‫ןִּהִִּּבִִִּּּירִּהִּ‬

‫ׁשּוׁשִִִּּּ ִּ‬
‫רִּבִּ ִִּּ ִּ‬
‫ִִִּּּ ִּאִִּּסִּ ִּתִּ ִִִּּּ‬
‫ִּיִּו‬
‫יִּמִִּּרִִּּדִּכִּ ִּ‬
‫ימִִִּּּ ִּ‬
‫ִּבִִּּ ִּ‬
‫רמז פלא‬

‫תשעח‬
‫‪AS‬‬
‫ברוקלין‬
 ‫ִּ‬

‫רמז בסעודת אחשורוש‬

‫ה‪ִּ.‬כ ִּׁשִּ ִִּּע ִּמִּדִִִּּּ‬
‫ןִּהִּ ִּבִּ ִִּּירִּ ִִִּּּ ִִּּ‬
‫ׁשּוׁשִּ ִִּּ ִּ‬
‫רִּבִּ ִִּּ ִּ‬ ‫ִִִּּּ ִּאִּ ִּסִּ ִּתִּ ִִּּ ִּ‬
‫ִּיִּו‬
‫יִּמִִּּרִִּּדִּכִּ ִּ‬ ‫ימִּ ִִּּ ִּ‬ ‫ִּבִּ ִּ ִּ‬
‫ִּאִּתִִִּּּ‬‫ִּּולִּ ִּאִּ ִּבִּדִִּּ ִּ‬
‫ִּרוִִּּגִִִּּּ ִּ‬
‫ִּהִִּּרִּ ִּׁשִּעִּ‪ִִּּ ִִּּ.‬בִּ ִּקִּׁשִִּּ ִִּּלִּ ִּהִּ ִּׁשִּ ִּמִּיִּדִִִּּּלִִּּהִּ ִּ‬
‫ִּהִּ ִּמִּןִִּּ ִּ‬ ‫ִּיהִּםִִּּ ִּ‬ ‫עִִּּלִּ ִּ ִּ‬
‫ִּםִּאִּ ִּחִּד‪ִּ.‬‬
‫ִִִּּּ‬ ‫יםִּבִּיוִִּּ ִִּּ ִּ‬‫ִּׁשִּ ִּ ִִּּ ִּ‬
‫ִִִּּּנִּ ִּ‬
‫ףִּו‬
‫ןִּטִּ ִּ‬ ‫ִּקִּ ִִּּ ִּ‬ ‫ִִִּּּ ִּ‬
‫ִִִּּּ ִּעִּדִּז‬
‫רִּו‬
‫ִּעִּ ִּ‬ ‫יםִּמִּנִּ ִּ‬
‫הּודִּ ִּ ִִּּ ִּ‬ ‫ִּלִּהִִּּיִּ ִִִּּּ‬
‫כִּ ִִּּ ִּ‬
‫ִּחִִּּדִּׁשִּ ִִּּאִִִּּּדִּר‪ִּ.‬‬
‫ִִִּּּ‬ ‫ִּהּואִּ ִּ ִּ‬
‫ִּעִּ ִּשִּר‪ִִּּ ִּ ִִּּ.‬‬ ‫ִּׁשִּנִּ ִּיםִּ ִּ ִּ‬ ‫ִּעִּ ִּשִּרִּ ִּ ִִּּלִּ ִּחִִּּדִּׁשִּ ִּ ִּ‬ ‫לׁשִּהִּ ִּ ִּ‬ ‫ִּבִּ ִּׁשִּ ִּ ִּ‬
‫ִּאִּתִִִּּּ‬‫ִּהִּ ִּפִִּּרִּ ִּתִּ ִּ ִּ‬
‫ִּהִִּּרִּ ִּבִּ ִּים‪ִּ ִּ ִִּּ.‬‬
‫ִּמִּ ִּיָךִּ ִּ ִּ‬
‫ִּז‪ִּ ִּ:‬וִּ ִּאִּ ִּתִּהִּ ִּ ִִּּבִִּּרִּחִּ ִּ‬ ‫ּוׁשִּלִִּּלִִּּםִּ ִִּּלִִּּבוִִּּ ִּ‬ ‫ִּ ִּ‬
‫ִּג ִִּּמלוִִִִִּּּּּ‬
‫ִּּלוִִּּ ִִִּּּ‬
‫ִּתִּ ִּ ִּ‬ ‫ִּׁשִּבוִִּּ ִּ‬
‫ִּׁשִּ ִּבִּתוִִִּּּ‪ִּ ִּ.‬וִִִּּּהִּ ִּ‬
‫ִּמִּחִּ ִּ‬ ‫ִּאִּתִּ ִּ ִּ‬ ‫ִּצִּתוִִִּּּ‪ִִּּ ִּ.‬וִִִּּּקִּ ִּלִּ ִּקִּ ִּלִּ ִּתִּ ִּ ִּ‬
‫עִּ ִּ‬
‫ִִּּעִּ ִּמִּ ִּהִּםִִִּּּ‬
‫ִּהִּ ִּעִּ ִּץ‪ִִּּ.‬ו ִּעִּ ִּשִּ ִּיתִִּּ ִּ‬
‫ִּעִּלִִּּ ִּ‬‫ִּבִּנִִּּיִּוִִּּ ִּ‬
‫ִִּּוִִּּ ִּאִּתִִּּ ִּ‬
‫ִּאׁשוִִּּ‪ִִּּ ִּ.‬וִִּּ ִּתִּלִּּוִִִּּּאוִִִּּּתוִִּּ ִּ‬
‫ִּבִּרִּ ִּ ִּ‬
‫ִּלִּסִּלִִּּהִִּּ ִּ‬
‫ָךִּהִּגִִּּדוִִּּ ִִּּ ִּ‬ ‫ִִִּּּנוִִִִּּּּדִּהִִּּ ִּלִּ ִּׁשִּ ִּמִּ ִִּּ ִּ‬
‫ִּאִּו‬
‫ִּפִּלִּ ִּ‬ ‫ִִִּּּ ִּ‬
‫נִִּּסִּו‬
‫כל זה כמנין ‪18,547‬‬

‫לפי"ז י"ל שאיתא במדרש ‪-‬שעמד מרדכי ומיחה בידם‪ ,‬הניחו‬

‫דברי מרדכי והלכו לאותה משתה י"ח אלף ותקמ"ד ‪18,544‬‬
‫וצ"ב מה ענין חשבון הנ"ל ואולי צ"ל תתקמ"ז ‪ 18,547‬כנ"ל אלא שנתחלף‬
‫ד' בז' והוא פלא‪.‬‬

‫כמו שו"ת לב דוד סימן צ ד"ה ומ"ש כת"ה מוכח מהגמ' דא"א להתקיים ד'‬
‫ימים בלי אכילה (ומהר"ם שם כתב ד' ימים והוא ט"ס וצ"ל ז' ימים כמובן שם)‬
‫ספר האגור הלכות תפילין סימן פה יש לכתוב ראש הדל"ת ארוכה שלא תדמה לזי"ן‬
‫וכן בבית יוסף חושן משפט סימן רא אות ב כתב הרמב"ם בסוף פרק ז' צ"ל פרק ד'‬
‫מהלכות מכירה‪:‬‬
‫וכן כמה פעמים בקצות החושן‬
‫סימן עב ס"ק לו עיין שו"ע סימן ק"ח סעיף (ז') צ"ל [ד']‬
‫סימן רעה ס"ק ב עיין ש"ך ס"ק (ז') צ"ל [ד']‪ ,‬ועיין מ"ש בסימן ס"ו ס"ק (כ"ד)‬
‫צ"ל [כ"ז]‪:‬‬
‫סימן שו ס"ק ב וכבר התפלא בזה בתשובת מוהר"ש הלוי חלק חו"מ סי' (ז')‬
‫צ"ל [ד']‬
‫סימן שסב ס"ק ג לפי מ"ש הרב המגיד פרק (ז') צ"ל [ד'] מגזילה‬
‫סימן תו ס"ק א קשה הא דכתב הרמב"ם בפרק (ז') צ"ל [ד'] ממעילה‬
‫נתיבות המשפט ביאורים סימן נז ס"ק א הנה לדעת הש"ך ס"ק (ז') צ"ל [ד']‬
‫סימן קנד ס"ק ו עיין סמ"ע שם ס"ק (ז') צ"ל [ד']‬
 ‫סימן רנט ס"ק ב לפ"ז מ"ש הסמ"ע ס"ק (ז') צ"ל [ד'] הוא טעות סופר‪.‬‬
‫לבוש חושן משפט סימן עז סעיף יא עיין בלבוש הבוץ וארגמן סימן ק"ב סעיף‬
‫(ז') צ"ל [ד']‬
‫פני יהושע מסכת כתובות כא‪ :‬תוספות בגיטין (דף ז'‪ ).‬בד"ה חתמו צ"ל [ד'‪].‬‬
‫ויש ליישב וצ"ע‪:‬‬

‫וברמ"א שולחן ערוך אורח חיים סימן שצב סעיף ו ואם הוא רחב מעשר אמות‪ ,‬עושה‬
‫צורת פתח‪ .‬הגה‪ * :‬או יעשה מחיצה גבוה עשרה לפתח מבואו‪( .‬טור) ובביאור הלכה‬
‫עיין בביאור הגר"א שכתב דט"ס בדברי רמ"א וצ"ל ד' טפחים‬
‫הלכות רי"ץ גיאת הלכות סוכה עמוד קח [כ"ד טפחים] ואויר שבנתים ז'קפו) [צ"ל דל"ת]‬
‫טפחים והפסל מונח באמצע‬

‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תצח סעיף ד בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו‬
‫בעיר (כו) ביום שני‪ ,‬משנה ברורה כתבו המפרשים (ט"ז) דט"ס הוא וצ"ל ביו"ט‪:‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ סעיף ג וצריך להאריך בתקיעה של תשר"ת <ד>‬
‫כשיעור (יד) ג י"ב טרומיטין‪ ,‬משנה ברורה סימן תקצ ס"ק יד (עיין מ"א) ט"ס וצ"ל‬
‫י"ח דתרועה הוא ט' טרומיטין וגם שברים לפחות הוא כן וא"כ הוא י"ח וגם יותר מעט‬
‫דהא שברים ארוכין יותר מעט‪:‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן לב סעיף יד הסופרים הזריזים עושים שלשה מיני קלפים‪,‬‬
‫העב יותר לכתוב בו פרשת שמע (דברים ו‪ ,‬ד ‪ -‬ט) שהיא [יח] קטנה‪( ,‬לג) והדק ממנו‬
‫לפרשת והיה אם שמוע (דברים יא‪ ,‬יג ‪ -‬כא) שהיא יותר גדולה‪ .‬משנה ברורה ט"ס וצ"ל‬
‫לפרשת והיה כי יביאך שהיא יותר גדולה ולפרשת קדש ולפרשת והא"ש שהם ארוכות‬
‫וכו' [ביאור הגר"א ויד אהרן]‬

‫שולחן ערוך אורח חיים סימן קיד סעיף ב אסור להזכיר הגשם עד ב <ד> שיכריז [ב]‬
‫הש"צ ((ה) וי"א שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש (ו) משיב הרוח וכו'‪ ,‬כדי‬
‫שהצבור יזכירו בתפלתן‪ ,‬וכן נוהגין)‪( ,‬מרדכי רפ"ק דתענית)‪ .‬משנה ברורה ט"ס הוא‬
‫וצ"ל פי' שקודם ואין כאן מחלוקת כלל‪:‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף א וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת כשיהיו‬
‫כסדרן או חסירים‪ .‬משנה ברורה (ב) וביום שיהיה חנוכה וכו' ‪ -‬הנה באמת זה אינו‬
‫דהא חנוכה אפשר להיות ביום ה"ז ועצרת א"א להיות וכנ"ל אכן באמת שט"ס הוא‬
‫וצ"ל וביום שיהיה עצרת יהיה חנוכה דהיינו החנוכה שאחריו אכן דזהו דוקא כשהשנה‬
‫הוא כסדרה דהיינו חשון וכסלו אחד מלא ואחד חסר או שניהם חסרים אבל כששניהם‬
‫מלאים יבוא יום א' של חנוכה ביום שאחר עצרת כגון אם יום א' של עצרת חל ביום‬
‫ראשון יבוא חנוכה ביום ב'‪:‬‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעא סעיף ז חנוכה ובבה"כ מניחו (מ) בכותל דרום‬
‫רמ"א (מא) או בדרום המנורה משנה ברורה ט"ס וצ"ל כנרות המנורה‪:‬‬
‫ביאור הלכה סימן נח ד"ה * כמו שיעור בספר תפארת ישראל כתב דנץ החמה הוא י'‬
‫מנוט קודם עלות כל גוף השמש על הארץ ולא ביאר טעמו ומקורו ואולי ט"ס הוא וצ"ל‬
‫ו' מינוט דהוא עשור שעה‪.‬‬
‫ביאור הלכה סימן שו ד"ה * בכתב שלהם ראיתי באור זרוע שהביא שם ראיה לסברתו‬
‫מהא דאיתא בירושלמי שם מהו בכל לשון אפילו אלף אלפא [ובאור זרוע שם הגירסא‬
‫עוד ביתא ביטא וט"ס הוא וצ"ל בית ביתא וכן איתא במשנה בשקלים פ"ג דבלשון‬
‫יונית הוא אלפא ביתא גמלא]‬
 ‫כעין זה‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפא סעיף א שיתפלל סליחות וימים נוראים; (יב)‬
‫ושיהא בן שלשים שנים‬

‫מטה אפרים ‪ -‬סימן תקפא ושיהיה בן שלשים שנה שיש לֹו דעת מישבת שמשם‬
‫ואילְך מתחילין ימי הזקנה‬
‫סימן תקפט יש לחזר אחר ּתֹוקע שהּוא בן שלשים שנה ּושאר מדֹות שכתבנּו‬
‫בסימן תקפ"א‬
‫קצור שו"ע סימן קכח ‪ -‬דיני חודש אלול‬
‫שיהיה בן שלשים שנה שאז כבר נח רתיחת הדם של בחרותו ונכנע‬
‫משנה מסכת אבות פרק ה בן שלשים לכח‪ ,‬בן ארבעים לבינה‪ ,‬בן חמשים לעצה‪,‬‬
‫בן ששים לזקנה‪.‬‬

‫שער הציון סימן תקפא‬

‫ד"מ‪ .‬ושם כתוב בלשון זה ומצוה מן המובחר שיהא למעלה מבן ל' שאז לבו‬
‫נשבר ונדכה עכ"ל‬
‫אכן באמת תיבות אלו אין להם שום ביאור דהלא אדרבה בן ל' לכח וכשאדם‬
‫חזק בכח אין לבו נשבר‬
‫וביותר קשה לשון הכל בו שכתב שם ומצוה מן המובחר מבן שלשים שאז הוא‬
‫ימי הזקנה ולבו נכנע ונשבר יותר‬
‫ולכאורה הייתי אומר שט"ס הוא בכל בו וברמ"א וצ"ל בן ששים ונתחלף ס'‬
‫בל' [ונראה שהיה כתוב ששים ונשתבשש באות ל' ונעשית בתיבת שלשים]‬
‫אבל בחפשי באורחות חיים שהוא מקור לכל דברי הכל בו כידוע מצאתי שם‬
‫ג"כ הגירסא שלשים אבל לשונו שם מתוקן יותר וז"ל שם בה' תפלה וצריך לדקדק‬
‫שיהיה בשניו כמספר שני העובדים עבודה מכ"ה שנה ולמעלה והמצוה מן המובחר מבן‬
‫ל' שנה שאז הוא בחצי ימי הזקנה ולבו נכנע ונשבר יותר עכ"ל‪:‬‬