על פי קבלה דמצוה דרבנן מתקנת‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫קיב‬

‫♦‬

‫ומשלמת חסרון דמצוה דאורייתא‪ ,‬כדאשכחן‬
‫ברש"ש בנה"ש דף מ' ע"א לגבי כוונת נטילת‬

‫לולב עיי"ש(‪.‬‬

‫עוד צ"ע בביאור הא"ר‬
‫יד[ אך באמת עדיין צ"ע על ביאור‬
‫הא"ר הנ"ל עפ"י הכלל‬
‫שכתב הכנה"ג )בכללי הפוסקים כלל ס"ב(‬
‫שכשהמחבר מעתיק ב' שיטות בלשון‬
‫"יש וכו' ויש וכו'" דעתו לפסוק כהיש‬
‫אומרים בתרא )וכ"כ מהר"ם בן חביב‬
‫בשו"ת גנת ורדים חו"מ כלל ה' סי' י"א‪,‬‬
‫ובשו"ת עבודת הגרשוני סי' קי"ד‪ ,‬ובשו"ת‬
‫בית דוד או"ח סי' קי"ד‪ ,‬ועוד הרבה אחרונים(‬
‫ולא מצינו מי שחולק על כלל זה )ובכלל‬
‫זה מיושב הצ"ע שהקשה הביאוה"ל בסי'‬

‫שי"ח סט"ו ד"ה והוא יבש‪ ,‬ואכמ"ל(‪ ,‬וא"כ‬
‫בסי' נ"ח שכתב המחבר "י"א שקרי"ש‬
‫יש לה תשלומין ויש חולקים" דעתו‬
‫לפסוק כבתראי דאין לה תשלומין ואיך‬
‫יסתום בסי' פ' כהדעות שיש לה‬
‫תשלומין‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

‫ההסבר המחוור בפסק המחבר‬
‫הוא כדמשמע בכה"ח דהוא‬
‫לשיטתו בכס"מ‬
‫טו[ ]ע"כ נראה לכאו' דההסבר‬
‫היותר מחוור בפסק‬
‫המחבר בסי' פ' הוא מה שפירש בכף‬
‫החיים )סי' פ' אות ב'( וז"ל "דהא דאמרינן‬
‫קרי"ש אין לה תשלומין הוא דוקא אם‬
‫לא אמרה כל היום כולו והניחה עד‬
‫הערב‪ ,‬אבל אם אמרה באותו היום‪ ,‬זה‬
‫אינו נקרא תשלומין ולא מבטל קרי"ש‬
‫לגמרי‪ ,‬דהא יכול לקרוא אותה בלא‬
‫ברכותיה כל היום כמ"ש שם בס"ו ועיין‬

‫בדברינו לשם אות כ"ה‪ ,‬ולפיכך לא‬
‫הקילו לקרותה בלא גוף נקי דהא הכא‬
‫מיירי שיכול לקרותה אח"כ באותו היום‬
‫בגוף נקי" ]ומסיים שם הכה"ח שמש"כ‬
‫בשו"ע הרב שיקרא קרי"ש בזמנה בלא‬
‫גוף נקי )וכמו שהביא המ"ב מהאחרונים(‬
‫הר"ז "היפך הרא"ש והטור והשו"ע‬
‫והלבוש ושאר האחרונים כמובן‬
‫למעיין"‪ ,‬והיינו דס"ל לכה"ח לפסוק‬
‫לדינא כפסק השו"ע[‪.‬‬

‫עפ"י הנ"ל יש לקרא הקרי"ש בכל‬
‫דקדוקיה‬
‫טז[ ועתה נבוא לשאלתנו מה יכוין מי‬
‫שאירע לו ח"ו שנאנס‬
‫ואיחר זמן קרי"ש‪ .‬וראשית נראה לומר‬
‫בנוגע לצורת הקריאה דמכיון שביארנו‬
‫דשיטת הכס"מ לאו שיטה יחידאה היא‪,‬‬
‫ודכן ס"ל למחבר בשו"ע‪ ,‬א"כ בודאי מן‬
‫הראוי שיקרא קרי"ש באימה וביראה‬
‫ובכל כוונותיה ודקדוקיה‪ ,‬ולא כקורא‬
‫בתורה בעלמא דמסתמא אין מדקדק‬
‫בכ"ז‪.‬‬
‫י"ל דלכו"ע יכול לכוין למ"ע‬
‫דקרי"ש וכיושב בסוכה בביה"ש‬
‫דיום ח'‬
‫יז[ ולענין הכוונה שיש לכוין בקרי"ש‬
‫זו‪ ,‬הנה לפמש"כ לעיל‬
‫שדעת המחבר וכה"ח דקריאה זו הינה‬
‫דאו'‪ ,‬הנה אלו ההולכים לגמרי בתר‬
‫פסקי המחבר והכה"ח פשוט דיש להם‬
‫לכוין למ"ע דקרי"ש‪ .‬אלא דנראה דאף‬
‫לאלו ההולכים בתר פסקי המ"ב‪ ,‬והרי‬
‫המ"ב דחה מהלכתא את שיטת הכס"מ‪,‬‬
‫מ"מ יתכן שהמ"ב לא ראה את גדולי‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫האחרונים שהבאנו לעיל‪ ,‬וא"כ לאחר‬
‫שהבאנו ששיטת הכס"מ אינה שיטה‬
‫דחויה א"כ תו י"ל דהו"ל בבחי' ספק‬
‫דאו' לחומרא‪ ,‬דיש לחוש לדעות‬
‫שקרי"ש זו היא מדאו'‪ ,‬וא"כ י"ל דמותר‬
‫לו לכוין להדיא לקיים מ"ע דאו' דקרי"ש‬
‫בקרי"ש זו‪ ,‬ואין בזה חשש דבל תוסיף‪,‬‬
‫דיש צד לדמות זאת ליושב בסוכה‬
‫בביה"ש דסוף יום השביעי ומכוין לקיים‬
‫מ"ע דסוכה דאין בזה בל תוסיף‪ ,‬דכיון‬
‫דמחויב מספק דאו' לקיים מ"ע דסוכה‬
‫אינו מוסיף על המצוה אלא מקיים‬
‫המצוה כדינה‪ ,‬וכמש"כ בסמ"ק )סי' קנג(‬
‫ובמג"א )סי' לא סק"ב(‪ ,‬לגבי מח' הפוסקים‬
‫האם ישנו חיוב בתפילין בחוה"מ‪,‬‬
‫דהמניח תפילין בחוה"מ מחמת ספק‬
‫מח' הפוסקים אינו עובר בבל תוסיף‪,‬‬
‫וה"נ י"ל במח' דידן‪.‬‬

‫סברא לחלק בין הנידונים‬
‫ולהצריך תנאי בנידו"ד‬
‫יח[ ואמנם נראה לומר דהקורא‬
‫קריאת שמע לאחר ג'‬
‫שעות מוטב שיעשה תנאי‪ ,‬דאם‬
‫ההלכה ככס"מ ודעימיה שחיוב קרי"ש‬
‫זה הוא מדאו' הריהו מכוין לקיים‬
‫בקריאתו מ"ע דאו'‪ ,‬ואם הלכה כמג"א‬
‫והט"ז ודעימייהו הריהו מכוין שאינו‬
‫מקיים מ"ע דאו'‪ .‬ובזה בודאי לא יעבור‬
‫על בל תוסיף‪ .‬וכן אשכחן בספר‬
‫משמרת שלום )סי' ט' אות ב'( לעשות‬
‫תנאי הנ"ל ]וכעין דאשכחן עשיית‬
‫תנאי כזה בסי' ל"ד במניח ב' תפילין‬
‫דרש"י ודר"ת ביחד שמתנה עליהם‬
‫שהשני יהא שלא לשם מצוה בכדי שלא‬

‫קיג‬

‫יעבור על בל תוסיף‬
‫הביאוה"ל‬

‫שם‬

‫דא"צ‬

‫)ואמנם דעת‬

‫בעשיית‬

‫התנאי‪,‬‬

‫ואכמ"ל([‪ .‬והיינו די"ל סברא לחלק בין‬
‫נידון דידן לנידון דביה"ש או לנידון‬
‫דתפילין בחוה"מ דלא אשכחן בהו דיש‬
‫לעשות תנאי‪ .‬דיש לחלק בין ספק‬
‫השקול‪ ,‬כספק דביה"ש‪ ,‬לבין ספק שאינו‬
‫שקול‪ ,‬והיינו דהלא רוב האחרונים נקטו‬
‫דקיי"ל מעיקר הדין שאין בקריאה זו‬
‫מ"ע דאו'‪ ,‬ואם כן יש מקום לומר דאין‬
‫לזה דין דספק דאו'‪ ,‬אלא רק בבחי'‬
‫חשש לשיטה יחידאה‪ ,‬ובזה י"ל דיש‬
‫לעשות תנאי הנ"ל )ולפ"ז צ"ל דתפילין‬
‫בחול המועד הוי ספק השקול יותר מבנידון‬

‫דידן(‪.‬‬

‫בבכורי יעקב‪ ,‬לענין ד' מינים‪,‬‬
‫נראה דא"ל סברא זו‬
‫יט[ ומצינו אסמכתא לסברא זו ממה‬
‫שכתב הבכורי יעקב )סי'‬
‫תרנח סק"א( לגבי הנוטל ד' מינים‬
‫בירושלים בשאר הימים שיעשה תנאי‬
‫מספק‪ ,‬דלהשיטות דס"ל דבירושלים‬
‫מצותם מדאו' הרי הוא מכוין לצאת‬
‫מ"ע מה"ת‪ ,‬ולא יכוין בסתם לקיים מ"ע‬
‫דד' מינים מדאו' שבזה עובר על בל‬
‫תוסיף לרוב הפוסקים דס"ל דאף‬
‫בירושלים אינם אלא מדרבנן‪ .‬ולכאו'‬
‫צ"ל דסברת הבכורי יעקב היא כנ"ל‪,‬‬
‫היינו דאי"ז דומה ליושב בסוכה בביה"ש‬
‫מחמת ספק שא"צ לעשות תנאי משום‬
‫דשאני בין ספק השקול לספק שאינו‬
‫שקול‪ ,‬דהרוצה לחוש לשיטה יחידאה‬
‫דס"ל דנטילת לולב בירושלים כל ז' ימים‬
‫היא מדאו' עליו להתנות‪ ,‬וה"נ בענינינו‬

‫קיד‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫החושש לדעות מיעוט האחרונים הנ"ל‬
‫דס"ל דקרי"ש כל היום מדאו' עליו‬
‫להתנות כנ"ל‪.‬‬

‫י"ל שדי שיכוון לציד"ח על דעת‬
‫הפוסקים‬
‫כ[ ואמנם יש לחדש ולומר דא"צ‬
‫כזה‬
‫תנאי‬
‫לעשות‬
‫להדיא‪ ,‬אלא מספיק שיכוין בסתמות‬
‫שכוונתו בקריאה זו לקרות קריאה זו‬
‫על דעת הכוונה הראויה בזה לפי‬
‫ההלכה‪ ,‬שגם בזה נחשב כאילו התנה‬
‫ופירש כל הצדדים‪ ,‬ויוצא בכוונה זו גם‬
‫למ"ד מצוות צריכות כוונה‪ ,‬שי"ל שאף‬
‫למ"ד מצוות צריכות כוונה א"צ לכוין‬
‫להדיא את פרטות המצוה שרוצה‬
‫לצאת‪ ,‬אלא דבכוונה כוללת שרוצה‬
‫לצאת ידי הצווי שישנו במעשה זה סגי‪.‬‬
‫והביאור בזה הוא על פי מה שכתב‬
‫שו"ע הרב סימן ס' בביאור‬
‫הדעה דמצוות צריכות כוונה‪ ,‬וז"ל "כל‬
‫המצות צריכות כוונה לצאת ידי חובה‬
‫בעשיית אותה מצוה ואם עשאה בלא‬
‫כוונה לצאת ידי חובתו אלא כמתעסק‬
‫בעלמא או לכוונה אחרת ולא לשם‬
‫אותה מצוה לא יצא ידי חובתו מן‬
‫התורה" עכ"ל‪ .‬וחזינן מדבריו דהכוונה‬
‫מעכבת בעיקר בכדי שלא יהא‬
‫מתעסק בעלמא במעשה זה או שלא‬
‫יהא לשם איזו כוונה אחרת‪ ,‬כגון‬
‫שיתקע להתלמד או שיקרא קרי"ש‬
‫להגיה‪ ,‬ולזה די במה שמכוין לקיים‬
‫הציווי והרצון ה' שישנה בעשיה זו‪,‬‬
‫וה"נ מהני כונה כללית לשם הכוונה‬
‫הראויה לדעת הפוסקים‪.‬‬

‫♦‬

‫ראיה לסברא הנ"ל מכמה מצוות‪,‬‬
‫שיש בהם מחלוקת הפוסקים אם‬
‫הם דאו' או דרבנן‪ ,‬ומלשון‬
‫הגמרא‬
‫כא[ ויש להביא ראיה לסברא הנ"ל‪,‬‬
‫דהנה‬
‫מצוות‬
‫בהרבה‬
‫הנהוגות ישנה מח' בפוסקים אם הם‬
‫מדרבנן או מדאו' ]כגון במצות קרי"ש‬
‫דיש מח' האם רק פסוק א' מדאו' או כל‬
‫פרשה א' או גם פרשה ב'‪ ,‬וכן קידוש על‬
‫הכוס )אחר שהתפלל(‪ ,‬וכן הבדלה‪ ,‬וכן‬
‫ספיה"ע בזה"ז‪ ,‬ועוד[‪ ,‬והנה לא שמענו‬
‫שלמ"ד מצוות צריכות כוונה מעכב‬
‫בכ"ז שיפרש ויכוין ויעשה תנאי שלמ"ד‬
‫דהמצוה מדאו' מתכוין לשם קיום מצוה‬
‫דאו' ולמ"ד דהמצוה היא מדרבנן‬
‫מתכוין לקיים המצוה רק מדרבנן‪,‬‬
‫דלכאו' אם מעכב לכוין לשם איזה מצוה‬
‫בפרטות עושה המצוה הרי גם בזה‬
‫בעינן לעיכובא שיכוין לדאו' ולדרבנן‬
‫לכל חד כדא"ל‪ ,‬אלא נראה מזה דאף‬
‫למ"ד דמצות צ"כ מספיק שיכוין בכללות‬
‫לשם קיום מצות ה' שבמעשה זה‪ ,‬וכ"מ‬
‫מלשון הגמ' )ר"ה כ"ח( שהתוקע לשיר לא‬
‫יצא למ"ד מצוות צריכות כוונה‪ ,‬ומשמע‬
‫שכל שהייתה כוונה לשם איזו מצוה ולא‬
‫לשם דבר חול‪ ,‬מהני אף למ"ד מצ"כ‪.‬‬
‫צ"ע אהנ"ל מלשון הדרך פקודיך‬
‫כב[ ואמנם צ"ע קצת אהנ"ל מלשון‬
‫הדרך פיקודיך בהקדמה‬
‫א' אות ד' שכתב "שצריך לכוין הנני‬
‫מכוין בעשייתי זאת לצאת ידי חובת‬
‫מצוה פלונית כאשר ציוונו ה' אלקינו‬
‫זהו עיקר הכוונה המחויבת אשר‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫בלעדה לא תיתכן המצוה"‪ ,‬וצ"ע‬
‫שנראה מהדרך פיקודיך שמעכב לכוין‬
‫ידי מצוה פלונית‪ ,‬שזה לכאו' חידוש‬
‫וחומרא גדולה שאינה מוזכרת בכל‬
‫הפוסקים‪ ,‬ונראה לדידן דתיבת‬
‫"פלונית" אינה לעיכובא‪ ,‬אלא לרווחא‬
‫דמילתא לתוספת הידור ודקדוק במצוה‬
‫]וכמו שעשה הרה"ק בעל מחבר ספה"ק‬
‫אור השנים בסידורו שפירש על כל‬
‫עשיה ופעולה שעושים במשך היום את‬
‫המצוה הפרטית שיש בזה‪ ,‬שבודאי יש‬
‫בדבר זה הידור גדול ותוספת קדושה‬
‫והשראת אלקות במצוה‪ ,‬ובבחי' תוספת‬
‫אהבה ויראה וקבלת עומ"ש וכו' אך‬
‫אי"ז לעיכובא במצוה[‪.‬‬

‫תמיהת הפסק"ת על הדרך פקודיך‬
‫אינה תמיהה‬

‫כג[ ושוב‬

‫מצאנו בקונטרס שבסוף‬
‫הספר החשוב פסקי‬

‫תשובות ח"א )שהוא קונטרס שלם בדיני‬

‫מצוות צריכות כוונה( שמביא שם ג"כ את‬
‫הדרך פקודיך הנ"ל )באות ג' בקונטרס(‬
‫והוא לא דייק תיבת 'פלונית' אלא שהוא‬
‫תמה על הדרך פקודיך בפרט אחר‬
‫שהוא הבין מדבריו שיש לכוין הכוונה‬
‫הזאת קודם עשיית המצוה‪ ,‬וע"ז תמה‬
‫שם שלא מצינו מקור לזה אלא מספיק‬
‫לכל הפוסקים הכונה בשעת עשיית‬
‫המצוה גופא )ותמה גם על החיי"א והמעשה‬
‫רב והמ"ב שכתבו גם כן שצריך לכוין קודם‬

‫המצוה(‪ ,‬אך באמת בדרך פקודיך לא‬
‫נזכר שיש לכוין הכונה קודם המצוה‪,‬‬
‫וע"כ תמיהת הפסק"ת על הדרך‬
‫פיקודיך אינה תמיהה‪.‬‬

‫קטו‬

‫דעת הפסק"ת שהכוונה בפרטות‬
‫המצוה מעכבת‬
‫כד[ אלא שבקונטרס זה )באות ו'(‬
‫משמע שאינו סובר‬
‫כסברא הנ"ל‪ ,‬שהוא מביא שם בתו"ד‬
‫את דברי הערוך השולחן )סי' ס' ס"ח(‬
‫שכתב וז"ל "לפי מה דקיי"ל מצות‬
‫צריכות כונה יש ליזהר בכל מצוה לכוין‬
‫לשם מצוה וא"צ לכוין לשם מצוה זו‬
‫אלא סתם לשם מצוה דכן מבואר‬
‫מרש"י ריש פ"ב דברכות שכתב מצות‬
‫צריכות כונה שיהא מתכוין לשם מצוה‬
‫ע"ש" עכ"ל‪ ,‬וכותב הפסק"ת דדבריו הם‬
‫כנגד משמעות כל הפוסקים‪ ,‬שכולם‬
‫כתבו שיש לכוין בעשיית אותה המצוה‬
‫או לכוין לצאת בעשיית מצוה זו‪ .‬ונראה‬
‫מדבריו שכוונתו לחלוק על הערוה"ש‪,‬‬
‫וסובר שהכוונה הפרטית לשם מצוה‬
‫פלונית מעכבת ושכן היא שיטת כל‬
‫הפוסקים‪.‬‬
‫תמיהה נוספת שמקשה הפסק"ת‬
‫על הערוה"ש וישובה‬
‫כה[ עוד תמה שם הפסק"ת על‬
‫הערוה"ש וכתב שדבריו‬
‫קשיי הבנה לכל המעיין‪ ,‬דהלא אם‬
‫המצוה לפניו והוא מקיימה לשם מצוה‬
‫הרי בע"כ כוונתו לשם מצוה זו‪ ,‬עכ"ד‬
‫הפסק"ת‪.‬‬
‫אך נראה לתרץ תמיהה זו דכוונת‬
‫הערוה"ש הוא באופן שיש‬
‫במעשיו ובדיבוריו קיום כמה וכמה‬
‫מצוות והוא מכוין בכללות לשם קיום כל‬
‫מצוות הש"י שיש במעשים ודיבורים‬
‫אלו וכגון המתפלל שיש במעשה זו‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬

‫קטז‬

‫♦‬

‫הרבה קיום מ"ע דאו'‪ ,‬של אמונת ה'‪,‬‬
‫ויחודו‪ ,‬אהבתו ויראתו‪ ,‬ובטחון בו‪,‬‬
‫ודבקות וכו'‪ ,‬והוא אינו מכוין בפרטות‬
‫על כ"ז אלא מכוין בכללות לשם קיום‬
‫מצות ה' שיש במעשה זה‪ ,‬הר"ז מהני‬
‫לכל המצוות כולם‪ ,‬וא"צ לכוין על כל‬
‫מצוה בפרטות לשם מצוה זו וזו‪.‬‬

‫יש לדחות דיוק הפסק"ת‬

‫כו[ ומה‬

‫שדייק שם בפסק"ת )אות ו'(‬

‫וכל‬

‫הפוסקים‬

‫שמהשו"ע‬
‫והמ"ב בכללם )שסתימת לשונם לכוין לצאת‬
‫בעשיית אותה המצוה או לכוין לצאת בעשיית‬

‫מצוה זו(‪ ,‬נראה שכולם לא ס"ל כהערוך‬
‫השולחן‪ ,‬יש לדחות דיוקו זה‪ ,‬די"ל‬
‫שלשון השו"ע וכו' אין הכונה שבכל‬
‫מצוה יש לכוין בפרטות על קיום מצוה‬
‫פלונית הפרטית אלא מספיק כדברי‬
‫הערוה"ש שמכוין לשם קיום מצוה סתם‪,‬‬
‫וכונת השו"ע י"ל שלא יהא בכוונתו‬
‫היפך הכונה דאותה מצוה פרטית‪ ,‬היינו‬
‫שלא יכוין במצות קריאת שמע לשם‬
‫קיום מצות ת"ת וכד'‪ ,‬אלא צריך לכוין‬
‫לשם מצוה זו ולא אחרת‪ ,‬אך כל שמכוין‬
‫סתם לשם מצוה ג"כ יצא ידי כל‬
‫המצוות שיש במעשה זה )וכעין דאשכחן‬
‫לגבי דין התראה‪ ,‬שאם התרו בו משום לאו‬
‫אחר אין מלקין אותו‪ ,‬אך אי"צ לפרט הלאו‬
‫המדויק‪ ,‬אלא מהני גם כשמתרים בו בכללות‬

‫שעובר על לאו בתורה‪ ,‬וה"נ לגבי מ"ע צ"כ(‪.‬‬

‫חידוש הפסק"ת שידיעת המצוה‬
‫מעכבת לכו"ע‬

‫כז[ ומכיון‬

‫דאתינן לסוגיא זו דמצוות‬
‫צריכות כוונה נדון עוד‬

‫בחידושי הקונטרס הנ"ל‪ ,‬דהנה שם‬
‫)באות ג' ואות ו'( מאריך לחדש עפ"י יסוד‬
‫דברי הר"ן )ר"ה ז' ע"ב מדפי הרי"ף( בשם‬
‫הרא"ה ונפסק להלכה בשו"ע )סי' תע"ה‬
‫ס"ד( שאף במצוות אכילת מצה דקיי"ל‬
‫דלא בעינן בה כונה )היינו דבמצות אכילה‬
‫כיון שנהנה באכילתו לא מיקרי מתעסק ואף‬

‫אין מתכוין נחשב ביה כמכוין( מ"מ צריך‬
‫לכה"פ לידע שהיום הוא פסח והדבר‬
‫שאוכל הוא מצה לאפוקי אם הוא סובר‬
‫שהיום חול או שסובר שהדבר שאוכל‬
‫אינו מצה דלא יצא‪ ,‬ועיין בביאוה"ל )סי'‬
‫ס' ד"ה י"א שאין מצוות צ"כ( שמוכיח‬
‫מהגמ' שם שדין זה דהרא"ה הוא אפי'‬
‫למ"ד מצוות א"צ כוונה ]ונשאר‬
‫הביאוה"ל בצע"ג על הלבוש )וכן הוא‬
‫בבאר הגולה בשו"ע סי' תע"ה( שכתב שדין‬
‫זה הוא רק למ"ד דמצ"כ[ וע"כ כותב שם‬
‫בביאוה"ל דמי שסבור שהוא פטור מן‬
‫המצוה שהוא עושה‪ ,‬כגון שנטל לולב‬
‫ביום א' דסוכות וסבור שהוא ערב‬
‫סוכות או שסבור שלולב זה פסול הוא‪,‬‬
‫לכו"ע לא יצא‪.‬‬
‫ולפ"ז מוסיף ומחדש בפסק"ת שם דאף‬
‫למ"ד מצוות א"צ כוונה בכ"ז‬
‫בעינן לכה"פ שידע שיש בתורה חיוב‬
‫מצוה זו‪ ,‬אך מי שלרוב בערותו וכדו'‬
‫אין יודע כלל שיש בתורה חיוב מצוה זו‬
‫הר"ז דומה למש"כ הביאוה"ל הנ"ל‬
‫שכשהוא סבור שפטור מן המצוה וכו'‬
‫אזי לכו"ע לא יצא‪ ,‬ומביא שם הפסק"ת‬
‫כמה דוגמאות לזה כגון בתפלה והלל‬
‫וקידוש וברהמ"ז מי שאינו יודע כלל‬
‫שיש בתורה מצוות אלו וחושב‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫שאמירות אלו הם כעין תחינות או לחש‬
‫וכדו' לכו"ע אין מקיים המצוה‪.‬‬

‫נוגע‬

‫כמה אופנים‪ ,‬שבהם‬
‫החידוש הנ"ל למעשה‬
‫כח[ ולמעשה נוגע הדבר לגבי כמה‬
‫מצוות דאו' שאינם‬
‫ידועים כ"כ שהם מצוות‪ ,‬ומקצת אנשים‬
‫אין יודעים כלל שיש מצוות כאלו‬
‫בתורה כגון מצות הזכרת יצי"מ בבוקר‬
‫ובערב‪ ,‬הרי )לדברי הפסק"ת( אנשים אלו‬
‫אף אם יתפללו לשם חובת תפילה‬
‫ויקראו קרי"ש לשם מצות קרי"ש וגם‬
‫יאמרו פר' ציצית בכוונת פירוש‬
‫המילות הרי מכיון שאינם יודעים שיש‬
‫מצוה של הזכרת יצי"מ לא יוצאים‬
‫יד"ח‪.‬‬
‫וכן מביא שם עוד דוגמאות כמו שיטת‬
‫הרמב"ם דבכל אכילת כזית מצה‬
‫נוספת בליל פסח יש עוד קיום מ"ע‬
‫דבערב תאכלו מצות‪ ,‬או שיטת הגר"א‬
‫)שהיא שיטת כו"כ ראשונים( שבכל כזית‬
‫מצה שאוכלים בכל ז' ימי הפסח‬
‫מקיימים מ"ע דשבעת ימים תאכלו‬
‫מצות‪ ,‬ויש הרבה אנשים שאין יודעים‬
‫שיש מצוות אלו בתורה ומפסידים‬
‫מצוות אלו‪ ,‬ומבאר שם שאף דקיי"ל‬
‫בסי' תע"ה ס"ד שבמצוות שהגוף נהנה‬
‫מהם יוצאים אף ללא כונה‪ ,‬היינו‬
‫דבמצוות שיש בהם הנאה מודה המ"ד‬
‫דמצ"כ למ"ד דא"צ כוונה‪ ,‬אך בנידון‬
‫דידן‪ ,‬כשאין יודע שיש בתורה כאלו‬
‫מצוות‪ ,‬דינו כסבור שהיום ערב פסח או‬
‫שאינו מצה שהוכיח הביאוה"ל )כנ"ל(‬
‫דאין יוצא אף למ"ד מצוות א"צ כוונה‬

‫קיז‬

‫וה"נ במי שאין יודע שיש כאלו מצוות‬
‫בתורה הרי אין יודע שיש למעשהו קשר‬
‫כלל למצוות התורה וא"כ אין מקיים‬
‫המצוה אף למ"ד מצוות א"צ כונה‪ ,‬ע"כ‬
‫דברי הפסק"ת שם‪.‬‬
‫ולפי דבריו מפסידים הרבה מפשוטי‬
‫עם בנ"י הקיום של מ"ע דיצי"מ‬
‫של כל יום בבוקר ובערב וכן עוד הרבה‬
‫מצוות מפורשות שבתורה ]וכמו מ"ע‬
‫דאו' דאנכי ה"א וגו' על כל מחשבה‬
‫ודיבור דאמונת ה' או מ"ע דאת ה"א‬
‫תירא על כל מחשבה ודיבור של יר"ש‬
‫ומ"ע דובו תדבק על כל דבקות בה'‬
‫ובחכמים וכן מ"ע דוהלכת בדרכיו על‬
‫כל התנהגות טובה במדות טובות בין‬
‫אדם לחבירו וכן מ"ע דבצדק תשפוט‬
‫עמיתך לדון לכף זכות וכו' )שאף מ"ע‬
‫יסודיות אלו אין ידועים לרבים מעמי הארץ(‬

‫ולדבריו מפסידים אלפי ישראל רבבות‬
‫מצוות כאלו ודומיהם היות שאין יודעים‬
‫שיש בתורה מ"ע אלו[‪.‬‬

‫תמיהה על חידוש הפסק"ת‬
‫כט[ אך צ"ע על שיטתו דאיך לא‬
‫אשכחן בכל הפוסקים דבר‬
‫זה‪ ,‬והלא בכל הדורות היו כידוע הרבה‬
‫ע"ה שלא ידעו שיש מ"ע של יצי"מ וכדו'‬
‫ומדוע לא הזהירו הפוסקים ללמד את‬
‫המון העם את המצוות מטעם זה ]ועיין‬
‫בכנה"ג בכללים בדרכי הפוסקים )שבסוף‬
‫חלק יו"ד( אות ו' "דין מחודש שלא‬
‫כתבוהו הפוסקים ודאי דלא ס"ל הכי"‬
‫)והביא כלל זה מכמה גדולי עולם( ועיין‬
‫בשדי חמד בכללי הפוסקים )סי' ט"ז אות‬
‫כט‪-‬לד( שהאריך הרבה בביאור כלל זה‪,‬‬

‫קיח‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫וכן בספר דרכי שלום להמהרש"ם כללי‬
‫הש"ס אות צ‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬וכ"כ ביד מלאכי‬
‫כללי שאר הפוסקים )אות כט( דבדבר‬
‫המצוי ורגיל והווה‪ ,‬אמרינן דאילו הוה‬
‫ס"ל לא הוי שתיק מיניה‪ ,‬ובענינינו‬
‫תמיד היו מצויים ע"ה שלא ידעו‬
‫מהרבה מצוות שבתורה כנ"ל[‪.‬‬

‫ועוד‬

‫יש לדייק דבגמ' ר"ה )כ"ח ע"ב(‬

‫שואלת הגמ' על מ"ד דמצוות‬
‫א"צ כונה ממשנה דהשומע קול שופר‬
‫או קול מגילה אם כיון לבו יצא וכו'‬
‫ומתרצת הגמ' דמיירי בסבור ששומע‬
‫חמור בעלמא ]ועיי"ש ברש"ש דהשומע‬
‫קול מגילה מיירי בלועז ששומע אשורית‬
‫ואין מבין כלום ואין יודע שזה מגילה‬
‫והוי דומה לשומע שופר ואין יודע שזה‬
‫שופר אלא סובר שזה חמור[‪ ,‬ובאמת‬
‫תירוץ זה דהגמ' הוא תי' שלכאו' דחוק‬
‫במציאות שהשומע קול תש"ת ותשר"ת‬
‫כהלכתם יסבור שהוא חמור בעלמא‬
‫ולשיטת וחידוש הפסק"ת הו"ל לגמ'‬
‫לתרץ בדוגמא הרבה יותר פשוטה‬
‫שמיירי שאין יודע שיש בתורה מצות‬
‫שופר או מגילה ]ואמנם קושיה זו לכאו'‬
‫קשה גם לשיטת הר"ן )אליבא דביאוה"ל‬
‫הנ"ל( דהו"ל לגמ' לתרץ תי' פשוט‬
‫דמיירי שאין יודע שהיום הוא ר"ה‬
‫ופורים או שאין יודע ששופר זה‬
‫שתוקעים בו הוא שופר כשר וכן מגילה‬
‫זו שקוראים בה היא מגילה כשרה‬
‫וסבור שמכין הבעל תוקע והבעל קורא‬
‫את עצמו בשופר ומגילה פסולים והוי‬
‫דומיא דהר"ן באוכל מצה וסבור שהוא‬
‫חמץ‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬

‫תמיהה בחידוש החיי"א הידוע‪,‬‬
‫מעניינם‬
‫שמוכח‬
‫במצוות‬
‫שעשייתו היא כדי לצאת‬
‫ל[ ונראה דאפשר ללמד זכות על ע"ה‬
‫שאין יודעים ממצות יצי"מ‪,‬‬
‫שיוצאים יד"ח המצוה אף למ"ד מצוות‬
‫צריכות כונה‪ ,‬בהקדם דברי החיי"א‬
‫הידועים המובאים במ"ב )סי' ס' סק"י(‬
‫שבמצוות שמוכח לפי הענין שעשייתו‬
‫היא כדי לצאת‪ ,‬יצא בדיעבד אעפ"י‬
‫שלא כיון בפירוש‪ ,‬וא' מהציורים בזה‪,‬‬
‫שנוקט החיי"א‪ ,‬הוא בקורא קרי"ש‬
‫כדרך שאנו קורין בסדר התפלה שגם‬
‫בזה מוכח לפי הענין שעשייתו היא כדי‬
‫לצאת ולכן אעפ"י שלא כיון בפירוש‬
‫יצא‪ ,‬ולכאו' דברי החיי"א צ"ב דמהיכן‬
‫מוכח לפי הענין שכוונתו לצאת ידי‬
‫מצוות קרי"ש‪ ,‬והלא אדם זה אומר‬
‫פסוקי הקרי"ש ביחד עם כל חלקי‬
‫התפלה דפסוד"ז וברכות קרי"ש וכו'‪,‬‬
‫ואמנם ודאי שניכר ומוכח לפי הענין‬
‫שהוא עוסק עתה בעבודה"י‪ ,‬אך איך‬
‫מוכח לפי הענין שעשייתו כדי לצאת‬
‫ידי מצות קרי"ש‪ ,‬והלא מה שמוכח לכל‬
‫נחשב כמו הכונה‪ ,‬ואי נימא שכונה‬
‫בכללות לשם מצוות ה' לבד אין נחשב‬
‫לכונה הרי מוכח לכל רק שעוסק עתה‬
‫בעבודה"י ובקיום מצוות ה' ולא מוכח‬
‫לכל שמקיים עתה מצוה מיוחדת‬
‫ופרטית של קרי"ש ]ובפרט דיתכן‬
‫שיסברו הרואים שכבר קרא קרי"ש דאו'‬
‫מקודם התפלה וכשיטת הב"י והרמ"א‬
‫)סוף סי' מ"ו עיי"ש ביאוה"ל ד"ה כי(‬

‫שסוברים שיש לעשות כן לכתחילה‬
‫משום זריזין מקדימין‪ ,‬ואין מוכח מעצם‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬

‫קיט‬

‫קריאתו שמעשה זה לשם קיום מצות‬
‫קרי"ש[‪.‬‬

‫מצוה ומצוה שבתפלה לשם קיום‬
‫המצוה שבה[‪.‬‬

‫להנ"ל א"ש דברי החיי"א לגבי‬
‫קרי"ש בסדר התפלה‬
‫לא[ ולכאו' נראה בביאור דברי‬
‫החיי"א‪ ,‬בהקדם מש"נ‬
‫לעיל דכל הטעם דבעינן כוונה למ"ד‬
‫מצוות צ"כ‪ ,‬הוא שלא יהא המעשה‬
‫כמתעסק בעלמא‪ ,‬ואין צריך מדינא‬
‫לכוין בפרטות לשם איזו מצוה עושה‬
‫המעשה‪ ,‬ומהני אף כוונה כללית לקיים‬
‫כל המצוות שישנם במעשה זה‪ ,‬ומהניא‬
‫כוונה זו לכל המצוות שבמעשה‪.‬‬

‫לימוד זכות על ע"ה‪ ,‬שיוצאים‬
‫יד"ח במ"ע דיצי"מ‪ ,‬אף שאין‬
‫יודעים ממצותה‬
‫לב[ עפ"ז יש לומר לגבי נידון דידן‬
‫שיש ללמד זכות על ע"ה‪,‬‬
‫שאף שאין יודעים כלל שיש מ"ע של‬
‫יצי"מ בתורה‪ ,‬מ"מ היות שכל מה‬
‫שאומרים בתפלה זה ע"ד לקיים מצות‬
‫הש"י וזה מוכח ונראה לכל‪ ,‬נחשב כאילו‬
‫כיונו זאת להדיא ויוצאים יד"ח אף למ"ד‬
‫מצוות צ"כ‪.‬‬

‫ולפי דברינו שהמכוין שכל מה שאומר‬
‫בתפלה יהא הכל לשם קיום מצות‬
‫הש"י מהניא כוונה זו לכל המצוות שיש‬
‫בתפלה‪ ,‬א"ש דברי החיי"א לגבי קריאת‬
‫שמע דכיון שמוכח לכל שכוונתו‬
‫בתפלתו לשם קיום מצות ה' הר"ז כאילו‬
‫כיון להדיא שכל מה שיאמר בתפלה‬
‫יהא לשם קיום מצות ה' שיש בכל דבר‪,‬‬
‫ומהני זה לכל המצוות שבתפלה ]ובזה‬
‫יש גם לבאר דברי הרה"ק בעל היסוד‬
‫העבודה זי"ע )ח"ב פ"ט אות כ"ד( שמאריך‬
‫שקיום כל מצוות דאו' שבלב )כמצות‬

‫ובפסק"ת שם מביא בשם אחד שרצה‬
‫לטעון קצת כעי"ז ודוחה‬
‫דבריו דלא גרע מאחד המתפלל לשם‬
‫הש"י כשאינו יודע כלל שקיימת מצות‬
‫קרי"ש שבודאי אינו יוצא אף אם תוך‬
‫כדי תפילתו אמר קרי"ש )והיינו לשיטתו‬

‫האמונה והאהבה והיראה והדבקות ותמים‬
‫תהיה ואהבת ישראל ועוד כמה וכמה מצוות‬

‫שבלב שמונה שם( מקיימים ע"י התפלה‬
‫בכונת הלב עיי"ש‪ ,‬והיינו שאף שאין‬
‫סתם אדם מכוין להדיא בתפלה לשם‬
‫קיום מ"ע אלו )והלא מצוות דאורייתא‬
‫צריכות כונה( מ"מ כיון שמוכח לכל‬
‫שכונת התפלה לשם עבודה"י שהיא‬
‫קיום מצוות הש"י נחשב כאילו כיון בכל‬

‫כנ"ל דאין יוצא בכה"ג אף למ"ד מצות אין‬

‫צ"כ(‪ ,‬אלא שתיכף מסתפק קצת בזה‬
‫וממשיך דאף אם נאמר סברא זו שיועיל‬
‫למ"ד מצוות אין צ"כ מ"מ עכ"פ למ"ד‬
‫מצוות צ"כ אין יוצא והלא ההלכה‬
‫דמצוות דאו' צ"כ‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬
‫אך לשיטתינו ערבך ערבא צריך‪,‬‬
‫דנראה דגם בדוגמא שמביא‬
‫בע"ה מופלג שאין יודע כלל שיש מצות‬
‫קרי"ש מ"מ כיון שמוכח לכל לפי הענין‬
‫שכוונתו לשם עבודה"י ולא כמתעסק‬
‫בעלמא או להתלמד וכדו' י"ל דיצא‬
‫יד"ח אף למ"ד מצוות צ"כ‪ ,‬ואף שהוא‬
‫עצמו אין יודע כלל שיש כזה מצוה מ"מ‬
‫מהני מה שמוכח לכל מתוך מעשיו‬

‫קכ‬

‫כוונה בקרי"ש ובמצוות שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫שכוונתו בקרי"ש שקורא לשם עבודה"י‬
‫וקיום מצוותיו‪.‬‬

‫מצוה סתם שהרי כאן הרבה אין יודעים‬
‫כלל שיש שום מצוה באכילת מצה‪.‬‬

‫וה"נ לכאו' גם לגבי שאר הדוגמאות‬
‫שמביא הפסק"ת של העושה‬
‫קידוש או מברך ברהמ"ז וסובר שהם‬
‫תחינה או לחש בעלמא ואין יודע שהם‬
‫מצוות מה"ת יוצא יד"ח אף למ"ד‬
‫מצוות צ"כ‪ ,‬היות שמוכח לכל שמעשיו‬
‫המה לשם עבודה"י וקיום מצוותיו‬
‫וכהחיי"א הנ"ל‪ ,‬וכ"ש כשהוא עצמו‬
‫יודע שיש בעשייתו איזה מצוה ממצוות‬
‫ה' )אלא שאין יודע אם ציווי ה' הזה הוא מצוה‬
‫מדאו' או מדרבנן וכדו'( שסו"ס אינו בגדר‬
‫מתעסק ומתלמד בעלמא אלא יודע‬
‫שעושה במעשהו ודיבורו קיום מצות ה'‬
‫שיוצא יד"ח אף למ"ד מצוות צ"כ )ואף‬
‫לולא חידוש החיי"א( וכנ"ל‪.‬‬

‫ואמנם מן הצורך לחפש ולמצוא איזה‬
‫דרך לזכות את כל אלו מבנ"י‬
‫שאכלו מצה בז' ימי הפסח בכל הדורות‬
‫ולא ידעו משיטות הראשונים שס"ל‬
‫שיש בזה קיום מ"ע שלא יפסידו‬
‫מצוותם‪ ,‬וי"ל בזה עפ"י שיטת הב"ח‬

‫דרך לימוד זכות‪ ,‬לזכות בנ"י‬
‫במצות אכילת מצה כל ז' הימים‬
‫וכדו'‬
‫לג[ ומה שמביא בפסק"ת עוד‬
‫דוגמאות של אכילת‬
‫כזית מצה נוספת בליל פסח וכן אכילת‬
‫כל כזית מצה בז' ימי הפסח שמי שאינו‬
‫יודע מהשיטות שיש בזה קיום מ"ע‬
‫מה"ת הוי לדידיה כאוכל כזית מצה‬
‫בליל פסח וסבור שהוא חול דלא יצא‬
‫וכנ"ל‪ ,‬הרי אמנם בזה אין שייך הדחיה‬
‫שדחינו לעיל את דבריו בענין הזכרת‬
‫יצי"מ וכו'‪ ,‬שהרי כאן אין ניכר לכל‬
‫מאכילתו שהיא לשם קיום מצוה ואין‬
‫שייך כאן דברי החיי"א‪ ,‬וכן כאן אין‬
‫שייך דברי הערוה"ש שמספיק לשם‬

‫)סוף יו"ד פסק בהנהגות איסור והיתר‪ ,‬והובא‬
‫בש"ך בפלפול בהנהגת הוראות באו"ה ביו"ד‬
‫סו"ס רמ"ב( והט"ז )יו"ד סי' רצ"ג סק"ד(‬

‫שבשעת הדחק והפס"מ קיי"ל אף‬
‫כשיטת יחיד נגד רבים ואף בדאו'‪ ,‬וא"כ‬
‫בענינינו הוי שעת הדחק והפס"מ עצום‬
‫להפסיד מרבבות בנ"י את מצוותם ח"ו‪.‬‬
‫וי"ל שבכה"ג שפיר יש לפסוק כשיטת‬
‫הלבוש הנ"ל והבאר הגולה שס"ל‬
‫שכל דין השו"ע הנ"ל )סי' תע"ה ס"ד(‬
‫שבסבור שהיום חול או שסבור שאינה‬
‫מצה לא יצא‪ ,‬הנה הוא רק למ"ד מצוות‬
‫צריכות כונה )ודלא כביאוה"ל הנ"ל(‪ ,‬אך‬
‫למ"ד דאין צריכות כונה יוצאים יד"ח‬
‫אף בסבור שהיום חול וכו' ]ואף לשיטת‬
‫הביאוה"ל )דפריך על הלבוש דלא יתכן‬
‫לפרש כן בדברי הרא"ה שבר"ן שהוא מקור‬

‫דין השו"ע( י"ל דבשעת הדחק יש לסמוך‬
‫על שיטת רבינו ירוחם בשם התוס'‬
‫)המובא בביאוה"ל סי' תע"ה ד"ה אבל אם הוא‬

‫סבור שהוא חול( דס"ל להדיא דלמ"ד א"צ‬
‫כונה אפילו סבר שהוא חמץ נמי יצא‪,‬‬
‫)ועיין עוד בקוב"ש )פסחים אות רט"ז( שמוכח‬
‫מדבריו שסובר שגם הראב"ד )בהשגותיו‬
‫על בעה"מ פסחים דף כ"ה ע"א מדפי הרי"ף(‬
‫וכן הרמב"ם )פ"ו מהל' חמץ ומצה ה"ג(‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ כוונה בקרי"ש ובמצוות‬
‫שס"ל דבמידי דאכילה לא בעינן כונה‬
‫חולקים על הרא"ה[‪.‬‬
‫]ואמנם לכאו' אין שייך לימוד זכות זה‬
‫לגבי שאר מצוות שאינם‬
‫מידי דאכילה‪) ,‬כמו מי שאין יודע שיש מ"ע‬
‫של והלכת בדרכיו או בצדק תשפוט עמיתך‬

‫וכדו'(‪ ,‬דלכאו' דבריהם רק במידי‬
‫דאכילה שבזה ס"ל דההנאה משוי ליה‬
‫כונה אף בסבור שהוא ערב פסח או‬
‫חמץ‪ ,‬אך יתכן דגם הם מודים לסברת‬
‫הרא"ה דבנוטל לולב וסבור שהוא ערב‬
‫סוכות דאין יוצא אף למ"ד מצוות א"צ‬
‫כוונה דהוי כהיפך כונה )וכמו שנבאר‬
‫להלן( וא"כ אין דבריהם שייכים בהנ"ל‪,‬‬
‫וצ"ע[‪.‬‬

‫הסבר אחר בשיטת הרא"ה‬
‫שעפ"ז בדיעבד יצאו בנ"י בכל‬
‫המצוות שעשו אף שלא ידעו‬
‫מהמצוות‬
‫לד[ ושוב עלה בעז"ה בדעתנו הסבר‬
‫נוסף לחלק בין הא‬
‫דהרא"ה לנידון דידן שעפ"ז יתיישב‬
‫בשופי שיצאו בנ"י בכל מצוותיהם‬
‫שעשו בלי ידיעה שהם מצוות )ואף‬
‫מצוות שאינם מידי דאכילה( ואף לדברי‬
‫הביאוה"ל הנ"ל‪.‬‬
‫דהנה נראה דהביאור בדברי הרא"ה‬
‫)לשיטת הביאוה"ל( דאף למ"ד‬
‫מצוות א"צ כונה אין יוצא בסבור‬
‫שהיום הוא ערב סוכות או בסבור‬
‫שאינה מצה‪ ,‬דהטעם משום דהוי כמכוין‬
‫להדיא שלא לצאת והוי כהיפך כונה‬
‫דלא יוצא אף למ"ד א"צ כונה‪ ,‬וכעי"ז‬

‫קכא‬

‫אשכחן בדברי התוס' )ברכות י"ב ע"א ד"ה‬

‫לא( בבעיא דגמ' התם בסבור שהוא יין‬
‫ונמצא שהוא שכר דהקשה ר"י מקינון‬
‫מאי קא מבעיא לן והא מצוות אין‬
‫צריכות כונה ותי' הר"י דזה דוקא בהיה‬
‫עובר אחורי בית הכנסת וכו' )דבזה למ"ד‬
‫א"צ כונה יוצא יד"ח( אך היכא דנתכוין‬
‫לברך על היין ונמצא שהוא שכר לא‬
‫מהני‪ ,‬והביאור לכאו' כנ"ל דכיון שהוא‬
‫סבור שהוא דבר אחר נחשב כמו היפך‬
‫כונה )וכן כתבו שם תלמידי רבינו יונה בשם‬
‫הר"ש(‪ ,‬וה"נ מי שסבור שהיום הוא ערב‬
‫סוכות הוי כסבור שהוא יין ונמצא‬
‫שהוא שכר דהוי כמכוין שלא לצאת‬
‫]ואף שיש לדחות ולחלק שבסבור שהוא‬
‫יין הרי מכוין עתה להדיא לברך ברכה‬
‫אחרת מברכתו האמיתית משא"כ‬
‫בסבור שהוא ערב סוכות אין מכוין‬
‫כלום‪ ,‬אך באמת נראה לומר כנ"ל‬
‫דבסבור שהוא ערב סוכות הוי כמכוין‬
‫להדיא שלא לצאת )וכן משמע מדברי‬
‫הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא כלל כ"ג‪,‬‬

‫עיי"ש(‪.‬‬
‫ויש להוסיף ראיה להנ"ל שכמדו' שכן‬
‫כתבו באחרונים ליישב קושית‬
‫הקוב"ש הנ"ל איך מעתיק הר"ן )ר"ה ז'‬
‫ע"ב מדפי הרי"ף( את דברי הרמב"ם )פ"ו‬
‫מהלכות חמץ ומצה ה"ג( שס"ל דבאכילה‬
‫מתעסק נמי יצא ביחד עם דברי הרא"ה‬
‫דבאינו יודע שהוא מצה לא יצא לכו"ע‬
‫והקשה הקוב"ש שהם דברים סותרים‬
‫זל"ז‪ ,‬והתי' כנ"ל דאף דבאכילה לא‬
‫בעינן כונה ומתעסק נמי יצא מ"מ היפך‬
‫כונה לא מהני אף באכילה‪ ,‬ובסבור‬

‫קכב‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫שאינו מצה או שאינו פסח הוי כהיפך‬
‫כונה וכנ"ל[ מה שאין כן במי שאין יודע‬
‫שהוא מצוה בודאי אין שייך לומר דהוי‬
‫כהיפך כונה אלא רק כחסרון כונה‪ ,‬ואם‬
‫כן למ"ד מצוות א"צ כונה יוצא אף‬
‫להביאוה"ל הנ"ל‪.‬‬

‫כל הנ"ל בתורת שעה"ד והפס"מ‬
‫לה[ ואמנם עדיין יש להוסיף דכמובן‬
‫כ"ז רק בצירוף הנ"ל‪,‬‬
‫דהוי מציאות זו כמו שעת הדחק‬
‫והפס"מ )וכנ"ל שבעשה"ד והפס"מ יש לסמוך‬
‫על שיטות יחידאיות שנדחו מהלכתא(‪ ,‬דהרי‬
‫באמת קיי"ל בדאו' כמ"ד מצוות צ"כ‪,‬‬
‫ורק משום דלהפסיד מצוות מבנ"י חשיב‬
‫כשעת הדחק והפסד מרובה יש לפסוק‬
‫בדיעבד כמ"ד דאף בדאו' מצוות א"צ‬

‫כונה שהיא שיטת הי"א הראשון‬
‫המוזכר בשו"ע )סי' ס' ס"ד( ובזה לא‬
‫יפסידו מצוותם‪.‬‬
‫והא דקיי"ל בשו"ע דמצוות צ"כ צ"ל‬
‫דמיירי באופן שיכול עדיין לחזור‬
‫ולעשות את המצוה ואינו שעת הדחק‬
‫להפסיד המצוה‪ ,‬משא"כ בא"א כבר‬
‫לחזור ולעשות את המצוה שפיר יש‬
‫לומר כנ"ל דמיקרי שעת הדחק והפסד‬
‫מרובה וכו' ויצא בדיעבד כנ"ל‪ ,‬וכן י"ל‬
‫עוד ששאני איבוד מצוה דיחיד באופן‬
‫ארעי שאינו חשוב שעת הדחק משא"כ‬
‫איבוד אין קץ מצוות לרבי רבבות ע"ה‬
‫נחשב ללא ספק כשעת הדחק והפסד‬
‫מרובה שאין כדוגמתה ובודאי בכה"ג‬
‫יש לפסוק בדיעבד כמ"ד מצוות א"צ‬
‫כוונה‪.‬‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שיש להטיל בציצית‬
‫ונתבארו בו גם הלאוים בל תוסיף ובל תגרע‪ ,‬ומנהגי עשיית‬
‫הציצית‪ ,‬וביאור בעיקר השביעי מי"ג עיקרי אמונה שמשרע"ה‬
‫הוא אבי הנביאים והגדול שבהם‬
‫הנה בספרי ים החכמה שיצאו לאור‬
‫בשנים תשס"ה ותש"ע ובשו"ת‬
‫ים החכמה ח"א סי' ב' וג' נדפסו‬
‫תשובות בנוגע למצות התכלת‪ ,‬ושם‬
‫נידון בהרחבה מאיזה מין חלזון יש‬

‫לעשות את התכלת `‪ ,‬וכדי להשלים‬
‫הענין נבקש לדעת כיצד יש לנהוג‬
‫להלכה בענין מספר חוטי התכלת שיש‬
‫לעשות בציצית‪ ,‬שכידוע נחלקו בזה‬
‫הראשונים ויש בזה כמה שינויי מנהגים‪.‬‬

‫הערות וביאורים‬
‫`‪'pewa qtcpy itk x"en siqedy zetqed zvw mr f"ipra zeaeyzd zivnz o`k wizrp .‬‬
‫‪.(zerenyd iwizrn micinlzd '` i"r eazkp xn`nd ixac) `"ryz dnexz 'xt oizcg oiznyp‬‬

‫קכג‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫הערות וביאורים‬

zlkzd oeflg oin oipra x"en zpwqn
`edy dpihpid oeflg `ed zlkzd rav z` ewitd epnny oeflgd ik dhep x"en zrc dpd [`
mipey`xde l"fg ixacn mipniq i"g dkex`a my `iady enk ,l"fg ipniq lkl hrnk mi`zn
n"ewla l"fiax ixac i"tr ,oniq cer dzr x"en siqede] ,dpihpid mr xzeia mini`zny
ilk`y y"r ok z`xwp zlkzdy (`"r `p ziy`xa) w"defd ixac z` yxtny (f ,hn `nw)
dpihpia mpn`e .(y"iir ,gxken epi` w"defae) zivivdc zlkz lr df i`wc ,`lek ivye `lek
,miyp` elit` mizinnd minq ipin 'it`e mleray lk`n ipin lk dlkne lke`y rah el yi
reavl jxc e`vn `l oiicry dzr zrl j` ,[lkd lr xabzne xac mey wifn oi` envr ele
zlkza eizeiviv reavl zepexg`d mipya x"en bdep ie`xk cnrn wifgiy rav dpihpid mr
ewqry g"zdn miaxy ,mivew ddw onbx` - qrwxen `xwpd oeflgn zwtend epipnfay
rav z` l"fg onfa ea eravy d`xp x"en zrcly s`] zlkzd oeflg `edy mixeaq df oipra
rav `ed df rav q"eqy iptn (zlkzd rav z` ea eravy mecw xewn epivn `ly) onbx`d
oepeicd ravn xzei miiwzne) `aekirl `edy m"anxa rnyny i`pzd `edy ,ahid miiwznd
`le bcn ieyry xrpifcxdc oepeicdn iwet`l) oeflg oinn i`cea ieyr `edy oke (xrpifcxdc
ielib z"lcz`a elrtie exdnie efxfi ef zlkz mr i"pa ekliy zekfay l"iy hxtae ,[(oeflgn
zizin`d zlkzd dzr epicia oi`y oeikny ,dlaw i"tr mb oiprd x`iae ,zizin`d zlkzd
'wepd 'igaay onbx`dn zwtend l"pd zlkzd s` xiykdl yi zizin`d zeklnd 'igaay
.[y"iir `"fc
"xrpifcxd ly zlkzd" dycgd zlkzd z` dpkn x"eny mrhd
mivew ddw onbx`n wtend zlkzd rav epiid) dycgd zlkzd z` dpkn `edy cer xn`e [a
s`) 'xrpifcxd ly zlkzd' (zepexg`d mipya ef zlkza jled x"en mby ,qrwxen `xwpd
zhiyl mby gikedl yiy meyn ,(oepeicd bcn zwtend ef `id xrpifcxd ly zlkzd reciky
,dlib `edy zlkzd lr zexzi zelrn dnk elit` da yie ,i`cea dxyk ef zlkz xrpifcxd
.dycgd zlkza zkll sicrdl yic d`xp xrpifcxdl mb k"re
xyk g"ran miiwznd rav lk xrpifcxdl
zlkz zevna akrn oi` (dipy dprh leg ipenh ipety xn`na) xrpifcxd zhiyl dpdc [b
`le dti driavd cenrzy ea reavl xyt`y g"ra lk `l` ,mieqn oeflg e` g"ra oin dfi`
`xetxetd oeflgny ycgd zlkzd rav k"`e ,devnl xyk epnn wtend ravd `di dpzyz
rav `edy ,oepeicd ly ravd lr zeieticr dnk ea yi `axc`e ,xrpifcxl xyk i`cea
miprehd yi reciky cere ,oepeicd mcn dyrpd ravdn xzei daxd eiteia miiwzne cnerd
llk epi` ravdy xxazd oepeicd mcn dyrpy zlkzd rav z` dcarna ewcay dwicaay
didp ravd lke ,ravd ea milyany axd megd gkn ixnbl dlke sxyp `edy ,encn
mcn i`cea `edy ycgd ravl zeticr dpyi k"`e ,dxeia miqipkny mixnegd ztqezn
dpi` zlkzdy (f"hd h"t zegpn) `ztqezd ixac z` mb miniiwn df ravay cere ,g"rad
zrlez ezernyny oeflg `le ,ynn bc `ed oepeicd k"`yn) cala oeflgd on `l` dxyk
.(l"nk`e dfl zei`x daxd mipexg`d ixtqa k"ynk scva ztwend

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫קכד‬

‫הערות וביאורים‬
ef zlkzl mikqn did xrpifcxdy mitqep oikeniq
ixwgn ixtqn `iadl zlkz lizt xn`nl ezgizta jix`n xrpifcxdc siqedl yi cere [c
'eke miklnd lv` aeyge xwi xac `edye ,zlkzd rava mpnfa eravy micirnd miiebd
xwid exign lr my azek oke ,zlkzd rava mireav micbaa milzegn mixvn ihepg e`vnye
driavd zk`ln dzidy oke ,mdixtqa aezk `vnpk mipencwd minia mi`nexde mipeeid inia
zk`ln dgkyp f`y mil`rnyid i"r dizeaiaq lke xev zpicn dqxdpy cr xev xira dreci
zene`d inkg ixtqa miriten l"pd mihxtd lk dpde .dkex`a eixac y"iir ,driavd
lr mihxetn mixe`iz mdixtqa eazke) `xetxetd zepeflgn wtend ravd iabl mipencwd
xtqa f"k `aenk ,xev zpicna driavd mewne mdizerahe oeflgd ly zeikpewd zxev
ixe`iz oia mdixtqa xkfen `ed mby s` oepeicd eli`e ,(oiihyxea mgpn axd azky zlkzd
zlkzd lra ly exn`nn gkeny oeikne .ravl xewnk llk xkfen epi` f"ka ,mibcd lk
eze`n dyrp mlerd lka ea miynzyn eidy miiebd inkg eilr ecirdy ravdy el heyty
zlkzl dnkqd xrpifcxd dfa epl ozp k"` ,dxeza xkfpy zlkzd rav dyrp epnn xewn
.`xetxetd zepeflgn zwtend dycgd
dycgd zlkzl mitqep zei`xe oikeniq
miraevd zepeflgd ipinn cg`n ieyry) dycgd zlkzl mitqep zei`xe oikeniq oiivpe [d
ipinn epi`e bc `edy oepeicdn xrpifcxdc zlkz iwet`l ,`xetxetd zepeflg mi`xwpd
mixi `l meid mb zlkzd" azeky ('a ,g"k) devz 'xta o"anxd ixacn (`xetxetd zepeflg
`xetxetd zepeflgn wtend ravd iabl miiw df hxty ,"mieb jlnn ueg yeall eci z` yi`
`aenke ,eyall zekln zian mpi`y `"pa mzq lr zxqe`d zeklnd zxifb eilr dzidy
'nba 'i` mpn`e) qep`pihqei xqiwd i"r b"nw 'c zpya ef dxifb dzidy inexd miwegd xtqa
oke .(zlkzd z`ada dpkq dzid zxkfpd dxifbd inia igy `ax iniay `"r a"i oixcdpq
(a"q g"i 'iq) miig xewn extqa xi`i zeegd oebk ,mipexg`d ilecbn dnk cern e`iad
ipipr lr oencw xtq `ede ,h"r wxt) mixeab ihlyde ,(c"t) mixteq zgthn extqa u"aride
`"r 'i oihib q"zga xkfene ,qifw m"xdnd cinlz `texd dpe`lhxet mdxa` iaxl ycwnd
icba illk cren xcq yixay milkexd ztewa) l`xyi zx`tzd lrae (e"twz g"e` i"kxaae
(`xtxet jxr) jexrd sqene (f"i ze` `"z 'iq) mi`xid xtq lr m`x zetrez lrae (ycew
zlkzdy enikqdy d`xp mlek ixacny ,(`"iw cenr) ipr zgpn extqa miidpvif c"xbde
.jd epiid md mdixtqa miiebd ex`izy `xetxetd zepeflgn wtend ravde dxeza dxkfpy
zrcl j`) `xetxetd zepeflg oinn epi` i`ceay xrpifcxdc zlkz cbp od elld zei`xd lke
`xetxetd oin ibeqn cg` `ed dpihpid mb x"en zrclc ,dpihpid cbp el` zei`x oi` x"en
ihlya aezky zipihla daizdy mipreh yic `l` ,miraevd zepeflgl illk my `edy
.(l"nk`e ,f"ka oeire xexia oiicr jixve ,qwrxend `id l"pd mixeaib
l"fge m"anxd ipniq itl dycgd zlkza x"en iwetwt
yxity enke] ef zlkza zepexg`d mipya eizeiviv raev `ed mpn`c x"en siqed mle` [e
miiwl dkfp ile`y cvd lr epzlekia xy` z` zeyrl ,zeciqg zcn 'igaa f"ky t"nk x"en

‫קכה‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫בענין מספר חוטי התכלת‬

‫רבים מחסידי ברסלב כדעת הראב"ד‬
‫שיהיו ב' חוטים מהח' תכלת )חוט אחד‬
.('‫שלם מהד‬
‫וטעמינו פשוט מפני שכן כתב רבינו‬
'‫האריז"ל להדיא )שעה"כ דף ו‬
‫ וגילה סוד הענין שחוט הח' של‬,('‫טור ב‬
‫התכלת הוא כנגד אות ח' החסרה ביה"ו‬
(‫ וו‬,‫ הה‬,‫דב"ן שהיא רק ז' אותיות )יוד‬
.‫עיי"ש‬

‫כשיטת‬

‫האריז"ל‬
‫הרמב"ם‬

‫הכרעת‬

‫א[ בענין מספר חוטי התכלת‬
‫כדעת‬
‫מנהגינו‬
‫הרמב"ם )הלכות ציצית פ"א ה"ו( שיהא‬
‫התכלת רק בחוט אחד מהח' )חצי חוט‬
‫ ולא כמובא ברוב הראשונים שיש‬,('‫מהד‬
‫לעשות ד' חוטי לבן וד' חוטי תכלת‬
‫ וכן לא כמו שנהגו‬,('‫)הנקרא שיטת תוס‬

‫הערות וביאורים‬
wtq 'igaa f"i` s`e ,xaca aeig `kily x"enl l"q `picn j` ,l"pd zehiydn dnkl devnd
,[l"nk`e oldl x`azpy enk zewitqe zeiyew k"ek df oipra yiy zeid ,`xnegl `ziixe`c
zwtend zlkzdc ,dze` sicri dpihpid mr zlkz reavl jxcd d"ra `vniz xy`ke m` j`
miiwznd raevd g"ra oin lky xaeqd l"pd xrpifcxd yecigl mpn` dxyk `xetxetdn
zlkzdc rnyn zexecl ixwird wqetd `edy (a"t ziviv 'ld) m"anxd zhiyl j` ,xyk
mpi`y mipniq m"anxd ea azeke ,devnd meiwl xyk `ed wxy cg` reci oin wx `id
m"anxdy .`] l"pd mixn`na x"en k"ynke dpihpid mr `l` qrwxend mr k"k mini`zn
j` ,bc enk mina hy `edy meyn dpihpil mi`zdl leki dfe ,"bc `ede" oeflgd lr azek
k"yn r"v mpn`e) bc mya `xwiy dyw mina hy epi`e mid rwxwa cinz uerpy qrwxend
mcewd cenra envr `ed k"ynn ,mid ina ciip qrwxendy 'c ze`a 297 'nr zlkzd xtqa
.a ,(mina hy `le rwxwd lr cinz ievn qrwxendy d`xp my eixacny ,'d ze`a
ickae "oiyer oiravdy jxck oda `veike `ipenwd enk oipnnq enr oipzepe" azek m"anxdy
`l`) a"eik mipnnq `le `ipenw `l ea mipzep oi` zlkz ravl qrwxend ly enc z` jetdl
ravd z` lhan xneg eze`e ,minecwd ravd ixtqa xkfen epi`y ycg xneg ea miqipkn
xneg `lle ,ynyd xe`l sygiiyk zlkzl jtdidl zexyt`d z` ea xi`yne mcd on mec`d
,df xneg `ll zlkzl ektdl zxg` jxce silgz mey oiicr `vnp `le ,zlkzl jtdi `l df
xikfdl `le df xneg zece` aezkl driavd jxc z` mix`znd miiebl e` mipey`xl did k"`e
jtdpy dpihpia k"`yn ,df ravl rbepa drtyd mey mdl oi`y a"eike `ipenwk mipnnq
`ziixaa aezky .` ,dpihpil zeticr yi l"fg ipniqa oke .`ipenwd xneg i"r zlkzl
`edy dpihpid ly dikpewd rav lr i`wc l"ie ,"mil dnec eteb edf oeflg" (`"r c"n zegpn)
my aezky .a ,(mid ravl dnec epi` eziikpew ravy qrwxend k"`yn) mid ravk legk
k"`yn) zexicp mizrl mil dler dpihpidy zeiecr opyie ,"dpy mirayl cg` dlere"
f"ka jix`dl daxd cer yie .(mlerl mid segl dler epi`e rwxwa uerp `edy qrwxend
.[enewn o`k oi`e

‫קכו‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫והמקובלים‬
‫הפוסקים‬
‫דעת‬
‫הספרדים שהאריז"ל מכריע אף‬
‫נגד השו"ע‬
‫ב[ ובתשובה שבריש שו"ת ים‬
‫החכמה הארכנו‬
‫לבאר שדעת גדולי המקובלים והפוסקים‬
‫הספרדיים דאזלינן בתר דברי האריז"ל‬
‫אף נגד פסק המחבר בשו"ע ]ה"ה‬
‫החיד"א בברכ"י )סי' מו סקי"א( ובשיורי‬
‫ברכה )סי' תכא ס"ס ז'( ובספרו טוב עין‬
‫)סו"ס ז'(‪ ,‬והבן איש חי בשו"ת רב פעלים‬
‫)חאו"ח סי' יב( ובספר בא"ח )פר' בראשית‬
‫אות י' ופר' נשא אות ב'(‪ ,‬ובשדי חמד‬
‫בשו"ת מכתב לחזקיהו )סי' ד' דכ"ג ע"ג(‬
‫ובשו"ת אור לי )סי' מ דל"ט רע"ב וסי' סט(‬
‫ובכף החיים )סי' כה אות עה וסי' כז אות לא‪,‬‬
‫וסי' מו אות מז‪ ,‬וסי' סט אות נד( והאריכו‬
‫בזה הרבה גדולי מקובלי ופוסקי‬
‫הספרדים שבדורינו ה"ה הגרי"ח סופר‬
‫שליט"א בכמה מספריו )כגון בספרו ברכי‬
‫נפשי עמ' כ' ואילך‪ ,‬והגר"י הלל שליט"א‬

‫בספרו וישב הים )סי' ח' עמ' קמח( וליקטו‬
‫עוד רבים מהפוסקים בזה‪ ,‬ואכמ"ל[‪ ,‬עד‬
‫שס"ל בבירור שאף הב"י אי הוי שמיעא‬
‫ליה דעת האריז"ל היה פוסק כוותיה‬
‫בשו"ע‪ ,‬וכל כך פשיטא להו סברא זו‪,‬‬
‫שאע"פ שהם מחמירים מאד בדין דספק‬
‫ברכות להקל‪ ,‬ואף היכא שיש ספק רחוק‬
‫הם פוסקים דאין לברך‪ ,‬אחרי שהאר"י‬
‫הורה לברך ברכת הנותן ליעף כח‬
‫)שעה"כ דף ב' טור ב'( לא חששו כלל לפסק‬
‫המחבר )סי' מו ס"ו( שכתב שלא לברך‬
‫אותה‪ ,‬וכן בשאר ספק ברכות‪ ,‬כגון‬
‫בניעור כל הלילה נוהגים הם לברך כל‬
‫ברה"ש כדעת האריז"ל ודלא כדעת‬

‫♦‬

‫המחבר )סי' מו ס"ח(‪ ,‬ואף בדבר הנוגע‬
‫לחשש לאו דאו' כגון מנהג הכפרות‬
‫שאסרו השו"ע מחשש לאו דדרכי‬
‫האמורי‪ ,‬מחמת דברי האריז"ל שהצדיק‬
‫המנהג אינם חוששים לזה‪ ,‬והיינו‬
‫דלדידהו הכרעת האריז"ל מוציאה מכל‬
‫ספק שבעולם‪.‬‬

‫טעם שסמכו על דברי האריז"ל‬
‫מפני שכל דבריו מפי אליהו זל"ט‬
‫ג[ וכבר ביארנו בקצרה בתשובה‬
‫הנ"ל דטעמם של כל הני‬
‫רבוותא הוא עפ"י קבלתם שכל דברי‬
‫האריז"ל מפי אליהו זל"ט ]וכמו שהעיד‬
‫ע"ז המהרח"ו בכו"כ מקומות )בהקדמה‬
‫לשער ההקדמות שבתחילת הע"ח דף ד'‬
‫אמצע ע"ג כתב "אליהו הנביא שהיה נגלה‬
‫אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה וכו'"‪,‬‬
‫ובשער רוה"ק דף ד' ע"ד‪ ,‬וכ"כ בהקדמה הנ"ל‬
‫בדף ה' ע"א ד"ה עוד‪ ,‬ובדף ה בע"ב ד"ה אמר‬

‫ובריש ע"ג(‪ ,‬ועיין בזה נפלאות בספה"ק‬
‫עמק המלך בהקדמתו השלישית‪ ,‬וכ"כ‬
‫בשומר אמונים הקדמון )ויכוח א' סעיף‬
‫יז([‪ ,‬והלא ידוע הרבה מדברי חז"ל כוחו‬
‫של אליהו הנביא זל"ט להכריע כל‬
‫הספיקות )וכידוע שתיק"ו ר"ת תשבי יתרץ‬
‫קושיות ובעיות(‪ ,‬ועיין בגמ' מנחות )מה‪(.‬‬
‫"פרשה זו אליהו עתיד לדרשה"‪,‬‬
‫ובחידושי הרשב"א שם )בתי' השני( ביאר‬
‫דהכוונה שעוד קודם ביאת המשיח יכול‬
‫אליהו לדרשה באחד מבתי המדרשות‬
‫וכדאי' בב"מ )פו‪ (.‬דאליהו שכיח‬
‫במתיבתא דרבי וכו'‪ ,‬וה"נ היה אליהו‬
‫שכיח בביהמ"ד דהאריז"ל‪ ,‬ועיין בספר‬
‫החינוך )מצוה שנ( שאין לפקפק אחרי‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫דברי אליהו שפסק בב"מ‬
‫שמסדרים לבע"ח‪ ,‬וכ"ז שייך גם לגבי‬
‫דברי רבינו האריז"ל שכל דבריו מפי‬
‫אליהו זל"ט‪.‬‬
‫)קיד‪(:‬‬

‫הביאור מדוע אין בזה הענין‬
‫שתורה לאו בשמים‬

‫ד[ ואף‬

‫דיש דעות דתורה לאו בשמים‬
‫היא )ובתשובה שבריש שו"ת ים‬

‫החכמה הארכנו בענין המח' בזה בין הרמב"ם‬

‫והתוס'‪ ,‬ובדברי החיד"א בזה ואכמ"ל(‪ ,‬מ"מ‬
‫כל זה לא שייך בנוגע לאליהו הנביא‬
‫זל"ט )ולגבי האריז"ל שלמד וקיבל ממנו(‪,‬‬
‫דאף דאשכחן במס' שבת )קח‪ .‬ברש"י ד"ה‬
‫מאי( שכותב לגבי אליהו הנביא זל"ט‬
‫דאין איסור והיתר תלוי בו דלא בשמים‬
‫היא‪ ,‬אך מכל המקומות הנ"ל מוכח דלא‬
‫אמרינן לגבי אליהו זל"ט תורה לא‬
‫בשמים היא‪ ,‬אלא ביאור דרש"י הנ"ל‬
‫מיירי כשבא אליהו להורות דבר‬
‫בתורת נבואה‪ ,‬שע"ז כתב הרמב"ם‬
‫)הלכות יסוה"ת פ"ט ה"ד( שאין להכריע‬
‫ההלכה עפ"י נביא‪ ,‬אך בכל המקומות‬
‫שמצינו בחז"ל דסמכינן על דברי אליהו‬
‫זל"ט ביאורם כמש"כ החת"ס בשו"ת‬
‫)סוף ח"ו בליקוטים סי' צ"ח( שכל שמתגלה‬
‫אליהו בעוה"ז ללמד תורה לחכמים הוא‬
‫מלובש בגופו הזך והוא אדם חי ממש‬
‫ואז הוא ככל אדם מחכמי ישראל והוא‬
‫מוסמך מרבו אחיה השילוני או‬
‫ממשרע"ה וכשמגלה לנו דבר ממה‬
‫שקיבל מרבותיו או ממה שהשיג‬
‫בחכמתו ועיונו הזך‪ ,‬ולא בתורת‬
‫נבואה‪ ,‬ודאי שאז אנו שומעים אליו כי‬
‫מי לנו גדול כמותו )וכן פירש להדיא‬

‫קכז‬

‫החיד"א בברכ"י סי' ל"ב אות ד' את דברי‬
‫רש"י הנ"ל‪ ,‬וכ"כ במהר"ץ חיות בברכות ג'‬

‫ע"א(‪ ,‬וכך הוא לגבי הלימוד שהיה מלמד‬
‫אליהו זל"ט לרבינו האריז"ל‪ ,‬שהיה הכל‬
‫בבחי' התגלות אדם חי של חכם‬
‫המוסמך ממשרע"ה המלמד התורה"ק‬
‫להאריז"ל כרבי לתלמיד‪ ,‬וע"כ סברו כל‬
‫הני רבוותא דכן עלינו לפסוק והבאנו‬
‫שם אגרת בעל התניא )אגרות בעל‬
‫התניא אגרת נו( שגם הוא מעיד שאצל‬
‫חכמי המערב מקובל שכל דברי‬
‫האריז"ל מדברי אליהו זל"ט‪ ,‬ומוכח שם‬
‫שכן היא הקבלה האמיתית אצל גדולי‬
‫החסידים )עייי"ש ואכמ"ל(‪ ,‬ומובן עפ"ז‬
‫שלדידן אין אחר דברי האריז"ל ולא‬
‫כלום‪.‬‬

‫בנידון דידן לכו"ע יש לנו לילך‬
‫אחרי הכרעת האריז"ל‬
‫ה[ והנה לדעת כל הני רבוותא היה‬
‫עלינו לנהוג כהאריז"ל אפי'‬
‫אם היה מבואר ומוכרע בשו"ע להדיא‬
‫להיפך‪ ,‬אולם לא נכחד שישנם אחרונים‬
‫שלא קיבלו לפסוק כרבינו האריז"ל נגד‬
‫השו"ע )עיין שו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' כה‬
‫אות יב‪-‬יג שליקטם כעמיר גורנה(‪ ,‬אלא‬
‫דבנידון דידן נראה דלכו"ע אזלינן בתר‬
‫הכרעת האריז"ל‪ ,‬מפני הכלל המוסכם‬
‫והמקובל שכתב הרדב"ז )שו"ת הישנות‬
‫סי' ח'( והשכנה"ג )בכללי הפוסקים‪ ,‬ופסקו‬
‫במ"ב )סי' כה סקמ"ב( שבכל מקום שנחלקו‬
‫הפוסקים דברי קבלה יכריעו‪ ,‬וא"כ‬
‫בנידון דידן שמח' זו היא מח' גדולה בין‬
‫כל הראשונים‪ ,‬לכו"ע אזלינן בתר‬
‫הכרעת האריז"ל גדול המקובלים‪ ,‬והיות‬

‫קכח‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫שהאריז"ל מכריע במח' הראשונים‬
‫כהרמב"ם יש לנהוג כהרמב"ם‪.a‬‬

‫גם הזוהר מכריע כהרמב"ם ולכן‬
‫אף האגרות משה יסכים לזה‬
‫ו[ והנה בתשובה שם הבאנו דשיטת‬
‫האג"מ )או"ח ח"ד סי' ג'( דהכלל‬
‫שכתב השכנה"ג דבמקום פלוגתא בין‬
‫הפוסקים דברי קבלה יכריעו נאמר רק‬
‫על הזוה"ק ולא על דברי האריז"ל‪ ,‬וכבר‬
‫רימזנו שם בתשובה שדברי האג"מ הם‬
‫פלא ומחודשים‪ ,‬והוא בבחי' יחידאה‪,‬‬
‫שהרי כל הפוסקים העתיקו הכלל של‬
‫של "דברי קבלה יוכיחו" בסתם‪ ,‬וודאי‬
‫דסתמות דבריהם קאי על כל דברי‬
‫קבלה דלא רק על דברי הזוה"ק‪ ,‬אולם‬
‫בענינינו מצינו גם בזוה"ק )ח"ג דף קעה‪(:‬‬
‫סוף פרשת שלח שהתכלת רק חוט אחד‬
‫דאי' שם להדיא "והיא חוטא חד"‪ ,‬וא"כ‬
‫גם בזוהר כתוב בפירוש דלא כדעת‬
‫התוס' שיש לצבוע ד' חוטין תכלת‪.‬‬
‫ואף שלכאו' ניתן לפרש בדעת הזוה"ק‬
‫גם כדעת הראב"ד שחוט אחד‬
‫תכלת היינו חוט שלם שכשנכפל הוא ב'‬
‫חוטין‪ ,‬אך נאמן עלינו האריז"ל שהוא‬

‫המוסמך יותר מכולם לפרש דברי‬
‫הזוה"ק‪ ,‬והוא פירש את הזוה"ק כדעת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ובכה"ג נראה דגם האג"מ‬
‫מודה דהאריז"ל מוסמך לפרש פירוש‬
‫האמיתי בזוה"ק‪ ,‬וממילא הזוה"ק מכריע‬
‫בין הפוסקים‪.‬‬

‫גם המקובלים שקודם האריז"ל‬
‫הבינו כולם מהזוהר כהרמב"ם‬
‫ז[ ובפרט שגם כל שאר המקובלים‬
‫שקדמו‬
‫הראשונים‬
‫לאריז"ל כתבו כדעת הרמב"ם שיש‬
‫לצבוע תכלת רק חוט אחד מהח'‪ .‬דכ"כ‬
‫בספר הקנה )המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה‬
‫אולם‬

‫הרמ"ק‬

‫והרמ"ע‬

‫מפאנו‬

‫והחיד"א‬

‫מפקפקים בכך( דף לט‪-‬מ‪ ,‬וכ"כ הר"י‬
‫גיקטליא בעל שערי אורה בספר שערי‬
‫צדק )סוף שער א'(‪ ,‬והמקובל המהר"ם בן‬
‫גבאי בתולעת יעקב )סוד הציצית(‪,‬‬
‫והרדב"ז )שהאר"י למד אצלו נגלה ונסתר(‬
‫בספר מצודת דוד על טעמי המצות‬
‫)מצוה פד( כתב טעם הקבלה דמצות‬
‫התכלת וכהרמב"ם‪ ,‬וגם בספר מגיד‬
‫מישרים לב"י )פרשת קרח( שגם הוא‬
‫נחשב כספר קבלה )ואין קבלתו מהאריז"ל(‬
‫כותב כשיטת הרמב"ם‪ .‬והיינו שכל‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪miwqetd xg` jld f"acxd xaeq miwqetde milaewnd ewlgpy mewnac s`c epiide .a‬‬
‫)‪zn`ae .erixki dlaw ixacc dcen `ed miwqetd ewlgpy mewna n"n ,(my a"na `aenke‬‬
‫‪l"qe miwqetde milaewnd ewlgpy mewn iabl mb f"acxd lr miwlegd cxtq ipe`bn mpyi‬‬
‫‪xkfp `ly dnay (`nw 'iq) i"ad k"ynl df mincne ,miwqetd cbp milaewndk weqtl‬‬
‫‪gi q"eq `"g gilvn yi` z"ey oiir) miwqetd cbp xdefk dkld jtidl `icdl cenlza‬‬
‫‪mby r"if `ipzd lra eax mya yhix`tn d"x mya azk axd r"eyl zetqedae ,(n"ere‬‬
‫‪iptn ocic oecipa jxev oi` df lkly `l` .miwqetd cbp milaewndk weqtl exaq miciqgd‬‬
‫‪dlaw ixac dfa miwlgp mnvr miwqetdy mewn lky r"ekl mkqend ipyd llkl jiiy `edy‬‬
‫‪.mirixkn‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫המקובלים הבינו בבירור דפשטות דברי‬
‫הזוה"ק הם כדברי הרמב"ם‪ ,‬ובכה"ג גם‬
‫האג"מ מודה שהזוה"ק מכריע במח' בין‬
‫הפוסקים‪.‬‬
‫ולא מבעיא לדעת מרן הב"י והמהר"ש‬
‫הלוי וספר יוחסין והמשאת בנימין‬
‫)הובאו בכה"ח סי' כה אות ע"ה( דס"ל‬
‫שהזוהר מכריע אף אם כתבו כל‬
‫הפוסקים להיפך‪ ,b‬אלא אפי' לדעת‬
‫הרדב"ז והרא"ם והרמ"א )הובאו בכה"ח‬
‫שם( דס"ל שאין הזוהר מכריע כנגד דעת‬
‫כל הפוסקים‪ ,‬מ"מ בענינינו דהוי מח' בין‬
‫הפוסקים עצמם‪ ,‬לכו"ע אמרינן דדברי‬
‫הזוהר יכריעו לפסוק במח' זו‬
‫כהרמב"ם‪.c‬‬

‫כמה וכמה מקורות ודיוקים‬
‫בחז"ל לשיטת הרמב"ם‬

‫ח[ ובאמת‬

‫יש לשיטת הרמב"ם כמה‬
‫מקורות בשאר דברי חז"ל‬

‫קכט‬

‫מלבד הזוה"ק מכמה וכמה אנפי ונעתיק‬
‫חלק מהם‪.‬‬
‫א‪ .‬במדרש הגדול במדבר טו‪ ,‬לח אי'‬
‫להדיא כשיטת הרמב"ם "פתיל‬
‫אחד ולא שנים כיצד הוא עושה א' מח'‬
‫החוטין תכלת והז' לבן" ]ומדרש זה הוא‬
‫כנראה המקור ממנו לקח הרמב"ם‬
‫שיטתו‪ ,‬וכמ"ש הרמב"ם להדיא‬
‫בתשובתו לחכמי לוניל )המועתקת בקיצור‬
‫בכס"מ( שטעמו מדכתיב פתיל אחד ולא‬
‫שנים‪ ,‬ואלו שחלקו על הרמב"ם לא היה‬
‫מצוי בידם מדרש זה‪ ,‬שאין מסתבר‬
‫שהיו חולקים על דברים כ"כ מפורשים‬
‫כשאין מקור ברור בש"ס להיפך[‪.‬‬
‫ב‪ .‬גדול הפוסקים הב"י בכס"מ כתב על‬
‫דעת הרמב"ם דכן משמע בספרי‪.‬‬
‫אמנם בפשטות כוונת הב"י לספרי בפר'‬
‫שלח )פיסקא קטו( שכתב שחוט אחד‬
‫מהארבע תכלת‪ ,‬שמשם משמע דלא‬
‫כשיטת התוס' שחציים תכלת‪ ,‬ומש"כ‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪xzei lewy `ed xdefd xtq" l"fe (aq 'iq) oinipa z`yn z"eya azky drecid oeylke .b‬‬
‫‪xdefd xtqe zg` mipf`n ska mixagnd lk eidi m`e ,cenlzd znizg xg`y mixagnd lkn‬‬
‫‪i"a azky enke oipae oipn aexn sicr `ed ixde ,mlek z` rixkn dipy ska dlri ecal‬‬
‫‪mewn lk"c (a"wq 'b 'iq) xrpxn`wd k"ke ,"mixagn x`y cbp xdefd zrc xza opilf`c‬‬
‫‪`ly zngn `ed ,jk eazk `l miwqetdy i"tr` ,xdefd mr `xnbd zeeydl oileki ep`y‬‬
‫‪ik ,eixacl d`xiae dni`a my`x oittek eidy wtq oi` e`x eli`e ,xdefd ly dbep xg` e`x‬‬
‫‪."dfa xdefd ixack dkld okle ,eid miyecw‬‬
‫‪mipey`xd oia 'gnd `"nxd rixkd `ly (a"q `l 'iq) n"dega oilitz iabl ogky`c i`ne .c‬‬
‫‪wizrd wx `"nxdy my xedhd ogleya f"r yxit xak ,xdefd ixac i"tr my i"aa `aend‬‬
‫‪`l envra `ed j` ,minyl dzin eaiigzi `le jenql in lr mdl `diy ick ,eizelilb bdpn‬‬
‫‪zn`ac dcen `"nxd mbc epiide ,bedp ikde e` zepyl oi`e cinz ekxck azk `lcn ,ok l"q‬‬
‫‪bdpn did `l epipiprae ,jtidl bdpn oi`yk mipey`xd oiay 'gnd rixkdl xdefl l"ed‬‬
‫‪.m"anxdk rixkn xdefdc dcen `"nxd mby i`ceae ,m"anxdn jtidl laewn‬‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫קל‬

‫♦‬

‫הב"י דמשמע בספרי כהרמב"ם כוונתו‬
‫דמשמע דלא כתוס' ]דלהב"י היתה‬
‫גירסא שהראב"ד סובר כתוס' ולא היה‬
‫לו הראב"ד דידן‪ ,‬אך אין ראיה מהספרי‬
‫נגד שיטת הראב"ד דידן‪ ,‬ואדרבא‬
‫מפשטות לשון הספרי שהרביעית‬
‫כהראב"ד‪,‬‬
‫יותר‬
‫מוכח‬
‫תכלת‬
‫דלהרמב"ם צריך לדחוק הלשון‪ ,‬ולתרץ‬
‫שכוונת הספרי שהרביעית תכלת‪ ,‬היינו‬
‫שחצי חוט הרביעי צבוע תכלת‪,‬‬
‫וכמש"כ בעל התכלת )מאמר פתיל תכלת‬
‫פרט השישי דף נ([‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫בעל התכלת במאמרו )שם ע"ב(‬

‫פירש דכוונת הב"י לדרשת רבי‬
‫מאיר בספרי )שם( מדכתיב "וראיתם‬
‫אותו" בלשון יחיד ולא "וראיתם אותם"‬
‫דהכוונה לראיית הפתיל התכלת‪ ,‬וש"מ‬
‫שאף בשעת קיום מצות הראיה‪ ,‬שהיא‬
‫לאחר כפילת החוטים‪ ,‬יש רק חוט אחד‬
‫כדעת הרמב"ם ]ולסברא זו גם הרמב"ן‬
‫שכתב בפי' עה"ת על מה שנאמר‬
‫"וראיתם אותו וזכרתם" ‪" -‬והזכרון הוא‬
‫בחוט התכלת" יסבור כרמב"ם‪ ,‬וכן‬
‫מסמיכים לזה את דברי הרמב"ן על‬
‫פתיל תכלת של ציץ )שמות כח‪ ,‬לז(‬
‫שבתיבות פתיל תכלת "הכתוב אינו‬
‫מצוה רק לעשות פתיל תכלת אחד" )וכן‬
‫בגירסא שלפנינו ברבינו בחיי מעתיק בשם‬
‫הרמב"ן שחוט אחד של תכלת וז' של לבן‪ ,‬אך‬
‫לכאו' הוא ט"ס ברבינו בחיי וצ"ל רמב"ם‬

‫במקום רמב"ן([‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫וכן מביא שם בעל התכלת מקור‬
‫נוסף לרמב"ם לפי פירושו בדברי‬
‫הספרי שלח פיסקא קטו עי"ש‪.‬‬

‫ה‪-‬ו‪ .‬וכן מביא בעל התכלת שם עוד‬
‫ראיות לדעת הרמב"ם מב'‬
‫מקומות בש"ס )מקושית הגמ' מנחות מ'‬
‫ע"א ולא יהא אלא לבן‪ ,‬והלא קלא אילן אינו‬
‫מצבע הטלית‪ ,‬ויש דעות ברמב"ם שצבע‬
‫הציצית שיהא כצבע הטלית מעכב‪ ,‬אלא‬
‫דיוצא בחציו הלבן ידי צבע הטלית‪ ,‬וכן‬
‫מברכות דף ט ע"ב לשיטת תוס' שם דמשיכיר‬
‫בין תכלת ללבן אינו בין ב' גיזות צמר שזה‬
‫ניכר אף בלילה‪ ,‬אלא בחוטי הציצית‪ ,‬וכן אי'‬
‫בירושלמי‪ ,‬ולכאו' מדוע בחוטי הציצית אין‬
‫ניכר בלילה‪ ,‬ולרמב"ם ניחא דקאי על מקום‬
‫שמשתנה בחוט עצמו בין תכלת ללבן שזה‬

‫אינו ניכר בלילה(‪.‬‬
‫ז‪ .‬בספר שושן עדות עמ"ס עדויות פ"ד‬
‫מ"י אות ז' )לבעל סדר משנה בנו של‬
‫בעל מחצית השקל( שמדייק ומפלפל‬
‫להביא ראיה לדעת הרמב"ם מדברי‬
‫רבא )מנחות לט‪ (.‬עיי"ש הוכחתו‬
‫באריכות ]וכותב שם שגם בעל העיטור‬
‫ס"ל כדעת הרמב"ם )וכעי"ז ממש כתב‬
‫בדעת העיטור גם החת"ס בהגהותיו בשו"ע‬

‫סי' י"א במג"א סקי"ג([‪.‬‬
‫ח‪ .‬והעיקר שמפרש שם שעצם‬
‫משמעות לשון הפסוק הוא כדעת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שהרי לא נאמר בתורה חוט‬
‫תכלת כמש"כ בהרבה מקומות בתנ"ך‬
‫"מחוט ועד שרוך נעל"‪" ,‬את תקות חוט‬
‫השני"‪" ,‬כחוט השני שפתותיך" ועוד‪,‬‬
‫אלא נאמר פתיל תכלת‪ ,‬שתיבת פתיל‬
‫משמעותה חתיכה קטנה מן הגדולה‬
‫כעין "פתיל פשתים" שביחזקאל סי' מ'‬
‫שנעשה ונחתך הפתיל מפשתן וחבל‬
‫ארוך‪ ,‬וה"נ שאר פתילות שבמשניות‪,‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫ומדויק שע"כ כתבה התורה דייקא פתיל‬
‫תכלת ולא חוט ללמדנו שרק חלק‬
‫מהחוט הוא תכלת‪.‬‬

‫ט‪.‬‬

‫האור שמח על הרמב"ם מביא ראיה‬
‫לשיטת הרמב"ם מהירושלמי )ריש‬
‫פרק ט' דכלאים(‪.‬‬

‫י‪ .‬השפת אמת מנחות ל"ח ע"ב ד"ה‬
‫איגרדם מוכיח שדברי הגמ' שם‬
‫מדויקים טפי לפי שיטת הרמב"ם עיי"ש‪.‬‬
‫ואמנם ברוב הראיות הנ"ל יש מקום‬
‫לפלפל ולדחות וכו'‪ ,‬מ"מ כל‬
‫אלו הוו בבחי' חזי לאצטרופי לסייע‬
‫למקורות העיקריים דהרמב"ם שהם‬
‫המדרש הגדול והזוה"ק הנ"ל‪ ,‬שמכיון‬
‫דלא אשכחן להדיא בש"ס בבלי‬
‫וירושלמי ובספרי להיפך מהרמב"ם‪,‬‬
‫ואדרבא יש המדייקים גם בש"ס בבלי‬
‫וירושלמי וספרי כהרמב"ם וכנ"ל הרי‬
‫מתחזקת בזה שיטת הרמב"ם ]וכל אלו‬
‫ההוכחות הן לדעת הרמב"ם אף כנגד‬
‫הראב"ד‪ ,‬אך כנגד שיטת התוס' ישנן‬
‫ראיות נוספות רבות מדברי חז"ל‪,‬‬
‫וכמש"כ באריכות בשו"ת משכנות‬
‫יעקב או"ח סי' י"ג )שמאריך שם להוכיח‬

‫קלא‬

‫מכמה דוכתי כדעת הרמב"ם‪ ,‬ומוכח למעיין‬

‫שהוכחותיו הן בעיקר כנגד דעת התוס'(‪,‬‬
‫מלבד שמהרבה מאמרי חז"ל שכותבים‬
‫תמיד "חוט תכלת" בלשון יחיד משמע‬
‫דלא כתוס'[‪.‬‬

‫צע"ג בטעם מנהג רוב חסידי‬
‫ברסלב כהראב"ד‬
‫ט[ ומנהג רוב חסידי ברסלב לצבוע‬
‫בתכלת ב' חוטים מהח'‬
‫כדעת הראב"ד צע"ג מקורו וטעמו‪ ,‬ומה‬
‫שאומרים שכן הנהיג הרה"ק הראב"נ‬
‫זי"ע בעל ביאור הליקוטים על לקו"מ‬
‫)שהיה רבם של רוב משפיעי וגדולי ברסלב‬

‫בדור האחרון(‪ ,‬שכל ענין הנהגת התכלת‬
‫אצל חסידי ברסלב הונהג על ידו‪ ,d‬הנה‬
‫לע"ע לא אשכחן מקור ברור מוסמך‬
‫לשמועה זו‪ ,‬שבספר שיש"ק‪ ,‬שהוא‬
‫ברובו ליקוט משיחות הרלוי"צ בנדר‬
‫זצ"ל תלמיד מובהק דהראב"נ‪ ,‬לא מובא‬
‫שהראב"נ הנהיג כהראב"ד‪ ,‬אלא כתוב‬
‫שהיו באומן שנהגו כהרמב"ם והיו‬
‫שנהגו כהראב"ד‪ ,‬ואדרבא מובא שם‬
‫שהר' שמואל מאיר אנשין זצ"ל‪ ,‬שהיה‬
‫תלמידו המובהק דהראב"נ‪ ,‬נהג‬
‫כהרמב"ם‪ ,‬וא"כ מהיכי תיתי לדידן‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪zpta 'i` f"irke ,zlkzl mixzq zlibnn dgked el yiy epnn epiady w"yiya `aenke .d‬‬
‫‪elv` `vnp ik" xn`y p"a`xd mya (oiihyxea mgpn 'xl zlkzd xtqa `aen) eqx 'nr zxwi‬‬
‫‪giynd z`ia mcew ik aezk `vnp eae zecizr dlbn `ed eae ongp iax w"dxdn zepeifg xtq‬‬
‫‪qrwxen ,dycgd zlkzd lr epixeca jneq did p"a`xdy l"i ef `xaqle ,"zlkzd dlbzi‬‬
‫ `‪dycgd zlkzdy iptn ,xrpifcxdc zlkzd lr eci jnqy dnn xzei mivew ddw onbx‬‬‫‪ligzny w"yrc zevg onf `id dpy sl` `edy d"awd ly enei itly o"yz zpya dzlbzp‬‬
‫‪mixyre d`nn xzei xak dlbzpy xrpifcxdc zlkzdn sicr dfe l"zrlc dx`d ea uvepzdl‬‬
‫‪dycgd zlkzl `xew x"eny `"ryz dnexz oizcg oiznypa 'pewa `aen xaky hxtae ,dpy‬‬
‫‪.l"nk`e enrh y"iir "xrpifcxdc zlkz" l`yend mya - qrwxen -‬‬

‫קלב‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫לנהוג כהראב"ד אחרי שכל המקובלים‬
‫ובראשם רבינו האריז"ל כתבו להדיא‬
‫כהרמב"ם‪ ,‬ובפרט דעיקר הענין דה'‬
‫יחידי הדורות )משרע"ה‪ ,‬הרשב"י‪ ,‬האריז"ל‪,‬‬
‫הבעש"ט‪ ,‬ורביז"ל( התגלה והתבאר‬
‫באריכות ובהרחבה ע"י הרה"ק‬
‫הראב"נ )כדלהלן(‪ ,‬וא"כ לא מסתבר כלל‬
‫שהראב"נ ינהיג הנהגה למעשה אצל‬
‫חסידי ברסלב כנגד פשטות דברי רשב"י‬
‫בזוה"ק )כמו שהבינו כל המקובלים כנ"ל(‬
‫וכנגד דעת רבינו האריז"ל שהם ב'‬
‫מיחידי הדורות הנ"ל‪ ,‬שהם ב' העדים‬
‫הגדולים שעל פיהם דייקא יקום כל דבר‪,‬‬
‫וכ"ש במצות התכלת שהיא באמת‬
‫מצוה ששייכת בעיקר לאור שיתגלה‬
‫לעת"ל )וכמש"כ האריז"ל( שבודאי שיש‬
‫לנו לשמוע במצוה זו דייקא לצדיקים‬
‫יחידי הדורות שאצלם התחלת‬
‫התנוצצות ההארה דלעת"ל‪.e‬‬

‫רוב מנין ובנין דהראשונים‬
‫סוברים כשיטת תוס'‬
‫י[ ובאמת קשה יותר דהלא ההנהגה‬
‫כהראב"ד אינה מובנת‬
‫כלל ממה נפשך‪ ,‬דאי אזלינן בתר כללי‬
‫הפסק הרגילים אצל בעלי הנגלה‪ ,‬דלא‬
‫אזלי בתר המקובלים‪ ,f‬א"כ יש לנהוג‬
‫כשיטת התוס' ולהטיל בציצית ד' חוטין‬
‫לבן וד' חוטין תכלת‪ ,‬דכן ס"ל לרוב מנין‬
‫ולרוב בנין דהראשונים דאנן אזלינן‬
‫בתרייהו ברוב הוראות התורה‪ ,‬ה"ה א‪.‬‬
‫רבינו גרשום מאור הגולה )בפי' המיוחס‬
‫לרגמ"ה מנחות מא‪ :‬ובשיטמ"ק ר"פ התכלת(‪,‬‬
‫ב‪ .‬רש"י )מנחות לח‪ .‬ד"ה התכלת(‪ ,‬ג‪ .‬ר"ת‬
‫)מנחות לח‪ :‬ד"ה אלא(‪ ,‬ד‪ .‬ר"י )ספר הפרנס‬
‫סי' תפא(‪ ,‬ה‪ .‬מהר"ם מרוטנבורג )יו"ד סיד‬
‫תמב(‪ ,‬ו‪ .‬הרא"ש )הל' ציצית סי' י'(‪ ,‬ז‪ .‬הטור‬
‫)סי' יא(‪ ,‬ח‪ .‬מרדכי )ר"פ התכלת(‪ ,‬ט‪ .‬יראים‬
‫)סי' תא(‪ ,‬י‪ .‬בעל העיטור )הל' ציצית(‪ ,‬יא‪.‬‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪'niba "i`gei oa oerny iax"y recid fnxdke i"ayxd mr l"fiax ly cgeind xywd recie .e‬‬
‫"‪zepyk eid l"fiax ly eizepyy recike l"fix`d epiax mr oke , "dgny oa ongp iax‬‬
‫‪dfa fnx siqepe ,l"fix`d myk wgvi mya envrl `xw i"x`l l"fiax dlryke ,l"fix`d‬‬
‫‪`"k cbpk mipeekn a"zl fenza f"i oiay mini `"ky (:g zexeka) `"yxdnd ixac i"tr‬‬
‫‪zxikya dziidpy dgkyd z` owzl oexkfd mei `ed d"x k"re) v"rnyl d"x oiay minid‬‬
‫‪,v"rnyc cegidc z`xd dz` iweqt z` dxeza mi`xew a"za oke ,fenza f"ic zegeld‬‬
‫‪`lelid ixyz g"i mei cbpk oeekn ,l"fix`d epiaxc `lelidc `nei ,a` 'd mei f"tle ,(l"nk`e‬‬
‫‪l"fiax icinlzl yi oke ,l"fix`dke i"ayxdk bdep did l"fiaxy f"k itl heyte) l"f epiaxc‬‬
‫‪.l"fix`de i"ayxd zbdpdae jxca weacl‬‬
‫‪milaewnd xza jlil `ly (m"`xle f"acxle) `"nxl l"q oky g"dkdn lirl k"ynke .f‬‬
‫‪lrad mr cgia dlerd z`ixw iabl `nw 'iq dyn ikxca eixacn opifgcke ,miwqetd cbp‬‬
‫‪azek my i"ade ,dlhal eizekxa eidi enr `xwi `l m`y eazk y"`xde 'qezdy ,`xew‬‬
‫‪iptn `xwi cg` wxy xne`y xdefd ixac opiway `l `icdl cenlza df xkfp `ly xg`ny‬‬
‫‪ixac eid m` s` miwqetd ixacn fefl oi`"c azeke wleg my n"ca `"nxde ,miwqetd ixac‬‬
‫‪."miwqetd ixac iptn xdefd ixac opiway `ly azky i"ak `lc ,mdilr miwleg xdefd‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫סמ"ק )מצוה לא(‪ ,‬יב‪ .‬רבינו פרץ )תוס' ר"פ‬
‫ברכות ט'(‪ ,‬יג‪ .‬הרשב"א )יבמות ד' ע"ב(‪,‬‬
‫יד‪ .‬נמוק"י )ריש הל' ציצית(‪ ,‬טו‪ .‬האגודה‬
‫)פ' התכלת(‪ ,‬טז‪ .‬ר"י מלוניל )בהל' ציצית‬
‫שלו שאחרי מס' סוכה יח(‪ ,‬יז‪ .‬רבינו ישעיה‬
‫הראשון )פסקי הרי"ד הל' ציצית(‪ ,‬יח‪ .‬בעלי‬
‫תוס' עצמם שכידוע היו רבים מאוד‬
‫במנין )וכמדו' שבכל מס' חיבר עיקר התוס'‬
‫גדול אחד מבעלי התוס'‪ ,‬ובענינינו מוזכר דעה‬

‫זו בתוס' בה' מסכתות שונות( ]ועוד‬
‫ראשונים‪ ,‬כהראבי"ה הל' ציצית‪,‬‬
‫והאגור‪ ,‬ורבינו ירוחם‪ ,‬שמשיטתם‬
‫בגרדומין מוכח לכה"פ דהחשיבו וחששו‬
‫לשיטת התוס'[‪.‬‬

‫עפ"י כללי הפסק הרגילים‬
‫שבנגלה היו פוסקים כהתוס'‬
‫יא[ ועפ"י כ"ז לכאו' אם היה לנו שו"ע‬
‫על הל' תכלת היו המחבר‬
‫והרמ"א פוסקים עפ"י כללי הפסק‬
‫הרגילים )היינו לולא דעת הקבלה( כדעת‬
‫תוס'‪ ,‬והיינו המחבר עפ"י הכלל שקבע‬
‫בהקדמתו לב"י שכל היכא שיחלקו ב'‬
‫מג' העמודים )רי"ף‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬רא"ש(‬
‫והשלישי לא גילה את דעתו‪ ,‬יכריעו‬
‫שאר רוב הראשונים‪ ,‬והרי בענינינו‬
‫שנחלקו הרמב"ם )חוט א'( והרא"ש )ד'‬
‫חוטין(‪ ,‬מסתמא היה מכריע הב"י כהטור‬
‫ורוב הראשונים הנ"ל דס"ל כתוס'‬
‫]ואמנם כ"ז באופן שלא היה יודע‬
‫המחבר את דעת הזוה"ק והמקובלים‪,‬‬
‫שבכה"ג היה מכריע המחבר במח' זו‬
‫מסתמא כהתוס'‪ ,‬אך באמת בענינינו‬
‫מכיון שדעת הזוהר להדיא דלא כתוס'‬
‫הרי לא היה מכריע המחבר כהתוס'‪,‬‬

‫קלג‬

‫וכדחזינן לגבי תפילין בחוה"מ ולגבי‬
‫קריאה ביחד עם הבעל קורא שהכריע‬
‫המחבר כהזוהר נגד הראשונים‪ ,‬וכן‬
‫מסתמא היה מפרש את הזוה"ק כפירוש‬
‫כל המקובלים הנ"ל )וכמ"ש הוא עצמו‬
‫במגיד מישרים( שכוונת הזוהר כהרמב"ם‬
‫והיה א"כ מכריע כהרמב"ם[‪ ,‬ומכ"ש‬
‫הרמ"א שקבע בהקדמתו לדרכי משה‬
‫בשם מהרי"א בתשובתו בתרוה"ד‬
‫שברוב מקומות נהגינן כשיטת התוס'‬
‫והראבי"ה ומהר"ם מרוטנבורג וכותב‬
‫ע"ז הרמ"א "שכן מרגלא בפומי דאינשי‬
‫לפסוק כדברי המרדכי והרא"ש והטור‪,‬‬
‫ובדרך הזה הלכתי והשאר הנחתי"‪,‬‬
‫וא"כ בענינינו הרי כל הנ"ל ס"ל כשיטת‬
‫התוס'‪ ,‬ומסתמא מחמת כל הנ"ל רוב‬
‫הפוסקים המפורסמים שאנו הולכים‬
‫ונוהגים תמיד כוותייהו העתיקו בנידון‬
‫זה רק את דעת התוס' ה"ה הט"ז )סי' ט‬
‫סק"ג וסי' י"א סקי"ג(‪ ,‬הפמ"ג )בפתיחה‬
‫להלכות ציצית סוד"ה והוי(‪ ,‬המלבי"ם‬
‫בארצות החיים )סי' ט ס"ג בלב הארץ(‪,‬‬
‫השו"ע הרב )סי' יא ס"א( והמ"ב )סי' ט‬
‫סק"ז וסקי"ד( ]ומדברי המלבי"ם )ומהמ"ב‬
‫סקי"ד שהעתיקו להלכה( והפמ"ג מוכח‬
‫דס"ל לפסוק כשיטת התוס' אף בנידון‬
‫הנוגע לקולא לדידן עיי"ש )ולא רק לגבי‬
‫חומרת גרדומין( ואכמ"ל[‪.‬‬
‫יב[ והנה לפ"ז בשלמא אלו הנוהגים‬
‫היום למעשה כשיטת‬
‫התוס' י"ל דס"ל שבכה"ג לא אזלינן‬
‫בתר המקובלים שהכריעו כהרמב"ם‪,‬‬
‫וכמש"כ בשכנה"ג המובא במ"ב הנ"ל‬
‫שכשנחלקו הפוסקים והמקובלים הלכה‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫קלד‬

‫♦‬

‫כהפוסקים‪ ,‬וס"ל שכיון שרוב הגדול‬
‫דהראשונים ס"ל כהתוס' באופן‬
‫שבפשטות היה מוכרע ההלכה )לכה"פ‬
‫לרמ"א( כוותייהו תו לא אזלינן בתר‬
‫המקובלים‪ ,‬וא"כ לכה"פ יש מקום להבין‬
‫את הנהגתם‪.‬‬

‫דעות הרמב"ם והראב"ד אינן‬
‫דעות יחידאות וא"כ אף לרמ"א‬
‫י"ל שבכה"ג המקובלים יכריעו‬

‫דעות הרמב"ם והראב"ד לגמרי‬
‫מהלכתא היות שיש עוד ראשונים‬
‫דסברי כוותייהו‪ ,‬וממילא יש לנו לילך‬
‫בתר הכרעת המקובלים‪ ,‬נעתיק‬
‫שסוברים‬
‫שמצאנו‬
‫הראשונים‬
‫שסוברים‬
‫והראשונים‬
‫כהרמב"ם‬
‫כהראב"ד‪.‬‬
‫דכוותיה דהרמב"ם אשכחן גם בעוד‬
‫ראשונים ה"ה א‪ .‬רבינו‬
‫בחיי בפר' שלח שמאריך להביא את כל‬
‫דעת הרמב"ם מסיים ומעיד "וכן כתבו‬
‫הגאונים בחיבוריהם ובתשובות שאלות‬
‫שלהם" )ויש מקום לומר שכוונתו על כל דברי‬

‫יג[ ואמנם באמת נראה להכריע דלא‬
‫כאלו הנוהגים כהתוס'‪,‬‬
‫ולא מבעיא לדידן דאין אנו מניחים‬
‫הב"י‬
‫כשיטת‬
‫בחוה"מ‬
‫תפילין‬
‫דהמקובלים מכריעים דברי הראשונים‪,‬‬
‫א"כ ה"נ בענינינו יש לנו לילך אחרי‬
‫המקובלים שהכריעו כהרמב"ם‪ ,‬אלא‬
‫אף לרמ"א דלא אזיל בתפילין בחוה"מ‬
‫בתר המקובלים נגד הפוסקים‪ ,‬נראה‬
‫דהכא שאני‪ ,‬דכיון דבענינינו הרבה‬
‫מהראשונים ס"ל דלא כתוס'‪ ,‬ושיטות‬
‫הרמב"ם והראב"ד אינן שיטות‬
‫יחידאיות‪ ,‬דיש איתם עוד כו"כ‬
‫מהראשונים דס"ל כוותיהו‪ ,‬הרי אי"ז‬
‫נחשב כמח' בין הפוסקים למקובלים‬
‫שלרמ"א יש לפסוק כהפוסקים‪ ,‬אלא הוי‬
‫כמח' בין הפוסקים עצמם שלא הוכרעה‬
‫עדיין המח' ע"י מנהג שנתפשט )דלא‬

‫]והרמב"ם עצמו כותב בתשובתו לחכמי‬
‫לוניל שכן ס"ל לר' שמואל בן חפני‬
‫)שהיה מהגאונים( כדבריו )אף שיתכן‬

‫כתפילין בחוה"מ שהוכרעה המח' ע"י המנהג‬

‫שכוונתו שם רק לענין שיהיו הכריכות מתכלת‬

‫שנהגו( ובזה המקובלים יכריעו‪ ,‬וכנ"ל‬
‫משכנה"ג‪.‬‬

‫לבד‪ ,‬וכן נראה מספר דר' שמואל בן חפני‬

‫ראשונים דסברי כהרמב"ם‬

‫יד[ ובכדי‬

‫להראות שהדבר הוי כמח'‬
‫בין הפוסקים‪ ,‬שלא נדחו‬

‫הרמב"ם‪ ,‬כולל מנין החוטין שכ"כ הגאונים‬

‫הקדמונים(‪ ,‬ב‪ .‬לרבינו פרחיה )שבת כה‪ (:‬ג‪.‬‬
‫המגדל עוז על הרמב"ם )שהיה אחד‬
‫מהראשונים( כותב בתוקף להצדיק דעת‬
‫הרמב"ם כנגד הראב"ד‪ ,‬ד‪ .‬ר"א בן‬
‫הרמב"ם בספרו‪ ,‬ה‪ .‬הבאנו לעיל‬
‫מהחת"ס והש"ע שדייקו שכן ס"ל לבעל‬
‫העיטור כהרמב"ם‪ ,‬ו‪ .‬הרלב"ג עה"ת‬
‫כדעת הרמב"ם )וכן השערי אורה והקנה‬
‫והמהר"ם גבאי אף שכתבו דבריהם עפ"י‬
‫קבלה‬

‫מ"מ‬

‫סו"ס‬

‫גם‬

‫הם‬

‫מהראשונים(‬

‫שבידינו‪ ,‬מ"מ יש מקום לפרש דקאי גם על‬

‫שיטתו במנין החוטים(‪ ,‬וכן המשך חכמה‬
‫ועוד גורסים בדברי ר' משה הדרשן‬
‫)שהביאם ברש"י עה"ת סו"פ שלח( שכתב‬
‫שהחוטים הלבנים הם כנגד הימים‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬

‫קלה‬

‫ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד‬
‫שאמרו שירה על הים‪ ,‬וכותבים שיש‬
‫לגרוס ברש"י "ושבעה חוטים שבה כנגד‬
‫שבעה ימים וכו' וחוט התכלת הוא כנגד‬
‫יום השמיני )מערב פסח( שעברו בו בנ"י‬
‫את הים‪ ,‬והתכלת דומה לים"‪ ,‬שש"מ‬
‫שסובר ר"מ הדרשן כשיטת הרמב"ם‪.‬‬
‫ובעל התכלת )במאמרו הנ"ל( כותב דגם‬
‫החינוך ס"ל כהרמב"ם )וכנראה הוכחתו‬

‫בכה"ג יש לחזור לכלל שמח' בין‬
‫הפוסקים המקובלים מכריעים‬
‫אותה‬
‫טז[ ונחזור לדידן שמכיון דלכל שיטה‬
‫כו"כ‬
‫יש‬
‫ראשונים‬
‫שאוחזים כמותה‪ ,‬שפיר נחשב זה כמח'‬
‫בין בעלי הנגלה עצמם‪ ,‬שע"ז נאמר‬
‫הכלל שכל מקום שנחלקו בעלי הנגלה‬
‫בעלי הקבלה יכריעו‪ ,‬וכנ"ל שדעת‬
‫המקובלים מכריעה לגמרי כדעת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ובאמת גם באחרונים אשכחן‬
‫כו"כ מגדולי האחרונים שמכריעים‬
‫כהרמב"ם או כהראב"ד כמש"כ בעל‬
‫התכלת במאמרו הנ"ל‪ ,‬ה"ה הלבוש )סי'‬
‫יא ס"ד(‪ ,‬והחרדים )פ"א סי' מ"ד( שס"ל‬
‫כהרמב"ם‪ ,‬ומאידך החיד"א בספרו‬
‫חומת אנ"ך מביא מהר' וידאל הצרפתי‬
‫שמכריע כהראב"ד‪ ,‬וכן הגר"א אף‬
‫שבביאורו לשו"ע )סי' י"ב ד"ה ולר"ת(‬
‫כותב שמשמע בכל הסוגיא כתוס'‪ ,‬מ"מ‬
‫עיין מה שהאריך תלמיד הגר"א‬
‫בהקדמתו לספר פאת השולחן שאת‬
‫ביאור הגר"א בשו"ע כתב הגר"א לפני‬
‫מ' שנה‪ ,‬וכותב שם שיש הרבה מקומות‬
‫בביאורו בשו"ע שמפרש כדעת אחד‬
‫מרבותינו‪ ,‬ואח"כ בעומק דעתו קבע‬
‫לפסוק כדעת אחרת מרבותינו‪ ,‬עד‬
‫שעפ"ז היה משנה הגירסאות בדברי‬
‫חז"ל במשניות ובירושלמי וכו' בכדי‬
‫שיתאימו עם דעתו האחרונה עיי""ש‪,‬‬
‫וילפינן מזה שבמקום שמשנה הגר"א‬
‫הגירסא בחז"ל שתתאים עם דעה אחת‬
‫זה משום שכן הוא הכרעתו המוחלטת‬

‫ס"ל כהראב"ד‪ ,‬ו‪ .‬רבינו הלל בפירושו‬
‫לספרי )פר' שלח(‪.‬‬

‫)וכמ"ש שם שלא היה משנה גירסא בחז"ל רק‬

‫מדנקיט בכל מצות ציצית לחוטי הלבן בלשון‬
‫רבים ולחוט התכלת בלשון יחיד‪ ,‬או משום‬
‫שכידוע החינוך אזיל תמיד בתר הרמב"ם‬

‫כשאינו מפרש להיפך(‪ ,‬וכן הבאנו לעיל‬
‫)אות ח סעיף ג( שיש מקום להוכיח שגם‬
‫דעת הרמב"ן כשיטת הרמב"ם[‪.‬‬

‫ראשונים דסברי כהראב"ד‬
‫טו[ וכן אשכחן כו"כ ראשונים‬
‫כשיטת‬
‫הסוברים‬
‫הראב"ד ה"ה א‪ .‬הערוך )ערך תכל(‪ ,‬ב‪.‬‬
‫בעל התכלת במאמר הנ"ל כותב שכן‬
‫ס"ל לרבינו חננאל המובא בערוך שם‬
‫)אף שיש מקום לדחות‪ ,‬שמה שמסיים הערוך‬
‫שכ"כ רבינו חננאל לא קאי על כל דבריו‪ ,‬אך‬
‫הבנת בעל התכלת דקאי על כל דבריו‪,‬‬
‫וכמש"כ בספר הישר חידושים תשלא שהערוך‬

‫אזיל בתר ר"ח בכל מקום(‪ ,‬ג‪ .‬המאירי‬
‫)יבמות ה‪ ,(:‬ד‪ .‬הריא"ז )פסקי ריא"ז עמ' רכג(‬
‫שאחרי שמביא שרוב הראשונים ס"ל‬
‫כהתוס' ומביא גם דעת הרמב"ם מכריע‬
‫מדעתו כהראב"ד‪ ,‬ה‪ .‬חכמי לוניל‬
‫)בגי' האמיתית‬
‫במכתבם לרמב"ם‬
‫והשלימה של שאלתם שבשו"ת פאר הדור(‬

‫כשהיו לו ראיות מתושבע"פ לא פחות מט"ו‬

‫קלו‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫מקומות ובנסתרות עד ק"נ מקומות(‪,‬‬
‫ובענינינו מצינו ב' מקומות בהם פירש‬
‫הגר"א דברי חז"ל כהרמב"ם )והוא‬
‫בביאורו בספד"צ תרומה קעט ע"ב ספ"ה‬

‫ובביאורו ברע"מ שלח קעה(‪ ,‬ומאידך מצינו‬
‫ב' מקומות שמשנה הגר"א את הגירסא‬
‫בחז"ל שתהא כדעת הראב"ד )והוא‬
‫בביאורו יהל אור על רע"מ פנחס רכח שמגיה‬
‫שם בזוהר כדי שתתאים הגירסא כדעת‬
‫הראב"ד וכותב ע"ז פעמיים שכן הוא העיקר‪,‬‬
‫וכן מגיה את הספרי בפר' תצא שיהא כדעת‬
‫הראב"ד )ובפשטות נראה מכ"ז שחזר בו‬
‫הגר"א מדבריו שבביאור הגר"א בשו"ע‬

‫שכתב בצעירותו(‪ ,‬וא"כ אחרי שראינו‬
‫שבין בראשונים ובין באחרונים יש‬
‫מקום לכל השיטות א"כ תו הדרינן לכלל‬
‫שכל מקום שנחלקו הפוסקים דברי‬
‫המקובלים ובראשם האריז"ל יכריעו‬
‫המח' לנהוג כהרמב"ם‪ ,‬ותו לא מידי‪.‬‬

‫תלמידי הגר"א יש מקום להבין‬
‫טעמם שנוהגים כהראב"ד אבל‬
‫לא לדידן‬
‫יז[ ובאמת לפני שנים שאלנו את‬
‫הגרי"ש זילברמן זצ"ל‬
‫מהעיר העתיקה שהיה נוהג בכל‬
‫ארחותיו כדעת הגר"א מה טעמו‬
‫שמטיל ב' חוטי תכלת כדעת הראב"ד‪,‬‬
‫וכמדו' שהשיב לי שדעתו שאף‬
‫להרמב"ם לא נפסיד אם נעשה‬
‫כהראב"ד‪ ,‬ואמנם על תשובה זו יש‬
‫הרבה מקום לעיין ולפלפל )וכדלהלן(‪ ,‬אך‬
‫באמת נראה שיש מקום להבין את‬
‫הנהגתו עפ"י הגר"א‪ ,‬והיינו שמכיון‬
‫שהיה הולך אחר הכרעת הגר"א בכל‬

‫♦‬

‫הענינים י"ל דס"ל שהכרעת הגר"א‬
‫העיקרית בזה היא כדעת הראב"ד‪ ,‬וכמו‬
‫שמדגיש פעמיים בדבריו שביהל אור‬
‫שדעת הראב"ד "כן עיקר"‪ ,‬וכדחזינן גם‬
‫מדהגיה את הזוהר ברע"מ פנחס ואת‬
‫הספרי פר' כי תצא שיתאים דייקא עם‬
‫דעת הראב"ד‪ ,‬וס"ל שזאת הכרעתו‬
‫הסופית והעיקרית דהגר"א‪ ,‬שלא מצינו‬
‫שיחזור בו הגר"א בשום מקום‬
‫מהגהותיו‪ ,‬שכידוע לא הגיה שום דבר‬
‫עד שהיו לו ראיות רבות לזה כמ"ש‬
‫בהקדמת הפאת השולחן‪ ,‬ומכיון‬
‫שמצינו שמגיה רק כדברי הראב"ד‪,‬‬
‫ובשאר מקומות שכותב כדעת התוס'‬
‫או כהרמב"ם אי"ז אלא שמפרש את‬
‫הנאמר שם ולא שזה הגהה ממנו‪ ,‬ולכן‬
‫ס"ל דמסקנת הגר"א כהראב"ד ]וס"ל‬
‫שגם המ"ב אם היה יודע זאת היה ג"כ‬
‫מקבל הכרעה הסופית דהגר"א‬
‫כהראב"ד‪ ,‬וכידוע מש"כ המ"ב‬
‫בהקדמתו למ"ב שאצלו הגר"א כדאי‬
‫להכריע במח' הפוסקים‪ ,‬ואף שיש מקום‬
‫לדחות סברא זו בענינינו‪ ,‬היות שלא‬
‫מצינו בשום מקום שהמ"ב יתייחס‬
‫לדברי הגר"א שאינם בהגהותיו לשו"ע‬
‫שהוא החיבור שנכתב להכלל להלכה‬
‫פסוקה‪ ,‬ואכמ"ל[‪ ,‬ואמנם אף אם נקבל‬
‫סברא זו בדעת הגר"א אי"ז שייך אלא‬
‫לתלמידי הגר"א דאזלי בתר הגר"א אף‬
‫כנגד האריז"ל‪ ,‬אך הארכנו בתשובה‬
‫הנ"ל והעתקנו ממכתב בעל התניא‬
‫זי"ע שזה היה אחד מעיקרי הדברים‬
‫שלא סברו גדולי הספרדים וגדולי‬
‫החסידים כהגר"א‪ ,‬דאנן ס"ל שאין‬
‫לחלוק בשום אופן על האריז"ל שכל‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫דבריו מפי אליהו זל"ט‪ ,‬וא"כ לדידן ודאי‬
‫דיש לנהוג כהכרעת כל המקובלים )ספר‬
‫הקנה‪ ,‬מהר"ם בן גבאי‪ ,‬שערי אורה‪ ,‬מגיד‬

‫מישרים‪ ,‬הרדב"ז( ובראשם רבינו האריז"ל‬
‫שאין אחר דבריו ולא כלום‪.‬‬

‫פירוש נוסף בטעם הגר"א שחולק‬
‫על האריז"ל‬
‫יח[ ויש להוסיף עתה שיש מקום לומר‬
‫שגם הגר"א מודה שכל דברי‬
‫האריז"ל הם מפי אליהו זל"ט )ודלא‬
‫כמשמעות פשטות אג"ק הנ"ל(‪ ,‬אלא דס"ל‬
‫לגר"א שמותר לחלוק גם על אליהו‬
‫הנביא זל"ט )אף שהוא ממוסרי התורה‬
‫המוסמכים מדור לדור עד משרע"ה כדאי'‬

‫בהקדמת הרמב"ם(‪ ,‬וכדאשכחן דכן ס"ל‬
‫לרבינו תם במס' ב"מ )קיד‪ (.‬שחולק על‬
‫דברי אליהו זל"ט שפסק שמסדרין לבעל‬
‫חוב‪ ,‬וכן אשכחן בגמ' יבמות )קב‪ (.‬שאם‬
‫יבוא אליהו ויאמר אין שומעין לו‪ ,‬אך‬
‫באמת דעת ר"ת שם היא דעת יחידאה‪,‬‬
‫וכל הראשונים שם סוברים שהלכה‬
‫כאליהו זל"ט‪ ,‬וכן קיי"ל‪ ,‬ודברי הגמ'‬
‫ביבמות קאי רק כשיאמר אליהו נגד‬
‫המנהג שנהגו‪ ,‬וא"כ למסקנא בענינינו‬
‫יש לשמוע לדעת האריז"ל שכל דבריו‬
‫מפי אליהו‪ ,‬משום שלא היה מנהג‬
‫במשך הדורות שלא כדבריו‪.‬‬

‫מהגה"ק‬
‫נוראים‬
‫לשונות‬
‫מקאמרנא על רבינו האריז"ל‬
‫יט[ ונעתיק מהספה"ק שולחן הטהור‬
‫להגה"ק מקאמרנא זי"ע‬
‫כמה מלשונותיו הנוראים על גדולת‬
‫רבינו האריז"ל וחשיבות הכרעתו‬
‫]ומדברי הקאמרנער יש ללמוד גם איך‬

‫קלז‬

‫יש להתייחס לכל הצדיקים המופלגים‬
‫מאוד במעלה יחידי הדורות זי"ע[‪ .‬וזל"ק‬
‫"מרן האר"י ששקול כשבעים סנהדרין‬
‫של משרע"ה ויותר" )סי' רס ס"ח(‪" ,‬מרן‬
‫ובית דינו היה גדול מבית דינו של‬
‫אלישע הנביא" )סי' לז בז"ז סק"א(‪" ,‬והיה‬
‫מדרגתו גדול מן הנביאים‪ ,‬לא נראה‬
‫ולא נשמע מדרגות גבוהות כאלו אף‬
‫בימות התנאים‪ ,‬ולא נתגלה מדרגתו‬
‫חלק מאלף אלפי אלפים ממש בלי‬
‫גוזמא" )סי' סו בז"ז סק"ב(‪" ,‬כך פסק מרן‬
‫האר"י והחולק עליו חולק על השכינה"‬
‫)סי' רג ס"ה(‪" ,‬ומי שעובר על דבריו בלי‬
‫אונס שרי ליה למיקרי עבריינא‪ ,‬כי כל‬
‫דבריו אפילו דבר קטן הוא מה ששמע‬
‫לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי‬
‫הקב"ה בעצמו" )סי' רס ס"ז(‪" ,‬ומי לנו‬
‫גדול ממרן האר"י שקדושתו והשגתו‬
‫היה כמשה רבינו" )סי' כה ז"ז סק"ב(‪.‬‬
‫ועפ"י כ"ז מובן שהכרעת רבינו‬
‫האריז"ל קובעת לנו הלכה ברורה‬
‫כשיטת הרמב"ם שחוט אחד תכלת וז'‬
‫חוטי לבן דייקא‪ ,‬והכרעה זו שקולה‬
‫"כשבעים סנהדרין של משרע"ה ויותר"‪.‬‬

‫ביאור דברי הקאמרנער עפ"י‬
‫יסוד דברי הרה"ק הראב"נ זי"ע‬
‫כ[ ומכיון שהעתקנו לשונות נוראים‬
‫אלו של הקאמרנער שלא‬
‫מצינו כדוגמתם בעולם‪ ,‬יש לבאר‬
‫שביאור לשונות אלו הם הוא עפ"י דברי‬
‫הרה"ק ראב"נ זי"ע שיחידי הדורות‬
‫)הרשב"י והאריז"ל וכו'( הם נשמת‬
‫משרע"ה עצמו שחוזר פעם בכמה‬
‫דורות להוסיף לגלות שלב נוסף בגילוי‬

‫קלח‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫התורה ]עמש"כ בזה הראב"נ בספריו‬
‫)ביאור הליקוטים סוף סי' כ"ב ובספרו כוכבי‬
‫אור בהקדמה לחלק חכמה ובינה אות מד‬

‫ולהלן(‪ ,‬ועמש"כ בביאור ענין נשגב זה‬
‫בים החכמה תשע"א )עמ' ת"ר‪-‬תר"ו(‬
‫ושם נתבארו ביאורים עמוקים בזה‬
‫)בבחי' היחס ההפכי דהאורות והכלים ואכמ"ל‪,‬‬
‫ובבחי' דפנימיות התורה מתגלה באופן של‬

‫נרנח"י ע"י ה' יחידי הדורות‪ ,‬עיי"ש(‪ ,g‬ובזה‬
‫מובנים הלשונות המופלאים שכתב‬
‫הקאמרנער על רבינו האריז"ל שהיה‬
‫מיחידי הדורות‪ ,‬ובפרט הלשון האחרון‬
‫שכתב על האריז"ל "שקדושתו והשגתו‬
‫היה כמשה רבינו" שזה א"א לבאר אלא‬
‫עפ"י ההקדמה הנ"ל דראב"נ זי"ע‪,‬‬
‫שהאריז"ל היה עצמו נשמת משרע"ה‪.‬‬

‫אזהרה נוראה שלא להיכשל עפ"י‬
‫הנ"ל ח"ו בטעות באחד מעיקרי‬
‫האמונה‬

‫כא[ ומדאתינא‬

‫להכא נראה להזהיר‬
‫בענין זה שלא‬

‫להיכשל ח"ו במכשול חמור‪ ,‬ולסבור‬
‫בטעות עפ"י יסוד הראב"נ הנ"ל‬
‫שהעיקר השביעי מי"ג עיקרי האמונה‬
‫"שנבואת משרע"ה היתה אמיתית‬
‫ושהוא היה אב לנביאים לקודמים לפניו‬
‫ולבאים אחריו" לא קאי על הצדיקים‬
‫יחידי הדורות ]ועיין לשונו הנוראה של‬
‫הרמב"ם בפי' המשניות בהקדמתו‬
‫לפרק חלק על מי שנתקלקל אצלו ח"ו‬
‫אחד מי"ג העיקרים שזה הרבה יותר‬
‫חמור מכישלון בכל העבירות שבתורה‬
‫וז"ל שם "וכאשר יהיו קיימים לאדם כל‬
‫היסודות הללו ואמונתו בהם אמתית‪,‬‬
‫הרי הוא נכנס בכלל ישראל‪ ,‬וחובה‬
‫לאהבו ולחמול עליו וכל מה שציוה ה'‬
‫אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה‪,‬‬
‫ואפילו עשה מה שיכול להיות מן‬
‫העבירות מחמת תאוותו והתגברות‬
‫יצרו הרע‪ ,‬הרי הוא נענש לפי גודל מריו‬
‫ויש לו חלק‪ ,‬והוא מפושעי ישראל‪.‬‬
‫וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו‬
‫היסודות‪ ,‬הרי זה יצא מן הכלל וכפר‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪`id zexecd icigi zcearc ,lkl oaene heyt xzei ote`a oiprd xe`iaa cer siqedl yie .g‬‬
‫‪elkei xzei zekenpd zenypd mby ote`a w"dxezd zeiniptc zedeabd zebydd cixedl‬‬
‫‪l"fix`l i"ayxdn xecl xecn ielibd cxei jke ,miabypd zeceqa dfig` efi` yetzl‬‬
‫‪zenewna dxezd zeceq z` dlibe cixedy l"fiax ly ielibd cr ,h"yral l"fix`dne‬‬
‫‪,i"dpd 'igaa od zevrdc ,"i"dceara zevr" ly ote`a mze` dliby i"r xzeia mipezgzd‬‬
‫‪i"dpd cixedl 'igaa `id i"ydl dta dlitz zevrd lkn zeyrl l"fiaxc zixwird dvrde‬‬
‫‪lk leki ,l"fiax zxez jezn oze` micnelyk i"dceara dyrnl zevrd meiw i"re ,zeklnl‬‬
‫‪lecb elld zevrd gke ,l"fiax mda biyde dliby minlrpd zeceqa feg`le yetzl icedi‬‬
‫‪jix`dy enke ,w"dxezd zeceqa zyxyene zcqein dpi`y i"dceara dvr mzqn uw oi`l‬‬
‫‪wizrc d"epy g"ra x`eand 'igaae ,d`nizq `wizrn oyxey el` zevry r"if z"pxden‬‬
‫)‪lekiy mleray `"hq gk mey oi` okle ,r"iad cr dhnl micxei (wizrc zevrd 'igaay‬‬
‫‪.f"ka xzei l"nk`e ,el` zevr ly igvpde abypd ipgexd mgek lhale xezql‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ‬
‫בנטיעות‪ ,‬וחובה לשנותו ולהשמידו‬
‫ועליו הוא אומר 'הלא משנאיך ה'‬
‫אשנא'"[‪ ,‬והיינו שאף אמנם שכל יחידי‬
‫הדורות הם גלגול משרע"ה עצמו‬
‫שחוזר שוב ושוב‪ ,‬מ"מ לגבי מעלת‬
‫הנבואה אין מקרא יוצא מידי פשוטו‬
‫"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" וגו'‬
‫)דברים לד‪ ,‬י(‪ ,‬וכבר פסק הרמב"ם )הל'‬
‫תשובה פ"ט ה"ב( שאף משיח צדקנו שלא‬
‫היה ולא יהיה שום אדם בדרגתו‪ ,‬בענין‬
‫מעלת הנבואה הוא רק "קרוב למשה‬
‫רבינו"‪ ,‬ובודאי שאין להשוות שום צדיק‬
‫בעולם למשה רבינו ע"ה ולומר שהגיע‬
‫למעלת נבואת משרע"ה ]וכמ"ש‬
‫הרמב"ם בפירוש העיקר השביעי מי"ג‬
‫עיקרי האמונה ביתר ביאור וז"ל‬
‫"שנאמין שהוא אביהם של כל הנביאים‬
‫שקדמו לפניו והבאים אחריו‪ ,‬הכל הם‬
‫למטה ממנו במעלה‪ ,‬והוא בחיר ה' מכל‬
‫המין האנושי‪ ,‬אשר השיג ממנו יתעלה‬
‫יותר ממה שהשיג וישיג כל אדם‬
‫שנמצא ושימצא"‪ ,‬והרמב"ם שם כותב‬
‫שאינו יכול להרחיב ולבאר עיקר זה‬
‫דמעלת משרע"ה משום ש"לא יספיק‬
‫לענין זה לבדו ואפילו אקצר תכלית‬
‫הקצור מאה דפים" )שלשון זו לא כתב‬
‫הרמב"ם באף אחד מהעיקרים(‪ ,‬ומובן מזה‬
‫גודל הזהירות מלסטות ח"ו אפילו‬
‫במשהו מעיקר זה שיש בו עמקות‬
‫למעלה מעמקות‪ ,‬והכלל והיסוד דאין‬

‫קלט‬

‫לצאת מידי הפשט הפשוט של עיקר זה‪,‬‬
‫וכמקובל לפרש עיקר זה כפשוטו ממש‬
‫בכל ישראל אנשים נשים וטף בכל‬
‫הדורות‪ ,‬וכמו שגילה רביז"ל שאמונה‬
‫יש ללמוד מאמונתם של האנשים‬
‫הפשוטים והנשים דייקא[‪.‬‬

‫ביאור לשון הקאמרנער וביאור‬
‫דברי הראב"נ שנראה כביכול‬
‫הדורות‬
‫יחידי‬
‫שמשווים‬
‫למשרע"ה‬
‫כב[ ועל כן נראה לפרש שמה שכתב‬
‫הקאמרנער על האריז"ל‬
‫"שקדושתו והשגתו היה כמשה רבינו"‪,‬‬
‫אין הכונה ח"ו על השגתו באופן של‬
‫נבואה‪ ,‬שהרי בפשטות אי' בחז"ל‬
‫דפסקה הנבואה מישראל בסוף תקופת‬
‫הנביאים‪ ,‬ומי לנו גדול מתלמידו‬
‫המובהק של רבינו האריז"ל ה"ה‬
‫המהרח"ו זי"ע שסמך האר"י ידיו עליו‬
‫שרק דרכו נדע את תורתו כידוע‪ ,‬והוא‬
‫מעיד בהקדמת הע"ח שכל השגת‬
‫האריז"ל אינה בבחי' נבואה ממש ורק‬
‫בבחי' הופעת רוה"ק‪ ,‬וזל"ק שם‬
‫בהקדמה שלישית "ואף אם אין גילוי‬
‫בדורינו זה לנביא וחוזה אפ"ה לא נמנע‬
‫רוה"ק מלהיות מרחפת על פניו‬
‫המאירות הראוין לו כמ"ש מענין‬
‫הראב"ד ז"ל" )שכתב כבר הופיעה רוה"ק‬
‫בבית מדרשינו( עכ"ל‪ ,‬אלא דאף אם נימא‬
‫שהאריז"ל היה בגדר נביא‪ ,h‬מ"מ‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪onf eze`a did oke) l`xyil d`eapd xefgzy dpy efi` lr oniz zxb`a m"anxd y"nke .h‬‬
‫‪inkgn eid oke ,(`iapd l`eny iax el e`xwy ciqgd dcedi 'x ly eia` z` m"anxd azeky‬‬
‫‪iptn oiprd xizqdl jxved e"gxdndy exaqe ,`iap xcba did l"fix`dy exaqy l-` zia‬‬

‫קמ‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫במש"כ הקאמרנער שהשגת האריז"ל‬
‫כמשרע"ה אין הכוונה ח"ו על השגתו‬
‫בנבואה אלא על השגה בדרך החכמה‬
‫בלבד‪ ,‬וכמו שביאר בעל התניא‬
‫באגה"ק )פרק יט( בענין חכם עדיף‬
‫מנביא‪ ,‬שמביא שם בעה"ת את מה‬
‫שכתב האריז"ל "כי השגת משרע"ה לא‬
‫היתה בבחי' פנימיות דחכמה עילאה‬
‫הנקרא אבא דאצילות וכו' כי אם בבחי'‬
‫אחוריים דחכמה וכו'"‪ ,‬ומקשה בעה"ת‬
‫"ולכאורה יש להפליא הרי נאמר 'ולא‬
‫קם נביא עוד בישראל כמשה'‪ ,‬ואיך‬
‫השיג האריז"ל יותר ממנו ודרש כמה‬
‫דרושים בבחי' פנימיות אפילו בספירות‬
‫ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה‬
‫וכתר דאצילות"‪ ,‬ומתרץ "אך הענין הוא‬
‫פשוט ומובן לכל‪ ,‬שיש הפרש גדול בין‬
‫השגת חכמי האמת כרשב"י והאריז"ל‬
‫שהיא השגת חכמה ודעת‪ ,‬ובין השגת‬
‫מרע"ה ושאר הנביאים בנבואה‬
‫המכונה בכתוב בשם ראיה ממש‪,‬‬
‫'וראית את אחורי'‪' ,‬ואראה את ה''‪,‬‬
‫'וירא אליו ה''‪ ,‬ואף שזהו דרך משל‬
‫ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש‪ ,‬מ"מ‬
‫הנמשל צ"ל דומה למשל‪ ,‬וכתרגום 'וירא‬
‫אליו ה'' ‪' -‬ואתגליא ליה' וכו' שהוא‬
‫בחי' התגלות שנגלה אליו הנעלם ב"ה‬
‫בבחי' התגלות‪ ,‬משא"כ בהשגת חכמי‬

‫האמת שלא נגלה אליהם הוי' הנעלם‬
‫ב"ה בבחי' התגלות רק שהם משיגים‬
‫תעלומות חכמה הנעלם ומופלא מהם‪,‬‬
‫ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול‬
‫להשיג בחכמתו למעלה מעלה‬
‫ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי'‬
‫התגלות לנביאים במראה נבואתם"‪,‬‬
‫ועפ"ז מובן גם שמש"כ הקאמרנער‬
‫שהשגת האריז"ל כהשגת משרע"ה קאי‬
‫על השגה בדרך השגת החכמה‪ ,‬אך‬
‫בהשגה דראיה ממש במראה הנבואה‬
‫ע"ז נאמר העיקר הז' מעיקרי האמונה‬
‫שלא היה ולא יהיה עוד נביא כמשה‪.‬‬
‫ועד"ז מתפרש מש"כ שם הראב"נ‬
‫בנוגע למה שהעיד הרשב"י ע"ע‬
‫)האדרא רבא ח"ג קלב‪" (:‬אנא ידענא‬
‫דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא‬
‫אסתכל"‪ ,‬שהשתבח שזכה למדרגה‬
‫יותר ממשרע"ה שהוא יודע שקרן עור‬
‫פניו ומשרע"ה לא ידע‪ ,‬ומוכיח מזה‬
‫הראב"נ שנשמת משרע"ה שיורדת‬
‫שוב לעולם יש בה איזו בחי' שמשגת‬
‫יותר מירידתה בפעם הראשונה‪ ,‬שגם‬
‫בזה צריך לומר דקאי על השגות בדרך‬
‫החכמה‪ ,‬שגם הן לא ייתכנו אלא משום‬
‫שיחידי הדורות הם גלגול משרע"ה‬
‫עצמו‪ ,‬אך בהשגת הש"י במראה בדרך‬
‫הנבואה לא קם כמשה ולא יקום עוד‪.i‬‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪d"kw 'iq g"e` r"eyl eizedbda `"wrxd ixacn d`xp oke) yexita z`f aezkl leki `ly‬‬
‫‪lr azky xrpxn`wd mb ile`e ,(`iap lr xn`py "oernyz eil`e" l"fix`d lr azky‬‬
‫‪s` d`eapa lecb i"x`d didy epiide) ok xaq "mi`iapd on lecb ezbxcn didy" l"fix`d‬‬
‫‪.(mixg` mi`iap dfi`n‬‬
‫‪zcxei d"rxync eznyp zx`dy mrty lkay rnyn mleqd lra ixacnc siqedl yie .i‬‬
‫‪,uw oi` lcbzne dlere xzei xzei f"ir biyn minya dlrnly eznyp yxey mb dhnl aey‬‬

‫קמא‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬

‫להיזהר שלא לסטות ח"ו מפשטות‬
‫ אלא הכלל שאף שפשוט‬,‫עיקרי האמונה‬
‫שכל הגילויים של הצדיקים הם אמת‬
‫ אך כשנראה שע"י איזה סוד‬,‫לאמיתה‬
‫וגילוי עמוק עלול להיות איזה שינוי‬
‫וסטיה מדברים פשוטים המקובלים‬
‫בכלל ישראל יש להבין שהסוד נאמר רק‬
‫ נשגבת‬,‫בבחי' רוחנית ופנימית‬
‫ אך יש להיזהר בתכלית שלא‬,ai‫ונעלמת‬
‫להזיז כל שהוא מהחיצוניות והפשטות‬
‫דעיקרי האמונה כפי המקובל בכל‬
‫ ובפרט שענין הנבואה הוא ג"כ‬,‫ישראל‬
‫ וכמו‬,‫ענין השייך לגדרי הלכה ברורה‬
‫שביאר גדריה והלכותיה הרמב"ם‬

‫אם רביז"ל הזהיר כ"כ שלא‬
‫לשנות שום הלכה בשו"ע עפ"י‬
‫גילויי פנימיות התורה"ק כ"ש‬
‫בענין זה‬
‫כג[ ויש להסמיך לענין זה את‬
‫המאמר הידוע דרביז"ל‬
‫)שיח שרפי קודש ח"ב אות קל"א( בו הזהיר‬
‫והתרה באנשיו "תקמטו את הלקוטי‬
‫מוהר"ן כרצונכם )היינו להתעמק ולחדש‬
‫בהלקו"מ כפי שיכולים( אך תיזהרו שלא‬
‫ ואם‬,`i"‫לשנות עי"ז שום הלכה בשו"ע‬
‫רביז"ל הזהיר כל כך שלא לשנות עפ"י‬
‫איזה עמקות את פשטות ההלכה‬
‫ ק"ו ב"ב של ק"ו כמה יש‬,‫שבשו"ע‬

‫הערות וביאורים‬
dbydd iabl s` ynn eheytk cinz miiwzn "dynk l`xyia cer `iap mw `le" 'qtd k"`e
.dnkgd 'igany
ze` 'b dkld dxedh dnda xeka zekld a"g c"ei) l"dewla l"fiax mya dfa xidfd oke .`i
t"r dbdpde oic dfi` el `viy epiidc zepeekn oic mey cenll xeq` df zngne" l"fe ('h
dxeza miyecig ycgl dvexy iny l"f epiaxn izrnyy enke lecb xeqi` df ik zepeekd
eiyecig t"r oic mey `ivei `ly calae .jkl ie`x `ed m` dvxiy dn lk ycgl el xzen
.miwqete 'nba l"fx ixac t"r wx mxxal oikixv dxezd ipic ik .dxeza ycgny eiyexce
llkd .dlawd zeceqe yxc dxeza yxece ycgny zexaq t"r oic mey `ivedl dlilg la`
f"re .`xnegl 'it` dlawd zeceqe zpeeka epizxaq t"r dbdpde oic mey `ivedl epl `"`y
ik xeq` siqedle xingdl epiidc oinil 'it` ik .l`nye oini 'eke xacd on xeqz `l xn`p
oianl migekp mixacd el`e .l"f epizeaxe i"yd epze` devy enk wx bdpzdl oikixv ep`
.eznkg t"r jlil dvxi m` xzeie xzei f"ir lykdl oileki zn`a ik .zrc i`venl mixyie
enk cal dpen` lr wx .llk eznkg lr jenql xeq`y zenewn dnka l"f epiax fnxy enke
.w"lkr "l"fx epl exqny
ecixed mdy l"pke ,mipexg`d zexecd icigi iwicv iieliba zelrn yi zeinipt 'igaay .ai
dxic jxazi el zeyrl mlerd zilkz oewiz z` mixneb mde ,dhnl xzei w"dxezay zeceqd
zedeab zenypl w"dxezd z` dlibe d"rxyn mlerd oewiza ligzd xake ,`wiic mipezgza
zenypl w"dxezd ielib z` cixedle xenble jiyndl aeye aey `ae xfege ,drc xecc
seba zyaeln 'wd eznyp `eazyk zilkza mlerd oewiz xenbiy cr ,xzei mikenp zenewne
.`"aa epwcv giync

‫קמב‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫בהל' יסודי התורה )פ"ז‪-‬פ"י(‪ ,‬ובגדר‬
‫הלכות הנבואה נקבעה הלכה פסוקה‬
‫וברורה )פ"ז מיסוה"ת ה"ו( שלא היה ולא‬
‫יהיה כנבואת משרע"ה‪ ,‬ואין לשנות ח"ו‬
‫פשטות הלכה זו בשום אופן שבעולם‬
‫וכנ"ל שאסור לסטות מפשטות שום‬
‫הלכה עפ"י גילויי פנימיות התורה"ק‬
‫וכ"ש הלכה זו שהיא מעיקרי הדת‪.bi‬‬

‫להלכה נתקבל פסק הרמב"ם אף‬
‫אם נימא שישנן דעות בחז"ל‬
‫דלא כהרמב"ם‬
‫כד[ ואף אם נימא שיש דעות בחז"ל‬
‫שמשיח צדקנו יהא יותר‬
‫גדול ממשרע"ה אף בנבואה‪ ,‬וכדאי'‬
‫במדרש )תנחומא תולדות סי' י"ד( עה"פ‬
‫)ישעיהו נב‪ ,‬יג( "ירום ונשא וגבה מאד" ‪-‬‬
‫"ונשא ממשה" וכו'‪ ,‬שמלך המשיח יגבה‬
‫אף ממשרע"ה‪ ,‬ואמנם אין מפורש‬
‫במדרש דקאי על מעלת הנבואה‪ ,‬אלא‬
‫דאף אם נימא הכי מ"מ סו"ס אין אנו‬

‫יכולים לפסוק הלכה בעצמנו מתוך דברי‬
‫חז"ל‪ ,‬והרמב"ם הוא זה שנבחר משמים‬
‫לקבוע הלכה פסוקה לכל הדורות בעניני‬
‫יסודי התורה‪ ,‬ולא נמצא שום פוסק‬
‫בפוסקים שחולק למעשה על הרמב"ם‬
‫בעיקר זה‪ ,‬א"כ אף אם יש בחז"ל דעה‬
‫אחרת היא נדחתה מההלכה‪ .ci‬והארכנו‬
‫קצת בענין זה אף שאין כאן מקומו‪,‬‬
‫ובבחי' מש"כ שם הרמב"ם "כבר‬
‫הארכתי בדברים מאד ויצאתי מענין‬
‫חבורי‪ ,‬אלא שעשיתי כן לפי שראיתי‬
‫שזה תועלת באמונה"‪ ,‬וכבר כתב‬
‫הרמב"ם "וחביב עלי דבר אחד מן‬
‫האמונה מכל אשר אלמדהו"‪.‬‬

‫בענינינו ודאי שיכולים לקבוע‬
‫ההלכה עפ"י המקובלים ואי"ז‬
‫נכלל באזהרת רביז"ל‬
‫כה[ ונחזור לענינינו שכמובן אין‬
‫מאזהרת רביז"ל שלא‬
‫לשנות שום הלכה עפ"י פנימיות‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪,'eke seb ibiyn edebiyi `le seb epi` d"awdy iyilyd xwird `ed df oiprl lyne .bi‬‬
‫‪mipeilrd mitevxtd iiepik z` cnele 'wd i"x`de w"defd cenila miigd urn merhl dkefdy‬‬
‫‪zligzae `yp 'xt w"defa zeqtcend) ze`xep zexdf`a xdfen 'eke seb ly zenya mipeknd‬‬
‫‪l`xyi lka zlaewnd dpen`d zehytn dhqi lal mheytk e"g mixacd lawl oi`y (g"rd‬‬
‫‪md `l` mheytk mpi` zeceqd iielib lky cinz xekfl yiy l"pke ,'eke seb epi` d"awdy‬‬
‫‪mikixv mdy milaewnd mixwirde zeceqid z` zepyl xeq`e ,minlrp mixacl milyn‬‬
‫‪.`weec mheytk x`yidl‬‬
‫‪yxey yi drc lkly epiide) 'eke g"`c el`e el` oaenk xn`p el` zerc lr mby s` .ci‬‬
‫‪q"zg z"ey) q"zgd y"nke ,dkldd wqtn fefl oi` dyrnl n"n ,(zepeilrd 'itqa dfig`e‬‬
‫‪ax onfay s`y ,l`xyil giyn oi`y (:gv oixcdpq) 'nba lld ax zrc iabl (epy 'iq c"ei‬‬
‫‪drawpy ixg` j` ,ezenk xeaql eicinlzl xzen did ezenk `ly dkld drawpy iptl lld‬‬
‫‪dxezd llka xtek `ed ixd" lld ax ixack meid edyin xeaqi m` lld axk `lc dkld‬‬
‫‪'ie`x mc` oi` aey 'izeek `lc exn`e l`xyi inkg eilr eaxy oeik zehdl miax ixg` iliikc‬‬
‫‪.epipipra p"de ,"eixg` jynidl‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫התורה"ק סתירה למה שהכרענו‬
‫ההלכה במח' הראשונים עפ"י דעת‬
‫האריז"ל והמקובלים‪ ,‬וכמו שביארנו‬
‫כבר בתשובה הנ"ל שהכלל שכל מקום‬
‫שנחלקו הפוסקים בעלי הקבלה יכריעו‬
‫הוא כלל מכללי הפוסקים עצמם‪ ,‬ואי"ז‬
‫נחשב כשינוי ההלכה עפ"י טעם‬
‫הקבלה‪ ,‬אלא שכן היא הכרעת ההלכה‬
‫עצמה שבכה"ג יש להכריע עפ"י סוד‬
‫הענין כפי שגילו בו המקובלים ]ועוד יש‬
‫לומר סברא בענינינו דמה שאנו משנים‬
‫מדעת תוס' לדעת הרמב"ם עפ"י‬
‫הקבלה אינו נקרא שינוי ההלכה‪ ,‬מפני‬
‫שלא היה נהוג עדיין למעשה בכלל‬
‫ישראל במשך הדורות כדעת התוס'‪,‬‬
‫שהרי התכלת לא היה מצוי בכל‬
‫הדורות‪ ,‬ויתכן שבכה"ג אין נקרא ע"ז‬
‫שם קביעות הלכה‪ ,‬ובפרט שיתכן‬
‫שסברו הראשונים שיחזור התכלת רק‬
‫לימות המשיח והלכתא למשיחא‬
‫בתמיה‪ ,‬אך הרמב"ם ידוע שכתב ספרו‬
‫בכדי שיפסקו ממנו הלכה למעשה אף‬
‫לימות המשיח )וכך אמר רביז"ל דלעת"ל‬
‫יפסקו הלכה מהרמב"ם(‪ ,‬וא"כ בענין זה רק‬
‫לפסק הרמב"ם יש בודאי גדר של‬
‫קביעת הלכה[‪.‬‬

‫קמג‬

‫אותיות דשם הויה שכנגד המלכות‪ ,‬וכן‬
‫דעת התוס' שיש ד' חוטי תכלת כנגד ד'‬
‫אותיות דאדנ"י שהיא ספי' המלכות‪ ,‬וד'‬
‫הלבנים כנגד ד' אותיות הויה[‪ ,‬וא"כ‬
‫איך אפשר לפסוק הלכה עפ"י טעם‬
‫הסוד‪ ,‬אך ההסבר בזה עפ"י מה‬
‫שביארנו במקו"א את ענין החילוק בין‬
‫הספה"ק העץ חיים והפרי עץ חיים‪,‬‬
‫שענין הספה"ק עץ חיים הוא כלליות‬
‫סודות הקבלה ומבאר את כל דרכי‬
‫העולמות העליונים )ושם יש מקום לכל‬
‫שיטה בתורה"ק כנ"ל(‪ ,‬והספה"ק פרי עץ‬
‫חיים בא לבאר את הפירות היוצאים‬
‫מהעץ חיים‪ ,‬ובפירות הכוונה על‬
‫ההנהגה למעשה בעוה"ז עפ"י הקבלה‬
‫ששם יש אפשרות לנהוג רק כדרך אחת‬
‫)שהעוה"ז הוא מוגבל ואפשר להתנהג בו‬

‫בגילוי רק כפי דעה אחת(‪ ,‬ובזה מכריעות‬
‫הכוונות שגילה רבינו האריז"ל שיש‬
‫לכוין למעשה בחוט התכלת שהוא כנגד‬
‫אות החסרה ביה"ו דב"ן‪ ,‬שכוונה זו היא‬
‫הפרי היוצא להנהגה למעשה בעוה"ז‪,‬‬
‫ובבחי' הלכה הפסוקה שמכריעה בין כל‬
‫דעות החולקים בחז"ל‪ ,‬וכן הכוונה‬
‫שציוה האריז"ל לכוין בפועל היא‬
‫ההלכה והפרי הקובע ההלכה עפ"י‬
‫הקבלה‪.‬‬

‫ביאור דרך ההכרעה עפ"י הסוד‬
‫כו[ ויש אמנם צורך לבאר איך היא‬
‫דרך ההכרעה עפ"י הסוד‪,‬‬
‫דהנה בודאי שלכל שיטה בראשונים יש‬
‫סוד פנימי המתאים לשיטתה ]וכגון‬
‫בענינינו שדעת הראב"ד שחוט התכלת‬
‫שכנגד המלכות היא חוט אחד שלם מד'‬
‫החוטין‪ ,‬כנגד אות ה' אחרונה של ד'‬

‫ג' הדרגות והשלבים בתיקון‬
‫המלכות הק'‬
‫כז[ ויש אמנם מן הנותן טעם לבאר‬
‫במח'‬
‫פנימי‬
‫ביאור‬
‫הראשונים‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬הראב"ד והתוס'‪,‬‬
‫ויתקשר הדבר גם למה שהזכרנו‬
‫במעלת משה רבינו שהוא עצמו משיח‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫קמד‬

‫♦‬

‫צדקינו "משה גואל ראשון הוא גואל‬
‫אחרון"‪ .‬דהנה מצות התכלת היא כנגד‬
‫ספי' המלכות‪ ,‬וכמ"ש הזוה"ק וכל‬
‫המקובלים הנ"ל‪ ,‬ובענין ספי' המלכות‬
‫יש כו"כ הבחנות‪ ,‬והיינו שבזה"ז יש‬
‫ריבוי דינים בספי' המלכות שמהם‬
‫נובעים כל הצרות של כנס"י בגלות‬
‫)מפני החטאים הגורמים פירוד שלא תקבל‬
‫המלכות‬

‫ההשפעה‬

‫וההמתקה‬

‫מהספי'‬

‫העליונות המשפיעים בה(‪ ,‬ובזמן זה‬
‫נקראת המלכות בשם תכלת משום‬
‫דאכלי ותכלי ושצי כולא )שמכלה הכל‬
‫מחמת דיניה( וכדאי' בלקו"מ )קמא תורה‬
‫מ"ט( ‪ ,‬ובזה"ז עיקר העבודה היא לייחד‬
‫הזו"ן )הוי"ה ‪ -‬אדנ"י( להמתיק דיני‬
‫המלכות‪ ,‬וכדאי' בלקו"מ )קמא י‪ ,‬י( על‬
‫דברי חכמינו ז"ל שבכל המשפטים‬
‫השוו איש לאשה דהיינו שבכדי לבטל‬
‫את כל הדינים והמשפטים יש לעסוק‬
‫בענין חיבור ויחוד הזו"ן ‪ -‬קובה"ו‪.‬‬
‫ובזמן הגלות יש לחזק בנ"י שאף‬
‫שכביכול נראה להם בחיצוניות שאין‬
‫השכינה והמרכבה העליונה אצלם‬
‫)מחמת הפירוד החיצוני הנ"ל(‪ ,‬אך האמת‬
‫שעדיין חביבותא גבן‪ ,‬וכמו שהראה‬
‫הש"י את מראה ד' חיות המרכבה‬
‫ליחזקאל הנביא על נהר כבר כשהיו‬
‫בנ"י שבורים ונדכאים וסברו שאין‬
‫השכינה איתם‪ ,‬והראה להם הש"י‬
‫שהמרכבה והשכינה עמהם‪ ,‬וכדאי'‬
‫טעם זה בזוה"ק‪ .‬אך בבחי' עליונה‬
‫יותר מרמזת התכלת על התכלית‪,‬‬
‫והיינו כשתתוקן המלכות ותחזור‬
‫המלוכה הק' לבנ"י‪ ,‬שהתכלית היא‬
‫שיתוקן העולם ע"י מלכותו של משיח‬

‫צדקנו‪ ,‬אלא שבתכלית זו גופא יש שני‬
‫שלבים‪ ,‬וכמ"ש הרמח"ל זי"ע במאמר‬
‫הגאולה‪ ,‬דתחילת תיקון הגאולה הוא‬
‫ע"י עבודת ב' המשיחין‪ ,‬מב"ד ומב"י‪,‬‬
‫ששניהם עוסקים בתיקון השכינה הק'‬
‫)תיקון המלכות(‪ ,‬ועבודת ב' המשיחין‬
‫מתחילה עוד בתוך ימי הגלות‪,‬‬
‫שהצדיקים הגדולים שמתקנים את‬
‫העולם בעבודתם ובגילוי תורתם בזמן‬
‫הגלות הם ניצוצי מב"ד ומב"י )וכמו‬
‫שהעיד רבינו האריז"ל ע"ע שהוא היה מב"י‬
‫שבדורו‪ ,‬כמש"כ המהרח"ו שאזהרתו לכוין‬
‫ב"וכסא דוד" וכו' על מב"י שלא ימות היתה‬
‫על עצמו‪ ,‬וכן רבינו הבעש"ט הק' שהיה נפש‬
‫דדוד דאצי' כמ"ש הקאמרנער היה מב"ד‬

‫שבדורו(‪ ,‬אך תכלית תיקון המלכות‬
‫תהא דייקא ע"י משיח צדקנו‪ ,‬שיהא‬
‫אדם אחד שיהא כלול מב' המשיחין‬
‫כמ"ש רביז"ל בחיי"מ )אות ג'(‪ ,‬וכן פסק‬
‫להלכה הרמב"ם )בהל' מלכים( שאינו‬
‫מזכיר כלל ענין ב' המשיחין‪ ,‬והיינו‬
‫שפוסק שמשיח צדקנו יהא אחד‪,‬‬
‫ובבחי' "משה גואל ראשון הוא גואל‬
‫אחרון"‪.‬‬

‫דעות‬
‫בג'‬
‫פנימי‬
‫ביאור‬
‫הראשונים במצות התכלת‬
‫כח[ ועפ"י כ"ז יש לבאר ג' הדעות‬
‫בראשונים בענין חוטי‬
‫התכלת‪ ,‬והיינו שרוב הראשונים דס"ל‬
‫כדעת התוס'‪ ,‬שד' חוטי לבן וד' חוטי‬
‫תכלת‪ ,‬הרי הם מרמזים על העבודה‬
‫דימי הגלות‪ ,‬וכדמשמע באוה"ח הק' )סוף‬
‫פר' שלח( שד' חוטי התכלת הם כנגד‬
‫מדת הדין )שבבחי' דיני המלכות( שכנגד ד'‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫אותיות דאדנ"י‪ ,‬שיש להמתיקם בד'‬
‫חוטי הלבן שכנגד ד' אותיות דשם הויה‪,‬‬
‫שזה עיקר העבודה דימות הגלות‪ .‬וכן‬
‫מרמזים ד' חוטי התכלת על ד' חיות‬
‫המרכבה דהשכינה המרכבה דהשכינה‬
‫הק' שנמצאות איתנו אף בגלותנו וכנ"ל‬
‫מענין המרכבה דיחזקאל‪ .‬וכ"ז הוא‬
‫ביאור בדעת בעלי התוס' ורוב‬
‫הראשונים ]שחיו בזמן תוקף צרות‬
‫הגלות כידוע‪ ,‬וכמו שכתב כעי"ז הרה"ק‬
‫מוהר"פ מקאריץ זי"ע במדרש פנחס‬
‫בנוגע לאבן עזרא שחי בזמן תוקף‬
‫הגלות וכו'‪ ,‬וע"כ אצל רוב הראשונים‬
‫האיר האור בחי' התכלת דימות הגלות‬
‫הנ"ל[‪ .‬ושיטות הראב"ד והרמב"ם‬
‫מרמזות על הזמן של תיקון המלכות ע"י‬
‫מב"ד ומב"י )וזה דעת הראב"ד שיש ב'‬
‫חוטין כנגד ב' המשיחין(‪ ,‬ועל התכלית‬
‫דלעת"ל ע"י משה הגואל היחיד הכלול‬
‫מתרין משיחין כחדא )וזו דעת הרמב"ם‬
‫שהיא חוט אחד כנגד משה משיח צדקנו(‬

‫]והשגת התכלית דלעת"ל מתנוצצת‬
‫יותר ליחידים מלרבים‪ ,‬וכמ"ש בעל‬
‫הסולם זי"ע שבעניני הסוד הכלל שיחיד‬
‫ורבים הלכה כיחיד‪ ,‬מפני שהסודות‬
‫מתגלים ליחידים ולא לרבים‪ ,‬וה"נ ענין‬
‫התכלת באופן שמרמז על אור דלעת"ל‬
‫הוא בבחי' סודות התורה"ק שלא נתגלה‬
‫עדיין לרוב הראשונים אלא ליחידים‬
‫בלבד[‪.‬‬

‫ישוב מנהג רבים מישראל שנהגו‬
‫כדעת הראב"ד‬

‫כט[ ובזה‬

‫יש מקום ליישב בדרך‬
‫פנימי את התמיהה‬

‫קמה‬

‫שתמהנו לעיל‪ ,‬מה ההסבר והביאור‬
‫שרבים מאוד נוהגים עתה לילך כדעת‬
‫הראב"ד )שאין לזה ביאור עפ"י פשט‪ ,‬וכנ"ל‬
‫דממ"נ או דיש לנהוג כשיטת התוס' עפ"י כללי‬
‫פסק דבעלי הנגלה או כשיטת הרמב"ם עפ"י‬

‫הכרעת המקובלים(‪ .‬והביאור עפ"י‬
‫פנימיות בזה י"ל שבנ"י בני נביאים הם‪,‬‬
‫דבזה"ז נמצאים אנו בזמן שב'‬
‫המשיחין‪ ,‬מב"ד ומב"י‪ ,‬עוסקים בתיקון‬
‫המלכות וע"כ הולכים רבים מבנ"י בב'‬
‫חוטי תכלת כדעת הראב"ד שמרמז על‬
‫ב' המשיחין‪ ,‬משיח בן דוד ומשיח בן‬
‫יוסף ]ואמנם אי""ז אלא ביאור וישוב‬
‫פנימי בלבד על מנהג רבים מישראל‬
‫כפי שנהגו עד עתה‪ ,‬אך כבר הבאנו‬
‫לעיל אזהרת רביז"ל שאין לפסוק ולנהוג‬
‫למעשה עפ"י ביאורים פנימיים‪ ,‬וע"כ‬
‫למעשה מכאן ולהבא דעת מו"ר לנהוג‬
‫כהכרעת הפוסקים שקבעו שבכה"ג‬
‫שנחלקו הפוסקים המקובלים ובראשם‬
‫רבינו האריז"ל יכריעו[‪ .‬ועפ"י הנ"ל‬
‫מובן שפסק ההלכה שהוא כדעת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬כמו שהכריעו הזוה"ק וכל‬
‫המקובלים ובראשם רבינו האריז"ל‪,‬‬
‫מרמז על התכלית הנצחית שתהא ע"י‬
‫משה ‪ -‬משיח "גואל ראשון הוא גואל‬
‫אחרון"‪ ,‬שיהא דייקא אדם אחד‪ ,‬וכנ"ל‬
‫שברמב"ם לא הוזכר כלל ענין ב'‬
‫המשיחין‪ ,‬ונתגלה פסק זה ע"י הרמב"ם‬
‫ז"ל שעליו נאמר "ממשה עד משה לא‬
‫קם כמשה" כידוע‪ ,‬והוא קובע ההלכה‬
‫למעשה ‪ -‬הלכתא למשיחא‪ ,‬שפסק‬
‫שרק חוט תכלת אחד מרמז על מלך‬
‫המשיח היחיד והמיוחד במהרה יבוא‬
‫ויגל לבנו‪.‬‬

‫קמו‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫טענת אלו שרוצים לעשות‬
‫התכלת כשיטת הראב"ד אף‬
‫שההלכה כהרמב"ם‬
‫ל[ והנה אחרי שביארנו הטעם‬
‫דסבירא לן להכריע‬
‫להלכה כשיטת הרמב"ם שיש לצבוע רק‬
‫חצי חוט תכלת ודלא כשיטת הראב"ד‬
‫לצבוע חוט אחד שלם‪ ,‬יש להוסיף דיש‬
‫כאלו הטוענים שאין הפסד אם יעשו‬
‫כדעת הראב"ד‪ ,‬שהרי בכלל מאתיים‬
‫מנה‪ ,‬שאם עושים כדעת הראב"ד חוט‬
‫שלם תכלת כלול בזה חצי חוט התכלת‬
‫כדעת הרמב"ם‪ ,‬משא"כ אם יעשו‬
‫כהרמב"ם יחסר להם ממצות התכלת‬
‫לדעת הראב"ד‪ .‬ואף אם ההלכה‬
‫כהרמב"ם‪ ,‬רצונם להוסיף חומרא ולחוש‬
‫לדעת הראב"ד )וס"ל שאף הסוד שכתב‬
‫האריז"ל בחוט אחד אינו מתקלקל בתוספת‬
‫חוט‪ ,‬וכמ"ש הרמ"א סי' רס"ג ס"א שאין‬

‫מתקלקל המכוון בתוספת על המנין(‪.‬‬

‫כדעת‬

‫ג' חששות שהעושה‬
‫הראב"ד נכנס בהם‬
‫לא[ אך באמת יש מקום לומר‬
‫שהעושה כדעת הראב"ד‬
‫אי"ז חומרא אלא חשש קולא‪ ,‬שבזה הוא‬
‫נכנס לכמה חששות‪.‬‬
‫א‪ .‬בל תוסיף ‪ -‬יתכן שלהרמב"ם‬
‫העושה ב' פתילי תכלת עובר על‬
‫בל תוסיף‪ ,‬שהרי הרמב"ם ביאר דעתו‬
‫בתשובתו לחכמי לוניל )כמובא בכס"מ‬
‫ובב"י( שכיון שכתוב בתורה "פתיל‬
‫תכלת" לשון יחיד הרי פתיל אחד אמור‬
‫ולא שנים‪ ,‬וא"כ לדעת הרמב"ם נתפרש‬
‫בתורה להדיא שיש לעשות רק פתיל‬

‫אחד של תכלת‪ ,‬והוי חשש דלאו דאו'‬
‫]וכעי"ז אשכחן במס' חגיגה‬
‫שהמקריב שלמי חגיגה בב' ימים עובר‬
‫בבל תוסיף‪ ,‬ומבאר רש"י שם )ד"ה חוזר(‬
‫דכיון דכתיב "וחגותם אותו" ילפינן‬
‫אחד ולא שנים‪ ,‬וה"נ הכא דכתיב‬
‫"וראיתם אותו"‪ ,‬דמשמע כשיטת‬
‫הרמב"ם שאף בשעת הראיה של‬
‫התכלת‪ ,‬ישנו רק חוט אחד של תכלת‬
‫ולא שנים‪ ,‬וא"כ יש בזה חשש דבל‬
‫תוסיף כמו לגבי חגיגה[‪.‬‬
‫)ח‪(:‬‬

‫ואף לדעות דס"ל דכיון דקיי"ל דמצוות‬
‫צריכות כונה אין עוברים על בל‬
‫תוסיף אלא במכוין לשם מצוה )כדאי'‬
‫במלחמות ברמב"ן פ"ג דר"ה‪ ,‬וברבינו ירוחם‬

‫נתיב יג ח"ג‪ ,‬ובמג"א סי' תרנא סקכ"ז(‪ ,‬הרי‬
‫כל המטיל תכלת בכנף בגדו בודאי‬
‫כוונתו לשם מצות התכלת ולא לשם נוי‬
‫בעלמא‪ ,‬וכ"ש לדעות דס"ל דאף למאי‬
‫דקיי"ל מצוות צריכות כונה‪ ,‬על בל‬
‫תוסיף עוברים אף באינו מכוין להדיא‬
‫לשם מצוה )ט"ז סי' תרנ"א סקי"ז וא"ר שם‬
‫סקל"ח(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפסד מצות ציצית לרמב"ם ‪-‬‬
‫יתכן דהעושה כדעת הראב"ד‬
‫מפסיד ומקלקל בזה להרמב"ם את‬
‫מצות הלבן‪ ,‬שהרי להרמב"ם בעינן ז'‬
‫חוטי לבן‪ ,‬וכשעושה כהראב"ד גורע‬
‫מז' החוטין הלבנים‪ ,‬וחיסר בזה‬
‫משלמות מצות הלבן‪ .‬וגם יש צד‬
‫שמפסיד לגמרי את מצות הציצית‪,‬‬
‫שהרי קיי"ל )שו"ע סי' י"ב ס"א( דרק אם‬
‫עשאן מקודם שמונה כהלכתם ואחר כך‬
‫נחסר אחד מהשמונה כשר בדיעבד‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫מדין גרדומין‪ ,‬אך בתחילת עשיית‬
‫הציצית שלימות ח' החוטין מעכבת‪,‬‬
‫ואם כן בענינינו שנחסר מעיקרא חוט‬
‫לבן שלם משרשו יתכן שהציצית‬
‫פסולה‪ ,‬ואם כן הוי חשש הליכה בד'‬
‫כנפות ללא ציצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬בל תגרע ‪ -‬יתכן דבזה שמיעט מז'‬
‫חוטי הלבן שנתחייבנו בהם עובר‬
‫על לאו דבל תגרע‪ ,‬וכמו המניח‬
‫בתפילין ג' פרשיות במקום ד' שעובר‬
‫על לאו דבל תגרע כמובא בביאוה"ל )סי'‬
‫לד ד"ה יניח( בשם הסמ"ג )ל"ת שס"ה(‪ ,‬וכן‬
‫אי' להדיא בספרי )דברים יג‪ ,‬א( דהגורע‬
‫ממספר הציציות שבטלית עובר על בל‬
‫תגרע‪.eh‬‬

‫לשיטת רש"י העושה כל החוטין‬
‫תכלת מקיים מצות ציצית‬
‫לב[ ואמנם אשכחן במשנה )מנחות‬
‫אינה‬
‫לח‪(.‬‬
‫"תכלת‬
‫מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את‬
‫התכלת"‪ ,‬ומפרש רש"י שם "אע"ג‬
‫דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית‪,‬‬
‫אפ"ה אין זה מעכב את זה‪ ,‬ואי עביד‬
‫ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא"‪.‬‬
‫וא"כ לדעת רש"י א"א לומר שכשעושה‬
‫חוט אחד שלם תכלת כהראב"ד הוי‬
‫חשש עיכוב במצוה‪ ,‬ויתכן דהוי כד'‬

‫קמז‬

‫כנפות ללא ציצית‪ ,‬דהלא אפי' העושה‬
‫כל החוטים תכלת מקיים המצוה‪.‬‬

‫לכסף משנה ועוד אחרונים הלבן‬
‫מעכב לדעת הרמב"ם‬
‫לג[ אך כ"ז הוא לדעת רש"י‪ ,‬אולם אין‬
‫ברור כלל שהרמב"ם יסבור‬
‫בזה כדעת רש"י‪ ,‬שהרי מדברי הרמב"ם‬
‫משמע שהוא מפרש את המשנה דלא‬
‫כרש"י‪ .‬דז"ל הרמב"ם )הלכות ציצית פ"א‬
‫ה"ד( "התכלת אינו מעכב את הלבן‬
‫והלבן אינו מעכב את התכלת‪ ,‬כיצד‬
‫הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו‪ ,‬וכן‬
‫אם עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן‬
‫ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו‬
‫כשר" ]וכ"כ גם בפיה"מ וז"ל "והלבן‬
‫אינו מעכב את התכלת‪ ,‬הוא שאם עשה‬
‫ציצית בשלמות לבן ותכלת‪ ,‬ונתגרדם‬
‫הלבן ולא נשתייר ממנו משולשל כלום‪,‬‬
‫ונשתייר התכלת לבדו‪ ,‬הרי יצא בו ידי‬
‫חובתו"[‪ .‬וממש"כ דמי שאין לו תכלת‬
‫עושה לבן לבד ולא כתב כן לגבי מי‬
‫שאין לו לבן‪ ,‬משמע דמי שעשה כל‬
‫החוטין תכלת לא יצא ידי המצוה )וכ"כ‬
‫הכס"מ שם שלרמב"ם כולו תכלת פסול‪ ,‬וכן‬
‫הוכיח הנצי"ב בהעמק שאלה פר' שלח וכ"כ‬

‫עוד אחרונים(‪ ,‬ורק כשעשה הציצית‬
‫כהלכתן‪ ,‬ז' חוטי לבן ואחד תכלת‪,‬‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪lr elld ixtqd ixacn dywny :gk d"x (oa` ixeh xtq seqay) mi`elin ipa` oiire .eh‬‬
‫‪,rxbz la lr mixaer devnd z` akrn epi`y oerxba wxc `xwirn my ycgl dvxy `xaqd‬‬
‫`‪epi`e ,llk devnd z` miiw `l devnd g"ci `vi `ly oeikn ,devnd z` lqety oerxba j‬‬
‫‪epyi ,cg` oal heg oexqga zlqtp dpi` zivivdy `nip m` epipiprae ,dpnn rxby aygp‬‬
‫‪oexqga zlqtp zivivdy lirlc cvdk `nip m` s`e ,oa` ixehd zxaql s` rxbz la yyg‬‬
‫‪.b"nqle ixtql rxbz la lr xeari oiicr n"n ,`xwirn oal cg` heg‬‬

‫קמח‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫ואח"כ נחתכו חוטי הלבן ונשאר‬
‫התכלת לבדו הוי גרדומי מצוה וכשר‪.‬‬
‫וי"ל דלהרמב"ם כשם שהלבן מעכב‬
‫במצוה כך מעכב בתחילת העשיה‬
‫שיהיו ז' חוטי לבן‪ ,‬וא"כ שמא העושה‬
‫כהראב"ד‪ ,‬שלשיטתו כבר בתחילת‬
‫עשיית הציצית חסר מז' חוטי הלבן‪,‬‬
‫חיסר בזה ממצות הלבן להרמב"ם‬
‫ומעכב‪.‬‬

‫גם אם הלבן אינו מעכב לדעת‬
‫הרמב"ם יש חששות אם עושים‬
‫כדעת הראב"ד‬
‫לד[ ואמנם אף אם נימא שגם‬
‫מודה‬
‫הרמב"ם‬
‫לפרש"י דאף אם עשה כל החוטין‬
‫תכלת יצא‪ ,‬וכמו שפירשו רבי דוד‬
‫עראמה ועוד אחרונים שהרמב"ם נקט‬
‫גבי תכלת לשון "הרי שאין לו תכלת"‬
‫וגבי לבן נקט שעשה לבן ונפסק‪,‬‬
‫משום שהלבן מצוי יותר ואין מצוי‬
‫שיהא לו תכלת ולא לבן‪ ,‬ועוד‬
‫תירוצים )וכ"כ בשו"ת הרדב"ז ח"ה סי' צ'‬
‫שלשיטת הרמב"ם כשר אף בכולו תכלת(‪,‬‬
‫וא"כ ליכא לחשש דהוי כד' כנפות ללא‬
‫ציצית‪ ,‬כיון שמקיימים מצות ציצית‬
‫גם בתכלת לבד‪ ,‬אולם יתכן לומר‬
‫דכשם שהמטיל כל החוטים תכלת‬
‫יוצא ידי מצות התכלת אבל מצות‬
‫הלבן ביטל )אלא שהחסרון במצות הלבן‬
‫אינו מעכב את קיום מצות התכלת(‪ ,‬ה"נ‬
‫בענינינו כשמטיל חוטים לבנים פחות‬
‫מהשיעור שחייבה התורה הוי חסרון‬
‫במצות הלבן‪ ,‬וגם יתכן דעובר על בל‬
‫תגרע‪.‬‬

‫♦‬

‫האם יתכן לקיים המצוה אף‬
‫שעובר בקיומה על בל תוסיף‬
‫לה[ ולענין חשש בל תוסיף האם ישנו‬
‫לדעות דכולו תכלת כשר‬
‫לרמב"ם ומקיימים בזה מצות ציצית‪ ,‬יש‬
‫מקום לעיין‪ .‬דמצד אחד יש מקום לטעון‬
‫דאין מסתבר שיעבור על בל תוסיף‬
‫ותהא הציצית כשרה‪ ,‬דבפשטות הלאו‬
‫עוקר המצוה‪ ,‬וכדאשכחן למשל במ"ב‬
‫סי' י"א סק"ס שכתב שכיון שעובר על‬
‫בל תוסיף נפסלו הציציות‪ .‬אולם מאידך‬
‫יש דעות שישנה אפשרות לעבור על בל‬
‫תוסיף במצוה ובכ"ז יצאו ידי חובת‬
‫מצוה‪ ,‬וכדאשכחן דהנוטל שני לולבים‬
‫או שני אתרוגים בב"א עובר בבל‬
‫תוסיף לדעת הרמב"ם )הלכות לולב פ"ז‬
‫ה"ז(‪ ,‬ולגירסת הכסף משנה שם וכן הגיה‬
‫ר"א בן הרמב"ם )המובא בכס"מ שם( לא‬
‫פסל בהוספה זו את המצוה‪ ,‬וא"כ‬
‫לשיטתם ממה דאמרינן שיוצא ידי‬
‫המצוה בכולו תכלת אין להוכיח דליכא‬
‫בהוספה זו בל תוסיף‪ ,‬דהא חזינן דיש‬
‫מציאות לקיים את שניהם‪ ,‬לעבור על‬
‫בל תוסיף ולקיים בכ"ז את המצוה‪ .‬אך‬
‫יש לדחות דהתם שאני‪ ,‬דכיון דקיי"ל‬
‫כרבנן דאין הלולב צריך אגד מן התורה‬
‫כל לולב לחודיה קאי‪ ,‬וע"כ אין פוסל‬
‫הלולב הנוסף את המצוה‪ ,‬משא"כ‬
‫בענינינו דקיי"ל דקשר עליון דציצית‬
‫הוא מה"ת וכשעובר על בל תוסיף‬
‫נפסלת המצוה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫לו[ ואמנם לפי הגירסא הנוספת‬
‫ברמב"ם )שהיא גירסת‬
‫הראב"ד שם ברמב"ם( וכן היא שיטת‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫המאירי )סוכה לא‪ (:‬שבנוטל ב' לולבים‬
‫עובר על בל תוסיף ופוסל את המצוה‪,‬‬
‫יש להוכיח דלדעות דבכולו תכלת כשר‬
‫ליכא בל תוסיף בהוספה זו מפני שאם‬
‫היה בזה בל תוסיף היתה המצוה‬
‫נפסלת‪ .‬ולשיטה זו יש לפרש דמש"כ‬
‫הרמב"ם "פתיל אחד ולא שנים" היינו‬
‫שאין חיוב לצבוע יותר מאחד‪ ,‬אך אין‬
‫בזה איסור בל תוסיף‪.‬‬

‫יש מקום לומר דבימינו לכו"ע‬
‫יעבור על בל תוסיף‬
‫לז[ אך עדיין יש מקום לטעון דאף‬
‫לשיטה דליכא בל תוסיף‬
‫בכולו תכלת‪ ,‬מ"מ בנידון דידן ישנו‬
‫עדיין החשש דבל תוסיף‪ ,‬דיש מקום‬
‫לפרש דהטעם שלא היה עובר על בל‬
‫תוסיף בכולו תכלת הוא משום שבזמנם‬
‫היה צבע התכלת דבר העשוי לנוי‪,‬‬
‫כמובא במקומות רבים בנ"ך שהיו‬
‫משתמשים עם צבע התכלת לנוי‬
‫ולחשיבות‪ ,‬ולא אסרה התורה על האדם‬
‫לצבוע בגדיו בצבעים נאים‪ ,‬וע"כ‬
‫חשבינן הוספת התכלת כנצבע לשם נוי‬
‫ולא לשם הוספה על החיוב ]וכן אשכחן‬
‫סברא כזו לענין הוספת הדסים מעבר‬
‫לג' שנתחייבנו בהם‪ ,‬דאי' ברמב"ם )הל'‬
‫לולב פ"ז ה"ז( ובר"ן )פ"ג דסוכה( שאינו‬
‫עובר על בל תוסיף מכיון שיש בזה נוי‬
‫מצוה‪ ,‬ואף במוסיף על ד' הערבות‬
‫אשכחן דעות דאף שהתורה פירשה‬
‫'ערבי' שמורה על ב' ערבות‪ ,‬מ"מ ליכא‬
‫בל תוסיף דגם בהם יש נוי בהוספה )עיין‬
‫שו"ת הרמב"ם סי' פא([‪ ,‬אולם בחוטי הלבן‬
‫שאין בהם נוי‪ ,‬יתכן דגם לדידהו יהא‬

‫קמט‬

‫איסור בל תוסיף במוסיף על ח' חוטי‬
‫הלבן ]וכמו במוסיף ולוקח ב' לולבים או‬
‫אתרוגים בב"א דלדעת הרמב"ם )שם(‬
‫והרשב"א )שו"ת הרשב"א ח"א סי' תס"ח‬
‫ותקל"ה( עובר בזה על בל תוסיף כיון‬
‫דבהא ליכא נוי בהוספה[‪ .‬ולסברא זו י"ל‬
‫שרק בזמנם שהיו רגילים להשתמש‬
‫בצבע התכלת לשם נוי לא היה איסור‬
‫בל תוסיף בהוספה זו‪ ,‬אבל בימינו שאין‬
‫רגילות כלל להשתמש בצבע התכלת‬
‫לשם נוי והוספת החוט היא לשם מצות‬
‫התכלת‪ ,‬יתכן שעובר בזה על בל תוסיף‬
‫אף לדעות אלו‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

‫לדעת הרמב"ם אין לחוטים מנין‬
‫מן התורה אך להרבה אחרונים‬
‫אין הדברים כפשוטם‬
‫לח[ ואמנם יש הטוענים עפ"י דברי‬
‫הרמב"ם )הל' ציצית פ"א‬
‫ה"א( שכותב להדיא "ואין לחוטי הענף‬
‫מנין מן התורה"‪ ,‬וא"כ היאך יתכן‬
‫שיעבור מדאו' על לאו דבל תוסיף או‬
‫על לאו דבל תגרע‪ .‬אך באמת אין‬
‫הדבר פשוט כלל‪ ,‬וכמו שתמהו הכס"מ‬
‫ועוד אחרונים רבים על דברי הרמב"ם‬
‫הללו‪ ,‬דהרי להדיא אי' בגמ' )יבמות ה‪:‬‬
‫מנחות לט‪ (:‬הדרשא "גדיל שנים גדילים‬
‫ארבעה"‪ ,‬ומשמע שמנין החוטים הוא‬
‫מן התורה )וכמו שמוכח שם בגמ' שדרשה‬
‫זו היא דרשה גמורה ולא אסמכתא(‪ .‬ומחמת‬
‫קושיא זו סוברים הרבה אחרונים )כמו‬
‫שצויין בספר המפתח במהדורת הרב שבתי‬

‫פרנקל( שאף הרמב"ם מודה דמנין‬
‫החוטים הוא מה"ת‪ ,‬אלא שדרך‬
‫הרמב"ם לקרוא למה שנלמד מדרשא‬

‫קנ‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫שקבלנו ואינו מפורש בתורה דברי‬
‫סופרים )כמש"כ הכס"מ ריש הל' אישות(‪.‬‬
‫וא"כ יתכן דגם לרמב"ם שייך לאו דבל‬
‫תוסיף ובל תגרע במוסיף על מנין‬
‫החוטים או בגורע ממנינם‪ ,‬דכיון דאף‬
‫להרמב"ם דרשינן מדאו' הדרש "גדיל‬
‫שנים גדילים ארבעה"‪ ,‬ומתוך ארבעה‬
‫אלו ילפינן רק על חוט אחד שיהא‬
‫תכלת דפתיל אחד כתיב ולא שנים‪,‬‬
‫א"כ יש ללבן מנין מהתורה של ז'‬
‫חוטין וכשעושה רק ו' חוטין ישנו חשש‬
‫דבל תגרע‪.‬‬

‫התורה בהכנסתם לבגד ]ואמנם ישנם‬
‫אחרונים שמפרשים את דברי הרמב"ם‬
‫שאין לחוטין מנין מן התורה כפשוטם‪,‬‬
‫ועפ"ז יש ליישב מה שהתקשינו דאחר‬
‫החיפוש באחרונים שדנו בענין עשה כל‬
‫החוטין תכלת‪ ,‬שהיא מח' גדולה‬
‫באחרונים‪ ,‬לא אשכחן אף לחד מינייהו‬
‫שיזכיר שיש חשש בל תוסיף בהוספה‬
‫זו‪ .‬ואולי יש לתרץ שכל האחרונים שדנו‬
‫בענין כולו תכלת פירשו את דברי‬
‫הרמב"ם שאין לחוטין מנין מן התורה‬
‫כפשוטם‪ ,‬וממילא לא שייך בל תוסיף‪,‬‬
‫אך לאחרונים שס"ל שיש מנין לחוטין‬
‫מן התורה וכנ"ל יהא בל תוסיף בעושה‬
‫כל החוטין תכלת‪ ,‬או שנתרץ כנ"ל‬
‫שרק בזמנים שהיו רגילים להשתמש‬
‫בצבע התכלת לנוי לא היה בזה בל‬
‫תוסיף מה שאין כן בזמנינו‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬

‫השישי דף מט ע"א‪ ,‬ומביא כן גם מהמבי"ט‬

‫האם ישנה עצה לעשות תנאי על‬
‫חוט התכלת הנוסף‬
‫מ[ והנה על טענת חשש בל תוסיף‬
‫יש לדון דלכאו' יש עצה‬
‫לעשות תנאי‪ ,‬היינו שיתנה ויאמר‬
‫שאם הלכה כהרמב"ם יהא חצי חוט‬
‫התכלת הנוסף כקלא אילן בעלמא‪ ,‬ולא‬
‫יהא זה לשם מצות תכלת‪ .‬וכמש"כ‬
‫בפוסקים )סי' לד ס"ב( לגבי המניח ב'‬
‫זוגות תפילין ביחד שיתנה שהזוג‬
‫הנוסף יהא כרצועות בעלמא‪ .fh‬וכן‬

‫פירוש נוסף בדברי הרמב"ם‬
‫שאין לחוטין מנין מה"ת‬
‫לט[ ועוד דאף אם נימא שדברי‬
‫הרמב"ם דאין לחוטין‬
‫מנין מה"ת הם כפשוטם‪ ,‬הרי אשכחן‬
‫דבעל התכלת )בספרו פתיל תכלת פרט‬
‫בספרו קרית ספר וכן ס"ל גם לצפנת פענח‬

‫ולעוד אחרונים( מפרש שמש"כ הרמב"ם‬
‫שאין לחוטין מנין מן התורה היינו‬
‫לחוטין היוצאים מהכרך‪ ,‬דמדאו' אין‬
‫מנין לחוטים התלויים ויוצאים מהכרך‬
‫הנקראים ענפי הציצית‪ ,‬אך לחוטים‬
‫שמטילים בבגד יש מנין מן התורה‬
‫וכדילפינן "גדיל שנים גדילים ארבעה"‪,‬‬
‫וא"כ לשיטות אלו יש חשש בל תוסיף‬
‫ובל תגרע במשנה מנין החוטין שקבעה‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪(zekix`a my f"fa ezhiy yxite cl 'iq) xedhd ogleya azk r"if `pxn`wn w"dxde .fh‬‬
‫‪g"`c el`e el`e zn` md z"xce i"yxc oilitzd ipyy dliby l"fix`d zhiyl s` ezrclc‬‬
‫‪v"` l"fix`dly l"qy g"dkde g"`ad micxtqd milaewnd zhiyk `lce) ok zepzdl yi‬‬
‫‪miyxy yi zehiyd 'al i`ceay s`y dfa x`any enke ,(zn` mdipyy zeid zepzdl‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬

‫קנא‬

‫כחוט הצבוע בצבע בעלמא שדינו‬
.‫כחוט לבן‬

‫ב' סוגי הוספה במצוות‬
‫מא[ ואמנם נראה לומר דבענינינו‬
‫ דהנה‬,‫לא יועיל התנאי‬
‫ דיש‬.‫נראה דיש ב' סוגי הוספה במצוות‬
‫מוסיף על המצוה שעושה המצוה‬
‫ כמניח ב' זוגי תפילין בבת אחת‬,‫כפולה‬
‫ ובמג"א סי' לד‬:‫ וצח‬.‫)כדאשכחן בעירובין צו‬

‫סק"ג( או תולה ב"פ ד' חוטים בבגדו‬
‫ שאז ההוספה‬,(:‫)כדאשכחן במנחות מ‬
‫אינה בתוך המצוה עצמה אלא היא‬
‫ "האי לחודיה והאי‬,‫עומדת בנפרד‬
‫ ובכה"ג‬.gi(:‫לחודיה קאי" )סנהדרין פח‬

‫( במוסיף ד' חוטים‬:‫מצינו בגמ' )מנחות מ‬
‫חדשים בבגדו שיתנה שלא יהיו גם‬
‫החדשים וגם הישנים לשם מצוה אלא‬
‫אחד מהם לשם חוטין בעלמא כדי שלא‬
‫ וה"נ יתנה שחוט‬.‫יעבור על בל תוסיף‬
‫התכלת הנוסף יהא כצבע תכלת לנוי‬
‫בעלמא ולא בתור קיום מצות תכלת‬
‫ ובכה"ג הו"ל כסתם‬,‫שחייבה תורה‬
‫צבע תכלת שאינו של מצוה וכמו קלא‬
‫ והלא על צבע קלא אילן‬,‫אילן בעלמא‬
‫( להדיא "ולא יהא‬.‫אי' בגמ' )מנחות מ‬
‫ היינו שיוצאים מצות הלבן‬,"‫אלא לבן‬
fi‫בחוט הצבוע בצבע תכלת בעלמא‬
‫ וה"נ י"ל‬,(‫)אם אינו התכלת שחייבה תורה‬
‫בחוט הנוסף שהתנאי הנ"ל יעשהו‬

‫הערות וביאורים‬
el`e el` ly llkd da yi cinzy dxezay 'gn lkn df sicr `l n"n ,mipeilrd zenlera
oi`e zercd 'an zg` drck wx zeyrl yi dyrnd mlera f"kae ,mipeilrd zenlera g"`c
.l"nk`e zercd 'ak zeyrle siqedl
epinic zlkzd lihdle zeciqg zcn bedpl xingdl mileki ep` elld 'nbd ixac i"tr wxe .fi
`idy epinic zlkzd lr ze`ceea rixkdl epicia gkd oi`y x"en zrc ixdy ,eply ziviva
zngnc `l` ,(`"ryz dnexz oizcg oiznypa k"ynke) dxezd ly zizin`d zlkzd
miwqet dnk zrcl devnd z` miiwl wtqn milczyn ep` zlkzd zevnc dlecbd zeaiagd
xi`i zeegd ,c"t mixteq zgthna u"arid ,h"rt qifw m"xdnd cinlzl mixeabd ihly)
(fi ze` `z devn mi`xid lr m`x zetrez ,`xtxet jxr jexrd sqen ,a"q gi 'iq g"ewna
,f"ir melk miciqtn oi`y i`pza z`fe ,zeciqg zcnn zlkz milihne mixcdn ep` k"re
epi` m` s` p"nn k"re ,oald zevn lwlwn epi` oli` `lwy l"pd 'nbd ixac i"tr epiide
.oald zevn epcqtd `l zizin`d zlkzd
lkc `kid lk my oixcdpqa 'qezd zhiylc ,mipey`xd ewlgp ef 'nb yexita zn`ae .gi
ibef 'a gipnd mzrcle ,(i`pz `ll s`) dxezd on siqez la llk `kil i`w dicegl cg`
gipndc oiaexir 'nba 'i`c dne) i`pz `ll s` siqez la lr z"dn xaer epi` cg`k oilitz
ixacne] (a"wq cl 'iq f"h - ef dhiyl opaxcn `l` epi` siqez la lr xaer `"aa oilitz 'a
oilitz 'a iabl azek k"re ef dhiyk dkldl dhepy rnyn oiekie d"c cl 'iq) l"de`iad
dtqedd zcnera s` zehiy daxdl j` ,[y"iir ,siqez la lr xaer epi` i`pzd `ll s`y
,dlwze gqz 'iq `"g `"ayxd z"ey ,li`ed d"c :`l dkeq 'qez) siqez laa mixaer cegl

‫קנב‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫מהני התנאי שלא יעבור על לאו דבל‬
‫תוסיף‪ ,‬דכיון דאין ההוספה בתוך‬
‫המצוה עצמה אלא במה שכופל המצוה‪,‬‬
‫ע"כ כשעושה תנאי שאין יוצא בשניהם‬
‫אלא באחת תו ליכא כלל הוספה‪.‬‬
‫מב[ אולם ישנה שמוסיף על המצוה‬
‫בתוך המצוה עצמה‪,‬‬
‫ככהן המוסיף ברכה בתוך הברכת‬
‫כהנים שמברך )כדאי' בגמ' ר"ה כח‪ ,(:‬או‬
‫מוסיף חוט צמר בציצית )שו"ת הרשב"א‬
‫סי' תסח וכן פוסק המחבר בסי' יא סי"ב( וכדו'‪.‬‬
‫ובזה לא אשכחן בפוסקים שיועיל‬
‫לעשות תנאי שאינו מכוין לצאת‬
‫המצוה בברכה הנוספת או בחוט‬
‫הנוסף‪ ,‬שהרי התנאי אינו משנה‬
‫המציאות אלא רק משנה שלא יצא על‬
‫ידה‪ ,‬והרי אף שאין יוצא המצוה ע"י‬
‫הוספה זו מ"מ נשארה עדיין ההוספה‬
‫בתוך המצוה שיוצא בה ועובר בהוספה‬
‫זו על בל תוסיף‪.‬‬
‫מג[ ובענינינו הרי להרמב"ם‬
‫שהתורה כתבה‬
‫"פתיל אחד ולא שנים" העושה שני‬
‫פתילי תכלת הוסיף בתוך המצוה‬
‫עצמה‪ ,‬ומסתבר דלא יועיל התנאי‬
‫להוריד מזה שם בל תוסיף‪ ,‬ומש"כ בגמ'‬
‫על התולה ד' חוטים נוספים בבגדו‬
‫שיועיל התנאי עליהם שלא יעברו בזה‬
‫על בל תוסיף‪ ,‬הלא מיירי שעושה מהד'‬

‫הנוספים גדיל וענף וקשרים בפ"ע‬
‫בנפרד מהגדיל והענף והקשרים שעשה‬
‫עם ד' החוטים הקודמים‪ ,‬ובזה הוי כב'‬
‫זוגות תפילין שכל אחד נפרד מהשני‪,‬‬
‫אך אם יכניס ה' חוטים בב"א ויעשה‬
‫מכולם ענף וגדיל ביחד לסברת מו"ר לא‬
‫יועיל התנאי להוריד מזה איסור בל‬
‫תוסיף‪ ,‬דכיון דקיי"ל דקשר עליון‬
‫בציצית הוא מה"ת‪ ,‬א"כ אין החוט‬
‫הנוסף עומד לחוד‪ ,‬וא"כ ההוספה היא‬
‫בתוך המצוה עצמה שיוצא בה‪.‬‬

‫ראיה מדברי הביאוה"ל לסברא‬
‫דלא מהני תנאי במוסיף בתוך‬
‫המצוה‬
‫מד[ ויש להביא ראיה חזקה לסברא זו‬
‫מדברי הביאוה"ל )סי' לד‬
‫סוד"ה ויכוין( וז"ל "ודע עוד דממה שייעץ‬
‫לנו המחבר שנעשה דוקא שני זוגות‬
‫תפילין אם נרצה לצאת אליבא דכו"ע‪,‬‬
‫משמע דאסור ליתן שמע והיה אם‬
‫שמוע בבית ג' וכן בבית הרביעי לצאת‬
‫בזה ממ"נ משום איסור בל תוסיף‪ ,‬ופוסל‬
‫עי"ז את התפילין לגמרי‪ ,‬ואפילו אם‬
‫יאמר בפירוש שאינו רוצה לצאת רק‬
‫בהפרשיות שהם ע"פ דין והשאר יהיו‬
‫כקלף בעלמא ג"כ לא מהני‪ ,‬ולא דמי‬
‫למה שהתיר פה בשו"ע בשני זוגי‬
‫תפילין דכל חד וחד לחודיה קאי"‪ ,‬ולכאו'‬
‫הסברא דלא מהני התנאי בכה"ג הוא‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪'iqae a"q cl 'iqa r"eyd wqety zehyta n"ke ,zexecd ilecb mya my oixcdpqa ixi`n‬‬
‫‪`id ixi`nd zhiye) devnd z` dtqedd leqtz `ly cegl dcinrd ipdny `l` ,(c"iq `pxz‬‬
‫‪owf iabl wx i`w 'nbd ixac lke ,cegl dtqedd zcnery s` ef dtqeda zlqtp devndy‬‬
‫‪.f"ka l"nk`e ,(siqedl dxeda bxdp epi`y `xnn‬‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫כביאור דלעיל‪ ,‬שכיון שמוסיף פרשה‬
‫נוספת בתוך הבית‪ ,‬והוי הוספה בתוך‬
‫המצוה עצמה לא מהני התנאי להוריד‬
‫מזה לאו דבל תוסיף‪ .‬ואמנם יש מקום‬
‫לעיין אם חידוש הביאוה"ל מוסכם‬
‫לדעת כל האחרונים‪ ,‬אך מ"מ לדעת‬
‫הביאוה"ל נראה דבענין דידן לא יועיל‬
‫התנאי ונשאר החשש דבל תוסיף‪.‬‬

‫אין לעשות הנהגה קבועה לרבים‬
‫ולסמוך על תנאי במקום שיש‬
‫חשש איסור בל תוסיף‬
‫מה[ ועוד נראה לומר דאף אם נימא‬
‫דמועיל התנאי שלא יעבור‬
‫על בל תוסיף‪ ,‬מ"מ אין לעשות הנהגה‬
‫קבועה לרבים להיכנס בחשש איסור‬
‫דבל תוסיף ולסמוך על תנאים‪ ,‬וכמו‬
‫שלא מצינו לנהוג בכל מקום שיש ספק‬
‫באיזה צד לקבוע המזוזה שיתלו המזוזה‬
‫בב' הצדדים ויעשו תנאי על המזוזה‬
‫הנוספת שתהא כפרשה בעלמא )שהלא‬
‫לכאו' בזה צריך להועיל התנאי אף לסברא‬

‫הנ"ל שהרי הן ב' פרשיות נפרדות( ובכ"ז לא‬
‫שמענו ולא ראינו שנהגו כן‪ ,‬ולכאו'‬
‫הטעם שאין להנהיג הנהגה קבועה‬
‫לעשות פעולה שנראית כהוספה על‬
‫המצוות ולסמוך על תנאי‪.‬‬

‫מו[ ואף‬

‫ד"לא ראינו אינו ראיה"‬
‫)עדויות ב‪ ,‬ב( בדבר השכיח‬

‫קנג‬

‫המזוזה‪ ,‬וע"כ ממה שלא ראינו שעושים‬
‫תנאי בכה"ג אין להוכיח דאין לעשות‬
‫תנאי כזה‪ ,‬אך יש להביא ראיה לסברא‬
‫זו ממי שיש לו שני אתרוגים שמסופק‬
‫איזה מהם מהודר יותר‪ ,‬שזה בודאי דבר‬
‫השכיח טובא‪ ,‬ובזה נחשב שכל אחד‬
‫לחודיה קאי )ואף בנוטל שני לולבים כאחד‬
‫לפי מה דקיי"ל שלולב א"צ אגד נחשב דכל‬

‫אחד לחודיה קאי(‪ ,‬ובכ"ז לא שמענו ולא‬
‫ראינו שעושים תנאי לצאת באתרוג‬
‫המהודר יותר כדי שלא יעבור באתרוג‬
‫הנוסף בבל תוסיף‪ ,‬אלא מי שיש לו שני‬
‫אתרוגים נוטל אחד אחר השני ולא‬
‫שניהם ביחד‪ ,‬ובע"כ הטעם שאין מן‬
‫הראוי לעשות דבר הנראה כהוספה על‬
‫המצוה ולסמוך על התנאי ]ואמנם צ"ע‬
‫מההנהגה הקבועה שכתב מרן בשו"ע‬
‫להניח ב' הזוגות דרש"י ור"ת ביחד‪,‬‬
‫והלא לפוסקים הוי זאת בחשש בל‬
‫תוסיף‪ ,‬ובכ"ז נוהגים כן למחבר‬
‫לכתחילה )אף לולא דברי האריז"ל ששניהם‬
‫אמת וכו' שהמחבר בפשטות לא ידע מסברא‬

‫זו(‪ .‬ואוי"ל דכיון דלדעת המחבר בשו"ע‬
‫שם לא יעשה כן אלא מי שמוחזק‬
‫ומפורסם בחסידות‪ ,‬ולפירוש הנימוקי‬
‫או"ח קאי זה דייקא על הנחת ב'‬
‫התפילין ביחד‪ ,‬הרי על חסיד מפורסם‬
‫יש לסמוך שיעשה התנאי כדין‪ ,‬אך אין‬
‫להתיר הדבר לרבים[‪.‬‬

‫הוי ראיה )כדאי' ברמ"א חו"מ סי' לז סכ"ב‬
‫בשם מהרי"ק שורש קעא‪ ,‬ובש"ך שם ביאר‬
‫דכיון שהדבר שכיח אם היה הדבר מותר א"א‬

‫שלא היינו רואים פעם אחת שכן נוהגים(‪,‬‬
‫וא"כ אף אם נימא דאין שכיח שיהא‬
‫פתח המסופק באיזה צד להניח בו‬

‫רק לדידן שהוכחנו שההלכה‬
‫כהרמב"ם אין מקום להחמיר‬
‫כהראב"ד‬

‫מז[ ואמנם‬

‫אלו שסוברים מאיזו סיבה‬
‫זו‬
‫במח'‬
‫שההלכה‬

‫קנד‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫כהראב"ד )וכגון תלמידי הגר"א שהולכים‬
‫אחרי הכרעותיו‪ ,‬ויוצא להם ממשמעות הגר"א‬

‫שהגר"א מכריע לדינא כהראב"ד(‪ ,‬אצלם‬
‫הדין להיפך‪ ,‬דאסור להם להחסיר מב'‬
‫חוטי התכלת שלא למעט ממצות‬
‫התכלת‪ ,‬ואם יעשו כהרמב"ם יש בזה‬
‫חשש דבל תגרע )כמו המניח ג' פרשיות‬
‫בתפילין להסמ"ג(‪ .‬ואף לאלו דס"ל בזה‬
‫כמש"כ בעל התכלת במאמר פתיל‬
‫תכלת )סוף פרט השישי‪ ,‬דף נד( שהיות‬
‫שלא נפסקה הלכתא להדיא בשו"ע‬
‫כאחת השיטות‪ ,‬יש לכל אחד הרשות‬
‫לעיין בשורש ההלכה ולפסוק כמו‬
‫שיוצא לדעתו מהגמ' ובבחי' דעביד‬
‫כמר עביד וכו'‪ ,‬ולשיטתו אף למי שאינו‬
‫מתלמידי הגר"א מותר לעיין בסוגיא‬
‫ובראשונים ולהכריע לעצמו בראיות‬
‫כאחת השיטות ולא יעבור על בל תוסיף‬
‫וכו'‪ .‬אלא דלדידן שהארכנו שעפ"י כללי‬
‫הפסק יש להכריע במח' הפוסקים הזו‬
‫עפ"י הכרעת המקובלים )הזוה"ק והאריז"ל‬
‫ושאר גדולי המקובלים כמו שהארכנו שם(‪,‬‬
‫אין מקום לטעון מאי אכפת לן להחמיר‬
‫ולהוסיף עוד חוט תכלת ולחוש לשיטת‬
‫הראב"ד‪ ,‬דלפי כל הנ"ל אי"ז בבחי'‬
‫חומרא‪ ,‬אלא בבחי' חשש קולא‪ ,‬שמקיל‬
‫להיכנס לחששות דבל תוסיף ובל תגרע‬
‫וביטול מצות ציצית ]ואף למי שמסתפק‬
‫האם ההלכה כהרמב"ם ויש חשש דבל‬
‫תוסיף אם יעשה כהראב"ד‪ ,‬או‬
‫שההלכה כהראב"ד ויש חשש דבל‬
‫תגרע כשיעשה כהרמב"ם‪ ,‬נראה‬
‫דלדידיה יש לדמות נידון זה קצת למח'‬
‫הידועה דר"א ור"י )זבחים פ‪ (.‬במי‬
‫שנתערב לו דם הניתן במתנה אחת‬

‫♦‬

‫בדם הניתן בד' מתנות‪ ,‬דקיי"ל במח' זו‬
‫כסברת ר' יהושע שיתן רק מתנה אחת‬
‫משום ש"כשנתת עברת על בל תוסיף‬
‫ועשית מעשה בידך‪ ,‬כשלא נתת עברת‬
‫בל תגרע ולא עשית מעשה בידך"‪ ,‬וה"נ‬
‫כל חוט הוא בתחילתו לבן וכשצובע כל‬
‫החוט בתכלת עושה מעשה בידו‪,‬‬
‫משא"כ במשאיר החוט לבן שלא עשה‬
‫מעשה בידו[‪.‬‬

‫כמה ספיקות וצדדים לפיהם אין‬
‫חשש במנהג לעשות ב' חוטי‬
‫תכלת‬
‫מח[ ואמנם על אף כל הנ"ל עדיין יש‬
‫כמה וכמה צדדים )בבחי'‬
‫ספק ספיקות( ליישב שאין בב' החוטין‬
‫איסורי בל תוסיף ובל תגרע ]ספק א'‪,‬‬
‫דשמא הלכה כהראב"ד )ואף לדעת מו"ר‬
‫דהכרעת ההלכה כהרמב"ם‪ ,‬מ"מ קיי"ל דלענין‬
‫ספק ספיקות מצרפינן לדעות דלא קיי"ל‬

‫כוותייהו(‪ ,‬וספק ב' דשמא הלכה‬
‫כהשיטות דס"ל בשיטת הרמב"ם דאין‬
‫לחוטין מנין מן התורה‪ ,‬וספק ג' דשמא‬
‫הלכה כהשיטות דליכא בל תוסיף על‬
‫הח' חוטין במוסיף חוט הכשר הראוי‬
‫למצוה )כדאי' במ"ב סי' י"א סק"ס בשם‬
‫הגר"א והמלבי"ם שפסקו כהעיטור והרבה‬

‫ראשונים דעימיה דבכה"ג ליכא בל תוסיף(‪,‬‬
‫ולדידהו נראה דאין בל תוסיף במוסיף‬
‫חוט תכלת‪ ,‬ועוד ספיקות שמרומזים‬
‫לעיל בתוך דברינו ואכמ"ל[‪ ,‬וכל‬
‫הדברים הללו נאמרו רק כדי לבאר‬
‫דלדידן דברירא לן דההלכה במח' זו‬
‫כהרמב"ם אין מקום להחמיר בזה‬
‫כשיטת הראב"ד מפני שיש צדדים לומר‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬
‫דהוי זה בבחי' קולא‪ ,‬שמכניס עצמו‬
‫לכו"כ חששות‪ ,‬אך אין ברצוננו לפסוק‬
‫ולקבוע שכל החששות הנ"ל הם‬

‫מוחלטים‪ ,‬אלא הכל הוא בבחי' פלפולא‬
‫דאורייתא עד שיתבררו הדברים‬
‫כדרכה של תורה כראוי‪.‬‬

‫הנהגות נוספות שנוהג מו"ר בענין עשיית‬
‫עשיית‬

‫קנה‬

‫הציצית‪hi‬‬

‫מו"ר שינה צורת‬
‫החוליות בטליתו‬
‫א[ בטלית שעשה מו"ר לאחרונה‬
‫צורת‬
‫את‬
‫שינה‬
‫החוליות‪ ,‬שעד עתה היו עשויות באופן‬
‫שעל כל חוליה‪ ,‬שהיא ג' כריכות‪ ,‬ניכר‬
‫מבחוץ כעין קשר של עיגול המאחד את‬
‫החוליה לאחת )שכן נוהגים בכמה‬

‫הכורך בין ב' הקבוצות של הד' והג' חוטין‪,‬‬

‫חצרות חסידות‪ ,‬וכן נוהגים כיום בחב"ד‪,‬‬

‫ונהיה כעין תוספת של חצי כריכה שהיא‬

‫ומובא תמונת צורת חוליות אלו בקונטרס‬

‫עושה ריוח מעט המבדיל בין חוליה לחוליה(‪,‬‬
‫ובאופן זה אין מקיימים את מה שנראה‬
‫מלשון הרמב"ם שיש לעשות קשר על‬
‫כל חוליה ]כמו שפירש הב"י סי' י"א )ד"ה‬
‫ויקח ד' חוטין( במסקנת דבריו בשיטת‬
‫הרמב"ם[‪ ,‬דבאופן זה אין כלל קשר על‬
‫כל חוליה‪ ,‬ובב' האופנים הללו‪ ,‬חוליות‬
‫פנימיות או חיצוניות‪ ,‬יש כעין קשר על‬
‫כל חוליה והנפ"מ ביניהם היא רק אם‬
‫הקשר הוא בפנים או בחוץ‪.‬‬

‫הציורים שבסוף ספר טעמי המנהגים‪ ,‬ועיין‬
‫בגליון התקשרות תרכ"א פרשת שלח כ' סיון‬
‫תשס"ו שכותב הרלוי"צ רסקין שהרבי הרש"ב‬
‫זי"ע הנהיג צורת חוליות אלו עפ"י הצעת‬
‫הרה"ח ר' אלחנן דוב מרוזוב‪ ,‬ומציין שם שיש‬
‫מקור לעשיית חוליה בצורה זו בשיטמ"ק‬

‫מנחות לט‪ .‬סוס"ק יג ובמרדכי שם סי' תתק"מ(‪,‬‬
‫וכעת העדיף לעשות החוליות כמנהג‬
‫תימן )הנקרא חוליות פנימיות( שהקשרים‬
‫נעשים בפנים החוליות מתחתן ואינם‬
‫ניכרים מבחוץ‪ ,‬ויש הבדל אויר ניכר בין‬
‫חוליה לחוליה‪.‬‬

‫ישנם העושים החוליות ללא קשר‬
‫על כל חוליה דלא כהרמב"ם‬
‫ב[ ובאמת כל זה לא מעכב ובכל‬
‫צורה שעושים החוליה‬

‫הציצית כשרה לכו"ע‪ .‬ועיין בכה"ח )אות‬

‫מז( בשם שו"ע הרב סי' יא סל"א וחסד‬
‫לאלפים סי' י"א ס"ט שבין חוליה לחוליה‬
‫ישאיר ריוח מועט‪ ,‬ויש שעושים הריוח‬
‫המועט שעל ידו ניכרת צורת החוליה‬
‫ע"י שמכניסים את השמש בין הכריכות‬
‫)היינו שאחרי כל ג' כריכות מכניסים חוט‬

‫מעלת החוליות הקודמות‬
‫ג[ וביאר מו"ר שיש מעלה בצורה‬
‫הקודמת של החוליות‬
‫מפני שהאריז"ל )בשעה"כ דרוש א'‬
‫דציצית( כותב סודות רק על ה' קשרים‬
‫בציצית )שהם כנגד ה' האותיות שיש במילוי‬
‫הויה דב"ן יוד הה וו הה(‪ ,‬ואינו כותב סוד‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪da `"ryz gly 'xt oizcg oiznyp qxhpewa qtcpy dn o`k wizrp oiprd znlydl .hi‬‬
‫‪.ziviv zevn da zxkfen‬‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫קנו‬

‫♦‬

‫על קשר על כל חוליה‪ ,‬וא"כ י"ל שיש‬
‫עדיפות לצורת החוליה הקודמת‬
‫שהחוט המקיף את החוליה אינו ממש‬
‫כקשר‪ ,‬ואין עליו שם קשר של קיימא‬
‫)וכמובא בב"י הל' ציצית סי' י"א ד"ה ויקח‬
‫ארבעה חוטים שמעתיק את כל הראשונים‬
‫שנראה מדבריהם שאין לעיגול זה שם של‬

‫קש"ק‪ (,‬וממילא יוצאים בו ידי שניהם‪,‬‬
‫שמצד אחד קיימו את הרמב"ם לעשות‬
‫כעין קשר על כל חוליה‪ ,‬אך סו"ס אי"ז‬
‫ממש כקשר של קיימא‪ ,‬וכמשמעות‬
‫האריז"ל הנ"ל‪.‬‬

‫חידוש מו"ר והנהגתו לגבי‬
‫החוליה הראשונה והאחרונה‬
‫ד[ ובזמן שהיה מו"ר נוהג בחוליות‬
‫ביקש‬
‫החיצוניות‬
‫מהקושרים עבורו הציצית שיעשו‬
‫בחוליה הראשונה קשר המחבר בין‬
‫הכריכה הראשונה של הלבן לב'‬
‫הכריכות של התכלת שאחריה )וכן‬
‫בחוליה האחרונה שג"כ עשויה מב' כריכות‬

‫של תכלת ואחת של לבן(‪ ,‬וסברתו בזה‬
‫דמכיון שכל ענין החוליה הוא החיבור‬
‫של ג' הכריכות הרי אנו שאיננו עושים‬
‫קשר אחרי כל חוליה )ודלא כפשטות לשון‬
‫הרמב"ם‬

‫שכתב‬

‫אחר‬

‫עשיית‬

‫החוליה‬

‫הראשונה "וקושר" ‪ -‬שקשר זה הוא מייחד‬
‫ומייחד כל הג' כריכות שקודמות לה לאחד‪,‬‬
‫ומסיים ע"ז הרמב"ם שזהו ענין החוליה וא"כ‬
‫נראה שלדעתו עשו קשר אחרי כל ג' כריכות‬

‫שקשר זה קובע שם החוליה על הג' כריכות(‪,‬‬
‫הרי צ"ב איך מתחברת הכריכה הלבנה‬
‫לשתי כריכות התכלת שאחריה עד‬
‫שיקרא על שלשתם שם חוליה‪ ,‬וע"כ‬

‫אמר מו"ר שאחרי עשיית ג' הכריכות‬
‫יש להכניס חוט התכלת ולהקיף עמה כל‬
‫הג' כריכות )א' לבנה וב' התכלת( שבזה‬
‫נקרא על שלשתם שם חוליה‪.‬‬

‫מעלת חוליות בני תימן‬
‫ה[ אך לאחרונה העדיף לעשות כמנהג‬
‫בני תימן היות שאצלם היתה‬
‫מסורת דור אחר דור בזה‪ ,‬וקבעו‬
‫מנהגיהם עפ"י דעת הרמב"ם כידוע‪,‬‬
‫וא"כ מסתבר שהרמב"ם שכתב לעשות‬
‫קשר על כל חוליה קאי על קשר חזק‬
‫וגמור כמו בחוליה דבני תימן שנעשה‬
‫הקשר הפנימי בצורה חזקה וקבועה‪,‬‬
‫וע"כ צ"ל שמה שהאריז"ל גילה סודות‬
‫רק על ה' קשרים ולא יותר הר"ז מפני‬
‫שהה' קשרים הם נעשים על כל ב'‬
‫הקבוצות של הד' חוטין‪ ,‬משא"כ הקשר‬
‫של החוליה נעשה ע"י חוט הכורך לבדו‬
‫]ובפרט שאין הקשרים הללו ניכרים‬
‫מבחוץ ואין דומים לה' הקשרים‬
‫הניכרים מבחוץ[‪.‬‬
‫מנהג מו"ר בצורת עשיית‬
‫החוליות כהרמב"ם והאריז"ל‬
‫ו[ ומנהגו של מו"ר לעשות כל‬
‫והחוליות‬
‫הקשרים‬
‫שבציצית כשיטת הרמב"ם בשילוב‬
‫דברי האריז"ל בענין מנין וחלוקת‬
‫הכריכות‪ ,‬וכמש"כ האדמו"ר מרדז'ין‬
‫זצ"ל )בספרו פתיל תכלת דף פד‪ ,(:‬היינו‬
‫שחוט התכלת ]שלע"ע צבוע בצבע‬
‫תכלת המופק מארגמן קהה קוצים ‪-‬‬
‫מורקעס )כמש"כ בנשמתין חדתין פר'‬
‫תרומה תשע"א([ הוא אחד מתוך שמונה‬
‫)חצי חוט צבוע וכמש"כ הרמב"ם בהלכות‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין מנין חוטי התכלת‬

‫קנז‬

‫ציצית פ"א ה"ו(‪ ,‬וכל הכריכות הן בחוט‬
‫התכלת מלבד הכריכה הראשונה‬
‫והאחרונה )שם ה"ז(‪ ,‬ועושה ל"ט כריכות‬
‫שהן י"ג חוליות וכמ"ש הרמב"ם )שם‬
‫ה"ח( "כמה חוליות הוא עושה בכל כנף‪,‬‬
‫לא פחות משבע ולא יותר משלש‬
‫עשרה"‪ ,‬וכמו שגילה האריז"ל )שעה"כ‬
‫ציצית דרוש ו'( של"ט הכריכות הן כמנין‬
‫הויה אחד‪ ,‬ול"ט אותיות שבאהיה פשוט‬
‫ומלא ומלא דמלא‪ ,‬וכן כנגד ל"ט אותיות‬
‫שבד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן )שם‬
‫דרוש ד'(‪ ,‬ומחלקים הכריכות לארבעה‬
‫חלקים של ז‪ ,‬ח‪ ,‬יא‪ ,‬יג‪ ,‬שעל כל חלק יש‬
‫ב' קשרים כפולים וכמש"כ האריז"ל )שם‬
‫דרוש ו'(‪ ,‬וביחד הם עשרה קשרים כנגד‬
‫עשר הספי' ]ובשו"ע סי' כ"ד ס"ה ג"כ‬
‫מוזכר על הקשרים שהם כנגד הספי'‪,‬‬
‫אלא שבשו"ע מונה הי"ס בקשרים של‬
‫ב' הציציות שלפניו‪ ,‬אך ישנה גם כוונה‬
‫של י"ס בכל ציצית בפ"ע ע"י הכפילות‬
‫דהה' קשרים[‪.‬‬

‫רוב החוליה מתכלת(‪ ,‬איבע"א מחשש‬
‫שאינו התכלת האמיתי‪ ,‬והו"ל כולו לבן‬
‫)ובעינן הקשרים לרמז מנין התרי"ג(‪,‬‬
‫ואיבע"א שאחרי שכבר נהגו בה'‬
‫קשרים וגילה בהם האריז"ל סודות כנ"ל‬
‫אין להסירם[‪.‬‬

‫ענין ה' הקשרים בתכלת שלנו‬

‫חידוש הרדזינער בענין החוליות‬

‫ז[ ואמנם הרמב"ם לא כתב ענין ה'‬
‫הקשרים הכפולים‪ ,‬מפני‬
‫שאינם מוזכרים בגמ'‪ ,‬ומקורם ממדרש‬
‫תנחומא )קורח סי' י"ב( ותרגום יב"ע‬
‫)במדבר טו‪ ,‬לח(‪ .‬ובאמת אף בין‬
‫הראשונים שפוסקים שיש לעשות ה'‬
‫קשרים‪ ,‬יש הסוברים שה' הקשרים‬
‫נוהגים רק כשאין תכלת‪ ,‬שכאשר אין‬
‫את חוט התכלת שהוא מזכיר את‬
‫התרי"ג המצוות עושים סימן בה'‬
‫קשרים המשלימים המנין לתרי"ג )כדאי'‬

‫ח[ ונוהג מו"ר כהחידוש שחידש‬
‫אדמו"ר מרדז'ין שאף‬
‫שהיה מקום לומר שכל דברי האריז"ל‬
‫לעשות הה' הקשרים בצורה הנ"ל הם‬
‫רק למי שאין לו תכלת בבגדו‪ ,‬שבזה‬
‫מעיקר הדין אין חייב כלל לעשות י"ג‬
‫חוליות )שעיקר ענין הי"ג חוליות נאמר לגבי‬

‫תכלת אין לדקדק במנין החוליות‪ ,‬כמש"כ‬

‫במדרש תנחומא שם‪ ,‬וכדאי' בר"י מלוניל‬

‫הרמב"ם פ"א ה"ז‪-‬ט'(‪ ,‬וע"כ יכול לעשות‬

‫ובהלק"ט שלו‪ ,‬ובאשכול דף ע"ט ע"א‪ ,‬ובשו"ת‬
‫רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים של"ג‪ ,‬ובמרדכי ציצית‬
‫סי' תתק"מ‪ ,‬וכ"מ בטור סי' יא‪ ,‬וכ"מ ברש"י‬

‫מנחות לט‪ .‬ד"ה מין כנף‪ ,‬ועוד(‪ ,‬ואף בין‬
‫הראשונים דס"ל דענין ה' קשרים הוא‬
‫אף כשיש תכלת‪ ,‬יש מהם דס"ל‬
‫שכשעושים י"ג חוליות מתכלת צריך‬
‫קשר לכל חוליה והו"ל י"ג קשרים‪ ,‬ולא‬
‫סגי בה' קשרים אלא בעושה ז' חוליות‪,‬‬
‫ועושים חוליה הראשונה והאחרונה‬
‫מלבן‪ ,‬ונשאר רק ה' חוליות של תכלת‬
‫)כדכתב תוס' מנחות לט‪ .‬ד"ה לא‪ ,‬וברא"ש הל'‬

‫ציצית ובעיטור(‪ .‬ואנו נוהגים בה' קשרים‬
‫אע"פ שיש לנו י"ג חוליות של תכלת‬
‫)כשיטת הרמב"ם שאף הראשונה והאחרונה‬

‫כריכות התכלת שהיא כנגד צבע הרקיע‪,‬‬
‫וע"כ עושים י"ג חוליות כנגד ז' רקיעים וששה‬
‫אוירים שביניהם כדאי' בגמ'‪ ,‬משא"כ כשאין‬

‫קנח‬

‫בענין מנין חוטי התכלת שו"ת  ים החכמה‬

‫הקשרים באופן שנעשה הפסקה בתוך‬
‫ג' הכריכות שמהן נעשה החוליה‪ ,‬אך‬
‫למי שתולה תכלת אין לו לעשות‬
‫הכריכות בצורה הנ"ל )של ז‪ ,‬ח‪ ,‬יא‪ ,‬יג(‬
‫שהרי משמע בגמ' וברמב"ם ובש"פ‬
‫שכל ענין החוליה הוא שיהיו כל ג'‬
‫כריכות נפרדות ומיוחדות לעצמם‪,‬‬
‫והרי בצורה הנ"ל הרי בשתי חוליות‬
‫מפסיקים הקשרים בין ג' כריכות‬
‫החוליה )היינו הקשר הכפול השני שמפסיק‬
‫כריכות החוליה השלישית‪ ,‬והקשר הכפול‬

‫הרביעי המפסיק כריכות החוליה השביעית(‪,‬‬
‫וע"ז חידש האדמו"ר מרדז'ין חידוש‬
‫גדול שאין הקשרים מקלקלים את‬
‫שלימות החוליה ]ואלו שלא קיבלו את‬
‫חידושו הגדול וחוששים שהקשרים‬
‫מקלקלים את צורת החוליה‪ ,‬מפזרים‬
‫את ה' הקשרים בין י"ג החוליות‪ ,‬והיינו‬
‫שאחרי כל ד' חוליות עושים קשר כפול‪,‬‬
‫ולחוליה האחרונה עושים קשר כפול‬
‫לבדה‪ ,‬והיינו שבמקום ז‪ ,‬ח‪ ,‬יא‪ ,‬יג‪ ,‬הם‬
‫עושים יב‪ ,‬יב‪ ,‬יב‪ ,‬ג‪ ,‬ובאמת י"ל דאף‬
‫אם נימא שהקשרים קלקלו את שלמות‬
‫החוליה וא"כ נפסלו ב' חוליות מהי"ג‪,‬‬
‫מ"מ נשארו עדיין ט' חוליות שלימות‪,‬‬
‫והרי בדיעבד די בז' חוליות וכנ"ל‬
‫מהרמב"ם שהפוחת לא יפחות מז'‬
‫חוליות נגד ז' הרקיעים‪ ,‬ואף שעושה ט'‬
‫אין מתקלקל הרמז של הז'‪ ,‬וכדאי'‬
‫ברמ"א הל' שבת )סי' רסג ס"א( לגבי‬
‫תוספת נרות מעל ב' הנרות דזכור‬
‫ושמור‪ ,‬שיכולים להוסיף על המנין אף‬
‫בדבר המכוון במנינו לרמז דבר‪ ,‬וכן‬
‫אי' מהרה"ק מבוטשאטש שמותר‬
‫להוסיף תיבות בברכות שמו"ע‪ ,‬אף‬

‫♦‬

‫שיש במנין התיבות דכל ברכה רמזים‬
‫וסודות )ואמנם יש החולקים על היתר זה‬
‫דהוספה בדבר המכוון‪ ,‬עיין בפסק"ת בסי'‬

‫רס"ג שם([‪.‬‬

‫הטעם‬

‫שמו"ר נוהג‬
‫הרדזינער‬

‫כחידוש‬

‫ט[ ומו"ר נוהג כחידושו דהרדזינער‪,‬‬
‫שכדאי‬
‫הרה"ק‬
‫הוא‬
‫מרדז'ין‪ ,‬שהיה מגדולי הדור בנגלה‬
‫ובנסתר וצדיק מפורסם‪ ,‬לסמוך עליו‬
‫בחידושו הנ"ל )ולא מצינו מי שיחלוק עליו‬
‫בזה וגם כל זה אינו נוגע בדברים המעכבים‬

‫המצוה(‪ ,‬ובפרט שע"י חידוש זה אנו‬
‫מרויחים שלא נצטרך לשנות כלום‬
‫מצורת עשיית החוליות שגילה לנו‬
‫רבינו האריז"ל שמפיו אנו חיים בכל‬
‫פרט קטן כגדול‪ ,‬וכנ"ל מהקאמרנער‬
‫"שכל דבריו אפילו דבר קטן הוא מה‬
‫ששמע לא מפי מלאך ולא מפי שרף‬
‫אלא מפי הקב"ה בעצמו"‪] ,‬ופי' בזה‬
‫מו"ר שאי"ז סתירה מש"כ המהרח"ו‬
‫שדברי האריז"ל מפי אליהו זל"ט‪ ,‬שגילוי‬
‫אליהו אינו בגדר גילוי מלאך‪ ,‬אלא‬
‫בגדר גילוי השכינה )וכידוע שאליה"ו בגימ'‬
‫ב"ן – שכינה הק'‪ ,‬וכן י"ל שכוונת הקאמרנער‬
‫שאחרי שקיבל ולמד הדברים מפי אליהו וכו'‬

‫חזר וקיבלם מפי הקב"ה בעצמו(‪ ,‬ועל כן‬
‫מוטב להידחק ולקבל חידוש הנראה‬
‫קצת פלא ובלבד שלא נצטרך לנהוג‬
‫אחרת מרבינו האריז"ל שעליו נאמר‬
‫"אליו תשמעון" כמש"כ בזה הרעק"א‬
‫הנ"ל‪ ,‬ובפרט במצות התכלת שקשורה‬
‫לאור דלעת"ל יש להיזהר יותר לעשותה‬
‫כדעת הצדיקים יחידי הדורות שאצלם‬

‫קנט‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין תקיעת השופר‬

‫ויאיר על ציון ונזכה כולנו לאורו במהרה‬
.‫בימינו אמן‬

‫התחלת התנוצצות האור דלעתיד‬
‫ אור דעתיקא סתימאה שיתגלה‬,‫לבוא‬

‫לקוטי הלכות בענין תקיעת השופר‬
‫ ואם‬,‫שהקהל ישמעו תחילת התקיעה‬
‫יתחיל בקול נמוך לא ישמעו תחילת‬
‫ והי' גדולי עולם שקירבו‬,‫התקיעה‬
‫עצמם להתוקע שישמעו ההתחלה‬
'‫ והעולם לא נזהרין בזה ע‬,‫והסוף ממש‬
.a ‫טעמו במקורות‬
‫ג[ לא נתבאר בפוסקים השיעור של‬
‫ ונקרא‬.‫קול שהוא תרמיט אחת‬
‫כח אחת ויש בזה כמה נ"מ לדינא‬

‫א[ יש אומרים דאם הקהל שמעו רק‬
‫חלק מהתקיעה ובאמצע‬
‫התחילו לומר יה"ר ולא המתינו עד‬
‫ ולענ"ד כל זמן‬,‫הסוף לא יצאו התקיעה‬
‫ששמעו כל התקיעות מתחילתן ועד‬
‫סופן אע"פ שאמרו היה"ר באמצע‬
.` ‫יוצאים‬
‫שצריך הבעל תוקע להתחיל‬
‫התקיעות בקול רם כדי‬

‫ב[ י"א‬

‫הערות וביאורים‬
q"eq n"ca x`eany oeik 'ilige `vei epi`y ycgl dvexy 'd 'iq `"g mipnfe micrena 'r .`
wexl xeq` eripe egik 'it`e driwzd jeza llk weqti `ly xdfil rneyd jixvc h"twz
epice eteqa wqrznk ded giqny oeik ith rxb o`k la` dligzkl wx ied myy t"r`e
`ian oke b"wq h"kw e"g oglyd zxbqna azk oke (llk `vei `lc :b"l d"x) xiyl rwezk
llk xexa oi` ,wiqtdl oi` dligzkl i`ceay t"r` c"prle ,wqixan c"a`bdn my
wx `vi dlibnd rvn`a gy 'it`c d"q v"xz dlibn 'lda x`ean ixdc `vi `l caricay
`veie devnd meiw mvrn zrcd gqid `xwp df oi` giqnc t"r`c rnyn k"` ,ea oixreby
.carica
ly driwzl oeekzn epi`e driwzd mvra wqrzn zn`a myy xiyl rwezl llk dnec epi`e
.dlibna enk rvn`a giqn wx z`vl oeekn o`k mpn` ,devn
jixvy 'eke yxcy ipexkfa :l"fe (c"dzd ly ecinlz) d"kw 'iq g"e` xyeid hwla 'r .a
driwz zvwn rny opixn`c meyn driwzd zligz rnyiy ick mx lewa zeriwzd ligzdl
rnyp epi`y zeidl xyt` jenp lewa ligznyk la` (my mipey`xa b"l d"x 'r) `vi `l
mler ilecby `iane df `iany 'd 'iq `"g mipnfe micrena 're .l"kr ,elek driwzd lk
w"re ,f"r oicitwn l`xyi aexy epi`x `ly b"rve ,akrny y"iire rwezl onvr eaxiw
'eke xtey lew rnye 'eke k"dia ixg` xaer 'idy in oke :fk d"x epipy zyxetn dpyn ixdc
driwzd zligz renyl rwezd lral jenq zeidl v"i`c `icda rnyn `vi eal oeeik m`

‫בענין תקיעת השופר שו"ת  ים החכמה‬

4.5 ‫ ולפי מחברים אחרים‬,‫ רגעים‬3 ‫היינו‬
‫רגעים ולפי שיטת האש דת דשיעור‬
‫תקיעה בתשר"ת הוא כ"ד כחות א"כ‬
‫ ולמחברים אחרים‬,‫ רגעים‬4 ‫צריך להיות‬
‫ ובדיעבד שצריך התקיעה‬,‫ רגעים‬6
‫להיות לכה"פ ט' כחות א"כ לשיטת‬
‫ ולמחברים אחרים‬.‫ רגעים‬1.5 ‫האש דת‬
‫ ואם תקע בפחות מזה‬.‫ ורבע רגעים‬2
‫לא יצא לפי שיטת המט"א וצריך לחזור‬
.c ‫ולתקוע‬

‫קס‬

‫ ולענ"ד להוכיח לפי שיטת האש‬,‫כדלהלן‬
'‫דת שששה קולות הוא בערך רגע א‬
‫ ויש מחברים‬.(‫)דהיינו שנייה סעקונד בלע"ז‬
‫בזמנינו שאומרים שהוא בערך ארבע‬
‫קולות לשניי' א' ויש בזה הרבה נ"מ‬
.b ‫לדינא‬
‫ שיעור‬:‫ד[ ומה שיוצא מזה לדינא הוא‬
"‫תקיעה "בסדר תשר"ת‬
‫לכתחילה צריך להיות י"ח כחות ולפי‬
‫מה שכתבנו לעיל לשיטת האש דת‬

‫הערות וביאורים‬
.df oic `iadl miwqetd ilecbn wqet meya hinzyl `lc cere
enewna epf`l rnypy dn `ed mc`d ly driwzd seqe driwzd zligzc c"prlp jkitl
jixvy zyxetn 'nba xewn oi` zn`ae ,iz`ady dpyna x`eany enke my cner `edy
oi` mipy 'ipya jyne dpey`xa rwz :a"l d"x 'zna `zi` ok driwzd seqe zligz renyl
`vi `ly (`"i mya e"q v"wz 'iq r"eya 'i` oke) ze`ib u"ixd my x`iae zg` `l` ecia
`le ,seq el oi`y oeik '` xcq ly dpexg` driwz liaya `l llk zipy driwz i`da ezaeg
hwld ly exewn edfe ,seqe dlgzd driwza jixve dlgzd el oi`y oeik 'a xcq zlgzdl
dligz driwzdl 'idiy wx ,ynn seqe dlgzdd renyl jixvy llk xewn epl oi` k"`e ,xyei
.enewn itl seqe dlgzdd aygpy zeidl leki la` seqe
wqetdc iz`vn la` .dfd oipra xaciy cg` iz`vn `le miwqetd ilecb lka izytig .b
v"wz 'iqa `"hna wzrpe aeygd extqa `ian (dkldl miwqetd lka `aend) zc y`d lecbd
ze`xl oileki yegae ,oihinxz ly zegk dyy jxra `ed dniyp xeriyc 'e ze` obnl sl`a
.ok `edy zexidna oirwez m` yega oi`ex mbe ,zg` rbx jxra `ed dniypy
`veiy ,mirbx 'da oihinxz 'ig yic ,7 ze` 'c sirq u"wz 'iq l`ipc ipcrn xtqa iz`vne
.rbxl oihinxz zeiying yelye 3
oeir jixv zc y`d ixac ezrcly azekc 'c ze` 'd 'iq `"g mipnfe micren xtqa iz`vne
.jxevd on xzei daxd `ed dniypl zegk yy xeriyc
`edy rbx jxra `ed f`y d`vede xie` zqpkd `ed m` dniyp ly 'itd xewgl yi c"prle
.oihinxz 'b jxra `ed f`y cal dqpkd wx `edy e` ,oihinxz 'e jxra
drexzk driwz xeriyc opzc zegk 'b driwz xeriyc i"yx zhiyc :b"l d"x zkqn 'r .c
mixayde zegk yly k"b drexzc f"itl `veie .zegk 'b epiidc zeaai 'b drexz xeriye
zhiyl `vei k"` .zegk 'e epiidc zegk 'a ly zegk 'b ded k"` xzei hrn zeidl jixvy
meyl `vi `l df xeriyn zegt rwz m` `linne .zegk 'h ded z"xyz ly driwzc i"yx
.dric

‫קסא‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין תקיעת השופר‬

‫ דלא עשה דלא כמר ודלא‬,‫בדיעבד‬
.‫כמר‬
‫אמנם אם עשה תקיעה ח"י כחות אזי‬
‫לשיטת ריב"א יוצא אפי' עשה‬
‫השבר עד ח"י כחות אבל אעפ"כ יש‬
‫לקצר השבר פחות מט' כחות כדי‬
‫לצאת שיטת הראב"ד דכל שבר שהוא‬
‫ ולפי האש דת‬.‫ט' כחות הוה תקיעה‬
‫אין להאריך אפי' בדיעבד יותר מי"ד‬
‫ והמנהג‬.‫כחות לכל שבר דתשר"ת‬
.d ‫לעשות כל שבר ג' כחות כמו המט"א‬

‫ לפי‬,‫ה[ שיעור שברים תשר"ת‬
‫המט"א צריך לכתחילה‬
‫לעשותו כל שבר ג' כחות דהיינו לאש‬
‫דת שבר חצי רגע ושלושת רבעי רגע‬
'‫ ובדיעבד אם עשה ב‬.‫לשאר מחברים‬
‫ וחצי‬,‫כחות יצא )דהיינו שליש רגע לאש דת‬
‫ ולפי המג"א והאש דת הוא‬,(‫רגע לשא"פ‬
‫להיפך דלכתחילה צריך לעשות כל שבר‬
'‫ אם האריך כל שבר עד ט‬.‫ב' כחות‬
‫כחות אזי אם עשה התקיעה של‬
'‫תשר"ת פחות מי"ח לא יצא אפי‬

‫הערות וביאורים‬
mixayd k"` ,zegk 'h epiid zeaai 'bk drexz xeriyy b"nq ikcxn m"aix zhiy itle
xagna `aen oke .zegk i"g zeidl jixv z"xyz ly driwzd k"`e ,zegk 'h `"k drexzde
`qxibd epiptly t"r`e] z"xyzc zeriwza zegk i"g opira l"pd zehiylc b"q u"wz 'iq
.[g"i l"vc mipexg`d lk edibd xak a"i xagna
drexze mixay zeyrl jixvc miwqetd zrcl yyeg xagndc oeikc zc y` xtqa dywd la`
mixayd ick zegk c"k zeidl jixv driwzd jxe` f"itl k"` ,c"q u"wz 'iq 'r zeniyp 'aa
m"`x xe`iaa gkeny `iane ,zegk 'e `ed dniyp xeriyy reciy mdipia wqtdde drexzde
zc y`d my ycgn cere l"pd jxe`a driwz zeyrl xingdl jixvy dyixtae b"nqd lr
carica akrn ezrc itle zegk 'ba ibq drexzc i"yx zhiy lr jenql `"` carica 'it`c
`"ka ic `l` enyn epazky enk zegk c"k v"i`c ycgn mpn` .zegk 'h didi drexzdy
yi k"dqa k"`e zegk 'e md mixayd k"`e mixaya xvwl oibdepc `ian mdxa` obndc oeik
xyt` caricac xaeq a"pynd mpn` .drexz ly 'he ,wqtd ly 'e ,mixay ly 'e zegk `"k
`"aixd itl z"xyz ly driwzd opira dligzklc epixacn `veid .i"yx zrc lr jenql
`"k caricae c"k `"aixe `"aixd zhiya zc y`d itle ,zegk 'h i"yx itle ,i"g m"aixde
.zegk
mipta epazky enk zepeayga `vei ,zegk ly mixeriyd df iptly ze`a epazky dn itle
.zehiyta x`eank df sirqa
zerhc heyte .zegk f"k opira zc y`d ixaclc `iany 'a ze` 'd 'iqa azeky f"ena 'r
.l"pk zegk c"k xnel jixve `ed xteq
ded f`c zegk 'bk mixaya jix`dl xeq` zegk 'b `ed driwz xeriyc i"yx zhiy itl .d
xayd k"re ,drexzk ded f`c '` lewk xay lk mixaya xvwl `"` ipyd cvne ,driwzk
.zegk 'e 'idi cgia mixay 'bd lk k"`e ,zegk 'a xay lk zeidl jixv
.zc y`a `ed oke ,i"yxk xingdl oibdepy azek `"bnde
zrce .zegk 'b l"v xay lky epiidc oihinxh 'h l"v mixayd m"aixe `"aix zhiy itle

‫בענין תקיעת השופר שו"ת  ים החכמה‬

‫ח[ יש מחלוקת אם צריך לעשות‬
'‫השברים תרועה בנשימה א‬
‫ ונוהגין העולם בזה בשיטת‬,‫או שנים‬
‫המחבר דהיינו בתקיעות דמיושב‬
'‫ ובתקיעות דמעומד בב‬,'‫בנשימה א‬
‫ ואע"פ שהרמ"א סובר דהכל‬,‫נשימות‬
‫ מ"מ‬,‫בב' נשימות ומסיים דאין לשנות‬
.g ‫נהגו כהמחבר וכן הוא בחזו"א‬

‫קסב‬

‫ו[ הג' שברים יש לעשותם בנשימה‬
‫ ויש שכתבו דצריך‬.‫אחת‬
.e ‫ ואין נוהגים כן‬,‫להפסיק ביניהם משהו‬
‫ז[ אם עשה שבר ואח"כ יצא נפיחת‬
‫אויר יש שכתבו דנקרא הפסק‬
‫ואם הוא יותר מכדי נשימה צריך‬
.f ‫להתחיל מהתחלה‬

‫הערות וביאורים‬
zegk 'b xayd dyri m` i"yxl 'it`c ezxaqe .mzhiyk bdpzdl dligzkl jixvy `"hnd
m` mpn` .`"dbd mya `"nx zrck z"xyz mifge` ep`y oeik driwz epi`c carica `vei
.carica 'it` `vi `l mipey`x x`yl o`kn zegt dyri
ly driwza jixv m"aixe `"aixlc oeik ,(llka cr `le) i"g cr xaya jix`d m` caricae
`pic i"trc xaeqc ,df lr jenql `"`c xaeq zc y`d la` ,`vi k"` ,zegk i"g z"xyz
cgi drexzde mixayd k"` ('a xay lk) zegk 'e epiidc drexzn zegt zeidl xayd jixv
`le) zegk e"h cr xay lka jix`dl xyt` k"`e ,driwz xeriy edf k"`e zegk e"h ded
.v"wz 'iq a"pyn 'r .ine d"c v"wz 'iq l"diaa r"re .(llka cr
.`"hnd enk zeyrl bdpndc 'e ze` 'd 'iq mipnfe micrena `aene
oi` jk drexza oiwiqtn oi`y myk ,drexz mewna mixaydy oeikc m"xdn mya xeha 'r .e
caricac azk f"hd la` ,zg` zaa rnyn drexzc mrhd azk ea lkae .mixaya oiwiqtn
.carica 'it` akrnc eilr miwleg mipexg`d aexe ,zeniyp 'aa mixay 'bd dyr m` `vi
mdipia hrn wiqtdl jixvc b"l d"xc `ibeqa g"xn `ian 'h ze` 'd 'iq f"en xtqa la`
mya `ian k"g`e .dkeq 'qna `"ahixd oke llk wiqtdl v"i`c xaeqe wleg `"ayxd la`
i"yxn md eixac lk la` .edyn mdipia wqtd oi`yk carica 'it` lqetc miigd ur x`t
.dkldl ok epi` ,mipexg`d lk eazk oke miwleg ea lke `"ahixe `"ayxdc oeik la` ,g"xe
ixwin `l dniyp ick cr ezrc itly edyn wiqtiy dkldl wqety mipnfe micrena y"iire
.wiqtdl jixvy zehiyd dfa `vei `axc`e ,r"ekl wqtd
,`veic xexa `l `"aa rnync drexz aizkc meyn 'it ea lkdc oeikc gxken epi` c"prle
,micren zekld xeviw 'r leqt edyna wiqtd 'it`c eazky mipexg` yi driwzay hxtae
aeh xzei okle .r"ve .edyna leqtc xnel cv yi okle driwzl drexz deyd m"xdnae
.xayl xay oia llk zedyl `ly cinzn ebdpy enk zeyrl
epi` `nlra xie` ly dgitpc ycgnc a"k ze` uwz 'qa ycgn qtcpy zeaeyz iwqta 'r .f
m`e ,wqtd ded k"`e lew `xwp xie` zgitp oi` ,mixyk zelewd lky s`e ,llk xtey lew
xcb xicbdl jixvc gxken df m` rcei ipi` c"prle .lewd lqtp dniyp ickn xzei wqtd
.l"nk`e ,lew enk df eaiygd miwicv daxd lv`y recic .lewd ly
'aa zeyrl jixvc xaeq z"x ,mipey`xa zeric 'a yic `ian xagndy c"q u"wz 'iq 'r .g

‫קסג‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין תקיעת השופר‬

‫אפי' במשהו וכן היא דעת החזו"א אבל‬
‫במשנ"ב סובר דצריך הפסק מועט רק‬
.i ‫בלי נשימה‬
‫ קול תרועה ט' קולות כל‬.‫יא[ תרועה‬
.‫שהוא בלתי מופסקים‬
‫ויש נוהגין לעשות קול א' המתרעש ואין‬
‫ והוא נקרא תרועה‬,‫בו הפסק כלל‬

'‫ט[ בענין איך לעשות שברים יש ב‬
‫ יש נוהגים לעשות‬.‫מנהגים‬
‫כל שבר קול פשוט ויש נוהגין לעשות‬
‫ אבל לענ"ד‬,‫ וכ"א יעשה כמנהגו‬,‫או‬-‫טו‬
‫אפי' מי שאבותיו נהגו בדרך א' יוצא‬
.h ‫ג"כ עם המנהג השני‬
‫שכתבו דבמקום שעושין‬
‫בנשימה א' לא יפסיק כלל‬

‫י[ יש‬

‫הערות וביאורים‬
`vei y"xic rixkn xagnde .'` dniypa jixvc mixaeq `"ahixde o"anxde y"`xde zeniyp
zeniyp 'aa lkdc xaeq `"nxde ,zeniyp 'aa cnerne '` dniypa ayein dyrie mlek ici
`ed oke .xagnd zhiyk mibdep meid mlerd aex mpn` ,zeldw zvw ebdp oke .zepyl oi`e
.xagndk bedpl yiy 'a w"q e"lw 'iqa `"efga
aex eazk xaky eh-e` zeyrl ef bdpn lecb `lt `edy mipexg`d e`iad xak zn`a .h
lew mdipy driwze xayc ,d"x seq my `"ahixa `ed oke .heyt lew `edc mipey`xd
ly l`xyi ly mbdpn lr e`ltzp mipexg`de ,g"xe i"yxa oke b"qx xeciqa oke ,heyt
.'d ze` 't 'iq mipnfe micrena 'r ,ok ebdpy `"xbd icinlze `hile `iqex zevx`
mipey`xd zehiy aex eafry xnel c`n dyw o"anxd zeyxca ok `vny f"end uxzny dne
.'` oey`x zhiyk ehwpe
'iq dnly zl`y xtqa `ian oiwqic l"ixdny reci driwza mb xewgl yi zn`a c"prle
minrtle ,seq cre dligzn driwzd rvn`a lew iepiy mey didi `ly c`n wcwcn 'idc d"p
seql aexw cr d"xa cner did `ede .dheyt driwz `viy cr eiptl miyp` 'i mirwez 'id
aexy reci dpde .ef `xneg lr wcwcl ick ozkldk zelew renyl ick zeriwz zevna meid
.f"r micitwn `l mlerd
ynn heyt dpekd oi` ,heyt lew `ed driwzc mipey`xd lka x`eany t"r`c l"v k"re
.rvn`a oiwiqtn oi`y dpekd wx ,iepy ila
m` 'it` ,driwz xeriy cr mda jix`dl xeq`y eazk mipey`xd lky mixaya mb k"`e
ielz xwirdc da jix`i m` driwzk aygi `ly daiq df oi` elew zligzn elew seq dpyn
.ok zeyrl `iqex bdpn lr dyw `l k"`e .da wiqtn oi`e driwz xeriyk lewda jix`n m`
zeikan df micnle ilelie igepb enk `edy xne` 'nbdc oeikc meyn ok ebdpy mrhdy d`xpe
xzeiy ote`a zeyrl ecitwd md lewd iiepy ly ote`a `ed zekal jxcde ,`xqiq m` ly
.'iikal aexw
.`"wq e"lw 'iq `"efg 're ,l"i w"q u"wz oniq a"pyn 'ir
'e sirq v"wz 'iq zekld dpeyae a"wq e"qw 'iq g"e` `"efge c"q v"wz 'iq a"pyn 'ir .i
zeniyp 'aa zeyrl jixvy mixaeqde r"ekl `vi `l dniyp ick wiqtd m` `"efgd itle
la` llk wiqtdl ila cg` gka epiid '` dniyp mixaeqde zeniyp 'an zegt wiqtdl epiid

‫קסד‬

‫בענין תקיעת השופר שו"ת  ים החכמה‬
‫♦‬

‫תימנית וכן נהגו חכמי תימן‪ .‬ויש‬
‫אומרים שכן נהגו אצל החת"ם סופר‪,‬‬
‫אבל רוב העולם אין נוהגין כן ‪.`i‬‬
‫יב[ לכתחילה צריך לעשות התרועה‬
‫ט' כחות ובדיעבד די‬
‫בג' כחות ויש פוסקים דאפי' בדיעבד‬
‫אינו יוצא בג' כחות‪ .‬ואם בדיעבד עשה‬
‫תרועה של ג' מעכב שלא להאריך‬
‫בשבר יותר מט' כשיטת רש"י‪ ,‬ואם‬
‫האריך לא יצא לכו"ע ‪.ai‬‬
‫יג[ לכתחילה צריך לעשות כל‬
‫תרועה תרמיט א'‬
‫ואם האריך בתרועה כשיעור ב' קולות‬
‫לכאו' לשיטת רש"י לא יצא דהוה‬
‫שברים‪ ,‬ולשיטת ריב"א וריב"ם יצא‬
‫דאין שברים פחות מג' ואנו נוהגין‬
‫לעשות שברים כמו ריב"א וריב"ם‪ ,‬אבל‬
‫אם קיצר בשברים בודאי צריך לקצר גם‬
‫בתרועה דאם לאו לכו"ע לא יצא ‪.bi‬‬

‫יד[ צריך‬

‫להזהר שלא יאריך בשבר‬
‫יותר‬
‫תרמיטין‬
‫מג'‬

‫בתשר"ת וכן בתש"ת‪ ,‬וי"א שבדיעבד‬
‫אם האריך בשברים דתש"ת עד ו'‬
‫קולות יצא אפי' לשיטת רש"י‪ ,‬וכן‬
‫פוסקים ‪.ci‬‬
‫טו[ מי שלא האריך בתקיעה של‬
‫ח"י‬
‫כשיעור‬
‫תשר"ת‬
‫תרמיטין דהיינו ‪ 3‬רגעים או ‪ 4.5‬רגעים‬
‫והאריך בא' משברים יותר מג'‬
‫תרמיטין דהם חצי רגע או שלושת‬
‫רבעי רגע‪ ,‬לא יצא לכו"ע ‪.eh‬‬
‫טז[ שיעור תקיעה של תש"ת‬
‫צריך‬
‫לכתחילה‬
‫להיות מעט יותר מט' קולות‪ ,‬דהיינו ‪1.5‬‬
‫רגעים לאש דת‪ ,‬ושנים ורבע רגעים‬
‫ליש מחברים‪ ,‬ובדיעבד ו' קולות דהיינו‬
‫רגע א'‪ .‬או שני שליש רגע‪ ,‬וזהו אם‬
‫עשה שבר פחות מג' כחות‪ ,‬אבל לפי‬
‫מנהגינו להאריך בשברים עד ג' כחות‬
‫אינו יוצא בפחות מט' )ומעט יותר מזה(‪.‬‬
‫ובתר"ת שיעור תקיעה לכתחילה ט'‬
‫קולות כנ"ל בשברים‪ ,‬ובצ"ע ג' קולות‬

‫הערות וביאורים‬
‫‪miizpa dniyp lreta zeyrl jixvc zc y`a 'ire eheytk `id zeniyp 'ad a"pynd itl‬‬
‫`‪.zeyrl oi` r"ekl dniyp ickn xzei la‬‬
‫‪xteya b"t fer lcbna la` .mipey`xd lke i"yx zernyn `ed ok `ed `edy lk zelew .`i‬‬
‫‪mya 'i ze` 'd 'iq f"ena 're ,llk wqtd ea oi`e yrxznd cg` lew `ed i"` bdpny `ian‬‬
‫‪oibdep oi` ep` la` xlc` ozp 'xn laiw okye q"zgd ly c"ndiaa ebdp oky ulree l`xyi 'x‬‬
‫‪.ok‬‬
‫‪l"dia 'ire .`picl i"yx` jenql `"`c zc y`a 'ire ,a"i w"q v"xz 'iq a"pyn 'ir .ai‬‬
‫‪.ine d"c‬‬
‫‪epc `l mixagndn '` s`y `ltle ,miwqetde mipey`xde 'nbd ziibeqn heyt d`xp ok .bi‬‬
‫‪.r"ve dfa‬‬
‫‪.yegl oi`e d"c l"diaae `"nx xagn 'b sirq uwz 'iq xagn 'r .ci‬‬
‫‪.my mipexg`ae 'b sirq xagn u"wz 'iq 'r .eh‬‬

‫קסה‬

‫ים החכמה  שו"ת ♦ בענין תקיעת השופר‬

‫יז[ יש אומרים שצריך לדעת אם‬
‫תקיעה‬
‫היא‬
‫התקיעה‬
‫ והנפקא‬,‫שלאחריה או תקיעה שלפניה‬
‫ דמצוי הדבר שהתוקע לא‬,‫מינא בזה‬
‫ ומרמז לו הבעל‬,‫תקע עדיין התקיעה‬
‫מקריא שיחזור לתקוע והקהל חושבין‬
‫ ומכוונים לתקיעה‬,‫שממשיכין לתקוע‬
,‫ והעולם אין נוהגין כן‬,‫השניה‬
‫ולעניות דעתי אינו חייב לדעת באותו‬
.fi ‫סדר‬

,‫ או שלושת רבעי רגע‬,‫דהיינו חצי רגע‬
‫וכ"ז לפי המשנ"ב אבל לפי האש דת‬
‫אפי' בדיעבד אינו יוצא כמו שיטת רש"י‬
‫וצריך ליזהר לשיטתו לכה"פ בל' קולות‬
‫ ובתש"ת אם עשה‬.‫כמו שיטת הריב"א‬
'‫התקיעה פחות מט' כחות ועשה שבר א‬
‫כדי ו' כחות לא יצא דלא קיים לא כמר‬
'‫ אבל אם עשה התקיעה ט‬,‫ולא כמר‬
'‫כחות אז כשר השברים בדיעבד עד ט‬
.fh ‫כחות‬

‫הערות וביאורים‬
.i"yxk caricae m"aixk oibdep dligzklc a"i ze` a"pynae 'b sirq v"xz oniq 'r .fh
.i"yx zhiy lr jenql `"`c zc y`d wizrdc obnl sl`a `"hna 'ir la`
,zegk 'hn xzei hrn z"yz ly driwzd zeidl jixv m"aix zhiy itlc 'i ze` v"rya 'ire
.ine d"c v"wz 'iq l"diaa 're .zegk 'h `ed drexzde ,drexzd lr mikex` mixay `dc
'hn xzei driwzd jix`dl jixv zegk 'b xeriyk xay lk jix`dl epibdpn itl jkitle
.zegk
m`c my eazkc :f"l sc d"x) 'qez i"tr ycgl dvexc 'a ze` 'd 'iq mipnfe micren 'r .fi
e` 'iptly `ed m` driwza dpeek opirac uwz 'iq n"xc (drexz ixg` dheyt driwz eyr
dpzde mixcqd 'a oia '` driwz rwz m`c e"q uwz 'iq `"nxa r"v c"prle ,dixg`ly
dnl dyw 'e`klc b"k ze` oeivd xry 're ± `vi el dlrz oekpd `ed mixcqd on dfi`ny
.p"nn `vi z"y z"xyz dyr m` `ld i`pz jixv
.dpek ila rwz ixwin z"xyzl `ed driwzdy oeeik `edy oeik `nzqac oeivd xryd uxize
driwzl dzlr `lc `vnpe dpexg` driwz rwz m`c d"l w"q u"wz 'iq a"pyna 'r la`
a"pyna dxizq df 'e`kle ,z"yz ly dpey`x driwzl dler leqt 'id drexzdyk dpexg`
oeivd xryd lr dfd a"pynd epiivy ycgn eqtcpy a"pyn lr zex`de zexrda oiire
dlriy ezpek `nzq eiptly dn lr dkld it lr driwzd dlr `ly mewnac l"v wgecae
wtq yi l"f epinkgly oeiky wx eiptl lr dlr dkld it lry mewna la` ,eixg`l lr
.ahid w"ece .yexita i`pz dyr m` wx mc` ly ezpek `nzqa df oi` ,p"nn yi okle
la` ,dixg`l lr dler driwzd ok m` ,drexza `vi `l zn`a m`c eppiprl `vei `linne
k"`` dixg`l` i`wc xnel xyt` i` `nzqa k"` z"xyza dvex zn`ay z"yze z"xyza
.dpzd
k"g`e ,k"g`ly dpey`x driwz `edy eayg ldwde dpexg` driwz dyr m`c `vei `linne
lk oke ,e`viy ote`a zeyrl mzpek `nzqy oeik e`vi i`ce ,ok iptl` i`w dfy epiad
.l"fg epwz `ly ote`a wx i`pz jixvy `"nxd ly yecigd

‫בענין תקיעת השופר שו"ת  ים החכמה‬

‫שהקילו לשתות טה"א או קאוו"ע בלי‬
‫קידוש ואומרים שזה מותר לכו"ע ולענ"ד‬
.gi ‫לא נראה כן דעדיין יש אוסרים‬

‫קסו‬

‫יח[ מי שמחמיר על עצמו שלא לעשות‬
‫קידוש לפני קריאת התורה או‬
‫ יש אחרונים‬,‫שלא לאכול לפני תקיעות‬

‫הערות וביאורים‬
lek`l xeqi` yiy oeik mbe z"dixwd iptl lg yeciw zaeg m` miwqetd 'gn yiy reci .gi
xg` 'it` zeriwzd iptl yeciw zeyrl `ly mixingn yi ,onfa ielzy devn lk iptl
zaeg yi m` p"nnc mnrh xe`ia jixv 'e`kle ,yeciw ila zezyl mibdep yie ,z"dxw
xzen k"b yeciw zaeg lg `l oiicr m`e ,yeciw ila xac lk zezyle lek`l xeq` yeciw
oeik `ld zeriwz oiprle mcd lr elk`z `l ly xeqi` oi`e elltzd xaky oeik k"b lek`l
'iq c"g g"e` n"b`a 'irc mzhiy yxtl yie ,yeciw zaeg lgc heyt dxezd z`ixw e`xwy
dyr m` la` dcerq mewna `l` yeciw oi`e ,yeciw iptl lek`l xeq`c 'it`c ycgnc b"q
yeciw iptl 'izy lr xar `l k"tr` ,`vi `l yeciw iciy t"r` dcerq lk` `le ,yeciw
aiigy t"r` ,yeciw zaeg dfa `viy dpicn xng dzyy l"i k"`e .yciw t"kry oeik
zexvg daxda ebdp ok zn`ae ,yeciw dyr t"kr i`d ,q"nacw meyn yeciw zipy zeyrl
.zay lka
xnbp `l oiicrc yeciw zaeg lg `l oiicry `"iy oeik lek`l `ly ecitwd lek`l la`
m"yxdna x`eank mcd lr elk`z `l xeqi` llkn `vi `l oiicrc xyt` k"` ,zixgy
oi` p"nn dfae ezy wx jkitle zevg iptl `exwl aeig yie zixgy zlitzn wlg z"dixwy
.xeqi`
zixgya mirwez 'id dpwzd mcewc l"fga x`eank ,zixgy zlitzn wlg `ed zeriwz mbe
wqt l"wevf bxeapfielwn x"enc`d b"dbdy izrny oke .zixgyl jiiy dlaw i"tr mbe
,miwleg yic oeik zezyl wx exingdy yie .yeciw ila zeriwzd iptl lek`l 'it` dyrnl
'izya k"`yn 'ebe elk`z `l ly xeqi` yi oiicre zixgy zlitz exnb `l oiicrc mixaeqe
zerc yic zehiyd lk dfa e`vi `l oiicr c"prle ;elk`z `l xeqi` oi`c b"ntd wqt xakc
ila yeciw zeyrl `"`c m"xdne v"xbde y"`xd epiidc h"qx 'iq g"e` i"aa mi`aend
dlik` ila zqpkd ziaa eycwy migqt iaxr ly 'nbd eyxite ,l"pd n"b`k `lce dcerq
.ohwl yeciw ly qekd epzpy

/

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ‬

‫קסט‬

‫מ"י נהר‬

‫עיונים וביאורים‬
‫בספר הקדמת רחובות הנהר לרבינו הרש"ש זי"ע‬
‫)דף ה' ע"ב ‪ -‬ע"ד(‬

‫נחזור לענין הנז"ל כי במעשה בראשית בהגיע זמן התיקון ועדיין אדם אין‬
‫לעלות מ"ן כנז"ל ואז עלה ברצון המאציל ר"ל כי המשיך והעלה‬
‫מהאורות והכלים הנז' דב"ן שנפלו לבי"ע דכל פרט כנז"ל המובחר שבהם מה‬
‫שהיה מוכרח וצורך לתקן ממנו ג"ר חב"ד שהם השלשה פרצופים הפנימים‬
‫שהם המוחין הנק' רעותא דעתיק דאצילות דכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצי'‬
‫כנז' בפ"ה משער התיקון לפי ערך העת והזמן ההוא של קודם בריאת אדה"ר‬
‫והכלים והאורות הנז' שעלו היו המובחר והמעולה שבכל מלך ומלך ר"ל חלק‬
‫מכל א' וא' וכפי חלק הנברר מאחד מהם כך נברר מכל אחד מהם חלקים‬
‫המתייחסים לאותו חלק כי כן הטביע בהם המאציל כי גוף א' הם וזמ"ש בזוהר‬
‫מנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו פי' מנהון ר"ל מכולם ועלו האורות‬
‫והכלים מבי"ע לאצי' דכל פרט ונתחברו עם האורות שלהם שנשארו באצי'‬
‫בכלים דא"א ואו"א דכל פרט שנתפשטו עד מקום זו"ן דכל פרט כנז"ל אותם‬
‫חלקי האורות המתייחסים להם וחזר ההתפשטות ההוא המתייחס לאותם‬
‫הבירורים עם האורות שבתוכם ועם הבירורים שעלו להאסף ולעלות למקום‬
‫הג"ר ועלו עוד כולם למעלה כי כל י' נקודות צריכים תיקון כי כולם יצאו‬
‫חסרים ובלתי מתוקנים וכולם )ק"ב ע"א( צריכים לעלות לשורשם העליון‬
‫שבא"ק וכמו שנתבאר לעיל ואז מתעוררים חלקי טנת"א דמ"ה וב"ן דעתיק‬
‫דאבי"ע דאצילות דפנימיות דא"ק ועולים עם נת"א דע"ב ס"ג דעתיק דאבי"ע‬
‫דאצי' דפנימיות למ"ן לטעמים דע"ב וס"ג דעתי' דאבי"ע דאצי' דפנימיות‬
‫כמ"ש בפ"א מ"ב מש' טנת"א ואז נזדווגו ע"ב וס"ג דעתי' דאבי"ע דאצי' דא"ק‬
‫זיווג דרעותא שהוא זיווג דמוחין שהם הג' פרצופי הפנימיים דחב"ד דעתיק‬
‫דאבי"ע דאצי' דא"ק ומוצאין מן המצח חלקי חיצוניות טנת"א דמ"ה הראויים‬
‫לאותם הבירורים שעלו ומהעינים חוזרים לצאת חלקי חיצוניות טנת"א דב"ן‬

‫קע‬

‫ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫עם תשלום חלקיו שהם הט"ס העליונות דכל פרט וגם נקודות דס"ג ואז הכחב"ד‬
‫דפרצוף הכתר דמ"ה ביררו היותר מובחר מכל חלקי אורות הנז' דב"ן אורות‬
‫הראויים והמתייסים לשלשה פרצופים הפנימיים שהם חב"ד דעתיק דאבי"ע‬
‫דאצי' דכל פרט ונתחבר עמהם כלים עם כלים ואורות עם אורות חיבור נפלא‬
‫כל ספי' וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן וירדו דרך אח"פ ונתגלו מהטיבור דא"ק‬
‫ולמטה והלבישו לתנה"י דא"ק כל ספי' וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן מחוברים‬
‫חיבור גמור אמנם כל צד המ"ה נק' דכורא יען הוא משפיע ומתקן לצד הב"ן‬
‫הנק' נוק' וכל חסדים הם ממ"ה וגבורות הם מב"ן‪:‬‬
‫וזה שביארנו כי אפי' פרצוף עתיק וא"א ואו"א וישסו"ת נתקנו ונעשו‬
‫מבירורי הז' מלכים מפורש בהדיא במ"ש ש"ה ח"ב פ"א כי עתיק וא"א‬
‫ואו"א וזו"ן דאצי' וכן דבי"ע נבררו ונתקנו בעת התיקון מביררי הז"מ‪ .‬וז"ל‬
‫והענין דע כי באלו השבעה מלכים יש בהם כל בחי' אבי"ע כנ"ל ויש בהם‬
‫חלקים הראויים לעשות מהם אצילו' וחלקים שאינם ראויים להעשות מהם אצי'‬
‫רק בריאה וכעד"ז יצירה ועשיה וכל זה בדרך כלל כי גם הוא עד"ז בפרטות‬
‫כי יש חלקי' ראויים לאריך ויש לאבא ויש לאמא ויש לז"א ויש לנוק' ובתחלה‬
‫נתבררו החלקים שיש לאריך בשבעה מלכים וכל השאר נקראו סיגים אצלו כי‬
‫אינם מערכו‪ .‬אמנם כל מה שהיה לאריך בהם הכל נתברר בעת האצי' לתיקון‬
‫א"א ולקחו ומהסיגים הנשארים חזרו להתברר ואז מהחלקים שיש לאו"א בהם‬
‫נעשו בחי' או"א והשאר שלא היה עוד בהם חלקי או"א נשארו בסוד סיגים‬
‫ומהם חזרו להתברר במעי אמא ומהחלקים אשר לזו"ן בהם נעשו זו"ן של אצי'‬
‫ואז כל הנשאר נק' סגים בערך עולם האצי' וכל בחי' אלו יוצאות בסוד דם‬
‫הלידה ואמנם עדיין יש בהם קדושה שהם בחי' העולמות של בי"ע ולכן חוזרים‬
‫ומתבררים בסוד עיבור בתוך הנקבה של ז"א ומהמובחר שבו נעשה א"א‬
‫דעולם הבריאה וכל השאר יוצא מנוק' דז"א בסוד דם לידה ונק' סיגים בערך‬
‫אריך דבריאה וכן כיוצא בזה עד תשלום עולם העשיה הרי מבואר מ"ש‪ .‬וכן‬
‫נתבאר ג"כ בתחילת פ"ד משער מ"ד ומ"ן וז"ל ונחזור לענין ראשון כי הנה‬
‫בדוגמא מה שביארנו בענין ד' עולמות אבי"ע בכללותם כן הדבר בכל עולם‬
‫ועולם מהם ונתחיל בעולם האצי' ונאמר כי הנה היותר משובח מכל בירורי‬
‫האצילות שהוברר מהשבעה מלכים כנז' הנה אז עלה והוברר בעתיק והגרוע‬
‫ממנו באריך אנפין והגרוע ממנו הוברר באו"א והגרוע ממנו בזו"ן וכעד"ז‬
‫בבי"ע וכעד"ז בי"ס עצמם שהם בכל פרצוף ופרצוף וכעד"ז בפרטי פרטים‬
‫והדברים מובנים‪) .‬ע"ב( והנה א"א עדיין לא נתקן כי אדם אין שהם או"א‬
‫המעלים תמיד הבירורים דא"א לעתיק למ"ן ואי אפשר לבירורים להעלות‬
‫למ"ן אם לא על ידי הבנים שכבר יצאו ונתקנו שהוא הפרצוף שלמטה ממנו‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ‬

‫קעא‬

‫שנק' בן אליו ועדיין לא נתקן ואז סליק ברעותא דעתיק למברי עלמא הוא‬
‫הא"א ר"ל כי השלשה פרצופי דחב"ד הנז' דמ"ה וב"ן הנק' רעותא דעתיק‬
‫מאליהם בלי מה שיעלה להם מ"ן ביררו היותר מובחר מכל שארית חלקי‬
‫אורות הנז' דב"ן אורות הראוים לשלשה פרצופי הפנימיים שהם חב"ד דא"א‬
‫דאצילות דכל פרט והעלו אותם למ"ן להם ונזדווגו החב"ד הנז' דעתיק ותיקנו‬
‫את אורות הנז' דחב"ד דא"א וחיברו עמהם את הכחב"ד דפרצוף חכמה דמ"ה‬
‫ונתקנו החב"ד דא"א שהם הג' פרצופי' הפנימיים הנק' רעותא דא"א ואחר‬
‫שנתקנו הג"ר הנז' דא"א הנק' בנים לעתיק אז הם העלו מ"ן מהבירורים דו"ק‬
‫דעתיק לג"ר דעתיק ונזדווגו הג"ר דעתיק ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם‬
‫מחלקי אורות וכלים דו"ק דפרצוף כתר דמ"ה‪ .‬וכן עד"ז היה בתיקון או"א‬
‫בהיות שעדיין לא נתקנו או"א ואדם אין שהם ישסו"ת להעלות הבירורים‬
‫שלהם למ"ן לא"א ולכן סליק ברעותא דא"א למברי עלמא הם או"א והוא כי‬
‫עלו בירורים דג"ר דאו"א מאליהם לרעותא דא"א שהם הג"ר הנז' דא"א‬
‫ונזדווגו הג"ר הנז' דא"א ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם מחלקי אורות‬
‫וכלים דכחב"ד דכחב"ד דפרצוף בינה דמ"ה וכמ"ש לקמן ואז הג"ר הנז'‬
‫דאו"א אחר שנתקנו הם העלו מ"ן מהבירורים דו"ק דא"א לג"ר שלו ונזדווגו‬
‫ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם מחלקי אורות וכלים דו"ק דפרצוף חכמה‬
‫דמ"ה‪ .‬וכן היה בתיקון ישסו"ת בהיות שעדיין לא נתקנו ישסו"ת ואדם אין‬
‫שהם הזו"ן להעלות הבירורים שלהם למ"ן לאו"א ואז סליק ברעותא דאו"א‬
‫למברי עלמא הוא ישסו"ת והוא כי עלו הבירירים דג"ר של ישסו"ת מאליהם‬
‫לרעותא דאו"א שהם הג"ר הנז' דאו"א ונזדווגו הג"ר הנז' דאו"א ותיקנום‬
‫וחברו עמהם הראוי להם מחלקי אורות וכלים דג"ר דו"ק דפרצוף בינה דמ"ה‬
‫ואז הג"ר הנז' דישסו"ת אחר שנתקנו הם העלו מ"ן מהבירורים דו"ק דא"א‬
‫לג"ר שלהם ונזדווגו הג"ר הנז' דאו"א ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם מחלקי‬
‫אורות וכלים דו"ק דג"ר דפרצוף בינה דמ"ה‪ .‬וכן היה בתיקון זו"ן והוא בהיות‬
‫שעדיין לא נתקנו הזו"ן כי אדם אין שהוא אדה"ר להעלות את הבירורים‬
‫שלהם למ"ן לישסו"ת להתתקן ולכן סליק ברעותא דישסו"ת למברי עלמא‬
‫דזו"ן ואז עלו הבירורים דג"ר דזו"ן מאליהם לרעותא דישסו"ת שהם הג"ר הנז'‬
‫שלהם ואז נזדווגו ישסו"ת זיווג דרעותא ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם‬
‫מחלקי אורות וכלי' דג"ר דפרצוף ו"ק דמ"ה ואחר שכבר נתקנו הג"ר הנז'‬
‫דזו"ן אז העלו הם מ"ן מהבירורים דו"ק דישסו"ת ונזדווגו הג"ר הנז' דישסו"ת‬
‫ותיקנום וחברו עמהם הראוי להם מחלקי אורות וכלים דו"ק דו"ק דפרצוף‬
‫בינה דמ"ה וידוע כי בהתתקן זו"ן נתקנו בי"ע כי אינם עולמות גמורים בפני‬
‫עצמם כמו עולם האצי' כי אינם אלא התפשטות כחות הנוק' וחייליה וצבאיה‬
‫כמ"ש במ"ש ש"ב ח"ג פ"ח‪ .‬ומ"ש במ"א נגד זה הוא בבי"ע הכוללים ועיין‬

‫ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קעב‬

‫היטב‪ .‬הרי נתקנו הג"ר דו"ק דמ"ה וב"ן דזו"ן ועדיין הו"ק דו"ק דמ"ה ודב"ן‬
‫דזו"ן לא נבררו ולא נתקנו‪:‬‬
‫)ק"ג ע"א( ואחר שנתברר ונתקן כל מה שהיה צורך להעשות מהם כל חלקי‬
‫פרצופי ד' עולמות אבי"ע כנז"ל וכמ"ש לקמן בע"ה אז‬
‫נברא אדה"ר ממחצב הנשמות להעלות מ"ן מבירורי ו"ק דזו"ן וכל שארית‬
‫הבירורים ע"י מעשיו ומצותיו ותפלותיו ואדרבא נתחבר בעץ הדעת טו"ר‬
‫בסיגי המלכים ונפל וגרם להפיל כל המ"ן דכל הפרצופים העליונים שהם כל‬
‫הבירורים הנז"ל שנבררו ועלו מנוק' דעתיק ולמטה כמ"ש בס' עולת תמיד‬
‫בדרוש ר"ה וע"ש ואפי' שלא נבררו ועלו על ידו וכ"ש שארית הבירורים‬
‫התחתונים וכל הנשמות ומלבושיהם ואז נגזר עליו מיתה דוגמת המלכים‬
‫ונתגרש מג"ע לחזור לברר מה שגרם להפיל עד שישלים לברר ולתקן מה שפגם‬
‫ע"י החטא בספירות ובנשמות ואז יחזור למקומו לג"ע לעשות חיובו הראשון‬
‫וד"ל‪ .‬ומבואר מזה כי ע"י התפלות והמצות שבכל יום ויום מתבררים מבירורי‬
‫חלקי ד' עולמו' אבי"ע ומבירורי הנשמות אף גם עתה וכמבואר כ"ז במ"ש‬
‫ש"ב ח"ג פ"ח ע"ש ומ"ש בקצת מקומות שלא נשאר רק חלקי הנשמות זה היה‬
‫קודם חטא אדה"ר ע"ה‪.‬‬

‫שמעתא דאופן בנין פרצופי האצילות במעשה‬
‫בראשית‬
‫חלק א‬
‫תיקון ג"ר דעתיק‪ ,‬ע"י זיווג דרעותא דע"ב וס"ג דא"ק‪ ,‬מבירורי‬
‫הז"מ שעלו לצורך זה‬
‫א‪.‬‬

‫הקדמה‬

‫‪ÔÈ· ÍÏ‰Ó ˙‡ ¯‡·Ï ÂÈ·¯ Ò΢ ‡Â‰ ‰ÈÈÚ .‡˙„Á ‡˙ÚÓ˘· ÂÈ·¯ Á˙ÂÙ ÔωÏ‬‬
‫‪‡¯˜‰ ‡Â‰˘ ,˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘· ˜È˙ ÔÙ‡ ¯„Ò ‰È‰ Íȇ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ‬‬
‫·‪.‰Â˙‰ ÌÏÂÚÓ˘ Ó"ʉ„ ‰¯È·˘‰ ¯Á‡Ï Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ‬‬
‫‪¯„Ò· ,ÍÏȇ Ô˜È˙‰ '˘Ó Á"Ú· ‰Ê· „ÓÏÏ ·ÈÁ¯‰ ¯·Î È"¯‡‰ ÂÈ·¯˘ Û‡ ‰‰Â‬‬
‫‪ÈÓÊ ,˘„Á‰ ‰"Ó Í¯ÂˆÏ ˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú‰„ ‚ÂÂÈʉ ,Ìȯ·˘‰ ÌÈÏΉ ˙ÈÈÏÚ‬‬

‫קעג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ‬

ÂÈ·¯ Ó"Ó ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ·"È· Ô"·‰Â ‰"Ó‰ ¯Â·ÈÁ· ÌÈÈ··Â ,̘È˙ ̯·ÈÚ
˙„ÂÒÈ È"ÙÚ ˙‡Ê ‰· ,È"¯‡‰ ȯ·„· ÂË¢ÙÎ ¯‡·˙ ‡Ï˘ ˘„Á ÔÈÚ Ô‡Î „ÓÏÏ ‡·
,ȯ˜ÈÚ ˘„Á „ÂÒÈ Âχ È"¯‡‰ ȯ·„ ÍÂ˙Ó ‰ÏÚ‰ ÂÈ·¯Â .È"¯‡‰ ȯ·„· ¯Ӈ˘
ÔÈ· ‰˘Ú ·˘ ÔÙ‡· „ÁÂÈÓ ¯„Ò „ÓÏÏ ,Ôωτ ÔÈ˙ÚÓ˘ Ïη ԇΠÍȯ‡Ó Ê"ÈÙÚ˘
.˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù
‰È‰ ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÔÈ· Íωӄ ¯‡·Ó˘ ,‡Â‰ ÂËÂ˘Ù ÈÙÏ ˘Â„ÈÁ‰ ¯˜ÈÚ ˙ȈÓ˙Â
˙ÏÈÁ˙ ˙Ú· ԇ΢ ‡Â‰Â ,˙Ú Ïη˘ ÔÈÁÂÓ‰ ÔÈ· ¯„Ò ¯˘‡Ó ÍÂÙ‰ ¯„Ò·
Ô˜È˙ Ûˆ¯Ù Ï΢ ,Ú„ÂÎ ‰È‰ ‰Ê· ¯„Ò‰ ȯ‰„ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ·˘Î ‰‡È¯·‰
ÂÈ·¯ „ÓÏÓ .'ÂΠ‡"Â‡Ï Íȯ‡Â ,Íȯ‡Ï ˜È˙Ú ,˜È˙ÚÏ ˜"‡ ,ÂÈ˙Á˙˘ Ûˆ¯ÙÏ ‰·Â
‰· Ԙ˙ ̄˜„ Ï"¯Â .˜"ÂÏ Ì„˜ ¯"‚‰„ ,‡Â‰ ¯˜ÈÚ˘ ,„ÁÂÈÓ ¯„Ò ‰Ê· ʇ ‰È‰„
‰·Â Ô˜È˙ ÔÂÈÏÚ‰ Ûˆ¯Ù‰˘ ÂÈȉ .ÂÏ˘ ˜"‰ Ô˜˙ Î"Á‡ ˜¯Â Ûˆ¯Ù Ïη˘ ¯"‚‰
˜¯ ‰ÏÈÁ˙· ˜È˙ ˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú‰ ‡Ó‚„Ï .ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù„ ¯"‚‰ ˙‡ ˜¯ ̄˜
˜È˙Ú„ ˜"‰ Ô˜˙ ʇ ˜¯Â .Íȯ‡„ ¯"‚Ï Â˜È˙ ÂÏω ˜È˙Ú„ ¯"‚ .˜È˙Ú„ ¯"‚‰ ˙‡
ÔΠ,‰ÏÈ„ ˜"ÂÏ ˜È˙Ú„ ¯"‚‰ ˜È˙ Ê"ÈÚ ,˜È˙ÚÏ Ô"Ó ÂÏÚ‰ Íȯ‡„ ¯"‚‰˘ È"Ú
¯"‚‰ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ‰˘Ú ÔÂ˙Á˙‰„ ¯"‚‰„ ‰Ê Ô˜È˙ ‰‰Â .Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ‰‡Ï‰
¯"‚Ï ˜¯ ‰Ê· Ô˜˙È ‡Ï ÍÎÏ ,„ÂÁÏ ‰ÈÏÈ„ ¯"‚· ‚„Ê ÔÂÈÏÚ‰˘ ‰Ó·˘ ,ÔÂÈÏÚ‰„
,„ÂÁÏ ÔÈ˜È˘„ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ,‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ ‡¯˜‰ ‚ÂÂÈʉ ‡Â‰ ¯"‚‰ ‚ÂÂÈÊ .ÔÂ˙Á˙‰„
.˙„ÂÒȉ ‚ÂÂÈÊ ‡¯˜‰ ‡Â‰˘ ˜"‰ ‚ÂÂÈÊ ‡ÏÏ
„ÁÂÈÓ ÔÈÚ ‰Ê· ‰È‰ Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙ ˙Ú·„ ,È"¯‡‰ ¯‡·Ó˘ Ó"Ú „ÒÂÈÓ ÔÈÚ‰ ˘¯Â˘Â
˙΢Ӊ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ÔÈÙˆ¯Ù‰„ ‚ÂÂÈÊÏ „ÒÂÈÓ‰ ¯„Ò˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰Â .‰¢Â
¯„Ò ÏÎ ¯¯ÂÚ˙Ó ‰Ê·Â ,'˜Â‰Ï Ô"Ó‰ ‰ÏÚÓ ÔÂ˙Á˙‰˘ ‰Ó ÏÚ ‡˜ÈÈ„ ÒÒÂ·Ó ,ÔÈÁÂÓ‰
„ÂÒ‰ ԇΠ˘È ,Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙ ˙Ú· ‰˙Ú ‰‰Â .·Ëȉ ÔÏ‰Ï ¯‡·˙È˘ ÈÙΠ,‚ÂÂÈʉ
¯ÈËÓ‰ ‡Ï ÈÎ '‚ ı¯‡· ‰È‰È Ì¯Ë ‰„˘‰ ÁÈ˘ ÏÎÂ" ˙È˘‡¯· 'Ù· ˜ÂÒÙ· ÊÓ¯Ӊ
ÔÎÂ˙ Ï"Êȯ‡‰ ¯‡È·˘ ,Ì˘ È"˘¯·Â "‰Ó„‡‰ ˙‡ „·ÚÏ Ôȇ Ì„‡Â ı¯‡‰ ÏÚ '‡ '‰
,Ìȯ·˘‰ ÌÈÏÎ‰Ó ÔÂÈÏÚÏ Ô"Ó ‰ÏÚÈ˘ ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù‰ ‡Â‰˘ Ôȇ Ì„‡˘ ÔÂÈÎÓ„ ,ÔÈÚ‰
‰Ê· Ï"Êȯ‡‰ ¯‡È·˘ ‰Ó ÏÚ Ô‡Î ÒÒ·˙Ó ÂÈ·¯Â .ÔÈÚ· „ÁÂÈÓ ¯„Ò ˙ÂÈ‰Ï Í¯ˆÂ‰ ÍÎÏ
‚ÂÂÈÊ È"Ú ÔÈ·‰ ˙ÏÈÁ˙ ԇΠ‰È‰„ ,(·"Ù ÏË '˘) Á"Ú·Â (Ë"Ù ˙ÏÈÁ˙ ‚"Á ·"˘) ˘"·ӷ
È"Ú ‰˘Ú‰ ‚ÂÂÈʉ ‡Â‰Â ,¯"‚„ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ÔÈ˜È˘ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ ‡¯˜‰
ÂÏω Ìȯ·„ „ÂÒÈ È"ÙÚ Ô‡Î ‰· ÂÈ·¯˘ ÌӇ .˙"È˘ÓΠ„·Ï ¯Î„‰ ˙¯¯ÂÚ˙‰
‡"΢ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯ÙÓ˘ Ûˆ¯Ù Ûˆ¯Ù Ïη ÔÈÚ‰ ‰Ê ˯ÈÙ˘ ‡Â‰Â ,ÌÏ˘ ÍωÓ
˜¯Â ,ÔÂ˙Á˙„ ¯"‚Ï ‰Ê· ‰·Â ,‰ÈÏÈ„ ¯"‚· ‡Â‰˘ ,„·Ï ‰ÈÏÈ„ ‡˙ÂÚ¯· ‰ÏÈÁ˙ ‚„Ê
ÔÈÈ‚ÂÒ ÏÎ ˙ÂÎȯ‡ ‡· ‰Ê·Â .ÔÂ˙Á˙‰ ÂÏ ‰ÏÚ‰˘ Ô"Ó‰ È"Ú ÔÂÈÏÚ‰„ ˜"‰ ¯Ó‚ ʇ
Íωӷ˘ ‡Ï‡Â .Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ÔÈÚ‰ ¯„Ò Íω ˯ÙÓ ÂÈ·¯˘ ,‰Ê ¯‡·Ï Ôωτ
¯„Ò ‡Â‰Â ,Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ· ¯„ÒÏ ÌÈÂÂω ÌÈ˯ى ÏÎ ÂÈ·¯ ¯·Î ˯ÙÓ Ìȯ·„‰

‫ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קעד‬

·"Ú„ ‚ÂÂÈÊ Í¯ÂˆÏ ˙¯‡‰ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò È˯Ù ,Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙· ‰˘Ú‰ Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ
ÌÈÈ· ¯„Ò ,Ì‰Ó ÌȇˆÂȉ Ô"·Â ‰"Ó„ ˙¯‡‰Â ,ÂÓˆÚ ‚ÂÂÈʉ ,˜"‡„ ‚"ÒÂ
,Ìȯ·˘‰ Ó"Ê‰Ó Â· ÌÓˆÚ Íȯ‡Â ˜È˙Ú‰ Ì‚„ „ÂÚ ‰Ê· „ÓÈÏ .ÂÈ„ÁÈ Ì˙¯·Á˙‰Â
‰"„· „"Ú ‰ Û„ ÔÏ‰Ï „Ú ‰Ê ÏΠ͢Ó .Ê"ÈÚ ˙ÁÎÂ‰Ï È"¯‡‰ ˙ÂÂ˘Ï ‰Ê· ˜È˙Ú‰Â
ÔÈÚ· ¯Â·È„‰ ÏÈÁ˙Ó Ì˘Â .˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù È˯٠ÏÎ ˙‡ ˯ÙÏ ¯Ó‚ Ì˘ „Ú˘ ,¯Á‡Â
ȯ„Ò·˘ ˙ÙÒ ‡˙ÚÓ˘Ï ÏÈÈÚ ÔÈÚ‰ ÌÈÈÒÓ ‰Ê·Â ,‡ËÁ È"Ú˘ ̂ى ¯"‰„‡
.̉ÈÈ·˘ ˙¯˘˜˙‰‰Â ˙ÂÏÏÎ˙‰‰Â ˙¯ÈÙÒ‰ ˙‡Â¢‰ ÔÈÚÏ ‡Â‰Â ,Ô˜È˙‰
‡˙ÚÓ˘ ‡È‰Â ,ÈÙ‡ ‰ÓÎÓ ÌȉÂÓ˙ „‡Ó ÌÈ˘„ÂÁÓ Ì‰ ԇη ÂÈ·¯ ȯ·„ ‰‰Â
‡Ï‡ Ì„È· ‰˙ÏÚ ‡Ï ,‰·˘ÈÈÏ ‰˘¯ÙÏ ‡·ÂË ÌÈÓÊ ÔÓÊ Â„ÓÚ ÌÈ·ÂË ÌÈ·¯˘
,˙"È˘ÙΠÂËÂ˘Ù· „‡Ó ‰˘˜ÂÓ Âȉ ԇη˘ ȯ˜ÈÚ‰ ˘Â„ÈÁ‰ ÌˆÚ˘ „·ÏÓ ‫ א‬.˜Á„·
‫הערות וביאורים‬
rcei dpd z"tba cneldy meyn `ed oiprd
rbiil eilre md zn` g"`c mleky xakn
oiadl dkfiy `inyc `zriiql zeewle envr
`l ,dn oian epi`yke .mipey`xd ixac z`
ixacy daygne xedxd ezrc lr dlri
el `ed heyt ,miwcevn izlad md 'qezd
xaky ixg` `ede ,ezpad xqegn wx edfy
edn dricide dxkd l`xyi llka xcgen
de`b zaygna cnelde] ,'oey`x' edine
aeh xzei rcei `ed ik ezrca dlery dlilg
mbt ok` f"ixd ,epizeaxn cg` e` 'qezdn
.[xzeia lecb
mwqr aexn ,miyecwd milaewnd dpde
lceb mcenil jezn ebiyd y"yxd zxeza
,y"yxd epiaxc eiielib zyecwe zxwi
,extqa l"y`d axd azeky oiprd ebiyde
xn` l"f i"x`dy rcep `ldy `ede
xefgiy ,zenc` ilr zepexg`d eizerya
,ezxez ielib milydl `nlr i`dl aey
epizeax lv`e ,mileblibd xrya `eanke
df miiwzpy ,mzlawa lawzp milaewnd
'wd zn` zxez ezxeze ,y"yxd epiaxa
,l"fix`d epiax zxezl dnlydd dpid `id
dnky zn`a ik ,zepgadd on cg`a epiide]
ilecb ici lr ,l"fix`d ielibl did zenlyd

miycegnd mikldnde zedinzd oipra .`
,l"f 'wd y"yxd epiax zxeza mi`vnpd
mipexg`d milaewnd ixtqn dnka dpd
l"y`d axd `pxnc dinyn dlaw e`iad
zlaw cenila miligzndc uilndy ,l"f
jf zif ony 'qa elkzqi `l ,y"yxd epiax
didy ,l"f eklen y"xden 'wd axdn `ed]
z` ,l"f g"ezd `pxn lv` cnle milyexia
el dzywede ,xvw onf jyna y"yxd zlaw
`ede ,l"pd jf zif ony xtq xaige .c`n
,l"f epiaxc xdpd zeaegx zncwd lr cqein
lka zeax zekxite zeiyewa enr gkeezdl
,`ed ef dbdpdl mrhe .[o`kay oipre oipr
l"f 'wd y"yxd epiax oipr lk dpdc meyn
zycegn dlecb zelbzd dpid ,ezxeze
,l"pd f"fy 'qa cneld ligznde ,c`na
zedinzk ze`xpd zeiyew my d`xiykl
,oeitx el mexbl df leki ,zenil`e zewfg
ekixti`e ,edpip i`xhiq ilin eaila xnel
jk `ldy it lr s` dpde .iccd` opax
df ,mikexite zeiyewa dxez ly dkxc
,g"`c el`e el`e dka xne` dfe dka xne`
,dxezd iwlg lk xy`n df cenil `py i`ne
ef lr mb dpid mipey`xde 'nbd cenil ixd
j` ,f"rf zeax zekxite zewelgna jxcd

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ‬

‫קעה‬

‫הערות וביאורים‬
if` ,l"f 'wd y"yxd epiax zxez zyecw
zeirai` zeiyewa weqrl mb lkei
.z"idra gilvie dyrie ,miletlite
,y"yxdc ecenil zeceqie jxc i"r zn`ae]
zbydl zexyt`d k"b dfn lawl ozip
mihxtd ieaixe dlawd iceqi lk zpade
dbydd ikxc i"tr - i"x`d epiax dliby
eicinlze h"yrad 'wd epizeax dfa ecnily
zeciqgd zxez ceqic ,rcepky `ede .l"vf
zexitqd ipiipr lk zpgad ecnily dn `ed
ji` ,l"f 'wd i"x`d dliby micegiide
dceard ipte`a mpiipr lk miqtzp
ceqa ,oeilrl oezgzd mc`d zexywzdae
epipeira f"kr dpde .w-el` dfg` ixyan
x`ean `vnp `l miyecwd zeciqgd ixtqa
zeceqie miwlg lr m` ik ,xe`iaa oiprd
oiicr j` ,l"f 'wd i"x`d zxezay miixwir
zepigade miyexcd ihxt zekix` iaex lr
x`ean ol `vnp `l i"x`d mcnily
jxca mzbyd ipte` `icdl mdixaca
ytegn utg `evnl epl x`ype ,zeciqgd
.dxiwge dyixca
oxnc ezxez iceqi daxd ol lired dfae
dn `ed ezpyn ixwirny ,r"if y"yxd
oikxrde eizexcbd ixcq lk i"ry
zenlerd zenew lka ozepy mitzeynd
lkd ji` ze`xl jl cnil dfa ,oitevxtde
i"x`d ixac lky ji`e ,cg` dpan `ed
,eteql ezligzn szeyn cg` ew `l` mpi`
xcqa `l` mpi` i"x`d iazk lk mvraye
ji` oiadl jcnlne .cg` r"enyc zepeekd
zeliv`e w"`e ewde mevnvd 'iga ihxt
mpi` mlek i"x`d ixac jynda mix`eand
mpyiy ,xcqd eze`e zepiga mze` `l`
mpid mleke ,zeliv`c o"efa mipey mikxra

znlyd epid `"ke ,'eke h"yradk zexecd
epid y"yxde .r"pta dpigaa oiprd
,yeal eze`a diae dipin oiprd znlyd
ea xaicy oeyld ote`ae oepbqa epiidc
mpid zexg`d zepigade ,diteb i"x`d
dceard xe` 'igaa oiprd ielib ztqeza
mi 'ir ,`"na x`eank ,mday dbydde
.[miigd ur jxc xn`n `"ryz dnkgd
zra y"yxd epiax ixaca cneld dpde
ji` `ed rceie ,eytpa z`f hlwp xaky
dxenb ycewd gexa epiax ixac lky
l`yie dywiyk mb `linn ixd ,exn`p
ly dkxca ie`xd ote`a df didi ,zel`y
lr cenrle oiadl envr rbiiny ,dxez
jxca oekpd `ed jke ,mixacd zezin`
zyecw ea dxey jke ,w"dez cenil
.w"dezd
`ed mizr ,epiax zxez cenila ligznd j`
dn helwle eytpa yibxdl dkf `l oiicry
eiyeciga y"yxd epiax k"k lired
envr d`xi dnipt eytp mlrdae ,eikldne
oick ,l"f 'wd y"yxd oxnl dey `ed eli`k
weqri `le eytpa aidxdl el ie`xd on oi`
lr wx ok` .miletlte zedinze zeiyewa
zxeza cenild ieaixa onfd jynd ici
dkfi ,die`xd daygna y"yxd epiax
xe`de zlrezd lceb eytpa hlwdl ligzie
biyie ,ecenil jxca epiax xi`dy `ltpd
gzt ezxezay ji` ,ezbxce ekxr itl oiaie
ycg ielib ynn ,ixnbl ycg mler epiax
'wd milaewnd ilecb ok`y itke ,ixnbl
zxeza mcenil wqr ici lr z`f ebiyd
oiprd helwl zekfl `"k leki jke ,epiax
biyne d`exyk jkle .ezbxce ekxr itl
izin` w"dexa xn`p lkdy ekxr itl
zxcd iptn elek lhazie ,edil` ielibae

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קעו‬

¯„Ò Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò· ÌÈÙÒ ÌÈ˘Â„ÈÁ ‰ÓÎ „ÓÈÏ Ìȯ·„‰ Íωӷ ˙‡Ê „ÂÚ
,˙‰ÈÓ˙‰ ÏÚ ¯ÈÚ Â È¯·„ Íωӷ .ÌÈ˘˜ÂÓ ÌÈ˘„ÂÁÓ Ì È‰˘ ,‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈÊ
ÈÙÏ ‰ ·ÂÓ ÈÙÎ ÔÈÈ‚ÂÒ ÍÏ‰Ó ÏÎ ¯Â‡È· ¯ÂÓ‚ ˘ ¯Á‡Ï , Ȅȷ ‰˙ÏÚ˘ ÈÙÎ ¯‡· Â
‰È‚ÂÒ‰ ¯Ó‚· Èʇ ,ÂÓ˜ӷ ¯ÈÚ‰Ï Í¯ˆ ‰ ÏÚ ‰¯ˆ˜· ˙¯ډ ÌÚ Â È·¯ ÔÂ˘Ï Ë˘Ù
¯Â‡È·Â ÍÏ‰Ó ¯‡·  ,ÔÈÈ‚ÂÒ„ ÍωӉ ÏÏη ˙ÂÏÂÚ‰ ˙‰ÈÓ˙‰ ÏÚ ‰·Á¯‰· „ÂÓÚ
.‡ ÈÈ Ú È‡‰· ÌÈ˘¯ÙÓ‰  È˙·¯  ·˘ ˙„ÂÒÈ È"ÙÚ ÔÈ Ú‰ Ïη ˘„Á
˙ÂÏÚ‰Ï Ôȇ Ì„‡ ÈÎ ÔÈ Ú ¯‡·Ï Á˙ÂÙ Â È·¯˘ ‡Â‰ ԇη˘ Ìȯ·„‰ ¯„Ò ‰ ‰Â
‰ÊÓ ¯‡·Ó ,˜È˙Ú Í¯ˆÏ ‰ÏÈÁ˙· ‰˘Ú ˘ ‰ÈÏډ Ô˜È˙‰ ¯„Ò ¯‡·Ó ,Ìȯ¯ȷ‰
‡Á¯Â‡ ·‚‡ ÚÈÓ˘Ó˘ ÌÈ˘Â„ÈÁ ‰ÓΠ‰ÓÎ ÌÚ ˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈʉ ¯„Ò
.Ï" ‰ Ìȯ·„‰ È˯٠Ïη
.‫ב‬

‫דף ה' ע"ב‬

‫ואדם אין להעלות מ"ן‬

ÈÎ Ú„Â Â" ,·˙Î ,Ú„Â ‰ ‰Â ‰"„ ÛÂÒ· „"Ú '‚ ÏÈÚÏ ‰ ‰ .‫נחזור לענין הנז"ל‬
È˘È˘‰ ÌÂÈ· Ô˜˙ ˘ ‰Ó Ì‚Â ,˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘· Ô˜˙  ¯¯· ˘ ¯„Ò‰ ÈÙÎ
'Ê Î ,Ú„Â Î ÌÂÈ Ïη ‰˘Ú  Ԙ˙ ˘ÓÓ Â˙ӂ„Π,¯"‰„‡ È"Ú ˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓ„
"'˙ÂÎȯ‡· ‰"Ú· ÔÓ˜Ï ¯‡·˙È˘ ÂÓÎÂ' ÏÈÙÓ‰ ˘Â¯· ˙ ÂÂΉ ¯ÙÒ·Â ,˙ÂÓÂ˜Ó ‰Óη
,˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘· ‰˘Ú ‰ Ô˜È˙‰ ¯„Ò ¯‡·Ï „ÂÓÚÏ Â È·¯ Ì˘ ÔÏ „ÚÈ ‰ ‰Â .Ï"ÎÚ
 ÈÏÚ˘ Ô˜È˙‰ ¯„Ò ¯‡Â·È Ê"ÈÙÚ˘ ,‰‡È¯·Ï È˘È˘‰ ÌÂÈ· ¯"‰„‡ È"Ú˘ Ô˜È˙‰ ¯„ÒÂ
,¯Á‡Ï ‰ ‰Â ‰"„ ‡"Ú '‚ ÏÈÚÏ ,ÔÈ Ú· Ìȯ·„· Á˙Ù ¯·Î˘ ˙Ó‡·Â .ÌÏÂÚ ÈÓÈ Ïη
ԇη˘ Âȯ·„ ‰ÏÈÎ˘Ó ‰˙Ú ‰ ‰Â .ÔωτΠÌȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ È¯„Ò· ¯·Ȅ ˙ÏÈÁ˙·
‰˘Ú ‰ Ô˜È˙‰ ¯„Ò ‡Â‰ Íȇ ¯‡·Ï Ê"È ÚÏ ·˘ Ìȯ¯ȷ‰ ˙‡ÏÚ‰ ÌÂ˜Ó ¯Â‡È··
¯·˘ ˘ ¯Á‡Ï ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÔÈ · ‡Â‰Â ,Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ˙Ú· ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙·
.‰Â˙‰ ÌÏÂÚ ‡¯˜ ‰ ‡Â‰˘ ÌȄ˜ ‰ ÌÏÂÚ„ Ó"ʉ
˙ÂÏȈ‡‰ Ô˜È˙ ¯Ó‚Ï „Ú ˙ÂÏ˘Ï˙˘‰ ˙ÏÈÁ˙Ó ‰˘Ú ‰ ÏÎ .‫כי במעשה בראשית‬
‰˘ÚÓ" Ï"ÊÁ 'Ï· ‡¯˜ ‰ Â‰Ê ,Î"Á‡˘ Ô˜È˙‰Â ‰¯È·˘‰Â ˙ÂÓÏÂÚ‰ ÏÎ ,Ú"È·Â
˙¢ÚÏ Â ÈÏڢ ˘"˙È·‰ È"Ú ÌÈ˘Ú ˘ ˙ÂÓÏÂÚ‰ È Â˜È˙ ÌÈ„ÂÁȉ ÏÎ ÂÏȇ ."˙È˘‡¯·
‫הערות וביאורים‬
ex`iay zeceqid zgwl lkezy ,zeciqgd
mpiadle ,mitevxtde zexitqd 'iga ixwira
lkae mler lka mpiipr zernyn `ed ji`
x`eanke ,dpiipre dkxr itl 'igae dbxc
mikxra zepiga mze` mpid mleky
.on` epipir xi`i z"iyde .mipzyn

oikxra zepigad mze`e xcqd eze`
el` mipiipr zbyd lr jcnrae .mipzyn
lkez ,epiax zxeza cenild ieaix jezn
'igae zenew lka k"b oiadl likydl dfa
zeceqid i"tr ,i"x`d ixacay zenlerd
ilecb 'wd epizeax ixtqa micnlpd

‫קעז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

'Ï· ‡¯˜ ‰ ‡Â‰ Ê"Î ,ÍÏȇ Ô˜È˙‰ '˘ ¯Á‡Ó Á"Ú· ¯‡Â·Ó‰ ÏÎ ‡Â‰Â ,ÍÏÈ‡Â Ì˘Ó
Ì‚ ÍΠ,‰‚È‚Á Ò"˘‰ È˘Ϸ Ï"Êȯ‡‰  ȷ¯ ¯‡È· ÍÎ ."‰·Î¯Ó ‰˘ÚÓ" Ï"ÊÁ
˙ÏÁ˙‰ ˜¯ ‰ ȉ ˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓ˘ , Èȉ ÔÈ Ú‰ ˙ÂÚÓ˘Ó .ԇη˘  ȷ¯ 'ÏÓ ¯‡·˙Ó
ÌÈ˘Â¯ÈÙ Ì Ó‡Â) .¯˙ÂÈ ‰‰Â·‚ ‰‚¯„ ‡È‰Â ,Ô˜È˙‰ ¯Ó‚ ‡Â‰ ‰·Î¯Ó ‰˘ÚÓ ,Ô˜È˙‰
,‰Ï·˜‰ ˙ÓÎÁ„ Ï"Ò ‡"˘¯‰Ó‰Â ,‰·Î¯Ó ‰˘ÚÓ ·"ÚÓ„ Ê"È Ú· ÌÈ˘¯ÙÓ‰ ȯ·„· ¯Ӈ ÌÈ Â˘Â ÌÈ·¯
.(‰·Î¯Ó ‰˘ÚÓ ·"˘ÚÓ ÔÈ ÚÓ ¯˙ÂÈ ‰‰Â·‚ ‰ ¢ 'ÈÁ· ‰ ȉ Â Ï˘

,˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ‡Â‰˘ ,Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ ·„ ˙Ú‰ ÚÈ‚‰˘Î .‫בהגיע זמן התיקון‬
,ÏÂχ „"Î ÌÂÈ· ‡Â‰Â ,‰Â˙‰ ÌÏÂÚ· ‰¯È·˘‰ ˙Ú· ¯·˘ ˘ ÂÈÏÎ Ô˜È˙ È"Ú
,ȯ˘˙· '‡· ‡¯· ¯"‰„‡„ .(‚"Ú „Ú '„) È"·˘¯ È¯Ó‡Ó '˘ Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ
,‰Â˙„ ¯"‚ ʇ ‡ˆÈ ,‰Â˙‰ ÌÏÂÚ ˙ÏÈÁ˙ ˙Ú ‡Â‰ ‰ÊÏ Ì„Â˜˘ ÏÂχ Ê"È ˜"˘ ÌÂÈÂ
Ô¢‡¯ ÌÂÈ ,‡"‡„ 'Á‡ ÂÏÙ Â ,¯˙΄ È"‰ 'Á‡ Ì‚Ù ˘ ‰¯È·˘‰ ˙ÏÁ˙‰ Ì‚ ‰È‰ ʇÂ
‡ˆÈ ,Ú·˘‰ ÈÓÈ ÏΠ͢Ӊ· ÍΠ,¯·˘ ˘ ,˙ÂÓÈ ÍÂÏÓÈ ‰Â˙„ „ÒÁ ‡ˆÈ ÏÂχ Á"È
ÍÏÓ ‡ˆÈ ʇ˘ ÏÂχ „"Î ˜"˘ „Ú ,ÂÓÂÈ· ‡"Π¯·˘  ÌÈÎÏÓ 'ÊÓ ÛÒ ÍÏÓ ÌÂÈ ÏÎ
ÏȈ‡Ó‰ Ôˆ¯· ‰ÏÚ˘" ‰¯È·˘‰ Ô˜È˙ ÏÈÁ˙‰ ÌÂÈ· · ,¯·˘  ˙ÂÎÏÓ‰ ÈÏÎ ‡Â‰˘ 'ʉ
¯"‚‰ ÏÎ Â ˜˙ ÌÂÈ· · ."Ìȯ·˘ ‰ ‰Ï‡‰ ÌÈÎÏÓ‰ Ô˜˙Ï ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÈÁ‰Ï ÔÂÈÏÚ‰
ÌÂÈ ,˙ÂÏȈ‡„ ˜" Âψ‡ ̉·˘ ,˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘ ̉ Î"Á‡˘ ÌÈÓÈ ‰˘˘Â .˙ÂÏȈ‡„
ȉÈ ·¯Ú ȉÈ ‰¯Â˙· ÌȯÂÓ‡‰ ˙È˘‡¯· ÈÓÈ ' ̉ ,'ÂΠ‰¯Â·‚ '· ÌÂÈ „ÒÁ '‡
˜È˙Ú„ Ô˜È˙ ˙ÏÁ˙‰ ˙Ú ‡Â‰˘ ԇΠ¯·Â„Ó‰ "Ô˜È˙‰ ÔÓÊ ÚÈ‚‰·"˘ ‡ˆÓ  .'‚ ¯˜Â·
ÌÏÂÚ ˙ÏÁ˙‰ ‡Â‰ ʇ ,ÏÂχ „"Î ÌÂÈ ‡Â‰ ,Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ¯‡·˙ÓΠ,˙ÂÏȈ‡„ Íȯ‡Â
˙ÂÏÏ΄ ¯"‚‰ ÏΠ̉˘ ˙"ÂÒ˘È ‡"‡ Íȯ‡Â ˜È˙Ú ÏÎ Ô˜˙ ÌÂÈ· · ,Ô˜È˙‰
.˙ÂÏȈ‡‰
,·"˘ÚÓ· ,‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙„ Ô˜È˙‰ ¯„Ò·˘ ‰ ¢‰ ‰ ‰ .‫ואדם אין להעלות מ"ן‬
·"˘ ˘"·ӷ ,·"Ù Ï"Ë '˘Â ,‡"Ù Ô˜È˙‰ '˘ Á"Ú) ,Ó"η Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„· ¯‡Â·Ó
·"˘ÚÓ· ¯Ó‡ ‰ ,˜ÂÒÙ‰ „ÂÒÈÓ ‡Â‰Â .Ôȇ Ì„‡˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰˘ ,(„"Ú ÊË Û„ Ë"Ù ‚"Á
„·ÚÏ Ôȇ Ì„‡Â ,‡"‰ ¯ÈËÓ‰ ‡Ï ÈÎ ,'‚ ÁÓˆÈ Ì¯Ë ‰„˘‰ ÁÈ˘ ÏΠ,(‰ ,· ˙È˘‡¯·)
‰Ó„‡‰ ÔÈ Ú˘ ,(·"Ù Ë"Ï '˘ Á"Ú) Ï"Êȯ‡‰ ‰Ê· ˘¯ÙÓ ,(È"˘¯· ˘"ÈÈÚÂ) "‰Ó„‡‰ ˙‡
‰Ó„‡‰ ˙ÚȯÊ ˙„Â·Ú Ôȇ ÈÎ ,'‚ Ôȇ Ì„‡Â Ò"Ê ÈÎ" ‰ ÂÈÏÚ‰ '˜Â Ï ‰Ê· ‰ ÂÂΉ
 Èȉ .Ï"ÎÚ ,"Ô"Ó ‰· ‰ÏÚÓ‰ Ì„‡‰ È"Ú ‡Ï‡ ˙È˘Ú ‰ ÂÈÏÚ‰ '˜Â ‡È‰˘
˜¯˘ ,Ìȯ·˘ ‰ ÌÈÎÏÓ‰ ȯ¯ȷ ˙‡ÏÚ‰ ÏÚ „ÒÂÈÓ Ô˜È˙‰ Ï΄ ,ڄ Π¯‡Â·Ó΢
Ê"ÈÚ ˜¯ ,Ì Â˜È˙ ̘ӷ Ô˜˙˙‰Ï Ì˙‡·‰Â ,Ì˙¯È·˘· Ì˙ÏÈ٠̘ÓÓ Ì˙‡ÏÚ‰ È"Ú
ÏÎ Í˘Ó Â ‰ · ‰ÊÓ ,˘„Á‰ ‰"Ó‰ ÍÈ˘ÓÓ‰ ˜"‡·˘ ÔÂÈÏÚ‰ ‚ÂÂÈʉ ¯¯ÂÚ˙  ͢Ó
.Ô"Ó ‰ÏÚÓ '˜Â ‰˘ È"Ú ‡˜ÈÈ„ ‡Â‰ ‚ÂÂÈʉ ¯„Ò˘ ‡Â‰Â .˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù Ô˜È˙
ÍÈ˘ÓÓ ,‚ÂÂÈÊÏ ¯Î„‰ ¯¯ÂÚ˙ ‰Ê·Â ,Ô˜˙˙‰Ï Ìȇ·‰ Ìȯ¯ȷ‰ Ì˙‡ ̉ Ô"Ó‰Â
‡Â‰ Ì‰Ó ÌÈ ˜˙˙Ó‰ ÂÏω Ìȯ¯ȷ ,ÂÏω Ìȯ¯ȷ ÌÈ ˜˙˙Ó ‰Ê·Â ,„"Ó‰ ˙ÙÈË

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קעח‬

ÏÏÎ ‰ ‰Â .(ÔÏ‰Ï ˙¯ډ· ˜˙Ú‰˘ Ê"È Ú· Ï"Êȯ‡‰ 'Ï ‰‡¯Â) ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù  · Â Â˘Ú ˘
Ô·‰ È"Ú ‡Ï‡ ,Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ È¯˘Ù‡ ‰È‰È ‡Ï˘ ,Ìȯ¯ȷ‰ ˙‡ÏÚ‰ ȯ„Ò· ȯ˜ÈÚ
,Ú"È· ̘ÓÏ ÌÓ˜ÓÓ ÂÏÙ Ìȯ·˘ ‰ Ó"ʉ ‡Ï‰˘ ,Ì ˜˙Ï ÂÈ·‡ ȯ¯ȷ ‰ÏÚÓ‰
Âχ ÌȇˆÓ Ì˘˘ ,Ú"È·· ‰ ȉ  È˙„ÈÓÚ  È˙‡ˆÓ‰ ÌÂ˜Ó˘ È"Ó˘  ‡ ˜¯ ÍÎÏÂ
ÌÏÂÚ· Ì Â˜È˙ ̘ÓÏ Ú"È·Ó Ì˙‡ÏÚ‰ ÏÂÚÙÏ ̉· ÊÂÁ‡Ï ÏΠ,ÌȘÏÁ‰Â Ìȯ¯ȷ‰
(‡"Ê-) ‰"ÈÂ‰Ï Ì˙‡ ÌÈ · 'Ó‡ Π,˙ÂÏȈ‡„ Ô"Âʉ È ·  ‰  ‡˘ È"Ú ‡Â‰Â ,˙ÂÏȈ‡‰
'˜Â · Ì˙ÈÈÏÚ ¯ÂÓ‚Ï Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÂÏÚ‰Ï Â È˙ÂÓ˘ ÂÏÎÂÈ ‰Ê „ˆÓ ,('˜Â -) ÌÎȘχ
„ÂÒÈ Â‰Ê .¯‡Â·ÓΠ˙"ÂÒ˘È· Ì Â˜È˙ ̘ÓÏ „ÂÚ Ê"ÈÚ ÂÏÚÈ Ì˘Ó ,˙ÂÏȈ‡„
ÍΠ.‫˙ ב‬ÂÏȈ‡„ Ô"Âʉ ȯ¯ȷ ¯¯·Ï ‡Â‰˘ ,‡"‡ „·ÈÎ ÌÈÈ˜Ï Â ˙„Â·Ú Ïη  „ȘÙ˙
ȯ¯ȷ ‡ˆÓ Ìψ‡ ,˙"ÂÒ˘ÈÏ ÌÈ · Ì ‰˘ ˙ÂÏȈ‡„ Ô"ÂÊ˘ ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ‡Â‰
Ê"„Ú ,ÌÓ˜ӷ Ô˜˙˙‰Ï ÂÏω Ìȯ¯ȷ ÂÏÚÈ˘ ‡"‡ „·ÈÎ ÂÓÈÈ˜È Ì‰Â ,˙"ÂÒ˘È
.˙ÂÓÏÂÚ‰ Ô˜È˙ ¯„Ò ÍÏ‰Ó ÏÎ ‰ · ‰Ê „ÂÒÈ ÏÚ .ÌÈÙˆ¯Ù‰ Ïη Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ
¯Á‡Ó ,‰¯È·˘‰ ¯Á‡˘ ˙Ú· ˙ÂÓÏÂÚ‰ Ô˜È˙· ÏÈÁ˙‰Ï ‰"· ÏȈ‡Ó‰ ‡·˘Î ‰˙Ú Ô·
˙ÂÏÚ‰Ï ÏÂÎȉ ÔÂ˙Á˙„ ˙Â‡ÈˆÓ ÏÏÎ ÍÏ Ôȇ ,‡Â‰˘ Ô˜È˙ ÏÎ ÏÁ˙‰ ‡Ï ÔÈÈ„ÚÂ
¯¯ÂÚÈ˘ Ô"Ó‰ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò ‰È‰È Î"‡ Íȇ ,Ú"È·· Ì˙ÏÈ٠̘ÓÓ Ìȯ¯ȷ‰
.‫‚ ג‬ÂÂÈʉ
‫הערות וביאורים‬
xg`nc ,z"eqyi - `ni` 'xta owzzdl
lkei `l ,o"efdc mixeayd miwlg mdy
oiicry dnn df ixdy ,mpwzl envr o"efd
,eia` `edy b"ry sevxtd wxe ,elv` xqg
ly miwlg owzle epal xefrl lkei `ed
ckpdn d`lrdd didz cinz jkle .oad
o"efdc mdipa - i"nyp ep`y epiidc ,aql
epinewnl mzlitpn mdixexia dlrp lv` owzzdl elri f`e ,r"ia `edy
,o"efd epia` b"ry sevxt `edy z"eqyi
lka xcqd `ed jke .aqdk epiid epikxrae
,eia` ixexia dlrn oady mitevxtd
,owzzdl eia` ia`l mi`a mileryke
.heyte rcepke
y"eana l"fix`d ycew oeyl jl `de .b
ixac xewn `ed myy (h"t zligz b"g a"y)
beeif lka `ld" .z"iytk ,oiibeqa epiax
i"r dawpd xxerzz dligzay jixv
f`e ,da xy` oiawep oiind md ,diheyw

mi`vnp i"nyp ep`y s` dpde .a
i"r `wiic n"n ,r"iaa wxe j` epizbxcna
`le ,mpewizl zeliv`c o"ef iwlg e`eai
mnvra zeyrl zeliv`c o"efd elkei
oezgzd sevxt lk jke .mdiwlg z`lrd
xefrl `ed lkei n"n ,oeilrdn ezbxcna
oeilrd lkei `ly dn epewizl oeilrl
d"a liv`nd raw jke .envra zeyrl
xizn yeag oi` ceqn `ede ,enlera xcqd
lekiy d`xzy itke .mixeq`d zian envr
epnn dlrpd exiagl liredle xefrl mc`
envrl xefrl exag lkei `le ,ezbxcna
oewiz ixcq lk erawp df ceqine .dfa
lky ,m`e a` ceaik ceqa ,zenlerd
dlrnly sevxtl oal aygpd oezgz sevxt
weqriy jka ,ecaki xy` `ed ,epnn
elri dnde ,mpewizl eiwlg z`lrde epipaa
mikiiyy sevxtd b"ry sevxta owzzdl
elri o"ef ixexiay ,'becl epiidc .el md

‫קעט‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

Ôȯ¯ȷ‰ ˙‡ÏÚ‰ ¯„Ò 'ÈÁ· ‡Â‰˘ ,Ú" Ù· „ÂÒ ‰Ê· ˘È ÍÎÏ„ Ï"Êȯ‡‰ ¯‡·ÓÂ
‰ÏÚ˘ È"¯‡‰ ‰ ÎÓ˘ ‡Â‰Â .ʇ ‰˘Ú ˘ ÈÙÎ „ÁÂÈÓ ÔÙ‡· ,Î"ÈÚ˘ ‚ÂÂÈʉÂ
˙¢ÚÏ ,‰ÓÂ‡Ó Â ÓÓ ¯ˆ·È ‡Ï ,ÏÂÎÈ ÏÎ ˘"˙È·‰˘ ȇ„ ‰ ‰Â] .Ô"Ó ‰Ïډ  ˆ¯·
‡Â‰ ÔÈ Ú‰ Ô· ,Ô"Ó ‰ÏÚÈ˘ ÔÂ˙Á˙ ‡Ï· ۇ ,‰È‰È˘ ÔÙ‡ Ïη Ô˜È˙‰Â ‚ÂÂÈʉ ÔÈ Ú
ÂÈ ÙÏ Â ˙„Â·Ú Ï΢ ÌÂ˘Ó ‡Â‰Â ,‰˘Ú „ˆÈΠ‰˘Ú Ô· ‰Ó ,Ú„ÈÏ „ÂÓÏÏ Ìȇ·  ‡˘
,¯ÓÂ‚Ï Â‡È·‰Ï ÂÎÈ˘Ó‰Ï Â ÈÏÚ ÏÚÙ ‰˘Ú ‡Â‰˘ Ô˜È˙‰ ˙‡˘ ,ÔÙ‡· ˙„ÒÂÈÓ ,˘"˙È
ÔÈ Ú‰ ¯„Ò Ú„ÈÏ „ÂÓÚÏ Â ÈÏÚ ÍÎÏ È‡Â ,˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓÏ ÌÈÙ˙¢ ÌÈ˘Ú Â ‡˘ „ÂÒ·
ÛÂÒ· „"Ú ‚ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘ÓÙΠ,‰˙Ú Â ˙„Â·Ú È Ù‡ ‰ÊÓ „ÂÓÏÏ È„Î ,‰˘Ú ‰
‰˘Ú Â˙ӂ„Π'ÂΠ˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘· Ô˜˙ ‰ ¯„Ò‰ ÈÙÎ ÈÎ" Ú„Â ‰ ‰Â ‰"„
.[˘ÓÓ ÌÂÈ Ïη Ô˜˙ Â
˙¯È·˘ ¯Á‡ ‰ ‰Â ‰"„· ‡"Ú '‚ ÏÈÚÏ ¯ÈÎʉ˘ ‰ÓÏ Â˙ ÂÂÎ .‫כנזכר לעיל‬
ȯÁ‡˘ ‡Â‰Â .ԇη ¯·Â„Ó‰ ÔÈ Ú· Ìȯ·„· Á˙Ù ¯·Î Ì˘˘ ,ÌÈÏΉ
,Ï"ÊÂ Ì˘ ·˙Π,Ô˜È˙‰ ȯ„Ò ¯‡·Ï ÏÈÁ˙Ó ,‰¯È·˘‰ ˙ÂÈ‚ÂÒ· ¯Â·È„‰ Ì˘ ÌÈÈÒ˘
Á"Ù¯„ ˙¯‡‰ ÌÚ 'Ê ‰ ÌÈÏΉ ˙ÂÏÚ‰Ï ‰"· ÔÂÈÏÚ‰ ÏȈ‡Ó‰ ‰ˆ¯ ¯˘‡ÎÂ"
·"Ú„ ÔÂÈÏÚ ‚ÂÂÈÊ È„È ÏÚ ,'ÂΠ,Ì Â˜È˙ ̯¯ȷ ÌÈÏ˘‰Ï ,Ô"ÓÏ Ì‰· ¯‡˘ ˘
,ÌÈ Â˙Á˙‰ ÔÓ Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰ È"Ú È˙ÏÂÊ ÌÏÂÚ· ‚ÂÂÈÊ Ôȇ ÈÎ Ú„Â Â - ,˜"‡„ ‚"ÒÂ
¯˘Ù‡ ȇ „ÈÓ˙ ÈÎ ÚÂ„È ‰ ‰ ÈÎ 'Ê ‰ Ô"Ó‰ ˙ÂÏÚ‰Ï Ôȇ Ì„‡ ÔÈÈ„Ú ‰ ‰Â
ÌÈÙˆ¯Ù‰ È"Ú Ï"¯ ,ÌÈ Â˙Á˙‰ È"Ú ‡Â‰Â ,Ì˙‡Â ‰ÏÚÈ˘ ÈÓ È˙Ï· ˙ÂÏÚÏ Ìȯ¯ȷÏ
̉ÈÏÚ˘ ÌÈ ÂÈÏÚ‰ ÌÈÙˆ¯Ù‰ ͯڷ ÌÈ · '˜ ̉ , ˜˙  ‡ˆÈ ¯·Î˘ ,ÌÈ Â˙Á˙‰
.(˙ÂÏȈ‡‰ ÔÈ · ¯Á‡Ï ‰˙Ú ‡Â‰˘ ÈÙÎ Ô"Ó‰ ˙‡ÏÚ‰ ȯ„Ò· ‡Â‰ Ì˘ Âȯ·„ ͢ӉÂ) ,"'ÂÎÂ
.‫ג‬

‫ סליק ברעותיה‬- ‫סדר התיקון דמע"ב כפי המבואר בדברי האר"י‬
Ìȯ·„‰ ˙ ·‰ Í¯ÂˆÏ .'‫ ר"ל כי המשיך והעלה וכו‬,‫עלה ברצון המאציל‬

‫ואז‬
ÔÈ Ú ¯Â‡È·· ·˙Î Ï"Êȯ‡‰  ȷ¯ ‰ ‰„ ,ÔÈ Ú‰ ¯Â˜Ó ¯‡·Ï ÌÈ„˜ Ì„ÂÒÈÓ
˙‡ ˙ÂÈÁ‰Ï ,ÏȈ‡Ó‰ Ôˆ¯· ‰ÏÚ ¯˘‡Î ‰ ‰Â" ,Ï"‰Ê· ,(‡"Ù Ô˜È˙‰ '˘ Á"Ú) ‰Ê
ÏÚ ‡ÏÈÚÏ ‡˙˙Ó Ô"Ó ‰Ïډ ¯Ê‚ ,Ìȯ·˘ ‰ Âχ‰ ÌÈÎÏÓ‰ ˙‡ Ô˜˙Ï ÌÈ˙Ó‰
"'ÂΠ,˘„Á‰ ‰"Ó Ì˘ ‡ÈˆÂ‰Â ,ÌÈÈÓÈ Ù ˜"‡„ ·"ÂÁ„ ÔÂÈÏÚ ‚ÂÂÈÊ ‰È‰ ÍÎ È„È
ÔÙ‡„ ¯Ó‡˘ ,Ìȯ‡Â·Ó ,ÂÏω È"¯‡‰ ȯ·„· ÌȯӇ ‰ Ìȯ·„ Ï˘ ÌË¢Ù .Ï"ÎÚ
‫הערות וביאורים‬
dvxzn f`e ,l"pk oiawep oiina zhyewn
oiind oi`e ,ezlefl laiwy rtydn zzl
,miwicvd zenyp i"r izlef miler oiawep
y"nk ,miaehd mdiyrn i"r dze` milrnd
.oldlc dxrda d`xe .k"r "d"ra

zhyewn dzeidl ,dl dee`zn xkfd
da lih`e ,dnr beecfne ,mi`p oiheyiwa
`ed ezee`z lk oixekcd ik ,oixkec oiin
myn lawl ,epnn dlrnly dna wacdl
'wepd eze`xa izlef xxerzn epi`e ,rty

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קפ‬

ÏȈ‡Ó‰ Ôˆ¯· ‰ÏÚ ÏÂÎÈ·Î ÂÓˆÚ „ˆÓ˘ È„È ÏÚ ‰˘Ú Ô˜È˙‰ ˙ÏÁ˙‰„ ¯„ÒÂ
Ô"Ó‰ ˙‡ ÏÂÎȷΠ„·Ï ‰Ïډ ¯Ê‚ ÍÎÏ ,ÌÈ Â˙Á˙‰Ó ˙¯¯ÂÚ˙‰ ‡Ï· ,Ì ˜˙Ï
ÏÚ „ÒÂÈÓ ‡Â‰Â . ÈÈ ·Â Ô˜È˙‰ ¯„Ò ÏÎ ‰˘Ú  ÏÈÁ˙‰ ‰Ê·Â ,‡ÏÈÚÏ ‡˙˙Ó
˙ÏÈÁ˙ ÌÏÂÚ‰ ˙‡È¯· ÔÈ ÚÓ ¯·„Ó˘ ˙ÂÓÂ˜Ó ‰Óη˘ ˜"‰Âʉ 'Ï ˙ÂÚÓ˘Ó
Ï"Êȯ‡‰ ˘„ÁÓ .‡ÓÏÚ È¯·ÓÏ ‰È˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ „Î ÔÂ˘Ï· ‰ ÎÓ ,˙ÂÏȈ‡‰
È"Ú ÏÂÎÈ·Î ‰ÈÏ‡Ó ‰˙˘Ú Ô"Ó‰ ˙ÈÈÏÚ˘ ,‡Â‰ ‰È˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ ÔÈ Ú ˙ÂÚÓ˘Ó„
ÌÈ Â˙Á˙‰ ˙¯¯ÂÚ˙‰ ‡ÏÏ ÂÓˆÚ Â Âˆ¯· ‰Ê ‰ÏÚ˘ È"Ú Â Èȉ„ ,‰È˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ˘
.(Ôωτ ˘"·ӷ ·"Ù Ï"Ë '˘ Á"Ú 'Ú)
,ÂË¢ÙÎ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰ ͢Ӊ˘ ÚÓ˘Ó ,È"¯‡‰ ȯ·„Ó ‰‡¯ ‰ Ìȯ·„‰ Ë˘Ù „ˆÓÂ
‚"Ò ·"ÚÏ „Ú ‰ÈÏÚ‰ ¯„Ò ‰È‰ ,ÏȈ‡Ó‰ Ôˆ¯ È"Ú Ô"Ó‰ ‰ÏÚ˘ ¯Á‡˘
˙‡  ˆ¯· ‰"· ÏȈ‡Ó‰ Ô˜È˙ ‰Ê·Â ,˘„Á‰ ‰"Ó Í˘Ó Â ‚ÂÂÈʉ ‰˘Ú ʇ ,˜"‡„
,ÏÂχ· „"Î ˜"˘ ÌÂÈ· Ê"Π,‰ È·Ï ‰ÓÎÁ ,‰ÓÎÁÏ Íȯ‡Â ,Íȯ‡Ï ˜È˙Ú ,˜È˙Ú‰
Ôȇ˘ ,ԇΠ„ÓÏÓ Â ·¯˘ Ô· .·"È˘ ¯Ó‚Ï „Ú Â ÈÈ ·Â Ô˜È˙‰ ¯„Ò ÍÈ˘Ó‰ ÍÎÂ
ÔÈ · ¯„Ò ÔÙ‡· ‰È‰˘ ‡Â‰ „ÁÂÈÓ ÌÏ˘ ÍÏ‰Ó ‡Ï‡ ,ÏÏÎ ÂË¢ÙÎ ÔÈÈ„Ú ÔÈ Ú‰
Ô˜È˙ ¯„Ò· ˙ÂÏ‚Ï ÛÈÒ‰˘ ‡"Ó· È"¯‡‰ „"Ú ÌÈ„ÒÂÈÓ Âȯ·„ .Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ
˙„˜  .˜"‰ÂÊ· ¯ÂÓ‡‰ "‡˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ„" ÔÈ Ú „ÂÒ ¯Â‡È·· ,Â˙ÏÈÁ˙· ‰‡È¯·‰
,‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ ‡¯˜ ‰ ‚ÂÂÈÊ 'ÈÁ·Ï ‰Ê· ‰ ÂÂΉ ‡˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ ÔÈ Ú˘ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰
‰˘Ú  ,'˜Â ‰„ Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰ ‡Ï· ¯Î„‰ ˙¯¯ÂÚ˙‰ „ˆÓ ‰˘Ú ‰ ‚ÂÂÈÊ 'ÈÁ· ‡Â‰˘
‚ÂÂÈÊ '˜ ‰ ‡Â‰Â ,¯"‚‰ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ,‡Á¯· ‡Á¯„ ‚ÂÂÈÊ '˜ Â) '˜Â Ì˘ Ôȇ˘ Ôˆ¯‰ ̘ӷ
¯Â˜Ó .˙ÂÏȈ‡‰ ÔÈ · ÏÁ‰˘ ‡Â‰ ‰Ê ‚ÂÂÈÊ 'ÈÁ·Ó ,(˙„ÂÒȉ ̉˘ ‡Ù‚„ ‡Ï ÔÈ˜È˘ „
'‚ ˙‡ ·"Ú ‰Ó '„ Ï"˘‡ 'Ú ,Ë"Ù ‚"Á ·"˘) ˘"·ӷ 'ÂÙÓ ‡Â‰ È"¯‡‰ ȯ·„· ÔÈ Ú‰
‚ÂÂÈÊ ‚ÂÂÈÊ ÏÎ Ï˘ ‰ ¢‡¯‰ ÌÚÙ· Ì Ó‡Â" Ì˘ Ï"Ê ,(ԇΠ ȷ¯ ȯ·„Ï ¯Â˜ÓÎ Â ÈȈ˘
¯¯ÂÚÓ ‰È‰ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ,‡"‡ „Ú ˜È˙Ú‰ ÔÓ ,˙ÂÏȈ‡‰ Ïη ˘È˘ ÌÈ‚ÂÂÈʉ 'ÈÁ· ÏÎÓ
‰È‰ „·Ï ¯Îʉ Ì Ó‡Â ,Ì ˜˙Ï ÌÈÎÏÓ‰ Ï˘ Ôȯ¯ȷ‰ ̉ ,ÔÈ·˜Â ÔÈÈÓ ˙ÂÏÚ‰Ï
˜ÈÏÒ „Î ˘"Ê ,ÔÈ·˜Â ÔÈÈÓ ‰ÏÚÈ˘ ÈÓ ‰È‰ ‡Ï˘ Ì‚ ,‚ÂÂÈʉ χ ÂÈÏ‡Ó ¯¯ÂÚ˙Ó
˘"ÓÎ ,‰‡Ï‰Ï ‡Óȇ ÔÓ È˙ÏÂÊ ,˙Â˯ٷ '˜Â ¯Îȉ ÔÈÈ„Ú ˘È ‡Ï ÈÎ ,'ÂÎ ‡˙ÂÚ¯·
˜¯ ,„ÂÒÈ· „ÂÒÈ ,‰·˜  ¯ÎÊ Ï˘ ¯ÂÓ‚ ‚ÂÂÈÊ Â È‡ Î"‡Â ,‰"Ú· Ìȇ·‰ ÌÈ¯Ú˘·
‡Ï· Ô˜˙‰Ï ÔÈ·˜Â ÔÈÈÓ‰ ˜ÈÏÒ ÂÈÏ‡Ó ÈÎ ,¯ÎÊ ‰ χ ÔÂÂÈÎ Ì‚ ,˙Â˯ٷ ‡˙ÂÚ¯
˘"·ӷ Ï"ÎÚ ,"'ÂΠÌÈ Â˙Á˙‰ È"Ú ‡Ï ,‡˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ „Î ˘"Ê ,Ì˙‡ ‰ÏÚÓ Ì¢
˙ÙÒÂ˙· Ìȯ·„‰ ¯‡·˙ Ì˘ Á"Ú· È"¯‡‰ ˜"Ï Â ˜˙Ú‰˘ ‫ ד‬ԇΠ‰¯Ú‰· 'Ú .Ì˘
.‰·Á¯‰
‫הערות וביאורים‬
,hexit xzia mixacd ex`azp ,(zligza
didy oey`xd beeifd dpde" .epeyl wizrpe

h"l 'y) g"ra l"fix`d epiax ixacae .c
dpde d"c ,eteqa a"r fq sc a"g ,a"t

‫קפא‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

˙‡ÏÚ‰ ÏÚ ,‡ÓÏÚ È¯·ÓÏ ‰È˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ ÔÈ Ú ˘¯ÙÏ ˘È˘ ‰Ó „·ÏÓ ÈÎ ¯‡·˙ Â
È"Ú ‰È‰ Ì˘·˘ Ô˜È˙‰˘ ‰Ó· Ô·ÂÓ ‰Ê· ˘È „ÂÚ ,'˙È Â Âˆ¯ „ˆÓ Ô"Ó‰
‚ÂÂÈÊ ‡¯˜ ‰ ‡Â‰˘ ,Ó"η Ï"Ë '˘ Á"Ú· ÚÂ„È ,‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ ÔÈ Ú .‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ
Ì‚ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ˙„ÂÒȉ ‚ÂÂÈÊÏ Ì„Â˜‰ ‡Â‰Â ,„·Ï ‡"‡„ ¯"‚‰„ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰Â ÔÈ˜È˘ „
,‰„Èω 'ÈÁ· ˘È ·˘ ,È Ù‚ ‚ÂÂÈÊ ‡¯˜ ‰ ‚ÂÂÈʉ ¯˜ÈÚ ‡Â‰Â ,‡"‡„ ˜"‰ ̘ӷ
.‫ ה‬Ï"Ë '˘ Á"Ú· ¯‡Â·ÓÎÂ
‫הערות וביאורים‬
xxerzn `ed f`e ,eipira og `vnze ,beeifl
cinz weqr `ed dpd k"l`y ,dnr beecfdl
dvex epi`e ,eni`n wpile rty lawl dlrnl
dlkd xy` cr ,ezlefl ezrtydn zzl
f`e ,dnvr hywze dilk dcrz dpeilrd
heyiw ik rcepe .da rityne dnr beecfi
milerd miwicvd zenyp md dpeilrd dlk
.oeilr beeifl oinxeb mde ,o"n 'igaa da
xkfd xxerzp ,'` beeifae '` mrta mpn`
ea dzlre ,dawpd zexxerzd izla envrn
oiicr did `ly 'it` beecfdl de`ze oevx
,c`n mlrp `ed dfd beeifd k"re ,o"n 'iga
,dlic ceqia dilic ceqi beeif 'igaa did `le
,mlera z`xap dawp oiicr f` did `l ik
,mlerd `xapy zra beeifd didi in mr k"`e
,oeilrd oevxa did `edd oey`x beeifd okl
,oeilrd oevxd ceqa ,d`lir `gen ,daygn
oade llk 'wep xkid my oi`e `xekc `leky
.my l"kr ,df
`xwp jklc x`ia i"x`d epiax dpde .d
mewnay beeif `edy meyn ,`zerxd y"r
'wep xkid oiicr oi`y mewna oevxd
'igal exwira `ed dfa dpeekde ,zehxta
c"r `ede ,n"ka oevxd 'iga `xwpy xzkd
mewnac a"t wizr 'ya i"x`d azky
enr dlelkk dilic 'wepd zkxrp xzkd
'iga my oi`y epiide ,cg` sevxta ixnbl
,icnr miwl` oi`e ceqae ixnbl mipic
beeif 'wp `zerxc beeif dpde .my x`eanke

'zi ezxigaa qp i"r did mlerd z`ixa zra
minrt xdefa y"nk - ,heytd epevxae
,'eke `nlr ixanl dizerxa wilq ck zeax
xacny mrt lka dn lr oiadl jixve
xacn zeliv` zlgzda e` mlerd z`ixaa
oiprd j` - ,dizerxa wilq ck ,df oeyla
ik `ede ,cg` oipr mde ,mipt 'an '`a `ed
mdy o"n i"r `l m` ebeecfiy `"e`l `"`
df ik ,mdly mipey`xd mipad mdy ,o"efd
oi` ik ,dnc`d z` cearl oi` mc`e oipr
dpeilrd 'wep `idy ,dnc`d zrixfe dcear
k"`e ,o"n dlrnd mc`d i"r `l` ,ziyrp
did `l ,mlerd `xapy dpey`x mrta
o"ef eid `l oiicr ixd ik ze`xadl xyt`
beeifd mb k"`e ,o"n 'igaa milere oixxap
leki did `l mlerd z` `exal oeilr
ezxigaae heytd epevxa dlr okl ,beecfdl
liv`de beecfp o"n z`lrd izla 'it`y ,'zi
f` ,o"ef eclep xaky xg` mpn` .enler z`
wx dlrnl beeif mey cer oi` jli`e myn
l"fix`d xaic k"r dpde) .o"n z`lrd i"r
in oi`y meyn o"n oi`y oexqg cvn oexqgd
epevx cvn o"n z`lrd did jklye ,edlriy
`ed dizerxa wilq oipr f"itre ,heytd
dzr ok` .o"n dlrde xfby heytd epevx
.[mixacd zpada l"fix`d siqen
`ede .mlrp xzei `ed dizerxa wilq 'it mb
cr wx ,beeifl xxerzp oeilrd xkfd oi` ik
dnvr oikze hywzz dpeilr `awepdy xg`

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קפב‬

˙ÏÈÁ˙· ¯Ó‡ ˘ '‡˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ' ÔÈ Ú „ÂÒÈ„ ,ÂÏω È"¯‡‰ ȯ·„· ÍÏ ¯‡·˙ ‰ ‰Â
¯"‚ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ ‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ 'ÈÁ· È"Ú ‰˘Ú Ô˜È˙‰˘ ‡Â‰  ÈÈ Ú ,‰‡È¯·‰
'‰ Ïη  Èȉ ,‰˙Ú ÌÈ ˜˙ ‰ ÔÈÙˆ¯Ù‰ Ïη ‡Â‰ Ê"È Ú„ ¯‡·˙Ó .˜"‰ ‚ÂÂÈÊ ‡Ï·
,ÂÈ˙Á˙˘ Ûˆ¯ÙÏ Ô˜È˙ ‰˘Ú Ûˆ¯Ù Ï΄ Ô˜È˙‰ ȯ„Ò· ¯‡Â·Ó΢ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù
Ûˆ¯Ù‰ Ô˜È˙ ˙ÈÈ˘Ú Í¯ÂˆÏ ‚ÂÂ„Ê ˙ ·‰Ï Ԙ˙˙‰Ï ¯Ó‚ ˘ ¯Á‡ Ûˆ¯Ù Ï΢  ÈȉÂ
 Èȉ„ ‡˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ„ È"Ú Â˘Ú ÂÏω ÌÈ‚ÂÂÈÊ„ ¯‰Âʉ ȯ·„Ó ˙Ú„È .ÂÈ˙Á˙˘
¯‡·Ó ‰˙Ú ‰ ‰ ,ÔÂ˙Á˙‰„ Ô"Ó ˙ÈÈÏÚ ‡Ï· ÂÓˆÚ È"Ú ‚ÂÂÈÊÏ ¯¯ÂÚ˙ ÔÂÈÏÚ Ûˆ¯Ù˘
‰È‰ Ûˆ¯Ù Ïη ‰È‰˘ ‰Êω ‚ÂÂÈʉ˘ ¯ÓÂÏ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰ ˙ ÂÂΠ˙ÂÚÓ˘Ó„ È"¯‡‰ ÍÏ
Ûˆ¯Ù‰ Ô˜˙ ˘ ‡Â‰ ‰Ê·Â ,„·Ï· ÔÂÈÏÚ‰„ ¯"‚‰  Èȉ ,„·Ï· ‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ 'ÈÁ·
.ÔÂ˙Á˙‰
.‫ד‬

‫ שג"ר דהעליון תיקן רק לג"ר דתחתון‬,‫מהלכו של רבינו בענין‬

˙ÂÚÓ˘Ó ˙ÂË˘Ù ‰‡¯ '‡ÎÏ ÔÈÈ„Ú Ìȯ‡Â·Ó‰ È"¯‡‰ ȯ·„ ¯Á‡ Ì‚˘ Ì Ó‡Â
‰Ê ‚ÂÂÈÊ ÁÎÓ ÌÈÙˆ¯Ù‰ ÏÎ Â˘Ú ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙·„ ¯ÓÂÏ ‡·˘ ,ÔÈ Ú‰
Î"Á‡Â ,˜È˙Ú‰ ÏÎ ˙‡ Ô˜È˙ ˜"‡„ Ò"ÂÚ·˘ ‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈʉ˘  Èȉ ,„·Ï ‡˙ÂÚ¯„
Ê"„Ú ÔΠ,Íȯ‡‰ ÏÎ ‰ÊÓ Ô˜˙  ,‰ÈÏÈ„ ¯"‚·  Èȉ„ ‰ÈÏÈ„ ‡˙ÂÚ¯· ˜È˙Ú‰ ‚„Ê
ÛÂÒ „Ú Í¯„‰ Ê"Ú ÍΠ,Ú"‡Â‡ ˙‡ Ô˜È˙ ‰ÈÏÈ„ ‡˙ÂÚ¯· Íȯ‡‰ Î"Á‡ ‚„Ê
˘„ÁÓ˘ ,ÔÏ‰Ï ÔÈÈ‚ÂÒ·  ȷ¯ Ï˘ Âȯ·„ ˙ÂÎȯ‡ ÏΠԇΠÌȇ·˘ ‡Â‰ ‰Ê· ‰ ‰Â .˙ÂÏȈ‡‰
„ÁÂÈÓ ¯„Ò ‡Ï‡ ,‰ ÂÂΉ ‡Â‰ ‰ÊÏ ‡Ï˘ ÔÈ·‰Ï  „ÓÏÓ ÌȇÏÙ Â ÌÈ˘„ÂÁÓ ÌÈÎÏ‰Ó ‰Ê·
Ô˜˙Ó Ôȇ ÔÂÈÏÚ‰ Ûˆ¯Ù„ ¯"‚ ‚ÂÂÈÊ„ ,̉ Ìȯ·„‰ ¯˜ÈÚ .ԇΠ˘È Ô˜È˙‰ ÍÈω˙·
‰È‰È˘ ¯Á‡ ˜¯  ˜Â˙È ÂÏ˘ ˜"‰ Ï·‡ ,‰˙Ú Ô˜˙˙Ó‰ ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù‰„ ¯"‚Ï ‡Ï‡
ÈÙˆ¯Ù Ô˜È˙· Ìȯ·„‰ ¯„Ò ‰ÏÚ ÍÎÏ .Ô"Ó ÂÏ ‰ÏÚÈ˘  Óȉ ÔÂ˙Á˙ Ûˆ¯Ù „ÂÚ
¯"‚‰Ï ˜¯ Ì„Â˜Ó Ô˜È˙ ‰ · ÔÂÈÏÚ Ûˆ¯Ù Ï΢ È"Ú ‰˙ȉ ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙˘ ,˙ÂÏȈ‡‰
Ûˆ¯Ù„ ¯"‚Ï ‡Â‰ Ô˜È˙ Èʇ ‰ÈÏÈ„ ¯"‚· Ô˜˙ ÔÂÈÏÚ‰ Ûˆ¯Ù‰˘ ¯Á‡˘ ,ÔÂ˙Á˙‰„
˜"‰ ȘÏÁÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ Ìȯ¯ȷ‰Ó ÔÂÈÏÚÏ Ô"Ó ÂÏÚ‰ ÔÂ˙Á˙„ Âχ ¯"‚ .ÂÈ˙Á˙˘
‡"΢ ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ÔÈ Ú‰ Í˘Ó ÍΠ.ÔÂÈÏÚ‰ Ûˆ¯Ù„ ˜"‰ Ô˜˙ Ê"ÈÚ ,ÔÂÈÏÚ‰„
˜"‰ Ô˜˙  Ô"Ó ‰ÏÚ‰ ÔÂ˙Á˙‰„ ¯"‚ Èʇ ,ÂÈ˙Á˙˘ Ûˆ¯Ù‰„ ¯"‚‰ ˙‡ ‰ÏÈÁ˙ Ô˜È˙
‫הערות וביאורים‬
oizrny seqa zexrda 're) .xzkc x"bl
oi`y mewn" oipr x`iaa cer sqepy dn
zepgada x`azpy y"iir ,"'wep xkid
miwicvd zcearl dfa dpeekdy dceard
ibexd 'i ceq `edy `xeaa ixnbl oillkpd
.(`ni`c o"n ceq ,zekln

if` zrcd yexca x`eandl ok` ,x"bd
,xzkc c"agl `l` epi` x"b my xwir
mewn epid y`xd ixd c"dc i"trc rcepky
oigend iyxeyl mpd y`xay c"age xzkd
y"yxd epiax oeyl lbxde ,xzka milelkd
`l` epi` x"b xikfny n"ka hrnky `ed

‫קפג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

¯"‚· ˜¯ Ô˜˙ ‰ÏÈÁ˙ ˜È˙Ú‰ ‡Ó‚Â„Ï˘  Èȉ .ÔÂÈÏÚ‰ ÔÈ · ‰Ê· ÌÏ˘  ,ÔÂÈÏÚ‰„
,̉È˙Á˙˘ Íȯ‡„ ¯"‚Ï Â ˜È˙ ,ÂÏω ˜È˙Ú„ ¯"‚ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ‰ÈÏÈ„
ÍΠ,˜È˙Ú„ ˜"‰  ˜˙ ‰Ê·Â ,˜È˙Ú„ ˜"‰ ȘÏÁÓ Ô"Ó ÂÏÚ‰ Íȯ‡„ ÂÏω ¯"‚ ÈʇÂ
,̉È˙Á˙˘ Ûˆ¯Ù„ ¯"‚Ï Â Â˜È˙ ÂÏω Íȯ‡„ ¯"‚˘ ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ¯„Ò‰ ‰È‰ Ê"„Ú
ÔÈ · ÌÏ˘ÂÈ ÍΠ,Íȯ‡„ ˜"‰„ Ô"Ó‰ ÂÏÚ‰ Ú"‡Â‡„ ÂÏω ¯"‚ ,Ú"‡Â‡„ ¯"‚ ‡Â‰
.'ÂΠ,˙"ÂÒ˘È„ ¯"‚Ï Ì„Â˜  ˜È˙ ‡"‡„ ¯"‚ Ê"„Ú ÔΠ,Íȯ‡ Ô˜È˙Â
˜¯ ‡Ï‡ ԇΠÔȇ ÔÂÈÎÓ„ ,È"¯‡‰ ȯ·„ ˙ ·‰· ˜ÈÒ‰  ȷ¯˘ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰ Ô¯˜ÚÂ
Ôȇ ¯"‚„ ‚ÂÂÈÊ˘ ,¯"‚‰ ˜¯ ‡Ï‡ Î"ÈÚ Ô˜Â˙È ‡Ï Ì‚ Î"Ú ÍÎÏ ,¯"‚„ ‚ÂÂÈÊ
¯"‚‰ ‰Ê· Ô˜˙Ï ,ÔÂ˙Á˙‰„ ¯"‚Ï ÌÈÎÈÈ˘‰ Ìȯ¯ȷ ȘÏÁ ‡Ï‡ Ô˜˙Ï ˙ÂÏÚÏ Â˙ÏÂÎÈ·
‡Ï ‰Ê ,ÂÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ Ìȯ¯ȷ ȘÏÁ ÌÚ ÔÂ˙Á˙‰„ ˜"‰ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Í‡ ,ÔÂ˙Á˙‰„
,Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰ È"Ú ‡·‰ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ‡˜ÈÈ„ ‰Ê ‰˘ÚÈ˘ Î"Ú ,¯"‚„ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ‰˘ÚÈ
Ûˆ¯Ù‰ ˙Á˙˘ Ûˆ¯Ù  Èȉ ,Ô"Ó ‰ÏÚÓ‰ Ì„‡ ԇΠ‰˘Ú ¯·Î˘ ¯Á‡ ‡˜Â„ Î"‡Â
„·Ï· ‰ÈÏÈ„ ¯"‚· Ô˜˙ ˘ ¯Á‡ Ûˆ¯Ù Ï΢ ¯„Ò‰ ‰È‰ ÍÎÏ È‡Â ,‰˙Ú Ô˜˙˙‰Ï ‡·‰
ÏÎÈ Èʇ ,ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù„ ¯"‚‰ ˙‡ ˙¢ÚÏ Ԙ˙Ï ÌÈ„˜‰ ,ÔÂÈÏÚ‰„ ¯"‚„ ‚ÂÂÈÊ È"Ú
.‫ ו‬‰ÈÏÈ„ ˜"‰„ Ô"Ó‰ ÂÏ ‰ÏÚÈ ÔÂ˙Á˙ Ûˆ¯Ù„ ¯"‚˘ È"Ú ‰ÈÏÈ„ ˜"‰ Ô˜È˙ ¯Ó‚‰Ï
‫הערות וביאורים‬
ly mkxc eli`e .x"bd i"r w"ed lr drtyd
yi k"ry ,dxaq mipelqe oilxw iwicv
el yi ziy`xy ,epiide .x"bl w"ed micwdl
eizecin oewize exneg jekifa lenrl mc`l
zekiiy el yi df biyiy xg` wxe ,eiyrne
,oiyicw oigenae zebyda weqrl zlreze
mpyi mipt dn myebn eteb oiicry lkc
xe` mey mda oekyl lkei `le ,ely oigenl
`ed x"bl mcew w"ec df xcq dpde .izin`
jpd o`k j` ,libxd xcqd zehyta ok`
rbepa c"agd zhiya hwep epiaxl `ven
ly jldnd did f`c xne`y d`ixad zligzl
.[w"el mcew x"b
,oiprd yxtl yi mixacd zeiniptae
,dfay dceard ikxc zewnra ezpgada
'wd epiaxn `aen dpd .oiprd zncwd aigxpe
lv` dzidy `caer xtiqy ,r"if n"ewild
r"if h"yrad ayi `"tc ,'wd h"yrad
yi` dfi` my `ae ,xeaivd mr epgleya

,dxe`kl denze ,ce`n ycegn oiprd dpde .e
zephwdl zelcbd zncwdc xcq o`k xn`py
zehytae .w"edl mcew x"bd zkynd `edy
xcqd dpeyc ,o`ka ycgzpc rnyn
did oipad ote`y ,d`ixad zligzac
mcew oigend `edy x"bd oipa zncwda
zekyndd illkl cbepy ,i`lt `ede .w"edl
.x"bl mcew w"edc dxezd lka mewn lkay
zkxcda weligd rcep dpd ,zegvd c"re]
c"ag i"xenc` jxc oiay dceard ikxc
oial ekxc ikiynne `ipzd lra f"dc`n
,mipelqe oilxw zia iwicv ly mkxc
ezkxcd dzid l"f `ipzd lrad x"enc`c
ekxc zligza xak mc`l ie`x ik ycewa
cenil i"r ,miyecw oigena envr `iadl
,dizeceqe dxezd zeinipta zeppeazde
,ezzin`a 'd cegii oipr zbyda dwnrde
mc`d ly eizecine ezrc ennexzi f"k i"ry
ly oipr `ede ,zecind lr oigend zrtyda

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קפד‬

‫הערות וביאורים‬
zelrl oi` gky cr dyecwd zelbzd gk
lk milydl mipaa gk oi`e ,zebxcnd xcqk
zelrl elkeiy cr z"egiic dceard xcq
'wd ekxc ceq dlibe `a jkle ,r"egiil myn
,xzei wenr jxca jlil jxvpy minrt yiy
mcew cer r"egiid oipr micwdl `ede
zexe`d gwil lkeie mnexzi dfay ,z"egiil
zepal `eal lkei mci lre ,r"egiic
dbxcnd xcqk aey zelrle ,z"egiid
eze` oeeiky `ed df abyp oiprle .zenlya
s`c exne`a minezqd eixaca xzqp wicvd
xzen n"n k"tr` dxez xnel leki oi`y in
'wd dxezd dpdc ,epiide .mibc lek`l el
zxin` oipre ,zepgadd lk dkeza zllek
'igac dpgad dfa yi `"pa i"r dxez
dxezdc ielibd oipr `ed ixdy ,z"egii
miwl`de xaci dyn oiprk ,lew 'igaae
`"dc` ixn`na x`ean dpdc .lewa eppri
,'dlawd'c 'igad dpyi z"dawac ,c"agn
'iga `idy ,'yg' 'iga ,dwizyd 'iga `idy
xenbd lehia 'iga `edy ,dwizyd mler
yi dfn dhnle ,df jxra r"egiic `bxca
`edy ,xeaicd zbxc ,xaci dync dbxcd
jxra z"egii 'igaae dkynd ly oipr xak
q"`e` 'iga `ed dwizyd oiprc epiide .df
ewd oipr `ed xeaicd 'igae ,mevnvd mcewy
dxezd zelbp r"ede ,q"`e`n jynpd
.lreta

bdpzde my mlv` ayie edexikd `ly cg`
yrxa mibcd lk` mbe dpeyn ote`a
lki `l my oitzzynd xeaivde .zelewae
,'ep ep' el mxne`a ea exrbe z`f leaql
rinyiy efxfl mzpeekc enezl oiad dlde
oi` m` ike ,ep ,wrve gzte ,dxez ixac
lek`l `"` xak dxez xac xnel mileki
n"n ,dxez xnel mileki oi`yk mb ,mibc
`iltd 'wd h"yrade .mibc lek`l mixzen
cg` eze`c 'wd epiax x`iae .c`nl eixac
zelbl oeeik eixacae ,xzqp wicv zn`a did
h"yrad oxn `iltd f"re ,`xepe mevr ceq
miwenr mixacd i`ce dpde .eixac z` 'wd
el`a i`ce migpen milecb zeceqe c`nl cr
hrn dfa yxtl yi n"n j` ,mixeaicd
ik rcepc oiprde .oiibeqa xen`dl xywdae
jxcd mde ,y"zieaa mpyi zewac ipte` 'a
dpde .d`zz `cegiic jxcde d`lir `cegiic
`ed mler ini lk bdepd ixwird jldnd
,d`zz `cegiia qpkdl yi mcewy ,xcqd
'igaay dceard ,ypere xkyc dceard `ede
`xapd zxkd oipr epiide ,`xape `xea
`xapk eze`ivn yibxn mpn`y ,`xeal
ribdl leki k"g`e ,e`xeal lha `edy `l`
dgbyd `xwpd oiprd `edy r"egii oiprl
lekiaky ziwl` di`x 'igaa `ede ,zihxt
cegid mr ig jpd dfae ,`xead z` d`ex jpd
.cinz cegiic ze`ivnae

`ed dilrd xcq zehytay ,i`ce dpde
'iga k"b `edy ,xeaicd 'iga micwdl
ok` .zewacd l` zelrl k"ire ,dlitzd
mi`vnpy dxez xnel `"`y yi minrty
,xeaicd geztl `"`y cr oetlir ly avna
zlik` `wiic minicwny jxc yi f`e
zexe` 'iga zewiacd 'iga `ede ,mibcd
'iga lk migwely ,r"egiic dbxc x"bdc

exe` dlibe 'wd h"yrad `ayn dpde
xcq ok` i`cey s`c ,jxcd cnil ,mlera
,z"egiia qpkdl yi mcewc k"xca oekp df
h"yrad cnil n"n ,r"egiia k"g` wxe
jxc mb yic ,xzei wenr jlil s` xyt`c
mcew x"b ,dhnl dlrnln jetida jlil
ji` mlerd d`x 'wd h"yrady `ede .w"el
ylgpe ,k"k oetlir ly avna `vnp `edy

‫קפה‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

‡Â‰ ¯·Ȅ ˙ÏÈÁ˙ . ȷ¯ ȯ·„ ˙ÂÎȯ‡ ԇΠ‡·˘ ‡Â‰ Ê"È Ú ¯Â‡È· „ÂÒÈ ÏÚ ‰ ‰Â
˯ÙÓ ‰Ê ÍÂ˙· ‰ ‰Â .˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ˜È˙Ú„ ¯"‚ ÔÈ · ¯Â‡È··
,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈʉ Í¯ÂˆÏ ‰È‰˘ ,Ìȯ¯ȷ‰ ˙‡ÏÚ‰ ¯„Ò„ ÔÈ Ú‰ ȯ˜Ú ¯‡·ÓÂ
„ÂÚ ÏÈÈÚ ·Â˘Â .ÔωτΠ,ÔÈ Ú· ÌÈ˘Â„ÈÁ ‰ÓΠ‰ÓΠ.Ê"È Ú È˯ٷ ¯‡Â·Ó‰ ÏÎ ÌÚ
¯Ó‡ ‡Ï ·˘ Ù"ڇ ,¯·˘ ˘ ÌÈÎÏÓ‰ 'Ê È¯Â¯È·Ó ‰ · ˜È˙Ú‰ Ì‚„ ,ÁÈΉϠ¯¯·Ï
¯„Ò‰ È"ÙÚ Â ˜˙ ˘ Íȇ ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯ÙÓ „Á‡ Ïη ÍÏÈÏ ˯ÙÏ ¯ÊÂÁ Ê"Á‡Â .‰¯È·˘
.‚"Ú ‰ ÔÏ‰Ï „Ú ‰Ê· ¯Â·È„‰ Í˘Ó Â ,˜"‰ Î"Á‡Â ,¯"‚Ï Ô˜˙Ó‰ ¯"‚· Ï" ‰
.‫ה‬

‫סדר העלאת הבירורים לצורך תיקון הג"ר דעתיק‬
ÏȈ‡Ó‰ Ôˆ¯· ‰ÏÚ ÔÈ Ú„ ,¯‡·Ó .‫ ר"ל‬,‫ואז עלה ברצון המאציל‬

¯Ó‡ ‰
‫וזש"כ‬
,"‡ÓÏÚ È¯·ÓÏ ‰È˙ÂÚ¯· ˜ÈÏÒ„" ¯‰Âʉ ÔÂ˘Ï ‡Â‰ „ÂÒÈ˘ ,È"¯‡‰ ȯ·„·
‫ כי המשיך והעלה מהאורות והכלים הנז' דב"ן שנפלו‬,‡Â‰ Â˙ÂÚÓ˘Ó ‰Ê ÔÈ Ú
‰È‰ ˯٠Ïη˘ Íȇ ¯ÙÒ‰ ˙ÏÁ˙· ˙" ˘ÙÎ Â Èȉ .‫לבי"ע דכל פרט כנז"ל‬
‫הערות וביאורים‬
,oiibeq oipr wner oiadl gzt d`xp dfae
.epiax ly epeyl zehytn d`xpd i"tr
zelrl oi` mc`y d`ixad zligza ok`c
dpey jxca dkynde oewiz xcq o`k yi ,o"n
zexe` zkynde x"bd oewiz oipr `idy
'tpy ,epiide .w"ed oewizl mcew cer x"bdc
xcqd did df ok` x"dc` `hg mcewc ,oiprd
mb jkle ,dligzkln mi`znde ie`xd
wxe ,w"el mcew x"ba `xap envr x"dc`
,xcqde oiprd lk lwlwzpy `hgd xg`
oewiz mcew zeidl mixacd xcq jtdzp
mpn`e .x"bd zkynd k"g` wxe ,w"ed
enk `"na epiax ixacn dxe`kl xzqp f"cy
miyxtnd ecp jklye ,oldl x`ape wizrpy
,dpey jxca oiibeqa epiax zpeek yxtl
aexw oewizd did o`k mby `vnp f"irty
n"n .oldl dfa jix`py itke libxd jxcl
oiprdy rnyn epiax ly epeyl zehyt
zn`ae) .l"pd xe`iad l"i f"itre ,eheytk
zepgadae miizin` mipte` mpid mikxcd lk
.(zn` mleke zepey

`ed lkdy ji` mi`exe z"iyd ly mibeprzd
dxez zxin`n dlrnl dbxc `ede .zewl`
zenic jxc `ed dxez zxin` zncwdy
biyn w"dez cenil i"re dribid i"rc ,legd
jxcd `ede ,zewiacd l` zelrl ribne
,oipad zligz ,d`ixad zligza j` .libxd
`ede .w"el mcew x"bc xcq `wiic dpyi
jixve leki icedic ,l"f h"yrad dliby
`edy ,xzei dwenr jxca jlil minrtl
,r"egiic zexe`d gwil w"el x"bd micwdl
`ede .z"egiid z` dpai mdici lr `wiice
jxca jlil `edy ,mibc zlik` zncwd oipr
z` dpdn y"zieady ji` daygnde dbydd
.aihne aehd wx `ed lkdy ji`e ,ei`exa
gkne ,cegiid 'igae zbxc z` zeigl epiide
dcearl ie`xk w"dezd l` ribdl lkei df
`edy ,ypere xkyc dceard ,w"ed 'igac
l"f h"yrad gaiyy `ed dfle ,z"egii oipr
mixzqpd miwicvdn dld didy ,eixacl k"k
oipr z` mlerd epiaiy zelble mqxtl dvxe
.r"if l"f 'wd h"yradc ekxc

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קפו‬

ÌÈÏÎ ÂÏÙ ‡"Π,È·ÂÚ·˘ Ú"È·‡ ˜"‡ ˙ÂÓÂ˜Ó „Á‡ Ïη  Èȉ ,ÂÏ˘ ‰¯È·˘‰
ÌÈÏΉ ˙¯‡‰ Ì˙Â‡Ó ‰"· ÏȈ‡Ó‰ ‰ÏÚ‰ ‰˙Ú ‰ ‰Â .ÂÏ˘ Ú"È·Ï ÂÏ˘ ˙¯‡Â
,ÌÈÏΉ ˙¯‡‰ ÂÏ‡Ó˘ ÌȯÁ·ÂÓ ÌÈÏÂÚÓ ¯˙Âȉ ÌȘÏÁ‰  Èȉ ,‫המובחר שבהם‬
ÍÎÏ ,„·Ï ÔÂÈÏÚ‰ Ôˆ¯ „ˆÓ ˜¯ Ìȯ¯ȷ‰ ˙‡ÏÚ‰ ‰˘Ú ‡Ï ,Ôȇ Ì„‡˘ ÔÂÈÎÓ„
‫ מה שהוא‬- Ì ‰˘ ÂÏω Ìȯ¯ȷ  Èȉ ,̉·˘ ¯Á·ÂÓ‰ ‡Ï‡ ‰˙Ú ÂÏÚ ‡Ï
¯"‚‰ Ô˜Â˙È Ì‰Ó˘ Ìȯ¯ȷ‰  Èȉ .‫ חב"ד‬,‫ ג"ר‬,‫מוכרח לצורך לתקן ממנו‬
,˜È˙Ú„ ¯"‚‰ ˜¯Â ͇ ‡Ï‡ ˜È˙Ú‰ ÏÎ Ô˜Â˙È ‡Ï Ô¢‡¯‰ ·Ï˘· ‰˙Ú˘ ,˜È˙Ú„
Ô˜È˙Ï ˜¯ ÏÈÚÂÈ ' ˆ¯· ‰ÏÚ' ÔÈ Ú„ ,ÏÈÚÏ ¯‡Â·Ó‰ ‡Â‰Â .˜È˙Ú„ '„"·Á‰' ̉˘
,˜È˙Ú„ ¯"‚‰ ȯ¯ȷ ˜¯ ‰ÏÚ‰ Ì Ó‡ .Ìȯ¯ȷ‰ ÂÓˆÚÓ ‰ÏÚ‰ ‰˙Ú ÍÎÏ ,¯"‚‰
‫ שהם הג' פרצופים הפנימיים‬.‰˙Ú Ô˜˙˙‰Ï ‡·‰ Ûˆ¯Ù‰„ ¯"‚‰ ȯ¯ȷ ̉˘
Ûˆ¯Ù ÏÎ ‡Ï‰„ ,˜È˙Ú‰Ó˘ "ÌÈÈÓÈ Ù‰ ÌÈÙˆ¯Ù '‚"‰ Ì ‰ ̉ .‫שהם המוחין‬
,ÌÈÈÓÈ Ù‰ '‚‰ Ì ‰ ¯"‚‰Â ,‰Ê ·È·Ò ‰Ê ÌÈ˘È·ÏÓ‰ ·˘ ÌÈÙˆ¯Ù '‰Ï ˜ÏÁ˙Ó
Ìȇ¯˜ ¯"‚‰ .‫ הנקראים רעותא דעתיק‬.Ûˆ¯Ù‰„ 'ÔÈÁÂÓ‰' Ì ‰ ̉ ÂÏω ¯"‚Â
˘"˘¯‰Ï ‰ ‰Â .ÍÓ„˜ ‡ÂÚ¯ ‡‰È 'ÏÓ Ôˆ¯ ‡¯˜ ¯˙Ή˘ ˘"Ú ‡Â‰Â ,‡˙ÂÚ¯ Ó"η
È"ÙÚ ‡Â‰ ˘"˘¯‰ 'Ï· '¯"‚' Ì˘Â ,¯˙η˘ „"·Á‰ Ì ‰ Ó"η˘ ÔÈÁÂÓ‰ ¯˜ÈÚ
˘Â¯„· Ì˙¯„‚‰ ÈÙÏ ˙¯ÈÙÒ‰ ˙˜ÂÏÁ ˙¯„‚‰ È"ÙÚ ‡Â‰Â] ,¯˙η˘ „"·ÁÏ ·Â¯
„"·Á ,¯˙Ή ÌÂ˜Ó ‡Â‰ ˘‡¯‰ ÏÎ Èʇ Ì˘ ¯‡·˙Ó‰ È"ÙÚ˘ ,Ú„Â ‰ ˙Ú„‰
‰ È·Â ‰ÓÎÁ‰ ÂÏȇ ,„"·Á ÌÈ ÂÎÓ‰ ̉ ,¯˙η˘ ÔÈÁÂÓ‰ È˘¯˘ ̉ ˘‡¯·˘
 ˜˙Ú‰˘ ,·"Ù Ë"Ï '˘ Á"Ú· È"¯‡‰ ȯ·„· ‰ ‰Â .[Ó"· ,ڄ Πۂ· ÌÓ˜Ó
‚ÂÂÈÊ ‡¯˜ ‰ ‡Â‰˘ ,„·Ï ¯"‚„ ‚ÂÂÈʉ ÔÈ Ú ¯‡·˙Ó ,ÏÈÚÏ„ ˘"·ӷ ÔΠ,ÏÈÚÏ
¯Îʉ ¯¯ÂÚ˙ ˘" È"Ú ‰˘Ú ‚ÂÂÈʉ ,'˜Â Ôȇ˘ ̘ӷ ‚ÂÂÈÊ ‡Â‰˘ „ˆÓ ,'‡˙ÂÚ¯„'
‚ÂÂÈʉ ÔÎÏ ,'ÂΠ,‚ÂÂ„Ê‰Ï '‰Â‡˙ Ôˆ¯' · ‰ÏÚ ,'˜Â ‰ ˙¯¯ÂÚ˙‰ ‡Ï· ÂÓˆÚÓ
,'ÔÂÈÏÚ‰ Ôˆ¯‰' „ÂÒ· ‰‡ÏÈÚ ‡ÁÂÓ ‰·˘ÁÓ ,'ÔÂÈÏÚ‰ Ôˆ¯·' ‰È‰ ‡Â‰‰ Ô¢‡¯‰
¯˙Ή ̘ӷ˘ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰Â .Ì˘ È"¯‡‰ Ï"ÎÚ "'˜Â ¯Îȉ Ì˘ Ôȇ ‡¯Â΄ ‰ÏÂ΢
Ôȇ „ÂÒ· ,ÏÏΠÏÏÎ ÌÈ È„ Ì˘ Ôȇ˘  Èȉ ,È¯Ó‚Ï ¯Î„· ‰ÏÂÏÎÎ '˜Â ‰ ˙ίÚ
ͯڷ Ûˆ¯Ù Ïη˘ È˯ى ¯˙Ή Ê"„Ú .·"Ù ˜È˙Ú '˘· ¯‡Â·ÓΠ,È„ÓÚ ÌȘχ
ÏÎ Ï˘ ˜È˙Ú„ ¯"‚‰  Èȉ .‫ דכל פרטי פרצופי אבי"ע דאצילות‬.Ûˆ¯Ù‰ Â˙‡Ï
,˙ÂÏȈ‡„ ˙ÂÈÓÈ Ù„ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ ˙ÂÈÓÈ Ù‰ ̉˘ ˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ Ï˘ ÌÈ·ˆÁÓ‰ '„
‡Â‰ .‫ כנודע בפ"ה מש' התיקון‬.ڄ ΠÚ"È·‡ Ì‚ ÌÈ ÂÎÓ˘ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ„ Á"ÂÙÂ
ÈÎ" ‡"Ú ÛÂÒ È"¯‡‰ Ì˘ ˘"ÓÏ '‡ÎÏ ‡È‰ ‰ ÂÂΉ (‡"Ú Û„ ‡"Á) Á"Ú·
,"'ÂΠ,‰ËÓÏ  ÓÓ˘ Ò"ȉ Ïη Ì ˘È˘ ˜È˙Ú 'ÈÁ· ÏÎ ÂÓÚ Â ˜˙ ˜È˙Ú Ô˜˙ ˘Î
ÏÎ Ï˘ ÌÈÈ˯ى ˜È˙Ú È˜ÏÁ 'ÈÁ· ÏÎ Á˜Ï˘ È"Ú ‰È‰ ˜È˙Ú Ô˜È˙ ¯„Ò˘  ÈȉÂ
˙¯‡‰ ȯ¯ȷ Ïη˘ ¯Á·ÂÓ‰Ó ‰˘Ú ˜È˙Ú‰˘  ȷ¯ ˘"Ó· ‰ ÂÂΉ ‰Ê ,Ò"ȉ
,¯¯· ‰ ˜ÏÁ ÈÙΠ‰"„ ÔÏ‰Ï 'Ú , ȷ¯ ȯ·„ ÍÂ˙· ÔÏ‰Ï ¯‡· ˘ ÈÙΠ,Ó"Ê„ ÌÈÏÎÂ
.Ì˘ ˙¯ډ·Â

‫קפז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

‰˘‚„‰ ÛÈÒÂ‰Ï ‰˙Ú ‡· .‫לפי ערך העת והזמן ההוא שקודם בריאת אדה"ר‬
ÌÈÙˆ¯Ù‰ ̉˘ ¯"‚· Ô˜˙ ‰˙Ú˘  ¯Ó‡˘ Û‡„ ,‡Â‰Â ,ÔÈ Ú· ‰ ÂÎ ‰ ‰ ·‰·
ÈΉ ÌÈÙˆ¯Ù Ô˜È˙· ¯·Î ‡Â‰ ‰˙Ú„ ˜ÒÚ‰„ ,Ìȯ·„‰ ˙ÂË˘Ù ÚÓ˘Ó ,ÌÈ ÂÈÏÚ‰
 Èȉ ,ÍÎ Ê"ȇ˘ ,ÔÈ·‰Ï ÍÏ ˘È„ ¯Ó‡ ‰ÊÏ .˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÍÂ˙·˘ ,ÌÈÓÏ˘Â ÌÈ ÂÈÏÚ
Ì˘Â‰ ‡Ï‰ ¯"‰„‡ ‡¯· ˘Î ¯"‰„‡ ˙‡È¯·Ï ̄˜ „ÂÚ Ô‡Î Ô È¯Èȇ ‡Ï‰„ Ì¢Ó
ͯˆ ‰È‰ ‰Ó „ȘÙ˙· ÌÏ˘ ¯„Ò ÂÏ ‰È‰˘  Èȉ ,'‰¯Ó˘Ï ‰„·ÚÏ' Ú"‚· Â˙ÏÈÁ˙Ó
ȯ·„· ¯‡Â·ÓΠ,ÁÈ˘Ó‰ ‡È·‰Ï ˙ÂÓÏÂÚ‰ ÔÈ ·· ÌÈÏ˘‰Ï Â˙„Â·Ú È"Ú ÍÈ˘Ó‰Ï „ÂÚ
˙ÈÏÎ˙ ̉˘ ,¯"‚‰  ˜˙ ¯·Î ÍÎÏ Ì„Â˜„ ‰˙Ú Â ¯Ó‡ Íȇ Î"‡Â .„"Ú ÔÏ‰Ï Â ·¯
̄˜˘ ‡Â‰‰ ÔÓʉ ˙Ú‰ Í¯Ú ÈÙÏ' ‡Â‰ ‰Ê· ‰ ÂÂΉ„ ,·˙Â΢ ‡Â‰ ‰ÊÏ ,Ô˜È˙‰
Ï˘ Âί„ „"ÚÂ) ,ÔÈίڷ ÏΉ ‡Â‰ ¯"‚‰ ÏÚ Ô‡Î ¯·Â„Ó‰ Ï΢  Èȉ ,'¯"‰„‡ ˙‡È¯·
˙Ú· ʇ Ô˜˙  ‰ · ˘ ˜ÏÁÏ ÒÁȷ ͯڷ  Èȉ ,(ÔÈίډ ˙ÒÈÙ˙· ÏΉ ÔÈ·‰Ï ,Ó"η  ȷ¯
ͯڷ˘ ,‰ÓÏ˘ ˙Á‡ ‰‚¯„ ‰ ·  Ԙ˙ Ô· ¯·Î ʇ˘ ,ÏȈ‡Ó‰ È"Ú ‰˘Ú ˘ Ô˜È˙‰
ʇ ‰˙ · ˘ ‰‚¯„ ÍÂ˙Ó ,Ú" Ù· ÌÈÓÏ˘ ÌÈÙˆ¯ÙΠ,‰ÓÏ˘ ‰Ó˜Π˙·˘Á ‰ÓˆÚ
ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù‰ È"Ú ˜"‰ Ô˜˙ Î"Á‡Â .̄˜ Ô˜˙ ‰·˘ ¯"‚„  ¯Ó‡ ‰· ,‰Î¯Ú·Â
Ô˜È˙‰ ¯Ó‚ ¯Á‡Ï ‡Â‰˘ ÈÙÎ ÏÏÂΉ ÔÈ · ͯڷ˘ ȇ„ ͇ ,ÔÏ‰Ï ¯‡Â·Ó‰ ÍωӉ ÈÙÎÂ
.¯"‚Î ÏÏÎ Í¯Ú Â È‡ ʇ ‰˘Ú ‰ ÏÎ
‡Ï‡ Ô˜˙ ‡Ï ¯"‰„‡ ˙‡È¯· ̄˜„ ,‡Â‰ ÔÈ Ú‰ ¯„Ò ¯‡Â·ÓÎ ÈÏÏÎ ÔÙ‡·˘  ÈȉÂ
ÂÈÏÚ ‰È‰ ˘"¯Ú· ‰ ‰Â .ÌÈ Ù„ ÔÈÁÂÓ‰ ÌÈÏ˘‰Ï ‰È‰ ¯"‰„‡„ „ȘÙ˙ ,'Á‡‰
.ÌÈ Ù„ ÌÈ Ù„ ÔÈÁÂÓ ˙΢Ӊ ¯ÂÓ‚Ï Íȯˆ ‰È‰ ˙·˘·Â ,ÌÈ Ù„ 'Á‡„ ÔÈÁÂÓ‰ ÍÈ˘Ó‰Ï
ÂÈÏÚ ‰È‰ ¯"‰„‡Â ,¯" · ÌÈ ˜Â˙Ó ÌÈÙˆ¯Ù‰ ‡¯· ÏȈ‡Ó‰ „ˆÓ„ ڄ Π‰ÊÂ
‰È‰ ‰Ê·Â ,ÌÈ Ù„ ÔÈÁÂÓ‰ ̉˘ Ì‰Ï˘ È"Á Ì‰Ï ÍÈ˘ÓÈ˘ ‰Ó· Ô˜È˙‰ ¯Ó‚ ÌÈÏ˘‰Ï
˙ÓÁÓ Í‡ .ÁÈ˘Ó‰ ‰È‰ ÂÓˆÚ ¯"‰„‡˘  Èȉ ,ÁÈ˘Ó‰ ˙‡È·Â ,ÌÏ˘‰ Ô˜È˙ ‰˘Ú
‰¯Â˜ ‰È‰ ‡Ï Ô· ̇ Û‡„ ˙‡Ê „ÂÚ ‰ ‰Â .ÔÈ ˘ ÈÙχ ˙È˘Ï ÔÈ Ú‰ ‰Á„ „"‰Ú ‡ËÁ
ÍÈ˘Ó‰Ï „ÂÚ Í¯ˆ ‰È‰ ÔÈÈ„Ú ,ʇ„ ˜"·˘· Ï" ‰ Ô˜È˙‰ ÌÏ˘ ‰È‰Â ,„"‰Ú ‡ËÁ ÔÈ Ú
'„ ‡"Ù ÁÈ Û„) Ï"˘‡· ¯‡Â·ÓΠ,Ì ÈÈ ·Â ˙ÂÓÏÂÚ‰ ˙ÂÈÏÚ Í˘Ó‰Â Ô˜È˙‰ ȯ„Ò
˙ÂÈÏÚ ‡Â‰Â , ˜„ˆ ÁÈ˘Ó ˙‡È· ¯Á‡ ˙ÂÈ‰Ï Í˘Ó‰Ï ÌÈ„È˙Ú˘ Ô˜È˙‰ ȯ„Ò· ,(ÌȄ¯·‰
˘"ÈÈÚ ,˜"‡„ ˙Â¯Ú˘Â ÌÈÈ ÈÚ Ù"Á‡ ˙ÂÓÏÂÚ ÌȄ˜ڄ ‰‚¯„Ï ˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ
ÌÈÙˆ¯Ù‰ ˙ÈÏÎ˙· ˙Ó‡·  ȇ ,¯"‚‰ ÏÚ Ô‡Î ¯·Â„Ó‰˘ ȇ„ ‡"η„ ‡ˆÓ  .Âȯ·„·
̄˜„ ‡Â‰‰ ÔÓÊ ˙Ú·˘ ‰‚¯„ ‰˙‡„ ÌÈ ÂÈÏÚ‰ ÌÈÙˆ¯ÙÏ Â Èȉ ‡Ï‡ ,ÌÈ ÂÈÏÚ ÈΉ
.¯"‰„‡ ˙‡È¯·
.‫ו‬

‫בחי' הבירורים שעלו לצורך העתיק‬
‰˙Ú ¯Ó‡ ˘ ,Ìȯ·˘ ‰ ÌÈÏÎÓ 'Ê„ ˙¯‡ ÌÈÏÎ .‫והאורות הנז' שעלו‬
‫ היו המובחר והמעולה שבכל מלך‬.˜È˙Ú„ ¯"‚ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ÂÏÚ Ì‰˘

‫והכלים‬

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קפח‬

Ìȯ¯ȷ‰Ó ÔÈÙˆ¯Ù‰ ÔÈ · ¯„Ò· ͢Ӊ·  ȷ¯ ˜È˙ÚÓ˘ È"¯‡‰ ȯ·„· ÔÏ‰Ï .‫ומלך‬
,˜È˙Ú ¯¯·  ‰ÏÚ Ì‰Ó ÌÈÎÏÓ 'ʉ·˘ Á·Â˘Ó ¯˙Âȉ„ ¯‡Â·Ó Ì˘ ,Ìȯ·˘ ‰ ÌÈÏΉ„
,˙ÂÏȈ‡ ÈÙˆ¯Ù Ïη Ê"„Ú ‰‡Ï‰ ÍΠ,Íȯ‡ ¯¯· Ìȯ¯ȷ· ¯‡˘ ·˘ ¯Á·ÂÓ‰Ó Î"Á‡Â
¯"‚ ÔÈ · Í¯ÂˆÏ Â¯¯· ˘ ‰˙Ú 'Ê ‰ ˙¯‡ ÌÈÏÎ ÍÎÏ .ÔωτΠ,Ú"È· ÈÙˆ¯ÙÏ Î"Á‡Â
˘Â„ÈÁ ‰Ê· ‡ˆÓ ‰ ‰Â .ÌÈÎÏÓ‰ 'ÊÓ ÍÏÓ ÍÏÓ ÏÎÓ˘ ‰ÏÂÚӉ ¯Á·ÂÓ‰ Âȉ ˜È˙Ú„
ÌÈÎÏÓ 'Ê È¯Â¯È·Ó Â · ˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚ ÏÎ ÔΠ˜È˙Ú Ì‚„ ¯Ó‡˘ ‰Ó· ,‰Ï„‚ ‰‡ÈÏÙÂ
ÌÈÎÏÓ 'ʉ ÌÚ ÏÏÎ ÂÏ ‰Ó ,ÏÏÎ ‰¯È·˘ ‰È‰ ‡Ï ˜È˙Ú·„ Â Ú„È ‡Ï‰ ‰¯Â‡ÎÏ .¯·˘ ˘
.ÔÈ‚¯„ ‰Óη  Óȉ ÌÈÎÂÓ ÌÈÙˆ¯Ù Ì ‰ ‡Ï‰Â ,Ô"Âʉ ˙¯ÈÙÒÓ Ì‰˘ ,Ìȯ·˘ ‰
ȯ·„Ó Ìȯ·„‰ ¯Â˜Ó ÂÓˆÚ· ‡È·Ó ,ÔÈ Ú· „ÓÂÚ ,ԇΠÌȯ·„‰ ͢Ӊ·  ȷ¯ Ô·Â
Íȇ ÔÈ Ú‰ ¯Â‡È· ˙ ·‰Ï ,‡Î¯ˆ ‡¯Â‡È·Ï ÔÈÈ„Ú˘ Ì Ó‡ .ÔωτΠ,‡È„‰Ï È"¯‡‰
‰˘‚„‰ ÛÈÒÂÓ .‫ ר"ל חלק מכל אחד ואחד‬.Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ‰˙Ú ¯‡·˙È ,ÔÎ˙È
‡Ï‡ ,˜È˙ÚÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ Ìȯ¯ȷ ÌÈÎÏÓ 'ʉ ÏÏÎ ÍÒÓ Â¯¯· ˙ÂÏÏη„ ˜¯ ‡Ï„ ,˙ÙÒÂ
¯¯·˙ ÍÏÓ ÏÎÓ ,˜È˙ÚÏ ÍÈÈ˘‰ ˜ÏÁ ¯¯· ,Ú" Ù· ˙Â˯ٷ ÍÏÓ ÍÏÓ ÏÎÓ˘ ‡˜ÈÈ„
‫ וכפי חלק הנברר מאחר מהם כך נברר‬.ÔÎ ÏÚ ¯˙È ,·˘ ¯Á·ÂÓ ‰ÏÂÚÓ‰ ˜ÏÁ
¯¯· ˘ ˜ÏÁ ‚ÂÒ ‰ ÈÁ· Â˙‡„ .‫מכל אחד מהם חלקים המתייחסים לאותו חלק‬
‫ כי כן הטביע‬.ÌÈÎÏÓ 'Ê‰Ó „Á‡ ÏÎÓ ‚ÂÒ ‰ ÈÁ· Â˙‡ ¯¯· Ì‚ ÍÎ Ì‰Ó „Á‡Ó
˙¯¯·˙‰‰ ‰È‰˙˘ ,ÏȈ‡Ó‰ ̉· Ú·Ë ‰Ê Ú·Ë .‫בהם המאציל כי גוף אחד הם‬
'ʉ ÏΠ̉ „Á‡ Û‚˘ Ì¢Ó ,‰Â˘· ÌÏÂΠψ‡ ¯¯·˙È ˜ÏÁ 'ÈÁ· ÏΠ,‰Â˘· ÌÏÂÎÓ
.ԇΠÂȯ·„· ÔÓË ‰Ó ¢„˜ ˙ ÂÂÎ ÏÚ „ÂÓÚÏ ¯Â‡È· ÌÈÎȯˆ Ìȯ·„‰ ‰ ‰Â .ÌÈÎÏÓ‰
 Èȉ ,ԇη ÔÈ Ú‰ ˘¯Â˘·  χ˘˘ ‰‰ÈÓ˙‰ ˙·Â˘˙· ËÚÓ Ô·ÂÈ ÔÈ Ú‰ ¯Â‡È· Ô·
ÔÈȈ˘ ‰ÓÓ Ì‚Â ,ÂÏω Ìȯ·„ ÍÂ˙Ó .˜È˙ÚÏ Ó"ʉ ȯ¯ȷ ÌÈÎÈÈ˘ Íȇ ‰Ó
˘¯Â˘˘ ‡Â‰Â .ÔÈ Ú‰ ˙ ·‰ ‰¯Â‡ÎÏ ÁÎÂÓ ,Ô˜È˙‰ '˘Ó ‰"Ù· Âȯ·„Ï ¯Â˜Ó ÏÈÚÏ Â È·¯
„ÒÂÈÓ ‰È‰ Ô˜È˙‰ ˙Ú· ÌÈÙˆ¯Ù‰ ¯‡˘ ÔΠ˜È˙Ú Ô˜È˙ ÔÙ‡ ˙Ó‡·„ ̉ Ìȯ·„‰
͢Ӊ· , ۄ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ȯ·„· ˙ÂÎȯ‡· ˙¯‡Â·Ó‰ ˙¯˘˜˙‰‰Â ˙ÂÏÏÎ˙‰‰ ÔÈ Ú ÏÚ
Á˜Ï˘ È"Ú ‰Ê ‰È‰ ,˜È˙Ú‰ ˙ ·Ï ÏȈ‡Ó‰ ‡·˘Î„  Èȉ , ÈÈ ÚÏ Ú‚Â ‰·Â ,ÔÈÈ‚ÂÒÏ
,˙ÂÏȈ‡„ ÈÏÏΉ ˜È˙Ú È˯٠˙ÂÈ‰Ï ,ÌÈÎÏÓ 'ʉ Ïη˘ ÌÈÈ˯ى ÔȘÈ˙Ú‰ 'ÈÁ· ÏÎ
Ò"È ÂÏ ˘È „ÒÁ‰ ÍÏÓ„ ,·˘ ˙ÂÈ˯٠˙¯ÈÙÒ 'È ÂÏ ˘È Ó"Ê‰Ó ‡"Î ‡Ï‰˘  ÈȉÂ
˜È˙Ú ‡·˘Ó ‰ ‰Â .Ó"ʉ ÏÎ ÍΠ,·˘ Ò"ÈÏ Ë¯Ù ‰¯Â·‚‰ ÍÏÓ ÔΠ,·˘ ÌÈÈ˯Ù
È˯٠ÏÎ ı·È˜˘ È"Ú ‰Ê· Ô˜È˙‰ È Ù‡ ȯ˜ÈÚÓ „Á‡ ‰È‰ ,Ô˜˙˙‰Ï ˙ÂÏȈ‡„ ÈÏÏΉ
˙‡ ‰˙Ú Á˜Ï ÍÎÏ .ÂÏ˘ ÂÈ˯٠Ì˙ÂÈ‰Ï ÌÁ˜Ï ,˙¯ÈÙÒ‰ ¯‡˘·˘ ÌÈÈ˯ى ˜È˙Ú‰
˙‡ Ê"„Ú ÍΠ‰¯Â·‚‰ ÍÏÓ„ È˯ى ˜È˙Ú‰ ˙‡Â ,„ÒÁ‰ ÍÏÓ„ È˯ى ˜È˙Ú‰
Ï΢  ÈȉÂ] .‰˙Ú ˜È˙Ú‰ ‰ · ÂÈ„ÁÈ ÌÏÂÎÓ ,ÌÈÎÏÓ‰ Ï΄ ÌÈÈ˯ى ÔȘÈ˙Ú‰
‰˙Ú ‰È‰È „ÒÁ„ È˯ى ˜È˙Ú„ ,ÈÏÏΉ ˜È˙Ú„ Ò"ȉ È˯٠‰˙Ú ÂÈ‰È Ï" ‰ ÌÈ˯Ù
‰ ÂÂΉ ‡Â‰ ‰Ê ÔÈ Ú .[Ê"„Ú ,'ÂΠ,˜È˙Ú„ ‰¯Â·‚ ‰È‰È ‰¯Â·‚„ ˜È˙Ú ,˜È˙Ú„ „ÒÁ

‫קפט‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

‰ ‰Â .Ó"ʉ Ïη˘ ÌÈÈ˯ى ÔȘÈ˙Ú‰Ó Â Èȉ ,˜È˙Ú Ô˜˙ Ó"ʉ È¯Â¯È·Ó˘ ˘"Ó·
'ÈÁ· ‡Â‰ ȯ‰˘ ,·˘ ¯Á·ÂӉ ‰ÏÂÚÓ‰ Â‰Ê Â·˘ ˜È˙Ú ‡Ï‰ ,Ó"ÊÓ ÍÏÓ ÍÏÓ Ïη
.·˘ ˜È˙Ú
¯¯· ÍÎ Ì‰Ó „Á‡Ó ¯¯· ‰ ˜ÏÁ ÈÙ΄" .ԇΠÂȯ·„·  ȷ¯ ˙ ÂÂÎ ¯‡·˙Ó ‰Ê·Â
,˜È˙Ú Ô˜˙Ï Â ‡·˘Î˘  Èȉ ."˜ÏÁ Â˙Â‡Ï ÌÈÒÁÈÈ˙Ó‰ ÌȘÏÁ Ì‰Ó „Á‡ ÏÎÓ
ÏÎÓ˘ ,‰˘‚„‰‰ ˙ ÂÂΠȉÂÊ .Ô˜˙˙‰Ï ‰ÏÂÚ‰ ‰Ê ‡Â‰ ÌÏÂη˘ ˜È˙Ú 'ÈÁ· ‡˜ÈÈ„ Èʇ
Â‰Ê˘ ,ÌÈ ˜˙Ó ‰˙Ú˘ Ô˜È˙Ï ÍÈÈ˘‰ „ÁÂÈÓ‰ ˜ÏÁ Á˜Ï ,Ú" ٷ ˯ٷ ÍÏÓ ÍÏÓ
ÍÈÈ˘‰ ‡Â‰˘ ,̉·  ˘È˘ ˜ÏÁ· ¯˘˜˙‰Ï ÏÏÎ˙‰Ï Ìȇ· ÌÏÂ΄ ,˙ÂÏÏÎ˙‰‰ ÔÈ Ú „ÂÒ
‰ÏÚÈ ÌÏÂÎÓ Èʇ ,˜È˙Ú„ ¯"‚ ˜ÏÁ ‡Â‰ Ô˜˙˙‰Ï ‡·‰ ‰˙Ú Ì‡Â .‰˙Ú„ Ô˜È˙‰ ÔÈ ÚÏ
ÈÎ ,ÏȈ‡Ó‰ ̉· Úȷˉ ÔÎ ÈÎ" Î"˘Ó ‰Ê ,„Á‡Â „Á‡ Ïη˘ ˜È˙Ú„ ¯"‚ ȯ¯ȷ
„Á‡ Û‚ ̉ ÔÂÂÈÎÓ˘ ,˙¯˘˜˙‰‰Â ˙ÂÏÏÎ˙‰‰ ÔÈ„ „ÂÒ Â‰Ê˘  Èȉ ,"̉ „Á‡ Û‚
Ïη Ô˜È˙ ÏÚÂÙ ‰Ê Èʇ ˜È˙Ú 'ÈÁ· Ô˜˙ ˘Î˘ ,„ÈÁ‡ ÔÙ‡· ‡˜ÈÈ„Â ,Ê"·Ê ÂÏÏÎ˙È ÍÎÏ
Î"‚ Èʇ ˜È˙Ú„ ¯"‚‰ ˜¯ ‰˙Ú ÌÈ ˜˙˙Ó ÂÏȇ˘ ,‰Â˘ ‰„ÈÓ· Ó"Ê Ïη˘ ˜È˙Ú 'ÈÁ·
ÏÏÎ˙‰Ï ÍÏÓ ÍÏÓ Ïη˘ ÌÈÈ˯ى ˜È˙Ú ¯"‚ ȘÏÁ ‡˜ÈÈ„ Â‡Â·È ˙ÂÏÏÎ˙‰ ÔÈ„Ó
, ȷ¯ 'Ï·˘ Âʉ ‰¯Â˘ ¯Â‡È· ,Ë˘Ù‰ È"ÙÚ ‰¯Â‡ÎÏ Ï·˜˙Ó ÍÎ .˜È˙Ú‰ ÍÂ˙· Ô˜˙˙‰ÏÂ
˙ÂÏÏÎ˙‰‰ ˙ÈÈ‚ÂÒ·˘ È„ÂÒÈ ÔÈ Ú ¯Â¯È·· ,‡ÈÏ˙ ÈÏ˙Ó Â ·˙΢ Ï" ‰ ¯Â‡È·˘ Ô·) .‰ÓÂ˙ÒÎ ˙ȇ¯ ˘
˙Ú„Ï Ù"ÎÚ ,ÂÈ„ÁÈ ÌÈÙˆ¯Ù‰ ÏÎ ˙ÂÏÏÎ˙‰„ ‰Ê Ô˜È˙ ‰˘Ú È˙Óȇ ¯Â¯È·‰  Èȉ ,˙¯˘˜˙‰‰Â
.(ÔÈ Ú‰ Ïη ÛÒ ÍÏ‰Ó Ì˘ ¯‡·˙ „ÂÚ ,‫ ז‬Ê"È Ú· ԇΠ˙¯ډ· 'Ú ,Ï" ‰ ¯Â‡È· ˘"‡ Á"Â˙‰
‫הערות וביאורים‬
df aeaxire .cgi miaxernd yace onye
q"ia did `edy l"pd mixaca x`ean
,dxitqe dxitq lka millkpd miihxtd
xkip did `l k"ire eaaxrzd elld mihxty
.mzpiga
oic ceqi i"tr lawzi mixacd ly mxe`iae
x`azp epiipry ,zexywzde zellkzdd
oldl exwire ,t"nk dkex`a epiax ixaca
'yn d"ta i"x`d ixacn `ed exewne .e sc
,oiprd zligza lirl epiax oiivy oewizd
,c"r d oldl epiax z`f oiivny itke
cqiny zexywzde zellkzd zibeq zligza
'yn d"ta l"pd i"x`d ixac lr z`f
`xe`ial jxvpe agx oiprde ,oewizd
dlery ,`ed eppiiprl rbepd j` .oldlcke
y"eana l"pd i"x`d ixac xe`ia o`ka

lr cqein eyxeya oiprd zpad dpd .` .f
(f"t b"g a"y) y"eana l"fix`d ixac
epiide .'igae oewizd oipr zxaqd my x`iay
iepiyd edne ,dxiayl mxby oexqgd did dn
l"fe azke .oewizd jxevl k"ng`l dyrpy
dpd 'eke oewizd df mcew ik `id zg` 'iga"
zil i`ceay i"tr` ,zecewp dxyr e`eaiyk
did `l f"kr ,'in zlilkz` `lc dcewp jl
eli`k ,aeaxira did mpn` .mzpiga xkip
'eke yace onye oiie alge min eidy xn`z
oewizd xg` mpn` ,cgi miaaxern lkd
lka millkpd 'idn dpigae dpiga lk exxaed
x`azp dpde .l"kr ,`iaeaxira `le dxitq
ly 'iga edfi` oewizd mcew yic ceqi o`ka
oi` k"iry ,zexitq 'id lk oia diaeaxir
oiie alge min znbecke ,cg` lk zpiga xkip

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קצ‬

‫הערות וביאורים‬
oipr x`azn dfa dpde .ezpiga ihxt
o"efa gpend wizr iwlgny mixexiad
oipa jxevl xxazdl dzr mi`ad mixaypd
,(x"bd itevxt x`y lka f"cr oke) wizr
miihxtd oiwizrd eidy dn lk epiide
wxe wizrd ihxt zeidl dzr mi`ay ,o"efdc
.ezenlya wizr oipa `ed dfa
xcq epiax ixaca x`eai oldly ok`e .a
,`ede .zexywzde zellkzdd oipra iktd
lr mitevxtd lk epwzpy xg` daxc`y
`"ky dna f"rf ellkzp if` ,mpekne mcnr
e`a wizrc miihxt q"ie ,edrxl eihxt ozp
rcepke ,q"id lkc ihxtd wizr zeidl
cer x`eai oldle ,dxizq f"i` ok` .oipra
edpzi` ediieexz zn`ac ,d"ra dkex`a
oewizd zlgzd zra dligzc ,epiide .dia
`"k e`ac df ote`a `wiic oewizd dyrp
did wizrde ,`wiic cal enewn lr zeidl
.f"cr ,'eke jix` elek jix`e wizr elek
lr md e`a df ote`a `wiicy meyne
`l inin" m"anxa 'i`y dn c"re ,mzenly
epi`y inc ,"zg` dk`ln lra `l` ipgvp
dfa `eai ,cala zg` dk`lna `l` wqrzn
egek `vi jk `wiice ,ef dk`lna zenlyl
`wiicc ,f"ipra `ed jk ,zenlya lretl
minly zeidl zexitqd lk e`ay xg`
gk zenilyl `"k e`ae ,mnvr mdihxta
did leki if` ,eihxt lk lr ely invrd
`"k exi`iy dfa sqep oewiz zeyrdl
k"ekn gken df oipre .f"rf ellkzie exiaga
epiax ixacae i"x`d ixaca zenewn
`da enewna oldl cer x`eaie ,y"yxd
`caera `vnp dfl lyne `nbece] .`zrny
z` cnln didy ,l"fga z`aend ,`iig 'xc
dfl cnile ,dxez iyneg 'd zewepizd
k"g`e ,'eke `xwie dfle zeny dfle ziy`xa

zil i"x`d ixaca x`eank dpdc ,df ote`a
'idn cg` lke ,'in dlelk dpi`y dcewp
envra hxtp w"` ipirn e`viy zecewp
f`c i"x`d cnil dpde .eay miihxt q"il
e`vi w"` ipirn zecewpd e`viy zra
lr eid `l `"k ihxty epiide ,aeaxira
q"idc ,dfl dfn etlgzp `l` ,mnewn
mnewnn etlgzp ,`nbecl wizrc miihxt
e`ae ,mnewna cenrl mcbpky mdihxt mr
miwizrd zeidl wizrc miihxt q"i lk
.q"id lkay
ezeidl zgz ,wizray ihxtd cqgd lynle
xi`dle wizr mewna cenrl enewna xi`n
dpd ,wizrc ihxtd cqgd zxitq zxeza my
zeidl aaxrzpy ote`a `vi dligzkln
xi`dl enewn gwl `l` ,enewna `ly
eli`e cqgd jln ly ihxtd wizrd zxeza
cqgd zeidl dlr cqgc ihxtd wizr
,wizrc zihxtd dxeab f"cre .wizrc
dxeabd jlnc ihxtd wizr zeidl daaxrzp
dlr dxeabd jlnc ihxtd wizr eli`e
'i lk e`vi f"cr jke .wizrc dxeabd zeidl
eide ecnr `ly jka ,diaeaxira zecewpd
etlgzpe eaaxrzp `l` mnewn lr mdihxt
.f"rf
mlek e`ay dna did oewizd ziy`x dpde
gwl wizrde ,mnewn lr cenrl mcewn
,mleka mixfetn eidy eihxt lk envrl
zeidl e`a mlekay miwizrd lky epiide
wizrd epiidc mdihxt eli`e ,wizrd ihxt
ihxt did mcewy dnn dzr dpap mlekay
mzpiga xkip" dzry `vnpe .wizrd
elekl dzr dyrp wizry epiidc ,"`icdl
`"k jke ,jix` elekl dyrp jix`e wizr
,cal ezpigan wx ixnbl iepa dyrp q"idn
lka el die`xd ezenly `"k dzrn laiwe

‫קצא‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬

wizr oewiz xnbpy xg`c daxc`y `ede
lkl oewiz dfa didi if` epekn lr mlype
xg`y meyne ,eizgzy q"id lkay oiwizr
zellkzdc oicde xcq el yi epewiz xnbpy
i`d lka e oldl x`eand itke mlek mr
dna epiax ixac zpeek zpady ok` ,`zrny
el oi` eppiiprl oewizd 'yn d"t z` oiivy
.(x`azpy ote`a zlef ,dxe`kl oaen
dgpd lr qqean ,o`ka xacpd lk dpde .c
oipr ixcq elgd xak oewizd xnb mcew mbc
epilr ok` .x`eanke ,zexywzde zellkzd
oipr zn`ac ,epiide .heyt k"k f"i`c oiivl
zexywzde zellkzdd i"r dyrpy oewizd
ea jix`dy oiprd epid ,eicgi mitevxtd
'ce ,mipiiprd ix`y lka xy`n xzei epiax
exwire ,extqa f"ipra epiax xacn minrt
f"ipr hexita wqer eleky e sca oldl `ed
ok` .ocic `zrnyl jyndk azkpe
my x`eand lka oiicr `zlinc `hyewly
dcewpa zexida xqegn eplvip `l `icdl
zellkzdc
ef
drenyay
zixwir
x`azp mpn`y s`y epiide ,zexywzde
j` ,oewizd df ly epte`e exciq zekix`a
`ed izn df oewiz ly epnfe ezr f"kr
,`icdl epiax ixaca x`azp `l df ,dyrp
xnel m` .xaca zexizqe zexaq dnke
ixwrn df did mitevxtd oewiz zra skizy
miizqpy xg` wxc `nlc e` ,mpewiz xcq
m` oke .eicgi llkzdl e`a f` wx mpiipa lk
,dnewd oipa onfe zr lka df oewiz dyrp
zenlerd oipa zra `"t wx dyrpy c"`
,`zax `xe`ial `kxvp f"ke .z"iya
dfa cenrp e sca oldl enewnae ,n"k`e
o`k epiax ixacay `ed eppiiprl j` .d"ra
al inkg erbiizpy ,dnezq dxey dxn`p
itke" xn`y dn ,`ide ,dxyt lr cenrl

xaky dn edrx z` cg`d ecnliy mdl xn`
mlek mcnl `l dligzkl dnl dxe`kle .rci
`l` ,'eke zeny k"g`e ziy`xa ,eicgi
lkl mi`zn dn biyd g"xy `ed oiprd
,z`f ecnle ,ezpigae ezpekz itl wepiz
mlyp xaky xg`e ,cenild ahid hlw k"ire
egk leki dzrn - el ie`xa wepizd
`wiicc opiipra `ed oke .cere cer hytzdl
zenlya dpiipr dlaiw dxitq lky xg`
llkzdl zeie`x dizexage `id ziyrp ,day
ly zenlyn mb da didi `"ky jxevl ,f"af
.zexitqd x`y
epiax oiivy dn mb x`azny `ed f"cae .b
k"ynl rbepa ,oewizd 'yn d"tl lirl
xgaend milkde zexe`dn mixexiad elry"
owzl jxevl gxken `edy dn ,'eke ,mday
'yn d"ta 'fpk ,'eke ,c"ag x"b epnn
rbepa icin x`azp `l my dpde ."oewizd
oewizl mcew wizrc x"bd oewiz didy oiprl
mvrl myn cenll oeiky k"re ,ely w"ed
,"mday xgaendn" dzr dlrdy oiprd
epiide mixaypd n"fay xgaen epiidc
mdn zepadl dzr elry ,mlekay oiwizrd
my i"x`d c"itr `ede ,eihxt lka wizrd
enir epwzp wizr owzpyk ik" my azky
dhnly q"id lka mpyiy wizr 'iga lk
zexewnn edf dpde .y"iir l"kr "'eke ,epnn
oiivny itk ,zexywzde zellkzdd ipic
`ed l"pdl dfa oaende .c"r d oldl epiax
owzp wizrdc my xnel l"fix`d zpeeky
lkay wizr 'iga lk envrl uaiwy i"r
enir epwzp wizr owzpykc xn` jkle q"id
.epnn dhnly q"id lkay wizr 'iga lk
ozip myay eixaca `zlinc `hyewly ok`)
yxtl mb ozipc ,ezpeeka wtzqdle xewgl
,zellkzdd oicc zxg`d 'igaa ,my eixac

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קצב‬

‫הערות וביאורים‬
,mcewd sevxtc i"dpn yeal mdnr `eaiy
ea `vnpe lelk oezgz sevxt lkay `vnpe
lkny oiyealde minlvd lk 'igan
zeidl okzi `le ,el encwy mitevxtd
oigend lawn sevxt lk ixdy ,df icrlan
laiwyke ,el mincewd mitevxtn dilic
mlv mr miyaeln mlaw dilic zeige oigen
jiynnyk k"`e ,eiptly sevxtdc i"dpn
mkiynn ixd ,eizgzy sevxtl oigend k"g`
xak lelk mday ,ely i"dp mr d`ldl
mitevxtdc i"dpd inlv 'iga mb `linn
o"efd elawy zrac ,k"` `vnpe .mipeilrd
i"dpc mlva miyaeln edlic oigen
inlvn miwlg mb lelk dfa dpd ,z"eqyic
jynp mkxcy ,mincewd mitevxtc i"dpd
dpd df ceqie .z"eqyil e`ay cr ,oigend
h sc oldl epiax ixaca `icdl `ed x`ean
`vnpe" l"fe azeky `vnpe d"c y"iir ,a"r
mikynp mpi` `"fc i"gpxpd ik l"fpd lk itk
oigend inlv lk jez miyaeln `l` el mi`ae
y"iir "'eke epnn dlrnly mitevxtd lkc
.dfa aigxny
iwlg oipr edfc l"t` f"itr dzrn dpde
itly meyne ,mixaypd o"efa mi`npd wizr
mcew eige eidy o"efd mby i`ce if` l"pd
ekynpy oigend inlv mda did ,dxiayd
xg`n `ldy ,mdl encwy oitevxtn mdl
ig o"ef okzi `l dpde miig elld o"ef eidy
ytpd 'iga ixdc ,oigend el ekynpy `la
`ld df dpde mzxiay mcew mdl eid gexde
elawy oigend i"r `l` mdl jynp oi`
i`ce `ld elld oigene ,mdl mincewdn
epnid mikynpy sevxtc minlv mr mi`a
elld minlvc xn`p dzrne .okzi `l f"lac
x"bd lk iwlge wizrd iwlg md md
epiide .mixaypd o"efd jeza mi`vnpy

cg` seb ik 'eke mdn cg`n xxapd wlg
epazke .elld mixac ly oxyt dnc ,"md
oiprc xn`py i"tr ,'` ote`a xacd xe`ia
,wizr oewiz jxevl mixxaznd o"efd iwlg
cg`e `"kay ihxtd wizr 'iga `ed mpiipr
llkzdl dzr e`a zellkzd oicny ,n"fdn
dpde .wizrd dpap dfae wizrd ihxt zeidle
oiprc ,xne` jpd m`a wx y"` f"c
,zeliv`d oipa zra skiz dyrp zellkzdd
ok` .g"ezd `pxnc c"tl zn`a x`azi jke
exn`p zeric dnke ,oipra `zax `zbeltc
.z"idfra x`azi enewna oldle ,dfa
iwlg oipr x`al ozip sqep jxca dpde .d
oipr ceqi gkn `ede o"efa mi`vnpd wizr
rcepke oigend miyialny miyeale minlvd
,zkynpd oigen znew lkc ,`"nv l"k oiprn
miycgd oigendy ote`a zkynpe d`a
mpid xy` ,mlve yeal jeza miyaeln
.oikynpd oigend xe` mvrl yeale ieqikk
,l"f i"x`d ixaca eceqi x`aziy itke
sevxtdc i"dpdn miyrp elld mlve yealc
zkynd ote`y .oigend jiynnd oeilrd
oeilrd sevxtc i"dpy i"r dyrp oigend
xe` `a enewn lre ely invrd xe`n owexzn
oezgzd sevxtl ozipe ,dzr jynpd oigend
.oeilrd sevxtc i"dpd ilk mvr mr cgi
dyrpd mlvd `ed cg` ,'iga 'a dyrp dfne)
jezl oigend mr cgi jynpe ,mnvr i"dpdn
dyrpd yeald `ed el ipye ,oezgzd sevxtd
`ae ,envr oeilrd sevxtdc oigend ixiiyn
aiaq siwne eyialnd yeal zxeza oezgzl
k"yn eteqa a"r c lirl 'r ,uegan el
llk df oipr dpde .(oikynpe d"c my zexrda
,zelrnd mexl cre sevxte sevxt lka `ed
sevxtl oigene zeig zkynd okzi `ly
`la ,el oeilrd sevxtn ,`ld `ay ,oezgz

‫קצג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬

qtzp k"tr`e ,ipgex `edy df mlv j` ,`ed
,ifg ediilfnc iypi`c `nzql mb ybxpe
ipt d`exd lr rtyp ezervn`ae egekn
lhal el lirene ,wicvd zyecwn wicvd
,my x`eank zeavrde zelvrd lk epnn
mlv dpde .(dyecwd l` ribdl `"` f"lae
,mbeeifa eni`e eia` i"r mc`a ozipd `ed df
`ed dlrc ,a"t `ipza x`eand `ed f"re
m`de a`d zeycwzd itkc oipr xdfa i`wy
epiipr daxd rtyeie dlzi dfa mdiyrna
`teb dnypdc s`c meyn `ede ,clepd oadc
dlecb dnyp `eaiy okzie ,`id invr oipr
ribn df yeal j` ,zegt mc`n clepd oal
zlert lkc xg`ne ,eni`e eia`c i"dpn
`vnp ,df yeal jxc `l` elrti `l eznyp
,df yeala daxd dielz didz ezbxcnc
m`e ,lwpa ezcear dlri ,jf yeald m`y
t"r` ,dlilg c`n ezcear cakz e`l
t"kre .dlecb dlrna dpid r"vn eznypy
`vnp f"itrc ,eppiipra x`eand edf dpd
epwfne eia`n k"b miwlg ea lelk `"ky
`vnpe ,zexecd lk zligz cr epwf owfne
dpd ,dlilg dlitpe dxiay ea dyrpykc
mb `ldy ,'eke epwfe eia` mb ewefp dfn
`ed dfae ,enr dzr miltep mdn miwlg
mb enr eltp o"ef zlitpay eppiiprl lynpd
dzry ,l"pk wizre jix`ne `"e`n eiwlg
wizrd oewiz jxevl mnewnl elrie exxazi
.x"bd lke jix`e
dnecd oiprn `icdl yi dfl xewn oirke .f
,a"r `i sc l"y`d axd ixaca `aend dfl
axd ixacn wiicny ,h ze` g"t micewp 'y
mikln egwly yealdy rnyn o`kn"
mdnr cxi `"e`c miixeg`n mipezgzd
mdnr ecxiy o"efd y"r e`xwpe ,'eke ,r"ial
sc 'ilwd 'yn `"ta y"eana y"nk ,r"ial

cgi r"ial eltpe o"efd ikln exaypy zray
mda eidy oigend inlv lk mb eltp mdnr
dzr dpde ,mdl mincewd mitevxtd lkn
el` lk elrie exxazi oewizd zr ribda
oey`xd mnewnl md eaeyi dzre ,minlvd
enewna `"k jke ,wizrd iwlgn zeidl
.el jiiyd sevxta
inlvy f"ipr dpdc ,x`eai dfa lynde .e
mc` lka `vnp ,oigend miyialnd i"dpd
iyeal oiprn rcepke ,l`xyin mc`e
seb ea yi l`xyin `"k dpdc .dnypd
,`id zipgex dlek `ld dnypde ,dnype
zn`a mpn` .xnege myb elek `ed sebde
`"kl epyi ,dnype seb on cal ,dfl sqepa
mdipia rvenn oink `edy ,mlv `xwpd oipr
ipgex k"k epi` j` ,sebdk inyb epi`y
'la dpekne ,ipgex seb oirk `ede ,dnypdk
.ze`xd ikfl d`xpd ,ikekf seb mipey`xd
,x"ryed lila d`xpd mlvd 'iga edfe
iielb oke .x"ed iyexca k"drya my `aenk
`ay iax znbeck f"dera miwicvd zenyp
ycwl zay lil lka ezxiht xg` ezial
h"dne) mlvd dfa ezeyalzd i"r `ed meid
k"iry meyn ,yeciw g"ci m`ivedl lki
oink `ede ,(l"nk`e ,mlera igk aygp
,mc`d aiaq siwn `ede ,dnypdl yealn
lke zeevnde dxezd dnypd zelert lke
milret mpi` day dyecwd 'igae zecin
`l dnypdc diielib lke ,df yeal jxc `l`
abypd oipr lke) ,df yeal jxc `l` elrti
lehia lertl egekay miwicvd ipt zii`xc
o"xden ihewila 'i`ck ,zerxd zecin lk
df gkn `ed exwir f"k ,mixtq x`yae
,dzenvra wicvd znypy meyne ,mlvd
,wicvd ly eteb eli`e ,`id znlrp `ld
seb n"n ce`nl jf seb epidy mpn` s`d

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קצד‬

‫הערות וביאורים‬
.a"ve ,enledl xzei dyw dzrc
ztqeza oiprd yxtl mewn yiy ok`e]
mixxazn dzrc epxn` dpdy `ede ,yecig
dpde ,wizrn e`ay ,n"fay i"dpd inlv
epyi miklnd 'fn `"kay oaen f"ipr cvn
el yi `ld df mlv dpde ,wizrl jiiyd mlv
ly zernyn `ld edfy ,ely miihxt q"i
dzrne .q"i ly dnew `edy 'mlv'c dxcbdd
lret mzexxazd xcqc ,dpeekd 'tl okzi
mlvd dlere xxaznyk `nbecly ote`a
enr if` ,cqgd jln lv` `vnpd wizrny
mi`vnpd cqgd ihxt lk elrie exxazi eicgi
,wizrn mi`ad minlvn cg`e `"k lv`
,`nbecl epiide) .miklnd 'fn cg` lkay
yi dxeabd jln lv` `vnpd wizrc mlvay
dpde ,eay miihxt q"i `ld df mlva ea
llkzi cqgd jlnay wizrc mlv dlriyk
mlvc q"i jezny cqgd hxt k"b enr dlrie
if` ,mixacd mipk m`e ,(n"fd lkay wizrc
,epiax oeyl xzi weica xity dfa yxtzi
cg`n xxapd wlg itke" 'l zpeek idefy
mlvc wlg dlere xxaznyk epiide ,"mdn
xxap jk" ,`nbecl - cqgd jlnay wizrc
eze`l miqgiiznd miwlg mdn cg` lkn
x`yay cqgd ihxt x`y lk epiid ,"'wlg'
,mlv lkay cqg ihxt mde oeikny minlvd
jkle ,cqgd 'igal 'zeqgiizd' mdl yi ixd
riahd ok ik" k"yfe enr oilere mixxap
edfy epiide ,"md cg` seb ik liv`nd mda
zellkzd ly 'iga beqe oin envr
cg` seb mleky df gkn dyrpy zexywzde
'ld ,xzei y"` f"cl dpde .w"ece ,md
jk mdn cg`n xxapd 'wlg' itke xne`y
eze`l miqgiiznd 'miwlg' mlekn xxap
k"k xexa `l zncewd jxclc ,wlg
.[dfay dybcdd zernyn

zeidl 'eke dnzz l`e my azky c"r dp
ynn o"efk zaygp 'iga dze`ae oigen mdl
wizrny l"y`a y"iire 'eke y"iieri 'eke
zrac ji` x`ane ,y"tixdn mb f"ipr
mb mdnr miler r"ian o"efd ixexia z`lrd
`"e`l elld mixexia o"efd milrne el` 'iga
x`azp t"kre .y"iir ,`"e`c 'eg` 'iga mr
iwlgn mpid o"efa mi`vnpd `"e` iwlgc dfa
k"g`e ,r"ial mdnr miltepd o"efd
,oey`xd mnewnl mixfege milere mipwzzn
ixaca epivny xg`c xnel lkep f"cr k"`e
mb milelk o"efd jezac h sc oldl epiax
k"` ,mincewd mitevxtd lkc minlv
,r"ial eltpy o"efd llka md mbc `xazqn
mipwzznd o"efay miwlgd mdc okzi k"`e
jxevl ,`"e`e jix`e wizrl zelrl dzr
.elld mitevxt oipa
,wgeca dler epiax oeyl xe`ia mpn`e
iwlg mixxazne mi`ayky l"vcp f"itry
wizrc i"dpd inlv mdy o"efay wizr
cg`e `"kn mixxazn d"d ,o"efa milelkd
`"ka `ldy ,deya mdn `"kne ,n"fay
j` .deya elld minlv 'iga mpyi n"fdn
jk mdn cg`n xxapd wlg itke" k"yn
ik ,liv`nd mda riahd ok ik ,mlekn xxap
dnc `kxvp `xe`ial oiicr ,"md cg` seb
`nlyac ,eppiiprl elld mixacl zernyn
`ed oiprd xwiry dlrnl xen`d jxcl
mixacd mix`azn ,zellkzd oic ceqin
zellkzdd oipr yxeyn edfy zernyna
wizr 'iga lk jkl md cg` sebe oigenc
cg` xxaziyke ,f"af mixyewn mlekay
mlek exxazi if` wizra zeidl `eal mdn
dzr `ay ,cg` sebe cg` oipr mleky k"ir
lk zeidl ievxd epewize epiipa xcq lr
jxcl j` ,mdl jiiye mi`znd mewna eihxt

‫קצה‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

 Èȉ .‫ פי' מנהון מכולם‬,‫ ומנהון לא אתבסמו‬,‫ מנהון אתבסמו‬,‫וזמ"ש בזהר‬
Èʇ ,Ì Â˜È˙ ˙Ú· ÈÎ ,¯·˘ ˘ ÌÈÎÏÓÏ Ú‚Â · ¯‰Ê· ¯Ó‡ ‰ ˙ ÂÂÎ Â‰Ê˘
 Èȉ 'Ô‰ Ó' ‰˘‚„‰‰ ‰ ÂÂ΢  ȷ¯ 'ÙÓ ,'ÂÓÒ·˙‡ ‡Ï Ô‰ Ó ,ÂÓÒ·˙‡ Ô‰ Ó'
,ÔÈÙˆ¯Ù‰Ó „Á‡ ÏÎ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ˘ ¯Â¯È·Â ¯Â¯È· Ïη„ Î"˘Ó ÈÙÎ Ï"¯Â ,ÂÈ„ÁÈ ÌÏÂÎÓ
Ô‰ Ó ,ÌÏÂη ‡Â‰ ÌÂ˘È· Ï΢ ‡ˆÓ  ,ÂÈχ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ Ó"ʉ ÏÎÓ ÌÈÁ˜ÂÏ Èʇ
¯Â¯È·Ï ÌÈÏÂÚ‰ ÌȘÏÁ‰ Ì˙‡ ÍÂ˙Ó˘ ‰Ó ‡Â‰ ¯Â¯È·‰ ÔÈ Ú ¯„Ò ‡Ï‰˘ ,ÂÓÒ·˙‡ ‡Ï
ÔÈ Ú ˙Â‰Ó ‡Ù‚ ‰Ê ,'ÈÏ˜Ï Íω‰ ˜ÏÁ ̉ ,ÌÈ ˜˙˙Ó Ì È‡˘ ÌÈ‚ÈÒ‰ ̉· ˘È
‰ÏÂÚ  ˜È˙ Ï·˜Ó ,ÌÈÏÂÚ‰ Ìȯ¯ȷ‰ ÍÂ˙Ó Ô˜˙˙‰Ï ȇ¯‰ ˜ÏÁ „¯Ù ʇ˘ ,¯Â¯È·‰
ÏÈÚÏ Â È·¯ ȯ·„· ˙" ˘Î ,'ÈϘ‰ ̘ÓÏ ÏÙ  „¯Ù ÌÈ‚ÈÒ‰ ˜ÏÁ ,˙ÂÏȈ‡· ÂÓ˜ÓÏ
¯Ó‡ Ê"Ú .Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ÔÏ‰Ï Â È·¯ ˜È˙ÚÓ˘ È"¯‡‰ ȯ·„· „ÂÚ ¯‡Â·È ,‚"Ú ‚
 ȇ˘ ÌÈ‚ÈÒ‰ ˜ÏÁ  ˘È ‡"η„ ,Ó"Ê‰Ó „Á‡ Ïη ‡Â‰ Ê"‚˘ ,'ÂÓÒ·˙‡ ‡Ï Ô‰ ÓÂ'
.'ÈÏ˜Ï Íω ¯¯·˙Ó ‡Ï‡ ,Ô˜˙˙Ó
.‫ז‬

‫עליית הבירורים מבי"ע וכניסתם באצילות ומקום עלייתם‬

‚"Ò ·"ÚÏ „Ú Ú"È·Ó Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò ˙‡ ˯˯ٷ ¯‡·Ï  ȷ¯ ÏÈÈÚ ÔωÏ
˯ÙÏ .‡ ‰˙Ú ÏÈÈÚ ,ÌÈÏÂÚ‰ Ìȯ¯ȷ‰ ̉ ‰Êȇ ¯‡·Ï ¯Ó‚˘ ¯Á‡˘ ,˜"‡„
ÌÈ„Ï ‰ Ô"·Â ‰"Ó„ ˙¯‡ 'ÈÁ· .‚ .˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈʉ ¯„Ò .· .Ì˙ÈÈÏÚ ¯„Ò
‡„ ‡˙˙ÚÓ˘· ˙ÂگΉ ÌÈ˘Â„ÈÁ ‰ÓΠ.˙ÂÏȈ‡‰ ÏÎ ÔÈ · Í¯ÂˆÏ ‰Ê ‚ÂÂÈÊÓ ÔÈÎ˘Ó Â
Ìȇ· Âȯ·„ ˙È˘‡¯Â .‰"ÊÚ· „"Â˙· ¯‡·˙È ,Ìȯ·„‰ ˙‡ˆ¯‰ Íωӷ ԇΠÌÈ„ÓÏ
.Ú"È·Ó Ì˙ÈÈÏÚ ¯Á‡Ï ˙ÂÏȈ‡· Ì˙ÒÈ Î Ì˜Ó ÔÙ‡· ‰˙Ú
Ú"È·· ÌÈÁ ÂÓ Âȉ˘ ÂÏω ˙¯‡ ÌÈÏÎ .‫ועלו הכלים עם האורות מבי"ע לאצילות‬
Ú"È·Ó ÂÏÚ Ì‰ ,˜È˙Ú„ ¯"‚ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Â¯¯·˙ ‰˙Ú ,‰¯È·˘‰ ˙ÓÁÓ
ÌȯӇ ‰ Ìȯ·„Ó ‰ ‰Â .ÂÏ˘ ˙ÂÏȈ‡Ï ÂÏ˘ Ú"È·Ó È·ÂÚ ˙Ó˜ ÏÎ .‫ דכל פרט‬,˙ÂÏȈ‡Ï
,Ú"È·Ó Ìȯ¯ȷ‰ ÏÎ ÌÈÏÂÚ ‰˙Ú ¯·Î Ô·˘ ‡È‰Â .‰ˆÂÁ ‰ÚÈ„È ˙ÙÒÂ˙ ¯‡·˙Ó Ô‡Î
,˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ‰˙Ú Ô˜Â˙È Ì‰Ó˘ ,Ó"Ê„ ÌÈÏΉ ȘÏÁ ÏΠ̉˘ Ìȯ¯ȷ‰ ÏÎ Â ÈȉÂ
, ȷ¯ ¯Ó‡ Ìȯ·„‰ ˙ÏÈÁ˙·˘ Ù"Ú‡˘  Èȉ .˜È˙Ú„ ¯"‚ Í¯ÂˆÏ˘ Ìȯ¯ȷ‰ ˜¯ ‡ÏÂ
,˜È˙Ú„ ¯"‚‰ Í¯ÂˆÏ ‡Â‰˘ ‰Ó ,̉·˘ ¯Á·ÂÓ‰ ˜¯ Ó"Ê„ ÌÈÏÎ‰Ó ¯¯·˙Ó ‰˙Ú˘
¯¯·˙Ó˘ ‰Ó˘ ‡Ï‡ .ÌÈÏΉ ÏÎ ˙ÂÏȈ‡Ï Ú"È·Ó ÌÈÏÂÚ ÌÓÚ „ÁÈ„ ÁÎÂÓ Î"˘ÓÓ ‰ ‰
,˙ÂÏȈ‡Ï Ú"È·Ó ÂÏÚ ÌÏÂÎ Ï·‡ ,˜È˙ÚÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ‰ ˜¯ ‰Ê ,Ô˜È˙Ï ‰˙Ú ‡·Â
ÈÙΠÂÏ ÍÈÈ˘ ‰Ê ˜ÏÁ˘ Ûˆ¯Ù‰ Ô˜Â˙È˘ ˙Ú· ˜ÏÁ ÏÎ ÌÏÂÎ Â ˜Â˙È ÔÈ Ú‰ ͢Ӊ·Â
ÈÎ ,Î"‚ ‰Ê ÁÎÂÓ ÔωÏ .È"¯‡‰ ȯ·„Ó ˜È˙Ú‰˘ ‰Ó·Â , ȷ¯ ȯ·„· ÔÏ‰Ï ¯‡Â·Ó˘
Ï΢ Íȇ ˜¯Â ͇ ¯ÎÊÂÓ ‡Ï‡ ,Ú"È·Ó ˙ÙÒ ‰‡ÏÚ‰ ,ÏÏÎ ¯ÎÊÂÓ Ôȇ ÔÈ Ú‰ ͢Ӊ·
‰Á„ ¯‡˘‰Â ,Ìȯ¯ȷ·˘ ÂÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ‰ ˙‡  ˜È˙ Í¯ÂˆÏ ,ÂÓˆÚÏ Á˜ÂÏ Ûˆ¯Ù

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קצו‬

Ô˜˙ ‡"΢ ‡Ï‡Â ˙ÂÏȈ‡· ÌȇˆÓ  ÂÏÚ ¯·Î ÌÏÂ΢ ÚÓ˘Ó .˙"˘ÈÙΠ,ÌÈ‚ÈÒÎ
.Â˙Ú˘·
˜¯ ÂÏÙ ‡Ï‰ ‰¯È·˘‰ ˙Ú·„ .‫ונתחברו עם האורות שלהם שנשארו באצילות‬
.˙ÂÏȈ‡· ¯‡˘ ÌÈÏη˘ ˙¯‡‰Â ,(ÌÓÂȘ Í¯ÂˆÏ ˙¯‡‰ ÈˆÂˆÈ ÌÚ) ,ÌÈÏΉ
Ì‰Ï˘ ˙¯‡‰ ÌÚ ¯·Á˙‰Ï ÂÏω Ìȯ·˘ ‰ ÌÈÏÎ ÌÈÏÂÚ ,Ô˜È˙‰ ÏÁ‰˘Ó ‰˙Ú ‰ ‰Â
È˘Â¯„· Ì˘ ¯‡·˙ „ .‫˙ בכלים דא"א ואו"א דכל פרט‬ÂÏȈ‡· ‰ÏÈÁ˙Ó Â¯‡˘ ˘
„ÂÓÚÏ ÂÒ Î ˙ÂÏȈ‡· ¯‡˘ ˘Î ,Ìȯ·˘ ‰ ÌÈÎÏÓ‰ 'Ê Ï˘ ˙¯‡‰ Ì˙‡„ ‰¯È·˘‰
.‫ שנתפשטו עד מקום זו"ן דכל פרט כנז"ל‬,¯·˘ ‡Ï˘ ‡"‡ ‡"‡„ ÌÈÏΉ ÍÂ˙·
‡·‡„ .Ó"ʉ ̘ÓÏ „Ú Ì‰ÈÏ‚¯ Âί‡˙ ‡"‡ Íȯ‡ ÈÏ΢ È"Ú ‰Ê ‰È‰˘ Ì˘ ¯‡Â·ÓÎ
ÂÒ Î ÍΠ.˙"˙‰ ̘ÓÏ ‡"‡Â ,‰¯Â·‚‰ ̘ÓÏ ‡Óȇ ,„ÒÁ‰ ̘ÓÏ „Ú Í˘Ó
ÌÈÒÁÈÈ˙Ó‰ ˙¯‡‰ ȘÏÁ Ì˙‡ .‡"‡„ ‡"‡„ ̉ÈÏÎ ÍÂ˙· „ÂÓÚÏ ÌÈÎÏÓ 'ʉ ˙¯‡
È"ÙÚ ‰È‰ ,‡"‡ ‡"‡ ÈÏÎ ÍÂ˙Ï Ó"ʉ ˙¯‡ ˙ÒÈ Î ÔÙ‡„ ¯‡Â·Ó˘  Èȉ„ ,̉Ï
‡·‡ ÈÏÎÏ ÂÒ Î ,Áˆ ‰Â „ÒÁ‰ ˙¯‡˘  Èȉ .È"˙„ ‰"‚· Ô"ÁÁ„ ÌȘ‰ ˙˜ÂÏÁ
ÍÂ˙Ï ˙ÂÎÏÓ „ÂÒÈ ˙"˙ ˙¯‡ ,Ï‡Ó˘Ó ‡Óȇ ÈÏÎÏ „‰ ‰¯Â·‚ ˙¯‡ ,ÔÈÓÈÓ˘
ÂÏω ÌÈÏΠ¯·Á˙ ,Ú"È·Ó ÌÈÏΉ ȘÏÁ ÌÈÏÂÚ ,Ô˜È˙‰ ÏÁ‰˘Î ‰˙Ú ‰ ‰Â .Íȯ‡ ÈÏÎ
„Ú ‰¯È·˘‰ ˙Ú· ÂˢÙ˙ ˘ ‡"‡ ‡"‡ ÈÏÎ ÍÂ˙· ˙ÂÏȈ‡· ÌȇˆÓ ‰ ̉È˙¯‡ ÌÚ
,Ú"È·Ó Ìȯ¯ȷ‰„ Ì˙ÈÈÏÚ ˙Ú·„ ,˙¯‡Â·Ó  ȷ¯ ÔÂ˘Ï ˙ÂÚÓ˘Ó ‰ ‰Â] .Ô"ÂÊ Ì˜ÓÏ
Ì Ó‡ .˙ÂÏȈ‡· ÌȇˆÓ ‰ ˙¯‡‰ ÌÚ Â¯·Á˙È „ÈÓ ˙ÂÏȈ‡Ï ÌÒ Î‰Â Ì˙ÈÈÏÚ· ÛÎÈ˙
.[‫ ח‬Ê"È Ú· ԇΠ˙¯ډ· 'Ú ‰¯Â‡ÎÏ ÔÎ ÚÓ˘Ó ‡Ï ÂÓ˜ӷ È"¯‡‰ ȯ·„Ó
‫הערות וביאורים‬
.i"dpd mewn mcewn didy mewna `l`
z"bg mewnl elr i"dpd ilk zexe` dpdy)
ekx`zpy `"e`e `"` ilk jeza eqpkp mye
iept xnyp i"dpd mewn `linne ,myl
milkd ecnrpe elry `ed myle ,dzr
mr oiicr exagzp `le .(r"ian mixxaznd
,z"bg mewna dzr mdy ,mdly zexe`d
mewnn `"e`e `"`d ilk mcew elr dzre
mr cgi c"ag mewnl exfge ,mzehytzd
wxe ,mdilk `lae mkezay o"efc zexe`d
.zexe`d mr exagzpe milkd exfg k"g`
`ll oiprd xi`ydy l"y`d ixaca y"iire
.oexzte uexiz
ecnry itk zepey mikxca ayiil yi mpn`
dpde .miletlit ipin dnka miyxtnd dfa

,(c ze` `"t micexad 'y) l"y`a dpd .g
ixacn mixzqp mdy ,el` epiax c"r 'wd
dpdc ,ok `l `icdl azky my i"x`d
ziilra skizc x`azn o`k epiax ixacn
md mixfeg cin zeliv`l r"ian mixexiad
,zeliv`a ex`ypy mdizexe` mr xagzdl
miler if` mdizexe` mr ef mzexagzd xg`e
zehytzddc .a"gkd mewnl eicgi
zxfeg ,o"ef mewnl `"e` ilk ehytzpy
elry mixexiad mr cgi dnewnl zelrl
`"` jezay mdizexe`a exagzpe ,r"ian
'ya my i"x`d ixacn eli`e .`"e`e
e`lc `icdl x`ean ,`"t zligz micexad
elriy zr `l` ,mixac ly mxcq `ed ok
cenrl e`eai `l dligza r"ian mixexiad

‫קצז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

ȯ·„· Ì˘ ¯‡Â·Ó Â‰Ê .‫וחזר ההתפשטות ההוא המתייחס לאותם הבירורים‬
Âί‡˙ ˘ ‡"‡ ‡"‡ ÈÏ‚¯˘ È"Ú ‰˘Ú Ô˜È˙‰„ ,Ô˜È˙‰ '˘Ó ‡"Ù È"¯‡‰
Ì˙ÂˢÙ˙‰Ó ˜ÒÙ ,˙ÂÏȈ‡· ¯‡˘ ˘ Ó"ʉ ˙¯‡ ˙‡ ÌÎÂ˙· ÂÏ·˜Â ,˙"‚Á ̘ÓÏ
˙¯‡‰ ÂÏÚ ‰Ê·Â ,ÌÎÂ˙·˘ Ó"ʉ ˙¯‡‰ ˙‡ Ì‚ ̉ÓÚ Ê‡ ÂÏډ ÌÓ˜ÓÏ ÂÏÚ ¯ÊÁÂ
,ÌÈ ·‰ ̇ ‡Ï‰ ‡È‰ ‰ È·‰˘ ¯Â·Èډ ÔÂȯ‰‰ ÌÂ˜Ó ˙Â‡ÈˆÓ ‡Â‰ Ì˘Â ‰ È·‰ ̘ÓÏ
Ìȯ·„‰ ¯„Ò ÏÎ Ì˘ ¯‡Â·Ó‰ ÈÙΠ¯Â·ÈÚ· Ó"ʉ„ Ì Â˜È˙ ¯„Ò ÍÏ‰Ó ‰È‰˘ ‡Â‰ ‰ÊÂ
‡"‡ È"‰ ˙ÂˢÙ˙‰  Èȉ ‡Â‰‰ ˙ÂˢÙ˙‰‰ ¯ÊÁ Î"Á‡˘  ȷ¯ ·˙Â΢ ‰Ê .‰Ê·˘
‫ עם האורות שבתוכם‬,ˢÙ˙‰ÏÓ ˜ÒÙ ¯ÊÁ ,Ô"ÂÊ„ ˙"‚Á ̘ӷ ÂˢÙ˙ ˘ ‡"‡Â
‰ÏÈÁ˙Ó Â¯‡˘ ˘ Ó"Ê„ ˙¯‡‰ Ì‚ ÂÏÚ ¯ÊÁ ÂÓÚ Ê‡Â .‫ועם הבירורים שעלו‬
‫ להאסף ולעלות‬,ÂÈ˘ÎÚ„ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Ú"È·Ó ‰˙Ú ÂÏÚ˘ Ìȯ¯ȷ‰ ÌÚ „ÁÈ ,˙ÂÏȈ‡·
,ÌÎÂ˙·˘ Ìȯ¯ȷ‰ ÌÚ ˙¯‡‰ ÌÚ ‡"‡ ‡"‡„ È"‰ „ ˙ÂˢÙ˙‰‰„ .‫למקום הג"ר‬
Ì¢Ó ,˙ÂÏȈ‡„ ‰ È·Â ‰ÓÎÁ ¯˙Π̘ÓÏ Â Èȉ ,¯"‚‰ ̘ÓÏ ÂÈ„ÁÈ ˙ÂÏÚÏ ÂÙÒ‡˙
Ï‡Ó˘· ‡Óȇ ,Áˆ  „ÒÁÏ ÔÈÓÈ· ˢÙ˙ ‡·‡„ ,ÂˢÙ˙ ˘ ̉ Ì‰Ï˘ ÔÈÏ‚¯ ‡Ï‰˘
ÂÏÚ ¯ÊÁ ‰˙Ú ,Ì"È˙„‰ Í¯ÂˆÏ ÈÚˆÓ‡ ˜· ˢÙ˙ Íȯ‡Â ,„‰‰Â ‰¯Â·‚‰ ̘ÓÏ
‫ ועלו עוד כולם‬.˙ÂÏȈ‡„ ÌÈÏÏÂΉ ¯"‚ ̘ÓÏ ÂÏÚ˘ ‡ˆÓ  ,ÂÓ˜ÓÏ ‡"Π̄˜
ÂÎÈ˘Ó‰ ‡Ï‡ ,„·Ï· ˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚‰ ̘ÓÏ ÂÏÚ˘ ‰Ó· È„ ‰È‰ ‡Ï˘  Èȉ .‫למעלה‬
.˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ „Ú ,˜"‡ ̘ÓÏ ÂÏÚ˘  Èȉ ˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚Ó ‰ÏÚÓÏ „ÂÚ ˙ÂÏÚÏ
‫הערות וביאורים‬
ok` f`e ,mziilr mvr cg` aly edfc dpde
mr oiicr exagzp `le ,i"dp mewna ecnrp
.mdly zexe`d
milkd mr zexe`d exagzpe" y"n k"g`e
,"mdl miqgiiznd zexe`d iwlg 'eke mdly
,k"g` wx dyrp ok`y sqep aly edf
y"` `l oiicry ok` .i"x`d ixaca x`eanke
zehytzdd xfge" azeky ,epiax 'l jynd
sq`dl elry mixexiad mre 'eke ,`edd
zehyt x`eane "'eke x"bd mewnl zelrle
if` ,zelrl zehytzdd xfgy zray 'ld
,r"ian elry mixexiad mb enr miler
l"y`d axd z` mi`ex ep`yk dpde .a"ve
ixac zernyn jk el dlre dixaeb axc
,oipra xg` yexite aeyii xnel `la epiax
oiprd aeyii `vni `ly rcil ol yi i`ce
.lwpa

ezprhe ,hytd c"r ayiin edil` lirna
ifgp epiax 'la wiicpyk ,daxc`c `ed
ixac itk k"b `ed ezpeeky epeyln gkenc
epiax 'la denzle wcwcl yi ixdy ,i"x`d
r"ian milkde zexe`d elre" azeky o`k
zexe`d mr exagzpe ,hxt lkc 'zeliv`l'
dnl dxe`kle - "'zeliv`a' x`ypy mdly
,'zeliv`' zaiz xikfdl dipyill ltk
milkd elre' aezkl el did xzei heyty
mdly zexe`d mr exagzpe r"ian zexe`de
letkl el dnle - 'zeliv`a x`ypy
'zeliv`l' elry eixac rvn`a xikfdle
wiqn jkle .zeliv`a 'eke mr exagzpe
ok`c dfa x`ean daxc`c edil` lirnd
oeekzp mialy 'ae ,dizlinl diwqt iweqit
azek dligzc ,jk md eixac zpeeke .xnel
"zeliv`l r"ian milkde zexe`d elre"

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫קצח‬

‡ËÈ˘Ù ‡‰˘  Èȉ ,‡¯Â‡È·Ï ͯˆ ˘ Ï„‚ ˘Â„ÈÁ ¯·„  ȷ¯ „ÓÏÓ ÂÏω Ìȯ·„· ‰ ‰Â
˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ ˙ÂÏÚÏ Ì‰Ï ˘È ,˜È˙Ú ÔÈ · Í¯ÂˆÏ ‰˙Ú Â‡·˘ Ìȯ¯ȷ‰˘ ,˘"‡Â
ÂÏÚ ˜È˙Ú‰ ȯ¯ȷ ˜¯ ‡Ï„ ˘È‚„Ó  ȷ¯ „ÓÏÓ Ô‡Î Í‡ ,Ì Â˜È˙ ÌÂ˜Ó ‡Â‰ Ì˘˘
Í¯ÂˆÏ˘ ,˜"‡„ Ò"ÂÚÏ „Ú ÂÏÚ ÌÏÂÎ ˙„˜ 'ȉ Ï΄ ˙¯‡‰ ‡Ï‡ ,˜"‡„ Ò"ÂÚÏ
¯‡·Ó ÍÈ˘ÓÓ˘ ÂÓΠ,˜"‡„ Ò"ÂÚÏ „Ú ÂÏÚÈ ÌÏÂ΢ ͯˆÂ‰Â Á¯Î‰ ‰˙Ú„ Ì Â˜È˙
.‫ כי כולם יצאו חסרים ובלתי מתוקנים‬,‫ כי כל י' נקודות צריכים תיקון‬, ȷ¯
Íȯˆ ‰È‰ Ì‚Â ,Ì‰Ï˘ ˙ÂÈÂÎÏÓ· ˜¯ ‡ˆÈ˘ ڄ Π,ÌȯÒÁ ‡ˆÈ ˙„˜ 'ȉ ÏÎ Â ÈȉÂ
.Ê"Î Ú„Â Î Ûˆ¯Ù 'ÈÁ·· ˙¢ÚÏ ,ÌȘ ͯ„· „ÂÓÚÏ ÂÏÎÂÈ˘ Ô˜È˙‰ ̉· ÛÒÂÂ˙‰Ï
Ú"‡Â‡ ˙"ÂÒ˘È ÌÏÂÎ Â Èȉ .‫וכולם צריכים לעלות לשורשם העליון שבא"ק‬
Ìȯ·„‰ ‰ ‰Â .‫ וכמו שנתבאר לעיל‬.˜"‡Ï ˘ÓÓ ÌÈÏÂÚ ÌÏÂÎ Ô"ÂÊ Û‡Â ,Íȯ‡Â
 ȷ¯ ȯ·„· ÏÈÚÏ ¯¯·˙  ¯‡·˙ Ô· ‰ ‰˘ ,˙‡ÊÎ ÚÓ˘ ‰ ,‡ÏÙ ‡ÏÙ‰ ÌȇÈÏÙÓ
˙ ˜ÒÓ .Ìȯ¯ȷ‰ Ï˘ Ì Â˜È˙ ÌÂ˜Ó ‡Â‰ ÔÎȉ ÔÂ„È ‰ ÏÈÚÏ„ ‡˙˙ÚÓ˘ Ïη ‰Î¯‡·
,‚"Ú˘ Ûˆ¯Ù· ‡Ï‡  ȇ Ìȯ¯ȷ‰ Ï˘ Ô˜È˙ ÌÂ˜Ó˘ ‰¯Â‡ÎÏ ‰¯Â¯· ‰˙ȉ  ȷ¯
‡Ï‰ ÈΉ ,¯˙ÂÈ ‡Ï ÂÈ·‡ ‡Â‰˘ ‚"Ú˘ Ûˆ¯Ù· Âȯ¯ȷ ÌÈ ˜˙˙Ó Ûˆ¯Ù ÏÎ Â ÈȉÂ
, ˜È˙ Í¯ÂˆÏ ÂÏÚ˘ ˜È˙Ú È˜ÏÁ Ì ‰ ԇΠÂÏÚ˘ Ìȯ¯ȷ ,˜È˙Ú Ô˜È˙· Ô È¯Èȇ Ô·
Ì ‰ ̉ ‰ ‰Â ,˜È˙Ú ‚"Ú˘ Ûˆ¯Ù ̘ÓÏ „ÂÚ ˙ÂÏÚÏ Ì‰ ÌÈÁ¯ÎÂÓ È‡„ Î"‡Â
̉ȷ‚ ÏÚ˘ Ûˆ¯Ù ‡Â‰˘ ˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ ÌÈÏÂÚ‰ Ì ‰ ̉ ˙ÂÚ„‰ ÏÎÏ˘ Ìȯ¯ȷ‰
Í˘Ó Î"Á‡˘ ,‚ÂÂÈʉ ‰Ê Ìȯ¯ÂÚÓ‰ ̉ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈʉ È"Ú Ì Â˜È˙ Ì˘Â
Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Ûˆ¯Ù Ï΄ ‚ÂÂÈʉ ‡È·‰Ï ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ Ô˜È˙‰„ ÔÈÁÂÓ Â Óȉ „¯ÂÈÂ
ÂÊ ‡Ï„ ,¯Ó‡ ‡· Í È‰ ԇΠ͇ .ÔÏ‰Ï ¯‡·˙È˘ „"Ú , Óȉ ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù ȯ¯ȷ
‡Â‰ ‰Ê· ˜¯Â ,˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ ÌÓˆÚ· ÌÈÏÂÚ˘ ̉ ÌÏÂÎ ˙„˜ 'ȉ ÏÎ ‡Ï‡ „·Ï·
‡Â‰ ,ÂÈ Ù ÏÚ ÔÈ Ú‰ ‰‡¯ ˘ ÈÙÎ Ìȯ·„ Ï˘ ÌË˘Ù Ù"Ú ‰ ‰Â .Ì Â˜˙ ˙Â‡ÈˆÓ ‰È‰È˘
˙ÈÈÏÚ„ ÌÈ Â˜È˙ ȯ„Ò· ̉ ÌȘÏÂÁÓ ÌÈ È„ '· ˙Ó‡·„ ‰Ê· ÔÏ ¯Ó‡ ‡ˆÓ ˘
Ï˘ ÏÈ‚¯‰ ¯„Ò‰Ó ,‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙·˘ Ìȯ¯ȷ‰ Ô˜È˙ ¯„Ò ‡Â‰ ‰ ¢˘ ,Ìȯ¯ȷ‰
Ìȯ·„ Ï˘ Ô¯„Ò ÌÂÈ Ïη˘ ,ÌÂÈ Ïη˘ ÔÈÁÂÓ‰ ˙Â΢Ӊ„ ÌÈ„ÂÁÈÈ Ìȯ¯ȷ‰ Ô˜È˙
ÌÈӯ‚‰Â ,Ì˘Ï Ô"Ó‰ ÌÈÏÚÓ‰ ̉ ,˜È˙Ú È¯Â¯È· ‡Ï‡ ,˜"‡„ Ò"ÂÚÏ ‰ÏÂÚ Ôȇ˘ ‡Â‰
 Èȉ ,˘„Á‰ ‰"Ó‰„ Ô˜È˙‰ ¯Â‡ Í˘Ó Î"ÈÚ˘ ,Ì˘·˘ ‚ÂÂÈÊ „ÂÁÈȉ ˙¯¯ÂÚ˙‰Ï
ÌÈ¯Â¯È·Ï Ô˜˙Ó‰  ȉ ‡Â‰ Ûˆ¯Ù ÏΠ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ ÔÈ„¯Âȉ ÌÈ˘„ÂÁÓ‰ ÔÈÁÂÓ‰
ÔÈ Ú‰ ‰Â˘ Ô· .ÂÏ˘ ÔÈÁÂÓ ˙¯Â˙· ÂÏ ÌÎÈ˘ÓÓ ,·˘ ‚ÂÂÈÊ È"Ú ÂÈ˙Á˙˘ Ûˆ¯Ù Ï˘
¯Á‡Ï ÂÈÙˆ¯Ù ˙ÂÏȈ‡‰ ÔÈ · Í¯ÂˆÏ ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙· ‰˘Ú ‰ ˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ ‚ÂÂÈÊ·
ÔÈ Ú‰ Ô·ÂÓ„  Èȉ .˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ ÌÓˆÚ· ˙ÂÏÚÏ ÌÈÎȯˆ‰ ̉ ÌÏÂΠʇ˘ ¯·˘ ˘
ÏÂËÈ· Ï˘ 'ÈÁ· ÂÏȇΠ,̉· ˙ÂÈ‰Ï Í¯ˆÂ‰ Ì˙¯ÈˆÈ ˙ÏÈÁ˙Â Ì ÈÈ · Í¯ÂˆÏ˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰
·"Ú· ÔÂÈÏÚ‰ Ì˘¯˘Ï ÌÏÂÎ ˙ÂÏÚÏ Ê‡ ÂίˆÂ‰ ÍÎÏ ,È¯Ó‚Ï ˘„ÁÓ ÏΉ ˙ÏÁ˙‰Â ‰‡È¯·‰
¯Â·ÈÚÏ ÌÏÂÎ ÂÏÚ ÍÎÏ È‡Â .È¯Ó‚Ï ˘„ÁÓ Ì˙‡ȈÓ Ì˙Èȉ ÏÈÁ˙‰Ï ,˜"‡„ ‚"ÒÂ
,˘„Á‰ ‰"Ó È"Ú˘ ˘„ÂÁÓ Ô˜È˙· ˘„ÁÓ Â‡ˆÈ Ì˘Â ,Ô¢‡¯‰ Ì˘¯˘Â ̯˜ӷ ¯ÊÂÁ

‫קצט‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

Ûˆ¯ÙÓ ÌÈÙˆ¯Ù‰  ·È Î"Á‡ Ì Ó‡ .ʇ ̉· ‰˘Ú ˘ Ô˜È˙‰ 'ÈÁ· È˯٠ÏÎ ÌÚ
Ûˆ¯Ù Ï΢ ¯„Ò‰ ‰È‰È Èʇ ,·"Ú· ÔÏ‰Ï Â È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·Ó‰ ¯„Ò ÈÙΠۈ¯ÙÏ
Í¯ÂˆÏ ‚„ÊÓ˘ ,‚"Ú˘ Ûˆ¯Ù· Ì Â˜È˙ ¯Ó‚ Ï·˜Ï ÂȘÏÁ Â·Â˘È ,˙ ·‰Ï Â˙ÈÚ ‡· ˙Ú·
ÌÈÎÈÈ˘‰ Ô"·‰Â ‰"Ó‰ ȘÏÁ· ‰Ê Ûˆ¯Ù ȘÏÁ ¯·Á˙È Ê‡Â ,ÂÈ˙Á˙˘ Ûˆ¯Ù ÔÈ ·Â Ô˜È˙
.ÔÏ‰Ï Â È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓΠ, ÈÈ Ú ÏÚ Â ÓÊ· Ûˆ¯Ù ÏÎ Ô˜Â˙È ,ÂÈχ
.ԇΠ ȷ¯„ ‡ ˘ÈÏ„ ‡Ë‰È¯ ÌÂÙÏ ÔÈ Ú Ï˘ ÂËÂ˘Ù Ï·˜˙Ó ‰‡¯ ‰È‰ ÍÎ ‰ ‰Â
˘¯Â˘ ‡Ù‚ Â‰Ê ‡Ï‰˘ ‡Â‰ ¯˜ÈÚ .ÌÈ„„ˆ ‰ÓÎÓ ÂÓÏÂ‰Ï ‰˘˜ ‰Ê ͯ„ Ô·
˙ÈÈÏÚ ÌÂ˜Ó ÔÈ Ú· ,„"Ú ‚ ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰ÈÏÚ „ÓÚ˘ ‰Ï„‚‰ ‰¯È˙Ò‰„ ‰‰ÈÓ˙‰
ÌÈÏÂÚ Ìȯ¯ȷ‰ Ôȇ˘ ˜È҉ ,ÔÈ Ú‰ ·˘ÈÈÏ ‰·¯‰ Âȯ·„· ·ÈÁ¯‰Â ,Ì ˜˙Ï Ìȯ¯ȷ‰
„Ú ÌÈÏÂÚ ÌÏÂÎ Ìȯ¯ȷ‰ Ï΄ ¯ÓÂÏ Ì˘·˘ „ˆ‰„ ¯Â˜Ó‰ ‰ ‰Â .‚"Ú˘ Ûˆ¯ÙÏ ‡Ï‡
,(‡"Ù ‚"Á ·"˘) ˘"·ӷ È"¯‡‰ ȯ·„Ó Ì˘  ȷ¯ ˜È˙Ú‰ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ
Ô˜È˙ ˙Ú· ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙„ ‰È ÓÊ ÏÚ Ô· ‡Â‰ È"¯‡‰ ȯ·„· Ì˘ ¯·Â„Ó‰Â
'ȉ Ï΄ Ìȯ¯ȷ‰ ÏÎ ÈÎ" ,ԇη˘  ȷ¯ Ô¢ÏÎ ˘ÓÓ ‡Â‰ Ì˘  ¢Ï ,˙ÂÏȈ‡‰
‚"Ò ·"Ú„ ÌÈÓÚˉ ̉˘ Ì‰Ó ÔÂÈÏÚ‰ Ì˘¯˘ È"Ú ¯¯·˙‰Ï ˙ÂÏÚÏ ÌÈÎȯˆ ˙„˜
Íȯˆ ÍÎÈÙÏ ÌÈ ˜Â˙Ó È˙Ï·Â ÌȯÒÁ ‡ˆÈ ˙„˜ 'ȉ ÏΠ,'ÂΠ,˜"‡„ ˙ÂÈÓÈ Ù„
Ï"ÎÚ "'ÂΠ‚"Ò ·"Ú„ ÔÂÈÏÚ‰ Ì˘¯Â˘Ï Ô"ÓÏ ˙„˜ 'ȉ Ï΄ Ìȯ¯ȷ‰ ÏÎ ˙‡
Ô˜˙ ‰ ¯„Ò‰ ÈÙÎ ÈÎ Ú„Â Â" Â Â˘Ï· Ì˘  ȷ¯„ ‰È˙ ÚË ‰È‰ ‡Ù‚ Ê"Ú ,È"¯‡‰
¯"‰„‡ È"Ú ˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓ„ È˘È˘‰ ÌÂÈ· Ô˜˙ ˘ ‰Ó Ì‚Â ˙È˘‡¯· ÈÓÈ '· ‰˘Ú Â
¯ÙÒ·Â ˙ÂÓÂ˜Ó ‰Óη ¯ÎÊ Î ڄ Π,ÌÂÈ ÌÂÈ Ïη ‰˘Ú  Ԙ˙ ˘ÓÓ Â˙ӂ„Î
Ìȯ¯ȷ‰ Ï΢ ÔÙ‡· ,˙ÂÎȯ‡· ‰"Ú· ÔÓ˜Ï ¯‡·˙È˘ ÂÓΠ,ÏÈÙÓ‰ ˘Â¯„· ˙ ÂÂΉ
 ȷ¯ È˙Ù˘ ‰ ‰Â .Ì˘ Ï"ÎÚ ,"Ï"Ê Î ˜"‡„ ÔÂÈÏÚ‰ Ì˘¯˘Ï Ô"ÓÏ ˙ÂÏÚÏ ÌÈÎȯˆ
Ê‡Ó˘ Ô˜È˙‰ ¯„ÒÏ ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙„ ˙Ú ÔÈ· ÔÈ Ú· ˜ÏÁÏ ÌÂ˜Ó Ôȇ„ ,ÂÏÏÓ ¯Â¯·
¯„Ò ˙ӂ„Π˘ÓÓ ˙ ˜˙  ˙È˘Ú Â È˙„Â·Ú ¯„Ò„ ‡Â‰ ¯˜ÈÚ „ÂÒÈ˘ ÌÂ˘Ó ,‰‡Ï‰Â
 È˙„Â·Ú „ÂÒÈ Ï΢ ÌÂ˘Ó ‡Â‰ ÔÈ Ú‰ ˙ ·‰Â .˙È˘‡¯· ÈÓÈ ˙˘˘· ‰˘Ú  Ԙ˙ ˘
ÏÈÁ˙‰ ·"È˘˘ ˙Ú·„ ,˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓÏ ÌÈÙ˙¢ ÌÈ˘Ú Â ‡˘ ‰ ÈÁ·‰ „ÂÒ ÏÚ ‰È ·
¯ÂÓ‚Ï ÍÈ˘Ó‰Ï ‡Â‰  „ȘÙ˙  ‡Â ,˙ÂÓÏÂÚ‰ ˙ÂÏÏ΄ Ô˜È˙‰ ÍÏ‰Ó ˙‡ ˘"˙È·‰
ÌÈÙ˙¢ „ÂÒ· ·˘Á  ,Â È˘ÚÓ È"Ú Ô˜È˙‰ ‰˘Ú ˘ ·˘ÁÈ ÏÂÎÈ·Î˘ ÔÙ‡· Ô˜È˙‰ ‰Ê
ÏȈ‡Ó‰ È"Ú ‰˘Ú ˘ Ô˜È˙ ÍωÓ ¯„Ò Â˙‡˘ ‡Â‰ ÔÈ Ú‰ ¯˜ÈÚ ÏÎ ÍÎω .·"˘ÚÓÏ
.Â È˘ÚÓ  ˙„Â·Ú È"Ú ÌÂÈ Ïη ˙Ú Ïη Í˘Ó Â ¯ÊÂÁ‰ ‡Ù‚ ‡Â‰ ,˙"È˘· ‰"·
 È˙„·ڷ˘ Ô˜È˙‰ ȯ„Ò ÔÈ·Ï Ê‡ ‰˘Ú ‰ Ô˜È˙‰ ¯„Ò ÔÈ· ˜ÏÁÏ ‡·Ï ÔÎ˙È ‡Ï ÍÎÏÂ
ȇ‰ Ïη ,ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰ÈÏÚ „ÓÚ˘ ‰¯È˙Ò‰ „ÂÒÈ ‰È‰ ‰Ê ‰ ‰Â .ÌÂÈ Ïη ‰˙Ú
‡Ï‡ Ìȯ¯ȷ‰„ ‰ÈÏÚ‰ Ôȇ˘ Â˙ ˜ÒÓ ‰˙ȉ ‰¯Â¯· ‰¯Â‡ÎÏ Ì˘ ‰ ‰Â .‡˙˙ÚÓ˘
Ô˜˙‰ ˙ÏÈÁ˙ ˙Ú· ʇ˘ ¯ÓÂÏ ‰ÈÙ ÏÚ ‰¯Ú˜‰ ÍÙ‰Ï Ô‡Î ‡Â·È Íȇ ,‚"Ú˘ Ûˆ¯ÙÏ
.‚"Ò ·"ÚÏ „Ú ˙„˜ 'ȉ ÏÎ ÂÏÚ

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫ר‬

ÌÂÈ Ïη ‰ ˘  ¯ÊÂÁ‰ ‡Ù‚ ‡Â‰ ,·"È˘· ‰˘Ú ‰ Ô˜È˙‰ ¯„Ò„ ‰Ê „ÂÒÈ Û‚ ‰ ‰Â
'˘ ˘"Ó˘‰ '‰‚‰· Ï"Ê .Ó"η  ȷ¯ ȯ·„· ¯‡·˙ Ê"È Ú ,Ì‰È È· ˜ÏÁÏ ÔȇÂ
ÏÎÎ ‰˘Ú ÌÂÈ Ïη ÈÎ „"ÚÏ Ì Ó‡" ,(„"Ú „Ù Û„ ,‡"Ê '˘ ‡"Á Á"Ú) ,· ˙‡ ·"Ù ÊÈ
,Ú"ˆÓ ˙Á¯ÎÂÓ ÔÈ Ú‰ ˙ ·‰˘ ˙Ó‡·Â .˘"ÈÈÚ "'ÂΠÌÏÂÚ‰ ˙‡È¯·· ‰˘Ú ˘ ‰Ó
¯·Î  ˜˙ ·"˘ÚÓ· ˙Ó‡·„ , ȷ¯ ˙Ú„ Ù"Ú˘ „ÂÒȉ Ú„Â Î ‡Ï‰ ‰ ‰˘ Ì¢ÓÂ
Ô˜È˙‰ ¯ÂÓ‚Ï ‡Â‰ ÌÏÂÚ ÈÓÈ ÏΠ͢ӷ ‰˙Ú Â ˙„·Ú ,ÌÈÙˆ¯Ù‰ Ï΄ ÌÈÏÏÂΉ ¯" ‰
,Â È˘ÚÓ È"Ú ÔÈ ·‰ ¯Ó‚· ·"ÚÓÏ ÌÈÙ˙¢  ‡ ÌÈ˘Ú ‰Ê·Â .ÌÈÏÏÂΉ È"Á ‰ ˙΢Ӊ·
·Â˘ÈÈ ¯Â¯È·˘ Ô· .Ì‰È ˘· ‰˘Ú Ô˜È˙„ ÍωÓ ¯„Ò Â˙‡ Ù"Ú˘ ȇ„ ÍÎωÂ
ÌÂÈ Ïη ‰˙Ú ‰˘Ú ‰ Ì‚ ‡Â‰ ·"˘ÚÓ· ‰˘Ú ‰ Ô˜È˙‰ ¯„Ò Ï΢ ˙‡¯Ï Íȇ Ê"È Ú
Ù"Ú È¯‰˘ ,‰· Ô È˜ÒÚ„ ‡˙˙ÚÓ˘ ˙ÂÏÏη ԇΠÌÈ˘˜ÂÓ‰ ÌÈ ÈÈ Ú‰ ȯ˜ÈÚÓ ‡Â‰
ÌÈ˘Â„ÈÁ È ÈÈ Ú ‰ÓÎ Íω ¯‡·Ó„ ‰È‚ÂÒ·  ȷ¯ ȯ·„ ÍÏ‰Ó ‰‡¯ Ìȯ·„ Ï˘ ÌË¢Ù
ÈÙΠ,ʇ„ Ô˜È˙Ï Í¯ˆ ‰ ÔÈ Ú ÈÙÏ ·"˘ÚÓ„ Ô˜È˙‰ ¯„Ò· ʇ ‡˜Â„ Âȉ˘ ÌÈ„ÁÂÈÓ
ÔÏ‰Ï ¯˜ÈÚ· „ÂÚ ¯‡·˙È ,Ô"Ó ˙ÂÏÚ‰Ï Ôȇ Ì„‡˘ ÔÈ Ú „ˆÓ ÏÈÚÏ ËÚÓ ¯‡·˙ ¯·Î˘
˙ÂÈ‰Ï Á¯ÎÂÓ ‰˙Ú„ Ô˜È˙‰ ¯„Ò„ ,Ï" ‰ „ÂÒÈ ÌÚ ·˘ÈÈ˙È Íȇ  ȷ‰Ï ˘È .˙ÂÎȯ‡·
‰·Á¯‰· ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰Ê· „ÂÓÚ Â ,Ì‰È È· ˜ÏÁÏ ‡Ï· ,·"È˘· ‰˘Ú ‰ ¯„Ò ÈÙÎ ‡˜ÈÈ„
ÂÏÚÈ ˙„˜ 'ȉ Ï΄ ¯Ó‡ ˙ ÂÂÎ ÔÈ·‰Ï Ô È¯Èȇ ‰˙Ú Ï˘ ÏÚ Ô‡Î Ì Ó‡ .‰"ÊÚ·
ÔÈÈ‚ÂÒ ˙ ˜ÒÓ· ÏÈÚÏ„  ȷ¯ ȯ·„Ï Â¯˙ÒÈ ‡Ï˘ ÔÈ Ú‰ ·˘ÈÈÏ Î"Ú˘ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÏ
.‫ ט‬Ê"η ԇΠ˙¯ډ· 'Ú ,¯‡Â·Ó‰ „ÂÒÈÏ ,Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ Ì˜ӄ
‫הערות וביאורים‬
oi`y c"t (g"ra l"h 'y) o"ne c"n 'ya l"f
b"ry dbxcna `l` dbxcn mey xxazn
g"t b"g a"y) y"eana k"ke ,y"iieri cala
ezncwda l"f y"yxd k"ke ,(c"r eh sc
y"dpae ,a"r b"c cr b"r a scn d`ltpd
axd ixaca n"kae ,b"r `"kce ,b"r gi sc
el` lkny ote`a ,l"f y"yxd ixacae l"f
mixexial xyt` i`y rnyn zenewnd
el dkenqd b"ry dbxcnl `"k zelrl
`"t a"g b"y y"eana k"b x`eanke ,`weec
ik `ed mixexiad xcq ik ,l"fe ,a"r `t sc
xxazdl miler oezgzd sevxt ly mixexiad
eiab lry oeilrd sevxtd i"r owzzdle
dnypl gexne ,gexl ytpn oebk ,el jenqd
zelrl xexia meyl xyt` i`e ,`veike
sevxt b"ry oeilrd sevxtd i"r owzzdle

xak `vnp ef dkean xewn zn`a dpd .h
enke ,oewizd 'yn `"t g"ra axd ixaca
ixii` myc ,my l"y`d axd f"r cnr xaky
w"`c b"qe a"r beeife oewizd zlgzd xcqa
beeifa dpde" dlr axd my azke .f` dyrpy
cre xzkd on q"id lk epweziy jixv dfd
okle ,zepwezn mpi` x"bd 'it` ik ,zeklnd
a"ra dlrnl cr did el` o"n z`lrd 'iga
zernyne .l"kr "d"ra y"nk ,w"`c b"qe
ok`c xnel dpeekdy d`xp zehyta mixacd
,w"`c b"qe a"rl cr elr q"id lk
micexad 'y g"ve`) l"y`d my w"dynke
oeyld hytn 'e`kl" (fh 'r f ze` `"t
zekln cre xzkn mixexiad lky rnyn
a"rle a"rc a"rl elr mlek mhxte mllk
axd y"nn jtid dfe ,mipeilrd w"`c b"qc

‫רא‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬

ziilr xcq lr xacnd ,wxtd zligza axd
x"bd ilbxa mi`vnp eidy n"fdc zexe`d
ixaca x`eank ,n"fdc mnewnl ekx`zpy
zelrl x"bdc zehytzdd xfge ,o`k epiax
zexe` 'fd z` mnr elrde mnewnl
zexe` 'fd lk dzr `vnpe mipezgzd
l"kr ,"dpiad mewna" dlrnl mipezgzd
.dpiaa xeairl dzr elry epiide ,i"x`d
`"t oewizd 'y g"rac l"y`d dlr azke
`idy c"rlp" l"dfa y"nydn d"bd `vnp
"cenrd seqa onwl y"nk ,w"`c dpia
'xd) m"`xd myn l"y`d my `iade .l"kr
in izrci `le" f"r 'wdy (l"f oryn edil`
m"`xd azky y"iire ,'eke jkl egixkd
axd ixacn `ed exewn ok`c x`al
jynda my mixen`d dlrnl epwzrdy
,mixacd zehyt d`xpy enk edfe ,wxtd
jxevl ,w"`c q"erl cr mlek elr ok`y
zehytl hwp my m"`xde) ,o"n z`lrd
yecigdy `l` ,q"erl cr mlek elr ok`c
dzid skizy xnel did efld y"nyd d"bda
axd ixac hytny epiide ,q"erl cr dilrd
zexe`d 'f elr mcewy cenll epilr did
x"bde oeikny `l`e ,w"`c dpiaa xeairl
cer elre exfg okl mipwezn mpi` k"b mnvr
mpn` .w"`c q"erl dpiad mr cgi zexe` 'fd
skizy x`azn l"pd y"nyd d"bd itl
,w"`c dpiaa xeairl elr xeairl mziilra
wiqn l"y`dc mpn`e (micewpc dpiaa `le
daezk dpi` d"nwz zpyn i"zk g"rae" my
d`xpk ,`"rif y"yxd ly ef d"dbd my
axd dgc k"`e "l"f y"nydn ef ddbd oi`y
.[dlaw `le ixnbl ef ddbd l"y`d
epiax zrc dn zriawa ef dxizq dpde
m` mixexiad oewiz mewn oecipc ,dizpwqna
,w"`c b"qe a"ra e` b"ry sevxta `ed

,digl gexn e` dnypl ytpn oebk eilry
.eziiyewa l"y`d l"kr ,y"iir 'eke
o`k dilr epcnry `iyewd dze` df dpde
.'xe`kl mnvr mixzeqy `teb epiax ixaca
migxken k"`" ,l"fe my wiqn l"y`d axde
lky oiwxita axd y"n ik xnel op`
,w"`c mipeilrd b"qe a"rl elr mixexiad
q"id lkn mixxazny mixexiaa ixii`
sevxt oewizl miqgiiznde mikiiyd miwlg
,`"rif yecwd y"yxd x"en y"nk ,wizr
mye ,'eke xefgpe d"c b"rq b"c ezncwda
mby l"f axd ixaca n"kn gikedy c"ra
.d"yeri n"fd ixexian gwel wizr
ixac x`al l"y`d axd gixkd dpde
mixac ly mheyty t"r`y my l"fix`d
elr mhxte mllka q"id lkc xne`c rnyn
oiytp iwegcl epilr n"n ,w"`c b"qe a"rl
ixexial `l` oekzp `ly eixac yxtle
b"qe a"rl milerd mpid md wxy wizr
,q"id lk epweziy jixvy y"ne .w"`c
mi`vnpd `teb wizr ixexial epiid
gikede azky t"re .q"id lkn mixxazne
mixexian gwel wizr mbc oizrnya epiax
ixacl l"y`d oiivy mitcd ipeive) n"fd
eply mitcn mxcq dpey ,p"dgxa y"yxd
lkep f"cr k"` dpde ,(d`ex lkl d`xpk
dxeya ,o`kay epiax ixaca iwegcl ile`
mlek cer elre" y"nc xnele ,da opiwqrc
oewiz zekixv zecewp 'id lk ik dlrnl
wizr iwlgl `ed dfa ezpeek xwir "'eke
milerd mdy zecewpd 'i lkn zexxazny
w"`ay oeilrd myxeyl dlrnl cr cer
.i"x`d ixaca 'tl l"y`d axd wgcpy itke
`wxit i`da l"y`d ixaca cer my d`xe]
oeyl lr cnry (`"t micexad 'yn) b ze`a

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רב‬

‫הערות וביאורים‬
dwelg ezehxta ea yiy ji` ,`nbecl
w"` znew lk ly miihxt mitevxtl dnly
w"` znew envr ea ze`xl lekiake ,r"ia`
jeza minvnevne mi`vnpd mixirf r"ia`
zpeeka g"ezd jl ycgn dpde .envr `ed
ixexia oi`y i`ce zn`a dpdy epiax ixac
sevxta `l` xxazdl dler sevxt lk
elri `l i`ce o"ef ixexia jkle b"ry
,dler z`f dpd ok` .z"eqyia `l` xxazdl
dpd z"eqyil o"ef ixexia elryk s` zn`ac
z"eqyil elr xaky dna `ed `pic seq e`l
z"eqyia dilr xcq mdl yi oiicry `l`
o"efd ixexia elry s`y epiide ,mnvr
z"eqyi zbxcl `l` elr `l dpd ,z"eqyil
xcq jiyniy zra dzr dpde .z"eqyiay
elrie ,zeliv`d znewa mixexiad ziilr
f"cr dpd ,`"e`a owzzdl z"eqyi ixexia
dnewa z"eqyia mi`vnpd o"ef ixexia elri
elrie ztqep `bxca `teb z"eqyia ztqep
jiyniyk f"cr oke .z"eqyiay r"`e`l
mlera mixexiad zebxcn ziilr xcq
owzzdl r"`e` ixexia elri f`e zeliv`d
mi`vnpd o"efd ixexia elri f"cr ,jix`a
,`teb z"eqyi jeza ztqep dbxcn z"eqyia
oke ,z"eqyiay jix`a dzr xxazdl e`eaie
wizr ixexia e`eaiyky cr ,f"cr d`ld
mb elri ,w"`c b"qe a"ra xxazdl zelrl
miihxt b"qe a"rl z"eqyiay o"ef ixexia
k"b mpewiz xcq my didi dpde .z"eqyiay
ixexia z` owzl z"eqyi e`eaiyky f"cr
i"r df dyri mbeeif i"r mkezay o"ef
w"` zebxcn ihxta `teb z"eqyiay
oewiz jildz xcq lk didi eay r"ia`e
oewiz xcq epyiy ,xn`py itk mixexiad
epiide ,r"ia` w"` znew zellka mixexiad
z"eqyi zehxtay b"qe a"r ebeecfiy

df w"dynke `"nn cer zcnere zavip xak
lirlc dibeqa `ldy `ede ,lirlc dibeqa
zpwqn dxe`kle ,elln xexa epiax ixac
`l` owzzdl miler mixexiad oi`y ,ezrc
dxe`kl dpd jci`l ok` .b"ry sevxta
z`lrd zpeek exe`iaa execiqa epiax ixaca
my azk ,y"wc oey`x weqta mixexiad
mlek mz`lrd cer jiyndl oiekl ,`icdl
y"nn jetida df dpde .w"`c b"qe a"rl cr
xak epkx`de .lirlc dibeqa `icdl wiqdy
dixa xnc dizrc ok`c epazke ,lirl dfa
mely ixac axd epiaxc dickp `ed `paxc
dkldl y"yxd epiaxc ezrc zn`ac ,l"f
mixexiad lk z`lrda oieekl yiy dyrnl
.lirl rnynck `lce ,w"`c b"qe a"rl cr
my l"pd f ze`a l"y`d axdc mpn`e
ziilr mewnc f"ipr lka ltltl jix`d
dn lknc" exne`a dlere wiqne ,mixexiad
miler mixexiad oi`y `icda gken epazky
`le ,xzei `le `weec eilry dbxcnl m` ik
lky mely ixac axd ixacn oaeny enk
oiieri ,w"`c b"qe a"r cr miler mixexiad
.`"rc b"ic e"l dl`y oyi qetca w"ca
."b"rq a"ic d"t dl`y n"cpdae
axdl 're" cer azky l"y`a my d`xe
a"kce a"r c"lcae a"r k"ca mkg zxez
zxg` dpad yiy cer myn d`xpy `"r
ixac okez dpde .eycw ixaca winrnl
dn ,lirlc oiibeqa epx`ia xak ,g"ezd
y"yxd ixaca dlerd oiprd zxizq ayiiy
,ycwa ekxc itl dcnly dwc dpgad i"tr
lk ze`xl jl yi zn`ay `ed eixac xwire
ji` zeliv`d itevxtn dbxcne dbxcn
oitevxtd ihxt lkl dnvr `id zhxtzn
jl yiy epiide ,r"ia` w"`c dnewd lkay
,cal z"eqyi sevxta dpgad zrcl

‫רג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
.‫ח‬

‫ לעורר הזיווג דעו"ס דא"ק‬,‫עליית האורות שלמטה מטיבור דא"ק‬

‡Â‰˘ ,Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„· ¯‡·˙ ,˜"‡ È ÈÚÓ ÌÈ„Â˜È ‰ ÌÏÂÚ ˙‡ÈˆÈ ¯„Ò· ‰ ‰
,"'· ̈ӈ" (ÌÈ„Â˜È ‰ '˘) Á"Ú· Ï"Êȯ‡‰ ÔÂ˘Ï· ‰ ÂÎÓ‰ ÔÈ Ú È"Ú ‰˘Ú
,˜"‡„ È"‰ „ ˙¯‡  Èȉ ˜"‡ ÈÏ‚¯„ ˙ÂÈÓÈ Ù· ÌȇˆÓ ˘ ˙¯‡‰ Ï΢ ‡Â‰Â
'ÈÁ· ‰È‰ Ê"È Ú .˜"‡„ ¯Â·ÈË·˘ ‰Ò¯Ù‰Ó ‰ÏÚÓÏ „ÂÓÚÏ ÂÏÚ ÌÓ˜ÓÓ Â˜Ï˙Ò
ÔÈ Ú Í˘Ó Â ÏÚÙ ‰Ê ÁÎÓ˘ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ „ÂÁÈÈ Ì¯‚ ‡È·‰˘ ,Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰
,¯·˘ ˘ ̉ Ì‰Ï˘ ˙"Ê˘ ,˜"‡ È ÈÚÓ ÌÈ„Â˜È ‰ ÌÏÂÚ„ ˙¯ÈÙÒ 'È„ ˙¯‡ ˙‡ÈˆÈ
˙¯¯ÂÚ˙‰ Í¯ÂˆÏ Ì‚ ‰˘Ú ˜ÂÈ„· Ê"ÈÙ΄ Ï"Ò„  ȷ¯ Ï˘ ÂÈ˘Â„ÈÁÓ ‰ ‰Â .¯‡Â·ÓÎ
Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰˘ ,Ô˜˙Ó‰ ˘„Á‰ ‰"Ó‰ ‡ÈˆÂ‰Ï ‰˘Ú ˘ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ „ÂÁÈȉ
Û‡ ‡Ï‡ ,Ú"È·Ó Ìȯ·˘ ‰ Ô"ÂÊ È˜ÏÁ ˙‡ÏÚ‰· ˜¯ ‡Ï ‰È‰ „ÂÁÈȉ ‰Ê ¯¯ÂÚÓ‰
Ì‚  ȉ ,‰ÏÚÓÏ ÂÏÚ ˜"‡„ ¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ˘ ˙¯‡ ˜Ï˙Ò‰˘ ,‰Ê ̈ӈ ÔÈ Ú
‡Â‰ ‰Ê ÔÈ Ú .˘„Á‰ ‰"Ó ˙‡ˆÂ‰„ „ÂÁÈÈ Í¯ÂˆÏ ‰˘Ú ˘ Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰ ¯„Ò ÍÂ˙Ó
‫ ואז‬Î"˘Ê .˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓ· Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ¯„Ò Â˯ÈÙ· ‰˙Ú Â È·¯ ¯‡·Ó˘
‰ËÓÏ ÌÓÂ˜Ó˘ ÏÈÚÏ Ìȯ‡·˙Ó‰ 'ÈÁ· ÏÎ ‰ÏÚ‰˘ ˙Ú· ʇ , Èȉ ‫מתעוררים‬
˙¯‡‰ Ì‚ Ìȯ¯ÂÚ˙Ó ÂÈ„ÁÈ ÌÓÚ Èʇ ,˜"‡·˘ ÔÂÈÏÚ‰ Ì˘¯Â˘Ï ÂÏÚ ,˜"‡Ó
˙¯‡‰ ˙ ÈÁ· È˯٠˙‡  ȷ¯ ˯ÙÓ .ÂÏ˘ ¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ ÂÓˆÚ ˜"‡· ÌÈ„ÓÂÚ˘
˜"‡„ Ô"·Â ‰"Ó‰ ȘÏÁ ÏÎ Â Èȉ ‫ חלקי טנת"א דמ"ה וב"ן‬̉ ,Ì˘ ÌÈ„ÓÂÚ‰
È"¯‡‰ ȯ·„· Ú„Â ‡Ï‰„ ,Ô"·Â ‰"Ó‰ Ï˘ ‡"˙ Ë ÏÎ Â Èȉ ,̉È˯٠ÏÎ ÌÚ
‫הערות וביאורים‬
lirlc dibeqa k"yn 're] ,z"eqyi zeihxtc
oiprd wnere zewca xe`iad zagxd cer
jxved dnle ji` g"ezdc dikldn i"tr
mbe lirlc dibeqay eyecigl mb epiax
n"k`e y"iir g"ezd c"itr x`aznd oiprl
ixac zpeek k"b x`azi f"cr dpde .[jix`dl
mlek cer milery exne`a oiibeqa epiax
oewizd jldnc xnel ezpeeky ,b"qe a"rl
dler oipr ly eteqay i"r dyrp `"kay
,b"ry dbxc zehxtay b"qe a"rl `ed
ixac zxizq ayiipy itky t"kre .w"ece
ok ,y"w zpeeka y"nl lirlc dibeqn epiax
epiax ixac yxtle ayiil `eap f"cr
y"n mr cg` dpwa milerd oiibeqay
.y"w zpeeka

jynie ,df jxr itly ycgd d"n my jynie
z"eqyi zehxta dbxcl dbxcn oewiz xcq
mzbxcn ihxt lka o"ef ixexia epwezi jke
oikxra ,llkd itk epid hxtdy epiide
mpewiz mewna o"ef ixexia mb jkle ,dilic
itl zebxcnd ziilr xcq lk el yi ihxtd
`edy epwznd sevxt jke ekxre eihxt
oewizd jldnc jxre xcq lk ea yi z"eqyi
lka dyrpd oewzd jxr itke ekxr itl
efd zra f` dyrp jk ,r"ia` w"` znew
sevxte dbxcn lka df oewiz jildz
.dkxr itl dzeihxta
epiax oeeiky `ed dflc g"ezd x`ane
mixexiad lk zelrl jixvy exne`a execiqa
b"qe a"rl epiide ,w"`c b"qe a"rl

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רד‬

ÛÂÒ „Ú ‡˙Ï‚ÏÂ‚Ó ÂÓÂ˜Ó ˜"‡„ ÏÏÂΉ ·"Ú‰„ ,‡Â‰ ˜"‡· 'ÈÁ·‰ ˙˜ÂÏÁ ¯„Ò„
‡˙Ï‚ÏÂ‚Ó ÂÓÂ˜Ó ˜"‡„ ·"Ú„ ‰Ê ÔÙ‡· ˜ÏÁ˙Ó ‰Ê‰ ÏÏÂΉ ·"Ú„ ·"ÓÒÚ ,˜"‡
˙ÂÈ˙‡ ÔÈ‚˙ ̉˘ ·"Ú„ Ô"·Â ‰"Ó ,¯Â·ÈË „Ú ÔÊÂ‡Ó ·"Ú„ ‚"Ò ,Ôʇ‰ „Ú
˜"‡„ Ôʇ ̘ÓÓ ÏÈÁ˙Ó‰ ˜"‡„ ÏÏÂΉ ‚"҉ ,‰ËÓÏ ¯Â·ÈËÓ ÌÓÂ˜Ó ,·"Ú„
,(Ù"Á‡ ˙¯‡ ̉Â) ¯Â·ÈË „Ú ÔÊÂ‡Ó ÂÓÂ˜Ó ‚"Ò„ ·"Ú„ ÔÙ‡· ˜ÏÁ˙Ó ,ÂÙÂÒ „Ú
Ô"·Â ‰"Ó .‰ËÓÏ ¯Â·ÈËÓ ÌÓÂ˜Ó ,‚"Ò„ ‡"˙ ̉˘ ‚"Ò„ Ô"·Â ‰"Ó ‚"ÒÂ
‡"Ú ‚ ÏÈÚÏ˘ Û‡ ‰ ‰Â) ¯Â·ÈË‰Ó ‰ËÓÏ ‡Â‰ ̉È˙ ÈÁ· ÏÎ ÌÂ˜Ó ˜"‡„ ÌÈÏÏÂΉ
 ¯‡È· ¯·Î Ô· ,‰Î¯‡· Ì˘ ˙" ˘ÙΠ,˜"‡ ˙Ó˜·˘ 'ÈÁ·‰ ˙˜ÂÏÁ· ¯Á‡ ¯ÂȈ  ȷ¯ ȯ·„· ¯‡·˙
,Ì˙„ÈÓÚ ÔÙ‡ ‡Â‰˘ ÈÙΠ˙¯‡‰Â 'ÈÁ·‰ Ì˙‡˘ ‡Ï‡ ‡È‰ ‡˙‚ÂÏÙ Â‡Ï ˙Ó‡·„ ˙¯ډ· ÏÈÚÏ
.(Ì˘ ˙" ˘ÙΠ,‡È‰ ‡È‰Â ÌȯÁ‡ ÔÈίڷ È"¯‡‰ ȯ·„· ÌÈ ÂÎÓ

,·"Ú„ ‡"˙ ̉˘ ·"Ú„ Ô"·Â ‰"Ó :̉ ˜"‡„ ¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ˘ ˙¯‡„ ‡ˆÓ Â
.Ô"·Â ‰"Ó„ ‡"˙ Ë Ì‰˘ Ô"·Â ‰"Ó‰ ÏΠ,‚"Ò„ ‡"˙ ̉˘ ‚"Ò„ ·"ÂÓÒÂ
‫ דעתיק‬Ô"·Â ‰"Ó‰ ÏÎ Â Èȉ„ 'Ô"·Â ‰"Ó„ ‡"˙ Ë È˜ÏÁ Ìȯ¯ÂÚ˙Ó Ê‡Â' ¯Ó‡˘ ‰ÊÂ
˜"‡ ˙ÂÈÓÈ Ù„ Ô"·Â ‰"Ó‰ ÌÈÏÂÚ˘  Èȉ .‫דאבי"ע דאצילות דפנימיות דא"ק‬
Ìȇ· ‡Ï‰„ ,˙ÂÏȈ‡„ Ú"È·‡„ ˜È˙Ú‰ Ô˜˙È˘ ‚ÂÂÈʉ Í¯ÂˆÏ ÌÈίˆ ‰ ̉·˘ ÌȘÏÁ‰
Ô˜Â˙È ‰˙Ú ,È·ÂÚ· ‰Ï˘ Ú"È·‡ ‰· ˘È ˙ÂÏȈ‡‰Â -] ˙ÂÏȈ‡„ ˜È˙Ú‰ Ô˜˙Ï ‰˙Ú
Î"‚ ÂÏÚÈ Ô˜È˙Ï ÌÈÏÂÚ‰ Ô"·Â ‰"Ó‰ ȘÏÁÓ ÍÎÏ .[˙ÂÏȈ‡„ Ú"È·‡‰ ÏÎ Ï˘ ˜È˙Ú‰
ÌÈ‚ÂÂÈʉ ¯„Ò Ïη ÏÏΉ ‡Â‰ Í΢ ,ͯډ Ê"ÈÙÚ Ô˜È˙‰ ‰ÊÏ ÌÈίˆ ‰ ÌȘÏÁ‰ Ì˙‡
‰‡¯Â .Ô˜˙˙‰Ï ‰‡·‰ 'ÈÁ·‰Â ÔÈ Ú‰ Í¯Ú ÈÙϠ̘ӷ  ȉ Ô˜˙Ó‰ Ûˆ¯Ù‰˘ Ó"η
.˙ÂÎȯ‡· ¯˙ÂÈ ÔÈ Ú‰ ¯Â‡È· ‚ÂÂ„Ê Ê‡Â ‰"„ ÔωÏ
ÌÓÂ˜Ó˘ ˜"‡„ ‚"Ò ·"ÚÓ˘ ˙¯‡‰ ȘÏÁ ̉ .‫ועולים עם נת"א דע"ב וס"ג‬
,˜"‡„ ¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ ÌÓÂ˜Ó ‚"Ò„ ·"ÂÓ ‚"Ò‰˘ '·ÓΠ.¯Â·ÈË‰Ó ‰ËÓÏ
,¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ ÌÈ„ÓÂÚ ·"Ú„ ‡"˙ ̉˘ ·"Ú„ Ô"·Â ‰"Ó‰ ÔΠ.‚"Ò„ ‡"˙ ‰ ̉Â
‡ˆÓ Ôȇ ·"ÚÓ„ ,‚"Ò‰ ˙ÓÁÓ ¯˜ÈÚ· ‡Â‰ ‚"Ò ·"Ú„ ‡"˙  ȷ¯ Î"˘Ó„ Ï"ˆÂ
‫ דעתיק‬.Ì˘ ˙„˜ ‰ Ì‚  ˘È˘ ‡Â‰ ‚"ÒÓ ,‡"˙ ˜¯ ¯Â·ÈËÓ ‰ËÓÏ ˙„˜ 'ÈÁ·
ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁÓ ‡Â‰ ‰˙Ú ‰ÏÂÚ‰ ¯˜ÈÚ˘ ¯‡Â·ÓÎ .‫דאבי"ע דאצילות דפנימיות‬
.˜"‡ ˙ÂÈÓÈ Ù·˘ ˙¯‡· ‡Â‰ ÏΉ 'Ȉ‡„ Ú"È·‡‰ Ïη˘ ˜È˙Ú‰ 'ÈÁ· Ô˜È˙ ͯˆÏ
¯Â˜ÓÎ Á"Ú·˘ ‰Ê ˜¯Ù ÔÈȈÓ ˘È‚„Ó Â È·¯ ‰ ‰ .‫כמ"ש בפ"א מ"ב מש' טנת"א‬
,Ô"·Â ‰"Ó‰ ˙΢Ӊ ¯„Ò ,Ô"ÓÏ ˜"‡„ ˙¯‡ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò ÔÈ ÚÏ ¯¯Â·Ó
·¯‰ ‰˜È˙Ú‰˘ ‡ÁÒ ‰ È"ÙÚ ,·"Ù ÌÈ„Â˜È ‰ '˘ ˘"Ó˘‰ ‰"‚‰· ‰‡¯˙˘ ÂÓÎÂ
ÏÈÚÏ 'Ú" ,Ì˘ ‰"‚‰·  ȷ¯ 'Ï ‡Â‰ ÍΠ,'Á ˙‡ Ì˘ Ï"˘‡· „ȷ˘ È"˙ÎÓ Ï"˘‡‰
‰‡¯˙ ,'ÂΠ˙ ÈÁ· '„ ÈÎ Ú„ ÏÈÁ˙Ó‰ ˜¯Ù ÏÎ ‡¯˜˙ ,·"Ó ‡"˙ Ë '˘„ ‡"Ù·
ÔÓ ‡ˆÈ 'ÈÁ· ‰Ó ,‡Ò¯Ù‰ Ú˜·Â „¯È 'ÈÁ· ‰Ó ‡Ò¯Ù‰Ó ‰ÏÚÓÏ ‰ÏÚ ˙ ÈÁ· ‰Ó
ÂÏÚ˘ ̉ ˜"‡„ ÌÈÏÏÂΉ Ô"·Â ‰"Ó 'ÈÁ· '· ÈÎ ‡Â‰ Ì˘„ Âȯ·„ ˙ÂÏÏΠ,ÌÈÈ ÈÚ‰

‫רה‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

ͯ„Î ‚ÂÂ„Ê‰Ï È„Î ÌÈÏÏÂΉ ‚"Ò ·"ÚÏ Ô"ÓÏ ÂÏÚ ,˙ÂÈ ÂˆÈÁ ˙ÂÈÓÈ Ù 'ÈÁ·· ‰ÏÚÓÏ
.Î"Ú ."Ì˘ 'ÂΠ,‡"Â‡Ï Ô"ÓÏ ÌÈÏÂÚ˘ Ô"ÂÊ
.‫ט‬

‫ ופרטי אורות דמ"ה וב"ן‬- ‫ זיווג דרעותא‬- ‫הזיווג דע"ב וס"ג דא"ק‬
‫היוצאים‬
·"Ú· ‚ÂÂÈʉ ‰˘Ú ʇ .‫נזדווגו ע"ב וס"ג דעתיק דאבי"ע דאצילות דא"ק‬

‫ואז‬
.˙ÂÏȈ‡‰ È·ÂÚ·˘ Ú"È·‡ Ïη˘ ˜È˙Ú‰ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Í¯ˆ ˘ ÈÙÎ ,˜"‡„ ‚"ÒÂ
,¯Ó‡ ˘È‚„Ó˘ ,ԇΠÔÈ˙ÚÓ˘·  ȷ¯ ÔÂ˘Ï· ‰ ˘  ¯ÊÂÁ˘ Ï„‚ ˘Â„ÈÁ ¯·„ ‰Ê ‰ ‰Â
·"Ú‰ ˙ÂÏÏÎ Ïη ‰È‰ ‡Ï ,˙ÂÏȈ‡‰ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ‰˘Ú ˘ Ú„ȉ ‚"Ò ·"Ú ‚ÂÂÈʉ„
Ìȯ·„‰ ˙ÂˢÙ .˙ÂÏȈ‡„ ˜È˙Ú Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ Í¯ˆ ‰ ÈÙÎ ‡˜ÈÈ„ ‡Ï‡ ,˜"‡„ ‚"ÒÂ
,˙ÂÏȈ‡„ ˜È˙Ú Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ˜¯Â ͇ ‡Ï‡ ‰Ê ‚ÂÂÈÊ ‡· ‡Ï ‰˙Ú ¯Á‡Ó„ ,Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯
Í¯ÂˆÏ ‚ÂÂ„Ê‰Ï ˜È˙Ú‰ ¯ÂÊÁÈ Î"Á‡ ‡Ï‡ ,‰˙Ú ÔÈÈ„Ú Ô˜Â˙È ‡Ï ,˙ÂÏȈ‡„ Íȯ‡‰ ȯ‰˘
‚"Ò ·"Ú· Ì‚ ÍÎÏ È‡Â .ڄ Π,'ÂΠÔ"ÂÊÏ ‡"‡ ‡"Â‡Ï Íȯ‡ Ê"„Ú ,Íȯ‡‰ Ô˜È˙
ÈΠ̉·˘ ˜È˙Ú· ˜¯ ‡Ï‡ ̉· ‚ÂÂÈʉ ‰È‰È ‡Ï ,˜È˙Ú Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ÌȂ„ÊÓ‰ ˜"‡„
‰Ó· ˜¯Â ͇ ‡Ï‡ ˘Ó˙˘Ó  ȇ˘ ‡Â‰  ȷ¯ „"ÙÏ Ó"η˘ ÌÈ‚ÂÂÈʉ ȯ„Ò„ ÏÏΉ
ÈÏÚ „ÈÓ˙˘ ‡Â‰ ÏÏΉ ÍÎÏ ,‰˙Ú Ô˜˙Ï ‡· È ‡˘ Ô˜È˙ ‚ÂÂÈÊ Í¯ÂˆÏ ÈÏ Ú‚Â Â Í¯ˆ ˘
‰˙Ú ‚ÂÂÈʉ Ôȇ ¯Á‡Ó˘ ‰˙Ú ¯Ó‡ ‰Ê „ˆÓ .‚ÂÂÈʉ ‰˘Ú ÔÎȉ „Ú ÔÎÈ‰Ó Ú„ÈÏ
‡Ï ‚ÂÂÈÊÏ Ìȇ·˘ ·˘ ‚"Ò ·"Ú„ ˜"‡· Ì‚ ÍÎÏ ,˙ÂÏȈ‡„ ˜È˙Ú Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ‡Ï‡
‡"˙  Ô"·Â ‰"Ó„ ‡"˙ Ë È˜ÏÁ˘ ÏÈÚÏ ¯Ó‡ Ì‚ Ê"„ÚÂ-] ‰Ê Í¯Ú ÈÙÎ ‡Ï‡ ‚„ÊÈ
ÌȘÏÁ ‡Ï‡ ÂÏÚÈ ‡Ï ,‚ÂÂÈʉ ‰Ê χ Ô"Ó Í¯ÂˆÏ ¯Â·ÈË‰Ó ‰ËÓÏÓ ÌÈÏÂÚ‰ ‚"Ò ·"Ú„
.[‚ÂÂÈʉ ‰ÊÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ̉·˘
‚ÂÂÈÊ· ȯÈȇ ‡Î‰ ‡Ï‰˘ Ì¢Ó .‰¯Â‡ÎÏ „‡ӷ Ì È‰ ÌÈ˘˜ÂÓ ÂÏω Ìȯ·„˘ Ô·
Ò"È È˜ÏÁ ÏΠ‡ˆÈ ‰Ê ‚ÂÂÈÊÓ ‡Ï‰„ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÏÎ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ˘ ‚"Ò ·"Ú„
˜¯ ÏÚÂÙ· ‰˙Ú Ô˜˙ ‡Ï Ì Ó‡ ̇ ۇ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÏÎ Ï˘ Ô"·„ Ò"Ë ‰"Ó„
Ò"Ë ˘„Á‰ ‰"Ó È˜ÏÁ Ï·‡ , ÓÊ· Î"Á‡ „Á‡ ÏÎ Â ˜Â˙È ÌÈÙˆ¯Ù‰ ȯ‡˘Â ,˜È˙Ú‰
ÛÒ ‚ÂÂÈÊ Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ¯Ó‡ ‡Ï ‡Ï‰˘ ,‰Ê ‚ÂÂÈÊ· ‰˙Ú ÌÈ ˜˙ Ì‰Ï˘ Ô"·„
‰È‚ÂÒ· ԇΠ ȷ¯ ÔÂ˘Ï· Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ÔÈ Ú‰ ˙‡ˆ¯‰ ÏÎÓ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú·
˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯ÙÓ Ûˆ¯Ù ÏÎÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ Ô"·‰ ȘÏÁ ‰"Ó‰ ȘÏÁ ¯·Î ˘È˘ ¯‡·˙Ó
Î"‡Â ,ÂÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ ÂÓˆÚÏ ¯¯·Ó Èʇ ,Ô˜˙˙‰Ï Ûˆ¯Ù ÏÎ Ï˘  ÓÊ ÚÈ‚‰ ˙Ú·Â
,‫ י‬‰Ê·  ·Á¯‰˘ ‰Ó ˙¯ډ· 'Ú ,‚"Ò ·"Ú„ ˜È˙Ú· ˜¯ ‡Â‰ ‚ÂÂÈʉ˘ ¯Ó‡˘ ‰Ó
˘"Ú ‡¯˜ ‚ÂÂÈʉ ¯˜ÈÚ˘ ¯ÓÂÏ ‡Â‰  ȷ¯ ˙ ÂÂ΄ ˜Á„· Ï"ˆ„ Ë˘Ù‰ „"Ú Í‡
‫הערות וביאורים‬
xfegy itk ,wizrc b"q a"ra did beeifdy
oi` 'e`kl dpde .o`k minrt dnk r"r

dywen epiax ly epeyl seb mb dpde .i
rnyn o`k epeyl oepbq zehyty ,ce`n

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רו‬

,·˘ ÂÊ 'ÈÁ·· ‚ÂÂÈʉ ¯˜ÈÚ ‰˘Ú ÂÓˆÚ ˜"‡· Ì‚ ÍÎÏ ,‰˙Ú Ô˜˙‰Ï ‡·‰ ˜È˙Ú‰
.˜"„ ‡¯˜ ˘"ÚÂ
‫ שהוא זיווג דמוחין שהם הג' פרצופים הפנימיים דחב"ד דעתיק‬,‫זיוג דרעותא‬
‚ÂÂÈʉ„ .ÔÈ˙ÚÓ˘· Íω ¯‡·˙Ó‰ ˘Â„ÈÁ‰ ‡Â‰Â .‫דאבי"ע דאצילות דא"ק‬
Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ‰˙Ú Ì‚„ ¯‡·Ó ÍÎÏ ¯"‚‰„ ‚ÂÂÈÊ Â Èȉ˘ ‡˙ÂÚ¯„ ‚ÂÂÈÊ ‡Ï‡  ȇ ‰˙Ú„
̉·˘ ÌÈÈÓÈ Ù‰ ÌÈÙˆ¯Ù '‚‰ ̉ ,˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú·˘ ¯"‚‰ ˜¯ ‚ÂÂ„Ê ,˜È˙Ú
Ú"È·‡„ ˜È˙Ú‰ Ô˜È˙Ï Í¯ˆ ‰ Í¯Ú ÈÙΠ‚ÂÂ„Ê Ì‰ ۇ ,‰„È„ „"·Á‰ ̉˘
.Ï" Π,˙ÂÏȈ‡·˘
.‫ומוצאין מן המצח חלקי חיצוניות טנת"א דמ"ה הראויים לאותן הבירורים‬
,Ú„Â Î ˙ÂÏȈ‡‰ Ô˜È˙ Í¯ÂˆÏ ÁˆÓ‰ ÔÓ ‡ˆÂȉ ˘„Á‰ ‰"Ó ¯Â‡ ‡Â‰Â
˘¯ÙÓ .‰"Ó·˘ ‡"˙ Ë ÏΠ̉˘ ‰"Ó‰ ȘÏÁ ÏÎ Â Èȉ„ ‰"Ó„ ‡"˙ Ë Â‡ˆÈ˘ ¯Ó‡Â
‡È‰  ȷ¯ ˙ËÈ˘˘ ‡Â‰Â ,‰"Ó„ ‡"˙ Ë '˙ÂÈ ÂˆÈÁ' ȘÏÁ ̉ ‡ˆÈ˘ ‰Ó˘ „ÂÚ Âȯ·„·
'ÈÁ·Ó ˜¯ Ì È‰ ,˜"‡ ÈÙ Ú Ìȇ¯˜ ‰ ̉˘ ˜"‡‰ ıÂÁÏ ÌȯȇӉ ˜"‡‰ ˙¯‡ Ï΄
‡Â‰Â .˜"‡ ÍÂ˙· ˜¯ ¯È‡‰Ï ¯‡˘ ˜"‡ ˙ÂÈÓÈ Ù„ ˙¯‡ ͇ ,˜"‡ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ„ ˙¯‡
ȯ·„· ¯‡Â·Ó ‰¯È·˘‰ ̄˜ „ÂÚ ,˜"‡ È ÈÚÓ Â‡ˆÈ˘ Ô"·„ ˙Â¯Â‡Ï Ú‚Â ·˘ ÈÙ΢
ÔÈ·Â ˙ÂÈÓÈ Ù‰ ÔÈ· Ô"·‰ ÏÎ ‰ÏÚ ‰ÏÈÁ˙Ó„ ,Ô"· Ì˘„ ˙ÂÈ ÂˆÈÁÓ ˜¯ ‡Â‰˘ È"¯‡‰
Ì˘„ ˙ÂÈ ÂˆÈÁÓ ˜¯ ˜"‡ È ÈÚÓ ÌȄ˜ ‰ ‡ˆÈ ʇ ,¯Â·ÈË‰Ó ‰ÏÚÓÏ Ï‡ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ‰
Ô"·‰ ȘÏÁ ˘„Á‰ ‰"Ó‰ ÌȇˆÂÈ ÌȯÊÂÁ˘Î Ô˜È˙‰ ˙Ú· Î"Á‡ Ê"„Ú ÍΠ,Ô"·
.‫˙ יא‬¯ډ· 'Ú ,˜"‡ ˙¯‡ ˙ÂÈ ÂˆÈÁÓ ˜¯ ÏΉ ‡ˆÈ Ô˜È˙Ï
‫הערות וביאורים‬
oewizc `vnp f"itke .epewiz edfe eilry
lcbzny ,`teb wizra mpid wizr ixexia
zpeek y"` f"itle ,w"`c b"qe a"r znewl
`ed wizr ixexiac oewizd ok`y ,epiax
mixacd mpn`e .w"ece ,wizrc b"q a"ra
l"pd jldn yxtl ax xe`iae xexia mikixv
sc) g"ezd ixaca cer 're .n"k`e ,g"ezdc
a"rc a"r ebeecfpy y"ne d"c ,a"r `
xe`iaa ekxc my x`any ,(b"qc a"re
.sqep jxca o`ka epiax ixac
l"fxd azk micewpd 'yn a"ta dpd .`i
,w"` ipirn micewpd z`ivi xcql rbepa
,dlrnl xeaihn dhnly zexe` elr dligzc
b"qe a"r ebeecfp k"ire ,o"n 'igaa eyrpe
jynp f`" w"` ipirn micewpd zexe` e`vie

ednc ,mheytk llk zernyn elld mixacl
miptae .denze ,"w"`c wizrc b"qe a"r"
xnel `l` ezpeek oi`c ,wgeca epx`ia
m`zda dyrp ,b"qe a"ra dyrpy beeifdy
`ede ,zeliv`c wizrd oewizl jxvpd itke
,oiivp mixacd xeviwa ok` .oaenk wegc
lecib' oipra g"ezdc jldnl m`zday
oecipa) ,lirlc `zrnyay 'mitevxtd
ziilr mewn `ed okidl dxizqd aeyii
ly epeyl y"` f"cl ,(mpewizl mixexiad
,eh sc g"ezd ixacn `ede .eheytk epiax
ixexiay ,`ed oiprd zezin`c my dlery
mziilr oipre ,mnewna ok` mipwzp wizr
,lecibd ceql `ed dfa dpeekd 'xtl 'xtn
sevxt znewl lcbzn oezgzd sevxtdy

‫רז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

Ô"·‰ ˙¯‡  Èȉ .‫ומהעיניים חוזרים לצאת חלקי חיצוניות טנת"א דבן‬
Ô˜˙‰Ï ÌÏÂÎ ÂÏÚ ‰ ‰Â .¯·˘ Ì‰Ó˘ ˙"Ê ,˜"‡ È ÈÚÓ ‰ÏÈÁ˙ ‡ˆÈ˘
˘È‚„Ó Î"‚ .˜"‡ È ÈÚ· ‡Â‰˘ Ì˙‡ÈˆÈ ̘ÓÓ ˙‡ˆÏ ‰˙Ú ÌȯÊÂÁ ,‚"Ò ·"Ú·
Ï΢ ,ÔÂ„È ·  ȷ¯ ÍÏ‰Ó ¯‡Â·ÓΠ,Ô"·„ ‡"˙ Ë '˙ÂÈ ÂˆÈÁ' ȘÏÁ ÌȇˆÂÈ˘ Â Â˘Ï·
.˜"‡·˘ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ 'ÈÁ·Ó˘ ˙¯‡ ‡Ï‡ Ì È‡ ,˜"‡ ÈÙ Ú Ì‰Â ˜"‡Ï ‰ˆÂÁÓ ¯È‡Ó‰
˙„˜ 'ȉ„ ,Ó"η  ȷ¯ ¯‡·Ó˘ ÈÙÎ ‡Â‰Â .‫עם ט"ס עליונות דב"ן דכל פרט‬
ÒÒ·Ó .̉·˘ ˙ÂÈÂÎÏÓ È˜ÏÁ· ˜¯ ‡Ï‡ ‡ˆÈ ‡Ï ‰¯È·˘‰ ̄˜ ˜"‡ È ÈÚÓ Â‡ˆÈ˘
,È"¯‡‰ 'Ï· Ì˘ ·Â˙΢ ,˙Ú„‰ ˘Â¯„Ó ‡"Ú · ÏÈÚÏ Â È·¯ ˜È˙Ú‰˘ ‰Ó ÏÚ ÔÈ Ú‰
Ô˜È˙‰ ȯ˜ÚÓ Èʇ ÍÎ ÍÂ˙Ó ,̉·˘ ˘Ù 'ÈÁ·· ˜¯ ÌÏÂΠ‡ˆÈ ÌÈ„Â˜È ‰ ˙‡ÈˆÈ ˙Ú·„
Î"˘ÙÎ Â Èȉ ,Ô"·‰„ ˙¯ÈÙÒ‰ Ï˘ ÌÈÙÒ ‰ ÌȘÏÁ ˙‡ˆÏ ÌÏ˘ÂÈ ‰˙Ú˘ ‰Ó Ì‚ ‡Â‰
Ìȯ¯ÂÚ˙Ó‰ ˙¯‡‰ ÏÏη˘ ‡ˆÓ ÍÎÏ .Ô"·‰ Ï˘ È"Á ¯‰ ȘÏÁ ̉˘ È"¯‡‰ Ì˘
,Ô"·„ È"Á ¯‰ ȘÏÁ Ì‚ Ì ‰ ,Ô˜È˙‰ Í¯ÂˆÏ˘ ˜"‡„ ‚"Ò ·"Ú„ „ÂÁÈȉ È"Ú ˙‡ˆÏ
‫ דכל‬.Ô"·„ ˙ ÂÈÏÚ Ò"Ë ÌȇˆÂÈ ‰˙Ú˘ Î"˘Ê ,(Ú„Â Î ÔÈÁÂÓ ˙΢Ӊ ˙Ú Ïη ‡Â‰ ÔÎÂ)
„Á‡Â „Á‡ ÏÎÏ ˙ÂÙÒ ‰ ˙ ÂÈÏÚ Ò"ËÏ ‡È‰ ‰Ê· ‰ ÂÂΉ„ ÔÈ·‰Ï ÍÏ ˘È˘  Èȉ .‫פרט‬
˜ÏÁ· ˜¯ ,Ô"·„ Ò"ȉ ̉˘ ˙„˜ 'È‰Ó ‡"Î ‡ˆÈ ‰ÏÈÁ˙Ó˘  Èȉ .Ô"·„ Ò"ȉÓ
˙ ÂÈÏÚ Ò"Ë Ì‰Ó „Á‡ ÏÎÏ ÌÏ˘ ‰˙Ú ,Ì‰Ó ‡"η˘ ÌÈÈ˯ى Ò"È ÍÂ˙Ó˘ ˙ÂÎÏÓ
˜È˙Ú Â˜ÏÁ˙ ‡Ï‰ Ì˘˘ ,˯ÂÙÓ ¯˙ÂÈ Ê"È Ú ‰È‰È ¯˙Ή È˯ٷ ‰ ‰Â] .·˘ ÌÈÈ˯Ù
Ìȯ·„‰ ˙ÂÚÓ˘Ó Â È·¯ „"ÙÏ .˙"‰ ˜È˙Ú ¯"‰ Á˜Ï Íȯ‡„ ,¯˙Ή ȘÏÁ· Íȯ‡Â
‫הערות וביאורים‬
,mnewnl ecxie `qxtd erwa d"n zeipevige
d"n `ede gvndn `vi d"n zeipevig k"g`e
i"x`d y"nc l"qc x`eane .l"kr ,"ycgd
dpeekd oi` dlrnln 'ycg xe`' jynpy
zeiniptc xe`l dpeekd `l` ynn ycg xe`l
`l`e d"nc zeinipte zeipevig oke .o"a myc
d"nc zeipevig `vi oewizd zra k"g`y
iwlg mi`veiy o`k k"yn `ede gvndn
jynda azek oke ,d"nc zeipevig
,o"ac zeipevig e`vie exfg miipirdny
aigxdy my '` ze` `"ta l"y`a y"iire
yexit ahid x`an mye ,eizexewne oipra
'ycg xe`' cxeiy azky i"x`d ixac
cvn `l` ,ycg xe`l dpeekd oi` zn`ay
dnka x`any y"iir 'iga dnka ycgzny
.itp`

cxie rwae dfd beeifd on dlrnln 'ycg xe`'
xe`d mpn` ,dhnle xeaihd on `qxtd jxc
dlrnl dlre dhnl dligza didy oey`xd
`ed f"re ,l"fix`d l"kr "'eke cxi `l
epwzrdy) y"nyd d"bd my azkpy
l"y`d zgqep i"tr) l"fe ,(lirl epixaca
`"zph 'yc `"ta lirl 'r" (i"kn g ze` my
dn d`xze rc ligznd wxt lk `xwze a"n
cxi 'iga dne `qxtdn dlrnl elr 'iga
miipird on `vi 'iga dne ,dqxtd rwae
o"ae d"n 'iga 'a ik ,myc eixac zellke
'igaa dlrnl elry md w"`c millekd
b"qe a"rl o"nl elre zeipevige zeinipt
milery o"ef jxck beecfdl ick millekd
miipirdn o"a zeipevig `vi k"g`e ,o"nl
zeinipt mr o"a zeinipte ,zecewpd `edy

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רח‬

ÌÁ˜Ï Ì‰Ï˘ ¯"‰˘ ,Ò"ÈÏ ‰˜ÏÁ˙ ,‰‡ˆÈ˘ ¯˙΄ ˙È˯ى ˙ÂÎÏÓ‰ 'ÈÁ· ÍÂ˙Ó˘ ,‡Â‰
„ÂÚ ˙ ÂÈÏÚ Ò"Ë ‰˙Ú ÛÒÂ Ì‰Ó ‡"ÎÏ˘ ,˘„Á˙Ó .Íȯ‡ ÌÁ˜Ï ˙"‰Â ,˜È˙Ú
Ê"„Ú ,˙ÂÎÏÓÏ ˙"‰ „ÂÚ Ò"Ë ÂÏ ÛÒÂ˙Ó ˜È˙Ú˘  ȉ .ÂÏ˘ ˙ÂÎÏÓ 'ÈÁ· ÌÂÏ˘˙
.ÌȄ˜ · ‰‡ˆÈ˘ ˙È˯ى ˙ÂÎÏÓ‰ ˙ÓÏ˘‰Ï ¯"‰ Ì‚ „ÂÚ ˙ ÂÈÏÚ Ò"Ë „ÂÚ Íȯ‡·
Ì‚ ,˜"‡„ Ô"·„ ‡"˙ Ë È˜ÏÁ „·ÏÓ ,‰˙Ú ÌȇˆÂÈ ÌÈÈ ÈÚ‰Ó˘ .‫וגם נקודות דס"ג‬
,‡È‰  ȷ¯ ˙ ˜ÒÓ„ ÌÂ˘Ó ‡Â‰Â .˜"‡„ ÏÏÂΉ ‚"Ò‰Ó˘ ‚"Ò„ ˙„˜ ȘÏÁ
˜"‡„ Ô"·„ ‡"˙ ËÓ ‡Â‰ Ì˘¯˘ ,‰ÏÈÁ˙Ó ˜"‡ È ÈÚÓ Â‡ˆÈ˘ ÌÈ„Â˜È ‰ ˙¯‡„
˙‡ˆÏ ÂÏω ˙¯‡ ÔȯÊÂÁ˘Î Ô˜È˙‰ ˙Ú· ‰˙Ú Ì‚ ÍÎÏ .ÂÈ„ÁÈ ˜"‡„ ‚"Ò„ ˙„˜ ÓÂ
‡"˙ ËÓ Â Èȉ ,˜"‡„ Ô"·‰ ȘÏÁ ÏÎÓ Ì‚ ÌÈÏÂÏÎ ÌȇˆÂÈ ‰"‰ ,Ì˙ÂÓÏ˘· ÌÈÈ ÈÚ‰Ó
Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„· ÌÈ„Â˜È · ÂÏω 'ÈÁ· '· ÔÈ Ú ¯Â˜Ó .˜"‡„ ‚"Ò„ ˙„˜ Ó Ì‚Â ,˜"‡„
.‫˙ יב‬¯ډ· 'Ú ,Â˙·Á¯‰·
‫הערות וביאורים‬
my xe` did f` ik `vnpe ,enr owzpe ,eil`
oeinck lkd ,epnn wpei dide eil` lth o"a
yxei `ede ,oad y"r 'wp lkdy zad mr oad
eipira ahiiy dn `l` zadl ozep epi`e lkd
.oaa dlelke dlth zad ik `vnpe ,epevxn
myl dlthp ,'wep zad `edy o"a my okle
"'eke ea dlelk `ide ,xkfd oad `edy d"n
.l"kr
`nbecn ,`ed zehyta f"ipr oiadl lynde
lra cinlz c"ndiaa epiptl `eai m`ay
,dwegx ux`a lcby ,cgeina ipe`b oexyk
dzr dpde ,melk oiicr dpy `le `xw `le
miheytd micinlzdn cg` mr ayii
i"yxe yneg hrn epnid cnlie ,mzlrna
eizeleki lk mr dfldy `vnpe ,heyt ote`a
`l` aygp epi` dzr n"n ,eizepexyke
'igay oiprd `ede .heytd dfl cinlzk
oewizl ribdl zkxvpe dxaypy xg` b"qd
lthd o"a myk `l` `xwiz `l `linn d"nd
`ed f"r oewizay b"qd iwlg 'iga lre ,eil`
micexad 'yn b"tqa my axd xne`y
.a"hr lig zy` 'iga mda xn`i l"zrlc
`vnp zycegn `xaqc ,dfa oiivl yie .a

ixacn dlere x`azny itk dpd .` .ai
eyrp zecewpd lkc ,x`ean ,g"ve`a l"fxd
dxiayd xg`y `l`e ,`wiic b"q 'igan
g"ra mpn` .o"a mya `xwdl mny dpzyp
micewpdc ,x`ean `"zph 'yn a"n `"ta
axd x`ia dfae .o"a myc zeipevign eyrp
o`k epax zrc xewn zn`a edfy l"y`d
mb ,eicgi 'igad 'an eyrp ok` micewpdc
y"iir ,b"qc zecewpn mbe o"ac zeipevign
cer 're .e ze` micexad 'yn `"ta eixaca
x`any ,'` ze` micewpd 'yn `"ta eixaca
`ed ,b"qd 'iga wx dfl `xw g"ve`ay dnc
`ede ,b"qd mr llkp o"ad zeipevigy meyn
epyi oewiza mb f"itle .mya dler epi`k
,o"ac zeipevigd mb owzpc ,'iga 'a ok`
o"ad 'iga lk mda dpapy o"ac q"id mdy
iwlg mdnr lelk mbe ,zeliv`d mlerc
mny dzr dpzyp mnvr mdy `l`e .b"qd
oeikny mrhn `ede ,o"a mya k"b `xwdl
d"d ,dzr `veid ycgd d"nd i"r epwzpe
'y g"ve`a my k"ynke .eil` milth
my ik" ,b"t (oewizd 'y g"rae) micexad
exagn dide o"a myn xxan did ez`va d"n

‫רט‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬

're) .mnilydl mdn `"kc zepeilr q"h
'ln x`ean ,b"r 'a lirl epiax oeyla
mihxetn micewipd zra mi`veid 'igay
,xzkc zeiekln 'iga d`n e`vic ,df ote`a
,dpiac 'ln miyiye dnkgc 'ln d`ne
`vnp f"itre ,zeklnc zeiekln dxyre
q"h cer `"kl mitqeznyk oewizd zray
,sl` ceqa dzr miyrp d"d zepeilr
jl sl`d" aezkd ceqa `edc azk y"xkae
x`azp `l b"qd igal rbepa mpn` .("dnly
f"ipr xn`p mdil` rbepa mb m` `icdl
epiax 'ln ok` .zeklnd 'igaa wx e`vic
mbc rnyn ,y"w iyexca b"r fk oldl
i"rc my azky ,df xn`p mdil` rbepa
gvnn `veie ,w"`c q"erc cegii dyrp y"w
o"ac `"zph miipirne ,d"nc `"zph w"`c
,hxt lkc q"h melyze ,b"qc zecewpe
miey 'igad lkc dipyilc `hdix rnyne
zepeilr q"h melyz dzr `veiy ,dfa
`l` e`vi `l dligzny epiide ,mdly
.zepeilr q"ha minlyp dzre zeieklna
.dfn dlerd dceard 'igaa x`al cenrpe .c
eixwne f"derd ze`ivn lkc ,x`azp dpdy
mc`a mixabznd f"derd zee`z 'iga lke
,dxiayd i"r `ld ziyrp mze`ivn dpd
milk zexe`n dpid mze`ivn xwire
mixaypd zexe`c dzr x`azpe .mixaypd
mi`xwp dzre ,b"q 'igane o"a 'igan mpid
'igaa mb mpid myxey j` ,o"a mya mlek
my 'igan epid mpwzl `ad mc`d dpde .b"q
ixacc ,`vnpe .(d"n 'iba mc`) owznd d"n
on ddeab 'iga mda yi myxeya f"der
ok`e ,d"nn deabd b"q myn mdy ,mc`d
lr miywe miwfg f"der ixac `nrh i`dn
,mdilr xeabl dywy cr ,xzeia mc`d
.epnid deabd 'iga mda yi myxeyac

azky ,cec icqg lra axd zrc `ede .oipra
'a mpyi mipwznd zexe`a mb if` f"itkc
ycgd d"n my calnc ,zepwznd 'iga
oibz iwlg mb df llkn dpd ,oewizl `veid
md mb xeaihd zgz mnewny a"rc zeize`e
zexe`d lky epiide .mipwznd llkn
dxiayd llkn mpd xeaihd zgz mnewny
o"ac `"zphe b"qc `"zpd zexe`e ,oewizde
zexe`e ,exaype miipirn mi`veid mpd
oewiza milelk a"rc `"ze d"nc `"zph
zenly ,dnkg 'iga epid a"r 'iga dpde)
zrc ok` .(ze`ivna lehia 'iga - lehiad
inkg aex enr enikqd `le ,`id d`cigi
dizrcl aeyg lwyn yi n"n j` ,dlawd
`xabe y"yxd epiaxl cinlz didy c"qgdc
ixac lkc azk 'd z`xi 'qae) .ded `ax
epiax diaxn envra rnyy dnn `ed c"qgd
.(y"yxd
,`ede .sqep oecip yi oiprd seba dpde .b
.micewpd mdn eyrp b"qd iwlgn dfi`
b"qc 'zecewp'dny o`k xn`p zehytac
ony axd zpwqn `ed oke ,micewpd eyrp
mby ,`ed my l"y`d axd zrc j` .oeyy
.micewpd eyrp b"qc zeize`e oibz iwlgn
zecewpny xn`p i"x`d ixac zehytay s`e
g"ve`a n"n dpd ,micewpd e`viy `ed b"qc
,(b"t zligz `ed g"rae) a"t micewrd 'y
oibzd mby ,epeyl zrlada axd azk
i ze` l"y`a y"iir ,mdnr milelk zeize`
`ed dizpwqn t"kre .oiprd x`al aigxdy
dfa dpeekd b"qc zecewp xn`py `kid lkc
el` 'iga lky ,b"qc zeize`e oibzl mb
.n"ka b"qc zecewpd mr milelk
zray ,x`azp ,o"ac q"il rbepa dpde
zeieklnd 'iga `l` e`vi `l micewipd
mi`vei oewizd zrae ,exaypy mde ,mdly

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רי‬

‫הערות וביאורים‬
'iga ,yi 'iga ly ze`ivn mda dyre dliby
ly oipr eze`ivnn dlbziy lrty ,milk
.milv`pdc yid ielib `ed mpiipry ,milk
`ly dxiayd mcewy zra dligzn dpde
xe`d 'iga witqn ote`a oiicr mda xi`d
zelbzd `ede ,d"n my 'iga `edy ,envr
milkda exabzp if` ,lehiad 'iga ze`ivn
dfa `vnpy ick cr ,mday 'yi'd 'iga
dxiayd oipr `ede ,cexitd zfig` lekiak
,x`eank edfe .'ilwd 'igae mewnl dlitpde
`p` xn` `"ky dnn `ed dxiayd yxeyy
cvny yid 'iga zexabzd epiide ,jeln`
zeidl mi`zd `ly ,ezxiay ick cr ilkd
.el jiiyd xe`d 'iga ekeza wifgdl leki
jxevl ,jkle .'qb' 'iga ,b"q my fnex dfle
xi`iy i"r `l` ixyt` df did `l mpewiz
d"n my 'igay ,ycgd d"nd 'iga mda
ze`ivn `edy ,envra xe`d oipr `id ezedn
exagzpyke ,'d"n' epgpe 'igaa ,lehiac
d"nd xi`d ,o"ade b"qd 'iga mr d"nd 'iga
dfae ,lehiad 'iga z` o"ade b"qd jeza
'iga jeza mby `edy mpewiz ze`ivn dyrp
xe` hlwie xi`i ,o"ae b"q myc ilkde yid
,o"ade b"qd 'iga epwzpyn `vnpe .lehiad
mda yiy dfa zcgein dlrn mda yi
,eizepexzi mr ilkd gk mdl yic ,ediieexz
'iga ea yi dfld ilkd mby ick jez
.lehiad
gk ea did dligzn dpdy ,z"rad oipr edfe
d`ivid 'iga `ed ellkny ,zeadlzdd
oevxde zlekid epiide ,uegl drtydde
yxeyn `ed f"ky ,ezlefl ritydle lertl
yia did `le xg`n mpn` .ilkde yid 'iga
ea fg`p jkl ,lehiad 'igac zellkzd df
.xenbd yil dxiayd mewna ltpe 'ilwd
xe`d 'igaa `ed xenbd wicvd dpd cbpne

ceq dfa x`al ekix`d c"ag ixtqae
df okzi ji` ,denz dxe`klc ,dlik`d
lk`nd ji`c ,ezlik`a ielz mc`d meiwy
deabd xacnd z` eniiwi g"vcny dzynde
.zipgexd ytpl epefi mdy okzi ji`e ,mdn
milk`nd zn`ay ,dfa `ed xacd mrh ok`
xzei ddeab 'iga myxeya mda `vnp
`ld mpid milk`ndy ,mlke`d mc`dn
deabd b"q mya eyxeyy dxiayc o"a myn
`l`e ,mc`d ytpc eyxey `edy d"ndn
mlke`d mc`d dpde .mzxiaya eltpy
if`e ,mday dxiayd iwlg xxan ezlik`a
b"qd 'iga `edy izin`d myxey mda dlbp
mc`d lr ritydl elkei jkle ,mday
ritynd oeilrk ,ezeigdle ,mlke`d
el yiy daehde dlrndn edfe .oezgzl
.f"derd oewiza mc`l
,daeyz ilrad zlrn llkn f"ipr dpde
z"ray mewna l"fg exn`y dn ceq `ede
.cenrl mileki mixenb miwicv oi` micner
oweznd d"nd 'iga `ed xenbd wicvdc
xaypy b"qd 'iga epid z"rade ,owzne
dlrn el yi mdn `"ka dpde .epewizl xfge
x"enc` iyexca x`eanke ,edpyn lr dxzi
wicvdc i`cec epiide .yhiee`aeiln irvn`d
lehiaa eleky dna zcgein ezlrn xenbd
'iga lehiad xe` ea yie ,z"iydl ie`xd
cvn n"n ,oewizd ze`ivn xwir `edy d"n
'iga cvn ea yi dxizi dlrn z"rad ipy
xaky xg`e ,xzeia elv` mi`vnpy milkd
zenily ea `vnp `linn ,mpewizl e`a
z` xzei el yiy dfa ,xenbd wicva dpi`y
lk dpdc ,mixacd xe`iae .milkd ze`ivn
dfa `vnp oewizde dxiayd yxey
zecewp 'id 'iga z` d"a liv`nd `ivedykc
dna `ed mpiipr dpd ,b"q 'igae o"a 'igan

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

‫ריא‬

.‫י‬

‫בנין כחב"ד דעתיק‬
ÍÂ˙Ó˘ ¯"‚‰  Èȉ .‫הכחב"ד דפרצוף הכתר דמ"ה‬

¯˙Ή Ï˘ ÌÈÈ˯ى Ò"ȉ
‫ואז‬
‰˙Ú ÌȇˆÂȉ Ô"·‰Â ‰"Ó‰ È˯٠ÏÎ ˙˜ÂÏÁ ¯„Ò ‡Â‰ Íȇ ڄ Π.‰"Ó„
È˯٠‰‡Ó ‡ˆÓ  ,¯˘ÚÏ Ë¯Ù ‡"΢ Ò"È· ‡ˆÈ ˘„Á‰ ‰"Ó‰„ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯ÙÏ
Ô"·„ ‰‡Ó ‰"Ó„ ÂÏω ˙¯ÈÙÒ ‰‡Ó .Ô"·‰ È˯ٷ Ì‚ ‡Â‰ Ê"„Ú ,‰"Ó„ ˙¯ÈÙÒ
ȯ·„· '˙ Â) ÂÓ˜ӷ È"¯‡‰ ȯ·„· ¯‡Â·Ó‰ ¯„Ò È"ÙÚ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÔÈ· ˜ÏÁ˙
¯Â·ÈÁ È"Ú˘ Ì Â˜È˙ ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù„ ÔÈ ·‰ ¯„Ò .(ÍÏȇ ·"Ú Ê ÔÏ‰Ï ‰·Á¯‰·  ȷ¯
ÍÈÈ˘‰ ˙‡ ÂÓˆÚÏ ¯¯·Ó Á˜ÂÏ Ûˆ¯Ù Ïη˘ ‰"Ó‰ ˜ÏÁ˘ È"Ú ‰˘Ú ,Ô"·‰ ÌÚ ‰"Ó‰
Ìȯ·Á˙Ó ,¯¯·Ó Ô"·‰Ï ‰"Ó‰ Ô˜˙Ó ,Ô"·‰ ȘÏÁ· Ô˜˙Ï Â˙¯˘Ù‡· ¯˘‡ ˙‡Â ÂÏ
Íω ¯‡·˙Ó˘ ÈÙΠ,·˘ '˜Â ‡Â‰ Ô"·‰Â ·˘ ¯Î„ ‡Â‰ ‰"Ó‰ ,„Á‡ Ûˆ¯ÙÏ ÂÈ„ÁÈ
˜È˙Ú .˜È˙Ú Ûˆ¯Ù· ‡Â‰ Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙ ‰˙Ú ‰ ‰Â .Ìȯ·„‰ ͢Ӊ· ÔÈ Ú‰
˙¯ÈÙÒ·˘ ÌÈÈ˯ى Ò"È ÏÎÓ ‰˘Ú ,ÂÏ˘ ‰"Ó ˜ÏÁ , Èȉ„ ,ÂÏ˘ ¯Î„‰ ,˙ÂÏȈ‡„
˜ÏÁ· Íȯ‡‰„-) ,‰"Ó‰ ÍÂ˙Ó˘ ¯˙Ή Ûˆ¯Ù ÏÎ Â Èȉ .‰"Ó„ ˙¯ÈÙÒ‰ ÍÂ˙Ó˘ ,¯˙Ή
¯‡·Ó ‰ ‰Â .(ÂÓ˜ӷ ¯‡Â·ÓΠ‰"Ó‰ ˙¯ÈÙÒ ÍÂ˙Ó˘ ‰ÓÎÁ‰ È˯٠ÍÂ˙Ó ‡Ï‡  ȇ ·˘ ‰"Ó
˙‡ ˜¯ Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙· · ‰ · ˙ÂÏȈ‡·˘ Ûˆ¯Ù Ï΄  ÈÈ Ú· Âί„ ÈÙÏ Â È·¯ ‰˙Ú
ÍÎÏ .ÔÂ˙Á˙‰ Ûˆ¯Ù‰ Ì‚ Ô˜˙ ¯·Î˘ ¯Á‡ ˜¯ ‰˘Ú ˜" ,Ûˆ¯Ù‰ ‰Ê·˘ ¯"‚‰
,˜È˙Ú„ ‰"Ó‰ È˯٠ÍÂ˙Ó˘ ¯"‚‰  Èȉ '‰"Ó„ ¯˙Ή Ûˆ¯Ù„ „"·ÁΉ ʇ„' ¯Ó‡
‰"Ó„ Ò"È Â ÈȉÂ-) ‰"Ó·˘ ÌÈÙˆ¯Ù‰ 'È ÔÈ·˘ ¯˙Ή Ûˆ¯Ù ÍÂ˙Ó˘ „"·ÁΉ È˯٠̉Â
ÂÏω ‰"Ó„ ¯˙΄ „"·ÁÎ ‰ ‰Â .ÂÓˆÚÏ Ò"È Ûˆ¯Ù  ȉ ‡"Î ‡ˆÓ  Ú" Ù· 'ÈÏ ‡"Î ÌȘÏÁ ˘ ,˘„Á‰

˙ÂÏȈ‡‰ Ô˜È˙ ÔÈ · ˙ÏÈÁ˙

.‫בירר היותר מובחר מכל חלקי אורות הנז' דב"ן‬

‫הערות וביאורים‬
dlrn k"g` n"n ,epwziy d"n 'igale
meyn `ede ,eay milkd 'iga gkn ea dxizi
my 'zx`d' 'iga `l` xi`n oi` d"n myny
milka oiicr jynpe `a `l j` ,ycgd d"n
`viy ea xn`py b"q mya k"`yn ,mixenb
,d"n myn deab `ede ,ynn mixenb milka
`veid ycgd d"n myac ,enewna x`eanke
,d"n my 'zx`d' wx `veiy xn`p gvnd on
,ynn xenb awp epi` gvna myy oeikn
yxey edfe .b"q myny zexe`a k"`yne
wqpr'filn jlnil` x"xdn `aend oiprd
`ed z"iyd zcear xwirc xn`y r"if
.daeyzd zcear

lehiad xe` ze`ivn `ed eleky d"n myc
dxenb zelhazdae zewiace dad` eleke
'igaa `ed wicvd if` df cvne ,z"iydl
,oeyl cake dt cak didy d"rxna zxn`pd
`edy ,uegl d`ivie dkynd gk da oi`y
oipr r"vn ea oi`y ,ezlefl drtyd oipr
`ed xenbd wicvd n"n j` .zeklnd 'iga
`l` z"radc epewiz didi `ly ,xkcd 'iga
lawiy ,xenbd wicvd lv` `vnpd xe` i"r
epwezi if`e ,lehiad 'iga z` z"rad epnid
.mzenilya eay yide milkd 'iga k"b ea
b"v` micner z"rady mewn oipr `ed dfe
b"vl jxvp z"rady t"r`c ,cenrl mileki

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫ריב‬

Ì‚ ÔÈ ·‰ Í˘Ó Ì˘Ó ,˜È˙Ú Ûˆ¯Ù· ‡Â‰Â ,·˘ Ô˜Â˙Ó ‰ÏÚ ¯˙Âȉ ˜ÏÁ· ÏÈÁ˙Ó
Ô˜˙ Ôȇ ÂÙ‚ ˜È˙Ú· Ì‚ ÔÈ Ú‰ ˙È˘‡¯· ‰˙Ú .¯˙ÂÈ ÌÈ Â˙Á˙ ÌÈ˙ÂÁÙ‰ ÌÈÙˆ¯ÙÏ
'˜Â ‰ 'ÈÁ· ÂÓˆÚÏ Á˜ÈÏ Ԙ˙Ï ˜È˙Ú„ ‰"Ó„ ¯"‚‰ ‰˙Ú ‡·˘Î ÍÎÏ ,·˘ ¯"‚ ‡Ï‡
¯˙Âȉ ˙¯‡‰ ȘÏÁ ˙‡ Ô"·‰ ˙¯‡ È˯٠ÏÎ ÍÂ˙Ó ¯¯·È ,Ô"·‰ ȘÏÁÓ˘ ÂÏ˘
˙ÂȉÏ ‰"Ó„ ¯"‚‰ È"Ú Ô˜˙˙‰Ï Ìȇ˙‰Ï ÌÈÏÂÎÈ ÌÈÎÈÈ˘‰ ̉˘ ,Ô"··˘ ÌȯÁ·ÂÓ
.‫ אורות הראויים ומתייחסים לשלשה פרצופים הפנימיים‬Ì È‰ ̉ .‰ÈÏÈ„ '˜Â
ÌÈÈÓÈ Ù‰ ÌÈÙˆ¯Ù‰ Ì È‰ ̉˘ ,˜È˙Ú„ ¯"‚Ï ÌÈÎÈÈ˘‰ Ô"··˘ ˙¯‡‰  Èȉ
,‰Ê ·È·Ò ‰Ê ÌÈ˘È·ÏÓ Ûˆ¯Ù Ï΄ È"Á ¯ ‰„ ,È"¯‡‰ ȯ·„· ڄ Π.˜È˙Ú·˘
Î"Á‡Â ,˙"‚Á - Á¯‰ ‰ÎÂ˙· ˘·Ï˙Ó ‰˜È È· Î"Á‡Â ,È"‰ - ˘Ù ‰ Ûˆ¯Ù ‰ÏÈÁ˙·„
.ÂÏ ÌÈӄ˜‰ ÍÂ˙· ˘·Ï˙Ó ‡"Î ‰„ÈÁȉ Î"Á‡Â ‰ÈÁ‰ Î"Á‡Â ,‰Ó˘ ‰ ÌÎÂ˙·
È˯٠„"·Á 'ÈÁ· ̉ ˜È˙Ú„ ¯"‚ Ì È‰˘ ÌÈÈÓÈ Ù‰ ÌÈÙˆ¯Ù‰ .‫שהם חב"ד דעתיק‬
,˙ÂÏȈ‡„ Ú"È·‡‰ ÏÎ Ï˘ ÌȘÈ˙Ú‰ .‫ דאבי"ע דאצילות דכל פרט‬.˜È˙Ú·˘
Á"ÂÙ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ„ Á"ÂÙ Ì‚ ‡¯˜ ‰ ‡Â‰Â) ڄ ΠÚ"È·‡Ï È·ÂÚ· ˯٠˙ÂÏȈ‡‰˘ ¯‡Â·ÓÎÂ
.˙ÂÏȈ‡„ Ú"È·‡„ ˜È˙Ú 'ÈÁ· ÏÎ Ô˜˙ ‰˙Ú .(Ú„Â Î ˙ÂÈÓÈ Ù„
¯Á‡ ,‰"Ó„ ¯˙΄ „"·ÁΉ .‫ונתחבר עמהם כלים עם כלים ואורות עם אורות‬
¯·Á˙ ,˜È˙Ú„ „"·Á„ ÌÈÈÓÈ Ù‰ ÌÈÙˆ¯Ù '‚ ȘÏÁ ˙‡ Ô"·‰Ó ¯¯È·˘
ÔÂ˘Ï .‫ חיבור נפלא‬.˙¯‡ ÌÚ ˙¯‡ ,Ô"·„ ÌÈÏÎ ÌÚ ‰"Ó„ ÌÈÏΠ̉ÓÚ ‰"Ó‰
¯·Á˙ ˘ ,˜È˙Ú„ Ô"·Â ‰"Ó‰ ¯Â·ÈÁÏ Ú‚Â · Âȯ·„· Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„· Ì‚ ‡ˆÓ ‰Ê
Ô"·‰ Ôȇ ¯ÂÓ‚ „Á‡ Ûˆ¯ÙÎ ˙ÂÈ‰Ï Â¯·Á˙ ˜È˙Ú·„ ڄ ΢  Èȉ ,'‡ÏÙ ¯Â·ÈÁ'
‰ÏÂÏÎ '˜Â ‰Â ,'Á‡· 'Á‡ ÏÂÎÈ·Î ÌȘ·„Î ‡Ï‡ Ú" Ù· Ûˆ¯ÙÏ ÏÏÎ ˙¯ÎÈ '˜Â ‰ ‡Â‰˘
¯‡Â·ÓΠ.‫ כל ספירה וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן‬.È„ÓÚ ÌȘχ Ôȇ „ÂÒ· È¯Ó‚Ï Â·
Âχ ÂÏÏÎ˙ Â' Ô"·‰ ÌÚ ‰"Ó‰ ¯Â·ÈÁÏ Ú‚Â · ·˙Â΢ ,·"Ú Ê Û„ ÔÏ‰Ï Â È·¯ 'Ï· Ì‚
Ú"‰ „"ÙÏ Ô"·‰Ï ‰"Ó‰„ Ô˜È˙‰ „ÂÒ˘  ˘¯ÈÙ˘ ˘"ÈÈÚ ,'Âχ· Âχ ¯˘˜˙  Âχ·
ÂÎÂ˙Ï Ï·˜Ó Ô"·‰Â ,Ô"·‰ ȘÏÁ ÂÎÂ˙Ï Ï·˜Ó ‰"Ó‰„ ,Ê"·Ê ˙¯˘˜˙‰‰Â ˙ÂÏÏÎ˙‰‰
˯Ù ˯٠Ï΢ È"Ú ‡Â‰ Ì‰È È·˘ ¯Â·ÈÁ‰˘ ,ԇη Ì‚ ¯ÓÂÏ Â Âˆ¯ ‰Ê .‰"Ó‰ ȘÏÁ
Â‰Ó ,'ıÂˆÈ ÏΠ‰¯ÈÙÒ ÏÎ'· Â˙ ÂÂÎ ÔÈ·‰Ï ·"ˆ Ì Ó‡Â .ÂÈ„ÁÈ Ô"·Â ‰"ÓÓ ÏÂÏÎ ‰È‰
 Èȉ ıÂˆÈ Â ÌÈÏÎÏ ‰ ÂÂΉ ‰¯ÈÙÒ„ 'ÈÙ˘ χψ· ˙·˘ÁÓ 'Ò· 'Ú .ıÂˆÈ Â‰Ó ‰¯ÈÙÒ
'Ï ˙‡Ê „·ÏÓ .ıÂˆÈ Â ‰¯ÈÙÒ Ì˘· ˙¯‡‰Â ÌÈÏΉ  ÂÎÈ˘ ‡Â‰ ˘Â„ÈÁ ¯·„ .˙¯‡‰
˙¯‡ ÌÚ ˙¯‡ ÌÈÏÎ ÌÚ ÌÈÏΠ¯·Á˙  ¯ÓÂÏ Á˙Ù˘ ,Ê"ÈÙÏ ËÚÓ ‰˜ÂÁ„ Î"‚  ȷ¯
ÌÈÏΉ Ì‚˘  Èȉ ,Ô"·Â ‰"ÓÓ ÏÂÏÎ ıÂˆÈ ÏΠ‰¯ÈÙÒ ÏÎ ¯ÓÂÏ ÍÈ˘ÓÓ ,‡ÏÙ ¯Â·ÈÁ
‫ וירדו דרך אח"פ‬.·"ˆÂ ,ËÚÓ ÔÂ˘Ï ÏÙÎ ‰‡¯  Ô"·Â ‰"ÓÓ ÏÂÏÎ ‡"Î ˙¯‡‰ Ì‚Â
¯„Ò· ÂÓ˜ӷ Ú„Â Î Ê"Î .‫ והלבישו לתנה"י דא"ק‬,‫ונתגלו מהטיבור דא"ק ולמטה‬
Ù"Á‡‰ ˙¯‡ ͯ„ Ìȯ·ÂÚ˘ Î"Á‡Ï ÍΠ,‰¯È·˘‰ ̄˜ ÌÈ„Â˜È ‰ ˙¯‡ ˙‡ÈˆÈ
˜"‡„ ¯Â·ÈËÓ ,˜"‡„ Ô"·Â ‰"Ó‰ ÌÂ˜Ó ‡Â‰˘ ,˜"‡„ È"‰ ˙ ̘ӷ Î"Á‡ ÌÈ„ÓÚ Â

‫ריג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

‫ כל ספירה וכל ניצוץ כלול ממ"ה וב"ן‬.˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ˙˘·Ï‰ ÌÂ˜Ó ‡Â‰ ‰ËÓÏÂ
ÍÎ ,‰ËÓÏ ˜"‡„ ¯Â·ÈËÓ ÌÓ˜ӷ Ì˙„ÈÓÚ ¯Á‡Ï Ì‚„ .‫מחוברים חיבור גמור‬
,‫ אמנם כל צד המ"ה נק' דכורא‬.¯ÂÓ‚ ¯Â·ÈÁ· Ô"·Â ‰"Ó‰ ˙ÂÏÏÎ˙‰· Ì˙Â‡ÈˆÓ ‰ ȉ
‫ וכל חסדים הם ממ"ה וכל גבורות‬,'‫יען הוא משפיע ומתקן לצד הב"ן הנק' נוק‬
̉ ȯ‰Â ,‡ÏÙ ¯Â·ÈÁ ¯ÂÓ‚ ¯Â·ÈÁ ¯·Á˙ Ô"·‰Â ‰"Ó‰ ˜È˙Ú·„ ۇ .‫הם מב"ן‬

,Ô"·‰ „ˆÏ ÚÈÙ˘Ó‰Â Ô˜˙Ó‰ ‡Â‰˘ ,‰"Ó‰ ˙ Á·‰ ‰ ˘È ‰Ê ÍÂ˙· Ó"Ó ,„Á‡ Ûˆ¯ÙÎ
.˙¯·‚‰ 'ÈÁ·Ï ˘¯Â˘‰ ‰ ȉ ,'˜Â ‰ ‡È‰˘ Ô"·‰ ÂÏȇ ,ÌÈ„ÒÁ‰ 'ÈÁ·Ï ˘¯Â˘ ‡Â‰Â
˜È˙Ú 'ÈÁ··˘ Ô"·‰Â ‰"Ó‰ ¯Â·ÈÁ ÔÈ Ú Ïη Ì˘ ˙" ˘Ó ·"Ú Ê Û„Ï Â È¯Â‡È·· 'ÚÂ
.Ô‡ÎÏ Á˜È˙ Íȯ‡Â
.‫יא‬

‫המקור בדברי האר"י להא דגם הג"ר דאצילות נעשו מבירורי הז"מ‬
‫ וסדר התבררותם והתחלקותם‬,‫ומכלל זה ביאור הענין הבירורים‬

ÚÈ‚‰· Ô˜È˙‰ ˙ÏÁ˙‰ ‰È‰ Íȇ ¯‡·Ï Âȯ·„ „ÂÒÈ Â È·¯ „ÈÓÚ‰ ԇΠ„Ú ‰ ‰Â
,˜È˙Ú Ûˆ¯Ù ÔÈ · ‡Â‰Â .˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ˙ÏÈÁ˙ ‰È‰ Íȇ  Èȉ , ÓÊ
Ú"È·Ó Ó"ʉ ˙‡ÏÚ‰ ¯„Ò ÏÎ ÏÏÎ ÂÊ ‰ ¢‡¯ ‰ÏÁ˙‰·Â ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÏÎÏ ˘‡¯
˙ÂÏȈ‡‰ ÔÈ · ÏÎÏ ˘¯Â˘ ‰ÊÓ˘ ,˜"‡„ Ò"ÂÚ„ ‚ÂÂÈʉ ÍÏ‰Ó ÏΠ,˙ÂÏȈ‡Ï Ì˙¯ÊÁÂ
ÔÈ Ú‰ „ÂÒÈ .ÏÈÚÏ Â È·¯ ȯ·„· ˙" ˘ÙÎ ,Ô"·‰Â ‰"Ó‰ ÔÈ Ú ¯Â·ÈÁ „ÂÒÈ ,˘„ÁÓ
˙ÂÏÚÏ Ôȇ Ì„‡ ÈÎ ,Ô"Ó ‰ÏÚ‰  ˆ¯· ÏȈ‡Ó‰˘ È"Ú ‰È‰ Ô˜È˙‰ ˙ÏÈÁ˙„ ¯‡·˙
¯"‚‰ ˜¯ ‰ÏÈÁ˙· ‰ · ÌÁÎÓ˘ ,˜"‡„ Ò"ÂÚ· ‚ÂÂÈʉ ‰˘Ú ÂÊ Ô"Ó ˙‡ÏÚ‰Ó ,Ô"Ó
ÔÈ · ‰ÊÓ ÍÈ˘Ó‰ Íȇ ÔÈ Ú‰ ͢Ӊ ,¯‡·Ï  ȷ¯ ÍÈ˘ÓÈ Ìȯ·„‰ ͢Ӊ·Â .˜È˙Ú„
‰ ȉ˘ ,ÏÈÚÏ Âȯ·„· ˘„Á˙ ˘ „ÂÒÈÏ ‰ÁΉ „ÈÓÚ‰Ï Ì„Â˜ ‡· ‰˙Ú Í‡ .˙ÂÏȈ‡‰ ÏÎ
˘Â„ÈÁ ÛÒÂ˙È Ìȯ·„‰ ÏÏÎÓ˘ ‡Â‰Â .Ó"η È"¯‡‰ ȯ·„„ ‡ÙËÈ˘ ˙ÂˢÙÓ ‰ ¢
,ÌÈÏÙ ‰ Ó"ÊÓ˘ ÌÈÎÏÓ‰ ȯ¯ȷ ÁÎÓ ‰ · ‰ÈÙ‚ ˜È˙Ú‰ Ì‚ ˙Ó‡·„ Ú„ÈÏ ,Ï„‚
̉ ,Ó"ʉ È¯Â¯È·Ó˘ '¯Á·ÂÓ ¯˙Âȉ' ¯¯È· ÏȈ‡Ó‰„ ‡˙ÂÚ¯·„ ,ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘ÙÎÂ
¯‡Â·ÓΠ,˜"‡„ Ò"ÂÚ„ ‚ÂÂÈʉ ¯¯ÂÚ˙‰˘ ‡Â‰ ‰Ê ÁÎÓ ,‫˜ יג‬È˙ÚÏ ÌÈȇ¯‰ Ìȯ¯ȷ‰
.‰·Á¯‰· ÏÈÚÏ
‫הערות וביאורים‬
.mpewizl wizr
,mixexiad z`lrd xcqa rcep zn`a dpde
'b o"efl jiyndl `ed epizcear zellkay
i"gpc oigen 'b oikynp f"cre ,i"gpc oigend
,zeliv`d itevxtn sevxte sevxt lkl
c"re b"r c lirl epiax ixaca z"pynke
o"nd z`lrda epizepeeky `vnpe .dkex`a

r"iaa mi`vnpd wizr iwlg oipr dpde .bi
`"xdn iazka x`azn ,mpwzl epilry
iwlg oipr `edy ,r"if rlyrxhqn
.f"der 'iga lka mihytznd mibeprzd
,eay beprz 'iga lk eyxyl mc`d zelrdae
ea llkdle ,cala y"zi eze`ivna bprzdl
iwlg z`lrd oipr edf ,eay beprz 'iga lka

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫ריד‬

‫הערות וביאורים‬
dilra `ed o"efd zbxcc dceardy .i"gpc
qpkdl wwezyne envr xxern `xapy xg`y
zeppeazdde dpadd `idy dpiad 'igal
dlri d"d ,y"zi ezewl` ze`ivn xikdl
di`x 'igal ezecara qpkdle wwezydl
lehia zbydae ,gkepl 'igaa ziwl`
xxerzi f"cre ,y"zi ezewl`l ze`ivnd
dqipkl wwezydl eiyrnae ezecara
xikdl dcigid 'igac xenbd oi` zbxcnl
ze`ivn wx `ed lkdy ji` ezeppeazdn
lke ,cala oeilrd i"r dyrp lkde ,oeilrd
`ed f"k j` ,xenbd oi`d 'igaa k"b epid yid
ef xxerle qpkdl xxerzny ezecar cvn
zbxcnay wicvd mpn` .dbydde dbxcd
elld zebxcn zeilr lky epiid ,ynn xzkd
,oi`d ze`ivn cvn wx dligzkln mi`a
xenbd lehiad zehiyta ezellkzday
zybxd elit` o`k oi`y ote`a ,y"zi exe`a
,e`xeal lhazne caerd oezgzc ze`ivn
xen`d c"re ,xenb lehiaa wx `ed eleke
dz`e izhin lr akey ip`" jlnd diwfga
zebxcnd ziilr yi `teb `dae ,"dyer
'b zehxta cegiide lehiad df zbydc
.xeviwa x`azp ik oade .i"gpdc zebxcdd
dceard 'igaa mixexiad z`lrd oipr llke
zelrl oezgzdc zewwezydd oipr `ed
epzewwezydae ,oeilrd zbxcna llkzdle
zybxd lk mr f"derd xzqdn z`vl
iig ze`ivn lkn miraepd zeyide cexitd
iwlg z`lrd oipr edf eizeb`c mr f"der
dlitp cvny ,r"ial eltpy n"fc mixexiad
cexitde zeyid ze`ivn lk `vnp ef dxiaye
n"ecgna mc`d lr xaerd lke f"deray
mlek ,eay zee`ze eizeb`ce eixwn lk mr
eltpy mixaypd miklnd iwlgn mpid
cexitdn z`vl mc`d zewwezydae ,r"ial

dnyp ixexia iwlg zelrdl dligza `id
dig iwlg (zixgya zaya) k"g`e ,o"efc
dcigi iwlg (dgpna zaya) k"g`e o"efc
yi o"efc mixexia z`lrd zr lkae ,o"efc
sevxtl sevxtn mixexiadc dilrd xcq
owzzdl elr o"ef ixexiay xg`c ,zeliv`a
exxazi f"cr z"eqyi `edy mdia` lv`
elrie z"eqyil mikiiyd miwlg mdn
owzzdl mikixvd r"`e` iwlge ,r"`e`l
jix`a mpewizl elrie xxazdl dzr ekiyni
yi dfe .rcepk w"`l myne ,wizrl jix`ne
milrnyky epiidc mixexia 'iga lka jl
x`ya mb `ed f"cr o"efc dnyp iwlg
edlic dnyp iwlg f` mixxazny mitevxtd
dig ixexia 'iga exxeaiy zrae ,r"tl `"k
sevxte sevxt lka xxazi f"cr jk o"efc
ixaca f"k x`azpke dilic dig iwlg r"tl
.c"re b"r c sc lirl epiax
,`ed dfa dceard 'igaa oiprd zpgade
da yi sevxt lka epiide ,dbxcn lkay
itl i"gpc zebxcnd iwelig hexit z` 'igaa
oiay weligd dpdy 'becle ,dkxre dzpiga
`ed o"efdc `ed zellka jix` 'iga oial o"ef
lekiaky ,`xapd zexxerzd cvny dceard
eiyrn cvn xxerzne zeyie ze`ivn el yi
llkzdle lhadl ,z"iyd zcearl eizegeke
xzkd 'iga jix` 'iga jci`le ,y"zi ea
yibxn oi`y ,oi` 'iga zbxc `edy zellkc
elek `ed `l` llk envr ze`ivn dceara
ezecar lke ,y"zi `xeaa zellkzda
cvn mpid y"zi `xeal eiyrna ezexywzde
lk ea ozep y"zi `xeady epiidc oeilrd
`xeal ezecar zebyde zeaygne iyrn
lawnd oi` ly ze`ivn `l` epi`e y"zi
.oeilrd zx`d
zebxcnd iwelig `"ka didi `teb dfa dpde

‫רטו‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬

Ìȯ·˘ ‰ Ó"ÊÓ ‰˘Ú Î"‚ ˜È˙Ú‰„ ,„"ÙÏ ‡ˆÓ ˘ ‰‰ÈÓ˙ ¯·„ ˙¯Ó‡˘ ‡ˆÓ Â
‰Ó ,ÏÏΠÏÏÎ ‰¯È·˘ ‰È· ˙ÈÏ ˜È˙Ú·„ Ô ÈÚ„È ‡Ï‰ Ô ‡Â ,Ú"È·· ÌÈÏÙ ‰Â
˘"·ӷ Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„ ˜È˙Ú‰Ï ‰˙Ú Â È·¯ ‡·˘ ‡Â‰ ‰Ê ͯˆÏ .Ìȯ·˘ ‰ Ó"ÊÏ ÂÏ
,˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚‰ Ì‚ ÏÏÂÎ ÌÏÂÎ ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù Ï΄ ,‡˘Â„ÈÁ ȇ‰ ‡È„‰Ï ¯‡·˙Ó Ì˘˘
.Ó"Èʉ ȯ¯ȷ ÁÎÓ Ô˜˙ ‡Â‰ Ì‚ - · ‰È‰ ‡Ï Ì‚Ù 'ÈÙ‡˘ - ‰ÈÙ‚ ˜È˙Ú 'ÈÙ‡Â
Ê"È Ú ¯‡·˙ Ì˘˘ ˘"·Ӊ ȯ·„Ó ‡Â‰ Â˙Èȇ¯ ¯˜ÈÚ ,Ê"È ÚÏ Â È·¯ ‡È·È ˙Âȇ¯ '·Â
.‡"Ù Ï"Ë '˘· Á"Ú‰ ȯ·„Ó ‰Ê ÁÈÎÂ‰Ï ÛÈÒÂÈ „ÂÚ ‡È„‰Ï
‫ נתקנו ונעשו‬,‫ כי אפי' פרצוף עתיק וא"א ואו"א וישסו"ת‬,‫וזה שביארנו‬
‡Ï ¯·˘ ‡Ï ‡Ï‰ ̉˘ ,˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚‰ ÈÙˆ¯Ù  Èȉ .‫מבירורי הז' מלכים‬
È"Ú ‰˘Ú ,Ô˜È˙‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ˙Ú· Ì˙ÈÈ˘ÚÂ Ì Â˜È˙ ̉ Ì‚ ,Ú"È· ̘ÓÏ ÂÏÙ
,‫ במבוא שערים ש"ה ח"ב פ"א‬,‫ מפורש בהדיא‬.Ú"È·Ï ÂÏÙ ˘ ÌÈÎÏÓ 'ʉ ȯ¯ȷ
‫כי עתיק וא"א ואו"א וזו"ן דאצילות וכן דבי"ע נבררו ונתקנו בעת התיקון‬
‫ וז"ל‬.Ó"ʉ ÍÂ˙· ÌÈÁ ÂÓ ÌÈÏÂÏÎ Âȉ ÌÏÂÎ ÌÈÙˆ¯Ù‰ Ï΢  Èȉ .‫מבירורי הז"מ‬
Ì‚  Èȉ .‫ יש בהם כל בחי' אבי"ע כנ"ל‬,‫והענין דע כי באלו השבעה מלכים‬
‫ ויש בהם‬.ÌÈÎÏÓ 'ʉ ÍÂ˙Ó ÌÏÂÎ Â˘Ú ,Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ ÏÎ Ì‚Â ,˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù
‫ וחלקים שאינם ראוים לעשות מהם‬,‫חלקים הראוים לעשות מהם אצילות‬
ÏÈÚÏ Â È·¯ ¯‡È· ¯·Î˘ „ÂÒÈÓ ‡Â‰Â .‫אצילות רק בריאה וכן עד"ז יצירה ועשיה‬

,ÌȯÂÓ‚ ˙ÂÓÏÂÚ Ì È‡ Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ„" ,(Ê"Ù ‚"˘ Á"Ú‰ ȯ·„Ó Â¯Â˜ÓÂ) ·"Ú · Û„
‰ ‰" ,¯Ó‡ ¯¯·˙‰Ï Ìȯ¯ȷ‰ Â¯Ó‚È˘ ˙Ú ÏÚ ,‰È‡·ˆÂ '˜Â ‰ ˙ÂÏÈÈÁ ‡Ï‡ Ì È‡˘
 Èȉ ."‰Ï·˙ „‚·Î ı¯‡‰Â ÂÁÏÓ Ô˘ÚÎ ÌÈÓ˘‰" ʇ ,"„‡Ó ‰·‚ ‡˘ È„·Ú ̯È
,Ô˜È˙‰ ˙Ú· ¯¯·˙‰Ï ¯ӂ ‡Ï ÔÈÈ„Ú˘ Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ ‡Ï‡ Ì È‡ Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ˘
‡È‰ ,'˜Â ‰ ˙ÂÏÈÈÁ ‡Ï‡ Ì È‡˘ ,Ú"ˆÓ ÌÈÓÈȘ‰ ÔÈÙˆ¯Ù Ï˘ ‰¯ÂÓ‚ ˙Â‡ÈˆÓ Ì È‡Â
,˙ˆӠ˙ÂÏÈÙ˙ ‰¯Â˙·  ˙„Â·Ú È"Ú˘ ‡Ï‡  ȇ Ì ÈÈ Ú ÏΠ.˙ÂÏȈ‡„ ˙ÂÎÏÓ‰
‰Ê ÔÓÊ ÏÚ ,ͯˆ‰ ÈÙÎ ¯¯·˙‰Ï Â¯Ó‚È˘ ˙Ú·Â .̉·˘ Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ ÏΠ¯¯·˙È
ʇ ,˙ÂÏȈ‡Ï Ú"È·Ó È"Ó˘ ÂÏÚÈ˘ ,"„‡Ó ‡˘  ‰·‚ Ȅ·Ú ÌÂ¯È ‰ ‰" ¯Ó‡
ÂÏË·È˘ ,Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ„ ˙Â‡ÈˆÓ Â Èȉ ,"‰Ï·˙ „‚·Î ı¯‡‰Â ÂÁÏÓ Ô˘ÚÎ ÌÈÓ˘‰"
‫הערות וביאורים‬
'igal zelrle jkcfdl wwezyn k"g`e
jix` 'igaa ,y"zi ezewl`a xenbd lehia
dceard oipr llk `ed f"ke ,wizre
cr sevxtl sevxtn mixexiad z`lrdc
'iga zkynde mipeilrd b"qe a"r beeifl
izin`d lehiad xe` `edy ,ycgd d"n
lk znew z` dfa zepal ,d"n epgpe 'igaa
.zeliv`d itevxt

,y"zi ecegii zpen` zezin`a wacdle
,y"zi ezewl` ze`ivn z` lkda ze`xle
mzelrdl mixexiad z`lrd zcear 'iga edf
`ed ,`ni` ohaa mpwzle zeliv`l r"ian
,y"zi ezezin`a zeppeazdd zewnr 'iga
dbxcl dbxcn dilrd dfa yi k"g`e
`idy dnkgd 'igaa cer qpkdl wwezyny
,ziwl` di`x 'igaa ze`ivna lehiad

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רטז‬

ÛÂÒ 'ÚÂ] .̉·˘ ‰˘Â„˜‰ ÈˆÂˆÈ Â Ì‰È˜ÏÁ ÏÎ ˙ÂÏȈ‡· ÏÏÎ˙‰Ï Â¯Ó‚È˘ ¯Á‡ ȯӂÏ
.[Ì˘ ˙¯ډ·Â ÔÈ˙ÚÓ˘
ÌÈÎÈÈ˘‰ Ìȯ¯ȷ‰Ó ‰˘Ú ‡"΢ Ú"È·‡ ˙ÂÓÏÂÚÏ Ú‚Â ·  Èȉ .‫וכל זה בדרך כלל‬
.ÌÏÂÚ ÏÎ ÍÂ˙·˘ ÌÈÙˆ¯Ù‰ È˯ٷ  ÈÈȉ„ ‫ כי גם הוא עד"ז בפרטות‬ÂÈχ
ÍÏ ¯Ó‡ ‡È„‰Ï ‰ ‰Â - .‫כי יש חלקים ראויים לאריך ויש לאבא ויש לאימא‬
 ÈÈ Ú Â È·¯ ÁÈÎÂÓ ¯˘‡ ‡Â‰ Ô‡ÎÓ ,Ìȯ¯ȷ‰Ó ‰˘Ú ¯"‚‰ Ì‚˘ Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„·
,ͯˆ ‰ ¯„҉ ÍωӉ ˙‡ ‰˙Ú Ë¯ÙÓ È"¯‡‰  ȷ¯Â .'‫ ויש לז"א ויש לנוק‬.Ï" ‰
‡"ÎÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ· ÌÈÙˆ¯Ù‰Â ˙ÂÓÏÂÚ‰ Ô˜È˙ Ìȯ¯ȷ‰„ Ì˙¯¯·˙‰ ÏÈ·˘·
‫ וכל השאר נקרא‬,‫ ובתחילה נתבררו החלקים שיש לאריך בשבעה מלכים‬.̉Ó
‫ הכל נתברר‬,‫ אמנם כל מה שהיה לאריך מהם‬.‫ כי אינם מערכו‬,‫סיגים אצלו‬
„ÂÒ ÏÚ „ÒÂÈÓ Ô˜È˙‰ ¯„Ò˘ ˘Â„ÈÁ‰ ¯‡Â·Ó .‫בעת האצילות לתיקון א"א ולקחו‬

Ìȇ·˘Î ‰˙Ú˘  Èȉ .Ú"Ù· ‰‚¯„ ‰‚¯„ Ïη ‰Ê ,˙ÏÂÒÙ ÍÂ˙Ó Ï· ¯¯Â· 'ÈÁ·
,˘ÓÓ ÌÈ‚ÈÒÎ Âψ‡ ͯÚÈ Íȯ‡„ ‰˘Â„˜ '‚¯„ ͯÚÓ Â È‡˘ ‰Ó Èʇ Íȯ‡ Ô˜È˙Ï
ÂÎ¯Ú ÈÙÏ ÂÏ ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ‰˘ ‡Â‰˘ ,¯Â¯È·‰ ¯„Ò ‰Ê· ‰˘Ú ÍÎ ÍÂ˙ÓÂ
Âίڷ ÔÈÈ„Ú Â È‡˘ ‰Ó ̈́ȇÏ , ÓÓ ˜ÏÁ ˙ÂÈ‰Ï Â‡Â·È  ˜Â˙È Ï·‰Î ˙ÂÈ‰Ï Â¯¯Â·È
.‫˙ יד‬¯ډ· 'Ú ,Ì‰Ï ÍÈÈ˘  ȇ˘ ̘ÓÓ ÌÈÁ„È ‰ ÌÈ‚ÈÒΠ˙ÏÂÒÙÎ Â Óȉ ‰Á„È
‫הערות וביאורים‬
byen qetzl drizx yi `nzqa mpn`e
,l"q g"ezd `pxn j` ,jk ick cr oikxrd
oiprc gken y"yxd ixacne i"x`d ixacnc
zebxc 'a oia 'it`y ,k"kr epid oikxr
oezgzd z` ze`xl lkez zexenb dyecw
oi`y df gkn ,epnid oeilrd jxra 'ilwk
.oeilrd zbxc itk zrbn ezyecw zbxc
ht sca mb mi`vnp f"ipra g"ezd ixace
milery zeilrd oiprl ixii` mye ,`"r
zenler milcap f`y ,y"xra zenlerd
.oldlcke 'ilwd zenlere zelkidn dyecwd
ahew lr ,my eixac cqiin g"ezd oxne
a lirl epiax ecnily oikxr oicc ceqid
miiepikd ikxr" md lkd ik azky ,b"r
x`ean mb `vnp df oipry zn`a ok` ."cal
d"bda `ede ,envr y"yxd epiax i"r `icdl
g"r) `"t lnygd 'y g"ra zqtcpd y"nyd
i"x`d y"nr my i`we ,(`"r ft sc a"g

cenil rnyp o`ka eixac jezn dpd .` .ci
zebxca dpgadd ote` zpada ,wenr
xicbn `ldy .f"erly 'ilwd 'igae ,dyecwd
jix`dc jix`l rbepa 'it` ,o`k epeyla
x`yd lke" ,eil` mikiiyd miwlgd gwel
."ekxrn mpi` ik ,elv` mibiq `xwp
`edy n"ka dzernyn mibiq oeyl zxcbde
.'ilw 'igak lekiake ,ynn zleqt 'igak
jix`a llkdl ie`x epi`y lky xn` dpde
aygzy ,elv` mibiq xcba xak aey d"d
df ceqine .uegl dgcpe ,ynn 'ilwk ekxra
mipiipa daxde ,wenre wc oipr g"ezd cnl
zn`ay ,`ede .f"itr x`an miycg mixwire
zebxce dyecwd zebxcc dxcbdd zpgad lk
i"tr ccnpe rawpd oipr k"b mpd ,'ilwd
mleray dny okziy ick cre .oikxr
if` ,ynn dxenb dyecwk aygp df sevxtae
.ynn 'ilwk xcbei `ed xzei oeilr sevxta

‫ריז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬
.day zewel`d zii`x

,ipeviw ote`a f"ipr hwep g"ezd oxne .a
mr ze`xep zeiewnre miyecig df gkn dpeae
cre ,dfn dlery `picl n"wtp dnke dnk
,ynn ze`nhd 'ilw 'bl rbepa 'it`y ick
mde ,oikxr ly zepeayge mipic k"b okzi
,dax dxaqdl jxvpe ,mpiadl miwc mipiipr
sc my g"eza y"na x`ap hrn j` .n"k`e
cnil dpde ,y"xrc zeilrl rbepa ,`"r ht
lkc w"defa x`ean hytd itky s`c my
la` ,l`xyil `l` epi` zayc zeilr
miler mpi` 'ilwdn myxyy miiebd zenyp
zn`d n"n ,llk a"der mdl oi`e ,zaya
yi a"der s`e ,zaya elri md s`y `ed
y"iir ,mkxr itl wx `ed f"ky `l`e ,mdl
mznype l"fe c"t 'ilwd 'ya y"ne" ,g"eza
opre dxrq gex 'ilw 'bn mi`a miiebd ly
jxra f"k .l"kr "rx mlek mde ,'eke
jxra la` ,mznyp myny mitevxtd
milekie .miaeh 'wp dhnly mitevxtd
'ilway ,aehay o"efd mdy a"derl zekfl
mdy ,mkxra `"e` 'wpd mdl qgiiznd dbep
dpde .g"ezd l"kr "mkxra a"der 'iga
miiebl oi`c xn`py dn lkc eixaca x`ia
dfa dpeekd ,a"der ipa mpi`e zaya dilr
zbxcn `edy eply a"der z`y ,xnel `ed
oin mdl yi n"n j` ,mdl oi` df dyecwd
`l`e ,a"der df `xwp mkxr itly ,a"der
llk a"derl aygp df a"der oi` epkxray
.llke
`aend `caerd i"tr `ed z`f oiadl lynde
`"g dlebd ipir xi`n xtqa) l"f x"dcigdn
`"ty (fr 'kn m"ixd ihewl 'qae ,avx ze`
heyt yi` didy cg` dlbr lra mr rqp
e`iadl c`n un`zd b"ra eze`e ,ce`n
j` ,wvewn 'wd eaxl evtg fegnl w"yl

on wpil xerd l` mdiptc" ,'ilwdl rbepa
` ze` y"nyd d"bda my 'k f"re "zeevwd
oke r"ia`n mlere mler lka dfe" :l"dfa
lk itevxt ihxtc sevxte sevxt lka
itlsevxt lke mler lk ,r"ia`n zenler
epnn dhnly mlerd jxray t"r`e ,ekxr
itl dpd ,yecw oic `l` 'ilw mi`xwp mpi`
sevxtde mlerd zekfe zewc zlecb jxr
znbec ,mixenb dtilw `xwp epnn dlrnly
itevxt ihxtn sevxt lka eidy mikln 'f
epiax jl xn` `icdl dpde .l"kr "r"ia`
ht sc my g"ezdy mpn`e .mixacd el` z`
oiprd zxcbd hwepe f"ipra jix`ny
'it`c ,my x`any ick cr ,dxizi zetixga
zaya dlery 'lnd zbxcn lr zxn`yk
edf dpd ,dyecwa dlek z`xwpe ,'iv`l
jxra j` ,dpnn mipezgzd mitevxt jxra
oeayge jxr itl dpnn mipeilrd mitevxt
mipeilr mitevxt mze` eidi ,zebxcnd
'ilw 'be dbep 'ilw xcba `xwz mkxray
epiide ,llk dzlr `l eli`ke ,ze`nhd
ielib lceb jxra epiide mkxra ef dilry
cr ,zhren k"k dpid ,mzbxcay xe`d
dzlr `l eli`ke dpi` eli`k `id ixdy
.a"yiir ,llk
mvr zn`ac ,epiid ,oipray dpadd wnere
epiide .oikxray oipr epid ,'ilw' byend
zewl` `ed lka lkd `ld zn`ay meyn
`l`e .llk y"zi ecaln cer oi`e ,dxenb
xacd epzbyd r"tle epzpigany xac lky
ze`xl xzqpe mlrpy dnlrda `ed dfd
ybxpe d`xp d"d epipirle ,eay zewl`d
jkle .cexite 'ilw eplv` `xwp df ,cxtpk
dxenb dyecw `xwpy dn mby oiadl okzi
`xwie jxri oiicr ,n"cr - d`ixad mlera
ielib zbxc itlk ,zeliv`d mlera 'ilwk

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫ריח‬

‫הערות וביאורים‬
dpd ,mlitne mgec z"iyde dyecwa fg`dle
dlrnl zelrl mivexy `l` epi` df lk
`ly zelrl mivexe ,eiykr ly mzbxcnn
militne mze` migecy `ed dfne ,dbxcda
mnewna epiidc dbxcda la` .mze`
dilr mb mdl yi i`ce ,dzrc mzbxcl
xcq k"b mdl yi dbxcdae ,dbxcl dbxcn
eixac yixe) av sc eixaca y"iir ,mipewiz
dkenqd dxrda epwzrdy dn `ed ,my
lka dziilre dbep 'ilw zexxazd oipra
zenler ziilr ly zebxcnd xcq itl ,mei
dxrda epixaca my dfa epagxde ,dyecwd
dne" ,l"fe ,my (azk k"g`e .dkenqd
diabz m` weqtd yexit lr l"fxd azky
'de exrya mdly `"` owzl dvxy ,xypk
`ly zelrl mivexy lr edf mlitn
y"n oke" ,mipwzn dbxcda la` ,dbxcda
dler zay zlaway (e"t 'pd 'ya) l"fxd
ytp migwele ,'eke ,dbep 'ilway aehd
mc`d ly x"dvide h"vid oke ,dxizi
k"r ,dxizi ytp mipew dbep 'ilwn mi`ad
dler elek dly aehd dbep 'ilwy l"x
mixg`d 'bde dly rxd cvd la` ,dyecwa
zepeekd 'qa y"ne ,'eke dbxcda miler
ini 'e mr zelrl mixy 'rd mr n"q dvexy
`veie zayd beeifn lawl ick ,legd
`nedzc `awepa oixnhzne `y`c `aedly
ick `l` ,ixnbl oixnhzny `l k"r ,`ax
`"lya k"ynke ,dbxcda `ly elri `ly
jixvy mrhd edfe ,l"fe ,(a"t o"ef 'xt 'y)
hxtae ,ynn ey`x lr eici diabdl i"hpa
'ilwd wigxdl jixv f` ik ,zaya `ed m`
ey`xa eici diabnyke ,wegixd zilkza
oeilr mewna dfig` mdl oi` x"b mdy ynn
,lega enk zaya 'ilwa zcnery ixd ,k"r
elri `ly mze` akrn `aedlydy `l`

,ezne miqeqd erbiizp jxcd zgxih aexn
,zne dlbr lra eze` dlg xrv aexne
eax oeayge oic ozil dlrnl `ayke
zeevnn aeh uiln j`ln la` ,eibxhwn
zngn ik ,ezekfa jetdl daxd zay zxiny
z` mb k"g`e eyekx cai` zay zxiny
ji` mpn` ,r"bl dkfiy c"qtd `vie ,eytp
r"b mrh merhl dfky heyt yi` lkei
didiy ote`a r"b el ozip dfle ,ipgex
el didie ig edpdy dnciy ,oeincd mlera
cinz rqie ,mixdec miqeq 'cl dnezx dlbr
lecb beprza leykn `la agx jxc lr
eiig ini lk evtg did dfy xg` ik ,evtgk
'ity y"iire) .lecb xzeid bperl el df did
yi xn`e iax dka l"fg xn`n dfa x"dcigd
ik dikad edfc ,zg` drya enler dpew
drya zekfl xak mileki a"der oin dfi`l
zeitka x`yp `ly xn`y y"iire ,zg`
elky oir dlbpy exear lrte ,daeh
lad ly beprz wxye ,zn `edy yibxdl
`heica mewn k"g` biyd f"ire ,el ozip
eppiiprl mb oaei dfae .(r"bay dpezgz
epi` mpn` ,a"der k"b miiebl epyi ok`y
elek lk j` ,mkxr itl mlv` `l` a"der
i"nyp epkxrae ,lad ly beprz `l` epi`
dpeekd edfe ,llke llk a"derl aygp f"i`
epi`y ,melk epi` mdly a"der lk zn`ay
j` ,zgwlzn y`e opre dxrq gex `l`
.a"derk ybxp f"ixd mditlk
ixaca ol `vnp oipra sqep wner mpn`e .b
,b"r av sc oldl my `ede ,`"na g"ezd
zpeek wner lr cenrl daxd opeazdl yie
oiadl cnlny ,`ed oiprd zcewpe .eixac
`ly 'ilwd oigecy y"n lk zn`ac ,cer
jpiw xypk diabz m` xn`p mdilrye ,elri
zelrl mivex 'ilwdy ,'d me`p jcixe` myn

‫ריט‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ב‬
‫הערות וביאורים‬

k"wd dfa epyiy `l`e ,zening oipr epid
k"g` j` ,dyecwd cv mpdy miwl` itexiv
mdy ,miwl` itexiv (`"kw e`) k"w cer yi
jxvpy i`ceey ,`ed oiprde .`"hqa xak
lk daxc`e ,zening mb cegiid jxevl
`aedlyd i"r `wiic `ed cegiiday zeigd
oieekl jxvp cegiie cegii lka jkle ,`y`c
,miwl` zenya mbe d"iedd zenya mb
j` ,micqgd ceq ok` mpd zeieeddc meyne
zeidl dfa `"`e zeningd oi` cal mda
mdy ,miwl` zeny sexiva wx cegiid
xagziy lkke ,zeningd yi mday zexeabd
zekenp zebxcna miwl` zeny cegiida
ddeab dbxca cegiid zeidl lkei ok ,xzei
jk xzei jenp mewnl xe`d `ay lkc ,xzei
dyrp xy`k wx edf mpn` .xzei deab eielib
'iga dlilg didi m`c ,ie`xd ote`a oiprd
miqpkpy `ed epiipry deg lr ygp `a
`a `xwi df ,ie`xdn xzei zexeab cegiida
,dlilg `"hql dfig` yiy ,deg lr ygp
.mbt o`k yie
oilere oi`a zexeabdy lky `ed oiprde
,deg lr ygp `a oipr `ed ,mleabn dlrnl
`aedlydl jxvp if`e ,cegiida f` minbete
mnewn lr zexeabd eid eli` la` ,`y`c
`y`c `aedlyl llk jxvp did `l ,ie`xd
`edc ,dyecwa mewn yi x"dvidl zn`ac
'aa jaal lkac 'itd edfc ,cegiidl xfer
.jixvi
'la ,'d zcear 'igaa x`eai oiprd zxaqde
`id exwir mc`d zcear dpdc ,c"ag ixtq
el jxvp n"n f"kr j` ,lehiad zceara
,y`k zewwezyde zeadlzda `weec jlil
eidy miwicv mze`xa dfa erhy eid dpdc
,llk drepz mey `la mzlitz mikxer
irvn`d x"enc`d lr xteqnk `nbecle

dpde .my g"ezd l"kr
miwenre miwc mixaca
wner lr cenrl `aeh
dlerda aigxp lkep xy`

,"dbxcda `ly
`gzt ol gzt
opeazdl jxvpe
hrn j` ,eixac
.oiprd on

dpekpd dpgadd oiadl o`ka jcnil dpde
ote`e ,x"dvide `"hqd oipr zxcbd yxeya
x`any `ede .mdnr jxvpd dceard xcq
jxvpd `edy mday rxd 'iga xwiry
xypk mnvr oidiabny dn ,`ed ,eziigcl
,dbxcda `ly zelrl oiywany dn epiide
ieaix' oipr alqxa ixtqa 'wpd 'igad `ede
dkildd `ed dpiipr lk dyecwdy ,'xe`
zebxc dl yie ,dbxcda dlek lke ,dbxcda
oexqgd lke ,leab `lae seq ila zeilre
,dbxcda `ly zelrl d`ay dn `ed `"hqa
epiid ,y"ra zelrl dvexy y"n edfe
`ly zayd zyecwn lawl zelrl dvtgy
dzegcl `xepc `aedlyd `a f"re ,dbxcda
xdefa y"nke ,dzbxcnn dlrnl dlrz `ly
ming mina dvigxd zpeeka l"fix`de
dilr mb dl yi dzbxc itl ok` ,y"ra
.zaya
oipr ceq lr epcnra oaei oiprd wnere .c
.l"fix`d ixaca x`azpy itk x"dvie h"vi
lkay ,llkd l"fxd ixaca x`azp dpdc
'be x"dvie h"vi 'wpd ceq yi dbxcne dbxcn
,micqg `xwp h"vidc epiide ,ze`nhd 'ilw
oipr lkc meyne ,zexeab `xwp x"dvie
menigd df `lae ,zexeabd on `a menigd
yi zexeabd el`y `l`e ,cegiid zeidl `"`
zexeab mdyk yiy ,zebxc dnk mdl
eizgz epyi k"g`e ,yecw oic `edy zeyecw
,x"dvi zvw xak dfa yiy dbep 'ilwc `bxc
ixnbl xak `edy ze`nhd 'ilw 'b mdizgze
zexeabd 'iga lkc epiide .`"hqc zening

‫דף ה' ע"ב ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רכ‬

‫הערות וביאורים‬
ziteq oi` dahdd dfa dide q"`e` z"iyd
ef dahd didzy `xead dvx j` ,y"zieadc
`edy mevnvd dyr jkl ,xizi heyiwa
`pivea df `xwpe ,zeyecw zexeabdc ielibd
zeyecwd zexeabdc y`d epiide ,`zepcxwc
,efld `zepcxwc `piveac dzilkz edne
wx `l didiy q"`e`l exfgiy `id zilkzd
lawi xe`dy ,xe`n oipr s` `l` xe` oipr
mr s` didi `l` xe` wx `l didiy heyiw
.y` mr zeadlzd
`ld dpid dpeekd xwir dpd dlitza lynle
el icc mc`d xn`i k"`e ,cegiid zaygn
el dnle ,zecwepnd zeieedd zpeeka k"`
.zepeekd ihxtay elld mihexitd lka k"`
mpd md elld mihexit lky `ed oiprd j`
weica hxetn hexitl cxeiy zexeabd 'iga
zpiga edfe ,xg`e df ote`a zenyd ihxta
zelrdl leki m` j` ,zeyi ly oiprl dcixi
elv` didp df ici lry ixd xe`dl zeyid df
m` jkle ,cegiid jeza ,y`c zeadlzd
,ie`xd ote`e 'igaa zepeekd ihxt lk oieekn
milkk elld zepeek lk miidp daxc` if`
dxizi y`e zeadlzd dfa didpe xe`l
zepeekdc mihxtdl qpkp m`a j` ,cegiida
,aeh epi` df f"ir cxtpl dyrpy ote`a
c`n ezelrdle zeadlzdd gwil jxvp `l`
.xe`dl
oewizd xcq zehyt mb x`azi f"cre .d
zqipk zr `ed f`y ,giynd z`iaa l"zrlc
`ed zehyta oaend i"trc ,zay eleky mei
gexa miiebd lk giynd zini l"zlrly
dlrzie oe` ilret lk ezxki dfae ,eizty
w"nxa mb ok` `zi` jke ,l`xyi oxw
h"yradn ok` ,mlek l"zrl ezeni miiebdy
dlerd itl mixacd md oke ,`zi` l"f
f"i` ok`y ,o`kay g"ezd `pxn zxezn

cip `la mnec oa`k ezlitza cner didy
jxc `ed jky dfn cenll erhy eide ,llk
zaygna wxe ixnbl ald zexixwa dlitzd
,mcia dzid dxenb zerh zn`a j` ,gend
xrea did mal ,elld miwicvd s`c i`ceey
`ly wxe ,mzlitz zrya mevr ycew y`a
y` did `l` ,mzeipeviga xkip df did
x"enc`d f"r azk xake .zinipt ycew
v"`y aeygl erhy mze` ik ,irvn`d
,dfa ezewgl e`ae dlitza ald zeadlzdl
`"xd w"dxde .dlitzd zlrn ixnbl ecai`
zgzy ,mdilr azk r"if rlry`xhqn
`vi ,mzlitza lretd l` zeadlzd `viy
gekc ,mziizye mzlik`a lertl `ed
eciwtze ,mc`d lv` `ed `vnp zeadlzdd
dxezl y`d dfa ynzydl `ed mc`dc
.mnec oa`k dlilg lltziy `l dlitzle
,zeyiid 'iga da yi ef zeadlzdc ok`
in yic avnl `a `ed ixd ezeadlzday
zeadlzd icil `a mc`dy lkc ,ade`y
yi ,dlitza e` dxeza `idy dbyd icile
mc`ykc ,zrcd ur zfig` oipr lk dfa
laiwe dkfy e` zeadlzda lltzn e` cnel
dfa yi `idy lk dbyde zeppeazd edfi`
elitdl dlilg dleki efld zeyie ,zeyi dfi`
m` j` .x"eh c"dr oipr edfy ,ixnbl
didiy ,cegiid jxevl wx dfa ynzyn
j` .dyecwa f"ixd zeadlzd jezn cegiid
dlilg f"ixd ,yil dlilg edyer m`a
m`c ,miapr el dhgq ceq edfe .`"hqdn
zeadlzd wx jl `iany - myand oii `ed
dlilg m`a j` ,meyia f"ixd dyecwa zeige
ze`ypzde zeyil e`iany ,xkynd oii `ed
epi` df xekiyk `ede ,eipira xyi xac lke
.aeh
dyr dligzn dpdy ,epiid xzei wnerae

‫רכא‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ג‬

'‫ ואז מהחלקים שיש לאו"א בהם נעשו בחי‬,‫ומהסיגים הנשארים חזרו להתברר‬
¯Â¯È·‰ ‡Â‰Â .‫ נשארו בסוד סיגים‬,‫ והשאר שלא היה עוד בהם חלקי או"א‬,‫או"א‬
‫ ומהחלקים אשר לזו"ן‬,‫ ומהם חזרו להתברר במעי אימא‬.‡"‡ Í¯ÂˆÏ ‰˘Ú ˘
Ì˘Ó ‡Óȇ ÈÚÓ·  Èȉ Ô"ÂÊ È˜ÏÁ Ô˜È˙ ̘ӷ„ .‫בהם נעשו זו"ן של אצילות‬
‫ ואז כל הנשאר נקרא סיגים‬.˙ÂÏȈ‡„ Ô"ÂÊ ÔÈ · Í¯ÂˆÏ ÌÈÎÈÈ˘‰ ÌȘÏÁ‰  ˜˙
¯‡Â·Ó Ê"È Ú .‫ וכל בחי' אלו יוצאים בסוד דם הלידה‬,‫בערך עולם האצילות‬
‚"Ú '‰ Û„

¯‰ÂË ÈÓ„ ÌÈÓ„ '‰ ,‰˘‡·˘ ÌÈÓ„ 'È „ÂÒ ,Ó"η ,ÁÒÙ‰ È˘Â¯„· È"¯‡‰ ȯ·„·
¯Â¯È·‰ ¯„Ò ‡Â‰ Ê"΄ ,ԇη˘ „ÂÒÈ Ì˘ ¯‡Â·Ó„ ÔÈ Ú‰ ÏÏΠ.‰‡ÓÂË ÈÓ„ ÌÈÓ„ '‰Â
„Ï· ËϘ‰Ï Í΄ÊÓ‰ ‡Â‰ Ûˆ¯Ù  ÓÓ ˙Â˘Ú‰Ï È‡¯‰ Íʉ ˜ÏÁ˘ Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ·˘
 ȇ ÔÈÈ„Ú Ì Ó‡ .‡ÓË Ì„ „ÂÒ· „¯ÂÈ ‰Á„ ¯‡˘‰Â ,Ûˆ¯Ù 'ÈÁ·Ï ‡ÓÈ‡Ó „Ï ‰
˙¢ÚÏ Ô˙È ÔÎ ‰˙‡˘ ‰‚¯„‰ ‡Â‰˘ ,Ú"È· ‰ÊÓ ˙ÂÈ‰Ï ‰Á„ ‡Â‰˘ ‡Ï‡ ,È¯Ó‚Ï ‰Á„
Ê"ȇ ˙ÂÏȈ‡‰ ͯڷ˘ ˜¯ ‡Ï‡ ,ÏÏÎ ‰˘Â„˜ ‰ÊÓ ˙¢ÚÈ‰Ï ‡"‡˘ Ê"ȇ˘  Èȉ ,‰ÊÓ
¯‡·Ó .‫ ואמנם עדיין יש בהם קדושה שהם בחי' העולמות של בי"ע‬.‰˘Â„˜
‰˘Â„˜ ÈÙˆ¯Ù ÔÈ · Ï˘ ‰ÓÏ˘ ‰Ó˜ Î"‚ Ì ‰ Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ„ ,‰˙Ú Âȯ·„· ÍωÂ
,¯¯·˙‰Ï ¯ӂ ‡Ï ÔÈÈ„Ú˘ ÌȘÏÁÓ ˙È˘Ú Ú"È· Ô·˘ Û‡˘  Èȉ ,ÌÎ¯Ú ÈÙÏ˘
ʇ ,ÌÏÂÎ ¯Â¯È· ¯Ó‚Ï „Ú Ú"È·‰ ȘÏÁ ¯Â¯È· ˙‡ ÌÈӯ‚  ‡ ‰˙Ú„  È˙„·ڷÂ
ȇ„ ‰˙Ú„ ·ˆÓ‰ ÈÙÏ Û‡ ‰ ‰ Ó"Ó ,Ï" ΠÚ"È·‰ ÂÏË·È˘ ,Ï"˙ÚÏ„ Ô˜È˙‰ ‡Â‰
̉· ˘È ,ÌÎ¯Ú ÈÙÏ ‰˘Â„˜‰ ˙‚¯„ ÌÈÙˆ¯Ù„ ‰ÓÏ˘ ‰Ó˜ ‰ ȉ Ú"È·„ ˙‡ȈÓ
‫הערות וביאורים‬
oi` l`xyi zgz erpkpe enilyd m` wlnre
,(k"epae c"a`xa y"iire) ,mzbixda devn
oevx xwiry l"pk `ed oiprd xe`ia ok`
zgz mzrpkda `ed dligzkl z"iyd
'ilwd zpiga mvr lehia edfy ,l`xyi
`vnp ,mnvr oiripkny lk jkle ,mday
jkle ,mdly 'ilway rxd 'iga mda oi`y
oiripkn oi`yk wxe ,dbixd oic mda oi`
dfay dbixd zevn mda yi if` ,mnvr
dxdna 'd m`p jcixe` myn mda miiwzn
.on` epinia
`iapa my epivn `l le`y iniay dne]
z`xed dfa didy l"v ,melyl d`ixw didy
dry z`xeddy epiide ,`iap i"tr dry
ripkdl mipken mpi`y xexa xaky ,dzid
.[oiire ,mzbixda devn jkle ,mnvr

`l` miiebd zzina xwirde zilkzd
xn`y c"re .l`xyi zgz mzripka ,daxc`
mewn ly epevx l`xyi oiyerykc l"fg
mdizgz zegtye micar miiebd lk miidp
micner mpd dfay epiide .mynyle mzxyl
mnvr ripkdl ,dpekpd mzbxce mnewn lr
edfe micarl mdl zeidl l`xyi ci zgz
mnvr midiabn mpi`y dfae ,izin`d mnewn
lehia `teb edf ,mnewnn dlrnl xypk
.oekpd mpewize `"hqd ze`ivn
`vnpd yecig xac x`ean df jxc lre
xg`y ,[c 'ld e"t] mikln 'ld m"anxa
cr dngln oiyer oi`c oicd '` 'lda azky
'f la`" my azk ,melyl mdl mi`xewy
mdn oigipn oi` enilyd `ly wlnre oinnr
oinnr 'fa 'it`c x`ean ixde .k"r "dnyp

‫דף ה' ע"ג ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רכב‬

 ȷ¯ ȯ·„· ¯‡Â·Ó‰ ‰Ê .‡‚¯„Ï ‡‚¯„Ó Ìȯ¯ȷ‰ Ô˜È˙ Ï˘ ÌÏ˘ ‰ÈÏÚ ¯„Ò ‡Ù‚
·˙Π'Ï· ˜„˜„˘ ,ÌÏÂÚÏ ÌÏÂÚÓ Ìȯ¯ȷ‰ ˙ÈÈÏÚ ¯„Ò ˙‡ Ì˘ Â˯ÈÙ· ,‚"Ú ‚ ÏÈÚÏ
,"'ÂΠ˙ˆ˜Ó Ìȯ¯·  ÌÈ ˜˙ ̉ Ú"È·Ó Ìȯ¯ȷ ÔÈÏÂÚ˘ ˙Ú ˙Ú Ïη ‰ ‰Â"
¯·Î Ê"ȯ‰ ,Ú"È··˘ Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ Ú"È· ÈÙˆ¯Ù ÍÂ˙· Ì˙ÈÈÏÚ ÌˆÚ·˘ ¯‡Â·ÓÂ
¯Â¯È· Ì‰Ï Ôȇ ÔÈÈ„Ú˘ ‡Ï‡ ,Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ ÍÂ˙· ¯Â¯È· ÏÚÂÙ ˙ˆ˜Ó· Ô˜È˙ ÂÓˆÚ
‫ ולכן חוזרים‬.‫˙ טו‬¯ډ· 'Ú ,Ì˘ ¯‡Â·ÓΠ˙ÂÏȈ‡„ ‰ÓÎÁÏ ÂÏÚÈ˘ „Ú ,ÌÏ˘ Ô˜È˙Â
‫הערות וביאורים‬
`xepd mgkn mb zn`a df did h"yrad
millek eid xenfne xenfn lky ,mzceara
.dlitzd ziilrc zepeekd xcq lk z` ea
zn`ac ,xzei cer `zi` h"yradny ok`e
epyi ze`l ze`n dlitzay daiz lk lr
miyecw ceqa cenri ine ,mly dilr xcq
oewizd xnb mpn` .`"rif mzbyd lceba
`edy 'cd sevxtl miribnyk `l` ,epi`
b lirl x`eanke ,zeliv`c `a` `xwpd
i"x`d ixaca xn`p zellkay ok`e] .b"r
itevxt mdn dlrnle r"ia zenler 'b
jxra exn`p i"x`d ixacc meyn ,zeliv`d
my zrbny zenlerd oipae oewizd mewn
o"efa mixyewn i"nyp ep`e ,epzcear
,mixexiad milrn ep` myle ,zeliv`c
xcq xn`py `ed i"nypc dbxc jxrae
z"pytke ,l"fix`d ixaca zenlerd znew
.[b"r a lirl oikxrc dibeqa
xexiaa xeaicd aigxdl o`k cenrp dpde .a
oewize mixexiad z`lrd ixcqay mixwir
zra ,f"ir zenlerd lk znew zellk
mixacdn dpdy .zayae mei lkay zeltzd
r"ia zenew lk ok`c ,x`azn o`k mixn`pd
ze`nhd 'ilw 'b oke ,mdizgzy dbep 'ilwe
miklnd ixexian mpd mlek ,mdizgzy
exexiae epewiz xnbp xaky wlge .exaypy
itevxta zepaidl xxazp zeliv`a zeidl
`l oiicry xg` wlge ,ekxr itl 'iv`d
,r"ia zenler dfn dyrpe x`yp xxaed

ceqin zn`a `edc my epx`ia dpde .` .eh
zn`ac s`c ,epiidc .l"pke oikxr zxez
mewnk r"ia aygp zeliv`d mler jxra
,mnvr jxra n"n ,'ilwd mewnke ,cexitd
jxra ,dyecwc dnly dnew mda d`xz
itevxte .mdizgzy 'ilwd 'iga zebxc
mly zebxc xcq mpid ,mnvr r"ia
dlitzd zra jkle .dyecwd zebxcay
mixexiadc zeilr xcq da yiy mei lkay
cre r"ia zenlera sevxtl sevxtn
dilr xcq dpd ,zeliv`d mlerl mziilrl
xcq mpid ,r"ia zenler itevxtay ef
sevxtn cere cer xexiae oewiz ly jldne
dilr lka oieekl ozipy ick cre ,sevxtl
.dlitzd lk ly zepeekd xcq lk z` efk
mbc oiap ,oikxrd zxez i"trc meyne
jxra o"efk sevxt lk jxri `teb r"iaa
jxri eizgzy sevxte ,epnn dlrnly
sevxtny dilr lk jkle .ekxra r"iak
dnly dilr xcqk zkxrp ,sevxtl
zepeekd zellk itke ,zeliv`l r"iany
edfi`'a cner jpdyke .dnly dlitzc
zelkiday lkidl lkidn dlere 'onewn
ze`ivn yi efky dilr lka ixd ,diyrc
iwlg xak mipwzzny xexiae oewizc
`l`e ,ef dlitza dzr milerd miklnd
cr zelrl eribiy cr mpewiz xnbi `ly
jxrp f"ixd envr jxra n"n j` ,zeliv`d
icinlzn 'wd miwicvde .mly oewiz 'igaa

‫רכג‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ג‬
‫הערות וביאורים‬

el jynp myny zeliv`c `"` znew b"r
mewnl lcbzdl dzlr 'wepde ,dilic dcigi
dnyp `edy d`ixad mler f"cre ,r"`e`
,z"eqyi mewnl lcbzdl dzlr zellkc
mewnl dzlr zellkc gex `edy dxivie
dzlr zellkc ytp `idy diyre ,`"f
zilkz `ed dfae ,zeliv`c 'wep mewnl
reayd dzr `eaae .df reayc r"ia oewiz
jezn ztqep r"ia znew xxazi ,`ad
owzzdle xxazdl dpnf ribd dzry ,dbepd
.zeliv`l zelrle
oewiz oipr llk jldn `ed f"ipr dpde
edfy ,dbxcl dbxcn mzelcbzde zenlerd
epiax ixaca x`eankc ,epzcear zilkz
itl` ziy zellkc ,bi sc oldl y"yxd
oewiz zellk `edy ,cg `nlr mi`xwp oipy
liv`na zenlerd zewaczdl ,mly cg`
oigend zkynda meie mei lkae .d"a
zenlerd lk ziilr `ed ,mikynpd miycgd
,mikynpd miycgd oigendy ,`cg `bxca
yixn sevxte sevxt lkl `ld mikynp
,dyecwd itevxtc oibxc lk seq cr oibxc
o"efl dzr jynpd gend 'iga eze` itke
lkl ef 'iga mb jynp df itk ,zeliv`c
mlek `vnpe ,mipezgze mipeilr mitevxtd
`vnpe .ztqep dbxce dnewa milcbzn
,w"`d y`xa dzr `vnpd oeilrd sevxtdy
,d"a liv`na waczdle llkzdl dlri
jke ,enewn gwie dlri eizgzy sevxtde
dbxca `"k dyecwd itevxt lk elri f"cr
zelitz jyna zaya f"cr oke .ztqep
o"efl miycg oigen jynpy mrt lka zayd
jynpy dbxce jxr itl f"cr dpd ,zeliv`c
mitevxtd lkl mb jynp jk 'iv`c o"efl
dlere ,ztqep znewa mlek oilcbzne
,d"a liv`na llkzdl oeilrd sevxtd

,dbep 'ilw zeidl x`yp xekr xzeid wlge
mpdy ,ze`nhd 'ilw 'b md dfn dhnle
,xxazdl mdl `"`e ,r"rl mixenb mibiq
mb z"pytke ,miklnd ixiiyn mpid md mbe
dzid dxiayd zaiqc ,`"na i"x`d ixaca
miklnd el`a miaxern eidy mibiqd zngn
exxazie mibiqd el` mdn ecxtiy jxevle
eltpy mibiqd md dpde ,efld dxiay dzid
xcqe .ze`nhd w"be dbep 'ilw zeidl
ik ,rcep ,dzr n"ezae zelitza epzcear
'igaa mpewize mxexia jynd lr cqein `ed
aehd wlgy epiide ,zleqt jezn lke` xxea
,mibiqe rxd iwlgn cxtpe xxazn mday
dyecwd itevxta llkzdl dler aehde
wlge ,oldlck dbxcl dbxcn mnr zelrle
mewn mdy mibiqd mewnl letil xxap rxd
.ze`nhd w"b
znew reaye reay lka jl yi zellka dpde
,reayd ini jyna zklede zxxaznd r"ia
`zayc `zgpnay cr ,eixg`ly zayd mr
dlere ,owzzdle xxazdl ef dnew zxnbp
ef r"ia znew dpde .zeliv`a dlek zllkpe
'ilwn wlgk df reayl mcew dzid `id
dklde dxxape ,r"ial zelrl dxxape ,dbep
lky cr ,zayae lega reayd zeni jyna
'ilw 'ba mnewnl eltp day mibiq iwlg
zeidl elr day aeh iwlge ,ze`nhd
xcq `edy itke ,enewn itl `"k zeliv`a
oiprd zellk j` .oldl z"iynk mxexia
xnbpy ,zayd zelitz lk xnbay ,`ed
zlcbd dfa xnbp f`e ,i"gpc oigen zkynd
r"iad lk e`ae ,izin`d mnewnl zenlerd
rcepke .zeliv`d mewna zeidle zelrl
.er iqa cec icqgd ixaca ,ef dilr oeayg
f`y zay zgpnay `ed oiprd zivnze
dfa lcbzp ,dilic dcigid gen `"fl jynp

‫דף ה' ע"ג ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רכד‬

‫הערות וביאורים‬
zdin `d ,ze`nhd 'ilwd 'b z` xxal ick
mi`ltpe mipeilrd oigend e`eaiykl
oigend 'iga lkc ,`"na x`eanke ,l"zrlc
'g`c oigen 'iga `l` opi` oipy itl` `ziyc
miptc oigen mdy l"zrlc oigen jxra
dpd ,(gi sc micexad 'y l"y` 'r) mkxra
mlrdl s` owzle xxal elkei mkxra md ez
dnly dle`b if`e ,ze`nhd 'ilw 'bc jyge
.`"aa mlyd oewiza ux`l didz
,reay lkay zenlerd zlcbd xcq mpn`e
rcepk dpdy ,epiide .jynzn jldna epid
oigend `l` oikynp oi` reayd zeni lkac
o"efd oi` f"cry epiide ,z"eqyic i"dpc
,z"eqyic i"dpd b"r `l` ,lcbzn zeliv`c
ini 'e mdy oibxc 'el wlgzn `teb dfe
meie ,o"efc cqga wx `ed '` meiac ,reayd
oiprd jynd k"`yne .rcepk ,'eke dxeab 'a
jyndl xnbei `zayc `xtva f`y zaya
lk b"r o"efd lcbzie dnypd gen lk
,r"`e` b"r o"efd elcbzi sqenae ,z"eqyi
`zayc `zgpnae ,digd gen lk zkynda
df jxr itk dpde .`"` b"r o"efd lcbzi
oi`y ,mitevxtd lk zlcbd mb didi
jxrl ohw jxra `l` g"denia mzlcbd
llkzdl r"iad ziilr jke ,zayc dbxc
b"r `l` g"denia dzlcbd oi` zeliv`a
zeliv`l r"ia ziilr oi` jkle ,o"efc i"dp
`edy d`ixac c"agdy dn `l` ,g"denia
zeliv`c 'lnd mr dler d`ixac w"w lkid
lka `ed dfa mbe ,zeliv`d jeza llkdl
ok` oke .reayd ini 'e zwelg r"tl mei
'ilwn ztqep dbxc mei lka mb dlri f"cr
,zxehwd mehit zxin` i"r xxazzy ,dbep
itevxta llkdl ,r"iad jezl zelrl
r"tl zelrle xxazdle ,r"iac dyecwd
xexia zilkz xwir j` .dlitzd jynda

c lirl epiax ixaca xexiaa f"k z"pytke
r"ia znew dpid mly cg` reay dpde .b"r
llkzdl zelrl zxxaznd ,dnly
k"b epyi envr r"ia eze`aye ,zeliv`a
elr xaky d`ixal dzr mikiiyd miwlgd
elry dxiviay miwlge z"eqyil cr dzr
cr elr dzry diyray miwlge ,`"fl dzr
ini jynda xaky miwlg caln dfe ,'wepl
,oldl z"iytk zeliv`l elre exxap reayd
epnfe ezir enewn el yi wlge wlg lky
mpn`e .epewize exexial ie`xd itk ezpigae
`ldy ,xxazdle zelrl ekiyni el` mby
zeliv`d 'evxt elri `ad reayd jyna
znew lkl cr ,cer lcbzdle aeyl ,dzrc
e`eaiy ,dlcbdd xcq jynda jke zeliv`d
ellkziy cr ,w"`d y`xl el` mitevxt
oiprd zilkz `ed jke ,d"a liv`na
xxazdl dbepay aehd iwlg zexxazda
mzellkzdl dyecwd itevxta zelrle
.d"a liv`na
j` ,dbepay aeha `ed f"k mpn` dpde .b
mewnl ltepe xxaznd `ed xenbd rxd iwlg
mdl oi` mde ,ze`nhd w"ba mibiqd
ok` .f"dfa zepwzzdde xexiad zexyt`
mb e`eai epwcv giyn z`ia onf xg` l"zrl
dnka x`eanke ,mpewize mxexia lr md
,`ed oiprd llky ,g"ezd ixacae zenewn
i"tr i`we `ilz ilzn mixexiad oewizc
lkky ,mpwzl oikynpd oigend zbxc
daxe ,xzei dpeilr dpigan mpid oigendy
d`ae dxi`nd dyecwd xe` zebxc xzei
xxal xi`dl elkei df jxr itk jk ,mda
dar xzeid 'ilwc xzqde mlrd zbxc owzle
oikynpd oigend zepigaa jkle .dkenpe
`nlr mdy ,ocic oipy itl` `ziya dzr
ic oiicr mda oi` mzbxce mkxr itl ,cg

‫רכה‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ג‬

‫הערות וביאורים‬
milere mipwzzn mby dxivia mi`vnpd
cr dizekxae y"w zxin`a ,d`ixal eicgi
dpde .r"eny zlitza ,zeliv`l mziilrl
zeliv`l mei lka milerd miwlgd md
eli`e ,zeliv`d itevxtn zeidle owzzdl
elri mnvr r"ia itevxt ly miwlgd
zayc zeilrd xcq itl zaya wx zeliv`l
cer ef dilr xcq ligzne ,lirl x`eanke
cer milrn f`y ,zxehwd zxin`a mei lka
,ynn dbep 'ilwn oixexiade oivevipd iwlg
mei lka r"iad ziilr jxr i"tr edfe
`edy ,mei lkay dbxcn jxr itl zeliv`l
lr oilcbznd d`ixac c"aga wx legd inia
dbxcn mb dler df jxr itke ,o"efc i"dp
.f"k z"pytke ,owzzdl r"ial dbepn
zenlerd zelcbd ixcqa sqep oipr dpde] .d
oipr `ede ,zepeekd ixcqa x`azp mei lka
ly mxeviwe .zlzl zlzn zenlerd zeilr
mlerny zeilrac x`azpy ,`ed mixac
dxivil diyrn ,l"pke dlitzay mlerl
,'eke d`ixal xveia k"g`e ,xn`y jexan
,zlzl zlzn zenlerd oilrn dfa if`
zlzl wlgzn sevxte mler lk `ldy epiide
elcbi mei lka dpde .c"ag z"bg i"dp mdy
zxin` zligzac ,cg` yilya zenlerd
diyrc c"ag z` licbdl dpeekd dpyi y"a
o"a my i"r edfe) dxivic i"dp mewn lr
z"bg mb elcbzp jke ,(d"n myl xagznd
,z"bgl diyrc i"dpe diyrc c"agl diyrc
dlr lcbzn xveil gazyi xnba f"cr jke
df xcqa 'eke d`ixac i"dpl dxivic c"ag
.yilya zenlerd lk elcbzp ik `vnpy
hiwpc itke mixacd hyt p"dtk dpde
yic .micxtp mipic 'a mpidy oaen ,`nlr
oigend zkynd cvn d`ay dlcbdd

`zgpn xnba wx dpid r"iad ziilre
qpkdle zelrl diyrd dxnby ,`zayc
.l"pke ,zeliv`d leaba ixnbl
ilzn xy` oigend zkynd xcq `ed f"ke
itky ,mixexiad z`lrd lr cnere `ilz
jk ,mixxazne milerd mixexiad jxr
mpid md mnvr mixexiade ,oigend oikynp
lke ,miycgd oigenk oikynpe mipwzpd
yix cr eilry sevxt ixexia dlrn sevxt
.rcepke zebxcnd lk
r"ian mixexiad z`lrd xcqa dpde .c
`ede ,zepiga 'a `vnp `teb `da mei lkay
r"ian zelrl mixxaznd mixexiad mpyiy
`l` dzr mzexxazd oi`y mpyie ,zeliv`l
my xxazdle owzzdl `teb r"iaa mnewna
zeliv`l zelrl mpewiz xnb mlyei `le
.zeliv`l r"iad lk elriy zra zaya `l`
lnygd 'ya axd ixaca `vnp f"ipr xewne
y"iir ,(b"r gt sc a"g ,b"t `n 'y g"r)
zexxazde ziilr oipr x`any ,eixaca
myne diyra oiler mdy ji`e ,mixexiad
xcq hexit y"iir d`ixal myne dxivil
,'iv`c milk 'b i"r ,`teb r"iaa mziilr
r"ia ly miwlgd mpn`e" my azekye
x`eane ."dnlyp xak ik ,mnewna mix`yp
mixexiad ziilr oiprac eixac llkn my
mler lkay miwlgd xexia ly dpgad epyi
,mnewna mzelrdle mpwzl ,diae dipin
iwlg caln dfe ,my oiicr mix`yp mde
.zeliv`l r"ia zenler 'bn oilery mixexia
,mei lkay dlitzd ixcqa rcep `edy itke
z`lrde oewizd `ed xn`y jexa crc
cr y"aae ,diyrd mleray mixexiad
oikiynne dxivil elld mixexia elr gazyi
oixexia iwlg cer mr cgi ,my mipwzzne

‫דף ה' ע"ג ביאור הקדמת רחהו"נ  ים החכמה‬

‫רכו‬

.‰‡È¯·„ ‡"‡ ÏÚÓ˘ Ûˆ¯Ù‰ ‡È‰Â .‫ומתבררים בסוד עיבור בתוך הנוק' של ז"א‬
‫ וכל השאר יוצא מנוק' דז"א בסוד‬.‫ומהמובחר שבו נעשה א"א דעולם הבריאה‬
‫ וכן כיוצא בזה עד תשלום עולם‬,‫ ונק' סיגים בערך אריך דבריאה‬,‫דם לידה‬
˘"·Ӊ ȯ·„· ¯‡Â·Ó˘  Èȉ .‫ הרי מבואר מ"ש‬.˘"·ӷ È"¯‡‰ Ï"ÎÚ ,‫העשיה‬

‡È·Ó ‰˙Ú .ÌÈÎÏÓ‰ È¯Â¯È·Ó ‰˘Ú Î"‚ ˙ÂÏȈ‡„ ˜È˙Ú„ ÏÈÚÏ Â È·¯ ˘"Ó ,‡È„‰Ï
‫ וכן נתבאר ג"כ בתחילת‬.Ï"Ë '˘ Á"Ú· È"¯‡‰ ȯ·„Ó ÔÈ ÚÏ ÛÒ ¯Â˜Ó  ȷ¯
‡Ó‚„· ‰ ‰ ÈÎ ,Ô¢‡¯ ÔÈ ÚÏ ¯ÂÊÁ  Ï"Ê (Ï"Ë '˘ ,·"Á Á"Ú) .‫פ"ד משער מ"ד ומ"ן‬
,Ì‰Ó ÌÏÂÚ ÌÏÂÚ Ïη ¯·„‰ ÔÎ ,Ì˙ÂÏÏη Ú"È· ˙ÂÓÏÂÚ '„ ÔÈ Ú·  ¯‡È·˘ ‰Ó
¯¯·Â‰˘ ˙ÂÏȈ‡‰ ȯ¯ȷ ÏÎÓ Á·Â˘Ó ¯˙Âȉ ‰ ‰ ÈÎ ,¯Ó‡  ˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ· ÏÈÁ˙ Â
Ú¯‚‰Â ,ÔÈÙ ‡ Íȯ‡·  ÓÓ Ú¯‚‰Â ,˜È˙Ú· ¯¯·Â‰Â ‰ÏÚ Ê‡ ‰ ‰ ,'Ê Î ÌÈÎÏÓ ‰Ú·˘Ó
̉˘ ÌÓˆÚ Ò"È· Ê"„ÚΠ,Ú"È·· Ê"„ÚΠ,Ô"ÂÊ·  ÓÓ Ú¯‚‰Â ,‡"‡· ¯¯·Â‰  ÓÓ
·Â˘ ‰Ê· ¯‡Â·Ó ‰ ‰Â .ÌÈ ·ÂÓ Ìȯ·„‰Â ,ÌÈ˯٠È˯ٷ Ê"„ÚΠ,Ûˆ¯Ù Ûˆ¯Ù Ïη
¯‡·˙  ,Ûˆ¯ÙÏ Ûˆ¯ÙÓ˘ Ô˜È˙‰Â ¯Â¯È·‰ ¯„Ò· ˘"·Ӊ Ì˘Ó ¯Ó‡ ‰ ÔÈ Ú Â˙‡
.Ó"ʉ È¯Â¯È·Ó Â˘Ú ÌÓˆÚ ˙ÂÏȈ‡„ ¯"‚‰ Ì‚„ ‡È„‰Ï
.‫יב‬

‫ לפי היסוד המתחדש‬,‫ביאור ופירוט סדר בנין פרצופי האצילות‬
‫כאן‬

¯‡·Ï ‰˙Ú ·˘ ,Ó"ʉ È¯Â¯È·Ó Ì ‰ ¯"‚‰ Û‡˘ ˘Â„ÈÁ‰ ˙‡  ȷ¯ ÁÈΉ˘ ¯Á‡ ‰ ‰
¯Â‡È· ‡Â‰Â .ÔÈÈ‚ÂÒ· ¯‡·Ï Âȯ·„ „ÚÈ˘ ‰Ó ‡Â‰ ‰ÊÏ Á˙Ù ÂÓÚ˘ ¯˜ÈÚ‰ ˙‡
Âȯ·„ ˙ÁÈ˙Ù· ¯ÓÂÏ ÏÁ‰˘ ÈÙ΢ .¯"‰„‡ ˙‡È¯·Ï „Ú ˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ÔÈ · ¯„Ò
Î"‡ ,Ô"Ó ˙ÂÏÚ‰Ï Ôȇ Ì„‡ ÔÈÈ„Ú„ ‰ ȉ ˙‡ȈӉ ‰‡È¯·‰ ˙ÏÈÁ˙·Â ¯Á‡Ó ,Ô ÈÈ Ú·
‫הערות וביאורים‬
oiler d`ixac w"w lkid `edy d`ixac
zlznc zeilrd lk f"cr jke ,zeliv`l
.oigend cvny zeilrl dey mxeriy zlzl
,md cg` oicc xnel xzei `xazqn jklde
oipr o`k yiy epiide ,miwlg 'an akxend
,'iga 'an akxend ,zenleray dilre dlcbd
dhnn 'igaa mnvr cvn dilr dfa yi mcewc
mlyp dfe ,milcbzne milrzny dlrnl
oigend i"r epiidc ,dhnl dlrnn xnbpe
,zelrnd mexn mi`ae oikynpd miycgd
zenlerd ly mziilre mlecib mlyp dfay
.[ezzin`a

ielze xeyw `edy mzpiga itl miycgd
`ed xg` oice ,mixexiad z`lrd oipra
,zlzl zgzn mnvrn zenlerd ly mzlcbd
xzei ok` .oigende mixexiad cvn epi`y
cg` oipr mpid ok`c ,xnel oekp d`xp
`vnz zn`ay meyne ,dfl df milynd
dbxca epid ,zlzl zlzn mzlcbd xeriyc
znew lceb xeriyl weica dni`znd dnewe
xeriy `ldc .oigend i"ry mzlcbd
wx k"b epid mei lkay oigend i"r mzlcbd
milcbpy lirl x`eanke ,mler yilya
c"age z"eqyic i"dp b"r zeliv`c o"efd

‫רכז‬

‫ים החכמה  ביאור הקדמת רחהו"נ ♦ דף ה' ע"ג‬

˙‡ÏÚ‰„ ‰ÏÁ˙‰ È"Ú ‡Ï˘ ˙ÂÓÏÂÚ‰ ÔÈ · ÔÙ‡ ‰È‰È˘ Íȇ „ÁÂÈÓ ¯„Ò ‰Ê· ͯˆÂ‰
.ÔÂ˙Á˙‰ È"Ú Ô"Ó
ÏȈ‡Ó‰ Ï˘  ˆ¯· ‰ÏÚ˘" ‡È‰˘ ¯„Ò 'ÈÁ· ‰Ê· ‰È‰˘ ˙‡Ê· ¯‡È· È"¯‡‰  ȷ¯Â
,ÂË¢ÙÎ ÔÈ Ú‰ ¯Â‡È· ‰‡¯ Ï"Êȯ‡‰ ȯ·„ ˙ÂˢÙÓ ."Ô"Ó ‰Ïډ ¯Ê‚ ‰"·
„ˆÓ ÔÈ Ú Â˙‡ ‰È‰ ‰˙Ú ,ÔÂ˙Á˙‰ È"Ú Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ ̉˘ Ô"Ó‰ ‰ÏÚÈ˘ ̘ӷ˘
‰ÏÚ‰˘ ¯Á‡Â , ˆ¯· ‰ÏÚ˘ „ˆÓ Ô"Ó‰ ‰ÏÚ‰ ‡Â‰ ‰"· ÏȈ‡Ó‰˘  Èȉ„ ,ÔÂÈÏÚ‰
‚ÂÂÈʉ Ê"ÈÚ ‰È‰ ,˙ÂÏȈ‡‰ ÌÏÂÚ ‰ · ̉Ó ̉·˘ Ìȯ¯ȷ‰ ȘÏÁ ̉˘ Ô"Ó‰
ÏȈ‡Ó‰ È"Ú ‰ · ‰ÊÓ ,Ô"·„ ˙¯‡‰ ÌÂÏ˘˙ ˘„Á‰ ‰"Ó‰ Í˘Ó Ì˘Ó ,‚"Ò ·"Ú„
Î"Á‡Â ÂÏÂÎ ‰ ·  ˜È˙Ú‰ ¯¯·˙ ‰ÏÈÁ˙„ ,˙" ˘ÙΠ‡˙˙Ï ‡ÏÈÚÓ ˙ÂÏȈ‡‰ ÈÙˆ¯Ù ÏÎ
.'ÂÎÂ ,Ô"ÂÊÏ ‡"