‫קווים משותפים ליהדות ג'רבה וליהדות תימן מאת יוסף דגן‬

‫שמות משפחה משותפים וזהים‪ ,‬חדד‪ ,‬בשירי‪ ,‬דמרי‪ ,‬ועוד‬
‫הם רק דוגמא למאפיינים משותפים ליהדויות ג'רבה‬
‫ותימן‪ .‬יוסף דגני פורש לפנינו את המאפיינים המשותפים‬
‫במנהגים מיוחדים‪ ,‬באגדות ובתרבות במאמר שכולל‬
‫אסמכתאות‪ ,‬דוגמאות וציטוטים ‪ -‬הכנסו‬

‫קווים משותפים ליהדות ג'רבה וליהדות תימן‬

‫במסורות הרוחניות של יהדויות תימן ויהדות ג'רבה נשתמרו‪,‬‬
‫יותר מבכל קהילה יהודית אחרת‪ ,‬שרידים ממסורות יהודיות‬
‫עתיקות‪.‬‬

‫לגבי יהדות תימן מציין פרופ' ש"ד גויטיין‪" :‬רב הוא יחודם של‬
‫יהודי תימן‪...‬למרות זיקתם הרוחנית הערה של יהודי תימן אל‬
‫כלל היהדות‪...‬הם נישארו במידה רבה כפי שהיו באחרית‬
‫תקופת התלמוד"‪ .‬ר' סעדיה מנצורה ‪,‬מחכמי תימן במאה ה‪19-‬‬
‫מוסיף בעניין זה‪" :‬אלה הדרים בעיר צנעה גלו קודם חורבן בית‬
‫ראשון עם ספרי אבותיהם ומנהגיהם דור אחר דור"‪ .‬המהרי"ץ‬
‫בחיבורו על סדר ההושענות מתוך הגנה על מנהגים קדמונים‬
‫כותב כי "אפילו רבי האר"י ז"ל לא אמר ולא עלתה על ליבו‬
‫להכריח ולבטל מנהגי הקדמונים במדינות מושבותיהם‪"....‬‬

‫לגבי יהדות ג'רבה כותב ד"ר נחום סלושץ‪" :‬על קדמות ישוב‬
‫אחינו באי ג'רבה יעידו בייחוד כמה וכמה מנהגים המיוחדים‬
‫להם ושרובם מוכיחים כי כבר נקבעו לדורות ונתקבלו ביניהם‬

‬‬ ‫עבודה זו תטען לקיום קווים משותפים בין יהדות תימן ליהדות‬ ‫ג'רבה ומפאת קוצרה תמנע מלעסוק לעומק בשאלת דברי‬ ‫הימים שהביאו לכך‪ .‬מסופר כי מנהגי ההפטרות הייחודיים של‬ ‫יהודי ג'רבה הובאו לפתחו של ר' יוסף קארו מחבר ה"שולחן‬ ‫ערוך" והוא פסק כי "מכיוון שישוב ג'רבה הוא מלפני החורבן‪.‬ר' שלמה עדני שחי‬ ‫בא"י בסוף המאה הט"ז היה הראשון שהעלה אגדה זו על‬ .‬‬ ‫אין לשנות ממה שקבעו ראשונים"‪.‬‬ ‫עתיקות ישוב היהודים בתימן ובג'רבה יחד עם מנהגיהם‬ ‫העתיקים המשמרים מסורות קדומות מעוררות את שאלת‬ ‫קיומם של קווים משותפים במנהגיהם ובמסורותיהם‪ .‬ר' יחיא צאלח )מהרי"ץ( ויעקב ספיר‪ .‬‬ ‫אגדת קללת עזרא הסופר ביהדות תימן וביהדות ג'רבה‬ ‫ד"ר אהרון גמאני בספרו "תמורות במורשת יהדות תימן" מציין‬ ‫אגדה תימנית ידועה התולה את ראשית הגלות של היהודים‬ ‫לתימן בזמן שעדיין עמד המקדש הראשון על מכונו‪ .‬הכוונה‬ ‫לאגדת עזרא הסופר וגולי תימן‪ .‬ר' כלפון משה מרבניה הגדולים‬ ‫של ג'רבה בדורות האחרונים מציין בספרו "ברית כהונה" כי על‬ ‫פי סבו רבי שאול הכהן ישוב היהודים באי ג'רבה הינו מזמן‬ ‫חורבן בית ראשון‪ .‬לאגדה שלוש מקורות ראשונים וחשובים‪ :‬ר' שלמה‬ ‫עדני ‪ .‬אגדה זו קדומה היא ונודעת‬ ‫מאוד‪ .‬בשאלה זו אעסוק בעבודה נפרדת‪.‫בתקופת הגאונים הקדומה"‪ .‬אם אכן‬ ‫ימצאו שכאלה ניתן יהיה להמשיך המחקר בשאלת הסיבה‬ ‫לכך ומכאן לגלות טפח נוסף בהתפתחות הקהילות היהודיות‬ ‫באפריקה‪.

‬‬ ‫לאמיתות האגדה בג'רבה יש חיזוק אותנטי מרשים‪ .‬בהקדמתו לפירושו על המשנה "מלאכת שלמה" הוא‬ ‫כותב‪" :‬ועוד קבלנו כי אנו מן הכת ששלח להם עזרה לעלות‬ ‫בבנין בית שני ‪ .‫הכתב‪ .‬באגדה‬ ‫הג'רבאית עזרא הסופר פנה אל הלווים אשר בג'רבה ומשאלה‬ ‫סירבו לו בשל אותן סיבות קיללם שלא יוציאו שנתם באי‪ ..‬ובעוונות נתקיים בנו באותו הגלות עוני תורה ועוני ממון"‪.‬‬ ‫אגדה דומה להפליא קיימת גם בקרב יהדות ג'רבה‪ .‬הם אין להם שלווה‬ ‫ומנוחה‪.‬הם‬ ‫מצידם קיללהו שלא יזכה להיקבר בא"י ושתי הקללות נתקיימו‪.‬‬ ‫ובא עזרא בעצמו ולא קבלוהו לעלות עמו באמרם מראש שאין‬ ‫זאת גאולה שלימה‪ .‬כי לא הגיע הקץ ועוד יגלו בראש גולים‬ ‫שנית מירושלים‪ .‬שלא יקבר בא"י‬ ‫ישראל וקללת שניהם נתקיימה‪ .1928-‬פרופ'‬ .‬‬ ‫יעקב ספיר שביקר בתימן בשנת התרי"ט )‪ (1859‬מוסר את‬ ‫האגדה כפי ששמעה "וכאשר עלה עזרא מבבל ושלח כתבים‬ ‫לכל ישראל לעלות עמו שלח גם אליהם )יהודי תימן( ולא באו‪.‬מזה מאות‬ ‫בשנים ועד עצם היום הזה אין כלל לווים באי ג'רבה‪ .‬וגם הוא לא נקבר בארץ הקודש ומנוחתו כבוד במדבר‬ ‫בצרה‪.‬ומדוע יעפילו לעלות בטרם הגיע הקץ האמת‪.‬והחרים אותם בחרמו‬ ‫הקשה‪ .‬ויתנו כתף סוררת ויקללם להיות כל ימיהם‬ ‫בעוני‪ .‬‬ ‫לאגדה זו מתייחס פרופ' נחום סלושץ בספרו "האי פליא"‬ ‫שסוקר את רשמי מסעותיו באי מהשנים ‪ 1906‬ו‪ .‬ידוע הוא‬ ‫כי בג'רבה בעת שעולה הכהן לקרוא בתורה אומרים "כהן‬ ‫במקום לוי" מבלי לברר אם נמצא לוי במקום‪..‬‬ ‫וחרה בהם אף הכהן הראש הוא עזרא‪ .‬ואף הם הפכו עליו את הברכה ‪ .

‬כך שמדובר בפיוט עתיק יומין‬ ‫שהשימוש בו הן בתימן והן וג'רבה מאשש את הסברה כי‬ ‫מדובר בקהילות קדמוניות הנשענות על מסורות קדומות‬ ‫ויחודיות‪.‬‬ ‫נוסח הקידוש הארוך של ליל הסדר‬ ‫אהרון גמאני בספרו מציין כי בכל קהילות תימן מקדשים בליל‬ ‫פסח על פי הפיוט הקדום "תרומה הבדלנו" שמקורו בסידור‬ ‫רס"ג‪ .‬הנוסח הקדמון נישאר רק בקהילת ג'רבה שהייתה‬ ‫תחת כיבוש ספרד בעת ההיא ועל כן לא חדרו אליה גולי‬ .‬‬ ‫על פי הערכתו של פרופ' נחום סלושץ קידוש זה היה בעבר‬ ‫נחלתם של כלל קהילות אפריקה אלא שעם הגעת חכמי‬ ‫ספרד לאפריקה לאחר גזרת שנת קנ"א ובייחוד גירוש רנ"ב‬ ‫קבלו היהודים את הנוסח הספרדי הקבוע בארצות הצפון‬ ‫והמזרח‪ .‬על ההתאמה בין יהדות‬ ‫תימן לג'רבה בעניין קידוש זה עומד הרב מצליח מאזוז מיסד‬ ‫ישיבת "כסא רחמים" בספרו שו"ת "איש מצליח"‪ .‬אותו פיוט בדיוק משמש כקידוש ליל פסח ליוצאי ג'רבה‬ ‫אצלם הוא נקרא "הקידוש הארוך"‪ .‬ע"פ פרופ' סלושץ האגדה‬ ‫מתהלכת גם בבבל ועד ימיו נשתיירו עקבותיה אף‬ ‫בקורדיסטאן‪.‬קידוש זה‬ ‫משמש אף את יהודי לוב ואת יהודי סגלמסה שבמארוקו‪.‫סלושץ מציין בהקשר לאגדה זו כי היא קיימת אף בעיר‬ ‫הכוהנים דבדו שבמרוקו ואפשר שהיא תולדה של השטנה‬ ‫הקדומה בין כוהנים ללווים‪ .‬‬ ‫מעניין לציין שעל פי הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים‬ ‫קידוש זה אמנם מובא בסידור הרס"ג אולם הרס"ג מציין כי‬ ‫הקידוש חובר קודם זמנו‪ .

‬המוגבלת באורך‬ ‫יריעתה‪ .‬כך‬ ‫שניספרים ארבע‪-‬עשר ימים בסה"כ בשונה ממנהג כלל ישראל‪.‬העלה להלן את הנקודות בקיצור נמרץ ‪:‬‬ ‫הפטרת "הודע את ירושלים" בפרשת שמות‪ :‬על פי מנהג ספרד‬ ‫הפטרת‬ ‫פרשת שמות הינה הפטרת "דברי ירמיהו" בירמיה פרק א'‪ .‫ספרד המגורשים ובקהילת סגלמסה הרחוקה מעבר להרי‬ ‫האטלס‪ .‬‬ ‫המנהג למנות ז' ז' לטבילת נידה‪ :‬על פי הרב רחמים חי חויתה‬ ‫הכהן בקונטרס תורת המנהגי ג'רבה "זכרי כהונה" "מנהגנו פה‬ ‫שלא לספור ז' נקיים אלא אחרי ז' ימים מראייתה"‪ .‬‬ .‬נוהג זה‬ ‫השונה מפסיקת הגמרא מאשש את טענת קדמוניות הישוב‬ ‫הנוהג ע"פ פסיקות א"י העתיקות לגמרא‪.‬אף‬ ‫על פי כן בתימן ובג'רבה וכן בלוב ובעיראק מפטירין ביחזקאל‬ ‫ט"ז "הודע את ירושלים" בניגוד לפסיקת בגמרא ‪ .‬‬ ‫מסורות ומנהגים משותפים נוספים‬ ‫על מנת לכלול את רוב המסורות והמנהגים המשותפים ליהדות‬ ‫ג'רבה ויהדות תימן המוכרים לי בעבודה זו‪ .‬‬ ‫קידוש זה מופיע באגדות פסח עדכניות הן ליוצאי תימן והן‬ ‫ליוצאי ג'רבה ומשמש עד עצם ימנו אנו‪.‬מסכת מגילה‬ ‫כ"ה‪/‬ב' שם נקבע "אין מפטירין ב'הודע את ירושלים'‪ .‬פרופ' סלושץ לא מתייחס להופעת הקידוש הארוך‬ ‫במסורות קהילות תימן‪.

‬של עובדיה ועד דורות התנאים‪ .‬‬ ‫כן מוסיף פרופ' סלושץ כי אגדות אלו המתייחסות לגלות ספרד‬ ‫הקדומה קיימות גם בפי יהודי תימן‪..‬דמרי‪.‬ע"פ פרופ' נחום סלושץ ספרד‬ ‫הקדומה ‪.5‬שמות משפחה משותפים‪ :‬העיר את תשומת לבי רבה של‬ ‫המושבה ברכיה‬ ‫ר' בנימין רפאל הכהן מחבר הספר "מלכי תרשיש" לעובדה‬ ‫שקיימים שמות משפחה משותפים ליהדויות תימן וג'רבה כגון‪:‬‬ ‫חדד ‪ .‬היא לוב המערבית‪.‬על פי הרב מצליח מאזוז נוהג זה קיים גם בבית‬ ‫הכנסת המרכזי של ג'רבה ויהדות טוניסיה רבתי "אל גריבה"‬ ‫שב"חרא זרירה"‪-‬שכונת הכוהנים בג'רבה‪.‬‬ .‬‬ ‫‪ .‬וג'רבה היא אחת מערי‬ ‫ספרד כמו שכתב צמח צדק"‪ .‬‬ ‫תפילת תתפרקון ותשתיזבון לסיום סדר ההושענות‪ :‬נוהג סיום‬ ‫סדר ההושענות בתפילת "תתפרקון ותשתיזבון" מופיע‬ ‫בקהילות תימן‪ .‬אגדות אלו‬ ‫קושרות את ראשית כינון קהילות תימן וג'רבה לתקופת בית‬ ‫ראשון‪ ..‬ר' שאול הכהן התייחס לסוגיה זו לפני קרוב למאתיים‬ ‫שנה וכתב‪" :‬ואולי ישראל הדרים במקומות אלה )ג'רבה( הם‬ ‫מחורבן ראשון כי נבוכדנצר כשהחריב ירושלים עלו עימו מלכי‬ ‫ספרד וכל אחד נטל חלקו מהשביה‪.‬‬ ‫אגדת גלות ספרד הקדומה‪ :‬הן בקהילת ג'רבה והן בקהילות‬ ‫תימן קיימת אגדה הנוגעת לגלות ספרד קדומה‪ .‬מאדר ‪ .‫על פי הרב מצליח מאזוז בספרו "איש מצלי‪-‬שו"ת" מנהג זה הינו‬ ‫גם מנהגם של קהילות תימן‪.

‬הוצאת דביר ‪ .‬‬ .‬במחקריו נוכח פרופ' סלושץ כי התנהלו קשרים בין‬ ‫קהילות תימן וג'רבה דרך מדברות חישרה ואף נמצאו על ידו‬ ‫פיוטי משוררי תימן בכתבי היד שבג'רבה‪.‬תל אביב ‪.‬‬ ‫פרופ' נחום סלושץ בספרו "האי פליא" על יהדות ג'רבה מוצא‬ ‫שיהודי ג'רבה אינם רחוקים באורחות חייהם ומושגיהם מיהודי‬ ‫תימן‪ .‬‬ ‫ניסיתי להוכיח כי אכן קיימים קווים שכאלה על בסיס אגדות‬ ‫מנהגים ומסורות המשותפים לשתי קהילות אלה‪ .‬‬ ‫לסיום ראוי להביא את השערתו של פרופ' סלושץ לסיבת דמיון‬ ‫זה במילותיו שלו‪" :‬היש להסיק מהישנות המסורות האלה‬ ‫בתימן ובג'רבה כי המתיישבים הראשונים הגיעו לאי מירכתי‬ ‫ערב? וראיה לדבר‪-‬כי עוד קרוב לזמן מוחמד הייתה על יד‬ ‫עקבה עיר יהודים בשם ג'רבה שגם בה קשרו את קדמותם אל‬ ‫ימי שלמה והבית הראשון ויושביה עסקו בדיג ובאריג כמשפט‬ ‫בני ג'רבה"‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫פרופ' סלושץ נחום ‪ .‬האי פליא ‪ . ‫סיכום‬ ‫עבודה זו עוסקת בשאלת קיום קווים משותפים ליהדות תימן‬ ‫ויהדות ג'רבה להן מנהגים יחודיים ומסורות רבות על מוצאן‬ ‫הקדום‪.‬לא ברורה‬ ‫דיה סיבת הדמיון בין הקהילות אך קשה להימנע מעצם קיומו‪.

‬שו"ת איש מצליח‪-‬חלק א' ‪ .‬‬ ‫הגדה של פסח‪-‬נזר הקודש לפי נוסח שאמי ‪ .‬‬ ‫פרץ חנה ‪ .‬ירושלים ‪ .‬להוצאת ספרים‬ ‫נזר הקודש ‪ .‬‬ ‫ד"ר גמאני אהרון ‪ .‬ירושלים ‪ .‬בני‪-‬ברק שנת תשס"ב ‪.‬התשס"ג ‪.‬הוצאת‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן ‪ .‬באר שבע ‪ .‬‬ ‫ספר שמות החומש המדוייק "איש מצליח" מכון הרב מצליח ‪.‬בהוצאת ישיבת‬ ‫כיסא רחמים‪ .‬הוצאת מור‬ ‫‪ .‬הוצאת ישיבת כסא רחמים ‪.‬‬ ‫בני‪-‬ברק ‪ .‬‬ ‫ינאי משה‪ .‬ישראל‪ .‬תשס"ה ‪.‬תמורות במורשת יהדות תימן ‪ .‬תשל"ה‪.‬‬ ‫ההגדה המדוייקת איש מצליח ‪ .‬ירושלים ‪ .‬‬ .‬‬ ‫בני‪-‬ברק ‪ . ‫תשי"ח ‪.‬שורשים ביהדות טוניסיה ‪ .‬‬ ‫ר' מאזוז מצליח ‪ .‬‬ ‫סלושץ נחום ‪ .‬תשל"ח‪.‬אחרון הגאונים בתוניסיה ‪ -‬חלק ב ג'רבה וחכמיה ‪.‬תש"ס ‪.‬הכהנים אשר בג'רבה ‪ .‬‬ ‫ישיבת כסא רחמים ‪ .‬חדד אפריים ‪ .‬שנת תורת ה' תמימה משיבת נפש‪.‬תרפ"ד ‪.

‬תל אביב ‪ .‬ישיבת כסא רחמים ‪ .‬לכן‬ ‫העתקתי גם אותם‪.‬‬ ‫סעדיה מנצורה ‪ .‬תל אביב ‪.‬מבחר מחקרים ‪ .‬מתוך ספר "ברית כהונה‬ ‫השלם" חלק ב' ‪ .‬תש"א ‪.‬ספר הגלות והגאולה ‪ .‬‬ ‫כמדומני ‪ . ‫פרופ' רצהבי יהודה ‪ .‬תשמ"ח ‪.‬מכון הרב מצליח ‪ .‬בדרך כלל קווים‬ ‫משותפים מעוררים ומעודדים קשרים בין הקהילות ‪ .‬‬ ‫שהניבה כתבה מעניינת ומעוררת מחשבה ‪ .‬התימנים ‪ .‬‬ .‬תשט"ו ‪ .‬שהגיע מתימן לאי ג'רבא כתב‬ ‫עשרות רבות של ספרי סתם ‪.‬ברית כהונה השלם‪ .‬ג'רבה ‪ .‬שחלק מהתגובות למאמר ‪ .‬מעניינות יותר מהמאמר עצמו ‪ .‬‬ ‫• למר יוסף דגן שלום רב ויישר כוח על הרעיון ועל היוזמה ‪.‬‬ ‫ר' הכהן רחמים חי חויתה‪ .‬ירושלים ‪.‬האם ידוע‬ ‫לכם על קשרים מעין אלה ? לי ידוע על תלמיד חכם מפורסם‬ ‫וסופר סתם בשם רבי זכריה יונה‪.‬‬ ‫ר' כלפון משה הכהן ‪ .‬ובמידה מסויימת יש חפיפה והקבלה גם‬ ‫בסגנון התכשיטים‪.‬‬ ‫ד"ר גויטיין ש"ד ‪ .‬במעגלות תימן ‪ .‬זכרי כהונה‪ .‬ונשא בת המקובל ר ' משה‬ ‫עידאן‪.‬התש"ן‪.‬אם יש עוד כמה כאלה מעניינת גם השאלה אם יש יהודים‬ ‫מהאי ג'רבא שהיגרו לתימן ? תחום משותף ודי משמעותי הוא‬ ‫העיסוק במקצוע הצורפות ברמות ביצוע גבוהות ביותר האופייני‬ ‫לשתי הקהילות ‪ .‬בני‬ ‫ברק ‪ .‬מהדורת א' יערי וי'‬ ‫רצהבי ‪ .‬‬ ‫תשמ"ג‪.

‬והקשר של רבי סעדיה גאון שהיה בקשר הדוק עם חכמי‬ ‫תוניסיה ‪ ..‬שרלו‪.‬המוהל של בני היה תימני הרב שרעבי דוד ‪ .‬‬ ‫•בברית מילה של בני בשנת תשס"ג ישב סבי בסנדקות ‪ .‬זוהי שאלה ששאלתי את‬ ‫עצמי לא אחת ואף אחרים שאלו ‪ .‬לבן יהודי תימן זה נושא נוסף לבדיקה‪.‬והרב עידאן שהעריך את ערכו‬ ‫בתורה ובמידות השיא לו את ביתו והוא שימש ככלי קודש‬ ‫כסופר סת"ם ‪ ..‬כמו מדר‪ .‬וכך לאחר ‪ 93‬שנה נסגר מעגל‬ ‫מדהים‪ ..‬‬ ‫לגבי הדמיון בשמות המשפחה הזהים‪ .‬‬ .‬והנה בדורנו זכינו לזה‬ ‫אולי בזכות אנשים שידעו לשמור על אחדות גם עם אחים‬ ‫הרחוקים למראית עין אך קרובים מאוד בתקוותיהם וציפייתם‬ ‫לגאולה ‪.‬הוא‪ ..‬לפחות ‪" .‬סבי נפטר באותה שנה ואני מניח שאם היו מספרים לר'‬ ‫זכריה ע"ה כי הנימול ישב בסנדקאות בא"י במילת נינו והמוהל‬ ‫יהיה תימני הוא היה צוחק כלא מאמין ‪ .‬סבי‬ ‫נולד בג'רבא‪ .‬הכיצד??‬ ‫וסבי סיפר לנו על ר ' יונה זכריה שבא מתימן לג'רבא ואף אחד‬ ‫לא רצה להשיא לו את בתו ‪ .‬ואשתי אומרת שיש דמיון רב בן הלבוש והתכשטים של‬ ‫יהודי דרום תוניסיה‪ .‬סבי ‪-‬‬ ‫אז לקראת השנה ה ‪ 93 -‬שלו ‪ -‬אמר למוהל כי גם המוהל שלו‬ ‫היה תימני ‪ .‬באשיר " "באשירי‪.‬ויש עוד דברים‬ ‫דומים ‪ .‬כמו קשר התפילין ‪ .‬ברכת הלבנה שצפו שהאדם יגיע‬ ‫לירח ‪ .‬‬ ‫•למר דגן שלום רב ‪ .‬אני בדקתי את הנושא ‪ .‬הרב שרעבי הסתכל על סבי ‪ -‬שמראהו רחוק‬ ‫ממראה התימנים ‪ -‬ותמיהה גדולה התפשטה על פניו ‪ .‬שוב תודה לך יוסף‬ ‫דגן‪ .‬‬ ‫על שאר הדברים והעובדות אני משאיר את הנושא לאישורו של‬ ‫חברינו חי כמוס מאזוז מהאי ג'רבה‪ .‫• כמובן שאני חייב להוסיף שהעבודה הינה ראויה לכל שבח‪.‬אותי זה ריתק כמחקר‪ ..‬הוא אשר חווה את‬ ‫המנהגים ואורח החיים האלה באופן יומיומי ‪ .‬שוחט ומוהל ‪ ..‬מימון ‪ .‬ז'רבי נמני‬ ‫ועוד ‪ .‬וכמובן השמות המשפחה‪ .‬נדמה לי שישנו עוד שם‬ ‫משפחה אחד נוסף כמעט זהה‪.

‬‬ ‫•יש אצלי הגדה לפסח ג'רבאית משנת תש"ח ובעמוד הראשון‬ ‫מופיע בזה הלשון‪ ":‬עם סדר קידוש לערי תימן"‪.‬היה דמות מובהקת ומוסמכת והמשפיעה‬ ‫על חייה הרוחניים של יהדות תימן ‪ .‬‬ .‬שהיה סופר מובהק‬ ‫וחיבר ספרים בקבלה‪ .‬שהרביצו תורה בתונס ‪-‬‬ ‫הרה"ג מלוב"ן הרב ישועה בסיס זצ"ל וזי"ע‪.‬אך בתימן חי‬ ‫תלמיד חכם גדול בשם מורי יחיא בשירי ‪ .‬לאחרונה יצא ספר המהדיר‬ ‫את כתב ידו‪.‬‬ ‫•אצלנו במשפחה ]בשירי [ תמיד הייתה קיימת מסורת שאכן‬ ‫אנחנו במקור מתימן‪.‬על ידי ד"ר אהרון גימאני ‪.‬אינו נפוץ בתימן ‪.‬‬ ‫•שם משפחה זה ]בשירי[ ‪ .‫•דומני שהרב הראשי בראש העין שם משפחתו הוא בסיס ‪-‬‬ ‫כשם המשפחה של אחד מגדולי עולם ‪ .

Related Interests