‫הועתל והוכנס לאינט״נט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשסייט‬

‫מדרש כונן‬
‫מ־‪.‬־כד ענ פ?ו‬

‫^‬ ‫א~‪^,‬ן כונן שבים בתבונה‬ ‫די בהכמה‬

‫בו יקופר סדר בריאת כמיס וארץ מדורי גן עדן‬
‫מדורי גיהנס ‪ .‬ועוד כמה עניניס עמיקיס מנפלאות‬
‫הבולא יחברך ‪ .‬דברים העומדים ברומו ש) עולס‬
‫מאילי© כספירים להלהיב ביראת שמיס לבות‬
‫אחב״י מאמינים בני מאמינים‪.‬‬ ‫‪ .‬י‬

‫•‬ ‫וגייד׳נוהף ל‪:‬ה ככר‬ ‫•'‬ ‫‪■.‬‬

‫מעין חכמה‬
‫‪^ ,‬גו ימיפל נפלאוס משלע״ה יטליהו לשמים לקנל אה‬
‫"והמורה ‪ .‬אשר זה כמת לא נדפת ולא נמלא ‪ qb‬אחד בעיר‬
‫וכד* לזכות אס הלביס עמלתי לה יליא לאור דברים עסיק־ס‬
‫וזכיה הרבים יעמוד לי שלא סמיש הורה מעי זרעי אכי״ר‬
 ‫מדרש כוג‪-‬ף‪.‬‬
‫כחיב ד׳ בח‪:‬םה י ‪z‬ר ארץ זו תורה ‪ .‬תורה זו אנה שמד‪ .‬ואנה‬
‫הייתה לשה נקרא ששה תורה םפני שירדה הוראה לעולם‪.‬‬
‫ועור נק־א שטה הויה שהיא בנים׳ תרי״א ובי דברות אנכי ולא‬
‫יהיה לך ששמעו מפי הבורא היי תיייב ‪ ,‬וכן כתוב תורה צוה‬
‫לנו משה ‪ .‬ד״א תורה בלשון יון ק־יין למראה ודמות חוריאה ‪.‬‬
‫כלופר שהיתה סתומה ואה״‪ :‬נראית וניתנה לישראל‪ .‬והיתד•‬
‫>‪.‬נוזה בעליונים קודם שנבראו שמים וארץ ‪ .‬ושה שמה היה אמון‬
‫כתיב ואהיה ‪:‬אצלו אמון ושמא תאמי שהיתה כתובה על ספר‬
‫ועדיין לא נבראת בהמה והיה לפשוטי מסנה עור לעשות גויל‬
‫להיכתב עליו י וא״ת על כסף וזהב או מיני מתכות עדיין‬
‫לא נביאו ודא נזדככו ולא פענחו בעולם‪ .‬וא״ת על לוח עץ עדיין‬
‫לא נברא* האילנית בעולם ‪ .‬ועל מ‪,‬־י־‪ .‬היתר‪ ,‬כתובה ובמה היתה‬
‫כתובה באש שהורה ע״ג אש לבנה ‪ .‬רהיתי‪ ,‬קשורה בזרוע של‬
‫הקב״ר‪ ,‬שנאסר אש דת לסו ומה^ שמה אסון שנאמר ואד‪.‬יר‪.‬‬
‫אצלי אמון י כיון ^ שנסתכל הקכ״ה הניט כאן וכאן ואין‬
‫מלאך כשמים ונתאיה לבראות עולם לעימות אדם לר‪,‬תעםק בתורה‬
‫שנאמר והוא באחד ום* ישיבנו וגו׳ ונתיעץ עס התורה שהיא‬
‫‪,‬חכטח לביאות עולם שנאטר ד׳ בחבטה יסיד ארץ וגו׳ בדעתו‬
‫תהומות נבקעו 'ושהקים יערפו טלי הכטר‪ .‬בניט׳ ע״ג שטות ח׳‬
‫שמונה‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬
 ‫מדרש בי‪!:‬‬
‫שמונה נ׳ עשרים ‪ .‬מ׳ ארבעים ‪ .‬ה׳ חמשה‪ .‬דרי ע״ג ש‪2‬ו‬
‫על זרועו של הקב״ד‪ .‬באחד ט״־׳ן נביא האיר‪ .‬ובאהד אש ‪ .‬ובאחד•■■‪.‬‬
‫מיס‪ .‬הרי ג׳ נשארו מה[ ע׳ שטור‪ ..‬ועל ‪:‬ל שם ושם יכוללבראית ‪f‬‬
‫עולם בזה ‪ .‬ובהן ^חיד;לכראור‪ .‬עולמות כמה ובמה להנחיל ‪I‬‬
‫לצדיקים לעתיד לנא להרחיב בהם ולמלא בהם אוצרויי‪.‬ם שנאמר יי'‬
‫לר;נחיל אוהבי‪ .‬יש וגו*‪ .‬מה עשה נטל שם טן התורה ופתה ארת‪ 5‬י‬
‫וגמל ממנהי‪.‬אחד שלא נמסר לבל בריר‪ .‬שנאמר זה ששי לעלם‬
‫תם• ו!ץ׳ כתיב לשון העלמת והציק ווזנ;יף משנו ג׳ טשות מן‬
‫הים ונתמלאת כולו מים ‪ .‬ו־וח הקדש ושכינת הקדיש הבורא‬
‫סרחפת ומנשבת עליו■ שנאמי ורוח אלקים וגי פתח התודה ונטל‬
‫טמנת• שם שני והוציאו משם ג׳ טשות של אורה ‪ .‬אחת לאור ^‬
‫העדדז ואהת לאור העה*כ ואחת לאור התורה ‪ .‬לאוד העה״ז שנ^׳■■^‬
‫דאמר■ אלהים יהי אור וגו׳ לאור העה״ב שנאמד קומי אורי וגז'‬
‫לאור* התורה שנאמר כי נד פצוה ותורה אור‪ .‬פתח התורה ותו^רא' ‪,‬ן‬
‫השם שלישי והוציא ממנה ג׳ טפות של אש והוסק משנה ■‬
‫העולם כולו מאותו האש חוץ מאש בני אדם שנאמר מימינו אשי‬
‫דת למו ונתמלאת‪ .‬כל העללס כולו מים ואורה ואש כיון שראה׳■י‬
‫י הקב״ד‪ .‬מימינו אש ומשמאלו אורה ומתחתיו‪.‬שים >טלן ועירבן ‪,‬‬
‫שנים שנים ונטל אש וטיש ומשח מחן שמיס ועירבן אש ומים ־‬
‫נטל מים ואות־‪ .‬ועירבן זד‪ .‬עס זה ועשה מהן־סוכה של חשך וענויי ?‬
‫כמד שנאמר ישת השך סתרו סביבותיו סוכתו וגו׳ ‪ .‬נטל אש }‬
‫ומים ועשת מהן חיות הקדש ועשה שמים ואמר להם התמתחו‬
‫כאהל וחיו נמתחי! טעצטש שנאמד ועוטה כדוק שטיס זג‪1‬י צד ;‬
‫שאמר להם ד‪.‬קנ׳?ד‪ ,‬די ‪ .‬התחיל הקכ״ד‪ .‬לעמוד באורה ושדגתי‘‬
‫•‬ ‫בעליונים‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬
 ‫י*‬ ‫מד ר ש בו‪(*:‬‬
‫‪ 1‬וסגי בעד האופל וחתש וגעל הלונותיו‪ .‬אפר הקב די‬
‫‪1‬וור‪>-‬ד» אש נגלהו לביו היא הולך חושך ?ר‪ ,‬לתנניץו אם א •‬
‫^*"**^*‬ ‫^‪ cnyte‬כאחת נמצאו מלאכי‬
‫שניהם ל?וונם אין אזתש שור‪ ,‬כאחד אלא אפריד ואנטיל ד׳‬
‫מן החושך ‪ .‬ויהי האור שילי אצלו ימנאפי־ ונתלר?צ עפיר^שר‬
‫והחושך ישכון למטה שנאמר וחייפך על פני תהום שנאמ ו יא‬
‫אלקים את האור כי טוב ‪ .‬ויבדל אלקים וגר‪ .‬וכתיב דקי־א א׳ק‬
‫לאור יום וגד ‪ .‬יום ראשין נמל גיש של שלג מתחת כסא הכבוד‬
‫וזרק עי פני חטים בטיצעו של עולם ונעשה ארק שנאמר כ‬
‫לשלג יאשר הוי ארק ‪ .‬ולקח אבן שת*ה וירה אותה במקום‬
‫המקדש ונתייסר עליה העולם שנאמד או סיירה אבן פינתה לק‬
‫^»ורו‬ ‫לארק ועמדה במקומה‬
‫^^‬ ‫כאניה בפילגיס שנאמר אלדיס דבר ו־קרא ארק רכייז‬
‫י־^*'י‬ ‫על א“‘ זיי ביי‬
‫מציון מכלל יופי אלדים הופיע ‪ .‬כיצר האירו לבש טליתו ונהע ף‬
‫באורו והאיר לעילם שיאמר עוטר אור כשלמ־‬
‫כל אותו היום מכסין א*ת הארק והייתה מתמרגנתער שלבש^ בו‬
‫מידת‬ ‫גיאות ונתתקנה כבידי שנא^י ’י*‬
‫' ^ ל »י *‬ ‫מוזגורת של עז ז והעמידה בעוזו שנאמר‬
‫‪ ifu ‘ L‬לייוולר‬ ‫^ ונד יזם כ׳ אמד ידי רקיע בתוך המים ז^י‬
‫׳ חצאים‪,‬יתעלו חציייכס למעלה זחצייכשלסג^״י^ל‬
‫^’׳^'"'"^^^^^ל‪-‬דני‪-‬אומיס‬ ‫אמד להם הקב״האנ׳׳ אמדתי לכס‬
‫‪ ,‬כי׳^כס ליפעיזי א=יי ״ ־' ^ 'יי י׳יייי י ^ ״ ^י ח ^ ^ צנ ע קפנה‬
‫ןד‪,‬ר«ת‬ ‫״ י‬ ‫עזים שנא׳ ובמים עזים נתיבי׳ טי׳ עי^י׳‬
 ‫מדרש נ” ז‬
‫והרעם לשני חלקים ונפלו חצים ‪S‬םטד‪ ,‬בעי* כרחם הי‪T ¥.‬‬
‫אלהיס יהי רקיע אל תקרא רקיע אלא קריע ‪ .‬ובקש הקנ״ה לשרסן‬
‫עד שעמדו והתחננו לפניו אמר להן דעו שאני מבקש להעביר‬
‫בנו בנעלים בתוככם אם אני מנר‪,‬ש לעשותכם ים ים ואם יבשה ‪1‬‬
‫יבשד‪ ,‬מיד התנה הקב״ה עמוק זר‪ ,‬התנאי שנאטי־ וישב הים‬
‫למנות כקד לאיתנו אל תקרי לאיתנו אלא לתנאי שר׳תנד‪ ,‬עטהן‬
‫כראשונה ועוד התנה עמהן להסתער שלא להניח את יונד‪ ,‬לילך‬
‫תרשישד‪ ,‬ולאחר שחצה את המים ברא אראלים ומלאכים ואוסנים‬
‫ושרפים וחשמליס ונפח באש והם־ק ז׳ מדורי גיהנם ‪ .‬יום ג׳ ברא‬
‫כל עצים ואילנות בניע ובעה״ז ברא כל מיני ס־ק ומאכל ‪ .‬כיון‬
‫שראו ארזי לבנון ואלוני בשן וכל אילנות חגבוהים כי נבראו‬
‫תחילד‪ ,‬כארץ מיד גבהו למעלה יגאו בעצמן‪ .‬אמד הקב״ה אני‬
‫שונא נאון'וגובה ואין גאה בעולם אלא אני‪ .‬מיד ברא הר הברזל‬
‫‪I‬‬ ‫וכיון שראו כן האילנות שברא הר הברזל בכו ‪ .‬לכך נקראו‬
‫האילנות בכאיס שנאמר ממיל הבכאים ומתי־נס מקביל אילניא ‪.‬‬
‫א״ל הקכ״ה למה תבכו אמרו לו לפי שבראת הר הברזל ככר‬
‫שיעקינו ממטעינו והיינו סבורים שאין בעולם גבוהין כמותינו‬
‫ועכשיו נברא משחית לחבלינו אמר להן הקכ׳יה מכם יצא בית‬
‫יד לגרזן שיקצו אתכם ואעשה אני כי אתם תשלטו בו והוא 'בכם‬
‫ועשה שלום כינירם‪ .‬יום נטל אש וחתמו וטבעו וקרא שמו‬
‫שמש שמש משמשת העולם ‪ .‬כו ביום נטל אור וחתמו וטבעו‬
‫וקרא שטו ירח ירוץ אורח וקראו סהר שמשמש בלילד‪ ,‬להאיר העולם‬
‫שהוא השיד כבית תסוהר וד‪,‬יו שניהם שוין ושקולין כאחד הה‪-‬ד‬
‫ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים שניהם היו גדולים עד‬
‫שקטרנח‬
‫ד‬ ‫‪-‬׳ ‪(j‬‬ ‫' ‪j lu‬‬
‫‪.,‬ל הלבנה לחמה ואמרה לסל הקב‪-‬ה רבש׳ע למה זה‬
‫* עראת עולמד כבי״ת א‪-‬ל להודיע לכל בר‪-‬ותי שבי ־ת שדם כננד‬
‫* שני עילמות ושני עדים אמר* לפדו רבשיע איזה עולם גדול‬
‫מחבירו העה״ז או]העה*ב ‪ .‬א״ל העה״ב גדול מן״העה״ז» אמרה לפניו‬
‫רבש״ע מפני מה בראת שני עולמות העהיז קטן ועה״ב גדול ‪.‬‬
‫בראת שמים וארץ שמיס גד־ולים סן הארץ ‪ .‬בראת אש ימים‬
‫ומים מכבין את האש בראת שמש וירח צריך שיהיה אחד גדול‬
‫מחנירו • אמר הקב׳ה גלוי וידוע לפני שבדעתך שאגדיל אוחך‬
‫ואמעיט אותו הואיל וקטרנת עליו לכי ומעטי את עצמך א׳ מם‬
‫לאור החסה ‪ .‬מיד אמרה לפניו רבשיע על דבר א׳ שאסרתי‬
‫לםדך נענשתי כל כך איל עת ד להחזיר אורך כאור ד‪,‬המה שנאי‬
‫והיה אור הלבנה כאור ו‪.:‬־׳ אמי׳ לפניו רנש״ע אור ההמה מד‪.‬‬
‫ת״א עליה‪ .‬א*ל עדיין את מקטרגת היי שיהא אורה שבעתיים‬
‫ההיד ואור ההמה יהיה שכעתייש כאור ז׳ הימים יום ה׳ נטל הקב^״ד‪.‬‬
‫אור ומים וברא מהן לויתן ואשתו וכל דגיהם ותלה כל העולם‬
‫סלו על סנפיריו של לויתן ועירב רקק המים בהן וברא בהן זיז‬
‫שדי וכל עיף השמים ‪ .‬ותלה רגליו של זיז שדי על סנפיריו של‬
‫לויי‪.‬ן‪ .‬וראשו כ‪:‬נד כסא הכבוד‪•.‬־ וברא אופן אחר בארץי וראשו‬
‫כנגד חיות הקידש והוא מתורגמן נין ישראל לאגיר‪,‬ן שבשמים‬
‫שנא׳ וארא והנה אופן אהד בארץ אצל החיות ‪ .‬וסנדלסון שמו‬
‫וקושר קשרים לנעל הכבוד מקדושות וברוך הוא ואמן יהא‬
‫שמיד• יבא ^'עעין בני ישראל בבתי ננסיות ומשביע את הכתר‬
‫׳ בשם הטסירש והולך ועולה לו בראש ה״דון מכאן אמרו חכמים‬
‫כל המבטל קדוש וברוך ואמן יהי שטי׳ רבא גורם למעט העטדד‪.‬‬
 ‫מדרש‪ .‬כינז‬
‫וחייב נידוי עד ש'עיב ‪,‬דביא■ קרבן לם‪:‬י הצדירךס‬
‫יום ד נטל מים ועפר ואזי וברא בהמות בחדרי אלף ־ושור‬
‫*רועה ־ אלף הדיש בכל יום וטשהקין בבי יום בנ״ע דסני ‪.‬הבורא‬
‫וברא בהמות וחיות ושרצים ורמשים ואח׳ב כנס כל מלאכי השרת \‬
‫כיתות כיתות ל^׳יל נעשה אדם וכי* אמדו לפדו רבימ״ע פה אנוש‬
‫כי תזכרנו וגי והיא היתה ׳כת של מיכאל פיר שרפי! באשו‬
‫הנדולד‪ .‬והשאיר מהן מיכאל לבדו‪ .‬ק־־ א לכת גנריא״ל וא״ל‬
‫כטו שאפרי לו הראשודם ושדםן באישו הנדולר‪ .‬והשאיר מד‪.‬ן‬
‫גברי״אל לבדו קרא לכת לביא״ל אט• לפניו רבש׳ע ומי יאמר‬
‫לך 'מה תעישה עשה כרצונך בעולמך כי כך נאה לך ‪ .‬א״ל‬
‫הקכ״ה לביא״ל יפה ראית לעצמך שריפאתה מה שהיסו הבריך י‬
‫מיד ההדיף את שמו וקרא שמו רפאל ומסי בידו כל מיגי‬
‫רפואות ׳ג'‪3‬עולם ‪ .‬אמר למיכאל לך הבא לי עפר ממקום בית '‬
‫המקדש ‪-‬כן עשר‪ .‬וצברו הקכ׳־ה כידו ועישאו לאדם הראשון‬
‫שנאמר וייצ־ ד׳ אלהים את האדם עסר וגו׳ ומנה הקכ״ד‪ .‬למיכאל‬
‫וגבריאל על יישדאל ‪ .‬רפאל פינה על פיני רפואות ומסר בידו־‬
‫ן כל פיני דוגמות שבעילם בדוגמות מים העליונים כן‪.‬דוגמת מים ‪:‬‬
‫; התחתונים’ י ש ערוגה אי שכולה דוגמה ??הת־ כזרת המלך היא­‬
‫■ שאפילו דוגמה א' מיינקת מכולן ואם מתקכצין ־כל בא• העולם‬
‫אינן יכ׳ל*} לג־׳‪-‬יית כדוגמד‪ ,‬אד‪,‬ת ד‪,‬ד‪*,‬ד מד‪ ,‬רבו מעשיך ד׳ וגי'‬
‫ואין לך י‪,‬ישב ' ז׳לן שבעולם שאין לו שיר מלמעלה ושפמזרי‬
‫ומביאו כעיתו ו‪;.‬בשיחו‪ •.‬ד‪.‬ד‪,‬״ר המוציא• טזיות בעיחו‪ ■:‬הפלת ‪.‬‬
‫ה‬ ‫מדרש כונן‬
‫טדת העולם ‪ .‬בסייעתא^־בורא עולם‪.‬‬
‫ח״ר ישובו של עולם מהלך ת״ק שנה ‪ .‬שליש ים שליש מדבר‬
‫שליש ישוב ‪ .‬וכמה שליש קם־ו שנה י״ה חדשים‪ .‬וכמו‬
‫מן המקרא אשר נשבע ‪1‬׳ לאבותיכם לתת להם כימי השמים‬
‫על הארץ‘ ‪ ,‬ושנית האבות ת״רךשניט הוו‪-‬ך‪,‬רי גבהו של עולם מן‬
‫הארין‪ .‬ושמים ת״ק וכגבהו כן'ארכו שנאמר כי גבהו שמים על‬
‫הארץ וגו׳ וכתיב כרחוק מזרח ממערב וגו׳ וכתיב וימתחם ■כאהל‬
‫לשבת מניין וימתחם כנימי תק״ד דל מינייהו ד׳ לד• רוחות‬
‫עלמא דלית בהו ישוב‪ .‬וכן כתיב מי שם ממדיה •כי תדע ‪.‬‬
‫כ׳׳י תד״ע בגימי תק״ד הוו שני שלישי יבשה דכתים ותראה‬
‫היבשה מהצה ישוב ]ומחצה מדבר שממה‪ .‬היבשה בגימטריא‬
‫שכ״ב הוו שליש ים דכתיב ולמקוה המים קרא ימים למק׳׳וה‬
‫בגיט׳ קם״א‪ .‬הוו הרי תק״ד דל מינייהו תלת לתלת רוחי וא״ת‬
‫דהתם תק״ד והכא הק״ג התם דתהוטי‪ .‬דיבשה היא הבא בומים‬
‫ליבשה לא כעי תחום ‪ .‬והא יתידין ליה תלת רומה על •היבשה‬
‫הני לשאר ימים דאע״ג דיבשת נינהו קרי להו ימים וקא חשיב‬
‫להו בהדי ימ'ס דנתיב ולמקור‪ .‬המים וגד וקא חשיב להו בהדי‬
‫יבשה דכתיב ויקרא אלדים ליבשה ארץ משוס דתהום■ דיבשד‪ .‬ד‪.‬וי‬
‫וסי אוקיינוס לא תהים יבשה היא ליב״שה שט״ז הוו‪ .-‬ותרי‬
‫תילתא דחמש |מאר‪ .‬מדבר וישוב של׳יג שנים לד׳ ירחין הוי הנך‬
‫חד יתירי לנסין )סי׳ איים( שבים וקרי ל‪,‬הו יבשה דכתיב ויקרא‬
‫אלדים ליבשה ארץ אלו לשון שנים שאעסיי שעימד‪-‬ים בתד‪.‬ום‬
‫יט הם קדוין ארץ ולמקור‪ .‬המים קי*א ימים■וה ים; פדום;ים■‪,‬סליתו‬
‫וים‬ ‫‪■ ,‬‬
 ‫טדרש כונז‬
‫וים דפוך וים המלח וים העיבה‪ ,‬וים טבר*ה וים הגדול ‪y k‬‬
‫שהן תחומי מי אוקיינוס הן קרואי ן ימים שג׳ ולמרןוה המים וגויו;‬

‫מזרח גן עדן‬
‫<^לה ד' פגות ד רוחות העולם סביבות ישובו‪ .‬מדוח מזרחית‬
‫עדן שנאמר ויטע אלדים גן בעדן וג!׳ מרוח מזרחית‬
‫ושיעורו ה׳ מאות אלף שנים ‪ .‬ובו ד כתות של צדיקים ובתים‬
‫בנויים בו וכל בית ובית י״ב רבוא‪,‬מיל‪ .‬ולמעלה־גבוה מאה׳‬
‫רבוא מיל ‪ .‬הבית הראשון שכנגד סתח ראשון שבג״ע שוכנים‬
‫בו גרי צדק שנתגיירו מאהבה וקירותיו מזכוכית לבנה מובהקת‬
‫באססקלריא וקורותיו ארזים ועובדיה הנביא ממינה עליהן ומלמדן‬
‫תורה ‪ .‬הבית השני פתח שער פתוח וקורותיו מכסף צרוף מזוקק‬
‫וקורותיו ארזים ‪,‬והשוכנים בו בעלי השובה שנצרסיס מכל חטא‬
‫ככסף מכל סוגים והממונה מנשה בן חזקיהו לרב עליהן ומלמדן‬
‫תורה ‪ .‬הבית השלישי בניי מכסף וזהב טוב למכל מיני אבנים‬
‫טובות ומרגליות והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם‬
‫הם‪ .‬וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני רוחנים נטועים שם ‪.‬‬
‫ובאטצעיתו עץ חחיים שנאמר ועץ החיים בתוך הגן ‪ .‬והוא גבוה‬
‫תיק שנה יושבים תחת צילו אברהם יצחק ויעקב ושבטים• וכל‬
‫יוצאי מצרים ומיתי מדבר ‪ .‬ומשה ואהרן ממונים עליהם ומלמדים‬
‫להם תורה ושם דוד ושלמה בעטיותיהן ושם כלאב בן דוד עודנו‬
‫חי‬
 ‫מדרש כינז‬ ‫‪i‬‬
‫למגי אביו ושם כל דיר ודור מ״שראר* חוץ מאכש?*ום‬
‫“־וסייעתו ומשה דורש להן כל התורר‪ ,‬ואר‪,‬ין פ^טד לכד‪,‬רם סדר‬
‫צחונה וכל כהן שחלל כהונתו בעוה״ז סרו פריקות מסר הבושה‬
‫ויושב לבדד ושמים עד ש*בא אליהו שנאמר וטיהר את בני לד וגו‪/‬‬
‫ומעץ החיים עולים ויורדם נשמותיהם של צדיקים לשמים ומשמים‬
‫לג״ע כאדם שעולי‪ ,‬ויורד בסולם והוא שתול על מקור מים חיים‬
‫שנאמר והי' כעץ שתיל על סדג• מים וגו׳ ומשש יצא נד‪,‬ר יובל‬
‫ומתחלק לד׳ נהרות שנאמר ונהר יוצא מערן לי‪,‬שקות את הנן ובו'‬
‫וה־' לדי דאש״ם והס רחון וד‪,‬דקר וסישון ופרת ‪ .‬ויוצאין‬
‫משוממיש בעולם ג ושעי־י הנן אלף שנים ושם מדרעיןרכל‬
‫יש •אל וגדי הצדק ‪ .‬אבל צריק־־ם גמורים ואבות העולם ועשרה‬
‫הרוגי מלוכת ובהוני שמד שמפיו נפשם למיתה על יחוד השם‬
‫נשמותיהן כישיבה של מעלה ויורדין בכל יום עם נפשות הצדיקים‬
‫שבניע ונשמותיהן שבגיע עוטדין חבורות חבורות איש ואנשי‪.‬‬
‫כיתר'בית ומששחתו משפחיי‪ ,‬ומשםחה עד שבטי הבא ממנו ‪ .‬וכן‬
‫כתיב ונאסשת אל עמיך אל כר המששחר‪ ,‬ויאסיף אל עטיו אל‬
‫בר השבטים ‪ .‬וקתידראות של אברם טובות •וט •גליות ומטות‬
‫פוצעות שם ויושבים ומודם ומשבחים להקב״ר‪ ,‬חי העולמים איש‬
‫כראזי לו ונהרן מזיו השכינד‪ ,‬והיו רע ‪ .‬והיו גיהנס והם ך‪,‬חרב‬
‫המתד‪,‬שכת מתמי אש לצונן של כרד ומברר נהלי אש שלא‬
‫יכנס שם אדם בחייו שנאמד וישבן מקדם לרע את הכרובים‬
‫ושיעור להט ד‪,‬הרב יו״ד שנים וכשנכנםים נשמות של ישראל‬
‫ברע טובלין אותה ברמ׳ח נהרי בלסמון ואסרסטון ומכניסין אוריה‬
‫לג״ע ונהנין מזיו השכינה כפי מעשיו‪ ,‬וכסי תורתו‪ .‬הבית הד*‬
‫וקורותיו‬
 ‫מדרש כוגז‬
‫וקורותיו מעצי ז־־תים והשוכנים שס ישראל שלקו בעי‪,‬‬
‫מרדו בצילו של הקב״ד• והיו נפוכים בםתק שםת> ולמה‬
‫'(‬‫מעצי זיתים על שהיו לחוצים בעה״ז ומרורים כזית הם עכשידל‬
‫מונהקין‪-‬בג־ע כשמן זית‪ .‬הכית הה״ במי מאנני שהם וישפדי‬
‫ואבני מלואים כסף וזהב ופז וכתם טיב ושביביו נהרי אפרםמון‬
‫ולפני הסתה יומשך גיהון ומסך טבל עצי לבונה וריח טוב ומטות ־‬
‫זהב וכסף ובגדי רקטה ויושנין שם משיח בןידוד ואליהו ■הנביא‬
‫ומשיח בן אפרים ושם אפריון מעצי • הלבנון כעני ן המשכז׳‬
‫שעשה משת במדבר וכל כליו ועמידיו של כסף רפידתו זהב‬
‫מרבנו‪ ,‬ארגמן ובתוכו משיח בן דוד שהוא תאב את ירושלים ‪.‬‬
‫אליהו ז״ל תופשו בראשו ומניחו בחיקו ומחזיקו וא״ל סבוליסורין ׳‬
‫נדין מרך שמייפרך על הט^ות ישראל וכן כתוב־ והוא מהולל \‬
‫מפשעינו מזיובא בעוונותינו עד‪ -‬ז מן שי כ א ה ק ץ‪ .‬וכל שנוי‬
‫וחמישי ‪ .‬וכל שבת וי׳׳ט־ באים אבות העולם ומשה ואהרן דוי‬
‫ושלמה וכל מלכי בית דיר ונביאים והסירים וטקבלין פניו ובובקי ‪,‬‬
‫עטו והוא בובה■ עמהם ומחזיקין לו טובה־ וא״ל ס‪:‬ול‪.‬דין מרך■‬
‫שהקץ קרוב לנא ושלשלאות שבצוארך^מתנתקות ואתה יוצא;‬
‫לחרות ואף קרח וכל עדתו טתחננין כל יופי ה׳־ וא״ל עד מתי קץ׳‬
‫הפלאות מת‘ תשוב תחייני ומתהומית הארץ תשוב תעלנו ‪ .‬והוא;‬
‫א״ל איני יודע לפו שאלו לאבות העולם והס מתביישין והוזרין־ ‪,‬‬
‫למקומן‪ .‬הרי כתבנו רוח מזדהית וישוב שכה וסדרי ג‪-‬יע‪':‬׳•''‬
 ‫ז‬ ‫ט ד ר שנ‪':‬נן‬ ‫‪A‬‬

‫■‬ ‫' מערב מדבר‬

‫י‬ ‫^־‬ ‫■*׳‪ *ts‬י‬
‫רו ח מערבית םי'‪.‬אוק'יינזש ובו איים רבים וישוב לשונות הרבה‬
‫ועמים יביס ואחריו מדברות מלאים נחש־ שרף ועקרב ןצית־‬
‫תהום• אין אדם ואין זרע ואין אילן שם ושיעורו אלף אלסים‬
‫וחת״ק שנים והוא משא מדב^ ים ומתרגמינן ימא מערבא ‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫_ צפון גיהנם‬ ‫‪:‬‬

‫רו ח צסומת וישובו אי־ץ בבל וכשדים חוץ מן הישוב אחוריהן‬
‫אוצרות אש■ ניהנם ואוצרות שלג וברד וקימור וכפיר וחושך‬
‫ייוהפערד‪ .‬והוא אלף אלפים תשיח שנים‪ .‬יש מ מהלך ה* שנים־‬
‫דרת שדין ומזיקין ורוחות פחבלין ‪ .‬ושם גיהנם ושיעורו נ‘ אלפי'‬
‫ומאה שנה ולשם נדונים הרשעים בז׳ מדורי גיהנם ‪.‬ושם •פת‬
‫סטאל ורוח צשץ‪ .‬אינה מסוכסכת שנאמר נוטר‪ ,‬צפון על תו הו‪.‬‬
‫והי^שניס הפרש בין דירת שדי& ליישוב של רוח צפונית שאלמלא‬
‫כן היי׳סתריבין העולם כולו‪ .‬שר של גיהנם קיסוד^שמו־וחבירו׳‬
‫השני נגדסגיאל‪ .‬והשר השלישי סמאל והן ממונים על ג* פתחום‬
‫גדולים ־הפתח האחד מדבר ן>^ן‪.5‬ךףןדעןאןל• קרח וכל עדתי' ולשש׳‬
‫מטונ׳ננדשגי־יאל והפתח השני׳ דומה של תרשיש וכן כתו׳מבטן שאול‪.‬‬
‫שועתיולשם ממונח קיסז״ד ‪ .‬הפתח •השלישי■ בגיא בןהנום נכח•‬
‫ציון‬ ‫‪- -‬‬
 ‫‪:‬־ ‪r‬‬ ‫<‬ ‫מ! ! ש‪ ,‬ענן‬
‫ציון ירושלים שנא׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירוש^ ‪p p p ^ n‬‬
‫תנור אלא גיד‪,‬נס שנאמר‪ ,‬כי הנה יום בא בוער כתנור ‪ .‬וד׳ מדורין‬
‫יש בגיהנם ואלו שמות( שאול הילוכה ג׳ מאות שנים ולשם ■י‬
‫נידונין קרח וכל עדתוי׳ב חדש כבשר בקלהת‪ .‬אבדון הילוכה ש‘ ‪.‬‬
‫שנים ולשם אובדות נשמות של רשעים‪ .‬באר שחת הילוכה ש' ‪.‬‬
‫שנים לשם נידונים הגזלנים הינבים ועושקיט שכר שכיר ב׳ בורות ;‬
‫שם ממלאי ן מזה ושופכין לתוך השני וזה אינו מתרוקן וזה אינו‬
‫מתמלא‪ .‬טיט היון ש׳ שנים ולשם נידונין מגלי עריות וטובעין !‬
‫שם ואינן עולים לעולם‪ .‬דומה ש׳ שנים ובו נידונים המלשינים תלוים ‪I‬‬
‫בלשונותיהם ובו נידונים בכל מיתה ובעונש ככד אותן 'שעיניהם ‪I‬‬
‫צרות בת״ח באר שחת הנקרא ארץ תחתית ש׳ שנים וכו טובעין ־‬
‫בחושך היהודים החולקים על הת״ח שינא׳ ואתה אלדים תורידם ;)‬
‫לבאר שחת‪ .‬הבית הראשון טתוח גבים גבים ואריות של אש‬
‫עומדים שם וכשנוסלים שם בני אדם מיד אוכלים אותם ולאחר‬
‫שתאכלם האש חוזיין לקדמתן ונוסלים שם ‪ .‬הבית־ השני יש בו‬
‫יזיד אלפים רבוא מאומות עכוים ועליר״ם ממונד‪ ,‬אבשלום לדיינם׳‬
‫ונ״ק אומרת לו דניהו לו בשביל זכות אביו ומלאך אכזרי עומד'‬
‫ומכה האומות הנזכר בשבט של א ש ושמו קושי׳׳על ולאבשלום‬
‫פוטרין מן ה דן בזכות דוד ובשכר איותיו שאמרו נעשה ונשמע■‬
‫בהר סיני והרשעים נדונים שם פעמים ביום‪ .‬הבית השלישי נידונים‬
‫שם עשרה אלפים רבוא מא״ה הנד ודנין אותו נשב־ט של אש‬
‫כמשפט הראשונים והמלאך הממונה עליהם שמו שסטיאיל־וקרח‬
‫ועדתו לשם וקרח ממונה עליהם ‪ .‬וקרח ועדתו נפטרין מן הדן' ‪:‬‬
‫בזכות• לוי בן יעקב ועדתו נפטרין מן הדין בזכות שאמרו אבותיהן‬
‫נעשה‬
‫»י‬ ‫מ!‪ 1‬ש עג[‬ ‫‪/‬־‪.‬‬
‫״ &ע כהר סיני הבית ד‪.‬״ביעי נידונים שם יו״ד אלפים‬
‫י■!‪.‬בוא‪-‬מאיה הט׳ בשבט של אש ריאשונ' וירבעם בן נבט משונה‬
‫בעליהם והטלאך השכר‪ .‬א'תן‪-‬מחייא״ל שטו וירבעם ניצול מן הדין‬
‫מכות אסייס בן יוסף שהיה צדיק גמור ועל שאמרו אבותיו נעשה‬
‫ונשמע כהר סיני‪ .‬הבית החמישי נדונין י׳ אלפים רבוא מא״ה הנזכר‬
‫ככל יום כראשונים ואחאב והמלאך המנה איתן אוניא״ל שמו ואחאב‬
‫ניצול מאלי הדינים על שאמרו אנותיו נעשה ונשמע בהר סיני‬
‫הבית השישי י ח אותן כראשונים ירד אלפים יבוא מאיה הנז•‬
‫נידונין ככל יום ומיכה עטהן והמלאך המכה אותן הדריא׳ל שטו‬
‫ומיכה ניצול מחן מכל הדינ‪-‬ן ׳•על שאמיו אבותיו נעשה ונשמע‬
‫בסיני‪ .‬הבית השביעי נירונין שש י' אלפים רביא מא״ה הנזכר‬
‫ככל יום כראשונים ועמהן אלישע אחר הוא אלישע בן אבויה‬
‫והמלאך הממונה עליהם רוגזייאל שמו ואלישע אחר נידון עמהן ז‬

‫‪.‬י‬ ‫* •דרום יישוב‬ ‫־‬

‫־ דו ח דרימית חדרי תימן וחם אוצרות אש ומערת קיטור וסופה‬
‫וסערה וכתיב מן ׳ החדרים תבא סופה וכתיב והלך בסערות‬
‫תימן ממזרים קרה זו רוח צפונית ישמקררת את העולם כשלג‬
‫ושיעור אוצרות וחדרים ומערה אלפים ותתקט״ה■ שנים ושם‬
‫׳׳סתחהשל גיהנם והרשעים'נכנסים שם וחוזריןורואיןי טדוה מזרחית‬
‫ומסתכלין בכבודן של צדיקים ומתביישין ומזנטערים ואומרים אוי‬
‫להם‬
 ‫מד ר ש ‪\ y 2‬‬ ‫^‬
‫לחם שחטאו ושלא עשקי כתורד‪ .‬ובמצ־ת ומלאיי ‪. hf?:n‬‬
‫אוהן בקוצים עד ששדעי[ לעושקה של גיהנם אים‪ ^.‬בלוו‪.‬‬
‫צפונית וק״ד שנ־ם הפ‪-‬ש בין סתחח של ניהנם ובי! ישוב שבדרום׳‬
‫וביון שחנשמה סולחת מגופה מקבלי! אותה מלאני הבלה וקולעין‬
‫אותה בחלף עי! למלאכי זעם ומג*אבי זעם קויעין אותה לגיהנם‬
‫ישנאשי* ואת נפש אויביך יקלענה בתוך׳בף הקלע וט*ים־ין איתו‬
‫בניהנם נמצא בלוח העולם ים ומד בי וישוב וג״ע וגיהנם ‪ .‬וכל ד‬
‫גבולותיו מהלך ז' פעמים אלף אלס־ם שנה ותע״ה אלסים שנה ותק׳ר‬
‫שנה ויישוב ה״ ק שנים ודוח ד׳ שנים הלי תתק״ח שנים וגלגל מהלך‬
‫'משחיית לערבית ת׳ק שנים מהלך ואינו נכנס ביישוב אלא‬
‫ט״ו ימעות בשנה ולכנד‪ .‬מהלכת חסלה ממנה מהלך י״א שעוון■‬
‫ואינה נכנסת ביישוב אלא ד שעות בלבד ‪ .‬אורכו של עולם תיק‬
‫שנד‪ .‬ויוחכו ת״ק שנה ועוביו ת״ק שנה והוא ענול וים הגדול עושי'■‬
‫עי סנפיליו של לויתן ולוית! שרוי בתוך המים התד‪.‬תון ואיני‬
‫דומה בהן אלא כדג קטן שבתוך הים ומים התחתונים עימדיןע^‬
‫שפת מימי אוקיינוס ואינן דומין בה! אלא כטעיין קטן שעל׳‬
‫שפת הים בן^מים התחתונים כנגד מי אוקייניס וסי א־קיינום;‬
‫עומדיןעל שפת •מימי בראשית ודומין מימי אוקיינוס כנגד! במעיין‬
‫קטן שעל שפת הים למי בלאשית עומדין בשפת הבונים ידומיןי‬
‫כננדן כמעיין קטן שעל שפת הים ומים הבונים תל‪1‬ין ועוטדין‬
‫על ארץ התחתונה וארץ התחתונה רקוע על המיס שנא׳ רוקע■■׳‬
‫הארץ על המים ומים על עמוד חשמל ו;ובר•ן השמל‬
‫הרי ברד והרי ברד על אוצרות שלג ואוצרות שלב‬
‫• אוצרות של מים ואיש ואוצרות מים ואש על הים וים על‬
‫התהום‬
‫‪.‬‬ ‫‪,W i iw‬‬
‫‪,,‬מהום למה הוא דומה לשלשה ראשי שור ועומד ביין‬
‫ממום קעליון לתהום התחתון ‪ ‘ .‬ואמר רתהוס^ העליון החסר מימך‬
‫‪.,‬׳ ‪ whnS‬התחתון אבע מימך שנאמר תהום אל תהום קורא ונו•‬
‫‪5‬תהום עופר על תוהו ותוהו ממה לקו ירוק •ומקיף את העולם‬
‫טלו כחוט ומ ‪h‬ויך בין קצות השםים לקצות״השמיק ומשם חושן־‬
‫יוצא‪,‬ותוהו על בוהו אלו אבנים מסולמות שהןמשןקערות בתהום‬
‫זמהן מים יוצאין שנאמר ונטה‪,‬עליה קו תוהו ואבני כוהו ובוהו‬
‫עומד עלי ם וים עומר ‪.‬ע ל' מי ם כתוק*ם ומים מתוקים על‬
‫ההרים וההרים ‪.‬על‪,‬רוח ורוח על כנפי סערה וםערה תלויה וקשורה‬
‫בששת 'ארץ התחתונה ארץ התחתונה בסערה וסערה תלויה‬
‫וקשורה כניסת אימה אדמה תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה‬
‫ככיפת ח‪-‬בה חרכה תלויה בסערה וסעיה תלויה וקשורה בכיפת‬
‫יבשה‪ .‬יבשה תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת אדקא‬
‫ארקא תלויה כסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת תכר‪ .‬תבל‬
‫תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בנימת חלד ולא זו על גב‬
‫זו אלא כעין עגולים וניסת ז׳ רקיעים אחוזים נקרסייהו כניסת ״‬
‫קערה שהיא בפייה ע״ג שולחן וחלד הוא יישוב עולם ותלד תלויה‬
‫במערה וקשורה בכיפת וילון‪ .‬וילון תלויה בסערה וקשורה בכיפת‬
‫רקיע‪ .‬ורקיע וקורקסי אחוזים בקורקסי תבל ורקיע תלויה בסערה‬
‫וקשורה ככיפת שחקים וקורקטי שחקים אחוזים בקורהסי אלקא‬
‫ושחקים תלויה בסערה וקשורה בכיפת זבול‪ .‬וקורקטי זבולבקורקסי‬
‫יבשה ‪ .‬זבול תלויה וקשורה בסערה בכיפת מעון וקורקסי מעון‬
‫^ אהוזים נקירקסי חרכה חרבה תלויה בסערה וקשורה בכיפת מעון‬
‫וקורקטי טעון אחוזיםבקורקסי אדמה מנון תלויה בסערה וקשרה‪.‬‬
‫בערבת‬ ‫‪2‬‬
 ‫‪iJIm, ■/ MW‬‬
‫ב‪,‬ערבנו>‪1‬קורקסי ערבות אח‪1‬דם‪ .‬בקורקסי ארץ; ‪75wnnn‬׳ ‪t‬־ ״‬
‫ערבות ו‪1‬ל‪;1‬י‘‪,‬בזרוע ‪ V ,‬הקב״ה ‘שנאנזר מתחת זרועות ע ®‬
‫אמר שמואל ב• זרועות הללו למה אלא אחת בימינו סובל העו^יו^ם‬
‫ובשמאלו סובל התהתונ ים‪ .‬ולכך נאמר מתחת זרועות עולם וכסא‬
‫כבוד אחרי אוזן התחתונה םקיפין אש ומיס אחרי אש ומיס מקיםין‬
‫רעש וך‪.‬עדה ‪ ,‬ואחרי רעש ורעדר‪ .'.‬םקיש;ן ברקים ורעמים ואתרי‬
‫ברקים‪ .‬ורעט^ס׳^מקיסץ יזיק•; וזיעית אחרי זיקיךוזועות דמות‬
‫הרזיות“ אחרי דמות‪ .,‬החיות רצוא ושוב אחרי רצ*א ושוב אמרי‬
‫חמולה אחרי ‘אמרי ■המולח‪ ,‬קול דממה דקה אחיי קול דממה דקה‬
‫אומרים ק׳ ק׳ ק׳‪ '.‬ואחרי אומרים ק׳ ק׳ קי אומרים ברוך' כביד ה׳‬
‫פמקימו אחרי אומרי׳ ברוך כבוד ח; _ממקומו א*םרים ברוך נכוד ה'‬
‫לעולם ועד_ארץ‪ .‬התדיתונה ־אחוזה בקורקסי ערבות ופישור ערב־;‘‬
‫בארץ וינלי־הח;ות ' ומישור עךו‪:‬ו;; בארץ הה‪-‬חתונה ‪,‬ובהן'רנד‬
‫החיות ואוסנים ושרשים ועל לךני החיות •־‪*p‬־‪ J‬יעל‘ איתר רקיע‬
‫כסא הכבוד ורגלי השנינה על ראש־ הן בעיבות ורגליהן בארץ‪.‬‬
‫התהתינה‪ .‬ומנין שכסא הצבזד ^בערבות‪ ,‬שנאפי סולו לדכב‪,‬‬
‫בערבות ביה שטו ועלן• לפניו ‪ .‬ומני‪ /‬שיגל; ההיית באיץ התחתונה׳^‬
‫שנא^י וארא החיות'ןהנה אופן אהד בוצרץ אצל‪ ,‬החיות ובש‪16‬‬
‫ששכינתו כעליונים כן* שנינת׳ו כארץ שנאמר כסא שמיס הודו‬
‫ותהילתו מלאת האדץ ואומר השמים כסא* והארץ הדוס‪ .‬רגלי‪;^,‬״‬
‫אלף אלסים ריבזא ’ רבנות של םל*אכ• חשדת עומדין ומקלסץ י‬
‫אותו ככל מ־נ* שבח ובכל מיני קילוס סביבות סכינו‪,‬ת ‘רגלי‬
‫השכינה־ בארץ התחתונה שנאמר כסה שמים הודו‪ .‬ותהילתו מלאה‪,‬‬
‫הארץ ‪ .‬ומקיסין אותו סקיס של רגלי השכינה אלף אלפים‬
‫עולמות‬
‫י‬ ‫מ ד ר ש כו;[‬ ‫‪,‬ג‬
‫^‪,;-^.‬ךילה״שגאפר סביב שסנה‪-‬עשר אליף י‪-‬שס העירימיום הי שסה‬
‫־־וזו'‪.‬רגשלייבנוי׳‪.‬שברקיע‪.‬ור׳ אלם״ והי בא ג׳ ‪ a‬ה סזוחיי גדי א‪DS‬י*וה‬
‫; ^י' עילסות לד‪1‬ו;‪.‬םערבי׳ ודי אלפי' י־׳ימאד עולמו׳ לרוח דרומי׳ ודי‬
‫^׳סי'ו־׳םאן‪:/.‬ןו‪.‬לםוי לרות צפוני׳ אילו‪ .‬שבמה צפוני׳ מלאי׳ מלאכים‬
‫אושיי׳ תוזיל׳ בכח‪.‬בככוד וגבורה ושבה נזמיה וחן וצדקה גותני' שיר‬
‫ותשאר‪/‬אלו שגרוה דרופ;*‪^,‬לא;* מלאב״‪ .‬מתני׳ חוד והדר ופאר ורינה‬
‫ועמיה ונאוה וגאון ‪ .‬אלגשברוה מזרחית מלאים‪.‬מראכים משורדים‬
‫שיר הד*מ וקדושת^מלאים מהרה כתי ‪.‬מלכות וקול דממה דקה‬
‫אלו שברוח ^‪.‬מערבית מלאום מלאלים אומרים בחךוה ותפארת‬
‫ועטרה וגיאות גילה וצהלת ורנה‪. .‬ייח אלפים עולמות מקימי•‬
‫חושות א ש‪.‬ומיס‪ .‬אתרי הומות אש ים‪-‬ם ‪&.‬קים‪:‬ן הרי ברד אחר‬
‫ת־י בר־ םקי‪.‬םין אוצרות של שלג אחרי אוצרות של שלג טקימין‬
‫כתליט של סופה אחרי ותלים שלפופה סקי ‪:‬ין‪..‬כנפ‪ /‬סערה אחר‬
‫בגפי סערה פקיפין כרובים‪ .‬מעוםפים אחיי כרוכים סעופפיב מקיפין‬
‫כנמי‪ ..‬רוח אחר כנפי רוח‪ ,‬מק*פי‪.‬ן אלף אלפים מהנות אחר אלף‬
‫אלפים בחנות מקיפון ריבי ריבוון צבאות אחר ריבי ריבון צבאות‬
‫פקלםין‪.‬אלםי שנאן אחרי אלפי ‪-‬שנאן מקיפין משוררי• שירות אחרי‬
‫משוררי ‪ .‬שירות מקיפין מרנני רננות אחרי מרנני רננות תוקעי‬
‫בשופר‪ .‬זה נאהריהס אומר‪.‬הדר ■ואחרחם אומר‪ .‬ברוך ואחריהם ה•‬
‫ימלוך שנאמר ותהלוזו מלאה הארץ‪ .‬ואחרי כל אלה טקיפין טיט‬
‫תיון ‪ .‬מכאן וא*לך■ תהו ובהו עדאין הקר ואין מספר ואין שיעור ואץ‬
‫סוף שנזי‪.‬׳ רשת חושך סתרו סביבותיו סוכ‪-‬ית חשרת מ*ם עבישחק^׳‬
‫׳ עיננש^לך רשות לדבר מכאן וא;לך כאלו נותן אצבע בעין כך כתב‬
‫בספר בן סייא נמופלאין ממך אל‪.‬תחקור ובמכוסה סמךןאל תדרוש‬
‫ומה שהורשת התכונן ואין לך עסק ]בנסתרות ‪ .‬ובכל יום ויום יושב‬
 ‫מ די ש בונן‬
‫הקב״ה על כרוב עובר ושב בכלי דל?יטות ד‪^?.‬לו ושקנל םד‪.‬ן ^ביו‬
‫וקילוס כשהוא הולך רוכב על כדוב וכשהוא זזוזר טס על ‪,‬‬
‫כנפי דוח שנאשר וירכב על כרוב ויעיף וידא על כנס• רוח ‪ .‬ב»‬
‫וראה שלא כעדת הקכ״ה ׳מדת כשר ודם ‪ .‬מדת בשד ודם כשהוא‬
‫משגר שי־י׳ח ממדינה למדינה צריך לחזור ולהחזיר שליחותו אבל‬
‫שליח ע ל הקב״ה אינו כן אלא מסקום שעוסדין משם מחזירין‬
‫שליחותו *‪:‬ונאמד חנה האיש לביש דבדים אשד קסת הסופר‬
‫בםתניו מש־ב דבר לאמר עשית• כבל אימר ציותני ואומר התשלח‬
‫ברקים וילכו ויאמרו לך הנני וישוב לך אין אוסר כאן אלא ויאמרו‬
‫לך הנני מלמד שבכל מקום שהולכין שם מצוין ועומדין לפניו‬
‫ואד הלא את השטים ואת האר>ן אני מלא נאום ה׳ י עד כאן‬
‫תהום התחתון של ארץ התחתונה ‪ .‬למעלה מארץ דתחתונה תהום‬
‫למעלה מתהום תיהו למעלה מתוהו בוהו למעלה מבוהו ים למעלה‬
‫מן הים מים מתיקים למעלה ממים מתיקים אדמה ועל אדמה‬
‫גדולתו ותהילתו של הקב״ה כחו ותקפו שנאמר אל תראי אדמה‬
‫וגוי ‪ .‬ע״כ תהום השנית למעלה מתהום תהו למעלה טתהד בוהו‬
‫למעלה מבוהו חשך למעלה מחושך מים לפעלה ממים חרבה‬
‫למעלה׳‪,‬מחרבה יאורים וכל אגמי פיס שנאמר ונתתי יאורים כחרבה‬
‫ע״כ תהום השלישי למעלה מן חרבה תהום למעלה מן תהים תהו‬
‫ונהו ותהו מים למעלה ממים יבשה וביבשה ימים ונהרות וכל‬
‫מקוד׳ מים שנאסר אשד לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו‬
‫ע״כ תהום הרביעית למעלה מן היבשה תהום למעלה מתהום תהו‬
‫ובהו וחושך ומים ‪ .‬למעלה ממים ארקא ובארקא שאול תחחון‬
‫ואבדון ובאר שחת וטיט היון ושעיי מות ושערי צלמית ובהם‬
‫נידונים‬
‫יא‬ ‫טדרש‪.‬בוג[‬ ‫‪'1‬‬ ‫!‬
‫י י מ‪5;;^^ 17‬גיהנום ושם‪ .‬דדוגיםזרשעים ומלאכי חבלה משונים עליהן‬
‫ישם^ אוצר‪.‬ות הו‪.‬שך ‪.‬ורשעים‪.‬ט?ושך ידמו‪ .‬מתר העליון של‬
‫י גי‪.5‬נם שאול וגבהו ת״ק שנת ‪1v^nK.‬״‪ p‬שגה׳ ורחבי \‪T‬״‪ p‬שנה‪ .‬דמור‬
‫השגי‪.‬ז)בךון ס;ק‪.‬שנה‪.‬ארכו ת;קן'^ןט־^‪.‬רסבו תלק שנה נבחו מדור‬
‫ד׳שלישי של 'גיהגס באי־‪ ,.‬שדת‪l ,‬ן^'׳‘ ‪lg‬שנה‪^ s ,..‬ט ת׳ק שנה רחבו‬
‫ו;״ק‪.‬שנח גבהו סדור הרביעי‪ .‬טיט היון ת*ק שנה‪.‬ארכו תיק שנה רהבו‬
‫ה״ק שנד‪ .‬גבהו מדור החמישי משערי מות מר‪.‬תו במרת האחרים‬
‫מחר‪ .‬השקי שער‪.,‬צלמות ומדתו כמדת האהריס וכן מדהי•‬
‫השביעי‪ ,‬ונמצא גיהנם הלגבה ששת אלמים ות׳ק שנר‪ .‬והאש‬
‫שכגיד‪.‬נפ‪ .‬חזקה היא אתת מששים באש של צלמות ‪ :‬והאש‬
‫שבשערי צלמות קשה היא מם׳ באש של שיערי מות והוא קשה מסי‬
‫נאש של טיט‪ .‬היון ושל מיט היון קשה; מם׳ של אש של באי־‬
‫שמת‪.‬ושל באר ‪-‬שהת קשר‪ .‬פסי של אש שבשאול ושל שאול‬
‫וכל מדות‪.‬הללו‪..‬שבגיבגם לכופרים •בדי לאפיקורס'! למוסרים‬
‫ולכוסדיס ‪-‬כתורה ולבנסרים בתח־ר* המתים ושנןזנו ףיהיתם בארץ‬
‫החיים אלו פרנמי הדגר •שמטילץ אימה יתירה על הציבור שלא‬
‫לשם שמים ‪ -‬ופשטו ^רירגן מבול; מה שד‪.‬חריכו>יחפ׳׳ק ושחטאו‬
‫והחטיאו את הרבים ‪:‬גון ירבעם נ״נ והביריויודרין ל‪*:‬הי‪,‬ש וננעלת‬
‫כסניהס ונידונים בה לדור רוריס שנאמר ויציאו וראו בפנוי הא‪.‬נשים‬
‫הפושעים בי ומי ע״כ מעשה ניהנם ‪ .‬תרום החמישי לפעלה מן‬
‫ארקא תהום תהו ובהו וחשך ומים ‪ .‬לפעלה מן המים תבל ועל‬
‫תבל יש הרים יגנעית שנאי ההרים רעשו ספנו והגבעות תתמוגגנה‬
‫יבה אפיקים וגיאיות וכל יושביהן ויש בתבל שפיר‪ .‬מיני כריות ויש‬
‫סחס בני אדם שראשן דומה לשור וגופיהן דו‪:‬־‪ .‬ליטור ומדברים‬
‫כבני‬
 ‫מדרש בוג[‬
‫בבני אדם ויש טהס שיש לו ‪ w‬ראש*‪ 6‬ו‪ •1‬אזדס ודי‬
‫חוטטין וב* פיות ודי ידים ודי דגלים זגוסיק אחד ובשהן יושבים‬
‫דוטין לב' ביא וכשהן הולכין דו^ס לאדם אחד ובשעה שאובלין‬
‫אכלת יוחד ממני אתה שחיחיותר‬ ‫ושותין מריבין ^עיז לומר‬
‫ספני רשטא תאמר רשעים ד‪ vit £‬אלא ־^גדיקים גמורים הם ועל‬
‫תבל עתיד הקכ״ה לעמיד ולהקים סנדי' אדם של איתן ב״א שעשו‬
‫עצמם כאלו שוכנים בעפר ומחייה אותם וטעטידן על רגליהןוסידיע‬
‫להם גיסים וגבירות ונפלאות בדי שיודו לדיקביה שהיא מחייה‬
‫מתים ואח״ב יושב וטחלק להן שכר טוב וחלק טוב ונחלה ככסא‬
‫הכבוד שנאי וכסא כבוד ינחילם פי לדי מצוקי ארץ וישת עליהם‬
‫תבל ע״כ תהום חששית למיעלה מן' תבל תהום למעלה מתהום‬
‫תהו וכהו וחשך לים ומים למעלה ממיס חלד ועל חלד יש ב״א‬
‫ובהמית וחיות השדה ועוף השטים ויפים ונד^ת ודני דדם וכל‬
‫פיני שקצ*ס ורםשים ‪ .‬ושם ישראל תורה וסצות ומעיט וצדיקים‬
‫דראי שפים ועי אומות ורשעים וצדיקים זישרים מדברות הרים‬
‫וגבעות שדות וכרמים וגנות יפרדסיס יערות וכל ישוב שנאמר‬
‫האזינו כל יוימבי הלד־ע״ב תחום'השביעני;לי‪ :‬שיעיד התחתיים' ‪:‬‬
 ‫מדרש בוג[‬
‫‪J‬‬
‫נתחיל שיעוד עילייס )ניא שיר ע*לייס(‬ ‫י‬
‫נכנס שחרית‬ ‫ל*^עלה מן חלד וילון ואינו פשסש ב^וס‬
‫ויו^נא עיבית ומחדש ככל יום מעיס׳ב ומנין שנקרא‬
‫^«ש*ם שנאמד הנוסת נדוק שמים מוי ולמה נקרא שמו‪ .‬וילון לסי‬
‫שהוא דומה לסיפן של מלבים שמכניסן אותו‪ .‬גסתח שלטין של‬
‫מלך בשעה שהשלך נכנס בסלטורין שלו הם מכניסים אותו ובשעה‬
‫שתגא יוצא הס מעבירין אותו אף כך וילון בשעה שעולה עמוד‬
‫השחר תצא חמד לשסש כעולם הוא נמתח בעולם ומכסה סני‬
‫דקיע מס‪ *:‬נלגל חמה שמהלבת בעולם וכשההמה נכנסת נוללין‬
‫יסעכיריין אותו כדי שתעלה הלבנה וככביס ומזלות להאיר על שני‬
‫האיץ‪ .‬והוא רתוק מן וילון ת*ק שנה‪ .‬למעלה מן וילין ששנים‬
‫הנקרא רקיע שנאמר השמיס מסשרים כגוד אל‪,‬וגו* ושמה חמה‪.‬‬
‫ולבנה וכגכים ומזלות ק‪.‬בועים שנאמר ויתן אותם אלקים כיקיע‬
‫שמיס וגי' ומלאכים קדושים שמיס נכבדים ממונים עליהם ואלה‬
‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שמותם‪ .‬ע־כ מצאתי ן‬ ‫׳‪. -‬‬
‫ד*^ די כחכמה יסד ארץ וגר יסכל מה שברא הקביה בעולמו ברא‬
‫כנגדן ונתן אימת זר‪ ,‬על זר• וברא הב״ח את ישראל ברא‬
‫לעין אותו ישראל כשהן חיין ומה תקנה שתיקן‬ ‫נערן א‪-‬ה‬
‫להם שרים ביא איה ברא שייס שלהם ברא ישראל ברא שרים ‪.‬‬
‫שלהם ם־כאל וגבריאל בזמן שישראל עונךי^‪^.‬גל רזנונו של מקום‪^'.‬‬
‫עימדין וסקטריגין שרו א״ה עכו״ם על ישראל"ועומזיין שלי י ש ר ^‬
‫כתתיגד‪ .‬יבקשח לסד הביר• ביין שסחחנרת תתינתמ״של איד! עכו״מ'‪.,‬‬
‫עם תחינתם‪..‬של ישראל סיד מתרצה להם הב״ה ל׳ישראל ונותן י‬
‫להם‬
 ‫‪,‬‬ ‫מדדש כו‪:‬ן‬ ‫י‬
‫לד‪.‬מ שיהיו מתגנרין זמוציאין שרי אומתם ונוחן אותם על שרי‬
‫א״ד‪ .‬עכו״ם וטתישין את כהם ומסנסכין את ריהם והיו מכניעי ‪J‬‬
‫לפניהם ואלמלא כן לא היו ישראל יכילין בםניהם ‪ .‬ברא ב״א ברא‬
‫כנגדן שדים ואלמלא רחמיו של הקב״ה ותיקונם שתיקן לדם אין‬
‫כל כריה יכולה לעמוד בפני המזיקין ומיד חוזרין חלירה דמה תקנה‬
‫יש להן כל תקופת ניסן נותן הקב״ה כ ח בשרפים למתגבדים וטתקוטמין‬
‫את ראשן ונופל אימתן על המדקין וכן הוא אומר באבדתו יסך‬
‫לך ואומר לא תירא מסהד לילה ‪ .‬ברא בחמדת והיות ’ וברא‬
‫כגגרן דובים ואריות ונמרים ואלמלא רחמיו וחסדיו של הקב״ח‬
‫לא היו יכילין בהמות ושאר חיות לעמוד בפני חיות רעות ומה‬
‫ת^נה תיקן להם כל תקופת תמוז נותן דקביה כה בבהמות בהר^ '‬
‫אלת 'ומגביהות ־את עצמן ונופל אימתן' על א׳״יות והיות רעות‬
‫ואלמלא כן לא היתר‪ .‬בהמה יכולה לעמיד בפניהם פרא'עופות‬
‫םד«ס בישוב ומהם שלא בישיב ברא כנגדן פרס ועזניהי ־כמו •כן‬
‫ביישוב כך נשרי ביישוב ואלמלא רהמד 'של הביה ותקנה שחויקן''‬
‫לר‪.‬ס לא היו עופות יבולין לעמוד בפני איו ומר‪ .‬תקנה‪ .‬שתיקן‬
‫לד‪.‬ם כר תק[‪1‬פות תשרי נותך הקב׳יה כה נזיז שדי־׳ומריס־את רא^^ד"‬
‫ונותן אימתו ־וקולו על פר^ ועזנ ‪ .T‬ברא רג•ס‪i5jr‬ני‪' d‬וגדולים‪-‬ויש‬
‫בהם ד? גדול שכנדולים איבעימאות 'סרסלי‪ .‬ואל׳טלא רהמיו של •‬
‫^שתיק] לר‪.‬ם לא היר‪ .‬־ כ ‪' f‬לל ‪^j‬ןדם לעמוד בפני‬ ‫ה^;ול‬
‫הג^וי^! ומהם ת'קנד‪.‬שתק‪ /‬להם ־כל תקיפת טבת כרים לויתן •את^‬
‫• ‪■^r‬‬ ‫ראשו ^ — ■ ‪ -‬׳ ‪ . > -‬״ י‪. . -‬‬
‫ושךזמניף‪/‬אןע ^וצ‪1‬םל אי^תו עילהדגים^’^זבים ואילמלא ־כן לא ‘‬
‫היו? ג לקטני ‪ 6‬ל^מוד בפני דןגהלים דה״ד הי בחכמה יסד ‪VpK‬׳־’‬
‫׳ ■ד״א• ■‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫■־ •‬
‫יג‬ ‫מ־ידש בונן ’‬ ‫‪,‬־‬
‫ד׳׳ בחכםה יסד ארץ שברא הקכ״״‪ .‬את עילמו בד׳ רוחות‬
‫מזרח ופעיב צמה ודרום ‪ .‬מזרח ממנו יוצא אוד לעולם ♦‬
‫ש^ר־צ ששם אוצי^דת שרב ואוצרות ברד ומשם ■קרר■ יוצא־‬
‫לאור דרום משם טליי ברכה ־וגשמי ־־נדבח יוצאין לעולם צסון‬
‫ממני חושך יוצא לעולם ובשם שברא דקביה ד׳ רוחות וסיבבן‬
‫לכל העולם כולו יבוייות העולם עימדות באמצע כך ברא ה׳ חיות‬
‫וטיבכ! לכסא' הכבוד‪ .‬וכסא הכבוד באמצע למעלה מב־לם‪ .‬ובך סדרן‬
‫שדכני יעקב בשעה שציוה עליהם כדגלים מזרה שממנו יוצא אור‬
‫יה*ו כנגדו מי שח־וא אור ־וכן כתיב והחונים לסני המשכן מטה‬
‫יולידא שהיא מלך ועליו יששכר־ שהוא בעל תורה שנאמר מבני‬
‫יששכר יידע ביגה וגז׳ ועליו'זבולן שהוא בעל עשירות זכולן לחוף‬
‫ימים ישכון דרום שממני טללי ברכה וגשמי נדבה יוצאין לעולם‬
‫וכנגדם ראובן שהוא בעל תשובה והקב״ה מששיע ברכה בשבילו‬
‫לעולם ועליו שמעין רסני זמה דוא ומדתו מדת הדין לסיכך הרג‬
‫אגשיישכם ועליו• גד'שהוא בעל־ ־גבורה שנא׳'גד גדוד ינודנוונו'‬
‫מעיב׳ שמשם אוניות־ שלנ•ואוצרות ברד וקור וחום יוצא לעולם‬
‫ולנצדי'אפרים זבני&ין״ ומנשה ושכונה'לעו לס במערב שנא‪.‬פד‬
‫ידיד ח•'ישכון 'לכמה •עייו‪ .‬־צטק שממנו הושך יוצא לעולם‬
‫וכנגדו דן שרחשי׳ בע״א־־שהיה ידנעם מחזיר על כל ארץ ישראל‬
‫ולא חיו מקכלין אותו עד שבא שבט דן וקבלו אותו שנאמר‬
‫ויועץ המלך ויעש שתי עגלות זהב אשר בדן ונו׳ ועליו נס הלי‬
‫ואשר מאיר על החושך שמוסד־ יהי רצוי אחיו וגו׳ הדהד ה׳‬
‫בחכמה יסד ארץ וגוי שברא שמים וד׳ רוחות וסיבב להם‬
‫מלאכים מיכאל וגבריאל ואוריאל ורפאל ‪ .‬וסיבבם לר׳ רוחות‬
‫מיכאל‬
‫ישראל‪% ^.‬‬
‫‪.‬‬ ‫טיפאל בסזיח טלסניו נננד ימגש לו* שבשעה שענדו‬
‫הים ענה משה ואמר טי יט‪-‬ך ואהיב אין כאל ישורון הרי מיכאל‬
‫רפאל במערג מאחריו כננד אפרים ולמה נקרא שמו רפאל שהוא‬
‫טזוטן לרפא*ת את ישראל שנאסר אל גא רפא נא לה וסתם‬
‫הכתוב רפא נא לה הרי רפאל גבריאל כדרום מימינו כנגד ראוכן‬
‫ויחודא דכתיב בי יד‪,‬ודא גבר באחיו ויצא טמנו בן שנקרא שמו‬
‫פלא יועץ אל נכוד ה‪-‬י גבריאל אוריאל בצפין טשטאלו כנגדי‬
‫דן שד‪.‬וא חושך ולמה נקיא שטו אוריאל בנגד תורה נביאים‬
‫וכתובים לכך נאמר כאן מנן שטים בתבונדי ‪:‬‬
‫ד״א בונן שטים זנו׳ העליונים שכראן ל‪r‬כרון או לשבח את שטו‬
‫כיצד כל שחר ושחר מלאך עוטר לפניו סותח ואוסר ה'‬
‫ימלוך לעולם זעד ‪ .‬וכל גנירי טעלר‪ ,‬עונים אחריו וחיר‪ ,‬אחת עומדת‬
‫באמצע הרקיע ישיאל שמה ואוטרת כרכו את ה׳ הטבורך וכל‬
‫נדודי מעלה עינין אחריו ברוך ה־ הטבורך לעילס ועד ונומרין את‬
‫חדבר שרפים ואוטרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והאופנים‬
‫והיוון הקודש סרעישים את העולם ואומדים‪ .‬ברוך‪.‬־כבוד ה׳ טסקוסו‬
‫עד שאוגדיןכל שרי מעלה ובל נדודים‪.‬כל אחד ואחד אוסר לאותה‬
‫חיה ששטה ישראל ועל טצחד‪ .‬חקוק י שיאל שטע ישראל ה'וגד‪.‬‬
‫ההיד כינן שטים בתבונה ‪:‬‬
 ‫ספר מעין חכמה‬
‫שעלה משה להרוס בא ענן ורבץ כנגדו ‪ kSi‬היה יודע‬
‫סשה רבינו אש לרכוב עליו אם לאחוז בו סיר סתח‬
‫הענן פיו וגכנש השה בתוכו והיה מהלך ברקיע כאדם שהוא ההלך‬
‫כאפל • שכן כתוב בתורה ויבא משה בתוך הענן סנע כר קמואיל‬
‫השיער דםלאךרטשונה על י*ב א^סים מלאכי חבלה שהןעושדין‬
‫על שערי היקיע גער בו במשה ואשר לו מה לך בן עשיס לבא‬
‫כמקום מלאכי אש א‪-‬ל השד‪ .‬אני לא כעצשי באתי אלא כרשות‬
‫של הקב״ה לקבל תורה ולרערידה לישראל‪ .‬כיון שלא הניחו‬
‫לילך הכהו טשה‪#‬םצע אהד ואבדו סז העולם‪ .‬וחית משה מהלך‬
‫ברקיע עד שפנע הדרניאל המלאך אמרו עליו על‪-‬חדרניאל המלאך‬
‫שהוא נכוה מחביריי ששיש רברא סרסאות וכל דבור ודביר שיוצא‬
‫מפיר שנים עשר אלסים ברקים של אש יוצא מסיו בדבור‬
‫אחד ‪ .‬וכיין שראה את משה נער בו ואמר ליה מה לך‬
‫בן עש־ש כמקים קדוש־ש עליוגיש כיון שששע משד‪ .‬את קולו‬
‫נבהל מפניו וזלגו עיניו דשעית יבקש לשול;םן הענן מיד נתנלנלן‬
‫רחמיו של הקב״ה על משה ואמר הדרניאל‪ .‬מיום שבראתי אתבס‬
‫בעלי מליבה אתם מתחילה כשבקשתי לנראות את אדר‪,‬״ר עשיתם‬
‫קטיגור לפנ* ואמרתש לי מה אנוש ומי זיד‪.‬ר אסי בכם ושרפת‬
‫מכס כתות באצבעי ד‪.‬קטנה ועכשיו מריבים אתם עם נאמן ביתי‬
‫^העליתי אוחו הנה לקבל תורה להוריד לבני בכורי שאלמלא‬
‫תורה שישראל םקכל'ם‪,‬אין‪4‬לכס דירה ברקיע ביון ששמע חדרניאל‬
‫‪TD‬‬ ‫׳*‬
 ‫‪4‬‬
‫מיד זרז עצמו לשני דקב״ה ואמר לפנידרבש׳ע גיד דדוע|לםנין ■‬
‫שלא ידעת• שבא ברשותך הנה עכשיו א־יד‪ .‬שלוחו ואלך לפניו‬
‫כתלמיד לסני רבו׳עיך־ךץ 'וגם|ז הדןיני‪‘<8‬־<‪4‬״ע יהלך לסד משה ׳‬
‫כתלמיד לשני רבו ‪ .‬עד שהגיע אצל אשו של סנדלסון א״ל‬
‫הדרניאל למשה לך שוב שאיני יכול לעכב עצמי סשעי אש‬
‫של סנדלפון שלא ישדפני כיון שיאה משה את סנדלפון מיד‬
‫נבהל ונחפז לפיל מן הענן וזלגו עיניו דמעות וב^ש רחמים לסל‬
‫הקב״זז ־וענהו ומרוב חבתן־של ישראל ירד דיקב״ה בעצמו מכסא'‬
‫ככדדו ועמד לפני משה עד שעבד מאשר של סנדלפון־ועל׳אומה‬
‫שעה כתיב ‘בתורה ויעבור ה* על פניו ‪ .‬אמרו על סדלפון ^זהוא‬
‫נכוה מחביריו מהלך תיק'שנה ועליי •נתיב והנה אופן א׳ בארץ‬
‫אצל החיות זר׳ סנדלפון שעומד אהריהמרכבח וקושר כתרים לקונו‬
‫כי יתעלה על דעתך ימטלאכי השרת יודעין היכן ד׳קב״ה שרוי‬
‫הלא־ כתיב ביוךבב׳וד ה׳'מימקומי במקומו לא נאמר אלא ממקומו‬
‫מלמד ׳מואין מכיריץ מקומו שלהקב״ה אלא משביע סנדלפון אוו‬
‫הבתר שמכתירין מקיטו ■של הקנ׳׳ד‪ .‬בקדושות זעולה הכתר מעצמד־‬
‫ויושב בראש אדוניו מיד כל תיילי מדום חלים אעים וחיות הפורש‬
‫דוממות ושרפי הקודש נהמים־באייות ועוני׳ השרפים קדוש קייוש‬
‫קויו^ז ד‘ צבאות מלא כל הא^ן כבודו וזד‪ ,‬פירוישו קדוש בעל‪-‬ונים‬
‫קדוש■־־ בת׳חתו^ם קת ש ^בל'עולמים ידו״ד הגקדש בסוד צבאות‬
‫ישראל ובשער׳ שמדע הבהר■ לכסא הכבודימיד גלגל' ד׳מרככה ־‬
‫מתגלנלין ומתרעשיםאדני שרפרף וכל רקיעים כולם אוחזות חלחלה‬
‫ובשער‪^ .‬שר׳כתר עויצר על'צ‪-‬סא •־הכבוד לישב במקומו כל חייל'‪'-‬‬
‫צן^נחים מילסואומדם׳צ״רוך ‪5‬נוד היממקזשובאוראר׳ש^ו*‬
‫שמויע הכמי בראשו־ םהףי>ן־ ה ׳ ‪ .‬ל ק כ ד ג‬
‫ויע‬ ‫של הקנ״ה שבשעת‬
‫הכתר‬
‫ט‪,‬י‬ ‫מעץחבמה‬ ‫■‬ ‫‪J‬‬
‫הכ^ר מעבדיו וכל חיוח ושרפים וגי*גלי המרכבה וכסא הכבוד‬
‫^ חיילי מעלה וחשמלים וכרובים מתנדלים ומתחביס ומתגאים ונותדם‬
‫היד והדר וממליבים איתו כולם ואומרים בפד‪ .‬אחד ה׳ מלך ה׳ טדך‬
‫די' יצלוך לעולם ועד ‪ .‬וזרו סירש ה׳ מלך קודס שנביא העולמ‬
‫ה׳ מלך משנברא ד‪-‬עולם ה׳ ימלוך לעולם זעד לעולם הבא ‪,‬‬
‫ואף־ הקכ״ה ישתכח שמי מסכים עמהם ואומר ימלוך ה׳ לעילם‬
‫אלדייך ציון לדור ודור הלרויה‪ .‬וביון שעבר משה מסנדדםון פנע‬
‫אש ונחלים שלו שורפים את מלאכי השית ובז‬ ‫בי רגיון נהי‬
‫טובלין כולם ומתחדשין לבקיים שגי חדשים לבקרים רבה אמונתיך‬
‫וכך מפורש ע״י דניאל גהר דנור נניד ונס־ק מןיקדמוהי אלף אלפי‪:‬‬
‫ישמשוניה ויברא רבבן קדמוהי יקומון דינא יתיב וססרין פתיה}‬
‫וזה פירושו נהר של אש ששמו ררון מושך גחלים בועיות‬
‫ימצא לפני הקב״ה מתחת כסא הכבוד ‪ .‬והוא עשוי מזיעת ארבע‬
‫חיות שתחת כסא הכבוד ומזיעת אש טא‪-‬מתו של הקב״ה ומאותו‬
‫זיעת אש נעשה אותן הנחר והקב״ה י‪ 1‬שב על כסא דין ודן‬
‫אפילו למלאכי השרת שנאמר הן בעבדיו לא יאמין ומלאכיו‬
‫ישים תהלה וכתיב הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו‬
‫וכשמלאכי השרת; באין לדין מתחדשין וטיב לין באותו נהר‬
‫של אש יטה אס מלאכי השרת טוב לין כאותם נה^ של אש‬
‫בני אדם ‪ .‬לכש*כ מיד הקביה העבירו משם ופגע בו נרי‬
‫צור חמכונה רץייא;* ןעלין ךןא טפי עליון לא תצא ד רעות והטוב‬
‫ולמה נקרא שטו גלי צור שמגלה טעמי צור רזיאל ששומע‬
‫מאחורי הפרגוד טת שנגזר להיות ומכריז בעולם ועומד אליוד‬
‫זכור לטוב על הר חויב ושומע־ קול הכרזה מפיו והולך ‪.‬־משמיע‬
‫הי־ול‬
 ‫הק ל בעולם ובן מת*כ כי עוף השטים יוליך את הקול ׳‪m‬‬
‫יבעל ננפים יניד‪ .‬דנר זה אליהו ‪ .‬אט* ו עליו ‪-‬על גלי צוד‬
‫שהלא ע־פד לס יי ד‪:.‬סא וכנפיו פרויעור‪ .‬לקבל הנל פיהם של ’■‬
‫חיות ואלמלא כן היו נשרפים כל סלאבי הערת מהבל פיהם ע ל‬
‫היות ועיד מדה אהדת של גלי צור שנוטל במין סחבת ברזל‬
‫והיא ׳סל אש וכקנל עליה גחלי אש מנהר דגיו; ימעמידה נננד‬
‫מלבים ושרים וננירי עולם כדי שיצלה ‪:‬יום ותפור אימתם בעולם‬
‫‪:‬יזין שראהו משד‪ .‬נזדעזע מיד נטל הקב׳ד‪ .‬והעבידו משם ופנע‬
‫בו גדוד של כלאכי איפה ‪.‬׳סהם פובכים לבטא חככוד שהם‬
‫גבודים ועצוסים כבל הטלאכים ונקשיו לש^פו כהבל פיהם מיד‬
‫פירש עליו הקניה זיו כבודו ואבר‪.‬למשה השיב להם תימרנה‬
‫אפר להם פשה רבינו כתיב בתורה אנכי ה' אשר הוצאתיך‪,‬מארץ‬
‫פצרים מבית עבדים‪ .‬שפא ‪.‬נשתעבדתם בסצרים ויצאתם בני‬
‫הורין שאתם צדיכין להורה כתיב לא ידרה לך אלחים אחרים שפא‬
‫עבודה זרה ייס בתוככם כתיב לא תשא שיטא משא ובהן יש‬
‫נינינס שאתם צייכים •לתורה לעשות ‪.‬שנועה‪ .‬כתיב זבור את‬
‫יום השבת לקדשיו שימא כ־עולה יש ביניבס שאתם צדיב ; לתורה‬
‫כתיב כנד את אביך ואת אפך שפא אב ואם יש לכס שאתס‬
‫צריכי! לתויה ‪ .‬כתיב לא ת־צה שקזא שפיכת דמים יש ביניכם‬
‫שאתם צייכין לתורה‪ .‬כתיב לא תנאף שטא נשיים יש ביניכם‬
‫שאתם צריביז לתורה ‪ .‬כתיב לא ו‪.‬גנוכ שבא מטון יש ברקיע‬
‫שאתם צריכין לתורה ‪ .‬כתיב לא תהשיד שמא בתים שדוח ובדפיס‬
‫יש ניניכס שאתם צריכין לתולה סיד חזרו כל מלאכי השרת‬
‫וחודו לדבריו של ד‪-‬קג״ה ואמרו ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל‬
‫הארץ‬ ‫‪,‬‬
‫ט‬ ‫נ<עין‪• ji 1‬‬ ‫־‪991‬י״‬
‫‪« 1‬רץ אשר תנת הודך על השמים ולימדו חקב״ה כל התורה כולה‬
‫גארבעים יום וכשבא לירד וראה אימתן שר מלאכים וגדודים‬
‫מלאני אימה מלאכי זיעה מלאכי חלחלה מלאכי רתת מיד אחזתו‬
‫חלחלה ושכחו כשעה אחת מיד קיא הקכ״ה ליפיפיה שר‬
‫התורה ומסר לו את התורה ערוכה בכל ושטודה וכל מלאכי‬
‫השרת נעשו אוהביי וכל א׳ ואי מסר לו דבר רפואה וסוד שמות‬
‫שהן יוצאין מכל פרשה ופרשה כל שמושיחן שכן הוא אומר‬
‫עלית למדום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף מלאך‬
‫המות מסת לו דבר שכן כחוב ויתן את הקטורת‬
‫ויכפר על העם וזהו השימוש ה^ל^^עזמסיו‬
‫^ת^^‪«^-‬ד׳^אןרה‬ ‫לו המלאכים על ידי‬
‫ועל ידי מטטרון שר הפ\י‪ £‬ום ™*^‬
‫משה לאללזי ואריעזח‪.‬ל‪5$‬נ>ן^^ ‪ 1‬ך ן‬ ‫^‬
‫בנו שיהוא אד׳יתו‪\ bl r V / :‬‬
‫} ‪ U‬ו י'‪*.‬‬ ‫י‬
‫כהנארבא*י?י' ־־‘ ‪t iV 1 /‬‬
‫׳ ׳ "‬ ‫זכור לטיוב‬
‫אמן‪:‬‬

‫נשלפ^^פר מעין הב מ ה‬ ‫ז‬