‫שמותהגדול‬

‫ שבת‬-‫פרשת‬
‫פרשת צו‬
‫שבועשבוע‬
(18 - 24 12
(30 December - 5 18
March )
January 13) ‫תשע"ח‬ ‫טבתח' ניסן‬
‫ה'תשע"ג‬ - '‫ כ"גב‬- ‫י"ז‬

ayhuutcuhk ohshxjv rmut w hrpx

.cue
rutv ,kaka
Rga kfhv
hahka hgha,

,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf

tWyhka ksbgn ojbn r"unst

Ivtxruthba
ayhuutcuhkN
^

,frgn hsh kg rutk tmuh

"ohshxjv rmut"
/ h /b 'ihkeurc sWcj rpf eWvt ;hbx hhuuertP irgyxht 770
v t h r c k o h h , au o h a n j , u t n g c a o h p k t , a n j , b a
kfc ,utkpb ,ba tv, whv
tWyhka rWunst eWf ,skuvk vba eWhsm

vz gucak ,urypvvu oud'‫ד‬

r, ‫עמוד‬
hnuhv oW‫כללי‬
cnrv hr‫במפתח‬
ugha Wouh o‫כמפורט‬
uhvW hnuhv :‫הוספה‬
anuj hnuhv thb, rugha :vpxuv
w
'‫עמוד ד‬ ‫במפתח כללי‬ w ‫כמפורט‬ w w
:‫הוספה‬
    ‫ב‬
                       
               

 ¨ §  § § ©  ¨ §  § ¨ §  ¨ §  ¤ Ÿ¡ ¨ § ¥                   

 § © §  ¦ Ÿ ¨  ¤ £  ¤ ¥ ¨  ¦ ¨ § ©  ¨ §  ¤Ÿ § 

¦ ¨ § ¦ ¦ 
¨ § © ¡ ¤ ¤ 
¨ © § © 
¤ ¤   ¦ £ 
¤ ¨ §  
 ¤ ¥ §  § § ¦ § ¨  ¨ § © ¦ §   ¤ ¨ §  ¨ § © ¦ §  ¤ ¨ § © © 
¤ ¨ ¡  ¨ © 
¨§¤§
¤ ¨ © §  ¨ § © §  ¤ §  § § ¨ §  ¤ ¤ © § §¤ §      

  ¤ ¨ § ¦  ¤ ¥  ª § ©  ¨ § © §   ¤ ¥ ¥  Ÿ ¨ Ÿ §  ¨§  
 ¤ © §  ¦ Ÿ ¨  ¤ £  © § ¦ ¤  § § ¦  © Ÿ ¨ ¦               
 ¨ §  § ¨ §  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¤  ¨ £ © § ©  ¤§¤ 
¨ § ¦ §  ¨ § ¦  ¤ £  ¨ ¨  ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¨ © 
 ¤  ¦ §  ¤ § § ©  © §  ¦ © ¨ §  ¤ § § ©  ¨ §  ¤ §©§ ¨  ¥ § ¦ ©  ¨¦ §
 § ¨ §  ¤ ¥  ¦ © ¨ § 
¤ ¨ § ¦ § § Ÿ ¦ §  ¤ ¨ § 
¨ § © ¨ §  §©

«¦ §  «¦ § 
« § ¨ 
«¥ § ¦ ¤  «¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨     
 ¤ § © §  ¤ § ¦ ¤  ¤ ¨  § ¨ ¦  ¨ § ¨ ¨ §  ¨ § © ¨ §  ¤ §¤§¦

«¥ ¨ ¡ ¤ § § «© £ 
«¤ § ¦ § 
«¥ ¨ § ¦ ¥ ̈
« §©
 ¨ ¨ §  ¤ ¨ 
¤ ¦ £ © § ¦ §  ¦ ¥ £  ¦ Ÿ ¡  ¤ § © £ ©  ¤ §© §

«¥ § §  «¤ § «¥ §  «¨ ª «¥ ¨ § ¦ ¥  « § © ¨ «¥ ¨ ¡ ¤ §
Ÿ  ¨ ¨ £ ¨ §  ¨ ¨  ¤ § ¦ Ÿ §  ¦ © ¨ © ¤  © ¨ §  ¤ ¨ ¨ § ©

«¥ ¨ § ¦ « © §  «¨ «¥ © § © ¨ § «¨ ©  « ¨ «¨ § ¦ 
« § ¨
¨ §  ¤ £  ¨ Ÿ ©  ¤ ¨ ¨  © ¥  ¨ ¥ §  ¤ § © £ ©  ¨ § ¤  ¥¦

¨ ¦ ¨  © ¨ ¤ £  ¨ ¨  ¤ ¤  ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¨ © 
 ¤ § § ©  © § ¤ § © § ©  ¤ ¥  © ¨ § ¤  ¤ § © §  ¤ ¨  ¥Ÿ
 ¤ ¥ ¥ ¥  Ÿ ¨ §  ¨ §  ¤ § ¤ © §  ¨ Ÿ ¤ §© §

¥ ¨ §  ¨ © ¨  ¨ ¤ ¨  © ¨ § ̈
¦©

 ¤ ¥ §  § § ¦ § ¨  ¥ © §  ¤ ¥ § ¤  ¨ Ÿ  ¤ §©¦ §

¨ ©

 ¤ ¥ § ©  ¨ § © §  ¤ §  § § ¨ §  ¤ ¤ © 

§ §¤ § 
¨ ¨ ¤ § 
Ÿ £ «© ¤  ¥ © Ÿ « ¥  ¤ ¤ ¨Ÿ § 
  
 ¤ £  ¨ ¨ £ ¨ ©  ¤ ¥ §  ¥ ¦  ¤ ¥ § § ¦  © © §  ¤¨ § ¦  «¤ ¨ ¨  ¥ ¨ § ¦ 
¥ § ¤  £«¨ §  Ÿ 
Ÿ ¥
 ¤ ¨ ¨ ©  ¦ © ¨ ©  ¥ ¦  ¤ ¨  ¥ ¨  ¤ ¥ Ÿ £ © ¨ §  ©§¦  ¨ ¦ 
¨ «¤ ª «¦  
¤ ¥  ¨ ¨   ¨Ÿ §  ¥ ¨ 
«¤ § § ¦ § 
¨Ÿ § 
§ ¤ «¨ §

¨ § © ¨ §  ¥ ¨ § ¦  ¥ § ¤  ¥ ©  Ÿ ¥  ¤ ¤ ¨ §    
« ¨ §  ¥ ¨ §   ¤ ¥ ¨ ¨   ¨Ÿ §
 ¨ Ÿ Ÿ §  ¤ ¥ § ¦  ¥ § © ©  ¦ ¦  ¤ ¨  ¨ § ¤¥ £ «¥ £«¨ £ 
¦ £ «© 
¥ ¨ § ¦ 
¥ § ©  ¦ § ¤  ¨§
 ¦ ¦ §  ¤ ¨  ¨ ¨ §  ¤ ¥ §  ¦ §  ¨ ¨ ©  ¦ ¦ ©  § ¨§
 Ÿ §  ¨ Ÿ  ¤ ¦ £ © ¨ §  § ¦ ¨ ¤  ¤ § © §  Ÿ ¤ ¦ §
  
           
¦ Ÿ  ¤ ©  ¤ £  ¤ ¥ ¥  ¥ £ © §  ¤ § © §  ¥ £ © ̈
           
 ¤ ¦ § ¦  ¨ § ¦ ¨ ¤  ¤ ¦ £ ©  § § ¦  © © §  ¤ ¥£ ©            
  
 ¤ § ¤  ¦ ¥  ¤ £  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¦ £  ¤ ¥ Ÿ¥  ¦ §
¨ § ¦ £  ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ §  ¦ £ ¦ Ÿ¥  ¤ ¨  § ¦  ¦ © § ¦  ¤¤ ¥ 
¨ § ¦ § 
¨ § ¦ 
¤ £ 
¨ ¨  ¤ ¤  ¨ © 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
 ¤ ¤  ¤ ¥Ÿ ¡ 
¦ ¦ § 
© ¦ ¨ § 
¨¦ §
           
       
¨ 
£ ¥ § 
¨ § © ¨ § 
¤ 
¥ £ 
© § ¦  ¥ © § 
© ¨    
¨ § ¦ § 
¨ § ¦ 
¤ £ 
¨ ¨  ¤ ¤  ¨ © 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
            
¦ ¦ § 
© § ¦ © 
¨¦ §
 

¥ 
¤ ¨ ¦ ¤ 
¥ £ ¥ Ÿ ¥  ¤ ¨ § ¦ ¨ 
¥ Ÿ ¡ ¨ §     

¤ ¨ § 
¥ § ¤  ¥ § 
¥ ¨ § 
¨ ¥ § ¦ ¨§ ¦ © 
¨ ¤ ¨ § 
¥ Ÿ ¡ ¨ § 
¥ ¨ § ¦ 
©§
 
¤ ¨ ¤ ¦ ¨ §  § ¥ 
¤ § ¦   ¦ ¦ ©  
¤ ¨ 
¨ § 
§ © § 
¥ ̈

          ¨                      
                            
                        
                       
‫ג‬ 

                            
  


¤ À̈ ¥ § ¤   ¦ ³ ¨ £   «¨ § ¤ ¬© ¨ §  ® ¦ ´ § ¨  ´¨ ¦ «¦   «¨ £ «©  ¦À ¹ ¤  ® ¨Ÿ §   ¬© § ¦ «¦  ¦ § © ¨− 

´¨Ÿ §  ´ ©   «¦ § © ¬¨ § ©  À̈Ÿ §¹ ¬¨ »¨ 
® ¨ § ¤ ¬¨Ÿ § ¥ §   «¨ § ¤  ´ ¨ §  −¨ ¨ 
¦ ® ¨ §  ´ § ´¥ ¨ §

¬© ¨ 
¨ÀŸ ¹§ «¦ 
¦ § ® ¨ § ¦  ¦ § ©−  ´¦  
© «¦ §  ´¦ § À¦ Ÿ ¹© 
® ¨Ÿ §  ´¦ ¨ §  ´¥ Ÿ   «¥ © § ´¥ Ÿ −¥  ®¦©§

À § © ¹§ ® ¨Ÿ § 
´¥ § ¦ ¥ © § ¤ −   ¦ «¤ ¦ 
¬ ¦ § © ¤  ® ¨ § ¦ ¦  ¬ ¦ ¥ ¤  ¤¬¨ Ŧ  ¦À § ©  ¨ § ¬© ¦  ³¦   ¦ § «¨ ¨

® ¨Ÿ «© ¬¦ ¨ ¨   «¥Ÿ 
¬¨ ¨ «¨ ¨ ® ¦ § ¨ §  ¦ § ´© ¨ ¦ £−   Ÿ « §  ¦ ¬ ¦ ¨ ¦À £¹ ®
¥ © £  ´¦ 
¦ § © ¡ «¤ −  «¦ © «©

« © ¨ §  À¹̈ ¨ § ¤ ® ¥ © £  ´¨Ÿ «©  © ¨ §−   «¨ § ¤ 
´¨Ÿ §  −¥ § ® ¨ ¤ 
¬ §   «¨ ¨ 
¦ ¬ §© ¨

«¨ ¥ « §  ¨ § ©À ¦¹ ®
¤ ¨ £ ¤  § § © − ¦ £  ¬¤ § ©Å 
¶¦ £ «¦ 
» ¨Ÿ §  ´¨ «¨   «¨ ¦ £ «©  ¨ § «¨À ©¹ 
® ¨Ÿ § 
´¥ ¥ §  ¨ ¨ − 
 ³ § © §   « © ¨ §  À¹̈ ¨ § ¤ ® ¥ © £  ´¨Ÿ «©  © ¨ §−   «¨ § ¤  ´¨Ÿ §  −¥ §  ® ¨  ©´¤ © § ¤ − 
´ § 

«¨ § «©  ¦¨À ¨ « § 
¦ ³¥ » §  À̈Ÿ § ¥Ä


                 


«¨ § «© 
¨À § 
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤ 
À § ©  
¥̧ ¨ 
³© »¨ 
¬ ¦  
«¦ ª «¨ ¨ 
À § ©¹ 
®¦ ¨ 
¨Ÿ § − ¤ 
´ § «© 


             


®Ÿ £ «© ¥  ¬¨ § Ÿ «   « § ©  ´¨ § −¦ ® ¥ ¨ § ¦  ¬¨ © Ÿ«   « § ©  ´¨ § −¦  ® ¦  ´¨Ÿ «©  ´ 
«¨ ´¨ § ¤ ©  ¦ −¨ ¨  ® ¨  ¦ ´¨ ¨  © ¥ © − «¦   « § ©  ´¨ § −¦  ® ¨Ÿ §  ´¥ § ¦ ¨− § Ÿ «   « § ©  ´¨ § −¦

® ¨Ÿ «©  ¬ £ «© À   «¨ §Ÿ « §  ¬¤ § ¤  ¦À £ «¹© ® ¨
§Ÿ « § ¦ −  ´¨Ÿ §   «¨ ¨  ´¦  −¤ £«© ©  ® ¨ ¦  Ÿ ´ ¦ −  ´¨Ÿ § 

¦ ¬ ©   «© ¦ £  ´¦  À̈Ÿ ¹§  ¬¥ § 
¦ ® ¨ §  ¬¦ ¨   «¦ ¦ § ¦  © Ÿ À § ¹¦  ® ¨Ÿ «©  ¬ £ «© À   «¨ ¨ «¨  © Ÿ À § ¹¦
Ÿ ´ ¨   «© ¦ £  ´¦  À̈Ÿ §¹  ¬¥ §  ® ¦  ´¥ §  £Ÿ −  À¦Ÿ § ¦  ¦ ³ ©   «© ¦ £  ´¦  ¨ÀŸ ¹§  ¬¥ § ¦ ®¨ § ©

® ¦ ¦ © ¬¥ ¢ «¨ §  À̈ «¦  Ä̈ ¦  ³   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § «©  ® ¨  ´¨ § ¦ §  ´¦ ¨   ¦ «¨ ¨ £  ´¨Ÿ «©  ®Ÿ § ¦  ¦ ´© ¦ §

¬¥ £ «© ¥À © £ «¹© ®¤ § «¤ ¦  ¬ ¨ Ÿ «   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  ¨ÀŸ ¹§  ´¦ § ® ¨ ¥ «  ¨Ÿ § −  ´¦ §   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  À̈Ÿ ¹§  ¬¦ §

® ¨Ÿ «© © ¬© © ¤  «¨  ¬¤  À¹̈ Ÿ «¨  ¤®¤ ¥ £ «©  ¬¦ § ¦   ¦ «¨ ¨ §  Ÿ ´  ¤ À̈ © ¹§  ® ¨ 
¦ ´© § ¦  Ÿ ´ ©  «¨

‫אלק‬ 
«¨ ¦ ‫בעמוד‬ ´ § 
Ÿ ‫המשך‬ À̈ § «¨¹  ® ¦ ©  ´ £ «¨  ¤ ¤ −   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § ©  ¦® ¨ ¦ £  ´¦  § « −  «  Ÿ ¬ ¨  À¦ ¦ ©¹
 ¨ ´¨  «  ´¨ § § ¦ §  ¨ −¦ ¨ 
® ¨Ÿ §  ´¨ ¨  © − ¤   «¥ ¥ §  ´¨ § ¦ −¦ Ÿ®  ¨ § ´¨  ¨Ÿ § −  ´¥ ¥ 
 ³¥   «¨Ÿ §  ¬¥ ¦  ¤À § © «¥¹  ® ¨Ÿ § 
:‫האילנות‬
´¥ §  ¨ © − 
‫ברכת‬
´ ¨  «¨  ¬¨ ¦ »§ ©  ¨Ÿ §¹  ¨ ¬¨  ® ¨  ¨ ¬ ¦ »  ¨Ÿ § −
´ ‫ֹּלא‬
 ‫ׁש‬
ֶ
¨‫ם‬«¤ ‫עֹול‬
ָ§ « £‫ ָה‬ ‫©ְך‬À Ÿ ‫¡ֶל‬¹‫ֶמ‬¨ ‫ינּו‬
®¤ ‫ֹלה‬§ֵ  ´‫א‬
¨ֶ © ‫י ָי‬
ְ´¦ ‫ה‬¥ ‫ַאּת‬
ָ ‫רּוְך‬
© «¥ § ¦‫ ©ָּב‬:‫לברך‬ À ‫צריך‬
 § ©¹ ‫פרח‬ © ‫שמוציאין‬
® ¦ Ÿ £ «©‫אילנות‬
 ¬© ‫ורואה‬
 § ¦ ‫ניסן‬ ¬¨‫בימי‬ ‫היוצא‬
¤Å¶¨© » ¨Ÿ §
‫יהנֹות ָּב ֶהם‬ ָ ‫נֹות טֹובֹות ֵל‬ ‫יל‬
ָ « §‫וְ ©ִא‬‫טֹובֹות‬
´¨ § −¦ ‫ּיֹות‬ ® ‫ּב ִר‬
¦ ְ 
‫בֹו‬
´¨Ÿ ‫א‬ «© ‫ּוב ָר‬ָ ‫עֹולמֹו ְּכלּום‬ ָ ‫ִח ַּסר ְּב‬
.)‫(סדר ברכת הנהנין פרק יג הלכה יד‬ ‫ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה‬ ‫ָאדם‬
ָ ‫ְּבנֵי‬
 ‫‪‬‬
‫ד‬
‫מפתח כללי‬

‫כה(‪ ‬משניות – מסכת יבמות‬ ‫א(‪ ‬סדר הנחת תפילין ‪ .............................................‬ב ‪‬‬
‫ביאור קהתי ‪ ...........................................................‬ריד ‪‬‬
‫ב(‪ ‬מזמורי תהלים קטז‪ ,‬קיז‪ ,‬קיח ‪ ............................‬ג ‪‬‬
‫כו(‪ ‬עין יעקב מסכת תענית ‪ .......................................................‬ריט ‪‬‬
‫ג(‪ ‬מאמר ד"ה עבדים היינו לפרעה במצרים כו'‬
‫כז(‪ ‬מסכת עבודה זרה עם ביאורים‬ ‫שבת פרשת צו‪ ,‬שבת הגדול‪ ,‬ח' ניסן‪ ,‬ה'תשמ"ח ‪ ....................‬ה ‪‬‬
‫מדף סב עד דף סח ‪ ......................................................‬רכ ‪‬‬ ‫ד(‪ ‬משיחת יום א' פ' צו‪ ,‬ב' ניסן ה'תשמ"ח ‪ .................‬יג ‪‬‬

‫ה(‪ ‬משיחות שבת פרשת צו‪ ,‬שבת הגדול ה'תשמ"ח ‪ .......‬כ ‪‬‬
‫מתורת רבותינו נשיאי חב"ד‪:‬‬
‫ו(‪ ‬שיחות )ליל ומוצאי( י"א ניסן ה'תשמ"ח ‪..............‬כח ‪‬‬
‫כח(‪ ‬שולחן ערוך הלכות שבת עם הערות וציונים‬
‫ז(‪ ‬שיחת ליל ב' דחג הפסח‪ ,‬ה'תשח"י ‪ ......................‬לז ‪‬‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ ........................................................‬רמח ‪‬‬
‫ח(‪ ‬משיחות לילות חג הפסח ה'תשמ"ח ‪ ...................‬מה ‪‬‬
‫כט(‪ ‬שולחן ערוך הלכות יום הכיפורים‬
‫ט(‪ ‬שיחת יום ה' דחג הפסח‪ ,‬ה'תשמ"ח‪ ....................‬סה ‪‬‬
‫לפי לוח רב יומי אדמו"ר הזקן‪ ......................................‬רמט ‪‬‬
‫י(‪ ‬שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י ‪ ............................‬ע ‪‬‬
‫ל(‪ ‬תורה אור‬
‫אדמו"ר הזקן ‪ ..........................................................‬רנב ‪‬‬ ‫יא(‪ ‬משיחות אחרון של פסח ה'תשמ"ח ‪......................‬פו ‪‬‬

‫לא(‪ ‬שערי תשובה‬ ‫יב(‪ ‬לקוטי‪-‬שיחות פרשת צו כרך יז ‪.............................‬פט‬

‫אדמו"ר האמצעי ‪ .....................................................‬רנח ‪‬‬
‫יג(‪ ‬ילקוט לוי יצחק על התורה לכ"ק הרה"ג הרה"ח המקובל‬

‫לב(‪ ‬מאמרי הצ"צ – מאמרי הצ"צ תרי"ד‪-‬תרט"ו‬ ‫ר' לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל ‪ ....................................‬צד ‪‬‬
‫אדמו"ר ה"צמח צדק" ‪ ................................................‬רס ‪‬‬
‫יד(‪ ‬ילקוט גאולה ומשיח – פרשת צו ‪ ........................‬צה ‪‬‬
‫לג(‪ ‬תורת שמואל תרל"ב‬ ‫טו(‪ ‬שיעורי חומש יומי לשבוע פרשת צו ‪ .....................‬צו ‪‬‬
‫אדמו"ר מוהר"ש ‪ ......................................................‬רס ‪‬‬
‫טז(‪ ‬שיעורי תהלים לשבוע פרשת צו ‪ ........................‬קטו ‪‬‬
‫לד(‪ ‬שיעורים בהמשך המאמרים – תער"ב‬
‫‪‬שיעורים בספר התניא )מוגה(‬ ‫יז(‪‬‬
‫אדמו"ר מוהרש"ב ‪ ...................................................‬רסא ‪‬‬
‫לשבוע פרשת צו ‪..............................................‬קטז ‪‬‬
‫לה(‪ ‬ספר המאמרים – אידיש )מתורגם(‬
‫יח(‪ ‬אמירת הנשיאים לתחילת חודש ניסן ‪ ................‬קכז ‪‬‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪....................................................‬רסב ‪‬‬
‫יט(‪ ‬לוח "היום יום" לשבוע פרשת צו ‪........................‬קל ‪‬‬
‫לו(‪ ‬ספר השיחות ה'ש"ת‪-‬תש"א בלה"ק‬
‫אדמו''ר מוהריי''צ ‪ ...................................................‬רסה ‪‬‬ ‫כ(‪ ‬הלכה יומית לעיון ברמב"ם ‪ ..............................‬קלב ‪‬‬

‫לז(‪ ‬אגרות קודש‬

‫שיעורי רמב"ם ‪‬‬
‫אדמו"ר מוהריי"צ ‪ ..................................................................‬רסו ‪‬‬
‫כא(‪ – ‬ג' פרקים ליום לשבוע פרשת צו ‪ .....................‬קלה ‪‬‬

‫כב(‪ – ‬פרק אחד ליום לשבוע פרשת צו ‪ ...................‬קצא ‪‬‬

‫לח(‪‬חומש לקריאה בציבור ‪ ......................................‬רסח ‪‬‬
‫כג(‪ – ‬ספר המצוות לשבוע פרשת צו ‪...........................‬רי ‪‬‬
‫לט(‪‬קריאה התורה למנחת שבת‪-‬קודש ‪........................‬רעז ‪‬‬

‫מ(‪ ‬לוח זמנים לשבוע פרשת צו ‪ .................................‬רעח ‪‬‬

‫כד(‪ ‬נביאים וכתובים‬
‫מא(‪‬סדר מצות הדלקת נרות לערב שבת קודש ‪ .............‬רעט ‪‬‬ ‫ישעיה פרק נט‪ ,‬איוב פרק מ ‪ ..................................................‬ריב ‪‬‬

‫דברי התורה שאנו מקבלים באדיבות של כל המוציאים לאור‪ ,‬שייכים אליהם ואסור בהחלט לעשות בהם שימוש מסחרי‬
 ‫ה‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫אדמו"רי חב"ד ‪41‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿« ˙LÏML‬‬
‫‪ÌȇÈNp‰‬‬ ‫‪∆… ¿ ∆ ,‰Êa‬‬ ‫‪∆» ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈ„ÈÒÁ‬‬‫¬‪ƒ ƒ‬‬ ‫בהגדה של פסח אומרים‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪,7 '˙e„ÈÒÁ‰‬‬
‫'‪ƒ¬« ˙B‡¬ ˙LÏL‬‬ ‫‪∆… ¿ ÌLa‬‬ ‫‪≈ ¿ Ìȇ˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ ÌÈBL‡‰‬‬
‫»‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪ 1 'eÎ ÌÈˆÓa‬והקדושֿברוךֿהוא הוציא‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‰ÚÙÏ‬‬
‫‪… ¿«¿ eÈȉ‬‬‫‪ƒ» ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ 2‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪∆ eȉ‬‬‫‪¿« ,'ÈÚˆÓ‡‰‬‬
‫'‡„‪ƒ»¿∆» "BÓ‬‬ ‫‪¿« ÌM‰Ó‬‬
‫‪≈ «≈ Ìb« ÔenÎÂ‬‬
‫¿« »‬ ‫‪˙aL'a‬‬
‫‡‪»« ¿ L‬‬ ‫]‪ 2 e‚‰Óc‬מנהג חב"ד וכן קהילות נוספות ¬ ∆‬
‫‪ 3‬אותנו משם ¿ ‪≈»¿ƒ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪»… ¿ «≈ 'ÈÚˆÓ‡'‰‬‬
‫‪ ‰LÏM‰Ó‬הראשונים‪ ,‬ולכן ממשיכים לקרוא לו בתואר זה‬ ‫» ∆¿»‪ƒ‬‬ ‫‡‪ 3 ÌÈÓB‬קטעים‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪‰ÁÓ‬‬
‫‡‪ ÈÁ‬תפילת ‪»¿ƒ‬‬
‫«¬≈‬ ‫השבת שלפני פסח‬ ‫‪'ÏB„b‰‬‬
‫«»‬ ‫‪4‬‬
‫אף שלאחר מכן היו אדמו"רים נוספים ‪45‬‬ ‫‪ 5‬מההגדה של פסח‪ ,‬מהקטע המתחיל‬
‫והוא אינו 'אמצעי' בכל השושלת אלא ‪46‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫סוף הקטע‬ ‫‪„Ú« "eÈȉ‬‬
‫"‪ƒ» ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ 6‬‬
‫‪47‬‬ ‫הראשונים(‪,‬‬ ‫'אמצעי' בין השלושה‬ ‫"‪Ïk» ÏÚ« tÎÏ‬‬
‫‪ 7‬המסתיים במילים ¿«≈‬
‫כשם שמאמר זה ‪48‬‬ ‫‪‰ÊŒCcŒÏÚÂ‬‬
‫¿« ∆∆ ∆‬
‫‪   ‬‬ ‫‪≈ƒ∆ BÓk¿ ,4 "eÈ˙BBÚ‬‬
‫‪˜"Î tqL‬‬ ‫‪≈ ¬ 8‬‬
‫‪¿« Á"ÂÓ 9‬‬
‫‡„‪ "BÓ‬מורי וחמי הרבי‬
‫הראשונים ‪49‬‬ ‫שלושת‬ ‫מאת‬ ‫נמצא‬
‫)‪(‰‚ÂÓ È˙Ï ‰Á‰‬‬
‫אדמו"רי חב"ד‪ ,‬מצינו ‪50‬‬ ‫בשושלת‬ ‫‡‪ÂÈ‬‬
‫‪ƒ» ‚‰Ó‬‬
‫‪«¿ƒ ‰È‰‬‬‫‪»» ÔkL‬‬
‫‪ 10‬הריי"צ ∆≈‬
‫‪51‬‬ ‫‪ÈLe„a‬‬
‫ביאורים במאמר זה גם ‪≈ ¿ƒ‬‬
‫]דּמנהגנוּ ‪2‬‬
‫כוּ' ‪ֵ ָ ְ ִ ְ 1‬‬ ‫בּמצרים‬
‫לפרעה ְ ִ ְ ָ ִ‬ ‫היינוּ ְ ַ ְ ֹ‬ ‫‪ִ ָ ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪ƒ»¬ 1‬‬ ‫‡„‪ "BÓ‬הרבי הרש"ב‬ ‫‪¿« ˜"Î 11‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ŒÈÁ‡lL‬‬
‫‪≈¬«¿∆ eȇÈN‬‬
‫‪≈ ƒ¿ eÈ˙Ba‬‬
‫« ≈‬ ‫מנחה‬ ‫אחרי ִ ְ ָ‬ ‫בּ'שׁבּת ַה ָגּדוֹל' ַ ֲ ֵ‬ ‫ֲא ֶשׁר ְ ַ ָ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪CkL‬‬
‫‪«∆ ‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔeÓe‬‬
‫‪» ,Ô„ÚŒB˙ÓL‬‬
‫‪∆≈ »¿ƒ 12‬‬
‫‪53‬‬ ‫במאמרי החסידות של‬ ‫∆‪,‰Ê‬‬ ‫"לכ ֵפּר ַעל ָכּל‬ ‫היינוּ" ַעד ְ ַ‬ ‫"עבדים ָ ִ‬ ‫וֹמרים ֲ ָ ִ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 3‬א ְִ‬ ‫‪ÌȇÈNp‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ˙‚‰‰‬‬ ‫‪«»¿« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» 13‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫האדמו"רים בדורות הבאים‪≈¬∆ ,‬‬ ‫שׁכּן‬‫אדמוֹ"ר ֶ ֵ‬ ‫שׁסּפּר כ"ק מו"ח ַ ְ‬ ‫וֹנוֹתינוּ" ‪ְ ,‬כּמוֹ ֶ ִ ֵ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ֲ 4‬ע ֵ‬ ‫‪ ,ÂÈÙlL‬שקדמו‬
‫‪ 14‬אדמו"רי חב"ד ∆¿»»‬
‫‪55‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ÏkL‬‬‫‪»∆ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ÛÒB‬‬
‫»‬ ‫עדן‪,‬‬ ‫נשׁמתוֹֿ ֵ ֶ‬‫אדמוֹ"ר ִ ְ ָ‬ ‫אביו כ"ק ַ ְ‬ ‫מנהג ָ ִ‬ ‫היה ִ ְ ַ‬ ‫‪ָָ 5‬‬ ‫‪,Ô˜f‰‬‬
‫‪≈»« eaÏ‬‬
‫‪ 15‬לרבי הרש"ב «‪≈«¿ „Ú‬‬
‫‪56‬‬ ‫˜‪,BÓ„B‬‬
‫‪¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ 'Lec'‰‬‬
‫‪¿ « ÏÚ« ÊÁ‬‬
‫»«‬ ‫‪∆ ≈¿ƒ L„wa‬‬
‫‪ ‰ÊŒÈÙÏ‬וגם‬ ‫‪∆… « ‰ÏÚÓÏe‬‬
‫‪»¿«¿ 16‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪∆ ÌÚhÓ‬‬
‫‪ ‰Ê‬שחזר על דברי‬ ‫‪««ƒ ÌbL‬‬ ‫∆«‬
‫שׁלּפניו‪,‬‬
‫נּשׂיאים ֶ ְ ָ ָ‬ ‫הנהגת ַה ְ ִ ִ‬ ‫היתה ַ ְ ָ ַ‬ ‫שׁכּ‪ָ ְ ָ ‬‬ ‫וּבן ִמֶזּה ֶ ַ‬ ‫‪ 6‬וּמ ָ‬ ‫‪ 17‬לפני האדמו"ר הזקן נהגו במנהג זה‬
‫‪58‬‬ ‫קודמו‪ ,‬אפילו אם לא היה מוסיף שום‬ ‫וּע‬
‫לפניֿ ֶזה[‪ָ ְ ,‬ויד ַ‬ ‫בּקּדשׁ ִ ְ ֵ‬ ‫וּלמעלה ַ ֶֹ‬‫זּקן‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫לר ֵבּנוּ ַהָ ֵ‬ ‫‪ַ 7‬עד ְ ַ‬ ‫‪ 18‬של אמירת חלק מההגדה לאחר תפילת‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÏÚ« '‰Bz'‰‬‬
‫‪» « ˙‡˜‬‬ ‫אלקיםֿ ַח ִיּים' דבר משלו‪≈¿ƒ ,‬‬ ‫דּבריֿ ֱ ֹ ִ‬ ‫בּ'סּדּוּר ִעם ִ ְ ֵ‬ ‫‪ַ 8‬ה ְדּרוּשׁ ַעל ֶזה ַ ִ‬ ‫‪«Úe„ÈÂ‬‬
‫¿»‬ ‫הגדול'[‪,‬‬ ‫ב'שבת‬ ‫‪ 19‬מנחה‬
‫‪60‬‬ ‫‪ÏÚ« BLÙ‬‬ ‫‪¿« ÒnL‬‬ ‫‪ BÓL‬כיוון ∆»«‬ ‫זּקן ¿‬ ‫אדמוֹ"ר ַהָ ֵ‬ ‫האמצעי ‪ְ ,‬והוּא ְדרוּשׁ ַ ְ‬ ‫‪5‬‬ ‫לאדמוֹ"ר ָ ֶ ְ ָ ִ‬ ‫‪ְְַ 9‬‬ ‫«‪‰Ê∆ ÏÚ‬‬ ‫‪ Lec‰‬מאמר חסידות‬
‫‪¿« 20‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙‡˜‬‬ ‫‪≈¿ƒ ÔÎÏÂ‬‬ ‫‪≈»¿ ,ÔÈÚ‰‬‬ ‫)כּמּבאר »‪»¿ƒ‬‬ ‫האמצעי ַ ְ ֹ ָ‬ ‫אדמוֹ"ר ָ ֶ ְ ָ ִ‬ ‫שׁנּכ ַתּב ַעלֿ ְ ֵידי ַ ְ‬ ‫‪ְ ִ ֶ 10‬‬ ‫‪ 21‬בהתחלה זו של 'עבדים היינו'‬
‫‪62‬‬ ‫‪ , BÓL‬כמאמר חכמינו ז"ל שהתורה‬ ‫‪8‬‬ ‫עליו ַגּם ֵבּא ִוּרים ¿‬ ‫‪ŒÌȘχŒÈc‬‬
‫‪ƒ… ¡ ≈¿ƒ ÌÚƒ ecq'a‬‬ ‫‪ƒ « 22‬‬
‫דּמת ַה ִ'סּדּוּר'(‪ֵ ְ ,‬וישׁ ָ ָ‬ ‫בּהקָ ַ‬‫‪ְ ַ ְ 11‬‬
‫‪63‬‬ ‫נקראת 'תורת משה' כי משה רבנו 'נתן‬ ‫‪ƒ« 23‬‬
‫‪ 'ÌÈiÁ‬סידור ובו מאמרי חסידות על‬
‫‪64‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» È‰‬‬ ‫את נפשו' על התורה‪≈¬ ,‬‬
‫)שׁכּבר ִ ְנד ְפּסוּ‬‫צדק' ֶ ְ ָ‬ ‫'צּמח ֶ ֶ‬ ‫מאדמוֹ"ר ַה ֶ ַ‬ ‫ְוהערוֹת ֵ ַ ְ‬ ‫‪ָ ֶ 12‬‬ ‫‪,5 ÈÚˆÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ»¿∆» "BÓ„‡Ï‬‬ ‫‪ 24‬התפילה ¿«¿‬
‫‪65‬‬ ‫‪BlMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ÛÈÒB‰‬‬ ‫ונמצא מהאדמו"רים «‪ƒ Ìb‬‬ ‫תּוֹרה' ‪ָ ְ ִ ְ ,(6‬‬ ‫בּשׁם 'אוֹר ַה ָ‬ ‫נּקרא ְ ֵ‬ ‫בּספרוֹ ַה ִ ְ ָ‬ ‫‪ְ ִ ְ 13‬‬ ‫„‪ Le‬מאמר חסידות של‬ ‫‪¿ ‡e‰Â¿ 25‬‬
‫‪66‬‬ ‫ובכך מודגשת עוד יותר השייכות שלו‬ ‫נאמר ַעלֿ ְ ֵידי ְשׁלֹ ֶשׁת ֲאבוֹת‬ ‫שׁדּרוּשׁ ֶזה ֶ ֱ ַ‬ ‫‪ְ ֶ 14‬‬ ‫‪È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « zÎpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ Ô˜f‰‬‬
‫‡„‪≈»« "BÓ‬‬ ‫‪¿« 26‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ÔȇL‬התוכן של‬ ‫‪≈∆ ËÙe‬‬‫האמצעי למאמר‪»¿ƒ .‬‬ ‫אדמוֹ"ר ָ ֶ ְ ָ ִ‬ ‫זּקן‪ְ ַ ,‬‬ ‫אדמוֹ"ר ַהָ ֵ‬ ‫החסידוּת‪ְ ַ :‬‬ ‫‪ִ ֲ ַ 15‬‬ ‫‡„‪ƒ»¿∆» "BÓ‬‬
‫‪ ÈÚˆÓ‡‰‬בנו של‬ ‫‪¿« 27‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ÈËt‬‬
‫‪ƒ »¿ ÔÈÚ‬‬‫‪»¿ƒ Ì˙Ò‬‬ ‫חסידים מאמר ∆‪»¿ ‰Ê‬‬ ‫פּת ָגּם ֲ ִ ִ‬ ‫וּע ִ ְ‬ ‫)כּיּד ַ‬‫צדק' ַ ָ‬ ‫'צּמח ֶ ֶ‬ ‫ְואדמוֹ"ר ַה ֶ ַ‬ ‫‪ְ ַ 16‬‬ ‫‪˙Óc˜‰a‬‬
‫)‪« »¿«¿ ‡nk‬‬
‫‪ 28‬האדמו"ר הזקן «¿ …»‬
‫‪69‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÈÏÏk‬‬‫‪ƒ»¿ ÔÈÚ‬‬ ‫‡‪»¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰Bza‬‬‫שׁוֹנים « »‬ ‫הרא ִ‬ ‫נּשׂיאים ָ ִ‬ ‫שׁשּׁלֹ ֶשׁת ַה ְ ִ ִ‬ ‫בּזה‪ְ ֶ ,‬‬ ‫שׁוֹנים ָ ֶ‬ ‫הרא ִ‬ ‫‪ִ ָ 17‬‬ ‫‪ 'ecq'‰‬לגבי מאמרי החסידות‬ ‫‪ƒ « 29‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪˜eÒt‰‬‬‫‪»« È‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ,dlk‬‬ ‫‪»À ‰Bz‰‬‬‫« »‬ ‫‪ ÂÈÏÚ‬על מאמר‬‫‪»» LÈÂ‬‬‫‪ 30‬שבספר זה(‪≈¿ ,‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ÏÚ« ıez≈ ‡e‰ "eÈȉ‬‬ ‫"‪ƒ» ÌÈ„Ú‬‬
‫¬»‪ƒ‬‬
‫מּוּבן‬
‫וכ ָ‬ ‫החסידוּת' ‪ַ ְ ,7‬‬ ‫'שׁלֹ ֶשׁת ֲאבוֹת ַ ֲ ִ‬ ‫בּשׁם ְ‬ ‫נקראים ְ ֵ‬ ‫‪ִ ָ ְ ִ 18‬‬ ‫‪˙BÚ‰Â‬‬
‫‪»∆¿ ÌÈe‡a‬‬ ‫‪ 31‬זה «‪ƒ ≈ Ìb‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ÌÏBÚ‰‬‬
‫)‪» » ÔBLÏe‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫הינוּ ֶשׁהוּא ¿≈«‬
‫‪˙χL‬‬ ‫האמצעי'‪ְ ַ ,‬‬ ‫'אדמוֹ"ר ָ ֶ ְ ָ ִ‬ ‫מה ֵשּׁם ַ ְ‬ ‫‪ַ 19‬גּם ֵ ַ‬ ‫ˆ„˜' חתנו‬‫‪∆∆ ÁÓv'‰‬‬
‫‪«∆ « "BÓ„‡Ó‬‬ ‫‪¿«≈ 32‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪Ôa‰‬‬
‫"‪≈« ,9 "Ea‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪«ƒ‬‬
‫˜‪(˙iLe‬‬ ‫וּשׁי‬‫בּדר ֵ‬ ‫דּר‪ֶ ֿ‬זה ִ ְ‬ ‫ועלֶֿ ֶ‬ ‫מה ְשּׁלֹ ָשׁה(‪ַ ְ ,‬‬ ‫'אמצעי' ֵ ַ‬ ‫‪ָ 20‬ה ֶ ְ ָ ִ‬ ‫)‪kL‬‬
‫‪ 33‬של אדמו"ר האמצעי ∆¿»‬
‫‪74‬‬ ‫‪ 10 ÌÎÁ‰‬מבין ארבעת הבנים עליהם‬ ‫לזה ∆»»‬ ‫נוֹסף ָ ֶ‬ ‫שׁהרי ָ‬ ‫שׁלּאחריֿ ֶזה‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫נשׂיאינוּ ֶ ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫בּוֹתינוּ ְ ִ ֵ‬ ‫‪ַ 21‬ר ֵ‬ ‫‪ÌLa‬‬‫‪≈ ¿ ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« BÙÒa‬‬‫‪¿ƒ¿ eÒt„‬‬‫‪¿ ¿ƒ 34‬‬
‫חזר ַעל ַה ְ'דּרוּשׁ' ֶשׁל ק ְוֹדמוֹ‪,‬‬ ‫מהם ָ ַ‬ ‫אחד ֵ ֶ‬ ‫שׁכּל ֶ ָ‬ ‫‪ָ ֶ 22‬‬ ‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,( '‰Bz‰‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪» « B‡' 35‬‬
‫‪Ó‡‬‬
‫‪ LecL‬מאמר חסידות ∆‪«¡∆ ‰Ê‬‬ ‫‪¿∆ 36‬‬
‫ולכן ִ ְנקֵראת‬‫הענין‪ֵ ָ ְ ,‬‬
‫נפשׁוֹ ַעל ָ ִ ְ ָ‬ ‫שׁמּסר ַ ְ‬ ‫'תּוֹרה' ַעל ְשׁמוֹ ֶ ָ ַ‬ ‫נקראת ַה ָ‬ ‫טּעם ֶזה ִ ְ ֵ‬ ‫שׁגּם ִמ ַ ַ‬ ‫‪ַ ֶ 23‬‬
‫¬‡‪˙B‬‬ ‫‪˙LÏL‬‬
‫¿ …∆‬ ‫‪È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « 37‬‬
‫פּרטי‬
‫ענין ְ ָ ִ‬
‫סתם ִ ְ ָ‬ ‫שׁאין ֶזה ְ ָ‬ ‫וּבפרט ֶ ֵ‬‫וֹסיף ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ָ ְ ִ .‬‬ ‫אחד ַגּם ה ִ‬ ‫הרי ָכּל ֶ ָ‬ ‫‪ַ 24‬על ְשׁמוֹ ‪ֵ ֲ ,8‬‬ ‫‪,Ô˜f‰‬‬
‫‡„‪≈»« "BÓ‬‬ ‫‪¿« :˙e„ÈÒÁ‰‬‬‫‪ƒ¬« 38‬‬
‫היינוּ" הוּא‬ ‫"עבדים ָ ִ‬
‫שׁהרי ַה ָפּסוּק ֲ ָ ִ‬ ‫כּלּהּ‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫תּוֹרה ֻ ָ‬ ‫בּכל ַה ָ‬ ‫כּללי ְ ָ‬ ‫ענין ְ ָ ִ‬ ‫בּתּוֹרה ֶא ָלּא ִ ְ ָ‬ ‫‪ָ ַ 25‬‬ ‫‪"BÓ„‡Â‬‬‫‪¿«¿ ÈÚˆÓ‡‰‬‬
‫‡„‪ƒ»¿∆» "BÓ‬‬ ‫‪¿« 39‬‬
‫שׁנּקרא‬
‫שׁזּה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫החכם‪ֶ ֶ ,10‬‬ ‫"בּנ‪ַ ,9 "‬ה ֵבּן ֶ ָ ָ‬ ‫וּשׁיּת( ִ ְ‬ ‫וֹלם ק ִ ַ‬ ‫)וּבלשׁוֹן ָהע ָ‬ ‫שׁאלת ִ ְ‬ ‫‪ֵ 26‬תּרוּץ ַעל ְ ֵ ַ‬ ‫‪Ìb˙t‬‬
‫)‪»¿ƒ «Úe„ik‬‬
‫ˆ„˜' «»‬ ‫‪∆∆ ÁÓv'‰‬‬
‫‪«∆ « 40‬‬

‫‪ (1‬נוסח ההגדה של פסח‪ ,‬פיסקא עבדים היינו – מואתחנן ו‪ ,‬כא‪ (2 .‬ראה גם הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים‪ ,‬מנהגים‬
‫וביאורים בתחילתו )ד"ה שבת הגדול(‪ (3 .‬דרכי משה‪ ,‬רמ"א ושו"ע אדה"ז או"ח סת"ל ס"ב‪ (4 .‬הגש"פ סוף פיסקא על‬
‫אחת כמה וכמה‪ (5 .‬סדר הגדה ― רצג‪ ,‬ג ואילך‪ (6 .‬סידור ע' שעדֿשעה‪ (7 .‬ראה לקוטי לוי"צ אגרות ס"ע שעג ואילך‪ .‬ס'‬
‫הערכים חב"ד ערך אור מים רקיע ע' תלג ואילך‪ .‬וש"נ‪ (8 .‬ראה מדרש תהילים א‪ ,‬ב‪ .‬מכילתא בשלח טו‪ .‬א‪ .‬שמו"ר פ"ל‪,‬‬
‫ד‪ .‬ועוד‪ (9 .‬ראה ואתחנן שם‪ ,‬כֿכא‪ (10 .‬ראה פירש"י בא יג‪ ,‬יד‪ .‬וראה הגש"פ פיסקא חכם מה הוא אומר‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫ו‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏknL‬‬‫‪»ƒ∆ .14 ‰Bz‰‬‬‫‪» « ˙ÓÎÁ‬‬ ‫‪«¿» ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ‰"aw‰‬‬ ‫‪»»« ÏL‬‬ ‫‪∆ BBˆe‬‬ ‫‪¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰BÓ‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈ 'ÌÎÁ‬‬ ‫'‪»» Ôa‬‬ ‫‪≈ ÌLa‬‬ ‫‪≈ ¿ ‡˜pL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰fL‬‬‫‪ 1‬מדובר בהגדה‪∆∆ ,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ 'eÎ "eÈȉ‬שהוא המענה לשאלת הבן‬ ‫)"‪ƒ» ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ ‰Ê∆ ÔÈÚL‬‬ ‫‪»¿ƒ∆ ,ÔeÓ‬‬ ‫»‬ ‫‪ Ì‚Â‬הביטוי 'בן'‬ ‫‪ ÌÎÁ‬סתם‪ ,‬במובן הרגיל והפשוט של הביטוי 'חכם'‪«¿ ,‬‬ ‫‪»» Ôa≈ 2‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ ÈÏÏÎe‬וכפי שממשיך ומבאר‪.‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈwÚ‬‬
‫‪ƒ»ƒ ÔÈÚ‬‬
‫החכם‪ ,‬כאמור( ‪»¿ƒ ‡e‰‬‬ ‫˜‪ ,(ÔË‬כפי המובן הרגיל והפשוט של‬ ‫)‪» » Ôa‬‬
‫˜‪≈ B˙eË‬‬‫‪¿ « ÏÚ« ‰BÓ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ 3‬‬
‫‪45‬‬ ‫"‪ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ e˙kL‬‬ ‫‪»∆ ‰nL‬‬ ‫‪ 15 ÌÈLeca‬המאמרים הנזכרים‪«∆ ,‬‬ ‫‪ƒ ¿« ‡Óe‬‬ ‫¿ …»‬ ‫'‪ ,'ÔÈBÁŒÔa‬שפירושו‬ ‫‪ƒ ∆ ÔBLl‰‬‬ ‫‪»« CcŒÏÚ‬‬
‫‡‪∆∆ « ‡e‰ ‡l‬‬ ‫‪ 4‬הביטוי 'בן' ∆»‬
‫‪46‬‬ ‫‪"ÌÈˆÓa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‰ÚÙÏ‬‬ ‫‪… ¿«¿ eÈȉ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ B˙e‡ÈˆnL‬וכל ההגדרה‬
‫‪ 5‬ומשמעותו ∆¿‪ƒ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» ‰È‰L‬‬ ‫‪»»∆ ‰nL‬‬ ‫וגם ≈‪«∆ ,BLet‬‬ ‫חכם‪ַ ְ ,‬‬ ‫חכם' ֵאינוֹ מ ֶוֹרה ֶשׁהוּא ֵבּן ָ ָ‬ ‫'בּן ָ ָ‬ ‫בּשׁם ֵ‬ ‫‪ 6‬של מהותו של ה'בן חורין' ‪ֵ ְ 1 ‡È‰ƒ‬‬
‫‪˙e„Ú‰‬‬‫»«¿‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬
‫‡‪ֵ 2 ˙ÈzÓ‬אינוֹ מ ֶוֹרה ַעל ַ ְ‬ ‫‪ƒƒ¬ ˙eÁ≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙e‡ÈˆÓ‬‬ ‫‪ƒ¿ 7‬‬
‫‪48‬‬
‫קטן(‪ֶ ,‬א ָלּא הוּא‬ ‫)בּן ָ ָ‬ ‫קטנוּתוֹ ֵ‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ,„eaÚM‰Â‬כלומר‪ ,‬האפשרות לכך‬ ‫¿« ‪¿ƒ‬‬ ‫"‪Ôa‬‬
‫‪≈ ÔBLl‰‬‬ ‫)‪»« ‰ÊŒCcŒÏÚÂ‬‬
‫‪∆ ∆∆ «¿ 8‬‬
‫‪50‬‬ ‫שבני ישראל יהיו עבדים ומשועבדים‬
‫שׁמּציאוּתוֹ ִהיא‬ ‫'בּןֿח ִוֹרין'‪ִ ְ ֶ ,‬‬ ‫דּר‪ַ ‬ה ָלּשׁוֹן ֶ‬ ‫‪ַ 3 11 (‰Êa‬עלֶֿ ֶ‬ ‫)‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ "‰‡Ó‬‬ ‫‪»≈ 9‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÈtÓ‬‬ ‫‪≈¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫במצרים ¬≈‬ ‫לּשׁוֹן‬ ‫ָ‬ ‫ה‬
‫ַ‬ ‫זה‬‫ֶ‬ ‫‪ֿ‬‬ ‫דּר‬
‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֿ‬ ‫)ועל‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫תּית‬ ‫ִ‬ ‫אמ‬‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫וּת‬ ‫חר‬ ‫ֵ‬ ‫שׁל‬ ‫ֶ‬ ‫וּת‬ ‫מציא‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ôa∆ ‡e‰L‬‬‫‪∆ ,‡e‰ ‰Êa‬‬ ‫‪∆» Let‰L‬‬‫‪≈«∆ 10‬‬
‫‪52‬‬ ‫בּזה הוּא‪ ,‬אצל בני ישראל באותה שעה «»‬
‫‪vÓ‬‬ ‫שׁה ֵפּרוּשׁ ָ ֶ‬ ‫בּזה( ֶ ַ‬ ‫‪11‬‬ ‫יּוֹצא ָ ֶ‬ ‫)וכ ֵ‬‫מאה" ְ ַ‬ ‫"בּן ֵ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ ‡e‰ BlL‬‬ ‫‪∆ ÏÈbL‬‬‫‡„‪ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪»» 11‬‬
‫‪53‬‬ ‫'‪ ,'‰Út‬כפי‬
‫‪… ¿« ˙ÈÁaL‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ∆ ÈÁe‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫ועד‬‫שׁנה‪ַ ְ ,‬‬ ‫מאה ָ ָ‬ ‫שׁגּיל ֶשׁלּוֹ הוּא ֵ ָ‬ ‫אדם ֶ ִ‬ ‫ֶשׁהוּא ֶבּן ָ ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬‫שלו‬ ‫והמהות‬ ‫המציאות‬ ‫וזו‬ ‫»‬
‫‪,‰L‬‬‫‪» 12‬‬
‫‪54‬‬ ‫שממשיך ומבאר‪.‬‬ ‫גּיע‬
‫שׁה ִ ַ‬
‫בּזה‪ִ ֶ ,‬‬ ‫אחר ַה ֵפּרוּשׁ ָ ֶ‬ ‫בּמקוֹם ַ ֵ‬ ‫שׁמּבאר ְ ָ‬ ‫‡‪ָ ֹ ְ ֶ 7 Á‬‬ ‫‪≈« ÌB˜Óa‬‬ ‫‪»¿ ‡nL‬‬
‫‪»… ¿∆ „ÚÂ‬‬ ‫‪«¿ 13‬‬
‫‪55‬‬ ‫‡‪˙Bi˙B‬‬
‫'‪ƒ ‡e‰ '‰Út‬‬ ‫‪… ¿« ‰p‰c‬‬
‫¿ ‪≈ƒ‬‬ ‫‪˙eÓÏLÏ‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫«‬
‫‪ÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒ‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪,‰Êa‬‬
‫∆‬‫»‬ ‫‪Let‰‬‬‫≈‬‫‪« 14‬‬
‫חכם'‬‫'בּן ָ ָ‬ ‫וּלפיֿ ֶזה ֵ‬ ‫מאה(‪ִ ְ ,‬‬ ‫מס ַפּר ֵ ָ‬ ‫ענין ִ ְ‬ ‫שׁלמוּת ִ ְ ַ‬ ‫‪ִ 8‬ל ְ ֵ‬
‫‪56‬‬ ‫זהות לאותיות מהם מורכבת המילה‬ ‫‪»≈ tÒÓ‬‬
‫‪ ‰‡Ó‬וכעת זו ההגדרה‬ ‫‪«¿ƒ ÔÈÚ‬‬‫‪«¿ƒ 15‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÔÈÚc‬‬
‫‪«¿ƒ ¿ ,ÔeÓ‬‬
‫‪» ‰fÓe‬‬ ‫'‪∆ƒ ,16 'ÛÚ‰‬‬
‫» …∆‬ ‫וּר‬ ‫חד‬‫ָ‬ ‫כּלּוֹ‬ ‫ֻ‬ ‫לּא‬ ‫ָ‬ ‫א‬‫ֶ‬ ‫סתם‬‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫חכם‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫רק‬ ‫ַ‬ ‫לא‬ ‫ֹ‬ ‫וּא‬ ‫שׁה‬ ‫ֶ‬ ‫הינוּ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫‪9‬‬
‫‪'ÌÎÁ‬‬
‫'‪»» Ôa‬‬
‫‪≈ ‰ÊŒÈÙÏe‬‬
‫‪ 16‬של מהותו(‪∆ ƒ¿ ,‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪,˙eiÁea‬‬
‫‪ƒ» ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬ ‫'‪»¿«¿ '‰Út‬‬‫«¿ …‬ ‫וּר‬ ‫בּבא‬‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫בּחסידוּת ‪12‬‬ ‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫מּבאר‬
‫ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫וכ‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬ ‫החכמה‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫וּת‬ ‫בּמציא‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫‪10‬‬
‫‪Ì˙Ò‬‬
‫‪»¿ ÌÎÁ‬‬‫‪»» ˜« ‡Ï‬‬ ‫‪… ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ eȉ‬‬
‫‪¿« 17‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪Ì„‡a‬‬
‫‪»»» ÛÚ‬‬ ‫‪∆… ÏL‬‬ ‫‪∆ BÈÚÓ‬‬
‫‪»¿ƒ≈ ÔeÈ‬‬
‫»‬ ‫וּמ ִכּיר ֶאת‬ ‫יוֹדע ַ‬ ‫החכם‪ֶ ,‬שׁהוּא ֵ ַ‬ ‫שׁאלת ַה ֵבּן ֶ ָ ָ‬ ‫‡‪ַ ֵ ְ BlkÀ ‡l‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪' 18‬חכם' במובן הרגיל ∆»‬
‫‪60‬‬ ‫'‡„‪ÏÚ« 'Ì‬‬ ‫)‪»» ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔBzÁz‰‬‬ ‫ועל ְיסוֹד ֶזה ««¿‬ ‫שׁפּטים‪ַ ְ ,‬‬ ‫וּמ ְ ָ ִ‬ ‫החלּוּק ֵבּין ֵעדוּת ֻח ִקּים ִ‬ ‫ִַ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪‰ÓÎÁ‰‬‬
‫»‬‫¿‬‫»‬ ‫«‬ ‫‪˙e‡ÈˆÓa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ e„Á» 19‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ "ÔBÈÏÚÏ‬ומאחר‬
‫‪17‬‬ ‫"‡‪¿∆¿ ‰nc‬‬
‫‪∆ «∆ ÌL‬‬ ‫שׁלּכן ≈‬ ‫והח ִקּים" גּוֹ' ‪ֵ ָ ֶ .13‬‬ ‫העדוֹת ְ ַ ֻ‬ ‫"מה ָ ֵ‬ ‫שׁאלתוֹ ָ‬ ‫‪ִ 13 ‡nÎÂ‬היא ְ ֵ ָ‬ ‫‪ 20‬והחכמה היא כל מהותו‪»… ¿«¿ ,‬‬
‫‪62‬‬ ‫שהאדם הגשמי התחתון נקרא 'אדם'‬ ‫‪˙χL‬‬
‫‪«≈¿ e‡a‬‬ ‫‪≈¿ 12 ˙e„ÈÒÁa‬‬ ‫‪ƒ¬« 21‬‬
‫החכמה‬
‫בּתּוֹרה‪ָ ְ ָ ַ ,‬‬ ‫שׁאלה זוֹ הוּא ַ ָ‬ ‫מּענה ִל ְ ֵ ָ‬ ‫‪ַ 14‬ה ַ ֲ ֶ‬
‫‪63‬‬ ‫בגלל הדמיון שלו ל'אדם' העליון‪,‬‬ ‫‪ ,ÌÎÁ‰‬בלשון הכתוב‪" ,‬מה‬‫‪»»∆ Ôa‰‬‬ ‫‪≈« 22‬‬
‫הקדושֿברוךֿהוא‪ ,‬ככתוב לגבי בריאת ‪64‬‬ ‫שׁהיא‬ ‫קּבּ"ה ֶ ִ‬ ‫חכמתוֹ ְוּרצוֹנוֹ ֶשׁל ַה ָ ָ‬ ‫האמ ִתּית‪ָ ְ ָ ,‬‬ ‫‪ִ ֲ ָ 15‬‬ ‫‪ 23‬העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה‬
‫אדם הראשון 'נעשה אדם בצלמנו ‪65‬‬ ‫שׁענין ֶזה‬ ‫וּבן‪ָ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫שׁמּכּל ֶזה מ ָ‬ ‫תּוֹרה‪ָ ִ ֶ .14‬‬ ‫חכמת ַה ָ‬ ‫‪ַ ְ ָ 16‬‬ ‫‪«Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪ 24‬ה' אלוקינו אתכם" ∆‬
‫כדמותנו'‪ ,‬עניין העורף באדם התחתון ‪66‬‬ ‫וּכללי‪.‬‬
‫קּרי ְ ָ ִ‬ ‫ענין ִע ָ ִ‬‫היינוּ" כוּ'( הוּא ִ ְ ָ‬ ‫)"עבדים ָ ִ‬‫‪ִ ָ ֲ 17‬‬ ‫‪˙e„Ú≈ ÔÈa≈ ˜elÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡∆ ÈkÓe‬‬
‫‪ƒ« 25‬‬
‫מלמד על מהותו ועניינו של העורף ‪67‬‬
‫"עבדים‬‫שׁכּתוּב ֲ ָ ִ‬ ‫שׁמּה ֶ ָ‬ ‫וּשׁים‪ַ ֶ ,15‬‬ ‫בּדּר ִ‬ ‫‪ְ ַ ‡Óe‬‬‫‪»… ¿ 18‬‬ ‫‪ 26‬מצוות כמו השבת והמועדים ששכל‬
‫‪68‬‬ ‫‪LÙ‰‰L‬‬
‫למעלה ברוחניות(‪≈¿∆«∆ .‬‬ ‫‪ 27‬האדם לא היה חושב עליהם מעצמו‬
‫‪69‬‬ ‫‪ ÌÈtÏ‬באדם‬
‫‪ƒ»¿ ÛÚ‬‬
‫ההבדל ≈‪∆… ÔÈa‬‬
‫שׁמּה‬‫בּמצרים" ֵפּרוּשׁוֹ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫לפרעה ְ ִ ְ ָ ִ‬ ‫היינוּ ְ ַ ְ ֹ‬ ‫ִָ‬ ‫‪19‬‬
‫‪ÌÈwÁ‬‬
‫‪ 28‬אבל הן מתקבלות בשכל‪ƒÀ ,‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ÂÈÙa‬‬
‫‡‪»»¿ L‬‬
‫התחתון ‪∆ ¬ 18 ‡e‰‬‬ ‫הרי‬
‫שּׁעבּוּד‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫וה ִ ְ‬ ‫העבדוּת ְ ַ‬ ‫ענין ָ ַ ְ‬
‫להיוֹת ִ ְ ַ‬ ‫שׁהיה ָיכוֹל ִ ְ‬ ‫‪ָ ָ ֶ 20‬‬ ‫‪ 29‬מצוות שהן 'חוק' ו'גזירה' למעלה‬
‫‪71‬‬ ‫בהם נמצאים החושים‬ ‫»»‬
‫‡„‪Ì‬‬ ‫'פּרעה'‪.‬‬
‫שׁבּבחינת ַ ְ ֹ‬ ‫וּחני ֶ ִ ְ ִ ַ‬ ‫שׁהיה ַמ ָצּב ר ָ ִ‬ ‫פּני ֶ ָ ָ‬ ‫‪ֶ 21‬זה ִמ ְ ֵ‬ ‫‪ 30‬מהשכל כמו שעטנז ופרה אדומה‬
‫העיקריים שלו‪ ,‬כחוש הראייה וחוש ‪72‬‬ ‫וּמֶזּה‬ ‫'הערף' ‪ִ ,16‬‬ ‫וֹתיּוֹת ָ ֶֹ‬ ‫'פּרעה' הוּא א ִ‬ ‫דּהֵנּה ַ ְ ֹ‬ ‫‪ִ ְ 22‬‬ ‫שמובנות‬ ‫מצוות‬ ‫‪ÌÈËtLÓe‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ 31‬‬
‫באמצעות המבט ‪73‬‬ ‫‪‰lb˙Ó‬‬
‫‪∆«¿ƒ‬‬ ‫הדיבור‬ ‫יוּבן‬
‫וּחניּוּת‪ָ ,‬‬ ‫למעלה ְבּר ָ ִ‬ ‫'פּרעה' ְ ַ ְ ָ‬ ‫דּענין ַ ְ ֹ‬ ‫וּבן‪ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ 23‬מ ָ‬ ‫‪ 32‬ומתקבלות בשכל גם אילו לא היה‬
‫שלו והדיבור שלו וההבעה של פניו ‪74‬‬ ‫‪ 33‬ציווי עליהן כמו כיבוד אב ואם‪ ,‬לא‬
‫'אדם'‬‫נּקרא ָ ָ‬ ‫)ה ִ ְ ָ‬‫תּחתּוֹן ַ‬ ‫בּאדם ַה ַ ְ‬ ‫ערף ָ ָ ָ‬ ‫מענינוֹ ֶשׁל ֶֹ‬ ‫‪ָ ְ ִ ֵ 24‬‬
‫של האדם ‪75‬‬ ‫‪˙eiÁ‰‬‬
‫‪«« ˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ wÚ‬‬
‫‪«ƒ‬‬ ‫‪ 34‬תגנוב וכד'‪ ,‬וידיעה והכרה בהבדלים‬
‫‪76‬‬ ‫‪ÔkŒÔȇLŒ‰Ó‬‬
‫‪≈ ≈∆ « ,ÈÓÈt‰‬‬‫‪ƒ ƒ¿« BBˆe‬‬
‫¿‬
‫ערף‬‫שׁההפרשׁ ֵבּין ֶֹ‬ ‫לעליוֹן" ‪ֵ ְ ֶ ַ ֶ .(17‬‬ ‫דּמּה ְ ֶ ְ‬ ‫"אַ ֶ‬ ‫‪ַ 25‬על ֵשׁם ֶ‬ ‫‪ÏÚÂ‬‬
‫‪ 35‬הללו היא סימן והוכחה לחכמתו ¿«‬
‫‪77‬‬ ‫¿»¿‬
‫‪ BtÚa‬שבו לא נמצאים האברים‬ ‫גּלּה ִע ַקּר‬ ‫מת ַ ֶ‬‫אדם ִ ְ‬ ‫בּפניו ֶשׁל ָ ָ‬ ‫פּנים הוּא‪ֲ 18‬א ֶשׁר ְ ָ ָ‬ ‫‪ְ 26‬ל ָ ִ‬ ‫של הבן‬ ‫‪»≈¿ ‡È‰ƒ ‰Ê∆ „BÒÈ¿ 36‬‬
‫‪B˙χL‬‬
‫‪78‬‬ ‫והחושים הנמצאים בפנים ≈‡‪ÔÈ‬‬ ‫שׁאיןֿ ֵכּן‬ ‫פּנימי‪ַ ,‬מהֿ ֶ ֵ‬ ‫החיּוּת ְוּרצוֹנוֹ ַה ְ ִ ִ‬ ‫פּנימיּוּת ַ ַ‬ ‫‪ִ ִ ְ 27‬‬ ‫‪"ÌÈwÁ‰Â‬‬
‫‪ƒÀ«¿ ˙B„Ú‰‬‬
‫"‪≈» ‰Ó‬‬ ‫‪ 37‬החכם »‬
‫‪79‬‬ ‫‪˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Èelbƒ ˙‡∆ ÌȇB‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫החיּוּת‬ ‫פּנימיּוּת ַ ַ‬ ‫וֹאים ֶאת ִגּלּוּי ְ ִ ִ‬ ‫בּערפּוֹ ֵאין ר ִ‬ ‫‪ְ ָ ְ 28‬‬ ‫‪ ÔÎlL‬מאחר שהשאלה‬‫‪≈»∆ .13 'Bb 38‬‬
‫‪80‬‬ ‫‡‪ ‡l‬רואים «‪˜‬‬
‫‪»∆ BBˆe‬‬
‫‪¿ ˙eiÁ‰‬‬
‫««‬ ‫והרצוֹן‪.‬‬ ‫החיּוּת ְ ָ ָ‬ ‫‪ְ 29‬וּרצוֹנוֹ ֶא ָלּא ַרק ֶאת ִחיצ ִוֹניּוּת ַ ַ‬ ‫‪ 39‬מבוססת על הבנה והכרה ראוייה של‬
‫‪81‬‬ ‫‪.ÔBˆ‰Â‬‬
‫‪»»¿ ˙eiÁ‰‬‬
‫‪«« ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫∆‡˙ ‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪‰Ún‰‬‬
‫‪ 40‬הבן החכם במצוות‪∆¬«« ,‬‬
‫וכך גם בנמשל‪ ,‬למעלה ברוחניות‪ ,‬בחינת 'פנים' היא כאשר יש התגלות ‪82‬‬ ‫‪B˙ÓÎÁ‬‬
‫‪»¿» ,˙ÈzÓ‡‰‬‬
‫‪ƒƒ¬» ‰ÓÎÁ‰‬‬
‫«»¿»‬ ‫שהיא‬‫‪,‰Bza‬‬
‫‪» « ‡e‰ BÊ ‰Ï‡LÏ‬‬
‫‪»≈¿ ƒ 41‬‬

‫‪ (11‬אבות ספ"ה‪ (12 .‬ד"ה כי ישאלך‪ ,‬וד"ה עדות ה'ש"ת‪ (13 .‬ואתחנן שם‪ ,‬כ‪ (14 .‬ראה תניא פ"ד‪ (15 .‬סידור‪ ,‬שם‪ (16 .‬ל"ת‬
‫להאריז"ל ר"פ וישב ור"פ שמות‪ ,‬ובכ"מ‪ .‬וראה תו"א שמות נח‪ ,‬ב‪ (17 .‬ס' עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב פל"ג‪.‬‬
‫של"ה ג‪ ,‬א‪ .‬כ‪ ,‬ב‪ .‬שא‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪ (18 .‬סידור‪ ,‬שם רצד‪ ,‬סע"ג‪.‬‬
 ‫ז‬ ‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫יכולה להשתלשל מציאות של 'פרעה' ובוודאי לא מציאות של פרעה ‪43‬‬ ‫‪‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪»¿«¿∆ ÔBˆ‰‬‬ ‫‪»» ˙eiÓÈt‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ L‡ÎÂ‬‬
‫‪ 1‬והארה של פנימיות הרצון העליון ¿«¬ ∆‬
‫‪44‬‬ ‫המשעבד את בני ישראל‪.‬‬ ‫‪ ,˙elb˙‰a‬ויש התגלות והארה של חיצוניות הרצון בלבד‪≈¬ ,‬‬
‫‪È‰‬‬ ‫‡‪«¿ƒ¿ dÈ‬‬‫‪»≈ 2‬‬
‫‪45‬‬ ‫)'‪ ('ÛÚ‬מצב‬
‫‪∆… "‰Út"L‬‬
‫‪ e‰ÊÂ‬הטעם הפנימי על «‪ ‰Ó‬שנתבאר לעיל ∆ «¿ …‬ ‫‪ ‰È‰iL‬צמצום והסתר ההתגלות של פנימיות הרצון ¿∆‬ ‫‡‪ LÙ‬עלול ∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪» ¿∆ ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ 3‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪„vÓ‬‬
‫"‪«ƒ Èkƒ ,"ÌÈˆÓa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‡˜Âc‬‬ ‫‪»¿« CiL‬‬‫'‪ '‰Út‬מלך של גילוי חיצוניות הרצון בלבד «»‬ ‫‪… ¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪ 4‬העליון ועלול להשתלשל בעולם הזה התחתון ‪»¿ƒ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪¿ƒ«¿ ˆn‰‬‬
‫‪ ÌeˆÓv‰Â‬שדרכו‬ ‫‪«≈« ÔÈÚ‬‬‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ „ÚÂ‬כדי כך‬ ‫‪«¿ ,BËeLÙk‬‬ ‫‪ 5‬רשע ‪¿ƒ‬‬
‫‪48‬‬ ‫האור האלוקי יורד מדרגה לדרגה‬ ‫אינהּ‬
‫שׁלּמעלה ֵ ָ‬ ‫הרצוֹן ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫פּנימיּוּת ָ ָ‬ ‫ְוכא ֶשׁר ְ ִ ִ‬ ‫‪ ‰NÚpL‬דבר חמור עוד יותר מעצם ‪ֲ ַ 1‬‬ ‫‪∆ ¬«∆ 6‬‬
‫‪49‬‬ ‫הנמוכות‬ ‫בדרגות‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫«¬ ∆‬ ‫‪ „eaÚL‬של בני‬ ‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ 7‬המציאות של פרעה‪,‬‬
‫ענין ֶשׁל‬ ‫שׁיּהיה ִ ְ ָ‬ ‫אפ ָשׁר ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫הרי ִמֶזּה ֶ ְ‬ ‫בּהת ַגּלּוּת‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫‪ְְִ 2‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈa≈ ˙e˜lÁ˙‰‰‬‬ ‫«‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪ ,‰ÚÙÏ‬ובלשון ההגדה שבו‬‫‪ 8‬ישראל ¿«¿ …‬
‫‪51‬‬ ‫‪,ÔBˆ‰‬‬
‫‪»» ˙eiBˆÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔBˆ‰‬‬ ‫לפרעה‪»» ,‬‬ ‫שׁעבּוּד ְ ַ ְ ֹ‬ ‫שׁנּע ֶשׂה ִ ְ‬ ‫ועד ֶ ַ ֲ‬ ‫כּפשׁוּטוֹ‪ַ ְ ,‬‬ ‫'פּרעה' ִ ְ‬‫‪ֹ ְ ַ 3 eÈȉ‬‬ ‫"‪ƒ» ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪ 9‬פותח המאמר‪ƒ»¬ ,‬‬
‫‪52‬‬ ‫ובדרגות הללו יכול להיות מצב‬ ‫דּזה‬
‫בּזה‪ֶ ְ ,‬‬ ‫וֹסיף ָ ֶ‬ ‫לפרעה"‪ֵ ְ .‬וישׁ ְלה ִ‬ ‫היינוּ ְ ַ ְ ֹ‬ ‫"עבדים ָ ִ‬ ‫‪ֲִָ 4‬‬ ‫‪."‰ÚÙÏ‬‬
‫¿«¿ …‬ ‫‪10‬‬
‫‪53‬‬ ‫שהפנימיות היא בהעלם והסתר ורק‬ ‫הרי‬
‫הרצוֹן‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫הערף‪ִ ,‬חיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫ענין ָ ֶֹ‬ ‫שׁיּשׁנוֹ ִ ְ ַ‬ ‫גּוּפא ֶ ֶ ְ‬ ‫ָ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‡Ùeb‬‬
‫‪» ‰Êc‬‬ ‫‪∆¿ ,‰Êa‬‬ ‫‪∆» ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ 11‬‬
‫‪54‬‬ ‫‡‪ Ï‬בדרגות‬
‫דּהינוּ החיצוניות היא בגילוי‪»¬ ,‬‬ ‫"בּמצרים"‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫בּכּתוּב ‪ִ ָ ְ ִ ְ -‬‬ ‫שׁמּמ ִשׁי‪ָ ַ ‬‬ ‫ֶזה ‪ְ -‬כּמוֹ ֶ ַ ְ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,ÛÚ‰‬‬
‫∆‬‫…‬ ‫»‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫«‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪BLiL‬‬
‫¿‬ ‫∆‬‫∆‬ ‫עצמו‬ ‫‪ 12‬זה‬
‫‪55‬‬ ‫‪ˆn‰‬‬
‫«≈«‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫העליונות‬ ‫וצמצוּם‪.19‬‬ ‫מצר ְ ִ ְ‬ ‫ענין ֶשׁל ֵ ַ‬ ‫ֶשׁהוּא ַעלֿ ְ ֵידי ִ ְ ָ‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬עצם המציאות ‪7‬‬ ‫‪»» ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ 13‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪ ,ÌeˆÓv‰Â‬לפני שהאור האלוקי‬ ‫¿«‪¿ƒ‬‬ ‫‪ 14‬של חיצוניות הרצון )והעדר הארה‬
‫‪57‬‬ ‫האין סוף ובלי גבול ירד ונעשה מוגבל‬
‫ענין‬
‫להיוֹת ִ ְ ַ‬ ‫שׁיּכוֹל ִ ְ‬ ‫דּענין ֶזה ֶ ָ‬ ‫‪ ÔÈÚ‰Â‬הוּא‪ָ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫‪»¿ƒ»¿ 8 ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪ 15‬והתגלות של פנימיות הרצון( ¬≈‬
‫‪58‬‬ ‫‪˙ÈÁa‬‬ ‫בּבחינה ומצומצם‪ ,‬אלא ¿‪«¿ƒ‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙elb˙‰a‬‬ ‫הרצוֹן‪ ,‬הוּא ִ ְ ִ ָ‬ ‫הערף‪ִ ,‬חיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫ָ ֶֹ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ e˙ka‬‬ ‫‪»« CÈLÓnL‬‬ ‫‪ƒ ¿«∆ BÓk¿  16‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪' , dŒÈ» ÁÓ‬מרחב' בלי גבול‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫הרצוֹן ∆¿ «‬ ‫התח ְלּקוּת ֵבּין ִחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫שׁיּשׁ ָבּהּ ִ ְ ַ‬ ‫‪ָ ŒÏÚ« ‡e‰L‬כּזוֹ ֶ ֵ‬
‫‪10‬‬ ‫‪∆ eȉc‬‬
‫"‪¿« ¿ ,"ÌÈˆÓa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ 17‬‬
‫‪60‬‬ ‫ההיפך המוחלט מ'מצר' ו'צמצום'‪,‬‬ ‫לפעמים‬
‫יתּכן ֲא ֶשׁר ִ ְ ָ ִ‬ ‫ואז ִ ָ ֵ‬ ‫הרצוֹן‪ָ ְ ,‬‬ ‫לפנימיּוּת ָ ָ‬ ‫‪ִ ִ ְ ִ 11 ÌeˆÓˆÂ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ˆÓ‬‬ ‫‪«≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ È„È‬‬‫‪≈¿ 18‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪ BÊ ‰ÈÁa‬שהיא בחינת‬
‫‪» ƒ¿ „vÓ‬‬‫‪«ƒ È‰‬‬ ‫פּנימיּוּת‪ֲ ,‬א ֶשׁר ¬≈‬ ‫וכפי‬ ‫האלוקי‬ ‫האור‬ ‫של‬ ‫והסתר‬ ‫הגבלה‬ ‫‪19‬‬
‫ולא ַה ְ ִ ִ‬ ‫הרצוֹן ְ ֹ‬ ‫גּלּה ַרק ִחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫תּת ַ ֶ‬
‫‪ְ ִ 12‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ÔÈa≈ LÙ‰‬‬
‫אין סוף ובלי גבול ≈‡‪≈¿∆ ÔÈ‬‬ ‫שממשיך ומבאר‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪˙eiBˆÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔBˆ‰‬‬ ‫‪»» ˙eiÓÈt‬‬ ‫¿‪ƒ ƒ‬‬
‫אבל‬
‫לפרעה"‪ָ ֲ ,‬‬ ‫"עבדים ְ ַ ְ ֹ‬ ‫להיוֹת ֲ ָ ִ‬ ‫אפ ָשׁר ִ ְ‬ ‫‪ִ 13 ÏBÎiL‬מ ַצּד ֶזה ֶ ְ‬ ‫‪»∆ ‰Ê∆ ÔÈÚc‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ ,‡e‰ ÔÈÚ‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ»¿ 21‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬כי פנימיות הרצון היא‬ ‫הרצוֹן »»‬ ‫פּנימיּוּת ָ ָ‬ ‫התח ְלּקוּת ֵבּין ְ ִ ִ‬ ‫שׁאין ָבּהּ ִ ְ ַ‬ ‫בּבחינה ֶ ֵ‬
‫‪ָ ִ ְ ִ 14 ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ ,ÛÚ‰‬‬ ‫‪∆… » ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ ˙BȉÏ‬‬‫‪¿ƒ 22‬‬
‫‪65‬‬ ‫בהתגלות ומאירה כל כך שאין מקום‬ ‫כּלל‬
‫הרי ֵאין ָמקוֹם ְ ָ‬ ‫פּנים‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫וכלּוֹ ָ ִ‬ ‫הרצוֹן ְ ֻ‬ ‫לחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬כלומר‪ ,‬עצם האפשרות ְ ִ‬
‫‪15‬‬ ‫‪»» 23‬‬
‫להארה חיצונית בלבד ששייכת רק ‪66‬‬ ‫)'ערף'(‬‫שׁ"פּרעה" ֶֹ‬ ‫וזהוּ ַמה ֶ ַ ְ ֹ‬ ‫הערף‪ֶ ְ .20‬‬ ‫לבחינת ָ ֶֹ‬ ‫‪ַ ִ ְ ִ 16‬‬ ‫‪ 24‬להעלם והסתר על פנימיות הרצון כך‬
‫‪67‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫מּצר כאשר יש צמצום והסתר‪≈¿ ,‬‬ ‫ענין ַה ֵ ַ‬ ‫"בּמצרים"‪ִ ,‬כּי ִמ ַצּד ִ ְ ַ‬ ‫דּוקא ְ ִ ְ ָ ִ‬ ‫שׁיּ‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫‪ָ ַ 17‬‬ ‫‪ 25‬שתהיה התגלות של חיצוניות הרצון‬
‫‪68‬‬ ‫‪BlÎÂ‬‬
‫‪À¿ ÛÚÏ‬‬
‫‪∆… ¿ ÌÈt‬‬
‫‪ƒ» ÔÈa≈ LÙ‰‬‬
‫הרצוֹן ∆¿≈‬ ‫פּנימיּוּת ָ ָ‬ ‫ההתח ְלּקוּת ֵבּין ְ ִ ִ‬ ‫נע ֶשׂה ַ ִ ְ ַ‬ ‫צּמצוּם ַ ֲ‬ ‫ְוה ִ ְ‬
‫‪ַ 18‬‬ ‫‪ ‰ÈÁa‬בדרגה »‪BÊk‬‬
‫‪ 26‬בלבד ‪» ƒ¿ƒ ‡e‰‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ÔÈa≈ LÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ BÓk¿ ,ÌÈt‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪˙e˜lÁ˙‰‬‬
‫‪¿«¿ƒ da» LiL‬‬ ‫‪ 27‬באלוקות ∆≈‬
‫‪70‬‬ ‫‪ ÔÈÓÈ‬המסמל את עניין החסד‬ ‫»‪ƒ‬‬
‫צּמצוּם‪,‬‬ ‫וה ִ ְ‬
‫מּצר ְ ַ‬ ‫לפני ַה ֵ ַ‬
‫אבל ִ ְ ֵ‬ ‫הרצוֹן‪ָ ֲ ,‬‬ ‫לחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫‪ִ ְ 19‬‬ ‫‪˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ 28‬חלוקה והבדל ≈‪ƒ ƒ ÔÈa‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ χÓNe‬המסמל‬‫בּחינה וההשפעה וההארה ¿ …‬ ‫הרי ִמ ַצּד ְ ִ ָ‬ ‫מרחב ָיֿהּ ‪ֵ ֲ ,21‬‬ ‫בּחינת ֶ ְ ַ‬ ‫בּהת ַגּלּוּת ְ ִ ַ‬ ‫‪ְ ִ ְ 20‬‬ ‫‪ʇÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÔBˆ‰‬‬
‫‪»» ˙eiÓÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ƒ ÔBˆ‰‬‬
‫‪»» 29‬‬
‫‪72‬‬ ‫את עניין הגבורה והמניעה וההסתר‬ ‫לחיצ ִוֹניּוּת‬ ‫הרצוֹן ְ ִ‬ ‫פּנימיּוּת ָ ָ‬ ‫הפרשׁ ֵבּין ְ ִ ִ‬ ‫‪ 21‬זוֹ ֵאין ֶ ְ ֵ‬ ‫‡‪L‬‬
‫‪∆ ¬ ÔÎzÈ‬‬
‫‪ 30‬באותה בחינה ודרגה ‪≈»ƒ‬‬
‫‪73‬‬ ‫)וכמו שנאמר ב'פתח אליהו‪' :‬חסד‬ ‫פּנים‪,‬‬ ‫וכלּוֹ ָ ִ‬ ‫לערף ְ ֻ‬ ‫פּנים ְ ֶֹ‬ ‫הפרשׁ ֵבּין ָ ִ‬ ‫ואין ֶ ְ ֵ‬ ‫הרצוֹן‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪ָ ָ 22‬‬ ‫‪˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ ˜« ‰lb˙z‬‬
‫‪∆«¿ƒ ÌÈÓÚÙÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ 31‬‬
‫‪74‬‬ ‫דרועא ימינא‪ ,‬גבורה דרועא שמאלא'‪,‬‬ ‫ימין‪.‬‬‫שׁכּלּוֹ ָ ִ‬ ‫וּשׂמאל‪ֻ ֶ ,‬‬ ‫ימין ְ ֹ‬ ‫הפרשׁ ֵבּין ָ ִ‬ ‫שׁאין ֶ ְ ֵ‬ ‫‪ְ 23‬כּמוֹ ֶ ֵ‬ ‫‪ƒ ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬
‫‪ ,˙eiÓÈt‰‬ואילו‬ ‫‪… ¿ ÔBˆ‰‬‬
‫‪»» 32‬‬
‫‪75‬‬ ‫חסד זרוע ימין‪ ,‬גבורה זרוע שמאל(‪,‬‬ ‫‪ 33‬הפנימיות תישאר בהעלם והסתר‪,‬‬
‫"בּאתי‬
‫מּתחיל ָ ִ‬ ‫)בּדבּוּרֿ ַה ַ ְ ִ‬ ‫לעיל ְ ִ‬ ‫בּאר ְ ֵ‬ ‫שׁנּת ָ ֵ‬
‫וּכמוֹ ֶ ִ ְ‬ ‫‪ְ 24‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ÔÈÓÈ‬כי בדרגה זו האין‬
‫‪ƒ» BlkL‬‬
‫אלא ∆‪À‬‬ ‫‪‰Ê∆ „vÓ‬‬
‫‡‪«ƒ L‬‬
‫בגלל ההסתר של‬‫‪∆ ¬ 34‬‬
‫‪77‬‬ ‫סוף והבלי גבול מאיר כל כך עד שאין‬
‫שׁכּלּוֹ‬‫דּישׁא' ֶ ֻ‬ ‫תּיקאֿ ַק ִ ָ‬ ‫'פּנימיּוּת ַע ִ ָ‬ ‫בּענין ְ ִ ִ‬ ‫לג ִנּי" ‪ַ ְ ִ ְ (22‬‬ ‫‪ַ ְ 25‬‬
‫‡‪ LÙ‬יכול ועלול‬‫‪ 35‬הפנימיות ∆¿ »‬
‫‪78‬‬ ‫‪BÓÎe‬‬‫לעתידֿ מקום כלל להעלם וצמצום‪¿ .‬‬ ‫יהיה ֶ ָ ִ‬ ‫'פּנימיּוּת ַע ִתּיק' ִ ְ ֶ‬ ‫)שׁגּלּוּי ְ ִ ִ‬ ‫ימין ‪ִ ֶ 23‬‬ ‫‪ִ ָ 26‬‬
‫‪ ˙BȉÏ‬מצב בו בני ישראל הם‬ ‫‪¿ƒ 36‬‬
‫במאמר שנאמר ‪79‬‬ ‫‪ÏÈÚÏ‬‬
‫‪≈¿ ‡a˙pL‬‬
‫∆‪≈»¿ƒ‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,"‰ÚÙÏ‬‬ ‫"‪… ¿«¿ ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪ƒ»¬ 37‬‬
‫במאמר הפותח ‪80‬‬ ‫)‪ÏÈÁ˙n‰Œea„a‬‬
‫בתאריך קודם בשנה זו‪ ,‬תשמ"ח ¿‪ƒ¿«« ƒ‬‬ ‫‪˙e˜lÁ˙‰‬‬
‫‪¿«¿ƒ da» ÔȇL‬‬
‫‪ ‰ÈÁa‬ודרגה נעלית יותר למעלה באלוקות ∆≈‬
‫‪» ƒ¿ƒ 38‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ 22 "Èp‚Ï‬שנאמר בשבת פרשת בשלח‪,‬‬
‫"‪ƒ«¿ È˙‡a‬‬
‫בפסוק בשיר השירים » ‪ƒ‬‬ ‫‪ ,ÌÈt‬דרגה כל‬
‫‪ƒ» BlÎÂ‬‬
‫‪À¿ ÔBˆ‰‬‬
‫‪»» ˙eiBˆÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔBˆ‰‬‬ ‫‪»» ˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈa≈ 39‬‬
‫‪82‬‬ ‫'‪˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈÚa‬‬
‫למחרת יו"ד שבט‪ ,‬יום ההילולא של הרבי הריי"צ( ¿‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ 40‬כך נעלית וכל כך פנימית שבה הפנימיות מאירה לחלוטין ואין שום גילוי‬
‫‪83‬‬ ‫‪ ,23 ÔÈÓÈ‬מבואר בקבלה וחסידות שאחת‬
‫‪ƒ» BlkL‬‬
‫‪À∆ '‡LÈc˜Œ‡˜ÈzÚ‬‬
‫«‪» ƒ« » ƒ‬‬ ‫‪ 41‬וביטוי של אור חיצוני מצומצם‪ ,‬כמו אדם שאין בו 'עורף' אלא 'כולו פנים'‬
‫הבחינות בבחינת 'כתר עליון' )שלמעלה מעשר הספירות העליונות( נקראת ‪84‬‬ ‫‪ 20 ÛÚ‰‬ומבחינה ודרגה נעלית זו לא‬
‫‪∆… » ˙ÈÁÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÏÏk‬‬‫‪»¿ ÌB˜Ó» Ôȇ≈ È‰‬‬ ‫‪≈¬ 42‬‬

‫‪ (19‬ראה סידור‪ ,‬שם רצה‪ ,‬א ואילך‪ .‬אוה"ת סידור‪ ,‬שם ע' שעה‪ .‬וראה גם תניא פמ"ז‪ .‬תו"א עא‪ ,‬ג ואילך‪ .‬ובכ"מ‪ (20 .‬ראה‬
‫סידור‪ ,‬שם רצד‪ ,‬סע"ג‪ (21 .‬ל' הכתוב – תהלים קיח‪ ,‬ה‪ (22 .‬דש"פ בשלח‪ ,‬י"א שבט – סעיף ו ואילך‪ (23 .‬זח"ג קכט‪ ,‬א‬
‫)באד"ר(‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫ח‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪dLÈ‬‬
‫‪ ‰Ê∆ „vnL‬כתוצאה מ'מצרים' ∆¿»‬
‫)בלשון הכתוב בדניאל( 'עתיק יומין' או 'עתיקא קדישא'‪ ,‬עתיק קדוש )דרגה בהארת והתגלות האור האלוקי‪«ƒ∆ ,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬ולכן ייתכן‬
‫‪»» ˙eiÓÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ƒ ÔBˆ‰‬‬‫‪»» ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔÈa≈ ˙e˜lÁ˙‰‰‬‬ ‫נעלית של אור אלוקי 'נעתק' ונבדל מגילוי לעולמות( וב'עתיק' עצמו יש «‪¿«¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪‰p‰‬‬
‫'פנימיות עתיק' ו'חיצוניות עתיק'‪ ,‬ועל כך מבואר במאמר דיבורֿהמתחיל מצב בו רק חיצוניות הרצון מאירה ואילו פנימיות הרצון נעלמת‪≈ƒ ,‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬הרי כדי שתהיה היציאה‬‫‪»» ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ ˜« ‰lb˙Ó‬‬ ‫‪»«¿ƒ L‡k‬‬ ‫'באתי לגני' תשמ"ח )מיוסד על המבואר ב'המשך' באתי לגני תש"י לאדמו"ר «¬ ∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪‰ÎLÓ‰‬‬
‫‪»» ¿« ˙BȉÏ‬‬ ‫ˆ‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬
‫ממצרים ¿‪» ƒ‬‬ ‫הריי"צ(‪ ,‬על הכתוב "נצח ישראל לא‬ ‫‪5‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪,˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ˙ÈÏÚ‬‬ ‫‪≈¬« ‰ÈÁaÓ‬‬
‫העבדוּת‪» ƒ¿ƒ .‬‬ ‫ענין ָ ַ ְ‬
‫שׁיּהיה ָאז ִ ְ ַ‬
‫שׁיּ‪ֶ ְ ִ ֶ ‬‬
‫ולכן ֹלא ַ ָ‬ ‫ישקר כי לא אדם הוא להנחם" ‪ֹ ָ 1‬‬
‫לבא (‪ֵ ָ ְ ,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪47‬‬ ‫‡‪eȘÏ‬‬
‫‪≈… ¡ 'ȉ‬‬ ‫"‪»»¬ e‡ÈˆBiÂ‬‬
‫« ‪≈ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫שׁמּזּה‬
‫וצמצוּם‪ֶ ִ ֶ ,‬‬ ‫מצר ְ ִ ְ‬
‫ענין ֶשׁל ֵ ַ‬‫היה ִ ְ ָ‬ ‫שהמושג חרטה ושינוי שייך רק ‪ְַ 2‬ורק ַ ֲ‬
‫כּא ֶשׁר ָ ָ‬
‫‪48‬‬ ‫‪»»¿ƒ ‡nk‬‬
‫‪ dÈÚ‬של דרגת‬ ‫‪»… ¿« ,"ÌMÓ‬‬‫‪»ƒ‬‬ ‫בבחינות הנקראות 'אדם'‪ ,‬הם השכל‬ ‫‪8‬‬
‫האלוקות שבאה לידי גילוי ביציאת ‪49‬‬
‫הרצוֹן‬ ‫פּנימיּוּת ָ ָ‬ ‫ההתח ְלּקוּת ֵבּין ְ ִ ִ‬ ‫נע ֶשׂה ַ ִ ְ ַ‬ ‫‪ֲַ 3‬‬ ‫‪ 9‬והמידות‪ ,‬כמו בנפש האדם שכאשר‬
‫במאמרי ‪50‬‬ ‫‪25 ÌÈLe„a‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫מצרים‬ ‫בּחינת‬
‫גּלה ַרק ְ ִ ַ‬ ‫מת ַ ָ‬
‫כּא ֶשׁר ִ ְ‬ ‫הרי ַ ֲ‬ ‫הרצוֹן‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫לחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫‪ְִ 4‬‬ ‫‪ 10‬הוא משנה את דעתו חל שינוי גם‬
‫‪51‬‬ ‫‪Cˆ‰L‬‬
‫‪«¿À∆ ,BfÓƒ ‰˙ÈÂ‬‬
‫‪»≈ ƒ‬‬ ‫חסידות‪,‬‬ ‫העבדוּת‪.‬‬ ‫ענין ָ ַ ְ‬‫נע ֶשׂה ִ ְ ַ‬ ‫הרצוֹן ‪ֲ ַ -‬‬ ‫ִחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 11‬ברגשות שלו‪ ,‬ולכן יכול להיות שינוי‬
‫כדי לפעול את היציאה ‪52‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫אלקינוּ‬‫"ויּוֹציאנוּ ה' ֱ ֹ ֵ‬ ‫שׁמּמ ִשׁי‪ֵ ִ ַ ‬‬ ‫‪ַ e‰ÊÂ‬מה ֶ ַ ְ‬ ‫‪∆¿ 6‬‬ ‫‪ 12‬אפילו ברצון שלמעלה מהשכל כי גם‬
‫ממצרים למרות שבאותה שעה עדיין ‪53‬‬ ‫‪ 13‬מעל הרצון יש 'טעם כמוס' וכאשר יש‬
‫"מצרים"‪,‬‬
‫עדין ִ ְ ַ ִ‬ ‫שׁיּשׁנוֹ ֲ ַ ִ‬ ‫כּיון ֶ ֶ ְ‬ ‫דּמ ֵ ָ‬
‫ִמ ָשּׁם"‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪54‬‬ ‫היתה המציאות של 'מצרים'‪Èelbƒ ,‬‬ ‫‪ 14‬שינוי ב'טעם כמוס'‪ ,‬יש שינוי גם‬
‫‪55‬‬ ‫‪,26 BÓˆÚe‬‬
‫‪¿«¿ B„BÎa‬‬ ‫‪¿ƒ ‰"aw‰‬‬‫«»»‬ ‫ההתח ְלּקוּת ֵבּין‬ ‫ישׁנהּ ַ ִ ְ ַ‬ ‫שׁמּצּד ֶזה ֶ ְ ָ‬ ‫וצמצוּם‪ַ ִ ֶ ,‬‬ ‫מצר ְ ִ ְ‬ ‫‪ֵַ 8‬‬ ‫‪ 15‬ברצון‪ ,‬אבל הדברים אמורים רק‬
‫‪56‬‬ ‫‪"BÓˆÚÂ‬‬
‫"‪¿«¿ B„Bk‬‬ ‫‪¿ ˙ÈÁÏ‬‬
‫«‪« ƒ¿ƒ „Ú‬‬ ‫כּא ֶשׁר‬‫הרצוֹן‪ִ ,‬ה ֵנּה ַ ֲ‬ ‫לפנימיּוּת ָ ָ‬ ‫הרצוֹן ִ ְ ִ ִ‬ ‫‪ִ 9‬חיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫‪ 16‬בחיצוניות הרצון ולא בפנימיות הרצון‬
‫‪57‬‬ ‫)‪‡nk‬‬
‫‪»… ¿« ÌeˆÓv‰‬‬ ‫‪¿ƒ« ÈÙlL‬‬‫∆‪≈¿ƒ‬‬ ‫להיוֹת‬ ‫צריכה ִ ְ‬ ‫הרצוֹן‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫גּלּה ַרק ִחיצ ִוֹניּוּת ָ ָ‬ ‫מת ַ ָ‬ ‫‪ְ ִ 10‬‬ ‫‪ 17‬בו אין שינוי וחרטה‪ .‬וכך גם למעלה‪,‬‬
‫‪58‬‬ ‫‡„‪ "BÓ‬הרבי הרש"ב‬ ‫‪¿« ÈLe„a‬‬
‫‪≈ ¿ƒ‬‬ ‫הוי'‬
‫"ויּוֹציאנוּ ֲ ָ ָ‬
‫בּיוֹתר‪ֵ ִ ַ ,‬‬ ‫נעלית ְ ֵ‬ ‫בּחינה ַ ֲ ֵ‬ ‫שׁכה ִמ ְ ִ ָ‬ ‫המ ָ ָ‬ ‫‪ְ ַ 11‬‬ ‫‪ 18‬כביכול‪ ,‬שינוי וחרטה יכול להיות‬
‫‪59‬‬ ‫‪∆≈ »¿ƒ‬‬
‫‪ 27 Ô„ÚŒB˙ÓL‬אודות עניין 'כבודו'‬ ‫‪ 19‬ב'חיצוניות הכתר' אבל לא ב'פנימיות‬
‫וּשׁים‪,25‬‬ ‫בּדר ִ‬ ‫ענינהּ ַ ְ‬ ‫כּמּבאר ִ ְ ָ ָ‬ ‫אלקינוּ ִמ ָשּׁם"‪ָ ֹ ְ ַ ,‬‬ ‫‪ֵ ֹ ֱ 12‬‬
‫של הקדושֿברוךֿהוא בעצמו‪ ,‬וזה ‪60‬‬ ‫‪ 20‬הכתר'‪ ,‬שאין מעליה 'טעם כמוס' לא‬
‫לכבודי ‪61‬‬ ‫"וזהו‬ ‫מהביאור‪:‬‬ ‫קטע‬
‫בּכבוֹדוֹ‬ ‫קּבּ"ה ִ ְ‬ ‫להיוֹת ִגּלּוּי ַה ָ ָ‬ ‫שׁהצר‪ְ ִ ‬‬ ‫ִויתרה ִמזּוֹ‪ַ ְ ֻ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ ֵ 13‬‬ ‫‪ 21‬ייתכן שינוי מ'ימין' ל'שמאל'‪ ,‬כדברי‬
‫בראתיו‪ ...‬על זה הוא בריאת האדם ‪62‬‬ ‫שׁלּפני‬
‫ועצמוֹ" ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫"כּבוֹדוֹ ְ ַ ְ‬ ‫לבחינת ְ‬ ‫וּבעצמוֹ ‪ַ ,26‬עד ִ ְ ִ ַ‬ ‫‪ְ ַ ְ 14‬‬ ‫‪ 22‬הזוהר 'לית שמאלא בהאי עתיקא'‪ ,‬אין‬
‫להמשיך בחינת כבודי יתברך שלפני ‪63‬‬ ‫נשׁמתוֹֿ‬ ‫אדמוֹ"ר ִ ְ ָ‬ ‫וּשׁי ַ ְ‬ ‫בּדר ֵ‬ ‫)כּמּבאר ִ ְ‬‫צּמצוּם ַ ְ ֹ ָ‬ ‫‪ַ 15‬ה ִ ְ‬ ‫)‪ÈelbL‬‬
‫‪ 23‬שמאל ב'עתיק' הזה‪ƒ∆ ,‬‬
‫בעולם‪64 ...‬‬ ‫בגילוי‬ ‫שיאיר‬ ‫הצמצום‬ ‫בּר‪,‬‬ ‫ית ָ ֵ‬‫וּמהוּתוֹ ִ ְ‬ ‫עצמוּתוֹ ַ‬ ‫לגלּוּי ַ ְ‬ ‫עדן ‪ַ ,(27‬עד ְ ִ‬ ‫‪ֶ ֵ 16‬‬ ‫‪Œ„È˙ÚÏ‬‬
‫‪ƒ»∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ '˜ÈzÚ‬‬
‫'‪ƒ« ˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 24‬‬
‫ושורש ההמשכה היא מבחינת פנימיות ‪65‬‬ ‫מצרים‪,‬‬
‫בּיציאת ִ ְ ַ ִ‬ ‫שׁוֹנה ִ ִ ַ‬ ‫הרא ָ‬ ‫בּפּעם ָ ִ‬ ‫היה ַ ַ ַ‬ ‫שׁענין ֶזה ָ ָ‬
‫‪ָ ְ ִ ֶ 17‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÔÎÏÂ‬‬
‫‪ ‡Ï‬בימות המשיח(‪≈»¿ ,‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪… » 25‬‬
‫ועצמות אין סוף‪ ...‬וזהו ולכבודי ‪66‬‬ ‫‪» ‰È‰iL‬‬
‫‡‪ Ê‬לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ CiL‬‬
‫‪»« 26‬‬
‫בּליל‬‫וּבפרט ְ ֵ‬ ‫ושׁנה‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫שׁנה ְ ָ ָ‬ ‫בּכל ָ ָ‬ ‫דּר‪ֶ ֿ‬זה הוּא ְ ָ‬ ‫ְועלֶֿ ֶ‬ ‫‪ַ 18‬‬
‫כבודו ‪67‬‬ ‫בחינת‬ ‫להמשיך‬ ‫בראתיו‬ ‫‪ 27‬כאשר יהיה גילוי 'פנימיות עתיק'‬
‫‪68‬‬ ‫‪B˙eÓˆÚ‬‬
‫‪¿« Èel‚Ï‬‬‫העצמי‪ƒ¿ „Ú« ,("...‬‬
‫ליציאת‬
‫זכר ִ ִ ַ‬ ‫מצות ֵ ֶ‬ ‫ישׁנוֹ ִקיּוּם ִ ְ ַ‬ ‫שׁאז ֶ ְ‬ ‫פּסח‪ָ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 19‬ה ֶ ַ‬ ‫כי כאשר מאיר‬ ‫‪.˙e„Ú‰‬‬
‫‪¿«» ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ 28‬‬
‫העצם והמהות של הקדושֿ ‪69‬‬ ‫‪B˙e‰Óe‬‬
‫«‬ ‫שׁמּצוה‬
‫בּכל יוֹם‪ָ ְ ִ ֶ ,29‬‬ ‫)כּמוֹ ְ ָ‬ ‫בּדבּוּר‪ְ 28‬‬ ‫מצרים ֹלא ַרק ְ ִ‬ ‫‪ִ ַ ְ ִ 20‬‬ ‫‪ 29‬האין סוף והבלי גבול‪ ,‬לא שייך כל‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÔÈÚL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,Ca˙È‬‬
‫ברוךֿהוא בעצמו ‪≈»¿ƒ‬‬ ‫בּכל יוֹם‪ֶ (30‬א ָלּא ַגּם‬ ‫מצרים ְ ָ‬ ‫יציאת ִ ְ ַ ִ‬ ‫להזכּיר ְ ִ ַ‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 21‬‬ ‫לפרעה‪,‬‬ ‫ושעבוד‬ ‫'פרעה'‬ ‫‪ 30‬המושג‬
‫‪71‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫∆‪ ‰Ê‬של התגלות ה'עצמות' »»‬ ‫וּמרוֹר‬ ‫שׁיּשׁ ַמ ָצּה ָ‬ ‫"בּשׁעה ֶ ֵ‬ ‫בּפעל‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫בּמע ֶשׂה ְ ֹ ַ‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» L‡k‬‬
‫‪∆ ¬« ˜Â‬‬
‫‪ֲ ַ ְ 22‬‬ ‫‪ 31‬כמבואר לעיל‪«¿ ,‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪˙‡ÈˆÈa‬‬
‫‪« ƒ ƒ ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ÌÚta‬‬ ‫«««‬ ‫לפני‪.31 "‬‬ ‫וּנחים ְ ָ ֶ‬ ‫מִָ‬ ‫‪ ,ÌeˆÓˆÂ‬שמקורו‬
‫‪23‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ˆÓ‬‬
‫‪«≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚ‬‬
‫‪»¿ƒ 32‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪∆ ∆∆ «¿ ,ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ ‡e‰ ‰ÊŒCcŒÏÚÂ‬בחג‬ ‫‪ƒ«¿ƒ‬‬ ‫‪‰NÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‰fnL‬‬ ‫‪ 33‬בעניין הדין ∆‪∆ƒ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪Ìei˜ƒ BLÈ‬‬
‫‪¿∆ ʇL‬‬
‫‪»∆ ,ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ÏÈÏa‬‬‫‪≈¿ ËÙe‬‬
‫‪»¿ƒ ,‰LÂ‬‬
‫‪»» ¿ ‰L‬‬
‫‪»» ÏÎa‬‬
‫הפסח ¿»‬ ‫‪ ,ÔBˆ‰‬דברים‬‫‪»» ˙eiBˆÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔBˆ‰‬‬ ‫‪»» ˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈa≈ ˙e˜lÁ˙‰‰‬‬‫‪¿«¿ƒ« 34‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ ÌÈˆÓ‬המצווה להזכיר את יציאת מצרים ולספר‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈÏ‬‬
‫‪« ƒ ƒ ÎÊ‬‬
‫‪∆≈ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪L‡k‬‬
‫‪∆ ¬« È‰‬‬‫‪ 35‬שלא שייכים כלל ב'פנימיות עתיק' בו מאירה פנימיות הרצון‪≈¬ ,‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪‰ÂˆnL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,29 ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫)‪»¿ BÓk‬‬ ‫‪¿ 28 ea„a‬‬‫‪ƒ¿ ˜« ‡Ï‬‬
‫ביציאת מצרים …‬ ‫‪ ‰NÚ‬אחרי צמצומים‬‫‪∆ ¬«  ÔBˆ‰‬‬ ‫‪»» ˙eiBˆÈÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙ÈÁa‬‬ ‫‪« ƒ¿ ˜« ‰Ïb˙Ó‬‬
‫‪»«¿ƒ 36‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪,ÏÚÙa‬‬
‫‪«… ¿ ‰NÚÓa‬‬
‫‡‪∆ ¬«¿ Ìb« ‡l‬‬‫‪»∆ (30 ÌBÈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÈkʉÏ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫‪ ˙e„Ú‰‬של בני ישראל לפרעה‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬‫‪¿«» ÔÈÚ‬‬
‫‪ 37‬רבים והגבלות רבות ‪«¿ƒ‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪∆»¿ ÌÈÁeÓ‬‬
‫‪ 31 "EÈÙÏ‬כמבואר בדברי‬ ‫‪ƒ» BÓe‬‬ ‫‪» ‰vÓ‬‬
‫‪»« LiL‬‬‫"‪≈∆ ‰ÚLa‬‬
‫¿ »»‬ ‫‪ƒ ¿«∆ ‰Ó« e‰ÊÂ‬‬
‫‪ CÈLÓnL‬בנוסח ההגדה לאחר 'עבדים היינו לפרעה במצרים'‪,‬‬ ‫‪∆¿ 38‬‬
‫חכמינו ז"ל ובהלכה למעשה שהמצווה לספר ביציאת מצרים בפסח היא בליל ‪79‬‬ ‫‪ ÔÈ„Ú‬כאשר עדיין‬
‫‪ƒ«¬ BLiL‬‬
‫‪¿∆∆ ÔÂÈkÓc‬‬
‫‪» ≈ƒ ¿ ,"ÌMÓ‬‬‫‡‪» ƒ eȘÏ‬‬
‫"‪≈… ¡ '‰ e‡ÈˆBiÂ‬‬
‫‪≈ ƒ « 39‬‬
‫‪80‬‬ ‫החג‪ ,‬כאשר מקיימים את מצוות אכילת מצה ואת מצוות אכילת מרור‪.‬‬ ‫‪ÌeˆÓˆÂ‬‬
‫‪ ˆÓ‬הגבלות ¿‪¿ƒ‬‬ ‫"‪«≈ ,"ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ 40‬נמצאים בזמן הגלות‪ ,‬מציאות של ‪ƒ«¿ƒ‬‬

‫‪ (24‬פע"ח שער הק"ש פט"ו‪ .‬הובא בלקו"ת שה"ש בסופו‪ (25 .‬סידור‪ ,‬שם רצה‪ ,‬ג‪ .‬רצו‪ ,‬ב‪ (26 .‬הגש"פ פיסקא ויוציאנו‪.‬‬
‫‪ (27‬המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכד‪ .‬סה"מ אעת"ר ע' עה‪ .‬תער"בֿתרע"ו ע' סז‪ (28 .‬ראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע'‬
‫טו‪ .‬אנציקלופדי' תלמודית ערך הגדה ע' קעח‪ .‬וש"נ‪ (29 .‬ראה הנסמן בהגש"פ שם‪ .‬אנציקלופדי' תלמודית ערך הרהור‬
‫כדיבור‪ ,‬ע' תקצט‪ (30 .‬ברכות יב‪ ,‬ב‪ .‬רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג‪ .‬שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס סז‪ (31 .‬הגש"פ פיסקא יכול מראש‬
‫חודש – ממכילתא בא יג‪ ,‬ח‪.‬‬
 ‫ט‬ ‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪ 34 χ˜ÊÁÈ‬בפרק טז‪ ,‬במשמעות של פסוקים רבים‪42 ,‬‬
‫‪≈¿∆¿ ÙÒa‬‬
‫¿≈∆‬ ‫‪LÙÓ‬‬
‫‪»… ¿ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫של התגלות הקדושֿברוךֿהוא‬ ‫‪BÊ ˙ÈÏÚ‬‬
‫‪≈¬« ‰ÎLÓ‰L‬‬
‫‪»» ¿«∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ‰p‰Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÌÚ« ˙„ÈÏ‬‬
‫‪« ≈ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ʇL‬‬
‫‪»∆ ,‰„ÈÏÏ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰ÏLÓ‬‬
‫‪»¿ ¿ƒ ÌÈˆnÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒƒ ‰‡Èˆi‰L‬‬
‫∆«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ 25Leca‬הנזכר לעיל‬
‫«¿‬ ‫‪‡Ó‬‬
‫‪»… ¿ ,‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ CLÓz‬‬ ‫בכבודו ובעצמו ‪« ¿À‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ‬‬
‫‪) χNÈ‬ושם נאמר‪" ,‬ביום הולדת אתך"‪ ,‬והכתוב ממשיך בפסוק שנאמר‬ ‫‪˙eLaÏ˙‰‰‬‬
‫‪¿«¿ƒ« È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « e‰fL‬‬ ‫)ב'סידור עם דא"ח'‪ ,‬דברי אלוקים חיים( ∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫גם בהגדה של פסח "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך ‪45‬‬ ‫‪ ,˙BÈÙqa‬עשר הספירות העליונות שהן עשר‬
‫של האור האלוקי האין סוף «¿‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪‡Óe‬‬
‫חיי ואומר לך בדמיך חיי‪»… ¿ ,("...‬‬ ‫‪ 5‬כוחות באלקות שבאמצעותן הקדושֿ‬
‫‪47‬‬ ‫‪ ,35 Le„a‬בהמשך המאמר הנזכר‬ ‫«¿‬‫למ ָטּה‪,‬‬ ‫תּמ ַשׁ‪ַ ְ ‬‬ ‫נעלית זוֹ ֻ ְ‬ ‫שׁכה ַ ֲ ֵ‬ ‫שׁהמ ָ ָ‬‫כּדי ֶ ַ ְ‬ ‫‪ֵ ְ ‰p‰Â‬‬ ‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪ 6‬ברוךֿהוא פועל ומאיר בעולמות‪1 ,‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ Ì„‡aL‬‬
‫‪»»»∆ BÓÎc‬‬ ‫בסידור‪¿ƒ ,‬‬ ‫ַעלֿ ְ ֵידי‬ ‫שׁזּהוּ‬ ‫ֶֶ‬ ‫‪25‬‬ ‫בּדּרוּשׁ‬ ‫ְַ‬ ‫מבאר‬‫ְ ָֹ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1e˙kL‬בהמשך נוסח‬
‫∆»‬ ‫‪‰Ó« e‰ÊÂ‬‬
‫¿∆‬ ‫‪7‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ ‰„Èl‰‬בגשמיות‬
‫‪» ≈« Á‡Ï‬‬ ‫‪««¿ È‰‬‬ ‫¬≈‬‫בּיד‬
‫שׁכּתוּב ‪ָ ְ 1‬‬ ‫וזהוּ ַמה ֶ ָ‬ ‫בּסּפירוֹת‪ֶ ְ ,‬‬ ‫ההתל ְבּשׁוּת ַ ְ ִ‬ ‫‪ְִַַ 3‬‬ ‫‪„Èa‬‬
‫‪ 8‬ההגדה שיציאת מצרים הייתה ¿»‬
‫‪50‬‬ ‫‪‰ÁÈÓv‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÔÈÚ‬‬‫‪«¿ƒ ˙BȉÏ‬‬ ‫ˆ‪¿ƒ CÈ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪e‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,‰ÈeË‬‬
‫‪» ¿ «ÚBÊe‬‬
‫‪¿ƒ ‰˜ÊÁ‬‬‫‪»»¬ 9‬‬
‫ההתל ְבּשׁוּת‬ ‫ענין ַ ִ ְ ַ‬ ‫שׁזּהוּ ִ ְ ַ‬ ‫וֹע ְנט ָוּיה‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫וּבזר ַ‬ ‫חזקה ִ ְ‬ ‫‪ֲָָ 4‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪Ìb« ‰È‰‬‬
‫‪»» Ôk≈ ,˙eÏ„‚Ï‬‬
‫‪¿«¿ ˙eËwÓ‬‬
‫‪¿ «ƒ‬‬ ‫‪˙BÈÙqa‬‬
‫‪ƒ¿« ˙eLaÏ˙‰‰‬‬
‫‪¿«¿ƒ« ÔÈÚ‬‬‫‪«¿ƒ 10‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈa‬‬
‫‪ ,ÌÈˆÓ‬שלאחר הלידה‬ ‫‪«ƒƒ‬‬ ‫"ויּוֹציאנוּ" ְכּמוֹ‬ ‫ענין ַ ִ ֵ‬ ‫וזהוּ ַגםֿ ֵכּן ִ ְ ַ‬ ‫בּסּפירוֹת‪ֶ ְ .‬‬ ‫‪ְִַ 5‬‬ ‫‪ 11‬שנמשלו ל'יד' ו'זרוע' של האלוקות‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫הרוחנית של עם ישראל הייתה צריכה‬ ‫'זעירֿ‬ ‫ספירוֹת ְ ֵ‬ ‫לידת ְ ִ‬ ‫דּקאי ַעל ֵ ַ‬ ‫בּסּפירוֹת‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫‪ֶ 6‬שׁהוּא ַ ְ ִ‬ ‫"‪"e‡ÈˆBiÂ‬‬
‫‪≈ ƒ « ÔÈÚ‬‬
‫‚‪«¿ƒ ÔkŒÌ‬‬
‫‪≈ « e‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ 12‬‬
‫‪54‬‬ ‫להיות צמיחה רוחנית מקטנות לגדלות‬ ‫מצרים ָהיוּ‬ ‫בּגלוּת ִ ְ ַ ִ‬ ‫שׁבּהיוֹתן ְ ָ‬
‫שׁלּמעלה‪ָ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫אנפּין' ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪ְִַ 7‬‬ ‫‪ƒ¿« ‡e‰L‬‬
‫‪ ,˙BÈÙqa‬שגם‬ ‫‪∆ BÓk¿ 13‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ˙eÏ„b‰Â‬של בני ישראל אחרי‬ ‫לּידה‪¿««¿ .‬‬ ‫"ויּוֹציאנוּ" הוּא ַה ֵ ָ‬ ‫וענין ַ ִ ֵ‬ ‫בּבחינת ִעבּוּר‪ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫‪ַ ְִִ 8‬‬ ‫העליונות יש‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫‪ 14‬בספירות‬
‫‪56‬‬ ‫‪,‰BzŒÔzÓa‬‬
‫בּפ ְשׁטוּת‪ ,‬יציאת מצרים ‪» ««¿ ‡È‰ƒ‬‬ ‫מצרים ְ ַ‬ ‫יציאת ִ ְ ַ ִ‬ ‫ענין ְ ִ ַ‬ ‫לק ֵשּׁר ֶזה ִעם ִ ְ ַ‬ ‫‪ְֵ 9‬וישׁ ְ ַ‬ ‫‪˙„ÈÏ‬‬
‫«‪« ≈ ÏÚ‬‬ ‫והכוונה‬ ‫‪ȇ˜c‬‬
‫‪' 15‬יציאה' ¿» ≈‬
‫‪57‬‬ ‫‪ 36 e˙kL‬בדברי הקדושֿ‬ ‫¿‪»∆ BÓk‬‬ ‫‪ 16‬יציאה מהעלם אל הגילוי שהיא כמו‬
‫‪58‬‬
‫ואמרוּ‬ ‫קּרב גּוֹי‪ְ ָ ְ ,‬‬ ‫לקחת לוֹ גּוֹי ִמ ֶ ֶ‬ ‫שׁכּתוּב‪ַ ַ ָ 32‬‬ ‫‪ְ 10‬כּמוֹ ֶ ָ‬
‫ברוךֿהוא למשה רבינו לפני יציאת‬ ‫של‬ ‫חדשה‪,‬‬ ‫מציאות‬ ‫של‬ ‫‪ 17‬לידה‬
‫‪59‬‬ ‫מצרים אודות המטרה והתכלית של‬
‫וכן‬
‫לּידה‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ענין ַה ֵ ָ‬ ‫דּר‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫בּוֹתינוּ ז"ל‪ֶ 33‬שׁהוּא ַעלֶֿ ֶ‬ ‫‪ַ 11‬ר ֵ‬ ‫'‪'ÔÈt‡ŒÈÚÊ‬‬
‫¿≈ «¿‪ƒ‬‬ ‫‪˙BÈÙÒ‬‬
‫‪ƒ¿ 18‬‬
‫‪60‬‬ ‫מּצרים היציאה ממצרים ¿ ‪¬ ƒ‬‬
‫‪˙‡∆ E‡ÈˆB‰a‬‬ ‫יּציאה ִמ ִ ְ ַ ִ‬ ‫שׁה ְ ִ ָ‬ ‫יחזקאל‪ַ ֶ 34‬‬ ‫בּספר ְ ֶ ְ ֵ‬ ‫מפרשׁ ְ ֵ ֶ‬ ‫‪ָֹ ְ 12‬‬ ‫היינו המידות העליונות‬ ‫‪»¿«¿∆ 19‬‬
‫‪,‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪˙‡∆ Ôe„Úz‬‬‫‪¿«« ÌÈˆn‬‬
‫‪ƒ«¿ƒÓƒ ÌÚ‰‬‬ ‫ישׂראל‪»» .‬‬ ‫לידת ַעם ִ ְ ָ ֵ‬ ‫היתה ֵ ַ‬ ‫שׁאז ָ ְ ָ‬ ‫ללידה‪ָ ֶ ,‬‬ ‫שׁלה ְ ֵ ָ‬ ‫‪ְִ 13‬נמ ְ ָ‬ ‫‪) 20‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת וכו' – הנקראות‬
‫‪62‬‬ ‫‪∆« ‰‰‬‬
‫‪ ,‰f‰‬הר סיני‬ ‫‪»» ÏÚ« ÌȘχ‰‬‬
‫הרי »¡ …‪ƒ‬‬‫למ ָטּה ֲ ֵ‬ ‫שׁבּאדם ְ ַ‬ ‫דּכמוֹ ֶ ָ ָ ָ‬ ‫בּדרוּשׁ ‪ְ ִ ,35‬‬ ‫וּמבאר ַ ְ‬ ‫‪ָ ֹ ְ 14‬‬ ‫‪' 21‬פנים זעירות‪ ,‬כי ביחס לגילוי שבחלק‬
‫‪63‬‬ ‫שעליו התגלה ה' אל משה באותה‬ ‫‪ 22‬המוחין שבספירות‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה ודעת‪,‬‬
‫צּמיחה‬‫ענין ַה ְ ִ ָ‬ ‫להיוֹת ִ ְ ַ‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫לּידה ָ ִ‬ ‫לאחר ַה ֵ ָ‬ ‫‪ַ ַ ְ 15‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪˙‡ÈˆÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙eÓÏML‬‬ ‫‪≈¿ ∆ eȉ‬‬‫שעה‪¿« ,‬‬ ‫‪ 23‬האור והגילוי שבמידות הוא מועט‬
‫מצרים‪,‬‬‫בּיציאת ִ ְ ַ ִ‬ ‫היה ַגּם ִ ִ ַ‬ ‫לגדלוּת‪ֵ ,‬כּן ָ ָ‬ ‫קּטנוּת ְ ַ ְ‬ ‫‪ִ 16‬מ ַ ְ‬
‫‪65‬‬ ‫‪,‰BzŒÔzÓ‬‬
‫‪» «« ‡È‰ƒ ÌÈˆÓ‬‬ ‫‪ƒ«¿ƒ‬‬ ‫‪ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙eÏ‚a‬‬
‫‪»¿ Ô˙BȉaL‬‬
‫ו'קטן'( ∆‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪24‬‬
‫שׁכּתוּב ‪36‬‬ ‫תּוֹרה‪ְ ,‬כּמוֹ ֶ ָ‬ ‫בּמ ַתּןֿ ָ‬ ‫וה ַ ְגּדלוּת ִהיא ְ ַ‬ ‫‪ַ ְ 17‬‬
‫‪66‬‬ ‫¿«¿‪» ƒ‬‬
‫‪ ‰ÁÈÓv‰Â‬הרוחנית של בני ישראל‬ ‫‪ 25‬כאשר בני ישראל היו בגלות מצרים‪,‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪ ˙eÏ„‚Ï‬ממצבם ה'קטן'‬ ‫האלקים ‪¿ «ƒ‬‬
‫‪¿«¿ ˙eËwÓ‬‬ ‫תּעבדוּן ֶאת ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫מּצרים ַ ַ ְ‬ ‫העם ִמ ִ ְ ַ ִ‬ ‫וֹציא‪ֶ ‬את ָ ָ‬ ‫‪ְ 18‬בּה ִ ֲ‬ ‫‪ 26‬גם המידות העליונות היו בגלות‬
‫‪68‬‬ ‫בגלות מצרים למצבם ה'גדול' במתן‬ ‫מצרים ִהיא‬ ‫יציאת ִ ְ ַ ִ‬ ‫שׁשּׁלמוּת ְ ִ ַ‬ ‫הינוּ ֶ ְ ֵ‬ ‫ההר ַהֶזּה‪ְ ַ ,‬‬ ‫‪ַ 19‬על ָ ָ‬ ‫‪ 27‬כביכול ובאותה שעה גם המידות »‪eȉ‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ È„ÈŒÏÚ‬‬
‫לגדלוּת ִהיא תורה‪≈¿ « ‡È‰ƒ ,‬‬ ‫קּטנוּת ְ ַ ְ‬ ‫צּמיחה ִמ ַ ְ‬ ‫וה ְ ִ ָ‬ ‫תּוֹרה‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪ַ 20‬מ ַתּןֿ ָ‬ ‫‪ ,eaÚ‬כמו עובר ברחם‬ ‫‪ƒ ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ 28‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 37 ÌÈ˙ÈaL‬שבין‬
‫‪ƒ«¿ ≈∆ ÓÚ‰‬‬‫‪∆… » ˙ÈÙÒ‬‬
‫וּכמוֹ ¿‪« ƒ‬‬ ‫‪ 29‬אמו שמציאותו נעלמת ואינה נראית‬
‫שׁבּינתים‪ְ .37‬‬ ‫העמר ֶ ֵ ְ ַ ִ‬ ‫ספירת ָ ֹ ֶ‬ ‫‪ַ 21‬עלֿ ְ ֵידי ֲעב ַוֹדת ְ ִ ַ‬
‫‪71‬‬ ‫היום השני של חג הפסח ליום מתן‬ ‫‪‰„Èl‰‬‬
‫"‪» ≈« ‡e‰ "e‡ÈˆBiÂ‬‬
‫‪≈ ƒ « ÔÈÚÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ 30‬‬
‫‪72‬‬
‫בּכל‬
‫האדם ְ ָ‬ ‫וֹדת ָ ָ ָ‬ ‫בּעב ַ‬ ‫דּר‪ֶ ֿ‬זה הוּא ַ ֲ‬ ‫שׁהיה ָאז‪ַ ,‬עלֶֿ ֶ‬ ‫‪ָ ָ ֶ 22‬‬
‫תורה‪.‬‬ ‫‪ 31‬וההתגלות של המידות שיתחילו‬
‫‪73‬‬ ‫‡‪ ,Ê‬ביציאת מצרים‬‫‪» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ BÓÎe‬‬ ‫וֹדה ֵאלּוּ‪¿ ,‬‬ ‫פּרטי ֲעב ָ‬ ‫להיוֹת ְ ָ ֵ‬ ‫שׁצּריכים ִ ְ‬ ‫‪ 23‬יוֹם ָויוֹם‪ִ ִ ְ ֶ ,‬‬ ‫להאיר‪.‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪74‬‬ ‫דּהינוּ בשנה ההיא‪∆ ∆∆ « ,‬‬
‫‪‡e‰ ‰ÊŒCcŒÏÚ‬‬ ‫מּצרים ְ ַ ְ‬ ‫יּציאה ִמ ִ ְ ַ ִ‬ ‫להיוֹת ַה ְ ִ ָ‬ ‫צריכה ִ ְ‬ ‫קדם ְ ִ ָ‬ ‫‪ֶֹ 24‬‬ ‫את עניין ה'לידה'‬ ‫‪‰Ê∆ M˜Ï‬‬
‫‪≈ «¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ 33‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪,ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ì„‡‰‬‬ ‫לגדלוּת «¬ «‬
‫‪»»» ˙„BÚa‬‬ ‫קּטנוּת ְ ַ ְ‬ ‫צּמיחה ִמ ַ ְ‬ ‫ואחרֿ ַכּ‪ַ ‬ה ְ ִ ָ‬ ‫לּידה‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫‪ַ 25‬ה ֵ ָ‬ ‫‪ 34‬של המידות שבספירות העליונות‪ÌÚƒ ,‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ˙BȉÏ‬בעבודת ה' של‬‫‪¿ƒ ÌÈÎÈvL‬‬
‫וכל יוֹם ָויוֹם ‪ַ 39‬חָיּב ∆¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫בּכל‪ 38‬דּוֹר ָודוֹר ְ ָ‬ ‫והֵנּה ְ ָ‬ ‫‪ְ 26‬וכוּ'‪ִ ְ .‬‬ ‫‪,˙eËLÙa‬‬
‫‪¿ «¿ ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ 35‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪ÈËt‬‬
‫ויום‪≈ »¿ ,‬‬ ‫כל אחד ואחד בכל יום‬ ‫‪»∆ BÓk¿ 36‬‬
‫‪ 32 e˙kL‬בתורה לגבי יציאת‬
‫בשלב הראשון של עבודת ה' ‪78‬‬ ‫˜„‪Ì‬‬‫‪ el‡≈ ‰„BÚ‬שהיו ביציאת מצרים‪∆… ,‬‬
‫¬ »‬ ‫‪ÈBb BÏ ˙Á˜Ï‬‬
‫‪ 37‬מצרים שהקדושֿברוךֿהוא הוציא את בני ישראל ממצרים »« «‬
‫יציאה ‪79‬‬ ‫‪,‰„Èl‰‬‬
‫‪» ≈« eȉc‬‬
‫‪¿« ¿ ÌÈˆnÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒƒ ‰‡Èˆi‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙BȉÏ‬‬‫ˆ‪¿ƒ ‰ÎÈ‬‬
‫בכל יום‪» ƒ¿ ,‬‬ ‫‪eÈ˙Ba‬‬
‫‪≈ « eÓ‡Â‬‬
‫‪ ÈBb wÓ‬מתוך עם אחר )העם המצרי(‪¿»¿ ,‬‬
‫‪ 38‬עם )ישראל( ‪∆∆ƒ‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪CkŒÁ‡Â‬‬
‫ממיצרים והגבלות רוחניות וה'לידה' וההתחדשות בעבודת ה' ¿«« «‬ ‫‪ ‰„Èl‰‬ודברי המדרש‬
‫‪» ≈« ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ CcŒÏÚ‬‬
‫‪∆∆ « ‡e‰L‬‬ ‫‪ 33 Ï"Ê 39‬במדרשים ∆‬
‫‪81‬‬ ‫‪.'eο ˙eÏ„‚Ï‬‬
‫‪¿«¿ ˙eËwÓ‬‬‫‪ ‰ÁÈÓv‰‬וההתעלות ‪¿ «ƒ‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ 40‬ב'ילקוט שמעוני' על פסוק זה‪" ,‬וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה‬
‫‪82‬‬ ‫‪39 ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎÂ‬‬
‫‪ B„» Bc 38 ÏÎa‬כמאמר חכמינו ז"ל במשנה ¿»‬
‫‪»¿ ‰p‰Â‬‬
‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪ 41‬והרועה נותן ידו ושומטה‪ ,‬כך הניסה אלוקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי"‪,‬‬

‫‪ (32‬ואתחנן ד‪ ,‬לד‪ (33 .‬מכילתא בשלח יד‪ ,‬ל‪ .‬מדרש תהילים קז‪ ,‬ד‪ .‬יל"ש ואתחנן שם‪ .‬וראה שער הפסוקים )להאריז"ל(‬
‫ר"פ שמות‪ (34 .‬קאפיטל טז‪ .‬וראה תו"א ר"פ וארא‪ .‬תו"ח וארא צו‪ ,‬ב ואילך‪ .‬סהמ"צ להצ"צ מצות קרבן פסח פ"ב ואילך‪,‬‬
‫ובכ"מ‪ .‬מכתב ער"ח ניסן שנהֿזו‪ (35 .‬סידור‪ ,‬שם רצה‪ ,‬א ואילך‪ (36 .‬שמות ג‪ ,‬יב‪ (37 .‬ראה לקו"ת במדבר יו"ד ד‪ .‬יא‪ ,‬ד‪.‬‬
‫וראה שם אמור לו‪ ,‬ב‪ .‬צו טז‪ ,‬גֿד ועוד‪ (38 .‬פסחים קטז‪ ,‬ב במשנה‪ (39 .‬תניא רפמ"ז‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫י‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫שבשונה מעבודה של יציאה מהמגבלות‪ ,‬היא עבודה ‪40‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ ‰„BÚa‬‬
‫‪˙ÈÓÈt‬‬ ‫‪» ¬» el‡k‬‬ ‫‪ƒ¿ BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« ˙‡∆ ˙B‡Ï‬‬ ‫‡„‪¿ƒ Ì‬‬ ‫‪»» iÁ‬‬
‫‪ 1‬כפי שמוסיף רבנו הזקן בתניא‪»« ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪,˙eÏ„‚Ï‬‬
‫‪¿«¿ ˙eËwÓ‬‬
‫‪¿ «ƒ ‰ÁÈÓv‰‬‬
‫‪» ƒ¿« „Ò‬‬‫‪∆≈ BLÈ‬‬
‫‪¿∆ ‰ÊaL‬‬ ‫‪ ‡ˆÈ‬של סדר והדרגה‪∆»∆ ,‬‬ ‫‪ 2‬יציאת מצרים איננה משהו שהיה בעבר הרחוק אלא כאילו ‪ ‡e‰‬עצמו »»‬
‫‪42‬‬ ‫‪LnÓ‬‬‫‪»« B˜a‬‬‫‪»¿ Ìȇa‬‬‫‪ ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL‬בכוח העבודה הפנימית »‪ƒ‬‬
‫‪∆ ≈¿ «∆ „ÚÂ‬‬ ‫‪ ,"ÌÈiÁ‬התורה ¿«‬ ‫‪ƒ« ˙Bz"a‬‬ ‫‪« ¿ ‰‡B‰‬‬ ‫‪» » ȉBfL‬‬
‫‪ƒ ∆ ,ÌÈˆnÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒƒ 39ÌBi‰« 3‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ '˜ÈzÚ‬הדרגה הפנימית והנעלית ב'כתר'‬
‫'‪ƒ« ˙eiÓÈt‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙ÈÁa‬‬ ‫‪« ƒ¿ Èel‚Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰‡B‰‬‬ ‫‪» » eȉ‬‬ ‫‪ 4‬שנקראת 'תורת חיים' ונותנת ליהודי הוראות איך לחיות «¿‬
‫‪44‬‬ ‫‪Œ„È˙ÚÏ‬‬
‫‪ƒ»∆ ‰È‰iL‬‬
‫)כמבואר לעיל( ∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬ ‫‪»¿ ˙ÎiM‰‬‬‫‪∆∆« « ÌÈiÁa‬‬‫‪ƒ«« 5‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪.Ï"pk‬‬
‫‪«« ‡Ï‬‬
‫»…‬ ‫יצא ַהיּוֹם‪39‬‬ ‫כּאלּוּ הוּא ָ ָ‬ ‫עצמוֹ ְ ִ‬ ‫לראוֹת ֶאת ַ ְ‬ ‫אדם ִ ְ‬ ‫‪ָ ָ 1 ‰Ê∆ ÌÚƒ „ÁÈÂ‬‬
‫‪««¿ ,χNiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ 6‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‰Ê∆ ÔÈÚÂ‬המעבר אל הגאולה‬ ‫הינוּ ¿‪»¿ƒ‬‬‫בּ"תּוֹרת ַח ִיּים"‪ְ ַ ,‬‬ ‫וֹראה ְ ַ‬ ‫שׁזּוֹהי ה ָ ָ‬ ‫מּצרים‪ִ ֶ ,‬‬ ‫‪ִ 2‬מ ִ ְ ַ ִ‬ ‫בין‬ ‫סתירה‬ ‫ואין‬ ‫‡‪,"˙Ó‬‬‫∆‬ ‫¡‬ ‫«‬
‫"‪˙Bz‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪,˙eÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫יּשׂראל‪ ,‬השלימה ‪ƒ¿«¿ ‡e‰‬‬ ‫ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫אחד ְ ֶ ָ‬ ‫לכל ֶ ָ‬ ‫שּׁיּכת ְ ָ‬
‫בּח ִיּים ַה ַ ֶ ֶ‬‫וֹראה ַ ַ‬ ‫‪ 8‬העובדה שהתורה היא 'תורת חיים' ‪ 3‬ה ָ ָ‬
‫‪48‬‬ ‫‪ ‰Ê∆ ÏÎa‬בכל‬
‫‪»¿ ‰„BÚ‰L‬‬
‫‪» ¬»∆ ÌLk‬‬ ‫¿≈‬ ‫‪‰fÓc‬‬
‫‪ 9‬לכך שהיא 'תורת אמת' ¿ ‪∆ƒ‬‬
‫‪49‬‬ ‫הפרטים האמורים לעיל ‪‡È‰ƒ‬‬
‫וּא‬ ‫ה‬ ‫שׁכּן‬‫ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫וּבן‬‫ָ‬ ‫מ‬ ‫זּה‬ ‫ֶ‬ ‫דּמ‬
‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫"‪,‬‬ ‫אמת‬
‫ֶ‬ ‫ֱ‬ ‫"תּוֹרת‬
‫ַ‬ ‫זה‬ ‫ֶ‬ ‫עם‬ ‫ִ‬ ‫ְויחד‬
‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫‪4‬‬
‫‪ÔeÓ‬‬
‫‪ 10‬שהתורה נקראת 'תורת אמת' »‬
‫‪50‬‬ ‫)‪‡nÎÂ‬‬
‫‪»… ¿«¿ ˙eÊÈf‰‬‬ ‫‪ƒ¿« ˙ÈÏÎ˙a‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫יציאת‬
‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ענין‬
‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ישׁנוֹ‬
‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ויוֹם‬ ‫ָ‬ ‫יוֹם‬ ‫שׁבּכל‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫תּוֹ‪,‬‬‫לאמ‬
‫ִ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫בּאמת‬
‫ֶ‬ ‫ֱ‬ ‫ֶ‬ ‫‪5‬‬
‫‪ƒ¬« ˙Ó‡a‬‬
‫‪ ,BzÓ‡Ï‬ואם‬ ‫‪∆¡∆ ‡e‰ ÔkL‬‬ ‫‪≈∆ 11‬‬
‫‪51‬‬ ‫וֹדה ¿ ‪∆∆ƒ‬‬
‫‪∆… « ˙b‡'a‬‬
‫‪ 42 'L„w‰‬שבספר התניא‬ ‫העב ָ‬ ‫שׁזּהוּ ַעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ‬ ‫האדם‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫בּעב ַוֹדת ָ ָ ָ‬ ‫מצרים ַ ֲ‬ ‫‪ 12‬יש הוראה בתורה שבכל דור ודור ‪ִ ַ ְ ִ 6‬‬
‫לגבי המעלה הגדולה של עקידת יצחק ‪52‬‬ ‫טּלים‬ ‫מב ְ ִ‬‫שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ְ ַ‬ ‫בּפנים‪ַ ֶ ,40‬‬ ‫פּנים ְ ָ ִ‬ ‫בּבחינת ָ ִ‬
‫‪ַ ְִִ 7‬‬ ‫‪ 13‬ובכל יום ויום‪ ,‬האדם צריך להיות‬
‫‪53‬‬ ‫‪ 14‬כאילו הוא עצמו יצא ממצרים‪ ,‬הרי‬
‫שעיקרה הוא העובדה שאברהם אבינו‬ ‫ועב ַוֹדת‬ ‫דּ'פרעה'‪ֲ ַ .‬‬‫)אח ַוֹר ִיּים( ְ ַ ְ ֹ‬ ‫הערף ֲ‬ ‫בּחינת ָ ֶֹ‬ ‫‪ֶ 8‬את ְ ִ ַ‬
‫‪54‬‬ ‫‪˙eÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÈÚL‬‬
‫שׁלּמעלה הזדרז לעשות זאת ∆‪«¿ƒ‬‬
‫וֹדה ֶ ְ ַ ְ ָ‬ ‫מאד‪ֲ , ‬עב ָ‬ ‫‪41‬‬ ‫בּכל ְ ֶֹ‬ ‫נפשׁ‪ָ ְ ,‬‬ ‫המסירוּתֿ ֶ ֶ‬ ‫‪ְִַ 9‬‬ ‫‪BLÈ‬‬
‫‪¿∆ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎaL‬‬
‫‪ 15‬האמת היא ∆¿»‬
‫‪55‬‬ ‫‪,('eÎ "eÏ» ‰„ÓÚL‬‬ ‫"‪»¿»∆ ‡È‰‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪˙„BÚa‬‬
‫‪« ¬« ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÔÈÚ‬‬
‫‪«¿ƒ 16‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡ÏŒ„È˙ÚÏc‬‬
‫‪… » ƒ»¿ƒ ‰l‡b‰L‬‬ ‫∆«¿‪»À‬‬
‫טּלים ֶאת‬ ‫מב ְ ִ‬‫שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ְ ַ‬ ‫בּלה‪ַ ֶ ,‬‬ ‫והג ָ ָ‬‫מּדידה ְ ַ ְ‬
‫‪ִ 10‬מ ְ ִ ָ‬ ‫‪‰„BÚ‰‬‬
‫‪» ¬» È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « e‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,Ì„‡‰‬‬
‫‪»»» 17‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ÔBÊtÁÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙eÊÈÊ‬‬ ‫‪ƒ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÙ‡a‬‬‫דּ'מצרים'‪∆… ¿ ,‬‬
‫וּמצר ְוּגבוּל ְ ִ ְ ַ ִ‬ ‫בּלה ֵ ַ‬ ‫וההג ָ ָ‬
‫מּדידה ְ ַ ַ ְ‬ ‫‪ַ 11‬ה ְ ִ ָ‬ ‫‪ , ÌÈÙa‬עבודת‬
‫‪40‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÌÈt‬‬
‫‪ƒ» ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ 18‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ÔBÊtÁ‰‬‬ ‫ישׁנוֹ במהירות « ∆∆‬
‫)‪»ƒ« CcŒÏÚ‬‬ ‫שׁבּזה ֶ ְ‬ ‫פּנימית ֶ ָ ֶ‬ ‫בּעב ָוֹדה ְ ִ ִ‬ ‫מתחיל ָ ֲ‬ ‫ְואחרֿ ַכּ‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫‪ַ ַ 12‬‬ ‫‪ 19‬ה' המחברת את הפנימיות של נשמת‬
‫‪59‬‬ ‫‪, ÌÈˆÓ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ƒ«¿ƒ ˙‡ÈˆÈa‬‬ ‫‪« ƒ ƒ ‰È‰L‬‬ ‫ידיֿ ∆»»‬ ‫שׁעלֿ ְ ֵ‬ ‫ועד ֶ ַ‬ ‫לגדלוּת‪ַ ְ ,‬‬ ‫קּטנוּת ְ ַ ְ‬ ‫צּמיחה ִמ ַ ְ‬ ‫סדר ַה ְ ִ ָ‬ ‫‪ֶ ֵ 13‬‬ ‫‪ 20‬האדם עם פנימיות האלוקות‪ ,‬כמו‬
‫‪60‬‬ ‫‪χNÈc‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ÔBÊtÁ‬‬‫'פּנימיּוּת כמפורש בתורה‪»ƒ ,‬‬ ‫בּחינת ְ ִ ִ‬ ‫לגלּוּי ְ ִ ַ‬ ‫בּקרוֹב ַמ ָמּשׁ ְ ִ‬ ‫בּאים ְ ָ‬ ‫‪ֶ 14‬זה ָ ִ‬ ‫‪ 21‬שהיה במתןֿתורה ככתוב 'פנים בפנים‬
‫‪61‬‬ ‫‪ÔBÊtÁÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÈˆÓc‬‬‫‪ƒ«¿ƒ ¿ ÔBÊtÁÂ‬‬ ‫וענין ֶזה הוּא ¿‪»ƒ‬‬ ‫כּנּ"ל‪ָ ְ ִ ְ .‬‬ ‫לבא ַ ַ‬ ‫לעתידֿ ָ ֹ‬ ‫שׁיּהיה ֶ ָ ִ‬ ‫‪ַ 15‬ע ִתּיק' ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫‪‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL‬‬
‫∆« ¿≈ ∆‬ ‫‪ 22‬דיבר ה' עמכם'‪,‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ ÌÈÚ‬של‬
‫‪»»¿ƒ ‡nk‬‬
‫‪»… ¿« ,44 ‰ÈÎLc‬‬
‫‪» ƒ¿ ƒ‬‬ ‫‪ 23‬באמצעות ההתחברות והתקשרות של‬
‫‪63‬‬ ‫שלושה היבטים אלו בחפזון של יציאת‬
‫בּכל ֶזה ִהיא‬ ‫שׁהעב ָוֹדה ְ ָ‬ ‫כּשׁם ֶ ָ ֲ‬ ‫בּתכלית ַה ְ ִזּריזוּת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 16‬‬ ‫‪ 24‬ה'פנים' והפנימיות של האדם עם‬
‫קּדשׁ' ‪42‬‬ ‫גּרת ַה ֶֹ‬ ‫בּ'א ֶ ֶ‬
‫מּבאר ְ ִ‬ ‫)וכ ְ ֹ ָ‬
‫בּתכלית ַה ְ ִזּריזוּת ְ ַ‬ ‫‪ִ ְ ַ ְ 17‬‬
‫‪64‬‬ ‫‡‪ 45 Á‬בתורת‬‫‪≈« ÌB˜Óa‬‬ ‫מצרים ¿»‬ ‫שלמעלה‪,‬‬ ‫והפנימיות‬ ‫‪ 25‬ה'פנים'‬
‫‪65‬‬ ‫‪‰k‡a‬‬
‫‪»À¬« ‡nÎÂ‬‬‫שׁעמדה ָלנוּ" כוּ'(‪ ,‬החסידות(‪»… ¿«¿ ,‬‬ ‫"היא ֶ ָ ְ ָ‬ ‫שׁענין ַה ְ ִזּריזוּת ִ‬ ‫‪ַ ְ ִ ֶ 18‬‬ ‫‪ÛÚ‰‬‬
‫‪∆… » ˙ÈÁa‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙‡∆ ÌÈÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 26‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ CLÓ‰a‬קבוצת מאמרים בנושא‬ ‫בּאפן ֶשׁל ְ ִזריזוּת ¿∆¿ ≈‬ ‫תּהיה ְ ֹ ֶ‬ ‫לבא ִ ְ ֶ‬ ‫דּלעתידֿ ָ ֹ‬ ‫גּא ָלּה ִ ְ ָ ִ‬ ‫שׁה ְ ֻ‬‫‪ַ ֶ 19‬‬ ‫היפך הפנים(‬ ‫)‡‪,ÌÈiBÁ‬‬
‫‪ƒ« ¬ 27‬‬
‫‪67‬‬ ‫"‪ "‰ÎkÂ‬תאכלו‬
‫בּיציאת אחד הפותח בפסוק ¿»»‬‫שׁהיה ִ ִ ַ‬ ‫הח ָפּזוֹן ֶ ָ ָ‬ ‫דּר‪ִ ַ ‬‬ ‫)עלֶֿ ֶ‬ ‫ְוח ָפּזוֹן ַ‬ ‫‪ִ 20‬‬ ‫‪… ¿« ¿ 28‬‬
‫‪ .'‰ÚÙ'c‬וכן יציאת מצרים‬
‫‪68‬‬ ‫אותו )את קרבן פסח מתניכם חגורים‬
‫דּמצרים‬
‫וח ָפּזוֹן ְ ִ ְ ַ ִ‬ ‫דּישׂראל ְ ִ‬ ‫מצרים‪ִ ,43‬ח ָפּזוֹן ְ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ִ ַ ְ ִ 21‬‬ ‫‪˙„BÚÂ‬‬
‫‪ 29‬ברוחניות היא גם על ידי «¬ «‬
‫‪69‬‬ ‫נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם‪,‬‬ ‫עליה נאמר‬ ‫∆∆‬ ‫‪ƒ¿« 30‬‬
‫‪,LÙŒ˙eÈÒÓ‰‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪"BÓ„‡Ï‬‬‫אכילה בחפזון‪¿«¿ ,‬‬
‫בּמקוֹם‬ ‫ענינם ְ ָ‬ ‫כּמּבאר ִ ְ ָ ָ‬ ‫דּשׁכינה‪ָ ֹ ְ ַ ,44‬‬ ‫וח ָפּזוֹן ִ ְ ִ ָ‬ ‫‪ִ ְ 22‬‬ ‫‪,41 E„‡Ó‬‬
‫‪∆… ¿ ÏÎa‬‬
‫‪ 31‬בקריאת שמע ¿»‬
‫‪71‬‬ ‫‪Ìb˙t‰‬‬
‫)‪»¿ƒ« ÏÚa‬‬ ‫‪«« 46 L"‰Ó‬‬ ‫"וכּכה" «¬«‬ ‫בּהמ ֵשׁ‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫בּאר ָכּה ְ ֶ ְ‬ ‫מּבאר ַ ֲ ֻ‬ ‫וכ ְ ֹ ָ‬ ‫אחר‪ַ ְ ,(45‬‬ ‫‪ֵ ַ 23‬‬ ‫‪ 32‬ו'מאוד' משמעו בלי גבול‪ ,‬היינו‬
‫‪72‬‬ ‫‡‪ 47 "ÚaÈ‬העולם‬
‫"‪∆ ƒ¬ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫¿«¿‪»ƒ‬‬ ‫תּח ָלּה‬ ‫"לכ ְ ִ‬
‫פּת ָגּם ְ ַ‬ ‫)בּעל ַה ִ ְ‬ ‫מהר"שׁ ‪ַ ַ 46‬‬ ‫לאדמוֹ"ר ַ ֲ ַ‬ ‫‪ְ ַ ְ 24‬‬ ‫‪‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬ 33‬‬
‫שהאדם עובד את ה'‬
‫‪73‬‬ ‫אומר שכאשר יש מכשול ואי אפשר‬ ‫למה‬‫סתירה ְ ַ‬ ‫שׁאין ֶזה ְ ִ ָ‬ ‫אריבּער" ‪ֵ ,(47‬אי‪ֵ ֶ ‬‬ ‫‪,‰Ïa‚‰Â‬‬
‫‪»»¿«¿ ‰„È„nÓ‬‬
‫‪ֶ ִ ֲ 25‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪»¿«¿∆ 34‬‬
‫‪74‬‬ ‫ללכת באופן הרגיל אזי מדלגים‬ ‫ונחת‬
‫בּשׁוּבה ָ ַ ַ‬‫תּצאוּ ִכּיֿ ִאם ְ ָ‬ ‫בּח ָפּזוֹן ֵ ֵ‬ ‫שׁכּתוּב‪ֹ 48‬לא ְ ִ‬ ‫‪˙‡∆ ÌÈÏhÓ‬‬
‫‪ָ ֶ 26‬‬ ‫‪ƒ¿«¿ ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL‬‬
‫‪∆ ≈¿ «∆ 35‬‬
‫מלמעלה‪ ,‬מעל המכשול‪ .‬ואני אומר – ‪75‬‬ ‫‪ˆÓe‬‬
‫‪«≈ ‰Ïa‚‰‰Â‬‬
‫‪»»¿««¿ ‰„È„n‰‬‬‫‪» ƒ¿« 36‬‬
‫לכתחילה אריבער‪ ,‬היינו שמלכתחילה יש להתעלות מעל המכשולים ‪76‬‬ ‫‪ƒ«¿ƒ ¿ Ïe‚e‬‬
‫‪ 'ÌÈˆÓ'c‬ומתבטלת האפשרות למציאות של פרעה אותיות‬ ‫‪¿ 37‬‬
‫החיפזון שהיה ביציאת מצרים ‪77‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔȇL‬‬
‫ולהתקדם לעבר היעד(‪≈∆ Cȇ≈ ,‬‬ ‫‪ CkŒÁ‡Â‬לאחר השלב הראשון בעבודת ה' שהוא יציאת מצרים‬
‫‪' 38‬הערף'‪« ««¿ ,‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪ÔBÊtÁa‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫העתידה‬ ‫‪ 48 e˙kL‬על הגאולה‬
‫‪»∆ ‰ÓÏ‬‬‫‪«¿ ‰È˙Ò‬‬
‫איננו ¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ÏÈÁ˙Ó‬‬
‫‪) 39‬בשני האופנים האמורים‪ ,‬היינו 'פנים בפנים' ומסירותֿנפש( «¿‪ƒ‬‬

‫‪ (40‬ראה סידור‪ ,‬שם רצה‪ ,‬ג‪ .‬וראה לקו"ת ר"פ ראה ובכ"מ‪ (41 .‬ואתחנן ו‪ ,‬ה‪ .‬וראה תו"א לט‪ ,‬ג‪ .‬לקו"ת שלח מב‪ ,‬ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫וראה ס' הערכיםֿחב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך‪ ,‬נפשך ומאדך ס"ד‪ .‬וש"נ‪ (42 .‬סכ"א‪ (43 .‬ראה טז‪ ,‬ג‪ (44 .‬ברכות ט‪,‬‬
‫א‪ .‬מכילתא בא יב‪ ,‬יא‪ .‬ספרי‪ ,‬ראה‪ ,‬שם‪ .‬שמו"ר פי"ט‪ ,‬ו‪ .‬יל"ש ישעי' רמז תעו‪ (45 .‬ד"ה וככה באוה"ת בא )כרך א( ע'‬
‫רחצ ואילך‪) .‬כרך ח( ע' ב'תתקד ואילך‪ .‬המשך וככה תרל"ז בתחילתו ובסופו‪ (46 .‬שם – בסופו‪ .‬וראה אוה"ת שם ע' שה‪.‬‬
‫ס"ע ב'תתקמא ואילך‪ (47 .‬אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תריז‪ (48 .‬ישעי' נב‪ ,‬יב‪.‬‬
 ‫אי‬ ‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫לאחר שעבר ‪44‬‬ ‫‪,ÌÈ‰va‬‬
‫‪ ÓÁŒϘÂ‬שכבר היה בא «‪ƒ«√»« ÌBi‰‬‬
‫‪∆… » «¿ ÔkLŒÏÎÂ‬‬
‫¿» ∆≈‬ ‫‪eȉÈ‬‬
‫‪¿ƒ ‡ÏŒ„È˙ÚÏ‬‬
‫‪… » ƒ»∆ Èkƒ ,49 ÔeÚLez‬‬‫‪≈ »ƒ ˙ÁÂ‬‬
‫‪««» ‰eLa‬‬
‫‪» ¿ ̇ŒÈk‬‬‫‪ƒ ƒ e‡ˆz‬‬‫≈≈‬ ‫‪1‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ÓÁŒϘÂ‬שכבר היה משיח בא «‪ÌBi‰‬‬
‫‪∆… » «¿ ÔkLŒÏÎÂ‬‬
‫זמן נוסף מאז הבוקר‪≈∆ »¿,‬‬ ‫‪ ‰Ê‬גם‬‫‪∆ ÌÚƒ „ÁÈÂ‬‬
‫‪««¿  "˙ÁÂ‬‬
‫"‪««» ‰eL‬‬
‫»‬ ‫‪ ,˙BÏÚn‰‬גם המעלה‬
‫‪¬«« ÈzL‬‬‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ƒ¬ «¿ ‡ÂÚ'c‬‬
‫‪ ,'ÔÈÂÚc‬רצון הרצונות‪ ,‬כנאמר בזוהר על זמן המנחה‬ ‫‪»¬ « ¿ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪.˙eÊÈf‰‬‬
‫‪ƒ¿« ˙ÈÏÎz‬‬
‫המעלה של החיפזון שהיה ביציאת מצרים «¿‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫של יום השבת )כללות הענין הוא שלכל בחינה ב'סדר ההשתלשלות' קדם ‪47‬‬ ‫‪ ,‰Ê∆ ÏÎa‬בכל המבואר לעיל אודות עבודת‬
‫‪»¿ ÔÈ‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ CÈ‬‬‫‪ƒ» ÔÈ„Ú‬‬
‫‡‪ƒ«¬ ÌÓ‬‬
‫»¿»‬ ‫‪4‬‬
‫רצון להתהוות בחינה זו )בחינת כתר(‪48 ,‬‬ ‫‪ 5‬ה' המביאה לגאולה על שני השלבים‬
‫ובראשית כל ההשתלשלות יש רצון ‪49‬‬ ‫מּעלוֹת‪,‬‬ ‫שׁתּי ַה ַ ֲ‬ ‫יהיוּ ְ ֵ‬ ‫לבא ִ ְ‬ ‫לעתידֿ ָ ֹ‬ ‫ִכּי ֶ ָ ִ‬ ‫תּוּשׁעוּן ‪,‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ 6‬שלה‪ ,‬העבודה של יציאת מצרים ‪ֵ ָ ִ 1‬‬
‫כללי )כתר כללי‪ ,‬הנקרא "אדם ‪50‬‬ ‫תּכלית ַה ְ ִזּריזוּת‪.‬‬ ‫ויחד ִעם ֶזה ַ ְ ִ‬ ‫ונחת" ‪ַ ַ ְ -‬‬ ‫"שׁוּבה ָ ַ ַ‬ ‫ָ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 7‬והעבודה של צמיחה מקטנות לגדלות‪,‬‬
‫קדמון"( שהוא הרצון לכל הרצונות ‪51‬‬ ‫‪ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ k‬‬‫‪»¿ È‰‬‬‫‪ 8‬כמבואר לעיל ¬≈‬
‫וכל הבחינות כלולות בו בהשוואה ‪52‬‬
‫כּבר‬ ‫הרי ְ ָ‬ ‫בּכל ֶזה‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫להבין ְ ָ‬ ‫צרי‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫עדין ָ ִ‬ ‫‡‪ִ ַ ֲ ÌÓ‬‬ ‫‪»¿» 3‬‬ ‫‡‪≈ « eÓ‬‬
‫‪50 Ï"Ê eÈ˙Ba‬‬ ‫‪¿» ‡Ób‰‬‬
‫‪»»¿« 9‬‬
‫‪53‬‬ ‫אחת(‪,‬‬ ‫בּוֹתינוּ ז"ל‪ָ 50‬כּלוּ‬ ‫אמרוּ ַר ֵ‬ ‫גּמרא ָ ְ‬ ‫בּזמן ַה ְ ָ ָ‬ ‫ְִַ‬ ‫‪4‬‬
‫‪ƒƒ« Ïk» eÏk» 10‬‬
‫‪ ,ÔÈvw‰‬ועברו כבר כל‬
‫‪54‬‬ ‫‪‰B‡ÎÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‰Ê∆ ÏÚ« ıez‰L‬‬
‫‪≈«∆ Û‡Â‬‬
‫¿«‬ ‫לאחרי‬
‫וחמר ַע ָתּה ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫וקלָֿ ֹ ֶ‬ ‫שׁכּן ְ ַ‬ ‫וכלֿ ֶ ֵ‬ ‫קּצּין‪ָ ְ ,‬‬ ‫‪ָ 5‬כּל ַה ִ ִ‬ ‫‪ 11‬הזמנים שלגביהם נאמר שהם קץ‬
‫‪55‬‬ ‫‪ ‡Ùeb‬עצמו‬
‫‪» ‰fL‬‬‫»‪∆∆ ,‡e‰ ËeLt‬‬ ‫שׁלּא‬‫וההכרזה‪ֹ ֶ 52‬‬ ‫לגא ָלּה‪ָ ָ ְ ַ ַ ְ ,51‬‬ ‫דּלאל ַתּר ִ ְ ֻ‬ ‫ההכרזה ִ ְ ַ ְ‬ ‫‪ָ ְָ ַ ַ 6‬‬ ‫‪ÓÁŒϘÂ‬‬
‫‪∆… » «¿ ÔkLŒÏÎÂ‬‬
‫‪ 12‬הגלות ¿» ∆≈‬
‫שאף אחד לא שם לב להעלות את ‪56‬‬
‫פּני‬
‫לק ֵבּל ְ ֵ‬ ‫בּגדים ְ ַ‬ ‫תּוֹרי ַה ְ ָ ִ‬ ‫כּפ ֵ‬ ‫וּח ַ ְ‬ ‫צחצ ַ‬ ‫ִנשׁאר ֶא ָלּא ִ ְ‬ ‫‪ְַ 7‬‬ ‫‪‰ÊΉ‰‬‬
‫‪»»¿«« ÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ ‰zÚ‬בימינו ¿«¬≈‬
‫‪»« 13‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪CLÁ‬‬
‫‪∆… „vÓ‬‬‫התמיהה הזו ‪«ƒ ‡e‰‬‬ ‫תּיּמה‬ ‫נס ַ ְ ָ‬‫כּבר ִ ְ‬ ‫שׁבּטח ְ ָ‬ ‫וההכרזה ֶ ֶ ַ‬ ‫צדקנוּ‪ָ ָ ְ ַ ַ ְ ,‬‬ ‫שׁיח ִ ְ ֵ‬ ‫‪ְ 8‬מ ִ ַ‬ ‫‪zχÏc‬‬
‫‪ 14‬של הרבי הריי"צ ‪«¿«¿ƒ‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪,‡ÈLw‬‬
‫‪»¿ « ‡Ùeb‬‬
‫‪» ‡‰» È‰‬‬ ‫‪≈¬ ,˙eÏb‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ 52 ‰ÊΉ‰Â‬הנוספת‬
‫‪»»¿««¿ ,51 ‰l‡‚Ï‬‬
‫‪»À¿ƒ 15‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ CLÓ‬‬
‫זה עצמו קשה «‪» ¿ƒ «ÚecÓ‬‬
‫בּע‬
‫לת ֹ ַ‬‫איזה ָמקוֹם ֵישׁ ִ ְ‬ ‫ואםֿ ֵכּן ֵ ֶ‬ ‫מאז‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪ֲ 9‬עב ָוֹדה זוֹ ֵ ָ‬ ‫‪‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪ 16‬של הרבי הריי"צ ∆ …‬
‫‪60‬‬ ‫‪»« CLÁ‬‬
‫‪ ˙eÏb‰‬ומדוע גם לאחר כל‬ ‫…∆‬ ‫לגדלוּת‬ ‫קּטנוּת ְ ַ ְ‬ ‫צמיחה ִמ ַ ְ‬ ‫העב ָוֹדה ֶשׁל ְ ִ ָ‬ ‫‪ֶ 10‬את ָ ֲ‬ ‫‪ 17‬לעבוד עבודה נוספת בזמן הגלות‬
‫ההודעות וההכרזות האמורות עדיין לא ‪61‬‬ ‫גּיע‬
‫לה ִ ַ‬ ‫כּדי ְ ַ‬ ‫וערף ְוכוּ'‪ֵ ְ ,‬‬ ‫פּנים ְ ֶֹ‬ ‫לּוּקים ֵבּין ָ ִ‬ ‫ְוהח ִ‬ ‫‪ִ ַ 11‬‬ ‫‪ÌÈ„‚a‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÈBzÙk‬‬
‫ˆ‪≈ ¿« ÁeˆÁ‬‬
‫‡‪« ¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 18‬‬
‫‪62‬‬ ‫בא משיח?‬ ‫נגמרה ָכּל‬ ‫כּבר ִ ְ ְ ָ‬ ‫לכא ָוֹרה ְ ָ‬ ‫והרי ִ ְ‬ ‫ֿלבא כוּ'‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫ללעתיד ָ ֹ‬ ‫‪ִ ָ ֶ ְ 12‬‬ ‫ˆ„˜‪,e‬‬
‫‪≈¿ƒ ÁÈLÓ‬‬
‫‪« ƒ ¿ Èt‬‬
‫‪≈¿ Ïa˜Ï‬‬
‫‪≈«¿ 19‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪≈»¿ LÈ≈ ‰B‡ÎÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‰p‰Â‬‬ ‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫בּיאת‬ ‫דּלעתיד‪ַ ִ ,‬‬ ‫וּלה ִ ְ ָ ִ‬ ‫ההכנה ֶאל ַה ְגּא ָ‬ ‫‪ֲ 13‬עב ַוֹדת ַ ֲ ָ ָ‬ ‫‪k‬‬
‫¿»‬ ‫‪ÁËaL‬‬
‫∆∆«‬ ‫‪‰ÊΉ‰Â‬‬
‫‪»»¿««¿ 20‬‬
‫הסותרים ‪64‬‬ ‫‪el‡≈ ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÈML‬‬
‫∆ ¿≈‬ ‫בּיוֹתר‪ַ ,‬על ֶזה‬ ‫וֹלה ְ ֵ‬ ‫תּמיהה ְגּד ָ‬ ‫וה ְ ִ ָ‬ ‫צדקנוּ‪ַ ְ .‬‬ ‫שׁיח ִ ְ ֵ‬ ‫‪ְ 14‬מ ִ ַ‬ ‫‪»≈ BÊ ‰„BÚ‬‬
‫‪ ʇÓ‬שנאמרו‬ ‫‪» ¬ ‰ÓizÒ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ 21‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪ ÌÈÚBzL‬מכל אחד‬
‫)‪ƒ¿ ∆ ‰Ê‬‬‫לכאורה ∆‬ ‫‡‪ÌB˜Ó» ‰ÊÈ‬‬
‫‪∆ ≈ ÔkŒÌ‡Â‬‬
‫‪ 22‬הכרזות אלו‪≈ ƒ¿ ,‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪Ï"p‰‬‬
‫‪«« ‰„BÚ‰‬‬
‫‪» ¬» ÈËt‬‬
‫ואחד ∆‡˙ ¿» ≈‬
‫וּראיה‬
‫שׁאלה זוֹ‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫שׁאל ְ ֵ ָ‬ ‫שׁאין ִאישׁ ָשׂם ַעל ֵלב ִל ְ ֹ‬ ‫‪ֵ ֶ 15‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰„BÚ‰‬‬
‫‪» ¬» ˙‡∆ «Úa˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ LÈ≈ 23‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪«ÚÈb‰Ï‬‬
‫‪ "eÈȉ‬כדי ¿«‪ƒ‬‬
‫‪ƒ» ÌÈ„Ú"c‬‬
‫¿ ¬»‪ƒ‬‬ ‫היה‬ ‫שׁעדין ֹלא ָבּא‪ִ ,‬כּי ִאם ָ ָ‬ ‫גּוּפא ֶ ֲ ַ ִ‬ ‫דּבר ִהיא ִמֶזּה ָ‬ ‫‪ַ 16‬לָ ָ‬ ‫‪˙eÏ„‚Ï‬‬
‫‪¿«¿ ˙eËwÓ‬‬‫ˆ‪¿ «ƒ ‰ÁÈÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ 24‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ ,'eÎ ‡ÏŒ„È˙ÚÏÏ‬העבודה של‬
‫‪… » ƒ»¿ƒ‬‬ ‫וכלֿ‬ ‫אתמוֹל‪ָ ְ ,‬‬ ‫כּבר ָבּא ֶ ְ‬ ‫שׁיח ְ ָ‬ ‫היה ָמ ִ ַ‬ ‫נוֹגע‪ָ ָ ,‬‬ ‫דּבר ֵ ַ‬ ‫‪ַ 17‬הָ ָ‬ ‫‪ÛÚÂ‬‬
‫‪∆… ¿ ÌÈt‬‬
‫‪ƒ» ÔÈa≈ ÌȘelÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ«¿ 25‬‬
‫יציאת מצרים והעבודה של מסירות ‪69‬‬ ‫וחמר‬‫וקלָֿ ֹ ֶ‬ ‫שׁכּן ְ ַ‬ ‫וכלֿ ֶ ֵ‬ ‫בּבּקר‪ָ ְ ,‬‬ ‫וחמר ַהיּוֹם ַ ֹ ֶ‬ ‫וקלָֿ ֹ ֶ‬ ‫שׁכּן ְ ַ‬ ‫‪ֵ ֶ 18‬‬ ‫‪Œ„È˙ÚÏÏ‬‬
‫‪ƒ»∆¿ «ÚÈb‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,'eο 26‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫נפש‪ ,‬כמבואר לעיל‪∆¿ ,‬‬ ‫בּזמן‬
‫וחמר ַהיּוֹם ִ ְ ַ‬ ‫וקלָֿ ֹ ֶ‬ ‫שׁכּן ְ ַ‬ ‫וכלֿ ֶ ֵ‬ ‫בּצּהרים‪ָ ְ ,‬‬ ‫‪ַ 19‬היּוֹם ַ ָ ֳ ַ ִ‬ ‫‪ ,'eÎ ‡Ï‬ולדרוש מבני ישראל‬‫‪… » 27‬‬
‫‪71‬‬ ‫"‪Ïk» eÏk‬‬
‫‪» kL‬‬‫‪»¿∆ ÌÈÚÈ„BnL‬‬
‫∆ ‪ƒƒ‬‬ ‫‪ 28‬בימינו עניינים נעלים בעבודת ה' כדי‬
‫לכא ָוֹרה‬ ‫שׁה ֵתּרוּץ ַעל ֶזה ִ ְ‬ ‫ואף ֶ ַ‬ ‫דּרעוין'‪ַ ְ .‬‬ ‫דּ'רעוא ְ ַ ֲ ִ‬ ‫‪ָ ֲ ַ ְ 20‬‬
‫‪72‬‬ ‫«‪ƒƒ‬‬
‫‪ "ÔÈvw‰‬וכבר נסתיימה כל העבודה‬ ‫‪‰B‡ÎÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ È‰Â‬‬ ‫‪ 29‬לזכות לגאולה‪≈¬« ,‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪È„Ò‬‬
‫‪≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈¿ „vÓ‬‬ ‫¿‪«ƒ ̉≈ ('eÎÂ‬‬ ‫גּוּפא הוּא ִמ ַצּד ֹח ֶשׁ‪ַ ‬ה ָגּלוּת‪,‬‬ ‫שׁזּה ָ‬ ‫‪ָ 21‬פּשׁוּט הוּא‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫‪˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ Ïk» ‰Ó‚‬‬ ‫‪»¿¿ƒ k‬‬ ‫‪»¿ 30‬‬
‫‪74‬‬ ‫¬ »‬
‫‪ ,‰„BÚ‬כי בעבודת ה' יש שני‬ ‫עדין ֹח ֶשׁ‪‬‬ ‫נמ ָשׁ‪ִ ַ ֲ ‬‬ ‫דּוּע ִ ְ‬ ‫קּשׁיא‪ַ ,‬מ ַ‬ ‫גּוּפא ַ ְ ָ‬ ‫הרי ָהא ָ‬ ‫‪ֵ ֲ 22‬‬ ‫‪,„È˙ÚÏc‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‰Ïe‡b‰‬‬
‫‪» ¿« χ∆ ‰Ή‰‬‬
‫‪»»¬« 31‬‬
‫סוגים של עבודות‪ ,‬סוג אחד הוא ‪75‬‬ ‫ַה ָגּלוּת‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪≈¿ƒ ÁÈLÓ‬‬
‫ˆ„˜‪ e‬ולמה אם כן‬ ‫‪« ƒ ¿ ˙‡Èa‬‬
‫‪« ƒ 32‬‬
‫העבודה ‪76‬‬ ‫‪,"Ô„Òk‬‬
‫"‪»¿ƒ¿ ÔÈ„ÈÓz‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫)זה‬ ‫ענינים ֵאלּוּ ֶ‬ ‫שׁשּׁני ִ ְ ָ ִ‬‫לבאר ֶ ְ ֵ‬ ‫לכא ָוֹרה ֵישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫‪ְ ִ ‰p‰Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿24‬‬ ‫‪ 33‬מעוררים ודורשים את כל הדברים‬
‫השני ‪77‬‬ ‫והסוג‬ ‫והרגילה‪,‬‬ ‫הקבועה‬ ‫האמורים בעבודת ה'?‬ ‫‪34‬‬
‫העב ָוֹדה ַה ַנּ"ל‬ ‫פּרטי ָ ֲ‬ ‫שׁתּוֹבעים ֶאת ְ ָ ֵ‬ ‫ֶ ְִ‬ ‫‪25‬‬
‫עבודה ‪78‬‬ ‫‪"Ì˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ÔÈÙÒeÓ"e‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪ÏÚ« ,˙BÈa‬‬
‫‪≈ ¿ ‰ÏB„b‬‬
‫‪» ¿ ‰‰ÈÓz‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ 35‬‬
‫כפי ‪79‬‬ ‫יוצאת מן הכלל‪,‬‬ ‫מיוחדת‬
‫וזה‬ ‫לבא כוּ'‪ֶ ְ ,‬‬ ‫ללעתידֿ ָ ֹ‬ ‫גּיע ִ ְ ָ ִ‬ ‫לה ִ ַ‬ ‫היינוּ" ְ ַ‬ ‫ְדּ"עבדים ָ ִ‬ ‫‪ִ ָ ֲ 26‬‬ ‫‪ÌN‬‬ ‫‪ Lȇƒ ÔȇL‬אף אחד לא »‬‫‪≈∆ ‰Ê∆ 36‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪‰„BÚ‰‬‬
‫»¬ »‬ ‫ומפרט‪.‬‬ ‫שממשיך‬ ‫קּצּין" ְוכוּ'( ֵהם‬ ‫"כּלוּ ָכּל ַה ִ ִ‬ ‫שׁכּבר ָ‬ ‫שׁמּוֹדיעים ֶ ְ ָ‬ ‫‪ִ ִ ֶ 27‬‬ ‫‪,BÊ ‰Ï‡L‬‬‫‪»≈¿ χLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ Ï≈ ÏÚ« 37‬‬
‫עבודת ‪81‬‬ ‫‪‡È‰ƒ "Ô„Òk‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÔÈ„ÈÓz"c‬‬
‫¿ ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫כּסדרן"‪,‬‬‫"תּמידין ְ ִ ְ ָ‬ ‫סדרי ֲעב ָוֹדה‪ִ ִ ְ ,‬‬ ‫שׁני ִ ְ ֵ‬ ‫‪ִ 28‬מ ַצּד ְ ֵ‬ ‫‪‡Ùeb‬‬
‫‪» ‰fÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ‡È‰ƒ cÏ‬‬
‫‪»»« ‰È‡e‬‬
‫‪»» ¿ 38‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪‰lÁ˙aL‬‬
‫‪»ƒ¿ƒ∆ ,‰‚„‰Â‬‬
‫‪»»¿«¿ „Òa‬‬
‫ה' ¿≈∆‬ ‫כּסדרן"‬‫דּ"תּמידין ְ ִ ְ ָ‬‫העב ָוֹדה ְ ְ ִ ִ‬ ‫כּהלכתם"‪ֲ ָ .‬‬ ‫וּספין ְ ִ ְ ָ ָ‬ ‫‪ 29‬וּ"מ ָ ִ‬ ‫‪ ‡a‬משיח צדקנו‪,‬‬
‫‪» ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ 39‬עצמו ∆¬«‪ƒ‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪‰„BÚ‰‬‬
‫‪» ¬» dLÈ‬‬ ‫בשלב ראשון ∆¿»‬ ‫העב ָוֹדה‬ ‫ישׁנהּ ָ ֲ‬ ‫שׁבּתח ָלּה ֶ ְ ָ‬ ‫והדרגה‪ִ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫בּסדר ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪ִ 30‬היא ְ ֵ ֶ‬ ‫« ואיכפת‬ ‫‪≈ c‰‬‬
‫‪Ú‚B‬‬ ‫‪»»« ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ Èkƒ 40‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪ ,‰Ïa‚‰Â‬המוגבלת‬
‫‪»»¿«¿ ‰„È„ÓaL‬‬
‫∆‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪»¿ ÁÈLÓ‬‬
‫‪« ƒ » ‰È‰‬‬
‫‪ 41‬בימים הקודמים‪»» ,‬‬
‫שׁורוֹשׁ‬ ‫דּאח ְ ֵ‬
‫עבדי ְ ַ ַ‬ ‫כּתּי ַ ְ ֵ‬ ‫בּלה‪ַ ,‬א ַ ֵ‬ ‫והג ָ ָ‬
‫שׁבּמדידה ְ ַ ְ‬ ‫‪ָ ִ ְ ִ ֶ 31‬‬
‫בהתאם לדרגה של האדם ובהתאם ‪85‬‬ ‫‪ŒÏ˜Â‬‬‫‪«¿ ÔkLŒÏÎÂ‬‬
‫‡˙‪≈∆ »¿ ,ÏBÓ‬‬ ‫‪¿∆ ‡a» 42‬‬
‫‪86‬‬ ‫‡‪Èzk‬‬
‫««≈‬ ‫לזמן הגלות‪ ,‬כדברי הגמרא שלא תיקנו לומר הלל על נס פורים כי‬ ‫לאחר שעבר עוד יום מאתמול‪,‬‬ ‫‪˜aa‬‬
‫‪ ÓÁÂ‬שכבר היה בא «‪∆… « ÌBi‰‬‬ ‫‪∆… » 43‬‬

‫‪ (49‬שם ל‪ ,‬טו‪ (50 .‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪" (51 .‬קול קורא" ב"הקריאה והקדושה" סיוןֿתמוז תש"א )נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר‬
‫מהוריי"צ ח"ה ע' שסא ואילך‪ .‬ע' שעז ואילך‪ .‬ע' תח ואילך(‪ (52 .‬שיחת שמח"ת תרפ"ט‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בי‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰pLÓ‬‬
‫‪∆« ¿ ‰Ê∆ Ôȇ≈ ÌB˜ÓŒÏkÓ‬‬
‫‪» »ƒ ,˙Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰‡ÓÏ‬‬ ‫‪»≈¿ „Ú« ,ÌÈÓÚt‬‬ ‫‡‪ ,53 Ô‬עדיין‪ ,‬גם לאחר ההצלה הניסית מגזירת המן‪ƒ»¿ ,‬‬ ‫‪«¬ LBÂLÁ‡c‬‬
‫‪≈¿ «« ¿ È„Ú‬‬
‫‪≈¿« 1‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ ÌÈÎÙ‰‬ולמעשה בלתי אפשרי‬ ‫‪ƒ»¬ ÈL‬‬‫‪≈¿ ̉L‬‬‫‪ ˙e‡Èˆn‰‬בפועל‪≈∆ ,‬‬ ‫‪ƒ¿« ˙‡∆ CiL‬‬ ‫‪»« ‰fL‬‬ ‫‪ 2‬עדיין עבדי אחשורוש אנחנו‪ ,‬ועדיין עם ישראל נמצא בגלות‪∆∆ ,‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‰Ê‬ולמרות הקושי והתמיהה‬ ‫‪∆ Ïk» ÈÁ‡Ïe‬‬
‫"‡‪ ÔÓƒ zÒ‬לעבוד בשתי העבודות גם יחד‪≈¬«¿ ,‬‬ ‫‪ ,ÌÈet‬שהיה בזמן הגלות‪ ,‬כדברי הגמרא ∆¿≈‬ ‫‪ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ BÈÚÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 3‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪.Ï≈ ÏÚ« ÌN‬‬‫והסתירה ‪» Lȇƒ Ôȇ≈ -‬‬ ‫‪ ,ÔÈpÓ‬היכן נרמז עניינה של אסתר המלכה בתורה שבכתב‬ ‫‪ƒ«ƒ ‰Bz‰‬‬‫‪» « 4‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,ÏÈÚÏ‬‬‫‪≈¿ eÓ‡‰a‬‬ ‫‪»»¿ ‰p‰Â‬‬ ‫¿‪≈ƒ‬‬ ‫‪zÒ‰‬‬
‫‪≈¿« ÈÎ‡Â‬‬
‫‪ 54 È˙Îc‬שנאמר ¿»…‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ 5‬‬
‫‪49‬‬ ‫'‪‡Ï‬‬
‫‪… ‰Ê∆ ÔÈÚL‬‬
‫‪ ‡Ùeb‬זה עצמו ∆‪»¿ƒ‬‬ ‫»‬ ‫"אס ֵתּר ִמן‬ ‫פּוּרים‪ְ ֶ ,‬‬ ‫לענינוֹ ֶשׁל ִ‬ ‫שׁיּ‪ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫שׁזּה ַ ָ‬ ‫אנן ‪ֶ ֶ ,53‬‬ ‫‡‪ , "ÈzÒ‬כלומר‪ ,‬הקדושֿברוךֿ ‪ַ ֲ 1‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ƒ¿« 6‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ 'Ú‚t‬לא אכפת לאף‬ ‫‪«» ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ Ú‚‬‬‫‪«» 55‬‬ ‫שבדורות‬ ‫ישראל‬ ‫לבני‬ ‫אומר‬ ‫‪ 7‬הוא‬
‫אס ִתּיר" ‪,‬‬ ‫הס ֵתּר ַ ְ‬ ‫ואנכי ַ ְ‬‫דּכתיב‪ִ ֹ ָ ְ 54‬‬ ‫תּוֹרה ִמ ַ ִנּין‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫‪ַ 2‬ה ָ‬
‫‪51‬‬ ‫‪ ,deÓz‬לפי‬
‫‪« » c‬‬ ‫אחד‪»» ‡e‰ ,‬‬ ‫‪ 8‬הבאים הם יחטאו ואז הוא יסתיר פניו‬
‫‪52‬‬ ‫‪C„a‬‬ ‫חדשׁ ֶשׁל התמיהה הזו ≈‪≈»¿ LÈ‬‬
‫‪∆∆¿ ‡Ï‬‬ ‫ניסן ֶשׁהוּא ֶֹ‬ ‫חדש ִ ָ‬ ‫ְואחרֿ ַכּ‪ָ ‬בּא ֶֹ‬ ‫‪ 9‬מהם‪ ,‬וכאמור נס פורים היה כאשר בני ‪ַ ַ 3‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪˙‡∆ ÌÈÓiÒnL‬‬
‫‪ƒ¿«¿∆ ‰Ó« ,˙eÁv‰‬‬ ‫למעלה ««‬ ‫נסּים‪ָ ְ ַ ְ ,57‬‬ ‫נסּי ִ ִ‬‫נוּני"ן‪ֵ ִ ,‬‬ ‫שׁני ִ‬ ‫וישׁ בּוֹ ְ ֵ‬ ‫וּלה‪ֵ ְ 56‬‬‫‪ 10‬ישראל היו בגלות‪ ,‬מצב של הסתר ‪ְ 4‬גּא ָ‬
‫‪54‬‬ ‫‪˙aL'a‬‬
‫‪»« ¿ ‰„b‰‰‬‬
‫‪»»«« ˜ÏÁ‬‬ ‫וּספין ¬‪« ƒ‬‬
‫‡‪∆≈ ˙ÈÓ‬‬ ‫העב ָוֹדה ְדּ"מ ָ ִ‬ ‫וישׁנהּ ָ ֲ‬ ‫בּלה‪ָ ְ ֶ ְ .‬‬ ‫והג ָ ָ‬
‫מּדידה ְ ַ ְ‬ ‫‪ CkŒÁ‡Â‬אחרי עניינו של ‪ִ 5‬מ ְ ִ ָ‬ ‫‪ 11‬פנים‪« ««¿ ,‬‬
‫‪55‬‬ ‫"‪tÎÏ‬‬
‫‪ ˙Bza‬במילים ¿«≈‬ ‫‪≈« 'ÏB„b‰‬‬‫וּכן «»‬ ‫כּבר מ ָ‬ ‫סדר ֲעב ָוֹדה זוֹ הוּא ְ ָ‬ ‫שׁמּצּד ֵ ֶ‬ ‫כּהלכתם"‪ַ ִ ֶ ,‬‬ ‫ְ ִ ְָָ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪˘„Á‬‬‫∆‬‫…‬ ‫‪‡a‬‬
‫»‬ ‫‪,‬‬‫אדר‬ ‫בחודש‬ ‫‪ 12‬פורים שהוא‬
‫‪56‬‬ ‫‪,‰B‡ÎÏc‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ."eÈ˙BBÚ‬‬
‫וּבן «‪≈ ¬ Ïk» ÏÚ‬‬ ‫גּוּפא ֵאינוֹ מ ָ‬ ‫אמנם ֶזה ָ‬ ‫העתידה‪ָ ְ ָ .‬‬ ‫גּא ָלּה ָ ֲ ִ ָ‬ ‫‪ַ 7 ÏL‬ל ְ ֻ‬ ‫‪∆ L„Á‬‬ ‫‪∆… ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÔÒÈ‬‬ ‫‪» ƒ 13‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪˙BÏÚn‰‬‬
‫‪¬«« Ïk» e‡a˙pL‬‬
‫‪¬»¿ƒ∆ ÈÁ‡Ï‬‬
‫¿«¬≈‬ ‫‪ 56 ‰Ïe‡b‬כדברי המדרש 'בניסן‬ ‫»‬ ‫‪¿ 14‬‬
‫שׁתּי ְתּנוּעוֹת‬ ‫הרי ֵהן ְ ֵ‬ ‫בּפעל ֲ ֵ‬ ‫בּשּׂכל ַה ָפּשׁוּט‪ִ ,‬כּי ְ ֹ ַ‬ ‫‪ֵֶ ַ 8‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪„Ú« ,‰„b‰aL‬‬
‫של יציאת מצרים ∆««»»‬ ‫‪Ba LÈÂ‬‬‫‪ 15‬נגאלו ובניסן עתידין להגאל' ¿≈‬
‫‪59‬‬ ‫‪,58 ˙BBh‰« ˙BÏÚn‰‬‬ ‫‪¬«« ÏÎÏ‬‬ ‫¿»‬ ‫‪,‬‬‫וּף‬ ‫בּג‬ ‫ְ‬ ‫נשׁמה‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫וּא‬ ‫שׁה‬ ‫ֶ‬ ‫האדם‬‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫וֹל‬ ‫יכ‬‫ָ‬ ‫ואי‪‬‬‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬ ‫יּוֹת‬‫הפכ‬‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪,Ô"Èe‬‬
‫‪ƒ ÈL‬‬ ‫‪ 16‬בשם החודש 'ניסן' ¿≈‬
‫‪60‬‬ ‫כנוסח ההגדה )בתחילת קטע זה‬ ‫דּאף‬‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬‬‫יּוֹת‬ ‫הפכ‬
‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫וֹת‬ ‫תּנוּע‬ ‫ְ‬ ‫בּשׁתּי‬
‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫וֹ‬ ‫וֹדת‬‫ָ‬ ‫עב‬ ‫ֲ‬ ‫לעבד‬
‫ֹ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫‪10‬‬
‫‪ 57 ÌÈq‬כדברי הגמרא‬ ‫‪ƒƒ Èq‬‬
‫‪ 17‬רמז על ‪≈ƒ‬‬
‫המסתיים במילים "לכפר על כל ‪61‬‬ ‫סדרי ֲעב ָוֹדה‪,‬‬ ‫שׁני ִ ְ ֵ‬ ‫שׁיּשׁ ְ ֵ‬ ‫וֹמר ֶ ֵ‬ ‫אפ ָשׁר ל ַ‬ ‫שׁבּדבּוּר ֶ ְ‬ ‫‪ִ ְ ֶ 11‬‬ ‫‪ 18‬שהרואה בחלום חנינא‪ ,‬חנניא‪ ,‬יוחנן‪,‬‬
‫עוונותינו"(‪" ,‬כמה מעלות טובות ‪62‬‬ ‫למאה‬
‫פּעמים‪ַ ,‬עד ְ ֵ ָ‬ ‫וכ ָמּה ְ ָ ִ‬ ‫כּמּה ְ ַ‬ ‫וֹמר ֹזאת ַ ָ‬ ‫ְואפ ָשׁר ל ַ‬ ‫‪ְ ֶ 12‬‬ ‫‪‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫לו‪,‬‬ ‫נעשו‬ ‫נסים‬ ‫‪ 19‬נסי‬
‫‪63‬‬ ‫‪ÔÈÚ‬‬
‫‡‪«¿ƒ e‰Ó« ÔkŒÌ‬‬
‫למקום עלינו" ‪≈ ƒ‬‬ ‫שׁנּה ֶאת‬ ‫ואחת‪ִ ,‬מ ָכּלֿ ָמקוֹם ֵאין ֶזה ְמ ַ ֶ‬ ‫פּעמים ְ ַ ַ‬ ‫‪ִ ָ ְ 13‬‬ ‫‪ ‰Ïa‚‰Â‬של הטבע‪.‬‬
‫‪»»¿«¿ ‰„È„nÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 20‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪Èkƒ ,"eÈ˙BBÚ‬‬
‫"‪≈ ¬ Ïk» ÏÚ« tÎÏ‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪ 21‬וסדר זה של מעבר הדרגתי מאדר )זמן‬
‫וּלאחרי ָכּל ֶזה ‪-‬‬ ‫הפכים‪ֵ ֲ ַ ְ ,‬‬ ‫שׁני ֲ ָ ִ‬ ‫שׁהם ְ ֵ‬ ‫מּציאוּת‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫‪ַ 14‬ה ְ ִ‬
‫‪65‬‬ ‫‪»¿ ˙BBÚ¬ ÔÈÚ‬‬
‫‪ Ô‡ÎÏ‬כשמדובר‬ ‫»‪«¿ƒ ‰Ó‬‬ ‫‪ 22‬של גלות והסתר( לניסן )זמן של גילוי‬
‫על כל הדברים הטובים שעשה לנו ‪66‬‬ ‫ֵאין ִאישׁ ָשׂם ַעל ֵלב‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪ 23‬וניסים וגאולה( הוא סדר העבודה של‬
‫‪67‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא?‬ ‫'לא‬
‫שׁענין ֶזה ֹ‬ ‫גּוּפא ֶ ִ ְ ָ‬ ‫שׁזּה ָ‬ ‫לעיל‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫בּהאמוּר ְ ֵ‬ ‫‪ָ ָ ְ ‰p‰Â‬‬ ‫‪≈ƒ¿16‬‬ ‫‪' 24‬תמידין כסדרן'‪ ,‬הליכה מדרגה לדרגה‬
‫‪68‬‬ ‫‪‰fL‬‬
‫‪∆∆ ,ÓBÏ‬‬
‫‪« LÈ≈ Ï"p‰‬‬ ‫‪«« ÈtŒÏÚÂ‬‬
‫¿« ‪ƒ‬‬ ‫לבאר‬
‫וּהּ‪ֵ ,‬ישׁ ְ ָ ֵ‬ ‫דּבר ָתּמ ַ‬ ‫פּגע' הוּא ָ ָ‬ ‫ולא ָ ַ‬ ‫נגע ְ ֹ‬ ‫ַָ‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ÔÈÙÒeÓ"c‬‬
‫‪ƒ» ¿ ‰„BÚ‰‬‬ ‫‪» ¬» dLÈÂ‬‬‫‪»¿∆¿ 25‬‬
‫מעין 'עוון' ‪69‬‬ ‫‪»ƒ« ‡e‰ BÓˆÚ‬‬
‫‪ÔBqÁ‰‬‬ ‫«¿‬ ‫חלק‬‫אמירת ֵ ֶ‬ ‫יּמים ֶאת ֲ ִ ַ‬ ‫שׁמּס ְ ִ‬
‫בּדר‪ַ ‬ה ַצּחוּת‪ַ ,‬מה ֶ ְ ַ‬ ‫‪ֶ ֶ ְ 18‬‬ ‫‪„Ò‬‬
‫‪∆≈ „vnL‬‬ ‫‪«ƒ∆ ,"Ì˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ 26‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ÈÁ‡L‬‬
‫שעליו צריכים לכפר‪≈¬«∆ ,‬‬ ‫‪ BÊ ‰„BÚ‬שאינו בהדרגה ‪‡e‰‬‬
‫‪» ¬ 27‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪˙BÏÚn‰‬‬
‫‪¬«« Ïk» e‡a˙pL‬‬ ‫∆‪¬»¿ƒ‬‬
‫"לכ ֵפּר ַעל ָכּל‬ ‫בּתּבוֹת ְ ַ‬ ‫בּ'שׁבּת ַה ָגּדוֹל' ַ ֵ‬ ‫גּדה ְ ַ ָ‬ ‫הה ָ ָ‬
‫‪ַ ַ 19‬‬ ‫‪.‰„È˙Ú‰‬‬
‫‪» ƒ¬» ‰l‡bÏ‬‬
‫‪»À¿« ÔÎeÓ‬‬
‫‪» k‬‬ ‫‪»¿ 28‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪Ú‚‬‬
‫'‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ˙‡Ê… ÏÎe‬‬‫‪»¿ ,‰„b‰aL‬‬
‫∆««»»‬ ‫בּארוּ ָכּל‬ ‫שׁנּת ָ ֲ‬‫לאחרי ֶ ִ ְ‬ ‫דּלכא ָוֹרה‪ֵ ֲ ַ ְ ,‬‬ ‫וֹנוֹתינוּ"‪ְ ִ ְ .‬‬ ‫‪ֲ 20‬ע ֵ‬ ‫‡‪» ‰Ê∆ ÌÓ‬‬
‫‪ ‡Ùeb‬עצמו שקיימים‬ ‫‪»¿» 29‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ ,'Ú‚t‬ולא מתעוררים כראוי‬‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫מּעלוֹת ַהטּוֹבוֹת‪,58‬‬ ‫לכל ַה ַ ֲ‬ ‫גּדה‪ַ ,‬עד ְ ָ‬ ‫שׁבּה ָ ָ‬
‫מּעלוֹת ֶ ַ ַ‬ ‫‪ַ 21‬ה ַ ֲ‬ ‫‪ÔeÓ‬‬
‫‪ 30‬שני סדרי עבודה שונים ≈‡‪» BÈ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚ« ‰p‰‬‬
‫ולא שמים לב כראוי‪≈ƒ ,‬‬ ‫וֹנוֹתינוּ"‪ִ ,‬כּי‬ ‫"לכ ֵפּר ַעל ָכּל ֲע ֵ‬ ‫ענין ְ ַ‬ ‫‪ִ 22‬אםֿ ֵכּן ַמהוּ ִ ְ ַ‬ ‫‪ÏÚÙa‬‬
‫‪«… ¿ Èkƒ ,ËeLt‰‬‬‫‪»« ÏÎOa‬‬‫‪∆≈ « 31‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪ÔÎÏÂ‬‬
‫‪≈»¿ ,‰tk‬‬ ‫ˆ‪»»« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» BÓˆÚ‬‬ ‫«¿‬ ‫וֹמר‪,‬‬ ‫ועלֿ ִפּי ַהַנּ"ל ֵישׁ ל ַ‬ ‫לכאן‪ַ ְ .‬‬ ‫ענין ֲעוֹנוֹת ְ ָ‬ ‫‪ָ 23‬מה ִ ְ ַ‬ ‫‪˙BÚez¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪ 32‬למעשה ¬≈‬
‫‪76‬‬ ‫"‪Ïk» ÏÚ« tÎÏ‬‬ ‫‪≈«¿ ÌÈÓiÒÓ‬‬ ‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫בּארוּ ָכּל‬ ‫שׁנּת ָ ֲ‬‫שׁאחרי ֶ ִ ְ‬‫הח ָסּרוֹן‪ֵ ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫עצמוֹ הוּא ַ ִ‬ ‫שׁזּה ַ ְ‬ ‫‪ֶ ֶ 24‬‬ ‫‪ ,˙BiÎÙ‰‬כי העבודה על פי סדר‬
‫‪ƒ¿» 33‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪."eÈ˙BBÚ‬‬
‫¬ ≈‬ ‫‪ 34‬והדרגה "תמידין כסדרן" והעבודה‬
‫‪78‬‬ ‫‪eac‰‬‬‫‪ƒ« È„ÈŒÏÚL‬‬
‫‪≈¿ «∆ ,ÔBˆŒÈ‰ÈÂ‬‬‫‪» ƒƒ‬‬
‫ולא‬
‫נגע ְ ֹ‬ ‫'לא ָ ַ‬ ‫וּבכל ֹזאת ֹ‬ ‫גּדה‪ָ ְ ,‬‬ ‫שׁבּה ָ ָ‬
‫מּעלוֹת ֶ ַ ַ‬ ‫‪ַ 25‬ה ַ ֲ‬ ‫‪ 35‬שלא על פי הסדר "מוספין כהלכתן"‪,‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪B˜a‬‬‫‪»¿ ‡B» ,el‡≈ ÌÈÈÚ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫ולכן‬
‫כּפּרה‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫צרי‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫עצמוֹ ָ ִ‬ ‫פּגע'‪ִ ,‬הֵנּה ַעל ֶזה ַ ְ‬ ‫‪ַ ָ 26‬‬ ‫‪ 36‬הן שתי 'תנועות' נפשיות שונות‬
‫‪80‬‬ ‫‪ „eÚi‰‬בנבואת‬ ‫‪ƒ« Ìei˜Ï‬‬ ‫‪ƒ¿ LnÓ‬‬ ‫«»‬ ‫וֹנוֹתינוּ"‪.‬‬ ‫"לכ ֵפּר ַעל ָכּל ֲע ֵ‬ ‫יּמים ְ ַ‬ ‫מס ְ ִ‬
‫ְַ‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ÏBÎÈ» CȇÂ‬‬
‫‪ 37‬לחלוטין והפכיות זו מזו‪≈¿ ,‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪ı‡Ó‬‬
‫ˆ‡˙‪∆∆≈ E‬‬‫"‪¿ ≈ ÈÓÈk‬‬‫מיכה ‪≈ ƒ‬‬ ‫ענינים ֵאלּוּ‪,‬‬ ‫בּכל ִ ְ ָ ִ‬ ‫שׁעלֿ ְ ֵידי ַה ִדּבּוּר ְ ָ‬ ‫‪ַ ֶ ,ÔBˆŒÈ‰ÈÂ‬‬ ‫‪» ƒ ƒ28‬‬ ‫‪,Ûe‚a¿ ‰ÓL‬‬
‫‪»»¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ì„‡‰‬‬ ‫‪»»» 38‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪,59 "˙B‡ÏÙ‬‬
‫‡‪»¿ƒ ep‡‬‬‫‪∆ ¿« ÌÈˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ‬‬ ‫‪B˙„BÚ‬‬
‫‪» ¬ „ÚÏ‬‬ ‫‪ 39‬והוא מוגבל‪… ¬« ,‬‬
‫לקיּוּם ַה ִיּעוּד‬ ‫בּקרוֹב ַמ ָמּשׁ ְ ִ‬ ‫ָנבוֹא ְ ָ‬ ‫‪29‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪‡Ï‚Úa‬‬
‫‪»»¬« ,˙eÊÈÊ‬‬ ‫‪ƒ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÙ‡e‬‬
‫¿ …∆‬ ‫‪Û‡c‬‬
‫‪« ¿ .˙BiÎÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿» ˙BÚez¿ ÈzLa‬‬ ‫‪≈¿ ƒ 40‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪«ƒ‬‬
‫‪ Ô„Èc‬במהירות )מהר לפי המושגים(‬
‫נפלאוֹת" ‪,‬‬
‫‪59‬‬ ‫אראנּוּ ִ ְ ָ‬ ‫מצרים ַ ְ ֶ‬ ‫מארץ ִ ְ ַ ִ‬ ‫צאת‪ֶ ֶ ֵ ‬‬ ‫"כּימי ֵ ְ‬ ‫‪ֵ ִ 30‬‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ ÓBÏ‬‬
‫‡‪« LÙ‬‬ ‫‪» ¿∆ ea„aL‬‬ ‫‪ƒ¿∆ 41‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪eÈÓÈa‬‬
‫‪≈»¿ ‰‰Óe‬‬
‫‪»≈¿ƒ ,LnÓ‬‬ ‫שלנו «»‬ ‫וּבמהרה‬
‫דּידן ַמ ָמּשׁ‪ָ ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫בּעגלא ִ ַ‬ ‫וּבאפן ֶשׁל ְ ִזריזוּת‪ָ ָ ֲ ַ ,‬‬ ‫‪ֶ ֹ ְ 31‬‬ ‫‪LÙ‡Â‬‬
‫‪» ¿∆¿ ,‰„BÚ‬‬‫‪» ¬ È„Ò‬‬ ‫‪≈¿ƒ ÈL‬‬ ‫‪≈¿ 42‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪.LnÓ‬‬
‫«»‬ ‫בּימינוּ ַמ ָמּשׁ‪.‬‬ ‫ְֵָ‬ ‫‪32‬‬ ‫‪‰nÎÂ‬‬
‫‪»«¿ ‰nk‬‬ ‫‪»« ˙‡Ê… ÓBÏ‬‬ ‫‪« 43‬‬

‫‪ (53‬מגילה יד‪ ,‬א‪ (54 .‬וילך לא‪ ,‬יח‪ (55 .‬חולין קלט‪ ,‬ב‪ (56 .‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬יא‪ (57 .‬ברכות נז‪ ,‬רע"א ובפירש"י וחדא"ג‬
‫מהרש"א‪ (58 .‬נוסח ההגדה‪ ,‬פיסקא כמה מעלות טובות‪ (59 .‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
 ‫גי‬

‫‪        ‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף ולבאר הקשר והשייכות להענין‬ ‫‪ ‬בהמשך להמדובר לאחרונה אודות הענין‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫ד"והחי יתן אל לבו" – הוספה בענין החיים‪:‬‬ ‫‪ 2‬ד"והחי יתן אל לבו" – מובן‪ ,‬שכל תאריך שאירע‬
‫‪‬‬

‫‪26‬‬ ‫אודות נשיא ומלך – פוסק הרמב"ם‪ ‬שהוא‬ ‫‪ 3‬בו ענין מיוחד בחיי האדם‪ ,‬כשחוזר ונשנה מידי‬
‫‪27‬‬ ‫"‪ ‬כל קהל ישראל" ‪ .‬והרי ענינו של הלב הוא‬ ‫‪ 4‬שנה בשנה‪ ,‬צריך להביא לידי הוספה בענין החיים‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫– שבו משכן "הדם הוא הנפש" ‪  ‬את כל‬ ‫‪ 5‬כמדובר לעיל‪ ‬בנוגע ליום הולדת‪ ,‬ועד"ז מובן גם‬
‫‪29‬‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫‪ 6‬בנוגע ליום נישואין ‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים בנוגע לחייו הפרטיים‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫‪ 8‬דכאו"א מישראל – בנוגע ‪")  ‬הנשיא‬
‫‪31‬‬ ‫"מלך" – ר"ת מוח לב כבד‪" ,‬תלת שליטין‬ ‫‪ 9‬הוא הכל" ‪ (‬עלֿאחתֿכמהֿוכמה שמאורעות‬
‫‪32‬‬ ‫אינון – מוחא לבא וכבדא" ‪.‬‬ ‫‪ 10‬מיוחדים בחייהם מביאים הוספה בענין החיים‬
‫‪33‬‬ ‫והחילוק שביניהם‪:‬‬ ‫‪") 11‬והחי יתן אל לבו"(‪ ,‬הן בנוגע להנשיאים עצמם‬
‫‪) 12‬שיתוסף אצלם שלימות נעלית יותר לגבי‬
‫‪34‬‬ ‫המוח – הוא ‪ ‬דחיות הגוף‪ ,‬כי "עיקר‬
‫‪ 13‬השלימות שלפנ"ז ‪ ,(‬והן בנוגע לפעולת השפעתם‬
‫‪35‬‬ ‫משכנה והשראתה )של הנשמה( היא במוחו )של‬
‫‪ 14‬בכל ישראל‪ ,‬צאן מרעיתם‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫אדם( ומהמוח מתפשטת לכל האברים‪ ,‬וכל אבר‬
‫‪37‬‬ ‫מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו‬ ‫‪ 15‬ועד"ז בנדו"ד – ב' ניסן – יום ההסתלקותֿ‬
‫‪38‬‬ ‫ותכונתו" ‪ ,‬ולכן‪ ,‬המוח מושל ושולט על אברי‬ ‫‪ 16‬הילולא דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב‪ ,‬ויום התחלת‬
‫‪39‬‬ ‫הגוף להנהיגם כרצונו‪.‬‬ ‫‪ 17‬הנשיאות‪ ‬דכ"ק מו"ח אדמו"ר ‪ ‬נשיא דורנו‪ ,‬אשר‬
‫‪ 18‬יום זה )ב' ניסן( הוא יום מיוחד ‪ , ‬ויום‬
‫‪40‬‬ ‫הכבד – כולו דם )קרוש( ‪.‬‬
‫‪ 19‬מיוחד ‪ –  ‬התחלת הנשיאות של נשיא‬
‫‪41‬‬ ‫ואילו הלב – הוא ‪ ,  ‬להיותו מקום‬ ‫‪ 20‬דורנו‪ ,‬הכוללת את כל המשך הנשיאות‪ ‬עד ביאת‬
‫‪42‬‬ ‫משכן "הדם הוא הנפש"‪ ,‬ועל ידו נעשה‬ ‫‪ 21‬גואל צדק‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫"התפשטות והילוך ‪ ..‬המלובשת ‪ ‬הנפש‬ ‫‪ 22‬ועפ"ז מובן‪ ,‬שבבוא יום ב' ניסן בכל שנה‬
‫‪44‬‬ ‫היוצא ‪ ‬אל כל האברים‪ ,‬וסובב סובב הולך‬ ‫‪ 23‬ושנה‪ ,‬ניתוסף עילוי גדול יותר‪ ‬בענין הנשיאות‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫ה'רוח חיים' והדם תוך תוך כל האברים והגידים‬
‫‪46‬‬ ‫המובלעים בהם וחוזר אל הלב כו'" )כפי שמבאר‬ ‫‪ (1‬לשון הכתוב – קהלת ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫רבינו הזקן באגה"ק‪.(‬‬ ‫‪ (2‬שיחות‪ :‬כ"ה אדר ס"ב‪ .‬ש"פ ויקרא ר"ח ניסן סי"ד‪.‬‬
‫‪ (3‬להעיר מהשקו"ט הידועה אם נישואין הו"ע חדֿפעמי‬
‫שהוא פעולה נמשכת‪ ,‬או שבכל יום הוה קנין חדש )ראה מפענח‬
‫וש"נ(‪ .‬ולהעיר מהמבואר באגה"ק )סי"ד( בנוגע לראש השנה*‪,‬‬ ‫צפונות ע' קלה‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר‪ ..‬אור חדש עליון יותר שלא הי'‬ ‫‪ (4‬פרש"י חוקת כא‪ ,‬כא‪.‬‬
‫מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה"‪.‬‬ ‫‪ (5‬שהרי כאו"א מישראל הוא בחזקת כשרות )רמב"ם הל'‬
‫‪ (11‬הל' מלכים פ"ג ה"ו‪.‬‬ ‫קידוה"ח )שיעור דימים הסמוכים( פ"ב ה"ב‪ .‬ועוד(‪ ,‬ועאכו"כ –‬
‫‪ (12‬נוסף לכך שהוא "ראש" )ש"א טו‪ ,‬יז‪ .‬ועוד(‪" .‬ראש הדור"‬ ‫נשיאי ישראל‪ ,‬שכל עניניהם בשלימות כו'‪.‬‬
‫)תנחומא חוקת כג‪ .‬במדב"ר פי"ט‪ ,‬כח(‪ .‬וראה תניא פ"ב‪ :‬ראשי‬ ‫‪ (6‬להעיר‪ ,‬שביום ההילולא מתעלים "כל מעשיו ותורתו‬
‫אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחי' ראש ומוח כו' ראשי בני‬ ‫ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" )אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח‪ .‬סידור‬
‫ישראל שבדורם‪.‬‬ ‫עם דא"ח שער הל"ג בעומר‪ .‬ובכ"מ(‪ ,‬ונמצא‪ ,‬שיום זה כולל כל‬
‫‪ (13‬ראה יב‪ ,‬כג‪.‬‬ ‫)ששים( שנות חייו דכ"ק אדנ"ע )תרכ"א – פר"ת(‪.‬‬
‫‪ (14‬מגן אבות להרשב"ץ פ"ה מי"ט‪ .‬ערכי הכינויים )לבעל‬ ‫‪ (7‬כמארז"ל על הפסוק )קהלת א‪ ,‬ה( "וזרח השמש ובא‬
‫סה"ד( בערכו‪ .‬ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫השמש"‪" ,‬עד שלא תשקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו‬
‫‪ (15‬זח"ב שם‪.‬‬ ‫של צדיק אחר" )קה"ר עה"פ‪ .‬יומא לח‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (16‬ראה גם לקו"ת שה"ש לג‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (8‬בנו יחידו‪ :‬בנו – שיורש המלכות והנשיאות )ראה רמב"ם‬
‫‪ (17‬תניא פנ"א‪.‬‬ ‫הל' מלכים פ"א ה"ז(‪ ,‬ואינו צריך משיחה )שם הי"ב(‪ ,‬ויחידו –‬
‫‪ (18‬פרש"י ד"ה הכבד – חולין קט‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫שאין מקום למחלוקת כו' )שם(‪ ,‬ונעשה מלך ונשיא תיכף ומיד‪.‬‬
‫‪ (19‬סימן לא‪.‬‬ ‫‪ (9‬נוסף לכך שלהיותו ממלא מקומם של הנשיאים שלפניו‪,‬‬
‫ה"ז כולל גם כל משך הנשיאות דקודמיו‪.‬‬
‫‪         ‬‬ ‫‪ (10‬כציווי והוראת חז"ל "מעלין בקודש" )ברכות כח‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪       ‬‬ ‫די‬

‫‪27‬‬ ‫נתבאר במק"א‪ ‬ששלושים שנות נשיאותו של‬
‫‪28‬‬ ‫כ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין )פר"ת‬
‫‪29‬‬ ‫– תש"י( נחלקות )בכללות( לג' תקופות של עשר‬
‫‪30‬‬ ‫שנים‪ :‬עשר שנים ראשונות – במדינה ההיא‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫עשר שנים שניות – במדינות פולין וכו'‪ ,‬ועשר‬
‫‪32‬‬ ‫שנים האחרונות – במדינה זו‪ ,‬בחצי כדור התחתון‪.‬‬
‫חיות – קשורה עם תנועה‪ .‬וענין התנועה הוא‬ ‫‪6‬‬
‫‪33‬‬ ‫ועפ"ז י"ל‪ ,‬שב' היו"דין ד"ח‪‬ם" רומזים‬
‫‪34‬‬ ‫לעשור הראשון והשני דנשיאותו‪ ,‬והאותיות מ"ח‬
‫‪35‬‬ ‫)"‪‬יי‪ ("‬רומזים למ"ח‪ ‬שנות הנשיאות במדינה‬
‫‪36‬‬ ‫זו‪ ,‬עשר שנים בחיים חיותו בעלמא דין )ת"ש –‬
‫‪37‬‬ ‫תש"י(‪ ,‬ול"ח שנים )תש"י – תשמ"ח( דפעולה‬
‫‪38‬‬ ‫נמשכת‪ ,‬הוספה בהפצה דתומ"צ בכלל והמעיינות‬
‫‪39‬‬ ‫בכללם‪ ,‬ע"פ דרכיו אשר הורנו‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬שמ"ח בגימטריא "‪ ,"‬ובגימטריא‬
‫‪41‬‬ ‫ב"פ כ"ד‪ ,‬ענין ד"ושמתי ‪ ‬שמשותיך" ‪– ‬‬
‫‪42‬‬ ‫כמבואר הענין ד"כדכד" בלקו"ת‪ ,‬וכן בדרושי‬
‫‪43‬‬ ‫הצ"צ‪ ,‬ועד"ז בנוגע ל"חיל"‪ ,‬וכן "חיים" –‬
‫‪44‬‬ ‫שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות‪ ,‬וחלקם‬
‫‪45‬‬ ‫נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ"צ )שבהם נכלל‬
‫‪  19‬האמור לעיל )הוספה בענין החיים( מודגש‬
‫‪46‬‬ ‫גם מדרושי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן(‪ ,‬והם‬
‫‪47‬‬ ‫גם ‪  ‬לדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז‪ ,‬עד‬
‫‪48‬‬ ‫לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬אשר ע"י העיון‬
‫‪ (28‬לקו"ש חי"ח ע' ‪ 303‬ואילך‪ .‬וראה לקו"ש חט"ז ע' ‪.142‬‬
‫‪ 23‬ויש להוסיף‪ ,‬ע"פ סגנון ולימוד אאמו"ר ע"ד‬
‫‪ (29‬להעיר‪ ,‬שבחיי האדם נחשבות כל עשר שנים לתקופה‬
‫בפ"ע – ראה אבות ספ"ה‪.‬‬
‫‪ (30‬ועד ברמז בפרטיות יותר‪ :‬מ' – ארבעים* שנות פעולה‬
‫בהפצת המעיינות חוצה גם בחצי כדור התחתון‪ ,‬וח' – שמונה‬
‫שנים של הוספה גם לגבי השלימות דארבעים שנה‪ ,‬הוספה‬
‫במספר הקשור עם ענין הגאולה )ראה ערכין יג‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (31‬אגה"ק סכ"ז‪.‬‬
‫‪ (32‬ישעי' נד‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה כד‪ ,‬ד ואילך‪ .‬כו‪ ,‬ג ואילך‪.‬‬
‫‪ (34‬אוה"ת ראה ע' תשעא ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (35‬ועל יסוד זה – בנוי ההמשך שלאח"ז‪ – .‬ופשוט שיש‬
‫בכאו"א דהנשיאים ענין בפ"ע )שהרי כל נשיא הוא "מאור"‬
‫בפ"ע(‪ ,‬ובאופן של ‪ ,‬עד לחידוש ‪ , ‬לגבי הנשיאים‬
‫שלפניו‪ ,‬כולל ובמיוחד – חידוש בתורתם‪ ,‬פנימיות התורה‬
‫)הקשורה ומאוחדת עם נגלה דתורה**(‪.‬‬
‫ישראל‪" ,‬אשר יוציאם ואשר יביאם" )וראה רמב"ם הל' מלכים‬
‫‪           ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪      ‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שעיקר ענין החיות דכל אברי הגוף‬ ‫‪1‬‬
‫קשור עם ‪ ,‬כי הדם )"הוא הנפש"( שבלב )לא‬ ‫‪2‬‬
‫רק גילוי והמשכה ממנו( מתפשט בכל אברי הגוף‬ ‫‪3‬‬
‫ממש‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫זאת ועוד‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪  7‬דוקא‪ ,‬שנמצא תמיד בתנועה של רצוא ושוב‪,‬‬
‫‪" 8‬דפיקו דלבא" ‪ ,‬והדם שבו – בתנועה תמידית‪,‬‬
‫‪ 9‬סיבוב והילוך בכל אברי הגוף )כמבואר‬
‫‪ 10‬באגה"ק‪ ,(‬משא"כ הכבד והמוח שאינם בתנועה‪.‬‬
‫‪ 11‬ועד"ז בנשיא ומלך‪ " ,‬כל קהל ישראל" –‬
‫‪" 12‬אשר יוציאם ואשר יביאם" ‪ ,‬שעל ידו נעשה‬
‫‪) 13‬גם‪ (‬המשכת ‪ ‬לבנ"י‪.‬‬
‫‪ 14‬ובבוא יום התחלת הנשיאות )ב' ניסן( מידי‬
‫‪ 15‬שנה בשנה‪ ,‬ניתוסף עוד יותר בענין ה"לב"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪ 16‬הוספה בענין החיים – "‪ ‬יתן אל ‪ ,"‬ועד‬
‫‪ 17‬שנמשך מבחינת "מחי' חיים יתן לך חיים" ‪ ,‬עד‬
‫‪ 18‬לחיים גשמיים כפשוטם‪.‬‬
‫‪ 20‬ביותר בב' ניסן דשנה זו – ‪ ‬שנה )פר"ת –‬
‫‪ 21‬תשמ"ח( לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪,‬‬
‫‪   22‬בגימטריא "‪."‬‬
‫‪ 24‬הרמז – שמספר ס"ח העולה מצירוף האותיות‬
‫‪ 25‬ד"חיים" )ב' יו"דין ומ"ח( ‪ ‬מכוון לחילוקי‬
‫‪ 26‬התקופות במשך ס"ח שנות הנשיאות דנשיא דורנו‪:‬‬
‫‪ (20‬ולכן‪ ,‬המשכת החיות מהמוח לכל האברים היא גם באופן‬
‫של ‪ ,‬ש"כל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי‬
‫מזגו ותכונתו"‪ ,‬משא"כ המשכת החיות מהלב היא לכל האברים‬
‫‪ ,‬שכולם מקבלים את הדם שבלב‪ ,‬עצם החיות )וראה גם‬
‫קונטרס משיחות ש"פ בא ס"ב‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (21‬כידוע ש"תנועה" היא סימן על ה"חיות" – כל חי‬
‫מתנענע‪.‬‬
‫‪ (22‬ראה לקו"ת שה"ש שם‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (23‬פינחס כז‪ ,‬יז‪.‬‬
‫‪ (24‬נוסף על פעולת הראש ומוח – מורהֿדרך ומנהיג לכל‬
‫ספ"ד(‪.‬‬
‫‪ (25‬יומא עא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (26‬ולהעיר‪ ,‬שענין הגימטריא – מספר‪ ,‬שייך לכל‪ ,‬אפילו‬
‫לפשוט שבפשוטים וקטן שבקטנים‪.‬‬
‫‪ (27‬להעיר מביאורי הענין דלולב )בגימט' חיים( מנענעו‬
‫ש"יגע לחזה שלו ממש" )סידור אדה"ז קודם הלל(‪ .‬ולהעיר‬
‫מביאורי אאמו"ר בענין )רבי( "חייא" ו"חיים" )ע"פ הנסמן בס'‬
‫המפתחות(‪.‬‬
 ‫וט‬ ‫‪       ‬‬

‫‪30‬‬ ‫המלך‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבזה מודגש גם שפעולת העם היא‬ ‫‪ 1‬במקומות אלו יתוסף ביאור בהאמור לעיל ע"ד‬
‫‪31‬‬ ‫חיים של מלך‪.‬‬ ‫‪ 2‬העילוי המיוחד דשנה זו‪ ,‬בבחינת "תן לחכם ויחכם‬
‫‪32‬‬ ‫‪ ‬עפ"ז מובן גם בנדו"ד – "חיים" שנה‬ ‫‪ 3‬עוד" ‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫לנשיאותו של נשיא דורנו‪:‬‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף בכהנ"ל – בעומק יותר‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪34‬‬ ‫נוסף על האמור לעיל ע"ד ההוספה בענין‬ ‫ובהקדמה‪ ,‬שביחס שבין העם לנשיא ומלך –‬ ‫‪5‬‬
‫‪35‬‬ ‫החיים )מידי שנה בשנה‪ ,‬ועאכו"כ בשנה זו‬ ‫‪ 6‬ב' קצוות‪:‬‬
‫‪36‬‬ ‫שסימנה "חיים"( לכל אנשי הדור ע"י נשיא הדור‬ ‫מחד גיסא – תנועה של ‪, ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪37‬‬ ‫– הרי‪ ,‬גם אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים‬ ‫‪" 8‬משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ‪" ,‬עם" דייקא‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪38‬‬ ‫אצל ‪ , ‬כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי‬ ‫‪" 9‬מלשון עוממות‪ ,‬שהם דברים נפרדים וזרים‬
‫‪39‬‬ ‫המלך"‪.‬‬ ‫‪ 10‬ורחוקים ממעלת המלך" ‪ .‬וכמודגש בענין היראה‬
‫‪ 11‬והביטול – "שום תשים עליך מלך‪ ,‬שתהא ‪‬‬
‫‪40‬‬ ‫ובאותיות פשוטות‪:‬‬
‫‪ 12‬עליך" ‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה‬
‫‪ 13‬ולאידך גיסא – תכלית הקירוב‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהמלך‬
‫‪42‬‬ ‫לנשיאותו )פעולתו ועבודתו( דנשיא דורנו – צ"ל‬
‫‪ 14‬הוא "‪ ‬כל קהל ישראל"‪ ,‬והרי אין לך קירוב גדול‬
‫‪43‬‬ ‫הוספה עיקרית בענין החיים )גם( ע"י פעולת העם‬
‫‪ 15‬יותר מקירוב הלב‪ ‬לאברי הגוף‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהדם‬
‫‪44‬‬ ‫שמכריזים "‪ ," ‬שתוכנה של הכרזה זו –‬ ‫‪ 16‬שבלב עצמו נמצא בתמידות בכל האברים‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר – כ"ק‬ ‫‪" 17‬התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים‪..‬‬
‫‪46‬‬ ‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ועד דהקיצו ורננו ‪‬‬
‫‪ 18‬כהלכתו תמידי כסדרו‪) ..‬ש(כל האברים מקושרים‬
‫‪47‬‬ ‫‪! ‬‬ ‫‪ 19‬יחד ומקבלים חיותם‪ ..‬מהלב"‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד‬ ‫‪ 20‬ויתירה מזה‪:‬‬
‫‪49‬‬ ‫הצורך להכריז "‪ ," ‬שעי"ז מקרבים ומזרזים‬
‫‪ 21‬הקירוב שבין המלך להעם הוא לא רק ביחס‬
‫‪50‬‬ ‫את הגאולה‪ – ‬די"ל‪ ,‬שנוסף על הדגשת הצפי'‪,‬‬
‫‪ 22‬להמשכת החיות לכל העם‪ ,‬שמקבלים חיותם‬
‫‪51‬‬ ‫הבקשה והדרישה על הגאולה ]שיבוא משיח צדקנו‬ ‫‪ 23‬מהמלך‪ ,‬אלא גם לאידך גיסא – שמציאותו של‬
‫‪52‬‬ ‫‪ , ‬באופן דמראה באצבעו ואומר זה‪,‬‬ ‫‪ 24‬המלך תלוי' בהעם‪ , "   " ,‬כלומר‪,‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ ,  ‬בשר ודם‪ ,‬כפס"ד הרמב"ם ‪‬‬
‫‪ 25‬אע"פ שנקראים "עם‪ ,‬מלשון עוממות‪ ..‬רחוקים‬
‫‪54‬‬ ‫"יעמוד מלך מבית דוד וכו' ויקבץ נדחי ישראל"[‪,‬‬ ‫‪ 26‬ממעלת המלך"‪ ,‬הרי‪ ,‬ביחד עם זה )ואדרבה –‬
‫‪55‬‬ ‫יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה – "יחי‬ ‫‪ 27‬בגלל זה‪ (‬פועלים הם את המלכות – המלך‪.‬‬
‫‪56‬‬ ‫המלך"‪ ,‬שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא‪.‬‬
‫‪ 28‬וכמודגש גם בהכתרת המלך – שהעם מכריזים‬
‫‪57‬‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף‪ ,‬שאצל מלך המשיח מודגשת‬ ‫‪) " " 29‬כפי שמצינו גם במלכות‪ ‬בית דוד‪,(‬‬
‫‪58‬‬ ‫יותר שייכותו לכאו"א מישראל )נוסף לכך שכל‬
‫‪59‬‬ ‫מלך הוא "לב כל קהל ישראל"( – שלכן‪ ,‬בכחו‬ ‫‪ (36‬לשון הכתוב – משלי ט‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪60‬‬ ‫וביכלתו דכאו"א מישראל לפעול הענין ד"יחי‬ ‫‪ (37‬שמואל א ט‪ ,‬ב‪ .‬נתבאר באוה"ת וירא כרך ד תשסד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪61‬‬ ‫המלך"‪:‬‬ ‫שה"ש כרך ב ע' תידֿתטו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (38‬שעהיוה"א פ"ז )פא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪62‬‬ ‫על הפסוק‪" ‬דרך כוכב מיעקב" מצינו ב'‬ ‫‪ (39‬שופטים יז‪ ,‬טו‪ .‬סנהדרין כב‪ ,‬א )במשנה(‪.‬‬
‫‪ (40‬יותר מהמוח‪ ,‬ראש החיות‪ ,‬וגם הנהגתו אברי הגוף היא‬
‫בדרך של ‪  ‬כו' )היפך תנועת הקירוב(‪.‬‬
‫‪ (45‬ובזה גופא – "יצלח מלכא‪ ..‬כי התפלה על החיים‬ ‫‪ (41‬שעהיוה"א שם‪ .‬וראה בחיי וישב לח‪ ,‬ל‪ .‬שם ר"פ בלק‪.‬‬
‫‪) "‬רד"ק עה"פ שם‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫כד הקמח ע' ר"ה )ב(‪ .‬ספר החיים פ' גאולה פ"ב‪ .‬עמה"מ שער‬
‫‪ (46‬ראה שיחת אחש"פ תרצ"ט )הועתקה בחוברת "כרם‬ ‫שעשועי המלך רפ"א‪.‬‬
‫חב"ד" – ניסן תשמ"ז ע' ‪ .(65‬וראה שיחת ז' מרחשון תשמ"ו‪.‬‬ ‫‪" (42‬כי אילו אפילו היו לו בנים רבים מאד‪ ,‬לא שייך שם‬
‫לקו"ש וישב תשמ"ז בסופו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫מלוכה עליהם‪ ,‬וכן אפילו על שרים לבדם‪ ,‬רק ברוב ‪ ‬דוקא‬
‫‪ (47‬ע"ד מחז"ל – שמו"ר ספכ"ג‪ .‬פרש"י בשלח טו‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫הדרת מלך" )שעהיוה"א שם(‪.‬‬
‫‪ (48‬הל' מלכים ספי"א‪.‬‬ ‫‪ (43‬ראה מ"א א‪ ,‬לדֿלט – בנוגע לשלמה‪.‬‬
‫‪ (49‬בלק כד‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ (44‬ועד"ז בדוד )שם‪ ,‬לא( – אבל לא בנוגע לענין ההכתרה‪.‬‬
 ‫‪       ‬‬
‫‪24‬‬ ‫וחודש ניסן קשור גם עם ענין ‪–  ‬‬
‫‪25‬‬ ‫"בא' בניסן התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם‬
‫‪26‬‬ ‫לחנוכת המזבח נשיא א' ליום" ‪ ,‬שלכן‪" ,‬נוהגין‬
‫‪27‬‬ ‫מר"ח ואילך לקרות פ' הנשיא שהקריב בו ביום" ‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫וצירוף שניהם יחד )ענין הגאולה ודהנשיאות(‬
‫‪29‬‬ ‫הוא – נשיאותו של דוד מלכא משיחא בגאולה‬
‫‪30‬‬ ‫העתידה‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ .‬ובפרטיות יותר – ב' ניסן – "ביום השני‬
‫‪32‬‬ ‫הקריב נתנאל בן צוער נשיא ישכר" ‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫"צוער" – הוא גם מלשון צער‪ ,‬אשר הצער‬
‫‪34‬‬ ‫הכי גדול הוא – צער הגלות‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ‬צער הגלות ]שכבר יצאנו י"ח "די‬
‫‪36‬‬ ‫והותר"‪ ,‬כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי‪ ‬בנוגע‬
‫‪37‬‬ ‫לצרות שהיו עד ימיו‪ ,‬ועאכו"כ לאחרי כל מה‬
‫‪38‬‬ ‫שעברו בדורות שלאח"ז עד לדורנו זה‪" ,‬לא תקום‬
‫‪39‬‬ ‫פעמיים צרה" ‪ – [‬נולד "‪ ‬צוער" ‪ ,‬השכר‬
‫‪40‬‬ ‫שנולד ומתגלה )"‪ ("‬ע"י הצער )"צוער"( –‬
‫‪41‬‬ ‫"לפום צערא ‪ , "‬ולא רק "אגרא"‪ ,‬שכר לפ"ע‬
‫‪42‬‬ ‫העבודה‪ ,‬אלא יתירה מזה – באופן של ‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫"מצאתי דוד עבדי" ‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫ומרומז גם בשם "‪) ‬בן צוער(" –‬
‫‪45‬‬ ‫שהתוצאה דצער הגלות )"בן צוער"( היא "נתנאל"‪,‬‬
‫‪46‬‬ ‫"נתן אֿל" ‪:‬‬
‫‪ 22‬ליגאל‪ ,‬שנאמר‪ ‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו‬
‫‪" (60‬באחד בניסן ראש השנה למלכים" )ר"ה בתחלתה(‪.‬‬
‫ולהעיר ממארז"ל )שמו"ר פט"ו‪ ,‬כו( "אין המלכות באה להם‬
‫)לישראל( עד ל' דור‪ ,‬שנאמר החודש הזה לכם ראש חדשים‪,‬‬
‫החודש ל' יום ומלכות שלכם ל' דור כו'" )עד לחידוש המלכות‬
‫לעתיד לבוא(‪.‬‬
‫‪ (61‬שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ט‪.‬‬
‫‪ (62‬שם סט"ו‪ .‬וראה בארוכה לקו"ש ניסן תשמ"ז‪.‬‬
‫‪ (63‬נשא ז‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (64‬אוה"ת נשא ע' רפֿרפא‪ .‬וראה דרושים שבהערות ‪.70ֿ68‬‬
‫‪ (65‬שערי תשובה ח"א ספ"ה )ה‪ ,‬ב(‪ .‬וראה גם מאמרי‬
‫אדהאמ"צ במדבר ח"ב ס"ע תשעו ואילך‪.‬‬
‫‪ (66‬לשון הכתוב – נחום א‪ ,‬ט )וראה לקו"ש חכ"ג ע' ‪306‬‬
‫הערה ‪ 55‬ובשוה"ג(‪.‬‬
‫‪ (67‬וכמשנת"ל )קונטרס משיחות ש"פ ויק"פ ס"ח( שע"י‬
‫קושי הגלות כו' זכו ישראל להעילוי ד"וירבו ויעצמו במאד מאד"‬
‫)ראה רמב"ן במדבר ג‪ ,‬ד(‪ .‬ובלשון הזהר )ח"ב קצח‪ ,‬סע"א ואילך(‬
‫– שע"י "שברו" )בשי"ן ימנית( נעשה הענין ד"‪ ‬שאֿל יעקב‬
‫בעזרו שברו גו'" )בשי"ן שמאלית(‪" ,‬זכאין אתון למעבד לכו ‪‬‬
‫‪) "‬קונטרס הנ"ל הערה ‪.(74‬‬
‫‪ (68‬אבות פ"ה מכ"א‪ .‬וראה גם אוה"ת שבהערה ‪ .64‬סד"ה‬
‫ביום השני עטר"ת‪ .‬ה'ש"ת‪.‬‬
‫‪ (69‬תהלים פט‪ ,‬כא‪ .‬וראה סנהדרין צז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (70‬בכ"ז – ראה אוה"ת שם‪ .‬סד"ה ביום השני תרכ"ט‪.‬‬
‫עטר"ת‪ .‬ד"ה הנ"ל דב' ניסן תרפ"ה‪.‬‬
‫זט‬
‫דרשות בחז"ל‪) :‬א( "כוכב" קאי על כאו"א‬ ‫‪1‬‬
‫מישראל‪) ,‬ב( "כוכב" קאי על מלך המשיח‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬‫ונתבאר במק"א‪ ‬שאין סתירה בדבר‬ ‫‪3‬‬
‫)ואדרבה‪ ,‬ב' המאמרים מסייעים זה לזה( – ע"פ‬ ‫‪4‬‬
‫הידוע‪ ‬שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת‬ ‫‪5‬‬
‫משיח‪ ,‬היא בחי' היחידה שבנפש כאו"א‪ ,‬שהיא‬ ‫‪6‬‬
‫ניצוץ מהיחידה הכללית‪ ,‬נשמתו של משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שבנוגע למלך המשיח מודגש ביותר‬ ‫‪8‬‬
‫‪ 9‬הקשר והשייכות לכל ישראל – שעצם נשמתם‪,‬‬
‫‪ 10‬בחי' היחידה‪ ,‬היא ניצוץ מנשמתו של משיח‪,‬‬
‫‪ 11‬ולכן‪ ,‬גם הענין ד"אין מלך בלא עם" )תוכן הכרזת‬
‫‪ 12‬העם "יחי המלך"( הוא בהדגשה יתירה אצל מלך‬
‫‪ 13‬המשיח – "דרך כוכב מיעקב"‪ ,‬כוכב דכללות‬
‫‪ 14‬ישראל‪ ,‬הקשור עם גילוי "דרך כוכב מיעקב" אצל‬
‫‪ 15‬כאו"א מישראל‪ ,‬התגלות בחי' היחידה שלו‪.‬‬
‫*‬
‫‪  16‬ויש לקשר כל האמור לעיל לזמן התחלת‬
‫‪ 17‬נשיאותו של נשיא דורנו – בחודש ניסן‪:‬‬
‫חודש ניסן קשור עם ענין ‪ – ‬כמארז"ל ‪‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪" 19‬משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים‬
‫‪ 20‬ושנים‪ ,‬וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו‪ ‬ראש חודש‬
‫‪ 21‬של ‪ ,‬שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין‬
‫‪ 23‬נפלאות"‪.‬‬
‫‪ (50‬ירושלמי מעשר שני פ"ד ה"ו‪.‬‬
‫‪ (51‬ירושלמי תענית פ"ד ה"ה‪ .‬רמב"ן עה"פ‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (52‬לקו"ש ח"ב ע' ‪ .599‬שם ע' ‪ 692‬בהערה‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (53‬ובפרט ע"פ הידוע שכל הפירושים בפסוק אחד שייכים‬
‫זל"ז )ראה לקו"ש ח"ג ע' ‪ .782‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (54‬מאור עינים ס"פ פינחס‪ .‬וראה גם סה"מ תרמ"ג ע' ע‪.‬‬
‫‪ (55‬רמ"ז לזח"ג רס‪ ,‬ב‪ .‬אוה"ת נצבים ע' א'רעו‪ .‬סה"מ תרכ"ז‬
‫ע' טז‪ .‬ד"ה והניף תרח"ץ‪ .‬סה"מ תרצ"ט ע' ‪ .207‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (56‬להעיר‪ ,‬שמקום משכן בחי' היחידה הוא ‪) ‬ראה המשך‬
‫תער"ב ח"א ע' נט(‪ ,‬די"ל דוגמתו בכללות ישראל‪ ,‬יחידה הכללית‬
‫דמשיח – ‪ ‬המשיח‪ " ,‬כל קהל ישראל"‪.‬‬
‫‪ (57‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪" (58‬בו" דייקא‪ ,‬היינו‪ ,‬שנקבע בעולם סדר של הנהגה נסית‬
‫)גאולה( שלמעלה מהנהגה טבעית‪ ,‬שעי"ז נתגלה גם האלקות‬
‫שבהנהגה טבעית )ראה גם ד"ה החודש הזה לכם דש"פ ויקרא‪,‬‬
‫ר"ח ניסן‪ ,‬שנה זו(‪.‬‬
‫וענין זה מרומז גם בשמו של החודש – "ניסן"‪" ,‬נסי נסים"‬
‫)ראה ברכות נז‪ ,‬רע"א ובחדא"ג מהרש"א( – די"ל הפירוש ד"נסי‬
‫נסים"‪ ,‬נוסף על הנהגה נסית‪ ,‬גילוי אלקות )נס( גם בהנהגה‬
‫הטבעית גופא‪.‬‬
‫‪ (59‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
 ‫זי‬ ‫‪       ‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪ ‬ובכל זה ניתוסף )רמז( בקביעות שנה זו‪,‬‬ ‫"‪ – "‬כל הנותן בעין יפה הוא נותן" ‪ ,‬ולא‬ ‫‪1‬‬
‫‪27‬‬ ‫ב"והחי יתן אל לבו" בנוגע לחיי יוםֿיום‪ ,‬ועד‬ ‫עוד‪ ,‬אלא שהנתינה היא מבחי' "‪ – "‬התחלת‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫למעשה בפועל – שב' ניסן חל ביום ראשון דפ'‬ ‫י"ג מדה"ר )לכמה דעות‪" ,(‬אֿל הוי' ויאר לנו" ‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫צו‪:‬‬ ‫גילוי והמשכת חסדו של הקב"ה‪ ,‬חסד שלמעלה‬ ‫‪4‬‬

‫‪30‬‬ ‫בהתחלת פ' צו מפרש רש"י ‪" – ‬אין צו אלא‬ ‫מהשתלשלות‪ ,‬עד להחסד העיקרי – גאולה‬ ‫‪5‬‬

‫‪31‬‬ ‫לשון ‪ ,‬מיד ולדורות"‪.‬‬ ‫האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪32‬‬ ‫שבזה מודגש שכל האמור לעיל אודות ענין‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף ולבאר גם השייכות לג' ניסן‬ ‫‪7‬‬

‫‪33‬‬ ‫הגאולה‪ ,‬והנשיאות דדוד מלכא משיחא – צ"ל‬
‫‪ 9‬ערבית דליל ג' ניסן( – "ביום השלישי נשיא לבני‬
‫‪34‬‬ ‫באופן של זירוז‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫ובפשטות – שבעמדנו בחודש ניסן‪" ,‬חודש של‬
‫‪36‬‬ ‫גאולה"‪ ,‬לאחרי שכבר עבר ר"ח ניסן ‪ ,‬ונכנסים‬
‫‪37‬‬ ‫ליום המעשה‪ ,‬ב' ניסן )ובפרט בשנה זו‪" ,‬חיים"‬
‫‪38‬‬ ‫שנה לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו( –‬
‫‪39‬‬ ‫בא מלך המשיח )"יחי המלך"( בזריזות הכי‬
‫‪40‬‬ ‫גדולה‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫‪ 16‬וי"ל דוגמתו בתורה גופא – החילוק שבין‬
‫‪41‬‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף בלימוד והוראה בעבודת האדם‬
‫‪42‬‬ ‫לקונו – בענין הזריזות‪" ,‬אין צו אלא לשון זירוז"‪:‬‬
‫‪43‬‬ ‫תוכן הפרשה – שעלי' נאמר "צו את אהרן"‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫"אין צו אלא לשון זירוז" – הוא בנוגע לתרומת‬
‫‪45‬‬ ‫הדשן )"והרים את הדשן גו'" ‪ (‬וסידור המערכות‬
‫‪46‬‬ ‫)"ריבה כאן יקידות הרבה‪ ,‬על מוקדה‪ ,‬ואש המזבח‬
‫‪47‬‬ ‫תוקד בו‪ ,‬והאש על המזבח תוקד בו‪ ,‬אש תמיד‬
‫‪48‬‬ ‫תוקד על המזבח‪ ,‬כולן נדרשו במס' יומא‪ ,‬שנחלקו‬
‫‪49‬‬ ‫רבותינו במנין המערכות שהיו שם" ‪.(‬‬
‫‪50‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אע"פ שפרשה זו אין עיקרה אודות‬
‫‪51‬‬ ‫‪ ‬התמיד‪ ,‬כיֿאם‪ ,‬ע"ד העבודות שלפנ"ז‪,‬‬
‫‪52‬‬ ‫שהם בגדר דהכשר‪ ,‬והכשר דהכשר כו' להקרבת‬
‫‪53‬‬ ‫התמיד ]החל מתרומת הדשן‪ ,‬ואח"כ סידור‬
‫‪54‬‬ ‫המערכות‪ ,‬העלאת שני גזרי עצים‪ ,‬הכנת כלי‬
‫דזבולון )קדימה גם במעלה( – ה"סיבה" שמביאה לשלימות‬ ‫‪ (76‬להעיר שדוקא בקרבן נתנאל בן צוער נשיא יששכר מרמז‬
‫דלעת"ל(‪.‬‬
‫‪ (81‬שפירושו – פשוטו של מקרא )"אני לא באתי אלא‬
‫לפשוטו של מקרא" – פרש"י בראשית ג‪ ,‬ח‪ .‬ועוד(‪ ,‬וביחד עם זה‬
‫– כולל גם "ענינים מופלאים" )של"ה במס' שבועות שלו קפא‪,‬‬
‫א(‪" ,‬יינה של תורה" )"היום יום" כ"ט שבט(‪.‬‬
‫‪ (82‬כולל גם – הנתינתֿכח ד"אותו יום נטל עשר עטרות"‬
‫)פרש"י ר"פ שמיני(‪ ,‬כמשנ"ת לעיל בארוכה )ראה קונטרס‬
‫משיחות ש"פ ויקרא‪ ,‬ר"ח ניסן(‪.‬‬
‫‪ (83‬משא"כ ר"ח שאינו "יום המעשה" )ראה לקו"ת ברכה צו‪,‬‬
‫ד‪ .‬וש"נ(‪ ,‬ובפרט בשנה זו שחל בש"ק‪.‬‬
‫‪ (84‬פרשתנו ו‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (85‬פרש"י שם‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪) 8‬שהרי נמצאים כבר במוצאי ב' ניסן‪ ,‬לאחרי תפלת‬
‫‪ 10‬זבולון" ‪:‬‬
‫‪ 11‬החילוק שבין ישכר לזבולון הוא – "שמח‬
‫‪ 12‬זבולון בצאתך וישכר באוהליך" ‪ ,‬היינו‪ ,‬שישכר‬
‫‪ 13‬ענינו לימוד התורה‪ ,‬כמ"ש‪" ‬ומבני ישכר יודעי‬
‫‪ 14‬בינה לעתים גו'" ‪ ,‬וזבולון עיקר ענינו יציאה‬
‫‪ 15‬לפרקמטיא )אלא שצריך גם לקבוע עתים לתורה(‪.‬‬
‫‪ 17‬לימוד התורה בזמן הזה לגבי לימוד התורה‬
‫‪ 18‬דלעתיד לבוא‪ ,‬שהוא ע"ד ובדוגמת‪ ‬החילוק שבין‬
‫‪ 19‬קביעת עתים לתורה )זבולון( לגבי תורתו אומנותו‬
‫‪) 20‬ישכר(‪.‬‬
‫‪ 21‬ועפ"ז מובן הקשר וההמשך דישכר וזבולון‬
‫‪ 22‬בנוגע לענין הגאולה – שלאחרי הגאולה )"נתנאל‬
‫‪ 23‬בן צוער"( רואים ש"מעשינו ועבודתינו" בלימוד‬
‫‪ 24‬התורה בזמן הזה הוא בבחינת "‪ "‬לגבי לימוד‬
‫‪ 25‬התורה דלעת"ל‪.‬‬
‫‪ (71‬ב"ב נג‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (72‬זח"ג קלא‪ ,‬ב‪ .‬עץ חיים שער יג )שער אריך אנפין( פי"א‪.‬‬
‫וראה בכ"ז מכתב כ' מנ"א תש"ח )נדפס באגרותֿקודש אדמו"ר‬
‫שליט"א ח"ב ע' שסט(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (73‬תהלים קיח‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ (74‬נשא ז‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ (75‬ברכה לג‪ ,‬יח ובפרש"י‪.‬‬
‫על ענין התורה – במדב"ר פי"ג‪ ,‬טֿטז‪ .‬נת' בד"ה ביום השני‬
‫שבהערות ‪.70ֿ68‬‬
‫‪ (77‬דה"א יב‪ ,‬לב‪.‬‬
‫‪ (78‬ובהדגשה יתירה – בנוגע לקידוש חדשים ועיבור שנים‬
‫)ראה במדב"ר פי"ג‪ ,‬טוֿטז(‪" ,‬החודש הזה לכם גו'"‪ ,‬משיעורי‬
‫הרמב"ם דימים אלה‪.‬‬
‫‪ (79‬ויתירה מזה – "תורה שאדם למד בעוה"ז ‪ ‬היא לפני‬
‫תורתו של משיח" )קה"ר פי"א‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫‪ (80‬ו"הקדים זבולון לישכר‪ ,‬שתורתו של ישכר על ידי זבולון‬
‫היתה" )פרש"י ברכה שם( – ע"ד מארז"ל )פסחים נ‪ ,‬א( "אשרי‬
‫מי שבא לכאן ותלמודו בידו"‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י לימוד התורה בזמן‬
‫הזה זוכים ללימוד התורה דלעתיד לבוא )ואז תתגלה גם המעלה‬
 ‫‪       ‬‬ ‫חי‬

‫‪32‬‬ ‫אצל ‪" –  ‬אלקיכם כהן הוא" ‪ ,‬ו"כהנים‬ ‫השרת‪ ,‬ורק לאח"ז מתחילין להכין את התמיד‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪33‬‬ ‫זריזין הם" ‪ – ‬לגאול את בנ"י ‪,  ‬‬ ‫לא לפני ש"האיר פני המזרח עד שבחברון" ‪– [‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪34‬‬ ‫תיכף ומיד ממש‪" ,‬לא עיכבן המקום ‪. " ‬‬ ‫הרי‪) ,‬גם( ההכשר וההכנה צ"ל באופן של ‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪35‬‬ ‫זאת ועוד‪:‬‬ ‫"אין צו אלא לשון זירוז"‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪36 ‬‬ ‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו פסק‪– ‬‬ ‫ומכאן למדים הוראה בעבודת האדם – שהענין‬ ‫‪5‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪ – ‬שכבר נסתיימה העבודה‪ ,‬ולא נותר אלא‬ ‫ד"זריזין מקדימים למצוות" ‪ ‬הוא לא רק בנוגע‬ ‫‪6‬‬

‫‪38‬‬ ‫"לצחצח את הכפתורים"‪ .‬ומכיון שכבר עברו‬ ‫לעשיית המצוה עצמה‪ ,‬אלא גם בנוגע להכנה‬ ‫‪7‬‬

‫‪39‬‬ ‫עשרות שנים )יותר מל"ח שנה( שבהם מצחצחים‬ ‫והכשר דהכשר כו'‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪40‬‬ ‫את הכפתורים – הרי בודאי שבימינו אלו נסתיימה‬ ‫ולדוגמא‪ :‬בנוגע למצות הצדקה )ובפרט בענין‬ ‫‪9‬‬
‫‪41‬‬ ‫גם העבודה דצחצוח הכפתורים‪.‬‬ ‫‪ 10‬שהזמן גרמא‪" ,‬מעות חטים"( – מצוה כללית‬
‫‪42‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬שאין לצחצח את הכפתורים יתר על‬ ‫‪ 11‬השקולה כנגד כל המצוות‪ – ‬שצ"ל זריזות לא רק‬
‫‪ 12‬בהנתינה לצדקה בפועל ממש‪ ,‬אלא גם בהכנה‬
‫‪43‬‬ ‫המדה‪ – ‬כפי שרואים במוחש שצחצוח יתר‪,‬‬
‫‪ 13‬למצוה‪ ,‬החל מהשקו"ט ע"ד קבלת החלטה טובה‬
‫‪44‬‬ ‫מחסר מן הכפתור ומקלקל יפיו!‬
‫‪) 14‬גם כאשר הקיום בפועל א"א להיות רק לאחרי‬
‫‪45‬‬ ‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי בודאי ובודאי שעכשיו צריכה‬ ‫‪ 15‬זמן(‪.‬‬
‫‪46‬‬ ‫להיות ומוכרחת כביכול ‪   ‬להביא‬
‫‪ 16‬ויש להוסיף ולהעיר‪ ,‬שגם ענין הזריזות קשור‬
‫‪47‬‬ ‫את הגאולה תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪ 17‬עם הגאולה – כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק ‪‬‬
‫‪48‬‬ ‫ותיכף ומיד – מקיימים הציווי "זאת‪ ‬תורת‬ ‫‪ 18‬ש"‪ ‬דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד‬
‫‪49‬‬ ‫העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל‬ ‫‪ 19‬לנו ולבנינו עד עולם"‪" ,‬ובפרט )הזריזות ב(מעשה‬
‫‪50‬‬ ‫הלילה גו' ובער עלי' הכהן עצים בבוקר‬ ‫‪ 20‬הצדקה העולה על כולנה‪ ..‬גדולה צדקה שמקרבת‬
‫‪51‬‬ ‫בבוקר" ‪ ,‬בביהמ"ק השלישי‪ ,‬אשר להיותו‬ ‫‪ 21‬את הגאולה‪ ..‬עד כי יבוא שילה"‪.‬‬
‫‪52‬‬ ‫"מקדש אדנֿי כוננו ידיך" ‪" ,‬בנינא דקב"ה" ‪,‬‬
‫‪  22‬והמעשה הוא העיקר‪:‬‬
‫‪53‬‬ ‫ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" ‪ ,‬יכול‬
‫יש לסיים ולהשלים את "מעשינו ועבודתינו" ‪‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪ – 24‬כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי"‪ ,‬וההכרזה‬
‫‪ (95‬ואדרבה – "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל"‪,‬‬
‫"מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" )תהלים קמז‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪" 25‬יחי המלך" דוד מלכא משיחא – ‪ ‬‬
‫שמו"ר פ"ל‪ ,‬ט(‪ ,‬היינו‪ ,‬שהזריזות דהקב"ה צ"ל ‪ ‬‬ ‫‪ , 26‬הקשורה עם ‪, ‬‬
‫זריזותן של ישראל‪.‬‬
‫‪ (96‬סנהדרין לט‪ ,‬סע"א‪.‬‬ ‫‪ – 27‬אשר‪ ,‬ענינים אלו )שמחה וחיות( מודגשים‬
‫‪ (97‬שבת כ‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ותּשמח(‪,‬‬ ‫‪ 28‬ביותר בשנה זו‪ :‬שנת ‪ַ ְ ִ ‬‬
‫)תּשמח ְ ַ ַ‬
‫‪ (98‬מכילתא ופרש"י בא יב‪ ,‬מא‪.‬‬
‫‪ (99‬שיחת שמח"ת תרפ"ט‪.‬‬ ‫‪ 29‬ו"‪ "‬שנה לנשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫‪ (100‬להעיר‪ ,‬שגם בחנוכת המזבח בחודש ניסן מודגש הענין‬ ‫‪ 30‬נשיא דורנו –‬
‫ש"לא פחתו ‪) " ‬במדב"ר פי"ד‪ ,‬יד(‪  " ,‬ולא‬
‫מיעט" )פרש"י ס"פ נשא(‪.‬‬ ‫שעי"ז פועלים כביכול ה"אחישנה" ‪ ‬דהזריזות‬ ‫‪31‬‬
‫‪ (101‬פרשתנו ו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (102‬להעיר מפי' אוה"ח עה"פ‪" :‬ובדרך רמז תרמוז כל‬
‫הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו כי כל‬
‫איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות‪ ..‬וביאר עד‬ ‫‪ (86‬ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ו‪.‬‬
‫מתי יהיו ישראל בגדר ב' דברים אלו )על מוקדה על המזבח( –‬ ‫‪ (87‬תמיד ל‪ ,‬א‪ .‬רמב"ם שם פ"א ה"ב‪.‬‬
‫כל הלילה‪ ,‬שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה‪ ..‬עד הבוקר שהוא‬ ‫‪ (88‬פסחים ד‪ ,‬א‪.‬‬
‫זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר‪ ,‬והזמן הוא אחר עבור ת"ק‬ ‫‪ (89‬ב"ב ט‪ ,‬א‪ .‬ירושלמי פאה פ"א ה"א‪ .‬וראה גם תניא פל"ז‬
‫לאלף הששי‪ ..‬ואומרו בבוקר בבוקר‪ ..‬כי זמן הגאולה הי' ראוי‬ ‫)מח‪ ,‬ב ואילך(‪.‬‬
‫להיות בבוקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי‪ ,‬ולסיבת העון‬ ‫‪ (90‬סימן כא‪.‬‬
‫מתעכב עד בוקר הב' כו'"‪ ,‬עיי"ש בארוכה‪.‬‬ ‫‪ (91‬ב"ב יו"ד‪ ,‬א‪ .‬וראה גם תניא שם‪.‬‬
‫‪ (103‬בשלח טו‪ ,‬יז ובפרש"י‪.‬‬ ‫‪ (92‬אבות פ"א מי"ז‪.‬‬
‫‪ (104‬זח"ג רכא‪ ,‬א‪ .‬זח"א כט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (93‬ראה תניא רפל"ז‪.‬‬
‫‪ (105‬פרש"י ותוס' סוכה מא‪ ,‬א‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (94‬ישעי' ס‪ ,‬כב‪ .‬סנהדרין צח‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫טי‬ ‫‪       ‬‬

‫‪22‬‬ ‫ויה"ר שההחלטה ע"ד נתינת הצדקה תביא‬ ‫)ובמילא צריך( לירד ולהתגלות למטה אפילו‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫תיכף את השכר‪" ‬שמקרבת את הגאולה"‪ ,‬ע"י‬ ‫בלילה‪!   ,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫דוד מלכא משיחא‪.‬‬ ‫ובאופן ש"תחזינה עינינו" – עיני בשר בגוף‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫ובפשטות – "הנה זה בא" ‪ ,‬משיח צדקנו‪,‬‬ ‫של בשר‪ ,‬נשמות בגופים‪ ,‬כולל גם )קיום ההבטחה‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬ ‫ויגאלנו‪ ,‬כולנו יחדיו‪ ,‬בתוככי כלל ישראל‪,‬‬ ‫ברורה( "ונתתי ‪ ‬לכם לב בשר" ‪" ,‬לב חדש‬ ‫‪5‬‬
‫‪27‬‬ ‫"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ‪ ,‬ובפרט‬ ‫ורוח חדשה"‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪28‬‬ ‫בשנה זו‪ ,‬שנת הקהל‪" ,‬הקהל את העם‪ ,‬האנשים‬
‫‪ ‬כרגיל – יש לסיים ב"נתינת" שליחותֿמצוה‬ ‫‪7‬‬
‫‪29‬‬ ‫והנשים והטף" ‪" ,‬קהל גדול ישובו הנה" ‪,‬‬
‫‪ 8‬לצדקה )המקרבת את הגאולה(‪ ,‬בהוספה לנתינת‬
‫‪30‬‬ ‫כולל גם כל הדורות שלפנינו – "הקיצו ורננו‬
‫‪ 9‬שליחותֿמצוה לצדקה בהתחלת היום‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫שוכני עפר" ‪.‬‬
‫‪ 10‬ולהעיר‪ ,‬שי"ל שהתחלת וסיום היום בענין‬
‫‪32‬‬ ‫ובפרט – בזכותן של נשים צדקניות שבדורנו‪,‬‬
‫‪ 11‬הצדקה‪ ,‬הוא ע"ד ובדוגמת התחלת וסיום היום‬
‫‪33‬‬ ‫אשר‪ ,‬ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל‪ ‬שדורנו זה‬
‫‪ 12‬בקרבן התמיד – כמ"ש‪" ‬וערך עלי' העולה גו'"‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫)דור האחרון של הגלות‪ ,‬ובמילא‪ ,‬דור הראשון של‬
‫‪" 13‬עולת תמיד היא תקדים" ‪ ,‬וכן "עלי'‪ ,‬על עולת‬
‫‪35‬‬ ‫הגאולה( הוא גלגול של הדור שיצאו ממצרים‪,‬‬
‫‪ 14‬הבוקר השלם כל הקרבנות כולם‪ ,‬מכאן שלא יהא‬
‫‪36‬‬ ‫הרי‪ ,‬כשם שיצי"מ היתה בזכותן של נשים צדקניות‬
‫‪37‬‬ ‫שהיו באותו הדור‪ ,‬כמו כן תהי' גאולתנו מגלות‬ ‫‪ 15‬דבר מאוחר לתמיד של בין הערביים"‪) ‬מלבד‬
‫‪38‬‬ ‫זה האחרון בזכות נשים צדקניות שבדורנו‪,‬‬ ‫‪ 16‬הקטר חלבים ואברים שכשר כל הלילה‪,(‬‬
‫‪39‬‬ ‫"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ‪.‬‬ ‫‪ 17‬ודוגמתם בזמן הזה – "תפלות במקום תמידין‬
‫‪ 18‬תקנום" ‪ ,‬תפלת שחרית כנגד תמיד של שחר‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫וכל ענינים אלו – בפשטות ממש‪ ,‬גאולה‬ ‫‪ 19‬ותפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים )ותפלת‬
‫‪41‬‬ ‫האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪ 20‬ערבית כנגד אברים ופדרים ‪ ,(‬ופס"ד השו"ע ‪‬‬

‫‪ 21‬יהיב פרוטה לעני והדר מצלי‪.‬‬

‫‪ (114‬ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס"ג )מתענית ח‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (115‬שה"ש ב‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (116‬בא יו"ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (117‬וילך לא‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (118‬ירמי' לא‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ (119‬ישעי' כו‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ (120‬שער הגלגולים הקדמה כ‪ .‬ל"ת וספר הליקוטים‬
‫להאריז"ל שמות ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (121‬סוטה יא‪ ,‬ב‪ .‬שמו"ר פ"א‪ ,‬יב‪ .‬במדב"ר פ"ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (122‬ראה גם יל"ש רות רמז תרו בסופו )ממדרש זוטא רות(‪:‬‬
‫אין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור‪.‬‬
‫‪ (123‬ויתירה מזה – "נפלאות" אפילו בערך ליצי"מ )זח"א‬
‫רסא‪ ,‬ב‪ .‬אוה"ת נ"ך ע' תפז(‪.‬‬
‫‪ (106‬יחזקאל לו‪ ,‬כו‪.‬‬
‫‪ (107‬לאחרי ש"והסירותי את לב האבן מבשרכם" )שם( –‬
‫די"ל‪ ,‬שההסרה כו' נעשתה כבר ע"י מעשינו ועבודתינו במשך‬
‫הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר )החל מב' ניסן(‪ ,‬ע"ד האמור בנוגע‬
‫לצחצוח הכפתורים כו'‪.‬‬
‫‪ (108‬פרשתנו ו‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ (109‬פרש"י עה"פ‪.‬‬
‫‪ (110‬פרש"י ריש פרשתנו – ממגילה כא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (111‬ברכות כו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (112‬ברכות שם‪ .‬שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט‪.‬‬
‫‪ (113‬או"ח סו"ס צב‪ .‬שו"ע אדה"ז שם – מב"ב יו"ד‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬עמ'‪‬ב‪       ‬‬ ‫זרה ‪‬‬
‫ליום שני‬ ‫עבודה ‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫המשך ביאור למס'‬
‫‪‬‬ ‫‪           ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬‫‪    ‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪          ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪‬‬
 ‫כ‬

‫‪       ‬‬

‫‪20‬‬ ‫"לתקן הדעות וליישר כל המעשים" ‪ ,(‬למעשה‬ ‫‪ ‬אודות ענינו של 'שבת הגדול' יש סימן שלם‬ ‫‪1‬‬
‫‪21‬‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫ב'שולחן ערוך' ‪ ‬דה'ביתֿיוסף' ‪" - ‬שבת שלפני‬ ‫‪2‬‬

‫‪22‬‬ ‫ובפרטיות יותר ‪ -‬לימוד והוראה מתוכנו של‬ ‫הפסח קורין אותו שבת הגדול‪ ,‬מפני הנס שנעשה‬ ‫‪3‬‬

‫‪23‬‬ ‫ה"‪) " ‬הטעם והסיבה לקריאת השם 'שבת‬ ‫בו"‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ובפרטיות יותר ב'שולחן ערוך' של רבינו הזקן‪‬‬
‫‪24‬‬ ‫הגדול'(‪ ,‬וגם לימוד מזה ש"‪ ‬שלפני הפסח‬ ‫‪5‬‬
‫‪25‬‬ ‫קורין אותו ‪ ," ‬היינו‪ ,‬שה"נס גדול" פועל‬ ‫‪" -‬שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול‪ ,‬לפי‬ ‫‪6‬‬
‫‪26‬‬ ‫ענין של ‪ ‬ב"‪ ‬שלפני הפסח"‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬ ‫שנעשה בו נס ‪ , "‬וממשיך לבאר‪ ‬תוכנו של‬ ‫‪7‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ ‬בביאור תוכנו של ה"נס גדול"‪ ,‬כותב רבינו‬ ‫ה"נס גדול"‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪28‬‬ ‫הזקן‪:‬‬ ‫ומכיון שזה דין )עד ל'סימן' שלם( ב'שולחן‬ ‫‪9‬‬

‫‪29‬‬ ‫"פסח מצרים הי' מקחו מבעשור לחודש‪..‬‬ ‫‪ 10‬ערוך'‪ ,‬אשר כשמו כן הוא ‪" -‬שולחן הערוך ומוכן‬
‫‪30‬‬ ‫ואותו היום שבת הי'‪ ..‬וכשלקחו ישראל פסחיהם‬ ‫‪ 11‬לאכול לפני האדם" ‪ ,‬ובלשון ה'ביתֿיוסף'‬
‫‪31‬‬ ‫באותו שבת‪ ,‬נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל‪,‬‬ ‫‪ 12‬בהקדמתו ל'שולחן ערוך' "קראתי שם ספר זה‬
‫‪32‬‬ ‫ושאלום למה זה הם עושין כך‪ ,‬אמרו להם זבח‬ ‫‪  ' 13‬כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים‬
‫‪33‬‬ ‫פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים‪ ,‬הלכו‬ ‫‪ 14‬ערוכים בכל‪ ,‬ושמורים סדורים וברורים"‪" ,‬בדרך‬
‫‪34‬‬ ‫בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם‬ ‫‪ 15‬קצרה בלשון צח"‪" ,‬בלשון זך ונקי" ‪ - ‬מובן‪ ,‬שגם‬
‫‪35‬‬ ‫שישלחו את ישראל ולא רצו‪ ,‬ועשו הבכורות‬ ‫‪ 16‬קריאת השם 'שבת הגדול' הוא ענין של ‪‬‬
‫‪36‬‬ ‫עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם‪ ,‬וז"ש‪ ‬למכה‬ ‫‪)  17‬מלבד המנהגים המיוחדים ב'שבת‬
‫‪37‬‬ ‫מצרים בבכוריהם‪ .‬וקבעו נס זה לזכרון לדורות‬ ‫‪ 18‬הגדול' ‪ ,(‬ועוד ועיקר ‪ -‬שיש בזה לימוד והוראה‬
‫‪38‬‬ ‫בשבת‪ ,‬וקראוהו שבת הגדול"‪.‬‬ ‫‪ 19‬בעבודת האדם לקונו )ככל דיני התורה שענינם‬
‫‪39‬‬ ‫וצריך להבין‪:‬‬
‫‪ (1‬או"ח סת"ל‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫א( בקשת בכורי מצרים מפרעה לשלח את‬ ‫‪ (2‬להעיר‪ ,‬ששנה זו היא שנת החמשֿמאות להולדתו של‬
‫הביתֿיוסף )ראה בארוכה ‪ -‬שיחת ש"פ ויגש ס"ח ועוד(‪ .‬ומיום‬
‫‪41‬‬ ‫ישראל ממצרים‪ ,‬ועד לעשיית מלחמה עם פרעה‬ ‫הש"ק זה מתברך י"ג ניסן ‪ -‬יום הסתלקותו )שה"ג להחיד"א‬
‫‪42‬‬ ‫בגלל סירובו למלא בקשתם ‪ -‬הו"ע ‪ ,‬שהרי‬ ‫בערכו(‪ ,‬תכלית השלימות דכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד‬
‫‪43‬‬ ‫לאחרי שראו שאזהרותיו של משה בכל תשע‬ ‫כל ימי חייו‪ .‬ולהעיר גם מהשייכות דיום ההסתלקות לפעולתו‬
‫‪ -  ‬כידוע הפתגם שהסתלקותו של הב"י )וכן הצ"צ(‬
‫‪44‬‬ ‫המכות נתקיימו בפועל‪ ,‬היו בטוחים שתתקיים גם‬ ‫בי"ג ניסן מרומזת בכתוב )אסתר ג‪ ,‬יב( "ויקראו ‪ ‬‬
‫‪45‬‬ ‫אזהרתו ע"ד מכת בכורות‪ ,‬וא"כ‪ ,‬הענין ד"למכה‬ ‫)ע"ש חיבור השו"ע( בחודש הראשון )ניסן( בשלשה עשר יום‬
‫‪46‬‬ ‫מצרים בבכוריהם" הוא תוצאה ‪ ,‬ולא ענין‬ ‫בו"‪.‬‬
‫‪ (3‬וכ"ה ‪" -‬נס ‪ - ‬בתוס' )ד"ה ואותו ‪ -‬שבת פז‪ ,‬ב( ובטור‬
‫‪47‬‬ ‫של ‪ ,‬ועאכו"כ שאין זה "נס ‪!?"‬‬ ‫)או"ח שם(‪ ,‬אלא שתוכן הנס נתבאר בטור באו"א מהתוס'‬
‫)שהובא בשו"ע אדה"ז(‪ .‬וראה לקמן הערות ‪.31 ;10‬‬
‫‪48‬‬ ‫ב( נס זה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אינו קשור עם )גאולתם‬ ‫‪ (4‬כדרכו של רבינו הזקן בשו"ע שלו ‪ -‬לבאר גם ‪‬‬
‫‪49‬‬ ‫של( ישראל‪ ,‬שאצלם לא נעשה שינוי כתוצאה‬ ‫ההלכות )ראה הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר לשו"ע אדה"ז(‪.‬‬
‫‪50‬‬ ‫מהנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" ‪ -‬כי‪:‬‬ ‫ועפ"ז יש לבאר גם החילוק בין לשון הב"י בשולחנו "מפני הנס‬
‫)סתם( שנעשה בו"‪ ,‬ללשון אדה"ז "שנעשה בו נס ‪ - "‬כי‪:‬‬
‫הב"י‪ ,‬מכיון שאין דרכו לבאר טעמי ההלכות‪ ,‬לכן גם בנדו"ד‬
‫כלל ע"ד המנהג דאמירת עבדים היינו )וניתוסף בהגהת הרמ"א(‪,‬‬ ‫שמבאר מדוע "קורין אותו שבת הגדול"‪ ,‬מסתפק בביאור ‪- ‬‬
‫וכל הסימן אינו אלא ע"ד קריאת השם "שבת הגדול"‪.‬‬ ‫"מפני הנס שנעשה בו"‪ .‬משא"כ בשו"ע אדה"ז שמבאר גם טעמי‬
‫‪ (8‬לשון הרמב"ם בסוף הל' תמורה‪.‬‬ ‫ההלכות‪ ,‬מוסיף ומדגיש "שנעשה בו נס ‪) "‬וראה לקו"ש‬
‫‪ (9‬תהלים קלו‪ ,‬י‪ .‬וראה מדרש תהלים שם‪ .‬רש"י ומצו"ד שם‪.‬‬ ‫חי"ב ע' ‪ 33‬הערה ‪.(5‬‬
‫‪ (10‬משא"כ להטעם שהובא בטור ‪" -‬היו שיניהם קהות על‬ ‫‪ (5‬לשון רש"י ר"פ משפטים‪.‬‬
‫ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם )לישראל( דבר"‬ ‫‪ (6‬הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר לשו"ע אדה"ז‪‬‬
‫]וראה גם דעת זקנים לבעלי התוספות )בא‪ ,‬יג‪ ,‬ג(‪" :‬כשראו‬ ‫‪ (7‬שהרי‪ ,‬רק בסעיף ב' כותב רבנו הזקן "נוהגין במדינות אלו‬
‫המצרים שלוקחין הפסחים לשחוט נתקבצו עליהם להרגן‪ ,‬כי‬ ‫שבשבת הגדול במנחה א"א ברכי נפשי אלא אומרים עבדים היינו‬
‫יראתן של מצרים היו בהמות‪ ,‬ועשה להם הקב"ה נס וניצולו"‪.‬‬ ‫כו'"‪ .‬ומודגש יותר בשו"ע דהב"י )ובטור( ‪ -‬שהמחבר לא הזכיר‬
 ‫אכ‬ ‫‪      ‬‬

‫‪25‬‬ ‫"לילה‪ ‬כיום יאיר" ‪ ,‬אשר עי"ז נשלמת הכוונה‬ ‫"‪ ‬‬‫בנוגע ‪ -   ‬הרי‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫לעשות לו ית' דירה בתחתונים‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם‬ ‫בטלה עבודה מאבותינו במצרים" ‪ ,‬כמה חדשים‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫מציאות ה"תחתונים"‪ ,‬תחתון שאין למטה ממנו ‪‬‬ ‫‪ ‬הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם"‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪28‬‬ ‫)ארץ מצרים‪" ,‬ערות הארץ" ‪ ,(‬נעשית דירה לו‬ ‫ואילו בנוגע ‪ ‬ממצרים ‪ -‬הרי גם הנס‬ ‫‪4‬‬
‫‪29‬‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫ד"למכה מצרים בבכוריהם" ‪  ‬שפרעה‬ ‫‪5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ ‬ושלימות זו )ביטול והעברת הרע‪ ,‬עד‬ ‫ישלחם ממצרים‪ ,‬והוצרכו להמתין עד למכת‬ ‫‪6‬‬
‫‪31‬‬ ‫ל"אתהפכא חשוכא לנהורא"( ‪ -‬התחילה ב"נס‬ ‫בכורות‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪32‬‬ ‫גדול" ד"למכה מצרים בבכוריהם" ‪:‬‬ ‫ומכיון שנס זה הו"ע צדדי )לכאורה( השייך‬ ‫‪8‬‬
‫‪33‬‬ ‫החידוש ב"נס גדול" ד"למכה מצרים‬ ‫‪ 9‬למצרים בינם לבין עצמם )מצרים ובכוריהם( ‪ -‬מה‬
‫‪34‬‬ ‫בבכוריהם"‪ ,‬הוא ‪")    -‬למכה‬ ‫‪ 10‬ראו לקבוע נס זה "לזכרון לדורות" בשבת שלפני‬
‫‪35‬‬ ‫מצרים"( ע"י ‪")  ‬בבכוריהם"( עצמם‪,‬‬ ‫‪ 11‬הפסח בכל שנה ושנה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שעשאוהו‬
‫‪36‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לא זו בלבד ש"מצרים" אינו מנגד‬ ‫‪ 12‬ענין עיקרי בשבת שלפני הפסח‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שעל‬
‫‪37‬‬ ‫לגאולתם של ישראל‪ ,‬אלא יתירה מזה ‪ -‬ש"בכורי‬ ‫‪ 13‬שם זה נקרא השבת כולו‪!?" " - ‬‬
‫‪38‬‬ ‫מצרים" עצמם דורשים מפרעה )ועד שעושים עמו‬
‫‪  14‬וי"ל הביאור בזה‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫מלחמה כו'( להוציא את ישראל ממצרים‪.‬‬
‫‪ 15‬מהענינים העיקריים דיציאת מצרים ‪ -‬כולל‬
‫‪40‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪:‬‬ ‫‪ 16‬ובמיוחד כפי שנעשית שורש לכל הגאולות‪ ,‬עד‬
‫מצרים ‪41 .‬‬ ‫"‪ ‬מצרים" ‪ -‬מורה על ‪ ‬של‬ ‫‪ 17‬לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫ובלשון הקבלה והחסידות‪ - ‬כתר דלעו"ז ‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪" 18‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ‪- ‬‬
‫‪43‬‬ ‫ומובן‪ ,‬שמלבד התוקף ד"בכורי מצרים" ע"ד‬ ‫‪ ,   19‬היינו‪ ,‬לא זו בלבד ש‪‬‬
‫‪44‬‬ ‫הרגיל‪ ,‬צ"ל ‪  ‬בתוקף שלהם לצורך‬ ‫‪ 20‬נגאלים ממצרים‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬שנעשה גם‬
‫‪45‬‬ ‫פעולת ‪") ‬למכה"(‪.‬‬ ‫‪ 21‬הביטול וההעברה ד‪ , ‬ע"ד ובדוגמת מש"נ‬
‫‪ 22‬בגאולה העתידה ‪" -‬את רוח הטומאה אעביר מן‬
‫‪46‬‬ ‫וזהו החידוש ד"למכה מצרים בבכוריהם" ‪-‬‬ ‫‪ 23‬הארץ" ‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫שהתוקף ד"בכורי מצרים"‪ ,‬וכן התוקף המיוחד‬
‫‪48‬‬ ‫שניתוסף לצורך פעולת ההכאה‪ ,‬מנוצל עלֿידם‬ ‫ויתירה מזה ‪" -‬אתהפכא חשוכא לנהורא" ‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪49‬‬ ‫למטרה ‪ ‬מזו של מצרים ‪ -‬לעשות ‪ ‬עם‬

‫‪50‬‬ ‫פרעה ומצרים כדי שישלחו את ישראל ממצרים‪.‬‬
‫ועד"ז בספר האורה לרש"י )ח"ב סס"ב(‪" :‬כשראו כן המצריים‬
‫היו רוצים לקום ולנקום מהם‪ ,‬והיו מעיהם מחותכין ובאש נדעכין‪,‬‬
‫‪ (18‬תהלים קלט‪ ,‬יב‪ .‬וראה ספר הערכיםֿחב"ד ח"ב ערך אור‬
‫‪ -‬ביחס לחושך‪ ,‬ע' תקצוֿתקצז‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (19‬להעיר ממארז"ל )שמו"ר פי"ח‪ ,‬יא( "בעוה"ז עשה להם‬
‫נס בלילה שהי' נס עובר‪ ,‬אבל לע"ל הלילה נעשה יום‪ ,‬שנאמר‬
‫)ישעי' ל‪ ,‬כו( והי' אור הלבנה כאור החמה גו'" )וראה לקו"ת‬
‫פרשתנו יו"ד‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫‪ (20‬תנחומא נשא טז‪ .‬תניא פל"ו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (21‬תניא שם‪.‬‬
‫‪ (22‬מקץ מב‪ ,‬ט‪ .‬שם‪ ,‬יב‪ .‬וראה קה"ר פ"א‪ ,‬ד בסופו‪.‬‬
‫‪ (23‬בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש חי"ב ע' ‪ .35‬חי"ז ע' ‪.61‬‬
‫לקו"ש חכ"ז ס"ע ‪ 45‬ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (24‬ראה תרגום אונקלוס בפי' "בכורי" )ויחי מט‪ ,‬ג( – "חילי‬
‫וריש תקפי"‪.‬‬
‫‪ (25‬ראה רמ"ז לזח"ג קמט‪ ,‬א‪ .‬אוה"ת בא כרך ח ע' ב'תתקנב‪.‬‬
‫‪ (26‬ומובן גם בפשטות ‪ -‬שהרי פרעה הי' מושל בכיפה‬
‫)מכילתא בשלח יד‪ ,‬ה‪ .‬זח"ב ו‪ ,‬א(‪ ,‬ולכן "בכורי מצרים"‪ ,‬התוקף‬
‫דפרעה‪ ,‬הוא ‪ -‬תכלית התוקף דכל אוה"ע‪ ,‬התוקף דכללות‬
‫הלעו"ז‪.‬‬
‫ונדונין ביסורים וחליים רעים ומרים‪ ,‬ולא הזיקו לישראל"[ ‪ -‬הרי‬
‫זה נס ‪.‬‬
‫‪ (11‬ר"ה יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (12‬ובסגנון אחר ‪ -‬בעומק יותר‪ :‬מה ענין הנס ד"למכה מצרים‬
‫בבכוריהם"‪ ,‬ענין שאירע אצל ‪ , - ‬שכל מציאותו אינו‬
‫אלא ‪ ‬דוקא )ועד שעכו"ם ששבת הו"ע דהיפך מציאותו‬
‫)סנהדרין נח‪ ,‬סע"ב‪ .‬וראה לקו"ש חט"ו ע' ‪ 49‬ואילך((‪.‬‬
‫‪ (13‬ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח רפי"ב‪ .‬וראה גבורות ה'‬
‫למהר"ל מפראג )פס"א‪ .‬וראה שם פנ"ב( שבגאולת מצרים קבלו‬
‫בנ"י מעלה עצמית דבני חורין‪ ,‬ואין המקרה דגלות שלאח"ז‬
‫מבטל זה כלל‪ .‬וראה זח"ב מ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (14‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (15‬כמ"ש בקריעת ים סוף ‪ -‬שלימות היציאה ממצרים ‪-‬‬
‫"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" )בשלח יד‪ ,‬ל(‪ .‬די"ל‪,‬‬
‫שנוסף לכך שעי"ז בטלה אצל בנ"י אימת מצרים‪ ,‬הרי המיתה‬
‫דמצרים הוא גם ענין ותכלית בפ"ע‪.‬‬
‫‪ (16‬זכרי' יג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (17‬ראה זח"א ד‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪      ‬‬ ‫בכ‬

‫‪19‬‬ ‫‪ ‬עפ"ז מובן שגם ה"נס גדול" ד"למכה מצרים‬ ‫ומצד החידוש המיוחד בנס זה )שלא מצינו‬ ‫‪1‬‬
‫‪20‬‬ ‫בבכוריהם" שייך לישראל‪ ,‬ובשתים ‪) -‬א( בנוגע‬ ‫דוגמתו בשאר נסים‪ - (‬נקרא "נס ‪ ,"‬כלומר‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪21‬‬ ‫ל‪ ‬שעלֿידה בא ה"נס גדול"‪) ,‬ב( ובנוגע‬ ‫גדלות בענין הנסים‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22‬‬ ‫ל‪ ‬שנעשה כתוצאה מה"נס גדול"‪:‬‬ ‫נס סתם‪ ,‬פירושו‪ ,‬הנהגה שלמעלה מהטבע‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫א( בנוגע ל‪ ‬שעלֿידה בא ה"נס גדול" ‪-‬‬ ‫שידוד הטבע‪ ,‬אשר מציאות וטבע העולם ‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫פעולתם של ישראל ‪ , ‬כפשטות‬ ‫‪  ‬הנהגה זו‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫המאורע של הנס‪ ,‬ש"כשלקחו ישראל פסחיהם‪..‬‬
‫אמנם‪" ,‬נס גדול" )גדלות בענין הנס( הוא ‪ -‬לא‬ ‫‪7‬‬
‫‪26‬‬ ‫נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום וכו'"‪,‬‬
‫‪ 8‬באופן של שידוד הטבע‪ ,‬כיֿאם באופן שחודר‬
‫‪27‬‬ ‫וכתוצאה מזה נתגלגלו הדברים עד ש"עשו‬
‫‪ ,     9‬אשר תמורת היותו‬
‫‪28‬‬ ‫הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם‪ ..‬למכה‬
‫‪" 10‬עולם" מלשון העלם‪ ,‬ובעולם גופא ה"ה "התחתון‬
‫‪29‬‬ ‫מצרים בבכוריהם"‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר בנ"י עושים את‬
‫‪ 11‬במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו‬
‫‪30‬‬ ‫שלהם בהכנות ליצי"מ‪ ,‬ובאופן גלוי גם לעיני‬
‫‪ 12‬ית'"‪ ,‬ארץ מצרים‪" ,‬ערות הארץ" עד ל"בכורי‬
‫‪31‬‬ ‫אוה"ע‪ ,‬אזי פועלים ‪   ‬שלימות הבירור‬
‫‪ 13‬מצרים" )תכלית התוקף דלעו"ז( ‪ -‬משתנה ‪‬‬
‫‪32‬‬ ‫בעולם‪ ,‬ש"בכורי מצרים" ילחמו עם פרעה ומצרים‬
‫‪   14‬באופן ש"בכורי מצרים" )תוקף דלעו"ז(‬
‫‪33‬‬ ‫בשביל גאולתם של ישראל )אתהפכא חשוכא‬
‫‪ 15‬נלחמים עם פרעה ומצרים בשביל גאולתם של‬
‫‪34‬‬ ‫לנהורא(‪.‬‬
‫‪ 16‬ישראל ‪ ,   ‬שזהו"ע ד"אתהפכא חשוכא‬
‫‪35‬‬ ‫ב( ובנוגע ל‪ ‬שנעשה כתוצאה מה"נס‬ ‫‪ 17‬לנהורא" בתכלית השלימות‪ ,‬מעין ודוגמא )והכנה(‬
‫‪36‬‬ ‫גדול" ‪ -‬כאמור לעיל שע"י ביטול והעברת הלעו"ז‬ ‫‪ 18‬לשלימות דלעתידֿלבוא‪ ,‬ש"לילה כיום יאיר" ‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫עד לאתהפכא חשוכא לנהורא‪ ,‬נעשית דירה לו ית'‬
‫‪38‬‬ ‫בתחתונים‪ ,‬מעין "תכלית השלימות‪ ..‬של ימות‬ ‫‪ (27‬כולל גם הנס דפורים‪ ,‬שאף ש"אותו הפה עצמו שאמר‬
‫‪39‬‬ ‫המשיח‪ ..‬גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי" ‪.‬‬ ‫והעם לעשות בו כטוב בעיניך‪ ,‬הוא עצמו אמר ואתם כתבו על‬
‫היהודים כטוב בעיניכם‪ ,‬שהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא" )תו"א‬
‫‪40‬‬ ‫‪ ‬עפ"ז יש לבאר גם מה ש"קבעו נס זה לזכרון‬ ‫צד‪ ,‬ב*( ‪ -‬כי‪ :‬ה"אתהפכא" דפורים )א( נעשית ע"י ‪ ‬של‬
‫‪41‬‬ ‫לדורות ‪ ‬וקראוהו ‪ ‬הגדול"‪:‬‬ ‫אסתר‪) ,‬ב( ורק בנוגע ‪ ‬של אחשורוש ‪, ‬‬
‫"‪ ‬כתבו על היהודים כטוב בעיניכם" )אסתר ח‪ ,‬ז(‪ ,‬משא"כ‬
‫‪42‬‬ ‫ענינו של יום השבת הוא ש"מיני' מתברכין‬ ‫ה"אתהפכא" ד"למכה מצרים בבכוריהם" )א( נעשית ע"י בכורי‬
‫‪43‬‬ ‫כולהו יומין" ‪ ,‬כל ימי השבוע‪ ,‬הן ששת ימי‬ ‫מצרים ‪)  ‬שהרי בנ"י לא ביקשו מהם דבר(‪) ,‬ב( ‪‬‬
‫‪) ‬לא רק ע"פ דיבורם וכיו"ב( היכו והרגו במצרים‪.‬‬
‫‪44‬‬ ‫המעשה‪ ,‬והן יום השבת שלאחריהם‪ ,‬אשר מלבד‬ ‫‪ (28‬ועז"נ "כי לעולם חסדו" )כסיום הכתוב ד"למכה מצרים‬
‫‪45‬‬ ‫הברכה שיש בו מצ"ע‪ ,‬ה"ה גם מתברך מיום‬ ‫בבכוריהם"( ‪ -‬המשכת חסדו של הקב"ה )פסחים קיח‪ ,‬א ‪ -‬חסד‬
‫‪46‬‬ ‫השבת שלפניו‪.‬‬ ‫שלמעלה מהשתלשלות( "לעולם" ב)טבע ה(עולם גופא )וראה‬
‫סד"ה לעושה נפלאות תש"ד(‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫ועד"ז ב"שבת שלפני הפסח" ‪ -‬שממנו מתברך‬ ‫‪ (29‬לקו"ת שלח לז‪ ,‬ד‪ .‬ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' שנה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫חג הפסח‪ ,‬כולל גם בקביעות שנהֿזו שיום ראשון‬ ‫‪ (30‬משא"כ בפורים‪ ,‬שעם היותו נס מלובש בטבע‪ ,‬מ"מ‬
‫"נראה בחוש שכל הסיבות היו רק למעלה מהטבע" )תו"א שם‬
‫‪49‬‬ ‫של פסח חל בשבת‪ ,‬שמתברך מהשבת שלפניו‪,‬‬ ‫צג‪ ,‬ד‪ .‬ק‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪50‬‬ ‫"שבת שלפני הפסח"‪.‬‬ ‫‪ (31‬ועפ"ז יש לבאר הטעם שאדה"ז ‪ ‬את הטעם שהובא‬
‫בטור )הנס שהמצרים לא יכלו למנוע מישראל להקריב הפסח(‪,‬‬
‫והביא ‪ ‬את הטעם ד"למכה מצרים בבכוריהם" )אף שהבאת ב'‬
‫ש' ר"ת "נס גדול הי' שם" )ראה בני ישכר מאמרי חודש כסלו‬ ‫טעמים‪ ,‬ב' נסים‪ ,‬מגדילה יותר מעלת היום )שבת הגדול( שנעשו‬
‫טבת מאמר ב' )מו‪ ,‬ב(( ‪ -‬כי גם בחנוכה מודגש הענין דבירור‬ ‫בו נסים אלו( ‪ -‬כי תוכן הנס שהמצרים לא יכלו למנוע מישראל‬
‫החושך דוקא‪" ,‬והוי' יגי' חשכי"‪ ,‬עד ש"אתהפכא חשוכא‬ ‫להקריב הפסח‪ ,‬הו"ע של נס סתם‪ ,‬שידוד הטבע‪ ,‬ולא "נס גדול"‪,‬‬
‫לנהורא"‪" ,‬לילה כיום יאיר" )כמבואר בדרושי חנוכה(‪.‬‬ ‫בטבע גופא‪ ,‬כבפנים‪.‬‬
‫‪ (33‬שהרי לא נתכוונו לפעול על בכורי מצרים‪ ,‬כיֿאם שעסקו‬ ‫‪ (32‬ולהעיר‪ ,‬שגם בחנוכה מודגש הענין ד"נס גדול )הי' שם("‬
‫בעבודה שלהם בהכנה לפסח‪ ,‬אלא שעשו זה באופן גלוי לכל‪,‬‬ ‫– כידוע המנהג דבנ"י לכתוב על ה"סביבון" האותיות נ' ג' ה'‬
‫גם לבכורי מצרים‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬שכאשר שאלום "למה זה הם‬
‫עושין כך"‪ ,‬השיבו בגלוי ‪" -‬זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי‬ ‫‪         ‬‬
‫מצרים"‪.‬‬ ‫‪           ‬‬
‫‪ (34‬תניא רפל"ז‪.‬‬ ‫‪        ‬‬
‫‪ (35‬זח"ב סג‪ ,‬ב‪ .‬פח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪         ‬‬
 ‫גכ‬ ‫‪      ‬‬

‫‪28‬‬ ‫המשכת גדלות ב"שבת שלפני )ומברך( הפסח"‪,‬‬ ‫ועפ"ז יש לומר שהשם "‪ ‬הגדול" )ולא‬ ‫‪1‬‬
‫‪29‬‬ ‫שכל פרטי עבודתם של ישראל בענין הפסח יהיו‬ ‫"שבת של נס גדול"( מדגיש )לא את גדלות הנס‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪30‬‬ ‫באופן של גדלות‪ ,‬שעי"ז נעשית כללות הגאולה‬ ‫אלא( את הגדלות של שבת שלפני הפסח )ש"קורין‬ ‫‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫של פסח באופן של גדלות )"נס גדול"(‪.‬‬ ‫אותו שבת הגדול"( לגבי הפסח )‪ -‬שלכן‪ ,‬בכחו‬ ‫‪4‬‬
‫‪32‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שב"‪ ‬הגדול" כלולים שני‬ ‫‪ ‬את הפסח(‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪33‬‬ ‫הענינים ‪ -‬הן הגדלות ד"נס גדול"‪ ,‬והן הגדלות‬ ‫ויומתק יותר ע"פ המבואר במק"א בטעם‬ ‫‪6‬‬
‫‪34‬‬ ‫בענין הפסח‪ ,‬כי‪ :‬יום השבת קשור עם מציאות‬ ‫‪ 7‬קריאת השם "שבת הגדול" ‪" -‬כי התורה אמרה‬
‫‪35‬‬ ‫העולם )שבעת ימי בראשית(‪ ,  ,‬והרי‬ ‫‪ 8‬וספרתם לכם ממחרת השבת‪ ..‬שבת האמור כאן‬
‫‪36‬‬ ‫שלימות הבריאה לאמיתתה היא ‪ -‬כשמתגלה‬ ‫‪ 9‬אינו שבת בראשית כיֿאם יוםֿטוב של פסח‪..‬‬
‫‪37‬‬ ‫המציאות האמיתית של כל עניני הבריאה‪ ,‬עד‬ ‫‪ 10‬אשר לזה‪ ..‬הנהיגו מימי עולם לקרוא לשבת שלפני‬
‫‪38‬‬ ‫לענינים הכי תחתונים‪ ,‬שגם הם נעשים דירה לו‬ ‫‪ 11‬הפסח שבת הגדול‪ ,‬להודיע לבני אדם כי יש יום‬
‫‪39‬‬ ‫ית'‪ ,‬שזהו"ע דאתהפכא חשוכא לנהורא ‪ -‬התוכן‬ ‫‪ 12‬אחריו סמוך ונראה שנקרא שבת ואינו גדול כמוהו‪,‬‬
‫‪40‬‬ ‫ד"נס גדול"‪" ,‬למכה מצרים בבכוריהם" ‪.‬‬ ‫‪ 13‬והוא יוםֿטוב של פסח שנקרא גםֿכן שבת" ‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫ונוסף לזה‪ ,‬יום השבת מורה גם על ‪‬‬ ‫‪ 14‬שבזה מודגשת הגדלות של שבת שלפני הפסח‬
‫‪42‬‬ ‫‪" - ‬מזמור‪ ‬שיר ליום השבת‪ ,‬ליום שכולו‬ ‫‪") 15‬שבת הגדול"( לגבי פסח )"שבת" סתם(‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫שבת ומנוחה לחיי העולמים" ‪ ,‬וענין זה מודגש‬ ‫‪ 16‬וע"פ האמור לעיל ששלימות הגאולה )אתהפכא‬
‫‪44‬‬ ‫ביותר ב"שבת הגדול"‪ ,‬גדלות ושלימות בענין‬
‫‪ 17‬חשוכא לנהורא‪ ,‬דירה לו ית' בתחתונים( התחיל‬
‫‪45‬‬ ‫הגאולה )שבת(‪.‬‬
‫‪ 18‬בענין "למכה מצרים בבכוריהם"‪ ,‬יש לבאר את‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‬ויש לקשר כל האמור לעיל עם פרשת השבוע‬ ‫‪ 19‬תוכן העילוי של שבת שלפני הפסח לגבי הפסח‪,‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ -‬פ' צו‪:‬‬ ‫‪" 20‬שבת הגדול" )למעלה מ'שבת' סתם של פסח(‬
‫‪48‬‬ ‫"צו" מורה על ענין ‪" - ‬אין צו אלא לשון‬ ‫‪ 21‬ש‪ ‬את ימי הפסח ‪ -‬ש"שבת הגדול" פועל‬
‫‪49‬‬ ‫זירוז‪ ,‬מיד ולדורות" ‪.‬‬ ‫‪ 22‬וממשיך גדלות )"נס גדול"( גם בפסח‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫והקשר לענין הפסח )שבת שלפני הפסח( ‪-‬‬ ‫‪ 23‬שהגאולה של פסח תהי' לא באופן של נס סתם‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫שגם בו מודגש ענין הזריזות‪ ,‬כמ"ש‪" ‬ואכלתם‬ ‫‪ 24‬אלא באופן של "נס גדול" ‪.‬‬
‫‪52‬‬ ‫אותו ‪") ‬לשון בהלה‪ ‬ומהירות" ‪  (‬הוא‬ ‫‪ 25‬ובסגנון אחר‪ :‬הפעולה ד"שבת הגדול" היא לא‬
‫‪ 26‬רק בענין ה"נס גדול" ש"למכה מצרים בבכוריהם"‬
‫‪ (42‬ועפ"ז יומתק טעם קביעת ה"נס גדול" בשבת דוקא‪ ,‬ולא‬ ‫‪) 27‬ביחס לבירור ואתהפכא דמצרים(‪ ,‬אלא גם ‪‬‬
‫בימי החודש )כדרך שנקבעו כל המועדים( ‪ -‬מכיון שתוכנו‬
‫שלימות ‪ ,‬הקשורה עם ימי השבוע‪ ,‬ולא עם ימי החודש‬
‫)ראה לקו"ש חכ"ז ע' ‪ 44‬ואילך(‪.‬‬ ‫‪ (36‬אמור כג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (43‬תהלים צב‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (37‬מנחות סה‪ ,‬ב ואילך‪ .‬תו"כ ופירש"י אמור שם‪ .‬רמב"ם‬
‫‪ (44‬וקשור גם עם הענין דאתהפכא ‪ -‬כדרשת חז"ל עה"פ‬ ‫הל' תמידין ומוספין פ"ז הי"א‪.‬‬
‫"מזמור שיר ליום השבת"‪" ,‬למשבית מזיקין מן העולם שלא‬ ‫‪ (38‬ספר אורים גדולים )לר' אברהם ישראל זאבי ‪ -‬אזמיר‬
‫יזיקו" )תו"כ ויל"ש בחוקותי כו‪ ,‬ו(‪ ,‬ובזה גופא ‪ -‬לא רק ביטול‬ ‫תקי"ח( למוד כד‪ .‬הובא בשו"ת שמן המור )ליוורנו תקנ"ג( חיו"ד‬
‫מציאות המזיקין )שבת סתם(‪ ,‬אלא באופן שהמזיקין עצמם‬ ‫סט"ו‪ .‬וראה גם הגדה שלמה )להרב כשר( פי"ב ס"ד‪.‬‬
‫מתהפכים לטוב‪" ,‬שבת הגדול" )ראה המשך מים רבים תרל"ו‬ ‫‪ (39‬וי"ל שמרומז גם בלשון אדה"ז )ס"ב( "שבשבת הגדול‬
‫פקס"א ואילך‪ .‬וראה לקו"ש חי"ז ע' ‪ 59‬ואילך(‪.‬‬ ‫היתה התחלת הגאולה והנסים" ‪ -‬התחלה לכללות הגאולה דפסח‪.‬‬
‫‪ (45‬תמיד בסופה‪.‬‬ ‫‪ (40‬וי"ל ‪ -‬גדלות גם לגבי "נסי נסים" )המרומז בב' נו"נין‬
‫‪ (46‬ראה שו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד‪ :‬לעולם קורין צו את אהרן‬ ‫ד"ניסן" ‪ -‬ראה ברכות נז‪ ,‬רע"א ובחדא"ג מהרש"א(‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שב'‬
‫קודם פסח בפשוטה‪.‬‬ ‫נו"נין בגימטריא מאה ‪ -‬ענין השלימות )כידוע בענין מאה ברכות‬
‫‪ (47‬פירש"י צו ו‪ ,‬ב‪ .‬וראה גם שיחת ב' ניסן ש‪.‬ז‪ .‬סי"א‪.‬‬ ‫‪ -‬ראה תו"א הוספות קכא‪ ,‬ד‪ .‬ביאוה"ז ר"פ חיי"ש‪ .‬המשך חייב‬
‫‪ (48‬בא יב‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫אדם לברך תרל"ח‪ .‬ועוד(‪ ,‬והוספת הגדלות הוא באופן שלמעלה‬
‫‪ (49‬להעיר גס מנוסח ההגדה להרמב"ם ‪" -‬מתחיל על כוס‬ ‫מענין המספר‪ ,‬ועד ‪ -‬לגמרי‪.‬‬
‫שני ואומר ‪ ‬יצאנו ממצרים" )ע"פ תרגום אונקלוס עה"פ‬ ‫‪ (41‬ואדרבה‪ :‬בנוגע לעבודה בפועל ‪ -‬פעולת הגדלות היא‬
‫)ראה טז‪ ,‬ג( "בחפזון יצאת מארץ מצרים"‪" ,‬בבהילו כו'"‪ .‬וראה‬ ‫‪   ‬בעניני הפסח‪ ,‬ועי"ז נעשה גם ‪ -‬‬
‫הגדה שלמה רפי"ט(‪.‬‬ ‫‪ - ‬הפעולה ד"למכה מצרים בבכוריהם"‪ ,‬אתהפכא חשוכא‬
‫‪ (50‬פירש"י בא שם‪.‬‬ ‫לנהורא )כנ"ל בפנים(‪.‬‬
 ‫‪      ‬‬ ‫דכ‬

‫‪29‬‬ ‫ומזה באים להעילוי ד"ויהי ביום השמיני"‬ ‫לה'"‪" ,‬על שם ‪ ," ‬כלומר‪ ,‬לא רק‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫)שקורין תיכף‪ ,‬במנחת שבת זו‪ ,‬פ' צו( ‪" - ‬שמיני‬ ‫מהירות סתם‪ ,‬אלא יתירה מזה‪ ,‬שהמהירות עצמה‬ ‫‪2‬‬
‫‪31‬‬ ‫למילואים שנטל עשר עטרות‪ ..‬מעין הבחי' הנקרא‬ ‫היא )גם( באופן של קפיצה ודילוג‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪32‬‬ ‫שבעתיים כאור שבעת הימים דלע"ל" )למעלה גם‬ ‫ועפ"ז מובן הקשר והשייכות ד"שבת הגדול"‬ ‫‪4‬‬
‫‪33‬‬ ‫מאור שבעת הימים( ‪ ,‬שלימות הגאולה‪.‬‬ ‫‪ 5‬לפ' צו ‪ -‬מכיון שגם בפ' צו מודגש התוכן דעילוי‬
‫‪34‬‬ ‫ויש להוסיף ולקשר גם עם שיעור היומי‬ ‫‪ 6‬והוספה )גדלות( בעניני זריזות )כבשבת שלפני‬
‫‪35‬‬ ‫ברמב"ם ‪" -‬האומר לאשה הרי את מקודשת לי‬ ‫‪ 7‬הפסח‪' ,‬שבת הגדול'(‪ ,‬שמלבד המהירות )דילוג‬
‫‪36‬‬ ‫בכוס זה של יין‪ ..‬של דבש" ‪ - ‬ע"פ המבואר‬ ‫‪ 8‬ופסיחה( של פסח מצ"ע‪ ,‬ניתוסף בו עוד יותר‬
‫‪37‬‬ ‫במדרשי חז"ל‪ ‬שענין הנישואין דהקב"ה וכנס"י‬ ‫‪ 9‬בענין הזריזות מהשבת שלפני )ומברך( הפסח‪ ,‬שבו‬
‫‪38‬‬ ‫)"המקדש עמו ישראל"( לאמיתתו ובשלימותו יהי'‬ ‫‪) 10‬בקביעות ע"ד קביעות שנה זו( קורין פ' צו‪" ,‬אין‬
‫‪39‬‬ ‫לימות המשיח‪" ,‬של העוה"ז היו אירוסין‪ ..‬אבל‬ ‫‪ 11‬צו אלא לשון ‪. "‬‬
‫‪40‬‬ ‫לימות המשיח יהיו נישואין" ‪ ,‬ובפרטיות יותר ‪-‬‬ ‫ועוד בהמשך להנ"ל‪:‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪41‬‬ ‫"בכוס זה של ‪ ..‬של ‪ ,"‬כידוע ש"יין" ‪ ‬וכן‬
‫‪42‬‬ ‫"דבש" ‪ ‬קאי על ‪ ‬דתורה‪ ,‬שבזה מרומז ענין‬ ‫‪ 13‬בתחילת פ' צו נאמר‪" ‬אש תמיד תוקד על‬
‫‪43‬‬ ‫הנישואין דלעתידֿלבוא ‪ -‬גילוי ‪ ‬‬
‫‪ 14‬המזבח‪ ,‬לא תכבה"‪ .‬וידועה‪ ‬תורת המגיד לרבנו‬
‫‪44‬‬ ‫)נוסף על מה ‪ ‬ב"יום חתונתו זה מתן‬ ‫‪ 15‬הזקן בפירוש "לא תכבה" ‪ -‬שע"י האש דקדושה‬
‫‪45‬‬ ‫תורה" ‪ - ‬נגלה דתורה( ‪. ‬‬ ‫‪ 16‬מכבים את ה"לא"‪ ,‬היינו‪ ,‬ביטול הענינים הבלתיֿ‬
‫‪ 17‬רצויים‪ ,‬ועד שהשי"ת ‪ ‬את ה"לא" ל"הן"‪,‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‬ע"פ כהנ"ל יש לבאר הלימוד וההוראה‬ ‫‪ 18‬היינו‪ ,‬אתהפכא השוכא לנהורא‪ ,‬תוכנו של ה"נס‬
‫‪47‬‬ ‫)"והחי יתן אל לבו" ‪ (‬מ'שבת הגדול' בנוגע‬ ‫‪ 19‬גדול" ד"למכה מצרים בבכוריהם"‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫למעשה בפועל‪ ,‬בלשון צחה וברורה‪" ,‬כשולחן‬
‫‪49‬‬ ‫הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"‪ ,‬לכאו"א‬ ‫‪  20‬וענין נוסף בפ' צו ‪ -‬הקשור עם שלימות‬
‫‪ 21‬הבריאה ושלימות הגאולה‪:‬‬
‫‪ 22‬בפ' צו‪ ‬מסופר בארוכה ובפרטיות אודות‬
‫‪ 23‬שבעת ימי המילואים‪ .‬ומבואר בדרושי חסידות ‪‬‬

‫‪ (56‬ובהדגשה יתירה בקביעות שנה זו ‪ -‬ששבת פ' צו )שבו‬ ‫‪ 24‬שבשבעת ימי המילואים נעשה מילוי ושלימות‬
‫מתחילין לקרוא "ויהי ביום השמיני"( חל ‪ ‬בניסן‪ ,‬אשר‬ ‫‪") 25‬מילואים"( בשבעת ימי בראשית )לאחרי הפגם‬
‫נוסף לכך שכל הענינים ד"שמיני" שייכים זל"ז‪ ,‬הרי לדעה א'‬
‫התחילו שבעת ימי המילואים בר"ח ניסן‪ ,‬ויום השמיני למילואים‬ ‫‪ 26‬והחסרון ע"י ענין החטא כו'(‪ ,‬היינו‪ ,‬שלימות‬
‫הוא ‪ -‬שמיני בניסן )ראב"ע פקודי מ‪ ,‬ב‪ .‬ר"פ שמיני(‪.‬‬ ‫‪ 27‬הבריאה‪ ,‬כולל גם השלימות דאתהפכא חשוכא‬
‫‪ (57‬לקו"ת שם יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (58‬הל' אישות‪ ,‬ריש פרק ‪.‬‬
‫‪ 28‬לנהורא )"למכה מצרים בבכוריהם"(‪.‬‬
‫‪ (59‬שמו"ר ספט"ו‪ .‬נתבאר בלקו"ת שה"ש מח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (60‬ולהעיר‪ ,‬שבזה כלולה גם שלימות הבריאה )ע"י תיקון‬
‫החטא‪ ,‬באופן דאתהפכא חשוכא לנהורא( ‪ -‬כמבואר בלקו"ת‬ ‫‪ (51‬להעיר גם מאגה"ק סכ"א בביאור מעלת הזריזות בכל‬
‫דפרשתנו )ח‪ ,‬ד ואילך( ששלימות ענין הנישואין הוא לאחרי‬ ‫המצוות‪ ,‬ש"זריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו‬
‫שיקויים היעוד "והי' אור הלבנה כאור החמה"‪ ,‬שהלבנה והחמה‬ ‫ולבנינו עד עולם"‪ ,‬ובפרט במצות הצדקה*‪ ,‬שעי"ז נעשה גם‬
‫יהיו שוים בקומתן‪ ,‬שאז יהי' "משמח חתן עם הכלה"‪ ,‬עי"ז‬ ‫קירוב הגאולה )"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"( באופן של‬
‫שיתמלא פגימת הלבנה )לאחרי תיקון החטא( ולא יהי' בה שום‬ ‫זריזות‪.‬‬
‫מיעוט‪ ,‬כאור שבעת ימי בראשית‪.‬‬ ‫‪ (52‬ו‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (61‬ראה אמרי בינה ספכ"ג ואילך‪ .‬ובכ"מ‪ .‬וראה של"ה שער‬ ‫‪" (53‬היום יום" כ' אדר שני‪ .‬אגרותֿקודש אדמו"ר מהוריי"צ‬
‫האותיות פד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ח"ד ע' ע‪ .‬וראה גם לקו"ש ח"א ע' ‪ 217‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (62‬ראה חגיגה יג‪ ,‬א‪ .‬לקו"ת תבוא מא‪ ,‬ג‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (54‬ח‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ (63‬וי"ל שכאשר מדגישים ‪") ‬יין" ו"דבש"( ‪ -‬הרי זה‬ ‫‪ (55‬לקו"ת פרשתנו י‪ ,‬ד‪.‬‬
‫כולל רזין דתורה‪ ,‬ו‪  ‬דתורה )ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ‬
‫סה‪ ,‬א ואילך‪ .‬ביאוה"ז להצ"צ ע' שכב ואילך(‪.‬‬
‫‪ (64‬שה"ש ג‪ ,‬יא ובפירש"י שם‪ .‬תענית כו‪ ,‬ב ‪ -‬במשנה‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪            ‬‬
‫‪ (65‬ראה פירש"י שה"ש א‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת שבהערה ‪ .59‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪          ‬‬
‫‪ (66‬קהלת ז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪      ‬‬
 ‫הכ‬ ‫‪      ‬‬

‫‪22‬‬ ‫פרטי ‪ ‬הפסח ‪" , " " -‬משכו‬ ‫‪ 1‬מישראל‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ,‬וביחד ע"ז ‪-‬‬
‫‪23‬‬ ‫ידיכם מעבודהֿזרה‪ ,‬וקחו לכם צאן של מצוה" ‪,‬‬ ‫‪ 2‬כאו"א לפי ענינו‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫כלומר‪ ,‬למשוך עצמו‪ ,‬לסגת ולהתנער מכל דבר‬ ‫בעמדנו ב"שבת שלפני הפסח )ש(קורין אותו‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫שהוא בבחינת "עבודהֿזרה"‪ ,‬זר לתורה ויהדות‪,‬‬ ‫‪ 4‬שבת הגדול" ‪ -‬צריך לפעול "גדלות" בכל עניני‬
‫‪26‬‬ ‫"‪ ,‬לקחת עניני תורה ומצוות בריבוי יותר‬ ‫‪ 5‬הפסח שמתברך משבת זה‪ .‬כלומר‪ ,‬נוסף על‬
‫‪27‬‬ ‫ובעומק יותר‪,‬‬ ‫‪ 6‬ההתעסקות בעניני הפסח "שלושים יום לפני‬
‫‪28‬‬ ‫ופרטי הענינים הקשורים עם ‪ ‬הפסח ‪-‬‬ ‫‪ 7‬החג" ‪ ,‬ומוסיף והולך החל מר"ח ניסן‪" ,‬שתי‬
‫‪29‬‬ ‫"צלי אש‪ ,‬ראשו על כרעיו ועל קרבו" ‪ ,‬שכל פרטי‬ ‫‪ 8‬שבתות לפני החג" )כדעת רשב"ג(‪ ,‬הרי בבוא‬
‫‪30‬‬ ‫כחותיו‪ ,‬מהכח הנעלה ביותר )שכל(‪ ,‬עד לכחות‬ ‫‪" 9‬שבת הגדול" צ"ל הוספה באופן של ‪ ‬בכל‬
‫‪31‬‬ ‫הנמוכים ביותר )מעשה(‪ ,‬כולם נעשים "קרבן פסח‬ ‫‪ 10‬עניני הפסח‪ ,‬ועי"ז נעשה גם ‪ -‬בדרך ממילא ‪-‬‬
‫‪32‬‬ ‫לה'"‪ ,‬חדורים באש דקדושה‪" ,‬אהבת ה' כאש‬ ‫‪ 11‬הפעולה ד"נס גדול"‪" ,‬למכה מצרים בבכוריהם"‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫בוערה בלבו כרשפי שלהבת כו'" ‪ ,‬שיוקדת‬ ‫‪ 12‬ש"בכורי מצרים" )תוקף הלעו"ז( עצמם דורשים‬
‫‪34‬‬ ‫ובוערת תוך כל כולו‪.‬‬ ‫‪ 13‬ונלחמים בשביל גאולתם של ישראל‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫ועוד ‪ -  ‬שמכריזים בגלוי לעיןֿכל )גם‬ ‫ובפרטיות יותר‪:‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪36‬‬ ‫לעיני אוה"ע( ‪  ‬להקריב קרבן פסח‬ ‫‪ 15‬יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהכנות לפסח‬
‫‪37‬‬ ‫בפועל ממש בביהמ"ק השלישי‪ ,‬מכיון ש‪ ‬‬
‫‪ - 16‬הן בנוגע ללימוד הלכות הפסח‪ ,‬והן בנוגע‬
‫‪38‬‬ ‫‪ ‬יוצאים מגלות )מצרים‪ ,‬שורש לכל הגלויות‪,‬‬ ‫‪ 17‬לנתינת מעות חטים‪) ‬כולל כל צרכי החג(‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫עד לגלות( זה האחרון‪ ,‬אל הגאולה האמיתית‬
‫‪" 18‬חטים" דייקא‪ ,‬המובחר שבדגן‪" ,‬מן הטוב‬
‫‪40‬‬ ‫והשלימה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬
‫‪ 19‬והמתוק שבשולחנו‪ ..‬כל‪ ‬חלב לה'" ‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫וכאשר ישראל עושים עבודתם שלהם בעניני‬
‫‪ 20‬ועד"ז בנוגע לעבודה בנפש האדם‪ ,‬בתוכן ענין‬
‫"‪42  ‬‬ ‫הפסח ‪ -‬אזי נעשה בדרך ממילא‬
‫‪ 21‬קרבן פסח‪:‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪") "‬כימי צאתך מארץ מצרים"(‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫לא זו בלבד שמציאות העולם אינה מנגדת לגאולה‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫אלא אדרבה‪ ,‬שמציאות העולם גופא‪ ,‬עד לתוקף‬ ‫‪ (67‬ולהעיר‪ ,‬שבחג הפסח ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לטף‬
‫‪ -‬שעושים כו"כ דברים כדי שלא ישנו התינוקות‪ ,‬ומזה מובן גם‬
‫‪46‬‬ ‫של העולם )"בכורי מצרים"(‪  ,‬את גאולתם‬ ‫בנוגע לשבת שלפני הפסח‪ ,‬שבת הגדול‪ ,‬שמסבירים להם וכו'‪- .‬‬
‫‪47‬‬ ‫של ישראל‪     ,‬‬ ‫וראה ראבי"ה )סימן תכה(‪ :‬נהגו התינוקות להקדים ולקרות‬
‫‪48‬‬ ‫)"מצרים"( לגאולתם של ישראל‪.‬‬ ‫האגדה ביום שבת הגדול ‪ ..‬כדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח‬
‫וישאלו‪ .‬וכ"ה בגליק מהרי"ל )דף יו"ד סע"ב(‪ :‬ואמר מהר"י סגל‪,‬‬
‫דיש לחזור האגדה של פסח עם הנערים בשבת הגדול‪ - .‬אבל לא‬
‫‪ (76‬בא יב‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫ראיתי נוהגים כן‪ ,‬ואולי גם ע"ז אחז"ל דלא ראיתי אינו ראי'‬
‫‪ (77‬מכילתא עה"פ‪ .‬מכילתא ופירש"י שם‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫)עדיות פ"ב מ"ב‪ .‬ועוד(‪.‬‬
‫‪ (78‬בא שם‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ (68‬וכן בעניני העבודה דיום השבת )שאינם שייכים לפסח(‬
‫‪ (79‬לשון אדה"ז בתניא פ"ט‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫שגם הם צ"ל באופן של גדלות ‪" -‬שבת הגדול" ‪ -‬ע"ד מארז"ל‬
‫‪ (80‬ע"ד מש"נ בפרשת השבוע "אש תמיד תוקד על המזבח"‬ ‫)זבחים צא‪ ,‬א( "אטו שבת למוספין אהנאי‪ ,‬לתמידין לא אהנאי"‬
‫‪ -‬אש דקדושה במזבח שבלב האדם )וראה לעיל ס"ז(‪.‬‬ ‫)בתמי'(‪ ,‬היינו‪ ,‬שהגדלות דשבת שלפני הפסח )בנוגע לעניני‬
‫‪ (81‬שהרי‪ ,‬בנוגע לעניני ‪) ‬בעניני הפסח( ‪ -‬כבר‬ ‫הפסח( פועלת גם בענינים התמידיים דשבת‪.‬‬
‫נסתיימה הפעולה ד"מעשינו ועבודתינו"‪ ,‬כולל גם צחצוח‬ ‫‪ (69‬פסחים ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫הכפתורים )וראה ד"ה עבדים היינו‪ ,‬שנאמר בהתוועדות(‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ (70‬כולל ‪ -‬שההוספה היא לא רק באופן ד"‪ ‬מחיל אל‬
‫בימינו אלו העיקר הוא ‪ -‬ההכרזה שעומדים מוכנים לגאולה )ראה‬ ‫חיל"‪ ,‬אלא באופן של ‪" , ‬עשו כל עבודותיו ‪ ..‬דרך‬
‫גם שיחת ב' ניסן סי"ב(‪.‬‬ ‫דילוג וקפיצה" )פירש"י בא יב‪ ,‬יא(‪ ,‬ובזה גופא ‪" -‬מדלג )אפילו(‬
‫‪ (82‬ראה ל"ת להאריז"ל פ' תצא‪ .‬נתבאר בסה"מ תרס"ח ע'‬ ‫על ההרים" )שה"ש א‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫קנא ואילך‪ .‬תרפ"ד ע' רעט ואילך‪ .‬תש"ט ע' ‪ 107‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ (71‬ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תכט‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (83‬להעיר גם ממ"ש במזמור פ"ז בתהלים ‪ -‬שמתחילים לומר‬ ‫‪ (72‬רמ"א או"ח ר"ס תכט‪ .‬שו"ע אדה"ז שם ס"ה‪.‬‬
‫בי"א ניסן )שמתברך משבת זה( ‪" -‬אזכיר רהב ובבל ליודעי‪ ,‬הנה‬ ‫‪ (73‬ויקרא ג‪ ,‬טז‪.‬‬
‫פלשת וצור עם כוש זה יולד שם" )פסוק ד'(‪" ,‬אזכיר את מצרים‬ ‫‪ (74‬רמב"ם סוף הל' איסורי מזבח‪ .‬הובא בשו"ע יו"ד סו"ס‬
‫ואת בבל על יודעי להביאם מנחה‪ ,‬כענין שנאמר )ישעי' סו‪ ,‬כ(‬ ‫רמח‪.‬‬
‫והביאו את כל אחיכם וגו' מנחה לה' וגו'"‪" ,‬הנה פלשת עם צור‪,‬‬ ‫‪ (75‬בהבא לקמן ‪ -‬ראה גם מכתב עש"ק ר"ח ניסן ש‪.‬ז‪.‬‬
 ‫‪      ‬‬ ‫וכ‬

‫‪24‬‬ ‫ולכן‪ ,‬יש לנצל יום סגולה זה ‪ -‬שמזלו גובר ‪-‬‬ ‫וכל זה ‪ -‬מתוך שמחה‪ ,‬כנתינתֿכח מיום השבת‬ ‫‪1‬‬
‫‪25‬‬ ‫מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום‪ ,‬להוסיף‬ ‫‪" -‬וביום שמחתכם אלו השבתות" ‪ ,‬ובהדגשה‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬ ‫עוד יותר בכל עניני יהדות‪ ,‬תורה ומצוותי'‪ ,‬כולל‬ ‫יתירה בשנה זו ‪) -‬א( שנת ‪) ,‬ב( קביעות יום‬ ‫‪3‬‬
‫‪27‬‬ ‫ובמיוחד ‪ -‬בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם‬ ‫ראשון של פסח )וכן ר"ח ניסן( ביום השבת‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪28‬‬ ‫)בהוספה על שאר השיעורים בתורה(‪ ,‬ע"י עריכת‬ ‫שנוסף על כללות השמחה ד"מועדים לשמחה"‬ ‫‪5‬‬
‫‪29‬‬ ‫"‪ " ‬בזמן האפשרי )בערב פסח עצמו‪ ,‬או‬ ‫)ובפרט ב"ראשון לרגלים" ‪ ,(‬ניתוסף שמחה גם‬ ‫‪6‬‬
‫‪30‬‬ ‫בימים הסמוכים ‪ -‬כפי תנאי המקום כו'(‪.‬‬ ‫מצד ענינו של יום השבת‪" ,‬ביום שמחתכם אלו‬ ‫‪7‬‬
‫‪31‬‬ ‫ויש להוסיף ולהעיר שיום הולדתו של הרמב"ם‬ ‫השבתות"‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪32‬‬ ‫בערב פסח )ולאחר חצות( מרמז ע"ד שייכותו‬ ‫ומחג הפסח נמשכים כל ענינים אלו על כל‬ ‫‪9‬‬
‫‪33‬‬ ‫)ערב והכנה( לענין הגאולה )פסח(‪ ,‬קיבוץ גלויות‬ ‫‪ 10‬השנה כולה ‪ -‬כידוע שהארת כל המועדים‬
‫‪‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ -‬כי ספרו העיקרי של הרמב"ם‪" ,‬משנה תורה"‪,‬‬ ‫‪) 11‬ועאכו"כ "ראש לרגלים" ‪ (‬נמשכת על כל השנה‬
‫‪35‬‬ ‫"יד החזקה"‪ ,‬הוא "מקבץ לתורה שבעלֿפה‬ ‫‪ 12‬כולה‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫כולה"‪ ,‬הלכות כל התורה כולה‪" ,‬בלשון ברורה‬
‫‪  13‬ויש להוסיף ולהדגיש ענין מיוחד שיש‬
‫‪37‬‬ ‫ודרך קצרה‪ ..‬עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן‬
‫‪ 14‬לעשותו לפני הפסח ‪ -‬בערב פסח‪:‬‬
‫‪38‬‬ ‫ולגדול" ‪ ,‬שעי"ז מקבץ ומלקט גם את כל ישראל‬
‫‪39‬‬ ‫‪" -‬לקטן ולגדול" ‪ -‬ללימוד כל התורה כולה‪ ,‬אשר‬ ‫‪ 15‬ערב פסח‪ ,‬הוא יום הולדתו של הרמב"ם ז"ל‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫זוהי גם ההכנה לקיום היעוד "ואתם תלוקטו לאחד‬ ‫‪ 16‬ובהמשך להמדובר לעיל‪ ‬ע"ד ההצעה בקשר‬
‫‪41‬‬ ‫אחד בני ישראל" ‪" ,‬בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו‬ ‫‪ 17‬להנהגה ביום ההולדת דכאו"א מישראל‪ ,‬קבלת‬
‫‪42‬‬ ‫ובבנותינו" ‪" ,‬קהל‪ ‬גדול ישובו הנה" ‪ ,‬שאז‬ ‫‪ 18‬החלטות טובות להוסיף בעניני יהדות‪ ,‬תורה‬
‫‪43‬‬ ‫"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו‬ ‫‪ 19‬ומצוותי'‪ ,‬מתוך התוועדות של שמחה ‪ -‬הרי‬
‫‪44‬‬ ‫אותי ‪ , "  ‬ויתירה מזה ‪" -‬כי ‪‬‬
‫‪ 20‬עאכו"כ שהנהגה זו צריכה להיות )ואדרבה ‪ -‬ביתר‬
‫‪45‬‬ ‫מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ‪.‬‬ ‫‪ 21‬שאת וביתר עוז( בימי הולדת של ‪ ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ ‬ויה"ר שקבלת החלטות טובות )ויתירה מזה‬ ‫‪ , 22‬כולל גם ‪ -‬יום הולדתו של הרמב"ם בערב‬
‫‪47‬‬ ‫‪ -‬תיכף להשקו"ט ע"ד הצורך בקבלת החלטות‬ ‫‪ 23‬פסח‪ ,‬שאז "מזלו גובר" ‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫טובות( בכל הענינים האמורים‪ ,‬הקשורים עם‬
‫‪49‬‬ ‫ההכנות לפסח באופן של גדלות כו'‪ ,‬אשר‬ ‫גם הם כמצרים ובבל יתנו לב לבקש ולזכור את כל אחד ואחד"‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" ‪ - ‬תפעל‬ ‫"זה יולד שם‪ ,‬זה הי' ממשפחת הנולדים בציון‪ ,‬כענין שנאמר )שם‬
‫‪51‬‬ ‫תיכף‪) ‬עוד לפני "בעשור לחודש"( את ה"נס‬ ‫כו‪ ,‬יב( ואתם תלוקטו לאחד אחד" )פירש"י עה"פ(‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪52‬‬ ‫גדול" ד"למכה מצרים בבכוריהם"‪ ,‬שתוקף הגלות‬ ‫שאוה"ע עצמם )‪ ,‬וכן שאר האומות‪ ,‬בבל צור וכוש‪,‬‬
‫שכולם נקראו ע"ש מצרים )ב"ר פט"ז‪ ,‬ה(( מסייעים בגאולתם של‬
‫‪53‬‬ ‫עצמו דורש )ולוחם בשביל( גאולתם של ישראל‪,‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫‪ (84‬בהעלותך י‪ ,‬י‪ .‬ובספרי עה"פ‪.‬‬
‫‪ (85‬ראה משנה‪ ,‬ריש מסכת ר"ה‪ .‬גמרא שם ד‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (91‬לשון הרמב"ם בהקדמתו לספר היד‪.‬‬ ‫‪ (86‬ראה לקו"ת ברכה צח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (92‬ישעי' כז‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ (87‬ויתירה מזה ‪ -‬שחג הפסח עצמו )לא רק הארה ממנו(‬
‫‪ (93‬בא י‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫נמשך תמיד‪ ,‬שלכן אין אומרים "חסל סידור פסח" )שיחות חה"פ‬
‫‪ (94‬ובפרט בשנה זו – 'שנת הקהל'‪" ,‬הקהל את העם‪ ,‬האנשים‬ ‫תש"ג(‪.‬‬
‫והנשים והטף"‪ ,‬שנעשים "קהל גדול"‪.‬‬ ‫‪" (88‬נולד ערב פסח‪ ,‬יום השבת‪ ,‬שעה ושליש אחר חצי היום"‬
‫‪ (95‬ירמי' לא‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫)סדה"ד ד"א תתקכ"ז ‪ -‬מספר יוחסין מאמר ד )דורות‬
‫‪ (96‬שם‪ ,‬לג‪.‬‬ ‫האחרונים((‪.‬‬
‫‪ (97‬ישעי' יא‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ (89‬שיחות‪ :‬יום ב'‪ ,‬כ"ה אדר‪ .‬ש"פ ויקרא‪.‬‬
‫‪ (98‬סיום וחותם ספר הרמב"ם‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שפסוק זה הובא גם‬ ‫‪ (90‬ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם‪ - .‬ואף שמדובר‬
‫בסיום וחותם דרושי פרשתנו )פ' צו( בלקו"ת‪.‬‬ ‫שם אודות אוה"ע‪ ,‬ואילו בנוגע לבנ"י "אין מזל לישראל" )שבת‬
‫‪ (99‬קידושין מ‪ ,‬א‪ .‬וידוע הפירוש בזה ‪" -‬דכאשר איש ישראל‬ ‫קנו‪ ,‬א(‪ ,‬הרי ידוע הפירוש הפנימי )או"ת להה"מ מט‪ ,‬ג‪ .‬סב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫חושב לעשות איזה דבר בלימוד התורה‪ ,‬בקיום המצוות ובמדות‬ ‫חנוך לנער ע' ‪ (48‬שבחי' ‪ ,‬הוא המזל דישראל ‪ -‬אין דיש‬
‫טובות וחפץ בזה בכל לבו ומאודו‪ ,‬הנה הקב"ה מצרף כמה‬ ‫הנברא‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬האין דיש האמיתי )ראה דרושי פסח‬
‫ענינים בהשגחה פרטית שיבא לידי מעשה" )סה"מ תש"ב ע' ‪.(87‬‬ ‫לאדמו"ר האמצעי )ד"ה תפול עליהם‪ ,‬בתו"ח בשלח רסו‪ ,‬א‬
‫‪ (100‬ע"ד פס"ד השו"ע ‪ -‬או"ח סתקע"א ס"ג‪.‬‬ ‫ואילך((‪ ,‬שהוא באופן של ‪.‬‬
 ‫זכ‬ ‫‪      ‬‬

‫‪13‬‬ ‫ובפשטות ‪ -‬שבעמדנו ב"שבת הגדול" נעשה‬ ‫ותיכף ומיד ‪ -‬הגאולה האמיתית והשלימה‪" ,‬כימי‬ ‫‪1‬‬
‫‪14‬‬ ‫"בוא‪ ‬יום ה' הגדול" ‪ ,‬ובדרך ממילא‪ ,‬בבוא‬ ‫צאתך מארץ מצרים" ש"נגלה עליהם מלך מלכי‬ ‫‪2‬‬
‫‪15‬‬ ‫ערב פסח‪ ,‬מקריבין כל ישראל את הפסח בביהמ"ק‬ ‫המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ‬וגאלם" ‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪16‬‬ ‫השלישי‪ ,‬ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן‬ ‫וכל זה ‪ -‬באופן של זריזות‪ ,‬חפזון ‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪17‬‬ ‫השמים" ‪ ,‬ו"נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים‪..‬‬ ‫דשכינה‪ ,‬ובפרט ע"פ ההוראה מפ' צו ‪" -‬מגיד‬ ‫‪5‬‬
‫‪18‬‬ ‫ונודה לך שיר חדש‪ ‬על גאולתנו ועל פדות‬ ‫דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" ‪" - ‬אין‬ ‫‪6‬‬
‫‪19‬‬ ‫נפשנו" ‪ - ‬בפועל ממש‪ ,‬למטה מעשרה טפחים‪,‬‬ ‫צו אלא לשון זירוז‪ ,‬מיד ולדורות" ‪ ,‬ועד ש"לא‬ ‫‪7‬‬
‫‪20‬‬ ‫נשמות בגופים‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫עיכבן המקום כהרף עין" ‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫ובאופן של דילוג וקפיצה‪" ,‬קול דודי הנה זה‬ ‫‪9‬‬

‫‪ (111‬מלאכי ג‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪ (112‬להעיר ממטה משה )סימן תקמ"ב( בשם המהרש"ל‪ :‬לכך‬ ‫בא‪ ,‬מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" ‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪10‬‬
‫קורין אותו שבת הגדול‪ ,‬על שם ההפטרה שקורין בההיא שבת‪,‬‬ ‫‪ 11‬ש"מדלג על החשבונות ועל הקיצים" ‪ ,‬ובפרט‬
‫דכתיב בה הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום‬ ‫‪ 12‬לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין" ‪.‬‬
‫ה' הגדול‪ .‬אבל‪ ,‬נוסף לכך ש"נוהגין במדינות אלו שכששבת‬
‫הגדול הוא ערב פסח מפטירין בו במלאכי וערבה וגו'")שו"ע‬
‫אדה"ז או"ח סת"ל ס"ג(‪ ,‬הרי המהרש"ל עצמו דוחה טעם זה‪,‬‬ ‫‪ (101‬ראה סה"מ אעת"ר ע' עה ואילך‪ .‬המשך תער"ב ח"ב‬
‫משום שעפ"ז צריך "לקרותו שבת וערבה‪ ,‬על שם ‪‬‬ ‫ס"ע תתקכד‪.‬‬
‫ההפטרה‪ ,‬כמו‪ ..‬שבת נחמו"‪.‬‬ ‫‪ (102‬נוסח הגדה של פסח ‪ -‬פיסקא מצה זו‪ ,‬ולפנ"ז ‪ -‬פסקא‬
‫‪ (113‬פירש"י ותוס' סוכה מא‪ ,‬א‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫ויוציאנו‪.‬‬
‫‪ (114‬להעיר גם מסיום וחותם מזמור פ"ז בתהלים )ראה לעיל‬ ‫‪ (103‬דאף ‪  ‬נאמר "לא בחפזון תצאו" )ישעי'‬
‫הערה ‪" - (83‬ושרים כחוללים כל מעייני בך"‪ ,‬ופירש"י‪:‬‬ ‫נב‪ ,‬יב(‪ ,‬אלא "בשובה ונחת תושעון" )שם ל‪ ,‬טו(‪ ,‬מ"מ‪ ,‬ההכנה‬
‫"כחוללים לשון מחוללים"‪" ,‬כל מעייני‪ ,‬כל קרבי‪ ,‬בך‪ ,‬בישועתך"‪.‬‬ ‫לגאולה‪ ,‬ביאת משיח צדקנו‪ ,‬צ"ל )ותהי'( בתכלית הזריזות‬
‫וראה רשימות הצ"צ )יהל אור( עה"פ‪" :‬מחוללים‪ ,‬היינו מנגנים‬ ‫והחפזון‪ ,‬שהרי ‪ ‬רז"ל שמכבר )בזמן הש"ס( ‪ ‬כל הקיצין‬
‫והוא על הישועה ע"ש"‪ .‬ובהמשך הענין מביא ממדרש תהלים‬ ‫)סנהדרין צז‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫)עה"פ( "כשם שהבאר נובע מים חדשים בכל שעה‪ ,‬כך ישראל‬ ‫‪ (104‬מכילתא בא יב‪ ,‬יא‪ .‬נתבאר באוה"ת בא ע' רצג‪ .‬המשך‬
‫אומרים שירה חדשה בכל שעה‪ .‬הה"ד ושרים כחוללים כל מעיני‬ ‫וככה תרל"ז פק"ל‪.‬‬
‫בך"‪ .‬ומקשר עם הענין ד"שיר חדש"‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ולהעיר מהשייכות‬ ‫‪ (105‬תהלים קמז‪ ,‬יט‪ .‬שמו"ר פ"ל‪ ,‬ט‪.‬‬
‫המיוחדת לשנה זו ‪ -‬שנת ‪.‬‬ ‫‪ (106‬הגאולה נצחית עד סוף כל הדורות‪ ,‬כולל גם גאולה‬
‫ובהמשך המדרש )הובא ב'יהל אור'(‪" :‬רבנן אמרי‪ ,‬כשם‬ ‫)תחי'( מתחילת כל הדורות ‪" -‬הקיצו ורננו שוכני עפר" )ישעי'‬
‫שאומרים האנשים שירה‪ ,‬כך אומרים הנשים שירה‪ ,‬שנאמר כל‬ ‫כו‪ ,‬יט(‪.‬‬
‫מעייני בך‪ ,‬ואומר )שה"ש ד‪ ,‬יב( גן נעול אחותי כלה‪ ,‬גל נעול‬ ‫‪ (107‬מכילתא ופירש"י בא יב‪ ,‬מא‪.‬‬
‫מעין חתום" ‪ -‬שקשור עם מעלתן של נשי ישראל הצדקניות‬ ‫‪ (108‬שה"ש א‪ ,‬ח‪.‬‬
‫שבזכותם נגאלין ישראל )ראה יל"ש רות‪ ,‬רמז תרו בסופו(‪.‬‬ ‫‪ (109‬ראה שהש"ר עה"פ‪.‬‬
‫‪ (115‬נוסח ברכת אשר גאלנו ‪ -‬מפסחים קטז‪ ,‬ב במשנה‪.‬‬ ‫‪ (110‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ו' ניסן‪ ,‬ה'תשי"א‬

‫ברוקלין‬
‫הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור וכו'‬
‫מוה"ר חיים שלמה שי'‬

‫שלום וברכה!‬

‫היות אשר בקשר עם חג הפסח הממשמש ובא רבות הבקשות לעזרה המגיעות אלי‪ ,‬הן מנצרכים‬
‫פה במדינה‪ ,‬הן מארצה"ק ת"ו והן מאירופא‪ ,‬ובידעי אשר מדי שנה בשנה נתקבלו בהשתדלותו סכומים‬
‫הגונים למעות חטים ממוסדות שונים ויחידים‪,‬‬
‫הנני מקוה אשר בטח גם בשנה זו יחזיק במנהגו הטוב הזה‪ ,‬וכמובן אשר כל המרבה והמקדים‬
‫הרי זה משובח‪.‬‬
‫בברכת חג כשר ושמח‪.‬‬
 ‫חכ‬

‫‪     ‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫‪ ‬הענין המיוחד של יום הולדת ‪ -‬נתגלה ונתפרסם עלֿידי כ''ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫בדורות שלפניֿזה ‪ -‬לא נתפרסמה ההנהגה ביום הולדת‪ ,‬גם לא בתור הנהגה מיוחדת לנשיאים‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫ואףֿעלֿפיֿכן גילה כ"ק מו"ח אדמו"ר ההנהגה ביום הולדת כפי שהיה אצל הנשיאים‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬ ‫‪3‬‬

‫שביקש וצוה לפרסם הדבר‪ ,‬כולל גם ציווי )או הסכמה( להדפיס ענין זה בלוח "היום יום" )י"א ניסן(‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫ומיני אז ‪ -‬נעשה הוראה לרבים‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ונקודת הדברים ‪ -‬ש"ביום ההולדת על האדם להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם‪ ,‬והצריכים‬ ‫‪6‬‬

‫תשובה ישוב ויתקנם"‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫וזהו גם כללות הענין ד"והחי יתן אל לבו" ‪) 1‬המדובר לאחרונה( בקשר ובשייכות לעניני שמחה‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫עיקר הענין ד"והחי יתן אל לבו" הוא ‪ -‬בעניני שמחה‪ .‬אלא‪ ,‬שניתוסף בזה שצריך לימוד והוראה גם‬ ‫‪9‬‬

‫מענין שמצדֿעצמו הוא בלתיֿרצוי‪ ,‬שיש לנצלו באופן ד"והחי יתן אל לבו" ‪ ,2‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה‬ ‫‪10‬‬

‫כאשר הקב"ה מראה חסדו וטובו הנראה והנגלה לעיני בשר‪ ,‬הרי בוודאי שענין זה צריך לעורר הרגש‬ ‫‪11‬‬

‫ב‪" , ‬כמים הפנים לפנים כן ‪  ‬לאדם" ‪) 3‬כפי שמאריך רבינו הזקן בספר התניא‪ 4‬בנוגע‬ ‫‪12‬‬

‫לאדם התחתון ואדם העליון(‪ ,‬שעלֿידיֿזה יתוסף בענין ד"והחי יתן אל לבו"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ועלֿדרךֿזה בנידוןֿדידן ‪ -‬שיום הולדת‪ ,‬הקשור עם ענין החיים‪ ,‬באופן של שמחה וטוב הנראה‬ ‫‪14‬‬

‫והנגלה‪ ,‬צריך להביא לידי הוספה ב"החי יתן אל לבו"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ ‬ויש לקשר זה עם כללות ענין חודש ניסן‪:‬‬ ‫‪16‬‬

‫חודש ניסן קשור עם בחירתו של הקב"ה בישראל )התחלת המציאות‪ ,‬לידת עם ישראל( ‪ -‬כדאיתא‬
‫‪5‬‬ ‫‪17‬‬

‫במדרש‪" 6‬כשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראשֿחודש של גאולה"‪" ,‬החודש הזה לכם גו" ‪.7‬‬ ‫‪18‬‬

‫וענין זה מעורר את הרגש לב האדם "כמים הפנים לפנים גו'" – שלכן אומרים בכל יום בברכות‬ ‫‪19‬‬

‫קריאתֿשמע‪" 8‬ובנו בחרת מכל עם ולשון"‪ ,‬כי עלֿידי ההתבוננות בבחירתו של הקב"ה בישראל‪ ,‬בחירה‬ ‫‪20‬‬

‫אמיתית‪ ,‬שאינה תלויה בטעם וסיבה כו'‪ ,‬אלא מצד העצם )מהותו ועצמותו יתברך( ממש‪ ,‬יתעורר האדם‬ ‫‪21‬‬

‫ברגש של אהבה להקב"ה‪" ,‬כמים הפנים לפנים גו'" ‪.9‬‬ ‫‪22‬‬

‫ויש להוסיף‪ ,‬שענין הבחירה קשור עם ‪  ‬של ישראל – שזהו הקשר והשייכות לענין הלידה‬ ‫‪23‬‬

‫)יום הולדת(‪ ,‬לידת הגוף הגשמי‪:‬‬ ‫‪24‬‬

‫לכאורה אינו מובן מהו ענין הבחירה בישראל ‪ -‬דממהֿנפשך‪ :‬ביחס לענינים שישנם גם אצל "כל‬ ‫‪25‬‬

‫עם ולשון" ‪ -‬אין צורך )לכאורה( לבחור בישראל דוקא‪ .‬ואילו ביחס לענינים שישנם רק אצל ישראל‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫"גוי אחד בארץ" ‪ – 10‬לא שייך ענין של בחירה‪ ,‬מכיון שאין מקום לאפשרות אחרת?!‬ ‫‪27‬‬

‫והביאור בזה – כמו שכתב רבינו הזקן בספר התניא ‪ 11‬ש"ובנו בחרת מכל עם ולשון‪ ,‬הוא ‪ ‬‬ ‫‪28‬‬

‫הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביחס לגוף יש דמיון וענין משותף )לכאורה( עם אומות‬ ‫‪29‬‬

‫העולם‪ ,‬ולכן שייך בזה ענין של בחירה‪ ,‬לבחור בין שני דברים שבשניהם נמצא הדבר המבוקש‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫ואףֿעלֿפיֿכן "ובנו )דוקא( בחרת מכל עם ולשון"‪ ,‬מצד בחירת העצמוּת‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ (6‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ (1‬קהלת ז‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ (7‬בא יב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (2‬ע"ד מ"ש הרמב"ם )ריש הל' תעניות( בענין הזעקה על‬
‫‪ (8‬נוסף על מה שאמרו כבר בברכת התורה ‪" -‬אשר בחר בנו‬ ‫הצרה ש"דבד זה מדרכי התשובה הוא"‪.‬‬
‫מכל העמים"‪.‬‬ ‫‪ (3‬משלי כז‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ (9‬ראה תניא שם‪.‬‬ ‫‪ (4‬פרק מט‪.‬‬
‫‪ (10‬ש"ב ז‪ ,‬כג‪ .‬ועוד‪ .‬וראה אגה"ק רס"ט‪ :‬שגם בעניני ארץ‬ ‫‪ (5‬להעיר גם מבמדב"ר פי"ד‪ ,‬יו"ד‪" :‬ביום עשתי עשר יום‬
‫כו'‪.‬‬ ‫נשיא לבני אשר ‪ ..‬הקריב קרבנו ע"ש הבחירה שבחר הקב"ה‬
‫‪ (11‬זח"ג ע‪ ,‬רע"ב‪.‬‬ ‫בישראל כו'"‪.‬‬
 ‫טכ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ובזה מודגש יותר מעלת ויוקר הגוף של כל אחד ואחד מישראל‪" ,‬גופא דילהון קדישא"" ‪ -‬לא )רק(‬
‫‪2‬‬ ‫בגלל שעלֿידו ממלאת הנשמה את השליחות שבשבילה ירדה לעולם‪ ,‬אלא מצד עצם מציאותו של הגוף‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫עליו נאמר "ובנו בחרת מכל עם ולשון"‪ ,‬היינו‪ ,‬שבחירת העצמוּת היא ַבּמציאות של הגוף מצדֿעצמו‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫]ולהעיר‪ ,‬שענין זה מגדיל יותר את ה"שטורעם" של הקושיא ‪ -‬איך יתכן ענין של ירידה‪ ,‬עד להעדר‬
‫‪5‬‬ ‫כו'‪ ,‬בגוף של ישראל?! בשלמא בגופי אומות העולם‪ ,‬הרי זה קשור עם חטא עץ הדעת וכיוצא בזה‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫אבל בנוגע לגוף של בני ישראל ‪ -‬מכיון שנתעלה שלא בערך לגמרי עלֿידיֿזה ש"ובנו בחרת"‪ ,‬איך‬
‫‪7‬‬ ‫יתכן בו ענין של העדר?! אלא‪ ,‬שמצד ענין ‪ ,‬שלמעלה גם מחכמה דקדושה ‪ -‬יודעים שהתורה‬
‫‪8‬‬ ‫אומרת שירידה זו היא צורך עליה‪ ,‬ולכן אף שאין זה מתרץ את השאלה כו'‪ ,‬מכיון שאין זה מתקבל‬
‫‪9‬‬ ‫בחכמה דקדושה‪ ,‬הרי זה פועל העדר הבלבול כו'‪ ,‬ואדרבה ‪" -‬והחי יתן אל לבו"‪ ,‬שהקב"ה רוצה שתהיה‬
‫‪10‬‬ ‫עליה גדולה כל כך‪ ,‬שבשביל זה כדאי לעשות ענין שהוא היפך‪ ,‬כביכול‪ ,‬מהבחירה שלו )בחירת העצמוּת(‬
‫‪11‬‬ ‫שבחר בגוף זה‪ .‬ויש להאריך בכל זה‪ ,‬אבל צריכים לדבר בענינים של שמחה כו'‪ ,‬כנ"ל[‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ ‬עלֿפי האמור שביום הולדת צריך להיות הענין ד"והחי יתן אל לבו" באופן של שמחה ‪ -‬מובן‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫שיש לקשר את יום ההולדת עם שמחה של מצוה‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫יום הולדת הוא יום מיוחד‪ - 12‬שבו מזלו גובר‪ ,13‬היינו‪ ,‬שביום זה מאיר ומתגבר המזל‪ ,‬מקור ושורש‬
‫‪16‬‬ ‫הנשמה‪ ,‬בחינת ‪ ,‬כידוע‪) 14‬בפירוש מאמר רבותינו ז"ל‪" 15‬אין מזל לישראל"( שבחינת 'אין' הוא המזל‬
‫‪17‬‬ ‫של ישראל‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫ולכן‪ ,‬יש לנצל יום זה באופן שעלֿידו יתוסף בכל עניני תורה ומצוותיה‪ ,‬ומתוך שמחה‪ ,‬עלֿידי‬
‫‪19‬‬ ‫התוועדות של שמחה במעמד כמה וכמה מישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף )כמובן‪ ,‬עם מחיצה עלֿפי 'שולחן‬
‫‪20‬‬ ‫ערוך' ‪ ,(16‬שמחה של מצוה ושמחה של תורה‪ ,‬עד לשמחה גשמית הקשורה עם הגוף הגשמי ‪ ,17‬עלֿידי‬
‫‪21‬‬ ‫אכילה ושתיה‪" ,‬לחם לבב אנוש יסעד" ‪ ,18‬ובפרט מאכל המשמח ומשקה המשמח‪.19‬‬
‫‪22‬‬ ‫וכאן המקום לעורר גם אודות יום הולדתו של הרמב"ם )"מורה הנבוכים" ‪ 20‬בדורו‪ ,‬ובדורות‬
‫‪23‬‬ ‫שלאחריֿזה‪ ,‬עד סוף כל הדורות(‪ ,‬בערב פסח‪ - 21‬לערוך בו התוועדות של שמחה הקשורה עם עניני‬
‫‪24‬‬ ‫יהדות‪ ,‬תורה ומצוותיה‪ ,‬בהשתתפות רבים מישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם בהקדמתו‬
‫‪25‬‬ ‫לחיבורו ‪" -‬לקטן ולגדול"‪ .‬ומכיון שבערב פסח אין הזמן מתאים לעריכת התוועדות "ברוב עם הדרת‬
‫‪26‬‬ ‫מלך" ‪ - 22‬יעשו זאת ‪ ‬לערב פסח‪ ,‬ואדרבה ‪ -‬כשנעשה שלא בזמנו צריך להיות באופן של פרסום‬
‫‪27‬‬ ‫עוד יותר‪.23‬‬

‫הנהגה אחרת כו' ירגישו את שייכותם ל"שמחה של מצוה" ‪...‬‬ ‫‪ (12‬לא רק מצד פעולת האדם‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬אלא‬
‫שלא בערך מכפי שנצטוו ע"י זקני המשפיעים‪ ,‬עד לציווי של‬ ‫מצד עצם מעלת היום‪ ,‬ע"ד לשון חז"ל )פסחים סח‪ ,‬סע"ב( "האי‬
‫נשיא דורנו‪ ,‬בלשון צחה וברורה‪.‬‬ ‫יומא דקא גרים"‪.‬‬
‫‪ (20‬וי"ל בדא"פ‪ ,‬שהספר "מורה נבוכים" הוא גם בשייכות‬ ‫‪ (13‬ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח‪ ,‬ובקה"ע שם‪.‬‬
‫לספקות בקדושה‪ ,‬ועד לתכלית העילוי‪ ,‬כדאיתא בע"ח )שער‬ ‫‪ (14‬ראה לקו"ת ר"פ האזינו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫עתיק( שאפילו בעתיק יש ענינים של ספקות‪ ,‬ולכן יש צורך‬ ‫‪ (15‬שבת קנו‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫ב"מורה נבוכים"‪ .‬וכידוע ע"ד סודות התורה שבספר "מורה‬ ‫‪ (16‬להעיר‪ ,‬שמחיצה דקדושה )ע"פ תורה( מדגישה את‬
‫נבוכים"‪ ,‬אם כי יש צורך במדריך ומלמד הראוי‪" ,‬מלמד להועיל"‬ ‫המעלה המיוחדת שבכל אחד משני הענינים‪ ,‬שיש בזה מה שאין‬
‫)ישעי' מח‪ ,‬יז(‪ ,‬למצוא את התוכן המתאים לכוונת החיבור‪,‬‬ ‫בזה כו'‪ ,‬ולהעיר גם משיעור חומש היומי "ולהבדיל גו'" ‪ -‬ראה‬
‫ועאכו"כ ‪ -‬לכוונת המחבר‪ ,‬רבינו משה בן מיימון הספרדי‪.‬‬ ‫לקמן ס"ח‪.‬‬
‫‪ (21‬סדה"ד ד"א תתקכז‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ (17‬דמכיון שבחי' אין )המזל דישראל( גבוהה ביותר‪ ,‬לכן‬
‫‪ (22‬משלי יד‪ ,‬כח‪ .‬וראה אנציק' תלמודית בערכו‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫נמשכת ומתגלה עד למטה מטה ביותר‪ ,‬בעניני הגוף הגשמי‪.‬‬
‫‪ (23‬ע"ד שמצינו בקריאת המגילה )גאולת פורים(‪ ,‬ש"בזמנה‬ ‫‪ (18‬תהלים קד‪ ,‬טו‪.‬‬
‫קורין אותה אפילו ביחיד‪ ,‬שלא בזמנה בעשרה" )מגילה ה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (19‬ופשיטא ‪ -‬בהגבלות הידועות )ד' כוסיות‪ ,‬וכוסיות קטנות‪,‬‬
‫רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ז(‪.‬‬ ‫וגם זה ‪ -‬לאו כל מוחא סביל כו'(‪ ,‬ואין להאריך בדבר הפשוט‬
‫ומובן גם לקטנים בשכל‪ ,‬שמצדֿעצמם עלולים לחשוב שע"י‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ל‬

‫ועלֿדרךֿזה בנוגע לכל אחד ואחד מישראל ביום ההולדת שלו‪ ,‬וכן ביום ההולדת של זוגתו‪ ,‬וגם –‬ ‫‪1‬‬

‫ועלֿאחתֿכמהֿוכמה ‪ -‬ביום ההולדת של בניו ובנותיו הקטנים‪ ,‬מצד החיוב והזכות של חינוכם בכל‬ ‫‪2‬‬

‫עניני יהדות‪ ,‬תורה ומצוותיה )כמדובר כמה פעמים‪.(24‬‬ ‫‪3‬‬

‫*‬
‫‪ ‬ובהמשך לכל הנ"ל ‪ -‬גם בנוגע ליום הולדת זה‪ ,‬ובהקדמה ‪ -‬שמציאותו של הפרט והיחיד קשורה‬ ‫‪4‬‬

‫עם מציאות הכלל והציבור‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫עלֿפי ההלכה בתורה )שהיא לא רק "תורת חיים"‪ ,‬הוראה בחיים‪ ,‬אלא גם "תורת אמת"‪ ,‬היינו‪ ,‬שכן‬ ‫‪6‬‬

‫הוא האמת לאמיתו גם בעולם הזה הגשמי והחומרי‪" (25‬אל תפרוש מן הציבור" ‪ - 26‬מובן‪ ,‬שבכוחו‬ ‫‪7‬‬

‫וביכלתו של כל אחד ואחד מישראל להיות במעמד ומצב שנעשה חלק עד למציאות אחת עם הציבור‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫ויש להביא דוגמא לדבר מענין שהזמן גרמא ‪ -‬קרבן פסח ‪ -‬שעם היותו קרבן יחיד‪ ,‬ממונו של היחיד‬ ‫‪9‬‬

‫דוקא‪ ,27‬מכלֿמקום מכיון ש"אתי בכנופיא" ‪ ,28‬ביחד עם כל בני ישראל‪ ,‬יש לו דין וגדר של קרבן ציבור‪.29‬‬ ‫‪10‬‬

‫וענין זה )אחדותו של הפרט עם הכלל( מודגש ביותר בשנה זו – 'שנת הקהל'‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫בציווי "הקהל את העם גו'" ‪ - 30‬מודגשים שני קצוות‪ :‬מחד גיסא ‪ -‬התחלקות פרטים‪" ,‬האנשים‬ ‫‪12‬‬

‫והנשים והטף גו'" ‪ ,31‬ריבוי פרטים‪'' ,‬עד כי חדל לספור כי אין מספר‪ ,32‬ולאידך גיסא ‪ -‬שכל הפרטים‬ ‫‪13‬‬

‫מתאחדים למציאות אחת של "קהל" )ציבור(‪" ,‬הקהל" לשון יחיד )לא "הקהילו"‪ ,‬וכיוצא בזה(‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫שגם מציאותו של הפרט שבפרט‪ ,‬קשורה ומאוחדת עם נקודת הכלל שלמעלה מענין המספר כו'‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ואחדות זו‪ 33‬נמשכת ומתגלה למטה מטה ‪ -‬במציאות העולם‪ ,‬בגדרי המקום והזמן‪ ,‬שהרי הענין‬ ‫‪16‬‬

‫ד"הקהל" היה בזמן מסויים ובמקום מסויים‪ ,‬בביתֿהמקדש‪ ,‬אשר גם בזמן הזה שביתֿהמקדש הגשמי‬ ‫‪17‬‬

‫אינו קיים‪ ,‬הרי הענינים הרוחניים ישנם בשלימות‪ ,‬ואדרבה ‪ -‬מצד החסרון בגשמיות צריכה להיות‬ ‫‪18‬‬

‫הרוחניות ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫ומזה מובן גם בנידוןֿדידן ‪ -‬יום ההולדת של איש פרטי‪ ,‬שמזלו גובר – שהמזל של איש פרטי‬ ‫‪20‬‬

‫)שורש נשמתו( מתאחד ונעשה מציאות אחת עם המזל הכללי של כלל ישראל‪ ,‬בחינת 'אין' )עד לבחינת‬ ‫‪21‬‬

‫'אין' העצמי(‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ועוד ענין בזה ‪ -‬הגילוי וההמשכה עד למטה‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫"מזל" הוא גם מלשון "נוזל"‪ ,14‬שיורד ונמשך למטה‪ ,‬כטבע כל דבר הנוזל שיורד ממקום גבוה למקום‬ ‫‪24‬‬

‫נמוך‪ ,‬עד למטה מטה ביותר‪ .‬ומזה מובן‪ ,‬שהמזל של ישראל‪ ,‬וכן שאר המזלות העליונים )י"ג מדות‬ ‫‪25‬‬

‫הקדושה שבעולם שמתבררים ע"י "מעשינו ועבודתינו"‪ ,‬כמבואר‬
‫בדרושי אדמו"ר האמצעי )ביאוה"ז ויגש קלו‪ ,‬א ואילך( בפי'‬
‫מארז"ל )פסחים פז‪ ,‬כ( "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין‬
‫האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים"‪.‬‬
‫‪ (32‬מקץ מא‪ ,‬מט‪.‬‬
‫‪ (33‬החל מהמחשבה על האחדות ‪ -‬שהרי במקום שמחשבתו‬
‫של אדם‪ ,‬שם הוא נמצא )כש"ט הוספות סל"ח‪ .‬וש"נ(‪ ,‬כידוע‬
‫הראי' מהלכות עירובין‪ ,‬שבמקום שדעתו שם‪ ,‬שם הוא מקומו‬
‫)ראה שו"ע אדה"ז או"ח סת"ח(‪.‬‬
‫ולהעיר‪ ,‬שגדולה מזו מצינו בהלכות עירובין ‪ -‬עירוב‬
‫הרשויות עצמם ]כמבואר בדרושי אדמו"ר מהר"ש )המשך מצה‬
‫זו תר"ם פמ"א ואילך( בענין העילוי דד"ס לגבי ד"ת ‪ -‬כמצות‬
‫עירובין‪ ,‬אחת מז' מצוות שמד"ס – שעלֿידן נעשה דחיית‬
‫החיצונים כו'‪ ,‬בדוגמת העילוי דמל"ת לגבי מ"ע(‪ ,‬היינו‪ ,‬פעולת‬
‫אחדות אפילו בגדרי המקום‪.‬‬
‫‪ (24‬שיחת כ"ה אדר‪ .‬ועוד‬
‫‪ (25‬ולהעיר‪ ,‬ש"הלכה" משנה את מציאות העולם )ראה‬
‫ירושלמי כתובות פ"ב ה"ב‪ .‬וש"נ(‪ .‬וגם כשאין צורך בשינוי‬
‫המציאות ‪ -‬פועלת ההלכה את תוקף המציאות )לא רק מצד‬
‫הבריאה‪ .‬אלא גם( ע"פ תורה‪ ,‬ובפרט ע"פ פנימיות התורה‪ ,‬ד"לית‬
‫תמן לא קשיא מסטרא דרע בו'" ) זח"ג קכד‪ ,‬ב(‪ ,‬אלא כולו טוב‬
‫)הנראה והנגלה(‪ ,‬כולו טהור‪ ,‬וכולו קודש‪ ,‬עד לבחי' קדש מלה‬
‫בגרמי' )זח"ג צד‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (26‬אבות פ"ב מ"ד‪ .‬תענית יא‪ ,‬א‪ .‬שו"ע או"ח סו"ס תקעד‪.‬‬
‫‪ (27‬וכמ"ש )בא יב‪ ,‬כא( "משכו וקחו"‪" ,‬ימשוך משלו" או‬
‫"יקח מן השוק" )פירש"י עה"פ(‪.‬‬
‫‪ (28‬יומא נא‪ ,‬א‪ .‬פירש"י פסחים סו‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (29‬ראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' ‪ 104‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (30‬וילך לא‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (31‬והמשך הכתוב ‪" -‬וגרך אשר בשעריך"‪ ,‬שכולל כל ניצוצי‬
 ‫אל‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫הרחמים(‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה המזלות "נוצר" ו"נקה" שהם כללות המזלות‪" - 34‬נוזל" ונמשך למקום‬
‫‪2‬‬ ‫נמוך‪ ,‬למטה מטה ביותר‪ ,‬וגם למטה ביחס לענין הזמן ‪ -‬עקבתא דמשיחא )לאחרי ש"כלו כל הקיצין‪,(35‬‬
‫‪3‬‬ ‫ועלֿידי המשכתו למטה ‪" -‬פועל ישועות בקרב הארץ" ‪) 36‬כביאור רבינו הזקן ב'אגרת הקודש' ‪.(37‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ ‬וביאור ענין אחדות הפרט עם הכלל ופעולתו בעולם – בעומק יותר‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫מציאותו העצמית של כל אחד ואחד מישראל היא ‪" -‬חלק‪ 38‬אלקה ממעל ממש‪ 39‬בחינת ה'יחידה'‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫הקשורה ומאוחדת עם בחינת ה'יחידה' של כללות ישראל )נשמתו של משיח צדקנו( ‪ ,40‬שהרי "העצם‬
‫‪7‬‬ ‫כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו" ‪ .41‬היינו‪ ,‬שמציאות ה"חלק" כפי שהוא "חלק"‪ ,‬הרי הוא קשור‬
‫‪8‬‬ ‫עם העצם כולו‪ ,‬מהותו ועצמותו יתברך‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ובסגנון אחר קצת‪ :‬תכלית בריאת כל אחד ואחד מישראל היא ‪" -‬אני נבראתי לשמש את קוני" ‪,42‬‬
‫‪10‬‬ ‫להיות "עבד מלך"‪ ,‬אשר "עבד מלך ‪ -‬מלך‪ ,43‬ויתירה מזה ‪" -‬אין מלך בלא עם" ‪ ,44‬כולל ‪ -‬שגם בהיותם‬
‫‪11‬‬ ‫במעמד ומצב ד"עם"‪" ,‬מלשון עוממות" ‪ ,45‬כמו גחלים עוממות )מצד חשכת הגלות כו'(‪ ,‬נמצאת בהם‬
‫‪12‬‬ ‫בשלימות בחינת ה'יחידה'‪' ,‬ניצוץ נברא'‪ ,‬שבה מלובש 'ניצוץ בורא' ‪ ,46‬ששניהם ניצוצים של אש‪ ,‬אשר‬
‫‪13‬‬ ‫עלֿידי הניצוץ תופסים בעצם כולו‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫וכללות עבודתם של ישראל )"לשמש את קוני"( היא ‪ -‬לגלות את 'ניצוץ בורא'‪ ,‬הן בנוגע לעצמם‬
‫‪15‬‬ ‫)שכל עניניהם חדורים באש הקדושה‪ 47‬של 'ניצוץ בורא'(‪ ,‬והן בנוגע לחלקם בעולם‪ ,‬ועד לעולם כולו‪,48‬‬
‫‪16‬‬ ‫שיתבטל ההעלם וההסתר של "עולם" )מלשון העלם‪ ,(49‬ואדרבה ‪" -‬לילה כיום יאיר" ‪ ,50‬שמאיר בו עוד‬
‫‪17‬‬ ‫יותר‪ 51‬גילוי 'יחידו של עולם' באופן ש"לא יכנף עוד מוריך גו'" ‪" ,52‬פירוש‪ :‬שלא יתכסה ממך בכנף‬
‫‪18‬‬ ‫ולבוש" ‪ ,53‬כי אףֿעלֿפי שהמלך "אין רואים אותו כשהוא ערום" ‪" ,54‬מלך ביפיו תחזינה עיניך" ‪ ,55‬הרי‬
‫‪19‬‬ ‫בדירתו מתגלה המלך בכל עצמותו‪ ,‬ללא לבושים‪ ,‬ובגאולה העתידה יהיה העולם כולו דידה לו יתברך‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫דירה לעצמותו ממש‪ ,‬ללא לבוש‪.56‬‬
‫‪21‬‬ ‫וענין זה שייך ונעשה עלֿידי כל אחד ואחד מישראל ‪ -‬החל מהרגע שנולד ויצא לאויר העולם‪,57‬‬
‫‪22‬‬ ‫שכבר אז "נבראתי לשמש את קוני"‪ ,‬להיותו "חלק" מן העצם‪ ,‬חלק ממציאות ה"עם" ש"עושים"‬

‫סע"ב(‪ ,‬וכמודגש גם בשאר המצוות בליל הפסח ‪ -‬אכילת מצה‪,‬‬
‫וכן שתיית ד' כוסות )שעם היותה מצוה מדברי סופרים‪ ,‬הרי‬
‫חמורים וערבין ד"ס יותר מד"ת )סנהדרין פח‪ ,‬ב‪ .‬ועוד( ‪ -‬ראה‬
‫לעיל הערה ‪.(33‬‬
‫‪ (48‬ועי"ז "נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" ‪ -‬דכמו‬
‫שהבורא מהוה מציאות העולם כולו בכל רגע ורגע מאין ואפס‬
‫המוחלט‪ ,‬הרי גם ניצוץ נברא )שמתאחד עם ניצוץ בורא( פועל‬
‫במציאות העולם כולו לגלות את הבורא‪.‬‬
‫‪ (49‬לקו"ת שלח לז‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (50‬תהלים קלט‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (51‬עד כמה ששייך לומר כן בנוגע ליחיד האמיתי‪.‬‬
‫‪ (52‬ישעי' ל‪ ,‬כ‪.‬‬
‫‪ (53‬תניא פל"ו ) מו‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ (54‬סנהדרין כב‪ ,‬א ‪ -‬במשנה‪ .‬רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג‪.‬‬
‫‪ (55‬ישעי' לג‪ ,‬יז‪ .‬רמב"ם שם ה"ה‪.‬‬
‫‪ (56‬וי"ל‪ ,‬שענין זה הוא בכלל "יציאת מצרים" ‪ -‬יציאה מכל‬
‫ענין של מיצר וגבול‪ ,‬מדידה והגבלה‪ ,‬כולל גם "לבושים"‪ ,‬שהם‬
‫במדידה והגבלה לפ"ע מדת המלובש כו'‪.‬‬
‫‪ (57‬שאז יש לו דין "יורש"‪ ,‬החל מירושת תכונות האב ‪-‬‬
‫חמשה הדברים שהאב זוכה לבן כו' )עדיות פ"ב מ"ט(‪ .‬וכן יורש‬
‫כל תורת משה )"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"(‪ .‬כולל‬
‫גם הענין ד"ויקרא אל משה"‪ ,‬הן הענין ד"לשון חיבה" )פירש"י‬
‫ר"פ ויקרא(‪ ,‬והן הענין שלא נאמר מי הוא הקורא‪ ,‬מהותו‬
‫ועצמותו ית'‪ ,‬דלא אתרמיז בשום אות וקוצא כלל )לקו"ת ר"פ‬
‫ויקרא(‪.‬‬
‫‪ (34‬ראה ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן פ"ו‪ ,‬לקוטי לוי"צ‬
‫אגרות ע' קמח‪.‬‬
‫‪ (35‬סנהדרין צד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (36‬תהלים עד‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (37‬סימן כח‪.‬‬
‫‪ (38‬תניא רפ"ב‪.‬‬
‫‪ (39‬להעיר מהדיוק בתיבת "ממש" ‪ -‬בב' הקצוות‪" :‬חלק‬
‫אלקה" ממש‪ ,‬עצמותו ומהותו ית'‪ ,‬ובאופן שנמשך גם בממשות‬
‫הגוף הגשמי‪ ,‬עד לחלקו בעוה"ז הגשמי )ראה "היום יום" כ"ג‬
‫מנ"א‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
‫‪ (40‬ראה רמ"ז לזח"ב מ‪ ,‬ב )מק"מ קמו‪ ,‬ב(‪ .‬לזח"ג רס‪ ,‬ב‬
‫)מק"מ קצ‪ ,‬ב(‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (41‬כש"ט הוספות סקט"ו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (42‬משנה וברייתא סוף מס' קידושין‪.‬‬
‫‪ (43‬פירש"י לךֿלך טז‪ ,‬יח‪ .‬בהעלותך יב‪ ,‬ח‪ .‬דברים א‪ ,‬ד‪ .‬וראה‬
‫שבועות מז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (44‬ראה בחיי וישב לח‪ ,‬ל‪ .‬ועוד‪ .‬שעהיוה"א רפ"ז‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (45‬שעהיוה"א שם‪.‬‬
‫‪ (46‬ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א‪ .‬הובא בלקו"ת ראה‬
‫כז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (47‬ומרומז גם בקרבן פסח ‪" -‬ראשו על כרעיו ועל קרבו"‪,‬‬
‫שכל פרטי הענינים שבו‪ ,‬מהכח הנעלה ביותר עד לכחות הנמוכים‬
‫ביותר‪ ,‬נעשים קרבן לה'‪ ,‬שחדורים באש הקדושה )כמבואר‬
‫במכתב הכללי דער"ח ניסן(‪ .‬וכל זה נמשך למטה ‪ -‬אכילה‬
‫גשמית‪ ,‬ועד ש"לא בא מתחילתו אלא לאכילה" )פסחים עו‪,‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫בל‬

‫)כביכול( את מציאותו של המלך‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה לאחרי שהולך וגדל משבוע לשבוע‪ ,‬מחודש‬ ‫‪1‬‬

‫לחודש‪ ,‬ומשנה לשנה‪" ,‬בן חמש שנים למקרא וכו'"‪ ,‬עד "בן מאה כאילו מת ובטל ועבר מן העולם" ‪,58‬‬ ‫‪2‬‬

‫שמבטל ומעביר את ההעלם והסתר של "עולם" ‪ ,59‬שיתגלה בו 'יחידו של עולם'‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ ‬ויש להוסיף ולקשר כל הנ"ל גם עם פרטי הזמן‪ ,‬כלומר‪ ,‬נוסף על האמור לעיל )סעיף ד( בנוגע‬ ‫‪4‬‬

‫לכללות השנה‪' ,‬שנת הקהל' ‪ -‬גם בנוגע לחודש‪ ,‬וגם בנוגע לשבוע‪ ,‬הן ביחס למהלך החמה )ימי השבוע(‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫הן ביחס למהלך הלבנה )ימי החודש(‪ ,‬והן ביחס לחיבור חמה ולבנה )ימי החודש(‪ ,‬אשר ענינם בעבודתם‬ ‫‪6‬‬

‫של ישראל הוא‪ :‬מאור הגדול ‪ -‬משפיע‪ ,‬ומאור הקטן ‪ -‬מקבל‪ ,60‬וחיבור שניהם יחד‪.61‬‬ ‫‪7‬‬

‫בחדשים ‪ -‬חודש ‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫חודש ניסן הוא ‪" -‬חודש של גאולה"‪" ,6‬בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" ‪ ,62‬גאולה האמיתית‬ ‫‪9‬‬

‫והשלימה עלֿידי משיח צדקנו‪ ,‬בחינת ה'יחידה' הכללית )הקשורה עם בחינת ה'יחידה' של כל אחד‬ ‫‪10‬‬

‫ואחת מישראל(‪ ,‬שאז יהיה גילוי 'יחידו של העולם' באופן ש"לא יכנף עוד מוריך"‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫וכמרומז גם בשם החודש ‪" -‬ניסן" ‪ -‬שיש בו שתי נו"נין‪" ,‬נסי נסים" ‪ ,63‬היינו‪ ,‬שגם בחושך כפול‬ ‫‪12‬‬

‫ומכופל של זמן הגלות ‪" -‬נסי נסים נעשו לו"‪ ,‬לכל אחד ואחת מישראל ולכלל ישראל‪ ,‬ועד שפועלים‬ ‫‪13‬‬

‫שגם בעולם כולו תהיה הנהגה נסית‪" ,‬נסי נסים"‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫ולהעיר‪ ,‬ששתי נו"נין בגימטריא ‪) ‬כמוזכר לעיל‪" - (64‬מאה ברכות"‪ ,‬תכלית השלימות בענין‬ ‫‪15‬‬

‫הברכה וההמשכה מלמעלה‪ ,‬כמבואר בארוכה ב'המשך חייב אדם לברך' לאדמו"ר מהר"ש‪") 65‬לכתחילה‬ ‫‪16‬‬

‫אריבער" ‪ ,(66‬וביחד עם זה‪ ,‬נמשכת למטה בפרטים ופרטי פרטים )מאה ‪ -‬שלימות ענין המספר(‪ ,‬עלֿדרך‬ ‫‪17‬‬

‫המבואר ב'שער היחוד' לאדמו"ר האמצעי‪ 67‬שלא מספיק עבודה כללית‪ ,‬אלא צריכה להיות עבודה פרטית‬ ‫‪18‬‬

‫דוקא‪ ,‬בכל הפרטים ופרטי פרטים‪ ,‬שמתאחדים עם מציאות הכלל‪.68‬‬ ‫‪19‬‬

‫ובחודש ניסן עצמו ‪ ,69 "      " -‬מלשון "‪ ‬ישראל" ‪ ,70‬שבו חתם משה‬ ‫‪20‬‬

‫רבינו‪ ,‬ובו התחיל דוד המלך‪ ,‬דוד מלכא משיחא‪ ,‬ספר תהלים‪.71‬‬ ‫‪21‬‬

‫ובימי השבוע ‪ -‬יום השלישי בשבוע‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫ענינו של יום השלישי ‪ -‬שהוכפל בו כי טוב‪ ,72‬טוב לשמים וטוב לבריות‪ ,73‬כמדובר כמה פעמים‬ ‫‪23‬‬

‫שכל רגע ורגע שבו‪ ,‬כולל ומאחד שני הענינים ד"טוב לשמים וטוב לבריות" גם יחד‪ ,‬היינו‪ ,‬עם היותו‬ ‫‪24‬‬

‫רגע אחד‪ ,‬פרט אחד שאיֿאפשר לחלקו )להיותו מופשט )'אין'( מענין של חומריות‪ ,‬ואפילו מדידה‬ ‫‪25‬‬

‫והגבלה גשמית(‪ ,‬הרי הוא כולל שני הענינים ד"טוב לשמים וטוב לבריות" גם יחד‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪ ‬ויש לקשר גם עם פרשת השבוע ‪ -‬פרשת שמיני‪:‬‬ ‫‪27‬‬

‫ובהקדים השייכות ד"שמיני" לחודש ניסן ‪ -‬שהרי "ויהי ביום השמיני"‪" ,‬שמיני למילואים"‪" ,‬הוא‬ ‫‪28‬‬

‫ראשֿחודש ניסן" ‪ " ,74‬חודש" הכולל כל ימי החודש‪ ,75‬ובפרט כפי שהענין ד"שמיני למילואים"‬ ‫‪29‬‬

‫‪ (65‬דשנת תרל"ח‪.‬‬ ‫‪ (58‬אבות ספ"ה‪.‬‬

‫‪ (66‬ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תריז‪.‬‬
‫‪ (67‬פ"ד ואילך‪.‬‬
‫‪ (68‬וי"ל ‪ -‬ע"ד הרמז ‪ -‬שענין זה נתבאר ב"שער היחוד"‪,‬‬
‫לרמז שצריך לחבר ולאחד כל הפרטים ולעשות מהם מציאות‬ ‫בחציו השני של החודש )שהלבנה פוחתת והולכת( ‪ -‬הולך‬
‫אחת‪ ,‬ליחידו של עולם‪.‬‬
‫‪ (69‬נשא ז‪ ,‬עב‪.‬‬
‫‪ (70‬ברכה לג‪ ,‬כט‪.‬‬
‫‪ (71‬ב"ר פ"ק‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (72‬פירש"י בראשית א‪ ,‬ז )מב"ר פ"ד‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫‪ (73‬קידושין מא‪ ,‬א‪ .‬וראה אוה"ת בראשית לג‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (74‬פירש"י ר"פ שמיני‪,‬‬
‫‪ (75‬ראה לקו"ת דרושים לר"ה נח‪ ,‬א ואילך‪ .‬עט"ר שער ר"ה‬
‫בתחילתו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (59‬ראה אוה"ת בראשית קי‪ ,‬ב‪ .‬בשלח ע' תקל‪ .‬חוקת ע'‬
‫תתיז‪.‬‬
‫‪ (60‬כולל ‪ -‬שיש בו שינויים ועליות בקדושה מיום ליום‪ ,‬וגם‬
‫וניתוסף בענין הביטול‪ ,‬כהכנה למולד החדש‪ ,‬ועד"ז בישראל ‪-‬‬
‫"שהם עתידים להתחדש כמותה" )נוסח ברכת קידוש לבנה ‪-‬‬
‫מסנהדרין מב‪ ,‬א(‪ ,‬והרי מחוסר זמן לאו כמחוסר מעשה )ראה‬
‫שד"ח מע' כללים כלל קסא‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (61‬מצד בחי' העצם‪ ,‬שלמעלה מכל עניני שינויים )שנה‬
‫מלשון שינוי(‪ ,‬שלכן כולל ומאחד את כל השינויים ועושה מהם‬
‫מציאות אחת‪.‬‬
‫‪ (62‬ר"ה יא‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ (63‬ראה ברכות נז‪ ,‬רע"א ובחדא"ג מהרש"א שם‪.‬‬
‫‪ (64‬שיחת ש"פ צו‪ ,‬הערה ‪.40‬‬
 ‫גל‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫)חנוכת המשכן( נמשך עלֿידי קרבנות הנשיאים במשך י"ב הימים שלאחריֿזה‪ ,‬אשר כתוצאה מזה נפעל‬
‫‪2‬‬ ‫על כל ימי החודש‪ ,‬שבגלל זה אין אומרים תחנון‪ 76‬במשך כל חודש ניסן ‪) 77‬כמו שכתב רבינו הזקן‬
‫‪3‬‬ ‫ב'סידורו' השוה לכל נפש(‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫וביאור הענין ד"שמיני" עלֿפי פירוש המגיד‪ 78‬על "שמיני עצרת"‪ ,‬ש"שמיני" הוא מלשון "שומן"‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫"עסענץ"‪ ,‬היינו‪ ,‬תמצית ועצמיות )ובמילא גם מהות( הדבר‪ ,‬בחינת החכמה )שמן( שבכל דבר‪ ,‬כמו‬
‫‪6‬‬ ‫שכתוב‪" 79‬כולם בחכמה עשית"‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫וגילוי זה )"ויהי ביום השמיני"( נמשך לכל ישראל‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ,‬כמו שכתוב‪" 80‬וירא כל‬
‫‪8‬‬ ‫"ושׁבּחוּ"‪ ,‬לרמז שענין זה נמשך ונתגלה‬‫‪ ,"‬ובאופן שפעל עליהם "וירונו"‪ ,‬ומפרש רש"י "כתרגומו"‪ָ ַ ְ ,‬‬
‫‪9‬‬ ‫עד למטה מטה‪ ,‬גם בלשון תרגום‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שעלֿידי עבודתם של ישראל‪ ,‬ממשיכים ופועלים הגילוי ד"ויהי ביום השמיני" בכל‬
‫‪11‬‬ ‫העולם ‪ -‬לא רק בחינת האלקות השייכת לגדרי העולם שנברא ב‪ ‬ימי בראשית‪ ,‬אלא גם בחינת‬
‫‪12‬‬ ‫"שמיני" שלמעלה מגדרי העולם‪ ,81‬כולל גם הגילוי ד")אותו יום נטל( עשר עטרות"‪ ,‬ועד לתכלית‬
‫‪13‬‬ ‫השלימות ‪ -‬שכל אחת מעשר העטרות כלולה מעשר‪ ,‬ובצירוף כולם נעשה השלימות ד"מאה"‪ ,‬מאה ברכות‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ ‬ובפרשת "שמיני" עצמה ‪ -‬חלק הפרשה השייך ליום זה‪ ,‬יום השלישי )כהוראת הבעלֿשםֿטוב‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫שנתפרסמה עלֿידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ללמוד בכל יום חלק הפרשה השייך ליום זה‪.(82‬‬
‫‪16‬‬ ‫שסיומו וחותמו )"הכל הולך אחר החיתום" ‪ - (83‬הציווי‪" 84‬להורות את בני ישראל את כל החוקים גו'" ‪,85‬‬
‫‪17‬‬ ‫ובפרטיות יותר )בפסוק שלפניֿזה( "להבדיל בין הקודש ובין החול"‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫וביאור הענין‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫ענין ההבדלה ‪" -‬להבדיל בין הקודש ובין החול" ‪ -‬אינו באופן ששוללים את מציאותו של החול‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫כיֿאם שמבדילים בינו ובין הקודש‪ ,‬אשר עלֿידיֿזה ממשיכים את ה"קודש" גם ב"חול" ‪,86‬‬
‫‪21‬‬ ‫ויתירה מזה ‪" -‬הבדלה" מדגישה את העילוי שבכל ענין בפניֿעצמו‪ ,‬שיש בזה מה שאין בזה‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫המעלה ב"קודש" ‪ -‬עבודת הצדיקים באופן ד"תמידים כסדרם"‪ ,‬והמעלה ב"חול" ‪ -‬עבודת התשובה‬
‫‪23‬‬ ‫באופן ד"מוספים כהלכתם"‪ ,‬להשיב את ה"חול" למקורו ושרשו‪ ,‬ומכיון שירד למטה יותר ‪ -‬הרי שרשו‬
‫‪24‬‬ ‫למעלה יותר‪.87‬‬
‫‪25‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שעלֿידי ההבדלה בין הקודש ובין החול‪ ,‬שתוכנה ‪ , ‬ניתוסף עוד יותר בגילוי‬
‫‪26‬‬ ‫והמשכת הקדושה – עלֿדרך מאמר רבותינו ז"ל‪" 88‬מקום שבעליֿתשובה עומדין‪ ,‬צדיקים גמורין אינם‬
‫‪27‬‬ ‫עומדין" )ויתירה מזה‪  " :‬לעמוד בו" ‪ ,(89‬שלכן גם אצל צדיקים צריכה להיות עבודת התשובה‬
‫‪28‬‬ ‫‪" -‬לאתבא צדיקייא בתיובתא" ‪.90‬‬
‫‪29‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שענין זה הוא גם מהטעמים להתגלות ההנהגה ביום הולדת‪ ,‬בזמן האחרון דוקא )דאף‬
‫‪30‬‬ ‫שבמשך ריבוי זמן נהגו בזה רק ‪ , ‬וגם הם שמרו הדבר ‪ ,‬הרי אחרֿכך היתה הנטיה ‪‬‬

‫יותר‪ ,‬טוב יותר‪ ,‬ובשלימות נעלית יותר‪ ,‬היינו לא רק השלימות‬ ‫‪ (76‬דאף שענין אמירת תחנון )בתכלית השלימות( פועל‬
‫שמצד ה)'נצוץ( נברא'‪ ,‬אלא גם השלימות שנמשכת מלמעלה‪ ,‬עד‬ ‫המשכת י"ג מדה"ר ‪ -‬הרי זמן חודש ניסן מצד עצמו פועל )אצל‬
‫לבחי' כזו שאינה נמשכת ע"י השלימות דלמטה‪ ,‬כיֿאם‬ ‫נשמה בגוף הקשורה עם גדרי הזמן( המשכת י"ג מדה"ר‪ ,‬עד‬
‫שהשלימות דלמטה היא "כלי" להשראת בחי' זו‪" ,‬קוב"ה לא‬ ‫להמשכה נעלית יותר מי"ג מדה"ר כו'‪.‬‬
‫שריא אלא באתר שלים" )כמבואר בלקו"ת שה"ש כד‪ ,‬א ואילך(‪,‬‬ ‫‪ (77‬ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ט‪.‬‬
‫ומזה נעשית שלימות )מציאות( אחת‪.‬‬ ‫‪ (78‬נסמן בלקו"ש חי"ז ס"ע ‪.337‬‬
‫‪ (85‬שמיני יו"ד‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ (79‬תהלים קד‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ (86‬ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה פ"ה )ח‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ (80‬שמיני ט‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ (87‬ראה שערי אורה‪ ,‬שער הפורים‪ ,‬ד"ה יביאו לבוש מלכות‬ ‫‪ (81‬ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט‪ .‬ד"ה ויהי ביום השמיני‬
‫פי"ב ואילך‪ .‬פל"ב ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫תרע"ח‪ .‬תש"ד‪ .‬תש"ה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (88‬ברכות לד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (82‬ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסח‪.‬‬
‫‪ (89‬רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד‪.‬‬ ‫‪ (83‬ברכות יב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (90‬ראה זח"ג קנג‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת דרושים לשמע"צ צה‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (84‬וכולל גם הבטחה )עד לסגנון של סיפור‪ ,‬להדגיש שזהו‬
‫דבר הכי פשוט(‪ ,‬מכיון שישנה נתינתֿכח שהעבודה תהי' בנקל‬
 ‫‪   ‬‬ ‫דל‬

‫‪ ‬הדבר "מיטן גאנצן טראסק"‪ ,‬רעש ואש דקדושה( ‪ -‬דמכיון שהגיע זמן ‪ , ‬בהכרח להשלים‬ ‫‪1‬‬

‫את הבירורים האחרונים גם בעניני ‪ ,‬דוגמת הענין ד"יום הולדת"‪ ,‬לנצלו להוספה בעניני קדושה‪ ,‬תורה‬ ‫‪2‬‬

‫ומצוותיה‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ ‬ויש לקשר גם עם שיעור היומי ברמב"ם )כמנהג שהולך ומתפשט ללמוד ג' פרקים בכל יום( ‪-‬‬ ‫‪4‬‬

‫"אין דין קדימה במטלטלין" ‪ – 91‬בעבודת האדם‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫כאשר יהודי הולך לפעול הענין ד"להבדיל בין הקודש ובין החול"‪ ,‬בירור החול ‪ -‬יכול הצד שכנגד‬ ‫‪6‬‬

‫לבוא ולומר ש"‪ ‬טעניתיה" ‪.92‬‬ ‫‪7‬‬

‫והמענה לזה ‪" -‬אין דין קדימה במטלטלין"‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫מכיון שפעולתו של יהודי בעניני העולם היא ‪ ‬מ'רשות הרבים' ‪ -‬טורי דפרודא‪ ,93‬ל'רשות‬ ‫‪9‬‬

‫היחיד' ‪ -‬ל'יחידו‪ 93‬של עולם' ‪) 94‬כמודגש בהלכות שבת‪ - (95‬נחשבים עניני העולם כ"‪,"‬‬ ‫‪10‬‬

‫ובמטלטלין ‪ ,"  " -‬היינו‪ ,‬שבטלה קדימת הצד שכנגד )"אקדמיה טעניתיה"(‪ ,‬ובמקומה באה‬ ‫‪11‬‬

‫קדימת בחינת ה'אין'‪ ,‬המזל של ישראל )כנ"ל סעיף ג(‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫*‬
‫‪ ‬והנה‪ ,‬נוסף על האמור לעיל אודות כללות ענין יום ההולדת‪ ,‬מעלת הזמן‪ ,‬ושיעורי היום בתורה ‪-‬‬ ‫‪13‬‬

‫יש להוסיף ולבאר גם את המזמור בתהלים )בספרו של "נעים זמירות ישראל" ‪ (96‬השייך ליום ההולדת‬ ‫‪14‬‬

‫הזה‪ ,97‬מזמור ‪ ,‬שתחילתו "לבני קורח מזמור שיר‪ ,‬יסודתו בהררי קודש" ‪.98‬‬ ‫‪15‬‬

‫"‪:" ‬‬ ‫‪16‬‬

‫ענינם המיוחד של "בני קורח" – הוא ענין ‪ ,‬כדרשת חכמינו ז"ל‪" 99‬מקום נתבצר להם )לבני‬ ‫‪17‬‬

‫קורח‪ (100‬בגיהנם כו'"‪ ,‬מכיון ש"הרהרו תשובה בלבם" ‪.101‬‬ ‫‪18‬‬

‫ומובן גודל החידוש שבדבר ‪ -‬דאף שהיו בדרגה הכי תחתונה‪ ,‬לא רק בעולם )שיש בו ריבוי דרגות‪,‬‬ ‫‪19‬‬

‫מעליון שבעליון עד לתחתון שבתחתון(‪ ,‬אלא למטה מן העולם‪" ,‬גיהנם"‪ ,‬ובזה גופא לא רק "‪ ‬של‬ ‫‪20‬‬

‫גיהנם" )"רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה" ‪ ,(102‬אלא "בגיהנם" ממש )למטה‬ ‫‪21‬‬

‫מ"פתחו של גיהנם"(‪ ,‬אףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬מכיון ש"אין לך דבר העומד בפני התשובה" ‪ ,103‬הרי עלֿידיֿזה‬ ‫‪22‬‬

‫ש"הרהרו תשובה בלבם"‪ ,‬פעלו שאפילו ב"גיהנם" "מקום נתבצר להם"‪" ,‬מלשון ‪.104 " ‬‬ ‫‪23‬‬

‫וממשיך לבאר )אופן עבודת התשובה( בפרטיות יותר – מלמטה למעלה‪:105‬‬ ‫‪24‬‬

‫"‪:" ‬‬ ‫‪25‬‬

‫החילוק שבין "מזמור" ל"שיר" ש"הזמר והניגון שמזמר בכלי זמר ‪ . .‬נקרא‪ ..‬קול זמרה )מזמור(‬ ‫‪26‬‬

‫היוצא מן כלי זמר‪ ,‬ושיר הוא בפה‪ ,‬הקול היוצא מהפה שאינו מלובש בכלי" )כמבואר ב'לקוטי תורה' ‪.(106‬‬ ‫‪27‬‬

‫לגבי ה"אבות"‪ ,‬דור האחרון‪.‬‬ ‫‪ (91‬הל' אישות פי"ז ה"ב‪.‬‬

‫‪ (101‬פירש"י פינחס כו‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ (102‬עירובין יט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (103‬ירושלמי פאה פ"א ה"א‪ .‬רמב"ם הל' תשובה ספ"ג‪.‬‬
‫זח"ב קו‪ ,‬א‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (104‬פירש"י סנהדרין שם‪.‬‬
‫‪ (105‬להעיר‪ ,‬שבענין התשובה יש ריבוי דרגות ‪ -‬החל מהרהור‬
‫תשובה )מחשבה אחת( בלבד‪ ,‬שגם עלֿידו נתהפך מתכלית‬
‫הירידה ל"צדיק גמור" )קידושין מט‪ ,‬ב ‪ -‬ע"פ גרסת ה'אור זרוע'‬
‫סקי"ב )וראה תניא בתחילתו‪ .‬לקו"ת דברים א‪ ,‬ב((‪ .‬ועד לדרגה‬
‫הכי עליונה בתשובה‪" ,‬תשובה שלימה"‪" ,‬תשובה עילאה"‪ ,‬באופן‬
‫ד"אתדבקות רוחא ברוחא"‪ ,‬בחי' נשיקין‪ ,‬עד ליחוד פנימי כו'‪,‬‬
‫כמבואר בספר תניא קדישא )אגה"ת פ"ט(‪ ,‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (106‬ברכה צח‪ ,‬ג‪.‬‬
‫אבות עלֿ)ידי( בנים" )מלאכי בסופו ובפירש"י( ‪ -‬מעלת ה"בנים"‬
‫‪ (92‬זח"א קעט‪ ,‬אֿב‪.‬‬
‫‪ (93‬ראה תניא ספל"ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (94‬ראה גם שיחת ז' אדר )שנה זו( ס"ט‪.‬‬
‫‪ (95‬ולהעיר‪ ,‬של"ט מלאכות דחול )האסורות בשבת( הן‬
‫המלאכות שהיו במשכן‪ .‬שבזה מודגש הענין ד"להבדיל בין‬
‫הקודש ובין החול"‪ ,‬שלוקחים מלאכות דחול ועושים מהם משכן‬
‫להקב"ה‪" ,‬ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪.‬‬
‫‪ (96‬ש"ב כג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (97‬על יסוד הכלל ד"אל תפרוש מן הציבור"‪ ,‬שבזה מודגשת‬
‫שייכותו של הפרט אל הכלל‪ ,‬כנ"ל בארוכה‪.‬‬
‫‪ (98‬בהבא לקמן ‪ -‬ראה גם מכתב י"א ניסן בסופו‪.‬‬
‫‪ (99‬סנהדרין קי‪ ,‬סע"א‪ .‬תנחומא קרח יא‪ .‬זח"ג נו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (100‬משא"כ קורח עצמו‪ .‬ולהעיר גם מהענין ד"והשיב לב‬
 ‫הל‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫והענין בזה ‪ -‬שעבודת התשובה היא באופן ד"מזמור שיר" )"מקום נתבצר להם כו' ואמרו ‪,(107 "‬‬
‫‪2‬‬ ‫היינו‪ ,‬שחודרת בכל עניניו של האדם‪ ,‬הן בנוגע ל"כלים" שלו‪ ,‬דקאי על כליו הגשמיים וחלקו בעולם‬
‫‪3‬‬ ‫)"מזמור" ‪ ,( -‬והן בנוגע להאדם עצמו )"שיר" ‪ ,( -‬באופן ד"כל עצמותי תאמרנה" ‪.108‬‬
‫‪4‬‬ ‫ולמעלה מזה ‪:"  " -‬‬
‫‪5‬‬ ‫נוסף לכך שהתשובה היא באופן שחודרת ב"מזמור שיר"‪ ,‬בכלי ובפה – הרי היא גם באופן שניכר‬
‫‪6‬‬ ‫ש"יסודתו בהררי קודש"‪ ,‬היינו‪ ,‬שהיסוד )"יסודתו"( שעליו עומד כל הבנין הוא "‪ ," ‬לא רק‬
‫‪7‬‬ ‫"קודש מלה בגרמיה" ‪ ,109‬אלא יתירה מזה ‪" -‬בהררי )לא סתם הר‪ ,‬אלא "הררי"‪ ,‬הר על גבי הר( קודש"‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫למעלה גם מבחינת "קודש מלה בגרמיה"‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫וענין זה ‪" -‬הררי קודש" ‪ -‬הוא היסוד )"יסודתו"( שעליו בנוי כל ענין התשובה‪ ,‬כי הכח לענין‬
‫‪10‬‬ ‫התשובה )בירור התחתון שאין למטה ממנו(‪ ,‬הוא לפי ש‪ ‬הקב"ה להיות לו יתברך דירה ‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫בתחתון שאין למטה ממנו‪ ,‬שבו נעשית דירה אמיתית לו יתברך‪ ,‬באופן ש"לא יכנף עוד מוריך" )כנ"ל‬
‫‪12‬‬ ‫סעיף ה(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ ‬כאן המקום להביע תודה על כל הברכות והאיחולים בקשר עם יום ההולדת‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫ובלשון חכמינו ז"ל‪" - 110‬כבר מילתייהו אמורה"‪ ,‬שבוודאי תקויים הבטחתו של הקב"ה "ואברכה‬
‫‪15‬‬ ‫מברכיך" ‪ ,111‬ככל פרטי הברכות שנאמרו בתורה שבכתב‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה במדרשי חכמינו ז"ל‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫וביחד עם זה‪ ,‬אין הדבר פוטר את מקבל הברכה להביע את הערכתו על הברכות )אף שגם לולי זאת‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ישנה הערכתו‪ ,‬כביכול‪ ,‬של הקב"ה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בהבטחה "ואברכה מברכיך"(‪ ,‬ולכן מנצלים‬
‫‪18‬‬ ‫ההזדמנות ‪ -‬בזמן זכאי‪ ,‬ביום עשתיֿעשר )נשיא לבני אשר( לחודש הגאולה‪ ,‬ש"מזלו גובר" ‪ -‬להביע‬
‫‪19‬‬ ‫ברבים )ובוודאי ימסרו את תוכן הדברים גם לאלו שאינם נמצאים כאן( יישרֿכח גדול‪ ,‬איחולים טובים‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫וברכות טובות‪ ,‬לכל אלו שהביעו‪ 112‬ברכותיהם בכתב או בעלֿפה )וגם במחשבה‪ ,‬שהקב"ה מצרפה‬
‫‪21‬‬ ‫למעשה‪ ,(113‬ויחשב כמו מענה לכל אחד ואחת בפרטיות )ולא יצטרכו להמתין למענה פרטי בכתב כו'(‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬באופן נעלה יותר‪ ,‬מכיון שנעשה "ברוב עם"‪ ,22‬בפני כל עם ועדה‪ ,‬ובעניית "אמן" של כל‬
‫‪23‬‬ ‫הנמצאים כאן‪ ,‬שעלֿידיֿזה נעשה ענין הנצחון‪ - 114‬שמנצחים את הגלות‪ ,‬ובאה הגאולה האמיתית‬
‫‪24‬‬ ‫והשלימה עלֿידי משיח צדקנו‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ועלֿאחתֿכמהֿוכמה ‪ -‬אלו שקישרו הברכות כו' עם ענין של מעשה בפועל‪ ,‬כמו מעשה הצדקה‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫וכיוצא בזה בשאר פעולות שאין כאן המקום לפורטם‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫ועוד ענין עיקרי ‪ -‬הדפסת ספרי תניא בכמה וכמה מקומות שבהם דרים יהודים‪ ,‬אשר עד עתה לא‬
‫‪28‬‬ ‫הדפיסו בהם ספרי תניא )מאיזו סיבה שתהיה(‪ ,‬ועשו זאת עתה בקשר עם יום ההולדת‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫הרי בוודאי שמגיע להם "יישרֿכח" מיוחד ‪ -‬נוסף על ה"יישרֿכח" מ"בעל התניא"‪ ,‬שזהו "יישרֿכח"‬
‫‪30‬‬ ‫מעצמותו ומהותו יתברך כפי שנמסר עלֿידו‪ ,‬ובפרט עלֿפי הידוע )מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫‪31‬‬ ‫דורנו(‪ 115‬שנשמתו של "בעל התניא" היא נשמה חדשה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫והתקוה ‪ -‬שכאשר ישמעו שיש מקום נוסף שעדיין לא נדפס בו ספר התניא‪ ,‬אףֿעלֿפי שדרים שם‬
‫‪33‬‬ ‫יהודים שחסרה אצלם הפעולה שנעשית עלֿידי הדפסת ספר "תניא קדישא" במקומם הם ‪ -‬ישלימו זאת‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫גם מלשון שלימות‪ ,‬כולל גם דפוס נאה ונייר נאה כו'‪ ,‬יופי חיצוני כפשוטו‪ ,‬ככל עניני קדושה שצריכים‬
‫‪35‬‬ ‫להיות באופן של יופי ‪" -‬זה אֿלי ואנוהו" ‪" ,116‬התנאה לפניו במצוות" ‪.117‬‬

‫העתיד לגבות )כתובות קח‪ ,‬א‪ .‬רמב"ם הל' שקלים פ"ב ה"ט(‪.‬‬
‫‪ (113‬קידושין מ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (114‬ראה נזיר בסופה‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (115‬סה"מ תש"ז ע' ‪ . 256‬לקו"ד ח"ג תעח‪ ,‬א ואילך‪ .‬סה"ש‬
‫תש"ה ע' ‪ 127‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (116‬בשלח טו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (117‬שבת קלג‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫סנהדרין שם‪ .‬וראה זח"ג שם‪.‬‬‫‪(107‬‬
‫תהלים לה‪ ,‬יו"ד‪.‬‬‫‪(108‬‬
‫זח"ג צד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪(109‬‬
‫ירושלמי ברכות ספ"ט‪ .‬הובא בתוד"ה ואברכה ‪ -‬חולין‬ ‫‪(110‬‬
‫מט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (111‬לךֿלך יב‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (112‬כולל גם הברכות שיגיעו לאח"ז ‪ -‬ע"ד שתורמים על‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ול‬

‫ועלֿדרךֿזה בנוגע להוספה בשאר הפעולות דוגמתן‪ ,‬כולל ובמיוחד – הוספה בפעולות "הקהל"‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫להקהיל כל יהודי וכלל ישראל באופן שיביא "ליראה את ה' גו' כל הימים"‪.30‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ ‬ומענין לענין ‪ -‬בהמשך להאמור שאין צורך להמתין למענה פרטי בכתב ‪ -‬יש להזכיר עוד פעם‬ ‫‪3‬‬

‫המדובר לעיל‪ 118‬שמפני הצורך בזריזות בהכנות לקבלת פני משיח צדקנו‪ ,‬אין הזמן גרמא לענות על‬ ‫‪4‬‬

‫שאלות‪ ,‬ובפרט שכבר ניתן 'מענה כללי' בלשון צחה וברורה בנוגע לרוב השאלות‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ונקודת הדברים‪ :‬בנוגע לעניני מסחר ופרנסה ‪" -‬תשועה ברוב יועץ" ‪ .119‬בנוגע לעניני בריאות ‪" -‬ורפא‬ ‫‪6‬‬

‫ירפא" ‪" ,120‬מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" ‪ - 121‬כעצת רופא ידיד‪ ,‬רופא מומחה‪ ,‬או שניהם יחד‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ובנוגע לעניני יראת שמים כו' ‪" -‬עשה לך רב" ‪ ,122‬כולל גם "עשה לך משפיע"‪ ,‬ועד לענינים השייכים‬ ‫‪8‬‬

‫לרב מורה הוראה‪ ,‬שענינו ותפקידו ‪ -‬כלשון הכתוב בסיום וחותם השיעור היומי ‪" -‬ולהורות את בני‬ ‫‪9‬‬

‫ישראל את כל החוקים אשר דיבר ה' אליהם ביד משה"‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫וכמוזכר לעיל‪ ,‬אשר במשך הזמן שעבר מפרסום הדברים הנ"ל‪ ,‬ראו שהיתה הצלחה רבה והצלחה‬ ‫‪11‬‬

‫מרובה‪ ,‬הן בגשמיות והן ברוחניות ‪ -‬דבר המחזק יותר את הוודאות שזוהי הדרך שנלך בה‪ ,‬מתוך מנוחת‬ ‫‪12‬‬

‫הנפש ומנוחת הגוף‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ופשוט‪ ,‬שתכליתה של מנוחה זו היא – שעלֿידיֿזה יתוסף עוד יותר בעבודה בכל עניני טוב וקדושה‬ ‫‪14‬‬

‫)ולא כדי לחסוך ענין של עבודה(‪ ,‬שהרי "אדם ‪ ‬יולד" ‪") 123‬לעמל" דייקא‪ ,‬לא רק שעובד עבודתו‬ ‫‪15‬‬

‫באמונה(‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫אלא‪ ,‬שה"עמל" הוא עלֿדרךֿמשל כמו נשיאת ‪   ‬מרשות הרבים לרשותו‪ ,‬שמצד‬ ‫‪17‬‬

‫טבע בניֿאדם‪ ,‬לא זו בלבד שאינו מצטער על שצריך להתעייף מנשיאת ליטרא של זהב‪ ,124‬או ליטרא‬ ‫‪18‬‬

‫של אבנים טובות ומרגליות‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שירצה בעמל גדול יותר כדי שיזכה באבנים טובות ומרגליות‬ ‫‪19‬‬

‫בריבוי גדול יותר‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בנמשל ‪ -‬אבנים טובות ומרגליות ‪ ,‬כל עניני התורה ומצוות‪) 125‬כולל‬ ‫‪21‬‬

‫גם "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" ‪ ,(126‬אשר בעמדנו בסוף עבודת הבירורים‪ ,‬כשהנפש‬ ‫‪22‬‬

‫האלקית היא בכל התוקף וה'שטורעם'‪ ,‬פועלת היא שהאדם ירגיש את "האור כי טוב" ‪" ,127‬אין טוב אלא‬ ‫‪23‬‬

‫תורה" ‪ ,128‬ובמילא נרגש אצלו בגלוי שה"עמל" בעניני התורה ומצוות הוא "עמל" של נשיאת ‪‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪, ‬‬ ‫‪25‬‬

‫ועלֿידיֿזה מקבל גם אבנים טובות ומרגליות ‪ - ‬כי אצל יהודים‪ ,‬ש"נפשם עיקר וגופם‬ ‫‪26‬‬

‫טפל" ‪ ,129‬הגשמיות נמשכת ובאה אחר הרוחניות – כדי שתהיה לו מנוחת הנפש ומנוחת הגוף להוסיף‬ ‫‪27‬‬

‫"עמל" בעניני התורה ומצוות‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם‪ 130‬בנוגע ליעודים הגשמיים שבתורה‪ ,‬ש"הבטיחנו‬ ‫‪28‬‬

‫בתורה שיסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' )באופן שלא ישאר מהם רושם‪ ,‬אפילו לא "חרדא דדמא‬ ‫‪29‬‬

‫על אפי מיא" ‪ (131‬וישפיע לנו כל הטובות )טוב גשמי וטוב רוחני‪ ,‬ושניהם גם יחד( כו' כדי‪) ..‬ש(נשב‬ ‫‪30‬‬

‫פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כו'"‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬

‫‪ (125‬ראה אבות פ"ו מ"ט‪.‬‬ ‫‪ (118‬שיחות כ"א אדר סי"אֿב ‪.‬‬

‫‪ (126‬שם פ"ב מי"ב‪ .‬משלי ג‪ ,‬ו‪ .‬וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג‪.‬‬ ‫‪ (119‬משלי יא‪ ,‬יד‪ .‬שם כד‪ ,‬ו‪.‬‬
‫שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב‪.‬‬ ‫‪ (120‬משפטים כא‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ (127‬בראשית א‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ (121‬ברכות ס‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (128‬אבות פ"ו מ"ג‪.‬‬ ‫‪ (122‬אבות פ"א מ"ו‪ .‬שם מט"ז‪.‬‬
‫‪ (129‬ראה תניא רפל"ב‪.‬‬ ‫‪ (123‬איוב ה‪ ,‬ז‪ .‬וראה סנהדרין צט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (130‬הל' תשובה רפ"ט‪.‬‬ ‫‪ (124‬להעיר מהשייכות ד"ליטרא של זהב" לתלמידי חכמים‬
‫‪ (131‬ראה ויק"ר פכ"ד‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫)רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ג ה"הֿו(‪.‬‬
 ‫זל‬

‫‪     ‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ ‬הגם אשר ה"הגדה" מתחילה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מהפיסקא "עבדים היינו" שאחרי שאלת "מה נשתנה"‪ ,‬כי‬
‫‪2‬‬ ‫בזה מתחיל לקיים מצות "והגדת לבנך" ‪ ,1‬אבל מזה אשר מסדר ההגדה העמיד את הסימן "מגיד" קודם‬
‫‪3‬‬ ‫הפיסקא "הא לחמא עניא"‪ ,‬מוכח‪ ,‬אשר פיסקא זו היא התחלת סדר ההגדה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ומטעם זה ראינו אשר הביאורים של הרביים שהיו מבארים את ההגדה בליל פסח‪ ,‬שהוא מצד מצות‬
‫‪5‬‬ ‫סיפור יציאת מצרים ‪ ,2‬היו מתחילים לבאר מהפיסקא "הא לחמא עניא"‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪ ‬יש מקום לומר אשר ההגדה מתחילה מהקידוש‪ .‬וכמו שכתבו כמה ראשונים‪ 3‬הטעם על מה שאין‬
‫‪7‬‬ ‫מברכים על מצות הסיפור ביציאת מצרים‪ ,‬כי כבר יצא ידיֿחובת מצוה זו באמירת "זכר ליציאת מצרים"‬
‫‪8‬‬ ‫שבקידוש‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫]ואף ‪ 4‬שאין מסתפקים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש‪ ,‬שלכן תיקנו אמירת ההגדה כדי לספר ביציאת‬
‫‪10‬‬ ‫מצרים בפרטיות – הרי זה רק לכתחילה‪ ,‬אבל בדיעבד יוצאים ידיֿחובת סיפור יציאת מצרים באמירת‬
‫‪11‬‬ ‫"זכר ליציאת מצרים" שבקידוש‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ולכן אין מברכים על סיפור יציאת מצרים כפי שמברכים על כל המצוות – כי‪ :‬לאחרי הקידוש –‬
‫‪13‬‬ ‫כיון שבדיעבד יצא כבר ידיֿחובת סיפור יציאת מצרים‪ ,‬איֿאפשר לברך לאחרי שכבר קיים המצוה; ולפני‬
‫‪14‬‬ ‫הקידוש – כיון שאמירת "זכר ליציאת מצרים" היא גם בנוסח הקידוש דכל שבת ו'יום טוב'‪ ,‬הרי לא‬
‫‪15‬‬ ‫ניכר שכוונתו לקיים בכך מצות סיפור יציאת מצרים‪ ,‬ולכן איֿאפשר לברך קודם הקידוש[‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫אמנם רבינו הזקן נשמתוֿעדן תירץ קושיא זו באופן אחר‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫– כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר ‪ 5‬אשר אביו כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן שאל אותו בקטנותו‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫מפני מה אין מברכים על מצות סיפור יציאת מצרים‪ .‬ולא ידע מה להשיב‪ .‬וסיפר לו כ"ק אדמו"ר‬
‫‪19‬‬ ‫נשמתוֿעדן אשר בקטנותו שאל אותו אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שאלה זו‪ ,‬וגם הוא לא ידע מה להשיב‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫וסיפר לו אשר בקטנותו שאלהו אביו כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' אותה השאלה‪ ,‬וגם הוא לא ידע מה‬
‫‪21‬‬ ‫להשיב‪ .‬וסיפר לו כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'‪ ,‬אשר בקטנותו שאלהו זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן אותה‬
‫‪22‬‬ ‫השאלה‪ ,‬וכאשר לא ידע מה להשיב‪ ,‬אמר לו כ"ק אדמו"ר הזקן שהוא עלֿדרך שאין מברכין על ברכת‬
‫‪23‬‬ ‫המזון "לברך על ברכת המזון"‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫וכנראה הכוונה‪ :‬ההגדה הוא דיבור של ברכה‪ ,‬ואין מתקנין ברכה לברכה‪ .‬וכמו שלא תקנו ברכה לברכת‬
‫‪25‬‬ ‫המזון‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫אדמו"ר האמצעי הזכיר אז דעת הרי"ף‪ 6‬שיוצאים בברכת הקידוש‪ ,‬ולהרשב"א‪ 6‬מספיק זכירה כל דהו‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫ואדמו"ר הזקן הקשה על זה‪ ,‬שזהו בחיוב הזכירה שבכל יום‪ ,‬אבל מצות הסיפור ביציאת מצרים שבליל‬
‫‪28‬‬ ‫פסח אינה בזכרון בעלמא‪ ,‬כי אם בסיפור דוקא‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ועלֿפיֿזה מובן אשר לדעת אדמו"ר הזקן אין הקידוש מסדר ההגדה‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫ולכן התחלת הביאור של הרביים על ההגדה היא מהפיסקא "הא לחמא" דוקא‪ ,‬ולא לפניה‪.‬‬

‫ולהסביר בזה כפי ידיעותיו וכפי הכחות שניתנו לו מלמעלה‬
‫)מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (3‬ראה אנציק' תלמודית ערך הגדה ס"א )כרך ח ריש ע' קעט(‪.‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫‪ (4‬המוסגר בחצאי ריבוע – מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬
‫‪ (5‬שיחת ליל א' דחה"פ תרצ"ז בתחלתה )סה"ש תרצ"ז ריש‬
‫ע' ‪.(219‬‬
‫‪ (6‬הובא באבודרהם )בסדר ההגדה ופירושה(‪.‬‬
‫*( שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ונדפסה‬
‫בהוספה ללקו"ש ח"ג בסופו )ע' ‪ 1016‬ואילך(‪ .‬במהדורא זו‬
‫ניתוספו עוד ציוני מ"מ‪ ,‬ועוד כמה ענינים )בחצאי ריבוע ובהערות‬
‫בשוה"ג( מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬
‫‪ (1‬בא יג‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (2‬שהרי "אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את‬
‫התורה‪ ,‬מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים" )הגש"פ(‪ ,‬ולא רק‬
‫באופן של סיפור בעלמא‪ ,‬אלא באופן שכל אחד צריך לבאר‬
 ‫‪     ‬‬ ‫חל‬

‫‪ ‬עלֿפי הנ"ל‪ ,‬אשר מהפיסקא "הא לחמא עניא" מתחיל סדר ההגדה‪ ,‬יובן מה שמסיימים בפיסקא‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫"השתא הכא‪ ,‬לשנה הבאה בארעא דישראל‪ .‬השתא עבדין‪ ,‬לשנה הבאה בני חורין" ‪.7‬‬ ‫‪2‬‬

‫דכפשוטו‪ ,‬אשר אין כל שייכות לפיסקא זו עם ההגדה‪ ,‬כי אם הוא ענין בפני עצמו‪ ,‬אשר בימי גלות‬ ‫‪3‬‬

‫בבל תקנו לומר פיסקא זו בשביל העניים שאין להם צרכי הפסח – היה צריך לסיים בתיבות "ייתי‬ ‫‪4‬‬

‫ויפסח"‪ ,‬ומה שייך כאן הסיום "השתא הכא כו'"?‬ ‫‪5‬‬

‫ועלֿפי הנ"ל‪ ,‬אשר פיסקא זו תקנו כחלק מההגדה‪ ,‬ולא בתור הקדמה בלבד לההגדה‪ ,‬יובן בפשיטות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫כי משעת יציאת מצרים הותחלה הגאולה העתידה‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 8‬כימי‪) 9‬לשון רבים( צאתך מארץ מצרים‬ ‫‪7‬‬

‫אראנו נפלאות"‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫]איתא‪ 4‬בסידור האריז"ל ובסידור רבי שבתי מרשקוב )תלמידו של הבעלֿשםֿטוב(‪ ,‬שאמירת ההגדה‬ ‫‪9‬‬

‫צריכה להיות "בקול רם ובשמחה רבה"‪ ,‬כיון שיציאת מצרים היתה עלֿידי ספירת הבינה‪ ,‬שנקראת קלא‬ ‫‪10‬‬

‫דלא פסיק‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬אינני יודע מהו הטעם שמי שנתמנה עלֿידי כ"ק מו"ח אדמו"ר לומר‬ ‫‪12‬‬

‫את ההגדה‪ ,‬אמרה שלא בשמחה ובקול נמוך‪...‬‬ ‫‪13‬‬

‫ולכן יש לתקן זאת עתה‪ ,‬עלֿידיֿזה שינגנו ניגון שמח בקול רם ובשמחה‪ ,‬באופן ד"קלא דלא‬ ‫‪14‬‬

‫פסיק" ‪.10‬‬ ‫‪15‬‬

‫)כשהתחילו לנגן "והיא שעמדה"‪ ,‬אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬ ‫‪16‬‬

‫ידוע שגם סדר בתורה הוא תורה‪ .11‬ובנידוןֿדידן‪ ,‬אף שזהו ניגון שמח‪ ,‬ושייך לחג הפסח‪ ,‬אבל‬ ‫‪17‬‬

‫אףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬אין זה "סדר" שעוד לפני שאוחזים בביאור הפיסקא "הא לחמא עניא"‪ ,‬ינגנו כבר "והיא‬ ‫‪18‬‬

‫שעמדה"‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫)עוד אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬ ‫‪20‬‬

‫כאשר כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן היה פעם בפעטרבורג‪ ,‬נערכה התוועדות‪ ,‬ואחד החסידים‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫שהיה גביר‪ ,‬עם כל המעלות כו'‪ ,‬לא בא להתוועדות‪ .‬ושלח כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן לומר לו‪ ,‬שלא‬ ‫‪22‬‬

‫יהיה‪ ...‬ויבוא להתוועדות[‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪" ‬טוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום ב' )דפסח( לזכר לסעודת אסתר שהיתה ביום זה שבו ביום‬ ‫‪24‬‬

‫נתלה המן" ‪.12‬‬ ‫‪25‬‬

‫לכאורה אינו מובן‪:‬‬ ‫‪26‬‬

‫]בשלמא‪ 4‬באותה שנה שגאולת פורים היתה ‪ – ‬היה לה חשיבות לגבי גאולת מצרים שהיתה‬ ‫‪27‬‬

‫אז בדרך ‪ ‬בלבד; אבל בשנים שלאחריֿזה‪ ,‬שהן גאולת פורים והן גאולת פסח אינם בפועל‪ ,‬כי אם‬ ‫‪28‬‬

‫באופן ש"הימים האלה נזכרים ונעשים" ‪ ,13‬וכפירוש בכתבי האריז"ל‪ 14‬שעלֿידיֿזה ש"נזכרים" כדבעי‪,‬‬ ‫‪29‬‬

‫מתוך התעוררות כו'‪ ,‬אזי "נעשים" אותם הענינים ברוחניות – מה מקום להזכיר פורים בפסח[‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪ (11‬ראה של"ה חלק תושבע"פ‪ ,‬כלל לשונות בתחלתו )תב‪,‬‬
‫ב(‪.‬‬
‫‪ (12‬שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ ס"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (13‬אסתר ט‪ ,‬כח‪.‬‬
‫‪ (14‬ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים‪ .‬הובא ונת' בס' לב דוד‬
‫)להחיד"א( פכ"ט‪.‬‬
‫‪ (7‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ תשי"ג ס"ג; תשט"ו ס"ח‬
‫)תו"מ ח"ח ע' ‪ ;71‬חי"ד ס"ע ‪ 8‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (8‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (9‬ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח )סה"מ תש"ח ע' ‪ 159‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (10‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ תשט"ז ס"ד )תו"מ חט"ז‬
‫ע' ‪ 196‬ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫טל‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫הרי הנס דפורים הוא טפל ואינו תופס מקום לגבי הנס דפסח‪ ,‬כי גאולת פסח היתה גאולה שלימה‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן בפורים "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ‪.15‬‬
‫‪3‬‬ ‫]ובפרטיות‪ 4‬יותר‪ :‬גאולת מצרים היתה גאולה שלימה ברוחניות – שביררו את כל ניצוצות הקדושה‬
‫‪4‬‬ ‫שהיו במצרים‪ ,‬עד שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן‪ ,16‬שלכן‪ ,‬איש ישראל אין‬
‫‪5‬‬ ‫לו מה לעשות עוד במצרים‪ ,‬כמו שכתוב‪" 17‬לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם"‪ ,‬כיון שכבר נסתיימה שם‬
‫‪6‬‬ ‫כל העבודה‪ .18‬ועלֿידיֿזה היתה גם בגשמיות גאולה שלימה; מהֿשאיןֿכן בפורים – הרי לא ביררו את‬
‫‪7‬‬ ‫כל ניצוצות הקדושה שהיו במדינות המלך אחשורוש‪ ,‬ולכן נשארו בני ישראל לחיות בפרס ומדי כו'‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫כדי לברר את ניצוצות הקדושה שנשארו שם‪ .‬ולכן גם בגשמיות לא היתה זו גאולה שלימה‪ ,‬כי אם ביטול‬
‫‪9‬‬ ‫הגזירה בלבד‪ .‬ונמצא‪ ,‬שפורים הוא טפל לגבי פסח[‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬מה שייך להזכיר נס פורים בפסח?‬
‫‪11‬‬ ‫‪ ‬אך הענין הוא‪ ,‬דכשם שמצינו מעלה בפורים על מתן תורה‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 19‬קיימו וקבלו"‪ ,‬ואמרו‬
‫‪12‬‬ ‫רבותינו ז"ל‪" 20‬קיימו מה שקבלו כבר"‪ ,‬במתןֿתורה‪ ,‬כך יש מעלה בפורים גם על יציאת מצרים – שהרי‬
‫‪13‬‬ ‫היא הכנה והתחלת ענין מתןֿתורה‪ ,‬כמו שכתוב‪" 21‬בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על‬
‫‪14‬‬ ‫ההר הזה"‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫יציאת מצרים ומתןֿתורה היו בדרך אתערותא דלעילא‪ ,‬מלמעלה למטה‪ .‬יציאת מצרים – "נגלה עליהם‬
‫‪16‬‬ ‫מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם" ‪ .22‬מתן תורה – "כפה‪ 20‬עליהם הר כגיגית" ‪ .23‬מהֿשאיןֿכן נס פורים‬
‫‪17‬‬ ‫בא עלֿידי עבודת בני ישראל מלמטה למעלה‪ ,‬שעמדו שנה שלימה בתנועה ד'מסירות נפש' ‪.24‬‬
‫‪18‬‬ ‫ואם כי גדלה מעלת אתערותא דלעילא על אתערותא דלתתא‪ ,25‬כי עבודת הנבראים מוגבלה היא ואין‬
‫‪19‬‬ ‫בה שלימות‪ ,26‬מהֿשאיןֿכן באתערותא דלעילא – מי מעכב בידו‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫מכלֿמקום‪ ,‬יש מעלה באתערותא דלתתא על אתערותא דלעילא‪ .‬כי אתערותא דלעילא – מצד עצמה‬
‫‪21‬‬ ‫אין לה קיום באדם‪ ,‬ואינה בפנימיות באדם‪ ,‬כי לא היתה הכנה לזה מצד המקבל‪ ,‬מהֿשאיןֿכן באתערותא‬
‫‪22‬‬ ‫דלתתא‪.27‬‬
‫‪23‬‬ ‫ולכן מזכירים פורים בפסח – ב' המעלות‪ :‬גם אור הנעלה ביותר הבלתי מוגבל‪ ,‬ושיהיה לו קיום‬
‫‪24‬‬ ‫ויומשך בפנימיות‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫]ועלֿדרך‪ 4‬המבואר במקום אחר‪ 28‬בענין מצה שקודם חצות ומצה שלאחרי חצות‪ ,‬שלאחרי מתןֿתורה‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫הנה גם במצה שקודם חצות ישנו הגילוי דמצה שלאחרי חצות‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫והענין בזה‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫יש מעלה במצה שלאחרי חצות – שאז היה גילוי אור נעלה שנמשך בדרך מלמעלה למטה‪ .‬ויש‬
‫‪29‬‬ ‫מעלה במצה שקודם חצות – מעלת העבודה‪ ,‬כמו שכתוב‪" 29‬ושמרתם את המצות"‪ ,‬שעלֿידיֿזה נעשית‬
‫‪30‬‬ ‫ההמשכה בפנימיות‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬לאחרי מתןֿתורה‪ ,‬ישנן ב' המעלות – שגם מעלת המצה שלאחרי חצות נמשכת בפנימיות‬
‫‪32‬‬ ‫עלֿידי הקדמת העבודה דמצה שקודם חצות[‪.‬‬

‫‪ (25‬וכדמוכח מזה גופא שגאולת פסח )שהיתה בדרך‬ ‫מגילה יד‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(15‬‬
‫אתערותא דלעילא( היתה גאולה שלימה‪ ,‬משא"כ גאולת פורים‬ ‫ברכות ט‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(16‬‬
‫)שהיתה ע"י עבודת בנ"י( לא היתה גאולה שלימה )מהנחה בלתי‬ ‫בשלח יד‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪(17‬‬
‫מוגה(‬ ‫ראה ל"ת וסה"ל להאריז"ל ר"פ תצא‪.‬‬ ‫‪(18‬‬
‫‪ (26‬שהרי אין שלם אלא אחד )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬ ‫אסתר ט‪ ,‬כז‪.‬‬ ‫‪(19‬‬
‫‪ (27‬ראה לקו"ת ויקרא ב‪ ,‬ב ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫שבת פח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪(20‬‬
‫‪ (28‬ראה שיחת ליל ב' דחה"פ דאשתקד ס"ג )תו"מ חי"ט ע'‬ ‫שמות ג‪ ,‬יב ובפרש"י‪ .‬וראה שמו"ר פ"ג‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(21‬‬
‫‪ .(255‬וש"נ‪.‬‬ ‫הגדה של פסח פיסקא "מצה זו"‪.‬‬ ‫‪(22‬‬
‫‪ (29‬בא יב‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫ראה תו"א מג"א צח‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(23‬‬
‫ראה תו"א שם צז‪ ,‬א‪ .‬קכ‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(24‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫מ‬

‫‪ ‬שייכות ענין זה ליום ‪ ‬דפסח דוקא‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫בלילות הפסח בא אליהו הנביא לבשר על הגאולה‪ .30‬ומזה מובן שבעיקר הוא בליל ‪ ‬דפסח‪' ,‬יום‬ ‫‪2‬‬

‫טוב' שני של ‪ ,‬כי יתרון האור הוא מתוך החושך דוקא‪ ,31‬ולכן מזכירים נס פורים ביום ב' דפסח‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫להמשיך את הגאולה העתידה‪ ,‬שיהיו בה שתי המעלות – "ושמתי כדכד גו'" ‪ ,32‬אמר הקב"ה "להוי כדין‬ ‫‪4‬‬

‫וכדין" ‪.33‬‬ ‫‪5‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪:34    ‬‬ ‫‪6‬‬

‫"הא לחמא עניא" הוא תיקון על‬‫"הא" היא צרויה‪ .‬כי אמירת ֵ‬ ‫איתא‪ 35‬בסידור האריז"ל‪ 36‬אשר תיבת ֵ‬ ‫‪7‬‬

‫"הא לחמא עניא" מתקנים זאת‪.‬‬‫"הא לכם זרע" ‪ ,37‬שבזה נתן יניקה למצרים‪ ,38‬ובאמירת ֵ‬‫מה שאמר יוסף‪ֵ ,‬‬ ‫‪8‬‬

‫"הא לכם זרע"‪.‬‬

‫"הא לחמא עניא" בצירי‪ ,‬דוגמת ֵ‬ ‫ולכן צריכים לומר ֵ‬ ‫‪9‬‬

‫אמנם כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר‪ ,39‬אשר אביו כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן היה רוב הפעמים‬ ‫‪10‬‬

‫"הא לכם זרע" דיוסף‪ ,‬ולפעמים אמר ָהא בקמץ‪ ,‬קמץ הוא בחינת כתר‪ .40‬והיה‬ ‫אומר בצירי‪ ,‬והוא ענין ֵ‬ ‫‪11‬‬

‫מדגיש הה"א אף היותה אתא קלילא ‪ .‬עדֿכאןֿלשונו‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪12‬‬

‫ביאור הדברים בדרךֿאפשר‪:‬‬ ‫‪13‬‬

‫בענין הבירורים יש ב' אופנים‪ :42‬א( בדרך התלבשות‪ ,‬שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר‪ .‬ב(‬ ‫‪14‬‬

‫בדרך ממילא‪ ,‬מצד גילוי אור נעלה‪ .‬וכמו בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלימותא‪ ,43‬שאז הביאה מלכת‬ ‫‪15‬‬

‫שבא בעצמה את הניצוצות לשלמה במקומו הוא‪.44‬‬ ‫‪16‬‬

‫ועלֿפיֿזה יש לבאר הטעם על מה שכ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן היה אומר לפעמים ָהא בקמץ‪ ,‬כי‬ ‫‪17‬‬

‫לפעמים צריך להיות הבירור ממצרים עלֿידי גילוי אור נעלה‪ ,‬בחינת הכתר שלמעלה מהשתלשלות‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫וזוהי הוראה לכל אחד ואחד‪ ,‬אשר לפעמים צריך להיות אופן הבירור לא עלֿידי התלבשות בלבושי‬ ‫‪19‬‬

‫המתברר‪ ,‬אלא עלֿידי גילוי אור נעלה – ַאוועקשטעלן זיך אין ַא העכערן מעמד ומצב ]=להעמיד את‬ ‫‪20‬‬

‫עצמו במעמד ומצב נעלה יותר[‪ ,‬שעלֿידיֿזה נעשה הבירור בדרך ממילא‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫זאגט ַאז‬
‫וכפתגמו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נשמתוֿעדן‪) 45‬שהיתה הנהגתו בהרחבה‪" :(46‬די וועלט ָ‬ ‫‪22‬‬

‫'דארף לכתחילה ַאריבער" ]=העולם אומר‬

‫האלט ַאז מ ַ‬ ‫דארף מען ַאריבער‪ ,‬און איך ַ‬
‫מ'קען ניט ַארונטער ַ‬ ‫‪23‬‬

‫שאם איֿאפשר לעבור מלמטה‪ ,‬עוברים מלמעלה‪ .‬ואני סובר שמלכתחילה צריך לעבור מלמעלה[‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫עה"פ(‪ ,‬כמו"כ גם מה שצוה את המצריים למול את עצמם‬
‫)פרש"י מקץ מא‪ ,‬נה( היתה כוונתו לטובתם של ישראל‪,‬‬
‫כי‪ ,‬ע"י ענין המילה נחלש כח התאוה )כמ"ש הרמב"ם )מו"נ‬
‫ח"ג פל"ה ופמ"ט((‪ ,‬ועי"ז נתכוין יוסף להחליש את קליפת‬
‫מצרים‪" ,‬ערות הארץ"‪ ,‬ועי"ז – להחליש גם את ‪ ‬דמצרים‪.‬‬
‫אבל אעפ"כ‪ ,‬עי"ז גרם בינתיים שתהי' יניקה למצרים‪ ,‬ולכן‬
‫צריכים לתקן זאת )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (39‬שיחת ליל א' דחה"פ תרח"ץ ס"ד )סה"ש תרח"ץ ע' ‪.(261‬‬
‫‪ (40‬פרדס שער הנקודות פ"ה‪.‬‬
‫‪ (41‬פיוט אקדמות הובא בתניא אגה"ת פ"ד )צד‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (42‬ראה גם שיחת ליל א' דחה"פ תש"ג בתחלתה )סה"ש‬
‫תש"ג ע' ‪ 52‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (43‬זח"א קנ‪ ,‬רע"א‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (44‬ראה תו"א בראשית ה‪ ,‬סע"ד ואילך‪.‬‬
‫‪ (45‬אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תריז‪.‬‬
‫‪ (46‬ראה סה"ש תרפ"ט ע' ‪ 38‬הערה ‪ .13‬וש"נ‪ .‬וראה גם תו"מ‬
‫חכ"א ע' ‪ .274‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (30‬ראה שו"ע אדה"ז או"ח סוסת"פ‪.‬‬
‫‪ (31‬ראה ספר הערכים חב"ד ערך אור ביחס לחושך ס"ח )כרך‬
‫ב' ס"ע תקעה ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (32‬ישעי' נד‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (33‬ב"ב עה‪ ,‬א‪ .‬וראה לקו"ת ראה עה"פ ושמתי כדכד )כד‪,‬‬
‫ד ואילך(‪.‬‬
‫‪ (34‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ דאשתקד ס"ה ואילך )תו"מ‬
‫חי"ט ע' ‪ 256‬ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (35‬בהבא לקמן – ראה גם שיחות ליל ב' דחה"פ תשי"ג‬
‫ותשי"ד ס"ב ואילך )תו"מ ח"ח ע' ‪ 70‬ואילך; חי"א ס"ע ‪187‬‬
‫ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (36‬בהגש"פ )במקומו(‪.‬‬
‫‪ (37‬ויגש מז‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪ (38‬כלומר‪ :‬כוונתו של יוסף היתה אמנם טובה‪ ,‬והיינו‪ ,‬דכשם‬
‫שבפעולתו ש"את העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים‬
‫ועד קצהו" )שם‪ ,‬כא( היתה כוונתו לטובתם של ישראל‪" ,‬שנתכוין‬
‫להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קורין אותם גולים" )פרש"י‬
 ‫אמ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪:"    47 " ‬‬
‫‪2‬‬ ‫אודות הלשון "הרי אני כבן שבעים שנה"‪ ,‬בכ"ף הדמיון‪ ,‬איתא בגמרא‪ 48‬שבאמת היה רבי אלעזר בן‬
‫‪3‬‬ ‫עזריה צעיר הרבה יותר‪ ,‬אלא ש"אהדרו ליה תמני סרי דרי חיוורתא"‪ ,‬והיה נראה כזקן‪ ,‬וזהו הדיוק "כבן‬
‫‪4‬‬ ‫שבעים שנה"‪ ,‬בכ"ף הדמיון בלבד‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫עלֿפיֿזה אינו מובן מה שממשיך "ולא זכיתי כו'"‪ .‬עלֿפי פשטות הלשון‪ ,‬הרי הפלא ש"לא זכיתי"‬
‫‪6‬‬ ‫אינו מצד חכמה‪ ,‬אלא גם מצד היותו זקן כבן שבעים שנה‪ ,‬והקדיש לזה ריבוי זמן‪ ,‬ולכן היה צריך‬
‫‪7‬‬ ‫לנצח‪ 49‬שתהיה הלכה כמותו‪ .‬אבל כיון שהיה רק ‪ ‬כזקן‪ ,‬בטלה הטענה שתהיה הלכה כמותו?‬
‫‪8‬‬ ‫אלא‪ ,‬ידוע‪ 50‬שהמשלים והדוגמאות שבתורה אינם ‪ ‬משלים‪ ,‬אלא הם משתלשלים מהנמשל שלהם‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬הרי הא גופא שנראה כזקן – הוא לפי שברוחניות היה ‪ ‬זקן בן שבעים שנה‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫‪10‬‬ ‫בסידור האריז"ל‪ 35‬שבצירוף שנותיו בגלגול הראשון היה אז בן שבעים שנה‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫וזהו שמסיים בתמיה "ולא זכיתי כו'"‪ :‬מצד היותו זקן ברוחניות‪ ,‬היה צריך לזכות שתהיה הלכה‬
‫‪12‬‬ ‫כמותו‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ועלֿידיֿזה שהזקנה ברוחניות נתקשרה בענין של תורה‪ ,‬הלכה כמותו‪ ,‬שהתורה שולטת על הגשמיות‬
‫‪14‬‬ ‫– התבטא הדבר גם בכך שהיה נראה כמו בן שבעים שנה‪ ,‬אפילו בעניניו החיצוניים )שערות – הטפל‬
‫‪15‬‬ ‫לבשרו‪ ,(51‬ועלֿפי מאמר הירושלמי‪ 52‬על הפסוק‪" 53‬לאֿל גומר עלי"‪ ,‬שמציאות העולם נעשית עלֿפי‬
‫‪16‬‬ ‫פסקֿדין התורה‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ ‬ההוראה מזה בעבודה לכל אחד ואחד‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫רוב הנשמות שבדורותינו אלה אינן נשמות חדשות‪ ,‬אלא היו כבר בגלגול‪ .‬וכאשר בא ענין בעבודה‬
‫‪19‬‬ ‫שמצד כוחותיו ועניניו בגלגול זה אינו רואה שיוכל למלא זאת‪ ,‬צריך לדעת‪ ,‬שיכול להתגלות אצלו גם‬
‫‪20‬‬ ‫הטוב מהגלגול הקודם‪ ,54‬וענין זה מסייע לו בעבודתו‪ ,‬לא רק בשכל ומדות – כחות פנימיים – אלא גם‬
‫‪21‬‬ ‫במחשבה דיבור ומעשה – ענינים חיצוניים )דוגמת השערות( בחיי היום יום‪.55‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪22‬‬ ‫‪:56 "           " ‬‬
‫‪23‬‬ ‫ב' פירושים נאמרו בזה‪ :57‬א( חכמים מוסיפים על בן זומא‪ ,‬ולכוליֿעלמא מזכירין יציאת מצרים‬
‫‪24‬‬ ‫בלילות‪ .58‬ב( חכמים חולקין על בן זומא וסביראֿלהו דאין מזכירין יציאת מצרים בלילות‪ .59‬וכן כתוב‬
‫‪25‬‬ ‫גם בסידור האריז"ל ו'פרי עץ חיים' ‪.60‬‬
‫‪26‬‬ ‫והנה‪ ,‬בכל מקום שיש ב' דיעות בגליא דתורה‪ ,‬יש מקום לב' הדיעות גם בפנימיות התורה‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫ובנידוןֿדידן‪ ,‬הנה מה שהובא בפירוש בפנימיות התורה הוא הפירוש השני‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫וצריך לומר שיש ב' בחינות ביציאת מצרים‪ :‬יציאת מצרים עלֿפי נגלה ויציאת מצרים בפנימיות‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ויציאת מצרים בבחינה זו היא רק בימים ולא בלילות‪ .‬ולכן סתם בסידור האריז"ל וב'פרי עץ חיים'‬
‫‪30‬‬ ‫כפירוש השני דוקא‪ ,‬כי הוא מדבר אודות הענין הפנימי שביציאת מצרים‪ ,‬ואםֿכן מובן אשר פנימיות‬
‫‪31‬‬ ‫התורה אינה סותרת למפרשים כפירוש הא' בגליא דתורה‪ ,‬כי הם מדברים אודות ענינים מחולקים‪.‬‬

‫‪ (54‬לשלימות הענין – ראה שיחת אחש"פ ס"ח ואילך )לקמן‬
‫ע' ‪ 251‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (55‬ראה שער הגלגולים הקדמה ג' וסוף הקדמה ד'‪ .‬ואכ"מ‪.‬‬
‫‪ (56‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ תשי"ג ס"ח )תו"מ ח"ח ע'‬
‫‪ 74‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (57‬ראה גם התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' ‪ 97‬בהערות‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (58‬ז"פ‪ ,‬של"ה‪ ,‬צל"ח ועוד‪.‬‬
‫‪ (59‬ראה נ"כ המשנה‪.‬‬
‫‪ (60‬שער חהמ"צ פ"ו‪.‬‬
‫‪ (47‬מכאן עד סוס"ט – נדפס גם בלקו"ש ח"א ע' ‪ 246‬ואילך‬
‫)באידית(‪.‬‬
‫‪ (48‬ברכות כח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (49‬זכיתי – כפירוש הרע"ב שם‪.‬‬
‫‪ (50‬ראה גם לקו"ש ח"א ע' ‪ 83‬ואילך‪ .‬תו"מ חי"ט ס"ע ‪.226‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫‪ (51‬עירובין ד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (52‬נדרים פ"ו ה"ח‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (53‬תהלים נז‪ ,‬ג‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫במ‬

‫‪ ‬יציאת מצרים כפשוטה )אין הכוונה כפשוטה ממש‪ ,‬כי גם זה הוא ענין של פנימיות התורה‪ ,‬כי‬ ‫‪1‬‬

‫אם הכוונה לפשטות של הפנימיות( היא – לצאת מכל המצרים וגבולים המונעים ומעכבים על עבודת‬ ‫‪2‬‬

‫השם‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫אמנם יציאת מצרים בפנימיות יותר היא – לצאת גם מהמצרים וגבולים שבקדושה גופא‪ ,‬עד גם‬ ‫‪4‬‬

‫מהמצרים וגבולים שבעולם האצילות‪ .‬כי גם באצילות‪ ,‬הרי אף ש"איהו וחיוהי וגרמוהי חד" ‪,61‬‬ ‫‪5‬‬

‫מכלֿמקום‪ ,‬בכלל‪ 62  ,‬הוא‪.63‬‬ ‫‪6‬‬

‫והנה היציאה ממצרים כפשוטה אפשרית גם בלילה‪ .‬זאת אומרת גם בזמן שלא מאירה בחינת "שמש‬ ‫‪7‬‬

‫הוי'" ‪ ,64‬גילוי אור בדרך מלמעלה למטה – גם אז אפשר לצאת מהמצרים המונעים לעבודה‪ ,‬עלֿידי‬ ‫‪8‬‬

‫עבודה בכח עצמו בדרך מלמטה למעלה‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫דוקא‪ ,‬כאשר מאירה בחינת "שמש‬ ‫‪‬‬ ‫אמנם היציאה מהמצרים וההגבלות שבקדושה‪ ,‬אפשרית‬ ‫‪10‬‬

‫הוי'" שלמעלה מהשתלשלות‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫לבד מבן זומא‪ ,‬שהיה מהד' שנכנסו לפרדס‪ ,65‬ובהיותו בעולם היה יושב ותוהא‪ – 66‬היה בכוחו לצאת‬ ‫‪12‬‬

‫אף בלילות‪ ,‬גם מהמצרים שבקדושה‪ .‬אבל חכמים‪ ,‬המדברים לרוב בני אדם‪ ,‬אומרים‪ ,‬שיציאת מצרים‬ ‫‪13‬‬

‫בבחינה זו אפשרית בימים דוקא‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫ולכן דורשים את היתור דתיבת "כל" על ימות המשיח – שבימות המשיח דוקא יהיה הכח גם‬ ‫‪15‬‬

‫בלילות‪ 67‬לצאת מהמצרים של כל ההשתלשלות‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪ ‬והנה‪ ,‬כל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות‪ .68‬וידיעה זו אשר לעתיד‬ ‫‪17‬‬

‫תהיה יציאת מצרים גם בלילות‪ ,‬פועלת תוספת כח ושמחה גם עכשיו‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫– כי כל הענינים שיתגלו לעתיד ישנם גם עכשיו‪ ,‬אלא שהם בהעלם‪ .‬ולכן כאשר יתבונן בעניני‬ ‫‪19‬‬

‫הגילויים דלעתידֿלבא‪ ,‬ישמח לבו‪ ,‬כמשל‪ 69‬אדם השמח מאבנים טובות ומרגליות שיש לו‪ ,‬אף שסגורות‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫לעתֿעתה‪ ,‬בתיבה חתומה‪– 70‬‬ ‫‪21‬‬

‫אשר זה גופא הוא הכנה וכלי לקבל הגילויים דלעתידֿלבא שיתגלו בגאולה השלימה עלֿידי משיח‬ ‫‪22‬‬

‫צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪:71 "   " ‬‬ ‫‪24‬‬

‫כ"ק מו"ח אדמו"ר פירש טעם סמיכות החכם לרשע‪ ,‬לפי שצריך לתקן גם את הרשע‪ ,‬כי לא ידח‬ ‫‪25‬‬

‫ממנו נדח‪ ,72‬ותיקונו דורש כח גדול‪ ,‬ולכן הוא עלֿידי החכם דוקא‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫ויש לפרש בדרךֿאפשר‪ 73‬עלֿפי המבואר במקום אחר‪:‬‬ ‫‪27‬‬

‫גם שאלת החכם‪ ,‬מאחר אשר שאלה היא‪ ,‬אין זה כדבעי בתכלית השלימות‪ .74‬כי בקדושה אין צריך‬ ‫‪28‬‬

‫‪ (70‬ויתירה מזה – שאם ירצה באמת‪ ,‬יתנו לו את המפתח כדי‬ ‫‪ (61‬תקו"ז בהקדמה )ג‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬
‫לפתוח את התיבה )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬ ‫‪ (62‬כולל גם הפירוש )לקו"ת שלח לז‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ( "עולם"‬
‫‪ (71‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ דאשתקד ס"ז ואילך )תו"מ‬ ‫מלשון העלם )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫חי"ט ס"ע ‪ 258‬ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (63‬וכמו"כ בנוגע להספירות שבו – שאף שהם "בלי מ"ה"‬
‫‪ (72‬ע"פ ש"ב יד‪ ,‬יד‪ .‬וראה תניא ספל"ט‪ .‬הל' ת"ת לאדה"ז‬ ‫)ספר יצירה פ"א מ"ב ואילך(‪ ,‬הרי הם במספר עשר דוקא )מהנחה‬
‫פ"ד סה"ג‪.‬‬ ‫בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (73‬שהרי שבעים פנים לתורה )במדב"ר פי"ג‪ ,‬טז‪ .‬ובכ"מ( –‬ ‫‪ (64‬תהלים פד‪ ,‬יב‪ .‬וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬ ‫‪ (65‬חגיגה יד‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (74‬ויתירה מזה – שבפרט אחד גרועה שאלת החכם משאלת‬ ‫‪ (66‬ראה ב"ר פ"ב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫הרשע‪ ,‬כי‪ ,‬הרשע‪ ,‬אף ששאלתו היא בבחינת "כפר בעיקר"‪ ,‬הרי‬ ‫‪ (67‬עיין בכתהאריז"ל שם‪.‬‬
‫הוא עומד ‪ ‬לגבול הקדושה; ואילו החכם – מכניס שאלות‬ ‫‪ (68‬תניא רפל"ז‪.‬‬
‫‪ ‬גופא )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬ ‫‪ (69‬ראה תו"א ס"פ בראשית‪ .‬לקו"ת דברים א‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
 ‫גמ‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫בשם זקני‬ ‫להיות שאלות‪ ,75‬כי אם "‪ ‬תהיה עם הוי' אלקיך" ‪ .76‬וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫‪77‬‬
‫‪2‬‬ ‫"פארוואס"]=מדוע[ איז ַא קליפה‪.‬‬
‫החסידים‪ָ ַ :‬‬
‫‪3‬‬ ‫ואף ששאלת החכם היא מצד תשוקתו לקבל השפעה‪ ,‬מכלֿמקום אין זו עבודה תמה בתכלית‪ .78‬ולכן‬
‫‪4‬‬ ‫משאלת החכם‪ ,‬מכיון שבגדר שאלה היא‪ ,‬אפשר להסתעף ממנה בריבוי השתלשלות‪ ,‬שאלת הרשע‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫וכמו שסיפר‪ 79‬כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר פעם היה כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן מבטל את החכם‪ ,‬שאף‬
‫‪6‬‬ ‫ש"אחד חכם"‪ ,‬הרי הוא עומד בסמוך לרשע‪ .‬וה"תם"‪ ,‬אמר‪ ,‬שהוא ענין התמימות‪ .‬ושיבח ביותר את‬
‫‪7‬‬ ‫ה"שאינו יודע לשאול"‪ .‬וביאר‪ ,‬כי הנשמה למעלה – האלקות בפשיטות אצלה‪ ,‬ובירידתה למטה נעשה‬
‫‪8‬‬ ‫אצלה התחדשות ושאלה‪ .‬ו"שאינו יודע לשאול" – שגם בהיותו למטה האלקות אצלו בפשיטות‪ ,‬ואינו‬
‫‪9‬‬ ‫יודע משאלות‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫]ועלֿידיֿזה‪ 4‬ששאלת החכם נקבעה בתורה‪ ,‬ניתן הכח לתקן את שאלת החכם‪ .‬וכאשר החכם נעשה‬
‫‪11‬‬ ‫מתוקן‪ ,‬אזי ביכלתו לתקן גם את הרשע )כנ"ל שזהו טעם סמיכות החכם לרשע(‪ ,‬ואז נעשה "כנגד ארבעה‬
‫‪12‬‬ ‫בנים דברה תורה"‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ועלֿידיֿזה פועלים את הענין ד"ברוך המקום כו'" – שבתיבת "מקום" יש ב' פירושים‪) :‬א( מקום‬
‫‪14‬‬ ‫שהוא בגדר הגבלה‪) ,‬ב( "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" ‪ ,80‬שהוא ענין האור שלמעלה‬
‫‪15‬‬ ‫מהשתלשלות‪ .‬וב' ענינים אלו מתחברים יחד – שבזמן ומקום מאירה הבחינה שלמעלה מזמן ומקום‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫וכמו שהיה בבית המקדש ש"מקום ארון אינו מן המדה" ‪.[81‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪17‬‬ ‫‪                 ‬‬ ‫‪" ‬‬ ‫‪82 ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪:"‬‬
‫‪19‬‬ ‫איתא במדרש אשר הקב"ה אמר לו לאברהם אבינו במה אתה רוצה שירדו בניך‪ ,‬בגיהנם או‬ ‫‪83‬‬
‫‪20‬‬ ‫במלכיות‪ ,‬בירר אברהם את המלכיות‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫והקשה כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,84‬הרי אברהם אבינו היה תכלית הטוב והחסד )עד שמצא זכות גם על‬
‫‪22‬‬ ‫ישמעאל ואמר "לו ישמעאל יחיה לפניך" ‪ ,85‬וכהבנת אברהם אבינו בענין "‪ "‬ובענין "‪ ,(86 "‬ואיך‬
‫‪23‬‬ ‫לא מצא זכות על ישראל‪ .‬ובפרט שזה היה לפני מתןֿתורה‪ ,‬ולא היה נוגע אז כלֿכך ענין החטאים‪ ,‬והיה‬
‫‪24‬‬ ‫לו לומר שלא ירדו לא לגיהנם ולא למלכיות?‬
‫‪25‬‬ ‫ותירץ כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שזהו מה שאמר הכתוב "‪ ."  ‬דלכאורה‪ ,‬מאחר שאמר "כי גר‬
‫‪26‬‬ ‫יהיה זרעך"‪ ,‬הרי מובן במילא שיהיו בארץ נכריה )שזהו ענין הגירות(‪ ,‬ולמה ליה לפרש "בארץ לא‬
‫‪27‬‬ ‫להם"?‬
‫‪28‬‬ ‫האב קיין מורא ניט] =אל תירא[‪ – .‬מה‬ ‫אך הענין הוא‪ ,‬שהקב"ה רמז )בכפל הענין( לאברהם אבינו‪ָ ,‬‬
‫‪29‬‬ ‫ש"גר יהיה זרעך" הוא – "‪ ," ‬אין זה בשבילם )למרק חטאיהם(‪ ,‬כי אם בשביל לברר את הניצוצות‬
‫‪30‬‬ ‫שבמצרים‪.‬‬

‫ההשפעה לא ע"י שאלה‪ ,‬אלא ע"י ענין ההמתנה‪ ,‬שהיא תכלית‬
‫הביטול )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (79‬שיחת ליל א' דחה"פ תרח"ץ ס"י )סה"ש תרח"ץ ס"ע ‪262‬‬
‫ואילך(‪.‬‬
‫‪ (80‬ב"ר פס"ח‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ (81‬יומא כא‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (82‬לך לך טו‪ ,‬יגֿיד‪.‬‬
‫‪ (83‬ב"ר פמ"ד‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ (84‬ליל א' דחה"פ תרצ"ז ס"ד )סה"ש תרצ"ז ע' ‪.(220‬‬
‫‪ (85‬לך לך יז‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (86‬ראה גם תו"מ חכ"א ע' ‪ 155‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (75‬וכפי שאמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שענין השאלה שייך‬
‫אצל חכם דוקא‪ ,‬בחי' החכמה )ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ‬
‫תרצ"ז ס"ג )סה"ש תרצ"ז ע' ‪ ,((224‬משא"כ מצד הביטול דכתר‬
‫– אין שאלות )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (76‬פ' שופטים יח‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (77‬סה"ש תרצ"ו ע' ‪.125‬‬
‫‪ (78‬אילו הי' עובד את ה' בתמימות וקבלתֿעול‪ ,‬לא הי' שואל‬
‫"מה העדות והחוקים והמשפטים וגו'" )ואתחנן ו‪ ,‬כ(‪ ,‬כי‪ ,‬מצד‬
‫קב"ע – אין חילוקים בין "עדות" "חוקים" ו"משפטים"‪ ,‬אלא כל‬
‫המצוות הם בשוה‪ ,‬להיותם רצון העליון‪.‬‬
‫ומה שרצונו לקבל השפעה – צריך לעורר את המשכת‬
 ‫‪     ‬‬ ‫דמ‬

‫וזהו "ועבדום וענו אותם גו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"‪" :‬ועבדום" – יעבידו את מצרים‪" .‬וענו‬ ‫‪1‬‬

‫אותם" – יעשו את המצרים לעניים‪ ,‬כי יקחו מהם את כל הניצוצות‪ ,‬כמו שכתוב‪" 87‬וינצלו את מצרים"‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן‪" .16‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" – הוא רכוש‬ ‫‪3‬‬

‫הניצוצות שיבררו במצרים‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬כמו שהוא בגלות מצרים כך הוא גם בגלות זה האחרון‪ ,‬אשר עיקר טעם הגלות אינו עונש על‬ ‫‪5‬‬

‫החטאים‪ ,‬כי אם בשביל בירור הניצוצות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫]והפירוש‪ 4‬ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו" הוא – שלולי החטאים היה בכוחנו לברר את כל הניצוצות‬ ‫‪7‬‬

‫שבעולם גם כאשר נמצאים בארץ ישראל‪ ,‬וכמו בימי שלמה‪ ,‬שישב במקומו‪ ,‬ומלכת שבא הביאה את‬ ‫‪8‬‬

‫הניצוצות למקומו הוא )כנ"ל סעיף ז(; אבל "מפני חטאינו"‪ ,‬אין בכוחנו לברר את הניצוצות באופן כזה‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫אלא מוכרחים לבוא למקום שבו נמצאים הניצוצות‪ ,‬ולכן "גלינו מארצנו"[‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ובזה יובן מאמר רבותינו ז"ל‪" 88‬אחד מכם גולה לברבריא ואחד מכם גולה לסמטריא דומה כמו‬ ‫‪11‬‬

‫שגליתם כולכם"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬איך יכולה גלותו של אחד למרק את חטאיהם של כל ישראל? ועלֿפי‬ ‫‪12‬‬

‫המבואר אשר עיקר טעם הגלות הוא לברר את הניצוצות‪ ,‬יובן‪ ,‬כי‪ ,‬גם כאשר רק אחד גולה למדינה‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫ומייגע עצמו‪ ,‬והשםֿיתברך מצליחו לברר את כל הניצוצות הנמצאים במקום זה‪ ,‬משלים הוא את כוונת‬ ‫‪14‬‬

‫הגלות‪ ,‬ומכין הוא את המדינה ההיא לביאת המשיח‪ ,‬אשר יגלה את הרכוש "גדול" של הניצוצות –‬ ‫‪15‬‬

‫"גדול הוי' ומהולל מאד" ‪.89‬‬ ‫‪16‬‬

‫]כ"ק‪ 4‬אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "והיא שעמדה"[‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬

‫‪ (89‬תהלים מח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (87‬בא יב‪ ,‬לו‪.‬‬

‫‪ (88‬שהש"ר פ"ב‪ ,‬ח‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"הד' ניסן‪ ,‬תשכ"א‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ח אדר‪.‬‬

‫ובעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים‬
‫לתוכן כתבו‪ ,‬ויהי רצון שכשם שכתב הבקשה כן יבשר טוב בכל האמור במכתבו‪ ,‬ובזה ג"כ בהנוגע‬
‫לפעולות בהפצת המעינות שאין לזה כל שייכות למאמר חז"ל דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים‬
‫כי אין כלל מצב של בית אסורים ח"ו ומכש"כ וק"ו ממדינתנו לפנים שגם שם בענין זה לא הי' מצב‬
‫כנ"ל עאכו"כ במדינות אלו‪ ,‬ואדרבה רואים במוחש שכשמשתדלים אפילו בפעולה קלה ביותר בהפצה‬
‫האמורה‪ ,‬דוקא בשנים אלו מצליחה ביותר וביותר ואין הדבר תלוי אלא ברצון‪.‬‬

‫פשוט שאין הכתוב בא בתור מוסר ח"ו כי אם הבעת צער על שאין אנ"ש וביותר אלו שגזע צור‬
‫מחצבתם מסייעתם‪ ,‬מנצלים כלל וכלל גודל האפשריות שניתנה להם בהאמור‪ ,‬ובפרט שזהו מוסיף‬
‫ג"כ בשמחה וטוב לבב ובמילא גם בבריאות הגוף כפשוטו‪ ,‬וק"ל‪.‬‬

‫ובעמדנו בחדש ניסן ומתקרבים לחג הפסח זמן חירותנו‪ ,‬יהי' בכל ענינים הכתובים במכתבו‬
‫חירות מכל ענינים המבלבלים ויבשר טוב‪.‬‬

‫בברכה לחג הפסח כשר ושמח‪.‬‬

 ‫המ‬

‫‪     ‬‬

‫‪    ‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ‬בכל יוםֿטוב ישנו ענין כללי וענין פרטי ‪ -‬ענין כללי השוה בכל הימיםֿטובים‪ ,‬וענין פרטי השייך‬
‫‪2‬‬ ‫ליוםֿטוב זה‪ .‬וביוםֿטוב זה עצמו – ענין כללי המשותף לכל הימים שביוםֿטוב זה ‪ ,1‬וענין פרטי השייך‬
‫‪3‬‬ ‫לכל יום בפניֿעצמו ‪.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫ונפקאֿמינה גם ‪ :‬הענין הכללי שבכל הימיםֿטובים – חיוב השמחה‪ ,‬והענין הפרטי של כל‬
‫‪5‬‬ ‫יוםֿטוב ‪ -‬המצוות המיוחדות שבו‪ .‬ועלֿדרךֿזה ביוםֿטוב זה עצמו ‪ -‬כידוע‪ 3‬שיש ענינים שבהם נחשבים‬
‫‪6‬‬ ‫כל הימים שבו כהמשך אחד ונקודה אחת‪ ,‬ויש ענינים שבהם כל יום הוא ענין בפניֿעצמו‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ומהחילוק בהלכה‪ ,‬לחילוק באופני עבודת האדם לקונו‪ - 4‬שגם עבודת האדם צריכה להיות בכל ענינים‬
‫‪8‬‬ ‫אלו‪ :‬בענין הכללי של הימיםֿטובים‪ ,‬ובענינו הפרטי של כל יוםֿטוב‪ :‬וכן בכל יוםֿטוב בפניֿעצמו ‪-‬‬
‫‪9‬‬ ‫בענין הכללי שבכל הימים שבו‪ ,‬ובענינו המיוחד של כל יום ויום‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫]ולהעיר‪ ,‬שכן הוא גם בנוגע לשאר חילוקי הזמנים )מלבד החילוקים של ימיםֿטובים(‪ ,‬ולדוגמא‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫בשנה מיוחדת‪ ,‬כשנה זו‪ ,‬שהיא 'שנת הקהל' – ישנו הענין הכללי ד"הקהל"‪" ,‬הקהל ‪ 5‬את העם‪ ,‬האנשים‬
‫‪12‬‬ ‫והנשים והטף‪ 6‬גו' למען ישמעו ולמען ילמדו גו' ליראה את ה' אלקיכם כל הימים" ‪ .7‬וכן הענין הפרטי‬
‫‪13‬‬ ‫שבכל זמן בפניֿעצמו‪ ,‬בכל חודש‪ ,‬ובכל שבוע‪ ,‬ועד לענינו הפרטי של כל יום ויום ‪" -‬כל יומא ויומא‬
‫‪14‬‬ ‫עביד עבידתיה" ‪ .8‬ועלֿדרךֿזה בכל יום ויום גופא – כמה וכמה עבודות פרטיות במשך היום‪ ,‬וכן ענין‬
‫‪15‬‬ ‫כללי המודגש בתחילת וסוף היום‪.[9‬‬
‫‪16‬‬ ‫ומובן‪ ,‬שכל ענינים אלו )הכללי והפרטי כו'( צריכים להיות באופן שיומשכו גם על כל הימים‪ ,‬על‬
‫‪17‬‬ ‫כל הימיםֿטובים‪ ,‬ועל כל השנה כולה ‪ -‬כמבואר ב'לקוטי תורה' פרשת ברכה‪ 10‬בענין השפעת כל רגל‬
‫‪18‬‬ ‫ויוםֿטוב עד הרגל והיוםֿטוב שלאחריו‪ ,‬ומזה מובן גם בנוגע לענין הכללי של הימיםֿטובים‪ ,‬והענין‬
‫‪19‬‬ ‫הפרטי של כל יום שביוםֿטוב זה‪ ,‬שנמשכים ופועלים על שאר הימים‪ ,‬ועל כל השנה כולה‪.‬‬

‫‪ -‬כמ"ש "ויצוונו ה' את כל החוקים האלה ‪   ‬גו' כל‬ ‫‪ (1‬שבעת )ובחו"ל ‪ -‬שמונת( ימי הפסח‪ ,‬ושמונת )ובחו"ל ‪-‬‬
‫הימים"‪ ,‬וי"ל דוגמתו בהלכה ‪" -‬העוסק במצוה פטור מן המצוה"‬ ‫תשעת( ימי הסוכות‪ ,‬שמע"צ ושמח"ת )וכן ב' הימים דחג‬
‫)סוכה כה‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ(‪ ,‬וטעם הדבר‪ ,‬מכיון שבכל מצוה ישנו‬ ‫השבועות ‪ -‬בחו"ל(‪.‬‬
‫הענין הכללי המשותף לכל המצוות‪ ,‬ולכן ע"י מצוה אחת‬ ‫‪ (2‬נוסף לכך שמיום ליום צ"ל עילוי והוספה בענינו של היו"ט‬
‫"תופסים" בעצם של כל המצוות )ראה לקו"ש חכ"ו ע' ‪ 237‬הערה‬ ‫)וגם בענין הכללי שבכל הימיםֿטובים( ‪ -‬בהתאם לציווי והוראה‬
‫‪ .64‬וש"נ(‪.‬‬ ‫"מעלין בקודש" )ברכות כח‪ ,‬א‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (8‬זהר ח"א רה‪ ,‬סע"א‪ .‬ח"ג צד‪ ,‬רע"ב‪.‬‬ ‫‪ (3‬ראה מפענח צפונות פ"ג סי"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (9‬ובפרטיות‪ :‬התחלת היום ‪ " -‬אני לפניך מלך"‪ ,‬הודאה‪,‬‬ ‫‪ (4‬שהרי המטרה והתכלית דעניני ההלכה היא‪ ,‬בשביל עבודת‬
‫ביטול ויראה )שזהו"ע המלכות‪" ,‬שום תשים עליך מלך"‪" ,‬שתהא‬ ‫האדם לקונו‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם )סוף הל' תמורה( ש"רוב דיני‬
‫אימתו עליך" )סנהדרין כב‪ ,‬א במשנה‪ .‬וש"נ((‪ ,‬וסוף היום ‪" -‬בידך‬ ‫התורה אינן אלא ‪ ,"     . .‬וכמדובר‬
‫אפקיד רוחי"‪ ,‬עד לסיומה של ברכת המפיל‪" ,‬המאיר לעולם כולו‬ ‫כמ"פ שמקרא מלא דיבר הכתוב )ואתחנן ו‪ ,‬כד( "ויצוונו ה'‬
‫בכבודו"‪ ,‬גילוי כבודו של הקב"ה )"המאיר כו' בכבודו"( שמעורר‬ ‫לעשות את כל החוקים האלה ‪ ..   ‬כל הימים"‪.‬‬
‫רגש היראה והביטול‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם בשכבו לישון חדור הוא ברגש‬ ‫‪ (5‬וילך לא‪ ,‬יבֿיג‪.‬‬
‫הביטול‪ .‬ואדרבה‪ ,‬מכיון שבשכבו לישון מתעלם כח השכל‪ ,‬הרי‬ ‫‪ (6‬להעיר‪ ,‬שגם בענין זה מודגש החילוק שבין פרט וכלל‪:‬‬
‫ענין הביטול והקב"ע הוא בהדגשה יתירה )ע"ד הידוע שנקל יותר‬ ‫"האנשים והנשים והטף" – ג' סוגים פרטיים‪ ,‬ועד להדגשת‬
‫לפעול ביטול וקב"ע אצל מי שאינו בעל שכל גדול ‪ -‬ראה סה"מ‬ ‫מציאותו הפרטית של כל אחד ואחת‪ ,‬ובלשון חז"ל )סנהדרין לז‪,‬‬
‫תרמ"ח ס"ע קפז ואילך‪ .‬תרפ"ה ע' רס ואילך‪ .‬ועוד(‪.‬‬ ‫סע"א במשנה( "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם";‬
‫ולהעיר מהשייכות לחג הפסח ‪ -‬ש"נגלה עליהם ממ"ה‬ ‫והתאחדותם למציאות אחת ‪" -‬הקהל"‪ ,‬עד שכל יחיד הוא חלק‬
‫הקב"ה ‪ ‬ובעצמו וגאלם"‪ ,‬גילוי כבודו של הקב"ה )"המאיר‬ ‫מכלל ישראל‪ ,‬אשר עלֿידו 'תופסים' בכלל ישראל‪ ,‬שהרי העצם‬
‫כו' בכבודו"(‪ ,‬בהיותם במעמד ומצב של מיצרים וגבולים )דוגמת‬ ‫כשאתה תופס בחלקו )במקצתו( אתה תופס בכולו )כש"ט הוספות‬
‫השינה‪ ,‬שאין לך מעמד ומצב של מיצר וגבול גדול מזה(‪.‬‬ ‫סקט"ז‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (10‬צח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (7‬להעיר‪ ,‬שזהו גם הענין הכללי המשותף לכל עניני העבודה‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ומ‬

‫‪ ‬הענין הכללי של ימיםֿטובים הוא ‪" -‬מועדים לשמחה" ‪" ,11‬ושמחת בחגך" ‪ ,12‬כולל גם‬ ‫‪1‬‬

‫בחולֿהמועד‪ ,‬כפסקֿדין רבינו הזקן ב'שולחן ערוך' ‪ 13‬ש"כל שבעת ימי הפסח‪ ,‬ושמונת ימי החג‪ ,‬וכן‬ ‫‪2‬‬

‫שני ימים של עצרת‪ ,‬חייב אדם להיות שמח וטוב לב‪ ,‬הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים אליו‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫ושמחה זו היא מצותֿעשה מן התורה‪ ,‬שנאמר ושמחת בחגך‪ ,‬אתה ובנך ובתך וגו'"‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫והענין הפרטי ‪  -‬של היוםֿטוב‪ ,‬ובנידוןֿדידן חג הפסח ‪" -‬זמן ‪ ,"‬ענין החירות והגאולה‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫מעין ודוגמא והכנה לגאולה האמיתית והשלימה עלֿידי משיח צדקנו )"גואל ראשון הוא גואל אחרון" ‪(14‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪" -‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ‪.15‬‬ ‫‪7‬‬

‫וענינו בעבודת האדם )גם לפני הגאולה( ‪ -‬שמחג הפסח "זמן חירותנו"‪ ,‬לוקחים כח על כל השנה‬ ‫‪8‬‬

‫כולה‪ 16‬להיות במעמד ומצב של חירות וגאולה‪ 17‬מכל הענינים המבלבלים ומצירים )"מצרים"‪ ,‬על שם‬ ‫‪9‬‬

‫ש"מצירים לישראל" ‪ (18‬ללימוד התורה‪ 19‬וקיום המצוות‪ ,‬כולל גם ההנהגה ד"כל מעשיך יהיו לשם‬ ‫‪10‬‬

‫שמים" ‪ 20‬ו"בכל‪ 21‬דרכיך דעהו" ‪,22‬‬ ‫‪11‬‬

‫ועד לחירות וגאולה מענינים של מדידה והגבלה )"מצרים" מלשון מיצר וגבול‪ ,(23‬שהרי מציאותו‬ ‫‪12‬‬

‫האמיתית של כל אחד ואחד מישראל‪ 24‬היא "חלק אלקה ממעל ממש" ‪ ,25‬בליֿגבול האמיתי‪ ,‬וכן מצד‬ ‫‪13‬‬

‫עבודתו‪ ,‬ש"עבד מלך מלך" ‪ ,26‬היינו‪ ,‬שמציאותו היא מציאות המלך‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫ובהדגשה יתירה ‪ -‬בעמדנו ב‪ ‬זמן הגלות‪ ,‬שאז צריך להיות סדר העבודה באופן ד"חטוף‪ 27‬ואכול‬ ‫‪15‬‬

‫חטוף ושתי" ‪ ,28‬לחטוף ולסיים את "מעשינו ועבודתינו" ‪ 29‬שעלֿידם זוכים לחירות האמיתית‪ ,‬בגאולה‬ ‫‪16‬‬

‫האמיתית והשלימה עלֿידי משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪ (19‬להעיר ממארז"ל )אבות פ"ו מ"ב( "אין לך בן חורין אלא‬
‫מי שעוסק בתורה"‪ ,‬כולל ובמיוחד ‪ -‬פנימיות התורה‪ ,‬תורת‬
‫החסידות‪ ,‬שעלֿידה מתקשר עם נשיאי החסידות* )ראה "היום‬
‫יום" כ"ד סיון(‪ ,‬אשר "הנשיא הוא הכל" )פירש"י חוקת כא‪ ,‬כא(‪,‬‬
‫"לבו )של המלך( הוא לב כל קהל ישראל" )רמב"ם הל' מלכים פ"ג‬
‫ה"ו(‪ ,‬ולכן נמצא במעמד ומצב של חירות אמיתית כמו "מלך"**‪.‬‬
‫‪ (20‬אבות פ"ב מי"ב‪.‬‬
‫‪ (21‬משלי ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (22‬להעיר גם מההוראה והלימוד מקרבן פסח ‪ -‬שכל מציאות‬
‫האדם‪" ,‬ראשו על כרעיו ועל קרבו"‪ ,‬מהכח הנעלה ביותר )הראש‪,‬‬
‫השכל( עד לכחות הנמוכים ביותר )המעשה(‪ ,‬נעשה "קרבן פסח‬
‫לה'"‪ ,‬שחדור באותה אש דקדושה שיוקדת ובוערת תוך כל כולו‪.‬‬
‫‪ (23‬תו"א יתרו עא‪ ,‬ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (24‬שזמן לידתו בחג הפסח ‪ -‬ראה יחזקאל טז )ובמפרשים(‪.‬‬
‫תו"א ר"פ וארא‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (25‬תניא רפ"ב‪.‬‬
‫‪ (26‬ספרי ופירש"י דברים א‪ ,‬ז‪ .‬ועוד‪ .‬וראה שבועות מז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (27‬ל' חז"ל ‪ -‬עירובין נד‪ ,‬א‪ .‬וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב‬
‫ח"א ע' רסו‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (28‬להעיר מהשייכות לחג הפסח‪ ,‬שהמצוות העיקריות שבו‬
‫קשורות עם ‪ –  ‬אכילת מצה ושתיית יין )ד' כוסות(‪,‬‬
‫שהם ענינים כלליים בעבודת האדם‪ ,‬כמובן גם ממספרם*** ‪ -‬ג'‬
‫מצות וד' כוסות‪ ,‬כנגד ג' ‪ ‬וד' ‪ ****‬דכל בית‬
‫ישראל )ראה לקו"ש חכ"ו ע' ‪ 34‬ואילך‪ .‬וש"נ(‪.‬‬
‫‪ (29‬ראה תניא רפל"ז‪.‬‬
‫‪ (11‬ועד שיש נוהגים )"אלו ואלו דברי אלקים חיים"( לומר‬
‫"זמן שמחתנו" בכל הימיםֿטובים )י"א הובא במהרי"ל הל' פסח‬
‫– הל' תפלה בהג"ה(‪ .‬ומה שמנהג זה לא נתקבל ברוב הקהילות‬
‫‪ -‬ה"ז רק מפני שיש צורך להדגיש ענינו הפרטי המיוחד דיו"ט‬
‫זה‪" ,‬זמן חירותנו" או "זמן מתן תורתנו" )ורק בחג הסוכות ענין‬
‫השמחה הוא גם ענינו הפרטי המיוחד דיו"ט זה ‪" -‬זמן‬
‫שמחתנו"(‪ ,‬אבל חיוב השמחה הוא בכל התוקף‪.‬‬
‫‪ (12‬פ' ראה טז‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ (13‬או"ח סתקכ"ט ס"ו‪.‬‬
‫‪ (14‬נסמן בלקו"ש חי"א ע' ‪.8‬‬
‫‪ (15‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (16‬להעיר‪ ,‬ש"אחד בניסן" הוא "ראש השנה למלכים‬
‫ולרגלים" )ריש ר"ה(‪ ,‬ובפרטיות יותר "רגל שבו )חמשה עשר‬
‫בניסן( ראש השנה לרגלים" )שם ד‪ ,‬סע"א(‪.‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שראשֿחודש )מולד הלבנה( וחמשהֿעשר בו‬
‫)שלימות הלבנה( רומזים לב' התנועות שצ"ל בכל ענין‬
‫שבעבודתם של ישראל )שדומין ללבנה ומונין ללבנה( ‪ -‬‬
‫העבודה‪ ,‬דוגמת ‪ ‬הלבנה בר"ח‪ ,‬ו‪ ‬העבודה‪ ,‬דוגמת‬
‫קיימא סיהרא ‪ ‬בט"ו לחודש‪.‬‬
‫‪ (17‬להעיר מפתגם רבותינו נשיאינו )לקו"ד ח"ד תרצב‪ ,‬א(‬
‫שהנשמה מלכתחילה לא ירדה לגלות‪ ,‬וההסברה בזה ‪ -‬דמכיון שאמרו‬
‫חז"ל )ברכות לג‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ( "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ ,‬הרי‬
‫לא יתכן שהקב"ה יניח דבר שיפריע ליהודי לקיים תומ"צ‪ ,‬שהרי זה‬
‫כמו ש"מתערבים" מלמעלה )כביכול( בעניני יראת שמים‪.‬‬
‫‪ (18‬ב"ר פט"ז‪ ,‬ה‪.‬‬

‫‪                     ‬‬
‫‪                     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪                ‬‬
‫‪                     ‬‬
‫‪              ‬‬
‫‪                   ‬‬
‫‪          ‬‬
 ‫זמ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ‬ובשניהם ‪ -‬בענין השמחה )כללות הימיםֿטובים( ובענין החירות )ענינו של חג הפסח( ‪ -‬נוסף‬
‫‪2‬‬ ‫עילוי מיוחד בשנה זו‪ ,‬שנת תשמח ו'שנת הקהל'‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫בנוגע לענין השמחה שביוםֿטוב – הרי זה בהדגשה יתירה בשנה שסימנה הוא ענין השמחה‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫ותּשׂמח‪ ,‬הדגשה מיוחדת על ענין השמחה‪ ,‬הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לאחרים‪ ,‬ובאופן‬
‫תּשׂמח ְ ַ ַ‬
‫תשמ"ח‪ַ ְ ִ ,30‬‬
‫‪5‬‬ ‫ד"הקהל את העם‪ ,‬האנשים והנשים והטף"‪,5‬‬
‫‪6‬‬ ‫ובנוגע לענין החירות )גאולה( ‪ -‬הרי שמחה )שנת תשמח( קשורה עם גאולה‪ ,‬כמובן ממאמר רבותינו‬
‫‪7‬‬ ‫ז"ל‪" 31‬ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח"‪ ,‬אלא ש"אמרה מדת הדין לפני הקב"ה‪ ..‬חזקיהו שעשית לו‬
‫‪8‬‬ ‫כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך כו'"‪ :‬וגם 'שנת הקהל' קשורה עם גאולה ‪ -‬להיותה "מוצאי‬
‫‪9‬‬ ‫שביעית"‪ ,‬זמן המסוגל לביאת בן דוד‪.32‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ ‬נוסף על כללות ענין "זמן חירותנו" )ענינו הפרטי של חג הפסח( ‪ -‬יש גם ענין פרטי בכל אחד‬
‫‪11‬‬ ‫מימי הפסח‪ ,‬ולכן יש להתעכב ולדבר‪ 33‬בביאור ענינו הפרטי של כל יום ויום‪ ,‬ובלשון הידוע שאומרים‬
‫‪12‬‬ ‫בתחילת ה'סדר' ‪" -‬מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"‪ ,‬כולל גם ענינו המיוחד של כל לילה )וכל יום(‬
‫‪13‬‬ ‫לגבי שאר הלילות )והימים( בחג הפסח עצמו‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪ :‬לכלֿלראש ‪ -‬החילוק הכללי שבין יוםֿטוב לחולֿהמועד‪ ,‬וביוםֿטוב גופא ‪ -‬החילוק‬
‫‪15‬‬ ‫שבין ימים ראשונים לימים אחרונים‪ ,‬כידוע‪ 34‬שימים ראשונים קשורים בעיקר עם גאולת יציאת מצרים‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫וימים אחרונים קשורים בעיקר עם הגאולה העתידה‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫ובנוגע לימי חולֿהמועד ‪ -‬הרי עלֿפי הכלל "אסתכל באורייתא" ‪ ,35‬יש לעיין בקריאת התורה‪ 36‬של‬
‫‪18‬‬ ‫ימי הפסח‪ ,‬קריאה מיוחדת לכל יום ויום‪ ,37‬שבה מודגש ענינו המיוחד של יום זה )בכללותו ‪ (38‬לגבי‬
‫‪19‬‬ ‫שאר ימי הפסח‪ ,‬והעיקר ‪" -‬החי יתן אל לבו" ‪ - 39‬ללמוד ולקיים ההוראה בעבודה בפועל‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫והביאור בכל זה‪ ,‬צריך להיות באופן המובן לכל‪ ,‬גם לקטנים ‪ -‬שהרי בחג הפסח מודגש ביותר ענין‬
‫‪21‬‬ ‫"והגדת לבנך" ‪ .40‬ובזה גופא ‪" -‬כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" ‪ ,41‬הכוללים כל סוגי הבנים‪ ,‬ולכן אף‬
‫‪22‬‬ ‫שישנו ביאור בכל ארבעה אופני הלימוד שבתורה‪ ,‬פשט רמז דרוש וסוד‪ ,42‬מכלֿמקום יש לבאר‬
‫‪23‬‬ ‫לכלֿלראש בדרך ‪ ,‬באופן המובן ושוה לכל נפש‪.‬‬
‫*‬
‫‪24‬‬ ‫‪ ‬יום ראשון של חג הפסח‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫יום ראשון של חג הפסח )החל מהלילה( הוא ‪  ‬של כל ימי חג הפסח‪ ,‬שבו ישנם‬
‫‪26‬‬ ‫ענינים מיוחדים לגבי כל שאר ימי הפסח ‪ -‬עריכת ה"סדר"‪ ,‬אמירת ה"הגדה" וכו'‪,‬‬

‫‪ (37‬משא"כ הקריאה ד"מפטיר" שהיא בכל הימים ‪.‬‬
‫‪ (38‬ואף שהקריאה בתורה היא בזמן מסויים ביום‪ ,‬מ"מ‪,‬‬
‫פועלת היא על כל היום כולו‪ ,‬גם על הזמן שלפני הקריאה‪ ,‬ולא‬
‫רק מתחילת היום )עלות השחר(‪ ,‬אלא גם מהרגע הראשון‬
‫דהתחלת הלילה )ובפרט לאחרי תפילת ערבית*(‪ ,‬התחלת המעתֿ‬
‫לעת‪.‬‬
‫‪(39‬קהלת ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (40‬בא יג‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (41‬נוסח הגש"פ )ע"פ ירושלמי פסחים פ"י ה"ד‪ .‬מכילתא‬
‫ס"פ בא(‪.‬‬
‫‪ (42‬כנגד ד' עולמות אבי"ע‪ .‬וכנגדם ‪ -‬גם ד' סוגי הבנים‪ ,‬ד'‬
‫הקושיות בליל הסדר )ראה פע"ח שכ"א פ"ז(‪.‬‬
‫‪ (30‬ושמחה יתירה ‪ -‬מצד גודל החידוש שבדבר‪ ,‬שאין זה אלא‬
‫אחת לאלף שנים!‬
‫‪ (31‬סנהדרין צד‪ .‬א‪.‬‬
‫‪ (32‬שם צז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (33‬להעיר‪ ,‬שבחג הפסח מודגש ענין הדיבור ‪" -‬והגדת‬
‫לבנך"‪ ,‬הגדה בדיבור דוקא‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא ש"כל המרבה לספר‬
‫כו' הרי זה משובח"‪.‬‬
‫‪ (34‬ראה סה"ש ה'ש"ת ע' ‪ .72‬לקו"ש חכ"ב ע' ‪ 34‬ואילך‪ .‬שם‬
‫ס"ע ‪ 212‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (35‬זהר ח"א קלד‪ ,‬סע"א‪ .‬ח"ב קסא‪ .‬רע"ב‪ .‬ח"ג קעח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (36‬כולל גם טעמי המקרא‪ ,‬שרומזים )קשורים ושייכים(‬
‫לטעמי תורה‪ ,‬פנימיות התורה‪.‬‬

‫‪                      ‬‬
‫‪                    ‬‬
‫‪     ‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫חמ‬

‫ובלשון ההגדה ‪" -‬מה נשתנה הלילה הזה‪ 43‬מכל הלילות" )שינוי שניכר בגלוי גם לילדים קטנים‪,(44‬‬ ‫‪1‬‬

‫כפי שהולך ומפרט ארבעה השינויים )הכלליים( בלילה זה‪ ,‬אודותם שואלים התינוקות‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ונתעכב עתה על הקושיא הראשונה והאחרונה )עלֿכלֿפנים( ‪ -‬מפני קוצר הזמן‪ ,‬שהרי צריכים למהר‬ ‫‪3‬‬

‫להתחיל הסדר שלא ישנו התינוקות‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬הקושיא הראשונה ‪" -‬שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת‪ ,‬הלילה הזה שתי פעמים"‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫לכאורה אינו מובן‪ :‬מהו החידוש המיוחד שבענין הטיבול בליל הפסח‪ ,‬וכי במשך כל השנה כולה‬ ‫‪6‬‬

‫איֿאפשר להטביל המאכל?! ואדרבה‪ :‬מצינו שבזמן הש"ס היה מנהגם לטבל המאכל בעת הסעודה‪ ,‬ולא‬ ‫‪7‬‬

‫רק פעם אחת‪ ,‬אלא אפילו כמה פעמים?!‬ ‫‪8‬‬

‫ועל כן צריך לומר‪ ,‬שיש הפרש וחילוק שבאיןֿערוך בין הטיבול של כל השנה כולה‪ ,‬לטיבול בליל‬ ‫‪9‬‬

‫הפסח‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫"טיבול" ‪ -‬אותיות ‪.45 ‬‬ ‫‪11‬‬

‫של ‪‬‬ ‫ובפשטות‪ :‬מכיון שעלֿידי הטיבול‪ ,‬נוסף במאכל עילוי ושלימות‪ ,‬הרי המאכל הוא בתנועה‬ ‫‪12‬‬

‫לגבי הדבר שבו נעשה הטיבול‪ ,‬שעלֿידו נוסף בו עילוי ושלימות‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪  ‬‬
‫אמנם‪ ,‬ביטול זה אינו אלא בנוגע למאכל‪ ,‬מהֿשאיןֿכן בנוגע להאדם – הרי אדרבה‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ ‬שיש חסרון במאכל‪ ,‬ולכן מטבילו כדי לפעול בו שלימות‪ ,‬ואםֿכן האדם המטביל נמצא בתנועה‬ ‫‪15‬‬

‫של מציאות כו'‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וזהו החידוש בטיבול בליל הפסח ‪ -‬שנוסף לביטול של ‪ ,‬תהיה תנועת הביטול גם ‪ ‬עצמו‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫ויתירה מזה ‪" -‬הלילה הזה )מטבילין( שתי פעמים"‪ ,‬שתי דרגות בביטול זו למעלה מזו‪ ,‬ובלשון‬ ‫‪18‬‬

‫החסידות ‪ -‬ביטול היש‪ ,‬וביטול במציאות‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪ ‬והקושיא הרביעית ‪" -‬שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין‪ ,‬הלילה הזה כולנו‬ ‫‪20‬‬

‫מסובין"‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫"מסובין" – הוא ענין ‪ .‬ובפרט עלֿפי הידוע שקאי על עולם האצילות‪" ,‬עלמא דחירו" ‪ ,46‬ומה‬ ‫‪22‬‬

‫שאומרים "הלילה הזה כולנו מסובין" ‪ -‬שבליל )ראשון( הפסח נמצאים בדרגה ומצב של חירות אמיתית‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫למעלה מכל מדידה והגבלה‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ונקודת הביאור ‪ -‬הקשר והשייכות שבין הקושיא הראשונה והאחרונה – שעלֿידי ענין הביטול‬ ‫‪25‬‬

‫)"מטבילין"( נעשה במעמד ומצב של חירות אמיתית )"מסובין"(‪ ,‬כי הביטול הוא שאינו מציאות לעצמו‬ ‫‪26‬‬

‫כלל‪ ,47‬וכל מציאותו אינה אלא המציאות דאלקות‪ ,‬ובלשון חכמינו ז"ל‪" - 26‬עבד מלך מלך"‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫‪27‬‬

‫להיותו בתכלית הביטול למלך‪ ,‬שכל מציאותו היא מציאות המלך‪ ,‬נעשה אצלו התוקף של המלך‪ ,‬חירות‬ ‫‪28‬‬

‫אמיתית‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪ ‬נוסף על האמור לעיל‪ ,‬ששייך ליום )ולילה( ראשון של פסח בכל שנה ‪ -‬יש עילוי מיוחד בקביעות‬ ‫‪30‬‬

‫שנה זו‪ ,‬שיום ראשון של פסח חל ‪:‬‬ ‫‪31‬‬

‫ביום השבת מודגש ענין ‪" - ‬וביום שמחתכם אלו השבתות" ‪ ,48‬וגם ענין ‪" - ‬מזמור שיר‬ ‫‪32‬‬

‫ליום השבת‪ ..‬ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" ‪.49‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪ (46‬סידור האריז"ל במקומו‪ .‬וראה לקו"ת דרושי ר"ה ס‪ ,‬ב‪.‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫‪ (47‬כולל גם ‪ -‬ביטול הגוף אל הנשמה‪ ,‬ומכיון שהנשמה‬
‫מלכתחילה לא ירדה לגלות )כנ"ל הערה ‪ ,(17‬נעשה כן גם בגוף‪.‬‬
‫‪ (48‬ספרי בהעלותך יו"ד‪ ,‬יו"ד‪.‬‬
‫‪ (49‬תמיד בסופה‪.‬‬
‫‪ (43‬שהוא התחלת היום כולו ‪" -‬ויהי ערב ויהי בוקר יום‬
‫אחד"‪.‬‬
‫‪ (44‬ובהדגשה יתירה בנוגע לקטנים – מכיון שעושים כמה‬
‫שינויים כדי להתמי' התינוקות‪ ,‬נוסף לכך שמשתדלים למהר‬
‫בעריכת הסדר שלא ישנו התינוקות )שו"ע ואדה"ז או"ח סתע"ב(‪.‬‬
‫‪ (45‬ראה סידור )עם דא"ח( שער כוונת המקוה בסופו‪.‬‬
 ‫טמ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שבקביעות כזו‪ ,‬נוסף בכל ימי הפסח )שבאים בהמשך ולאחרי הפתיחה ביום הראשון( ‪ -‬הן‬
‫‪2‬‬ ‫בענין הכללי של היוםֿטוב‪ ,‬ענין השמחה‪ ,‬והן בענינו הפרטי של חג הפסח‪ ,‬ענין הגאולה )נוסף על‬
‫‪3‬‬ ‫הדגשתם מצד כללות השנה‪ ,‬שנת תשמח ו'שנת הקהל'‪ ,‬כנ"ל סעיף א(‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬בנוגע לפרשת השבוע‪ ,‬פרשת שמיני ‪ -‬הרי‪ ,‬כשיום הראשון של פסח חל ביום השבת‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫קוראין "ויהי ביום השמיני" שמונה פעמים‪ .‬ועלֿפי הידוע‪ 50‬שמספר שמונה שייך לגאולה העתידה‪ ,‬מובן‬
‫‪6‬‬ ‫שבקביעות כזו מודגש יותר ענין החירות )גאולה( בתכלית השלימות‪.51‬‬
‫*‬
‫‪7‬‬ ‫‪ ‬יום שני של חג הפסח‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫נוסף על כל עניני ה"סדר" שישנם )בחוץֿלארץ( גם בלילה השני‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬באופן ד"מעלין בקודש" ‪,52‬‬
‫‪9‬‬ ‫ישנו חידוש מיוחד בלילה השני ‪ -‬שבו מתחילה‪ 53‬מצות ‪  ‬בשנה זו ‪ .54‬ולכן‪ ,‬יש להתעכב על‬
‫‪10‬‬ ‫החידוש המיוחד שבלילה זה ‪ -‬ספירת העומר ‪ -‬לבאר ענינו באופן המובן גם לתינוקות‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ספירת העומר קשורה עם הקרבת העומר ‪" -‬וספרתם לכם גו' מיום הביאכם את עומר התנופה" ‪,55‬‬
‫‪12‬‬ ‫אשר החידוש המיוחד של העומר הוא ‪ -‬שבא מן השעורים‪.56‬‬
‫‪13‬‬ ‫וכאן מתעוררת שאלה פשוטה ‪ -‬גם אצל תינוקות‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫החילוק שבין שעורים לחיטים הוא ‪ -‬לא רק שחיטים משובחות משעורים )עלֿדרך שבחיטים עצמם‬
‫‪15‬‬ ‫יש חילוק בין סולת‪ ,‬המשובח ביותר‪ ,‬לקמח סתם(‪ ,‬אלא יתירה מזה ‪ -‬חילוק מן הקצה אל הקצה ‪-‬‬
‫‪16‬‬ ‫שחיטים הם מאכל ‪ ,‬ואילו שעורים הם מאכל ‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫ומכיון שכן‪ ,‬היתכן שמקריבים את העומר מן השעורים דוקא ‪ -‬היפך לגמרי ממה שכתוב "כל חלב‬
‫‪18‬‬ ‫לה'" ‪" ,57‬כל דבר שהוא לשם האֿל הטוב‪ ,‬שיהיה מן הנאה והטוב" ‪ ,58‬ובוודאי לא בקצה ההפכי לגמרי‬
‫‪19‬‬ ‫‪ -‬מאכל ‪!?‬‬
‫‪20‬‬ ‫וענין זה מודגש עוד יותר – כשמשווים את ‪) ‬החידוש בלילה השני( ביחס ‪) ‬החידוש בלילה‬
‫‪21‬‬ ‫הראשון(‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫מצות אכילת מצה ‪ -‬יוצאים ידיֿחובה בכל חמשת מיני דגן‪ ,59‬ואףֿעלֿפיֿכן "מצוה מן המובחר‬
‫‪23‬‬ ‫לכתחילה ליקח חיטים למצת מצוה‪ ..‬וכן המנהג" ‪) 60‬ובפרט מצה שמורה(‪ ,‬המשובח מכל חמשת מיני דגן‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫ואילו בנוגע להקרבת העומר ‪ -‬מודגש להיפך‪ ,‬שצריך להיות מן השעורים דוקא‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק דבר‬
‫‪25‬‬ ‫שאינו משובח כל כך‪ ,‬אלא בקצה השני ‪ -‬מאכל בהמה?!‬
‫‪26‬‬ ‫‪ ‬ונקודת הביאור בזה עלֿפי המבואר בדרושי חסידות ‪:‬‬
‫‪61‬‬

‫‪27‬‬ ‫)מאכל( בהמה ‪ -‬קאי על הבהמה שבאדם‪ ,‬נפש הבהמית‪ ,‬כי "אדם"‪ ,‬על שם ‪ ,62  ‬קאי על‬
‫‪28‬‬ ‫נפש ‪ .‬ואילו "בהמה" קאי על הנפש הבהמית‪ ,‬שהיא בדוגמת "בהמה" לגבי "אדם"‪.‬‬

‫ע"פ המבואר באגה"ק )סי"ד( ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר‪ ..‬אור‬
‫חדש עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה"‪.‬‬
‫‪ (55‬אמור כג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (56‬פירש"י שם‪ ,‬טז‪ .‬סוטה רפ"ב‪ .‬רמב"ם הל' מעה"ק פי"ב‬
‫ה"ב‪ .‬הל' תמידין ומוספים פ"ז הי"א‪.‬‬
‫‪ (57‬ויקרא ג‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪ (58‬רמב"ם הל' איסו"מ בסופן‪ .‬שו"ע יו"ד סו"ס רמח‪.‬‬
‫‪ (59‬רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ו ה"ד‪ .‬טושו"ע ואדה"ז או"ח‬
‫ר"ס תנג‪.‬‬
‫‪ (60‬שו"ע אדה"ז שם ס"ב‪.‬‬
‫‪ (61‬לקו"ת אמור לה‪ ,‬ד ואילך‪ .‬במדבר יו"ד‪ ,‬א ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (62‬ראה עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג‪ .‬של"ה ג‪ ,‬רע"א‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (54‬באופן של עילוי והוספה לגבי השנים שלפנ"ז ‪ -‬כמובן‬
‫‪ (50‬ראה ערכין יג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (51‬ראה בארוכה שיחות‪ :‬אחש"פ ס"ח ואילך‪ ,‬קונטרס‬
‫משיחות ש"פ שמיני‪.‬‬
‫‪ (52‬כבכל עניני קדושה )כנ"ל הערה ‪ ,(2‬ועאכו"כ בענין‬
‫הקשור עם דרגה נעלית ביותר בקדושה ‪" -‬נגלה עליהם מלך מלכי‬
‫המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם"‪ ,‬כפירוש כ"ק אדנ"ע‬
‫דקאי על גילוי עצמות ומהות שלפני הצמצום כו' )סה"מ אעת"ר‬
‫ע' עה‪ .‬המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכד( ‪ -‬הרי בוודאי שמודגש בו‬
‫ביותר הענין ד"מעלין בקודש"‪.‬‬
‫‪ (53‬התחלה הכוללת את כל המשך הספירה‪" ,‬שבע שבתות‬
‫תמימות תהיינה"‪ ,‬עד להעילוי והשלימות ד"תספרו חמישים יום"‬
‫)ראה לקו"ת במדבר יו"ד‪ ,‬ד ואילך‪ .‬ובכ"מ(‪.‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫נ‬

‫וזהו ענין ספירת העומר ‪ -‬מן השעורים‪ ,‬מאכל בהמה ‪ -‬לפעול בירור וזיכוך )"וספרתם" מלשון‬ ‫‪1‬‬

‫בהירות‪ (63‬גם בבחינת ה"בהמה" שבאדם‪ ,‬הנפש הבהמית‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫וזהו החידוש בלילה השני )שבו מתחילים ספירת העומר( לגבי הלילה הראשון ‪ -‬שבלילה הראשון‬ ‫‪3‬‬

‫של פסח נעשה ענין יציאת מצרים )"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם"(‬ ‫‪4‬‬

‫רק ביחס לנפש האלקית‪ ,‬בחינת ‪ .‬ואילו בלילה השני ‪ -‬שבו מתחילה עבודת ספירת העומר‪ ,‬מן‬ ‫‪5‬‬

‫השעורים‪" ,‬מאכל בהמה"‪ ,‬היינו‪ ,‬בירור וזיכוך הנפש הבהמית ‪ -‬נמשך ונעשה ענין יציאת מצרים כו' גם‬ ‫‪6‬‬

‫ביחס לנפש הבהמית‪ ,‬ה"בהמה" שבאדם‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ואףֿעלֿפיֿכן אכילת המצה היא )גם בלילה השני של פסח( מחיטים דוקא – "מאכל אדם"‪ ,‬ולא‬ ‫‪8‬‬

‫משעורים – "מאכל בהמה"‪ ,‬כי ענין האכילה הוא באופן שנעשה דם ובשר כבשרו‪ ,‬והרי מובן ש"מאכל‬ ‫‪9‬‬

‫בהמה" אינו צריך להעשות דם ובשר כבשרו )ומה גם שעלֿידיֿזה יומשך גם תוספת השפעה בבחינת‬ ‫‪10‬‬

‫'לעומתֿזה' כו'(‪ ,‬אלא ‪ – ‬שאכילת החיטים‪" ,‬מאכל אדם"‪ ,‬פועלת גם בבחינת ה"בהמה" שבו‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫להעלותה‪ ,‬לבררה ולזככה כו'‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪ ‬עלֿפיֿזה מובן גם העילוי המיוחד שנוסף בכל עניני ה"סדר" בלילה השני של פסח‪:64‬‬ ‫‪13‬‬

‫מכיון שנמצאים לאחרי עבודת ספירת העומר‪ ,‬שעיקרה בבחינת ה"בהמה" שבאדם ‪ -‬אזי גם כל עניני‬ ‫‪14‬‬

‫ה"סדר" ‪ 65‬נמשכים ופועלים )לא רק בנוגע לנפש האלקית‪ ,‬בחינת "אדם"‪ ,‬אלא גם( בנוגע לבחינת‬ ‫‪15‬‬

‫ה"בהמה" שבאדם‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫ועלֿפי הידוע‪ 66‬שעלֿידי בירור הנפש הבהמית נוסף עילוי התוקף והרעש שבטבע הנפש הבהמית‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫שנתהפך לקדושה ‪ -‬נמצא‪ ,‬שכל עניני ה"סדר" בלילה השני נעשים ‪ ,   ‬עד לרעש‬ ‫‪18‬‬

‫גדול כלֿכך שעלֿידו "‪) " ‬כדאיתא בגמרא‪" 67‬כזיתא פסחא והלילא ‪ -‬פקע‪ 68‬איגרא"(‪ ,‬למעלה‬ ‫‪19‬‬

‫מכל מדידה והגבלה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ויש להוסיף ולקשר זה עם נוסח ההגדה )בסידורים הישנים( לפני "מה נשתנה" ‪" -‬הב"ן שואל מ"ה"‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫החילוק שבין "אדם" ו"בהמה" הוא עלֿדרך החילוק שבין השמות מ"ה וב"ן‪ ,‬כי "אדם" בגימטריא‬ ‫‪22‬‬

‫מ"ה‪ ,‬ו"בהמה" בגימטריא ב"ן‪.69‬‬ ‫‪23‬‬

‫ועלֿפי המבואר לעיל שבלילה הראשון נעשה ענין יציאת מצרים רק ביחס לנפש האלקית‪ ,‬בחינת‬ ‫‪24‬‬

‫"אדם" בגימטריא מ"ה‪ ,‬ורק עלֿידי ספירת העומר )בלילה השני( נעשית הפעולה גם בנפש הבהמית‪,‬‬ ‫‪25‬‬

‫בחינת "בהמה" בגימטריא ב"ן ‪ -70‬נמצא‪ ,‬שבלילה השני מודגש יותר החידוש ד"הב"ן שואל מ"ה"‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫שהגילוי שמאיר לנפש האלקית‪ ,‬בחינת "אדם" )מ"ה(‪ ,‬חודר ונמשך גם לנפש הבהמית‪ ,‬בחינת "בהמה"‬ ‫‪27‬‬
‫)ב"ן(‪ ,‬עלֿידיֿזה ש"הב"ן שואל"‪ ,‬גם מלשון שאלה ובקשה‪ ,‬עלֿדרך מה שכתוב ביציאת מצרים ‪71‬‬ ‫‪28‬‬

‫"ושאלה אשה משכנתה גו'"‪ ,‬ולא רק באופן של "שאלה"‪ ,‬אלא גם באופן שמקבל במתנה‪" ,‬כל הנותן‬ ‫‪29‬‬

‫בעין יפה הוא נותן" ‪ ,72‬ועד שעלֿידו נוסף גם במשפיע )בחינת מ"ה( ‪" -‬אשת חיל עטרת בעלה" ‪.73‬‬ ‫‪30‬‬

‫שבגג רואים את השמים ושמי השמים כו'‪ ,‬עד לבחי' מהותו‬
‫ועצמותו ית'‪ ,‬ללא כל הפסק בינתיים!‬
‫ועד"ז בנדו"ד‪ ,‬שביחד עם גודל הרעש דקדושה עי"ז שנוסף‬
‫גם התוקף דנה"ב כתוצאה מהענין דספה"ע‪ ,‬בירור בחי' הבהמה‬
‫שבאדם ‪ -‬הרי זה חודר ונמשך למטה דוקא‪ ,‬עד לבחי' הבהמה‬
‫שבאדם )בדוגמת הענין ד"פקע איגרא"‪ ,‬פקע בלבד‪ ,‬מכיון שצריך‬
‫להמשיך כל זה במציאות הבית והגג דוקא(‪.‬‬
‫‪ (69‬ראה לקו"ת אמור לה‪ ,‬ד ואילך‪ .‬וראה גם לקו"ת ויקרא‬
‫ג‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ (70‬ראה לקו"ת אמור לו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (71‬שמות ג‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (72‬ראה ב"ב נג‪ ,‬רע"א‪ ,‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (73‬משלי יב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫בתוך הבית‪ ,‬וביחד עם זה‪ ,‬בטלה הגבלתו‪ ,‬כי באמצעות הסדק‬
‫‪ (63‬לקו"ת אמור שם‪ ,‬ב ‪ -‬ע"פ פרדס )ש"ח פ"ב( וזוהר )ח"ב‬
‫קלו‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (64‬נוסף לכללות העילוי ד"מעלין בקודש" ‪ -‬להיותו הסדר‬
‫השני‪ ,‬לאחרי הסדר הראשון‪ ,‬כנ"ל ס"ט‪.‬‬
‫‪ (65‬עד לסיומו וחותמו ‪" -‬לשנה הבאה בירושלים"‪ .‬ולהעיר‪,‬‬
‫שזהו גם תוכן התפילה שאומרים תיכף ומיד לאחרי ספה"ע ‪-‬‬
‫"הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה כו'"‪.‬‬
‫‪ (66‬ראה לקו"ת האזינו עה‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (67‬פסחים פה‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (68‬להעיר מדיוק הלשון "פקע איגרא"‪" :‬גג" ‪ -‬הו"ע של‬
‫מדידה והגבלה‪ .‬ואעפ"כ‪ ,‬אין מבטלים את מציאות הגג )שאז בטל‬
‫מתורת בית‪ ,‬ופטור ממזוזה(‪ ,‬אלא "‪ ‬איגרא" בלבד‪ ,‬היינו‬
‫שעושים בו ‪ ,‬שאז ישנה מעלת הגג שמגין על האדם הנמצא‬
 ‫אנ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫‪ ‬החידוש בלילה השני של פסח )ספירת העומר‪ ,‬בירור בחינת ה"בהמה" שבאדם( מודגש גם‬
‫‪2‬‬ ‫‪ ‬ביום שני של פסח ‪" -‬שור או כשב או עז גו'" ‪ ,74‬שכולם מבחינת ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ויש לומר בעומק יותר – עלֿפי המבואר במדרשי רבותינו ז"ל‪ 75‬ש"שור או כשב או עז" הם כנגד‬
‫‪4‬‬ ‫שלושת האבות‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ובהקדמה ‪ -‬שלכאורה אינו מובן‪ ,‬היתכן לקרוא לאבות בשם "שור או כשב או עז"‪ ,‬שהם למטה‬
‫‪6‬‬ ‫אפילו מדרגת "אדם" סתם?‬
‫‪7‬‬ ‫והביאור בזה – עלֿדרך שמצינו במדרשי רבותינו ז"ל‪ 76‬שמה שכתוב‪" 77‬פתי יאמין לכל דבר"‪ ,‬קאי‬
‫‪8‬‬ ‫על משה‪ ,‬כלומר‪ ,‬משה הוא בחינת חכמה דקדושה‪ ,78‬אבל אףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬יש בו ענין נעלה יותר ‪" -‬פתי‬
‫‪9‬‬ ‫יאמין"‪ ,‬בחינת האמונה שלמעלה מהשכל‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה יש לומר בנוגע להאבות ‪ -‬שהטעם שנקראים בשם "שור או כשב או עז" הוא‪ ,‬להיותם‬
‫‪11‬‬ ‫מבחינת המדות" ‪ ,79‬אשר בהתגלותן הם למטה מהשכל‪ ,‬ועד שנקראים בשם "בהמה" )שעיקרה מדות(‬
‫‪12‬‬ ‫לגבי "אדם" )שעיקרו שכל(‪ ,‬אבל מצד שרשן הרי הן למעלה מהשכל‪.80‬‬
‫‪13‬‬ ‫וזהו גם הקשר עם ענין ספירת העומר ‪ -‬בירור ה"בהמה" שבאדם שתתעלה לבחינת ‪, ‬‬
‫‪14‬‬ ‫"המרכבה העליונה" ‪.81‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ ‬נוסף על האמור לעיל אודות החידוש המיוחד בלילה השני של פסח )הן מצד ספירת העומר‪ ,‬והן‬
‫‪16‬‬ ‫מצד הקריאה בתורה(‪ ,‬חידוש שישנו בכל שנה ושנה – ישנו חידוש נוסף בקביעות שנה זו‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫כשיום ראשון של פסח חל בשבת ‪ -‬מתחילה ספירת העומר במוצאי שבת‪ ,82‬יום ראשון בשבוע )וכן‬
‫‪18‬‬ ‫במשך כל ימי הספירה‪ ,‬שבכל יום ראשון מתחיל שבוע חדש(‪ ,‬שעלֿידיֿזה נוסף עילוי מיוחד בכללות‬
‫‪19‬‬ ‫ענין ספירת העומר ‪" -‬שבע שבתות ‪ ‬תהיינה"‪" ,55‬תמימות" גם ביחס ל‪ , ‬כדאיתא‬
‫‪20‬‬ ‫במדרש‪" 83‬כתיב שבע שבתות תמימות תהיינה‪ ,‬אימתי )הן תמימות( בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם"‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫היינו‪" ,‬כשבא‪ ..‬פסח בשבת ויתחילו לספור במוצאי שבת‪ ,‬ואז הן השבתות תמימות כששת ימי‬
‫‪22‬‬ ‫בראשית" ‪) 84‬ומה שכתוב "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם ‪ -‬לסימן נקט"‪ ,‬שהמשמרות "ישוע ושכניה"‬
‫‪23‬‬ ‫לא עבדו בביתֿהמקדש בין פסח לעצרת כשחל פסח בשבת‪.(85‬‬
‫‪24‬‬ ‫כלומר‪ :‬אףֿעלֿפי שהפירוש "ממחרת השבת"‪ 55‬הוא "ממחרת יוםֿטוב" ‪ ,85‬ובכל שנה ושנה מקיימים‬
‫‪25‬‬ ‫את מצות ספירת העומר באופן ד"שבע שבתות תמימות תהיינה"‪ ,‬מכלֿמקום יש עילוי מיוחד בקביעות‬
‫‪26‬‬ ‫כזו‪ ,‬שה"תמימות" הן גם מצד ימי השבוע‪.86‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ ‬יום שלישי של חג הפסח‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫יום שלישי של חג הפסח הוא יום ראשון ד"חול המועד" )בחוץ לארץ(‪ ,‬וקביעותו בימי החודש ‪-‬‬
‫‪29‬‬ ‫ביום י"ז בחודש‪ ,‬בגימטריא "‪."‬‬
‫‪30‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬ש"חול המועד" ישנו שתי פעמים בשנה‪ ,‬בחג הפסח ובחג הסוכות‪ ,‬ובשניהם חל יום הראשון‬
‫‪31‬‬ ‫ד"חול המועד" )יום השלישי של היוםֿטוב( ביום י"ז בחודש )ניסן או תשרי(‪ ,‬בגימטריא "‪."‬‬

‫‪ (82‬ועילוי נוסף במוצאי ש"ק ‪ -‬בנוגע לאכילת הפסח )כשיום‬ ‫אמור כב‪ ,‬כז‪.‬‬ ‫‪(74‬‬
‫א' דפסח חל ביום ראשון‪ ,‬שאז אוכלים הפסח במוצאי שבת( ‪-‬‬ ‫ראה תנחומא אמור יב‪ .‬ויק"ר פכ"ז‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪(75‬‬
‫ש"מתעכבים עם פסחיהם בהר הבית" עד ‪ ,‬ורק לאח"ז‬ ‫ראה שמו"ר רפ"ג‪.‬‬ ‫‪(76‬‬
‫"יצאו וצלו פסחיהם" )סידור אדה"ז ב"סדר קרבן פסח"(‪.‬‬ ‫משלי יד‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪(77‬‬
‫‪ (83‬קה"ר פ"א‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫לקו"ת עקב יז‪ ,‬א‪ .‬אוה"ת שמות ריש ע' קלג‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪(78‬‬
‫‪ (84‬מתנותֿכהונה שם‪.‬‬ ‫תו"א יתרו עג‪ ,‬א‪ .‬אוה"ת שם‪.‬‬ ‫‪(79‬‬
‫‪ (85‬תו"כ ופירש"י עה"פ‪ .‬מנחות סה‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬ ‫תו"א שם‪.‬‬ ‫‪(80‬‬
‫‪ (86‬ראה בארוכה לקו"ש חכ"ב ע' ‪ 143‬ואילך‪.‬‬ ‫לקו"ת אמור לה‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(81‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫בנ‬

‫והענין בזה‪ :‬יש עילוי )בפרט אחד( בחולֿהמועד לגבי יוםֿטוב עצמו ‪ -‬שיהודי יכול לעסוק ולפעול‬ ‫‪1‬‬
‫גם בעניני חול‪ ,‬בדבר האבד ‪ ,87‬וביחד עם זה‪ ,‬בהיותו במעמד ומצב שעוסק ופועל בעניני חול‪ ,‬יש אצלו ‪88‬‬ ‫‪2‬‬

‫גם העילוי של יוםֿטוב‪ ,‬חיוב השמחה )כנ"ל סעיף ב(‪ ,‬ועד ש"קרוי מקרא קודש )לענין קרבנות(" ‪.89‬‬ ‫‪3‬‬

‫ולהעיר גם מדיוק הלשון "דבר האבד" ‪ -‬שלולי המלאכה ‪ ‬הדבר‪ ,‬היפך הענין ד"כל מה שברא‬ ‫‪4‬‬

‫הקב"ה בעולמו לא בראו אלא ‪ ,90 "‬ומכיון שדבר זה נמצא ברשותו‪ ,‬צריך להשתדל שהדבר לא‬ ‫‪5‬‬

‫יאבד חסֿושלום‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬לפעול בו תיקון ושלימות‪ .‬כמו שכתוב‪" 91‬אשר ברא אלקים לעשות"‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫"לתקן" ‪.92‬‬ ‫‪7‬‬

‫ולכן‪ ,‬כשיהודי מתחיל לעסוק בעניני "חול" בהיותו במעמד ומצב של "מועד" ‪ -‬הרי זה יוםֿ"‪"‬‬ ‫‪8‬‬

‫)י"ז(‪ ,‬ועד שזהו ה"טוב" של ‪ –  ‬חודש ניסן או חודש תשרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביחס לשני אופני העבודה‬ ‫‪9‬‬

‫ד"תמידים כסדרם" )חודש תשרי‪ ,‬הנהגה טבעית( ו"מוספים כהלכתם" )חודש ניסן‪ ,‬הנהגה נסית(‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ויש להוסיף‪ ,‬שהאמור לעיל )העילוי של חולֿהמועד בגלל הפעולה בעניני חול( שייך גם לאלו‬ ‫‪11‬‬

‫המהדרים שלא לעשות מלאכה כלל בחולֿהמועד‪ ,‬אפילו בדבר האבד‪) 93‬מפני שהנהגתם היא לפנים‬ ‫‪12‬‬

‫משורת הדין‪ ,‬במדת חסידות‪ - (94‬שהרי גם אצלם אינה דומה חולֿהמועד ליוםֿטוב‪ ,‬שעושים כמה וכמה‬ ‫‪13‬‬

‫פעולות שאמנם אינן בגדר מלאכה ממש‪ ,‬אבל אין זה באופן של שביתה כמו שבת או אפילו כמו‬ ‫‪14‬‬

‫יוםֿטוב‪ ,‬כיֿאם "‪ ‬המועד"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ ‬נוסף על הענין הכללי של חולֿהמועד )הפעולה בעניני חול( השייך גם לכל ימי חולֿהמועד‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫כולל גם הענין המיוחד של יום הראשון דחולֿהמועד‪ ,‬יום י"ז בחודש‪ ,‬בגימטריא "טוב"‪ ,‬השייך גם ליום‬ ‫‪17‬‬

‫ראשון דחולֿהמועד סוכות ‪ -‬ישנו גם הענין המיוחד של יום ‪ ‬דחולֿהמועד ‪ ,‬כמודגש ‪‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ ‬המיוחדת ליום זה‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫קריאת התורה ביום שלישי של חג הפסח היא ‪" -‬קדש‪ 95‬לי כל בכור‪ ,‬פטר כל רחם בבני ישראל‬ ‫‪20‬‬

‫וגו'"‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫"בכור" ‪ -‬קשור ושייך לחג הפסח‪ ,‬כי‪) :‬א( חג הפסח הוא "ראש לרגלים" ‪ ,96‬היינו‪ ,‬שהוא בבחינת‬ ‫‪22‬‬

‫"בכור" ביחס לימיםֿטובים‪) .‬ב( ועיקר‪ :‬ידוע‪ 97‬שהגלות נמשל לעיבור והגאולה ללידה‪ ,‬ונמצא ש"פטר‬ ‫‪23‬‬

‫רחם"‪ ,‬פתיחת הרחם‪ ,‬מורה על פתיחת סתימת הגלות‪ ,98‬שעלֿידיֿזה נעשית לידת "בני בכורי ישראל" ‪,99‬‬ ‫‪24‬‬

‫החל מגאולת יציאת מצרים‪ ,‬ועד לגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫ויש להוסיף בזה ‪ -‬ש"בכור נוטל פי שנים"‪ ,100‬כפליים‪ ,‬וידוע‪ 101‬ש"כפל" שייך ורומז על הגאולה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫וענינו בעבודת האדם‪ :‬כל עניני האדם והעולם נחלקים לשני סוגים כלליים ‪ -‬ענינים מובחרים ‪-‬‬ ‫‪27‬‬

‫"בכור"‪ ,‬וענינים פשוטים‪ .‬ועל זה נאמר "קדש לי כל בכור" ‪ -‬שהענינים הכי מובחרים צריך האדם ליתן‬ ‫‪28‬‬

‫ולהקדיש להקב"ה‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫ובפרטיות יותר‪" :‬קדש ‪" - "‬לי" דייקא‪" ,‬לשמי" ‪" ,102‬קדש לי ‪ ‬בכור" ‪ -‬שצריך ליתן ולהקדיש‬ ‫‪30‬‬

‫להקב"ה את כל הענינים שהם בבחינת "בכור"‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫משורת הדין‪.‬‬
‫‪ (95‬בא יג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (96‬ראה לעיל הערה ‪.16‬‬
‫‪ (97‬ראה תו"א ותו"ח ר"פ וארא‪ ,‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (98‬ויש לומר‪ ,‬שמרומז )גם( ב"פטר חמור" )שם‪ ,‬יג( ‪-‬‬
‫"חמור" מלשון "חומר"‪ ,‬דקאי על שעבוד מצרים "בחומר‬
‫ובלבנים גו'" )שמות א‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫‪ (99‬שם ד‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ (100‬תצא כא‪ ,‬יז ובפירש"י‪ .‬ב"ב קטז‪ ,‬סע"ב ‪ -‬במשנה‪.‬‬
‫‪ (101‬ראה יל"ש לךֿלך רמז סד‪ .‬סה"מ תרכ"ז ע' טו ואילך‪.‬‬
‫תר"ל ע' ט ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (102‬פירש"י יתרו כ‪ ,‬כא‪ .‬ר"פ תרומה‪.‬‬
‫‪ (87‬רמב"ם הל' יו"ט פ"ז ואילך‪ .‬טושו"ע או"ח סתק"ל ואילך‪.‬‬
‫‪ (88‬ובמילא פועל גם בעניני החול שעוסק בהם‪.‬‬
‫‪ (89‬שו"ע אדה"ז או"ח רסרמ"ב בהגה"ה‪.‬‬
‫‪ (90‬אבות ספ"ו‪.‬‬
‫‪ (91‬בראשית ב‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (92‬ראה ב"ר פי"א‪ ,‬ו‪ .‬ובפירש"י‪.‬‬
‫‪ (93‬ראה ס' "חול המועד כהלכתו" )ירושלים תשמ"ז( פ"ב‬
‫סק"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (94‬להעיר גם ממארז"ל "חסיד שורפן"‪" ,‬שמחמיר לשורפן‬
‫אע"ג שמזיק לו" )נדה יז‪ ,‬א ובתוס' שם‪ .‬וראה גם לקו"ד ח"א‬
‫סח‪ ,‬א(‪ ,‬ודוגמתו בנדו"ד ‪ -‬שמוותר על העילוי שנעשה ע"י‬
‫המלאכה בדבר האבד )ע"ד "שמזיק לו"( כדי להתנהג לפנים‬
 ‫גנ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫וכפי שממשיך בכתוב "‪ - " ‬הן עניני "בכוד" אצל בניֿאדם‪ ,‬והן עניני "בכור" אצל‬
‫‪2‬‬ ‫בעליֿחיים‪ ,‬כולל גם באדם עצמו ‪ -‬ה"אדם" שבו וה"בהמה" שבו‪ ,‬עניני הנשמה ועניני הגוף‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ואפילו "פטר ‪ ‬תפדה" ‪ – 103‬בעלֿחי שאינו טהור‪ ,‬שגם אותו יש לנצל לעבודת ה'‪ ,‬ובלשון חכמינו‬
‫‪4‬‬ ‫ז"ל‪" 104‬לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה‪ ,‬כשור לעול ‪ ‬למשאוי"‪ ,‬כולל גם ‪ -‬בירור חומר‬
‫‪5‬‬ ‫הגוף‪ ,‬כתורת הבעלֿשםֿטוב‪ 105‬על הפסוק‪" 106‬כי תראה חמור שונאך"‪ ,‬דקאי על חומר הגוף‪ ,‬שצריך‬
‫‪6‬‬ ‫לבררו ולזככו באופן ד"עזוב תעזוב עמו"‪ ,‬ועלֿידי העבודה ד"קדש לי כל בכור‪ ,‬פטר כל רחם וגו'" ‪-‬‬
‫‪7‬‬ ‫ממהרים ומזרזים את לידת "בני בכורי ישראל"‪ ,‬כאמור‪ ,‬גאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫*‬
‫‪8‬‬ ‫‪ ‬יום רביעי של חג הפסח‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫יום רביעי של חג הפסח חל ביום ח"י ניסן ‪ -‬שבזה מודגשת ההוספה בענין ‪" ,‬החי יתן אל‬
‫‪10‬‬ ‫לבו"‪ ,39‬בכל עניני חודש ניסן‪ ,‬שנקודתו העיקרית – חג הפסח‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫וענין נוסף ביום זה השייך במיוחד אלי ‪ -‬בנו בכורו של אאמו"ר ז"ל‪ ,‬שנולד בח"י ניסן לפני מאה‬
‫‪12‬‬ ‫ועשר שנים )תרל"ח ‪ -‬תשמ"ח(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫והרי לאחרונה הרעישו אודות עריכת התוועדות ביום ההולדת של כל אחד ואחת מישראל‪,107‬‬
‫‪14‬‬ ‫ועלֿאחתֿכמהֿוכמה יום הולדתו של יהודי שמסר נפשו על תורה ומצוות‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שנשאר במאסר‬
‫‪15‬‬ ‫ובגלות עד סוף ימיו בחיים חיותו בעלמאֿדין‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שגם לאחרי הסתלקותו נטמן ונשאר במקום‬
‫‪16‬‬ ‫גלותו‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך בענין שאינו גורם לשמחה גדולה‪ ,‬כיֿאם להדגיש ענין "ירידה צורך‬
‫‪17‬‬ ‫עליה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שירידה עצומה זו היא אך ורק כדי שעלֿידיֿזה תהיה ‪ ,  ‬ובמילא‪ ,‬גם תוספת‬
‫‪18‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ ‬קריאת התורה ביום הרביעי של חג הפסח ‪ -‬התחלתה "אם כסף תלוה את עמי" ‪ ,108‬וסיומה "שלש‬
‫‪20‬‬ ‫רגלים תחוג לי בשנה‪ ,‬את חג המצות וגו'" ‪109‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪ ,"‬היינו‪ ,‬שעלֿידיֿזה‬

‫והענין בזה‪ :‬על הפסוק "אם כסף תלוה ‪ ," ‬דרשו חכמינו ז"ל ‪  " 110‬‬
‫‪22‬‬ ‫נמצא יחד עם הקב"ה‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫ויש לקשר זה עם סיום וחותם שיעור תהלים של יום שלפניֿזה‪ ,‬י"ז )טוב( ניסן‪ ,‬שנעשה הכנה והקדמה‬
‫‪24‬‬ ‫ליום ח"י ניסן ‪" -‬ושרים כחוללים כל מעייני בך" ‪.111‬‬
‫‪25‬‬ ‫ובהקדמה ‪ -‬שסיום המזמור )"ושרים כחוללים כל מעייני בך"( קשור עם התחלת המזמור )נעוץ סופן‬
‫‪26‬‬ ‫בתחילתן‪" ,(112‬לבני קורח מזמור שיר‪ ,‬יסודתו בהררי קודש" ‪:113‬‬
‫‪27‬‬ ‫בתחילת המזמור ‪" -‬מזמור שיר"‪ ,‬ש"מזמור" הוא בכלי ו"שיר" הוא בפה‪ .114‬ושניהם בתכלית‬
‫‪28‬‬ ‫השלימות‪" - 115‬יסודתו בהררי קודש"‪ ,‬שגם "קודש" בפניֿעצמו הוא ענין נעלה ביותר‪" ,‬קודש מילה‬
‫‪29‬‬ ‫בגרמיה" ‪ ,116‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה "‪ ‬קודש"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫ובסיום המזמור ‪" -‬שרים כחוללים"‪ ,‬ש"חוללים" הוא בכלי )"שם כלי ניגון כמו תוף וחליל"‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫"המנגנים בחלילים" ‪ ,(117‬ו"שרים" הוא בפה‪ .‬ועד לתכלית השלימות ‪" -‬כל מעייני בך"‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק‬
‫‪ (112‬ספר יצירה פ"א מ"ז‪.‬‬ ‫‪ (103‬בא יג‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (113‬שם‪ ,‬א‪ .‬וראה מכתב י"א ניסן בסופו‪ .‬שיחות י"א ניסן‬ ‫‪ (104‬ע"ז ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ס"י‪.‬‬ ‫‪" (105‬היום יום" כ"ח שבט‪ .‬כש"ט הוספות סט"ז‪ .‬וש"נ‪,‬‬
‫‪ (114‬לקו"ת ברכה צח‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ (106‬משפטים כג‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ (115‬נוסף לכך שזהו "מזמור שיר" של בני קורח‪ ,‬שמכיון‬ ‫‪ (107‬קונטרס משיחת כ"ה אדר‪.‬‬
‫שהרהרו תשובה בלבם‪ ,‬לכן מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו‬ ‫‪ (108‬משפטים כב‪ ,‬כד‪.‬‬
‫עליו ואמרו שירה )סנהדרין קי‪ ,‬סע"א‪ .‬ועוד(‪.‬‬ ‫‪ (109‬שם כג‪ ,‬ידֿטו‪.‬‬
‫‪ (116‬זח"ג צד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (110‬שמו"ר ספל"א‪ .‬וראה אוה"ת משפטים ע' א'קסא ואילך‪.‬‬
‫‪ (117‬מצו"צ ומצו"ד עה"פ‪.‬‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫‪ (111‬פז‪ ,‬ז‪.‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫דנ‬

‫היסוד )"יסודתו"(‪ ,‬אלא כל מציאותו‪ ," " ,‬ולא רק "בהררי קודש"‪ ,‬אלא ")כל מעייני‪," ‬‬ ‫‪1‬‬

‫בעצמותך ממש )כמבואר בארוכה בדרושי אדמו"ר האמצעי‪.(118‬‬ ‫‪2‬‬

‫עמי" ‪ -‬לא רק "כל מעייני‬ ‫וזוהי ההכנה וההקדמה ליום ח"י ניסן‪ 119‬שבו קורין "את עמי"‪" ,‬אתה ִ ִ‬ ‫‪3‬‬

‫עמי" ממש‪.‬‬
‫בך"‪ ,‬אלא "אתה ִ ִ‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬והמשך וסיום הקריאה ‪" -‬שלש רגלים תחוג לי בשנה‪ ,‬את חג המצות גו' למועד חודש האביב‬ ‫‪5‬‬

‫גו' וחג הקציר גו' וחג האסיף גו'"‪:‬‬ ‫‪6‬‬

‫שלש הרגלים קשורים עם ‪ : ‬חג המצות ‪" -‬למועד חודש האביב"‪" ,‬שהתבואה מתמלאת‬ ‫‪7‬‬

‫בו באביה‪" ,‬אביב" לשון אב‪ ,‬בכור וראשון לבשל פירות" ‪" ,120‬חג הקציר ביכורי מעשיך"‪" ,‬זמן הבאת‬ ‫‪8‬‬

‫ביכורים"‪" ,121‬וחג האסיף באספך את מעשיך"‪" ,‬כל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות‪ ,‬ובחג אוספים‬ ‫‪9‬‬

‫אותה אל הבית"‪.121‬‬ ‫‪10‬‬

‫ובענין זה ישנם כמה רמזים ודרשות כו'‪ ,‬וכידוע גם הדרוש של אדמו"ר מהר"ש‪") 121‬לכתחילה‬ ‫‪11‬‬

‫אריבער" ‪ (122‬בביאור ענין התבואה בעבודה הרוחנית כו'‪ .‬אמנם‪ ,‬לכלֿלראש ישנו הרמז‪ ,‬הלימוד וההוראה‬ ‫‪12‬‬

‫מכללות ענין הצמיחה‪:‬‬ ‫‪13‬‬

‫יהודי צריך להיות תמיד במעמד ומצב של ‪ .‬כלומר‪ ,‬לא להסתפק במעמדו ומצבו בהווה‪ ,‬גם‬ ‫‪14‬‬

‫אם הוא בשלימות הראויה‪ ,‬אלא להוסיף ולצמוח בעילוי אחר עילוי במשך כל ימי חייו )לא רק בהיותו‬ ‫‪15‬‬

‫בגיל הצמיחה והגידול‪ ,‬אלא גם בהיותו בגיל העמידה(‪ ,‬כמודגש במין הצומח )הן בתבואה והן באילן(‬ ‫‪16‬‬

‫שתמיד הוא בתנועה של צמיחה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫ולא עוד‪ ,‬אלא שהצמיחה היא באופן שמצמיח פירות‪ ,123‬שיש בהם גרעין וזרע שמהם יצמחו עוד‬ ‫‪18‬‬

‫אילנות עושי פירות‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד אין סוף ‪ -‬מצד גילוי כח האיןֿסוף שבארץ‪.124‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪ ‬ועוד ענין בזה ‪ -‬שקוראין אודות כל שלש הרגלים ביחד‪:125‬‬ ‫‪20‬‬

‫אףֿעלֿפי שנמצאים בחג הפסח‪ ,‬בחודש האביב‪ ,‬התחלת בישול התבואה ‪ -‬קוראין בתורה גם אודות‬ ‫‪21‬‬

‫חג הקציר וחג האסיף‪ ,‬שלימות בישול התבואה‪ ,‬עד לאסיפתה והכנסתה לתוך הבית )לרשות היחיד‪.(126‬‬ ‫‪22‬‬

‫ונקודת הענין ‪ -‬שמצד העבודה ‪ ,‬במדידה והגבלה‪ ,‬ישנו חילוק הזמנים כו'‪ ,‬וצריך לעלות בסדר‬ ‫‪23‬‬

‫מסודר מדרגה לדרגה‪ ,‬תחילה חודש האביב‪ ,‬ואחרֿכך חג הקציר‪ ,‬עד שמגיע לחג האסיף‪ .‬אבל ישנו סדר‬ ‫‪24‬‬

‫עבודה שיהודי נעמד ‪ ‬מהמדידה וההגבלה של העולם – עלֿידי לימוד וקריאה ‪ ‬במעמד ומצב‬ ‫‪25‬‬

‫של ‪ - ‬שכבר בתחילת העבודה הקשורה עם חודש האביב‪ ,‬יש לו גם את השלימות של חג הקציר‪,‬‬ ‫‪26‬‬

‫ועד לשלימות של חג האסיף‪ ,127‬כולם יחד‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ (125‬ועד"ז בקריאת יום חמישי – שסיומה בכל ג' הרגלים‪.‬‬
‫משא"כ בקריאת יום שלישי )קדש לי כל בכור( ויום ששי )פרשת‬
‫פסח שני(‪ ,‬שבהם נזכר רק ענינו של חג הפסח‪.‬‬
‫‪ (126‬משא"כ בהיותה בשדה ‪ -‬שדין השדה ככרמלית כו'‬
‫)רמב"ם הל' שבת פי"ד‪ .‬טושו"ע ואדה"ז או"ח סשמ"ה(‪.‬‬
‫‪ (127‬להעיר‪ ,‬שאף שיש חילוק בין חג הפסח לחג הסוכות‬
‫בכו"כ ענינים – הרי‪ ,‬נוסף לכך שקביעות שניהם ביום ט"ו לחודש‬
‫)קיימא סיהרא באשלמותא(‪ ,‬היו"ט דסוכות הוא ‪" -‬למען ידעו*‬
‫דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ‪ ‬‬
‫‪) " ‬אמור כג‪ ,‬מג( ענני הכבוד )תו"כ ופירש"י עה"פ‪.‬‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫ומודגש יותר בתושבע"פ ‪ -‬שכמה דיני יו"ט למדים מיו"ט‬
‫אחד על חבירו ‪ -‬חג הפסח מחג הסוכות וחג השבועות**‪,‬‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ (118‬שער האמונה ספנ"ו‪ .‬תו"ח שמות קעח‪ ,‬א ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (119‬ועד"ז בחדשים שלאח"ז‪ ,‬החל מחודש אייר ‪ -‬שאמירת‬
‫"כל מעייני בך" בשיעור תהלים די"ז אייר‪ ,‬נעשית הכנה לח"י‬
‫אייר‪ .‬העילוי דל"ג בעומר כו'‪,‬‬
‫‪ (120‬פירש"י עה"פ‪.‬‬
‫‪ (121‬רד"ה כי תבואו גו' ושבתה‪ ,‬ורד"ה קדש ישראל לה'‬
‫תר"ל )סה"מ תר"ל ע' קלב‪ .‬שם ע' רהֿרו(‪ .‬וראה גם אוה"ת‬
‫משפטים ע' א'קעח ואילך‪.‬‬
‫‪ (122‬אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תריז‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (123‬כי מצד הבריאה כפי שהיא כתיקונה ובשלימותה )כולל‬
‫גם בחג הפסח‪" ,‬זמן חירותנו" חירות מכל הענינים הבלתיֿ‬
‫רצויים( ‪ -‬כל האילנות עושים פירות )רמב"ן בראשית א‪ ,‬יא‪.‬‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫‪ (124‬אגה"ק ס"כ )קלב‪ ,‬א ואילך(‪.‬‬

‫‪                ‬‬
‫‪             ‬‬
 ‫הנ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ויהיֿרצון ‪ -‬והוא העיקר ‪ -‬שמהדיבור אודות חודש האביב‪ ,‬חג הקציר וחג האסיף‪ ,‬נזכה לחגוג אותם‬
‫‪2‬‬ ‫גם כפשוטם‪ ,‬אביב קציר ואסיף של תבואת ארץ ישראל כפשוטה‪ ,128‬כפי שארץ ישראל תהיה בשלימותה‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫ועד ש"ירחיב‪ 129‬ה' אלקיך את גבולך" ‪ 130‬כולל גם השלימות של בניֿישראל על אדמתם‪ ,‬בארץ ישראל‬
‫‪4‬‬ ‫ובירושלים עיר הקודש‪ ,‬ובלשון הכתוב במזמור האחרון בשיעור תהלים ביום שלפניֿזה )הכנה ליום זה‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫כנ"ל סעיף יז( ‪" -‬ולציון יאמר איש ואיש יולד בה" ‪" ,131‬זה היה ממשפחת הנולדים מציון" ‪.132‬‬
‫*‬
‫‪6‬‬ ‫‪ ‬יום חמישי של חג הפסח‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫סיום הקריאה הוא אמנם בענין המועדים ‪" -‬את חג המצות תשמור וגו'" ‪ ,133‬אבל בנוגע לתחילת‬
‫‪8‬‬ ‫הקריאה‪" ,‬פסלֿלך שני לוחות אבנים כראשונים גו'" ‪ ,134‬צריך להבין‪ :‬מה ענין לוחות שניות ‪ -‬התיקון‬
‫‪9‬‬ ‫על שבירת הלוחות )כמו שכתוב בהמשך הפסוק "אשר שברת"( ‪ -‬לחג הפסח?‬
‫‪10‬‬ ‫ובפרט עלֿפי המבואר בדרושי חסידות‪ 135‬שבזמן יציאת מצרים היו ישראל בדרגת ‪ ,‬ורק לאחרי‬
‫‪11‬‬ ‫שבירת הלוחות היה ענין התשובה והתיקון עלֿידי לוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים‪ ,136‬ולכן עבודת‬
‫‪12‬‬ ‫התשובה שייכת לחודש תשרי‪ ,‬ואילו חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים‪ ,‬ועלֿפיֿזה אינו מובן‪ :‬מהי‬
‫‪13‬‬ ‫השייכות של לוחות שניות ‪ -‬עבודת התשובה ‪ -‬לחג הפסח שענינו עבודת הצדיקים?!‬
‫‪14‬‬ ‫‪ ‬והביאור בזה‪ :‬יציאת מצרים היא שורש לכל הגאולות‪ ,137‬עד לגאולה האמיתית והשלימה עלֿידי‬
‫‪15‬‬ ‫משיח צדקנו‪ ,‬עליה נאמר‪" 15‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫ומכיון שהגאולה העתידה באה עלֿידי עבודת ‪ ‬דוקא )דלא כביציאת מצרים שהיתה עלֿידי‬
‫‪17‬‬ ‫גילוי מלמעלה‪" ,‬נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם" ‪ ,(138‬כפסקֿדין‬
‫‪18‬‬ ‫הרמב"ם‪" 139‬אין ישראל נגאלין אלא בתשובה‪ ,‬וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף‬
‫‪19‬‬ ‫גלותן‪ ,‬ומיד הן נגאלין" ‪ -‬לכן נרמז הדבר גם בחג הפסח‪ ,‬שקוראין בתורה גם אודות ענין התשובה‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫"פסלֿלך גו'"‪ ,‬לוחות שניות‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫והטעם שהקריאה בענין התשובה היא ביום ‪ ‬של חג הפסח ‪ -‬יש לומר‪ ,‬שלאחרי העבודה בעניני‬
‫‪22‬‬ ‫חג הפסח‪ ,‬עבודת הצדיקים‪ ,‬במשך שלושה ימים‪" ,‬תלתא זימני הוי חזקה" ‪ ,140‬נמצאים כבר במעלת‬
‫‪23‬‬ ‫הצדיקים‪ ,141‬ולכן יכולים וצריכים להתעלות לדרגה נעלית יותר ‪ -‬שיתוסף אצלם גם מעלת בעלי תשובה‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫שעלֿידיֿזה זוכים לגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬כאמור‪" ,‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ‬ויש להוסיף‪ ,‬שבקריאה בתורה בחג הפסח אודות ענין התשובה‪ ,‬נרמזת )לא רק העבודה ‪‬‬
‫‪26‬‬ ‫לימות המשיח‪ ,‬אלא( גם השלימות של ימות המשיח‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫ובהקדמה‪ :‬מובן וגם פשוט‪ ,‬שכאשר קוראין ביום הרביעי של פסח אודות ענין התשובה‪ ,‬אין הכוונה‬
‫‪28‬‬ ‫לתשובה על חטא כפשוטו חסֿושלום‪ ,‬דמכיון שנמצאים בדרגת צדיקים‪ ,‬בוודאי לא שייך ענין של חטא‬
‫‪29‬‬ ‫כפשוטו ‪ ,142‬כיֿאם שלפיֿערך גודל מעלתו הרי זה מצב של חטא מלשון חסרון ‪ ,143‬ובלשון חכמינו ז"ל ‪144‬‬
‫‪30‬‬ ‫"כדבעי ליה למיעבד ‪ -‬לא עבד"‪.‬‬

‫‪ (138‬ראה לעיל הערה ‪.52‬‬
‫‪ (139‬הל' תשובה פ"ז ה"ה‪.‬‬
‫‪ (140‬ב"מ קו‪ ,‬רע"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (141‬דמכיון ש"כל ישראל בחזקת כשרות"‪ ,‬הרי בוודאי‬
‫שיהודי "חי" את היו"ט דחג הפסח – הקשור עם עבודת צדיקים‬
‫‪ -‬עי"ז שמשתדל ועושה כל התלוי בו שהנהגתו תהי' בהתאם‬
‫לאופן עבודת צדיקים‪.‬‬
‫‪ (142‬במכ"ש וק"ו מדרגת הבינוני ש"לא עבר עבירה מימיו‬
‫ולא יעבור לעולם" )תניא רפי"ב‪ .‬וראה ליקוט פירושים לתניא‬
‫שם(‪ ,‬ועאכו"כ בדרגת צדיק‪.‬‬
‫‪ (143‬פירש"י ויצא לא‪ ,‬לט‪ .‬וראה לקו"ת מטות פב‪ ,‬א‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (144‬כתובות סז‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ (128‬נוסף על העבודה הרוחנית ‪" -‬עשה כאן )בחו"ל( ארץ‬
‫ישראל" )אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה(‪.‬‬
‫‪ (129‬להעיר שהרחבה היא גם ענין של חירות‪.‬‬
‫‪ (130‬שופטים יט‪ ,‬ח ובפירש"י‪.‬‬
‫‪ (131‬פז‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ (132‬פירש"י שם‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ (133‬תשא לד‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ (134‬שם‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (135‬ראה לקו"ש חי"ח ע' ‪ 118‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (136‬תענית כו‪ ,‬ב ‪ -‬במשנה ובפירש"י‪.‬‬
‫‪ (137‬ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח רפי"ב )סה"מ תש"ח ע'‬
‫‪.(164‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ונ‬

‫ועלֿדרך המבואר בדרושי חסידות‪ 145‬בענין אמירת תחנון לאחרי תפילת העמידה )ועלֿדרךֿזה בנוגע‬ ‫‪1‬‬

‫לברכת "סלח לנו" שבתפילת העמידה‪ ,‬שאומרים גם בחולֿהמועד‪ ,‬אף שאין אומרים תחנון( ‪ -‬שדווקא‬ ‫‪2‬‬

‫לאחרי השלימות בתפילת העמידה )ועלֿדרךֿזה בתפילת העמידה עצמה ‪ -‬לאחרי שמבקש "חננו מאתך‬ ‫‪3‬‬

‫חכמה בינה ודעת"‪ ,‬ומברך "ברוך אתה ה' חונן הדעת"‪ ,‬שנותן לו תוספת דעת "מידו המלאה הפתוחה‬ ‫‪4‬‬

‫הקדושה והרחבה"( מגיע למסקנא שהוא במעמד ומצב של "חטא" מלשון חסרון‪ ,‬ולכן צריך להיות אצלו‬ ‫‪5‬‬

‫ענין התשובה‪ ,‬גם על אותם ענינים שבערך לדרגתו הקודמת היו באופן של שלימות‪ ,146‬ובלשון רבינו‬ ‫‪6‬‬

‫הזקן בתניא‪ 147‬ש"עיקר התשובה בלב‪ ,‬והלב יש בו בחינות ומדריגות רבות כו'"‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ ‬וענין זה נרמז גם בקריאת התורה בחולֿהמועד ‪ -‬שקוראין באווירה חגיגית של יוםֿטוב‪ ,‬וקוראין‬ ‫‪8‬‬

‫חלק מסויים זה בתור ענין בפניֿעצמו )לא כפי שקוראין אותו בהמשך לענינים שלפניֿזה( ‪ -‬שמודגש‬ ‫‪9‬‬

‫בה )לא הענין ‪ ‬שבגללו צריך להיות ענין התשובה‪ ,‬ואפילו לא ‪ ‬על הענין ‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫אלא בעיקר( ‪  ‬שבתשובה‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫א( תוכן התחלת הקריאה ‪)   -‬ולא שבירת לוחות הראשונות‪ ,(148‬שיש בהם עילוי לגבי‬ ‫‪12‬‬

‫לוחות ראשונות‪ ,‬כמאמר רבותינו ז"ל‪" 149‬אמר לו הקב"ה )למשה(‪ :‬אל תצטער בלוחות הראשונות שלא‬ ‫‪13‬‬

‫היו אלא עשרת הדברות בלבד‪ ,150‬ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות‪..‬‬ ‫‪14‬‬

‫כפליים לתושיה"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫]ויש להוסיף בזה גם בנוגע ללוחות עצמן‪ :‬הנחמה ש"אני נותן לך‪ ..‬כפליים לתושיה" אינה אלא‬ ‫‪16‬‬

‫בנוגע לאותיות )תורה( שבלוחות‪ ,‬אבל בנוגע ללוחות עצמן‪ ,‬הרי הראשונות היו "מעשה אלקים" ‪,151‬‬ ‫‪17‬‬

‫ואילו השניות לא היו אלא מעשה ידי משה‪" ,‬לך"‪ ,‬ומהי הנחמה בנוגע ללוחות עצמן?‬ ‫‪18‬‬

‫ויש לומר הביאור בזה – עלֿפי דרשת חכמינו ז"ל‪" 152‬פסלֿלך" )"פסל" מלשון "פסולת"(‪,‬‬ ‫‪19‬‬

‫"הפסולת‪) 153‬של הלוחות( יהיה שלך"‪ ,‬ו"משם נתעשר משה הרבה" ‪ ,154‬ועלֿידיֿזה זכה להשראת‬ ‫‪20‬‬

‫השכינה‪ ,‬שהרי "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ‪ ‬וכו'" ‪ .155‬ונמצא‪ ,‬שיש עילוי גם בלוחות‬ ‫‪21‬‬

‫עצמן ‪ -‬מכיון שעלֿידם נוסף עילוי אצל משה רבינו[‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ב( תוכן המשך הקריאה ‪" ,   -‬הוי' הוי' אֿל רחום וחנון וגו'" ‪ ,156‬שגדלה מעלתן ביותר‬ ‫‪23‬‬

‫עד ש"אינן חוזרות ריקם" ‪ ,157‬אשר התגלותן לא היתה בעת שניתנו לוחות ראשונות‪ ,‬כשבניֿישראל היו‬ ‫‪24‬‬

‫בדרגה של צדיקים‪ ,158‬אלא רק בעת שניתנו לוחות שניות‪ ,‬לאחרי שנוסף אצלם העילוי של בעליֿתשובה‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪ ‬עלֿפיֿזה יש לומר‪ ,‬שבקריאה בתורה בחג הפסח אודות ענין התשובה ‪ -‬שמודגש בה רק הטוב‬ ‫‪26‬‬

‫והעילוי ‪ -‬נרמזת גם השלימות של ימות המשיח‪:‬‬ ‫‪27‬‬

‫)פ"ו(‪.‬‬ ‫‪ (145‬ראה לקו"ש חכ"ה ע' ‪ .15‬וש"נ‪.‬‬

‫‪ (149‬שמו"ר רפמ"ו‪.‬‬
‫‪ (150‬ובמק"א איתא "חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד"‬
‫)נדרים כב‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (151‬תשא לב‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪ (152‬נדרים לח‪ ,‬א‪ .‬הובא בפירש"י עה"פ‪.‬‬
‫‪" (153‬פסולת" ‪ -‬רק בערך להאבנים שעליהם נכתבו עשה"ד‪,‬‬
‫אבל בוודאי שיש בהם עילוי וחשיבות כו' להיותן פסולתן של‬
‫‪.‬‬
‫‪ (154‬פירש"י‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ (155‬נדרים‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ (156‬לד‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (157‬ר"ה יז‪ ,‬ב‪ .‬הובא בפירש"י שם לג‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ (158‬ועד שבטל כל ענין חטא עה"ד‪ ,‬כדאיתא בגמרא )שבת‬
‫קמו‪ ,‬רע"א( שבעת מתן תורה "פסקה זוהמתן" )הזוהמא שנעשית‬
‫ע"י חטא עה"ד(‪.‬‬
‫‪ (146‬כולל גם ‪ -‬עבודת התשובה דאמירת תחנון לאחרי‬
‫התשובה שבברכת "סלח לנו" שבתפילת העמידה‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם‬
‫לאחרי התשובה שבאמירת "סלח לנו" שבוודאי נתקבלה תשובתו‬
‫)ראה אגה"ת פי"א(‪ ,‬ו"אין לך דבר שעומד בפני התשובה"‬
‫)רמב"ם הל' תשובה ספ"ו( – נדרשת ממנו דרגה נעלית יותר‬
‫בתשובה‪ .‬ולהעיר גם שהאריכות בענין התשובה היא ‪ -‬באמירת‬
‫תחנון שלאחרי ברכת סלח לנו‪ ,‬שבזה מודגש עוד יותר שעכשיו‬
‫נדרשת דרגה נעלית יותר בתשובה‪.‬‬
‫‪ (147‬פכ"ט )לו‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ (148‬ומש"נ "אשר שברת" )וכן בהמשך הקריאה "וסלחת‬
‫לעוננו"( ‪ -‬ה"ז רק כדי להדגיש את מעלת בעלֿתשובה לגבי צדיק‬
‫מפני ש"טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו" )רמב"ם הל'‬
‫תשובה פ"ז ה"ד(‪ ,‬היינו‪ ,‬שבא לידי נסיון כו'‪ ,‬ועד שנעשה‬
‫בעלֿתשובה*‪ ,‬משא"כ הצדיק שלא בא מעולם לידי נסיון ולא‬
‫יודעים אם יעמוד בו כו'‪ ,‬כפי שמאריך הרמב"ם בשמונה פרקים‬

‫‪  ‬‬ ‫‪    ‬בעל‪       ‬בעה"ב‬
 ‫זנ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫מהחידושים שיהיו בימות המשיח ‪ -‬ש"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" ‪ ,159‬היינו‪ ,‬שגם אצל‬
‫‪2‬‬ ‫‪) ‬שלא שייך אצלם ענינים בלתיֿרצויים‪ ,‬ובפרט עלֿפי המבואר בתניא‪ 160‬במעלת הצדיק‪ ,‬שלא זו‬
‫‪3‬‬ ‫בלבד שאין לו רע‪ ,‬אלא יתירה מזה‪ ,‬ש‪ ‬ברע כו'( יתוסף עילוי ה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שההכנה לזה מעין זה )בחג הפסח‪ ,‬הקשור עם הגאולה העתידה( היא בקריאה של יום‬
‫‪5‬‬ ‫הרביעי של פסח בענין התשובה ‪ -‬כאמור‪ ,‬שלאחרי שלושה ימים ראשונים של חג הפסח‪ ,‬שבהם עוסק‬
‫‪6‬‬ ‫יהודי באופן עבודת הצדיקים‪ ,‬אזי נוסף אצלו גם עילוי עבודת התשובה‪ ,‬מעין ודוגמת השלימות של‬
‫‪7‬‬ ‫ימות המשיח‪" ,‬לאתבא צדיקייא בתיובתא"‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שחיבור עבודת הצדיקים ועבודת בעליֿתשובה נרמז )לא רק בקריאה של יום הרביעי‬
‫‪9‬‬ ‫של פסח בענין התשובה‪ ,‬ביחס לכללות חג הפסח שהוא ענין עבודת הצדיקים‪ ,‬אלא( גם בקריאה של‬
‫‪10‬‬ ‫יום הרביעי של פסח )בענין התשובה( גופא ‪ -‬כי בי"ג מדות הרחמים נאמר "הוי' הוי'" שתי פעמים‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫ודרשו חכמינו ז"ל‪" 161‬אחת קודם שיחטא‪ ,‬ואחת לאחר שיחטא וישוב"‪ ,‬היינו‪ ,‬שבי"ג מדות הרחמים‬
‫‪12‬‬ ‫שעיקרן הוא ענין התשובה‪ ,‬נכללת גם עבודת הצדיקים ‪ -‬שם הוי' הראשון‪" ,‬קודם שיחטא"‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ ‬ויהיֿרצון ‪ -‬והוא העיקר ‪ -‬שהקריאה בתורה )בברכה לפניה ולאחריה( בענין התשובה‪ ,‬והתגלות‬
‫‪14‬‬ ‫י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם‪ ,‬תוסיף עוד יותר בעבודת התשובה המביאה את הגאולה )ובפרט‬
‫‪15‬‬ ‫לאחרי ש"כלו כל הקיצין‪ ,‬ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" ‪ ,(162‬ובוודאי ש"מיד הן נגאלין"‪ ,‬תיכף ומיד‬
‫‪16‬‬ ‫ממש‪" ,‬לא עיכבן כהרף עין" ‪ ,163‬וזוכים גם לשלימות התשובה ‪" -‬משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא"‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫וממשיכים לחגוג את חג הפסח )ראשון לרגלים‪ ,(97‬ושאר המועדים שלאחריֿזה )מועדים לשמחה( ‪-‬‬
‫‪18‬‬ ‫ותּשׂמח‪ ,‬עד‬
‫תּשׂמח ְ ַ ַ‬‫שבהם מסיימים קריאת התורה ‪ -‬מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬ובמיוחד בשנה זו שסימנה ִ ְ ַ‬
‫‪19‬‬ ‫לשלימות השמחה ‪" -‬שמחת עולם על ראשם" ‪ ,164‬בגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫ו"כן תהיה לנו" ‪ -‬בפועל ממש‪ ,‬למטה מעשרה טפחים‪ ,‬באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה" ‪ ,165‬ושתי‬
‫‪21‬‬ ‫פעמים "זה"‪ ,‬כמו שכתוב‪" 166‬ואמר ביום ההוא‪ ,‬הנה אלקינו זה גו' זה ה' קוינו לו"‪ ,‬וסיומא דקרא ‪-‬‬
‫‪22‬‬ ‫"נגילה ונשמחה בישועתו"‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫ויתירה מזה ‪" -‬כל מעייני בך"‪" ,‬בישועתך" ‪ ,167‬היינו‪ ,‬לא רק "נגילה ונשמחה" סתם‪ ,‬אלא באופן‬
‫‪24‬‬ ‫ד"‪ ," ‬ולא רק "בישועתו" סתם‪ ,‬אלא "בישוע‪) "" ,"‬בעצמותך( דוקא )כנ"ל סעיף יז(‪.‬‬
‫*‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ‬יום ששי של חג הפסח‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫התחלת הקריאה ביום ששי של פסח היא ‪ -‬אודות הפסח שעשו ישראל בשנה השנית לצאתם מארץ‬
‫‪27‬‬ ‫מצרים‪" ,‬וידבר ה' אל משה במדבר סיני גו' ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו וגו'" ‪ ,168‬וסיומה ‪-‬‬
‫‪28‬‬ ‫אודות חיוב הגר בפסח‪" ,‬וכי יגור אתכם גר גו' חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ" ‪.169‬‬
‫‪29‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אמצע ורוב הקריאה היא ‪ -‬אודות ‪" : ‬ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם‪ 170‬ולא‬
‫‪30‬‬ ‫יכלו לעשות הפסח ביום ההוא גו'" ‪ ,171‬ועלֿידי טענתם "למה נגרע" ‪ ,172‬זכו שנתגלתה עלֿידם‪ 173‬פרשה‬
‫‪ (169‬שם‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ (159‬הובא בלקו"ת דרושי שמע"צ צב‪ ,‬ב‪ .‬שה"ש נ‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (170‬מישאל ואלצפן שהיו עוסקין בנדב ואביהוא )סוכה כה‪,‬‬ ‫ובכ"מ‪ .‬וראה זח"ג קנג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫רע"ב‪ .‬ספרי עה"פ( – כמסופר בפרשת השבוע )שמיני יו"ד‪ ,‬א‬ ‫‪ (160‬פרק יו"ד‪.‬‬
‫ואילך(‪.‬‬ ‫‪ (161‬ר"ה שם‪ .‬הובא בפירש"י עה"פ‪.‬‬
‫‪ (171‬שם‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ (162‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (172‬שם‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ (163‬מכילתא ופירש"י בא יב‪ ,‬מא‪.‬‬
‫‪" (173‬ראוי' היתה פרשה זו להאמר ע"י משה כשאר כל‬ ‫‪ (164‬ישעי' לה‪ ,‬יו"ד‪ .‬נא‪ ,‬יא‪.‬‬
‫התורה כולה‪ ,‬אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן" )פירש"י עה"פ(‪.‬‬ ‫‪ (165‬ראה הנסמן לקמן הערות ‪.270ֿ272‬‬
‫ועד"ז מצינו בפרשת נחלות ‪" -‬ראוי' היתה פרשה זו להכתב‬ ‫‪ (166‬ישעי' כה‪ ,‬ט‪.‬‬
‫עלֿידי משה*‪ ,‬אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן" )פירש"י‬ ‫‪ (167‬תהלים פז‪ ,‬ז ובפירש"י‪.‬‬
‫פינחס כז‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ (168‬בהעלותך ט‪ ,‬אֿב‪.‬‬

‫‪             ‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫חנ‬

‫חדשה בתורה ‪" -‬איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם כו' ועשה פסח לה'‪ ,‬בחודש השני‬ ‫‪1‬‬

‫בארבעה עשר יום וגו'" ‪.174‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫וצריך להבין‪ :‬קריאת התורה היא ‪ -‬מענינא דיומא‪ ,‬ואילו בנידוןֿדידן קוראין ב)אחד מימי( פסח‬ ‫‪3‬‬

‫אודות "פסח שני"‪ ,‬דבר והיפוכו?!‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬ויובן בהקדים תוכן הלימוד וההוראה מ"פסח שני" בעבודת האדם‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ :175‬ענינו של "פסח שני" – שאף פעם לא אבוד )"עם איז‬ ‫‪6‬‬

‫ניטא קיין פארפאלן"(‪ ,‬יכולים תמיד לתקן‪ ,‬אפילו מי שהיה טמא‪ ,‬מי שהיה בדרך רחוקה‪ ,‬ואפילו "לכם"‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫שהיה ברצונו‪ ,‬מכלֿמקום יכולים תמיד לתקן‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪ :‬התיקון ב"פסח שני" הוא באופן שמשלימים כל עניני "פסח ראשון" שיהיו‬ ‫‪9‬‬

‫‪ -  ‬כמודגש בכתוב‪" 176‬ככל חוקת הפסח יעשו אותו"‪ ,‬ועד שמשתדלים ככל האפשרי‬ ‫‪10‬‬

‫שיהיה דומה בכל הפרטים ל"פסח ראשון" ‪)" -‬בחודש השני( בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫על מצות ומרורים יאכלוהו וגו' ‪.177‬‬ ‫‪12‬‬

‫ויתירה מזה‪ :‬מכיון שמדובר אודות תיקון החסרון ‪ -‬לא יכולים להסתפק בכך שמשלימים כמו שהיה‬ ‫‪13‬‬

‫תחילה‪ ,‬אלא צריכים להוסיף עוד יותר‪ ,‬ועד ‪" -‬כפליים לתושיה"‪ ,‬כפי שמביא רבינו הזקן ב'אגרת‬ ‫‪14‬‬

‫התשובה' ‪ 178‬מה שכתוב ב'תנא דבי אליהו' ‪" 179‬אם היה רגיל לקרות דף אחד‪ ,‬יקרא שני דפים כו'"‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ויש לומר‪ ,‬שכן הוא גם ב"פסח שני" ‪ -‬שלא זו בלבד שמשלימים את ענין "פסח ראשון"‪ ,‬אלא עוד‬ ‫‪16‬‬

‫זאת‪ ,‬שנוסף עילוי לגבי "פסח ראשון" ‪ -‬כמבואר במקום אחר‪ 180‬הטעם ש"פסח שני ‪ -‬חמץ ומצה עמו‬ ‫‪17‬‬

‫בבית" ‪) 181‬שלא כ"פסח ראשון" שחמץ איסורו בבל יראה ובל ימצא‪ ,‬איסורו במשהו‪ ,‬ואפילו תערובת‬ ‫‪18‬‬

‫חמץ וכו'(‪ ,‬שמצד גודל עילוי "פסח שני"‪ ,‬באופן נעלה יותר מ"פסח ראשון"‪ ,‬יכולה להיות פעולתו גם‬ ‫‪19‬‬

‫בבית שיש בו חמץ )ועד שפועל גם בעניני החמץ‪ – (182‬עלֿדרך ובדוגמת עילוי בעליֿתשובה לגבי‬ ‫‪20‬‬

‫צדיקים‪" ,‬מקום שבעליֿתשובה עומדין‪ ,‬אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו" ‪.183‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪ ‬עלֿפיֿזה יש לבאר הלימוד וההוראה מ"פסח שני" בנוגע לענינא דיומא – "פסח ראשון"‪:‬‬ ‫‪22‬‬

‫אףֿעלֿפי שבנוגע להקרבת הפסח כפשוטו‪ ,‬צריכים להמתין )אם לא הקריבו ב"פסח ראשון"( עד‬ ‫‪23‬‬

‫ל"פסח שני" ‪ -‬הרי‪ ,‬בנוגע ל‪  ‬של פסח‪ ,‬אין צורך להמתין ריבוי זמן )חודש שלם( עד שיוכל‬ ‫‪24‬‬

‫לתקן ולהשלים ענין של חסרון‪ ,‬אלא יכול )וצריך( לתקן ולהשלים החסרון בהקדם הכי אפשרי‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫ועלֿאחתֿכמהֿוכמה כשנמצאים בימי סגולה‪ ,‬ובהם גופא ‪ -‬ימים המסוגלים לעניני העבודה של פסח‬ ‫‪26‬‬

‫‪ ,   -‬ואדרבה ‪ -‬לא רק "פסח שני"‪ ,‬שבו צריך ‪ ‬ככל האפשרי שיהיה דומה ל"פסח‬ ‫‪27‬‬

‫ראשון" )כנ"ל(‪ ,‬אלא ימי הפסח של "פסח ראשון" עצמו!‬ ‫‪28‬‬

‫‪ (179‬בתדב"א שלפנינו ‪ -‬ליתא‪ ,‬והוא ‪ -‬בויק"ר רפכ"ה )וראה‬
‫התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' ‪.(2156‬‬
‫‪ (180‬ראה אוה"ת בהעלותך ע' שסזֿח‪ .‬הנסמן לעיל הערה‬
‫‪.136‬‬
‫‪ (181‬פסחים צה‪ ,‬רע"א – במשנה‪ .‬הובא בפירש"י עה"פ )שם‪,‬‬
‫יו"ד(‪.‬‬
‫‪ (182‬להעיר ממארז"ל )זבחים צא‪ ,‬רע"א( "אטו שבת למוספין‬
‫אהנאי‪ ,‬לתמידין לא אהנאי" )בתמי'(‪ ,‬וי"ל דוגמתו גם בנדו"ד ‪-‬‬
‫שעילוי "פסח שני" "אהנאי" גם לכל הענינים ש"עמו בבית"‪,‬‬
‫כולל גם החמץ‪ ,‬להיותו "עמו בבית"‪.‬‬
‫‪ (183‬ברכות לד‪ ,‬ב‪ .‬רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד‪.‬‬
‫ומזה למדים גם הוראה בעבודת האדם )"לתקן הדעות‬
‫וליישר כל המעשים"( ‪ -‬שכאשר יהודים אחרים )אנשים או נשים(‬
‫השתוקקו ביותר לקיים מצוה )או נחלה בארץ(‪ ,‬וטענו "למה‬
‫נגרע"*‪ ,‬הרי לא זו בלבד שנתמלאה בקשתם ותביעתם‪ ,‬אלא עוד‬
‫זאת‪ ,‬שנתגלתה פרשה חדשה בתורה לכל ישראל‪ ,‬כולל גם‬
‫הסנהדרין‪ ,‬אהרן ומשה!‬
‫‪ (174‬שם‪ ,‬יו"דֿיא‪.‬‬
‫‪" (175‬היום יום" י"ד אייר‪ ,‬פסח שני‪ .‬סה"ש תש"א ע' ‪.115‬‬
‫‪ (176‬שם‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ (177‬שם‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ (178‬פרק ט‪.‬‬

‫‪            ‬‬
 ‫טנ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫וזוהי ההוראה שלמדים מקריאת "פסח שני" כשנמצאים עדיין בימי "פסח ראשון" ‪ -‬שאם היה איזה‬
‫‪2‬‬ ‫חסרון בעניני עבודת חג הפסח בימים הראשונים‪" ,‬אין זה אבוד"‪ ,‬אלא יכולים וצריכים לתקן ולהשלים‬
‫‪3‬‬ ‫את החסרון‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬להוסיף ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬באופן ד"כפליים לתושיה"‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ ‬זאת ועוד‪ :‬נזכר לעיל שעלֿידי הטענה והתביעה "למה נגרע"‪ ,‬נתגלתה פרשה חדשה בתורה ‪-‬‬
‫‪5‬‬ ‫לא רק עבור ה"אנשים אשר היו גו' ולא יכלו לעשות הפסח גו'"‪ ,‬אלא גם עבור כל ישראל‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ומזה מובן גם בנוגע לכללות ענין "פסח שני" ‪ -‬שעילוי "פסח שני" לגבי "פסח ראשון" שייך‬
‫‪7‬‬ ‫)בעבודת האדם( ‪ , ‬לא רק לאלו שהיה אצלם חסרון בעבודת "פסח ראשון"‪ ,‬אלא גם לאלו‬
‫‪8‬‬ ‫שעבודתם ב"פסח ראשון" היתה בשלימות‪ ,‬שהרי לא יתכן לומר ‪ ‬שעבודתם ב"פסח ראשון" היתה‬
‫‪9‬‬ ‫‪ ,‬אשר לכן ‪  ‬ההארות וההשפעות כו' שנעשים עלֿידי "פסח שני"! אדרבה – מכיון‬
‫‪10‬‬ ‫שעבודתם ב"פסח ראשון" היתה בשלימות‪ ,‬מגיע להם "‪ ,"‬שיקבלו גם את ההארות וההשפעות של‬
‫‪11‬‬ ‫"פסח שני"‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה בנוגע להוראה מהקריאה של "פסח שני" כשנמצאים עדיין בימי "פסח ראשון" ]נוסף‬
‫‪13‬‬ ‫לכך שכאשר היה חסרון בעבודת חג הפסח בימים הראשונים‪ ,‬יכולים וצריכים לתקן ולהשלים ולהוסיף‬
‫‪14‬‬ ‫עוד יותר[ ‪ -‬שגם כאשר העבודה בימים הראשונים היתה בשלימות‪ ,‬ללא חסרון‪ ,‬ישנה האפשרות והיכולת‬
‫‪15‬‬ ‫להוסיף בכל עניני העבודה ‪ ,   ‬באופן ד"כפליים לתושיה"‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ ‬ולימוד נוסף מסיום הקריאה ‪" -‬וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה'‪ ,‬כחוקת הפסח וכמשפטו כן‬
‫‪17‬‬ ‫יעשה‪ ,‬חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ"‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫ובהקדים ‪ -‬הטעם שהתורה מדגישה חיוב הגר בפסח‪) 184‬ולא בכמה וכמה מצוות‪ ,‬כמו מצות תפילין‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫שקוראין בימי חולֿהמועד(‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫כל ענינו של קרבן פסח הוא ‪" -‬זבח פסח ‪ . .‬אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים‬
‫‪21‬‬ ‫ואת בתינו הציל" ‪ ,185‬ובלשון ההגדה "עבדים היינו לפרעה במצרים‪ ,‬ויוציאנו ה' אלקינו כו' ואילו לא‬
‫‪22‬‬ ‫הוציא כו' הרי אנו ובנינו כו' משועבדים היינו לפרעה במצרים"‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫ומכיון שה"גר" הוא מציאות חדשה‪" ,‬גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" ‪ - 186‬יש קסלקאֿדעתא לומר‬
‫‪24‬‬ ‫שעניני הפסח אינם שייכים לגר‪ ,‬שאבותיו לא היו מעולם במצרים‪ ,‬ואפילו אם היו בארץ מצרים‪ ,‬לא היו‬
‫‪25‬‬ ‫ב‪ ‬מצרים‪ ,‬אלא היה להם טוב במצרים‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ולכן‪ ,‬יש צורך להדגיש‪ ,‬שאףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬כל עניני הפסח ישנם בכל התוקף והשלימות גם אצל הגר‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫וטעם הדבר ‪ -‬מכיון שהגרים שייכים לכלל ישראל )בהעלם עלֿכלֿפנים( עוד לפני שנתגיירו‪ ,‬ולכן‬
‫‪28‬‬ ‫יש להם שייכות גם ליציאת מצרים‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ובפרט עלֿפי הביאור הידוע‪ 187‬בדיוק הלשון "‪ ‬שנתגייר" ‪ -‬דלכאורה‪ ,‬לפני שנתגייר אינו גר‪ ,‬אלא‬
‫‪30‬‬ ‫גוי מאומות העולם‪ .‬ואםֿכן הוהֿליהֿלמימר "‪ ‬שנתגייר" )כמו ‪ ‬שנשתחרר‪  ,‬שהגדיל‪ ,‬וכיוצא‬
‫‪31‬‬ ‫בזה( ‪ -‬שהגיור מוכיח שגם לפניֿזה )בהיותו גוי ‪ (188‬היה בו ניצוץ של נשמה קדושה‪ ,‬אלא שענין זה‬
‫‪32‬‬ ‫מתגלה עלֿידי הגיור‪ ,‬שאז נכנסת בו נשמה קדושה‪" ,‬חלק אלקה ממעל ממש" ‪ ,189‬כמו כל אחד ואחד‬
‫‪33‬‬ ‫מישראל‪ ,190‬בני אברהם ויצחק ויעקב‪.191‬‬

‫לפני לידתו‪" ,‬נר דלוק לו על ראשו וכו'" )נדה ל‪ ,‬ב(‪ .‬ודוגמתו‬ ‫‪ (184‬ראה פי' הרמב"ן והאוה"ח עה"פ‪.‬‬
‫בגר‪" ,‬כקטן שנולד דמי" ‪ -‬שגם לפני הגיור )לפני שנולד( יש לו‬ ‫‪ (185‬בא יב‪ ,‬כז‪ .‬וראה פירש"י שם‪ ,‬יא‪" :‬הקרבן הוא קרוי‬
‫שייכות לנשמה קדושה‪.‬‬ ‫פסח ע"ש הדילוג והפסיחה שהקב"ה מדלג בתי ישראל כו'"‪.‬‬
‫‪ (191‬ויתירה מזה ‪ -‬כמ"ש הרמב"ם בתשובתו הידועה לר'‬ ‫‪ (186‬יבמות כב‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫עובדי' גר צרק‪ ,‬שבנ"י מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ואילו‬ ‫‪ (187‬ראה לקו"ש חי"ח ע' ‪ ,130‬וש"נ‪.‬‬
‫הגר מתייחס "למי שאמר והי' העולם" )נסמן בלקו"ש חכ"ו ע'‬ ‫‪ (188‬נוסף לכך שבודאי קיים אז מצוות שנצטוו בני נח‪.‬‬
‫‪.(161‬‬ ‫‪ (189‬תניא רפ"ב‪.‬‬
‫‪ (190‬מעין דוגמא לדבר ‪ -‬גם בישראל‪ :‬כשהתינוק במעי אמו‪,‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫ס‬

‫‪ ‬ומעין ודוגמת זה יכול להיות גם בישראל‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫כשנמצאים בחג הפסח‪" ,‬זמן חרותנו"‪ ,‬ואומרים ליהודי‪ ,‬שמכיון שהזמן עצמו "מכריז" שצריך להיות‬ ‫‪2‬‬

‫מצב של חירות‪ ,‬וחירות אמיתית היא )לא כמו גאולת פורים‪ ,‬ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" ‪ ,192‬אלא כמו‬ ‫‪3‬‬

‫החירות של פסח‪ ,‬ששלימותה( הגאולה האמיתית והשלימה )גאולה שאין אחריה גלות(‪ ,‬לכן עליו ‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ ‬על אריכות הגלות‪" ,‬עד מתי"‪   ,‬שהגאולה תהיה תיכף ומיד ממש‪ - 193‬יתכן שמישהו‬ ‫‪5‬‬

‫יטען‪   :‬בגלות! בחסדי ה' הנני נמצא ב"מלכות של חסד"‪ ,‬ויכול אני ללמוד תורה ולקיים מצוות‬ ‫‪6‬‬

‫מתוך מנוחה‪ ,‬ואםֿכן מה יש לי להרעיש ולצעוק ‪ -‬טוען הוא ‪ -‬על היציאה מהגלות?!‪...‬‬ ‫‪7‬‬

‫כלומר‪ ,‬יתכן שמישהו יטען שמרגיש את עצמו כמו אותו "גר" שאבותיו לא היו בשעבוד מצרים‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫כאמור‪ ,‬שהיה להם טוב במצרים‪ ,‬ולכן מה לו – טוען הוא ‪ -‬ולעניני הפסח‪ ,‬חירות וגאולה ממצרים‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫כשטוב לו גם במצרים!‬ ‫‪10‬‬

‫וממשיך לטעון שהוא "‪ ," ‬כפשוטו‪ ...  ,‬וכשאומרים לו שהגיע הזמן לשכוח‬ ‫‪11‬‬

‫מהגלות‪ ,‬לארוז את חפציו כו'‪ ,‬ולהתכונן לעלות על גבי "ענני שמיא" ולטוס לארץ ישראל ‪  -‬לשמע‬ ‫‪12‬‬

‫"בשורה" זו‪ ...‬כי למה לו להטלטל ממקומו )"טלטולי גברא" ‪ (194‬כשטוב לו כאן‪ ,‬בהיותו "אזרח הארץ"‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫שמניחים לו לחיות כיהודי‪ ,‬ועוד עוזרים ומסייעים בזה!‬ ‫‪14‬‬

‫‪ ‬לדאבוננו‪ ,‬אין זה רק ‪ ‬שמישהו יכול לטעון כן ‪ -‬הלוואי לא היה קורה כפי שכבר קרה בפועל‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫וביותר יפלא ‪ -‬שדווקא בזמן האחרון‪ ,‬שהולכים ומרעישים אודות הצורך לצעוק "עד מתי"‪ ,‬לבקש‬ ‫‪16‬‬

‫ולדרוש את הגאולה ‪ -‬באים כאלו ששופכים מים קרים על נפש‪ 195‬שמעוררת ומרעישה שצריכים להשתדל‬ ‫‪17‬‬

‫להביא את משיח צדקנו בהקדם הכי אפשרי )וכל המקדים הרי זה משובח(‪ ,‬וכתוצאה מזה נעשה אצל‬ ‫‪18‬‬

‫כמה וכמה חלישוּת )לא רק בצעקה ודרישה "עד מתי"‪ ,‬אלא גם( בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫ההסבר היחידי למצב זה – ש"היא הנותנת"‪ :‬מכיון שבזמן האחרון דוקא‪ ,‬בסיום הגלות‪  ,‬‬ ‫‪20‬‬

‫שיצעקו "עד מתי"‪ ,‬שיבקשו וידרשו את הגאולה‪ ,‬לכן יש על זה התנגדות יתירה מצד ה'לעומתֿזה'‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫וכידוע שלא כל העתים שוות‪ ,‬אלא לכל זמן וזמן יש ענין בלתיֿרצוי מיוחד שבו צריכה להיות עיקר‬ ‫‪22‬‬

‫המלחמה כו' בזמן זה‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ויש להביא דוגמא לדבר מענינא דיומא )אף שאין זה בשבחן של ישראל( – מה שכתוב בהפטרת‬ ‫‪24‬‬

‫יום שני של פסח‪ ,‬אודות הפסח שנעשה בזמנו של יאשיהו‪:‬‬ ‫‪25‬‬

‫"ויצו המלך את כל העם לאמר‪ ,‬עשו פסח לה' אלקיכם‪ ..‬כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים‪..‬‬ ‫‪26‬‬

‫וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה כיֿאם בשמונהֿעשרה שנה למלך יאשיהו‪ ,‬נעשה הפסח הזה לה'‬ ‫‪27‬‬

‫בירושלים" ‪ - 196‬לאחרי שביער כל עניני עבודהֿזרה שהיו בארץ יהודה ובירושלים ובהיכל ה'‪ ,‬ועד‬ ‫‪28‬‬

‫שהוצרכו באזהרה מיוחדת ש"לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים" ‪.197‬‬ ‫‪29‬‬

‫ולכאורה אינו מובן‪ :‬בזמן בית ראשון‪ ,‬שהיה בו הארון‪ ,‬אורים ותומים וכו' וכו' ‪ -‬איך יתכן מצב‬ ‫‪30‬‬

‫ירוד כזה?!‬ ‫‪31‬‬

‫וההסברה בזה – ש"היא הנותנת"‪ :‬מכיון שב"בית ראשון" היתה התגברות אור הקדושה וגילוי‬ ‫‪32‬‬

‫אלקות‪ ,‬היתה גם התגברות ה'לעומתֿזה' כנגד אמונת אלקות‪ ,‬בענין של עבודהֿזרה‪.198‬‬ ‫‪33‬‬

‫ועד כדי כך‪ ,‬שמצינו בגמרא‪ 199‬שרב אשי שאל את מנשה בן חזקיה )שנראה אליו בחלום( "מאחר‬ ‫‪34‬‬

‫‪ (195‬היפך המצב ד"מים קרים על נפש עייפה" )משלי כה‪,‬‬ ‫‪ (192‬מגילה יד‪ ,‬א‪.‬‬
‫כה( רעבה וצמאה ‪" -‬לא רעב ללחם ולא צמא למים כיֿאם‬ ‫‪ (193‬לא רק "לשנה הבאה בני חורין"‪" ,‬לשנה הבאה‬
‫לשמוע את דבר ה'" )עמוס ח‪ ,‬יא(‪ ,‬כמ"ש ביעודי הגאולה‪.‬‬ ‫בירושלים"‪ ,‬כיֿאם תיכף ומיד ממש‪ ,‬ובדרך ממילא נהי' "לשנה‬
‫‪ (196‬מ"ב כג‪ ,‬כאֿכג‪.‬‬ ‫הבאה בני חורין"‪" ,‬בירושלים" )ראה סה"ש תש"ה ריש ע' ‪- (83‬‬
‫‪ (197‬שם‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫ש"הוא יכוננה עליון"‪ .‬ובבית המקדש השלישי‪ ,‬שבו נקריב קרבן‬
‫‪ (198‬ראה לקו"ת ואתחנן ד‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫פסח‪.‬‬
‫‪ (199‬סנהדרין קב‪ ,‬רע"ב‪.‬‬ ‫‪ (194‬ראה כתובות כח‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫אס‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫דחכמיתו כולי האי‪ ,‬מאי טעמא קא פלחיתו לעבודהֿזרה"? והשיב לו ‪ -‬מענה ‪ ‬שהובא ב"תורת‬
‫‪2‬‬ ‫‪" - "‬אי הות התם‪ ,‬הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי" )"היית מגביה שפת חלוקך מבין‬
‫‪3‬‬ ‫רגלך‪ ,‬כדי שתהא קל לרוץ לשם‪ ,‬מפני ‪...!(200 "   ‬‬
‫‪4‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה מובן גם בנידוןֿדידן ‪ -‬שמכיון שבזמן האחרון‪ ,‬סיום הגלות‪ ,‬נוגע ביותר שיצעקו "עד‬
‫‪5‬‬ ‫מתי"‪ ,‬ויבקשו על הגאולה‪ ,‬לכן יש התנגדות יתירה על ענין זה‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪ ‬ועל זה בא המענה‪ ,‬הלימוד וההוראה‪ ,‬מסיום הקריאה ‪" -‬וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה'‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫כחוקת הפסח וכמשפטו כן יעשה‪ ,‬חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ"‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫כשיהודי טוען שבנוגע ליציאה מגלות )מצרים( מרגיש את עצמו כמו "גר" שלא היה בשעבוד מצרים‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫מכיון שטוב לו בגלות ‪ -‬אומרים לו‪ :‬כשם שגם אצל ה"גר" ישנו ענין יציאת מצרים‪  " ,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ ," ‬מכיון שמצד עצם מציאותו שייך הוא לישראל‪ ,‬אלא שענין זה הוא בהעלם‪ ,‬ויש צורך )בפעולת‬
‫‪11‬‬ ‫הגיור כדי( שיבוא ‪ - ‬כן הוא גם אצל יהודי שטוען שטוב לו בגלות )כמו "גר" שלא היה בשעבוד‬
‫‪12‬‬ ‫מצרים(‪ ,‬שרגש זה אינו אלא בגלוי ובחיצוניות‪ ,‬אבל מצד עצם מציאותו הוא רוצה לצאת מהגלות ולהיות‬
‫‪13‬‬ ‫"‪ - " ‬כפי שכל אחד ואחד מישראל אומר )או חושב( "אני מאמין ‪ . .‬בביאת המשיח‪  ..‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ ,"  ‬ואומר בתפילת העמידה‪" 201‬את צמח דוד עבדך ‪ ‬תצמיח"‪" ,‬ותחזינה עינינו בשובך‬
‫‪15‬‬ ‫לציון" ‪- 202‬‬
‫‪16‬‬ ‫אלא מאי ‪ -‬רצון אמיתי זה הוא בהעלם‪ ,‬וצריכים לפעול ‪ ‬רצונו האמיתי‪ ,‬כולל גם עלֿידיֿזה‬
‫‪17‬‬ ‫ש"מרעישים" אודות הצעקה "עד מתי"‪ ,‬והצורך לבקש ולדרוש את הגאולה‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה כשיהודי טוען שמכיון שנמצא ב"מלכות של חסד"‪ ,‬מרגיש את עצמו כ"‪- " ‬‬
‫‪19‬‬ ‫אומרים לו‪" ,‬חוקה אחת יהיה לכם‪ ,‬ולגר ולאזרח הארץ"‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫גם בתור "אזרח הארץ"‪ ,‬אזרח אמריקני‪ ,‬שמתנהג עלֿפי חוקי המדינה מכיון ש"דינא דמלכותא‬
‫‪21‬‬ ‫דינא" ‪ - 203‬עליך לגלות את הרצון האמיתי לצאת מהגלות ולבוא לארצנו הקדושה וירושלים עיד הקודש‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫כי לאמיתו של דבר‪ ,‬הנך ‪ ,  ‬כלשון הכתוב‪" 204‬זה יולד שם"‪" ,‬איש ואיש יולד בה"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫שכל אחד ואחד מישראל הוא מ"הנולדים בציון"‪ ,‬שנקראת "ירושלים" עלֿשם יראה ועלֿשם שלם ‪205‬‬
‫‪24‬‬ ‫]וענין זה מתבטא גם בעבודתו ‪ -‬שלימות‪ 206‬היראה‪ ,[207‬אלא שצריך ‪ ‬בעצמו ענין זה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ויש להוסיף בפירוש "‪ - " ‬כמבואר בדרושי חסידות‪ 208‬ש"אזרח הארץ" הוא כמו ")משכיל‬
‫‪26‬‬ ‫ל(איתן האזרחי" ‪ ,209‬ש"איתן"‪ ,‬מלשון חוזק ותוקף‪ ,‬מורה על תוקף ההתקשרות של יהודי עם הקב"ה‬
‫‪27‬‬ ‫)"רצון פשוט בלי שום טעם ושכל מושג"( שמצד עצם הנשמה‪" ,‬וזהו האזרחי‪ ,‬מלשון ‪ , ‬שיש‬
‫‪28‬‬ ‫בכל אחד ואחד בחינה זו מאז מעולם"‪ ,‬אלא שבזמן הזה יכולה בחינה זו להיות בהעלם‪ ,‬מהֿשאיןֿכן‬
‫‪29‬‬ ‫לעתידֿלבוא תהיה בחינה זו בהתגלות בכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬כמרומז גם ש"אזרח" הוא מלשון ‪‬‬
‫‪30‬‬ ‫)"מה שאני עתיד להזריח" ‪.(210‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ‬ונוסף על כל האמור לעיל ‪ -‬יש לימוד והוראה מחיבור שני הענינים שבקריאת היום )"פסח שני"‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫וחיוב הגר בפסח(‪:‬‬

‫‪ (205‬ראה תוד"ה הר ‪ -‬תענית טז‪ ,‬א )מב"ר פנ"ו‪ ,‬יו"ד(‪.‬‬ ‫‪ (200‬פירש"י שם‪.‬‬
‫‪ (206‬ראה לקו"ת פ' ראה כט‪ ,‬א‪ .‬דרושי ר"ה ס‪ ,‬ב‪ .‬שה"ש ו‪,‬‬ ‫‪ (201‬בעמדו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬שצריך להזהר‬
‫ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫ולדייק בכל תיבה ותיבה‪ .‬ופשיטא‪ ,‬שיאמרנה באמת!‬
‫‪ (207‬ואם אין זה ניכר עליו‪ ,‬בהנהגתו ופעולותיו ‪ -‬ה"ז רק‬ ‫‪ (202‬ואין כוונתו שהגאולה תהי' לבניו ונכדיו‪ ,‬ואילו בנוגע‬
‫מפני ש"יצרו הוא שתקפו" )רמב"ם הל' גירושין ספ"ב(‪.‬‬ ‫אליו ‪ -‬מוטב שיניחוהו לנפשו‪ ,‬אלא "מהרה תצמיח"‪ ,‬ובאופן‬
‫‪ (208‬לקו"ת ר"פ ראה‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫ש"‪!" ‬‬
‫‪ (209‬תהלים פט‪ ,‬א ‪ -‬מהשיעורים דימי חוה"מ פסח‪.‬‬ ‫‪ (203‬גיטין יו"ד‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (210‬ראה גם לקו"ת דרושי שמע"צ פח‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (204‬תהלים פז‪ ,‬הֿו ‪ -‬מהשיעורים דימי חוה"מ פסח )ראה‬
‫לעיל סי"ט(‪.‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫בס‬

‫גם אלו שטענו עדֿעתה שטוב להם בגלות )כמו ה"גר" שלא היה בשעבוד מצרים(‪ ,‬בהיותם "אזרחי‬ ‫‪1‬‬

‫הארץ" )בפשטות( ‪ -‬צריכים לדעת ש"אף פעם לא אבוד" )כהוראת "פסח שני"(‪ ,‬ולכן יכולים וצריכים‬ ‫‪2‬‬

‫לתקן ולהשלים הענין‪ ,‬עלֿידיֿזה שמכאן ואילך יתחילו גם הם לצעוק "עד מתי"‪ ,‬לבקש ולדרוש את‬ ‫‪3‬‬

‫הגאולה‪ ,‬ובפרט בעמדנו ב"זמן חירותנו"‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהזמן עצמו מדגיש את ענין החירות‪ ,‬ששלימותה‬ ‫‪4‬‬

‫תהיה בגאולה האמיתית והשלימה עלֿידי משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ויש להוסיף בזה ‪ -‬שהצעקה "עד מתי"‪ ,‬הבקשה והדרישה על הגאולה‪ ,‬צריכה להיות מתוך ‪‬‬ ‫‪6‬‬

‫)ככל עניני התורה ומצוות שצריכים להיות מתוך שמחה(‪ .‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה ביוםֿטוב‪" ,‬מועדים‬ ‫‪7‬‬

‫לשמחה"‪ ,‬שהשמחה שבו היא מצותֿעשה מן התורה )כנ"ל סעיף ב( ‪ -‬שמחה מצד ‪ ‬שבוודאי‬ ‫‪8‬‬

‫ימלא הקב"ה את הבקשה והדרישה על הגאולה‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ואז תהיה גם השמחה בתכלית השלימות‪" ,‬שמחת עולם על ראשם"‪ ,165‬באיןֿערוך לגבי שמחת‬ ‫‪10‬‬

‫המועדים‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬ששמחת המועדים ‪ ‬לגבי מעלת השמחה דלעתידֿלבוא‪ ,‬עלֿדרך מאמר‬ ‫‪11‬‬

‫רבותינו ז"ל‪) 211‬שהובא גם בפסקֿדין הרמב"ם‪ (212‬שכל המועדים בטלים לימות המשיח )חוץ מפורים‬ ‫‪12‬‬

‫כו'(‪ ,‬שהפירוש בזה – עלֿפי המבואר בדרושי חסידות‪ - 213‬לא שיתבטלו בפועל חסֿושלום )שהרי לא‬ ‫‪13‬‬

‫יתכן שתתבטל מצותֿעשה מן התורה‪ ,‬וכידוע השקלאֿוטריא בזה בתשובות הרשב"א‪ ,(214‬כיֿאם עלֿדרך‬ ‫‪14‬‬

‫"שרגא בטיהרא מאי אהני" ‪ ,215‬היינו‪ ,‬שהגילוי בימיםֿטובים לא יהיה נחשב )אלא "כשרגא בטיהרא"‬ ‫‪15‬‬

‫בלבד( לגבי עוצם ומעלת הגילויים שיתגלו לעתידֿלבוא‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪ ‬שביעי של פסח‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫לפני שמבארים את הענין הפרטי המיוחד של שביעי של פסח ‪ -‬יש לבאר העילוי שנוסף ב‪‬‬ ‫‪18‬‬

‫בשביעי של פסח )אף שחיוב השמחה הוא בכל ימי הפסח(‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫לכל לראש – עלֿפי ציווי והוראת חכמינו ז"ל‪" 216‬מעלין בקודש"‪ ,‬שמיום ליום הולך ונוסף בענין‬ ‫‪20‬‬

‫השמחה‪ ,‬ומזה מובן גודל מעלת השמחה ב‪ ‬של פסח‪ ,‬לאחרי העילוי וההוספה במשך הימים‬ ‫‪21‬‬

‫שלפניֿזה‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ובפרטיות יותר‪ :‬הציווי "מעלין בקודש" הוא בכל עניני קדושה‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בענין השמחה‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫אשר להיותה באופן של פריצת גדר‪" ,‬ופרצת"‪ ,‬למעלה ממדידה והגבלה ]כפי שרואים במוחש בטבע בני‬ ‫‪24‬‬

‫אדם‪ ,217‬ובפרט עלֿפי המבואר בארוכה ב'המשך שמח תשמח' הידוע‪ 218‬ענין פריצת גדר שבשמחה[‪,‬‬ ‫‪25‬‬

‫מודגש בה ביותר ענין העילוי וההוספה כו'‪ ,‬עד לעילוי והוספה שלמעלה ממדידה והגבלה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫ואם הדברים אמורים גם בימי חולֿהמועד‪ ,‬שמיום ליום הולך ונוסף בענין השמחה ‪ -‬הרי‪ ,‬כשבאים‬ ‫‪27‬‬

‫מחולוֿשלֿמועד ליוםֿטוב )שביעי של פסח(‪ ,‬בוודאי ‪   ‬בענין השמחה מצד מעלת ‪‬‬ ‫‪28‬‬

‫לגבי ‪ ‬של מועד‪ ,219‬כי שמחת יוםֿטוב גדולה יותר משמחת חולוֿשלֿמועד‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫ויתירה מזה ‪ -‬שהשמחה בשביעי של פסח צריכה להיות באופן של עילוי והוספה )לא רק לגבי ‪‬‬ ‫‪30‬‬

‫של מועד‪ ,‬אלא( גם לגבי שמחת ‪ ‬בימים הראשונים של חג הפסח‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ ‬וענין מיוחד במעלת השמחה בשביעי של פסח ‪ -‬מצד כללות עילוי יום זה לגבי שאר ימי הפסח‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫ובהקדמה‪ :‬על הפסוק‪" 220‬ששת ימים תאכל מצות‪ ,‬וביום השביעי עצרת לה' אלקיך" ‪ -‬דרשו חכמינו‬ ‫‪33‬‬

‫ז"ל‪" 221‬מה שביעי רשות‪ ,‬אף ששת ימים רשות"‪ .‬ומזה מובן שהענין המיוחד בשביעי של פסח הוא ‪-‬‬ ‫‪34‬‬

‫שיט‪ ,‬ועוד( וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ (211‬מדרש משלי פ"ט‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ (218‬סה"מ תרנ"ו ס"ע רכג ואילך‪.‬‬ ‫‪ (212‬הל' מגילה בסופן‪.‬‬
‫‪ (219‬דאף שנת"ל )ס"ב( מ"ש רבינו הזקן בשו"ע שגם‬ ‫‪ (213‬ראה תו"א מג"א צ‪ ,‬ד‪ .‬קיט‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫בחוה"מ ישנו ציווי מן התורה "ושמחת בחגך" ‪ -‬הרי בנוגע‬ ‫‪ (214‬ח"א סצ"ג‪.‬‬
‫לשמחה בחוה"מ זקוקים לחידוש )ועכ"פ ‪ -‬גילוי הענין( ע"י‬ ‫‪ (215‬חולין ס‪ ,‬ב‪.‬‬
‫רבינו הזקן‪ ,‬משא"כ בנוגע לשמחה ביו"ט שמובן הדבר בפשטות‪.‬‬ ‫‪ (216‬ראה לעיל הערה ‪.2‬‬
‫‪ (220‬פ' ראה טז‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ (217‬ואפילו אצל אינםֿיהודים ‪ -‬אע"פ שהטעם שנקבע כן‬
‫‪ (221‬פסחים קב‪ ,‬א‪ .‬הובא בפירש"י עה"פ‪.‬‬ ‫גם אצל אוה"ע‪ ,‬הוא בשביל ענין הבחירה )ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע‬
 ‫גס‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫"‪ ,"‬ולא עוד אלא שממנו נלמד ענין ה"רשות" גם בנוגע לששת ימים )מלבד לילה הראשון‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫ש"הכתוב קבעו חובה"(‪ .‬היינו‪ ,‬שעיקר ותוקף ענין ה"רשות" הוא בשביעי של פסח )שבו נתפרש הדבר(‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫וממנו נלמד ונמשך גם בששת ימים‪.222‬‬
‫‪4‬‬ ‫וביאור הענין‪ :‬ידוע ביאור רבינו הזקן בדרושי סוכות שב'לקוטי תורה' ‪ 223‬בענין "תפילת ערבית‬
‫‪5‬‬ ‫‪ ,224 ‬שהוא מפני שהמשכה זו היא ‪ . .   ‬לכן הוא רשות שאינו חובה ממש כו'"‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ובענין זה ‪ -‬שני קצוות‪ :‬מחד גיסא – הרי זה ענין ‪ ‬מכח האדם‪ ,‬כי "חובה" ממש שייך בדבר‬
‫‪7‬‬ ‫המדוד ומוגבל לפיֿערך כח האדם‪ ,‬שלכן יכולים לחייב כל אחד ואחד מישראל בענין זה‪ ,‬מהֿשאיןֿכן‬
‫‪8‬‬ ‫בענין שהוא "ממקום עליון מאד"‪ ,‬למעלה ממדידה והגבלה של כח האדם ‪ -‬לא שייך לומר על זה‬
‫‪9‬‬ ‫"חובה" ממש‪ .‬ולאידך גיסא ‪ -‬עם היותו למעלה ממדידה והגבלה של כח האדם‪ ,‬מכלֿמקום ניתן ‪‬‬
‫‪10‬‬ ‫)"רשות"( של האדם‪ .‬היינו‪ ,‬שאם רצונו לקיים ענין זה‪ ,‬בכחו וביכלתו להמשיך המשכה זו‪ ,‬עם היותה‬
‫‪11‬‬ ‫"ממקום עליון מאד" שלמעלה ממדידה והגבלה של כח האדם‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ומזה מובן גם בנידוןֿדידן‪ - " " ,‬שההמשכה של שביעי של פסח היא ממקום עליון מאד‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫למעלה ממדידה והגבלה של כח האדם‪ ,‬שלכן אינו "חובה" ממש‪ ,‬וביחד עם זה ניתן הדבר לרשותו‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫שכאשר רוצה‪ ,‬אזי בכחו וביכלתו להמשיך גם המשכה נעלית זו‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬בנוגע ל"תפילת ערבית רשות" ‪ -‬הרי גם לאחרי ש"האידנא קבעוה חובה" ‪ ,225‬בוודאי לא‬
‫‪16‬‬ ‫יתכן לומר שנתבטל חסֿושלום עילוי ענין ה"רשות"‪ ,‬שהרי קדושה לא זזה ממקומה‪ ,226‬ולכן צריך לומר‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ש"קבעוה חובה" הוא רק ‪ ,‬היינו‪ ,‬שההמשכה ממקום עליון מאד שמצדֿעצמו לא היה שייך‬
‫‪18‬‬ ‫בה "חובה" ממש‪ ,‬נעשית בגדר "חובה" ממש‪ ,‬ואז ההמשכה באופן של "רשות" )שתלויה ברצון ובחירת‬
‫‪19‬‬ ‫האדם( היא ממקום עליון עוד יותר‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‬‬‫בסגנון אחר‪ :‬השינוי ש"קבעוה חובה" אינו אלא ביחס ל"‪) "‬תפילת ערבית(‪ ,‬אבל ביחס‬
‫‪21‬‬ ‫‪ - ‬נשאר העילוי ה"רשות"‪ ,‬שברשותו בכחו וביכלתו להמשיך ממקום עליון יותר שלמעלה‬
‫‪22‬‬ ‫מ"חובה" כו'‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה יש לומר בנידוןֿדידן‪ ,‬שגם לאחרי שענין ה"רשות" הובא ונתבאר בתורת החסידות‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫שעלֿידיֿזה נעשה כמו "חובה" )עלֿדרך ובדוגמת הענינים דלפנים משורת הדין‪ ,‬מילי דחסידותא ‪-‬‬
‫‪25‬‬ ‫לאחרי שנקבעו בתורה‪ ,‬עד ל'שולחן ערוך'( ‪ -‬נשאר בו עילוי ה"רשות"‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ויתירה מזה יש לומר ‪ -‬שעילוי "שביעי רשות" )המשכה ממקום עליון ביותר שלמעלה ממדידה‬
‫‪27‬‬ ‫והגבלה של כח האדם‪ ,‬שאףֿעלֿפיֿכן ניתנה לרשותו( הוא ‪ ,  ‬היינו‪ ,‬לא רק בענין אכילת‬
‫‪28‬‬ ‫מצה שהיא "רשות"‪ ,‬אלא גם בענינים שהם "חובה"‪ ,‬שגם בהם נוסף עילוי ה"רשות"‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ומזה מובן גם בנוגע לענין שמחת יוםֿטוב בשביעי של פסח ‪ -‬שעם היותו "חובה"‪" ,‬ושמחת בחגך"‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫הרי מצד הענין ד"שביעי רשות" נוסף עוד יותר במעלת השמחה‪ ,‬לא רק מצד ‪ ,‬אלא גם מצד עילוי‬
‫‪31‬‬ ‫ה"‪."‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ ‬והנה‪ ,‬נוסף על מעלת השמחה )הצד השוה שבכל ימי הפסח( שבשביעי של פסח‪ ,‬ישנו גם ענינו‬
‫‪33‬‬ ‫המיוחד של היום המודגש בקריאת התורה ‪:  -‬‬
‫‪34‬‬ ‫"ים" ‪ -‬מורה על ההעלם וההסתר‪ ,‬בדוגמת הים שמעלים ומסתיר על הברואים שבתוכו‪ .‬ועלֿפיֿזה‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫פירוש "‪ ‬יםֿסוף" הוא ‪ -‬שנקרע ונתבטל ההעלם וההסתר‪ ,‬ולכן מאירים ומתגלים כל הגילויים כו'‬
‫‪36‬‬ ‫עד למטה מטה‪.‬‬

‫‪ (225‬טור או"ח ר"ס רלה )מרי"ף ברכות שם(‪.‬‬ ‫‪ (222‬ראה לקו"ש חכ"ב ע' ‪ .33‬ובהערות שם‪.‬‬
‫‪ (226‬ראה ע"ח שער ד פ"ג‪ .‬של"ד פ"ג‪ .‬של"ה פ"א‪ .‬אגה"ק‬ ‫‪ (223‬פ‪ ,‬ג‪ .‬וראה גם לקו"ת שה"ש כד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ביאור לסי' ז"ך )קמז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ (224‬ברכות כז‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫דס‬

‫וביאור הענין בקשר ובשייכות לעבודה בנפש האדם ‪ -‬ובהקדמה‪" :‬כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי‬ ‫‪1‬‬

‫נברא העולם" ‪ ,227‬דקאי על כללות מציאות העולם‪ ,‬היינו‪ ,‬כל העולמות כולם )אף שנאמר בלשון יחיד(‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫שכולם נבראו בשביל האדם‪ ,‬ולא עוד אלא ש"את העולם נתן בלבם" ‪ 228‬היינו‪ ,‬שכל העולמות כלולים‬ ‫‪3‬‬

‫באדם‪ ,‬ולכן עלֿידי עבודתו בכל ה"עולמות" שבעצמו‪ ,‬פועל בכל העולמות שלמעלה" ‪.229‬‬ ‫‪4‬‬

‫ומזה מובן גם בנוגע לענין קריעת יםֿסוף ‪ -‬שכל פרטי עניני קריעת יםֿסוף‪ ,‬במלכות דאצילות‪,‬‬ ‫‪5‬‬

‫ולמעלה מאצילות‪ ,‬עד לפני הצמצום‪ ,‬ישנם גם בנפש האדם‪ ,‬מכיון שגם בנפשו כלולות כל בחינות אלו‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫ולכן יש להתבונן ולפעול כל זה בכחות נפשו‪ ,‬ועלֿידיֿזה פועל גם למעלה‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי לפעול ענין‬ ‫‪7‬‬

‫קריעת יםֿסוף במלכות דאצילות – צריכה להיות ההתבוננות ועבודת קריעת יםֿסוף בבחינת הנפש שהיא‬ ‫‪8‬‬

‫כנגד מלכות דאצילות‪ ,‬וכדי לפעול ענין קריעת יםֿסוף במלכות דאיןֿסוף שלפני הצמצום‪ ,‬צריכה להיות‬ ‫‪9‬‬

‫עבודת קריעת יםֿסוף בבחינת הנפש שהיא כנגד מלכות דאיןֿסוף שלפני הצמצום‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ ‬ונקודת הענין‪ :‬קריעת יםֿסוף ‪ -‬ביטול ההעלם וההסתר של "ים" – צריכה להיות בכל הדרגות‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫מהדרגות הכי עליונות‪ ,‬למעלה מעלה עד אין קץ‪ ,‬עד לדרגות הכי תחתונות‪ ,‬למטה מטה עד אין תכלית‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫שבכולם בטל ההעלם וההסתר כו'‪ ,‬ולכן מתגלים ומאירים הגילויים הכי נעלים גם למטה מטה‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ודוגמתו גם בנפש האדם ‪ -‬שצריכים לבטל כל ענין של העלם והסתר )"שפאלטן דעם ים"(‪ ,‬שאז גם‬ ‫‪14‬‬

‫הענינים הכי נעלים‪ ,‬עד לבחינת ה"רשות"‪ ,‬למעלה ממדידה והגבלה‪ ,‬לפני הצמצום‪ ,‬מתגלים ומאירים‬ ‫‪15‬‬

‫עד למטה מטה‪ ,‬במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬ועד שמאירים וחודרים גם בעניני הגוף ונפש הבהמית‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫ובפרטיות יותר ‪ -‬יש בזה שני אופנים‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫מבואר בדרושי חסידות‪" 230‬שיש שני פירושים בענין קריעת יםֿסוף‪ .‬פירוש אחד‪ ,‬פירוש הזוהר‪..231‬‬ ‫‪18‬‬

‫בחינת מלכות שנקראת יםֿסוף‪ ,‬הוא בחינת העלם‪ ,‬שכוללת בעצמה כל הנבראים בבחינת ההעלם‪ ..‬בשעת‬ ‫‪19‬‬

‫קריעת יםֿסוף שנהפך ים למטה ליבשה והלכו בניֿישראל ביבשה‪ ,‬הרי בחינת הגילוי ד'יבשה' נכלל אז‬ ‫‪20‬‬

‫בבחינת ההעלם ד'ים'‪ ..‬שנכללו ‪ ‬בחינת הנשמות דבריאהֿיצירהֿעשיה בבחינת ההעלם ד'ים‬ ‫‪21‬‬

‫העליון'‪ ,‬ונתחבר בחינת הבריאה עם בחינת האצילות עלֿידי ‪ ‬זאת‪ ..‬אבל פירוש השני הוא להיפך‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫והוא לפי דעת האריז"ל ב'פרי עץ חיים' ‪ 232‬דקריעת יםֿסוף היינו שבחינת הנשמות דאצילות שהיו כלולות‬ ‫‪23‬‬

‫ב'ים העליון' שהוא בחינת מלכות‪   ,‬מן ההעלם לגילוי כו'"‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫כלומר‪ ,‬תוכן קריעת יםֿסוף הוא החיבור דאצילות עם בריאהֿיצירהֿעשיה‪ ,‬אלא שב‪ ‬ההתחברות‬ ‫‪25‬‬

‫יש חילוקי דעות‪ ,‬לדעת הזוהר החיבור הוא באופן של העלאה מלמטה למעלה‪ ,‬ולדעת האריז"ל החיבור‬ ‫‪26‬‬

‫הוא באופן של המשכה מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫וענינו בעבודה בנפש האדם ‪ -‬שבזה שייך לקיים שני הפירושים גם יחד‪ ,‬אלו ואלו דברי אלקים‬ ‫‪28‬‬

‫חיים" ‪ - 233‬שביטול ההעלם וההסתר‪ ,‬שעלֿידו נעשה חיבור מעלה מעלה עם מטה מטה‪ ,‬צריך להיות‬ ‫‪29‬‬

‫בשני אופנים‪ :‬באופן של המשכה מלמעלה למטה – עלֿידי ‪ ,‬שענינה המשכה מלמעלה למטה‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫כמו שכתוב‪" 234‬מן השמים דברתי עמכם"‪ .‬ובאופן של העלאה מלמטה למעלה‪ ,‬עלֿידי ‪) ‬וכן‬ ‫‪31‬‬

‫כללות ענין קיום המצוות( שענינה העלאה מלמטה למעלה‪.235‬‬ ‫‪32‬‬

‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬

‫ח"ב מח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(231‬‬ ‫‪ (227‬סנהדרין לז‪ ,‬סע"א ‪ -‬במשנה‪ .‬וראה רמב"ם הל' סנהדרין‬
‫שער חגהמ"צ פ"ח‪.‬‬ ‫‪(232‬‬ ‫פי"ב ה"ג‪.‬‬
‫עירובין יג‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(233‬‬ ‫‪ (228‬קהלת ג‪ ,‬יא‪ .‬זח"א קצה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫יתרו כ‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫‪(234‬‬ ‫‪ (229‬ראה לקו"ת במדבר ה‪ ,‬רע"ב‪.‬‬
‫ראה גם ד"ה לךֿלך שנה זו‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(235‬‬ ‫‪ (230‬סידור )עם דא"ח( שער חגהמ"צ רפט‪ ,‬ד ואילך‪ ,‬ועוד‪.‬‬
 ‫הס‬

‫‪      ‬‬

‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫בלתי מוגה‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ‬אמרו את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל‪ ,‬ואחרֿכך ניגנו "ווי וואנט משיח נאו''‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ ‬כאשר ילדי ישראל מתכנסים בימי חג הפסח‪ ,‬ואפילו בימי "חול המועד" ‪ -‬אין צורך להסביר את‬
‫‪3‬‬ ‫טעם הכינוס‪ ,‬שהרי התחלת כל ימי הפסח היא בסיפור לילדים אודות יהדות ודברי ימי ישראל‪ ,‬החל‬
‫‪4‬‬ ‫מ"עבדים היינו לפרעה במצרים‪ ,‬ויוציאנו ה' אלקינו משם"‪ ,‬ומספרים לכל ילד‪ ,‬שהוא מבני בניהם של‬
‫‪5‬‬ ‫יהודים אלו שהקב"ה הוציאם ממצרים‪ ,‬מבית עבדים‪" ,‬ולא אותם בלבד גאל הקב"ה‪ ,‬אלא אף אותנו‬
‫‪6‬‬ ‫הוציא משם"‪ ,‬ובנוסח שאמרתם זהֿעתה ‪" - 1‬בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא‬
‫‪7‬‬ ‫ממצרים" ‪.2‬‬
‫‪8‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬כיון שטעם ההתכנסות מובן מעצמו‪ ,‬הרי בוודאי ישאר אצל כל אחד ואחת רושם טוב שיבוא‬
‫‪9‬‬ ‫מהחלטה טובה בכל הקשור להקב"ה‪ ,‬כתוצאה מזה שזוכר אשר הקב"ה הוציאו משעבוד מצרים‪ ,‬וכאילו‬
‫‪10‬‬ ‫ברגע זה בא "משעבוד לגאולה ומאפילה לאור גדול"‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ובמיוחד שה"אור גדול" מתבטא ב"תורה ‪ ,3 "‬כי הקב"ה נתן לכל אחד ואחת את תורתו בתור‬
‫‪12‬‬ ‫ירושה ‪ -‬כפי שאמרתם זהֿעתה‪" 1‬תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ‪ - 4‬כיון שהוא צאצא של‬
‫‪13‬‬ ‫בניֿישראל מקבלי התורה בדור ההוא‪ ,‬ונוסף על זה ‪ -‬גם נשמתו עמדה בעת מתןֿתורה‪ ,‬ומכיון שזכה‬
‫‪14‬‬ ‫לקבל "אור גדול" כזה‪ ,‬הרי זה מוסיף עוד יותר בקבלת ההחלטות הטובות וקיומן בפועל‪" ,‬המעשה הוא‬
‫‪15‬‬ ‫העיקר" ‪.5‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ ‬ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫כל אחד ואחת מכם צריך לזכור אשר כשם ש"נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"‪ ,‬דהיינו שליל הפסח‬
‫‪18‬‬ ‫שונה מכל הלילות שבמשך השנה )כפי שאמרתם זהֿעתה בליל הסדר(‪ ,‬כך נשתנה עם ישראל מכל עמי‬
‫‪19‬‬ ‫הארץ‪ ,‬כיון שהקב"ה "בחר בנו מכל העמים" ‪ -‬ולכן‪ ,‬בניֿישראל הם שונים מכל העמים בתכלית השינוי‬
‫‪20‬‬ ‫‪ -‬והקב"ה עשה עם כל אחד ואחת מישראל "ברית עולם"‪ ,‬עלֿידי "תורת עולם" שהיא ומצוותיה הן‬
‫‪21‬‬ ‫נצחיות לעולם ועד‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫וכתוצאה מזכרון זה‪ ,‬יעשה כל אחד ואחד כל התלוי בו ללמוד תורה‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬לקיים את מצוות‬
‫‪23‬‬ ‫התורה‪ ,‬וגם ‪ -‬כמובן מאליו‪ ,‬לא להתפעל כלל מכל מונע ומעכב ללימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬וכשיבוא‬
‫‪24‬‬ ‫היצר וירצה לפתות אותו להפחית מעט את השייכות שלו להקב"ה וליהדות‪ ,‬הנה לא רק שלא ישמע לו‬
‫‪25‬‬ ‫אלא יגרשהו לגמרי‪ ,‬כשם ששורפים את החמץ בערב פסח‪ .‬וכפי שמבקשים ב"יהי רצון" שלאחרי שריפת‬
‫‪26‬‬ ‫חמץ "כשם שאני מבער חמץ‪ ..‬כך תבער‪ ..‬את יצרנו הרע כו'"‪ ,‬וכיון שהקב"ה ממלא את הבקשה‪ ,‬ממילא‬
‫‪27‬‬ ‫נעשה קל יותר ללמוד תורה ולקיים מצוות‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ ‬אמנם‪ ,‬הקב"ה רוצה שכל אחד ואחד מכם יוכיח שהוא שייך ל"עם ‪ ‬ונבון" ‪ ,6‬בדוגמת הבן‬
‫‪29‬‬ ‫"חכם" שבארבעה בנים שבהגדה ]כיון שמתקרבים לזמן שבו הקב"ה יוציאנו מהגלות‪ ,‬וכפי שאמרתם‬
‫‪30‬‬ ‫בסיום ההגדה )לאחר תירוץ הקושיות( ‪" -‬אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים‪ ..‬כן‪ ..‬יגיענו למועדים‬
‫‪31‬‬ ‫כו'" ויוציאנו מגלות זו‪ ,‬את כל בני ישראל‪ ,‬החל מהילדים ש"הם הכירוהו תחלה" ‪,[7‬‬

‫‪ (5‬אבות פ"א מי"ז‪.‬‬ ‫בי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל‪.‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪ (6‬ואתחנן ד‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫פסחים קטז‪ ,‬ב ‪ -‬במשנה‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪ (7‬סוטה יא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫משלי ו‪ ,‬כג‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫ברכה לג‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫וס‬

‫ולכן‪ ,‬לאחר שריפתו בערב פסח‪ ,‬חוזר היצר הרע ובא שוב לילדי ישראל‪ ,‬כיון שהקב"ה רוצה לנצלו‬ ‫‪1‬‬

‫לשם כך‪ ,‬שכאשר הילד ישמע איזו סברא‪ ,‬או ירגיש איזו תאוה שבאה מהיצר‪ ,‬יידע מיד שזהו יצר ‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫היפך כל דבר טוב עבורו‪ ,‬עבור מבוגרים ועבור כל העולם כולו‪ ,‬אזי לא תהיה ליצר שום שליטה ושום‬ ‫‪3‬‬

‫תפיסת מקום‪ ,‬ועד שלא ישמע לו כלל‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫וזוהי ההנהגה המתאימה לחייל ‪)  ‬ועלֿידיֿזה ימלא את תפקידו שבשבילו הקים הקב''ה‬ ‫‪5‬‬

‫את הצבא וגייס אותו לצבאו(‪ ,‬שמניח את כל עסקיו וזוכר רק שהוא חייל בצבא שיש לו "מפקד עליון"‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫הקב"ה‪ ,‬שנתן הוראות ברורות ומאירות‪ ,‬עד ל"פקודת יום" ב"תורה אור"‪ ,‬שהיא אור גדול‪ ,‬איך להתנהג‬ ‫‪7‬‬

‫בנוגע ל"ועשה טוב" ולשמוע אל היצרֿטוב‪ ,‬ואיך להזהר מ"סור מרע"‪ ,‬כיון שדברים אלו באים מהיצר‬ ‫‪8‬‬

‫הרע‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫וכאשר ממלא את תפקידו‪ ,‬אזי הקב"ה מתפאר בו‪ ,‬כביכול‪ ,‬וכפי שאמרתם זהֿעתה‪" - 1‬מעשה ידי‬ ‫‪10‬‬

‫להתפאר" ‪ ,8‬ואם הקב"ה מתפאר בכל מעשה ידיו‪ ,‬בנוגע לילדי ישראל עלֿאחתֿכמהֿוכמה‪ ,‬מכיון שהם‬ ‫‪11‬‬

‫שונים מכל עם ולשון‪ ,‬ומתנהגים באופן אחר לגמרי מאשר ילדים אחרים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫והנה‪ ,‬הנהגתו המיוחדת של ילד יהודי‪ ,‬נראית על כל צעד ושעל‪ ,‬ועד אשר גם כשברצונו לשתות‬ ‫‪13‬‬

‫מים‪ ,‬איננו שותה כמו ילדים לאֿיהודיים‪ ,‬אלא מברך קודם לכן‪ .‬והברכה היא "‪ ,"  ‬היינו‬ ‫‪14‬‬

‫שכל מה שנמצא בעולם‪ ,‬ובכלל זה מעט המים שברצונו לשתות כדי לרוות את צמאון גופו ‪ -‬נברא‬ ‫‪15‬‬

‫עלֿידי הקב"ה!‬ ‫‪16‬‬

‫כלומר‪ :‬אףֿעלֿפי שהקב"ה ברא גם ברואים גדולים וחשובים – וכפי שאמרתם זהֿעתה‪" ,1‬בראשית‬ ‫‪17‬‬

‫ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ‪ - 9‬הרי גם "כל צבאיהם"‪ ,‬עד לפרטי הפרטים הקטנים ביותר‪ ,‬נבראו‬ ‫‪18‬‬

‫עלֿידי הקב"ה‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪ ‬בנוסף לכך שכל ילד יהודי‪ ,‬ובפרט מי ששייך ל"צבאות השם"‪ ,‬זוכר את כל זה בעצמו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫‪20‬‬

‫מזכיר זאת גם לילדים אלו‪ ,‬אשר מאיזו סיבה שתהיה‪ ,‬אינם יודעים על כך‪ ,‬שגם הם ידעו כי הקב"ה‬ ‫‪21‬‬

‫ברא את השמים ואת הארץ‪ ,‬וכן ברא את כל אחד ואחת מישראל ואת כל אומות העולם‪ ,‬ומכולם בחר‬ ‫‪22‬‬

‫את בניֿישראל להיות "מעשה ידי להתפאר"‪ ,‬עלֿידי הנהגתם המיוחדת‪ ,‬בכל פרט קטן‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿ‬ ‫‪23‬‬

‫וכמה בדברים גדולים וחשובים‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ובמיוחד ‪ -‬מזמן לזמן להתאסף ביחד כדי ש"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ‪ ,10‬היינו שכל‬ ‫‪25‬‬

‫אחד ואחד מסייע לחבירו לחזק יותר את הקשר שלו עם הקב"ה‪ ,‬וגם לפעול עלֿידיֿזה‪ ,‬שהקשר של‬ ‫‪26‬‬

‫הוריו עם הקב"ה יתחזק גםֿכן‪ ,‬שגם הם יהיו שייכים יותר לכל עניני יהדות‪ ,‬וכן להשפיע ברוח זו על‬ ‫‪27‬‬

‫כל הקרובים וכל מי שבאים אתם במגע ‪" -‬ואהבת לרעך כמוך" ‪ - 11‬שגם הם יתנהגו בהתאם להוראות‬ ‫‪28‬‬

‫"תורה אור" ומצוותיה‪ ,‬שעליהן נאמר‪" 12‬וחי בהם"‪ ,‬והם נעשים החיים של כל בניֿישראל וכל אחד‬ ‫‪29‬‬

‫ואחת מישראל‪ ,‬ובפרט ‪ -‬של הילדים‪ ,‬אשר כשהם שומעים על אפשרות לחיזוק הקשר עם כל עניני‬ ‫‪30‬‬

‫יהדות‪ ,‬הרי זה פועל אצלם תוספת חיות ותוספת מרץ כו' להוסיף בזה מתוך שמחה גדולה‪ ,‬וכפי שאמרתם‬ ‫‪31‬‬

‫זהֿעתה‪" - 1‬ישמח ישראל בעושיו" ‪ ,13‬היינו שבניֿישראל שמחים בהקב"ה שברא אותם ונתן להם תורה‬ ‫‪32‬‬

‫ומצוות‪ ,‬שעלֿידיֿזה יזכו לכל טוב גשמי ורוחני‪ ,‬ואריכות ימים ושנים טובות‪ ,‬ועד שמוציאם מכל מה‬ ‫‪33‬‬

‫שיכול להיות מונע ומעכב לזה‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪ ‬עלֿפי האמור‪ ,‬מובן גודל הענין במה שאומרים לכל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬אשר בכל יום ויום יראה‬ ‫‪35‬‬

‫את עצמו כאילו היום יצא ממצרים‪ ,‬מכיון שענין זה נוגע ביותר להנהגה בחיי היוםֿיום‪ ,‬כי כאשר יזכור‬ ‫‪36‬‬

‫שרק עכשיו הוציא אותו הקב"ה מהגלות‪ ,‬הרי בוודאי יקיים את דברי הקב"ה בתורתו והוראותיו בקיום‬ ‫‪37‬‬

‫המצוות‪ ,‬וכמובן ‪ -‬מתוך חיות גדולה ביותר ומתוך שמחה גדולה ביותר‪ ,‬וגם ישפיע על אחיו ואחיותיו‪,‬‬ ‫‪38‬‬

‫‪ (11‬קדושים יט‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪ (8‬ישעי' ס‪ ,‬כא‪ .‬סנהדרין ר''פ חלק‪.‬‬

‫‪ (12‬אחרי יח‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ (9‬בראשית א‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (13‬תהלים קמט‪ ,‬ב‪ .‬תניא ספל"ג‪.‬‬ ‫‪ (10‬ישעי' מא‪ ,‬ח‪.‬‬
 ‫זס‬ ‫‪     ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ההורים וכל הקרובים וכל בניֿישראל‪ ,‬שגם הם יעמדו בשמחה גדולה ביותר‪ ,‬השמחה ש"ישמח ישראל‬
‫‪2‬‬ ‫בעושיו"‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫"תּשׂמח"‪ ,‬כלומר‬
‫ובהדגשה נוספת בשנה זו‪ ,‬אשר לפי הלוח היהודי נקראת ת'ש'מ'ח' שפירושה‪ ,‬גם ִ ְ ַ‬
‫‪4‬‬ ‫"תּשׂמח"‪ ,‬שמשמח גם את כל בניֿישראל שבסביבתו‬‫שכל מי שחי לפי לוח זה נמצא בשמחה‪ ,‬וגם ‪ַ ַ ְ -‬‬
‫‪5‬‬ ‫ומשפיע עליהם שגם הם ישמחו ויחיו בהתאם ללוח זה‪ ,‬ולדוגמא ‪ -‬כשיביט בלוח יראה שהשבת מתקרבת‬
‫‪6‬‬ ‫ויתכונן לשבת‪ ,‬כשיראה שהיום ערב פסח או חולֿהמועד פסח‪ ,‬יעשה את כל הדרוש‪ ,‬ויזהר ממה שצריך‬
‫‪7‬‬ ‫להזהר בערב פסח ובחולֿהמועד פסח‪ ,‬ועלֿאחתֿכמהֿוכמה שכל אחד ואחד מ"צבאות השם" מתנהג‬
‫‪8‬‬ ‫וביכלתו לפעול בהם‪.‬‬
‫כך בעצמו לגבי הענינים שברשותו ָ‬
‫‪9‬‬ ‫וכפי שרואים בצבא‪ ,‬אשר כשפועלים בהתאם להוראות ה"מפקד העליון" ופקודותיו‪ ,‬כולל הפקודות‬
‫‪10‬‬ ‫המיוחדות לכל יום )"ארדערֿאווֿדעֿדעי"(‪ ,‬ועלֿידי הכח שהוא נותן לחיילים ‪ -‬אזי בוודאי מנצחים‬
‫‪11‬‬ ‫במלחמה עד כליון האויב לגמרי‪ ,‬וכך ב"צבאות השם" שעלֿידי קיום התורה והמצוות בכלל‪ ,‬וההוראות‬
‫‪12‬‬ ‫המיוחדות לכל יום מימות השנה‪ ,‬מנצחים במלחמת היצר‪ ,‬עד שמנצחים ושורפים אותו לגמרי )כנ"ל(‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫ולא ישאר אלא היצרֿטוב‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫וכל ישראל ביחד‪" ,‬קהל גדול" ‪ ,14‬נעשים ל''עם אחד" ש"דתיהם שונות מכל עם" ‪ ,15‬כפי שקראנו‬
‫‪15‬‬ ‫ב'מגילה' לא מכבר‪ ,‬שגם בהיות בניֿישראל בגלות‪ ,‬היו הנהגותיהם שונות מהנהגת כל העמים‪ ,‬כיון‬
‫‪16‬‬ ‫שהתנהגו בהתאם לפקודתֿיום והוראות התורה‪ ,‬ועד שנזהרו שלא לשנות אפילו משהו חסֿושלום‪ ,‬כיון‬
‫‪17‬‬ ‫שהם "עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישתחוה" ‪ ,16‬היינו שלא רק שאינו שומע בקולו של מי שרוצה לשנות‬
‫‪18‬‬ ‫משהו בתורה‪ ,‬אלא אפילו לא מראה איזה סימן של התפעלות או פחד כו'‪ ,‬אלא "‪."   ‬‬
‫‪19‬‬ ‫והרי מרדכי היה מהסנהדרין הגדולה‪ ,‬ולימד את בניֿישראל את הלכות התורה‪ ,‬כולל גם ‪ -‬הלכות‬
‫‪20‬‬ ‫ספירת העומר‪ ,17‬המצוה שישנה בכל ימי חולֿהמועד פסח‪ ,‬שעלֿידיֿזה מודגש עוד יותר הקשר של‬
‫‪21‬‬ ‫כינוס כולנו יחד‪ ,‬לימי חולֿהמועד פסח‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫ויהיֿרצון שכן יהיה המשך טוב גם בענינים נוספים‪ ,‬כפי שיתבאר לקמן‪.‬‬
‫*‬
‫‪23‬‬ ‫‪ ‬בנוגע לתפקיד המיוחד של חיילי "צבאות השם" ישנו ענין נוסף‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫ישנם אפשרויות שונות כיצד כל ילד זוכה להיות שייך ל"צבאות השם"‪ ,‬ובהם ‪ -‬אלו שחבר‪ ,‬ובילדות‬
‫‪25‬‬ ‫‪ -‬חברה‪ ,‬שכנעו אותם ודברו על ליבם להכנס ל"צבאות השם"‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫והנה‪ ,‬ביחס לילדים אלו‪ ,‬ישנו חוב מיוחד של הכרת התודה‪ ,‬על הטובה הגדולה שקיבלו‪ ,‬ולכן כדי‬
‫‪27‬‬ ‫לשלם על הטובה‪ ,‬עליהם להתנהג באותה צורה‪ ,‬ביחס לילדים אחרים שעדיין אינם ב"צבאות השם"‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫שגם הם יתחילו להתנהג באופן המתאים לילד ששייך ל"צבאות השם"‪ ,‬עלֿידי לימוד התורה והנהגה‬
‫‪29‬‬ ‫בכל פרט ופרט עלֿפי רצון הקב"ה‪ ,‬מתוך קבלתֿעול של אנשי הצבא‪ ,‬ועד שבכל הפרטים יהיו ניכר‬
‫‪30‬‬ ‫‪ ‬שהם שייכים ל"צבאות השם"‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ‬ובפרטיות יותר‪ :‬בנוהג שבעולם‪ ,‬אשר ה"מפקד העליון" של הצבא דואג לסיפוק כל צרכיהם של‬
‫‪32‬‬ ‫החיילים‪ :‬מקום לדור‪ ,‬אכילה ושתיה וכו'‪ ,‬וגם ‪ -‬בגדים ללבוש‪ ,‬וכדי שיהיה ניכר עליהם שהם אנשי‬
‫‪33‬‬ ‫צבא‪ ,‬הרי הבגדים הם בגדים מיוחדים‪ ,‬לבושי שרד )"מונדירן"(‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה בנוגע ל''צבאות השם" ‪ -‬כשם שבחג הפסח יצאו בניֿישראל ממצרים בזכות שלא שינו‬
‫‪35‬‬ ‫את לבושם‪ ,18‬היינו שגם בהיותם במצרים לבשו לבושים כאלו שהיה ניכר עליהם שהם יהודים‪ ,‬כך צריך‬

‫‪ (17‬אסת"ר פ"י‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ (14‬ירמי' לא‪ ,‬ז‪.‬‬

‫‪ (18‬ראה פס"ז וארא ו‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ (15‬אסתר ג‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (16‬שם ג‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪     ‬‬ ‫חס‬

‫להתנהג גם חייל ב"צבאות השם"‪ ,‬אשר בכל מקום שאליו הולך‪ ,‬בכל דבר שעושה ובכל דיבור שמדבר‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫יכירו בו את שייכותו לבניֿישראל אשר "דתיהם שונות מכל עם"‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ו"תּשׂמח" ‪ -‬יש לעשות בזה מתוך שמחה גדולה‪.‬‬

‫"תּשׂמח" ְ ַ ַ‬
‫ובעמדנו בשנת ִ ְ ַ‬ ‫‪3‬‬

‫וכל זה ‪ -‬נוסף על זה שהשנה היא שנת "הקהל" )כפי שדובר פעמים רבות(‪ ,‬וכמודגש גם בכינוס זה‬ ‫‪4‬‬

‫שנערך בהשתתפות הטף‪ ,‬וכן ‪ -‬האנשים )בעזרת אנשים( והנשים )בעזרת נשים( שכולם נמצאים‪ ,‬כ"קהל‬ ‫‪5‬‬

‫גדול" במקום קדוש שיש בו ספריֿתורה‪ ,‬ומקום שמגדלין בו תורה ומגדלין בו תפילה‪ 19‬ומקבלים‬ ‫‪6‬‬

‫החלטות טובות בנוגע לקיום המצוות בכלל‪ ,‬ומצות הצדקה בפרט‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫וגם זה מודגש בכנס זה‪ ,‬כמו בכל כינוסי "צבאות השם" שסיומו בכך שכל אחד ואחד נעשה שלוחו‬ ‫‪8‬‬

‫של הקב''ה לקיום מצות הצדקה‪ ,‬עלֿידיֿזה שמקבל מטבע שנעשית שלו לחלוטין‪ ,‬ומקיים בה מצות‬ ‫‪9‬‬

‫הצדקה שיש לה שייכות מיוחדת ליום זה )כדלקמן(‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪" ‬פקודת היום" )"ארדערֿאווֿדעֿדעי"( של הקב"ה המיוחדת ליום זה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬בקריאת התורה‬ ‫‪11‬‬

‫שקוראים באותו יום‪ ,‬ובנידוןֿדידן ‪" -‬אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬את העני עמך" ‪ ,20‬היינו שכל אחד ואחד‬ ‫‪12‬‬

‫מישראל ְמצ ֶוּוה אשר אם באיזה מקום שהוא ישנו "עני"‪ ,‬יש לדאוג שיחדל להיות עני‪ ,‬ולכן יש להלוות‬ ‫‪13‬‬

‫לו‪ ,‬ולאחר ההלוואה ‪" -‬לא תהיה לו כנושה"‪ ,20‬ולא ללחוץ עליו עד שישלם‪ ,‬וגם לפני זה ‪ -‬הנתינה‬ ‫‪14‬‬

‫עצמה צריכה להיות בדרך כבוד‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ומזה ילמד כל אחד ואחד את גודל הענין של מצות הצדקה השקולה כנגד כל המצוות‪ ,21‬וכמוֿכן ‪-‬‬ ‫‪16‬‬

‫שיש לקיימה דוקא מתוך סבר פנים יפות‪ ,22‬באופן שהמקבל לא ירגיש חסֿושלום‪ ,‬כאילו הוא נזקק להיות‬ ‫‪17‬‬

‫"מקבל" של הנותן‪ ,‬והיינו עלֿידיֿזה ש)אומרים לו ש(הכסף ניתן בתור הלוואה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫"עמי"‪ ,‬היינו שבזה מדגישים‬

‫וכאשר מקיימים את מצות הצדקה כאמור‪ ,‬אזי אומר על כך הקב"ה שזהו ִ ִ‬ ‫‪19‬‬

‫את הקשר והשייכות להקב"ה‪ ,‬עלֿדרך כללות ענין לימוד התורה וקיום המצוות‪ ,‬ובפרט ‪ -‬במצות הצדקה‬ ‫‪20‬‬

‫שהיא מצוה כללית‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫ומכיון שהקב''ה נמצא עמו כביכול‪ ,‬מובן שישנה הוספת "ישמח הוי' במעשיו" ‪ - 23‬שמחתו הגדולה‬ ‫‪22‬‬

‫של הקב"ה מזה שיהודי בכלל‪ ,‬וילד יהודי בפרט‪ ,‬נמצא יחד אתו וחוגג עמו ביחד‪ ,‬כביכול‪ ,‬את כל עניני‬ ‫‪23‬‬

‫חג הפסח‪ ,‬חולֿהמועד פסח כו'‪ ,‬ועלֿדרךֿזה בנוגע לקיום המצוות שבכל יום ויום‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ ‬בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬ישנו עוד ענין מיוחד ב"פקודת היום" של יום זה ‪ -‬היותנו ביום השלישי‬ ‫‪25‬‬

‫"שהוכפל בו )בתורה( כי טוב" ‪" ,24‬טוב לשמים וטוב לבריות" ‪ .25‬והיינו‪ ,‬שבכל רגע ורגע של היום‪ ,‬יש‬ ‫‪26‬‬

‫לחשוב ולעסוק בשני ענינים בבת אחת‪ ,‬הן ב"טוב לשמים" ‪ -‬לקיים מצוות שבין אדם למקום‪ ,‬והן ב"טוב‬ ‫‪27‬‬

‫לבריות" ‪ -‬לפעול במצוות שהן טובה לאנשים‪ ,‬החל ממצות הצדקה‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫וכל זה ‪ -‬מתוך שמחת "ישמח ישראל בעושיו"‪ ,‬ונוסף על זה ‪" -‬פיקודי ה' ישרים )דקאי על כל‬ ‫‪29‬‬

‫המצוות( משמחי לב" ‪ ,26‬היינו שבפסוק זה ישנה הוראה לשמוח בקיום המצוות‪ ,‬וטעם הדבר ‪ -‬לפי שכן‬ ‫‪30‬‬

‫היא האמת‪ ,‬שמצוה היא דבר המשמח!‬ ‫‪31‬‬

‫ומכיון שזוהי הוראת התורה‪ ,‬בוודאי ינתן הכח לקיים זאת בפועל‪ ,‬ובפרט כשהמדובר בנוגע ל"צבאות‬ ‫‪32‬‬

‫השם"‪ ,‬שהרי כפי שרואים בפשטות‪ ,‬התנאי העיקרי להצטרף לכל צבא הוא שיהיה לחייל די כח למלא‬ ‫‪33‬‬

‫את השליחות שיטילו עליו‪ ,‬ללכת למלחמה ולנצח כו'‪ ,‬וכמוֿכן ב"צבאות השם" הקב"ה הוא "בוחן‬ ‫‪34‬‬

‫כליות ולב" של כל אחד ואחד‪ ,‬והוא יודע ומכיר את כל אחד ואחד בפנימיותו "אם עובדו כראוי" ‪,27‬‬ ‫‪35‬‬

‫תהלים קד‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫‪ (19‬מגילה כז‪ ,‬רע"א‪.‬‬

‫פירש"י בראשית א‪ ,‬ז )מב"ר פ"ד‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪(24‬‬ ‫‪ (20‬משפטים כב‪ ,‬כד‪.‬‬
‫תהלים יט‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪(25‬‬ ‫‪ (21‬ב"ב ט‪ ,‬א‪ .‬ירושלמי פאה פ"א ה"א‪ .‬וראה תניא פל"ז )מח‪,‬‬
‫קידושין מ‪ ,‬א‪ .‬וראה אוה"ת בראשית לג‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪(26‬‬ ‫ב(‪.‬‬
‫תניא רפמ"א‪.‬‬ ‫‪(27‬‬ ‫‪ (22‬רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫שהקב"ה נתן היום מחדש נשמה בכל אחד ואחת מכם‪ ,‬ומכיון שעומדים בזמן זכאי )יום סגולה שהוכפל‬
‫‪11‬‬ ‫ותּשׂמח‬
‫תּשׂמח ְ ַ ַ‬
‫בו כי טוב‪ ,‬יום סגולה של חולֿהמועד בכלל‪ ,‬וחולֿהמועד פסח בפרט‪ ,‬ו'שנת סגולה' ִ ְ ַ‬
‫‪12‬‬
‫ובאופן ה"כל הנותן בעין יפה נותן" ‪ .‬טס‬
‫‪29‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬עוז‪,‬‬
‫‪‬וביתר‬
‫ביתר ‪‬שאת‬
‫‪ ‬‬
‫ו"הקהל"( ‪ -‬מובן שנתינת הנשמה היא‬
‫ולאחרי תיבות אלו ‪" -‬נשמה שנתת בי" ‪ -‬מוסיפים "טהורה היא כו'" )ככל הפרטים האמורים בברכה(‪13 ,‬‬
‫ואם לאחרי כל זה נבחרתם בהשגחהֿפרטית להיות שייכים ל"צבאות השם"‪ ,‬בוודאי ניתן לכל אחד ואחד ‪1‬‬
‫וכמובן‪ ,‬רצונו של הקב"ה הוא אשר מכיון שנתן בכל אחד ואחת מכם‪ ,‬בכל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬ובתוך ‪14‬‬
‫מכם הכח לבצע את רצון הקב"ה בפועל‪ ,‬ומתוך שמחה וטוב לבב‪ :‬הן להיות שמח בעצמו‪ ,‬והן לשמח ‪2‬‬
‫כל אחד ואחת מישראל "נשמה טהורה"‪ ,‬הרי כל אחד ואחד צריך להשתדל שכאשר ייפגש עם יהודי ‪15‬‬
‫)כאמור‪.(,‬וילדה עם ילדה( ‪ -‬יקיים את הציווי "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬וכשם שהוא עצמו יודע ‪16‬‬ ‫הזולת עם ילד‬ ‫את‬
‫‪3‬‬
‫אחד )ילד‬
‫לחבירו‪ .‬היום בשבוע‪ ,‬נבוא ללימוד ‪417‬‬ ‫בכלל‪ ,‬ושל‬ ‫החודש‬
‫ויודיע‬ ‫של יספר‬ ‫השנה‪,‬‬
‫דרךֿזה‬ ‫של עלֿ‬ ‫המיוחד‬
‫נתן לו‪,‬‬ ‫הטהורהענינה‬
‫שהקב"ה‬ ‫‪ ‬הנשמה‬
‫ולאחר ביאור‬ ‫אודות‬
‫נמצאים‪" :-‬כמוך" ‪ -‬מובן שהפעולה היא מתוך שמחה אמיתית ‪18‬‬ ‫אנו לעצמו‬
‫שבוזאת‬ ‫בחודש‪,‬‬
‫המסוים כאילו‬ ‫ומאחרמהיום‬
‫ההוראה‬
‫‪5‬‬
‫עושה‬ ‫שעושה זאת‬
‫ענין ‪6‬‬
‫‪19‬‬ ‫המורות על‬
‫בחומש ‪-‬‬ ‫חי"ת ויו"ד‪,‬‬
‫השיעור היומי‬ ‫באותיות‬
‫ובלשון‬ ‫מצוין)כנ"ל(‪,‬‬
‫פרטזהופרט‬
‫ומספר‬
‫ניסן‪,‬בכל‬
‫בפועל‬ ‫לחודש‬ ‫באיםעשר‬
‫למעשה‬ ‫השמונהֿ‬
‫יום אשר‬
‫הואועד‬
‫היוםלבב‪,‬‬
‫ובטוב‬
‫"להבדיל בין הקודש ובין החול גו' להורות" ‪ ,30‬לבדוק ולבחון כל דבר‪ ,‬האם הוא שייך לקודש ואז יש ‪720‬‬ ‫החיות‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫לאכילה‬
‫הוא ‪8‬‬ ‫אשר כשר‬
‫הקב"ה‬ ‫אם הוא‬ ‫לבדוק‬
‫ולזכור‬ ‫ואזי יש‬
‫החיות‪,‬‬ ‫"חול"‬
‫בענין‬ ‫שזהו דבר‬
‫להתבונן‬ ‫ביוםאוזה יש‬
‫גדולה‪,‬‬‫שמחהלכן‬ ‫ומתוך‬
‫פרטית‪,‬‬ ‫לעשותו‪,‬‬
‫בהשגחהֿ‬ ‫צורךשזהו‬ ‫בוודאי‬
‫ומכיון‬
‫כו'‪ .‬והוא נותן את החיות‪ ,‬כפי שאמרתם בבוקר בברכות השחר ‪" -‬נשמה שנתת בי"‪ ,‬דהיינו ‪9‬‬
‫‪22‬‬ ‫ברכתו‬ ‫ומהי‬
‫"מחיה חיים" ‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫‪10‬‬ ‫סגולה שהוכפל‬
‫)כמדובר ‪23‬‬ ‫זכאיעם)יום‬
‫נתינתֿכח‬ ‫בזמן‬
‫ביחד‬ ‫שעומדים‬
‫ציווי‬ ‫ומכיון‪ ,‬הרי זה‬
‫מכם‪,‬ביום זה‬
‫ואחתיום"‬ ‫אחד‬
‫"פקודתֿ‬ ‫נשמה בכל‬
‫שהוא ה‬ ‫מחדשלעיל‪,‬‬
‫היוםהאמור‬
‫נתן שכל‬ ‫שהקב"ה‬
‫ולהוסיף‪,‬‬
‫ותּשׂמח ‪11‬‬
‫‪24‬‬ ‫תּשׂמח ְ ַ ַ‬
‫יום סגולה של חולֿהמועד בכלל‪ ,‬וחולֿהמועד פסח בפרט‪ ,‬ו'שנת סגולה' ִ ְ ַ‬ ‫‪,‬‬‫טוב‬ ‫בו כי‬
‫פעמים רבות(‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ו"הקהל"( ‪ -‬מובן שנתינת הנשמה היא ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ובאופן ה"כל הנותן בעין יפה נותן" ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬
‫ולאחרי תיבות אלו ‪" -‬נשמה שנתת בי" ‪ -‬מוסיפים "טהורה היא כו'" )ככל הפרטים האמורים בברכה(‪13 ,‬‬
‫וכמובן‪ ,‬רצונו של הקב"ה הוא אשר מכיון שנתן בכל אחד ואחת מכם‪ ,‬בכל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬ובתוך ‪14‬‬
‫כל אחד ואחת מישראל "נשמה טהורה"‪ ,‬הרי כל אחד ואחד צריך להשתדל שכאשר ייפגש עם יהודי ‪15‬‬
‫אחד )ילד עם ילד‪ ,‬וילדה עם ילדה( ‪ -‬יקיים את הציווי "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬וכשם שהוא עצמו יודע ‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫אודות הנשמה הטהורה שהקב"ה נתן לו‪ ,‬עלֿדרךֿזה יספר ויודיע לחבירו‪.‬‬
‫ומאחר שעושה זאת כאילו עושה זאת לעצמו ‪" -‬כמוך" ‪ -‬מובן שהפעולה היא מתוך שמחה אמיתית ‪18‬‬
‫ובטוב לבב‪ ,‬ועד אשר באים למעשה בפועל בכל פרט ופרט )כנ"ל(‪ ,‬ובלשון השיעור היומי בחומש ‪19 -‬‬
‫"להבדיל בין הקודש ובין החול גו' להורות" ‪ ,30‬לבדוק ולבחון כל דבר‪ ,‬האם הוא שייך לקודש ואז יש ‪20‬‬
‫בוודאי צורך לעשותו‪ ,‬ומתוך שמחה גדולה‪ ,‬או שזהו דבר "חול" ואזי יש לבדוק אם הוא כשר לאכילה ‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫ומהי ברכתו כו'‪.‬‬
‫ולהוסיף‪ ,‬שכל האמור לעיל‪ ,‬שהוא ה"פקודתֿיום" ביום זה‪ ,‬הרי זה ציווי ביחד עם נתינתֿכח )כמדובר ‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫פעמים רבות(‪.‬‬
‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬

‫‪ (30‬שמיני יו"ד‪ ,‬יו"דֿיא‪.‬‬ ‫‪ (28‬יומא עא‪ ,‬א‪ .‬וראה סה"מ תש"י ע' ‪.44‬‬
‫‪ (29‬ראה ב"ב נג‪ ,‬רע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫[ז' ניסן תשכ"א]‬

‫‪ ...‬לפלא גדול וקצת מצער מה שאינו מזכיר במכתבו אודות פעולותיו בהפצת המעינות חוצה‪,‬‬
‫והביטוי קצת‪ ,‬מפני שהתקוה שפועל בזה‪ ,‬ומ"מ העדר הידיעה עכ"פ גורע בהפועל‪ ,‬כנראה במוחש‪ .‬ויהי‬
‫רצון שגם בזה יבשר טוב‪ ,‬והרי עפ"י שו"ע ‪ -‬טוב האמיתי בכגון זה‪ ,‬לא רק עביד סתם‪ ,‬כי אם כמאן‬
‫דבעי למיעבד‪.‬‬

‫‪ (30‬שמיני יו"ד‪ ,‬יו"דֿיא‪.‬‬ ‫‪ (28‬יומא עא‪ ,‬א‪ .‬וראה סה"מ תש"י ע' ‪.44‬‬
‫‪ (29‬ראה ב"ב נג‪ ,‬רע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫ע‬

‫‪     ‬‬

‫בלתי מוגה‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הקדושות לסעודה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .‬דובר כמה פעמים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר‪ ,1‬שהבעלֿשםֿטוב היה נוהג לאכול באחרון של פסח‬ ‫‪2‬‬

‫סעודה שלישית‪ ,‬והיה קורא אותה בשם סעודת משיח‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫השייכות דאחרון של פסח לגילוי המשיח רואים גם בהפטרת היום – שבה מדובר אודות המשיח‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫"ויצא חוטר מגזע ישי וגו'" ‪.2‬‬ ‫‪5‬‬

‫וענין זה מרומז גם בהפטרת שביעי של פסח )שאחרון של פסח הוא 'יום טוב' שני שלו( – "וידבר‬ ‫‪6‬‬

‫דוד לה' את דברי השירה הזאת גו'" ‪ ,3‬שהשייכות של הפטרה זו לשביעי של פסח היא לא רק מצד ענין‬ ‫‪7‬‬

‫הקריאה דשירת הים‪ ,‬שהרי בשבת שירה מפטירין בשירת דבורה‪ ,‬ועל כן צריך לומר שההפטרה בשביעי‬ ‫‪8‬‬

‫של פסח בשירת דוד היא )גם( מצד השייכות למשיח שהוא בן דוד ‪.4‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ .‬בימות המשיח גופא ישנן כמה וכמה מדריגות‪ ,‬ובכללות נחלקות לשתי מדריגות‪) :‬א( ימות המשיח‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫)ב( עולם הבא‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫ומהחילוקים שביניהם – שבנוגע לימות המשיח אמרו חכמינו ז"ל‪" 5‬עתיד הקב"ה לעשות סעודה‬ ‫‪12‬‬

‫לצדיקים"‪ ,‬לויתן ושור הבר‪ ,6‬מהֿשאיןֿכן בנוגע לעולם הבא אמרו חכמינו ז"ל‪ 7‬ש"אין בו לא אכילה‬ ‫‪13‬‬

‫ולא שתיה‪ ,‬אלא צדיקים יושבין ‪ . .‬ונהנין מזיו השכינה"‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫וענין זה )שבעולם הבא אין אכילה ושתיה( אינו בגלל שאז יהיו נשמות בלא גופים – שהרי נפסקה‬ ‫‪15‬‬

‫ההלכה‪ 8‬כדעת הרמב"ן ‪ 9‬ש"עולם הבא" קאי על עולם התחיה‪ ,‬שאז יהיו נשמות בגופים‪ ,‬ששייך אצלם‬ ‫‪16‬‬

‫אכילה ושתיה‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן לא תהיה בו אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫וביאור החילוק בין ימות המשיח לעולם הבא בנוגע לענין הסעודה – יובן בהקדים כללות החילוק‬ ‫‪18‬‬

‫בין ימות המשיח לעולם הבא‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫בימות המשיח יהיה סדר של עליות‪ ,‬ועל זמן זה אמרו חכמינו ז"ל‪" 10‬צדיקים אין להם מנוחה ‪. .‬‬ ‫‪20‬‬

‫שנאמר‪ 11‬ילכו מחיל אל חיל"‪ ,‬והיינו‪ ,‬לפי שבימות המשיח יהיו רק בחינת ‪  ‬בלבד‪ ,‬שבהם‬ ‫‪21‬‬

‫שייך ענין של עליות‪.12‬‬ ‫‪22‬‬

‫– העליות שבימות המשיח יהיו אמנם שלא בסדר והדרגה‪ ,‬כיון שאז יהיה גילוי אור הבליֿגבול‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫והיינו‪ ,‬שבאור מוגבל העליות הם בסדר והדרגה‪ ,‬ומה שנאמר "‪ ‬מחיל אל חיל"‪ ,‬הליכה אמיתית שהיא‬ ‫‪24‬‬

‫שלא בהדרגה‪ ,‬הרי זה מפני שאז יהיה גילוי אור הבליֿגבול‪ .‬אבל אףֿעלֿפיֿכן‪ ,‬הרי זה בחינת אור‬ ‫‪25‬‬

‫בלבד‪ ,‬ולכן שייך בו חילוקי מדריגות ועליות‪– .‬‬ ‫‪26‬‬

‫מהֿשאיןֿכן בעולם הבא תהיה העליה בבחינת ‪  ‬ממש‪ ,‬שבו לא שייך ענין של התחלקות‪,‬‬ ‫‪27‬‬

‫ובמילא לא שייך גם ענינים של עליות‪.12‬‬ ‫‪28‬‬

‫וזהו הטעם שבעולם הבא אין אכילה ושתיה – כיון שאז יתגלה תענוג העצמי‪ ,‬תענוג הפשוט‪.13‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪ (6‬ראה ויק"ר פי"ג‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ (7‬ברכות יז‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (8‬ראה תו"מ סה"מ שבט ס"ע שסה‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (9‬בשער הגמול בסופו‪.‬‬
‫‪ (10‬ברכות ומו"ק בסופן‪.‬‬
‫‪ (11‬תהלים פד‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ (12‬ראה המשך תרס"ו ע' יב‪.‬‬
‫‪ (13‬ראה שם ע' צז ואילך‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (1‬שיחת יום אחרון של פסח תש"ב ס"ג )סה"ש תש"ב ס"ע‬
‫‪ – (109‬נעתק ב"היום יום" כב ניסן )אחרון של פסח(‪ .‬וראה גם‬
‫שיחת אחרון של פסח תשט"ז בתחלתה )תו"מ חט"ז ע' ‪(228‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫‪ (2‬ישעי' יא‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ (3‬ש"ב כב‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ (4‬ראה שיחת יום אחש"פ תרח"ץ סכ"ד )לקו"ד ח"ד תשא‪,‬‬
‫א‪ .‬סה"ש תרח"ץ ע' ‪ .(283‬וראה גם לקמן סמ"ג‪.‬‬
‫‪ (5‬ב"ב עה‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫אע‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‬אמנם‪ ,‬מבלי הבט על מעלת הגילויים ‪ ,‬הן העליות לאין קץ שבימות המשיח‪ ,‬והן עולם‬
‫‪2‬‬ ‫הבא שלמעלה מעליות – לא מוותרים בני ישראל על הגאולה ‪ , ‬גאולה משעבוד מלכיות‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫וגאולה מענינים המונעים לפרנסה ובריאות הגוף‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫וכפי שמצינו ביעודי הגאולה שאמרו חכמינו ז"ל‪" 14‬עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי‬
‫‪5‬‬ ‫מילת"‪ ,‬וכתיב‪" 15‬ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן"‪ ,‬אשר‪ ,‬נוסף על הענינים כפי שהם‬
‫‪6‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬יהיו גם בגשמיות כפשוטם‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬דוקא בגאולה הגשמית יש מעלה יתירה – להיותה התחלת היציאה מהגלות‪" ,‬מאפילה לאור‬
‫‪8‬‬ ‫גדול" ‪ ,16‬שבה הוא עיקר השמחה והתענוג )מהֿשאיןֿכן כל הענינים שלאחריֿזה‪ ,‬שלהיותם עליות בטוב‬
‫‪9‬‬ ‫גופא לטוב נעלה יותר‪ ,‬אין בהם שמחה ותענוג כל כך(‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ .‬וזהו גם הטעם בנוגע לגילוי הארת המשיח באחרון של פסח‪ ,‬שנוסף על ביטוי הדבר באמירת‬
‫‪11‬‬ ‫ההפטרה ושאר ענינים רוחניים‪ ,‬נהגו הבעלֿשםֿטוב ורבותינו נשיאינו שלאחריו לערוך גם סעודה גשמית‬
‫‪12‬‬ ‫דוקא‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ואףֿעלֿפי שבנוגע לסעודה שלישית דיום השבת‪ ,‬יש דעות שאין צריכה להיות סעודה באכילה ושתיה‬
‫‪14‬‬ ‫בגשמיות‪ ,17‬כיון שזמן זה הוא "רעוא דרעוין" ‪ ,18‬מעין העולם הבא‪ ,19‬ולכן יש שיוצאים ידיֿחובה‬
‫‪15‬‬ ‫באמירת דברי תורה‪ ,‬ויש שיוצאים ידיֿחובה בניגון וכו'‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬באחרון של פסח‪ ,‬גם כשחל בשבת‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫נהגו רבותינו נשיאינו לערוך סעודה גשמית דוקא‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫והיינו‪ ,‬שאין זה כמו עולםֿהבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה‪ ,‬ואין זה אפילו כמו הסעודה דלויתן‬
‫‪18‬‬ ‫ושור הבר שתהיה בתכלית הזיכוך והדקות‪ ,‬אלא סעודה גשמית כפשוטה דוקא‪ ,‬כי‪ ,‬העיקר הוא הגאולה‬
‫‪19‬‬ ‫בגשמיות‪ ,‬שבזה הוא עיקר השמחה והתענוג‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ .‬האמור לעיל שיש צורך בגאולה וחירות מכל הענינים המבלבלים לפרנסה ובריאות הגוף – הרי‬
‫‪21‬‬ ‫זה כולל גם חירות וגאולה מענינים שהאדם גורם לעצמו‪ ,‬שהרי ישנם כמה וכמה ענינים של דאגות‬
‫‪22‬‬ ‫וטרדות שלאמיתו של דבר אין בהם ממש‪ ,‬אלא שהאדם מבלבל את עצמו בדאגות וטרדות‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫וכמבואר ב'תורה אור' ‪ 20‬דיבורֿהמתחיל "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" ‪ ,21‬ש"מים רבים"‬
‫‪24‬‬ ‫קאי על טרדות הפרנסה וריבוי המחשבות המטרידות בעניני עולם הזה‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן "לא יוכלו לכבות‬
‫‪25‬‬ ‫את האהבה"‪ ,‬האהבה המסותרת שישנה בכל אחד ואחד מישראל‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ .‬ענין זה שייך גם לשביעי של פסח – כהפתגם שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ 22‬בשם ה'צמח צדק'‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫פאנאנדערֿרייסן"( את ים המחשבה‪,‬‬
‫פּאלטן און ַ ַ‬
‫שענין קריעת ים סוף בעבודה הוא לבקוע ולקרוע )"צוש ַ‬
‫‪28‬‬ ‫דקאי על המחשבות וטרדות הפרנסה‪ ,‬שזהו ענין יםֿסוף‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫דהנה‪ ,‬מבואר בדרושי חסידות‪ 23‬בענין קריעת יםֿסוף‪ ,‬ש"ים" הוא ענין ‪ , ‬וקריעת‬
‫‪30‬‬ ‫יםֿסוף הוא ענין המשכת עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא‪ .‬ועלֿדרךֿזה בעבודה‪ ,‬ש"מים רבים" שהם‬
‫‪31‬‬ ‫טרדות הפרנסה הוא ענין של עלמא דאתכסיא – עולם ‪ ,‬שהרי אינם באים בדיבור‪ ,‬כיון שהאדם‬
‫‪32‬‬ ‫מתבייש לגלותם בדיבור‪ ,‬לפי שיודע בפנימיות לבבו שאין לו מה לדאוג‪ ,‬אלא שזהו ענין של עלמא‬
‫‪33‬‬ ‫דאתכסיא‪ ,‬שדואג בהעלם לבבו‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫מחשבות ודאגות אלו הם "ים" המפסיק בין מצרים לארץ ישראל‪" ,‬ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך‬
‫‪35‬‬ ‫בה" ‪:24‬‬

‫ראה לקו"ש חכ"א ע' ‪ .84‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(19‬‬ ‫‪ (14‬שבת ל‪ ,‬סע"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬

‫ר"פ נח‪.‬‬ ‫‪(20‬‬ ‫‪ (15‬ישעי' ז‪ ,‬כא‪ .‬וראה גם תו"מ חי"ט ע' ‪ .99‬וש"נ‪.‬‬
‫שה"ש ח‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪(21‬‬ ‫‪ (16‬הגש"פ פיסקא "לפיכך כו'"‪.‬‬
‫שיחת ליל שש"פ תרצ"ז ס"ד )סה"ש תרצ"ז ע' ‪.(232‬‬ ‫‪(22‬‬ ‫‪ (17‬ראה זח"ג צה‪ ,‬א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב‬
‫ראה תו"א בשלח סב‪ ,‬א‪ .‬לקו"ת צו יד‪ ,‬ג‪ .‬טז‪ ,‬ד‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫)בשם השל"ה(‪.‬‬
‫עקב יא‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪(24‬‬ ‫‪ (18‬זח"ב פח‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בע‬

‫בכל אחד ואחד מישראל בנפשו פנימה ישנו הענין ד"ארץ ישראל"‪" :‬ארץ" – כמאמר רבותינו ז"ל‬
‫‪25‬‬ ‫‪1‬‬

‫"למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה"‪ ,‬ו"ישראל" – על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים‬ ‫‪2‬‬

‫ותוכל" ‪ ,26‬שענין זה ישנו בהעלם בכל אחד ואחד מישראל‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫וכאשר יהודי רוצה לצאת ממצרים ולהכנס לארץ ישראל‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לגלות את ה"ארץ ישראל" שבו –‬ ‫‪4‬‬

‫אזי המחשבות והטרדות מפסיקים ומונעים את הגילוי של ארץ ישראל‪ ,‬שכן‪ ,‬אףֿעלֿפי ש"מים רבים לא‬ ‫‪5‬‬

‫יוכלו לכבות את האהבה"‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬הרי הם מעלימים ומסתירים‪ .‬ולכן‪ ,‬התחלת העבודה היא – לבקוע‬ ‫‪6‬‬

‫ולקרוע את ים המחשבה‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ .‬ועלֿפיֿזה אינו מובן‪ :‬מהי גודל המעלה והתועלת שבגאולה וחירות מהדברים המונעים לפרנסה‬ ‫‪8‬‬

‫ובריאות בגשמיות – בה בשעה שגם כאשר כל הענינים הם כדבעי‪ ,‬גורם האדם לעצמו דאגות וטרדות‬ ‫‪9‬‬

‫מענינים שאין בהם ממש?‬ ‫‪10‬‬

‫אך הענין הוא‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫ישנו כלל גדול בתורה "אחרי רבים להטות" ‪ ,27‬והיינו‪ ,‬שכאשר יש רוב ומיעוט‪ ,‬הנה לא זו בלבד‬ ‫‪12‬‬

‫שאין מתחשבים במיעוט ועושים כדעת הרוב‪ ,‬אלא יתירה מזה‪ ,‬שגם המיעוט נגרר אחרי הרוב‪.28‬‬ ‫‪13‬‬

‫ובנידון דידן‪ :29‬כאשר לא יהיו דאגות מצד חוסר פרנסה ובריאות‪ ,‬שהם רוב הדאגות – אזי יתבטלו‬ ‫‪14‬‬

‫גם מיעוט הדאגות שאין בהם ממש‪ ,‬כיון שהמיעוט נגרר אחרי הרוב‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ .‬ידיעת ענין זה‪ ,‬שהרוב מכריע את המיעוט‪ ,‬היא נתינת כח להתגבר על כל המניעות ועיכובים‬ ‫‪16‬‬

‫בעבודת ה' וללחום כנגד היצר – כיון שהחלק הטוב שבנפשו הוא הרוב‪ ,‬ולכן ביכולתו להתגבר על חלק‬ ‫‪17‬‬

‫הרע‪ ,‬שהוא המיעוט‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫טוב ‪ 30‬הוא מציאות נצחית‪ .‬כאשר יהודי מקיים מצוה הרי זה דבר שנשאר תמיד‪ ,‬כדאיתא בתניא ‪31‬‬ ‫‪19‬‬

‫"ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד"‪ .‬אבל רע אינו מציאות‪ ,‬ואינו אלא העלם והסתר‪ ,‬ואם האדם‬ ‫‪20‬‬

‫כבר קיבל על מה שעשה עונש הממרק‪ ,‬בגשמיות או ברוחניות‪ ,‬או שכבר עשה תשובה על זה – בודאי‬ ‫‪21‬‬

‫שהרע כבר נתבטל‪ ,‬ומכלֿשכן בתשובה מאהבה‪ ,‬שזדונות נעשים כזכיות‪.32‬‬ ‫‪22‬‬

‫ונמצא‪ ,‬שבענין הטוב‪ ,‬הרי כל המעשים הטובים שעשה במשך כל ימי חייו מצטרפים זה לזה‪,‬‬ ‫‪23‬‬

‫מהֿשאיןֿכן ברע‪ ,‬לא שייך צירוף‪ ,‬כי הרע הקודם נתבטל מכבר‪ .‬וכיון שכן‪ ,‬הרי הטוב הוא הרוב‪ ,‬ובכחו‬ ‫‪24‬‬

‫להתגבר על הרע שהוא המיעוט‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫זאת ועוד‪:‬‬ ‫‪26‬‬

‫איתא בכתבי האריז"ל‪ 33‬שרוב הנשמות שבדורותינו אלה אינם נשמות חדשות‪ ,‬אלא נשמות שכבר‬ ‫‪27‬‬

‫היו בעולם הזה‪ ,‬ובאו עוד פעם בגלגול‪ .‬ולכן‪ ,‬גם הטוב שעשה בגלגולים הקודמים מצטרף לטוב‬ ‫‪28‬‬

‫שבגלגול זה‪ ,‬כיון שטוב הוא מציאות נצחית שקיימת לעד‪ .‬מהֿשאיןֿכן הרע מהגלגול הקודם אינו יכול‬ ‫‪29‬‬

‫להצטרף‪ ,‬כיון שאינו מציאות‪ ,‬וכבר נתבטל‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫ובזה יובן בתוספת ביאור מה שנתבאר לעיל‪ 34‬בענין "הרי אני כבן שבעים שנה"‪ ,‬ששנותיו בגלגולו‬ ‫‪31‬‬

‫הקודם נצטרפו לשנותיו בגלגול זה‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמצד הטוב שעשה במשך שני הגלגולים‪ ,‬היה לו הכח של‬ ‫‪32‬‬

‫"בן שבעים שנה"‪ ,‬ועלֿידיֿזה זכה שתהיה הלכה כמותו – שתאמר יציאת מצרים גם בלילות‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪ (31‬פכ"ה‪.‬‬ ‫‪ (25‬ב"ר פ"ה‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪ (32‬יומא פו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה שער הגלגולים הקדמה טז‪ .‬ספר הגלגולים פ"ד‪.‬‬
‫רפ"ז‪ .‬הובא בלקו"ת שה"ש נ‪ ,‬א‪ .‬ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בסה"מ תש"ח ע' ‪ 240‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (34‬שיחת ליל ב' דחה"פ ס"ח )לעיל ע' ‪.(224‬‬
‫‪ (26‬וישלח לב‪ ,‬כט‪.‬‬
‫‪ (27‬משפטים כג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (28‬ראה גם לקו"ש חכ"א ע' ‪ 112‬ובהערה ‪ 33‬שם‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (29‬אין זוכרים בבירור אם כן היתה הכוונה )‪.(‬‬
‫‪ (30‬קטע זה – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א )באידית(‪ ,‬ונדפסה בלקו"ש ח"א ע' ‪.247‬‬
 ‫גע‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‬וזהו גם המענה לאלו שמתאוננים ונופלים ביאוש )והרי ידוע הפתגם‪ 35‬ש"יאוש" הוא "שלא‬
‫‪2‬‬ ‫מדעת" ‪ ,(36‬כיון שמתבוננים במעמדם ומצבם‪ ,‬ולא מוצאים בעצמם שיהיה להם מספיק טוב כדי ללחום‬
‫‪3‬‬ ‫כנגד הרע‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ובכן‪ :‬עליהם לדעת שיש להם מספיק טוב מצד הגלגולים הקודמים‪ ,‬אלא שבינתיים הרי זה בהעלם‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫ועליהם לגלות זאת‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫הן אמת שהם אינם מרגישים את הטוב‪ ,‬אבל מה בכך )"וועמען ַארט עס"( שהם אינם מרגישים‬
‫‪7‬‬ ‫זאת?! – העיקר הוא שכן היא המציאות‪ ,‬שכיון שהיו כבר בגלגול קודם‪ ,‬ובודאי קיימו מצוות כו'‪ ,‬הרי‬
‫‪8‬‬ ‫טוב זה הוא נצחי לעולם ועד‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ומה שהם אינם מרגישים זאת – הרי העדר הידיעה )וההרגשה( אינו משנה את המציאות‪ .‬וכפי שאמר‬
‫‪10‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן‪ :37‬וכי משום שהסוסים חושבים אודות "תבן"‪ ,‬לא קיימת מציאותם‬
‫‪11‬‬ ‫של המלאכים?!‪...‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ .‬וזהו‪ 30‬גם מענה לאלו השואלים‪ :38‬איך יתכן שהדורות שלפנינו לא זכו לגילוי המשיח‪ ,‬ואילו‬
‫‪13‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כאשר אכשור דרא בתמיה‪ ,39‬נזכה לגילוי המשיח – הנה המענה על זה‪ ,‬שבדורנו זה ישנו גם‬
‫‪14‬‬ ‫הטוב של הדורות שלפנינו כנ"ל‪ ,‬ולכן דוקא עכשיו נזכה לביאת המשיח במהרה בימינו‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪15‬‬ ‫‪ .‬איתא בתניא‪ 40‬שבשביעי של פסח הוא ענין לידת הנשמות‪ ,‬לאחרי העיבור במשך כל ז' חדשים‬
‫‪16‬‬ ‫מהזיווג של שמיניֿעצרת‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫ועלֿפיֿזה מבאר ה'צמח צדק' שייכות הענינים דשביעי של פסח ואחרון של פסח – שהרי אמרו‬
‫‪18‬‬ ‫רבותינו ז"ל‪" 41‬אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף"‪ ,‬ולכן הנה לאחרי לידת הנשמות בשביעי‬
‫‪19‬‬ ‫של פסח בא גילוי המשיח באחרון של פסח‪.42‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ .‬כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר פעם‪ 43‬בשם ה'צמח צדק' ענין לידת הנשמות ב'שביעי של פסח' בעבודה‬
‫‪21‬‬ ‫– שכל ההחלטות הטובות שמחליטים במשך חודש תשרי‪ ,‬ובפרט בשמיניֿעצרת שהוא זמן הקליטה‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫צריכים לבוא בפועל ממש בשביעי של פסח‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫כלומר‪ :‬אלו שעדיין לא קיימו בפועל את ההחלטות – יתחילו בכך; ואלו שכבר קיימו את ההחלטות‬
‫‪24‬‬ ‫בפועל – יוסיפו בהם חיזוק וחיוּת‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ובפשטות – שנפש האלקית תהיה מושלת ושולטת בכל הענינים דמחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬שזהו דבר‬
‫‪26‬‬ ‫הנדרש אצל כל אחד ואחד מישראל‪ .‬ובכלל זה היא גם הדרישה לבטל את כל הדאגות והטרדות )כנ"ל‬
‫‪27‬‬ ‫סעיף ה ואילך(‪ ,‬שזהו היסוד וההתחלה לקיום כל ההחלטות הטובות‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ .‬ועלֿפיֿזה ניתוסף ביאור בשייכות דשביעי של פסח ואחרון של פסח – כיון שעבודה הנ"ל מביאה‬
‫‪29‬‬ ‫את הגאולה‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫התגלות הגאולה העתידה תהיה עלֿידי העבודה דבירור הניצוצות‪ .‬והיינו‪ ,‬דכשם שביציאת מצרים‬
‫‪31‬‬ ‫כתיב‪" 44‬וינצלו את מצרים"‪ ,‬שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן‪ ,45‬שביררו את כל‬
‫‪32‬‬ ‫ניצוצות הקדושה שהיו בארץ מצרים – כן יהיה גם בגאולה העתידה שתבוא עלֿידיֿזה שיבררו את‬
‫‪33‬‬ ‫ניצוצות הקדושה שבכל הארצות‪.‬‬

‫‪ (41‬יבמות סב‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫ראה גם תו"מ חי"ג ריש ע' ‪ .71‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫‪ (42‬ראה שיחת ליל אחש"פ תרח"ץ בתחלתה )סה"ש תרח"ץ‬ ‫ב"מ כא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫ע' ‪.(275‬‬ ‫ראה לקמן סל"ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫‪ (43‬שיחת ליל שש"פ תרח"ץ בסופה )סה"ש שם ע' ‪.(273‬‬ ‫ראה גם תו"מ חי"ט ע' ‪ .128‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(38‬‬
‫‪ (44‬בא יב‪ ,‬לו‪.‬‬ ‫יבמות לט‪ ,‬ב ובפירש"י‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫‪ (45‬ברכות ט‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫אגה"ק ס"כ )קל‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬ ‫‪(40‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫דע‬

‫וזהו הטעם שהגאולה העתידה תהיה גאולה שאין אחריה גלות‪:46‬‬ ‫‪1‬‬

‫ביציאת מצרים נאמר‪" 47‬לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם"‪ ,‬דכיון שענין הגלות הוא בשביל בירור‬ ‫‪2‬‬

‫הניצוצות‪ ,‬הרי לאחרי שביררו את כל הניצוצות שבמצרים‪ ,‬אין עוד מה לעשות במצרים‪.48‬‬ ‫‪3‬‬

‫אמנם‪ ,‬גם לאחרי היציאה ממצרים היה ענין הגלות בשביל בירור הניצוצות שבשאר הארצות; אבל‬ ‫‪4‬‬

‫עלֿידי עבודתינו עתה‪ ,‬כאשר "אחד מכם גולה לברבריא וכו'" ‪ ,49‬ומבררים את הניצוצות שבכל הארצות‬ ‫‪5‬‬

‫– אזי תהיה גאולה שלימה שאין אחריה גלות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫והרי ענין בירור הניצוצות הוא – קיום כל ההחלטות הטובות‪ ,‬שנקודתם היא שנפש האלקית תהיה‬ ‫‪7‬‬

‫מושלת ושולטת בכל הענינים‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫וזהו גם מה שכתוב‪ 50‬בגאולה העתידה "והחרים ה' את לשון ים מצרים גו' והכהו לשבעה נחלים"‬ ‫‪9‬‬

‫– עלֿדרך המבואר ב'לקוטי תורה' ‪ 51‬בפירוש הפסוק‪" 51‬בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו‬ ‫‪10‬‬

‫שבעת הנרות"‪ ,‬שז' הנרות הם ז' סוגים בנשמות ישראל שהם כנגד ז' המדות‪ ,‬וכולם צריכים להיות‬ ‫‪11‬‬

‫מאירים "אל מול ‪ ‬המנורה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שבכל ענין תהיה נרגשת הפנימיות – שהוא ענין בירור כל שבע‬ ‫‪12‬‬

‫המדות‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫ונמצא‪ ,‬שעלֿידי בירור הניצוצות שנעשה עלֿידי קיום ההחלטות הטובות בשביעי של פסח‪ ,‬בא גילוי‬ ‫‪14‬‬

‫המשיח באחרון של פסח‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ .‬ואין זה ענין התלוי במשך זמן‪ ,‬אלא מהסיום דשביעי של פסח באים ‪ ‬לגילוי המשיח באחרון‬ ‫‪16‬‬

‫של פסח‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫וטעם הדבר – שהרי "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" ‪ ,52‬והיינו‪ ,‬שאין צורך להמתין‬ ‫‪18‬‬

‫משך זמן עבור "קיצין"‪ ,‬ואילו ענין התשובה אינו תלוי במשך זמן‪ ,‬שהרי התשובה היא "בשעתא חדא‬ ‫‪19‬‬

‫וברגעא חדא" ‪.53‬‬ ‫‪20‬‬

‫וכפסקֿדין הגמרא במסכת קידושין ‪ 54‬המקדש את האשה "על מנת שאני צדיק )גמור(‪ ,‬אפילו רשע‬ ‫‪21‬‬

‫גמור‪ ,‬מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שעלֿידי הרהור תשובה הנה ברגע אחד נעשה מרשע‬ ‫‪22‬‬

‫גמור – צדיק גמור )אלא כיון שאין אדם יודע מה בלבו של חבירו‪ ,‬יש ספק "שמא הרהר תשובה"‪ ,‬ולכן‬ ‫‪23‬‬

‫הרי היא ספק מקודשת‪ ,‬אבל ברור הדבר שעלֿידי הרהור תשובה נעשה אפילו מרשע גמור צדיק גמור(‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ועלֿפי פסקֿדין הרמב"ם‪" 55‬צריך אדם שיראה את עצמו ‪ . .‬וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב ‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪ .‬עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות כו'"‪ ,‬הרי זה שייך לכל אחד‬ ‫‪26‬‬

‫ואחד מישראל‪ ,‬שעלֿידי הרהור תשובה באמת מכריע הוא את כל העולם כולו לכף זכות‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫וכיון שזהו ענין שאינו תלוי בזמן‪ ,‬שהרי ענין התשובה הוא כמו שכתוב‪" 56‬והרוח תשוב אל האלקים‬ ‫‪28‬‬
‫אשר נתנה"‪ ,‬שזהו ענין שלמעלה מהזמן – אין בזה גם שאר ההגבלות בענין הזמן שמצינו בגמרא ‪57‬‬ ‫‪29‬‬

‫בנוגע לביאת משיח בשבת ו'יום טוב' כו'‪ ,‬אלא ברגע אחד ממש‪ ,‬כאשר יהודי מעמיד את עצמו במצב‬ ‫‪30‬‬

‫הראוי )"שטעלט זיך איבער"( עלֿידי הרהור תשובה כדבעי‪ ,‬אזי ‪ ‬באה הגאולה האמיתית והשלימה‪,‬‬ ‫‪31‬‬

‫אמן‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(52‬‬ ‫‪ (46‬ראה מכילתא בשלח טו‪ ,‬א‪ .‬הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר –‬
‫זח"א קכט‪ ,‬סע"א‪.‬‬ ‫‪(53‬‬ ‫פסחים קטז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫מט‪ ,‬ב‪ .‬וראה תו"מ ח"ה ע' ‪ 79‬הערה ‪ .16‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(54‬‬ ‫‪ (47‬בשלח יד‪ ,‬יג‪.‬‬
‫הל' תשובה פ"ג ה"ד‪.‬‬ ‫‪(55‬‬ ‫‪ (48‬ראה ל"ת וסה"ל להאריז"ל ר"פ תצא‪.‬‬
‫קהלת יב‪ ,‬ז‪ .‬וראה לקו"ת ר"פ האזינו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪(56‬‬ ‫‪ (49‬שהש"ר פ"ב‪ ,‬ח‪.‬‬
‫עירובין מג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(57‬‬ ‫‪ (50‬ישעי' יא‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (51‬ר"פ בהעלותך‪.‬‬
 ‫הע‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‬צוה לנגן ואמר מאמר 'דיבור המתחיל' והחרים הוי' את לשון ים מצרים‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪2‬‬ ‫‪ .‬הענין ד"והדריך ‪ 50"‬שנאמר בהפטרה דאחרון של פסח אודות בקיעת הנהר לעתיד לבוא‬
‫‪3‬‬ ‫– קשור עם הענין דעליה לרגל‪ ,‬כדרשת חכמינו ז"ל‪ 58‬על הפסוק‪" 59‬מה יפו פעמייך ‪ ‬בת נדיב"‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫"מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל‪ ,‬בת נדיב‪ ,‬בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב"‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫וביאור השייכות דבקיעת הנהר לעתיד לבא עם עליה לרגל‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫נתבאר לעיל במאמר שבקיעת הנהר דלעתיד הוא כענין קריעת יםֿסוף‪ ,‬שענינו הוא ‪ , ‬אלא‬
‫‪7‬‬ ‫שלעתיד יתגלה העלם נעלה ועמוק יותר מההעלם שנתגלה בקריעת יםֿסוף‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫וגם עליה לרגל הוא ענין גילוי ההעלם‪ ,‬שהרי בעליה לרגל ראו אלקות במוחש ובגילוי‪ ,‬והיינו‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫שאףֿעלֿפי שבכל העולם כולו הרי האלקות הוא ‪ ‬בלבושי הטבע‪ ,‬הנה בעליה לרגל לבית המקדש‬
‫‪10‬‬ ‫ראו אלקות ‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ועלֿפי האמור ש"והדריך בנעלים" קשור עם עליה לרגל‪ ,‬מובן‪ ,‬ש"והדריך בנעלים" הוא אחד הענינים‬
‫‪12‬‬ ‫השייכים לבקיעת הנהר דלעתיד‪ ,‬שכללותו הוא גילוי ההעלם‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫והיינו‪ ,‬שכללות הענין דגילוי ההעלם לעתיד יש בו חילוקי מדריגות‪ ,‬שהם פרטי הענינים שנימנו‬
‫‪14‬‬ ‫בכתוב בסדר דמלמטה למעלה‪ :‬תחילה "והחרים ה' את לשון ים מצרים" – בחינת המלכות‪ ,‬ואחרֿכך‬
‫‪15‬‬ ‫"והניף ידו גו' והכהו לשבעה נחלים" – ז' המדות; וכיון שהענין ד"והדריך בנעלים" נאמר בסיום הכתוב‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫משמע‪ ,‬שזהו גילוי ההעלם היותר עליון‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫והענין בזה – כפי שנתבאר במאמר‪ ,60‬ש"נעל" קאי על נעל דשכינתא‪ ,‬שכל ההמשכות הם עלֿידי‬
‫‪18‬‬ ‫לבוש הנעל‪ ,‬ולעתיד לבוא יהיו נשמות ישראל במדריגה נעלית יותר‪ ,‬שהרי "עתידין‪ 61‬צדיקים שנקראין‬
‫‪19‬‬ ‫על שמו של הקב"ה" ‪.62‬‬
‫‪20‬‬ ‫וכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות‪ ,63‬וכל גילוי קשור עם‬
‫‪21‬‬ ‫מצוה ועבודה שהיא מעין גילוי זה – הרי מובן שכדי לבוא לגילוי ד"והדריך בנעלים"‪ ,‬הרי זה עלֿידי‬
‫‪22‬‬ ‫מצוה שנעשית ברגלים )כפי שנימנו בספר חרדים פרטי המצוות בשייכות לרמ"ח אברי האדם(‪ ,‬וכמו "רץ‬
‫‪23‬‬ ‫לדבר מצוה" ‪ ,64‬עלֿידיֿזה שדורכים בנעלים בפשטות‪ ,‬ובפרט כאשר הולכים ב"תהלוכה" מהלך רחוק‬
‫‪24‬‬ ‫שיש בזה טירחא יתירה – הנה עלֿידיֿזה זוכים להענין ד"והדריך בנעלים"‪ ,‬שזהו אחד הענינים היותר‬
‫‪25‬‬ ‫נעלים שבבקיעת הנהר דלעתיד‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ומעלת השמחה דלעתיד – כמו שכתוב‪" 65‬כי בשמחה תצאו גו'"‪ ,‬ועד שאפילו "עצי השדה ימחאו‬
‫‪27‬‬ ‫כף" – היא נעלית עוד יותר‪ ,‬שלכן נמנית לבסוף‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪(:‬‬
‫‪29‬‬ ‫כל המשתתפים ב"תהלוכה" יאמרו לחיים‪ ,‬וינגנו ניגון שמח‪ ,‬וכל שאר המסובים יסייעו להם בניגון‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪30‬‬ ‫‪ .‬על הפסוק‪" 66‬שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו"‪ ,‬מבואר בחסידות‪ ,67‬ש"שש מאות אלף‬

‫‪ (64‬אבות פ"ד מ"ב‪ .‬טושו"ע )ואדה"ז( או"ח ס"צ סי"ב‬ ‫סוכה מט‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(58‬‬
‫)סי"ג(‪.‬‬ ‫שה"ש ז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(59‬‬
‫‪ (65‬ישעי' נה‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫ד"ה והחרים שנאמר בהתוועדות פ"ז )לעיל ע' ‪.(246‬‬ ‫‪(60‬‬
‫‪ (66‬בהעלותך יא‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫ב"ב עה‪ ,‬רע"ב‪.‬‬ ‫‪(61‬‬
‫‪ (67‬ראה סה"מ עטר"ת ע' תסד‪ .‬תרפ"ד ס"ע ב ואילך‪ .‬תרפ"ה ע'‬ ‫חסר קצת )‪.(‬‬ ‫‪(62‬‬
‫קיב‪ .‬תרפ"ח ע' קמה‪ .‬תרפ"ט ע' ‪ .58‬תש"ב ע' ‪ .13‬תש"ט ע' ה‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫תניא רפל"ז‪.‬‬ ‫‪(63‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫וע‬

‫רגלי העם" פעלו שיהיה "אנכי" – "אנכי מי שאנכי" – "בקרבו" של משה‪ .‬וענין זה מתאים גם עם מה‬ ‫‪1‬‬

‫שכתוב במדרש‪ 68‬אילו היו ישראל ששים ריבוא חסר אחד לא היתה ניתנת התורה אפילו למשה רבינו‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫אחד החידושים של מתןֿתורה – שהתחלתו באות א'‪" ,‬אנכי"‪ ,‬שהרי בריאת העולם היתה באות ב'‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫"בראשית"‪ ,‬וכדאיתא במדרש‪ 69‬כ"ו דורות היתה האל"ף קוראת תגר‪ ,‬עד מתןֿתורה שהתחיל באות א'‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫ונמצא‪ ,‬שששים ריבוא בני ישראל‪" ,‬שש מאות אלף רגלי העם" – שעלֿידם זכה גם משה רבינו‬ ‫‪5‬‬

‫למתןֿתורה – פעלו את הענין ד"אנכי" אצל משה רבינו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ .‬אך צריך להבין מה שכתוב "שש מאות אלף ‪ ‬העם" – מדוע נקראים כל בני ישראל בשם‬ ‫‪7‬‬

‫"רגלים"?‬ ‫‪8‬‬

‫הרי בני ישראל הם "קומה שלימה" ‪ ,70‬וכשם שבגוף האדם ישנם תרי"ג אברים וגידים שנחלקים‬ ‫‪9‬‬

‫בכללות לג' מדריגות ראש גוף ורגל‪ ,‬כמו כן ישנם בבני ישראל כמה וכמה חילוקי מדריגות‪ .‬כך‪ ,‬שמלבד‬ ‫‪10‬‬

‫בחינת רגל‪ ,‬יש בבני ישראל גם בחינת גוף וראש ]והיינו‪ ,‬שנוסף לכך שמשה רבינו הוא ה"ראש"‪ ,‬יש‬ ‫‪11‬‬

‫גם אצל שאר בני ישראל בחינת ראש‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 71‬ראשיכם"[‪ ,‬ואם כן‪ ,‬למה נקראים כאן כל בני‬ ‫‪12‬‬

‫ישראל בשם "רגלים" – "שש מאות אלף ‪ ‬העם"?‬ ‫‪13‬‬

‫והביאור בזה‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫הן אמת שיש בבני ישראל כמה חילוקי מדריגות‪ ,‬ובכללות נחלקים לעשר מדריגות‪" ,‬ראשיכם שבטיכם‬ ‫‪15‬‬

‫וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך"‪ – 71‬הרי כל אחד מישראל כלול מכולם‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וראיה לדבר – שהרי כל אחד מישראל חייב בכל תרי"ג המצוות שהם כנגד תרי"ג אברי וגידי האדם‬ ‫‪17‬‬

‫]וכנ"ל )סעיף טז( בשם 'ספר חרדים' שיש לכל אבר מצוות השייכות אליו[‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬אלו ששייכים‬ ‫‪18‬‬

‫לסוג ד"ראשיכם" היו צריכים לקיים רק את המצוות השייכות ל"ראש"‪ ,‬ועלֿדרךֿזה בנוגע לשאר הסוגים‬ ‫‪19‬‬

‫שבבני ישראל‪ ,‬ומדוע חייב כל אחד מישראל בכל תרי"ג המצוות? – אלא שזהו מצד ההתכללות שכל‬ ‫‪20‬‬

‫אחד כלול מכולם‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫והיינו‪ ,‬שאצל כל אחד מישראל ישנן כל המדריגות שנחלקות בכללות לראש גוף ורגל‪ ,‬וענינם בעבודה‬ ‫‪22‬‬

‫– קיום המצוות מצד השגה )ראש(‪ ,‬מצד הרגש הלב )גוף(‪ ,‬ומצד קבלת עול )רגל(‪ .‬וג' ענינים אלו ישנם‬ ‫‪23‬‬

‫אצל כל אחד מישראל‪ ,‬והיינו‪ ,‬שגם אצל "ראשיכם" ישנה העבודה ד"רגל" – קבלת עול‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ועלֿזה נאמר "שש מאות אלף ‪ ‬העם אשר ‪ ‬בקרבו" – שהמשכת בחינת "אנכי" היא לא עלֿידי‬ ‫‪25‬‬

‫עבודה של השגה‪ ,‬או מדות אהבה ויראה שבלב‪ ,‬אלא דוקא עלֿידי קבלת עול‪" ,‬רגל"‪ ,‬שעלֿידיֿזה‬ ‫‪26‬‬

‫"לוקחים" בחינת עצמותו יתברך‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ .‬והביאור בזה‪:‬‬ ‫‪28‬‬

‫אףֿעלֿפי שאצל כל אחד מישראל ישנן העבודות דכל תרי"ג האברים‪ ,‬לפי שכל אחד כלול מכולם‬ ‫‪29‬‬

‫– יש חילוק בין רגל לשאר האברים‪ ,‬שכל שאר האברים‪ ,‬אף שישנם אצל כל בני ישראל‪ ,‬מכלֿמקום‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫אינם אצל כולם בשוה‪ ,‬שהרי ישנם כמה וכמה חילוקי מדריגות בענין ההשגה‪ ,‬וכמו כן ישנם כמה וכמה‬ ‫‪31‬‬

‫חילוקי מדריגות באהבה ויראה‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שלעתיד לבוא "כל אחד ואחד ‪ ‬מחופתו‬ ‫‪32‬‬

‫של חבירו"‪ ,5‬שזה מורה על ריחוק הערך שביניהם‪ ,‬והיינו‪ ,‬שישנם חילוקי מדריגות שבאיןֿערוך כלל;‬ ‫‪33‬‬

‫מהֿשאיןֿכן ענין הרגל‪ ,‬קבלת עול – הרי אצל כל אחד מישראל‪ ,‬מהגדול שבגדולים עד הפחות‬ ‫‪34‬‬

‫שבפחותים‪ ,‬ישנו כח ה'קבלת עול' ‪.‬‬ ‫‪35‬‬

‫אמנם יכול להיות שאצל בעלֿשכל יהיה כח ה'קבלת עול' בהעלם יותר‪ ,‬כיון שענין השכל מעלים‬ ‫‪36‬‬

‫על קבלתֿעול‪ .‬אבל‪ ,‬ענין זה הוא מצד העלם השכל בלבד‪ ,‬ואילו בפנימיות ישנו כח ה'קבלת עול'‬ ‫‪37‬‬

‫ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ (68‬דב"ר פ"ז‪ ,‬ח‪ .‬מכילתא יתרו יט‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ (71‬ר"פ נצבים‪.‬‬ ‫‪ (69‬ב"ר פ"א‪ ,‬יו"ד‪ .‬הובא בלקו"ת ראה יט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (70‬תו"א יתרו )בהוספות( קיב‪ ,‬רע"ב‪ .‬לקו"ת ר"פ נצבים‪.‬‬
 ‫זע‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫והביטול בכולם בשוה )מהֿשאיןֿכן החילוקים שבהשגה ואהבה ויראה‪ ,‬הרי זה באופן שהם באמת‬
‫‪2‬‬ ‫מחולקים זה מזה‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמי שהוא בבחינת רגל‪ ,‬הרי ענין ההשגה אצלו הוא במדריגה תחתונה יותר‬
‫‪3‬‬ ‫גם בפנימיותו(‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫וטעם הדבר – לפי שהשגה ואהבה ויראה הם מצד ‪ ‬הנשמה‪ ,‬שיש בהם התחלקות‪ ,‬מהֿשאיןֿכן‬
‫‪5‬‬ ‫קבלתֿעול וביטול הם מצד ‪ ‬הנשמה‪ ,‬שהיא בכולם בשוה‪ ,‬שהרי בעצם הנשמה לא שייך התחלקות‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫ולכן‪ ,‬כשם שעלֿידי השגה ואהבה ויראה לא מגיעים בעצם הנשמה‪ ,‬כמו כן לא לוקחים עלֿידם את‬
‫‪7‬‬ ‫עצמותו יתברך‪ ,‬שהרי "לית מחשבה תפיסא בך כלל" ‪ ;72‬ודוקא עלֿידי ביטול ומסירותֿנפש שמצד עצם‬
‫‪8‬‬ ‫הנשמה‪' ,‬לוקחים' את עצמותו יתברך‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫וזהו "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" – שענין זה נאמר בנוגע לכל אחד מששים ריבוא‬
‫‪10‬‬ ‫בני ישראל )כולל גם אלו שהם בבחינת "ראשיכם שבטיכם"(‪ ,‬שכדי שיומשך אצלם הענין ד"אנכי"‪ ,‬הרי‬
‫‪11‬‬ ‫זה עלֿידי "רגלי" דוקא‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ .‬ועל המשכת בחינת "אנכי" שנעשית עלֿידי העבודה ד"רגלי" – נאמר הלשון "בקרבו"‪ ,‬שמורה‬
‫‪13‬‬ ‫על ההמשכה בפנימיות‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫לכאורה יש מקום לומר‪ ,‬שענין הפנימיות שייך להשגה‪ ,‬אהבה ויראה‪ ,‬שהם ענינים פנימיים;‬
‫‪15‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן ביטול ומסירותֿנפש שענינם הוא באופן של יציאה ממציאותו‪ ,‬הרי אין זה ענין של פנימיות‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫ונוסף לכך שמצד ענין ‪ ‬אין זה ענין של פנימיות‪ ,‬כן הוא גם מצד ‪ – ‬דכיון שזוהי המשכת‬
‫‪17‬‬ ‫עצמותו יתברך ד"לית מחשבה תפיסא בך"‪ ,‬אין זה נמשך בפנימיות‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫ומכלֿמקום נאמר הלשון "בקרבו"‪ ,‬להורות על ההמשכה בפנימיות‪ ,‬והיינו‪ ,‬שאףֿעלֿפי ש"לית‬
‫‪19‬‬ ‫מחשבה תפיסא בך"‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬הרי זה נמשך בפנימיות‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫ועלֿדרך הענין דאכילת מצה – שאף שהמצה היא "מיכלא דמהימנותא" ‪ ,73‬ענין האמונה שלמעלה‬
‫‪21‬‬ ‫מהשגה‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬הרי זה בא בפנימיות‪ ,‬שזהו ענין ‪ ‬המצה‪ ,‬שהמצה נעשית דם ובשר כבשרו‪.74‬‬
‫‪22‬‬ ‫והענין בזה – שהביטול וה'מסירות נפש' הם באופן כזה שאף שמוסר נפשו‪ ,‬הנחת עצמותו‪ ,‬אין זה‬
‫‪23‬‬ ‫ענין של שבירה‪ ,‬ששובר את עצמו )"ער ברעכט זיך"(‪ ,‬אלא הוא עושה זאת ‪ ,‬וכפי שמצינו בענין‬
‫‪24‬‬ ‫העקידה‪ ,‬שה'מסירות נפש' היתה בזריזות ובשמחה‪ ,‬כמבואר ב'אגרת הקודש' ‪ .75‬והיינו‪ ,‬שענין ה'מסירות‬
‫‪25‬‬ ‫נפש' שלמעלה לגמרי ממציאותו – נעשית מציאותו בפנימיות‪ .‬ועלֿידיֿזה נעשית המשכת עצמותו יתברך‬
‫‪26‬‬ ‫בפנימיות – "בקרבו"‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ .‬ובפשטות הכתוב – קאי "בקרבו" על משה רבינו‪ ,‬וכנ"ל )סעיף יז( שעלֿידי "שש מאות אלף‬
‫‪28‬‬ ‫רגלי העם" נמשך "אנכי" גם "בקרבו" של משה‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫נזכר לעיל שאלו שאינם בעלי השגה‪ ,‬נקל יותר לעורר את כח ה'מסירות נפש' )וכמשל הידוע‪ 76‬שנקל‬
‫‪30‬‬ ‫יותר להכניס את הרגלים למים רותחים מאשר את הראש(‪ ,‬ובמילא גם "לקחת" את עצמותו יתברך‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן אצל אלו שהם בבחינת "ראשיכם"‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫וענין זה פעלו הרגלים‪" ,‬רגלי העם" – שתהיה התעוררות הביטול וה'מסירות נפש' גם אצל משה‬
‫‪33‬‬ ‫רבינו‪ ,‬ה"ראש" דבני ישראל‪ ,‬ועלֿידיֿזה נעשית בו המשכת בחינת "אנכי"‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫וכמבואר בחסידות‪ 67‬בפירוש הכתוב‪" 77‬והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה"‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫שעיקר רגש הענוה של משה היה בראותו שבעקבתא דמשיחא יהיה דור שלא תהיה אצלו השגה באלקות‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫וגם לא הרגש של אהבה ויראה‪ ,‬ונוסף לכך יהיה גם חושך כפול ומכופל‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן יעמדו ב'מסירות‬
‫‪37‬‬ ‫נפש' ]ועלֿידיֿזה יתבטלו בדרך ממילא כל הנסיונות‪ ,‬ההעלמות וההסתרים‪ ,‬כמבואר בתניא‪ 78‬שלגבי‬

‫ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך‪ .‬הנסמן בתו"מ סה"מ‬ ‫‪(76‬‬ ‫תקו"ז בהקדמה )יז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪(72‬‬
‫עז‪.‬‬ ‫אדר ע'‬ ‫זח"ב קפג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(73‬‬
‫בהעלותך יב‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪(77‬‬ ‫ראה המשך וככה תרל"ז פ"ס‪.‬‬ ‫‪(74‬‬
‫פי"ט‪.‬‬ ‫‪(78‬‬ ‫סכ"א‪.‬‬ ‫‪(75‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫חע‬

‫בחינת החכמה "הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים ‪ . .‬כהמס דונג מפני אש"[ – הנה ענין זה פעל אצל‬ ‫‪1‬‬

‫פּגעפאלנקייט"(‪.‬‬
‫ַ‬ ‫)"ארא‬
‫משה רבינו רגש של ענוה ושפלות ַ ָ‬ ‫‪2‬‬

‫ורגש הביטול והשפלות של משה רבינו הוא ענין התשובה – כמבואר במקום אחר‪ 79‬בענין "והאיש‬ ‫‪3‬‬

‫משה עניו מאד גו'"‪ ,‬שהוא ענין התשובה ש"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" ‪ – 80‬שעלֿידיֿזה‬ ‫‪4‬‬

‫נעשה גם אצל משה רבינו גילוי עצמותו יתברך‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫וכל זה נעשה עלֿידי העבודה שמצד בחינת רגלים דוקא‪ .‬ועלֿידיֿזה פועלים להקים את סוכת דוד‬ ‫‪6‬‬

‫שנפלה עד בחינת רגליים ועקביים‪ ,81‬וזוכים לגילוי דדוד )בר נפלי‪ ,(82‬בבנין בית המקדש עלֿידי משיח‬ ‫‪7‬‬

‫צדקנו‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫]כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להכריז אודות המנהג שקבע כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן ‪83‬‬ ‫‪9‬‬

‫שתלמידי תומכי תמימים ישתו ד' כוסות בסעודה האחרונה דאחרון של פסח‪ ,‬וצוה להוסיף שהנהגה זו‬ ‫‪10‬‬

‫שייכת )לא רק לתלמידים דוקא‪ ,‬אלא( לכולם‪ ,‬כמדובר בשנים שלפניֿזה‪.[84‬‬ ‫‪11‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫‪ .‬כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר טעם סמיכות החכם לרשע‪ ,‬שזהו בכדי שהחכם יתקן את הרשע‪ ,‬שהרי‬ ‫‪12‬‬

‫סוףֿכלֿסוף צריכים לתקן גם את הרשע‪ ,‬ומי יכול לתקן את הרשע – החכם דוקא‪ ,‬ולכן סמכו את החכם‬ ‫‪13‬‬

‫לרשע‪ .85‬ועלֿפיֿזה נמצא‪ ,‬שסמיכות החכם לרשע היא מצד ‪ ‬של החכם‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫אמנם‪ ,‬ענין זה מורה גם על ‪ ‬של החכם‪ ,‬דכיון שסוףֿכלֿסוף עומד הוא ‪ , ‬מאיזה‬ ‫‪15‬‬

‫טעם שיהיה‪ ,‬הרי זה מורה על החסרון שלו‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫והביאור בזה‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫לכאורה אינו מובן‪ :‬כיצד מעמידים את החכם סמוך לרשע בכדי לתקנו – הרי אמרו חכמינו ז"ל‬ ‫‪18‬‬
‫"הרחק משכן רע" ‪" ,86‬אוי לרשע ואוי לשכנו" ‪ ?87‬ואף שעלֿידיֿזה יהיה תיקון לרשע – הרי ישנו כלל ‪88‬‬ ‫‪19‬‬

‫ש"אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך"?‬ ‫‪20‬‬

‫אך הענין הוא – כמבואר בפוסקים‪ 89‬שהכלל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך" הוא רק‬ ‫‪21‬‬

‫כאשר הקלקול של חבירו אינו באשמתו כלל‪ ,‬אבל אם הוא גרם הקלקול לחבירו‪ ,‬אזי מוטל עליו החוב‬ ‫‪22‬‬

‫לתקן זאת‪ ,‬ואז אין מתחשבים בכלל הנ"ל‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ועלֿדרךֿזה בעניננו – שהחכם יש לו שייכות וגרם למעמדו ומצבו של הרשע‪ ,‬וכמדובר לעיל ‪90‬‬ ‫‪24‬‬

‫שבקדושה לא צריך להיות ענין של שאלות‪ ,‬ולכן‪ ,‬אפילו שאלת החכם‪ ,‬כיון שהיא שאלה‪ ,‬הרי זה דבר‬ ‫‪25‬‬

‫בלתי רצוי‪ ,‬ומצד שאלת החכם הנה בריבוי השתלשלות באה גם שאלת הרשע‪ .‬וכיון שהחכם הוא הגורם‬ ‫‪26‬‬

‫לכך – עליו לתקן זאת‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫‪ .‬וזהו גם מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,91‬שבאחד הסדרים אצל אביו‪ ,‬כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪,‬‬ ‫‪28‬‬

‫ביטל מאד את ה"חכם"‪ ,‬ושיבח את ה"תם" מצד מעלת התמימות‪ ,‬ושיבח ביותר את ה"שאינו יודע‬ ‫‪29‬‬

‫לשאול"‪ ,‬וביאר‪ ,‬שעניני קדושה ואלקות צריכים להיות בפשיטות‪ ,‬כמו בעולם האצילות שהאלקות הוא‬ ‫‪30‬‬

‫בפשיטות‪ ,‬כך‪ ,‬שאין שאלות‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ (85‬ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ סי"ג )לעיל ע' ‪.(227‬‬
‫‪ (86‬אבות פ"א מ"ו‪.‬‬
‫‪ (87‬סוכה בסופה‪.‬‬
‫‪ (88‬שבת ד‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (89‬ראה תוד"ה וכי – שבת שם‪ .‬הובא באג"ק חי"א ע' רנה‪.‬‬
‫‪ (90‬שיחת ליל ב' דחה"פ שם‪.‬‬
‫‪ (91‬שיחת ליל א' דחה"פ תרח"ץ ס"י )סה"ש תרח"ץ ס"ע ‪262‬‬
‫ואילך(‪.‬‬
‫‪ (79‬ראה סד"ה והניף דאחש"פ תשי"א )תו"מ ח"ג ע' ‪.(38‬‬
‫‪ (80‬ראה זח"ג קנג‪ ,‬ב‪ .‬לקו"ת דרושי שמע"צ צב‪ ,‬ב‪ .‬שה"ש‬
‫נ‪ ,‬סע"ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (81‬ראה תניא אגה"ק ס"ט‪.‬‬
‫‪ (82‬סנהדרין צו‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (83‬שיחת יום אחש"פ תרח"ץ סכ"ג )סה"ש תרח"ץ ע' ‪(277‬‬
‫– נעתק ב"היום יום" כב ניסן‪ ,‬אחש"פ‪.‬‬
‫‪ (84‬ראה שיחת אחש"פ דאשתקד סמ"ג )תו"מ חי"ט ע' ‪.(315‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
 ‫טע‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫ועלֿדרך שלא שייך שאדם יחקור אודות עצמו אם הוא נמצא במציאות‪ ...‬מה ראשו מה גופו ומה‬
‫‪2‬‬ ‫רגליו‪ ,‬שכן‪ ,‬ענין של חקירה ושאלה שייך רק על דבר זולתו‪ ,‬ולא על עצמו‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ועלֿדרךֿזה בנידוןֿדידן‪ ,‬שכאשר ענין האלקות הוא בפשיטות‪ ,‬אזי לא שייך לשאול "מה העדות‬
‫‪4‬‬ ‫והחוקים והמשפטים גו'" ‪.92‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ .‬ועלֿפי ביאור כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן בענין "שאינו יודע לשאול" – יש לבאר גם כן מה שנאמר‬
‫‪6‬‬ ‫עליו "את פתח לו"‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫תכלית הכוונה היא שהאור והגילוי דאלקות בפשיטות יהיה לא רק בעולם האצילות‪ ,‬אלא יומשך גם‬
‫‪8‬‬ ‫בעולמות בריאהֿיצירהֿעשיה‪ ,‬כדי שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים‪.93‬‬
‫‪9‬‬ ‫והנה‪ ,‬הסיבה לכך שבעולמות בריאהֿיצירהֿעשיה האור הוא בהעלם – הרי זה מצד ההעלם דספירת‬
‫‪10‬‬ ‫המלכות‪ ,‬שספירת המלכות דאצילות מעלימה ומסתירה על האורות דאצילות שלא יומשכו בעולמות‬
‫‪11‬‬ ‫בריאהֿיצירהֿעשיה‪ .‬ולכן העבודה היא לעשות "פתח" בספירת המלכות‪ ,‬שעלֿידיֿזה יומשך האור גם‬
‫‪12‬‬ ‫בעולמות בריאהֿיצירהֿעשיה‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫וזהו "ושאינו יודע לשאול את פתח לו"‪" :‬שאינו יודע לשאול" – קאי על מדריגת האצילות‪ ,‬ששם‬
‫‪14‬‬ ‫האלקות הוא בפשיטות‪ ,‬כנ"ל‪" .‬את"‪ ,‬לשון נקבה – קאי על ספירת המלכות דאצילות‪ ,‬בחינת מקבל‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫ו"פתח לו" – שצריכים לעשות "פתח" בספירת המלכות‪ ,‬כדי שאור האצילות יומשך גם בעולמות‬
‫‪16‬‬ ‫בריאהֿיצירהֿעשיה‪ ,‬ועלֿידיֿזה תתמלא הכוונה להיות לו יתברך דירה בתחתונים‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .‬הענין ד"שאינו יודע לשאול" הוא בדוגמת ענין התפילה שהיא באופן של ביטול – "כעבדא קמי‬
‫‪18‬‬ ‫מריה" ‪.94‬‬
‫‪19‬‬ ‫וגם ההקדמה לתפילה היא באמירת הפסוק‪" 95‬אדנֿי שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫בין גאולה לתפילה אסור להפסיק‪ ,96‬שזהו חומר גם לגבי שאר המקומות שבתפילה שבתנאים מיוחדים‬
‫‪21‬‬ ‫מותר להפסיק בהם‪ .‬ואףֿעלֿפיֿכן תיקנו לומר הפסוק "אדנֿי שפתי תפתח גו'" קודם התפילה‪ ,‬כדאיתא‬
‫‪22‬‬ ‫בגמרא‪ 97‬שאין זה הפסק‪ ,‬אלא "כתפילה אריכתא דמיא"‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫עיקר התפילה היא בקשת צרכיו בי"ב ברכות אמצעיות‪ ,‬ואילו ג' ברכות ראשונות הן רק הכנה‬
‫‪24‬‬ ‫לתפילה‪ ,‬כמאמר רבותינו ז"ל‪" 98‬לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחרֿכך יתפלל"‪ .‬ואףֿעלֿפיֿכן‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫הנה ההקדמה לבקשת צרכיו‪ ,‬ואפילו לסידור שבחו של מקום‪ ,‬היא – ענין הביטול‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫כלומר‪ :‬הענין דבקשת צרכיו אינו באופן שהוא יודע מה הם הדברים שחסרים לו‪ ,‬ומבקש אותם‪ ,‬אלא‬
‫‪27‬‬ ‫באופן שהוא בעצמו אינו יודע כלל מה לבקש‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫– וכפי שאנו רואים שפעמים רבות מבקש האדם ענינים כאלו שהוא חושב שהם טובים עבורו‪ ,‬ובאמת‬
‫‪29‬‬ ‫הרי זה להיפך‪ .‬וכן לאידך גיסא‪ ,‬שיש ענינים שהאדם מתרחק מהם כמטחוי קשת‪ ,‬ובאמת הרי הם טובים‬
‫‪30‬‬ ‫עבורו –‬
‫‪31‬‬ ‫וואס אים קוועטשט"(‪ ,‬אלא‬‫)"דאס ָ‬
‫ָ‬ ‫ולכן‪ ,‬הסדר דבקשת צרכיו אינו באופן שמבקש מה שמעיק עליו‬
‫‪32‬‬ ‫הוא מתפלל סדר התפילה כפי שקבעו אנשי כנסת הגדולה ברוח הקודש עבור כל אחד ואחד מישראל‬
‫‪33‬‬ ‫עד סוף כל הדורות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שבקשת צרכיו אינה מצד ידיעה‪ ,‬שהרי הוא "אינו יודע לשאול"‪ ,‬שאינו יודע מה לבקש‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ובעומק יותר‪ ,‬שבעמדו "כעבדא קמי מריה" לא שייכת אצלו תנועה של בקשה ושאלה‪ ,‬להיותו בטל‬
‫‪36‬‬ ‫לגמרי עד שאינו מרגיש את עצמו כלל‪.‬‬

‫תהלים נא‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪(95‬‬ ‫‪ (92‬ואתחנן ו‪ ,‬כ‪.‬‬

‫ראה טושו"ע ואדה"ז או"ח רסקי"א‪.‬‬ ‫‪(96‬‬ ‫‪ (93‬ראה תנחומא בחוקותי ג‪ .‬נשא טז‪ .‬ב"ר ספ"ג‪ .‬במדב"ר‬
‫ברכות ד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪(97‬‬ ‫פי"ג‪ ,‬ו‪ .‬תניא רפל"ו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫שם לב‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(98‬‬ ‫‪ (94‬שבת יו"ד‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫פ‬

‫וכידוע בסדר התפילה ש'שמונה עשרה' הוא בעולם האצילות‪ ,99‬ולכן לא שייך שם ענין של שאלה‬ ‫‪1‬‬

‫ובקשה‪ ,‬שזהו המעמד ומצב ד"שאינו יודע לשאול"‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫ולכן קבעו ההקדמה לתפילה בפסוק "אדנֿי שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" – שמצד עצמו אינו‬ ‫‪3‬‬

‫מציאות כלל‪ ,‬ותפילתו אינה אלא באופן ש"פי יגיד תהלתך"‪" ,‬יגיד" מלשון המשכה‪ ,‬כמו "נהרא‬ ‫‪4‬‬

‫דנגיד" ‪ ,100‬שעלֿידו רק נמשכת התהילה שלמעלה‪.101‬‬ ‫‪5‬‬

‫בענין ד' הבנים‪,‬‬ ‫‪ .‬אך עדיין אינו מובן‪ :‬כיצד יתאים האמור לעיל עם המבואר ב'פרי עץ חיים'‬
‫‪102‬‬ ‫‪6‬‬

‫שחכם הוא כנגד עולם האצילות?‬ ‫‪7‬‬

‫והענין בזה – שגם עולם האצילות אינו תכלית הביטול‪ ,‬וזהו ענין החכם‪ ,‬שהוא במדריגת עולם‬ ‫‪8‬‬

‫האצילות‪ ,‬אבל עדיין אינו בתכלית הביטול‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ולמעלה מזה הוא ה"שאינו יודע לשאול"‪ ,‬שאין אצלו חשבונות כלל‪ ,‬אלא הוא מפקיר את עצמו‬ ‫‪10‬‬

‫מתוך מסירותֿנפש‪ ,‬ודוקא עלֿידי הנהגה זו "לוקחים" את עצמותו יתברך שלמעלה מעולם האצילות‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫"אנת הוא חד ולא בחושבן"‪.73‬‬ ‫‪12‬‬

‫ועלֿדרך האמור לעיל )סעיף יז ואילך( שדוקא עלֿידי ענין הרגל‪ ,‬קבלת עול ללא חשבונות‪ ,‬ממשיכים‬ ‫‪13‬‬

‫בחינת "אנכי"‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ .‬אמנם‪ ,‬אףֿעלֿפי שנתבאר לעיל שענין התפילה הוא באופן של ביטול עד שאינו שייך לבקש‬ ‫‪15‬‬

‫כלל‪ ,‬כי אם "אדנֿי שפתי תפתח וגו'"‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬הרי הענין דשאלת צרכיו הוא בתפילה דוקא‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וההסברה בזה – שהיא הנותנת – שדוקא מצד הביטול נעשה בבחינת "כלי ריקן מחזיק" ‪ 103‬לברכתו‬ ‫‪17‬‬

‫של הקב"ה‪ ,‬שיושפע לו מילוי כל צרכיו‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫וכמו כן בעבודה הרוחנית – שעלֿידי הביטול ומסירותֿנפש נעשה כלי לבחינת "אנכי"‪ ,‬ועלֿידיֿזה‬ ‫‪19‬‬

‫גם לכל המצוות‪ ,‬וכידוע מה שכתב רבי סעדיה גאון‪ 104‬שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדברות‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫ובפרטיות יותר שבעשרת הדברות ישנן תר"ך תיבות‪ ,‬כנגד תרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן‪,105‬‬ ‫‪21‬‬

‫וכולן כלולות בדיבור הראשון שכלול בתיבה הראשונה – "אנכי" ‪ ,106‬ונמצא‪ ,‬שעלֿידי "אנכי" "לוקחים"‬ ‫‪22‬‬

‫את כל המצוות‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫והיינו‪ ,‬שגם העבודה ד"ראשיכם שבטיכם" )שצריכה להיות בכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬כנ"ל סעיף יח(‬ ‫‪24‬‬

‫– היסוד שלה הוא העבודה דבחינת רגל‪ ,‬שעלֿידה "לוקחים" את ה"אנכי"‪ ,‬ועלֿידיֿזה ישנם במילא גם‬ ‫‪25‬‬

‫עניני העבודה דמוח ולב‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪ .‬האמור לעיל שצריכים להיות בבחינת "שאינו יודע לשאול"‪ ,‬אינו בסתירה לענין ד"הוי רץ‬ ‫‪27‬‬

‫למצוה"‪,‬‬ ‫‪28‬‬

‫– וכמדובר כמה פעמים שכיון ש"אין אתנו יודע עד מה" ‪ ,107‬אין להמתין‪ ,‬אלא צריכים לבד לרוץ‬ ‫‪29‬‬

‫)"א קלייניקייט"(‪ ,‬הרי‬

‫ולעשות כל מה שניתן לעשות‪ ,‬ולפעמים‪ ,‬הנה גם כאשר נדמה לו שזהו דבר קטן ַ‬ ‫‪30‬‬

‫זה באמת ענין עיקרי‪ ,‬ולכן צריכים לרוץ בשביל כל דבר –‬ ‫‪31‬‬

‫כי‪ ,‬הענין ד"הוי רץ למצוה" גופא צריך להיות בדרך קבלתֿעול‪ ,‬כיון שכך צוה הקב"ה‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫ועלֿדרךֿזה בנוגע למצוות דחובת המוח והלב – שאף שכל אחד צריך להתייגע בענין ההשגה כו'‪,‬‬ ‫‪33‬‬

‫הרי זה גופא צריך להיות מצד קבלתֿעול‪ ,‬והיינו‪ ,‬שהענין דקבלתֿעול מביא את כל שאר הענינים‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫ברכות מ‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(103‬‬ ‫‪ (99‬ראה לקו"ת בהר מד‪ ,‬א‪ .‬שה"ש מז‪ ,‬א‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫הובא בפרש"י משפטים כד‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪(104‬‬ ‫‪ (100‬זח"א לז‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫ראה לקו"ש חכ"ט ע' ‪ .110‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(105‬‬ ‫‪ (101‬ראה ד"ה אדנ' שפתי תפתח תשי"ב פ"ד )תו"מ ח"ה ע'‬
‫ראה לקו"ש חכ"ה ע' ‪ .382‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪(106‬‬ ‫‪ .(104‬וש"נ‪.‬‬
‫תהלים עד‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪(107‬‬ ‫‪ (102‬שכ"א פ"ז‪.‬‬
 ‫אפ‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫וכאמור‪ ,‬שב"אנכי" כלולים וממנו נמשכים בגלוי כל פרטי תרי"ג המצוות‪ ,‬אבל ההתחלה צריכה‬
‫‪2‬‬ ‫להיות בענין דקבלתֿעול‪ ,‬וכדאיתא בתניא‪ 108‬שזהו "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫וכן הוא בעבודת כל יום ויום – שלכל לראש‪ ,‬מיד בקומו משינתו‪ ,‬צריך לומר "מודה אני לפניך"‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫שזהו היסוד לעבודת כל היום‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ .‬וזהו גם ענין סמיכת החכם לרשע בכדי לתקנו‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫כאשר שאלת החכם היא כדבעי‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם עבודת ההשגה באה מצד קבלתֿעול‪ ,‬שעלֿידיֿזה מגלה‬
‫‪7‬‬ ‫את בחינת הרגל שבו – אזי בכחו לתקן גם את הרשע‪ ,‬כי‪ ,‬ה"רגל"‪ ,‬שקשור עם עצם הנשמה‪ ,‬ועם בחינת‬
‫‪8‬‬ ‫"אנת הוא חד ולא בחושבן"‪ ,‬הוא בשלימות אצל כל אחד מישראל‪ ,‬כמאמר רבותינו ז"ל‪" 109‬ישראל‬
‫‪9‬‬ ‫אףֿעלֿפי שחטא ישראל הוא"‪ ,‬ולכן‪ ,‬עלֿידיֿזה שהחכם מגלה זאת בעצמו‪ ,‬אזי מגלה את נקודת היהדות‬
‫‪10‬‬ ‫גם אצל הרשע‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ועלֿידיֿזה נעשה "את פתח לו"‪ ,‬וכאשר ישנו הענין ד"פתחו לי כחודה של מחט"‪ ,‬אזי "אני אפתח‬
‫‪12‬‬ ‫לכם כפתחו של אולם" ‪.110‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪13‬‬ ‫‪ .‬בענין‪ 111‬המבואר במכתב הכללי ‪ ,112‬שבכל יום צריך יהודי לחיות ולחוות )"איבערלעבן און‬
‫‪14‬‬ ‫דורכמאכן"( יציאת מצרים‪) 113‬כיון ש'יציאת מצרים' של אתמול אינה מספיקה עבור מצבו ודרגתו היום‪,‬‬
‫ַ‬
‫‪15‬‬ ‫וה'יציאת מצרים' של היום לא תספיק עבור מחר( – יש הוספה‪:‬‬
‫‪16‬‬ ‫מצוות נקראות לבושים‪ ,‬וכמאמר רבותינו ז"ל‪ 114‬על הפסוק‪" 115‬וידעו כי ערומים הם"‪" ,‬מצוה אחת‬
‫‪17‬‬ ‫שהיתה בידן‪ ,‬נתערטלו הימנה"‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫משל בתורה – מתאים בכל הפרטים‪ .116‬ובלבושים‪ ,‬רואים אנו‪ ,‬שכאשר האדם הולך וגדל‪ ,‬צריך‬
‫‪19‬‬ ‫להחליפם‪ .‬אם הוא נשאר באותם לבושים שלבש מקודם‪ ,‬הנה מבלי הבט על כך שמקודם הוסיפו‬
‫‪20‬‬ ‫הלבושים בכבודו‪ ,‬כמאמר רבותינו ז"ל‪ 117‬רבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי‪ ,‬הרי עתה‪ ,‬לא זו בלבד שאינם‬
‫‪21‬‬ ‫מכבדים אותו‪ ,‬אלא אדרבה – ילעגו ממנו על כך שאדם מבוגר לובש לבושים ילדותיים‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫וכמו כן גם בנמשל – בנוגע למצוות‪ ,‬שהם לבושים רוחניים‪ .‬ככל שהאדם גדל במובן הרוחני‪ ,‬עליו‬
‫‪23‬‬ ‫להגדיל את הלבושים שלו – המצוות‪ .‬ה"מדה" של המצוות שקיים לפני כן‪ ,‬אינה מספיקה למצבו‬
‫‪24‬‬ ‫עתה‪.118‬‬
‫‪25‬‬ ‫מקיים מצוות‪ ,120‬ועלֿידי כל מצוה נעשה נעלה‬ ‫‪119‬‬ ‫‪ .‬יהודי הולך וגדל תמיד‪ ,‬שהרי בכל יום הוא‬

‫ל"יציאת מצרים" ‪ ,‬שצריכה להיות בכל יום‪ ,‬ובפרט‬ ‫‪ (108‬רפמ"א‪.‬‬

‫בשעת ק"ש )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (114‬ב"ר פי"ט‪ ,‬ו‪ .‬וראה תניא פ"ה‪ .‬אגה"ק ס"ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (115‬בראשית ג‪ ,‬ז ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ (116‬ראה לקו"ש ח"א ע' ‪ .83‬שיחת ליל ב' דחה"פ ס"ח‬
‫)לעיל ע' ‪ .(224‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (117‬שבת קיג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (118‬וזהו גם המענה לאלו הטוענים‪ :‬מדוע תובעים מהם‬
‫"הידורים" שונים שלא תובעים מאחרים? – כיון שכל אחד צריך‬
‫ללבוש לבושים המתאימים לפי גדלו )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (119‬כל אחד מישראל‪ ,‬כמארז"ל )ברכות נז‪ ,‬א‪ .‬חגיגה בסופה‪.‬‬
‫וש"נ( "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" )מהנחה‬
‫בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (120‬כולל גם במשך הזמן שלאחרי זכירת יצי"מ בק"ש של‬
‫ערבית עד למחרת בבוקר – שהרי בינתיים ברך ברכת המפיל‪,‬‬
‫ברכות השחר וכו' )מהנחה בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (109‬סנהדרין מד‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ (110‬ראה שהש"ר פ"ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (111‬מכאן עד סוסל"א – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫)באידית(‪ ,‬ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' ‪ .544‬במהדורא זו ניתוספו עוד‬
‫איזה ציוני מ"מ‪ ,‬וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה‪.‬‬
‫‪ (112‬די"א ניסן שנה זו )אג"ק חי"ז ע' לא ואילך‪ .‬לעיל ע'‬
‫‪ 210‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (113‬שהרי זכירת יצי"מ אינה זכירה בעלמא‪ ,‬אלא ככל עניני‬
‫תומ"צ שצריכים להיות )לא בדרך "מצות אנשים מלומדה"‪ ,‬אלא(‬
‫מתוך חיות פנימי‪.‬‬
‫ולכאורה‪ :‬כיצד אפשרי הדבר? – "יציאת מצרים" הו"ע‬
‫שאירע בעבר‪ ,‬ועד כמה שהאדם יתבונן בשכלו ויצייר לעצמו את‬
‫הענין של יצי"מ – הרי כיון שאין זה ענין של פועל ממש‪ ,‬לא‬
‫יחדור הדבר ברגש הלב שיהי' בהתפעלות כמו בשעת יצי"מ?‬
‫אך הענין הוא – כמבואר בתניא )פמ"ז( שהכוונה היא‬
 ‫‪    ‬‬ ‫בפ‬

‫וקדוש יותר‪ .‬ובאמת הרי זו עליה בלתי מוגבלת‪ ,‬שהרי מצוה )לשון צוותא‪ (121‬מקשרת את היהודי עם‬ ‫‪1‬‬

‫הקב"ה‪ ,‬שהוא יתברך בלי גבול‪.122‬‬ ‫‪2‬‬

‫ולכן אינו יכול להסתפק במדת המצוות שעשה אתמול‪ ,‬כי‪ ,‬אפילו אם אתמול היה זה מספיק עבורו‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫והיה בבחינת ‪ ‬מצרים‪ ,‬הנה לגבי מצבו היום הרי זה עדיין – ‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫והדברים קל וחומר‪ :‬ומה בלבושים גשמיים‪ ,‬שהחילוק בין ילד למבוגר‪ ,‬אפילו בין תינוק בן יומו‬ ‫‪5‬‬

‫לזקן בן שבעים שנה‪ ,‬הוא בהגבלה‪ ,‬צריכים להחליף את הלבושים – ברוחניות‪ ,‬שעלֿידי מצוה יכול‬ ‫‪6‬‬

‫להיות שינוי ממהות למהות‪ ,‬מרשע גמור לבינוני‪ ,‬לצדיק וכו'‪ ,‬עליה ‪ –  ‬על אחת כמה וכמה‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪ .‬אלא מאי? – הוא טוען שאינו מרגיש בעצמו שינוי ועליה‪ .‬והמענה על זה – כמוזכר לעיל )סעיף‬ ‫‪8‬‬

‫ט( פתגם כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן‪ ,‬שהעדר הידיעה אינו משנה את המציאות‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫וזה דבר הסיפור‪ :123‬אחד המשכילים בא לליובאוויטש אל כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ ,‬וביקש ממנו‬ ‫‪10‬‬

‫הוכחה בנוגע למציאות המלאכים – שהרי להיותם מב' יסודות הדקים‪ ,‬אף אחד לא ראה אותם ולא‬ ‫‪11‬‬

‫מישש אותם‪ ,‬אם כן‪ ,‬מניין ההכרח על מציאותם?!‪...‬‬ ‫‪12‬‬

‫וכאשר כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן ראה שלא ישכנע אותו עלֿידי טענות שכליות – המשיל לו משל‪:‬‬ ‫‪13‬‬

‫מקראסאניע לליובאוויטש – נוסעים בעגלה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫]גם עובדה זו קשורה עם סיפור‪ :124‬כאשר התחילו לבנות ברוסיא כבישים ומסילות ברזל – צוה‬ ‫‪15‬‬

‫ניקאליי שמסילת הברזל תעבור דרך ליובאוויטש‪ .‬וכאשר ה'צמח צדק' שמע זאת‪ ,‬אמר‪ :‬בד' אמות שלי‬ ‫‪16‬‬

‫הנני בעלֿהבית )כי ה'צמח צדק' לא רצה שליובאוויטש תהפוך ל"כרך"‪ ,‬כיון ש"ישיבת כרכים קשה"‪.(125‬‬ ‫‪17‬‬

‫וכאשר שאל יהודי אחד את ה'צמח צדק' אם לקבל את ההצעה שמציעים לו לבנות את מסילת הברזל‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫השיב ה'צמח צדק'‪ ,‬שיקבל את ההצעה על כל חלקי מסילת הברזל משני הצדדים‪ ,‬מלבד על קטע מסילת‬ ‫‪19‬‬

‫הברזל שצריך לעבור בסמיכות לליובאוויטש‪ .‬ואכן עשה כהוראת ה'צמח צדק'‪ ,‬והרוויח בזה ממון רב‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫ואילו חלק מסילת הברזל שהיה צריך לעבור בסמיכות לליובאוויטש – לקח אינוֿיהודי‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪21‬‬

‫התחיל לבנות‪ ,‬שקע היסוד שעליו היו צריכים לבנות את הדרך‪ ,‬וכאשר תיקנוהו‪ ,‬התקלקל משהו אחר‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫)"פּאדראטשיק"( הפסיד הון רב‪.‬‬

‫ַ ַ‬ ‫והקבלן‬ ‫‪23‬‬

‫ומאז עד לזמנו של כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ ,‬לא היתה בליובאוויטש מסילת ברזל‪ ,‬והיו צריכים לנסוע‬ ‫‪24‬‬

‫בעגלה רתומה לסוסים‪ .‬וכל זה – בגלל דברי ה'צמח צדק'‪ :‬בד' אמות שלי – הנני בעלֿהבית![‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫ובכן‪ :‬בעגלה ההולכת מקראסאניע לליובאוויטש יושבים משכילים ודנים אודות הוכחה על מציאות‬ ‫‪26‬‬

‫המלאכים‪ .‬ישנם איפוא שלש מחשבות‪ :‬הסוס שמושך את העגלה‪ ,‬חושב‪ ,‬שכוונת הנסיעה היא בכדי‬ ‫‪27‬‬

‫שבבואו לליובאוויטש יתנו לו תבן לאכול‪ .‬בעל העגלה חושב שכוונת הנסיעה היא שבבואו לליובאוויטש‬ ‫‪28‬‬

‫יקבל את התשלום עבור הנסיעה ויוכל לקנות צרכי השבת‪ .‬ואילו המשכילים חושבים שכוונת הנסיעה‬ ‫‪29‬‬

‫היא שבבואם לליובאוויטש יזכו לתוספת בירור בענין המלאכים‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫מצוה" )אבות פ"ד מ"ב( – הנה ענין זה הוא בכל המצוות בשוה‪,‬‬
‫ללא נפק"מ בין מצוה חמורה למצוה קלה‪ ,‬מן התורה או מדרבנן‬
‫או מנהג ישראל‪.‬‬
‫ובלשון הידוע‪ :‬כל המצוות מתייחסים אל ה'עצמות' )ראה‬
‫סה"ש תורת שלום ס"ע ‪ 190‬ואילך(‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שע"י כל מצוה נעשית עלי' בלתי מוגבלת – כיון‬
‫שענינה של כל מצוה הוא ההתקשרות עם עצמותו ית' )מהנחה‬
‫בלתי מוגה(‪.‬‬
‫‪ (123‬ראה סה"ש תרפ"ח ע' ‪ .21‬וש"נ‪ .‬וראה גם תו"מ ח"ח‬
‫ע' ‪ 136‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ (124‬ראה שיחת יום א' דחה"פ תרח"ץ בתחלתה )סה"ש‬
‫תרח"ץ ע' ‪.(263‬‬
‫‪ (125‬כתובות קי‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (121‬לקו"ת ר"פ בחוקותי ד"ה אם בחוקותי הא' )מה‪ ,‬ג‪ .‬מז‪,‬‬
‫ב(‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (122‬והענין בזה‪:‬‬
‫אמרו רז"ל )תנחומא עקב ב‪ .‬דב"ר פ"ו‪ ,‬ב‪ .‬ועוד( "לא תהא‬
‫יושב ושוקל במצוותי' של תורה כו' אחת קלה שבקלות ואחת‬
‫חמורה שבחמורות כו'"‪ .‬ולכאורה‪ :‬כיון שמצוה זו היא "קלה‬
‫שבקלות" ומצוה זו היא "חמורה שבחמורות" – כיצד כולם‬
‫שוים?‬
‫אך הענין הוא – שהחילוקים שבמצוות הם רק בדרגת‬
‫העבודה "על מנת לקבל פרס"‪ ,‬שהו"ע השכר‪ ,‬שאינו שוה בכל‬
‫המצוות‪ ,‬וכל זה הוא בבחינת הגילויים; אבל כאשר העבודה היא‬
‫"שלא על מנת לקבל פרס"‪ ,‬אלא מצד ההתקשרות עם עצמותו‬
‫ית' שע"י קיום המצוה – שזהו אמיתית ענין השכר‪" :‬שכר מצוה‬
 ‫גפ‬ ‫‪    ‬‬
‫‪1‬‬ ‫וסיים כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ :‬וכי משום שהסוס חושב אודות התבן – לא קיימת מציאותם של‬
‫‪2‬‬ ‫המלאכים?!‪...‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪3‬‬ ‫‪ .‬בין הענינים שנאמרו בהפטרת היום אודות משיח – "והריחו ביראת ה'" ‪" ,126‬דמורח ודאין" ‪.127‬‬
‫‪4‬‬ ‫וכבר שקלוֿוטרו בזה‪ – 128‬כיצד יוכל משיח לדון עלֿפי הריח‪ ,‬בה בשעה שעלֿפי דין התורה יש‬
‫‪5‬‬ ‫צורך בעדים‪ ,‬והרי התורה היא נצחית‪ ,‬ולא תשתנה לעולמים?‬
‫‪6‬‬ ‫יש מתרצים שלא מדובר אודות דין ממש‪ ,‬כי אם אודות בירור וסימן בלבד‪ .‬כלומר‪ :‬הצורך בעדות‬
‫‪7‬‬ ‫הוא – כאשר יש ספק אצל ביתֿדין‪ ,‬וצריכים לברר את הספק‪ ,‬אזי בירור הספק צריך להיות עלֿפי עדים‬
‫‪8‬‬ ‫דוקא‪ .‬אבל כאשר אצל הדיין אין ספק בדבר‪ ,‬אזי אינו צריך לייסד את הדין על עדות דוקא‪ .‬ועלֿדרך‬
‫‪9‬‬ ‫דין מרומה‪ ,129‬שאףֿעלֿפי שהדבר מתאים עלֿפי כל הכללים‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬ניכר לדיין שהאמת אינו כן‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ומכלֿמקום רוצה למצוא איזה סימן בדבר‪ ,‬ועל זה יועיל ענין הריח‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מלשון חכמינו ז"ל "מורח ‪ ,"‬וגם מלשון הכתוב‪ ,‬משמע‪ ,‬שמדובר אודות דין ומשפט‬
‫‪12‬‬ ‫ממש‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫וההסברה בזה – שמצינו בדיני מלך‪ 130‬שמפני תיקון העולם יכול לשפוט גם ללא עדות‪ ,‬אלא שזהו‬
‫‪14‬‬ ‫בדרך הוראת שעה כו'‪ .‬ובענין זה הוא החידוש דמשיח – שישפוט גם עלֿפי הריח‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ .‬ועלֿפי הידוע שכל סיפורי התורה אינם סיפורים סתם‪ ,‬אלא הוראות – צריך להבין‪ :‬מה נוגע לנו‬
‫‪16‬‬ ‫לדעת אופן הנהגתו של משיח ד"מורח ודאין"?‬
‫‪17‬‬ ‫בפשטות אפשר לומר‪ ,‬שנוגע לנו לדעת זאת‪ ,‬בכדי לבחון את מלך המשיח אם ביכולתו לשפוט עלֿפי‬
‫‪18‬‬ ‫הריח‪ ,‬וכמסופר בגמרא‪ 127‬בנוגע לברֿכוכבא‪ ,‬שבחנו אותו בכך‪ ,‬וכאשר ראו שאין בו המעלה ד"מורח‬
‫‪19‬‬ ‫ודאין"‪ ,‬קטלוהו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫אמנם‪ ,‬ברור הדבר שכאשר יבוא המשיח אזי יכירו מיד את מעלתו‪ ,‬ולא יצטרכו לבחון אותו בהנ"ל‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫– באחד‪ 131‬הסדרים אצל כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ ,‬ב"יחץ"‪ ,‬שבר אחד המסובים את המצה לשני‬
‫‪22‬‬ ‫חלקים‪ ,‬והתחיל למדוד אותם – להיותו מדקדק – איזה מהם גדול יותר‪ ,‬בכדי להצניעו ל"אפיקומן"‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫ואמר כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ :‬גדול שצריכים למדוד אותו‪ ,‬אינו גדול‪– .‬‬
‫‪24‬‬ ‫אודות משיח – פוסק הרמב"ם‪" :132‬ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות ‪ . .‬ויכוף‬
‫‪25‬‬ ‫כל ישראל לילך בה וכו'"‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫]ולהעיר‪ :‬הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו‬
‫‪27‬‬ ‫"דיקטאטאר" וכו'; כיון שישנה‬
‫ַ ָ‬ ‫שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות‪ ,‬ויש צורך ב"דמוקרטיא"‪ ,‬ואילו הוא‬
‫‪28‬‬ ‫רק אמת אחת – האמת דאלקות‪ ,‬שנמסרה לנו עלֿידי תורה ומצוות‪ .‬וכל הטענות אודות "צדק ויושר"‬
‫‪29‬‬ ‫כביכול – אם הם נגד התורה‪ ,‬הרי הם נגד האמת‪ ,‬ונגד הצדק והיושר‪ .‬וזוהי גם הוראה בנוגע לעבודתינו‬
‫‪30‬‬ ‫עתה בזמן הגלות – שאין להתחשב ברוב דעות‪ ,‬ב"דמוקרטיא" וכו'; מה שקובע הוא דבר אחד – תורה‬
‫‪31‬‬ ‫ומצוות[‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫ומסיים הרמב"ם‪" :‬הרי זה בחזקת משיח‪ .‬ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל‬
‫‪33‬‬ ‫– הרי זה משיח ‪."‬‬

‫‪ (130‬ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ג‪.‬‬ ‫‪ (126‬ישעי' יא‪ ,‬ג‪.‬‬

‫‪ (131‬שיחת ליל א' דחה"פ תש"ב בתחלתה )סה"ש תש"ב ס"ע‬ ‫‪ (127‬סנהדרין צג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 86‬ואילך(‪.‬‬ ‫‪ (128‬ראה צפע"נ סנהדרין שם‪.‬‬
‫‪ (132‬הל' מלכים ספי"א‪.‬‬ ‫‪ (129‬ראה אנציק' תלמודית ערך דין מרומה )כרך ז ע' רצ‬
‫ואילך(‪ .‬וש"נ‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫דפ‬

‫וכיון שכן‪ ,‬הרי מובן שלא יצטרכו לבחון את המשיח בענין ד"מורח ודאין" ‪.133‬‬ ‫‪1‬‬

‫ועל כן צריך לומר‪ ,‬שסיפור התורה אודות משיח ד"מורח ודאין"‪ ,‬מהווה הוראה בעבודתינו עתה –‬ ‫‪2‬‬

‫דכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות‪ ,‬צריך להיות גם עכשיו מעין‬ ‫‪3‬‬

‫הענינים דלעתיד‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .‬והביאור בזה‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫החילוק בין ריח לאכילה הוא – שאכילה היא דבר שהגוף נהנה ממנו‪ ,‬מהֿשאיןֿכן ריח הוא "דבר‬ ‫‪6‬‬

‫שהנשמה נהנית ממנו" ‪ ,134‬ואילו לענינים גופניים אין לו שייכות‪ ,‬שהרי אין כאן דבר שאפשר למששו‬ ‫‪7‬‬

‫בידים‪ .‬וזהו גם כן החילוק ביניהם – שעלֿידי אכילה נחסר בגוף הדבר‪ ,‬מהֿשאיןֿכן עלֿידי ריח לא‬ ‫‪8‬‬

‫נחסר מאומה בגוף הדבר‪ .‬ואף שהריח הוא דבר שאין בו ממש‪ ,‬מכלֿמקום‪ ,‬הנשמה נהנית ממנו‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫וענינו בעבודה‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫ישנם כמה וכמה ענינים שאיֿאפשר למשש אותם – קשה למצוא בפירוש ב'שלחן ערוך' אם הם‬ ‫‪11‬‬

‫מותרים אם לאו‪ .‬ישנם ענינים שאפשר למשש אותם – להורות על סעיף מסויים ב'שולחן ערוך' שבו‬ ‫‪12‬‬

‫מפורש שזהו היפך התורה‪ .‬אבל ישנם ענינים שאיֿאפשר למשש אותם‪ ,‬אבל אףֿעלֿפיֿכן יכולים‬ ‫‪13‬‬

‫להבחין אם נודף מהם ריח של יראתֿשמים )"צי עס שמעקט מיט יראתֿשמים"( או ההיפך חסֿושלום‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫וזהו ענין "מורח ודאין" – שבזמן דעקבתא דמשיחא ישנם כמה וכמה ענינים שביחס אליהם צריכים‬ ‫‪15‬‬

‫להשתמש בחוש הריח‪ ,‬להרגיש בחוש הריח אם הם מוסיפים בתורה ומצוות ויראתֿשמים אם לאו‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫ולפסוק דין בפועל על סמך זה – שכאשר מרגישים בחוש הריח שענין מסויים הוא סתירה ליראתֿשמים‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫צריכים ללחום בהחלט כנגדו‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ .‬בזמנו‪ 135‬של כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן דרשה ממשלת רוסיא שהרבנים יצטרכו ללמוד‬ ‫‪19‬‬

‫גם חכמות חיצוניות‪ ,‬ולמטרה זו ערכה הממשלה אסיפת רבנים בעיר המלוכה‪ ,‬פטרבורג‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫באסיפה זו השתתף גם כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן‪ ,‬ונעמד בתוקף גדול נגד דרישת המלוכה‪ ,‬אףֿעלֿפי‬ ‫‪21‬‬

‫שרוב הנאספים הסכימו לדרישת המלוכה‪ ,‬ובפרט לאור האיום שאם לא תתקבל הדרישה‪ ,‬אזי יערכו‬ ‫‪22‬‬

‫פוגרומים‪ ...‬ואףֿעלֿפיֿכן התנגד כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן לדרישת המלוכה בכל תוקף ועוז‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫אחד מגדולי הרבנים פנה אל כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן ושאל אותו‪ :‬כיצד הנכם בטוחים לעמוד בתוקף‬ ‫‪24‬‬

‫גדול נגד דרישת המלוכה‪ ,‬בה בשעה שישנו איום של פוגרומים רחמנאֿליצלן? והשיב כ"ק אדמו"ר‪:‬‬ ‫‪25‬‬

‫כיון שדבר זה מנגד ליראתֿשמים‪ .‬ושאל הרב הנ"ל‪ :‬מהו המקור לכך? והשיב כ"ק אדמו"ר‪ :‬הנני מרגיש‬ ‫‪26‬‬

‫כך! ושאל הרב הנ"ל בפליאה‪ :‬ליובאוויטשער רבי! על ההרגש שלכם הנכם סומכים? והשיב כ"ק‬ ‫‪27‬‬

‫אדמו"ר‪ :‬כן! ואמר הרב הנ"ל‪ :‬אם כן‪ ,‬אעמוד גם אני לצדכם ואסייע לכם‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫ובאסיפה השניה‪ ,‬פעל כ"ק אדמו"ר נשמתוֿעדן יחד עם המסייעים שלו‪ ,‬והרב הנ"ל עם המסייעים‬ ‫‪29‬‬

‫שלו‪ ,‬וביטלו את הגזירה‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫אין‬ ‫‪ .‬נוסף‪ 136‬על הבירור שמצד חוש הריח‪ ,‬יש גם בירור מצד הנסיון בשנים הקודמות‪ ,‬וכמאמר‬
‫‪137‬‬ ‫‪31‬‬

‫חכם כבעל הנסיון‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫כאשר מסתכלים בענינים שהיו בשנים שעברו‪ ,‬ורואים את התוצאות שהיו מהם‪ ,‬ורואים איך שרבותינו‬ ‫‪33‬‬

‫לחמו נגדם בכל תוקף – הנה כאשר דנים אודות ענינים אלו או הדומים להם‪ ,‬בדורנו זה‪ ,‬הרי נוסף על‬ ‫‪34‬‬

‫הבירור שמצד חוש הריח‪ ,‬נכלל הדבר בגדר ד"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" ‪.138‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪ (136‬מכאן ואילך ראשיֿפרקים בלבד )‪.(‬‬ ‫‪ (133‬חסר הביאור מדוע הוצרכו לבחון את בר כוכבא‬
‫‪ (137‬עקידה פ' נח )שער יד ד"ה ]הקדמה[ השלישית(‪ .‬מעבר‬ ‫)‪.(‬‬
‫יבוק שער ב‪ .‬וראה גם לעיל ע' ‪ .160‬וש"נ‪.‬‬ ‫‪ (134‬ברכות מג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (138‬האזינו לב‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ (135‬ראה סה"ש תרפ"ה ע' ‪ .91‬וש"נ‪ .‬וראה גם תו"מ ח"י ע'‬
‫‪.215‬‬
‫‪10‬‬ ‫ולמשל‪ ,‬גם אם תהיה החלטה עלֿפי רוב דעות שהאבן צריכה לעלות מלמטה למעלה – לא יפעול‬
‫‪11‬‬ ‫זאת על האבן מאומה‪ ,‬והאבן תרד כטבעה מלמעלה למטה‪.‬‬
‫הפ‪12‬‬ ‫שהם סיבת הטבע‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 141‬אם‬ ‫‪‬‬
‫‪‬התורה‬ ‫וכמה‪‬‬
‫בחוקי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כמהֿ‬ ‫ואם בחוקי הטבע כן הוא‪ ,‬עלֿאחתֿ‬
‫‪13‬‬ ‫לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי"‪ ,‬שאין שייך בזה הכרעת הרוב‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ולהעיר‪ ,‬שלדעת כמה ראשונים‪ 139‬נכלל ענין זה במנין המצוות‪ .‬וגם לפי הדעות שאין זה בכלל מנין‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬ ‫"קאנסטיטושאן" )חוקתֿהיסוד( – הרי בנוגע לפועל אין צריך‬ ‫התורה‪ָ .‬‬
‫ציווי זו שב‬
‫חתםהריעלזהשטות‬
‫מקום‬‫מכלֿאם‬
‫ולכן‪ ,‬גם‬
‫המצוות‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫"דיקטאטאר" )רודן( של ה'שולחן ערוך'‪.‬‬
‫ַ ָ‬ ‫להתחשב בזה‪ ,‬ולא יתפעל גם אם יאמרו עליו שהוא‬
‫‪3‬‬ ‫‪ .‬בכל דור יש ענין מיוחד שבו מתגברת הקליפה ביותר‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫לגילוי המשיח ש"יכוף" את כל ישראל לחזק בדקה‪ ,‬שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש‪.‬‬ ‫ועלֿידיֿזה נזכה‬
‫‪4‬‬ ‫וכדאיתא בגמרא‪" 140‬אמר ליה )מנשה לרב אשי(‪ ,‬אי הות התם הות נקוט בשיפולי גלימא ורהטת‬
‫‪5‬‬ ‫זרה‪.‬‬
‫דעבודהֿ *‬
‫אבתראי"‪ ,‬כי בדור ההוא היה תוקף הקליפה * *‬
‫‪6‬‬
‫‪17‬‬ ‫פי רוב‬
‫)אם‬ ‫של עלֿ‬
‫חמש‬ ‫צריךאולברר‬
‫ועניןארבע‬
‫דבר של‬
‫שכלהיתה‬
‫היינו‪,‬מכה‬
‫אם כל‬‫"דמוקרטיא"‪,‬‬ ‫קליפת ה‬
‫ורבי עקיבא‬ ‫הואאליעזר‬
‫פלוגתתזהרבי‬
‫אודותשבדורנו‬
‫הקליפות‬
‫אחת דובר‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.‬‬‫הרוב‬ ‫פי‬ ‫ֿ‬‫על‬ ‫מכריעים‬ ‫ומצוות‬ ‫התורה‬
‫היו רק בד' היסודות או גם בחומר היולי( – בהלכה‪ ,‬לענין איסור חמץ‪ ,‬והביאור בעבודת האדם‬‫עניני‬ ‫שגם‬ ‫המכותועד‬
‫דעות‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫‪8‬‬ ‫שהטביע הקב"ה‪,‬‬‫ואילך‪.142‬‬
‫חוקי ‪87‬הטבע‬
‫וכמועמוד‬
‫חלק טז‬ ‫שיחות'‬
‫דיעות‪.‬‬ ‫'לקוטי רוב‬ ‫ונדפס ב‬
‫שייך בהם‬ ‫"א‪,‬שלא‬ ‫שישנם שליט‬
‫ענינים‬ ‫לדעתאדמו"ר‬
‫ידי כ"ק‬ ‫ובכן‪:‬עלֿ‬
‫צריך‬ ‫– הוגה‬
‫‪9‬‬ ‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬ ‫שחוקים אלו לא ישתנו בשום אופן עלֿידי רוב דעות‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ולמשל‪ ,‬גם אם תהיה החלטה עלֿפי רוב דעות שהאבן צריכה לעלות מלמטה למעלה – לא יפעול‬
‫‪11‬‬ ‫זאת על האבן מאומה‪ ,‬והאבן תרד כטבעה מלמעלה למטה‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫ואם בחוקי הטבע כן הוא‪ ,‬עלֿאחתֿכמהֿוכמה בחוקי התורה שהם סיבת הטבע‪ ,‬וכמו שכתוב‪" 141‬אם‬
‫‪13‬‬ ‫לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי"‪ ,‬שאין שייך בזה הכרעת הרוב‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫"קאנסטיטושאן" )חוקתֿהיסוד( – הרי בנוגע לפועל אין צריך‬
‫ולכן‪ ,‬גם אם חתם על שטות זו שב ָ‬
‫‪15‬‬ ‫"דיקטאטאר" )רודן( של ה'שולחן ערוך'‪.‬‬
‫ַ ָ‬ ‫להתחשב בזה‪ ,‬ולא יתפעל גם אם יאמרו עליו שהוא‬
‫‪16‬‬ ‫ועלֿידיֿזה נזכה לגילוי המשיח ש"יכוף" את כל ישראל לחזק בדקה‪ ,‬שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .‬דובר אודות פלוגתת רבי אליעזר ורבי עקיבא אם כל מכה היתה של ארבע או של חמש )אם‬
‫‪18‬‬ ‫המכות היו רק בד' היסודות או גם בחומר היולי( – בהלכה‪ ,‬לענין איסור חמץ‪ ,‬והביאור בעבודת האדם‬
‫‪19‬‬ ‫– הוגה עלֿידי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ונדפס ב'לקוטי שיחות' חלק טז עמוד ‪ 87‬ואילך‪.142‬‬
‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬

‫‪ (141‬ירמי' לג‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫‪ (139‬ראה רמב"ם הל' ממרים בתחלתו‪ .‬סהמ"צ שלו שורש‬
‫‪ (142‬בשילוב עם שיחות ליל ב' דחה"פ תשי"ד‪.‬‬ ‫א'‪ .‬מ"ע קעד‪ .‬מל"ת שיב‪.‬‬
‫‪ (140‬סנהדרין קב‪ ,‬ב‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬יו"ד ניסן‪ ,‬תשכ"א‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫במענה למכתבו מכ"ב אדר שנתקבל ז"ע‪ ,‬בו כותב אודות המיחוש של זוגתו תחי'‪.‬‬
‫ויש מקום לומר שעדיין אין כל המזוזות כשרות או שהוקבעו שלא כדין‪ ,‬ובכל אופן תסיח דעתה‬
‫לגמרי מהחלומות כי אין בהם ממש‪ ,‬וכמאמר חכמינו ז"ל חלומות לא מעלין ולא מורידין ותתחזק‬
‫בהנהגה מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם והשי"ת יצליחם‬
‫למילוי משאלות לבבם לטובה‪ ,‬וככל שיתוסף בבטחון בהשי"ת ובהנהגה האמורה יתוסף בהברכה‪.‬‬

‫‪ (141‬ירמי' לג‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫האמור‪.‬‬

‫"צ שלו שורש‬ ‫לבשו"ט בכל‬
‫בתחלתו‪ .‬סהמ‬ ‫בברכהממרים‬
‫‪ (139‬ראה רמב"ם הל'‬
‫‪ (142‬בשילוב עם שיחות ליל ב' דחה"פ תשי"ד‪.‬‬ ‫א'‪ .‬מ"ע קעד‪ .‬מל"ת שיב‪.‬‬
‫בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫‪ (140‬סנהדרין קב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫מזכיר‬

‫‪     ‬‬
‫תרגום מאידיש‬
‫‪16‬‬ ‫שביעי של פסח היא שירת דוד ‪" - 9‬כי‪ 10‬בשביעי‬
‫‪17‬‬ ‫ואחרון של פסח הוא גילוי משיח‪ ,‬שהוא בן דוד‬
‫‪18‬‬ ‫כו'" ‪ .11‬ובהפטרת 'אחרון של פסח' מדובר בגלוי‬
‫‪19‬‬ ‫אודות הגאולה העתידה‪ ,12‬כדלקמן‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫ובימים האחרונים של חג הפסח עצמם‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫מודגשת בעיקר הגאולה העתידה ב'אחרון של‬
‫‪22‬‬ ‫פסח' ‪ -‬כפי שרואים בגלוי בהפטרת היום‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫בהפטרה מדובר בגלוי ובארוכה‪ 13‬אודות הגאולה‬
‫‪24‬‬ ‫העתידה עלֿידי משיח צדקנו‪ ,‬ופרטי היעודים‬
‫‪25‬‬ ‫שיקויימו אז‪" - 14‬ויצא‪ 15‬חוטר מגזע ישי גו' ונחה‬
‫‪26‬‬ ‫עליו רוח ה' גו' והריחו גו'" )שקאי בפשטות על‬
‫‪27‬‬ ‫משיח(‪ .‬וההנהגה בימות המשיח ‪" -‬וגר‪ 16‬זאב עם‬
‫‪28‬‬ ‫כבש גו' מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים‬
‫‪29‬‬ ‫מכסים" ‪ ,17‬וקיבוץ גלויות "והיה‪ 18‬ביום ההוא גו'‬
‫‪ 14‬וכמרומז בהפטרות ימים האחרונים של פסח‬
‫‪) 15‬שההפטרה היא "בענינו של יום" ‪ :(7‬ההפטרה‪ 8‬של‬
‫‪ (9‬מגילה לא‪ ,‬א‪ .‬טושו"ע או"ח סת"צ ס"ח‪ .‬שו"ע אדה"ז שם‬
‫סי"ג‪.‬‬
‫‪ (10‬לקו"ד ח"ד תשא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (11‬וגם לפי הטעם ששירת דוד "היא ג"כ שירה כמו שירת‬
‫הים )שהיתה בשביעי של פסח( שקראו בתורה" )שו"ע אדה"ז‬
‫שם‪ .‬וראה רש"י ד"ה ומפטירין וידבר דוד – מגילה שם( – הרי‬
‫זה מרמז על גאולה העתידה‪ ,‬כבהערה ‪.8‬‬
‫‪ (12‬ויש לומר שגם בקריאת היום נרמז הגאולה העתידה –‬
‫"עשר תעשר" )התחלת הקריאה דאחש"פ שחל בשבת(‪ ,‬שי"ל‬
‫שזהו ע"ד "עשר אעשרנו" בתפילת יעקב )ויצא כח‪ ,‬כב( שרומז‬
‫על לע"ל )ראה תו"א ויצא כב‪ ,‬ד‪ .‬תו"ח שם כז‪ ,‬סע"ד(‪ .‬וגם‬
‫בהמשך הקריאה )והתחלת הקריאה בשאר השנים( – "כל הבכור‬
‫גו'"‪ ,‬שלע"ל יתעלו הבכורים ותהי' עבודה בבכורים )ספר‬
‫הגלגולים פכ"ג‪ .‬אוה"ת מקץ שדמ‪ ,‬א‪ .‬בא ע' שמא‪ .‬סד"ה כל פטר‬
‫תרכ"ז‪ .‬ועוד(‪.‬‬
‫‪ (13‬משא"כ בהפטרת שביעי של פסח‪ ,‬ה"ז רק ברמז כו'‪.‬‬
‫‪ (14‬הטעם על זה שבאחש"פ מפטירין "עוד היום בנוב לעמוד‬
‫וגו'" )בפשטות( הוא לפי שבליל פסח היתה מפלתו של סנחריב‬
‫)פירש"י ד"ה עוד היום‪ ,‬מגילה לא‪ ,‬א‪ .‬שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ‬
‫סי"ג(‪ .‬וצריך ביאור‪) :‬א( הרי מפלת סנחריב היתה בלילה ראשון‬
‫של פסח‪ ,‬ולא באחרון של פסח? )ב( ענין מפלת סנחריב הוא רק‬
‫בהתחלת ההפטרה‪ ,‬וכל המשך ורוב ההפטרה )"ויצא חוטר מגזע‬
‫ישי וגו'"( מדבר במשיח? ולכן נ"ל‪ ,‬ששייכות הפטרה זו לאחש"פ‬
‫היא )גם( מצד שאחש"פ שייך למשיח ]וראה מחזור ויטרי[‪ ,‬וגם‬
‫פסוקים הראשונים שמדברים ב)מפלתו של סנחריב ו(נצחונו של‬
‫חזקי' שייכים למשיח – כי ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח‬
‫)סנהדרין צד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ (15‬ישעי' יא‪ ,‬אֿג‪.‬‬
‫‪ (16‬שם‪ ,‬וֿט‪.‬‬
‫‪ (17‬ראה רמב"ם סוף הל' מלכים‪.‬‬
‫‪ (18‬ישעי' שם‪ ,‬יאֿיב‪.‬‬
‫ופ‬
‫‪ ‬אחד הענינים הכי עיקריים שבחג הפסח ‪-‬‬ ‫‪1‬‬
‫חג הגאולה של עם ישראל ‪ -‬שהוא הכנה לגאולה‬ ‫‪2‬‬
‫האחרונה והנצחית‪ ,1‬גאולה האמיתית והשלימה‬ ‫‪3‬‬
‫עלֿידי משיח צדקנו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כמו שכתוב‪" 2‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו‬ ‫‪5‬‬
‫נפלאות"‪ ,‬ו"בניסן נגאלו )כמוֿכן( בניסן עתידין‬ ‫‪6‬‬
‫ליגאל" ‪ ,3‬וכידוע‪ 4‬שבגאולת מצרים נפתח הצינור‬ ‫‪7‬‬
‫ונתינתֿכח לכל הגאולות‪ ,‬כולל גם לגאולה‬ ‫‪8‬‬
‫העתידה‪.5‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ 10‬ובפרטיות יותר‪ ,‬בימי הפסח גופא‪ ,‬ידוע‬
‫‪ 11‬שהימים הראשונים קשורים בעיקר לגאולה‬
‫‪ 12‬ממצרים‪ ,‬והימים האחרונים קשורים בעיקר‬
‫‪ 13‬לגאולה העתידה ‪.6‬‬
‫‪ (1‬ולכן אומרים בליל הסדר – "יגיענו למועדים כו' בבנין‬
‫עירך כו' ונודה לך כו' על גאולתנו" )ברכת אשר גאלנו בהגש"פ‪.‬‬
‫מפסחים קטז‪ ,‬ב במשנה(‪ .‬ובפרטיות‪ :‬חציו השני של הסדר‬
‫)לאחרי ברכת המזון – סיום ההלל )הפרקים המדברים בלעתידֿ‬
‫לבוא )פסחים קיח‪ ,‬א(‪ ,‬הלל הגדול ונשמת‪ ,‬עד "לשנה הבאה‬
‫בירושלים"( שייך לגאולה העתידה )ראה הגדה של פסח עם‬
‫לקוטי טעמים ומנהגים ע' לב(‪.‬‬
‫‪ (2‬מיכה ז‪ ,‬טו‪ .‬וראה אוה"ת נ"ך עה"פ )ע' תפז(‪ .‬ולהעיר גם‬
‫מישעי' יא‪ ,‬טוֿטז )בהפטרת אחש"פ(‪" :‬והחרים גו' והיתה מסילה‬
‫גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים"‪.‬‬
‫‪ (3‬ר"ה יא‪ ,‬א‪ .‬שמו"ר פט"ו‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ (4‬ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב )סה"מ תש"ח ע' ‪ .(164‬וראה‬
‫ד"ה הנ"ל תשמ"ב )סה"מ מלוקט ח"ב( ס"ג‪.‬‬
‫‪ (5‬ולכן מזכירין יצי"מ )גם( לימות המשיח )ברכות יב‪ ,‬סע"ב(‬
‫– ד"ה כימי צאתך הנ"ל‪ .‬ולהעיר מהפירוש )לקו"ד ח"ג תכב‪ ,‬א(‬
‫ב"להביא ימות המשיח )ברכות שם(‪ ,‬שעי"ז מביאים ומקרבים את‬
‫ימות המשיח‪.‬‬
‫‪ (6‬שיחת אחרון של פסח בסעודת הלילה ה'ש"ת )ס' השיחות‬
‫ה'ש"ת ע' ‪.(72‬‬
‫‪ (7‬שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח סתפ"ח ס"הֿו‪.‬‬
‫‪ (8‬וגם בקריאה דשביעי של פסח – שירת הים )ראה פירש"י‬
‫ד"ה ויהי בשלח – מגילה לא‪ ,‬א‪ ,‬שבשש"פ קורין פ' ויהי בשלח‬
‫פרעה "לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה כו'"( – מרומז גאולה‬
‫העתידה‪ :‬בתחילת השירה – "אז ישיר" לשון עתיד‪ ,‬שר לא נאמר‬
‫אלא ישיר‪ ,‬מכאן לתחיית המתים כו' )סנהדרין צא‪ ,‬ב(‪ ,‬ובסיום‬
‫השירה – "מקדש אד' כוננו ידיך‪ ,‬ה' ימלוך לעולם ועד"‪ ,‬שקאי‬
‫על ביהמ"ק השלישי שיבנה "בזמן שה' ימלוך לעולם ועד‬
‫לעתידֿלבוא" )בשלח טו‪ ,‬יזֿיח ובפירש"י(‪ .‬וראה גם לקו"ש‬
‫חכ"ב ע' ‪.213‬‬
 ‫זפ‬ ‫‪    ‬‬
‫‪31‬‬ ‫ידיכם קודש וברכו את הוי'" ‪ ,27‬שממשיך )"וברכו"‬
‫‪32‬‬ ‫מלשון ברכה והמשכה(‪ ,‬את הקב"ה )הוי'( אליו‬
‫‪33‬‬ ‫בסעודתו הגשמית כביכול‪ ,‬ולא רק שם אלקים‬
‫‪34‬‬ ‫)מקור כל הבריאה(‪ ,‬אלא שם הוי'‪ ,‬שלמעלה‬
‫‪35‬‬ ‫מהבריאה‪ ,‬וזאת הוא ממשיך ב‪ ‬שלו‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫עלֿאחתֿכמהֿוכמה כשמדובר אודות הסעודה‬
‫‪37‬‬ ‫עצמה‪ ,‬סעודה הבאה פעם אחת בשנה )"אחת‬
‫‪38‬‬ ‫בשנה"(‪ ,‬שהיא )לא סתם סעודה‪ ,‬אלא( "סעודת‬
‫‪39‬‬ ‫‪ ,"‬שמשיח הוא מלך‪ ,‬ש"משכמו ומעלה גבוה‬
‫‪40‬‬ ‫מכל העם" ‪ ,28‬ובמלכות גופא ‪ -‬מלכות בית דוד‪,29‬‬
‫‪41‬‬ ‫ובזה גופא ‪ -‬שלימות מלכות בית דוד‪) 30‬כפי‬
‫‪42‬‬ ‫שיהיה לעתידֿלבוא(‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫והכוונה בזה )כמו בנוגע לכל המועדים וכיוצא‬
‫‪44‬‬ ‫בזה(‪ ,‬שמסעודת משיח ב'אחרון של פסח'‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫תומשך‪ 31‬הארת משיח בכל הענינים ופרטים בחיי‬
‫‪46‬‬ ‫היוםֿיום )גם בגשמיות( של יהודי במשך כל השנה‬
‫‪47‬‬ ‫כולה‪ .‬ובפשטות ‪ -‬שכל מה שיהודי עושה במשך‬
‫‪48‬‬ ‫כל השנה‪ ,‬גם בעניניו הגשמיים‪ ,‬יהיה חדור‬
‫‪49‬‬ ‫באלקות וקדושה )מעין ובדוגמת מה שיהיה לאחרי‬
‫‪50‬‬ ‫ביאת המשיח(‪ ,‬ועד למסירתֿנפש ד'יחידה שבנפש'‬
‫‪51‬‬ ‫)בחינת משיח שבנפש‪ (32‬ובשלימות‪ ,‬כדבעי‬
‫‪52‬‬ ‫למיעבד‪.33‬‬
‫‪53‬‬ ‫מהטעמים על זה שהענין )סעודת משיח( נתגלה‬
‫‪54‬‬ ‫)עלֿידי הבעלֿשםֿטוב( דוקא בדורות האחרונים‬
‫‪55‬‬ ‫)ולא בדורות שלפניֿזה‪ ,‬אף שגם אז היה גילוי‬
‫‪56‬‬ ‫הארת משיח ב'אחרון של פסח'‪ ,‬ואמרו הפטרת‬
‫‪57‬‬ ‫היום כו'( – יש לומר‪ ,‬כי‪) :34‬א( כשנוסף בחושך‬
‫‪58‬‬ ‫הגלות‪ ,‬יש להוסיף גם בגילוי אור וקדושה כו'‪ ,‬כדי‬
‫‪ 29‬ועד שגם בנוגע לנטילת ידים‪ ,‬ההכנה לסעודה‪,‬‬
‫‪ (27‬תהלים קלד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (28‬שמואלֿא ט‪ ,‬ב‪ .‬וראה אוה"ת וירא תשסד‪ ,‬ב‪ .‬שה"ש ע'‬
‫תידֿתטו‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (29‬ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז ואילך‪.‬‬
‫‪ (30‬ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב‪ .‬וראה לקו"ש ח"ו ע'‬
‫‪.254‬‬
‫‪ (31‬להעיר מהטעם שאדה"ז לא הכניס בסידור לאחרי ההגדה‬
‫"חסל סידור פסח"‪ ,‬כי "חג הפסח ווערט נמשך שטענדיג" )=חג‬
‫הפסח נמשך תמיד( )שיחת אחש"פ תש"ג )ע' ‪ ,(75‬נעתקה בהגדה‬
‫של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בסופו(‪.‬‬
‫‪ (32‬ראה רמ"ז לזח"ב מ‪ ,‬ב )נדפס במק"מ קמז‪ ,‬ב(‪ .‬זח"ג רס‪,‬‬
‫ב )במק"מ קצ‪ ,‬ב(‪ .‬ל"ת להאריז"ל בראשית עה"פ ויתהלך חנוך‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה כתובות סז‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ (34‬ראה עד"ז לקו"ש חט"ו ע' ‪) 282‬וש"נ( בביאור הטעם‬
‫דהתגלות החסידות )בכלל( בדורות האחרונים דוקא‪ .‬וראה לקו"ש‬
‫ח"ז ע' ‪ 206‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 1‬לקנות את שאר עמו גו' ומאיי הים גו' ואסף נדחי‬
‫‪ 2‬ישראל גו'"‪" ,‬והחרים‪ 19‬ה' גו' והניף ידו על הנהר‬
‫‪ 3‬גו'"‪.‬‬
‫‪ ‬השייכות של 'אחרון של פסח' לגאולה‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 5‬העתידה עלֿידי משיח‪ ,‬נתגלתה עוד יותר בדורות‬
‫‪ 6‬האחרונים – עלֿידי הבעלֿשםֿטוב‪.20‬‬
‫כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ש"סעודת‬ ‫‪7‬‬
‫‪ 8‬אחרון של פסח היתה נקראת אצל הבעלֿשםֿטוב‬
‫‪ ,21 "  9‬והטעם על זה ‪ -‬כי ב"אחרון של‬
‫‪ 10‬פסח מאיר גילוי הארת המשיח" ‪.22‬‬
‫‪ 11‬ולאחרי שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה זה לרבים‬
‫‪ 12‬וציוה לפרסם‪ ,‬מובן שזה שייך לכל אנשי הדור‪,‬‬
‫‪ 13‬אנשים נשים וטף – כי הוא נשיא הדור‪ ,‬ו"הנשיא‬
‫‪ 14‬הוא הכל'' ‪.23‬‬
‫‪ 15‬ויש לומר‪ ,‬שההוספה )בגילוי הארת משיח(‬
‫‪ 16‬מצד סעודת משיח‪ ,‬לגבי הגילוי מצד אמירת‬
‫‪ 17‬ההפטרה‪ ,‬היא – שההארה מן הגאולה ב'אחרון של‬
‫‪ 18‬פסח' חודרת )נוסף למחשבתו ודיבורו של האדם‬
‫‪ 19‬באמירת ההפטרה( גם בגשמיות וגופו של היהודי‬
‫‪) 20‬מעין גילוי אלקות שיהיה בגאולה העתידה דוקא‬
‫‪ 21‬בגשמיות‪ 24‬כו'(‪ ,‬עלֿידי אכילת סעודה גשמית‬
‫‪) 22‬שצריכה להיות עלֿפי דין באכילה ושתיה גשמית‪,‬‬
‫‪ 23‬לחם וכו'(‪ ,‬שנקראת סעודת משיח‪ ,‬וזה נהיה דם‬
‫‪ 24‬ובשר כבשרו ‪.25‬‬
‫‪ 25‬וכמו שהוא בנוגע לכל סעודה‪ ,‬ובפרט סעודת‬
‫‪ 26‬שבת ויוםֿטוב כו'‪ :‬כשיהודי אוכל סעודה‪ ,‬הרי‬
‫‪ 27‬מכוונות העיקריות בזה – שעלֿידי אכילתו ימשיך‬
‫‪ 28‬קדושה ואלקות בחייו הגשמיים‪ ,‬אכילתו ושתייתו‪.‬‬
‫‪ 30‬איתא‪ 26‬שעלֿידיֿזה יהודי פועל שיהיה "שאו‬
‫‪ (19‬שם‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ (20‬הטעם שענין זה נתגלה דוקא ע"י הבעש"ט – ראה לקו"ש‬
‫ח"ז ע' ‪ 273‬ואילך‪ .‬וראה שיחת אחש"פ תש"ד )ע' ‪ 109‬ואילך(‪.‬‬
‫‪" (21‬היום יום" כב ניסן‪ .‬אחש"פ‪ .‬וראה שיחת אחש"פ‬
‫בסעודת הלילה ה'ש"ת )ע' ‪ .(75‬תש"ג )ע' ‪.(118‬‬
‫‪" (22‬היום יום" שם‪ .‬וראה שיחת אחש"פ תש"ד )ע' ‪ .105‬ע'‬
‫‪ 109‬ואילך(‪ .‬תש"ה )ע' ‪ – .(100‬וראה לקו"ש ח"ד ע' ‪ 1298‬ואילך‬
‫– ביאור השייכות דאחש"פ לגילוי הארת משיח‪.‬‬
‫‪ (23‬פירש"י חוקת כא‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ (24‬כמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל ‪ ‬גו' )ישעי' מ‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫‪ (25‬תניא ספ"ה‪.‬‬
‫‪ (26‬ד"ה שאו ידיכם תרפ"ז )סה"מ תרפ"ז ע' ריז(‪ .‬תרצ"ד‬
‫)וד"ה וישא אהרן תרצ"ד – סה"מ קונטרסים ח"ב רחצ‪ ,‬ב ואילך(‪.‬‬
‫תשמ"ג‪ .‬ועוד‪.‬‬
 ‫‪    ‬‬ ‫חפ‬

‫‪4‬‬ ‫עלֿדרך שבערב שבת טועמים מכל תבשיל ותבשיל‬ ‫להאיר את העולם גם במצב של חושך‪) .‬ב( כיון‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫של סעודת שבת‪.36‬‬ ‫שמתקרבים לגאולה העתידה בפועל‪ ,‬מגלים יותר‬ ‫‪2‬‬

‫המשך השיחה יופיע בדבר מלכות לחג הפסח‬ ‫ענינים שהם מעין הגאולה‪" ,‬טועמיה חיים זכו" ‪,35‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ (36‬ראה מג"א או"ח סר"נ סוסק"א‪ .‬שו"ע אדה"ז שם ס"ח‪.‬‬ ‫‪ (35‬פע"ח שער יח רפ"ג‪ .‬שער הכוונות ענין טבילת ע"ש‪.‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬יו"ד ניסן‪ ,‬תשכ"א‬

‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫מר ראובן שי' אבינועם‬

‫שלום וברכה!‬

‫הנני לאשר בתודה קבלת ספר שיריו "עץ שתלתי"‪.‬‬

‫בודאי למותר להאריך בענין נצחיות הנפש שהוא לא רק יסוד מוסד באמונתנו‪ ,‬אלא גם ענין‬
‫המתקבל על הדעת אפילו של שכל אנושי ובפרט בתקופתנו זו שהוא חוק מקובל במדע שאין כל דבר‬
‫נפסד אפילו דברים גשמיים וחומריים ביותר‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה המחי' את החומר וגשם‪ ,‬הוא ענין‬
‫הנפש‪.‬‬

‫ומכאן המסקנה שהנפש המשתחררת מהגבלות הגוף ותנאי עולם הזה הגשמי והחומרי הרי‬
‫במידה מלאה יותר ובצורה משוכללת יותר יכולה להביע את הרוחניות שבה והטוהר שבה שהם‬
‫מהענינים שהגוף הוא הבשר מכסה עליהם וצריך למלחמה להגביר הנשמה על הגוף‪.‬‬

‫ותוצאה נוספת מהאמור לעיל היא אשר כל הפעילות שיש בהן כדי לגרום קורת רוח לנפש‬
‫בעודה בגוף‪ ,‬שבודאי המכוון בזה הוא הפנימיות והרוחניות שבנפש ולא למקרי הגוף הנפסד‪ ,‬הרי יש‬
‫מקום לפעולות אלו גם לאחרי צאת הנשמה מן הגוף‪ ,‬ואדרבה ביתר שאת וביתר עז‪ ,‬מצד ב' הצדדים‬
‫היינו שתכונות העקריות של הנפש הן בהתגלות יותר מצד עצמן בלי העלמות והסתירים‪ ,‬ומאידך‪,‬‬
‫מצד התדבקות רוח ברוח‪ ,‬שהרוחניות והאור של הפעולות האלו מגיעים אלי' מבלי אמצעות החושים‬
‫הגשמיים‪.‬‬

‫מהנ"ל מובן גם כן מדוע אמונתנו ותורתנו תורת חיים מגבילה את האבל על הנפטר לזמנים‬
‫מסויימים ויחד עם זה דורשת אשר כמו שהאבל ענין הוא בעתו ובזמנו‪ ,‬כן אסור האבל שלא בזמנו‪.‬‬
‫ורואים במוחש אשר אבל ממעט במרץ ובחיות‪ ,‬והרי העיקר הוא המעשה‪ ,‬הן הפעולות הטובות‬
‫והמשכן והתמדתן‪ ,‬ואדרבה בהוספה ומעלין בקדש‪ ,‬שזה נוגע לא רק לעושה אלא גם לנשמת הנפטר‪.‬‬

‫ויהי רצון שהפעולות ברוח תורתנו הנצחיית‪ ,‬שביחד עם זה היא גם תורת חיים‪ ,‬הוראה בחיי‬
‫עולם הזה‪ ,‬תאירינה דרכו לפניו וגם בסביבתו ישפיע בכיוון האמור‪ ,‬ובודאי ובודאי שזה יביא קורת‬
‫רוח במדה הכי אפשרית גם לנשמת הנפטר‪ ,‬ושבקרוב נזכה ליעוד ומחה ה' דמעה מעל כל פנים‪.‬‬

‫בכבוד ובברכה‪ ,‬ובברכת חג הפסח כשר ושמח‪.‬‬

 ‫טפ‬

‫‪    ‬‬

‫מתורגם ללשון הקודש‬

‫‪24‬‬ ‫הרי ידוע‪ ,‬כפי שהוסבר פעמים רבות‪ ,‬שגם מדרשי‬ ‫‡‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫חז"ל המצוטטים עלֿידי רש"י בפירושו על התורה‪,‬‬ ‫„‪̉ÈÏÚ ˙Âχ˘‰Â "„ÈÓ˙‰ ˘‡" ÏÚ È"˘ È‬‬
‫‪26‬‬ ‫הכרחיים להבנת פשוטו של מקרא‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫מן הפסוק ‪" 1‬אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"‬ ‫‪1‬‬
‫‪27‬‬ ‫הדברים אינם מצוטטים בפירוש רש"י לאחר הביטוי‬
‫מצטט רש"י את המילים "אש תמיד" ומפרש‪" :‬אש‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫"‪ " ‬וכדומה‪ ,‬ומזה מוכח שפירוש ‪ ‬הכרחי‬
‫שנאמר בה תמיד‪ ,‬הוא שמדליקין בה את הנרות‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫להבנת ‪ ‬הפסוקים ממש‪.‬‬
‫שנאמר‪ 2‬בה להעלות נר תמיד ‪ 3‬אף היא מעל המזבח‬ ‫‪4‬‬
‫‪30‬‬ ‫ב( יותר מכך‪ :‬רש"י עצמו פירש לפני כן‪ ,7‬ש"ריבה‬ ‫החיצון תוקד"‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪31‬‬ ‫כאן יקידות הרבה‪ :‬על מוקדה‪ ,‬ואש המזבח תוקד בו‪,‬‬
‫בפשטות מסבירים ‪ ,4‬שרש"י מתכוון להסביר את‬ ‫‪6‬‬
‫‪32‬‬ ‫והאש על המזבח תוקד בו‪   ,‬תוקד על המזבח‪,‬‬
‫‪ 7‬המילה "תמיד"‪ ,‬הנראית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כמיותרת‪ :‬שהרי אם‬
‫‪33‬‬ ‫כולן נדרשו במסכת יומא ‪ 8‬שנחלקו רבותינו במנין‬
‫‪ 8‬הכוונה היא להדגיש שהאש צריכה לדלוק על המזבח‬
‫‪34‬‬ ‫המערכות שהיו שם" ‪ .9‬כלומר‪ ,‬הפסוק "‪ ‬‬
‫‪ 9‬ללא הפסק‪ ,‬די היה אילו נכתב "אש תוקד על המזבח‬
‫‪35‬‬ ‫תוקד‪ "...‬מדבר אודות המערכות שהיו על ‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫כיצד‪ ,‬אפוא‪ ,‬מסביר רש"י בפירושו על הפסוק שלנו‪,‬‬ ‫‪ 10‬לא תכבה" )כנאמר בפסוק הקודם "והאש על המזבח‬
‫‪37‬‬ ‫שהכוונה היא לאש המנורה?‬ ‫‪ 11‬תוקד בו לא תכבה"(‪ ,‬ומה מוסיפה המילה "תמיד"?‬
‫‪ 12‬לפיכך מסביר רש"י‪ ,‬שהמילים "אש תמיד" מדברות‬
‫‪38‬‬ ‫ג( יתרֿעלֿכן‪ :‬בפסוק זה עצמו‪ ,‬מפרש רש"י‪,‬‬ ‫‪ 13‬אודות אש המנורה‪ ,‬הנקראת "נר ‪ ,"‬שהדלקתה‬
‫‪39‬‬ ‫שסופו "לא תכבה" מדבר על אש המזבח?!‬ ‫‪) 14‬ה"תוקד" שלה( באה מאש המזבח‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 15‬אך אינו מובן‪ :‬א( כל הפרשה הזאת מדברת אודות‬
‫‪È"˘ È˘ÙÓ Ï˘ ÌÒ‰ ÏÚ ÌÈÈ˘˜‰‬‬ ‫‪ 16‬המזבח וענינו‪ ,‬כולל אודות האש שעל המזבח‪ ,‬וכיצד‬
‫‪40‬‬ ‫ניתן היה לתרץ‪ ,‬כפי שיש המפרשים ‪ 10‬כך‪ ,‬שרש"י‬ ‫‪ 17‬אפוא‪ ,‬שייך לכאן‪ ,‬במיוחד ‪ ,   ‬דין‬
‫‪41‬‬ ‫אינו מוציא את הפסוק "אש תמיד‪ "...‬מידי פשוטו‪,‬‬ ‫‪ 18‬אודות אש המנורה? את הוספת המילה "תמיד" אפשר‬
‫‪42‬‬ ‫והפסוק כולו אכן מדבר אודות המערכה שעל המזבח‪.‬‬ ‫‪ 19‬להסביר ‪ ,‬שכוונת התורה היא להדגיש את‬
‫‪43‬‬ ‫רש"י רק מפרש שמהמילה "תמיד" נלמד משהו גם‬ ‫‪ , 20‬וגם בביטוי חיובי‪ :‬כפי שאכן רואים‪,‬‬
‫‪44‬‬ ‫לגבי אש המנורה‪ ,‬שכתוב אצלה "תמיד"‪ ,‬שגם היא‬ ‫‪ 21‬שהאבןֿעזרא‪ ,‬שהוא מראשי פשטני המקרא‪ ,‬מסביר‪,‬‬
‫‪45‬‬ ‫צריכה להילקח מאש המזבח‪.‬‬ ‫‪ 22‬שהמילה "תמיד" מדגישה התמידיות של אש ‪.5 ‬‬
‫‪46‬‬ ‫אבל קשה להסביר כך את פירוש רש"י‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫אמנם‪ ,‬פירוש רש"י זה נלקח ממדרשי חז"ל‪ ,6‬אך‬ ‫‪23‬‬

‫הלאו ד"לא תכבה" בסיום הכתוב – ובפרט דממשיך ומפרש דריבה כאן‬
‫חיובין‪ :‬ב"פ "לא תכבה" – לעבור בשני לאווין(‬
‫– במשכיל לדוד כתב דב"אש תמיד" "אין כאן משמעות עשה" –‬
‫אבל )גם בפשש"מ( מצינו כמה מצוות בלשון כזה‪ ,‬ובמכש"כ מזה‬
‫שלפעמים נאמר לשון כזה גם בלאו‪ .‬ראה לקו"ש ]המתורגם[ חט"ז ע'‬
‫‪.349‬‬
‫– כי אז הול"ל "תוקד אש תמיד" וכמש"נ "להעלות נר תמיד"‬
‫שמביאו כאן )ועפ"ז מתורץ מה שהעתיק רש"י כאן גם תיבת "להעלות"(‪.‬‬
‫‪ (6‬יומא מה‪ ,‬ב‪ .‬תו"כ כאן עה"פ )ו‪ ,‬ב( "ואש המזבח"‪ .‬אבל ל' רש"י‬
‫הוא ע"ד הלשון שביומא שם )וראה פרש"י שם(‪ .‬וראה לקמן הערה ‪.22‬‬
‫‪ (7‬בפסוק ה‪.‬‬
‫‪ (8‬מה‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ (9‬הטעם שרש"י מפרשו בפסוק "והאש על המזבח גו'" ולא לפנ"ז‬
‫ב"ואש המזבח תוקד בו"‪ ,‬כי בפשש"מ פי' שגם האש )ודכל הלילה( צ"ל‬
‫‪ ‬ולא מחוץ למזבח‪ ,‬וכפרש"י ‪) ‬א‪ ,‬ח( בגזירין דיום )וכ"פ בראב"ע(‪.‬‬
‫‪ (10‬דברי דוד )להט"ז( כאן‪.‬‬
‫‪ (1‬פרשתנו ו‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (2‬ר"פ תצוה‪.‬‬
‫‪ (3‬מסתימת הל' – משמע לכאורה דכל הנרות מדליקן ממזבח החיצון‬
‫ולא רק נר המערבי )ראה מנ"ח )מצוה צח( ואפשר דלהר"מ )הל' תמידין‬
‫ומוספין פ"ג הי"ג( אם רוצה כל נר שכבה מדליקו ממזבח העולה‪.‬‬
‫ובצפע"נ על הרמב"ם חנוכה פ"ג ה"ב דבימי נס חנוכה הדליקו רק נר‬
‫המערבי )ובכ"ז נתקיימה עי"ז מצות נר תמיד((‪ .‬אבל יותר נ"ל דלא נחית‬
‫רש"י כאן לזה‪ ,‬כי אינו שייך לפשש"מ ‪ .‬ואף שגם בפשש"מ על כל‬
‫הנרות נאמר "נר תמיד" הרי ‪ ‬שנר המערבי "ממנה הי' מתחיל"‬
‫)אמור כד‪ ,‬ג(‪ .‬וראה לקו"ש חי"ח ע' ‪.100ֿ1‬‬
‫‪ (4‬ראה באר מים חיים ומשכיל לדוד‪.‬‬
‫‪ (5‬וגם ע"ד ההלכה הרי למדין מפסוק זה "מ"ע להיות אש יקודה‬
‫על המזבח תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח" )רמב"ם רפ"ב‬
‫מהל' תמידין ומוספין‪ .‬סהמ"צ מ"ע כט(‪ .‬וראה רמב"ן ריש פרשתנו פסוק‬
‫ב‪.‬‬
‫ואין להקשות למה אין רש"י מפרש "אש תמיד" למ"ע )נוסף על‬
 ‫‪   ‬‬
‫„‪.‬‬
‫‪È"˘ ˘ÂÈÙÏ Ò‰‰‬‬
‫‪24‬‬ ‫אלא ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫את משמעות המילה "תמיד" מסביר רש"י לפניֿ‬
‫‪26‬‬ ‫כן‪ 16‬לגבי המנורה‪" :‬כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו‬
‫‪27‬‬ ‫שאתה אומר‪ 17‬עולת תמיד‪ ,‬ואינה אלא מיום ליום‪ ,‬וכן‬
‫‪28‬‬ ‫במנחת חביתין נאמר ‪ 18‬תמיד‪ ,‬ואינה אלא מחציתה‬
‫‪29‬‬ ‫בבוקר ומחציתה בערב‪.19 "...‬‬
‫‪30‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬קשה לומר שלשיטת רש"י‪ ,‬המילה‬
‫‪31‬‬ ‫"תמיד" בעניננו ‪ ‬בענין התמידיות עלֿפני מה‬
‫‪32‬‬ ‫שנאמר בפסוק "אש תוקד‪ ,"  ...‬כי‪ ,‬אדרבא‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫"לא תכבה" – הכוונה היא ש"האש" צריכה לדלוק‬
‫‪34‬‬ ‫ללא הפסקה ‪ ,20‬ואילו במילה "תמיד" יתכן שהתמידיות‬
‫‪35‬‬ ‫היא רק בימים בלבד‪ ,‬או בלילות בלבד‪ ,21‬ובהם עצמם‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫כב"עולת תמיד"‪ ,‬לא כל היום או כל הלילה‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫לפיכך מסביר רש"י‪ ,‬שבפסוק "אש תמיד" באה‬
‫‪38‬‬ ‫התורה להוסיף אש אחרת‪ ,‬שבה נאמר "להעלות נר‬
‫‪39‬‬ ‫תמיד" ‪ ,22‬שצריך להדליק אותה מהאש שעל המזבח‪.‬‬
‫‪.‰‬‬
‫‪˙ÂÎÚÓ‰ ÙÒÓ ÏÚ ˙ÂÚ„‰ ÈÙÏ ËÙÓ È"˘‬‬
‫‪40‬‬ ‫לפי זה מובן‪ ,‬מדוע‪ ,‬כאשר מצטט רש"י לפניֿכן‬
‫‪41‬‬ ‫את "יקידות הרבה‪) – "...‬א( אין הוא מסתפק באמירה‬
‫‪42‬‬ ‫"ריבה כאן יקידות הרבה"‪ ,‬תוך הסתמכות שיספרו זאת‬
‫‪43‬‬ ‫לבד‪ ,‬אלא מפרט את כל המקומות‪ ,‬כולל הפסוק "אש‬
‫‪44‬‬ ‫תמיד" ‪) .23‬ב( הוא מרחיב ומאריך בלשונו "ריבה‪...‬‬
‫‪ (16‬ר"פ תצוה‪.‬‬
‫‪ (17‬תצוה כט‪ ,‬מב‪ .‬במדבר כח‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ (18‬בפרשתנו ו‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ (19‬ועד"ז פרש"י בחגיגה כו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (20‬דהרי "לא תכבה" פי' )ע"ד תוקד – תהי יקדא( שצריך להבטיח‬
‫שהאש לא תכבה*** )תי"ו חרוקה‪ ,‬כ"ף – קמוצה(‪ .‬וע"ד "לא יסורו"‬
‫)תרומה כה‪ ,‬טו( "ולא יזח" )תצוה כח‪ ,‬כח(‪ .‬ראה פרש"י תצוה שם‪ ,‬לב‪.‬‬
‫נתבאר בארוכה בלקו"ש ]המתורגם[ חט"ז ע' ‪ 349‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (21‬במשכיל לדוד תצוה שם האריך‪ .‬וצ"ע ואכ"מ‪.‬‬
‫‪ (22‬ועפ"ז מובן מש"כ רש"י "אש שנאמר בו תמיד כו'" שם התואר‬
‫‪ ‬ל' הגמ' "אש תמיד שאמרתי לך כו'"‪ ,‬ולא כל' התו"כ "אש שאמרתי‬
‫לך ‪ ‬תמיד" – ציווי‪.‬‬
‫‪ (23‬בדפוס ראשון ושני ורש"י כת"י לא הובאו כל הפסוקים רק‬
‫הכתוב "אש תמיד"‪ .‬וראה לעיל הערה ‪.15‬‬
‫‪                       ‬‬
‫‪               ‬‬
‫צ‬
‫א( לפיֿזה צריך היה רש"י לומר את הביטוי‬ ‫‪1‬‬
‫"רבותינו ‪ ," ‬או "מכאן למדו" וכדומה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב( רש"י מצטט מן הפסוק גם את המילה "אש"‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫וגם בפירושו הוא מזכיר אותה ביחד עם המילה‬ ‫‪4‬‬
‫"תמיד" – "אש שנאמר בה תמיד"‪ .‬כלומר‪ ,‬המילה‬ ‫‪5‬‬
‫"תמיד" מתארת את ה"אש" שמוזכרת בפסוק הזה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ג( מן ההרחבה בסגנונו של רש"י – "אף היא ‪‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪  8‬החיצון ‪ – "‬מובן‪ ,‬שהוא אומר את פירושו‬
‫כהמשך לפסוק "תוקד על ‪ 11‬המזבח" ‪.12‬‬ ‫‪9‬‬
‫‚‪.‬‬
‫‪È"˘ È˘ÂÈÙ ‰È˙Ò‰ ¢ÈÈ‬‬
‫‪ 10‬יש המיישבים את הסתירה בין פירושי רש"י‬
‫‪ 11‬דלעיל‪ ,‬שהפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" ‪‬‬
‫‪ 12‬נדרש במסכת יומא לגבי המערכות שצריכות להיות על‬
‫‪ 13‬המזבח‪ ,‬אלא כל המערכות נלמדות מן הפסוקים‬
‫‪ 14‬הקודמים‪ .13‬ודברי רש"י "כולן נדרשו במסכת יומא‪...‬‬
‫‪ 15‬במנין המערכות" באים לציין‪ ,‬באיזה ענין ובאיזו‬
‫‪ 16‬מסכת דרשו רז"ל פסוקים אלו‪.14‬‬
‫‪ 17‬אבל‪ ,‬כידוע‪ ,‬רש"י מדייק מאד בלשונו‪ .‬ומובן‪,‬‬
‫‪ 18‬שתירוץ זה איננו "חלק" כלל‪ ,‬כי אילו רצה רש"י רק‬
‫‪ 19‬לציין את המקום שבו נדרשים פסוקים אלו‪ ,‬הוא היה‬
‫‪ 20‬מסתפק באמרו "כולן נדרשו במסכת יומא"‪ ,‬כפי‬
‫‪ 21‬שמצוי בפירושו מספר פעמים ‪.15‬‬
‫‪ 22‬ולכן הכרחי לומר‪ ,‬שדברי רש"י "שנחלקו רבותינו‬
‫‪ 23‬במנין המערכות‪ "...‬קשורים לפירושו‪.‬‬
‫‪ (11‬וכדמוכח גם משינוי ל' רש"י "‪ *‬המזבח החיצון תוקד" היינו‬
‫שהוא ‪) ‬ומעתיק( הכתוב "על" שפי' ‪" ‬המזבח" פי' – החיצון‬
‫תוקד‪ ,‬כי** "‪ ‬המזבח החיצון תוקד" משמע שה"תוקד" קאי על "אש‬
‫תמיד" דמזבח‪ ,‬משא"כ "‪ "‬שפי' שנלקח למק"א – אש המנורה‪.‬‬
‫‪ (12‬ומ"ש בדברי דוד שם "ותו דגם לשון ‪ ‬אינו מיושב אם תפרשהו‬
‫על המנורה" צע"ג דהרי בכתוב זה לא נאמר "בו"‪ ,‬כ"א בכתוב שלפנ"ז‪.‬‬
‫‪ (13‬רא"ם וגו"א כאן‪.‬‬
‫‪ (14‬וברא"ם כאן‪ :‬דלישנא דרש"י דקאמר כולן נדרשו במס' יומא לא‬
‫לענין המערכות הוא דקאמר אלא קצתן למערכות וקצתן לדרשא אחרינא‪,‬‬
‫ומה שכתב אחר זה שנחלקו רבותינו במנין המערכות הוא מילתא באנפי‬
‫נפשא‪.‬‬
‫‪ (15‬ועוד ועיקר‪ :‬לפי' הרא"ם אינו מובן למה מביא רש"י גם הכתוב‬
‫"אש תמיד גו'"‪ .‬ובדפוס ראשון ושני ורש"י כת"י הובא בפרש"י ‪‬‬
‫הכתוב "אש תמיד גו'"‪ .‬ואולי טה"ד בדפוס א' וב'‪ .‬דהרי שם ליתא גם‬
‫התחלת פרש"י "ריבה כאן יקידות הרבה"‪.‬‬
‫‪       ‬‬
‫‪      ‬‬
 ‫אצ‬ ‫‪   ‬‬
‫‪22‬‬ ‫לגבי מספר הלכות‪ ,‬שתוכנן מורכב משני פרטים‬
‫‪23‬‬ ‫התלויים זה בזה‪ ,‬מתעוררת השאלה‪ :‬איזהו הפרט‬
‫‪24‬‬ ‫העיקרי‪ ,‬הגורם )סיבה( ואיזהו התוצאה בלבד )מסובב(‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬לגבי שתיֿהלחם שמקריבים בחג‬
‫‪26‬‬ ‫השבועות‪ ,‬קובעת ההלכה‪ ,‬שזו צריכה להיות "מנחה‬
‫‪27‬‬ ‫חדשה" מן התבואה החדשה‪ ,‬ולפני הקרבת שתיֿהלחם‬
‫‪28‬‬ ‫אסור להקריב מן התבואה החדשה שום מנחה אחרת‬
‫‪29‬‬ ‫בבית המקדש ‪ .28‬מתעוררת השאלה ‪ :29‬האם העיקר‬
‫‪30‬‬ ‫והסיבה הוא הדין לגבי שתיֿהלחם‪ ,‬שזו צריכה להיות‬
‫‪31‬‬ ‫המנחה ‪ ‬מן התבואה החדשה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫‪32‬‬ ‫אסור להקריב לפניֿכן שום מנחה מן ה"חדש"‪ ,‬או‬
‫‪33‬‬ ‫שמא העיקר הוא הדין לגבי המנחות‪ ,‬שצריך לעשות‬
‫‪34‬‬ ‫משהו מיוחד כדי להתיר הקרבת מנחות מן החדש‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ולכן צריכה להיות הקרבת שתי הלחם המנחה‬
‫‪36‬‬ ‫הראשונה מן החדש‪   ,‬את הקרבת המנחות‬
‫‪37‬‬ ‫מן החדש‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫לדיון זה ישנה השפעה מעשית על כמה ענינים‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫כגון‪:‬‬
‫‪40‬‬ ‫אם עברו‪ ,‬והקריבו מנחה מן התבואה החדשה –‬
‫‪41‬‬ ‫האם עדיין קיים אחרֿכך האיסור להקריב מנחה אחרת‬
‫‪42‬‬ ‫מן התבואה החדשה?‬
‫‪43‬‬ ‫אם הסיבה היא שמנחת שתיֿהלחם צריכה להיות‬
‫‪44‬‬ ‫המנחה ‪ ‬מן התבואה החדשה‪ ,‬הרי ממילא כבר‬
‫דדרשינן ממנו )מתיבת תמיד( גם לענין אש המנורה )אף שאי"ז כוונת‬
‫רש"י בפירושו כאן עה"כ‪ ,‬כנ"ל בפנים(‪.‬‬
‫‪ (25‬והרי מצינו בכ"מ דדרשינן כתוב זה לענין אש המזבח‪ :‬א( בתו"כ‬
‫בפ' זו‪ :‬תמיד אף בשבת‪ ,‬תמיד אף בטומאה )וראה ירושלמי יומא פ"ד‬
‫ה"ו בסופו‪ .‬ובקה"ע שם(‪ .‬ב( רמב"ם שבהערה ‪" :5‬מ"ע להיות אש‪..‬‬
‫תמיד כו'"‪ .‬ג( ברמב"ן שם )בהערה ‪ :(5‬דכתוב זה הוא מצוה לכהנים‬
‫בקיום האש‪.‬‬
‫‪ (26‬או י"ל דלשיטת רש"י גם לדעת ר' יוסי דס"ל שהיו ג' מערכות‬
‫בכל יום וביוהכ"פ מוסיפים אחת‪ ,‬קאי הכתוב "אש תמיד תוקד גו'"‬
‫במערכות המזבח‪ ,‬ורק לר' יהודה שס"ל שהיו רק ב' מערכות וביוהכ"פ‬
‫ג' קאי כתוב זה באש המנורה‪ .‬וראה בהערה ‪.24‬‬
‫‪ (27‬וכ"מ מירושלמי שם‪ ,‬דמסיים "מה מקיים ר' יהודה אש תמיד‪,‬‬
‫אש שאמרתי לך תהא תמיד לא תהא אלא על מזבח החיצון"‪ ,‬דמשמע‬
‫‪ ‬שלא דריש כתוב זה לענין המזבח לכן דריש לאש המנורה‪ .‬משא"כ‬
‫לאידך מ"ד‪ .‬ראה לעיל הערה ‪.24‬‬
‫‪ (28‬ראה מנחות סח‪ ,‬ב ואילך‪ .‬פג‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ (29‬בכל הבא לקמן‪ ,‬ראה בארוכה צפע"נ הל' מתנות עניים )לה‪ ,‬ג‬
‫ואילך( הל' נדרים )ח‪ ,‬ד(‪ .‬ועוד )ושם – עד"ז גם לענין חדש לפני העומר(‪.‬‬
‫לקו"ש חל"ב שיחה ב' לפ' אמור‪.‬‬
‫– ראה בהערה ‪ (26‬דהכתוב "אש תמיד" קאי במערכת המזבח‪ ,‬אלא‬
‫‪                           ‬‬
‫הרבה"‪ ,‬בעוד אשר יכול היה לומר‪ :‬ארבע יקידות כאן‬ ‫‪1‬‬
‫– על מוקדה וכו"‪) .‬ג( לאחר שהוא אומר "כולן נדרשו‬ ‫‪2‬‬
‫במסכת יומא" הוא מוסיף "שנחלקו רבותינו במנין‬ ‫‪3‬‬
‫המערכות שהיו שם" – כי ברצונו להדגיש שפירוש‬ ‫‪4‬‬
‫הדברים כאן תלוי במחלוקת לגבי מנין המערכות‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫כיוון ש"ריבה ‪ ,"‬הרי יש לומר‪ ,‬שלפי פשוטו‬ ‫‪6‬‬
‫‪ 7‬של מקרא‪  ,‬היקידות הן לגבי "כאן"‪ ,‬לגבי המזבח‪,‬‬
‫‪ 8‬בהתאם לדעה שהיו ארבע מערכות בכל יום‪ ,‬ולכן גם‬
‫‪ 9‬הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" נכלל בין‬
‫‪ 10‬הפסוקים המדברים על מערכות "המזבח" ‪ ,24‬ולפי דעה‬
‫‪ 11‬זו אין לרש"י מה לפרש בפסוק זה )ולשיטתו יהא צורך‬
‫‪ 12‬להסביר‪ ,‬בדוחק‪ ,‬את משמעות המילה "תמיד" כדברי‬
‫‪ 13‬האבןֿעזרא‪ ,‬וכדומה ‪.(25‬‬
‫‪ 14‬ואילו לפי הדעות האחרות‪ ,‬שהיו שתיים או שלוש‬
‫‪ 15‬מערכות בלבד‪ ,26‬מפרש רש"י‪ ,‬שיש להם הוכחה גם‬
‫‪ 16‬מפשוטו של מקרא‪ ,‬כי כדלעיל‪ ,‬פשוט יותר לומר‬
‫‪ 17‬שב"אש תמיד" הכוונה היא למנורה ‪ ,27‬אשר תוקד מעל‬
‫‪ 18‬המזבח‪ ,‬והיקידות במזבח היו "הרבה" )יותר מאחת(‪,‬‬
‫‪ 19‬אך לא ארבע‪.‬‬
‫‪.Â‬‬
‫‪ÌÈËÙ È˘ ˙ÏÏÂΉ ‰Îω È‚Ï ÔÂÈ„‰‬‬
‫‪ 20‬מן הענינים המופלאים בהלכה‪ ,‬אשר בפירושו של‬
‫‪ 21‬רש"י‪:‬‬
‫‪ (24‬ראה יומא מה‪ ,‬ב‪ :‬אש ‪ *‬למאי אתא‪ ..‬מערכה שני' כו'‪.‬‬
‫ולהלן שם ממשיך מכתוב זה גם לענין אש המנורה‪ .‬וראה תי' הב'‬
‫בתוד"ה תמיד יומא שם‪ .‬וראה הערות הבאות‪ .‬ועצ"ע‪.‬‬
‫– וגם את"ל שלפי המסקנא בהסוגיא ‪ ‬לכל הדיעות )גם לדעת‬
‫ר"מ שס"ל שבכ"י היו ד' מערכות וביוהכ"פ ה'(‪ ,‬לא הובא שם כתוב זה‬
‫לענין מערכת המזבח‪ ,‬ומשמע דהדרשא שבגמ' )שם‪ ,‬ב( "אש תמיד‬
‫שאמרתי לך כו'" קאי לכו"ע )וכמ"ש הרא"ם(‪ ,‬הרי‬
‫א( גם הרמב"ם )שפסק כר' יוסי שס"ל שהיו ג' מערכות בכ"י –‬
‫ראה לח"מ שם פ"ב ה"א( שם פ"ב ה"ד הביא הכתוב "אש תמיד" לענין‬
‫מערכה שלישית לקיים מצות האש )אבל בה"ה שם "מפי השמועה" הביא‬
‫הכתוב "והאש על המזבח" למערכת קיום האש(‪ .‬ואף שפסק שם )פ"ג‬
‫הי"ג( דנר מערבי אין מדליקין אותו אלא ממזבח החיצון‪ ,‬הרי לא הביא‬
‫שם הדרשא ד"אש תמיד" ]אף שי"ל‪ (1 :‬שהרמב"ם נקט דרשה הפשוטה‬
‫יותר‪ ,‬ע"ד מ"ש בלח"מ שם פ"ב ה"ב‪ (2 .‬בדוחק עכ"פ – סמך גם על‬
‫הירושלמי דלקמן[‪.‬‬
‫ב( בירושלמי יומא פ"ד ה"ו‪" :‬ולית לרבי יודא מערכת קיומי אש‬
‫מה מקיים ר' יהודה אש תמיד" )אף שלפנ"ז לא הביא הכתוב "אש תמיד"‬
‫בדעת ר"מ כו'(‪.‬‬
‫ואולי י"ל שלשיטת רש"י גם סוגיא זו במסקנתה ס"ל לר"מ )ור' יוסי‬
‫‪          ‬‬
 ‫‪   ‬‬
‫חז"ל ‪24 ,34‬‬ ‫אבל מן השינוי שרש"י משנה בלשון‬
‫‪25‬‬ ‫שאינו מצטט "אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא‬
‫‪26‬‬ ‫בראשו של מזבח החיצון"‪ ,‬אלא כותב "‪  ‬מעל‬
‫‪27‬‬ ‫המזבח החיצון תוקד"‪ ,‬מובן‪ ,‬שזהו דין מדיני המזבח‬
‫‪28‬‬ ‫החיצון‪ ,35‬אשר ‪  ‬צריכה גם להדליק את‬
‫‪29‬‬ ‫המנורה ‪) 36‬כיקידות אחרות(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫ובמיוחד כאשר כך מובן לפי הפשט‪ ,‬כי התורה‬
‫‪31‬‬ ‫קבעה ענין זה בפרשת המזבח החיצון‪ ,‬ולא בפרשת‬
‫‪32‬‬ ‫המנורה‪.‬‬
‫חובת הדלקת המנורה מן האש שעל המזבח‬
‫‪.Ê‬‬
‫‪'‰ ˙„ÂÚ ‰‡‰‰‬‬
‫‪33‬‬ ‫ההוראה הנלמדת מכך בעבודת ה' היא‪:‬‬
‫‪34‬‬ ‫כלי המשכן והמקדש נחלקים‪ ,‬בכלליות‪ ,‬לשני‬
‫‪35‬‬ ‫סוגים‪ :‬הכלים שעמדו בפנים – המזבח ‪ ,‬מנורה‬
‫‪36‬‬ ‫ושולחן‪ .‬והחיצוניים – המזבח ‪ ‬וכו'‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫סוגים אלו מקבילים לשני דרכי עבודת ה' עלֿידי‬
‫‪38‬‬ ‫האדם‪ :‬עבודת האדם עם עצמו – בפנים‪ ,‬ועבודת‬
‫‪39‬‬ ‫ההשפעה על הזולת‪ ,‬קירוב היהודים שהם ב"חוץ"‬
‫‪40‬‬ ‫ותיקון חלקו בעולם שבחוץ‪ ,‬כמזבח החיצון‪ ,‬אשר‬
‫‪41‬‬ ‫דוקא עליו הקריבו את קרבנות ‪ –  ‬בירור‬
‫‪42‬‬ ‫וזיכוך עניני העולם ‪.37‬‬
‫התורה ‪43 ,38‬‬ ‫ביתר פירוט‪ :‬הדלקת המנורה היא ענין‬
‫‪44‬‬ ‫שנאמר‪" 39‬כי נר מצוה ותורה אור"‪ ,‬ועליה נאמר‪ ,‬כמו‬
‫‪ (34‬יומא שם‪ .‬ועד"ז בתו"כ )כנ"ל הערה ‪ (22‬ובירושלמי )כבהערה‬
‫‪.(27‬‬
‫‪  (35‬המערכות שעל המזבח החיצון עצמו‪ .‬וראה תוס' יומא שם‬
‫ד"ה תמיד‪ .‬ולהעיר מרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ )פ"ב ה"ה‪ .‬ובפיה"מ‬
‫יומא שם ספ"ד( דביוהכ"פ היו על המזבח ד' מערכות "מוסיפין מערכה‬
‫כדי להדר המזבח ולעטרו"‪ .‬ובגמ' שם )ועד"ז בתו"כ שלפניו(‪ :‬אש מחתה‬
‫ומנורה מניין‪.‬‬
‫‪ (36‬ואולי י"ל שעפ"ז דהדה"נ דהמנורה הוא דין במזבח עאכו"כ שכן‬
‫הוא בנוגע הלאו ד"לא תכבה" – ונפק"מ להלכה ד"המכבה אש על‬
‫המזבח עובר כו'" עד מתי נקרא "אש המזבח"‪ :‬אם עד שלוקחו במחתה‬
‫מעל המזבח ואז דוקא נק' "נתקה למצוה אחרת"‪ ,‬או גם אם רק הכינה‬
‫במזבח )ראה יומא מו‪ ,‬ב‪ .‬ובפרש"י שם‪ .‬רמב"ם הל' תמידין פ"ב ה"ו(‪,‬‬
‫ואת"ל שזהו דין במזבח‪ ,‬הרי כ"ז שלא הורידה מהמזבח עובר‪ ,‬ועפ"ז‬
‫יומתק ל' רש"י כאן "המכבה אש ‪ *‬המזבח"‪ ,‬ולא "המכבה אש‬
‫המזבח"** כברמב"ם שם‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (37‬ראה סהמ"צ להצ"צ מצות בנין מקדש פ"ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (38‬ראה תו"א פח‪ ,‬ב‪ .‬אוה"ת תרומה ע' א'תצא ואילך‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (39‬משלי ו‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪                         ‬‬
‫‪                        ‬‬
‫בצ‬
‫לא יהא כך‪ ,‬ולכן לא קיים איסור זה‪ ,‬ומותר להקריב‬ ‫‪1‬‬
‫מנחות מן התבואה החדשה ‪.30‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל אילו האיסור העיקרי הוא על הקרבת מנחה‬ ‫‪3‬‬
‫מן החדש לפני שמנחת שתיֿהלחם מתירה זאת‪ ,‬הרי‬ ‫‪4‬‬
‫האיסור הזה קיים גם לאחר שכבר הקריבו מנחה מן‬ ‫‪5‬‬
‫החדש‪ ,‬כל עוד לא הקריבו את מנחת שתיֿהלחם‬ ‫‪6‬‬
‫‪ ‬הבאת מנחות מן החדש‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫שאלה כזאת קיימת גם בעניננו‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬החיצון – האם היא חלק מדיני הדלקת המנורה‪,‬‬
‫‪ 11‬שהאש צריכה להילקח מן המזבח החיצון‪ ,‬או שמא זהו‬
‫‪ 12‬דין מדיני המזבח )שנאמר בפרשת המזבח(‪ ,‬אשר ממנו‬
‫‪ 13‬חייבים לקחת אש להדלקת המנורה ‪.31‬‬
‫‪ 14‬אחת ההשפעות המעשיות ממסקנות דיון זה היא‪:‬‬
‫‪ 15‬האם‪ ,‬כאשר מסיבה כלֿשהיא אין אש על המזבח‪,32‬‬
‫‪ 16‬מונע הדבר את הדלקת המנורה?‬
‫‪ 17‬אם זהו דין מדיני המנורה‪ ,‬הרי שכאשר אין אש על‬
‫‪ 18‬המזבח‪ ,‬איֿאפשר להדליק את המנורה‪ .‬אבל אם זהו‬
‫‪ 19‬דין מדיני המזבח‪ ,‬הרי שכשאין אש על המזבח‪,‬‬
‫‪ 20‬מתבטלת חובה זו‪ ,‬וצריך להדליק את המנורה מאש‬
‫‪ 21‬אחרת‪.‬‬
‫‪ 22‬להלכה נראה שזהו דין בהדלקת המנורה‪ ,‬שהאש‬
‫‪ 23‬צריכה להילקח מן המזבח החיצון‪.33‬‬
‫‪ (30‬ראה שפת אמת )שם סח‪ ,‬ב( דמתרץ החילוק דקודם העומר‬
‫וקודם שתה"ל שבמשנה שם דבשתה"ל הוי החסרון במצות שתה"ל ולא‬
‫פסול בהקרבה שבמנחות‪ ,‬וכ' שלכן אם עבר והקריב קודם שתה"ל שוב‬
‫רשאין אפי' לכתחילה להביא עוד מנחות קודם שתי הלחם‪.‬‬
‫‪ (31‬להעיר ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד הל' תמידין פ"ג הי"ג אם‬
‫זהו חיוב בנר מערבי‪ ,‬או שזה בעיקר דין שלילי‪ ,‬היינו "שלא יביא ממזבח‬
‫הפנימי ולא מבית הכירים"‪.‬‬
‫‪ (32‬אלא שיש לדון בזה )ע"ד ההלכה( אם אין מזבח אם יש להדליק‬
‫את המנורה ממ"ש בתוספתא )מנחות פ"ו ה"ו( השלחן ‪ ‬‬
‫מעכבין זא"ז‪ .‬ובירושלמי שקלים פ"ד ה"ב מחלוקת בזה‪ .‬ולדעת רבנן‬
‫שם אינן מעכבין )וראה שם‪ :‬כאן בעבודות שבפנים‪ ,‬כאן בעבודות‬
‫שבחוץ( – ראה בכ"ז לקו"ש חי"א ע' ‪ 117‬ואילך וש"נ )ושם‪ :‬שלדעת‬
‫הרגצובי הוא מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם הכלים הם חלקי המקדש(‪.‬‬
‫וראה מנ"ח )מצוה צה( דבלא מזבח החיצון אינו קרוי בית המקדש‪.‬‬
‫ובכל אופן – מקום לשאלה באם יש מזבח אבל אין אש על המזבח‬
‫)שחסר בנדבת העצים – ראה תענית כח‪ ,‬א – וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪ (33‬ראה רמב"ם וראב"ד שבהערה ‪ .31‬ולהעיר שהרמב"ם כתבו‬
‫בפ"ג המדבר במצות הדלקת המנורה ולא בפ"ב שהוא ע"ד אש המזבח‬
‫והמערכות שעליו‪.‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪   ‬‬
 ‫גצ‬ ‫‪   ‬‬

‫‪14‬‬ ‫יתרֿעלֿכן‪ :‬מדברי רש"י יוצא‪ ,‬שכבר בהיות האש‬ ‫על חובת תלמוד תורה‪" ,‬להעלות נר תמיד"‪ .‬וכאשר‬ ‫‪1‬‬
‫המנורה ‪15 ,46‬‬ ‫על המזבח החיצון היא קשורה לאש‬ ‫תורתו אומנותו‪ ,‬הרי הוא בבחינת "נר תמיד" ומקושר‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫ומשמעות הדבר בעבודת האדם היא‪ :‬כדי שאצל‬ ‫תמיד אל ה' ‪.40‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪17‬‬ ‫יושבֿהאוהל "תידלק" ותאיר "אש" ואור התורה‪ ,‬צריך‬ ‫עלול "יושב אוהל" לטעון; הרי הוא יכול להיות‬ ‫‪4‬‬
‫‪18‬‬ ‫להיות איכפת לו‪ 47‬שגם אצל יהודי הנמצא ב"חוץ"‬ ‫כמנורה דלוקה באופן של "להעלות נר תמיד"‪ ,‬ואין לו‬ ‫‪5‬‬
‫‪19‬‬ ‫ידלק ויאיר "‪  ‬נשמת אדם"‪ ,‬ורק אז הוא יכול‬ ‫צורך במצוות‪ ,‬ואפילו לא מצוה עוברת ‪ ,41‬ובודאי שאל‬ ‫‪6‬‬
‫‪20‬‬ ‫להצית את "נר ה'" שלו ב"אור התורה"‪.‬‬ ‫לו להתעסק עם עניני העולם או עם יהודי אחר שהוא‬ ‫‪7‬‬
‫‪21‬‬ ‫קשר זה של המנורה אל המזבח החיצון חשוב כל‬ ‫"בחוץ"?‬ ‫‪8‬‬
‫‪22‬‬ ‫כך‪ ,‬עד שהוא נרמז במילה "תמיד"‪ .‬כי התמידיות‬ ‫על כך ישנה ההוראה‪ ,‬שהמנורה צריכה להידלק‬ ‫‪9‬‬
‫‪23‬‬ ‫בעבודתו של יושבֿאוהל מתבצעת דוקא באמצעות‬ ‫‪ 10‬מאש המזבח‪ .‬ואמנם‪ ,‬ישנו המזבח הפנימי – העבודה‬
‫‪24‬‬ ‫עוברו את הנסיונות והקשיים של ה"חוץ"‪ .‬ורק על ידי‬ ‫‪ 11‬הנעלית של היהודי עם עצמו ועם פנימיות הלב ‪– 42‬‬
‫‪25‬‬ ‫השפעתו על יהודים אחרים הוא מגיע למעלת‬ ‫‪ 12‬אבל אור המנורה אינו נדלק ממנו‪ ,‬למרות שעמד‬
‫‪26‬‬ ‫התמידיות בעבודתו בלימוד התורה ‪.48‬‬ ‫‪ 13‬בסמוך לה ‪ ,43‬אלא דוקא ‪ 44‬מן המזבח ‪.45 ‬‬
‫‪   ‬‬

‫הל' חנוכה – מספרי נשא ו‪ ,‬כו )בשינוי לשון((‪.‬‬
‫‪ (46‬והיינו כי זהו דין באש המזבח )אבל את"ל שזהו דין באש‬
‫המנורה הרי כמו שהוא על המזבח אינו שייך למנורה‪ .‬אבל ראה לעיל‬
‫הערה ‪ ,(36‬וכמו במערכה שני' של קטורת )ואש מחתה( שעל מזבח‬
‫החיצון – שבגמ' ותו"כ באים ביחד )וראה לעיל הערה ‪.(35‬‬
‫‪ (47‬ולהעיר אשר סדר היום צ"ל‪ :‬יהיב פרוטה לעני והדר מצלי )ב"ב‬
‫י‪ ,‬א‪ .‬שו"ע או"ח סו"ס צב( ומביהכנ"ס לביה"מ )שו"ע או"ח סקנ"ה(‪.‬‬
‫‪ (48‬להעיר מרשב"י )שתורתו אומנתו( שתחילת ענינו בצאתו‬
‫מהמערה אתקין מילתא )שבת לג‪ ,‬סע"ב(‪.‬‬
‫)שבת פח‪ ,‬סע"ב(‪ .‬שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם )רמב"ם סוף‬
‫‪ (40‬ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקנב ואילך‪.‬‬
‫‪ (41‬ראה ירוש' ברכות פ"א ה"ב‪ :‬ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות‬
‫סוכה ולעשות לולב כו'‪ – .‬ולהעיר ‪ ‬להש"ס דאפילו ‪ ‬סוכה‬
‫ולולב מפסיק‪ .‬ואכ"מ‪.‬‬
‫‪ (42‬ראה לקו"ת דברים עח‪ ,‬ד‪ .‬פו‪ ,‬ד‪ .‬מצות בנין מקדש שם‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ (43‬ראה יומא שם מה‪ ,‬ב‪ .‬ראב"ד שבהערה ‪.31‬‬
‫‪ (44‬ועד"ז במזבח הפנימי שמערכה שני' של קטורת )של מזבח‬
‫הפנימי( צ"ל על מזבח החיצון )יומא ותו"כ שם(‪.‬‬
‫‪ (45‬להעיר שנתינת התורה – באה ע"י מענת משה ‪ ‬ירדתם‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬יג ניסן‪ ,‬ה'תשכ"א‬

‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫מר צבי שי' גת‬

‫שלום וברכה!‬

‫אחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו ממקום משרדו החדש בסנגל‪ ,‬ובהתענינות קראתי על‬
‫דבר פרטי עבודתו שם‪ .‬תקותי אשר בכל מקום שמבקר‪ ,‬אם נמצאים שם אחינו בני ישראל‪ ,‬ולכאורה‬
‫אין לך מדינה ועיר שאין שם מבני ישראל‪ ,‬משתדל להפגש אתם ומזכירם ומעוררם ומעודדם על גזע‬
‫צור מחצבתם‪ ,‬וכו' וכו'‪ .‬והרי לא תמיד יודעים אנו בפעולותינו בעולם הזה מהו העיקר‪ ,‬עד שאפשר‬
‫הדבר שמסבב הסיבות גורם לכמה סיבות ופעולות וענינים בשביל מאורע אחד‪ ,‬פגישה אחת ופרט‬
‫אחד‪ .‬ורואים זה גם בסדר הטבע הסובב אותנו‪ ,‬ולדוגמא בעולם הצומח‪ ,‬הרי ההפרי' הבאה על ידי‬
‫אבק הזרע הנפוץ בכמה מליונים‪ ,‬רק אחדים מהם מפריחים ומצמיחים‪ ,‬ועל דרך זה גם בנוגע לגרעינים‬
‫וזרעים וכו'‪.‬‬
‫ת"ח על כתבו הפרטים בנוגע לכפר חב"ד אשר באה"ק ת"ו והתפתחות ההתישבות שלהם‪.‬‬
‫כמנהג ישראל המסורתי‪ ,‬הנה בהתקרבנו לחג המצות זמן חירותנו‪ ,‬אחתום באיחולים לבביים‬
‫לחג כשר ושמח ולחירות אמתית בעניני הגוף והנפש גם יחד‪ ,‬חירות אמתית מכל הענינים המבלבלים‬
‫ומפריעים איש איש במלוי תפקידו שהטילה עליו ההשגחה העליונה‪.‬‬
‫בכבוד ובברכה‪.‬‬
 ‫ילקוט לוי יצחק על התורה‬ ‫דצ‬

‫נרמז שבירת ז"א ו' אותיות אב"ג‪ ,‬ושבירת המלכות י'‪,‬‬ ‫בראשית לו‪ ,‬לג־לד‪ :‬וַ ָ ּי ָמת ָּבלַ ע וַ ִ ּי ְמל ְֹך ַּת ְח ָּתיו יוֹ ָבב ֶּבן־‬
‫ששניהם אב"ג י' נתוצו כמ"ש בע"ח‪ .5‬שיעור רשות‬ ‫זֶ ַרח ִמ ָּב ְצ ָ ֽרה‪ :‬וַ ָ ּי ָמת יוֹ ָבב וַ ִ ּי ְמל ְֹך ַּת ְח ָּתיו ֻח ׁ ָשם ֵמ ֶא ֶרץ‬
‫הרבים שרחבו ו"י‪ 6‬אמות‪.‬‬ ‫ַה ֵּ ֽת ָימ ִנֽי‪:‬‬
‫ובסיבת שבירתו‪ 7‬נתבטלו האחוריים דאו"א‬
‫‪8‬‬
‫קל‬
‫והאחוריים דישסו"ת‪ ,‬האחוריים דישסו"ת בשבירת‬
‫המלכות‪ ,‬והאחוריים דאו"א בשבירת ז"א כמ"ש בע"ח‬ ‫בהשם ואותיות "יובב" לשבירת מלכין דתהו‪ ,‬הז'‬
‫רמז ׁ ֵ‬
‫שם‪.‬‬ ‫מדות‪ ,‬והאחוריים דמוחין‬
‫זהו השני ביתי"ן‪ ,‬ב' א' האחוריים דישסו"ת‪ ,‬ב' ב'‬
‫‪9‬‬
‫המלך יובב‪ ,‬הוא חסד‪ 1‬דקליפה ששרשו מחסד‬
‫האחוריים דאו"א‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫דתהו‪ ,‬שנשבר‪ .‬אותיות י"ו רומזים על מלכות וז"א‬
‫לקוטי לוי יצחק‪ ,‬הערות לזהר בראשית עמוד רלח‬ ‫‪4‬‬
‫כמו‪ 2‬ו"י שנשברו‪ ,‬כי בהמלך דחסד שהוא‪ 3‬אבגית"ץ‬

‫‪ )1‬פירוש‪ :‬כמבואר בעץ חיים (המצויין כאן) דהז' מלכי אדום הם‬
‫ואמנם אחר התיקון נקרא רה"י‪ .‬והנה הז' מלכים הנקרא אבג"י הלא‬
‫הם נתצו ונשברו ומתו וז"ס ת"ץ** של אבגית"ץ ויען שמן החסד‬
‫התחיל מיתת המלכים כנ"ל לכן נרמזו בשם זה הראשון‪.‬‬
‫‪ )5‬שער ט‪.‬‬
‫‪ )6‬ראה שבת צט‪ ,‬א‪ .‬שו"ע אדמו"ר הזקן הלכות עירובין סימן שמה‬
‫הל' יא‪ .‬ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק א' סימן קפ‪ .‬ראה לעיל הערה ‪.4‬‬
‫‪ )7‬בקליפה‪ ,‬ע"י שיש ירידה ושבירה בהמדות‪ ,‬עי"ז יש שבירה‬
‫בה"שכל" (או"א וכו')‪ ,‬וראה הביאור לעיל סימן קטו הערה ‪.3‬‬
‫‪ )8‬בענין השבירה בז' תחתונים והאחוריים דאו"א‪ ,‬ראה ספר מאמרי‬
‫אדמו"ר האמצעי דברים חלק א' עמוד ח ואילך‪ .‬ספר המאמרים‬
‫תקס"ה חלק ב' עמוד תתקנא‪ .‬ועיין לעיל בההקדמה כללית קודם‬
‫סימן צו‪.‬‬
‫השם "יובב"‪ ,‬האות "ב"‬ ‫‪ )9‬פירוש‪ :‬מרמז השני אותיות בב' של ׁ ֵ‬
‫ראשונה לשני בחי' אחוריים ‪ )1‬דישראל סבא‪ )2 ,‬ותבונה‪ ,‬והאות ב'‬
‫השני' מרמז ג"כ לשני בחי' ‪ )1‬האחוריים דאב (חכמה)‪ )2 ,‬האחוריים‬
‫דאם (בינה)‪.‬‬
‫ֵ‬
‫סך הכל ארבעה בחי'‪ ,‬וזהו מ"ש ב' א' — היינו האות "ב" ראשונה‬
‫של "יובב"‪ ,‬וב' ב' — הוא האות "ב" השני' ד"יובב"‪.‬‬
‫*) ר"ת "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה"‪.‬‬
‫**) ראה גם לעיל סימן קיא בסופו‪.‬‬
‫כנגד הז' מדות רעות דתהו‪ ,‬ומלך בלע כנגד בחי' דעת דקליפה (ראה‬
‫סימן קיא הערה ‪ ,)9‬ומלך יובב כנגד חסד דקליפה‪ .‬ראה גם לעיל‬
‫סימן קכג‪ .‬קכט‪.‬‬
‫‪ )2‬ראה לקוטי לוי יצחק‪ ,‬הערות לספר התניא עמוד י וז"ל‪ :‬ידוע‬
‫דז"א ומל' בסוד שרש‪ ,‬ז"א הוא רק ו' נקודות ו' קצוות‪ ,‬ומל' נקודה‬
‫אחת‪ ,‬וע"י קיום תורה ומצות מגדילים את ז"א שיהי' לו מוחין ג"כ‪,‬‬
‫שת ָּבנֶ ה ותהי' פרצוף שלם ע"ש‪ .‬ראה הערה ‪.4‬‬
‫ומגדילים את מלכות ִּ‬
‫‪ )3‬פירוש‪ :‬מבואר בעץ חיים (המצויין כאן ראה הערה ‪ .4‬ועיין‬
‫ביאור הענין בחסידות אור התורה פרשת חוקת עמוד תשס ואילך)‪,‬‬
‫דבתפלת "אנא בכח" יש מ"ב תיבות הנחלק לז' שורות‪ ,‬והם כנגד הז'‬
‫מדות (וכמו שאומרים בספירת העומר ראה לעיל סימן קז)‪ ,‬ושורה‬
‫הראשונה "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" הוא ר"ת אבגית"ץ‬
‫כנגד חסד‪.‬‬
‫‪ )4‬שער (ט) שבירת הכלים פרק ב' וז"ל‪ֵ ׁ :‬שם* אבגית"ץ הוא בספי'‬
‫חסד כנודע לפי שממנו מתחיל (ביטול) מיתת המלכים‪ ,‬לכן בשם‬
‫זה נרמז מיתת שבעה מלכים‪ ,‬וזהו פי' אבגית"ץ כמו אבג"י ת"ץ‪ ,‬כי‬
‫אבג"י גימ' י"ו והם סוד ז' מלכים‪ ,‬כי י' הוא במלכות שהיא נקודה‬
‫א' לבד‪ ,‬והוא י' של אבג"י‪ ,‬ואותיות אב"ג הם ו' בגימ' והם ו"ק דז"א‬
‫והרי הם ז' מלכים‪ .‬וז"ס שארז"ל (שבת צט‪ ).‬כי רה"ר רחבו י"ו אמה‪,‬‬
‫כי הרי אלו הז' מלכים הם הנקראים רה"ר בהיותן קודם התיקון‬

‫‪ ‬‬ ‫‪       ‬‬

‫רביעי ‪‬עמ' א‬
‫ליום‪‬‬
‫זרה‪‬‬
‫עבודה‪‬‬
‫למס' ‪‬‬
‫‪‬‬
‫המשך ביאור‬
‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪          ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪            ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪     ‬‬‫‪    ‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪        ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪       ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪            ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪      ‬‬‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬
‫הצ‬ ‫מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח ‪ -‬פרשת צו‬
‫וקרבן תודה אינו בטל‪ ,‬וע"ש במתנת כהונה דהתמידים‬
‫ומוספים ג"כ לא יבטלו ועמ"ש ע"פ כי חסד חפצתי ולא‬
‫זבח‪ ,‬יש לפרש ע"ד כל המועדים בטלים לע"ל‪ ,‬ופי' בתורה‬
‫אור בד"ה ויושט המלך לאסתר שהמועדים הן עליות‬
‫כנסת ישראל‪ ,‬בפסח בבחי' חסד כו'‪ ,‬אכן לעתיד לבוא יהי'‬
‫גלוי אור ה' למטה וזהו אשת חיל עטרת בעלה וא"כ אין‬
‫שייך עליות‪ ,‬וזהו ע"ד מה שכתוב ע"פ כי ההרים ימושו כו'‬
‫שההרים הם בחי' עליות כנ"י והיינו ע"י שיהי' הגילוי למטה‬
‫וזהו וחסדי כו' וברית שלומי כו' והיינו ע"י המשכה מא"א‬
‫דקמי' מעלה ומטה שוין יעו"ש‪.‬‬
‫והנה הקרבנות הם ג"כ עליות והתקרבות כנ"ל מלמטה‬
‫למעלה לכן הם בטלים כיון שיהי' הגילוי למטה‪ ,‬אך קרבן‬
‫תודה שהיא הודאה ע"ד לך טוב להודות כו' הודו לו ברכו‬
‫שמו הנה בבחי' שמו שייך ברכה אבל בו ית' אין שייך רק‬
‫הודאה לבד‪.‬‬
‫עוד יש לומר ע"ד אחר הנה המועדים הן גילוי אור הבינה‬
‫במדות כמ"ש ע"פ להקריב לי במועדו‪ ,‬ובד"ה הוי' לי בעוזרי‪,‬‬
‫ובד"ה מצה זו ובינה נק' עלמא דאתכסיא ובמועדים נמשך‬
‫הגילוי משם‪ ,‬וכמ"ש ע"פ בנהר יעברו ברגל שבכל רגל מג'‬
‫רגלים עוברים בנהר היוצא מעדן שהוא בינה כו'‪ ,‬ולעתיד‬
‫לבוא יהי' עלמא דאתכסיא בגילוי ממש כמ"ש ואמר ביום‬
‫ההוא הנה אלקינו זה‪ ,‬וזהו והניף ידו על הנהר כו' ולכן יהי'‬
‫הכינור של שמונה נימין‪.‬‬
‫לכן המועדים יהיו בטלים דא"צ להמשיך אור הבינה‬
‫במדות כיון שהבינה יהי' בבחי' גילוי כמו המדות‪ ,‬וכמו ע"ד‬
‫שעכשיו בשבת ויו"ט א"צ תפילין כו'‪ ,‬משא"כ הלכות שהם‬
‫מיסוד אבא הרי הם למעלה מהבינה וכמ"ש כי טובים דודיך‬
‫מיין ערבים עלי דברי סופרים כו' לכן אינן בטלות ועמ"ש‬
‫מזה בד"ה יביאו לבוש מלכות‪.‬‬
‫דעבירה של חטא מזיד שעשה היתה גוררת לו עבירה של‬
‫ולכן הקרבנות ג"כ בטלים דמבואר באגרת הקודש סי'‬
‫שוגג וא"כ כיון דלעתיד לא יהא מצוי חטא מזיד שיבטל‬
‫כ"ח הקרבנות שע"ג המזבח הן בחי' העלאת מ"ן מנפש‬
‫היצה"ר מן העולם גם חטא שוגג לא ימצא לכן יבטל לעתיד‬
‫הבהמית שבנוגה אל שרשן ומקורן הם בחי' ד' חיות‬
‫שבמרכבה כו' ועי"ז נמשך ויורד מים דכורין מז"א‪ ,‬א"כ‬
‫הקרבנות הם להמשיך יחוד ז"א ונוקבא‪ ,‬וכיון שלע"ל יהי'‬
‫אור הבינה בגילוי וגם ז"א ונוקבא יהיו תרין ריעין‪ ,‬א"כ‬
‫א"צ לקרבנות‪ ,‬אבל התודה שהיא המשכת יחוד אב ואם‬
‫שלמעלה מעלמא דאתכסיא זה לא יבטל וכמו ההלכות‪,‬‬
‫וכמ"ש מזה ע"פ מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ ר"ת‬
‫הלכה שהתודה והלכות לא יבטלו גם לע"ל שיהי' אור‬
‫הבינה בגילוי כי הם המשכות יסוד אבא כו' ועמ"ש ע"פ‬
‫ועתה אלקינו מודים אנחנו לך ומהללים כו'‪ ,‬שם נת' ענין ג'‬
‫בחי' הלל ברכה והודאה‪.‬‬
‫אור התורה פ' ויקרא ח"א עמוד כ"ג‬
‫ב‪ .‬במד"ר פ' צו פ"ט כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא‬
‫ז‪ ,‬יב – אם על תודה יקריבנו והקריב‬
‫על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן‬
‫ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורבכת‬
‫חלות בלולות בשמן‬
‫א‪ .‬בשל"ה דף כ"ד הקשה על מדרש תהלים במזמור‬
‫לתודה דאמר שם ר"י כל הקרבנות יהיו בטלים לעתיד‬
‫לבא וקרבן תודה אינו בטל‪ .‬והקשה הא בנין בית שראה‬
‫יחזקאל הוא הבית שלעתיד הזכיר שם קרבנות של חטאות‬
‫ואשמות‪ .‬ודחק שם לתרץ‪.‬‬
‫ולא קשה מידי דהא איתא ביומא דף פ' אמר ר"א האוכל‬
‫חלב בזמן הזה יכתוב שיעורו ופירש"י בד"ה אי נימא שמא‬
‫יבנה ביהמ"ק בימיו ותתחדש הלכה ויאמרו שחייב קרבן‬
‫על כזית קטן כו'‪ ,‬הרי יהי' לעתיד חטאות ואשמות מאותם‬
‫שנתחייבו כבר בעולם הזה אבל שיתחייבו אז בקרבנות‬
‫אלו‪ ,‬וזה יהי' בטל לעתיד‪.‬‬
‫והנה הא דלעתיד יבוטל קרבנות של חטאות ואשמות‬
‫כתב השל"ה שם הטעם לפי שאז יבטל היצה"ר מן הארץ‬
‫ויתמו חטאים וכו'‪ .‬וצריך ליישב טעמו הא ודאי חטאות‬
‫ואשמות אינם באים אלא על חטא שוגג ואין יד יצה"ר‬
‫בחטא של שוגג‪.‬‬
‫ונראה ליישב זה לפי טעמו עפ"י מה דאיתא בספר‬
‫האלשיך פרשה זו על פסוק נפש כי תחטא בשגגה מכל‬
‫מצות אשר לא תעשינה ועשה אחת מהנה הא דצריך להביא‬
‫קרבן על חטא שוגג לפי כי גם בלא דעת נפש לא טוב לפי‬
‫שעל ידי שנפשו מטומאת מקודם ע"י חטא מזיד הלכך בא‬
‫על ידו חטא של שוגג שאם הי' צדיק ולא חטא במזיד לא‬
‫הי' בא תקלה של שוגג על ידו‪ ,‬וזה שאמר נפש כי תחטא‬
‫בשגגה‪ ,‬זה בא לו מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ועשה‪,‬‬
‫חטאות ואשמות אף שהם באים על חטא שוגג‪.‬‬
‫ולי נראה הטעם הא דלעתיד יבטל קרבן חטאות‬
‫ואשמות לפי דאיתא בילקוט ירמי' דף ס"ו וז"ל בעוה"ז‬
‫אדם מלקט תאנה בשבת אין התאנה אומרת כלום אבל‬
‫לע"ל היא צווחת ואומרת שבת הוא‪ ,‬אדם שוכב עם אשתו‬
‫נדה אין מי שיעכב על ידו אבל לע"ל אבן מקיר תזעק‬
‫ואומר לו נדה היא‪ ,‬הרי לפי"ז בל יראה ובל ימצא לעתיד‬
‫חטא שוגג שהרי יהי' לו מזכירין החטא אשר ירצה לעשות‪,‬‬
‫לכן יבטל אז הקרבן חטאות ואשמות הבא על השוגג‪.‬‬
‫לוית חן‬
                ‫וצ‬
     

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫א‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤  ¬¥ © § ©  
−¨Ÿ § 

‡„» ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ Ô‰‡
… ¬« ˙È» „wt
≈« ‫ב‬ 
® ¨ Ÿ «¨ 
−© Ÿ¬  Ÿ ½ ¥ 
´¨ ¨ ¤ § Æ
Ÿ £ «© ¤  ³© 
‡„˜BzÓc
»¿ ƒ ¿ ÏÚ« ‡˙ÏÚ
»»¬ ‡È‰ƒ ‡˙ÏÚc
»»¬ « ‡˙ÈB‡
»¿«
‡˙M‡Â
»» ∆¿ ‡Ùˆ
»¿« „Ú« ‡ÈÏÈÏ
»¿ ≈ Ïλ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« Æ
¨ § ©¸ © ¨ 
© ³¥ § ¦ © ©  ¸¨ § « Á© ¨¿ Ÿ «¨  ´¦
:d≈ ‡„˜È
»¿» ‡‰z
≈¿ ‡Áa„Ó„
»¿¿« ¿ « 
© ¬ 
© −¥ § ¦ ©  ¬¥ § 
¤Ÿ ½ © ©
‫לכל‬
ָ ְ ‫אחת‬ ַ ַ ‫תּוֹרה‬
ָ :‫וֹמר‬ ַ ‫ ל‬,‫לרבּוֹת הוּא ָבּא‬ ַ ְ '‫'תּוֹרה‬
ָ ‫שׁכּל‬ ֶָ ‫ ֶא ָלּא ְלשׁוֹן ֵזרוּז‬,"‫"צו‬ ַ ‫ ∑ )ת"כ( ֵאין‬Ô‰‡
… ¬« ˙‡∆ ˆ«  
‡Â‰ƒ .‫שׁאם ָעלוּ ֹלא ֵ ְירדוּ‬ ִ ֶ ,‫וּלין‬ִ ‫ואפלּוּ ְפּס‬ִ ֲ ַ ,‫וֹלים‬ִ ‫ָהע‬ ‫ ַה ָכּתוּב‬‫צרי‬ִ ָ ‫בּיוֹתר‬
ֵ ְ :‫שׁמעוֹן‬ ְ ִ ‫אמר ַר ִבּי‬
ַ ָ .‫וּלדוֹרוֹת‬ ְ ‫ִמָיּד‬
,‫בּהן‬
ֶ ָ ‫יּוֹצא‬ ֵ ‫וכ‬
ַ ְ ‫ואת ַה ִ ְנּר ָבּע‬
ֶ ְ ‫וֹבע‬
ַ ֵ ‫למעט ֶאת ָהר‬ֵ ַ ְ ∑ ‰ÏÚ‰
»… » ‰ÏÚ‰
»… » ˙Bz« ˙‡Ê… .‫חסרוֹן ִכּיס‬ ְ ֶ ‫שׁיּשׁ בּוֹ‬ֵ ֶ ‫בּמקוֹם‬ ָ ְ ‫לזרז‬
ֵָ ְ
.‫לעזרה‬
ָ ָ ֲ ָ ‫שׁבּאוּ‬
ָ ֶ ‫קדם‬ ֶֹ ‫שׁנּפסלוּ‬ ְ ְ ִ ֶ ,‫בּקּדשׁ‬
ֶֹ ַ ‫פּסּוּלן‬
ָ ִ ‫היה‬ ָ ָ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫חלבים‬
ִ ָ ֲ ‫הקטר‬
ֵ ְ ֶ ‫לל ֵמּד ַעל‬
ַ ְ ‫הענין ַהֶזּה ָבּא‬ָ ְ ִ ָ ‫הרי‬ ֵ ֲ ∑ 'B‚¿
.(‫וּזבחים ֶ ֶפּרק ג ֶ ֶוּפרק ד‬
ִ ָ ְ ‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫בּתוֹרת‬
ַ ְ ‫הענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫)כּל‬
ָ ,‫וּלין‬
ִ ‫וּלל ֵמּד ַעל ַה ְפּס‬
ַ ְ ,‫לּילה‬
ָ ְ ַ ‫כּשׁר ָכּל ַה‬
ֵ ָ ‫שׁיּהא‬ ֵ ְ ֶ ‫ְואיברים‬
ִָ ֵ
;‫עלה – ֹלא ֵֵירד‬ ָ ָ ‫ואיזה ִאם‬
ֶ ֵ ְ ,‫עלה – ֵֵירד‬ ָ ָ ‫איזה ִאם‬ ֶ ֵ
               


  
  

‫לטע‬ְ ִ ‫האד‬
ָ ָ ָ ‫ל‬‫ ָיכ‬‫־‬ ֵ ‫וא‬ ִ ְ ,‫תר‬ ֵ ‫י‬ְ ‫הר‬ ֵ ָ‫לה‬
ִ ְ ‫צרי‬ ִ ָ ‫ר‬‫ִצ‬ ‫צרי‬ ִ ָ ‫תר‬ֵ ‫י‬"ְ ‫"י‬‫ר‬ִ ַ ‫מפר‬ ֵ ָ ְ (‫ ב‬,‫" )ו‬‫אהר‬ֹ ֲ ַ ‫"צו ֶאת‬ ַ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ַעל ַה‬
‫צי‬ִ ‫הכי ְנח‬
ִ ֲ ‫ברי‬ ִ ָ ְ ‫ ַה‬‫ערכה ֵה‬‫ל‬ ָ ָ ֲ ַ ַ ‫עצי‬ ִ ֵ ֶ ‫וקא‬‫־‬ ָ ְ ַ ‫או‬ֶַ ."‫יס‬ִ ‫ר‬ָ ‫ ִח‬  ֵ ֶ ‫מק‬ ָ ְ ‫לזרז‬ֵ ָ ְ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫ַה‬
‫צריכי‬
ִ ִ ְ ‫ולכ‬
ֵ ָ ְ ,‫תר‬ֵ ‫ י‬‫צי‬ ִ ‫ח‬ְ ‫ ַה‬‫ברי‬ ִ ָ ְ ֵ‫לי י‬ ַ ‫ ְוא‬,‫ו‬ָ ‫עכ‬ ְַ ‫לא‬ ֵ ְ ‫גע‬‫נ‬
ַ ֵ ְ ‫א‬ָ ‫וקא‬ ָ ְ ַ ‫ז ֶזה‬‫נאמר ֵזיר‬ ַ ֱ ֶ ‫ע‬ַ ‫ ַמ‬ֵ‫לע‬ ַ ְ ֵ‫י‬
.‫אחרי‬ ִ ֵ ֲ ‫לדברי‬ִ ָ ְ ִ ‫ר‬ִ ‫י ַה‬ֵ ‫כס‬ ְ ַ ְ  ֵ ַ ְ ‫לה‬ְִ ?‫יס‬ִ ‫חסר‬ ְ ֶ ‫ה‬ ֶ ָ ֵ ֶ ‫ת‬‫אחר‬ ֵ ֲ ‫ת‬‫מצ‬ ְ ִ ְ ‫ולא‬ ֹ ְ ,‫ח‬‫ז‬ַ ֵ ְ ִ ‫ַה‬
‫ב‬‫ת‬ָ ‫ ַה‬‫צרי‬ִ ָ ָ ,‫ר‬‫י ִצ‬ֵ ‫כס‬ ְ ַ ְ ‫ר‬ָ ‫ד‬
ֻ ְ ֶ ְ ‫א‬ָ ‫וקא‬ ָ ְ ַ ‫ולכ‬
ֵָ ְ :‫נ‬‫ ְלק‬‫האד‬ ָ ָ ָ ‫דת‬ ַ ‫עב‬ֲ ַ ‫לבאר ֶזה‬ ֵ ָ ְ ֵ‫ְוי‬
‫ ָמק‬‫ ֵאי‬,‫ה‬ֶ ‫ת ַמ‬‫לע‬ ֲ ַ ‫ה‬‫מצ‬
ֶ ַ ְ ‫"ה‬ ָ ָ ‫ה‬
ַ ֶ ְ ֶ ‫לזרז‬ ֵ ָ ְ ‫להזהיר‬ִ ְְַ ,‫זה‬ֶ ָ ‫צא‬ֵ ‫וכ‬ַ ְ ‫צדקה‬
ָ ָ ְ ִ ,‫יס‬ִ ‫חסר‬ ְ ֶ ‫ה‬ ֶ ָ  ֵ ֶ ‫ת‬‫אחר‬ ֵ ֲ ‫ת‬‫מצ‬ ְְִ
‫עצי‬ִ ֵ ‫רי‬
ִ ָ ֶ ‫ה‬‫מצ‬ ֶ ַ ְ ‫"ה‬ ָ ָ ‫ה‬ַ ֶ ‫כ‬
ְ .‫־אד‬ ָ ָ ‫ני‬
ֵ ְ ‫ת‬‫נ‬ְ ‫לח‬ ְֶ ֵ ַ ‫"ה ְי‬ ָ ָ ‫ה‬
ַ ֶ ‫האד‬ָ ָ ָ ‫ח‬‫ט‬
ַ ָ ‫ה‬ ֶ ָ ‫י‬ִ ,‫ל־‬
ָ ָ ‫ז‬‫לזיר‬ ֵ ְ ‫צרי‬ ִ ָ ‫ֵאי‬
‫ת ִע‬‫לע‬ ֲ ַ ‫ריכי‬
ִ ִ ְ ֶ ‫ ַמה‬‫ה‬ ֶ ֶ ‫בר‬ ָ ָ ‫אי ַה‬ַ ‫ ַו‬,‫ערכה‬‫ל‬ ָ ֲָ ַ ַ ֶ ‫ס‬ ֶ ֶ ‫ב‬
ַ ,ֶ ‫ס‬ ֶ ֶ ‫הרי ֶזה‬ֵ ֲ ,‫לא ֶזה‬ ֹ ְ ‫ואפיל‬ ִ ֲ ַ .‫חזרה‬ ָ ָ ֲ ַ ‫ל‬
.‫ס‬
ֶ ֶ ‫ַה‬ .‫ח‬‫לה ַעל ר‬ ֶ ‫כל ָהע‬ ָ ְ ‫ת‬‫לע‬ ֲ ַ ‫א‬‫ל ה‬‫ָיכ‬
‫י‬ֵ ‫בכס‬
ְ ַ ְ ,‫ר‬‫י ִצ‬ֵ ‫ס‬ ְ ַ ‫א ִמ‬‫ה‬ֶ ֵ ‫הק‬ ְ ֶ ‫לממ‬ ָ ְ ‫יע‬
ַ ִ ַ ֶ ְ ‫אבל‬ ֲָ
               


   
  
    
 
ֵ ‫מק‬
ַ ְ ‫ולכ‬ ֵ ָ ְ ‫"ה‬ָ ָ ‫ה ַה‬‫צ‬ ָ ִ ָ ‫י‬ִ .‫ ב‬.‫ת‬‫צ‬ ְ ִ ‫ ַה‬‫ק‬ ִ ְ ‫עלה‬
ָ ֲ ַ ‫וה‬
ְַ ‫י‬‫יר‬
ִ ֵ ‫ני‬ ֵ ְ ‫נ‬ ָ ְ ֶ‫ ב( י‬,‫" )ו‬‫אהר‬ֹ ֲ ַ ‫"צו ֶאת‬ ַ ‫ק‬‫ס‬‫ל‬ ָ ַ ‫ר‬ֶ ‫ק‬ְֶ
‫עלה‬
ָ ֲ ַ ‫ ַה‬‫כל‬ ְ ִ ְ ‫בי‬ ִ ֵ ֶ ‫ד‬ַ ‫ולא ִמ‬ ֹ ְ ,'‫ל‬‫לת ע‬ ַ ָ ‫'ק‬
ַ ְ ‫תיו‬‫מצ‬
ָ ְִ ְ ‫ ִמ‬.‫ ב‬.‫י‬‫ ִצי‬ְ ‫ ִמ‬.‫ א‬:"‫"מצוה‬ ָ ְ ִ ‫תיבת‬ַ ֵ ְ ‫רי‬ִ ְ ‫ַה‬
‫"ה‬ ָ ָ ‫לה‬
ַ ַ "‫ר‬‫וחי‬ ִ ְ ‫"צותא‬
ָ ְ ַ ‫ר ַה‬ַ ‫ע‬ִ ֶ ‫מרי‬ ִ ְ ‫ועל ֶזה א‬ ַ ְ .‫זה‬
ֶָ ֶ ‫ת‬‫צ‬ ְ ִ ‫ ַה‬
ִ ֶ (‫ד‬‫ ְוע‬.‫ ג‬,‫תי מה‬‫חק‬
ַ ֻ ְ '‫רה‬ ֵ ִ "‫ר‬‫וח‬
ָ ‫טי‬‫)'לק‬ ִ ְ ‫"צותא‬
ָ ְַ
,‫"ה‬ ָ ָ ‫לה‬
ַ ַ ‫עצמ‬ ְ ַ ‫ל ֶאת‬ֵ ‫ב‬ ַ ְ ֶ ְ ‫א‬‫ת ה‬‫צ‬ ְ ִ ‫ ַה‬‫על־ידי ִק‬
ְֵ ַ ֶ ‫ני‬
ֵ ְ ֶ ‫מר‬‫ל‬ ַ ֵ‫ ְוי‬.‫"ה‬ ָ ָ ‫לה‬
ַ ַ ‫ראל‬
ֵ ָ ְ ‫ר ֶאת ִי‬ֵ ‫מק‬ַ ְ ‫ר‬ֵ ‫מח‬ ְַ
‫ני‬
ֵ ְ ‫א ַרק ִמ‬ָ ‫ ֶא‬‫כל‬ ְ ִ ְ ָ ‫בי‬ ִ ֵ ֶ ‫ד‬ַ ‫תיו ֹלא ִמ‬‫מצ‬ ָ ְ ִ ֵ ‫מק‬
ְַ ‫ל‬‫די ָיכ‬ִ ‫ה ְיה‬ֵ ‫ה‬
ִ ְ :‫ני‬ ִ ֵ ‫אחד ֶאת ַה‬ ָ ֶ ‫מבארי‬
ִ ֲ ָ ְ ‫ ֵא‬‫י‬‫יר‬
ִ ֵ
.‫"ה‬
ָ ָ ‫ה ַה‬‫צ‬ ָ ִ ָ ֶ ,"‫י‬‫"צי‬ִ ‫ַה‬ ‫קר‬
ֶ ֹ ‫ ַה‬‫כל‬
ְ ִ ְ ‫מבי‬ ִ ֵ ‫י‬ִ .‫ א‬:‫טעמי‬ ִ ָ ְ ‫ני‬ֵ ְ ‫ת ִמ‬‫מצ‬ְ ִ ֵ ‫לק‬ְַ


    
     
   
   
               
  
      

          
  
 
        
  
    
      
     
     
    
         
     
  
     
        

  
        
   
     
          
   
           
 
   
 
          
      
             

        
       
   
 
     
      
   
        
    
      
  
‫זצ‬ ‫‪              ‬‬
‫‪                ‬‬
‫‪‬ח‪‬ת‪.‬‬
‫ללא ְ ִ‬
‫ִמַ‪‬ד‪ֹ ְ ,‬‬ ‫)ו‪ ,‬ב(‬ ‫אהר‪‬‬
‫ואת ַ ֲ ֹ‬
‫ְֶ‬
‫נמ ָ‪ַ ‬עד ס‪ָ ‬ל‬
‫־‪‬עמי‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ִ ְ‬
‫‪‬ת" ‪ַ ‬ה ִ‪ֵ ‬אינ‪ַ ‬חד ַ ֲ ִ‬‫‪‬לד‪‬ר‪‬ת‬
‫"‪ְ ‬לד‬ ‫‪‬לד‪‬ר‪‬ת )רש"י(‬ ‫'צו' ֶא ָ‪‬א ְל‪ֵ ‬זר‪‬ז ִמַ‪‬ד ְ‬ ‫ֵאי‪ַ ‬‬
‫‪‬פירי־‬
‫לפע ָ‪‬ה ז‪ֵ ‬יר‪‬ת ֵ ֵ‬‫‪‬בני‪ :‬א( יֵ‪ֻ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ני מ ָ ִ‬
‫‪‬ב ְ ֵ‬
‫ַה‪‬ר‪‬ת‪ִ .‬‬ ‫האד‪‬‬
‫‪‬דת‪ֶ ‬ל ָ ָ ָ‬ ‫‪‬לל‪‬ת ֲעב ָ‬ ‫‪‬ז" ‪ָ ְ ‬‬ ‫‪ֵ ‬זר‪‬ז‬ ‫‪‬א ְל‪‬‬ ‫'צו' ֶא ָ‪‬א‬
‫"אי‪ַ ' ‬צו‬
‫" ֵאי‪‬‬
‫‪‬מידית‪,‬‬
‫עצמה ִהיא ְ ִ ִ‬
‫‪‬ע ָ‪‬ה ַ ְ ָ‬
‫ֵ‪‬יר‪‬ת ַעד ס‪ָ ‬ל ַה‪‬ר‪‬ת; ב( ַה ְ ֻ‬ ‫‪‬קה‬
‫וה ְ ָ‬ ‫‪‬מחה ְ ַ‬
‫‪‬גלל ַה ִ ְ ָ‬
‫להי‪‬ת ִמ‪ִ ְ ‬זריז‪‬ת‪ַ ְ ִ ,‬‬ ‫צריכה ִ ְ‬
‫ְלק‪‬נ‪ָ ִ ְ ‬‬
‫‪‬כת'‪.‬‬‫נמ ֶ ֶ‬
‫'‪‬ע ָ‪‬ה ִ ְ‬
‫‪‬ע ‪ֻ ְ ‬‬
‫‪‬ב ָ‪ַ ‬הָ‪‬ד ַ‬
‫ַ‬ ‫‪‬רא‪.‬‬
‫לק ֵ‪ֶ ‬את ְרצ‪ַ ‬ה ֵ‬ ‫ְַ‬
‫‪‬מ‪‬‬
‫לק ְ ָ‬
‫‪‬חמיצ‪‬ה‪ֶ ,‬א ָ‪‬א יֵ‪ַ ְ ‬‬
‫ליד‪ַ ‬אל ַ ְ ִ ֶ ָ‬ ‫‪‬אה ְ ָ ְ‬ ‫מצוה ַה ָ ָ‬
‫‪‬ד" ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫"מ‪ַ‬ד‬
‫" ִמ‬
‫‪         ‬‬
‫‪ִ ‬היא‬ ‫החלבי‪ַ ‬‬‫הקטרת ַ ֲ ָ ִ‬‫‪‬נימית ֶ‪‬ל ַ ְ ָ ַ‬ ‫‪‬מע‪‬ת ַה ְ ִ ִ‬ ‫ַה ַ ְ ָ‬ ‫)ו‪ ,‬ב(‬
‫‪‬לה )ו‬
‫‪‬רת ָהע‪ָ ‬לה‬
‫ֹזאת ‪ַ‬רת‬
‫לתענ‪‬ג(‪,‬‬‫ר‪‬מז ְ ַ ֲ‬
‫)חלב ֵ‬ ‫‪‬רא ֵ ֶ‬ ‫‪‬דת ַה ֵ‬ ‫‪‬עב ַ‬ ‫‪‬ענ‪‬ג ֶ ַ ֲ‬ ‫'הקטרת' ַה ַ ֲ‬
‫ַ ְ ַָ‬ ‫‪‬ילה‬
‫‪‬ר ָ‪‬ל ַה ַ ְ ָ‬
‫‪‬הא ָ ֵ‬
‫ואברי‪ֵ ְ ֶ ‬‬
‫חלבי‪ִ ָ ֵ ְ ‬‬
‫הקטר ֲ ָ ִ‬
‫לל‪‬ד ַעל ֶ ְ ֵ‬
‫ָ‪‬א ְ ַ ֵ‬
‫העלי‪,‬‬
‫הרצ‪ְ ֶ ָ ‬‬‫לק ֵ‪ֶ ‬את ָ ָ‬‫‪‬די ְ ַ‬‫לעבד ֶאת ה' ַא‪ַ ְ ‬ורק ְ ֵ‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ֹ ֲ ַ :‬‬
‫ְ ַ‬ ‫)רש"י(‬
‫‪‬דה ז‪.‬‬ ‫‪‬עב ָ‬ ‫‪‬ענ‪‬ג ֶ ַ ֲ‬ ‫ֹלא ִמ‪ַ ‬ה ַ ֲ‬ ‫חלבי‪ ‬ה‪‬א ַ‪,‬‬ ‫הקטר ֲ ָ ִ‬
‫‪‬ע ַ‪‬ר ֶ ְ ֵ‬ ‫אמר‪ִ ֶ ,‬‬ ‫‪‬מרא )מנחות עב( ָ ְ‬ ‫ַ ְ ָָ‬
‫'להקטיר'‬
‫‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬מע‪‬ת‪ֵ ֶ  ‬‬ ‫‪‬ילה ַמ ְ ָ‬ ‫החלבי‪ָ ְ ַ ַ ‬‬
‫ילה‬ ‫הקטר ַ ֲ ָ ִ‬ ‫ואיל‪ֵ ְ ֶ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫‪‬ילה‪.‬‬
‫להקטיר‪ָ ְ ַ ַ ַ ‬‬
‫‪‬אפ‪‬ר ְ ַ ְ ִ ָ‬‫ֶא ָ‪‬א ֶ ֶ ְ ָ‬
‫‪‬ר‪,‬‬‫‪‬פי ַה ֶֹ‬‫‪‬ה‪ַ ‬רק ְ ִ‬ ‫לעסק ָ ֶ‬
‫הר‪‬ת‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫‪‬דברי ָ ְ‬
‫‪‬ענ‪‬ג ֶ ְ ִ ְ ֵ‬ ‫ַ‪ֶ ‬את ַה ַ ֲ‬ ‫האד‪ְ ‬לק‪‬נ‪:‬‬ ‫‪‬דת ָ ָ ָ‬ ‫‪‬עב ַ‬
‫להס ִ‪‬יר ֹזאת ַ ֲ‬‫ְויֵ‪ְ ַ ְ ‬‬
‫‪‬מי‪.‬‬
‫ל‪ִ ַ ָ ‬‬ ‫ְֵ‬ ‫אלקי‪‬‬
‫‪‬קרא ֱ ֹ ִ‬‫"ו ִ ְ ָ‬
‫‪‬ת‪‬ב )בראשית א( ַ‬ ‫ר‪‬מז ְלא‪‬ר ְ ִוג‪‬י‪ָ ַ ,‬‬
‫‪ֵ  "‬‬ ‫"י‪‬‬
‫"י‬
‫‪‬ר‪‬‬‫‪ַ ‬ה ֶֹ‬‫‪‬וקא‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫‪ָ ְ ַ ‬‬
‫החלבי‪ ‬ה‪‬א ַ‪‬‬ ‫הקטר ַ ֲ ָ ִ‬ ‫‪‬ל‪ִ ‬ע ַ‪‬ר ֶ ְ ֵ‬ ‫א ָ‬ ‫המג‪‬ה ֶאת א‪‬ר ה'‬ ‫‪‬צ‪‬ת ַ ְ ַ ֶ‬ ‫וה ִ ְ‬
‫‪‬רה ְ ַ‬‫עסק ַה ָ‬ ‫‪‬ה‪ֶ ֵ ‬‬‫ָלא‪‬ר י‪ֶ ֶ ,"‬‬
‫הר‪‬ת ‪ֵ ‬אי‪ִ  ‬מ‪ִ ‬ח‪‬‬ ‫‪‬דברי ָ ְ‬
‫‪‬ענ‪‬ג ֶ ְ ִ ְ ֵ‬ ‫לב ֵ‪‬ל ֶאת ַה ַ ֲ‬ ‫ְַ‬ ‫‪‬ל‪.‬‬
‫ָ‪‬ע ָ‬
‫"להקטיר" ַ‪ֶ ‬את‬ ‫אד‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬חָ‪‬ב ָ ָ‬ ‫הח‪ ‬ה‪‬א ֶ ַ‬ ‫‪‬ל־‪ִ ;‬ע ַ‪‬ר ַ ִ‬‫ָ ָ‬ ‫הר‪‬ת‬ ‫‪‬דברי ָ ְ‬
‫העסק ְ ִ ְ ֵ‬ ‫‪‬ה‪ֶ ֵ ָ ‬‬‫‪‬להעל‪ֶ ֶ ,‬‬
‫לח ֶ‪ֵ ְ ֶ ְ ‬‬ ‫ר‪‬מז ְ ֹ‬
‫"לילה" ‪ֵ ‬‬‫" ְַ ָ‬
‫לילה‬
‫‪‬צ‪‬ת‪.‬‬ ‫וה ִ ְ‬
‫‪‬רה ְ ַ‬ ‫‪‬עסק ַה ָ‬ ‫‪‬ענ‪‬ג ֶ ְ ֵ ֶ‬ ‫ַה ַ ֲ‬ ‫‪‬למ‪.‬‬‫האד‪ְ ‬ע ָ‬ ‫האמ ִ‪‬ית ֶ‪‬ל ָ ָ ָ‬ ‫‪‬כלית ַחָ‪‬יו ָ ֲ ִ‬ ‫‪‬עלימי‪ַ ‬על ַ ְ ִ‬
‫ְִֶַ ִ‬

‫‪ıec¿ ÔÈÒÎÓe‬‬
‫‪ƒ¿¿ƒ ıec¿ ÔÈLeÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡‰k‬‬
‫‪»¬« LaÏÈÂ‬‬
‫ג¿«¿≈‬ ‫‪¼‬‬
‫‪¨ § © ‬‬
‫‪´© § ¦ »‬‬
‫‪© ¥ § § ¦ ©À ‬‬ ‫‪´ ¦ ‬‬
‫‪¥¹ Ÿ © ‬‬
‫‪¸© ¨ § ‬‬
‫˜‪ÏeÎÈ˙≈ Ècƒ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙È» LÙÈÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ dÒa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÏÚ« LaÏÈ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬
‫‪ËÒa‬‬
‫‪«¿ƒ dpeLÈÂ‬‬
‫‪≈ƒ« ƒ ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡˙ÏÚ‬‬
‫‡‪»»¬ ˙È» ‡˙M‬‬
‫∆ »»‬ ‫‪‬‬
‫‪−¨ Ÿ «¨ ¤ ‬‬ ‫‪²¥ ¨ ‬‬
‫‪¬© Ÿ ‬‬ ‫‪¤̧ £ ‬‬
‫‪¤ À¤ © ¤ ‬‬ ‫§‪´¦ ¥ ‬‬
‫‪:‡Áa„Ó‬‬
‫«¿¿»‬ ‫‪‬‬
‫‪© «¥ § ¦ © ‬‬
‫‪¤ −¥ ‬‬
‫‪¾ ¨ § ‬‬
‫© © ¦ § ‪©® ¥‬‬
‫דּשׁן ָ ִירים‬ ‫דּשׁן‪ֵ ,‬מאוֹתוֹ ֶ ֶ‬ ‫שׂא ָתּהּ ֶ ֶ‬ ‫וע ָ ַ‬ ‫∆ » …»‬
‫‡˙‪ֲ ַ ∑ ‰ÏÚ‰Œ‬‬ ‫וֹמר‪:‬‬‫תּלמוּד ל ַ‬ ‫וּמה ַ ְ‬ ‫כּתּנת; ַ‬‫‪ִ ∑ „« BcÓ‬היא ַה ֻ ֹ ֶ‬ ‫‪ƒ  ‬‬
‫‪ָ ָ ∑ ÁaÊn‰‬‬
‫מצא‬ ‫‪«≈¿ƒ« ÏÚ«] ∑ ÁaÊn‰‬‬ ‫‡ˆ‪«≈¿ƒ« Ï‬‬ ‫‪∆≈ BÓNÂ‬‬ ‫וּמה‪» ¿ .‬‬ ‫ְתּר ָ‬ ‫דּבר‬
‫יהא ָ ָ‬
‫שׁלּא ְ ֵ‬ ‫כּמָדּתוֹ‪» ¿ « .‬‬
‫‪ֹ ֶ ∑ BNaŒÏÚ‬‬ ‫שׁתּהא ְ ִ‬‫"מדּוֹ"? ֶ ְ ֵ‬ ‫ִ‬
‫מּזבּח‪,‬‬
‫מחזירן ַעל ַה ִ ְ ֵ ַ‬‫נתא ְכּלוּ‪ָ ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫שׁעדין ֹלא ִ ְ ַ‬‫איברים ֶ ֲ ַ ִ‬‫ֵ ִָ‬ ‫‡˙‪ָ ָ ∑ ÔLc‰Œ‬‬
‫היה‬ ‫‪∆ ∆« ∆ ÌÈ‰Â‬‬ ‫בּינתּים )ת"כ ערכין ג(‪ƒ≈¿ .‬‬ ‫וֹצץ ֵ ְ ַ ִ‬
‫חֵ‬
‫פּנימיּוֹת‪,‬‬
‫ונטל ִמן ַה ְ ִ ִ‬
‫ואיל‪ַ ָ ְ ‬‬
‫איל‪ָ ֵ ְ ‬‬‫גּחלים ֵ ָ‬‫שׁחתה ֶ ָ ִ‬‫לאחר ֶ ָ ָ‬
‫ְַַ‬ ‫ונוֹתנן‬
‫פּנימיּוֹת ְ ְ ָ‬
‫המא ָכּלוֹת ַה ְ ִ ִ‬
‫מּח ָתּה ִמן ַ ְ ֻ‬ ‫מלא ַה ַ ְ‬ ‫וֹתה ְ ֹ‬
‫ח ֶ‬
‫מּזבּח"‪ַ ְ ,‬בּר ִשׁ"י ָ ָישׁן[‪.‬‬
‫העלה ַעלֿ ַה ִ ְ ֵ ַ‬
‫"אתֿ ָ ֹ ָ‬ ‫שׁנּאמר‪ֶ :‬‬‫ֶ ֱֶ ַ‬ ‫‪L‡‰‬‬‫‪≈» Ï·z‬‬
‫‡‪« … L‬‬ ‫כּבשׁ )תמיד כד(‪∆ ∆« .‬‬
‫‪∆ ¬ ÔLc‰‬‬ ‫בּמזרחוֹ ֶשׁל ֶ ֶ‬‫ְ ִ ְָ‬
‫‪ÔÈLeÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ LaÏÈÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ȉBLeÏ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪¿ ˙È» ÁÏLÈÂ‬‬
‫ד¿«¿«‬ ‫‪‬‬
‫‪³¦ § ‬‬
‫‪® ¦ ¥ £ ‬‬
‫‪´¦ ¨ § ‬‬ ‫‪−© ¨ § ‬‬
‫‪½¨ ¨ § ¤ Æ‬‬‫‪© ¨ ‬‬
‫‪‡˙ÈLÓÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ «¿ ‡aÓÏ‬‬
‫˜‪»»ƒ¿ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙È» ˜tÈÂ‬‬
‫‡‪≈«¿ ÔÈÁ‬‬
‫»√»‪ƒ‬‬
‫‪:ÈÎc‬‬
‫‪≈¿ ˙‡Ï‬‬
‫«¬«‬ ‫‪‬‬
‫‪« ¨ ‬‬
‫‪− ¨ ¤ ‬‬
‫‪¤½ £ «© © ‬‬
‫‪´ ¦ ¤ Æ‬‬
‫‪¤ ¸¤ © ¤‬‬
‫‪) ∑ ÔLc‰‬תמיד כח( ַה ָצּבוּר‬ ‫מהן‪∆ ƒ ¿ .‬‬
‫‪∆ ∆« ˙‡Œ‡ÈˆB‰Â‬‬ ‫וּתין ֵ ֶ‬‫ְפּח ִ‬ ‫וֹבה ֶא ָלּא‬ ‫‡˙‪) ∑ ÂÈ„‚aŒ‬יומא כג( ֵאין זוֹ ח ָ‬ ‫‪»»¿ ∆ ËLÙe‬‬ ‫‪« »  ‬‬
‫וֹציאוֹ‬
‫מּערכה‪ ,‬מ ִ‬
‫ואין ָמקוֹם ַל ַ ֲ ָ ָ‬
‫רבה ְ ֵ‬
‫כּשׁהוּא ָ ֶ‬
‫בּתּפּוּח‪ֶ ְ ,‬‬
‫ַַ ַ‬ ‫בּגדים ֶשׁהוּא‬ ‫דּשׁן ְ ָ ִ‬ ‫וֹצאת ַהֶ ֶ‬‫ילכל‪ְ ‬בּה ָ ַ‬
‫שׁלּא ְ ַ ְ ֵ‬
‫ארץ‪ֹ ֶ ,‬‬‫דּר‪ֶ ֶ ֿ‬‬‫ֶֶ‬
‫וֹבה‬
‫וּמה ח ָ‬ ‫אבל ַה ְתּר ָ‬ ‫בּכל יוֹם‪ָ ֲ ,‬‬
‫וֹבה ְ ָ‬‫ואין ֶזה ח ָ‬
‫ִמ ָשּׁם‪ֵ ְ .‬‬ ‫לרבּוֹ‪,‬‬ ‫קדרה ְ ַ‬ ‫בּהן ְ ֵ ָ‬ ‫שׁבּשּׁל ָ ֶ‬‫בּגדים ֶ ִ ֵ‬‫תּמיד‪ִ ָ ְ .‬‬ ‫בּהן ָ ִ‬
‫שׁמּשׁ ָ ֶ‬ ‫ְמ ַ ֵ‬
‫ְ ָבּכל יוֹם‪.‬‬ ‫אחרים"‪,‬‬ ‫בּגדים ֲ ֵ ִ‬ ‫"ולבשׁ ְ ָ ִ‬
‫לכ‪ַ ָ ְ :‬‬‫לרבּוֹ‪ָ ְ ,‬‬ ‫בּהן כּוֹס ְ ַ‬
‫ימזג ָ ֶ‬
‫ַאל ִ ְ ֹ‬
‫‪                ‬‬

‫‪  ‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫הכי ָנח‪‬ת‬‫‪‬בר ֲ ִ‬ ‫‪‬האפר ה‪‬א ַה ָ ָ‬
‫והינ‪ֶ ֵ ָ ֶ ,‬‬
‫‪‬לטת ‪ְ ַ ְ ."‬‬
‫הא‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ואי‪ֵ ָ ‬‬
‫ְֵ‬ ‫)ו‪ ,‬ד(‬ ‫ל‪‬חנה"‬
‫‪ֶ ‬אל ִמח‪ֶ ֲ ַ ַ ‬‬ ‫‪‬ציא ֶאת ַה ֶ ֶ‬ ‫‪‬י‪"ְ ‬וה ִ‬ ‫ַעל ַה ִ ִ‬
‫‪‬א‪‬‬‫‪‬ר‪ֵ ָ ‬‬ ‫ולי ָ ֵ‬
‫‪‬לל ְ ִ‬‫לה ָ ֵ‬
‫‪‬אינ‪ָ ‬יכ‪‬ל ְ ִ‬‫‪‬ר‪ַ ,‬עד ֶ ֵ‬ ‫‪‬בר ַה ִ ְ ָ‬‫ֶ ַָ ָ‬ ‫ואי‪ָ ‬מק‪‬‬
‫ר‪‬ה ְ ֵ‬
‫‪‬ה‪‬א ָ ֶ‬‫‪‬ת‪‬ח‪ֶ ְ ,‬‬
‫‪ַ ‬ה ָ‪‬ב‪‬ר ְ ַ ַ‬ ‫ר‪"‬י‪ַ ,‬ה ֶ ֶ‬ ‫מפר‪ִ ַ ‬‬ ‫ְ ֵָ‬
‫‪‬מעלה ִמ ֶ‪.‬‬
‫ֶ ְַ ְ ָ‬ ‫‪‬ציא‪ִ ‬מ ָ‪."‬‬ ‫ל‪‬ערכה ‪ ‬מ ִ‬
‫ַ ַ ֲָ ָ‬
‫‪ַ ‬על‬‫עני‪ַ ‬ה ֶ ֶ‬
‫מר‪‬ז ִ ְ ַ‬
‫האד‪ְ ‬לק‪‬נ‪ֵ ַ ְ ,‬‬‫‪‬דת ָ ָ ָ‬ ‫‪‬עב ַ‬
‫ל‪‬מר‪ֲ ַ ֶ ,‬‬ ‫ְויֵ‪ַ ‬‬ ‫)‪(‬‬
‫'אפר' ֶ ֶ‬
‫‪‬ה ֵ ֶ‬
‫מבאר ֶ ַ‬
‫סימ‪ ‬טו( ְ ֹ ָ‬
‫הקד‪ָ ִ '‬‬
‫)'אגרת ַ ֹ ֶ‬ ‫‪‬ספר ַה ַ ְ ָ‬
‫‪‬ניא ִ ֶ ֶ‬ ‫ְֵֶ‬
‫־עצמ‪,‬‬
‫‪‬ה ִמ ַ‪‬ד ַ ְ ָ‬ ‫‪‬ה‪ְ ‬קד ָ‬ ‫‪‬אי‪ֶ ָ ‬‬
‫‪‬מ ִ‪‬י‪ֵ ֶ ,‬‬
‫‪‬דברי‪ִ ְ ַ ‬‬‫העסק ִ ְ ָ ִ‬‫ֵֶָ‬ ‫למ ָ‪‬ה‬
‫‪‬רד ְ ַ‬
‫"העפר ֶ‪ַ ‬ה ֵ‬
‫‪‬ר‪ '‬ה‪‬א ְיס‪‬ד ֶ ָ ָ‬ ‫'ע‪ַ ‬ה ִ ְ ָ‬
‫‪‬אר ִמ ֵ‬ ‫ַה ִ ְ ָ‬
 ‫‪              ‬‬ ‫חצ‬
‫‪‬דה ֹזאת‪.‬‬ ‫ֲעב ָ‬ ‫‪‬מעלה‪.‬‬
‫‪"‬א‪ָ ְ ַ ְ ֶ "‬‬ ‫נ‪‬רפי‪ֵ ָ ‬‬‫ואינ‪ִ ָ ְ ִ ‬‬
‫ְֵ ָ‬
‫העסק‬‫‪‬א ֶ‪‬ר ָ ֵ ֶ‬ ‫‪‬רק ַ ֲ‬ ‫האד‪ְ ‬לק‪‬נ‪ַ ֶ ,‬‬ ‫‪‬דת ָ ָ ָ‬ ‫‪‬עב ַ‬‫ועל־‪‬ר‪‬־זה ַ ֲ‬
‫ְ ַ ֶֶ ֶ‬ ‫ל‪‬חנה"‪ִ ,‬י ֵאי‪‬‬‫"אל ִמח‪ֶ ֲ ַ ַ ‬‬ ‫‪ֶ ‬‬ ‫‪‬ציאי‪ֶ ‬את ַה ֶ ֶ‬‫ְ ֶוזה‪ִ ִ ֶ ‬‬
‫‪‬ר‪‬נ‪‬ת‪,‬‬ ‫‪‬דת ַה ָ ְ ָ‬‫‪‬עב ַ‬
‫‪‬עלת ַ ֲ‬
‫יביא ֶ ֶ‬ ‫‪‬מ ִ‪‬י‪ִ ָ ‬‬
‫‪‬בדברי‪ִ ְ ַ ‬‬
‫‪ִ ָ ְ ִ ""‬‬
‫ַ ֶֶ‬ ‫"אצל‬
‫‪‬ה ‪ֶ ֵ ‬‬ ‫‪‬תח‪ַ ‬ה ְ‪‬ד ָ‬ ‫נכלל ִ ְ‬‫‪‬מ ִ‪‬י‪ָ ְ ִ ‬‬
‫‪‬דברי‪ִ ְ ַ ‬‬‫העסק ִ ְ ָ ִ‬‫ֵֶָ‬
‫‪‬עניני‬
‫העסק ְ ִ ְ ְ ֵ‬ ‫‪‬על־ידי ָ ֵ ֶ‬
‫‪‬פ‪‬ה‪ֵ ְ ַ ֶ ,‬‬ ‫וה ְ ִ ָ‬‫‪‬רה ְ ַ‬
‫‪‬דת ַה ָ‬ ‫ֶ‪‬ה‪‬א ֲעב ַ‬ ‫"מח‪‬‬‫עסק ֶזה ה‪‬א ִ‬ ‫‪‬ז‪‬ח‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ֵ ֶ‬
‫וכל־‪ֹ ‬לא ַעל ַה ִ ְ ֵ ַ‬
‫‪‬ז‪‬ח" ְ ָ ֶ ֵ‬ ‫ַה ִ ְ ֵ ַ‬
‫‪‬ר‬‫אזי ה ַ‬ ‫‪‬דת ה'‪ַ ֲ ,‬‬‫‪‬עב ַ‬ ‫‪‬את ַ ֲ‬
‫‪‬יתר ְ ֵ‬
‫להתע ֵ‪‬ק ְ ֶ ֶ‬
‫‪‬כל ְ ִ ְ ַ‬ ‫־הֶ‪‬ה י ַ‬‫‪‬ל‪ַ ‬‬‫ע ָ‬ ‫‪‬ה‪.‬‬‫של ַה ְ‪‬ד ָ‬ ‫ל‪‬חנה" ֶ‪‬‬
‫ַַ ֲֶ‬
‫ל‪‬ערכה" ַ‪‬‬
‫"מק‪ָ ָ ֲ ַ ַ ‬‬ ‫‪‬א ֶ‪‬ר יֵ‪ָ ‬‬
‫‪ַ ."‬א‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬‫‪‬דת "ה ָ ַ‬ ‫ֲעב ַ‬ ‫ל‪‬חנה" ‪‬‬
‫"מח‪ֶ ֲ ַ ַ ‬‬ ‫‪ִ  "‬‬ ‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬ ‫ר‪"‬י ֶ‪"‬ה ָ ַ‬ ‫‪‬מר ַ ִ‬ ‫ועל ֶזה א ֵ‬ ‫ְַ‬
‫‪‬אר‬‫לה ָ ֵ‬‫האד‪ִ ְ ‬‬‫ועל ָ ָ ָ‬‫‪‬דה ֹזאת‪ַ ְ .‬‬‫‪ֵ  ""‬אי‪ֲ ‬עב ָ‬ ‫העסק ַ ֶ ֶ‬ ‫‪‬לי ָ ֵ ֶ‬
‫ְִ‬ ‫"אי‪‬‬
‫‪‬ר‪‬נ‪‬ת‪ִ ,‬י ֵ‬ ‫‪‬דת ַה ָ ְ ָ‬‫לת‪‬עלת ֲעב ַ‬‫‪‬א ֶ‪‬ר ֶזה ְ ֶ ֶ‬ ‫‪‬וקא ַ ֲ‬ ‫ִהיא ַ ְ ָ‬
‫‪‬להתע ֵ‪‬ק‬
‫‪‬פ‪‬ה‪ַ ְ ִ ְ ,‬‬‫וה ְ ִ ָ‬
‫‪‬רה ְ ַ‬
‫מחנה ַה ָ‬
‫האמי ִ‪‬י ‪ְ ‬ת‪ֵ ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬מק‪‬מ‪ִ ֲ ָ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫‪‬ה ָמק‪‬‬ ‫‪ִ "‬היא ָהע ָ‬ ‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬ ‫ל‪‬ערכה"‪ְ ,‬ו"ה ָ ַ‬
‫ָמק‪ָ ָ ֲ ַ ַ ‬‬
‫‪‬דת ה'‪.‬‬ ‫‪‬עב ַ‬
‫ֲַ‬ ‫ל‪‬ערכה ‪ֵ ‬אי‪‬‬
‫‪‬א ֶ‪‬ר יֵ‪ָ ‬מק‪ָ ָ ֲ ַ ַ ‬‬ ‫אבל ַ ֲ‬ ‫חד ָ‪‬ה‪ָ ֲ ,‬‬ ‫למערכה ֲ ָ‬
‫ְ ַ ֲָ ָ‬
‫‪              ‬‬

‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬פר‪‬י‪‬‬
‫‪‬ב ְ ָ ְ ִ‬
‫‪‬ר‪‬־אר‪ַ ?‬‬‫אלא ַרק ֶ ֶ ֶ ֶ‬ ‫‪‬בה ֶ ָ‬‫אינ‪ ‬ח ָ‬ ‫אחרי‪ָ ֵ "‬‬ ‫‪‬גדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬‫ְ ִָ‬ ‫את־ ַה ֶ‪ֶ ‬‬
‫‪‬ציא ֶאת־‬
‫אחרי‪ְ ‬וה‪ִ ‬ציא‬
‫‪‬גדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬
‫ולב‪ִ ָ ְ ‬‬
‫גדי‪‬‬ ‫‪‬גדיו ְ ָ ַ‪‬‬
‫גדיו‬‫את־ ְ‪ָ ָ ‬‬
‫‪ָ ‬פ ַ‪‬ט‪ֶ ‬את־‬
‫וכ ָ‪‬ה ֵ‪‬יא ִ‪‬רי‪.‬‬ ‫‪‬ה ְ ַ‬
‫‪‬זה ַ ָ‬ ‫מצינ‪ֶ ָ ‬‬
‫ִָ‬ ‫‪‬חנה‬
‫חנה‬‫‪ַ ‬ל ַ‪ֶ ֲ ‬‬
‫מח‪‬‬‫ֶאל־ ִ ‪‬‬
‫‪‬פא‬
‫מהא ָ‬ ‫ר‪"‬י ה‪‬א ֵ ָ‬ ‫‪‬ק‪‬ר‪ֶ ‬ל ַ ִ‬ ‫‪‬פ‪‬ט‪‬ת‪ְ ֶ ,‬‬ ‫ל‪‬מר ְ ַ ְ‬ ‫ְויֵ‪ַ ‬‬ ‫ילכל‪‬‬
‫‪‬א ְ ַ ְ ֵ‬
‫אר‪ֹ ֶ ,‬‬‫‪‬ר‪ֶ ֶ ‬‬‫‪‬בה ֶא ָ‪‬א ֶ ֶ‬‫‪‬גדיו – ֵאי‪ ‬ז‪ ‬ח ָ‬ ‫‪‬פ‪‬ט ֶאת ְ ָ ָ‬ ‫ַָ‬
‫נצט‪‬ה‬
‫‪‬צ‪‬ה‪ֹ ,‬לא ִ ְ ַ ָ‬‫‪‬פר‪‬ת ְ ַ ֶ‬‫‪‬ד‪ַ ָ ָ ְ ֶ "‬‬ ‫‪‬גדי ק ֶ‬
‫‪‬ית ִ ְ ֵ‬
‫"וע ִ ָ‬
‫‪‬פר‪‬ת ְ ָ‬‫ֶ ְ ָָ ַ‬ ‫‪‬גדי‪‬‬
‫‪‬מיד‪ִ ָ ְ ,‬‬
‫‪‬ה‪ִ ָ ‬‬‫‪ֶ ָ ‬‬ ‫‪‬גדי‪ֶ ‬ה‪‬א ְמ ַ ֵ‬ ‫‪ִ ָ ְ ‬‬‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬ ‫ְ‪‬ה ָ ַ‬
‫‪‬צאת‬
‫אהר‪ֲ ‬עב‪‬ר ה ָ ַ‬ ‫לבני ַ ֲ ֹ‬ ‫‪‬תי‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬גדי‪ְ ‬ח ִ‬ ‫‪‬ת ְ ָ ִ‬‫ֹמ ֶ‪‬ה ַעל ֲע ִ ַ‬ ‫ולב‪‬‬
‫לכ‪ַ ָ ְ ‬‬
‫לר‪ָ ְ ,‬‬
‫‪‬ה‪ ‬ס ְ ַ‬ ‫ימז‪‬ג ָ ֶ‬‫לר‪ַ ‬אל ִ ְ‬
‫קדרה ְ ַ‬
‫‪‬ה‪ָ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬ל ָ ֶ‬
‫ִֵֶ‬
‫‪‬גדי‪ֵ ‬א‪,‬‬ ‫‪‬לבי ַ‪‬ת ְ ָ ִ‬ ‫‪‬בה ִ ְ ִ‬ ‫‪‬אי‪ ‬ח ָ‬ ‫ר‪"‬י ֶ ֵ‬ ‫מכריח ַ ִ‬
‫‪‬מֶ‪‬ה ַ ְ ִ ַ‬ ‫‪ִ .‬‬ ‫ַה ֶ ֶ‬ ‫מה‪) .‬ו‪ ,‬ד‪ .‬ובפירוש רש"י(‬ ‫‪‬תי‪ֶ ֵ ‬‬
‫אחרי‪ְ ,‬ח ִ‬ ‫‪‬גדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬
‫ְ ִָ‬
‫‪‬מיד‪.‬‬ ‫‪‬רת ָ ִ‬ ‫‪‬ה‪ְ ‬מ ָ ֵ‬ ‫‪‬גדי‪ֶ ָ ‬‬ ‫ללכל‪ֶ ‬את ַה ְ ָ ִ‬
‫‪‬א ְ ַ ְ ֵ‬ ‫‪‬ר‪‬־אר‪ֹ ֶ ‬‬
‫ְ ַורק ֶ ֶ ֶ ֶ‬ ‫"ולב‪‬‬
‫‪‬ברי ַה ָ‪‬ס‪‬ק ְ ָ ַ‬ ‫לר‪"‬י ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫־לי‪ִ ַ ְ ‬‬
‫מנא ֵ‬‫הק ָ‪‬ה‪ָ ְ :‬‬ ‫‪‬רמ ַ‪ְ ִ "‬‬
‫ַָ ְ‬
‫‪               ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬רא‪,‬‬
‫‪‬דת ַה ֵ‬ ‫‪‬עב ַ‬‫קדירה‪ַ .‬א‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬בי‪‬ל ְ ֵ ָ‬ ‫התע ֵ‪‬ק ְ ִ‬‫לפי ְ‪‬ב‪‬ד‪ְ ‬ל ִ ְ ַ‬ ‫ְִ‬ ‫את־ ַה ֶ‪ֶ ‬‬
‫‪‬ציא ֶאת־‬
‫אחרי‪ְ ‬וה‪ִ ‬ציא‬
‫‪‬גדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬
‫ולב‪ִ ָ ְ ‬‬
‫גדי‪‬‬ ‫‪‬גדיו ְ ָ ַ‪‬‬
‫את־ ְ‪ָ ָ ‬‬
‫גדיו‬ ‫‪ָ ‬פ ַ‪‬ט‪ֶ ‬את־‬
‫לעב‪‬ד‬ ‫‪‬ה‪ָ ‬רא‪‬י ל‪ֲ ַ ‬‬ ‫וכל ֹ ֵ‬ ‫‪‬דה‪ָ ְ ,‬‬ ‫העב ָ‬ ‫‪‬גי ָ ֲ‬ ‫‪‬לל ֵ‪‬י‪ ‬ס ֵ‬ ‫ֵאי‪ִ ‬חי‪‬וק ְ ָ‬ ‫גו'‬
‫‪‬דה‪.‬‬ ‫ָ‪‬ל ס‪‬ג ֲעב ָ‬ ‫‪‬מיד‪.‬‬ ‫‪‬ה‪ִ ָ ‬‬ ‫‪ֶ ָ ‬‬ ‫‪‬גדי‪ֶ ‬ה‪‬א ְמ ַ ֵ‬ ‫‪ִ ָ ְ ‬‬
‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬ ‫ילכל‪ְ ‬ה ָ ַ‬‫‪‬א ְ ַ ְ ֵ‬‫ֶ ֹ‬
‫‪‬ב‬‫‪‬הא י ֵ‬ ‫"אל ְ ֵ‬ ‫ר‪‬תינ‪ַ ‬ז"ל )תנחומא עקב ב( ַ‬ ‫‪‬כמאמר ַ ֵ‬ ‫ְֲַַ‬ ‫לר‪,‬‬ ‫‪‬ה‪ ‬ס ְ ַ‬ ‫ימז‪‬ג ָ ֶ‬‫לר‪ַ ‬אל ִ ְ‬ ‫קדירה ְ ַ‬
‫‪‬ה‪ָ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬ל ָ ֶ‬ ‫‪‬גדי‪ֵ ִ ֶ ‬‬ ‫ְ ִָ‬
‫וחמ ָ‪‬רה‬‫‪‬ת ‪ֲ ַ . .‬‬ ‫‪‬רה ‪ַ . .‬ק ָ‪‬ה ֶ ַ ַ‬ ‫מצ‪‬תיה ֶ‪‬ל ָ‬ ‫‪‬קל ִ ְ ֶ ָ‬ ‫ְו ֵ‬ ‫מה‪) ‬ו‪ ,‬ד‪ .‬ובפירוש רש"י(‬ ‫‪‬תי‪ֶ ֵ ‬‬ ‫אחרי‪ְ ,‬ח ִ‬ ‫‪‬גדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬ ‫ולב‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫לכ‪ַ ָ ְ ‬‬‫ְָ‬
‫‪‬וי‪."‬‬
‫הרי ֵה‪ִ ָ ‬‬ ‫‪‬חמ‪‬ר‪‬ת ‪ֵ ֲ . .‬‬ ‫ֶ ֲַ‬ ‫‪‬זג‬
‫"ה ֵ‬ ‫קדירה" ְו ַ‬
‫"המב ֵ‪‬ל ְ ֵ ָ‬
‫‪‬דר‪‬־‪‬לל ַ ְ ַ‬
‫הרי ְ ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫צרי‪ֵ ‬א‪‬ר‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫לכא ָ‪‬רה ָ ִ‬ ‫ְִ‬
‫ית‪‬ר‪ִ ,‬מ‪‬‬ ‫‪‬דת ה' ה‪‬א ִק‪ְ ‬רצ‪‬נ‪ֵ ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬עב ַ‬‫העיקר ַ ֲ‬ ‫‪‬הרי ָ ִ ָ‬‫ַ ֲֵ‬ ‫נע‪‬ת‬ ‫‪‬ני‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ֲעב‪‬ד‪‬ת ֵא‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬בגדי‪ִ ‬‬ ‫אינ‪ַ ‬רק ִ ְ ָ ִ‬ ‫‪‬ס" ֵ ָ‬
‫עלינ‪.‬‬
‫יצ‪‬ה ָ ֵ‬ ‫‪‬כל ֲא ֶ‪‬ר ְ ַ ֶ‬ ‫‪‬מי‪ָ ְ ,‬‬ ‫מלכ‪‬ת ָ ַ ִ‬ ‫‪‬לת ע‪‬ל ַ ְ‬ ‫ַק ָ ַ‬ ‫נע ֵ‪‬ית‬ ‫‪‬ע ַ ֲ‬
‫וא‪ָ ַ ֵ ‬א‪ַ ,‬מ ַ‬ ‫עבדי‪ִ ְ .‬‬‫‪‬גי ֲ ָ ִ‬ ‫‪‬ני ס ֵ‬ ‫ידי ְ ֵ‬ ‫ַעל ְ ֵ‬
‫למ ֹ‪‬את ְרצ‪‬נ‪‬‬ ‫‪‬די ְ ַ‬‫‪‬צ‪‬ת ַרק ְ ֵ‬ ‫מק ֵ‪ֶ ‬את ַה ִ ְ‬ ‫האד‪ַ ְ ‬‬ ‫וכא ֶ‪‬ר ָ ָ ָ‬
‫ְ ֲַ‬ ‫‪‬הני‪‬‬
‫על־ידי ב' ֹ ֲ ִ‬‫ולא ַ ְ ֵ‬ ‫אחרי‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬בגדי‪ִ ֵ ֲ ‬‬ ‫‪ַ "‬רק ִ ְ ָ ִ‬ ‫‪‬צאת ַה ֶ ֶ‬ ‫"ה ָ ַ‬
‫‪"‬מזיגת ‪‬ס" א‪‬‬ ‫‪‬דה ִ ְ ִ ַ‬ ‫‪‬עיניו ֵ‪‬י‪ֲ ‬עב ָ‬ ‫ית‪‬ר‪ֵ ,‬אי‪ִ ‬חיל‪‬ק ְ ֵ ָ‬ ‫ִ ְ ֵָ‬ ‫‪‬ני‪?‬‬‫ִ‬
‫‪‬איזה‬
‫‪‬מה ִלי ְ ֵ ֶ‬ ‫העיקר ה‪‬א ִמ‪‬י ְרצ‪‬נ‪ַ ,‬‬ ‫‪‬הרי ָ ִ ָ‬ ‫קדירה"‪ֵ ֲ ַ ,‬‬‫"‪‬י‪‬ל ְ ֵ ָ‬ ‫ִ‬ ‫‪‬דר‪ַ ‬ה ְ‪‬ר‪:‬‬ ‫‪‬זה ְ ֶ ֶ‬ ‫ל‪‬מר ָ ֶ‬‫ְויֵ‪ַ ‬‬
‫‪‬יניה‪,‬‬
‫‪‬גדי‪ ‬יֵ‪ִ ‬ינ‪‬י ֵ ֵ ֶ‬ ‫‪‬עני‪ַ ‬ה ְ ָ ִ‬
‫יתק ֵ‪ְ ‬רצ‪‬נ‪ַ ְ .‬ורק ְ ִ ְ ַ‬ ‫‪‬פ‪ַ ְ ִ ‬‬
‫אֶ‬ ‫‪‬גי‬
‫‪‬ני ס ֵ‬ ‫על־ידי ְ ֵ‬
‫נע ִ‪‬י‪ֵ ְ ַ ‬‬ ‫קדירה ַ ֲ‬
‫‪‬ב‪‬ל ְ ֵ ָ‬ ‫‪‬מזיגת ‪‬ס ִ‬ ‫‪‬לל ֶזה‪ַ ִ ְ ִ ,‬‬ ‫ְָ‬
‫ר‪"‬י‪.‬‬ ‫‪‬דברי ַ ִ‬
‫ְ ִ ְֵ‬ ‫‪‬זג ‪‬ס ֵאי‪ֶ ‬זה‬ ‫‪‬ה ֵ‬‫לר‪ַ ְ .‬‬ ‫עבד ְ ַ‬ ‫‪‬דת ֶ ֶ‬ ‫‪‬עב ַ‬ ‫אנ‪‬י‪ ,‬ה‪‬א ַרק ַ ֲ‬ ‫ֲָ ִ‬

‫‪‡Ï» d≈ ‡„˜È‬‬

‫˙‪»¿» ȉ‬‬
‫‪≈¿ ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡˙M‡Â‬‬
‫ה¿∆ »»‬ ‫‪‬‬
‫‪¥̧ ¦ ‬‬ ‫‪¤½ § ¦ ‬‬ ‫‪Ÿ ´ Æ‬‬‫‪© « ‬‬
‫‪© ³¥ § ¦ © © ‬‬ ‫‪¥̧ ¨ § ‬‬
‫‪Ùˆa‬‬
‫‪»¿ƒ Ùˆa‬‬
‫‡‪«¿ƒ ‡iÚ‬‬
‫‪»«» ‡‰k‬‬
‫‪»¬« dÏÚ‬‬
‫‪«¬ ÚÈÂ‬‬
‫̇‪«¿«¿ ÈÙhƒ‬‬
‫¿≈‬
‫‪˙ÒÎ‬‬
‫‪«¿ƒ Èaz‬‬
‫‪≈¿« dÏÚ‬‬
‫‪«¬ ˜qÈÂ‬‬
‫‪≈«¿ ‡˙ÏÚ‬‬
‫‪»»¬ dlÚ‬‬
‫‪«¬ cÒÈÂ‬‬
‫¿«¿«‬ ‫‪‬‬
‫‪¨½ Ÿ «¨ Æ‬‬
‫‪¨ ¤̧ ¨ ‬‬
‫‪³© ¨ § ‬‬
‫‪®Ÿ¤ © ‬‬
‫‪¤Ÿ ´ © ‬‬ ‫‪−¦ ¥ ‬‬
‫̈‪²¥ Ÿ © ‬‬
‫‪¨ ¤‬‬
‫˜‪:‡iL„e‬‬
‫¿ «»‬ ‫‪‬‬
‫‪«¦ ¨ § © ‬‬
‫‪¬¥ § ¤ ‬‬
‫‪¨ −¤ ¨ ‬‬ ‫§ ¦ § ¦¬‬
‫לתמיד‬
‫מּערכה ְ ָ ִ‬
‫וֹדם ַעל ַה ַ ֲ ָ ָ‬ ‫דּבר ק ֵ‬ ‫יהא ָ ָ‬
‫שׁלּא ְ ֵ‬
‫וּמַ ִנּין ֶ ֹ‬
‫ישׁן‪ִ :‬‬ ‫ָָ‬ ‫‪ִ ∑ BaŒ„˜ez‬ר ָבּה ָכּאן ְ ִיקידוֹת‬ ‫‪« ÁaÊn‰ŒÏÚ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« « L‡‰Â‬‬ ‫‪≈»¿ ‬‬
‫שׁוֹנה(‪.‬‬
‫וֹלה ִרא ָ‬ ‫העלה‪ ,‬ע ָ‬ ‫וֹמר‪ָ ֹ ָ :‬‬ ‫תּלמוּד ל ַ‬ ‫שׁחר? ַ ְ‬ ‫ֶשׁל ַ ַ‬ ‫תּוּקד בּוֹ"‪,‬‬ ‫מּזבּח ַ‬ ‫"ואשׁ ַה ִ ְ ֵ ַ‬‫וֹקדה"‪ֵ ְ ,‬‬ ‫"על מ ְ ָ‬ ‫הר ֵבּה‪ַ :‬‬ ‫ְַ‬
‫בּוֹתינוּ‬
‫שׁלמים‪ַ ְ .‬ור ֵ‬ ‫יביאוּ ָשׁם ְ ָ ִ‬ ‫‪ִ ∑ ÌÈÓÏM‰‬אם ָ ִ‬‫‪ƒ»¿ « ÈÏÁ‬‬ ‫∆¿≈‬ ‫תּוּקד‬
‫תּמיד ַ‬ ‫"אשׁ ָ ִ‬ ‫תּוּקד בּוֹ"‪ֵ ,‬‬ ‫מּזבּח ַ‬‫"והאשׁ ַעלֿ ַה ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ְֵָ‬
‫שׁלם‬
‫בּקר ַה ְ ֵ‬‫וֹלת ַה ֹ ֶ‬ ‫"עליה"‪ַ ,‬על ע ַ‬ ‫למדוּ ִמ ָכּאן‪ָ ֶ ָ :‬‬ ‫)שם( ָ ְ‬ ‫שׁנּחלקוּ‬
‫יוֹמא )דף כח( ֶ ֶ ְ ְ‬‫סּכת ָ‬ ‫בּמ ֶ ֶ‬
‫נדרשׁוּ ְ ַ‬
‫כּלּן ִ ְ ְ‬
‫מּזבּח"‪ָ ֻ .‬‬‫ַעלֿ ַה ִ ְ ֵ ַ‬
‫לתמיד‬
‫מאחר ְ ָ ִ‬
‫דּבר ְ ֻ ָ‬ ‫יהא ָ ָ‬
‫שׁלּא ְ ֵ‬ ‫כּלּם‪ִ .‬מ ָכּאן ֶ ֹ‬‫קּר ָבּנוֹת ֻ ָ‬‫ָכּל ַה ָ ְ‬ ‫‪»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» CÚÂ‬‬ ‫שׁהיוּ ָשׁם‪«»¿ .‬‬ ‫מּערכוֹת ֶ ָ‬‫בּמנין ַה ַ ֲ ָ‬
‫בּוֹתינוּ ְ ִ ְ ַ‬ ‫ַר ֵ‬
‫הער ַ ִבּים‪.‬‬
‫ֶשׁל ֵבּין ָ ַ ְ‬ ‫בּר ִשׁ"י‬‫תּק ִדּים )פסחים נח(‪ַ ְ ) .‬‬
‫תּמיד ִהיא ַ ְ‬ ‫וֹלת ָ ִ‬ ‫‪ ∑ ‰ÏÚ‰‬ע ַ‬ ‫» …»‬
‫טצ‬ ‫‪              ‬‬
‫‪‡Ï» ‡Áa„Ó‬‬
‫‪»¿¿« ÏÚ« ‡„˜È‬‬
‫‪»¿» ȉz‬‬
‫‪≈¿ ‡È„z‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ‡˙L‬‬
‫ו ∆ »»‬ ‫‪ ‬‬
‫‪«¤ § ¦ ‬‬
‫‪Ÿ ¬ ‬‬
‫‪© −¥ § ¦ © © ‬‬
‫‪¬© ‬‬
‫‪²¦ ¨ ¥À ‬‬
‫̇‪:ÈÙhƒ‬‬
‫¿≈‬
‫˙‪ַ ְ ַ ∑ ‰aÎ‬‬
‫המכ ֶבּה ֵאשׁ ַעל‬ ‫‪∆¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫"תּוּקד"‪… .‬‬‫ַ‬ ‫החיצוֹן‬
‫ִַ‬ ‫"תּמיד"‪,‬‬ ‫שׁנּאמר ָבּהּ ָ ִ‬‫‪) ∑ „ÈÓz‬יומא מד( ֵאשׁ ֶ ֶ ֱ ַ‬
‫‪ƒ» L‡≈  ‬‬
‫לאוין‪.‬‬
‫בּשׁני ָ ִ‬
‫וֹבר ִ ְ ֵ‬
‫המזבּח‪ ,‬ע ֵ‬
‫ַ ִ ְֵַ‬ ‫בּהּ )שמות כז‬ ‫שׁנּאמר ָ‬
‫שׁמּדליקין ָבּהּ ֶאת ַה ֵנּרוֹת‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬
‫ִהיא ֶ ַ ְ ִ ִ‬
‫מּזבּח"‬
‫"מעל ַה ִ ְ ֵ ַ‬
‫תּמיד"‪ַ .‬אף ִהיא ֵ ַ‬ ‫"להעלת ֵנר ָ ִ‬
‫יג(‪ֹ ֲ ַ ְ :‬‬
‫‪              ‬‬

‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬הי‪‬ת‬ ‫‪‬אפיל‪ְ ִ ‬‬
‫‪‬ת"‪ִ ֲ ֶ ,‬‬ ‫אפיל‪ָ ַ ְ ‬‬ ‫"‪‬מיד – ֲ ִ‬ ‫ִרג‪‬י ַה ֵ‪‬ב‪ֶ ְ .‬וזה‪ִ ָ ‬‬‫ְֵ‬ ‫)ו‪ ,‬ו(‬ ‫תכ ֶֽ‪‬ה‪:‬‬
‫‪‬ח ‪ֹ ‬לא ִ ְ‬
‫‪‬ז ֵ‪ַ ‬ח‬
‫קד ַעל־ ַה ִ‪ְ ‬ז‬
‫‪‬קד‬
‫‪‬מיד ‪ַ‬‬
‫‪ֵ‬א‪ִ ָ ‬מיד‬
‫‪‬עצמ‪‬‬
‫עליו ְלע ֵ‪‬רר ְ ַ ְ‬‫‪‬רא‪ָ ַ ,‬אז ָ ָ‬ ‫‪‬גת ַה ֵ‬ ‫‪‬ה ָ ַ‬
‫‪‬ע ְ ַ‬ ‫האד‪ָ ‬ק ַ‬ ‫ָָָ‬ ‫)בירושלמי‬ ‫‪‬ט‪‬מאה‬
‫אפיל‪ָ ְ ְ ‬‬
‫‪‬מיד – ֲ ִ‬
‫‪‬ת‪ִ ָ .‬‬
‫אפיל‪ָ ַ ְ ‬‬
‫‪‬מיד – ֲ ִ‬
‫ִָ‬
‫‪"‬ה‪.‬‬‫‪‬קה ַלה ָ ָ‬
‫ִרג‪‬י ַה ְ ָ‬ ‫ְֵ‬ ‫יומא פרק ד הלכה ו(‬
‫"טמא"‬
‫‪‬רא‪ְ ,‬ו ָ ֵ‬ ‫‪‬דת ַה ֵ‬ ‫מעב ַ‬‫הרח‪‬ק ַחס ְ־ו ָ‪‬ל‪ֲ ֵ ‬‬ ‫‪‬מאיד‪ָ ָ ַ ,‬‬
‫ִֵ ְָ‬ ‫האד‪ְ ‬לק‪‬נ‪:‬‬ ‫‪‬דת ָ ָ ָ‬ ‫‪‬דרכי ֲעב ַ‬
‫לפר‪ִ ‬לימ‪‬ד ֶזה ְ ַ ְ ֵ‬ ‫יֵ‪ֵ ָ ְ ‬‬
‫־אפ‪‬ר ל‪‬‬ ‫ואי ֶ ְ ָ‬‫"אב‪‬ד" ה‪‬א‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬בר ָ‬ ‫לח‪‬ב ֶ ְ ָ‬ ‫ה‪‬א‪ֵ ,‬אי‪ ‬ל‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬ד‪‬‬‫‪‬רג‪‬י ק ֶ‬
‫‪‬תלהט ְ ִ ְ ֵ‬‫התלהב‪‬ת ַה ֵ‪‬ב‪ַ ,‬ה ִ ְ ַ ֵ‬
‫‪‬מיד' ִהיא ִ ְ ַ ֲ‬ ‫'א‪ִ ָ ‬‬ ‫ָה ֵ‬
‫‪‬ג‪‬‬
‫‪‬ט‪‬מאה" ְ ַ‬
‫אפיל‪ָ ְ ְ ‬‬ ‫"‪‬מיד – ֲ ִ‬ ‫‪‬רא‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ָ ִ‬ ‫להתקרב ֶאל ַה ֵ‬ ‫ְ ִ ְ ֵָ‬ ‫ותבעיר ֶאת ִל‪‬‬‫‪‬קד ְ ַ ְ ִ‬
‫‪‬א‪ ‬ז‪ַ ‬‬ ‫‪‬הר ֶ ֵ‬ ‫האד‪ִ ‬לי ָ ֵ‬
‫ועל ָ ָ ָ‬ ‫‪"‬ה‪ַ ְ .‬‬ ‫ַלה ָ ָ‬
‫ולע‪‬ת ֶאת ָ‪‬ל ַה ָ‪‬ל‪‬י ‪‬‬ ‫עצמ‪ֲ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬מא ְלע ֵ‪‬רר ֶאת ַ ְ‬ ‫ַעל ַה ָ ֵ‬ ‫תכ ֶ‪‬ה ַחס ְ־ו ָ‪‬ל‪.‬‬‫ולא ִ ְ‬ ‫‪‬כל ֵעת‪ֹ ְ ,‬‬ ‫ְָ‬
‫‪‬מ ִ‪‬י‪‬‬‫תכ ֶ‪‬ה" ַחס ְ־ו ָ‪‬ל‪ֶ ,‬א ָ‪‬א ַ ְ‬ ‫"לא ִ ְ‬ ‫‪‬מיד" – ֹ‬ ‫"א‪ִ ָ ‬‬ ‫‪‬ה ֵ‬
‫ֶָ‬ ‫‪‬דת ה'‪ָ ,‬על‪‬ל‬ ‫לעב ַ‬‫‪‬קד‪ ‬ל‪ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬היא י‪ַ ‬ה ְ ָ‬ ‫‪‬ת ֶ ִ‬ ‫וה ֵ‪‬ה ְ ַ ָ‬ ‫ְִ‬
‫‪‬רא‪.‬‬
‫‪‬דת ַה ֵ‬ ‫לעב ַ‬ ‫‪‬להלהיב ִל‪ֲ ַ ‬‬
‫לבע‪‬ר ְ ַ ְ ִ‬ ‫ְִ‬ ‫‪‬קה‬
‫‪‬בה ֲעמ ָ‬ ‫‪‬מח ָ ָ‬
‫‪‬קיע ָ‪‬ל ‪‬ל‪ֲ ַ ְ ‬‬
‫לה ְ ִ ַ‬
‫‪‬רי‪ ‬ה‪‬א ְ ַ‬ ‫‪‬ב ֶ ָ ִ‬ ‫לח ֹ‬ ‫האד‪ֲ ַ ‬‬‫ָָָ‬
‫‪‬עצמ‪ֶ ‬את‬
‫ואי‪ ‬ל‪ְ ‬לע ֵ‪‬רר ְ ַ ְ‬ ‫‪‬ח‪ֵ ְ ,‬‬
‫‪‬דת ַה ַ‬ ‫‪‬היא ֲעב ַ‬ ‫והת‪‬ננ‪‬ת‪ִ ֶ ,‬‬
‫ְִ ְ ְ‬
‫‪         ‬‬
‫‪‬ז‪‬ח‪,‬‬
‫‪‬א‪ַ ‬ה ִ ְ ֵ ַ‬
‫‪‬יני‪ֵ ְ ֶ ‬‬
‫ל‪‬אר ַה ִ ִ‬
‫‪‬נ‪‬ס‪ָ ְ ִ ‬‬
‫‪‬נ‪‬רה(‪ָ ְ :‬‬
‫להדליק ֶאת ַה ְ ָ‬
‫ְְַ ִ‬ ‫)יומא‬ ‫‪‬קד )רש"י ו‪ ,‬ו( ַ ְ ָ ָ‬
‫‪‬מרא‬ ‫החיצ‪ַ  ‬קד‬
‫‪‬ח ַ ִ‬‫מז ֵ‪ַ ‬ח‬
‫מעל ִ ְ‬ ‫ַא‪ִ ‬היא ֵ ַ‬
‫)"א‪‬‬
‫‪‬נ‪‬רה ַ‬ ‫מדליקי‪ֶ ‬את ַה ְ ָ‬
‫‪‬ה ַ ְ ִ ִ‬
‫להי‪‬ת ז‪ָ ֶ ִ ֶ ‬‬‫צריכה ִ ְ‬
‫ִהיא ְ ִ ָ‬ ‫‪‬רא‪‬‬‫‪‬הא ֶא ָ‪‬א ְ ֹ‬ ‫‪‬אמר‪‬י ְל‪ֹ ,‬לא ְ ֵ‬
‫‪‬מיד ֶ ָ ַ ְ ִ‬ ‫"א‪ִ ָ ‬‬ ‫אמר‪ֵ ‬‬ ‫מה‪ ,‬ב( ָ ְ‬
‫‪‬נ‪‬רה‬
‫להדליק ֶאת ַה ְ ָ‬‫אפ‪‬ר ְ ַ ְ ִ‬‫‪‬ז‪‬ח – ֶ ְ ָ‬
‫‪‬בהע ֵ‪‬ר ֵא‪ַ ֵ ְ ִ ַ ‬‬
‫ִהיא"(‪ְ ֶ ְ ,‬‬ ‫צריכה‬
‫)‪‬היא ְ ִ ָ‬ ‫‪‬נ‪‬רה ֶ ִ‬‫והינ‪ֶ ‬ה‪‬א ִ‪‬י‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫החיצ‪ְ ַ ְ ,"‬‬ ‫מז‪‬ח ַ ִ‬
‫ֶ‪‬ל ִ ְ ֵ ַ‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מא‪ֶ ֶ ַ ‬‬‫ֵֵ‬ ‫להדליק‪‬‬
‫נ‪ָ ִ ְ ַ ְ ‬‬‫‪‬ז‪‬ח ֹלא ִ ָ‬
‫וא‪ֵ ‬אי‪ֵ ‬א‪ַ ֵ ְ ִ ַ ‬‬ ‫‪‬ז‪‬ח(‪ִ ְ ,‬‬
‫מה ִ ְ ֵ ַ‬
‫‪‬לק ֵ ַ‬ ‫לה ָ ֵ‬
‫ְִ‬
‫צריכי‪‬‬
‫)‪ִ ִ ְ ‬‬
‫‪‬ז‪ַ ‬ח ֶ ִ ֶ‬
‫לר‪"‬י ֶזה ִ‪‬י‪ֵ ְ ִ ַ ‬‬
‫‪‬הא ֶא ָ‪‬א"(‪ַ .‬א‪ִ ַ ְ ‬‬ ‫)"לא ְ ֵ‬
‫ֹ‬
‫‪        ‬‬
‫‪‬נפ‪,‬‬
‫האלקית ֶ ְ ַ ְ‬
‫‪‬מיד' ָ ֱ ֹ ִ‬
‫ַה ָ ִ‬ ‫)ו‪ ,‬ו(‬ ‫תכ ֶ‪‬ה‬
‫‪‬קד ‪ֹ ...‬לא ִ ְ‬
‫‪‬מיד ‪ַ ‬קד‬
‫ָ‪ִ ‬מיד‬
‫לעד‪.‬‬
‫‪‬עמד ל‪ַ ָ ‬‬
‫תכ ֶ‪‬ה" ‪ְ ‬זכ‪‬ת ז‪ֹ ֲ ַ ‬‬
‫"לא ִ ְ‬
‫ֹ‬ ‫־צדק'‪:‬‬
‫'צמח ֶ ֶ‬
‫הר‪‬י ַה ֶ ַ‬
‫מפר‪ִ ַ ָ ‬‬
‫ְ ֵָ‬
‫'א‪‬‬
‫‪‬מע ֵ‪‬רר ֶאת ֵ‬
‫חבר‪ְ ‬‬
‫‪‬מד ִע‪ֵ ֲ ‬‬
‫‪‬מיד" ‪ֶ ‬זה ַה ֵ‬ ‫"א‪ִ ָ ‬‬
‫ֵ‬
‫‪         ‬‬
‫"ות‪‬רה א‪‬ר"‪.‬‬
‫ְ ָ‬ ‫)ו‪ ,‬ו(‬ ‫‪‬מיד‬
‫ֵא‪ִ ָ ‬מיד‬
‫‪‬נ‪‬רה‬
‫‪‬הדלקת ֵנר‪‬ת ַה ְ ָ‬
‫העב ָ‪‬ה ֶ ַ ְ ָ ַ‬ ‫נפלא‪ְ ֻ ָ :‬‬‫רמז ִ ְ ָ‬
‫ָ‪‬א‪ָ ‬טמ‪ֶ ֶ ‬‬ ‫‪‬דליקי‪ֶ ָ ‬את ַהֵ‪‬ר‪‬ת‪ַ ...‬א‪‬‬
‫‪‬מיד‪ִ ,‬היא ֶ ַ ְ ִ ִ‬
‫‪‬אמר ָ‪ִ ָ ‬‬
‫ֵא‪ַ ֱ ֶ ֶ ‬‬
‫מל‪‬דת‬
‫החיצ‪ֶ ֶ ַ ְ ,‬‬
‫מז‪‬ח ַ ִ‬
‫‪‬על־‪‬י ִ ְ ֵ ַ‬
‫מא‪ֵ ַ ַ ֶ ‬‬ ‫‪‬וקא ֵ ֵ‬
‫‪‬תה ַ ְ ָ‬‫נע ְ ָ‬
‫ֶֶ‬ ‫‪‬קד )רש"י(‬‫החיצ‪ַ ‬‬‫מז‪‬ח ַ ִ‬
‫מעל ִ ְ ֵ ַ‬‫ִהיא ֵ ַ‬
‫‪‬וקא‬
‫‪‬נ‪‬רה( ִהיא ַ ְ ָ‬
‫)הדלקת ַה ְ ָ‬
‫‪‬רה ַ ְ ָ ַ‬ ‫לז‪‬ת ְלא‪‬ר ַה ָ‬ ‫‪‬ר‪ְ ִ ‬‬
‫‪‬ה ֶ ֶ‬
‫ֶַ‬ ‫‪‬מצא‬
‫ז‪‬לת‪ַ ,‬ה ִ ְ ָ‬
‫האד‪ִ ‬ע‪ָ ‬‬ ‫‪‬דת ָ ָ ָ‬‫לעב ַ‬
‫ר‪‬מז ַ ֲ‬
‫החיצ‪ֵ  "‬‬ ‫"מז‪‬ח ַ ִ‬
‫ִ ְֵַ‬
‫עצמ‪ֶ ‬א ָ‪‬א‬‫‪‬דת‪ִ ‬ע‪ְ ַ ‬‬ ‫‪‬עב ָ‬ ‫‪‬ק ַ ֲ‬ ‫מס ַ ֵ‬
‫האד‪ֵ ‬אינ‪ְ ִ ‬‬‫‪‬א ֶ‪‬ר ָ ָ ָ‬ ‫ֲַ‬ ‫ַ‪'‬ח‪.'‬‬
‫החיצ‪."‬‬
‫"מז‪‬ח ַ ִ‬
‫‪‬לת ‪ַ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ט‪‬בת ַה ַ‬‫מתע ֵ‪‬ק ַ‪ַ ְ ‬‬‫ִ ְַ‬ ‫‪‬אמר )משלי ו(‪,‬‬‫‪‬רה‪ַ ֱ ֶ ַ ,‬‬
‫לל‪‬ד ַה ָ‬ ‫ר‪‬מזת ְ ִ‬
‫‪‬נ‪‬רה" ‪ֶ ֶ ‬‬
‫"הדלקת ַה ְ ָ‬‫ַ ְ ַָ‬
‫‪         ‬‬
‫‪'‬ה‪ ‬י‪) '‬כ' ניס‪ ‬שני(‬ ‫‪‬בא ְ ַ‬
‫)"ה‪ָ ַ ,[("‬‬ ‫ל"זכ‪‬ת" ֵ‬ ‫ְ ְֻ‬ ‫‪‬ק‪ֶ ‬ע ֶ‪‬ר‬
‫ר‪‬נ‪ַ ‬ה ָ ֵ‬‫לפני ַ ֵ‬
‫‪‬אמר‪ֵ ְ ִ ‬‬
‫‪‬יד‪ָ ָ ֲ ֶ ,‬‬ ‫הרב ַה ַ ִ‬ ‫‪‬רת ָ ַ‬‫‪‬עה ַ‬ ‫ְיד ָ‬
‫עני‪‬‬
‫‪‬עלי‪ָ ְ ִ ‬‬
‫‪‬א ֶ‪‬ר ֲ ִ‬ ‫‪‬אחרי־ֶזה )כא ניס‪ ‬שני(‪ֲ ַ ֶ ,‬‬
‫‪‬סקא ֶ ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫‪‬ב ִ ְ ָ‬
‫ַ‬ ‫‪‬ריכי‪‬‬
‫נפ‪ִ ִ ְ ֶ  ‬‬ ‫‪‬ע ֶ‪‬ר ֹ‪‬ח‪‬ת ַ ְ‬ ‫לחקק‪ֶ ְ ‬‬‫‪‬די ְ ָ ְ ָ‬ ‫‪‬עמי‪ֵ ְ ,‬‬‫ְִָ‬
‫לעד‪.‬‬
‫תכ ֶ‪‬ה" ָ ַ‬
‫"לא ִ ְ‬‫‪‬כר‪ִ ‬א‪ֲ ,‬א ֶ‪‬ר ְזכ‪‬ת‪ ‬ז‪ֹ ‬‬ ‫ֶזה‪ִ ,‬הֵ‪‬ה ְ ָ‬ ‫"לא‬
‫וא‪ ‬ז‪ֹ ‬‬ ‫"מ ֶ‪ֵ ְ ,"‬‬‫‪‬ר‪ֲ ‬א ֶ‪‬ר ִ‬ ‫וה ָ ְ ָ‬
‫‪‬ז‪‬ח ְ ַ‬
‫להבעיר ֵא‪ַ ‬על ַה ִ ְ ֵ ַ‬ ‫ְַ ְ ִ‬
‫‪‬תמיד‪‬ת‪,‬‬
‫אהל ִ ְ ִ ִ‬
‫‪‬ב ֹ ֶ‬ ‫אצל י ֵ‬‫‪‬רה ֵ ֶ‬
‫‪‬דלק ֵא‪ְ ‬וא‪‬ר ַה ָ‬‫‪‬די ֶ ִ ְ ַ‬ ‫ְֵ‬ ‫=ה ֵ‪‬ר‪ַ ‬ה ָ‪‬ט ה‪‬א‪,‬‬ ‫"לא" ] ַ‬ ‫מכ ָ‪‬ה ֶאת ַה ֹ‬ ‫‪‬היא ְ ַ‬ ‫תכ ֶ‪‬ה"‪ִ ֶ ,‬‬‫ִ ְ‬
‫נ‪‬מת‪ֶ ‬ל ְיה ִ‪‬די‬ ‫‪‬איר ִ ְ ָ‬‫‪‬ח ָ‪‬ה ֶ ָ ִ‬
‫נ‪‬גע ל‪ִ ְ ‬‬
‫להי‪‬ת ֵ ַ‬ ‫צרי‪ְ ִ ‬‬ ‫ִָ‬ ‫יאמר‪‬‬
‫וג‪ֵ ‬ה‪ְ ֹ ‬‬ ‫"לא"‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪‬מרי‪ֹ ‬‬ ‫‪‬נ‪‬די‪ֶ ‬א ְ ִ‬ ‫‪‬ת‪‬ל‪ָ ‬ל ַה ְ ַ ְ ִ‬
‫ְְִֶַ‬
‫‪‬מצא ַ‪‬ח‪.‬‬‫ְִֶָ‬ ‫)"לא"(‬
‫ֹ‬ ‫"זד‪‬נ‪‬ת"‬ ‫הפיכת ַה ְ‬ ‫‪‬נימי ה‪‬א ֲ ִ ַ‬ ‫וה ֵ‪‬ר‪ַ ‬ה ְ ִ ִ‬ ‫"ה‪ַ ְ ;"‬‬‫ֵ‬
                ‫ק‬
Èa
≈¿ d˙È
«» Ôe˜Èc
¿» ƒ ‡˙ÁÓc
»»¿ƒ ¿ ‡˙ÈB‡
»¿« ‡„Â
»¿‫ז‬ 
´¥ § ¦ Æ
Ÿ £ «© ¥ § ³¨ Ÿ 
¸¥ § © 
® ¨ § ¦ © 
−© 
Ÿ¬ § 
:‡Áa„Ó
»¿¿« Ì„˜Ï
»√» »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ô‰‡
… ¬«

© «¥ § ¦ © 
−¥ § ¤  ¨½Ÿ §
.‫מערבית‬
ִ ָ ֲ ַ ‫וֹמית‬
ִ ‫בּקרן ְדּר‬ ָ ָ ‫ ∑ ִהיא ַה‬d˙‡
ֶ ֶ ְ ‫גּשׁה‬ »… ˜‰
≈¿« ‫להטעינן‬
ָ ִ ְ ַ ְ ‫לכ ָלּן‬
ֻ ְ ‫אחת‬
ַ ַ ‫תּוֹרה‬ָ ∑ ‰Án‰ »¿ƒ« ˙Bz « ˙‡Ê …¿ 
χ∆ .‫וֹעד‬ ֵ ‫אהל מ‬
ֶ ֹ ‫לצד‬ַ ְ ‫ ֶשׁהוּא‬,‫מערב‬ ָ ֲ ַ ‫' ∑ הוּא‬‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ ‫ ֵאין ִלי ְטעוּנוֹת‬,‫שׁיּכוֹל‬ ָ ֶ .‫בּענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫האמ ִוּרין‬
ֲ ָ ‫וֹנה‬ָ ‫וּלב‬ְ ‫שׁמן‬ֶֶ
,‫מזבּח‬ ָ ָ ‫ ֶשׁהוּא‬,‫ ∑ הוּא ַהָדּרוֹם‬ÁaÊn‰
ַ ֵ ְ ִ ‫פּניו ֶשׁל‬ «≈¿ƒ« Èt
≈¿ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ .‫נקמצת‬
ֶ ֶ ְ ִ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ‫ישׂראל‬
ֵ ָ ְ ִ ‫מנחת‬ַ ְ ִ ‫וֹנה ֶא ָלּא‬
ָ ‫וּלב‬ ְ ‫שׁמן‬
ֶֶ
.‫שׁה ֶ ֶכּבשׁ ָנתוּן ְלאוֹתוֹ ָהר ַוּח‬ֶַ ."‫"תּוֹרת‬
ַ :‫וֹמר‬ ַ ‫תּלמוּד ל‬ ְ ַ ?‫ ִמ ַ ִנּין‬,‫כּליל‬ִ ָ ‫שׁהיא‬ ִ ֶ ‫כּהנים‬
ִ ֲֹ
‡˙ÁÓ„
»»¿ƒ ¿ ‡zÏqÓ
»¿Àƒ dˆÓ˜a
≈¿ À¿ dpÓ
≈ƒ LÙÈÂ
≈¿«¿‫ח‬ 
¨½ § © ¦ Æ
¨ § ¦ © ¤ Ÿ ³ ¦ 
À § ª §  ¤¹ ¦ 
¸¦ ¥ § 
‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÚ« Ècƒ ‡zÏ
»¿À¿ Ïk» ˙ÈÂ
»¿ dÁLnÓe
«¿ ƒƒ
‡zk„‡
» ¿«¿ƒ ‡ÂÚ
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ˜qÈÂ
≈«¿ 
© ¥À § ¦ © 
´¦ § ¦ § 
® ¨ § ¦ © ©  −¤ £ 
¨½Ÿ § © ¨ Æ ¥§
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ 
«¨Ÿ «© 
−¨ ¨ «¨ § © 
© Ÿ ² ¦ 
© ¥
∑ È˘‰Â
ƒ ¿ƒ¿ ‰Án‰ŒÏÚ
»¿ƒ« « L‡ ∆ ¬ ‰l‰ŒÏk
»… ¿« » ˙‡Â
≈¿ ‫שׁלם‬
ֵ ָ ‫שׁיּהא ִע ָשּׂרוֹן‬ ֻ ְ ַ ֵ ∑ epnÓ
ֵ ְ ֶ ,‫מהמח ָבּר‬ ∆ ƒ ÌÈ‰Â)
ƒ≈¿  
‫וּלפי‬
ִ ְ ;‫וּמקטירוֹ‬ ִ ְ ַ ‫קמיצה‬ ָ ִ ְ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ‫וֹנתהּ‬ ¿ À¿ .(‫ישׁן‬
∑ BˆÓ˜a
ָ ָ ‫שׁמּל ֵקּט ֶאת ְלב‬ְֶַ
ָ ָ ‫בּר ִשׁ"י‬
ַ ְ .‫קמיצה‬
ָ ִ ְ ‫בּשׁעת‬ַ ְ ִ ‫אחת‬
ַ ַ ‫בּבת‬
ְַ
,"‫בּ"ויּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ְ ‫מּנחוֹת‬ ָ ְ ‫בּאחת ִמן ַה‬ ‰Án‰
»¿ƒ« ˙ÏqÓ
ַ ַ ְ ‫פּרשׁ ֵכּן ֶא ָלּא‬ ∆… ƒ .(‫קּמץ )יומא מו‬
ֵ ֵ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ֶ ֹ ‫יע ֶשׂה ִמָדּה ַל‬
ֲ ַ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ
‫שׁפּטן‬
ָ ָ ְ ‫כּמ‬ִ ְ ‫מּנחוֹת‬ ָ ְ ‫לכלל ָכּל ַה‬ ‫שׁמנהּ‬
ֹ ְ ִ ,‫פּר ָשׁה זוֹ‬ָ ְ ַ ‫שׁנּתר ָבּה‬
ַ ְ ִ ֶ ‫שׁקּוֹמץ ִמ ָמּקוֹם‬
ָ ָ ‫ ִל ְשׁנוֹת‬‫הצר‬
ְַ ֻ ֵ ֶ ,‫ ∑ ִמ ָכּאן‬dÓMÓe
»¿« ƒ
.(‫)ת"כ‬ .(‫בּאחרת )ת"כ‬
ֶ ֶ ַ ְ ‫מערבת‬ֶ ֶֹ ְ ‫תּהא‬ ֵ ְ ‫שׁלּא‬ »¿ƒ« .(‫)סוטה יד‬
ֹ ֶ ∑ ‰Án‰
Èht
ƒ« ȉBe
ƒ ¿ Ô‰‡
… ¬« ÔeÏÎÈ
¿≈ ‰pÓ
«ƒ ‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫ט‬ Æ 
¥ ¨ «¥ ³ © ®
¨ ¨ 
Ÿ ´ £ «© 
− § Ÿ « 
¨ ¤½ ¦ 
¤´¤ © § 
‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ ƒ ˙„a
«»¿ LÈc˜
ƒ« ˙‡a
«¬« Ï·˙z
≈»¿ƒ
:dpÏÎÈ
«À¿≈ 
¨ « § Ÿ « 
−¥ ¤ Ÿ « 
¬© £ «© Ÿ ½ ¨ 
´¨§
.‫אהלֿמ ֵוֹעד‬
ֶ ֹ ‫בּחצר‬ ֶ ֵ ְ ∑ L„˜
ַ ֲ ַ ?‫ואיזהוּ‬ … » ÌB˜Óa
»¿  

d˙È
«» ˙È‰È
ƒ»¿ ÔB‰˜ÏÁ
¿»√ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ ‡Ï» ‫י‬ 
¤Ÿ ³ ®
¨ ¦ «¥ −¨ Ÿ 
¦ ¬© ¨ ²¨ § ¤ 
¥½ ¨ Æ
¤ ¨ «¥ 
Ÿ ³ 
‡˙‡hÁk
» »«¿ ‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜∆… ÈawÓ
»»¿Àƒ
:‡ÓL‡ÎÂ
»» ¬«¿ 
«¨ ¨ «¨ § −¨ © «© ¦½ Æ
¦ ¨ «¨
‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫קמצהּ‬
ָ ָ ְ ,‫לפיכ‬
ָ ִ ְ .‫כּא ָשׁם‬
ָ ְ ‫הרי ִהיא‬
ֵ ֲ ‫נדבה‬
ָ ָ ְ ‫מנחת‬
ְִַ ִ ָ ְ ‫ ∑ ַאף ַה‬̘ÏÁ
‫שּׁירים ֲאס ִוּרים‬ »¿∆ ıÓÁ ≈ » ‰Ù‡˙
∆»≈ ‡Ï …  
.‫כּשׁרה‬
ָ ֵ ְ – ‫שׁמהּ‬
ָ ְ ‫ִל‬ ‫הרי‬
ֵ ֲ ‫וֹטא‬ֵ ‫מנחת ח‬ ַ ְ ִ ('‫ ∑ )שם ב‬ÌL‡ÎÂ
» »»¿ ˙‡hÁk » «« .‫בּחמץ‬ ְֵָ
;‫וּלה‬ ָ ‫שׁמהּ – ְפּס‬ ָ ְ ‫שׁלּא ִל‬ֹ ֶ ‫קמצהּ‬
ָ ָ ְ ,‫לפיכ‬
ָ ִ ְ .‫כּח ָטּאת‬
ַ ְ ‫ִהיא‬
ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ dpÏÎÈ
«À¿≈ Ô‰‡
… ¬« Èa
≈¿ƒ ‡eÎc
» ¿ Ïk» ‫יא‬ 
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ § Æ
¨ ¨ 
¨ ¤½ § Ÿ « Æ
Ÿ £ «© 
³¥ § ¦ ̈
º̈ ¨ 
ÔB‰a¿ ˜Èc
«¿ƒ¿ Ïk… »ÈÈ„
¿« ‡iawÓ
»«»¿Àƒ ÔBÎÈ˙„Ï
≈ »»¿
:Lc˜˙È
»«¿ƒ   «¨ § ¦ 
−¤ ¨ 
¬© ¦ ¤ £  Ÿ ² 
® ¨Ÿ § 
−¥ ¦ «¥
∑ Lc˜È
»¿ƒ . ‫מּנּה‬
ָ ֶ ‫ויבלעוּ ִמ‬
(‫)ת"כ‬ ְ ְ ִ ְ ‫שׁיּגּעוּ ָבּהּ‬ְ ִ ֶ ‫אוֹ ֻח ִלּין‬ ‫נאמר? ִאם‬ַ ֱ ֶ ‫ ָל ָמּה‬.‫בּעל מוּם‬ ִ ֲ ∑ ÎÊŒÏk
ַ ַ ‫אפלּוּ‬ »» »  
‫יאכלוּ‬
ְ ָ ֵ ,‫כּשׁרה‬
ָ ֵ ְ ‫ואם‬
ִ ְ .‫יפּסלוּ‬
ְ ָ ִ ,‫וּלה‬ָ ‫שׁאם ְפּס‬ִ ֶ ,‫וֹה‬ ָ ‫להיוֹת ָכּמ‬
ְִ ‫אלהיו‬
ָ ֹ ֱ ‫"לחם‬ֶ ֶ :(‫כּבר ָאמוּר )ויקרא כא כב‬ ָ ְ ‫הרי‬
ֵ ֲ ,‫לאכילה‬
ָ ִ ֲַ
.(‫מּנחה )ת"כ‬ ָ ְ ִ ‫כּחמר ַה‬
ֶֹ ְ ‫וּמין‬
ִ ‫בּעלי מ‬ֵ ֲ ַ ‫לרבּוֹת‬ ַ ְ ‫קּד ִשׁים ְוגוֹ'" ֶא ָלּא‬
ָ ֳ‫קּד ֵשׁי ַה‬
ְ ָ ‫ִמ‬
ָ ָ ∑ 'B‚¿ ÚbÈŒL‡
‫קד ִשׁים ַק ִלּים‬ «ƒ ∆ ¬ Ïk … .(‫למחלקת )זבחים קב‬
ֶֹ ֲ ַ ְ



   
  
   
     
     
  
        
      
       
  
  
   
      
            
       
  
       
    

     
   
    
    
  
     
   
     
      
    
    
                  
  
‫אק‬               

     

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫יב‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤ 
−¨Ÿ § 
¬¥ © § © 

»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ôe˜È
¿»¿ Ècƒ ȉBe
ƒ ¿ Ô‰‡
… ¬« Ôa˜
«¿À ÔÈc≈ ‫יג‬ Æ§ 
À̈Ÿ «© 
´¦ § © ¤ £  ¹̈ ¨ Ÿ ¸ £ «© Á
© § ¨ ¤¿ 
˙Ï˙
«¿ƒ ‡ÒÚ
»¿« ÔÓƒ „Á« d˙È≈» e‡Èac
ƒ«¿ ‡ÓBÈa
» ¿
‡Ùˆa
»¿«¿ d˙ebÏt
« ¿« ‡È„z
» ƒ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ‡zÏÒ
»¿À ÔȇÒ
ƒ¿ 
® ¦ ¨ −¨ § ¦  ¤ Ÿ ² 
¬¨ ¥ «¨  ¸¦ ¦ £  ½ Ÿ ´© ¨ ¦
:‡LÓa
» ¿ «¿ d˙ebÏÙe
« ¿« ¤ «¨ ¨ 
−¨ ¦ £ «©  ¤Ÿ ½ © 
´ ¨ ¦ £ «©
‫וֹלם‬
ָ ‫בּניו ֻח ַקּתֿע‬
ָ ָ ‫תּח ָתּיו ִמ‬
ְ ַ ‫מּשׁיח‬
ַ ִ ָ ‫כּהן ַה‬
ֵ ֹ ‫וה‬
ַ ְ ,'‫תּמיד ְוגוֹ‬
ִָ ‫ההדיוֹטוֹת‬ ְ ֶ ַ ‫ ∑ )מנחות עח( ַאף‬ÂÈe
»» Ô‰‡
… ¬« Ôa˜
«¿» ‰Ê∆ 
."'‫ְוגוֹ‬ ‫נּכין‬
ִ ְ ‫מתח‬
ַ ְ ִ ‫שׁהן‬ ֵ ֶ ‫האיפה ַבּיּוֹם‬ ָ ֵ ָ ‫שׂירית‬ִ ִ ‫מקריבין ֲע‬
ִ ְִַ
‫"מנחה‬
ָ ְ ִ :‫שׁנּאמר‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫בּכל יוֹם‬ָ ְ ‫כּהן ָגּדוֹל‬
ֵ ֹ ‫אבל‬ָ ֲ ,‫לעב ָוֹדה‬
ֲַ
              
‫קר‬"
ֶ ֹ ַ ,‫עת־לעת‬ ֵ ְ ֵ ֵ ‫ ַה‬ֶ ‫מ‬ֶ ְ ‫דה‬
ָ ‫העב‬ֲ ָ ‫רטי‬
ֵ ָ ְ ‫ ְלת‬‫פ‬ ֶֶַ ֶ ‫ערב‬
ֶ ָ ָ ‫מחצית‬
‫ערב‬ ָ ִ ֲ ַ  ‫קר‬
‫מחצית‬ ‫ ֶקר‬ֹ ַ ‫מחצית‬
ָ ִ ֲ ַ ... ‫בניו‬
ָ ָ  ‫אהר‬
‫בניו‬ ֹ ֲ ַ 
ַ ‫קר‬
ְ ָ ‫ֶזה‬
."‫בערב‬
ֶֶ ָ (‫ יג‬,‫)ו‬
‫מנחת‬
ַ ְ ִ ‫ת‬‫ר‬ ַ ָ ָ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ‫ד‬
ַ ִ ֶ ,‫כ‬
ָ ְ ‫י‬‫יט‬ִ ‫לידי‬ ֵ ִ ‫א‬ָ ‫בר‬ ָ ָ ‫ַה‬ .‫ראל‬
ֵ ָ ְ ‫ ִ־י‬‫ל ַע‬ֶ '‫ללית‬ ִ ָ ְ ‫'יחידה ַה‬
ָ ִ ְ ‫א ַה‬‫ל ה‬‫ד‬ָ ‫ ַה‬‫ה‬ ֵ ֹ ‫ַה‬
 ‫י‬‫רט‬
ִ ִ ָ ְ ‫ת ַה‬‫נ‬‫ר‬
ָ ְ ָ ‫יני ַה‬
ֵ ִ ‫אי‬ִ ָ ('‫'יחידה‬
ָ ִ ְ ‫ ַה‬‫)עני‬
ַ ְ ִ ‫י‬ִ ‫חבי‬
ֲִ ‫ה‬
ֵ ֹ ‫י‬ֵ ‫)חבי‬ ִ ֲ "‫בניו‬
ָ ָ ‫אהר‬
ֹ ֲ ַ ‫"קר‬ַ ְ ָ ‫ל‬ֶ ‫חנית‬‫הר‬ ִ ָ ָ ‫ת‬‫מע‬
ָ ְ ַ ‫ַה‬
.‫למי‬
ִ ָ ְ ָ ‫ ָא‬,‫את‬ָ ‫ַח‬ '‫'יחידה‬
ָ ִ ְ ‫עצמת ַה‬ ַ ְ ָ ‫רת‬ ַ ָ ‫הח‬
ְ ַ ,‫ ִהיא‬‫האד‬ ָ ָ ָ ‫דת‬ַ ‫עב‬
ֲ ַ (‫ל‬‫ד‬ָ

‡ÎÈ
» ƒ¿ „Ú˙z
≈¬¿ƒ ÁLÓa
« ¿ƒ ‡˙ÈÒÓ
» ≈¿« ÏÚ« ‫יד‬ Æ
¥ ¦ «ª 
¨® ¤ ¦ § ¤ ´¤ § ª 
−¤ ¨ «¥ 
¤ ²¤ © 
©À £ «© © 
˜z
≈»¿ ÔÈÚeˆa
ƒ ƒ ˙ÁÓ«¿ƒ ÈÈÙez
≈ƒ dp˙È˙
«ƒ¿«
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡ÂÚ
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ 
«¨Ÿ «© 
© Ÿ − ¦ © «¥ ¬ ¦ § ©  ¦½ ¦ 
´© § ¦
‫כּוֹפלהּ‬
ָ ְ ‫ ֶא ָלּא‬,‫נקמצת‬ ֶ ֶ ְ ִ ‫שׁאינהּ‬
ָ ֵ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ‫וּפר ִוּרין‬
ֵ ‫בּציעין‬ִ ְִ .(‫)ת"כ‬ ‫צר ָכּהּ‬
ְ ָ ‫וֹתחין ָכּל‬ִ ְ ‫וּטה ְבּר‬ ָ ‫˙ ∑ ֲחל‬ÎaÓ ∆∆¿À  
‫ואינוֹ‬
ֵ ְ ‫וערב‬
ֶ ֵ ָֿ‫שׁתי‬ִ ְ ‫לאר ַבּע‬ְ ַ ְ ‫וֹפלהּ‬
ָ ְ ‫וֹזר ְוכ‬ ֵ ‫ ְוח‬,‫שׁנים‬
ִ ַ ְ ‫ִל‬ ‫וֹפהּ‬
ָ ‫ א‬,‫חליטתהּ‬
ָ ָ ִ ֲ ‫שׁאחר‬
ַ ַ ֶ ,‫הר ֵבּה‬ְ ַ ‫אפיּוֹת‬ ִ ֲ ‫ ∑ ֲאפ ָוּיה‬ÈÈÙz
≈ ƒÀ
‫מפרשׁ‬
ֵ ָ ְ '‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫ ְבּ'ת ַוֹרת‬,‫לא ִשּׁים‬ ִ ָ ‫מקטיר‬ִ ְ ַ ‫וכן‬
ֵ ְ .‫מב ִדּיל‬
ְַ ַ ְ ∑ ÌÈzt
‫מל ֵמּד‬ «¿ƒ .‫בּמּחבת‬
ƒƒ ˙ÁÓ ַ ֲ ַ ַ ‫גּנהּ‬ ָ ְ ‫וּמט‬
ַ ְ ‫וֹזר‬ֵ ‫בּתּנּוּר ְוח‬
ַַ
.(‫ָלהּ‬ ‫פּתיתה ַמ ָמּשׁ‬
ָ ִ ְ ‫ולא‬ ֹ ְ :‫ישׁן‬ָ ָ ‫בּר ִשׁ"י‬ַ ְ ) .‫פּתיתה‬ ָ ִ ְ ‫וּנה‬ָ ‫שׁטּע‬
ְֶ
„aÚÈ
≈¿« ȉBaÓ
ƒ ¿ƒ ȉB˙BÁ˙
ƒ ¿ ‡aÓ„ »«¿ ƒ ‡‰ÎÂ
»¬«¿‫טו‬ 
® ¨ Ÿ 
´¤ £«© 
−¨ ¨ ¦ ²¨ § © 
© ¦ ¨ © 
¥̧ Ÿ © § 
:˜qzz
»«ƒ ÈÓb
ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ d˙È
«»

«¨ § ¨  ¬ ¦ ¨ 
−¨Ÿ «© ̈
¨¾
‫כּליל‬
ִ ָ ,‫נדבה‬
ָ ָ ְ ‫כּהן ֶשׁל‬
ֵ ֹ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ ‫וכן ָכּל‬
ֵ ְ .‫כּליל‬
ִ ָ ‫כּלּהּ‬
ָ ֻ ‫ֶא ָלּא‬ .‫ ַ ְתּח ָתּיו‬,‫מּשׁיח ִמ ָ ָבּניו‬
ַ ִ ָ ‫ ∑ ַה‬ÂÈaÓ
»»ƒ ÂÈzÁz
»¿« ÁÈLn‰
« ƒ »«  
.‫תּהיה‬
ְֶ ִ ,‫נאכלין‬
ִ ָ ֱ ֶ ‫שׁיריה‬
ָ ֶָ ְ ‫להיוֹת‬ ֶ ֶ ְ ִ ‫ ∑ ֵאין‬˘z
ְ ִ ‫נקמצת‬ » ¿» ÏÈÏk
ƒ»
         
‫היה‬
ֶ ְ ִ ‫ליל‬
‫היה‬ ‫ ִליל‬ָ .‫ירי‬
ִ ַ ִ ‫וה‬ַ ְ ‫מ‬
ֶ ֹ ‫ ַה‬,‫ח‬‫ז‬
ַ ֵ ְ ִ ‫ליל' ַעל ַה‬'
ִ ָ ‫נקטרת‬ֶ ֶ ְ ִ ‫א‬ָ ‫ֶא‬ ָ ֻ . . ‫ליל‬
‫ ִליל‬ָ ָ ֻ ‫א‬
‫א‬ָ ‫ ֶא‬‫נאכלי‬
ִ ָ ֱ ֶ ‫יריה‬
ָ ֶ ָְ ‫ת‬‫להי‬
‫יריה‬ ְ ִ ‫נקמצת‬
ֶ ֶ ְ ִ ‫ֵאי‬
‫ל‬ָ ֶ ‫מ‬ֶ ְ ‫ליל‬ ִ ָ ‫ארת‬‫נ‬ ֶ ֶ ְ ִ ‫ ִהיא‬,‫נקמצת‬ ֶ ֶ ְ ִ ‫אינ‬
ָ ֵ ‫ה‬ ֵ ֹ ‫מנחת‬ ְַ ִ  ָ ‫י ַה‬ִ ‫לבאר ֶאת‬ ֵ ָ ְ ‫א‬ָ ‫"י‬‫ר‬ִ ַ (‫ טו־טז‬,‫ )רש"י ו‬ַ ‫לגב‬
ָ ְ ‫וה‬
‫ָוה‬ָ
ָ ‫ – ֵאי‬ַ ‫לגב‬ ָ ְ ‫וה‬
‫ָוה‬ָ ָ ֻ ;‫אחת‬ַ ַ ְ  ָ ֻ ‫מקטרת‬
ֶ ֶ ְ ֻ ‫ההקרבה‬ְָָ ַַ ‫י‬ִ ‫חבי‬
ִ ֲ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ – ‫קטר‬ָ ְ ָ ‫ליל‬
‫קטר‬ ‫ ִליל‬ָ .‫ה‬ֵ ֹ ‫למנחת‬
ַ ְ ִ ְ ‫י‬ִ ‫חבי‬
ִ ֲ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ ‫י‬ֵ
.‫וה‬
ֶ ָ ְ ‫מקטרת‬ֶ ֶ ְ ֻ ָ ֻ ‫א‬ָ ‫ ֶא‬‫יריי‬‫ל‬
ִ ַ ִ ַ ‫מ‬ֶ ֹ ‫ ַה‬‫י‬ֵ ‫הפרדה‬
ָ ְָ ַ ,‫לאכילה‬
ָ ִ ֲ ַ ‫נחה‬
ָ ְ ִ ‫אר ַה‬
ָ ְ ‫רת ֶאת‬ ֶ ֶ ‫ ַמ‬‫אינ‬
ָ ֵ ‫קמיצת‬
ָ ָ ִ ְ ‫ ַא‬,‫נקמצת‬
ֶֶ ְִ

‡Ï» ȉz
≈¿ ÈÓb
ƒ¿ ‡‰Î„
»¬«¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿‫טז‬  
«¥ ¨ «¥ 
Ÿ ¬ 
−¤ § «¦ 
¬ ¦ ¨ 
²¥ Ÿ 
¬© § ¦ ¨ § 
:Ï·˙ƒ̇
≈¬¿
.‫ ∑ ֻ ָכּלּהּ ָ ָשׁוה ְ ָלגבֹ ַהּ‬ÏÈÏk
ƒ»  

       

,‫ל‬
ָ ‫ ָלע‬
ָ ַ ‫ ַה‬,‫ﬠסק‬ֶ ֵ ‫ﬠל‬ַ ַ  ‫ראל‬ֵ ָְ ‫מנחת ִי‬
‫ראל‬ ַ ְ ִ ְ .('‫קמח כ‬
ֶַ (‫ טז‬,‫)ו‬ ‫היה‬
ֶ ְ ִ ‫ליל‬
‫היה‬ ‫ ִליל‬ָ ‫ה‬
‫ֹ ֵה‬ ‫מנחת‬
ַ ְ ִ ‫וכל‬
ְָ
,‫ה‬‫תפ‬
ָ ִ ְ ‫רה‬
ָ ‫זמ‬ ַ ְ ‫היינ‬
ְ ַ ,'‫ליל ַלה‬
ִ ָ ‫מ‬ֶ ֹ ‫ ַרק ֶאת ַה‬‫מקריבי‬
ִ ְִ ַ ‫ ֵאי‬‫מאמר ִא‬)
ָ ֲ ַ ְ ‫האד‬
ָ ָ ָ ‫לצרכי‬
ֵ ְ ָ ְ ‫מזת‬‫ר‬
ֶ ֶ ,‫מח‬
ַ ֶ ‫אה ִמ‬
ָ ָ ֶ ,‫מנחה‬
ְָ ִ
                ‫בק‬
‫מח‬
ַ ֶ ‫ל ַה‬ָ ,‫ל‬
ָ ‫ ָהע‬‫ל ִמ‬ָ ‫ב‬
ְ ֻ ‫ ַה‬,‫אהל‬
ֶ ֹ ‫ב‬
ֵ ‫ י‬ ‫ה‬
‫ ֵה‬ֹ ‫מנחת‬
ְַ ִ ְ ‫האר‬
ֶ ָ ָ '‫"לה‬
ַ ‫ר‬‫)ﬠל־‬
ֶ ֶ ַ ‫ירי‬ ִ ָ ְ ‫אכילה ֶאת ַה‬
ָ ִ ֲ ַ ‫יר‬ִ ‫מ‬
ַ ‫י‬ִ ‫מק‬
ְ ַ ‫ְ ֶוזה‬
.‫ליל‬ ִ ָ ‫ר‬‫נ‬
ְָ ִ ‫ ַא‬.("‫אד‬ָ ָ ‫לבני‬
ֵ ְ ִ ‫נת‬
ַ ָ ‫"והאר‬
ֶ ָ ָ ְ ‫רכה‬
ָ ָ ְ ‫ﬠל־ידי‬
ֵ ְ ַ ‫" ְ ַורק‬‫א‬‫מל‬
ָ ְ

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫יז‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤ 
−¨Ÿ § 
¬¥ © § © 
‡c» ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ÌÚ ƒ¿ Ô‰‡
… ¬« ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫יח‬ 
−© Ÿ¬  Ÿ ½ ¥ 
´¨ ¨ ¤ § Æ
Ÿ £ «© ¤  ³¥ © 
‡˙ÏÚ
»»¬ ÒÎ˙˙
≈¿¿ƒ Ècƒ ‡˙‡a
»¿«¿ ‡˙‡hÁc
» »« ¿ ‡˙ÈB‡
»¿«
:‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜ ∆… »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡˙‡hÁ
» »« ÒÎ˙z
≈¿¿ƒ 
³¥ ¨ ¦  ¨¹ Ÿ «¨  ¥̧ ¨ ¦ Á ¤ £  ¿ § ¦ 
® ¨ © «©
«¦  −¦ ¨ «¨  ¤Ÿ ¬ 
¨½Ÿ § 
´¥ § ¦ Æ¨ © «©
dpÏÎÈÈ
«ƒ¿ ≈ (‫בדמהּ‬
ַ ְ ִ ‫ )נ"א‬d˙È
«» tÎÓc
≈«¿ ƒ ‡‰k
»¬« ‫יט‬ Æ¨ 
³ ¨ § 
®¨ ¤ § Ÿ  −¨ Ÿ 
¬¥ © § «© 
²¥ Ÿ © 
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « ˙„a«»¿ Ï·˙z
≈¬¿ƒ LÈc˜
ƒ« ˙‡a
«¬«

«¥  ¤ Ÿ ¬ 
−© £ «© 
¥½ ¨ «¥
‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫שׁאר‬ָ ְ ‫וֹסר‬ ֵ ‫וֹמר ֶשׁא‬ ַ ‫אפ ָשׁר ל‬ ְ ֶ ‫ואי‬
ִ ְ .‫בּבּשׂר‬
ָ ָ ַ ‫וֹלק‬
ֵ ‫ח‬ ‫נע ֵשׂית‬
ֲ ַ ‫שׁהיא‬
ִ ֶ ‫וֹתיה‬
ָ ֶ ‫וֹבד ֲעבוֹד‬ ֵ ‫ ∑ ָהע‬d˙‡
»… ‡hÁÓ‰
≈ « ¿«  
:‫למ ָטּה‬
ַ ְ ‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ‫שׁהרי‬
ֵ ֲ ֶ ,‫דּמהּ‬ָ ָ ‫זּוֹרק‬
ֵ ‫ חוּץ ִמן ַה‬,‫בּאכילתהּ‬
ָָ ֲִַ (‫ ∑ )זבחים קב‬‰pÏ·È
»∆¿ … d˙‡ »… ‡hÁÓ‰≈ « ¿« .‫ַח ָטּאת ַעלָֿידוֹ‬
."‫אתהּ‬ ָ ֹ ‫יאכל‬ַ ֹ ‫בּכּהנים‬
ִ ֲ ֹ ַ ‫זכר‬
ָ ָ ֿ‫"כּל‬
ָ ‫שׁאינוֹ‬
ֵ ֶ ,‫דּמים‬ ִ ָ ‫זריקת‬
ַ ִ ְ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫טמא‬
ֵ ָ ‫יצא‬
ָ ָ .‫לעב ָוֹדה‬
ֲ ַ ‫הראוּי‬
ָָ
dÓcÓ
« ¿ƒ ÈcÈ
ƒ« È„Â
ƒ¿ Lc˜˙È
««¿ƒ dÒa
«¿ƒ¿ ˜È
«¿ƒ Ècƒ Ïk
…‫כ‬ Æ
¨ ¨ ¦ 
³¤ ¦ 
¤̧ £ «© 
® ¨ § ¦ 
−¨ ¨ § ¦ 
¬© ¦ ¤ £  Ÿ ² 
:LÈc˜
ƒ« ˙‡a
«¬« eÁ˙z
««¿ƒ dÏÚ
«¬ ÈcÈ
ƒ« Ècƒ LeÏ¿ ÏÚ«
« ¨ ¬ ¨ §  −¥ © § 
¨ ¤½ ¨ ´¤ ¦ Æ
¤ £ 
¤ ¤½ © ©
‫אשׁר ִיֶזּה‬ ‫ אוֹתוֹ ְמקוֹם ָדּם‬,(‫בּגד )ת"כ‬
ֶ ֲ ‫הבּגד‬
ֶ ֶ ַ) ֶ ֶ ‫דּמהּ ַעל ַה‬ ָ ָ‫ִמ‬ ‫אכל‬
ֶ ֹ ‫דּבר‬ַ ְ ‫ ∑ )שם צז( ָכּל‬dNa
»» ¿ƒ ÚbÈŒL‡
«ƒ ∆ ¬ Ïk …  
‫ ְכּמוֹ‬,‫נזּה‬ ֵ ְ ∑ ‰fÈ
ֶ ִ ‫יהא‬ ∆ƒ L‡∆ ¬ .‫העזרה‬
ָ ָ ֲ ָ ‫תּכ ֵבּס ְבּתוֹ‬ַ ְ ,(‫עליה‬
ָ ֶָ ‫ ִאם‬:‫וֹה‬ָ ‫להיוֹת ָכּמ‬ »¿ƒ .‫מּנּה‬
ְ ִ ∑ Lc˜È ָ ֶ ‫ויבלע ִמ‬
ַ ְ ִ ְ ‫יגּע‬
ַ ִ ‫ֲא ֶשׁר‬
.‫ ְ ֵיהא ָנטוּי‬,"‫מנלם‬
ָ ְ ִ ‫לארץ‬
ֶ ָ ָ ‫יטּה‬ֶ ִ ‫"ולא‬
ֹ ְ :(‫)איוב טו כט‬ ‫כּחמר‬
ֶ ֹ ַ ‫תּאכל‬ֵ ָ ֵ – ‫כּשׁרה‬ָ ֵ ְ ‫ואם ִהיא‬
ִ ְ ,‫תּפּסל‬
ֵ ָ ִ – ‫וּלה‬ ָ ‫ְפּס‬
‫ואם ֻהָזּה‬ ִ ְ ∑ „‚a‰ŒÏ
∆∆« «Ú dÓcÓ » »ƒ ‰fÈ ∆ ¬« .‫שׁבּהּ‬
∆ƒ L‡Â ֶָ
̇Â
ƒ¿ zÈ
»»ƒ da≈ ÏLa˙˙
« «¿ƒ Ècƒ ÛÒÁc
«¬ « ÔÓe
» ‫כא‬ 
³¦ § ¦ ¦ § ®¥ ¨ ¦ 
− © ª § 
¬¤ £ 
¤²¤ ¦ § 
ÛhzLÈÂ
≈«¿ƒ¿ ˜Ó˙ÈÂ
≈¿¿ƒ¿ ÏMa˙z
« «¿ƒ ‡LÁc
» »¿ƒ ‡Óa
»»¿
:‡iÓa
»«¿ 
¦ «¨ © 
−© ª § 
¬©Ÿ 
¨ ¨½ ª Æ
¤¸§
‫ ַה ָכּתוּב‬‫מּד‬
ְ ֶ ‫ ִל‬,‫חרס‬
ֶ ֶ ‫כּלי‬ִ ְ ‫אבל‬
ָ ֲ .‫בּליעתוֹ‬
ָ ִ ְ ‫לפלט ֶאת‬
ֹ ְִ ,‫נוֹתר‬
ָ ‫נע ָשׂה‬ֲ ַ ‫שׁנּבלעת בּוֹ‬
ַ ַ ְ ִ ֶ ‫בּליעה‬
ָ ִ ְ ‫שׁה‬ ִ ְ ∑ MÈ
ַ ֶ ‫לפי‬ ≈»ƒ 
.‫מידי ָ ְדּפיוֹ ְלע ָוֹלם‬
ֵ ִ ‫יוֹצא‬
ֵ ‫שׁאינוֹ‬
ֵ ֶ ,‫ָכּאן‬ ‫וּקי‬ ְ ַ ‫˜ ∑ ְלשׁוֹן‬Óe
ֵ ‫"תּמר‬ «… .‫קּד ִשׁים‬ ָ ֳ‫לכל ַה‬
ָ ְ ‫ְוהוּאֿ ַה ִדּין‬
∑ ÛhLÂ «… .‫בּלע"ז‬
« À ¿ ˜Óe ַ ַ ְ ‫ אשקורי"ר‬.(‫נּשׁים" )אסתר ב יב‬ ִ ָ‫ַה‬
L„˜
∆… d˙È
«» ÏeÎÈ≈ ‡i‰Î
»«¬«¿ ‡eÎc
» ¿ Ïk» ‫כב‬ «¦ 
−¦ ¨ «¨ 
¤Ÿ ¬ 
® ¨ Ÿ 
´© Ÿ 
−¦ £ Ÿ « © ̈
¬¨ ¨ 
:‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ¿
‫שׁאר‬
ָ ְ ‫וֹציא‬
ִ ‫למעלה – ֹלא ְלה‬
ָ ְ ַ ְ ‫האמוּר‬
ָ ָ "‫וֹתהּ‬ ָ ‫שׁ"המחטא א‬ ְ ַ ָ ‫ ∑ ָהא‬d˙‡
ֵ ַ ְ ַ ֶ ,‫למד ָתּ‬ »… Ï·ȫ … ÌÈ‰ka
ƒ¬… « ÎÊŒÏk
»» »  
.‫שׁאינוֹ ָראוּי ְ ִלחטּוּי‬
ֵ ֶ ‫וֹציא ֶאת‬
ִ ‫ ֶא ָלּא ְלה‬,‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫ַה‬

ÔkLÓÏ
«¿ «¿ dÓcÓ
« ¿ƒ ÏÚzÈ
«»ƒ Ècƒ ‡˙‡hÁ
» »« ÏÎÂ
»¿‫כג‬ 
²¥ 
¤ Ÿ  ¤  ¹̈ ¨ ¦ 
¸¨ Á ¤ £ 
¨¿ © ¨ § 
‡ea
» ¿ Ï·˙˙
≈¬¿ƒ ‡Ï» ‡L„e˜
» ¿ ¿ ‡tÎÏ
»»«¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ
:„˜Bzz
» ƒ  
«¥ ¨ ¦ 
−¥ ¨ ®
¥ ¨ «¥ 
Ÿ ´ 
¤Ÿ − © 
¬¥ © §
‫שׁאר‬
ָ ְ ‫לרבּוֹת‬ »¿ .‫וּלה‬
ַ ְ ∑ ÏÎÂ ָ ‫לפנים – ְפּס‬
ִ ְ ִ ‫וֹנה‬
ָ ‫החיצ‬
ִ ַ ‫הכניס ִמַדּם ַח ָטּאת‬
ִ ְ ִ ‫שׁאם‬
ִֶ (‫)זבחים פב‬ ∑ 'B‚¿ ˙‡hÁŒÏÎÂ
»« »¿ 
.‫ָ ָקד ִשׁים‬


   
   
    
    
  
    
   
   
      
  
   
  
  
    
     
  
 
   
     
    
   
  
  

‫גק‬               
:‡e‰ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜
∆… ‡ÓL‡c
»» ¬ « ‡˙ÈB‡
»¿« ‡„Â
»¿‫א‬ « 
−¦ ¨ «¨  
¤Ÿ ¬ ® ¨ ¨ «¨  Ÿ¬ §  
−© 
.‫קרבה‬
ָ ֵ ְ ‫ואין ְתּמוָּרתוֹ‬
ֵ ְ ,‫קרב‬
ֵ ָ ‫הוּא‬ (‫ ת"כ‬.‫)תמורה יח‬ ∑ ‡e‰ ÌÈL„˜
ƒ »» L„˜
∆…  
˙È» ÔeÒkÈ
¿ƒ ‡˙ÏÚ
»»¬ ˙È» ÔeÒkÈ
¿ƒ Ècƒ ‡˙‡
»¿«¿ ‫ב‬ ¤ 
− £ § ¦ 
¨½ Ÿ ´¨ ¤ Æ £ § ¦ 
³¤ £ 
À § ¦ 
BÁÒ¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ˜ÊÈ
«¿ƒ dÓc
≈ ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡ÓL‡
»» ¬
:BÁÒ¿ 
«¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © © Ÿ ¬ § ¦ 
² ¨ ¤ § ®̈
¨ ¨«
,‫וֹלה‬
ָ ‫וּתלאוֹ ְבּע‬
ָ ְ ,‫"ישׁחטוּ" ַר ִבּים‬
ֲ ְ ִ ‫שׁנּאמר‬
ַ ֱ ֶ ֶ ,‫בּצבּוּר‬ִ ְ ‫שׁמּצינוּ ָא ָשׁם‬
ִ ָ ֶ ‫לפי‬
ִ ְ ,‫הר ֵבּה‬ ִ ְ ‫ ∑ ִר ָבּה ָלנוּ‬eËÁLÈ
ְ ַ ‫שׁחיטוֹת‬ ¬¿ƒ 
.‫להביא ע ַוֹלת ִצבּוּר ַל ָצּפוֹן‬ְִָ

˙ÈÂ
»¿ ‡˙Èχ
» ƒ¬ ˙È» dpÓ
≈ƒ LÙÈ
≈¿« daz
≈¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿‫ג‬ 
¤ § 
¨½ § © «¨ ¥ ® 
¤ ¦ ´¦ § © 
− § ¤ ¨ 
¬¥ § 
:‡eb
»« ˙È» ÈÙÁc
≈» ¿ ‡az
»¿«

¤ «¤ © ¤ 
¬¤ © § «© 
¤ −¥ ©
‫וכבשׂ‬
ֶ ֶ ְ ‫ואיל‬
ִ ַ ְ ,‫כּבשׂ‬
ֶ ֶ ‫איל אוֹ‬ ִ ַ ‫שׁא ָשׁם ֵאינוֹ ָבּא ֶא ָלּא‬
ָ ֶ ‫לפי‬
ְִ ‫פּרשׁוּ‬ ְ ִ ‫' ∑ ַעד ָכּאן ֹלא‬B‚¿ BaÏÁŒÏk
ְ ָ ‫נת‬ ¿∆ » ˙‡Â ≈¿ 
.‫בּאליה‬
ָ ְ ַ ְ ‫נתרבּוּ‬ ְַ ִ ‫אבל ַח ָטּאת‬ ָ ֲ ,‫לפר ָשׁם ָכּאן‬ְ ָ ְ ‫הצר‬
ָ ְ ֻ ‫לכ‬
ָ ְ ,‫בּא ָשׁם‬ָ ָ ‫ֵאמ ִוּרין‬
»¿«» ˙‡≈ ."‫"ויּקרא‬
∑ ‰Èχ‰ ָ ְ ִ ַ ‫בּפר ַשׁת‬ָ ָ ְ ‫פּרשׁוּ ָבּהּ‬ ְ ָ ‫נת‬
ְ ִ ‫כּבר‬
ְָ –
Ècƒ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ècƒ ‡az
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈzz
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿‫ד‬ 
−¤ £ 
¤½ ¥ £ 
´¤ £ Æ
¤ ¥̧ © ¤ §  Ÿ ½ ¨ § © 
´¥ § Æ
¥ § 
‡˙ÈÏk
»≈¿» ÏÚ« ‡ck
»¿« ÏÚc
« ¿ ‡ˆÁ
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ ‡iÒÒb
»«¿ƒ ÏÚ«
:dpcÚÈ
«ƒ¿∆ 
Ÿ− ¨ § © © 
¥½ ¨ © © Æ
¤ ¤̧ Ÿ © ¤ § 
®¦ ¨ § © ©

¨ «¤ ¦ §

Ì„˜
»√ ‡a˜
»»¿À ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡‰k
»¬« ÔB‰˙È
¿» ˜qÈÂ
≈«¿‫ה‬ 
−¨ ¨ 
® ¨Ÿ «© 
−¤ ¦ 
¨ ¥½ § ¦ © Æ
¥ Ÿ © 
³¨ Ÿ 
¸¦ § ¦ § 
:‡e‰ ‡ÓL‡
»» ¬ »ÈÈ¿
«
‫שׁא ָשׁם‬
ָ ֶ ‫לפי‬
ִ ְ ,‫בּח ָטּאת‬
ַ ְ ‫שׁדּרשׁוּ – "הוּא" ַה ָכּתוּב‬ְ ָ ֶ ‫ְכּמוֹ‬ ‫ ִל ֵמּד ַעל‬.‫שׁיּנּתק ְשׁמוֹ ִמ ֶמּנּוּ‬ ֵ ָ ִ ֶ ‫‡ ∑ ַעד‬e‰ ÌL‡ » »  
‫הקטרת‬
ַ ָ ְ ַ ‫לאחר‬
ַ ַ ְ ‫ ֶא ָלּא‬,"‫"א ָשׁם הוּא‬ָ :‫נאמר בּוֹ‬ ַ ֱ ֶ ‫ֹלא‬ ,‫בּאחר‬
ֵ ַ ְ ‫בּעליו‬ָ ָ ְ ‫כּפּרוּ‬ְ ַ ‫שׁנּת‬
ְ ִ ֶ ‫בּעליו אוֹ‬ ָ ָ ְ ‫שׁמּתוּ‬ֵ ֶ ‫ָא ָשׁם‬
‫כּשׁר‬
ֵ ָ – ‫הקטרוּ ֵאמ ָוּריו‬ ְ ְ ֻ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ‫עצמוֹ‬
ְ ַ ‫ ְוהוּא‬.‫ֵאמ ִוּרין‬ ,‫מּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ‫לקיץ ַה‬
ִ ַ ְ ‫וֹלה‬
ָ ‫דּמיו ע‬ ָ ָ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫וֹמד‬ֵ ‫ַאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶשׁע‬
.(‫ ועיי"ש ברש"י‬.‫)זבחים דף ד‬ .‫לרעָיּה‬
ִ ְ ִ ‫שׁנּתּק‬
ַ ִ ֶ ‫קדם‬
ֶֹ ‫וֹלה‬ ָ ‫כּשׁר ְלע‬ ֵ ָ ‫ ֵאינוֹ‬,‫סתם‬
ָ ְ ‫שׁחטוֹ‬ָ ְ ‫ִאם‬
,‫שׁלּא ִל ְשׁמוֹ‬ ֹ ֶ ‫שׁיּהא ָפּסוּל‬ ֵ ְ ֶ ‫הא ָשׁם‬ ָ ָ ‫לל ֵמּד ַעל‬
ַ ְ ‫ְואינוֹ ָבּא‬
ֵ
LÈc˜
ƒ« ˙‡a
«¬« dpÏÎÈÈ
≈ƒ¿ ≈ ‡i‰Î
»«¬«¿ ‡eÎc
» ¿ Ïk» ‫ו‬ 
¥½ ¨ «¥ Æ¨ 
³ ¨ § ®
¤ § Ÿ « 
−¦ £ Ÿ « © ̈
¬¨ ¨ 
:‡e‰ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜∆… Ï·˙È
≈¬¿ƒ
« 
−¦ ¨ «¨ 
¤Ÿ ¬
.‫נדרשׁ‬ ִ ֲ ֹ ‫‡ ∑ ְבּ'ת ַוֹרת‬e‰ ÌÈL„˜
ָ ְ ִ ‫כּהנים' הוּא‬ ƒ »» L„˜
∆…  

ÔB‰Ï¿ ‡„Á
»¬ ‡˙ÈB‡
»¿« ‡ÓM‡k
»» ¬« ‡˙‡hÁk
» »«¿ ‫ז‬ 
¬¤ £ 
²¥ Ÿ © 
® ¤ ¨  −© © 
¬¨ 
¨½ ¨ «¨ Æ
¨ © «© 
:‡‰È
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ da≈ tÎÈ
««¿ Ècƒ ‡‰k
»¬«

«¤ § «¦ ¬ 
− ¤©§
‫וּמח ָסּר‬
ֻ ְ ‫לטבוּל יוֹם‬
ְ ִ ‫פּרט‬
ָ ְ ,‫וֹלק בּוֹ‬
ֵ ‫פּרה ח‬
ָ ָ ‫לכ‬ ָ ָ ∑ BaŒtÎÈ
ַ ְ ‫הראוּי‬ ∆«¿ L‡ ≈… « .‫בּדבר ֶזה‬
∆ ¬ Ô‰k‰ ָ ָ ְ ∑ ̉Ï
∆» ˙Á‡
«« ‰Bz
»  
.‫כּפּוּרים ְוא ֵוֹנן‬
ִ ִ


   
   
  
  
  
    
  
   
         
         
     
    
  
  
 
                ‫דק‬
‡˙ÏÚ
»»¬ CLÓ
« ¿ b
»¿ ˙ÏÚ
«¬ ˙È» ˜Óc
≈»¿ ƒ ‡‰ÎÂ
»¬«¿‫ח‬ 
´¤ £ Æ
¨ Ÿ «¨ ³  ® ¦ 
© Ÿ ´ ¤ −¦ § © © 
¥½ Ÿ ¸© § 
:‡‰È
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿ ˜È
≈»¿ Ècƒ

«¤ § «¦ ¬ 
−¥ Ÿ © 
½¦ § ¦
‫וֹלקים‬
ִ ְ ‫שׁאינן ח‬
ָ ֵ ֶ ,‫וֹנן‬
ֵ ‫כּפּוּרים ְוא‬
ִ ִ ‫וּמח ָסּר‬
ֻ ְ ‫לטבוּל יוֹם‬ְ ִ ‫פּרט‬ ָ ְ ∑ ‰È‰È
∆¿ƒ BÏ Ô‰kÏ
≈… « È˜‰
ƒ¿ƒ L‡
∆ ¬ ‰ÏÚ‰
»… » BÚ  
.(‫ָבּעוֹרוֹת )זבחים קג‬
ÏÎÂ
»¿ ‡ep˙a
» «¿ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ Ècƒ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿‫ט‬ 
¬¨ £«© ¨ §  ½ © © Æ
¤ ¨ «¥  ³¤ £ 
À̈ § ¦ ¨ § 
‡‰ÎÏ
»¬«¿ ‡˙ÈÒÓ
» ≈¿« ÏÚÂ
«¿ ‡z„a
» ¿ƒ¿ „Ú˙˙c
≈¬¿ƒ ¿
:‡‰z
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ d˙È
«» ˜Óc
≈»¿ ƒ ¬  −¨ Ÿ 
¬ ¦ § © © 
²¥ Ÿ © ® 
© £ «© © § 
¤ −¤ § © ©

«¤ § «¦
‫לביתֿ ָאב‬
ֵ ְ ?‫כּיצד‬
ַ ֵ ‫ ָהא‬."‫מּקריב‬
ִ ְ ַ ‫כּהן ַה‬
ֵ ֹ ‫"ל‬
ַ :‫וֹמר‬
ַ ‫תּלמוּד ל‬
ְַ ?‫לבדּוֹ‬ַ ְ ‫' ∑ ָיכוֹל לוֹ‬B‚¿ d˙‡ »… È˜n‰
ƒ¿«« Ô‰kÏ
≈… «  
.(‫שׁמּקריבין א ָוֹתהּ )ת"כ‬
ִ ִ ְ ַ ֶ ‫ֶשׁל אוֹתוֹ יוֹם‬ ?‫לכ ָלּן‬
ֻ ְ ‫ ָיכוֹל‬."‫תּהיה‬
ֶ ְ ִ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫בּני‬
ֵ ְ ֿ‫"לכל‬
ָ ְ :‫וֹמר‬
ַ ‫תּלמוּד ל‬ ְַ
‡ÏÈÙ
» ƒ ‡Ï„e
»¿ ÁLÓ
« ¿ƒ ‡ÏÈÙ„
» ƒ ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿‫י‬ 
Ÿ ² £ «© 
¥ § ¨ § ®
¨ ¥ £ «© 
¤ −¤ © «¨ § 
¬¨ § ¦ ¨ § 
:ȉBÁ‡k
ƒ »¿ b
«¿ ȉz
≈¿ Ô‰‡
… ¬« Èa
≈¿ ÏÎÏ
»¿
 
«¦ ¨ §  ¬ ¦ 
−¤ § «¦
.‫שׁמן‬
ֶ ֶ ‫בּהן‬
ֶ ָ ‫שׁאין‬
ֵ ֶ ,‫קנאוֹת‬
ָ ְ ‫וּמנחת‬
ַ ְ ִ ‫וֹטא‬
ֵ ‫מנחת ח‬ »≈¬« .‫נדבה‬
ַ ְ ִ ‫ ∑ זוֹ‬‰Á ַ ְ ִ ‫ ∑ זוֹ‬ÔÓMŒ‰ÏeÏa
ָ ָ ְ ‫מנחת‬ ∆∆ « » ¿  

     

˜È
≈»¿ Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎc
«¿ƒ¿ ‡˙ÈB‡
»¿« ‡„Â
»¿‫יא‬ 
«¨Ÿ «© 
−¦ § © 
¬¤ £ 
® ¦ ¨ § © 
©´¤ 
−© 
Ÿ¬ § 
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√
˙ÒÎ
«¿ƒ ÏÚ« ˜ÈÂ
≈» ƒ dp˜È
≈ƒ¿»¿ ‡˙„Bz
» ¿ ÏÚ« ̇ƒ ‫יב‬ 
À¨ ©  ©´¤ ©  
´¦ § ¦ § ¼
¼¤ ¦ § © »
¨ © ´¦ 
ÁLÓa
« ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ ÔÈht
» ƒ« ÔˆÈb» ƒ¿ ‡˙„Bz
»¿
‡zÏÒÂ
»¿À¿ ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÈÁÈLÓc
ƒ ƒ ¿ ƒ ÔÈÈht
ƒ ƒ« ÔÈ‚BtÒ‡Â
ƒ ¿∆¿ 
´¦ ª §  − © 
¬¥ ¦ §  ¤ ¤½ © 
Ÿ ´ § Æ©  ³©
:ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ ÔˆÈb
» ƒ¿ ‡ÎÈ
» ƒ¿ 
¤ «¨ © 
Ÿ ¬ §  Ÿ − © 
¤ ¤½ § ª 
¤ Ÿ ´ § 
¤® ¨ ©
ÁÊŒÏÚ
«∆ « È˜‰Â
ƒ¿ƒ¿ .‫ָכּאן‬
‫שׁמּפרשׁ‬
ָֹ ְ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,‫ולילה‬ ָ ְַ ָ ‫וֹדאה‬
ָ ָ ‫דּבר ה‬ ַ ְ ‫ ∑ ִאם ַעל‬epÈ˜È ∆ ƒ¿« ‰„BzŒÏÚ » « ̇ƒ  
‫וּכה‬
ָ ‫וּרקיקין ְוּרב‬
ִ ִ ְ ‫ ַחלּוֹת‬:‫לחם‬ ֶ ֶ ‫מיני‬
ֵ ִ ‫בּעה‬ ְ ַ ∑ ‰„Bz‰
ָ ָ ‫אר‬ » « ‫בּריּוֹת‬ ִ ָ ‫מד‬
ְ ִ ‫וֹלכי‬
ֵ ְ ‫יוֹרדי ַהָיּם ְוה‬ֵ ְ ‫ ְכּגוֹן‬,‫שׁנּע ָשׂה לוֹ‬ ֲ ַ ֶ ‫ַעל ֵנס‬
‫חמץ‬
ֵ ָ ‫לחם‬ ֶ ֶ ‫"עלֿ ַח ֹלּת‬ַ :‫וּכתיב‬ ִ ְ ,‫מיני ַמ ָצּה‬ ֵ ִ ‫– ְשׁלֹ ָשׁה‬ ‫צריכין‬
ִ ִ ְ ‫שׁהם‬ ֵ ֶ – ‫שׁנּתר ֵפּא‬ַ ְ ִ ֶ ‫וֹלה‬ֶ ‫האס ִוּרים ְוח‬ ֲ ָ ‫וּשׁי ֵבּית‬ ֵ ‫ַוחב‬
ֲ
'‫בּ'מנחוֹת‬
ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬ ָֹ ְ ‫ומין ֶע ֶשׂר ַחלּוֹת; ָכּ‬ ִ ָ ‫וכל ִמין‬ ָ ְ ,"'‫ְוגוֹ‬ ‫חסדּוֹ‬ ְ ַ '‫ "יוֹדוּ ַלה‬:(‫בּהן )תהלים קז כאֿכב‬ ֶ ָ ‫שׁכּתוּב‬ ָ ֶ ,‫ְלהוֹדוֹת‬
‫שׁהן ֵשׁשׁ‬ ֵ ֶ ‫וּשׁלמיּוֹת‬ ִ ְ ַ ‫סאין ְיר‬ִ ְ ‫חמשׁ‬ ֵ ָ ‫ושׁיע ָוּרן‬ ִ ְ ,(‫)דף נז‬ ‫ ִאם ַעל‬,"‫זבחי ת ָוֹדה‬ ֵ ְ ִ ‫ויזבּחוּ‬
ְ ְ ִ ְ .‫אדם‬ ָ ָ ‫לבני‬
ֵ ְ ִ ‫וֹתיו‬ ָ ‫ונפלא‬
ְ ְְִ
‫לחם ָחלוּט‬ ∆∆¿À .‫שׂרים ִע ָשּׂרוֹן‬
ֶ ֶ ∑ ˙ÎaÓ ִ ְ ‫ ֶע‬,‫בּריּוֹת‬ ִ ָ ‫מד‬
ְִ ,‫תּוֹדה ֵהן‬ ָ ‫שׁלמי‬ ֵ ְ ַ – ‫שׁלמים ַה ָלּלוּ‬ ִ ָ ְ ,‫מא ֶלּה ָ ַנדר‬ ֵ ֵ ‫אחת‬ַַ
.‫וֹתחין ָכּל ָ ְצרכּוֹ‬
ִ ְ ‫ְבּר‬ ‫נאכלין ֶא ָלּא ְליוֹם‬ ִ ָ ֱ ֶ ‫ואינן‬
ָ ֵ ְ ,‫בּענין‬
ָ ְ ִ ָ ‫האמוּר‬ ָ ָ ‫לחם‬ ֶ ֶ ‫וּטעוּנוֹת‬ ְ
       
‫נרמז‬
ְ ְ ִ ‫ﬠ‬
ַ ‫ ַמ‬,‫להבי‬
ִ ָ ְ ֵ‫ ְוי‬.(‫ר‬
‫ר‬ָ ‫מד‬
ְ ִ ,‫ ָי‬,‫רי‬
‫ ִרי‬‫ ִי‬,‫לה‬ ‫ ֶלה‬‫)ח‬
‫סלה" )ח‬
ֶָ (‫ יב‬,‫)ז‬ ‫יקריב‬
ֶ ִ ְ ַ ‫דה‬
‫ ָדה‬ ‫ ַעל‬‫ִא‬
‫נה‬
ָ ָ ַ ‫ ַה‬
ֵ ֶ ,‫מר‬‫ל‬
ַ ֵ‫ ְוי‬.'‫י‬ִ ‫'ח‬
ַ ‫ה‬ָ ִ ַ ‫י‬ִ ‫נת ַח‬
‫ ַנת‬ָ ‫ל ַס‬ֶ ‫בי‬
ִ ָ ‫ַמ‬ ‫ד‬‫ י‬"‫י‬ִ ‫הח‬
ַ ַ ‫"וכל‬
ָ ְ :‫ת‬‫ד‬‫ ְלה‬‫רי‬
ִ ָ ֶ ‫למי‬
ִ ְ ‫סימ‬
ָ ִ ‫נת‬
ַ ָ '‫ר‬'‫ַה‬

        
      
  
           
   
 
 
 
   

                      
      
        
     
   
             
      
                     
   
                
                        
   

       
               
        
          
   
 
             
  
   
        
     
             
‫הק‬               
‫ר‬‫ﬠרע‬
ְ ִ ‫ה‬
ָ ֶ ‫)היינ‬
ְ ַ ‫ﬠליו‬
ָ ָ ‫לﬠרﬠר‬
ֵ ְ ַ ְ ‫נ‬
ָ ִ ‫ב ֹלא‬ ‫י‬‫בית־‬
ִ ֵ ְ ֵ ‫והתק‬
ַ ְ ְִ ‫ר‬‫והתג‬
ְ ַ ְ ִ ְ ‫ת‬
ָ ‫ א‬‫ﬠבר‬ְ ָ ‫; ֵה‬‫י‬ִ ‫הח‬
ַ ַ ‫ﬠצמת‬
ַ ְ ָ ‫ירה ֶאת‬
‫ ָירה‬ִ ‫מג‬
ְ ַ ‫חלפה‬
ְָ ָ ֶ
.(‫טר‬
ָ ְ ‫ק ֶאת ַה‬
‫ק‬ֵ ‫מח‬
ְַ ‫ר‬‫ﬠרע‬ְ ִ ‫ﬠליו‬
ָ ָ ‫צא‬
ָ ָ ֶ ‫טר‬ָ ְ ֶ ,‫צינ‬
ִ ָ ֶ ‫ ַמה‬‫ר‬‫ﬠל־‬
ֶ ֶ ַ ‫ ְו‬.‫ﬠליה‬
ָ ֶָ
          
‫לה – ֵנס‬ ‫ ֶלה‬‫ ח‬.‫ר‬ָ ‫ד‬
ְ ִ ַ ‫אי‬‫ל‬
ִ ְ ‫ת‬‫להי‬ ְ ִ ‫עליה‬
ֶ ֵ ֲ ‫גזרה‬ ָ ְ ְ ִ ֶ ‫זרה‬
ָ ֵ ְ ‫ַה‬ ‫רי‬
‫ ִרי‬‫האס‬
ֲ ָ ‫ית‬
‫ית‬ֵ ‫י‬
‫י‬ֵ ‫וחב‬
ֲ ַ ‫ת‬‫ ִר‬ָ ‫מד‬
ְ ִ ‫לכי‬
ֵ ְ ‫ ְוה‬
‫לכי‬ ָ‫רדי ַה‬
ֵ ְ ‫י‬
‫רדי‬
‫י‬ִ ִ ‫י ַה‬ִ ,‫יחיד‬
ִ ָ ‫נקט ְל‬ַ ָ ‫)ולכ‬
ֵ ָ ְ ‫לל‬
ָ ְ ‫ ל‬‫זקק‬ְ ְ ִ ֶ ‫מצינ‬ ִ ָ ‫א‬
ֹ ֶ ‫ר‬ ‫לבני‬ ַ ֱ ֶ ֶ ,‫י ֶזה‬‫ יב( ִצ‬,‫א )רש"י ז‬
ֵ ְ ִ ‫אמר‬ ‫א‬ֵ ‫תר‬
ַ ְ ִ ֶ ‫לה‬
‫תר‬ ‫ ֶלה‬‫ְוח‬
.(‫ ֵנס ֶזה‬‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֵ ֶ ‫ ַמה‬,‫ראל‬ ֵ ָ ְ ‫לכל ִי‬
ָ ְ ‫ארע‬ ְ ֵ ‫ני‬ ִ ‫הרא‬ ִָ .‫עצמ‬
ָ ְ ַ ‫לה‬ ֶ ָ ‫ברי‬ִ ָ ְ ‫ ַה‬‫ארע‬ ְ ֵ ֶ ‫דר‬ֶ ֵ ‫לפי ַה‬
ִ ְ ‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ,‫ר‬ָ ‫ד‬
ְ ִ ‫ַה‬
– ‫ ָחב‬.‫ר‬ָ ‫ד‬ ְ ִ ַ ‫הליכת‬ָ ָ ִ ֲ – ‫ר‬ָ ‫מד‬
ְ ִ .‫ ס‬‫קריעת ַי‬ ַ ִ ְ – ‫ָי‬

ÏÚ« da˜
≈»¿À ˜È
≈»¿ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÌÁÏc
≈¿ƒ ÔˆÈb
» ƒ¿ ÏÚ« ‫יג‬ 
¬© 
©−¤ © ®
¨ § ¨ 
−¦ § © 
¥½ ¨ 
¤´¤ Æ
Ÿ © © 
:ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒÎ
«¿ƒ

«¨ ¨ §
‫וּטבוּלֿיוֹם‬
ְ ‫וֹצא‬
ֵ ‫פּסל ְבּי‬
ֵ ָ ‫בּקד ַשּׁת ַהגּוּף ִל‬
ֻ ְ ִ ‫לּחם ָקדוֹשׁ‬ ֵ ֶ ,‫ ת"כ( ַמ ִגּיד‬,‫ ∑ )שם דף עו‬ÁÊŒÏÚ
ֶ ֶ ‫שׁאין ַה‬ «∆ « Ba˜
»¿» È˜È
ƒ¿« 
.‫שׁיּשּׁחט ַהֶ ַזּבח‬
ֵ ָ ִ ֶ ‫ ַעד‬,‫בּפדיוֹן‬
ְ ִ ְ ‫לח ִלּין‬
ֻ ְ ‫לּצאת‬ ֵ ָ ‫וּמ‬
ִ

‡˙eLÙ‡
» »¿« ‡a˜
»»¿À ÏkÓ »ƒ „Á« dpÓ
≈ƒ ˜ÈÂ
≈» ƒ‫יד‬ 
® ¨Ÿ «© 
−¨ § 
¨½ § ¨ ¨ ¦ Æ
¨ ¤ 
³¤ ¦ 
¸¦ § ¦ § 
‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ˜ÊÈc
«¿ƒƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
:ȉÈ
≈¿ dÏÈc
≈ƒ 
«¤ § «¦ ¬ 
−¦ ¨ § © 
¬© ¤ 
²¥Ÿ © 
¥À Ÿ ©
,‫בּשׁלמים‬
ִ ָ ְ ִ ‫חזה ָושׁוֹק‬
ֶ ָ ‫תּנוּפת‬
ַ ְ ‫למ ָטּה‬ַ ְ ‫שׁמּפרשׁ‬
ָֹ ְ ֶ ‫ְכּמוֹ‬ ,‫ומין‬ִ ָ ‫אחד ִמ ָכּל ִמין‬ָ ֶ ‫לחם‬ֶ ֶ ∑ Ôa˜ŒÏkÓ
»¿» »ƒ „Á‡ »∆  
."‫"שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫תּוֹדה ְקר ָוּיה‬
ָ ‫וה‬ְַ ‫נאכל‬
ָ ֱ ֶ ‫שּׁאר‬ ָ ְ ‫וה‬
ַ ְ .‫וֹדתהּ‬
ָ ָ ‫וֹבד ֲעב‬ֵ ‫כּהן ָהע‬ ֵ ֹ ‫וּמה ַל‬ ָ ‫יטּל ְתּר‬ֹ ִ
,‫שׁבּהּ‬ָ ֶ ‫מחזה ָושׁוֹק‬ ֶ ָ ֵ ‫ חוּץ‬,‫בּעלים‬ ִ ָ ְ ‫שׂרהּ ַל‬ ָ ָ ‫וּב‬
ְ ‫בּעלים‬
ִ ָ ְ ‫ַל‬
ÌBÈa¿ ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒÎ«¿ƒ Òe
«¿ ‫טו‬ ®
¥ ¨ «¥ 
−¨ §¨ 
¬ § 
¨½ ¨ § 
´©  © ¤ 
©À § 
:‡Ùˆ
»¿« „Ú« dpÓ
≈ƒ ÚˆÈ
«¿« ‡Ï» Ï·˙È
≈¬¿ƒ daÀ̃
≈»¿

¤Ÿ « ©  −¤ ¦ 
© ¬¦ © Ÿ «
‫ ָל ָמּה‬,‫ֿכּן‬
ֵ ‫ ִאם‬.‫לּילה‬
ָ ְ ַ ‫וֹכל הוּא ָכּל ַה‬ ֵ ‫אבל א‬ ∆… «
ָ ֲ ∑ ˜aŒ„Ú ‫ ת"כ( ֵישׁ ָכּאן‬.‫ ∑ )זבחים לו‬ÂÈÓÏL
»»¿ ˙„Bz « ÁÊ «∆ Ne« ¿  
‫העברה‬
ָ ֵ ֲ ָ ‫האדם ִמן‬
ָ ָ ָ ‫להרחיק‬ִ ְ ַ ְ ‫כּדי‬
ֵ ְ ?'‫'עד ֲחצוֹת‬ַ ‫אמרוּ‬
ְָ ‫וחגיגת‬
ַ ִ ֲ ַ ‫ואיל ָ ִנזיר‬
ֵ ְ ‫וא ָשׁם‬
ָ ְ ‫לרבּוֹת ַח ָטּאת‬ ַ ְ :‫הר ֵבּה‬ְ ַ ‫בּוּיין‬
ִ ‫ִר‬
. (‫)ריש ברכות‬ ∑ Ï·È
≈»≈ Ba˜»¿» ÌBÈa¿ .‫ולילה‬ ָ ְ ַ ָ ‫נאכלין ְליוֹם‬
ִ ָ ֱ ֶ ‫שׁיּהיוּ‬
ְ ִ ֶ ,‫י"ד‬
epnÓ « ƒ« … .‫לחמהּ‬
∆ ƒ ÁÈpÈŒ‡Ï ָ ְ ַ ‫זמן‬ ַ ְ – ‫בּשׂרהּ‬ ָ ָ ְ ‫וכזמן‬ְִַ ְ
da˜
≈¿¿À ˙ÒÎ
«¿ƒ ‡z„
»¿«¿ B‡ ‡„»¿ƒ ̇Â
ƒ¿‫טז‬ 
¬ ¦ § ©  ² § 
½ ¨ § ¨ 
© ¤  À̈ ¨ § ´  
¤´¤ ¦ § 
‡ÓBÈe
» ¿ Ï·˙È
≈¬¿ƒ d˙ÒÎ
≈¿¿ƒ ˜È
≈»¿ Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿
:Ï·˙È
≈¬¿ƒ dpÓ
≈ƒ ‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ȉB˙„
ƒ ¿«¿ 
«¥ ¨ «¥ 
−¤ ¦ 
¬¨ © § 
½¨ ¢ ´¨ ¦ ® ¥ ¨ «¥ 
− §¦ ¤
‫צבעוֹן‬
ְ ִ ‫בני‬
ֵ ְ ‫"וא ֶלּה‬
ֵ ְ :‫ ְכּגוֹן‬,‫בּמּקרא‬
ָ ְ ִ ַ ‫הר ֵבּה‬
ְ ַ ‫וֹה‬
ָ ‫ְֵוישׁ ָכּמ‬ ‫וֹדאה‬
ָ ָ ‫הביאהּ ַעל ה‬ ָ ִ ֱ ‫שׁלּא‬ֹ ֶ ∑ ‰„ »»¿ B‡ „ŒÌ‡Â ∆∆ ƒ¿ 
"‫מרמס‬
ָ ְ ִ ‫וצבא‬
ָ ָ ְ ‫וקדשׁ‬
ֶֹ ְ ‫"תּת‬
ֵ ,(‫וענה" )בראשית לו כד‬ָ ֲ ַ ‫ואָיּה‬
ְַ ‫ ְכּמוֹ‬,‫ימים‬ ִ ָ ‫שׁני‬
ֵ ְ ‫ונאכלת ִל‬
ֶ ֶ ֱ ֶ ְ ,‫לחם‬ ֶ ֶ ‫וּנה‬ָ ‫אינהּ ְטע‬ ָ ֵ ,‫ֶשׁל ֵנס‬
. (‫)דניאל ח יג‬ ‫בּראשׁוֹן‬ ִ ָ ∑ epnÓ
∆ ƒ ˙Bp‰Â
» «¿ ˙ÁnÓe »√ » ƒ .‫בּענין‬ ָ ְ ִ ָ ‫שׁמּפרשׁ‬ ָֹ ְ ֶ
,‫יתרה ִהיא‬ָ ֵ ְ ‫ ָו"ו זוֹ‬.('‫יאכל‬
ֵ ָ ֵ ‫ממּנּוּ‬
ֶ ִ ‫'והנּוֹתר‬
ָ ַ ְ :‫אחרים‬
ִ ֵ ֲ ‫ספרים‬ ֵ ֵָ
ִ ָ ְ ) ‫יאכל‬

‰‡˙ÈÏz
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ‡˙ÒÎ
»¿¿ƒ ÒaÓ
«¿ƒ ‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫יז‬ 
«¥ ¨ ¦ 
−¥ ¨ 
¦½ ¦ § © Æ© 
©®¨ © 
´© § ¦ 
−¨ © § 
:„˜BzÈ
» ƒ ‡ea
»¿
˙ÒÎ
«¿ƒ ÒaÓ
«¿ƒ Ï·˙È
≈¬¿ƒ ‡Ï·˙‡
»»¬¿ƒ ̇ ƒ¿‫יח‬ ´ ©  ¹̈ ¨ § 
© ¤̧ © § ¦  ¥Â ¨ «¥Â 
Ÿ ´ ¨ «¥  ´¦ § 
‡ÂÚÏ
»¬ «¿ ‡‰È
≈¿ ‡Ï» ‰‡˙ÈÏ˙
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ȉBL„e˜
ƒ ¿
‡‰È
≈¿ ˜ÁÓ
» »¿ dÏ≈ LÁ˙È
≈ ¬¿ƒ ‡Ï» d˙È≈» ˜Óc
≈»¿ ƒ − ²¥ ¨ «¥  Ÿ  
À Ÿ 
´¦ § © © ¼ ¤ ¨«¥  Ÿ ´ »
¦ ¦ § ©
:Ïa˜È
≈«¿ dBÁ
≈ dpÓ≈ƒ ÏeÎÈ˙c
≈ ¿ L‡Â
«¡∆ «¨ ¦  ¬¨Ÿ £ 
−¤ ¦ 
¤¬¤ Ÿ «¨  ¤²¤ © § ®¤ § «¦ ´¦
‫אכל ִמ ֶמּנּוּ‬
ַ ָ ‫ ָיכוֹל ִאם‬.‫מד ֵבּר‬
ַ ְ ‫ ַה ָכּתוּב‬,‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ ‫לאכלוֹ‬
ְְָ ‫בּשׁחיטה‬ ַ ְ ִ (‫ )ת"כ‬,'B‚¿ Ï·È
ָ ִ ְ ִ ‫בּמח ֵשּׁב‬ ≈»≈ Ï·‰
… »≈ ̇Â
ƒ¿ 
                ‫וק‬
∆∆«¿ .‫יהיה‬
LÙp‰Â ֶ ְ ִ ‫ואם ִח ֵשּׁב – ִפּגּוּל‬ ִ ְ ,‫שׁבה‬
ָ ָ ‫בּמח‬
ֲ ַ ְ ‫ֹזאת‬ ‫מּקריב‬
ִ ְ ַ ‫"ה‬
ַ :‫וֹמר‬ ַ ‫תּלמוּד ל‬ ְ ַ ?‫למפרע‬
ַ ֵ ְ ַ ְ ‫יפּסל‬ֵ ָ ִ ,‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ
.‫תּשּׂא‬
ָ ִ ‫וֹנהּ‬
ָ ‫ ֲע‬- ‫זּמן‬ַ ְ ‫ ַה‬‫אפלּוּ ְבּתוֹ‬ ∆ ƒ ˙Ï·‰
ִ ֲ ∑ epnÓ ∆∆… » ‫ואינוֹ‬
ֵ ְ ‫נפסל‬
ָ ְ ִ ‫הקרבה הוּא‬ָ ָ ְ ַ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ – "‫יח ֵשׁב‬ ָ ֵ ‫ֹאתוֹ ֹלא‬
‫תּעלה‬
ֶ ֲ ַ ‫הקרבתוֹ ֹלא‬
ָ ָ ְ ַ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ :‫וכן ֵפּרוּשׁוֹ‬ ֵ ְ .‫בּשּׁלישׁי‬
ִ ִ ְ ַ ‫ִנפסל‬
ְָ
‡Ï» ‡ÒÓ
»»¿ ÏÎa
»¿ ˜È
«¿ƒ Ècƒ ‡L„e˜
» ¿ Òe
«¿ ‫יט‬ 
−¥ ¨ 
¥½ ¨ «¥ 
Ÿ ´ Æ
¥ ¨ ¨ § 
³© ¦ ¤ £  º̈ ¨ © § 
Ècƒ Ïk» ‡L„e˜
» ¿ Òe
«¿ „˜BzÈ
» ƒ ‡ea
» ¿ Ï·˙È
≈¬¿ƒ
:‡L„e˜
» ¿ Òa
«¿ ÏeÎÈÈ≈ ‡L„e˜
» ¿ ¿ È΄
≈¿ 
«¨ ¨ 
¬© Ÿ 
− ¨ ¨ 
¨½ ¨ ¸© § 
® ¥¨ ¦
‫ ָכּל ַמה‬:‫וֹמר‬ ַ ‫ ∑ ְכּל‬Na» » ÏÎ‡È « … B‰ËŒÏk » » Na‰Â)» »«¿ ,‫טמא‬
ֵ ָ ֿ‫בּכל‬ָ ְ ‫יגּע‬ ַ ִ ‫שׁלמים ֲא ֶשׁר‬
ִ ָ ְ ‫קדשׁ‬ ֶֹ ‫ ∑ ֶשׁל‬Na‰Â
» »«¿ 
‫קּלעים‬
ִ ָ ְ ‫יצאוּ חוּץ ַל‬ְ ָ ‫שׁאם‬ִ ֶ ,‫וא ָשׁם‬
ָ ְ ‫בּח ָטּאת‬
ַ ְ ‫שּׁאסר ִתּי ְל‬
ְַ ָ ֶ ,‫מקצתוֹ‬
ָ ְ ִ ‫שׁיּצא‬ ָ ָ ֶ ‫אבר‬ ָ ֵ ‫לרבּוֹת‬ » »«¿ .‫יאכל‬
ַ ְ ∑ Na‰Â ֵ ָ ֵ ‫ֹלא‬
,"‫וּה‬
ָ ‫יאכל‬ְ ֹ ‫וֹעד‬ ֵ ‫אהל מ‬ֶ ֹ ‫"בּחצר‬
ַ ֲ ַ :‫שׁכּתוּב‬ ָ ֶ ‫ ְכּמוֹ‬,‫– ֲאס ָוּרה‬ ‫ ∑ )פסחים עט( ַמה‬Na » » Ï·ȫ … B‰ËŒÏk » » .‫פּנימי ֻמ ָתּר‬ ִ ִ ְ ‫שׁה‬
ֶַ
,"‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫יאכל‬ַ ֹ ‫"כּל ָטהוֹר‬ ָ :‫וֹמר ְל‬ ֵ ‫אני א‬ ִ ֲ ‫בּב ָשׂר ֶזה‬ְָ ‫זבחי‬
ֶ ָ ְ ‫"ודם‬ַ ְ :(‫שׁנּאמר )דברים יב כז‬
ַ ֱ ֶ ֶ ‫לפי‬ ִ ְ ?‫וֹמר‬ ַ ‫תּלמוּד ל‬ ְַ
.(‫ֲ ִאפלּוּ ְ ָבּכל ָ ִהעיר‬ ‫שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫יאכלוּ‬ ְ ֹ ‫ ָיכוֹל ֹלא‬,"‫תּאכל‬ ֵ ֹ ‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫וה‬
ַ ְ '‫ ְוגוֹ‬‫ישּׁפ‬ִֵָ
."‫בּשׂר‬ ָ ָ ‫יאכל‬
ַ ֹ ‫"כּלֿ ָטהוֹר‬ ָ :‫נאמר‬ ַ ֱ ֶ ‫לכ‬
ָ ְ ?‫בּעלים‬ִ ָ ְ ‫ֶא ָלּא ַה‬
Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ ‡Òa
»¿ƒ ÏeÎÈ˙≈ Ècƒ L‡Â
«¡∆‫כ‬ 
´¤ £ Æ
¦ ¨ § © 
©³¤ ¦ 
¨À ¨ 
´© Ÿ ¤ £  ¤ ¤¹ © § 
‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ ȉBÏÚ
ƒ ¬ d˙BÒÂ
≈¿ ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜»√
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« 
¨ «¤ © «¥ −¦ © 
¤¬¤ © 
²¨ § § ¦ § ®
¨ ¨ 
− ¨ § ª § 
¨½Ÿ «©
,‫בּטמאת ַהגּוּף‬ַ ְ ֻ ְ ‫קד ִשׁים‬ ָ ָ ‫וֹכלי‬
ֵ ְ ‫כּרתוֹת ֲאמוּרוֹת ְבּא‬ ְֵ ‫בּטמאת ַהגּוּף‬ַ ְ ֻ ְ (‫ ת"כ‬,‫ ∑ )זבחים מג‬ÂÈÏÚ »» B˙‡ÓËÂ »¿ À¿ 
‫ואחת‬
ַ ַ ְ ,‫לכלל‬ ַ ַ (‫בּ'שׁבוּעוֹת' )דף ו‬
ָ ְ ִ ‫אחת‬ ְ ִ ‫בּוֹתינוּ‬
ֵ ‫שׁוּה ַר‬
ָ ‫וּדר‬ְָ ‫טּמא ֵאינוֹ‬ֵ ָ ‫שׁאכל ֶאת ַה‬ ַ ָ ֶ ‫אבל ָטהוֹר‬ ָ ֲ ,‫מד ֵבּר‬ ַ ְ ‫ַה ָכּתוּב‬
‫נאמר‬
ַ ֱ ֶ ‫שׁלּא‬
ֹ ֶ ,‫ויוֹרד‬
ֵ ְ ‫וֹלה‬ֶ ‫קר ָבּן ע‬ְ ָ ‫לל ֵמּד ַעל‬
ַ ְ ‫ואחת‬
ַ ַ ְ ‫לפרט‬
ְָ ִ ‫טמא‬
ֵ ָ ֿ‫בּכל‬
ָ ְ ‫יגּע‬ַ ִ ֿ‫בּשׂר ֲא ֶשׁר‬ ָ ָ ‫"וה‬
ַ ְ ‫אזהרה‬
ָ ָ ְ ַ ‫כּרת ֶא ָלּא‬ ֵ ָ ‫ָענוּשׁ‬
.‫וקד ָשׁיו‬
ָ ָ ְ ‫מקָדּשׁ‬ְ ִ ‫טמאת‬
ַ ְ ֻ ‫ֶא ָלּא ַעל‬ ‫מפר ֶשׁת‬
ֶֹ ְ ‫אינהּ‬
ָ ֵ ‫שׁאכל ֶאת ַה ָטּהוֹר‬ ַ ָ ֶ ‫טמא‬ ֵ ָ ‫ואזהרת‬
ַ ָ ְ ַ ְ ."'‫ְוגוֹ‬
‫ )ת"כ( ָשׁלֹשׁ‬.'‫שׁוה‬ ָ ָ ‫בּ'גזרה‬
ָ ֵ ְ ִ ‫וּה‬
ָ ‫למד‬ָ ְ ‫חכמים‬ ִ ָ ֲ ‫ ֶא ָלּא‬,‫בּתּוֹרה‬
ָ ַ
˙‡BÒa
«¬ ¿ ‡ÒÓ»»¿ ÏÎa
»¿ ˜˙
«¿ƒ È‡
≈¬ L‡Â
«¡∆‫כא‬ ´ Æ¨ ¨ 
³© § ª § ¥À ¨ ¨ § 
´© ¦ «¦  ¤ ¤¹ § 
‡ˆ˜L
»¿ƒ ÏÎa»¿ B‡ ‡‡ÒÓ
»¬»¿ ‡ÈÚa
» ƒ¿ƒ B‡ ‡L‡»»¬
Ì„˜
»√ Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ ÒaÓ
«¿ƒ ÏeÎÈÈÂ
≈¿ ‡ÒÓ
»»¿ 
© § ¦ 
²© ¨ §  ¥½ ¨ 
¤´¤ ¨ §   À̈ ¥ § 
´¨ ¥ § ¦
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« ‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ »ÈÈ¿ 
−¦ © 
¤¬¤ © 
²¨ § § ¦ § 
® ¨Ÿ «© 
´¤ £ −¦ ¨ § ©  ©¬¤

¨ «¤ © «¥

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫כב‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤ 
−¨Ÿ § 
¬¥ © § © 

Bz z
«¿ Ïk» ÓÈÓÏ
» ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫כג‬ 
¤ ²¤ § ¬ 
¤ ¥¹ ¨ 
Ÿ ® ¥ 
−¥ ¨ § ¦ 
¬¥ § ¤ 
²¥ © 
:ÔeÏÎÈ˙
¿ ≈ ‡Ï» ‡fÚÂ
»ƒ¿ n‡Â
»ƒ¿

«¥ Ÿ  Ÿ ¬ ̈
−¥

ÏÎÏ
»¿ „Ú˙È
≈¬¿ƒ ‡Èz
» ƒ¿ ˙e
«¿ ‡ÏÈ
» ƒ¿ ˙e
«¿ ‫כד‬ 
® ¨ ¨ § ¨ § 
−¤ ¨ «¥ 
¨½ ¥ § 
¤ ´¥ § Æ
¨ ¥ § 
¤ ³¥ § 
:dpÏÎÈ˙
≈À¿ ≈ ‡Ï» ÏÎÈÓe
« ≈ ‡z„Ú
» ¿ƒƒ

«ª § Ÿ «  Ÿ ¬ 
Ÿ− ¨ §
,‫אכלוֹ‬
ָ ֲ ‫שׁאם‬ ִ ֶ ,‫חלב‬
ֶ ֵ ‫וּטרפה ְ ָויחוּל ַעל ִאסּוּר‬
ָ ֵ ְ ‫ְנבלה‬
ֵָ ִ ְ ‫ ת"כ( ָבּא‬,‫ ∑ )פסחים כג‬‰Î‡ÏÓŒÏÎÏ
‫ול ֵמּד ַעל‬ » »¿ »¿ ‰NÚÈ ∆ »≈ 
‫ ֵאין ִאסּוּר‬:‫תּאמר‬
ַ ֹ ‫ולא‬
ֹ ְ ,‫נבלה‬
ָ ֵ ְ ‫יתחֵיּב ַאף ַעל ָלאו ֶשׁל‬
ְִַ ‡Ï
… Ï·… »¿ .‫נבלוֹת‬ ֵ ְ ‫טמאת‬ַ ְ ֻ ‫מט ֵמּא‬ַ ְ ‫שׁאינוֹ‬ ֵ ֶ ,‫החלב‬
ֵֶַ
.‫ָחל ַעל ִאסּוּר‬ ‫ ָיבוֹא ִאסּוּר‬:‫תּוֹרה‬ ָ ‫אמרה‬ ָ ְ ָ (‫ ∑ )חולין פרק גיד הנשה‬e‰Ï·˙
À¿ …
Ècƒ ‡ÈÚa
» ƒ¿ ÔÓƒ ‡az
»¿« ÏeÎÈ„
≈¿ Ïk» È‡
≈¬ ‫כה‬ 
¨²¤ ¦ 
¬ ¦ § © ¤̧ £ 
¨½ ¥ § ¸© ¦ ¤ ¥½ 
´¥ Ÿ ¨ ¦ 
‡L‡
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡a˜
»»¿À dpÓ
«ƒ Ôe˜È
¿»¿
:dnÚÓ
««≈ ÏeÎÈ˙≈ È„ƒ 
¨ «¤ © «¥  ¤ −¤ Ÿ «¨ 
¤¬¤ © 
²¨ § § ¦ § 
® ¨Ÿ «© 
−¤ ¦
‫זק‬               
ÔBÎÈ˙BÓ
≈»¿ ÏÎa
… ¿ ÔeÏÎÈ˙
¿ ≈ ‡Ï» ‡Óc
» ¿ ÏÎÂ
»¿‫כו‬ 
− ¨ 
® ¤ ¥ Ÿ « § « 
Ÿ − § 
½ § Ÿ « 
Ÿ ´ Æ
¨ ¨ § 
:‡ÈÚ„Â
» ƒ¿ƒ¿ ‡ÙBÚc
» ¿

«¨ ¥ § © §
‫דּוּשׁין‬
ִ ‫סּכת ִק‬ ֶ ֶ ‫וּבמ‬
ַ ְ .‫וֹשׁבוֹת‬ ָ ‫בּכל מ‬ ָ ְ ‫נוֹהגת‬
ֶ ֶ ,‫קרקע‬ַ ְ ַ ‫וֹבת‬
ַ‫ח‬ .‫וחגבים‬
ִ ָ ֲ ַ ‫דּגים‬
ִ ָ ‫לדם‬
ַ ְ ‫פּרט‬
ְָ∑ ‰Ó‰aÏÂ
»≈¿«¿ ÛBÚÏ»  
(‫)שם ס‬
.‫ ל ַוֹמר‬‫הצר‬ַ ְ ֻ ‫מפרשׁ ָל ָמּה‬
ֵ ָ ְ (‫בּפרק א' )דף לז‬
ֶֶ ְ ‫ואינהּ‬
ָ ֵ ְ ‫וֹבת ַהגּוּף‬
ַ ‫שׁהיא ח‬ ִ ְ ∑ ÌÎÈ˙LBÓ
ִ ֶ ‫לפי‬ ∆ ≈… ¿ ÏÎa …¿
ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ ‡Ó„
» ¿ Ïk» ÏeÎÈ˙≈ È„ƒ ‡L‡
»»¬ Ïk» ‫כז‬ 
¤¬¤ © 
²¨ § § ¦ § 
® ¨ ¨ 
´© Ÿ ¤ £ ̈
¤ −¤ 
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
ƒ« ‡L‡
»»¬

¨ «¤ © «¥ 
−¦ ©

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫כח‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤ 
−¨Ÿ § 
¬¥ © § © 

˙È» ˜Óc
≈»¿ ƒ ÓÈÓÏ
» ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ‫כט‬ 
©³¤ ¤ º¦ § © © 
Ÿ ® ¥ 
−¥ ¨ § ¦ 
¬¥ § ¤  ²¥ © 
da˜
≈»¿À ˙È» È˙ÈÈ
ƒ¿« »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ«¿ƒ
:ȉBL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎpÓ «¿ƒƒ »ÈÈ¿ Ì„˜Ï
»√» 
«¨ ¨ § 
©¬¤ ¦ 
−¨Ÿ «© 
² ¨ § ¨ ¤  ¦ ¨ 
¨½Ÿ «© Æ
¨¨ §

ÏÚ« ‡az
»¿« ˙È» »ÈÈ„
¿« ‡ia˜
»«»¿À ˙È» Ôe˙È˙
¿« ȉB„È
ƒ ¿‫ל‬ © 
¤ ³¥ © ¤ 
® ¨Ÿ §  ´¥ ¦  −¥ 
¨ ¤½ ¦ § ̈
´¨ 
‡Óe‡
» ¬ d˙È
≈» ‡Ó‡Ï
» »¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» dp˙ÈÈ
≈ƒ¿« ‡È„Á
»¿∆
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ 
¬¥ § ¦ 
−¨ § 
² Ÿ  
¬ ¦ ¨ § 
¤À ¨ «¤ 
´¥ 
¤½ ¦ § Æ
¤ ¨ «¤

«¨Ÿ §
‫החזוֹת‬ ָ ֶ ֿ‫החלבים ַעל‬ ִ ָ ֲ ַ ֿ‫"ויּשׂימוּ ֶאת‬ ִ ָ ַ :(‫שׁנּאמר )שם ט כ‬ ַ ֱֶ ֶ ‫בּעלים‬
ִ ָ ְ ‫שׁתּהא ַיד ַה‬ ֵ ְ ֶ (‫' ∑ )מנחות ס"א‬B‚¿‰ȇÈz
» ∆ ƒ¿ ÂÈ„È »» 
‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫שׁשּׁלֹ ָשׁה‬ ְ ֶ ,‫למדנוּ‬ ְ ַ ָ ."‫מּזבּחה‬
ָ ֵ ְ ִ ‫החלבים ַה‬
ִ ָ ֲ ַ ‫ַויּקטר‬
ֵ ְַ ‫לּמ ָטּה‬ַ ְ ‫כּהן ִמ‬ֵ ֹ ‫ ְ ַויד‬,‫והחזוֹת ְנת ִוּנין ָבּהּ‬ ָ ֶ ְ ‫והחלב‬
ֶ ֵ ַ ְ ‫מלמעלה‬
ְְַָ ִ
∆≈« ∆ .(‫בּ'מנחוֹת' )דף סב‬
ÏÁ‰Œ˙‡ ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬ ָֹ ְ ‫ְזק ִוּקין ָלהּ; ָכּ‬ ‫החלב‬
ֶ ֵ ַ ֿ‫"את‬ ֶ ?‫הא ִשּׁים‬ ִ ָ ‫וּמה ֵהן‬ ַ ∑ '‰ ÈM‡ ≈ ƒ ˙‡≈ .‫וּמניפן‬ ָ ְִ
‫להניף‬
ִ ָ ְ ?‫מביא‬ ִ ֵ ‫החזה ָל ָמּה‬ ֶ ָ ֶ ‫ואת‬ֶ ְ ∑ ep‡ÈÈ
∆ ƒ¿ ‰ÊÁ‰ŒÏÚ
∆»∆ « ‫בּחים‬
ִ ַ ָ ‫מּט‬ְ ִ ‫כּשׁמּביאוֹ ִמ ֵבּית ַה‬ ∆ ƒ¿ ."‫החזה‬
ִ ְ ֶ ְ ∑ ep‡ÈÈ ֶ ָ ֶ ֿ‫ַעל‬
‫לפי‬
ִ ְ .‫הא ִשּׁים‬ ִ ָ ‫שׁיּהא הוּא ִמן‬ ֵ ְ ֶ ‫ולא‬
ֹ ְ ,‫מביאוֹ‬ ִ ֵ ‫אוֹתוֹ הוּא‬ ,‫מּניף‬ִ ֵ ‫כּהן ַה‬ ֵ ֹ ‫ליד ַה‬ ַ ְ ‫שׁנּוֹתנוֹ‬
ְ ֶ ‫וּכ‬ ְ ,‫החזה‬
ֶ ָ ֶ ‫החלב ַעל‬ ֶ ֵ ַ ‫נוֹתן‬ֵ
‫ ָיכוֹל‬,"‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫החלב ַעל‬ ֶ ֵ ַ ֿ‫"את ִא ֵשּׁי ה' ֶאת‬ ֵ :‫שׁנּאמר‬
ַ ֱֶ ֶ ‫האמוּר‬ ָ ָ ‫וזהוּ‬ ֶ ְ .‫למ ָטּה‬ ַ ְ ‫והחלב‬ֶ ֵ ַ ְ ‫למעלה‬
ָ ְ ַ ְ ‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫ִנמצא‬ ְָ
‫החזה‬
ֶ ָ ֶ ‫"את‬ ֵ :‫נאמר‬ ַ ֱ ֶ ‫לכ‬ ָ ְ ,‫לא ִשּׁים‬ִ ָ ‫החזה‬ֶ ָ ֶ ‫שׁיּהא ַאף‬ ְֵֶ ‫תּנוּפה‬
ָ ְ ‫וחזה ַה‬ ֵ ֲ ַ ‫וּמה‬ ָ ‫ "שׁוֹק ַה ְתּר‬:(‫אחר )לקמן י‬ ֵ ַ ‫בּמקוֹם‬ ְָ
."'‫להניף ְוגוֹ‬ְִָ ‫תּנוּפה‬
ָ ְ ‫וּלאחר ַה‬ ַ ַ ְ ;"'‫להניף ְוגוֹ‬ ִ ָ ְ ‫יביאוּ‬ִ ָ ‫החלבים‬
ִ ָ ֲ ַ ‫ַעל ִא ֵשּׁי‬
‫וזהוּ‬ֶ ְ ,‫למ ָטּה‬ ַ ְ ‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫ונמצא‬ ָ ְ ִ ְ ,‫מּקטיר‬
ִ ְ ַ ‫כּהן ַה‬ ֵ ֹ ‫נוֹתנוֹ ַל‬ְ
ȉÈÂ
≈ ƒ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡az
»¿« ˙È» ‡‰k
»¬« ˜qÈÂ
≈«¿‫לא‬ 
¤½ ¨ «¤ Æ
¨ ¨ § 
¨ ® ¥ § ¦ © 
¤ −¥ © ¤  ²¥ Ÿ © 
¦ § ¦ § 
:ȉBÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ Ô‰‡Ï
… ¬«¿ ‡È„Á
»¿∆

«¨ ¨ § 
Ÿ − £ «© §
‫נאכל ְבּעוֹד‬
ָ ֱ ֶ ‫בּשׂר‬
ָ ָ ‫שׁאין ַה‬
ֵ ֶ ‫למדנוּ‬
ְַָ (‫)ת"כ‬ ,"‫לאהרן‬
ֹ ֲ ַ ְ ‫החזה‬ ֶ ָ ֶ ‫"והיה‬ ַ ַ ְ ∑ ÏÁ‰Œ˙‡
ָ ָ ְ ‫ואחרֿ ָכּ‬ ∆≈« ∆ Ô‰k‰
≈… « È˘‰Â
ƒ ¿ƒ¿ 
.‫מּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ‫למ ָטּה ִמן ַה‬ַ ְ ‫שׁהאמ ִוּרים‬
ֵֶָ



      
            
    
       
  
    
   
        
            
  
    
   

  
  
  
     
       
  
   
    
      
  
   
    
            
  
    
    
 
                ‫חק‬
‡˙eLÙ‡
» »¿« Ôezz¿ƒ ‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ˙ÈÂ
»¿‫לב‬ 
−¥ § ¦ ¦ ®
¥ Ÿ © 
−¨ § 
¬ § ¦ 
¦½ ¨ © ´ Æ
¥ § 
:ÔBÎÈL„e˜
≈ ¿ ˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿

«¤ ¥ § ©
.‫ ֶשׁל ֵָיר‬‫ ֶשׁהוּא ֹ ֶסב‬,‫האמצעי‬
ִ ָ ְ ֶ ָ ‫פּרק‬
ֶ ֶ ‫הראשׁ ַעד ַה‬
ֹ ָ ‫כּרת ִעם‬
ֶ ֶ ‫נּמ‬
ְ ִ ‫כּבּה ַה‬
ָ ֻ ‫אר‬ ֶ ֶ ‫˜ ∑ ִמן ַה‬BL 
ְ ַ ‫פּרק ֶשׁל‬ 

‡az
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ˜Óc
≈»¿ ƒ ‫לג‬ 
´¥ § ¦ 
¤ −¥ © ¤ §  ²¦ ¨ § © 
© ¤  º¦ § © © 
:˜ÏÁÏ
»√» ‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ȉz
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ Ô‰‡
… ¬« ÈaÓ
≈¿ƒ

«¨ ¨ § 
−¦ ¨ © ¬ 
²¤ § «¦  
®Ÿ £ «©
‫זריקת‬
ַ ִ ְ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫טמא‬
ֵ ָ ‫יצא‬
ָ ָ ;‫חלביו‬
ָ ָ ֲ ‫וּלהקטיר‬ ָ ִ ְ ִ ‫ )פסחים נט( ִמי ֶשׁהוּא ָראוּי‬,'B‚¿ ÌcŒ˙‡
ִ ְ ַ ְ ‫לזריקתוֹ‬ « ∆ È˜n‰
ƒ¿««  
.‫בּבּשׂר‬
ָ ָ ַ ‫וֹלק‬
ֵ ‫שׁאינוֹ ח‬
ֵ ֶ ,‫חלבים‬ ִ ָ ֲ ‫הקטר‬
ֵ ְ ֶ ‫בּשׁעת‬
ַ ְ ִ ‫דּמים אוֹ‬ִָ

‡˜BL
» ˙È »¿ ‡˙eÓ‡„
» »¬ « ‡È„Á
»¿∆ ˙È» È‡
≈¬ ‫לד‬ 
À̈ § © ´   ´¥ § ¹̈ § © ¥̧ £ ¤ Á¦ 
˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ˙ÈÒ
ƒ≈¿ ‡˙eLÙ‡„
» »¿« ¿
‡‰k
»¬« Ô‰‡Ï
… ¬«¿ ÔB‰˙È ¿» ˙È‰ÈÂ
ƒ» ƒ ÔB‰ÈL„e˜
≈¿ 
´¥ ¤ «¨ 
® ¤ ¥ § © 
−¥ § ¦ ¦ 
¥½ ¨ § ¦ «¥ §  ´¥ ¥ Æ̈
¦ § ¸©
:χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ÌÏÚ
»» ÌȘÏ
»¿ƒ ȉBÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ 
¬¥ §  −¥ ¥ 
¨½ ¨ § Æ
¨ ¨ § ³¥ Ÿ © 
Ÿ ¸ £ «© § Â̈ Ÿ Â

«¥ ¨ § ¦
.‫מעלה וּמ ִוֹריד‬
ֶ ֲ ַ ,‫וּמביא‬
ִ ֵ ‫וֹלי‬
ִ ‫מ‬ (‫)סוכה לז‬ ∑ ‰Óez‰
» ¿« .‰Ùez‰
» ¿«  
‡iawÓ
»«»¿Àƒ ȉBa
ƒ ¿ ˙ee ¿ Ô‰‡
… ¬« ˙e¿ ‡c» ‫לה‬ 
® ¨Ÿ § 
−¥ ¦ «¥ ¨½ ¨ 
´© § ¦ Æ
Ÿ £ «© ³© § ¦ ́Ÿ 
Ì„˜
»√ ‡LnLÏ
» »« ¿ ÔB‰˙È
¿» Ôe˜È
¿»¿ Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿ »ÈÈc
¿«
:ÈÈ
»¿ 
«¨Ÿ «© −¥ © § ¨½ Ÿ ´¦ § ¦ Æ§

ÔB‰˙È
¿» Èac
ƒ«¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ÔB‰Ï¿ ÔzÓÏ
«ƒ¿ »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« Ècƒ ‫לו‬ 
¨½ Ÿ 
´ § ¨ Æ§  ¤À ¨  ´¥ ¨ ¹̈Ÿ § ¸¨ ¦ ¤Â £ Â
:ÔB‰È„Ï
≈»¿ ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa≈¿ ÔÓƒ

«¨ Ÿ Ÿ « § 
−¨  ¬© ª ®
¥ ¨ § ¦ 
´¥ §  −¥ ¥

‡˙‡hÁÏe
» »«¿ ‡˙ÁÓÏ
»»¿ƒ¿ ‡˙ÏÚÏ
»»¬« ‡˙ÈB‡
»¿« ‡c» ‫לז‬ ®
¨ ¨ «¨ § 
−¨ © «© § 
¨½ § ¦ © Æ
¨ Ÿ «¨ 
À¨ © ́Ÿ 
:‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎÏe
«¿ƒ¿ ‡ia˜Ïe
»«»¿À¿ ‡ÓL‡ÏÂ
»» ¬«¿

«¦ ¨ § © ©−¤ § 
¦½ ¦ ©¸ §
.‫כּהָנּה‬
ֻ ְ ‫ ַה‬‫ ∑ ְליוֹם ִחנּוּ‬ÌȇelnÏÂ
ƒ ƒ«¿ 

‡ÓBÈa
» ¿ ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡eËa
» ¿ ‰LÓ
∆… ˙È»»ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ« Ècƒ ‫לח‬ 
¹ Ÿ © 
¸ § 
®¨ ¦ ´© § 
−¤ ¤ 
²¨Ÿ § 
¨ ¦ 
¤̧ £ 
ÔB‰a˜
¿»¿À ˙È» ‡˜Ï
»»»¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa≈¿ ˙È» d„wÙ„
≈¿« ƒ
:ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡a„Óa
»¿¿«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ 
−¨Ÿ «© 
²¤ ¥ § § ¨ ¤  ¦ § © § ¥À ¨ § ¦ 
´¥ § ¤
 
«¨ ¦ 
¬© § ¦ §

     

:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« ‫א‬ 
Ÿ « ¥ 
¬¤ ¤  ¬¥ © § ©  
−¨Ÿ § 


  
   
  
    
    
  
     
   
 
   
  
  
    
  
‫טק‬               
‡iLeÏ
»« ¿ ˙ÈÂ
»¿ dnÚ
≈ƒ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ Ô‰‡
… ¬« ˙È» ˜
≈» ‫ב‬ 
−¥ § 
½¦ ¨ § © Æ
¥ § 
½ ¦ 
´¨ ¨ ¤ § Æ
Ÿ £ «© ¤ ³© 
˙ÈÂ
»¿ ‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡Bz
» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙e„
» ¿ƒ ‡ÁLÓ»¿ ƒ ˙ÈÂ
»¿
:‡iÈhÙ„
»« ƒ« ¿ ‡lÒ
»« ˙ÈÂ
»¿ ÔÈÎc
ƒ¿ƒ ÔÈz
≈¿ 
¦½ ¥ «¨ 
´¥ § Æ¥ § 
À̈ © «©  ´©   
´¥ § ® ¨ § ¦ © 
¤ ´¤

« © ©  ¬©  −¥ §
‫מּלּוּאים‬
ִ ִ ‫וּאת ַה‬
ַ ָ‫בּענין ַצ‬
ַ ְ ִ ְ ‫האמ ִוּרים‬ֲ ָ ‫' ∑ ֵאלּוּ‬B‚¿ ˙‡hÁ‰ » «« ‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫נאמרה‬
ָ ְ ֶ ֶ ‫פּר ָשׁה זוֹ‬ ָ ָ ∑ Ô‰‡Œ˙‡
… ¬« ∆ Á˜« 
‫מּלּוּאים‬
ִ ִ ‫ועכ ָשׁו ְבּיוֹם ִראשׁוֹן ַל‬ְ ַ ְ ;(‫תּצֶוּה" )שמות כז‬
ַ ְ ‫בּ"וא ָתּה‬
ְַ ִ .‫בּתּוֹרה‬
ָ ַ ‫וּמאחר‬
ָ ֻ ְ ‫מקָדּם‬ ְ ֻ ‫שׁאין‬ֵ ֶ ,‫מּשׁכּן‬ָ ְ ִ ‫הקמת ַה‬
ַ ָ ֲ ‫קדם‬
ֶֹ
.‫מע ֶשׂה‬ֲ ַ ‫בּשׁעת‬ַ ְ ִ ‫וזרזוֹ‬ ְ ֵ ְ ‫חזר‬
ַָ t« ˙‡Â≈¿ .‫שׁכהוּ‬ ֵ ְ ‫וּמ‬
ָ ‫בּדברים‬ִ ָ ְ ִ ‫קחנּוּ‬ֶ ָ ∑ Ô‰‡Œ˙‡
… ¬« ∆ Á˜«
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú˙Ï
«¿ƒ Lk
≈¿ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙ÈÂ
»¿‫ג‬ 
«¥ 
¤ Ÿ ¬ 
© −¤ ¤ ®
¥ § © 
−¨ ¥ «¨ ¨ 
¬¥ § 
.‫המר ֶבּה‬
ֻ ְ ַ ‫מעט ֶאת‬
ָ ֻ ‫שׁהחזיק‬ ָ ֶ ‫„ ∑ ֶזה‬ÚBÓ
ִ ֱ ֶ ֶ ‫אחד ִמן ַה ְמּקוֹמוֹת‬ ≈ ω‡
∆… Á˙tŒÏ‡
«∆ ∆ ω˜‰
≈ ¿«  

d˙È
≈» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‰LÓ
∆… „ÚÂ
«¬«‫ד‬ 
½¨ ¥ «¨ Æ 
¥ ¨ ¦ © 
® Ÿ 
−¨Ÿ § ¬¨ ¦ 
²¤ £ «© 
¤½ 
©´© © 
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú˙Ï
«¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ˙LÈk˙‡Â
« ƒ¿¿ƒ¿
«¥  ¤ Ÿ ¬ 
© −¤ ¤

„ÈwÙ
ƒ« Ècƒ ‡Ób˙t
»»¿ƒ ÔÈc≈ ‡zLÎÏ
»¿ƒ¿ƒ ‰LÓ
∆… Ó‡Â
«¬«‫ה‬ 
¬¨ ¦ ¤ £ 
¨½ ¨ © ´¤ 
® ¨ ¥ «¨ ¤ −¤ 
¤ Ÿ¬ © 
:„aÚÓÏ
»¿∆¿ »ÈÈ¿

« £ «© 
−¨Ÿ §
‫הענין ַהֶזּה‬
ָ ְ ִ ָ ‫ ָכּל‬.‫וֹשׂה‬ ֶ ‫אני ע‬
ִ ֲ ‫אחי‬ ִ ָ ‫ולכבוֹד‬
ְ ִ ְ ‫לכב ִוֹדי‬
ְִ ‫לפניכם‬
ֶ ֵ ְ ִ ‫וֹשׂה‬
ֶ ‫שׁאני ע‬
ִ ֲ ֶ ‫שׁתּראוּ‬ ִ ָ ְ ∑ c‰
ְ ִ ֶ ‫דּברים‬ »»« ‰Ê∆ 
.(‫תּצֶוּה" )שם‬ַ ְ ‫בּ"וא ָתּה‬
ַ ְ ִ ‫שׁתּי‬
ִ ְ ‫פּר‬
ַ ֵ ‫מּלּוּאים‬
ִ ִ ‫דּפר ַשׁת ַה‬
ָָ ְ ‫תּאמרוּ‬
ְ ֹ ‫ואל‬ ַ ְ ,‫לעשׂוֹת‬ֲ ַ ‫ֿהוּא‬‫– ִצָ ִוּני ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ‬
ÈÁÒ‡Â
≈¿«¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙ÈÂ
»¿ Ô‰‡
… ¬« ˙È» ‰LÓ
∆… È˜Â
ƒ»¿‫ו‬ 
−¨ Ÿ 
¬© § ¦ © ®
¨ ¨ ¤ § 
Ÿ − £ «© ¤ 
¤½ 
´¥ § © © 
:‡iÓa
»«¿ ÔB‰˙È
¿»

¦ «¨ ©

‡ÈÓ‰a
»»¿∆¿ d˙È≈» ÊÊÂ
≈»¿ ‡ezk
» ƒ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‰ÈÂ
« ƒ‫ז‬  ¥½ § © «¨ Æ
³¥ § © ©  Ÿ 
Ÿ ³ § © © 
¤Ÿ À ª © ¤  ¨¹ ¨ 
¥̧ ¦ © 
˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‰ÈÂ
« ƒ ‡ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ˙È» d˙È
≈» LaχÂ
≈¿«¿
dÏ≈ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ‡„BÙ‡
» ≈ ÔÈÓ‰a
«¿∆¿ d˙È
≈» ÊÊÂ
≈»¿ ‡„BÙ‡
» ≈ 
À Ÿ  
Ÿ ´ § © © ®Ÿ ¥ «¨ ¤  −¨ ¨  ½¦ § © ¤ Æ
¬¥ ¦ ©  Ÿ
‫ חצי התורה בפסוקי‬«  − Ÿ ¬ § ¤ © 
Ÿ ½ ¥ «¨ Æ
:da≈ ¤ ¥̧ §
         
‫ ַא‬.ֶ ‫הח‬ֹ ַ ‫ ֶאת‬ֵ ‫לאחר ִמ‬ ַ ַ ְ ‫וחגירת‬
ָ ִ ֲ ַ ‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫ ֶאת‬‫י‬ִ ‫ב‬‫ל‬ ְ ֶ ָ‫ ַו‬. . ‫האפד‬
ֹ ֵ ָ ‫ב‬
‫ב‬ֶ ‫ח‬
‫ ֵח‬ְ ‫ת‬‫ר א‬ֹ ‫ח‬
‫ַ ְח‬‫האפד ַו‬
ֹ ֵ ָ ‫עליו ֶאת‬
ָ ָ 
ֵ ִ ‫ַו‬
‫וחלק‬
ְ ֶ ְ ‫פניו‬
ָ ָ ְ ‫ ִמ‬‫חלק‬
ְ ֶ ֶ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫גד‬ ֶ ֶ ‫גדר‬
ֶ ֶ ְ ‫ ֵה‬"ַ ‫להרמ‬ ְ ַָ ְ ‫דר‬
ֶ ֵ ‫ ַה‬"ַ ‫להרמ‬
ְ ַ ָ ְ :‫ני‬ִ ‫הרא‬ ִ ָ ‫נחלק‬ ֶ ‫הח‬
ְ ְ ֶ (‫ ז־ח‬,‫ )ח‬ ֹ ַ ‫עליו ֶאת‬ ָָ
‫גרי‬
ִ ְ ‫אחד( ְוח‬ָ ֶ ‫גד‬) ֹ ַ ְ ‫האפד‬
ֶ ֶ ֶ ‫והח‬ ֹ ֵ ָ ‫ ֶאת‬‫י‬ִ ‫ב‬‫ל‬ ְ ‫ולכ‬
ֵ ָ ְ ,‫ריו‬ָ ‫מאח‬ֲֵ ;(‫ה‬‫צ‬
ֶ ַ ְ ‫ת‬‫פר‬
ַ ָ ָ ְ ‫ב‬‫ת‬) ָ ַ ‫האפד‬ ֹ
ֹ ֵ ָ ‫ב‬ֶ ‫ ֵח‬,ֶ ‫ ח‬,‫אפד‬ ֹ ֵ ‫א‬‫ה‬
.‫ניה‬
ֶ ֵ ְ ‫ת‬ַ ‫לבי‬ִ ְ ‫מר‬ ְַ  ֵ‫ ְוי‬.(‫א‬ָ ‫ב‬‫ת‬) ָ ַ ֶ ‫ ֹח‬,‫האפד‬ֹ ֵ ָ ‫ב‬ֶ ‫ ֵח‬,‫אפד‬ ֹ ֵ  "ַ ‫להרמ‬ְ ַָ ְ
‫ולכ‬
ֵ ָ ְ ,‫ני‬
ִ ‫גדי‬ ִ ָ ְ ‫ני‬
ֵ ְ ‫ואפד ֵה‬ ֹ
ֹ ֵ ְ ֶ ‫ ח‬"ַ ‫להרמ‬ ְ ַ ָ ְ :‫מר‬‫ל‬
ַ



  
       
          
  
      
    
             
            
  
        
        
        
      

      
        
                     
         
   
                          
   
            

                  
     
       
       
  
            
            
      
    

                     

                ‫יק‬
˙È» ‡LeÁa
»¿ ¿ ‰ÈÂ
« ƒ ‡LeÁ
»¿ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ÈeLÂ
ƒ« ¿‫ח‬ ¤ 
¤ ½ © ¤ Æ
¥ ¦ © 
¤ ® © ¤ 
−¨ ¨ 
¤ ¬¨ © 
:‡iÓz
»«À ˙ÈÂ
»¿ ‡ie‡
»«

«¦ ª © ¤ § ̈
−¦ «
:‫המפרשׁ‬ ָ ְ ∑ ÌÈe‡‰Œ˙‡
ָֹ ְ ַ ‫כּתב ֶשׁל ֵשׁם‬ ƒ » ∆  
ÏÚ« ÈeLÂ
ƒ« ¿ dLÈ≈ ≈ ÏÚ« ‡zÙˆÓ
»¿∆¿ƒ ˙È» ÈeLÂ
ƒ« ¿‫ט‬ ©  ¤ ¸¨ © 
® Ÿ ©  ¤ −¤ § ¦ © ¤  ¤ ¬¨ © 
‡‰„„
»¬ «¿ ‡ˆÈˆ
» ƒ ˙È» ȉBt‡
ƒ « Ï˜Ï
≈√» ‡zÙˆÓ
»¿∆¿ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡L„e˜„
» ¿ ¿ ‡ÏÈÏk
» ƒ¿ 
¤Ÿ ½ © 
¤´¥ Æ
¨ ¨ © ³¦  ´¥ 
À̈ ¨ 
´ ¤ 
¤ ¤¹ § ¦ ©

«¤ ¤ 
−¨Ÿ § ¬¨ ¦ 
²¤ £ « ©
.‫בּמּצנפת‬
ֶ ֶ ְ ִ ַ ‫נמצא ַה ִצּיץ ָתּלוּי‬
ָ ְ ִ .‫מּצנפת‬
ֶ ֶ ְ ִ ‫נתן ַעל ַה‬
ַ ָ ‫בּצּיץ‬
ִ ַ ‫וּעים‬
ִ ‫תּכלת ַה ְקּב‬ ֵ ִ ְ ∑ ˙Ùˆn‰ŒÏÚ
ֶ ֵ ְ ‫פּתילי‬ ∆∆¿ƒ« « ÌNiÂ
∆»« 

˙È» ÈaÂ
ƒ«¿ ‡˙e„
» ¿ƒ ‡ÁLÓ
»¿ ƒ ˙È» ‰LÓ ∆… ÈÒe
ƒ¿ ‫י‬ ¤ 
¬© § ¦ © ¨½ § ¦ © 
¤ ´¤ ¤ Æ
¤  ³© ¦ © 
:ÔB‰˙È
¿» LÈc˜Â
ƒ«¿ d≈ Ècƒ Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡kLÓ
»¿¿ «

«¨ Ÿ 
−¥ © § © 
® ¤ £ ¨ ¤ § 
−¨ § ¦ ©

˙È» ÈaÂ
ƒ«¿ ÔÈÓÊ
ƒ¿ƒ ÚL
«¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« dpÓ
≈ƒ Èc‡Â
ƒ«¿‫יא‬ 
©¸ § ¦ © 
® ¦ ¨ § © ´¤ 
© −¥ § ¦ © © 
²¤ ¦  ¬© © 
dÒÈÒa
≈ ƒ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡Bik
» ƒ ˙ÈÂ
»¿ ȉBÓ
ƒ » Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿«
:ÔB‰˙eLc˜Ï
¿ »«¿ 
− © ¤ § 
Ÿ² ¦ © ¤ § 
¨À ¥ ¨ ¤ § 
© ¥¹ § ¦ © ¤

«¨ § © §
.‫נצטָוּה ַ ַבּהָזּאוֹת ַה ָלּלוּ‬
ַ ְ ִ ‫היכן‬ ְ ַ ָ ‫ ∑ ֹלא‬ÁaÊn‰ŒÏÚ
ָ ֵ ‫ידע ִתּי‬ «≈¿ƒ« « epnÓ
∆ ƒ ÊiÂ
«« 

         

‫י‬‫צ‬
ִ ְ ‫מפר‬
ָֹ ְ ‫ ֶזה‬‫עני‬
ָ ְ ִ ְ ‫הרי‬
‫עני‬ ֵ ֲ ֶ ,‫אני‬
ִ ַ ‫א‬ ָ ֶ ‫מר‬‫ל‬
ַ ֵ‫ ְוי‬.‫רה‬
ָ ַ "ַ ‫הרמ‬
ְ ַ ָ ‫תב‬ ַ ָ (‫ יא‬,‫ )ח‬‫ל‬
‫ל‬ָ ‫ת ַה‬‫א‬‫א‬ָ ‫ ַה‬ַ ‫ה‬ָ‫נצט‬
ַ ְ ִ ‫היכ‬
ָ ֵ ‫י‬ ‫י‬ִ ‫ידע‬
ְ ַ ָ ‫ֹלא‬
‫ל‬ֶ ‫דה‬ָ ‫העב‬
ֲ ָ ‫סדר‬
ֶ ֵ ‫ת‬‫ת‬‫פרט‬
‫פרט‬ ָ ֵ ָ ‫ א‬,‫ה )כט‬‫צ‬
ִ ָ ְ ִ (‫ואיל‬ ֶ ַ ְ ‫ת‬‫פר‬
ַ ָ ָ ְ '‫ה‬ '‫ר ה‬‫ד‬ ִ ְ ‫יארי‬ִ ֲ ַ ‫ע‬
ַ ַ ,‫י‬‫ר‬ ִ ַ ‫ת‬‫מ‬‫מק‬ ְ ִ ‫י‬ִ ‫הראיתי‬
ִ ִ ְ ֶ ‫כבר‬"ְָ
.‫אי‬
ִ ִ ‫ימי ַה‬ְֵ ‫ולפעמי‬
ִ ָ ְ ִ ְ ,‫הפ‬
ֶ ֵ ְ ‫ה‬ֶ ‫יע‬
ֲ ַ ‫פע‬
ַ ַ ,‫ה‬ֶ ‫מ‬ ֹ ‫ר‬‫ס‬ ִ ְ ‫ר‬ֵ ‫ויק‬
ַ ִ ‫ה‬ֶ ‫מ‬ֹ ‫ֶאל‬
‫י‬ִ ‫נאמר ַה‬ַ ֱ ֶ ‫ע‬ ַ ַ ‫כל‬
ָ ְ ‫א‬ ֹ ֶ ‫והינ‬ְ ַ ְ ."‫לל‬
ָ ְ ‫האחד‬
ָ ֶ ָ ‫יר‬‫יז‬ִ ְ ַ ‫ֹלא‬

Ô‰‡„
… ¬« ¿ ‡LÈ
» ≈ ÏÚ« ‡˙e„
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ˜È‡Â
ƒ¬«‫יב‬ 
¬© § ¦ © 
®Ÿ £ «© Ÿ ´ −© 
¨½ § ¦ © 
¤ ´¤ ¦ Æ
Ÿ ¦ © 
:d˙eLc˜Ï
≈ »«¿ d˙È ≈» ÈaÂ
ƒ«¿

« § © § −Ÿ
.‫בּאצ ָבּעוֹ ִמֶזּה ָ ֶלזה‬
ְ ֶ ְ ‫וֹשׁ‬
ֵ ‫עיניו וּמ‬
ָ ֵ ‫ריסי‬
ֵ ִ ‫נוֹתן ֵבּין‬
ֵ ‫ואחרֿ ָכּ‬
ַ ַ ְ ,‫יוֹצק ַעל ֹראשׁוֹ‬ ִ ְ ִ ∑ ÁLÓiÂ
ֵ ‫בּתח ָלּה‬ « ¿ƒ« .˜viÂ
…ƒ« 

           

‫צריכה‬
ָ ִ ְ ‫ה‬‫פ‬
ָ ִ ְ ‫וה‬
ַ ְ .‫קנ‬
ְ ִ ‫מידי‬
ִ ִ ְ ‫נגד‬
ֶ ֶ ְ ‫ת‬‫פ‬ִ ְ ‫י‬ִ ,‫ה‬‫ה‬ָ ‫פ‬
‫ ִפ‬ְ ‫יחת‬
ַ ִ ְ ֶ ‫לכ‬
ָ ְ ‫ﬠ‬ ֵ ָ ְ ֵ‫ יב( י‬,‫ )ח‬ְ ‫לק‬
ַ ַ ‫לבאר ַה‬ ַ ְ ‫ת‬‫ח א‬ ‫ח‬ַ ‫מ‬
‫ ְמ‬ִ ‫ַו‬
‫"הפ‬
ָ ֲ ,‫ל‬ֹ ‫ללת ַה‬
ֶ ֶ ‫ל ְוכ‬ֹ ‫ ַה‬‫ר‬
ֶֹ ‫היא‬
ִ ֶ ,‫רה‬ָ ‫ח ַה‬ַ ֹ ‫א ִמ‬‫ָלב‬ ‫נגד‬
ֶ ֶ ְ ‫א‬‫ה ה‬ֶ ‫מ‬ֹ :‫ה‬ֶ ‫מ‬ ֹ ‫ﬠל־ידי‬
ֵ ְ ַ ‫וקא‬ ָ ְ ַ ‫היתה‬
ָ ְ ָ ‫ה‬ָ ‫ה‬‫ל‬
ֻ ְ ַ ‫אהר‬
ֹ ֲַ
."ָ ‫א‬ָ ‫כ‬ְ ָ ‫והפ‬ָ ֲ ַ ָ ‫נגד‬
ֶ ֶ ְ ‫א‬‫ ה‬‫ואהר‬
ֹ ֲ ַ ְ ,"‫י‬ִ ‫ﬠב‬
ְ ַ ‫ה‬ֶ ‫מ‬ ֹ ‫רת‬ ַ ‫"זכר‬ְ ִ ‫ב‬‫ת‬ ָ ַ ,‫רה‬
‫ָרה‬
ÔepLaχÂ
ƒ ≈¿«¿ Ô‰‡
… ¬« Èa ≈¿ ˙È» ‰LÓ
∆… È˜Â
ƒ»¿‫יג‬ 
Ÿ ³ § © © Æ
Ÿ ¢ ª 
³¥ ¦ § © © 
Ÿ À £ «© 
´¥ § ¤  ¤¹ ¸¥ § © © 
ÔB‰Ï¿ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ÔÈÈÓ‰ƒ»¿∆ ÔB‰˙È¿» ÊÊÂ
≈»¿ ÔÈezk
ƒ ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ÔÈÚBk
ƒ» 
−¨Ÿ §  ¬¨ ¦ 
²¤ £ «© 
® ¨ § ¦  −¤ ¨ 
¬ £ «© © 
¥½ § © Æ ¨Ÿ

«¤ ¤
.‫שׁירה‬
ָ ִ ‫ ∑ ְלשׁוֹן ְק‬LÁiÂ
… ¬«« 
‫איק‬               

     

Ô‰‡
… ¬« CÓÒe
«¿ ‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡Bz
» ˙È» ˜Â ≈»¿‫יד‬ Æ
¨ ¨ 
Ÿ ³ £ «© 
Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¨ © «© 
´©  −¥ 
¥¾ © © 
:‡˙‡hÁ„
» »« ¿ ‡Bz
» LÈ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉBe
ƒ ¿

«¨ © «©  ¬© 
Ÿ − © 
¤½ ¥ § ¤
         
‫בי‬
ֵ ‫ב ִח‬ ֹ ‫לכ‬ְ ִ ‫צרי‬
ִ ָ ‫ואחד‬
ָ ֶ ְ ‫אחד‬ ָ ֶ ‫ל‬ָ ‫ה‬ֶ ‫ ַה‬‫מ‬
ַ ְ ַ ‫א‬ַ ֶ ,‫ת‬‫יט‬‫פ‬ִ ְִ ‫י‬‫ר‬
ִ ַ ֶ (‫ ב‬,‫רז"ל )שבת יב‬ ַ ַ ‫אמר‬ ְ ָ (‫ יד‬,‫את )ח‬
‫את‬ָ ‫הח‬ ַ ַ ‫ר‬ַ ‫ ֶאת‬ֵ ַ‫ַו‬
‫ ֵאינ‬‫ראינ‬ִ ָ ‫א‬ֹ ֶ ‫)וא‬ַ ְ ‫לל‬ָ ְ ‫ ֶזה‬‫ראינ‬ ִ ָ ‫ולא‬
ֹ ְ .‫ ע"כ‬,ֶ ‫את‬ָ ‫ַח‬ ‫אביא‬
ִ ָ ָ ‫ק‬
ְ ִ ‫ית ַה‬ֵ ‫ ֶנה‬
ָ ִ ֶ ‫לכ‬
ְ ִ . . ‫נקס‬
ָ ְ ִ ‫תב ַﬠל‬"
ַ ָ ‫מ ֵﬠאל‬
ָ ְ ‫ִי‬
.‫ ָלנ‬‫ר‬ְ ‫ ֹלא ִס‬‫תינ‬ֵ ‫ ֲאב‬‫וג‬ ַ ְ ,(‫ראיה‬
ָ ָ ְ ֵ ‫הרגיל ֶזה‬
ִ ָ ָ ‫דבר‬
ָ ָ ְ – ‫ְראיה‬
ָָ ‫תב‬
ֵ ‫את‬ָ ‫ ַח‬‫ﬠר‬ ֶ ֵ ‫דית‬ִ ‫למ‬ְ ַ ‫דיא‬‫באנציקל‬
ָ ְ ֶ ְ ִ ְ ֶ ְ ."‫מנה‬
ָ ֵ ְ ‫את‬ָ ‫ַח‬

˙˜
«¿« ÏÚ« ‰ÈÂ
« ƒ ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ÈÒe
ƒ¿ ÒÎe
≈¿ ‫טו‬ 
¸ § © ©  Â¥ ¦ ©Â Æ
¨ © ¤  ³¤  ¸© ¦ © 
À̈ § ¦ © 
˙È» Èk„Â
ƒ«¿ dÚaˆ‡a
≈¿¿∆¿ BÁÒ¿ BÁÒ¿ ‡Áa„Ó»¿¿«
‡Áa„Ó„
»¿¿« ¿ ‡„BÒÈÏ
» ƒ ˜È‡ ƒ¬ ‡Óc
» ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿«  ¤ § 
© ® ¥ § ¦ © ¤  −¥ © § © 
½ ¨ § ¤ § Æ ¦ ¨ 
© ³¥ § ¦ ©
:ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‡tÎÏ
»»«¿ dLc˜Â
≈ ¿«¿ 
«¨ ¨ 
¬¥ © §  −¥ § © § © 
© ¥½ § ¦ © 
´ § ¤ Æ © ¨  À¨ ©
∑ ÂÈÏÚ
»» ≈«¿ .‫בּעב ָוֹדה זוֹ‬
tÎÏ ≈ ¿«¿« .‫לקד ָשּׁה‬
ֲ ַ ∑ e‰Lc˜È ֻ ְ ִ ‫כּנס‬ ֲ ִ ְ ‫ ∑ ִח ְטּאוֹ‬ÁaÊn‰Œ˙‡
ֵ ָ ‫וטהרוֹ ִמ ָזּרוּת ִל‬ «≈¿ƒ« ∆ ‡hÁÈÂ
≈ «¿« 
.‫מע ָתּה ָכּל ַה ַ ָכּפּרוֹת‬
ֵַ

ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ ‡az
»¿« Ïk» ˙È» ÈÒe
ƒ¿ ‫טז‬ 
¤´¤ Ÿ Æ¥ § ¼
¤ ¼¤ © © 
´¤ £ »
¤ »¥ © ¨ ¤  ©À ¦ © 
˜Ò‡Â
≈«¿ Ô‰az
∆¿¿« ˙È»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈzz
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡ck
»¿«
:‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‰LÓ ∆… 
−¤  ¬¥ § © © 
®¤ § § ¤ ¤ §  Ÿ− ¨ § © 
¬¥ § ¤ §  ¥½ ¨ ©

¨ «¥ § ¦ ©
.‫מעט ִמן ַה ָ ֵכּבד ִע ָמּהּ‬
ַ ְ ‫נוֹטל‬
ֵ ‫שׁהיה‬
ָ ָ ֶ ,‫כּבד‬ ַ ְ ∑ „k‰
ֵ ָ ‫לבד ַה‬ ≈»« ˙˙È
∆∆… ˙‡Â
≈¿ 

dÏ·
≈¿» ˙ÈÂ
»¿ dÒa
≈¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ dkLÓ
≈¿ « ˙È»¿ ‡Bz
» ˙ÈÂ
»¿‫יז‬ 
´© ¨  ´ ¨ § ¤ § Æ
½ § ¦ ¤ §  Ÿ ¤ § 
³¨ © ¤ § 
È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡˙ÈLÓÏ
» ƒ¿ «¿ ‡aÓ »»ƒ ‡ea
» ¿ „ȘB‡
ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« 
«¤ ¤ 
−¨Ÿ § 
¬¨ ¦ 
²¤ £ «© ®
¤ £ «© © − ¦ ̈
¥½

Ô‰‡
… ¬« eÎÓÒe
»¿ ‡˙ÏÚ„
»»¬ « ‡Îc
»¿ƒ ˙È» È˜Â
ƒ»¿‫יח‬ 
²¨ ¨ 
Ÿ  £ «© 
º § § ¦ © 
® ¨ Ÿ «¨ ´¥ 
−¥ 
¾¥ § © © 
:‡Îc
»¿ƒ LÈ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉBe
ƒ ¿

¦ «¨ ¨ Ÿ ¬ © 
−¤ ¥ § ¤

‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ˜Êe
«¿ ÒÎe
≈¿ ‫יט‬ 
«¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © © 
²¨ © ¤ 
¤ 
Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¨ § ¦ © 
:BÁÒ¿ BÁÒ¿
˙È» ‰LÓ
∆… ˜Ò‡Â
≈«¿ ȉB‡Ï
ƒ ¿∆¿ ‚Èlt
ƒ« ‡Îc
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿‫כ‬ 
Ÿ ½ ¨ ¤ Æ
¤ ³¥ § © © ®
¨ ¨ § ¦ 
−© ¦ 
¦ ©½ ¨ ¤̧ § 
:‡az
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡i‡
»«»≈ ˙ÈÂ
»¿ ‡LÈ
» ≈

¤ «¨ © ¤ § 
−¦ ¨ § © ¤ §

˜q‡Â
≈«¿ ‡iÓa»«¿ ÏÈlÁ
ƒ« ‡iÚk
»« »¿ ˙ÈÂ »¿ ‡eb
»« ˙ÈÂ
»¿‫כא‬ Á
¥ § © © 
®¦ ¨ © ´© ¨ 
¦ −© ¨ § © ¤ § 
¤ ¬¤ © ¤ § 
‡e‰ ‡˙ÏÚ»»¬ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡Îc »¿ƒ Ïk» ˙È» ‰LÓ
∆…
‡Ók
»¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡e‰ ‡a˜
»»¿À ‡ÂÚ»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ Æ
© Ÿ ¸ ¦ © «¥ § ³  ¨¸ Ÿ ¨ ¥À § ¦ © 
¦ ©¹ ¨ ¨ ¤  ¤̧
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ 
«¤ ¤ 
−¨Ÿ §  ¬¨ ¦ ²¤ £ «© 
¨½Ÿ «© Æ 
¬¤ ¦
                ‫ביק‬

     

‡ia˜
»«»¿À Îc
«¿ ‡È˙
»»¿ƒ ‡Îc
»¿ƒ ˙È» È˜Â
ƒ»¿‫כב‬ 
º § § ¦ © 
® ¦ ª ¦ © 
−¥ 
¦½ ¥ © 
¦ ´© ¨ ¤ Æ ¥ § © © 
LÈ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉBe
ƒ ¿ Ô‰‡
… ¬« eÎÓÒe
»¿
:‡Îc
»¿ƒ 
¦ «¨ ¨ 
Ÿ ¬ © 
−¤ ¥ § ¤ ²¨ ¨ 
Ÿ  £ «©
.‫בּכהָ ָנּתם‬
ֻ ְ ִ ‫כּהנים‬
ִ ֲ ֹ ‫שׁלימים ֶאת ַה‬
ִ ִ ְ ‫וּמ‬
ַ ‫לּאים‬
ִ ְ ‫שׁמּמ‬
ַ ְ ֶ ,"‫"שׁלמים‬
ִ ָ ְ ‫שׁמּלּוּאים ְלשׁוֹן‬ ִ ָ ְ ‫ ∑ ֵאיל ַה‬Ìȇln‰
ִ ִ ֶ ,‫שּׁלמים‬ ƒÀƒ« Ïȇ≈  

Ìe ÏÚ« ‰ÈÂ

« ƒ ‡Óc
» ¿ ÔÓƒ ‰LÓ
∆… ÈÒe
ƒ¿ ÒÎe
≈¿ ‫כג‬ 
¬ § © 
²¥ ¦ © ½ ¨ ¦ Æ ¤ 
³© ¦ ©  
Ã̈ § ¦ © 
d„È
≈¿ ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚ«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ Ô‰‡„
… ¬« ¿ ‡„e‡
»¿
:‡ÈnÈc
» ƒ«¿ dÏ‚
≈¿« ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ 
¤ Ÿ ¬  ¦½ ¨ § © Æ¨ 
© §  ¤ Ÿ ³ © § 
® ¦ ¨ § © 
Ÿ − £ «© ¤Ÿ «

«¦ ¨ § © 
−§©

‡Óc
» ¿ ÔÓƒ ‰LÓ
∆… ‰ÈÂ
« ƒ Ô‰‡
… ¬« Èa
≈¿ ˙È» È˜Â
ƒ»¿‫כד‬ Æ
¨ © ¦  ³¤ 
¥̧ ¦ ©  Ÿ À £ «© 
´¥ § ¤  º¥ § © © 
ÔB‰È„È
≈¿ ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ ÔB‰„e‡
≈¿ Ìe ÏÚ«
˜Êe
«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ ÔB‰Ï‚
≈¿« ÔBÈχ
¿ƒ ÏÚ«¿ ‡ÈnÈc
» ƒ«¿ 
¦½ ¨ § © Æ
¨ ¨ 
¤ Ÿ ³ © §  ¦½ ¨ § © Æ
¨ § ¨ 
³§ ©
:BÁÒ¿ BÁÒ¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… 
²¨ © ¤  ¤  Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¦ ¨ § ©  −¨ § © 
¤Ÿ¬ © §
 «¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © ©

‡az
»¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙Èχ
» ƒ¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡az
»¿« ˙È» ÈÒe
ƒ¿ ‫כה‬ »
¤ »¥ © ¨ ¤ §  À̈ § © «¨ ¤ §  ¤ ´¥ © ¤  º© ¦ © 
ÔÈÏk
»¿» ÔÈzz
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡ck
»¿« ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ˙ÈÂ »¿ Ô‰az
∆¿¿« ˙È»¿ 
Ÿ− ¨ § © 
¬¥ § ¤ §  ¥½ ¨ © 
¤´¤ Ÿ Æ¥ § ¼
¤ ¼¤ © ©  ´¤ £

«¦ ¨ © ¬  −¥ § 
®¤ § § ¤ ¤ §

‡zˆb
»¿ ƒ¿ ÈÒ
ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ècƒ ‡iÈhÙ„
»« ƒ« ¿ ‡lqÓe
»«ƒ ‫כו‬ 
³¨ ©  ©¸ © 
© ¨Â À̈Ÿ § 
´¥ § ¦   ´¤ £  ¹ © © ¸© ¦ 
‡„Á
»¬ ÁLÓ« ¿ ÌÁÏ„ ≈¿ƒ ‡zˆ‚e
»¿ ƒ¿ ‡„Á»¬ ‡ÈhÙ
» ƒ«
‡˜BL
» ÏÚÂ «¿ ‡iaz
»«¿« ÏÚ« ÈeLÂ
ƒ« ¿ „Á» ‚BtÒ‡Â
¿∆¿ Æ
¤ ¸¨ © ®¨ ¤  ´¦ ¨ §  −© ©  ¤ ²¤  ¤¬¤ ©¸ © § Æ
©©
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ 
«¦ ¨ © ¬  −© § 
¦½ ¨ £ ´© ©
.'‫בּ'מנחוֹת‬
ָ ְ ִ ‫מפרשׁ‬
ָֹ ְ ‫ ָכּ‬,‫והרקיקין‬
ִ ִ ְ ָ ְ ‫החלּוֹת‬
ַ ַ ‫כּנגד‬
ֶ ֶ ְ ‫שׁמן‬
ֶ ֶ ‫מר ֶבּה ָבּהּ‬
ְ ַ ‫שׁהיה‬ ָ ‫ ∑ ִהיא ְרב‬ÔÓL
ָ ָ ֶ ,‫וּכה‬ ∆∆ ÌÁÏ
∆∆ ˙lÁÂ
««¿ 

ȉB
ƒ ¿ È„È
≈¿ ÏÚÂ
«¿ Ô‰‡
… ¬« È„È
≈¿ ÏÚ« ‡lk
»… ˙È» ‰ÈÂ
« ƒ‫כז‬ ¤
¨ ©®
¨ ¨ 
´¥ ©  −© § 
Ÿ ½ £ «© 
´¥ © © 
Ÿ ½ © ¤ 
´¥ ¦ © 
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡Ó‡
» »¬ ÔB‰˙È
¿» Ì‡Â
≈¬«

«¨Ÿ § ¬¥ § ¦ 
−¨ §  ²¨ Ÿ
˜q‡Â
≈«¿ ÔB‰È„È
≈¿ ÏÚÓ
«≈ ÔB‰˙È
¿» ‰LÓ
∆… ÈÒeƒ¿ ‫כח‬ 
¨ −¥ § ¦ © 
¬¥ § © © 
¤½ ¥ ©  ´© ¥ Æ
¨ Ÿ  ³¤  ¸© ¦ © 
‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ Ôep‡ƒ ‡ia˜
»«»¿À ‡˙ÏÚ
»»¬ ÏÚ« ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡e‰ ‡a˜
»»¿À ‡ÂÚ
»¬ «¿ −  ¬¤ ¦ 
© Ÿ ½ ¦ 
© ´¥ § Æ¥  ¬ ¦ ª ¦ 
® ¨ Ÿ «¨ ©

Ǭ٠ǩ


         
   
     
        
     
  
     
   

    
   
    
       
                  
        
    
 

       
    
       
    
          
   
    
   
   
‫גיק‬               
‫ולא‬
ֹ ְ ,‫העלה‬
ָ ֹ ָ ‫אחר‬ »… » « .‫לבן‬
ַ ַ ∑ ‰ÏÚ‰ŒÏÚ ָ ָ ‫בּחלוּק‬
ָ ְ ‫מּלּוּאים‬
ִ ִ ‫ימי ַה‬ ֵ ְ ‫שׁבעת‬ ֵ ִ ‫ ∑ ֹמ ֶשׁה‬‰ÁaÊn‰
ַ ְ ִ ‫שׁמּשׁ ָכּל‬ »≈¿ƒ« ˘iÂ
≈ ¿«« 
.‫ חוּץ ִמֶזּה‬,‫שׁלמים ָ ֵקרב ְ ָבּכל ָמקוֹם‬
ִ ָ ְ ‫מצינוּ שׁוֹק ֶשׁל‬ִָ
         
. .  ‫ב ִﬠי‬ ְ ֶ ‫צבע‬ ַ ֶ ‫ה‬ ֵ ֶ ,‫וני‬ִ ָ ְ ‫אר ַה‬ָ ְ ‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֵ ֶ ‫ַמה‬ ‫)רש"י‬ ‫לב‬
ָ ָ ‫ק‬‫ ָחל‬ְ . . ֵ ִ ‫ה‬ֶ ‫ כח( ֹמ‬,‫חה )ח‬
‫ק‬‫חל‬ ‫ ָחה‬ֵ ‫ז‬
‫ ְז‬ִ ‫קטר ַה‬
ֵ ְ ַ‫ַו‬
‫קטר‬
‫בה ַﬠל‬‫הר‬
ָ ָ ְ ַ . . ‫בר‬ָ ָ ‫ ַה‬‫ﬠצ‬ֶ ֶ ‫ ַﬠל‬‫ס‬‫נ‬ָ ‫בר‬ ָ ָ ‫א‬‫ ה‬. . ‫בע‬ ַ ֶ ‫ה‬
ֶַ ‫חינת‬"
ַ ִ ְ ‫א‬‫ה‬ֶ ,‫ת‬‫חסיד‬ ִ ֲ ַ ‫באר‬
ָ ֹ ְ ‫וכ‬
ַ ְ ,'‫ט‬'ָ ‫ו‬
ֶ ָ ‫א‬‫ ה‬‫לב‬ָ ָ (‫ כח‬,‫ח‬
."‫צבע‬
ַ ֶ ‫ואינ‬ֵ ְ ‫ﬠצמי‬
ִ ְ ַ ‫א‬‫ה‬ֶ ,‫לב‬ ָ ָ ‫ו‬
ֶ ָ ‫־‬‫אי‬‫־‬
ֵ ֵ ֶ ‫ ַמה‬,‫בר‬ ָ ָ ‫ ַה‬‫ﬠצ‬ ֶֶ ,‫לבד‬
ַ ְ ‫בר‬
ָ ָ ‫ ַה‬‫ﬠצ‬
ֶ ֶ ‫ ַרק‬,‫ס‬‫נ‬
ָ ‫בר‬ ָ ָ ‫א‬ָ ‫ואי‬
ֵ ְ ,‫בר‬
ָ ָ ‫ל ַה‬ֶ ‫ת‬‫ﬠצמ‬ִ ְַ
         
‫לבגדי‬
ִ ָ ְ ִ ‫הצר‬
ַ ְ ֻ ‫א‬
ֹ ֶ ֵ ‫כ‬ ְ .(‫ה‬ָ ‫כה‬
ֻ ְ ִ ִ ַ ,‫מי‬ ִ ָ‫מס‬
ְֻ ‫ל‬ֶ ‫פקיד‬ִ ְ ַ ‫ר‬ַ ‫ כח( ִע‬,‫ )רש"י ח‬‫לב‬ ָ ָ ‫ק‬‫ ָחל‬ְ . . ֵ ִ ‫ה‬ֶ ‫ֹמ‬
‫ק‬‫חל‬
‫בגדי‬
ִ ָ ְ ִ ‫צר‬
ֶֹ ‫היה ל‬ ָ ָ ‫ ֹלא‬,'‫בר ה‬ ַ ְ ‫מע ֶאת‬‫ל‬
ַ ֹ ְ ִ ‫די‬
ֵ ְ ‫מיחדי‬
ִ ָֻ ְ ִ ‫וא‬ ַ ְ ,‫ראל‬
ֵ ָ ְ ‫לי‬
ִ ְ ‫מסירת‬
ָ ִ ְ '‫בר ה‬ַ ְ ‫לת‬ַ ָ ‫היה ַק‬
ָ ָ ‫ה‬ֶ ‫מ‬ֹ
.‫ה‬ָ ‫כה‬
ֻ ְ ִ ֵ ִ ֶ ‫עה‬ָ ָ ְ ַ ‫מיחדי‬
ִ ָֻ ְ ‫מקרי‬
ִ ְ ִ ְ ,ֶ ‫ ִמ‬‫ר‬
ַ ָ ֶ ‫פקיד‬)
ִ ְ ַ ‫פקיד ֶזה‬
ִ ְ ַ ‫חלק ִמ‬
ֶ ֵ ‫היה‬
ָ ָ ‫ה‬ָ ‫ה‬
ְֻ ַ

‡Ó‡
» »¬ dÓÈ‡Â
≈ ƒ¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» ‰LÓ ∆… ÈÒeƒ¿ ‫כט‬ 
´¥ § ¦ 
−¨ § 
¬¥ ¦ § © 
¤½ ¨ ´¤ ¤ Æ ¤ ³© ¦ © 
˜ÏÁÏ
»√» ‰Â‰
»¬ ‰LÓÏ
∆… ¿ ‡ia˜
»«»¿À ÎcÓ
«¿ƒ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ 
²¤ £ «© 
¨½ ¨ § Æ
¨ ¨ ³¤ §  À¦ ª ¦ © 
´¥ ¥  ® ¨Ÿ §

«¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦
     

Ècƒ ‡Óc
» ¿ ÔÓe
ƒ ‡˙e„
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ‰LÓ
∆… ÈÒe
ƒ¿ ‫ל‬ 
´¤ £ »¨ © ¦  À̈ § ¦ © ¤ ´¤ ¦  ¤¹  ¸© ¦ © 
ȉBLeÏ
ƒ ¿ ÏÚ« Ô‰‡
… ¬« ÏÚ« Èc‡Â
ƒ«¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ«
˙È» LÈc˜Â
ƒ«¿ dnÚ≈ƒ ȉB
ƒ ¿ ÈLeÏ
≈ ¿ ÏÚ«¿ ȉBa
ƒ ¿ ÏÚÂ
«¿ 
© § 
²¨ ¨ © § 
½¨ ¨ § © Æ
Ÿ £ «© ©  ³© © ¼
© ¼¥ § ¦ © ©
ÈLeÏ
≈ ¿ ˙È »¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙ÈÂ
:dnÚ
»¿ ȉBLeÏ
ƒ
≈ƒ ȉB
ƒ ¿
¿ ˙È» Ô‰‡
… ¬« ¤ § 
½¨ ¨ § ¤ Æ
Ÿ £ «© ¤  ³¥ © § © ®¦  −¨ ¨ ¬¥ § ¦

« ¦ −¨ ¨ 
¬¥ § ¦ ¤ § ̈ ²¨
˙È» eÏÈMa
ƒ « ȉBÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ Ô‰‡Ï
… ¬«¿ ‰LÓ∆… Ó‡Â
«¬«‫לא‬ ¤ ´ § © 
À̈ ¨ ¤ § 
Ÿ ´ £ «© ¤  ¤¹ ¤ Ÿ¸ © 
d˙È
≈» ÔeÏÎÈz
¿ ≈ Ôn˙Â
»«¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú˙a
«¿ƒ ‡Òa
»¿ƒ
˙È„wt
ƒ≈« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡ia˜
»«»¿À ÏÒa«¿ Ècƒ ‡ÓÁÏ
»¿« ˙ÈÂ
»¿ 
½ Ÿ 
´ § Ÿ « Æ ¨ § ¼ ¥  ¤ Ÿ ´  © ´¤ »¨ ¨©
:dpÏÎÈÈ
≈À¿ ≈ ȉBe
ƒ ¿ Ô‰‡
… ¬« ÓÈÓÏ
« ≈¿ 
Ÿ ½ ¥ Æ
¦ ¸¥ ¦ 
³¤ £ «© 
® ¦ ª ¦ © ´© §  −¤ £ 
¤ ¤½ © ¤̧ §

«ª § Ÿ « 
−¨ ¨ 
Ÿ ¬ £ «©

‡ea
» ¿ ‡ÓÁÏe
»¿«¿ ‡Na»¿ ƒ¿ ‡zL‡„e
«»¿ ƒ ¿ ‫לב‬ 
Ÿ « § ¦ 
−¥ ¨ 
¤® ¨ © 
−¨ ¨ © 
¬¨ © § 
:Ôe„˜Bz
¿
‡ÚL
»¿ƒ Ôe˜t˙
¿ƒ ‡Ï» ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « ÚzÓe
«¿ƒ ‫לג‬ © ¦½ ¨ ´© § ¦ Æ § «¥  Ÿ ³ 
¥¹  ¤ Ÿ ¸ Á
© Á¤ ¦ 
È‡
≈¬ ÔBÎÈa˜
≈»¿À ÈÓBÈ
≈ ÌÏLÓ «¿ ƒ ÌBÈ „Ú« ÔÈÓBÈ
ƒ
:ÔBÎa˜
¿»¿À ˙È» ˜È
≈»¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡ÚL
»¿ƒ 
−¥ © §  ¦½ ¨  ´© § ¦ ¦ 
® ¤ ¥ «ª ¦ 
−¥ §  Ÿ ½ § ́

«¤ § ¤ ¤

»ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈa
» ¿ „Ú
«¬ È„ƒ ‡Ók
»¿ ‫לד‬ 
¬¥ © § 
− £ «© 
²¨Ÿ § 
¨ ¦ ®¤ © 
´ © 
−¨ ¨ 
¬¤ £ «© 
:ÔBÎÈÏÚ
≈¬ ‡tÎÏ
»»«¿ „aÚÓÏ
«¿∆¿

«¤ ¥ £


    
   
   
   
  
  
   
    
   
   
   
  
   
   
     
  
     
    
  
 
                ‫דיק‬
,‫ימים‬
ִ ָ ‫שׁבעת‬
ַ ְ ִ ‫כּפּוּרים‬ ִ ִ ‫קדם יוֹם ַה‬
ֶֹ ‫פּרישׁה‬ָ ִ ְ ‫ָגּדוֹל ָטעוּן‬ ‫בּוֹתינוּ‬
ֵ ‫ ְ ַור‬.‫יּמים‬ ַ ְ ִ ‫˙ ∑ ָכּל‬NÚÏ
ִ ָ‫שׁבעת ַה‬ ¬« '‰ ‰eˆ »ƒ  
.‫שּׂוֹרף ֶאת ַה ָ ָפּרה‬
ֵ ‫כּהן ַה‬
ֵ ֹ ‫וכן ַה‬
ְֵ ,‫פּרה‬ָ ָ ‫מע ֵשׂה‬
ֲ ַ ‫"לעשׂת" – ֶזה‬ ֲ ַ :‫דּרשׁוּ‬ְ ָ ‫לברכה‬
ָ ָ ְ ִ ֿ‫וֹנם‬
ָ ‫ְִזכר‬
‫שׁכּהן‬
ֵ ֹ ֶ ,‫וּלל ֵמּד‬
ַ ְ ;‫כּפּוּרים‬
ִ ִ ‫מע ֵשׂה יוֹםֿ ַה‬
ֲ ַ ‫"לכ ֵפּר" – ֶזה‬ְַ
ÈÏÈÏÂ
≈ ≈¿ ÌÓÈ
»¿ Ôe˙Èz
¿ ≈ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú˙e
«¿ƒ ‫לה‬ 
´© § ¦ Æ
¨ § ©¸ ¨ 
³¨ 
¸ § «¥ 
¥¹ 
¤ Ÿ ¸ Á
© Á¤ 
»ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈ ˙hÓ
«¿« ˙È» Ôeh˙Â
¿ƒ¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡ÚL
»¿ƒ
:˙È„wt˙‡
ƒ»«¿ƒ ÔÎ≈ È‡
≈¬ Ôe˙eÓ˙¿ ‡ÏÂ
»¿ 
® ¨  Ÿ ´ § 
−¨Ÿ § 
¤¬¤ § ¦ ¤ 
²¤ § © § ̈ ¦½

¦ «¥ ª 
−¥ ¦
.‫מיתה‬
ָ ִ ‫יּבים‬
ִ ָ‫הרי ַא ֶתּם ַח‬ ֲ ַ ‫ ∑ ָהא ִאם ֹלא‬e˙eÓ˙
ֵ ֲ ,‫תּעשׂוּ ֵכּן‬ » ‡ÏÂ
… ¿ 

       

‫ ִמי‬ ‫ב‬
‫ב‬ְ ֵ ‫עד‬
‫ ֵעד‬‫אהל מ‬ ֶ ֹ ‫פתח‬
‫פתח‬ַ ֶ  ‫נאמר‬ַ ֱ ֶ ‫ה ַﬠל ֶזה‬ֵ‫מה – ִה‬ ֶ ‫וכ‬ְַ ,‫)ח‬ ‫ימי‬
ִ ָ ‫בעת‬
ַ ְ ִ ‫ולילה‬
‫בעת‬ ָ ְ ַ ָ ‫מ‬
‫ ָמ‬‫ י‬‫ב‬
‫ב‬ְ ֵ ‫עד‬
‫ ֵעד‬‫אהל מ‬
ֶ ֹ ‫פתח‬
ַ ֶ
‫פתח‬
,‫ד‬‫לל‬
ִ ְ ‫לחזר‬
ֹ ֲ ַ ‫כל‬ַ ‫בריא ְוי‬
ִ ָ ‫חזק‬ ָ ָ ‫היה‬
ֶ ְ ִ ֶ ‫די‬
ֵ ְ ‫וי‬ֵ ָ ְ ‫כל‬
ֵ ‫א‬ֶ ,‫ילה‬
ָ ְ ַ ‫ב‬
ַ ַ ‫רה‬ָ ‫ל‬ֶ ‫אהל‬ ָ ֳ ָ ְ ‫בת‬‫ל‬ ֶ ֶ ָ ‫ב‬ָ‫אהל ַח‬
ֶ ֹ ‫ב‬ ֵ ‫לה( י‬
‫א‬‫ﬠד'; ה‬ֵ ‫אהל מ‬ ֶ ֹ ‫תח‬'
ַ ֶ ‫ליד‬ַ ְ ‫ינה‬ָ ֵ ‫וה‬ַ ְ ‫האכילה‬
ָ ִ ֲ ָ ‫ﬠת‬ ֵ ְ ַ ‫י‬‫ָמצ‬ ,‫ﬠ‬
ַ ‫ב‬ָ ‫ימי ַה‬ֵ ְ ‫אר‬
ָ ְ ‫ב‬
ִ (‫מיחדי‬
ִ ָ ֻ ְ ‫ימי‬ ִ ָ ‫ה‬)
ֵ ֶ ‫י‬ִ ‫בחמי‬
ִ ֲ ַ ‫ני‬
ִֵ ְ
.‫ב‬ ‫נס‬ ֵ ָ ‫לה‬
ִ ְ ‫נ‬‫מת‬
ֵ ְ ִ '‫תח‬ ַ ֶ ‫ליד ַה‬ַ ְ ‫מד‬
ֵ ‫'ע‬ 
ֹ ‫ולי‬ִ ְ ‫לאכל‬
ֹ ֱ ֶ ‫די‬
ֵ ְ ‫להפסיק‬
ִ ְ ַ ְ ‫כרחי‬
ִ ָ ְ ֻ ֶ ‫וא‬ ַ ְ .‫בחל‬
ֹ ְ ‫ת‬ְַָ

Ècƒ ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ Ïk» ˙È» ȉBe
ƒ ¿ Ô‰‡ … ¬« „ÚÂ
«¬«‫לו‬ 
¬¨ ¦ ¤ £ 
½¦ ¨ § © ¨ ¥ ®
¨ ¨ 
Ÿ − £ «© 
©¬© © 
Ò Ò Ò :‰LÓ„
∆… ¿ ‡„Èa
» ƒ »ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ«

«¤ © § 
−¨Ÿ §
.‫וּשׂמאל‬
ֹ ְ ‫ימין‬
ִ ָ ‫שׁלּא ִהטּוּ‬
ֹ ֶ ‫שׁבחן‬ ַ ְ ∑ ÂÈe
ָ ְ ִ ‫לה ִגּיד‬ »» Ô‰‡
… ¬« NÚiÂ
««« 

       

‫ ֹלא‬‫א ַא‬ָ ‫ ֶא‬,(‫תי‬
ִ ‫דבר ַמה‬)
ָ ָ ְ ‫א ָטע‬ ֹ ֶ ‫לבד‬ַ ְ ִ ‫ולא ז‬
ֹ ְ .‫י‬‫רא‬
ָָ ָ ָ ְ ‫ לו( ַמ‬,‫מאל )רש"י ח‬
‫רת‬ ‫מאל‬ ֹ ְ  ‫ימי‬ִ ָ ‫א ִה‬ ‫ֹא‬ֶ ,‫בח‬ָ ְ ִ ‫יד‬
‫בח‬ ‫יד‬ִ ‫לה‬
ְַ
,‫נצט‬
ַ ְ ִ ‫א‬
ֹ ֶ ‫בר‬ ָ ָ ‫ספת‬
ַ ָ ‫ – ה‬‫לימי‬ִ ָ ְ ‫ ֹלא‬,(‫ה‬ָ ‫ה ַק‬‫)סט‬
ָ ִ ְ ‫ִה‬ ‫בניו‬
ָ ָ ‫אהר‬ֹ ֲ ַ ‫יל ֶאת‬‫להר‬
ִ ְ ַ ְ ֵ‫לח‬ ַ ְ ‫היתה‬ ָ ְ ָ ‫אי‬ ִ ִ ‫ימי ַה‬ ֵ ְ ‫ל‬ֶ
.‫צט‬
ַ ְ ִ ֶ ‫בר‬
ָ ָ ‫החסרת‬
ַ ָ ְ ַ – ‫מאל‬
‫מאל‬ֹ ְ ‫ולא ִל‬
ֹ ְ ‫ת‬ַ ‫תח‬
ִ ְ ִ ‫ד‬
‫תח‬ ָ ִ ֶ ,‫בח‬
ָ ְ ִ ְ ‫ר‬ֵ ‫מס‬ ַ ְ ‫ב‬‫ת‬ָ ‫וה‬ ַ ְ .‫ת‬‫נ‬‫ר‬
ָ ְ ָ ‫דת ַה‬
ַ ‫עב‬
ֲַ
‫ת‬
ָ ‫לע‬ ֲ ַ ‫הצליח‬
ִ ְ ִ ,‫נ‬ְ ‫והתא‬
ַ ְ ִ ְ ‫ל‬‫התר‬
ְ ַ ְ ִ ֶ ‫לפני‬ ֵ ְ ִ ‫ד‬‫ ע‬,‫דה‬ ָ ‫העב‬
ֲָ
‫חסלת פרשת צו‬ .‫ צ"ו סימ‬,‫צ"ו פסוקי‬

       


  
    
    
    
 
    
    
 

         ‫עמ' ב‬

  
‫שבת קודש‬  ‫עבודה‬
‫זרה ליום‬  
'‫למס‬
‫המשך ביאור‬
            
   
 
      
   
       
 
                              
 
                
  
               
 
                  
    
   
  
      
  
    
  
          
            
   
    
           
     
               
                             
   
            
    
   
‫וטק‬
‫שיעורי תהלים לשבוע פרשת צו‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫ב"ה א' ט"ו סיון‪ ,‬תרפ"ח‪ ,‬ריגא‬
‫‪ ...‬בראשית שנת תרפ"ז באתי בבקשה לכללות אנ"ש שי' אשר יקבעו‪,‬‬
‫שבבתי‪-‬הכנסת אחר תפילת שחרית בכל מנין מתפללים יאמרו שיעורי תהלים (כמו‬
‫שנחלק לימי החדש)‪ ,‬ולאמר אחר זה קדיש כנהוג‪ .‬ובקשתי זאת בתקפה עומדת‪,‬‬
‫לזכות הרבים‪( ,‬וראוי הי' לעשות כן בכל בית כנסת‪ ,‬כי איננו ענין פרטי של מפלגת‬
‫החסידים יחיו בפרט)‪ ,‬ובגלל זאת יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב מנפש‬
‫ועד בשר ‪...‬‬

‫יום רביעי ‪ -‬ה' ניסן‬ ‫יום ראשון ‪ -‬ב' ניסן‬

‫פרק כ‪ ,‬מפרק כט‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק י‬
‫עד סוף פרק לד‬ ‫עד סוף פרק יז‬

‫יום חמישי ‪ -‬ו' ניסן‬ ‫יום שני ‪ -‬ג' ניסן‬

‫פרק כ‪ ,‬מפרק לה‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק יח‬
‫עד סוף פרק לח‬ ‫עד סוף פסוק כב‬

‫יום שישי ‪ -‬ז' ניסן‬ ‫יום שלישי ‪ -‬ד' ניסן‬

‫פרק כ‪ ,‬מפרק לט‬ ‫פרק כ‪ ,‬מפרק כג‬
‫עד סוף פרק מג‬ ‫עד סוף פרק כח‬

‫שבת קודש ‪ -‬ח' ניסן‬

‫פרק כ‬
‫מפרק מד עד סוף פרק מח‬

‫קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ‬

‫[תמוז תרס"ו]‬
‫שמעתי מזקני ארץ שבימיהם היה המנהג שכל אחד היה אומר בכל יום את הקאפיטל‬
‫תהילים לפי שנות חייו‪ .‬למשל אם מלאו לו כ' שנה ונכנס לשנת הכ"א היה אומר פרק כ"א‬
‫בתהילים וכן היו אומרים גם את התהילים לפי שנות בניו ובנותיו באמרם שזוהי סגולה שלא‬
‫ייצאו לתרבות רעה‪...‬‬
               ‫זטק‬

‫יום ראשון ב' ניסן‬

     ‫לרפחק‬       
39 
        
      
             
 1
40   
    
                   2
41    
                3
42                  
  
 
          4
43          5
44          6
45  
  
  
             1     7
46    
      2    8
47              3     9
48 
              4     10
49      
    5     11
      
50     6     12
         
51     7     
13
        
52 
   
       8      14
53            15
54 
   
        9
   16
55     
       10

          17
56     
        11
      18
57    
        12
  19
58    
       13
   20
59   
         14
   21
60                                  22
61 
                           23
62       
          
                       24
63                                      
     25
64      
      
                      26
65   
        
       
 
        
            27
66 
 
                   
                     28
67             
              29


68                   30
69                    31
70                   32
71                           
     33
72                            34
73                      35
74                  36
75                       37
76                         38

"ÂÓ„‡ ˜"Î ÔÂ˘Ï .4 .‫ סעיף ב‬,‫ סימן קפה‬,‫ שו"ע שם‬.3 .‫ רמב"ם הל' ברכות פ"א ה"א‬.2 .‫ שו"ע או"ח סימן סב סעיף ג‬.‫ ב‬,‫ ברכות כ‬.1
- ÏÏÎ ˜"Ï ‫ "והנה הנ"ל בפ"ע‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .7 .‫ סעיף ב‬,‫ סימן קא‬,‫ שם‬.6 .‫ סעיף ג‬,‫ סימן רו‬,‫ שו"ע שם‬.5 .‡"ËÈÏ˘
‫ למה במצוה ששייך‬- (‫ כמו של"ק למה ציווה לעשות כו' אבל צריך הבנה )היטב‬,‫כי אין שייך להקשות למה ציווה ה' מצוה לדבר ג"כ‬
‫ שהרי לא שייך לשאול מדוע ציווה הקב"ה‬,‫ דבר זה כשלעצמו לא היה קשה כלל‬:‫ כלומר‬."ÈÎÙ‰ ‫ דינם‬,‫ דדבור וכוונה‬,‫בה ב' הענינים‬
‫ כשם שלא שייך לשאול מדוע ציווה הקב"ה לעשות מצוה מעשית; אלא מה שיש להבין הוא מדוע במצוה ששייכים‬,Ì‚ ‫מצוה של לדבר‬
‫ לא יוצאים ידי‬- ‫ ואילו בכוונה בלא דיבור‬,‫ יוצאים ידי חובה‬- ‫ בדיבור בלא כוונה‬:‫ דינם הפכי‬- ,‫בה שני הענינים של דיבור וכוונה‬
.‫ ב‬,‫ יג‬.10 .‫ סעיף א‬,‫ שם סימן קא‬.9 .‫ סעיף ה‬,‫ סימן ס‬,‫ שו"ע שם‬.8 ...ÂÈ˙Ù˘ ‡ÈˆÂ‰ ̇ :‫חובה; וזאת מסיים רבנו הזקן‬
 ‫זיק‬              

34                 1
35                       2
36                     3
37                       4
38        5
39 
   
          6
40 
       
 
           1    78
41  
      
        2    9
42       

           3    
43   
         10
44       
          4     11
45    
        5     12
46   
         6   13
47   
          7    14
48  
          8   15
49    
         9    16
50     
  10     17
51                    18
52                      19
53           
   
    
  
       20
54            
      
    
    
   21
55                  22
56            
  
               23
57           
              
          24
58              
     
      
      
     25
59          
                 26
60            
              
   
     27
61                           28
62                   
      
      29
63                    30
64            
    
         31
65         
    
   
     
        32
66            33

‫יום שני ג' ניסן‬

            
76              
  
      
     
  67
77     
      68
78      
         69
79      11    
70
      
80        71
       12
81      
   
     72
82   
        13       73
83    
 
         14

  
   74
84  
   
            
    
    
    
  75

.‫ ב‬,‫ רמט‬.‫ של"ה חלק א‬.11

               ‫חיק‬

37    

          
      
   
    
     
   
1
38     
    
   
    
                     
 
2
39         
      
    
  
      
3
40           
   
      
 
      
4
41  
    
         
5
42          6
43         1    7
44   
  
         2    8
45     3     9
       
46     4      10
      
47     5   
11
       
48      12
        6
49     7   13
50   
           14
51     
 8
   15
52 
  
      
    
              16
53   
   
  
       
   
   
          17
54 
       
                    18
55                     19
56                     20
57                    21
58                    22
59                     23
60                    24
61                    25
62                    26
63                       27
64                  28
65                     29
66                   30
67                     31
68                      32
69                  33
70                     34
71             
           35
72              
   
    
    
   36

‫יום שלישי ד' ניסן‬

‫ק‬
‫ח‬
‫ לרפ‬       
     
82 
     
   
   
  
   
     
   
    
  
      
      73
83      
       74
84             75
85         9      76
86              10 
          77
87                11 
        78
88              12   
     79
89 
 
            13     80
90    
  
    81
 ‫טיק‬              

29          
    
       
       1
30 
                        2
31           
    
            3
32           
  
          
           4
33 
   
    
 5
34
35
   

   
      
  

         
   7
 6

36 
                 1    8
37                  2     9
38 
                3     10
39                    4          11
40             5           
   12
41             6 
          13
42             7    
     14
43          8             15
44            9        16
45              10     17
46 
               11      18
47                12         19
48 
            13    20
49        
            14     21
50 
   
    15   22
51 
           
  
   
    23
52        
           
   
  
  
       24
53      
       
   
    
    
             25
54            
    
       
           26
55                   27
56                  28

‫יום רביעי ה' ניסן‬

             
74          
   
     
   
   
         
  57
75         
   
                  58
76                  
         59
77                    60
78       61
79         62
80     16   63
      
81       64 17 
       
   
82
83   
          18     65
    66
84   
       19     67
85   
        20     68
86                  69
87                     70
88   
    
     
     
                71
89 
            
    
                   72
90          
      
          73
               ‫כק‬

41            

  
              1
42 
            
   
    
  
  
        
         
    
   2
43 
         
  
            
                 
 3
44 
       
       
        
   
    
           
  4
45         5
46           6
47             1    7
48           2 
        8
49    
        3         9
50   
        4       10
51   
        5    
    11
52   
      6   
   
    12
    7  
           13
53
  
       
54     14
55   
       8
    15
56   
         9
   16
57       10
   17
58       
    11
    18
59             12

         19
60               13
   
          20
61   
         14
      21
62   
        15

      22

63         16
        23
64               17
       24
65              18
     25
66            19
     26
67           20
   27
68            
       
    
    
            28
69   
                  
  
          
     29
70             
                    30
71  
                      31
72      
         
                32
73          
          33
74                     34
75               
   
             35
76 
                             36
77    
        
          
            37
78                
            38
79                      39
80                    40
 ‫אכק‬              

‫יום חמישי ו' ניסן‬

             
48           
    
    
             
     1
49           
    
         
         
   
  2
50                      3
51         
                      4
52          
  5
53        
   6
54           
1    
   7
55           2      8
56             3        9
57        10
         4
58     5     11
        
59     6     12
        
60   7   
13
        
61        14
        8
62           15
63  
    
       9
   16
64 
  
 
       10
   17
65 
  
   
         11
    18
66 
 
 
      12
     19
67 
   
  
  
        13
     20
68   
      
       14
   21
69   
          15
   22
70   
       16
   23
71            17

        24
72              18

          25
73  
                19

             26
74               20

            27
75   
       
    
  
    
  
        
            28
76            
             
       29
77                    30
78                      31
79  
                     
        
           32
80        
                           33
81   
      
     
    
            34
82           
                 35
83      
  
                         36
84                   37
85                   38
86                   39
87       
    
             40
88  
                     41
89         
                   42
90                       43
91                       44
92                     45
93 
        
  
   
    
            46
94  
             
           47
               ‫בכק‬

19 
                        
 1
20      
    
    
  
 
              2
21                  
   
      3
22                   4
23         5
24           6
25     1   
7
        
26         8
        2
27   
        
3       9
28                10
29   
         4
  
     11
30  
        5
      12
31  
          6
           13
32   
  7

          14
33            
            
         15
34          
     
                16
35          
    
    
     
    
      17
36                           18

‫יום שישי ז' ניסן‬

     ‫ט‬
‫לרפק‬       
58               
  37
59 
      
     
    
   
             38
60 
   
    
   
                   39
61                      40
62       41
63          42
64             8      43
65          9     44
66 
               10      45
67    
  11     46
      
68 
               12       47
69    
  
        13       48
70        49
71   
     
                      50
72         
  
               51
73 
    
                    52
74                      53
75                       54
76  
  
             
            55
77 
                           56
78   
    
        
 
               57

‫ בכדי להדגיש‬- ‫ מענין סש"ב‬ÏÏÎ ‫ שאי"ז‬- ‫ "לכאורה מבאר כאן בנוגע למלאכים‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .2 .‫ י‬,‫ יחזקאל א‬.1
‫ במעלת העובדים‬- ‫ וי"ל בדא"פ שעוד ענין למדנו‬.‫גודל מעלת העובדים בדו"ר שכליים שהם גדולים אפילו ממלאכים וחיות הקודש‬
‫ שלהם אינן בתוקף‬"„‰˘ ‫"‡[ שלא נטעה לומר‬‡ÎÏ - ‫ שנקודתו לבאר איך שקרוב אליך‬,‫בדו"ר טבעיים ]שזה נוגע יותר לסש"ב‬
‫ ולזה מבאר שדו"ר טבעיים‬- ['‫ כנ"ל פ"ד( אינו בתוקף וכו‬- ‫ שכליים ]ובמילא גם ה"לעשותו" שלהם )שנמשכת מהדו"ר‬"„‰ ‫כמו‬
‫ ומזה מובן דקרוב‬.'‫ ומובן תוקף עבודתם )אלא שזהו עבודת המדות ולא דמוחין( כו‬.'‫ה"ז מדרי' המלאכים דהמרכבה דפני ארי' כו‬
 ‫גכק‬              

34 
     
                 1
35        
    
     
         2
36                 3
37                4
38        5
39        6
40    
    1    7
41     
         2     8
42   
       3    9
43             4     10
 
44           5    11
     
45
 
   6    12
  
46
   7    13
47   
        8      14
     
48
49   
         9    15 16
50    
       10          17
51            
    
              18
52               
    
      
    19
53          
  
  
   
    
        20
54                        21
55         
              22
56                         23
57                  24
58               25
59                    26
60               27
61    
                 
    
       28
62 
    
   
     
          
  
    
      29
63 
        
                   
  30
64                   31
65 
                      
  
   32
66             
   
            33

."'‫ אלא שבכאו"א קרוב שיהי' דו"ר בתוקף כו' וגם לעשותו בתוקף כו‬,‫ הוא לא רק שבכאו"א יש דו"ר‬- (‫אליך לכאו"א בלבבך )דו"ר‬
‫ "ספר של‬,'‫ ענינו של ספר ה"תניא‬ÏÏÎ ‫ מדוע מתעכב כאן רבנו הזקן בענין עבודת המלאכים? הרי אין זה‬:‫ לכאורה אינו מובן‬:‫כלומר‬
.‫ ענינו של ספר ה"תניא" הוא להסביר את העבודה ששייכת לבני ישראל ולכל אחד מישראל‬.‫ להסביר ענין עבודת המלאכים‬,"‫בינונים‬
,‫ שהכוונה היא להדגיש את המעלה המעולה של עבודת קיום התורה והמצוות מתוך חיות של אהבה ויראה שכליות‬,‫אלא הענין הוא‬
- ‫ ממשיך הרבי שליט"א‬- ‫ ואילו לאמיתו של דבר‬.‫ כך מובנים הדברים בפשטות‬.‫שהיא למעלה אף מעבודת המלאכים וחיות הקודש‬
‫ מתוך‬,˙ÂÈÚË ‫ שעבודתם היא מתוך אהבה ויראה‬‰Ï‡ ‫ להדגיש מעלתם של‬:‫ שרבנו הזקן מלמד אותנו בכך ענין נוסף‬,‫אפשר לומר‬
,"‫ שנקודתו ומטרתו הן להסביר כיצד "קרוב אליך‬,"ÌÈÂÈ ‫ דבר זה כבר נוגע באופן ממשי לתוכנו של "ספר של‬- ‫האהבה המסותרת‬
‫ שאדם לא יטעה לחשוב‬:'‫ ברגשי הלב ובחיות של אהבת ה' ויראת ה‬,"‫כיצד קרוב לכל אחד מישראל לקיים תורה ומצוות "בלבבך‬
‫ קיומו‬,‫ כלומר‬,‫ וממילא ה"לעשותו" שלו‬,‫ אינן באותו תוקף כמו האהבה והיראה השכליות‬,‫ אהבה ויראה טבעיות‬- Â˙‡È Â˙‰‡‫ש‬
‫ לכן מסביר כאן רבנו הזקן ומדגיש שעבודה‬- ‫ אינו גם כן באותו תוקף‬,‫ מהאהבה והיראה הטבעיות‬,"‫ הבא מ"בלבבך‬,‫תורה ומצוות‬
‫ זוהי‬- ‫ אלא‬:‫ שמכאן מובן גדלותה ותוקפה של עבודה זו‬.‫זו של אהבה ויראה טבעיות היא עבודתם של המלאכים וחיות המרכבה‬
‫ לא זו בלבד‬- ‫ שלכל אחד קרוב הענין של אהבה ויראה‬,"‫ בלבבך‬- ‫ ש"קרוב אליך‬,‫ וממילא מובן‬,‫עבודה של מדות ולא של מוחין‬
,‫ שכן‬.Û˜Â˙‫ שהאהבה והיראה תהיינה ב‬,"‫ אלא שלגבי כל אחד ואחד "קרוב הדבר‬,‫ אהבה )מסותרת( ויראה‬Ô˘È ‫שבכל אחד ואחד‬
"‫ וממילא יכול גם ה"לעשותו‬,‫האהבה והיראה הטבעיות בבני ישראל הן עלֿדרך האהבה והיראה של המלאכים וחיות הקודש שבמרכבה‬
.'‫ שכל אחד מישראל יקיים תורה ומצוות בחיות וברגש פנימי של אהבת ה' ויראת ה‬,‫להיות בתוקף‬
                ‫דכק‬

30                  1
31                    2
32                    3
33          
  
    
  
    
  
   4
34           5
35
36


 

    
  7
6

37   

        1
      8
38              2
  9
39           3

           10
40           4
    11
41             5

       12
42            6
       13
43            7 
     14
44            8        15
45            9 
     16
46       17
47         
           18
48                      
     19
49                   20
50                  21
51                
               22
52                    
          23
53                  
            24
54                  25
55          
             
           26
56           
     
   
            27
57             
                 28
58            29

‫יום שבת קודש ח' ניסן‬

             
73                    59
74               
  
  
   
  60
75 
   
  
      
   
  
   
        61
76      
     
   
             62
77 
  
  
     63
78              64
79     10    
65

80             11     66
    
 
81
82   
          12     67
   68
83 
  
   
 
        13    69
84    
          14 
   
   70
85                
    
 
  71
86                    72

.‫ ח‬,‫ איוב לב‬.3

 ‫הכק‬               

44     

   
    
              1
45            
   
  
  
   
        
 2
46            
     
   
       
    
 3
47    
  
  
                
  
  4
48 
        5
49     
   
        6
50              1    7
51 
       
            2    8
52              3    9
53 
     
        4     10
54  
    
          5        11
55     
           12
        6
   7   
 
   13
56
      
   8 
           14
57
       
58    
     
   
  15
59    
       9
   16
60     
        10
    17
61    
          11

      18
62  
       12
          19
63   
          13
    20
64   
  
  
       14
    21
65                 22
66                 
      
      23
67                   24
68                
         25
69                 26
70                   27
71               28
72                    29
73                         30
74          
              31
75                         32
76                   33
77                        34
78                              35
79                     36
80                   37
81           
     
    
         38
82                              39
83 
   
     
                  
        
      40
84            
  
   
     
         41
85                   42
86                   43

‫ "דלכאורה איך אפשרית שייכות בין חי )געה"ת( ומדבר )געה"ע( אלא שהוא ע"י עמוד )ומזה גם‬:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .4
‫ מסלקות קושי שיש‬,"‫ דברי רבנו הזקן שהעליה היא על ידי ה"עמוד‬:‫ כלומר‬."'‫ראי' דעכצ"ל דאף שהן ב' מדריגות אפשרית עלי' כו‬
‫ ואומר רבנו הזקן שהעליה היא על ידי‬- (‫ כיצד אפשרית העליה מ"חי" )גן עדן התחתון( ל"מדבר" )גן עדן העליון‬,‫להקשות לכאורה‬
.‫ אפשרית העליה מאחת לשניה‬- ‫ה"עמוד"; ומכאן גם ראיה שמן ההכרח לומר שאם כי הן שתי מדריגות‬
                ‫וכק‬

46                    1
47          
  
   
    
      2
48             
  
           
 3
49             
  
         
     4
50        5
51
52






   
    7
 6

53              1
       8
54            2
   9
55             3
   10
56             4
   11
57            5          12
58           6    
        13
59             7           14
60               8   15
61               9   16
62       10    17
63       18
64          
          19
65                      
          20
66                  21
67                    22
68         
                    
  23
69                      24
70                   25
71                 
        26
72                               27
73                    28
74                     29
75                   30
76                     31
77                     32
78                
          33
79                    
       34
80          
            
        35
81                       36
82                    37
83                       38
84                  
               39
85                   40
86                 41
87                   
         42
88                            
    43
89                         44
90              45

.‫ יז‬,‫ אבות ד‬.5

‫זכק‬ oqip yceg zligzl mi`iypd zxin`
àø÷ù øçàå .çáæîä úëåðç úàæ â"é íåéáå .íéàéùð á"éî åîåéá íåé øáã åá á"é ãò ïñéð ç"ø ïî íåéå íåé ìëá àåø÷ì ùé
:åúåà íéøîåà íéåìå íéðäë íâå ,íéàéùðä øçà ìù ,ïåöø éäéä øîàé ,íåé åúåà ìù äùøôä

ïñéð 'á ,ïåùàø íåé

íéL
´ ¦ ìL§ úçà©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷-úà
¹ ¨ § ¨ ¤ áø÷ä ¸ ¦ § ¦ :øëùOé «¨ ¨ ¦ àéNð −¦ § øreö-ïa
®¨ ¤ ´ìûðúð
¥ § © § áéø÷ä−¦ § ¦ éðMä ¦½ ¥ © ÆíBia©
äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìîÀ¦ ¥ § | ´íäéðL ¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La ¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL ¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçਠ¤ ÷øæî ³¨§ ¦ ¼dì÷Lî¨ ¨ § ¦ »äàîe ¨¥
ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa
¨À ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt ´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî ¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr¬¨ ¨ £ úçà ²© © ók¬© :äçðîì «¨ § ¦ § ïîMᤠ−¤ ©
íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç
¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä ¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà −¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ «¦ § :äìòì «¨ Ÿ § BúðL-ïa−¨§ ¤
:ør«¨ eö-ïa¤ ìûðúð−¥ § © § ïaø÷¬© § ¨ ä沤 äMîç ®¨ ¦ £ äðL-éða
−¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ § äMîç ¨½ ¦ £

ïñéð 'â éðù íåé

»äàîe
¨¥ íéL´ ¦ ìL§ úçà ©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :ïìç-ïa
Ÿ « ¥ ¤ áàéìà −¨ ¦ ¡ ïìeáæ ®ª § ´éðáì ¥ § ¦ àéNð −¦ ¨ éLéìMä
¦½ ¦ § © ÆíBia©
ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìîÀ¦ ¥ § | ´ íäéðL
¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La ¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL ¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçà
¨ ¤ ÷øæî ³¨§ ¦ ¼dì÷Lî
¨¨§ ¦
BúðL-ïa
− ¨ § ¤ ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà À̈ ¨ ¤ ãçà
¦ ¯© ø÷a-ïa º̈ ¤ øt ´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî ¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr
¬¨ ¨ £ úçà ²© © ók¬© :äçðîì
«¨ § ¦ §
äMîç
¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä ¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà −¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ «¦ § :äìòì «¨ Ÿ §
:ïìç-ïa
Ÿ « ¥ ¤ áàéìà −¨ ¦ ¡ ïaø÷ ¬© § ¨ ä沤 äMîç ®¨ ¦ £ äðL-éða−¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ §

ïñéð 'ã ,éùéìù íåé

»äàîe
¨¥ íéL
´ ¦ ìL§ úçà©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :øeàéãL-ïa
« ¥ § ¤ øeöéìà − ¦ ¡ ïáeàø
®¥ § ´éðáì ¥ § ¦ àéNð −¦ ¨ éréáøä
½¦ ¦ § «¨ ÆíBia©
ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìî À¦ ¥ § | ´ íäéðL
¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La ¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçਠ¤ ÷øæî ³¨§ ¦ ¼dì÷Lî
¨¨§ ¦
BúðL-ïa
− ¨ § ¤ ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa
À̈ ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt ´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî ¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr
¬¨ ¨ £ úçà ²© © ók¬© :äçðîì «¨ § ¦ §
äMîç
¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà −¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ «¦ § :äìòì «¨ Ÿ §
:øeàéãL-ïa
« ¥ § ¤ øeöéìà − ¦ ¡ ïaø÷¬© § ¨ ä沤 äMîç ®¨ ¦ £ äðL-éða−¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ §

:ÔÒÈ· ÌÈ‡È˘‰ ˙¯ÈÓ‡ ¯Á‡ ÌȯÓ‡˘ Ôˆ¯ ȉÈ

íéøtök
¦ ¢ ¦ § ïéLcçúîã
¦ § © § ¦ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéúîLð
¦ ¨ § ¦ ìr© ìBãbä ¨ © Ecñça§ § © § íBiä© øéàzL¦ ¨ ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦§
àLéc÷
¨ ¦ © øúàì© £ © éLéc÷
¥ ¦ © éøôéö
¥ ¨ ¦ Cðä
¨ © ìirúe
¥ © § ñéðëz
¦ § © ,íìBò¨ ìL ¤ BðBaø¦ .ìàøNé
¥ ¨ § ¦ àLéc÷
¨ ¦ © ànr¨ © ìr© ïéàlöîe
¦ § © § ïéçaLîe
¦ § © § ïéôöôöîe
¦§§©§
èáMî
¤ ¥ ¦ Ecár§ § © éðà
¦ £ íàaL
¦ § ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦ § .Eúìeæ
¤ ¨ íéýìû
¦ Ÿ ¡ äúàø¨ ¨ ¨ àì Ÿ ïér¦ © déìr¥ £ øîúéàã
¨§ ¦ §

‫ליום שלישי ד' ניסן‬ ‫ליום שני ג' ניסן‬ ‫ליום ראשון ב' ניסן‬
ïáeàø
¥ § ïìeáæ
ª § øëùOé
¨ ¨¦

úBìeìkä
§ © úBLBãwä § © úBøBàä¨ ìëå ¨ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéöBvð
¦ ¦ ìk¨ éìr
© ¨ àð¨ eøéàé ¦ ¨ éæà
© £ íBiä© àéNpä
¦ ¨ © ìL¤ äLøt
¨ ¨ ¨ EúøBúa
¤ ¨ § éúàøwL
¦ ¨¨¤
äzrî
¨ © ¥ érøæ
¦ § © òøæå
© ¤ § érøæå
¦ § © § éðà
¦ £ éiç
© © éîé¥ § ìk¨ EðBöø
§ § úBNrì £ © Eúàøéáe
¤ ¨ § ¦ § EúøBúa
¤ ¨ § ìékNäìe
¦ § © § ïéáäì
¦ ¨ § èáMä
¤ ¥ © äæ¤ úMã÷a
© ª§ ¦
:ïîà
¥ ¨ íìBò
¨ ãrå ©§
 oqip yceg zligzl mi`iypd zxin` ‫חכק‬

ïñéð 'ä ,éòéáø íåé

»äàîe
¨¥ íéL
´ ¦ ìL§ úçà©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :éc«¨Léøeö-ïa
© «¦ ¤ ìûéîìL −¥ ¦ «ª § ïBòîL ® § ¦ ´éðáì
¥ § ¦ àéNð−¦ ¨ éLéîçä
¦½ ¦ £ «© ÆíBia©
ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìî À¦ ¥ § | ´ íäéðL
¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL ¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçà
¨ ¤ ÷øæî ³¨§ ¦ ¼dì÷Lî
¨¨§ ¦
BúðL-ïa
− ¨ § ¤ ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa
À̈ ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî ¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr
¬¨ ¨ £ úçà ²© © ók¬© :äçðî쫨 § ¦ §
äMîç
¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä
¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà−¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ «¦ § :äìòì «¨ Ÿ §
:écLéøeö-ïa
«¨ © «¦ ¤ ìûéîìL −¥ ¦ «ª § ïaø÷¬© § ¨ ä沤 äMîç
®¨ ¦ £ äðL-éða −¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ §

ïñéð 'å ,éùéîç íåé

¼dì÷Lî
¨ ¨ § ¦ »äàîe
¨¥ íéL
´ ¦ ìL§ úçà
©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :ìàeòc-ïa
«¥ § ¤ óñéìà −¨ ¨ § ¤ ã⮨´éðáì¥ § ¦ àéNð−¦ ¨ éMMä
¦½ ¦ © ÆíBia©
ók¬© :äçðîì
«¨ § ¦ § ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìî À¦ ¥ § | ´íäéðL ¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La
¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL
¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçà ¨ ¤ ÷øæî
³¨ § ¦
«¨ Ÿ § BúðL-ïa
:äìòì − ¨ § ¤ ãçà-Nák¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa ¨À ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt ´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî
¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr ¬¨ ¨ £ úç಩ ©
íéNák
¬¦ ¨ § äMîç ¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç
¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL ¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä
¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà−¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ ¦ §
:ìàeòc-ïa
«¥ § ¤ óñéìà −¨ ¨ § ¤ ïaø÷ ¬© § ¨ ä沤 äMîç ®¨ ¦ £ äðL-éða
−¨ ¨ «¥ §

ïñéð 'æ ,éùéù íåé

»äàîe
¨¥ íéL
´ ¦ ìL§ úçà©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :ãeäénr-ïa
« ¦ © ¤ òîLéìà −¨ ¨ «¦ ¡ íéøôà ¦ ®¨ § ¤ ´éðáì
¥ § ¦ àéNð−¦ ¨ éréáMä
¦½ ¦ § © ÆíBia©
ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìî À¦ ¥ § | ´ íäéðL
¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçà
¨ ¤ ÷øæ§ ¦ ¼dì÷Lî
¨¨§ ¦
BúðL-ïa
− ¨ § ¤ ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa
À̈ ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàìî ¬¨ ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr
¬¨ ¨ £ úç಩ © ók¬© :äçðîì
«¨ § ¦ §
äMîç
¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä
¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà −¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ ¦ § :äìòì «¨ Ÿ §
:ãeäénr-ïa
« ¦ © ¤ òîLéìà −¨ ¨ «¦ ¡ ïaø÷¬© § ¨ ä沤 äMî箨 ¦ £ äðL-éða−¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ §

:ÔÒÈ· ÌÈ‡È˘‰ ˙¯ÈÓ‡ ¯Á‡ ÌȯÓ‡˘ Ôˆ¯ ȉÈ

íéøtök
¦ ¢ ¦ § ïéLcçúîã
¦ § © § ¦ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéúîLð
¦ ¨ § ¦ ìr© ìBãbä ¨ © Ecñça§ § © § íBiä© øéàzL¦ ¨ ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦§
àLéc÷
¨ ¦ © øúàì© £ © éLéc÷
¥ ¦ © éøôéö
¥ ¨ ¦ Cðä
¨ © ìirúe
¥ © § ñéðëz
¦ § © ,íìBò¨ ìL ¤ BðBaø¦ .ìàøNé
¥ ¨ § ¦ àLéc÷
¨ ¦ © ànr¨ © ìr© ïéàlöîe
¦ § © § ïéçaLîe
¦ § © § ïéôöôöîe
¦§§©§
èáMî
¤ ¥ ¦ Ecár§ § © éðà
¦ £ íàaL
¦ § ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦ § .Eúìeæ
§ ¨ íéýìû
¦ Ÿ ¡ äúàø¨ ¨ ¨ àì Ÿ ïér¦ © déìr¥ £ øîúéàã
¨§ ¦ §

‫ליום שישי ז' ניסן‬ ‫ליום חמישי ו' ניסן‬ ‫ליום רביעי ה' ניסן‬
íéøôà
¦ ¨§ ¤ ãâ̈ ïBòîL
§ ¦

úBìeìkä
§ © úBLBãwä § © úBøBàä¨ ìëå ¨ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéöBvð
¦ ¦ ìk¨ éìr
© ¨ àð¨ eøéàé ¦ ¨ éæà
© £ íBiä© àéNpä
¦ ¨ © ìL¤ äLøt
¨ ¨ ¨ EúøBúa
¤ ¨ § éúàøwL
¦ ¨¨¤
äzrî
¨ © ¥ érøæ
¦ § © òøæå
© ¤ § érøæå
¦ § © § éðà
¦ £ éiç
© © éîé¥ § ìk¨ EðBöø
§ § úBNrì £ © Eúàøéáe
¤ ¨ § ¦ § EúøBúa
¤ ¨ § ìékNäìe
¦ § © § ïéáäì
¦ ¨ § èáMä
¤ ¥ © äæ¤ úMã÷a
© ª§ ¦
:ïîà
¥ ¨ íìBò
¨ ãrå ©§
‫טכק‬ oqip yceg zligzl mi`iypd zxin`

ïñéð 'ç ,ùãå÷ úáù

»äàîe
¨¥ íéL
´ ¦ ìL§ úçà©À © óñk-úør÷
¤ ´¤ © £ «© Bðaø÷ º ¨ § ¨ :øeöäãt-ïa
« ¨ § ¤ ìûéìîb −¥ ¦ § © äMð © § ´éðáì
¥ § ¦ àéNð−¦ ¨ éðéîMä
¦½ ¦ § © ÆíBia©
ïîMá
¤ −¤ © äìeìa
¬¨ § úìñ ¤ Ÿ ² íéàìî À¦ ¥ § | ´ íäéðL
¤ ¥ § Lãwä ¤Ÿ ® © ì÷La ¤́ ¤ § ì÷L ¤ −¤ íéráL¬¦ § ¦ óñk ¤ ¤½ Æãçà
¨ ¤ ÷øæ§ ¦ ¼dì÷Lî
¨¨§ ¦
BúðL-ïa
− ¨ § ¤ ãçà-Nák
¬¨ ¤ ¤ «¤ ãçà ²¨ ¤ ìéà ¦ ¯© ø÷a-ïa
À̈ ¨ ¤ ãçà º̈ ¤ øt ´ © :úøè÷ ¤Ÿ « § äàì ¥ § áäæ −¨ ¨ äøNr
¬¨ ¨ £ úç಩ © ók¬© :äçðîì
«¨ § ¦ §
äMîç
¨½ ¦ £ íéãzr
´ ¦ ª © ÆäMîç¨ ¦ £ íìéà ³¦ ¥ ¼íéðL
¦ ¼© § ø÷a ´¨ ¨ »íéîìMä¦ ¨ § © çáæìe ©´ ¤ § :úàhçì «¨ © § ãçà−¨ ¤ íéfr-øérN
¬¦ ¦ ¦ § :äìòì «¨ Ÿ §
:øeöäãt-ïa
« ¨ § ¤ ìûéìîb −¥ ¦ § © ïaø÷ ¬© § ¨ ä沤 äMîç ®¨ ¦ £ äðL-éða−¨ ¨ «¥ § íéNák ¬¦ ¨ §

:ÔÒÈ· ÌÈ‡È˘‰ ˙¯ÈÓ‡ ¯Á‡ ÌȯÓ‡˘ Ôˆ¯ ȉÈ

íéøtök
¦ ¢ ¦ § ïéLcçúîã
¦ § © § ¦ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéúîLð
¦ ¨ § ¦ ìr© ìBãbä ¨ © Ecñça§ § © § íBiä© øéàzL¦ ¨ ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦§
àLéc÷
¨ ¦ © øúàì© £ © éLéc÷
¥ ¦ © éøôéö
¥ ¨ ¦ Cðä
¨ © ìirúe
¥ © § ñéðëz
¦ § © ,íìBò¨ ìL ¤ BðBaø¦ .ìàøNé
¥ ¨ § ¦ àLéc÷
¨ ¦ © ànr¨ © ìr© ïéàlöîe
¦ § © § ïéçaLîe
¦ § © § ïéôöôöîe
¦§§©§
èáMî
¤ ¥ ¦ Ecár§ § © éðà
¦ £ íàaL
¦ § ¤ ,éúBáà
© £ éäìàå ¥ Ÿ ¥ éäìà
© Ÿ ¡ éé¨ § E éðôlî
¤ ¨ § ¦ ïBöø¨ éäé
¦ § .Eúìeæ
¤ ¨ íéýìû
¦ Ÿ ¡ äúàø¨ ¨ ¨ àì Ÿ ïér¦ © déìr¥ £ øîúéàã
¨§ ¦ §
‫ליום שבת קודש ח' ניסן‬
äMðî
¤©§
úBìeìkä
§ © úBLBãwä § © úBøBàä¨ ìëå ¨ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéöBvð
¦ ¦ ìk¨ éìr
© ¨ àð¨ eøéàé ¦ ¨ éæà
© £ íBiä© àéNpä
¦ ¨ © ìL¤ äLøt
¨ ¨ ¨ EúøBúa
¤ ¨ § éúàøwL
¦ ¨¨¤
äzrî
¨ © ¥ érøæ
¦ § © òøæå
© ¤ § érøæå
¦ § © § éðà
¦ £ éiç
© © éîé¥ § ìk¨ EðBöø
§ § úBNrì £ © Eúàøéáe
¤ ¨ § ¦ § EúøBúa
¤ ¨ § ìékNäìe
¦ § © § ïéáäì
¦ ¨ § èáMä
¤ ¥ © äæ¤ úMã÷a
© ª§ ¦
:ïîà
¥ ¨ íìBò
¨ ãrå ©§

‫אגרות קודש‬

‫ תשכ"א‬,‫ב"הז' ניסן‬
.‫ברוקלין‬
!‫שלום וברכה‬

.‫במענה למכתבו בקשת ברכה פ"נ‬

‫בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה‬
.‫נבג"מ זי"ע‬

‫ שי' בודאי ימצא כמה ידידים שידברו עם הנ"ל פעם וכמה פעמים דברים‬...‫בהנוגע להבחור‬
‫ אלא כנ"ל‬,‫ והרי סוף סוף הובטחנו שלב ישראל ער הוא‬,‫היוצאים מן הלב שיעזוב דרכו הרעה ר"ל‬
‫ וגם מהנכון‬.‫צריכים שלא להתרשם באם בפעם הראשונה לא ישמע לדבריהם ולדבר עוה"פ ועוה"פ‬
‫ ויהי רצון שכשם שהביא‬.‫שמי שהוא מידידיו יפרישו לצדקה לזכות הנ"ל למען ישוב ממחשבותיו‬
.‫הבקשה כן יבשר טוב בזה‬

‫התקוה חזקה שהוא הכתוב יש לו קביעות בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת‬
.'‫ קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קודש הוא לה‬,‫החסידות‬

,‫בברכה לחה"פ כשר ושמח‬

‫בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א‬

 ‫היום יום ‪. . .‬‬ ‫לק‬

‫ה'תש"ג‬ ‫ב ניסן‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬תזריע‪ ,‬רביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫ראשון‬
‫תהלים‪ :‬י־יז‪.‬‬
‫תניא‪ :‬והנה שכר ‪ 106 . . .‬קדם ה'‪.‬‬

‫יסן ׁ ְשנַ ת תר"ף‬ ‫"ב]‪ .‬נִ ְס ַּת ֵ ּלק אוֹ ר ְליוֹ ם א‪ ,‬ב נִ ָ‬ ‫ִה ּלוּ ָלא ׁ ֶשל ְּכבוֹ ד ְק ֻד ּ ׁ ַשת ֲאדֹנִ י ָא ִבי מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ָ‬
‫[ה ַר ׁ ַש ּ‬
‫־כבוֹ ד‪.‬‬
‫ְ ּברוֹ ְסטוֹ ב‪ְ ,‬ו ׁ ָשם ְמנוּ ָחתוֹ ָּ‬
‫אשוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ֲא ָמרוֹ ָ ּב ַר ִ ּבים‪ַ ,‬א ֲח ֵרי ִה ְס ַּת ְ ּלקוּ ת ָא ִביו‪ּ ַ :‬ב ּיוֹ ם ַה ּ ׁ ֵשנִ י דְּ ַחג ַה ֻּס ּכוֹ ת תרמ"ג‪,‬‬ ‫ַמ ֲא ָמר ָה ִר ׁ‬
‫"כ ֶתר ִי ְּתנוּ ְל ָך כוּ'"‪ַ .‬מ ֲא ָמר – ָ ּב ַר ִ ּבים – ָה ַא ֲחרוֹ ן ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ְ ּב ָע ְל ָמא דֵּ ין – ִ ּב ְסעוּ ַדת ּפוּ ִרים‬ ‫וּמ ְת ִחיל ֶּ‬
‫ַ‬
‫ְ‬
‫ח ֶשׁך"‪.‬‬ ‫אשית גּ וֹ ִים ֲע ָמ ֵלק גּ וֹ ' ֵקץ שָׂ ם ַל ֹ‬ ‫"ר ׁ ִ‬
‫תר"ף‪ ,‬וּ ַמ ְת ִחיל ֵ‬

‫ה'תש"ג‬ ‫ג ניסן‬ ‫יום חמישי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬תזריע‪ ,‬חמישי עם פירש"י‪.‬‬
‫שני‬
‫תהלים‪ :‬יח־כב‪.‬‬
‫תניא‪ :‬והיינו אפילו ‪ 106 . . .‬כמ"ש לקמן‪.‬‬
‫"ב]‪ּ ְ :‬ב ָכל יוֹ ם ּ ָפ ָר ׁ ָשה ֻח ָּמ ׁש ִעם ּ ֵפרוּ ׁש ַר ׁ ִש"י‪ֲ .‬א ִמ ַירת ַּת ַ ּנ ְ‬
‫"ך‬ ‫ִמ ּ ׁ ִשעוּ ֵרי ֲאדֹנִ י ָא ִבי מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ָ‬
‫[ה ַר ׁ ַש ּ‬
‫יאים‪ְ ,‬ו ֵכן ִמ ְּכתוּ ִבים‪ֶ ּ .‬פ ֶרק ֶא ָחד ִמ ׁ ְשנָ יוֹ ת‪ִ ׁ .‬שעוּ ר ְ ּג ָמ ָרא ְל ִע ּיוּ נֵ י‬ ‫ל־פה‪ֶ ּ :‬פ ֶרק ֶא ָחד ִמ ּתוֹ ָרה‪ְ ,‬ו ֵכן ִמ ְ ּנ ִב ִ‬ ‫ְ ּב ַע ּ ֶ‬
‫– ב' דַּ ּ ִפים ְל ׁ ָשבוּ ַע‪ִ ׁ ,‬שעוּ ר ְל ִמ ְג ַרס – ג' דַּ ּ ִפים ְליוֹ ם‪ִ ׁ .‬שעוּ ר ִ ּבירוּ ׁ ַש ְל ִמי‪ּ ַ .‬גם ׁ ִשעוּ ר – לֹא ְ ּב ָכל יוֹ ם –‬
‫ְ ּבפוֹ ְס ִקים‪ּ ְ .‬ב ֶמ ׁ ֶש ְך ַה ּ ׁ ָשנָ ה ָה ָיה ְמ ַס ֵ ּים ָּכל ַה ִּ‬
‫'מ ְד ָר ׁש ַר ָ ּבה'‪ :‬ל ֶֹוה ַ ּב ְּס ָדרוֹ ת ָה ֲא ֻר ּכוֹ ת וּ פוֹ ֵר ַע ַ ּב ְ ּק ָצרוֹ ת‪.‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫ד ניסן‬ ‫יום ששי‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬תזריע‪ ,‬ששי עם פירש"י‪.‬‬
‫שלישי‬
‫תהלים‪ :‬כג־כח‪.‬‬
‫תניא‪ :‬וכשעוסק ‪ . . .‬כמ"ש בזהר‪.‬‬

‫יפים ִע ָ ּק ִרים‪:‬‬ ‫ֲעבוֹ ַדת ַ ּב ֲע ֵלי ֲע ָס ִקים ִמ ְת ַח ֶ ּל ֶקת ִל ׁ ְשנֵ י ְס ִע ִ‬

‫א) ָה ֲעבוֹ ָדה ִעם ַע ְצמוֹ ‪ּ ְ .‬ב ֵעת ִע ְסקוֹ ַמ ָּמ ׁש ַ ּב ּ ׁ ָש ָעה ַה ּ ְפנוּ ָיה‪ּ ְ ,‬ב ָי ׁ ְשבוֹ ַ ּב ֲחנוּ ת ְו ַכדּ וֹ ֶמה‪ִ ,‬י ְלמֹד ִמ ׁ ְשנָ ה‬
‫ִמ ׁ ְשנָ יוֹ ת‪ֶ ּ ,‬פ ֶרק ַּתנְ ָיא‪ְ ,‬ו ִי ְה ֶיה לוֹ ֵא ֶיזה דִּ ְב ֵרי ּתוֹ ָרה‪ְּ ,‬כמוֹ ֻח ָּמ ׁש ִמ ׁ ְשנָ יוֹ ת ְּת ִה ִ ּלים ַּתנְ ָיא‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּי ְה ֶיה ָ ּב ִקי ָ ּב ֶהם‬
‫יהם ְ ּב ָה ְלכוֹ ָ ּב ְרחוֹ ב‪ּ ַ ,‬ב ׁשוּ ק ְו ַכדּ וֹ ֶמה‪.‬‬ ‫ל־פה‪ְ ,‬ל ַמ ַען ׁ ֶש ּיוּ ַכל ַל ֲחזֹר ֲע ֵל ֶ‬ ‫ְ ּב ַע ּ ֶ‬
‫ב) ָה ֲעבוֹ ָדה ִעם זֻ ָ ּלתוֹ ‪ּ ְ .‬ב ֵעת ַה ִּד ּבוּר ְ ּב ִענְ ְינֵ י ֵע ֶסק‪ְ ,‬י ַס ֵ ּבב ַהדִּ ּבוּ ר ְל ַס ּ ֵפר ֵא ֶיזה ִס ּפוּ ר ָּת ְכנִ י‪ְ ,‬ו ִל ְמצֹא‬
‫ִע ָ ּלה ְו ִס ָ ּבה ְלעוֹ ֵרר ַעל דְּ ַבר ִל ּמוּ ד ְו ַכ ּיוֹ ֵצא ָ ּב ֶזה‪.‬‬

‫ה'תש"ג‬ ‫ה ניסן‬ ‫שבת‬ ‫יום‬

‫שיעורים‪ .‬חומש‪ :‬תזריע‪ ,‬שביעי עם פירש"י‪.‬‬
‫רביעי‬
‫תהלים‪ :‬כט־לד‪.‬‬
‫תניא‪ :‬פרק מ‪ .‬אך ‪ . . .‬נה באריכות‪.‬‬
‫מות" ‪ֵּ -‬בית ְרפ ּויָה‪.‬‬
‫ּעות" ‪ֵּ -‬בית דְּ גו ָּׁשה‪" ,‬וּבַ ַעל הַ ֶּנחָ ֹ‬
‫"ב ַעל הַ יְ ׁשו ֹ‬
‫או ְמ ִרים ַּ‬
‫ִ ּב ְ'רצֵ ה' דְּ ִב ְר ַּכת הַ ּ ָמ ֹזון ֹ‬
‫ם־ל ְב ָר ָכה "לֹא ְמקוֹ מוֹ ׁ ֶשל ָא ָדם‬ ‫"ש] ָא ַמר ְ ּב ַמ ֲא ַמר ַר ּבוֹ ֵתינוּ ִז ְכרוֹ נָ ִ‬ ‫ֲאדֹנִ י ָא ִבי ְז ֵקנִ י מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ַ‬
‫[מ ֲה ַר ׁ‬
‫ְמ ַכ ְ ּבדוֹ ‪ֶ ,‬א ָ ּלא ָא ָדם ְמ ַכ ֵ ּבד ֶאת ְמקוֹ מוֹ "‪ָּ ,‬כבוֹ ד ֵי ׁש ּבוֹ ׁ ְשנֵ י ּ ֵפרוּ ׁ ִשים‪ְ :‬ל ׁשוֹ ן ַּכ ְב ָדא‪ְּ ,‬כ ַמ ֲא ַמר ַר ּבוֹ ֵתינוּ‬
‫"כ ֵבד ֵלב ּ ַפ ְרעֹה – נַ ֲעשָׂ ה ִל ּבוֹ ְּכ ָכ ֵבד"‪ ,‬וּ ְל ׁשוֹ ן ָּכבוֹ ד‪ּ ִ ,‬ג ּלוּ י אוֹ ר ַמ ִ ּקיף נַ ֲע ֶלה‪ְ .‬ו ֶזהוּ "לֹא‬ ‫ִז ְכרוֹ נָ ם ִל ְב ָר ָכה ָּ‬
‫"א ָדם ְמ ַכ ֵ ּבד ֶאת ְמקוֹ מוֹ "‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּנ ָּתן לוֹ ּכ ַֹח ָועֹז ְל ָה ִאיר‬ ‫ְמקוֹ מוֹ ׁ ֶשל ָא ָדם ְמ ַכ ְ ּבדוֹ "‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר ְמ ָק ְררוֹ ‪ֶ ,‬א ָ ּלא ָ‬
‫אלק‬ . . . ‫היום יום‬
,"‫יעים אוֹ תוֹ ְּת ֵהא ַצ ִּדיק‬ ַ ‫ ַידת ַה ְ ּנ ׁ ָש ָמה ַ ּבגּ וּ ף‬
ִ ‫"מ ׁ ְש ִ ּב‬ ‫ ְּכ ׁ ֵשם דְּ ִב ִיר‬.‫ֶאת ְמקוֹ מוֹ ְ ּבאוֹ ר ּתוֹ ָרה ַו ֲעבוֹ ָדה‬

ׂ ּ ‫ִּד ׁ ְשבוּ ָעה זוֹ הוּ א ִענְ ַין ַה‬
‫ ִה ֵ ּנה ֵּכן הוּ א ְ ּב ָכל ָא ָדם‬,‫ש ַֹבע ְ ּבכֹחוֹ ת נַ ֲע ִלים ׁ ֶש ּתוּ ַכל ְל ַה ׁ ְש ִלים ַּכוָּ נַ ת ְי ִר ָיד ָת ּה‬
                      .‫א‬  ‫ם ׁ ֶש‬
ּ‫הו‬ ֹ‫מקו‬
 ָּ ‫ ְו ָא ָדם ַ ּב‬ 
  


¤ À̈ ¥ § ¤   ¦ ³ ¨ £   «¨ § ¤  ¬© ¨ §  ® ¦  ´ § ¨  ´¨ ¦ «¦   «¨ £ «©  ¦À ¹ ¤  ® ¨Ÿ §   ¬© § ¦ «¦  ¦ ‫יום‬
§ © ¨− 
‫ה'תש"ג‬ ‫ו ניסן‬ ‫יום ראשון‬

´¨Ÿ §  ´ ©   «¦ § ©  ¬¨ § ©  À̈Ÿ §¹ ¬¨ »¨  ® ¨ § ¤  ¬¨Ÿ § ¥ §   «¨ § ¤  ´ ¨ §  −¨ ¨ ¦ ® ¨ §  § 
´‫חמישי‬ ´¥ ¨ §
.‫ פרשה ראשונה עם פירש"י‬,‫ מצורע‬:‫ חומש‬.‫שיעורים‬

¬© ¨ 
¨ÀŸ ¹§ «¦ ¦ § ® ¨ § ¦  ¦ § ©−  ´¦   © «¦ §  ´¦ §  À¦ Ÿ ¹©  ® ¨Ÿ §  ´¦ ¨ § :‫תהלים‬
.‫לה־לח‬  ´¥ Ÿ   «¥ © §  ´¥ Ÿ −¥  ®¦©§
.)‫ רצון זו‬110 . . . ‫ הגהה (ושם‬:‫תניא‬

À § © ¹§ ® ¨Ÿ §  ´¥ § ¦  ¥ © § ¤ −   ¦ «¤ ¦  ¬ ¦ § © ¤  ® ¨ § ¦ ¦  ¬ ¦ ¥ ¤ 
,‫ ְועוֹ ְב ִדים ְ ּב ֵס ֶדר וּ ְבת ֶֹקף ַעל ּ ִפי ַה ְ ּנ ִעימוּ ת ׁ ֶשל ּתוֹ ָרה‬,‫ ֲא ׁ ֶשר ְּכ ׁ ֶש ְּמ ַמ ֲע ִטים ַ ּב ֲח ִקירוֹ ת‬,‫ַה ִ ּנ ָּסיוֹ ן ֶה ְר ָאה‬
¤¬¨ Ŧ  ¦À § ©  ¨ § ¬© ¦  ³¦   ¦ § «¨ ¨

® ¨Ÿ «© ¬¦ .‫ ֵרי¨ ַה ָּד ¨ת‬‫ ִע ְּק‬ Ÿ ‫ר‬
‫« ֵמ‬¥‫ים‬ ¨ִ ¨‫ענְ® ָי¨נִ ים¨« ָה‬
ִ ‫ע¬ ָ ּק‬ ִ ¦‫ט § ָ ּב‬¨ ‫ ְפ ָ §ר‬ ´© ¨ ַּ‫וד‬
‫§ וּ ¦ ִב‬,‫אי‬ ַ ‫ ְ ּ¦ב‬£‫ים‬ − ‫ ֲע ִל‬
ֹ‫ ּפו‬Ÿ « ‫ ֲא ַ§זי‬
,‫ה‬¦ ¬‫דּ וֹ¨ ָ¦ח‬
¦À £¹ ‫®מ‬
‫ֹאל‬ ְׂ‫ש‬¥ ּ‫ת©ו‬£ ‫ ֶב‬
‫מ ָק¦ ֶ´ר‬
ְ ¦ ‫מ §ין‬©ִ ¡‫« ָי‬¤ −   «¦ © «©

« © ¨ §  À¹̈ ¨ § ¤ ® ¥ © £  ´¨Ÿ «©  © ¨ §−   «¨ § ¤  ´¨Ÿ §  −¥ § ® ¨ ¤  ¬ §   «¨ ¨ 
¦ ¬ §© ¨

«¨ ¥ « § 
‫ה'תש"ג‬ ¨ § ©À ¦¹ ® ¤ ¨ £ ¤  § § © − ¦ £  ¬¤ § ‫ניסן‬©Å 
¶¦ £ ‫ ז‬«¦  » ¨Ÿ §  ´¨ «¨   «¨ ¦ £ «©  ¨ § «¨À ©¹‫שני‬ 
® ¨Ÿ ‫יום‬ ´¥ ¥ § ‫יום‬
§  ¨ ¨ − 
 ³ § © §   « © ¨ §  À¹̈ ¨ § ¤ ® ¥ © £  ´¨Ÿ «©  © ¨ §−  ‫עם‬
.‫פירש"י‬  «¨‫שני‬ 
§ ¤ ,‫מצורע‬´¨Ÿ §  −¥ § .‫שיעורים‬
:‫חומש‬ 
® ¨  ©´¤  © ‫שישי‬
§ ¤ − 
´ § 
.‫ לט־מג‬:‫תהלים‬

«¨ § «©  ¦¨À ¨ « .‫בר"מ‬ §  ¦ ³¥ 110» § . ¥Ä‫ ובזה‬:‫תניא‬
.À̈Ÿ . § ‫יובן‬
.‫צון ָּכל ַע ְּמ ָך ֵּבית יִ שְׂ ָראֵ ל‬
ֹ ‫ וְ ִכ ְר‬:"‫נוּסַ ח "וַ יְ ִהי ִ ּבנְ ס ַֹע‬
.‫ויט ׁש‬ 
ְ ‫כא ִו‬ ָ ּ‫ ָ ּברו‬:‫ִּכנּ וּ י ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ׁ ֶשל ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן‬
                 
.‫ ׁ ְשנֵ יאוֹ ִרי‬:‫ִּכנּ וּ י ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ׁ ֶשל ְ ּבנוֹ ַא ְדמוֹ "ר ָה ֶא ְמ ָצ ִעי‬

«¨ § «© 
¨À § 
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤ 
À§©  
¥̧ ¨ .‫הן‬  »¨ָ 
³© ‫סא‬  ֵ‫נ‬
‫יאוֹ ְ¦ ¬ר‬ 
ּ ֶ ‫ ַה‬À ‫ׁ ֶ©ש §ל‬¹ ‫ה‬
«¦ ª ‫"צ ַמ¨ח ֶצ ֶ¨«ד‬
‫ ׁ ְש‬:"‫ק‬ ‫ח‬® ָ ¦‫וּ י ¨ ִמ ׁ ְש ּ ָפ‬
ּ‫¨ִּכנ‬Ÿ § − ¤ 
´ § «© 


‫ה'תש"ג‬ ‫ח ניסן‬ ‫שבת יום שלישי‬
             


®Ÿ £ «© ¥ 
¬¨ § Ÿ «  
« § © 
´¨ § −¦ ®   
¬¨ © ‫עם‬Ÿ« ‫שלישי‬
¥ ¨ § ¦ .‫פירש"י‬ § © 
« ,‫מצורע‬ § −¦ .‫שיעורים‬
´¨ :‫חומש‬  ´¨Ÿ «©‫קודש‬
® ¦  
´ 
«¨  ´¨ § ¤ ©  ¦ −¨ ¨  ® ¨  ¦ ´¨ ¨  © ¥ © − «¦   « § ©  ¨ § −‫ ¦נו‬
´.‫בפע"ח‬ ® ¨Ÿ .‫מד־מח‬ § 
. . . ‫ כי כמו‬:‫תניא‬
´¥ § ¦ :‫תהלים‬ 
¨− § Ÿ «   « § ©  ´¨ § −¦

® ¨Ÿ ִ‫ח ְּכ©« ֵמנ‬
,"‫י‬ ַ ‫בי¬ ְּת‬£ַ ‫"מא ְ©«ֹי‬ 
ֵ À‫יב‬‫ ְכ ִת‬ ּ‫¨« ו‬.‫ ּ§ה‬Ÿ ָ‫ו ִע§נְ ָי «נ‬
ְ ‫ה‬ ¬ּ¤‫ ְב§ ָע‬¤‫ ִט‬
‫¦י‬À‫פ‬£ִ ‫ְּ«כ‬¹© ‫ת‬® ¨ֹ‫ו‬
§ּ‫ד‬Ÿ ‫ין וּ§ ִ «מ‬¦‫ֹח‬−ִ ‫מ‬
´ּ¨ְ Ÿ ‫ט §ית‬ִ ‫ר‬
‫ב‬ ָ ‫ד ¨ה« ּ ְפ‬ ¨ ָ ֹ‫בו‬
´¦‫ ֲע‬
‫ל ּה‬−¤ָ £‫ ָש ָ©מה ֵי© ׁ«ש‬
ׁ ְ‫ ָּ¦כל¨ נ‬
® Ÿ ´ ¦ −  ´¨Ÿ § 
ּ ְ
‫יך ְל ַכ ְל ֵּכל ִּתקוּ ן ִמדּ וֹ ָתיו‬À̈Ÿ ‫ ֵא‬¹ ‫ ִמ ֶזה ִמ ְת ַח ֵּכם ְויוֹ ֵד ַע‬,‫מ ּדוֹ ָתיו ַה ִּט ְב ִעיוֹ ת‬ ּ ּ ׁ ‫ר ִ ּג‬Ÿ ְ ‫יוֹ ת ָה ָרעוֹ ת ׁ ֶש ַּמ‬À‫ֵמ ַה ַה ָּט‬

¦ ¬ ©   «© ¦ £  ´¦ §  ¬¥ §  ¦ ® ¨ §  ¬¦ ¨   «¦ ¦ § ¦  © Ÿ ִ À ‫ § ְ ּב‬¹¦‫יש‬ 
® ¨ «©  ¬ £ «©    «¨ ¨ «¨  © Ÿ À § ¹¦
.‫ְו ׁ ִש ְע ּבוּ ד ַה ּכֹחוֹ ת ׁ ֶש ּלוֹ ַ ּב ֲעבוֹ ַדת ה' ִי ְת ָ ּב ֵר ְך‬
Ÿ ´ ¨   «© ¦ £  ´¦  À̈Ÿ §¹  ¬¥ §  ® ¦  ´¥ §  £Ÿ −  À¦Ÿ § ¦  ¦ ³ ©   «© ¦ £  ´¦  ¨ÀŸ ¹§  ¬¥ § 
¦ ®¨ § ©

® ¦ ¦ ©  ¬¥ ¢ «¨ §  À̈ «¦  Ä̈ ¦  ³   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § «©  ® ¨  ´¨ § ¦ §  ´¦ ¨   ¦ «¨ ¨ £  ´¨Ÿ «©  ®Ÿ § ¦  ¦ ´© ¦ §

¬¥ £ «©  ¥À © £ «¹© ® ¤ § «¤ ¦  ¬ ¨ Ÿ «   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  ¨ÀŸ ¹§  ´¦ § ®¨ ¥ «  ¨Ÿ § −  ´¦ §   ¦ «¨  ¨ Ÿ ´  À̈Ÿ ¹§  ¬¦ §

® ¨Ÿ «©  © ¬© © ¤  «¨  ¬¤  À¹̈ Ÿ «¨  ¤®¤ ¥ £ «©  ¬¦ § ¦   ¦ «¨ ¨ §  Ÿ ´  ¤ À̈ © ¹§  ® ¨ ¦ ´© § ¦‫ ג‬
‫מעמוד‬
Ÿ ´ © ‫המשך‬ «¨
 «¨ ¦  Ÿ ´ §  À̈ § «¨¹  ® ¦ ©  ´ £ «¨  ¤ ¤ −   «¨ «¦  À¦¹ ¦ § ©  ¦® ¨ ¦ £  ´¦  § « −  «  Ÿ ¬ ¨  À¦ ¦ ©¹
 ¨ ´¨  «  ´¨ § § ¦ §  ¨ −¦ ¨  ® ¨Ÿ §  ´¨ ¨  © − ¤   «¥ ¥ §  ´¨ § ¦ −¦ Ÿ®  ¨ § ´¨  ¨Ÿ § −  ´¥ ¥ 
 ³¥   «¨Ÿ §  ¬¥ ¦  ¤À § © «¥¹  ® ¨Ÿ §  ´¥ §  ¨ © −  ´ ¨  «¨  ¬¨ ¦ »§ ©  ¨Ÿ §¹  ¨ ¬¨  ® ¨  ¨ ¬ ¦ »  ¨Ÿ § −

´   ¨ «¤ § « £  ©À Ÿ ¡¹  ¨ ®¤ §  ´¨ ©  ´¦ ¥   © «¥ § ¦ ©  À § ©¹ ©  ® ¦ Ÿ £ «©  ¬© § ¦  ¬¨  ¤Å¶¨© » ¨Ÿ §
 « § ©  ´¨ § −¦  ® ¦  ´¨Ÿ «©
 ‫‪            ‬‬ ‫בלק‬

‫יום ראשון ב' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪    ‬‬
‫חובה"‪ ,‬כי 'עקירה בטעות אינה עקירה'‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬מחלוקת אמוראים היא אם עקירה בטעות נחשבת‬
‫עקירה )מנחות מט‪ ,‬א(‪ .‬ויש לומר שאם חשב מחשבת שינוי השם‬
‫בטעות‪ ,‬הרי גם לדעת הסובר שעקירה ‪ ‬נחשבת‬
‫עקירה‪ ,‬זהו רק בקרבן יחיד אבל קרבן ציבור אינו נפסל‬
‫במחשבת שינוי השם בטעות כי 'לב בית דין מתנה'‬
‫שההקרבה תהא לשם הקרבן שהוקדש מתחילה‪ .‬אבל כאשר‬
‫העקירה היא ‪ ‬ויודע שהיא עולה ושוחטו לשם קרבן‬
‫אחר – אין לומר ש'לב בית מתנה' ואף בקרבן ציבור נחשבת‬
‫עקירה והקרבן נפסל‪.‬‬
‫ולפי זה‪:‬‬
‫המשנה היא לפי הדעה שעקירה בטעות נחשבת עקירה‬
‫ומחשבת שינוי השם בטעות פוסלת את הקרבן‪ .‬ובזה יש‬
‫לחלק בין יחיד לציבור )כפי שחילק הרמב"ם במשנה( ובקרבנות‬
‫ציבור 'לב בית דין מתנה' שההקרבה תהא כראוי‪ ,‬אבל‬
‫בהלכה זו שפסק הרמב"ם שעקירה בטעות אינה עקירה‬
‫ומחשבת שינוי השם בטעות אינה פוסלת‪ ,‬אין חילוק בין‬
‫יחיד לציבור‪ .‬בעקירה מדעת ‪ -‬בשניהם לא עולה ההקרבה‬
‫לשם חובה‪ ,‬ובעקירה בטעות ‪ -‬בשניהם עולה‪.‬‬
‫טעה ודימה שזו העולה שלמים היא‪ ...‬עלתה לבעלים לשם‬
‫‪       ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪     ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪ ‬‬
‫כתב הרמב"ם בפירוש המשנה )זבחים פ"א מ"א( כי מלשון‬
‫המשנה 'זבחים שנזבחו שלא לשמן לא עלו ל‪ ‬לשם‬
‫חובה'‪ ,‬מובן "שאינו מדבר אלא על הקרבנות שיש להן‬
‫בעלים ידועים‪ ,‬אמנם קרבנות הציבור אין פוסלת אותן‬
‫שחיטה שלא לשמן"‪ ,‬כמו שאמרו )שם ו‪ ,‬ב( קרבנות ציבור "לב‬
‫בית דין מתנה עליהן" ולכן "סכין מושכתן למה שהן"‪,‬‬
‫ושחיטתן נקבעת לשם הקרבן שהוקדש מתחילה‪.‬‬
‫והעירו אחרונים )פנים מאירות‪ ,‬תוס' רעק"א ריש זבחים‪ ,‬ועוד(‪ :‬למה‬
‫אם כן בהלכה זו לא חילק הרמב"ם בין יחיד וציבור וגם‬
‫קרבנות ציבור שנשחטו שלא לשמן "לא עלו לבעלים לשם‬
‫חובה"?‬
‫ומבאר ה'שפת אמת')זבחים שם(‪:‬‬
‫משמעות לשון הרמב"ם בפירוש המשנה היא שגם‬
‫מחשבת שינוי השם ‪) ‬כגון‪ ,‬שחט עולה לשם שלמים ולא ידע‬
‫שהיא עולה( פוסלת‪ ,‬ואילו כאן )בהמשך ההלכה( כתב שרק אם‬
‫"עקר שם הזבח בזדון" אין הוא עולה לשם חובה‪" ,‬אבל אם‬

‫יום שני ג' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪    ‬‬

‫ויש לחלק‪:‬‬ ‫‪       ‬‬
‫הפסוק "והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו" נאמר‬ ‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫בקרבן פסח‪ ,‬לגבי חלק הקרבן הנאכל לבעלים שאם עבר ולא‬ ‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪‬‬
‫אכלו בזמן המיועד צריך לשרפו‪ ,‬ומכאן למדים לשאר‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫הקרבנות שאם לא אכלום בתוך הזמן‪ ,‬צריך לשרפם‪ ,‬אך אין‬ ‫הרמב"ם מבאר שאין לוקים על הותרת בשר קדשים‬
‫ללמוד מכאן מצות שריפה ב'אימורים' שהם חלק הקרבן‬ ‫משום שהוא 'לאו הניתק לעשה'‪ ,‬היינו שהתורה נתנה‬
‫הקרב למזבח‪.‬‬ ‫אפשרות לתקן את העבירה על ידי קיום מצות שריפת הבשר‬
‫ולכן כאן‪ ,‬לגבי בשר קדשים הנאכל לבעלים‪ ,‬הרמב"ם‬ ‫הנותר‪ ,‬ותיקון האיסור פוטר מהמלקות‪.‬‬
‫משתמש בטעם של 'לאו הניתק לעשה' שהרי יש בו מצות‬ ‫מאידך‪ ,‬בהלכות קרבן פסח )פ"א ה"ז( כותב הרמב"ם‪:‬‬
‫שריפה‪ ,‬אך בהלכות קרבן פסח‪ ,‬לגבי אימורים שנשארו‬ ‫"המניח אימורים )חלקי הקרבן הצריכים להיקרב על המזבח( ולא‬
‫ועליהם לא נאמרה מצות השריפה‪ ,‬הפטור ממלקות הוא רק‬ ‫הקטירם עד שלנו‪ ...‬אעפ"י שעבר אינו לוקה‪ ,‬לפי שאין בו‬
‫משום שאין בזה מעשה‪.‬‬ ‫מעשה"‪ .‬ואם כן הפטור ממלקות הוא מפני שהאיסור הוא‬
‫‪ ‬‬ ‫באי עשיה )העדר ההקרבה(‪ ,‬ואין מלקות אלא על פעולת איסור‬
‫)'לאו שיש בו מעשה'(‪.‬‬

‫יום שלישי ד' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪?  ‬‬

‫אינה שכיחה ואין חוששים לה‪ ,‬שאם כן יש לחשוש שמא‬ ‫‪          ‬‬
‫‪‬‬
‫תמות גם האשה השניה ואין לדבר סוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫והקשה ה'חכם צבי' )סי' קו(‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫הרמב"ם כאן סובר כחכמים ‪  ‬שמא תמות‬ ‫לדעת רבי יהודה )יומא ב‪ ,‬א( מזמינים לכהן גדול קודם יום‬
‫אשתו של הכהן הגדול‪ ,‬שהרי לא כתב שצריך לזמן לכהן‬ ‫הכפורים גם אשה אחרת‪ ,‬שמא תמות אשתו קודם עבודתו‬
‫הגדול אשה אחרת‪ .‬ולכאורה הרי זה סותר את דבריו בהלכות‬ ‫)וכהן גדול העובד ביום הכפורים צריך להיות נשוי(‪ ,‬ולדעת חכמים מיתה‬
‫גלק‬ ‫‪            ‬‬

‫לשמש תחתיו אם יארע לו פסול‪.‬‬
‫וה'נשמת אדם' )הל' זהירות מהמצוות‪ ,‬כלל סח( מבאר‪:‬‬
‫לענין עבודת כהן גדול ביום הכפורים לא חששו למיתה‬
‫כי מצות הכהן להיות נשוי היא 'מצוה מן המובחר' ואינה‬
‫מעכבת בדיעבד‪ ,‬כמבואר ב'תוספות הרא"ש' )יומא ב‪ ,‬א(‪ .‬ואף‬
‫לדעת ה'תוספות ישנים' שמסתפק אם עבודת כהן שאינו נשוי‬
‫כשרה בדיעבד ‪ -‬יש לומר שדוקא בתרומה שזר האוכלה חייב‬
‫מיתה בידי שמים )הל' תרומות פ"ו ה"ו( חששו למיתה‪ ,‬אבל‬
‫בעבודת יום הכפורים שהמצוה על הכהן להיות נשוי אינה‬
‫חמורה כל כך והעובר עליה אין עונשו מיתה – לא חששו‪.‬‬
‫תרומות )פ"ט ה"א(‪" ,‬האומר לאשתו 'הרי זה גיטך שעה אחת‬
‫קודם מיתתי' אסורה לאכול בתרומה מיד"‪ ,‬כי ‪ ‬שמא‬
‫ימות מיד ויחולו הגירושין!‬
‫ותירץ ה'חקרי לב' )ח"א סי' קב(‪:‬‬
‫לדעת הרמב"ם יש לחשוש למיתה רק אם על ידי המיתה‬
‫יתהווה איסור )כמו איסור אכילת תרומה לגרושת כהן( או תתבטל מצוה‬
‫)כמו מצות יבום – ראה יבמות כו‪ ,‬א(‪ .‬ולכן‪ ,‬האומר לאשתו 'הרי זה‬
‫גיטך שעה קודם למיתתי' אסורה לאכול בתרומה‪ ,‬אבל‬
‫עבודת כהן גדול ביום הכפורים לא תתבטל גם אם אשתו של‬
‫הכהן הגדול תמות‪ ,‬כי תוכל להיעשות על ידי הכהן שהתקינו‬

‫יום רביעי ה' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪  ‬‬

‫הבית עשן ואז ייצא‪ ,‬משום שזהו גמר מצוות ההקטרה‪.‬‬ ‫‪‬‬‫‪         ‬‬
‫ולפי זה‪ ,‬גם אם ישים בקטורת ביום הכיפורים את‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫ה'מעלה עשן' אך ימנע את העלאת העשן על ידי דבר אחר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫חייב מיתה‪ ,‬כי החיוב אינו רק על חיסרון העשב המעלה עשן‬ ‫מבואר בדברי הרמב"ם שהמקטיר קטורת ביום הכפורים‬
‫אלא על חיסרון העשן בפועל )הררי קדם א‪ ,‬סי' פו(‪.‬‬ ‫וחיסר בה את עשב ה'מעלה עשן'‪ ,‬חייב מיתה כמו על חיסור‬
‫והטעם הפנימי לחשיבות עשן הקטורת ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫אחד משאר סממני הקטורת‪.‬‬
‫בשונה מהקרבנות הבאים ממינים הראויים למאכל אדם‪,‬‬ ‫אך בהלכות כלי המקדש )פ"ב ה"ח(‪ ,‬לגבי הקטורת של שאר‬
‫הקטורת כוללת סממנים שאינם ראויים לאכילה‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫ימות השנה‪ ,‬כתב הרמב"ם‪' :‬חסר אחד מסממניה חייב מיתה'‬
‫)ה'חלבנה'( אף ריחו רע‪ .‬ובפנימיות העניינים נרמזים בזה‬ ‫ולא הזכיר את ה'מעלה עשן'‪ .‬ומכך מובן‪ ,‬כי אף שגם בשאר‬
‫החלקים הנמוכים והירודים ברוחניות‪ ,‬וענינה של עבודת‬ ‫ימות השנה הקטורת כוללת את העשב המעלה עשן הלכה ב(‪,‬‬
‫הקטרת הוא העלאתם לקדושה על ידי ההקטרה לה'‪.‬‬ ‫ביום הכפורים יש לו חשיבות מיוחדת ולכן יש חיוב מיתה‬
‫ולכן‪ ,‬ביום הכיפורים שעבודת התשובה היא 'תשובה‬ ‫על חסרונו‪.‬‬
‫מאהבה'‪ ,‬שעל ידה נעשית לא רק שלילת והעברת זוהמת‬ ‫והביאור‪:‬‬
‫החטאים אלא הפיכתם והעלאתם לקדושה – 'זדונות נעשים‬ ‫בשאר ימות השנה צריך שיהיה בקטורת 'מעלה עשן'‪ ,‬כמו‬
‫‪ ,'‬נדרש שהקטורת תעלה עשן‪ ,‬המורה על עליית כל‬ ‫יתר סממני הקטורת‪ ,‬אך ביום הכיפורים נדרשת התוצאה –‬
‫סממני הקטורת למעלה מעלה )לקוטי שיחות יד עמ' ‪ 127‬ואילך(‪.‬‬ ‫‪   ‬כחלק ממצוות ההקטרה‪ ,‬ולכן כתב‬
‫הרמב"ם )לעיל פ"ד ה"א( שצריך הכהן להמתין עד שיתמלא‬

‫יום חמישי ו' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪      ‬‬
‫שם ד"ה הוא( שהדם שיצא לנחל קדרון מועלים בו מן התורה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪        ‬‬
‫כי בית דין מקדישים אותו קדושת דמים‪ .‬ולאחר פדיונו‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪ ‬‬
‫יכולים ליהנות ממנו‪ ,‬ולכן מותר למוכרו לגננים לזבל שדות‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫כיון שהם פודים אותו כשאר קדשי בדק הבית הקדושים‬ ‫שנינו )מעילה יא‪ ,‬א( ‪ :‬דם קדשים ‪ ,‬לפני זריקתו על‬
‫בקדושת דמים בלבד‪ .‬וכן דעת ה'תוספות ישנים' )יומא שם‪ ,‬ד"ה‬ ‫המזבח‪ ,‬אין מועלין בו )והנהנה מדם זה אינו חייב להביא אשם ולהוסיף‬
‫עד כאן‪ ,‬בשם הר"י(‪ ,‬שמועלים בו מדאורייתא‪ .‬ומבאר שדברי‬ ‫חומש על התשלום (‪ ,‬והגמרא לומדת דין זה מכמה פסוקים‪ .‬אבל‬
‫הגמרא שקדושתו מדרבנן היינו שחכמים תיקנו שבית דין‬ ‫דם קדשים ‪ ,‬לאחר זריקתו ויציאתו מהעזרה דרך אמת‬
‫יקדשו את הדם שיצא לנחל קדרון בקדושת דמים‪ ,‬וכיון‬ ‫המים לנחל קדרון ‪ -‬מועלים בו‪.‬‬
‫שחלה עליו קדושה מועלים בו מן התורה‪.‬‬ ‫ויש ראשונים )ה'מפרש' ד"ה יצא ותוספות ד"ה מאי במעילה שם‪.‬‬
‫ובדעת הרמב"ם כתבו אחרונים )מרכבת המשנה‪ ,‬אור שמח ועוד(‬ ‫הראב"ד כאן( המפרשים על פי המובא בגמרא )יומא נט‪ ,‬ב(‪ ,‬שדם‬
‫שדם קדשים שיצא לנחל קדרון מועלים בו מן התורה‪ ,‬ובספר‬ ‫שיצא לנחל קדרון מועלים בו מדרבנן )ואם נהנה אינו מביא קרבן‬
‫'תקנת עזרא' דייק כן מלשון הרמב"ם "יצא לנחל קדרון‬ ‫ואינו מוסיף חומש(‪ ,‬אבל מן התורה אין מועלים בו כי "אין לך‬
‫מועלין בו מפני שהיה נמכר לגנות‪ ."  ,‬כלומר‪,‬‬ ‫דבר שנעשית מצוותו ומועלין בו"‪ ,‬וחכמים גזרו בו מעילה‬
‫כיון שנתפסת קדושה בדמי הפדיון )של הדם שנמכר( בהכרח‬ ‫לאחר שיצא לנחל קדרון "אבל במקדש אין מועלין בו אפילו‬
‫שבית דין קידשוהו בקדושת דמים‪ ,‬וממילא מועלים בו מן‬ ‫מדרבנן לפי שאין גוזרין גזירות במקדש" )'מפרש' שם(‪.‬‬
‫התורה‪.‬‬ ‫ומהר"י קורקוס הביא דעת רבינו חיים כהן )בתוספות יומא‬
 ‫‪            ‬‬ ‫דלק‬

‫יום שישי ז' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪   ‬‬

‫במעילה לבדה'‪ ,‬ותמהו רבים‪ :‬הלוא בגמרא מבואר כי‬
‫‪  ‬יש שליח לדבר עבירה – מעילה‪ ,‬טביחה‬
‫ושליחות יד בפיקדון‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם עצמו )הל' גניבה פ"ב‬
‫ה"י(!‬
‫אלא מכאן שבשאר איסורי התורה לא זו בלבד שמעשה‬
‫השליח אינו מתייחס למשלח‪ ,‬אלא אף המעשה בטל‪ ,‬ולגבי‬
‫טביחה ושליחות יד אין הנידון כלל לגבי קיום המעשה‪ ,‬כי‬
‫אפילו אם נאמר שאין שליח לדבר עבירה הרי הפעולה‬
‫נעשתה ‪ -‬השור שחוט והפקדון נלקח‪ .‬ונמצא כי החידוש‬
‫שיש שליח לדבר עבירה באלו‪ ,‬הוא רק לגבי התייחסות‬
‫המעשה למשלח ולא לגבי קיום המעשה‪ .‬אך במעילה הנידון‬
‫הוא גם לגבי תוקף המעשה‪ ,‬שהרי אם המעשה בטל אין‬
‫ההקדש יוצא לחולין והנהנה ממנו אחר כך חוזר ומועל‪ .‬וזו‬
‫כוונת הרמב"ם שרק לגבי מעילה יש שליחות לדבר עבירה‬
‫– לגבי קיום המעשה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪       ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מעשה באדם ששלח שליח לגרש את אשתו בעל כורחה‬
‫ופסק ה'נודע ביהודה' )אבהע"ז קמא סי' עה ( כי אינה מגורשת‪,‬‬
‫ואף שמן הדין האיש יכול לגרש את אשתו בעל כורחה‪ ,‬כיון‬
‫שעובר על 'חרם דרבנו גרשום' הרי זה איסור‪ ,‬והשליחות‬
‫בטלה כי 'אין שליח לדבר עבירה'‪.‬‬
‫כמה מגאוני דורו נחלקו עליו ואמרו כי בשליחות לדבר‬
‫עבירה אין השליחות בטלה‪ ,‬והכלל ש'אין שליח לדבר‬
‫עבירה' נאמר רק לגבי ‪ ,  ‬שאין‬
‫המשלח נענש על מעשה השליח )בשונה משליחות לדבר‬
‫מצוה שעשיית המצוה מתייחסת למשלח(‪.‬‬
‫אך ה'נודע ביהודה' האריך להוכיח כי בשליחות לדבר‬
‫עבירה אף המעשה בטל‪ ,‬ואחת הראיות היא מדברי הרמב"ם‬
‫כאן‪'' :‬ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא‬

‫שבת קודש ח' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪    ‬‬

‫אכן‪ ,‬מכך שהתורה אמרה בפירוש שהפסח דוחה את‬
‫השבת )"במועדו ‪ -‬אפילו בשבת"( אף שישנה אפשרות להפקיר את‬
‫הנכסים ולהיפטר מהקרבת הפסח בשבת‪ ,‬למד הרמב"ם שאין‬
‫הלכה כרב אמי‪ ,‬וגם מי שאין לו קרקע בארץ ישראל חייב‬
‫להקריב את הפסח‪.‬‬
‫וה'כלי חמדה' )בהעלותך ג‪ ,‬ג( ביאר‪:‬‬
‫קרבן פסח שונה מכל המצוות‪:‬‬
‫בכל המצוות לא מצינו שהפטורים מהמצוה יכולים‬
‫להכניס עצמם לחיוב‪ ,‬ומודגש הדבר בקרבנות חובה שאינם‬
‫באים בנדבה‪ ,‬ואילו בקרבן פסח‪ ,‬אף לדעה הסוברת שנשים‬
‫פטורות מקרבן פסח‪ ,‬יכולות הן להכניס עצמן לחיוב‬
‫ולהימנות על חבורה‪ .‬וכיון שאף הפטורים ממצות הפסח‬
‫יכולים לחייב עצמם ולקיים את המצוה כהלכתה‪ ,‬לא מסתבר‬
‫לפטור את האדם על ידי שיפקיע עצמו מחיוב המצוה שהרי‬
‫אדרבה‪ ,‬עדיף להתחייב במצוה ולקיימה‪ .‬ולכן אמרה תורה‬
‫שהפסח דוחה את השבת‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪           ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫לדעת רב אמי‪ ,‬מי שאין לו קרקע בארץ ישראל אינו חייב‬
‫לעלות לרגל )פסחים ח‪ ,‬ב‪ .‬וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' תכט ס"א(‪ .‬וכתבו‬
‫התוספות )שם ג‪ ,‬א ד"ה מאליה( שמי שאין לו קרקע בארץ ישראל‬
‫פטור גם מקרבן פסח‪.‬‬
‫ולפי זה הקשה ב'אהל דוד' )להגר"ד דייטש בחידושיו לשבת קל‪,‬‬
‫א‪ ,‬הביאו החתם סופר בשו"ת או"ח סי' קכד (‪:‬‬
‫לדעת רבי אליעזר‪ ,‬מכשירי פסח דוחים את השבת )פסחים‬
‫סה‪ ,‬ב(‪ ,‬אבל מודה רבי אליעזר שמכשירי ציצית ומכשירי‬
‫מזוזה אינם דוחים את השבת‪" ,‬הואיל ובידו להפקירן"‪ ,‬ואם‬
‫יפקיר את הבגד או את הבית יצאו מרשותו ואין חובתם‬
‫מוטלת עליו )שבת קלא‪ ,‬ב‪ .‬ורש"י שם(‪ ,‬וכיון שאינם חובה גמורה‬
‫אינן דוחות את השבת‪ .‬ואם כן‪ ,‬גם לענין קרבן פסח‪ ,‬הרי‬
‫בידו להפקיר את הקרקע ולהיפטר מקרבן פסח ומדוע‬
‫מכשירי פסח דוחים את השבת?‬
‫וביאר ה'חתם סופר' )שם(‪:‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪       ‬‬

‫שלישי‪‬עמ' א‬
‫עבודה‪‬זרה‪‬ליום‪‬‬
‫למס' ‪‬‬
‫‪‬‬
‫המשך ביאור‬
‫‪‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪       ‬‬ ‫‪      ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪           ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪            ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪     ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪       ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪            ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪           ‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪           ‬‬
‫‪     ‬‬
 ‫הלק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬

‫‪        ‬‬

‫אלא שחייבי‪ ‬לומר שנטמא בעזרה‪ ,‬וקוד‪ ‬שהוציאוהו‬ ‫יום ראשון ב' ניסן ה'תשע"ח‬
‫מש‪ ‬הספיק לשחוט‪ ,‬ומכיו‪ ‬שמדובר בטמא־שר‪ ‬שאינו‬
‫נעשה אב הטומאה לטמא כלי‪ ,‬הרי אי‪ ‬ג‪ ‬קבלת טומאה‬ ‫‪‬‬
‫‪     ‬‬
‫רעב‪'-‬פסלהמוקד‬
‫שין‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫על־ידי הסכי‪.‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫מכא‪ ‬רואי‪ ‬גודל מעלתו של יהודי‪ ,‬שבאיזה מצב שיהיה‪,‬‬ ‫‪ (1‬יבאר אם המחשבה הולכת אחר העובד או אחר הבעל‪,‬‬
‫אפילו א‪ ‬נטמא וצריכי‪ ‬להוציאו מהעזרה‪ ,‬יכול לשחוט‬ ‫אין המחשבה מועלת אלא בהראוי לעבודה ובדבר הראוי‬
‫אפילו קדשי קדשי‪ ,‬כולל "פר כה‪‬־גדול של יו‪‬‬ ‫לה‪.‬‬
‫הכיפורי‪ ,"‬וכל זה לא מפני שהשחיטה אינה עבודה‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,„BÚ‰‬‬
‫‡‪≈ » Á‬‬ ‫‡‪«« ‡l‬‬‫‪»∆ ˙ÎÏB‰‬‬ ‫‡‪»» ¬«« Ôȇ≈ .‬‬
‫‪∆∆ ‰LÁn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫חשובה‪ ,‬אדרבא היא העיקר כפי שנתבאר בהלכות שלפנ"ז‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .2ÌeÏk¿ ˙ÏÚBÓ‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬ ‫‪» ≈ Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ÏÚa‬‬
‫‪«« ˙LÁÓ‬‬
‫«¬ ∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫"אי‪ ‬הנסכי‪ ‬מתקדשי‪ ‬ליקרב אלא בשחיטת הזבח"‪,‬‬ ‫‪„BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ,eÏbtL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÌÈÏÚa‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eÚÓL‬‬
‫»«¿‬ ‫‪3‬‬
‫אלא רק בגלל מעלתו של השוחט‪.‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ » ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰BÎ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪4‬‬
‫זוהי ג‪ ‬כוונתו של שמואל ב‪ ‬חנה שאמר את ההלכה‬
‫‪ (2‬ובמדרש רבה )ויקרא כב‪ ,‬ז("תני ר' ישמעאל אף על פי‬
‫"שחיטה כשרה בזר" להדגיש את מעלתו של יהודי‪ ,‬שא‪‬‬ ‫שהבעלים יושבים ומחשבים כל היום אין הכל הולך אלא‬
‫שאינו כה‪ ,‬יכול לעסוק בעבודת השחיטה שהיא עבודה‬ ‫אחר השוחט"‪.‬‬
‫עיקרית‪.‬‬
‫‪Èe‡» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈnÓ‬‬
‫‡‪ƒƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪∆∆ ‰LÁn‰‬‬‫‪»» ¬«« ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ . 5‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪Èe‡» ÌB˜Óe‬‬‫‪»¿ ,‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» Èe‡‰‬‬ ‫‪»» „e‬‬
‫‪»»¿ ,‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» 6‬‬
‫‪ (3‬למרזב שברצפת העזרה והדם יוצא לחוץ‪ .‬ולמה לא יזרוק‬ ‫‪ÔÈÏeÒt‰‬‬
‫‡‪ƒ ¿« ÔÓƒ „Á‬‬‫‪»∆ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ Èe‡» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈnÓ‬‬
‫‪ƒƒ .‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» 7‬‬
‫כשר מן הדם שנשאר אחר זריקת הפסול‪ ,‬שהרי פסול אינו‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ ,˜Ê‬‬
‫‪«» B‡ CÈÏB‰‬‬
‫‪ƒ B‡ Ìc‰‬‬ ‫‪»« ÏawL‬‬
‫‪≈ƒ∆ ‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» 8‬‬
‫עושה שיריים? דעת רבינו שרק הדם שנשאר בצוואר‬
‫הבהמה אינו שיריים אבל הדם שנשאר במזרק ‪ -‬שיריים‬ ‫‪ÏÒt‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« B‡ ÌB˜Ó» ˙LÁÓ‬‬‫‪∆∆ ¬« ‰„BÚ‰‬‬
‫‪» ¬» 9‬‬
‫הוא‪ .‬וראה למעלה פרק א הלכה כז‪ ,‬שבזריקה שלא‬ ‫‪Ìc‰‬‬‫‪»« B˙B‡Â¿ .‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» Èe‡» BȇL‬‬ ‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,BzLÁÓa‬‬
‫‪¿« ¬«¿ 10‬‬
‫כהלכתה גם הדם שבמזרק כשר‪ .‬ואולי כאן הזריקה היא‬ ‫‪‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .3‰n‡Ï‬‬
‫‪»«» CÙMÈ‬‬‫‪≈»ƒ  B˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ ˜fL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ÏawL‬‬
‫‪≈ƒ∆ 11‬‬
‫כהלכתה‪ ,‬מפני שהמחשבה אינה מועילה‪ (4 .‬הכוונה‬ ‫‪‰LÁÓa‬‬
‫‪»» ¬«¿ Ïa˜ÈÂ‬‬
‫‪≈« ƒ ‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» Èe‡‰‬‬ ‫‪»» ÊÁÈ‬‬
‫‪…¬«  LÙp‰‬‬
‫‪∆∆« Ìc« 12‬‬
‫לטמא שעושה שיריים‪ ,‬אבל בשאר פסולים יחזור הכשר‬ ‫‪ÏÒt‬‬
‫‪«»  ‰ËÈÁL‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ÏeÒt‰‬‬‫‪»« LÁ‬‬‫‡‪« » ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .‰BÎ‬‬
‫‪» ¿ 13‬‬
‫ויקבל‪.‬‬ ‫‪BÓk¿ ,ÔÈÏeÒÙa‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‰Lk‬‬ ‫‪»≈ ¿ ‰ËÈÁM‰L‬‬
‫‪» ƒ¿ «∆ ;BzLÁÓa‬‬‫‪¿« ¬«¿ 14‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÓÚ‰‬‬
‫‪∆… » ˙ÁÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ ‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» Èe‡‰‬‬ ‫‚‪»»¿ .‬‬
‫‪»» „a‬‬ ‫‪ ÔÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ eOÚ‬‬‫‪¬« ̇L‬‬‫˜‪ƒ∆ ,˙Ba‬‬‫‪»¿» LÈ≈ .e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ 15‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪dÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ˙ÈOÚpL‬‬
‫‪≈ ¬«∆ ÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  dÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ dˆÓwL‬‬
‫∆¿ »»‬ ‫‪‰Ê∆ Ô‰k‬‬
‫‪≈… Ìc‰‬‬‫˜‪»« Ïa‬‬
‫‪≈ƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,ÔÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ 16‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈBÚO‰‬‬
‫‪ƒ ¿ « ÔÓƒ ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;ÔÈÏ·‬‬
‫‪ƒ»¡∆ ‰ÈÈLe‬‬
‫¿»∆ »‬ ‫‪ÏÒt‬‬
‫‪«»  B˜Ê‬‬ ‫‪»¿ B‡ BÎÈÏB‰‬‬
‫‪ƒ B‡ ‰„BÚÏ‬‬‫‪» ¬» Èe‡» BȇL‬‬ ‫‪≈∆ 17‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪MÁÓ‰‬‬
‫‪≈ «¿« ÔÎÂ‬‬
‫˜‪≈¿ .5˙Ba‬‬
‫‪»¿» ‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ Èe‡‰‬‬
‫‪»» c‬‬‫‪»» ÌÈBÚO‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .ÏeÒt» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ e‰‡OÚ‬‬
‫‪»» ¬ el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ,Á«∆f‰« 18‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ËwÏiL‬‬
‫˜„‪≈«¿∆ Ì‬‬
‫‪∆… »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ‰Bl‰Â‬‬
‫˜‪» ¿«¿ ˙B‡‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪»¿ ˙ÁÓa‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ÏÒÙ‬‬
‫‪«¿ƒ k‬‬
‫‪»¿  ˜ÊÂ‬‬
‫‪«»¿ Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ Lk‰‬‬
‫‪≈ »« ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,LÙp‰‬‬
‫‪∆∆« Ìc« LiL‬‬‫‪≈∆ 19‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Èe‡‰‬‬
‫‪»» c‬‬
‫‡‪»» dÈ‬‬
‫‪» ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪∆∆ BzLÁÓ‬‬‫‪¿« ¬« Ôȇ≈ ‬‬ ‫‪,B˙B‡ ÏÒt‬‬‫‪«» ÌM‰‬‬‫‪≈ « ÈepL‬‬‫‪ƒ ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ . Áf‰‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪«∆« 20‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.8‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .7‰„BÚÏ‬‬
‫»¬ »‬ ‫‪.e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» ÏeÒt» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 21‬‬
‫‪ (5‬שכל המנחות האחרות באות מן החטים‪ .‬רבינו גורס‬ ‫‪    ‬‬
‫בגמרא שם "דחידוש הוא" פירוש‪ ,‬מנחה זו דינה יוצא מן‬ ‫‪        ‬‬
‫הכלל‪ ,‬שבאה מן השעורים‪ ,‬ואף על פי שמנחת סוטה באה‬ ‫‪       ‬‬
‫גם מן השעורים‪ ,‬אינה דומה למנחת העומר שבאה גריסים‬ ‫‪  ‬‬
‫גסים אבל מנחת סוטה היא קמח )רש"י(‪ ,‬והראב"ד גורס‬ ‫ומקורו בגמרא זבחי‪) ‬רפ"ג( "כל הפסולי‪ ‬ששחטו‬
‫"דחדש היא" פירוש באה מן התבואה החדשה‪ ,‬אבל שאר‬ ‫שחיטת‪ ‬כשרה‪ ...‬ובלבד שלא יהיו טמאי‪ ‬נוגעי‪ ‬בבשר‬
‫המנחות אסור להביאן מתבואה חדשה עד הקרבת שתי‬ ‫כו'"‪ ,‬ומכל־מקו‪" ‬א‪ ‬עבר ושחט‪ ,‬הזבח כשר"‪ .‬ודנו‬
‫הלחם בשבועות‪ (6 .‬מנחת סוטה שקינא לה בעלה‪ ,‬ואמרה‬
‫מפרשי הש"ס היא‪ ‬יתכ‪ ‬בכלל שיהיה טמא שוחט את‬
‫תורה )במדבר ה‪ ,‬טו( ולא יתן עליה לבונה‪ .‬במנחות ד‪ .‬למדו‬
‫מן המקרא שאם עשאה שלא לשמה פסולה כחטאת‪.‬‬ ‫הזבח ששחיטתו על יר‪ ‬המזבח‪ ,‬ואפילו א‪ ‬נאמר‬
‫‪ (7‬מפני שיש עליה לבונה‪ (8 .‬כגון חיסר שמנה‪ ,‬ריבה‬ ‫שמדובר בטמא־שר‪ ‬שמותר ליכנס בחיל‪ ,‬הרי עזרת נשי‪‬‬
‫שמנה ופסולים אחרים שנמנו למעלה בפרק יא‪.‬‬ ‫ארוכה קל"ה אמה‪ ,‬ואי‪ ‬יתכ‪ ‬שתהיה הסכי‪ ‬ארוכה כל כ‪,‬‬
                  ‫ולק‬
         
32 ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ,‰˘‰Ï
»» ¿«¿ Bkc¿« ÔȇL
≈∆ c»» È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ B‡ 9ÌbÙpL
«¿ƒ∆ ÁaÊÓ
«≈¿ƒ ?„ˆÈk
« ≈ ‰„BÚÏ
» ¬» Èe‡‰
»» ÌB˜Óa»¿ .„ 1
33 ?„ˆÈk
« ≈ .Lk
≈ » Áf‰
«∆«  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ÌB˜n‰ »« ÏÒt
«» ‡Ï
…  ÌB˜Ó» ˙LÁÓ
∆∆ ¬« B‡ ÔÓÊ«¿ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« LÁ« »¿ 2
34 ÔÓƒ B‡ ÂÈeÓ‡Ó
» ≈≈ Ï·υ ¡∆ B‡ Áf‰
«∆« ÌcÓ«ƒ ˙BzLÏ¿ ƒ MÁ
≈ƒ Èe‡» ‰zÚ
»« ÌB˜n‰
»« Ôȇ≈ È‰L
≈¬∆ ,BÊ ‰LÁÓa
»» ¬«¿ Áf‰«∆« 3
35 MÁL
≈ ƒ∆ B‡ ,ÁÓÏ»»¿ B‡ ıeÁa« ‰Bl‰
» ¿« ÔÓe ƒ ıÓw‰
∆… « ˙ÚLa
«¿ ƒ LÁÂ
« »¿ ıeÁa« ‰Án‰
11 »¿ƒ« ˙‡∆ ıÓ˜
« » . ‰„BÚÏ
10 » ¬» 4
36 B‡ ıeÁa« ‰Án‰
»¿ƒ« ÈÈMÓ
≈»¿ ƒ B‡ Áf‰
«∆« OaÓ
« ¿ƒ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ Ôȇ≈  ÌB˜Ó» ˙LÁÓ
∆∆ ¬« B‡ ÔÓÊ «¿ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« ‰ˆÈÓ˜
» ƒ¿ 5
37 B‡ Ï·Ï
… ¡∆ LÁ
« » ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .Lk
≈ » Áf‰
«∆« È‰≈¬  ÁÓÏ
»»¿ .ÌeÏk¿ BÊ ‰LÁÓ
»» ¬« 6
38 B‡ ˜n‰Â
»»«¿ ÔÈ„Èb‰Â
ƒ ƒ«¿ ˙BÓˆÚ‰
»¬» ÔÓeƒ BÚ‰» ÔÓƒ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ "‫ "וזבחת עליו‬:(‫ למדו מהכתוב )שמות כ‬.‫( בזבחים נט‬9
39 ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ÔÓÊ
«¿ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ,Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ Ïχ‰
»¬» ‫כשהוא שלם ולא כשהוא חסר )וראה למעלה פרק ג הלכה‬
40 ÌÈtÓ
ƒ»ƒ Ï·Ï
… ¡∆ LÁ
« » ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .Lk
≈ » Áf‰
«∆«  ÌB˜Ó» ‫( ואף על פי שיהיה ראוי לעבודה אחרי‬10 .(‫כ"ב‬
41 Ô‰≈ È‰
≈¬  ÁÓÏ»»¿ B‡ ıeÁa« ÔÈÙOp‰ƒ »¿ƒ« ÌÈÈÚOe
ƒ ƒ¿ .‫( חוץ לעזרה‬11 .‫שיתקנוהו‬
42 .‰Ê
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .20ÌÈLk
ƒ≈ ¿ ˙Baw‰
»¿»« ÔÓƒ ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« ÔÈÈe‡
ƒ ¿ ÔȇL ƒ»¿ el‡≈ .‰
» ≈∆ 12ÌÈ„ 7
‫ אלא לדבר שסופו‬,‫( אין הכוונה לדבר שמצוה לשורפו‬19 ,‰ÏBÚ‰
» » Oe
« ¿ ÔÈeÓ‡‰Â
ƒ ≈»¿ 13Ìc‰
»« :‰˘‰Ï
»» ¿«¿ ÔÈÈe‡e
ƒ ¿ 8
.‫ ובשעה שמחשב עליו הוא עודנו קיים‬,‫להישרף או ליאבד‬ .˙BˆÓ˜p‰
» ¿ƒ« ˙BÁn‰
»¿« ÔÓƒ ‰Bl‰Â
» ¿«¿ ıÓw‰Â
∆… «¿ 9
."‫( "חישב באכילת פרים ובשריפתם לא עשה ולא כלום‬20
‫כאן אנו עומדים בדיני מחשבת אכילה בדברים שאינם‬ .‫( הלכות הֿז משמשות הקדמה להלכות הבאות אחריהן‬12
‫ אבל חישב‬,‫ראויים לאכילה ולכן מקומו של דין זה כאן‬ ,‫( אף על פי שאין מקטירים את הדם אלא זורקים אותו‬13
.‫ אין מקומו כאן אלא בפרק יג‬,‫ שזו היא מצוותם‬,‫בשריפתם‬ ‫כלל אותו רבינו בין הראויים להקטרה מפני שהוא אכילת‬
.‫מזבח‬
43 Èe‡‰
»» cÓ
»»ƒ ÔÈÏeÒt‰
ƒ ¿« B‡ ÌȇÓh‰
ƒ≈¿« eÏ·iL « » .Ë
¿ …∆ LÁ
:‰˘‰Ï
»» ¿«¿ ÔÈÈe‡
ƒ ¿ ÔȇÂ
» ≈¿ ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« ÔÈÈe‡
ƒ ¿ el‡Â≈¿ . 10
44 cÓ
»»ƒ ÔÈÏeÒt‰
ƒ ¿« B‡ ÌȇÓh‰ ƒ≈¿« eÈ˘iL
ƒ ¿«∆ B‡ ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« 14ÌÈ‰kÏ
ƒ¬… « Ï·p‰
»¡∆« ÔÈa≈ ,ÌÈÁf‰
ƒ»¿« ÏkÓ
»ƒ Ï·p‰
»¡∆« Oa‰
» »« 11
45 Áf‰
«∆«  ‰˘‰Â
»» ¿«¿ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÔÓÊÏ
«¿ƒ ıeÁ ‰˘‰Ï
»» ¿«¿ Èe‡‰
»»
ÌÁl‰
∆∆« ÈzLe
≈¿ ,˙BÁn‰
»¿« ÈÈLe
≈»¿ ,Ì„‡
»» ÏÎÏ
»¿ Ï·p‰
»¡∆« ÔÈa≈ 12
46 ‰˘‰Â
»» ¿«¿ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÌB˜ÓÏ ¿ƒ ıeÁ .22e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,21Ïebtƒ
.ÌÈt‰
ƒ»« ÌÁÏÂ
∆∆¿ 13
47 .Ïebtƒ BȇÂ
≈¿ 23ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰
≈¬ 
.‫( בשר חטאות ואשמות וחזה ושוק של קדשים קלים‬14
‫ מפני שאכילת טמאים‬,‫ והטעם‬,‫( והאוכלו חייב כרת‬21
.‫ ולפיכך המחשבה באכילתם פוסלת‬,‫ופסולים נקראת אכילה‬ ‡ÏÂ
… ¿ ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« ‡Ï … ÔÈÈe‡
ƒ ¿ ÔȇL» ≈∆ ÌÈ„ ƒ»¿ el‡Â ≈¿ .Ê 14
‫( ואין‬23 .‫ שמחשבת חוץ לזמנו היא פיגול‬,‫( בהלכה א‬22 ‰Ó‰a
»≈¿ ÏL ∆ Bډ»¿ , ˙ÙOp‰
15 ∆ ∆¿ƒ« ˙‡hÁ »« Oa « ¿ :‰˘‰Ï
»» ¿«¿ 15
.‫חייבים כרת על אכילתו‬ .‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« [Èe‡] » ‡e‰L ∆ 16‰Èχ‰
»¿«» BÚÓ≈ ıeÁ ,BlkÀ 16
48 ‰˙eÁt
» ¿ ‰˘‰ »» ¿« ‡ÏÂ
… ¿ ,˙ÈfkÓ
ƒ««ƒ ‰˙eÁt » ƒ¬ Ôȇ≈ .È ÏÈcÓe
» ¿ ‰ÏÈ· ƒ¿« BÚa» ˜c‰ ≈»« ˜c‰ «« Ìew‰ ¿« ‡e‰Â¿ ,‰‡n‰» ¿À« Ï‡ »¬ 17
49 ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« Èe‡‰ »» cÓ
»»ƒ Ï·Ï
… ¡∆ MÁÓ‰
≈ «¿« ,CÎÈÙÏ ƒ««ƒ ˙BÓˆÚ‰
» ƒ¿ .˙ÈfkÓ »¬» ÔÎÂ≈¿ .‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« Èe‡» Bȇ≈  Oa‰ » »« ÔÈe≈ BÈa≈ 18
50 Èe‡‰»» cÓ
»»ƒ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ LÁL« »∆ B‡ ˙ÈÊkÓƒ«¿ƒ ˙BÁt» ÛBÚ ÏL∆ ‰ˆBp‰Â
» « ¿ ,ÌÈÙÏh‰Â
ƒ« » ¿ «¿ ÌÈw‰Â
ƒ« ¿« «¿ ÌÈ„Èb‰Â
ƒ ƒ«¿ 19
51 ÔÈa≈ ÔÓÊ
«¿ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ,˙ÈÊkÓƒ«¿ƒ ˙BÁt» ‰˘‰Ï»» ¿«¿ L‡Â… ¿ ÌÈt‚‡
ƒ««¬ ÈL‡Â
≈ »¿ ,BlL ∆ ÌBËÁ‰Â¿««¿ ÌÈtv‰Â
ƒ«¿»ƒ«¿ 20
52 ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« Ï·Ï
… ¡∆ MÁ
≈ ƒ .Lk
≈ » Áf‰ ∆∆ ¬«¿ ÌȘec‰
«∆«  ÌB˜Ó» ˙LÁÓa ƒ ¿« el‡≈ ÏkÓ »ƒ ÌÈk‰ ƒ«» ˙BÓB˜Ó¿ elÙ‡ ƒ¬ .f‰»»« 21
53 Ï·Ï
… ¡∆ LÁL« »∆ B‡ ,ıeÁa« ˙ÈÊ ƒ« ȈÁk
ƒ¬« È˘‰Ïe
ƒ ¿«¿ ıeÁa« ,‡ˆÈÂ
≈≈¿ Ìc‰
» « ıaˆÈ
≈¿ «¿ ÈÁ‰
« « ÔÓ
ƒ eÎzÁÈ
¿ ¿« el‡L
ƒ ∆ ,Oaa
» »« 22
54 Á‡
«« ˙Èʃ« ȈÁk
ƒ¬« È˘‰Ïe
ƒ ¿«¿ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÔÓÊ
«¿ Á‡
«« ˙ÈÊ ƒ¬« Èe‡» BȇL
ƒ« ȈÁk ≈∆ c »» Ìȇ˜
ƒ »¿ƒ  ÔÈeLÁ
ƒ ¬ Ôȇ » ≈¿ ÏȇB‰ƒ 23
55 ‰˘‰Â
»» ¿«¿ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÔȇL≈∆ ;Lk≈ » Áf‰
«∆«  ‰˘‰
»» ¿« ÔÓ¿«Ê ,ÔÈÏz‰Â
ƒ¿««¿ ˜n‰ »»« ÔΠ≈¿ .˙Ba »¿w‰
»« ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« 24
56 :Ó‡Â
«»¿ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÔBLÏa ¿ƒ B‡ÈˆB‰ƒ ̇ ƒ¿ .ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ ezËÏBtL
« « ∆ Oa‰Â
» »« ¿ ,ÛBÚ‰ » ˙ˆÈe
« ≈ 18‡ÈÏM‰Â
» ¿ƒ «¿ ƒ¿ «¿ 25
17ÏÈÏM‰Â

57 el‡≈ È‰
≈¬  ˙Èʃ« ȈÁ
ƒ¬ L‡‰≈» Ï·˙Â
« … ¿ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk « …∆ ‡e‰Â¿ ,BÚa» ˜a„Ó
ƒ¬« Ï·iL »¿À ‡MÈ ≈»ƒ¿ ËLÙ‰ ≈ ¿∆ ˙ÚLa «¿ ƒ ÔÈkq‰ƒ«« 26
58 B‡ Ï·Ï
… ¡∆ MÁ≈ ƒ .‡e‰ „Á‡»∆ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÔBLÏ¿ ;ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ ˙LÁÓ
∆∆ ¬ « ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ ÔÈeLÁ
ƒ ¬ Ôȇ
» ≈ el‡≈ Ïk
»  Ïχ
» ¬ ‡˜p‰
» ¿ƒ« 27
59 ≈« ˙ÈÊ
Á‡ ƒ« ȈÁ
ƒ¬ ÏÚ« LÁÂ
« »¿ ÊÁÂ
«»¿ ,˙Èʃ« ȈÁk
ƒ¬« È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ .‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« Èe‡» ÔȇL ≈∆ „k »»¿ Ô‰≈ È‰Â
≈¬« ,˙Baw‰
»¿»« 28
60 Ï·Ï
… ¡∆ LÁ « » .ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ el‡≈ È‰≈¬  ‰LÁn‰
»» ¬«« d˙B‡a
» ¿ ‫( כולה במקום המיוחד לכך בעזרה אחר הקטרת אימוריה‬15
61 ÔÈa≈ ,˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« ‰iÁ»« B‡ ‰Ó‰a»≈¿ Ï·zLÂ
« … ∆ ¿ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« ."‫ "העור שתחת האלייה‬.‫( במשנה קכב‬16 .‫למזבח‬
62 el‡≈ È‰≈¬  ÔÓÊ «¿ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ÌB˜Ó» ˙LÁÓa ∆∆ ¬«¿ ‫( עובר שנמצא במעי הבהמה השחוטה ורוב האנשים‬17
63 ˙ÈÊk
ƒ«¿ ÏÚ« LÁ « » .24‡e‰ „Á‡
»∆ ‰ÏÈ·
» ƒ¬ ÌML≈ ∆ ;ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ ‫( העור שהעובר מונח בו ויוצא‬18 .‫אינם אוכלים אותו‬
64 Ï·Ï
… ¡∆ LÁ « » .ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ eχ≈ È‰ ≈¬  ÌÈL
ƒ«¿ e‰eÏ·iL
¿ …∆ .‫אחר הלידה‬
65 .ÛˈÓ
≈»¿ƒ ‰Ê∆ È‰≈¬  25Òt
»¿ ˙ÏÈ·
« ƒ¬ È„kÓ
≈¿ƒ ˙BÈa
≈ ¿ ˙ÈÊkƒ«¿ c
»» ÏÚ« B‡ „ea‡Ï ƒ¿ „ÓBÚ‰
≈ » c ƒ¿ «¿ .Á 29
»» ÏÚ« ÔÈMÁÓe
66 ‰˜ÈÊ
» ƒ¿ ˙ÚLe
«¿ ƒ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« Ï·Ï
… ¡∆ ‰ÁÈÊ
» ƒ¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ LÁ« » Úa‡
«¿« Ô˙B‡Ó
» ≈ ˙Á‡a ««¿ MÁÓ‰ ≈ «¿« . ‰ÙOÏ
19 » ≈¿ ƒ „ÓBÚ‰≈ » 30
67 ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ,ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ el‡≈ È‰≈¬  ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk … ¡∆ ‰ÏÈ·Ï
ƒ¬« ÏÎ‡Ï » ƒ¬« Bkc ¿« ÔȇL
≈∆ c »» Ï·Ï
… ¡∆ ÔlÎa
»À¿ B‡ ˙B„BÚ‰ ¬» 31
 ‫זלק‬                 
         
ֿ‫ פסק כרבא )הכסף‬.‫( מנחות מט‬9 .‫משנהֿלמלך כאן‬ 26˙ÈÊk
ƒ«¿ ÏÚ« LÁ
« » ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ÌB˜n‰»« 1
‫ עומדת‬:‫משנה גורס "רבא"( וגם סתמא דגמרא פסחים עב‬ Úa‡L
«¿«∆ ;‰ÎÏB‰
»» ˙ÚLa «¿ ƒ ˙ÈÊkƒ«¿ ÏÚÂ
«¿ ‰Ïa˜
»»« ˙ÚLa
«¿ ƒ 2
‫ אע"פ שהיא נעשית‬:‫( משנה זבחים סד‬10 .‫בשיטה זו‬ LÁ
« » .˙Á‡
«« ‰„BÚk
» ¬« Ô‰≈ È‰Â≈¬« ˙BÙˈÓ
¿»¿ƒ ˙B„BÚ‰ ¬» 3
.‫( שם‬11 .‫למעלה כחטאת בהמה‬
‰Bl‰
» ¿« ÔÓƒ ˙Èʃ« ȈÁÎÂ
ƒ¬«¿ ıÓw‰
∆… « ÔÓƒ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ 4
30 ÌM‰
≈ « ÈepL
ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ eOÚpL
¬«∆ ˙BÁn‰ ≈¿ .
»¿« Ïk» 12ÔΠ‰ÁnÏ
»¿ƒ« ıÓw‰
∆… « ÌÚƒ ‰Bl‰L
» ¿«∆ ;ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ el‡≈ È‰
≈¬  5
31 ‡ËBÁ
≈ ˙ÁnÓ«¿ƒƒ ıeÁ ;ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« eÏÚ» ‡ÏÂ
… ¿ ,˙BLk
≈¿  ÔÓƒ ˙ÈÊk
ƒ«¿ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ LÁ
« » ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .ÁfÏ
«∆« ÔÈeÓ‡k
ƒ ≈» 6
32 14˙B„BÚ¬ Úa‡Ó
«¿«≈ ˙Á‡a
««¿ LÁ
« » ̇L
ƒ∆ ,13˙B‡˜
»¿ ˙ÁÓe
«¿ƒ .‡a˙pL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰
≈¬  BpÓÊÏ
«¿ƒ ıeÁ ‰Bl‰
» ¿« 7
33 ÌM‰
≈ « ÈepL
ƒ .˙BÏeÒt¿  ÌM‰
≈ « ÈepLƒ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« Ô‰lL
∆»∆ ,ÁÓÏ
»»¿ B‡ ıeÁa« BlkÀ Áf‰
«∆« Ìc« ˜ÊÏ
…¿ƒ MÁÓ‰
≈ «¿« „Á‡»∆ 8
34 ˙ÁÓ
«¿ƒ ÌLÏ
≈ ¿ ‰„
»»¿ ˙ÁÓ
«¿ƒ ıÓwL
« »∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk
« ≈ ‰ÁÓa
»¿ƒ¿ ÔÂÈk
» ≈  ÁÓÏ
»»¿ B‡ ıeÁa« BÓc» ˙ˆ˜Ó»¿ƒ ˜ÊÏ
…¿ƒ LÁL
« »∆ B‡ 9
35 ÌLÏ
≈ ¿ ˙ÁÓ
«¬« B‡ ,˙ÁÓ
«¬« ÌLÏ
≈ ¿ 15˙LÁÓ
∆ ∆ ¿« B‡ ,‡ËBÁ
≈ .27ÏÒt
«» Ìc‰»« ÔÓƒ ‰Èf‰
»»« È„k≈¿ ÏÚ« LÁL
« »∆ 10
36 .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk
… ÔÎÂ
≈¿ .˙LÁÓ
∆ ∆ ¿«
‫ שנאמר )מלכיםֿב‬,‫( מפני שאכילת כלבים נקראת אכילה‬24
,‫ שתי אלו דינן כחטאת‬,‫( מנחת סוטה‬13 .‫( מנחות ב‬12 ‫( זמן אכילת שלוש‬25 .‫ ואת איזבל יאכלו הכלבים‬:(‫ י‬,‫ט‬
‫ נתינה בכלי‬,‫( קמיצה‬14 .‫כמו שמסיים רבינו בסוף ההלכה‬ .(‫ "כחצי זית" )כסף משנה‬:‫( צריך להיות‬26 .‫ביצים‬
‫ וראה‬.‫ הקטרה על המזבח )משנה שם יב‬,‫ הולכה‬,‫שרת‬ .‫ פיגול‬- ‫ ולמחר כדינו‬,‫ פסול‬- ‫ בחוץ כדינו‬,‫( כלומר‬27
,‫( פרטי דיני מרחשת ומחבת‬15 .(‫למעלה פרק יג הלכה ו‬
.‫נתבארו בפרק יג מהלכות מעשה הקרבנות‬
1   
  
  

.‫( יבאר הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם‬1
37 ,‰BÎ
» ¿ dȇL
» ≈∆ ‰LÁÓ
»» ¬« ÌÈL„˜a ≈ «¿ eÒ‡» .‚
ƒ »»¿ MÁÏ
38 BÓLÏ¿ ƒ ‡lL
… ∆ BËÁML»¿ ∆ ÁÊ «∆ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .16‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ÔÈa≈ ,ÌM‰
≈ « ÈepL
ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ eËÁLpL ƒ»¿« Ïk» .‡ 11
¬¿ƒ∆ 2ÌÈÁf‰
39 ÔÈa≈ ÔB„Êa»¿ ÔÈa≈ ,dÓLÏ»¿ ƒ ‡lL … ∆ dˆÓwL
»» ¿∆ ‰ÁÓ
»¿ƒ B‡ ‡l‡
»∆ ,ÌÈLk
ƒ≈ ¿  3eaˆƒ ˙Ba˜a¿¿»¿ ÔÈa≈ „ÈÁÈ ƒ» ˙Ba˜a
¿¿»¿ 12
40 elÙ‡
ƒ¬ .ÔÓLÏ
»¿ ƒ ˙B„BÚ¬ ‡L »¿ ÌÈÏL‰Ï
ƒ¿ «¿ iÁ
»«  ‰‚‚La
»»¿ ƒ ˙‡hÁ‰
»«« ÔÓƒ ıeÁ ; ‰BÁ4 » ÌLÏ ≈ ¿ ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« eÏÚ» ‡lL … ∆ 13
41 ˜ÊÏ
…¿ƒ iÁ»«  ÌM‰≈ « ÈepL
ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ CÈÏB‰Â
ƒ ¿ Ïa˜Â
≈ƒ¿ ËÁL«» . ÔÈÏeÒt
5 ƒ ¿  ÌM‰≈ « ÈepLƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ eOÚ ¬« ̇Lƒ∆ ,ÁÒt‰Â
«∆«¿ 14
42 ˙‡hÁ‰
»«« ÔÈ„ƒ ‰pzL
»«¿ƒ ‰Ó» ÈtÓe
≈¿ƒ .17‰BÎ
» ¿ ‰LÁÓa
»» ¬«¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ B‡ ‰ËÈÁL
» ƒ¿ ˙ÚLa «¿ ƒ Áf‰
«∆« ÌL≈ ‰pLÓ‰
∆« ¿« „Á‡Â
»∆¿ 15
43 ˙ÁÓe
«¿ƒ ‡ËBÁ ≈ ˙ÁÓ «¿ƒ ÔÈ„Â ƒ¿ ,ÌÈÁf‰
ƒ»¿« ÏkÓ»ƒ ÁÒt‰Â
«∆«¿ . e‡aL
7 ¿«≈∆ BÓk¿ , ‰˜ÈÊa
6 » ƒ¿ƒ B‡ ‰ÎÏB‰
»» ˙ÚLa«¿ ƒ B‡ ‰Ïa˜»»« 16
44 . e˙k‰
18 »« ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔiÚL
≈ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ?˙BÁn‰»¿« ÏkÓ»ƒ ˙B‡˜»¿ ÌLÏ
≈ ¿ ‰ÏBÚ
» ËÁML«» ∆ ÔB‚k¿ ?‰BÁ » ÌLÏ ≈ ¿ eÏÚ» ‡Ï… „ˆÈk
« ≈ 17
45  ˙‡hÁÏ»«¿ d˙‡ »… ËÁL«» ¿ :˙‡hÁa »«¿ ÓB‡
≈ ‡e‰ È‰ ≈¬ ̉L
≈∆ ‰ÏBÚ
» ÌeMÓƒ ‡Ï … ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« ‰˙ÏÚ»¿» ‡Ï …  ÌÈÓÏL
ƒ»¿ 18
46 »‰È˙B„BÚ
∆ ¬ ‡L »¿ ÔÎÂ≈¿ .˙‡hÁ »« ÌLÏ ≈ ¿ ‰ËÈÁL
» ƒ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ ‡È‰Ï
ƒ»¿ ÔÈiÁ
ƒ»« ‡l‡»∆ ,ÌÈÓÏL ƒ»¿ ÌeMÓƒ ‡Ï … ¿ da» ÔÈiÁ
ƒ»« 19
47 B˙B‡ ÌLÏ ≈ ¿ ‰OÚzL
∆ »≈∆  B˙‡hÁ »« ÏÚ« :Ó‡Â
«¡∆¿ .dÓLÏ
»¿ ƒ 8ÔBÚÓL¿ƒ ÌLÏ
≈ ¿ Ôe‡
≈ ¿ ˙ÏBÚ « ËÁL «» ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .Á‡
≈« ÁÊ«∆ 20
48 .‰ÈÏÚa
» ∆»¿ ÌLÏ ≈ ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆  ÂÈÏÚ »» tÎÂ
∆ƒ¿ :Ó‡Â
«¡∆¿ .‡ËÁ‰
¿ ≈« ÌÈc
ƒ»¿ ‰na
∆« .ÔBÚÓLÏ¿ƒ ¿ ‡ÏÂ… ¿ Ôe‡Ï
≈ ¿ƒ ‡Ï … ‰˙ÏÚ»¿» ‡Ï…  21
49 Ïk» ‰È‰zL
∆¿ƒ∆  Eȉχ∆… ¡ »ÈÈÏ« ÁÒt
«∆ »˙ÈOÚÂ
ƒ »¿ :ÁÒÙa
«∆¿ Ó‡Â
«¡∆¿ »» ̇ƒ Ï‡
9‰ÚË »¬ ;ÔB„Êa »¿ Áf‰
«∆« ÌL ≈ ˜ÚLk
«»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‡ƒ ¬ 22
50 ‡e‰ ÁÒt «∆ ÁÊ«∆ ÌzÓ‡Â
∆ ¿«¬« :Ó‡Â
«¡∆¿ .ÁÒt«∆ ÌLÏ
≈ ¿ B˙iOÚ
»ƒ ¬ ‰È˙B„BÚ
» ∆ ¬ Ïk» ‰OÚ » »¿ ,‡È‰ƒ ÌÈÓÏL
ƒ»¿ ‰ÏBÚ‰
» » BfL ∆ ‰n„Â
» ƒ¿ 23
51 BÓL ¿ ‰pL
»ƒ ̇ƒ ‡‰» .ÁÒt «∆ ÌLÏ≈ ¿ B˙ÁÈÊ
» ƒ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆  »ÈÈÏ« ÔÎÂ
≈¿ .‰BÁ
» ÌLÏ ≈ ¿ ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« ‰˙ÏÚ »¿»  ÌÈÓÏL ƒ»¿ ÌLÏ ≈ ¿ 24
52 :ÓB‡
≈ ‡e‰ ‡ËBÁ ≈ ˙ÁÓe«¿ƒ¿ .ÏeÒt»  ÂÈÏÚa »»¿ ÌL≈ B‡ ÌM‰
≈ « ÈepLƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ Ô‡OÚL »» ¬∆ ÁÒt‰Â «∆«¿ ˙‡hÁ‰ »«« 25
53 ˙‡˜
… »¿ ˙ÁÓ
«¿ƒ Èkƒ :Ó‡«¡∆ ‰ËBÒ» ˙ÁÓe
«¿ƒ¿ ,‡È‰ƒ ‰ÁÓ»¿ƒ .‰ȘÚ
» ƒ¬ dȇ
» ≈  ˙eÚËa »¿ ‰ȘÚL
» ƒ¬∆ .ÌÈLk ƒ≈ ¿  ˙eÚËa»¿ 26
54 .19ÔÓLÏ
»¿ ƒ Ô‰ÈOÚÓ
∆ ≈ ¬« Ïk» eȉiL¿ƒ∆  ‡È‰ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ dÓ„» » ‰vnL
»ƒ∆ B‡ d˜ÏnL»»¿∆ ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ
10 « ÔΠ≈¿ 27
˙‡hÁÂ
««¿ .ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« ‰˙ÏÚ »¿» ‡ÏÂ
… ¿ ,‰Lk
»≈ ¿  ÌM‰ ≈ « ÈepL
ƒ 28
    
.11‰ÏeÒt
» ¿  ÛBÚ‰» 29
       
         (‫ שינוי קודש )שינוי השם‬.‫( שם ד‬3 .‫( משנה זבחים ב‬2
   ‫ ששינוי‬,‫ישנו בציבור )רבינו בפירושו על המשנה שם כתב‬
‫ נפסל כבר בעבודה הראשונה "חייב‬‫ אע"פ שהקרב‬,‫כלומר‬ ,‫ כנראה חזר בו כאן‬,‫השם בקרבנות ציבור עלו לשם חובה‬
‫ עשה שלוש‬‫ ואפילו א‬,"‫ שאר העבודות לשמ‬‫להשלי‬ '‫ ראה תוספות ר‬.‫מפני שזה מנוגד לכמה מקומות בגמרא‬
‫ "חייב לזרוק במחשבה‬‫עבודות במחשבת שינוי הש‬ .‫( משנה שם‬5 .‫( לקמן מפרש‬4 .(‫ וצ"ע‬.‫עקיבא איגר שם‬
.‫ כי ישנו חיוב על כל עבודה ועבודה שתהיה לשמה‬,"‫נכונה‬ .‫ ראה הלכה ג‬,‫ דרשו דין זה מן המקרא‬:‫ובגמרא שם ז‬
‫( זה‬8 .‫( למעלה פרק יג הלכה ד‬7 .‫( משנה שם יג‬6
(‫ בחטאת )שקודמת לעולה‬‫ מה יהיה הדי‬,‫ויש לחקור בזה‬
‫ קבלה והולכה‬,‫נקרא "שינוי בעלים" ופוסל בשחיטה‬
‫ כל‬‫ אז קודמי‬‫ ג‬‫ הא‬,‫ששחטה שלא לשמה ונפסלה‬ ‫עלֿמנת לזרוק דמו לשם אחר או בחישב בשעת זריקה‬
‫ שנפסלה אפשר לאחר שאר‬‫עבודותיה לעולה או שכיו‬ ‫ אבל שחיטה קבלה והולכה לשם אחר‬,‫שזורק לשם אחר‬
‫ ולהעיר שחקירה זו שייכת רק‬.‫עבודותיה לאחרי העולה‬ ‫ ראה‬,(:‫ ופסחים ס‬.‫כשרים ועלו לשם חובה )שם ד‬
 ‫‪                ‬‬ ‫חלק‬
‫‪         ‬‬
‫‪14 30‰˙ÏÚ‬‬
‫»¿»‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,29‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿  ˙Ó≈ ÌLÏ‬‬ ‫‪»»¿ .Ë‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬ ‫לחטאת שקדמה לעולה מצד די‪ ‬נוס‪ ,‬משא"כ בקדימה‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÈÓƒ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬
‫‪»»¿ .ÌÈ˙nÏ‬‬
‫‪ƒ≈« ‰tk‬‬
‫‪»»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫המוכרחת מצד עצ‪ ‬חיוב הקרב‪ ,‬כמו קדימת העומר‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ‡Ï‬‬‫‪… ,ÏÏk‬‬
‫˜‪»¿ Ôa‬‬
‫‪»¿» iÁÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫לכבש הבא עמו‪ ,‬שתי הלח‪ ‬לשני הכבשי‪ ,‬פשוט שא‪‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪»À¿ ‡nL‬‬
‫‪31‡e‰ iÁÓ‬‬ ‫‪»∆ ,‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬
‫˜‪≈¬  ˙Ba‬‬
‫‪»¿» ‡L‬‬
‫¿»‬ ‫נפסל בשחיטה נשאר סדר ההקרבה כדינו‪ .‬ומסתבר שכ‪‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.Ú„BÈ‬‬
‫‪« ≈ BȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫הדי‪ ‬בקדימת החטאת לעולה‪ ,‬ויש לעיי‪ ‬בדבר‪.‬‬
‫‪ (29‬שם ט‪ (30 :‬כמו בהלכה ד' וח'‪ (31 .‬מימרא של‬ ‫עניי‪ ‬הקרבנות ישנו ג‪ ‬בנפש האד‪ ,‬וההוראה מהלכה זו‬
‫רבא שם "שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה"‪,‬‬ ‫היא שג‪ ‬א‪ ‬פרט מסויי‪ ‬היה שלא כדבעי‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫וחטאת מכפרת קצת )בלשון הגמרא‪ :‬מקופיא( על עשה‪.‬‬ ‫שנכשל בכמה וכמה ענייני‪ ‬עד שרוב העבודות נעשו שלא‬
‫ומובן שגם רבינו מתכוון לעשה‪ .‬ואעפ"כ כששחטה על מי‬ ‫כדבעי‪ ,‬מכל־מקו‪ ‬העניי‪ ‬שבא אחר־כ‪  ‬חייב להיות‬
‫שמחוייב עולה‪ ,‬כשרה )ראה הלכה הקודמת(‪ ,‬מפני שהעולה‬
‫"במחשבה נכונה"‪.‬‬
‫שהפריש תכפר על כל מצוותֿעשה שעבר‪.‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪dÓc‬‬
‫‪» » ˜ÊÏ‬‬
‫‪…¿ƒ ‰ËÈÁM‰‬‬
‫‪» ƒ¿ « ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ MÁÂ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ dÓLÏ‬‬ ‫‪»»¿ .È‬‬
‫‪»¿ ƒ dËÁL‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈMÁnL‬‬
‫‪ƒ¿ «¿∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ .‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  dÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪ (17‬מימרא‬ ‫‪ (16‬לקמן פרק יח הלכה א‪ ,‬ראה שם הערות‪.‬‬
‫‪ (19‬שם ז‪.‬‬ ‫של רבא שם ז‪ (18 :‬הזהיר עליהם ביותר‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁL‬‬
‫‪« »∆ ‰LÁn‰‬‬
‫‪»» ¬«« ˙‡ÊÂ‬‬‫‪…¿ ,‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ‰„BÚÓ‬‬
‫≈¬ »‬ ‫ומנחות ד‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ dLÁ‬‬
‫‪»» ¬ el‡k‬‬
‫‪ƒ¿  ‰ËÈÁM‰‬‬
‫« ¿‪» ƒ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.32‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫‪dËÁML‬‬
‫‡‪»»¿ ∆ ÔB‚k¿ ,Á‬‬
‫‪≈« ÁÊ‬‬
‫‪«∆ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ ˙‡hÁ‬‬ ‫„‪»« .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌLÏ‬‬ ‫‡‪≈ ¿ B‡ ÌL‬‬
‫‪» » ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ B‡ ‰ÏBÚ‬‬‫‪» ÌLÏ‬‬‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (32‬מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש שם ט‪ :‬והלכה כר' יוחנן‪.‬‬
‫ודין זה נאמר בעלֿמנת לזרוק בלבד‪ ,‬אבל עלֿמנת לקבל‬
‫‪ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬
‫‡‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬

‫או עלֿמנת להוליך – כשר‪ ,‬שהרי דין זה למדנו מפיגול או‬ ‫‪.21ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,20‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ BÊ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪4‬‬
‫משינוי בעלים‪ ,‬ובשניהם רק מחשבת זריקה או מחשבת‬ ‫‪ (21‬כפירושו של אביי שם‪.‬‬ ‫‪ (20‬זבחים מו‪:‬‬
‫הקטרה פוסלות )ראה מל"מ(‪.‬‬
‫‪ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈL„w‰L‬‬‫‪ƒ »√«∆ ,e„ÓÏ‬‬ ‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬‫‪ƒƒ .‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰pML‬‬
‫‪»ƒ ∆ ÔÈa≈ ,ÌM‰‬‬
‫‪≈ « ÈepL‬‬
‫‪ƒ ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ BËÁML‬‬ ‫‪«∆« .‡È‬‬
‫‪»¿ ∆ ÁÒt‰‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫»‬
‫˜„‪22ÌÈL‬‬‫»‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫«‬
‫‪ÔÈÏlÁÓ‬‬ ‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬‫‪À‬‬
‫‪ÔÈlÁ‰‬‬‫«‬ ‫≈‬‫¿‬
‫‪ÔȇÂ‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫»‬
‫˜„‪,ÌÈL‬‬‫»‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ e‰pML‬‬
‫‡‪»ƒ ∆ ÔÈa≈ 33Á‬‬
‫‪≈« ÁÊ‬‬
‫‪«∆ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ BÓL‬‬‫¿‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .'‰Ï« ‡e‰ ÁÒt‬‬‫‪«∆ ÁÊ‬‬‫‪«∆ ÌzÓ‡Â‬‬
‫‪∆ ¿«¬« :Ó‡pL‬‬
‫‪ (22‬שם למדו זה מהכתוב‪ .‬ורבינו סובר שהדין הוא הלכה »‪«¡∆∆ ;34ÏeÒt‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÌBÈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ BËÁML‬‬
‫‡‪»¿ ∆ ?ÌÈeÓ‬‬ ‫למה מסיני‪ ,‬והסמיכוהו על הכתוב‪ .‬ראה הקדמת רבינו ¿»‪ƒ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈepL‬‬
‫‪ƒ ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ 35˙ÈÁLa‬‬
‫‪ƒ¬« ¿ BËÁL‬‬
‫‡‪»¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .ÔÒÈa‬‬
‫‪» ƒ¿ OÚ‬‬
‫»»‬ ‫לפירושו על המשנה חלק א מחלקי הדינים‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰LÁÓa‬‬
‫‪»» ¬«¿ BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BËÁL‬‬‫‡‪»¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .ÏeÒt»  ÌM‰‬‬
‫‡‪≈ « ˙ÏÈÎ‬‬
‫‪« ƒ¬ ÏÚ« ‰‡aL‬‬‫‡‪»»∆ ÔB‚k¿ ,Á‬‬‫‪≈« ‡ËÁ‬‬‫‪¿≈ ÌLÏ‬‬ ‫‪»»¿ .Â‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰OÚ‬‬
‫‪» ¬«  ÂÈÏÚa‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪»»¿ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ;Lk‬‬
‫‪≈ »  BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪.23‰ÏeÒt‬‬
‫‡‪» ¿  Ìc» ˙ÏÈÎ‬‬
‫‪« ƒ¬ ÏÚ« dËÁLe‬‬
‫‪»»¿ ÏÁ‬‬ ‫≈∆‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.ÏeÒÙe‬‬‫‪» BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ 37ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÓk‬‬
‫¿‪ƒ‬‬
‫‪ (23‬כרב אחא בריה דרבא‪ ,‬שם ט‪:‬‬
‫‪ (33‬שם יג‪ (34 :‬לא מצאתי מקור לדין זה‪ .‬ואדרבה‪,‬‬
‫המשנה כוללת חטאת ופסח יחד‪ ,‬ומשמע שדינם שווה‪.‬‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,˙‡hÁ‬‬
‫‪»« iÁÓ‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬‫‡‪∆ Á‬‬
‫‡„‪≈« Ì‬‬
‫‪»» ÌLÏ‬‬ ‫‪»»¿ .Ê‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬ ‫‪9‬‬
‫ובחטאת פסק רבינו עצמו )למעלה הלכה ד( לשם חולין‬ ‫‪.25‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬
‫˜‪≈¬  24‰Úe‬‬
‫‪» ¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ˙‡hÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪10‬‬
‫כשרה )בכסףֿמשנה מנמק דין זה מפני שנאמר בו "לה'"‪,‬‬ ‫‪ (24‬כגון אם נכנס טמא למקדש שמביא קרבן עולה ויורד‪.‬‬
‫משמע שצריך לזבוח לשם ה' ולא לשם חולין(‪ (35 .‬פסק‬ ‫היינו‪ ,‬עשיר ‪ -‬מביא בהמה‪ .‬ועני ‪ -‬שני עופות‪ ,‬ועני מדוכא‬
‫כבןֿבתירה שם יא‪ :‬נגד דעת ר' יהושע‪ ,‬מפני שבגמרא יש‬ ‫– סולת‪ (25 .‬בעיא של רבא שם שלא נפשטה‪.‬‬
‫‪ (36‬שלא בזמנו‪.‬‬ ‫שקלאֿוטריא בדברי בן בתירה‪.‬‬
‫‪ (37‬נקט לשון הגמרא )פסחים סא‪ .(.‬והפירוש‪ ,‬כשחט שלא‬ ‫‪ ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» iÁÓ‬‬‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬‫‡‪∆ „Á‬‬
‫‪»∆ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁL‬‬
‫‡‪»»¿ ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .Á 11‬‬
‫לשם בעלים )ראה למעלה הלכה א הערה ז(‪.‬‬ ‫‪ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» tÎÂ‬‬
‫‪∆ƒ¿ . ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ƒ»¿« ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ , ‰Lk‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪»≈ ¿ BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬ 12‬‬
‫‪32‬‬ ‫˜„‪˙BˆÁ¬ Ì‬‬
‫‪∆… OÚ‬‬
‫‪» » ‰Úa‡a‬‬
‫‪»»¿«¿ BÓLÏ‬‬‫‪¿ ƒ BËÁML‬‬ ‫‪«∆ .È‬‬
‫‪»¿ ∆ ÁÒt‬‬ ‫‪.28B˙BÓk¿ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« iÁÓ‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬‫‪∆ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪BËÁLe‬‬
‫‪»¿ 39B˙L‬‬‫‪»¿ ‰Ú‬‬
‫‪»¿» .38BpÓÊ‬‬
‫‪«¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÏeÒt» ‬‬ ‫‪ (26‬מימרא של רבא שם ג‪ :‬ויש גורסים "רב"‪ (27 .‬רבינו‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÈÁÊ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‡L‬‬
‫‪»¿ ËÁBM‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,ÁÒt‬‬
‫‪«∆ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫מדמה זה לדין לשם חולין שבהלכה ד‪ .‬דעת רבינו‪ ,‬שכל‬
‫‪35‬‬ ‫‪,40ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ el‡≈ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  ˙BˆÁ¬ Á‬‬
‫‪«« ÔËÁL‬‬
‫‡‪»»¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÁÒt‬‬
‫∆«‬ ‫אלו המחשבות שיש בהן שינוי מהששה דברים שנשנו‬
‫‪36‬‬ ‫‪.‰BÁ‬‬
‫‪» ÌLÏ‬‬ ‫‪≈ ¿ ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« eÏÚ» ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫במשנה שם‪ ,‬אפילו אלו שאינן פוסלות את החטאת‪ ,‬לא‬
‫עלתה לשם חובה‪ .‬וכן יש לדייק מדברי אביי שם‪.‬‬
‫‪ (39‬ופסולה לקרבן‬ ‫‪ (38‬ר' יוחנן שם יב‪ .‬בדעת בןֿבתירה‪.‬‬ ‫‪ (28‬פירוש‪ ,‬שינוי בעלים למדנו מהכתוב "וכפר עליו" ולא‬
‫פסח‪ (40 .‬כר' יהושע שם יא‪.‬‬ ‫על חבירו‪ .‬ומשמעות חבירו‪ ,‬שהוא מחוייב חטאת כמותו‪,‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪;ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿»  ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ dËÁML‬‬ ‫‪» .‚È‬‬
‫‪»»¿ ∆ 41‰„Bz‬‬ ‫אבל אם שחט לשם אדם שאינו מחוייב חטאת ‪ -‬לא נפסלה‪.‬‬
 ‫‪                 ‬טלק‬
‫‪         ‬‬
‫דומה לאשם מצורע בהלכה הקודמת‪ ,‬מפני שכבש זה הוא‬ ‫‪.ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« eÏÚ» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰„Bz‬‬
‫‪» ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ ÔËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ ÌÈÓÏLe‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫עולה‪ ,‬ועולה באה נדבה ומנחתה עשרון אחד‪ ,‬פסק כרבא‬ ‫‪e‡˜‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÌÈÓÏLe‬‬
‫‪ƒ»¿ , ÌÈÓÏL‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ»¿ ˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰„Bz‰L‬‬
‫‪» «∆ ÈÙÏ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שם פט‪) :‬ראה תוספות שם ד"ה שאם‪ ,‬שגרסו "רבא"( נגד‬ ‫‪.‰„Bz‬‬
‫»‬ ‫‪3‬‬
‫אביי‪ (57 .‬אע"פ שהבעירו בבוקר מערכת עצים על‬
‫המזבח‪ ,‬מביאים ביחד עם קרבן התמיד שני גזרי עצים‪,‬‬ ‫‪ (41‬זבחים ד‪ (42 .‬שנאמר )ויקרא ז‪ ,‬טו(‪" :‬זבח תודת‬
‫ומוסיפים אותם על המערכה )פ"ב מהלכות תמידין ומוספין‬ ‫שלמיו"‪ ,‬משמע שהתודה היא שלמים‪ ,‬שם‪.‬‬
‫ה"ב(‪.‬‬ ‫‪ÏÏk‬‬
‫˜‪»¿ Ôa‬‬
‫‪»¿» iÁÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÓƒ ÏÚ« dËÁML‬‬ ‫‪» .„È‬‬
‫‪»»¿ ∆ ‰ÏBÚ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪B‡ ,ÔÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ 58˙ˆÚ‬‬ ‫‪∆∆¬ ÈOk‬‬ ‫‪≈¿ .ËÈ‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ÈL‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ dËÁL‬‬‫‪»»¿ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰˙ÏÚ‬‬‫‪»¿» ‡Ï‬‬‫‪… ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪≈»ƒ Ìc‰‬‬
‫‪59˜fÈ‬‬ ‫‪»«  ÔpÓÊ‬‬
‫‪»«¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÔÈa≈ ÔpÓÊ‬‬
‫‪»«¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈa≈ ÔËÁML‬‬
‫∆ ¿»»‬ ‫‪iÁÓ‬‬
‫‪»À¿ Bȇ≈ BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ dËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ ‰fL‬‬‫‪∆∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .‰ÈÏÚa‬‬
‫¿»∆ »‬ ‫‪6‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ eavÏ‬‬
‫‪ƒ« eÏÚ» ‡l‬‬‫‪…L‬‬‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,60Ï·È‬‬
‫‪≈»≈ Oa‰Â‬‬
‫¿«» »‬ ‫‪‰tk‬‬
‫‪»»« iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇƒ ,BÈÚa‬‬
‫¿‪»¿ƒ¿ ÌeÏk‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ ˜Ê‬‬‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,61˜ÊÈ‬‬
‫‪…¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ˙aL‬‬‫‪»« ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .‰BÁ‬‬
‫»‬ ‫‪ÌÏBÚÓ‬‬
‫‪» ≈ Ú‬‬ ‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ χOÈa‬‬
‫‡„‪≈ »¿ƒ¿ Ì‬‬‫‪»» EÏ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;ÌÈÓMÏ‬‬
‫« »«‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.ÚÏ‬‬
‫‡‪∆∆» ÔÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ≈ È˘‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ‰ˆ‰‬‬
‫‪» ¿À‬‬ ‫‪.43‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫«‪«¿ƒ ÏÚ‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ (58‬שלמי ציבור שמקריבים בחג השבועות‪ (59 .‬ברייתא‬ ‫‪ (43‬ראה הלכה ט‪ ,‬הערה ל‪.‬‬
‫שם מח‪ (60 .‬רבינו לא גילה דעתו אם מותר לאכול את‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ d‡OÚL‬‬
‫‪»» ¬∆ ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ Á‡Ï‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪««¿ ‰‡a‰‬‬ ‫‪» .ÂË 10‬‬
‫‪»»« ‰ÏBÚ‬‬
‫הבשר ביום‪ ,‬ואע"פ שלא הקטירו עדיין את האימורים‪,‬‬
‫שהרי אסור להקטירם ביוםֿטוב ככל קרבנות נדבה )ראה‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,46‰BÁ‬‬
‫‪» ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ 45ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿»  ‰ÈÏÚa‬‬
‫‪» ∆»¿ 11‬‬
‫פרק א מהלכות חגיגה הלכה ח‪ .‬ובתוספות ביצה כ‪ :‬ד"ה‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÌÈÏÚa‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫מאי‪ ,‬מצדדים להתיר אכילתם ביום‪ ,‬מפני שאסור להקטיר‬ ‫‪ (44‬שמתו בעליה והיורשים מקריבים אותה‪ (45 .‬שם ז‪:‬‬
‫האימורים הרי זה כאילו נאבדו שמותר לאכול את הבשר‪.‬‬ ‫‪ (46‬ואין היורש מחוייב להביא אחרת‪ ,‬אפילו כשהמוריש‬
‫וראה תוספות נזיר כח‪ :‬ד"ה כבשי‪ ,‬וצל"ח ביצה שם‬ ‫אמר "הרי עלי עולה"‪.‬‬
‫שהאריך בזה(‪ (61 .‬חכמים לא גזרו על שבות זריקה‬
‫ביוםֿטוב‪ ,‬אבל בשבת גזרו על שבות זו‪.‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪…  ÌÈÏÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ 47˙ˆÚ‬‬
‫‪∆∆¬ ÈOk‬‬ ‫‪≈¿ .ÊË 13‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ÈL‬‬
‫‡‪ÌÈÏÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ‰nc‬‬
‫‪» ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ‰BÁ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪» ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ eavÏ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ƒ« eÏÚ» 14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÏÚ« Û‡« ,ÔÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ 62ÈÊ‬‬
‫‪ƒ» ÈÓÏL‬‬
‫‪≈¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Î‬‬ ‫‪‰ȘÚ‬‬
‫‪» ƒ¬ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,Ô‰Ï‬‬
‫‡‪∆» eÏÚ»  ÌÈÏÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ ÔËÁLe‬‬
‫‪»»¿ 15‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌBÈÏ¿ 63ÔÈÏ·‬‬
‫‪ƒ»¡∆ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« eÏÚ» ‡lL‬‬‫‪… ∆ Ètƒ‬‬ ‫‪. ˙eÚËa‬‬
‫‪50‬‬ ‫¿»‬ ‫‪16‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌL‡Â‬‬
‫‪« ¬« ÈÊ‬‬
‫‡‪ƒ» ÌL‬‬
‫‪« ¬ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÁÏ‬‬
‫‪∆∆ ÔÈeÚË‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,64‰ÏÈÏÂ‬‬
‫»«¿»‬
‫‪35‬‬ ‫‪eÏÚ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔËÁML‬‬
‫‪»»¿ ∆ ÚˆÓ‬‬
‫‪ (47‬מנחות מט‪ (48 .‬בגמרא שם‪" :‬בעלים"‪ ,‬והכוונה ¿ …»‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÌÈÏ·‬‬
‫‪ƒ»¡∆ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫לציבור‪ ,‬שהם בעליהם של כל הקרבנות הציבור‪ (49 .‬כדין‬
‫כל זבח שנשחט במחשבה בלתי נכונה‪ .‬וחייבים להביא שני‬
‫‪ (62‬נזיר כד‪" :‬תני לוי‪ ,‬שאר שלמי נזיר ששחטן שלא‬ ‫כבשים אחרים‪ (50 .‬ראה הלכה א‪.‬‬
‫כמצוותן‪ ,‬כשרין ולא עלו לבעלים לשם חובה ונאכלין ליום‬
‫אחד‪ ,‬ואינן טעונין לא לחם ולא זרוע"‪ .‬ומפרש רבינו "שלא‬
‫‪Ô˙‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ B‡ ,BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BËÁML‬‬
‫‪»¿ ∆ 51ÚˆÓ‬‬ ‫‪« ¬ .ÊÈ 17‬‬
‫‡‪»… ¿ ÌL‬‬
‫כמצוותן" שלא לשמם )רש"י שם פירש אחרת‪ ,‬ובמנחות‬ ‫‪˜È‬‬
‫‪«¿ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ; ÌÈÎÒ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÔeÚË»  ˙BB‰a¿ Èab‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪≈« ÏÚ« BÓcÓ‬‬
‫‪»ƒ 18‬‬
‫מח‪ :‬הביא שני הפירושים(‪ (63 .‬מנחות מח‪ .‬תני לוי‪ .‬אע"ג‬ ‫‪ÌL‡‰‬‬
‫‪» »» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,54‰„‬‬
‫‪»»¿ È˜Ók‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ  ÌÈÎÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ 19‬‬
‫שלדעת רב )שם ד‪ (:‬פסולים‪ ,‬פסק כלוי‪ ,‬מפני שדעת רב‬ ‫‪.‰„‬‬
‫»‪»»¿ ‡a‬‬ ‫‪20‬‬
‫הופרכה )שם ה(‪ (64 .‬כדין שלמי נזיר ולא כשלמים‬
‫‪ (51‬שם ה‪ .‬ברייתא‪ (52 .‬מצורע שנתרפא מביא אשם‪,‬‬
‫אחרים‪ ,‬שנאכלים לשני ימים ולילה שביניהם‪.‬‬
‫והכהן נותן מדמו על בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫הימנית‪ .‬ובשני המקרים הללו לא נפסל הקרבן‪ ,‬אבל לא יצא‬
‫‪ (1‬יבאר אם עירב עם מחשבת זמן מחשבה אחרת‪ ,‬וחישב‬ ‫ידיֿחובתו וצריך להביא אשם אחר‪ (53 .‬ככל אשם‬
‫על הדמים הניתנים למטה למעלה או איפכא‪.‬‬ ‫מצורע‪ (54 .‬כלומר‪ ,‬כמקריב אשם נדבה‪ ,‬ואין אשם טעון‬
‫נסכים אלא אשם מצורע בלבד‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙B„BÚ‰‬‬
‫‪¬» Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ˙Á‡a‬‬
‫‪««¿ MÁÓ‰L‬‬
‫‪≈ «¿«∆ ,2e‡a‬‬ ‫‡‪»¿ .‬‬
‫‪¿«≈ k‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ïebtƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏeÒt» Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»«  ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ˙LÁÓ‬‬
‫«¬ ∆∆‬ ‫‪ BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BËÁML‬‬
‫‪»¿ ∆ 55ÓÚ‰‬‬
‫‪∆… » ÌÚƒ ‡a‰‬‬
‫‪»« Ok‬‬‫‪∆∆ .ÁÈ 21‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .Ïebtƒ Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»«  ÔÓf‰‬‬‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« MÁ‬‬‫‪≈ƒ‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÌÈBOÚ‬‬
‫‪ƒ ¿ ∆ ÈL‬‬
‫‪≈¿ BlL‬‬‫‪∆ ÌÈÎÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙ÁÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÈÈ‬‬‫‪ƒ» ‡Ï‬‬
‫‪… 22‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰LÁÓ‬‬
‫‪»» ¬« ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ÌÚƒ Ú‬‬ ‫‪≈≈ ‡lLa‬‬
‫‡‪… ∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰ÏÚ‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;56˙B„p‰‬‬
‫‪»¿« ‡Lk‬‬
‫‡‪»¿ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ÔBOÚ‬‬
‫‪» ƒ 23‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« B‡ ,ÌB˜Ó» ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« Ú‬‬‫‡‪≈≈ 3̇ƒ Ï‬‬‫‡‪»¬ ;˙Á‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪‰ÏÚÈ‬‬
‫‪∆¬« ‡Ï‬‬‫‪…  BÓLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ BËÁML‬‬
‫‪»¿ ∆ „ÈÓz‬‬
‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .B˙BÁ‬‬
‫‪» 24‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ÌÚƒ , ˙‡hÁe‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪»«¿ ÁÒÙa‬‬ ‫‪«∆¿ ÌM‰‬‬‫‪≈ « ÈepL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÌÈ„ÈÓz‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ÌȈÚ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‚‪ƒ≈ ÈÊ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈¿ BnÚƒ 25‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪CÈÏB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ËÁL‬‬
‫‪«» ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .Ïebtƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏeÒt» Ôaw‰‬‬
‫«»¿»‬ ‫‪.˙B„p‰‬‬
‫‪»¿« ÏÎk‬‬
‫‪»¿ ‡e‰ È‰‬‬
‫‡‪≈¬ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,„ÈÓz‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙BÁÏ‬‬
‫‪« ¿ ‰ÏÚ‬‬‫‪»» 26‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« 5el‡≈ ˙B„BÚ¬ Úa‡a‬‬
‫‪«¿«¿ BzLÁÓe‬‬
‫‪¿« ¬« ,˜ÊÂ‬‬‫¿»«‬ ‫‪ (55‬בששה עשר בניסן‪ ,‬כל נסכי כבש עשרון אחד הוא‪ ,‬חוץ‬
‫‪45‬‬ ‫‪ÔzÚa‡Ó‬‬
‫‪»¿«¿«≈ ˙Á‡a‬‬‫‪««¿ BzLÁÓ‬‬
‫‪¿« ¬« ‰˙ȉL‬‬‫‪»¿»∆ B‡ ,ÔÓf‰‬‬ ‫«¿«‬ ‫ממנחת העומר‪ ,‬שהיא טעונה שני עשרונים‪ (56 .‬ואין זה‬
                  ‫מק‬
         
ƒ«¿
29 16˙ÈÊk ÏÚ« LÁÂ
« »¿ ÊÁÂ
«»¿ ,ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁ
ƒ¬ BzLÁÓ
¿« ¬« ‰˙ȉ
»¿» ˙B„BÚ‰ ¬» ‡Le
»¿ ƒ ÔÓf‰«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« 1
30 È‰
≈¬  ÌB˜n‰
»« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ BȈÁÂ
¿∆¿ ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ BȈÁ
¿∆ ‡La
»¿ ƒ ÏÏk»¿ ‰LÁÓ
»» ¬« ÌL » ‰˙ȉ
»¿» ‡Ï … B‡ ‰BÎ» ¿ 2
31 .Ïebtƒ ‰Ê∆ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ËÁL «» ̇ƒ Ï‡ »¬ .Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰≈¬  ˙B„BÚ‰¬» 3
‫ כרבא האומר‬.‫ א‬,‫( שם לא‬15 .‫( ראה ההלכה הסמוכה‬14
B‡ ,ÌB˜n‰
»« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˜Ê «» B‡ CÈÏB‰
ƒ B‡ Ïa˜Â ≈ƒ¿ ÔÓf‰
«¿« 4
‫ אע"פ שמחשבת המקום‬,‫ כלומר‬."‫˜ "ויקץ כישן הפיגול‬Ê «» B‡ CÈÏB‰
ƒ B‡ Ïa˜Â ≈ƒ¿ ÌB˜n‰ »« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ËÁML
«» ∆ 5
.‫הפסיקה בין שתי מחשבות הזמן – הן מצטרפות לפגל‬ ÏeÒt» ‡l‡
»∆ ,Ïebt
ƒ Bȇ≈ ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ 6
.‫( הדין הקודם מדבר כשיחשב על כל חצי זית בפני עצמו‬16 ÈepL ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔËÁML
»»¿ ∆ ˙‡hÁ‰Â »««¿ ÁÒt‰«∆« ÔÎÂ
≈¿ .„Ïa
«¿ƒ 7
‫ שאפילו אם כלל בדיבור אחד את‬,‫ וכאן משמיענו רבותא‬B‡ ,ÔÓf‰ «¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˜Ê «»¿ CÈÏB‰Â
ƒ ¿ Ïa˜Â ≈ƒ¿ ÌM‰
6 ≈« 8
‫ מצטרף כחצי הזית של הזמן עם‬,‫˜ מחשבת הזמן והמקום‬Ê «» B‡ CÈÏB‰
ƒ B‡ Ïa˜Â ≈ƒ¿ ÔÓf‰«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔËÁML
»»¿ ∆ 9
‫ מימרא של רב‬,‫ כחצי זית של הזמן הראשון והקרבן נתפגל‬.ÏeÒt » ‡l‡
»∆ ,Ïebtƒ ‰Ê∆ Ôȇ≈  ÌM‰ ≈ « ÈepLƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ 10
.‫ שם‬,‫‡ אשי‬l‡
»∆ Ïebtƒ ÌL ≈ Ôȇ≈ . ˙BÁne
8 »¿« ˙BÙBÚa¿ ÔÈc‰
7 ƒ« ‡e‰Â¿ 11
32 Ì˙B‡
» ÔzÏ ≈ƒ ‰hÓÏ»«¿ ÔÈzp‰
ƒ»ƒ« ÌÈÓc‰
ƒ »« ÏÚ« LÁ « » .‰ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« dnÚ»ƒ Ú
≈≈ ‡ÏÂ
… ¿ ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÏÒÙpL
«¿ƒ∆ Ôa˜
»¿» 12
33 ,‰hÓÏ
»«¿ Ìz˙Ï»ƒ¿ ‰ÏÚÓÏ»¿«¿ ÔÈzp‰
ƒ»ƒ« ÏÚ« B‡ ,‰ÏÚÓÏ »¿«¿ dnÚ
»ƒ Ú≈≈ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÛBqa« ‡Ï … ¿ ‰lÁza
»ƒ¿« ‡Ï … ÌB˜n‰ »« 13
34 BÓk¿ ÔÈÏÒBt
ƒ¿ ÔȇL
» ≈∆ el‡≈ ˙BLÁÓa » ¬«¿ ‡ˆBiÎÂ≈ «¿ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÔÈÏÒÙpL
ƒ»¿ƒ∆ ˙Bawa»¿»« ÌM‰ ≈ « ÈepL
ƒ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« 14
35 ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« 18Ô‰nÚ
∆»ƒ Ú«≈¿ ,17e‡aL
¿«≈∆ .9ÌM‰
≈ « ÈepLƒ 15
36  dcÏ
20 »«¿ ÌB˜n‰
»« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« Ô‰nÚ
∆»ƒ LÁ « » ̇Â
ƒ¿ . Ïebtƒ ‫ פירוש המונחים הנזכרים‬,‫ ראה שם‬.‫( למעלה פי"ג ה"א‬2
19
37 .Ïebtƒ BȇÂ
≈¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰
≈¬ ‫( ששינוי השם פסול‬4 .‫ ב‬,‫ זבחים כט‬,‫( משנה‬3 .‫כאן‬
‫ בעבודה אחרת חישב‬,‫( פירוש‬18 .‫( למעלה פי"ג ה"ח‬17 ,‫( משנה‬8 .‫ ב‬,‫( שם סד‬7 .‫( שם‬6 .‫( בכולן‬5 .‫בהם‬
‫ בלי‬,‫( פירוש‬20 .‫ ברייתא‬- ‫ א‬,‫( שם כז‬19 .‫מחשבת זמן‬ ‫( אבל בקדשים ששינוי השם אינו פוסל‬9 .‫ א‬,‫מנחות יב‬
‫ בדוחק אפשר‬.‫ קשה להבין מה בא להשמיענו‬.‫מחשבת הזמן‬ ‫ ואע"פ‬,‫ אין מחשבת שינוי השם מוציאה מידי פיגול‬,‫בהם‬
‫ שמחשבות בלתי נכונות אלו‬,‫ שלא תטעה לחשוב‬,‫לפרש‬ .‫ ראה למעלה פט"ו ה"א‬.‫שאינם עולים לשם חובה‬
‫ אבל מוציאות מידי‬,‫אמנם אינן מוציאות מידי פיגול החמור‬ Ï·Ï
… ¡∆ ÌlÎa
»À¿ B‡ ˙B„BÚ‰¬» Úa‡Ó
«¿«≈ ˙Á‡a ≈ «¿« . 16
««¿ MÁÓ‰
."‫ ורצוי למחוק את המילה "לבדה‬.‫פסול הקל‬ B‡ ,ÁÓÏ
»»¿ ˙ÈÊÎe
ƒ«¿ ıeÁa« ‰ÏÈ·Ï
» ƒ¬« Èe‡‰
»» cÓ
»»ƒ ˙ÈÊk
ƒ«¿ 17
38 ,‰hÓÏ
»«¿ ÁÓÏ
»»¿ Bz˙Ï ƒ¿ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ Ôzp‰
»ƒ« Ìc‰ « » .Â
»« ÏÚ« 21LÁ ıeÁa« ˙Èʃ« ȈÁk
ƒ¬« B‡ ,10ıeÁa« ˙ÈÊÎeƒ«¿ ÁÓÏ
»»¿ ˙ÈÊk
ƒ«¿ 18
39 B‡ ,‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ÁÓÏ»»¿ Bz˙Ï ƒ¿ ‰hÓÏ
»«¿ Ôzp‰
»ƒ« Ìc‰ »« ÏÚ« B‡ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁÎÂ
ƒ¬«¿ ÁÓÏ»»¿ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁk
ƒ¬« B‡ ,ÁÓÏ
»»¿ ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁÎÂ
ƒ¬«¿ 19
40 ÁÓÏ
»»¿ Bz˙Ï ƒ¿ ÏÎȉa
» ≈« ÌÈÙa
ƒ¿ƒ Ôzp‰
»ƒ« Ìc‰»« ÏÚ« LÁL
« »∆ Ú
≈≈ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ . Ïebtƒ BȇÂ
11 ≈¿ ÏeÒt» Ôaw‰
»¿»« È‰
≈¬  ıeÁa« 20
41 ÁaÊna
«≈¿ƒ« Ôzp‰»ƒ« Ìc‰ »« ÏÚ« LÁL
« »∆ B‡ ,ÔBˆÈÁ‰ ƒ« ÁaÊna
«≈¿ƒ« .13Ïebtƒ BȇÂ
≈¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰
≈¬  12‰˘‰a
»» ¿«« ‰LÁn‰
»» ¬«« 21
42 Û‡« .Ïebtƒ Bȇ≈  ÏÎȉa
» ≈« ÌÈÙa
ƒ¿ƒ ÁÓÏ
»»¿ Bz˙Ï ƒ¿ ÔBˆÈÁ‰
ƒ« ,‫ בין אם הקדים מחשבת הזמן למחשבת המקום‬,‫( כלומר‬10
43 ÌB˜Ó¿ ‰pLÂ
»ƒ ¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÔÓf‰«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« LÁL« »∆ Ètƒ ÏÚ« ‫ בניגוד לדעת‬,‫ ב – כחכמים‬,‫( זבחים כט‬11 .‫ובין להיפך‬
44 .Ïebtƒ BȇÂ
≈¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰
≈¬  BzLÁÓa
¿« ¬«¿ Ìc‰ »« ˙È˙
« ƒ¿ ‫רבי יהודה האומר שאם קדמה מחשבת הזמן למחשבת‬
45 ‡lL
… ∆ ÔzpL
«ƒ∆ Ìc‰L»«∆ ,22el‡≈ ˙BÎωa
»¬« e‡aL
¿«≈∆ Á‡Óe
««≈ ‫( שחט עלֿמנת להקטיר כזית‬12 .‫המקום – הרי זה פיגול‬
46 ‰Ê∆ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï… ‰nÏ »» ,BÓB˜Óa¿ƒ Ôz
«ƒ el‡kƒ¿  BÓB˜Ó ¿ƒ .‫חוץ לזמנו וכזית חוץ למקומו או הקדים מחשבת המקום‬
47 BÓB˜Óa¿ƒ ‡lL
… ∆ Ìc‰ »« ÔzÏ
≈ƒ LÁL
« »∆ BÊ ‰LÁÓa
»» ¬«¿ Ïebtƒ ‫ )רבינו לא פירש‬.‫( שדין אכילת מזבח כדין אכילת אדם‬13
48 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BÓB˜Óa¿ƒ ‡lL
… ∆ Ôzp‰
»ƒ« Ìc‰L
»«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ?ÁÓÏ
»»¿ ‫מה הדין אם חישב לאכול כזית חוץ לזמנו ולהקטיר כזית‬
‫ אפשר לצדד ולומר שמפני ששנינו "שאין‬.‫חוץ למקומו‬
49 BÓk¿ ,‰ÏÈ·a
» ƒ¬« Oa‰ » »« ÈzÓ
ƒ« Bȇ≈ ,Lk ≈ » Áf‰L
«∆«∆ ‫אכילה והקטרה מצטרפים" )ראה למעלה פי"ד ה"י( אין‬
50 Oa‰
» »« ˙zÓ∆∆« dȇL» ≈∆ 24‰˜ÈÊ
» ƒ¿ Ïλ¿ ;23e‡aL
¿«≈∆ ‫ ולפיכך‬,‫מחשבת ההקטרה פוגמת כלל במחשבת האכילה‬
51 .Ïbt
≈ƒ ‡Ï…  BpÓÊÏ«¿ƒ ıeÁ dzÏ»¿ƒ LÁ« » ̇ƒ ,‰ÏÈ·a
» ƒ¬« ‫ בתוספתא זבחים פ"ב ה"ב נאמר בפירוש לפי‬.‫הקרבן פיגול‬
52  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« ‰Ê∆ ÁÊa«∆¿ LÁÂ
« »¿ ÊÁ
«» ̇ƒ ,25CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .(‫גירסת הגר"א שאינו פיגול‬
53 .Ïebtƒ BȇÂ
≈¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰
≈¬ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˙Èʃ« ȈÁk
ƒ¬« È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ B‡ Ï·Ï
… ¡∆ MÁ≈ ƒ .‚ 22
‫ מפני שכאן‬,‫ אין זה דומה לדין שבהלכה הקודמת‬.‫( שם‬21  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˙ÈÊk
ƒ«¿ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ B‡ Ï·ÏÂ
… ¡∆¿ ÌB˜n‰ »« 23
‫ ולכן‬,‫מחשבת הזמן עצמה מעורבת עם מחשבת פסול אחרת‬ Á‡L
≈ƒ∆ ÔÈa≈ ˙ÈÊk
ƒ«¿ ˙LÁÓ
∆∆ ¬« ÌÈc˜‰L
ƒ¿ƒ∆ ÔÈa≈ .Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰
≈¬ 24
‫( פ"ב‬22 .(‫אינה מפלגת אלא פוסלת )ראה כסףֿמשנה‬ .˙ÈÊk
ƒ«¿ ψ‡
∆≈ eLÁ» ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁ
ƒ¬ ÔȇL
≈∆ .d˙B‡» 25
.‫ מימרא של מר זוטרא‬- ‫ א‬,‫( זבחים כז‬24 .‫( שם‬23 .‫ה"י‬
:‫( פיסקה זו היא סיום תשובת רבינו על השאלה שלמעלה‬25 ˙ÈÊ
ƒ« ȈÁ
ƒ¬ ÏÚÂ
«¿ ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ˙ÈÊ ƒ« ȈÁ ≈ ƒ .„ 26
ƒ¬ ÏÚ« 14MÁ
."?‫"למה לא יהיה זה פיגול‬ Á‡
≈« ˙Èʃ« ȈÁ
ƒ¬ ÏÚ« LÁÂ
« »¿ ÊÁÂ
«»¿ ,ÌB˜n‰
»« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ 27
54 ˙ÚLa
«¿ ƒ ‡Ï
… Ï‡
»¬ ‰ˆÈÓ˜
» ƒ ¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ ÔÓÊ
«¿ ˙LÁÓ « » .Ê
∆∆ ¬« LÁ ÏÚ« LÁ
« » ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰
≈¬  ÔÓf‰
15 «¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ 28
 ‫אמק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫כשר‪ ,‬ואחד אומר פסול‪ ,‬ואחד אומר פיגול‪ .‬ופסק רבינו‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« LÁL‬‬
‫‪« »∆ B‡ ,‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« Ëewσ‬‬ ‫‪1‬‬
‫"פסול"‪ ,‬מפני שדעת האומר פיגול נדחתה מפני דעת‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫˜‪≈¬  ‰ˆÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ‰Bl‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪» ¿« Ëewσ‬‬ ‫‪2‬‬
‫השניים‪ ,‬וכן דעת האומר "כשר" נדחתה מפני דעת השניים‬ ‫‪ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« LÁiL‬‬
‫‪… ¿«∆ „Ú« ;27Ïebtƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫‪3‬‬
‫שסוברים שהמנחה אינה כשירה )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ,‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ÌÚƒ ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « ‡e‰L‬‬‫‪∆ , Èzn‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ƒ«« ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪»‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ‰È‰L‬‬
‫˜‪»»∆ 36˙B‡‬‬‫‪»¿ ˙ÁÓ‬‬
‫‪«¿ƒ B‡ ‡ËBÁ‬‬‫‪≈ ˙ÁÓ‬‬‫‪«¿ƒ .È‬‬ ‫‪˙È˙‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ B‡ ,‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ËewÏÂ‬‬‫‪ƒ¿ ıÓw‰‬‬ ‫˜‪∆… « ˙ˆÈÓ‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ËwÏiL‬‬
‫˜„‪≈«¿∆ Ì‬‬
‫‪∆… ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« da» LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ 37‰BÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪.29Ô˙˜ÈÊ‬‬
‫‪»» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ B‡ ,Ô˙ÎÏB‰‬‬
‫‪»»» ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ B‡ ,ÈÏka‬‬
‫‪ƒ¿« Ô‰ÈL‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Ïebtƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰Bl‰‬‬
‫«¿ »‬
‫‪ (26‬אחרי שקמץ הכהן מן הסולת‪ ,‬מניח את הקומץ בכלי‬
‫‪26‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ‰ÈÏÚ‬‬‫‪» ∆» LÁ‬‬
‫‪« » 38‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ËwlL‬‬
‫∆‪≈ƒ‬‬ ‫שרת ומלקט את כל הלבונה שעל המנחה‪ ,‬ומניחה על‬
‫‪27‬‬ ‫∆‪. Ïebtƒ ‰Ê‬‬
‫‪39‬‬
‫הקומץ ומקטירם ביחד )פי"ג מהל' מעשה הקרבנות ה"ב(‪,‬‬
‫‪ (36‬שאינן טעונות לבונה )ראה למעלה פי"ד ה"ג‪ ,‬והערות‬ ‫ושניהם – הקומץ והלבונה – נקראים מתיר אחד‪.‬‬
‫שם(‪ (37 .‬ופסולות כל זמן שאינו מסלק את הלבונה )ראה‬ ‫‪ (27‬כחכמים במשנה‪ ,‬מנחות טז‪ ,‬א‪ .‬האומרים אין פיגול‬
‫‪ (38‬וחזרה להכשירה )שם(‪.‬‬ ‫למעלה פי"א ה"י(‪.‬‬ ‫בחצי מתיר‪ (28 .‬ואע"פ שחישב בחצי המתיר הראשון –‬
‫‪ (39‬שהרי קרב המתיר כמצוותו‪.‬‬ ‫בקומץ – ובילקוט הלבונה שתק‪ ,‬אין אנו אומרים שליקט‬
‫על דעת מחשבת הראשונה‪ .‬כשמואל לדעת החכמים‪ .‬ואע"ג‬
‫‪28‬‬ ‫‪È˘‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ ,‰˘‰Ï‬‬
‫˜‪»» ¿«¿ ‰ˆÈÓ‬‬
‫‪» ƒ ¿ ÔÈa≈ 40eÒÁL‬‬ ‫‪ƒ»¿ .‡È‬‬
‫‪¿»∆ ÌÈÈL‬‬ ‫שהלכה כרב באיסורין‪ ,‬פסק רבינו נגד דעתו משום‬
‫‪29‬‬ ‫‪eÚa˜‬‬
‫‪¿¿ƒ ̇ƒ ˜ÙÒ‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ ıÓw‰‬‬
‫« …∆‬ ‫שהופרכה שם‪ ,‬ראה משנהֿלמלך‪ (29 .‬טעות סופר‪ ,‬וצ"ל‬
‫‪30‬‬ ‫‪.Ïebtƒ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ eÚa˜‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… B‡ ,Ïebtƒ Ô‰≈ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ÏebÙÏ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫"הקטרתם" )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ (40‬בעיא שלא נפשטה )מנחות יב‪) .(.‬אמנם שם ע"ב חזר‬ ‫‪‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« È˘iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « ˙˘‰‬‬
‫‪«» ¿« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁ‬‬‫‪« » .Á 7‬‬
‫בו רבא מדבריו‪ ,‬ונראה כאילו רצה לומר‪ ,‬שאפילו לרבי‬ ‫‪˙ÏbÙÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ ‰˘‰‬‬
‫‪»» ¿« ÔȇL‬‬ ‫‡‪≈∆ ,Ïebtƒ dÈ‬‬ ‫‪» ≈  ÁÓÏ‬‬ ‫‪»»¿ 8‬‬
‫עקיבא אין ההקטרה מועילה לקובעו בפיגול‪ .‬אבל רבינו‬ ‫‪ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « B‡ dcÏ‬‬
‫‪»«¿ ‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« È˘‰‬‬‫‪ƒ ¿ƒ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰˘‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪»» ¿« 9‬‬
‫סובר‪ ,‬שחזר בו רק ממה שפשט לפניֿזה שלרבי עקיבא‬ ‫‪BÊ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÈL‬‬‫‪ƒ»¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ MÁÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ‡e‰Â¿ BcÏ‬‬‫‪«¿ 10‬‬
‫קובעת ההקטרה לפיגול‪ ,‬ואמר שאין ראיה לזה מדברי רבי‬
‫‪.ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ȈÁa‬‬
‫‪ƒ¬« ÔÈÏbÙÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ , Ïebtƒ dȇÂ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪» ≈¿ ‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ 11‬‬
‫עקיבא‪ ,‬ובכן נשארה הבעיה בתיקו‪' ,‬הר המוריה'(‪.‬‬
‫‪È˘iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ BcÏ‬‬
‫‪«¿ ıÓw‰‬‬‫‪∆… « ˙‡∆ È˘‰‬‬
‫‡‪ƒ ¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ 12‬‬
‫יום שני ג' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ ‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« È˘‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ,ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ‰»BÏ¿ 13‬‬
‫‪‰ËLt‬‬
‫‪»¿ » È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « Ï·iL‬‬
‫‪« …∆ 14‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.32‰Án‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ˙LÁÓ‬‬
‫«¬ ∆∆‬ ‫‪15‬‬
‫‪ (1‬יבאר דמים הניתנים על מזבח החיצון והפנימי שנתן מהם‬
‫מתנה ראשונה במחשבה נכונה‪ ,‬והשנית במחשבה בלתי‬ ‫‪ (30‬אלא אם חישב בעבודה אחרת להקטיר חוץ לזמנו‪ ,‬כרב‬
‫נכונה‪.‬‬ ‫חסדא בשם רב‪ ,‬שם יז‪ ,‬א‪ .‬נגד דעת "חריפי דפומבדיתא"‪.‬‬
‫‪ (31‬שם‪ ,‬רב המנונא בשם רבי חנינא‪ (32 .‬ואע"פ שכל‬
‫‪31‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‪∆≈ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÔBˆÈÁ‰‬‬‫‪ƒ« ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏÚ« ÔÈzp‰‬‬ ‫‡‪ƒ »« Ïk» .‬‬
‫‪ƒ»ƒ« ÌÈÓc‰‬‬ ‫מחשבה בפני עצמה אינה מפלגת‪ ,‬שהרי הראשונה היא‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰znÓ‬‬
‫‪»»ƒƒ Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,‰BÎ‬‬
‫‪» ¿ ‰LÁÓa‬‬
‫‪»» ¬«¿ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰zÓ‬‬ ‫«»»‬‫הקטרה‪ ,‬ואינה מפלגת הקטרה )ראה בתחילת ההלכה(‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪B‡ ÌB˜n‰‬‬‫‪»« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ B‡ ÌM‰‬‬ ‫‪≈ « ÈepL‬‬‫‪ƒ ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ CÏȇÂ‬‬
‫¿≈ «‬‫והשניה היא מחשבה בחצי מתיר – שתיהן יחד מפלגות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .2Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ‰ˆ‰Â‬‬
‫‪» ¿À¿ tk‬‬
‫‪≈ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫«¬ ∆∆‬ ‫)צ"ע מה בין דין זה לחישב לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙Bzn‰‬‬
‫‪»«« ÌÈÏL‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ ƒ¿ ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙‡∆ Ô˙‬‬ ‫»«‬‫זית‪ ,‬שאמרנו למעלה )פי"ד ה"י(‪ ,‬שהזבח כשר‪ ,‬מפני שאין‬
‫‪36‬‬ ‫‪‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰znL‬‬
‫‪»»«∆ ;3Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÌB˜n‰‬‬
‫‪»« ˙LÁÓa‬‬
‫¿«¬ ∆∆‬ ‫אכילה והקטרה מצטרפים‪ .‬ואולי‪ ,‬יש הבדל בין חצי שיעור‬
‫לחצי מתיר‪ .‬וראיה לדבר‪ ,‬שהרי שם הזבח כשר‪ ,‬ובחצי‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏÚ« ÔÈzp‰‬‬
‫‪ƒ»ƒ« ÌÈÓc‰‬‬‫‡‪ƒ »« Ïk» Ï‬‬ ‫‪»¬ .4wÚ‰‬‬
‫‪»ƒ» ‡È‰ƒ‬‬ ‫מתיר הזבח פסול(‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪,e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ ÔÈkÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔlÎÂ‬‬
‫‪»À¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÈÓÈt‰‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪da» „ÈÒÙ‰‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ ‡l‬‬ ‫‪»∆ d˜˙k‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬‫‪«« Ô˙‬‬‫‪«» ̇ƒ ‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ÌÚƒ ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ 33ÌeLÓL‬‬ ‫‪¿À È„k‬‬ ‫‪ƒ ¿ƒ .Ë 16‬‬
‫‪≈¿ È˘‰‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪Áf‰‬‬
‫‪«∆«  Ô˜˙k‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‡M‰‬‬
‫‪»¿ « Ïk» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰LÁÓ‰‬‬
‫««¬ »»‬ ‫‪ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬‫¿‬ ‫«‬ ‫‪ÔÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÌeLÓL‬‬‫¿‬ ‫‪À‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪Ï·iL‬‬
‫«‬ ‫…‬ ‫∆‬ ‫‪MÁÓ‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫‪¿ ‡e‰Â¿ 17‬‬
‫‪41‬‬ ‫»‪.5ÏeÒt‬‬ ‫‪‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ÌÚƒ ıÓw‰‬‬‫‪∆… « Ïk» ÌÈÏL‰L‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒ¿ ƒ∆ „Ú« ,ÁÓÏ‬‬‫‪»»¿ 18‬‬
‫‪Û‡L‬‬
‫‪«∆ ;Ïebtƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ BÊ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ 19‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪Cc‬‬
‫‪∆∆ Ôȇ≈  ËÚÓ‬‬
‫‪«¿ ËÚÓ‬‬ ‫‪«¿ CÎa‬‬‫‡‪»¿ ‰ÏÈÎ‬‬
‫‪» ƒ¬ CcL‬‬
‫‪∆∆∆ Ètƒ ÏÚ« 20‬‬
‫‪        ‬‬ ‫‪˘‰‬‬
‫‪« ¿À ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‰ÁÓk‬‬
‫‪»¿ƒ¿ BÊ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬ ‡l‬‬‫‪»∆ , CÎa‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪»¿ ‰˘‰‬‬
‫‪»» ¿« 21‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪        ‬‬
‫̃‪.dˆÓÀ‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪22‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪ (33‬גרעין קטן‪ (34 .‬פירוש‪ ,‬שהקטיר כדי שומשום אחרי‬
‫ההוראה בעבודת ה' מהלכה זו‪ :‬המזבח החיצו‪ ‬והפנימי‬ ‫כדי שומשום באותה המחשבה עד שגמר את כל הקומץ‬
‫בעבודת האד‪ ‬ה‪ ‬הענייני‪ ‬החיצוניי‪ ‬והפנימיי‪ ,‬היינו‬ ‫והלבונה‪ (35 .‬מחלוקת אמוראים שם טז‪ ,‬ב‪ .‬אחד אומר‬
 ‫‪                ‬‬ ‫במק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (10‬דם חטאות הפנימיות מזה הכהן באצבעו על מזבח‬ ‫קיו‪ ‬המצוות ולימוד התורה‪ .‬קיו‪ ‬המצוות קשור ע‪‬‬
‫הפנימי שבהיכל וטובל אצבעו לפני כל הזייה בדם שבמזרק‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪ ‬שבעוה"ז‪ ,‬כמו למשל מצות צדקה שע‪‬‬
‫ככתוב בתורה )ויקרא ד‪ ,‬ו(‪ :‬וטבל הכהן את אצבעו‪.‬‬
‫היותה קשורה ל"החיית נפש העני"‪ ,‬מכל־מקו‪ ‬מדובר על‬
‫‪8‬‬ ‫‪˙B‡hÁa‬‬
‫‪»«« ÔÓf‰‬‬‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« LÁÂ‬‬
‫‪« »¿ ‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬‫„‪»» .‬‬ ‫ממו‪ ‬גשמי‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪.Ïebtƒ Bȇ≈  ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰OÚp‰‬‬
‫‪∆ ¬«« „a‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ˙BOÚp‰‬‬
‫««¬‬ ‫בשני המזבחות ישנו עניי‪ ‬של מת‪ ‬דמי‪ ,‬היינו חיות‬
‫‪10‬‬ ‫‪.Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ıeÁa« ‰OÚp‰‬‬
‫‪∆ ¬«« „a‬‬
‫‪»»¿ LÁ‬‬
‫»«‬ ‫והתלהבות שבלב‪ ,‬כי ג‪ ‬ענייני‪ ‬של פנימיות הלב וג‪‬‬
‫ענייני‪ ‬הקשורי‪ ‬לחיצוניות הלב צריכי‪ ‬להעשות בחיות‬
‫‪11‬‬ ‫‪ËÁBL‬‬
‫‪≈ ÈÈ‰‬‬
‫‪ƒ ≈¬ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ 11‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪« ≈ .‰‬‬
‫‪»» ?„ˆÈk‬‬ ‫ובהתלהבות‪ .‬אלא שבענייני‪ ‬החיצוניי‪ ,‬היינו קיו‪‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰Èf‰‰L‬‬
‫‪»»««∆ ;Ïebtƒ Bȇ≈  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ BÓc» ˙Bf‰Ï‬‬
‫¿«‬ ‫המצוות "מתנה ראשונה היא העיקר"‪ ,‬כלומר הגישה‬
‫‪13‬‬ ‫‪.ÏÎȉa‬‬
‫«≈ »‬ ‫הכללית צריכה להיות מחשבה נכונה לקיו‪ ‬רצו‪ ‬ה'‪ ,‬שזהו‬
‫‪ (11‬לגבי היכל חוץ היא‪.‬‬ ‫תוכנ‪ ‬של מצוות "אשר קדשנו במצותיו וצוונו"‪ ,‬ובזה‬
‫צריכה להיות זהירות יתירה שלא יתערב עניי‪ ‬אחר בזה‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰fÓ‬‬
‫‡‪∆« È‬‬‫‪ƒ¬ È‰‬‬‫‪≈¬ :Ó‡Â‬‬‫‪«»¿ ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‪»» .Â‬‬
‫אבל אחר שפעל זאת המחשבה הראשונה ג‪ ‬א‪ ‬יתערב‬
‫‪15‬‬ ‫‪LÁ‬‬
‫‪« » È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;Ïebtƒ Bȇ≈  ÁÓÏ‬‬‫‪»»¿ 12ÌÈÈL‬‬
‫‪ƒ»¿ CtLÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬
‫עניי‪ ‬בלתי רצוי‪ ,‬אי‪ ‬ביכולתו לפסול את העבודה‪ ,‬כי‬
‫‪16‬‬ ‫‪„ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‰È‰‬‬ ‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .ıeÁa« ‰OÚp‰‬‬
‫‪∆ ¬«« „a‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬
‫העניי‪ ‬הלא רצוי אינו מפנימיותו של יהודי כי־א‪ ‬מדבר‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÈL‬‬‫‪ƒ»¿ CtLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ MÁÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ‡e‰Â¿ ËÁLÂ‬‬
‫‪«» ¿ ‰ÊÚa‬‬
‫»¬»»‬
‫‪18‬‬ ‫‪;Ïebtƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁÓÏ‬‬ ‫‡‪»»¿ 13ÔÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ≈ È˘‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ ¿«¿ B‬‬ ‫חיצוני שאינו קשור בו‪ ,‬או מ"הגוי אשר בקרב‪ ."‬אבל‬
‫‪19‬‬ ‫‪.ıeÁa« ‰OÚp‰‬‬
‫‪∆ ¬«« „a‬‬
‫‪»»¿ ıeÁa« LÁ‬‬‫‪« » È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫בענייני פנימיות הלב צריכה להיות זהירות יתירה‪ ,‬ו"כול‪‬‬
‫מעכבי‪ ‬זה את זה"‪ ,‬כי בעבודה של פנימיות הלב צריכה‬
‫‪ (12‬שיירי דם חטאות הפנימיות נשפכים אל יסוד מזבח‬ ‫להיות זהירות על כל פרט ופרט‪ ,‬וככל שהעניי‪ ‬נעלה יותר‬
‫החיצון‪ ,‬אף על פי ששפיכת שיריים אינה מעכבת ‪ -‬מפגלים‬
‫כ‪ ‬פוג‪ ‬בו עניי‪ ‬פעוט יותר‪ ,‬על־דר‪ ‬תלמיד־חכ‪ ‬שנמצא‬
‫בה מפני שהיא אכילת מזבח‪ (13 .‬אימוריהן מקטירים גם‬
‫כן על מזבח החיצון‪.‬‬ ‫רבב על בגדו‪ ,‬משא"כ אצל מי אינו תלמיד־חכ‪ ‬שאינו‬
‫כלו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙‡∆ ÏbÙÓ‬‬
‫‪≈«¿ Bȇ≈ ÌÁl‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ ,ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ˙‡∆ ˙ÏbÙÓ‬‬ ‫‪» « .Ê‬‬
‫‪∆∆«¿ ‰„Bz‰‬‬ ‫כ‪ ‬ג‪ ‬בלימוד התורה צריכה להיות זהירות יתירה שלא‬
‫‪21‬‬ ‫‪MÁÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ‡e‰Â¿ ‰„Bz‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ ËÁBM‰‬‬‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .‰„Bz‰‬‬
‫« »‬ ‫יתערב בו עניי‪ ‬בלתי רצוי‪ ,‬שלא יבוא ח"ו לידי מצב‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪‰ÈeÓ‬‬
‫‪» ∆ ≈ È˘iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ B‡ dÓc‬‬ ‫‪» » ˜ÊÈ‬‬
‫‪…¿ƒ B‡ dOaÓ‬‬
‫‪»» ¿ƒ Ï·iL‬‬
‫∆… «‬ ‫ש"מגלה פני‪ ‬בתורה שלא כהלכה"‪ ,‬כי בענייני‪ ‬של‬
‫‪23‬‬ ‫‪Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ LÁ‬‬
‫‡‪« » ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .Ïebtƒ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÌÚƒ Áf‰‬‬
‫‪«∆«  ÁÓÏ‬‬
‫¿»»‬ ‫"תורת אמת" שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה "אפילו נת‪‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰„Bz‰‬‬
‫‪» « ÁÊÂ‬‬
‫‪«∆¿ ,Ïebtƒ BcÏ‬‬
‫‪«¿ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆«  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ‬‬ ‫אחת מה‪ ‬שלא כתיקנה‪ ,‬הזבח פסול"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫≈‡‪.14Ïebtƒ BÈ‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪ (14‬והטעם נאמר בגמרא שם‪ :‬לחם גלל תודה ואין תודה‬ ‫‪ (2‬ואין הבעלים צריכים להביא קרבן אחר‪ (3 .‬ואף על פי‬
‫גלל לחם‪ .‬פירוש‪ ,‬הלחם הוא טפל לתודה ולכן אם נתפגלה‬ ‫שאמרנו למעלה בפרק טז הלכה א שאם עירב מחשבת‬
‫התודה נתפגל גם הלחם‪ ,‬אבל לא להיפך‪.‬‬ ‫המקום עם מחשבת הזמן פסול ואינו פיגול‪ (4 .‬ולפיכך‬
‫‪26‬‬ ‫‪˙B‡a‰‬‬
‫‪»« ÌÁÏ‬‬
‫‪∆∆ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÌÚƒ ˙ˆÚ‬‬
‫‪∆∆¬ ÈOk‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ÔÈc‰‬‬ ‫‪≈¿ .Á‬‬
‫‪ƒ« ÔÎÂ‬‬ ‫מחשבת המקום במתנות האחרות אינה מבטלת את הפיגול‬
‫‪27‬‬ ‫‪eÏbt˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ  ÌÈOka‬‬
‫‪ƒ »¿« ÔÓÊ‬‬‫‪«¿ ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« LÁ‬‬‫‪« » ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ :Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ‬‬ ‫‪ (5‬כאן אין המדובר‬ ‫שהרי קרב המתיר כמצוותו‪.‬‬
‫במחשבת הזמן שדיניה מבוארים בהלכה הסמוכה‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« È˙MÓ‬‬
‫‪≈¿ ƒ Ï·iL‬‬
‫‪« …∆ LÁ‬‬ ‫‪« » ;ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÈzL‬‬‫¿≈‬
‫‪29‬‬ ‫‪˙Á‡a‬‬
‫‪««¿ LÁ‬‬
‫‡‪« » .Ïebtƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ÌÈOk‰Â‬‬
‫‪ƒ »¿«¿ ,Ïebtƒ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÈzL‬‬
‫¿≈‬ ‫‪B‡ ,6‡Ma‬‬
‫‪»¿ « ˜˙LÂ‬‬
‫‪«» ¿ ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ‰BL‡a‬‬
‫‪» ƒ» LÁ‬‬ ‫‪« » .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌÚƒ Áf‰‬‬
‫‪«∆« OaÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ˙B„BÚ‰‬‬‫‪¬» Úa‡Ó‬‬
‫≈«¿«‬ ‫‪˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ Ô˙pL‬‬‫‪«»∆ ‰BÁ‡‰‬‬
‫‪» ¬«» ÔÓƒ ıeÁ Ô˜˙k‬‬
‫‪»¿ƒ¿ Ôlk‬‬
‫‪»À Ô˙pL‬‬
‫∆»«‬ ‫‪2‬‬
‫‪8‰fiL‬‬
‫‪∆«∆ „Ú« ,Ïebtƒ BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  7ÔÓf‰‬‬
‫«¿«‬
‫‪31‬‬ ‫‪B‡ ‰„Bz‰Â‬‬
‫‪» «¿ ,Ïebtƒ BcÏ‬‬‫‪«¿ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆«  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ 15ÌÁl‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪.Ïebtƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ÌÈOk‰‬‬
‫«¿» ‪ƒ‬‬ ‫‡‪.9Ô‰≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ Ôlk‬‬
‫‪»À È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫¿«¬ ∆∆‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (15‬פירוש‪ ,‬כחצי זית בשר וכחצי זית לחם )כסף משנה(‪.‬‬ ‫‪ (6‬משמיענו רבינו‪ ,‬שאין אנו אומרים‪" :‬על דעת מחשבה‬
‫הראשונה הוא עושה"‪ (7 .‬אין אנו אומרים שהמתנה‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌÈt‰‬‬
‫‪ƒ»« ÌÁÏ‬‬
‫‪∆∆ ÌÚL‬‬‫‪ƒ∆ ‰BÏ‬‬
‫‪» ¿ ÈÎÈÊ‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÈL‬‬ ‫‪ƒ ¿«« .Ë‬‬
‫‪≈¿ È˘n‰‬‬ ‫האחרונה היא הקובעת‪ (8 .‬כולן‪ (9 .‬ואין מפגלים בחצי‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈt‰‬‬
‫‪ƒ»« ÌÁÏ‬‬
‫‪∆∆ Ï·iL‬‬‫‪« …∆ Ô˙˘‰‬‬
‫‪» »» ¿« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁÂ‬‬
‫¿» «‬ ‫מתיר‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.16Ïebtƒ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁÓÏ‬‬
‫¿»»‬ ‫‪.˙ÏbÙÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ 10˙BiÓÈt‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ˙B‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« Ì„a‬‬‫‡ˆ‪«¿ Úa‬‬ ‫‚‪« ƒ¿ .‬‬
‫‪«¿∆ ˙ÏÈË‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ (16 ˙LÁÓ‬זה פשוט‪ ,‬שהרי הקטרת הבזיכין מתירה את הלחם‬
‫‪∆∆ ¬« Ìca‬‬‫‡ˆ‪»« Úa‬‬
‫‪«¿∆ ˙ÏÈË‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ LÁ‬‬
‫‪« » ?„ˆÈk‬‬
‫≈«‬ ‫‪6‬‬
‫לאכילה‪.‬‬ ‫‪.‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ MÁÓk‬‬
‫‪≈ «¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÔÓf‰‬‬
‫«¿«‬ ‫‪7‬‬
 ‫גמק‬                 
         
28 ‡l‡
»∆ ÌÁl‰
∆∆« ˙‡∆ ÔÈLc˜Ó
ƒ ¿«¿ Ôȇ≈ ˙ˆÚ
∆∆¬ ÈOk ≈¿ .ÁÈ
≈ ¿ƒ ÈL È˙MÓ
≈¿ ƒ ˙Á‡
«« Ï·Ï
… ¡∆ LÁÂ
« »¿ ˙ˆÚ
∆∆¬ ÈOk
≈ ¿ƒ ÈL ≈ « .È
≈¿ ËÁBM‰ 1
29 ÈepL
ƒ ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ ÌÓc» » ˜ÊÂ
«»¿ ÌËÁL
»»¿ ?„ˆÈk
« ≈ . ‰ËÈÁM
24 » ƒ¿ « .Ïebtƒ ̉ÈzL
∆ ≈¿  ÁÓÏ
»»¿ ˙BlÁ‰«« 2
30 ÌÓc
» » ˜ÊÂ
«»¿ ÔÓLÏ
»¿ ƒ ÔËÁL
»»¿ .ÌÁl‰∆∆« Lc˜≈ƒ ‡Ï
…  ÌM‰≈«
31 ÔËÁL
»»¿ . LB„˜» BȇÂ
25 ≈¿ LB„˜» ÌÁl‰
∆∆«  ÔÓLÏ
»¿ ƒ ‡lL
…∆ „Á‡
»∆ Ï·Ï
… ¡∆ MÁÓ
≈ «¿ ‡e‰Â¿ ÌÈÎÈÊa‰
ƒ ƒ¿« ÈL ƒ ¿ƒ .‡È
≈¿ È˘‰ 3
32 L„˜
«» ‡Ï…  ÔÓLÏ
»¿ ƒ ˜fL
«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÓLÏ
»¿ ƒ ‡lL
…∆ .Ïebtƒ ÌÈ„q‰
ƒ»¿« ÈL
≈¿  ÁÓÏ
»»¿ 17ÌÈ„q‰
ƒ»¿« ÈMÓ
≈¿ ƒ 4
33 .ÌÁl‰
∆∆« ‫( לחם הפנים נערך על השולחן בשתי מערכות או שני‬17
:‫ כלל הוא בידינו‬,‫( כרבי נגד דעת ר' אלעזר בר' שמעון‬24 ‫ מובן שגם אם חישב על‬.‫ ששה לחמים בכל סדר‬,‫סדרים‬
‫( לשון הברייתא שם ולא פירש‬25 ."‫"הלכה כרבי מחבירו‬ .‫ שני הסדרים פיגול‬,‫לחם אחד‬
‫ ובגמרא שם חולקים בזה‬."‫רבינו מה זה "קדוש ואינו קדוש‬ ˙BlÁÓ
«≈ ˙Á‡a
««¿ ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« MÁ ≈¿ .È
≈ ƒ ̇ƒ ÔΠ5
‫ "אינו ניתר‬:‫אביי ורבא ומובן שרבינו פוסק כרבא שאמר‬ epz‰
«« ‰Ù‡Ó
≈¬« ˙ÁÓ«¿ƒ ˙BlÁÓ
«≈ ˙Á‡a
««¿ B‡ ‰„Bz‰» « 6
.‫ אסור באכילה‬,‫ פירוש‬,"‫לכהנים‬ .Ïebtƒ ˙BlÁ‰
«« Ïk» È‰
≈¬  7
34 ˜ÊÂ
«»¿ ,‰˜ÈÊÏ
» ƒ¿ƒ ‰ËÈÁL
» ƒ¿ ÔÈa≈ e‡ˆiL
¿»∆ ÌÁl‰ ≈¿ .ËÈ
∆∆« ÈzL
35 ÌÁl‰
∆∆« ÈzL
≈¿ eÏbt˙
¿«¿ƒ  ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa ƒ »¿« Ìc« „Á‡
∆∆ ¬«¿ ÌÈOk‰ »∆ B‡ ˙BlÁ‰«« È˙MÓ
≈¿ ƒ ˙Á‡
«« ˙‡ÓË
»¿ƒ ̇ƒ Ï‡»¬ .‚È 8
36 Û‡« 26‡ˆBiÏ
≈ « ˙ÏÚBÓ
∆∆ ‰˜Èf‰L
» ƒ¿«∆ ;ıeÁa« Ô‰L
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÈÙÏ
≈¿ƒ ÔÈa
≈ ,‰„Bz‰
» « ˙BlÁÓ
« ≈ ˙Á‡
« « B‡ ÌÈ„q‰
ƒ»¿ « ÈMÓ
≈¿ ƒ 9
37 .ıeÁa« ‡e‰ ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« „q‰
∆≈« B˙B‡Â¿ ‰lÁ‰
»«« d˙B‡
»  ‰˜È» Ê
ƒ¿ Á‡Ï
««¿ ÔÈa≈ ‰˜ÈÊ
» ƒ¿ 10
.Ï·È
≈»≈ B˙‰Ëa
»√»¿ B‰h‰Â
»«¿ ,eÒ‡» 11
‫ שזריקת הדם קובעת בפיגול‬,‫( כר' עקיבא שם בברייתא‬26
‫ ורק לחומרא‬.‫גם את הלחם אף על פי שאינו מגוף הזבח‬˙ÈÊk
ƒ«¿ Ï·iL
« …∆ ÌÈOk‰
ƒ »¿« ÈMÓ
≈¿ ƒ „Á‡
»∆ ˙„BÚa « » .„È 12
« ¬« LÁ
‫ ולפיכך‬,‫ אבל לקולא לא‬.‫פוסק רבינו שהלחם כגוף הזבח‬
„Á‡
»∆ ˙˘‰a
«» ¿«¿ LÁ
« » ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ ,ÁÓÏ
»»¿ ÌÁl‰
∆∆« È˙MÓ
≈¿ ƒ 13
‫כשזרק שלא לשמו הלחם אסור באכילה אף על פי שבשר‬  ÁÓÏ
»»¿ ÌÈt‰
ƒ»« ÌÁlÓ
∆∆ƒ ˙ÈÊk
ƒ«¿ Ï·iL
« …∆ ÔÈÎÈÊa‰
ƒ ƒ¿« ÈMÓ
≈¿ ƒ 14
.‫הכבש מותר באכילה‬
ÏÎa
»¿ LÁiL
… ¿«∆ „Ú« ;Ïebtƒ Bȇ ≈¿ ÏeÒt» ÌÁl‰
∆∆« È‰
≈¬ 15
38 ̇ƒ :ÌÁl‰
∆∆« „‡Â
«»¿ ÔÓLÏ
»¿ ƒ ÔËÁML
»»¿ ∆ ˙ˆÚ ≈ ¿ƒ .Î ÈL
∆∆¬ ÈOk ≈¿ ˙˘‰Â
«» ¿«¿ 18ÌÈOk‰
ƒ »¿« ÈL≈¿ ˙„BÚ
« ¬ ‡e‰L∆ ,Èzn‰
ƒ«« 16
39 ÔÓc
» » ˜Ê
«» ;27ÔÈÏeÒt
ƒ ¿ el‡≈ È‰≈¬  ÔÓLÏ
»¿ ƒ ÔÓc
» » ˜Ê
«» .19ÔÈÎÈÊa‰
ƒ ƒ¿« 17
40 ˜ÙÒ
≈» el‡≈ È‰
≈¬  ÌÁl‰
∆∆« „‡L
«»∆ Á‡
«« ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ .‫( לפי שאין הלחם ניתר באכילה אלא בהקרבת שניהם‬18
41 .30ez‰
¿À ‡Ï… B‡ 29‰ÏÈ·a
» ƒ¬« 28ez‰
¿À ̇ƒ .‫( ולפני הקטרת שניהם אסור לאכול את לחם הפנים‬19
.‫( הכבשים‬28 .‫( שהלחם מעכב את הכבשים‬27 BÊ ‰lÁÓ
»«≈ ˙ÈÊ ƒ« ȈÁ
ƒ¬ Ï·Ï
… ¡∆ LÁÂ
« »¿ „Á‡
»∆ ËÁL «» .ÂË 18
‫( כשלמים שנזרק דמם שלא לשמם ואבידת הלחם אינה‬29 ‰lÁÓ
»«≈ ˙Èʃ« ȈÁ
ƒ¬ Ï·Ï
… ¡∆ LÁÂ
« »¿ ÈM‰
ƒ≈ « ËÁLÂ
«» ¿ ,ÁÓÏ
»»¿ 19
.‫ מפני שאין דינם ככבשי עצרת הטעונים לחם‬,‫אוסרת אותם‬ ‡e‰Â¿ . ÏebÙÏ
20 ƒ¿ ÔÈÙˈÓ
ƒ ¿»¿ƒ el‡≈ È‰
≈¬  ÁÓÏ
»»¿ ‰iL
»ƒ¿ 20
‫( מכיוון שהוקבעה זיקתם ללחם נפסלו על ידי אבידת‬30
.‫ ואין מחשבת שלא לשמם מוציאה אותם מזיקתם‬,‫הלחם‬ .ÌÈ„q‰
ƒ»¿« ÈL
≈¿ ÌÚƒ ÔÈÎÈÊa‰
ƒ ƒ¿« ÈLa
≈¿ ƒ ÔÈc‰
ƒ« 21

1   
   
 ‫ ואין זה דומה להקטיר‬.‫( שהרי חשב בכל המתיר‬20
‫ שאינו פיגול‬,‫שומשום שפסק למעלה בפרק טז הלכה ט‬
‫ האוכל‬,‫( יבאר המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים‬1
‫ מפני ששם המדובר בהקטרה ואין דרך הקטרה‬,‫אלא פסול‬
‫מקרבן שנאמר עליו שהוא פסול או פיגול או קדשים‬
.‫ אבל כאן אנו עוסקים בחישב בשעת שחיטה‬,‫בכך‬
.‫שהוטל בהם מום‬
,ÔÓf‰
«¿« ˙LÁÓ
∆∆ ¬« ÌÈOk‰
ƒ »¿« ÈMÓ
≈¿ ƒ „Á‡a « » .ÊË 22
»∆¿ LÁ
42  ÌÈL„˜a
ƒ »»¿ ‰BÎ
» ¿ dȇL
» ≈∆ ‰LÁÓ ≈ «¿« Ïk» .‡
»» ¬« MÁÓ‰ e‰‡OÚL
»» ¬∆ ‰Ê∆  ‰BÎ » ¿ ‰LÁÓa
»» ¬«¿ ÈM‰
ƒ≈ « ‰OÚÂ
» »¿ 23
43 ‡Ï
… :ÓB‡
≈ ‡e‰ È‰L≈¬∆ ,‰OÚ˙
∆ ¬« ‡Ïa
… ¿ BÚ
≈ ‰Ê∆ È‰
≈¬ . Lk
22 ≈ » ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ , Ïebtƒ ÔÓf‰
21 «¿« ˙LÁÓa
∆∆ ¬«¿ 24
44 . LÁÈ
2 ≈ »≈
‫( הלחם מתקדש בשחיטת שני הכבשים ולפיכך שחיטת‬21
:‫ זבחים כט‬,‫( כרבי ינאי‬2 ‫ אבל הכבש עצמו‬,‫כבש אחד אינה מפגלת את הלחם‬
45 „ÈÒÙÈ
ƒ¿« ‡lL
… ∆ ‰Ê∆ ÔÈcƒ ÏÏÎaL
«¿ƒ∆ ,e„ÓÏ
¿» ‰ÚeÓM‰ ƒƒ .
» ¿ « ÈtÓ ‫( ואין זה‬22 .‫ שהרי הכבש השני אינו מתיר שלו‬,‫מתפגל‬
46 ÌeÓ ÏÈhÓÏ
ƒ«¿ ‰ÓB„
∆ ‰Ê∆ È‰L ≈¬∆ ,‰LÁÓa
»» ¬«¿ ÌÈL„w‰
ƒ »√« ‫ מפני שכל כבש הוא קרבן‬,‫דומה לדינים שבהלכות יאֿיב‬
.‫בפני עצמו והשני אינו מתיר שלו‬
47 ÔȇL
≈∆ ,3‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ ÔÎ≈ Ètƒ ÏÚ« ۇ «¿ .ÌÈL„˜a
ƒ »»¿
48 .4‰OÚÓ
∆ ¬« ‰LÁn‰
»» ¬«« Ï·iL
« …∆ B˙ËÈÁL
» ƒ¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ LÁÂ
« »¿ Ô‰Ó
∆≈ „Á‡
»∆ ËÁL«» .ÊÈ 25
ÔÈMÁÓ
ƒ¿ «¿ ÔȇL
≈∆ ;ÌÈLk
ƒ≈ ¿ Ô‰ÈL
∆ ≈¿  ÁÓÏ
»»¿ ÈM‰
ƒ≈ « OaÓ
« ¿ƒ 26
‫( אע"פ שהמטיל מום בקדשים – לוקה )פרק א מהלכות‬3 .23‰Ê∆ ÏÚ« ‰fÓ
∆ƒ 27
‫ אין‬,‫( וכל לאו שאין בו מעשה‬4 .(‫איסורי מזבח הלכה ז‬
.(‫לוקין עליו )פי"ח מה' סנהדרין ה"ב‬ .(:‫( "אין מתיר מפגל את המתיר" )שם יג‬23
 ‫‪                ‬‬ ‫דמק‬
‫‪         ‬‬
‫מזרחי שם‪ ,‬ומשנהֿלמלך פ"ד מהלכות בכורות ה"א ד"ה‬ ‫‪ÏÒÙpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÔÈa≈ ,ÏeÒt» ‡e‰L‬‬‫‪∆ Ó‡pL‬‬ ‫‚‪»¿» Ïk» .‬‬
‫˜‪«¡∆∆ Ôa‬‬ ‫‪1‬‬
‫ודע‪ ,‬וד"ה הכלל‪ .‬וראה זית רענן על ילקוט שמעוני סימן‬ ‫‪,BÏÒtL‬‬
‫„‪»¿∆ ‬‬
‫‪»» Ba Ú‡L‬‬
‫‪«≈∆ ÔÈa≈ ‰OÚÓa‬‬
‫‪∆ ¬«¿ ÔÈa≈ ‰LÁÓa‬‬
‫¿«¬ »»‬ ‫‪2‬‬
‫תתצא שכתב בדעת אחרים שהמדובר לפני פדיונם‪ .‬ונראה‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .‰˜BÏ‬‬
‫‪∆  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÏÎB‡‰‬‬
‫»‪≈ » Ïk‬‬ ‫‪3‬‬
‫שהתכוון למטיל מום בקדשים‪ ,‬כדעת רבינו כאן וכפי‬
‫שביארנו‪ (11 .‬בכור כדינו בלי פדיון‪ ,‬ושאר הקדשים‬
‫‪;5‰ÚBz‬‬
‫˙‡‪»≈ Ïk» ÏÎ‬‬
‫…«‬ ‫‪4‬‬

‫כדינם אחר שייפדו‪ .‬מן התורה מותר לפדותם אפילו על‬ ‫‪ (5‬כדעת אחרים בספרי פרשת ראה פיסקה צט‪ .‬ראה‬
‫המום שהטיל‪ ,‬אבל משום קנס אסור‪ .‬ומפני שכאן מדבר על‬ ‫בהערות בהלכות דֿה‪.‬‬
‫היתר אכילה‪ ,‬מצריך מום אחר‪ .‬וכולל כאן בכור ושאר‬
‫קדשים‪ ,‬שבזה דינם שווה‪ (12 .‬בהלכות בכורות פרק ב‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪7‬‬‫‪»∆ ȉÊÓ‬‬
‫‪ƒ¿« e˙k‰‬‬
‫‪»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,6e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬ ‫„‪ƒƒ .‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬ ‫‪5‬‬
‫הלכה ז )יש להניח‪ ,‬שרבינו כתב הלכה זו אחרי כתבו‬ ‫‪.ÔÈLc˜n‰‬‬
‫‪ƒ »¿À« ÈÏeÒt‬‬
‫«‪≈ ¿ ÏÚ‬‬ ‫‪6‬‬
‫הלכות בכורות(‪.‬‬
‫‪ (6‬בספרי שם‪ ,‬למדו זאת מגזירהֿשוה‪ ,‬ורבינו מגדיר כל‬
‫‪11‬‬ ‫‪,e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ Ïbt˙pL‬‬ ‫‪»¿» Ïk» .Â‬‬
‫˜‪≈«¿ƒ∆ Ôa‬‬ ‫גזירהֿשוה "מפי השמועה"‪ ,‬מפני שאין אדם דן גזירהֿשוה‬
‫‪12‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;13˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»«  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÏÎB‡‰‬‬
‫»‪≈ » Ïk‬‬ ‫אלא אם למדה מפי רבו‪ (7 .‬רבינו מדגיש‪ ,‬שכתוב זה אינו‬
‫‪13‬‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‡‪∆ƒ ÏÎ‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .14‡Oz‬‬
‫‪» ƒ dBÚ‬‬
‫‪» ¬ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙Ï·‰‬‬
‫‪∆∆… » LÙp‰Â‬‬
‫¿«∆∆‬ ‫כולל איסורים אחרים אלא פסולי המוקדשים בלבד‪ ,‬כדי‬
‫‪14‬‬ ‫˜‪. ‰Úe‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪» ¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ‡ÈÓ‬‬‫‪ƒ≈  ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ‬‬ ‫שלא יוקשה לך הלא אין לוקין על לאו שבכללות )הל'‬
‫סנהדרין שם(‪ .‬וכל פסולי המוקדשים ענין אחד הם‪ ,‬ולכן‬
‫‪ (13‬משנה כריתות ב‪ (14 .‬בתורת כהנים פרשת צו פרק יג‪,‬‬ ‫אין זה לאו שבכללות‪ .‬ראה החינוך הוצאת מוסד הרב קוק‪,‬‬
‫למדו גזירהֿשוה מנותר‪ ,‬שנאמר בו )ויקרא י‪ ,‬ח(‪" :‬ואוכליו‬ ‫מצוה תעח‪.‬‬
‫עוונו ישא"‪ ,‬ונאמר בו "ונכרתה הנפש ההיא"‪ (15 .‬בין עני‬
‫ובין עשיר מביא קרבן בהמה‪.‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‪∆≈ ÏÎB‡‰‬‬
‫‪≈ » ,8ÌeÓ Ì‰a‬‬‫‪∆» ÏËe‰L‬‬
‫˜„‪« ∆ ÌÈL‬‬ ‫‪≈¿ .‰ 7‬‬
‫‪ƒ »» ÔÎÂ‬‬
‫‪„Ú« , ‰ÚBz‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪»≈ Ïk» ÏÏÎa‬‬
‫‪«¿ƒ ̉≈ È‰‬‬
‫‪≈¬ . ‰˜BÏ‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪∆  ˙ÈÊk‬‬‫‪ƒ«¿ 8‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÌÈc‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ˙ÏÈÎ‬‬
‫‡‪« ƒ¬ ÏÚ« ‡l‬‬ ‫‪»∆ ˙k‬‬ ‫‪ƒ»« Ôȇ≈ .Ê‬‬
‫‪≈» 16ÔÈiÁ‬‬ ‫‪BÓk¿ ,11ÔÓeÓa‬‬
‫‪» ¿ eÏ·ÈÂ‬‬
‫‡‪¿»≈¿ Á‬‬
‫‪≈« ÌeÓ Ì‰Ï‬‬ ‫‪∆» „ÏeiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ 9‬‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪ÔÓƒ ÏÎ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÔÈa≈ Ì„‡Ï‬‬‫‪»»» ÔÈa≈ ,17ez‰L‬‬
‫∆‪¿À‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔȘBÏ‬‬
‫‪ƒ Ôȇ≈  ˜ÙqÓ‬‬
‫‪≈»ƒ BÏeqtL‬‬
‫‪ƒ∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .12e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ 10‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏÎB‡k‬‬
‫‪≈ ¿ ‰˜BÏ‬‬ ‫‡‪∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬‫‪»« Bȇ≈  BÓˆÚ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪¿« Èzn‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰ÁÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .Ïebtƒ ̉a‬‬ ‫‪∆» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÔÈLc˜n‰‬‬
‫‪ƒ »¿À« ÈÏeÒt‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪ (8‬בידי אדם מישראל‪ (9 .‬אם אכל לפני פדיונם )ראה‬
‫‪19‬‬ ‫‪;˙k‬‬‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»«  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ‰ÈÈMÓ‬‬
‫‪» ∆»¿ ƒ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏÎB‡‰‬‬
‫‪≈ » ,‰Ïbt˙pL‬‬
‫∆‪»¿«¿ƒ‬‬ ‫לקמן בהערה הבאה(‪ (10 .‬בספרי שם שנינו‪" :‬ר' אליעזר‬
‫אומר‪ ,‬מנין לצורם אוזן בכור ואוכל ממנו‪ ,‬שעובר בלאֿ‬
‫‪20‬‬ ‫‪Bȇ≈  ‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ B‡ dlL‬‬ ‫‪»∆ ıÓw‰‬‬
‫‡‪∆… « ÔÓƒ ÏÎ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫¬»‬ ‫תעשה? ת"ל )דברים יד‪ ,‬ג(‪ :‬לא תאכל כל תועבה‪ .‬אחרים‬
‫‪21‬‬ ‫‪.Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»» ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ˙‡∆ ÌÈÈzn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ«« Ô‰≈ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫«»‬ ‫אומרים‪ :‬בפסולי המוקדשים הכתוב מדבר‪ ,‬נאמר כאן‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÂÈeÓ‡Ó‬‬
‫‪» ≈≈ B‡ BOaÓ‬‬ ‫‪» ¿ƒ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏÎB‡‰‬‬
‫‪≈ » ,Ïbt˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ÁÊ‬‬ ‫‪«∆ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫תועבה‪ ,‬ונאמר להלן )שם יז‪ ,‬א( לא תזבח‪ ...‬אשר יהיה בו‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙ÈÊk‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ÏÎ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬‫‪»«  ‰ÏBÚ‰‬‬
‫‪» » OaÓ‬‬‫‡‪« ¿ƒ B‬‬ ‫מום כי תועבת וגו'‪ ,‬מה תועבה האמורה להלן בפסולי‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« Ìc‰L‬‬‫‪»«∆ .Ïebtƒ ÌeMÓƒ ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈  Ìc‰‬‬
‫‪»« ÔÓƒ‬‬ ‫המוקדשים הכתוב מדבר‪ ,‬אף תועבה האמורה כאן בפסולי‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙‡∆ ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÔÈeÓ‡‰Â‬‬
‫‪ƒ ≈»¿ ,ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« wÏ‬‬ ‫‪≈»ƒ ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫∆‡˙ »≈ ‪ƒ‬‬ ‫המוקדשים הכתוב מדבר"‪ .‬וסובר רבינו‪ ,‬שלדעת "אחרים"‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ì„Â‬‬‫‪«¿ .ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« dOa‬‬‫‪»» ¿ ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ‰ÏBÚ‰‬‬
‫‪» » Ì„Â‬‬ ‫‪«¿ .Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»» Oa‰‬‬
‫«» »‬ ‫נכלל בלאו זה מטיל מום בקדשים אחרים‪ ,‬אבל אינו כולל‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ‬‬
‫‪« Ì„Â‬‬ ‫‪«¿ .ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… « dOa‬‬
‫‪»» ¿ ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ÛBÚ‰» ˙‡hÁ‬‬ ‫««‬ ‫צורם אוזן בכור‪ ,‬ואינו אסור באכילה מן התורה אלא משום‬
‫קנס מדרבנן‪ .‬וקיבל רבינו דעת "אחרים" בדין בכור‪ ,‬מפני‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈzÓ‬‬
‫‪ƒ« ˙BÙOp‰‬‬‫‪»¿ƒ« ˙B‡hÁ‬‬ ‫‪»« Ì„Â‬‬ ‫‪«¿ .ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« dOa‬‬‫‪»» ¿ ÈzÓ‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫שכל הסוגיא בבכורות לד‪ :‬עומדת בשיטה זו‪ ,‬ולפיכך פסק‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪ÌeMÓƒ Ô‰ÈeÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÏÚ« ÔÈiÁ‬‬‫‪ƒ»« CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,ÁaÊnÏ‬‬
‫‡‪«≈¿ƒ« ̉ÈeÓ‬‬
‫≈ ≈∆‬ ‫בפרק ב מהלכות בכורות הלכה ז‪ ,‬שהמטיל מום בבכור‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… « ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‰Bl‰Â‬‬
‫‪» ¿«¿ ıÓw‰‬‬‫‪∆… « .Ïebtƒ‬‬ ‫אסור לאוכלו על מום זה משום קנס‪ ,‬כלומר מדרבנן‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… « 19ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÈzL‬‬‫‪≈¿ ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙ˆÚ‬‬
‫‪∆∆¬ ÈOk‬‬
‫‪≈ ¿ƒ‬‬ ‫ובפסולי המוקדשים פסק כאן – לוקה‪ .‬ומה בין בכור‬
‫‪32‬‬ ‫‪»¬ .ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‡‪Ï‬‬ ‫‪ƒ¬… « ÌÈt‰‬‬
‫‪ƒ»« ÌÁÏ‬‬ ‫‪∆∆ ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‰BÏ‬‬
‫‪» ¿ ÈÎÈÊ‬‬
‫¿‪≈ ƒ‬‬ ‫לפסולי המוקדשים? בכור בעל מום אינו צריך פדיון ופקעה‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙B‡hÁ‬‬‫‪»« Oa‬‬ ‫‪« ¿ ÔB‚k¿ ,ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÌÈc‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫קדושתו‪ ,‬והרי בחולין אין המום תועבה‪ ,‬ולפיכך מותר מן‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÔÈÏbt˙Ó‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ƒ ÔÈ‬‬ ‫‪» ≈  ˙BÙOp‰‬‬‫‪»¿ƒ« ˙BÁÓe‬‬ ‫‪»¿ 20˙BÙOp‰‬‬‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫התורה וחכמים קנסוהו‪ ,‬אבל קדשים אחרים שהוממו לא‬
‫‪35‬‬ ‫‪.ÌÏBÚÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫פקעה קדושתם לגמרי וצריכים פדיון‪ ,‬ולפיכך גם אחרי‬
‫הטלת המום ממשיכים להיות תועבה עד שייפדו‪ ,‬ויצאו‬
‫‪ (16‬משנה זבחים מב‪ :‬ומג‪ (17 .‬עלֿידי עבודה בגוף אחר‪.‬‬ ‫לחולין‪ .‬ולאחר פדיונם מותרים מן התורה‪ ,‬ומובן מאליו‬
‫‪ (18‬שלא הותר ע"י מתיר אחר‪ ,‬ולפיכך אימורים יש בהם‬ ‫שגם בפסולי המוקדשים קנסוהו רבנן‪ ,‬כמו בצורם אוזן‬
‫משום פיגול )ראה שם לה‪ ,(:‬אע"פ שהם מתירים את הבשר‬ ‫בכור‪ ,‬שלא ייפדו במום זה עד שיוממו מאליהם שנית‪ ,‬כמו‬
‫לאכילה‪ ,‬מפני שיש לדם מתיר‪ ,‬שהדם מתיר את האימורים‬ ‫שמסיים רבינו כאן )ודברי רבינו אלה מוכיחים נכונות‬
‫להקטרה‪ ,‬כמו שכתב רבינו כאן )ראה תוספות שם ד"ה‬ ‫ההסבר שלנו‪ ,‬שאם לא כן למה מותרים באכילה אחרי‬
‫והלבונה‪ ,‬שכתבו‪ ,‬שאימורים אינם חשובים כמתיר‪ ,‬מפני‬ ‫שנפל בהם מום אחר‪ ,‬וכי איסור "לא תאכל כל תועבה"‬
‫שאם אבדו או נטמאו הבשר מותר באכילה‪ ,‬אבל מלשונו‬ ‫להיכן הלך?(‪ .‬ראה רש"י על התורה פסוק זה‪ ,‬ור' אליהו‬
 ‫המק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ור' יוחנן זבחים נו‪ (30 :‬קרבנות שקרבו כשנכנסו אהרן‬ ‫של רבינו כאן לא משמע כדבריהם‪ ,‬ראה רש"י שם מב‪ :‬ד"ה‬
‫לכּתוּב השני‬
‫ובניו לעבודה במשכן‪ (31 .‬כנראה הכוונה ַ ָ‬ ‫הקומץ(‪ (19 .‬ולפיכך הלחם מתפגל‪ ,‬אבל גם הכבשים‬
‫"לא יאכל כי קודש הוא"‪" .‬הם" נאמר בזר‪ ,‬ולא בפסולי‬ ‫מתפגלים‪ ,‬כמו שכתב למעלה בפרק יז הלכה טז‪ ,‬שהרי דמו‬
‫קודש‪ (32 .‬פסחים כד‪.‬‬ ‫מתיר אימוריהם להקטרה‪ ,‬ואימורים מתירים בשרם‬
‫‪26‬‬ ‫‪.˙ÈÊÎÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ 33ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ˙Bp‰Â‬‬ ‫‪ƒ«¿ .‡È‬‬
‫‪» «¿ Ïebt‰Â‬‬ ‫לאכילה‪ (20 .‬מבואר בהלכה ח‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪. ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒ ¿»¿ƒ ÔÈ˙Bp‰Â‬‬
‫‪ƒ» «¿ ÌÈÏebt‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÏÎÂ‬‬
‫¿»‬ ‫‪Ïebtƒ ÌeMÓƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬‫„‪≈∆ ÌÈ‬‬ ‫‪≈¿ .Á‬‬
‫‪ƒ»¿ el‡Â‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ (33‬במשנה מעילה יז‪ :‬שנינו הפיגול והנותר אין מצטרפים‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ÔÈi‰Â‬‬
‫‪ƒ««¿ Ìc‰Â‬‬‫‪»«¿ ˙Ëw‰Â‬‬
‫‪∆… ¿«¿ ‰Bl‰Â‬‬
‫‪» ¿«¿ ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « :ÌÏBÚÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫‪2‬‬

‫מפני שהן שני שמות‪ .‬ובגמרא שם אמר שמואל שהמשנה‬ ‫‪.22BÓˆÚ‬‬

‫‪¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ‡a‰‬‬ ‫‪»« ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ« ÔÈa≈ 21ÌÈÎÒp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÌÚƒ ‡a‰‬‬
‫‪»« ÔÈÈ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫מדברת בטומאת ידים‪ ,‬אבל לאיסור אכילה מצטרפים‪.‬‬ ‫˜‪ıÓ‬‬
‫‪∆… ̉Ï‬‬ ‫‪∆» Ôȇ≈ È‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ,Ôlk‬‬ ‫‪»À ˙BÙOp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙BÁÓe‬‬‫¿»‬ ‫‪4‬‬
‫פירוש‪ ,‬אם אכל כחצי זית מזה וכחצי זית מזה בשוגג חייב‬ ‫‪Oe‬‬
‫‪« ¿ .ÌÈÎÒ‬‬‫‪ƒ»¿ ˙ÁÓe‬‬
‫‪«¿ƒ ÌÈ‰k‬‬‫‪ƒ¬… ˙ÁÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ÔB‚k¿ ,ÔÈz‰Ï‬‬
‫¿«‪» ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫חטאת‪ ,‬ובמזיד והתרו בו חייב מלקות‪ (34 .‬משנה שם טו‪:‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÚˆÓ‬‬‫‪»… ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÓL‬‬‫‪∆∆ ‚ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ .˙BÙOp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙B‡hÁ‬‬ ‫«»‬ ‫‪6‬‬
‫ושם הגירסא‪" :‬כל הפיגולים וכל הנותרים מצטרפים זה עם‬ ‫‪,Ba ÈeÏz» Bȇ≈ ?BÈzÓ‬‬ ‫‪ƒ« ÌL‡‰‬‬‫‪» »» Ì„« ‡BωÂ‬‬
‫‪¬« :Ó‡z‬‬
‫…«‬ ‫‪7‬‬
‫זה"‪ ,‬ואפשר לפרש שפיגולים בפני עצמם ונותרות בפני‬ ‫‪‰nk‬‬
‫‡‪»« Á‬‬ ‫‪«« ‚ÏÂ‬‬ ‫‡‪… ¿ ÌBi‰« BÓL‬‬ ‫‪» ¬ ‡ÈÓ‬‬
‫‡„‪ƒ≈ Ì‬‬‫‪»» È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪8‬‬
‫עצמם‪ ,‬כגון פיגול מזבח וממנחה או מעולה ושלמים‪ ,‬וכן‬ ‫‪. BÓB˜Óa‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪¿ƒ ‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,ÌÈÓÈ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫נותרות משני מינים‪ .‬אבל פיגול ונותר שהם משני מינים אין‬
‫מצטרפים‪ ,‬מפני שהם חלוקים גם במין וגם בשם האיסור‪.‬‬ ‫‪ (21‬עם הקרבן ומנחתו שנקראת מנחת נסכים‪ ,‬כחכמים‬
‫ולכן דייק רבינו וכתב‪" :‬וכל הפיגולים והנותרים מצטרפים"‬ ‫במשנה שם‪ .‬ואע"פ שהקרבן מתירו אינו מתפגל‪ .‬מפני‬
‫והשמיט ה"וכל" השני‪ ,‬להשמיע שגם אלה מצטרפים )ראה‬ ‫שיכול להביא את הנסכים לאחר זמן‪ ,‬אינם תלויים בקרבן‪.‬‬
‫הר המוריה‪ ,‬כנראה לא הרגיש בשינוי לשון זה(‪.‬‬ ‫‪ (22‬מתנדבים יין‪ ,‬משנה מנחות קד‪ (23 :‬פרק ד מהלכות‬
‫‪28‬‬ ‫‪,‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ̉Ï‬‬ ‫‪∆» aÒÏ‬‬
‫‪≈«¿ B‡ ÌÈL„w‰‬‬ ‫‪≈«¿ eÒ‡» .È‬‬
‫‪ƒ »√« ˙‡∆ ‡nËÏ‬‬ ‫מחוסרי כפרה הלכה ב‪ .‬והרי זה דומה למנחת נסכים‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪. ‰˜BÏ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈  ÌÈL„w‰‬‬‫‪ƒ »√« ˙‡∆ ‡nËÓ‰Â‬‬
‫‪≈«¿«¿ .ÔÏÒBt‬‬
‫‪»¿ È‰L‬‬‫∆¬≈‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÌÈL„w‰‬‬‫‪ƒ »√« OaÓ‬‬ ‫‪ƒ ¿ eÒ‡» .Ë 10‬‬
‫‪« ¿ƒ È˙B‰Ï‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ e‡ÓËpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ÌÈL„wÓ‬‬‫‪ƒ »»ƒ ˙ÈÊk‬‬‫‪ƒ«¿ Ï·L‬‬
‫‡„‪«»∆ B‰Ë» Ì‬‬ ‫‡‪»» Ï‬‬‫¬»‬ ‫‪„Ú« epnÓ‬‬
‫˙‪∆ƒ eÈ˙B‬‬
‫‪ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… :‰„Bz‬‬
‫‪» Ôa˜a‬‬
‫‪«¿»¿ Ó‡pL‬‬
‫‡‪«¡∆∆ ,Ô˙ÏÈÎ‬‬
‫‪»» ƒ¬ 11‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ‡ÓË‬‬ ‫‪≈» ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÚbÈ‬‬‫‡‪«ƒ L‬‬‫‪∆ ¬ Oa‰Â‬‬
‫‪» »«¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰˜BÏ‬‬‫∆‬ ‫‪È˙Bn‰Â‬‬
‫‪ƒ «¿ . Ìlk‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪»À ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰Â¿ ,˜a‬‬
‫‪∆… 12‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙ÈÊk‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ÏÎ‬‬ ‫‪«» ̃‡L‬‬‫‪∆ ,˙Baw‰‬‬
‫‪»¿»« ‡LÏ‬‬‫‪»¿ ƒ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰Â¿ .Ï·È‬‬
‫≈»≈‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ , ‰OÚÏ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪≈ ¬« e˙k‰‬‬
‫‪»« B˜z‬‬
‫‪¿ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈ 13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ ÈÏk‬‬
‫‪ƒ¿« ‰Lc˜˙pL‬‬
‫‡‪» ¿«¿ƒ∆ Á‬‬ ‫‪«« ‰‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ ‰Án‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙BlÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ‬‬ ‫‪.eÙOz‬‬
‫‪… ¿ ƒ L‡a‬‬‫‪≈» ˜a‬‬
‫‪∆… „Ú« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ˙p‰Â‬‬
‫¿«…»‬ ‫‪14‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪B‡ ‰tk‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪»»« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ e‡ÓËpL‬‬
‫˜„‪¿¿ƒ∆ ÌÈL‬‬ ‫‡‪ƒ »» „Á‬‬
‫‪»∆ . ‰˜BÏ‬‬
‫‪36‬‬ ‫∆‬ ‫‪ (24‬בתורת כהנים פרשת צו פי"ב מרבה כל הקרבנות‪ ,‬אמנם‬
‫‪35‬‬ ‫‪„ÏÂa‬‬
‫‪«¿ƒ B‡ 38‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« ‡a‬‬ ‫‪«¿ e‡ÓËpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ÔÈa≈ .‰tk‬‬
‫‪»»« Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫בתו"כ שם מדובר על פיגול‪ ,‬אבל גם להותיר למדים מכאן‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙B‡ÓËa‬‬
‫‪¿À¿ e‡ÓË‬‬‫‡‪¿¿ƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .‰Bz‬‬‫‪» Èc‬‬
‫‪≈¿ƒ ÏL‬‬‫‪∆ ‰‡Óh‰‬‬
‫«‪»¿ À‬‬ ‫שהרי איסורו נכתב באותה פרשה‪ (25 .‬פסחים פד‪ .‬טעמו‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÔÈkÓ‬‬
‫‡‪ƒ« Ï‬‬ ‫‡‪»¬ ,Ô˙ÏÈÎ‬‬
‫‪»» ƒ¬ ÏÚ« ‰˜BÏ‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈  ̉Èc‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫של ר' יהודה שם הוסבר שלוקין על לאו שאין בו מעשה‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÏÎB‡‰‬‬
‫‡‪≈ » ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰˜BÏ‬‬‫‪∆ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .39˙ecÓ‬‬
‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‡‪«« B˙B‬‬ ‫ותמוה למה הוצרך רבינו לנימוק זה‪ ,‬הלא לדעתו אין לוקין‬
‫‪39‬‬ ‫‪Bȇ≈  ‰˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪» ƒ¿ Ì‬‬‫‡‪∆… ÏÎ‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÌÈÓc‬‬‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫¿‪« ƒ‬‬ ‫על לאו שאין בו מעשה )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔÈkÓ‬‬ ‫‡‪ƒ« Ï‬‬
‫‪»¬ , ‡ÓË‬‬
‫‪41‬‬ ‫˜„‪≈» L‬‬ ‫‡‪∆… ÏÎB‬‬
‫‪≈ ÌeMÓƒ ‰˜BÏ‬‬
‫‪40‬‬ ‫∆‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ :˙BpL‬‬
‫˜„‪« ∆ ÌÈL‬‬‫‪ƒ »» OaÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ ˙ÈÊk‬‬ ‫‪≈ » .È 15‬‬
‫‪ƒ«¿ ÏÎB‡‰‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪.˙ecÓ‬‬
‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫««‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫˜‪«¡∆∆ ;‰Úe‬‬ ‫‪» ¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ‡ÈÓ‬‬ ‫‪ƒ≈  ‚‚BLa‬‬
‫‪≈ ¿ ,˙k‬‬ ‫‪≈» 16‬‬
‫‪ (35‬כר' יוחנן זבחים לג‪ (36 :‬שם לד‪ (37 .‬לפני זריקה‪,‬‬ ‫‪.‰˙ÎÂ‬‬
‫‪» ¿¿ƒ¿ ÏlÁ‬‬‫˜„‪≈ƒ '‰ L‬‬ ‫‪∆… ˙‡∆ Èkƒ ‡OÈ‬‬ ‫‪»ƒ BBÚ¬ ÂÈÏ·Â‬‬
‫‪»¿… ¿ 17‬‬
‫וזרקו את הדם ואחרֿכך אכל הטהור את הבשר‪ .‬גמרא‬ ‫˜„‪ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ̇ƒ ?˙Bp‰‬‬
‫‡‪» « ˙ÏÈÎ‬‬
‫‪« ƒ¬ ÏÚ« ˙k‬‬‫‪≈» iÁ˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ È˙ÓȇÓe‬‬
‫‪«» ≈≈ 18‬‬
‫במנחות כה‪ :‬בשר שנטמא לפני זריקת דמים ואכלו לאחר‬ ‫‪„enÚ« ‰ÏÚiL‬‬
‫‪∆¬«∆ Á‡Ó‬‬‫‪««≈ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ iÁ‬‬‫˜„‪»«  26̉≈ ÌÈL‬‬‫‪ƒ »» 19‬‬
‫זריקת דמים‪ ,‬מפני מה חייבים עליו? מפני שהציץ מרצה‪.‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ iÁ‬‬ ‫˜‪»«  28̉≈ ÌÈl‬‬‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬‫‪ƒ »» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;27ÁM‰‬‬
‫‪«« « 20‬‬
‫‪ (38‬כגון אדם שנגע במת‪ .‬בהקדמתו לטהרות‪ ,‬מונה רבינו‬ ‫‪‰ÏÈl‰‬‬
‫‪»¿«« ˙lÁz‬‬‫‪«ƒ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,29ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰nÁ‰‬‬
‫‪»«« ˙ÚȘMÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ ƒ 21‬‬
‫אחד עשר אבות‪ .‬והנוגע באב הטומאה‪ ,‬בין אדם וכלים ובין‬ ‫‪ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ Ïebt‰‬‬
‫‪ƒ« ÏÚ« e˙k‰‬‬‫‪»« ȉʉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÎȉÂ‬‬
‫‪» ≈¿ .ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪∆ 22‬‬
‫אוכלין‪ ,‬נעשה ולד הטומאה או ראשון לטומאה‪ ,‬ואוכל‬
‫הנוגע בראשון נעשה שני‪ (39 .‬כעובר על איסורי דרבנן‬ ‫‪Èkƒ Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪… :ÌL‬‬ ‫‪» Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ . Ìȇelna‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ ƒ« ?˙Bp‰‬‬‫‪» « 23‬‬
‫אחרים‪ (40 .‬כר' יוחנן שם לד‪ .‬ולמד דין זה מגזירהֿשוה‪.‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬ ‫‪∆ L„wa‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪∆… « BÏeÒtL‬‬
‫‪¿∆ Ïk‬‬‫‪… ÏÚ« ȉʉÏ‬‬
‫˜„‪ƒ¿«¿  ̉≈ L‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪∆… 24‬‬
‫‪ (41‬הוסיף רבינו ארבע מלים אלו‪ ,‬להשמיענו שעל איסור‬ ‫‡‪.B˙ÏÈÎ‬‬
‫˙‪» ƒ¬ ÏÚ« ‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ïa‬‬
‫¿…‬ ‫‪25‬‬
‫קודש טמא אינו לוקה‪ ,‬אבל לוקה משום אוכל קודש לפני‬ ‫‪ (26‬שנאכלים ליום ולילה‪ (27 .‬אע"פ שנאכלים רק עד‬
‫זריקה‪ ,‬כמו שכתב בפי"א מהלכות מעשה הקרבנות הלכה‬ ‫חצות הלילה‪ ,‬אינם נעשים נותר עד שיעלה עמוד השחר‪,‬‬
‫ד‪ ,‬שהאוכל בשר קדשים לפני זריקה לוקה‪ ,‬משום שנאמר‬ ‫תוספתא זבחים פרק ו הלכה ז‪ (28 .‬הנאכלים לשני ימים‬
‫לא תוכל לאכול בשעריך )משנהֿלמלך כאן(‪.‬‬ ‫ולילה שביניהם‪ ,‬חוץ מתודה ואיל נזיר שנאכלים ליום‬
‫‪42‬‬ ‫‪ÏÚ« ˙k‬‬
‫‪≈» ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÔÈiÁL‬‬
‫‪ƒ»«∆ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ‡ÓËpL‬‬ ‫‪»» Ïk» .‚È‬‬
‫‡„‪»¿ƒ∆ Ì‬‬ ‫ולילה‪ ,‬ודינם לענין זה כקדשי קדשים‪ (29 .‬תוספתא שם‬
 ‫‪                ‬‬ ‫ומק‬
‫‪         ‬‬
‫שמחלק בין טומאות שעיקרן מדברי סופרים‪ ,‬ובין טומאות‬ ‫‪L„˜a‬‬
‫‪∆… ¿ ÔÈa≈ ,ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ÔÓƒ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ 42Lc˜n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙‡Èa‬‬
‫‪«ƒ 1‬‬
‫שעיקרן מן התורה(‪.‬‬ ‫‪iÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ : ‡ÓË‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪≈» L„˜a‬‬
‫‪∆… ¿ ÔÈa≈ B‰Ë» 2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪„Ú« ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« BÏ LiL‬‬‫˜„‪≈∆ L‬‬ ‫‪∆… ÏÚ« ˙k‬‬ ‫‪»« Bȇ≈ .ÊË‬‬
‫‪≈» 52iÁ‬‬ ‫‪ÌÈÓÏM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÁfÓ‬‬‫‪«∆ƒ Ï·z‬‬‫‡‪« … L‬‬‫‪∆ ¬ LÙp‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,˙k‬‬ ‫‪≈» 3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪ÏÎ‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;ÂÈÈzÓ‬‬
‫‪» ƒ« ewL‬‬
‫‡‪¿»∆ Á‬‬‫‪«« epn∆Óƒ Ï·iL‬‬
‫∆… «‬ ‫‪‰‚‚La‬‬
‫‡‪»»¿ ƒ ÏÎ‬‬‫‪«» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;‰˙ÎÂ‬‬
‫‪» ¿¿ƒ¿ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» B˙‡ÓËÂ‬‬
‫‡‪»¿À¿ »ÈÈÏ« L‬‬
‫‪∆¬ 4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ ‰˜BÏ‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪∆ Bȇ≈  Ìc‰‬‬ ‫‪»« ˙˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ Ì‬‬
‫‪∆… Oa‰‬‬
‫∆‡˙ «» »‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ a„Ó‬‬
‫‪≈«¿ BȇL‬‬‫‪≈∆ ÔÈpÓe‬‬
‫‪ƒ«ƒ . „BÈÂ‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪≈ ¿ ‰ÏBÚ‬‬
‫˜‪∆ Ôa‬‬‫‪»¿» ‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈  5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪BÏ LiL‬‬
‫‪≈∆ Ïk‬‬‫‪… :54ÏÏk‰‬‬
‫‪»¿« ‰Ê∆ .L„w‰‬‬‫‪∆… « ˙‡∆ Ï·L‬‬
‫‪«»∆ ‡ÓË‬‬ ‫»≈‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪≈» ÏÎa‬‬ ‫˙‪»¿ Úb‬‬‫‪«ƒ Èkƒ LÙÂ‬‬‫‪∆∆¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 45?Ûeb‰« ˙‡ÓËa‬‬
‫‪«¿À¿ 6‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙B‬‬
‫‪» ÌeMÓƒ B‡ Ïebtƒ ÌeMÓƒ ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈  ÔÈÈzÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪≈» ı˜L‬‬ ‫‪∆∆ ÏÎa‬‬‫‪»¿ B‡ ‰‡ÓË‬‬ ‫‪»≈¿ ‰Ó‰a‬‬‫‡„‪»≈¿ƒ B‡ Ì‬‬‫‪»» ˙‡ÓËa‬‬
‫‪«¿À¿ 7‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ ;Ô˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ÂÈÈzÓ‬‬
‫‪» ƒ« e˜iL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ „Ú« ‡ÓË‬‬‫‡‪≈» ÌeMÓƒ B‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ .‰˙ÎÂ‬‬
‫‡‪» ¿¿ƒ¿ »ÈÈÏ« L‬‬
‫‪∆ ¬ ÌÈÓÏM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÁÊ‬‬‫‪«∆ OaÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ 8‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ L„wL‬‬‫‪«»∆ ÔÂÈk‬‬‫‪» ≈  ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« BÏ ÔȇL‬‬ ‫∆≈‬ ‫‪?‰Ê∆ ÔBÚ» ÏÚ« ȉʉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÎȉÂ‬‬
‫‪» ≈¿ .ÁaÊÓ‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÈc‰‬‬
‫‪ƒ« 9‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÓhiL‬‬
‫˜„‪≈»ƒ∆ Ì‬‬ ‫‪∆… Oa‰‬‬
‫‪» »« ‡ÓË‬‬‫‡‪»¿ƒ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ .‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ÌeMÓƒ‬‬ ‫˙‪. Úb‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪»ƒ ‡Ï‬‬‫˜„‪… L‬‬ ‫‪∆… ÏÎa‬‬‫‪»¿ :da» Ó‡‬‬‫‪«¡∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .˙„ÏBÈa‬‬
‫‪∆∆ ¿ 10‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪ ÏÎ‬‬
‫‪«» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ÔÈÈzn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ«« e˜Â‬‬‫‪¿»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,55ÏÎB‡‰‬‬‫» ≈‬ ‫‪ (42‬שם לג‪ :‬למדו אזהרה לאוכל קודש בטומאה בגזירהֿ‬
‫‪28‬‬ ‫‪»¿ƒ« ˙B‡hÁ‬‬
‫‪56˙BÙOp‰‬‬ ‫‪»« OaÓ‬‬
‫‡‪« ¿ƒ ÏÎ‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫«»‬ ‫שוה מביאת מקדש‪ ,‬ולפיכך תלה רבינו הדין שלפנינו בדין‬
‫‪29‬‬ ‫‪.˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÓc‬‬‫‪» » ˜ÊpL‬‬
‫‡‪«¿ƒ∆ Á‬‬‫‪«« ‡ÓË‬‬‫¿‪≈» ‡e‰Â‬‬ ‫ביאת מקדש )כסףֿמשנה(‪ (43 .‬משנה שם קו‪ .‬ופסק‬
‫כתנאֿקמא‪ (44 .‬דין מפורש בתורה )ויקרא ה(‪ ,‬עשיר‬
‫‪ (52‬משנה מעילה י‪ (53 .‬כר' יוחנן זבחים לד‪) .‬ראה‬ ‫מביא בהמה‪ ,‬עני – שני תורים או שני בני יונה‪ ,‬ועני מדוכא‬
‫למעלה הי"ב(‪ (54 .‬משנה מעילה י‪ (55 .‬למעלה בהלכה‬ ‫– סולת‪ (45 .‬שגוף האדם נטמא ולא בטומאת בשר‬
‫יג למדנו‪ ,‬שטמא שאכל בשר קודש טמא חייב כרת‪ ,‬וכאן‬ ‫הקודש‪ ,‬שהרי אפשר לפרש שהמלה "עליו" נמשכת אל‬
‫משמיענו רבינו שאפילו נטמא בשר תחילה ואחרֿכך נטמא‬ ‫"מזבח"‪ (46 .‬המשך הלימוד בתחילת ההלכה הבאה‪.‬‬ ‫ִ ֶַ‬
‫האדם חייב כרת‪ ,‬ואע"פ שאין איסור חל על איסור‪ ,‬כאן‬ ‫רבינו מקבל כאן לימודו של ריש לקיש שם לג‪ :‬נגד דעתו‬
‫איסור טומאת הגוף חל על איסור טומאת בשר‪ ,‬מפני‬ ‫של ר' יוחנן שלמד זה בגזירהֿשוה‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני ששנינו‬
‫שאיסור טומאת הגוף כולל דברים שלא נאמרו לפני כן על‬ ‫בברייתא כריש לקיש‪.‬‬
‫אדם זה‪ ,‬זבחים קח‪ (56 .‬משנה מעילה ט‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ Û‡L‬‬‫‪«∆ ,57EÏ¿ ‡a˙‬‬ ‫‪»¿ .ÊÈ‬‬
‫‪≈»¿ƒ k‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‡ÓËÏ‬‬
‫‡‪≈»¿ ‰‰Ê‬‬
‫‪»»¿« BfL‬‬
‫‪∆ ,e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬ ‫‪ƒƒ .„È 11‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙B‬‬
‫‪» ÌeMÓƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  Ïebtƒ ÌeMÓƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪ÏhL‬‬
‫‡‪«»∆ Á‬‬‫˜„‪«« L‬‬‫‪∆… ÏÎB‡‰Â‬‬
‫‪≈ »¿ .ÏaËiL‬‬
‫˜„‪… ¿ƒ∆ Ì‬‬
‫˜„‪∆… L‬‬
‫‪∆… Ï·È‬‬
‫‪« … 12‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈  ÔÈÈzÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .‡ÓËÂ‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪‰˜BÏ‬‬
‫‪∆  48B˙tk‬‬
‫‪»»« ‡ÈiL‬‬
‫˜„‪ƒ»∆ Ì‬‬
‫‪∆… 47BLÓL‬‬
‫‪¿ƒ ÈÚiL‬‬
‫˜„‪ƒ¬«∆ Ì‬‬
‫‪∆… 13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙B‬‬
‫‪» ÌeMÓƒ ̉ÈÏÚ‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁÂ‬‬
‫‪ƒ»«¿ ,Ïebtƒ ÌeMÓƒ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪„Ú«  ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» B˙‡ÓËÂ‬‬
‫‪»¿À¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ; ˙k‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 14‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÔÈÈzn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ«« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‡ÓËÂ‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» B˙‡ÓË‬‬
‫‪»¿À Ïk» ‰È‰zL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,Ïebtƒ ÌeMÓƒ ̉ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪ (47‬שתשקע החמה לגמרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אחרי צאת הכוכבים‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,59Ìc‰‬‬ ‫‪»« ÔÓƒ ıeÁ .‡ÓËÂ‬‬
‫‪≈»¿ 58˙B‬‬
‫‪» ÌeMÓƒ‬‬ ‫טמא שטבל נקרא "טבול יום" עד צאת הכוכבים‪ ,‬ואסור‬
‫‪37‬‬ ‫‪.„Ïa‬‬
‫‡‪«¿ƒ „Á‬‬‫‪»∆ c‬‬‫‡‪»» ÌeMÓƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫»»‬ ‫להכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים‪ (48 .‬זב וזבה‪,‬‬
‫יולדת ומצורע חייבים להביא קרבנות‪ ,‬ולפני הקרבת‬
‫‪ (57‬למעלה בהלכה ז כתב רבינו‪ ,‬שאין חייבים על פיגול‬ ‫קרבנותיהם נקראים מחוסרי כיפורים‪ ,‬ואע"פ שטבלו הם‬
‫אלא על דבר שיש לו מתירין‪ ,‬ובהלכה הקודמת כתב‪" :‬וכל‬ ‫מוזהרים על כניסה למקדש ואכילת קודש‪ (49 .‬ולמעלה‬
‫שאין לו מתירין‪ ,‬כיון שקדש בכלי חייבים עליו משום‬ ‫בפרק ג מהלכות ביאת מקדש הלכה ט‪ ,‬פסק רבינו שגם על‬
‫טומאה"‪ .‬והואֿהדין לנותר‪ ,‬כמו שמסיים כאן רבינו‪.‬‬ ‫ביאת מקדש אין מחוסר כיפורים חייב כרת‪ ,‬ונראה שגם‬
‫‪ (58‬הכוונה לדברים הנאכלים‪ ,‬אבל שאינם נאכלים ‪ -‬פסק‬ ‫ב'טבול יום' דעתו כך‪ .‬ותמהו עליו מברייתא מפורשת‬
‫בסוף הפרק שפטורים‪ (59 .‬במשנה שם מה‪:‬‬ ‫במנחות כז‪" :‬מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה‪ ,‬בשוגג חייב‬
‫חטאת‪ ,‬במזיד ענוש כרת"‪ .‬והדרשה "כל טומאתו עליו" לא‬
‫‪38‬‬ ‫‪.60˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‡‪»«  ÔÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ≈ Ï·L‬‬ ‫‪≈» .ÁÈ‬‬
‫‪«»∆ ‡ÓË‬‬ ‫נמצא מקורה‪ ,‬ראה כסףֿמשנה שם ביישוב דברי רבינו אלה‪.‬‬
‫‪ (60‬ברייתא שם לו‪:‬‬
‫‪,‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈  50̉Èc‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙B‡ÓËa‬‬
‫‪¿À¿ ‡ÓË‬‬ ‫‪»» .ÂË 16‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‰„Bz‬‬
‫‪» ÈÓÁÏÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ,‰Ïˆ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÁÒt‬‬ ‫‪«» .ËÈ‬‬
‫‡‪«∆ 61ÏÎ‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔÈkÓ‬‬
‫‡‪ƒ« Ï‬‬
‫‪»¬ ,˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪˙‡ÓË‬‬
‫‪«¿À ÌeMÓƒ ˙k‬‬ ‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô˙lÁ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»»« ‰Óe‰‬‬
‫¿»‬ ‫‪.51˙ecÓ‬‬
‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫««‬ ‫‪18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ȇƒ .63Ô‰M‬‬
‫‪≈∆ ‰ÓÏ‬‬‫‪«¿ ÔÈÈe‡‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫«‪» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ûeb‰‬‬
‫‪ (50‬כמו בטומאת בשר‪ ,‬למעלה בהלכה יב‪ (51 .‬זה נמשך‬
‫‪42‬‬ ‫‡‪Ïebtƒ ÌeMÓƒ ˙Á‬‬‫‡‪«« ‰ÏÈÎ‬‬
‫‡„‪» ƒ¬ ÏÚ« Ì‬‬
‫‪»» iÁ˙iL‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ∆ LÙ‬‬
‫∆¿ »‬ ‫אל הבבא הראשונה של הלכה הקודמת‪ ,‬המדברת בטמא‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÏÒÙpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ‡e‰ Ïebt‰L‬‬ ‫‪ƒ«∆ ;64˙B‬‬ ‫‪» ÌeMÓe‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫שאכל קודש לפני טבילה‪ .‬אבל אחרי שטבל‪ ,‬שנינו במסכת‬
‫‪44‬‬ ‫‪‰ˆ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫˜‪… ¿ Ôa‬‬
‫‪»¿» ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰ÏBÚ‬‬
‫‪∆ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,ÔÓf‰‬‬
‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫¿«¬ ∆∆‬ ‫פרה פי"א‪ ,‬משנה ה "כל הטעון ביאת מים )כלומר‪ ,‬טבילה(‬
‫‪45‬‬ ‫‪B˙»¿ˆÓk‬‬
‫‪ƒ¿ wL‬‬
‫‪«»∆ ÔawÓ‬‬
‫‪»¿»ƒ ‡Lp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰ ˙Bp‰Â‬‬
‫‪» «¿ ,ÏÏk‬‬
‫¿»‬ ‫מדברי סופרים וכו' לאחר ביאתו מותר בכולם"‪ ,‬ראה פירוש‬
‫‪46‬‬ ‫‡‪.B˙ÏÈÎ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫רבינו שם )וראה בפרק ט מהלכות אבות הטומאות הלכה א‬
 ‫זמק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫פיגול נותר וטמא‪ ,‬והשוחטם בחוץ – פטור‪ ,‬דברי ר' שמעון‪,‬‬ ‫‪ (61‬אדם טמא )מדברי הכסףֿמשנה כאן יש ללמוד שגרס‬
‫ור' יוסי מחייב‪ .‬ורבינו מחלק את המשנה לשתי בבות‪ :‬א‪.‬‬ ‫"אבל"‪ ,‬ומתוך כך טרח לפרש פירוש דחוק‪ .‬וגירסתנו‬
‫פיגול נותר וטמא‪ ,‬סתם רבי כר' שמעון שאין חייבים‬ ‫נכונה(‪ (62 .‬המקריב תודה מביא עמה ארבעה מיני לחם‪,‬‬
‫עליהם‪ .‬ב‪ .‬השוחטם בחוץ‪ ,‬כאן מביא רבי מחלוקת ר' יוסי‬ ‫עשר מכל מין‪ .‬ומרים חלה אחת מכל מין ונותנה לכהן‪,‬‬
‫ור' שמעון‪ .‬ופסק רבינו כאן כסתם משנה‪ ,‬אע"פ שבכל‬ ‫והשאר נאכלים לבעלים‪ .‬ולפני ההרמה כולם אסורים‬
‫מקום הלכה כר' יוסי נגד ר' שמעון‪ ,‬ובתוספתא זבחים פ"ה‬ ‫באכילה‪ (63 .‬מכיון שקרבו המתירין‪ ,‬ורק מעשה צדדי‬
‫חולק ר' יוסי על ר' שמעון גם בפיגול ונותר וטמא‪ ,‬מפני‬ ‫אחר מעכב על היתר אכילה‪ ,‬רב דימי בר חיננא ורבא שם‪.‬‬
‫שסתם משנה כשיטתו )כסףֿמשנה(‪ ,‬ובשחטם בחוץ פסק‬ ‫ראה כסףֿמשנה‪" (64 .‬פיגול ונותר‪ ,‬בחדא בהמה לא‬
‫)בהלכות מעשה הקרבנות פרק יט הלכה טז( כר' יוסי )ראה‬ ‫משכחת לה" )כריתות יד‪ (.‬ובמסקנה שם אמרו‪ ,‬שרק בכזית‬
‫'תוספות יום טוב' שם‪ .‬וראה רבינו בפירושו על המשנה‬ ‫אחד איֿאפשר הדבר‪ ,‬אבל בשני כזיתים ישנה אפשרות‪,‬‬
‫שכתב "והלכה כר' יוסי"‪ .‬ואולי התכוון לשחטם בחוץ‬ ‫ולכן כותב רבינו כאן‪" :‬על אכילה אחת"‪.‬‬
‫בלבד‪ ,‬או שחזר בו כאן(‪ (74 .‬כר' שמעון בתוספתא שם‪,‬‬ ‫‪ ÔÏ·Â‬‬
‫‪»»¬« ‰Êa‬‬
‫‪∆» ‰Ê∆ ÔÏÏaL‬‬
‫‪»»¿∆ ‡Óh‰Â‬‬
‫‪≈»«¿ ˙Bp‰Â‬‬
‫‪» «¿ Ïebt‰‬‬ ‫‪ƒ« .Î‬‬ ‫‪1‬‬
‫ה"ב‪ .‬לא נתבאר למה פסק כר' שמעון ולא כחכמים‪.‬‬
‫‪ (75‬במשנה שם מה‪ :‬נחלקו ר' שמעון וחכמים בטמא‪ .‬ר"ש‬ ‫‪,BÏhÓ‬‬
‫‪¿«¿ Bȇ≈  BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÏÚ« ÔÈÓƒ ‰aL‬‬
‫‪»ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪2‬‬

‫אומר פטור וחכמים מחייבים‪ .‬ובגמרא שם נאמרו שלוש‬ ‫‪.65‰Ê∆ ˙‡∆ ‰Ê∆ ÔÈÏhÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈeq‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÔȇL‬‬‫∆≈‬ ‫‪3‬‬
‫שיטות באותה המחלוקת‪ :‬א‪ .‬מחלוקת בטומאת עצמם‪ ,‬אבל‬ ‫‪ (65‬כר' אלעזר )זבחים עט‪ (.‬נגד דעת ריש לקיש‪ ,‬מפני שר'‬
‫בטומאת הגוף דברי הכל אינו לוקה‪ .‬ב‪ ,‬מחלוקת בטומאת‬ ‫יוחנן )ירושלמי חלה פרק א הלכה א( סובר כר' אלעזר –‬
‫הגוף‪ ,‬אבל בטומאת עצמם דברי הכל לוקה‪ .‬ג‪ ,‬בשתיהן‬ ‫באיסורין‪.‬‬
‫מחלוקת‪ .‬ופסק רבינו בטומאת הגוף אינו לוקה‪ ,‬מפני‬
‫שלשיטה זו זה דברי הכל‪ ,‬וגם לפי שיטה ב' וג' דעת ר'‬ ‫‪ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« L‡Ï‬‬‫‪… ¿ ÔÏÚ‰L‬‬
‫‪»¡∆∆ ‡ÓË‬‬‫‪≈» B‡ ˙B‬‬
‫‪» B‡ ÏebÙe‬‬‫‪ƒ .‡Î‬‬ ‫‪4‬‬
‫שמעון כן‪ .‬ובטומאת עצמם פסק שלוקה )ראה למעלה‬ ‫‪.66Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ Ôeq‬‬
‫‪» ƒ Ú˜t‬‬ ‫‪«» Ôaa‬‬
‫‪»À¿ e‡‰» ‰ÏLnMÓ‬‬
‫‪»¿ »∆ ƒ ‬‬ ‫‪5‬‬
‫הי"ב(‪ ,‬מפני שלכל שלוש השיטות כן היא דעת חכמים‬ ‫‪‰ÏBÚa‬‬
‫‪» ¿ ÔÈa≈ ,˙ÈÊÎÏ‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ Oa‰‬‬
‫‪» »« ÌÚƒ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ÔÈeÓ‡‰Â‬‬
‫¿»≈ ‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫)ראה כסףֿמשנה‪ ,‬ואולי התכוון לביאורנו זה(‪.‬‬ ‫‪B‡ Ïebtƒ ÌeMÓƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» iÁÏ‬‬
‫˜„‪≈«¿ ,67ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ‡La‬‬
‫≈‪»¿ ƒ ÔÈa‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‡ÓË‬‬
‫‪≈» B‡ ˙B‬‬
‫»‬ ‫‪8‬‬

‫‪ (1‬יבאר שמצותֿעשה לשרוף קדשים שנטמאו והנותר וכל‬ ‫‪ (67‬שם קט‪ .‬ראה למעלה הלכה יא‬ ‫‪ (66‬ר' יוחנן שם מג‪:‬‬
‫שפיסולו מספק‪.‬‬ ‫בהערות‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪,e‡ÓËpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« Ïk» ÛOÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ‰OÚ‬‬ ‫‡‪«¿ƒ .‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬ ‫‪Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ ,BpÓÊ‬‬
‫‪«¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ˙BpL‬‬
‫‪« ∆ B‡ 68Ïbt˙pL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ÁÊ‬‬‫‪«∆ .Î 9‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪L‡a‬‬
‫‪≈» Ï·È‬‬
‫‪≈»≈ ‡Ï‬‬‫‪… ‡ÓË‬‬
‫‪≈» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÚbÈ‬‬‫‡‪«ƒ L‬‬
‫‪∆ ¬ Oa‰Â‬‬
‫‪» »«¿ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪ÔÓƒ B‡ ÔÈÏz‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÔÓƒ B‡ ˜n‰‬‬
‫‪»»« ÔÓƒ B‡ BÚ‰» ÔÓƒ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ 10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,BÙOÏ‬‬
‫‪¿» ¿ ‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ  ˙Bp‰‬‬
‫‪» « ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÛOÈ‬‬
‫‪≈»ƒ‬‬ ‫‪ÌÈw‰‬‬
‫‪ƒ«¿«« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÌÈ„Èb‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÔÓƒ , ‰‡n‰‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪» ¿À« ÔÓƒ B‡ Ïχ‰‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪»¬» 11‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪.ÛOÈ‬‬
‫‪≈»ƒ L‡a‬‬‫‪≈» ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« Áf‰‬‬
‫‪«»« OaÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ ˙Bp‰Â‬‬
‫¿« »‬ ‫‪‰ˆBp‰‬‬
‫‪» « ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÌBËÁ‰‬‬
‫‪¿«« ÔÓƒ ÌÈtv‰‬‬
‫‪ƒ«¿»ƒ« ÔÓƒ ,ÌÈÙÏh‰‬‬
‫‪ƒ«»¿« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ 12‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ïk‰‬‬
‫‪… « ,ÔÈLc˜n‰‬‬
‫‪ƒ »¿À« ÈÏeÒt‬‬
‫‪≈ ¿ ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ Ïebt‰‬‬‫‪ƒ« ˙Bp‰‬‬
‫‪» « ÏÏÎe‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪Ûeb‰« ‡ÓË‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈  ÛBÚ‰» ȈÈaÓe‬‬
‫‪≈ ≈ƒ 13‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪. ÔÈÙO‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ƒ »¿ƒ‬‬ ‫‪.˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫‪»« Bȇ≈  Lk‬‬
‫‪≈ » ÔawÓ‬‬
‫‪»¿»ƒ el‡≈ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ Ï·L‬‬
‫‪«»∆ 14‬‬
‫‪ (2‬תוספתא תמורה פ"ד ה"ד‪ ,‬גמרא פסחים כד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪.˙ecÓ‬‬
‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‪«« B˙B‡ ÔÈkÓ‬‬‫‡‪ƒ« Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪15‬‬

‫‪29 .3„iÓ‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ÛOÈ‬‬‫‪≈»ƒ  ÏÒÙ‬‬
‫‪«¿ƒ B‡ Ïbt˙pL‬‬ ‫‪ (68‬משנה שם לה‪ (69 .‬ראה למעלה פי"ד ה"ז‪»¿» . .‬‬
‫˜‪≈«¿ƒ∆ Ôa‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÛOÈ‬‬
‫‪≈»ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫ˆ‪««¿ B˙e‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪» aÚz‬‬
‫‪«À¿  ˜ÙqÓ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪≈»ƒ BÏeqtL‬‬
‫‪ƒ∆ ÏÎÂ‬‬
‫‪ (70‬שלא כר' אלעזר שם בגמרא‪ ,‬אבל בשליל ושליה פסק ¿ …‬
‫‪31‬‬ ‫‪.6Lc˜na‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫כמותו בהלכה הסמוכה‪.‬‬

‫‪ (3‬תוספתא פסחים פ"ו ה"ו‪ :‬אירע פסול בגופו יישרף מיד‪,‬‬

‫‪ÌeMÓƒ 72iÁ‬‬
‫‪»«  71‡ÈÏM‰‬‬
‫‪»¿ƒ « ÔÓƒ B‡ ÏÈÏM‰‬‬ ‫‪«» .‚Î‬‬
‫‡‪ƒ¿ « ÔÓƒ ÏÎ‬‬ ‫‪16‬‬

‫בדם או בבעלים – תעובר צורתו ויצא לבית השריפה‪,‬‬ ‫‪.Áf‰‬‬

‫‪«∆« Oa‬‬
‫‪« ¿ ‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏÎB‡k‬‬
‫‪≈ ¿ ,‡ÓËÂ‬‬‫‪≈»¿ ˙BÂ‬‬
‫‪» ¿ Ïebtƒ‬‬ ‫‪17‬‬
‫פסחים לד‪ ,‬ב‪ (4 .‬מדובר בפסול שבגוף הקרבן‪ .‬אבל אם‬ ‫‪ (71‬ראה למעלה שם‪ (72 .‬כלומר‪ ,‬אם פיגל בבשר נתפגל‬
‫הפסול הוא בבעלים‪ ,‬אפילו פסול ודאי‪ ,‬טעון עיבוד צורה‪.‬‬ ‫גם השליל‪ .‬אבל אם פיגל בשליל עצמו‪ ,‬פסק רבינו )למעלה‬
‫‪ (5‬ילינו אותו‪ ,‬כדי שייפסל פסול ודאי‪ (6 .‬בשלושה‬ ‫שם( שלא נתפגל‪ .‬ראה ראב"ד כאן‪.‬‬
‫מקומות‪ ,‬קדשים נשרפים‪ :‬בעזרה‪ ,‬בהר הבית‪ ,‬בבית הדשן‬
‫שמחוץ לירושלים )פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"גֿד(‪,‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈  ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» È„BÚ‬‬ ‫‪≈ ¿» .„Î 18‬‬
‫˜„‪≈¿ ÈL‬‬
‫לפיכך דייק רבינו וכתב "במקדש" היינו בעזרה‪.‬‬ ‫‪.e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« Ìc« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .73‡ÓËÂ‬‬
‫‪≈»¿ ˙BÂ‬‬
‫‪» ¿ Ïebtƒ 19‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪̇ƒ ,˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ̉a‬‬‫‪∆» LÈ≈  7ÌÈÙOp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÌÈÈÚOe‬‬ ‫‚‪ƒ» .‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌÈt‬‬ ‫‪Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈  ÌȈډÂ‬‬
‫‪ƒ≈»¿ ˙Ëw‰Â‬‬
‫‪∆… ¿«¿ ‰Bl‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ 20‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ 8˙‡ˆÏ‬‬ ‫‪≈» ÌpÓÊ‬‬
‫‪»«¿ «ÚÈbiL‬‬
‫˜„‪ƒ«∆ Ì‬‬‫‪∆… ‰‡ÈˆÈ‰Â‬‬
‫‪» ƒ¿«¿ ‰Èl‰‬‬
‫«‪» ƒ‬‬ ‫‪ÌeMÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙B‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪» ÌÂMÓƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ Ïebtƒ ÌeMÓƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ˙k‬‬
‫‪≈» 21‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÔOa‬‬
‫‪»» ¿ ˙ÏÒBt‬‬
‫‡‪∆∆ dÈ‬‬ ‫‪» ≈ B‡ , Ô‰ÈeÓ‡k‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪∆ ≈ ≈¿ ÌOa‬‬
‫¿ »»‬ ‫‪.75Ûeb‰« ˙‡ÓË‬‬
‫‪«¿ À‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» eÙOÈÂ‬‬
‫‪¿»ƒ¿ 10ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏÒBt‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (73‬שנינו )שם מה‪ (.‬קדשי גויים אין חייבים עליהם משום‬
 ‫‪                ‬‬ ‫חמק‬
‫‪         ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ‰ÏÈ·a‬‬
‫‡‪» ƒ¬« ÔÈeÒ‬‬ ‫‪ƒ»¿ «∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .‰‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈÓÏM‰L‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÔȘÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ̇ƒ  12‡‰‬‬‫‪∆≈» a‬‬
‫‪… ¿ 11‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ȈÁ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪ÔÈa≈ . ÌBia« ‡l‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪»∆ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÙBO‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  ÈLÈÏL‬‬
‫≈‪ƒ ƒ¿ ÏÈÏ‬‬ ‫‪,ÔȇˆBÈ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ B‡ ;‡‰‬‬
‫‪∆≈» ‬‬
‫‪… ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,‡ˆBÈk‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÛO‬‬
‫‪»¿ƒ Bȇ≈ Ïebt‰‬‬
‫‪ƒ« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .22BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈa≈ 21BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪˜ÙqÓ‬‬
‫‪≈»ƒ eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« ‬‬ ‫‪… ‡ˆÈ‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‰ÁBc‬‬
‫‪∆ ÏebÙe‬‬ ‫‪ƒ ˙BÂ‬‬
‫‪» ¿ ‡ÓË‬‬‫‪≈» ˙ÙO‬‬
‫‪« ≈¿ ÔȇÂ‬‬
‫‡‪≈¿ . ÌBia« ‡l‬‬
‫‪23‬‬ ‫∆»‬ ‫‪,ԇȈB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ ‰MÓÁ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪» ƒ¬ Ìe‡O‬‬‫‪»¿ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» eÙOÈÂ‬‬
‫¿‪¿»ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪zÓe‬‬
‫‪»À .˙aM‰‬‬‫‪»« « ˙‡∆ ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫∆‡˙ ‪≈¿ ,24BË ÌBÈ‬‬ ‫‪ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ‰LÏM‰‬‬
‫‪» ¿ « e‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ e‡LÂ‬‬
‫‪¬¿ƒ¿ ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ e‡ˆÈÂ‬‬
‫¿»¿‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.25„Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ÏebÙe‬‬
‫‪ƒ ˙BÂ‬‬
‫‪» ¿ ‡ÓË‬‬‫‪≈» ÛOÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ‬‬ ‫‪.‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» eÙOÈÂ‬‬
‫‪¿»ƒ¿ ˜ÙqÓ‬‬
‫‪≈»ƒ eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰Ó‰a‰‬‬
‫«¿≈»‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (20‬זבחים נו‪ ,‬ב‪ (21 .‬ביום השלישי בבוקר‪ (22 .‬אם לא‬ ‫‪aÚzL‬‬
‫‪«À¿∆ „Ú« ÔÈzÓ‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ¿«¿ ÔÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ el‡≈ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ‬‬
‫¿≈» ∆‬ ‫‪7‬‬

‫שרפו בזמנו )במכילתא פ' בא פ"ו אנו שונים‪ ,‬שפסח נשרף‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ 15‰ÙOÏ‬‬
‫‪» ≈¿ ƒ ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰Â‬‬ ‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫ˆ‪ƒ ,14Ô˙e‬‬
‫»»‬ ‫‪8‬‬
‫אור ליום ששה עשר – היינו במוצאי יוםֿטוב – ואם חל‬ ‫‪.eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪9‬‬
‫בשבת נשרף אור לשבעה עשר‪ ,‬אבל בגמרא שלנו שבת כד‪,‬‬ ‫‪ (7‬שאימוריהם נקטרים‪ ,‬והבשר מצוותו בשריפה בבית הדשן‬
‫ב ‪ -‬תני דבי חזקיה "והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו"‪...‬‬ ‫מחוץ לירושלים‪ ,‬ואם נפל בו פסול לפני שהוציאוהו מחוץ‬
‫ליתן לו בוקר שני לשריפתו‪ .‬פירוש‪ ,‬אין שורפים אותו בליל‬ ‫לעזרה שורפים אותו בעזרה‪ (8 .‬לפני זריקת הדם‪ (9 .‬אין‬
‫ששה עשר אלא ביומו(‪" (23 .‬באש ישרף‪ ,‬בנה אב לכל‬ ‫כל ספק בדבר שהאימורים נפסלים ביוצא ובלינה כאימורי‬
‫הנשרפים שלא יהיו נשרפים אלא ביום"‪' ,‬תורת כהנים' פ'‬ ‫קרבנות אחרים‪ ,‬אבל בבשרם שאל רבי ירמיה )זבחים קד‪(:‬‬
‫צו פי"ב‪ (24 .‬שבת כג‪ ,‬ב‪ (25 .‬פסחים טו‪ ,‬ב ‪ -‬כבית‬ ‫אם הוא נפסל‪ ,‬ודינו כפסולי המוקדשים ונשרף בעזרה )שם‪,‬‬
‫הלל‪ ,‬ואףֿעלֿפי שאסור לטמא קדשים בידיים‪ ,‬והטעם‪,‬‬ ‫תני לוי( או יישרף בבית הדשן חוץ לירושלים כמצוות‬
‫מפני שנותר ופיגול יש בהם טומאת עצמם ומטמאים את‬ ‫הכשרים‪ .‬והאיבעיא לא נפשטה‪) (10 .‬בגמרא שם‪ ,‬משמע‬
‫הידים מדרבנן‪.‬‬ ‫שהאיבעיא היא לפי דעת ריש לקיש )שם פט‪ (:‬בלבד‪ ,‬הפוסל‬
‫‪23‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔÈÙBO‬‬
‫‪ƒ ¿  ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡ÓËpL‬‬
‫˜„‪»¿ƒ∆ ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬ ‫‪« ¿ .Â‬‬
‫‪≈ ¿» Oa‬‬ ‫בשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה לפני זריקת הדם‪ ,‬אבל‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈa≈ .ıeÁa« B˙B‡ ÔÈÙBO‬‬
‫‪ƒ ¿  ıeÁa« ‡ÓË‬‬ ‫‪»¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫לרבי יוחנן שמכשיר מפני שסופו של הבשר לצאת )בשר‬
‫‪25‬‬ ‫‪.27‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« „ÏÂa‬‬
‫‪«¿ƒ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ÔÈa≈ 26‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« ‡a‬‬‫‪«¿ ‡ÓËpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫קדשים קלים נאכל בכל ירושלים אחר זריקת הדם( – ברור‬
‫‪26‬‬ ‫‪Oa‰‬‬
‫‪» »« ˙‡∆ ÛOlÓ‬‬
‫‪… ¿ ƒƒ eÚÓ‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… 28ÌÈ‰k‬‬
‫‪ƒ¬… ÏL‬‬‫‪∆ ̉ÈÓÈÓe‬‬
‫‪∆≈ƒ‬‬ ‫שגם בשר קרבנות הנשרפים אינו נפסל‪ ,‬שהרי סופו לצאת‪.‬‬
‫ולפיכך תמהו הר"י קורקוס וה'כסף משנה' על רבינו‪ ,‬שפסק‬
‫‪27‬‬ ‫‪,‰‡ÓËÏ‬‬
‫‪»¿À¿ ÔBL‡ƒ ‡e‰ È‰L‬‬ ‫‪≈¬∆ ,‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« ‡a‬‬ ‫‪«¿ ‡ÓËpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫)למעלה פ"א הל"ב( כרבי יוחנן‪ ,‬ולמה פסק כאן להחמיר‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡e‰ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,29‰‡Óh‰‬‬
‫‪»¿À« „ÏÂa‬‬‫‪«¿ƒ ‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ Oa‰‬‬‫‪» »« ÌÚƒ‬‬ ‫מספק? )ראה כסףֿמשנה כאן‪ ,‬ולחםֿמשנה פ"ז מהל' מעשה‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À BÏ ÔÈÙÈÒBnL‬‬
‫‪ƒ ƒ ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,30ÈLÈÏL‬‬ ‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫הקרבנות ה"ג(‪ .‬ותירץ הר"י קורקוס‪ ,‬שגם בקדשים קלים‬
‫‪30‬‬ ‫‪BÓk¿ ,ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÊÁÈ‬‬
‫‪…¬«  ÔBL‡a‬‬‫‪ƒ» Ú‚pL‬‬
‫‪«»∆ ÈLÈÏM‰L‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ «∆ ,B˙‡ÓË‬‬‫‪»¿ À‬‬ ‫הבשר אסור באכילה )ראה הערות למעלה פ"א הל"ב((‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÓL‬‬
‫‡‪∆∆ elÙ‬‬ ‫‡‪ƒ¬ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,31„BÚ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ .BÓB˜Óa‬‬‫‪¿ƒ ‡a˙iL‬‬
‫∆‪≈»¿ƒ‬‬ ‫‪ (11‬בעיא שלא נפשטה‪ ,‬שם‪ (12 .‬בחצי הבהמה שיצא‬
‫‪32‬‬ ‫‪B˜ÈÏ„‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ zÓ‬‬‫‪»À  ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,32ÌBÈ ÏeËa‬‬
‫‪¿ƒ ÏÒÙpL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫נמצא רוב מאבר אחד‪ ,‬ואם תצרף לו את מיעוטו שנשאר‬
‫‪33‬‬ ‫‪‡« p‰L‬‬
‫‪≈«∆ ,˙Ó≈ ‡ÓË‬‬ ‫‪≈¿ da» Ú‚pL‬‬‫‪«»∆ ˙ÎzÓ‬‬
‫‪∆∆« ÏL‬‬ ‫‪∆ a‬‬‫¿≈‬ ‫בפנים יהיה רובה של הבהמה בחוץ‪ (13 .‬כהנים‪ ,‬גם זו‬
‫‪34‬‬ ‫‪34ÔBL‡‬‬ ‫‪ƒ ‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ÔÓM‰‬‬
‫‪∆∆ « ‰fL‬‬‫‪∆∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .33‰‡Óh‰‬‬
‫«‪»¿ À‬‬ ‫בעיא שלא נפשטה‪ ,‬שם קה‪ ,‬א‪ (14 .‬כשאר ספק פסול‪.‬‬
‫‪ (15‬וכל הבעיה נוגעת רק למקום שריפתה‪ ,‬לפיכך אין בזה‬
‫‪35‬‬ ‫‪Ôȇ≈  ‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À ÌeL ÌL‬‬ ‫‪» LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,pa‬‬ ‫‪≈« ÚbiLk‬‬
‫¿ ∆‪«ƒ‬‬ ‫משום ביזוי קדשים‪ ,‬מהֿשאיןֿכן בספק פסולי קדשים‬
‫‪36‬‬ ‫‪B‰h‰‬‬‫‡‪»« ÔÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔÈ‰Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .dzÙÒBz‬‬
‫‪»¿« ÏÚ« ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫אחרים‪ ,‬שהספק הוא אם הם טעונים שריפה‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.ÏÒtÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬
‫‪ (26‬ראה למעלה פי"ח הי"ב‪ (27 .‬במס' שקלים פ"ח‬ ‫‡‪,˙BÏBÚ  17ÌÈÈ‬‬
‫‪ƒ» ≈ :16‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» ‡ˆÓp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Oa‬‬‫‪» » .„ 10‬‬
‫מ"וֿז‪ ,‬נאמרו ארבע דעות בזה‪ ,‬ורבינו פוסק כרבי עקיבא‪.‬‬ ‫‪.ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿  ÌÈÏLeÈa‬‬
‫‪ƒ«» ƒ ‡ˆÓp‰Â‬‬‫‪»¿ƒ«¿ .18˙B‡hÁ‬‬
‫‪»«  ˙BÎÈ˙ÁÂ‬‬
‫‪ƒ¬« 11‬‬
‫‪ (28‬משנה‪ ,‬פסחים יד‪ ,‬א‪ (29 .‬לשון המשנה‪ ,‬ובגמרא שם‬ ‫‪˙B‬‬
‫‪» ‡nL‬‬‫‪»∆ ,‰ÙO‰‬‬
‫‪» ≈¿ « ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ e‡ˆÈÂ‬‬
‫ˆ‪¿≈¿ Ô˙e‬‬
‫‪» » aÚz‬‬
‫‪«À¿ Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ 12‬‬
‫אמרו שמדובר בולד ולד‪ (30 .‬בשר שנטמא בולד‬ ‫‪B‡ ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» B˙˜ÊÁ‬‬
‫‪»¿∆ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ÏÈÚB‰‬‬
‫‪ƒ ‰Ó« ,Ôk≈ ̇ƒ .‡e‰ 13‬‬
‫הטומאה הוא שני ולא שלישי‪ ,‬ואם יגע בבשר שנטמא באב‬ ‫‪ÔÈÙBO‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈ .19Ï·Â‬‬
‫‪«»¿ ÚL‬‬
‫‪«»∆ ÈÓÏ‬‬‫‪ƒ¿ ?ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ B‡ ˙‡hÁ‬‬‫‪»« 14‬‬
‫הטומאה שהוא ראשון לא תתווסף לו טומאה‪ .‬ולפיכך תיקן‬ ‫‪L‡a‬‬
‫‪≈» ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« :Ó‡pL‬‬
‫‡‪«¡∆∆ ,ÌBia« ‡l‬‬
‫‪»∆ ˙Bp‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ 15‬‬
‫ה'כסף משנה' וגורס "בולד ולד" )בכמה הוצאות נפלה‬ ‫‪.ÛOÈ‬‬
‫‪≈»ƒ‬‬ ‫‪16‬‬
‫טעות ב'כסף משנה'‪ ,‬וצ"ל כמו שכתבנו(‪ (31 .‬במשנה‬
‫שם‪ ,‬ב ‪ -‬הוסיף רבי עקיבא‪ (32 .‬טמא שטבל וטרם החשיך‬ ‫‪ (16‬משנה‪ ,‬שקלים פ"ז‪ (17 .‬שלמים )ל' צרויה(‪ (18 .‬אין‬
‫היום‪ .‬ביבמות עה‪ ,‬א ‪ -‬למדו שטבול יום פוסל את התרומה‬ ‫לחשוש שמא הן עולות‪ ,‬ואע"פ שמותר לחתוך איברי עולת‬
‫והקודש בנגיעתו מן התורה‪ .‬אוכל שנטמא ומטמא אחרים‬ ‫יחיד )ראה הל' מעשה הקרבנות פ"ו הי"ט( לא נהגו הכהנים‬
‫נקרא טמא‪ ,‬אולם אוכל שהוא עצמו נטמא בשלב הנמוך‬ ‫לחתכם‪ ,‬מפני שכולם כליל )רבינו בפירוש המשנה‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫ביותר ואינו מטמא בנגיעתו אפילו אוכלין ומשקין – נקרא‬ ‫‪ (19‬אם עולה היא – חייב קרבן מעילה‪ ,‬אבל האוכל בשר‬
‫פסול‪ (33 .‬בפסחים יד‪ ,‬ב ‪ -‬דרשו מהכתוב )במדבר יט‪,‬‬ ‫חטאת אינו מביא קרבן מעילה מפני שהוא מותר באכילה‬
‫טז( "בחלל חרב" שחרב הוא בחלל עצמו‪ ,‬פירוש מקבלת‬ ‫לכהנים )הל' מעילה פ"א ה"ה(‪.‬‬
 ‫טמק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫סובר רבינו שם כרבי יעקב שמותר לשבור את העצמות(‪.‬‬ ‫דרגת טומאה של הדבר שנגעה בו‪ ,‬ולאו דוקא חרב אלא‬
‫‪ (48‬בהל' מעשה הקרבנות פ"ה ה"ה‪ (49 .‬בקדשי קדשים‪.‬‬ ‫כל כלי מתכת דינו כך‪ (34 .‬ויש כאן תוספת שתי דרגות‪,‬‬
‫‪ (50‬כמו עורות קרבנות כשרים )שם‪ ,‬הי"ט(‪ (51 .‬משנה‪,‬‬ ‫מהֿשאיןֿכן בבבא ראשונה המדברת בתוספת דרגה אחת‪.‬‬
‫זבחים קג‪ ,‬ב ‪ -‬כחכמים )ראה כסףֿמשנה ולחםֿמשנה בהל'‬
‫בכורות פ"ג ה"י(‪ (52 .‬משנה‪ ,‬שם‪" :‬כל שלא זכה המזבח‬
‫‪ÂÈÏÚa‬‬
‫‪»»¿ B˙B‡ ÔÈÙBO‬‬
‫˜‪ƒ ¿  35ÌÈl‬‬‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÏL‬‬ ‫‪» .Ê‬‬
‫‪∆ ˙B‬‬ ‫‪1‬‬

‫בבשרה‪ ,‬לא זכו כהנים בעזרה" וכל אלה – טריפה‪ ,‬מחשבת‬ ‫‪. Ô‰Èza‬‬
‫‪36‬‬ ‫¿»≈ ∆‬ ‫‪2‬‬
‫הזמן ומחשבת המקום – אין מקטירים אימוריהם על‬ ‫‪ (36‬משנה‪ ,‬שם פא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (35‬שנאכלים בכל ירושלים‪.‬‬
‫המזבח‪ (53 .‬במשנה‪ ,‬שם‪ (54 .‬למעלה בהלכה זו‪.‬‬
‫‪ (55‬ואחרֿכך נפסל הזבח‪ (56 .‬את העור‪ ,‬ואם נזרק הדם‬ ‫‪Oa‬‬
‫‪« ¿ B„Èa‬‬
‫‪»¿ LiL‬‬‫‪≈∆ kÊÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÌÈÏLeÈÓ‬‬
‫‪ƒ«» ƒ ‡ˆiL‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓƒ .Á‬‬ ‫‪3‬‬
‫הותר העור לכהנים או לבעלים‪ ,‬כרבי שם קד‪ ,‬א‪ .‬ואע"פ‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;39BÓB˜Óa‬‬
‫‪¿ƒ BÙBO‬‬
‫‪¿  38ÔÈÙBv‰‬‬‫‪ƒ « Ú‬‬
‫˜„‪«» ̇ƒ :37L‬‬
‫…∆‬ ‫‪4‬‬
‫שאין מפשיטין לפני זריקת הדם )הל' מעשה הקרבנות פ"ה‬ ‫‪BÙBOÂ‬‬
‫‪¿ ¿ ÊBÁ‬‬
‫‪≈ ,˙È‬‬ ‫‪≈» B‡ ˙ÈÊk‬‬
‫‪40‬‬ ‫»‪ƒ«¿ Ba LÈ≈ ̇ƒ  ‡Ï‬‬ ‫‪5‬‬
‫הי"ח(‪ ,‬מדובר כאן כשעבר והפשיט‪.‬‬ ‫‪BÙBO‬‬
‫‪¿  41˙Èa‬‬ ‫‪ƒ« BÏ ÔȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ÁB‬‬
‫‪« ≈ ‡e‰ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÌÈÏLeÈa‬‬
‫‪ƒ«» ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪˙B‬‬
‫‪« B‡ 57‡ÓËpL‬‬
‫˜„‪»¿ƒ∆ L‬‬ ‫‪∆… Oa‬‬ ‫‪ƒ »¿ƒ« Ô‰≈ el‡≈ .È‬‬
‫‪« ¿ :ÌÈÙOp‰‬‬ ‫‪.43‰ÎÚn‰‬‬
‫‪»»¬«« ȈÚÓ‬‬
‫‪≈¬≈ 42‰Èa‰‬‬
‫‪» ƒ« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪B‡ ‰ÏÒÙ‬‬

‫‪»¿¿ƒ B‡ 58˙‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰Án‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ ,ÏÒÙ‬‬
‫‡‪«¿ƒ B‬‬ ‫‪ (37‬משנה‪ ,‬שם מט‪ ,‬א‪ (38 .‬שם מקום‪ ,‬שממנו אפשר‬
‫‪22‬‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… ‡ËÁ‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬‫‪… ∆ BÏ Ú„BpL‬‬
‫‪« ∆ ÈeÏz» ÌL‡Â‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪» »¿ .‰˙B‬‬
‫¿»‬ ‫לראות עוד את בית המקדש‪ ,‬וממנו והלאה אין רואים אותו‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.61˜Ùq‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« ‰‡a‰‬‬‫‪»»« ÛBÚ‰» ˙‡hÁÂ‬‬ ‫‪««¿ .60BÓc» ˜ÊpL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪ (40‬כרבנן‪,‬‬ ‫לחזור‪.‬‬ ‫הטריחוהו‬ ‫‪ (39‬לא‬
‫‪24‬‬ ‫‪„Â‬‬
‫‪»»¿ .Ìk‰‬‬
‫‪∆∆« ȇÏÎÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ‰ÏÚ‰Â‬‬
‫‪»¿»»¿ .63B‰Ë» 62ÈÊ‬‬
‫‪ƒ» ÚOe‬‬
‫¿«‬ ‫‪ (41‬בירושלים‪ (42 .‬בית המקדש כולו כולל הר הבית‬
‫נקרא "בירה"‪ (43 .‬עצים המוכנים להבעירם על המזבח‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔȘLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « ÔB‚k¿ ,ÛO‰Ï‬‬
‫‪≈» ƒ¿ Bkc‬‬
‫‪¿« ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫מפני שקשה לו לאורח להביא עצים משלו אל הבירה‪ ,‬לא‬
‫‪26‬‬ ‫‪.64ewÈ‬‬
‫‪≈»ƒ el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  Ìk‰‬‬
‫‪∆∆« ȇÏk‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫חייבוהו חכמים‪ ,‬וביתֿדין מתנה על כך בשעת הקדשת‬
‫‪ (57‬משנה‪ ,‬תמורה לג‪ ,‬ב‪ (58 .‬משנה‪ ,‬סוטה כב‪ ,‬ב ‪-‬‬ ‫העצים‪ ,‬שמותר יהיה לשרוף בהם בשר קודש שנפסל )ראה‬
‫במנחת סוטה‪ ,‬והוא הדין בשאר המנחות‪ (59 .‬הבא על‬ ‫'תוספות' שם פא‪ :‬ד"ה נטמא(‪.‬‬
‫ספק חטא‪ ,‬שם‪ (60 .‬עיקר הכפרה היא בזריקת הדם‪ ,‬ואם‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪» ≈  45ÁÓ‬‬ ‫‪«… Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔȇL‬‬‫‪≈∆ 44ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ˙BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« Ïk» .Ë 8‬‬
‫נודע לו לפני הזריקה שלא חטא‪ ,‬הרי אינו צריך כפרה כלל‪,‬‬‫‪k‬‬
‫‪»¿ . ÁÒt‰‬‬‫‪47‬‬ ‫‪«∆« ˙BÓˆÚÓ‬‬ ‫‪¿«≈ ıeÁ , ‰ÙO‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪» ≈¿ ÔÈeÚË‬‬‫‪ƒ ¿ 9‬‬
‫ולכן נפסל האשם‪ ,‬אבל אם נזרק הדם לפני שנודע לו‪ ,‬הרי‬ ‫‪BÚ‰»  ËLÙ‰L‬‬ ‫‡‪« ¿À∆ Á‬‬ ‫‪«« ÏÒÙpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ Ôaw‰L‬‬
‫‪»¿»«∆ ,48e‡a‬‬ ‫‪¿«≈ 10‬‬
‫כיפר על הספק כמצוותו‪ (61 .‬שם‪ ,‬אסור לאכלה וטעונה‬
‫שריפה‪ (62 .‬דיני נזיר מפורשים בספר הפלאה‪ ,‬הל'‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬ ‫˜‪»¬ ; ÌÈl‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ƒ« ÌÈL„˜a‬‬
‫‪ƒ »»¿ ÂÈÏÚÏ‬‬
‫‪»»¿ƒ B‡ , ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ƒ¬… « 11‬‬
‫נזירות‪ (63 .‬אחרי מלאת ימי נזרו מגלח בבית המקדש‬ ‫‪. Ïk‰‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪… « ÛOÈÂ‬‬‫‪≈»ƒ¿ Oak‬‬
‫‪» »« BÚ‰» È‰‬‬‫‪≈¬  ËLÙ‰‬‬
‫˜„‪≈ ¿∆ Ì‬‬ ‫‪∆… ÏÒÙ‬‬
‫‪«¿ƒ 12‬‬
‫בעזרת נשים‪ ,‬ואת השער נותנים על האש שבה מתבשל איל‬ ‫‪ÏÒÙpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ B‡ ,‰ÙË‬‬ ‫‪» ≈¿ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ËLÙ‰L‬‬‫‪« ¿À∆ ÁÊ‬‬ ‫‪«∆ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ 13‬‬
‫השלמים שלו )במדבר ו‪ ,‬יח(‪ (64 .‬שם‪.‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏȇB‰‬‬‫‪ƒ ,ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ B‡ ÔÓf‰‬‬ ‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ 14‬‬
‫˜„‪ÔÈa≈ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈL„˜a‬‬
‫‪≈ ¿»¿ ÔÈa≈ . BÚ‰» ÛOÈ‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪≈»ƒ  Áf‰‬‬ ‫‪«∆« ‰ˆ‬‬‫‪» ¿ƒ 15‬‬
‫‪27‬‬ ‫˜„‪ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ÔÈa≈ ,65e˙nL‬‬
‫˜„‪≈∆ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» :ÌÈa˜p‰‬‬ ‫‪≈¿ .‡È ÈepL‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« ̉≈ el‡Â‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪˙LÁÓa‬‬
‫∆‬ ‫∆‬ ‫¬‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪‰OÚ‬‬
‫»‬ ‫¬‬‫«‬ ‫‡‪Ì‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫»‬‫¬‬ ‫˜‪.ÌÈl‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫‪ÌÈL„˜a‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬‫‪»¿ 16‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪eÏÈt‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÌÈL„˜Â‬‬‫‪ƒ »»¿ .66˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫˜„‪∆∆ ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ÔÈa≈ ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ‰ˆÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ ÏȇB‰‬‬‫‪ƒ ,ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰ÏÚ‬‬ ‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« , ÌM‰‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪≈ « 17‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰Ï‚ÚÂ‬‬
‫‪»¿∆¿ .ϘÒp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« BL¿ .wz‬‬
‫‪≈»ƒ  68‡ÈÏL‬‬
‫‪»¿ƒ eÏÈt‰‬‬
‫‪ƒƒ .67ÏÙ‬‬
‫‪∆≈ .54e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÂÈÏÚÏ‬‬ ‫‪»»¿ƒ B‡ ÌÈ‰kÏ‬‬‫‪ƒ¬… « BÚ‰» È‰‬‬ ‫‪≈¬  18‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ËÙe‬‬
‫‪∆∆ .69‡ÓË‬‬ ‫‪≈» ÈÊ‬‬
‫‪ƒ» ÚOe‬‬
‫‪«¿ .ÚˆÓ‬‬‫‪»… ¿ ÈtˆÂ‬‬
‫‪≈√ƒ¿ .‰ÙeÚ‬‬
‫¬ »‬ ‫‪.‬‬ ‫‪56ÏÒBt‬‬
‫≈‬ ‫‡‪BÈ‬‬
‫≈‬ ‫‪‬‬ ‫»‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪55‰˜ÈÊ‬‬‫¿‬ ‫∆‬
‫…‬
‫˜„‪Ì‬‬ ‫«‬
‫‪ËLÙ‰L‬‬‫¿‬‫‪À‬‬ ‫∆‬ ‫«‬‫∆‬
‫‪ÁÊÂ‬‬ ‫‪¿ 19‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» eËÁLpL‬‬
‫‪¬¿ƒ∆ ÔÈlÁÂ‬‬
‫‪ƒÀ¿ .ÏÁa‬‬
‫‪»»¿ Oe‬‬
‫¬‪» » .70BÓÁ‬‬
‫‪ (44‬ברייתא‪ ,‬שם פג‪ ,‬א‪ (45 .‬פירוש‪ ,‬שהיה בהן מוח‬
‫‪ (65‬משנה‪ ,‬שם לב‪ ,‬א‪ (66 .‬בעלי חיים שהוקדשו לצרכי‬ ‫ושברו את העצמות וחילצו את המוח‪ ,‬שאם לא היה בהן‬
‫בית המקדש‪ ,‬אבל לא להקרבה על המזבח‪ (67 .‬שם לג‪,‬‬ ‫מוח מעולם גם עצמות הפסח אינן טעונות שריפה )גמרא‪,‬‬
‫ב‪ (68 .‬שם‪ (69 .‬נזיר שנטמא במת בתוך תקופת נזירותו‪,‬‬ ‫שם(‪ (46 .‬ואע"פ שעצמות ששימשו את הנותר טעונות‬
‫מביא קרבנות ומגלח ומתחיל למנות מחדש את ימי‬ ‫שריפה‪ ,‬כאן אנו אומרים‪ ,‬שהבעלים שברו את העצמות‬
‫הנזירות‪ ,‬ולא ציוותה התורה לשרוף את השער‪ (70 .‬בכור‬ ‫וחילצו את המוח‪ ,‬לפני שנעשה נותר‪ (47 .‬שנאמר בתורה‬
‫חמור שלא נפדה בשה ונערף‪.‬‬ ‫)שמות יב‪ ,‬מו( "ועצם לא תשברו בו"‪ ,‬אין להניח שעברו‬
‫‪32‬‬ ‫‪BÓÁ¬ ËtÓe‬‬
‫‪∆∆ƒ ÈÊ‬‬
‫‪ƒ» ÚOÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ 72ËÈq‰‬‬
‫‪ƒ« ‡ÏÓ‬‬ ‫‪≈ » .È‬‬
‫‪… ¿ 71‚B‡‰‬‬ ‫על איסור תורה ושברו את העצמות לפני שהמוח נעשה‬
‫‪33‬‬ ‫‪.73˜ÏcÈ‬‬
‫‪≈»ƒ  ˜Oa‬‬
‫¿«‬ ‫נותר‪ ,‬אלא ודאי אחרי שנפסל נשברו‪ ,‬כרבי שמעון שם‬
‫שדורש‪ :‬ועצם לא תשברו בו – בכשר ולא בפסול )כלומר‪,‬‬
‫‪ (71‬משנה‪ ,‬ערלה פ"ג‪ (72 .‬בפירושו על המשנה שם‪ ,‬וכן‬ ‫בפסול מותר לשבור(‪ ,‬ולפיכך העצמות טעונות שריפה שהרי‬
‫בשבת פי"ג כותב רבינו‪ ,‬שהסיט הוא חצי הזרת )זרת = חצי‬ ‫שימשו נותר‪ .‬כך מפרש שם רב נחמן בר יצחק את הברייתא‬
‫אמה(‪ ,‬אולם בפ"ט מהל' שבת ה"ז כתב‪ ,‬שהסיט הוא‬ ‫)ראה ב'משנה למלך' קושיא חמורה על רבינו‪ ,‬שהרי פסק‬
‫המרחק שבין אגודל לאצבע כשני שלישי הזרת‪ ,‬וכן פירש‬ ‫בפ"י מהל' קרבן פסח ה"ו שאסור לשבור עצמות פסח פסול‪.‬‬
‫רש"י בתמורה לד‪ ,‬א‪ .‬ובשבת קה‪ ,‬ב ‪ -‬כותב רש"י ששיעורו‬ ‫ותירץ שאנו מניחים‪ ,‬שהפסח נפסל לפני זריקת הדם‪ ,‬ובזה‬
 ‫‪                ‬‬ ‫נק‬
‫‪         ‬‬
‫כאשר הכנסותיו יאפשרו זאת‪ .‬זוהי ההוראה מדברי‬ ‫כמרחק אצבע מאמה‪ ,‬וצ"ע‪ (73 .‬ואע"פ שפטר חמור‬
‫הרמב"‪" ‬הרוצה להחמיר על עצמו" שההחמרה תהיה‬ ‫ייקבר )ראה הי"א(‪ ,‬היינו השיער כמו שהוא‪ ,‬אבל ארגו בשק‬
‫אין לקברו‪ ,‬שמא ימצא אותו אדם ולא ידע שהוא אסור‬
‫בנוגע לצרכי‪ ‬שלו‪ ,‬ובנוגע למותרות באכילה ושתיה שלו‬
‫בהנאה וישתמש בו‪ .‬כך פירשו בגמרא שם‪ .‬ראה 'כסף‬
‫וכו'‪ ,‬ודווקא על־ידי־זה נעשה "הרי זה משובח"‪ ,‬כי הנהגה‬ ‫משנה' פ"ג מהל' בכורות הי"ג‪.‬‬
‫זו עושה אותו "משובח" ומכובד ג‪ ‬בעיני אומות העול‪.‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ 75ÔÈÙOp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÏÎÂ‬‬
‫‡‪»¿ .eÒ‡» ÌÙ‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ« Ïk» .‚È‬‬
‫‪»¿∆  74ÔÈa˜p‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ÔBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ÁaÊn‰‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪«≈¿ƒ« ÔLcÓ‬‬
‫‪∆ ∆ƒ ıeÁ ,zÓ‬‬‫‡‪»À ÔÙ‬‬
‫‪»¿∆  Lc˜‰‬‬
‫∆¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (79‬גיטין נד‪ ,‬ב‪ (80 .‬ועודם בידו‪ .‬וכן "נטמאו" מדובר‬
‫בעודן בידו‪ (81 .‬רישא של הברייתא‪ ,‬שם‪ (82 .‬שישקר‬
‫‪.‰Bn‰‬‬
‫‪» ¿« ÔeM„Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈÓÈt‰Â‬‬
‫¿«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫ויגרום לשריפת קדשים ולתקלות אחרות‪ (83 .‬ביום מסוים‬ ‫‪ (74‬שם לד‪ ,‬א‪ (75 .‬בגמרא‪ ,‬שם‪ (76 .‬שם דרשו את‬
‫שכבר עבר ואינם עכשיו בידו‪ (84 .‬כאביי שם נגד דעת‬ ‫הכתוב )ויקרא כה‪ ,‬ג(‪" :‬ושמו אצל המזבח"‪ ,‬ושמו ‪ -‬בנחת‪,‬‬
‫רבא‪ ,‬מפני שרבי אמי שם סובר כאביי )בכסףֿמשנה מעיר‪,‬‬ ‫ושמו – כולו‪ ,‬ושמו ‪ -‬שלא יפזר‪ ,‬משמע שאסור בהנאה‪.‬‬
‫שבפי"ג מהל' מטמאי משכב ומושב ה"ח פסק רבינו כרבא‪.‬‬ ‫פסוק זה נאמר במזבח החיצון‪ ,‬וממנו לומדים דישון מזבח‬
‫ותירץ בדוחק‪ ,‬עיי"ש(‪ (85 .‬זה יוצא מלשונו של רבי אמי‪,‬‬ ‫הפנימי והמנורה )כסףֿמשנה(‪ .‬ונראה שרבינו התכוון‬
‫שאמר‪" :‬שורת הדין אינו נאמן"‪ ,‬משמע שרצוי לעשות‬ ‫לתרומת הדשן‪ ,‬היינו מה שמרים הכהן בכל בוקר במחתה‬
‫לפנים משורת הדין‪.‬‬ ‫של כסף ונותן על רצפת העזרה‪ ,‬אבל שאר הדשן אינו אסור‬
‫בהנאה‪ ,‬שהרי "ושמו" כתוב בתרומת הדשן‪ ,‬וכן דעת‬
‫‪14‬‬ ‫‪‡zÚiÒa‬‬
‫‪»¿«ƒ¿ ÔÈLc˜n‰‬‬
‫‪ƒ »¿À« ÈÏeÒt‬‬
‫‪≈ ¿ ˙BÎω‬‬
‫‪¿ƒ B‰Ï¿ e˜ÈÏÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫הראב"ד כאן‪ .‬ולא בא לחלוק על רבינו אלא לפרש דבריו‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫„‪‡iÓL‬‬
‫‪»«¿ ƒ‬‬
‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÌÈa˜p‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« Ïk» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,78ewÈ‬‬
‫‪¿»ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪ƒ »¿ƒ« Ïk» .„È‬‬
‫‪… 77ÔÈÙOp‰‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  Ô˙ÙOa‬‬
‫‪»» ≈¿ ƒ ÈÓÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡L‬‬
‫‪«∆ ;eÙOÈ‬‬
‫‪¿»ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫יום שלישי ד' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪.eÒ‡» ÌÈa˜p‰‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« Ù‡L‬‬
‫‪∆≈∆ ,ÔÙ‡a‬‬
‫‪»¿∆¿ Ϙ‰‬‬‫≈≈‬ ‫‪6‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪"‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ (78‬שמצוותם בשריפה‪.‬‬ ‫‪ (77‬משנה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÌBÈ ‰OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ‰OÚiL‬‬
‫‪∆ ¬«∆ :‡È‰Â‬‬‫‡‪ƒ¿ .˙Á‬‬
‫‪«« ‰OÚ‬‬‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪,80eÏbt˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ :BÏ Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ÌÈÁÊa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ BnÚƒ 79È˜Ó‬‬
‫‪ƒ¿« ‰È‰‬‬‫‪»» .ÂË 7‬‬
‫‪17‬‬ ‫‡‪ÈÁ‬‬
‫‪≈¬« ˙LÙa‬‬
‫‪« »»¿ e˙kL‬‬‫‪»∆ BÓk¿ „q‰‬‬
‫‪∆≈« ÏÚ« BlkÀ ÌÈetk‰‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… . ÔÓ‡‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪»¡∆  e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ :BÏ Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ˙B‰Ëa‬‬
‫‪»¿ƒ BnÚƒ ‰OBÚ‬‬
‫‪∆ 8‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‡Le‬‬
‫‪»¿ ,ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ÁelLÂ‬‬
‫‪« ƒ ¿ ,ÔÈÈece‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ«¿ ,˙Baw‰‬‬
‫‪»¿»« :˙BÓ‬‬ ‫‪ÌÈÁÊ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ :BÏ Ó‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .82Ck» ÏÚ« χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ e„LÁ‬‬
‫‪¿ ¿∆ 9‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪.˙B„BÚ‰‬‬
‫»¬‬ ‫‪˙B‰h‰‬‬
‫‪»¿« Ô˙B‡Â‬‬
‫‪» ¿ ,eÏbt˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ 83ÌBi‰« B˙B‡a¿ EÏ¿ Èz˜‰L‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ∆ 10‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪:el‡≈ ÌȘÙa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ BÊ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ e‡e‬‬
‫≈‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÂÈc‬‬
‫‪»»¿ ÏÚ« CÓBÒ‬‬
‫‪≈  BÏ ÔÓ‡‬‬ ‫‪»¡∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ,e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ 11‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‰ˆB‰Â‬‬
‫‪∆ »¿ ,84ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÔÈc‰‬‬‫‪ƒ« ˙eL‬‬
‫‪«  ‡ϻ 12‬‬
‫‪ (1‬יבאר סדר הקרבנות שמקריבים ביום הצום ושאין עבודתן‬
‫‪.85ÁaLÓ‬‬
‫‪»À ¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  BÓˆÚ‬‬
‫«‪¿« ÏÚ‬‬ ‫‪13‬‬

‫אלא בכהן גדול‪.‬‬ ‫‪    ‬‬

‫‪        ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈa≈ „ÈÓ˙Â‬‬
‫‪ƒ»¿ ÁMa‬‬
‫‪«« « „ÈÓz‬‬ ‫‡‪ƒ ƒ¿« ÌBv‰« ÌBÈa¿ .‬‬
‫‪ƒ» 2ÔÈÈ˜Ó‬‬ ‫‪         ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÌBi‰« ÛÒeÓ‬‬
‫‪« ÔÈÈ˜Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .ÌBÈ» ÌBÈ Ïk» „Òk‬‬
‫‪∆≈¿ ,ÌÈaÚ‰‬‬
‫»«¿«‪ƒ‬‬ ‫‪       ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÚOe‬‬
‫‪ƒ¿ ,˙BÏBÚ Ìlk‬‬ ‫‪»À ,ÌÈOk‬‬
‫‪ƒ »¿ ‰ÚLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ ÏȇÂ‬‬
‫«‪ƒ«» t‬‬ ‫‪    ‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪˙È‬‬
‫‪≈» ÔÈÈ˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« „BÚ¿ .ÚÏ‬‬
‫‪∆∆» Ï·‬‬
‫‪»¡∆ ‡e‰Â¿ ,3ıeÁ« ‰OÚ‬‬
‫«¬ ∆‬ ‫ולכאורה מהי החומרא בזה שמאמינו על התפגלות‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏȇÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ,ÛO‬‬
‫‪»¿ƒ ‡e‰Â¿ ,˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ˜a‬‬
‫‪»» Ôa∆ t« ‰Ê∆ ÛÒeÓ‬‬
‫«‪» ÏÚ‬‬ ‫הזבחי‪ ,‬הרי בזה גור‪ ‬לשריפת קדשי‪ ,‬ולכאורה אי‪ ‬זו‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ‡a‰‬‬
‫‪»« ÏȇÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ .ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… ÏMÓ‬‬‫‪∆ ƒ ̉ÈLe‬‬
‫‪∆ ≈¿ .‰ÏBÚÏ‬‬
‫¿ »‬ ‫קולא אלא חומרא‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪eÓ‡‰‬‬‫‪»» Ïȇ‰‬‬
‫‪ƒ«» ‡e‰Â¿ ,˙BÓ ÈÁ‬‬
‫‪≈¬‡« ˙LÙa‬‬
‫‪« »»¿ eÓ‡‰‬‬‫‪»» eaˆƒ‬‬ ‫ויש לומר שזהו שמדייק הרמב"‪" ‬הרוצה להחמיר על‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ïȇ≈ ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰Â¿ ,ÛÒen‰‬‬
‫‪» « ÏÏÎa‬‬‫‪«¿ƒ 4ÌÈ„e˜t‰‬‬
‫‪ƒ ¿« LÓeÁa‬‬‫¿ «‬ ‫עצמו"‪ ,‬א‪ ‬שהיה מספיק לכתוב "הרוצה להחמיר"‪ ,‬כי‬
‫‪30‬‬ ‫‪:ÌÈfÚ‬‬
‫‪ƒƒ ÈÈÚO‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ eaˆƒ ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ „BÚ¿ .ÌÚ‰‬‬ ‫»»‬ ‫בנוגע לקדשי‪ ‬עצמ‪ ‬אי‪ ‬זו חומרא כיו‪ ‬שנפסלי‪‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,ÛO‬‬
‫‪»¿ƒ ‡e‰Â¿ ,˙‡hÁ‬‬ ‫˜‪»« ‬‬ ‫‡‪≈» „Á‬‬‫∆»‬ ‫וטעוני‪ ‬שריפה‪ ,‬והחומרא היא "על עצמו" דווקא‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÌBÈa¿ ÌÈw‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ˙BÓ‰a‰‬‬‫‪≈¿« Ïk» e‡ˆÓ‬‬
‫‪¿¿ƒ .ÁlzLn‰‬‬
‫«‪«≈«¿ ƒ‬‬ ‫ויש להוסי‪ ‬ולבאר הלימוד וההוראה בעבודת האד‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪,5ÌÈÏÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ ÈLe‬‬
‫‪≈¿ ,Ùe‬‬ ‫‪« ,ÔÈ„ÈÓz‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÈL‬‬‫‪≈¿ :‰OÚ‬‬‫‪≈¿ ∆ LÓÁ‬‬ ‫¬≈‬ ‫ש"הרוצה להחמיר" יעשה זאת בעיקר "על עצמו"‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪:˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÌÈÈÚO‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÈLe‬‬
‫‪≈¿ ;˙BÏBÚ Ìlk‬‬ ‫‪»À  ÌÈOk‬‬
‫‪ƒ »¿ ‰ÚLÂ‬‬
‫¿ ‪»¿ƒ‬‬ ‫ובפרטיות יותר‪ ,‬שלא ינהג ב"מדת חסידות" כלפי העול‪‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,ÚÏ‬‬
‫‪∆∆» Ï·Â‬‬
‫‪»¡∆¿ ıeÁa« ‰OÚ‬‬
‫‡‪∆ ¬« „Á‬‬
‫∆»‬ ‫שמסביבו‪ ,‬ובנוגע לעצמו ינהג לפי הדי‪ ,‬היינו ילמד תורה‬
‫‪36‬‬ ‫‪.ÛO‬‬
‫‪»¿ƒ ‡e‰Â¿ ,˙‡hÁÏ‬‬
‫‪»«¿ ÏB„b» Ô‰k‬‬‫‪≈… Ùe‬‬
‫‪« ;ÛOÂ‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫רק על־פי המתחייב בשו"ע למעמדו ומצבו‪ ,‬וית‪ ‬צדקה רק‬
 ‫אנק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫אלא‪ ,‬שכש‪ ‬שבתחילת המסכת‪ ,‬די‪ ‬כה‪‬־גדול שצ"ל נשוי‪,‬‬ ‫‪    ‬‬
‫הוא די‪ ‬בגברא ולא מצד יוהכ"פ‪ ,‬כ‪ ‬מחפש ר"ע פסוקי‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫מה‪ ‬משמע שהקב"ה מטהר את ישראל מצד מעלת‪ ‬ולא‬ ‫צרי‪ ‬להבי‪ ‬מדוע בכותרת להלכות אלו‪ ,‬כתב הרמב"‪‬‬
‫מצד היו‪ ‬הקדוש‪ ,‬ולכ‪ ‬הביא את הפסוק "וזרקתי עליכ‪‬‬ ‫שה‪" ‬הלכות עבודת יו‪ ‬הכיפורי‪ ,"‬אבל כשמתחיל לבאר‬
‫מי‪ ‬טהורי‪ ‬כו'" שאינו מדבר ביו‪ ‬הכיפורי‪ .‬אבל מכיו‪‬‬ ‫את ההלכות‪ ,‬נקט הלשו‪" ‬יו‪ ‬הצו‪."‬‬
‫שמכל־מקו‪ ‬פסוק זה מדבר על זמ‪ ‬הגאולה‪ ,‬לכ‪ ‬הביא‬ ‫ויש לומר על־פי מה שכתב בהקדמתו ש'היד החזקה' הוא‬
‫פסוק נוס‪" ‬מקוה ישראל ה'"‪ ,‬שממנו משמע שהקב"ה‬ ‫ספר הלכות הלכות‪ ,‬וממילא כאשר מתחיל לבאר את‬
‫מטהר את ישראל מצד מעלת‪ ‬ג‪ ‬שלא בזמ‪ ‬הגאולה‪.‬‬ ‫פרטי ההלכות של יו‪ ‬זה‪ ,‬מעדי‪ ‬לנקוט בלשו‪ ‬שיש בו‬
‫‪    ‬‬ ‫ג‪ ‬עניי‪ ‬של הלכה‪ ,‬ולכ‪ ‬כותב "יו‪ ‬הצו‪ "‬שמדגיש את‬
‫‪ (6‬מלשונו של רבינו כאן משמע‪ ,‬שאין כל הבדל בין‬ ‫החיוב ההלכתי של יו‪ ‬הכיפורי‪ – ‬הצו‪ .‬משא"כ יו‪‬‬
‫קרבנות שהם עבודת היום ממש ובין עבודות של כל יום‪,‬‬ ‫הכיפורי‪ ‬שנקט בכותרת‪ ,‬הוא על ש‪ ‬הכפרה אבל אי‪ ‬בו‬
‫כגון תמידים‪ ,‬קטורת על מזבח הזהב וכדומה‪ ,‬וכולן מן‬ ‫עני‪ ‬הלכתי‪.‬‬
‫התורה זקוקות לכהן גדול‪ .‬אולם הריטב"א )מביאו הכסף‬ ‫‪      ‬‬
‫משנה כאן( כותב בשם רבינו‪ ,‬שמן התורה רק עבודות‬
‫המיוחדות ליום הכיפורים חובתן בכהן גדול‪ ,‬אבל לא‬ ‫‪ (2‬כל הקרבנות האמורים כאן‪ ,‬מפורשים בתורה )ויקרא‬
‫עבודות של כל יום‪ .‬ראה בעל המאור ורמב"ן בתחילת‬ ‫טז‪ :‬במדבר כט‪ ,‬ח(‪ (3 .‬דמו נזרק על המזבח שבעזרה‪,‬‬
‫מסכת יומא‪ ,‬וראה לקמן פרק ד הלכה א‪ .‬ובסדר העבודה‬ ‫ושעיר חטאת שני מזים דמו בקודש הקדשים ובהיכל ‪-‬‬
‫ליום כיפור‪ ,‬המיוחס להגאונים כתוב‪ ,‬שהיו פייסות‬ ‫‪ (4‬במדבר שם‪ .‬ספר במדבר נקרא חומש‬ ‫ונשרף‪.‬‬
‫)הגרלות( מי יזכה בעבודות שונות‪ .‬מזה מוכח שכשרות‬ ‫הפקודים‪ ,‬מפני שתחילתו מפקד בני ישראל‪ (5 .‬אחד‬
‫בכהן הדיוט‪ (7 .‬שלובש שמונה בגדי כהונה‪ ,‬המפורשים‬ ‫של ציבור ואחד של כהן גדול‪.‬‬
‫בהלכות כלי המקדש פרק ח הלכה א‪ ,‬אבל לא נמשח‬ ‫‪ÌBÈa¿ ÔÈw‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« el‡≈ ˙BÓ‰a‬‬ ‫‪≈¿ ‰OÚ‬‬‫‪≈¿ ∆ LÓÁ‬‬ ‫‪« ¬ .‬‬
‫‪≈¬ Ïk» ˙„BÚ‬‬ ‫‪1‬‬
‫בשמן המשחה‪ .‬בכל תקופת בית שני וכן בזמן בית ראשון‬ ‫‪ÁÈLn‰‬‬
‫‪« ƒ »« Ô‰k‬‬‫‡‪≈… „Á‬‬ ‫‪»∆ ,6„Ïa‬‬‫‪«¿ƒ ÏB„b» Ô‰Îa‬‬
‫‡‪≈… ¿ ‡l‬‬
‫‡‪»∆ dÈ‬‬
‫∆‪» ≈ ‰Ê‬‬ ‫‪2‬‬
‫מימי יאשיהו המלך ואילך לא היה שמן המשחה )הוריות‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . ÌÈ„‚a‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ ‰aÓ‰‬‬‫‪∆À¿« B‡ ‰ÁLn‰‬‬ ‫‪»¿ ƒ« ÔÓLa‬‬
‫¿ ∆∆‬ ‫‪3‬‬
‫יב‪.(.‬‬
‫‪Ô‰k‬‬
‫‡‪≈… ‡l‬‬‫‪»∆ B˙B‡ È˜Ó‬‬ ‫‪ƒ¿« Ôȇ≈ ˙aL‬‬‫‪»« ÛÒeÓ‬‬
‫‪« Û‡«  ˙aL‬‬ ‫«»‬ ‫‪4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪Ô‰k‬‬
‫‪≈… ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÌÈetk‰‬‬
‫˜„‪ƒ ƒ« ÌBÈÏ¿ Ì‬‬ ‫‪∆… ÌÈÓÈ‬‬ ‫‪«¿ƒ .‚ ˙˘‰‬‬
‫‪ƒ» ˙ÚL‬‬ ‫‪«» ¿« ÔB‚k¿ ,‰Ê∆ ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙B„BÚ‰‬‬ ‫‪¬» ‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫»‪≈¿ .ÏB„b‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪10‬‬ ‫˜‪‰Ïa‬‬
‫‪»»« ‰Ê∆ „Â‬‬‫‪»»¿ .Lc˜naL‬‬
‫‪»¿ƒ«∆ B˙kLÏÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ B˙ÈaÓ‬‬‫‪≈ƒ ÏB„b» Ô‰Îa‬‬
‫‪≈… ¿ ÈeOÚ» Ïk‰‬‬
‫‪… «  ˙Bp‰‬‬ ‫‪≈« ˙ˉÂ‬‬
‫‪«»¬« ÌBÈ Ïk» ÏL‬‬‫‪∆ ˙Ëw‰‬‬
‫«¿ …∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪˙ÚL‬‬
‫‪«¿ƒ Ïk» BzL‡Ó‬‬ ‫‪¿ ƒ≈ B˙B‡ ÔÈLÈÙÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .ea‬‬ ‫‪≈« ‰LnÓ‬‬
‫'‪∆ ƒ 'B˙Èa‬‬‫‪≈ ;B˙Èa≈ „Úe‬‬‫‪«¿ B„Úa‬‬ ‫‪¬« tÎÂ‬‬
‫‪∆ƒ¿ :Ó‡pL‬‬
‫»‪«¡∆∆ .ÈeO» ÏB„b‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪‡ÓË‬‬
‫‪≈» ‡ˆÓÂ‬‬‫‪»¿ƒ¿ ,‰c‬‬‫‡‪»ƒ BzL‬‬
‫‪¿ ƒ ‡ˆnz‬‬
‫‪≈»ƒ ‡nL‬‬‫‪»∆ ,el‡≈ ÌÈÓÈ‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‡‪.BzL‬‬
‫‪¿ ƒ BÊ ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪Ô‰k‬‬
‫‪≈… BÏ ÔÈȘ˙Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .„ÚÏ‬‬‫‪… ¬« ÏBÎÈ» BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪Á‡‰‬‬
‫‪≈«» „ÚÈ‬‬‫‪… ¬«  Ïeqtƒ ‰Êa‬‬ ‫‪∆» Ú‡È‬‬
‫‪«¡∆ ̇L‬‬
‫‡‪ƒ∆ ,Á‬‬‫»‪≈« ÏB„b‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ÁL‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪«« ÏL‬‬‫‪∆ „ÈÓz‬‬‫˜„‪ƒ» Ì‬‬
‫‪∆… Ïeqtƒ Ba Ú‡L‬‬
‫‪«≈∆ ÔÈa≈ .ÂÈzÁz‬‬
‫«¿»‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÒÎpL‬‬
‫˜‪«¿ƒ∆ ‰Ê∆  Ba‬‬ ‫‪»¿» È˜‰L‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ∆ Á‬‬‫‪«« Ïeqtƒ Ba Ú‡L‬‬‫∆≈«‬
‫‪17‬‬ ‫‪,10ezÎpÁÓ‬‬
‫‪«¿«¿ B˙„BÚ‬‬
‫‡‪» ¬ ‡l‬‬ ‫ˆ‪»∆ ,9CepÁƒ CÈ‬‬ ‫מדבריו נראית שיטתו בבירור שהחיוב של הכה‪ ‬הגדול «¿»‬
‫‪ƒ» Bȇ≈ ÂÈzÁz‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÌBÈ Ú‬‬ ‫‪«» .ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» da» ˜ÒtL‬‬
‫‪«»∆ ‰„BÚÓ‬‬
‫‪» ¬≈ ÏÈÁ˙Óe‬‬‫להיות נשוי ביוהכ"פ הוא די‪ ‬בכה‪ ‬ולא ביו‪ ‬הכיפורי‪ƒ¿« ,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,B˙„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ÊBÁ‬‬‫‪≈ ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» È‰‬‬ ‫שאל"כ היו יכולות שאר עבודות שנעשות ג‪ ‬בכל יו‪ƒ ƒ« ,‬‬
‫‪≈¬  ÌÈetk‰‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‡‪≈∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,12ÂÈÏÚ‬‬
‫‚„‪»» ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰p‰k‬‬
‫‪»À¿ ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .11BÚ‬‬
‫≈‬ ‫להיעשות על־ידי כה‪‬־גדול שאינו נשוי‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪. ‰Lk‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪»≈ ¿ B˙„BÚ‬‬
‫‪» ¬  „Ú‬‬‫‪13‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÏB„b» Ô‰Îk‬‬
‫‪≈… ¿ „BÚ‬‬
‫≈‬ ‫המובא‬ ‫"פ‪,‬‬ ‫ביוהכ‬ ‫נשוי‬ ‫כשנסביר כ‪ ‬את די‪ ‬כה‪‬־גדול שצ"ל‬
‫‪22‬‬ ‫‪.ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ‰pÓ˙Ó‬‬
‫‪∆«¿ƒ ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰Ê∆  ÔBL‡‰‬‬‫‪ƒ» ˙Ó≈ ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫במשנה הראשונה של מסכת יומא‪ ,‬ונקשר אותו לסיומה‪,‬‬
‫תתור‪ ‬שאלה קשה בסו‪ ‬המסכת‪ ,‬במאמרו של רבי‬
‫‪    ‬‬
‫עקיבא "אשריכ‪ ‬ישראל לפני מי את‪ ‬מטהרי‪ ‬ומי מטהר‬
‫‪        ‬‬
‫אתכ‪ ‬אביכ‪ ‬שבשמי‪ ,‬שנאמר וזרקתי עליכ‪ ‬מי‪‬‬
‫בהרבה גירסאות נכתב "פיסול" במקו‪ ‬פסול‪ ,‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫טהורי‪ ‬כו' ואומר מקווה ישראל ה'"‪ .‬שלכאורה‪ ,‬מדוע‬
‫ובדפוס רומי נכתב "פסול" בלי יו"ד‪.‬‬ ‫הביא פסוקי‪ ‬מהנביא כמענה על שאלותיו "לפני מי את‪‬‬
‫‪      ‬‬
‫מטהרי‪ ‬כו' ומי מטהר אתכ‪ ‬כו'"‪ ,‬והרי תשובות יותר‬
‫‪    ‬‬ ‫מפורשות מצינו בפסוק מהתורה שהובא זה עתה במשנה‬
‫‪     ‬‬ ‫לפני דברי ר"ע‪" :‬כי ביו‪ ‬הזה יכפר עליכ‪ ‬לטהר אתכ‪‬‬
‫ולפי הגירסא "אחר שהקריב קרבנו"‪ ,‬יש לתמוה מהו‬ ‫מכל חטאתכ‪ ,‬לפני ה' תטהרו"‪.‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫בנק‬
‫‪         ‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪˜BÊ‬‬
‫‪≈ .˙B„BÚa‬‬ ‫‪¬» B˙B‡ ÔÈÏÈbÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÌÈÓi‰‬‬ ‫‪«¿ƒ Ïk» .‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙ÚL‬‬ ‫החילוק בי‪ ‬קרבנו לשאר קרבנות‪ ,‬ומדוע הכה‪ ‬השני א"צ‬
‫‪6‬‬ ‫‪, ˙Bp‰‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪≈« ˙‡∆ ÈËÓe‬‬
‫‪ƒ≈ ,˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« ˙‡∆ È˘Óe‬‬
‫‪ƒ ¿« ,Ìc‰‬‬‫∆‡˙ «»‬ ‫חינו‪ ‬רק א‪ ‬הראשו‪ ‬הקריב את קרבנו‪ ,‬אבל לא א‪‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ÏÈ‚‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÏÚ« „ÈÓz‬‬‫‡‪ƒ» ÈÈ‬‬
‫‪≈¿ ≈ È˘Óe‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫הקריב שאר קרבנות‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪È˜fÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ÌÈ˜Ê‬‬
‫‪ƒ≈¿ BÏ ÔÈÒBÓe‬‬
‫‪ƒ¿ .ÌÈetk‰‬‬‫‪ƒ ƒ« ÌBÈa¿ ‰„BÚa‬‬
‫»¬ »‬ ‫לכ‪ ‬י"ל הגירסא "אחר שהקריב קרבנות"‪ ,‬וא"כ ליתא להאי‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÌBi‰« ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ B˙B‡ ÔÈ„nÏÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌȇB˜Â‬‬
‫≈‪ƒ ¿ ¿ ,ÔÈcƒ ˙Èa‬‬ ‫קושיא‪ .‬אלא שעדיי‪ ‬צ"ע מדוע לא כתב בפשטות "אחר‬
‫‪10‬‬ ‫‡‪‰z‬‬
‫˜‪»« ‡‬‬‫‪»¿ ,ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‡‪≈… ÈLÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ :BÏ ÔÈÓB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ .decÒÂ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫שהקריב" ותו לא‪ ,‬שאז זה מדבר על קרב‪ ‬התמיד שהזכיר‬
‫‪11‬‬ ‫„‪.‰Ê∆ ‬‬
‫‪»» »z„ÓÏ‬‬
‫‪¿«» ‡Ï‬‬‫‪… ‡nL‬‬‫‪»∆ B‡ »zÁÎL‬‬
‫‪¿«» ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ,EÈÙa‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫קוד‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪B˙B‡ ÔÈ„ÈÓÚÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« eȉ» ˙ÈÁLa‬‬
‫‪ƒ¬« ¿ ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ÚÂ‬‬ ‫¿∆∆‬ ‫ויש לומר‪ :‬שב"אחר שהקריב קרבנות" קא־משמע־ל‪‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÌÈÏȇÂ‬‬
‫‪ƒ ≈¿ ÌÈt‬‬‫‪ƒ» ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ÔÈÈÚÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ÁÊn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÈÚLa‬‬
‫¿ «¬≈‬ ‫שאפילו א‪ ‬הקריב כל הקרבנות ונשאר לעשות רק דבר‬
‫‪14‬‬ ‫‪.‰„BÚa‬‬
‫‪» ¬» ÏÈ‚Â‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈkƒÓ« ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈOÎe‬‬
‫¿» ‪ƒ‬‬ ‫שאינו הקרבת קרב‪ ‬כלל – נקרא זה עבודה דמחנכתו‪,‬‬
‫‪ (17‬מסיר את הפתילות שכבו‪ ,‬מנקה את המנורה ונותן‬ ‫וכגו‪ ‬הוצאת הכ‪ ‬והמחתה מקודש־הקדשי‪ ‬שיש מקו‪‬‬
‫פתילות חדשות ומדליקן‪.‬‬ ‫לספק א‪ ‬מחנכת‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪Ï·Ó‬‬
‫‪»¬« epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ÔÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¿ eȉ» ‡Ï‬‬
‫‪… ÌÈÓi‰‬‬ ‫‪«¿ƒ Ïk» .Â‬‬
‫‪ƒ»« ˙ÚL‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪eȉ» ‡Ï‬‬‫‪… ‰ÎLÁ‬‬
‫‪»≈ ¬ ÌÚƒ ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ Ú‬‬ ‫‪∆∆ .‰˜LÓe‬‬
‫« ¿∆‬ ‫‪ (8‬לפני שהתחיל לעבוד‪ (9 .‬מחלוקת בין אמוראים שם‬
‫‪17‬‬ ‫‪˙‡∆ ‡ÈÓ‬‬‫‪ƒ≈ Ï·n‰L‬‬
‫‪»¬««∆ ,‰a‰‬‬‫‪≈¿« Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ B˙B‡ ÔÈÁÈpÓ‬‬‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫יב‪ .‬אם כהן גדול חדש מחוייב להתחנך בתפקידו ככהן‬
‫‪18‬‬ ‫˜‪.È‬‬
‫‪ƒ∆ ‰‡È‬‬
‫‪∆ ¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,ÔLÈÏ‬‬
‫‪… ƒ B˙B‡ ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« eȉ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰M‰‬‬
‫« ≈»‬ ‫גדול לפני שהוא ניגש לעבודת היום‪ .‬אם אירע פסול‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙ÎLÏ‬‬
‫‪«¿ƒ ¿ ÔÈÏÈbn‰‬‬
‫„‪ƒ ƒ¿«« ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ B˙B‡ ÔÈÏÈ·Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« eȉ» ‡ÏÂ‬‬ ‫¿…‬ ‫בכהן גדול לפני הקרבת תמיד של שחר ברור שהוא‬
‫‪20‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÁ« ÏÁÂ‬‬
‫‪»»¿ ÌȈÈa‬‬
‫‪ƒ ≈ ÔB‚k¿ ,ÚÊ‬‬
‫∆«‬ ‫מתחנך בעבודת התמיד‪ ,‬שהוא עושה אותה בבגדי כהן‬
‫גדול )רש"י שם(‪ ,‬בעיית החינוך מתעוררת איפוא רק אם‬
‫‪21‬‬ ‫‪e‡ˆÈÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,χOÈa‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ˙eÈn‰‬‬ ‫‪ƒ« 18ıˆ» ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙Èa‬‬ ‫‪≈ ƒ .Ê‬‬
‫‪ƒ« ÈÓÈa‬‬ ‫אירע הפסול אחרי העבודות היוםֿיומיות‪ (10 .‬אף על‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰Bza‬‬
‫‪» « ÔÈÈÓ‡Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ,e„‡È‬‬ ‫‪≈ … ‰‰Ó‬‬‫‪»≈¿ ,ÔȘB„v‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫פי שהיא נעשית בארבעה בגדים ככהן הדיוט‪ .‬פסק כרב‬
‫פפא שם‪ (11 :‬מפסיק פעולותיו בבית המקדש ונקרא‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙ËwL‬‬
‫‡‪∆… ¿∆ ,ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ eȉÂ‬‬ ‫‪»¿ ,‰t∆ ÏÚaL‬‬
‫∆¿«‬ ‫"כהן גדול שעבר" )ראה משנה מגילה ט‪ (:‬ויש גורסים‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰ÏÚiLÎe‬‬
‫‪∆¬«∆ ¿ ,˙ÎtÏ‬‬
‫‪∆… »« ıeÁ ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« L‡‰‬‬‫‡‪≈» ÏÚ« d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫"עובד"‪ ,‬ראה כסף משנה ולחם משנה‪ (12 .‬כל המצוות‬
‫‪25‬‬ ‫‪:19ÌÚh‰‬‬
‫‪««« .ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬
‫‪∆… ¿ ÌÈÙÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ d˙B‬‬
‫‪» ÒÈÎÓ‬‬‫‪ƒ¿« dLÚ‬‬
‫¬ »»‬ ‫שהכהן הגדול חייב בהן מוטלות גם על זה שעבר‪ ,‬כגון‬
‫‪26‬‬ ‫‡‪eÓ‬‬
‫‪¿» ,˙tk‰‬‬
‫‡‪∆… «« ÏÚ« ‰‡‬‬
‫‪∆ »≈ ÔÚa‬‬
‫‪»»∆ Èkƒ :‰Bza‬‬
‫‪» « e˙kL‬‬‫∆‪»∆ ‰Ê‬‬ ‫איסור פריעה ופרימה על מת‪ ,‬אסור באלמנה וכדומה )שם‬
‫‪27‬‬ ‫‪,ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ e„ÓÏ‬‬ ‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓe‬‬ ‫‪ƒƒ .˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« ÔÚ‬‬
‫‪«¬ ‡e‰ Èkƒ‬‬ ‫עג‪ (13 .(.‬בשמונה בגדים‪ (14 .‬כי מן התורה דינו ככהן‬
‫‪28‬‬ ‫‪,ÔB‡‰‬‬
‫‪»» ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬ ‫‡‪∆… ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« Ô˙B‬‬
‫‪≈ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫גדול וחכמים גזרו שלא יעבוד ככהן גדול‪ ,‬כדי שלא תתעורר‬
‫‪29‬‬ ‫‪eȉL‬‬
‫‪»∆ ÈÙÏe‬‬
‫‪ƒ¿ .'‰ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ L‡‰‬‬ ‫‪≈» ÏÚ« ˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫איבה בין שני הכהנים הגדולים‪ .‬ואם עבד בארבעה בגדים‬
‫ככהן הדיוט ‪ -‬עבודתו פסולה )רש"י שם(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪„ˆÏ‬‬
‫‪«¿ ‰ËB‬‬‫‪∆ ‰Ê∆ ÏB„b» Ô‰k‬‬ ‫‪≈… ‡nL‬‬‫‪»∆ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ˙Èa‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔÈLLBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ Ú‬‬ ‫‪∆∆ B˙B‡ ÔÈÚÈaLÓ‬‬‫‪ƒ ƒ¿ « eȉ» ,˙eÈÓƒ‬‬ ‫‪‰t‰‬‬
‫‪»»« Ù‡Ó‬‬
‫‪∆≈≈ ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ÔÈfÓ‬‬
‫‪ƒ« el‡≈ ÌÈÓÈ‬‬ ‫„‪«¿ƒ ¿ .‬‬
‫‪ƒ» ˙ÚLa‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÈÁeÏL‬‬
‫‪≈ ¿ e‡» ,ÏB„b» Ô‰k‬‬ ‫‡‪≈… 20ÈLÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ :BÏ ÌÈÓB‡Â‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÌBÈ Ú‬‬‫‪∆∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈÚÈMe‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ « B˙LÙ‰Ï‬‬
‫‪» »¿«¿ ÈLÈÏMa‬‬
‫« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪EÈÏÚ‬‬
‫‪∆» e‡» ÔÈÚÈaLÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « . ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÁÈÏLe‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪« ƒ¿ eÁeÏL‬‬
‫‪≈ ¿ ‰z‡Â‬‬‫¿«»‬ ‫‪ÌBÈ ÏÁ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Ú„È‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙Óa‬‬
‫‪≈¿ ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,ÌÈetk‰‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪34‬‬ ‫„‪‬‬
‫‪»» ‰pLz‬‬‫‪∆« ¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ‰f‰‬‬‫‪∆« ˙Èaa‬‬‫‪ƒ«« BÓL‬‬ ‫‪¿ ˙‡∆ ÔkML‬‬‫‪≈ƒ ∆ ÈÓa‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪.16‰Èf‰‰‬‬
‫‪»»«« ˙‡∆ ÔÈÁBc‬‬
‫‪ƒ  BlL‬‬ ‫‪∆ ÈÚÈMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « B‡ ÈLÈÏMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ˙aL‬‬
‫«»‬ ‫‪4‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪e‰e„LÁL‬‬
‫‪» ¬∆ ÏÚ« ,‰ÎBe‬‬‫‪∆ LBt‬‬ ‫‪≈ ‡e‰Â¿ .EÏ¿ eÓ‡L‬‬ ‫∆»«¿‬ ‫‪ (15‬ואף על פי שהתורה כתבה )במדבר יט‪ ,‬יט( "והזה ‪...‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÈÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿ e„LÁL‬‬ ‫‪¿ »∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,ÔÈÎBe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈLBt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰Â‬‬ ‫‪≈¿ ;˙eÈÓa‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫ביום השלישי וביום השביעי"‪ ,‬ואם כן יש לחוש שמא נטמא‬
‫‪37‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ BaÏa‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ‡nL‬‬‫‪»∆ ,ÔÈÓe˙Ò‬‬
‫‪ƒ ¿ ÂÈOÚnL‬‬
‫∆«¬ »‬ ‫שני ימים או יום אחד לפני הפרשתו ונצריכו הזאה כל שבעת‬
‫הימים‪ ,‬סובר ר' יוסי שהתורה הקפידה רק שלא יקדים הזאה‬
‫‪    ‬‬
‫ראשונה לפני יום השלישי ושתהיה הפסקה של ארבעה ימים‬
‫‪        ‬‬ ‫בין הזאה להזאה‪ ,‬אבל מותר לדחות את ההזאה הראשונה‬
‫‪        ‬‬
‫‪        ‬‬
‫לזמן מרובה‪ (16 .‬ואף על פי שהזייה בשבת היא שבות‬
‫‪‬‬ ‫)=גזירת חכמים( וכלל בידינו "אין שבות במקדש"‪ ,‬לא‬
‫ולכאורה תמוה‪ ,‬מה מקו‪ ‬להנהגה זו‪ ,‬וממה־נפש‪ ‬א‪ ‬אי‪‬‬ ‫התירו כאן‪ ,‬מפני שלשכת פלהדרין שבה נמצא הכהן הגדול‬
‫באותם שבעת הימים‪ ,‬לא נתקדשה בקדושת עזרה‪ ,‬אלא‬
‫זה ראוי להשביעו שלא ישביעוהו מבלי לבודקו‪ ,‬וא‪ ‬זהו‬
‫בקדושת הר הבית‪ ,‬ובה לא התירו איסורי דרבנן )ראה שער‬
‫די‪ ‬תורה שצרי‪ ‬להשביעו בכל אופ‪ ,‬מדוע יש לבכות הרי‬ ‫המלך כאן(‪ .‬ובהלכות פרה אדומה פרק ב הלכה ד כתב רבינו‪,‬‬
‫קיימו ציווי ה'‪ .‬וכמו"כ יש להבי‪ ‬מדוע בוכה הכה‪ ‬הגדול‪,‬‬ ‫שמזים שבעת ימים על הכהן השורף ומשמע שגם בשבת‬
‫הרי אי‪ ‬זו אשמתו שחושדי‪ ‬בו‪.‬‬ ‫מזים‪ ,‬והטעם‪ ,‬מפני שבפרה אדומה עשו מעלות יתרות‪.‬‬
 ‫גנק‬                 
         
‫( ונזהרו‬27 .‫ שהיו מזמרים לפניו‬,‫אותו" ופירשו בגמרא‬ ‫ נחשד בדבר‬‫ אד‬‫וההסבר הוא על־פי מאמר הגמרא "אי‬
‫ ראו אור הלבנה וחשבו‬,‫ מפני שפעם אחת טעו‬,‫בזה מאוד‬ ,"'‫ כו' הרהר בלבו כו‬..‫ לא עשה‬‫ וא‬,‫ עשאו‬‫־כ‬‫אלא־א‬
.‫שזה עמוד השחר ושחטו את התמיד ונפסל‬
‫ בו מוכיחה שיש אצלו‬‫ העובדה שחושדי‬‫והיינו שעצ‬
1   
  .‫ בו‬‫ לא היו חושדי‬‫ לא כ‬‫ שא‬,‫איזושהי שייכות לעניי‬
‫ וכמה טבילות‬,‫( יבאר סדר הבגדים שהיה משמש ביום זה‬1 ‫ התורה על הרוב‬‫ מכל־מקו‬,‫ תורה‬‫ואע"פ שהסיבה היא די‬
.‫היה טובל‬ .‫ לחשש זה‬‫ יש מקו‬‫ ולכ‬,‫תדבר‬
11 Ô‰k
≈… ‰Ê∆ ÌBÈ ÏL∆ ÔÈÙÒen‰Â
ƒ» «¿ ÔÈ„ÈÓz‰ ≈ ¬« Ïk» .‡
ƒ ƒ¿« 2‰OÚÓ ‫ כו" הוא מפני שעבודת הקטורת‬‫ ובוכי‬‫ פורשי‬‫ומה ש"ה‬
12 ˙B„BÚÂ
¬« ,‰Ê
»» È„‚a
≈¿ƒ¿ LeÏ» ‡e‰Â¿ Ô˙B‡
» ‰OBÚ∆ ÏB„b» ‫ נעלה ביותר הנוגע‬‫ היא עניי‬‫ לפני ולפני‬‫ הכיפורי‬‫ביו‬
13 ˙„ÁÈÓ‰
∆∆À¿« ‰„BÚÂ
» ¬« .ÔÏ
»» È„‚a
≈¿ƒ¿  ‰Ê∆ ÌBÈÏ¿ ˙B„ÁÈÓ‰
»À¿« ‫ והיא עבודה אחת ויחידה‬,‫לכלל ישראל ולכל השנה כולה‬
14 ÈLe
≈¿ ,ÏB„b» Ô‰k≈… ÏL∆ t‰
»« ‰OÚÓ≈ ¬« ‡È‰ƒ ‰Ê∆ ÌBÈÏ¿ ‫ ומפני זה היה‬,‫ אחדות של ישראל והקב"ה‬‫הקשורה ע‬
15 ˙˘‰Â
«» ¿«¿ ,3ÁlzLn‰
«≈«¿ ƒ« ÈÚOƒ» Ô‰Ó∆≈ „Á‡L
»∆∆ ÌÈÈÚO‰
ƒ ƒ¿ « ‫ להבטיח שעבודה זו תיעשה בתכלית השלימות‬‫צור‬
16 ̉≈ ÔÏ
»» È„‚a
≈¿ƒ¿ el‡≈ Ïk» .4ÌÈL„w‰
ƒ »√« L„˜a
∆… ¿ ˙Ëw‰
∆… ¿« .‫ לחשוד ביהודי‬‫ צרי‬‫ כ‬‫ לש‬‫ א‬‫ ג‬,‫וההידור‬
17 .ÌÈOÚ
ƒ ¬« ‫ העובדה‬‫ נגע ללב‬,‫ואעפ"כ מצד הרגש של אהבת ישראל‬
‫ לידי בכיה‬‫ שהדבר הביא‬‫ עד כדי כ‬,‫שחשדו ביהודי‬
‫( אבל שעיר החטאת השני‬3 .‫ ולד‬.‫ לב‬:‫( יומא לא‬2
‫( אבל הקטרת הקטורת בהיכל‬4 .‫מעשהו בבגדי זהב‬ .‫בדמעות ממש‬
.‫נעשית בבגדי זהב‬ ‫ שהרי‬,‫ הוראה לגודל ההפלאה של אהבת ישראל‬‫ומכא‬
‫ שעת ההכנה הגדולה ליו‬,‫ הכיפורי‬‫מדובר על ערב יו‬
18 LBÏÂ
≈ ¿ ÌÈ„‚a
ƒ»¿ ËLÙÈÂ
… ¿ƒ¿ 5ÌÈ„‚a‰ ∆«¿∆ ˙Ú≈ Ïk» .
ƒ»¿« ‰pLiL ‫ את ההכנות‬‫ עושי‬‫ שזקני בית־די‬‫ ובזמ‬,‫הקדוש‬
19 ˙‡∆ ËLÙe
« » :Ó‡pL
«¡∆∆ ,6‰ÏÈË » ƒ¿ ÔeÚË» ÌÈÁ‡ ƒ≈¬ ÌÈ„‚aƒ»¿ ‫ זה‬‫ ובזמ‬,‫האחרונות לוודא שעבודת הקטורת תהיה כדבעי‬
20 LÏÂ
«»¿ LB„˜» ÌB˜Óa »¿ ÌÈn
ƒ«« BOa» ¿ ˙‡∆ ıÁÂ
« »¿ „a‰
»« È„‚a
≈¿ƒ ‫מצאו את הפנאי הדרוש לבכות בדמעות על שחשדו‬
21 ÏBË
≈ 8ÔÈLec˜
ƒ ƒ ‰OÚ »» ¬« 7˙BÏÈ˃¿ LÓÁÂ≈»¿ .ÂÈ„‚a»»¿ ˙‡∆ !‫ביהודי‬
22 ËLBt
≈ ‰lÁza »ƒ¿« ?„ˆÈk « ≈ .ÌBia« Ba Lc˜Óe≈«¿ ÏB„b» Ô‰k ≈…       
23 LBÏÂ
≈ ¿ ,‚tzÒÓe
≈«¿ƒ ‰ÏBÚ ∆ ¿ ÏBËÂ
≈ ¿ ,ÂÈÏÚL »»∆ ÏÁ … È„‚a
≈¿ƒ
24 ,„ÈÓz‰
ƒ»« ˙‡∆ ËÁBLÂ
≈ ¿ .ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È»» Lc˜Óe
≈«¿ ,‰Ê »» È„‚a
≈¿ƒ .‫( אדוני‬20 .‫( נימוקם של הצדוקים‬19 .‫( צמחה‬18
25 ˙‡∆ ÈËÓe
ƒ≈ ,ÌBÈ Ïk» ÏL ∆ ÁL«« ÏL ∆ ˙˘∆… ¿ È˘Óe
ƒ ¿« ‫ אנו משביעים אותך על דעתנו ועל דעת בית דין‬,‫( כלומר‬21
,‫ לא לפי הכוונה שבדעתך להכניס לנוסח השבועה‬,‫)פירוש‬
26 ƒƒ¬« ÌÚƒ „ÈÓz‰
9ÔÈzÁ‰ ƒ»« Èȇ≈¿ ≈ È˘Óe ƒ ¿« ,˙Bp‰ ≈« ‫ אבל לא נתכוונו לומר‬,(‫אלא לפי כוונתנו וכוונת בית הדין‬
27 ÛÒeÓ
« ÏL ∆ ÌÈOk
ƒ »¿ ‰ÚLÂ
»¿ƒ ¿ t‰ »« È˜Óe
ƒ¿« ,ÌÈÎÒp‰Âƒ»¿«¿ ‫ שהרי רבינו פוסק בהלכות‬,‫שהוא שליח בית דין לעבודה‬
28 È„‚a
≈¿ƒ ËLBÙe
≈ ,ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È»» Lc˜Ó≈«¿ Ck» Á‡Â ««¿ .ÌBi‰« ֿ‫נדרים פרק ו הלכה ה והלכה ח שכהנים שלוחי הקדוש‬
29 ,ÔÏ
»» È„‚a
≈¿ƒ LBÏÂ
≈ ¿ , ‚tzÒÓe
10 ≈«¿ƒ ‰ÏBÚ ∆ ¿ ÏBËÂ≈ ¿ ,‰f‰ »»« .‫ברוךֿהוא הם‬
30 Ïk» :ÌBi‰« ˙„BÚ « ¬ „BÚÂ≈ ¿ .ÂÈÏ‚»¿«¿ ÂÈ„È »» Lc˜Óe
≈«¿ ,LB„Â
≈ ¿ LBÈ
≈ ÏB„b» Ô‰k ≈… ÌÈetk‰ ≈ ≈ Ïk» .Á 1
ƒ ƒ« ÌBÈ ÈÏÈÏ
31 ,12ÌÈÙa
ƒ¿ƒ ÌÈÓc‰
ƒ »« ˙˜ÈÊe
« ƒ¿ ,11‰Ï‚‰‰
»»¿«« ÌÚƒ ÌÈÈece‰ƒ ƒ« ̇ƒ .ÂÈÙÏ
»»¿ ÌÈLBc
ƒ ¿  „ÈÓÏzƒ¿« ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ .ÌÎÁ
»» ‰È‰
»» ̃‡ 2
32 ÈÚO‰
ƒ» « ÒBÓe
≈ ,ÌÈL„w‰
ƒ »√« L„˜a ∆… ¿ ˙Ëw‰
∆… ¿« ˙˘‰Â
«» ¿«¿ ,ÂÈÙÏ
»»¿ ÔÈB˜
ƒ  ‡ϻ ̇ ƒ¿ ,‡B˜
≈  ‡˜Ï
… ¿ƒ ÏÈ‚
ƒ» ‰È‰
»» 3
33 ƒ» «¿ t‰
ÈÚO‰Â »« ÈeÓ‡
≈ ≈ ‡ÈˆBÓeƒ ,ÏʇÊÚÏ
≈ »¬« BÁlLÓÏ ¿« ¿ƒ .22L„w‰
∆… « È˙Îa
≈¿ƒ¿ ?ÂÈÙÏ
»»¿ ÔÈB˜
ƒ ‰ne
∆« .ÔLÈÈ
« ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ 4
34 Lc˜Ó
≈«¿ Ck» Á‡Â
««¿ .‰ÙOÏ» ≈¿ ƒ Ô‡L
»≈¿ ÒBÓe
≈ ÌÈÙOp‰ ƒ »¿ƒ« Úaˆ‡a
«¿∆¿ ÂÈÙÏ
»»¿ ÔÈkÓ
ƒ« ‰iÂÏ
23 »ƒ¿ ÈÁt
≈ ¿ƒ  ÌÓ˙‰Ï
≈¿«¿ƒ¿ Lwa ≈ƒ 5
35 ‰ÏBÚÂ
∆ ¿ ÏBËÂ≈ ¿ ,ÔÏ »» È„‚a≈¿ƒ ËLBÙe
≈ ,ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È»» „ÓÚ
… ¬ ,ÏB„b» Ô‰k ≈… ÈLȇ
ƒ ƒ :BÏ ÌÈÓB‡Âƒ¿ ¿ , ‰„ˆ
24 »»¿ 6
36 .ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È
»» Lc˜Óe
≈«¿ ,‰Ê »» È„‚a
≈¿ƒ LBÏÂ
≈ ¿ ,‚tzÒÓe
≈«¿ƒ .ÔLÈz
« ƒ ‡lL… ∆ È„k≈¿ ,‰tˆ‰
»¿ ƒ» ÏÚ« ËÚÓ «¿ 25Ôpˈ‰Â
≈«¿ƒ¿ 7
37 ÏȇÂ
≈¿ BÏȇÂ
≈¿ ,ÌBi‰« ÛÒeÓ« ÏL ∆ ˙‡hÁ »« ÈÚOƒ¿ È˜Óe
ƒ¿« eȉ» ‡ÏÂ
… ¿ .‰ËÈÁL
» ƒ¿ ÔÓÊ
«¿ «ÚÈbnL
ƒ«∆ „Ú« 26BnÚƒ ÔȘqÚ˙Óe
ƒ¿«¿ƒ 8
38 ÈÚOÂ
ƒ» ¿ t« ÈeÓ‡
≈ ≈ È˘Óe ƒ ¿« ,˙BÏBÚ Ì‰Â ≈¿ ,ÌÚ‰»» , ȇcÂa
27 ««¿ ÁM‰
«« « „enÚ« ‰ÏÚL
»»∆ ÔÈÈknL
ƒ ƒ«∆ „Ú« ÔÈËÁBL
ƒ¬ 9
39 Á‡Â
««¿ .13ÌÈaÚ‰
ƒ«¿«» ÔÈa≈ ÏL ∆ „ÈÓzƒ» È˜Óe
ƒ¿« ,ÔÈÙOp‰
ƒ »¿ƒ« .‰ÏÈla
»¿«« eËÁLȬ¿ƒ ‡nL
»∆ 10
40 ÏBËÂ
≈ ¿ ,‰Ê »» È„‚a
≈¿ƒ ËLBÙe
≈ ,ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È»» Lc˜Ó≈«¿ Ck»
41 ÂÈ„È
»» Lc˜Óe
≈«¿ ,ÔÏ »» È„‚a
≈¿ƒ LBÏÂ≈ ¿ ,‚tzÒÓe
≈«¿ƒ ‰ÏBÚ ∆ ¿ .‫ עזרא ודברי הימים‬,‫ דניאל‬,‫ באיוב‬:‫( במשנה שם אמרו‬22
.‫( לויים צעירים‬23 .‫ תהלים ומשלי‬,‫ובירושלמי מוסיף‬
42 ˙‡∆ ÌMÓ» ƒ ‡ÈˆBÓe
ƒ ,ÌÈL„w‰ ƒ »√« L„˜Ï ∆… ¿ ÒÎÂ
»¿ƒ¿ .ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ‫( בגמרא‬24 ."‫במשנה שלפנינו הגירסה "פרחי כהונה‬
43 ,ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È
»» Lc˜Ó
≈«¿ Ck» Á‡Â ««¿ .‰zÁn‰
»¿«« ˙‡Â ∆¿ Ûk‰«« ‫ מקרבים אגודל לאצבע ושומטים אותה בכוח‬.‫מפרש אגודל‬
44 LBÏÂ
≈ ¿ ,‚tzÒÓe
≈«¿ƒ ‰ÏBÚ ∆ ¿ ÏBËÂ
≈ ¿ ,ÔÏ »» È„‚a≈¿ƒ ËLBÙe
≈ ‫ בירושלמי שם משמע שקול זה שימש ליווי‬.‫וזה משמיע קול‬
45 ÏL∆ ˙˘
∆… ¿ È˘Óe
ƒ ¿« .ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È»» Lc˜Óe
≈«¿ ,‰Ê »» È„‚a
≈¿ƒ ‫( הרצפה צוננת והעומד עליה רגליו‬25 .‫לזמר שבעל פה‬
46 ÔÈa≈ ˙Bp‰
≈« ˙‡∆ ÈËÓe ƒ≈ ,ÌBÈ Ïk» ÏL ∆ ÌÈaÚ‰
ƒ«¿«» ÔÈa≈ ‫( במשנה "ומעסיקים‬26 .‫מצטננות וזה מפיג את התרדמה‬
 ‫‪                ‬‬ ‫דנק‬
‫‪         ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÂÈÏ‚Â‬‬
‫‪»¿«¿ ÂÈ„È‬‬ ‫‪»» Lc˜Ó‬‬
‫‪≈«¿ ÏB„b» Ô‰k‬‬ ‫‪≈… ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ .‰‬‬ ‫‪,‰Ê‬‬
‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ ËLBÙe‬‬
‫≈‬ ‫‪,ÂÈÏ‚Â‬‬
‫‪»¿«¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» Lc˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ .ÌÈaÚ‰‬‬
‫»«¿«‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ÔB˙ÈwÓ‬‬‫‪ƒƒ Lc˜Ó‬‬ ‫‪≈«¿ ÌBi‰Â‬‬
‫‪«¿ ,ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ Bik‰‬‬‫«‪ƒ‬‬ ‫‪.‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÏÁ‬‬ ‫‪… È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ LBÏÂ‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÌÈÏBÚ‬‬
‫‪ƒ ÌÈ‰k‰‬‬ ‫‪ƒ¬… « ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ .B„Bk¿ ÌeMÓƒ ,22‰Ê‬‬ ‫»»‬ ‫‪ (5‬מבגדי זהב לבגדי לבן או להיפך‪ (6 .‬במקוה שיש בה‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÌBi‰Â‬‬
‫‪«¿ , BÚÓa‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪»¬«¿ ÔÈ„BÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ Lk‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ BÁÊÓa‬‬‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫ארבעים סאה מים‪ .‬לא נתברר בדיוק שיעור הסאה‪ .‬על סמך‬
‫‪20‬‬ ‫‪,ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… ÈÙÏ‬‬‫‪≈¿ƒ ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» ÔÈ„BÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 25ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆» ÌÈÏBÚ‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫הנתונים שבידינו‪ ,‬יש להניח שהסאה מכיל ‪ 10‬עד ‪ 12‬ליטר‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰˙BÁ‬‬
‫‪∆ 27‰zÁna‬‬ ‫‪»¿«« ‰ÎfL‬‬ ‫‪»»∆ ÈÓƒ ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ .26Bc‰Ï‬‬
‫‪¿«¿ È„k‬‬‫¿≈‬ ‫‪ (7‬משנה שם ל‪ (8 .‬רחיצת ידים ורגלים מן הכיור או‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰zÁÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ L‡‰‬‬ ‫‪≈» ‰ÚÓe‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪∆»¿ ÛÒk‬‬‫‪28‬‬ ‫‪∆∆ ÏL‬‬‫‪∆ ‰zÁÓa‬‬
‫¿«¿»‬ ‫מקיתון של זהב )ראה לקמן הלכה ה(‪ (9 .‬מנחה שהכהן‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰Ê‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ‰zÁÓa‬‬‫‪»¿«¿ ÏB„b» Ô‰Î‬‬ ‫‪≈… ‰˙BÁ‬‬‫‪∆ ÌBi‰Â‬‬ ‫‪«¿ ,30‰Ê‬‬
‫»»‬ ‫גדול מקריב בכל יום )ראה פרק יג מהלכות מעשה קרבנות‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬ ˙ÙÒB˙a‬‬
‫‪∆∆ ¿ BÚbÈÏ‬‬ ‫‪¿«¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,ÏÎȉÏ‬‬
‫‪» ≈« ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ de‬‬‫»‬ ‫הלכה ב(‪ (10 .‬מתנגב‪ (11 .‬הטלת הגורל‪ ,‬איזה משני‬
‫‪25‬‬ ‫˜‪,ÔÈa‬‬
‫‡‪ƒ« ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ˙˜ÊÁÓ‬‬ ‫‪∆∆¬« ÌBÈ Ïk» ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰zÁÓ‬‬
‫‪»¿« ÔÎÂ‬‬ ‫¿≈‬ ‫השעירים יקרב חטאת ואיזה ישתלח לעזאזל )ראה לקמן‬
‫פרק ג(‪ (12 .‬כאן לא הקפיד רבינו על הסדר המדויק‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪,‰„k‬‬
‫‪»≈¿ ‰˙ȉ‬‬‫‪»¿» ÌBÈ ÏÎe‬‬ ‫˜‪»¿ ;ÔÈa‬‬
‫‪ƒ« ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ ÌBi‰« ÏLÂ‬‬ ‫¿∆‬ ‫והקדים הזאת הדם לפני הקטורת‪ .‬אבל לקמן בפרק ד הלכה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌBi‰Â‬‬
‫˜ˆ‪«¿ ,‰‬‬ ‫‪»»¿ d„È‬‬ ‫‪»» ÌBÈ ÏÎe‬‬
‫˜‪»¿ ;31‰l‬‬ ‫‪»« ÌBi‰Â‬‬ ‫¿«‬ ‫א הקדים הקטורת‪ ,‬לפי הסדר הקבוע במשנה שם מז‪ .‬ונג‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.Ú‚ÈÈ‬‬
‫‪« ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÏB„b» Ô‰k‬‬ ‫‪≈… ÏÚ« Ϙ‰Ï‬‬‫‪≈»¿ È„k‬‬
‫‡‪≈¿ ; ‰k‬‬
‫‪32‬‬ ‫¬‪»À‬‬ ‫‪ (13‬רש"י שם סז‪ :‬ד"ה ה"ג כתב‪ ,‬שהוצאת כף ומחתה‬
‫‪29‬‬ ‫‪»¬« LÏL‬‬
‫‪33˙BÎÚÓ‬‬ ‫‪» ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÏÚ« eȉ» ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫¿»‬ ‫קודמת להקרבת תמיד של בין הערבים‪ ,‬וכדבריו משמע‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÈÙÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‡‪. Úa‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪«¿« ÌL‬‬ ‫‪» eȉ» ÌBi‰Â‬‬ ‫‪«¿ ,L‡≈ ÏL‬‬ ‫∆‬ ‫ב'תורת כהנים' פרשת אחרי פרק ו‪ .‬אולם רבינו מסתמך על‬
‫‪31‬‬ ‫‪.35BhÚÏe‬‬
‫‪¿«¿ ÁaÊn‰‬‬‫‪«≈¿ƒ« c‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ,‰ÎÚÓ‬‬
‫«¬»»‬ ‫דעת ר' יוחנן בירושלמי יומא פרק ז הלכה ב‪" :‬הכל מודים‬
‫בהוצאת כף ומחתה‪ ,‬שהוא לאחר תמיד של בין הערבים"‬
‫‪ (22‬משנה שם מג‪ :‬כתנאֿקמא‪ .‬בירושלמי יומא פרק ד‬ ‫)ראה רמב"ן על התורה פרשת אחרי(‪.‬‬
‫הלכה ה‪ ,‬חולקים ר' יונה ור' יוסה אם קידוש ראשון גם כן‬
‫היה מקיתון של זהב‪ .‬רבינו כתב סתם‪ :‬והיום בקיתון של‬ ‫‪,Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« Ôlk‬‬
‫‪»À  ÔÈLecw‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ«¿ el‡‰‬‬ ‫‪ƒ¿« Ïk» .‚ 3‬‬
‫‪≈» 14˙BÏÈh‰‬‬
‫זהב‪ ,‬ומשמע שגם קידוש ראשון כך‪ (23 .‬קרש רחב שש‬ ‫‪ıeÁ .LB„˜» ÌB˜Óa‬‬
‫‪»¿ ÌÈn‬‬
‫‪ƒ«« BOa‬‬‫‪» ¿ ˙‡∆ ıÁÂ‬‬
‫‪« »¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 4‬‬
‫עשרה אמה‪ ,‬מונח בצד דרום של המזבח ובו הכהנים עולים‪.‬‬ ‫‪,ÏÁa‬‬
‫‡‪… « d˙B‬‬
‫‪» ÏaËÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ȇM‬‬
‫‪« « ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰ÏÈhÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 5‬‬
‫בכל יום היו עולים בשפת המזרח מפני שעליהם לפנות‬
‫לימין‪ ,‬שהרי אמרו‪" :‬כל פינות )פניות( שאתה פונה לא יהיו‬
‫‪‰‡ÓË‬‬
‫‪»¿À kÊÈ‬‬
‫‪…¿ƒ ̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ; B˙ek‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪»»« ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ d»ȇL‬‬
‫‪≈∆ 6‬‬
‫אלא לימין" ולפיכך עולים בשפת מזרח‪ ,‬כדי לקצר את‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .dÓLÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ BÊ ‰ÏÈËa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ LÙÈ‬‬ ‫‪¿ƒ  B„ÈaL‬‬
‫‪»¿∆ ‰LÈ‬‬
‫‪»»¿ 7‬‬
‫הדרך‪ ,‬כי אם יעלו בשפתו המערבית יצטרכו לעבור את כל‬ ‫˜‪Lc‬‬
‫‪≈ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ B‡ ÌÈ„‚Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÈa≈ ÏË‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ô‰k‬‬
‫‪≈… 8‬‬
‫רחבו של הכבש )משנה שם וגמרא מ‪ (24 .(.‬אחרי‬ ‫‪B˙„BÚ‬‬
‫‪» ¬  „ÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬« ‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬ ÔÈe‬‬‫‪≈ „‚Ï‬‬
‫‪∆∆¿ „‚a‬‬
‫‪∆∆ ÔÈa≈ 9‬‬
‫שהקיפו את כל המזבח‪ ,‬מגיעים לשפתו המערבית של‬ ‫‪.16‰Lk‬‬
‫¿ ≈»‬ ‫‪10‬‬
‫הכבש ושם יורדים‪ (25 .‬במשנה שלפנינו הגירסא‪" :‬כהן‬
‫גדול עולה באמצע ויורד באמצע‪ ,‬ר' יהודה אומר לעולם‬ ‫‪ (15‬שישתדל להזכר‪ ,‬כר' יהודה‬ ‫‪ (14‬משנה שם ל‪.‬‬
‫כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע"‪ ,‬וגירסת רבינו כמו‬ ‫‪ (16‬גמרא שם ל‪:‬‬ ‫בתוספתא שם פ"א‪.‬‬
‫שכתב כאן‪ .‬ובגמרא שם מה‪ .‬משמע כגירסת רבינו‪ ,‬ראה‬
‫לחםֿמשנה‪ (26 .‬לכבד את הכהן הגדול שילך ברוב עם‬
‫‪18‬‬‫‪ÔÈaÏÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿  17‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ B‡ Ô˜Ê‬‬ ‫‪≈» ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… ‰È‰‬‬ ‫‪»» .„ 11‬‬
‫מלווים אותו‪ (27 .‬לחתות בה גחלים מהמערכה שעל‬ ‫‪ÔÈÏÈËÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÁÓÏe‬‬
‫‪»»¿ ,ÚaÓ‬‬
‫‪∆∆»ƒ L‡a‬‬ ‫‪≈¿ ÏÊa‬‬
‫‪∆¿« ÏL‬‬‫‪∆ 19˙BiLLÚ‬‬
‫‪ƒ » ¬ 12‬‬
‫המזבח‪ ,‬כדי להקטיר עליה את הקטורת‪" (28 .‬התורה‬ ‫‪˙eL‬‬ ‫‪¿ ÔȇL‬‬
‫ˆ‪≈∆ ;Ô˙p‬‬
‫‪»»ƒ ‚ÈÙ‰Ï‬‬
‫‪ƒ»¿ È„k‬‬‫‪≈¿ ÌÈna‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪ƒ«« Ô˙B‬‬
‫‪» 13‬‬
‫חסה על ממונם של ישראל" )שם(‪ ,‬כי המחתה מתקלקלת‬ ‫‪„Ú« ‰Â˜n‰‬‬
‫‪∆¿ƒ« ÈÓa‬‬
‫‪≈¿ ÔÈnÁ‬‬
‫‪ƒ« ÌÈÓ‬‬‫‪ƒ« ÔÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿»¿ B‡ . Lc˜na‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪»¿ƒ« 14‬‬
‫קצת כשחותים בה תדיר באש‪ (29 .‬שופך את הגחלים‪.‬‬ ‫ˆ‪.Ô˙p‬‬
‫‪»»ƒ ‚ÈÙzL‬‬
‫∆»‪ƒ‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪ (30‬ובה היה מקטיר‪ ,‬משום כבוד המקדש‪ (31 .‬בגמרא‬
‫שם מד‪ :‬מפרשים‪ ,‬שהמחתה היומיומית דפנותיה עבים‪ ,‬ושל‬ ‫‪ (17‬וקשה לו לטבול במים קרים‪ (18 .‬ר' יהודה בברייתא‬
‫היום דקים‪ (32 .‬כדי שתתמוך את זרועו של כהן גדול‪.‬‬ ‫שם לד‪ (19 :‬גושים‪ (20 .‬שם אמרו שאיסור הטלת ברזל‬
‫‪ (33‬במשנה שם מג‪ :‬נחלקו ר' מאיר ור' יוסי ור' יהודה‬ ‫מלובן למים קרים הוא משום "מצרף" )מחזק ומקשה(‪,‬‬
‫במנין המערכות‪ ,‬ופסק כר' יוסי "שהלכה כמותו מחבריו"‬ ‫וצירוף אינו איסור תורה אלא גזירת חכמים )"שבות" בלשון‬
‫)עירובין מו‪ (34 .(.‬שלוש מערכות שבכל יום הן‪ :‬א‪.‬‬ ‫התלמוד(‪ (21 .‬חכמים לא גזרו בעבודות שבמקדש‪] .‬נימוק‬
‫מערכה גדולה שעליה מקטירים את הקרבנות‪ :‬ב‪ .‬מערכה‬ ‫זה אמרו בגמרא שם‪ .‬וכל מפרשי הרמב"ם שואלים‪ ,‬הלא‬
‫שניה של קטורת‪ ,‬שממנה לוקחים את הגחלים להקטרת‬ ‫רבינו עצמו אומר בהלכות שבת פי"ב הלכה ב‪" :‬המכבה‬
‫הקטורת בהיכל‪ :‬ג‪ .‬לקיום האש‪ ,‬אם לא הספיקה אש‬ ‫גחלת של מתכת פטור‪ ,‬ואם נתכוון לצרף – חייב"‪ .‬משמע‬
‫המערכה הגדולה להתגבר על רוב הבשר מוסיפים עליה אש‬ ‫שמצרף הוא איסור תורה‪ .‬ובמגידֿמשנה שם מבאר בשם‬
‫ממערכה זו‪ (35 .‬וממערכה זו נוטלים גחלים להקטיר‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬שצירוף ממש הוא איסור תורה‪ ,‬אבל צירוף של‬
‫הקטורת שמכניסים לקודש הקדשים‪.‬‬ ‫עששיות שהטילו למקווה כדי לחמם את המים‪ ,‬אינו צירוף‬
‫ממש‪ ,‬מפני שהמים שמתחממים מחזקים את הברזל‪ .‬ראה‬
‫‪32‬‬ ‫‪B˙Èa≈ „Úe‬‬
‫‪«¿ B„Úa‬‬
‫‪¬« tÎÂ‬‬
‫‪∆ƒ¿ :‰Bza‬‬ ‫‪«¡∆∆ ‰Ê∆ .Â‬‬
‫‪» « Ó‡pL‬‬ ‫בלחםֿמשנה שם תירוץ נפלא ביישוב סתירה זו[‪.‬‬
 ‫הנק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÈt‰‬‬
‫‪ƒ»« ÈecÂÏe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪47‬‬‫‪ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ÈecÂÏ‬‬
‫‪ƒ¿ Lk‬‬
‫«‪≈ » ÌBi‰‬‬ ‫‪,e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» 36‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬ ‫‪ƒƒ  χOÈ‬‬‫˜‪≈ »¿ƒ ω‬‬ ‫‪«¿ Ïk» „Úe‬‬
‫‪«¿ 1‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪. ÌÈÙOp‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫«‪ƒ »¿ƒ‬‬ ‫‪‰cÂ˙Ó‬‬
‫‪∆«¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,„ÓÏ‬‬ ‫‪≈¿ƒ . ÌÈc‬‬
‫‪≈» »˙‡ˆÓ‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪ƒ»¿ Èecƒ ‰fL‬‬‫‪∆∆ 2‬‬
‫‪ (45‬משנה יומא סו‪ .‬והמרדכי יומא פרק ח גורס רק "והם‬ ‫‪BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« È„È‬‬‫‡‪≈¿ ÏÚ«  „Á‬‬ ‫‪»∆ :ÌÈÈecÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰LÏL‬‬ ‫‪» ¿ ‰Ê∆ ÌBÈa¿ 3‬‬
‫עונים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪ ,‬וכן גם גירסת‬ ‫‪‡L‬‬
‫‪»¿ ÌÚƒ BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ«  ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ Èecƒ .‰lÁz‬‬‫‪»ƒ¿ 4‬‬
‫הגר"א שם‪ (46 .‬לא נמצא בתלמוד אלא בפיוטים‪.‬‬ ‫‡‪.BÏ L‬‬‫‪∆ ¬ ˙‡hÁ‰‬‬‫‪»«« t« ÏÚ« ̉ÈLe‬‬ ‫‪∆ ≈¿ .38ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « 5‬‬
‫‪ (47‬משנה מגילה כ‪ (48 :‬פר העלם דבר של ציבור ופר‬ ‫‪ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» ÏÚ« χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Ïk» È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ«  ÈLÈÏL‬‬‫‪ƒ ƒ¿ Èece‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿ 6‬‬
‫כהן משיח‪ .‬ראה הלכות שגגות פי"ב ה"א‪ ,‬ופט"ו ה"א‪.‬‬ ‫‪LÏL‬‬ ‫‪» Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ Èecƒ Ï»Îa¿ ÌM‰‬‬ ‫‪≈ « ˙‡∆ ÈkÊÓe‬‬
‫‪ƒ¿« .ÁlzLn‰‬‬
‫‪«≈«¿ ƒ« 7‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪È˙‡ËÁ‬‬
‫‪ƒ »» ,ÌM‰‬‬ ‫‡‪≈ « ‡p‬‬‫‡‪»» ?ÓB‬‬‫‪≈ ‡e‰ 39„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ 8‬‬
‫‪ (1‬יבאר הגורלות שמגריל‪ ,‬אם צריך שיהיו שוין וממה היו‬ ‫‪‡» tk‬‬‫‪∆« ,ÌM‰‬‬ ‫‡‪≈ « ‡p‬‬ ‫‪»» .EÈÙÏ‬‬‫‪∆»¿ ÈzÚLÙe‬‬
‫‪ƒ¿« » È˙ÈÂÚ‬‬‫‪ƒ ƒ» 9‬‬
‫והיכן מגריל וכיצד‪.‬‬ ‫‪È˙ÈÂÚLÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ»∆ ¿ È˙‡ËÁL‬‬
‫‪ƒ »»∆ ÌÈÚLtÏÂ‬‬ ‫‪ƒ» ¿«¿ ˙BBÂÚÏÂ‬‬ ‫‪¬»¿ ÌȇËÁÏ‬‬
‫‪ƒ»¬« 10‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪„Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ,ÌM‰Ï‬‬
‫‪≈ «¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‡‪»» e˙k» „Á‬‬
‫‪»∆  2˙BÏBb‰‬‬
‫‪» « ÈL‬‬‫‡‪≈¿ .‬‬ ‫‪tÎÈ‬‬
‫‪≈«¿ ‰f‰‬‬ ‫‪∆« ÌBi« Èkƒ :Ó‡pL‬‬ ‫‪«¡∆∆ .'eο ÈzÚLtLÂ‬‬
‫‪ƒ¿« »∆ ¿ 11‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÔÈa≈ :3c‬‬
‫‪»» ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ ̉Â‬‬
‫‪≈¿ .ÏʇÊÚÏ‬‬
‫‪≈ »¬« ÂÈÏÚ‬‬‫»‪»» e˙k‬‬ ‫‪'‰ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÎÈ˙‡hÁ‬‬
‫‪∆ ≈ … « ÏkÓ‬‬ ‫‡˙‪… ƒ ,ÌÎ‬‬
‫‪∆¿∆ ‰ËÏ‬‬ ‫‪≈«¿ ÌÎÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ 12‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡Ï‬‬‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ .˙Îzn‰‬‬
‫‪∆∆«« ÔÓƒ ÔÈa≈ ,Ô‡‰‬‬
‫‪∆∆» ÔÓƒ ÔÈa≈ ,ıÚ‰‬‬
‫»≈‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌM‰‬‬‫‪≈ « ˙‡∆ Èkʉ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÌÈÓÚt‬‬‫‪ƒ»¿ LÏL‬‬ ‫‪» È‰‬‬‫‪≈¬ .e‰Ëz‬‬
‫‪»¿ƒ 13‬‬
‫‪33‬‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Ê‬‬‫‪»» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÛÒk‬‬‫‡‪∆∆ „Á‬‬‫˜‪»∆ ,ÔË‬‬
‫‪» » „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ ÏB„b» „Á‬‬ ‫∆»‬ ‫‪ÈÚO‬‬
‫‪ƒ¿ ÏÚ« ÏBb‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ Ô˙B‬‬‫‪≈ ‡e‰LÎe‬‬ ‫‪∆ ¿ .Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ Èecƒ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ 14‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪Ì˙B‬‬
‫‪» eOÚ» ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙Èe‬‬
‫‪ƒ«¿ .eȉ» ıÚ≈ ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ .4ÔÈÂL‬‬
‫‪ƒ» ̉ÈL‬‬
‫¿≈ ∆‬ ‫‪˙‡∆ ÈkÊÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ .˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÌM‰Ï‬‬‫‡‪≈ «¿ :ÓB‬‬‫‪≈ ,˙‡hÁ‰‬‬ ‫‪»«« 15‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˜ÈÊÁn‰‬‬
‫‡‪ƒ¬«« „Á‬‬ ‫‪»∆ ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ˙BÏBb‰‬‬
‫‪» « ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« .5‰Ê‬‬‫‪»» ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪ÈkÊÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡e‰ ÌlÎe‬‬‫‪»À¿ .40ÌÈÓÚt‬‬ ‫‪ƒ»¿ OÚ‬‬‫‪∆ ∆ ‰Ê∆ ÌBÈa¿ ÌM‰‬‬ ‫‪≈ « 16‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.7Ôek˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÒÈÎiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,6ÌÈ„i‰‬‬
‫‪ƒ«»« ÈzL‬‬‫¿≈‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‰BL‡a‬‬
‫‪» ƒ» .LÙÓ‰‬‬ ‫‪»… ¿« ÌM‰‬‬ ‫‪≈ « ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,41B˙Îk‬‬
‫‪»¿ƒ 17‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪.BÓL‬‬‫‪¿ ÈtϘÂ‬‬
‫‪≈¿«¿ ,‰È‰‬‬‫‪»» ıÚ≈ ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ,‡e‰ 8ÏÁ‬‬
‫‪… ‰Ê∆ ÈÏÎe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ 43ÔȈet‬‬
‫‪ƒ ¿ eaL‬‬ ‫‪» ≈ .42ÌMa‬‬
‫‪«∆ ÔÂÈk‬‬ ‫‪≈ « BÏB˜ ˙‡∆ dÈa‚Ó‬‬
‫‪« ƒ¿« 18‬‬
‫‪ (2‬כתוב בתורה )ויקרא טז‪ ,‬ח(‪ :‬ונתן אהרן על שני השעירים‬ ‫‪„Ú« , ˙eÓÈÚpa‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ƒ¿« BÚÈÏÓe‬‬
‫‪ƒ¿« .CeÓ» ÏB˜a¿ BÓ‡Ï‬‬ ‫‪¿»¿ eÊÁ‬‬‫‪¿» 19‬‬
‫גורלות‪ ,‬גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל‪ .‬פרטי דיניהם‬ ‫‪.ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « ÂÈÁ‬‬
‫‡‪»≈¬ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ Ba eÈkÈ‬‬ ‫‪ƒ« ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪20‬‬
‫של שני השעירים הללו מבוארים בהלכות הבאות‪.‬‬ ‫‪ (36‬הלכה למשה מסיני‪ (37 .‬סומך ידיו על הקרבן‪,‬‬
‫‪ (3‬ברייתא‪ ,‬יומא לז‪ ,‬א‪ (4 .‬שם‪ (5 .‬משנה‪ ,‬שם‪" :‬של‬ ‫ומתודה על עבירות המתכפרים‪ ,‬שם לא‪ :‬מא‪ (38 :‬משנה‬
‫אשכרוע )מין עץ( היו‪ ,‬ועשאן בן גמלא של זהב"‪ ,‬פירוש‪,‬‬ ‫שם מא‪ :‬ובגמרא שם מג‪" :‬יבוא זכאי ויכפר על החייב‪ ,‬ואל‬
‫מכספו נדב כשנתמנה כהן גדול‪ (6 .‬כלומר‪ ,‬רק שתי ידים‬ ‫יבוא חייב ויכפר על החייב"‪ (39 .‬כל הנוסחאות הן על‬
‫ולא יותר‪ (7 .‬שלא יוכל למשמש בידיו ולהכיר איזה גורל‬ ‫פי המשניות שם‪ .‬רבינו גורס "אנא השם חטאתי וכו' אנא‬
‫הוא לה' ויוציאו בידו הימנית )סימן טוב היה כשיצא גורל‬ ‫השם כפר"‪ ,‬וכן הגירסא במשנה שלפנינו‪ .‬ורבינו חננאל‬
‫זה בימין(‪ .‬רבא שם לט‪ ,‬א‪ .‬וראה רש"י שם‪ (8 .‬לא‬
‫)שם לה‪ (:‬מביא דעת ר' חגי בירושלמי )פרק ג הלכה ז(‬
‫קידשוהו בקדושת כלי שרת מפני שהיה של עץ‪ ,‬ואין עושים‬
‫"בראשונה היה אומר אנא השם‪ ,‬ובשניה אנא בשם"‪ ,‬ודחה‬
‫כלי שרת של עץ )שם(‪.‬‬
‫דבריו מפני נוסחת המשנה‪ .‬אולם בסדר העבודה "אתה‬
‫‪38 .10ÁaÊn‰‬‬
‫«‪«≈¿ƒ‬‬ ‫‪ÔBÙˆa‬‬
‫‪¿ƒ ‰ÊÚ‰‬‬
‫‪»»¬» ÁÊÓa‬‬
‫‪«¿ƒ¿ 9?ÏÈ‚Ó‬‬ ‫‪» ≈ .‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÎȉ‬‬ ‫כוננת" הנקרא "נוסח ספרד" כתוב כדעת ר' חגי‪ ,‬וכן הוא‬
‫‪39‬‬ ‫‪Ô‰Èt‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÌÈÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈ„ÈÓÚÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¬« ,ÈtÏw‰‬‬
‫‪≈¿«« ÌL‬‬ ‫‪» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫בתוספתא‪ (40 .‬שם לט‪ (41 :‬ולא כמו שקוראים בכינוי‬
‫‪40‬‬ ‫‪,ÌLÏ‬‬
‫‪» ¿ ‡a» ÏB„b» Ô‰ÎÂ‬‬
‫‪≈… ¿ .ÁÊÓÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ̉ÈBÁ‡Â‬‬
‫‪∆ ≈ ¬« ÚÓÏ‬‬
‫¿«¬»‬ ‫"אֿדֿנֿי"‪ .‬ברא"ש יומא פרק ח סימן יט מביא בשם רב‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÈLe‬‬
‫‪≈¿ .BχÓOÓ‬‬
‫‪… ¿ ƒ 11‡» ˙Èa≈ L‡Â‬‬‫‪… ¿ BÈÓÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ô‚q‰Â‬‬
‫¿«¿»‬ ‫האי גאון‪ ,‬שהיה מזכיר שם בן מ"ב אותיות‪ (42 .‬כשהזכיר‬
‫‪42‬‬ ‫‪.BχÓOÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ BÈÓÈÏ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ,ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ÌÈÈÚO‰‬‬
‫« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫את השם‪ (43 .‬שהתחילו לקרוא את השם ככתבו‪ ,‬כמו כהן‬
‫גדול‪ (44 .‬בזמרה‪ .‬היה מאריך ומסלסל בזמרה ומבליע את‬
‫‪ (9‬משנה‪ ,‬שם לז‪ ,‬א‪ (10 .‬כלומר‪ ,‬צפונית מזרחית למזבח‪,‬‬ ‫השם‪ .‬בגמרא קידושין עא‪ .‬אמרו‪" :‬מבליעים אותו בנעימת‬
‫ולא מול קיר המזרח של המזבח‪ .‬רבינו עומד בשיטתו‬ ‫אחיהם הכהנים"‪ .‬והמדובר שם בשם בן שתים עשרה‬
‫שבפ"ה מהל' בית הבחירה הט"וֿטז‪ ,‬שאע"פ שהמזבח‬ ‫אותיות שנמסר רק לכהנים צנועים‪ ,‬והם הזכירוהו בנשיאת‬
‫משוך שבע אמות למחיצתה הצפונית של העזרה‪ ,‬לא נקרא‬ ‫כפים בהבלעה‪.‬‬
‫צפון אלא המקום שהוא צפוני מקיר המזבח‪ ,‬היינו ששים‬
‫אמות וחצי ברוחב לכל אורך העזרה מכותל האולם עד‬ ‫‪̉Lk‬‬
‫‪≈∆ ¿ ,‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» ÌÈ„ÓBÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ » ÌÚ‰Â‬‬ ‫‪ƒ¬… « Ïk» .Ê 21‬‬
‫‪»»¿ 45ÌÈ‰k‰‬‬
‫כותל המזרחי של העזרה‪ ,‬היינו שבעים ושש אמות‪ .‬ראה‬
‫כסףֿמשנה ולחםֿמשנה כאן‪ ,‬ו'תוספות יוםֿטוב' יומא פ"ג‬
‫‪ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪≈… ÈtÓ‬‬
‫‪ƒƒ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ LÙÓ‰‬‬
‫‪»… ¿« ÌM‰‬‬
‫‪≈ « ˙‡∆ ÌÈÚÓBL‬‬
‫‪ƒ¿ 22‬‬
‫מ"ט‪ (11 .‬הכהנים חולקו לֿ‪ 24‬משמרות‪ ,‬וכל משמר עבד‬ ‫‪ÌÈÏÙBÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÌÈÂÁzLÓe‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ƒ ÌÈÚBk‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» ,‰‰Ëe‬‬
‫‪»√»¿ ‰M„˜a‬‬
‫‪» À¿ƒ 23‬‬
‫שבוע אחד‪ ,‬וראש כל משמר מחלק את משמרו לבתי אבות‪,‬‬ ‫‪B˙eÎÏÓ‬‬
‫‪¿« „Bk¿ ÌL‬‬ ‫‪≈ Cea» :ÌÈÓB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ̉Èt‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏÚ« 24‬‬
‫בית אב ליום‪ ,‬ראה למעלה פ"ד מהל' כלי המקדש ה"ג‬ ‫‚„‪Ï‬‬
‫‡˜‪∆… e‰» ,‡‬‬
‫‪»¿∆ '‰ ÌL‬‬‫‪≈ Èkƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .„ÚÂ‬‬
‫‪∆» ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ 25‬‬
‫והי"א‪.‬‬ ‫‪˙‡∆ Ó‚Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» ÌÈÈece‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙LÏLe‬‬
‫‪∆ ¿ ƒ .eȉχÏ‬‬
‫‪≈… ≈ 26‬‬
‫‪43 13ÂÈ„È‬‬
‫»»‬ ‫‪ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ˙BÏBb‰‬‬
‫‪» « ÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰ÏÚ‰Â‬‬
‫‪»¡∆¿ ÈtÏwa‬‬ ‫‚‪«» .‬‬
‫‪≈¿«« 12ÛË‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .e‰Ëz‬‬
‫‪»¿ƒ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ÓB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔÈÎÓ‰‬‬ ‫‪∆∆¿ 46ÌM‰‬‬
‫‪ƒ¿»¿« „‚k‬‬ ‫‪≈ « 27‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫ונק‬
‫‪         ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» CÎÂ‬‬‫‪»¿ .31‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰Èf‰‬‬ ‫‪»»« ÏÚ« ˙È‬‬ ‫‪≈» ‰fÈ‬‬‫‪∆«  ÌÈÓÚt‬‬‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪‰ÏÚ‬‬
‫‪»» ÌL‬‬‫‪≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ̇ƒ .ÂÈ„È‬‬
‫‪»» Á˙BÙe‬‬
‫‪«≈ ÌÈÈÚO‰‬‬‫‪ƒ ƒ¿ « ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÌLÏ‬‬
‫‪≈¿ 1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.LÏLÂ‬‬‫‡‪» ¿ ˙Á‬‬
‫‪«« .ÌÈzLe‬‬
‫‡‪ƒ«¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« .˙Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ˙Á‬‬‫‡‪«« .˙Á‬‬ ‫‪«« :‰BÓ‬‬‫∆‬ ‫‪da‚‰‬‬
‫‪«¿« , ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‪14‬‬ ‫‡‪≈… ÈLÈ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ :ÓB‬‬‫‪≈ Ô‚q‰‬‬‫‪»¿«  BÈÓÈa‬‬‫‪ƒƒ 2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÚLÂ‬‬
‫‡‪«∆ » ˙Á‬‬‫‪«« .LLÂ‬‬‫‡‪≈ » ˙Á‬‬‫‪«« .LÓÁÂ‬‬
‫‡‪≈»¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« .Úa‡Â‬‬
‫‡‪«¿«¿ ˙Á‬‬ ‫««‬ ‫‡‪:BÏ ÓB‬‬
‫‪≈ ‡» ˙Èa≈ L‡‬‬ ‫‪…  ‰ÏÚ‬‬‫‪»» χÓOa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .EÈÓÈ‬‬
‫‪∆ ƒ¿ 3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰Èf‰‬‬
‫‪»»« ‰ÓÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÁkLÈ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪«¿ƒ ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ?‰Îk‬‬ ‫‪»» ‰BÓ‬‬‫‪∆ ‰nÏÂ‬‬ ‫¿»»‬ ‫‪˙BÏBb‰‬‬
‫‪» « ÈL‬‬‫‪≈¿ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .EχÓO‬‬
‫‪∆ … ¿ da‚‰‬‬
‫‪«¿« ,ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫‡‪≈… ÈLÈ‬‬
‫‪ƒƒ 4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‰fÓ‬‬
‫‪∆« Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ .ÚM‰‬‬
‫‪«∆ « ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ÏÚ« χÓO‬‬‫‪… ¿ ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ,ÔÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ÏÚ« ÔÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ÏL‬‬‫‪∆ :̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏÚ« 5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪,‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« ,‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÔB‡‰‬‬ ‫‪»» Èca‬‬ ‫≈‪≈« ÔÈa‬‬ ‫‪qÁL‬‬
‫‡‪≈ƒ∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,15kÚ‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪…  Ô˙‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .χÓO‬‬
‫‪…¿ 6‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .t‰‬‬ ‫‪»« Ì„a‬‬‫‪«¿ ‰BnL‬‬
‫‪∆ ∆ C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ‰BÓe‬‬
‫∆‬ ‫‪‰Ï‚‰‰Â‬‬
‫‪»»¿««¿ .˙kÚÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ dȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ‰ÂˆÓ‬‬ ‫‪»¿ƒ ‰Áp‰‰L‬‬
‫‪»»««∆ ;‰ÂˆÓ‬‬‫‪»¿ƒ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« ,‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ t‰‬‬ ‫‪»« ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ 33˙Ît‰‬‬
‫«‪∆… »« ÏÚ‬‬ ‫‪‰Áp‰‰‬‬
‫‪»»«« ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . ‰„BÚ‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪» ¬ dȇL‬‬‫‪» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙kÚÓ‬‬
‫‪∆∆«¿ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÈÙÏÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙tk‰‬‬
‫‪∆… «« ÏÚ« :t‰‬‬ ‫‪»« Ì„a‬‬‫‪«¿ Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ CkL‬‬ ‫‪»∆ ,‰hÓÏ‬‬ ‫¿«»‬ ‫‪‰ÏeÒt‬‬
‫‪» ¿ ÈtÏw‰‬‬
‫‪≈¿«« ÔÓƒ ˙BÏBb‰‬‬ ‫‪» « ˙ÈÏÚ‰Â‬‬
‫‪«»¬«¿ ,Êa‬‬ ‫‪»¿ ‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ 9‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰fÓe‬‬
‫‪∆« ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .ÌÈÙa‬‬‫‪ƒ¿ƒ ‰BnL‬‬
‫‪∆ ∆ C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ‰BÓe‬‬
‫‪∆ , ˙tk‰‬‬
‫‪34‬‬ ‫«« …∆‬ ‫‪. Êa‬‬
‫‪17‬‬ ‫¿»‬ ‫‪10‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« ,˙BÈf‰‬‬ ‫‪»« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ˙Ît‰‬‬ ‫‪∆… »« ÏÚ« Ôk≈ ÈÚO‰‬‬‫‪ƒ» « ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ‬‬ ‫‪ (12‬חטף‪ ,‬לקיחה פתאומית‪ ,‬כדי שלא יוכל למשמש‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ :ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ì„a‬‬ ‫‪«¿ Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰hÓÏ‬‬‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫בגורלות ולבחור איזה לקחת בימין ואיזה בשמאל )ראה‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰BnL‬‬
‫‪∆ ∆ C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ‰BÓe‬‬
‫‪∆ ,t‰‬‬ ‫‪»« Ì„Ï‬‬‫‪«¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » L‡k‬‬
‫∆‡˙ »‪∆ ¬« BÓc‬‬ ‫למעלה הערה ו(‪ .‬משנה‪ ,‬שם לט‪ ,‬א‪ (13 .‬אחד בימין ואחד‬
‫‪35‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ˙Bf‰Ï‬‬‫‪«¿ Ô‰a‬‬‫‪∆» Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ Bȇ≈ ˙BÈf‰‰‬‬
‫‪»«« el‡≈ ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ .ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫בשמאל‪ (14 .‬משנה‪ ,‬שם‪ (15 .‬לכתחילה צריך להניח את‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÚÓ‬‬
‫‪≈»¿ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ . ÛÈψÓk‬‬
‫‪35‬‬ ‫‡‪ƒ¿«¿ ‡l‬‬‫‪»∆ ,‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫הגורלות על השעירים‪ .‬ובדיעבד‪ ,‬אם לא הניח ושחט את‬
‫‪37‬‬ ‫‪̉ÈMÓ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ƒ ‰fÓe‬‬‫‪∆« ,ÈÚO‰‬‬ ‫‪ƒ» « Ì„Â‬‬‫‪«¿ t‰‬‬
‫‪»« Ìc« ,ÌÈÓc‰‬‬ ‫‪ƒ »« ÈL‬‬‫¿≈‬ ‫שעיר החטאת – כשר‪ ,‬שם מ‪ ,‬ב ‪ -‬מסקנות הגמרא שהגרלה‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰f‰‬‬
‫‪»»« ÁaÊÓ‬‬ ‫˜‪«¿ƒ ˙B‬‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪¿« Úa‬‬
‫‪«¿« ÏÚ« ˙BÈf‰‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪»« Úa‬‬ ‫«¿«‬ ‫מעכבת והנחה אינה מעכבת‪ (16 .‬שם לט‪ ,‬ב ‪ -‬שהרי‬
‫כשרה גם בסגן )רש"י שם(‪ (17 .‬ואע"פ שרבינו פסק‬
‫‪39‬‬ ‫‪.‰Ê∆ ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫‡‪∆ 38BÚˆÓ‬‬‫‪»¿∆ ÏÚ« ˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ,ÏÎȉaL‬‬
‫∆«≈ »‬ ‫בפ"א מהל' פסולי המוקדשין ה"ב‪ ,‬ששחיטת פרו של כהן‬
‫‪    ‬‬ ‫גדול בזר כשרה‪ ,‬והרי שחיטה מעכבת אלא שאינה עבודה‬
‫‪        ‬‬
‫)ראה יומא מב‪ (.‬אין לדמות הגרלה לשחיטה‪ ,‬כי שחיטה‬
‫‪ ‬‬ ‫אינה מצוה מיוחדת לקרבנות‪ ,‬מהֿשאיןֿכן הגרלה )לחםֿ‬
‫ובסדר העבודה ליוהכ"פ נכתב "ומזה מד‪ ‬התערובת"‪ ,‬כי‬ ‫משנה(‪.‬‬
‫כא‪ ‬רוצה להדגיש שכיו‪ ‬שבמספר שמונה מרומזי‪ ‬ענייני‬
‫‪20‬‬‫‪ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ϘLÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ 19˙ÈB‰Ê‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪≈ ¿ .„ 11‬‬
‫‪∆ 18ÔBLÏ» LB˜Â‬‬
‫יו‪ ‬הכיפורי‪,‬‬ ‫‪, BÁelL‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ƒ ˙Èa≈ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ B„ÈÓÚÓe‬‬
‫‪ƒ¬« ÁlzLn‰‬‬
‫‪«≈«¿ ƒ« ÈÚO‬‬‫‪ƒ» L‡a‬‬
‫‪… ¿ 12‬‬
‫שהרי תשובה־עילאה היא בספירת הבינה שהיא השמינית‪,‬‬ ‫‪t« ˙‡∆ ËÁBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ . B˙ËÈÁL‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪» ƒ¿ ˙Èa≈ „‚k‬‬‫‪∆∆¿ ËÁLpÏÂ‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ 13‬‬
‫עניינה של ספירת הבינה "א‪ ‬הבני‪ ‬שמחה" הוא עניי‪‬‬ ‫‪ÏBb‰‬‬
‫‪» « ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÂÈÏÚL‬‬
‫‪»»∆ 23ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ˙‡Â‬‬
‫‡‪∆¿ BÏ L‬‬‫‪∆ ¬ ˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« 14‬‬
‫השמחה‪ ,‬וספירת הבינה היא "רחובות הנהר"‪ ,‬הרחבה‬
‫‪.ÌMÏ‬‬
‫«≈‬ ‫‪15‬‬

‫בתורה ובכל ענייני האד‪ ,‬כ‪ ‬ג‪ ‬הלשו‪ ‬ארבע הזיות‬ ‫‪ (18‬משנה‪ ,‬שם מב‪ ,‬ב‪ (19 .‬צמר צבוע אדום‪ .‬רגילים היו‬
‫משניה‪  ‬ה‪ ‬שמונה‪.‬‬ ‫לקפל את חוטי הצמר בתבנית לשון‪ (20 .‬כרבי אבין בשם‬
‫‪    ‬‬
‫רבי יונתן‪ ,‬שם מג‪ ,‬א‪ (21 .‬מול השער שדרכו יוציאוהו‪.‬‬
‫‪ (22‬לשון המשנה‪ ,‬שם‪ .‬ובגמרא שאלו אם הכוונה לקשירת‬
‫‪ (24‬כל סדר ההזיות הוא ע"פ המשנה‪ ,‬שם נג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫זהורית בצוארו או הכוונה שמעמידים את השעיר כנגד בית‬
‫‪ (25‬ברייתא‪ ,‬זבחים מב‪ ,‬א‪ (26 .‬הכפורת היתה מונחת על‬ ‫שחיטתו‪ ,‬והמסקנה שמדובר בקשירה‪ .‬ורבינו סתם כלשון‬
‫הארון שבו מונחים שני לוחות הברית ועוביה טפח‪.‬‬ ‫המשנה‪ .‬ובפיוט סדר העבודה "אתה כוננת"‪ ,‬כתוב‪" :‬אף‬
‫‪ (27‬מזה באויר מול הטפח של עובי הכפרת‪ .‬בגמרא שם נה‪,‬‬ ‫שעיר של שם יעמידנו נגד בית שחיטתו"‪ .‬ותמה הרא"ש‬
‫א‪" :‬נגד עוביה של כפורת"‪ .‬והדם לא נפל על הכפורת אלא‬ ‫בהל' סדר עבודת יום הכיפורים על הפייטן ‪ -‬מהגמרא‬
‫על הקרקע סמוך לארון )אפשר גם לפרש כוונת רבינו שיזה‬ ‫שהבאנו‪ ,‬עיי"ש‪ (23 .‬רבינו אינו מקפיד כאן על רציפות‬
‫במקום לא רחוק יותר מטפח מן הכפורת(‪" (28 .‬לפני"‬ ‫הסדר‪ ,‬שהרי בין שחיטת הפר לשחיטת השעיר‪ ,‬הקטיר‬
‫משמע לא על הכפורת ממש‪ (29 .‬משנה‪ ,‬שם נג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫קטורת והזה דם הפר בפנים‪ ,‬ומפני שרצה להשמיענו דיני‬
‫ובברייתא שם נה‪ ,‬א פירשו‪" :‬כשהוא מזה למעלה מצדד‬ ‫ההזיות בפר ובשעיר‪ ,‬הסמיך כאן שחיטת השעיר לשחיטת‬
‫ידו למטה‪ ,‬וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה"‪ .‬פירש‬ ‫הפר‪ ,‬וסמך על הסדר המבואר בפרק הבא‪.‬‬
‫'רבינו חננאל' שם ש"מצדד ידו למטה" הכוונה כף ידו‬ ‫‪ÌBia« Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÌcÓ‬‬‫‪«ƒ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ,24ÏÎȉÏ‬‬
‫‪» ≈« ÔÓc‬‬ ‫‪ƒ¿« .‰ 16‬‬
‫‪» » ÒÈÎÓe‬‬
‫למטה ואצבעותיו למעלה‪ ,‬וכן "מצדד ידו למעלה" הכוונה‬
‫כף ידו למעלה ואצבעותיו למטה‪ .‬וכן פירש רש"י שם‬
‫‪‰lÁz‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰fÓ‬‬
‫‪∆« :Ô‰≈ el‡Â‬‬
‫‪≈¿ . ˙BÈf‰‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪»« LÏLÂ‬‬ ‫‡‪» ¿ ÌÈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿« ‰f‰‬‬ ‫‪∆« 17‬‬
‫)'רבינוֿתם' בספר הישר‪ ,‬בחידושיו ליומא‪ ,‬כותב בפירוש‪,‬‬ ‫‪Èca‬‬
‫‪≈« ÔÈa≈ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬
‫‪∆… ¿ ˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ t‰‬‬ ‫‪»« ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ 18‬‬
‫שברייתא זו מפרשת את המשנה‪ ,‬ושכן נוטים דברי 'רבינו‬ ‫‪ÈÙÏÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,27ÁÙËa‬‬
‫‪«∆¿ 26˙tkÏ‬‬
‫‪∆… «« B˜» ÔB‡‰‬‬ ‫‪»» 19‬‬
‫חננאל'‪ .‬ומוסיף ואומר‪ ,‬שכל ההזיות נעשו במקום אחד‪,‬‬ ‫‪ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬‫‪«« ÌL‬‬‫‪» ‰fÓe‬‬
‫‪∆« .ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ ‰fÈ‬‬‫‪∆« 28˙tk‰‬‬
‫‪∆… «« 20‬‬
‫והוספה זו מנוגדת לשיטת רש"י שם(‪ .‬ורבינו הולך לשיטתו‬ ‫‪ÚL‬‬
‫‪«∆ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ‰fL‬‬‫‪∆∆ ,e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬‫‪ƒƒ . ‰hÓÏ‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪»«¿ 21‬‬
 ‫זנק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫"כהן"‪ (43 .‬משנה‪ ,‬שם סו‪ ,‬ב‪ .‬מפירושו על המשנה‪,‬‬ ‫של 'רבינו חננאל'‪ ,‬ראה להלן הערה לד‪ (30 .‬תורה‬
‫משמע שדעתו כרבי מאיר במשנה שם‪ ,‬שעשר סוכות היו‬ ‫שבעלֿפה‪ (31 .‬וביחד הן שמונה‪ (32 .‬כרבי אלעזר שם‪,‬‬
‫ובין סוכה וסוכה מיל )מרחק שמותר ללכת בשבת(‪ ,‬ובין‬ ‫ראה 'לחם משנה'‪ (33 .‬המסך המבדיל בין קודש הקדשים‬
‫הסוכה האחרונה למקום דחיפת השעיר ‪ -‬שני מילים‪.‬‬ ‫להיכל‪ (34 .‬בדם הפר כתוב )ויקרא טז‪ ,‬יד(‪" :‬על פני‬
‫‪ (44‬בסוף המיל הראשון‪ ,‬שהוא גבול היתר ההליכה בשבת‬ ‫הכפורת קדמה ולפני הכפורת"‪ ,‬מפסוק זה למדו )שם נה‪(.‬‬
‫ויום הכיפורים‪ .‬פסק כרבי מאיר נגד רבי יהודה ורבי יוסי‬ ‫אחת למעלה ושבע למטה בקודש הקדשים‪ .‬ולמטה )שם‬
‫בברייתא‪ ,‬מפני שסתם רבי כמותו במשנה‪ ,‬שם‪ (45 .‬אותה‬ ‫טז( כתוב‪" :‬וכן יעשה לאוהל מועד"‪ ,‬ופירשו חכמים )שם‬
‫לשון של זהורית שנזכרה למעלה ה"ד‪ .‬במשנה כאן לא‬ ‫נו‪ (:‬שגם בהיכל יזה כך‪ (35 .‬לשון המשנה‪ .‬ורבינו‬
‫נאמר "בקרניו"‪ ,‬וגם למעלה במשנה מא‪ ,‬ב ‪ -‬נאמר "קושר‬ ‫בפירושו שם אומר‪ :‬כמלקה בשוט‪ ,‬ונראה שכוונתו לפרש‬
‫לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח" ולא נזכרו קרניים‪.‬‬ ‫שהכהן לא עשה תנועה בידו כלפי מעלה ולא כלפי מטה‬
‫‪ (46‬התירו לו ללכת יותר מתחום שבת‪ ,‬כדי שלא יישאר‬ ‫אלא תנועה אופקית כמלקה בשוט‪ ,‬ורק את היד היה מצדד‬
‫לבדו במדבר עד הלילה‪ (47 .‬אנשים שעומדים על כל‬ ‫למטה או למעלה כמו שביארנו למעלה ע"פ דעת 'רבינו‬
‫הדרך במרחק מסוים זה מזה‪ ,‬וכשהגיע השעיר למדבר מניף‬ ‫חננאל' )רש"י פירש "כמכה ברצועה שמתחיל בין הכתפים‬
‫האחרון הקרוב למדבר סודרים‪ ,‬וזה שלפניו רואה ומניף גם‬ ‫ומכה והולך למטה"‪ ,‬ברור שהכוונה למלקות בביתֿדין(‪.‬‬
‫הוא סודרים‪ ,‬והשלישי רואה ומניף וכן השאר עד שראו‬ ‫‪ (36‬משנה‪ ,‬שם נח‪ ,‬ב‪ (37 .‬ראה לקמן פ"ד ה"ב הערה כז‪.‬‬
‫בירושלים את הסימן‪ (48 .‬משנה‪ ,‬שם סז‪ ,‬ב‪ .‬כל האמור‬ ‫‪ (38‬פירוש‪ ,‬על גג המזבח‪ ,‬בריחוק מקום מן הקרנות‪.‬‬
‫כאן מותר לעשות לפני שהגיע השעיר למדבר‪ ,‬אבל הקריאה‬ ‫‡ˆ‪BÚa‬‬
‫‪»¿∆ ÏBË‬‬
‫‪≈ ˙BÈf‰‬‬ ‫‪»« LÏLÂ‬‬‫‪» ¿ ÌÈÚa‡‰‬‬ ‫‪»¿ .Â‬‬
‫‪ƒ»¿«» el‡≈ ÏÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬
‫בתורה מצוותה אחר שהגיע השעיר למדבר ונגמרה מצוותו‪.‬‬
‫ראה שם סח‪ ,‬ב ‪ -‬סוף פרק ששי‪ (49 .‬ברייתא‪ ,‬שם סז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ‰fiL‬‬
‫‪∆«∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… , ‰Èf‰‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪»»« Ïk» ÏÚ« ‰ÏÈË‬‬
‫‪» ƒ¿ Ìca‬‬
‫«»‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (50‬חוץ לירושלים ונקרא בית הדשן )ראה פ"ז מהל' מעשה‬ ‫‪ÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ»¬« „BÒÈ¿ ÏÚ« CÙBL‬‬
‫‪≈ Ìc‰‬‬ ‫‪»« ÈÈLe‬‬
‫‡‪≈»¿ .˙Á‬‬‫‪«« ‰ÏÈhÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫הקרבנות ה"ד(‪ (51 .‬פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"ח‪.‬‬ ‫‪.ÔBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏL‬‬‫∆‬ ‫‪4‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪ÏB„b» Ô‰k‬‬

‫‪≈… ‡ˆÈ‬‬‫‪»» a„nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» 52«ÚÈb‰L‬‬ ‫‪» ≈ .Á‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÔÂÈk‬‬ ‫‪ (39‬תוספתא יומא פ"ג‪ ,‬ה"ב‪ :‬על כל הזייה טבילה‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫˜‪54B˙‡È‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÓÊe‬‬
‫‪«¿ƒ .‰Bza‬‬
‫‪» « ˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ 53ÌÈLp‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙ÊÚÏ‬‬
‫¿∆¿«‬ ‫‪Lȇƒ „Èa‬‬ ‫‪«¿ ÈÁ‰‬‬ ‫‪«« ÈÚO‰‬‬‫‪ƒ» « ˙‡∆ ÁlLÓ‬‬ ‫‪«≈« ¿ 40Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .Ê 5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰‡B‰‬‬
‫‪∆ » ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙Èa‬‬
‫‪≈¿ ÈÚO‰Â‬‬
‫‪ƒ» «¿ t‰‬‬
‫‪»« ÔÈÙBO‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪, BÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÌÈLk‬‬ ‫‪ƒ≈ ¿ Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ .a„nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« BÎÈÏB‰Ï‬‬‫‪ƒ ¿ ÔÎen‰‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪» « 6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈÚOÂ‬‬
‫‪ƒ» ¿ t« ‰‡B‬‬
‫˜‪∆ Bȇ≈  ‡B‬‬
‫‪≈ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫…≈‬ ‫‪˙‡∆ ÌÈÁÈp‬‬‫‪ƒ ƒÓ« eȉ» ‡ÏÂ‬‬‫˜‪… ¿ Ú‬‬
‫‪«∆ ÌÈÏB„b‬‬‫‪ƒ ¿ ÌÈ‰k‬‬
‫‪ƒ¬… eOÚL‬‬ ‫‡‪»∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.56e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,55Ê‬‬
‫‪»¿ ‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿ Ô˙ÙOe‬‬
‫‪»» ≈¿ .ÔÈÙOp‰‬‬
‫«‪ƒ »¿ƒ‬‬ ‫‪„Ú« ÌÈÏLeÈÓ‬‬
‫‪ƒ«» ƒ ÔÈOBÚ‬‬ ‫‪ƒ eȉ» 43˙BkÒÂ‬‬ ‫‪À¿ .BÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ χOÈ‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ 8‬‬
‫‪ (52 ‰a‰‬משנה‪ ,‬שם סח‪ ,‬ב‪ (53 .‬שם סט‪ ,‬ב‪ .‬מימרא של רב‬ ‫‡‪≈¿« ÌÈL‬‬ ‫‡‪ƒ»¬ B‡ „Á‬‬ ‫‪»∆ Lȇƒ ˙BLÂ‬‬‫‪≈ ¿ ,a„n‰‬‬ ‫‪»¿ƒ« ˙lÁz‬‬ ‫‪«ƒ¿ 9‬‬
‫‪ ‰kqÓ‬חסדא‪ (54 .‬שם סח‪ ,‬ב במשנה‪' (55 .‬ירושלמי' יומא פ"ו‬ ‫‪»Àƒ B˙B‡ ÔÈeÏÓ‬‬ ‫‪ƒ«¿ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰kÒÂ‬‬‫‪»À¿ ‰kÒ‬‬ ‫‪»À ÏÎa‬‬‫‪»¿ 10‬‬
‫‪ È‰Â‬סוף ה"ו )ראה 'שירי קרבן' שם(‪ (56 .‬פ"ז מהל' מעשה‬ ‫‪≈¬« ÔBÊÓ» È‰‬‬ ‫‡‪≈¬ :BÏ ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ‰kÒÂ‬‬ ‫‪»À¿ ‰kÒ‬‬‫‪»À Ïk» ÏÚ« .‰kÒÏ‬‬‫‪»À¿ 11‬‬
‫‪ ÌÏBÚÓe‬הקרבנות ה"ה‪.‬‬
‫‡‪» ≈ .ÏÎB‬‬ ‫‪≈  Ï·Ï‬‬ ‫‪… ¡∆ CÈˆÂ‬‬ ‫‪ƒ»¿ BÁk‬‬‫‪… ÏLk‬‬ ‫‪« » ̇ƒ .ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« 12‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‰„BÚ‬‬‫‡‪» ¬ dÈ‬‬‫˜‪» ≈ BÊ ‰‡È‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪» ƒ¿ .Ë ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ‰BÁ‡‰‬‬‫‪» ¬«» ‰kq‰‬‬ ‫‪»À« ÈL‡Â‬‬
‫‪≈¿«¿ .CÎÏ‬‬ ‫‡„‪»¿ Ì‬‬ ‫‪»» Cˆ‰‬‬
‫‪«¿À ‡Ï‬‬ ‫‪… 13‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫˜‪ƒ¿ .‡B‬‬
‫‪≈  BlMÓ‬‬ ‫‪∆ ƒ ÌÈÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏÁ‬‬ ‫‪… È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙B˜Ï‬‬‫‪¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» „ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .˜BÁÓ‬‬ ‫‪»≈ ÂÈOÚÓ‬‬
‫‪» ¬« ˙‡∆ ÔȇBÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌeÁz‰‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪¿« ÛBÒa¿ 14‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ ez‬‬
‫‪¿ƒ ‰p‰k‬‬
‫‪»À¿ È„‚aL‬‬
‫˜‪≈¿ƒ∆ ;‡B‬‬‫‪≈  ÔÏ‬‬ ‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ˙B˜Ï‬‬
‫‪¿ƒ BȈÁ‬‬‫‪¿∆ , ÂÈ˜aL‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪»¿«¿∆ ˙ÈB‰Ê‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔBLÏ» ˜ÏBÁ‬‬ ‫‪≈ ?‰OBÚ‬‬ ‫‪∆ 15‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.59e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰„BÚ‬‬‫‪» ¬ ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ 58Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪BÙÁB„Â‬‬
‫˜‪¬ ¿ .ÂÈ‬‬ ‫‪»¿« ÈzL‬‬ ‫˜‪≈¿ ÔÈa≈ LB‬‬ ‫‪≈ BȈÁÂ‬‬ ‫‪¿∆¿ ÚÏqa‬‬ ‫˜‪«∆« LB‬‬‫‪≈ 16‬‬
‫‪ (57 ȈÁÏ‬משנה‪ ,‬שם סח‪ ,‬ב‪ (58 .‬ראה 'תוספות' יומא סט‪ ,‬א ‪-‬‬ ‫‪ƒ¬« «ÚÈbÓ‬‬ ‫‪ƒ« ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬ ‫‪… .„BÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÏbÏb˙Ó‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ ‡e‰Â¿ ÂÈBÁ‡Ï‬‬ ‫‪» ¬« 17‬‬
‫‪ LBÈÂ‬ד"ה בגדי‪ (59 .‬פ"ח מהל' כלי המקדש הי"א‪ .‬שם מגביל‬ ‫‪≈ ¿ ‡e‬‬ ‫‡‪» .ÌÈÈ‬‬‫‡‪ƒ» ≈ ÌÈÈ‬‬
‫‪ƒ» ≈ ‰OÚ‬‬ ‫‪∆ ¬« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ „Ú« ‰‰‬‬ ‫‪»» 18‬‬
‫רבינו את ההיתר ואומר‪ ,‬שרק ביום שהוא עובד מותר‬ ‫‪47‬‬‫‪˙Bik„Â‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫«‬‫¿‬ ‫‪.CLÁzL‬‬
‫«‬ ‫¿‬ ‫∆‬ ‫∆‬ ‫‪„Ú‬‬
‫«‬ ‫‪46‬‬ ‫»‬ ‫¬‬
‫‪‰BÁ‡‰‬‬ ‫«‬‫»‬ ‫»‬
‫‪‰kÒ‬‬ ‫‪À‬‬ ‫«‬
‫‪˙Áz‬‬ ‫«‬ ‫‪BÏ 19‬‬
‫« ללבוש גם שלא בשעת עבודה‪.‬‬ ‫‪ÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ eÚ„iL‬‬ ‫‪¿≈∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,ÔÈ„eÒa‬‬
‫‪ƒ» ¿ ÔÈÙÈÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ,ÔÈOBÚ‬‬ ‫‪ƒ eȉ» 20‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,ÌÈLp‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙ÊÚa‬‬
‫‪«¿∆¿ 61LBÈ‬‬‫˜‪≈ 60?‡B‬‬ ‫‪≈ ‡e‰ „ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .È „Èa‬‬
‫‪«¿ ÈÚO‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪ƒ» « ˙‡∆ ÁlLnL‬‬‫‪«≈« ¿∆ Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .a„nÏ‬‬‫‪»¿ƒ« ÈÚO‬‬ ‫‪ƒ» 21‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰Bz‬‬
‫‪» ÙÒ‬‬ ‫‪∆≈ ÏËB‬‬
‫‪≈ ˙Òk‰‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪∆∆¿« ÔfÁÂ‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪««¿ .ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÚ‰‬‬ ‫»»‬ ‫‪,ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫„‪ÔÓ‬‬
‫»‬ ‫»‬ ‫‪‰f‰L‬‬
‫»‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫∆‬ ‫‪ÈÚO‰Â‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‪t‰‬‬
‫»‬‫«‬ ‫‡ˆ‪Ï‬‬
‫∆‬‫≈‬ ‫‪ÊBÁ‬‬
‫≈‬ ‫‪,BÎÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪,Ô‚qÏ‬‬
‫‪»¿« B˙B‬‬
‫‪¿ ˙Òk‰‬‬
‫‪∆∆¿« L‡Â‬‬ ‫‪… ¿ ,64˙Òk‰‬‬
‫‪∆∆¿« L‡Ï‬‬ ‫‪¿ ¿ ÔÈ˘Óe‬‬
‫‪… ¿ B˙BÂ‬‬ ‫‪» ƒ ¿« ÈÏka‬‬ ‫‪ƒ¿« Ì˙BÂ‬‬
‫‡‪»¿ ¿ Ô‰ÈeÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ˙‡∆ ‡ÈˆBÓe‬‬ ‫‪ƒ ÔÚB˜Â‬‬‫‪» ¿ ¿ 23‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪.Ïa˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ „ÓBÚ‬‬ ‫‪≈ ÏB„b» Ô‰ÎÂ‬‬ ‫‪≈… ¿ ,ÏB„b» Ô‰ÎÏ‬‬
‫‪≈… ¿ B˙B‬‬
‫‪¿ Ô‚q‰Â‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪˙BÏB„b‬‬ ‫¿‬ ‫‪˙BÎÈ˙Á‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¬‬ ‫‪ÔOa‬‬
‫»‬‫»‬ ‫¿‬ ‫‪‡L‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪CzÁÓe‬‬
‫≈‬ ‫«‬ ‫¿‬ ‫‪.ÁaÊn‰‬‬
‫«‬ ‫≈‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫‪Èab‬‬
‫≈‬‫‪« ÏÚ« 24‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪˙LÙaL‬‬
‫‪« »»¿∆ BOÚa‬‬ ‫‪»∆ C‡Â‬‬ ‫‡‪«¿ ˙BÓ ÈÁ‬‬ ‫‪≈¬« ‡B˜Â‬‬ ‫‪≈ ¿ „ÓBÚ‬‬
‫≈‬ ‫‡‪,Ô˙B‬‬
‫‪» ˜ÙÓ‬‬ ‫‪≈»¿ BȇÂ‬‬ ‫˜‪≈¿ ,‰ÚÈÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿ BÊa» BÊ ˙BÚÓ‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪… ¿ 25‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰Bz‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ ÏÏB‚Â‬‬ ‫‪≈ ¿ ,66ÔÈÚ‰‬‬
‫‪»¿ƒ» ÛBÒ „Ú« 65˙B„ÚBÓ‬‬ ‫¬‬ ‫‪, ‰ÙO‰‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪» ≈¿ « ˙ÈÏ‬‬ ‫‪≈¿ ԇȈB‰Ï‬‬
‫‡‪» ƒ ¿ ÌÈÁ‬‬ ‫‪ƒ≈¬ „Èa‬‬ ‫‪«¿ ÔÁlLÓe‬‬
‫‪»¿« ¿ 26‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÌÎÈÙÏ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ È˙‡wM‬‬
‫‪ƒ »»∆ ‰nÓ‬‬ ‫‪«ƒ ˙BÈ‬‬
‫‪≈ :ÓB‡Â‬‬‫‪≈ ¿ B˜ÈÁa‬‬ ‫‪≈¿ dÁÈpÓe‬‬
‫«‪» ƒ‬‬ ‫‪.‬‬ ‫¿‬‫«‬
‫‪51e‡aL‬‬ ‫≈‬‫∆‬ ‫‪BÓk‬‬‫¿‬ ‫»‬
‫‪,ÔBÚa‬‬ ‫¿‬ ‫‪ÌL‬‬‫»‬ ‫»‬
‫‡‪Ô˙B‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫¿‬ ‫«‬
‫‪ÔÈÁzÓe‬‬ ‫¿‬ ‫‪27‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÛBÒ „Ú« 67ÌÈ„e˜t‰‬‬
‫‪ƒ ¿« LÓeÁaL‬‬ ‫‪« ¿∆ BOÚe‬‬ ‫‪ (40‬משנה‪ ,‬שם סו‪ ,‬א‪ (41 .‬קובעים ערב יום הכיפורים מי »‪»∆ .Ô‡k» e˙k‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫˜‪ƒ¿ ?‰t∆ ÏÚ« ‡B‬‬
‫‪≈ ‰nÏÂ‬‬ ‫˜‪»»¿ .‰t∆ ÏÚ« B˙B‡ ‡B‬‬ ‫‪≈ ÔÈÚ‰‬‬
‫יוליך את השעיר‪ ,‬שנאמר בתורה )ויקרא טז‪ ,‬כא(‪" :‬ושלח »‪»¿ƒ‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪‡˜È‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ‰nÏÂ‬‬
‫‪»»¿ .68eaˆa‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰Bz‬‬
‫‪» ÙÒ‬‬ ‫‪∆≈ ÔÈÏÏBb‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬ ‫ביד איש עתי"‪ (42 .‬שנאמר )שם( "איש" ולא נאמר ∆≈‬
                  ‫חנק‬
         
‫לחשבון שמונה הברכות )רבו השיטות והגירסאות במנין‬ ,ÌÈÙÒ
ƒ»¿ ÈL
≈¿ ƒ ‡B˜
≈ „Á‡
»∆ ÔȇL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ?Á‡
≈« ÙÒa
∆≈¿ 1
.(‫ ופירושנו כאן הוא לפי הגירסה שלפנינו בהלכה זו‬,‫הברכות‬ . ÔBL‡ƒ Ì‚t
69 »¿ ÌeMÓƒ 2

‫יום רביעי ה' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫ ממה שנאמר למטה‬,‫( בגמרא למדו זה‬61 .‫ שם‬,‫( משנה‬60
.‫ משמע שלפני כן ישב‬,"‫ "וכהן גדול עומד ומקבל‬:‫במשנה‬
1    
  ‫ כך‬,‫ קראו לשמש – חזן‬,‫( בזמן המשנה‬62 .‫ א‬,‫שם סט‬
.‫( יבאר סדר כל המעשים שביום הכיפורים איך היו‬1 (.‫ אולם בפירושו על המשנה שבת )יא‬,‫פירש רש"י כאן‬
20 ˙BˆÁk ¬« :‡e‰ Ck» ‰Ê∆ ÌBÈaL ¿∆ ÌÈOÚn‰
ƒ ¬«« Ïk» „Ò ∆≈ .‡ ‫ כותב רבינו "מלמד‬,"‫"החזן רואה היכן תינוקות קוראים‬
‫ המקריא בתורה לשבעת‬,‫ ורש"י פירש שם‬."‫תינוקות‬
21 ˙‡∆ ÔÈcÒÓe
ƒ¿«¿ .3ÔLc‰ ∆ ∆« ˙Óe˙Ï« ¿ƒ 2ÔÈÒÈÙÓ ƒ ƒ¿ ‰ÏÈl‰
»¿««
‫ ונראה ששני התפקידים היו מוטלים על אדם‬.‫הקרואים‬
22 ÏÎa
»¿ ÔÈOBÚL
ƒ ∆ C„k ∆∆¿ ,ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈM„Óeƒ¿ «¿ ,‰ÎÚn‰
»»¬«« ‫( בבית המקדש היה מקום מיוחד לתפילה‬63 .‫אחד‬
23 .„ÈÓz‰
ƒ»« ˙ËÈÁLÏ
« ƒ¿ ƒ eÚÈbiL ƒ«∆ „Ú« ,e‡aL¿«≈∆ „q‰ ∆≈« ÏÚ« ÌBÈ ‫ בתוספתא‬.‫ ונקרא כנסת או ביתֿכנסת‬,‫ולקריאה בתורה‬
24 4ıea ÏL ∆ ÔÈ„Ò ƒ» ÔÈÒBt
ƒ ¿ ,„ÈÓz‰ ƒ»« ˙‡∆ ËÁLÏ … ¿ ƒ eÚÈbiLk
ƒ«∆ ¿ ‫ "ובשבתות וימיםֿטובים נכנסים‬:‫חגיגה פ"ב ה"ד כתוב‬
25 ÈkiL
ƒ«∆ È„k≈¿ ?ıea ÏL ∆ ‰nÏÂ
»»¿ .ÌÚ‰ »» ÔÈe ≈ ÏB„b» Ô‰k≈… ÔÈa≈ ‫ נראה שכאן היה גם מקום‬,"‫לבית המדרש שבהר הבית‬
26 ,ÏBËÂ
≈ ¿ ,ÏÁ … È„‚a
≈¿ƒ ËLBÙe
≈ .ıea È„‚a ≈¿ƒ¿ ÌBi‰« ˙„BÚL
« ¬∆ ‫ וכל‬,‫( הממונה על עניני הכנסת‬64 .‫התפילה בבית שני‬
27 ËÁBLÂ
≈ ¿ .ÂÈÏ‚ »¿«¿ ÂÈ„È »» Lc˜Óe≈«¿ ,‰Ê »» È„‚a≈¿ƒ LBÏÂ
≈ ¿ ‫( פרשת אמור‬65 .(‫צרכיה נחתכים על פיו )רש"י שם‬
28 ,‰ËÈÁM‰
» ƒ¿ « Ó‚Ï … ¿ƒ Á‡ ≈« ÁÈpÓe
« ƒ« ,ÌÈL ƒ«¿  … „ÈÓzaƒ»« ‫( בפרשת‬67 .‫( עד תשבתו שבתכם‬66 .(‫ כו‬,‫)ויקרא כג‬
29 Ck» Á‡Â
««¿ .B˙ˆÓk»¿ƒ¿ ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ÏÚ« B˜BÊ ¿ ¿ Ìc‰ »« Ïa˜Óe
≈«¿ ‫ ספר במדבר נקרא חומש‬,(‫ זֿיא‬,‫פינחס )במדבר כט‬
30 ˙‡∆ ÈËÓe
ƒ≈ ÁL «« ÏL ∆ ˙˘ ∆… ¿ È˘Óe
ƒ ¿« ÏÎȉϻ ≈« ÒÎ»¿ƒ ‫ ראה למעלה‬.‫ מפני שמתחיל במפקד בני ישראל‬,‫הפקודים‬
‫( שלא להטריח את הציבור לחכות עד‬68 .‫פ"א ה"א‬
31 ,ÌÈÎÒp‰Â
ƒ»¿«¿ ÔÈzÁ‰Â
ƒƒ¬«¿ „ÈÓz‰ ƒ»« Èȇ≈¿ ≈ È˘Óeƒ ¿« .˙Bp‰ ≈« ‫( שלא יאמרו נמצא פגם )פסול( בספר שקרא‬69 .‫שיגללו‬
32 „ÈÓz‰
ƒ»« Á‡Â ««¿ .e‡aL
¿«≈∆ ÌBÈ Ïk» ÏL ∆ „ÈÓz‰
ƒ»« „Ò ∆≈ ÏÎk»¿ .‫בו תחילה‬
33 Á‡Â
««¿ .ÌBi‰« ÛÒeÓ « ÏL ∆ ÌÈOk‰
ƒ »¿« ˙ÚLÂ
«¿ƒ ¿ t‰ »« È˜Ó
ƒ¿«
34 ,ÏBËÂ
≈ ¿ ,‰Ê »» È„‚a
≈¿ƒ ËLBÙe
≈ ,ÂÈÏ‚Â »¿«¿ ÂÈ„È »» Lc˜Ó
≈«¿ Ck» C„k
∆∆¿ »‰ÈÁ‡Ïe
∆¬«¿ ‰ÈÙÏ
» ∆»¿ CÓ ≈»¿ 70‡BwL
≈ ∆ ˙Úa ≈¿ .‡È 3
35 ψ‡
∆≈ BÏ ‡e » .ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È »» Lc˜Óe
≈«¿ ,ÔÏ »» È„‚a
≈¿ƒ LBÏÂ
≈ ¿ 71ÚL
«∆ ‰ÈÁ‡Ï
» ∆¬«¿ ÛÈÒBÓe
ƒ ,˙Òk‰
∆∆¿« ˙Èa≈¿ ÔÈÎnL
ƒ¿»¿∆ 4
36 BL‡ … ,ÁaÊnÏÂ
«≈¿ƒ«¿ ÌÏe‡‰ » » ÔÈa≈ „ÓBÚ ≈ ‰È‰ »» BÙe» .Bt» ÌÈ„BÓ
ƒ .'eο eȉχ
≈… ¡ '‰ ‰ˆ ≈ ¿ :Ô‰≈ el‡Â
≈¿ ,˙BÎa»¿ 5
37 ÂÈÙe
»» ÁÊÓa »¿ƒ¿ „ÓBÚ ≈ Ô‰k‰Â ≈… «¿ ,ÚÓÏ»¬«¿ ÂÈÙe »» ÌB„Ï »¿ ,'eο e‡ËÁ
»» Èkƒ eÈ‡
ƒ» eÏ» ÁÏÒ «¿ .'eο CÏ» eÁ‡
¿«¬ 6
38 .‰cÂ˙Óe
∆«¿ƒ t‰ »« L‡ … ÏÚ« ÂÈ„È »» ÈzL≈¿ CÓBÒÂ≈ ¿ .ÚÓÏ
»¬«¿ χOÈ
≈ »¿ƒ BnÚ« ˙BBÚ¬ ÏÁBÓ
≈ ,ÈÈ »¿ ‰z‡
»« Cea» :da» Ì˙BÁÂ
≈ ¿ 7
39 ÈzÚLt
ƒ¿« » È˙ÈÂÚƒ ƒ» È˙‡ËÁ
ƒ »» ,ÌM‰ ≈ « ‡p‡»» :ÓB‡ ≈ ‰È‰ »» Cλ¿ ≈»¿ .72Ô˜˙k
ÏÚ« CÓe »¿ƒ¿ ˙BÎa »¿ LÏL » È‰
≈¬ .ÌÈÓÁa
ƒ¬ «¿ 8
40 ÌȇËÁÏ
ƒ»¬« ‡» tk ∆« ,ÌM‰ ≈ « ‡p‡ »» .È˙Èe
ƒ ≈ È‡ ƒ¬ EÈÙÏ
∆»¿ „ÓÚiL
… ¬«∆ ,dÈÚ
»»¿ƒ ‰È‰È
∆¿ƒ .dÓˆÚ
»¿« ÈÙa≈¿ƒ ‰Îa
»»¿ Lc˜n‰
»¿ƒ« 9
41 ÈzÚLtLÂ
ƒ¿« »∆ ¿ È˙ÈÂÚLƒ ƒ»∆ ¿ È˙‡ËÁL
ƒ »»∆ ÌÈÚLtÏ ƒ» ¿«¿ ˙BBÚÏ ¬»¿ ,ÈÈ
»¿ ‰z‡
»« Cea» :da» Ì˙BÁÂ
≈ ¿ .BÎB˙a¿ ‰ÈÎLe
» ƒ¿ Lc˜n‰
»¿ƒ« 10
42 :Ó‡Ï
… ≈ EcÚ ¿¿« ‰LÓ ∆ ˙B˙a« ¿ e˙kk »« .È˙Èe
ƒ ≈ È‡ƒ¬ EÈÙÏ
∆»¿ .dÓˆÚ
»¿« ÈÙa
≈¿ƒ ‰Îa
»»¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ÏÚ« CÓe
≈»¿ .ÔBiˆa
ƒ¿ ÔÎBL
≈ 11
43 ÏkÓ
… ƒ ,ÌÎ˙‡ ∆¿∆ ‰ËÏ ≈«¿ ÌÎÈÏÚ ∆ ≈¬ tÎÈ ≈«¿ ‰f‰ ∆« ÌBi« Èkƒ .CÏÓ
∆∆ Ô‰Ó
∆≈ eÒÈ» ‡ÏÂ
… ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ˙‡∆ '‰ «ÚÈLBiL
ƒ ∆ ,dÈÚ
»»¿ƒ 12
44 ÈL
≈¿ ÏÚ« ÏÈ‚Ó ƒ¿« Ck» Á‡Â ««¿ .e‰Ëz»¿ƒ '‰ ÈÙÏ ≈¿ƒ ÌÎÈ˙‡hÁ
∆≈ …« CÓe
≈»¿ .χOÈa
≈ »¿ƒ¿ ÁBa‰
≈ « ,ÈÈ »¿ ‰z‡»« Cea» :da» Ì˙BÁÂ
≈ ¿ 13
45 ÁlzLn‰
«≈«¿ ƒ« L‡a … ¿ ˙ÈB‰Ê
ƒ ¿ ÏL ∆ ÔBLÏ» LB˜Â
≈ ¿ ,ÌÈÈÚO‰
ƒ ƒ¿ « ‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ ,dÈÚ
»»¿ƒ .dÓˆÚ
»¿« ÈÙa≈¿ƒ ‰Îa»»¿ ÌÈ‰k‰
ƒ¬… « ÏÚ« 14
46 ˙Èa≈ „‚k
∆∆¿ ËÁLpÏ»¿ƒ«¿ ,BÁelL ƒ ˙Èa≈ „‚k ∆∆¿ B„ÈÓÚÓe
ƒ¬« :da» Ì˙BÁÂ
≈ ¿ .ÌÎÈÂ
≈¿» ƒ Ì˙„BÚÂ
» » ¬« ̉ÈOÚÓ
∆ ≈ ¬« ÌB˜n‰ »« 15
47 ÂÈ„È
»» ÈzL
≈¿ CÓBÒÂ≈ ¿ ,‰iL »ƒ¿ Bt» ψ‡ ∆≈ BÏ ‡e » .B˙ËÈÁL
» ƒ¿ ‰lÙz
»ƒ¿ ÓB‡
≈ Ck» Á‡Â
««¿ .ÌÈ‰k‰
ƒ¬… « Lc˜Ó≈«¿ ,ÈÈ
»¿ ‰z‡
»« Cea» 16
48 ‡p‡
»» :ÓB‡≈ ‡e‰ CΠ»¿ .ÈLƒ≈ Èecƒ ‰cÂ˙Óe
∆«¿ƒ BL‡ … ÏÚ« :Ì˙BÁÂ
≈ ¿ ,ÏÈ‚ƒ» ‡e‰M∆ ‰Ó« ÈÙk ƒ¿ ‰Lwe
» »« ‰pÂ
»ƒ¿ ‰pÁ˙e
»ƒ¿ 17
49 Èe
≈¿ È˙Èe
ƒ ≈ È‡ ƒ¬ EÈÙÏ∆»¿ ÈzÚLt
ƒ¿« » È˙ÈÂÚ
ƒ ƒ» È˙‡ËÁ
ƒ »» ,ÌM‰ ≈« ÔÈÎÈˆ
ƒ ƒ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ EnÚL
¿«∆ ,χOÈ ≈ »¿ƒ EnÚ¿« '‰ ÚLB‰ « 18
50 ÌȇËÁÏ
ƒ»¬« ‡» tk ∆« ,ÌM‰ ≈ « ‡p‡»» .EÈLB„˜∆ ¿ ÌÚ« Ô‰‡ … ¬« . ‰lÙz
73 »ƒ¿ «ÚÓBL
≈ ,ÈÈ »¿ ‰z‡ »« Cea» .ÚLe‰Ï
«≈ »ƒ¿ 19
51 ÈzÚLtLÂ
ƒ¿« »∆ ¿ È˙ÈÂÚLƒ ƒ»∆ ¿ È˙‡ËÁL
ƒ »»∆ ÌÈÚLtÏ ƒ» ¿«¿ ˙BBÚÏ ¬»¿
52 e˙kk»« .EÈLB„˜∆ ¿ ÌÚ« Ô‰‡ … ¬« Èe≈¿ È˙Èe
ƒ ≈ È‡ ƒ¬ EÈÙÏ
∆»¿ ‫( במשנה כתוב‬71 .‫ א‬,‫ וגמרא ע‬.‫ ב‬,‫ שם סח‬,‫( משנה‬70
53 Ck» Á‡Â
««¿ .ÓB‚Â
≈ ¿ ‰f‰ ∆« ÌBi« Èkƒ :EcÚ ∆¿« ‰LÓ ∆ ˙B˙a
« ¿ ‫ "ומברך עליה" וגם הברכה‬:‫ אבל שם אמרו‬,"‫"שמונה‬
,"‫ ורבינו כאן כותב ומוסיף "לאחריה‬,‫שלפני הקריאה בכלל‬
54 ‡e‰L ∆ ÈÓÏ
ƒ¿ B˙BÂ
¿ ¿ ,BÓc» ˙‡∆ Ïa˜Óe ≈«¿ t‰ »« ˙‡∆ ËÁBL ≈ ‫ ושתי הברכות שכל אדם מברך נמנות‬."‫ולפיכך כתב "שבע‬
55 ÈÚÈ‰
ƒ ƒ¿» „‰6 ∆… » ÏÚ« [dÁÈpÓe]
» ƒ« , L˜È 5 «¿ƒ ‡lL… ∆ B„„Ó
¿¿«¿ ‫ )בפירושו על‬.‫ שאם לא כן הרי תשע ברכות‬,‫כברכה אחת‬
56 da» ‰˙BÁÂ
∆ ¿ ‰zÁn‰ »¿«« ˙‡∆ ÏËB ≈ ¿ .7ıeÁaÓ «ƒ ÏÎȉ
» ≈ ÏL ∆ ‫ ראה‬.‫ כותב רבינו סדר ברכות אחר‬- ‫ ב‬,‫ סוטה מ‬,‫המשנה‬
57 ÏÚÓ
«≈ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÚÓÏ »¬«¿ CeÓq‰ »« ÔÓƒ ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ÏÚÓ «≈ L‡≈ ‫( כפי שהן‬72 .(‫'תוספות יוםֿטוב' ו'תפארת ישראל' כאן‬
58 .‰ÊÚaL
»»¬»∆ „‰ ∆… » ÏÚ« dÁÈpÓe
» ƒ« „BÈ ≈ ¿ ,'‰ ÈÙlÓ
≈¿ƒƒ ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ‫( רבינו מונה "שומע‬73 .‫סדורות בתפילת שמונהֿעשרה‬
59 ÔÓƒ ‰wc»« ˙˘ ∆… ¿ ‡ÏÓ ≈» ÈÏÎeƒ¿ Ûk‰ «« ˙‡∆ BÏ ÔȇȈBÓe
ƒƒ ‫ ורש"י במשנה אינו מכניסה‬,‫תפלה" במנין שבע הברכות‬
 ‫טנק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (2‬מטילים גורל‪ (3 .‬אחר חצות הלילה מוריד כהן קצת מן‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 9˙B˜eÁÓ¿ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,ÂÈÙÁ‬‬
‫‪»¿» ‡ÏÓ‬‬‫‪… ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔÙBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,8‰wc‰‬‬‫‪»«« 1‬‬
‫הדשן שעל המזבח ומניחו לא רחוק מן המזבח וזה נקרא‬ ‫‪ÔËw‰Â‬‬
‫‚„‪» »«¿ BÏ‬‬‫‪¿» ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ÏB„b‰‬‬ ‫‡‪»« , ˙BÙeÙË¿ ‡l‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪»∆ , ˙BLe„‚¿ 2‬‬
‫‪10‬‬
‫תרומת הדשן‪ .‬מדברי רבינו יוצא‪ ,‬שתרומת הדשן ביום‬ ‫‪‰ÎÏB‰L‬‬
‫‪»» ∆ ,e‡a‬‬ ‫‪¿«≈ k‬‬ ‫‪»¿ .Ûk‰‬‬‫‪«« CB˙Ï¿ Ô˙BÂ‬‬
‫˜‪≈ ¿ ,BË‬‬‫‪¿ » ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ 3‬‬
‫הכיפורים כשרה בכהן הדיוט )=לא כהן גדול( ומה שכתב‬
‫למעלה בפרק א הלכה ב "הכל עשוי בכהן גדול" זה‬
‫‪,˙B„BÚ‰‬‬‫‪¬» ‡Le‬‬
‫‪»¿ ƒ ÌÈL„w‰‬‬ ‫‪ƒ »√« Ì„a‬‬ ‫‪«¿ ˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ χÓOa‬‬ ‫‪… ¿ƒ 4‬‬
‫בעבודת היום בלבד‪ ,‬אבל לא בתרומת הדשן הנעשית‬ ‫‪ÛÎÂ‬‬
‫‪«¿ BχÓOa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ‰zÁn‰‬‬
‫‪»¿«« CÈÏBiL‬‬‫‪ƒ ∆ ÔÈc‰‬‬ ‫‪ƒ« ÔÓƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ 5‬‬
‫בלילה )רמב"ן במלחמות בתחילת מסכת יומא ראה בעל‬ ‫‪„BÚ» ,‰zÁn‰‬‬
‫‪»¿«« „k‬‬ ‫‪∆… ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;BÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« 6‬‬
‫המאור שם(‪ (4 .‬של פשתן‪ ,‬משנה שם‪" .‬ולמה של בוץ?‬ ‫‪,ÔB‡‰‬‬
‫‪»» „Ú« BχÓOa‬‬‫‪… ¿ ƒ dÏÒÏ‬‬
‫‪»¿»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ,‰nÁ‬‬ ‫‪»« ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ 7‬‬
‫כדי שיכיר‪ ,‬שעבודת היום בבגדי בוץ" )גמרא שם לא‪.(:‬‬ ‫‪,12BχÓOa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« ÛÎÂ‬‬ ‫‪«¿ BÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰zÁn‰‬‬
‫‪»¿«« ÏËB‬‬
‫‪≈ CÎÈÙÏ‬‬‫‪» ƒ¿ 8‬‬
‫‪ (5‬בזמן שהוא מקטיר את הקטורת בקודש הקדשים‪ ,‬שהרי‬ ‫‪.ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬ ‫‪∆… ¿ «ÚÈbÓ‬‬‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ „Ú« ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« Cl‰Óe‬‬
‫‪≈«¿ 9‬‬
‫הקטרה זו מקומה בין שחיטת הפר ובין הזיית דמו‪.‬‬ ‫‪„Ú« ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬ ‫‪∆… ¿ ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ . ‰Ùet‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪» ¿ ˙Ît‰‬‬
‫‪∆… »« ‡ˆÓ‬‬ ‫‪»» 10‬‬
‫‪ (6‬שורת מרצפות )בלטות(‪ (7 .‬בזמן שכהן גדול מקטיר‬
‫הקטורת אסור לכל אדם להכנס להיכל‪ (8 .‬בערב יום‬
‫‪ÔÈa≈ ‰zÁn‰‬‬
‫‪»¿«« Ô˙B‬‬ ‫‪≈ ,ÔB‡Ï‬‬ ‫‪»» «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ .ÔB‡Ï‬‬‫‪»» «ÚÈbÓ‬‬
‫‪ƒ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ 11‬‬
‫הכיפורים כותשים שנית את הקטורת הדקה העומדת‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ,ÔB‡» ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ ,ÈL‬‬‫‪ƒ≈ ˙Èe‬‬
‫‪ƒ«¿ .ÌÈca‰‬‬‫‪ƒ«« ÈL‬‬ ‫‪≈¿ 12‬‬
‫להקטרה למחרת )כריתות ו‪ (9 .(:‬ראשי אצבעות היד‬ ‫‪ÈL‡a‬‬
‫‪≈ »¿ Ûk‰‬‬ ‫‪«« ˙ÙO‬‬ ‫‪«¿ ÊÁB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ .14‰i˙M‰‬‬‫‡‪»ƒ¿ « Ô‬‬
‫‪∆∆ ÏÚ« dÁÈpÓ‬‬
‫‪» ƒ« 13‬‬
‫נוגעות בכף היד‪ (10 .‬בין האצבעות וכף היד מפסיקה‬ ‫‪CB˙Ï¿ BÏ„e‚a‬‬
‫‪» ¿ ˙Ëw‰‬‬‫‪∆… ¿« ‰ÚÓe‬‬
‫‪∆»¿ ,ÂÈpLa‬‬ ‫‡ˆ‪»ƒ ¿ B‡ ÂÈ˙BÚa‬‬
‫‪» ¿¿∆ 14‬‬
‫כמות ניכרת של קטרת‪ (11 .‬האצבעות מרוחקות קצת מכף‬ ‫‪BÊ¿ .‰˙ȉLk‬‬
‫‪»¿»∆ ¿ ÂÈÙÁ‬‬‫‪»¿» ‡BÏÓÏ‬‬ ‫‪¿ƒ dÈÊÁnL‬‬
‫‪»ƒ¬«∆ „Ú« ÂÈÙÁ‬‬ ‫‪»¿» 15‬‬
‫היד‪ ,‬כאילו צפות‪) ,‬רש"י שם מח‪ ,(.‬בערוך פירש‪ :‬מידה‬ ‫‪∆… ¿« ˙‡∆ 15BˆÂ‬‬
‫‪ÏÚ« ˙Ëw‰‬‬ ‫‪≈ ¿ .Lc˜naL‬‬
‫˜‪»¿ƒ«∆ ‰L‬‬ ‫‪» » ‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬ ‡È‰ƒ 16‬‬
‫נכונה ומדוייקת‪ .‬וכדבריו משמע במנחות ז‪ .‬שאמרו "בביסה‬ ‫‪‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,‰zÁna‬‬‫‪»¿«« ÌÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ B„Èa‬‬ ‫‪»¿ ÌÈÏÁb‰‬‬
‫‪ƒ»∆« Èab‬‬ ‫‪≈« 17‬‬
‫טפופה" ושם קשה לפרש כרש"י‪ (12 .‬ואף על פי שהולכת‬
‫דם בשמאל פוסלת מן התורה )שהרי רק בהולכת איברים‬
‫‪.‰ÂkÈ‬‬
‫‪∆»ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,ÂÈtÓ‬‬
‫‪»»ƒ ‰˜BÁe‬‬
‫‪» ¿ ÔB‡Ï‬‬ ‫˜‪»» ‰B‬‬
‫‪» ¿ ˙Ëw‰‬‬‫‪∆… ¿« 18‬‬
‫לכבש אמר אביי בזבחים כד‪ :‬ששמאל אינה פוסלת מן‬ ‫‪‡e‰Â¿ .‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÔLÚ‬‬ ‫‪» » ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ‡lÓ˙iL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ „Ú« ÌL‬‬ ‫‪» ÔÈzÓÓe‬‬
‫‪ƒ¿« 19‬‬
‫התורה(‪ ,‬הולכת הקטורת בשמאל פסולה רק מדרבנן וביום‬ ‫‪ÂÈBÁ‡Â‬‬
‫‪» ¬« L„wÏ‬‬ ‫‪∆… « ÂÈt‬‬ ‫‪»» ,ËÚÓ‬‬‫‪«¿ ËÚÓ‬‬ ‫‡‪«¿ ˙ÈpBÁ‬‬
‫‪ƒ« ¬ Cl‰Ó‬‬ ‫‪≈«¿ 20‬‬
‫הכיפורים לא גזרו‪ ,‬מפני חולשתו של כהן גדול )כסף‬ ‫‪ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« ÌL‬‬ ‫‪» Ïlt˙Óe‬‬
‫‪≈«¿ƒ .˙Ît‰‬‬ ‫‪∆… »« ÔÓƒ ‡ˆiL‬‬‫‪≈≈∆ „Ú« ,ÏÎȉÏ‬‬
‫‪» ≈« 21‬‬
‫משנה(‪ (13 .‬מקופלת קצת מן הצד והקיפולים מחוברים‬ ‫‪,ÌÚ‰‬‬
‫‪»» ˙‡∆ ˙ÈÚ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ‡lL‬‬ ‫˜ˆ‪… ∆ ,‰‬‬‫‪»»¿ ‰lÙz‬‬‫‪»ƒ¿ ‡ˆiL‬‬
‫‡‪»»∆ Á‬‬ ‫‪«« 22‬‬
‫בקרסים‪ ,‬משנה שם נב‪ :‬ותנא קמא אומר שהיו שתי פרוכות‪,‬‬ ‫‪ÔBˆ» ȉÈ‬‬
‫‪ƒ¿ :Ïlt˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‰È‰‬‬ ‫‪»» CÎÂ‬‬
‫‪»¿ .ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« ˙Ó≈ eÓ‡È‬‬
‫‪¿ … ‡nL‬‬ ‫‪»∆ 23‬‬
‫וכן כתב רבינו בפרק ד מהלכות בית הבחירה הלכה ב‪.‬‬ ‫‪‰eÁL‬‬
‫‪» ¿ BÊ ‰L‬‬ ‫‪»» ‰È‰z‬‬ ‫‪∆¿ƒ ̇L‬‬ ‫‡‪ƒ∆ ,eȉÏ‬‬‫‪≈… ¡ '‰ EÈÙlÓ‬‬
‫‪∆»¿ƒ 24‬‬
‫אולם שם המדובר בבית שני‪ ,‬אבל בבית ראשון הבדילה בין‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰„e‰È‬‬
‫‪» ¿ ˙ÈaÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ËL‬‬ ‫‪∆≈ eÒÈ» ‡ÏÂ‬‬ ‫‚‪… ¿ .‰ÓeL‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰z‬‬ ‫‪∆¿ƒ 25‬‬
‫היכל לקודש הקדשים חומה שעובייה אמה‪ ,‬ונגד הפתח‬
‫הייתה פרוכת אחת )שם נד‪ (.‬ורבינו בבית ראשון מדבר‪,‬‬ ‫‪Òkz‬‬
‫‪≈»ƒ χÂ‬‬ ‫‪«¿ .‰ÒÙÏ‬‬
‫ˆ‪»»¿«¿ ÔÈÎÈ‬‬‫‪ƒ ƒ¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙Èa≈ EnÚ‬‬‫‪¿« eȉÈ‬‬‫‪¿ƒ 26‬‬
‫שהרי מסיים "עד שהוא מגיע לארון" ובבית שני לא היה‬ ‫„‪.ÌÈÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈBÚ‬‬
‫‪≈¿ ˙lÙz‬‬ ‫‪«ƒ¿ EÈÙÏ‬‬
‫¿»∆‬ ‫‪27‬‬
‫ארון‪ (14 .‬שנינו )שם נג‪" (:‬אבן הייתה שם )בקדש‬
‫‪    ‬‬
‫הקדשים( מימות נביאים ראשונים ושתייה הייתה נקראת"‪.‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (15‬פירוש‪ ,‬אינו מפזר את הקטורת‪ ,‬אלא צובר שכבה עבה‬
‫‪     ‬‬
‫)ברייתא שם יט‪ (:‬היינו קרובה יותר לארון‪.‬‬
‫וצרי‪ ‬להבי‪ ,‬מה נשתנו עבודות תרומת הדש‪ ‬סידור‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÌÚ‰‬‬
‫‪»» Ïk» ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬‫‪∆… ¿ 16˙Ëw‰‬‬
‫‪∆… ¿« ˙˘‰‬‬ ‫‪«¿ ƒ .‬‬
‫‪«» ¿« ˙ÚLa‬‬ ‫המערכה ודישו‪ ‬המזבח שאינ‪ ‬צריכות להיעשות על־ידי‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÈaÓ‬‬
‫‪≈ƒ ÌÈLBt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪» ≈¿ ,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÏÎȉ‰‬‬
‫‪» ≈« ÔÓƒ ÌÈLBt‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫הכה‪ ‬הגדול אלא "מפיסי‪ ‬כדר‪ ‬שעושי‪ ‬בכל יו‪."‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÌÏe‡‰‬‬
‫‪» » ÔÈaÓ‬‬ ‫‪≈ƒ ÌÈLBt‬‬‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ; ÁaÊnÏÂ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪«≈¿ƒ«¿ ÌÏe‡‰‬‬
‫» »‬ ‫ואי‪ ‬לומר שעבודות אלו אינ‪ ‬חשובות כל־כ‪ ‬שיצטרכו‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙ÚLe‬‬
‫‪«¿ ƒ ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« ‰˘‰‬‬
‫‪»» ¿« ˙ÚLa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ÁaÊnÏÂ‬‬
‫¿«‪«≈¿ƒ‬‬
‫להיעשות על־ידי כה‪ ‬גדול‪ ,‬הלא דברי‪ ‬קל־וחומר‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.ÔÈ„ÈÓz‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙BÎωa‬‬‫‪¿ƒ¿ e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« ÌÈÓc‬‬‫‪ƒ » ÔzÓ‬‬
‫««‬
‫"שחיטת קדשי‪ ‬כשרה בזרי‪ ‬אפילו קדשי־קדשי‪ ,"‬ולא‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,B„„Ó‬‬
‫‪¿¿«¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ‰fÓ‬‬ ‫‪∆ƒ t‰‬‬
‫‪»« Ìc« ÏËB‬‬
‫‪≈ Ck» Á‡Â‬‬‫¿««‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÌL‬‬ ‫‪» epn∆Óƒ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ,ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬
‫‪∆… ¿ Ba‬‬ ‫עוד אלא שאפילו "פר כה‪‬־גדול של יו‪ ‬הכיפורי‪ ‬אע"פ‬
‫‪35‬‬ ‫‪‰f‰‬‬
‫‪»»« 18Ôk« ÏÚ« ÏÎȉa‬‬
‫‪» ≈« BÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ« ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔB‡‰‬‬‫‪»» Èca‬‬
‫≈‪≈« ÔÈa‬‬ ‫שנאמר בו ושחט אהר‪ ,‬א‪ ‬שחטו זר כשר"‪ .‬ולעומת זאת‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙‡∆ ËÁBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÏÎȉ‰‬‬‫‪» ≈« ÔÓƒ ‡ˆBÈ‬‬‫‪≈ Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .ÌL‬‬
‫‪» ‰È‰L‬‬
‫∆»»‬ ‫הרמת הדש‪ ‬צריכה כה‪ ,‬וכ‪ ‬זר שסידר את המערכה‬
‫‪37‬‬ ‫‪,ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬‫‪∆… ¿ Ba ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,BÓc» ˙‡∆ Ïa˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ ÈÚO‰‬‬‫« »‪ƒ‬‬ ‫"סידורה פסול"‪ .‬ועל־פי־זה א‪ ‬שחיטת התמיד ביוהכ"פ‬
‫‪38‬‬ ‫‪‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔB‡‰‬‬
‫‪»» Èca‬‬‫‪≈« ÔÈa≈ ˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÌL‬‬ ‫‪» epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰fÓe‬‬
‫«∆‬ ‫צריכה כה‪ ,‬תרומת הדש‪ ‬וסידור המערכה על־אחת־כמה־‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏËB‬‬
‫‪≈ Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ .ÏÎȉaL‬‬
‫‪» ≈«∆ ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ ‰f‰‬‬
‫‪»»« Ôk« ÏÚ« BÁÈpÓe‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫וכמה!‬
‫‪40‬‬ ‫‪„‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ˙Ît‰‬‬
‫‪∆… »« ÏÚ« epnÓ‬‬ ‫‪∆ƒ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« Ôk‰‬‬‫‪«« ÏÚÓ‬‬ ‫‪«≈ t‰‬‬
‫«‪»« Ìc‬‬ ‫ולאיד‪ ,‬א‪ ‬עבודות אלו אינ‪ ‬מוכרחות כה"ג דווקא‪ ,‬מדוע‬
‫‪41‬‬ ‫‪Ìc« ÏËBÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,t‰‬‬ ‫‪»« Ìc« ÁÈpÓe‬‬
‫‪« ƒ« .˙BÈf‰‬‬‫‪»« ‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÔB‡‰‬‬ ‫»»‬ ‫תצטר‪ ‬שחיטת התמיד להיעשות בידי כה‪‬־גדול?‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰BÓL‬‬
‫‪∆ ¿ ÔB‡‰‬‬ ‫‪»» „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ ˙Ît‰‬‬
‫‪∆… »« ÏÚ« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ÈÚO‰‬‬
‫« »‪ƒ‬‬ ‫‪      ‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫סק‬
‫‪         ‬‬
‫עדיי‪ ‬יוהכ"פ‪ ,‬אלא רק למחרת‪ .‬אבל כבר הקשו על כ‪,‬‬ ‫‪,ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ìc« CB˙Ï¿ t‰‬‬ ‫‪»« Ì„« ‰ÚÓ‬‬ ‫‪∆»¿ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ .˙BÈf‰‬‬‫‪»« 1‬‬
‫שאפשר שהיה נמש‪ ‬עד הערב אחר הטבת הנרות כו'‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ,t‰‬‬‫‪»« Ì„« Ba ‰È‰L‬‬ ‫‪»»∆ ˜ÊnÏ‬‬ ‫‪»¿ƒ« Ïk‰‬‬ ‫‪… « ÈÊÁÓe‬‬
‫‪ƒ¬« 2‬‬
‫באופ‪ ‬שכשהגיע לביתו היה לילה‪ ,‬וא"כ אפשר לגרוס‬ ‫‪ÔÈa≈ ‰f‰‬‬
‫‪»»« ÁaÊnÓ‬‬
‫‪«¿ƒƒ ÌÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ƒ „ÓBÚÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .‰ÙÈ‬‬ ‫‪∆» ‰ÙÈ‬‬‫‪∆» eÚ˙iL‬‬
‫‪¿»¿ƒ∆ 3‬‬
‫"בשעה שיצא"‪.‬‬ ‫‪˙Úz‰‬‬
‫‪∆… ¬«« ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ 19˙Bf‰Ï‬‬ ‫‪«¿ ÏÈÁ˙Óe‬‬
‫‪ƒ¿« ,‰Bn‰Â‬‬‫‪» ¿«¿ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« 4‬‬
‫ונראה לומר‪ ,‬ששתי הגירסאות תלויות בשני הטעמי‪‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰fÓe‬‬
‫‪∆« CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ aÒÓ‬‬‫‪≈«¿ ‡e‰Â¿ ,‰f‰‬‬ ‫‪»»« ÁaÊÓ‬‬
‫˜‪«¿ƒ ˙B‬‬‫‪¿« ÏÚ« 5‬‬
‫בסיבת היו"ט שהיה עושה הכה‪ ‬הגדול‪ .‬הא‪ ‬הוא בתור‬ ‫ˆ‪,˙ÈBÙ‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙ÈÁÊÓ‬‬ ‫‪ƒ »¿ƒ ÔwÓ‬‬‫‪∆∆ƒ ÏÈÁ˙Óe‬‬‫‪ƒ¿« .ıeÁaÓ‬‬ ‫‪«ƒ ˙Bw‰‬‬ ‫‪»¿« 6‬‬
‫הודאה על שיצא ממקו‪ ‬סכנה‪ ,‬על־דר‪" ‬ארבעה שצריכי‪‬‬ ‫‪˙ÈÓB„Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ,˙ÈÓBc‬‬ ‫‪ƒ ¿ ˙ÈÚÓÏ‬‬‫‪ƒ»¬«¿ ,˙ÈÚÓ‬‬ ‫‪ƒ»¬« ˙ÈBÙˆÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ 7‬‬
‫להודות כו'"‪ ,‬שהרי א‪ ‬לא היה ראוי לא היה יוצא בחיי‪,‬‬ ‫‪ıeÁ ,20ÔÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÔhÓlÓ‬‬ ‫‪»«¿ƒ Ô˙B‬‬ ‫‪≈ ‡e‰ Ôlk‬‬ ‫‪»À ÏÚÂ‬‬‫‪«¿ .˙ÈÁÊÓ‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ 8‬‬
‫ולכ‪ ‬לא הארי‪ ‬בתפילתו כדי שלא להבעית את ישראל‪,‬‬ ‫‪ÔÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ Ô˙B‬‬ ‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÂÈÙÏ‬‬‫‪»»¿ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰BÁ‡‰‬‬
‫‪» ¬«» ÔÓƒ 9‬‬
‫או שהוא מצד שנתרצו מעשיו לפני ה' ברו‪‬־הוא ויצא‬ ‫‪ÌÈÏÁb‰‬‬ ‫‪∆ ¿ .21ÂÈÏk‬‬
‫‪ƒ»∆« ‰˙BÁÂ‬‬ ‫‪»≈ eÎÏÎÏ˙È‬‬
‫‪¿¿«¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ,ÔhÓÏ‬‬
‫‪»«¿ 10‬‬
‫בשלו‪.‬‬ ‫‪‰l‚nL‬‬
‫‪∆«¿∆ „Ú« CÏȉÂ‬‬ ‫‪« ≈¿ CÏȉ‬‬‫‪« ≈ ‰f‰‬‬‫‪»»« ÁaÊÓaL‬‬
‫‪«¿ƒ¿∆ Ù‡‰Â‬‬‫‪∆≈»¿ 11‬‬
‫ובהתא‪ ‬לזה‪ ,‬ה‪ ‬שתי הגירסאות "על שיצא" או בשעה‬ ‫‪ÚL‬‬
‫‪«∆ ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ B‰Ë‬‬‫‪√» ÏÚ« ˙Úz‰‬‬
‫‪∆… ¬«« ÌcÓ‬‬ ‫‪«ƒ ‰fÓe‬‬
‫‪∆« ,B‰Ê‬‬ ‫‪»¿ 12‬‬
‫שיצא"‪ .‬הגורסי‪" ‬בשעה שיצא" הוא כטע‪ ‬על שנתרצתה‬ ‫‪˙BzÓ‬‬‫‪¿« eÓÏML‬‬ ‫‪¿» ∆ ÌB˜na‬‬ ‫‪»« ,ÌBc‰‬‬ ‫‪»« „ˆa‬‬ ‫‪«¿ ÌÈÓÚt‬‬ ‫‪ƒ»¿ 13‬‬
‫עבודתו‪ ,‬והיו"ט הוא בהמש‪ ‬ליוהכ"פ שמכפר עוונותיה‪‬‬ ‫‪ÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ»¬« „BÒÈ¿ ÏÚ« Ìc‰‬‬ ‫‪»« ÈÈL‬‬
‫‪≈»¿ CÙBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‡ˆBÈÂ‬‬‫˜‪≈ ¿ .ÂÈ˙B‬‬
‫‪» ¿« 14‬‬
‫של ישראל‪ .‬אבל הגורסי‪" ‬על שיצא"‪ ,‬סוברי‪ ‬שטע‪‬‬ ‫‪ÈÚO‬‬
‫‡ˆ‪ƒ» Ï‬‬ ‫‪∆≈ ‡a» Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .ÔBˆÈÁ‰‬‬ ‫‪ƒ« ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏL‬‬ ‫‪∆ 15‬‬
‫היו"ט הוא על שלא אירע מוות לכה"ג‪.‬‬ ‫‪CÎÂ‬‬
‫‪»¿ .‰cÂ˙Óe‬‬
‫‪∆«¿ƒ BL‡‬‬ ‫‪… ÏÚ« ÂÈ„È‬‬‫‪»» ÈzL‬‬‫‪≈¿ CÓBÒÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÁlzLn‰‬‬
‫‪«≈«¿ ƒ« 16‬‬
‫‪ (16‬כתוב בתורה )ויקרא טז‪ ,‬יז(‪" :‬וכל אדם לא יהיה באוהל‬
‫‪EÈÙÏ‬‬
‫‪∆»¿ eÚLÙe‬‬‫‪¿ » eÂÚ» e‡ËÁ‬‬ ‫‪¿» ,ÌM‰‬‬ ‫‡‪≈ « ‡p‬‬‫‡‪»» :ÓB‬‬‫‪≈ ‡e‰ 17‬‬
‫מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו"‪ ,‬פירוש‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫‪ÌȇËÁÏ‬‬
‫‪ƒ»¬« ‡» tk‬‬ ‫‪∆« ,ÌM‰‬‬ ‫‡‪≈ « ‡p‬‬‫‪»» .χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙Èa≈ EnÚ‬‬ ‫‪¿« 18‬‬
‫שם אדם בשעה שהכהן הגדול נמצא בקדשי הקדשים‪,‬‬ ‫‪EÈÙÏ‬‬
‫‪∆»¿ eÚLtLÂ‬‬
‫‪¿ »∆ ¿ eÂÚLÂ‬‬
‫‪»∆ ¿ e‡ËÁL‬‬‫‪¿»∆ ÌÈÚLtÏÂ‬‬‫‪ƒ» ¿«¿ ˙BBÚÏÂ‬‬‫‪¬»¿ 19‬‬
‫והיכל בבית המקדש הוא כאוהל מועד שבמשכן‪ (17 .‬בין‬ ‫‪Èkƒ :EcÚ‬‬
‫‪∆¿« ‰LÓ‬‬ ‫‪∆ ˙B˙a‬‬ ‫‪« ¿ e˙kk‬‬ ‫‪»« .χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙Èa≈ EnÚ‬‬ ‫‪¿« 20‬‬
‫האולם למזבח עשרים ושתיים אמות‪ .‬והאולם עצמו‪ ,‬שהוא‬ ‫‪˙‡∆ ÁlLÓ‬‬
‫‪«≈« ¿ Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÎÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ tÎÈ‬‬
‫‪≈«¿ ‰f‰‬‬‫‪∆« ÌBi« 21‬‬
‫כעין פרוזדור להיכל‪ ,‬רחבו מן המזבח למערב אחת עשרה‬ ‫‪ÒÈΉL‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ÈÚOÂ‬‬ ‫‡‪ƒ» ¿ t« ÈeÓ‬‬
‫‪≈ ≈ ‡ÈˆBÓe‬‬ ‫‪ƒ .a„nÏ‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « 22‬‬
‫אמה‪ .‬ומשמיענו רבינו שמה ששנינו במסכת כלים פרק א‬ ‫‪ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙ÈÏ‬‬‫‪≈¿ ‡M‰‬‬
‫‪»¿ « ÁlLÓe‬‬
‫‪«≈« ¿ ,ÈÏka‬‬ ‫‪ƒ¿« Ô˙BÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ÌÈÙ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒÏ ÔÓc‬‬
‫‪» » 23‬‬
‫משנה ט "פורשים מבין האולם למזבח בשעת הקטרה"‬
‫הכוונה בשעת הקטרת הקטורת בכל יום בהיכל‪ ,‬אבל‬
‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÌL‬‬ ‫‪» ‡B˜Â‬‬‫‪≈ ¿ ÌÈLp‰‬‬ ‫‪ƒ»« ˙ÊÚÏ‬‬ ‫‪«¿∆¿ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ .‰ÙOÏ‬‬
‫‪» ≈¿ ƒ 24‬‬
‫בהקטרה בקודש הקדשים פורשים רק מן ההיכל בלבד‪ ,‬ולא‬ ‫‪ËLBÙe‬‬
‫≈‬ ‫‪,Lc˜Ó‬‬
‫‪≈«¿ Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ .a„nÏ‬‬‫‪»¿ƒ« ÈÚO‰‬‬‫‪ƒ» « «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ 25‬‬
‫מבין האולם למזבח‪ (18 .‬בסיס‪ (19 .‬רצונו לומר לתת‬ ‫‪ÂÈ„È‬‬
‫‪»» Lc˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ ,‰Ê‬‬ ‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ LBÏÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÏBËÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔÏ‬‬ ‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ 26‬‬
‫הדם באצבע ולא הזאה ממש מרחוק‪ .‬וכן יש לפרש "ומזה"‬ ‫‪ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ıeÁa« ‰OÚp‰‬‬ ‫‪∆ ¬«« ÈÚO‰‬‬‫‪ƒ» « ‰OBÚÂ‬‬
‫‪∆ ¿ .ÂÈÏ‚Â‬‬
‫‪»¿«¿ 27‬‬
‫לקמן‪ (20 .‬מתחיל להזות למטה וממשיך ועולה למעלה‪.‬‬ ‫‪;ÌÚ‰‬‬‫‪»» ÏȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ BÏȇ≈ È˜Óe‬‬ ‫‪ƒ¿« ,ÌBi‰« ÛÒeÓ‬‬ ‫˜‪« ˙Ba‬‬ ‫‪¿¿» 28‬‬
‫‪ (21‬מכיוון שהקרן היא לפניו ממש אינו יכול לצדד‬ ‫‪.ÌÚ‰‬‬‫‪»» ˙ÏÚ‬‬‫‪«… ˙‡Â‬‬ ‫‪∆¿ B˙ÏÚ‬‬ ‫‪»… ˙‡∆ ‰OÚÂ‬‬ ‫‪» »¿ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ 29‬‬
‫אצבעותיו כלפי מטה כמו בהזיות המרוחקות ואוחזן כלפי‬ ‫‪È˜Óe‬‬
‫‪ƒ¿« .ÔÈÙOp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÈÚOÂ‬‬‫‪ƒ» ¿ t« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ ≈» È˘Óe‬‬‫‪ƒ ¿« 30‬‬
‫מעלה ואם ימשוך את ההזאה מלמעלה למטה במצב זה‪,‬‬
‫יזוב הדם לשרוול כותנתו‪.‬‬
‫‪,ÂÈÏ‚Â‬‬
‫‪»¿«¿ ÂÈ„È‬‬
‫‪»» Lc˜Ó‬‬‫‪≈«¿ Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ .ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» ÔÈa≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ „ÈÓz‬‬‫‪ƒ» 31‬‬
‫‪.Lc˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ ,ÔÏ‬‬‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ LBÏÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÏBËÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰Ê‬‬ ‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ ËLBÙe‬‬
‫‪≈ 32‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪˙‡Â‬‬
‫‪∆¿ Ûk‰‬‬ ‫‪«« ˙‡∆ ‡ÈˆBÓe‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜Ï‬‬ ‫‪∆… ¿ ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 33‬‬
‫‪ (1‬יבאר אם הקדים מעשה לחבירו בבגד לבן בפנים‪ ,‬ודין‬ ‫‪,ÏBËÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÔÏ‬‬‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ ËLBÙe‬‬
‫‪≈ ,Lc˜Ó‬‬ ‫‪≈«¿ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ .‰zÁn‰‬‬
‫‪»¿«« 34‬‬
‫הקדים דם השעיר לדם הפר‪.‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ÏL‬‬ ‫˜‪∆ ˙Ë‬‬
‫‪∆… ¿ È˘Óe‬‬
‫‪ƒ ¿« .Lc˜Óe‬‬ ‫‪≈«¿ ,‰Ê‬‬ ‫‪»» È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ LBÏÂ‬‬
‫‪≈ ¿ 35‬‬
‫‪41 3ÏÎȉa‬‬
‫«≈ »‬ ‫‪ÌÈÙa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÔÏ‬‬
‫‪»» È„‚a‬‬ ‫‡‪≈ ∆ 2˙B„BÚ¬ Ïk» .‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ „BÚL‬‬ ‫‪‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ,ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» ÔÈa≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙Bp‰‬‬‫‪≈« ˙‡∆ ÈËÓe‬‬‫‪ƒ≈ ,ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» 36‬‬
‫‪42 4‬‬ ‫‪∆» ÌÈc˜‰‬‬
‫‪Ô‰a‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ,e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ „q‰‬‬
‫‪∆≈« ÏÚ« Ô˙BOÚÏ‬‬
‫ˆ‪» ¬« CÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ ËLBÙe‬‬
‫‪≈ ,ÂÈÏ‚Â‬‬ ‫‪»¿«¿ ÂÈ„È‬‬‫‪»» Lc˜Ó‬‬
‫‪≈«¿ Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ .ÌÈÓi‰‬‬‫‪ƒ»« 37‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ‰OÚÓ‬‬
‫«¬ ∆‬ ‫‪ÌÚ‰‬‬‫‪»» ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .B˙ÈÏ‬‬ ‫‪≈¿ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,BÓˆÚ‬‬ ‫‪¿« È„‚a‬‬
‫‪≈¿ƒ LBÏÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰Ê‬‬ ‫‪»» 38‬‬
‫‪‡ˆiL‬‬
‫‪»»∆ ÏÚ« ‰OBÚ‬‬‫‪∆ ‰È‰‬‬ ‫‪»» BË ÌBÈ¿ .B˙Èa≈ „Ú« B˙B‡ ÔÈeÏÓ‬‬ ‫‪ƒ«¿ 39‬‬
‫‪ (2‬משנה יומא ס‪ .‬וכפירושו של ר' יהודה בברייתא שם‪.‬‬
‫‪ (3‬בברייתא שם נאמר‪" :‬בדברים הנעשים בבגדי לבן‬
‫‪.L„w‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ ÌBÏLa‬‬ ‫¿»‬ ‫‪40‬‬

‫מבפנים"‪ .‬ופירש רש"י‪ ,‬שהכוונה לקודש הקדשים‪ ,‬אבל‬
‫בדברים הנעשים בהיכל אין שינוי סדר פוסל‪ .‬אולם מדברי‬
‫רבינו כאן יוצא שהוא מפרש "מבפנים" היינו היכל‪.‬‬
‫ובלחםֿמשנה הקשה‪ ,‬הרי בזבחים מ‪ .‬אמרו שלר' יהודה‬
‫סדר הזאות אינו מעכב‪ ,‬והרי אין הזאות בעזרה? )וביומא‬
‫מ‪ .‬אמרו‪ ,‬שלר' יהודה אם הקדים דם הפר במזבח לדם‬
‫‪    ‬‬
‫‪     ‬‬
‫ומקורו במשנה יומא )פ"ז מ"ד(‪ ,‬וכתבו המפרשי‪ ‬שסיבת‬
‫הגירסא "על שיצא" ולא כגירסא אחרת במשנה "בשעה‬
‫שיצא"‪ ,‬היא ‪ ‬שאי‪ ‬יכול לעשות יו"ט בשעה שיוצא שהיא‬
 ‫אסק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫הקדים כדין נשפך )ראה לקמן בהלכה הסמוכה(‪.‬‬ ‫השעיר בהיכל – כשר(‪ .‬ולא מצא יישוב לקושיא זו‪ ,‬ואומר‬
‫‪ (15‬ואע"פ ששינוי הסדר אינו פוסל בהיכל )ראה למעלה‬ ‫שטעות סופר בדברי רבינו‪ ,‬וצ"ל "לפנים מן ההיכל"‪,‬‬
‫הערה ב(‪ ,‬צריך להזות לכתחילה‪ ,‬ורק בדיעבד אם לא חזר‬ ‫כלומר‪ ,‬בקודש הקדשים‪ (4 .‬אבל עבודות שמחוץ להיכל‪,‬‬
‫והזה – כשר )לחםֿמשנה בהלכה א(‪ .‬ולמה אינו כך בדין‬ ‫או לקודש הקדשים‪ ,‬כגון הגרלה‪ ,‬וידוי ושפיכת שירי הדם‪,‬‬
‫הקודם? מפני ששם הקדים שחיטת השעיר לפני מתן דם‬ ‫אע"פ שהם נעשים בבגדי לבן )בארבעה בגדים( אין הסדר‬
‫הפר בקודש הקדשים‪ ,‬וזה אי אפשר לתקן‪ ,‬ולפיכך נפסל‬ ‫מעכב‪.‬‬
‫השעיר הראשון ומביאים אחר במקומו‪.‬‬ ‫‪‰OÚ‬‬‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  t‰‬‬
‫‪»« ˙ËÈÁL‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ Ì‬‬ ‫‪∆… 5dÙÁL‬‬ ‫‪∆… ¿ .‬‬
‫˜‪»»¬∆ ˙Ë‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪L„˜aL‬‬
‫‪∆… ¿∆ ˙BzÓ‬‬
‫‚‪»« Ó‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬‫‪… ∆ „Ú« 16Ìc‰‬‬ ‫‪«¿ƒ .‰‬‬
‫‪»« CtL‬‬ ‫‪ÌÈt‬‬
‫ˆ‪ƒ¿ C‬‬ ‫‪∆… ,‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» ‰ÈÙÁ‰L‬‬
‫¿‪» ƒ¬«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .ÌeÏk‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ‰fÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ ÊÁÈÂ‬‬
‫‡‪…¬«¿ Á‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪≈« Ì„» ‡ÈÈ‬‬
‫‪ƒ»  ÌÈL„w‰‬‬
‫«√» ‪ƒ‬‬ ‫‪ÔzÓ‬‬
‫˜„‪«« Ì‬‬ ‫‪∆… 7BËÁML‬‬
‫‪»¿ ∆ ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‡È‰ƒ 6ÌÈt‬‬
‫‪ƒ¿ ˙„BÚa‬‬
‫«¬ «‬ ‫‪3‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬
‫¿ …∆‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« .8ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪…  t« ÏL‬‬ ‫»‪∆ BÓc‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (17‬פירוש‪ ,‬ישחוט בהמה אחרת‪.‬‬ ‫‪ (16‬משנה שם ס‪.‬‬ ‫‪.9ÌÈÙÏ‬‬

‫‪ƒ¿ƒ ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ BÓ„» È‰‬‬
‫‪≈¬ ,‰ÊÚa‬‬
‫‪»»¬» ‰ËÈÁM‰L‬‬
‫∆« ¿ ‪» ƒ‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪˙Bzna‬‬
‫‪»«« ÏÈÁ˙‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜aL‬‬
‫‪∆… ¿∆ ˙BzÓ‬‬ ‫‪«» .Â‬‬
‫‪»« 18Ób‬‬ ‫‪ (5‬מימרא של רב חנינא שם‪ (6 .‬נימוק זה אמרו שם לפי‬
‫‪18‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« Ì„» ‡ÈÈ‬‬
‫‚‪ƒ»  Ó‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« Ìc‰‬‬
‫‪»« CtLÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ÏÎȉaL‬‬
‫∆«≈ »‬ ‫דעת ר' יהודה‪ ,‬שרבינו פוסק כמותו‪ .‬מכאן שדעת רבינו‬
‫‪19‬‬ ‫‪.19ÏÎȉaL‬‬
‫‪» ≈«∆ ˙BÈf‰‬‬
‫‪»« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ÏÈÁ˙ÈÂ‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫שהתורה הקפידה לא רק שלא יאחר עבודות פנים אלא גם‬
‫שלא יקדימן‪ ,‬שאם לא כן היה עליו לנמק שהשחיטה היא‬
‫‪ (18‬שם‪ (19 .‬אבל אינו צריך לחזור ולהזות בקודש‬ ‫צורך פנים‪ .‬אבל בתוספות ישנים שם ס‪ .‬ד"ה אבל‪ ,‬כתבו‪,‬‬
‫הקדשים‪ ,‬מפני שהן כפרה בפני עצמה ונעשתה כמצוותה‬ ‫שאם הקדימן – כשר‪ .‬ולפי שיטתם‪ ,‬הפסול כאן הוא מפני‬
‫)ראה בהלכה הסמוכה(‪.‬‬ ‫שהשחיטה היא צורך פנים‪ (7 .‬מימרא של עולא‪ ,‬שם סא‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÁaÊÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ÏÚ« ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ÏÈÁ˙‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ÏÎȉaL‬‬
‫‪» ≈«∆ ˙BzÓ‬‬ ‫‪«» .Ê‬‬
‫‪»« 20Ób‬‬ ‫‪ (8‬כלומר‪ ,‬יזה דם הפר וישחוט שעיר אחר‪ (9 .‬כלומר‪,‬‬
‫ולפיכך השחיטה היא צורך פנים‪ .‬בגמרא שם לא נמצא‬
‫‪21‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪≈« Ì„» ‡ÈÈ‬‬
‫‚‪ƒ»  Ó‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬‫‪… ∆ „Ú« Ìc‰‬‬
‫‪»« CtLÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ‰f‰‬‬
‫«»»‬ ‫נימוק זה ואין אנו צריכים לו כאן‪ ,‬שהרי אפילו אם‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ‰tk‬‬
‫‪»»« ÔlkL‬‬
‫‪»À∆ .ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙BzÓ‬‬ ‫‪¿« ˙lÁzÓ‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ÏÈÁ˙Óe‬‬
‫«¿‪ƒ‬‬ ‫השחיטה דינה כעבודת חוץ לא עשה כלום‪ ,‬מפני שאיחר‬
‫‪23‬‬ ‫‪.21Ô‰≈ ÔÓˆÚ‬‬
‫«¿»‬ ‫מתן דם הפר בקודש הקדשים‪ ,‬כמו שאמרו ביומא‪ ,‬שאם‬
‫‪ (21‬ולפיכך אין אחד מעכב את השני‪.‬‬ ‫‪ (20‬שם‪.‬‬ ‫הקדים מתנות דם הפר שבהיכל למתנות דם השעיר בקודש‬
‫הקדשים – פסול‪ ,‬ואע"פ שמתנות הפר הם דברים הנעשים‬
‫‪24‬‬ ‫‪Bȇ≈  Ìc‰‬‬‫‪»« CtL‬‬
‫‪«¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙BzÓ‬‬
‫‪¿« Ób‬‬‫‪«» .Á‬‬ ‫מחוץ )ראה למעלה הערה ב גירסת הלחםֿמשנה‪ ,‬וראה‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÏÚ« ÌÈÈM‰‬‬‫‪ƒ»¿ « ˙ÎÈÙML‬‬
‫‡‪« ƒ¿ ∆ ;Á‬‬‫‪≈« Ì„» ‡È‰Ï‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ CÈ‬‬‫»‪ƒ‬‬ ‫תוספות ישנים שם מ‪ .‬ד"ה נהי(‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪CtLpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‡e‰ t‰‬‬ ‫‪»« Ìc« ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .22˙kÚÓ‬‬
‫‡‪∆∆«¿ dÈ‬‬
‫‪» ≈ ÔBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ˙„BÚ‬‬
‫˜„‪« ¬ Ì‬‬‫‡‪∆… Ô˙B‬‬
‫‪» ‰OÚL‬‬ ‫‪» »∆ ÔÈÙÒen‰‬‬
‫‪ƒ» « ÈÚOÂ‬‬ ‫‚‪ƒ« .‬‬
‫‡‪ƒ» ¿ ÏÈ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪,Á‬‬
‫‪≈« t« ‡ÈÓ‬‬ ‫‪ƒ≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  23˙Bzn‰‬‬
‫‪»«« Ïk» Ó‚iL‬‬
‫˜„‪… ¿ƒ∆ Ì‬‬‫…∆‬ ‫‡‪. ÌeÏk¿ ÔÈ‬‬
‫‪11‬‬ ‫«‪» ≈  ÌBi‰‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪È˘ÈÂ‬‬
‫‪ƒ ¿«¿ ,t‰‬‬‫‪»« ˙ËÈÁL‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ 24Ì‬‬
‫‪∆… ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫˜‪«« ˙Ë‬‬
‫‪∆… ¿ ÔtÁÈÂ‬‬
‫¿«¿ …‬
‫‪29‬‬ ‫‪.25epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰fÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ BÓ„» ‡ÈÈ‬‬
‫‪ƒ» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,˙Ëw‰‬‬
‫«¿ …∆‬ ‫‪ (10‬פירוש‪ ,‬לפני הזאת דם הפר והשעיר‪ ,‬וזמנם אחר ההזאה‬
‫ולפני הקטרת אימוריהם )ראה למעלה סוף פ"ד(‪.‬‬
‫‪ (22‬שם סא‪ .‬ברייתא ומשנה זבחים מז‪ (23 .‬אפילו אם נתן‬ ‫‪ (11‬יעשה עבודות היום‪ ,‬וישחוט איל ושעיר מוסף אחרים‪.‬‬
‫כבר המתנות בקודש הקדשים ועל הפרוכת‪ ,‬ולא נתן כל‬ ‫ואע"פ שהם דברים הנעשים בחוץ‪ ,‬נפסלו מפני שהזאת דם‬
‫המתנות על מזבח הזהב‪ (24 .‬הכסףֿמשנה מגיה "אחר"‪,‬‬ ‫הפר והשעיר דברים הנעשים בפנים הם )ראה ההערה‬
‫שהרי למעלה בהלכה ב כתב‪ :‬קטורת שחפנה קודם שחיטת‬ ‫הקודמת(‪ .‬לפלא‪ ,‬שרבינו השמיט כאן את אילו של כהן‬
‫הפר לא עשה כלום‪ (25 .‬לפי הסדר של הפר הראשון‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬והרי בסוף פ"ד פסק שזמנו אחר עבודות היום‪ .‬וצ"ע‪.‬‬
‫שהקטורת קודמת להזאות‪ .‬ובהלכות ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז המדובר בדם‬
‫השעיר‪.‬‬
‫‪ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬‫‪∆… ¿ t‰‬‬
‫‪»« Ì„Ï‬‬‫‪«¿ 12ÈÚO‰‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ .„ 8‬‬
‫‪ƒ» « Ìc« ÌÈc˜‰‬‬
‫‪, B˙ˆÓk‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪»¿ƒ¿ t‰‬‬‫‪»« ÌcÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰fÈ‬‬
‫‪∆«  B˙„BÚ‬‬
‫‪» ¬ Ó‚iL‬‬
‫‪13‬‬ ‫˜„‪… ¿ƒ∆ Ì‬‬‫‪∆… 9‬‬
‫‪30 28ÔLc‰‬‬
‫«∆ ∆‬ ‫‪˙Èa‬‬
‫‪≈¿ ÛO‬‬
‫‪»¿ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 27ÌÈ„‚a‬‬
‫‪ƒ»¿ ‡nËÓ‬‬ ‫‪≈¿ .Ë‬‬
‫‪≈«¿ 26ÔȇÂ‬‬ ‫‪BÓcÓ‬‬‫‪»ƒ ‰fÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ B˙B‡ ËÁLÈÂ‬‬
‫‡‪«¿ƒ¿ Á‬‬
‫‪≈« ÈÚO‬‬‫‪ƒ» ‡ÈÈ‬‬
‫‪ƒ» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ 10‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.‰tk‰‬‬
‫‪»»«« ‰Ó‚‬‬
‫‪»¿¿ƒ BaL‬‬
‫‪∆ ÔBÁ‡‰‬‬
‫‪¬«» ‰f‰‬‬
‫‪∆« t‰‬‬
‫‡‪»« ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪Ìc« ÌÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÔBL‡‰‬‬‫‪ƒ» ÏÒtÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ,B˙ˆÓk‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« L„˜a‬‬‫‪∆… ¿ 11‬‬
‫‪ (26‬שם סא‪ :‬מחלוקת ר' שמעון ורבנן‪ ,‬ופסק כרבנן‪.‬‬ ‫‪ ˙Ît‰‬‬
‫‪∆… »« ÏÚ« ÏÎȉaL‬‬
‫‪» ≈«∆ ˙Bzna‬‬‫‪»«« t‰‬‬
‫‪»« Ì„Ï‬‬‫‪«¿ ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « 12‬‬
‫‪ (27‬כתוב בתורה‪" :‬והשורף אותם יכבס בגדיו ורחץ את‬ ‫‪.15t‰‬‬
‫‪»« Ìc« Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫‪«« ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ÌcÓ‬‬
‫‪«ƒ ‰fÈÂ‬‬
‫‪∆«¿ ÊÁÈ‬‬
‫‪…¬« 13‬‬
‫בשרו במים" )ויקרא טז‪ ,‬כח(‪ (28 .‬ראה למעלה פ‪ ,‬ג ה"ז‬
‫הערה מח‪ .‬והפר שדמו נשפך נשרף בעזרה )ראה פ"ז‬ ‫‪ (12‬משנה שם ס‪ (13 .‬כלומר‪ ,‬אע"פ שהתחיל להזות דם‬
‫מהלכות מעשה הקרבנות ה"ד(‪.‬‬ ‫הפר אלא שלא גמר את כל ההזאות‪ ,‬והפסיק והזה דם‬
‫השעיר – פסול‪ (14 .‬תיבה זו הוסיף רבינו מדעתו‪ ,‬ואינה‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ó‚iL‬‬
‫˜„‪… ¿ƒ∆ Ì‬‬
‫‪∆… ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ì„a‬‬
‫‪«¿ t‰‬‬ ‫‪≈»¿ƒ .È‬‬
‫‪»« Ì„« 29BÏ Ú˙‬‬ ‫במשנה‪ .‬והתכוון לומר שאינו מתחיל ממקום שפסק אלא‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬
‫‪«« Ô˙B‬‬
‫‪≈  ˙BÈf‰‰‬‬
‫««»‬ ‫נותן כל ההזאות כאילו לא נתן כלום‪ .‬פסק כסתם משנה‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬
‫‪«« Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÊBÁÂ‬‬
‫«‪≈ ¿ ,30t‬‬ ‫ולא כר' אלעזר ור' שמעון בברייתא שם סא‪ .‬וסובר שדין‬
 ‫‪                ‬‬ ‫בסק‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… el‡L‬‬
‫‪ƒ∆ ;ÌÈ‰k‰‬‬
‫‡‪ƒ¬… « ÂÈÁ‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ Ba BBÓÓ» Șى‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‡‪˙Á‬‬
‫‪«« Ô˙B‬‬
‫‡‪≈  31‰BÁ‬‬
‫‪» ¬« ‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ eÚ˙‬‬
‫‪¿»¿ƒ .ÈÚO‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .Ba ÔÈtk˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ eȉ» ‡Ï‬‬
‫‪…  ˙eÙzL‬‬
‫‪»À Ba Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫‪ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬
‫‪«« Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,t« ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰hÓÏ‬‬
‫‪32‬‬ ‫¿«»‬ ‫‪2‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪„ÓBÚL‬‬
‫‪≈ ∆ Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… «  t‰‬‬
‫‪»« ËÁMiL‬‬
‫˜„‪≈»ƒ∆ Ì‬‬‫‪∆… ÏB„b» Ô‰k‬‬
‫≈‪≈… ˙Ó‬‬ ‫‪.ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰hÓÏ‬‬
‫¿«»‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ˙‡∆ ËÁBL‬‬
‫‡‪≈ ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ ,Á‬‬
‫‪≈« t« ‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈ Bȇ≈ ÂÈzÁz‬‬
‫«¿»‬ ‫‪ (29‬מימרא של ר' ירמיה‪ ,‬שם נז‪ (30 .‬המדובר כשנתערבו‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,39˙eÓzL‬‬
‫‪»∆ ‰ÈÏÚa‬‬
‫‪» ∆»¿ e˙nL‬‬
‫‪≈∆ ˙‡hÁ‬‬‫‪»« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÔBL‡ƒ‬‬ ‫אחר שנתן דם הפר בקודש הקדשים‪ .‬ומה שאמר אחת‬
‫‪23‬‬ ‫‪tÎiL‬‬
‫˜„‪≈«¿∆ Ì‬‬‫‪∆… ˙Óe‬‬
‫‪≈ t‰‬‬
‫‪»« ˙‡∆ ËÁL‬‬
‫‪«» .‰˙Ó‬‬
‫‪»≈ ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙‡hÁ‬‬‫««‬ ‫למעלה ושבע למטה‪ ,‬הכוונה להזאות שעל הפרוכת‪ .‬אבל‬
‫‪24‬‬ ‫‪. Ba tÎÓe‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪≈«¿ ‰Ê∆ Ì„a‬‬‫‪«¿ ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ Á‡‰‬‬
‫‪≈«» Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… «  BÓ„a‬‬
‫¿»‬ ‫כשנתערבו לפני כן‪ ,‬הרי שחט את השעיר לפני מתן דם הפר‬
‫בקודש הקדשים ופסול )ראה למעלה הלכה ב(‪ ,‬ולפיכך דייק‬
‫‪ (38‬שם נא‪ (39 :‬ראה פרק ד מהלכות פסולי המוקדשים‬
‫רבינו‪ ,‬וכתב‪" :‬קודם שיגמור ההזאות" )כסףֿמשנה בשם‬
‫הלכה א‪ (40 .‬שם מט‪ :‬נחלקו ר' חנינא וריש לקיש בדין‬
‫הר"י קורקוס(‪ .‬ורש"י שם פירש‪ :‬קודם שנתן בפנים כלום‪.‬‬
‫זה‪ ,‬ופסק רבינו כריש לקיש‪ ,‬מפני שרב אשי )שם נ‪ (.‬סובר‬
‫ובתוספות שם תמהו על פירושו זה‪ (31 .‬פירוש‪ ,‬שנתן על‬
‫כמותו‪.‬‬
‫הפרוכת מדם הפר‪ ,‬אחת למעלה ושש למטה )רש"י גורס‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÈÂL‬‬
‫‪ƒ» eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ Ô˙ˆÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ 41ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ÈÈÚO‬‬ ‫‪≈¿ .„È‬‬
‫‪≈ ƒ¿ ÈL‬‬ ‫"במתנות האחרונות"‪ ,‬ופירש שנתן מדם הפר אחת למעלה‬
‫‪26‬‬ ‫‪Û‡« .˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ Ô˙ÁȘÏe‬‬
‫‪»» ƒ¿ , ÌÈÓ„e‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ƒ »¿ ‰ÓB˜e‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪» ¿ ‰‡Óa‬‬
‫‪42‬‬ ‫¿«¿ ∆‬ ‫ונתערבו הדמים(‪ (32 .‬כך היא גירסתו בגמרא שם נז‪:‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌBi‰« Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ Á˜Ï‬‬
‫‪«» .45ÔÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿  ÔÈÂL‬‬
‫‪ƒ» ÔȇL‬‬
‫«‪» ≈∆ Ètƒ ÏÚ‬‬ ‫)ורש"י גורס‪ :‬שבע למטה(‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿  ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ „Á‡Â‬‬
‫¿∆»‬ ‫‪Ìc« ÒBk ‡e‰ ‰Ê∆ ȇ≈ Ú„È‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪¿«¿ƒ .‡È‬‬
‫‪… ¿ ˙BÒBk‰« 33eÙlÁ˙‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ (41‬משנה שם סב‪ (42 .‬שלא יהיה אחד שחור והשני לבן‪.‬‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ „Á‡Ó‬‬
‫‪»∆≈ Ô˙B‬‬
‫‪≈  ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ìc« ÒBk ‡e‰ ‰Ê∆ ȇÂ‬‬
‫‪≈¿ t‰‬‬
‫«»‬ ‫‪5‬‬

‫‪ (43‬שלא יהיה אחד גבוה מהשני‪ (44 .‬שיהיה מחירם‬ ‫‡‪˙Á‬‬

‫‪«« ÈM‰‬‬
‫‪ƒ≈ « ÔÓƒ Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬‫««‬ ‫‪6‬‬
‫‪ƒ» ÔÓƒ Ô˙BÂ‬‬
‫‪34ÔBL‡‰‬‬ ‫)‪≈ ¿ ÊBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,‰hÓÏ‬‬‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫¿«¿»‬ ‫‪7‬‬
‫שוה‪ .‬בגמרא שם‪ :‬דרשו דין זה מהכתוב‪ (45 .‬שם‪.‬‬
‫‪Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ ÌB˜Ó» ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ .(‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‡‪»¿«¿ ˙Á‬‬
‫««‬ ‫‪8‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÁwÈ‬‬
‫‪«ƒ  ˙Ó≈ ÏÈ‚‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« ̇ƒ :46Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ˙Ó≈ .ÂË‬‬ ‫‪.ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ÌcÓ‬‬‫‪«ƒ ÂÈÁ‡Â‬‬
‫‪»¬«¿ t‰‬‬
‫‪»« ÌcÓ‬‬‫‪«ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÏÈ‚ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ‡ÈÈ‬‬‫‪ƒ»  ˙Ó≈ ÏÈ‚‰MÓ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « ‚eÊ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ :˙nL‬‬‫‪≈∆ e‰Ê∆ ȇ≈ ‰‡BÂ‬‬
‫‪∆ ¿ . ‰lÁza‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪»ƒ¿« Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪ (33‬שם‪ (34 .‬שמא הכוס הראשונה היא מדם השעיר‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪Ìi˜˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ ÌMÏ‬‬
‫‪≈ « ÏBb‰‬‬
‫‪» « ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ‰ÏÚL‬‬
‫‡‪»»∆ ‰Ê∆ :ÓB‬‬‫‪≈  ÌL‬‬ ‫≈‬ ‫והזה אותו לפני דם הפר‪ ,‬ולכן חוזר ומזה ממנו עוד פעם‬
‫אחר הזאת דם הפר‪ ,‬ראה למעלה ה"ד )למחוק את הסוגריים‬
‫‪33‬‬ ‫‪‰Ê∆ :Ó‡È‬‬
‫‪« …  ÏʇÊÚ‬‬
‫‪≈ »¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙n‰‬‬‫‪≈« ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÂÈzÁz‬‬
‫«¿»‬ ‫הסובבים בבא זו בטעות‪ .‬לעיני בעל כסףֿמשנה היתה‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ .ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« Ìi˜˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ  ÏʇÊÚÏ‬‬
‫‪≈ »¬« ÏBb‰‬‬
‫‪» « ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» ‰ÏÚL‬‬
‫∆»»‬ ‫גירסא עם תוספת מוטעית‪" :‬וחוזר ונותן מן השני‪ ,‬אחת‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÏtiL‬‬
‫‪…ƒ∆ „Ú« ‰ÚÈ‬‬
‫‪∆ ¿ƒ  48ÛBÒa¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÏÈ‚‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ÌÈM‰‬‬
‫‪ƒ«¿ « ÔÓƒ‬‬ ‫למעלה ושבע למטה"‪ .‬ועל תוספת זו אמר‪ :‬וצריך למוחקה‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬‫‪«« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;49‰„Ï‬‬
‫„‪»»¿ƒ ÂÈÓ‬‬
‫‪» » eÏtÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ÎnÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ,ÌeÓ Ba‬‬ ‫אבל הבבא "וחוזר ונותן מן הראשון" נשארת‪ .‬ומי שרשם‬
‫‪37‬‬ ‫‪.‰˙Ó‬‬
‫‪»≈ eav‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫את הסוגריים‪ ,‬טעה בדברי הכסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ (46‬משנה שם‪ (47 .‬כמו בהגרלה ראשונה‪ (48 .‬במשנה‬ ‫‪ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ìc« Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ,˙BÒBk ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ t‰‬‬ ‫‪≈ .È 10‬‬
‫̃‪»« Ìc« Ïaƒ‬‬
‫כתוב‪" :‬והשני ירעה"‪ ,‬ורבינו הוסיף‪" :‬מן השנים שהגריל‬ ‫‪Ú„B‬‬
‫‪« ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ˙BÒBk‰« ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪»¿ƒ eÚ˙Â‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪¿»¿ƒ¿ ,˙BÒBk ÈzLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ 11‬‬
‫עליהם בסוף"‪ .‬בגמרא שם‪ ,‬נחלקו רב ור' יוחנן בדבר איזה‬ ‫‪Ïk» ‰fÓ‬‬
‫‪∆« ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « Ìc« ÒBkÓƒ t‰‬‬
‫‪»« Ìc« ÒBk 12‬‬
‫מהם קרב ואיזה רועה‪ .‬רב אומר‪ :‬השני שבזוג ראשון יקרב‪,‬‬ ‫‪CÙBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,eÚ˙‬‬‫‪¿»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ˙BÒBk‰« ÔÓƒ Ô˙ˆÓk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ˙BÈf‰‰‬‬
‫‪»«« 13‬‬
‫והשני שבזוג שני ירעה‪ .‬ור' יוחנן אומר להיפך‪ ,‬ופסק רבינו‬
‫כרב בניגוד למקובל‪ ,‬רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן )ביצה‬
‫‪Ô˙B‡Â‬‬
‫‪» ¿ ,‰Âˆnk‬‬
‫‪»¿ƒ« „BÒȉ‬‬‫‪¿« ÏÚ« Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ‰f‰L‬‬
‫‪»ƒ∆ el‡≈ ÈÈL‬‬
‫‪≈»¿ 14‬‬
‫ד‪ .(.‬וכן פסק בפ"ג מהלכות פסולי המוקדשים הלכה כג‪,‬‬ ‫‪.37‰n‡Ï‬‬
‫‪»«» eÎÙMÈ‬‬
‫‪¿»ƒ eÚ˙pL‬‬
‫«‪¿»¿ƒ∆ ˙BÒBk‰‬‬ ‫‪15‬‬
‫ראה הערה שם )ראה לחםֿמשנה(‪ (49 .‬ראה שם פרק ד‬ ‫‪ (35‬שם‪ (36 .‬כלומר‪ ,‬שתי כוסות הוא מכיר איזו דם הפר‬
‫הלכה א‪ ,‬והערה שם‪.‬‬ ‫ואיזו דם השעיר‪ ,‬ושתים האחרות נתחלפו לו‪ ,‬ואינו יודע‬
‫איזוהי דם הפר ואיזוהי דם השעיר )ורש"י פירש שהדמים‬
‫‪38‬‬ ‫‪LÈÙ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ,e„‡L‬‬
‫‪¿»∆ ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ÏL‬‬ ‫‪ƒ» ¿ t« .ÊË‬‬
‫‪∆ 50ÈÚOÂ‬‬ ‫מעצמם נתערבו‪ ,‬ולשון הגמרא מוכיחה כפירושו‪ ,‬שאמרו‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪eÚÈ‬‬
‫‪¿ƒ  ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» e‡ˆÓÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ,e˜Â‬‬
‫‪¿»¿ Ô‰ÈzÁz‬‬
‫‡‪∆ ≈¿« ÌÈÁ‬‬‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫"מקצת דמים" נתערבו‪ ,‬ולא אמרו "מקצת כוסות"‪ .‬וכנראה‬
‫‪40‬‬ ‫‪̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰„Ï‬‬
‫„‪»»¿ƒ Ô‰ÈÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ eÏtÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ eÎnÈÂ‬‬
‫‪¿»ƒ¿ ,e‡zÒiL‬‬
‫«‪¬»¿ƒ∆ „Ú‬‬ ‫גירסא אחרת היתה לפני רבינו(‪ (37 .‬כעין מרזב היה‬
‫‪41‬‬ ‫‪e˜È‬‬
‫‪¿¿ƒ  el‡≈ e˜iL‬‬
‫˜„‪¿¿ƒ∆ Ì‬‬‫‪∆… ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» e‡ˆÓ‬‬ ‫‪¿¿ƒ‬‬ ‫באמצע רצפת העזרה‪ ,‬שלתוכה שופכים את הדמים שנפסלו‪,‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪,ÌeÓ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÏtiL‬‬
‫‪…ƒ∆ „Ú« ÌÈiM‰‬‬
‫‪ƒƒ¿ « eÚÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ,51ÌÈBL‡‰‬‬
‫»‪ƒ ƒ‬‬ ‫והם יוצאים לחוץ דרך חור שבכותל העזרה‪ .‬כרב פפא‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.‰˙Ó‬‬
‫‪»≈ eav‰‬‬
‫‪ƒ« ˙‡hÁ‬‬
‫‪«« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ .‰„Ï‬‬
‫„‪»»¿ƒ Ô‰ÈÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ eÏtÈÂ‬‬
‫¿‪¿ƒ‬‬ ‫שהכוסות שנתערבו אין עליהם דין שיריים הנשפכים על‬
‫היסוד‪ ,‬מפני שאינן ראויות למזבח‪.‬‬
‫‪ (50‬ברייתא שם נ‪ :‬כר' אליעזר ור' שמעון‪ ,‬נגד דעת ר'‬
‫יהודה האומר‪ :‬ימותו‪ (51 .‬כרב‪ ,‬ראה הלכה טו‪ ,‬והערה‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪∆ ÏB„b» Ô‰kL‬‬ ‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ 38t« .‚È 16‬‬
‫‪≈… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌÈetk‰‬‬
‫מז‪.‬‬ ‫‡‪ÌB˜n»«‰  BÏ L‬‬
‫‪∆ ¬ ˙‡hÁ‰‬‬‫‪»«« t« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,BlMÓ‬‬‫‪∆ ƒ 17‬‬
 ‫גסק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪;ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰fÈ‬‬
‫‪∆« ‡Ï‬‬
‫‪…  ˙Ëwa‬‬
‫‪∆… ¿« CpÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡lL‬‬ ‫‪«≈¿ƒ .„Î‬‬
‫‪… ∆ 66ÁaÊÓ‬‬ ‫‡‪ÌeÓ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ ,ÁlzLn‰‬‬
‫‪«≈«¿ ƒ« ÈÚOa‬‬ ‫‪≈ Ìen‰« .ÊÈ‬‬
‫‪ƒ» « 52ÏÒBt‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.ÌÈnq‰‬‬
‫˜‪ƒ«« ˙Ë‬‬
‫‪∆… ¿ ÁaÊÓ‬‬
‫‪«¿ƒ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪ÔB‚k¿ . ÏÒÙ‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪«¿ƒ  ÔÓÊ‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪«¿ qÁÓ‬‬
‫‪«À¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» ¬« ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .53BÚ‬‬
‫≈‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (66‬משנה מנחות מט‪ .‬שאין מחנכים את המזבח אלא‬ ‫‪B˙iÁcL‬‬

‫‪»ƒ ¿∆ .ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈa¿ ‰ÏBÁÏ‬‬‫‪∆ ¿ Bn‡ƒ ‰ËÁLpL‬‬
‫∆‪»¬¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫בקטורת הסמים‪ .‬ובגמרא נ‪ .‬משמע שגרסו במשנה "של בין‬ ‫‪.56B˙ËÈÁ‬‬

‫‪» ƒL‬‬
‫‪¿ ‡È‰ƒ ÏʇÊÚÏ‬‬
‫«¬» ≈‬ ‫‪4‬‬
‫הרבים"‪ ,‬ובברייתא שם נאמר‪ :‬בקטורת של שחר‪ .‬ורבינו‬ ‫‪ (52‬שם סג‪ (53 :‬שיתרפא אחר זמן‪ (54 .‬עכשיו אינו‬
‫כאן סתם והסתמך על מה שכתב למעלה בפ"ג מה' תמידין‬ ‫‪ (55‬שם‪.‬‬ ‫ראוי‪ ,‬וכשיעבור זמן מסויים יהיה ראוי‪.‬‬
‫ומוספין ה"א "בקטורת של בין הערבים"‪ ,‬כהכרעתו של‬ ‫‪ (56‬והתורה אמרה )ויקרא כא‪ ,‬כח(‪" :‬אותו ואת בנו לא‬
‫אביי‪.‬‬ ‫תשחטו ביום אחד"‪ ,‬ולפיכך הוא מחוסר זמן‪ ,‬דברי רבא שם‬
‫‪19‬‬ ‫‪‰ÏÚÓ‬‬
‫‪∆¬« B‡ 68»‰ÈnqÓ‬‬
‫‡‪∆»«ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ˙Ëw‰‬‬ ‫‪«» .‰Î‬‬
‫‪∆… ¿« ÔÓƒ 67ÒÁ‬‬ ‫סד‪] .‬והמדובר כשנשחטה אמו אחרי ההגרלה‪ ,‬כי אם‬
‫‪20‬‬ ‫‪Èkƒ ˙eÓÈ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ : Ó‡pL‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪«¡∆∆ ;‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ iÁ‬‬
‫‪»«  69ÔLÚ‬‬
‫»»‬ ‫נשחטה לפני כן אין אנו צריכים לריבוי מיוחד לשעיר‬
‫‪21‬‬ ‫‪B˙‡Èa‬‬
‫‪» ƒ ÏÚ« ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙tk‰‬‬
‫‡‪∆… «« ÏÚ« ‰‡‬‬
‫‪∆ »≈ ÔÚa‬‬
‫∆»»‬ ‫המשתלח מהכתוב קרבן לה'‪ ,‬שהרי הוא פסול מפני ששני‬
‫‪22‬‬ ‫‪„ÈʉÂ‬‬
‫‪ƒ≈¿ 72‰‡Èa‬‬
‫‪» ƒ¿ ‚‚L‬‬ ‫‪«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .71‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ïa‬‬‫¿…‬ ‫השעירים צריכים להיות ראויים לה'‪ ,‬היינו לקרבן חטאת‪,‬‬
‫ראה שם בגמרא סג‪.[:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ ‰ÒÁ‰‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪»≈¬« ÌÚƒ ‰ÓÏL‬‬‫‪»≈¿ ˙˘a‬‬
‫‪∆… ¿ƒ ÒÎpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ B‡ , ˙˘a‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪∆… ¿ƒ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.‰˙ÈÓ‬‬
‫‪» ƒ iÁ‬‬
‫«»‬ ‫‪.57ÈÁ« „ÓÚÈ‬‬
‫‪«√» :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;ÏeÒt»  ‰ÙË‬‬ ‫‪»» .ÁÈ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰È‰‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ (67‬בברייתא שם נג‪ (68 .‬אחד עשר מיני סממנים היו‬ ‫‪ (57‬וטריפה אינה חיה‪ .‬דין זה מקורו בחולין יא‪ :‬ושם‬
‫בקטורת )פ"ב מהלכות כלי המקדש ה"ב(‪ .‬בגמרא כריתות‬ ‫נימקו‪ :‬מפני שאין הגורל קובע לעזאזל אלא את הראוי לה'‪,‬‬
‫ו‪ :‬אמר רב הונא שדבר זה הלכה למשה מסיני‪ ,‬והסמיכו את‬ ‫וטריפה פסולה לקרבן‪ .‬ורבינו הוסיף נימוקו‪ ,‬מפני שהטעם‬
‫ההלכה על הכתוב )שמות ל(‪ :‬קח לך סמים‪ (69 .‬מין צמח‬ ‫שאמרו בגמרא‪ ,‬כוחו יפה בנטרף לפני ההגרלה בלבד‪ ,‬ומן‬
‫שמעלה עשן רב כשמבעירים אותו‪ ,‬ואינו במנין אחד עשר‬ ‫הכתוב אנו לומדים שאפילו אם נטרף אחרי ההגרלה –‬
‫הסממנים‪ .‬שם למדו מן הכתובים שמוסיפים גם מעלה עשן‪,‬‬ ‫נפסל‪) .‬משנהֿלמלך(‪ .‬מפרשי הרמב"ם לא מצאו מקור‬
‫שאינו ממיני צמחי בושם‪ (70 .‬נימוק למעלה עשן‪ .‬בגמרא‬ ‫לדרשה זו‪ ,‬ונראה שמדעת עצמו למד זאת מהכתוב המובא‪.‬‬
‫שם מובא גם הפסוק וכסה ענן הקטורת‪ ,‬ואמר רב אשי‪ :‬חד‬ ‫‪ÏÚ« BÈkÓ‬‬
‫‪ƒ¿«  Cl‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ÏBÎÈ» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÈÚO‰‬‬ ‫‪»» .ËÈ‬‬
‫‪ƒ» « 58‰ÏÁ‬‬ ‫‪6‬‬
‫למצוה וחד לעכב‪ .‬ויש לתמוה למה הביא רבינו רק את‬ ‫‪.˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,BÙ˙k‬‬
‫¿≈‬ ‫‪7‬‬
‫הכתוב הראשון בלבד‪ (71 .‬שהרי לא קיים מצוות הקטרה‪.‬‬
‫‪ (72‬שלא ידע שאסור להכנס לקודש הקדשים בלי מצוה‪.‬‬ ‫‪ (58‬שם סו‪:‬‬
‫‪ (73‬ידע שאסור להקטיר קטורת חסרה‪ (74 .‬וא"כ ביאתו‬
‫היתה עם מצוה‪ ,‬אבל עבר והקטיר קטורת חסירה‪.‬‬
‫‡‪.60Á‬‬
‫‪≈« „Èa‬‬
‫‪«¿ BÁlLÓ‬‬
‫‪¿« ¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  59ÁlLÓ‰‬‬ ‫‪»» .Î‬‬
‫‪«≈« ¿« ‰ÏÁ‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌÈL„w‰‬‬
‫˜„‪ƒ »√« L‬‬‫‪∆… ÏL‬‬‫‪∆ ˙Ëw‰‬‬ ‫‪ƒ ¿ƒ .ÂÎ‬‬
‫‪∆… ¿« ÔÓƒ È˘‰‬‬ ‫‪ (60‬אע"פ שלא הוזמן לכך מאתמול‪ .‬ראה פ"ג‬ ‫‪ (59‬שם‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪. ‰˙ÈÓ‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪» ƒ iÁ‬‬
‫‪»«  ÏÎȉa‬‬
‫«≈ »‬ ‫הלכה ז‪.‬‬

‫‪ (75‬בזבחים קט‪ :‬משמע שלדעת חכמים החולקים על ר'‬ ‫‪Lc˜nÏ‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÒÎ‬‬
‫‪»¿ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁlLÓ‰‬‬ ‫‪»¿ƒ .‡Î 9‬‬
‫‪«≈« ¿« 61‡ÓË‬‬
‫אליעזר במשנה שם‪ ,‬חייב על הקטרת כזית‪ ,‬ואע"פ ששיעור‬ ‫‪ ‰a„n‰‬‬
‫‪»»¿ƒ« ÈzÚ‬‬
‫‪ƒƒ Lȇƒ „Èa‬‬
‫‪«¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ BÏËBÂ‬‬
‫‪¿ ¿ 10‬‬
‫הקטרה בקודש הקדשים הוא מלא חפניו‪ .‬והטעם מפני‬ ‫‪.‡ÓË‬‬
‫‡‪»¿ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ,ÔÎe‰L‬‬
‫‪« ∆ ‰Ê∆ „Èa‬‬
‫¿«‬ ‫‪11‬‬
‫שבהיכל כזית הקטרה היא‪.‬‬ ‫‪ (61‬שם‪ (62 .‬ואע"פ שטמא הנכנס למקדש חייב כרת‪ ,‬אין‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙ÏÒBt‬‬
‫‪∆∆ 77‰LÁn‰Â‬‬
‫‪»» ¬««¿ ,‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬  76˙Ëw‰‬‬ ‫‪« ƒ¬ .ÊÎ‬‬
‫‪∆… ¿« ˙ÈÙÁ‬‬ ‫שולחים את השעיר בידי אחר טהור‪ .‬שם דרשו דין זה‬
‫‪28‬‬ ‫‪,‰LÁÓa‬‬
‫‪»» ¬«¿ ˙ÏÒÙ‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ˙ËwÏ‬‬
‫‪∆… ¿« 78ÌÈÏÁb‰‬‬
‫‪ƒ»∆« ˙i˙Á‬‬
‫‪«ƒ¬ ÔÎÂ‬‬
‫»‪≈¿ .da‬‬ ‫מהכתוב‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.Ôa˜k‬‬
‫˜‪»¿»¿ Ôa‬‬
‫‪»¿» ÈÈLÎnL‬‬
‫∆«¿ ‪≈ ƒ‬‬ ‫‡‪ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« „È‬‬
‫‪≈≈  ˙Ó≈ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÈÚO‰‬‬
‫‪ƒ» « ÏÙÂ‬‬ ‫‪» ¿ .Î 12‬‬
‫‪«»¿ BÙÁc‬‬
‫‪ (76‬בעיא שנפשטה ביומא מח‪ (77 .‬בהלכות פסולי‬ ‫‪‰Ê∆ ÈÚO‬‬
‫‪ƒ» ÈȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ≈¿ .B˙ÈÓnL‬‬
‫‪ƒ¿∆ c‬‬‫‪»» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ 63ep˙ÈÓÈÂ‬‬
‫‪∆ ƒ ƒ 13‬‬
‫המוקדשים פי"ג ה"א מבואר מה הן המחשבות הפוסלות‪.‬‬ ‫‪. ‰È‰a‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪»»¬« ÔÈzÓ‬‬
‫‪ƒ»À‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪ (78‬בעיא שנשארה בתיקו‪ .‬שם מח‪ :‬ופסק לחומרא‪ .‬ופלא‬
‫הדבר‪ ,‬למה לא כתב שזה ספק‪ ,‬כמו שכתב בדינים שבהלכה‬ ‫‪ (63‬שם‪ (64 .‬שם סז‪ .‬מחלוקת בין רב ושמואל‪ ,‬ורבא‬
‫כח )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫מכריע )שם סז‪ (:‬שמותרים "שלא אמרה תורה שלח‬
‫לתקלה"‪ ,‬פירוש שאם תאמר שהם אסורים בהנאה‪ ,‬אפשר‬
‫‪30‬‬ ‫‪B‡ ,ÔÈ„„v‰‬‬
‫‡ˆ‪ƒ»¿« ÔÓƒ B‡ ,ÂÈ˙BÚa‬‬
‫‪» ¿¿∆ ÈL‡a‬‬
‫‪≈ »¿ ÔÙÁ‬‬‫‪«» .ÁÎ‬‬ ‫שייכשלו בהם בני אדם שימצאום ולא ידעו שאיברי שעיר‬
‫‪31‬‬ ‫‪˜Â‬‬
‫‪«≈¿ BÊ B„Èe‬‬
‫‪»¿ BÊ B„Èa‬‬‫‪»¿ ÔÙÁL‬‬
‫‪«»∆ B‡ , ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪»¿«¿ ‰hnÓ‬‬
‫‪»«ƒ‬‬ ‫המשתלח הם וייהנו מהם‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ı‡‰‬‬
‫‪∆»» ÏÚ« B„iÓ‬‬ ‫˜‪»ƒ ˙Ë‬‬‫‪∆… ¿ ‰ft˙pL‬‬
‫‪»¿«¿ƒ∆ B‡ ,80BÊÏ» BÊ‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔÙÁL‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,82ÂÈÙÁÏ‬‬
‫‪»¿»¿ Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÔÙÁL‬‬ ‫‪»»¬« ;‰fÓ‬‬
‫‪«»∆ B‡ ,81dÙÒ‡Â‬‬ ‫‪∆« ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪…  ÏÎȉ‬‬ ‫‪» ≈ ÏL‬‬‫‪∆ ‰˜z‬‬ ‫‪»¬¿ƒ .‚Î‬‬
‫‪»¿ƒ ‰˙ÁÙ‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪,˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» el‡≈ Ïk»  83ÔBL‡ƒ ÔÙÁL‬‬
‫‪«»∆ ‰Óa‬‬‫‪«¿ ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ˙ÓÂ‬‬
‫»≈‬ ‫‪.‬‬ ‫≈‬
‫‪65„ÚBÓ‬‬ ‫∆‬‫…‬
‫‪ω‡a‬‬‫¿‬ ‫«‬ ‫¡‬‫∆‬
‫‪:Ó‡pL‬‬‫∆‬ ‫‪16‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪.‰ˆ‰‬‬
‫‪» ¿À  È˘‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,È˘È‬‬
‫‪ƒ ¿« ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪ (65‬ואין אוהל בלי הכיסוי שלמעלה‪ .‬זבחים מ‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דסק‬
‫‪         ‬‬
‫יהושע‪ ,‬כל שהיה לה שעת היתר לכהנים ‪ -‬אין מועלים בה‪,‬‬ ‫‪ (79‬החפינה הנכונה היא כשגב יד הכהן על הקטורת‪,‬‬
‫וכל שלא היה לה שעת היתר לכהנים ‪ -‬מועלים בה‪ .‬איזו‬ ‫ומוליכה בלחיצה כשאצבעותיו פשוקות‪ ,‬והקטורת נכנסת‬
‫היא שהיה לה שעת היתר לכהנים? שלנה ושנטמאה‬ ‫לכף ידו‪ .‬ואם תחב אצבעותיו לתוך הקטורת והעלה לכף‬
‫ושיצאה"‪ .‬מובן‪ ,‬שמדובר כשנפסלו אחר זריקת הדם והותרו‬ ‫ידו – פסולה‪ (80 .‬שלשה דינים אלה הן בעיות שלא‬
‫באכילה‪.‬‬ ‫נפשטו )שם מז‪ (81 .(:‬בעיא שלא נפשטה – שם מח‪.‬‬
‫‪ (82‬שם מט‪ (83 .‬שם‪ .‬בגמרא אמרו שהבעיא היא רק‬
‫‪12 12Ì‚tM‬‬
‫∆»«‬ ‫‪‰Ó« 11ÌlLÓe‬‬
‫‪≈« ¿ ,10‰˜BÏ‬‬
‫‪∆  ÔB„Êa‬‬ ‫‚‪≈ « Ïk» .‬‬
‫‪»¿ ÏÚBn‰‬‬ ‫לדעת הסוברים שהכהן הגדול אינו חופן שנית את הקטורת‬
‫‪13‬‬ ‫‪‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ 14‰‰Ê‡Â‬‬
‫‪»»¿«¿ .13BL‡a‬‬‫‪… ¿ L„w‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ‬‬ ‫בקודש הקדשים‪ ,‬ומכיון שרבינו פסק )למעלה פ"ד ה"א(‬
‫‪14‬‬ ‫‪E‚c‬‬
‫‪¿»¿ OÚÓ‬‬‫‪« ¿« EÈÚLa‬‬
‫‪∆»¿ ƒ Ï·Ï‬‬
‫˙‪… ¡∆ ÏÎe‬‬
‫‪« ‡Ï‬‬ ‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫שחוזר וחופן אין שם בעיא כלל‪ ,‬אלא מחלוקת רב פפא ורב‬
‫‪15‬‬ ‫‡‪‰‰Ê‬‬
‫‪»»¿« BfL‬‬ ‫‪∆ ,e„ÓÏ‬‬‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬ ‫‪ƒƒ .EÈ„e‬‬
‫‪∆»¿ ÓB‚Â‬‬
‫¿ ≈‬ ‫הונא בריה דרב יהושע‪ .‬ורבינו לא הכריע כאן הלכה כמי‪,‬‬
‫ולכן אמר שהוא ספק‪ .‬ראה לחםֿמשנה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ .16ÌMÏ‬‬‫‪≈ « BlÎÂ‬‬
‫‪À¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,15‰ÏBÚ‬‬ ‫‪» OaÓ‬‬‫‪« ¿ƒ ÏÎB‡Ï‬‬
‫¿ ≈‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ,BcÏ‬‬
‫‪«¿ ÌM‰Ï‬‬‫‪≈ «¿ ‡e‰L‬‬ ‫˜„‪∆ 17L‬‬‫‪∆… Ïk» ‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÈc‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪‡zÚiÒa‬‬
‫‪»¿«ƒ¿ ÌÈetk‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ÌBÈ ˙„BÚ‬‬
‫‪« ¬ ˙BÎω‬‬
‫‪¿ƒ B‰Ï¿ e˜ÈÏÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ̇ƒ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬ ‫‪∆∆ ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ÔÈa≈ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ‬‬ ‫„‪‡iÓL‬‬
‫‪»« ¿ ƒ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÌlLÓ‬‬
‫‪≈« ¿  18‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ÏÚÓ‬‬
‫‪«» .‰˜BÏ‬‬‫‪∆  ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂL‬‬ ‫‪∆» Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÈLa‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ ÏÈ‬‬‫‪ƒ« ‡ÈÓe‬‬‫‪ƒ≈ , LÓÁ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪∆… ˙ÙÒB˙Â‬‬
‫‪∆∆ ¿ ‰‰pM‬‬
‫«‪»¡∆∆ ‰Ó‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« e‰ÊÂ‬‬‫‪∆¿ .BÏ tk˙Óe‬‬
‫‡‪≈«¿ƒ ÌL‬‬ ‫‪» » BÈ˜Óe‬‬
‫‪ƒ¿« 20ÌÈÚÏÒ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈzLe‬‬
‫‪ƒ«¿ ,‰OÚ‬‬‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‡‪«¿ƒ ˙Á‬‬‫‪«« :˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ LÏL‬‬ ‫‪» ÔÏÏÎa‬‬
‫≈‪»»¿ƒ LÈ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪'‰ ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ ‰‡ËÁÂ‬‬
‫‪»¿»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .˙BÏÈÚÓ‬‬ ‫‡‪ƒ¿ ÌL‬‬
‫¬«‬ ‫‪ÏÚBn‰‬‬
‫‪≈ « ÌlLÏ‬‬
‫‪≈« ¿ (‡ :ÔËÙ‬‬
‫‪» »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ‬‬
‫˙‪∆¿ ,‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ï‬‬
‫‪… ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪L„w‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ ‡ËÁ‬‬
‫‡‪»» L‬‬‫‪∆ ¬ ˙‡Â‬‬‫‪≈¿ .ÓB‚Â‬‬
‫‡‪≈ ¿ BÓL‬‬‫‪» ¬ ˙‡∆ ‡È‰Â‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫‪.ÏÚBn‰‬‬
‫‪≈ « ÔÈ„ƒ e‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ .Ôa˜Â‬‬
‫‪»¿»¿ LÓÁ‬‬
‫‪∆… ˙ÙÒB˙a‬‬
‫‪∆∆ ¿ ‡ËÁ‬‬ ‫‡‪» » L‬‬
‫¬∆‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙ÙÒB˙a‬‬
‫‪∆∆ ¿ Ôw‰‬‬ ‫‪∆∆« ÌelLÂ‬‬ ‫‪ƒ ¿ .ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ B˙LÈÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ ˙‡Â‬‬‫‪∆¿ ÌlLÈ‬‬
‫¿«≈‬ ‫˜„‪.ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÊÊ‚Ï‬‬
‫‪…¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ (‚ .ÌÈL„˜a‬‬
‫‪ƒ »»¿ „ÚÏ‬‬
‫‪… ¬« ‡lL‬‬
‫‪… ∆ (‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ  Ôaw‰‬‬
‫‪»¿»« ˙‡‰‬‬
‫‪«»¬ ÌÚƒ LÓÁ‬‬ ‫…∆‬ ‫‪:el‡≈ ÌȘÙa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ el‡≈ ˙BˆÓ‬‬
‫‪¿ƒ e‡e‬‬‫≈‬
‫‪ (10‬ואינו חייב מיתה בידי שמים‪ .‬פסק כחכמים בברייתא‪,‬‬
‫‪1‬‬‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫פסחים לג‪ ,‬א‪ (11 .‬לכאורה משמע שנוסף על המלקות‪ ,‬על‬ ‫‪ (1‬יבאר שאסור ליהנות מקדשי השם והנהנה מהם מעל‪,‬‬
‫המועל גם לשלם‪ .‬אבל אי אפשר לפרש כך‪ ,‬שהרי רבינו‬ ‫ואם מעל במזיד או בשוגג‪.‬‬
‫פסק בפ"א מהל' נערה בתולה הי"א‪ ,‬וכן בפ"ד מהל חובל‬ ‫‪ÔÈa≈ ,3ÌM‰‬‬
‫‪≈ « ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ˙B‰Ï‬‬ ‫‡‪¿∆¿ eÒ‡» .‬‬
‫‪»≈ 2ËBÈ„‰Ï‬‬ ‫‪1‬‬
‫ומזיק ה"ט שאין אדם לוקה ומשלם‪ .‬ובספר 'הר המוריה'‬ ‫‪˜„a‬‬
‫‪∆∆ ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ÔÈa≈ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚ« ÔÈw‰‬‬
‫‪ƒ≈¿« ÌÈƒ»cÓ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫מפרש‪ :‬לוקה או משלם‪ .‬פירוש‪ ,‬במזיד והתרו בו למלקות‬ ‫‪ ÌM‰‬‬
‫‪≈ « ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ 5‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ‰‰p‰‬‬
‫‪∆¡∆« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .4˙Èa‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫– לוקה אבל אינו משלם‪ ,‬כרבי יוחנן בכתובות לב‪ ,‬ב ‪ -‬נגד‬
‫דעת עולא‪ ,‬הסובר לוקה ומשלם‪ .‬וכשלא התרו בו משלם‬
‫‪.6ÏÚÓ‬‬
‫»«‬ ‫‪4‬‬

‫ואינו לוקה‪ ,‬כרבי יוחנן שם לד‪ ,‬ב ‪ -‬בניגוד לדעת ריש‬ ‫‪ (2‬המונח "הדיוט" כולל כאן כל אדם מישראל‪ .‬כי לגבי ה'‬
‫לקיש‪ (12 .‬מה שהפסיד להקדש‪ ,‬אבל אם נהנה והקדש‬ ‫כולם הדיוטות‪ (3 .‬זה מבואר בתורה )ויקרא ה‪ ,‬ידֿטז(‪.‬‬
‫לא הפסיד – פטור מלשלם‪ (13 .‬פירוש‪ ,‬הקרן בלבד בלי‬ ‫‪ (4‬משנה‪ ,‬מעילה טו‪ ,‬א‪ .‬דברים שהם רכוש הקדש ועומדים‬
‫כל תוספת‪ .‬לשון המקרא שם )ה‪ ,‬כד(‪ :‬ושלם אותו בראשו‪,‬‬ ‫להשתמש בהם לצרכי תיקונים או שיפורים בבנין המקדש‬
‫אבל בשוגג מוסיף חומש‪ (14 .‬כלל בידינו‪ ,‬שאין עונשים‬ ‫וכדומה‪ ,‬נקראים קדשי בדק הבית‪ (5 .‬משנה‪ ,‬שם יח‪ ,‬א‪.‬‬
‫אלא על דבר שהתורה הזהירה שלא לעשותו‪ ,‬ובפרשתנו‬ ‫הפרוטה היא המטבע הקטנה ביותר בזמן חכמי התלמוד‪,‬‬
‫המובאת למעלה אין כל אזהרה‪ (15 .‬מכות ז‪ ,‬א‪ .‬ואפילו‬ ‫ופחות משווה פרוטה נידון כחסר ערך‪ .‬לקמן פ"ז ה"ח‬
‫לאחר זריקת הדם‪ (16 .‬מקטירים אותה על המזבח‪.‬‬ ‫וה"ט‪ ,‬כותב רבינו‪ ,‬שפטור רק מקרבן ומהוספת חומש‪ ,‬אבל‬
‫‪ (17‬לומדים מעולה )כסףֿמשנה(‪ .‬אמנם במסכת תמורה לב‪,‬‬ ‫עבר על איסור תורה ומחויב להחזיר את הקרן‪ (6 .‬מלשון‬
‫ב ‪ -‬לומד רבי דין מעילה בחטאת ואשם‪ ,‬מהכתוב )ויקרא‬ ‫הכתוב )שם‪ ,‬יד(‪" :‬ומעלה בו מעל"‪.‬‬
‫ג‪ ,‬טז(‪" :‬כל חלב לה'"‪ ,‬אבל שם המדובר בשוגג לחייבו‬
‫קרן וחומש ואשם‪ ,‬אבל לא מלקות במזיד‪ (18 .‬דינו‬ ‫‪Oa‬‬
‫‪« ¿ ÔB‚k¿ ,˙Baw‰‬‬
‫‪»¿»« ÔÓƒ 7‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« ez‰L‬‬ ‫‪ƒ»¿ . 5‬‬
‫‪¿À∆ ÌÈc‬‬
‫מפורש במקרא )שם ה‪ ,‬ידֿטז(‪ (19 .‬ראה לקמן ה"ה‪.‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÈzL‬‬‫‪≈¿ B‡ ÔÓc‬‬
‫‪» » ˙˜ÈÊ‬‬
‫‡‪« ƒ¿ Á‬‬
‫‪«« ÌL‡Â‬‬
‫‪» »¿ ˙‡hÁ‬‬
‫‪»« 6‬‬
‫‪ (20‬בתורה )שם( כתוב‪" :‬והביא את אשמו לה' איל וגו'‬ ‫‡‪elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ . ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪» ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ôȇ≈  ÌÈOk‰‬‬
‫‪ƒ »¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ìc« ˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ 7‬‬
‫בערכך כסף שקלים"‪ .‬וב'תורת כהנים' פרשת ויקרא פ"כ‪,‬‬ ‫‪ÔÈzÓ‬‬
‫‪ƒ»À Ô‰Â‬‬‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ el‡Ó‬‬
‫‪≈≈ f‰‬‬‫‡‪»« ÏÎ‬‬
‫‪«» 8‬‬
‫דרשו‪ :‬יכול )כלומר‪ ,‬יכול מי שהוא לפרש( דינרים?‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰‰p‰‬‬
‫‪∆¡∆« Ïk»  Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬
‫‡„‪»≈ Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ˙ˆ˜ÓÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ 9‬‬
‫תלמודֿלומר "שקלים"‪ :‬יכול שקלי נחושת? תלמודֿלומר‬ ‫‪‰˙ȉÂ‬‬
‫‪»¿»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ , ‰ÏÈ·a‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪» ƒ¬« eÒ‡Â‬‬
‫‪¿∆∆¿ eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÏÚÓ‬‬
‫‪«» 10‬‬
‫כסף" )גירסת הגר"א(‪ .‬וכן במשנה כריתות כב‪ ,‬א ‪ -‬יביא‬ ‫‪.‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« Ôȇ≈  z‰‬‬
‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ Ô‰Ï‬‬
‫»∆‬ ‫‪11‬‬
‫אשם בשני סלעים‪ .‬סתם סלע האמור בתלמוד הוא שקל‬
‫הכתוב בתורה‪ ,‬וערכו ארבעה דינרי כסף רומאיים‪.‬‬ ‫‪ (7‬משנה‪ ,‬מעילה ב‪ ,‬א‪ (8 .‬כולם נאכלים לכהנים‪ ,‬ולפיכך‬
‫אינם נקראים קדשי ה'‪ .‬והתורה אמרה )שם(‪ :‬וחטאה‬
‫‪26‬‬ ‫‪,‰tk‰‬‬
‫‪»»«« ÔÈkÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 22ÌL‡‰‬‬
‫‪» »» ˙‡‰Â‬‬
‫‪«»¬« 21Ôw‰‬‬ ‫„‪¿ « .‬‬
‫‪∆∆« ÌeÏLz‬‬ ‫בשגגה מקדשי ה'‪ (9 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬כלל אמר רבי‬
 ‫הסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫א‪" :‬מנין ליתן את האמור של זה בזה‪ ,‬ושל זה בזה?‬ ‫‡‪ÏÈ‬‬
‫‪ƒ«  ÌL‡‰‬‬
‫‪» »» Ïȇa‬‬
‫‪≈¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ LÓÁ‰‬‬
‫‪∆… « ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪1‬‬
‫תלמודֿלומר לא תעבוד ולא תגוז"‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬וא"ו‬ ‫‪.kÚÓ‬‬
‫‪≈«¿ LÓÁ‰‬‬
‫‪∆… « ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÔÈkÚÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌL‡Â‬‬
‫‪23‬‬ ‫¿» »‬ ‫‪2‬‬
‫מוסיף על ענין ראשון‪ ,‬וילמדו שניהם זה מזה‪ (36 .‬שם‪.‬‬
‫וראה משנה‪ ,‬שם כד‪ ,‬ב‪ (37 .‬שתות הזרת‪ .‬כך פירש רבינו‬ ‫‪ (21‬ברייתא‪ ,‬בבאֿקמא קיא‪ ,‬א‪ (22 .‬הקרבן‪ (23 .‬בגמרא‬
‫בהל' ערלה פ"ג‪ ,‬ובהל' שבת פי"ג‪ ,‬אולם בפ"ט מהל' שבת‬ ‫שם למדו מהמקרא‪ ,‬שאשם הנאמר כאן פירושו – הקרן‪.‬‬
‫ה"ז‪ ,‬כתב שהסיט כשני שלישי זרת‪ .‬ראה הערה בהל' פסולי‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪…  25BÓL‬‬‫‪» ¬ ‡È‰‬‬
‫‪ƒ≈ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« 24B˙ÏÈÚÓ‬‬ ‫‪ƒ≈ .‰‬‬
‫‪» ƒ¿ ‡È‰‬‬ ‫‪3‬‬
‫המוקדשין פי"ט הי"ב‪ (38 .‬שאינו חייב עד שיגזוז כשיעור‬
‫זה‪ .‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬
‫‪ÔÓƒ eËt»  ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… B‡ ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ̇ƒ BÏ ˜tzÒ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪≈«¿ƒ .26‡ˆÈ‬‬
‫»»‬ ‫‪4‬‬
‫‪˙lÁ˙k‬‬
‫‪«ƒ¿ƒ ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬ LÓÁ‰Â‬‬
‫‪∆… «¿ . Ôaw‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪»¿»« ÔÓe‬‬
‫‪ƒ ÔÈÓeÏLz‰‬‬
‫«« ¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪BÎa¿ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈¿ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ‰Ó‰a‬‬‫˜„‪»≈¿ ÔB‚k¿ ,39ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ˜ÙÒ‬‬‫‪≈¿ .Á .29LÓÁ‰‬‬ ‫‪∆… « ÏÚ« LÓÁ‬‬
‫‪∆… ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ  Ba ‰‰‬‬‫‪»¡∆ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,Lc˜‰‰‬‬
‫«∆¿≈‬ ‫‪6‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÊÊBb‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ ,‰„BÚÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰f‚a‬‬ ‫‡‪»ƒ¿ ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  da» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‡‪≈ «¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ LÓÁ‰L‬‬‫‪∆… «∆ ,ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰nk‬‬ ‫‪»« e‡a‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¿«≈ Îe‬‬
‫¿»‬ ‫‪7‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.40‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈  Ô‰a‬‬ ‫‪∆» „BÚ‰‬‬
‫‡‪≈ » B‬‬ ‫‪BLÓÁÂ‬‬
‫‪¿À¿ ‡e‰ ‰È‰iL‬‬‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,Ôw‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÓƒ 31‰Úa‡Ó‬‬
‫≈«¿»»‬ ‫‪8‬‬

‫‪ (39‬ברייתא‪ ,‬נדרים יט‪ ,‬א‪ .‬ובבאֿמציעא ו‪ ,‬ב‪) .‬בכסףֿמשנה‬ ‫‪.‰MÓÁ‬‬

‫¬‪» ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫ציין מקור הדין בבכורות יח‪ ,‬ולפלא שהסתמך על דיוק‬ ‫‪ (24‬פירוש‪ ,‬קרבן מעילה‪ (25 .‬קרן )ראה הלכה הקודמת(‪.‬‬
‫מגמרא‪ ,‬ודילג על ברייתא מפורשת(‪ (40 .‬אין לוקים על‬ ‫‪ (26‬הגירסה שלפנינו בברייתא שם‪ ,‬היא להיפך‪" :‬מנין שאם‬
‫ספק עבירה‪.‬‬ ‫הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו שלא יצא?" והעיר על‬
‫זאת הראב"ד בהשגותיו‪ ,‬אולם אינו חולק על רבינו בדין‬
‫‪24‬‬ ‫‪BÓk¿ ˙cÙÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÌeÓ da» ÏÙpL‬‬ ‫‪«»∆ 41Lc˜‰‬‬ ‫‪«¡∆ .Ë‬‬
‫‪≈¿∆ ˙Ó‰a‬‬ ‫עצמו‪ ,‬כי אשם בברייתא פירושו קרבן האשם‪ ,‬ומעילתו‬
‫‪25‬‬ ‫‪‡È‰ƒ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰„BÚÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰f‚a‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙zÓ‬‬
‫‡‪∆∆À dÈ‬‬
‫‪» ≈  e‡aL‬‬
‫‪42‬‬ ‫∆≈«¿‬ ‫היינו קרן )ראה פירוש רש"י שם(‪ ,‬ורבינו הודיע לנו כבר‬
‫‪26‬‬ ‫‪ dBÈ„t‬‬
‫‡‪» ¿ƒ Á‬‬ ‫‪«« ‰ËÁL‬‬
‫‪»¬¿ƒ .ËÁMzL‬‬
‫‪≈» ƒ∆ „Ú« 43deq‡a‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫בהלכה הקודמת שאשם האמור בתורה במקום זה הכוונה‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ì„wLk‬‬
‫‡‪«»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .44‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« ‰z‰‬‬‫‪»¿À‬‬ ‫לקרן‪ ,‬ולכן נקט הסגנון המתאים )ראה כסףֿמשנה בשם‬
‫‪28‬‬ ‫‪;ÔLc˜‰Ï‬‬
‫‪» ≈¿∆¿ BÚ‬‬
‫‪46‬‬ ‫˜„‪≈ ÌeÓ Ì‬‬ ‫‪«» B‡ 45ÔÓeÓ‬‬
‫‪» ˙‡∆ ÔLc˜‰‬‬‫∆¿≈ »‬ ‫הר"י קורקוס(‪ .‬וגם הברייתא עצמה מפרשת בסופה‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‡‪dÈ‬‬
‫‪» ≈  ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« «Úe˜» ÌeÓ ˙ÏÚa‬‬
‫‪«¬« LÈc˜n‰‬‬
‫‡‪ƒ¿«« Ï‬‬ ‫¬»‬ ‫שהאשם היינו קרן‪ (27 .‬במשנה כריתות כב‪ ,‬א ‪ -‬מחייב‬
‫‪30‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙cÙ‬‬‫‪»¿ƒ ; ̉ÈcÓ‬‬
‫‪47‬‬ ‫‡‪∆ ≈¿ƒƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ‰„BÚÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰f‚a‬‬
‫‡‪»ƒ¿ ‰eÒ‬‬
‫¬ »‬ ‫רבי עקיבא אשם תלוי על ספק מעילה‪ ,‬כמו בספק חייבי‬
‫‪31‬‬ ‫‪.48„Ú‰Ïe‬‬
‫‪≈»≈¿ ÊÊb‰Ï‬‬‫‪≈»ƒ¿ ÔÈlÁÏ‬‬
‫‪ƒÀ¿ ‡ˆ˙Â‬‬
‫‪≈≈¿ ,c‬‬
‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ÔÈlÁk‬‬
‫‪ƒÀ¿ BÊ‬‬ ‫כריתות‪ .‬וחכמים חולקים עליו‪ .‬ופסק כחכמים‪ (28 .‬לפי‬
‫הענין‪ ,‬מסתיימת כאן ה"ה‪ (29 .‬בבאֿמציעא נד‪ ,‬ב‪ .‬אמרו‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÏÚ« ‰ÏÁ‬‬‫‪»» ‰M„w‰L‬‬
‫‪» À¿«∆ ,50OÚn‰Â‬‬
‫‪≈ ¬««¿ 49BÎa‰‬‬
‫‪¿« ÔÓƒ ıeÁ‬‬ ‫דין זה בזר האוכל תרומה ובגואל שדהו שהקדיש‪ ,‬ומשם‬
‫‪33‬‬ ‫‪,Ô˙lÁzÓ‬‬
‫˜‪»»ƒ¿ƒ ÔÈÚe‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈÓeÓ‬‬‫‪ƒ ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÔÙeb‬‬
‫»‬ ‫למדנו לחומש של מעילה‪ (30 .‬הל' תרומות פ"י ה"כ‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪eÒ‡Â‬‬
‫‪»¿ .51ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ „Ú‰Ïe‬‬
‫‪≈»≈¿ ÊÊb‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ÔÈlÁÏ‬‬
‫‪ƒÀ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬
‫¿≈ »‬ ‫ומעשר שני פ"ה ה"א‪ (31 .‬גמרא‪ ,‬שם נד‪ ,‬א‪ .‬ובלשון‬
‫‪35‬‬ ‫‪.53ÔÈLc˜n‰‬‬
‫‪ƒ »¿À« ÈÏeÒÙa‬‬
‫‪≈ ¿ƒ B‡ 52BÎa‬‬
‫‪¿ƒ «ÚÈa‰Ï‬‬
‫¿«¿‪ƒ‬‬ ‫התלמוד‪ :‬חומשא מלבר‪.‬‬
‫‪ (41‬משנה‪ ,‬בכורות יד‪ ,‬א‪ (42 .‬פ"א מהל' איסורי מזבח‬ ‫‪ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« ÔȇL‬‬ ‫‪ƒ»¿ LÈ≈ . 10‬‬
‫‪≈∆ ÌÈc‬‬
‫ה"י‪ (43 .‬בגמרא שם טו‪ ,‬א ‪ -‬למדו דין זה מהמקרא‪.‬‬ ‫‪.ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬
‫‡‪»≈ eÒ‡» Ï‬‬
‫‪»¬ ,32‰Bz‬‬
‫‪» 11‬‬
‫‪ (44‬והואֿהדין בגיזה‪ .‬כך משתמע ממה שכתב למעלה "עד‬ ‫‪ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ BȇÂ‬‬‫‪≈¿ ,„Ïa‬‬
‫˜‪«¿ƒ Ô‬‬
‫‪∆∆ ÌlLÓ‬‬
‫‪≈« ¿  Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ 12‬‬
‫שתשחט"‪ ,‬וכך כתבו ה'תוספות' בפירוש בבכורות כה‪ ,‬א ‪-‬‬
‫ד"ה שער‪ (45 .‬וירדה עליהם קדושת הגוף חמורה‪.‬‬
‫‡‪.ÌL‬‬
‫‪» » ‡ÈÓ‬‬
‫‪ƒ≈ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 33LÓÁ‬‬
‫…∆‬ ‫‪13‬‬

‫‪ (46‬מום שיתרפא אחר זמן מסוים‪ (47 .‬מגזירת חכמים‪.‬‬ ‫‪ (32‬במעילה פ"ג שנינו שיש דברים שאסור ליהנות מהם‬
‫שם יד‪ ,‬א‪ (48 .‬מפני שלא חלה עליה מעולם קדושה‬ ‫ואין בהם דין מעילה‪" ,‬לא נהנין ולא מועלין"‪ ,‬ומפרש רבינו‬
‫חמורה אלא קדושת דמים בלבד‪ ,‬שהרי לא היתה ראויה‬ ‫לא נהנין היינו מדרבנן‪ ,‬וכן פירשו בגמרא תמורה ג‪ ,‬א ‪-‬‬
‫למזבח‪ (49 .‬עם לידתו חלה על גופו קדושה שאין לה‬ ‫את הברייתא "קדשי גויים לא נהנין ולא מועלין"‪.‬‬
‫פדיון‪ ,‬ואינו יוצא לחולין לעולם‪ (50 .‬מצותֿעשה לעשר‬ ‫‪ (33‬מעילה ב‪ ,‬ב‪ .‬דאורייתא משלמים חומש‪ ,‬דרבנן לא‪.‬‬
‫כל שנה את הבקר והצאן שנולדו באותה שנה )פ"ו מהל'‬
‫בכורות ה"א(‪ ,‬ואמרה תורה )ויקרא כז‪ ,‬לב(‪" :‬לא יגאל"‪,‬‬ ‫˜„‪ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÔÈa≈ ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ÔÈa≈ ,ÁaÊÓ‬‬ ‫‪≈ ¿» Ïk» .Ê 14‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ ÈL‬‬
‫שאינו יוצא לחולין עלֿידי פדיון אלא נאכל במומו כבכור‬ ‫˙‪„Ú‬‬
‫‪… ¬« ‡Ï‬‬ ‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .‰„BÚÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰f‚a‬‬
‫‡‪»ƒ¿ ÔÈeÒ‬‬
‫˜‪ƒ ¬ ,ÌÈl‬‬‫‪ƒ« 15‬‬
‫בעל מום‪ (51 .‬כלומר‪ ,‬עד שיישחטו‪ .‬ראה למעלה הערה‬ ‫‪‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÈc‰‬‬‫ˆ‡‪ƒ« ‡e‰Â¿ .E‬‬
‫˙‚‪∆ … BÎa¿ Ê‬‬
‫‪…» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ EBL‬‬
‫‪∆ Îa‬‬‫‪… ¿ƒ 16‬‬
‫מג‪ (52 .‬מקור הלכה זו בברייתא מועד קטן יב‪ ,‬א‪" :‬תנו‬ ‫‪ Ô‡va‬‬‫‪… « „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » B‡ BM‰« ˙‡∆ ÊÊBb‰Â‬‬‫˜„‪≈ «¿ .34ÌÈL‬‬‫‪ƒ »» 17‬‬
‫רבנן‪ ,‬אין מרביעים בהמה בחולו של מועד‪ ,‬כיוצא בו‬ ‫‪,Èσ ‰‡ÈÂ‬‬
‫‪∆ »≈¿ .36ÊÊB‚k‬‬
‫‪≈ ¿ Bȇ≈ LÏB˙Â‬‬
‫‪≈ ¿ .‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ 35‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ 18‬‬
‫)בדומה לכך( אין מרביעים בבכור ולא בפסולי המוקדשין"‪.‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… .ÏeÙk» ËÈq‰‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ƒ« Á‬‬
‫‪«… È„k‬‬
‫‪≈¿ ÊÊ‚iL‬‬
‫‪…¿ƒ∆ „Ú« ‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ BȇL‬‬‫‪≈∆ 19‬‬
‫ופירש רש"י שם‪ ,‬שהטעם משום איסור עבודה בקדשים‪.‬‬ ‫‪.38˙aMÓ‬‬
‫‪»« ƒ eÓÁ» ‰Ê∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪20‬‬
‫ומשמע מדברי רבינו כאן שרק איסור יש בזה‪ ,‬אבל אינו‬
‫לוקה‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שהאדם אינו עושה עבודה רק הוא‬ ‫‪ (34‬קדשי מזבח‪ ,‬אבל קדשי בדק הבית אסורים בגיזה‬
‫גורם שהבהמה תעבוד )משנהֿלמלך‪ ,‬ראה השגותיו‬ ‫ועבודה מדרבנן )לקמן הי"ב(‪ (35 .‬ברייתא‪ ,‬בכורות כה‪,‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫וסק‬
‫‪         ‬‬
‫והולכים לחומרא‪ .‬פירושנו זה מסלק את תמיהתם של‬ ‫החמורות על הכסףֿמשנה שהביא מקור אחר(‪.‬‬
‫האחרונים שכאילו דברי רבינו כאן סותרים למה שאמר‬ ‫‪ (53‬קדשים שנפל בהם מום ואסורים בגיזה ועבודה‪ ,‬כנאמר‬
‫למעלה בהלכה זו עצמה‪" :‬או שנשר מן הבהמה"‪ ,‬והציעו‬ ‫למעלה ה"ט‪ .‬רבינו עוסק כאן בדיני מעילה ואיסורי עבודה‬
‫למחוק את התיבות "מן הבהמה"‪ ,‬ולפי פירושנו אין כל‬ ‫בקדשים ועל איסור זה אינו לוקה‪ ,‬כמו שכתוב בהערה‬
‫סתירה‪.‬‬ ‫הקודמת‪ ,‬אבל לוקה הוא משום מרביע כלאים כמו שכתב‬
‫בפ"ט מהל' כלאים הי"א‪ .‬ראה שם טעמו של דבר‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪˙‡∆ LÏBz‬‬
‫‪≈  ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ »¿À ‡L‬‬ ‫‪≈ « .‡È‬‬
‫‪»¿ B‡ BÎa¿ 63ËÁBM‰‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪„Ïe‬‬
‫‪«¿ƒ ,ÔÈkqÏ‬‬
‫‪ƒ«« ÌB˜Ó» ˙BOÚÏ‬‬
‫‪¬« Ô‡kÓe‬‬
‫‪»ƒ Ô‡kÓ‬‬
‫‪»ƒ ÚO‰‬‬
‫« ≈»‬ ‫‪ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ÔÓƒ ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ÚO‰‬‬‫‪»≈ « ˙‡∆ 54LÏ˙Ï‬‬
‫‪¿ƒ zÓ‬‬ ‫‪»À .È 1‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.BÓB˜nÓ‬‬
‫‪¿ƒ 64epÊÈÊÈ‬‬
‫‪∆ ƒ¿ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪LÏzL‬‬
‫‪«»∆ ÚO‰‬‬
‫‪»≈ « B˙B‡Â¿ .‰ÁÓÓÏ‬‬
‫‪∆¿À¿ Ìen‰« ˙B‡‰Ï‬‬ ‫‪¿«¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ 2‬‬
‫‪ (63‬משנה‪ ,‬שם כד‪ ,‬ב‪ (64 .‬פירוש‪ ,‬שלא יזיז ממקומו את‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  OÚn‰Â‬‬
‫‪≈ ¬««¿ BÎa‰‬‬‫‪¿« ÔÓƒ B‡ ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪»≈¿« ÔÓƒ LpL‬‬‫‪«»∆ B‡ 3‬‬
‫הצמר שתלש אלא יניחו כך שהוא מסובך בצמר הקבוע‬ ‫‪;ÔÓeÓ‬‬
‫‪» ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ eËÁMiL‬‬
‫‪¬»ƒ∆ Á‡Ï‬‬‫‡‪««¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,‰È‰a‬‬
‫‪»»¬« eÒ‡» ‰Ê∆ 4‬‬
‫בעור‪.‬‬ ‫‪Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‡‪ƒ ,56Ô˙B‬‬ ‫‪» ‰‰LÈ‬‬ ‫‪∆¿« ‡nL‬‬‫‪»∆ ‰Êb‬‬ ‫‪»≈¿ 5‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‰„BÚÂ‬‬
‫‪» ¬« ‰f‚a‬‬
‫‡‪»ƒ¿ ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬ 65˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬ ‫‪≈ ¿» .È‬‬
‫˜„‪∆∆ ÈL‬‬ ‫‪ ÌL‡‰Â‬‬
‫‪» »»¿ ˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« ÔÓƒ LBp‰‬‬
‫ˆ‪≈ « Ó‬‬ ‫‡‪∆∆ Ï‬‬
‫‪»¬ . ‰tÎÏ‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪»»«¿ 6‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪,CÎÈÙÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ .ÔÈeÒ‬‬
‫‡‪ƒ ¬ ÔÈ‬‬‫‪» ≈ ‰Bz‰‬‬
‫‡‪» « ÔÓƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ,66ÌÈÙBÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;ÔÓeÓ‬‬‫‪» ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ Ô˙ËÈÁL‬‬
‫‪»» ƒ¿ Á‡Ï‬‬‫‪««¿ 58‰È‰a‬‬
‫‪»»¬« zÓ‬‬ ‫‪»À 7‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÔÈkÓ‬‬
‫‡‪ƒ« Ï‬‬
‫‪»¬ ,‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ Bȇ≈  Ô‰a‬‬
‫‪∆» „BÚ‰‬‬
‫‡‪≈ » B‡ Ô˙B‬‬
‫‪» ÊÊBb‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪LÏ˙‬‬
‫‪«¿ƒ ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ . Ô˙B‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪» ‰‰LÓ‬‬ ‫‪∆¿ « Bȇ≈ ,Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» Ô‰≈ ‰tÎÏe‬‬
‫‪»»«¿ 8‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪. ˙ecÓ‬‬
‫‪67‬‬ ‫‪¿« ˙kÓ‬‬
‫‡‪«« B˙B‬‬ ‫‪ÏkÓ‬‬
‫‪»ƒ LÏziL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ÏÎÂ‬‬ ‫‪… ¿ . ˜ÙÒ‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ‰ÏBÚ‰‬‬
‫‪» » ÔÓƒ 9‬‬
‫‪zÓ‬‬
‫‪»À ‡e‰ È‰‬‬‫‪≈¬  ÌeÓ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ÏÙpL‬‬
‫‡‪«»∆ Á‬‬‫‪«« 61ÌÈL„w‰‬‬‫‪ƒ »√« 10‬‬
‫‪ (65‬מימרא של רבי אלעזר‪ ,‬שם כה‪ ,‬א‪ (66 .‬כך פירשו שם‬ ‫‪BÎa‰‬‬
‫‪¿« ÔÓƒ ıeÁ ;B„Èa‬‬ ‫‪»¿ LÏz‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰È‰a‬‬ ‫‪»»¬« 11‬‬
‫את דברי רבי אלעזר‪ (67 .‬מלקות מדרבנן כפי שיקול דעת‬
‫בית הדין‪.‬‬
‫‪ÌeÓ Ba ÏÙpL‬‬
‫‡‪«»∆ Á‬‬‫‪«« epnÓ‬‬‫‪∆ƒ LÏ˙p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« Û‡L‬‬‫‪«∆ , OÚn‰Â‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪≈ ¬««¿ 12‬‬
‫‪.‰È‰a‬‬
‫»‡‪»»¬« eÒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰„BÚa‬‬
‫‡‪» ¬« ‰eÒ‬‬
‫‪» ¬ Bn‡ƒ  69ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« aÚ‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚È‬‬
‫‪»À 68LÈc˜n‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,aÚ‰‬‬
‫‪»À» ˙‡∆ ˙LÁÎÓ‬‬
‫‪∆ ∆¿« d˙„BÚL‬‬
‫‪» » ¬∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ .ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ‬‬ ‫‪ (54‬משנה‪ ,‬בכורות כד‪ ,‬ב‪ (55 .‬שהקדישה לשלמים או‬
‫לתודה‪ ,‬ומדובר כשנשר לפני שנפל בה מום‪ ,‬אבל כשנשר‬
‫‪23‬‬ ‫‪„ÒÙ‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‰Êa‬‬‫‪∆» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‰f»ƒ‚a¿ ˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À ‡È‰ƒ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« .da» eÊb‬‬
‫»¿‬ ‫לאחר שנפל בה מום‪ ,‬כותב רבינו בסוף ההלכה שבכל‬
‫‪24‬‬ ‫‪˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ ÔÈa≈ ,‰Ó‰a‰‬‬
‫‡‪»≈¿« ÔÓƒ 70„Á‬‬ ‫‡‪»∆ ‬‬‫‪∆≈ LÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .„ÏeÏ‬‬
‫«»»‬ ‫הקדשים מותר חוץ מבכור ומעשר‪ .‬ראה בהערה שם‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪‰eÒ‬‬
‫‪» ¬ ̇ƒ ˜ÙÒ‬‬‫‪≈» c‰‬‬
‫‪»»« È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÔÈa≈ 71˙Èa‰‬‬
‫««‪ƒ‬‬ ‫‪ (56‬כדי להשתמש בצמר שינשור מהם‪ .‬פסק כחכמים‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ,‰eÒ‬‬
‫‡‪» ¬ dÈ‬‬‫‪» ≈ B‡ ‰„BÚÂ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪» ¬« 72‰f‚a‬‬
‫‪»ƒ¿ dlk‬‬‫‪»À‬‬ ‫במשנה‪ ,‬שם כה‪ ,‬ב‪ (57 .‬ולא איכפת לו אם יישארו בחיים‬
‫‪27‬‬ ‫‪.‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ÔȘBÏ‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫זמן רב‪ (58 .‬ואפילו נשר לפני שנפל בה מום‪ ,‬דין זה למד‬
‫רבינו מהאיבעיא של רבי ינאי שם בעולה תמימה שנתלש‬
‫‪ (68‬תמורה יא‪ ,‬ב‪ (69 .‬משמע שאם הקדיש העובר לבדק‬ ‫ממנה צמר‪ ,‬ואמרו שם שבחטאת ואשם אין כל ספק שהצמר‬
‫הבית‪ ,‬אמו מותרת בעבודה‪ ,‬ואע"פ שאמר בהלכה הקודמת‪,‬‬ ‫מותר‪ ,‬ומזה יוצא שאפילו נתלש לפני שהוממו מותר‬
‫שקדשי בדק הבית אסורים בעבודה‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שבנידון‬ ‫)כסףֿמשנה בשם הר"י קורקוס(‪ .‬ודוקא הנושר‪ ,‬אבל אם‬
‫דלפנינו איסור העבודה הוא מדרבנן‪ ,‬לא גזרו על קדשי בדק‬ ‫תלש בידים אסור‪ .‬זה מבואר בגמרא שם‪" :‬תולש מי איכא‬
‫הבית‪ ,‬שכל איסור העבודה בהם הוא רק מדרבנן‪.‬‬ ‫מאן דשרי?" )הלא אין מי שיתיר תולש?(‪ (59 .‬כי מעוניין‬
‫‪ (70‬בעיא )שם( שלא נפשטה‪ (71 .‬הבעיא שם היא אם‬ ‫הוא למהר ולהתכפר‪ (60 .‬איבעיא‪ ,‬שם‪ .‬עולה עיקרה לא‬
‫היא אסורה מן התורה‪ ,‬ואם נאמר שהתורה אסרה גם‬ ‫לכפרה‪ ,‬אבל היא מכפרת עבירות על מצוותֿעשה‪ ,‬ולפיכך‬
‫בהקדיש אבר אחר‪ ,‬גם בקדשי בדק הבית שאסור מדרבנן‬ ‫יש פנים לכאן ולכאן‪ .‬והאיבעיא לא נפשטה‪ (61 .‬אפילו‬
‫הדין כך‪ ,‬שכל שתיקנו חכמים ‪ -‬כעין דאורייתא תיקנו )'הר‬ ‫עולה ותודה ושלמים‪ ,‬רבי ינאי שם שאל מהו דין הצמר‬
‫המוריה'(‪ (72 .‬אבל האבר שהקדיש‪ ,‬פשוט שאסור בגיזה‪.‬‬ ‫שנתלש מעולה תמימה‪ .‬ומשמע שאם נתלש מבעלת מום‪,‬‬
‫וב'שיטה מקובצת' שם פירש שהאיבעיא היא על אותו אבר‪.‬‬ ‫ידוע היה לו שמותר‪ .‬ראה למעלה הערה נז‪ (62 .‬משנה‪,‬‬
‫‪ (73‬בגמרא שלפנינו הבעיא היא בגיזה בלבד‪ ,‬ומשמע‬ ‫שם כה‪ ,‬א‪ .‬אסרו חכמים בפירוש את הצמר שנתלש מבכור‬
‫שבעבודה לא היה השואל מסופק כלל‪ ,‬שהרי גם אותו‬ ‫בעל מום‪ ,‬והואֿהדין למעשר‪ ,‬שהרי קדושת הגוף חלה עליו‬
‫האבר יכחיש ע"י העבודה‪ ,‬וכן פירש רש"י שם‪ .‬ואולי‬ ‫אפילו כשהבהמה היא בעלת מום כמו בבכור‪ ,‬ראה בהלכה‬
‫טעותֿסופר כאן‪ ,‬ויש למחוק את המילה "ועבודה"‪.‬‬ ‫הקודמת‪ .‬ובסיכום הדינים שנאמרו בהלכה זו‪ ,‬יש לקבוע‪,‬‬
‫שבנוגע לצמר של בהמות קדשים מחלק רבינו את הקרבנות‬
‫יום חמישי ו' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫לשלשה סוגים‪ :‬א‪ .‬בכור ומעשר‪ :‬ב‪ .‬שלמים ותודה‪ .‬ג‪.‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫חטאת ואשם‪ .‬עולה אינה סוג בפני עצמו אלא ספק סוג ב'‬
‫ספק סוג ג'‪ .‬ופרטי דיניהם הם‪ :‬צמר שנתלש בידים אסור‬
‫‪ (1‬יבאר קדשים קלים אם מועל בהם קודם זריקה או‬
‫בכל שלושת הסוגים‪ .‬נשר מאליו כשהבהמה תמימה – סוג‬
‫אחריה‪ ,‬ודין כל הקדשים מאימתי מועלים בהם ‪.‬‬
‫א' וב' אסור‪ ,‬וסוג ג' מותר‪ .‬נשר מאליו אחרי שנפל בה מום‬
‫‪28‬‬ ‫‪˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫˜‪ƒ¬ Ôȇ≈  ÌÈl‬‬ ‫‡‪ƒ »» .‬‬
‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬ ‫– ב' וג' מותר‪ ,‬א' אסור‪ .‬עולה היא כאמור ספק ב' או ג'‪,‬‬
 ‫זסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫אלה מקטירים אימוריהם על המזבח ובשרם שורפים בבית‬ ‫‪e‡ˆiL‬‬
‫‪¿≈∆ „Ú« Ô‰ÈeÓ‡a‬‬
‫‪∆ ≈ ≈¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  Ìc‰‬‬ ‫‪»« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ .2Ìc‰‬‬
‫«»‬ ‫‪1‬‬
‫הדשן‪ (14 .‬כאימורי קדשי קדשים‪ (15 .‬ימס‪ ,‬יתפרק‪.‬‬ ‫‪„a‬‬
‫‪»»¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ , ÌÈM‡Ï‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ƒ ƒ» Ô‰≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙ÈÏ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪„Ú« ‰Lc˜‰MÓ‬‬

‫‪» ¿¿À∆ ƒ da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡„‪ƒ¬  ‰n‬‬ ‫‪» À¬ ‰t‬‬ ‫‪≈¿ .‰‬‬
‫‪»» ÔÎÂ‬‬ ‫‪Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ ≈» ‰ÏÚ‰‬‬‫‡‪»¡∆ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ .e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,Ï·p‰‬‬
‫«∆¡»‬ ‫‪3‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪, ˙Èa‰‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫‪∆∆ ÈL„˜k‬‬
‫‪≈ ¿»¿ ‡È‰L‬‬
‫‡‪ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .Ù‬‬
‫‪∆≈ ‰OÚzL‬‬
‫∆≈» ∆‬ ‫‪˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰˜ÈÊ‬‬‫˜„‪» ƒ¿ Ì‬‬
‫‪∆… ÁaÊnÏ‬‬
‫«‪«≈¿ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪,‡e‰ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ȇ˙e‬‬

‫‪«¿ .‡È‰ƒ ˙‡hÁ‬‬‫‪»« :da» Ó‡‬‬‫‪«¡∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪Ôȇ≈  ‰˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪» ƒ¿ Ì‬‬
‫‡‪∆… ıeÁÏ« Ô‰ÈeÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ‡ÈˆB‰‬‬‫‪ƒ .Ìc‰‬‬ ‫«»‬ ‫‪5‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪. ‰t‰‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪»»« Ù‡a‬‬
‫‡„‪∆≈¿ Ì‬‬
‫‪»» ÏÚÓÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ìc‰‬‬
‫‪»« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ ;Ìc‰‬‬
‫‪»« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪.4Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÔÈÊÁ‰‬‬ ‫‪»ƒ¡∆ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ıeÁa« Ô‰≈ ÔÈ„ÚL‬‬
‫∆¬«‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪.6ÈÓÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈa≈ 5Ϙ‰Ï‬‬
‫‪≈»¿ ÔÈa≈ ‡ˆBiÏ‬‬
‫‪≈ « ˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪∆∆ ‰˜Èf‰L‬‬
‫∆«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪       ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (2‬אבל אסור מן התורה )משנה למלך(‪ (3 .‬עומדים‬
‫‪       ‬‬ ‫להקטרה על המזבח‪ (4 .‬כר' עקיבא‪ .‬בגמרא שם פירשו‬
‫והקשו מפרשי הרמב"‪ :‬א‪ .‬מהו הלשו‪" ‬אע"פ שהיא‬ ‫דעת ר' עקיבא‪ ,‬שהזריקה אפילו שלא כתיקונה מביאה לידי‬
‫מעילה‪ (5 .‬כגון בבשר קדשי קדשים‪ ,‬שמועלים בו עד‬
‫כקדשי בדק הבית"‪ ,‬וכי אי‪ ‬מעילה בקדשי בדק הבית?‬
‫שייזרק הדם‪ ,‬אבל לאחר זריקה אין בו מעילה ואומר ר'‬
‫ב‪ .‬מהמילי‪" ‬תנאי בית־די‪ ‬הוא‪ ,‬שלא ימעול אד‪ ‬באפר‬ ‫עקיבא )במשנה שם( שאפילו אם הבשר בחוץ בשעת זריקה‬
‫הפרה"‪ ,‬משמע שמדי‪ ‬תורה כ‪ ‬מועלי‪ ‬בה אחר שנעשתה‬ ‫מוציאה אותו הזריקה מידי מעילה‪ ,‬וכן פוסק רבינו‪.‬‬
‫אפר‪ .‬ולא היא‪ ,‬שהרי לומדי‪ ‬ממה שנאמר "חטאת היא"‬ ‫‪ (6‬באימורי קדשים קלים כאמור למעלה )כסף משנה(‪.‬‬
‫מלמד שיש מעילה ג‪ ‬באפרה‪.‬‬
‫ותירצו שמה שכתב "שהיא כקדשי בדק הבית"‪ ,‬הכוונה‬
‫‪„Ú« eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫˜„‪ƒ¬ ÌÈL‬‬ ‫‪≈ ¿» Ïk» . 9‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬
‫שאינה ממש כמות‪ ,‬וכיו‪ ‬שאינה קדשי‪ ‬ממש לא היה‬
‫‪BlkL‬‬
‫‪À∆ „a‬‬
‫‪»»¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  Ìc‰‬‬ ‫‪»« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ .Ìc‰‬‬
‫‪»« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ 10‬‬
‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ , ÔLc‰‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪∆ ∆« ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪≈≈¿ ÛOiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« ÌÈM‡Ï‬‬
‫‪ƒ ƒ» 11‬‬
‫מ‪ ‬הדי‪ ‬שימעלו בה "אלא דקריי' רחמנא חטאת"‪ .‬ובנוגע‬
‫‪.e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,Ï·p‰‬‬
‫‪»¡∆« „a‬‬
‫¿»»‬ ‫‪12‬‬
‫למה שכתב "תנאי בית־די‪ ‬הוא שלא ימעול אד‪ ‬באפר‬
‫הפרה"‪ ,‬איתא בגמ' ש"שתי תקנות הוו‪ ,‬דאורייתא בה‬ ‫‪ (7‬אבל כל זמן שהאפר על המזבח מועלים בו‪ ,‬כר' יוחנן‬
‫מועלי‪ ,‬באפרה אי‪ ‬מועלי‪ ,"‬וכיו‪ ‬שראו חכמי‪ ‬שמזלזלי‪‬‬ ‫שם ט‪.‬‬
‫בה גזרו בה מעילה‪ ,‬וכיו‪ ‬שראו שנמנעי‪ ‬מספק הזאות‬ ‫‪˙ÏBÚ‬‬
‫‪« „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ‬‬
‫‡‪« „Á‬‬ ‫‪»∆ ,‰ÏBÚ‰‬‬ ‫‪« ≈ .‚ 13‬‬
‫‪» » ?„ˆÈk‬‬
‫מפני חשש מעילה העמידוה על דאורייתא‪.‬‬ ‫‪10ÌÈ‰k‬‬
‫‪ƒ¬… ˙ÁÓe‬‬
‫‪«¿ƒ , ‰Bl‰Â‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪» ¿«¿ ıÓw‰Â‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪∆… «¿ ,‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ 14‬‬
‫אמנ‪ ‬ג‪ ‬תירוצי‪ ‬אלו קשי‪:‬‬ ‫‪˙ÚMÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  12ÌÈÎÒ‬‬‫‪ƒ»¿ ˙ÁÓe‬‬
‫‪«¿ƒ 11ÔÈzÁ‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¬«¿ 15‬‬
‫א‪ :‬שא‪ ‬זו כוונת הרמב"‪ ,‬היה לו לכתוב בפירוש ובלשו‪‬‬ ‫‪˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÏÚ« Ô˙ÙO‬‬
‫‡‪»» ≈¿ Á‬‬
‫‪«« e‡ˆiL‬‬
‫‪¿≈∆ „Ú« ÔLc˜‰‬‬
‫‪» ≈¿∆ 16‬‬
‫ברורה "אע"פ שאינה קדשי בדק הבית"‪ ,‬ולא לכתוב בלשו‪‬‬ ‫‪.ÔLc‰‬‬
‫«∆ ∆‬ ‫‪17‬‬
‫המשתמעת להיפ‪" ‬אע"פ שהיא כקדשי בדק הבית"‪.‬‬
‫‪ (8‬המביא סולת למנחה לוקח ממנה הכהן מלא קומצו‬
‫ב‪ :‬פשטות הלשו‪" ‬תנאי בית־די‪ ‬הוא שלא ימעול אד‪‬‬ ‫ומקטיר על המזבח והשיריים נאכלים לכהנים‪ (9 .‬מין‬
‫באפר הפרה" הוא שמדרבנ‪ ‬אי‪ ‬מועלי‪ ‬באפרה‪ ,‬אבל‬ ‫בושם‪ .‬כל מנחה‪ ,‬חוץ למנחה שחוטא עני מביא במקום‬
‫מהתורה מועלי‪ ‬ג‪ ‬באפרה‪.‬‬ ‫בהמה‪ ,‬טעונה לבונה וכולה למזבח‪ (10 .‬כהן המביא‬
‫‪      ‬‬ ‫מנחה מקטירים כולה על המזבח שנאמר )ויקרא ו‪ ,‬טז( "וכל‬
‫מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל"‪ (11 .‬כהן גדול מקטיר‬
‫‪ (16‬כלומר‪ ,‬אינה קדשי בדק הבית ממש‪ ,‬אלא כעין קדשי‬
‫כל יום עשרון סולת למנחה‪ ,‬מחציתה בבוקר ומחציתה‬
‫בדק הבית‪ ,‬ולפיכך הוצרכו לדרשה מיוחדת‪ (17 .‬משנה‬
‫בערב‪ ,‬וכולה נקטרת ונקראת מנחת חביתין‪ (12 .‬רוב‬
‫שקלים פרק ז‪ ,‬ז‪ .‬ופירש רב אשי בגמרא שם‪ ,‬ששתי תקנות‬
‫הקרבנות ‪ -‬בין קרבנות יחיד ובין קרבנות ציבור מביאים‬
‫היו‪ ,‬מדאורייתא מועלים בבשרה אבל לא באפרה ומכיוון‬
‫עימהם סולת למנחה ונקראת מנחת נסכים מפני שהביאו‬
‫שראו חכמים שמשתמשים באפרה לצרכי חול התקינו‬
‫עימה יין לנסך על המזבח‪.‬‬
‫שמועלים גם באפר‪ .‬וכשנוכחו שספק טמאים מסרבים לקבל‬
‫הזאות אפר פרה מפני חשש מעילה‪ ,‬ביטלו התקנה‬ ‫‪ 13ÔÈÙOp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÌÈÈÚOe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈÙOp‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ÌÈt‬‬ ‫‪≈¿ .„ 18‬‬
‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫והעמידוהו על דין תורה‪.‬‬
‫‪Ób˙Â‬‬
‫‪≈»ƒ¿ eÙOiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ „Ú« ÔLc˜‰‬‬
‫‪» ≈¿∆ ˙ÚMÓ‬‬‫‪«¿ ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ 19‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ 18eaˆƒ ÈÓÏL‬‬
‫‪≈¿« ÈÁÊÂ‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ÌL‡Â‬‬
‫‪» »¿ ‰Ó‰a‬‬ ‫‪«« .Â‬‬
‫‪»≈¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪CziL‬‬
‫˜„‪«ƒ∆ Ì‬‬
‫‡‪∆… Ï‬‬
‫‪»¬ ;Oa‰‬‬
‫‪» »« CzÈÂ‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪«ƒ¿ ÔLc‰‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪∆ ∆« ˙Èa‬‬
‫‪≈¿ Ô˙ÙO‬‬
‫‪»» ≈¿ 20‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ìc‰‬‬
‫‪»« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ ;Ìc‰‬‬
‫‪»« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÌÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪.ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙Èa‬‬
‫‪≈¿ ‡e‰Â¿ Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ e‡ˆiL‬‬
‫‪¿≈∆ „Ú« Ô‰ÈeÓ‡a‬‬
‫‪∆ ≈ ≈¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‬‬ ‫‪ (13‬פר ושעיר של יום הכיפורים‪ ,‬פר שמביאים בית דין‬
‫‪29‬‬ ‫‪da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÛBÚ‰» ˙‡hÁ‬‬ ‫‪«« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .Oaa‬‬
‫‪» »« ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫שטעו בהוראה והתירו איסור שיש בו כרת ועשו ישראל על‬
‫‪30‬‬ ‫„‪da» Ôȇ≈  dÓ‬‬
‫‪» » ‰f‰‬‬
‫„‪»À ;dÓ‬‬
‫‪» » ‰fiL‬‬
‫‪∆«∆ „Ú« ‰Lc˜‰MÓ‬‬
‫‪» ¿¿À∆ ƒ‬‬ ‫פיהם‪ ,‬ואם שגו והתירו עבודה זרה מביאים פר ושעיר‪ ,‬וכל‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חסק‬
‫‪         ‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Lc˜‰MÓ‬‬
‫‪«¿À∆ ƒ Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÚˆÓ‬‬ ‫‪»… ¿ ÏL‬‬
‫‪∆ 28ÔÓL‬‬
‫‪∆∆ ‚Ï‬‬‫‪… .È‬‬ ‫‪,20d˙ˆBÂ‬‬
‫‪»» ¿ 19d˙‡Óa‬‬
‫‪»» ¿À¿ ˙B‰Ï‬‬
‫‡‪»≈ eÒ‡» Ï‬‬
‫‪»¬ .‰ÏÈÚÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪…  ÌL‡‰‬‬
‫‪» »» Ìc« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ . ÌL‡‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪» »» Ìc« ˜fiL‬‬
‫«‪≈»ƒ∆ „Ú‬‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Èf‰‬‬
‫‡‪»»« Á‬‬
‫‪«« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰‰p‰Â‬‬
‫¿«∆¡∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ e˙‬‬
‫‪¿» .ÂÈ˙BzÓ‬‬
‫‪» ¿« epnÓ‬‬‫‪∆ƒ eziL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫¿…‬ ‫‪ (18‬בחג השבועות מביא הציבור שני כבשים לשלמים והם‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬
‫‪»« Ok‬‬
‫‪« ¿ƒ ‰ÏÈ·a‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪» ƒ¬« ÌÈÈM‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ƒ»¿ « ez‰‬‬
‫‪¿À  ˙Bzn‰‬‬
‫««»‬ ‫קדשי קדשים לכל דבר‪ (19 .‬הזפק‪ (20 .‬כתוב בתורה‬
‫‪23‬‬ ‫‪.ÌL‡Â‬‬
‫¿» »‬ ‫גבי עולת העוף )ויקרא א‪ ,‬טז(‪" :‬והסיר את מוראתה בנוצתה‬
‫‪ (28‬ברייתא זבחים מד‪ .‬מצורע שנתרפא מביא חטאת ועולה‬ ‫והשליך אותה וגו'" ושנינו בתוספתא שיצאה מידי מעילה‬
‫ואשם ועימהם גם לוג שמן ואחרי זריקת דם האשם‬ ‫אחרי שהשליכוהו על בית הדשן ועל זה אמרו בתמורה לד‪.‬‬
‫ומתנותיו‪ ,‬מזה הכהן מן השמן שיצק על כפו שבע הזאות‬ ‫שמעילה אין בה אבל אסורה בהנאה‪ .‬דין זה נמשך אחרי‬
‫ואחר כך נותן שמן על תנוך אזנו הימנית של המצורע ועל‬ ‫מה שכתב בהלכה ג בעולת העוף‪ ,‬אבל בחטאת העוף אין‬
‫בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית והנשאר על כף‬ ‫מסירים כלל את המוראה ונוצה‪ ,‬שהרי אין מקטירים ממנה‬
‫הכהן נותן על ראשו )ויקרא יד(‪ (29 .‬כחכמים נגד דעת‬ ‫כלום על המזבח וכולה ניתנת לכהנים ודין המוראה כדין‬
‫רבי האומר‪ ,‬שמועלים עד אחרי המתנות שאמרנו‪.‬‬ ‫בשרה‪ ,‬או כשאר חלקי הגוף שאינם ראויים לאכילה‪.‬‬
‫‪ (30‬השמן שנשאר בלוג‪ (31 .‬לכהנים‪.‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ˙BÁn‰‬‬ ‫‪»¿« .Ê‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪,Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬

‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  32ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ˙ËÈÁL‬‬
‫‪« ƒ¿ ÈÓc‬‬‫‪≈ ¿ Ïk» .‡È‬‬ ‫‪.ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « È˘iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« ,˙L‬‬
‫‪≈» ÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ eLc˜˙‬‬
‫‪¿«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫∆¬«‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪ÏÁÏ‬‬
‫‪««¿ ‡ˆiL‬‬
‫‪≈≈∆ „Ú« ,‰tk‬‬
‫‪»»« Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ÔÈa≈ ‰tk‬‬
‫‪»»« ÈÙÏ‬‬
‫≈‪≈¿ƒ ÔÈa‬‬ ‫‪eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ez‰‬‬
‫‪¿À  ıÓw‰‬‬
‫˜‪∆… « ‬‬
‫»«‬ ‫‪5‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ , Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪34‬‬ ‫˜„‪ƒ¬  ÔB‬‬ ‫‪¿ƒ ÏÁÏ‬‬
‫‪««¿ ‡ˆÈ‬‬‫˜„‪»» .33ÔB‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ıÓw‰‬‬‫‪∆… « È˘‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ eÒÁ‬‬
‫‪¿» B‡ ÌÈÈM‰‬‬
‫« ¿»‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪Ìc» ÊÈwn‰‬‬

‫‡‪ƒ«« Ï‬‬‫‪»¬ .Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÂÈÓ„Â‬‬
‫‪» »¿ ˙Bp‚Ï‬‬
‫‪«¿ kÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ‰È‰L‬‬
‫∆»»‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« ÌÈÈM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ˙zÓ‬‬
‫‡‪∆∆« dÈ‬‬
‫‪» ≈ BÊ ‰˘‰Â‬‬
‫¿«¿ »»‬ ‫‪7‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫‪ƒ¬ ‰È‰a‬‬‫‪»»¬« eÒ‡» ‡e‰ È‰‬‬ ‫˜„‪≈¬  ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ˙Ó‰Ï‬‬
‫¿∆¡«‬ ‫‪.e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬
‫‪… B‡ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ È„È‬‬
‫‪≈¿ e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿» ̇ƒ ˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» c‰‬‬
‫«»»‬ ‫‪8‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪‡e‰ È‰‬‬

‫‪≈¬ ,Ì„» ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ ˙BÈÁÏ‬‬
‫‪¿ƒ ‰ÏBÎÈ‬‬
‫‪» ¿ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;35Ba‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Lc˜‰MÓ‬‬
‫‪«¿À∆ ƒ Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  21ÌÈt‰‬‬ ‫‪∆∆ .Á 9‬‬
‫‪ƒ»« ÌÁÏ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪. dÙe‚k‬‬
‫‪36‬‬ ‫¿ »‬ ‫‪È˘‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ .ÔÈÎÈÊa‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« È˘iL‬‬
‫‪ƒ ¿«∆ „Ú« ,‰Ù‡‬‬
‫‪»¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ 10‬‬
‫‪ (32‬שיצאו מן הבהמה אחר שנשחטה‪ (33 .‬נחל קטן לא‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÌÁl‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪∆∆« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« z‰‬‬‫‪«À  ÔÈÎÈÊa‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« 11‬‬
‫רחוק מבית המקדש וכל הדמים שנשפכו בעזרה או נזרקו‬ ‫‪.ÌÈOk‰‬‬
‫‪ƒ »¿« Ìc« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« ,eÙ‡iL‬‬
‫˜„‪»≈∆ Ì‬‬
‫‪∆… ,eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» 12‬‬
‫על המזבח יורדים לאמה ויוצאים לנחל זה דרך חור‬ ‫‪.‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« ez‰‬‬
‫‪¿À  ÌÈOk‰‬‬
‫‪ƒ »¿« Ìc« ˜Ê‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫שבכותל‪ (34 .‬הראב"ד בהשגותיו כותב‪" :‬אותה מעילה‬
‫אינה אלא מדרבנן"‪ .‬ברור שגם דעת רבינו כן‪ ,‬שהרי כך‬ ‫‪ (21‬שתים עשרה חלות שמסדרים בכל שבת על שולחן‬
‫אמרו בפירוש ביומא נט‪ :‬הכל מודים שמן התורה אין‬ ‫הזהב שבהיכל ועל ידן מעמידים שני בזיכים )כלי מיוחד‬
‫מועלים‪ .‬ובפירושו על המשנה שם כתב רבינו שאין הלכה‬ ‫לכך( ממולאים לבונה‪ ,‬ולשבת הבאה מקטירים את הלבונה‬
‫כרבי שמעון שאמר מועלים בדמים אחר שיצאו לנחל‬ ‫והכהנים אוכלים את הלחם‪ (22 .‬בחג השבועות מביאים‬
‫קדרון‪ .‬ונראה שחזר בו כאן‪ (35 .‬מן התורה )כסף משנה(‬ ‫עם שני הכבשים גם שתי חלות והן נאכלות לכהנים אחר‬
‫והמדובר בקדשי קדשים‪ ,‬ובקדשים קלים אין מועלים אבל‬ ‫זריקת דם הכבשים‪.‬‬
‫אסור מן התורה‪ (36 .‬מפני שאינו ראוי לזריקה מועלים‬ ‫‪e„È‬‬
‫‪¿» .eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÌÈÎÒp‰‬‬ ‫‪ƒ»¿« .Ë 14‬‬
‫בו‪ ,‬המקראות שלמדו מהם שאין בדם דין מעילה מדברים‬ ‫‪‚Áa‬‬
‫‪«¿ ÌÈÎqnL‬‬
‫‪ƒ¿«¿∆ ÌÈÓ‬‬ ‫‪ƒ« .Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  23ÔÈ˙ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ « 15‬‬
‫בדם הראוי לזריקה‪.‬‬ ‫‪25ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ Ôȇ≈  ‰Ê‬‬
‫‪»» ÏL‬‬
‫‪∆ „ka‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪«« Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Ïk» ,˙Bkq‰‬‬
‫‪À« 16‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪eLtL‬‬
‫‪¿≈∆ ÌÈÙÏh‰Â‬‬
‫‪ƒ«»¿«¿ ÌÈw‰Â‬‬
‫‪ƒ«¿««¿ ÌÈ„Èb‰Â‬‬ ‫‪»¬» .È‬‬
‫‪ƒ ƒ«¿ ˙BÓˆÚ‰‬‬ ‫‪ ˙ÈÁBÏva‬‬
‫‡‪ƒ ¿« Ô˙B‬‬‫‪» e˙‬‬‫‪¿» ; ÏÚÓ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» 17‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪;37Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÌÈÓc‬‬ ‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÈÙÏ‬‬
‫˜„‪≈¿ƒ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ‬‬ ‫‪.ÌÈÎÒp‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ Ô‰≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,27ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪. Ô‰a‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ÌÈÓc‬‬ ‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ eLt‬‬‫≈¿‬ ‫‪ (23‬חלל תחת המזבח שלתוכו נופלים היין והמים שמנסכים‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰˜ÈÊ‬‬‫‪» ƒ¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ eLtL‬‬‫‪¿≈∆ ‰ÏBÚ‰‬‬
‫‪» » ˙BÓˆÚ‬‬ ‫«¿‬ ‫על המזבח )רש"י סוכה מט‪ (24 .(.‬המים לניסוך היו‬
‫‪35‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ;40Ì˙B‬‬
‫‪» ˙zÓ‬‬‫‪∆∆« ‰˜Èf‰L‬‬
‫‪» ƒ¿«∆ ,39‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ Ô‰a‬‬‫»∆‬ ‫שואבים מן נהר השילוח בצלוחית של זהב וממנה מנסכים‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙BÓˆÚ‬‬‫‪¿« . ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪» ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ‰˜ÈÊ‬‬ ‫‡‪» ƒ¿ Á‬‬
‫‪«« eLt‬‬‫≈¿‬ ‫ובשבת אסור להביא מן השילוח ואם ישאבו בצלוחית‬
‫‪37‬‬ ‫‪ ‰ÏÈl‰‬‬
‫˜„‪»¿«« ˙BˆÁ¬ Ì‬‬
‫‪∆… ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÏÚÓ‬‬ ‫‪«≈ 42eÚ˜tL‬‬
‫‪¿»∆ ‰ÏBÚ‰‬‬
‫» »‬ ‫שהיא כלי שרת יוקדשו המים וייפסלו בלינה ככל דבר‬
‫‪38‬‬ ‫‪Û‡« .Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ˙BˆÁ¬ Á‡Ï‬‬‫‪««¿ ;43Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫שנתקדש בכלי שרת‪ ,‬ולפיכך שאבו בערב שבת בכד או‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰ÏÈl‰‬‬
‫‪»¿«« ˙BˆÁ¬ «ÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ ÔÂÈk‬‬
‫˜„‪» ≈ ,˙BˆÁ¬ Ì‬‬
‫‪∆… eÚ˜tL‬‬
‫«‪¿»∆ Ètƒ ÏÚ‬‬ ‫בחבית קטנה שאינה כלי שרת ואינה מקדשת את המים‬
‫‪40‬‬ ‫‡‪.Ù‬‬
‫‪∆≈ eOÚÂ‬‬
‫‪¬«¿ eÏk‡˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÈÓk‬‬‫‪ƒ¿ ÌÈȇ‰‬‬
‫‪ƒ» ≈» Ïk» eOÚ‬‬
‫«¬‬ ‫להיפסל בלינה ובשבת שופכים את המים לצלוחית וממנה‬
‫מנסכים‪ (25 .‬מפני שנלקחו לצורך הקדש‪ (26 .‬מפני‬
‫‪ (37‬עד שייזרק הדם‪ ,‬אבל אחר שנזרק הדם הותרו כל‬ ‫שלא נתקדשו בכלי שרת‪ (27 .‬מצוה לנסך שלושה לוגין‬
‫החלקים שאינם עומדים להקטרה על המזבח )כסף משנה(‪.‬‬ ‫ואם היו בצלוחית יותר משלושה לוגין נחלקו רבי יוחנן‬
‫‪ (38‬אף על פי שאינם ראויים לאכילה‪ (39 .‬אבל לפני‬ ‫וריש לקיש אם מועלים בכל המים או רק בשלושה לוגין‪,‬‬
‫הזריקה מועלים בהן כמו בקדשי קדשים אחרים‪.‬‬ ‫ופסק כר' יוחנן שמועלים בכולם‪.‬‬
 ‫טסק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ (40‬מפני שהעצמות שפירשו לפני זריקה אינן ראויות‬
‫‪ (1‬יבאר קדשי מזבח שמתו אם יצאו מידי מעילה ואם‬ ‫להקטרה‪ (41 .‬כי הזריקה מכשירה להקטרה את כל העולה‬
‫הותרו שעה אחת‪.‬‬ ‫על עצמותיה שלא פירשו‪ ,‬ואחרי שפירשו אין מה שיוציא‬
‫אותן מידי מעילה‪ ,‬מה שאין כן בפירשו לפני זריקה‬
‫‪17‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪«¿ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ È„ÈÓ‬‬
‫‪≈ ƒ e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿»  e˙nL‬‬‫‪≈∆ 3ÁaÊÓ‬‬ ‫‡‪≈ ¿» .‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ 2ÈL‬‬ ‫שהתירה אותן הזריקה כמו שאמרנו למעלה‪ (42 .‬קפצו‬
‫‪18‬‬ ‫‪̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬‫‪≈¿ƒƒ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬ Ï‬‬ ‫‪»¬ ,‰Bz‬‬‫»‬ ‫ונפלו על הרצפה‪ (43 .‬דין זה נאמר במשנה שם גבי‬
‫‪19‬‬ ‫‪kL‬‬
‫‪»¿∆ ,˙Baw‰‬‬‫‪»¿»« Ô‰a‬‬ ‫‪∆» eÏÒtiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ÌÈ„a‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ eÏÒÙ‬‬‫‪¿¿ƒ‬‬ ‫אברים שפקעו‪ ,‬וכתב הכסף משנה שרבינו משווה עצמות‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  Ìe‡a‬‬ ‫≈«¿‬ ‫לאיברים‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪˙ÏÈ·Ï‬‬
‫‪« ƒ¬« z‰‬‬ ‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬‫‪«¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» ‰È‰‬‬‫‪»» ‡lLa‬‬ ‫‡‪… ∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪˙ÚL‬‬
‫‪«¿ ÌÈÏ·p‰‬‬
‫˜„‪ƒ»¡∆« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈL„˜Ï‬‬
‫‪≈ ¿»¿ ‰È‰‬‬
‫‡‪»» ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ ;ÌÈ‰k‬‬
‫…¬‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ˙BˆÁ¬ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÔÈa≈ ,ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÏÚÓ‬‬‫‪«≈ ‰Ú˜tL‬‬ ‫‪∆∆« .‚È‬‬
‫‪»¿»∆ ˙ÏÁb‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ez‰Â‬‬
‫‪¿À¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,‰ÏÈ·a‬‬
‫‪» ƒ¬« eÒ‡Â‬‬
‫‪¿∆∆¿ eÏÒÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ z‰‬‬‫∆≈‬ ‫‪˙ÏÁb‬‬
‫‡‪∆∆« Ï‬‬‫‪»¬ .ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬‫‪…  ˙BˆÁ¬ Á‡Ï‬‬
‫¿««‬ ‫‪2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪Èe‡» ‰È‰L‬‬
‫„‪»»∆ ‬‬‫‪»» B˙B‡a¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬ Ôȇ≈  ˙Á‬‬ ‫‪«« ‰ÚL‬‬ ‫»»‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ˙‰ÏM‰Â‬‬
‫‪∆∆¿« «¿ .da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ˙Èa‰‬‬‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫˜„‪∆∆ ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ÏL‬‬
‫∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪25‬‬ ‫˜„‪ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,4‰ÏÈ·Ï‬‬ ‫«¬‪» ƒ‬‬ ‫‪.ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,Ô˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Ìc‰‬‬ ‫‪»« «ÚÈbiL‬‬
‫˜„‪ƒ«∆ Ì‬‬ ‫‪∆… eÏÒÙpL‬‬
‫∆‪¿¿ƒ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪B‡ ,ÔBÙva‬‬ ‫‪»« ÏawL‬‬
‫‪≈ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÌBca‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪»« ÔËÁML‬‬
‫∆ ¿»»‬ ‫‪ÔLc‰‬‬
‫‪∆ ∆« ˙Ó‰‬‬
‫˜„‪« »¬ Ì‬‬‫‪∆… ÔÈa≈ ,44ÔBˆÈÁ‰‬‬
‫‪ƒ« ÁaÊn‰‬‬ ‫‪∆ ∆ .„È‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÔLc‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˜ÊÂ‬‬
‫‪«»¿ ÌBia« ËÁML‬‬
‫‪«» ∆ B‡ ,ÌBca‬‬ ‫‪»« Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ ÔBÙva‬‬ ‫‪»« ÔËÁML‬‬
‫∆ ¿»»‬ ‫‪.Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  45‰Ó‰‬‬ ‫‡‪» »¬ Á‬‬
‫≈‪«« ÔÈa‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ô‡OÚL‬‬
‫‪»» ¬∆ B‡ ,ÌBia« ˜ÊÂ‬‬ ‫‪«»¿ ‰ÏÈla‬‬
‫‪»¿«« ËÁML‬‬‫‪«» ∆ B‡ ,‰ÏÈla‬‬‫««¿»‬
‫‪ (44‬כשעודנו על המזבח‪ (45 .‬ואף על פי שאין מועלים‬
‫‪30‬‬ ‫‪eÏawL‬‬
‫‪¿ƒ∆ B‡ ,ÌB˜n‰‬‬ ‫‪»« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ B‡ ÔÓf‰‬‬ ‫‪«¿« ˙LÁÓa‬‬
‫¿«¬ ∆∆‬ ‫בדבר שנעשה מצוותו‪ ,‬מפני שלא נגמרה מצוותו עם תרומת‬
‫‪31‬‬ ‫‪B‡ ,ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ e‰e˜fL‬‬
‫‪»¿∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÔÓc‬‬‫‪» » ˙‡∆ 6ÔÈÏeÒt‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫הדשן אלא אחרי הוצאת כל הדשן מחוץ למחנה‪ ,‬ככתוב‬
‫‪32‬‬ ‫‪B‡ ,ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ e‰eÏawL‬‬
‫‪¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÔÈÏeÒt‬‬ ‫‪ƒ ¿ e‰e˜fL‬‬‫∆¿»‬ ‫)ויקרא ו‪ ,‬ד( "והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה"‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔlL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,Ìc‰‬‬ ‫‪»« ˙˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ Ì‬‬‫‪∆… 7BlkÀ Oa‰Â‬‬
‫‪» »«¿ Ìc‰‬‬‫‪»« ‡ˆiL‬‬
‫∆»»‬
‫‪34‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,9ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ 8ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ el‡≈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿  Ìc‰‬‬‫«»‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Bn‰‬‬
‫‪» ¿« ÔeM„Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ÈÓÈt‰‬‬ ‫‪«≈¿ƒ« ÔeMcƒ .ÂË‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÁaÊn‰‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Ìc‰‬‬ ‫‪»« «ÚÈb‰‬‬
‫‡‪ƒƒ ̇ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .z‰‬‬
‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬ ‫‪«¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ‰È‰‬‬‫»»‬ ‫‪.46ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪‡ÓËpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ B‡ ,ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ ≈» B‡ Oa‰‬‬ ‫‪» »« ÔÏ» Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ B˙ˆÓk‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (46‬רש"י מפרש במשנה‪ ,‬שהמדובר אחרי שהניח את הדשן‬
‫‪37‬‬ ‫‪ƒ ≈» B‡ Oa‰‬‬
‫‪10ÔÈeÓ‡‰‬‬ ‫‪» »« ‡ˆiL‬‬
‫‪»»∆ B‡ ,ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫‪ƒ ≈» B‡ Oa‰‬‬ ‫«» »‬ ‫אצל מזבח החיצון במקום שמניחים תרומת הדשן של מזבח‬
‫‪38‬‬ ‫‪ ÌÈÓc‬‬‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪« ƒ¿ Ì‬‬
‫‪∆… Oa‰‬‬
‫‪» »« ˙ˆ˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ ‡ˆiL‬‬ ‫«‪»»∆ B‡ ,ıeÁÏ‬‬ ‫החיצון‪ ,‬אבל כל זמן שהוא על המזבח ‪ -‬מועלים בו‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪,11ÔOa‬‬
‫‪»» ¿ ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ Ô‰a‬‬ ‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ el‡≈ ÏÎa‬‬‫¿»‬
‫‪40‬‬ ‫‪.12e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« z‰‬‬‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬‫‪«¿ BÏ ‰È‰‬‬ ‫‪»» È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪ÔÈa≈ ,ÌeÓ ˙ÏÚa‬‬
‫‪«¬« ‡È‰L‬‬‫˜„‪ƒ∆ ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬ ‫‪«¡∆ Ïk» .ÊË 9‬‬
‫‪≈ ¿» ˙Ó‰a‬‬
‫‪dLc˜‰‬‬
‫‪» ≈¿∆ Ì„wL‬‬‫‪«»∆ ÔÈa≈ dLc˜‰Ï‬‬
‫‪» ≈¿∆¿ «Úe˜» ÌeÓ Ì„wL‬‬‫‪«»∆ 10‬‬
‫‪ (2‬מימרא של ר' יוחנן‪ ,‬מעילה יב‪ (3 .‬ר' יוחנן אמר סתם‬
‫"קדשים שמתו"‪ ,‬ורבינו הוסיף "מזבח" ומכאן ראיה‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÔÓÊ‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪«¿ qÁÓ‬‬
‫‪«À¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» elÙ‡Â‬‬
‫˜‪ƒ¬« ,Úe‬‬
‫‪« » ÌeÓÏ¿ 11‬‬
‫שלדעתו‪ ,‬קדשי בדק הבית שמתו יש בהם מעילה‪ ,‬וכן אמרו‬ ‫‪«ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈBz‬‬
‫‡‪ƒ Ï‬‬ ‫‪»¬ .e„tiL‬‬
‫‪»ƒ∆ „Ú« eLc˜‰MÓ‬‬
‫‪¿¿À∆ ƒ ̉a‬‬‫‪∆» 12‬‬
‫)שם טו‪" :(.‬במאי? )על איזה קדשים אמר ר' יוחנן שאם‬ ‫‪Û‡« ,ÁaÊÓ‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ÔpÓÊ‬‬
‫‪»«¿ ÚL‬‬
‫‪«»∆ ‰BÈ‬‬
‫‪» Èe‬‬
‫‪≈¿ ÔpÓÊ‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪»«¿ 13‬‬
‫מתו יצאו מידי מעילה(‪ ,‬אילימא )שמא תאמר( בקדשי בדק‬ ‫‪.49ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… ‰‰p‰‬‬
‫‪∆¡∆«  Ô‰a‬‬‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ eÒ‡L‬‬
‫‪»∆ Ètƒ ÏÚ« 14‬‬
‫הבית וכו' לא יהא אלא דאקדיש אשפה )יהיה זה כמו‬ ‫‪˙B‡hÁk‬‬
‫‪»«« ̉≈ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ÔBÈ„ÙÏ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ÔÈÈe‡‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ 15‬‬
‫שהקדיש אשפה לבדק הבית(?" ונימוקו של ר' יוחנן נאמר‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,˙B˙n‰‬‬
‫«≈‬ ‫‪16‬‬
‫בתמורה לב‪ :‬מפני שאינם ראויים לכלום‪ ,‬לפדותם אי‬
‫אפשר‪ ,‬כי בהמת הקדש אינה נפדית בלי העמדה לפני הכהן‬ ‫‪ (47‬עכשיו אינה ראוייה להקרבה אבל לאחר זמן מסויים‬
‫והערכה‪ ,‬כמו שנאמר )ויקרא כז‪ ,‬יבֿיג(‪" :‬והעמיד את‬ ‫תוכשר להקרבה בלי שום מעשה המכשיר‪ ,‬כגון עגל בתוך‬
‫הבהמה לפני הכהן והעריך אותה"‪ ,‬ואת המתה אי אפשר‬ ‫שמונה ימים ללידתו אינו ראוי למזבח שנאמר )שם כב‪ ,‬כז(‪:‬‬
‫להעמיד‪ .‬ובפסחים כט‪ .‬אמרו נימוק שני‪ ,‬מפני שאין פודים‬ ‫"והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה יירצה‬
‫את הקדשים להאכילם לכלבים‪ ,‬ונבילה אינה ראויה לאדם‬ ‫וגו'"‪ .‬וכן בהמה שאמה נשחטה אסור לשוחטה בו ביום בין‬
‫מישראל אלא לכלבים‪] .‬ויש לתמוה על רבינו כאן שפסק‬ ‫לצרכי אדם בין לצרכי מזבח ולמחרת היום תהיה מותרת‪.‬‬
‫שקדשי בדק הבית שמתו מועלים בהם‪ ,‬ובפרק ה מהלכות‬ ‫‪ (48‬תורים כשרים גדולים אבל לא קטנים‪ ,‬ובני יונה רק‬
‫ערכין הלכה יב כתב בפירוש שגם קדשי בדק הבית טעונים‬ ‫קטנים כשרים‪ (49 .‬פסק כחכמים נגד רבי שמעון‪ .‬ובגמרא‬
‫העמדה והערכה‪ ,‬ומסיים שם‪ :‬ולפיכך אם מתה הבהמה‬ ‫שם יב‪ .‬מנמקים את הבדל דין הבהמה מדין העוף‪ ,‬מפני‬
‫קודם שתיערך ותפדה‪ ,‬אין פודים אותה אלא תקבר‪ .‬ראה‬ ‫שבבהמה יש מעילה בבעלת מום אף על פי שאינה ראוייה‬
‫כסףֿמשנה ורדב"ז שם‪ .‬ונראה שרבינו התכוון כאן למעט‬ ‫להקרבה אלא עומדת להיפדות‪ ,‬גם מחוסרת זמן כך‪ ,‬אבל‬
‫כשהקדיש בהמה בעלת מום – "קדשי מזבח" משמע‬ ‫לא מצאנו מעילה בעוף שאינו ראוי להקרבה‪ ,‬שהרי אין‬
‫קדשים הראויים למזבח – וסובר כר' יוחנן בתמורה לג‪.‬‬ ‫פדיון לעוף‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫עק‬
‫‪         ‬‬
‫או הבשר‪ (16 .‬הדם הנשאר בכלי או בצואר הבהמה אחר‬ ‫שאינה צריכה העמדה והערכה‪ ,‬שנאמר )שם( "אותה"‪ ,‬ולא‬
‫זריקת הדם שנתקבל בכלי‪ ,‬נקרא שיריים ומצוותו לשפכו‬ ‫שקדם מומה להקדשה‪ ,‬והכל מודים שנפדית‪ .‬וכן משמע‬
‫על יסוד המזבח ופסול לזריקה‪ .‬ומשמיענו רבינו שאם זרקו‬ ‫מלשונו בהלכות ערכין שם‪ ,‬שכתב‪ :‬אם נפל בהם מום‪.‬‬
‫פסולים לעבודה מקצת הדם‪ ,‬לא נעשה שאר הדם שיריים‬ ‫אמנם יש להקשות‪ ,‬הלא אין פודים את הקדשים להאכילם‬
‫)ראה פרק א מהלכות פסולי המוקדשים הלכה כח ובהערות‬ ‫לכלבים‪ ,‬אבל זה קשה גם על הגמרא עצמה‪ .‬וראה תוספות‬
‫שם(‪ ,‬ולפיכך הזריקה השניה כשירה ומוציאה מידי מעילה‪.‬‬ ‫פסחים שם ד"ה אין פודים‪ ,‬שפירשו‪ ,‬שקדשי בדק הבית‬
‫‪ (17‬שבקרבנות ציבור דוחים את הטומאה )פרק ד מהלכות‬ ‫פודים מן התורה‪ ,‬ובמעילה שם ד"ה ואפילו‪ ,‬כתבו‪ ,‬שקדשי‬
‫ביאת מקדש הלכה ט(‪ (18 .‬אפילו בקרבנות יחיד‪ ,‬שאינם‬ ‫בדק הבית מותר לפדות להנאות אחרות חוץ לאכילת‬
‫דוחים את הטומאה‪.‬‬ ‫כלבים[‪ (4 .‬במשנה מעילה ב‪ .‬כתוב סתם‪" :‬כל שהיה לה‬
‫שעת היתר לכהנים אין מועלים בה"‪ ,‬ובגמרא שם ה‪ .‬נחלקו‬
‫‪6‬‬ ‫‪ÊÁL‬‬
‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˜ÊÂ‬‬ ‫‪«»¿ ‡Óh‰‬‬
‫˜‪≈»« Ïa‬‬ ‫‚‪« ≈ .‬‬
‫‪≈ƒ ?„ˆÈk‬‬ ‫חזקיה ור' יוחנן בפירוש המשנה‪ .‬חזקיה אומר היתר זריקה‬
‫‪7‬‬ ‫‪‡Ï‬‬‫‪… el‡≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  B˜Êe‬‬
‫‪»¿ LÙp‰‬‬
‫‪∆∆« Ìc« ‡L‬‬
‫‪»¿ Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ 19Lk‰‬‬
‫«» ≈‬ ‫שנינו‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם השחיטה וקבלת הדם נעשו כמצוותן‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪Ìc‰‬‬‫‪»« ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ;ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫‪ƒ¬ z‰‬‬ ‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ‰˙ȉ‬‬
‫‪20‬‬ ‫»¿»‬ ‫ומותר היה לזרוק את הדם – אין מועלים בבשר‪ .‬ור' יוחנן‬
‫‪9‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪»¿ .˙ÏÚBÓ‬‬
‫‪∆∆ ÌÈÈM‰‬‬‫‪ƒ« ƒ « ˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡e‰ ÌÈÈL‬‬
‫‪ƒ« ƒ‬‬ ‫אמר היתר אכילה שנינו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשנזרק הדם והותר הבשר‬
‫‪10‬‬ ‫‪ıeÁ ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫˜‪» ƒ¿ ÌÈl‬‬ ‫‪ƒ« ÌÈL„˜a‬‬
‫‪ƒ »»¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,21e‡a‬‬
‫≈«¿‬ ‫באכילה אין מועלים בו‪ ,‬אבל כל זמן שלא נזרק הדם –‬
‫‪11‬‬ ‫‪‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ .Ìc‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪»« ˙˜ÈÊ‬‬
‫‡‪« ƒ¿ Á‬‬
‫‪«« Ô‰ÈeÓ‡Ó‬‬
‫≈≈ ≈ ∆‬ ‫מועלים‪ .‬ופסק רבינו כר' יוחנן‪ ,‬ואע"פ שהוא תלמידו של‬
‫‪12‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,23eÏbt˙pL‬‬
‫˜‪¿«¿ƒ∆ ÌÈl‬‬ ‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬
‫‡‪ƒ »» Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙ÏÚBn‰‬‬
‫« ∆∆‬ ‫חזקיה‪ ,‬מפני שבגמרא שם הביאו כמה ראיות לשיטתו‪ ,‬וגם‬
‫במנחות קב‪ .‬כל הסוגיא נאמרה לפי שיטתו )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .Ô‰ÈeÓ‡a‬‬
‫‪∆ ≈ ≈¿ 24ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  Ìc‰‬‬‫‪»« ˜ÊpL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ (5‬בדרומו של מזבח‪ ,‬וטעונים שחיטה וקבלת דמם בצפונו‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  B˜Êe‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪»¿ BÈÊÁ‰L‬‬
‫‪ƒ¡∆∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ìc‰‬‬ ‫«»‬ ‫)משנה זבחים מז‪ .(.‬רבינו מפרט כאן שורה ארוכה של‬
‫‪15‬‬ ‫‪.Ô‰ÈeÓ‡a‬‬
‫¿≈ ≈ ∆‬ ‫פסולים‪ ,‬ועל כולם הוא אומר שאין בהם מעילה מן התורה‬
‫‪ (19‬כלומר‪ ,‬כהן טהור‪ (20 .‬הבשר לא הותר באכילה‪ ,‬מפני‬ ‫אלא מדברי סופרים‪ .‬מקור הדין במעילה ב‪] :‬אמנם שם‬
‫ששתי הזריקות פסולות‪ (21 .‬למעלה פרק ב הלכה א‪.‬‬ ‫פירשו כך את המשנה רק לפי דעת רבה‪ ,‬שאם העלה אימורי‬
‫‪ (22‬בתנאי‪ (23 .‬שחישב באחת מארבע העבודות לזרוק‬ ‫הפסולים על המזבח צריך להורידם‪ ,‬אבל דעת רבינו שגם‬
‫את הדם או להקטיר את האימורים למחר‪ ,‬והואֿהדין‬ ‫הסוברים אם עלו לא ירדו‪ ,‬מודים לפירוש זה‪ ,‬ולפיכך פסק‬
‫במחשבת שלא במקומם )ראה הלכות פסולי המוקדשים‬ ‫כאן שאין בהם מעילה מן התורה‪ ,‬ואין בזה ניגוד לדעתו‬
‫פרק יג הלכה א(‪ (24 .‬שם ג‪ :‬אמר רב גידל אמר רב‪,‬‬ ‫)פסולי המוקדשים פ"ג ה"ז( שלא ירדו )לחםֿמשנה‪ ,‬ראה‬
‫זריקת פיגול וכו' ואינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים‪.‬‬ ‫כסףֿמשנה(‪ (6 .‬לעבודת הקרבנות‪ ,‬כגון מי שאינו מזרע‬
‫ודין זה לא הופרך שם )הר"י קורקוס‪ ,‬מביאו כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫אהרן או בעל מום‪ (7 .‬כלומר‪ ,‬או הבשר‪ .‬במשנה שם ו‪:‬‬
‫‪ (25‬ברייתא שם ז‪.‬‬ ‫אמר ר' עקיבא שזריקה מועלת ליוצא להוציאו מידי מעילה‪,‬‬
‫ובגמרא שם מפרש ר' יוחנן שר' עקיבא לא אמר אלא ביצא‬
‫‪16 27d˙eÓ˙e‬‬
‫¿ »»‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬
‫‪»« „ÏÂ‬‬
‫‪«¿ ÔB‚k¿ ,26˙B˙n‰‬‬ ‫„‪»« Ïk» .‬‬
‫‪≈« ˙B‡hÁ‬‬ ‫מקצתו‪ ,‬אבל ביצא כולו מועלים בו‪ ,‬ורב פפא )שם ז‪(.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬‫‪»≈ eÒ‡»  28Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫¿« ≈‬ ‫אומר‪ :‬לא אמר ר' עקיבא אלא שיצא בשר‪ ,‬אבל דם אין‬
‫‪18‬‬ ‫‪.29ÏÚÓ‬‬
‫»«‬ ‫זריקה מועלת ליוצא‪ .‬פירוש‪ ,‬אם זרק אותו הדם שיצא אין‬
‫הזריקה מתרת את הבשר‪ ,‬ולפיכך מועלים בו )רש"י שם(‪.‬‬
‫‪ (26‬שאסור להקריבן ואין להן פדיון‪ .‬ראה דינן בהלכות‬ ‫‪ (8‬פירוש‪ ,‬בבשר‪ ,‬אבל בדם עצמו אין מעילה כלל )למעלה‬
‫פסולי המוקדשים פרק ד הלכה א‪ (27 .‬היו לפניו בהמת‬ ‫פרק ב הלכה יא(‪ (9 .‬אפילו לאחר שנזרק הדם‪ (10 .‬לא‬
‫חולין ובהמה שהוקדשה לחטאת‪ ,‬ואמר על בהמת החולין‬ ‫נתפרש מה ענין אימורים לכאן? הלא באימורים מועלים‬
‫הרי זו תמורת זו‪ ,‬שתיהן קדושות‪ ,‬שנאמר )ויקרא כז‪ ,‬לג(‪:‬‬ ‫משעה שהוקדשו עד שיצאו לבית הדשן )כלמעלה פ"ב‬
‫ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש‪.‬‬ ‫ה"ב(‪ ,‬ומהו ההבדל בין נפסלו לפני זריקת הדם או לאחריה‪.‬‬
‫‪ (28‬חטאת שמתו בעליה‪ ,‬ושכיפרו בעליה באחרת‪.‬‬ ‫ראה הגהות חזוןֿאיש‪ (11 .‬טעות סופר‪ ,‬ויש למחוק את‬
‫‪ (29‬משנה שם י‪:‬‬ ‫המלה "שאר"‪ ,‬ולגרוס אין מועלים בבשרם )חזוןֿאיש(‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ ÌeÓ da» ÏtiL‬‬
‫‪…ƒ∆ „Ú« 31‰ÚzL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ 30˙‡hÁ‬‬ ‫‪»¿ .‰‬‬
‫‪»« ÏÎÂ‬‬ ‫שהרי גם מקצת הבשר שיצא אין בו מעילה )ראה רש"י שם‬
‫ד"ה איתמר(‪ (12 .‬למעלה בהלכה זו‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.‰„tzL‬‬
‫‪∆»ƒ∆ „Ú« da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬
‫‪ (31‬כגון שעברה שנתה לפני שכיפרו הבעלים‬ ‫‪eÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,e‰e˜Êe‬‬
‫‪ (30‬שם יא‪:‬‬ ‫‪»¿ 14Ìc‰‬‬‫‪»« ˙‡∆ ÔÈÏeÒt‰‬‬
‫˜‪ƒ ¿« 13eÏa‬‬ ‫‪¿ƒ .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪e‰e˜Êe‬‬
‫באחרת‪.‬‬ ‫‪»¿ 15LÙp‰‬‬
‫‪∆∆« Ìc« ‡L‬‬‫‪»¿ eÏa˜Â‬‬
‫‪¿ƒ¿ ‰„BÚÏ‬‬
‫‪» ¬» ÌÈLk‰‬‬
‫«¿ ≈‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ƒ¿«« . ‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ ÔÈÏeÒt‰‬‬
‫‪ƒ ¿« ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ;ÔOa‬‬
‫‪»» ¿ƒ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪,‰ÈzÁz‬‬
‫‡‪» ∆¿« ˙Á‬‬
‫‪∆∆« LÈÙ‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ‰„‡Â‬‬
‫‪»¿»¿ B˙‡hÁ‬‬
‫‪»« 32LÈÙn‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,˙B„ÓBÚ‬‬
‫‪¿ Ô‰ÈzL‬‬
‫‪∆ ≈¿ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙‡ˆÓ‬‬ ‫‪»¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫¿««‬ ‫‪Èe‡Â‬‬
‫»‬‫¿‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪,‡Óh‰‬‬
‫≈‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫‪ÔÓ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪ıeÁ‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ƒ‬‬‫«‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪16ÌÈÈL‬‬ ‫«‪∆∆‰« Ìc‬‬
‫‪LÙp‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪Ôȇ≈  Ô‰Ó‬‬

‫‡‪∆≈ ˙Á‬‬
‫‪«« Ìc« ˜ÊÂ‬‬
‫‪«»¿ 33˙Á‡k‬‬
‫‪««¿ Ô‰ÈzL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ËÁLÂ‬‬
‫¿ »«‬ ‫‪.‬‬ ‫‪18ÌÈÈL‬‬
‫‪ƒ‬‬‫«‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪Ìc‬‬‫»‬ ‫‪‡L‬‬
‫»‬ ‫¿‬ ‫‪‰OBÚ‬‬
‫∆‬ ‫‪,‬‬ ‫ˆ‪17ea‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫«‬ ‫«¬‬
‫‪˙„BÚÏ‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪Oa‬‬
‫‪« ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ dÓc‬‬
‫‪» » ˜ÊpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ BÊ Oa‬‬
‫‪« ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪ (13‬שם ה‪ (14 :‬פירוש‪ ,‬מקצת הדם‪ (15 .‬ולא דם העור‬
 ‫אעק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (48‬משנה מנחות כה‪ (49 .‬דינו כדם בקרבנות בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪» ƒ¬« Èe‡» 34BȇL‬‬
‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ ,dzÁ‬‬
‫¬∆¿ »‬ ‫‪1‬‬
‫ראה למעלה הלכה א דין הדם‪ (50 .‬ציץ הזהב שהכהן‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ .˜BÊ‬‬
‫‪≈ ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ˜BÊ‬‬
‫‪≈ ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫הגדול נושא על מצחו‪ (51 .‬בדיעבד‪ ,‬אם הקריבו קרבן‬ ‫‪OÏ‬‬
‫‪« ¿ƒ ÏÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ 35dÓc‬‬ ‫‡‪» » Ôȇ≈  BÊ Á‬‬ ‫‪«« BÊ ËÁL‬‬ ‫»«‬ ‫‪3‬‬
‫יחיד שנטמא‪ ,‬שנאמר )ויקרא כח‪ ,‬לח(‪ :‬ונשא אהרן את עוון‬
‫הקדשים‪ (52 .‬במשנה שנינו "על היוצא"‪ ,‬אבל בתוספתא‬
‫‪dÏ» ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,36dzÁ‬‬
‫¬∆¿ »‬ ‫‪4‬‬

‫מנחות פרק ד הלכה ח‪ ,‬נאמר‪ :‬שאין הציץ מרצה על הלן‬ ‫‪. dOa‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪»» ¿ Èz‰Ï‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰Èe‡‰‬‬
‫‪» ¿» ‰ÚL‬‬‫»»‬ ‫‪5‬‬
‫ועל היוצא‪ (53 .‬פירוש‪ ,‬מקצת השיריים‪ ,‬אבל אם יצאו‬ ‫‪ (32‬שם ז‪ .‬ז‪ (33 :‬כגון ששחטון שני כהנים )רש"י שם(‪.‬‬
‫כולם – מועלים בהם‪ ,‬כמו בבשר שיצא כולו )למעלה‬ ‫‪ (34‬השני‪ (35 .‬של אותה ששחט קודם‪ (36 .‬להוציאו‬
‫בהלכה א(‪ .‬שהרי בכל מקום דין שיריים במנחה כדין בשר‬ ‫מידי מעילה‪ (37 .‬מפני שאסור לזרוק דם החטאת‬
‫בקרבנות בעלי חיים )ראה הלכות פסולי המוקדשים פרק א‬ ‫שנשחטה באחרונה‪.‬‬
‫הלכה ל‪ ,‬ופרק יא הלכה כ(‪ .‬כסףֿמשנה בשם הר"י קורקוס‪.‬‬
‫‪ (54‬כר' עקיבא שם בתוספתא‪ ,‬שהקטרת הקומץ מועלת‬
‫‪ÈepLa‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰ÏÒÙpL‬‬
‫‪»¿¿ƒ∆ ÛBÚ ˙ÏBÚ‬‬ ‫‪« B‡ 38ÛBÚ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪«« Ïk» .Ê 6‬‬
‫ליוצא להוציא את השיריים מידי מעילה‪ .‬בהלכות פסולי‬ ‫‪;da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  d˙iOÚ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪»»ƒ ¬ ÌB˜Ó¿ ÈepLa‬‬
‫‪ƒ ¿ B‡ 39d˙iOÚ‬‬
‫‪»»ƒ ¬ 7‬‬
‫המוקדשים פרק ב הלכה ז‪ ,‬כתב רבינו‪" :‬ואם נפסלו‬ ‫‪˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ˙˜ÈÏÓk‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ‰hÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ˜ÏÓpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÛBÚ‰» ˙ÏBÚÓ‬‬
‫‪« ≈ ıeÁ 8‬‬
‫השיריים או חסרו השיריים וכו' הרי הדבר ספק אם יצאו‬ ‫‪ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ÌÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿«Ï ‰˙ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ‡lL‬‬‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡L‬‬
‫‪«∆ ,˙‡hÁ‬‬
‫‪»« ÌLÏ‬‬‫‪≈¿ 9‬‬
‫מידי מעילה"‪ .‬והר"י קורקוס )מובא כאן בכסףֿמשנה( רואה‬ ‫‪dÓL‬‬
‫‪»¿ ‰pLÂ‬‬
‫‪»ƒ ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ , da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰BÁ‬‬‫‪41‬‬ ‫‪» 10‬‬
‫כאן סתירה גלויה לדבריו שם‪ .‬ונראה שרבינו התכוון שם‬ ‫‪Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ c‬‬
‫‪»» ÌLÏ‬‬‫‪≈ ¿ ‰ÈOÚÓ‬‬
‫‪» ∆ ¬« ‰pLÂ‬‬‫‪»ƒ ¿ d˙ÈOÚ‬‬
‫‪»»ƒ ¬ ÌB˜Óe‬‬‫‪¿ 11‬‬
‫לפסול אחר‪ ,‬כגון התליעו )הר המוריה(‪.‬‬ ‫‪. ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪43‬‬ ‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪B‡ ÌÈÓc‬‬‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ Ìlk‬‬
‫˜„‪»À ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈL„wÓ‬‬ ‫‪∆¡∆« .È‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ‰‰p‰‬‬ ‫‪ (38‬משנה זבחים סו‪ .‬סו‪ (39 :‬הבדיל הראש מן הגוף‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÓƒ ‰‰pL‬‬
‫‪»¡∆∆ B‡ ,‰˜ÈÊ‬‬‫‪» ƒ¿ Á‡Ï‬‬
‫˜‪««¿ ÌÈl‬‬
‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈeÓ‡Ó‬‬
‫≈≈ ≈‬ ‫בחטאת‪ ,‬וכן אם לא הבדיל בעולה )ראה הלכות מעשה‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÌÈ‰k‬‬
‫‪ƒ¬… ˙ÁÓe‬‬
‫‪«¿ƒ ‰Bl‰Â‬‬
‫‪» ¿«¿ ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « ÔÓƒ B‡ dlk‬‬‫‪»À ‰ÏBÚ‰‬‬
‫» »‬ ‫הקרבנות פרק ו הלכה כ‪ ,‬ופרק ז הלכה ו(‪ (40 .‬עולת‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÚÓ‬‬
‫‪«» . ‰„Ï‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪»»¿ƒ ‰‰pM‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪»¡∆∆ ‰Ó« ÏtÈ‬‬‫‪…ƒ  ÔÈzÁ‰Â‬‬
‫¿«¬‪ƒƒ‬‬ ‫העוף מזים דמה במחיצתו העליונה של המזבח‪ ,‬ושל חטאת‬
‫‪29‬‬ ‫‪.57‰kLlÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ« ‰‰pM‬‬
‫‪»¡∆∆ ‰Ó« ÏtÈ‬‬
‫‪…ƒ  eav‰‬‬
‫‪ƒ« ˙Ba˜a‬‬
‫¿»¿¿‬ ‫העוף במחיצתו התחתונה‪ ,‬ואם שינה – פסול‪ .‬וכן אם מלק‬
‫עולת העוף למטה – פסולה‪ ,‬אבל חטאת העוף מליקתה‬
‫‪ (55‬הקרן והחומש‪ .‬ראה פרק א הלכה ג‪ (56 .‬לקרבנות‬ ‫כשרה בכל מקום )רבינו שם הלכה ט(‪ (41 .‬על הבעלים‬
‫נדבת ציבור‪ (57 .‬לבדק הבית )כסףֿמשנה בשם הרא"ש(‪.‬‬ ‫להביא עולה אחרת )פרק טו מהלכות פסולי המוקדשים‬
‫בתוספתא סוף מעילה‪ ,‬אנו שונים להיפך‪ :‬קרבנות ציבור‬ ‫ה"א(‪ (42 .‬כר' יהושע שם סו‪ (43 :‬חטאת העוף‬
‫לנדבה והמנויים למעלה ללשכה‪ ,‬כנראה גירסא אחרת היתה‬ ‫שעשאה למטה לשם חטאת אין בה מעילה‪ ,‬ולפיכך גם‬
‫לעיני רבינו‪.‬‬ ‫עולת העוף שנעשתה כך אין מועלים בה‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫˜„‪ÌÈL‬‬
‫˜„‪ƒ »» ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» OaÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ 59‰˜ÈÊ‬‬
‫˜„‪» ƒ¿ Ì‬‬ ‫‪»¡∆ .‡È‬‬
‫‪∆… 58‰‰‬‬ ‫‪˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ ˙ÈOÚpL‬‬
‫‪≈ ¬«∆ B‡ 45‰Ïbt˙pL‬‬ ‫‪»¿ƒ .Á 13‬‬
‫‪»¿«¿ƒ∆ 44‰ÁÓ‬‬
‫‪31‬‬ ‫˜‪ÏÚ« Û‡« ,ÌÈl‬‬
‫˜„‪ƒ« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ »» ÈeÓ‡Ó‬‬
‫‪≈ ≈≈ ‰‰pL‬‬
‫‪»¡∆∆ B‡ ,‡ÓËpL‬‬
‫∆‪»¿ƒ‬‬ ‫‪B‡ eÏbt˙pL‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈt‰‬‬
‫‪ƒ»« ÌÁÏÂ‬‬
‫‪∆∆¿ ÌÁl‰‬‬
‫‪∆∆« ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,46ÌB˜n‰‬‬
‫‪»« 14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.61eËt» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  60ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« L‡Ï‬‬
‫‪… ¿ ÔÏÚ‰L‬‬
‫‪»¡∆∆ Ètƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÌB˜n‰‬‬
‫‪»« ˙LÁÓa‬‬
‫‪∆∆ ¬«¿ eÏÒÙpL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ 15‬‬
‫‪. z‰‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ‰˙ȉ‬‬
‫»¿»‬ ‫‪16‬‬
‫‪ (58‬מימרא של רבא מעילה י‪ (59 .‬וכלֿשכן אחר זריקה‬
‫)רש"י שם(‪ (60 .‬לפני זריקת הדם‪ ,‬ואע"פ שאמרנו‬ ‫‪ (44‬קרבן קמח‪ (45 .‬ראה הלכה ג‪ (46 .‬לזרוק את הדם‬
‫)בהלכות פסולי המוקדשים פרק ג הלכה יב( שנעשו לחמו‬ ‫או להקטיר אימורים שלא במקומם‪ .‬ההבדל בדין שתי‬
‫של מזבח ולא ירדו‪ ,‬אין אנו אומרים שההעלאה מבררת‬ ‫מחשבות פסולות אלו הוא‪ :‬מחשבת הזמן‪ ,‬האוכל בשר‬
‫החלק שהוא "אשי ה'" ומביאה לידי מעילה )ראה אורֿ‬ ‫הקרבן חייב כרת‪ .‬ומחשבת המקום‪ ,‬אין כרת באכילתו‪.‬‬
‫שמח(‪] .‬דין זה נאמר כבר למעלה בפ"ב ה"א‪ .‬ואולי כאן‬ ‫בדרך כלל קוראים לקרבן שנפסל במחשבת הזמן "פיגול"‪,‬‬
‫המדובר באימורים שנטמאו ולאחר זריקה?[‪ (61 .‬הטעם‬ ‫ולנפסל במחשבת המקום – "פסול"‪ ,‬ולפעמים כשאין הבדל‬
‫אמרו בגמרא שם‪ ,‬מפני שאינו מביא כל הפסד לגבוה‪ ,‬שהרי‬ ‫בדינם‪ ,‬נכללים שניהם במונח "פיגול" או "פסול"‪.‬‬
‫אינם ראויים לכלום‪ ,‬וגם נעשית כל מצוותם‪] .‬מלשונו של‬ ‫‪ (47‬כלמעלה בהלכה א‪.‬‬
‫רבינו משמע שפטור לגמרי‪ ,‬ואין בהם מעילה אפילו מדברי‬ ‫‪ BÈ˘‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ÔÏ» B‡ ıeÁÏ« ‡ˆiL‬‬
‫˜‪»»∆ ıÓ‬‬ ‫‪≈¿ .Ë 17‬‬
‫‪∆… 48ÔÎÂ‬‬
‫סופרים‪ ,‬וזה מנוגד למה שכתב למעלה בהלכה א שאם‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .z‰‬‬‫‪≈∆ ˙ÚL‬‬‫‪«¿ ÌL‬‬‫‪» ‰È‰‬‬
‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÌÈÈMa‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ 18‬‬
‫נטמא בשר קדשי קדשים אחר זריקה אין מועלים בו‪ ,‬ומכאן‬ ‫‪;ÌÈÈMa‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  BÈ˘‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ¿ 49ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « ‡ÓË‬‬
‫‪»¿ƒ ̇ƒ 19‬‬
‫שנטמא לפני זריקה מועלים‪ .‬וראה תוספות שם ד"ה הכל‪,‬‬
‫שהוכיחו‪ ,‬שבנפסל לפני זריקה הכל מודים שמועלים בו‪,‬‬
‫‪ÏÚ« ‡Ï‬‬‫‪… ‰vÓ‬‬
‫‪∆ «¿ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡Óh‰‬‬
‫‪≈»« ÏÚ« 51‰vÓ‬‬
‫‪∆ «¿ 50ıÈv‰L‬‬
‫‪ƒ«∆ 20‬‬
‫ולפיכך פירשו שהמדובר כשנהנה אחרי זריקה מהבשר‬ ‫‪e‡ÓË‬‬
‫‪¿¿ƒ B‡ ÌÈÈM‰‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪ƒ»¿ « e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿» .‡ˆBi‰‬‬
‫‪≈ « ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ Ôl‰‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪»« 21‬‬
‫שנטמא לפני זריקה‪ .‬והוכחה לדבריהם אנו מוצאים בגירסא‬ ‫‡‪ÔÈeÒ‬‬
‫‪ƒ ¬ Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ıÓw‰‬‬
‫‪∆… « È˘‰‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬‫‪««¿ 22‬‬
‫שלפנינו בגמרא שם‪" :‬נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא‬ ‫‪ıÓw‰‬‬
‫˜‪∆… « ‬‬‫‪«» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,54Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰ÏÈ·a‬‬‫‪» ƒ¬« 23‬‬
‫לפני זריקה"‪ .‬ונראה שיש להזיז כאן ממקומם את המלים‬ ‫‪.B˙ˆÓk‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בעק‬
‫‪         ‬‬
‫בכולה‪ .‬ומסופק היה באבר אחד לדמיו‪ ,‬אם אנו אומרים‬ ‫"קודם זריקה"‪ ,‬ולהעמידן אחרי המלה "שנטמא"‪ ,‬ובהתאם‬
‫מתוך שחלה על האבר קדושת דמים חלה עליו קדושת‬ ‫לגירסא שבגמרא‪ ,‬והמדובר כשנהנה לאחר זריקה‪ ,‬וכשם‬
‫הגוף‪ ,‬ומתוך שקדש אבר אחד קדשה כולה‪ ,‬או אין אומרים‬ ‫שזריקה מועלת ליוצא כך מועלת לטמא[‪.‬‬
‫שני "מתוך"‪ .‬בלשון התלמוד‪" :‬חד מיגו ‪ -‬אמר‪ ,‬תרי מיגו‬ ‫‪˙B‰»≈Ï eÒ‡» ԉȈÈe‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÔÏÁ‬‬
‫‪»»¬  62ÁaÊn‰‬‬ ‫‪≈ ¿» .È‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ« ÈL‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ -‬לא אמר"‪ .‬ויוצא מזה‪ ,‬שמדובר כאן באבר שהנשמה‬
‫תלויה בו‪ ,‬שאילו אבר שאין הנשמה תלויה בו פסק רבינו‬
‫‪64‬‬‫‪ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« „ÏÂ‬‬
‫‪«¿ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ . ÏÚÓ‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ ,Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪2‬‬

‫פט"ו מהל' מעשה הקרבנות‪ ,‬שאפילו בהקדישו קדושת‬ ‫‡‪˙Á‬‬

‫‪∆∆« ‰Ó‰aÓ‬‬
‫‡‪»≈¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Bn‡Ó‬‬‫‪ƒ≈ ˜ÈÈ‬‬
‫‪« ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… OÚn‰‬‬
‫‪≈ ¬«« „ÏÂ‬‬
‫‪«¿ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪3‬‬
‫הגוף לא פשטה הקדושה בכל הבהמה‪ .‬אולם בפ"ה מהל'‬ ‫‪BÊ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ÏÁ‬‬‫‪≈¬ :ÓBÏÂ‬‬
‫‪« ¿ c˙‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ Ì„‡Ï‬‬
‫‪»»¿ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ .ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ‬‬ ‫‪4‬‬
‫ערכין הי"ב כותב רבינו דין זה באומר "דמי רגלה של פרה‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ e‰e˜ÈiL‬‬
‫‪¿ ƒ∆ ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« ˙B„ÏÂÏ‬‬
‫‪¿«¿ 65Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ÔÈlÁ‰‬‬
‫«‪ƒÀ‬‬ ‫‪5‬‬
‫זו הקדש למזבח"‪ .‬ראה כסףֿמשנה ולחםֿמשנה שם‪.‬‬ ‫‪.e˙eÓÈ» ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (6‬שאין פדיון לקדשים תמימים‪ (7 .‬משום שאינו ראוי‬
‫לפדיון‪ ,‬שמא פשטה קדושה בכולה‪ ,‬לפיכך אין הקדושה‬ ‫‪ (62‬משנה מעילה יב‪ (63 .‬מפני שאינם ראויים למזבח‬
‫עוברת על הדמים )ראה ראב"ד וכסףֿמשנה בשם הר"י‬ ‫)ראה הלכה יג(‪ (64 .‬משנה שם יג‪ .‬בתוספות פירשו‪,‬‬
‫קורקוס(‪.‬‬ ‫שהמדובר בוולד שנולד לפני שהבעלים הקדישו את‬
‫הבהמה‪ ,‬וכן "ולד המעושרת" פירושו שנולד לפני שעישרה‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ eÒ‡»  9B˙eÈÊÏ‬‬ ‫‚‪ƒ¿«« .‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ˙BÚÓ» 8LÈÙn‰‬‬ ‫ורבינו סתם‪ ,‬ויש מקום לפרש שהכוונה גם לוולד שנולד‬
‫‪18‬‬ ‫‪Ìlk‬‬
‫‪»À ‡BÏ» ÔÈÈe‡‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ;ÏÚÓ‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ̇Â‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫לאחר ההקדש‪ ,‬ואסור לו לינק מאמו מפני שזה כעבודה‬
‫‪19‬‬ ‫‪Ô‰ÈeÓ‡a‬‬
‫‡‪∆ ≈ ≈¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ ÌÈÓÏLa‬‬ ‫‪ƒ»¿ ƒ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ , ÌÈÓÏL‬‬
‫‪10‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫בקדשים‪ .‬רבינו בפירושו על המשנה אומר נימוק זה‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪eȉ» .13‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ eÏtÈ‬‬‫‪¿ƒ  12˙Ó≈ .11ÌÈÓc‬‬ ‫‪ƒ » ˙˜ÈÊ‬‬
‫‡‪« ƒ¿ Á‬‬ ‫««‬ ‫‪ (65‬פירוש‪ ,‬יהיה מזומן )ראה ראב"ד וכסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,15ÁÏn‰‬‬
‫‪«∆« ÌÈÏ‬‬‫‪»¿ eÎÏÈ‬‬‫‪¿≈  ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓc‬‬
‫‪≈ ¿ :14ÌÈLÙÓ‬‬
‫¿ …» ‪ƒ‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,ÌÈÓc‬‬
‫˜„‪ƒ » ˙M‬‬
‫‪« À¿ ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ÛBÚ» ‰Ó‰a‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ .‚È 7‬‬
‫‪»≈¿ 66LÈc˜‰‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,‰ÏBÚ‬‬
‫‪» e‡ÈÈ‬‬ ‫‪ƒ»  ‰ÏBÚ‬‬‫‪» ÈÓc‬‬ ‫‪≈ ¿ ;ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ ‰BÈ‬‬
‫‪» Ôa∆ ÈÓ„e‬‬
‫‪≈ ¿ ,67ÌÈÎÒÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ BÊ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ÈÓc‬‬
‫‪≈ ¿ :Ó‡L‬‬
‫‪« »∆ 8‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪17‡M‰Â‬‬
‫‪»¿ «¿ È˙‡hÁÏ‬‬
‫‡‪ƒ »«¿ el‡≈ :Ó‬‬ ‫‪«» .16Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬‫‪∆∆ ÈL„˜k‬‬
‫‪≈ ¿»¿ Ô‰≈ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÌÈÓÏLÏ‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ƒ»¿ ƒ 9‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ;19ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  18‡M‰‬‬‫‪»¿ « ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ̇ƒ ,È˙eÈÊÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪.‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,ԉȈÈe‬‬
‫‪∆ ≈ ≈¿ ÔÏÁa‬‬
‫«¬»»‬ ‫‪10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪È˙ÏBÚÏ‬‬
‫‡‪ƒ» ¿ el‡≈ :Ó‬‬ ‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .20ÏÚÓ‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  B˙ˆ˜Óa‬‬
‫¿‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (66‬שם יב‪ (67 :‬אבל אם אמר דמי בהמה זו לעולה או‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ;21ÏÚÓ‬‬‫‪«»  ÔlÎa‬‬‫‪»À¿ ‰‰Â‬‬ ‫‪»¡∆¿ ,È˙eÈÊÏ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ƒ ‡M‰Â‬‬‫¿« ¿»‬ ‫לשלמים‪ ,‬חלה עליה קדושת הגוף והיא עצמה תוקרב )רבא‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪. ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪» ƒ¿ ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÓ„a‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ .ÏÚÓ‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  Ô˙ˆ˜Óa‬‬
‫¿‪»»¿ƒ‬‬ ‫כריתות ה‪ .‬וכן פסק רבינו בהלכות מעשה הקרבנות פרק טו‬
‫‪28‬‬ ‫‪È˙‡hÁÏ‬‬
‫‪ƒ »«¿ el‡Â‬‬ ‫‪≈¿ È˙ÏBÚÏ‬‬
‫‪ƒ» ¿ el‡≈ :Ó‡Â‬‬ ‫‪«»¿ ˙BÚÓ» LÈÙ‰‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫הלכה ה(‪ (68 .‬אין עוף קרב שלמים‪ ,‬ולפיכך דינה כקדשי‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫‪ƒ¬ ÔlÎa‬‬ ‫‪»À¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  eÚ˙Â‬‬ ‫‪¿»¿ƒ¿ ,ÌÈÓÏLÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ el‡Â‬‬‫¿≈‬ ‫בדק הבית‪ .‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪,˙BÓ‰a‬‬‫‪≈¿ LÏL‬‬ ‫‪» ÁwÈ‬‬ ‫‪«ƒ ?‰OÚÈ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪∆ ¬« „ˆÈÎÂ‬‬
‫‪« ≈¿ . Ô˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪23‬‬ ‫¿‪»»¿ƒ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,˙‡hÁ‰‬‬
‫‪»«« ÏÚ« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓc‬‬
‫‪≈ ¿ ÏlÁÓe‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪ (1‬יבאר המפריש מעות לחטאת או לעולה או לשלמים אם‬
‫‪32‬‬ ‫‪.ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏÚ« ÌÈÓÏL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÓ„e‬‬‫‪≈ ¿ ,‰ÏBÚ‰‬‬‫‪» » ÏÚ« ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» ÈÓ„e‬‬ ‫¿≈‬ ‫מועלים בהן‪.‬‬
‫‪ (8‬משנה‪ ,‬מעילה יא‪ ,‬א‪ (9 .‬אחר שמלאו ימי נזרו‪ ,‬מביא‬ ‫‪BÓL‡ÏÂ‬‬
‫‪» ¬«¿ B˙ÏBÚÏ‬‬
‫‪» ¿ B˙‡hÁÏ‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‡ 11‬‬
‫‪»«¿ ˙BÚÓ» 2LÈÙn‰‬‬
‫הנזיר שלושה קרבנות‪ :‬חטאת‪ ,‬עולה ושלמים‪ (10 .‬מפני‬ ‫‪.LÈÙ‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ‰ÚMÓ‬‬
‫‪»» ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ‰BÈ‬‬
‫‪» Èe‬‬
‫‪≈¿ ÔÈB˙Ïe‬‬
‫‪ƒ ¿ 12‬‬
‫שאמר סתם "לנזירותי" יכול לקנות בכולם שלמים‬ ‫‪. ̉a‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ÌÈÓÏLÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫)'תוספות' שם ד"ה הפריש(‪ (11 .‬כמו שנתבאר למעלה‬
‫פ"ב ה"א‪ (12 .‬הנזיר לפני שקנה בהמות בדמים אלה‪ ,‬וגם‬ ‫‪ (2‬תוספתא‪ ,‬מעילה פ"א ה"ד‪ :‬מועלים בדמי חטאת ובדמי‬
‫לא קבע איזה כסף הוא לחטאת ואיזה לעולה ולשלמים‪.‬‬ ‫עולה‪ ,‬ואין מועלים בדמי שלמים‪ (3 .‬אינם עדיפים‬
‫‪ (13‬לעולות נדבת ציבור‪ ,‬ואע"פ שמעורבים בהם דמי חטאת‬ ‫משלמים עצמם שקדושת הגוף עליהם‪.‬‬
‫שדינם השלכה לים המלח‪ ,‬הלכה היא למשה מסיני בנזיר‬ ‫‪˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« 5ÂÈÓ„Ï‬‬
‫‡‪» »¿ „Á‬‬
‫‡‪»∆ ‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ . 14‬‬
‫‪∆≈ 4LÈc˜‰‬‬
‫)רבי יוחנן‪ ,‬בנזיר כה‪ (14 .(.‬לפני שמת‪ ,‬פירש אלו דמי‬ ‫‪˜z‬‬
‫‪«¿ƒ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ ,‰ËLt‬‬
‫‪»¿ » ‡Ï‬‬
‫‪… B‡ ÔlÎa‬‬
‫˜„‪»À¿ ‰M‬‬
‫‪» À¿ ‰ËLt‬‬
‫‪»¿ » ̇ƒ 15‬‬
‫חטאת‪ ,‬אלו דמי עולה ואלו דמי שלמים‪ (15 .‬כדין דמי‬ ‫‪.BBÈ„Ùa‬‬
‫‪¿ƒ¿ 7ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰cÙ‬‬
‫‪»¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .6‰„tÈ‬‬
‫‪∆»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 16‬‬
‫חטאת שמתו בעליה )פ"ה מהל' פסולי המוקדשין ה"א(‪,‬‬
‫ומה שאמר רבי יוחנן‪" :‬הלכה היא בנזיר"‪ ,‬היינו במעות‬ ‫‪ (4‬בעיא שלא נפשטה )תמורה יא‪ (5 .(:‬אם הקדישו‬
‫סתומות‪ (16 .‬ומובן שבדמי שלמים אין מועלים )למעלה‬ ‫למזבח‪ ,‬אין כל ספק שקדושת הגוף פשטה בכולה אם היה‬
‫ה"א(‪ (17 .‬נזיר כו‪ ,‬ב‪ (18 .‬בכל הדמים שנשארו‪.‬‬ ‫זה אבר שהנשמה תלויה בו‪ ,‬כגון לב או ראש וכדומה )ראה‬
‫‪ (19‬מפני שנהנה בדמי העולה‪ (20 .‬אולי נהנה בדמי‬ ‫הל' מעשה הקרבנות פט"ו ה"ב(‪ ,‬אבל בהקדיש את האבר‬
‫שלמים בלבד )בגמרא שם הגירסא‪ :‬והשאר "לשאר" נזירות‪,‬‬ ‫לדמיו לצורך קרבן שבהמה זו ראויה לו‪ ,‬שאל רבא שם מהו‬
‫וכן גם בתוספתא מעילה פ"א‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל שאר הקרבנות‬ ‫הדין‪ ,‬וצדדי הבעיה הם‪ :‬ברור‪ ,‬שאם הקדיש כל הבהמה‬
‫שעליו להביא‪ ,‬היינו עולה ושלמים‪ ,‬ומכאן שאם אמר‬ ‫לדמיה – חלה עליה קדושת הגוף‪ ,‬וברור היה לו לרבא‬
‫והשאר לנזירות‪ ,‬אין מעילה אפילו בנהנה בכל המעות‪ ,‬כמו‬ ‫גםֿכן שאם הקדיש את האבר קדושת הגוף פשטה הקדושה‬
 ‫געק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪;ÌL‡‰‬‬
‫‪» »» ÈÓcÓ‬‬
‫‡‪≈ ¿ƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ÚÏÒa‬‬
‫‪«∆¿ ÏÚÓ‬‬
‫‪«» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,42B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫שאמרנו בתחילת הלכה זו בהפריש מעות לנזירות‪ .‬ויש‬
‫‪22‬‬ ‫‪. ‰„Ï‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪»»¿ƒ eÏtÈÂ‬‬
‫„‪¿ƒ¿ ÌÈÈ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ƒ» ƒ ‰MÓÁ‬‬
‫‪» ƒ¬ ÌlLÈÂ‬‬
‫‪≈« ƒ‬‬ ‫לתמוה על רבינו‪ ,‬למה השמיט את המילה "לשאר"‪ .‬ונראה‬
‫שהושמטה בטעות עלֿידי המעתיקים(‪ (21 .‬מפני שנהנה‬
‫‪ (35‬משנה‪ ,‬שם כו‪ ,‬ב‪ .‬כפי שנתפרשה בגמרא שם‪.‬‬ ‫בדמי עולה‪ ,‬בין מת בין לא מת‪ ,‬ובדמי חטאת – אם לא‬
‫‪ (36‬סלע הוא ארבעה דינרים‪ (37 .‬ראה למעלה פ"א ה"ג‪.‬‬ ‫מת‪ ,‬כמו שנתבאר למעלה בהלכה זו‪ (22 .‬ושמא נהנה‬
‫‪ (38‬ובזה השיב להקדש את מה שגזל ותוספת חומש‪ ,‬ואע"פ‬ ‫בדמי שלמים בלבד‪ (23 .‬פירוש‪ ,‬אם נהנה בדמים העולים‬
‫שהאיל עלה לו רק בסלע אחד‪ ,‬והטעם מפני שהרווח הוא‬ ‫על דמי השלמים )כסףֿמשנה בשם הר"י קורקוס(‪ ,‬אבל אם‬
‫שלו‪ ,‬שהרי האילים הם חולין‪ (39 .‬ומעל רק באחד‪.‬‬ ‫נהנה בסכום פחות מדמי השלמים לא מעל‪ ,‬שמא נהנה‬
‫‪ (40‬באשם נאמר "כסף שקלים"‪ ,‬ולמדו מזה שאין להביא‬ ‫מדמי השלמים בלבד‪ (24 .‬תוספתא‪ ,‬מעילה פ"א ה"ה‪.‬‬
‫אשם בפחות משני שקלים‪ .‬שקל שבתורה הוא סלע‬
‫שבמשנה‪ .‬ראה הל' פסולי המוקדשין פ"ד הכ"ב‪ (41 .‬כאן‬ ‫‪el‡≈ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ˙BÚÓ» LÈÙ‰L‬‬
‫˜‪ƒ¿ƒ∆ 25ÔÈp‬‬
‫‪ƒƒ ÈiÁnÓ‬‬ ‫„‪»∆ .‬‬
‫‡‪≈¿À¿ƒ „Á‬‬ ‫‪1‬‬
‫הרווח להקדש‪ ,‬שהרי לא מעל בדמי אשם זה‪ (42 .‬ואע"פ‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .26Ô˙ˆ˜Óa‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫‪ƒ¬ ÔlÎa‬‬ ‫‪»À¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  È˙BÁÏ‬‬
‫¿ »‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שלא הוציא עליו אלא סלע אחד ונתייקר‪ ,‬כלמעלה בהערה‬ ‫‪,28˙eÈÊa‬‬
‫‪ƒ¿ƒ e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,27‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ eÏtÈ‬‬
‫≈‪¿ƒ  e˙Ó‬‬ ‫‪3‬‬
‫לז‪ (43 .‬הסלע שמעל‪ ,‬וחומשו‪ .‬וכסף זה יביא מביתו‪.‬‬
‫‪ (44‬שהרי הם מותר אשם שנופלים לנדבה‪ .‬ראה הל' פסולי‬
‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓe‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫המוקדשין פ"ד הי"ד‪.‬‬ ‫‪ (25‬כגון זב וזבה ויולדת‪ ,‬שמחויבים להביא שני עופות‪,‬‬
‫אחד לחטאת ואחד לעולה‪ (26 .‬מפני ששני הקרבנות יש‬
‫‪23‬‬ ‫‪ B˙‡hÁ‬‬ ‫˜‪»« ‰‬‬
‫‪»¿» ‡lL‬‬‫‪… ∆ „Ú« ˙‡hÁ‬‬‫‪»« ÈÓcÓ‬‬ ‫‪∆¡∆« .Ê‬‬
‫‪≈ ¿ƒ 45‰‰p‰‬‬ ‫בהם מעילה‪ (27 .‬בנזיר כו‪ ,‬א ‪ -‬אמרו שההלכה למשה‬
‫‪24‬‬ ‫‪,47B˙‡hÁ‬‬‫‪»« 46ÂÈÓ„a‬‬
‫‪» »¿ ‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰‰pM‬‬
‫‪»¡∆∆ ‰Ó« ÏÚ« LÓÁ‬‬ ‫‪∆… ÛÈÒBÈ‬‬‫‪ƒ‬‬ ‫מסיני שהובאה למעלה בהלכה הקודמת‪ ,‬נאמרה גם‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÈÓcÓ‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ÏÚ« ÌL‬‬ ‫˜‪» » Ôa‬‬
‫‪«¿» ‡ÈÈÂ‬‬ ‫¿»‪ƒ‬‬ ‫במחוייבי קינים‪ (28 .‬בדין נזירות‪ ,‬למעלה ה"ג‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ LÓÁ‬‬‫‪∆… ÛÈÒBÈ‬‬
‫‡‪ƒ  BÓL‬‬ ‫˜‪» ¬ ‬‬
‫‪«» ‡lL‬‬‫‡‪… ∆ „Ú« ÌL‬‬ ‫»»‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙BawL‬‬
‫‪¿¿»∆ .B˙ÏÈÚÓÏ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ƒ Á‬‬ ‫‡‪≈« ÌL‬‬‫‪» » ‡ÈÈÂ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ,BÓL‬‬
‫‪» ¬ ÂÈÓ„a‬‬
‫¿» »‬ ‫‪ÏÚ« d‡È‰Â‬‬
‫‪» ƒ¡∆ ÏÁ‬‬
‫‡‪∆≈ ˙ÏÈÎ‬‬
‫‪« ƒ¬ ÏÚ« ˙‡hÁ‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‰‬‬
‫‪»« 29LÈÙn‰‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˜„‬‬
‫‪∆∆ ÈL„˜Â‬‬
‫‪≈ ¿»¿ ,ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙Ba˜Ï‬‬
‫‪¿¿»¿ Ô˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‪»» ƒ¿  ÁaÊn‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫«‪«≈¿ƒ‬‬ ‫‪. ÏÚÓ‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ , tk‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  Ìc» ˙ÏÈÎ‬‬
‫¬‪« ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ 49ÏÚnL‬‬
‫‪«»∆ BÏ Ú„B‬‬
‫‪« .˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ Ô˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‪»» ƒ¿  ˙Èa‰‬‬ ‫««‪ƒ‬‬ ‫‪:Ìc» ˙‡hÁ‬‬
‫‪«« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰˜Â‬‬
‫‪»»¿ ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ ˙‡hÁÏ‬‬
‫‪««¿ 32˙BÚÓ» LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪B‡ , B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪» ƒ¿ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« B˙‡hÁ‬‬
‫‪50‬‬ ‫˜‪»« ‰‬‬
‫»‪»¿» Ck‬‬ ‫‪,tk‬‬
‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  „ÈÊÓa‬‬
‫‪ƒ≈¿ ;ÏÚÓ‬‬ ‫‪«» CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ , tk‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪≈ƒ  ‚‚BLa‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪CÈÏBÈ‬‬
‫‪ƒ  52B˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ÈÓ„a‬‬‫‪≈ ¿ƒ dÏÏk‬‬
‫‪»»¿ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ dLÈÙ‰L‬‬
‫∆‪» ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪.34ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… CÎÈÙÏ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪Á‬‬
‫‪«« ÏÚnL‬‬
‫‪«»∆ BÏ Ú„B‬‬‫‪« .53ÁÏn‰‬‬
‫‪«∆« ÌÈÏ‬‬‫‪»¿ dLÓÁÂ‬‬
‫‪» ¿À¿ ‰ÏÈÚn‰‬‬
‫«¿‪» ƒ‬‬ ‫‪ (29‬כריתות כז‪ ,‬ב‪ (30 .‬כתוב בתורה )ויקרא ד‪ ,‬כח(‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪dLÓÁÂ‬‬
‫‪» ¿À¿ ‰ÏÈÚn‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙BÚÓ¿ eÏtÈ‬‬ ‫‪¿ƒ  B˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« ‰wL‬‬‫∆»¿»‬ ‫"קרבנו‪ ...‬על חטאתו"‪ ,‬ודרשו במשנה שם‪ ,‬שהקרבן צריך‬
‫‪34‬‬ ‫‪Ck» ÔÈe‬‬
‫‪≈ .54„ea‡Ï‬‬
‫‪ƒ¿ ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ÔÈLÈÙÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ;‰„Ï‬‬‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫להיות לשם אותו החטא‪ ,‬ולא יעבירנו מחטא זה לחטא‬
‫‪35‬‬ ‫‪BÏ Ú„BpL‬‬
‫‪« ∆ ÔÈa≈ ,ÌL‡e‬‬
‫‪» »¿ .B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ÌL‬‬‫‪« ¬ ‡ÈÈ‬‬
‫‪ƒ» Ck» ÔÈe‬‬‫≈‬ ‫‪ (31‬במעשה השינוי‪ ,‬שהרי לא נהנה כלום‪.‬‬ ‫אחר‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪Ïtz‬‬
‫‪… ƒ  wL‬‬‫‡‪«»∆ Á‬‬‫‡‪«« B‡ BÓL‬‬ ‫‪» ¬ wL‬‬
‫˜„‪«»∆ Ì‬‬ ‫‪∆… ÏÚnL‬‬‫∆»«‬ ‫‪ (32‬שם‪ .‬ההבדל בין מעות לבהמה הוא‪ ,‬שבהמה היא‬
‫קדושת הגוף ואינה יוצאה לחולין לעולם‪ ,‬ולפיכך אין‬
‫‪37‬‬ ‫‡‪.55ÌL‬‬
‫‪» » ˙BÓk‬‬
‫‪« ¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ dLÓÁÂ‬‬
‫‪» ¿À¿ B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫הבעלים יכולים לשנות בה כלום‪ ,‬מהֿשאיןֿכן דמים‬
‫‪38‬‬ ‫‪.B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ÌL‬‬‫‪« ¬ ‡ÈÈÂ‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫שיוצאים לחולין אם מועל בהם או כשקונה בהם בהמה‬
‫‪ (45‬ברייתא‪ ,‬מעילה ט‪ ,‬ב‪ (46 .‬דמי הקרן עם החומש‪.‬‬ ‫לקרבן‪ (33 .‬בגמרא שלנו‪ ,‬נאמר סתם "מעל וכיפר"‪ .‬אבל‬
‫‪ (47‬בהמה יותר יפה‪ (48 .‬הקרן והחומש הם למזבח‪.‬‬ ‫בתוספתא כריתות פ"ד ה"ו‪ ,‬אנו שונים כדברי רבינו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לקנות בהם קרבן כזה שמעל בו‪ (49 .‬בחלק מן‬ ‫‪ (34‬בגמרא שם תולים את הכפרה במעילה‪ ,‬מפני שמעל –‬
‫הדמים‪ (50 .‬שנקנתה בדמים שנשארו‪ (51 .‬מה שנהנה‬ ‫כיפר‪ .‬ורבינו אומר להיפך )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫וחומשו‪ (52 .‬אלא קנה בדמים שנשארו בלבד‪ (53 .‬כדין‬
‫מותר חטאת )שם יא‪ .‬אמר אביי‪ ,‬שדין זה הוא לפי דעת רבי‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ô‰a‬‬‫‪∆» Á˜ÏÂ‬‬
‫‪«»¿ ÌL‡Ï‬‬
‫‪» »¿ ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬ ‫‪ƒ¿«« . 10‬‬
‫‪≈¿ 35LÈÙn‰‬‬
‫שמעון שכל חטאת שכיפרו בעליה תמות‪ ,‬אבל לרבנן‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‡‪«»  ÌL‬‬‫‪» » ÈÓ„a‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ‰˜Â‬‬
‫‪»»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÔÈlÁÏ‬‬‫‡‪ƒÀ¿ ÌÈÏÈ‬‬
‫‪ƒ ≈ 11‬‬
‫הסוברים שאינה מתה אלא אם אבדה וכיפרו בעליה באחרת‬ ‫‪ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬‫‪≈¿ Ô‰L‬‬ ‫„‪≈∆ , ÌÈÈ‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ƒ» ƒ ‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ÌlLÏ‬‬
‫‪≈« ¿ iÁÂ‬‬
‫‪»«¿ 12‬‬
‫ואח"כ נמצאה‪ ,‬המעות יפלו לנדבה‪ .‬ומכיון שרבינו פסק‬ ‫‡‪ÏÚ« ÌL‬‬‫˜‪» » Ôa‬‬
‫‪«¿» ‡ÈÈÂ‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ,ÌL‬‬
‫‪» » Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ ,37LÓÁÂ‬‬
‫‪∆… » 13‬‬
‫בהל' פסולי המוקדשין פ"ד ה"א כרבנן‪ ,‬למה כותב כאן‪:‬‬ ‫‪‰wL‬‬
‫‪»»∆ ÌÈÏȇ‰‬‬
‫‪ƒ ≈» ÈMÓ‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ 14‬‬
‫ילכו לים המלח? והר"י קורקוס )מובא כאן ה"ז בכסףֿ‬ ‫‪‡ÈÈ‬‬
‫„‪ƒ»  ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ» ƒ ‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰ÙÈ‬‬
‫‪∆» ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬‫‪≈¿ ‰ÙÈ‬‬
‫‪∆» 15‬‬
‫משנה( מתרץ שמכיון שידע שמעל יהיה עליו להפריש מה‬
‫שנהנה וחומשו ולהוסיף על דמי החטאת‪ ,‬ולא עשה כך אלא‬
‫‪, LÓÁ‰‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪∆… « ÌÚƒ ‰ÏÈÚn‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ˙Áz‬‬‫‡‪«« ÌL‬‬ ‫‪» » ‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ‰ÂM‰‬‬
‫‪∆» « 16‬‬
‫הקריב חטאתו מהדמים שנשארו‪ ,‬הרי זה כדחייה בידים כמו‬ ‫‪Á˜Ï‬‬
‫‪«» .B˙ÏÈÚÓ‬‬
‫‡‪» ƒ¿ ÏÚ« ÌL‬‬ ‫‪» » ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ‰ÂM‰‬‬‫‪∆» « ‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ 17‬‬
‫שהפריש חטאת ואבדה‪ ,‬והפריש אחרת ונמצאת הראשונה‬ ‫‪‰ÙÈ‬‬
‫‡‪∆» ÌL‬‬
‫‪» » ÏL‬‬‫‪∆ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ ,39ÔÈlÁÏ‬‬
‫‪ƒÀ¿ „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ÌL‡Ï‬‬
‫‡‪» »¿ „Á‬‬
‫‪»∆ 18‬‬
‫ולא בא להמלך בביתֿדין ושחט אחת מהן‪ ,‬שאמרנו שם‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ , ÔBL‡‰‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ƒ» BÓL‡Ï‬‬
‫‪» ¬« B˙B‡ ‡ÈÈ‬‬‫‪ƒ»  ÌÈÚÏÒ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÈzL‬‬
‫‪≈¿ 19‬‬
‫פ"ד ה"ג שהשניה תמות‪ ,‬מפני שדחה אותה בידים(‪.‬‬ ‫‡‪ÌL‬‬
‫‪« ¬ B˙B‡ ‡ÈÈ‬‬ ‫‪ƒ»  ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ ‰ÙÈ‬‬ ‫‪∆» ÔÈlÁ‰‬‬
‫‪ƒÀ« ‰Ê∆ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ 20‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דעק‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .75ÂÈÏÚ‬‬
‫‡‪»» ‰eÒ‬‬
‫‡‪» ¬ dÈ‬‬
‫‪» ≈ Ô˙Bp‰‬‬
‫« ≈‬ ‫‪ (54‬כשנודע לו שמעל לפני שקרבה חטאתו‪ ,‬היה עליו‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .Ô‰a‬‬
‫‪∆» Ò‡pÏ‬‬
‫‪»¡∆« ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» LÈ≈ ˙BÓBw‰‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪» « ‡MÓ‬‬
‫‪»¿ ƒ‬‬ ‫להפריש מעילתו ולהוסיפה על דמי החטאת ולא היו‬
‫‪20‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ ‰Êk‬‬
‫‪∆» „pÓ‬‬
‫‪∆∆ƒ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÒ‡p‰‬‬
‫‪ƒ»¡∆« ÌÈc‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫הולכים לאיבוד‪ ,‬ולפיכך כשלא עשה כך הרי זה כדמי‬
‫חטאת שכיפרו בעליה‪ ,‬אבל אם נודע לו אחרי כפרה‪ ,‬הרי‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÌlkÓ‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪»Àƒ ‰‰‬‬
‫∆¡»‬ ‫הקרן והחומש שיפריש עכשיו נקבע גורלם מראש לאיבוד‪.‬‬
‫‪ (72‬שם‪ ,‬בעיא שנפשטה‪ (73 .‬ואין אנו אומרים‪ ,‬שמכיון‬ ‫‪ (55‬ראה למעלה ה"ו ובהערות‪.‬‬
‫שהכיכר יצאה מרשות הנותן פקע איסורה‪ ,‬מפני שאינה‬ ‫‪ÔÈ„Â‬‬
‫‪ƒ¿ .57ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪…  ÂÈÓÏLe‬‬
‫‪»»¿ B˙ÏBÚ‬‬ ‫‪≈ « .Á‬‬
‫‪» 56ÎBn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫כיכרו‪ (74 .‬כשיהנה בה‪ (75 .‬לו היתה אסורה גם עליו‪,‬‬
‫‪eÒ˜Â‬‬
‫‪¿»¿ ; eȉL‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪»∆ BÓk¿ ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ˙BÚn‰‬‬‫‪»« eÊÁiL‬‬
‫‪¿¿«∆ ,‰Bz‬‬
‫»‬ ‫‪2‬‬
‫היה הוא מועל בה‪ (76 .‬פירוש‪ ,‬אם לא אמר "הקדש" או‬
‫"קרבן" אלא "קונם" ושאר הכינויים שנמנו במשנה שם י‪,‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‡‪»¿» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« eÏtiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ 59B˙B‬‬ ‫‪3‬‬

‫א‪ (77 .‬בכל אחד לא היה שוה פרוטה‪ ,‬אבל בכל הדברים‬ ‫‪‰MÓÁ‰‬‬
‫‪» ƒ¬«  ‰MÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« dÎÓe‬‬
‫‡‪»»¿ ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ‰ÂL‬‬‫‪»» ‰Ó‰a‰‬‬
‫«¿≈»‬ ‫‪4‬‬
‫יחד היה שוה פרוטה‪.‬‬ ‫‪ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô‡k» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . ‰„Ï‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪»»¿ƒ eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ 60Ôlk‬‬
‫‪»À‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫˜‪» ≈ ̇ƒ Ôa‬‬‫‪»¿» el‡‰‬‬‫‪≈» ˙BÚÈËp‰‬‬ ‫‪≈ » .‡È‬‬
‫‪ƒ¿« :78ÓB‡‰‬‬ ‫‪.ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰Bz‬‬
‫»‬ ‫‪6‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÌBi‰« ÛOz‬‬
‫‪≈» ƒ ‡Ï‬‬‫˜‪… ̇ƒ Ôa‬‬
‫‪»¿» ‰Ê∆ ˙ÈlËÂ‬‬
‫‪ƒ«¿ ,ÌBi‰« ˙Bˆˆ˜‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (56‬תוספתא‪ ,‬פסחים פ"ז ה"ז )לפי גירסת הגר"א( וברייתא‬
‫‪24‬‬ ‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ˙Èlh‰‬‬
‫‪ƒ«« ‰ÙO‬‬
‫‪» ¿¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ eˆˆ˜‬‬
‫‪¿¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÌBi‰« ÚÂ‬‬
‫¿»«‬ ‫שם פט‪ ,‬ב‪ (57 .‬ומקריבים הקרבן לשם בעליו הראשונים‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰‰È‬‬
‫‪∆»≈ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ˙BLc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ e„tÈÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ,Lc˜‰‬‬
‫≈‪≈¿∆ ̉‬‬ ‫)רש"י שם(‪ .‬ראה משנהֿלמלך‪ (58 .‬והמוכר יחזירן לקונה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫˜‪„Ú« Ôa‬‬
‫‪»¿» el‡‰‬‬‫‪≈» ˙BÚÈËp‰‬‬
‫‪ƒ¿« È‰‬‬
‫‡‪≈¬ :Ó‬‬
‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ .Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪ (59‬את הקונה‪ ,‬מפני שקנה קרבן של אחרים‪ ,‬כעין החרמת‬
‫‪27‬‬ ‫‪e„tiL‬‬
‫‪»ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎaL‬‬
‫‪»¿∆ ;Ô˙BcÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈  eˆˆwiL‬‬
‫∆‪¿»ƒ‬‬ ‫הכסף שנעשה בו משא ומתן בלתי הוגן‪ ,‬אבל את הקרבן‬
‫איֿאפשר להחרים‪ ,‬שהרי קדושת הגוף עליו‪ .‬ורש"י פירש‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ eˆˆ˜pL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ÔÂÈÎÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,eˆˆwiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ „Ú« 79Lc˜‰‬‬‫‪≈¿∆ eÊÁÈ‬‬
‫«¿¿‬ ‫שקנסו את הקונה בהתאם לפתגם העממי‪" :‬לא עכברא גנב‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« .„iÓ‬‬
‫‪»ƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈ‰‬‬
‫‡‪ƒ¡∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ , ÔBÈ„t‬‬
‫‪80‬‬ ‫ˆ‪¿ƒ ÔÈÎÈ‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫אלא חורא גנב" )לא העכבר הגנב‪ ,‬אלא החור שהוא נמלט‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪ Á‬‬
‫‪≈« Ô‡„t‬‬
‫‡‪» »¿ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;LÈc˜n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« Ô‡„tLa‬‬
‫‡‪» »¿∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫שם(‪ (60 .‬ואין אנו אומרים שהדינר החמישי מתנה היא‬
‫‪31‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 81ÔÈlÁÏ‬‬
‫‪ƒÀ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ el‡≈ È‰‬‬ ‫¬≈‬ ‫למוכר )רש"י שם(‪ (61 .‬לנדבת ציבור‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ƒ¿«« Û‡« ÔÈzÓ‬‬
‫‪.LÈc˜nÏ‬‬ ‫‪ƒ»À eȉÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ,eˆˆ˜‬‬
‫‪¿¿ƒ‬‬ ‫‪BÊ kk‬‬
‫‪»ƒ :ÓB‡‰‬‬
‫‪≈ » ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .62ÌÈ„a‬‬ ‫‪» ƒ¿ LÈ≈ .Ë 7‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪ (78‬משנה וגמרא‪ ,‬שם כח‪ ,‬א‪ .‬וכח‪ ,‬ב‪ (79 .‬כרב פדא שם‪.‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,64ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  dÏ·Â‬‬
‫‪»»¬« ,63Lc˜‰‬‬
‫˜‪≈¿∆ B‡ Ôa‬‬
‫‪»¿» ÈÏÚ‬‬
‫‪«» 8‬‬
‫רבינו סובר שבזה מודה עולה לבר פדא )ראה הערה הבאה(‪.‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔBÈ„t‬‬
‫‪¿ƒ dÏ» Ôȇ≈ CÎÈÙÏ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪» ƒ¿ .ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ˙zÓ‬‬
‫‪∆∆À ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ 9‬‬
‫‪ (80‬שהרי לא הקדיש אותן אלא עד שיקצצו‪ ,‬ולפיכך יצאו‬ ‫˜„‪B‡ L‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪∆… BÊ kk‬‬
‫‡‪»ƒ :Ó‬‬
‫‪«» .„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ‰ÊÏ‬‬
‫‡‪∆» ‡l‬‬
‫˜„‪»∆ L‬‬‫‡‪∆… dÈ‬‬
‫‪» ≈ 10‬‬
‫לחולין אחרי הקציצה‪ ,‬כעולא שם נגד דעת בר פדא‪.‬‬ ‫‪» ƒ¿ .ÏÚÓ‬‬
‫‪67CÎÈÙÏ‬‬ ‫‡‪«»  Á‬‬ ‫‪≈« ÔÈa≈ ‡e‰ ÔÈa≈ ,dÏ·Â‬‬
‫˜‪»»¬« ,Ôa‬‬
‫‪»¿» 11‬‬
‫‪ (81‬שהרי הנטיעות הן רכושו של הפודה‪ ,‬והוא לא הקדיש‬ ‫‪70˜Ù‰‬‬
‫אותן‪ .‬מימרא של רבי יוחנן‪ ,‬שם ל‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ kk‬‬‫‪»ƒ 69ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» .68ÔBÈ„t‬‬
‫‪¿ƒ dÏ» LÈ≈ 12‬‬
‫‪ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  dÏ·Ï‬‬
‫‪»¿»¿ ˙Ó‬‬
‫‪»¿ ÏÚ« dÏË‬‬
‫‪»»¿ ,Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ BÊ kk‬‬
‫‪»ƒ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ 13‬‬
‫יום שישי ז' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪˙BË‬‬
‫‪« ÈÙÏ‬‬ ‫‪ƒ¿ ÏÚÓ‬‬‫‪«»  dLÈB‰Ï‬‬
‫‪» ƒ ¿ ˙Ó‬‬ ‫‪»¿ ÏÚ« ;d»lkÀ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ 14‬‬
‫‪.daL‬‬
‫‪»∆ ‰È‰‬‬
‫‪71‬‬ ‫¬»»‬ ‫‪15‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ (1‬יבאר המקדיש לבדק הבית דבר הראוי למזבח או איפכא‪,‬‬ ‫‪ (62‬נדרים לה‪ ,‬א‪ .‬מחלוקת רבי מאיר ורבנן‪ ,‬ופסק כרבי‬
‫ודין קדשי בדק הבית וקדשי מזבח אם מצטרפים למעילה‪.‬‬ ‫מאיר מפני שרב נחמן שם סובר כן‪ .‬ועוד‪ ,‬שבשבועות כב‪,‬‬
‫ב ‪ -‬אמרו שיש להפוך את השיטות‪ ,‬היינו חכמים אומרים‬
‫‪33‬‬ ‫‪˜fÁÏ‬‬
‫‪≈«¿ Èe‡‰‬‬‫‪»» c‬‬
‫‪»» ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ LÈc˜n‰‬‬
‫‡‪ƒ¿«« „Á‬‬‫‡‪»∆ .‬‬ ‫מעל‪ ,‬ורבי מאיר אומר לא מעל )ר"ן נדרים‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ LÈc˜n‰‬‬
‫˜‪ƒ¿«« B‡ ,‰B‬‬
‫‡‪» B‡ Ô‬‬‫‪∆∆ ÔB‚k¿ ,˜„a‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫‪ (63‬פירוש‪ ,‬שאמר "עלי" הקדש‪ (64 .‬ומשלם להקדש קרן‬
‫‪35‬‬ ‫˙‪B‡ ,ÌÈB‬‬
‫‪ƒ ¿Â ÌÈOk‬‬
‫‪ƒ »¿ ÔB‚k¿ ,ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Èe‡‰‬‬ ‫‪»» c‬‬
‫»»‬ ‫וחומש )נדרים‪ ,‬שם(‪ (65 .‬מפני שהיא מותרת לאחרים‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪Ô‬‬
‫‪∆∆ ÔB‚k¿ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ Èe‡‰‬‬
‫‪»» c‬‬
‫‪»» ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« LÈc˜n‰‬‬
‫««¿‪ƒ‬‬ ‫ואינה ממון של הקדש‪ (66 .‬והואֿהדין אם אמר‪ :‬ככר זו‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÔÈÈe‡‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰ÊÏÂ‬‬
‫‪∆»¿ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» LÈc˜n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« B‡ ,‰B˜Â‬‬
‫¿ »‬ ‫הקדש‪ (67 .‬מפני שהיא אסורה לכל אדם ונעשית רכושו‬
‫‪38‬‬ ‫‪ıÓÁÂ‬‬
‫‪∆… ¿ ÔÈÏB‚z‬‬
‫‪ƒ ¿¿« LÈc˜n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÔB‚k¿ ,2‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫של הקדש‪ (68 .‬ככל קדשי בדק הבית‪ (69 .‬מימרא של‬
‫‪39‬‬ ‫‪B‡ ÏÊ‬‬
‫‪∆∆ ‰‡ÏÓ‬‬
‫‡‪»≈¿ ‰tL‬‬
‫‪»¿ « LÈc˜‰‬‬
‫‡‪ƒ¿ƒ elÙ‬‬
‫˜‪ƒ¬ ,Ú˜‬‬
‫‪«¿« B‡ ȈÂ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫רבא‪ ,‬שם לד‪ ,‬ב‪ (70 .‬מדובר כשהכיכר מונחת בתוך ארבע‬
‫אמותיו של המקדיש‪ ,‬וארבע אמות של אדם קונות לו‬
‫‪40‬‬ ‫‪„Ú« eLc˜‰L‬‬
‫‪¿¿À∆ ‰ÚMÓ‬‬‫‪»» ƒ ÔlÎa‬‬
‫‪»À¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬  Ù‬‬ ‫‪∆≈ B‡ ÙÚ‬‬‫»»‬ ‫)בבאֿמציעא י‪ ,(:‬ולפיכך יכול לזכות בה להקדש‪ ,‬כדין‬
‫‪41‬‬ ‫‪.3˙B„t‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÈÈe‡‰‬‬
‫„‪ƒ ¿» ÌÈ‬‬
‫‪ƒ»¿ e„tiL‬‬
‫∆‪»ƒ‬‬ ‫המגביה מציאה לחבירו )בשביל חבירו( ‪ -‬קנה חבירו‪.‬‬
‫‪ (2‬אלא למוכרם ולקנות בדמיהם דברים הראויים‪.‬‬ ‫‪ (71‬שמין ערך ההנאה שבנו מוכן לתת לו‪ ,‬כדי שיוריש לו‬
‫‪ (3‬להוציא בעלי חיים תמימים הראויים למזבח‪ ,‬שאין להם‬ ‫את הכיכר‪ ,‬ואת הסכום הזה וחומש‪ ,‬ישלם להקדש‪.‬‬
‫פדיון‪.‬‬ ‫‪d˙e‬‬
‫‪»»¿ ÊÁÂ‬‬
‫‪«»¿ ,Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ EÈÏÚ‬‬
‫‪∆» Èkk‬‬
‫‪ƒ»ƒ :72BÁÏ‬‬ ‫‪≈ » .È‬‬
‫‪≈¬« ÓB‡‰‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBnL‬‬
‫‪ƒ¬ ∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ÌÚƒ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬ ‫‪≈ ¿» Ïk» .‬‬
‫˜„‪∆∆ ÈL‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ , ‡ÈˆBiLÎÏ‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ƒ ∆ ¿ƒ ÏÚÓ‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪«» BÊ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« Ïa˜Ó‰‬‬
‫‪≈«¿«  BÏ‬‬ ‫‪17‬‬
 ‫העק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪33 19ËBÈ„‰‬‬
‫∆¿‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‡‪∆ ÔÏÈ‬‬
‫‪» ƒ .18ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪…  Lc˜‰‬‬
‫∆¿≈‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰ÏÈÚÓÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ  ÁaÊÓ‬‬
‫‪«≈¿ƒ ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪CB˙a¿ ÌȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÂÈLLÂ‬‬ ‫‪» »» ¿ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‰„OÏ‬‬ ‫‪≈¿ ƒ CeÓq‰‬‬‫«»‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ÌlkÓ‬‬
‫‪»Àƒ ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂLa‬‬‫‪∆» ¿ ‰‰‬‬
‫∆¡»‬ ‫‪2‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪LL‬‬‫‪≈ „Ú« Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰„O‰‬‬ ‫‪≈¿ BÈa≈ ̇ƒ :20‰„O‰‬‬
‫‪∆» « ÔÈÏ‬‬ ‫« »∆‬
‫‪36‬‬ ‫‪‰„O‰‬‬
‫‪∆» « CB˙aL‬‬
‫‪¿∆ ÔÈL‬‬ ‫‪ƒ »M‰‬‬
‫‡‪» « Ô˙B‬‬
‫‪» È‰‬‬ ‫‡‪≈¬  ‰n‬‬ ‫‪»« ‰OÚ‬‬
‫∆ ¿≈‬ ‫‪,BÁ‬‬
‫‪≈¬ ‰p‰Óe‬‬
‫‪∆«¿ ‰‰‬‬‫‪»¡∆ B‡ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ˙‡∆ ÏÈ·‰Â‬‬ ‫‚‪«» .‬‬
‫‡‪ƒ¡∆¿ ÏÎ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˜BÁ» ÔÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» ‰È‰‬‬ ‫‪»» ;ÏÚÓ‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰‰p‰Â‬‬
‫‡‪∆¡∆«¿ ,ÔÈeÒ‬‬
‫¬ ‪ƒ‬‬ ‫‪Ôlk‬‬
‫‪»À  B˙È‰Â‬‬
‫‪»»¬« BÁ‬‬
‫‡‪≈¬ ˙ÏÈÎ‬‬
‫‪« ƒ¬ B‡ BÁ‬‬
‫‪≈¬ ˙È‰Â‬‬
‫‡‪«»¬« B˙ÏÈÎ‬‬
‫¬‪» ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‡‪∆ ÔÏÈ‬‬
‫‪» ƒ .ÏÚÓ‬‬‫‪«» Ô‰a‬‬‫‪∆» ‰‰p‰‬‬
‫‪∆¡∆«  ‰OÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ LL‬‬ ‫‪≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫»≈‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»»¬ Ïk‰‬‬
‫‪… « ÔÓƒ ‰OÚ‬‬
‫‪» ¬« ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰ÏÈÚÓÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪CB˙a¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÂÈLLÂ‬‬‫‪» »» ¿ ËBÈ„‰‬‬
‫‪¿∆ ‰„OÏ‬‬
‫‪≈¿ ƒ CeÓq‰‬‬‫‪»« Lc˜‰‬‬
‫∆¿≈‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ‰ËeÙa‬‬
‫‪» ¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬  ‰n‬‬ ‫‪»« ‰OÚ‬‬‫‪≈¿ ∆ LL‬‬ ‫‪»» ̇ƒ :21‰„O‰‬‬
‫‪≈ CB˙a¿ ‰È‰‬‬ ‫« »∆‬
‫‪41‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‡‪»  ‰n‬‬ ‫‪»« ‰OÚ‬‬‫‪≈¿ ∆ LL‬‬ ‫‪≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ˜BÁ» ‰È‰‬‬
‫‪»» ;Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .4‰aÓ‬‬
‫‪∆À¿ ÔÓÊÏ‬‬
‫‪«¿ƒ ˙ÙˈÓ‬‬ ‫„‪» ƒ¿« .‬‬
‫‪∆ ∆»¿ƒ ‰ÏÈÚn‰‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪… ËBÈ„‰‬‬
‫‪¿∆ ‰„O‬‬
‫‪≈¿ CB˙aL‬‬‫‪¿∆ ÔÈLM‰‬‬
‫« »» ‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÏÚ‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» ‰nk‬‬
‫‪»« Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ‰‰Â‬‬
‫‪»¡∆¿ Lc˜‰‰‬‬
‫«‪≈¿∆« ÔÓƒ ÌBi‰‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪.ÏÚÓe‬‬
‫‪«» ‰ËeÙÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ÔÈÙˈÓ‬‬
‫‪ƒ ¿»¿ƒ el‡≈ È‰‬‬
‫‡‪≈¬  5„Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪9‬‬
‫‪ (12‬כרבי יוסי במשנה שם יג‪ .‬נגד דעתו של תנא קמא‬
‫והטעם‪ ,‬מפני שבתוספתא מעילה פרק א הלכה ט נאמר‬ ‫‪ (4‬באיסורים אין שתי אכילות מצטרפות אלא אם אכל כזית‬
‫שהתנא קמא הוא רבי מאיר‪ ,‬וכלל בידינו שהלכה כרבי יוסי‬ ‫שלם בכדי אכילת פרס )שלוש ביצים(‪ ,‬אבל במעילה למדו‬
‫נגד רבי מאיר‪ (13 .‬בתוספתא שם‪" :‬אמר רבי יוסי רואה‬ ‫שם )יח‪ (:‬מהכתוב שמצטרפות אפילו לזמן מרובה‪.‬‬
‫אני בכולן )פירוש‪ ,‬בהקדיש בור ונתמלא מים‪ ,‬ושובך ריק‬ ‫‪ (5‬שלא נודעה לו הנאה ראשונה לפני שנהנה שנית‪ ,‬אבל‬
‫ונתמלא יונים וכדומה( את דברי רבי מאיר )שאין מועלים(‬ ‫נודע לו בינתיים אין ההנאות מצטרפות‪.‬‬
‫חוץ מן השדה והאילן שדרכם להתמלאות‪ .‬ובתוספות‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« ÔÓƒ 6LeÏ˙a‬‬ ‫‡‪»¿ ‡l‬‬ ‫‪» ƒ¿ Ôȇ≈ .‰ 10‬‬
‫‪»∆ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫מעילה שם דיבור המתחיל אבל‪ ,‬הסבירו את ההבדל‪,‬‬
‫שהמים והיונים באו מן ההפקר ולא זכה בהם הקדש‪ ,‬שאין‬
‫‪,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  dÏ» aÁÓa‬‬‫‪»À¿ƒ B‡ dÓˆÚ‬‬ ‫‪»¿« Ú˜wa‬‬
‫‪«¿«« ‰‰p‰‬‬
‫‪∆¡∆« 11‬‬
‫קניין חצר להקדש‪ ,‬אבל שדה ואילן המתמלאים מגוף‬ ‫‪«ÚBf‰‬‬
‫‪≈ « B‡ Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ‰„O‬‬‫‪≈¿ LBÁ‰‬‬
‫‪≈ « ?„ˆÈk‬‬ ‫‪« ≈ .Ì‚Ù‬‬‫‡‪«« elÙ‬‬‫‪ƒ¬ 12‬‬
‫ההקדש הם ממון הקדש‪ (14 .‬כלומר‪ ,‬זבל ופרש מבהמות‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  dÓ‚Ùe‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪»»¿ da» ‰‰Â‬‬
‫‪»¡∆¿ d˜‡Ó‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪»»¬≈ ÏË‬‬ ‫‪«» .eËt»  da» 13‬‬
‫הקדש‪ (15 .‬בזבל ופרש זה‪ (16 .‬לשיירי לשכה )כסף‬ ‫‪ÏÈÚBÓ‬‬
‫‪ƒ dlL‬‬ ‫‪»∆ ˜‡‰L‬‬
‫‪»»»∆ ;ÏÚÓ‬‬ ‫‪«»  Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ‰„Oa‬‬
‫‪≈¿ ƒ Lc‰‬‬ ‫‪»« 14‬‬
‫משנה(‪ .‬השקלים שנגבו כל שנה )מחצית השקל לגולגולת(‬ ‫‪LÁ‬‬‫‪«» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰„O‰‬‬
‫‪∆» « Ì‚Ùe‬‬
‫‪«» ˜‡‬‬‫‪»»» ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ È‰Â‬‬
‫‪≈¬« ,‰„OÏ‬‬
‫‪∆» « 15‬‬
‫הוכנסו לאחת מלשכות המקדש וממלאים שלוש קופות‬ ‫‪,da» Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ OÚÏ‬‬ ‫‡‪∆ ≈» ˜‬‬
‫‪»» ˙BÏÚ‰Ï‬‬ ‫‪¬«¿ È„k‬‬‫‪≈¿ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ‰„O‬‬ ‫‪≈¿ 16‬‬
‫גדולות ומכסף שבקופות קונים קרבנות שהם חובת ציבור‪,‬‬ ‫‪ψa‬‬
‫‪≈¿ B‡ Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ˙ÚÓa‬‬
‫‪«»¿ƒ c‰‬‬ ‫‪»« . ÏÚÓ‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪«»  OÚ‰‬‬
‫‪∆ ≈» ÏËÂ‬‬
‫‪«»¿ 17‬‬
‫כגון שני תמידים בכל יום ומוספים בשבת ומועדים‪ ,‬ומה‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ‰‰pL‬‬
‫‪»¡∆∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ CBL‬‬
‫‡‪» B‡ ÔÏÈ‬‬ ‫‪» ƒ 18‬‬
‫שנשאר בלשכה אחר מילוי הקופות נקרא "שיירי לשכה"‪.‬‬ ‫‪.11ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪…  Ba c‰‬‬‫‪»« ,Èea» ˙Èa‬‬
‫‪ƒ« LÈc˜n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .10ÏÚÓ‬‬
‫‪«» 19‬‬
‫‪ (17‬מלשונו של רבינו משמע‪ ,‬שהמדובר במעיין הנובע‬
‫בשדה הקדש עצמו‪ ,‬אבל רש"י מפרש שהמעיין נובע בשדה‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» c‰‬‬
‫‪»« ,˙Èa‬‬‫‪ƒ« Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰e‬‬
‫‪»» ÌÈ‡Â‬‬
‫‪ƒ»¬« ÌȈÚ‬‬‫‪ƒ≈ LÈc˜n‰‬‬
‫‡‪ƒ¿«« Ï‬‬ ‫‪»¬ 20‬‬
‫חולין והמים באו לשדה של הקדש‪ (18 .‬מפני שאינה‬ ‫‪.‡a˙iL‬‬
‫‪≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,ÏÚÓ‬‬ ‫‪«» ‬‬ ‫‪21‬‬
‫ראוייה לשום דבר‪ (19 .‬במשנה שם שנינו‪ :‬שרשי אילן‬ ‫‪ (6‬למדו בגזירה שווה מתרומה‪ ,‬מה תרומה בתלוש אף‬
‫של הדיוט הבאים בשל הקדש ושל הקדש שבאים בשל‬ ‫מעילה בתלוש‪ (7 .‬האבק שנטל נתלש מן השדה‪.‬‬
‫הדיוט לא נהנים ולא מועלים ובגמרא בבא בתרא כו‪:‬‬ ‫‪ (8‬ואם נהנה ולא פגם ‪ -‬לא מעל‪ (9 .‬שהאבק תלוש הוא‪.‬‬
‫הסבירו‪ ,‬שהשרשים שאינם מרוחקים שש עשרה אמה מן‬ ‫מובן שהמדובר בפגם‪ ,‬כלמעלה בדישה‪ (10 .‬מפני שנהנה‬
‫האילן‪ ,‬דינם כאילן מפני שהוא יונק דרך אותם השרשים‬ ‫מן המחובר‪ (11 .‬ואף על פי שרבינו פסק )בהלכות עכו"ם‬
‫אבל המרוחקים יותר פסק הקשר שבינם ובין האילן ולפיכך‬ ‫פרק ח הלכה ד( שהמשתחווה לבית בנוי לשם עבודה זרה‬
‫הם שייכים לקרקע‪ .‬עיין שם‪ .‬ומכאן המקור להלכה זו‪.‬‬ ‫אסרו‪ ,‬חומרא יתירה היא בעבודה זרה )כסף משנה(‪.‬‬
‫‪ (20‬של הקדש‪ (21 .‬של הדיוט‪.‬‬
‫‪LÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .12Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  Lc˜‰‬‬ ‫‪≈ ƒ . 22‬‬
‫‪≈¿∆ ÈÏecb‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪ÛBÚ‰» B˙B‡ ‰aL‬‬
‫‪»»∆ ,Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬‫‪∆ ÔÏȇ‰‬‬ ‫‪… ¿∆ Ô˜≈ .Ê‬‬
‫‪» ƒ» L‡aL‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ˙BÙ≈ ‰OÚÂ‬‬ ‫‡‪» »¿ ÔÏÈ‬‬
‫‪» ƒ ,ÌÈOÚ‬‬
‫‪ƒ» ¬ ‰‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪» ƒ ¿ ‰„O‬‬‫‪∆» 23‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪ÌÚƒ Ôw‰‬‬
‫‪≈« Ïk»  Ô‰a‬‬‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬ ‫‪ƒ» ¬« 22ÌȈÚÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ÌÈOÚÂ‬‬ ‫≈≈‪ƒ‬‬ ‫‪‡lÓ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ Ô˜È‬‬
‫‪» ≈ Ba‰« ˙‡∆ LÈc˜n‰‬‬
‫‡‪ƒ¿«« Ï‬‬‫‪»¬ .Ô‰a‬‬
‫‪∆» 24‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪Ôȇ≈ Ôn‡Ï‬‬
‫‪»ƒ¿ ÔÈÎÈv‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÌÈÁBÙ‡‰‬‬
‫‪ƒ ¿∆» ÌÚƒ BaL‬‬ ‫‪∆ ÌȈÈa‰‬‬
‫‪23‬‬ ‫«≈ ‪ƒ‬‬ ‫‪CBL‬‬
‫‪» ,ÏÊ‬‬ ‫‪∆∆ ˙‡lÓ˙‬‬
‫‪»«¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ‰tL‬‬
‫‪»¿ « LÈc˜‰‬‬‫‪ƒ¿ƒ ,ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« 25‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪.24ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈ‰‬‬
‫∆¡‪ƒ‬‬ ‫‪Ôȇ≈  Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÈÏecb‬‬
‫‪≈ ƒ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÌÈBÈ‬‬‫‪ƒ ‡lÓ˙Â‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ 26‬‬
‫‪ 14Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ˆÁaL‬‬
‫‪«¬«∆ Lt‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ Ïf‰‬‬
‫‪∆∆« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .13Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ 27‬‬
‫‪ (22‬שהביאם ממקום אחר‪ (23 .‬מפני שהביצים צריכים‬
‫לאילן דינן כאילן וכן גם אפרוחים הצריכים לאמן‪ .‬אבל‬
‫‪eÎnÈ‬‬
‫‪¿»ƒ ? Ô‰a‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪∆» eOÚi‬‬‫‪¬« ‰Óe‬‬
‫‪« .ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪… 28‬‬
‫האפרוחים שאינם צריכים לה‪ ,‬שיודעים לפרוח ולמצוא‬ ‫‪CBzÓƒ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÔÈÚÓ‬‬
‫‪»¿« . ‰kLlÏ‬‬
‫‪16‬‬ ‫„‪»¿ ƒ« Ô‰ÈÓ‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ eÏtÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ 29‬‬
‫מזונותיהם ‪ -‬מותרים‪ (24 .‬מפני שגם בקן עצמו אין‬ ‫‪epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔȇˆBiL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ÌÈna‬‬‫‪ƒ«« ˙B‰Ï‬‬
‫‪»≈ eÒ‡»  17Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ‰„O‬‬
‫‪≈¿ 30‬‬
‫מעילה‪ ,‬והרי כל האיסור ליהנות בהם הוא מפני שהם‬ ‫‪ıeÁ ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« e‡ˆÈ‬‬
‫‪¿» .ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ ,‰„O‰‬‬
‫‪∆» « CB˙a¿ 31‬‬
‫זקוקים לקן‪.‬‬ ‫‪‰„Oa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ‰Ï„b‰‬‬
‫‪»≈¿« ‰Ú‬‬‫‪»»¬ .Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬‫‪»≈ zÓ‬‬‫‪»À  ‰„OÏ‬‬‫‪∆» « 32‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫ועק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (36‬שמרי יין ונותנים עליהם מים ואחרי כמה ימים המים‬ ‫‪ÔÈa≈ ,BlÎa‬‬
‫‪À¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  Úi‰‬‬ ‫‪ƒ¿«« .Á‬‬
‫‪««« ˙‡∆ 25LÈc˜n‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫תוססים ומקבלים טעם יין קלוש‪ .‬ומשקה זה נקרא "תמד"‬ ‫‪.Ô‰ÈÈaL‬‬
‫‪∆ ≈ ≈∆ B‡ ˙BÏȇ‰‬‬
‫‪» ƒ» L‡aL‬‬
‫‪… ¿∆ Ô˜≈ ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ÔÈa≈ ˙BÏȇa‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫בלשון התלמוד‪ (37 .‬אחרי שהסירו את התמד נותנים על‬
‫השמרים מים שנית וגם מזיגה שנייה זו יש בה טעם של‬ ‫‪ (25‬משנה שם‪" :‬המקדיש את החורש מועלים בכולו"‪.‬‬
‫יין‪ ,‬ויש עושים כך בפעם שלישית ורביעית‪ (38 .‬שאיסורו‬ ‫ומפרש רבינו שגם הקינים בכלל והטעם‪ ,‬מפני שבעל היער‬
‫רק מדרבנן‪ (39 .‬בקדושת הגוף החמורה אסרו לעולם‪.‬‬ ‫זכה בהם בקניין חצר וכשהקדיש את היער כל מה שבתוכו‬
‫הקדיש‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪ ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙Ï‚z‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚È‬‬
‫‪∆…¿¿« LÈc˜n‰‬‬
‫‡‪ Ô˙B‬‬
‫‪» eˆv˜Â‬‬‫‪¿ƒ¿ 27Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ȈÚ‬‬
‫‪≈¬ 26etML‬‬ ‫‪ƒ»¿ƒ .Ë‬‬
‫‪ƒ ∆ ÌÈaÊb‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪da» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« BÓÁ¬ LÈc˜‰‬‬‫‪ƒ¿ƒ .d˙ˆÈe‬‬
‫¿≈ »»‬
‫‪˙ÚÓ‬‬
‫‪≈≈ eÎ˙ÁL‬‬‫‪¿»∆ ÌÈpËw‰‬‬
‫‪ƒ« ¿« ÌȈډ‬‬
‫‪ƒ≈» Ô˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  41˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬
‫‪∆∆¿ ÌÈBz‬‬
‫‪ƒ LÈc˜‰‬‬‫‪ƒ¿ƒ .40dÏÁe‬‬
‫«¬»»‬
‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÈetMa‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ƒ « ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‡‪ƒ¬ Ôȇ≈ Ï‬‬ ‫‪»¬ ; eˆˆwL‬‬
‫‪28‬‬ ‫∆»¿‬ ‫‪5‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪.e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,Ô˙ˆÈe‬‬
‫‪»» ≈¿ Ô‰a‬‬
‫»∆‬
‫‪‰Lw‰‬‬
‫‪∆ »« Ûeb‰« ‡e‰Â¿ ,ÌȈÚ‬‬
‫‪ƒ≈ ÏL‬‬‫‪∆ ‰ipa‬‬
‫‪»ƒ¿« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 30˙Òpa‬‬
‫«¿…∆‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (40‬והטעם‪ ,‬מפני שתרנגולת וחמורה אינן ראויות למזבח‬ ‫‪ÁψÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ,˙ÏaÈÏ‬‬
‫‪∆∆«¿ ‰ÓBc‰‬‬
‫‪∆ « ıÚ‰‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪≈» CB˙aL‬‬‫‪¿∆ Ï‚Ú‰‬‬
‫∆»…‬ ‫‪7‬‬
‫וקדשו קדושת דמים‪ ,‬כלומר‪ ,‬למכרן ולקנות בדמיהן דברים‬ ‫‪.‰Î‡ÏÓÏ‬‬
‫‪» »¿ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫הראויים למזבח וגם הביצים והחלב ראויים לכך‪.‬‬
‫‪ (41‬אבל אם הקדישם למזבח אין ביצתם ראוייה לכלום ואין‬ ‫‪ (26‬החליקו במעצד‪ (27 .‬שקנאו אותם ביער של חולין‪.‬‬
‫מועלים בה‪.‬‬ ‫‪ (28‬אחרי שקצצום והעבירום לרשות הקדש חתכו מהם‬
‫במגירה חתיכות קטנות‪ ,‬כדי להתאימם לבניין‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ Ô‰a‬‬‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  42eÏaL‬‬ ‫‪»∆ ‰p‰k‬‬ ‫‪¿» .„È‬‬
‫‪»À¿ ˙B˙k‬‬ ‫‪ (29‬השבבים הדקים הנופלים כשמחליקים ומיישרים את‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ôȇ≈  Ô‰a‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪∆» ˙B‰»≈Ï ezÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÌÈL„Á‰Â‬‬
‫˜„‪ƒ »¬«¿ .ÌÈL‬‬
‫»» ‪ƒ‬‬ ‫העצים‪ (30 .‬פירורי עץ שהמגירה מפילה‪ (31 .‬במקום‬
‫‪27‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫שיוצא ענף חדש )רש"י וראב"ד פירשו‪ :‬עלים הנובלים‬
‫ונופלים מאליהם(‪.‬‬
‫‪ (42‬ואינן ראויות ללבשן בשעת העבודה‪ (43 .‬שאי אפשר‬
‫להם לכהנים לפשוט את בגדי הכהונה כהרף עין עם גמר‬ ‫‪,BÚOa‬‬
‫‪»¿ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 32Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  BcÚ‬‬ ‫‪ƒ¿«« .È 9‬‬
‫‪¿« LÈc˜n‰‬‬
‫עבודתם ונהנים מהם ולפיכך מתנים עליהם‪ ,‬בשעה‬ ‫‪aÁÓ‬‬
‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÊÊb‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ „ÓBÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 10‬‬
‫שמקדישים אותם‪ ,‬שלא ימעלו כשיהנו בהם‪.‬‬ ‫‪.ÁÈaLÓe‬‬
‫‪« ƒ¿ « CÏB‰‬‬‫‪≈ aÁÓ‬‬‫‪»À¿ ‡e‰L‬‬
‫‪∆ ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,BÏ‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„Ï‬‬ ‫‪∆∆¿ ̇ƒ :44ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» È„BÚ‬‬
‫˜„‪≈¿ ÈL‬‬‫‪≈ ¿» .ÂË‬‬ ‫‪ (32‬עבדים דינם כקרקעות‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ôȇ≈  Ô‰≈ ÁaÊÓ‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‪≈ ¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  eLÈc˜‰‬‬‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪.33ÔÚÊ‬‬
‫‪» ¿« ˙ÚLa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ‰„Bt‬‬‫‪∆  Lc˜‰‬‬ ‫‪≈ « .‡È 12‬‬
‫‪≈¿∆ ˙Bt≈ «ÚBf‰‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪χ∆ ac‬‬
‫‪≈« :˙Bawa‬‬
‫‪»¿»« Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , ÔÈlÁ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ƒÀ ÔÈÏecb‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« È‰‬‬‫‪≈¬  ‰„t‬‬
‫‪»» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ 13‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪.ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ˙B‰Ï‬‬
‫‡‪»≈ eÒ‡» Ï‬‬
‫‪»¬ ,χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Èa‬‬
‫¿≈‬ ‫‪, LÓÁÂ‬‬
‫‪35‬‬ ‫˜‪∆… » Ô‬‬
‫‪∆∆ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔÈÓlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ 14‬‬
‫‪ (44‬שהגוי הקדישם לגבוה‪.‬‬ ‫‪.‰lÁa‬‬
‫‪»«¿ ÔÈiÁÂ‬‬
‫¿«»‪ƒ‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪ÔÈ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪…  Lc˜‰‬‬‫‪≈¿∆ ÏL‬‬
‫‪∆ 47ÁÈÂ‬‬ ‫‪∆ ¿« 45ÏB˜ .ÊË‬‬
‫‪« ≈¿ 46‰‡Óe‬‬ ‫‪ (33‬פירוש‪ ,‬בשעה שהוא זורע את הפירות צריך לפדות‬
‫‪33‬‬ ‫‪˙Ëwa‬‬
‫‪∆… ¿« ÁÈ‰Lk‬‬
‫‡‪« ƒ≈∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬ ‫אותם‪ ,‬אבל אחרי שזרעום וצמחו אי אפשר לפדותם מפני‬
‫שהם חולין‪ (34 .‬ואין זה דומה לפירות שגדלו באילן של‬
‫‪34‬‬ ‫‪˙Ëwa‬‬
‫‪∆… ¿« ÁÈ‰‬‬
‫‡‪« ƒ≈ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ; ˙ÓÈz‰‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪∆… ƒ« ‰˙ÏÚL‬‬
‫‡‪»¿»∆ Á‬‬‫««‬ ‫הקדש‪ ,‬שאמרנו למעלה בהלכה ו שמועלים בהם‪ ,‬כי האילן‬
‫‪35‬‬ ‫‪.49ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  d˙ÓÈz‬‬
‫‪» »¿ ƒ ‰ÏÚzLk‬‬
‫¿ ∆«¬∆‬ ‫קיים כמו שהיה והפירות הם תוספת על האילן‪ ,‬אבל פירות‬
‫‪ (45‬אם נהנה מקול כלי הנגינה שבמקדש‪ (46 .‬אם נהנה‬ ‫שנזרעו בקרקע נשתנו ומה שצמח הוא דבר חדש לגמרי‪.‬‬
‫מיופי בניין המקדש או כלי השרת‪ (47 .‬ריח הקטורת‪.‬‬ ‫ולא נתבררה דעתו של רבינו בפירות שאין זרעם כלה‪ ,‬אם‬
‫‪ (48‬עשן הקטורת‪ ,‬מפני שעמוד הקטורת עולה בקו ישר כעץ‬ ‫דינם כפירות האילן או כזרעים‪ (35 .‬פירוש‪ ,‬אם מעל‬
‫התמר נקרא "תימורת"‪ ,‬ולאחר שעלה העשן כבר נגמרה‬ ‫בהקדש אחר אינו רשאי לשלם את הקרן והחומש מגידולים‬
‫מצוותו וכלל בידינו‪ :‬אין לך דבר שנעשית מצוותו ומועלים‬ ‫אלה‪ .‬בתוספתא תרומות פרק ח הלכה א שנינו שמותר‬
‫בו‪ (49 .‬שהרי טרם נגמרה מצוות ההקטרה‪ .‬ובקול ומראה‬ ‫לשלם לפי חשבון כלומר‪ ,‬אם זרע סאה הקדש וגדלו‬
‫אין מועלים לעולם מפני שאין בהם ממש‪.‬‬ ‫סאתיים ורוצה לשלם מזה את מעילתו‪ ,‬חייב הוא לתת שתי‬
‫קרנות ושני חומשים‪ ,‬כדי שיהיו בתשלומים אלה קרן‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫וחומש נוסף על דמי ההקדש‪ .‬ורבינו סתם ואמר‪" :‬ואין‬
‫‪ (1‬יבאר הנהנה בדבר שנפגם או שאינו נפגם‪ ,‬קדשי קדשים‬ ‫משלמים" ולא בירר את דבריו‪.‬‬
‫שתלש מצמרו אע"פ שלא נפגם‪.‬‬ ‫‪ÔBL‡ƒ :ÌÈÓ‬‬
‫‪ƒ« ̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬ ‫‪ƒ»¿ .È 16‬‬
‫‪∆ 36ÌÈÓL‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,eÓ‚tÈ‬‬
‫‪¿»ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‰‰‬‬
‫‪∆¡∆ Ì„‡‰L‬‬ ‫‪2‬‬‫‪ƒ»¿ LÈ≈ .‡ ‡Ï‬‬
‫‪»»»∆ ÌÈc‬‬ ‫‪… ‰‰p‰Â‬‬
‫‪∆¡∆«¿ ,Ba ˙B‰Ï‬‬‫‪»≈ eÒ‡»  ÈLÈÏLe‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ ÈLÂ‬‬
‫‪ƒ≈ ¿ 17‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪,eÓ‚tiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ,B‰Ë» ‰Ê‬‬
‫‪»» ÈÏÎa‬‬ ‫‪≈«¿ ƒ« ÈL„˜a‬‬
‫‪≈¿ƒ LnzLn‰‬‬ ‫‡‪≈ ¿»¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .zÓ‬‬
‫‪»À  ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ;38ÏÚÓ‬‬
‫‪«» 18‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.Ô‰a‬‬
‫‪∆» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ÏÊe‬‬
‫‪∆¿« ˙LÁe‬‬
‫‪∆ ¿ ÛÒÎ‬‬‫‪∆∆ ÈÏÎe‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÔB‚k¿  CÏȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈ„‚a‬‬ ‫‪« ≈¿ ÈÚÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿≈ Û‡« ,ÁaÊÓ‬‬
‫˜„‪«≈¿ƒ ÈL‬‬
‫‡‪≈ ¿» Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫‪∆∆ 19‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪aÁÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇL‬‬‫‪≈∆ Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ‰‰p‰Â‬‬
‫¿«∆¡∆‬ ‫‪. eÒ‡» ÌÏBÚÏ‬‬
‫‪39‬‬ ‫¿ »‬ ‫‪20‬‬
 ‫זעק‬                
         
33 ‡l‡
»∆ ÌÈLc˜Óa
ƒ »¿À¿ ÏÚBÓ ≈ Á‡
«« ÏÚBÓ≈ ≈¿ .„
Ôȇ ÔB‚k¿ ,Ì‚t
»¿ Ba ÔȇL ≈∆ „a »»¿ ‰‰
»¡∆ ̇ƒ :Ú˜wa«¿«« 1
34 Ìc˜a
… ¿À¿ Ú˜a«» ?„ˆÈk
« ≈ .„Ïa
«¿ƒ LÈÓLz
ƒ¿ « ÈÏÎe
≈¿ ‰Ó‰a
19 »≈¿ƒ „a
»»¿ ‰‰
»¡∆ ;ÏÚÓ
«»  Lc˜‰≈¿∆ ÏL ∆ ‰Ê
»» ÈÏÎa
ƒ¿ƒ LnzLpL
≈«¿ƒ∆ 2
35 Ú˜e
«» BÁ≈¬ ‡e
» ,Ì‚Ùe«» ‰ËeÙa
» ¿ƒ ‰‰Â
»¡∆¿ Lc˜‰
≈¿∆ ÏL ∆  Ìc˜a
… ¿À¿ Ú˜a
«» B‡ Lc˜‰≈¿∆ È„‚a
≈¿ƒ LlL
«»∆ ÔB‚k¿ ,ÌbÙpL
»¿ƒ∆ 3
36 B˙e
»¿ Ìcw‰
… ¿À« ÏË«» .eÏÚÓ
¬» Ìlk»À  Ì‚Ùe
«» ‰‰Â
»¡∆¿ Ba B˙B‡a¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ Lc˜‰a
≈¿∆« ÌbÙiL
3 …¿ƒ∆ „Ú« ÏÚÓ«» ‡Ï … 4
37 »» .ÏÚÓ
‰˙L «» ‡Ï… BÁ ≈¬ Ï‡
»¬ ,ÏÚÓ
«» ‡e‰  BÁÏ ≈¬« ‰‰ÈÂ
∆»≈¿ ÌbÙÈÂ
…¿ƒ¿ ,˙B‰Ï»≈ Ôek˙ÈÂ
≈«¿ƒ¿ ,Ba ‰‰pL
»¡∆∆ BÓˆÚ
4 ¿« „»» 5
38 ‰˙LÂ
»» ¿ BÁ
≈¬ ‡e
» ,‰ËeÙa
» ¿ƒ ‰‰Â
»¡∆¿ ‰Ê
»» ÏL ∆ ÒBÎa¿ ,‰Ëet
» ¿ ȈÁÎa
ƒ¬«¿ Ì‚Ùe«» ‰Ëet
» ¿ ȈÁÎa
ƒ¬«¿ ‰‰
»¡∆ .5˙Á‡k
««¿ 6
39 ÏË
«» .eÏÚÓ
¬» Ìlk»À  ‰‰Â
»¡∆¿ ‰˙LÂ
»» ¿ BÁ
≈¬ ‡e
» ,‰‰Â
»¡∆¿ „a
»»¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ Ì‚Ùe
«» ‰Ëet» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ ‰‰pL
»¡∆∆ B‡ 7
40 ,ÏÚÓ
«» ‡e‰  BÎÓ »¿ B‡ ‰zÓ»»« BÁÏ
≈¬« B˙e
»¿ ÒBk‰« ‰‰pL
»¡∆∆ ‰na ∆« Ì‚«»t ‡ÏÂ
… ¿ Ì‚tL
«»∆ ‰na ∆« ‰‰
»¡∆ ‡ÏÂ
… ¿ Á‡
≈« 8
41 ‰‰Â
»¡∆¿ BÓÁ‰ ¬« Èab ≈« ÏÚ« Î«» .ÏÚÓ«» ‡Ï… BÁ ≈¬« ÌbÙÈÂ
…¿ƒ¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa
∆» ¿ ‰‰iL
∆»≈∆ „Ú« ,ÏÚÓ«» ‡Ï… ‰Ê∆ È‰
≈¬  9
42 ‰‰Â
»¡∆¿ ÂÈÏÚ»» Î«»¿ BÁ≈¬ ‡e» ,Ì‚Ùe«» ‰ËeÙa
» ¿ƒ È‰
≈¬ ?„ˆÈk
« ≈ .BÓˆÚ
¿« ca
»»« ‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ ‰È‰
»»¬ d˙B‡a
» ¿ 10
43 Ìlk
»À  Ì‚Ùe
«» ‰‰Â
»¡∆¿ ÂÈÏÚ»» ÎÂ
«»¿ BÁ
≈¬ ‡e
» ,20Ì‚Ùe«» dLÏe
» ≈¿ B„‚a
¿ƒ¿ dÙ˙e
»»¿ Lc˜‰ ≈¿∆ „‚aÓ
∆∆ƒ ˙ÈÏËÓ
ƒ¿« Èz‰L
ƒƒ∆ 11
44 B‡ BÎÓ»¿ B‡ ‰zÓ »»« BÁÏ
≈¬« BÓÁ‰¬« Ô˙«» .eÏÚÓ ¬» dÈz‰L
» ƒƒ∆ „‚aa
∆∆« „ÈÒÙ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ da» ‰‰Â
»¡∆¿ 12
45 ÔÎÂ
≈¿ .ÏÚÓ«» ‡Ï … BÁÂ≈¬« ,ÏÚÓ
«» ‡e‰  BÈkO‰
21 ƒ¿ ƒ  ÌeÏk¿ ˙ÈÏËna
ƒ¿«« „ÈÒÙ‰ƒ¿ƒ ‡Ï … ¿ ,‰Ëet
» ¿ ‰ÂLa∆» ¿ ‰pnÓ
»∆ƒ 13
46 ˙BË
« ÈÙσ¿ ÏÚÓ«» ‡e‰  Lc˜‰≈¿∆ ÏL∆ Ìc˜
… ¿« 22ÏȇLn‰
ƒ¿ « « Ì‚Ùe
«» „Á‡ »∆ „a
»»¿ ‰‰pL
»¡∆∆ ÈtÓ≈¿ƒ ,ÏÚÓ«» ‡Ï… ‰Ê∆ È‰≈¬ 14
47 .24‰lÁzÎÏ
»ƒ¿«¿ Ba «ÚwÏ ≈«¿ zÓ
»À BÁÂ
≈¬« ,BaL∆ 23‰‡‰ »»¬  BÁ
≈¬ ‰p‰Óe
∆«¿ ‰‰p‰L
∆¡∆«∆ , e‡a
6 ¿«≈ Îe
»¿ .Á‡≈« „a
»»¿ 15
48 . ‰Ó‰Ï
25 »≈¿ƒ ÔÈc‰
ƒ« ‡e‰Â¿ .‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊÏ
«¿ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÛˈÓ
≈»¿ƒ 16

‫ והמדובר בבהמה‬,‫( הלכה זו היא המשך להלכה הקודמת‬19 ,‫ בקיאים היו חז"ל בתכונות המתכות‬.‫( משנה מעילה יח‬2
‫ כל הדינים‬."‫ ולמטה כותב רבינו בפירוש "החמור‬,‫טמאה‬ ‫( כחכמים‬3 .‫וידעו שהזהב קשה ואינו נפגם בשימוש קל‬
‫ הם לפי התוספתא‬,‫ ד וה‬,‫האמורים בפרק זה בהלכות ג‬ ‫( כל התנאים הכתובים כאן‬5 .‫( גמרא שם יח‬4 .‫שם‬
:‫ ולא ע"פ המשנה מעילה יט‬,‫מעילה פרק ב הלכה ט‬ .‫( למעלה פרק ה הלכה ד‬6 .‫נאמרו בגמרא שם‬
‫ ולפיכך‬,‫העוסקת בקדושת הגוף כמו כלי שרת שבמשנה‬ ÔÂÈk
» ≈  ÔÓvÓ
»¿«ƒ LÏzL
«»∆ ÌÈÓÈÓz‰
ƒ ƒ¿« 7ÌÈL„˜ ≈ ¿» . 17
ƒ »» ÈL„˜
‫ ודעתו שהתוספתא אינה‬,"‫ "כלי תשמיש‬:‫שינה רבינו וכתב‬ È‰L
≈¬∆ ;Ì‚t«» ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÏÚÓ
«» ‰ËeÙa
» ¿ƒ ‰‰pL
»¡∆∆ 18
‫ ומפרש את‬,(‫מנוגדת למשנה )ראה ראב"ד וכסףֿמשנה‬
‫ ובא חבירו‬,‫ "בקע בקורדום של הקדש‬:‫התוספתא האומרת‬ ˙LÈÏz
« ƒ¿ ÔȇL≈∆ ,ÌbÙ
»¿ƒ BȇL
≈∆ ‰Ê»» ÏL∆ ÒBÎÏ¿ ÌÈÓBc
ƒ Ô‰≈ 19
‫ כולם מעלו" כגון ששגג וחשב שהקורדום הוא‬,‫ובקע בו‬ ,ÌeÓ Ô‰a
∆» ÏÙ
«» ̇ƒ Ï‡
»¬ .wlÓ
≈»ƒƒ Ô˙B‡
» ˙ÏÒBt
∆∆ Óv‰ ∆∆« 20
‫ ולכן גם השני‬,‫שלו ולא נתכוון כלל להוציא מרשות לרשות‬ ‡Ï
…  Ô‰ÈÓc
8 ∆ ≈ ¿ ˙Ó‚Bt
∆∆ ‰fb‰Â
»ƒ«¿ ÌÈ„ÓBÚ
ƒ¿ ‰ÈÎÓÏÂ
» ƒ¿ƒ¿ ÏȇB‰
ƒ 21
,‫ כשידע שאינו שלא והתכוון לגזול‬,‫ ומשנתינו מדברת‬.‫מעל‬ Á‡
«« Ô‰Ó
∆≈ LÏz«» .‰ËeÙa
» ¿ƒ 9ÌbÙÈÂ
…¿ƒ¿ ‰‰iL
∆»≈∆ „Ú« ÏÚÓ«» 22
,‫אבל לא ידע שהוא של הקדש )אם ידע שהוא של הקדש‬ . ‰˙ÓÏ
10 »≈¿ Ì‚t »¿ ÔȇL
≈∆ ,ÏÚÓ«» ‰‰pL
»¡∆∆ ÔÂÈk
» ≈  e˙nL≈∆ 23
‫ ולפיכך‬,(‫הרי הוא מזיד ואפילו קדושת דמים אינו מתחלל‬ . e‡aL
11 ¿«≈∆ BÓk¿ ,̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ BÊ ‰ÏÈÚÓe
» ƒ¿ 24
‫ אין מועל אחר מועל אלא בקדושת הגוף )ראה הלכה‬:‫אמרו‬
‫ אבל בקדושת דמים במתכוון לגזול אע"פ שאינו יודע‬,(‫ה‬ .‫( שאם יש יותר צמר יעלה מחירם‬8 .‫( משנה שם‬7
‫ מכיון שהתכוון להוציאה מרשות‬,‫שהחפץ הוא הקדש‬ ‫( משמע‬10 .‫ ראה ראב"ד וכסףֿמשנה‬.‫( כרב פפא שם יט‬9
‫ וכן פירשו התוספות‬.‫לרשות הוא מעל וחבירו לא מעל‬ ‫ וראה מה‬.‫ וכן פירש רש"י שם‬.‫בין תמימה ובין בעלת מום‬
‫ וגם לפי‬.‫ ד"ה אין )ראה גירסת הב"ח שם‬.‫קידושין נה‬ .‫( שם‬11 .‫שכתבנו למעלה בפרק ג הלכה א‬
‫( לזמן‬21 .‫( נחלש‬20 .(‫גירסתו אפשר ליישב דברי רבינו‬  ‰‚‚La
»»¿ ƒ ÏÚnL
«»∆ ÔÂÈk
» ≈ ,˙Èa‰
ƒ«« ˜„a
∆∆ ÈL„˜a ≈ « .‚ 25
≈ ¿»¿ ÏÚBn‰
,‫( מימרא של רב אמי‬22 .‫ שכירות דינה כמכר‬.‫מסוים‬ ÏÚÓ
«» .14eËt» ÂÈÁ‡
»¬« ‰‰pL
»¡∆∆ ‰ÊÂ∆¿ ,13Lc˜‰
≈¿∆ 12ÏlÁ˙
≈«¿ƒ 26
‫( שוויה של הנאת המשאיל בזה‬23 .‫בבבא מציעא צט‬ ÏlÁ˙
≈«¿ƒ ‡Ï…  ‰ÏÈÚÓ
» ƒ¿ Ôa˜a
«¿»¿ iÁ»« BȇÂ
≈¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÔB„Êa
»¿ 27
‫( מפני שהקורדום יצא כולו‬24 .‫שעשה טובה לשואל‬
‫( המשאיל בהמה‬25 .‫לחולין ע"י מסירתו לרשות השואל‬
‰‰Â
»¡∆¿ Á‡
≈« ‡a» ̇Â
ƒ¿ , B˙ȉa
15 »»¬« ‡e‰ È‰≈¬ ‡l‡
»∆ ,Lc˜‰
≈¿∆ 28
.‫שקדושת דמים עליה‬ ÏÚnLk
«»∆ ¿ 16?ÌÈeÓ‡
ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na
∆« .ÏÚÓ«»  ‰‚‚La
»»¿ ƒ Ba 29
̇ƒ Ï‡
»¬ ;Á‡Ï
≈«¿ e‰˜‰Â
»¿ƒ¿ ÔÈlÁƒÀ ˙B˙a
« ¿ B‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ L„wa
∆… « 30
49 ÏÚBÓ
≈ da» LÈ≈ ‡l‡»∆ ,Ôk≈ dȇ
» ≈ 26ÁaÊÓ
«≈¿ƒ ÈL„˜ «¡∆ .‰
≈ ¿» ˙Ó‰a ÏÚBÓ
≈ Ba LÈ≈  Á‡Ï≈«¿ e‰˜‰»¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ BÓ‚Ùe
17 »¿ Ba ‰‰
»¡∆ 31
50 ÔÓƒ LÏz«» ?„ˆÈk
« ≈ .ÌÈÓÚt
ƒ»¿ ‰nk »« „Ú« ÏÚBÓ
≈ Á‡ «« .18ÏÚBÓ
≈ Á‡ «« 32
51 Ôlk
»À  LÏ˙Â
«»¿ BÁ
≈¬ ‡e
» ,LÏ˙Â
«»¿ BÁ
≈¬ ‡e
» ,27˙‡hÁ‰» ««
52 Ôlk
»À  BÁÏ
≈¬« BÁÂ
≈¬« ,BÁÏ
≈¬« d˙
»»¿ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .28eÏÚÓ¬» ‫( מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה‬13 .‫( פקעה קדושתו‬12
53 ÌÈÎÒp‰Â
ƒ»¿«¿ ˙BÙBډ»¿ ˙BÁn‰
»¿« ÔÈcL
ƒ∆ , Èσ ‰‡ÈÂ
29 ∆ »≈¿ .eÏÚÓ
¬» '‫ אמרו שהלכה כר‬:‫ ובגמרא שם נד‬,:‫במשנה קידושין נב‬
54 .Ô‰≈ Ûeb‰« ˙M„˜
« À¿ ÔlkL
»À∆ ,‰Ó‰a‰
»≈¿« ÔÈ„kƒ¿ ˙L
≈» ÈÏÎe
≈¿ .‫ במזיד אינו מתחלל‬,‫ בשוגג מתחלל‬:‫ האומר‬,‫יהודה בהקדש‬
.‫( כמו שהיה לפני המעילה‬15 .‫( שהרי נהנה בחולין‬14
‫ שהרי קדשים קלים אין בהם‬,‫( הכוונה לקדשי קדשים‬26 ,‫( אפילו פגמו‬17 .‫( שבשוגג אין מועל אחר מועל‬16
‫( לשון‬27 .(‫מעילה לפני זריקת הדם )למעלה פ"ב ה"א‬ .‫( ראה פרק ד וה‬18 .‫ומכלֿשכן אם נהנה ולא פגם‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חעק‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (37‬הנחת הקורה בלי חיבור אינה הנאה ניכרת‪ ,‬שהרי אפשר‬ ‫המשנה מעילה יט‪ :‬ראה הערה בהלכה הקודמת‪.‬‬
‫לומר שלא לצרכי עצמו הניחה‪ ,‬גמרא שם‪.‬‬ ‫‪ (28‬תוספתא שם פרק ב הלכה א‪ (29 .‬בתוספתא אמרו‪:‬‬
‫ובעולה וכו' נתנו לחבירו וכו' כולם מעלו‪ ,‬ורבינו לומד‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔlaÏ‬‬
‫‪»«« d˙e‬‬
‫‪»»¿ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬‫‪∆ ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ 38ÏË‬‬‫‪«» .Ë‬‬ ‫מעולה לכל הדברים שהם קדושת הגוף‪ ,‬ולפיכך אמר "יראה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ıÁB‬‬
‫‪≈ B˙Bȉa‬‬ ‫‪¿ƒ ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ıÁ‬‬ ‫‪« » ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫לי"‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪ ˙Bin‬‬
‫‪À»À ÈÏÚaÓ‬‬
‫‪≈¬«ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪»∆¿ d˙‬‬
‫‪»»¿ ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰ˆiL‬‬
‫≈‪∆ ¿ƒ∆ ˙Ú‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.Bz·ÏÓ‬‬
‫‪¿ «¿ eOÚ» ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÏÚÓ‬‬
‫»«‬ ‫‪ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,ÌeÓ da» ÏÙpL‬‬‫‪«»∆ ÌÈL„w‰‬‬
‫˜„‪ƒ »√« ÈL‬‬ ‫‪«¡∆ .Â‬‬
‫‪≈ ¿» ˙Ó‰a‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫‪∆∆ ÈL„˜k‬‬
‫‪≈ ¿»¿ ‡È‰ƒ È‰‬‬
‫‪≈¬  ÔBÈ„ÙÏ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪¿ƒ¿ ˙„ÓBÚ‬‬
‫‪∆∆ ‡È‰Â‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (38‬משנה שם‪.‬‬ ‫‪BÁÂ‬‬
‫‪≈¬« ,BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« d˙‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÌÈÓc‬‬
‫˜„‪ƒ » ˙M‬‬
‫‪« À¿ ‡È‰L‬‬
‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ÔÓƒ ̇ƒ :CLÓ‬‬
‫‪« » ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ıÙÁ‬‬ ‫‪»» .È‬‬
‫˜‪∆≈ da» ‰‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«» „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ»  BÁÏ‬‬
‫«¬≈‬ ‫‪4‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪.41ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÔÓƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ,40ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‬‬ ‫‪ (30‬המדובר כשהבהמה חיה‪ ,‬ואפשר להעמידה לפני הכהן‬
‫‪ (39‬ושילם מחירה למוכר‪ (40 .‬בקנה מן הגוי‪ ,‬מעות קונות‬ ‫להערכה‪ .‬אבל אם מתה או אפילו שחטה‪ ,‬אין לה פדיון‬
‫לדברי הכל‪ (41 .‬שלא קנה את החפץ כל זמן שלא משך‬ ‫מפני שהיא טעונה העמדה והערכה‪ .‬ראה למעלה פ"ג הערה‬
‫אותו‪ .‬וסובר רבינו‪ ,‬שאע"פ שמן התורה מעות קונות‪ ,‬כיון‬ ‫א‪.‬‬
‫שתיקנו חכמים שלא יקנה בלי משיכה‪ ,‬הרי לא יצא הכסף‬ ‫‪Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬‫˜‪∆ ‰B‬‬
‫‡‪» B‡ Ô‬‬
‫‪∆∆ ÏËBp‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ,31ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ eÓ‬‬‫‪¿» .Ê 5‬‬
‫מרשות המוכר )ראה כסףֿמשנה‪ .‬ופלפלו האחרונים בזה‪,‬‬ ‫‪aÊb‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰ÊÏ‬‬
‫‪∆» d˙‬‬
‫‪»»¿ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .eÏÚÓ‬‬
‫‪¬» ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿  BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« d˙e‬‬
‫‪»»¿ 6‬‬
‫אם תקנת חכמים מועילה לבטל דין תורה בכעין זה‪ .‬וצריך‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… aÊb‰Â‬‬
‫‪»¿ƒ«¿ ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡e‰  B„È» ˙Áz‬‬ ‫‪«« ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ 7‬‬
‫עיון(‪.‬‬
‫‪ÏÚBÓa‬‬
‫‡‪≈ ¿ ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« el‡≈ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ‬‬
‫‪∆ »≈¿ 8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ˙Úc‬‬ ‫‪« « ÏÚ« ÂÈÎˆa‬‬
‫‪»»¿ƒ Lc˜‰‬‬ ‫‪ƒ « .‡È ÏL‬‬
‫‪≈¿∆ ˙BÚÓ¿ ‡ÈˆBn‰‬‬ ‫‪∆ ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ÏËBp‰‬‬
‫‪≈ « .Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏlÁ˙‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ , ÔB„Êa‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪»¿ 9‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ÏÁ‬‬ ‫‪… È„a‬‬
‫‪≈¿ƒ¿ ԇȈB‰‬‬
‫‪» ƒ ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,42ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ ‡ÈˆBiL‬‬
‫‪ƒ ∆ „Ú« ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  33BlL‬‬‫‪∆ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ˙Úc‬‬ ‫‪«« ÏÚ« Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ 10‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪,Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ BÁÒÙe‬‬
‫‪¿ƒ BÓL‡Â‬‬‫‪» ¬« B˙‡hÁ‬‬‫‪»« ‡Èn‰‬‬
‫‪ƒ≈« ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ d˙‬‬
‫‪»»¿ .‰zÓa‬‬
‫‡‪»»«¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ „Ú« B‡ ÂȈÙÁa‬‬‫‡‪»»¬« d˙B‬‬‫‪» 11‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ B˙tk‬‬‫‪»»« ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ≈∆ ‰tk‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪»»« qÁÓ‬‬
‫‪«À¿ ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ ÏÚBÓ‬‬
‫‪≈ ÔȇL‬‬ ‫‪≈∆ ;ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪… BÁÂ‬‬
‫‪≈¬« ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡e‰  BÁÏ‬‬ ‫‪≈¬« 12‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .44Ìc‰‬‬‫‪»« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ ÌlÎÂ‬‬ ‫‪»À¿ .ÏÚÓ‬‬‫‪«» ÏÎÂ‬‬
‫‪… ¿ .34e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,˙BLc˜‰‬‬‫‪≈¿∆ ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ ÏÚBÓ‬‬
‫‡‪≈ Á‬‬ ‫‪«« 13‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ ‰„Bz‬‬‫‪» ÌÁÏÂ‬‬‫‪∆∆¿ ÌÈÎÒe‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙BÁÓ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪»¿ ‡Èn‰‬‬
‫«≈‪ƒ‬‬ ‫‪.‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫« ≈‬ ‫‪14‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙˜ÈÊ‬‬
‫‪« ƒ¿ Ô‡k» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Ú‬‬
‫‪»≈¬ ÚL‬‬
‫«‡‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‬‬
‫‪ (31‬שנינו שם )יט‪" :(:‬נטל אבן או קורה של הקדש‪ ,‬הרי זה‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» tÎÏ‬‬
‫»‪≈«¿ Ìc‬‬ ‫לא מעל‪ .‬נתנה לחבירו – הוא מעל‪ ,‬וחבירו לא מעל"‪.‬‬
‫‪ (42‬סבור היה שהמעות חולין‪ (43 .‬כגון זב וזבה ויולדת‬ ‫ובגמרא שם שאלו‪" :‬מאי שנא )מהו ההבדל( הוא‪ ,‬ומאי‬
‫שמחוייבים להביא קרבנות אחר טהרתם‪ (44 .‬ואז נהנה‪,‬‬ ‫שנא חבירו?" ומתרץ שמואל‪ :‬בגזבר המסורות לו‪ .‬ומפרש‬
‫כי הזריקה מכפרת‪ ,‬מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון במעילה‬ ‫רבינו‪ ,‬שהמדובר במועל בזדון ולא נתחללו האבן והקורה‪,‬‬
‫יט‪ .‬ופסק כר' יהודה‪ (45 .‬חוץ למנחת חוטא‪ ,‬שהרי‬ ‫ולפיכך שאל‪ ,‬למה לא מעל חבירו‪ ,‬הרי במועל בזדון למדנו‬
‫הקטרת הקומץ מכפרת‪.‬‬ ‫בה"ג שכולם מעלו? ומתרץ שמואל שהמדובר כשהמועל‬
‫הראשון נתנה לגזבר‪ ,‬אבל אם נתנה לאחר מעלו שניהם‪.‬‬
‫‪34 48eÓ˙iLk‬‬
‫¿ ∆‪¿¿ƒ‬‬ ‫‪ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ˙BÚnÓ‬‬
‫‪¿ƒ 47BϘL‬‬ ‫‪«» .È‬‬
‫‪¿ƒ 46Ô˙‬‬ ‫ומכאן דבריו שבהלכה זו‪ ,‬אבל רש"י וראב"ד פירשו אחרת‬
‫‪35‬‬ ‫‪» » ˜fÈÂ‬‬
‫‪dÓc‬‬ ‫‡‪≈»ƒ¿ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰Ó‰a‬‬
‫‡‪»≈¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ e˜ÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ‰Óez‰‬‬
‫«¿ »‬ ‫)ראה כסףֿמשנה(‪ (32 .‬ומה שאמרו‪" :‬מעל"‪ ,‬הכוונה‬
‫‪36‬‬ ‫‪˜ÊpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« d˙B‡a‬‬
‫‪» ¿ B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ϘBM‰‬‬
‫‪≈ « ÏÚÓÈ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫שעבר על איסור מעילה בקדשים‪ ,‬אבל אינו מביא אשם‬
‫‪37‬‬ ‫‪. dÓc‬‬
‫‪49‬‬ ‫»»‬ ‫ואינו מוסיף חומש )ראה למעלה פרק א הלכה ג(‪ .‬ומה‬
‫הכריחו להעמיד דין זה במעילה בזדון? מפני שקדשי בדק‬
‫‪ (46‬משנה שקלים פרק ב‪ ,‬ב‪ (47 .‬מחצית השקל‪ ,‬שכל‬ ‫הבית מתחללים אחרי מעילתו של הראשון ואין השני מועל‪,‬‬
‫אדם מחויב לתת לבית המקדש אחת בשנה‪ ,‬כדי לקנות‬ ‫כמו שנתבאר כמה פעמים‪ (33 .‬אבל אם התכוון לגוזלה‬
‫קרבנות חובת ציבור‪ (48 .‬שלוש פעמים בשנה היו‬ ‫– אע"פ ששגג ולא ידע שהוא של הקדש – מעל חבירו‪.‬‬
‫ממלאים שלוש קופות גדולות מהשקלים שנצטברו בלשכה‪,‬‬ ‫‪ (34‬כמה פעמים בפרק זה‪.‬‬
‫ומה שהכניסו לקופות נקרא "תרומת הלשכה"‪ ,‬ומהן קונים‬
‫קרבנות‪ ,‬ומה שנשאר בלשכה נקרא "שירי לשכה"‪.‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬ ‫˜‪∆ ‰B‬‬
‫‡‪» B‡ 35Ô‬‬ ‫‪«» .Á 15‬‬
‫‪∆∆ ÏË‬‬
‫‪ (49‬אבל לפני הזריקה לא נהנה‪ ,‬כמו שאמרנו בהלכה‬ ‫‪d˙‬‬
‫‪»»¿ .36ÏÚÓ‬‬
‫‡‪«»  B˙Èa≈ CB˙a¿ d˙B‬‬
‫‪» ‰a‬‬ ‫‪»» .ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ ‰‰‬‬
‫‪»¡∆ ‡Ï‬‬
‫‪… 16‬‬
‫הקודמת‪.‬‬ ‫‪„Ú« ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  daÁ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰˜zaL‬‬
‫‪»¿ƒ«∆ ÔBlÁ« Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« 17‬‬
‫‪38‬‬ ‫ˆ‪ÔÈa≈ ,51ÂÈÎ‬‬
‫‪»»¿ ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ B‡ÈˆB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ BϘL‬‬ ‫‪ƒ¿«« .‚È‬‬
‫‪¿ƒ 50LÈÙn‰‬‬ ‫‪‰È‰‬‬
‫‪»»¬ BÊ ÔȇL‬‬‫‪≈∆ ,‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰ÂLa‬‬ ‫‪∆» ¿ »‰ÈzÁz‬‬
‫‪∆¿« e„iL‬‬‫‪»∆ 18‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏÚ« BϘLÏ‬‬
‫‪¿» ¿ 53BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« B˙‬‬
‫‪»¿ .52ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÔÈa≈ ‡e‰‬‬ ‫‪.37˙kp‰‬‬
‫«‪∆∆ƒ‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪56‰Ó˙‬‬
‫‪» ¿¿ƒ k‬‬
‫‪»¿ ̇ƒ :55BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« BϘLe‬‬
‫‪»¿ Cω‬‬
‫‪ (35‬משנה שם‪ (36 .‬אףֿעלֿפי שלא דר תחתיה‪ .‬והטעם‪«» ,54B„È» ,‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÏÚ« ÌBz‬‬‫‪≈ ÌBz‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ; ϘBM‰‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪≈ « ÏÚÓ‬‬ ‫‪«»  ‰Óez‰‬‬
‫מפני ששינה את הקורה וגם נהנה ממנה הנאה ניכרת‪» ¿« .‬‬
 ‫טעק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪LÏL‬‬ ‫‪» ÌÈÁB‡‰‬‬
‫‪ƒ ¿ » eÏË‬‬
‫‪¿» .11eÏÚÓ‬‬
‫‪¬» Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿  ÈzÚcÓ‬‬
‫‪ƒ¿ «ƒ ÌÈzL‬‬
‫¿«‪ƒ‬‬ ‫‪el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ,59ÌÈϘLa‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ e‡aL‬‬
‫‪¿«≈∆ BÓk¿ ,58˙Bb‰Ï‬‬
‫‪»ƒ¿ „È˙Ú‰‬‬
‫∆»‪ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪‰OÚ‬‬
‫‪» » Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,eÏÚÓ‬‬
‫‪¬» ÔÈÁB‡‰‬‬
‫‪ƒ ¿ » Û‡«  LÏL‬‬
‫»‬ ‫‪ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÏÚÓ‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪«» CÎÈÙÏe‬‬
‫‪» ƒ¿ ,‰kLlÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ« ‰Ê∆ ϘL‬‬
‫‪∆∆ «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,iÁ‬‬‫‪»« BÁ‬‬
‫‪≈¬ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ .BzÚcÓ‬‬
‫‪¿ «ƒ ÛÈÒB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ BÁ‬‬‫‪≈¬ ˙eÁÈÏL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ ÌÏBÚÏe‬‬
‫‪» ¿ .61ÏÚÓ‬‬‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ‰Ó˙‬‬
‫‪» ¿¿ƒ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÏÚ« iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰Â¿,˙eÁÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ¿ « ‰˜Ú‬‬
‫‪»¿∆∆ ‡ÏÂ‬‬
‫„‪… ¿ÂÈ‬‬
‫‪»»¿ eOÚpL‬‬
‫∆«¬‬ ‫‪. ‰kLl‰‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪»¿ ƒ« ÈÈLa‬‬
‫‪≈»¿ ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.BzÚcÓ‬‬
‫‪¿ «ƒ ÛÈÒB‰L‬‬
‫∆ ‪ƒ‬‬ ‫‪ (50‬תוספתא מעילה פרק א הלכה יג‪ (51 .‬צרכי חולין‪.‬‬
‫‪ (2‬משנה‪ ,‬מעילה כ‪ ,‬א‪ (3 .‬ושינה ממה שאמר המשלח‪.‬‬ ‫‪ (52‬ראב"ד וכסףֿמשנה מפרשים כוונת רבינו‪ ,‬שאם נתנו‬
‫‪ (4‬מכיון ששינה‪ ,‬אינו שליחו של המשלח במעשה זה‪ ,‬אבל‬ ‫לחבירו וזה נהנה בו שניהם מעלו‪ .‬והכסףֿמשנה מוסר מקור‬
‫אם לא שינה אלא הוסיף‪ ,‬מבאר רבינו דינו למטה בהלכה‬ ‫הדין בתוספתא מעילה שם‪ .‬בתוספתא שלפנינו גירסא‬
‫זו‪ .‬אמנם כלל בידינו‪ ,‬שאין שליח לדבר עבירה‪ ,‬ואין‬ ‫אחרת‪ ,‬המפריש שקלו לחבירו הרי זה מעל‪ (53 .‬משנה‬
‫מחייבים את המשלח‪ ,‬אבל מעילה יוצאה מן הכלל הזה‪.‬‬ ‫שקלים פרק ב‪ ,‬ב‪ (54 .‬בשביל המשלח‪ (55 .‬בשביל‬
‫בקידושין מב‪ ,‬ב ‪ -‬למדו שבאיסור מעילה יש שליח לדבר‬ ‫עצמו‪ (56 .‬בשעה ששקל‪ (57 .‬השליח ששקל בשביל‬
‫עבירה‪ (5 .‬במשנה‪ ,‬הגירסא‪" :‬לא היה בלבו מזה אלא‬ ‫עצמו‪ (58 .‬ולפיכך זכה הקדש בשקל זה בשעה שתרמו‬
‫מזה"‪ ,‬ופירשו ב'תוספות'‪ ,‬כגון שהיו שם כמה חלונות‪,‬‬ ‫הראשון‪ (59 .‬פ"ב ה"ט‪ (60 .‬ההנאה היא שאם לא שקל‪,‬‬
‫ואומר בעל הבית לא נתכוונתי לחלון זה שהבאת ממנו אלא‬ ‫ביתֿדין ממשכנים אותו וגובים ממנו‪ .‬וקיום מצוות מתן‬
‫לחלון אחר‪ ,‬ונראה שגם רש"י מפרש כך‪ ,‬ופירושם מתקבל‬ ‫השקל אינה מעילה‪ ,‬מפני ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו"‬
‫על הדעת‪ .‬ואולי גירסא אחרת היתה לפני רבינו‪.‬‬ ‫)קיום מצוה אינה הנאה‪ ,‬אלא מילוי חוב שהטילה עליו‬
‫‪ (6‬ואפילו שלא בדבר עבירה‪ ,‬אין אנו אומרים שידו כיד‬ ‫התורה‪ .‬רבינו בפירושו על המשנה לפי הירושלמי שם(‪.‬‬
‫משלחו‪ (7 .‬מפני שנעשה רצונו ונהנה בזה‪ (8 .‬חתיכה‬ ‫‪ (61‬מפני שהשקל עדיין לא היה ברשות הקדש‪ ,‬בשעה‬
‫לכל אחד‪ (9 .‬קחו‪ (10 .‬כפירוש של רב ששת‪ ,‬שם כ‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ששקלו בשביל עצמו‪ (62 .‬מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר‬
‫‪ (11‬בעל הבית מעל‪ ,‬מפי שנעשה רצונו‪ .‬והשליח מעל‪ ,‬מפני‬ ‫בקידושין נד‪ .‬ופסק כר"י )בירושלמי שם אמרו שמשנתנו ר'‬
‫שעשה על דעת עצמו ממש‪ ,‬והדגיש בפירוש שזה לא על‬ ‫מאיר שנאה‪ ,‬שסובר מועלים בשיריים‪ .‬ויש לתמוה על‬
‫דעת בעל הבית‪ ,‬אבל אם לא פירש שעושה על דעת עצמו‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬שפסק כמשנתנו‪ ,‬ומסיים שאין מועלים בשיריים‪,‬‬
‫אפשר שחשב שבעל הבית אינו מקפיד על ההוספה‪ ,‬ומה‬ ‫וצריך עיון(‪.‬‬
‫שאמר "חתיכה"‪ ,‬התכוון שלא יפחות )כסףֿמשנה בשם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הר"י קורקוס(‪.‬‬
‫‪ (1‬יבאר מי ששגג ולקח הקדש ונתנו לשליח בתורת חולין‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈL„wÓ‬‬
‫‪≈ ¿»ƒ ˙BÎÈ˙Á‰‬‬
‫‪ƒ¬« eȉLk‬‬
‫‡‪»∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬ ‫‪∆« .‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫מי מעל‪ ,‬ודין אם עשה השליח מדעת עצמו‪.‬‬
‫‪32 13Ba‬‬ ‫‪‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ 12‰ÏBÚ‬‬
‫‪» Oa‬‬
‫‡‪« ¿ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ˜„a‬‬
‫∆∆‬
‫‪33‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ .„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ 14ÏÎB‡‰‬‬
‫‡‪≈ » ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪… ‬‬ ‫‪B˙e‬‬
‫‪»¿ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ˙BÚÓ¿ B‡ Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ Á˜ÏÂ‬‬ ‫‪«» ∆ ÈÓƒ .‡ 5‬‬
‫‪«»¿ 2‚‚ML‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪dlk‬‬
‫‪»À ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÏÎe‬‬‫‪»¿ ,15‰ÏÈÚn‰‬‬
‫‪» ƒ¿« ÏÚ« ˙È‬‬‫‡‪≈» Á‬‬
‫‪≈« eq‡a‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ̇ƒ :ÔÈlÁ‬‬‫‪ƒÀ ˙B˙a‬‬
‫‪« ¿ B‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ÁÈÏLÏ‬‬
‫‪« ƒ» ¿ 6‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ dcÏ‬‬
‫‪»«¿ ‰ÏÈÚÓa‬‬
‫‡‪» ƒ¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,16‰Ú‬‬
‫‪»≈¬ „Ï‬‬
‫‪«¿ƒ ÁÈÏL‬‬
‫≈‡‪« ƒ» ÔÈ‬‬ ‫‪‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÏÚnL‬‬
‫‪«»∆ ‡e‰ ÁlLÓ‰‬‬‫‪«≈« ¿«  B˙eÁÈÏL‬‬ ‫‪ƒ¿ 7‬‬
‫‪36‬‬ ‫‡‪.17Á‬‬
‫‪≈« eq‡ƒ dnÚ‬‬
‫‪»ƒ Ú˙È‬‬
‫‪≈»¿ƒ‬‬ ‫‪ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» «  BÓˆÚ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪¿« ˙ÚcÓ‬‬
‫‪« «ƒ ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ‰OÚ‬‬‫‡‪» » ‡l‬‬
‫‪»∆ ,B˙eÁÈÏL‬‬ ‫‪ƒ¿ 8‬‬
‫‪Ôz≈ :BÁeÏLÏ‬‬
‫‪¿ ƒ Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ ˙Èa‰‬‬‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬‫‪«« ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .4ÏÚnL‬‬‫‪«»∆ ‡e‰ 9‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪B‡ ;kk‬‬‫‪»ƒ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ Cω‬‬
‫‪«» ,ÔÈÁB‡Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ » Oa‬‬ ‫)‪» » B˙B‡Ó≈ (ÈÏ‬‬‫‪ƒ 10‬‬
‫‪         ‬‬ ‫‡‪Ó‬‬
‫‪«» ;Oa‬‬ ‫‪» » Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,kk‬‬
‫‪»ƒ Ô‰Ï‬‬‫‪∆» Ôz≈ :BÏ Ó‡L‬‬ ‫‪«»∆ 11‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪B‡ ;Ïc‚n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔÓƒ BÏ ‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¿,ÔBlÁ‰‬‬‫‪«« ÔÓƒ Èσ ‡‰‬‬
‫‪≈» :BÁeÏLÏ‬‬ ‫‪¿ ƒ 12‬‬
‫וידועה הקושיא הרי ישנ‪ ‬עוד מקומות בה‪ ‬מצינו שליח‬
‫‪ ÔBlÁ‰‬‬
‫‪«« ÔÓƒ BÏ ‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¿ , Ïc‚n‰‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÔÓƒ ‡‰‬‬‫‪≈» :BÏ Ó‡L‬‬‫‪«»∆ 13‬‬
‫לדבר עבירה‪ ,‬בשליחות יד‪ ,‬בפיקדו‪ ‬ובטביחה ומכירה‪,‬‬
‫‪‡È‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « Cω‬‬‫‪«» .‰Êa‬‬
‫‪∆» ‡ˆBik‬‬
‫‪≈ « Ïk‬‬‫‪… ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « 14‬‬
‫ומדוע כתב שרק במעילה יש שליח לדבר עבירה‪ .‬ותירצו‬ ‫‪:ÁÏBM‰‬‬
‫‪«≈ « Ó‡L‬‬ ‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BÏ Ó‡L‬‬
‫‪«»∆ BÓk¿ ÔBlÁ‰‬‬ ‫‪«« ÔÓƒ 15‬‬
‫שחיוב המשלח במעילה הוא מדי‪ ‬שליחות‪ ,‬אבל בשליחות‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪««  Ïc‚n‰‬‬
‫‡‪»¿ƒ« ÔÓƒ ‡l‬‬‫‪»∆ ‡ÈiL‬‬
‫‪ƒ»∆ ÈaÏa‬‬
‫‪ƒƒ¿ ‰È‰‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… 16‬‬
‫יד וטביחה ומכירה החיוב אינו מצד שליחות אלא מתורת‬ ‫‪laL‬‬
‫‪≈«∆ ÌÈ„e‬‬
‫‪ƒ»¿ ,BÓ‡Ó‬‬
‫‪»¬« ˙eÁÈÏL‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰OÚ‬‬‫‪» » È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÏÚÓ‬‬ ‫‪«» 17‬‬
‫פושע‪ ,‬היינו שהפשיעה היא בדיבור עצמו שאמר לשלוח‬ ‫‪B‡ ‰ËBL‬‬
‫‪∆ B‡ LÁ‬‬ ‫‪≈≈ ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ‰È‰‬‬ ‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .ÌÈc‬‬‫‡‪ƒ»¿ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ 18‬‬
‫יד‪ ,‬וכ‪ ‬בטביחה ומכירה אי‪ ‬החיוב מצד שלוחו של אד‪‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪««  BÓ‡Ók‬‬
‫‪»¬«¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ̇ƒ ,6˙eÁÈÏL‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» ÔȇL‬‬‫˜‪≈∆ ÔË‬‬
‫‪» » 19‬‬
‫כמותו אלא על ההנאה שנהנה מהבשר או מהדמי‪.‬‬ ‫‪˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬‫‪««  B˙eÁÈÏL‬‬‫‪ƒ¿ ‰OÚ‬‬ ‫‪» » ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ,7ÏÚÓ‬‬‫‪«» ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 20‬‬
‫ובפנימיות הענייני‪ ,‬הסיבה שרק במעילה מצינו די‪‬‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ 8‰ÎÈ˙Á‬‬
‫‪» ƒ¬ ‰ÎÈ˙Á‬‬
‫‪» ƒ¬ ÔÈÁB‡Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ » Ôz≈ :BÁeÏLÏ‬‬ ‫‡‪¿ ƒ Ó‬‬
‫‪«» .eËt» 21‬‬
‫שליחות היא‪ ,‬מכיו‪ ‬שכל יהודי הוא שלוחו של הקב"ה‬ ‫‪ ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ eÏË¿ :Ô‰Ï‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪∆» Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « Cω‬‬ ‫‪«» ,Oa‬‬
‫‪» » 22‬‬
‫לעשות מכל דבר שבעול‪ ‬עני‪ ‬של קדושה ודירה לקב"ה‪,‬‬ ‫‪,eËt» ÁÈÏM‰Â‬‬
‫„‪« ƒ» «¿ ,B‬‬‫‪»¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» ¬« È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ï«ÚÓ» ˙Èa‰‬‬‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« 23‬‬
‫אבל כדי שיהודי יעשה זאת בכוחו ומרצונו‪ ,‬חייבת להיות‬ ‫‪˜Ú‬‬
‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚa‬‬
‫‪«« ˙eÁÈÏL‬‬‫‪ƒ¿ ÏÚ« ÛÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ 24‬‬
‫הבחירה החופשית ‪ ‬אפשרות של מעילה‪ ,‬מתו‪ ‬תקוה‬ ‫‪ÌÈzL‬‬
‫‪ƒ«¿ eÏË¿ :ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ̉Ï‬‬‫‡‪∆» Ó‬‬‫‡‪«» ̇ƒ Ï‬‬‫‪»¬ . ˙eÁÈÏM‰‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ƒ¿ « 25‬‬
                 ‫פק‬
         
‫ ובפירושו על‬,"‫ ורבינו כאן כותב "שליח מעל‬.‫חנווני מעל‬ ‫ אומרי‬‫ כ‬‫ ומשו‬.‫ לא ידח ממנו נידח‬‫־סו‬‫ שסו‬‫ובטחו‬
,‫ מפרש שהמשנה מתכוונת לנזכרו שניהם‬,‫המשנה שם‬ ‫אנו בכל התורה כולה יש שליח לדבר עבירה חו‬
.‫ שפירש אחרת‬,‫ ראה רש"י שם‬.‫המשלח והשליח‬
‫ כי בזה מתבטא תפקידו של יהודי להיות שלוחו‬,‫מבמעילה‬
,‫ ומפני שלא נתחייב בקרבן מעילה‬.‫( למעלה פ"א ה"ג‬25
.‫( שהרי כולם מזידים‬26 .‫לא נתחללה הפרוטה‬ ,‫של הקב"ה ולשמור על ענייני הקדושה שעשה בעול‬
‫ שדין זה פלא‬,‫ ובמשנהֿלמלך כתב‬.‫ שם‬,‫( תוספתא‬27 .‫ בזה ח"ו‬‫ אחד לא יפגו‬‫ושא‬
.‫בעיניו‬       
28 „Ú« ‡ËÁ‰
¿≈« ÔÓƒ ÈÂÁ‰
ƒ»¿∆« ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ È„k
≈¿ 29‰OÚÈ « ≈¿ .Â
∆ ¬« 28„ˆÈΠ‫( דברים העומדים‬13 .‫ מעילה פ"ב ה"ב‬,‫( תוספתא‬12
29 ‰Ëet
» ¿ ÏËB
≈ ?˙BÚn‰ »« ÏÎa»¿ LnzL‰Ï
≈«¿ ƒ¿ zÓ
»À ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ‫( נימוק למה לא מעל‬15 .‫( שהרי נהנה‬14 .‫להקטרה‬
30 ÏL∆ ‰Ëet
» ¿ :ÓB‡Â
≈ ¿ ‡e‰L ∆ Ïk» ÈÏk
ƒ¿ B‡ ÔÈlÁƒÀ ÏL∆ ‫ הלא גם בגנב וטבח יש שליח לדבר‬,‫( פלא‬16 .‫המשלח‬
31 ‰OÚ˙Â
∆ »≈¿ ;‰Ê∆ ÏÚ« ˙ÏlÁÓ
∆∆À¿ ‡È‰Lƒ∆ ÌB˜Ó» ÏÎa »¿ Lc˜‰
≈¿∆ '‫ וב'משנה למלך‬,‫ ראה פ"ג מהל' גניבה ואבידה ה"ו‬.‫עבירה‬
'‫ ראה הל‬.‫( שאסור לאכול בשר עולה וכיוצא בו‬17 .‫שם‬
32 ÈÂÁ‰
ƒ»¿∆« zÈÂ
«À¿ ,Lc˜‰≈¿∆ ÈÏk‰
ƒ¿« B‡ ‰Ëet » ¿ d˙B‡» .(‫מעשה הקרבנות פי"א )ראה משנהֿלמלך שם‬
33 Lc˜‰
≈¿∆ ÏL∆ 30‰Ëet
» ¿ ÔÎÂ≈¿ .˙BÚn‰»« ÏÎa
»¿ LnzL‰Ï
≈«¿ ƒ¿
34 ‰Ê∆ ÒÈÎa
ƒ¿ ‰Ëet
» ¿ :Ó‡L«»∆ B‡ ,ÒÈk‰ ƒ« ÏÎa
»¿ ‰Ú˙pL
»¿»¿ƒ∆ ‡‰
≈» :BÏ Ó‡Â
«»¿ BÁeÏLÏ¿ ƒ Lc˜‰
≈¿∆ ˙Ëet ≈ « .‚ 1
« ¿ 18Ô˙Bp‰
35 ̇Â
ƒ¿ .ÒÈka
ƒ« LnzLÈ
≈«¿ƒ Ck» Á‡Â
««¿ d˙B‡
31 » ÏlÁÓ≈«¿  Lc˜‰
≈¿∆ BÏ ‡È‰Â
ƒ≈¿ Cω
«» ,˙BÏÈ˙t
ƒ¿ dȈÁe
»¿∆¿ ˙B≈ dȈÁa
»¿∆¿ Èσ 2
36 Ïk» ˙‡∆ ‡ÈˆBiL
ƒ ∆ „Ú« ÏÚÓ «» ‡Ï…  ÏlÁ ≈ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ‡ÈˆB‰
ƒ ‡‰
≈» :BÏ Ó‡L
«»∆ B‡ ;˙BÏÈ˙t ƒ¿ dlÎa
»À¿ B‡ ˙B≈ dlÎa
»À¿ 3
37 .32ÒÈk‰
ƒ« dȈÁa
»¿∆¿ ‡È‰Â
ƒ≈¿ Cω
«» ,˙BÏÈ˙t
ƒ¿ dlÎa
»À¿ B‡ ˙B≈ dlÎa
»À¿ Èσ 4
˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
«« .ÌÈeËt
ƒ ¿ ̉ÈL
∆ ≈¿  ˙BÏÈ˙t
ƒ¿ dȈÁe
»¿∆¿ ˙B≈ 5
‫ מדובר כשהחנווני‬.‫( בעל הבית שנזכר‬29 .‫ שם‬,‫( משנה‬28 ; ‰ËeÙa
19 » ¿ƒ B˙eÁÈÏLƒ¿ ‰OÚ
» ¬« ‡Ï… È‰L
≈¬∆  ÏÚÓ «» ‡Ï
… 6
,‫( ואינה בטלה ברוב‬31 .‫ ב‬,‫ שם כא‬,‫( משנה‬30 .‫שוגג‬ B˙eÁÈÏL
ƒ¿ ˜Ú
«» ‡Ï … È‰L
≈¬∆  ÏÚÓ «» ‡Ï … ÁÈÏM‰Â
« ƒ» «¿ 7
‫ ודבר חשוב אינו בטל אפילו באלף‬,‫מפני שמטבע חשוב‬
‫( כל‬32 .(‫ וראה משנהֿלמלך‬.‫)'תוספות' שם ד"ה פרוטה‬
˙B≈ dȈÁa
»¿∆¿ Èσ ‡‰
≈» :BÏ Ó‡«» ̇ƒ Ï‡
»¬ .‰ËeÙa
» ¿ƒ 8
‫ אפשר שהפרוטה של‬,‫זמן שלא הוציא כל הפרוטות שבכיס‬ CωÂ
«»¿ ,ÈBÏt
ƒ ¿ ÌB˜nÓ¿ƒ ˙BÏÈ˙tƒ¿ dȈÁe
»¿∆¿ ÈBÏt
ƒ ¿ ÌB˜nÓ¿ƒ 9
.‫ שם‬,‫ פסק כחכמים‬.‫הקדש נשארה בו‬ ˙B≈ ÌB˜nÓ
¿ƒ ˙BÏÈ˙Ùe
ƒ¿ ˙BÏÈ˙t ƒ¿ ÌB˜nÓ
¿ƒ ˙B≈ ‡È‰Â
ƒ≈¿ 10
38  Lc˜‰
≈¿∆ ÈÂMÓ
«»¿ ƒ BL¿ ,Lc˜‰
≈¿∆ 33ÈÒÈkÓ «» .Ê
« ƒƒ ÒÈkƒ :Ó‡ .20ÏÚÓ
«» ÁÈÏM‰
« ƒ» «  11

39 ?‰OBÚ
∆ „ˆÈk« ≈ . Ô˙ˆ˜Óa
35 »»¿ƒ¿ ÔÈÏÚBÓe
ƒ¬ 34 »À¿ ÔÈÏÚBÓ
ÔlÎa ƒ¬ .‫( ואין מעילה בפחות מפרוטה‬19 .‫ א‬,‫ שם כא‬,‫( משנה‬18
40  ‡e‰ Lc˜‰
≈¿∆ ̇ƒ :ÓB‡Â
≈ ¿ ̉aL ∆»∆ ÏB„b‰»« ˙‡∆ ‡ÈÓ
ƒ≈ .‫( מפני ששינה בכל הפרוטה‬20
41 ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ Lc˜‰‰
≈¿∆«  ‡ϻ ̇ ƒ¿ ,Lc˜‰
≈¿∆ ‡e‰ È‰≈¬ ,‚B˙‡
¿∆ Èσ ‡‰
≈» :BÏ Ó‡Â
«»¿ ˙BËet¿ ÈzL «» .„ 12
≈¿ BÏ 21Ô˙
42 .ÔËwa
» »« ‰‰ÈÂ
∆»≈¿ ;‰Ê∆ ÏÚ« ÏlÁÓ
»À¿ ‡e‰L ∆  ÔBnƒ ‰ËeÙe
» ¿ƒ ‚B˙‡ ¿∆ ‰ËeÙa
» ¿ƒ BÏ ‡È‰Âƒ≈¿ CωÂ
«»¿ 13
.‫( אם הוציא את כולם‬34 .‫ מעילה פ"א ה"ז‬,‫( תוספתא‬33 ˙B˜Ï
¿ƒ BÁÏL
»¿ È‰L
≈¬∆ ,eËt» ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚe
«« ,ÏÚÓ
«» ÁÈÏM‰
« ƒ» « 14
‫ שהרי‬,‫ ה'כסף משנה' מתפלא‬.‫( אפילו הוציא רק מקצתם‬35 ‰È‰
»» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .˙BËet¿ ÈzL
≈¿ ‰ÂML
∆» ∆ ‚B˙‡
¿∆ BÏ 15
‫ ויש‬.‫זה סותר דברי עצמו בפט"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ח‬ ˙BËet¿ ÈzL
≈¿ ‰ÂL
∆» ˙Á‡«« ‰ËeÙa
» ¿ƒ BÏ ‡È‰L
ƒ≈∆ ‚B˙‡‰
¿∆» 16
‫ מה בין זה לדין שבהלכה הקודמת שלא‬,‫להוסיף ולשאול‬ .22eÏÚÓ
¬» ̉ÈL
∆ ≈¿  17
.‫מעל עד שיוציא את כל הכיס? וצ"ע‬
.‫ ופסק כרבי יהודה‬,‫ מחלוקת תנאים‬.‫ שם‬,‫( משנה‬21
43 ÔÈa≈ ÔB„Êa
»¿ ÔÈa≈ ,‰Ëet
» ¿ ‰ÂMÓ∆» ƒ ˙BÁÙa ≈ « .Á
»¿ ÏÚBn‰ .‫ א‬,‫ שם כא‬,‫( גמרא‬22
44 ‡ÏÂ
… ¿ LÓÁ
∆… iÁ
»« BȇÂ
≈¿ ,36Ôw‰
∆∆« ˙‡∆ ÌlLÓ
≈« ¿  ‰‚‚La
»»¿ ƒ ,ıÙÁ
∆≈ da» BÏ ˙B˜Ï
¿ƒ BÁeÏL ¿ „Èa
«¿ ‰Ëet «≈ « .‰ 18
» ¿ 23ÁÏBM‰
45 ‰ÂMÓ
∆» ƒ ˙BÁt» ÏÚ« 37‰˜BÏ
∆ BȇL ≈∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ .Ôa˜
»¿» „ÈÏ
«¿ «ÚÈbzL
ƒ«∆ Ì„˜ ∆… Lc˜‰≈¿∆ ‡È‰Lƒ∆ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa«« kÊÂ
«¿ƒ¿ 19
46 .„ÈÊÓ
ƒ≈ ‰È‰
»» ̇ƒ ,‰Ëet
» ¿ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚe
«« , ‚‚BL
24 ≈ ‡e‰L ∆ ,ÏÚÓ
«» ÁÈÏM‰
« ƒ» «  ÈÂÁ‰
ƒ»¿∆« 20
‫ "ואת אשר חטא מן‬:‫ ב‬,‫ בבאֿמציעא נה‬,‫( ברייתא‬36 BÓk ¿ ,‰ÏÈÚÓ
» ƒ¿ Ôa˜a
«¿»¿ iÁ »« „ÈÊn‰
ƒ≈« ÔȇÂ≈¿ ,kÊ
«¿ƒ k
»¿ 21
.‫ ז( לרבות פחות משווה פרוטה להישבון‬,‫ הקודש" )ויקרא ה‬Ì„˜
∆… Lc˜‰
≈¿∆ ‡È‰Lƒ∆ Ú„ÈÂ
«»¿ ÁÈÏM‰
« ƒ» « Û‡« kÊ
«¿ƒ .25e‡aL
¿«≈∆ 22
‫ אלא שאין בו מלקות )ראה‬,‫ שאסור מן התורה‬,‫( משמע‬37 ,‰ÏÈÚÓ» ƒ¿ ÔawÓ
«¿»ƒ 26ÌÈeËt
ƒ ¿ ̉ÈL
∆ ≈¿  ÈÂÁÏ
ƒ»¿∆« «ÚÈbzL
ƒ«∆ 23
.(‫ כסףֿמשנה למעלה פ"ב הט"ז‬‰Ú˙pL
»¿»¿ƒ∆ ‰Ëet» ¿ d˙B‡ » ‡ÈˆBiLk
ƒ ∆ ¿ iÁ »« ÈÂÁ‰Â
ƒ»¿∆«¿ 24
47 Ô‰a
∆» LnzLÂ
≈«¿ƒ¿ 39˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
«« ψ‡ ƒ¿«« .Ë ‰ËetL
∆≈ ˙BÚÓ» 38„ȘÙn‰ » ¿∆ ÈÂÁÏ
ƒ»¿∆« eÚÈ„B‰
ƒ .‚‚BL ≈ ‡e‰ È‰L≈¬∆ ,ÂÈ˙BÚÓ
» »¿ 25
48 ˙eL¿ BÏ Ôȇ≈ È‰L
≈¬∆ ;ÏÚÓ «» ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa««  ‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ Áwn‰
»ƒ« Òt˙Â
»¿ƒ¿ ,ÔÈeËt
ƒ ¿ ÔzLÏL
»¿ »¿  Lc˜‰
≈¿∆ BÏ e˙pL¿»∆ 26
49 .e‰L‰
» ¿ƒ ‡Ï
… ÔB„wt‰
»ƒ« ÏÚe
«« ,Ô‰a
∆» LnzL‰Ï
≈«¿ ƒ¿ .27Lc˜‰Ï
≈¿∆¿ 27

‫( בין אם המעות קשורות‬39 .‫ א‬,‫ מעילה כא‬,‫( משנה‬38 - ‫ א‬,‫ שם כא‬,‫( במשנה‬24 .‫ מעילה פ"ב ה"ג‬,‫( תוספתא‬23
.‫ובין אינן קשורות‬ ,‫ שלח ביד פיקח ונזכר עד שלא הגיע אצל חנווני‬:‫נאמר‬
 ‫אפק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‡‪ÏÚ« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,‰Î‡Ïn‰‬‬
‫‪» »¿« ÏÚ« 4˘c˜‰‰‬‬ ‫‚‪ƒ¿«¿ Ôȇ≈ .‬‬
‫‪≈¿∆« ˙‡∆ ÔÈÏlÁÓ‬‬ ‫‪ÔÈÓe˙Á‬‬
‫‪ƒ ¬ eȉ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 40ÈÂÁ‬‬
‫‪ƒ»¿∆ B‡ ÈÁÏL‬‬
‫‡ˆ‪ƒ»¿À Ï‬‬ ‫‪» ƒ¿ƒ .È‬‬
‫‪∆≈ ԄȘى‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪‰Óa‬‬
‫‪∆»¿ Lc˜‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ‰OÚL‬‬
‫‡‪» »∆ Ôn‬‬
‫‪»À ?„ˆÈk‬‬
‫‪« ≈ .˙BÚn‰‬‬
‫«»‬ ‫‪ÔÓƒ ˙eL¿ BÏ LÈÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ , ‰pLÓ‬‬
‫‪41‬‬ ‫˜‪∆À ¿ L‬‬
‫˜‪∆ ∆ ÔÈeL‬‬
‫‪ƒ ¿ ‡ÏÂ‬‬‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ˙ÈlË‬‬
‫‪ƒ« B‡ Lc˜‰‬‬‫‪≈¿∆ ˙Ó‰a‬‬
‫‪«¡∆ BÏ ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ‬‬ ‫‪;42ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿  B‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ̇ƒ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» LnzL‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ ƒ¿ ÔÈc‰‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,5˙BÚn‰‬‬‫‡‪»« ÏÚ« Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏlÁnL‬‬
‫‪ƒ¿«¿∆ „Ú« ,BÎOa‬‬‫‪»¿ ƒ‬‬ ‫‪LnzL‰‬‬
‫‡‪≈«¿ ƒ BÏ Ó‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬ ‫‪… È‰L‬‬
‫‪≈¬∆  eËt» ÔB„wt‰‬‬
‫‪»ƒ« ÏÚa‬‬‫««‬ ‫‪4‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪,eˆ» ̇ƒ ,BÎOa‬‬
‫‪»¿ ƒ Ôn‡Ï‬‬
‫‡‪»À» Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ ÔÈlÁ‬‬‫‪ƒÀ eOÚiL‬‬
‫∆≈»‬ ‫˜‪L‬‬
‫˜‪∆ ∆ ÔÈeL‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ  eËt» ÈÂÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿∆«¿ ,Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪5‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.6‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙ÓezÓ‬‬
‫‪« ¿ƒ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÔÈÁ˜BÏÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ ÔÈÊBÁÂ‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪.˙eLa‬‬
‫‪¿ƒ LnzL‰‬‬
‫‪≈«¿ ƒ el‡Îe‬‬‫‪ƒ¿ ,ÔÈÓe˙Á‬‬
‫‪ƒ ¬ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰pLÓ‬‬
‫¿ ‪∆À‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (4‬דברים הראויים להקדש‪ (5 .‬פירוש‪ ,‬בתחילה מפרישים‬ ‫‪ (40‬מי שמפקיד מעות אצל חנווני או שולחני‪ ,‬דעתו עלֿמנת‬
‫שכרם ממעות הקדש ויצאו המעות לחולין ואחר כך‬ ‫שישתמשו בהן‪ (41 .‬אם היו קשורים קשר משונה )בלתי‬
‫מחללים את הבהמה על אותן המעות‪ (6 .‬כל זה עושים‬ ‫רגיל( גילה המפקיד דעתו‪ ,‬שאינו רוצה שישתמש בהם‬
‫לטובת ההקדש‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להקריב את הבהמה‬ ‫השולחני‪ (42 .‬הר"י קורקוס )מובא בכסףֿמשנה כאן(‬
‫לתמידים ומוספים‪ ,‬שהרי אין מקריבים קרבנות חובה של‬ ‫מקשה על רבינו מברייתא בבאֿמציעא מג‪ ,‬ב ‪ -‬ששנינו‪:‬‬
‫ציבור‪ ,‬אלא כשנקנו משקלים שנתרמו באותה שנה‪.‬‬ ‫"מעל הגזבר" )המפקיד(‪ .‬ונראה שרבינו מסתמך על משנתנו‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÌÈ‡Â‬‬
‫‪ƒ»¬« ÌȈÚ‬‬
‫‪ƒ≈ ÔÈÁ˜BÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ôȇ≈  Lc˜na‬‬ ‫„‪ƒ ∆ ¿ .‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔÈBaLk‬‬ ‫שנאמר בה סתם לא מעל‪ ,‬ולא אמרו‪ :‬המפקיד מעל‪ .‬ומשמע‬
‫‪24‬‬ ‫˜„‪,L‬‬‫‪∆… ‡e‰L‬‬‫‪∆ ˙Úc‬‬‫‪« « ÏÚ« ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈBa‬‬
‫‪ƒ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ ,Lc˜‰‰‬‬
‫«∆¿≈‬ ‫שאין כאן מעילה כלל‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ψa‬‬‫‪≈¿ ‰‰È‬‬
‫‪∆»≈ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬‫‪»≈¿ ; ÏÁ‰‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪… « ÔÓƒ Ïk‰‬‬
‫‪… « ÔÈBa‬‬
‫‡‪ƒ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪,dÏÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 44Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬
‫‪∆ ˙BÚÓ» ‰ÒÈΉL‬‬ ‫‪» ƒ» .‡È 7‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ∆ 43‰M‡‰‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ .‰Î‡ÏÓ‬‬
‫‪» »¿ ˙ÚLa‬‬‫˜‪«¿ ƒ ‰B‬‬‫‡‪» B‡ Ô‬‬ ‫‪∆∆ ÏÚ« ÔÚMÈ‬‬
‫‡‪≈»ƒ B‬‬ ‫‪˙BLc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ dÏ» eÏÙÂ‬‬
‫‪¿»¿ ˙ÓÂ‬‬‫‪≈» dLÈBÓ‬‬
‫‪» ƒ LÈc˜‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ B‡ 8‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .8ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÏÚ« Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ˙BÚÓ¿ ÔÈÏlÁÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈa‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÌÏLiL‬‬
‫∆‪«¿ƒ‬‬ ‫‪ÂȈÙÁa‬‬
‫‪»»¬« ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« ÏÚa‰‬‬
‫‪««« ‡ÈˆBiLÎÏ‬‬
‫‪ƒ ∆ ¿ƒ  45‰MÈa‬‬
‫‪» Àƒ 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÌBi‰« B˙B‡Ï¿ L„wÏ‬‬ ‫‪∆… « ÌȈÚÏ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔÈaÊb‰‬‬
‫ˆ‪ƒ»¿ƒ« eÎ‬‬‫»¿‬ ‫‪.46ÏÚÓÈ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔÈÁ‡˙Ó‬‬
‫‡‪ƒ¬«¿ƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ;Lc˜‰‰‬‬ ‫‪≈¿∆« ˙BÚnÓ‬‬ ‫‡‪¿ƒ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÁ˜BÏ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (43‬מימרא של רבא‪ ,‬בבאֿמציעא צו‪ ,‬ב‪ (44 .‬שהיו בידה‬
‫‪30‬‬ ‫‪.ÏBÚÓÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‡„‪∆ ≈¬ Ì‬‬‫‪»» ÔÚMÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡nL‬‬‫‪»∆ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» LeÁpL‬‬‫‪»∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÓÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫לפני שנישאת‪ (45 .‬אחר שנישאת‪ (46 .‬אם לא ידע שהן‬
‫‪ (8‬ומשלמים במעות‬ ‫‪ (7‬קונים במעות חולין או בהקפה‪.‬‬ ‫נכסי הקדש‪ ,‬אבל לפני כן אינו מועל אע"פ שנכנסו לרשות‬
‫הללו‪ ,‬שיצאו לחולין‪.‬‬ ‫ע"פ תקנת חכמים‪ ,‬שהבעל זוכה בנכסי אשתו לאכול‬
‫פירותיהם‪ .‬והטעם‪ ,‬מפני שאינו רוצה לזכות בנכסי הקדש‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙BÊÚe‬‬
‫‪»¬» Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙BÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÔÈn‡‰‬‬ ‫‪ƒ¿ ∆ ¿ .‰‬‬
‫‪ƒ»À» ÌÚƒ 9ÔȘÒBtLk‬‬ ‫והאשה גם כן אינה מועלת מפני שאינה מקנה לבעלה את‬
‫‪32‬‬ ‫‪‰n‡a‬‬
‫‪»«¿ ÚÏÒ‬‬‫‪«∆ CÎÂ‬‬
‫‪»¿ CÎa‬‬
‫‡‪»¿ ‰n‬‬
‫‪»« CÎÂ‬‬
‫‪»¿ Ck» Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ ÔȘÒBt‬‬
‫‪ƒ¿ ‬‬ ‫הנכסים מרצונה אלא חכמים הקנו לו‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ eaM‬‬
‫‪»∆ ‰Ó« Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈÁLBnLÎe‬‬
‫‪11‬‬ ‫‡ˆ‪ƒ¿ ∆ ¿ , Úa‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪«¿∆ ÌÈOÚ‬‬
‫«‪ƒ¿ ∆ ˙a‬‬
‫‪34‬‬ ‫‚„‪ƒ¿ ∆ ˙a« ‰ÏB‬‬
‫‪ÌÈOÚ‬‬ ‫‪» ¿ ‰n‡a‬‬
‫‪»«¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈMÁÓe‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈÁLBÓ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫יום ש"ק ח' ניסן ה'תשע"ח‬
‫‪35‬‬ ‫‪,‰ÏÈÚÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ È„ÈÏ‬‬
‫‪≈ ƒ e‡BÈ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‡ˆ‪≈¿ ,˙BÚ»a‬‬
‫‪¿∆ Úa‡Â‬‬
‫‪12‬‬ ‫¿«¿«‬
‫‪36‬‬ ‫‪.13‰ÁÈLna‬‬
‫‪» ƒ ¿« ÔȘc˜„Ó‬‬
‫‪ƒ¿¿«¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ (1‬יבאר הפועלים בהקדש שפסקו עמהם מזונות אם יאכלו‬
‫‪ (10‬היינו חמשה טפחים‪.‬‬ ‫‪ (9‬קובעים שכרם‪.‬‬ ‫מגרוגרות של הקדש‪.‬‬
‫‪ (11‬כשמודדים‪ (12 .‬באמה גדולה בת ששה טפחים‪.‬‬ ‫‪e˜ÒtL‬‬
‫‪¿»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Lc˜‰a‬‬
‫‪≈¿∆¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ Ô‰L‬‬ ‫‪ƒ¬ « .‡ 11‬‬
‫‪≈∆ ÌÈÏÚBt‰‬‬
‫‪ (13‬כלומר‪ ,‬אי אפשר לצמצם ולמדוד בדיוק‪.‬‬
‫‪,Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÏL‬‬‫‪∆ ˙B‚BbÓ‬‬
‫‪¿ ¿ƒ eÏ·È‬‬
‫‪¿ … ‡Ï‬‬
‫‪…  2˙BBÊÓ¿ Ô‰nÚ‬‬
‫‪∆»ƒ 12‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÁÏna‬‬
‫‪«∆« ÔÈ˙B‡‬‬
‫‪ƒ ≈ ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « eȉiL‬‬ ‫‪«¿ .Â‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ȇz‬‬ ‫‪ÈÓc‬‬
‫‪≈ ¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» Ô˙B‬‬
‫‪≈ Lc˜‰‰‬‬‫‡‪≈¿∆« ‡l‬‬‫‪»∆ .eÏÚÓ‬‬
‫‡‪¬»  eÏÎ‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 13‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‡‪… Ï‬‬
‫‪»¬ ;Ô˜ÏÁa‬‬
‫‪»¿∆¿ ÔÈÏÎB‡L‬‬
‫˜‪ƒ¿ ∆ ˙Ba‬‬
‫‪»¿» ˙ÏÈ·a‬‬
‫‪« ƒ¬« ÌȈÚe‬‬
‫»≈‪ƒ‬‬ ‫¿‪.˙BBÊÓ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ÔÈlÁa‬‬
‫‪ƒÀ« Lc˜n‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ÁÏÓ‬‬
‫‪«∆ ezÈ‬‬
‫‪¿ƒ‬‬
‫‪ (2‬במשנה אמרו סתם‪ :‬הפועלים לא יאכלו מן גרוגרות‬
‫‪40‬‬ ‫‪Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ;15Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬  14‡‰‬‬
‫‪∆≈» Èab‬‬
‫‪≈« ÏÚL‬‬
‫‪«∆ ÁÏÓ‬‬‫‪«∆ .Ê‬‬ ‫הקדש‪ ,‬ופירש רש"י אף על פי שכתבה תורה )דברים כג‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪.Ba ÔÈÏÚBÓ‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  17ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« L‡‬‬
‫‪… ÏÚLÂ‬‬
‫‪«∆ ¿ 16Lk‰‬‬
‫«∆∆‬ ‫כה( "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך" היינו‬
‫בחולין אבל לא של הקדש‪ .‬ובבבא מציעא פז‪ :‬דרשו "רעך"‬
‫‪ (14‬האיברים )אימורים( שמקטירים על המזבח טעונים‬ ‫ולא של הקדש‪ .‬ורבינו מוסיף שאפילו אם הקדש חייב‬
‫מליחה שנאמר )ויקרא ב‪ ,‬יג(‪ :‬על כל קרבנך תקריב מלח‪.‬‬ ‫במזונותיהם אסור להם לאכול מהפירות שהם עסוקים בהם‪.‬‬
‫‪ (15‬בכל דבר העומד להקטרה על המזבח‪ .‬בגמרא מנחות‬
‫שם למדו דין זה מהכתוב )יחזקאל מג‪ ,‬כד( "והשליכו‬ ‫‪.‰t‰‬‬
‫‪»»« ˙‡∆ ÌÒBÁ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ÈÈLk‬‬ ‫‪»« .‬‬
‫‪≈ ƒ ¿« Lc‰‬‬ ‫‪15‬‬
‫עליהם הכהנים מלח והעלו אותם לה'" משמע שגם המלח‬ ‫‪.3BÏ Èe‡‰‬‬
‫‪»» LÈc‬‬
‫‪ƒ«  BLÈ„a‬‬
‫˙‪ƒ¿ BL ÌÒÁ‬‬
‫‪… ¿« ‡Ï‬‬‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫‪16‬‬
‫נקרא עולה‪ (16 .‬בתוספתא שם אמרו‪ ,‬שאת הקומץ‬ ‫‪ (3‬בגמרא‪" :‬ולא דיש של הקדש"‪ ,‬ואם נפרש הדברים‬
‫מולחים על הכבש )המעלה‪ ,‬שבה עולים הכהנים למזבח(‪.‬‬ ‫כפשוטם יצא שהתיבה "בדישו" משמעותה דיש של השור‬
‫‪ (17‬מפני שהמלח אינו ראוי לכלום )רש"י במנחות שם(‪.‬‬ ‫והלא הוא של בעל הבית? ולכן פירש רבינו "דישו" ‪-‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‰LB„w‰‬‬
‫‪» ¿« ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÈËtLÓa‬‬
‫‪≈¿¿ ƒ¿ ÔBa˙‰Ï‬‬ ‫‪»»¿ Èe‡» .Á‬‬
‫‪≈ ¿ƒ¿ Ì„‡Ï‬‬ ‫הראוי לו‪.‬‬
                  ‫בפק‬
         
41  Lc˜n‰
»¿ƒ« ˙‡Èa
« ƒ ˙Bοωƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ‰OÚ
»» ¬  Lc˜n‰
»¿ƒ« BÏ ‡ˆÓÈ»¿ƒ ‡lL … ∆ „»»¿ .BÁÎ … ÈÙkƒ¿ ÌÈÚ
»»¿ƒ ÛBÒ Ú„ÈÏ « ≈¿ 1
42 ‰ÚL
»¿ƒ  ÁaÊÓ
«≈¿ƒ Èeq‡
≈ ƒ ˙BÎω ¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ‰ÚLz
»¿ ƒ ‡ÏÂ
… ¿ . ÂÈÈÚa
19 » ≈¿ Ϙ« È‰È ƒ¿ χ«  ‰lÚ
18 »ƒ BÏ Ú„È«≈ ‡ÏÂ
… ¿ ÌÚË«« 2
43 OÚ
» » ‰ÚLz
»¿ ƒ  ˙Baw‰
»¿»« ‰OÚÓ≈ ¬« ˙BÎω¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ‡‰˙
≈¿ ‡Ï … ¿ .Ba ıBÙÈ ¿ƒ Ôt∆ ,'‰ χ∆ ˙BÏÚÏ ¬« 20Ò‰È… ¬« 3
44 .ÌȘt
ƒ»¿ ‰OÚ
»» ¬  ÔÈÙÒeÓe
ƒ» ÔÈ„ÈÓz ƒ ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ‰‡e
≈ ¿ ‡Ba .ÏÁ‰ … « Èc
≈¿ƒ ‡La
»¿ ƒ BzLÁÓk
¿« ¬«¿ Ba BzLÁÓ¿« ¬« 4
45 .ÌȘt
ƒ»¿ OÚ
» » ‰ÚLz
»¿ ƒ  ÔÈLc˜n‰
ƒ »¿À« ÈÏeÒt
≈ ¿ ˙BÎω ¿ƒ ÌȈÚ
ƒ≈ ̇ƒ ‰Óe » !‰ÏÈÚÓa» ƒ¿ƒ ‰B˙ » ‰ÈÓÁ‰
» ƒ¿∆ ‰nk »« 5
46 .ÌȘt
ƒ»¿ ‰MÓÁ
» ƒ ¬  ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ ˙„BÚ
« ¬ ˙BÎω ¿ƒ ÌÏBÚ‰
» » ÔB„‡¬ ÌL ≈ ‡˜pL
»¿ƒ∆ ÔÂÈk» ≈ ,Ù‡Â
∆≈» ÙÚÂ
»»¿ ÌÈ‡Â
ƒ»¬« 6
47 .ÌȘt
ƒ»¿ ‰BÓL
» ¿  ‰ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ Ô‰a
∆» ‚‰Bp‰≈ « ÏΠ»¿ ,eLc˜˙
¿«¿ƒ 21„Ïa «¿ƒ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ̉ÈÏÚ∆ ≈¬ 7
48 ‡˜‡
»¿∆ '‰ ÌLe
≈ ¿ ‰„Bz
» ÁÊ «∆ Áaʇ
«¿∆ EÏ¿ CÈˆ
ƒ» ‚‚BL ≈ ‰È‰ »» elهƒ¬« ,da» ÏÚÓ «»  ÏÁ … ‚‰Ó«¿ƒ 8
       Cea» LB„w‰ »« eÏ» ˜˜ÁL«»∆ ˙BˆnÏ ¿ƒ« ÓÁÂ∆… » Ϙ« ; ‰tk»»« 9
22

,ÔÓÚË
»¿« Ú„È «≈ ‡lL
… ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ Ô‰∆»a Ì„‡‰ »»» ËÚÈ
«¿ƒ ‡lL
… ∆ ,‡e‰ 10
      LÁÈ
… ¿« ‡ÏÂ
:‰Bza
… ¿ ,ÌM‰
» « Ó‡
≈ « ÏÚ« ÔÎ≈ ‡Ï
«¡∆ È‰ ≈¬ .ÏÁ‰
… L‡ ∆ ¬ ÌÈ„
… « È„k
ƒ»¿ ‰tÁÈ
≈¿ƒ¿ BzLÁÓ
∆«¿ ‡ÏÂ
¿« ¬« Ô‰a
… ¿ 11
∆» 12
49 :ÔecÒ
» ƒ e‰Ê ∆¿ .LL ≈ ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ Ì˙ÈOÚÂ
∆ ƒ ¬« ÈËtLÓ«»¿ ƒ Ïk» ˙‡Â ∆¿ È˙wÁ
«… À Ïk» ˙‡∆ ÌzÓLe
∆ ¿«¿ 13
50 ˙BÎω¿ƒ .‚ .‰‚È‚Á
» ƒ¬ ˙BÎω ¿ƒ . .ÁÒt «∆ Ôa˜
«¿» ˙BÎω ¿ƒ .‡ ÌÈwÁσÀ¿ ‰iOÚ»ƒ ¬« ‰ÈÓL
» ƒ¿ ÔzÏ ≈ƒ :ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eÓ‡ ¿» .Ì˙‡ »… 14
51 ÈqÁÓ
≈¿À ¿ ˙BÎω ¿ƒ .‰ .˙B‚‚L »¿ ˙BÎω ¿ƒ .„ .˙BBÎa¿ .ÌÈwÁ‰ ƒÀ« ‰OÚiL∆ ¬«∆ ‡È‰Â ƒ» ,‰Úe„È
» ¿ ‰iOÚ‰Â
»ƒ ¬»¿ .ÌÈËtLnk
ƒ»¿ ƒ« 15
52 .‰eÓz
» ¿ ˙BÎω ¿ƒ . .‰tλ»« ÔÓƒ ÔÈ˙eÁt
ƒ ¿ Ô‰L ≈∆ ‰n„È∆ «¿ ‡ÏÂ
… ¿ Ô‰a
∆» ‰fiL
≈»ƒ∆  ‰ÈÓM‰Â
» ƒ¿ «¿ 16
53           ÈeÏb» ÔÓÚhL
,ÏÊb
»¿«∆ ˙Bˆn‰ ¿ƒ« Ô‰≈ ÌÈËtLn‰Â
≈» eq‡ƒ ÔB‚k¿ ,‰Úe„È » ¿ ‰f‰
ƒ»¿ ƒ«¿ .ÌÈËtLn‰
∆« ÌÏBÚa
» » Ô˙iOÚ
ƒ»¿ ƒ« 17
»»ƒ ¬ ˙BËÂ
« ¿ 18
54 ,‰OÚ≈ ¬ ˙BˆÓ¿ƒ Úa‡« ¿« .˙BˆÓ ¿ƒ ‰OÚ≈¿ ∆ LL ≈ ÔÏÏÎa »»¿ƒ LÈ≈ ˙Bˆn‰
¿ƒ« Ô‰≈ ÌÈwÁ‰Â ƒÀ«¿ .̇ ≈» ‡» „eaΠƒ¿ ,ÌÈÓc
ƒ » ˙eÎÈÙLe
ƒ¿ 19
55 (‡ :ÔËÙ
» »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ,‰OÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BˆÓ¿ƒ ‰OÚ≈¿ ∆ ÌÈzLe ≈¿ ,EÏ¿ È˙wÁƒ… « ÌÈwÁ ƒÀ :ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eÓ‡ ¿» .Úe„È
« » ÔÓÚË»¿« ÔȇL ≈∆ 20
56 ÏÚ« B˙B‡ ÁaÊÏ«…¿ƒ ‡lL… ∆ ( .BpÓÊa «¿ƒ ÁÒt‰«∆« ˙‡∆ ËÁLÏ … ¿ ƒ BÙ˜B
¿ Ì„‡ »» ÏL ∆ BˆÈ¿ƒ¿ .Ô‰a
∆» ‰‰Ï
≈ ¿«¿ ˙eL¿ EÏ¿ Ôȇ ≈¿ 21
57 .ÈL
ƒ≈ ÁÒt«∆ ËÁLÏ… ¿ ƒ („ .ÂÈeÓ‡» ≈ ÔÈÏz ƒ» ‡lL
… ∆ (‚ .ıÓÁ‰ ≈ »∆ Oa« ¿ eq‡ƒ ÔB‚k¿ .Ô‰ÈÏÚ∆ ≈¬ ÔÈÈLÓ
ƒ ƒ ¿ ÌÏBÚ‰
» » ˙Bn‡Â À¿ ,Ô‰a
∆» 22
58 ‰MÓÁ
» ƒ ¬ ÏÈÏa
≈¿ BÓe » ‰vÓ »« ÏÚ« ÁÒt‰«∆« Oa « ¿ ÏÎ‡Ï … ¡∆ (‰ ,‰n„‡» À¬ ‰Ùe »» ,‰ÙeÚ
» ¬ ‰Ï‚Ú »¿∆¿ ,ÏÁa»»¿ Oe» » ÈÊÁ ƒ¬ 23
59 ÏÈÏa
≈¿ BÓe » ‰vÓ »« ÏÚ« ÈL ƒ≈ ÁÒt «∆ Ï·Ï
… ¡∆ ( .OÚ » » ÔÓƒ ÚˈÓ
≈«¿ƒ CÏn‰ ∆∆« „„ ƒ» ‰È‰
»» ‰nλ«¿ .ÁlzLn‰
«≈«¿ ƒ« ÈÚO ƒ» ¿ 24
60 ‡» Ï·È
« … ‡lL … ∆ (Ê .ÈM‰ ƒ≈ « L„ÁÏ ∆… « OÚ » » ‰MÓÁ » ƒ ¬ ÏÚ« ÔÈÈLÓ
ƒ ƒ ¿ eȉL »∆ ÌÈÎBkƒ» È„BÚ‰ ≈¿ » ÔÓe ƒ ÌÈÈn‰ƒ ƒ« 25
61 ıeÁ ÁÒt‰ «∆« OaÓ « ¿ƒ ‡ÈˆBÈ ƒ ‡lL … ∆ (Á .ÏMÓe » À¿ ˙BeL˙a ¿ƒ B˙B‡ ÔÈÙ„B ƒ ¿ eȉL »∆ ÔÓÊ «¿ Ïλ¿ .ÌÈwÁ‰ ƒÀ« 26
62 Ï·È
« … ‡lL
… ∆ (È .ÓeÓ» epnÓ ∆ ƒ Ï·È
« … ‡lL
… ∆ (Ë .‰eÁÏ » ¬« ÛÈÒBÓƒ ‰È‰ »» ,Ì„‡‰»»» ˙Úc « « ˆ˜∆… ÈÙσ¿ ÔÈÎBÚL
ƒ¿ ∆ ˜M‰ ∆∆ « 27
63 (È .ÏÚ≈» epnÓ
∆ ƒ Ï·È
« … ‡lL … ∆ (‡È .ÈÎOƒ» ¿ LBz
» epnÓ ∆ ƒ È‡
ƒ¬ ,ÌÈ„Ê ƒ≈ ˜L∆∆ ÈÏÚ
«» eÏÙË ¿» :Ó‡pL«¡∆∆ .‰Bza
» « ˙e˜c ≈¿ 28
64 ÁÒÙa
«∆¿ ÌˆÚ ∆∆ aLÈ
… ¿ƒ ‡lL … ∆ (‚È .ÌˆÚ ∆∆ Ba aLÈ… ¿ƒ ‡lL … ∆ EÈ˙BˆÓ
∆ ¿ƒ Ïk» :ÔÈÚa»¿ƒ» ÌL » Ó‡Â
«¡∆¿ .EÈ„ewt
∆ ƒ v‡… ∆ Ï≈ ÏÎa
»¿ 29
65 ‡lL
… ∆ (ÂË .˜a ∆… „Ú« epnÓ ∆ ƒ ȇLÈ
ƒ¿« ‡lL… ∆ („È .ÈL ƒ≈ Ôlk
»À ˙Baw‰ »¿»« ÏΠ»¿ .ÈÊÚ
ƒ≈¿» ,ÈeÙ„
ƒ »¿ ˜L ∆∆ ,‰eÓ‡» ¡ 30
66 OaÓ
« ¿ƒ ȇLȃ¿« ‡lL… ∆ (ÊË .˜aÏ ∆… « ÈL
ƒ≈ ÁÒtÓ«∆ƒ ȇLÈ ƒ¿« ˙„BÚ
« ¬ ÏÈLaL ƒ¿ ƒ∆ ,24ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eÓ‡ ¿» .23Ô‰≈ ÌÈwÁ‰
ƒÀ« ÏÏkÓ«¿ƒ 31
67 .ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ ÌBÈ „Ú« OÚ » » ‰Úa‡
»»¿« ˙‚È‚Á
« ƒ¬ ÌÈwÁ‰
ƒÀ« ˙iOÚaL «ƒ ¬«∆ .„ÓBÚ ≈ ÌÏBÚ‰
» » ˙Baw‰ »¿»« 32
68 :el‡≈ ÌȘÙa
ƒ»¿ƒ el‡≈ ˙BˆÓ ¿ƒ e‡e ≈ .‡a‰
»« ÌÏBÚ‰ » » ÈiÁÏ ≈«¿ ÌÈLȉ ƒ»¿« ÔÈÎBÊ ƒ ÌÈËtLn‰Â
ƒ»¿ ƒ«¿ 33
69 1   ÌzÓLe
∆ ¿«¿ :Ó‡pL «¡∆∆ ,ÌÈwÁ‰ ƒÀ« ÏÚ« Èeeˆƒ ‰Bz» ‰ÓÈc˜‰Â
» ƒ¿ƒ¿ 34
,‫( יבאר שמצותֿעשה לשחוט הפסח בארבעה עשר בניסן‬1 ÈÁ «» Ì„‡‰ »»» Ì˙‡ »… ‰OÚÈ∆ ¬« L‡∆ ¬ ÈËtLÓ
«»¿ ƒ ˙‡Â∆¿ È˙wÁ
«… À ˙‡∆ 35
.‫ומאיזה מין יהיה והיכן שוחטין אותו‬ .̉a
∆» 36
70 OÚ
» » ‰Úa‡a
»»¿«¿ ÁÒt‰ «∆« ˙‡∆ ËÁLÏ … ¿ ƒ ‰OÚ≈ ¬ ˙ÂˆÓ «¿ƒ .‡ ‫( על פי הכתוב‬20 .‫( אל יזלזל בו‬19 .‫ נימוק‬,‫( סיבה‬18
71 ÔÓƒ ‡l‡»∆ ÔÈËÁBL
ƒ¬ Ôȇ ≈¿ . ˙BˆÁ¬ Á‡
3 «« ÔÒÈ
2 » ƒ L„ÁÏ ∆… ¿ ‫ "אל יהרסו לעלות אל ה' פן‬:(‫ כד‬,‫במתן תורה )שמות יט‬
72 „Á‡Â
»∆¿ .4‰L »» Ôa∆ ÎÊ »» „Ïa
«¿ƒ ÌÈfÚ‰ƒƒ» ÔÓƒ B‡ ÌÈOk‰ ƒ »¿« ‫( מחוייב‬22 .‫( שאמר הרי זה קודש‬21 ."‫יפרץ בם‬
73 .5BÊ ‰ÂˆÓa
»¿ƒ¿ ÔÈiÁ ƒ»« ‰M‡‰» ƒ» „Á‡Â
»∆¿ Lȇ‰ ƒ» ‫( אבות‬24 .‫( שלא נתגלו טעמם‬23 .‫להביא קרבן אשם‬
‫ ועל‬... ‫ "על שלושה דברים העולם עומד‬:‫פרק א משנה ב‬
‫ ו( "והי' לכם למשמרת עד‬,‫( כמו שנאמר )שמות יב‬2 .‫ עבודת הקרבנות‬:‫העבודה" ופירש רבינו שם‬
‫( כמו‬3 ."'‫ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו וגו‬
‫שנאמר )שם( "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין‬ ‡iÓL„
»«¿ ƒ ‡zÚiÒa
»¿«ƒ¿ ‰ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ B‰Ï¿ e˜ÏÒ
ƒ¿ 37

‫ והוא‬,‫ ובין הערבים נקרא משעה שהצל נוטה‬."‫הערבים‬ » ¬ ÙÒ

.‰„BÚ ∆≈ ‡e‰Â¿ ,ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ÙÒ
∆≈ Ó‚
«¿ƒ 38
'‫ ר‬:‫ ובמכילתא בא‬.(‫משש שעות ולמעלה )רש"י שמות שם‬ :Ô‰≈ el‡Â
≈¿ ,ÌÈÚL˙Â
ƒ¿ ƒ¿ ‰MÓÁ
» ƒ ¬ ÂȘÙe
»»¿ ,ÚLz
« ≈ ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ 39
‫ ו( שם תזבח את הפסח‬,‫אומר הרי הוא אומר )דברים טז‬ ÈÏk
≈¿ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ‰BÓL
» ¿  ‰ÈÁa‰
» ƒ¿« ˙Èa≈ ˙BÎω
¿ƒ 40
 ‫גפק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫¬‬
‫‪15 16˙BˆÁ‬‬ ‫‪«« BËÁL‬‬
‫‡‪Á‬‬ ‫‪»¿ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÌBi‰« ÛBÒ „Ú« ÌÈÁÒt‰‬‬
‫∆‡˙ «¿»‪ƒ‬‬ ‫בערב‪ ,‬שומע אני כמשמעו ת"ל )שם( מועד צאתך ממצרים‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÒÓÓ‬‬
‫‡‪≈»¿ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ .Lk‬‬
‫‪≈ »  ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» ÔÈa≈ ÏL‬‬
‫‪∆ „ÈÓz‬‬
‫˜„‪ƒ» Ì‬‬
‫…∆‬ ‫אימתי יצאו )שמות יב‪ ,‬מא(‪ .‬ר' נתן אומר מנין לבין הערבים‬
‫‪17‬‬ ‫‪˜ÊÈ‬‬
‫‪…¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,„ÈÓz‰‬‬
‫‪ƒ»« Ìc« ˜fiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« 17ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« Ì„a‬‬
‫¿«‬ ‫שהוא משש שעות ולמעלה‪ ,‬אע"פ שאין ראי' לדבר‪ ,‬זכר‬
‫לדבר "קדשו עלי' מלחמה קומו ונעלה בצהריים‪ ,‬אוי לנו‬
‫‪18‬‬ ‫˜„‪Ìc« Ì‬‬
‫‪∆… ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« Ìc« ˜Ê‬‬‫‪«¿ƒ ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ .ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« ÁÒt‰‬‬
‫‪18‬‬ ‫«‪«∆« Ìc‬‬ ‫כי פנה היום כי ינטו צללי ערב" )ירמי' ו‪ ,‬ד(‪ (4 .‬שנאמר‬
‫‪19‬‬ ‫‪.19Lk‬‬
‫‪≈ »  „ÈÓz‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫)שמות שם‪ ,‬ה( "שה תמים זכר בן שנה יהי' לכם‪ ,‬מן‬
‫‪ (12‬ראה למעלה הלכה א והערה ב‪ (13 .‬משנה פסחים‬ ‫הכבשים ומן העזים תקחו"‪ (5 .‬כרבי יהודא ורבי יוסי‬
‫סא‪" :‬שחטו קודם חצות פסול‪ ,‬משום שנאמר )שמות יב‪ ,‬ו(‬ ‫שלמדו כן ממה שנאמר )שם שם‪ ,‬ד( "במכסת נפשות"‪ ,‬ולא‬
‫בין הערבים"‪ (14 .‬פסחים נח‪" :‬יאוחר דבר )=פסח(‬ ‫נאמר "במכסת אנשים"‪ ,‬הרי שגם נשים במשמע )פסחים‬
‫שנאמר בו "בערב" ו"בין הערבים"‪ ,‬לדבר )=תמיד( שלא‬ ‫צא‪ :‬ורש"י שם(‪ .‬ולענין פסח שני‪ ,‬עיין להלן בפ"ב הלכה‬
‫נאמר בו בערב‪ ,‬אלא בין הערבים"‪ (15 .‬מהטעם הנ"ל‬ ‫ד‪ ,‬פ"ה הלכה ח‪ ,‬ופ"ז הלכה ג‪.‬‬
‫שיאוחר דבר וכו'‪ ,‬ואף בקטורת והטבת הנרות לא נאמר‬ ‫‪OÚ‬‬
‫‡‪» » ‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÌBÈ ÚÂ‬‬
‫‪«»¿ ÔB„Êa‬‬
‫‪»¿ BÊ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÏhaL‬‬ ‫‪ƒ .‬‬
‫‪≈ƒ∆ ÈÓe‬‬ ‫‪1‬‬
‫אלא "בין הערבים" )שם נט‪ .‬בברייתא השניה(‪ (16 .‬משנה‬
‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰˜BÁ‬‬
‫‪» ¿ C„a‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‡ÓË‬‬
‫‪≈» ‡Ï‬‬
‫‪… ‡e‰Â¿ ,È˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫¿…‬ ‫‪2‬‬
‫שם סא‪ .‬שאע"פ שצריך לאחרו – אין זה אלא למצוה‪ ,‬אבל‬
‫אין זה פוסל בדיעבד )רש"י שם(‪" (17 .‬ממשמש בו‬ ‫‪.7eËt»  ‰‚‚La‬‬
‫‪»»¿ ƒ dÏha‬‬
‫‪»¿ƒ ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .6˙k‬‬
‫‪≈» iÁ‬‬
‫∆‪»« ‰Ê‬‬ ‫‪3‬‬

‫ומניעו כדי שלא יקרוש" )פירוש המשניות פסחים שם(‪.‬‬ ‫‪ (6‬שנאמר )במדבר ט‪ ,‬יג( "והאיש אשר הוא טהור ובדרך‬
‫וראה להלן הלכה יג והערה נח‪ (18 .‬המדובר כשכבר‬ ‫לא היה‪ ,‬וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה"‪.‬‬
‫שחט התמיד‪ ,‬אבל לכתחילה צריך להקריב הפסח ואחרֿכך‬ ‫וכנראה שאף אם הקריב פסח שני‪ ,‬כיון שהזיד בראשון חייב‬
‫לשחוט התמיד )פרק ט מהלכות תמידין ומוספין הלכה ג –‬ ‫כרת‪ .‬וכן מפורש בספר המצוות )עשה נז( וז"ל‪" :‬וכך גם‬
‫הגר"א(‪ (19 .‬פסחים שם‪ .‬וכמבואר למעלה בסמוך‪.‬‬ ‫כן הזיד בראשון והקריב בשני הוא חייב לדעת רבי‪ ,‬לפי‬
‫שאין אצלו השני תשלומין לראשון‪ ,‬וההלכה בכל זה כרבי"‬
‫‪20‬‬ ‫‪ıÓÁ‬‬
‫‪≈» ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ BÏ ‰È‰Â‬‬
‫‪»»¿ 20BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ÁÒt‰‬‬ ‫‪≈ « .‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ËÁBM‰‬‬ ‫)פסחים צג‪ .(.‬אבל להלן בפרק ה ה"ב‪ ,‬כתב‪" :‬הזיד ולא‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ìc« ıÓÁ‬‬‫˙‪≈» ÏÚ« ÁaÊ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;21‰˜BÏ‬‬
‫‪∆  B˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ‬‬ ‫הקריב בראשון הרי זה מקריב בשני‪ ,‬ואם לא הקריב בשני‬
‫‪22‬‬ ‫‡‪23„Á‬‬
‫˜‪»∆ .22Ìi‬‬
‫‪»« ıÓÁ‰Â‬‬
‫‪≈»∆¿ ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ÁaÊÈ‬‬
‫‪«¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆  ÈÁÊ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫אע"פ ששגג הרי זה חייב כרת‪ ,‬שהרי לא הקריב במועדו‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙‡∆ È˘n‰‬‬
‫‪ƒ ¿«« „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ Ìc‰‬‬‫‪»« ˙‡∆ ˜Bf‰‬‬
‫‪≈ « „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ËÁBM‰‬‬
‫« ≈‬ ‫והיה מזיד"‪ .‬הרי שאם הקריב בשני‪ ,‬אינו חייב כרת על‬
‫‪24‬‬ ‫‪˙eL‬‬ ‫‪¿ƒ B‡ ̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ˙eL‬‬‫‪¿ƒ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ ,24ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫»≈ ‪ƒ‬‬ ‫הראשון‪ (7 .‬מכרת‪ .‬ואינו מביא קרבן "שכל עבירה‬
‫‪25‬‬ ‫‪ıÓÁ‬‬
‫‪≈» ˙ÈÊk‬‬‫‪ƒ«¿ ‰Ê∆ ÁÒt‬‬
‫‪«∆ ÔÈÏÎB‡L‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÈaÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ „Á‬‬ ‫∆»‬ ‫שחייבין על זדונה כרת‪ ,‬חייבין על שגגתה חטאת חוץ‬
‫‪26‬‬ ‫‪. Lk‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪≈ » ÁÒt‰Â‬‬
‫‪«∆«¿ ,‰˜BÏ‬‬
‫‪∆ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  B˙˜‰‬‬
‫‪»»¿« ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ‬‬ ‫משלש עבירות וכו' הפסח והמילה מפני שהן מצוותֿעשה‪,‬‬
‫וחטאת אין מביאים אלא על שגגת לאֿתעשה" )פ"א‬
‫‪ (20‬ש"בעת שחיטת הפסח והוא בין הערבים לא יהיה‬ ‫מהלכות שגגות ה"ב(‪.‬‬
‫ברשותו חמץ" )ספר המצוות ל"ת קטו(‪ (21 .‬במשנה )שם‬
‫סג‪" :(.‬השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאֿתעשה"‪,‬‬ ‫‪‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ,8‰ÊÚ‬‬
‫‡‪»»¬» ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÁÒt‰‬‬ ‫‪ƒ¬ Ôȇ≈ .‚ 4‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ÔÈËÁBL‬‬
‫וכיון שהוא לאו שיש בו מעשה ואינו ניתק לעשה – לוקים‬ ‫‪ÔÈÈ˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« eȉ» ‡Ï‬‬‫‪… ˙BÓa‰‬‬
‫‪»« z‰‬‬
‫‪≈∆ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ Û‡« .9ÌÈL„w‰‬‬
‫‪ƒ »√« 5‬‬
‫עליו‪ .‬ומשמע מירושלמי פסחים פ"ה הלכה ד שאינו לוקה‬ ‫‪ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ È˜n‰‬‬
‫‪ƒ¿«« ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ .10„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ» ˙Óa‬‬
‫‪«»¿ ÁÒt‰‬‬‫‪«∆« ˙‡∆ 6‬‬
‫אלא בכזית‪ (22 .‬שם ה‪ (23 .‬שם סג‪" (24 :‬אימורין‬ ‫‪˙‡∆ ÁaÊÏ‬‬
‫˙‪«…¿ƒ ÏÎe‬‬
‫‪« ‡Ï‬‬ ‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;‰˜BÏ‬‬‫‪∆  „ÈÁÈ‬‬‫‪ƒ» ˙Óa‬‬
‫‪«»¿ 7‬‬
‫נקראים הנתחים הנשרפים מן הקרבן על גבי המזבח‪ ,‬והם‬ ‫‪BfL‬‬
‫‪∆ ,e„ÓÏ‬‬
‫‪¿» ‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬‫‪ƒƒ .EÈÚL‬‬
‫‪∆»¿ „Á‡a‬‬
‫‪««¿ ÁÒt‰‬‬
‫‪«»« 8‬‬
‫מקרבן פסח האליה הדבוקה בעצם העצה והחלב המכסה‬ ‫‪z‰‬‬
‫‪≈∆ ˙ÚLa‬‬
‫‡‪«¿ ƒ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ „ÈÁÈ‬‬‫‪ƒ» ˙Óa‬‬
‫‪«»¿ ËÁBLÏ‬‬
‫‡‪≈ ¿ ‰‰Ê‬‬‫‪»»¿« 9‬‬
‫את הקרב והכליות וחלביהן ויותרת הכבד עמהן" )פיה"מ‬ ‫‪.˙BÓa‰‬‬
‫«»‬ ‫‪10‬‬
‫פסחים סד‪ ,(:‬ו"אימורים" הוא מלשון אמירה‪ ,‬שאמר ה'‬
‫לשורפם )הקדמת הרמב"ם לפיה"מ לסדר קדשים(‪.‬‬ ‫‪ (8‬כן הוא במשנה )זבחים נו‪" :(:‬הבכור והמעשר והפסח‬
‫‪ (25‬תוספתא פ"ד דפסחים‪ ,‬וירושלמי פ"ה דפסחים ה"ד‪.‬‬ ‫קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה"‪ ,‬משום שנאמר‬
‫)דברים טז‪ ,‬ו( "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך‬
‫‪27‬‬ ‫‪Á‡Â‬‬
‫‪««¿ .27„BÒȉ‬‬
‫‪¿« „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 26‰ÎÈÙL‬‬ ‫‪«∆« Ìc« .Â‬‬
‫‪» ƒ¿ ÔeÚË» ÁÒt‰‬‬ ‫לשכן שמו‪ ,‬שם תזבח את הפסח" )קרית ספר(‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪BËa‬‬
‫‪¿ƒ ˙‡∆ ÔÈÚB˜Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ B˙B‡ ÌÈËÈLÙÓ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« BÓc» ÌÈÎÙBML‬‬
‫∆ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (9‬כמבואר בזבחים פרק איזהו מקומן‪ (10 .‬משנה במגילה‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ïk» ÔÈÏÁ‬‬
‫‡‪ƒ»¬ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÈ˘Óe‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ¿« 29ÂÈeÓ‬‬
‫‪» ≈ ˙‡∆ ÔȇȈBÓe‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫ט‪" :‬אין בין במה גדולה )=במה ציבורית( לבמה קטנה‬
‫‪30‬‬ ‫‪BÚ‰» ÌÚƒ BÁÒt‬‬
‫‪¿ƒ ÏËB‬‬
‫‪≈ Áf‰‬‬ ‫‪«∆« ÏÚe‬‬
‫‪«« . BcÏ‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪«¿ ÁÊÂ‬‬
‫‪«∆» ÁÊ‬‬
‫∆«‬ ‫)=במת יחיד( אלא פסחים" )שאין מקריבים אותו בבמת‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÏÎB‡Â‬‬
‫‪≈ ¿ e‰ÏBˆÂ‬‬
‫‪≈ ¿ 32ÌÈÏLeÈÏ‬‬
‫‪ƒ«» ƒ B˙ÈÏ‬‬ ‫‪≈¿ ‡ÈÓe‬‬
‫‪ƒ≈ 31BlL‬‬ ‫∆‬ ‫יחיד(‪ (11 .‬זבחים קיד‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.33ÚÏ‬‬
‫»∆∆‬ ‫˜„‪Ì‬‬
‫‪∆… BËÁL‬‬‫‪»¿ ̇Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ;12˙BˆÁ¬ Á‬‬‫‪««  ÁÒt‰‬‬ ‫‪« ƒ¿ .„ 11‬‬
‫‪«∆« ˙ËÈÁL‬‬
‫‪ (26‬בנחת מן המזרק לקיר המזבח‪ ,‬ולא לזרוק מרחוק מן‬ ‫‪„ÈÓz‬‬
‫‪ƒ‬‬‫»‬ ‫‡‪Á‬‬
‫«‬ ‫«‬ ‫‡‪‡l‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‡‪B˙B‬‬ ‫‪ÔÈËÁBL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫≈‬ ‫¿‬ ‫‪.‬‬ ‫»‬
‫‪13ÏeÒt‬‬ ‫‪ ˙BˆÁ¬ 12‬‬
‫‪ ÔÈa‬המזרק למזבח )זבחים לז‪ (27 .(.‬של המזבח )פסחים סד‪.(.‬‬
‫‪≈ ÏL‬‬‫˜‪∆ ˙Ë‬‬
‫‪∆… ¿ ÔÈÈ˘nL‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ¿«∆ Á‬‬‫‪«« . ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ƒ«¿«» ÔÈa≈ ÏL‬‬‫‪∆ 13‬‬
‫‪ ËÁLÏ‬והיינו בשלש זוויות המזבח חוץ מקרן מזרחית דרומית שלא‬
‫‪… ¿ ƒ ÔÈÏÈÁ˙Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ˙Bp‰‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪≈« ˙‡∆ ÔÈÈËnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿∆ Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ÌÈaÚ‰‬‬
‫‪ƒ«¿«» 14‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫דפק‬
‫‪         ‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔÈÊBÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ÔÈÒÎÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ÌȇˆBÈÂ‬‬
‫¿‪ƒ¿ ¿ ,ÔÈËÁBL‬‬
‫היה לה יסוד‪ ,‬כמבואר במדות פ"ג משנה א‪ƒ¬  .‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪. ‰OÚ‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪»» ¬ ÔÈÒÎÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ‰OÚ‬‬
‫‪»» ¬ ÔȇˆBÈÂ‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪ (28‬מפשיטים את עורו מעליו‪ (29 .‬משנה פסחים סד‪:‬‬
‫‪" (30‬שלא יערב חלביו של זה בזה" )גמ' שם(‪ .‬משום‬
‫‪ (44‬אין צורך להמתין עד שיגיעו עוד בני אדם כדי להשלים‬ ‫שנאמר )ויקרא ג‪ ,‬יא( והקטירו בלשון יחיד )שם(‪ (31 .‬שם‬
‫עד למספר תשעים‪ ,‬אלא נכנסים וכו'‪ (45 .‬פסחים שם‪.‬‬ ‫סה‪" :‬תנא‪ ,‬כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו"‪ (32 .‬משנה‬
‫ומה שיוצאים העשרה בעת שנכנסים העשרה‪ ,‬הוא כדי‬ ‫זבחים נו‪" :‬הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים וכו'‬
‫שיהיה ניכר שיש כאן שלש כתות‪ ,‬שאם לא כן יראה הדבר‬ ‫ונאכלין בכל העיר )=ירושלים("‪ .‬ועיין להלן בפ"ד ה"ג‪:‬‬
‫כאילו עשרה אלו רק נוספו על אלו שבפנים ואין כאן ג'‬ ‫"הפסח שיצא מירושלים ישרף מיד"‪ (33 .‬כמו שנאמר‬
‫כתות )מאירי פסחים שם(‪.‬‬ ‫)שמות יב‪ ,‬ח(‪" :‬ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש"‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ÔÈËÁBL‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ÌÈMÓÁÓ‬‬ ‫‪ƒ ƒ¬≈ ˙BÁt» eȉ» .‡È‬‬ ‫‪eÏÒÙÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ 35elL‬‬
‫‪»∆ „Ú« ÔÈ˘‰‬‬
‫‪» ƒ ¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‡‪… ¿ 34ÌÈeÓ‬‬ ‫‪« ƒ«« .Ê‬‬
‫‪ƒ ≈ ÁÈpn‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Ôlk‬‬
‫‪»À eËÁL‬‬‫‪¬» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ [. Lk‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪≈ »  eËÁL‬‬
‫]‪¬» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .46‰lÁzÎÏ‬‬
‫¿«¿‪»ƒ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… :Ó‡pL‬‬
‫˙‪«¡∆∆ ,‰OÚ‬‬
‫‪∆ ¬« ‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ BÚ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  36‰ÈÏa‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪˙k‰‬‬
‫‪«« ‰ÒÎ‬‬
‫‪»¿¿ƒ ?ËÁL‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪»¿ƒ „ˆÈk‬‬‫‪« ≈ . Lk‬‬
‫‪49‬‬ ‫‡‪≈ »  48˙Á‬‬
‫‪«« ˙a‬‬ ‫¿«‬ ‫‪Bȇ≈  ÚL‬‬
‫‪«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬‫‪«¿ .˜a‬‬
‫‪∆… „Ú« ÈbÁ‬‬
‫‪ƒ« ÏÁ‬‬
‫‪∆≈ ÔÈÏÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙B˙Ïc‬‬
‫‪¿« ÔÈÏÚBÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ ,‰ÊÚ‰‬‬ ‫‪»»¬» ‡lÓ˙zL‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ „Ú« ‰BL‡‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪. ‰OÚÓ‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪∆ ¬« Ba ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ,‰˜BÏ‬‬
‫∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ÔÓÊ‬‬‫‪«¿ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .Ô‰ÈÁÒt‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ˙‡∆ ËÁLÏ‬‬‫‪… ¿ ƒ ÔÈÏÈÁ˙Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ‰ÊÚ‰‬‬‫»¬»»‬
‫‪ (34‬של פסח‪ ,‬וה"ה לשאר קרבנות )ספר המצות ל"ת קטז(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪̇ƒ .51Ïl‰‰‬‬
‫‪≈«« ˙‡∆ ÌÈiÂω‬‬
‫˜‪ƒƒ¿« ÌȇB‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÈÈ˜Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔÈËÁBL‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪ (35‬היינו שעלה עמוד השחר‪ ,‬ראה להלן הלכ ח‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ È˜‰lÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ˙k‰‬‬ ‫‪«« ‰ÓÏL‬‬ ‫‪»¿» ‡Ï‬‬ ‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« Ïl‰‰‬‬
‫‪≈«« eÓb‬‬ ‫»¿‬ ‫‪ (36‬כלומר בלינה בלבד אינו עובר בלאֿתעשה‪ ,‬אלאֿאםֿכן‬
‫‪23‬‬ ‫‪.ÔÈLlLÓ‬‬
‫‪ƒ ¿« ¿  È˜‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eÓÏL‬‬ ‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ eL‬‬‫‪» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ; ÌÈBL‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫פסלתם לינה זו‪ .‬כי ישנה לינה שאינה פוסלת‪ ,‬כגון בראשו‬
‫‪24‬‬ ‫‪.53eLlL‬‬‫‪≈ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ÌÏBÚÓe‬‬
‫≈ »‬ ‫של מזבח‪ ,‬שאם לא ירדו מקטירים אותם לעולם )פ"ג‬
‫מהלכות פסולי המוקדשין הלכה יא(‪ (37 .‬ו"כל לאו שאין‬
‫‪ (46‬פסחים שם‪ .‬שבפחות מחמישים איֿאפשר שיהיו שלוש‬
‫בו מעשה‪ ,‬אין לוקין עליו" )פי"ח מהלכות סנהדרין הלכה‬
‫כתות‪ (47 .‬בדפוס רומי ובכ"י תימן ליתא‪ .‬וכן נכון שזה‬
‫כלול בהא דלהלן‪ (48 .‬בדפוס רומי‪" :‬בכת אחת"‪.‬‬ ‫ב(‪.‬‬
‫‪ (49‬קידושין מא‪" :‬מנין שכל ישראל כולן יוצאין בפסח‬ ‫‪‰ÏÚiL‬‬
‫‪∆¬«∆ „Ú« 38‰ÏÈl‰‬‬
‫‪»¿«« Ïk» ÌÈÁÒt‬‬
‫‪ƒ»¿ ÈÏÁ‬‬ ‫‪ƒ ƒ ¿« .Á‬‬
‫‪≈¿∆ ÔÈÈ˘Óe‬‬ ‫‪5‬‬
‫אחד‪ ,‬שנאמר )שמות יב( ושחטו אותו" )אור שמח(‪.‬‬ ‫‡‪‰Úa‬‬
‫‪»»¿« ÏÁLk‬‬
‫‡‪»∆ ¿ 39?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬
‫‪∆« .ÁM‰‬‬
‫«‪«« « „enÚ‬‬ ‫‪6‬‬
‫ובמכילתא דרשב"י )יב‪ ,‬מז(‪" :‬יכול‪ ,‬אם שחטו בבת אחת‬ ‫˜‪ÌBÈa¿ ÔÈ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ˙aL‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪»« ÈÏÁ‬‬
‫‪≈¿∆ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ OÚ‬‬
‫»»‬ ‫‪7‬‬
‫יהא פסול‪ ,‬תלמודֿלומר כל עדת ישראל יעשו אותו"‪.‬‬
‫‪ (51‬תופסתא פסחים פ"ד‪.‬‬ ‫‪ (50‬משנה בפסחים סד‪.‬‬
‫‪Ôȇ≈  ÏÁa‬‬
‫‪… ¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ OÚ‬‬
‫‡‪» » ‰Úa‬‬
‫‡‪»»¿« ÏÁ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;BË‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪ (52‬קוראים הלויים פעם שניה‪ (53 .‬לא הספיקו לגמור את‬ ‫‪.BË ÌBÈa¿ 41ÏÁ‬‬
‫‪… ÈÏÁ‬‬
‫‪≈¿∆ ÔÈÈ˘Ó‬‬
‫«¿ ‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫כל ההלל בפעם השלישית )רש"י סוכה נד‪" ,(:‬לפי שהיו‬ ‫‪ (38‬פסחים נט‪ :‬פירוש‪ ,‬מן התורה‪ .‬אבל חכמים גזרו שלא‬
‫שם כהנים מרובין ומהירים במלאכתן" )פסחים שם‪ ,‬רש"י(‪.‬‬ ‫יקטירו אלא עד חצות )פ"ד מהלכות מעשה הקרבנות הלכה‬
‫‪25‬‬ ‫‪˙BÚȘz‬‬
‫‪ƒ¿ LÏL‬‬
‫‪» ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ 54‰‡È˜e‬‬ ‫‪» ƒ¿ Ïk» ÏÚ« .È‬‬
‫˜‪» ƒ¿ ‰‡È‬‬ ‫ב(‪ (39 .‬פסחים שם‪ (40 .‬חלבי קרבנות שקרבו בשבת‪.‬‬
‫‪ (41‬חלבי קרבנות שקרבו בערב שבת‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ χB‰‬‬
‫‪ƒ . ‰ÚȘ˙e‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪» ƒ¿ ‰Úez‬‬
‫‪» ¿ ‰ÚȘz‬‬
‫‪» ƒ¿ :55˙BˆBˆÁa‬‬
‫«¬ ¿‬
‫‪27‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫‪ƒ¿ ,Ceqƒ ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ «Ú˜˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ ÌÈÎÒ‬‬
‫‪ƒ»¿ BÏ‬‬ ‫‪eËÁLÂ‬‬
‫‪¬» ¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .42˙Bzkƒ LÏLa‬‬
‫‪» ¿ ËÁL‬‬ ‫‪«∆« .Ë 10‬‬
‫‪»¿ƒ ÁÒt‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.57‰ËÈÁL‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪.χOÈÂ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ¿ ,‰„ÚÂ‬‬
‫˜‪»≈¿ ,ω‬‬
‫‪»»  χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ˙„Ú‬‬
‫˜‪«¬ ω‬‬
‫‪«¿ Ïk‬‬‫‡˙‪… B‬‬
‫‪… 11‬‬
‫‪ (54‬של ההלל‪ .‬שכתוב )דברי הימיםֿב ה‪ ,‬יג( "ויהי כאחד‬
‫‪. ˙ÎÂ‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪«» ˙k« ÏÎa‬‬
‫‡„‪»¿ Ì‬‬
‫‪»» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÌÈLÏMÓ‬‬
‫‪ƒ ¿ ƒ ÔÈ˙ÁBt‬‬
‫‪ƒ¬ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ 12‬‬
‫למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד להלל ולהודות‬ ‫‪ (42‬משנה פסחים סד‪ .‬וכל זה למצוה‪ ,‬אבל בדיעבד אם‬
‫לה'" )קרית ספר(‪ (55 .‬שכתוב )במדבר י‪ ,‬י( "ותקעתם‬ ‫שחטו בבת אחת ‪ -‬הפסח כשר‪ ,‬ראה להלן הלכה יא‪.‬‬
‫בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"‪ ,‬ובספרי זוטא‪:‬‬ ‫‪ (43‬שהם ביחד תשעים בני אדם‪ .‬שאין עדה פחותה‬
‫"על עולותיכם‪ ,‬אלו עולות חובה‪ .‬ועל זבחיכם‪ ,‬זו זביחת‬ ‫מעשרה‪ ,‬שהרי כתוב אצל המרגלים )במדבר יד‪ ,‬כז( "עד‬
‫הפסח"‪ (56 .‬משנה פסחים סד‪" .‬תקעו הריעו ותקעו"‪.‬‬ ‫מתי לעדה הרעה הזאת"‪ ,‬והרי יצאו יהושע וכלב‪ ,‬ונשארו‬
‫‪ (57‬ירושלמי פסחים פ"ה ה"ה‪" :‬תמיד שיש לו נסכים‬ ‫רק עשרה ונקראו עדה‪ .‬וסמכו לומר שאף "קהל" ו"ישראל"‪,‬‬
‫תוקעים לנסכים‪ ,‬פסח שאין לו נסכים תוקעין לשחיטתו"‪.‬‬ ‫הסמוכים במקרא ל"עדה"‪ ,‬הם כל אחד ואחד עשרה‪ ,‬שהם‬
‫ביחד שלשים )מאירי פסחים שם(‪ .‬ומפני שאנו מסופקים אם‬
‫‪29‬‬ ‫‪ȘÊÓ‬‬
‫‪≈¿¿ƒ ԉȄÈe‬‬
‫‪∆ ≈ ƒ ˙BeL ˙BeL ÌÈ„ÓBÚ‬‬ ‫‪ƒ¬… « .‚È‬‬
‫‪ƒ¿ 58ÌÈ‰k‰‬‬ ‫"קהל עדה וישראל" )שהם שלשים בני אדם( צריכים להיות‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰eL‬‬
‫‪» ,ÛÒk‬‬‫‪∆∆  ÛÒk‬‬‫‪∆∆ dlkL‬‬
‫‪»À∆ ‰eL‬‬‫‪» .‰Ê‬‬‫‪»» ȘÊÓe‬‬
‫‪≈¿¿ƒ ÛÒk‬‬‫∆∆‬ ‫בבת אחת‪ ,‬או שכוונת התורה לשלש כתות של עשרה לכל‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÚÓ‬‬
‫‪ƒ»… ¿ eȉ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .‰Ê‬‬
‫‪»»  ‰Ê‬‬
‫‪»» dlkL‬‬
‫∆‪»À‬‬ ‫כת‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬לכך עושים שלש כתות ובכל כת שלשים‬
‫‪32‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,60ÌÈÏeL‬‬
‫‪ƒ« ÔȘÊnÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ« eȉ» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ .59ÈB ̉Ï‬‬
‫»∆‬ ‫בני אדם להוציא מן הספק‪ ,‬דממהֿנפשך עשו‪ :‬גם בבת אחת‬
‫‪33‬‬ ‫‪.61Ìc‰‬‬
‫‪»« LwÈÂ‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ÌeÁÈpÈ‬‬
‫«‪ƒ‬‬ ‫וגם בזה אחר זה )שם סד‪.(:‬‬
‫‪ (60‬שם סד‪ .‬אלא‬ ‫‪ (59‬שם סד‪:‬‬ ‫‪ (58‬משנה פסחים שם‪.‬‬ ‫‪ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ÌÈÒÎ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ  44ÌÈMÓÁ‬‬ ‫‪… « eȉ» .È‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ Ïk‰‬‬ ‫‪13‬‬
 ‫הפק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫והמים עולים על גדותיה ומדיחין את כל העזרה‪ ,‬ואחרי כן‬ ‫שתחתיתם עגולה‪ (61 .‬יקפא הדם ולא יהיה ראוי לזריקה‬
‫היו פותחין את הסתימה והמים יורדים ויוצאים )רש"י שם(‪.‬‬ ‫)רש"י שם(‪] .‬שכן אמרו במנחות כא‪ .‬בדם חטאות הפנימיות‬
‫‪19‬‬ ‫‪e‰OÚÓk‬‬
‫‪≈ ¬«¿  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ OÚ‬‬ ‫‪»»¿« 77ÏÁ» .ÊË‬‬
‫‡‪» » ‰Úa‬‬ ‫שקרש‪" :‬וטבל והזה אמר רחמנא‪ ,‬והאי לאו בר טבילה‬
‫והזאה הוא"‪ .‬והואֿהדין שאינו ראוי לשפיכה[‪ .‬וראה‬
‫‪20‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰ÊÚ‰‬‬
‫‪»»¬» ˙‡∆ ÔȈÁBÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ e‰OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« Ck» ÏÁa‬‬
‫¿…‬ ‫למעלה הלכה ד והערה טז‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ˆ‪C‬‬
‫‪∆… BȇL‬‬
‫‪≈∆ „a‬‬
‫‡‪»»¿ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ 78Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙eL‬‬‫‪¿ eq‡ƒ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬
‫‪22‬‬ ‫‪.80‡e‰ z‰‬‬
‫‪≈∆ Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙eL‬‬‫‪¿ eq‡ƒ .79‰„BÚ‬‬
‫¬ »‬ ‫‪BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« B˙B‬‬‫‪¿ ,63Ô‰k‰‬‬‫‪≈… « Ïa˜Â‬‬
‫‪≈ƒ¿ 62ËÁBM‰‬‬
‫‪≈ « ËÁL‬‬ ‫‪«» .„È 1‬‬
‫‪ (77‬פסחים שם‪ (78 .‬כרבנן של רבי אליעזר )שם סה‪(.‬‬ ‫‪„Ú‬‬‫«‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪64‰Âˆna‬‬‫«‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÌÈa‬‬ ‫«‬ ‫¿‬‫«‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬
‫‪e˜qÚ˙iL‬‬ ‫∆‬ ‫≈‬
‫‪È„k‬‬‫¿‬ ‫≈‬‫¬‬
‫‪,BÁÏ‬‬‫«‬ ‫‪≈¬« 2‬‬
‫‪BÁÂ‬‬
‫‪ ‰ÎÈÙL‬שאיסור זה אינו מן התורה אלא מדרבנן בלבד‪ ,‬שמא יבוא‬
‫‪» ƒ¿ BÎÙBL‬‬‫‪¿ ,ÁaÊnÏ‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Bw‰‬‬ ‫‪»« Ô‰k‬‬
‫‡ˆ‪≈… Ï‬‬‫‪∆≈ Ìc‰‬‬
‫‪»« «ÚÈbiL‬‬
‫‪ƒ«∆ 3‬‬
‫‪ Á‡Â‬להשוות גומות‪ .‬ואסרו כן גם בקרקע מרוצף )ראה בפ"א‬ ‫‪««¿ ‡ÏÓ‬‬ ‫‡‪≈» „Á‬‬‫‪»∆ ˜ÊÓ‬‬
‫‪»¿ƒ Ïa˜Óe‬‬
‫‪≈«¿ , „BÒȉ‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪¿« „‚k‬‬
‫‡‪∆∆¿ ˙Á‬‬ ‫‪«« 4‬‬
‫‪ ,67Blk‬מהלכות בית הבחירה הלכה י‪ ,‬שהעזרה היתה מרוצפת(‬ ‫‪À ˙‡∆ ÔÈËÈLÙÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿« ÔÈÏB˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿ .66Ô˜È‰‬‬
‫‪» ≈» ˙‡∆ ÈÊÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« Ck» 5‬‬
‫‪ ‰‡Bv‰‬שמא יבוא להשוות גומות בקרקע שאינו מרוצף )פכ"א מה'‬
‫‪» « Ô‰Ó‬‬ ‫‪∆≈ ÈÒnL‬‬
‫˜‪ƒ≈∆ „Ú« ÂÈ‬‬‫‪»»¿ ˙‡∆ ‰ÁÓÓe‬‬
‫‪∆«¿ 68BÚB˜Â‬‬‫‪¿ ¿ 6‬‬
‫‪ 71ÈÏÎa‬שבת הל' ג(‪ (79 .‬שאפשר להניח אצטבאות לעבור עליהם‬ ‫‪ƒ¿ƒ Ô˙BÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ ÔÈeÓ‡‰‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ƒ ≈» ˙‡∆ ‡ÈˆBÓe‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪,69Lt‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ 7‬‬
‫ולא להדיח בשבת‪ (80 .‬שלא כדעת ר' נתן‪ ,‬הסובר )שם(‬
‫ששבות שאינה צריכה לא התירו אף במקדש‪ ,‬לפי שרבים‬
‫‪„ˆÈÎÂ‬‬
‫‪« ≈¿ .ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« Èab‬‬‫‪≈« ÏÚ« 73Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « ÔÈ˘Óe‬‬
‫‪» ƒ ¿« 72ÔÁÏBÓe‬‬
‫¿»‬ ‫‪8‬‬

‫˜‪ ÔÈÚe‬חולקים עליו )כסףֿמשנה(‪.‬‬

‫‪ƒ ¿ eȉ» ÏÊa‬‬‫‪∆¿« ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙BÓÒÓ‬‬
‫‪¿¿« ?ÔÈËÈLÙÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿« ÔÈÏBz‬‬ ‫‪ƒ 9‬‬
‫‪74‬‬

‫‪ÈÓƒ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .ÔÈËÈLÙÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ ¿« ÔÈÏBz‬‬
‫‪ƒ Ô‰aL‬‬‫‪∆»∆ ,ÌÈ„enÚe‬‬
‫‪ƒ «» ÌÈÏ˙ka‬‬‫‪ƒ»¿« 10‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪B˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ BÁÒt‬‬‫‪¿ƒ ˙‡∆ CÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ „Á‡Â‬‬ ‫‡‪»∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ Ïk» Ôȇ≈ .ÊÈ 75ÌȘÏÁÂ‬‬
‫‪ƒ»«¿ ÌÈwc‬‬ ‫‪ƒ« ˙BϘÓ‬‬ ‫‪¿«  ˙BÏ˙Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ÌB˜Ó» ‡ˆ»Ó» ‡lL‬‬ ‫‪… ∆ 11‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪̉ÈÁÒÙa‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ‰BL‡‰‬‬
‫‡‪» ƒ» ˙k« ‡l‬‬ ‫‪»∆ .81˙aLa‬‬‫‪»« ¿ ‰ÏB˙Â‬‬
‫‪∆ ¿ BÁ‬‬ ‫‪≈¬ Û˙k‬‬‫‪∆∆ ÏÚÂ‬‬ ‫‪«¿ BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ÁÈpÓ‬‬
‫‪« ƒ« ,ÌL‬‬ ‫‪» eȉ» 12‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪̉ÈÁÒÙa‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ‰iM‰Â‬‬‫‪»ƒ¿ «¿ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« ‰a‬‬
‫‪«¿ ÔÈLBÈÂ‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬ ‫‪.ËÈLÙÓe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫«‬ ‫‪13‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÓB˜Óa‬‬
‫‪» ¿ƒ 83ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ˙ÈLÈÏM‰Â‬‬‫‪ƒ ƒ¿ «¿ ,82ÏÈÁa‬‬
‫‪≈« ÔÈLBÈÂ‬‬
‫¿ ¿‪ƒ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ïk» CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ ,˙aL‬‬‫‪»« ȇˆBÓ‬‬
‫‪≈» „Ú« Ïk‰‬‬ ‫‪… « ÌȉBLÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ .‰ÊÚa‬‬‫‪ (62‬אפי' ישראל‪ ,‬שהשחיטה כשרה בזר )פ"ט מהלכות ביאת »¬»»‬
‫‪28‬‬ ‫‪.84B˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ BÁÒÙa‬‬
‫‡‪¿ƒ¿ „Á‬‬‫∆»‬ ‫מקדש ה"ו(‪ (63 .‬שמקבלה ואילך מצוה על הכהן ואסור‬
‫בישראל )ביאת מקדש שם(‪ (64 .‬כמו שנאמר )משלי יד‪,‬‬
‫‪ (81‬כן הוא במשנה )שם סד‪ .(:‬ואףֿעלֿפי שאין איסור‬ ‫כח( "ברוב עם הדרת מלך" )פסחים סד‪ (65 .(:‬ראה‬
‫דאורייתא בהוצאה זו‪ ,‬שהרי ירושלים דינה ככרמלית‬ ‫למעלה הלכה ו‪ (66 .‬ולא להיפך‪ ,‬משום שאין מעבירין על‬
‫)עירובין קא‪ – (.‬כיון שזהו חוץ למקדש‪ ,‬לא התירו שבות‬ ‫המצוות‪ ,‬מצוה שבאה לידך אל תחמיצנה‪ ,‬אלא עשה אותה‬
‫)מאירי(‪ (82 .‬שהיה בין העזרה להר הבית )פ"ה מהלכות‬ ‫מיד‪ ,‬עיין פסחים שם‪ (67 .‬מסתימת הלשון נראה שגם‬
‫בית הבחירה הלכה ג(‪ (83 .‬כן לשון המשנה שם‪:‬‬ ‫בי"ד שחל להיות בשבת עשו כן‪ ,‬וכדעת חכמים של ר"י‬
‫"והשלישית במקומה עומדת"‪ ,‬שאע"פ ששתי הכיתות‬ ‫בנו ר' יוחנן בן ברוקא‪ ,‬שאףֿעלֿפי שאין זה צורך להוצאת‬
‫הראשונות יושבות – זאת אינה יושבת‪ ,‬לפי שהיא בעזרה‬ ‫האימורים להקטרה – הרי זה לכבוד הקרבן שלא יסריח‬
‫ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה‪ .‬כמש"כ בפ"ז מהלכות‬ ‫)שבת קטו‪ :‬וראה בכס"מ(‪ (68 .‬כלומר‪ ,‬את בטנו‪ .‬ראה‬
‫בית הבחירה הלכה ו )אור שמח(‪ (84 .‬שבירושלים )ראה‬ ‫למעלה הלכה ו‪ (69 .‬בפסחים סח‪" .‬מאי מיחוי קרביו‪ ,‬רב‬
‫למעלה הלכה ו(‪.‬‬ ‫הונא אומר שמנקבן )למעיו( בסכין )כדי שתצא הצואה(‪ ,‬רב‬
‫˜‪29 85ÂÈ‬‬
‫¿»»‬ ‫‪ÈeÁÓe‬‬
‫‪ƒ BÓc» ˙˜ÈÊe‬‬
‫‪« ƒ¿ ÁÒt‰‬‬ ‫‪« ƒ¿ .ÁÈ‬‬
‫‪«∆« ˙ËÈÁL‬‬ ‫חייא בר רב אמר שירקא דמעייא דנפקא אגב דוחקא‬
‫)הליחא הדבוקה למעיים שיוצא רק עלֿידי שדוחק בסכין(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ;87˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÔÈÁBc‬‬
‫‪ƒ  86ÂÈÏÁ‬‬ ‫‪»»¬ ˘‰Â‬‬
‫¿∆¿ ≈‬‫ורבינו כלל את דברי שניהם‪" :‬שמסיר מהן הצואה והפרש"‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,ÔÓÊ‬‬ ‫‪«¿ BÏ «Úe˜» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,˙aM‰‬‬‫˜„‪»« « Ì‬‬‫‪∆… Ô˙BOÚÏ‬‬
‫«¬ »‬ ‫‪ (70‬ראה למעלה הלכה ו‪ (71 .‬משנה שם סד‪ (72 :‬כמו‬
‫‪32‬‬ ‫‪91ÌeÁzÏ‬‬‫‪¿« ıeÁÓƒ 90B˙‡‰Â‬‬
‫‪»»¬« 89B˙k‰‬‬
‫‡‪»»¿« Ï‬‬ ‫‪»¬ .88B„ÚBÓa‬‬
‫¿ ¬‬ ‫שכתוב )ויקרא ב‪ ,‬יג( "על כל קרבנך תקריב מלח" )מנחות‬
‫‪33‬‬ ‫‪;˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÔÈÁBc‬‬
‫‡‪ƒ ÔÈ‬‬‫‪» ≈  ÈÏÎa‬‬
‫‪93‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ BzÏaÈ‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪¿«« ˙ÎÈ˙ÁÂ‬‬
‫«¬‪« ƒ‬‬ ‫כ‪ .‬ופ"ה מהלכות איסורי מזבח הלכה יא(‪ (73 .‬אבל זר‬
‫‪34‬‬ ‫‪CzÁÏ‬‬
‫‪… ¿« ÏBÎÈ» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .˙aM‰‬‬
‫˜„‪»« « Ì‬‬‫‪∆… Ô˙BOÚÏ‬‬
‫‡‪» ¬« LÙ‬‬ ‫‪» ¿∆ È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫פסול להקטיר )פסחים סה‪ :‬ופ"ט מהלכות ביאת מקדש‬
‫‪35‬‬ ‫‪ ‰LÈ‬‬
‫‪» ≈¿ ‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .95C˙BÁ‬‬
‫‪≈  ˙aLa‬‬ ‫‪»« ¿ 94B„Èa‬‬
‫‪»¿ BzÏaÈ‬‬
‫««¿‬‫הלכות בֿד(‪ (74 .‬שם סד‪ .‬במשנה‪ (75 .‬משופין )פיה"מ‬
‫‪36‬‬ ‫‪. Ï»Ïk¿ Lc˜na‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪»¿ƒ« ˙eL‬‬ ‫‪¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ . ÈÏÎa‬‬
‫‪96‬‬ ‫‡‪ƒ¿ƒ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ dÎ˙BÁ‬‬
‫¿»‬ ‫שם(‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪;˙aM‰‬‬
‫‪»« « ˙‡∆ ÔÈÁBc‬‬
‫‡‪ƒ ÔÈ‬‬‫˜‪» ≈  ÂÈ‬‬
‫‪»»¿ ˙Á„‰Â‬‬
‫ˆ‪« »¬« B˙iÏ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÔÎÂ‬‬‫¿≈‬
‫‪38‬‬ ‫‪.98˙aM‰‬‬
‫‪»« « Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ Ô˙BOÚÏ‬‬
‫‡‪» ¬« LÙ‬‬ ‫‪» ¿∆ È‰L‬‬
‫∆¬≈‬ ‫‪‰ÊÚ‰‬‬
‫‪»»¬» ˙B˙Ïc‬‬
‫‪¿« ÔÈÁ˙Bt‬‬
‫‪ƒ¿ ,È˜‰lÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ eÓÏL‬‬ ‫‪¿» .ÂË 14‬‬
‫‪,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙‡ˆÈ‬‬
‫‪»» .‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿¿ƒ¿ ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ˙k« ˙‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ 15‬‬
‫‪ (85 ‰OÚÓ‬ראה למעלה הלכה יד‪ (86 .‬אף כי אפשר להקטירם‬ ‫‪≈ ¬« Ck» ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ‰OÚÓk‬‬‫‪≈ ¬«¿ .˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰ÒÎÂ‬‬
‫‪»¿¿ƒ¿ 16‬‬
‫‪ ,˙‡ˆÈÂ‬במוצאי שבת – אין ממתינים להם עד שתחשך‪ ,‬משום‬ ‫‪»»¿ ˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙k« ‰ÓÏL‬‬ ‫‪»¿» .˙ÈLÈÏLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ 17‬‬
‫שחביבה מצוה בשעתה )פסחים סח‪ (87 .(:‬משנה שם סה‪:‬‬ ‫‪.76‰ÊÚ‰‬‬
‫‪»»¬» ˙‡∆ ÌȈÁB‬‬
‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪" (88‬ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו"‪ ,‬ובגמ' )סו(‪:‬‬
‫"נאמר מועדו בפסח‪ ,‬ונאמר מועדו בתמיד )="להקריב לי‬ ‫‪ (76‬פסחים סד‪ .‬אמת המים היתה עוברת בעזרה‪ ,‬וכשרוצים‬
‫במועדו ‪ -‬במדבר כה‪ ,‬ב( מה תמיד דוחה את השבת )שכתוב‬ ‫להדיח את העזרה היו פוקקין )=סותמין( את נקב יציאתה‪,‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫ופק‬
‫‪         ‬‬
‫לא התירו אם היה יכול לעשותו מערב שבת )ראה למעלה(‬ ‫)במדבר שם( "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה"‪,‬‬
‫– כיון שעושהו בשינוי הקילו בו )מאירי(‪ (104 .‬שם סו‪:‬‬ ‫שמשמע שתמיד דוחה את השבת(‪ ,‬אף פסח דוחה את‬
‫‪ (105‬וכתוב )דברים טו‪ ,‬יט( "לא תעבוד בבכור שורך‪ ,‬ולא‬ ‫השבת"‪ (89 .‬מחוץ לעיר דרך רשות הרבים לעזרה‪,‬‬
‫תגוז בכור צאנך"‪ .‬ובספרי )שם(‪" :‬מלמד שהבכור אסור‬ ‫שאסורה מן התורה‪ ,‬שלא אמרו "החי נושא את עצמו" אלא‬
‫בגיזה ועבודה‪ .‬אין לי אלא בכור‪ ,‬שאר קדשים מנין‪ ,‬ודין‬ ‫בנושא את האדם ולא בנושא את הבהמה )ראה בפיה"מ‬
‫הוא וכו' שאר קדשים וכו' אינו דין שיהיו אסורין בגיזה‬ ‫לפסחים סה‪ :‬ונג‪ , :‬ובפי"ח מהלכות שבת הלכה טז(‪ .‬וגם‬
‫ועבודה‪ (106 .‬אפילו שלא במקדש )ראה למעלה הי"ח(‪.‬‬ ‫ההעברה בירושלים גופא שאינה אסורה אלא מדרבנן )ראה‬
‫‪ (107‬לבו ביום )פסחים שם‪ ,‬ופכ"ג מהלכות שבת הלכה יד(‪.‬‬ ‫למעלה הערה עח( – לא הותרה‪ ,‬כיון שאין זה במקדש‬
‫‪ (108‬קרבן חגיגה שצריך להקריב ביוםֿטוב הראשון של חג‬ ‫‪ (90‬להביאו ברגליו )אף בלי‬ ‫)ראה למעלה שם(‪.‬‬
‫בבואו להראות לפני ה'‪ (109 .‬פסחים שם‪ ,‬ופכ"ג מהלכות‬ ‫להרכיבו(‪ (91 .‬שהוא אלפיים אמה מחוץ לעיר שאיסורו‬
‫שבת שם‪.‬‬ ‫מדרבנן‪ ,‬וכיון שהוא חוץ למקדש אסור גם שבות )ראה‬
‫למעלה(‪ .‬וכלֿשכן מחוץ לשנים עשר מיל‪ ,‬שאיסורו מן‬
‫‪12‬‬ ‫‪ ‰ÙË‬‬
‫‪» ≈¿ B‡ ÌeÓ ÏÚa‬‬ ‫‪«« ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ÁÒt‰‬‬ ‫‪≈ « .Î‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ËÁBM‰‬‬ ‫התורה‪ ,‬כמפורש בפ"ז מהלכות שבת הלכה א )מאירי(‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪‰‡Ó‬‬
‫‡‪»≈ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈa≈ ÏÁa‬‬
‫‡‪… ¿ ÔÈa≈ ,Á‬‬
‫‪≈« ËÁBL‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪ (92‬שהיא מום )ויקרא כב‪ ,‬כב(‪ .‬ובחתיכתה מכשירים את‬
‫‪14‬‬ ‫‡‪„Ú« B‡ 110„Á‬‬
‫‪»∆ LÎiL‬‬
‫‪« ¿ƒ∆ „Ú« ,CÏB‰Â‬‬
‫‪≈ ¿ ËÁBL‬‬ ‫‡‪≈ ‰Ê∆ Á‬‬‫∆‪«« ‰Ê‬‬ ‫הקרבן להקרבה‪ ,‬ראה להלן‪ (93 .‬נראה להלן בדברי רבינו‬
‫‪15‬‬ ‫‪.111‡e‰ Òe‡» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÈMÏ‬‬
‫‪ƒ≈ « ‰ÁcÈÂ‬‬
‫‪∆ »ƒ¿ .CLÁzL‬‬
‫∆∆¿ «‬ ‫שחתיכה בכלי אסורה מן התורה‪ ,‬ואע"פ שאין כאן מלאכת‬
‫גוזז )פ"ט מהלכות שבת הלכה ח( – יש כאן מלאכת "מכה‬
‫‪ (110‬מתבאר קצת במשנה פסחים סוף פרק אלו דברים‬
‫בפטיש"‪ ,‬שהרי בזה מכשירו לקרבן‪ ,‬עיין שם עמוד סד‬
‫)כסףֿמשנה(‪] (111 .‬צריך עיון‪ :‬הרי "נמצא בעל מום"‪,‬‬
‫הערה ס בשם צפנתֿפענח‪ (94 .‬שאין הדרך לחתוך בכך‬
‫שבו התחיל‪ ,‬אינו אנוס אלא שוגג‪ ,‬כמפורש בפסחים ע"א‪:‬‬
‫כיֿאם בסכין‪ ,‬ואין כאן איסור דאורייתא אלא חכמים אסרו‬
‫ופ"ב מהלכות שגגות הלכה י‪ .‬ועוד העיר הרה"ג יעקב‬
‫זאת משום שבות )רש"י בעירובין קג(‪ (95 .‬במקדש ולא‬
‫קצנלבויגן‪ :‬הרי הזיד בראשון ולא הקריב בראשון מקריב‬
‫במדינה )עירובין שם במשנה(‪ (96 .‬במקדש‪ .‬משנה‬
‫בשני‪ ,‬כמפורש להלן פ"ה הלכה ב[‪.‬‬
‫)עירובין שם ופסחים סח‪ :(:‬חותכין יבלת במקדש אבל לא‬
‫‪1‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במדינה‪ ,‬ואם בכלי כאן וכאן אסור"‪ ,‬וכ"חד דאמר" בגמרא‬
‫‪ (1‬יבאר שאין שוחטים הפסח אלא למנוייו ועל מי שראוי‬ ‫שם כשהיבלת לחה‪ .‬אבל יבשה‪ ,‬חותך במקדש גם בכלי‪,‬‬
‫לאכול‪ ,‬ודין שחטו למי שראוי ולמי שאינו ראוי‪.‬‬ ‫שאין איסורה אלא מדרבנן‪ (97 .‬אף שהיה אפשר לעשות‬
‫מערב שבת‪ ,‬כיון שהוא במקדש‪ .‬ורק הרכבתו והבאתו מחוץ‬
‫‪16‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ .2ÂÈÈeÓÏ‬‬
‫‡‪» ¿ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÁÒt‰‬‬ ‫‡‪ƒ¬ Ôȇ≈ .‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ÔÈËÁBL‬‬ ‫לתחום )למעלה(‪ ,‬וכן הקדשתו )להלן הלכה יט שלא הותרה‬
‫‪17‬‬ ‫‪‡e‰Lk‬‬
‫‪∆ ¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÌÈpÓ˙nL‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ∆ ,„nÏÓ‬‬
‫‪≈«¿  3‰O‰‬‬
‫‪∆ « ÏÚ« eqÎz‬‬
‫»…‬ ‫אלא מפני שקבוע לה זמן( לא הותרו‪ ,‬משום שהם חוץ‬
‫‪18‬‬ ‫‪Èa‬‬
‫‪≈¿ Ìȇ˜p‰‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ« ̉≈ ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ÏÚ« ÌÈpÓ˙n‰‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ« el‡Â‬‬‫«‪≈¿ .4ÈÁ‬‬ ‫למקדש‪ ,‬ועיין לחםֿמשנה‪ (98 .‬פסחים סה‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪.5‰eÁ‬‬
‫¬ »‬ ‫‪;99˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ‰p‡ÈÈ‬‬
‫‪»∆ ƒ¿ ‡Ï‬‬‫‪…  ÔÈkÒ‬‬
‫‪ƒ« ‡È‰‬‬‫‪ƒ≈ ‡ÏÂ‬‬ ‫‪«» .ËÈ 1‬‬
‫‪… ¿ ÁÎL‬‬
‫‪ (2‬לשם בני החבורה שנמנו עליו כשהוא חי‪ ,‬ולא לשם בני‬ ‫‪„Ú« BLÈkÓe‬‬
‫‪ƒ« BÓˆ‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪¿«¿ B‡ Ok‰‬‬
‫˜‪∆∆« È‬‬
‫‪≈¿« ÔÈa≈ d˙B‬‬
‫‡‪»¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 2‬‬
‫חבורה אחרת )פסחים סא‪ .(.‬וראה להלן ה"ה אם עבר‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .ÌL‬‬ ‫‪» BLÈc˜Óe‬‬
‫‪ƒ¿« ‰ÊÚÏ‬‬
‫‪»»¬» B‡ÈnL‬‬
‫‪ƒ¿∆ 3‬‬
‫ושחטו‪ (3 .‬וגם כתוב )שם( "במכסת נפשות"‪ ,‬ותכוסו‬ ‫‪ÈtÓe‬‬
‫‪≈¿ƒ ,102‡e‰ „È» Á‡Ïk‬‬
‫‪««¿ƒ nÁÓ‬‬
‫‪≈«¿  101˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ nÁÓ‬‬
‫‪≈«¿ 4‬‬
‫ובמכסת הם לשון מנין‪ ,‬כמו שכתוב )ויקרא כז‪ ,‬כג( "את‬ ‫‪‡lLk‬‬
‫‡‪… ∆ ¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬ ‫‪∆« .103zÓ‬‬‫‪»À ‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« 5‬‬
‫מכסת הערכך" )רש"י פסחים‪ ,‬שם(‪ (4 .‬כן למדו במכילתא‬ ‫‡‪̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ;'ÁÒt‬‬
‫'‪«∆ ‰Ê‬‬
‫‡‪∆ Ó‬‬‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 104ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬ BÁÒt‬‬
‫‪¿ƒ LÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 6‬‬
‫שם מן הפסוק הזה שמדובר בשה חי‪ .‬ובמכילתא דרשב"י‪:‬‬ ‫‪„BÚ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈkÒ‬‬
‫‪ƒ« ‡ÈÈ‬‬‫‪ƒ» ‡Ï‬‬‫‪…  BLÈc˜‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ 7‬‬
‫"נאמר כאן שה‪ ,‬ונאמר להלן שה‪ .‬מה שה האמור להלן ‪-‬‬ ‫‪BÁÒt‬‬
‫‪¿ƒ LÈc˜‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eÈz‰‬‬ ‫‪ƒƒ ‰Ó» ÈtÓe‬‬‫‪≈¿ƒ .105ÌÈL„wa‬‬
‫‪ƒ »»« 8‬‬
‫שה חי ולא שה שחוט‪ ,‬אף שה האמור כאן ‪ -‬שה חי ולא‬
‫שחוט"‪ .‬וב'ילקוט מעין גנים' כת"י‪" :‬ונאמר להלן )משור‬
‫‪BLÈc˜‰Ï‬‬
‫‪ƒ¿«¿ zÓ‬‬
‫‪»À ,107ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ BÏ «Úe˜Â‬‬
‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ 106?˙aLa‬‬‫‪»« ¿ 9‬‬
‫עד חמור עד( שה חיים )שמות כב‪ ,‬יג(‪ ,‬מה שה האמור‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ BË ÌBÈa¿ B˙‚È‚Á‬‬
‫‪108‬‬ ‫‡„‪» ƒ¬ Ì‬‬‫‪»» LÈc˜Ó‬‬
‫‪ƒ¿« ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ 10‬‬
‫להלן חי וכו'" )'תורה שלמה' שם אות קיד(‪ (5 .‬שם סא‪,‬‬ ‫‪.109LLBÁ‬‬
‫≈‬ ‫‪11‬‬
‫א‪ .‬ובעוד כמה מקומות‪.‬‬ ‫‪ (99‬לא דרך רשות הרבים ולא דרך כרמלית )ראה למעלה(‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ .Lk‬‬
‫‪≈ »  BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ËÁML‬‬ ‫‪ƒ» .‬‬
‫‪«» ∆ „ÈÁÈ‬‬ ‫שהרי היה אפשר לו להביאו מערב שבת )פסחים סו‪ .‬סו‪(:‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÔÈÏczLÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ƒ .7BlkÀ ˙‡∆ 6Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ Èe‡» ‰È‰iL‬‬
‫∆‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪ (100‬בגמ' )שם סו‪" (.‬אמרו‪ ,‬מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‡˙‪.9B‬‬
‫‪… eOÚÈ‬‬‫‪¬« :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,8„ÈÁÈ‬‬
‫‪ƒ» ÏÚ« ‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ËÁMÈ‬‬
‫‪≈»ƒ‬‬ ‫מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו"‪ (101 .‬מנהיג בהמה‬
‫טעונה משא‪ .‬ואיסורו בשבת ממה שנאמר )שמות כ‪ ,‬י( "לא‬
‫‪ (6‬בפסחים צא‪ ,‬א ‪ -‬נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי‪ ,‬ופסק כרבי‬ ‫תעשה כל מלאכה אתה וגו'‪ ,‬והוא מחמר אחריה )שבת קנג‪:‬‬
‫יוסי )שהלכה כמותו נגד רבי יהודה( ש"יחיד ויכול לאכלו‪,‬‬ ‫ורש"י שם‪ ,‬ופ"כ מהלכות שבת הלכות אֿב(‪ (102 .‬שאין‬
‫שוחטין עליו"‪ ,‬לפי שנאמר )שמות יב‪ ,‬ד(‪" :‬איש לפי‬ ‫דרך הכבש והגדי במלאכה זו‪ (103 .‬שלא לבטלו ממצות‬
‫אכלו"‪ ,‬הרי שיחיד ויכול לאכלו‪ ,‬מותר לשחוט לו את‬ ‫הקרבת הפסח‪ .‬ואע"פ שחוץ למקדש הוא‪ ,‬וכל שבות אחר‬
 ‫זפק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ישנם בחבורה מאה בני אדם‪ ,‬שאין חשש שיביאו את הפסח‬ ‫הפסח‪ (7 .‬בברייתא שם‪" :‬יחיד ויכול לאכלו ‪ -‬שוחטין‬
‫לידי פסול‪ ,‬שבוודאי יאכלו אותו – בכל זאת אין שוחטים‬ ‫עליו‪ ,‬עשרה ואין יכולין לאכלו ‪ -‬אין שוחטין עליהן"‪,‬‬
‫עליהם‪ ,‬כיון שאין כל אחד מהם יכול לאכול כזית‪.‬‬ ‫וב'ספרי' פ' ראה )דברים טז‪ ,‬ה( "רבי יוסי אומר‪ ,‬פעמים‬
‫‪8‬‬ ‫˜‪ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ B‡ ÌÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ»¬« ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÔÈOBÚ‬‬‫„‪ƒ Ôȇ≈ .‬‬ ‫שהוא אחד ושוחטים אותו עליו‪ ,‬ופעמים שהם עשרה ואין‬
‫‪9‬‬ ‫‪.16Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ L‡‬‬ ‫‪… ˙el˜« ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,15ÌÈ„ÚÂ‬‬
‫«¬»‪ƒ‬‬ ‫שוחטים אותו עליהם כו' עשרה ואינן יכולים לאוכלו אין‬
‫‪10‬‬ ‫‪,17ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÁÒÙa‬‬
‫‡‪«∆¿ elÙ‬‬‫‪ƒ¬ ,ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» dlk‬‬‫‪»À ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÌÈOBÚ‬‬
‫‡‪ƒ Ï‬‬ ‫¬»‬ ‫שוחטין אותו עליהן‪ ,‬שלא יביאו את הפסח לידי פסול"‪ .‬הרי‬
‫שמדובר באכילת כולו‪ .‬ורש"י שם פירש‪" :‬יחיד ויכול‬
‫‪11‬‬ ‫‪ÏÏkÓ‬‬
‫‪«¿ƒ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÌÈpËw‰‬‬
‫‪ƒ« ¿« ÏÚ« ÔÈËÁBLÂ‬‬
‫‪ƒ¬ ¿ . ÌÈ„Ú‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ƒ»¬ dlk‬‬
‫‡‪»À B‬‬ ‫לאכול כזית"‪ (8 .‬פסחים צה‪ ,‬א‪" :‬ורבנן‪ ,‬האי יעשו אותו‬
‫‪12‬‬ ‫˜‪,ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ dlk‬‬
‫‪»À ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,19‰eÁ‰‬‬
‫‪» ¬« Èa‬‬ ‫¿≈‬ ‫)הנאמר בבמדבר ט‪ ,‬יב לענין פסח שני( מאי עבדי ליה‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪dlk‬‬
‫‪»À ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÔÈOBÚ‬‬‫‪ƒ Ôȇ≈ 21ÔÎÂ‬‬ ‫„‪≈¿ .20˙Ú‬‬
‫‪« « Èa‬‬
‫‪≈¿ ÔȇL‬‬
‫∆≈ »‬ ‫מיבעי ליה שאין שוחטין את הפסח על היחיד‪ ,‬דכמה‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÔÈÏBÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰L‬‬
‫‡‪≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,22ÌÈB‬‬
‫‪ƒ¿ B‡ ÌÈ˜Ê‬‬ ‫‪ƒ≈¿ B‡ ÌÈÏBÁ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫דאפשר לאהדורי מהדרינן )= שכל מה שאפשר להשתדל‬
‫‪15‬‬ ‫‪eȇLÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡nL‬‬‫‪»∆ ,24‰ËeÚÓ‬‬
‫‪» ¿ Ì˙ÏÈ·Â‬‬
‫‪»» ƒ¬« ÏȇB‰‬‬‫‪ƒ ;23Ï·Ï‬‬‫∆¡ …‬ ‫שלא לשחוט על היחיד – משתדלים("‪ .‬וסובר רבינו שסוגיא‬
‫‪16‬‬ ‫‪ÏÚ« eËÁLÂ‬‬
‫‪¬» ¿ eÚ‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .Ïeqtƒ È„ÈÏ‬‬
‫‪≈ ƒ e‰e‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÁÒt‰‬‬
‫«∆«‬ ‫זו היא לפי דברי רבי יוסי שמתיר לשחוט על היחיד‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪dlk‬‬
‫‪»À ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÔÈOBÚ‬‬‫‪ƒ Ôȇ≈ ÔÎÂ‬‬ ‫‪≈¿ .25Lk‬‬
‫‪≈ »  BÊ ‰eÁ‬‬
‫¬ »‬ ‫ואףֿעלֿפיֿכן יש להשתדל עד כמה שאפשר‪ ,‬שלא לשחוט‬
‫‪18‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .Ïeqtƒ È„ÈÏ‬‬
‫‪≈ ƒ e‰e‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ 27Ba e˜c˜„È‬‬
‫‪¿¿«¿ ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,26ÌÈb‬‬‫≈‪ƒ‬‬ ‫על היחיד‪ .‬שאילו לרבי יהודה הסובר שאין שוחטין על‬
‫היחיד‪ ,‬אין צורך לפסוק זה‪ ,‬שהרי כבר למד כן מן הפסוק‬
‫‪19‬‬ ‫‪. Lk‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪≈ »  Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ eËÁL‬‬ ‫»¬‬ ‫"לא תוכל לזבוח את הפסח באחד"‪ ,‬וגם שייך לומר "כמה‬
‫‪ (15‬משנה וגמ' שם‪ (16 .‬וקלות ראש מביאה לידי ערוה‬ ‫דאפשר לאהדורי מהדרינן"‪ ,‬שהרי זהו מצד הדין‪ .‬ולפי"ז‬
‫)אבות פ"ג מי"ג‪ ,‬ופ"ב מהל' דעות ה"ז(‪ .‬ובגמרא שם‪:‬‬ ‫למדו פסח ראשון מפסח שני‪ ,‬שכשם שפסח שני אין‬
‫"נשים ועבדים משום תפלות )עבירה‪ ,‬רש"י(‪ ,‬קטנים ועבדים‬ ‫שוחטין לכתחילה ביחיד‪ ,‬כן הדין בפסח ראשון‪ ,‬וכן כתבו‬
‫משום פריצותא" )דמשכב זכור‪ ,‬רש"י(‪ (17 .‬שחל בחול‪,‬‬ ‫ה'תוספות' שם ד"ה מיבעי‪ ,‬וראה בכסףֿמשנה‪) .‬וכן נראה‬
‫אבל אם חל בשבת ‪ -‬אין שוחטין עליהן בפני עצמן‪ ,‬שפסח‬ ‫ביומא נא‪ .‬שאף למאןֿדאמר שפסח ראשון אין שוחטין על‬
‫שני להם רשות ואינו דוחה את השבת )להלן פ"ה ה"ח(‪.‬‬ ‫היחיד – פסח שני שוחטין על היחיד‪ ,‬הרי שהפסוק "יעשו‬
‫והנה בברייתא )פסחים צא‪ (:‬נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי‪:‬‬ ‫אותו" אינו אלא לכתחילה‪ .‬וצריך לומר שזוהי מצוה שאינה‬
‫לפי רבי יהודה "אשה בראשון )= פסח ראשון( שוחטין‬ ‫על גופו‪ ,‬ראה שם צה‪ (9 (.‬שני פסוקם נאמרו בלשון זו‪:‬‬
‫עליה בפני עצמה‪ ,‬ובשני )= פסח שני( עושין אותה טפילה‬ ‫א'‪ ,‬בפסח ראשון‪ ,‬שמות יב‪ ,‬מז‪" :‬כל עדת ישראל יעשו‬
‫לאחרים"‪ .‬ולרבי יוסי "אשה בשני שוחטין עליה בפני‬ ‫אותו"‪ ,‬וב' בפסח שני‪ ,‬במדבר ט‪ ,‬יב‪" :‬ככל חוקת הפסח‬
‫עצמה‪ ,‬ואין צריך לומר בראשון"‪ .‬ולפי דעת רבינו מדובר‬ ‫יעשו אותו"‪ .‬ולפי הסוגיא בפסחים צה‪ ,‬א שנזכרה למעלה‬
‫שם כשחל י"ד בשבת‪ .‬אבל אם חל בחול‪ ,‬גם לרבי יהודה‬ ‫– הכוונה לפסוק השני‪ ,‬ועי' בכסףֿמשנה מה שכתב בשם‬
‫שוחטין עליה בפני עצמה‪ ,‬ופסק רבינו הלכה כרבי יהודה‬ ‫הרב ר' אברהם בנו של רבינו‪.‬‬
‫)'קרית ספר' להלן פ"ה‪ ,‬וראה בכסףֿמשנה ולחםֿמשנה‬
‫שם(‪) .‬ויתכן גם כי רבי יהודה סובר שגם בחול אין שוחטין‬ ‫‪Èe‡L‬‬
‫‡‪»∆ ÈÓƒ ÏÚ« ‡l‬‬ ‫‪»∆ ÁÒt‰‬‬ ‫‚‪ƒ¬ Ôȇ≈ .‬‬
‫‪«∆« ˙‡∆ ÔÈËÁBL‬‬ ‫‪1‬‬
‫עליה בפני עצמה‪ ,‬ורבינו פסק כרבי אלעזר )שם(‪ ,‬שאמר‬ ‫‪B‡ Ô˜Ê‬‬
‫˜‪≈» B‡ ÔË‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪» » ‰eÁ‬‬
‫‪» ¬ ÈaÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰‬‬‫‪»» .10Ï·Ï‬‬
‫∆¡ …‬ ‫‪2‬‬
‫שאינו דוחה שבת‪ ,‬הרי שבחול שוחטין עליה‪ .‬וזה תלוי‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ , ÂÈÏÚ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪»» ÔÈËÁBL‬‬
‫‪ƒ¬  ˙ȃ«Êk¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ÏBÎÈ» ̇ƒ :‰ÏBÁ‬‬
‫∆‬ ‫‪3‬‬
‫בפלוגתא שנחלקו בה רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון‬ ‫‡‪BÏÎ‬‬
‫‪¿» ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ Lȇƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;13ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈËÁBL‬‬
‫»‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‡Ï‬‬ ‫‪4‬‬
‫בראש השנה לג‪ ,‬א ‪ -‬שלדעת רבי יהודה נשים אין סומכות‬ ‫‪‰‡Ó‬‬
‫‪»≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰eÁ‬‬
‫‡‪» ¬ elÙ‬‬ ‫‪ƒ¬ .Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ Èe‡» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ -‬רשות‪ ,‬שנאמר "דבר אל בני ישראל – בני ישראל סומכין‬ ‫‪ÔÈËÁBL‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ˙ÈÊk‬‬ ‫‪ƒ«¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ Ïk» ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪6‬‬
‫ואין בנות ישראל סומכות"‪ ,‬וכמו כן לענין פסח שני‪ ,‬שנאמר‬ ‫‪.14Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫¬≈ ∆‬ ‫‪7‬‬
‫חטאו ישא האיש ההוא‪ ,‬איש ולא אשה )פסחים שם‪ ,‬דברי‬
‫רבי יהודה(‪ ,‬אבל לדעת רבי יוסי ורבי שמעון שנשים‬ ‫‪ (10‬משנה‪ ,‬פסחים סא‪ ,‬א‪ .‬והיינו‪ :‬כזית‪ ,‬דלהלן‪ (11 .‬סוכה‬
‫סומכות ‪ -‬רשות‪ ,‬והלכה כוותייהו )כמו שכתב רבינו בפ"ג‬ ‫מב‪ ,‬ב‪" :‬יכול )קטן( לאכול כזית צלי שוחטין עליו את‬
‫מהל' ציצית ה"ט‪ ,‬וראה ביאור הגר"א לאו"ח סי' יז ס"ק ד(‬ ‫הפסח‪ ,‬שנאמר )שמות יב‪ ,‬ד( איש לפי אכלו"‪ ,‬ואףֿעלֿפי‬
‫– כמו כן נשים מקריבות פסח שני ‪ -‬רשות ושוחטין עליהן‬ ‫שקטן אינו בכלל "איש" – הוא בכלל "במכסת נפשות"‬
‫בפני עצמן‪ .‬וזוהי כוונת רבי אלעזר שם שאמר "בשני‬ ‫)מכילתא דרשב"י(‪ .‬וראה גם במכילתא )שמות פ' בא(‬
‫רשות"‪ ,‬כלומר מותר לה להקריב פסח שני בחול‪" ,‬ובראשון‬ ‫המובאת להלן בסמוך‪ (12 .‬משנה‪ ,‬פסחים צא‪ ,‬א‪.‬‬
‫חובה ודוחה את השבת"‪ ,‬אבל השני אינו דוחה‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ועי'‬ ‫‪ (13‬מכילתא‪ ,‬שמות פ' בא‪" :‬ת"ל איש לפי אכלו‪ ,‬יצאו‬
‫'אור שמח'(‪ (18 .‬שהעבד שווה לאשה במצוות )כסףֿ‬ ‫החולה והקטן שאינן יכולין לאכול כזית‪ ,‬שאין שוחטין‬
‫משנה(‪ (19 .‬ראה למעלה ה"ג‪ (20 .‬ויביאוהו לידי נותר‬ ‫עליהן"‪ .‬ואם "שחטו למי שיכול לאכול‪ ,‬ולמי שאינו יכול‬
‫)'אור גדול' על משניות פסחים פ"ח מ"ז(‪ (21 .‬משנה‪ ,‬שם‬ ‫‪ (14‬פסחים‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫לאכול וכו' כשר" )להלן ה"ה(‪.‬‬
‫צא‪ ,‬א‪ (22 .‬מי שמת לו אחד משבעת הקרובים – ביום‬ ‫ו"אפילו" זה‪ ,‬כן הוא פירושו‪ :‬אם החבורה קטנה‪ ,‬בוודאי‬
‫המיתה הוא אונן‪ .‬והוא שמת לאחר חצות‪ ,‬שכבר חלה עליו‬ ‫שאין שוחטים עליהם את הפסח‪ ,‬כשאין כל אחד מהם יכול‬
‫חובת הפסח קודם האנינות‪ ,‬אבל אם מת קודם חצות היום‬ ‫לאכול כזית‪ ,‬שהרי יביאו את הפסח לידי פסול‪ ,‬אלא אפילו‬
 ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‡‪ÌÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ ,43B˙BÁ‬‬
‫‪» È„È‬‬
‫‪≈¿ B ‡ˆBÈ‬‬
‫≈‬
‫‪14‬‬ ‫‪. ‰˜Èfa‬‬
‫‪44‬‬ ‫«¿‪» ƒ‬‬
‫ואף האונן מותר לו לאכול בערב )להלן פ"ו ה"ט(‪.‬‬
‫‪ (37‬פסחים סא‪ ,‬ב ‪ -‬כרב חסדא שפירש שם בברייתא‪,‬‬
‫כדלהלן‪ :‬נאמר בתורה )שמות‪ ,‬שם( "כל ערל לא יאכל בו"‪,‬‬
‫"וכל ערל" משמע כולה ערלה )= שכולם ערלים(‪ ,‬אבל‬
‫מקצתה )= שיש בהם גם מולים וגם ערלים( – לא פסלה‪,‬‬
‫ושוב נאמר שם )יב‪ ,‬מג( "זאת חוקת הפסח"‪ ,‬ללמדנו שאין‬
‫הדברים אמורים אלא בשחיטה‪ ,‬אבל בזריקה פוסלת גם‬
‫מקצת ערלה‪ .‬ואףֿעלֿפי שרב אשי בתרא )= מן האחרונים(‬
‫סובר ש"וכל ערל" משמע אפילו מקצת ערלה‪ ,‬והכתוב השני‬
‫"זאת חוקת הפסח" בא ללמד שדוקאו "כולה ערלה" בין‬
‫בשחיטה בין בזריקה – אין הלכה כרב אשי‪ ,‬אע"פ שכלל‬
‫הוא "הלכה כבתרא"‪ ,‬משום שכבר נחלקו רבי יהודה בן‬
‫בתירא ורבנן בסנהדרין עח‪ ,‬א ‪ -‬בכעין זה שרבי יהודה בן‬
‫בתירה סובר ש"כל נפש" הוא נפש כל שהוא‪ ,‬וחכמים‬
‫סוברים "כל הנפש"‪ ,‬ופסק רבינו )פ"ד מהל' רוצח ה"ו(‬
‫כרבנן‪ .‬וכמו כן כאן "וכל ערל"‪ ,‬היינו כולה ערלה )לחםֿ‬
‫משנה(‪ (38 .‬פסחים שם‪ ,‬לרב חסדא‪" :‬ומאי חומריה‬
‫דזריקה דלא מקבע פיגול )חושב לאכול את הקרבן לאחר‬
‫זמן אכילתו( אלא בזריקה"‪ ,‬ומפרש רש"י שלא מקיים פיגול‬
‫אלא בזריקה וכו' כהרצאת כשר‪ ,‬כך הרצאת פסול‪.‬‬
‫‪ (39‬עלֿמנת שיתכפרו‪ (40 .‬שהחושב בשעת הזריקה לשם‬
‫ערלים‪ ,‬פוסל את הקרבן )שם‪ ,‬כרב חסדא(‪ (41 .‬זקנים או‬
‫חולים‪ (42 .‬ברייתא‪ ,‬שם עח‪ ,‬ב ‪ -‬לפי נוסחת כת"י ב'‬
‫ב'דקדוקי סופרים' שם‪ ,‬וכן הוא בר"ח‪ .‬וכן היה גם לפני‬
‫‪ƒ¿ Ï·Ï‬‬‫‪… ¡∆ ÏBÎiL‬‬
‫חפק‬
‫הוא נדחה לפסח שני‪ ,‬כמבואר בפסחים צח‪ ,‬א‪ .‬וראה להלן‬
‫פ"ו ה"ט‪ (23 .‬כלומר‪ ,‬כל אחד מהם יכול לאכול כזית‪,‬‬
‫‪ (24‬כלומר‪ ,‬אכילתם של הזקן והחולה מועטה‪ .‬וכמו כן‬
‫האונן‪ ,‬שמא לא יאכל דבר לגודל אבילותו )רבינו בפירוש‬
‫המשניות‪ ,‬שם(‪ (25 .‬שהרי יכולים לאכול כזית‪ .‬וכן הוא‬
‫במשנה‪ ,‬שם‪" :‬לפיכך אם אירע בהן פסול‪ ,‬פטורין מלעשות‬
‫פסח שני"‪" .‬רוצה לומר‪ ,‬אם שחטו פסח ונזרק עליהם הדם‪,‬‬
‫ואע"פ שלכתחילה אין ראוי לשחוט עליהם‪ ,‬ואחרֿכך אירע‬
‫פסול באלו האוננים או החולים או הזקנים ונטמאו במת‪,‬‬
‫שאינם יכולים לאכול בלילה‪ ,‬פטורין הן מלעשות פסח שני‪,‬‬
‫לפי שהם שחטוהו והם ראויים לעשות פסח"‪ .‬וראה ב'אור‬
‫גדול' על משניות שם‪ ,‬שמפרש כי זה מוסב גם על חבורה‬
‫של קטנים‪ ,‬ודלא כה'תוספות יוםֿטוב'‪ (26 .‬שם צא‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ (27‬משום שאינן בני תורה יחמירו עליו לדקדק ויפסלוהו‬
‫על חנם )רש"י שם(‪ .‬ובכת"י תימן‪" :‬שמא לא ידקדקו"‪ ,‬וכן‬
‫בדפוס וויניציאה‪ ,‬והוא עלֿפי ה'ירושלמי' פסחים פ"ח ה"ז‪:‬‬
‫"אין עושין חבורה של גרים‪ ,‬מתוך שהן מקולקלין אין‬
‫מדקדקין בו והם מביאין אותו לידי פסול"‪ .‬ועי' ב'תוספות'‬
‫שם ד"ה שמא‪ (28 .‬נלמד מחולים וזקנים שלמעלה )'הר‬
‫המוריה'(‪.‬‬
‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ Ïk» ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈÓÏ‬‬‫‪ƒ¿ B‡ 30ÂÈÈeÓÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ 29BËÁL‬‬‫‪»¿ .‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪B‡ ÌÈÏÚÏ‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪»¿ ∆ B‡ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ≈¬« BËÁML‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ƒ«¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ÏBÎÈ» Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪ÈÓÏe‬‬
‫‪»∆ ÈÓÏ‬‬ ‫‪»¿ .34ÏeÒt»  33ÌȇÓËÏ‬‬
‫‪ƒ¿ BËÁL‬‬ ‫‪ƒ≈¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫ה'תוספות' למעלה סא‪ ,‬א ‪ -‬ד"ה שחטו‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכן הוא‬ ‫‪,ÂÈÈeÓÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡lLÂ‬‬‫‪… ∆ ¿ ÂÈÈeÓÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ,˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ ÏBÎÈ» BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪4‬‬
‫ב'ירושלמי' פ"ה דפסחים ה"ב‪ (43 .‬כן הנוסחא גם בכת"י‬ ‫‪; Lk‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪≈ »  ÌȇÓËÏÂ‬‬
‫‪ƒ≈¿ƒ¿ ÌÈB‰ËÏ‬‬ ‫‪ƒ≈¬«¿ ÌÈÏeÓÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ,ÌÈÏÚÏÂ‬‬ ‫‪35‬‬ ‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫תימן ובדפוס רומי‪ .‬וכן הביא ה'מאירי' בפסחים סא‪ ,‬א )נד‬ ‫‪el‡k‬‬
‫‪ƒ¿ ÌÈÁ‡‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¬»¿ ,‰Îωk‬‬
‫‡‪»»¬« ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ BÏ ÔÈÈe‡‰‬‬
‫‪ƒ ¿» el‡L‬‬ ‫∆≈‬ ‫‪6‬‬
‫ע"ד מדפי הספר( בשם רבינו )וראה בהגהות 'טורי אבן'‪,‬‬ ‫‪.̉ÈÏÚ‬‬
‫‪∆ ≈¬ LÁ‬‬
‫‪« » ‡Ï‬‬‫…‬ ‫‪7‬‬
‫וב'אור שמח' וב'חזון איש'(‪ .‬ואע"פ שבברייתא שם מפורש‪:‬‬
‫"אדם יוצא בו ידי חובתו"‪ ,‬נראה שלפי רבינו היתה הנוסחא‬ ‫‪ (29‬משנה‪ ,‬פסחים סא‪ ,‬א‪ (30 .‬ברייתא‪ ,‬שם‪ :‬יכול שחטו‬
‫שם "ואין אדם יוצא וכו'"‪ ,‬וכן נראה מלשון הברייתא שם‪:‬‬ ‫שלא למנוייו‪ ,‬יהא כעובר על המצוה וכשר‪ ,‬ת"ל במכסת‬
‫"הפסח עצמו כשר ואדם יוצא וכו'"‪ .‬ואינו מובן‪ :‬אם כשר‬ ‫תכוסו‪ ,‬שנה עליו הכתוב לעכב‪ (31 .‬כגון שהקרבן אינו‬
‫הוא ‪ -‬בוודאי שיוצאים בו‪ ,‬ומה בא להשמיענו? אלא‬ ‫מספיק לכל בני החבורה לכל אחד ואחד כזית )ראה למעלה‬
‫עלֿכרחך שהנוסחא‪" :‬ואין אדם יוצא וכו'"‪ .‬וכעין זה מצינו‬ ‫ה"ב(‪ ,‬או כגון שהיו חולים או זקנים שאינן יכולים לאכול‬
‫בזבחים מו‪ ,‬ב ‪ -‬בחטאת ששחטה לשם חולין‪ ,‬שכשרה ולא‬ ‫כזית‪ .‬והיינו "שלא לאוכליו" שבמשנה‪ ,‬שם‪ .‬ובגמ' שם‪:‬‬
‫עלתה לבעלים לשם חובה‪ ,‬וכמו כן כל הזבחים שנזבחו‬ ‫אשכחן שלא למנויו‪ ,‬שלא לאוכליו מנא לן )שהוא פסול(‪,‬‬
‫שלא לשמן ‪ -‬כשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה )זבחים‬ ‫אמר קרא )מות יב‪ ,‬ד( "איש לפי אכלו תכוסו" איתקש‬
‫ב‪ (44 .(.‬החושב בשעת הזריקה בשביל "חולים וזקנים"‬ ‫אוכלין למנויין‪ (32 .‬ישראלים שלא נימולו‪ ,‬שאסורים‬
‫שאינם יכולים לאכול כזית‪ ,‬אין זה פוסל את הקרבן‪ .‬ומפרש‬ ‫לאכול הפסח‪ ,‬כמו שנאמר )שם‪ ,‬מח( "וכל ערל לא יאכל‬
‫רש"י )פסחים‪ ,‬שם( שהפסוק "איש לפי אכלו תכוסו"‬ ‫בו"‪ .‬וראה להלן פ"ט ה"ח שערל שאכל כזית מבשר הפסח‬
‫)שלומדים ממנו שלא לאוכליו פסול( נאמר בשחיטה‪ .‬כמו‬ ‫– לוקה‪ (33 .‬שאסורים בפסח ונדחים לפסח שני‪ ,‬כמו‬
‫שאמרו )פסחים סא‪" (.‬רבי אומר‪" ,‬תכוסו" לשון סורסי הוא‪,‬‬ ‫שנאמר )במדבר ט‪ ,‬ו( "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש‬
‫כאדם שאומר לחבירו כוס לי )שחוט לי( טלה זה"‪ .‬וראה‬ ‫אדם‪ ,‬ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא"‪ (34 .‬משנה‪,‬‬
‫עוד בזבחים ד‪ ,‬א‪.‬‬ ‫שם‪ (35 .‬ישראלים שנימולו‪ (36 .‬שם‪ .‬וראה להלן‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‰ÏBÁÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰ËÈÁL‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡Èa‬‬ ‫‪∆ 45ÈÓƒ .Ê‬‬
‫‪ƒ» ‡e‰L‬‬ ‫‪ ÌÈÏÚÂ‬‬
‫‪ƒ≈¬« ÌÈÏeÓ‬‬
‫‪ƒ ÌLÏ‬‬ ‫‪≈ ¿ Ìc‰‬‬‫‪»« ˜ÊÂ‬‬
‫‪«»¿ ÌÈÏeÓÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ BËÁL‬‬‫‪»¿ . 8‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡Èe‬‬
‫‪ƒ» ‰ËÈÁL‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬‫‪«¿ ƒ ‰ÏBÁ‬‬
‫‪∆ B‡ ,‰˜ÈÊ‬‬‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪. Ôa˜‰‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪»¿»« wÚ‬‬
‫‪«ƒ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ,‰eÓÁ‬‬ ‫‪» ƒ¿«∆ ; ÏeÒt» 9‬‬
‫‪» ¬ ‰˜Èf‰L‬‬ ‫‪37‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ,48ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔȘBÊÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ 47ÔÈËÁBL‬‬
‫‪ƒ¬ Ôȇ≈  ‰˜ÈÊ‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪È‰L‬‬ ‫‪ƒ≈¬ Ba 39etk˙iL‬‬
‫‪≈¬∆ ;ÏeÒt»  ÌÈÏÚ‬‬ ‫‪¿«¿ƒ∆ ÌÈÏeÓÏ‬‬
‫‪ƒ ¿ BËÁL‬‬‫‪»¿ 10‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪.49‰˜ÈÊ‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ „Ú« ‰ËÈÁL‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚMÓ‬‬
‫‪«¿ ƒ ‡Èa‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪˜ÊÏ‬‬
‫‪…¿ƒ ÂÈÏÎB‡Ï‬‬
‫‪»¿ ¿ BËÁL‬‬ ‫‪»¿ . ‰˜Èfa‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪» ƒ¿« ÌÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ˙LÁÓ‬‬
‫‪∆∆ ¬« LÈ≈ 11‬‬
‫‪ (46‬שאינו יכול לאכול כזית מן‬ ‫‪ (45‬ברייתא‪ ,‬שם עח‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‡„‪Ì‬‬
‫‪»» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ , Lk‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪«∆«  ÂÈÏÎB‡Ï‬‬
‫‪≈ » ÁÒt‰‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪»¿ ¿ ‡lL‬‬‫‪… ∆ BÓc» 12‬‬
‫טפק‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ללכת לבית אביה )גמרא‪ ,‬שם(‪ (64 .‬ולא ביררה לעצמה‬ ‫הפסח )תוספתא‪ ,‬פסחים פ"ז(‪ (47 .‬כלומר‪ ,‬אם היה חולה‬
‫בשעת שחיטה מאיזה קרבן רצונה לאכול )'תוספות' שם‪,‬‬ ‫בשעת שחיטה‪ (48 .‬אם היה בריא בשעת שחיטה וחולה‬
‫ד"ה האשה(‪ (65 .‬אף ברגל הראשון הסמוך לנישואיה‪,‬‬ ‫בשעת זריקה‪ (49 .‬בתוספתא‪ ,‬שם‪" :‬בשעת שחיטה‬
‫מכיון שאינה נחפזת ללכת לבית אביה‪ .‬וכן פירש ה'מאירי'‬ ‫ובשעת זריקת דם"‪.‬‬
‫שם את דברי המשנה "האשה בזמן שהיא בבית בעלה‬
‫ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה‪ ,‬תאכל משל בעלה"‪,‬‬ ‫‪ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ 52ÌÈpËw‰‬‬
‫‪ƒ« ¿« Bze‬‬‫‪ƒ Ba¿ 51È„È‬‬
‫‡„‪≈¿ ÏÚ« 50Ì‬‬ ‫‪≈ .Á‬‬
‫‪»» ËÁBL‬‬ ‫‪1‬‬

‫שמדובר גם ברגל הראשון הסמוך לנישואיה‪ ,‬ובאופן שאינה‬ ‫‪‡lL‬‬

‫‪… ∆ ÔÈa≈ ÔzÚcÓ‬‬
‫‪»¿ «ƒ ÔÈa≈ 53ÌÈÚk‰‬‬
‫‪ƒ¬«¿« B˙ÁÙLÂ‬‬‫‪»¿ƒ ¿ BcÚ‬‬‫‪¿« È„È‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬
‫נחפזת ללכת לבית אביה‪ .‬ודברי הסיפא "הלכה רגל ראשון‬ ‫‪Bze‬‬
‫‪ƒ Ba¿ È„È‬‬ ‫‪≈¿ ÏÚ« ËÁBL‬‬ ‫≈‬ ‫‡‪Bȇ≈ Ï‬‬
‫‪»¬ ; ÔzÚcÓ‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪»¿ «ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫לעשות בבית אביה וכו' תאכל במקום שהיא רוצה"‪ ,‬היינו‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 56ÌÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ» B˙ÁÙLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ BcÚ‬‬
‫‪¿« È„È‬‬‫‪≈¿ ÏÚ« ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ 55ÌÈÏB„b‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫שכבר עבר הרגל הראשון הסמוך לנישואיה‪ ,‬ופסח זה הוא‬ ‫‪eÁÓƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ e˜˙L‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÔzÚcÓ‬‬
‫‡‪»¿ «ƒ ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ 57BzL‬‬
‫‪¿ ƒ È„È‬‬‫«‪≈¿ ÏÚ‬‬ ‫‪5‬‬
‫מן הרגלים שלאחר הרגל הראשון‪ ,‬אלא שהיא נחפזת ללכת‬ ‫‪. ÔzÚcÓ‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪»¿ «ƒ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬ ‬‬ ‫‪6‬‬
‫לבית אביה‪ ,‬ולפיכך תאכל מאיזה שתרצה‪ ,‬ובגמ' מקשים‬
‫על הרישא של המשנה שברגל הראשון אוכלת משל בעלה‪,‬‬ ‫‪ (50‬פסחים פח‪ ,‬א‪ (51 .‬בשביל‪ (52 .‬שמוטל עליו לחנכן‬
‫ובברייתא מפורש שברגל הראשון אוכלת משל אביה‪,‬‬ ‫)רש"י שם(‪ (53 .‬מפני שסומכין עליו‪ ,‬ועל כרחם ימשכו‬
‫ומתרצת הגמ'‪ :‬לא קשיא‪ ,‬כאן )בברייתא( ברדופה )נחפזת(‬ ‫אחריו )רש"י שם(‪ (54 .‬בעל כרחן‪ .‬כמו שכתוב )שמות‬
‫לילך )לבית אביה‪ ,‬משום כך אוכלת משל אביה(‪ ,‬כאן‬ ‫יב‪ ,‬ג( "ויקחו להם וכו' שה לבית"‪ .‬משמע שבעל הבית‬
‫)ברישא של המשנה( בשאינה רדופה )אינה נחפזת ללכת‬ ‫יקחנו לכל בני ביתו ואין צריך לדעתם‪ ,‬שהרי אינם יכולין‬
‫לבית אביה‪ ,‬משום כך אף ברגל הראשון תאכל משל בעלה‪,‬‬ ‫למחות )פסחים‪ ,‬שם(‪ (55 .‬אפי' אם סמוכין על שולחן‬
‫והסיפא של המשנה מיירי כמו הסיפא של הברייתא ברגלים‬ ‫אביהם‪ ,‬משום שיש בידם למחות )'תוספות' שם ד"ה ע"י(‪.‬‬
‫אחרים שאינם סמוכים לנישואיה‪ ,‬והיא נחפזת ללכת לבית‬ ‫‪ (56‬אף כי שפחה עברית אינה יכולה להיות כיֿאם‬
‫אביה‪ ,‬לכן תאכל מאיזה שתרצה(‪ .‬נמצא שיש שלשה דינים‪:‬‬ ‫בקטנותה‪ ,‬שהרי היא יוצאת לחפשי בהבאת סימני גדלות –‬
‫א( אינה נחפזת – תאכל בבית בעלה‪ ,‬גם ברגל הראשון‬ ‫אין שוחטין בשבילה אלא מדעתה‪ ,‬כיון שאין עליו לחנכה‪,‬‬
‫הסמוך לנישואין‪ .‬והיינו רישא דמתניתין‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ב( נחפזת‬ ‫יכולה למחות )רש"י שם(‪ (57 .‬משום שגם היא יכולה‬
‫וברגל ראשון – תאכל משל אביה‪ ,‬והיינו רישא דברייתא‪.‬‬ ‫למחות‪ ,‬שהרי קיימאֿלן )גיטין עז‪ (:‬יכולה אשה שתאמר‬
‫ג( נחפזת ובשאר הרגלים – תאכל מאיזה שתרצה‪ ,‬והיינו‬ ‫לבעלה איני ניזונת ואיני עושה לצרכך )רש"י‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫סיפא דמתניתין וסיפא דברייתא‪ .‬והוסיף שם ה'מאירי' "שכן‬ ‫‪ (58‬פסחים‪ ,‬שם‪.‬‬
‫נראה לנו בה דעת גדולי המחברים )= הרמב"ם("‪ .‬ולפי כל‬ ‫‪BcÚ‬‬
‫‪¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÌÈpËw‰‬‬
‫‪ƒ« ¿« Bze‬‬
‫‪ƒ Ba¿ È„È‬‬ ‫‪«» .Ë‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ËÁL‬‬ ‫‪7‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬לא השמיט רבינו שום דין מן המשנה‪ ,‬ומסתלקת‬ ‫‪ ÔÓˆÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ Ô‰≈ eËÁLÂ‬‬
‫‪¬» ¿ eÎωÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,ÌÈÚk‰‬‬
‫‪ƒ¬«¿« B˙ÁÙLÂ‬‬
‫¿ ‪»¿ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ (66‬רישא דברייתא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫קושיית הכסףֿמשנה‪.‬‬
‫‪ (67‬ברגלים שאינם סמוכים לנישואיה‪ ,‬אבל היא נחפזת‬
‫‪. Ôa‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪»« ÏLa‬‬
‫‪∆ ¿ ÔȇˆBÈ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪9‬‬

‫ללכת לבית אביה‪ (68 .‬סיפא דמתניתין וסיפא דברייתא‪.‬‬ ‫‪ (59‬ואין יוצאין בשל עצמן )פסחים‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪ (69‬ואם לא גילתה דעתה בשעת שחיטה‪ ,‬אע"פ שגילתה‬
‫דעתה אחרֿכך‪ ,‬אינה אוכלת לא משל בעלה ולא משל‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÌÈÏB„b‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Bze‬‬‫‪ƒ Be‬‬
‫‡‪¿ BzL‬‬
‫‪¿ ƒ È„È‬‬ ‫‪«» .È 10‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ËÁL‬‬
‫אביה‪ ,‬לפי ש"אין ברירה" בענין של תורה )גמרא‪ ,‬שם(‪,‬‬ ‫‪Ôȇ≈  60ÔÓˆÚÏ‬‬
‫‪»¿«¿ Ô‰≈ eËÁLÂ‬‬
‫‪¬» ¿ ,ÌÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ» B˙ÁÙLÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ BcÚ‬‬‫‪¿« 11‬‬
‫וראה להלן בהערה סט‪ (70 .‬שני אפוטרופסין‪ ,‬וכל אחד‬ ‫‪. ÔÓˆÚ‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪»¿« ÏLa‬‬‫‡‪∆ ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ,‰fÓ‬‬
‫‪∆ƒ ÏB„b» ÈeÁÓƒ EÏ¿ 12‬‬
‫מהם שחט את פסחו גם בשביל היתום‪ .‬אפוטרופוס הוא‬
‫‪ (61‬פסחים‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ (60‬אף כי לא מיחו בפירוש‪.‬‬
‫בלשון יוון 'אבי ילדים' )'ערוך'(‪ (71 .‬משנה‪ ,‬שם‪ .‬ובגמרא‬
‫שם פח‪ ,‬א ‪ -‬הקשו‪" :‬שמעת מינה‪ ,‬יש ברירה?" )כלומר‪,‬‬ ‫‡‪»‰È‬‬
‫‪ƒ» »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» ËÁL‬‬
‫‪«» ,63dÏÚa‬‬
‫‪»¿« ˙Èa‬‬‫‪≈¿ ‡È‰L‬‬ ‫‪» ƒ» .‡È 13‬‬
‫‪ƒ∆ 62‰M‡‰‬‬
‫על ידי רצונו מתברר שפסח זה הוא שלו(‪ ,‬ומתרץ רבי זירא‪:‬‬ ‫‪‰˙ȉ‬‬
‫‪»¿» . dÏÚa‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪»¿« ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ Ï·z‬‬
‫‪« …  dÏÚa‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪»¿« ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ËÁLÂ‬‬
‫‪«» ¿ 14‬‬
‫"שה לבית מכלֿמקום"‪" .‬כלומר‪ ,‬מאחר שהיתום הוא קטן‪,‬‬ ‫‪CeÓq‰‬‬
‫‪»« ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» Ï‚a‬‬
‫‡‪∆∆» »‰È‬‬‫‪ƒ» ˙ÈÏ‬‬‫‪≈¿ ˙ÎÏÏ‬‬
‫‪∆∆» ˙ÊtÁ‬‬
‫‪∆∆¿∆ 15‬‬
‫הרי הוא אצל אפוטרופוס כבני הבית‪ ,‬וכבר אמרו )שם פח‪(.‬‬ ‫‪ËÁLÂ‬‬
‫‡‪«» ¿ ‰È‬‬
‫‪» ƒ» ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» ËÁLÂ‬‬
‫‪«» ¿ ,˙Ba‰‬‬
‫‪»« Ïk» C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ‰È‡eOÏ‬‬
‫‪» ∆ ƒ¿ 16‬‬
‫ששוחט אדם על בניו הקטנים שלא מדעתן" )'מאירי'(‪ .‬וכן‬
‫הוא בפירוש ר"ח שם "שה לבית מכלֿמקום‪ ,‬בין מדעתו‬ ‫‪ 67CÏȇÂ‬‬
‫‪≈ ≈¿ Ô‡kÓ‬‬
‫‡‪»ƒ .66‰È‬‬
‫‪» ƒ» ÏMÓ‬‬ ‫‪∆ ƒ Ï·z‬‬
‫‪« …  dÏÚa‬‬
‫‪»¿« ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» 17‬‬
‫בין בעלֿכרחו‪ .‬תניא נמי הכי )וכן גם בכת"י מינכן‪ ,‬אבל‬ ‫‪ÌB˜Ó» dÏ» zL‬‬
‫‪… ¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ . ‰ˆB‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪» ‡È‰L‬‬ ‫‪ƒ∆ ÌB˜nÓ‬‬‫‪»ƒ Ï·z‬‬
‫‪« … 18‬‬
‫בגמרא שלפנינו‪" :‬תנו רבנן"( שוחט אדם על ידי בנו ובתו‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eËÁML‬‬
‫‪¬» ∆ ÌB˙È» ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .69‰ËÈÁL‬‬
‫‪» ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ‰ˆzL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ 19‬‬
‫הקטנים וכו' בין מדעתן בין שלא מדעתן"‪ .‬והוסיף ה'מאירי'‬ ‫‪‰na‬‬
‫‪∆« .71‰ˆ∆B ‡e‰L‬‬‫‪∆ ÌB˜nÓ‬‬ ‫‪»ƒ Ï·È‬‬
‫‡‪« …  70ÔÈÒtBËBt‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ « 20‬‬
‫שם‪" :‬ולא תירצו בזה מאי רוצה בשעת שחיטה‪ ,‬שמאחר‬ ‫‪‰OÚ‬‬
‫‡‪» ¬«  72ÏB„b» Ï‬‬
‫˜‪»¬ ;ÔË‬‬‫‪» » ÌB˙Èa‬‬
‫‡‪»¿ ?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ 21‬‬
‫שהוא קטן אין רצונו רצון"‪ .‬ולפי"ז מה שאמרו "יאכל‬ ‫‪ÏÚ« BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ‰Ón‰Â‬‬
‫‪∆¿««¿ , ÌÈÁÒt‬‬
‫‪73‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ‰pÓÓk‬‬
‫‪∆¿«¿ 22‬‬
‫במקום שהוא רוצה"‪ ,‬אין זה משום שעלֿידי שרוצה הוברר‬ ‫‪ËÁLp‰‬‬
‫‡‪»¿ƒ« ÔÓƒ ‡l‬‬ ‫‡‪»∆ ÏÎB‬‬‫‪≈ Bȇ≈  ÌÈÁÒt‬‬‫‪74‬‬ ‫‪ƒ»¿ ÈL‬‬ ‫‪≈¿ 23‬‬
‫הדבר שזהו הפסח שלו‪ ,‬שהרי "אין ברירה"‪ ,‬ועוד שאין‬ ‫‪.75ÔBL‡ƒ‬‬ ‫‪24‬‬
‫רצונו של הקטן רצון‪ ,‬אלא הרי הוא כנמנה על שני פסחים‬
‫כאחד‪ ,‬שעלֿפי הדין אינו אוכל אלא מן הראשון כדלהלן‪,‬‬ ‫‪ (63‬שכבר נשאה ואינה נחפזת‬ ‫‪ (62‬משנה‪ ,‬שם פז‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫‪                ‬‬ ‫צק‬
‫‪         ‬‬
‫)שאינו מפסיד כלום מהראוי לו – רש"י( ואת עצמו לא‬ ‫ואעפ"כ הקילו בו להתיר לו לאכול במקום שהוא רוצה‬
‫תקנתם‪ ,‬לישא שפחה אינו יכול שכבר חציו בן חורין )שצד‬ ‫מאחר שהוא קטן‪ (72 .‬שאין שוחטים עליו שלא מדעתו‬
‫החירות שבעבד אסור בשפחה(‪ ,‬לישא בת חורין אינו יכול‬ ‫)ראה למעלה ה"ח(‪ .‬וכיון ששניהם הודיעו לו הרי הוא‬
‫שעדיין חציו עבד )ובת חורין אסורה לעבד(‪ ,‬יבטל? והלא‬ ‫כנמנה על שני פסחים כדלהלן‪' (73 .‬ירושלמי' פסחים‬
‫לא נברא העולם אלא לפריה ורביה וכו'‪ ,‬אלא מפני תיקון‬ ‫פ"ח ה"א‪ (74 .‬לאכול משניהם‪' (75 .‬ירושלמי' שם‪,‬‬
‫העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין‪ ,‬וכותב שטר‬ ‫וה"ב‪" :‬תני ר' חייא‪ ,‬הנמנה על שני פסחים כאחת‪ ,‬אוכל‬
‫על חצי דמיו"‪ ,‬ומפרש רבינו‪ ,‬שהמשנה שנראה בה שהוא‬ ‫מאי זה מהן שנשחט ראשון"‪ .‬ומה שמפורש בבבלי )פסחים‬
‫אוכל משל עצמו היא כמשנה ראשונה שתיקנו שעובד אצל‬ ‫פח‪ (:‬שאין נמנין על שני פסחים כאחד‪ ,‬ואם נשחטו עליו‬
‫עצמו יום אחד ואצל רבו יום אחד‪ ,‬תיקנו גם שיצא ידי‬ ‫לא יאכל לא מן הראשון ולא מן השני )ראה להלן פ"ג ה"א(‬
‫חובת פסח ע"י שיאכל משל עצמו‪ .‬והברייתא שמפורש בה‬ ‫– אין זה סותר לדברי ה'ירושלמי'‪ ,‬כי שם בבבלי מדובר‬
‫שאינו אוכל לא משל רבו ולא משל עצמו‪ ,‬היא כמשנה‬ ‫שמתכוון לאכול רק מאחד מהם‪ ,‬מאיזה שירצה בשעת‬
‫אחרונה )שהלכה כמותה – פ"ח מהל' עבדים ה"ז( שביטלו‬ ‫האכילה‪ ,‬ולפי ש"אין ברירה"‪ ,‬לא יאכל לא מן הראשון ולא‬
‫את התקנה שיאכל משל עצמו כדי שזה לא יהיה גורם‬ ‫מן השני‪ ,‬אבל ב'ירושלמי' מדובר שבדעתו לאכול משניהם‬
‫לעיכוב שחרורו‪ ,‬שאומרים לו לאדון מהר ושחרר אותו כדי‬ ‫גם מזה וגם מזה‪ ,‬ולכן יאכל רק מן הראשון )'בית זבול'‬
‫שלא ימנע מן המצוה )כסףֿמשנה בשם רבינו אברהם‪ ,‬בנו‬ ‫ח"א סי' כג אות ג(‪.‬‬
‫של רבינו(‪ .‬וכעין זה כתב רבנו בעצמו בפיה"מ‪" :‬ואמרו לא‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈ„Èt˜nL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ :77ÔÈÙzL‬‬
‫‪ƒ»À ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÏL‬‬ ‫‪∆∆ .È‬‬
‫‪∆ 76„Ú‬‬ ‫‪1‬‬
‫יאכל משל רבו‪ ,‬וכמו כן לא יאכל משל עצמו‪ ,‬לפי כי עוד‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Ô‰ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬
‫‪…  ep‚È‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪∆¿¿ƒ ‡lL‬‬
‫«‪… ∆ ‰Ê∆ ÏÚ‬‬ ‫‪2‬‬
‫יתבאר לך כי הוא לא יניח עבד חציו בן חורין וחציו עבד‬
‫)שהרי כופין אותו לשחררו(‪ ,‬ולפיכך לא יאכל ממנו בשום‬
‫‪.79Ï·È‬‬
‫‪« … ‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÌB˜nÓ‬‬
‫‪»ƒ  ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿« ÔÈ‬‬
‫≈»‬ ‫‪3‬‬

‫פנים עד שיעשה בן חורין‪ ,‬ומה שאמר כאן )במשנה( לא‬ ‫‪ (76‬כנעני‪ ,‬שהוא חייב במצוות כאשה )ראה פ"א ה"א‪,‬‬
‫יאכל משל רבו שיראה ממנו שהוא אוכל משל עצמו‪ ,‬זהו‬ ‫ולמעלה ה"ד( ורבו שוחט עליו שלא מדעתו‪ ,‬ראה למעלה‬
‫דעת האומר מניחין אדם חציו עבד וחציו בןֿחורין"‪.‬‬ ‫ה"ח‪ (77 .‬ושניהם ישחטו עליו כל אחד ואחד בנפרד‪.‬‬
‫‪ (78‬בפסחים פז‪ ,‬א ‪ -‬תנן‪" :‬עבד של שני שותפין‪ ,‬לא יאכל‬
‫‪7‬‬ ‫‪˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ Ba ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ?ÁÒt‰‬‬
‫‪«∆« ÏÚ« 82ÌÈÓ‬‬ ‫‪»« „Ú« .„È‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‰nk‬‬ ‫משל שניהם"‪ .‬ומקשה הגמרא מן הברייתא‪ ,‬דתניא‪" :‬עבד‬
‫‪8‬‬ ‫‪ԉȄÈ‬‬
‫‪∆ ≈¿ ˙‡∆ ÔÈÎLBÓe‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈÓÂ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ .83„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬‫¿»‬ ‫של שני שותפין‪ ,‬רצה מזה אוכל‪ ,‬רצה מזה אוכל"‪ ,‬ומתרצת‬
‫‪9‬‬ ‫‪CLÓÏ‬‬
‫‪… ¿ƒ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ËÁLpL‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ÔÂÈk‬‬
‫‪» ≈ .84ËÁMiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ „Ú« epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ‬‬ ‫שדברי המשנה הם כשמקפידים הבעלים זה על זה‪ .‬ומפרש‬
‫‪10‬‬ ‫‪eÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eÓ‬‬‫‪¿ƒ .85ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ËÁL‬‬
‫‪«¿ƒ È‰L‬‬‫∆‡˙ »‪≈¬∆ ,B„È‬‬ ‫רש"י שאינם רוצים להנות אחד מן השני‪ ,‬ואם העבד אוכל‬
‫‪11‬‬ ‫‪ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» LiL‬‬‫‪≈∆ ,ÌÈBL‡‬‬
‫‪ƒ ƒ :ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» eÓÂ‬‬
‫‡‪¿ƒ¿ ÌÈÁ‬‬
‫¬≈‪ƒ‬‬ ‫מאחד הקרבנות האלו‪ ,‬הרי שמחצית העבד השייך לבעל‬
‫‪12‬‬ ‫‪,ÌÈBÁ‡Â‬‬
‫‪ƒ ¬«¿ ;ÈL‬‬‫‪ƒ≈ ÁÒt‬‬ ‫‪«∆ ˙BOÚÓ‬‬‫‪¬≈ ÌÈeËÙe‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ,ÌÈÏÎB‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫השני נהנה מן הבעל הראשון‪ .‬ורבינו מפרש‪ ,‬שקפדי זה על‬
‫‪13‬‬ ‫‡‪ÔÈ‬‬
‫‡‪» ≈  „Á‬‬
‫‪»∆ ÏÎÏ‬‬ ‫‪»¿ ˙ÈÊk‬‬
‫‪ƒ«¿ Ba ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡lL‬‬‫‪… ∆ „Ú« eaL‬‬
‫∆«‬ ‫זה "שלא יגנבנו"‪ ,‬שכל אחד חושש שאם העבד יאכל משל‬
‫‪14‬‬ ‫‪.86ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÁÒt‬‬‫‪«∆ ˙BOÚÏ‬‬‫‪¬« ÌÈiÁÂ‬‬
‫‡‪ƒ»«¿ ,ÔÈÏÎB‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫השני ימשוך אליו עי"ז את לב העבד ויגנבנו )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫ובכת"י תימן‪ ,‬בכת"י אברבנאל ובדפוס ווינציאה‪ ,‬חסרות‬
‫‪ (82‬כמה אנשים אפשר למנות עליו‪ (83 .‬משנה‪ ,‬פסחים‬ ‫המלים "שלא יגנבנו"‪ (79 .‬אף כי לא בירר בשעת‬
‫פט‪ ,‬א‪ (84 .‬משנה‪ ,‬שם‪" :‬נמנין ומושכין את ידיהן ממנו‬ ‫שחיטה‪ ,‬שהרי בעל העבד שוחט עליו שלא מדעתו‪ ,‬ראה‬
‫עד שישחט‪ .‬רבי שמעון אומר )מושכין ידיהן( עד שיזרוק‬ ‫למעלה ה"ח‪.‬‬
‫את הדם"‪ ,‬ופסק כחכמים‪ (85 .‬בגמרא שם למדו כן ממה‬ ‫‪Ï·È‬‬
‫‪« … ‡Ï‬‬‫‪…  80ÔÈBÁ‬‬
‫‪ƒ Ôa∆ BȈÁÂ‬‬ ‫‪¿∆¿ „Ú‬‬ ‫‪¿∆∆ ÈÓƒ .‚È‬‬
‫‪∆∆ BȈÁL‬‬ ‫‪4‬‬
‫שכתוב )שמות יב‪ ,‬ד( "ואם ימעט הבית מהיות משה –‬ ‫‪Ôa∆ BlkÀ ‰OÚiL‬‬
‫‪∆ »≈∆ „Ú« ,81BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ Ba« ÏMÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪5‬‬
‫מחיותיה דשה"‪ .‬כלומר‪ :‬אם באו לימעט ולימשך ‪ -‬מהיות‬
‫משה‪ ,‬יתמעטו בעוד השה החי )רש"י שם(‪ (86 .‬ברייתא‪,‬‬
‫‪.ÔÈBÁ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫שם עח‪ ,‬ב‪ .‬אבל אם נמנו כאחת ואין לכל אחד ואחד ‪ -‬אין‬ ‫‪" (80‬אם היה עבד של שני שותפין ושחררו אחד מהם‪ ,‬או‬
‫אוכלין )כל בני החבורה( )תוספתא פסחים פ"ז(‪.‬‬ ‫אם היה לו אדון אחד וקיבל ממנו קצת דמיו ושחרר קצתו‬
‫באלו הדמים‪ ,‬נחשב לחצי עבד וחצי בן חורין‪ ,‬אבל אם‬
‫‪15‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» eÚ„È‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ B˜ÏÁ‬‬
‫‡‪¿∆ ÏÚ« BnÚƒ ÌÈÁ‬‬ ‫‪∆¿«« .ÂË‬‬
‫‪ƒ≈¬ 87‰Ón‰‬‬ ‫שחרר אותו האדון חציו עלֿידי שטר‪ ,‬הרי זה אינו כלום‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ BÏ ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ÔȇM‬‬
‫‪ƒ» « ‰eÁ‰‬‬
‫‪» ¬« Èa‬‬
‫‪≈¿ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰eÁ‰‬‬
‫‪» ¬« Èa‬‬‫¿≈‬ ‫לפי שעיקר אצלנו המשחרר חצי עבדו לא קנה‪ ,‬וזהו בשטר"‬
‫‪17‬‬ ‫‡‪ÔÈÏÎB‬‬
‫‪ƒ¿ ‰eÁ‰‬‬
‫‪» ¬« Èe‬‬
‫‪≈¿ ,89‰ÏÈ·‰‬‬
‫‪» ƒ¬» ˙Úa‬‬‫‪≈¿ 88‰ÏviL‬‬
‫‡‪∆»ƒ∆ Á‬‬
‫««‬ ‫)רבינו בפיה"מ גיטין מא‪ .‬וראה בפ"ח מהל' עבדים ה"ד(‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‰nL‬‬
‫‪»»∆ ÌÈÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ≈¬» ÌÚƒ B˜ÏÁ‬‬ ‫‡‪¿∆ ÏÎB‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ Ô‰lMÓ‬‬
‫‪∆»∆ ƒ‬‬ ‫‪ (81‬במשנה )פסחים פז‪ (.‬תנן‪" :‬מי שחציו עבד וחציו‬
‫‪19‬‬ ‫‪̉Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ‰eÁ‰‬‬
‫‪» ¬« Èa‬‬‫‪≈¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .90‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ‰eÁa‬‬
‫«¬ »‬ ‫בןֿחורין‪ ,‬לא יאכל משל רבו"‪ ,‬ובגמרא )פח‪ (.‬מקשה‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪B˜ÏÁ‬‬
‫‪¿∆ BÏ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ , Ô‰Ó‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪∆≈ B‡ÈˆB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌȇM‬‬
‫‪ƒ» «  Ôbb‬‬
‫‪91‬‬ ‫«¿¿»‬ ‫"משל רבו הוא דלא יאכל‪ ,‬אבל משל עצמו יאכל‪ ,‬והא תניא‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÔȇM‬‬
‫‡‪ƒ» « ÔÈ‬‬
‫‪» ≈  ÏÏBÊ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .93B˙eÁa‬‬
‫‪» ¬« e‰Ï·ÈÂ‬‬
‫¿… ¿≈‬ ‫לא יאכל לא משלו ולא משל רבו?" ומתרצת הגמרא‪" :‬לא‬
‫‪22‬‬ ‫‪.94˜ÏÁÏ‬‬
‫≈»≈‬ ‫קשיא‪ ,‬כאן במשנה ראשונה‪ ,‬וכאן במשנה אחרונה‪ ,‬דתנן‪:‬‬
‫מי שחציו עבד וחציו בן חורין‪ ,‬עובד את רבו יום אחד ואת‬
‫‪ (88‬שהפסח נצלה כשהוא שלם‬ ‫‪ (87‬שם פט‪ ,‬ב ‪ -‬במשנה‪.‬‬ ‫עצמו יום אחד‪ ,‬דברי ב"ה‪ .‬ב"ש אומרים‪ :‬תקנתם את רבו‬
 ‫אצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫ואין שום מחיצה מפסקת ביניהם‪ ,‬שאם לא כן – אסור‪,‬‬ ‫ולא נצלה כשהוא חסר אבר )תוספתא פסחים פ"ה‪ ,‬ולהלן‬
‫שאין הפסח נאכל בשתי חבורות )להלן פ"ט ה"ה(‪ .‬וראה‬ ‫פ"י הי"א(‪) (89 .‬כלומר‪ ,‬אףֿעלֿפי שבשעת אכילה אין‬
‫ב'מעשה רוקח'(‪ (91 .‬זולל‪ ,‬שאוכל הרבה‪ (92 .‬פסחים‪,‬‬ ‫מוציאין בשר הפסח מחבורה לחבורה‪ ,‬ראה להלן פ"ט ה"א‬
‫שם‪ (93 .‬לעצמו‪ ,‬ראה למעלה‪ (94 .‬שם‪ .‬ראה להלן פ"ט‬ ‫הערה ג – מותרים הם להחלק ולאכול כל אחד ואחד לחוד‪,‬‬
‫ה"ו‪.‬‬ ‫וראה להלן(‪) (90 .‬מדובר כשכולם אוכלים בבית אחד‪,‬‬

‫‪‬‬

‫‪        ‬‬

‫וכן נקטו הרא"ש )בתשובות‪ ,‬כלל כד( וה'טור' )באו"ח סי'‬ ‫יום ראשון ב' ניסן ה'תשע"ח‬
‫תרמו( בדעת הרמב"ם‪ .‬ועיין להלן פ"ח ה"ה והערה לד‪.‬‬
‫ודעת הראב"ד ש"צריך להיות כן כל שיעור ההדס או רובו"‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)וראה במגידֿמשנה וכסףֿמשנה(‪ (11 .‬סוכה לב‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ונקרא הדס שוטה מפני שאין עליו כסדר‪ ,‬אלא משובשים‬ ‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כשוטה‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬שהוא מלשון שוטתא דאסא )=שוט‬ ‫‪ (1‬נתבארו בו עניני לולב וכל מכשיריו‪ ,‬מה הן‪ .‬וביאור‬
‫של הדס(‪ ,‬שהדס כשר עומד ביושר בלא התפשטות‪ ,‬וזה‬ ‫ההבדל שבין מקצתן למינין אחרים הדומין להם‪ .‬ועניין‬
‫נעשה מרובה בענפים כעין עצים‪ ,‬ועל שם ריבוי הענפים‬ ‫נטילתן ומניינן ומדתן ושיעורן‪ ,‬ובאי זה זמן ניטלים מן‬
‫קוראו שוטה )'מאירי' שם(‪.‬‬ ‫התורה ומדבריהם‪ .‬וכן הגבלת מקום נטילתן מן התורה‬
‫ומדבריהם‪ .‬ודין ערבה ביום שביעי וענינה‪ .‬ונסתיים הפרק‬
‫‪11‬‬ ‫‪Ï„b‰‬‬
‫‪≈»« c‬‬
‫‡‪»» Ïk» ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ,‰Bza‬‬
‫‪» « ˙BeÓ‡‰‬‬
‫‪¬» ÏÁ‬‬ ‫‚‪≈¿« .‬‬
‫‪«« ÈÚ‬‬ ‫בביאור מה שאסור ליהנות ממינין אלו מפני שהוקצו‬
‫‪12‬‬ ‫‪: ÏÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«« ÈÚ‬‬
‫‪≈¿« ‡˜p‰‬‬‫‡‪»¿ƒ« ‡e‰ «Úe„È» ÔÈÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÏÁp‰‬‬
‫«‪««« ÏÚ‬‬ ‫למצוותם כל שבעת ימי החג‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪BlL‬‬‫‪∆ ‰˜Â‬‬
‫‪∆»¿ ,˜ÏÁ‬‬‫‪»» ÂÈÙe‬‬‫‪ƒ ,ÏÁpk‬‬
‫‪««« CeLÓ» BlL‬‬ ‫‪∆ ‰ÏÚ‬‬
‫»∆‬
‫‪14‬‬ ‫‪ÏÚ« Ï„b‬‬
‫‪≈» ‰Ê∆ ÔÈÓƒ Â‬‬
‫‪… ¿ . ‰Ú‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¬ ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰ e‰ÊÂ‬‬
‫‡„‪∆¿ ,Ì‬‬
‫»…‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ˙BiÁ‬‬
‫‪À¬ Ô‰≈ ‰Bza‬‬
‫‪» « ˙BeÓ‡‰‬‬ ‫‡‪ƒ»¿ ˙BÙk« .‬‬
‫‪¬» ÌÈÓz‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‚„‪Ï‬‬
‫‪≈» ‰È‰‬‬
‫‪»» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« .'ÏÁ‬‬ ‫'‪«» ÈÚ‬‬
‫‪≈¿« Ó‡‬‬
‫‪«¡∆ CÎÏ‬‬
‫‪»¿ ,ÌÈÏÁp‰‬‬
‫«¿»‪ƒ‬‬ ‫‪Ô‡ÎÏ‬‬
‫‪»¿ Ô‰lL‬‬
‫‪∆»∆ ÔÈÏÚ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ e„t˙iL‬‬
‫˜„‪¿»¿ƒ∆ Ì‬‬
‫‪∆… ,eÁÓˆiLk‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ¿ ,Ϙc‬‬
‫∆∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ » ,ÌÈ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ B‡ a„na‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰Â¿ ;ËÈL‬‬
‫‪ƒ¿« BÓk¿ ‰È‰iLk‬‬
‫‡‪∆¿ƒ∆ ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,Ô‡ÎÏe‬‬
‫¿»‬ ‫‪3‬‬
‫‪.ÏeÏ‬‬
‫»‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (12‬ויקרא‪ ,‬שם‪ (13 .‬סוכה לג‪ ,‬ב בברייתא‪ (14 .‬ולא‬
‫עגול )שם(‪ (15 .‬רוצה לומר‪ ,‬חודו אינו עשוי פגימות‬ ‫‪ (2‬ויקרא כג‪ ,‬מ‪ (3 .‬ענפים‪ (4 .‬סוכה לב‪ ,‬א‪" :‬אמר לו‬
‫פגימות‪ (16 .‬שם לד‪ ,‬א‪ (17 .‬ברייתא שלישית בסוכה‬ ‫רבינא לרב אשי ‪ -‬אימא הרותא? )אולי הכוונה‪ ,‬לענף‬
‫שם‪" :‬אין לי אלא ערבי נחל‪ ,‬של בעל ושל הרים מנין? ת"ל‬ ‫שנתקשה‪ ,‬ועליו פנו זה לכאן וזה לכאן‪ ,‬עיין רש"י( ‪ -‬בעינא‬
‫ערבי‪ ,‬מכלֿמקום" )=מלשון רבים ‪ -‬רש"י(‪ .‬והרא"ש )פ"ג‬ ‫כפות וליכא" )דרשו ַכּפּות כמו ָכּפוּת‪ ,‬שתהיה אפשרות‬
‫דסוכה סי' יג( הביא בלשון רבינו "לכך נקרא ערבי נחל"‪.‬‬ ‫לכפות אותו ולאגדו‪ ,‬וזה אינו יכול להאגד ולהכפת(‪.‬‬
‫ולפי"ז הכוונה לברייתא הראשונה בסוכה שם‪" :‬ת"ר ערבי‬ ‫‪ (5‬כן תרגם אונקלוס שם‪" :‬פרי עץ הדר‪ ,‬כפות תמרים" ‪-‬‬
‫נחל‪ ,‬הגדילין על הנחל"‪ ,‬כלומר‪ ,‬ממין הגדל על הנחל‪ .‬ואין‬ ‫"אתרוגין ולולבין"‪.‬‬
‫צורך להוציא זאת מריבוי הלשון כדעת הברייתא השלישית‬
‫)וראה בכסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪ÛÚÂ‬‬
‫‡˙‪«¬« .‚B‬‬
‫‪¿∆ ‡e‰ ‰Bza‬‬
‫‪» « eÓ‡‰‬‬ ‫‪»» „‰‬‬ ‫‪ƒ¿ . 5‬‬
‫‪»» ıÚ≈ Èt‬‬
‫‪ÔÈÙBÁ‬‬
‫‪ƒ ÂÈÏÚL‬‬‫‪»»∆ ,Ò„‰‰‬‬
‫‪«¬« ‡e‰ ‰Bza‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» « eÓ‡‰‬‬‫‪»» ˙Ú‬‬
‫‪… » ıÚ≈ 6‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪BlL‬‬
‫‪∆ ‰ÏÚL‬‬
‫‡‪∆»∆ ‡l‬‬ ‫‪»∆ ,‰ÚÏ‬‬
‫‪»»¬« ‰ÓBc‬‬
‫‡‪∆ Á‬‬ ‫„‪≈¿ .‬‬
‫‪≈« ÔÈÓƒ LÈÂ‬‬ ‫‪Ôk≈ ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» B‡ ÔÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ;BˆÚ≈ ˙‡∆ 7‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪e‰ÊÂ‬‬
‫‡„‪∆¿ ;Ì‬‬
‫‪… » Bȇ≈ BlL‬‬
‫‪∆ ‰˜Â‬‬
‫‪∆»¿ ,qÓÏ‬‬
‫‪»«¿ ‰ÓBc‬‬
‫‪∆ ÂÈÙe‬‬‫‪ƒ ,Ï‚Ú‬‬
‫»…‬ ‫‪‰Ê∆ ,‰ÂLa‬‬
‫‪∆» ¿ ÔÈÏÚ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ÈL‬‬
‫‡‪≈¿ eȉ» ̇ƒ Ï‬‬
‫‡‪»¬ .„Á‬‬
‫‪»∆ ÏBÚ‚a‬‬
‫‪¿ƒ¿ 8‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪,‰Ú‬‬
‫‪»»¬ ÔÈÓƒ ÌL‬‬‫‪≈ LÈÂ‬‬‫‪≈¿ . ‰ÏeÒt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ ‡È‰Â‬‬‫ˆ‪ƒ¿ ,‰ÙˆÙ‬‬
‫‪»»¿« ‡˜p‰‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪‰Ê∆ Ôȇ≈  Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ‰ÏÚ‰Â‬‬
‫‪∆»∆¿ ,‰Ê∆ „‚k‬‬
‫‪∆∆¿ 9‬‬
‫‪20‬‬ ‫‡‪LÈ∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,qÓk‬‬
‫‪»«¿ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,˜ÏÁ‬‬
‫‪»» dlL‬‬‫‪»∆ ‰ÏÚ‰‬‬
‫‪∆»∆ Ètƒ ÔȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪.‰ËBL‬‬
‫‪∆ Ò„‰‬‬ ‫‪«¬ ‡˜‬‬
‫‡‪»¿ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ,˙Ú‬‬
‫»…‬ ‫‪10‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫˜‪∆¿ ,ÔË‬‬
‫‪» » ÏbÓ‬‬
‫‪»« Ètƒ BÓk¿ ,„‡Ó‬‬‫˜‪… ¿ „Ú« ÌÈpË‬‬
‫‪ƒ« ¿ ÌÈÓÏz‬‬
‫‪ƒ»¿ Ba‬‬ ‫‪ (6‬ויקרא‪ ,‬שם‪ (7 .‬כתרגום אונקלוס הנ"ל‪ ,‬וכך קיבלו‬
‫‪22‬‬ ‫‪‰LnÓ‬‬
‫‪∆ ƒ ,‰ÚeÓM‰‬‬
‫‪» ¿ « ÈtÓ‬‬ ‫‪ƒƒ el‡‰‬‬‫‪≈« ÌÈc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .Lk‬‬
‫»≈‬ ‫חז"ל‪ .‬ולמדו זאת ממה שנאמר שם‪" :‬פרי עץ הדר" ‪-‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.eLt˙‬‬
‫‪¿»¿ƒ ,ea‬‬
‫«≈‬ ‫שהפרי שוה בטעמו לעץ‪ ,‬והוא האתרוג )סוכה לה‪ .(.‬וכן‬
‫א‪.‬‬ ‫לד‪,‬‬ ‫‪ (19‬סוכה‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫‪ (18‬שפגימותיה‬ ‫"ראינו בלא ספק מיהושע ]בן נון[ עד עתה ˘‪ ‚Â˙‡‰‬היו‬
‫‪ (20‬שפגימותיו קטנות‪ ,‬והיה נקרא "חילפי גילא" )שם(‪.‬‬ ‫לוקחים עם הלולב בכל שנה" )רבינו בהקדמתו לפירוש‬
‫‪ (21‬ראה למעלה הערה ו‪.‬‬ ‫המשנה‪ ,‬סדר זרעים‪ .‬וראה להלן ה"ד(‪ (8 .‬שם‪ (9 .‬והיינו‬
‫עבות ‪ -‬מעשה שרשרת שהם מורכבים זה על זה )רש"י‬
‫‪24‬‬ ‫‪‰Ê∆ ÔÈkÚÓe‬‬
‫‡‪ƒ¿«¿ ,Ô‰≈ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ el‡≈ ÔÈÈÓ‬‬ ‫‪»»¿« .‰‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ‰Úa‬‬ ‫שם(‪ (10 .‬רוצה לומר‪ ,‬בכל בד ובד משלושת בדי ההדס‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בצק‬
‫‪         ‬‬
‫‡‪14 ,„Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪‚B˙‡Â‬‬
‫‡‪¿∆¿ ,„Á‬‬
‫‪»∆ ÏeÏ‬‬‫‪» ?Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ÏËB‬‬
‫‪≈ ‰nk‬‬‫‪»« .Ê‬‬ ‫‪ÔÈ˙ÁBt‬‬
‫‪ƒ¬ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .ÏeÏ‬‬
‫‪» ˙ˆÓ‬‬‫‪«¿ƒ Ìȇ˜‬‬
‫‪ƒ »¿ƒ ÔlÎÂ‬‬
‫∆‡˙ ∆‪»À¿ ,‰Ê‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪‰ˆ‬‬
‫‪» » ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . Ò„‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¬ Èca‬‬
‫‪≈« ‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ , ‰Ú‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¬ Èca‬‬
‫‪≈« ÈLe‬‬
‫¿≈‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ . Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ≈¬ ÔÈÙÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪,ÛÈÒBÓ‬‬
‫‚„‪ƒ  ‰ÏB‬‬
‫‡‚‪» ¿ ‰c‬‬‫‪»À¬ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ Ò„‰a‬‬
‫‪«¬« ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪.BÏ ‰ÓBc‰‬‬
‫‡‪∆ « Á‬‬‫‪≈« ÔÈÓƒ ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ÌȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Ôȇ≈  Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪3‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔÈÙÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Ôȇ≈ ,ÔÈÈn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‡L‬‬
‫‡‪»¿ Ï‬‬‫‪»¬ .‡e‰ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ÈÈBÂ‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪ (22‬משנה‪ ,‬מנחות כז‪ ,‬א‪ .‬וברייתא סוכה לד‪ ,‬ב‪ (23 .‬הואיל‬
‫‪18‬‬ ‫‚‪ Ú‬‬
‫‪«» B‡ ÛÈÒB‰‬‬
‫‪ƒ ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ . Ô‰Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆≈ ÔÈÚBb‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈÓ‬‬
‫«‪»»¿ƒ ÏÚ‬‬ ‫והוא גבוה מכולם‪ ,‬נקראו על שמו )סוכה לז‪ .(:‬וראה להלן‬
‫‪19‬‬ ‫‪.(ÏÒt‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫»‪… :Ï"ˆ) ÏeÒt‬‬ ‫הלכה ו והערה כח‪ (24 .‬מין אחר נוסף על המינים‬
‫‪ (34‬משנה‪ ,‬סוכה לד‪ ,‬ב‪ (35 .‬מפני שכתוב "כפת תמרים"‬ ‫שהוזכרו )ברייתא בסוכה דף לא‪ ,‬א(‪ (25 .‬סוכה שם‪ ,‬ב‪:‬‬
‫)בלי וא"ו(‪ ,‬ולא כתוב "כפות" ‪ -‬מכאן שלולב אחד )שם‬ ‫"לא מצא אתרוג‪ ,‬לא יביא לא פריש ולא רימון ולא דבר‬
‫וברש"י(‪ (36 .‬שכתוב "פרי עץ הדר" ‪ -‬משמע אחד ולא‬ ‫אחר"‪.‬‬
‫שנים )שם וברש"י(‪ (37 .‬שכתוב "ערבי נחל" ‪ -‬לשון‬ ‫‪‰ÚÂ‬‬
‫‪»»¬« Ò„‰Â‬‬‫‪«¬« ÏeÏ‬‬
‫‪» „‚‡Ï‬‬ ‫‪…¡∆ Án‰‬‬
‫‪»¿À« ÔÓƒ ‰ÂˆÓ‬‬ ‫‪»¿ƒ . 4‬‬
‫רבים‪ ,‬ומיעוט רבים ‪ -‬שנים )רא"ש שם סי' יד(‪.‬‬ ‫‪ÌÏËB‬‬
‫‪»¿ ‡e‰LÎe‬‬ ‫‡‪∆ ¿ . ˙Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‚‪»∆ ‰c‬‬
‫‪»À¬ ÔzLÏL‬‬
‫‪»¿ »¿ ˙BOÚÏÂ‬‬ ‫‪¬«¿ 5‬‬
‫‪" (38‬פירשו בגמרא הטעם‪ - :‬ענף עץ עבות בשלש תיבות"‬ ‫‪, 'ÏeÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ˙ÏÈË‬‬‫'‪« ƒ¿ ÏÚ‬‬ ‫‪« ‰lÁz‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ CÓ‬‬‫‪≈»¿ ,Ô‰a‬‬‫‪∆» ˙‡ˆÏ‬‬‫‪≈» 6‬‬
‫)'מאירי' שם‪ ,‬ולפנינו בגמרא ליתא‪ ,‬והוא ברש"י(‪.‬‬ ‫‪‰c‚‡‰‬‬
‫‪»À¬» ÏËB‬‬‫‪≈ CkŒÁ‡Â‬‬
‫‪» ««¿ .BÏ ÔÈÎeÓÒ‬‬‫‪ƒ ¿ ÔlÎÂ‬‬‫‪»À¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ 7‬‬
‫‪ (39‬בדפוס רומי ודפוס קושטא‪ ,‬נוסף "ובערבה"‪ .‬וכן הביא‬
‫'רבינו מנוח' שהגיהו כן בספרי רבינו‪ ,‬וכן הביא הר"ן בפרק‬ ‫‪Cc‬‬
‫‪∆∆ ÔÏËBÂ‬‬
‫‪»¿ ¿ .BχÓOa‬‬‫‪… ¿ ƒ ‚B˙‡Â‬‬‫‪¿∆¿ ,BÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ ƒ ˙‡f‰‬‬‫‪…« 8‬‬
‫לולב הגזול בלשון רבינו )וראה בכסףֿמשנה בשם רבינו‬ ‫‪Ô‰ÈL‡Â‬‬
‫‪∆ ≈ »¿ ,ı‡Ï‬‬ ‫‪∆»» ‰hÓÏ‬‬ ‫‪»«¿ Ô‰ÈwÚ‬‬
‫‪∆ ≈»ƒ eȉiL‬‬‫‪¿ƒ∆ ,Ô˙ÏÈ„b‬‬
‫‪»» ƒ¿ 9‬‬
‫ירוחם(‪ .‬אבל בכמה כתביֿיד הנוסחא כלפנינו‪ .‬וכן כתב‬ ‫‡‪ „Á‬‬
‫‡‪»∆ „Á‬‬‫‪»∆ ÔÏËe‬‬
‫‡‚„‪»»¿ ,Ô‬‬
‫‪»»¬ ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ȇÏ‬‬
‫‪ƒ¬» ‰ÏÚÓÏ‬‬
‫‪»¿«¿ 10‬‬
‫רבינו בתשובה‪ ,‬שלא הותר אלא בהדס‪ ,‬שמצאנו בגמרא‬ ‫‡ˆ‪̇ƒ Ï»‡¬ .BÏ‬‬
‫‪¿∆ ÔÈÈeˆÓ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ÔzÚa‬‬
‫‪»¿«¿« eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ ;‡ˆÈ‬‬
‫‪»» 11‬‬
‫שהתירו להוסיף בו "שהרי הלכה כר"ע‪ ,‬שדי בבד אחד‪,‬‬ ‫‡‪ „Á‬‬
‫‪»∆ ÔÈÓƒ ÒÁL‬‬‫‡‪≈»∆ B‡ ,„Á‬‬ ‫‡‪»∆ ÔÈÓƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ BÏ ‰È‰‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪… 12‬‬
‫והוא אמר )סוכה לד‪ (:‬לידרוש להו כרבי טרפון שאומר‬ ‫‪. ‡M‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ « ‡ˆÓiL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ „Ú« ÏhÈ‬‬‫‪… ƒ ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪13‬‬
‫בשלשה" )'מאירי' שם‪ ,‬ועיין כסףֿמשנה(‪ .‬וראה עוד להלן‪.‬‬
‫‪ (40‬שכל דבר שבא לנוי‪ ,‬אין בו לא משום חציצה )להלן‬ ‫‪ (26‬כרבנן דרבי יהודה )סוכה יא‪ ,(:‬שאמרו‪" :‬לולב מצוה‬
‫הי"א( ולא משום בל תוסיף )שו"ת רשב"א ח"א תקלה(‪.‬‬ ‫לאגדו‪ ,‬משום שנאמר )שמות טו‪ ,‬ב( "זה אלי ואנוהו" ‪-‬‬
‫וכל זה בהדס‪ ,‬אבל בתוספת לולב ואתרוג וערבה ‪ -‬אין שום‬ ‫התנאה לפניו במצוות‪ .‬ואגד זה‪ ,‬נוי הוא במצוה זו‪.‬‬
‫נוי )רשב"א שם(‪] (41 .‬מכאן מוכח כנוסחא שלפנינו‬ ‫‪ (27‬לפני שנוטלן‪ .‬שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן‬
‫למעלה "להוסיף בהדס" ולא בערבה‪ ,‬וכאן המדובר גם‬ ‫)כן פירש ה'טור' או"ח סי' תרנא בדעת רבינו(‪ (28 .‬ולא‬
‫בערבה‪ .‬לפי הנוסחא בדפוס רומי ודפוס קושטא למעלה‪,‬‬ ‫מברך על נטילת יתר המינים‪ ,‬ואין כוונת רבינו כאן ‪ÁÒÂÏ‬‬
‫מדובר שם גם בערבה‪ ,‬וכאן אין המדובר אלא באתרוג‬ ‫הברכה‪ ,‬שהרי כבר כתב בפי"א מהל' ברכות הט"ו שאם‬
‫ובלולב‪ ,‬אם כן מה שייך בהם "אין גורעים" הלא אינם אלא‬ ‫מברך קודם שיטול‪ ,‬אומר‪" :‬ליטול לולב"‪ .‬ואם מברך אחר‬
‫אחד[‪ (42 .‬רבינו אברהם )תשובת רבי אברהם סי' קיג(‬ ‫הנטילה‪ ,‬אומר‪" :‬על נטילת לולב"‪ .‬וכאן המדובר שמברך‬
‫הביא שרבינו חזר ותיקן הספר בידו כך‪" :‬ואם הוסיף או‬ ‫לפני שנוטל‪ ,‬ואם כן צריך לומר‪" :‬ליטול לולב" )כסףֿ‬
‫גרע‪ ,‬לא פסל"‪ .‬וכן דעת הראב"ד שאין לפסול אלא אם‬ ‫משנה(‪ (29 .‬כלומר‪ ,‬כולם טפלים לו לפי שהוא גבוה‬
‫הוסיף ממין אחר‪.‬‬ ‫מכולן )סוכה לז‪' – (:‬רבינו מנוח'‪ .‬ויש אומרים שאם אינם‬
‫סמוכים לו "שלא אגד את הלולב אלא שיצא בהם בזה אחר‬
‫‪20‬‬ ‫‪˙BÁt» Ôȇ≈  ÏeÏ‬‬
‫‪» ?̉Ó‬‬ ‫‡‪∆≈ ÔÈÓƒ Ïk» C‬‬
‫‪∆… eÚL‬‬ ‫‪»« .Á‬‬
‫‪ƒ ‰nk‬‬ ‫זה‪ ,‬מברך על כל אחד ואחד בפני עצמו" )'מאירי' שם(‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ ‡e‰LŒÏk‬‬
‫‡‪∆ » C‬‬‫‪… » ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÌÈÁÙË‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Úa‡Ó‬‬
‫≈«¿»»‬ ‫]ונראה מדברי רבינו להלן ה"ח )ראה שם הערה מט(‪ ,‬שרק‬
‫אם אגדן צריך שיהיה שדרו של לולב יוצא מהם טפח‪ .‬אבל‬
‫‪22‬‬ ‫‪L‡Ó‬‬
‫‪… ≈ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,„Ïa‬‬
‫‪»¿ƒ B˙„MÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ƒ  B˙„È„Óe‬‬
‫‪» ƒ¿ .Lk‬‬‫»≈‬ ‫אם לא אגדן‪ ,‬יכול להיות מין אחר גבוה מן הלולב[‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪‰LÏMÓ‬‬
‫‪» ¿ ƒ ˙BÁt» Ôȇ≈  ‰ÚÂ‬‬ ‫‪»»¬« Ò„‰Â‬‬
‫‪«¬« .ÌÈÏÚ‰‬‬
‫∆»‪ƒ‬‬ ‫‪ (30‬לפי שיש בה שלש מצוות ‪ -‬נוטלה ביד ימין החשובה‬
‫‪24‬‬ ‫‪.ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿  Ô‰LŒÏk‬‬
‫‡‪≈∆ » ÔÈk‬‬‫‪ƒÀ¬ eȉ» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ ;ÌÈÁÙË‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫)סוכה לז‪ (31 .(:‬בסוכה מה‪ ,‬ב‪" :‬אמר חזקיה א"ר ירמיה‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ÔÈÁÏ‬‬
‫‪ƒ« ÔÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬
‫‡‪» ¿ ‡l‬‬‫‪»∆ „e‬‬ ‫‪« „a« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ Ôȇ≈ elÙ‡Â‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫משום רשב"י‪ ,‬כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ïel‰‬‬
‫‡‚„ « »‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .„a‰‬‬
‫‪»« L‡a‬‬‫‪… ¿ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ ;ÌÈLk‬‬
‫¿ ≈‪ƒ‬‬ ‫דרך גדילתן‪ ,‬שנאמר "עצי שטים עומדים" ‪ -‬שעומדים דרך‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ò„‰‰‬‬
‫‪«¬« ÔÓƒ ‡ˆBÈ‬‬‫‪≈ ÏeÏ‬‬‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ B„L‬‬ ‫‪¿ƒ ‰È‰iL‬‬
‫ˆ‪∆¿ƒ∆ CÈ‬‬‫‪ƒ» ‬‬ ‫גדילתם"‪ (32 .‬כרבנן דרבי יהודה‪ ,‬שאמרו )סוכה יא‪:(:‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡˙‪˙BÁt» Ôȇ≈  ‚B‬‬
‫‪¿∆ eÚL‬‬‫‪ƒ ¿Â .˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ ÁÙË‬‬ ‫‪«∆ ‰ÚÂ‬‬
‫«¬»»‬ ‫"לולב מצוה לאגדו‪ ,‬ואם לא אגדו ‪ -‬כשר"‪ (33 .‬במנחות‬
‫‪29‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ‡e‰LŒÏk‬‬
‫‪∆ » ÏB„‚» ‰È‰‬‬ ‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰ˆÈakÓ‬‬
‫‪» ≈«ƒ‬‬ ‫כז‪ ,‬א‪ .‬על מה ששנו שם במשנה "ארבעה מינים מעכבים‬
‫זה את זה" ‪" -‬אמר רב חנן בר רבא‪ ,‬לא שנו אלא שאין לו‪,‬‬
‫‪ (44‬למעלה מארבעה טפחים‪.‬‬ ‫‪ (43‬סוכה לב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫אבל יש לו ‪ -‬אין מעכבין" )אפילו לא אגדן כאחד ‪ -‬רש"י(‪.‬‬
‫‪ (45‬מנחות מב‪ ,‬א‪ .‬לולב יש לו שיעור למטה ואין לו שיעור‬ ‫וכן כתב הרי"ף )פ"ג דסוכה(‪" :‬ואע"ג דנטל כל חד וחד‬
‫למעלה‪ (46 .‬הקנה שממנו מתפרדים הענפים )סוכה‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫לחודיה‪ ,‬נפיק ידי חובתו‪ ,‬דקיימאֿלן לולב אין צריך אגד"‬
‫‪ (47‬סוכה‪ ,‬שם‪ (48 .‬למעלה מהשיעור המפורש‪ .‬וזה נלמד‬ ‫)=אע"פ שלקח כל אחד ואחד לבדו‪ ,‬יצא ידי חובתו‪ ,‬מפני‬
‫ממה שנאמר בלולב )למעלה הערה מד( שאין לו שיעור‬ ‫שהלכה היא‪" :‬לולב אינו צריך אגד"(‪.‬‬
 ‫גצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (61‬מלשון גמי‪ ,‬כלומר חוס )'ערוך' ערך גמן(‪ (62 .‬כאנשי‬ ‫למעלה )רבינו יצחק בן גיאת ח"א עמ' צו ו'רבינו מנוח'(‪.‬‬
‫ירושלים שהיו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב‬ ‫‪ (49‬סוכה לג‪ ,‬א‪" :‬יבשו רוב עליו )של ההדס( ונשארו בו‬
‫)סוכה לו‪ :‬במשנה‪ ,‬אליבא דרבי מאיר(‪ ,‬וראה עוד להלן‬ ‫שלשה עלין לחיין )כצ"ל לפי הרמב"ם‪ .‬ועיין ר"ח ורש"י(‬
‫הלכה יב והערה סה‪ (63 .‬שם לז‪ ,‬א‪ .‬כרבא‪ (64 .‬שם מב‪,‬‬ ‫כשר‪ .‬אמר רב חסדא‪ ,‬ובראש כל אחד ואחד"‪ .‬וסובר רבינו‬
‫א‪.‬‬ ‫שהואֿהדין לערבה‪] .‬והביא זאת רבינו כאן להורות שלא רק‬
‫באופן שהם ארוכים ומלאים עלים לחים ‪ -‬הם כשרים‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ÏÈc‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ƒ¿ ,‰Ú‰Â‬‬
‫‪»»¬»¿ Ò„‰‰‬‬
‫‪«¬« ÌÚƒ Ïel‰‬‬ ‫‪«» .È‬‬
‫‡‚„ ∆‡˙ « »‬ ‫שאפשר לומר רואים את המיותר למעלה כמי שאינו‪ ,‬אלא‬
‫‪21‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  d» ‡ˆBiÎÂ‬‬
‫‪≈ «¿ ˙ÈÏËÓa‬‬
‫‪ƒ¿«¿ Ò„‰‰‬‬‫‪«¬« ÔÈe‬‬
‫‪≈ Ïel‰‬‬
‫« »‬ ‫אפילו באופן שאיֿאפשר לומר כן‪ ,‬שאם העליון כמי שאינו‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÈnL‬‬
‫‪ƒ∆ ,ıˆBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈  Ò„‰‬‬
‫‪«¬ ÈÏÚa‬‬
‫‪≈¬« Ô‰ÈÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ≈ ÏÈc‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ıˆBÁ‬‬
‫≈‬ ‫אין כאן שלשה עלין לחים – אףֿעלֿפיֿכן הם כשרים‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ËeÁa¿ Ïel‰‬‬
‫‪» « ˙‡∆ „‚‡Ï‬‬
‫‪…¡∆ BÏ LÈÂ‬‬
‫‪∆¿ . ıˆBÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ Bȇ≈ BÈÓa‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫וראה להלן פ"ח ה"ה והערה לד‪ ,‬ובכסףֿמשנה שם[‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‡‚‪B˙„È‬‬
‫‪» ƒ¬ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÔÈÓƒ ÏÎe‬‬
‫‪»¿ ,‰ÁÈLÓ‬‬
‫‡‪» ƒ ¿ƒ B‬‬ ‫‪] (50‬נראה‪ ,‬שאם לא אגדו ‪ -‬אין צריך שיהיה שדרו של‬
‫‪25‬‬ ‫‪.kÚÓ‬‬
‫¿«≈‬ ‫לולב יוצא כו' )וראה למעלה הערה כח(‪ .‬וכן נראה בגמרא‬
‫)סוכה לז‪ (:‬שהקשו‪" :‬ולגבהיה לאתרוג ולבריך" )ונגביה‬
‫‪ (65‬שם לז‪ ,‬ב‪ (66 .‬כרבי מאיר בסוכה לו‪ :‬במשנה‪,‬‬ ‫את האתרוג יותר מן הלולב‪ ,‬ונברך על מצות אתרוג(? ולא‬
‫שאוגדים את הלולב שלא במינו‪ ,‬ואין כאן "בל תוסיף"‪ ,‬לפי‬ ‫הקשו מהדס וערבה‪ ,‬שיגביהו אותם ‪ -‬מפני שהם אגודים‬
‫שהאגד אינו מעכב )שם בגמרא(‪ .‬וזהו טעמם של אנשי‬ ‫אתו‪ ,‬אלא מהאתרוג ‪ -‬שאינו אגוד אתו[‪ (51 .‬סוכה לד‪,‬‬
‫ירושלים שהיו אוגדים לולביהם בגימוניות של זהב‪ .‬וכיון‬ ‫ב‪ .‬כרבי יהודה‪ (52 .‬למעלה מביצה‪ ,‬כרבי עקיבא שבא‬
‫שכל ענין האגד הוא לנוי )סוכה יא‪ (:‬אין זה חוצץ‪ ,‬שכל‬ ‫לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו )סוכה לו‪.(:‬‬
‫שהוא לנאותו ‪ -‬אינו חוצץ‪.‬‬
‫‪Ô‰Èa‚‰L‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ∆ ÔÈa≈  el‡≈ ÔÈÈÓ‬‬‫‡‪ƒ ƒ ‰Úa‬‬ ‫‪« ƒ¿«∆ ƒ .Ë‬‬
‫‪»»¿« dÈa‚iMÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪,„Ïa‬‬
‫‪»¿ƒ ‚Á« ÏL‬‬‫‪∆ ÔBL‡ƒ ÌBÈa¿ ÏËp‰Ï‬‬
‫‪≈»ƒ¿ ÏeÏ‬‬ ‫‪«¿ƒ .‚È‬‬
‫‪» ˙ˆÓ‬‬ ‫‪χÓOa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÔÈa≈ ,ÔÈÓÈa‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ÔÈa≈ ,‰Ê∆ Á‬‬
‫‪«« ‰Êa‬‬
‫‪∆» ÔÈa≈ ,˙Á‡k‬‬
‫¿««‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ ÏÎe‬‬
‫‪»¿ ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‡‪… ∆ Ï‬‬
‫‪»¬ ; Ô˙ÏÈ„b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ƒ¿ Cc‬‬‫‪∆∆ Ô‰Èa‚iL‬‬
‫‪≈ ƒ¿«∆ ,‡e‰Â¿ . ‡ˆÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪BcÏ‬‬
‫‪«¿ Lc˜ne‬‬
‫‪»¿ƒ« .'ÔBL‡‰‬‬ ‫‪ƒ» ÌBia« ÌÎÏ‬‬‫'‪∆» ÌzÁ˜Ïe‬‬
‫¿« ¿∆‬ ‫‪dÈa‚iL‬‬
‫‪« ƒ¿«∆  d˙Îωk‬‬
‫‪»»¿ƒ¿ ‰ÂˆÓe‬‬‫‪»¿ƒ .‡ˆÈ‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪…  Ô˙ÏÈ„b‬‬
‫‪»» ƒ¿ Cc‬‬‫∆∆‬ ‫‪4‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪,‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬‫‪≈¿ ˙ÚMÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ƒ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ B˙B‡ ÔÈÏËB‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪,χÓOa‬‬
‫‪… ¿ ƒ ‚B˙‡Â‬‬
‫‪¿∆¿ ,ÔÈÓÈa‬‬
‫‪ƒ»¿ ÔÈÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ ‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ÏL‬‬ ‫‡‚‪∆ ‰c‬‬
‫¬‪»À‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪ÌBÈ ÏÁ» .'B‚¿ ÌÎȉÏ‬‬
‫‪∆ ≈… ¡ '‰ ÈÙÏ‬‬
‫'‪≈¿ƒ ÌzÁÓOe‬‬
‫‪∆¿«¿ :Ó‡pL‬‬‫∆∆¡«‬ ‫‪LÏL‬‬‫‪» Ïel‰‬‬
‫‪» « «ÚÚÈÂ‬‬
‫‪≈¬« ƒ „ÈBÈÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰ÏÚÈÂ‬‬
‫‪∆¬«¿ ‡ÈÈÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ CÈÏBÈÂ‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ïh‬‬
‫‪»ƒ Bȇ≈  ‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬‫‪≈¿ CB˙a¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ˙aM‰‬‬
‫« «»‬ ‫‪. ÁeÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« » Áe‬‬
‫‪« ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ ÌÈÓÚt‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪,ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« B„Èa‬‬
‫‪»¿ epÎÈÏBÈ‬‬
‫‪∆ ƒ ‡nL‬‬‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫¿≈»‬
‫‪ (53‬שם מב‪ ,‬א‪ (54 .‬למעלה הלכה ו‪ (55 .‬ומה שאמרו‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÙBLa‬‬
‫‪» ¿ eÊbL‬‬
‫¿‪¿»∆ BÓk‬‬ ‫לולב בימין ואתרוג בשמאל )שם לא‪ (:‬אין זה אלא‬
‫‪ (67‬אפילו חוץ לבית המקדש‪ (68 .‬בין בזמן שבית‬ ‫לכתחילה‪ .‬אבל דעת ר"ח )שם מב‪ (.‬שמה שאמרו‪ :‬הפכו לא‬
‫המקדש קיים‪ ,‬ובין בזמן שאין בית המקדש קיים‪.‬‬ ‫יצא‪ ,‬היינו אם נטל לולב בשמאל ואתרוג בימין‪.‬‬
‫‪ (69‬יבואר להלן הלכה יד‪ (70 .‬אפילו בבית המקדש‬ ‫‪ (56‬נתבאר למעלה הלכה ו‪ (57 .‬סוכה לז‪ ,‬ב‪ (58 .‬מקור‬
‫)מגידֿמשנה(‪ (71 .‬פ"ב מהל' שופר ה"ו‪.‬‬ ‫הדברים ב'ירושלמי' סוכה פ"ג ה"י‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪?ÔBL‡‰‬‬‫‚‪ƒ» BËŒÌBÈa¿ BÊ ‰Ê‬‬
‫‚‪»≈¿ eÊ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬ ‫‪»»¿ .„È‬‬
‫‪… ‰nÏÂ‬‬ ‫‪,ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ LÏL‬‬‫‪» Ïel‰‬‬
‫‪» « L‡‬‬ ‫‪… «ÚÚÓe‬‬
‫‪≈¬«¿ CÈÏBÓ‬‬‫‪ƒ ?„ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .È 8‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.ÔÈÏe‚a‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ‰ÂˆÓ‬‬‫‪»¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ LÏL‬‬ ‫‪» Ïel‰‬‬
‫‪» « L‡‬‬ ‫‪… «ÚÚÓe‬‬
‫‪≈¬«¿ ‡ÈÓe‬‬
‫‪ƒ≈ 9‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪‡LaL‬‬
‫‪»¿ ƒ∆ ;‰ÂL‬‬
‫‪∆» ÌÈÓi‰‬‬
‫‪ƒ»« ‡L‬‬
‫‪»¿ ÔÈ„Â‬‬‫‪ƒ¿ BÈcƒ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‡ˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫˜‪˙‡È‬‬
‫‪« ƒ¿ ˙ÚLa‬‬
‫‪«¿ ƒ ?‡ÈÓe‬‬
‫‪ƒ≈ CÈÏBÓ‬‬
‫‪ƒ ÔÎȉÂ‬‬
‫‪» ≈¿ .‰„ÈÈÂ‬‬
‫‪» ƒ ƒ ‰iÏÚa‬‬
‫‪»ƒ¬« 10‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪. Lc˜na‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪»¿ƒ« ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÏeÏ‬‬
‫‪» ÏhÏ‬‬ ‫‪… ƒ iÁ‬‬
‫‡„‪»« Ì‬‬
‫‪»» Ôȇ≈ ‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪‡p‡'e‬‬
‫‪»» ¿ ,ÛBÒ» ‰»lÁz‬‬
‫‪ƒ¿ 'BË Èkƒ '‰Ï« e„B‰'a¿  Ïl‰‰‬‬
‫‪≈«« 11‬‬
‫‪,ÏeÏ‬‬
‫‪» ˙ÏÈËÏ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ Lk‬‬
‫‪≈ » ÌBi‰« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .'‡p» ‰ÚÈLB‰‬‬
‫‪» ƒ '‰ 12‬‬
‫‪ (72‬סוכה מג‪ ,‬א‪ .‬ושופר בראש השנה‪ ,‬שגם הוא מצוותו מן‬ ‫‪.‰ÏÈla‬‬
‫‪»¿»« ÏËB‬‬
‫‪≈ BȇÂ‬‬‫¿≈‬ ‫‪13‬‬
‫התורה בין במקדש ובין בגבולין‪ ,‬ובכל זאת גזרו עליו‬
‫בשבת ‪ -‬מפני שעלֿפי הרוב לא ידעו עוד בשעת התקיעות‬ ‫‪ (59‬משנה‪ ,‬סוכה לז‪ ,‬ב‪ .‬משום שנאמר )דברי הימיםֿא טז‪,‬‬
‫אם נתקדש החודש )'תוספות' ור"ן סוכה שם(‪.‬‬ ‫לגֿלה(‪" :‬אז ירננו כל עצי יער וגו'"‪ ,‬וסמוך לו "הודו לה'‬
‫כי טוב וגו' ואמרו הושיענו" )'תוספות' שם ד"ה בהודו(‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪Ïh‬‬
‫‪»ƒ ÏeÏ‬‬
‫‪» ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ,eȘ˙‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ Lc˜n‰Œ˙Èa‬‬
‫‪»¿ƒ« ≈ ÁMÓ‬‬‫‪«»∆ ƒ .ÂË‬‬ ‫‪ (60‬מגילה כ‪ ,‬ב‪ .‬שנאמר‪" :‬ולקחתם לכם ביום הראשון"‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ .Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÎÊ‬‬
‫‪∆≈ ,‚Á‰‬‬
‫‪»∆ ÈÓÈ‬‬
‫‪≈¿ ˙ÚL‬‬
‫‪«¿ƒ Ïk» ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫¿»‬ ‫ביום ולא בלילה‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪eeˆÂ‬‬
‫‪»ƒ¿ ÂÈ˙BˆÓa‬‬
‫˜‪» ¿ƒ¿ eLc‬‬
‫'‡‪» ¿ƒ L‬‬
‫‪∆ ¬ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» CÓ‬‬
‫‪≈»¿ ÌBÈ» ÌBÈ‬‬ ‫‪,‰Ê‬‬
‫‪»» ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ÛÒk‬‬
‫‪∆∆ ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔBÓÈbƒ BÊ ‰c‚‡Ï‬‬ ‫‪» » .‡È 14‬‬
‫‪»À¬« ‰OÚ‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ ‰ÂˆÓ‬‬ ‫‪»¿ƒ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,'ÏeÏ‬‬
‫‪» ˙ÏÈË‬‬‫«‪« ƒ¿ ÏÚ‬‬ ‫‪È„ÈŒÏÚ‬‬
‫‪≈¿ « ‰ÁȘÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .‡ˆÈ‬‬
‫‪»»  dÏËe‬‬
‫‪»»¿ ÔÈ„Ò‬‬‫‪ƒ» »‰ÈÏÚ‬‬
‫‪∆» CkL‬‬
‫‪«»∆ B‡ 15‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Ôa‬‬
‫‪»« ÔȘ˙‰L‬‬
‫‪ƒ¿ƒ∆ ˙Bwz‰‬‬‫‪»«« Ïk» ÌÚƒ ,BÊ ‰w˙Â‬‬
‫‪»»«¿ .ÌÈÙBÒ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪„Bk» Cc‬‬
‫‪∆∆ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ . ‰ÁȘÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ dÓL‬‬‫‡‪»¿ ,Á‬‬
‫‪≈« c‬‬
‫‪»» 16‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪‰aiLk‬‬
‫‪∆»ƒ∆ ¿  Lc˜n‰Œ˙Èa‬‬
‫‪»¿ƒ« ≈ ÁMÓ‬‬‫‪«»∆ ƒ ȇkÊ‬‬‫‪«« Ôa∆ ÔÁBÈ‬‬
‫»»‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ .ıˆBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ B˙B‡Ï‬‬ ‫‪»¿ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,ec‰ƒ C„Â‬‬
‫‪∆∆¿ 17‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪.ÔLÈÏ‬‬
‫‪»¿»¿ ÌÈc‰‬‬
‫‪ƒ»¿« eÊÁÈ‬‬
‫‪¿«« ,Lc˜n‰Œ˙Èa‬‬
‫≈ «‪»¿ƒ‬‬ ‫‪dÏËe‬‬
‫‪»»¿ ‰„˜‬‬
‫‪»≈¿ƒ B‡ ıȈÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ el‡‰‬‬‫‪≈» ÔÈÈn‰‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙‡∆ Ô˙‬‬
‫‪«» ̇ƒ 18‬‬
‫‪ (73‬משנה‪ ,‬סוכה מא‪ ,‬א‪ .‬והסמיכו זאת למקרא שכתוב‬ ‫‪. B˙BÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» È„È‬‬‫‪≈¿ ‡ˆÈ‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬
‫‪… ‬‬ ‫‪19‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דצק‬
‫‪         ‬‬
‫זוקפי‪ ‬בצדי המזבח שונה מהערבה שבלולב בזה שהיא‬ ‫)ירמיה ל‪ ,‬יז( "כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאום‬
‫"חפצא" אחרת ולא רק מצד חיוב הגברא‪ ,‬ופסק כחכמי‪‬‬ ‫ה'‪ ,‬כי נדחה קראו לך ציון היא‪ ,‬דורש אין לה" ‪ -‬דורש אין‬
‫לה‪ ,‬מכלל שהיא צריכה דרישה‪ ,‬שיעשו לה זכר )סוכה שם‬
‫שלומדי‪ ‬שערבה שבמקדש היא הלכה למשה מסיני ולא‬
‫בגמרא( ‪ (74‬והיכן ציונו? ‪" -‬לא תסור מן הדבר אשר‬
‫כדעת אבא שאול שנלמדת מ"ערבי נחל" כערבה שבלולב‪.‬‬ ‫יגידו לך ימין ושמאל" )דברים יז‪ ,‬יא( – )שבת כג‪(.‬‬
‫והביאור הפנימי בזה‪ :‬ידועי‪ ‬דברי‪ ‬הרבי הריי"‪ ‬שארבעת‬
‫‪ÌBia« Ïh‬‬
‫‪»ƒ ÏeÏ‬‬
‫‪» ‰È‰‬‬‫˜‪»» ,Ìi‬‬
‫‪»« Lc˜n‰Œ˙ÈaL‬‬
‫‪»¿ƒ« ≈∆ ÔÓÊa‬‬‫‪«¿ƒ .ÊË‬‬ ‫‪1‬‬
‫המיני‪ ‬שבלולב מלמדי‪ ‬שכל ישראל שווי‪ ‬בקיו‪‬‬
‫‪,˙BÓB˜n‰‬‬
‫‪¿« ‡La‬‬
‫‪»¿ ƒ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ,˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÏÁL‬‬
‫‪»∆ ÔBL‡‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫המצוות‪ ,‬האתרוג מסמל את מי שיש בו ג‪ ‬תורה וג‪‬‬
‫‪.χOÈŒı‡a‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ∆∆¿ ‚Á‰‬‬‫‪»∆ ÌBÈ ‡e‰ ‰Ê∆ ÌBiL‬‬
‫‪∆ ȇcÂa‬‬
‫‪««¿ eÚ„iL‬‬
‫∆»¿‬ ‫‪3‬‬
‫מעשי‪ ‬טובי‪ ‬אבל ג‪ ‬יהודי‪ ‬שבבחינת לולב שיש בה‪‬‬
‫‪˙eÚÈ˜a‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÌÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,ÌȘBÁ‰‬‬
‫‪ƒ ¿» ˙BÓB˜n‰‬‬
‫‡‪¿« Ï‬‬
‫¬»‬ ‫‪4‬‬
‫רק תורה ג‪ ‬ה‪ ‬בעלי מעשי‪ ‬טובי‪ ,‬שהרי "תלמוד מביא‬
‫‪.˜ÙqÓ‬‬
‫‪≈»ƒ Ïel‰‬‬
‫‪» « ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ eȉ» ‡Ï‬‬ ‫‪… ,L„ÁŒL‡‬‬
‫… …∆‬ ‫‪5‬‬
‫לידי מעשה" אלא שמאיר בה‪ ‬בעיקר כח השכל‪ ,‬וג‪‬‬
‫יהודי שבבחינת הדס שיש בו מעשי‪ ‬טובי‪ ‬בוודאי שיש‬ ‫‪˙‡∆ ÏhÏ‬‬
‫‪… ƒ ÌÈÓÎÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ eÒ¿‡» Lc˜n‰Œ˙Èa‬‬
‫‪»¿ƒ« ≈ ÁMÓe‬‬ ‫‪«»∆ ƒ .ÊÈ 6‬‬
‫בו ג‪ ‬תורה כי מהיכ‪ ‬למד מעשי‪ ‬טובי‪ ..‬אלא שמאיר‬ ‫‡‪χOÈŒı‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ∆∆ Èa‬‬‫‪≈¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,ÔBL‡‰‬‬‫‪ƒ» ÌBia« ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ïel‰‬‬
‫‪» « 7‬‬
‫בו בעיקר כח המידות שבלב‪ ,‬ואפילו יהודי שבבחינת‬ ‫‪,ÌȘBÁ‰‬‬
‫‪ƒ ¿» ÔÈÏeb‰‬‬
‫‪ƒ ¿« Èa‬‬
‫‪≈¿ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,L„Á‰‬‬
‫‪∆… « ˙‡∆ eLcwL‬‬‫‪¿ƒ∆ 8‬‬
‫ערבה אי‪ ‬הפשט שאי‪ ‬בו לא תורה ולא מצוות‪ ,‬אלא שלא‬ ‫‪ÔÈÂL‬‬
‫‪ƒ» Ïk‰‬‬
‫‪… « eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,L„Á‰‬‬
‫‪∆… « ˙ÚÈ˜a‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÔÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬
‫‪» ≈∆ 9‬‬
‫מאיר בו לא כח השכל ולא כח המידות ומה שמקיי‪‬‬ ‫‪Ôȇ≈ el‡Â‬‬
‫‪≈¿ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ el‡≈ eȉÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Ê∆ „a‬‬
‫‪»»¿ 10‬‬
‫ולומד הוא מצד כח האמונה הפשוטה‪ .‬וידוע מאמר‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ,ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÔBL‡ƒ ÌBÈ eiÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ;ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ 11‬‬
‫הבעש"ט שהפשיטות של האנשי‪ ‬הפשוטי‪ ‬היא דבר‬ ‫‪. Ba ˙BÏz‰Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ Lc˜Ó‬‬
‫‪»¿ƒ ÌL‬‬ ‫‪» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,‡e‰‬‬ ‫‪12‬‬
‫אחד ע‪ ‬פשיטות עצמותו ית'‪ ,‬ועניי‪ ‬זה מתבטא בעיקר‬ ‫‪ (75‬שבזמן שבית המקדש קיים‪ ,‬היו הקרובים נוטלים הלולב‬
‫בערבה‪ .‬בכל אחד מארבעת המיני‪ ‬ישנו עניי‪ ‬האחדות;‬ ‫כמו במקדש‪ ,‬והרחוקים אינם נוטלים‪ ,‬ואףֿעלֿפיֿכן לא‬
‫בהדס שגודל "תלתא בחד קינא"‪ ,‬בלולב ש"עליו כפופי‪,"‬‬ ‫היה נראה כשתי תורות‪ ,‬אבל כשאין בית המקדש קיים נראה‬
‫ובאתרוג ש"דר באילנו"‪ ,‬אבל האחדות שבערבה גדולה‬ ‫הדבר כשתי תורות )לחםֿמשנה(‪.‬‬
‫יותר שגדלה באחווה ואחדות ע‪ ‬שאר הערבות‪.‬‬ ‫‪,ÔBaLÁ‰‬‬
‫‪¿ ∆« ÈtŒÏÚ‬‬
‫‪ƒ « ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ Ïk‰L‬‬‫‪… «∆ ,‰f‰‬‬ ‫‪«¿« .ÁÈ 13‬‬
‫‪∆« ÔÓfe‬‬
‫לכ‪ ,‬עניי‪ ‬האחדות שבלולב מתבטא יותר במצות הערבה‬ ‫‪˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ÏeÏ‬‬
‫‪» ÏËpÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ ,‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ˙BÓk¿ c‰‬‬
‫‪»»« ‡L‬‬
‫‪»¿ƒ 14‬‬
‫שבמקדש שאז לקחו רק את הערבה באופ‪ ‬שאינה‬ ‫‪ÌBÈa¿ elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÔÈÏe‚‬‬
‫‪ƒ ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ,ÏÏk‬‬
‫‪»¿ 15‬‬
‫מעורבת ע‪ ‬שאר המיני‪ ‬שאינ‪ ‬בדרגת האחדות שלה‪,‬‬ ‫‪.L„Á‰‬‬
‫‪∆… « ˙ÚÈ˜a‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ ÌÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿ Ïk‰L‬‬
‫‪… «∆ ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ,ÔBL‡ƒ 16‬‬
‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬סבר הרמב"‪ ‬שהערבה שבמקדש היא "חפצא"‬ ‫‪ ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ Ïel‰‬‬
‫‪» « ˙ÏÈËa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ eq‡‰‬‬
‫‪ƒ» wÚL‬‬
‫‪«ƒ∆ ,e‡a‬‬
‫‪¿«≈ Îe‬‬
‫‪»¿ 17‬‬
‫אחרת מהערבה שבלולב‪.‬‬ ‫‪.ÌÈa‰‬‬
‫‪ƒ«» ˙eLa‬‬‫‡‪¿ƒ ˙Bn‡« Úa‬‬
‫‪«¿« epÈÚÈ‬‬
‫‪∆ ƒ¬« ‡nL‬‬
‫‪»∆ ‰Êb‬‬
‫‪»≈¿ 18‬‬
‫מטע‪ ‬זה קיימו מצוה זו ג‪ ‬בשבת‪ ,‬וא‪ ‬אחר החורב‪‬‬ ‫‪ (76‬ולא על פי עדות העדים‪ .‬ואףֿעלֿפיֿכן עושים שני‬
‫תיקנו שיהיו מעברי‪ ‬את החודש א‪ ‬צרי‪' ‬הושענא רבה'‬ ‫ימים‪ ,‬מפני שהזהירונו רבותינו ז"ל שלא לבטל מנהג‬
‫לצאת בשבת‪.‬‬ ‫אבותינו )ביצה ד‪ (77 .(:‬למעלה הי"ג‪.‬‬
‫‪ (80‬כחכמים החולקים על אבא שאול‪ ,‬שאמר )סוכה לד‪(.‬‬ ‫‪;Ïel‰‬‬
‫‪» « ˙ÏÈËa‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ,‰kqe‬‬
‫‪»À¿ ÙBLa‬‬
‫‪» ¿ iÁL‬‬‫‪»«∆ Ïk‬‬ ‫‪… .ËÈ 19‬‬
‫שמה שנאמר "ערבי נחל" ‪" -‬ערבי שתים‪ ,‬אחת ללולב ואחת‬
‫למקדש" ‪ -‬אלא הלכה למשה מסיני היא‪ ,‬בלי אסמכתא מן‬ ‫‪.ÏeÏ‬‬
‫‪» ˙ÏÈËpÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ eËt» ,‰kÒÂ‬‬
‫‪»À¿ ÙBMÓ‬‬
‫‪» ƒ eËt‰‬‬ ‫‪»« ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ 20‬‬
‫הפסוק )שם(‪ (81 .‬סוכה מד‪ ,‬א‪ (82 .‬שם מד‪ ,‬ב‪ .‬כרב‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈÙBÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÈcÓ‬‬
‫‪≈¿ƒƒ Ïela‬‬
‫‪» « iÁ‬‬
‫‪»«  «ÚÚÏ‬‬
‫‪≈¿«¿ «Ú„Bi‰‬‬
‫˜‪≈ « ÔË‬‬
‫‪» » 21‬‬
‫ששת‪.‬‬ ‫‪.˙BˆÓa‬‬
‫‪¿ƒ¿ BÎpÁÏ‬‬
‫¿«¿‬ ‫‪22‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪˙ÚMÓ‬‬
‫‪«¿ƒ ƒ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ?d˙ˆÓ‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰˙ȉ‬‬ ‫‪« ≈ .‡Î‬‬
‫‪»¿» „ˆÈk‬‬ ‫‪ (78‬ששלשת מצוות אלו הן "מצוותֿעשה שהזמן גרמן"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈÙ˜BÊÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ‰Ú‬‬
‫‪»»¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ ˙BiaÓ‬‬
‫‪ƒ¿À ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ eȉ» ÌÈÓi‰‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫‪ (79‬משנה‪ ,‬סוכה מב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÈabŒÏÚ‬‬
‫‪≈« « ÔÈÙeÙk‬‬
‫‪ƒ ¿ Ô‰ÈL‡Â‬‬
‫‪∆ ≈ »¿ ,ÁaÊn‰‬‬
‫ˆ„„‪«≈¿ƒ« È‬‬
‫‡‪≈»¿ ÏÚ« Ô˙B‬‬
‫»‬ ‫‪‰Ú‬‬
‫‪»»¬ Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔȇÈnL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿∆ ,ÈÈqÓ‬‬
‫‪« ƒƒ ‰LÓÏ‬‬ ‫‪»»¬ .Î 23‬‬
‫‪∆ ¿ ‰Îω‬‬
‫‪30‬‬ ‫‡‪,d˙B‬‬
‫‪» ÔÈ„BÒÂ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿ d˙B‬‬ ‫‪» ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ ˙Úe‬‬
‫‪≈» .ÁaÊn‰‬‬
‫«‪«≈¿ƒ‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ ‡ˆBÈ‬‬
‫‡„‪≈ Ì‬‬ ‫‪»» ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ . ÏelaL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» «∆ ‰ÚÓ‬‬
‫‡‪»»¬≈ ıeÁ ˙Á‬‬
‫‪∆∆« 24‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ˙aL‬‬
‫‪»« ÌBÈ ÏÁ» .ÔÈÚ˜B˙Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÚÈÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÔÈÚ˜Bz‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪‰ÏÚ‬‬
‫‡‪∆» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬  deÚLÂ‬‬
‫‪» ƒ ¿ . ÏelaL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» «∆ ‰Úa‬‬
‫‪»»¬» B˙BÁ‬‬
‫‪» 25‬‬
‫‪32‬‬ ‫‡‪ÏÁ» ÔkŒÌ‡Œ‡l‬‬
‫‪≈ ƒ »∆ ; ‰Ú‬‬‫‪‬‬ ‫‪»»¬ ÔÈÙ˜BÊ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ‚Á‰‬‬‫¿‪»∆ CB˙a‬‬ ‫‡‪.„Á‬‬
‫‪»∆ „a‬‬
‫‡‪«¿ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫‪26‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ,˙aLa‬‬
‫‡‪»« ¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÙ˜BÊ‬‬
‫‪ƒ¿  ˙aLa‬‬
‫‪»« ¿ ˙BȉÏ‬‬
‫‪¿ƒ ÈÚÈL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌBÈ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪.‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,dÓÒÙÏ‬‬
‫¿«¿ ¿»‬
‫‪       ‬‬
‫‪ (83‬ענפים‪ (84 .‬ואחרי שזוקפים אותה‪ ,‬נוטלים אותה ביד‬ ‫‪  ‬‬
‫כדי לקיים מצות נטילה‪ ,‬כדלהלן הלכה כב והערה פח‪.‬‬ ‫מלשונו "מביאי‪ ‬ערבה אחרת" משמע שהערבה שהיו‬
 ‫הצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫חלק התשובות עמוד ‪ (93 .(62‬משנה‪ ,‬סוכה מה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (85‬שם מה‪ ,‬א במשנה‪ (86 .‬גזירה שמא יעבירנה ארבע‬
‫‪ (94‬כן כתב רב האי גאון )'אוצר הגאונים' שם עמוד ‪.(60‬‬ ‫אמות ברשות הרבים )סוכה מג‪ (87 .(:‬לפי שאינה‬
‫‪19‬‬ ‫‪B˙ÈaÓ‬‬
‫‡„‪≈ƒ Ì‬‬
‫‪»» ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ :ÌÈÏLeÈa‬‬
‫‪ƒ«» ƒ ‚‰n‰‬‬ ‫‪»» Ck» .„Î‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰È‰‬‬ ‫מפורשת בתורה )כנ"ל הלכה כ( הוצרכו לפרסמה שהיא מן‬
‫התורה ודוחה שבת )סוכה שם(‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪‡e‰Â¿ ,˙Òk‰Œ˙ÈÏ‬‬
‫‪∆∆¿« ≈¿ ÒÎÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,B„Èa‬‬
‫‪»¿ BÏeÏÂ‬‬
‫‪» ¿ ˙ÈÁL‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÌÈÏBÁ‬‬
‫‪ƒ wÏ‬‬‫‪≈«¿ ‡ˆBÈÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ;B„È‬‬
‫‪»¿ ‡e‰Â¿ ,Ïlt˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ;B„È‬‬‫¿»‬ ‫‪˙aLŒÚÓ‬‬
‫‡‪»« ∆∆≈ d˙B‬‬ ‫‪» ÔȇÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ?ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ eȉ» „ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .Î 1‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,L„nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÒkiLÎe‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ¿ .B„È‬‬
‫‡‪»¿ ‡e‰Â¿ ,ÌÈÏ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÁÏe‬‬
‫¿«≈‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,‰Ê‬‬
‫‪»» ÏL‬‬‫‪∆ ˙Bi‚È‚a‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« ,Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« 2‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.BcÚ‬‬
‫‪¿« „Èa‬‬
‫‪«¿ B‡ Ba¿ „Èa‬‬
‫‪«¿ B˙ÈÏ‬‬
‫‪≈¿ BÁlLÓ‬‬
‫¿ «¿‬ ‫‪ÈabŒÏÚ‬‬
‫‡‪≈« « d˙B‬‬ ‫‪» ÔÈÙ˜BÊ‬‬
‫‪ƒ¿ ÁÓÏe‬‬ ‫‪»»¿ .ÔÈÏÚ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ eLÓÎÈ‬‬‫‪¿¿ƒ 3‬‬
‫‡‪,d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏËBÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÔÈÁ˜BÏÂ‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ ÌÚ‰‬‬
‫‪»» Ôȇe‬‬
‫‪ƒ» ,ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« 4‬‬
‫‪ (95‬סוכה מא‪ ,‬ב בברייתא‪ (96 .‬ואףֿעלֿפי שאין לאחוז‬
‫ספר תורה בזרועו ותפילין בידו או כלים ומעות בידו‬
‫‪dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ ,BÊ ‰ÚÂ‬‬
‫‪»»¬« . ÌBÈ ÏÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ÔÈOBÚL‬‬
‫‪ƒ ∆ C„k‬‬‫‪∆∆¿ 5‬‬
‫ויתפלל‪ ,‬מפני שלבו טרוד בהם ‪ -‬מתפלל הוא ולולבו בידו‬ ‫‪ÈÓÈ‬‬
‫‪≈¿ ˙ÚL‬‬
‫‡‪«¿ƒ Ïk» d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈ ,‰Bza‬‬
‫‪» « LeÙa‬‬ ‫‪≈¿ 6‬‬
‫מפני שהיא מצות היום‪ ,‬ומתוך שחביבה עליו ‪ -‬אינה‬ ‫‪‡e‰ „Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÈÚÈM‰‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿ « ÌBia« ‡l‬‬‫‪»∆ ,Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÎÊ‬‬‫‪∆≈ ‚Á‰‬‬
‫‪»∆ 7‬‬
‫מטרידתו )סוכה שם(‪] .‬ושם בברייתא מפורש‪" :‬קורא קריאת‬ ‫‪„a« Á˜BÏ‬‬
‫‪« ≈ ?‰OBÚ‬‬‫‪∆ „ˆÈk‬‬‫‪« ≈ .‰f‰‬‬‫‪∆« ÔÓfa‬‬
‫‡‪«¿« d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÏËBpL‬‬
‫‪ƒ¿ ∆ 8‬‬
‫שמע ומתפלל ולולבו בידו"‪ .‬ורבינו השמיט "קורא קריאת‬ ‫‪ËBÁÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,ÏelaL‬‬
‫‪» «∆ ‰ÚÓ‬‬
‫‪»»¬≈ ıeÁ ,‰a‰‬‬‫‪≈¿« ÔÈc‬‬‫‡‪ƒ« B‡ „Á‬‬
‫‪»∆ 9‬‬
‫שמע"‪ ,‬מפני שאין בזה חידוש כלל‪ ,‬שלא אסרו לאחוז‬ ‫‪‡Ïa‬‬
‫‪… ¿ LÏL‬‬ ‫‪» B‡ ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ«¬« ÈÏk‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÏÚ« B‡ Ú˜w‰‬‬
‫‪«¿«« ÏÚ« da» 10‬‬
‫תפילין או כלים או מעות ביד בעת קריאת שמע וכלֿשכן‬ ‫‪.‡e‰ ÌȇÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‚‰Ó‬‬
‫‪«¿ƒ ‰Ê∆ cL‬‬
‫‪»»∆ ,‰Î‬‬‫¿»»‬ ‫‪11‬‬
‫לולב בחג בעת מצוותו[‪ (97 .‬סוכה‪ ,‬שם‪ .‬וכל זה משום‬
‫חביבות מצוה‪.‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,dÏÚa‬‬
‫‪»¿« „iÓ‬‬
‫‪«ƒ B‡ da‬‬
‫‪»¿ „iÓ‬‬
‫‪«ƒ Ïel‰‬‬
‫‡‪» « ‰M‬‬ ‫‪∆∆«¿ .‰Î‬‬
‫‪» ƒ ˙Ïa˜Ó‬‬ ‫הרמב"‪ ‬סומ‪ ‬עני‪ ‬נטילת ערבה בזמ‪ ‬הזה זכר למקדש‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÏeÏ‬‬
‫‪» ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ eȉL‬‬ ‫‪»∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ , ˙aLa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« ¿ ÌÈnÏ‬‬
‫‪ƒ«« B˙ÈÊÁÓe‬‬
‫«¬‪»ƒ‬‬ ‫בהמש‪ ‬להלכה אודות נטילת ערבה במקדש בשבת‪ ,‬כדי‬
‫‪26‬‬ ‫‪;ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ«« ÏÚ« ÔÈÙÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ  BËŒÌBÈe‬‬ ‫‪¿ .˙aLa‬‬
‫¿ «»‬ ‫להדגיש שג‪ ‬במקדש היה זה יו‪ ‬יותר מיוחד לערבה‬
‫‪27‬‬ ‫‪.ÌÈn‰‬‬
‫‪ƒ»« ÔÈÙÈÏÁÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬«  „ÚBne‬‬
‫« ≈‬ ‫שהיו נוטלי‪ ‬אותה ג‪ ‬כשחל בשבת‪ .‬כי לשיטתו החילוק‬
‫בי‪ ‬הערבה שבלולב לערבה שזקפו בצדי המזבח הוא‬
‫‪ (98‬משנה‪ ,‬סוכה מב‪ ,‬א‪ (99 .‬שלא יכמוש‪ .‬ואף שהאשה‬
‫פטורה ממצות לולב ‪ -‬מותר לה לטלטלו‪ ,‬כיון שראוי‬ ‫חילוק ב"חפצא" של המצוה )הערבה( ולא רק חיוב גברא‬
‫לנטילת אנשים )שם וברש"י(‪ (100 .‬בזמן המקדש‪ ,‬וביוםֿ‬ ‫נוס‪ ‬על הערבה שבלולב‪.‬‬
‫טוב ראשון שחל להיות בשבת‪ ,‬כמו שכתב רבינו למעלה‬ ‫‪        ‬‬
‫הט"ז‪ (101 .‬אבל לא מחליפין‪ ,‬משום טירחא )כסףֿ‬ ‫‪ (88‬משנה‪ ,‬סוכה מה‪ ,‬א‪ .‬וסגולת העדר הכמישה אינה אלא‬
‫משנה(‪.‬‬ ‫בכלי זהב‪ ,‬ולא שנותנים בהם מים‪ ,‬שאם כן למה דוקא זהב‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪BȇL‬‬
‫‪≈∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,Ba ÁÈ‰Ï‬‬
‫‪« ƒ»¿ eÒ‡» ,ÏelaL‬‬ ‫‪«¬ .ÂÎ‬‬
‫‪» «∆ Ò„‰‬‬ ‫ואם משום כבוד ‪ -‬הרי נתנו טעם שלא יכמושו‪ ,‬ולא משום‬
‫‪29‬‬ ‫‪eÒ‡» ,‰ÂˆnÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰ˆ˜‰Â‬‬
‫‪»¿À¿ ÏȇB‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ;ÁÈÏ‬‬
‫‡‪« ≈¿ ‡l‬‬
‫»‪»∆ Èe‡‬‬ ‫כבוד )'מעשה רוקח' בשם ר' ישמעאל בן חכמון(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,Ba ÁÈ‰Ï‬‬
‫‪« ƒ»¿ zÓ‬‬‫‡˙‪»À ,‚B‬‬
‫‡‪¿∆ Ï‬‬
‫‪»¬ .Ba ÁÈ‰Ï‬‬
‫¿»‪« ƒ‬‬ ‫‪ (89‬שכן מסקנת הגמרא בסוכה מג‪ ,‬ב שמצות הערבה‬
‫‪31‬‬ ‫‪. ‰ÏÈ·Ó‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¬≈ ‰ÂˆnÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ‰ˆ˜‰‬‬
‫‪»¿À‬‬ ‫בנטילה )וראה ב'תוספות' שם מה‪ ,‬א ד"ה זוקפין‪ ,‬שדעתם‬
‫שצריך ליטול ואחרֿכך לזקוף‪ ,‬וכן דעת רש"י שם מג‪ :‬ד"ה‬
‫‪ (102‬סוכה לז‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫והביאום(‪ .‬ואעפ"כ אין מקיפים בערבה כדלהלן הלכה כג‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,ÈÚÈM‰‬‬
‫‡˙‪ƒ ƒ¿ « ÌBÈ Ïk» ‚B‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿∆ Ï·Ï‬‬ ‫‪»¿ .ÊÎ‬‬
‫‪… ¡∆ eÒ‡Â‬‬ ‫והערה צא‪ (90 .‬אע"פ שהיא הלכה למשה מסיני ‪ -‬כיון‬
‫שאינה בפירוש בתורה‪ ,‬לא תיקנו שיטלו כל שבעה זכר‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÈÈÓMe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « .BlÎÏ‬‬
‫‪À¿ ‰ˆ˜‰‬‬
‫‪»¿À  ÌBi‰« ˙ˆ˜ÓÏ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‰ˆ˜‰L‬‬
‫∆‪»¿À‬‬ ‫למקדש )וראה במגידֿמשנה(‪ (91 .‬סוכה מד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ e‡L‬‬ ‫‪»∆ ,‰f‰‬‬
‫‪∆« ÔÓfe‬‬
‫‪«¿« . ‰ÏÈ·a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¬« zÓ‬‬
‫‪»À‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪‚B˙‡‰‬‬
‫‪¿∆» ,ÈÈÓMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÏeÏ‬‬
‫‪» ÔÈÏËB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇL‬‬‫‡‪≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «‬‬ ‫‪ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈÙÈwÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« eȉ» ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬ ‫‪»¿ .‚Î 12‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ÈÈÓMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « eÒ‡» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ C„k‬‬
‫‪∆∆¿ ,ÈÈÓMa‬‬
‫»‡‪ƒ ƒ¿ « eÒ‬‬ ‫'‡‪'‰ ‡p‬‬
‫‪»» :ÔÈÓB‡Â‬‬
‫‡‪ƒ¿ ¿ ˙Á‬‬‫‪«« ÌÚt‬‬‫‪«« ԉȄÈa‬‬
‫‪∆ ≈ ƒ Ô‰ÈÏeÏa‬‬
‫‪∆ ≈¿ ¿ 13‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪˜ÙÒ‬‬
‫‪≈» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,˜Ùq‰‬‬
‫‪≈»« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÈÓÈ‬‬‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ eȉL‬‬ ‫∆»‬ ‫‪ÈÚÈM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌBie‬‬
‫‪« .'‡» ‰ÁÈψ‰‬‬
‫'‡‪» ƒ¿« '‰ ‡p‬‬
‫‪»» ,'‡p» ‰ÚÈLB‰‬‬
‫‪» ƒ 14‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ ÌÈÓi‰‬‬
‫‪ƒ»« ˙ÚLÏ‬‬
‫‡˙‪«¿ƒ ¿ ÔÈ‚B‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ‰ÚL‬‬‫‪»¿ƒ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÈÚÈL‬‬
‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪e‚‰‬‬
‫‪¬» Îe‬‬
‫‪»¿ .ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ ÚL‬‬‫‪«∆ ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈÙÈwÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« 15‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪.ÁÓÏ‬‬
‫‪»»¿ dÏÎB‡Â‬‬
‫‪»¿ ¿ ,dÓBÈÏ‬‬
‫‪» ¿ d» ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ˙Á‡Â‬‬‫‡‪««¿ ˙Á‬‬
‫»‪«« Ïk‬‬ ‫‪Œ˙Èa≈ ÚˆÓ‡a‬‬
‫‪«¿∆¿ ‰z‬‬‫‪»≈ ÁÈp‰Ï‬‬
‫‪« ƒ«¿ ,˙BÓB˜n‰‬‬
‫‪¿« ÏÎa‬‬
‫‪»¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 16‬‬
‫‪eȉL‬‬
‫‪»∆ C„k‬‬
‫‪∆∆¿ , ÌBÈ ÏÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪»¿ d˙B‬‬
‫‪» ÔÈÙÈwÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« ˙Òk‰‬‬
‫‪∆∆¿« 17‬‬
‫‪ (104‬סוכה מו‪ ,‬ב‪ .‬כרבי יוחנן‪.‬‬ ‫‪ (103‬שבירך עליו‪.‬‬ ‫‪.Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÎÊ‬‬
‫‪∆≈ ,ÁaÊn‰‬‬
‫‪«≈¿ƒ« ˙‡∆ ÔÈÙÈwÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪ (105‬ראה למעלה פ"ו מהל' סוכה הט"ו‪ (106 .‬שאףֿעלֿ‬
‫פי שיושבים בו בסוכה )למעלה פ"ו הי"ג( שהיא כל שבעה‬ ‫‪ (92‬ולא בערבה‪ .‬ואע"פ שפסק למעלה שמצות ערבה‬
‫מן התורה ‪ -‬לא נוטלים בו לולב שאין מצוותו מן התורה‬ ‫בנטילה‪ .‬וכן כתב רבינו יצחק בן גיאת בשם רבינו שמואל‬
‫בגבולין‪ ,‬אלא ביום הראשון בלבד )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫הלוי‪ ,‬שגם למאן דאמר בנטילה‪ ,‬יש מקום לומר שאין‬
‫‪ (107‬סוכה שם‪ ,‬כאביי‪ (108 .‬סוכה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫מקיפים בערבה אלא בלולב )ראה 'אוצר הגאונים' סוכה‪,‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫וצק‬
‫‪         ‬‬
‫בסוכה‪ ,‬שם(‪ (16 .‬תבואת עם הארץ שהצריכו חכמים‬ ‫יום שני ג' ניסן ה'תשע"ח‬
‫להפריש ממנה תרומה מספק‪ (17 .‬משנה‪ ,‬דמאי פ"ג מ"א‪.‬‬
‫וסוכה ל‪ ,‬ב‪ (18 .‬שראויה לאכילה לכהן‪ (19 .‬שראוי‬ ‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לאכילה‪ .‬אבל מחוץ לירושלים שאינו ראוי לאכילה ‪ -‬אינו‬ ‫‪ (1‬נתבאר בו סידור עשיית מה שכבר קדם‪ ,‬ועניין הברכות‪,‬‬
‫יוצא בו אפילו בדיעבד‪ (20 .‬שאין שום אוכל מקבל‬ ‫ומה שיש בין הזמן שיש בהן‪ .‬וכן אם אינן של מי שנוטלן‬
‫טומאה אלאֿאםֿכן נתנו עליו מים תחילה‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫אם יוצא בהן‪ .‬ונסתיים הפרק בביאור השמחה שהיתה נוהגת‬
‫)ויקרא יא‪ ,‬לח(‪" :‬וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו‪,‬‬ ‫במקדש בשבעת ימי החג‪.‬‬
‫טמא הוא לכם"‪ .‬ומכיון שמקרב האתרוג אל הלולב שהוא‬ ‫‪‰ÚÂ‬‬
‫‪»»¬« Ò„‰Â‬‬
‫‪«¬« ÏeÏ‬‬‫‪» Ô‰L‬‬ ‫‪≈∆ ,el‡‰‬‬ ‫‪≈» ÔÈÈÓ‬‬ ‫‡‪««¿« .‬‬
‫‡‪ƒ ƒ ˙Úa‬‬ ‫‪1‬‬
‫תמיד במים )למעלה פ"ז הכ"ה( הרי הוא מרטיב את‬ ‫‪,e‚» B‡ ÏeÊ‚» B‡ LÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪≈» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ,‚B˙‡Â‬‬‫¿∆¿‬ ‫‪2‬‬
‫האתרוג ומכשירו לקבל טומאה ואסור לגרום טומאה‬ ‫‪,˙„Úp‰‬‬
‫‪∆∆¡∆« ‰L‡Ó‬‬
‫‪»≈ ¬≈ ‰È‰iL‬‬ ‫‪∆¿ƒ∆ B‡ ;Le‡È≈ Á‡Ï‬‬ ‫‡‪««¿ elÙ‬‬ ‫¬‪ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫לתרומה‪ ,‬משום שנאמר )במדבר יח‪ ,‬ח(‪" :‬משמרת‬
‫תרומותי" שצריך לשמרה בטהרה‪ ,‬וכן אסור לגרום טומאה‬
‫‪ÏL‬‬‫‪∆ ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ B‡ ; d„ÚlÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿»¿ƒ ‰L‡‰‬‬ ‫‪»≈ ¬» eÏhaL‬‬
‫‡‪¿ƒ∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫« « ‪ƒ‬‬ ‫‪4‬‬

‫למעשר שני‪ ,‬שדינו כמו קודש‪ ,‬שנאמר )ויקרא כז‪ ,‬ל(‪" :‬וכל‬ ‫‪ÏL‬‬‫‪∆ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬ ‫‪»∆ ‰È‰‬‬‫‪»» .ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  ˙Ácp‰‬‬
‫‪« «ƒ« ÈÚƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫מעשר הארץ וגו' קודש לה'" )סוכה לה‪ :‬ורש"י שם(‪.‬‬ ‫‪.‡ˆÈ‬‬
‫‪»» ,ÏË‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;‰lÁzÎÏ‬‬
‫‪»ƒ¿«¿ ÏhÈ‬‬ ‫‪… ƒ ‡Ï‬‬
‫‪…  ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» ˙„BÚ‬‬ ‫¬ «‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (21‬שהם ראויים לאכילה )משנה וגמרא‪ ,‬שם לד‪.(:‬‬ ‫‪˜Ác‰‬‬
‫‪» ¿« ˙ÚLe‬‬
‫‪«¿ ƒ . Lk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ »  LÈÏ‬‬‫‚‪« ƒ Ó‬‬‫‪«» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ , LeÓk» ‰È‰‬‬
‫‪‬‬ ‫»»‬ ‫‪7‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪̇ƒ  ˜cÒ‬‬‫‪«¿ƒ .ÏeÒt»  BL‡‬‬ ‫‪… Ì˘pL‬‬ ‫‚‪» .‬‬

‫‪« ¿ƒ∆ ÏeÏ‬‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫»‬ ‫¬‬ ‫‪,‬‬ ‫≈‬
‫‪Lk‬‬‫»‬ ‫≈‬
‫‪Li‰‬‬ ‫»‬‫«‬ ‫»‬
‫‪ÏeÏ‬‬ ‫‪‬‬ ‫»‬‫»‬‫«‬
‫‪‰kq‰‬‬‫«‬ ‫«‬‫¿‬
‫‪˙ÚLa‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‡‪B‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪,ÌÈLk‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ e‡iL‬‬‫‪»≈∆ „Ú« ‰fÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰Ê∆ ÂȘ„Ò‬‬
‫‪»»¿ ÈL‬‬‫‪≈¿ e˜Á˙‬‬
‫‪¬ «¿ƒ‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ƒ‬‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÔÈÈn‰‬‬ ‫«‬ ‫»‬
‫‪‡L‬‬ ‫¿‬ ‫‪9‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪ÏÚa‬‬
‫‪«« ‚k‬‬‫‪«¿ B„L‬‬ ‫‪¿ƒ È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÂÈÙÏ‬‬
‫‪»»¿ ̘Ú‬‬
‫‪… » ‰È‰‬‬‫‪ (2‬כולם מפורשים במשניות בסוכה כט‪ :‬לב‪ :‬לג‪ :‬וֿלד‪»» .ÏeÒt» :‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪BÊL‬‬
‫‪∆ ,Lk‬‬‫‪≈ »  ÂÈBÁ‡Ï‬‬
‫‪» ¬« ̘Ú‬‬ ‫‪… » ‰È‰‬‬
‫‪»» .ÏeÒt»  ˙ËBËÁ‬‬
‫וטעם הפסול מפני שיבש אינו הדור‪ .‬ואףֿעלֿפי שלא נאמר ¬ ∆∆‬
‫‪19‬‬ ‫‪e„Ù‬‬
‫‪¿¿ƒ . ÏeÒt»  ÂÈ„„vÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»¿ƒ „Á‡Ï‬‬
‫‪««¿ ̘Ú‬‬ ‫"הדר" אלא באתרוג ולא בשאר מינים ‪ -‬למדו כולם מאתרוג ‪»ƒ¿ ‡È‰ƒ‬‬
‫‪«¡∆ .B˙i‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ˙BiÁ‰‬‬
‫‪À¬« ÈÏÚk‬‬
‫‪≈¬« eÏcÏc‬‬
‫‪¿¿«ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ‰Ê∆ ÏÚÓ‬‬ ‫)סוכה לא‪ .‬ועיי"ש ב'תוספות' כט‪ :‬ד"ה לולב(‪»» .‬‬
‫‪«≈ ‰Ê∆ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪ (3‬במשניות‪ ,‬שם‪ (4 .‬מפני שביאוש לבד אין הגזלן קונה‬
‫‪21‬‬ ‫‪ÈÏÚk‬‬
‫‪≈¬« ÏeÏ‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ B„MÓ‬‬
‫‪¿ƒ ƒ eÏcÏciL‬‬
‫‪¿¿«ƒ∆ ‡e‰Â¿ ,ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» eˆÙ‬‬
‫את הגזילה‪ ,‬כמו שפסק רבינו בפ"ב מהל' גזילה ה"א‪¿¿ƒ ,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.ÏeÒt»  ˙BiÁ‰‬‬
‫«¬‪À‬‬ ‫ובסוכות ביום הראשון כתוב ולקחתם "לכם" שיהיה שלכם‬
‫‪ (22‬משנה‪ ,‬סוכה כט‪ ,‬ב‪ .‬והיינו שנקצץ ראש העלה העליון‬ ‫ולא של אחר )להלן הלכה י( ולכן פסול )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫שבו כלה הלולב )מגידֿמשנה(‪ (23 .‬העלה העליון‪.‬‬ ‫‪ (5‬שעיקר נטיעתה היתה לעבודהֿזרה‪ (6 .‬שהיא מאוסה‬
‫‪ (24‬סוכה לב‪ ,‬א‪ .‬ואףֿעלֿפי שמטעם "נחלקה התיומת"‬ ‫למצוה )כסףֿמשנה(‪ (7 .‬שכיון שעומדת לשריפה‪ ,‬רואים‬
‫)להלן הלכה ד( אינו נפסל )ראה להלן הערה כט(‪.‬‬ ‫אותה כאילו כבר נשרפה ואין בה שיעור‪ ,‬ובלשון הגמרא‬
‫‪] (25‬ב'מאירי' לסוכה )שם‪ ,‬עמ' ‪ (82‬נראה שלא היה לפניו‬ ‫)סוכה לא‪" :(:‬כתותי מיכתת שיעוריה"‪ (8 .‬סוכה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫בדברי רבינו כאן כל דיני לולב עקום‪ .‬וראה ב'מעשה רוקח'‬ ‫שכיון שלא ניטעה מתחילתה לעבודהֿזרה אינה מאוסה‬
‫בשם נוסח אחר מכתבֿיד[‪ (26 .‬לצד השדרה )שם לב‪.(.‬‬ ‫כלֿכך כמו אשרה )כסףֿמשנה(‪ (9 .‬שיש בו עדיין לחות‪.‬‬
‫‪ (27‬סוכה שם‪ ,‬לפי הלשון הראשון‪ (28 .‬התפרדו ולא‬ ‫‪ (10‬שם לא‪ ,‬א‪" (11 .‬מעשה שהורישו בני כרכין את‬
‫‪ (29‬טבע החריות שהם‬ ‫התרחקו הרבה מהשדרה‪.‬‬ ‫לולביהן לבני בניהם" )שם לא‪ .(:‬ומכאן שיבש כשר בשעת‬
‫מתקשים כעץ‪ ,‬והם מתפרדים ומתרחקים הרבה זה מזה‪.‬‬ ‫הדחק‪ .‬ודעת הראב"ד שלא יצאו בהם ידי חובה אלא נטלו‬
‫‪ (30‬שנפרדו כלֿכך עד שעליהם תלויים למטה )מגידֿ‬ ‫אותו לסמל בלבד כדי שלא תשתכח תורת לולב‪.‬‬
‫משנה(‪ .‬וכל זה במשנה )סוכה כט‪.(:‬‬ ‫‪ (12‬שהמעשה הנ"ל היה בלולב ולא בשאר מינים‪ .‬ואין לנו‬
‫אלא מה שהזכירו חכמים במפורש )וכעין זה למעלה פ"ז‬
‫‪23‬‬ ‫‪,ÔÈÏ„b‬‬
‫‪ƒ≈¿ ̉Lk‬‬
‫‪≈∆ ¿ :‡È‰ƒ Ck» ÏeÏ‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔÈÏÚ‬‬ ‫„‪«ƒ¿ .‬‬
‫‪ƒ» ˙ia‬‬ ‫הערה לח(‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈÏÚ‬‬
‫‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿ Ïk» ‚Â‬‬
‫‪«¿ ;ÔabÓ‬‬
‫‪»«ƒ ÔȘe„e‬‬
‫‪ƒ ¿ ,ÌÈL‬‬‫‪ƒ«¿ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔÈÏ„b‬‬
‫¿≈‪ƒ‬‬ ‫‪ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰‡ÓË‬‬
‫‪»≈¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ ÏLÂ‬‬ ‫‪∆ ¿ ‰ÏÚ‬‬
‫‪»¿» ÏL‬‬ ‫‪¿∆ . 10‬‬
‫‡˙‪∆ ‚B‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ ˙ÓBÈz‰‬‬
‫‪∆ ¿« ‰˜ÏÁ‬‬
‫‪»¿¿∆ .˙ÓBÈz‬‬
‫‪∆ ¿ ‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰ ÔȘec‰‬‬
‫«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪ȘÙiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ ;Lk‬‬‫‪≈ »  ȇÓc‬‬
‫‪« ¿ ÏL‬‬
‫‪∆ .ÏeÒt»  ÏË‬‬
‫‪∆∆ 11‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,B˙ia‬‬
‫‪»ƒ¿ ˙lÁzÓ‬‬
‫‡‪«ƒ¿ƒ ˙Á‬‬‫‡‪«« ˙Á‬‬‫‪«« ÂÈÏÚ‬‬‫»‪»» eȉ» .ÏeÒt‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‡˙‪∆ ‚B‬‬‫‪¿∆ . ȇÓc‬‬
‫‪‬‬ ‫‪« ¿ Ï·Ï‬‬
‫‪… ¡∆ BÏ znL‬‬
‫‪»À∆ ,ÈÚ‬‬
‫‪ƒ» ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ ÂÈÒÎ‬‬
‫‪»»¿ 12‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪bŒÏÚ‬‬
‫‪« « ‰Ê∆ ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» eȉ» ‡Ï‬‬
‫‪… .ÏeÒt»  ˙ÓBÈz‬‬
‫‪∆ ¿ ̉Ï‬‬ ‫‪∆» ‰È‰‬‬
‫»»‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪…  ÌÈÏLeÈa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ«» ƒ ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ OÚÓ‬‬
‫‪≈ ¬« ÏLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‰B‰Ë‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ¿ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ 13‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪L‡‬‬ ‫‪… ̇ƒ :‰Ê∆ ˙Áz‬‬
‫‡‪«« ‰Ê∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,ÔÈÏel‰‬‬
‫‪ƒ» « Ïk» C„k‬‬‫∆‪∆∆¿ ‰Ê‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ÏË‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰‡Ó‬‬
‫‪»¿ËÏ‬‬
‫‪À¿ BÈLÎÈ‬‬
‫‪ƒ ¿« ‡nL‬‬
‫‪»∆ ,ÏhÈ‬‬‫‪… ƒ 14‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ïk» ‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ „Ú« ,epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ‰ÏÚÓlL‬‬
‫‪»¿«¿∆ wÚÏ‬‬ ‫‪»ƒ» «ÚÈbÓ‬‬
‫∆‪ƒ« ‰Ê‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Lk‬‬
‫‪≈ »  ÔÈÏÚa‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰qÎÓ‬‬
‫‪∆À¿ ÏeÏ‬‬
‫‪» ÏL‬‬ ‫‪∆ B„L‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫‪ (13‬האסורה באכילה ובהנאה )ויקרא יט‪ ,‬כג(‪ ,‬והתורה‬
‫‪31‬‬ ‫‪.ÏeÒt»  ‰Ê∆ ÏL‬‬
‫‪∆ BwÚ‬‬
‫‪»ƒ „ˆÏ‬‬
‫‪«¿ «ÚÈbÓ‬‬
‫‪ƒ« ‰Ê∆ ÏL‬‬‫‪∆ BL‡‬‬‫…‬ ‫אמרה )שם כג‪ ,‬מ( "ולקחתם לכם"‪ ,‬שיהי' ראוי לכם‬
‫ולהנאתכם )סוכה לה‪ (14 .(.‬שאסורה באכילה ועומדת‬
‫‪ (31‬סוכה לב‪ ,‬א‪ .‬והיינו שנחלקו רוב העלין שבלולב‬ ‫לשריפה‪ ,‬ואינה בכלל "ולקחתם לכם" )שם לה‪.(:‬‬
‫)מגידֿמשנה(‪ .‬ויש חולקים ואומרים‪ ,‬שנחלקה התיומת‬ ‫‪ (15‬שאסור באכילה‪ .‬וגם יש לכהן וללוי חלק בו‪ ,‬שהרי‬
‫היינו אם נחלק העלה האמצעי העליון מכולם‪ .‬וגם לפי‬ ‫התרומות והמעשר שלהם )'תוספות' פסחים לח‪ .‬ד"ה‬
‫דבריהם אינו פוסל אלא אם נסדק ברובו )מגידֿמשנה(‪.‬‬ ‫אתיא(‪ ,‬ויש אומרים שאתרוג של טבל כשר )עיין ר"ן‬
 ‫זצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ÈeÏ˙» ‡e‰L‬‬‫‪∆ ıÚ‰‬‬
‫‪≈» Ïh‬‬
‫‪«ƒ .ÏeÒt»  B BzLBML‬‬
‫‪¿« ∆ ÔËw‰‬‬ ‫«» »‬ ‫וראה למעלה ה"ג בדין נסדק‪ (32 .‬בעל מום הוא ואינו‬
‫‪14‬‬ ‫‪ ‡nb‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À BÓB˜Ó¿ ‡LÂ‬‬
‫‪«¿ƒ¿ ,‚B˙‡‰‬‬
‫‪¿∆» wÚÓ‬‬
‫‪«ƒ≈ ÔÏȇa‬‬
‫‪» ƒ» Ba‬‬ ‫"הדר" )סוכה‪ ,‬שם(‪ (33 .‬והם "ציני הר הברזל" שנזכרו‬
‫‪15‬‬ ‫‪‰LÏLe‬‬
‫‪» ¿ ÌÈLa‬‬
‫‪ƒ«¿ ƒ ̇ƒ :ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ˙ÈÊÊÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ‰˙ÏÚ‬‬
‫»‪»¿» .ÏeÒt‬‬ ‫במשנה )סוכה כט‪ (34 .(:‬שם לב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪‰˙ÏÚ‬‬
‫‡‪»¿» ̇ƒ  „Á‬‬‫‪»∆ ÌB˜Óa‬‬
‫‪»¿ ̇Â‬‬‫¿‪ƒ¿ ;ÏeÒt»  ˙BÓB˜Ó‬‬ ‫‪ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ‬‬‫‪… eL‬‬
‫‪¿» .Lk‬‬
‫‪≈ »  BL‡‬‬ ‫‪… Ì˘pL‬‬
‫‪« ¿ƒ∆ Ò„‰‬‬‫‪«¬ .‰‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ Ïk» elÙ‡Â‬‬
‫‪ƒ¬« ,Bcc« ÏÚ« ̇Â‬‬
‫«‪ƒ¿ ;ÏeÒt» ,BaÀ ÏÚ‬‬ ‫‪eȉ» .Lk‬‬
‫‡‪≈ » ,„Á‬‬
‫‪»∆ Ô˜a‬‬
‫‪≈¿ ÔÈÏÚ‬‬‫‪ƒ» ‰LÏL‬‬‫‪» ¿ eizL‬‬
‫‪¿«¿ƒ ̇ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪,BqÁÓ‬‬
‫‪¿«¿ BȇL‬‬
‫‪≈∆ ,BlL‬‬‫‪∆ ‰BˆÈÁ‰‬‬
‫‪» ƒ« Ìew‰‬‬ ‫‪¿« ÛϘ‬‬
‫»‪«¿ƒ .ÏeÒt‬‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;Lk‬‬
‫‪≈ »  ˙BwÈ‬‬
‫‪À¿ ̇ƒ :ÂÈÏÚÓ‬‬‫‪»»≈ ˙BaÓ‬‬
‫‪À¿ ÂÈÚ‬‬
‫¬»»‬ ‫‪3‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪BlkÀ ÛϘ‬‬
‫‪«¿ƒ ̇ƒ :B˙i‬‬
‫‪»ƒ¿ ‡È‰L‬‬‫‪ƒ∆ ˙BÓk¿ ˜È‬‬
‫‪…» ‡L‬‬
‫‡‪»¿ƒ ‡l‬‬‫∆»‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ÔËÚÓ‬‬
‫‪»¬ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ . ÏeÒt»  ˙BBÁL‬‬
‫‪‬‬ ‫‡„‪¿ B‡ ˙Bn‬‬ ‫¬‪À‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ »  ‡e‰LŒÏk‬‬
‫‪∆ » epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ‡L‬‬
‫‪«¿ƒ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÏeÒt» ‬‬ ‫‪.Ôw˙Ók‬‬
‫‪≈«¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈÙÏ‬‬
‫‡‪ƒ¿ ,BËŒÌBÈa¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈËÚÓÓ‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ÔȇÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪5‬‬
‫‪È‰‬‬
‫‪≈¬  ‰ÏÈ·Ï‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪» ƒ¬« „Á‬‬
‫‡‪»∆ „Á‬‬‫‪»∆ ÔËwlL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ B‡ ,ÔËwÏÂ‬‬
‫‪» ¿ƒ¿ Ú‬‬
‫»«‬ ‫‪6‬‬
‫‪ (44‬מעבר לעבר )רש"י בסוכה לו‪ .(.‬ויש מפרשים שנקב עד‬
‫‪.Lk‬‬‫∆‪≈ » ‰Ê‬‬ ‫‪7‬‬
‫חדרי הזרע שבתוכו‪ (45 .‬עלֿידי מחט‪ ,‬ואינו חסר כלום‪.‬‬
‫‪ (46‬כן הוא במשנה )סוכה לד‪" :(:‬ניקב‪ ,‬חסר כל שהוא‬ ‫‪ (35‬שנקצץ החלק העליון מהעץ‪ .‬לפי שהלכה כרבי טרפון‬
‫פסול" )ולא גרס "וחסר"( הרי שניקב פסול אפילו אם לא‬ ‫שאמר אפילו שלשתם קטומים כשר )סוכה לד‪ :‬במשנה(‬
‫חסר )מגידֿמשנה(‪ .‬ודעת הראב"ד שאין הנקב פוסל אלאֿ‬ ‫ולא כסתם משנה )שם לב‪ (:‬שפסקה שהדס שנקטם ראשו‪,‬‬
‫אםֿכן חסר כל שהוא‪ ,‬וזהו לפי הנוסחא "ניקב וחסר כל‬ ‫פסול‪ .‬והראב"ד כתב‪ ,‬שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו‪,‬‬
‫שהוא"‪ (47 .‬רוחב הנקב היה כגודל של מטבע ששמו‬ ‫לאמר שהלכה כסתם משנה שפסול‪ (36 .‬מדובר כאן‬
‫איסר‪ ,‬והמדובר כשלא היה חסרון בעצם האתרוג‪ ,‬כגון‬ ‫בהדס שיש לו שבעה עלים בקן אחד‪ ,‬והוא "אסא מצראה"‪,‬‬
‫שנקב ע"י יתד שתחב בו )סוכה לו‪ (48 .(.‬שנחסר מבשר‬ ‫וכיון שנשארו שלשה כשר )מגידֿמשנה(‪ .‬ויש מפרשים‪,‬‬
‫האתרוג עצמו‪ (49 .‬היינו "ניטלה פיטמתו ‪ -‬פסול"‬ ‫שהמדובר בהדס רגיל ונשרו רוב עליו‪ ,‬ואעפ"כ כשר אם‬
‫שבמשנה סוכה‪ ,‬שם‪ (50 .‬והרי חסר האתרוג כל שהוא‪.‬‬ ‫נשארו שלשה עלים בקן אחד‪ ,‬וראה למעלה פ"ז ה"א הערה‬
‫‪ (51‬כן הוא ברי"ף )מגידֿמשנה(‪ (52 .‬ילפת )ויקרא כא‪,‬‬ ‫ט‪ ,‬וה"ח והערה מח‪ (37 .‬מין פרי קטן הגדל על ההדסים‪,‬‬
‫כ( תרגם אונקלוס "חזזן"‪ ,‬והן כמין אבעבועות שיש בהן‬ ‫ונקרא ענב‪ (38 .‬כמראה ההדס ואין כאן שינוי מראה‪.‬‬
‫ממש וגבוהות קצת מהאתרוג עצמו‪ (53 .‬שנראה כמנומר‪.‬‬ ‫‪ (39‬כיון שאין הפרי דומה לעץ‪ ,‬אין זה "הדר" ופסול )סוכה‬
‫‪ (54‬סוכה לה‪ ,‬ב‪ (55 .‬משנה‪ ,‬סוכה לד‪ ,‬ב‪ (56 .‬שאינו‬ ‫לג‪ :‬ורש"י שם(‪ (40 .‬שמכשיר את ההדס למצוה‪ ,‬ומתקן‬
‫"הדר" )שם לה‪ (57 .(:‬משנה‪ ,‬שם לד‪ ,‬ב‪ .‬וגמרא שם לה‪,‬‬ ‫כלי ביוםֿטוב אסור )פ"ד מהלכות יו"ט ה"ח(‪ (41 .‬שאז‬
‫ב‪ .‬לו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫מותר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬שהרי אינו מכוין לתקן‪ ,‬ודבר‬
‫‪21 ,˜eÏL‬‬
‫»‪» ,Lek‬‬ ‫‪,ÁeÒ‬‬
‫˙‪« » ,ÁeÙ‬‬
‫‪« » ‡e‰L‬‬ ‫‪¿∆ .Á‬‬
‫‡˙‪∆ ‚B‬‬ ‫שאינו מתכוין מותר‪ ,‬כמפורש בכמה מקומות‪ .‬ובגמרא )שם(‬
‫‪22‬‬ ‫‪BÏcb‬‬
‫‪¿ƒ . ÏeÒt»  Èzkk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿«« ˜È‬‬
‫‪…» , nÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À¿ ,ÔÏ‬‬
‫‪»» ,BÁL‬‬‫»‬ ‫אמרו‪ ,‬שהמדובר באופן שיש לו הדס אחר‪ ,‬שאם לא כן‬
‫אסור‪ ,‬שאע"פ שאינו מכוין הרי הוא "פסיק רישיה" והרי‬
‫‪23‬‬ ‫‪e‰OÚ‬‬
‫‡‪» » .ÏeÒt»  ˙Á‬‬‫‪∆∆« ‰ia‬‬
‫‪»ƒ¿ ÔÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ e‰OÚÂ‬‬
‫‪» »¿ ÒeÙ„a‬‬
‫‪¿ƒ‬‬ ‫הוא כמכוין‪] .‬ולדעת ה'מגיד משנה' גם רבינו סובר כן‪ ,‬והוא‬
‫‪24‬‬ ‫‪.Lk‬‬
‫‪≈ » ,ÔÈtc‬‬
‫„‪ƒ « ÔÈt‬‬
‫‪ƒ « e‰OÚL‬‬
‫‡‪» »∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪ƒ « «  B˙ia‬‬ ‫‪»ƒ¿ ÔÈÓk‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫גורס בדברי רבינו "או שלקטם אחר"‪ ,‬וכן הוא בכת"י‬
‫‪25‬‬ ‫‪̉lL‬‬
‫‪∆»∆ ÔÈ‚B˙‡‰L‬‬
‫‪ƒ ¿∆»∆ ÌB˜Ó» .Lk‬‬ ‫‪≈ » ,Òa‰Â‬‬
‫‪∆… «¿ ÌBÈz‰‬‬
‫«¿‬ ‫אוקספורד ותימן‪ .‬ופירש בזה ה'מגיד משנה'‪ :‬כלומר‪ ,‬מי‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÌÈBÁL‬‬
‫‪ƒ ¿ eȉ» ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ .ÔÈLk‬‬
‫‪ƒ≈ ¿  ‰ËeÚÓ‬‬
‫‪» ¿ ˙eÁL‬‬ ‫‪¬« ÔÈÚk‬‬
‫¿≈‬ ‫שאינו צריך לצאת ידי חובה בהדס זה )ועי' כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪. ÌB˜Ó» ÏÎa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ÏeÒt» ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  ÈLek‬‬
‫‪ƒ Ì„‡k‬‬‫‪»»¿ ˙BÈa‬‬
‫¿ ≈‬ ‫ונראה שהיה כתוב בספר אחד "או שליקטם אחד" והגיה‬
‫מישהו בגליון‪" :‬אחר" )כהמגידֿמשנה הנ"ל( וטעו‬
‫‪ (58‬שנפלו עליו מים והתנפח או נרקב )סוכה לו‪ .‬וברש"י‬ ‫המעתיקים והכניסו הגהה זו בפנים ובשיבוש‪ ,‬ויצא להם‬
‫שם(‪ (59 .‬בחומץ‪ (60 .‬מבושל‪ (61 .‬כמה צבעים כמו‬ ‫"אחד אחד"[‪.‬‬
‫נמר‪ (62 .‬מין ירק‪ (63 .‬כל זה בסוכה‪ ,‬שם‪ (64 .‬בעודו‬
‫קטן ומחובר בעץ עשאו מסביבו כמין דפוס‪ ,‬וגדל לפי מדת‬ ‫‪ ‰ÈÏÚ‬‬
‫‪» ∆» eˆÙ‬‬
‫‪¿¿ƒ .‰Lk‬‬
‫‪»≈ ¿  dL‡‬‬
‫‪» … Ì˘pL‬‬ ‫‪»»¬ .Â‬‬
‫‪« ¿ƒ∆ ‰Ú‬‬ ‫‪8‬‬
‫הדפוס ותמונתו )שם לו‪ (65 .(:‬כעין גלגל של ריחיים של‬ ‫‪.‰ÏeÒt‬‬
‫¿ »‬ ‫‪9‬‬
‫מים‪ (66 .‬שגדלו שני אתרוגים דבוקים זה בזה או ששני‬ ‫‪ (42‬ראש העץ עצמו‪ .‬וסובר רבינו שכשם שהכשירו בגמרא‬
‫חצאי האתרוג חלוקים מלמעלה ומחוברין למטה כל שהוא‬ ‫)סוכה לד‪ (:‬הדס שנקטם‪ ,‬ודחו את המשנה המפורשת )שם‬
‫)'ערוך' ערך תיום‪ ,‬בשם רב האי(‪ (67 .‬שעדיין לא נגמר‬ ‫לב‪ (:‬כמו שפסק למעלה ה"ה )הערה לג(‪ ,‬כן הדין בערבה‪.‬‬
‫בישולו )שם לו‪ .‬כחכמים החולקים של רבי עקיבא(‪.‬‬ ‫ודעת הרמב"ן לחלק בין הדס‪ ,‬שכל יופיו הוא בעבותו‬
‫‪ (68‬שם לו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫שעליו חופין את עצו‪ ,‬ואין קטימת עצו ניכרת כלֿכך‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÔÈÓeÓ‬‬
‫‪ƒ ÈtÓ‬‬‫‪≈¿ƒ ÔÈÏeÒt‬‬
‫‪ƒ ¿ ̉L‬‬ ‫‪¿«»∆ el‡≈ Ïk» .Ë‬‬
‫‪≈∆ eÓ‡L‬‬ ‫ולפיכך הוא כשר‪ ,‬לבין ערבה ושאר מינים שהקטימה ניכרת‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÔBL‡ƒ BËŒÌBÈa¿  ‰‚e‬‬
‫‚‪»≈¿ ÏÊ‬‬‫‪≈» ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ B‡ e‡aL‬‬
‫∆≈«¿‬ ‫בהם‪ .‬וכן נראה דעת הרי"ף והרב רבי יצחק אבן גיאת‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ïk‰‬‬
‫‪… «  ÌÈÓi‰‬‬
‫‪ƒ»« ‡L‬‬
‫‪»¿ ÌÚƒ ÈL‬‬
‫‡‪ƒ≈ BËŒÌBÈa¿ Ï‬‬
‫‪»¬ ;„Ïa‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (43‬שנדלדלו מהקנה שהם מחוברים בו )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪,ÌÈÎBk‬‬
‫‪ƒ» ˙„BÚ‬‬‫‪« ¬ ÌeMÓƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ˙eÏÒt‰Â‬‬
‫‪»¿««¿ .Lk‬‬‫»≈‬ ‫‪;ÏeÒt»  ‡e‰LŒÏk‬‬
‫‪∆ » LlÙÓ‬‬
‫‪»À¿ ˜‬‬
‫‪∆∆ wpL‬‬ ‫‪¿∆ .Ê 10‬‬
‫‡˙‪«ƒ∆ ‚B‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÔÈa≈  ‰ÏÈ·a‬‬
‫‡˙‪» ƒ¬« eÒ‡» ‚B‬‬‫‪¿∆ B˙B‡L‬‬ ‫‪∆ ÈtÓ‬‬
‫‡‪≈¿ƒ B‬‬ ‫‪.ÏeÒt» ,˙È‬‬
‫‪≈» B‡ q‡k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ  LlÙÓ‬‬
‫‪»À¿ BȇLÂ‬‬
‫‪≈∆ ¿ 11‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪.ÏeÒt» ,ÌÈÓÈ‬‬
‫‪ƒ» ‡La‬‬
‫¿‪»¿ ƒ ÔÈa≈ ,ÔBL‡ƒ BËŒÌBÈa‬‬ ‫‪L‡‰‬‬
‫‪… » ‡e‰Â¿ ; Bcc« Ïh‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«ƒ .ÏeÒt»  ‡e‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ Ïk» ÒÁ‬‬
‫‪«» 12‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫חצק‬
‫‪         ‬‬
‫בסתמא‪ (80 .‬מחמת שוויו ‪ -‬ודאי שמקפידים הם מחמת‬ ‫‪ (69‬כן למדו הגאונים ממה שאמרו )סוכה לו‪ ,(:‬שרב חנינא‬
‫המצוה‪ ,‬שגם הם רוצים לקיים המצוה )לחםֿמשנה(‪.‬‬ ‫יצא ידי חובתו באתרוג החסר ביוםֿטוב שני – שהואֿהדין‬
‫לכל המומים )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪21 Ô‰a‬‬
‫»∆‬ ‫‪ÁÓOÏ‬‬
‫‪«… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ˙B„ÚBn‰‬‬
‫‪¬ « ÏkL‬‬ ‫‪ƒ « « .È‬‬
‫‡‪»∆ ÈtŒÏÚŒÛ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪,‰˙È‬‬
‫‪»≈¿ ‰ÁÓO‬‬
‫‪»¿ƒ ÌBÈ Lc˜na‬‬‫‪»¿ƒ« ‰˙ȉ‬‬ ‫‪»¿» ˙Bkq‰‬‬
‫‪À« ‚Áa‬‬
‫‪«¿ ‬‬ ‫‪BÏeÏa‬‬
‫‪» ¿ ‚Á« ÏL‬‬ ‫‪∆ ÔBL‡ƒ BËŒÌBÈa¿ ‡ˆBÈ‬‬‫‡„‪≈ Ì‬‬‫‪»» Ôȇ≈ .È 1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙ÚL‬‬
‫‡‪«¿ƒ ÌÎȉÏ‬‬
‫‪∆ ≈… ¡ '‰ ÈÙÏ‬‬‫'‪≈¿ƒ ÌzÁÓOe‬‬
‫‪∆¿«¿ :Ó‡pL‬‬ ‫∆∆¡«‬ ‫‪. ‰zÓa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»«¿ BÏ epziL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ;epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ epχLiL‬‬
‫‪∆»¿ƒ∆ ,BÁ‬‬
‫‪≈¬ ÏL‬‬ ‫‪∆ 2‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪BËŒÌBÈŒÚ‬‬‫‪∆∆ ?ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫‪eȉ» „ˆÈÎÂ‬‬
‫‪« ≈¿ .'ÌÈÓÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪È„È‬‬
‫‪≈¿ B ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ ‰Ê∆ È‰‬‬ ‫‪≈¬  BÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ˙ÓŒÏÚ‬‬
‫‪»¿ « BÏ B˙‬‬ ‫‪»¿ 3‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÌÈLpÏ‬‬
‫‪ƒ»« ÌB˜Ó» Lc˜na‬‬ ‫‪»¿ƒ« ÔÈw˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉ» ÔBL‡‰‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫‪dÓL‬‬
‫‪»¿ ÈÊÁ‰Ï‬‬
‫‪ƒ¬«¿ ˙ÓŒÏÚ‬‬
‫‪»¿ « ‰znL‬‬
‫‪»»«∆ ;BȃÊÁÓe‬‬
‫‪¬« B˙BÁ‬‬‫‪» 4‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪el‡≈ eÚ˙È‬‬
‫‪¿»¿ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,‰hÓlÓ‬‬
‫‪»«¿ƒ ÌÈL‡ÏÂ‬‬
‫‪ƒ»¬»¿ ,‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ‬‬ ‫‪‡ˆÓpL‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ,‡ˆÈ‬‬ ‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪…  BÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬ ‫‪ƒ¿ . ‰zÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»« 5‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪BËŒÌBȌȇˆBnÓ‬‬
‫‪≈» ƒ ÁÓOÏ‬‬‫‪«… ¿ ƒ ÔÈÏÈÁ˙Óe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« .el‡≈ ÌÚƒ‬‬ ‫˜‪‰B‬‬
‫‪∆ ÔËw‰L‬‬
‫‪» »«∆ ,Ô˘Ï‬‬
‫‪» »¿ B˙B‡ ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ .ÏeÊ‚Î‬‬
‫‪»¿ 6‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪„ÚBÓ‬‬
‫‪≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ BlÁÀ ÈÓÈÓ‬‬
‫‪≈ ƒ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa‬‬‫‪»¿ ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ ;ÔBL‡‰‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫‪̇L‬‬
‫‪ƒ∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ÌÈÁ‡Ï‬‬
‫‪ƒ≈¬« ‰˜Ó‬‬‫‪∆¿« BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ 7‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪ÌÈaÚ‰ŒÔÈa‬‬
‫‪ƒ«¿«» ≈ ÏL‬‬ ‫‪∆ „ÈÓz‬‬
‫‪ƒ» eÈ˜iL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ Á‡Ó‬‬‫‪««≈ ÔÈÏÈÁ˙Ó‬‬
‫«¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪ÔÈÓƒ Ïk» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ ,Ïel‰‬‬
‫‪» « „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ .ÊBÁ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈ BÏ BÈÊÁ‰‬‬‫‪ƒ¡∆ 8‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪.‰ÏÈl‰‬‬
‫‪»¿»« Ïk» ÌÚƒ ÌBi‰« ‡LÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ ÁÓOÏ‬‬
‫‪«… ¿ ƒ‬‬ ‫‪,Ïe‡L‬‬ ‫‪» Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇ƒ  BaL‬‬
‫‪∆ ÔÈÈÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ Úa‡Ó‬‬
‫‪«¿«≈ ÔÈÓÂ‬‬
‫‪ƒ» 9‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪. ÔBL‡ƒ BËŒÌBÈa¿ Ba ÔȇˆBÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫≈‡‪ƒ¿ ÔÈ‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪         ‬‬ ‫‪ (70‬מפני שנאמר )ויקרא כג‪ ,‬מ( "ולקחתם לכם ביום‬
‫‪        ‬‬ ‫הראשון וגו'" ודרשו חכמים "לכם ‪ -‬משלכם"‪ ,‬מכאן שאינו‬
‫‪  ‬‬ ‫יוצא ידי חובתו ביו"ט ראשון בלולבו של חבירו )סוכה‬
‫וכתבו המפרשי‪ ‬שמזה שקישר ה"שמחה יתירה" ע‪‬‬ ‫מא‪ (71 .(:‬סוכה‪ ,‬שם‪ .‬שכל זמן שלא החזיר ‪ -‬נפקע כל‬
‫הפסוק "ושמחת‪ ‬לפני ה' אלוקיכ‪ "‬מבלי להזכיר כלל‬ ‫כח הנותן‪ ,‬והתנאי הוא ככל תנאי שמתנים במתנה‪ ,‬שאינם‬
‫ניסו‪ ‬המי‪ ,‬מלמד שלדעת הרמב"‪ ‬השמחה היתירה היא‬ ‫גורעים מהמתנה כלל‪ (72 .‬שמתברר שמעולם לא קנה‬
‫חיוב מהתורה‪ ,‬ולפי זה צרי‪ ‬להבי‪:‬‬ ‫מתנה זו‪ ,‬שהרי לא קיים התנאי )סוכה‪ ,‬שם(‪ (73 .‬לפני‬
‫שיצא בו‪ (74 .‬קנין גמור מן התורה כשגדול מקנה לו‬
‫א‪ .‬א‪ ‬ה"שמחה יתירה" הוא חיוב מהתורה‪ ,‬מדוע מתחילה‬ ‫)סוכה‪ ,‬שם(‪ (75 .‬שהרי אמרה תורה )ויקרא שם(‪:‬‬
‫השמחה רק ממוצאי יו"ט ראשו‪ ,‬הלא פשיטא שדוחה‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף‬
‫איסור כלי שיר‪ ,‬ובוודאי במקדש שלא נאסרה שבות‪.‬‬ ‫עץ עבות וערבי נחל"‪ ,‬הרי שעל כולם אמרה "לכם" ולא‬
‫ב‪ .‬היכ‪ ‬הוא מקורו של הרמב"‪ ‬שהפסוק הנ"ל מדבר על‬ ‫של אחרים‪.‬‬
‫"שמחה יתירה"‪ ,‬הלא הגמרא למדה ממנו די‪ ‬אחר ‪‬‬
‫‪Ôȇ≈  ˙eÙzLa‬‬
‫‡˙‪»À ¿ ‚B‬‬
‫‪¿∆ B‡ ÏeÏ‬‬
‫‪» ewL‬‬ ‫‪ƒ»À .‡È 11‬‬
‫‪»∆ ÔÈÙzL‬‬
‫שבמקדש היו נוטלי‪ ‬הלולב כל שבעת ימי‪.‬‬
‫‪BÏ ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ „Ú« ,ÔBL‡a‬‬‫‪ƒ» B˙BÁ‬‬
‫‪» È„È‬‬‫‪≈¿ B ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ Ô‰Ó‬‬‫‡‪∆≈ „Á‬‬‫‪»∆ 12‬‬
‫ג‪ .‬בהלכה י"ד כתב "ולא היו עושי‪ ‬אותה עמי האר‪ ‬וכל‬
‫‪˙ÒÈÙzÓ‬‬
‫‡˙‪« ƒ¿ƒ ÔÈ‚B‬‬
‫‪ƒ ¿∆ ewL‬‬ ‫‪»∆ ÔÈÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ«» . ‰zÓa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»»«¿ B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ 13‬‬
‫מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל‪ ,‬וראשי ישיבות‬
‫‪ÏBÎÈ» ̇ƒ :B ‡ˆÈÂ‬‬
‫‡˙‪»»¿ ‚B‬‬
‫‪¿∆ Ô‰Ó‬‬
‫‡‪∆≈ „Á‬‬
‫‪»∆ ÏËÂ‬‬
‫‪«»¿ ,˙Èa‰‬‬
‫‪ƒ«« 14‬‬
‫והסנהדרי‪ ‬והחסידי‪ ‬והזקני‪ ‬ואנשי מעשה‪ ...‬כו' אבל כל‬ ‫‪eȉ» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;‡ˆÈ‬‬‫‪»»  CÎa‬‬
‫‪»¿ ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« ÔÈÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ«» ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ BÏ·Ï‬‬
‫‪¿»¿ 15‬‬
‫הע‪ ‬האנשי‪ ‬והנשי‪ ‬כול‪ ‬באי‪ ‬לראות ולשמוע"‪.‬‬ ‫‪.‰zÓa‬‬
‫‪»»«¿ ̘ÏÁ‬‬
‫‪»¿∆ BÏ eziL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« ,‡ˆÈ‬‬‫‪»» ‡Ï‬‬‫‪…  ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‪ƒ ƒ¿« 16‬‬
‫ולכאורה א‪ ‬הוא חיוב מהתורה‪ ,‬מניי‪ ‬לחלק בי‪ ‬ראשי‬ ‫‪„Á‡k‬‬
‫‪»∆¿ ewL‬‬
‫‪»∆ B‡ ,LÈt‬‬ ‫‪ƒ» ‰ÊÂ‬‬
‫‡˙‪∆¿ ‚B‬‬
‫˜‪¿∆ ‰Ê∆ ‰‬‬‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ 17‬‬
‫הע‪ ‬ועמי האר‪.‬‬ ‫‪‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ Bȇ≈  ˙Èa‰‬‬ ‫‪ƒ«« ˙ÒÈÙzÓ‬‬
‫‪« ƒ¿ƒ LÈÙe‬‬‫‪ƒ» ÔBnÂ‬‬ ‫‡˙‪ƒ¿ ‚B‬‬
‫‪¿∆ 18‬‬
‫ד‪ .‬מהו המקור שדווקא אלו היו עושי‪ ‬את השמחה הנ"ל‬ ‫‪ÈtŒÏڌۇÂ‬‬
‫‪ƒ « «¿ ;‰zÓa‬‬ ‫‪»»«¿ B˜ÏÁ‬‬ ‫‪¿∆ BÏ ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ „Ú« ,‚B˙‡a‬‬‫‪¿∆» 19‬‬
‫והלא במשנה הוזכרו רק "חסידי‪ ‬ואנשי מעשה"‪.‬‬ ‫‪.ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ÔÈ„Èt˜Ó‬‬
‫‡‪ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ BÏÎ‬‬
‫‪»¬ ̇L‬‬‫∆‪ƒ‬‬ ‫‪20‬‬
‫הביאור בזה‪ :‬בהביאו את הפסוק "ושמחת‪ ....‬שבעת‬
‫‪ (76‬שצריך שיהיה כולו שלו )בבאֿבתרא קלז‪ .(:‬וכל זה‬
‫ימי‪ "‬לא התכוו‪ ‬הרמב"‪ ‬לומר שישנה מצוה נוספת של‬
‫דוקא אם קנו אותו לאוכלו‪ ,‬אבל אם לקחוהו לצאת בו‪ ,‬בכל‬
‫שמחה יותר משמחת יו"ט הידועה‪ ,‬אלא מכיו‪ ‬שחיוב‬ ‫אופן יוצאין בו‪ ,‬שבשעה שלקחוהו היו יודעים שאינו ראוי‬
‫השמחה בחג הסוכות מופיע בתורה שלוש פעמי‪ ,‬נהגו‬ ‫להתחלק‪ ,‬ועל דעת כן לקחוהו שבשעה שיטלנו כל אחד‬
‫גדולי ישראל )שבעיקר ה‪ ‬שהרגישו בנפש‪ ‬את חביבות‬ ‫מהם לצאת בו ‪ -‬שיהא כולו שלו‪ .‬ועל זה סמכו בהרבה‬
‫המצוה( להרבות בשמחה זו בחג הסוכות‪ .‬עניי‪ ‬זה מדוייק‬ ‫מקומות שלוקחים לולב אחד‪ ,‬וכל הקהל יוצאים בו ביום‬
‫בלשונו שכתב "היתה במקדש שמחה יתירה" ולא מזכירה‬ ‫הראשון )מגידֿמשנה(‪ (77 .‬הירושה לפני החלוקה בין‬
‫היורשים נקראת "תפיסת הבית"‪ ,‬שהבית בכללו‬
‫בלשו‪ ‬ציווי וכד'‪.‬‬
‫)=המשפחה כולה( תופס את הנכסים‪ ,‬ואין כאן מיוחד לכל‬
‫בהתא‪ ‬לכ‪ ,‬ג‪ ‬רשימת העושי‪ ‬את שמחת בית‬ ‫אחד וכולם שותפים בירושה‪ (78 .‬שויתרו על חלקם‪,‬‬
‫השואבה הועתקה מהגמרא במסכת סוכה שבה מתוארי‪‬‬ ‫מאחר שיש לכל אחד אתרוג‪ (79 .‬כיון שאין אתרוג לכל‬
‫מעשיה‪ ‬של כמה תנאי‪ ‬בזמ‪ ‬שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬אפשר שכולם רוצים בו‪ ,‬ולא מועילה מחילתם‬
 ‫טצק‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪BÓˆÚÏ‬‬
‫‪¿«¿ „Bk» ˜ÏBÁÂ‬‬‫‪≈ ¿ BzÚc‬‬‫‪¿ « ÒÈ‚n‰‬‬
‫‪ƒ≈« ÏÎÂ‬‬ ‫‪»¿ .'Ï‬‬
‫≈»‬ ‫"חכמי ישראל" למד הרמב"‪ ‬מרבי יהושע ב‪ ‬חנינא שהיה‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ .‰ËBLÂ‬‬
‫‪∆ ¿ ‡ËBÁ‬‬‫‪≈  el‡≈ ˙BÓB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ ÂÈÈÚa‬‬
‫‪» ≈¿ „ak˙Óe‬‬
‫‪≈«¿ƒ‬‬ ‫ידוע בחכמתו ונשלח להתווכח ע‪ ‬חכמי אתונה‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.'CÏÓ‬‬
‫‪∆∆ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ c‰˙z‬‬
‫'‡‪««¿ƒ Ï‬‬‫‪« :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ ‰ÓÏL‬‬
‫‪…… ¿ ȉʉ‬‬
‫∆‪ƒ¿ƒ ‰Ê‬‬ ‫"ראשי ישיבות" למד הרמב"‪ ‬מרבי שמעו‪ ,‬כיו‪ ‬שרבי הוא‬
‫‪21‬‬ ‫‪‡e‰  el‡≈ ˙BÓB˜Óa‬‬ ‫‪¿ƒ BÙeb ϘÓe‬‬
‫‪≈≈ BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ÏÈtLn‰‬‬
‫‪ƒ¿ «« ÏÎÂ‬‬
‫¿»‬ ‫תואר למי שיש לו תלמידי‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪CÏÓ‬‬
‫‪∆∆ „Âc‬‬ ‫‪ƒ» ÔÎÂ‬‬
‫‪≈¿ .‰‰‡Ó‬‬
‫‪»¬«≈ „BÚ‰‬‬
‫‪≈ » ,„aÎÓ‰‬‬
‫‪»À¿« ,ÏB„b‰‬‬ ‫«»‬ ‫"הסנהדרי‪ "‬למד מרב‪ ‬שמעו‪ ‬ב‪ ‬גמליאל שהיה נשיא‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÏÙL‬‬
‫‪»» È˙ÈȉÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ»¿ ˙‡fÓ‬‬
‫'‪…ƒ „BÚ È˙l˜e‬‬
‫‡‪ƒ… «¿ :Ó‬‬ ‫‪«» χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ‬‬ ‫הסנהדרי‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪,'‰ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÁÓOÏ‬‬
‫‡‪«… ¿ ƒ ‡l‬‬
‫‪»∆ ,„Bk‰Â‬‬
‫‪»«¿ ‰l„b‰‬‬
‫‪»À¿« ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .'ÈÈÚa‬‬
‫¿≈ »‬ ‫"הזקני‪ "‬למד מהלל הזק‪ ‬המוזכר ג‪ ‬הוא ברשימת‬
‫‪25‬‬ ‫‪.'B‚¿ '‰ ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ kÎÓe‬‬
‫‪≈¿«¿ ÊfÙÓ‬‬
‫‪≈«¿ „Âc‬‬
‫'‪ƒ» CÏn‰Â‬‬
‫‪∆∆«¿ :Ó‡pL‬‬
‫∆∆¡«‬ ‫המשתתפי‪ ‬בשמחת בית השואבה‪.‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪       ‬‬

‫‪      ‬‬ ‫‪ (81‬בחג השבועות מפורש )דברים טז‪ ,‬יא(‪" :‬ושמחת לפני‬
‫‪        ‬‬ ‫ה' אלקיך"‪ ,‬ובחג הסוכות )שם סז‪ ,‬יד(‪" :‬ושמחת בחגך"‪,‬‬
‫‪ ‬‬
‫וחג הפסח הוקש לחג השבועות וחג הסוכות‪ ,‬שהרי הוקשו‬
‫עבודה גדולה‪ ,‬היינו עבודה קשה ביותר‪ ,‬וביחד ע‪ ‬זאת‬ ‫כל המועדים זה לזה )ראש השנה ד‪ (82 .(:‬חוץ ממה‬
‫צריכה העבודה להיעשות מתו‪ ‬שמחה וטוב לבב עד‬ ‫שנאמר "ושמחת בחגך" )דברים שם(‪ (83 .‬משנה‪ ,‬סוכה‬
‫לאופ‪ ‬של "מפזז ומכרכר"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬היא‪ ‬אפשר לשמוח‬ ‫נא‪ ,‬א‪ (84 .‬ויבואו לידי עבירה‪.‬‬
‫באופ‪ ‬כזה כאשר נמצאי‪ ‬בעוה"ז הגשמי‪ .‬על כ‪ ‬ממשי‪‬‬ ‫‪ÔÈbÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,‰kÓ‬‬
‫‪∆« ÏÈÏÁ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ?BÊ ‰ÁÓO‬‬
‫‪»¿ƒ ‰˙ȉ‬‬ ‫‪« ≈¿ .‚È‬‬
‫‪»¿» C‡È‰Â‬‬ ‫‪1‬‬
‫הרמב"‪ ‬שעניי‪ ‬זה הוא "לפני ה'" כי בכל מקו‪ ‬ובכל זמ‪‬‬ ‫‪„Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ ÏÎÂ‬‬‫‪»¿ ,ÌÈzψÓe‬‬
‫‪ƒ«¿ƒ¿ƒ ÌÈÏe‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ BpÎa‬‬‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫נמצא הקב"ה ביחד ע‪ ‬כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬וממילא‬ ‫‪ ‰ta‬‬
‫‪∆« «Ú„BiL‬‬
‫‪≈ ∆ ÈÓe‬‬‫‪ƒ ;Ba ÔbÏ‬‬
‫‪≈«¿ «Ú„BÈ‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈLŒÈÏÎa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬
‫נמצא היהודי "לפני ה'" כמו שכתוב בתחילת השו"ע‬ ‫‪ÔÈÊfÙÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈÁtËÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔȘtÒÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈ„˜BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ .‰ta‬‬ ‫«∆‬ ‫‪4‬‬
‫"שויתי ה' לנגדי תמיד"‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓB‡Â‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,Ú„BiL‬‬
‫‪« ≈ ∆ BÓk¿ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬‫‪»∆ Ïk» ,ÔÈkÎÓe‬‬
‫¿«¿¿‪ƒ‬‬ ‫‪5‬‬
‫וכש‪ ‬שהקב"ה מאיר פני‪ ‬לכאו"א מישראל ומגלה‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ,‰ÁBc‬‬
‫‡‪» dÈ‬‬‫‪» ≈ BÊ ‰ÁÓOÂ‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ .˙BÁaL˙Â‬‬
‫‪»¿ ƒ¿ ˙BÈL‬‬‫‪ƒ Èc‬‬
‫‪≈¿ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫אהבתו לה‪ ,‬הרי ש"כמי‪ ‬הפני‪ ‬לפני‪ "‬ג‪ ‬הנהגתו של‬ ‫‪.BËŒÌBÈ ˙‡∆ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ˙aM‰‬‬
‫∆‡˙ « «»‬ ‫‪7‬‬
‫יהודי היא באותו אופ‪  ‬אהבת הא־ל"‪ .‬וזוהי העבודה‬
‫‪ (85‬מלשון המשנה בביכורים פ"ג מ"ד‪ (86 .‬זה כלי שהי'‬
‫להיות "שויתי ה' לנגדי תמיד" עד שנמצא במעמד ומצב‬ ‫לו כמה מיתרים ונקרא נבל‪ ,‬שהיו ניגוניו מתוקים ביותר‪ ,‬עד‬
‫של שמחה על שזכה להוולד יהודי ואז נמש‪ ‬ג‪ ‬ממנו ית'‬ ‫שמנבל כל כלי שיר שבעולם )'ירושלמי' פ"ה דסוכה ה"ו(‪.‬‬
‫העניי‪ ‬של "באור פני מל‪ ‬חיי‪ "‬באופ‪ ‬תמידי‪.‬‬ ‫‪ (87‬שתי קערות של מתכת שמקישים )=שמכים( זו בזו‬
‫‪       ‬‬ ‫)סוכה נ‪" (88 .(:‬הוא הניגון וההכאה בצלצל" )פירוש‬
‫המשניות להרמב"ם‪ ,‬ביצה פ"ה מ"ב(‪ (89 .‬מכים כף על‬
‫‪ (93‬מלשון "גס"‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ (92‬מדריגה עליונה בעבודת ה'‪.‬‬
‫כף‪ ,‬כמו שכתבו )מלכיםֿב יא‪ ,‬יב(‪" :‬ויכו כף ויאמרו יחי‬
‫מתגאה‪ (94 .‬צ"ל‪" :‬המלך"‪.‬‬
‫המלך" ‪" -‬ויכו" מתורגם‪" :‬וטפחו"‪ (90 .‬מלשון הכתוב‬
‫)שמואלֿב ו‪ ,‬טז(‪" :‬ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר"‪,‬‬
‫יום שלישי ד' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫שהוא לשון ריקוד )תוס' יו"ט(‪ (91 .‬פירוש‪ ,‬שבשבת אסור‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לחלל בחליל ובכלי שיר‪ .‬ואף שהשיר שהיו שרים על‬
‫הקרבנות בכלי‪ ,‬היה דוחה שבת ויו"ט ‪ -‬שיר של שמחה‬
‫‪˙ȈÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬ « Lȇƒ Ïk» ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ :‡È‰Â‬‬
‫‡‪ƒ» ,˙Á‬‬
‫‪«« ‰OÚ‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪«¿ƒ‬‬ ‫אינו דוחה‪ ,‬ואסור ביו"ט ושבת )מגידֿמשנה(‪.‬‬
‫‪:el‡≈ ÌȘÙa‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ BÊ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪»¿ƒ e‡e‬‬
‫‪≈ .‰L‬‬
‫‪»» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ϘM‰‬‬
‫« ∆∆‬
‫‪ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ eȉ» ‡ÏÂ‬‬ ‫‪… ¿ .BÊ ‰ÁÓOa‬‬
‫‪»¿ƒ ¿ ˙Ba‰Ï‬‬ ‫‪»¿ƒ .„È 8‬‬
‫‪¿«¿ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ÈÓÎÁ‬‬
‫‪≈¿« ÈÏB„b‬‬
‫‡‪≈ ¿ ‡l‬‬
‫‪»∆ ;‰ˆiL‬‬
‫‪∆ ¿ƒ∆ ÈÓƒ ÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ı‡‰ŒÈnÚ‬‬
‫‡‪∆»» ≈« d˙B‬‬
‫‪» 9‬‬
‫‪ (1‬נתבארו בו עניני מצות "מחצית השקל"‪ ,‬שיעורה‪,‬‬ ‫‪ÌÈ„ÈÒÁ‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¬«¿ ÔÈ„‰q‰Â‬‬
‫‪ƒ¿∆¿««¿ ˙BÈLȉ‬‬‫‪ƒ¿« ÈL‡Â‬‬
‫‪≈ »¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ 10‬‬
‫והחייבים בה והפטורים ממנה‪ ,‬ושאינה נוהגת אלא בפני‬ ‫‪ÔȘtÒÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÔÈ„wÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ ̉≈  ‰OÚÓ‬‬
‫‪∆ ¬« ÈL‡Â‬‬
‫‪≈¿«¿ ÌÈ˜f‰Â‬‬
‫‪ƒ≈¿«¿ 11‬‬
‫הבית‪ ,‬ודין ההכרזה על השקלים‪ .‬ונסתיים הפרק בענין כפיה‬ ‫‡‪Ïk» Ï‬‬
‫‪»¬ .˙Bkq‰‬‬
‫‪À« ‚Á« ÈÓÈa‬‬
‫‪≈ ƒ Lc˜na‬‬
‫‪»¿ƒ« ÔÈÁnOÓe‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ÔÈbÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 12‬‬
‫על השקלים‪.‬‬
‫‪.ÚÓLÏÂ‬‬
‫‪«… ¿ ƒ¿ ˙B‡Ï‬‬
‫‪¿ƒ Ôȇa‬‬
‫‪ƒ» Ôlk‬‬
‫‪»À ,ÌÈLp‰Â‬‬
‫‪ƒ»«¿ ÌÈL‡‰‬‬
‫‪ƒ»¬» ,ÌÚ‰‬‬
‫‪»» 13‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪χOiÓ‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ Lȇƒ Ïk» ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ‰OÚ‬‬ ‫‡‪«¿ƒ .‬‬
‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Òt˙n‰‬‬
‫‪≈¿«¿ƒ« ÈÚ‬‬
‫‡‪ƒ» elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ .2‰LÂ‬‬
‫‪»» ¿ ‰L‬‬
‫‪»» ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙ȈÁÓ‬‬
‫«¬‪ƒ‬‬ ‫‪˙‰‡e‬‬
‫‪«¬«¿ ‰Âˆn‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙iOÚa‬‬
‫‡„‪«ƒ ¬« Ì‬‬
‫‪»» ÁÓOiL‬‬ ‫‪»¿ƒ « .ÂË 14‬‬
‫‪«¿ƒ∆ ‰ÁÓO‰‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙eÒk¿ ÎBÓ‬‬
‫‪≈ B‡ ÌÈÁ‡Ó‬‬
‫‪ƒ≈¬≈ χBLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,iÁ‬‬
‫‪»« ‰˜„v‰‬‬
‫‪»»¿« ÔÓƒ‬‬ ‫‪«ÚBn‰‬‬
‫‪≈ « ÏÎÂ‬‬
‫‚„‪»¿ .‡È‰ƒ ‰ÏB‬‬
‫‪» ¿ ‰„BÚ‬‬
‫‪» ¬  Ô‰‬‬‫‪∆» ‰evL‬‬
‫‪»ƒ∆ χ‰‬‬
‫‪≈» 15‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;ÛÒk‬‬
‫‪∆∆ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙ȈÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« Ô˙BÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ,BÙ˙k‬‬
‫‪≈¿ ÏÚL‬‬
‫∆«‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ Út‰Ï‬‬
‫‪«»ƒ¿ Èe‡» ,BÊ ‰ÁÓOÓ‬‬
‫‪»¿ƒ ƒ BÓˆÚ‬‬
‫‪¿« 16‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÓB‚Â‬‬
‫‪≈ ¿ ËÈÚÓÈ‬‬
‫‪ƒ¿« ‡Ï‬‬‫‪… Ïc‰Â‬‬
‫‪««¿ ‰aÈ‬‬
‫‪∆¿« ‡Ï‬‬
‫‪… ÈLÚ‰‬‬
‫∆» ‪ƒ‬‬ ‫‪eËe‬‬
‫‪¿ ‰ÁÓOa‬‬
‫‡‪»¿ƒ ¿ EȉÏ‬‬
‫‪∆… ¡ '‰ ˙‡∆ »z„Ú‬‬
‫‪¿«» ‡Ï‬‬
‫‡‪… L‬‬
‫'‪∆ ¬ ˙Áz‬‬
‫‪«« 17‬‬
                 ‫ר‬
         
35 Ôȇ≈  ϘM‰
∆∆ « ˙ȈÁÓ
ƒ¬« e˙pL
¿»∆ 10ÌÈ˙ek‰
ƒ « Ï‡»¬ .9̉Ó
∆≈ ‡l‡
»∆ ,ËÚÓ
«¿ ÁÓÏe
»»¿ ËÚÓ
«¿ ÌBi‰« ,˙Ba« ÌÈÓÚÙa
ƒ»¿ƒ B˙B
¿ 1
36 ˙ȈÁÓ
ƒ¬« ÂÈÏÚ
»» ÔzÏ
≈ƒ ÂÈ‡
ƒ» ÏÈÁ˙‰L
ƒ¿ƒ∆ Ô˘
» » .̉Ó
∆≈ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿ .˙Á‡
»∆ ÌÚÙa
««¿ ˙Á‡k
««¿ BlkÀ B˙B
¿ 2
37 ‰L
»» ÏÎa»¿ ÂÈÏÚ
»» Ô˙B
≈ ‡l‡ »∆ ,˜ÒBt
≈ Bȇ≈ eL  ϘM‰
∆∆ « ‫( שהרי דרשו על הכתוב "זאת עולת חדש בחדשו לחדשי‬2
38 . BÓˆÚ
11 ¿« ÏÚ« ÔzÈÂ
≈ƒ¿ ÏÈc‚iL
ƒ¿«∆ „Ú« ,‰LÂ
»» ¿ ‫ חדש והבא קרבן )בניסן( מתרומה‬,‫ אמרה תורה‬- "‫השנה‬
‫ שדינם‬,‫( כנענים שמלו וטבלו לשם עבדות ושוחררו‬5 ‫ הרי שבכל שנה בחודש שהוא ראש השנה לתרומת‬,‫חדשה‬
‫ איש ולא‬- "‫( שנאמר" "ונתנו איש כופר נפשו‬6 .‫כגרים‬ ‫ צריכים לחדש הבאת מחצית השקל לקנות מהם‬- ‫השקלים‬
‫( שלא הביאו‬8 .‫ שדינם כנשים‬,‫( שלא שוחררו‬7 .‫אשה‬ .‫קרבנות ציבור‬
‫( ודווקא אם נתנו במתנה גמורה ומסרום‬9 .‫שתי שערות‬ ‡ÈˆBÓe
ƒ ¿ ‰zÙÓe
∆«¿ƒ ÒB‡a
≈ ¿ ‰Bza
» « eÓ‡‰ »» ÛÒk «¿ƒ .
∆∆ ÔÈÓ 3
‫ "וכן מפורש על ידי עזרא‬:‫( שנינו‬10 .‫לציבור בלב שלם‬ ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ Ó‡p‰
»¡∆« ϘL∆∆ ‡e‰ ,„Ú ∆∆ ‚B‰Â
≈ ¿ Ú« ÌL ≈ 4
‫ ושלחו להם‬,‫)כשרצו הכותיים לסייען לבניין בית המקדש‬
‫"נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאֿלוהיכם"( לא לכם ולנו‬
Îe
»¿ .‰BÚO
» ¿ ÌÈOÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ BϘLÓe
»¿ ƒ .‰Bza
» « 5

‫ מאחר שנתת‬,‫( שאומרים לו‬11 ."‫לבנות בית לאֿלהינו‬ «ÚaËn‰

≈¿«« ϘLÓk
«¿ ƒ¿ BϘLÓ
»¿ ƒ eOÚÂ
»¿ ,3ÂÈÏÚ
»» ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eÙÈÒB‰
ƒ 6
‫ תן עליו‬,‫עליו בשנה שעברה והעמדת עליו זאת המצוה‬ ?ÚÏq‰
«∆« ϘLÓ
«¿ ƒ ‡e‰ ‰nÎÂ
»«¿ .ÈL
ƒ≈ ˙Èa
ƒ« ÔÓÊa
«¿ƒ ÚÏÒ
«∆ ‡˜p‰
»¿ƒ« 7
.‫תמיד עד שיגדל ולא תפסוק‬ .˙ÈBÈa
ƒ ≈ ‰BÚO
» ¿ ÌÈBÓLe
ƒ ¿ Úa‡Â«¿«¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ 8

39 ÔÓÊe
«¿ƒ .12˙Èa‰ƒ«« ÈÙa
≈¿ƒ ‡l‡»∆ ÔÈ‚‰B
ƒ¬ Ôȇ ƒ»¿ « .Á
» ≈ ÌÈϘM‰ .‫( ששית ממשקלו‬3
40 ı‡a
∆∆¿ ÔÈa≈ ÌÈϘM‰
ƒ»¿ « ˙‡∆ ÔÈ˙B
ƒ¿ ,Ìi˜ »« Lc˜n‰
»¿ƒ« ˙ÈaL≈∆ .ÔÈÚÓ
ƒ» LL ≈  Èc‰Â
» ƒ«¿ ,ÔÈÈ„
ƒ» ƒ ‰Úa‡»»¿«  ÚÏq‰ «∆« .‚ 9
41 ,Á
≈» ‡e‰L ∆ ÔÓÊe
«¿ƒ ;13ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁa» ¿ ÔÈa≈ χOÈ
≈ »¿ƒ ‡È‰ƒ ‰ÚÓe
»» .‰b »≈ ea
≈« ‰LÓ
∆ ÈÓÈa≈ ƒ ˙‡˜p‰≈¿ƒ« ‡È‰ƒ ‰ÚÓe»» 10
42 .ÔÈ‚‰B
ƒ¬ Ôȇ≈ χOÈ≈ »¿ƒ ı‡a∆∆¿ elÙ‡ƒ¬  ‰ËeÙe
» ¿ .ÔÈq‡ ƒ»ƒ ÈL≈¿  ÔBÈ„eÙe
¿¿ ,ÔÈBÈ„et
ƒ ¿¿ ÈL ≈¿ 11
‫( שהרי מצוות שקלים‬13 .‫( כל זמן שבית המקדש קיים‬12 ‡È‰Â
ƒ ¿ ,‰Ún‰
» » « ϘLÓ
« ¿ ƒ ‡ˆÓ
»¿ ƒ .Òȇa
» ƒ» ‰BÓLÓ
∆ ¿ ƒ ˙Á‡
«« 12
.‫ היא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ‬Úa‡ «¿«  Òȇ‰
» ƒ» ϘLÓe«¿ ƒ ,˙BBÚO ¿ ‰OÚ≈¿ ∆ LL ≈  ‰b‰
»≈« 13
43 ÔÈÎiL
ƒ»∆ È„k
≈¿ ,14ÌÈϘM‰
ƒ»¿ « ÏÚ« ÔÈÚÈÓLÓ
ƒ ƒ¿ « „‡a »∆¿ .Ë
»¬« „Á‡a .‰BÚO
» ¿ ȈÁ ƒ¬  ‰Ëet‰
» ¿« ϘLÓe «¿ ƒ ,˙BBÚO ¿ 14
44 .ÔzÏ
≈ƒ „È˙Ú
ƒ» ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ ,BlL∆ ϘM‰
∆∆ « ˙ȈÁÓƒ¬« „Á‡Â
»∆¿ „Á‡
»∆ Ïk»
45 ‰È„Ó
» ƒ¿ ÏÎa »¿ ÌÈÁÏM‰
15 ƒ»¿À « eLÈ ¿» Ba OÚ » ƒ¬« ÈzL
» » ‰MÓÁa ≈¿ BϘLÓ»¿ ƒ ‰È‰L»»∆ ,ÌL » ‰È‰
»» Á‡ ≈¿« „BÚ¿ .„ 15
≈« «ÚaËÓ
46 eÏa˜È
¿«¿  ̉Ï∆» ÔziL≈ƒ∆ ÈÓƒ Ïk» ;˙Áa««¿ ÔÈÚB˙ » ƒ¿ Ôlk
ƒ¿ ¿ ‰È„Óe »À ˙BÚaËn‰
¿¿«« el‡Â ≈¿ .ÔBkc
¿« ‡˜
»¿ƒ ‰È‰»» ‡e‰Â¿ ,ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ 16
47 ‰MÓÁa
» ƒ¬« .ÔzÏ≈ƒ B˙B‡ ÔÈÙBk
ƒ Ôȇ≈  Ô˙ «» ‡lL
… ∆ ÈÓe ∆ƒ ÔÈÚLnL
ƒ ,epnÓ ƒ¬« ¿∆ Ô‰≈ ,Ô‰Ó ∆≈ „Á‡»∆ Ïk» ϘLÓ
«¿ ƒ e‡e
¿«≈ ,eÓ‡L
¿«»∆ 17
48 ÔÈÙBk
ƒ CÏȇÂ
» ≈¿ Ô‡kÓe»ƒ ,˙Ba‚Ï¿ƒ Lc˜na
»¿ƒ« eLÈ¿» Ba ÌÈOÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ‰È‰‡
∆ ¿ ∆ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,Ìe‡a
¿«≈ Îe
» ¿ ;ÌB˜Ó » ÏÎa
» ¿ Ô‰a
∆» 18
49  ÔzÈ
≈ƒ ‡lL
… ∆ ÈÓƒ ÏÎÂ »¿ ,ÔziL
≈ƒ∆ „Ú« Ô˙ «» ‡lL… ∆ ÈÓƒ ˙‡∆ .ÌB˜Ó» ÏÎa »¿ ÌϘLÓ
»»¿ ƒ LÙÏ ≈»¿ CÈˆ ƒ» 19

50 elÙ‡Â
ƒ¬« BÁk¿» ÏÚa«¿ 16BËBÚ¬ ÔÈÁ˜BÏÂ
ƒ ¿ ¿ ,B˙B‡ ÔÈkLÓÓ
ƒ¿¿ «¿ «ÚaËÓ
≈¿« ˙ȈÁÓƒ¬« ÔziL ≈ƒ∆ d˙ˆÓ
»»¿ƒ BÊ Ï˜M‰ ƒ¬« .‰ 20
∆∆ « ˙ȈÁÓ
51 .B˙eÒk¿ ϘMÓ
∆∆ ƒ ÏB„b» «ÚaËÓ
≈¿« B˙B‡ ‰È‰ »» elÙ‡ ƒ¬ ,ÔÓf‰
«¿« B˙B‡ ÏL ∆ 21
‫( החלפנים )=הפורטים‬15 .‫( מכריזים בכל ערי ישראל‬14 ϘM‰ ∆∆ « ȈÁÓ
ƒ¬≈ ˙BÁt» ϘBL ≈ Bȇ≈ ÌÏBÚÏe » ¿ .L„w‰ ∆… « 22
.‫( חפץ למשכון‬16 .(‫ כספים‬ÌÈML ƒ ƒ ¿ ‰‡Ó
»≈ BϘLÓ»¿ ƒ ‡e‰L ∆ ,4ea≈« ‰LÓ∆ ÈÓÈa≈ ƒ ‰È‰L
»»∆ 23
52 BkcL
¿«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,17ÌÈϘLa
ƒ»¿ ƒ iÁ ≈∆ ÈÓƒ Ïk» .È
»« BȇL .‰BÚO
» ¿ 24
53 ÔȇÂ
≈¿ .B˙B‡ ÔÈkLÓÓ
ƒ¿¿ «¿ Ôȇ≈  18ÔzÏ ≈ƒ „È˙Ú
ƒ» ‡e‰ B‡ ÔzÏ ≈ƒ ‫( מותר להוסיף ולהעלות את המטבע של שקל האמור‬4
54 ;ÌBÏL » ÈÎc
≈¿« ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ ÌÈ‰k‰ƒ¬… « ˙‡∆ ÔÈkLÓÓ
ƒ¿¿ «¿ .‫בתורה אבל לא לפחות‬
55 „Ú« Ô˙B‡
» ÔÈÚB˙Â
ƒ¿ ¿ ,Ô‰Ó ∆≈ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿  eziLk¿ƒ∆ ¿ ‡l‡»∆ Ïk» ‰È‰
»» ,˙BBkc¿« ÔÓÊ
«¿ B˙B‡ ÏL ∆ «ÚaËÓ
≈¿« ‰È‰L «¿ƒ . 25
»»∆ ÔÓÊa
56 .19eziL
¿ƒ∆ ÔÓÊe
«¿ƒ ;ÚÏÒ «∆ BlL ∆ ϘM‰
∆∆ « ˙ȈÁÓa
ƒ¬«¿ Ô˙B ≈ „Á‡Â»∆¿ „Á‡ »∆ 26
‫( כן‬19 .‫( כגון קטן כשיגדל‬18 .‫( כגון נשים ועבדים‬17 ˙ȈÁÓa ƒ¬«¿ „Á‡ »∆ Ïk» Ô˙B
≈ ‰È‰ »» ,ÌÈÚÏÒƒ»¿ «ÚaËn‰
≈¿«« ‰È‰L»»∆ 27
‫ הא‬- ‫ "אין ממשכנין‬:‫ למד רבינו ממה שאמרו גבי קטן‬‰È‰L »»∆ ÔÓÊe
«¿ƒ ;ÔÈÈ„ƒ» ƒ ÈL
≈¿ ‡e‰L ∆ ,ÚÏÒ «∆ ȈÁ
ƒ¬ BlL ∆ ϘM‰
∆∆ « 28
."‫˙ לתבוע תובעין‬ȈÁÓa
ƒ¬«¿ Ô˙B≈ „Á‡Â »∆¿ „Á‡»∆ Ïk» ‰È‰»» ,ÚÏÒ«∆ ȈÁƒ¬ «ÚaËn‰
≈¿«« 29
χOÈ
≈ »¿ƒ eϘL¿» ‡Ï … ÌÏBÚÓe
» ≈ .ÚÏq‰ «∆« ȈÁ ƒ¬ B˙B‡ ϘM‰ ∆∆ « 30
‫יום רביעי ה' ניסן ה'תשע"ח‬ .‰Bz
» ÏL ∆ ϘL ∆∆ ȈÁÓ
ƒ¬≈ ˙BÁt» ϘM‰ ∆∆ « ˙ȈÁÓa
ƒ¬«¿ 31
   
 
‫ שלש עשרה תיבות‬,‫( ביאר בו רבינו כיצד כונסים השקלים‬1 ÌÈiÂÏ
ƒƒ¿ ,ÌÈ‰k
ƒ¬… :ϘM‰
∆∆ « ˙ȈÁÓ
ƒ¬« ÔzÏ≈ƒ ÔÈiÁ … « .Ê 32
ƒ»« Ïk‰
‫ וכיצד‬,‫ בשלשה פרקים בשנה תורמים הלשכה‬,‫שבמקדש‬ ‡Ï
… Ï‡»¬ ; ÌÈÁLÓ
5 ƒ»¿À ¿ ÌÈ„ÚÂ
ƒ»¬« ÌÈ‚Â
ƒ≈¿ ,ÌÈχOÈÂ
ƒ≈ ¿¿ƒ¿ 33
.‫תורמין אותה‬ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿  e˙
¿» ̇Â
ƒ¿ . ÌÈp˘
8 ƒ« ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÌÈ„Ú
7 ƒ»¬ ‡ÏÂ
… ¿ 6ÌÈL
ƒ» 34
 ‫אר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪ (8‬בעזרה )רא"ש ורע"ב(‪ .‬ומקור הדברים בשקלים פ"ו מ"ה‪.‬‬ ‫‪‬‬‫‪ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ?ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ˙‡∆ ÌÈÁÏM‰‬‬
‫‪ƒ»¿À « ÔÈÒBk‬‬
‫‪ƒ¿ „ˆÈk‬‬‫‡‪« ≈ .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (9‬ואילו השופרות שבמדינה לא היו אלא מחמשה עשר‬ ‫‪ÈÏeL‬‬
‫‪≈ . ˙Bz≈ ÈzL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ ̉ÈÙÏ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‰È„Óe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ ‰È„Ó‬‬
‫¿‪» ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫באדר‪ ,‬כמבואר בפרק הקודם הלכה ט‪ (10 .‬והוא תקלין‬ ‫‪ÔÈÓk‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰ÏÚÓÏÓ‬‬
‫‪»¿«¿ƒ ˆ« »‰ÈÙe‬‬‫‪ƒ ,‰hÓlÓ‬‬
‫‪»«¿ƒ ÔÈÁ‬‬
‫‪ƒ» ¿ ‰z‰‬‬
‫«≈»‬ ‫‪3‬‬
‫חדתין‪ (11 .‬והוא תקלין עתיקין‪ (12 .‬שקלים פ"ו מ"ה‪.‬‬
‫כחכמים החולקים על רבי יהודה )שם(‪ (13 .‬ב'מעשה‬
‫‪ÁwÏ‬‬
‫‡‪«ƒ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ‰È‰È‬‬
‫‪∆¿ƒ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÔÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ eÎÈÏLiL‬‬
‫‪ƒ¿«∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ;ÙBL‬‬
‫»‬ ‫‪4‬‬

‫רוקח'‪ ,‬חסירה תיבת "בהן"‪ (14 .‬נראה מדברי רבינו‬ ‫‡‪ ˙Á‬‬‫‪«« ?˙Bz≈ ÈzL‬‬‫‪≈¿ ÔÈOBÚ‬‬
‫‪ƒ ‰ÓÏÂ‬‬ ‫‪»»¿ .˙Áa‬‬
‫‪««¿ Ô‰Ó‬‬
‫≈∆‬ ‫‪5‬‬
‫בפירוש המשנה‪ ,‬שהכוונה לכפורת של ארון הקודש‪ ,‬וראה‬ ‫‪ ‰iM‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ «¿ ,BÊ ‰L‬‬
‫‪»» ÏL‬‬ ‫‪∆ ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ da» ÔÈÎÈÏLnL‬‬
‫∆« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫בפירוש הרא"ש ובהערת הרב ניסן זק"ש שם‪ (15 .‬מכאן‬ ‫‪‡lL‬‬
‫‪… ∆ ÈnÓ‬‬
‫‪ƒƒ ÔÈBbL‬‬
‫‪ƒ ∆ ,‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰L‬‬ ‫‪»» ÈϘL‬‬
‫‪≈¿ƒ da» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫«‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫עד סוף ההלכה‪ ,‬הוא עלֿפי התוספתא פ"ג דשקלים‪ ,‬ושם‪:‬‬ ‫‪.‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰Ma‬‬‫‪»» « ϘL‬‬
‫»«‬ ‫‪8‬‬
‫"ששה לנדבה כנגד מותר חטאות ומותר אשמות ומותר קיני‬
‫זבין‪ ,‬קיני זבות‪ ,‬קיני יולדות )קיני( ]ומותר[ קרבנות נזיר‬ ‫‪ (2‬בכת"י‪" :‬מכל"‪ ,‬וראה למעלה פ"א ה"ט‪ (3 .‬בשקלים‬
‫ומצורע‪ ,‬האומר מנה זו לנדבה וסלע זו לנדבה כו' ולוקחין‬ ‫פ"ב מ"א‪" :‬כשם שהיו שופרות במקדש‪ ,‬כך היו שופרות‬
‫בהן עולות"‪ .‬ועי' 'תוספות יום טוב' שם‪.‬‬ ‫‪ (4‬מיעוט "שופרות" שתים )כסףֿמשנה‬ ‫במדינה"‪.‬‬
‫ו'תוספות יום טוב'(‪ (5 .‬ב'ירושלמי' שקלים פ"ו ה"א‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪e˙k» ,‰z‰‬‬
‫‪»≈« CB˙a¿ ÂÈ˙BÚÓ‬‬
‫‪» ¿ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ ,c‬‬ ‫‚‪≈ ¿ .‬‬
‫‪»» Ïk» ÌLÂ‬‬ ‫"השופרות הללו עקומות היו‪ ,‬צרות מלמעלן ורחבות‬
‫‪26‬‬ ‫‪Ïk» ÏÚ« ‡e‰ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ȇ˙e‬‬
‫‪«¿ . ıeÁaÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«ƒ ‰z‰‬‬
‫‪‬‬ ‫«‪»≈« ÏÚ‬‬ ‫מלמטן‪ ,‬מפני הרמאין" )שלא יוכלו להכניס ידן להראות‬
‫‪27‬‬ ‫‪,„ÓÏ‬‬
‫‪≈» »˙‡ˆÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ .‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ˙ÏBÚ‬‬
‫‪« e˜iL‬‬‫‪¿¿ƒ∆ ,˙B˙Bn‰‬‬
‫« »‬ ‫עצמן כאילו נותנים לתוכן‪ ,‬ונוטלין מתוכן – 'קרבן העדה'(‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ ˙BBÁ‡‰‬‬
‫‪¬«» ˙Bz‰‬‬‫‪≈« LLa‬‬‫‪≈ ¿ ˙B‡ˆÓp‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ˙BÚn‰‬‬‫‪»« ÏkL‬‬
‫∆»‬ ‫‪ (6‬שקלים פ"ו מ"ה‪ .‬ונקראת "תקלין חדתין"‪ (7 .‬ונקראת‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ïk» ‡Lk‬‬
‫‪»¿ ƒ ,ÌÈ‰kÏ‬‬
‫‪ƒ¬… «  ‰È˙BBÚÂ‬‬
‫‪» ∆ ¿ ,‰Ó‰a‬‬ ‫‪»≈¿ ˙ÏBÚÏ‬‬
‫¿ «‬ ‫"תקלין עתיקין"‪ .‬והנה מפורש בדברי רבינו‪ ,‬שגם במדינה‬
‫היו תקלין חדתין‪ .‬ואילו ב'ירושלמי' )פ"ב ה"א( מפורש‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ô‰a‬‬
‫‪∆» ÁwÏ‬‬‫‪«ƒ  ˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰˙aL‬‬
‫‪»≈¿∆ ˙BÚn‰‬‬ ‫‪»« ÏÎÂ‬‬
‫»‪»¿ ;˙BBÚ‰‬‬ ‫"ותני כן עתיקין במקדש ואין עתיקין במדינה" )ועי'‬
‫‪31‬‬ ‫‪ ˙ÈÚÈaLÂ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿»∆ ¿ ;˙B‡hÁ‬‬
‫‪»« ÔȈÁÂ‬‬
‫‪»¿∆¿ ˙BÏBÚ ÔȈÁ‬‬
‫‪»¿∆ ,˙BÙBÚ‬‬ ‫ב'תוספות יום טוב'(‪] .‬וברור הדבר שלהרמב"ם היתה נוסחא‬
‫‪32‬‬ ‫‪.ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ‬‬
‫‪« Ôlk‬‬‫‪»À‬‬ ‫אחרת ב'ירושלמי'‪ ,‬וכן יוצא מתוך פירושו של הריבב"ן שם‬
‫‪ (16‬שקלים פ"ו מ"ה‪ (17 .‬לדעת לאיזו תיבה לשים‬ ‫ב'ירושלמי'‪ .‬שזה לשון ה'ירושלמי'‪" :‬ויעשה אותן מרגליות‬
‫המעות שהביא‪ (18 .‬שם‪ ,‬מ"ו‪ .‬מדרשו של יהוידע הכהן‬ ‫)=יקנה בשקלים מרגליות‪ ,‬למעט טורח הדרך(? ‪ -‬שמא‬
‫הגדול‪ ,‬ממה שנאמר )מלכיםֿב יב‪ ,‬יז(‪" :‬כסף אשם וכסף‬ ‫תוזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד וכו'‪ ,‬מתניתא‬
‫חטאות לא יובא בית ה'‪ ,‬לכהנים יהיו"‪ ,‬שאם נשאר לו כסף‬ ‫בתקלין חדתין אבל בתקלין עתיקין לא בדא"‪ .‬ופירש‬
‫ממה שהפריש לחטאת או לאשם‪ ,‬לא יובא בית ה' לבדק‬ ‫הריבב"ן‪" :‬כלומר בתקלין עתיקין מותר לקנות מרגליות ולא‬
‫הבית‪ ,‬אלא לכהנים יהיה אותו הכסף‪ ,‬והם לוקחין ממנו‬ ‫חיישינן )=ולא חוששים( שמא תיזול שאין באין אלא‬
‫עולות‪ .‬וממה שנאמר )ויקרא ה‪ ,‬יט(‪" :‬אשם הוא‪ ,‬אשום‬ ‫לחומות העיר ומגדלותיה" )פ"ד משקלים מ"ב‪ ,‬ועי' ברא"ש‬
‫אשם לה'"‪" ,‬אשם הוא"‪ ,‬שמשמע כדין אשם הנאכל‬ ‫ורע"ב פ"ו מ"ה(‪ ,‬הרי שגם במדינה היו תקלין עתיקין‪ .‬ולפי‬
‫לכהנים‪ ,‬ו"אשם לה'"‪ ,‬משמע שיהיה כולו לה'‪ ,‬הא כיצד?‬ ‫זה‪ ,‬על כרחנו דלא גרס הא "דתני כן עתיקין במקדש ואין‬
‫‪ -‬כל שבא משום חטאת ומשום אשם )=מותר חטאת ומותר‬ ‫עתיקין במדינה"‪ .‬וכן אמנם נמצא ב'ירושלמי' שהיה לפני‬
‫אשם(‪ ,‬ילקח בהם עולות; הבשר לה' ועור לכהנים‪.‬‬ ‫בעל 'מעשה רוקח'[‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪ÔÈÁlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ ,ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÔÈBbLk‬‬
‫‪ƒ ∆ ¿ ,‰È„Óe‬‬
‫‪» ƒ¿ ‰È„Ó‬‬ ‫„‪»¿ .‬‬
‫‪» ƒ¿ ÏÎa‬‬ ‫‪,˙Bz≈ ‰OÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ LÏL‬‬‫‪¿ „ÈÓz‬‬
‫‪ƒ» ̉ÈÙÏ‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ‰È‰‬‬ ‫‪»¿ƒ« . 9‬‬
‫‪»» Lc˜ne‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪Ô˙B‬‬
‫‪» ÛˆÏ‬‬‫‪≈»¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» LÈÂ‬‬‫‪≈¿ .Lc˜nÏ‬‬
‫‪»¿ƒ« ÌÈÁeÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ „Èa‬‬ ‫‡‪«¿ Ô˙B‬‬
‫»‬ ‫‪. BÊ ‰L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»» ÈϘLÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ¿  ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ :ÙBL‬‬ ‫‪» ÔÈÓk‬‬ ‫‪ƒ¿ ‰z‬‬
‫‪»≈ Ïk» 10‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÔȈa˜˙Ó‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ Ïk‰Â‬‬
‫‪… «¿ .Cc‰‬‬
‫‪∆∆« ÈB‡OÓ« ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,‰Ê‬‬
‫‪»» ÈÈ„a‬‬
‫¿‪≈¿ ƒ‬‬ ‫‪ÈÓƒ ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿  ˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ .‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰L‬‬ ‫‪»» ÈϘLÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ¿  ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ 11‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪˙BÎLl‰‬‬
‫‡‪» ¿« ÔÓƒ ˙Á‬‬
‫‪«« ‰kLÏa‬‬
‫‡‪»¿ ƒ¿ Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÁÈpÓe‬‬
‫‪ƒ ƒ« ,Lc˜nÏ‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ,‰BÈ‬‬
‫‪» Èa‬‬
‫‪≈¿ ÈL‬‬
‫‪≈¿ B‡ ÌÈBz‬‬‫‪ƒ ÈzL‬‬ ‫˜‪≈¿ Ôa‬‬
‫‪«¿» ÂÈÏÚ‬‬‫‪»» LiL‬‬
‫‪≈∆ 12‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÔÈÓ˙BÁÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,˙BÁzÙÓa‬‬
‫‪¿¿«¿ »‰È˙B˙Ïc‬‬
‫‪∆ ¿« Ïk» ÔÈ‚BÒÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ,Lc˜na‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫‪.BÊ ‰˙Ï‬‬
‫‪»≈¿ Ô‰ÈÓc‬‬
‫‪∆ ≈ ¿ CÈÏLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « , ˙‡hÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»« „Á‡Â‬‬‫‪»∆¿ ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» 13‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÌL‬‬‫‪» eˆwiL‬‬
‫‪¿»ƒ∆ ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ ÔȇÏÓÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ .˙BÓ˙BÁ‬‬‫‪» ‰ÈÏÚ‬‬
‫»∆ »‬ ‫‪,„Ïa‬‬
‫‪«¿ƒ ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ‬‬
‫‪« ÂÈÏÚ‬‬ ‫‪»» LiL‬‬ ‫‪≈∆ ÈÓƒ ÏÎÏ‬‬ ‫‪»¿  ˙ÈÚÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ 14‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪ÏÈÎzL‬‬
‫‪ƒ»∆ È„k‬‬‫˜‪≈¿  ‰t‬‬
‫‪»À Ïk» eÚL‬‬ ‫‪ƒ ;˙BÏB„b¿ ˙Bt˜À LÏL‬‬ ‫»‬ ‫‪c˙‰L‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ÈÓÏ‬‬ ‫‪ƒ¿  ˙ÈLÈÓÁ‬‬
‫‪ƒ ƒ¬ .BÊ ‰˙Ï‬‬ ‫‪»≈¿ ‰ÈÓc‬‬
‫‪» ∆ » CÈÏLÓ‬‬
‫‪ƒ¿ « 15‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ .‰kLla‬‬
‫‪»¿ ƒ« B˙B‡ ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ« ‡M‰Â‬‬
‫‪»¿ «¿ ,ÔȇÒ‬‬
‫‪ƒ¿ ÚLz‬‬‫≈«‬ ‫‪ÈÓÏ‬‬
‫‪ƒ¿  ˙ÈML‬‬‫‪ƒ ƒ . Ô‰a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆» ‰ÎÚnÏ‬‬
‫‪»»¬«« ÌȈÚ‬‬ ‫‪ƒ≈ ˙B˜Ï‬‬ ‫‪¿ƒ ˙BÚÓ» 16‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪‰ÊÂ‬‬
‫‪∆¿ ,‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙Óez‬‬
‫‪« ¿ ‡˜p‰‬‬‫‪»¿ƒ« ‡e‰  ˙Btw‰‬‬
‫‪À« CB˙aL‬‬‫∆¿‬ ‫‪c˙‰L‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ÈÓÏ‬‬ ‫‪ƒ¿  ˙ÈÚÈL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ .‰BÏÏ‬‬
‫‪» ¿ƒ ˙BÚÓ» c˙‰L‬‬ ‫‪≈«¿ƒ∆ 17‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪‡˜p‰‬‬
‫‪»¿ƒ« ‡e‰  ˙Btwa‬‬‫‪À« LiM‬‬‫‪≈∆ ‰Ó« ÏÚ« ˙È‬‬
‫‪≈» ÌL‬‬‫‪» ‡MiL‬‬
‫∆‪≈»ƒ‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ .˙‡hÁ‬‬‫‪»« ˙BÓÏ‬‬
‫‪« ¿  ˙ÈÈÓL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ƒ¿ . ˙tkÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆… «« ‰Ê‬‬‫‪»» 18‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪.‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ÈÈL‬‬
‫¿»≈‬ ‫‪ÔÓƒ È˙B‰Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ˙‡hÁ‬‬ ‫‪»« Á˜ÏÂ‬‬‫‪«»¿ ,B˙‡hÁÏ‬‬‫‪»«¿ ˙BÚÓ» LÈÙ‰L‬‬ ‫‪ƒ¿ƒ∆ 19‬‬
‫‪ (21‬בכת"י‪:‬‬ ‫‪ (20‬שקלים פ"ב מ"א‪.‬‬ ‫‪ (19‬להחליף‪.‬‬
‫‪˙BÓÏ‬‬
‫‪« ¿  ˙ÈÚÈLz‬‬‫‪ƒ ƒ ¿ .dÎB˙Ï‬‬
‫‪» ¿ ‡M‰‬‬ ‫‪»¿ « CÈÏLÈ‬‬‫‪ƒ¿« ,˙BÚn‰‬‬ ‫‪»« 20‬‬
‫"מתקבץ"‪ (22 .‬שלא תשלוט בהם יד‪ ,‬שלכן תיקנו חכמים‬ ‫‪.˙B„ÏBÈÂ‬‬
‫‪¿ ¿ ˙BÊÂ‬‬‫‪»¿ ÌÈÊ‬‬‫˜‪ƒ» Èp‬‬
‫‪≈ƒ ˙BÓÏ‬‬
‫‪« ¿  ˙ÈÈOÚ‬‬ ‫‡‪ƒ ƒ ¬ .ÌL‬‬
‫‪» » 21‬‬
‫תיבות כמין שופרות )למעלה בהלכה א(‪" :‬ולא יהיה אפשר‬ ‫‪ ‰OÚ‬‬
‫‪≈¿ ∆ ÌÈzL‬‬
‫‪≈¿ .ÈÊ‬‬
‫˜‪ƒ» ˙Ba‬‬
‫‪¿¿» ˙BÓÏ‬‬‫‪« ¿  ‰OÚ‬‬ ‫‡‪≈¿ ∆ ˙Á‬‬
‫‪«« 22‬‬
‫ליקח מהן בנחת"‪ (23 .‬כן הוא ב'ירושלמי' )שקלים פ"ג‬ ‫‪c˙‰L‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ÈÓÏ‬‬ ‫‪ƒ¿  ‰OÚ‬‬‫‪≈¿ ∆ LÏL‬‬ ‫‪¿ .ÚˆÓ‬‬‫‡‪»… ¿ ÌL‬‬‫‪« ¬ ˙BÓÏ‬‬
‫‪« ¿ 23‬‬
‫ה"ב(‪" :‬תניא‪ ,‬בשלש קופות של שלש סאין שהן תשע סאין‪,‬‬ ‫‪.‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ ˙ÏBÚÏ‬‬
‫»‪« ¿ ˙BÚÓ‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫בר‬
‫‪         ‬‬
‫והלכה כרבי מאיר )ועי' כסףֿמשנה‪ ,‬ופ"ו מהל' מעילה‬ ‫שהן עשרים ושבע סאין‪ ,‬תורמין את הלשכה"‪ .‬והביאו רבינו‬
‫הי"ג(‪.‬‬ ‫בפירוש המשנה‪ .‬ומתוך אותן קופות גדולות תורמים‬
‫בשלשה פרקים בשנה‪ ,‬כל פעם שלש קופות קטנות‪ ,‬שכל‬
‫‪19‬‬ ‫‪ԇȈBÓe‬‬
‫‪» ƒ ̉a‬‬ ‫‪∆» ÌBz‬‬
‫‪≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,˙BpËw‰‬‬
‫‪« ¿« ˙Bt˜À LÏL‬‬ ‫‪» .Ê‬‬ ‫אחת מכילה שלשה סאים )פ"ג דשקלים מ"א ומ"ב(‪ ,‬וראה‬
‫‪20‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ ;Ï"ÓÈb‬‬
‫‡‪» ƒ ,˙"Èa≈ ,Û"Ï‬‬
‫‪∆» :Ô‰ÈÏÚ‬‬
‫«‪∆ ≈¬ e˙k» ,ıeÁÏ‬‬ ‫ברא"ש ורע"ב שם‪ ,‬ולהלן הלכה ה והערה לא‪ (24 .‬וממנה‬
‫‪21‬‬ ‫‪Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,‰ÏÎzL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ „Ú« ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ÔÓƒ e˜tzÒiL‬‬ ‫∆‪¿«¿ƒ‬‬ ‫קונים קרבנות הציבור של כל השנה )להלן פ"ד ה"א(‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪ÔÓƒ ÔȘtzÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ Ck» Á‡Â‬‬ ‫‪««¿ ,‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÔÓƒ ÔȘtzÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ‬‬ ‫‪ (25‬וממנה קונים צרכי העיר ומגדליה וכו'‪ ,‬כמבואר להלן‬
‫‪23‬‬ ‫‪˙Á‡‰‬‬
‫‪««» ‰tw‰‬‬ ‫‪»À« ÔÓƒ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ÌB˙Â‬‬ ‫‪≈ ¿ .˙ÈLÈÏM‰‬‬
‫« ¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫בפ"ד ה"ח‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪; ˙ÁtËÓa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪««¿ƒ¿ ‰ÏB„b‰‬‬‫‡‪» ¿« d˙B‬‬‫‪» ‰tÁÓe‬‬ ‫‪∆«¿ , ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪‬‬ ‫«¿ »‬ ‫‪:‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙‡∆ ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ ‰Ma‬‬‫‪»» « ÌȘt‬‬ ‫‪» ¿ ƒ .‰ 1‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰LÏLa‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰tÁÓe‬‬
‫‪∆«¿ ,‰iM‰‬‬ ‫‪»ƒ¿ « ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪» ¿« ‰tw‰Ó‬‬
‫‪»À«≈ ‰iM‰‬‬‫‪»ƒ¿ « ÌB˙Â‬‬
‫¿ ≈‬ ‫˜„‪ÌBÈ Ì‬‬‫‪∆… ,ÈLz‬‬
‫‪≈¿ ƒ L„Á‬‬
‫‪∆… L‡e‬‬
‫‪… ¿ , ÔÒÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ L„Á‬‬
‫‪∆… L‡a‬‬
‫‪…¿ 2‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÓƒ ˙ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌB˙Â‬‬
‫‪≈ ¿ ;˙ÁtËÓa‬‬
‫‪««¿ƒ¿ ‰ÏB„b‰‬‬ ‫‡‪» ¿« d˙B‬‬ ‫»‬ ‫‪.ÌBÈ OÚ‬‬‫‪» » ‰MÓÁa‬‬
‫‪» ƒ¬« ˙ˆÚ‬‬
‫‪∆∆¬ Ì„˜Â‬‬
‫‡‪∆… ¿ ,ÂÈÁ‬‬
‫‪»¬« B‡ BË 3‬‬
‫‪27‬‬ ‫‡‪d˙B‬‬
‫‪» ‰tÁÓ‬‬ ‫‪∆«¿ BȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ ,˙ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪» ¿« ‰tw‰‬‬ ‫«‪»À‬‬ ‫‪,‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ÔÓƒ ÌÈÙÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÒÎ‬‬
‫‡‪»¿ƒ „Á‬‬
‫‡‪»∆ ?d˙B‬‬‫‪» ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ „ˆÈÎÂ‬‬
‫‪« ≈¿ 4‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ÏÈÁ˙ÈÂ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ,ÌiÒ‬‬‫‪≈ƒ daL‬‬‫‪»∆ ˙k‬‬
‫‪∆∆ƒ ‰È‰zL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ;˙ÁtËÓa‬‬
‫¿‪««¿ƒ‬‬ ‫‡˙‪?Ì‬‬
‫‪… ¿∆ :̉Ï‬‬
‫‡‪∆» ÓB‬‬
‫‪≈ ‡e‰Â¿ ,ıeÁa« ÌÈ„ÓBÚ‬‬‫‪ƒ¿ ÔÈÓBM‰Â‬‬
‫‪ƒ¿ «¿ 5‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪.˙ˆÚ‬‬
‫˜„‪∆∆¬ Ì‬‬‫‪∆… ÒkiLk‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ¿ ,‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚÙa‬‬‫‪««¿ ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ‬‬ ‫‪.ÌÈÓÚt‬‬
‫‪ƒ»¿ LÏL‬‬ ‫‪»  Ìz‬‬
‫‪… ¿ ,Ìz‬‬
‫‪… ¿ ,Ìz‬‬
‫‡‪… ¿ :BÏ ÌÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ Ô‰Â‬‬‫‪≈¿ 6‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‰tÁÓe‬‬
‫‪∆«¿ ,‰l‚Ó‬‬ ‫‪»À¿ ‰˙ȉL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ‰BL‡‰‬‬
‫‪» ƒ» ÌB˙Â‬‬ ‫¿ ≈‬ ‫‪Ô‰Ó‬‬
‫˜‪∆≈ ‰t‬‬ ‫˜‪»À Ïk» ,˙BpË‬‬
‫‪« ¿ ˙Bt˜À LÏL‬‬ ‫‪» ‡lÓÓ‬‬
‫‪≈«¿ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ 7‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪‰pnÓ‬‬
‫‪»∆ƒ ÌzL‬‬ ‫‪«»∆ ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ ‰iM‰‬‬
‫‪»ƒ¿ « ÌB˙Â‬‬
‫‡‪≈ ¿ ;d˙B‬‬‫»‬ ‫‪, ˙BÏB„b‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿« ˙Bt˜À LÏL‬‬ ‫‪» Ô˙B‡Ó‬‬
‫‪» ≈ , ÔȇÒ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿ LÏL‬‬ ‫‪» ‰ÏÈÎÓ‬‬
‫‪» ƒ¿ 8‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙ÈLÈÏM‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ÌB˙Â‬‬‫‡‪≈ ¿ ;d˙B‬‬
‫‪» ‰tÁÓe‬‬
‫‪∆«¿ ,‰lÁz‬‬ ‫‪»ƒ¿ ‰BL‡a‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫‪.eÏÎiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ˜tzÒ‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ È„k‬‬ ‫‪≈¿ ,ıeÁÏ« ԇȈBÓe‬‬
‫‪»ƒ‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪È„k‬‬
‫‡‪≈¿ ;d˙B‬‬
‫‪» ‰tÁÓ‬‬ ‫‪∆«¿ BȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ,dÏ» ‰ÎeÓq‰‬‬
‫‪» ¿« ‰ÏB„b‰‬‬
‫‪» ¿« ÔÓƒ‬‬ ‫‪LÏL‬‬ ‫‪» ÔÓƒ ˙BpËw‰‬‬
‫‪« ¿« ˙Bt˜À LÏM‰‬‬‫‡‪» « Ô˙B‬‬
‫‪» ‡lÓÓe‬‬
‫‪≈«¿ ÊBÁÂ‬‬
‫¿ ≈‬ ‫‪10‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÒkiLk‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ¿ ,˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌÚÙa‬‬
‫‪««¿ ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« ‰pnÓ‬‬‫‪»∆ƒ ÏÈÁ˙iL‬‬
‫∆«¿‪ƒ‬‬ ‫‪„Ú« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔȘtzÒÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ,˙ˆÚ‬‬‫˜„‪∆∆¬ Ì‬‬‫‪∆… ‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫‪«« ˙BÏB„b¿ 11‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪˙ÈLÈÏLe‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ‰iLe‬‬‫‪»ƒ¿ ‰BL‡‬‬
‫‪» ƒ ÌBz‬‬ ‫‪≈ ‡ˆÓpL‬‬‫‪»¿ƒ∆ „Ú« .ÈL˙a‬‬
‫¿‪≈¿ ƒ‬‬ ‫‪.eÏÎiL‬‬
‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.˙BÏB„b‰‬‬
‫‪¿« ÔÓƒ ˙Á‡Â‬‬
‫‡‪««¿ ˙Á‬‬‫‪«« ÏkÓ‬‬‫‪»ƒ ˙BpËw‰‬‬
‫«¿ «‬
‫‪ (26‬שקלים פ"ג מ"א‪ (27 .‬כמפורש במשנה‪ ,‬שם‪" :‬בפרוס‬
‫‪' (38‬ירושלמי' שם ה"ב‪.‬‬ ‫‪ (37‬שקלים פ"ג מ"ב‪.‬‬ ‫הפסח בפרוס עצרת ובפרוס החג"‪ ,‬ובירושלמי שם‪" :‬פרס ‪-‬‬
‫‪ (39‬בשקלים פ"ג מ"ד‪ ,‬תנן‪" :‬תרם את הראשונה ומחפה‬ ‫פלגא‪ ,‬פלגא דשלשים יום )=חצי משלשים יום‪ ,‬דהיינו‬
‫בטבלאות‪ ,‬שניה ומחפה בטבלאות‪ ,‬שלישית לא היה מחפה‪,‬‬ ‫חמשה עשר יום( קודם למועד שדורשים בהלכותיו"‪.‬‬
‫שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום"‪ .‬ופירשו הרא"ש‬ ‫‪ (28‬משנה‪ ,‬שם‪" :‬ולא אמרו באחד בתשרי‪ ,‬מפני שהוא‬
‫והרע"ב‪ :‬תרם את הראשונה ‪ - ‰¢‡ ‰ÓÂ˙ -‬בפרוס‬ ‫יוםֿטוב"‪ (29 .‬סובר רבינו שכשם שאפשר להקדים לפני‬
‫הפסח‪ - ‰ÙÁÓ .‬כל השקלים שנשארו בלשכה‪- ‰È˘ .‬‬ ‫יוםֿטוב‪ ,‬כמו כן אפשר לאחר )כסףֿמשנה(‪ (30 .‬שקלים‬
‫בפרוס עצרת‪ - ˙È˘ÈÏ˘ .‬בפרוס החג‪ ,‬ומדוע היה מחפה‬ ‫פ"ב מ"ג‪ .‬וכן דרך חכמים לשלש כל דבר‪ ,‬כמו במנחות סה‪.‬‬
‫בראשונה ובשניה? שמא יתרום מן השיריים‪ ,‬ולכן מחפה‬ ‫וביבמות קו‪) :‬הרא"ש והרע"ב(‪ (31 .‬שם משנה ב‪.‬‬
‫אותם ומביאים שקלים חדשים ושמים על החיפוי‪.‬‬ ‫‪ (32‬ראה למעלה הלכה ד והערה כב‪ (33 .‬לקנות קרבנות‬
‫ובשלישית אין צריך לחפות שהרי כבר גמרו לתרום‪ .‬אבל‬ ‫ציבור הצריכים למקדש‪.‬‬
‫רבינו מפרש‪ ‰¢‡‰ :‬מהקופה הגדולה הראשונה‪‰È˘‰ .‬‬
‫‪ -‬הקופה הגדולה השניה‪ - ˙È˘ÈÏ˘‰ .‬הקופה הגדולה‬ ‫‪LÏM‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ˙ÈLÈÏL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ÌÚt‬‬ ‫‡‪«« Ô˙B‬‬
‫‪» ‡lÓÓe‬‬ ‫‪≈ ¿ . 13‬‬
‫‪≈«¿ ÊBÁÂ‬‬
‫השלישית )והעיר הרא"ש על זה‪ ,‬הלא במשנה לא מוזכרות‬ ‫‪,eÏÎiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ „Ú« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔȘtzÒÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ,ÈL˙a‬‬
‫‪≈¿ ƒ¿ ˙BÏB„b‰‬‬
‫‪¿« ˙BtÀ̃ 14‬‬
‫כלל הקופות הגדולות‪ ,‬ורק ב'ירושלמי' נזכרו(‪ ,‬ומחפה קופה‬ ‫‪ÔÈÓBz‬‬
‫‪ƒ ¿ ÔÒÈ‬‬‫‪» ƒ L„Á‬‬
‫‪∆… L‡e‬‬
‫‪… ¿ ;ÔÒÈ‬‬
‫‪» ƒ L„Á‬‬ ‫‪∆… L‡‬‬
‫‪… „Ú« 15‬‬
‫גדולה ראשונה ושניה‪ ,‬ואינו מחפה שלישית "שמא ישכח‬ ‫‪ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» e˜ÈtÒ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… . ‰L„Á‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» »¬ ‰ÓezÓ‬‬
‫‪» ¿ƒ 16‬‬
‫ויתרום מן הדבר התרום"‪ ,‬כלומר יתחיל לתרום גם בעצרת‬ ‫‪ÔÒÈ‬‬
‫‪» ƒ «ÚÈb‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ „Ú« eÏÎÂ‬‬
‫‪»¿ ,˙BÏB„b‰‬‬
‫‪¿« ˙Bt˜À LÏLa‬‬
‫‪» ¿L‬‬
‫‪∆ 17‬‬
‫מאותה שהתחיל בה בפסח‪ .‬ולדעת רבינו‪ ,‬אין חשש שמא‬ ‫‪.‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ÈÈMÓ‬‬
‫‪≈»¿ ƒ ÔÈÓB˙Â‬‬
‫‪ƒ ¿ ¿ ÔÈÊBÁ‬‬
‫‪ƒ¿ ‬‬ ‫‪18‬‬
‫יתרום מן השיריים‪ ,‬שלפי דעתו )למעלה ה"ד( שיריים אינם‬
‫אלא אותם הנשארים חוץ משלש הקופות הגדולות‪.‬‬ ‫‪ (34‬ראש השנה ז‪ ,‬א‪" :‬באחד בניסן ראש השנה לתרומת‬
‫‪ (40‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬בקטבלאות" ‪ -‬עורות רבים‪ (41 .‬ונמצא‬ ‫שקלים"‪ ,‬שנאמר )במדבר כח‪ ,‬יד(‪" :‬זאת עולת חודש‬
‫שמכל קופה גדולה תרם לכל ישראל‪ :‬לשם ארץ ישראל‪,‬‬ ‫בחדשו לחדשי השנה" ‪" -‬אמרה תורה חדש והבא קרבן‬
‫לשם כרכים המוקפות לה‪ ,‬ולשם בבל ומדי והמדינות‬ ‫מתרומה חדשה"‪ .‬ובניסן הכתוב מדבר‪ ,‬ונלמד ממה שנאמר‬
‫הרחוקות וכל ישראל‪ ,‬כמפורש להלן ה"ח‪ ,‬שהרי בכל קופה‬ ‫)שמות יב‪ ,‬ב( "ראשון הוא לכם )=חודש ניסן( לחדשי‬
‫וקופה תורם הוא על קצת מישראל )'פירוש המשניות' שם(‪.‬‬ ‫השנה"‪" .‬לחדשי השנה" ‪" -‬לחדשי השנה" גזירהֿשוה‬
‫וראה להלן הערה מד‪.‬‬ ‫היא‪ :‬מה שם ניסן‪ ,‬אף כאן ניסן‪ (35 .‬בכת"י‪" :‬אשר‬
‫הגיע"‪' (36 .‬ירושלמי' שקלים פ"ג ה"ג‪" :‬שלמה שלישית‬
‫‪37‬‬ ‫‪˙‡∆ ÌBz‬‬
‫‪≈ ,el‡≈ ˙Bt˜À LÏL‬‬ ‫‪» ÌBz‬‬
‫‪≈ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ .Á‬‬ ‫חוזר לשניה‪ ,‬שלמה שניה חוזר לראשונה‪ ,‬שלמו שלשתן‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÔÈkk‬‬
‫‪ƒ«¿ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰iM‰Â‬‬
‫‪»ƒ¿ «¿ , χOÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‡‪≈ »¿ƒ ı‬‬
‫‪∆∆ ÌLÏ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰BL‡‰‬‬
‫»‪» ƒ‬‬ ‫חוזר ושוקל‪ ,‬רבי מאיר אומר חוזר לשיריים‪ ,‬שהיה רבי‬
‫‪39‬‬ ‫‪˙ÈLÈÏM‰Â‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ «¿ ,χOÈ‬‬
‫)‡‪≈ »¿ƒ (ı‬‬
‫‪∆∆ Ïk» ÌLÏe‬‬
‫‪≈ ¿ dÏ» ÔÈÙwn‰‬‬
‫«‪ƒ»À‬‬ ‫מאיר אומר מועלין בשיריים‪ ,‬שמא יצטרכו להן בסוף"‪,‬‬
 ‫גר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫יום חמישי ו' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫‪˙B˜BÁ‰‬‬
‫‪¿» ˙BÈ„n‰‬‬
‫‪ƒ¿« ÌLÏe‬‬
‫‪≈ ¿ È„Ó‬‬
‫‪«» ÌLÏe‬‬
‫‪≈ ¿ Ïa‬‬
‫‪∆» ÌLÏ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪1‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ Ïk» ‡L‬‬
‫‪»¿ ÌLÏe‬‬
‫¿≈‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (1‬כלל בו דיני קלבון‪ ,‬שיעורו והחייבים בו‪ ,‬ומי שאבד‬ ‫‪ (42‬שקלים‪ ,‬שם‪ (43 .‬שהם הראשונים שהספיקו להביא‬
‫שקלו‪.‬‬ ‫את שקליהם‪ ,‬שהם קרובים למקדש‪] .‬והכוונה למקומות‬
‫‪16‬‬ ‫‪Ïk» ÔziL‬‬
‫‪≈ƒ∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,Ô‰Ï‬‬
‫ˆ‪∆» ÔÈÎÈ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ Ïk‰‬‬
‫‪… «  ÌÈϘM‰‬‬ ‫‡‪≈»¬ .‬‬
‫‪ƒ»¿ « ÈȈÁ‬‬ ‫הקרובים בארץ ישראל‪ ,‬ראה להלן הערה מד[‪.‬‬
‫‪ (44‬הסמוכים‪ ,‬כלומר הקרובים לארץ ישראל‪ ,‬כגון‪ :‬עמון‬
‫‪17‬‬ ‫‪‰È‰Lk‬‬
‫‪»»∆ ¿ ,CÎÈÙ‬‬
‫‪» ƒ¿Ï .iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ϘL‬‬
‫‪∆∆ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ „Á‡Â‬‬
‫‡‪»∆¿ „Á‬‬
‫∆»‬ ‫ומואב בעבר הירדן המזרחי‪ (45 .‬בכת"י התימנים‪ ,‬חסירה‬
‫‪18‬‬ ‫‪,ÔȇˆÁ‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈLa‬‬
‫‪≈¿ ƒ ϘL‬‬
‫‪∆∆ ÛˆÓe‬‬
‫‪≈»¿ ÈÁÏM‰‬‬
‫‡ˆ‪ƒ»¿À « Ï‬‬
‫‪∆≈ CÏB‰‬‬
‫‡„‪≈ Ì‬‬ ‫»»‬ ‫המלה "ארץ"‪] .‬אבל כמו שהוא לפנינו‪ ,‬כן הוא גם בדפוס‬
‫‪19‬‬ ‫‪˙‡˜‬‬
‫‪≈¿ƒ ˙ÙÒBz‰‬‬
‫‪∆∆ « d˙B‡Â‬‬
‫‪» ¿ , ϘM‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆∆ « ÏÚ« ˙ÙÒBz‬‬
‫‪∆∆ BÏ ÔzÈ‬‬ ‫‪≈ƒ‬‬ ‫רומי וב'מעשה רוקח'‪ ,‬וכן נכון‪ .‬ונראה שהכוונה לשם‬
‫‪20‬‬ ‫‪ ̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ ÏÚ« ϘL‬‬‫‪∆∆ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫˜‪» ƒ¿ .ÔBaÏ‬‬
‫«¿‬ ‫המקומות הרחוקים בארץ ישראל גופא‪ .‬שהרי כתב רבינו‬
‫‪21‬‬ ‫‪.ÔBaϘa‬‬
‫‪¿«¿ ÔÈiÁ‬‬
‫«»‪ƒ‬‬ ‫בפירוש המשניות שבכל קופה וקופה הוא תורם על ˜ˆ˙‬
‫מישראל‪ ,‬ואילו לנוסחת כת"י תימן הוא תורם בשניה על‬
‫‪ (2‬ופורט‪ (3 .‬דמי חילוף המטבע‪ (4 .‬יש שכתבו שזהו‬ ‫‪ ÏÎ‬ישראל‪ .‬וראה בפרישת הרא"ש לשקלים עמוד ל' והערה‬
‫נוטריקון‪" :‬קלֿבון"‪ ,‬דבר קל ומועט שנותנים להכריע‬ ‫סו[‪.‬‬
‫ביניהם בשביל פירוט הכסף )רא"ש ורע"ב(‪ (5 .‬בקלבון‬
‫אחד )שקלים פ"א מ"ו(‪ .‬ונראה מדברי רבינו שאחד הנותן‬ ‫‪LiL‬‬
‫‪≈∆ Èeb‰‬‬
‫‪»« ÏÚ« Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ Ôek˙Ó‬‬
‫‪≈«¿ƒ ,ÌBz‬‬
‫‪≈ ‡e‰Lk‬‬ ‫‪∆ ¿ .Ë‬‬ ‫‪3‬‬
‫מחצית השקל פטור מקלבון )תוספתא פ"א( ולא כרבי מאיר‬ ‫‪, ‰kLlÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ƒ« «ÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ ‡Ï‬‬‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ Èeb‰‬‬
‫‪»« ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ,‰kLla‬‬
‫«‪»¿ ƒ‬‬ ‫‪4‬‬
‫שמחייב בקלבון אף באופן זה )שם(‪ .‬ולדבריו‪ ,‬שנים שנתנו‬ ‫‪,ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « el‡≈ eȉiL‬‬
‫‪¿ƒ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ ;˙BbÏ‬‬
‫‪¿ƒ „È˙Ú‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ÏÚÂ‬‬‫¿«‬ ‫‪5‬‬
‫שקל ‪ -‬חייבים בשני קלבונות )משנה‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪el‡Îe‬‬
‫‪ƒ¿ ,χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ÏÚ« ‰tk‬‬
‫‪»»« ,Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˜tzÒ‰Ï‬‬
‫‪≈«¿ƒ¿ ԇȈB‰L‬‬
‫∆ ‪»ƒ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪B‡ ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» ÈzL‬‬
‫‪≈¿ ÔB‚k¿ ,ÌÈϘLa‬‬
‫‪ƒ»¿ « iÁ‬‬ ‫‪≈∆ ÈÓƒ Ïk» .‬‬
‫‪»« BȇL‬‬ ‫‪.BÊ ‰Óez‬‬
‫‪» ¿ Ô‰Ó‬‬‫‪∆≈ ‰Ó˙Â‬‬
‫‪» ¿¿ƒ¿ ,‰kLlÏ‬‬
‫‪»¿ ƒ« Ô‰ÈϘL‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ Ïk» eÚÈb‰‬‬
‫‪ƒƒ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪.ÔBaÏw‰‬‬
‫‪¿»« ÔÓƒ ÌÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ϘL‬‬‫‪‬‬ ‫‪∆∆ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ ,ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ»¬ ÈL‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ (46‬כתובות קח‪ ,‬א‪ (47 .‬שאינו בשלש הקופות הגדולות‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÏÚ« iÁ‰‬‬
‫‪»«« Ô˙Â‬‬
‫‪«»¿ ,eËt» „Á‡Â‬‬
‫‪»∆¿ iÁ‬‬
‫‡‪»« „Á‬‬
‫‪»∆ ‰È‰‬‬‫‪»» ̇ƒ ÔÎÂ‬‬
‫¿≈‬ ‫‪ (48‬ונמצא בדרך‪ (49 .‬שנאנס ולא שלח שקלו באדר‪ ,‬והיה‬
‫‪25‬‬ ‫‡‪‰M‬‬
‫‪» ƒ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ϘL‬‬‫‪∆∆ Ô˙p‬‬
‫‪«»L‬‬‫‪∆ Lȇƒ ÔB‚k¿ ,eËt‰‬‬
‫‪»« È„È‬‬
‫¿≈‬ ‫משלחו כל השנה כולה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌÈ‰k‰‬‬
‫‪ƒ¬… « ÔÎÂ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ .ÔBaÏw‰‬‬
‫‪¿«« ÔÓƒ eËt»  „Ú‬‬
‫‡‪∆∆ B‬‬ ‫‪LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ „‚a‬‬‫‪∆∆¿ ÒkÈ‬‬
‫‪≈»ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ,Ì˙Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ ÌBz‰‬‬ ‫‪≈»ƒ∆ ¿ .È 8‬‬
‫‪≈ « ÒkiLk‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪ÔÓƒ eËt» Ô‰k‰‬‬
‫‪≈… « „È« ÏÚ« ϘBM‰Â‬‬
‫‪≈ «¿ .ÔBaÏw‰‬‬‫‪¿«« ÔÓƒ‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,ÏcÒa‬‬
‫‪»¿«¿ ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ÏÚÓa‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,ÛÒk‬‬
‫‪∆∆ Ba ˙BaÁ‰Ï‬‬ ‫‪¿«¿ 9‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.ÔBaÏw‰‬‬
‫««¿‬ ‫‪ÌÚ‰‬‬
‫‪»» B˙B‡ e„LÁÈ‬‬ ‫‪¿ ¿« ‡nL‬‬ ‫‪»∆ ;ÚÓ˜a‬‬
‫‪«≈ »¿ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ‰lÙ˙a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ƒ 10‬‬
‫‪ (6‬משנה‪ ,‬שם‪] (7 .‬במשנה שם שנינו‪" :‬אבל לא כהנים‬ ‫‪. dÓzLk‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» »¿∆ ¿ ÂÈzÁz‬‬
‫‪»¿« ‰kLl‰‬‬
‫‪»¿ ƒ« ˙BÚnÓ‬‬ ‫‪¿ƒ ‡ÈaÁ‰‬‬
‫‪ƒ¿∆ :eÓ‡ÈÂ‬‬
‫‪¿ …¿ 11‬‬
‫ונשים ועבדים וקטנים"‪ .‬ויתכן כי רבינו לא גרס במתניתין‬ ‫‪,‡ˆiL‬‬
‫‪≈≈∆ ‰ÚL‬‬ ‫‪»» „Ú« ÒkiL‬‬
‫‪≈»ƒ∆ ‰ÚMÓ‬‬
‫‪»» ƒ BnÚƒ eȉ» ÌÈa„Óe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ 12‬‬
‫"כהנים" )ראה בכסףֿ משנה וב'תוספות יום טוב'( וכן לא‬ ‫‪Ïk» ÌÈ‰ÊpL‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â‬‬
‫‪«¿ .ÂÈtƒ CB˙Ï¿ ÔzÈ‬‬
‫‪≈ƒ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ È„k‬‬‫‪≈¿ 13‬‬
‫גרס "קטנים"‪ ,‬כי השוקל לקטן אינו בדרך הלוואה אלא דרך‬ ‫‪ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ,Ì˙È‬‬
‫‪… ¿ƒ ‡Ï‬‬
‫‪… ÔB‰Ï« ω‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ƒ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ÈÓƒ B‡ ÈÚ‬‬
‫‪ƒ» ,Ck» 14‬‬
‫מתנה‪ ,‬כי הרי אין התחייבות בקטן‪ ,‬ובאופן זה גם השוקל‬ ‫‪.χOiÓe‬‬
‫‪≈ »¿ƒƒ '‰Ó≈ Ìi˜‬‬‫‪ƒƒ¿ Ì˙ÈȉÂ‬‬
‫‪∆ ƒ¿ƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;„LÁ‰‬‬ ‫‪» ¬« 15‬‬
‫לגדול פטור מן הקלבון‪ ,‬כמפורש להלן ה"ג‪ .‬וכן נראה‬
‫בפירוש המשניות שלא גרס "קטן"‪ ,‬שהרי לא הזכיר קטן‬ ‫‪ (50‬שקלים פ"ג מ"ב‪ (51 .‬במשנה‪ ,‬שם‪" :‬בתפילין"‬
‫כלל[‪ (8 .‬לפנים משורת הדין‪ (9 .‬דרך הלוואה שיחזירו‬ ‫בלשון רבים‪ .‬וכן הוא בנוסח אחר בדברי רבינו )'מעשה‬
‫לו כשתמצא ידו‪ .‬אבל אם נתן בדרך מתנה ‪ -‬פטור אפילו‬ ‫רוקח'(‪ (52 .‬במשנה )שם( אמרו‪" :‬שמא יעני‪ ,‬ויאמרו‬
‫אם נתן עלֿידי מי שחייב בשקלים‪ ,‬כדלהלן ה"ג )עי' רא"ש‬ ‫מעוון הלשכה העני‪ ,‬או שמא יעשיר‪ ,‬ויאמרו מתרומת‬
‫ורע"ב(‪ (10 .‬בכת"י חסר מכאן עד סוף ההלכה )'מעשה‬ ‫הלשכה העשיר"‪ .‬שהרי "אחד נכנס לפנים מן הלשכה"‬
‫רוקח'(‪ (11 .‬הכהנים חייבים במחצית השקל מצד הדין‬ ‫)למעלה ה"ה(‪ (53 .‬וב'ירושלמי' )שקלים פ"ג ה"ב(‬
‫)כמבואר למעלה בפ"א ה"ז( אבל אין ממשכנים אותם )שם‬ ‫שאלו‪" :‬וימלא פומיה מים )ימלא פיו מים‪ ,‬ועלֿידיֿזה יראו‬
‫ה"י( ולכן פטורים מלתת תוספות קלבון )כסףֿמשנה(‪.‬‬ ‫שאין כסף בפיו(? אמר רבי תנחום‪ ,‬מפני הברכה )שצריך‬
‫‪29‬‬ ‫‪B‡ BÎL‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« B‡ ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ÏÚÂ‬‬
‫‪«¿ ÂÈÏÚ‬‬
‫‪»» ϘL‬‬ ‫‚‪≈ « .‬‬
‫‪∆∆ Ô˙Bp‰‬‬ ‫לברך על התרמת תרומת שקלים("‪ (54 .‬ב'ירושלמי'‬
‫)שם(‪" :‬תני דבי רבי ישמעאל‪ ,‬קווץ לא יתרום מפני‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔÓƒ eËt»  ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ̉Ï‬‬‫‪∆» B˙‬‬
‫«‪»¿ ̇ƒ :BÈÚƒ Ôa∆ ÏÚ‬‬ ‫החשד"‪ .‬הראב"ד כאן מפרש‪ ,‬קווץ הוא בעל שיער‪ ,‬מלשון‬
‫‪31‬‬ ‫‪˙Ba‰Ï‬‬
‫‪¿«¿ È„k‬‬
‫‪≈¿ ‰zÓ‬‬
‫‪»»« ϘL‬‬‫‪∆∆ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ Ô˙‬‬‫‪«» È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÔBaÏw‰‬‬
‫««¿‬ ‫קווצותיו תלתלים‪ ,‬שמא יחביא בשערו‪ .‬אבל הרמב"ם‬
‫‪32‬‬ ‫‪Cc‬‬
‫‪∆∆ Ì„È‬‬
‫‪»» ÏÚ« ϘML‬‬
‫‪«» ∆ ȈÁ‰‬‬
‫‪ƒ¬« ̉Ï‬‬ ‫‪∆» Ô˙‬‬
‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÌÈϘLa‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ‬‬ ‫מפרש שהוא עני ונבהל להון‪ ,‬מלשון‪" :‬ויקוצו" )שמות א‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪iÁ‬‬
‫‪»«  Ì„È‬‬‫‪»» ‡ˆÓzLk‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ¿ BÏ eÈÊÁiL‬‬
‫‪ƒ¬«∆ „Ú« ,‰‡Âω‬‬
‫«¿»»‬ ‫יב(‪ ,‬או "קצתי בחיי" )בראשית כז‪ ,‬מו(‪ ,‬או שגורס "קבץ"‬
‫‪34‬‬ ‫‪.ÔBaϘa‬‬
‫¿«¿‬ ‫מלשון קבצן‪ (55 .‬לשון המשנה )שם(‪" :‬לפי שאדם צריך‬
‫לצאת ידי הבריות‪ ,‬כדרך שצריך לצאת ידי המקום‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫‪ (14‬ובשביל העני‪.‬‬ ‫‪ (13‬בשביל עצמו‪.‬‬ ‫‪ (12‬שם פ"א מ"ז‪.‬‬ ‫והייתם נקיים מה' ומישראל‪ ,‬ואומר‪ :‬ומצא חן ושכל טוב‬
‫‪35‬‬ ‫‪̉Ï‬‬
‫‪∆» ÁÈp‰M‬‬
‫‪« ƒƒ∆ ‰Ó« e˜ÏÁ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬
‫‪… ÔÈ„ÚL‬‬
‫∆¬«‪ƒ‬‬ ‫‪‬‬ ‫„‪ƒ«» .‬‬
‫‪ÔÈÁ‡‰‬‬ ‫בעיני אלקים ואדם"‪.‬‬
 ‫‪               ‬‬ ‫דר‬
‫‪         ‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪„Ú« ,ÔÓˆÚ‬‬
‫‪»¿« ÈÙa‬‬
‫‪≈¿ƒ ÌÈÁÏM‰‬‬
‫‡‪ƒ»¿À « Ô˙B‬‬
‫‪» ÔÈÁÈpÓ‬‬
‫‡‪ƒ ƒ« ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫‪̉ÈL‬‬
‫‪∆ ≈¿ È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« ϘL‬‬
‫‪∆∆ e˙pL‬‬
‫‪¿»∆ ÌÈÙzM‰‬‬
‫‪ƒ»À « ÔÎÂ‬‬
‫‡‪≈¿ ,̉È‬‬
‫¬‪∆ ƒ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪. Lc˜‰‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿∆« Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ˜tzÒiL‬‬
‫∆‪≈«¿ƒ‬‬ ‫‡‪?ÌÈeÓ‬‬
‫‪ƒ ¬ ÌÈc‬‬‫‪ƒ»¿ ‰na‬‬‫‪∆« . ÔBaÏw‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿«« ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ (26‬שקלים פ"א מ"ז‪ (27 .‬למעלה פ"א ה"ו‪ (28 .‬ובזמן‬ ‫‪ÔÈÚ≈ ‰pzLÂ‬‬
‫‪»«¿ƒ¿ ,˙eÙzM‰‬‬
‫‪»À « ˙BÚÓa‬‬
‫‪¿ƒ e˙Â‬‬
‫‪¿»¿ e‡OpL‬‬
‫‪¿»∆ ÔÈÙzLa‬‬
‫¿ ‪ƒ»À‬‬ ‫‪3‬‬

‫שהיו נותנים סלע שלם‪ ,‬היה הקלבון מעה שלמה‪ ,‬שלעולם‬ ‫‪ÂÈ˙BÚÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰ÊÂ‬‬ ‫‪∆¿ ÂÈ˙BÚÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰Ê∆ ‡È‰‬‬‫‡‪ƒ≈ ̇ƒ Ï‬‬
‫‪»¬ ; ˙BÚn‰‬‬
‫‪‬‬ ‫«»‬ ‫‪4‬‬
‫צריך לתת הכרעה אחד מעשרים וארבעה )עיין 'תוספות'‬ ‫‪ Ìe‡ÈˆB‰‬‬
‫‪ƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ˙BÚn‰‬‬
‫‪»« epzL‬‬
‫‪«¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ÔÈ„ÚÂ‬‬
‫‪ƒ«¬« ,ÌeÚÂ‬‬
‫¿≈¿‬ ‫‪5‬‬
‫שבועות מד‪ :‬ד"ה התקבלת(‪ (29 .‬שהרי מעולם לא שקלו‬ ‫‪ÔÓÊ‬‬
‫‪«¿ Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,e˙Â‬‬
‫‪¿»¿ e‡O‬‬
‫‪¿» .ÔBaϘa‬‬
‫‪¿«¿ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»« el‡≈ È‰‬‬
‫¬≈‬ ‫‪6‬‬
‫פחות מחצי שקל )למעלה פ"א ה"ו(‪ (30 .‬ב'ירושלמי'‬ ‫‪„Ú« , ÔBaϘa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿«¿ ÔÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  eÙzzLÂ‬‬
‫‪¿«¿ƒ¿ eÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ ,e˜ÏÁ‬‬‫»¿‬ ‫‪7‬‬
‫)שקלים פ"א ה"ד(‪" :‬לאיכן היו הקלבונות נופלין? רבי‬ ‫‪.˙BÚn‰‬‬
‫‪»« ep«zLÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ ,‰BÁ‡‰‬‬
‫‪» ¬«» BÊ ˙eÙzLa‬‬
‫‪»À ¿ ezÈÂ‬‬
‫‪¿ƒ¿ e‡OiL‬‬
‫∆‪¿ƒ‬‬ ‫‪8‬‬
‫מאיר אומר‪ :‬לשקלים‪ ,‬רבי לעזר אומר‪ :‬לנדבה‪ ,‬רבי שמעון‬
‫שזורי אומר‪ :‬ריקועי זהב וציפוי לבית קודש הקדשים‪ ,‬בן‬ ‫‪ (15‬משנה‪ ,‬שם‪ (16 .‬רבינו גרס במשנה שם‪" :‬האחים‬
‫עזאי אומר‪ :‬שולחנין היו נוטלין אותן בשער‪ ,‬ויש אומרים‪:‬‬ ‫והשותפים"‪ .‬והראב"ד גרס‪" :‬האחים השותפים"‪ ,‬וראה‬
‫להוצאת דרכים )להביא השקלים לירושלים("‪ .‬ונראה‬ ‫להלן‪ (17 .‬האחים פטורים‪ ,‬שכיון שלא חלקו עוד את‬
‫שרבינו פוסק כרבי לעזר שאמר לנדבה‪ ,‬ועי' בלחםֿמשנה‪.‬‬ ‫הרכוש‪ ,‬הרי נחשב הדבר כאילו אביהם נותן בעדם‪ ,‬ופטור‬
‫מקלבון‪ .‬והשותפים פטורים‪ ,‬שחשוב הדבר כאילו אדם אחד‬
‫‪24‬‬ ‫‪epÒÓiL‬‬
‫‪∆¿¿ƒ∆ „Ú« ,B˙eÈÁ‡a‬‬
‫‪»¬«¿ iÁ‬‬
‫‪»«  BϘL‬‬ ‫‪«»∆ ÈÓƒ .Á‬‬
‫‪¿ƒ „‡L‬‬ ‫נותן בעדם‪ ,‬ופטורים‪ .‬אבל הראב"ד חולק על זה‪ ,‬כי הוא‬
‫‪25‬‬ ‫‪,ÁÈÏL‬‬
‫‪« ƒ» „Èa‬‬‫‪«¿ Ô‰ÈϘL‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ˙‡∆ eÁÏML‬‬
‫‪¿» ∆ ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» Èa‬‬
‫‪≈¿ .aÊbÏ‬‬
‫«‪»¿ƒ‬‬ ‫גורס במשנה "האחים השותפים"‪ ,‬וזהו דין אחד‪ :‬האחים‬
‫‪26‬‬ ‫‪‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  ‡e‰ ÌpÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ ÓBL‬‬
‫‡‪≈ ̇ƒ ,e„‬‬ ‫‪¿» B‡ e‚Â‬‬
‫¿‪¿¿ƒ‬‬ ‫שהם שותפים בעזבון אביהם‪ (18 .‬שהכספים שהכניסו‬
‫‪27‬‬ ‫‪Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,ÌpÁ‬‬
‫‪»ƒ ÈÓBL‬‬
‫‪≈¿ Ïk» ÔÈ„k‬‬ ‫‪ƒ¿ ,ËÙÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ̉Ï‬‬
‫‪∆» ÚaL‬‬
‫‪»¿ƒ‬‬ ‫‪ (19‬שעירוב זה עושה‬ ‫לשותפות התחלפו בינתיים‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‡‪eÓ‬‬
‫‪¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .‰iL‬‬
‫‪»ƒ¿ ÌÚt‬‬
‫‪«« Ô‰ÈϘL‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ÔÈ˙BÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈÊBÁ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫השותפות )פ"ד מהל' שלוחין ושותפין ה"א(‪ (20 .‬דין‬
‫‪29‬‬ ‫‪Ôȇ≈ ,eÈϘL‬‬
‫‪≈»¿ ÔÈÓlLÓ‬‬‫‪ƒ¿« ¿ e‡Â‬‬
‫‪»¿ ÏȇB‰‬‬
‫‪ƒ :ÈÚ‰‬‬ ‫‡‪ƒ» ÈL‬‬
‫«¿≈‬ ‫השותפות הוא‪ :‬שכל זמן שהמעות קיימין‪ ,‬ופחתו או הותירו‬
‫‪30‬‬ ‫‪Ôȇ≈  eÏ» ÔÓ‡‬‬
‫‪»¡∆ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ÚMiL‬‬
‫‪«»ƒ∆ eBˆ‬‬
‫¿ ≈‬ ‫מחמת שינוי המטבע ‪ -‬חולקים השכר או ההפסד לפי חלקם‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ,‡È‰ƒ ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫‪ƒ»¬ ˙wzL‬‬
‫‪«»«∆ ÈÙÏ‬‬‫‪ƒ¿ ;Ô‰Ï‬‬‫‪∆» ÔÈÚÓBL‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫במעות )כאילו לא נשתתפו(‪ .‬ואילו נשאו ונתנו בהם ופחתו‬
‫או הותירו‪ ,‬חולקים השכר או הפחת ביניהם בשוה )הל'‬
‫‪32‬‬ ‫‪ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « e‡ˆÓ‬‬‫‪¿¿ƒ .‰ÚeL‬‬
‫‪» ¿ ‡Ïa‬‬ ‫‪… ¿ ‡ˆBÈ‬‬
‫‪≈ Lc˜‰‬‬ ‫∆¿≈‬ ‫שלוחין ושותפין שם ה"ג(‪ ,‬וראה 'מגדל עוז' ו'כסף משנה'‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪el‡Â‬‬
‫‪≈» el‡≈  ÁÈÏM‰‬‬‫‪« ƒ» « ÚaLpL‬‬
‫‡‪«¿ƒ∆ Á‬‬ ‫‪«« ÌÈBL‡‰‬‬
‫»‪ƒ ƒ‬‬ ‫ועי' להלן הערה הבאה מהמשנה בבכורות נו‪ (21 :‬משנה‪,‬‬
‫‪34‬‬ ‫‡‪,˙Á‬‬
‫‪∆∆« ‰LÏ‬‬
‫‪»» ¿ Ô‰Ï‬‬ ‫‪∆» ÔÈÏBÚ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .̉≈ ÌÈϘL‬‬
‫¿»‪ƒ‬‬ ‫בכורות נו‪ ,‬ב‪ .‬ולדעת רבינו ששותפים פטורים מקלבון‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ ÌÈBÁ‡‰Â‬‬
‫‪ƒ ¬«»¿ ,‰M‰‬‬ ‫‪»» « ϘLÏ‬‬
‫‪∆∆ ¿ eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ ÌÈBL‡‰Â‬‬
‫¿»‪ƒ ƒ‬‬ ‫הוכרח לפרש שכאן מדובר כשעוד לא הוציאו המעות‪ .‬וכן‬
‫‪36‬‬ ‫‪.‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰L‬‬‫‪»» ϘLÏ‬‬
‫∆ ∆∆‬ ‫כתב בפירוש המשנה שם‪.‬‬
‫‪' (31‬ירושלמי' שקלים )פ"ב ה"א( כרבי יוחנן‪ .‬וכן מפורש‬ ‫‪,ÌÈÙÒÎe‬‬
‫‪ƒ»¿ ‰Ó‰a‬‬
‫‪»≈¿ Ô‰Ï‬‬‫‪∆» ‰È‰L‬‬
‫‪»»∆ ÔÈÙzM‰Â‬‬ ‫‪ƒ«» .‰ 9‬‬
‫‪ƒ»À «¿ ÔÈÁ‡‰‬‬
‫במשנה המובאה בסמוך‪ (32 .‬שקלים פ"ב מ"א‪ .‬לפי‬ ‫‪ÔÈ„ÚL‬‬
‫‪ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔBaϘa‬‬
‫‪¿«¿ ÌÈiÁ‬‬
‫‪ƒ»«  ÌÈÙÒka‬‬
‫‪ƒ»¿« e˜Ï¿ÁÂ‬‬
‫‪»¿ 10‬‬
‫האוקימתא של רבי אלעזר בבבא מציעא נח‪ (33 .‬שנגנב‬ ‫‪e˜ÏÁ‬‬
‫‪¿» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« e˜ÏÁ‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰Ó‰a‰‬‬
‫‪»≈¿« e˜ÏÁ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬
‫‪… 11‬‬
‫או שנאבד‪ ,‬ולא שלח בו יד להשתמש בו וגם לא פשע‬ ‫‪e˜ÏÁiL‬‬
‫‪¿¿«∆ „Ú« ,ÔBaÏw‰‬‬ ‫‪¿«« ÔÓƒ ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿  ÌÈÙÒk‰‬‬
‫‪ƒ»¿« 12‬‬
‫בשמירתו )פ"ד מהל' שאלה ופקדון ה"א(‪ .‬ושבועה זו תקנת‬ ‫‪. ‰wÏÁÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»À¬« ÔÈ„ÓBÚ‬‬
‫‪ƒ¿ ̉≈ È‰‬‬ ‫‡‪≈¬ :ÔÈÓB‬‬
‫‪ƒ¿ ÔȇÂ‬‬‫‪≈¿ ;ÌÈÙÒk‰‬‬
‫‪ƒ»¿« 13‬‬
‫חכמים היא‪ ,‬שהרי מן התורה אין שבועה בהקדש )בבאֿ‬
‫מציעא שם(‪ (34 .‬החייבים בפשיעה ופטורים מגניבה‬ ‫‪ (22‬בכורות נו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ואבידה‪ (35 .‬שכיון שמסרו השקלים לשומרי חנם‪ ,‬שאינם‬ ‫‪˙ȈÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« BÏ eMÁiL‬‬
‫‪¿ «¿∆ È„k‬‬
‫‪≈¿ ,Lc˜‰Ï‬‬
‫‪≈¿∆¿ ϘL‬‬ ‫‪≈ « . 14‬‬
‫‪∆∆ Ô˙Bp‰‬‬
‫מחויבים לשמור כלֿכך‪ ,‬פושעים הם וחייבים לשקול פעם‬ ‫‪‰a‚pM‬‬
‫‪»¿ƒ∆ ‰nÓ‬‬
‫‪«ƒ ϘL‬‬‫‪∆∆ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ÏhÈÂ‬‬
‫‪… ƒ¿ ,da» iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « 15‬‬
‫שניה‪ ,‬אף אם כבר נתרמה התרומה‪ ,‬וראה להלן הלכה י‬
‫)כסףֿמשנה(‪' (36 .‬ירושלמי' שקלים‪ ,‬שם‪ (37 .‬שקלים‬
‫‪‰È‰‬‬
‫‪»» el‡L‬‬
‫˜‪ƒ∆ ; ˙BBaÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿« ÈL‬‬
‫‪≈¿ iÁ‬‬ ‫‪»«  ÌÈÁ‡‰‬‬
‫‪ƒ≈¬» ÔÓƒ 16‬‬
‫פ"ב מ"א‪ .‬כלומר אינו יכול לצאת ידי חובתו לשנה הבאה‬ ‫‡‪. „Á‬‬
‫‪‬‬ ‫˜‪»∆ ÔBaÏ‬‬
‫‪¿» iÁ‬‬
‫‪»« ‰È‰‬‬
‫‪»» , ÌÈϘLÏ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»¿ ƒ BlkÀ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « 17‬‬
‫בשקלים המיותרים הנ"ל‪ (38 .‬תקלין עתיקין )'ירושלמי'‬ ‫‪ (23‬בשקלים פ"א מ"ו‪" :‬הנותן סלע ונוטל שקל )העם קורין‬
‫שקלים פ"ב ה"א(‪ .‬ומי הם ראשונים ומי הם אחרונים?‬ ‫שקלים לחצי הסלעים שהיו שוקלים בכל שנה‪ ,‬ושקל של‬
‫יבואר להלן סוף הלכה ט‪ ,‬עיי"ש הערה מג‪.‬‬ ‫משה קורין סלע‪ ,‬כתרגומו ‪ -‬רמב"ן בפירושו על התורה(‬
‫‪37‬‬ ‫‪È‰L‬‬
‫‪≈¬∆ ,ÎO‬‬‫‪»» ÓBL‬‬
‫‪≈ „Èa‬‬ ‫‪«¿ ̉ÈϘL‬‬
‫‪∆ ≈¿ƒ ˙‡∆ eÁÏL‬‬ ‫‪¿» .Ë‬‬ ‫חייב שני קלבונות"‪ (24 .‬כששוקל שקל שלם‪ ,‬עליו ועל‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÔB‚k¿ ,Ò‡a‬‬
‫‪∆… ¿ epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ e„‡Â‬‬
‫‪¿»¿ ,‰„‡Â‬‬
‫‪»≈¬« ‰‚a‬‬
‫‪»≈¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰‬‬ ‫חבירו בדרך הלוואה )למעלה הלכה ג(‪ (25 .‬ועכשיו‬
‫‪39‬‬ ‫‪̇ƒ :ÔȇB‬‬
‫‪ƒ  eËt» ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,ÌÈiÊÓ‬‬
‫‪ƒ»À¿ ÌÈËÒÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ÌeÁ˜lL‬‬
‫∆¿»‬ ‫שהוציא מההקדש חצי שקל‪ ,‬חייב עוד קלבון‪.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÁÈÏM‰‬‬
‫‪« ƒ» « ÚaL‬‬‫‪»¿ƒ  Ò‡‬‬
‫‪«¡∆ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ‰Ó˙pL‬‬
‫‡‪» ¿¿ƒ∆ Á‬‬‫««‬ ‫‪ÔÈ˙B‬‬
‫‪ƒ¿ eȉL‬‬
‫‪»∆ ÔÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ ?ÔBaÏw‰‬‬
‫‪¿«« eÚL‬‬ ‫‪ƒ ‡e‰ ‰nk‬‬‫‪»« .Ê 18‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪ÏÚ« ÌBz‬‬
‫‪≈ ÌBz‰L‬‬
‫‪≈ «∆ ;ÔÈeËt‬‬
‫‪ƒ ¿ ÈÚ‰‬‬ ‫‪ƒ» Èe‬‬
‫‪≈¿ ,ÌÈaÊbÏ‬‬
‫«‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫‪ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ ÔBaÏw‰‬‬
‫‪¿«« ‰È‰‬‬‫„‪»» ,ÔÈÈ‬‬
‫‪ƒ» ƒ ÈL‬‬
‫‪≈¿ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙ȈÁÓa‬‬
‫‪ƒ¬«¿ 19‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪,Ô‰≈ Lc˜‰‬‬
‫‪≈¿∆ ˙eLe‬‬‫‪¿ƒ ,˙BbÏ‬‬
‫‪»ƒ „È˙Ú‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ÏÚÂ‬‬‫‪«¿ Èeb‰‬‬
‫«»‬ ‫‪‡Ï‬‬
‫‪… ÌÏBÚÓe‬‬
‫‪» ≈ . È„a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪» ƒ¿ OÚ‬‬
‫‪» » ÌÈMÓ‬‬
‫‡‪≈¿ ƒ „Á‬‬
‫‪»∆ ‡È‰L‬‬
‫‪ƒ∆ ,‰ÚÓ‬‬
‫‪»» 20‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪eÒÓ‬‬
‫‪¿» ‡Ï‬‬‫‪… È‰‬‬
‫‪≈¬ ?˙BOÚÏ‬‬
‫‪¬« Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ‰È‰‬‬‫‪»» ‰Ó∆ ÈÚ‰‬‬
‫‪ƒ» Èe‬‬
‫¿≈‬ ‫‪,ÌÈϘLk‬‬
‫‡‪ƒ»¿ ƒ ÔÈ‬‬
‫‪» ≈ ˙BBaÏw‰Â‬‬
‫‪¿««¿ . ‰fÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ƒ ˙BÁt» ÔBaÏw‰‬‬
‫‪¿«« Ôz‬‬
‫‪«ƒ 21‬‬
 ‫הר‬ ‫‪               ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ÈÓcÓ‬‬
‫‪≈ ¿ƒ ;ÌÈÏLeÈa‬‬
‫‪ƒ«» ƒ Bc‚k‬‬ ‫‪¿∆¿ Ï·È‬‬
‫‪« …  ÈL‬‬ ‫‪ƒ≈ OÚÓ‬‬
‫«¬ ≈‬ ‫‡‪Ï‬‬
‫‪»¬ ,‰„‡Â‬‬
‫‪»≈¬« ‰‚a‬‬
‫‪»≈¿ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬‫‪∆ ,ÎO‬‬
‫‪»» ÓBLÏ‬‬
‫‡‪≈ ¿ ‡l‬‬ ‫‪»∆ 1‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ÏL‬‬
‫‪∆ ‰È‰‬‬
‫‪»» .˙ÈÚÈL‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ ˙M„˜a‬‬
‫‪« À¿ƒ Bc‚k‬‬
‫‪¿∆¿ Ï·È‬‬
‫‪« …  ˙ÈÚÈL‬‬
‫‪‬‬ ‫¿‪ƒ ƒ‬‬ ‫‪‰Ó˙pL‬‬
‫˜„‪» ¿¿ƒ∆ Ì‬‬ ‫‡‪∆… e„‬‬‫‪¿» ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ÈeˆÓ» Bȇ≈ Ò‡‰‬‬‫‪∆… » 2‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪…  ˙Ácp‰‬‬
‫‪« «ƒ« ÈÚƒ‬‬ ‫‪ÁÈÏM‰Â‬‬
‫‪« ƒ» «¿ ,̉≈ ÈÚ‰‬‬ ‫‪ƒ» Èa‬‬
‫‪≈¿ ˙eLa‬‬‫‪¿ƒ ÔÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ«¬  ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« 3‬‬
‫‪ (56‬שקלים פ"ב מ"ב‪ (57 .‬בשוגג‪ .‬שיש בידו שקל של‬
‫‪e‚Â‬‬
‫‪»¿ ÚaL‬‬
‫‪«¿ƒ .ÔÈÓlLÓ‬‬
‫‪ƒ¿« ¿ Ô‰Â‬‬
‫‪≈¿ ,ÈÚ‰‬‬
‫‡‪ƒ» ÈL‬‬
‫‪≈¿« ÈÙÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ÚaL‬‬
‫‪»¿ƒ 4‬‬
‫בדק הבית‪ ,‬וסבר שהוא של חולין )רע"ב(‪ (58 .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪el‡≈  ÌÈËÒl‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ« ÌeÈÊÁ‰‬‬
‫‪ƒ¡∆ Ck» Á‡Â‬‬
‫‪««¿ ,˙ÈL‬‬
‫‪ƒ≈ ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ 5‬‬
‫כשקרבה הבהמה שקנו מאותה התרומה‪ .‬אבל כל זמן שלא‬ ‫‡‪,˙Á‬‬
‫‪∆∆« ‰LÏ‬‬
‫‪»» ¿ Ô‰Ï‬‬
‫‪∆» ÔÈÏBÚ‬‬
‫‪ƒ ÔȇÂ‬‬ ‫‪≈¿ .ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ el‡Â‬‬‫‪≈» 6‬‬
‫קרבה ‪ -‬הקדש הוא בכל מקום שהוא‪ ,‬ולא נשתנה‪ ,‬ואין‬ ‫‪ÈÓƒ LÈ≈ .‰ÚL‬‬
‫‪»¿»∆ ‰L‬‬ ‫‪»» ÈϘLÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ¿ eÏtÈ‬‬ ‫‪¿ƒ ÌÈiM‰Â‬‬
‫‪ƒƒ¿ «¿ 7‬‬
‫חיוב מעילה )פירוש המשנה(‪ (59 .‬יביא כסף חולין‬ ‫‪ÈϘLÏ‬‬
‫‪≈¿ƒ ¿ eÏtiL‬‬‫‪¿ƒ∆ ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» ÌÈϘM‰L‬‬ ‫‪ƒ»¿ «∆ ,ÓB‡L‬‬
‫‪≈ ∆ 8‬‬
‫מביתו‪ ,‬ויאמר‪ :‬כל מקום שנמצא חצי השקל של מעשרֿשני‪,‬‬ ‫‪B‡ e„‡Â‬‬‫‪¿»¿ ‰lÁza‬‬
‫‪»ƒ¿« e‚pL‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ̉≈ ,‰M‰‬‬
‫‪»» « 9‬‬
‫יהא מחולל על הכסף הזה‪ .‬ויקנה עבורו פירות וחלה עליהם‬ ‫‪ÌÈϘM‰L‬‬
‫‪ƒ»¿ «∆ ,ÓB‡L‬‬‫‪≈ ∆ ÈÓƒ LÈÂ‬‬ ‫‪≈¿ ;eÊÁÂ‬‬
‫‪¿»¿ eÒ‡‬‬
‫‪¿∆∆ 10‬‬
‫קדושת מעשרֿשני‪ .‬וחצי השקל שביד המוכר יוצא לחולין‬ ‫‪. ‰lÁz‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»ƒ¿ aÊb‰‬‬
‫‪»¿ƒ« „ÈÏ‬‬
‫‪«¿ eÚÈb‰L‬‬
‫‪ƒƒ∆ Ô‰≈ ÌÈBL‡‰‬‬
‫‪ƒ ƒ» 11‬‬
‫)עי' 'תוספות' קידושין נו‪ .‬ד"ה מתקיף(‪ .‬ונמצא שלמפרע‬
‫נקנה הקרבן גם בחצי השקל הזה ויוצא ידי חובת מחצית‬ ‫‪ (39‬שקלים פ"ב מ"א שם‪ ,‬לפי אוקימתת שמואל בבאֿ‬
‫השקל‪ .‬והואֿהדין לענין שביעית שבסמוך‪ (60 .‬שניתנה‬ ‫מציעא שם‪ (40 .‬המבוארת למעלה בפ"ב ה"ט‪ (41 .‬אף‬
‫רק לאכילה ולא להפסד וכו' )ראה בפ"ה מהל' שמיטה‬ ‫שבועה זו היא מתקנת חכמים כנ"ל הערה לב )כסףֿמשנה(‪.‬‬
‫ויובל(‪ (61 .‬זה מוסב על מה שנאמר למעלה "נתנו ממעות‬ ‫‪ (42‬בכת"י‪" :‬על הגבוי ועל האבוד"‪ (43 .‬בכת"י נוסף‬
‫מעשר שני" ‪ -‬שאם מעשר שני זה היה של עיר הנדחת‬ ‫כאן‪" :‬והראשונים יפלו לשקלי הקדש" ‪ -‬כמו בהלכה‬
‫שדינו להגנז‪ ,‬כמפורש בפ"ד מהל' עכו"ם הט"ו‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫הקודמת )'מעשה רוקח'(‪ (44 .‬כן הוא ב'ירושלמי' )שם(‪:‬‬
‫להוציאו לחולין‪ ,‬שאם יפדוהו‪ ,‬יהיה טעון שריפה‪ ,‬כמפורש‬ ‫"אילו הן )איזו הם( הראשונים? ואילו הן השניים? רבי‬
‫שם לענין הקדש )הי"ג(‪ ,‬ולפיכך לא עשה כלום ואינו יוצא‬ ‫פנחס ב"ר חייא ורבי אבא מארי‪ ,‬חד אמר אלו ששלחו בני‬
‫ידי חובת מחצית השקל‪ ,‬שהרי חצי שקל זה נשאר באיסורו‬ ‫העיר תחילה‪ ,‬וחרונה )=השני( אמר אלו שהגיעו לידי‬
‫ולא נקנה ממנו הקרבן‪ .‬ועי' 'מרכבת המשנה'‪.‬‬ ‫גזברין תחילה"‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,Ba iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰L‬‬‫‪∆ eÒÂ‬‬
‫‪»¿ ,BϘL‬‬ ‫‪ƒ¿«« .È‬‬
‫‪¿ƒ LÈÙn‰‬‬ ‫‪ϘLÏ‬‬
‫‪… ¿ ƒ ÈÁÏMÏ‬‬
‫‪ƒ»¿À « BÎÈÏB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ BÁÏ‬‬‫‪≈¬« ϘL‬‬‫‪∆∆ ȈÁ‬‬ ‫‪≈ « .È 12‬‬
‫‪ƒ¬ Ô˙Bp‰‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,ÌÈL‬‬
‫‪ƒ«¿ LÈÙn‰‬‬
‫˜„‪ƒ¿«« . L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬
‫‪…  iÁ‬‬
‫‪»« BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪È„k‬‬
‫‪≈¿ , BÓˆÚ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪¿« È„È‬‬
‫‪≈¿ ÏÚ« BϘLe‬‬
‫‪»¿ Cω‬‬‫‪‬‬ ‫‪«» , B„È» ÏÚ« B˙B‡ 13‬‬
‫‪‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ÔBÁ‡‰‬‬
‫‡‪¬«»  ‰Ê∆ Á‬‬
‫‪«« ‰Êa‬‬
‫‡‪∆» ̇ƒ :„Á‬‬
‫‡‪»∆ ‡l‬‬
‫‪»∆ iÁ‬‬
‫‪»« BȇL‬‬
‫∆≈‬ ‫‪ÏÚÓ‬‬
‫‪«»  ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« ‰Ó˙‬‬
‫‪» ¿¿ƒ ̇ƒ ,B˙B‡ ekLÓÈ‬‬
‫‪¿¿ «¿ ‡lL‬‬
‫‪… ∆ 14‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪ÈM‰Â‬‬
‫‪ƒ≈ «¿ ,ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ „Á‡‰‬‬
‫‡‪»∆»  ˙Á‬‬‫‪«« ˙a‬‬
‫‪«¿ ̇Â‬‬
‫˜„‪ƒ¿ ; L‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«» ‡Ï‬‬
‫…‬ ‫‪kL‬‬
‫‪»¿∆ ,‡e‰ Lc˜‰‬‬ ‫‪≈¿∆ ˙eLa‬‬ ‫‪¿ƒ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ‰fL‬‬
‫‪∆∆ ; ϘBM‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ « 15‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪.‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ ÏtÈ‬‬
‫‪…ƒ  ˙ÓÂ‬‬
‫‪≈» BϘL‬‬
‫‪¿ƒ LÈÙ‰‬‬
‫‪ƒ¿ƒ .ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ ˙BÓ‬‬
‫«‬ ‫‪BÓˆÚ‬‬‫‪¿« ÏÈv‰‬‬‫‪ƒƒ ‰Ê∆ ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪»¿ƒ¿ ,˙BbÏ‬‬‫‪»ƒ „È˙Ú‰‬‬
‫‪ƒ»∆ ÏÚ« eÓz‬‬ ‫‪¿» 16‬‬
‫‪' (62‬ירושלמי' שקלים פ"ב ה"ג‪ (63 .‬שהקדש בטעות אינו‬ ‫‪‰Ó˙‬‬
‫‪» ¿¿ƒ ‡Ï‬‬ ‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .‰f‰‬‬
‫‪∆« ϘMa‬‬
‫‪∆∆ « ‰‰Â‬‬
‫‪»¡∆¿ Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔBÓÓa‬‬ ‫‪»¿ 17‬‬
‫הקדש‪ (64 .‬כיון שכבר יצא בראשון‪ (65 .‬ויוצא לחולין‪,‬‬ ‫‪ϘL‬‬
‫‪∆∆ ȈÁ‬‬‫‪ƒ¬ BÁÏ‬‬
‫‪≈¬« ÔzÏ‬‬
‫‪≈ƒ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰Â¿ ,ÏÚÓ‬‬
‫‪«» ‡Ï‬‬‫‪…  ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« 18‬‬
‫כמו שכתב בסמוך בהלכה יג‪' (66 .‬ירושלמי' שם ה"ד‪.‬‬ ‫‪ BϘLe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¿ ϘL‬‬‫‪∆∆ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ Bb‰‬‬
‫‪≈ « B‡ ÏÊBb‰‬‬
‫‪≈ « ÔÎÂ‬‬‫‪≈¿ .BÏ Ô˙pL‬‬
‫‪«»∆ 19‬‬
‫והטעם מפני שאמרה התורה בשקלים )שמות ל‪ ,‬טו( "לכפר‬ ‫‪ÛÈÒB‰Ï‬‬
‫‪ƒ ¿ B‡ ÌÈL‬‬‫‪ƒ«¿ ÌÈÏÚaÏ‬‬
‫‪ƒ»¿« ÌlLÏ‬‬
‫‪≈« ¿ iÁ‬‬
‫‪»« ‡e‰Â¿ ,‡ˆÈ‬‬‫‪»» 20‬‬
‫על נפשותיכם"‪ ,‬ואין כפרה למתים )'מנחת חינוך'‪ ,‬מצוה‬ ‫‪. LÓÁ‬‬
‫‪‬‬ ‫…∆‬ ‫‪21‬‬
‫קה(‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪B‡ ,ÈϘLÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ¿ el‡≈ :Ó‡Â‬‬
‫‪«»¿ B„Èa‬‬ ‫‪« ≈ « .‚È‬‬
‫‪»¿ ˙BÚÓ» Á˜Bl‰‬‬ ‫‪ (46‬בשבילו‪ ,‬כלומר בשביל‬ ‫‪ (45‬שקלים פ"ב מ"ב‪.‬‬
‫המשלח‪ (47 .‬בשוגג‪ (48 .‬בשביל עצמו‪ (49 .‬שהרי‬
‫‪34‬‬ ‫‪,‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ ‰Ëet‬‬
‫‪» ¿ B‡ ‰ÚÓ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪»» ‰ÚÓ‬‬
‫‪»» ËwÏÓ‬‬
‫‪≈«¿ ‰È‰L‬‬
‫∆»»‬ ‫ממשכנים את מי שאינו נותן שקלים )למעלה פ"א ה"ט(‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ÈϘLÏ‬‬
‫‪ƒ¿ƒ ¿ ˙BÚÓ» ËwÏÓ‬‬
‫‪≈«¿ ÈÈ‰‬‬
‫‡‪ƒ ≈¬ :Ó‬‬
‫‪«» ËwÏÏ‬‬
‫‪≈«¿ ÏÈÁ˙‰LÎe‬‬
‫¿ ∆‪ƒ¿ƒ‬‬ ‫‪ (50‬חייב לשלם קרן וחומש להקדש ולהביא קרבן מעילה‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪‡e‰L‬‬‫‪∆ ϘL‬‬
‫‪∆∆ ȈÁ‬‬
‫‪ƒ¬ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ Ô˙B‬‬
‫‪≈ ,ÒÈkƒ ‡ÏÓ‬‬
‫‪… ¿ ËwÏ‬‬
‫‡‪≈ƒ elÙ‬‬
‫‪ƒ¬ ‬‬ ‫ויש אומרים שאף כאן‪ ,‬כמו להלן הי"א‪ ,‬המדובר כשקרבה‬
‫‪37‬‬ ‫‪.ÔÈlÁ‬‬
‫‪ƒÀ  ÌÈϘM‰‬‬
‫‪ƒ»¿ « ˙BnL‬‬
‫‪« ∆ ;ÔÈlÁ‬‬‫‪ƒÀ ‡M‰Â‬‬
‫‪»¿ «¿ ,Ba iÁ‬‬
‫«»‬ ‫הבהמה )רא"ש‪ .‬ועיי"ש עמוד יט הערה ‪ (51 .(8‬שלא‬
‫ימשכנו אותו )'ירושלמי'(‪ .‬ועצם קיום מצות מחצית השקל‬
‫‪' (67‬ירושלמי' שם ה"ג‪ (68 .‬שקלים פ"ב מ"ג‪ ,‬כבית הלל‪.‬‬
‫לא חשובה הנאה לחייבו קרבן מעילה‪ .‬משום שמצוות לאו‬
‫‪ (69‬שלא התכוון להקדיש אלא עד כדי שקלו‪ ,‬ומה שצירף‬
‫ליהנות ניתנו )רמב"ם בפירוש המשנה(‪ (52 .‬בשביל‬
‫יותר הוא הקדש בטעות ואינו הקדש‪.‬‬
‫עצמו‪ (53 .‬ידי חובתו במצות נתינת מחצית השקל‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪‰˙Ï‬‬
‫‪»≈¿ ÌÈϘL‬‬
‫‪ƒ»¿ ÏL‬‬ ‫‪∆ ‰z‬‬ ‫‪¿¿ƒ∆ ˙BÚÓ» .„È‬‬
‫‪»≈ ÔÈa≈ e‡ˆÓpL‬‬ ‫‪ (54‬אם עדיין לא נתרמה התרומה‪ .‬וזה מוסב על "הגונב"‪,‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪B˜» ,ÌÈϘLÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ  ÌÈϘLÏ‬‬
‫‪ƒ»¿ ƒ B˜» :‰„‬‬
‫‪»»¿ ÏL‬‬
‫∆‬ ‫אבל "הגוזל" אינו משלם כפל‪ (55 .‬אם כפר ונשבע לשקר‬
‫‪40‬‬ ‫‪eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ  ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»¡∆ ÏÚ« ‰ˆÁÓ‬‬
‫‪»¡∆ ,‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ eÏtÈ‬‬
‫‪¿ƒ  ‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ‬‬ ‫ושוב הודה )פ"ז מהל' גזילה ה"א(‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪,ÌÈM‡Ï‬‬
‫‪ƒ ƒ» ‰ÏBÚ‬‬
‫‪» dlk‬‬ ‫‪»À ‰„p‰L‬‬
‫‪»»¿«∆ ÈtÓ‬‬
‫‪≈¿ƒ ;‰„Ï‬‬
‫‪»»¿ƒ ‰Ó˙Â‬‬
‫‪» ¿¿ƒ¿ ,Lc˜‰‰‬‬
‫‪≈¿∆« ÔÓƒ ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙ȈÁÓ‬‬ ‫‪≈ « .‡È 22‬‬
‫‪ƒ¬« Ô˙Bp‰‬‬
‫‪42‬‬ ‫‡‪.ÌÈÁ‬‬
‫‪ƒ≈¬ ÌÈ„ÏÂ‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ¿ ˙BÏBÚÏ¿ Ô‰Ó‬‬
‫‪∆≈ ÔȘtzÒÓ‬‬
‫‪ƒ¿«¿ƒ ÌÈϘM‰Â‬‬
‫‪ƒ»¿ «¿ iÁ˙È‬‬
‫‪≈«¿ƒ , ‰pnÓ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪»∆ƒ e˜tzÒiLk‬‬
‫‪¿«¿ƒ∆ ¿  epnÓ‬‬
‫‪∆ƒ ‰Óez‰‬‬
‫‪» ¿« 23‬‬
‫‪ (70 ˙BÚnÓ‬שקלים פ"ז מ"א‪ (71 .‬ראה למעלה בפרק שני ה"ב‪.‬‬ ‫‪¿ƒ B˙‬‬
‫‪»¿ .ϘM‰‬‬
‫‪∆∆ « ˙ȈÁÓ‬‬
‫‪ƒ¬« È„È‬‬
‫‪≈¿ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ,‰ÏÈÚÓa‬‬
‫‪» ƒ¿ƒ 24‬‬
                 ‫ור‬
         
26 ÔÈ„BÚL
ƒ¿ ∆ ÌÈ‰k‰
ƒ¬… « È„‚a
≈¿ƒ ‡L
»¿ ÔÈa≈ ÏB„b» Ô‰k
≈… È„‚a
≈¿ƒ ÔÈa≈ .‫ והולכים לחומרא‬,‫( הוא ספק מאין נפלו המעות‬72
27 .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ïk‰… «  Lc˜na
»¿ƒ« Ô‰a∆» ‫( נשרף‬74 .‫ כמו שממשיך לבאר‬,‫( שהיא חמורה יותר‬73
‫( שמשיירי‬75 .‫ ואין הכהנים אוכלים מבשרה‬,‫על האש‬
.‫( גזבר ההקדש גובה לשם כך מכל אחד מישראל‬3 ‫ כמבואר להלן בפ"ד‬,‫הלשכה עושים צרכי העיר ומגדליה‬
,‫( שבבית הראשון הייתה מחיצה בנוייה שרוחבה אמה‬4 .‫ה"ח‬
‫ ובבית השני שהיה‬,‫מבדלת בין ההיכל לבין קדש הקדשים‬
‫ההיכל גבוה מאוד ולא יכולה מחיצה בנוייה להתקיים‬ ‰˙Â
»≈¿ ‰z
»≈ Ïk» ÔÈa≈ ÌȇˆÓp‰
ƒ»¿ƒ« ˙BÚn‰ ≈¿ .ÂË
»« Ïk» ÔÎÂ 1
‫ עשו שתי פרוכות וביניהן שיעור אמה במקום‬- ‫בגובה כזה‬ ÔÈa≈ ̇ƒ : ‰ˆÁÓÏ
 »¡∆¿ ‰ˆÁÓ
»¡∆ e‡ˆÓ
¿¿ƒ .BwÏ»« eÏtÈ¿ƒ  2
,‫ יש לה דין בניין‬,‫ ולכן‬,‫מחיצת הבניין שבבית ראשון‬ ÌÈp˜
ƒƒ ÔÈa≈ ,‰BÏÏ
» ¿ƒ eÏtÈ
¿ƒ  e‡ˆÓ
¿¿ƒ ‰BÏÏ
» ¿ƒ ÌÈˆÚ ƒ≈ 3
‫( שנעשו שם לצניעות‬5 .‫שהוצאותיו באות מבדק הבית‬ :ÏÏk‰
»¿« ‰Ê∆ .‰ÏBÚ» ÈÏÊB‚Ï
≈¿ ¿ eÏtÈ¿ƒ  ‰ÏBÚ
» ÈÏÊB‚Ï
≈¿ ¿ 4
.‫לכסות על הפתחים‬
 ‰ˆÁÓÏ
»¡∆¿ ‰ˆÁÓ »¡∆ ,ÔlÎa
»À¿ Bw‰ »« Á‡
«« ÔÈÎÏB‰
ƒ¿ 5
28 dl» ‰ˆeÁa
» ¿ B‡ ÌÈÏLeÈa
ƒ«» ƒ ˙B‡ˆÓp‰ ≈¿« Ïk» .‚
»¿ƒ« ˙BÓ‰a‰  ˙Èa‰
ƒ«« ‰a «¿ ˙B‡ˆÓp‰
»¿ƒ« ˙BÚn‰ »« ÏΠ»¿ .ÈÓÁ‰Ï
ƒ¿«¿ 6
29 ÈÏeÒÙa
≈ ¿ƒ ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,˙BÏBÚ ˙B‡a»  ‰pnÓ
»∆ƒ B˜a»¿ ‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ˙BÚÓ» ‡ÈˆBÓ
ƒ aÊb‰
»¿ƒ« ÔȇL
≈∆ ;ÔÈlÁ
ƒÀ 7
30 „BÚ
≈ ÔΠ≈¿ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇa
ƒ» Ô‰ÈkÒ
∆ ≈¿ƒ ;ÔÈLc˜n‰
ƒ »¿À« . ˙BawÏ
 »¿»« Á˜BlL
« ≈ ∆ ˙BÓ‰a‰
≈¿« ÏÚ« ÔÏlÁÓ
»¿«¿ ‡e‰L ∆ „Ú« 8
31 ÁÏL
«» ‡ÏÂ
… ¿ ,˙Á‡
∆∆« ‰È„nÓ
» ƒ¿ƒ 6B˙ÏBÚ
» ÁÏML«» ∆ ÌÈÎBk
ƒ» ‫ הרי זה‬- ."‫ "על מחצה‬:‫( בכת"י‬77 .‫( שקלים פ"ז מ"א‬76
32 .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ̉ÈkÒ
∆ ≈¿ƒ e‡ÈÈ
ƒ»  ÌÈÎÒ
ƒ»¿ ÈÓc
≈ ¿ dnÚ
»ƒ .‫ כמו שמבואר‬,‫ספק ונותנים הכסף לחמור ביותר‬
.‫( שאין מקבלים מיד עובד כוכבים אלא קרבן עולה בלבד‬6 ‫ ואילו עצים אינם אלא מכשירי‬,‫( שהיא עצמה קרבן‬78
.‫ שאחד חטאת ואחד עולה‬,‫( קרבן יונים‬79 .‫קרבן‬
33  8ÌÈÎÒ
ƒ»¿ BÏ LÈ≈ ̇ƒ ,ÌÈÁÊ
ƒ»¿ ÁÈp‰Â ≈∆ 7b≈ .„
« ƒƒ¿ ˙nL ‫ ואילו בקנים יש גם חטאת‬,‫( שהעולה כולה כליל‬80
34 .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇa
ƒ»  ‡ϻ ̇ƒ¿ ,BlMÓ
∆ ƒ ÔÈ˜
ƒ≈¿ .‫( בין להקל ובין להחמיר‬81 .‫הנאכלת לכהנים‬
35 ÔÈÈ˜Ó
ƒ ƒ¿«  ÂÈzÁz
»¿« Á‡≈« epÓƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,˙nL
≈∆ ÏB„b» Ô‰k
≈… .‫( 'ירושלמי' שם ה"ב‬83 .‫( שקלים פ"ז מ"ב‬82
36 ÌÈÓeÓ
ƒ ÈwÓ
≈¿«¿ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ÔÈzÁ‰
ƒƒ¬« ˙‡∆
37 ˙BÎω
¿ƒ ÌÈ„nÏÓ‰
ƒ¿«¿« ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ È„ÈÓÏ˙Â
≈ ƒ¿«¿ ,ÌÈÏLeÈaL
ƒ«» ƒ∆ ‫יום שישי ז' ניסן ה'תשע"ח‬
38 ˙BÏc‚Ó‰
¿«¿« ÌÈLÂ
ƒ»¿ ,‰ˆÈÓ˜
» ƒ ¿ ˙BÎωÂ
¿ƒ¿ ÌÈ‰kÏ
ƒ¬… « ‰ËÈÁL
» ƒ¿     
 
39 ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ÔÎO»»¿ ÔÈÏËB
ƒ¿ Ôlk »À  ‰n„‡
» À¬ ‰ÙÏ
»»¿ 9Ô‰Èa
∆ ≈¿ ,‫ וממותרה‬,‫( נתבארו בו מה עושים מתרומת הלשכה‬1
40 ˙Èa≈ Ô‰Ï
∆» e˜ÒÙiL
¿¿ƒ∆ BÓk¿ ?ÔÎO
»»¿ ‡e‰ ‰nÎÂ
»«¿ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ‫ ונסתיים בדין הקרבת קרבנות‬.‫וממותר שייר הלשכה‬
41 .ÔÈcƒ .‫מתרומה חדשה מר"ח ניסן ואילך‬
‫ אבל גר‬.‫ מקריבים יורשיו נסכיו‬,‫( שאילו ישראל שמת‬7 ‰pnÓ
»∆ƒ ÔÈÁ˜BÏ
ƒ ¿ ?da» ‰OÚi∆ ¬« ‰Ó« ‰kLl‰ « ¿ .‡ 9
»¿ ƒ« ˙Óez
‫( שהיו‬9 .‫( שהפרישן בחייו‬8 .‫שמת אין לו יורשים‬
‫שומרים עליהם משעת לידתם שלא יטמאו בשום טומאה‬
,eav‰
ƒ« ˙Ba˜
¿¿» ÏÎÂ
»¿ ,ÔÈÙÒen‰Â
ƒ» «¿ ,ÌBÈ Ïk» ÏL ∆ ÔÈ„ÈÓz
ƒ ƒ¿ 10
.‫בעולם‬ ÔÎÂ
≈¿ .˙Baw‰
»¿»« Ïk» Ba ÔÈÁÏBnL
ƒ¿ ∆ ÁÏn‰Â «∆«¿ ,̉ÈkÒÂ
∆ ≈¿ƒ¿ 11
‡l‡
»∆ e‡ˆÓ
¿¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ 2ÌȈÚ
ƒ≈ e‡È‰ ƒ≈ ‡Ï … ̇ƒ ,ÌȈډ
ƒ≈» 12
42 ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÔÈÎBO
ƒ¿ ,˜Ù‰
≈¿∆ ‡È‰L
ƒ∆ ,‰hÓM‰ «¿ ƒ .‰
»ƒ¿ « ˙La ,ÌÈt‰
ƒ»« ÌÁÏÂ
∆∆¿ .d˙iOÚ
»»ƒ ¬ ÎOe
«¿ ,˙Ëw‰Â∆… ¿«¿ .ÌÈÓ„a
ƒ »¿ 13
43 È„k
≈¿ ,eÁÓvL¿»∆ 10ÌÈÁÈÙÒ
ƒ ƒ¿ ˙ˆ˜Ó
»¿ƒ eÓLiL
¿¿ƒ∆ ,ÔÈÓBL
ƒ¿ ,ÌÁl‰
∆∆« ÈzLe
≈¿ ,ÓÚ‰Â
∆… »¿ .ÌÈt‰
ƒ»« ÌÁÏ ∆∆ ÈOBÚ
≈ ÎOe «¿ 14
44 »∆ Ìȇa
‡l‡ ƒ» ÔȇL
≈∆ ,ÌÁl‰
∆∆« ÈzLe
≈¿ ÓÚ‰
∆… » Ô‰Ó
∆≈ e‡ÈiL
ƒ»∆ ˙ÈB‰Ê
ƒ ¿ ÏL ∆ ÔBLÏÂ
»¿ ,ÁlzLn‰
«≈«¿ ƒ« ÈÚO ƒ» ¿ ,‰n„‡
» À¬ ‰Ùe
»» 15
45 ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ÔÎO »»¿ ÔÈÏËB
ƒ¿ ÔÈÓBM‰
ƒ¿ « el‡Â
≈¿ .L„Á‰
»»∆ ÔÓƒ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇaƒ» el‡≈ Ïk» .ÂÈ˜
»¿« ÔÈa≈ ÔÈLBwL
ƒ¿ ∆ 16
46 .‰kLl‰
»¿ ƒ«
‫( כי "זמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליערים‬2
‫ ומותרים באכילה מן‬,‫( הם הזרעים שצמחו מאליהם‬10 ."‫ולהביא עצים למערכה‬
‫התורה אלא שחכמים אסרום גזירה שמא יזרע ויאמר‬
.‫מאליהם צמחו‬ ˙„BÚ
« ¬ ÈÈÚOe
≈ ƒ¿ eaˆƒ ÏL ∆ c
»» ÌÏÚ‰ »¬ . 17
≈¿∆ t« Ï‡
47 ;11BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈  ÌpÁa»ƒ¿ ÓLÏ ≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ .Â
… ¿ ƒ c˙‰L ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇa ƒ» ÔȇÂ
» ≈¿ ,3Ô‰Ï
∆» ÔÈBb
ƒ ‰lÁza
»ƒ¿«  ÌÈÎBk
ƒ» 18
48 CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .Ô‰Ó
∆≈ ÌeÏhÈÂ
¿ƒ¿ e‡BÈ» ‡nL
»∆ ,ÚBÊ
« ¿ ÈÏÚa
≈¬« ÌeMÓƒ ,˙BÈeOÚ¬ ÔÈa
»¿ƒ ˙Áz
««  ÏÎȉ» ≈ ÏL∆ ˙BÎBt» .‰kLl‰
»¿ ƒ« 19
49 È„k
≈¿ ,‰kLl‰
»¿ ƒ« ÔÓƒ ÎO
»» eÏhiL
¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ ̉Ï∆» ewz
¿ƒ ˜„a
∆∆ ÈL„wÓ
≈ ¿»ƒ ‡l‡
»∆ ,‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇaƒ» ÔȇÂ
» ≈¿ 20
50 .ÌL
» ÌÈÓBL
ƒ¿ el‡L ≈∆ ÌB˜Ó» B˙B‡Ó≈ Ïk‰… « eLÙiL
¿¿ƒ∆ ˙ÓezÓ
« ¿ƒ Ôȇa ƒ»  ÌÈÚL
ƒ»¿ ÏL ∆ ˙BÎBt» Ï‡
»¬ ; ˙Èa‰
4 ƒ«« 21
e‡BiL
»∆ Ô˙ˆÓ
»»¿ƒ  ˙L ≈» ÈÏÎe
≈¿ ‰Bn‰
» ¿« . ‰kLl‰
5 »¿ ƒ« 22
‫( שעל ידי שההקדש ישלם שכר שמירה יתפרסם הדבר‬11 ÌÈ„BÚ‰Â
ƒ¿ »¿ Lc˜n‰
»¿ƒ« ÈÏk≈¿ ˙BÎωe
¿ƒ¿ .ÌÈÎÒp‰
ƒ»¿« ˙BnÓ
« ƒ 23
.‫ ולא יקחום בעלי זרוע‬,‫שהספיחים הם צורך קרבן‬ Ô‰Ï
∆» ‰È‰
»» ‡Ï
… ̇Â
ƒ¿ .ÌÈÎÒp‰
ƒ»¿« ˙BÓ
« ‡e‰ ‰Ó« ‡a˙È
≈»¿ƒ Ba 24
51 ˙‡∆ ÔÈcL
ƒ»∆ 13ÔÈi„Â
ƒ»«¿ ÌÈÏLeÈaL
ƒ«» ƒ∆ ÌÈÙÒ ≈ ƒ« .Ê
ƒ»¿ 12ȉÈbÓ ,‰p‰k
»À¿ È„‚a
≈¿ƒ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ e‡Èȃ»  ÌÈÎÒ
ƒ»¿ ˙BÓ
« 25
 ‫זר‬                 
         
26 ‰L„Á‰
» »¬« ‰‡a»» ‡Ï
… ̇ ƒ¿ .‰L„Á
» »¬ ‰ÓezÓ
» ¿ƒ ‡l‡ »∆ eaƒ̂ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙ÓezÓ
« ¿ƒ ÔÎO»»¿ ÔÈÏËB
ƒ¿  ÌÈÏLeÈa
ƒ«» ƒ ÔÈÏÊb‰
ƒ»¿«« 1
27 L„Á
∆… L‡ … «ÚÈb‰
ƒƒ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ . ‰Lȉ
25 »»¿« ÔÓƒ ÔÈÁ˜BÏ
ƒ¿  ‡Ï
… ̇ƒ¿ .‰L
»» ÏÎa»¿ ‰Ó
∆» ÌÈÚLz
ƒ¿ ƒ ?ÌÈÏËB
ƒ¿ eȉ» ‰nÎÂ
»«¿ 2
28  ‰LÈ
»»¿ ‰ÓezÓ
» ¿ƒ ÌÈ„ÈÓ˙Ï
ƒ ƒ¿ƒ ˙BÓ‰a ≈¿ Ô‰nÚ
∆»ƒ LÈ ≈¿ ,ÔÒÈ
»ƒ Ô‰Ï
∆» ÔÈÙÈÒBÓ
ƒ ƒ ,15eˆ» ‡lL… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡«  14Ô‰Ï
∆» e˜ÈtÒ‰
ƒ¿ƒ 3
29 Ô‰L
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÈlÁÏ ƒÀ¿ ÔȇˆBÈÂ
ƒ¿ ¿ Ô˙B‡
» ÔÈ„Bt ƒ .16Ô˙È
» ≈ Èe
≈¿ ̉Èe
∆ ≈¿ ̉ÈLe
∆ ≈¿ ̉≈ ,Ôkˆ»¿» È„k
≈¿ 4
30 da» ÔȈi˜nL
ƒ¿«¿∆ ‰LÈ
»»¿ ‰Óe˙Ï
» ¿ƒ Ô‰ÈÓ„
∆ ≈ ¿ eÏtÈÂ
¿ƒ¿ ,26ÔÈÓÈÓz
ƒ ƒ¿ ,‫ שאסור להשהות ספר שאינו מוגה‬,‫( "של כל אדם ואדם‬12
31 ˙BÓ‰a‰
≈¿« Ïk» ÏÚ« ‡e‰ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ȇzL«¿∆ ;ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ˙‡∆ ‫ וראו בית דין שהיו‬.‫ אל תשכן באהליך עוולה‬:‫משום‬
32  Ô‰Ï
∆» ÔÈÎÈˆ
ƒ ƒ¿ eȉÈ
¿ƒ ‡Ï … ̇L
ƒ∆ ,ÔÈ„ÈÓ˙Ï
ƒ ƒ¿ƒ ÔÈÁ˜BlL
ƒ¿ ∆ ."‫ והפקירו תרומת הלשכה על כך‬,‫מתעצלים בדבר‬
33 .ÔÈlÁÏ
ƒÀ¿ e‡ˆÈ
¿≈ ‫( הדיינים נוטלים שכר בטלה שהרי אסור ליטול שכר כדי‬13
‫( לפי‬16 .‫( הדיינין לקבל‬15 .‫( למזונות‬14 .‫לדון‬
‫( "קרבנות ציבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן‬25
‫שבטלו ממלאכתם הוכרחו להספיק להם פרנסתם מכספי‬
."‫החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה‬
.‫הציבור‬
‫( והלכה היא שאין קדשים יוצאים לחולין על ידי פדיון‬26
.‫אלא אם כן נפל בהם מום‬,‰ÁLn‰
»¿ ƒ« ‰Ï «¿ ˙Èa‰
ƒ«« ‰Ó «≈ ÔÈBa
ƒ eȉ» 17Lk ∆∆ .Á 5
ÔȇȈBnL
ƒ ƒ ∆ LÎÂ
∆∆ ¿ , »
18‰n„‡À¬ ‰t»» ƒ ƒ
ÔȇȈBÓ »
eȉ »»∆ 6
ÂÈÏÚL
34 L‡… «ÚÈbiMÓ
ƒ«∆ ƒ :27˙Ëw‰
∆… ¿« ˙BÓa
« ¿ ÔÈOBÚ
ƒ eȉ» Cλ¿ .È
ÈÈMÓ
≈»¿ ƒ ÔÈOÚ
ƒ ¬« ̉ÈLe
∆ ≈¿ . ÁlzLn‰
19 «≈«¿ ƒ« ÈÚO ƒ» ÂÈÏÚ »» 7
35 ,28ÔÈn‡‰
ƒ»À» ÎO«¿ ÏÚ« B˙B‡ ÔÈÏlÁÓƒ¿«¿ ,ÔÒÈ» ƒ L„Á∆…
 ˙BÊÚ‰Â
»¬»¿ ÏÎȉ‰Â
» ≈«¿ ‰ÏBÚ » »‰ ÁaÊÓ «¿ƒ ÔΠ≈¿ .‰kLl‰
»¿ ƒ« 8
36 ÔÈn‡‰
ƒ»À» ÔÈÏËBÂ
ƒ¿ ¿ ,ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ıȘÏ≈¿ ÎO‰
»» « ˙BÚÓ¿ ÔÈÊBÁÂ
ƒ¿ ¿
ÌÈÏLeÈaL
ƒ«» ƒ∆ 20ÌÈn‰ ƒ«« ˙n‡ «« .‰kLl‰
»¿ ƒ« ÈÈMÓ
≈»¿ ƒ ÔÈOÚƒ ¬« 9
37 ∆… ¿« ˙‡∆ ÔÈÁ˜BÏÂ
˙Ëw‰ ƒ ¿ ¿ ÔÈÊBÁÂ
ƒ¿ ¿ ,ÔÎOa
»»¿ ƒ ˙Ëw‰
∆… ¿« ˙BÓ
«
 ÈÚ‰
ƒ» ÈÎˆ
≈¿» ÏΠ»¿ ‰È˙BÏc‚Ó
» ∆ ¿¿ƒ ÏΠ»¿ ÌÈÏLeÈ
21 ƒ«» ¿ ˙ÓBÁ « ¿ 10
38 ‰Óez
» ¿ ˙BÚnÓ¿ƒ dÈ˜‰Ï
» ƒ¿«¿ È„k≈¿ ,‰L„Á
» »¬ ‰ÓezÓ
» ¿ƒ Ô‰Ó ∆≈
˙BÚÓ» c˙‰L
≈«¿ƒ∆ ÌÈÎBkƒ» „BÚ ≈ ¿ .‰kLl‰
»¿ ƒ« ÈÈMÓ
≈»¿ ƒ Ôȇaƒ» 11
39 ÔÈÈ˘Ó
ƒ ƒ ¿«  ‰L„Á
» »¬ ‰Óez
» ¿ Ô‰Ï∆» Ôȇ≈ ̇Â
ƒ¿ .‰L„Á
» »¬
Ôȇ≈  ÌpÁa
»ƒ¿ ̉nÚ ∆»ƒ ˙BOÚÏ ¬« B‡ el‡‰ ≈» ÌÈcÏ ƒ»¿« 12
40 .29‰LÈ
»»¿ ‰ÓezÓ
» ¿ƒ d˙B‡
»
ÌÎÏ
∆» ‡Ï… :Ó‡pL
«¡∆∆ ; LBz
22 » b≈ elهƒ¬« ,epnÓ ∆ƒ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿ 13
‫( שהלכה למשה מסיני שהקטורת תהיה במשקל שס"ח‬27 .ÓB‚Â
≈ ¿ ˜ÏÁ
∆≈ Ôȇ≈ ÌÎÏÂ∆»¿ :Ó‡Â
«¡∆¿ ,ÓB‚Â
≈ ¿ ˙BÏ ¿ƒ eÏ»» 14
‫ ואין מקריבים מהם אלא שנ"ד מנים לשנ"ד ימים של‬,‫מנים‬
‫ ועוד שלושה מנים יתירים‬,‫ מנה לכל יום‬,‫שנות הלבנה‬ ‫( שעשו שני גשרים זה על גבי זה מהר הבית‬18 .‫( גשר‬17
‫ נשארו אחד‬,‫שמקטירין ביום הכפורים בקדשי הקדשים‬ ‫ ועל העליונה הוציאו את הפרה וכל‬,‫להר המשחה‬
‫( מפטמי הקטורת ששכרם‬28 .‫עשר מנים יתירים בכל שנה‬ ‫( שעשו‬19 .‫ כדי שלא יטמאו בטומאת התהום‬,‫מתעסקיה‬
.‫( משנה שעברה‬29 .‫מתרומת הלשכה‬ ‫ שיעבור‬,‫ עד חוץ לעיר‬,‫גשר מהעזרה שהייתה בקצה העיר‬
ÌÈϘL
ƒ»¿ ˙BÎω
¿ƒ B‰Ï¿ e˜ÈÏÒ
ƒ¿ ‫ מפני עמי הארץ‬,‫עליו המשלח את השעיר ביום הכפורים‬
‫ כדי שתושלם‬,‫שהיו דוחפים אותו למהר הליכתו לצוק‬
.‫הכפרה ויתלבן לשון של זהורית של פתח ההיכל‬
‫יום ש"ק ח' ניסן ה'תשע"ח‬ .‫( תיקון החומה‬21 .‫( תיקון הנחל העובר בעזרה‬20

   



 



 ÔÈÁ˜BÏ
ƒ ¿  ‰kLl‰
»¿ ƒ« ÈÈLe
.‫( גוי שאינו עובד עבודה זרה‬22
≈»¿ ‰kLl‰
»¿ ƒ« ˙Óez « .Ë 15
« ¿ ˙BÓ
«Úa˜ÏÂ
… ¿ƒ¿ Ú„ÈÏÂ
« ≈¿ MÁÏ
≈ «¿ :‡È‰Â
ƒ¿ ,˙Á‡
«« ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ ‡e‰ ‡e‰ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ȇzL
«¿∆ ;˙BÏBÚ Ôlk
»À e˜ÈÂ
¿¿ƒ¿ ÌÈÎÊ
ƒ»¿ Ba 16
. ‰M‰
 »» « ÈL„ÁÓ
≈ ¿»≈ L„Á∆… Ïk» ˙lÁz
«ƒ¿ ÌBÈ ‰Ê∆ ȇa
≈¿ ‡Ï
… Ï‡
»¬ .‰Ó‰a»≈¿ ˙ÏBÚ
« e˜iL
¿¿ƒ∆ ˙B˙Bn‰
» « Ïk» ÏÚ« 17
:el‡≈ ÌȘÙa
ƒ»¿ƒ BÊ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ e‡e
≈ el‡Â
≈¿ .ÛBÚ eav‰ ƒ« ˙Ba˜a
¿¿»¿ ÔȇL
≈∆ ,ÛBÚ‰» ˙ÏBÚ
« 18
(‫ ב‬,‫( שנאמר "החודש הזה לכם ראש חדשים" )שמות יב‬1
.(‫ עשה קנג‬,‫"וזו היא מצות קידוש החודש" )ספר המצוות‬
ıȘ
ƒ« Ìȇ˜p‰
ƒ »¿ƒ« ̉≈ ,ÌÈϘM‰
ƒ»¿ « ˙BnÓ
« ƒ Ôȇa‰
ƒ»« ˙BÏBÚ‰» 19
.23ÁaÊnÏ
«≈¿ƒ« 20
  

,‫( נתבאר בו ההבדל בין חדשי הלבנה לחדשי החמה‬1 ‫ כמו שדרך בני‬,‫( שכשהמזבח בטל מביאים מהם עולות‬23
‫ושמצוה מן התורה על ב"ד לחשב ולידע ולהודיע על‬ .‫אדם להעלות מיני מתיקה על השולחן בגמר סעודתם‬
‫ ונסתיים הפרק בדין אין קובעין חדשים‬,‫קידוש החודש‬  eav‰
ƒ« ˙Ba˜
¿¿» ÏÎÏ
»¿ Ô‰Ï
∆» e˜ÈtÒ‰
ƒ¿ƒ ‡lL ƒ»¿ .È 21
… ∆ ÌÈϘL
.‫בחוץ לארץ‬ Ï‡
»¬ ;˙Èa‰
ƒ«« ˜„a
∆∆ ÈL„wÓ
≈ ¿»ƒ ̉Ï∆» Èe‡‰
»» ˙‡∆ ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ 22
41 ˙ÏÚ
«… :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰l‰
»»¿« ÈL„Á
≈ ¿» ̉≈ ‰M‰ ≈ ¿» .‡
»» « ÈL„Á ÈL„wÓ
≈ ¿»ƒ BÏ Èe‡‰»» ˙‡∆ ‡ÈˆBÓƒ ˙Èa‰ƒ«« ˜„a∆∆ Ôȇ≈ 23
42 L‡… ÌÎÏ ∆» ‰f‰∆« L„Á‰
∆… « :Ó‡Â
«¡∆¿ , BL„Áa
 ¿»¿ L„Á ∆… .24ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« 24

43 Cea» LB„w‰»« BÏ ‰‡‰

» ¿∆ :ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eÓ‡¿» Ck» .ÌÈL„Á
ƒ »√ ‫ שאם נחסר מעות לקדשי‬,‫( ופירושה לדעת רבינו היא‬24
44 :BÏ Ó‡«»¿Â ‰Ï
»»¿ ˙eÓc¿ ‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Óa
≈ ¿«¿ ‰LÓÏ
∆ ¿ ‡e‰ .‫מזבח לוקחים את החסר מקדשי בדק הבית אבל לא להיפך‬
45 ÈL
≈¿ ̉≈ ÔÈMÁÓ
ƒ¿ «¿ e‡L
»∆ ÌÈM‰Â
ƒ» «¿ . Lc˜Â
 ≈«¿ ‰‡
≈ ¿ ‰Êk
∆» .‫והראב"ד חולק עליו‬
46 .È‡‰
ƒ»» L„Á∆… ˙‡∆ BÓL» :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰nÁ‰
» «« ˙Ba˜
¿¿» ÔÈÈ˜Ó
ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ ,ÔÒÈ
» ƒ L„Á
∆… L‡ ƒ«∆ ƒ .‡È
… «ÚÈbiMÓ 25
 ‫‪                ‬‬ ‫חר‬
‫‪         ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪˙ÙÒBz‰‬‬
‫‪∆∆ « ÔÓƒ ıa˜˙iLk‬‬
‫‪≈«¿ƒ∆ ¿ ,CÎÈÙÏ‬‬
‫‪» ƒ¿ .ÌBÈ OÚ‬‬‫‪» » „Á‡Ó‬‬
‫≈««‬ ‫‪    ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ËÚÓ‬‬
‫‪«¿ ˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ ËÚÓ‬‬ ‫‪«¿ ˙BÁt» B‡ ,ÌBÈ ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ BÓk¿ ˙‡f‰‬‬
‫«…‬ ‫‪        ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪‰LÏL‬‬
‫‪» ¿ ‰M‰‬‬
‫‡‪»» « d˙B‬‬
‫‪» ÔÈOBÚÂ‬‬
‫‡‪ƒ ¿ ,„Á‬‬‫‪»∆ L„Á‬‬
‫‪∆… ÔÈÙÈÒBÓ‬‬
‫‪ƒƒ ‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ .˙aÚÓ‬‬
‫‪∆∆À¿ ‰L‬‬ ‫‪»» ˙‡˜p‰‬‬
‫‪≈¿ƒ« ‡È‰Â‬‬‫‪ƒ¿ ,L„Á‬‬‫‪∆… OÚ‬‬
‫»»‬ ‫וצרי‪ ‬להבי‪ ‬מדוע שינה ממקור הדברי‪ ‬במכילתא‬
‫‪6‬‬ ‫‪CÎÂ‬‬
‫‪»¿ CÎÂ‬‬
‫‪»¿ L„Á‬‬ ‫‪∆… OÚ‬‬‫‪» » ÌÈL‬‬
‫‪≈¿ ‰M‰‬‬
‫‪»» « ˙BȉÏ‬‬
‫‡‪¿ƒ LÙ‬‬
‫∆¿ »‬ ‫דרשב"י "הראה לו הקב"ה למשה באצבע דמות הלבנה‬
‫‪7‬‬ ‫‪‰BÓ‬‬
‫‡‪∆ ‰z‬‬‫‪»« ÌÈL„Á‬‬‫‪ƒ »√  ‰M‰‬‬
‫‪»» « ÈL„ÁÏ‬‬
‫‪≈ ¿»¿ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ,ÌÈÓÈ‬‬
‫»‪ƒ‬‬ ‫כו'" ולא הזכיר כלל שהראהו במראה הנבואה‪ ,‬ובפרט‬
‫‪8‬‬ ‫‪. ÌÈÓÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ» ‰BÓ‬‬
‫‡‪∆ ‰z‬‬ ‫‪»« ȇÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ,‰LÏ‬‬
‫¿ »»‬ ‫שהלשו‪" ‬כזה ראה וקדש" הוא ציווי על קידוש החודש על‬
‫‪ (8‬כלומר שנה פשוטה שאין בה אלאשנים עשר חדש בלבד‬ ‫־ידי בית־די‪ ‬שבכל הדורות שנעשה על ידי ראיית הלבנה‬
‫)להלן פ"ו‪ ,‬ה"ד(‪ (9 .‬המספר המדויק )להלן שם(‪" :‬עשרה‬ ‫בפועל ממש‪ ,‬ופשיטא שא‪ ‬יבואו עדי‪ ‬ויאמרו שראו את‬
‫ימים‪ ,‬ואחת ועשרים שעות‪ ,‬ומאתים וארבעה חלקים"‪.‬‬ ‫מולד הלבנה במראה הנבואה אי‪ ‬מקדשי‪ ‬על פיה‪.‬‬
‫‪ (10‬כדעת רבן שמעון בן גמליאל )ראש השנה יט‪ .(:‬שעיבור‬ ‫והביאור בזה‪ :‬במכילתא הקשה "והלא כל הדברות‬
‫השנה הוא חודש )ולא כדעת תנאֿקמא שם‪ ,‬שאמר‬ ‫שנתדבר על משה לא נתדבר עמו אלא ביו‪ ,‬החודש הזה‬
‫"שלושים יום"(‪ ,‬כלומר "רצה חודש‪ ,‬רצה שלשים"‪ .‬וכן‬ ‫הראהו בלילה וכיצד היה מדבר עמו ביו‪ ‬והראהו בלילה‪,‬‬
‫כתב רבינו להלן פ"ד הי"ז‪" :‬שהרשות לביתֿדין להוסיפו‬
‫מלא או חסר"‪ ,‬וכדעת רב פפא שם‪ (11 .‬דוגמת אשה‬ ‫ומתר‪ ‬שנדבר ביו‪ ‬ע‪ ‬חשיכה והראהו החודש בחשכה"‪.‬‬
‫שנוסף לה עובר‪ ,‬שנקראת "מעוברת"‪ (12 .‬כל שנה ושנה‪.‬‬ ‫אמנ‪ ‬תירו‪ ‬זה הוא דחוק‪ ,‬שהרי מיד אחר הציווי על‬
‫‪" (13‬קרוב לאחד עשר יום"‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬במקום חודש אחד נוסף‬ ‫קידוש החודש נאמר הציווי לקרב‪ ‬פסח ‪" ‬ויקחו לה‪‬‬
‫אחת לשתים או לשלוש שנים‪ (14 .‬מגילה ה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫איש שה לבית אבות שה לבית" והרי לא מצינו שיהיה‬
‫‪9‬‬ ‫‪ÈL‬‬
‫‪≈¿ BÓk¿ ˙ȇ‬‬
‫‪≈ ¿ƒ dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ L„Á‬‬ ‫‪∆… ÏÎa‬‬
‫‪»¿ ˙zÒ‬‬ ‫‚‪»»¿« .‬‬
‫‪∆∆¿ƒ ‰l‰‬‬ ‫הפסק בי‪ ‬הדברי‪ ‬בקריאה נוספת ומיוחדת‪ ,‬וא"כ קשה‬
‫‪10‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ BÓk¿ ; ËÚÓ‬‬‫‪‬‬ ‫‪«¿ ˙BÈ‬‬
‫‪≈ B‡ ˙BÁt» B‡ ,ÌÈÓÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫»‪ƒ‬‬ ‫תירו‪ ‬המכילתא שלפיו היה הפסק גדול ביניה‪ .‬לכ‪ ‬כתב‬
‫‪11‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ BÓÎe‬‬ ‫‪¿ ,L„Á‰‬‬ ‫‪∆… « ÛBÒa¿ LÓMa‬‬‫‪∆∆ « ˜a„zL‬‬
‫˜„‪«¿ƒ∆ Ì‬‬ ‫…∆‬ ‫הרמב"‪ ‬שמה שהראהו היה במראה הנבואה‪ ,‬וממילא כל‬
‫‪12‬‬ ‫‪ÏÈÏe‬‬
‫‪≈¿ .Úa‬‬‫‪∆∆» Úna‬‬
‫‪»¬«« ‰‡˙Â‬‬‫‪∆ »≈¿ LÓMa‬‬
‫‪∆∆ « ˜a„zL‬‬
‫‡‪«¿ƒ∆ Á‬‬ ‫««‬ ‫הדיבור אל משה היה ביו‪ ‬ומה שהראהו היה במראה‬
‫‪13‬‬ ‫‪,L„Á‰‬‬
‫‪∆… « ˙lÁz‬‬
‫‪«ƒ¿ ‡e‰  ‰zÒpL‬‬‫‡‪»¿¿ƒ∆ Á‬‬ ‫‪«« Úna‬‬
‫‪»¬«« ‰‡zL‬‬
‫∆≈» ∆‬ ‫הנבואה‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ÌBÈ ÌÈOÚÂ‬‬‫‪ƒ¿ ∆¿ ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ ÌBi‰« B˙B‡Ó≈ ÔÈBÓe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫ראיה להסבר זה מצינו בגמרא במסכת פסחי‪ ‬ששאלה‬
‫‪15‬‬ ‫‪,L„Á‰‬‬
‫‪∆… « L‡‬‬ ‫‪… ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ ÌBÈ ‰È‰È‬‬ ‫‪∆¿ƒ  ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏÈÏ≈ Ái‰‬‬
‫«»≈ «‬ ‫"וממאי דבריש ירחא קאי‪ ,‬דילמא בארבעה או בחמשה‬
‫‪16‬‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫‪»∆ ÌBÈ L„Á‰‬‬ ‫‪∆… « L‡‬‬ ‫‪… ‰È‰È‬‬‫‪∆¿ƒ  ‰‡È‬‬‫‪∆ »≈ ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬ ‫¿‪ƒ‬‬ ‫בירחא קאי" והלא פשיטא לכו"ע שהדיבור היה בר"ח‬
‫‪17‬‬ ‫‪ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ .ÚL‬‬
‫‪«»∆ L„ÁÓ‬‬ ‫‪∆… ≈ ÌÈLÏL‬‬‫‪ƒ ¿ ÌBÈ ‰È‰ÈÂ‬‬ ‫‪∆¿ƒ¿ ,ÌÈLÏLe‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫שנתקשה משה בראיית הלבנה‪ .‬ועל פי האמור מוב‪‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ÔÈa≈ ‰‡pL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ ÔÈa≈ ,ÌÈLÏLe‬‬
‫‡‪ƒ ¿ „Á‬‬ ‫‪»∆ ÏÈÏa‬‬‫‪≈¿ ÁiÏ‬‬
‫‪« ≈»« ÔȘ˜Ê‬‬
‫‪ƒ»¿ƒ‬‬ ‫שמכיוו‪ ‬שהראהו במראה הנבואה הרי שיכול להיות ג‪‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ ¿ ÏÚ« ˙BÈ‬‬‫‪≈ ‰Ï‬‬ ‫‪»»¿ L„Á‬‬ ‫‪∆… EÏ¿ ÔȇL‬‬
‫‪≈∆ ;‰‡‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡lL‬‬
‫∆…‬ ‫בחמשה בניס‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪.ÌBÈ‬‬ ‫‪       ‬‬

‫‪ (15‬הלבנה יש לה צורת כדור‪ ,‬והיא מקבלת אורה מן‬
‫השמש‪ .‬מכאן השינויים בגודל השטח המואר של הלבנה‪,‬‬
‫המותנה במצב הלבנה כלפי השמש‪ .‬המצב שבו השמש‬
‫והלבנה נמצאות מעבר האחד של הארץ‪ ,‬מכוונות זו למטה‬
‫מזו על קו אחד‪ ,‬נקרא התקבצות הלבנה עם השמש‪ .‬הירח‬
‫נמצא אז בין הארץ ובין השמש‪ .‬הצד המואר של הירח‬
‫מופנה לשמש‪ ,‬והצד הבלתי מואר ‪ -‬לארץ‪ .‬יום אחד לפני‬
‫ההתקבצות‪ ,‬אין פס האור הצר של הלבנה ‪ ‰˘È‰‬נראה‪,‬‬
‫מפני שהוא קטן מאד‪ ,‬ויום אחד אחר ההתקבצות ‪ -‬אין הפס‬
‫הצר של אור הלבנה ‪ ‰˘„Á‰‬נראה ‪ -‬מאותה הסיבה‪.‬‬
‫‪ (16‬רבי זירא בשם רב נחמן‪ :‬עשרים וארבע שעות נסתרת‬
‫הלבנה‪ .‬לאנשי בבל נסתרת הלבנה הישנה בשש שעותיה‬
‫האחרונות‪ ,‬והחדשה ‪ -‬בשמונה עשרה השעות הראשונות;‬
‫לאנשי ארץֿישאל ‪ -‬הישנה בשמונה עשרה השעות‬
‫האחרונות‪ ,‬והחדשה בשש השעות הראשונות )ראש השנה‬
‫כ‪ .(:‬בשעות אלה אין הלבנה נראית‪ ,‬מכיון שקו האור שלה‬
‫קטן מדי‪ .‬הרמב"ם מדבר על "שני ימים" בדרך כלל )רוב‬
‫המקרים(‪ ,‬והתלמוד מדבר על "עשרים וארבע שעות" ‪-‬‬
‫‪ (2‬שכל אחד מהם הוא "תשעה ועשרים יום‪ ,‬ושתיםֿעשרה‬
‫שעות‪ ,‬ושבע מאות ושלושה ותשעים חלקים )היינו ארבעים‬
‫וארבע דקות וחלק אחד‪ ,‬לפי חשבון של שמונהֿעשר‬
‫חלקים בכל דקה(‪ ,‬וזהו חדשה של לבנה" )להלן פ"ו‪ ,‬ה"ג(‪.‬‬
‫‪ (3‬כלומר בחידושו‪ ,‬וזה אפשר לומר על הלבנה בלבד‪,‬‬
‫שאורה מתחדש אחרי שנעלם‪] .‬וכן לשון הרמב"ם ב'מאמר‬
‫העיבור'‪" :‬ומאחר שאמר הצור יתברך זאת עולת חודש‬
‫בחדשו לחדשי השנה‪ ,‬נתחייבנו למנות חדשינו בלבנה‪ ,‬כי‬
‫באיזהו חודש יתבאר בו החידוש‪ ,‬ואין זה אלא ללבנה"[‪.‬‬
‫‪] (4‬מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬פרשת בא )מהדורת‬
‫הרי"נ אפשטיין ע' ‪ (5 .[(8‬כשתראה את הלבנה בשיעור‬
‫זה‪ ,‬תקדש אותו יום לראש חודש‪ ,‬הרי שהמדובר בחדשי‬
‫הלבנה‪" (6 .‬שנת החמה היא שלש מאות חמשה וששים‬
‫יום ושש שעות" )להלן פ"ו‪ ,‬ה"ד(‪ (7 .‬כלומר "שמור‬
‫אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן" )סנהדרין יג‪ ,(:‬וכן‬
‫כתב רבינו להלן פ"ד‪ ,‬ה"א‪.‬‬
‫‪B˜» ?‰l‰‬‬
‫‪»»¿« ˙L‬‬
‫‪«¿ ÏÚ« ‰nÁ‰‬‬
‫‪»«« ˙L‬‬
‫‪«¿ ‰˙È‬‬ ‫‪»«¿ .‬‬
‫‪»≈¿ ‰nÎÂ‬‬ ‫‪1‬‬
 ‫טר‬ ‫‪                ‬‬
‫‪         ‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪ÌBÈ ÌÈLBÈ‬‬
‫‪ƒ¿ Ôȇ≈  ‰‡iL‬‬
‫‡‪∆ »≈∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ ȇL‬‬
‫‪ƒ∆ ÔBaLÁa‬‬
‫‪¿ ∆¿ eÚ„È‬‬
‫»¿‬ ‫מינימום )לחםֿמשנה(‪ (17 .‬כשהאויר זך היא נראית יותר‬
‫‪24‬‬ ‫‪ÔÈÚ„BÈ‬‬
‫‪ƒ ¿  ÌÈ„Ú‬‬
‫‪ƒ≈ e‡a» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÌÈ„ÚÏ‬‬
‫‪ƒ≈¿ ÔÈtˆÓ‬‬
‫‪ƒ«¿ ÔȇÂ‬‬
‫‪≈¿ ÌÈLÏL‬‬
‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫מוקדם‪ (18 .‬בדפוס רומי ר"מ‪ ,‬וכן בדפוס קושטא‪ ,‬חסירה‬
‫‪25‬‬ ‫‪‰Ï‬‬
‫‪»»¿ ˙eÓc¿ ̉Ï‬‬‫‪∆» ˙‡pL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ B‡ ,˜L‬‬
‫‪∆∆ È„Ú‬‬
‫‪≈≈ Ô‰L‬‬
‫‪≈∆ ȇcÂa‬‬
‫¿««‬ ‫המילה "מעט"‪ (19 .‬שתתקבץ עם השמש‪ ,‬כמבואר‬
‫בהערה טו‪ (20 .‬הלבנה לאחר חידושה‪ ,‬נמצאת תמיד‬
‫‪26‬‬ ‫‪.˙ȇce‰‬‬
‫‪ƒ »«« ‰l‰‬‬
‫‪»»¿« dȇÂ‬‬
‫‪» ≈¿ ÌÈÚ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ»∆ ÔÓƒ‬‬ ‫במערב‪ (21 .‬אין צורך לראות את הירח‪ (22 .‬הזמן בין‬
‫‪ (32‬עיי"ש כ‪ ,‬ב‪ (33 .‬החוזים בכוכבים‪ (34 .‬יש קרובים‬ ‫התקבצות אחת של השמש והירח עד ההתקבצות השניה‬
‫לשמש ולארץ‪ ,‬ויש רחוקים מהם‪ (35 .‬מסלול ההקפה של‬ ‫הוא עשרים ותשעה יום‪ ,‬שתים עשרה שעות‪ ,‬ארבעים‬
‫הקרובים לשמש‪ ,‬קטן יותר ממסלול הכוכבים הרחוקים‬ ‫וארבע דקות וחלק אחד‪ .‬מכאן הוודאות שבליל שלושים‬
‫יותר‪ (36 .‬בחשבון‪ (37 .‬פרטי החקירה מובאים במשנה‬ ‫ואחד כבר התחיל החודש החדש‪.‬‬
‫ראש השנה כג‪ ,‬ב‪ .‬ועי' להלן פ"ב‪ ,‬ה"ד‪ (38 .‬עלֿידי‬
‫‪ (39‬לחודש שיצא‪.‬‬ ‫התאמה לחשבון הביתֿדין‪.‬‬ ‫‪ÏÈÏa‬‬
‫‪≈¿ ÁÈ‬‬
‫‪« ≈» ‰‡ÈÂ‬‬
‫‪∆ »≈¿ ,ÌÈOÚÂ‬‬
‫‪ƒ¿ ∆¿ ‰ÚLz‬‬
‫‪»¿ ƒ ‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ L„Á‬‬ ‫„‪∆… .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (40‬ראש השנה כג‪ ,‬ב‪" (41 .‬תנו רבנן‪ ,‬פעם אחת נתקשרו‬ ‫‪,Ái‰‬‬
‫‪« ≈»« ‰‡È‬‬‫‪∆ »≈ ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ ;ÒÁ‬‬‫‪≈» L„Á‬‬‫‪∆… ‡˜‬‬
‫‪»¿ƒ  ÌÈLÏL‬‬‫¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪2‬‬
‫שמים בעבים ונראית „‪ ˙ÂÓ‬לבנה‪) "...‬ראש השנה כה‪.(.‬‬ ‫‪L„Á‬‬
‫‪∆… ‡˜‬‬ ‫‪»¿ƒ  ÌBÈ ÌÈLÏL‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÚL‬‬ ‫‪«»∆ L„Á‰‬‬ ‫‪∆… « ‰È‰ÈÂ‬‬
‫¿‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪«¿ƒ .Ê ÏÈÏa‬‬‫‪≈¿ ‰‡iL‬‬‫‪∆ »≈∆ ÁÈÂ‬‬

‫‪« ≈»¿ .‡ÏÓ‬‬
‫‪≈» L„Á‬‬ ‫‪∆… ‡˜Â‬‬
‫‪»¿ƒ¿ , aÚÓ‬‬‫¿‪»À‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪eMÁiL‬‬
‫‪¿ «¿∆ ,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÏÚ« ‰Bz‰‬‬
‫‪» « ÔÓƒ ‰OÚ‬‬ ‫‪≈ ¬ ˙ˆÓ‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪˙‡∆ eL„iLÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ∆ ¿ ,‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ‡Ï‬‬
‫‪… B‡ Ái‰‬‬
‫‪« ≈»« ‰‡È‬‬
‫‪∆ »≈ ̇ƒ eÚ„ÈÂ‬‬
‫¿≈¿‬ ‫‪̇Â‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫;‬ ‫«‬
‫‪BpÓÊa‬‬‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫»‬ ‫¿‬
‫‪‰‡pL‬‬‫‪ƒ‬‬‫∆‬ ‫«‬ ‫≈‬
‫‪ÁÈ‬‬ ‫»‬ ‫»‬‫¿‬
‫‪‡˜p‰‬‬‫‪ƒ‬‬‫«‬ ‫‪‡e‰‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ƒ‬‬
‫‪ÌÈLÏL‬‬ ‫¿‬ ‫‪5‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪eÁÏLÈÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ,L„Á‰‬‬‫‪∆… « ˙‡∆ eLc˜iL‬‬‫‪¿«¿∆ „Ú« ÌÈ„Ú‰‬‬ ‫»≈‪ƒ‬‬ ‫‪ÌÈLÏL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‪ÏÈÏa‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪‰‡‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪‡ÏÂ‬‬
‫…‬ ‫¿‬ ‫‪,ÌÈLÏLe‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫‡‪„Á‬‬
‫»‬ ‫∆‬ ‫‪ÏÈÏa‬‬
‫≈‬‫¿‬ ‫‪‰‡‬‬
‫»‬ ‫¿‬‫‪ƒ‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪,L„Á‬‬
‫‪∆… L‡‬‬‫‪… ‡e‰ ÌBÈ ‰Ê∆ ȇa‬‬ ‫‪≈¿ ÌÚ‰‬‬‫‪»» ‡L‬‬
‫‪»¿ eÚÈ„BÈÂ‬‬
‫¿‪ƒ‬‬ ‫‪. BeaÚƒ ÏÈÏa‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈¿ ‰‡pL‬‬
‫‪» ¿ƒ∆ ÁÈ‬‬
‫‪« ≈» ‡˜‬‬
‫‪»¿ƒ ‡e‰ ‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪:Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;˙B„ÚBn‰‬‬
‫‪¬ « Ô‰≈ ÌBÈ ‰Ê∆ ȇa‬‬‫‪≈¿ eÚ„iL‬‬
‫‪¿≈∆ È„k‬‬
‫‪ (23‬בליל שלושים‪ .‬אז יתחיל החודש החדש בליל שלושים ¿≈‬
‫‪32‬‬ ‫‪˙‡∆ »zÓLÂ‬‬
‫‪¿«» ¿ :Ó‡Â‬‬
‫˜„‪«¡∆¿ ,L‬‬
‫‪∆… ȇ˜Ó‬‬
‫‡˙‪≈ »¿ƒ Ì‬‬
‫‪»… e‡˜z‬‬
‫‡‪¿¿ƒ L‬‬
‫ואחד‪ (24 .‬בגלל תוספת היום לחודש שעבר‪ (25 .‬ראש ¬ ∆‬
‫‪33‬‬ ‫‪.d„ÚBÓÏ‬‬
‫‪»¬ ¿ ˙‡f‰‬‬‫‪…« ‰wÁ‰‬‬
‫‪‬‬ ‫«‪»À‬‬ ‫השנה כה‪ ,‬א‪ (26 .‬ר"ה שם‪.‬‬
‫‪" (42‬ואומרים לו )=לעד(‪ :‬כיצד ראית את הלבנה‪ ,‬לפני‬ ‫‪˙aL‬‬
‫‡„‪«« BÓk¿ Ì‬‬‫‪»» ÏÎÏ‬‬
‫‪»¿ ‰eÒÓ‬‬
‫‪» ¿ Ái‰‬‬ ‫‪«ƒ ¿ Ôȇ≈ .‰ 8‬‬
‫‪« ≈»« ˙i‡‬‬
‫החמה או לאחר החמה‪) "...‬ראש השנה כג‪ .(:‬וראה להלן‬ ‫‪;ÈÚÈMa‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ « ˙BLÂ‬‬
‫‪≈ ¿ ‰ML‬‬‫‪» ƒ ‰BÓ‬‬
‫‡‪∆ „Á‬‬‫‪»∆ ÏkL‬‬
‫‪»∆ ,˙ÈL‡a‬‬
‫‪ƒ ≈¿ 9‬‬
‫פ"ב ה"ב‪ ,‬והערה ח‪ (43 .‬כתוב "החודש הזה לכם" ‪-‬‬ ‫‪˙Èa≈ e‰eLc˜iL‬‬
‫‪¿«¿∆ „Ú« ,eÒÓ» c‰‬‬‫‪»»« ÔÈcƒ ˙ÈÏ‬‬
‫‡‪≈¿ ‡l‬‬‫‪»∆ 10‬‬
‫"עדות זו תהא מסורה לכם" )ר"ה כב‪ ,(.‬כלומר תפקיד‬
‫‪‰È‰iL‬‬
‫‪∆¿ƒ∆ ‡e‰  L„Á‬‬ ‫‪∆… L‡‬‬ ‫‪… ÌBi‰« B˙B‡ eÚa˜ÈÂ‬‬
‫‪¿¿ƒ¿ ÔÈcƒ 11‬‬
‫ביתֿדין הוא לברר את אמיתות דברי העדים ‪ ÏÎ‬הדרכים‪,‬‬
‫גם עלֿפי החשבון וגם עלֿידי חקירת העדים‪" (44 .‬על‬ ‫‪BÊ ˙e„Ú≈  ÌÎÏ‬‬
‫‪∆» ‰f‰‬‬
‫‪∆« L„Á‰‬‬
‫‪∆… « :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ ;L„Á‬‬ ‫‪∆… L‡‬‬ ‫‪… 12‬‬
‫ששה חדשים השלוחין יוצאין‪) "...‬ר"ה יח‪" (45 .(.‬על‬ ‫‪.ÌÎÏ‬‬
‫‪∆» ‰eÒÓ‬‬
‫‪» ¿ ‰È‰z‬‬
‫‪∆¿ƒ‬‬ ‫‪13‬‬
‫ניסן מפני הפסח ‪ -‬על אלול מפני ראש השנה‪ ,‬ועל תשרי‬ ‫‪ (27‬כלומר‪ ,‬אין כל אדם רשאי לקבוע ראשֿחודש ולעשות‬
‫מפני תקנת המועדות" )שם(‪ (46 .‬כרבי עקיבא שאמר‪:‬‬ ‫המועדים על פי ראייתו ‪ (28 .‡Â‰‬הכוונה לכל השבתות‪,‬‬
‫חוקה זו נאמרה לענין פסח )מנחות לו‪ .(:‬וכן הביאה‬ ‫וההוספה "בראשית" באה כדי למנוע טעות‪ ,‬כי גם המועדים‬
‫הרמב"ם ב'ספר המצוות' מצוה קנג בשם המכילתא ]ובפ"ד‬ ‫נקראים "שבת"‪] (29 .‬ראה בפ"ב מהל' שבת הכ"ב[‪.‬‬
‫מהל' תפילין ה"י‪ ,‬הביאה לענין תפילין‪ ,‬וצ"ע[‪.‬‬ ‫‪" (30‬מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד‪ ,‬שבת בראשית אין צריכה‬
‫‪34‬‬ ‫‪ÌÈL‬‬
‫‪ƒ» ÔÈaÚÓe‬‬
‫‪ƒ¿«¿ ÌÈL„Á‬‬‫‪ƒ »√ ÔÈÚB˜Â‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ Ôȇ≈ .Á‬‬
‫‪ƒ¿ ¿ ÔÈMÁÓ‬‬ ‫קידוש ב"ד" )נדרים עח‪ ,(:‬כלומר מקדשים את החודש לשם‬
‫‪35‬‬ ‫˙‪,‰B‬‬
‫‪» ‡≈ˆz≈ ÔBivÓ‬‬
‫‪ƒƒ Èkƒ :Ó‡pL‬‬
‫‪«¡∆∆ , χOÈ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‡‪∆∆¿ ‡l‬‬
‫∆»‬ ‫קביעת המועדים‪ ,‬אבל אין מקדשים יום ראשון בשבוע‪ ,‬כדי‬
‫לעשות שבת ביום השביעי‪ (31 .‬המילה "לכם" מיותרת‪,‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪,‰ÓÎÁa‬‬
‫‡„‪»¿»¿ ÏB„b» Ì‬‬ ‫‪»» ‰È‰‬‬
‫‪»» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ .ÌÈÏLeÈÓ‬‬
‫‪ƒ»» ƒ '‰ „e‬‬ ‫¿«‬ ‫וללמד באה ש"עדות זו תהא מסורה ‪ ,"ÌÎÏ‬כלומר קבלת‬
‫‪37‬‬ ‫‪ÁÈp‰‬‬
‫‪« ƒƒ ‡ÏÂ‬‬‫‪… ¿ ,ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ıeÁÏ¿ ‡ˆÈÂ‬‬
‫‪»»¿ ,χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫‪∆∆¿ CÓÒÂ‬‬
‫¿‪«¿ƒ‬‬ ‫עדי ראיה וקידוש החודש מסורים ל‪ È¢Á‬הדור בלבד‪ ,‬כגון‬
‫‪38‬‬ ‫‪ÌÈL„Á‬‬
‫‪ƒ »√ «ÚB˜Â‬‬
‫‪≈ ¿ MÁÓ‬‬
‫‪≈ «¿ ‰Ê∆ È‰‬‬
‫‪≈¬  B˙BÓk¿ χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫¿∆∆‬ ‫משה ואהרן‪ ,‬הנזכרים בפסוק הקודם "ויאמר ה' אל משה‬
‫‪39‬‬ ‫‪‰OÚpL‬‬
‫‪» ¬«∆ BÏ Ú„B‬‬‫‪« ̇Â‬‬‫‪ƒ¿ .ı‡Ï‬‬
‫‪∆»» ‰ˆeÁa‬‬
‫‪» ¿ ÌÈL‬‬ ‫‪ƒ» aÚÓe‬‬
‫¿«≈‬ ‫ואל אהרן" )ראש השנה כב‪.(.‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ÓBÏ‬‬
‫ˆ‪« CÈ‬‬ ‫‪ƒ» ÔȇÂ‬‬
‫‡„‪≈¿ ,B˙BÓk¿ ÏB„b» Ì‬‬‫‪»» χOÈ‬‬
‫‪≈ »¿ƒ ı‡a‬‬
‫¿∆∆‬
‫‪41‬‬ ‫‪‰ˆeÁa‬‬
‫‪» ¿ aÚÏe‬‬‫‪≈«¿ «Úa˜Ï‬‬
‫‪… ¿ƒ eÒ‡» ‰Ê∆ È‰‬‬‫‪≈¬  epnÓ‬‬‫‪∆ƒ ÏB„b» ÌÈMÁnL‬‬
‫‪ƒ¿ «¿∆ C„k‬‬ ‫‪∆∆¿ ˙BBaLÁa‬‬ ‫‪ƒ¿ «¿ ÔÈcƒ ˙Èa≈ . 14‬‬
‫‪¿ ∆¿ ÔÈMÁÓ‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪.ÌeÏk¿ ‰OÚ‬‬
‫‪» » ‡Ï‬‬
‫‪…  aÚÂ‬‬
‫‪≈ƒ¿ Ú˜Â‬‬
‫‪«»¿ Ú‬‬ ‫‪«» ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;ı‡Ï‬‬
‫»»∆‬ ‫‪‬‬‫‪ÌÈÎBk‰‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫‪˙BÓB˜Ó‬‬ ‫¿‬ ‫‪ÔÈÚ„BiL‬‬
‫‪ƒ‬‬ ‫¿‬ ‫∆‬ ‫‪,ÌÈÈ‚ˈȇ‰‬‬
‫‪ƒ ƒ¿«¿ ƒ» 15‬‬
‫‪̇ƒ eÚ„iL‬‬‫‪¿≈∆ „Ú« , ÌȘc˜„Óe‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ¿¿«¿ ÌÈ˜BÁÂ‬‬‫‪ƒ¿ ¿ ,ÌÎωÓe‬‬
‫‪»»¬« 16‬‬
‫‪ (47 B‡ ,ÌÈLÏL‬כל זה יוצא מן הסיפור על חנינא בן אחי רבי יהושע‪,‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÏÈÏ≈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,BpÓÊa‬‬
‫‪«¿ƒ Ái‰‬‬
‫‪« ≈»« ‰‡iL‬‬
‫‡‪∆ »≈∆ LÙ‬‬
‫‪» ¿∆ 17‬‬
‫שהיה מעבר שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ‪ ,‬ומיחו בו‬
‫חכמים )ברכות סג‪ (48 .(.‬שם סג‪ ,‬ב‪ (49 .‬כן עשה רבי‬
‫‪ÔÈLBÈ‬‬
‫‪ƒ¿  ‰‡iL‬‬ ‫‪∆ »≈∆ LÙ‡L‬‬
‫‪» ¿∆∆ eÚ„È‬‬ ‫‡‪¿» ̇ƒ .LÙ‬‬‫‪» ¿∆ ȇƒ 18‬‬
‫‪ .ÌÈLÏL‬עקיבא )שם סג‪ (50 .(.‬גם המעשה ברבי חנינא היה כך‪,‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÌBÈ ‡e‰L‬‬ ‫‪∆ ,BlkÀ ÌBi‰« Ïk» ÌÈ„ÚÏ‬‬
‫¿ˆ‪ƒ≈¿ ÔÈt‬‬‫‪ƒ«Óe 19‬‬
‫שכשירד לגולה לא הניח כמותו בארץ ישראל‪ ,‬ובינתיים‬ ‫‪eÓ‡Â‬‬
‫¿‬ ‫∆‬‫∆‬‫¿‬ ‫»‬‫»‬ ‫¬‬
‫‪‰Îωk‬‬ ‫«‬ ‫»‬‫¬‬
‫‪Ìe˜ÁÂ‬‬ ‫«‬ ‫»‬
‫‪ÌeL„e‬‬‫¿‬ ‫‪ƒ‬‬‫≈‬
‫‪,ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪e‡a‬‬‫»‬ ‫‪̇ƒ 20‬‬
‫‪" e‡a‬נעשו הגדיים תיישים"‪ ,‬כלומר גדולים בחכמה כמוהו‬ ‫‪» ‡ÏÂ‬‬
‫‪… ¿ ,‰‡‬‬
‫‪» ¿ƒ ‡Ï‬‬‫‪… ̇Â‬‬
‫‪ƒ¿ ;B˙B‡ ÔÈLc˜Ó‬‬
‫‪ƒ ¿«¿  ̉Èc‬‬
‫‪‬‬ ‫‪∆ ≈¿ƒ 21‬‬
‫‪) ̇Â‬שם(‪ (51 .‬שם‪.‬‬‫‪ƒ¿ .aÚÓ‬‬
‫‪»À¿ L„Á‬‬‫‪∆… ‰È‰ÈÂ‬‬
‫‪∆¿ƒ¿ , ÌÈLÏL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ƒ ¿ ÔÈÓÈÏLÓ‬‬
‫‪ƒ ƒ¿ «  ÌÈ„Ú‬‬ ‫‪ƒ≈ 22‬‬
 ‫‪        ‬‬ ‫יר‬
‫‪  ‬‬

‫‪       ‬‬

‫יום שלישי ד' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫יום ראשון ב' ניסן ה'תשע"ח‬
‫מצות עשה מט‪.‬‬ ‫מצות עשה צא‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫בּעבוֹדת ַהיּוֹם‪,‬‬
‫שׁנּצטוּינוּ ַ ֲ ַ‬ ‫המּצוה ַהמ"ט ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫הנּוֹתר‬
‫לשׂרוֹף ַ ָ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ִ ְ‬ ‫המּצוה ַהצ"א ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫‪1‬‬
‫‪39‬‬ ‫חוֹבה ְבּיוֹם צוֹם ִכּפּוּר‬ ‫שׁהן ָ‬ ‫והוּדּוּיין ֶ ֵ‬
‫הקּרבּנוֹת ְ ַ ִ ִ‬ ‫כּלוֹמר‪ָ :‬כּלֿ ַ ָ ְ ָ‬
‫ְ ַ‬ ‫‪         2‬‬
‫‪40‬‬ ‫והיא ָכּלֿ‬ ‫הכּתוּב‪ִ ְ .‬‬ ‫שׁאמר ַ ָ‬ ‫העונוֹת‪ְ ,‬כּמוֹ ֶ ָ ַ‬ ‫בּהם ָכּלֿ ָ ֲ ֹ‬ ‫לכפּר ָ ֶ‬‫ְֵַ‬ ‫מבּשׂר‬
‫"והנּוֹתר ִ ְ ַ‬
‫יתעלּה‪ָ ַ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫‪ְ ,  ‬והוּא ָ ְ‬ ‫‪3‬‬
‫‪41‬‬ ‫בּ'אחרי מוֹת' ‪ָ ָ ְ ָ ְ .  ‬‬
‫והראיה‬ ‫האמוּרה ְ ַ ֲ ֵ‬‫החקּה ָ ֲ ָ‬ ‫ַָֻ‬ ‫וּבפרוּשׁ‬ ‫ישּׂרף" ‪ֵ ְ .  ‬‬ ‫בּאשׁ ִ ָ ֵ‬ ‫השּׁלישׁי ָ ֵ‬‫הזּבח ַבּיּוֹם ַ ְ ִ ִ‬ ‫ַַָ‬ ‫‪4‬‬
‫‪42‬‬ ‫מכּפּוּרים ‪:‬‬
‫פּרק ה' ִ ִ ִ‬ ‫אמרם ְבּסוֹף ֶ ֶ‬ ‫אחת‪ָ ְ ָ ,‬‬ ‫מצוה ַ ַ‬
‫שׁהכּל ִ ְ ָ‬
‫ֶַ ֹ‬ ‫תוֹתירוּ‬‫"לא ִ‬ ‫הפּסח‪ֹ :‬‬ ‫בּכבשׂ ַ ֶ ַ‬ ‫יתעלּה ְ ֶ ֶ‬ ‫שׁאמר ִ ְ ַ ֶ‬ ‫אמרוּ ַעל ֶזה ֶ ָ ַ‬ ‫ְָ‬ ‫‪5‬‬
‫‪43‬‬ ‫הקדּים‬‫הסּדר‪ִ ְ ִ ,‬‬
‫האמוּר ַעל ַ ֵ ֶ‬ ‫הכּפּוּרים ָ ָ‬
‫מעשׂה יוֹם ַ ִ ִ‬ ‫"כּלֿ ַ ֲ ֵ‬
‫ָ‬ ‫תּשׂרפוּ" ‪‬‬ ‫בּאשׁ ִ ְ ֹ‬ ‫בּקר ָ ֵ‬‫ממּנּוּ ַעדֿ ֹ ֶ‬ ‫והנּוֹתר ִ ֶ‬
‫בּקר ְ ַ ָ‬ ‫ממּנּוּ ַעדֿ ֹ ֶ‬ ‫ִֶ‬ ‫‪6‬‬
‫‪44‬‬ ‫דּיני‬
‫נתבּארוּ ָכּלֿ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬
‫עשׂה ְכּלוּם"‪ָ ְ .‬‬ ‫לחברוֹ ― ֹלא ָ ָ‬ ‫מעשׂה ַ ֲ ֵ‬‫ֲַ ֶ‬ ‫עשׂה ַעל ֹלאֿ‬ ‫לתּן ֲ ֵ‬‫הכּתוּב ִ ֵ‬ ‫"בּא ַ ָ‬ ‫בּמכלתּא‪ָ :‬‬ ‫אמרוּ ִ ְ ִ ְ ָ‬ ‫‪ְ ָ , ‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪45‬‬ ‫יוֹמא‪.‬‬
‫מסּכת ָ‬ ‫והיא ַ ֶ ֶ‬ ‫המיחדת ָלהּ‪ִ ְ ,‬‬
‫בּמּסּכת ַ ְ ֻ ֶ ֶ‬
‫מצוה זוֹ ַ ַ ֶ ֶ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫וּבמכּוֹת ‪ ‬‬ ‫בּפסחים ‪ַ ְ ‬‬ ‫רבּים ִ ְ ָ ִ‬ ‫וּבמקוֹמוֹת ַ ִ‬ ‫תעשׂה"‪ְ ִ .‬‬ ‫ֲַ ֶ‬ ‫‪8‬‬
‫דּנוֹתר‬
‫שׁלּאו ְ ָ‬ ‫בּפרוּשׁ ֶ ָ‬ ‫אמרוּ ְ ֵ‬ ‫וזוּלתם ‪ְ ָ   ‬‬ ‫ְ ָָ‬ ‫‪9‬‬
‫לעשׂה הוּא ‪    ‬‬ ‫שׁנּתּק ַ ֲ ֵ‬ ‫ָלאו ֶ ִ ַ‬ ‫‪10‬‬
‫יום רביעי ה' ניסן ה'תשע"ח‬
‫עליו‪.‬‬
‫לוֹקין ָ ָ‬‫וּלפיכ‪ֵ ‬אין ִ‬ ‫‪ָ ִ ְ ,     ‬‬ ‫‪11‬‬
‫מצות עשה מט‪ .‬קיח‪.‬‬ ‫ממּנּוּ ַעד‬ ‫"והנּוֹתר ִ ֶ‬‫שׁנּאמר‪ָ ַ ְ :‬‬ ‫שּׁהזכּרנוּ‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫ְוהעשׂה הוּא ַמהֿ ֶ ִ ְ ַ ְ‬ ‫ֲָ ֵ‬ ‫‪12‬‬
‫המּצוה ַהמ"ט נדפסה ביום הקודם‪.‬‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫הפּגּוּל ‪  ‬‬ ‫תּשׂרפוּ"‪ִ ְ .‬ודין ַ ִ‬ ‫בּאשׁ ִ ְ ֹ‬ ‫בּקר ָ ֵ‬ ‫ֶֹ‬ ‫‪13‬‬
‫‪46‬‬ ‫הנּהנה‬
‫שׁכּלֿ ַ ֶ ֱ ֶ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ֶ ָ‬ ‫המּצוה ַהקי"ח ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫שׁוה‪ְ ,‬כּמוֹ‬ ‫ְוהנּוֹתר ָ ֶ‬‫‪ָ ַ     ‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪47‬‬ ‫בּשׁגגה ―‬ ‫תּרוּמה ִ ְ ָ ָ‬ ‫כּלוֹמר‪ָ ְ :‬‬ ‫קדשׁ‪ַ ְ ,‬‬ ‫אוֹכל ֶֹ‬‫ההקדּשׁ אוֹ ֵ‬ ‫ִמןֿ ַ ֶ ְ ֵ‬ ‫הזכּיר‬
‫שׁכּבר ִ ְ ִ‬
‫תעשׂה ‪ָ ְ ֶ ,  ‬‬ ‫בּמצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫שׁאבאר ְ ִ ְ ֹ‬ ‫ֲֵֶָ‬ ‫‪15‬‬
‫‪48‬‬ ‫חמשׁ‪,‬‬‫תּוֹספת ֹ ֶ‬‫שּׁנּהנה ִעם ֶ ֶ‬ ‫כּדי ַמהֿ ֶ ֶ ֱ ָ‬ ‫שּׁאכל אוֹ ְ ֵ‬ ‫יחזיר ַמה ֶ ָ ַ‬ ‫ֲַ ִ‬ ‫מצוה זוֹ‬‫דּיני ִ ְ ָ‬‫נתבּארוּ ַגּם ִ ֵ‬‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫"נוֹתר"‪ָ ְ .‬‬ ‫בּלשׁוֹן ָ‬ ‫הפּגּוּל ִ ְ‬ ‫ֶאתֿ ַ ִ‬ ‫‪16‬‬
‫‪49‬‬ ‫ישׁלּם‬
‫הקּדשׁ ְ ַ ֵ‬ ‫חטא ִמןֿ ַ ֶֹ‬‫אשׁר ָ ָ‬ ‫"ואת ֲ ֶ‬ ‫יתעלּה‪ֵ ְ :‬‬
‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫ְוהוּא ָ ְ‬ ‫תּמוּרה ‪.‬‬‫וּבסוֹף ְ ָ‬ ‫בּפסחים ‪ְ ‬‬ ‫ְִִָ‬ ‫‪17‬‬
‫‪50‬‬ ‫ואמר עוֹד‪:‬‬ ‫עליו" ‪ַ ָ ְ ,  ‬‬ ‫יוֹסף ָ ָ‬
‫חמישׁתוֹ ֵ‬ ‫ואתֿ ֲ ִ ִ‬ ‫ְֶ‬
‫‪51‬‬ ‫וּכבר‬
‫בּשׁגגה ְוגוֹ" ‪ָ ְ .  ‬‬ ‫קדשׁ ִ ְ ָ ָ‬ ‫יאכל ֶֹ‬‫"והאישׁ ִכּיֿ ֹ ַ‬‫ְִָ‬ ‫יום שני ג' ניסן ה'תשע"ח‬
‫‪52‬‬ ‫בּמסּכת‬
‫וגם ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫מעילה ‪ַ ְ ‬‬
‫בּמסּכת ְ ִ ָ‬ ‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫ִ ְ ֲָ‬ ‫מצות עשה צ‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫ְתּרוּמוֹת ‪. ‬‬
‫שׁנּצטוּינוּ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫המּשׁלימה ִ ְ ִ‬
‫תּשׁעים ― ַ ִ‬ ‫המּצוה ַ ַ ְ ִ ָ‬
‫‪ָ ְ ִ ַ 18‬‬
‫"והבּשׂר‬
‫יתעלּה‪ָ ָ ַ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫שׁנּטמאוּ‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫קדשׁים ֶ ִ ְ ְ‬ ‫לשׂרוֹף ָ ָ ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫‪19‬‬
‫יום חמישי ו' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫ישּׂרף" ‪,  ‬‬ ‫בּאשׁ ִ ָ ֵ‬ ‫יאכל ָ ֵ‬ ‫טמא ֹלא ֵ ָ ֵ‬ ‫בּכלֿ ָ ֵ‬ ‫יגּע ְ ָ‬ ‫אשׁר ִ ַ‬‫ֲֶ‬ ‫‪20‬‬
‫מצות לא תעשה קיג‪.‬‬ ‫להדליק‬
‫טּעם ָאסוּר ְ ַ ְ ִ‬ ‫לבאר‪ַ ,‬מהֿ ַ ַ‬ ‫שׁבּת ‪ָ ‬בּאוּֿ ְ ָ ֵ‬ ‫וּבגמרא ַ ָ‬ ‫ִ ְ ָָ‬ ‫‪21‬‬
‫‪54‬‬ ‫מלּעבוֹד‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ַ ֲ‬ ‫המּצוה ַהקי"ג ― ָ ַ ְ ָ ָ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫"שׁבּתוֹן ‪ ‬‬ ‫ואמרוּ‪ָ ַ :‬‬ ‫שׁנּטמא ְ ָ ְ‬ ‫תּרוּמה ֶ ִ ְ ָ‬ ‫שׁמן ְ ָ‬ ‫ֶֶ‬ ‫‪22‬‬
‫‪55‬‬ ‫יתעלּה‪:‬‬
‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּקּדשׁים ‪ְ    ‬והוּא ָ ְ‬ ‫ֳַָ ִ‬ ‫עשׂה‬‫והוי יוֹם טוֹב ֲ ֵ‬ ‫עשׂה הוּא‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫‪ֵ ֲ  ‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪56‬‬ ‫שׁאר‬
‫ולמדנוּ ְ ָ‬‫שׁוֹר‪ְ ַ ָ ְ ,   "‬‬‫בּבכר ֶ‬ ‫תעבד ִ ְ ֹ‬
‫"לא ַ ֲ ֹ‬‫ֹ‬ ‫דּוֹחה‬
‫עשׂה ‪ֶ    ‬‬ ‫ואין ֲ ֵ‬ ‫תעשׂה‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ולאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫‪24‬‬
‫‪57‬‬ ‫וּכבר‬
‫בּעבוֹדה‪ָ ְ .‬‬‫אסוּרים ַ ֲ ָ‬ ‫כּלּם ֲ ִ‬‫שׁיּהיוּ ֻ ָ‬
‫הבּכוֹר ֶ ִ ְ‬ ‫קדשׁים ִמןֿ ַ ְ‬
‫ָָ ִ‬ ‫האלּה הוּא‪:‬‬ ‫הדּברים ָ ֵ ֶ‬ ‫ענין ַ ְ ָ ִ‬ ‫ועשׂה"‪ַ ְ ִ .‬‬ ‫תעשׂה ַ ֲ ֵ‬ ‫ֶאת ֹלאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫‪25‬‬
‫‪58‬‬ ‫בּאחד ִמןֿ‬ ‫מסּכת ַמכּוֹת ‪ֵ ָ ֶ ,‬‬
‫שׁהעוֹבד ְ ַ ַ‬ ‫נתבּאר ְבּסוֹף ַ ֶ ֶ‬ ‫ְִֵָ‬ ‫עוֹבר ַעל‬ ‫והעוֹשׂה ֵ‬ ‫אסוּרה‪ֶ ָ ְ ,‬‬ ‫מלאכה ְבּיוֹם טוֹב ֲ ָ‬ ‫שׁעשׂיּת ְ ָ ָ‬ ‫ֲֶ ִַ‬ ‫‪26‬‬
‫‪59‬‬ ‫לוֹקה‪.‬‬
‫הקּדשׁים ― ֶ‬ ‫ֳַָ ִ‬ ‫אמרוֹ ְבּיוֹם‬ ‫עשׂה‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫מצות ֲ ֵ‬ ‫בּטּל ִ ְ ַ‬ ‫שׁכּן ִ ֵ‬ ‫עשׂה‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫מצות ֲ ֵ‬ ‫ִ ְַ‬ ‫‪27‬‬
‫מצות‬
‫ועוֹבר ַעל ִ ְ ַ‬ ‫שׁבּתוֹן" ‪ֵ ְ ;  ‬‬ ‫לכם ַ ָ‬ ‫"יהיה ָ ֶ‬ ‫טוֹב‪ֶ ְ ִ :‬‬ ‫‪28‬‬
‫"כּלֿ‬‫אמרוֹ‪ָ :‬‬ ‫שׁעבר ַעל ָלאו‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫לפי ֶ ָ ַ‬ ‫תעשׂה‪ִ ְ ,‬‬ ‫ֹלאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫‪29‬‬
‫יום שישי ז' ניסן ה'תשע"ח‬ ‫כּלוֹמר‪ְ :‬בּיוֹם‬ ‫בהם" ‪ַ ְ ,  ‬‬ ‫יעשׂה ָ ֶ‬ ‫מלאכה ֹלאֿ ֵ ָ ֶ‬ ‫ְָ ָ‬ ‫‪30‬‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ם‬‫'ֿרבא‬
‫'וןנזיֿ‬
‫מצות לא תעשה קיד‪.‬‬ ‫עשׂה‪,‬‬‫מצות ֲ ֵ‬ ‫אלּא ִ ְ ַ‬ ‫אינהּ ֶ ָ‬ ‫טמאים ֵ ָ‬ ‫קדשׁים ְ ֵ ִ‬ ‫שׂרפת ָ ִ‬ ‫אבל ְ ֵ ַ‬ ‫טוֹב‪ָ ֲ .‬‬ ‫‪31‬‬
‫‪60 ‬‬ ‫מלּגז‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ָ ֹ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫המּצוה ַהקי"ד ― ָ ַ ְ ָ ָ‬
‫ַ ִ ְָ‬ ‫שׁהזכּיר‪:‬‬
‫הכּלל ֶ ִ ְ ִ‬ ‫מחמת ַ ְ ָ‬ ‫לשׂרפם ְבּיוֹם טוֹב ֵ ֲ ַ‬ ‫וּלפיכ‪ָ ‬אסוּר ְ ָ ְ ָ‬ ‫ְִ ָ‬ ‫‪32‬‬
‫‪61 ‬‬ ‫צאנ‪"‬‬
‫תגז ְבּכוֹר ֹ ֶ‬‫"ולא ָ ֹ‬
‫אמרוֹ‪ֹ ְ :‬‬‫הקּדשׁים ְוהוּא ָ ְ‬ ‫צמר ַ ֳ ָ ִ‬
‫ֶֶ‬ ‫שׁם ‪‬‬ ‫ואמרוּ ָ‬ ‫ועשׂה"‪ְ ָ ְ .‬‬ ‫תעשׂה ַ ֲ ֵ‬ ‫דּוֹחה ֶאת ֹלאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫עשׂה ֶ‬ ‫"אין ֲ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫‪33‬‬
‫‪62‬‬ ‫כּלּם‬‫שׁיּהיוּ ֻ ָ‬
‫הבּכוֹר ֶ ִ ְ‬‫קדשׁים ִמןֿ ַ ְ‬ ‫שׁאר ָ ָ ִ‬
‫ולמדנוּ ְ ָ‬ ‫‪ְ ַ ָ ְ , ‬‬ ‫קדשׁים‬‫לשׂרוֹף ָ ָ ִ‬ ‫שׁמּצוה ִ ְ‬ ‫"כּשׁם ֶ ִ ְ ָ‬ ‫דּבר‪ְ ,‬וזוֹ ְלשׁוֹנוֹ‪ֵ ְ :‬‬ ‫‪ ‬עוֹד ָ ָ‬ ‫‪34‬‬
‫‪63‬‬ ‫המּצות‬
‫שׁתּי ַ ִ ְ ֹ‬‫דּיני ְ ֵ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬
‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬
‫וגזּה‪ָ ְ .‬‬
‫בּעבוֹדה ְ ִ ָ‬
‫אסוּרים ַ ֲ ָ‬ ‫ֲ ִ‬ ‫שׁמן ‪ָ ְ  ‬‬
‫תּרוּמה‬ ‫לשׂרוֹף ֶ ֶ‬ ‫מצוה ִ ְ‬ ‫שׁנּטמאוּ‪ָ ,‬כּ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫ְִֶ ְ‬ ‫‪35‬‬
‫‪64‬‬ ‫הגּוֹזז‬
‫וגם ַ ֵ‬ ‫בּמסּכת ְבּכוֹרוֹת‪ַ ְ .‬‬
‫ועבוֹדה‪ֶ ֶ ַ ְ ,‬‬
‫גּזּה ַ ֲ ָ‬ ‫כּלוֹמר‪ָ ִ :‬‬
‫האלּה ְ ַ‬ ‫ֵֶָ‬ ‫בּפסחים ‪‬‬ ‫מצוה זוֹ ִ ְ ָ ִ‬ ‫דּיני ִ ְ ָ‬‫נתבּארוּ ִ ֵ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫שׁנּטמא"‪ָ ְ .‬‬ ‫ְִֶ ָ‬ ‫‪36‬‬
‫‪65‬‬ ‫לוֹקה‪.‬‬
‫הקּדשׁים ― ֶ‬ ‫דּבר ‪ִ   ‬מןֿ ַ ֳ ָ ִ‬ ‫ָָ‬ ‫תּמוּרה ‪.‬‬ ‫וּבסוֹף ְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫‪37‬‬
 ‫איר‬ ‫‪        ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪18‬‬ ‫חמץ‬ ‫תזבּח ַעלֿ ָ ֵ‬ ‫"לאֿ ִ ְ ַ‬ ‫אמרוֹ‪ֹ :‬‬ ‫החמץ ְוהוּא ָ ְ‬ ‫הפּסח ַעל ֶ ָ ֵ‬ ‫ֶַַ‬ ‫יום ש"ק ח' ניסן ה'תשע"ח‬
‫‪19‬‬ ‫בּלשׁוֹן ֶזה‬ ‫נכפּל ָלאו ֶזה ִ ְ‬ ‫וּכבר ִ ְ ַ‬ ‫זבחי" ‪ָ ְ ,  ‬‬ ‫ַדּםֿ ִ ְ ִ‬ ‫מצות לא תעשה קיד‪ .‬מצות עשה נה‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫תשׁחט ְוכוּ' ‪,  ‬‬ ‫עצמוֹ ‪ֹ :    ‬לאֿ ִ ְ ַ‬ ‫ְַ‬ ‫מצות לא תעשה קטו‪ .‬קטז‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫הערבּים‪ֹ ,‬לא‬ ‫הפּסח‪ְ ,‬והוּא ֵבּין ָ ַ ְ ַ ִ‬ ‫שׁחיטת ַ ֶ ַ‬ ‫שׁמּזמן ְ ִ ַ‬ ‫ְוענינוֹ‪ַ ְ ִ ֶ :‬‬ ‫ִ ְָ‬
‫‪22‬‬ ‫בּרשׁוּת‬ ‫ולא ִ ְ‬ ‫השּׁוֹחט ְ ֹ‬ ‫בּרשׁוּת ַ ֵ‬ ‫חמץ‪ֹ ,‬לא ִ ְ‬ ‫בּרשׁוּתוֹ ָ ֵ‬ ‫יהא ִ ְ‬ ‫ְֵ‬
‫המּצוה ַהקי"ד נדפסה ביום הקודם‪.‬‬ ‫ַ ִ ְָ‬
‫‪23‬‬ ‫מבּני‬
‫אחד ִ ְ ֵ‬ ‫בּרשׁוּת ֶ ָ‬ ‫ולא ִ ְ‬ ‫המּקטיר ְ ֹ‬ ‫בּרשׁוּת ַ ַ ְ ִ‬ ‫ולא ִ ְ‬ ‫הזּוֹרק ְ ֹ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫כּבשׂ‬
‫לשׁחוֹט ֶ ֶ‬
‫שׁנּצטוּינוּ ִ ְ‬ ‫המּצוה ַהנ"ה ― ַ ִ‬
‫הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫‪1‬‬
‫‪24‬‬ ‫חבוּרה ‪       ‬‬ ‫ֲ ָ‬ ‫"ושׁחטוּ ֹאתוֹ‬ ‫יתעלּה‪ֲ ָ ְ :‬‬ ‫אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫בּניסן‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫הפּסח ְבּיוֹם י"ד ְ ִ ָ‬ ‫ֶַַ‬ ‫‪2‬‬
‫‪25‬‬ ‫בּאוֹתהּ‬
‫חמץ ְ ָ‬ ‫בּרשׁוּתוֹ ָ ֵ‬ ‫שׁיּשׁ ִ ְ‬ ‫מאלּוּ ֶ ֵ‬ ‫אחד ֵ ֵ‬ ‫וכלֿ ֶ ָ‬ ‫‪ָ ְ ; ‬‬ ‫וכלֿ‬ ‫הערבּים" ‪ָ ְ .  ‬‬ ‫ישׂראל ֵבּין ָ ַ ְ ָ ִ‬ ‫עדתֿ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫קהל ֲ ַ‬ ‫ֹכּל ְ ַ‬ ‫‪3‬‬
‫‪26‬‬ ‫"לאֿ‬ ‫וּבמּכלתּא ‪ֹ :  ‬‬ ‫לוֹקה‪ָ ְ ִ ְ ַ .‬‬ ‫העת ― ֶ‬ ‫ֵָ‬ ‫בּמזיד ―‬ ‫בּזמנּוֹ ְ ֵ ִ‬‫מלּהקריבוֹ ִ ְ ַ‬
‫ונמנע ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫מצוה זוֹ ְ ִ ְ ָ‬ ‫העוֹבר ַעל ִ ְ ָ‬ ‫ָ ֵ‬ ‫‪4‬‬
‫‪27‬‬ ‫ועדין‬
‫הפּסח ַ ֲ ַ ִ‬ ‫תּשׁחט ַ ֶ ַ‬ ‫זבחי" ― ֹלא ִ ְ ַ‬ ‫חמץ ַדּםֿ ִ ְ ִ‬ ‫תשׁחט ַעלֿ ָ ֵ‬ ‫ִ ְַ‬ ‫שׁכּבר‬
‫לפי ֶ ְ ָ‬ ‫אשּׁה‪ִ ְ .‬‬ ‫כּרת‪ֵ ,‬בּין ֶשׁהוּא ִאישׁ אוֹ ִ ָ‬ ‫חיּב ָ ֵ‬ ‫הרי ֶזה ַ ָ‬‫ֲֵ‬ ‫‪5‬‬
‫‪28‬‬ ‫בּפרק ה'‬ ‫מצוה זוֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫דּיני ִ ְ ָ‬ ‫נתבּארוּ ִ ֵ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫קיּם‪ָ ְ .‬‬ ‫החמץ ַ ָ‬ ‫ֵֶָ‬ ‫לנּשׁים‬‫חוֹבה ַ ָ ִ‬ ‫שׁפּסח ִראשׁוֹן ָ‬ ‫פּסחים ‪ַ ֶ ֶ ,‬‬ ‫בּגמרא ְ ָ ִ‬‫נתבּאר ִ ְ ָ ָ‬
‫ְִֵָ‬ ‫‪6‬‬
‫‪29‬‬ ‫מפסחים ‪.‬‬ ‫ִ ְִָ‬ ‫שׁחל‬‫עשׂר ֶ ָ‬ ‫בּארבּעה ָ ָ‬
‫הקרבתוֹ ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫כּלוֹמר‪ָ ָ ְ ַ ,‬‬ ‫השּׁבּת‪ַ ְ .‬‬ ‫ְודוֹחה ֶאתֿ ַ ַ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫‪7‬‬
‫‪30‬‬ ‫מלּהשׁאיר‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬ ‫המּצוה ַהקט"ז ― ָ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫וּמאמר‬
‫מיּשׂראל‪ַ ֲ ַ .‬‬ ‫ואישׁ ִ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫בּשּׁבּת‪ְ ,‬כּמוֹ ָכּלֿ ִאישׁ ָ ִ‬ ‫להיוֹת ַ ַ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫‪8‬‬
‫‪31‬‬ ‫נוֹתר‪ְ ,‬והוּא‬ ‫ויעשׂוּ ָ‬ ‫שׁיּפּסלוּ ְ ֵ ָ‬ ‫הקרבה ַעד ֶ ִ ָ ְ‬ ‫בּלי ַ ְ ָ ָ‬ ‫הפּסח ְ ִ‬ ‫אמוּרי ַ ֶ ַ‬ ‫ֵ ֵ‬ ‫אשׁרֿ הוּא‬ ‫"והאישׁ ֲ ֶ‬ ‫אמרוֹ‪ִ ָ ְ :‬‬ ‫כּרת‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫התּוֹרה בּוֹ הוּא ָ ֵ‬ ‫ַ ָ‬ ‫‪9‬‬
‫‪32‬‬ ‫וּלשׁוֹן‬ ‫בּקר" ‪ְ .  ‬‬ ‫חגּי ַעדֿ ֹ ֶ‬ ‫חלבֿ ַ ִ‬ ‫ילין ֵ ֶ‬ ‫"ולאֿ ָ ִ‬‫אמרוֹ‪ֹ ְ :‬‬ ‫ְָ‬ ‫ונכרתה"‬
‫הפּסח ְ ִ ְ ְ ָ‬ ‫לעשׂוֹת ַ ֶ ַ‬ ‫וחדל ַ ֲ‬ ‫היה ְ ָ ַ‬ ‫וּבדר‪ֹ ‬לאֿ ָ ָ‬ ‫ָטהוֹר ְ ֶ ֶ‬ ‫‪10‬‬
‫‪33‬‬ ‫הכּתוּב‬ ‫ילין" ָבּא ַ ָ‬ ‫"לאֿ ָ ִ‬ ‫המּכלתּא ‪ֹ :  ‬‬ ‫ְַ ִ ְָ‬ ‫כּרתוֹת ‪,   ‬‬ ‫מסּכת ְ ֵ‬ ‫וּברישׁ ַ ֶ ֶ‬ ‫‪ֵ ְ .  ‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪34‬‬ ‫הרצפּה‬
‫גּבּי ָ ִ ְ ָ‬ ‫בּלינה ַעל ַ ֵ‬ ‫נפסלים ְ ִ ָ‬ ‫שׁהם ִ ְ ָ ִ‬ ‫החלבים ֶ ֵ‬ ‫ללמּד ַעל ַ ֲ ָ ִ‬ ‫ְֵַ‬ ‫והן‬
‫כּרת ― ְ ֵ‬ ‫חיּב ָ ֵ‬‫עליהן ַ ָ‬
‫שׁהעוֹבר ֲ ֵ ֶ‬ ‫המּצות ֶ ָ ֵ‬ ‫כּאשׁר ָמנוּ ֶאת ַ ִ ְ ֹ‬ ‫ֲַ ֶ‬ ‫‪12‬‬
‫‪35‬‬ ‫נכפּל‬
‫וּכבר ִ ְ ַ‬ ‫‪ָ ְ .       ‬‬ ‫והמּילה‬
‫"והפּסח ְ ַ ִ ָ‬ ‫אמרוּ‪ַ ֶ ַ ְ :‬‬ ‫תעשׂה ― ָ ְ‬ ‫מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ‬ ‫כּלּן ִ ְ ֹ‬‫ָֻ‬ ‫‪13‬‬
‫‪36‬‬ ‫ילין‬‫"ולאֿ ָ ִ‬
‫אמרוֹ‪ֹ ְ :‬‬ ‫אחר‪ְ ,‬והוּא ָ ְ‬ ‫בּלשׁוֹן ַ ֵ‬ ‫בּענין ֶזה ְ ָ‬ ‫הלּאו ְ ִ ְ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫הקדּמה זוֹ ‪‬‬ ‫הקדּמנוּ ַ ְ ָ ָ‬ ‫וּכבר ִ ְ ַ ְ‬ ‫עשׂה"‪ָ ְ .‬‬ ‫בּמצות ֲ ֵ‬‫ְ ִ ְֹ‬ ‫‪14‬‬
‫‪37‬‬ ‫הפּסח" ‪.  ‬‬ ‫זבח ַחג ַ ָ ַ‬ ‫לבּקר ֶ ַ‬ ‫ַ ֶֹ‬ ‫בּמסּכת‬
‫מצוה זוֹ ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫דּיני ִ ְ ָ‬
‫נתבּארוּ ִ ֵ‬ ‫וּכבר ִ ְ ָ ֲ‬ ‫‪ָ ְ . ‬‬ ‫‪15‬‬
‫פּסחים‪.‬‬‫ְִָ‬ ‫‪16‬‬

‫‪‬‬ ‫כּבשׂ‬
‫מלּשׁחוֹט ֶ ֶ‬
‫שׁהזהרנוּ ִ ִ ְ‬
‫האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ‬
‫ָ ַ ְ ָָ‬ ‫המּצוה ַהקט"ו ―‬
‫‪ָ ְ ִ ַ 17‬‬

‫אגרות קודש‬
‫ב"ה‪,‬ח"י ניסן‪ ,‬תשכ"א‬
‫ברוקלין‪.‬‬
‫הוו"ח אי"א נו"נ וכו' הרב נפתלי שי'‬

‫שלום וברכה!‬
‫מאשר הנני קבלת הספר‪ ,‬דברי שאול‪ ,‬שהו"ל ות"ח ת"ח‪.‬‬
‫וכיון שהנ"ל בא בהמשך לשיחתנו בעת שנפגשנו‪ ,‬הרי בטח זוהי גם הזדמנות להזכיר ע"ד‬
‫נקודה עיקרית שנגענו אז בה אודות ניצול כשרונותיו וידיעותיו שלו להפצת התורה הנגלה והחסידות‬
‫גם יחד‪ ,‬שהרי תורה אחת היא שאם בכל הזמנים ובכל המקומות נצטוינו על אמור עאכו"כ בתקופתנו‬
‫זו בעקבתא דמשיחא‪ ,‬וכידוע אגרת הקדש של הבעש"ט‪ ,‬שלכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי מר דא‬
‫מלכא משיחא‪ ,‬ובמדינה זו שרואים במוחש שנעשית מרכז של עמנו בני ישראל‪ ,‬לא רק מרכז גשמי כי‬
‫אם גם מרכז רוחני וד"ל‪.‬‬
‫שלכן האחריות וביחד עם זה גם הזכות של כל אחד שהיכולת בידו לעשות בזה‪ ,‬ולעשות בסגנון‬
‫חז"ל כדבעי למיעבד‪ ,‬והרי ידוע שעם כל ציווי התורה הרי גם היכולות ניתנה למלאות הציווי‪ ,‬ובפרט‬
‫בכהנ"ל שזהו זכות הרבים‪.‬‬
‫ויהי רצון שבעמדנו בזמן חירותנו‪ ,‬חירות מכל הענינים המבלבלים‪ ,‬כן יהי' בהאמור‪ ,‬וינעם לי‬
‫להתבשר טוב בזה‪.‬‬
‫בכבוד ובברכה‪.‬‬
‫מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א על החתום‪ ,‬והנני חותם בשמו‬

‫המזכיר‬
 ‫‪    ‬‬ ‫ביר‬

‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬

‫‪‬‬‫‪¥½ ¦ Æ‬‬
‫‪¦ § ¦ ‬‬ ‫‪³¥ ¥  ‬‬ ‫‪¤«¨ ‬‬
‫‪¬¥ § ‬‬ ‫‪−¨ ¨ ‬‬ ‫‪¬ ¨ ‬‬
‫‪§ ¨½ ¤ © § Æ‬‬ ‫‪Ÿ Æ © ‬‬ ‫‪© ³ ¨ ‬‬
‫‪® ¨ ¡ ¤ ‬‬ ‫‪−¨ § ¦ ‬‬
‫‪¬¥ § ‬‬ ‫‪¤ ¤½ § ‬‬‫‪´¥Ÿ ¥ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪− © § ¦ ‬‬ ‫‪Ÿ ¬ § ‬‬
‫‪¤ ¤½ § ‬‬
‫‪´ § ¦ Ÿ Æ‬‬ ‫‪¤ ¥ «  ‬‬ ‫‪«¤ § ¤ ‬‬ ‫‪¬© ¨ ¦ ‬‬ ‫‪−¤ © § ‬‬ ‫‪½ ¨ Æ‬‬
‫‪¤ ¥ «¥ ¦ ‬‬ ‫‪³¥ Ÿ ¨ ‬‬
‫‪®Ÿ ¡ ¤ ‬‬ ‫‪−¦ ¨ © ‬‬
‫§ ‪¬¥‬‬
‫‪Æ‬‬
‫‪¤ ¥ « § § © ‬‬ ‫‪® ¦ ¨ ´¨ ‬‬
‫‪Ÿ − § ¦ ‬‬
‫‪½ £ © «¦ ‬‬ ‫‪ª½ ¨ ‬‬‫‪´© ¨ Æ‬‬
‫‪¤ ¥ § ©  ‬‬ ‫‪«¤ ¥ © § ‬‬ ‫‪−¨ ¨ ‬‬
‫‪© Ÿ ¬ ‬‬
‫‪¤ ¨½ ¥ £ «© Æ‬‬
‫‪¤ ¥ £ «© ‬‬ ‫§ ©« ‪® ¤ ¥ £‬‬
‫‪‬‬
‫‪¤½ ¨ ‬‬ ‫‪´ § ¦ Æ‬‬
‫‪¤ ¥ « ¦ § ‬‬ ‫‪® ¨ § § © § ‬‬ ‫‪−¨ § ¦ ‬‬ ‫‪¬¥ § ‬‬ ‫‪¨½ ¨ ‬‬ ‫‪Ÿ ´ Æ¨ ‬‬ ‫‪¤³¤  ‬‬ ‫‪«¨ ¦ § ¦ ‬‬ ‫‪¤ −¤ ¨ ‬‬ ‫‪Ÿ ¬ ‬‬ ‫‪¤ ¨½ ‬‬
‫©§ §´‬
‫‪‬‬ ‫‪¤ Ÿ ½ ¥ ¦ § Æ¨ ‬‬
‫‪− Ÿ § ¦ ‬‬ ‫‪³¤ © § ‬‬‫‪®¨ ¨ § ‬‬
‫‪−¥ ¦ © ‬‬ ‫‪Ÿ ¬ § ‬‬ ‫‪¤½ ¦ Æ‬‬ ‫‪¨ § ¦ ‬‬‫‪³© ¨ ‬‬
‫‪¥À ©  ‬‬ ‫‪« ¨ ‬‬ ‫‪−© ¨ ‬‬ ‫‪Ÿ ¬ ¨½ ‬‬ ‫‪´¥Ÿ ‬‬‫‪Ÿ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪«¦ ¥ © ‬‬
‫‪−¦ © § © ¨ ‬‬ ‫‪¤ ¤½ © Æ‬‬
‫‪¦ Æ© ¢ ¨ «© ‬‬‫‪§ ³© ¨ ‬‬ ‫‪¨ ® ¥ © § ‬‬ ‫‪¦ −© ¥ ‬‬‫‪¬¥ § ½¦ Æ‬‬‫‪¦ § ¦ «© ‬‬
‫‪³¨ § «© §  ‬‬ ‫‪«¥ © § ‬‬ ‫¨‪¬¥£‬‬
‫‪‬‬
‫דבר נשפט באמת כמשפטו‪    :‬הם‬ ‫‪  ‬מין נחש רע‪  :‬אישקלורש"ט בלע"ז‬
‫העוו את דרכם לעצמם‪     :‬שהיינו‬ ‫כלומר מעשים מכוערי' שאינם לטובתם עשו‪ :‬‬
‫צועקים חמס מאויבינו ואין הקב"ה שופט לנקום נקמה‪:‬‬ ‫‪ ‬איריניי"ש בלע"ז וקורי אורטור"ש בלע"ז‪ ,‬קורי‬
‫‪   ‬הנחמות הטובות שהבטיחנו אין‬ ‫הם כלי האורג שהשתי מוסך בהן‪ ,‬ומנחם חברו במחברת‬
‫משיגות אותנו לבוא‪  :‬נקוה ובאפלות נהלך‪:‬‬ ‫קורות ע"ש שהעכביש מיסך אריגותיו בקורות‪ :‬‬
‫‪  ‬מנחם פתר לשון מחשכים ורוב הפותרי'‬ ‫ת"י משחנן לשון חימום שקורין בלע"ז קובי"ר המחממן‬
‫מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף‬ ‫יוצא מהן כשהוא מבקע הקליפה‪ ,‬ועיקר לשון והזורה‬
‫בו כמו אל"ף שבאחותי )איוב יג( ושבאכזב )ירמיה טו(‬ ‫לשון עיצור הוא להוציא הבלוע בתוכו כמו ויזר את‬
‫ודרך האתרים )במדבר כא( אף כאן בין האשמני' בין‬ ‫הגזה )שופטים ו( ועיצורו של זה הוא חימומו‪ :‬‬
‫החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד‬ ‫מין נחש שהוא רע כך לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה‪:‬‬
‫באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא‪:‬‬ ‫‪    ‬כלומר אין במעגל דרכיהם‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫)„( ˙‪ .‰‬דבר שאין בו ממש‪ .Â‰ :‬מלשון הריון‪:‬‬ ‫)„( ‡‪ .˜„ˆ ‡˜ ÔÈ‬אין מי קורא לה' בצדק ובכוונת הלב‪:‬‬
‫)‪ .ÈÂÚÙˆ (‰‬שם מין נחש רע‪ .˘ÈÎÚ È˜ :‬אריגת השממית‬ ‫‪ .‰ÂÓ‡ ËÙ˘ ÔȇÂ‬כי הדיינין מעוותים את המשפט‪ÁÂË :‬‬
‫קורא בלשון קורי על שמיסך אריגותיו בקורות הבית‪:‬‬ ‫‪ .‰Â˙ ÏÚ‬כל אחד בוטח על תוהו כי כאשר יבטח מי לחברו לא‬
‫‪ .‰ÂʉÂ‬ענין מעור להוציא הבלוע וכן כי רגל תזורה )איוב לט(‬ ‫יקיים ההבטחה‪ .‡Â˘ „ :‬כל אחד מדבר שוא‪.ÏÓÚ Â‰ :‬‬
‫והוא מלשון ויזר את הגיזה )שופטים ו(‪ .‰ÚÙ‡ :‬הוא הצפעון‬ ‫מדמה המחשבה להריון והמעשה ללידה ור"ל לא בהזדמן עשה‬
‫ובשתי השמות נקרא‪ .̉È˜ (Â) :‬אריגת השממית המחובר‬ ‫און כי אם חשב עליה מתחילה לעשותה‪ÈÂÚÙˆ ȈÈ (‰) :‬‬
‫בקירות‪ .ˆÂÈ (Ê) :‬מל' ריצה ורדיפה‪ .„¢ :‬מלשון שדידה‬ ‫‪ .ÂÚ˜‬ר"ל כמו הביצים האלה שעד לא נתבקעו עדיין אין‬
‫וגזלה‪ .Ì˙ÂÏÒÓ :‬מלשון מסילה ודרך‪ .Ì˙ÂÏ‚ÚÓ (Á) :‬ענין‬ ‫המזיק בעולם וכאשר יתבקעו אז תצא הצפעון ובא המזיק כן‬
‫שביל ודרך כמו מעגל צדיק תפלס )לעיל כו(‪.̉È˙ÂÈ˙ :‬‬ ‫הם חושבים רע בקרבם ואח"ז יעשוהו ויזיקו לבני אדם‪È˜ :‬‬
‫מלשון נתיב ודרך‪ .¢˜Ú :‬ענין עקום ומעוקל‪ .Ì‰Ï :‬לעצמם‪:‬‬ ‫‪ .‚‡È ˘ÈÎÚ‬ר"ל אין תועלת וקיום והעמדה במעשיהם כמו‬
‫„‪ .ÍÂ‬מלשון דריכה והלוך‪ .Â‚È˘˙ (Ë) :‬ענין קריבה‪:‬‬ ‫שאין תועלת וקיום ביריעות העכביש‪.˙ÂÓÈ Ì‰ÈˆÈÓ Ï·‰ :‬‬
‫‪ .˙‰‚Ï‬מלשון נוגה והארה כמו מנוגה נגדו )תהלים יח(‪:‬‬ ‫האוכל מביצי הצפעון ימות ר"ל המתחבר עמהם עוד הרעה‬
‫‪ .˙ÂÏÙ‡‬מלשון אופל וחושך‪ .‰˘˘‚ (È) :‬ענין משוש‬ ‫טמונה בקרבם ישיגהו המיתה והאבדון‪ .‰Âʉ :‬הממעך אותם‬
‫והנגיעה בדבר ואין לו דמיון במקרא ובדרז"ל בזמן שהספינה‬ ‫להוציא הבלוע הנה מן הבקע תצא אפעה ותזיקנו ור"ל וכן‬
‫גוששת )גיטין ז(‪ .Ș :‬כותל‪ .ÌÈ‰ˆ :‬הוא חצי היום‪.Û˘Î :‬‬ ‫המתגרה בו להראות קלונו יפול ברעה ואין תקנה אלא ללכת‬
‫ענינו חשכת הלילה כמו ויקומו בנשף )מ"ב ז(‪.ÌÈÓ˘‡ :‬‬ ‫מנגד‪ .̉È˜ (Â) :‬ר"ל כמו שאין ראוי לעשות בגד מיריעות‬
‫בקברים השוממים כמו תאשם שמרון )הושע יד( והנון נוספת‪:‬‬ ‫העכביש כן אין קיום למעשיהם‪ .ÂÒÎ˙È ‡Ï :‬לפי שהמשיל‬
‫מעשיהם לקורי עכביש אמר לשון כסוי הנופל ביריעה ור"ל אין‬
‫העמדה למעשיהם‪ .ÒÓÁ ÏÚÙ :‬מעשה עושק וגזל‪ .ˆÂÈ ÚÏ (Ê) :‬ברדיפה ילכו לעשות רע‪ .Ì˙ÂÏÒÓ :‬במקום שהם הולכים‬
‫ימצא שם שוד ושבר כי הם יעשו אותם בדרכיהם‪ .ÂÚ„È ‡Ï (Á) :‬אינם מכירים דרך שלום כי בכל מקום שהולכים אין למו שלום‬
‫בסיבתם‪ .ËÙ˘Ó Ôȇ :‬אין במעגל דרכיהם דבר העשוי במשפט וביושר‪ .̉È˙ÂÈ˙ :‬הנתיבות שהולכים בהם העוו אותם לצורך‬
‫עצמם ר"ל עשו אותם מעוקל ומעוקם למען יכשלו שם בני אדם ויהיו להם לשלל‪ .‰ Í„ ÏÎ :‬כל הפוסע בזו הדרך לא ידע מן‬
‫השלום כי השודדים יצפונו שמה לשלול שלל‪ .ÔÎ ÏÚ (Ë) :‬בעבור זה רחק משפט שאין המקום שופט משפטנו לקחת נקם מיד‬
‫העכו"ם‪ .‰˜„ˆ Â‚È˘˙ ‡Ï :‬הצדקה שהבטיח לנו המקום לא השיגו אותנו‪ .Â‡Ï ‰Â˜ :‬ר"ל אנו מקוים לישועה ובא עוד צרה‪:‬‬
‫‪ .˙‰‚Ï‬אנו מקוים לנגוהות ולא כן הוא כי נהלך בחושך והוא כפל עניין במ"ש‪ .‰˘˘‚ (È) :‬בעבור החושך נמשש הכותל ללכת‬
‫אצלה כדרך העורים והוא ענין מליצה לומר שגבר עלינו חשכת הצרות‪ .ÌÈÈÚ ÔȇΠ:‬כמו שממשש מי שאין לו עינים כן נמשש‬
‫אנו וכפל הדבר במ"ש‪ .ÌÈ‰ˆ ÂÏ˘Î :‬בעת הצהרים כשלנו באבני מכשול כמו שהדרך להכשל בחשכת הלילה ר"ל אף שיש‬
‫שלום בעולם אנו יושבים בצער ובחרדה‪ .ÌÈÓ˘‡ :‬כאילו אנו שוכנים בקברים השוממים כמו המתים‪:‬‬
‫גיר‬ ‫‪    ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪´¤ § © £  ‬‬
‫‪¡«¤ ‬‬ ‫‪¬ ¦ ‬‬
‫‪© À § ¹ ®‬‬‫‪© § ‬‬ ‫‪´ § © ‬‬ ‫‪´¦ ¨ £  ‬‬ ‫‪« Ÿ § ‬‬
‫‪© ¬¦ § © ‬‬‫‪¤ ¤À § ¹ ®‬‬‫‪¨ © § ‬‬
‫‪´¨ ¨ § ¦ ‬‬
‫‪Ÿ ´ § ¦ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪− ¤ © § «©  ‬‬ ‫‪«¨ ‬‬ ‫‪¤ ´¤ § ‬‬
‫‪¤À ¨ ¹¦ ‬‬‫‪® ¨ ¦ ‬‬ ‫‪´¦ § ‬‬
‫‪Ÿ ´ § ¦ £  ‬‬ ‫‪« ©  ‬‬
‫‪´¤ ¥ ‬‬
‫‪−¥ © § ¦ ‬‬‫‪® ¦ £ ©  ‬‬‫‪¤ ¥−‬‬
‫‪‬‬
‫‪−© § ¦ § ‬‬
‫‪® ‬‬ ‫‪´ ª § ‬‬
‫‪´¥ © § «©  ‬‬ ‫‪«¦ £ © § ‬‬
‫‪´¥ ‬‬ ‫‪À ¡ ¤¹ ‬‬
‫‪® ¦ ¨ © ‬‬
‫‪¨ ¨− ‬‬
‫‪´ § ¦   ‬‬
‫‪«¤ £ © § ‬‬
‫‪À¤ § § ¦ ¹§ ‬‬
‫©¦ ®‬
‫‪‬‬
‫©«‬ ‫‪© ‬‬
‫‪À̈ ¨ § ¹¦ ‬‬‫‪Ÿ ¬ § ®‬‬ ‫‪¤ © ‬‬
‫‪¬¨ ¨ ¦  ‬‬ ‫‪« Ÿ ‬‬ ‫¨ ¦´‬

‫‪‬‬
‫מכשפות שיחצוהו ויחלקוהו בין תגרים כעניין שעושים‬
‫ציידי הים שצדין דגים גדולים בחכמתם ובאים התגרים‬
‫וקונים מהם‪  :‬ל' כורה שוחה )ירמיה יח(‪  :‬ל'‬
‫וחובר חבר‪  :‬תגרים‪  (‡Ï) :‬אם תמלא‬
‫תאותך ותעשה סוכות מעורו‪    :‬ואם‬
‫תעשה מראשו צלצל דגים כפל לשון‪  :‬סוכת‬
‫דגים ולסוכה עשויה מראשו קורא אותה צלצל דגים‬
‫לפי שעשויה ממנו‪  :‬אמבוריץ בלע"ז ל' צל הוא‬
‫והוא מתיבות כפולות כמו ירקרק אדמדם )ויקרא יד(‬
‫פתלתל )דברי' לב( קעקע )ויקרא יט(‪   (Ï) :‬‬
‫התגבר לערוך לפניו שתשים עליו כפיך להכותו‪ :‬‬
‫‪   ‬ואל תוסיף זכור גבורתך להלחם בו‬
‫במלחמה‪   :‬מן יסף כמו ולא יסף עוד לדעתה‬
‫)בראשית לח( ובלע"ז רקרייטר"ש‪ ,‬אל תוסף סמ"ך נפתחת‬
‫מפני סוף פסוק כמו אל תותר )בראשית מט( ותותר )רות ב(‬
‫וכן הרבה כמוהו‪:‬‬
‫)‪    (‰Î‬כאשר תמשכנו בחכה ותשים‬
‫אגמון באפו הידבר אליך תחנונים כלו' לא תוכל‬
‫)להתקרב אליו( בכלי מצודה‪   :‬תשקיע חבל‬
‫בלשונו להוציאו ממקומו‪  (ÂÎ) :‬הוא כפוף כמו‬
‫כיפה ואגמון )ישעיה ט'( ועשוי של ברזל לצוד בו דגים‪:‬‬
‫‪ ‬אם תשים אגמון באפו להוציאו מן הים‪:‬‬
‫‪ ‬כלי של ציידי דגים‪  :‬כמו תנקוב‪:‬‬
‫)‪    (ÊÎ‬אם ירבה לך תחנונים‬
‫ויבקש על נפשו שתניחהו‪   :‬כפל מלה‪ :‬‬
‫דברים של תחנונים‪    (ÁÎ) :‬אם‬
‫יכרות ברית לעבדך שתקחנו להיות לך עבד עולם‪:‬‬
‫)‪  (ËÎ‬אם תשחק ותטייל בו כאילו הוא צפור‬
‫קטן‪   :‬לצוארי )ס"א לצורך( נעריך הקטנים‬
‫שיטיילו בו כצפרים קטנים שנותנין לתינוקות לטייל‬
‫ולפייסו‪    (Ï) :‬אם יכרו ויחכמו עליו‬
‫חברים ומכשפים לצוד אותו להוציאו מן הים ע"י‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫)ישעיה‬ ‫)‪ .‰ÎÁ (‰Î‬הוא מכלי הצדיה כמו משליכי ביאור חכה‬ ‫)‪ .Í¢Ó˙ (‰Î‬כאלו אמר התמשוך ותחסר ה"א התימה בדבר‬
‫יט(‪ .ÚȘ˘˙ :‬ענין שימת הדבר בעומק כמו ככה תשקע בבל‬ ‫המובן ובא עתה לספר מפלאות גבורת הלויתן ואמר לו וכי‬
‫)ירמיה נא(‪ .ÁÂÁ .ÔÂÓ‚‡ (ÂÎ) :‬גם הם מכלי הצדיה האגמון‬ ‫תמשוך את הלויתן מן המים בחכה כאשר ימשכו יתר הדגים‪:‬‬
‫הוא כעין מחט כפוף כגומא שע"פ המים‪ .ÂÎÈ (Ï) :‬ענין‬ ‫‪ .ÂÂ˘Ï ÚȘ˘˙ ÏÁÂ‬הוא הפוך וכאילו אמר וחבל תשקיע‬
‫סעודה כמו כרה גדולה )מ"ב ו(‪ .ÌÈÁ :‬בעלי הקסמים כמו‬ ‫בלשונו וכן ותשם בפוך עיניה )מ"ב ט( ומשפטו ותשם פוך‬
‫וחובר חבר )דברים יח(‪ .‰ˆÁÈ :‬ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע‬‫בעיניה ור"ל וכי תשים את החבל תוך עומק לשונו למשכו‬
‫רוחות )דניאל יא(‪ .ÌÈÚÎ :‬סוחרים כמו כנענים נכבדי ארץ‬ ‫אחריך‪ .ÌÈ˘˙‰ (ÂÎ) :‬וכי תשים אגמון באפו וכי תנקוב לחיו‬
‫)ישעיה כג(‪ .‡ÏÓ˙‰ (‡Ï) :‬ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש‬‫בחוח כדרך אשר יעשו ליתר הדגים לצודם כי לרב כחו לא‬
‫)תהלים צ(‪ .˙Â΢ :‬מל' סכין ועם היא בשי"ן וכן ושמת שכין‬ ‫יועיל תחבולה אף זרוע עם גבורה‪ .‰ȉ (ÊÎ) :‬וכי ירבה‬
‫בלועיך )משלי כג(‪ .ψψ :‬הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו‬ ‫לך תחנונים ודברים רכים בכדי לעזבו לנפשו וכאומר הלא‬
‫יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת )שמות טו(‬ ‫א"א לצודו ואיך יחנן אליך לעזבו‪ .˙ÂÎȉ (ÁÎ) :‬וכי יכרות‬
‫שר"ל נשקעו בעומק‪:‬‬ ‫עמך ברית שתקחנו לעבד עולם ותשלחו בברית זה‪:‬‬
‫)‪ .˜Á˘˙‰ (ËÎ‬וכי תלעיג בו כאשר תלעיג בצפור אשר תתן‬
‫לפניו גרעיני תבואה אל הפח והוא יורד בה לאכול ונלכד שם וזהו השחוק שעם הצפור אשר ירמהו לרדת אל הפח ואמר וכי‬
‫גם את הלויתן תוכל לצוד בתחבולה כזאת‪ .Â˘˜˙ :‬וכי תקשור אותו לבל יברח ותמסור אותו לנערותיך לשחק בו כאשר‬
‫יעשו בצפור קטן‪ .ÂÎÈ (Ï) :‬וכי חוברי חבר יצדוהו בקסמים שבידם ויכרו ממנו כרה גדולה וסעודה חשובה או האם יחצוהו‬
‫לחלקים בין הסוחרים אשר יקנוהו מידם‪ .‡ÏÓ˙‰ (‡Ï) :‬ואף אם תצודו וכי תכרות בסכינים את עורו להפשיטו מעליו הלא‬
‫עורו קשה עד מאד ואין לחתכו בסכין‪ .ψψ :‬וכי תשקיע את ראשו בכלי העשוי להשקיע בו ראש הדג ולצודו בזה‪:‬‬
‫)‪ .ÍÈÙÎ ÂÈÏÚ ÌÈ˘ (Ï‬בחון נא ושים עליו כפיך לאחוז בו והן ידעתי כי לא תוסף עוד לזכור מלחמה למולו כי מה מאד‬
‫ירעיש למולך ותרעד ממנו והוא ענין מליצה‪:‬‬
 ‫‪` dpyn xyr drax` wxt zenai zkqn‬‬ ‫דיר‬
‫‪CBúa§ äøîàL‬‬‫‪¨ § ¨ ¤ äîáéä‬‬
‫‪¨ ¨ § © .epìcâz‬‬
‫‪¤ § © § – äìBãb‬‬
‫‪¨ § äîáé‬‬ ‫‪¨ ¨ § ìò© àa¨ ;äæ¤ íò¦ äæ¤ eìcâé‬‬ ‫÷‪§ § ¦ – äpè‬‬ ‫‪¨ © § äîáé‬‬ ‫‪¨ ¨ § ìò© àaL‬‬ ‫÷‪¨ ¤ ïè‬‬ ‫‪¨ ¨ íáé‬‬ ‫‪¨ ¨ ·È‬‬
‫‪ïîæáe‬‬
‫‪© § ¦ .dì¨ õGçiL‬‬ ‫‪£ © ¤ epîéä‬‬ ‫‪¤ ¥ íéL÷áî‬‬
‫‪¦ § © § – íBé íéL¦ GL§ øçàì‬‬ ‫‪© © § ;dì¨ õGçiL‬‬‫‪£ © ¤ BúBà ïéôBk‬‬ ‫‪¦ – ézìòáð‬‬ ‫§‪¦ § © § ¦ àG :íBé íéL¦ GL‬‬
‫‪.dì¨ õGçiL‬‬ ‫‪£ © ¤ BúBà ïéôBk‬‬
‫‪¦ – Lãç‬‬ ‫‪¤Ÿ øNò‬‬ ‫‪¨ ¨ íéðL‬‬ ‫‪¥ § øçàì‬‬ ‫‪© © § elôà‬‬ ‫‪¦ £ ,äãBî‬‬ ‫‪¤ àeäL‬‬ ‫‪¤‬‬
‫‪õGçiL‬‬
‫‪£ © ¤ epîéä‬‬
‫‪¤ ¥ ïéL÷áî‬‬
‫‪¦ § © § – dìòa‬‬ ‫‪¨ £ © úúéî‬‬‫‪© ¦ øçàì‬‬
‫‪© © § ;dì¨ õGçiL‬‬ ‫‪£ © ¤ BúBà ïéôBk‬‬‫‪¦ – dìòá‬‬ ‫‪¨ £ © éiça‬‬
‫‪¥ © § ,dîáéî‬‬‫‪¨ ¨ ¦ äàðä‬‬ ‫‪¤ ¤ © ‚È‬‬
‫‪¨ ¨ £ úøãBpä‬‬
‫‪.dì¨ õGçiL‬‬ ‫‪£ © ¤ epîéä‬‬
‫‪¤ ¥ ïéL÷áî‬‬
‫‪¦ § © § – dìòá‬‬ ‫‪¨ £ © éiça‬‬
‫‪¥ © § elôà‬‬ ‫‪¦ £ ,Cëì‬‬ ‫‪¨ § äðekúð‬‬
‫‪¨ § © § ¦ íàå‬‬‫¨‪¦ § .dì‬‬
‫‪¯˘Ú ‰Ú·¯‡ ˜¯Ù‬‬
‫‪,äæéîøa‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ ñðBk‬‬
‫‪¥ àeäL‬‬ ‫‪¤ íLk‬‬ ‫‪¥ § ;íi÷é‬‬
‫‪¥ © § – äöø‬‬ ‫‪¨ ¨ íàå‬‬
‫‪¦ § ,àéöBé‬‬
‫‪¦ – äöø‬‬ ‫‪¨ ¨ íঠ,úLøç‬‬‫‪¤ ¤ ¥ àNpL‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ çwôe‬‬
‫‪© ¥ ¦ ,úçwt‬‬
‫‪© © ¦ àNpL‬‬ ‫‡ ‪¥¥‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ Løç‬‬
‫‪àG – úéhzLð‬‬‫‪¥ © § ¦ .íi÷é‬‬
‫‪¥ © § – äöø‬‬‫‪¨ ¨ íàå‬‬ ‫‪¦ § ,àéöBé‬‬
‫‪¦ – äöø‬‬ ‫‪¨ ¨ íঠ,äLøçúðå‬‬
‫‪¨ § ¨ § ¦ § ,úçwt‬‬
‫‪© © ¦ àNpL‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ çwt‬‬
‫‪© ¥ ¦ .äæéîøa‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ àéöBî‬‬
‫¨‪¦ àeä Ck‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪øîåà àåäå ,íáéì éúìòáð àì ,íáéä äñðëù .mei miyly jeza dxn`y dnaid :èâ åðéà ïè÷ èâã ìéãâéù ãò äùøâì ìåëé åðéàå .df mr df elcbi ai‬‬
‫‪äéùôð ùéðéà é÷åî àìã ,ïîàð àåä .mei miyly xg`l :ìéòá àìå äéùôð ùðéà é÷åî ïéîåé ïéúìú ãòã ,úðîàð àéäã õåìçì åúåà ïéôåë ,èâá êééãå êéúìòá‬‬
‫‪àåä àäã ,ïéôåë àì ìáà ,õåìçéù åðîî íéù÷áîå ,äöéìç àéòáå àøåñéàã äëéúç äùôðà äúéåùã ,àéøúùî àì éäéà åäéîå .íåé íéùìùî øúåé ìåòáìî‬‬
‫‪,äãé úçúî àöåé èâù ïåâë àøîâá é÷åî ,íáééì íéù÷áîå ïéôåë ïéàå íåé 'ì øçàì õåìçì åúåà ïéù÷áîå íåé 'ì êåú õåìçì åúåà ïéôåëã àäå .ìòáù øîåà‬‬
‫‪àéòá àìå åéøáãì íéùùåç ïéà ,éúìòá àì øîåà àåäå éúìòáð àéä äøîà éàå .àîìòì äééøùîì äöéìç àéòá åäéîå ,åéìò äìñôð åú÷éæì èâ ïúðù ïåéëù‬‬
‫‪:äöéìç‬‬
‫‪zzin xg`l la` :äúáåúë úìèåðå ,íåáéì åéðôì ìåôúå äìòá úåîéù äúòã à÷ñà àìã .dl uelgiy eze` oitek dlra iiga dnain d`pd zxcepd bi‬‬
‫‪åá úãøåî àéäå õåìçì äöø àì íàå ,äöøé íà äúáåúë ïúéå .uelgl epnn miywane :íáé úøîåù ìò ãøî úøâà ïéáúåë ïì àîéé÷å ,úãøåî àéåä .dlra‬‬
‫‪:õåìçì åúåà ïéôåë ,äúáåúë ãéñôäì äàáå‬‬
‫‪:àéöåäì äöø íà àéöåé äæéîøáå åì úéöøúðù ãò äì æîøù ñðë äæéîøá úùøçá ç÷ô ïëå .ïéùåøâ êë ïéùåãé÷ë øîåìë .dfinxa qpeky myk .yxg ` ci‬‬
‫‪úòãåéù ô"òàå .`ivei `l zihzyp :äùàä úòã ïðéòá àìã .`ivei `ivedl dvx m` :ïîæ åúåàá äúéä úç÷ôù åéä íéøåîâ ïéùåã÷ù ô"òà .dyxgzpe‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫‪ – dìÈ õGçiL‬שלא העלתה על דעתה בשעה‬ ‫‪Â Ç Æ BúBà ïéôBk‬‬ ‫לו‪Ä ,‬‬ ‫‪oey`x mei‬‬
‫שנדרה שימות בעלה ותיפול לפניו לייבום‪ ,‬והרי שלא נתכוונה להפקיע‬
‫את עצמה ממצוות הייבום‪ ,‬הלכך כופים בית דין את יבמה שיחלוץ‬ ‫באור משנה יב‬
‫‪ – dìòa‬אבל הנודרת‬ ‫‪È Â Ç úúéî‬‬
‫‪Ç Ä øçàì‬‬ ‫לה‪ ,‬ונוטלת היא את כתובתה; ‪Ç Ç À‬‬ ‫÷‪ – äpè‬היינו קטן וקטנה שביאתם‬
‫‪È Ç À äîáé‬‬
‫‪È È À ìòÇ àaL‬‬
‫÷‪È Æ ïè‬‬
‫‪È È íáé‬‬
‫‪ÈÈ‬‬
‫‪ïéL÷áî‬‬
‫הנאה מיבמה לאחר מיתת בעלה‪ ,‬שכבר נפלה לפניו לייבום‪Ä À Ç À ,‬‬ ‫ביאה שהיבם הוא מבן תשע שנים ולמעלה‪ ,‬והיבמה היא מבת שלש‬
‫‪ – dìÈ õGçiL‬אבל אין כופים אותו‪ ,‬הואיל ונתכוונה להפקיע‬ ‫‪Â Ç Æ epîéä‬‬
‫‪Æ Å‬‬ ‫‪ – äæÆ íòÄ äæÆ eìcâé‬ואינו יכול לגרשה עד‬ ‫המאירי(‪À À Ä ,‬‬
‫ולמעלה )המאירי‬
‫)המאירי(‪,‬‬
‫את עצמה מן הייבום‪ .‬וכשיתרצה לחלוץ לה‪ ,‬יתן לה כתובתה‪ .‬ואם‬ ‫שיגדיל‪ ,‬שגיטו של קטן אינו גט; וכן הקטנה אינה יכולה לקבל גט‬
‫לא רצה לחלוץ לה‪ ,‬והיא מוותרת על כתובתה‪ ,‬כופים אותו לחלוץ‬ ‫‪ – äìBãb‬יבם קטן‬ ‫‪È À äîáé‬‬ ‫עד שתהא יודעת לשמור עליו‪È È À ìòÇ àaÈ .‬‬
‫‪ – Cëì‬אם יש הוכחה שנתכוונה‬ ‫‪È À äðekúð‬‬
‫‪È À Ç À Ä íàå‬‬
‫"ם; ברטנורא(‪Ä À .‬‬ ‫לה )רמב‬
‫)רמב"ם‬ ‫‪ – epìcâz‬תמתין עד שיגדיל‪ ,‬שאינה יכולה‬ ‫שבא על יבמה גדולה‪Æ À Ç À ,‬‬
‫‪ – dìòá‬אפילו נדרה‬ ‫‪È Â Ç éiça‬‬
‫‪Å Ç À elôà‬‬ ‫בנדרה‪ ,‬לבטל מצוות הייבום‪Ä Â ,‬‬ ‫‪äøîàL‬‬
‫‪È À È Æ äîáéä‬‬
‫לצאת ממנו לא בגט ולא בחליצה עד שיהיה גדול‪È È À Ç .‬‬
‫‪õGçiL‬‬
‫‪Â Ç Æ epîéä‬‬
‫‪Æ Å ïéL÷áî‬‬
‫בחיי בעלה‪ ,‬אין כופין את היבם‪ ,‬אלא ‪Ä À Ç À‬‬ ‫‪ – ézìòáð‬ליבם‪ ,‬וצריך‬‫‪ – íBé íéLÄ GLÀ CBúaÀ‬משכנסה היבם‪Ä À Ç À Ä àG :‬‬
‫‪ – dìÈ‬כמו שבארנו לעיל‪.‬‬ ‫הוא לחלוץ לי; בגמרא מבואר שמדובר כאן בכגון שיש בידה גט‬
‫‪ipy mei‬‬ ‫ממנו‪ ,‬ונמצא שאינו רשאי עוד לבוא עליה‪ ,‬וטוענת היבמה שלא נבעלה‬
‫כלל ליבם‪ ,‬ואין הגט מתירה להינשא לאחר עד שיחלוץ לה; והיבם‬
‫באור משנה א‬
‫טוען‪" :‬בעלתיך ודייך בגט שנתתי לך"‪ ,‬ואינו רוצה לחלוץ לה‪ ,‬כי‬
‫פרק זה דן בנישואי חרש או חרשת לענין גט וייבום‪ .‬וכבר הזכרנו בפרק הקודם‪,‬‬ ‫"תוספות‬ ‫מתבייש הוא מזה שתירוק לפניו בבית דין )תוספות‬
‫)תוספות; ועיין "תוספות‬
‫שאין נישואי חרש או חרשת אלא מדברי סופרים‪ ,‬שהואיל ואינם בני דעת אין‬
‫קידושיהם קידושין מן התורה‪ ,‬אלא שחכמים תיקנו להם קידושין‪.‬‬
‫‪ – dìÈ õGçiL‬לפי שהיבמה נאמנת בתוך‬ ‫‪Â Ç Æ BúBà ïéôBk‬‬ ‫טוב"(‪Ä ,‬‬
‫יום טוב"(‪,‬‬

‫‪ – úçwt‬היינו שאינה‬ ‫‪Ç Ç Ä àNpL‬‬‫‪ – Løç‬שאינו שומע ואינו מדבר‪È È Æ ,‬‬ ‫‪ÅÅ‬‬ ‫שלושים יום לומר שלא בא היבם עליה‪ ,‬שכן ביבמה אמרו‪ ,‬שעד‬
‫שלושים יום היבם מעמיד עצמו לפעמים שלא לבעול אותה )גמרא‬
‫)גמרא(‪.‬‬
‫‪ – úLøç‬או מי שאינו חרש שנשא חרשת‪,‬‬ ‫‪Æ Æ Å àNpL‬‬‫‪È È Æ çwôe‬‬
‫חרשת‪Ç Å Ä ,‬‬
‫‪– íi÷é‬‬‫‪Å Ç À ,äöø‬‬‫‪È È íàå‬‬‫‪ – àéöBé‬יגרש את אשתו בגט‪Ä À ,‬‬ ‫‪Ä ,äöø‬‬ ‫‪È È íàÄ‬‬ ‫‪øçàì‬‬
‫ברם‪ ,‬אם לא גירשה עדיין‪ ,‬כופין אותו לייבמה או לחלוץ לה‪Ç Ç À .‬‬
‫‪äæéîøa‬‬
‫‪È Ä À Ä àéöBî‬‬ ‫‪Ä àeä CkÈ ,äæéîøa‬‬ ‫‪È Ä À Ä ñðBk‬‬
‫‪Å àeäLÆ íLk‬‬ ‫אותה; ‪Å À‬‬ ‫‪ – íBé íéL‬אם באה היבמה לאחר שלושים יום משכנסה היבם‪,‬‬ ‫‪Ä GLÀ‬‬
‫– כלומר הטעם שחרש יכול לגרש‪ ,‬לפי שהגירושין הם כנישואין‪,‬‬ ‫‪íéL÷áî‬‬
‫ואמרה‪" :‬לא נבעלתי"‪ ,‬והיבם טוען שייבמה וגירשה‪Ä À Ç À ,‬‬
‫כשם שהוא נושא אשה ברמיזה‪ ,‬כך הוא מגרשה ברמיזה‪ .‬וכל שכן‬ ‫‪ – dìÈ õGçiL‬מפני טענתה‪ .‬אבל אין כופין אותו לחלוץ‪,‬‬ ‫‪Â Ç Æ epîéä‬‬‫‪Æ Å‬‬
‫בפיקח שנשא חרשת שיכול לגרשה‪ ,‬שהרי אין צורך בדעת האשה‬ ‫שלאחר שלושים יום חזקה שבעל אותה ואין היא נאמנת בדבריה‪,‬‬
‫‪äöø‬‬‫‪È È íàÄ ,äLøçúðå‬‬
‫‪È À È À Ä À ,úçwt‬‬
‫‪Ç Ç Ä àNpL‬‬
‫‪È È Æ çwt‬‬
‫המאירי(‪Ç Å Ä .‬‬
‫בגירושין )המאירי‬
‫)המאירי(‪.‬‬
‫אבל הואיל ולפי דבריה אסורה היא לאחר עד שיחלוץ לה‪ ,‬שהרי‬
‫‪ – àéöBé‬אף על פי שנישואיהם היו נישואי תורה‪ ,‬שהרי בשעה‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪ïîæáe‬‬
‫לגבי עצמה נאמנת היא‪ ,‬לפיכך מבקשים ממנו שיחלוץ לה‪Ç À Ä .‬‬
‫שנשאה היתה פיקחת‪ ,‬מכל מקום יכול הוא לגרשה לאחר שנתחרשה‪,‬‬ ‫‪,Lãç‬‬ ‫‪ÆÙ øNò‬‬‫‪È È íéðL‬‬ ‫‪Å À øçàì‬‬‫‪Ç Ç À elôà‬‬
‫‪ – äãBî‬שלא בא עליה‪Ä Â ,‬‬ ‫‪Æ àeäLÆ‬‬
‫לפי שאין צריכים דעת האשה בגירושין‪ ,‬ונמצא שאף הגירושין גירושי‬ ‫‪ – dìÈ õGçiL‬כדי להתירה להינשא לאחר‪.‬‬ ‫‪Â Ç Æ BúBà ïéôBk‬‬ ‫‪Ä‬‬
‫‪ – íi÷é‬וכל שכן שאם רצה לקיימה‪ ,‬מקיימה‪.‬‬ ‫‪Å Ç À ,äöø‬‬
‫‪È È íàå‬‬
‫תורה הם‪Ä À .‬‬
‫‪ – àéöBé‬אותה; ואף על פי שהיא‬ ‫‪ – úéhzLð‬יצאה מדעתה‪Ä àG ,‬‬ ‫‪ÅÇ À Ä‬‬ ‫באור משנה יג‬
‫יודעת לשמור גיטה‪ ,‬והיא מתגרשת מן התורה‪ ,‬מכל מקום תיקנו‬ ‫‪ – dìòá‬שאסרה על עצמה בנדר‬
‫‪È Â Ç éiça‬‬
‫‪Å Ç À dîáéî‬‬
‫‪È È Ä äàðä‬‬
‫‪È È Â úøãBpä‬‬
‫‪ÆÆ Ç‬‬
‫‪,àeä Løçúð‬‬ ‫חכמים שלא יגרשנה‪ ,‬שמא ינהגו בה מנהג הפקר‪Ç È À Ä .‬‬ ‫הנאה מאחי בעלה‪ ,‬ונמצא שלאחר שמת בעלה אסורה היא להתייבם‬
‫וטר‬ c dpyn xyr drax` wxt zenai zkqn
äLøçúpL
¨ § ¨ § ¦ ¤ äMàä¨ ¦ ¨ äî¨ éðtî ¥ § ¦ :éøeð¦ ïa¤ ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ © øîà © ¨ .úéîìBò¦ ¨ àéöBî ¦ Bðéॠ– ähzLð ¨ © § ¦ Bà ,àeä Løçúð © ¨ § ¦ .àéöBé
¦
äàöBé
¨ § äMàäL ¨ ¦ ¨ ¤ ,úLøbúnä
¤ ¤ ¨ § ¦ © äMàì ¨ ¦ ¨ Løâîä ¥ ¨ § © Léàä ¦ ¨ äîBc ¤ Bðéॠ:Bì eøîà § ¨ ?àéöBî ¦ BðéॠLøçúpL © ¨ § ¦ ¤ Léàäå ¦ ¨ § ,äàöBé
¨§
.BðBöøì§ ¦ àlà ¨ ¤ àéöBî
¦ BðéॠLéàäå ¦ ¨ § ,dðBöøì
¨ § ¦ àHLå ¤ § dðBöøì
¨ §¦
.dᨠàöBik
¥ © Bæ óà© :Bì eøîà § ¨ .èâa ¥ § äàöBé
¨ § àéäL ¦ ¤ ,äéáਠ¦ ¨ dàéOäL¨ ¦ ¦ ¤ úLøçä¤ ¤ ¥ © ìò© äãbãb ¨ § § ª ïa¤ ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © ãéòä ¦¥ ·
úLøç
¤ ¤ ¥ úçà © © ,úBéçਠ£ ézL ¥ § ì¦ Bà ,úBç÷t § ¦ úBéçà ¨ £ ézL ¥ § ì¦ Bà ,úBLøç § ¥ úBéçà
¨ £ ézL¥ § ì¦ íéàeN𦠧 íéLøç ¦ § ¥ íéçà ¥§ ‚
¦ © éðL
,ïéçà
¦ © éðL
¥ § ì¦ Bà ,ïéLøç¦ § ¥ íéçà ¦ © éðL¥ § ì¦ Bà ,íéç÷t ¦ § ¦ íéçà ¦ © éðL¥ § ì¦ úBàeNð§ ,úBLøç § ¥ úBéçà ¨ £ ézL ¥ § Bà ;úçwt © © ¦ úçàå©©§
àéöBäì
¦ § eöø¨ íàå ¦ § ,eñðëé
Ÿ § ¦ – úBiøëð ¦ § ¨ eéä¨ íàå ¦ § .íeaiä ¦ © ïîe ¦ äöéìçä
¨ ¦ £ © ïî¦ úBøeèt§ elॠéøä ¥ £ – çwt © ¥ ¦ ãçàå¨ ¤ § Løç ¥ ¥ ãçà
¨¤
.eàéöBé
¦ –
çwt
© ¥ ¦ äNòi
¤ £ © äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © Løç ¥ ¥ úî¥ ;úBç÷t § ¦ úBéçà ¨ £ ézL¥ § ì¦ íéàeNð
¦ § ,çwt© ¥ ¦ ãçàå¨ ¤ § Løç ¥ ¥ ãçà ¨ ¤ ,íéçà ¦ © éðL¥§ „
BzLà § ¦ àéöBî¦ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © Løç ¥ ¥ äNòi ¤ £ © äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt© ¥ ¦ úî¥ .äMà ¨ ¦ úBç࣠íeMî¦ àöz ¥ ¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa©©

`xephxa yexit
ïéùåã÷ åéùåã÷ åéäå ìéàåä ,ïéùåã÷ øçàì .`ed yxgzp :ø÷ôä âäðî äá åâäðé àìù éãë äðùøâé àìù íéîëç åð÷ú ,äøåúä ïî úùøâúîå äèéâ øåîùì
:íéøåîâ ïéùåã÷ ïéòé÷ôî íéøåîâ ïðéàù ïéùåøâ ïéàù ,úéîìåò àéöåé àì íéøåîâ
åìéôà .hba d`vei :äúòã ìò àìå äùã÷úð äéáà úòã ìòù ,úùøç àéäù ô"òà ,íéøåîâ ïéùåã÷ åéäå äéùåãé÷ ìáé÷å äúåðè÷á .dia` d`iydy a
:äá àöåéë ,äùøçúðù úç÷ô .ef s` :äèéâ úà àéä úìá÷î áà çë ò÷ôå äìãâù øçàì
åúîáé ú÷éæ éò÷ôîå íéøåîâ ïðéàù ô"òà åúùàã ïéùåã÷ åúàå ,åæ éùåã÷ êë åæ éùåã÷ë ,úåùøç ïäéúù åà íéùøç ïäéðùå ìéàåäã .zexeht el` ixd b
ïéàåùð ò÷ôîå äæéîøá èâ éúàã ,èâá àéöåé àéöåäì åöø íà ë"çàå .äøîàå øîàåá ïðéàù ,úùøçå ùøçá äöéìç ïéàù .eqpki :äøåîâ ä÷éæ äðéà éøäù
:äæéîøá éàåäã åéçà ú÷éæå äéãéã

izdw - zex`ean zeipyn

mig` ipy :‫ – זו היא הדוגמה שברישא‬ïéLøç Ä À Å íéçà
Ä Ç éðLì
Å À Ä Bà ,‫ – שנשא אשה כשהיה פיקח ואחר כך נתחרש או נשתטה‬ähzLð È Ç À Ä Bà
‫ ונשנתה שנית כדי להשלים כל‬,zeyxg zeig` izyl mi`eyp miyxg ‫ – אינו‬úéîìBòÄ È àéöBî Ä BðéàÅ ,‫הואיל ונישואיו היו נישואין גמורים‬
LøçÅ Å ãçà
È Æ ‫ שמהם‬ïéçà Ä Ç éðLì
Å À Ä Bà ,‫ ואין גירושיו שאינם הדוגמות בסיפא כמו ברישא‬,‫ שהרי אינו בן דעת‬,‫יכול עכשיו לגרש את אשתו‬
,‫ אם אחד האחים מת בלא בנים‬,‫ – בכל המקרים הללו‬çwt Ç Å Ä ãçàå
È Æ À ïaÆ ïðçBé
È È éaø Ä Ç øîàÇ È .‫גמורים יכולים להפקיע את נישואיו הגמורים‬
‫ – שהואיל ושני‬íeaiä Ä Ç ïîe
Ä äöéìçä
È Ä Â Ç ïîÄ úBøeètÀ elàÅ éøä Å LøçúpL
Ç È À Ä Æ LéàäåÄ È À ,äàöBé
È À äLøçúpL
È À È À Ä Æ äMàä
È Ä È äîÈ éðtî
Å À Ä :éøeð
Ä
,‫ הרי נישואי שניהם שווים‬,‫האחים חרשים או שתי האחיות חרשות‬ ‫ שרבי יוחנן בן נורי חולק על חכמים‬,‫ – בגמרא מבואר‬àéöBî Ä BðéàÅ
‫ הלכך באים נישואי אשתו של היבם‬,‫שאינם אלא מדברי סופרים‬ ‫ כך האשה שנתחרשה‬,‫ שכשם שהאיש שנתחרש אינו מוציא‬,‫וסובר‬
‫ שהרי אף הזיקה של‬,‫ומפקיעים את זיקת יבמתו משום אחות אשה‬ ‫ מה טעם אתם‬:‫ אלא שהוא שאל את החכמים‬,‫אינה יכולה להתגרש‬
úBiøëð
Ä À È ,‫ – שתי הנשים‬eéäÈ íàå
Ä À .‫יבמתו אינה אלא מדברי סופרים‬ ‫ – חכמים לרבי יוחנן בן‬Bì eøîà À È ?‫מבדילים בין האיש ובין האשה‬
‫ מייבם‬,‫ – אם מת אחד מהאחים בלא בנים‬eñðëé Ù À Ä ,‫– ולא אחיות‬ äMàäL
È Ä È Æ ,úLøbúnä
Æ ÆÈ À Ä Ç äMàì
È Ä È Løâîä
ÅÈ À Ç LéàäÄ È äîBc
Æ BðéàÅ :‫נורי‬
‫ שאין חליצה בחרש‬,‫השני את אשת אחיו המת; אבל אינו חולץ לה‬ ‫ – שיכול אדם לגרש את אשתו‬dðBöøì È À Ä àHLå Æ À dðBöøì
È À Ä äàöBé
ÈÀ
...‫ "החרש שנחלץ והחרשת שחלצה‬:(‫ ד‬,‫ כמו ששנינו )לעיל יב‬,‫ובחרשת‬ LéàäåÀ
Ä È ,‫ הלכך אף האשה שנתחרשה יכולה להתגרש‬,‫אף שלא לרצונה‬
– eàéöBé Ä ,‫ – את היבמה‬àéöBäìÄ À eöøÈ íàå Ä À ."‫חליצתה פסולה‬ ‫ אינו‬,‫ – וכיון שנתחרש ואינו בן דעת‬BðBöøì À Ä àlàÈ Æ àéöBî
Ä BðéàÅ
‫ שהגט הניתן ברמיזה מפקיע את נישואיו מכוח‬,‫לאחר הייבום בגט‬ .‫יכול להוציא את אשתו שקידשה בקידושין גמורים כשהיה פיקח‬
.(‫ כמו ששנינו לעיל )משנה א‬,‫ שהיו אף הם ברמיזה‬,‫זיקת אחיו‬
‫באור משנה ב‬
‫באור משנה ד‬ – äéáà
È Ä È dàéOäL
È Ä Ä Æ úLøçä
Æ Æ Å Ç ìòÇ äãbãb
È À À Ë ïaÆ ïðçBé
È È éaø
Ä Ç ãéòä
ÄÅ
‫ אבל נקטנו לפי לוח‬,‫ט( הן ברוב הספרים משנה אחת‬-‫שש המשניות שלפנינו )ד‬ ‫ והרי‬,‫שקיבל אביה כסף קידושין בשבילה כשהיתה קטנה והשיאה‬
.‫ המחלק את המשנה הזאת לשש משניות‬,‫המשנה היומית‬ ‫ – שהיא עצמה מקבלת‬èâa Å À äàöBé
È À àéäL Ä Æ ,‫היא אשת איש גמורה‬
úBéçà
È Â ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À ,çwt
Ç Å Ä ãçàå
È Æ À Løç
Å Å ãçà
È Æ ,íéçà
Ä Ç éðL
ÅÀ ‫ הואיל ואשה‬,‫את גיטה; ואף על פי שהיא חרשת ואינה בת דעת‬
‫ – שנישואיו לא היו נישואים‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
Ç Ç Løç
Å Å úîÅ ;úBç÷t ÀÄ ‫ – חכמים‬Bì eøîàÀ È .‫ אין צריכים דעתה‬,‫מתגרשת אף שלא לרצונה‬
çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫ ונפלה אשתו לפני אחיו הפיקח לייבום‬,‫גמורים‬ ‫ – אף‬Bæ óàÇ :‫ שנחלק עליהם במשנה הקודמת‬,‫לרבי יוחנן בן נורי‬
‫ – היבמה‬àöz Å Å ?‫ – שאשתו הפיקחת היא אחות יבמתו‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
ÇÇ – dáÈ àöBik
Å Ç ,‫ שנישואיה היו נישואין גמורים‬,‫הפיקחת שנתחרשה‬
‫ – שהרי נישואי הפיקח‬äMà È Ä úBçà íeMîÄ ,‫בלא ייבום ובלא חליצה‬ ‫ היא‬,‫ שאף על פי שנישואיה גמורים‬,‫דינה כחרשת שהשיאה אביה‬
úîÅ .‫ ונמצאת היבמה אסורה עליו משום אחות אשה‬,‫נישואים גמורים‬ ‫ שחכמים הביאו‬,‫ – כוונת משנה זו‬.‫ לפי שאין צורך בדעתה‬,‫מתגרשת‬
‫ והרי‬,‫ – ונפלה אשתו לפני אחיו החרש לייבום‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
Ç Ç çwt
Ç ÅÄ ‫גם את עדותו של רבי יוחנן בן גודגדה כדי להשיב על דברי רבי‬
‫ – שאשתו היא‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
Ç Ç LøçÅ Å äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫זיקתה מן התורה‬ .‫יוחנן בן נורי‬
BzLàÀ Ä àéöBî
Ä ?‫ אבל נישואיה אינם אלא מדברי סופרים‬,‫אחות יבמתו‬
iyily mei
‫ אוסרת על‬,‫ – שזיקת אחותה הבאה מכוח נישואים של תורה‬èâa ÅÀ
‫ שאינם אלא‬,‫ ואין כוח בנישואיו‬,‫היבם את אשתו משום אחות זקוקתו‬ ‫באור משנה ג‬
åéçà
Ä È úLàåÀ
Æ Å ,‫ לדחות את היבמה משום אחות אשה‬,‫מדברי סופרים‬ ézLì
Å À Ä Bà ,úBLøç À Å úBéçà
È Â ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À íéLøç Ä À Å íéçà Ä Ç éðL
ÅÀ
‫ שהואיל וחרש הוא אינו‬,‫ – לכל אדם‬íìBòì È À äøeñàÈ Â ,‫– היבמה‬ úçàå
Ç Ç À úLøç
Æ Æ Å úçàÇ Ç ‫ שמהן‬úBéçà È Â ézLì
Å À Ä Bà ,úBç÷t À Ä úBéçà ÈÂ
,‫ שחליצת חרש פסולה; ואף לייבמה הוא אסור‬,‫יכול לחלוץ לה‬ ,íéç÷t
Ä À Ä íéçà
Ä Ç éðLì
Å À Ä úBàeNðÀ ,úBLøç À Å úBéçà
È Â ézL
Å À Bà ;úçwt Ç ÇÄ
 h dpyn xyr drax` wxt zenai zkqn ‫זטר‬
.íìBòì
¨ § äøeñà ¨ £ åéçà ¦ ¨ úLàå ¤ ¥ § ,èâa ¥§
äNòi
¤ £ © äî© ,úLøçä ¤ ¤ ¥ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ úî¥ ;úçwt © © ¦ úçàå © © § úLøç
¤ ¤ ¥ úçà © © ,úBéçà ¨ £ ézL ¥ § ì¦ íéàeNð ¦ § ,íéç÷t ¦ § ¦ íéçà ¦ © éðL ¥§ ‰
àéöBî¦ ?úLøçä ¤ ¤ ¥ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ äNòi ¤ £© äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt© ¥ ¦ úî¥ .äMà ¨ ¦ úBç࣠íeMî¦ àöz ¥ ¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt
© ¥¦
.äöéìça
¨ ¦ £ © åéçà ¦ ¨ úLà ¤ ¥ úàå ¤ § ,èâa ¥ § BzLà § ¦ úà¤
,úLøçä
¤ ¤ ¥ © ìòa© © Løç ¥ ¥ úî¥ ;úçwt © © ¦ úçàå © © § úLøç¤ ¤ ¥ úçà © © ,úBéçà ¨ £ ézL¥ § ì¦ íéàeN𦠧 ,çwt © ¥ ¦ ãçàå ¨ ¤ § Løç ¥ ¥ ãçà ¨ ¤ ,íéçà ¥§ Â
¦ © éðL
?úLøçä¤ ¤ ¥ © ìòa© © Løç ¥ ¥ äNòi¤ £© äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ úî¥ .äMà ¨ ¦ úBç࣠íeMî¦ àöz ¥ ¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt © ¥ ¦ äNòi¤ £© äî©
.íìBòì
¨ § äøeñà ¨ £ åéçà ¦ ¨ úLàå ¤ ¥ § ,èâa ¥ § BzLà § ¦ àéöBî ¦
çwt
© ¥ ¦ äNòi¤ £© äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © Løç ¥ ¥ úî¥ ;úBç÷t § ¦ úBiøëð ¦ § ¨ ézL ¥ § ì¦ íéàeNð
¦ § ,çwt © ¥ ¦ ãçàå ¨ ¤ § Løç ¥ ¥ ãçà ¨ ¤ ,íéçà ¦ © éðL¥§ Ê
àéöBî¦ Bðéàå ¥ § ,ñðBk
¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © Løç ¥ ¥ äNòi¤ £© äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ úî¥ .íaéî ¥ © § Bà õìBç ¥ Bà ?úçwtä © © ¦ © ìòa ©©
.íìBòì
¨ §
äNòi
¤ £ © äî© ,úLøçä ¤ ¤ ¥ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ úî¥ ;úLøç ¤ ¤ ¥ úçàå © © § úçwt© © ¦ úçà © © ,úBiøëð ¦ § ¨ ézL¥ § ì¦ íéàeNð ¦ § ,íéç÷t ¦ § ¦ íéçà ¦ © éðL ¥§ Á
?úLøçä¤ ¤ ¥ © ìòa© © çwt
© ¥ ¦ äNòi¤ £ © äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt
© ¥ ¦ úî¥ .àéöBé ¦ – àéöBäì ¦ § äöø ¨ ¨ íàå ¦ § ,ñðBk
¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt
© ¥¦
.íaéî¥ © § Bà õìBç ¥ Bà
,úLøçä
¤ ¤ ¥ © ìòa© © Løç ¥ ¥ úî¥ ;úçwt © © ¦ úçàå © © § úLøç¤ ¤ ¥ úçà © © ,úBiøëð ¦ § ¨ ézL
¥ § ì¦ íéàeNð
¦ § ,çwt © ¥ ¦ ãçàå ¨ ¤ § Løç ¥ ¥ ãçਠ¤ ,íéçà ¦ © éðL¥§ Ë
ìòa© © Løç ¥ ¥ äNòi¤ £© äî© ,úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt© ¥ ¦ úî¥ .àéöBé ¦ – àéöBäì ¦ § äöø ¨ ¨ íàå ¦ § ,ñðBk
¥ ?úçwtä © © ¦ © ìòa © © çwt© ¥ ¦ äNòi ¤ £© äî©
`xephxa yexit
zy`e :åúùà úåçà íåùî äîáéä úåçãì äéãéã ïéùåã÷á çë ïéàå ,åéìò äúøñåà íéøåîâ ïéùåã÷ çëî àáä äúåçà ú÷éæã .hba ezy` z` `iven c
:äùà úåçà íåùî øùôà éà ñåðëìå .õéìç àì ùøçã .mlerl dxeq` eig`
:ïåùàøä åéçà éîåáé ú÷éæ ò÷ôîå äéãéã èâ éúà àìã .mlerl `iven epi`e qpek f

izdw - zex`ean zeipyn

iying mei .‫שנישואי אשתו אוסרים אותה עליו משום אחות אשה מדברי סופרים‬
‫באור משנה ז‬ iriax mei
úBiøëð
Ä À È ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À ,çwt
Ç Å Ä ãçàå
È Æ À Løç Å Å ãçàÈ Æ ,íéçà Ä Ç éðL
ÅÀ ‫באור משנה ה‬
ìòa
Ç Ç Løç Å Å úîÅ ;‫ – לשתי נשים פקחות שאינן אחיות‬úBç÷t ÀÄ úçàå
Ç Ç À úLøç
Æ Æ Å úçà
Ç Ç ,úBéçà
È Â ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À ,íéç÷tÄ À Ä íéçàÄ Ç éðL
ÅÀ
‫ ונפלה אשתו לפני אחיו הפיקח‬,‫ – שאין נישואיו גמורים‬úçwtä Ç ÇÄ Ç ‫ – שנישואיו לא היו נישואים‬úLøçä Æ Æ Å Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ ;úçwt Ç ÇÄ
‫ וזיקת‬,‫ – שנישואיו גמורים‬úçwtä
Ç Ç Ä Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫לייבום‬ çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫ ונפלה אשתו לפני בעל אחותה לייבום‬,‫גמורים‬
‫ – כדין כל‬íaéî Å Ç À Bà õìBç
Å Bà ?‫יבמתו אינה אלא מדברי סופרים‬ ‫ וזיקת אחות אשתו‬,‫ – שנישואיו היו נישואים גמורים‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
ÇÇ
äîÇ ,‫ – ונזקקה אשתו לאחיו החרש‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ .‫יבמה‬ ‫ – שהרי אפילו‬äMàÈ Ä úBçà íeMîÄ àöz Å Å ?‫אינה אלא מדברי סופרים‬
àéöBî
Ä Bðéàå Å À ,‫ – את יבמתו‬ñðBk
Å ?úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòaÇ Ç Løç Å Å äNòi
Æ ÂÇ ,‫ פטורה מן הייבום ומן החליצה‬,‫אחות אשה שנישואיה היו גמורים‬
‫ יכול להפקיע את זיקת‬,‫ – שאין גיטה שהוא מדברי סופרים‬íìBòì È À ìòa
Ç Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ .‫ומכל שכן זו שנישואיה לא היו נישואים גמורים‬
.‫ שאין החרש חולץ‬,‫ שהיא מן התורה; ולחלוץ אינו יכול‬,‫יבמתו‬ çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫ – ונפלה אשתו לפני בעל החרשת לייבום‬úçwtä
Ç ÇÄ Ç
‫באור משנה ח‬ ‫ ואילו זיקת‬,‫ – שנישואיו אינם אלא מדברי סופרים‬úLøçä Æ Æ Å Ç ìòa
ÇÇ
úçàå
Ç Ç À úçwt
Ç Ç Ä úçà
Ç Ç ,úBiøëðÄ À È ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À ,íéç÷t
Ä À Ä íéçàÄ Ç éðL
ÅÀ ‫ – לפי שזיקת‬èâa Å À BzLàÀ Ä úàÆ àéöBî
Ä ?‫יבמתו מן התורה היא‬
‫ בעל‬,‫ – ונפלה אשתו לפני אחיו‬úLøçä Æ Æ Å Ç ìòa
Ç Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ ;úLøçÆ ÆÅ äöéìça
È Ä Â Ç åéçà
Ä È úLà
Æ Å úàåÀ
Æ ,‫אחותה אוסרתה עליו משום אחות זקוקתו‬
‫ – את‬ñðBkÅ ?úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa Ç Ç çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫ לייבום‬,‫הפיקחת‬ ‫ מפני שהיא אחות‬,‫ אבל לייבמה הוא אסור‬.‫– להתירה לשאר בני אדם‬
,àéöBäì
Ä À äöø È È íàåÀ
Ä ,‫ שאין חליצה בחרשת‬,‫יבמתו; ואינו חולץ לה‬ .‫אשתו מדברי סופרים‬
‫ – ונפלה‬úçwtäÇ Ç Ä Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ .‫ – לאחר הייבום בגט‬àéöBé Ä ‫באור משנה ו‬
Bà ?úLøçäÆ Æ Å Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä äNòiÆ ÂÇ äîÇ ,‫אשתו לפני אחיו לייבום‬ ,úBéçàÈ Â ézLì
Å À Ä íéàeNðÄ À ,çwt Ç Å Ä ãçàå
È Æ À LøçÅ Å ãçà
È Æ ,íéçà Ä Ç éðL
ÅÀ
.‫ – שהרי הוא פיקח ויבמתו פיקחת‬íaéî Å Ç À Bà õìBç
Å ;‫ – החרש נשוי לחרשת והפיקח לפיקחת‬úçwt Ç Ç Ä úçàå
Ç Ç À úLøç
Æ Æ Å úçà
ÇÇ
‫ ונפלה אשתו‬,‫ – שנישואיו לא היו גמורים‬úLøçä Æ Æ Å Ç ìòaÇ Ç LøçÅ Å úîÅ
iyy mei
ìòa
Ç Ç çwt
Ç Å Ä äNòiÆ ÂÇ äîÇ ,‫ לייבום‬,‫ בעל אחותה‬,‫לפני אחיו הפיקח‬
‫באור משנה ט‬ úBçà íeMîÄ ,‫ – יבמתו בלא ייבום ובלא חליצה‬àöz Å Å ?úçwtä
Ç ÇÄ Ç
,úBiøëð
Ä À È ézLì
Å À Ä íéàeNð
Ä À ,çwtÇ Å Ä ãçàå
È Æ À LøçÅ Å ãçàÈ Æ ,íéçàÄ Ç éðL
ÅÀ ‫ ונמצאת היבמה אסורה‬,‫ – שהרי נישואי הפיקח נישואים גמורים‬äMà ÈÄ
;‫ – החרש לחרשת והפיקח לפיקחת‬úçwt Ç Ç Ä úçàå
Ç Ç À úLøç
Æ Æ Å úçàÇÇ ‫ – ונפלה אשתו‬úçwtä Ç Ç Ä Ç ìòa
Ç Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ .‫עליו משום אחות אשתו‬
,‫ – ונפלה אשתו לפני אחיו הפיקח לייבום‬úLøçä Æ Æ Å Ç ìòaÇ Ç LøçÅ Å úîÅ – úLøçä
Æ Æ Å Ç ìòa Ç Ç Løç Å Å äNòi
Æ ÂÇ äîÇ ,‫לפני אחיו החרש לייבום‬
;‫ – את יבמתו החרשת‬ñðBk Å ?úçwtäÇ Ç Ä Ç ìòaÇ Ç çwt
Ç Å Ä äNòi
Æ ÂÇ äîÇ BzLàÀ Ä àéöBîÄ ?‫ וזיקת יבמתו מן התורה היא‬,‫שנישואיו אינם גמורים‬
– àéöBäì
Ä À äöø È È íàåÄ À ,‫ שאין חליצה בחרשת‬,‫אבל אינו חולץ לה‬ äøeñà
È Â åéçà Ä È úLàå
Æ Å À ,‫ – לפי שזיקת אחותה אוסרת אותה עליו‬èâa ÅÀ
úçwtä
Ç Ç Ä Ç ìòa Ç Ç çwt
Ç Å Ä úîÅ .‫ – לאחר הייבום בגט‬àéöBé Ä ,‫את היבמה‬ ‫ משום שאין חליצה‬,‫ שאינו יכול לחלוץ לה‬,‫ – לכל אדם‬íìBòì È À
ìòa
Ç Ç Løç Å Å äNòiÆ ÂÇ äîÇ ,‫– ונפלה אשתו לפני אחיו החרש לייבום‬ .‫ מפני שהיא אחות אשתו מדברי סופרים‬,‫ ואף לייבמה הוא אסור‬,‫בחרש‬
‫זיר‬ ‫‪b dpyn xyr dying wxt zenai zkqn‬‬
‫‪.íìBòì‬‬
‫‪¨ § àéöBî‬‬
‫‪¦ Bðéàå‬‬
‫‪¥ § ,ñðBk‬‬
‫‪¥ ?úLøçä‬‬
‫© ‪¤ ¤¥‬‬
‫‪¯˘Ú ‰˘ÈÓÁ ˜¯Ù‬‬
‫‪– éìòa‬‬‫‪¦ £ © úî¥ :äøîàå‬‬‫‪¨ § ¨ § úàáe‬‬‫‪¨ ,íìBòa‬‬‫‪¨ ¨ íBìLå‬‬ ‫‪¨ § dðéáì‬‬
‫‪¨ ¥ § Bðéa¥ íBìL¨ ,íiä‬‬ ‫‪¨ © úðéãîì‬‬
‫‪© ¦ § ¦ dìòáe‬‬ ‫‪¨ £ © àéä¦ äëìäL‬‬ ‫‪¨ § ¨ ¤ äMàä‬‬ ‫‡ ¨¦ ¨‬
‫‪:äøîàå‬‬
‫‪¨ § ¨ § úàáe‬‬‫‪¨ ,íìBòa‬‬
‫‪¨ ¨ íBìLå‬‬ ‫‪¨ § dðéáì‬‬
‫÷‪¨ ¥ § Bðéa¥ äèè‬‬ ‫‪¨ ¨ § ,íìBòa‬‬
‫‪¨ ¨ äîçìîe‬‬ ‫‪¨ ¨ § ¦ dðéáì‬‬
‫‪¨ ¥ § Bðéa¥ íBìL¨ .íaéúz‬‬ ‫‪¥ © § ¦ – éìòa‬‬ ‫‪¦ £ © úî¥ ;àNpz‬‬ ‫¦¨‪¥‬‬
‫÷‪.ïéòeø‬‬
‫‪¦ § äéãâáe‬‬
‫‪¨ ¤ ¨ § äëBa‬‬‫‪¨ úàa¨ ïk¥ íঠàlà‬‬ ‫‪¨ ¤ ,úðîàð‬‬‫‪¤ ¤ ¡ ¤ dðéà‬‬‫‪¨ ¥ íìBòì‬‬‫‪¨ § :øîBà‬‬ ‫‪¥ äãeäé‬‬ ‫‪¨ § éaø‬‬ ‫‪¦ © .úðîàð‬‬
‫‪¤ ¤ ¡ ¤ dðéà‬‬ ‫‪¨ ¥ – éìòa‬‬ ‫‪¦ £ © úî¥‬‬
‫‪.àNpz‬‬
‫‪¥ ¨ ¦ – Bæ úçàå‬‬ ‫‪© © § Bæ úçà‬‬ ‫‪© © :Bì eøîà‬‬ ‫¨§‬
‫‪úéa¥ ïäì‬‬ ‫‪¤ ¨ eøîà‬‬‫‪§ ¨ .äéäL‬‬
‫‪¨ ¨ ¤ äNòîëe‬‬
‫‪¤ £ © § ,äðéãî‬‬‫‪¨ ¦ § dúBàáe‬‬‫‪¨ § ,øéöwä‬‬ ‫‪¦ ¨ © ïî¦ äàáa‬‬ ‫‪¨ ¨ § àlà‬‬ ‫‪¨ ¤ eðòîL‬‬‫‪§ © ¨ àG :íéøîBà‬‬ ‫§¦‬ ‫· ‪¥ ¦ úéa¥‬‬
‫‪ìlä‬‬
‫‪;äðéãîì‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ äðéãnî‬‬
‫‪¨ ¦ § ¦ äàaä‬‬ ‫‪¨ ¨ © úçàå‬‬
‫‪© © § ,øéöaä‬‬
‫‪¦ ¨ © ïî¦ äàaä‬‬ ‫‪¨ ¨ © úçàå‬‬ ‫‪© © § ,íéúéfä‬‬
‫‪¦ ¥ © ïî¦ äàaä‬‬
‫‪¨ ¨ © úçàå‬‬ ‫‪© © § ,øéöwä‬‬‫‪¦ ¨ © ïî¦ äàaä‬‬ ‫‪¨ ¨ © úçà‬‬ ‫‪© © :éànL‬‬‫©©‬
‫‪.éànL‬‬
‫‪© © úéák‬‬ ‫‪¥ § úBøBäì§ ìlä‬‬ ‫‪¥ ¦ úéa¥ eøæç‬‬ ‫‪§ ¨ .äåäa‬‬‫‪¤Ÿ © àlà‬‬ ‫‪¨ ¤ øéöwa‬‬ ‫‪¦ ¨ © íéîëç‬‬ ‫‪¦ ¨ £ eøac‬‬ ‫‪§ ¦ àG‬‬
‫‪úéa¥ ïäì‬‬ ‫‪¤ ¨ eøîà‬‬‫‪§ ¨ .dúaúk‬‬
‫‪¨ ¨ ª § ìhz‬‬
‫‪Ÿ ¦ àGå§ àNpz‬‬ ‫‪¥ ¨ ¦ :íéøîBà‬‬ ‫§¦‬ ‫‪ìlä‬‬
‫‪¥ ¦ úéa¥ .dúaúk‬‬ ‫‪¨ ¨ ª § ìhúå‬‬‫‪Ÿ ¦ § àNpz‬‬ ‫‪¥ ¨ ¦ :íéøîBà‬‬ ‫§¦‬ ‫‪éànL‬‬‫‚ ‪© © úéa¥‬‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪íåøéç úòù äéä íàù .mlera melye :åéìò äîöò øåñàì äðååëî äàðù úîçî àîìã äðéáì åðéá äèè÷ äúéä íàù .dpial epia mely .dy`d ` eh‬‬
‫‪éà íìåòá íåìùùë ìáà .úåîé éàãå äøáñå äîçìîá äëåî åúåà äúàø ,éîð éà .åäåâøä íéèñì éàãå äøîà øæç àìå ïîæ äáøä ääùù äúàøùë àîìã‬‬
‫‪äãåäé éáøì .el exn` :äéúååë àúëìä úéìå .'ek xne` dcedi iax :úì÷ìå÷î àäúå ,àùðúù øçàì àáé àîù àìå÷ì÷ì àùééç éàãå úéîã äéúéæç àì‬‬
‫‪:àùðú åæ úçàå åæ úçà àìà ,àùðú àì äèåù àùðú úç÷ô‬‬
‫‪åøéúä àìå .äéøáãë åàöîå åçìùå ïéã úéáá äòéãåäå äàáå ,úîå íäî ãçàì ùçð åëùðå ïéèç øåö÷ì íãà éðá åëìäù äéäù äùòîë .xivwd on d`aa a‬‬
‫‪:úåîå÷î øàùì ïéãä àåäå ,äéä êë äéäù äùòî .deda `l` :úðîàð äðéà íéä úðéãîî ìáà ,áåø÷ øáãä àäéù åúîâåã àìà íéîëç‬‬

‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬

‫"תוספות יום טוב"( לא‬
‫"תוספות‬ ‫לאמת דבריה על ידי בכי ובגדים קרועים –‬ ‫‪ – íìBòì‬שהואיל‬
‫‪È À àéöBî‬‬
‫‪Ä Bðéàå‬‬
‫‪ – ñðBk‬את יבמתו‪Å À ,‬‬
‫‪Å ?úLøçä‬‬
‫‪Æ ÆÅ Ç‬‬
‫תינשא? אלא אחת זו ואחת זו תינשא‪.‬‬ ‫והוא חרש‪ ,‬אין כוח בגיטו‪ ,‬שהוא מדברי סופרים‪ ,‬להפקיע את זיקתה‪,‬‬
‫הבאה מכוח נישואיו הגמורים של אחיו‪ ,‬שהיא מן התורה‪.‬‬
‫‪ycew zay‬‬
‫באור משנה ב‬ ‫באור משנה א‬
‫‪ – eðòîL‬שאשה נאמנת לומר‪" :‬מת‬ ‫‪À Ç È àG :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À ìlä‬‬‫‪Å Ä úéaÅ‬‬ ‫שני הפרקים שלפנינו‪ ,‬שהם האחרונים במסכתנו‪ ,‬חוזרים לדון בענין האשה שמת‬
‫בעלה במדינת הים‪ ,‬שקצת מהלכותיה כבר נידונו בפרק י‪.‬‬
‫‪ – øéöwä‬ואמרה‪:‬‬
‫‪Ä È Ç ïîÄ äàáa‬‬
‫‪È È À àlà‬‬
‫בעלי"‪ ,‬ומתירים לה להינשא‪È Æ ,‬‬
‫‪ – íiä‬לארץ רחוקה‪,‬‬ ‫‪È Ç úðéãîì‬‬
‫‪Ç Ä À Ä dìòáe‬‬
‫‪È Â Ç àéäÄ äëìäL‬‬ ‫‪È À È Æ äMàä‬‬ ‫‪È ÄÈ‬‬
‫‪ – äðéãî‬שבית דין יכולים‬‫‪È Ä À dúBàáe‬‬
‫"מת בעלי מנשיכת נחש"‪È À ,‬‬
‫‪ – íìBòa‬בגמרא מבואר‪ ,‬שמשנתנו‬ ‫‪È È íBìLå‬‬ ‫‪È À dðéáì‬‬
‫‪È Å À BðéaÅ íBìLÈ‬‬
‫‪ – äéäL‬שהלכו עשרה בני אדם לקצור‬ ‫‪È È Æ äNòîëe‬‬
‫לברר הדבר‪Æ Â Ç À .‬‬
‫נקטה פיסקה זו משום שהיא רוצה להשמיענו בסיפא‪epia dhhw" :‬‬
‫חיטים‪ ,‬נשכו נחש לאחד מהם ומת‪ ,‬ובאה אשתו והודיעה לבית דין‪,‬‬
‫‪ "dpial‬או‪ ,"mlera dngln" :‬אבל בענייננו אין צורך לידע בבירור‬
‫ושלחו ומצאו כדבריה‪ .‬באותה שעה אמרו‪ilra zn :dxn`y dy`d :‬‬
‫גמרא(; ולא התירו חכמים אלא בכגון‬ ‫‪) maiizz ± ilra zn ;`ypiz ±‬גמרא‬
‫)גמרא(;‬
‫‪úàáe‬‬‫שיש שלום בינו לבינה ושלום בעולם‪ ,‬אלא אף בסתם הדין כך; ‪È‬‬
‫‪ – éìòa‬התירוני‬
‫‪ – äøîàå‬לבית דין‪Ä Â Ç úîÅ :‬‬ ‫– האשה ממדינת הים‪È À È À ,‬‬
‫זה שהיה הדבר קרוב להתברר‪ ,‬ומתוך כך אין חוששים שמא האשה‬
‫‪ – àNpz‬מתירים לה להינשא‪ ,‬שמאמינים לה; ‪:dxn` m` oke‬‬ ‫להינשא‪Å È Ä ,‬‬
‫‪úéaÅ ïäì‬‬
‫‪Æ È eøîà‬‬
‫תשקר‪ .‬אבל אשה שבאה ממדינת הים‪ ,‬אינה נאמנת‪À È .‬‬
‫‪ – íaéúz‬מתירים לה להתייבם לאחי‬ ‫‪ – éìòa‬ואין לו בנים‪Å Ç À Ä ,‬‬ ‫‪Ä Â Ç úîÅ‬‬
‫‪ïîÄ äàaä‬‬
‫‪È È Ç úçàå‬‬
‫‪Ç Ç À ,øéöwä‬‬
‫‪Ä È Ç ïîÄ äàaä‬‬
‫‪È È Ç úçà‬‬
‫‪ – éànL‬לבית הלל‪Ç Ç :‬‬
‫‪ÇÇ‬‬
‫בעלה; ואף על פי שהוחזקה באשת איש ואין לה עדים שמת בעלה‪,‬‬
‫‪äðéãnî‬‬
‫‪È Ä À Ä äàaä‬‬
‫‪È È Ç úçàå‬‬
‫‪Ç Ç À ,øéöaä‬‬
‫‪Ä È Ç ïîÄ äàaä‬‬
‫‪È È Ç úçàå‬‬
‫‪Ç Ç À ,íéúéfä‬‬
‫‪Ä ÅÇ‬‬
‫‪ – äðéãîì‬בין שהיא באה מן הקציר‪ ,‬בין שבאה מן המסיק של‬‫‪È ÄÀÄ‬‬ ‫מכל מקום משום תקנת עגונות הקילו חכמים להאמין לה‪ ,‬שכן חזקה‬
‫על אשה שלא תינשא עד שתחקור היטב ויוברר לה שמת בעלה‪ ,‬כי‬
‫הזיתים‪ ,‬בין מן הבציר של ענבים‪ ,‬ואפילו באה ממדינת הים‪ ,‬הרי היא‬
‫‪äåäa‬‬
‫‪ÆÙ Ç àlà‬‬‫‪È Æ øéöwa‬‬
‫‪Ä È Ç íéîëç‬‬
‫‪Ä È Â eøac‬‬
‫נאמנת לומר שמת בעלה‪À Ä àG ,‬‬ ‫חוששת היא שמא יבוא בעלה לאחר שתינשא ונמצאת מקלקלת עצמה‪,‬‬
‫שתיאסר על בעלה הראשון ועל זה ותפסיד כתובתה ויהיו בניה ממזרים‬
‫)רש"י(‪ .‬בגמרא‬
‫– שמעשה שהיה כך היה‪ ,‬והוא הדין לשאר מקומות )רש‬
‫מובאת ברייתא‪" :‬אמרו להם בית שמאי לבית הלל‪ :‬לדבריכם אין לי‬ ‫כדין אשת איש שנישאה לאחר‪ .‬מכאן אמרו חכמים‪ :‬האשה נאמנת‬
‫‪ ,íìBòa‬או‬
‫‪È È äîçìîe‬‬‫‪È È À Ä dðéáì‬‬
‫לומר שמת בעלה‪È Å À BðéaÅ íBìLÈ .‬‬
‫אלא קציר חיטים; קציר שעורים מניין? ואין לי אלא קוצר; בוצר‪,‬‬
‫מוסק‪ ,‬גודר‪ ,‬עודר – מניין? אלא מעשה שהיה בקציר‪ ,‬והוא הדין‬
‫‪éìòa‬‬
‫‪Ä Â Ç úîÅ :äøîàå‬‬
‫‪È À È À úàáe‬‬
‫‪È ,íìBòa‬‬
‫‪È È íBìLå‬‬
‫‪È À dðéáì‬‬
‫÷‪È Å À BðéaÅ äèè‬‬
‫‪ÈÈ À‬‬
‫‪ – úðîàð‬שאם מלחמה בעולם‪ ,‬אנו חוששים‪ ,‬שמא הלך‬ ‫‪Æ Æ Á Æ dðéà‬‬
‫‪ÈÅ Y‬‬
‫‪eøæç‬‬
‫לכולם; אף כאן מעשה שהיה באותה מדינה והוא הדין לכולן"‪À È .‬‬
‫בעלה ולא חזר‪ ,‬ומתוך השערה בלבד היא אומרת שמת; ואם קטטה‬
‫‪ – éànL‬שאף הבאה ממדינת הים נאמנת‬ ‫‪Ç Ç úéák‬‬
‫‪Å À úBøBäìÀ ìlä‬‬
‫‪Å Ä úéaÅ‬‬
‫בינו לבינה‪ ,‬אנו חוששים‪ ,‬שמא מחמת שנאתה לבעלה היא רוצה‬
‫לומר‪" :‬מת בעלי"‪ ,‬ומתירים לה להינשא‪.‬‬
‫לאסור עצמה עליו‪ .‬בגמרא מבואר‪ – dpial epia dhhw :‬כגון שאמרה‬
‫באור משנה ג‬ ‫לבעלה‪" :‬גירשתני בפני פלוני ופלוני"‪ ,‬ואלה אמרו‪ :‬לא היו דברים‬
‫משנתנו היא המשך המשנה הקודמת והיא דנה באשה שהתירו לה להינשא על‬ ‫‪ – úðîàð‬לומר שמת‬
‫‪Æ Æ Á Æ dðéà‬‬
‫‪È Å íìBòì‬‬
‫‪È À :øîBà‬‬
‫‪Å äãeäé‬‬‫‪È À éaø‬‬ ‫מעולם‪Ä Ç .‬‬
‫סמך דבריה שמת בעלה‪ ,‬אם היא מקבלת את כסף כתובתה‪.‬‬ ‫÷‪ – ïéòeø‬מחמת אבלה‬‫‪Ä À äéãâáe‬‬
‫‪È ÆÈ À äëBa‬‬
‫‪È úàaÈ ïkÅ íàÄ àlà‬‬ ‫בעלה‪È Æ ,‬‬
‫– כיון שמתירים‬ ‫‪dúaúk‬‬
‫‪È È Ë À ìhúå‬‬
‫‪Ù Ä À àNpz‬‬
‫‪Å È Ä :íéøîBà‬‬
‫‪Ä À éànL‬‬ ‫‪Ç Ç úéaÅ‬‬ ‫‪,Bæ úçàå‬‬
‫‪Ç Ç À Bæ úçà‬‬
‫‪ – Bì eøîà‬חכמים לרבי יהודה‪Ç Ç :‬‬ ‫על בעלה‪À È .‬‬
‫‪:íéøîBà‬‬
‫‪Ä À ìlä‬‬ ‫לה להינשא‪ ,‬הרי היא מקבלת את כסף כתובתה‪Å Ä úéaÅ .‬‬ ‫‪ – àNpz‬בין בוכה ובגדיה קרועים בין אינה בוכה ואין בגדיה קרועים‬‫‪Å ÈÄ‬‬
‫‪ – dúaúk‬שלעניין ממון אינה נאמנת עד שתביא‬ ‫‪È È Ë À ìhz‬‬‫‪Ù Ä àGåÀ àNpz‬‬
‫‪ÅÈÄ‬‬ ‫מותרת להינשא כשהיא אומרת שמת בעלה‪ .‬בברייתא בגמרא מובא‪:‬‬
‫‪äåøò‬‬
‫‪È À Æ ízøzä‬‬
‫‪ – éànL‬לבית הלל‪Æ À Ç Ä :‬‬ ‫‪Ç Ç úéaÅ ïäì‬‬ ‫‪Æ È eøîà‬‬
‫עדים‪À È .‬‬ ‫"`‪) zgwit jixacl :dcedi iaxl el exn‬היודעת להתחכם לבוא בבכי‬
‫‪ – äøeîç‬הרי הודיתם לנו שמותרת היא להינשא‪ ,‬ומאחר שהאמנתם‬ ‫‪È Â‬‬ ‫ובבגדים קרועים‪ ,‬כדי שיאמינו לה( ‪) dhey ,`ypiz‬שאינה נותנת לבה‬
 ‫‪b dpyn xyr dying wxt zenai zkqn‬‬ ‫חיר‬
‫‪íéñðëð‬‬
‫‪¦ ¨ § ¦ íéçàä‬‬
‫‪¦ © ¨ ïéàL‬‬
‫‪¥ ¤ eðéöî‬‬
‫‪¦ ¨ :ìlä‬‬
‫‪¥ ¦ úéa¥ ïäì‬‬
‫‪¤ ¨ eøîà‬‬‫‪§ ¨ ?ìwä‬‬ ‫‪© © ïBînä‬‬ ‫‪¨ © úठeøézz‬‬‫‪¦ © àG ,äøeîç‬‬
‫‪¨ £ äåøò‬‬ ‫‪¨ § ¤ ízøzä‬‬
‫‪¤ § © ¦ :éànL‬‬‫©©‬
‫‪øçàì‬‬
‫‪¥ © § éàNpz‬‬
‫‪¦ § ¨ ¦ íàL‬‬‫‪¦ ¤ :dì¨ áúBk‬‬‫‪¥ àeäL‬‬ ‫‪¤ ,ãîìð‬‬
‫‪Ÿ § ¦ dúaúk‬‬
‫‪¨ ¨ ª § øôqî‬‬
‫‪¤ ¥ ¦ àGäå‬‬ ‫‪£ © :éànL‬‬‫‪© © úéa¥ íäì‬‬‫‪¤ ¨ eøîà‬‬‫‪§ ¨ .äét‬‬
‫‪¨ ¦ ìò© äìçpì‬‬
‫©©‪¨ £‬‬
‫‪.éànL‬‬
‫‪© © úéa¥ éøáãk‬‬‫‪¥ § ¦ § úBøBäì§ ìlä‬‬‫‪¥ ¦ úéa¥ eøæçå‬‬
‫‪§ ¨ § .éëéì‬‬
‫‪¦ ¦ áeúkM‬‬ ‫‪¨ ¤ äî© éìhz‬‬
‫¦ § ¦‬
‫‪`xephxa yexit‬‬
‫‪.dzaezk xtqn :äðåâò íåùî ïðáø åìé÷àã àåä äãéã ïéàåùð éáâå .íéãò íéðù éô ìò (æ"é íéøáã) øîà àðîçøã ,äìòá úìçðì .miqpkp mig`d oi`y‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪:äúáåúë ìåèú ïë íàå ,úàùéð àéä éøäå ,øçàì éàùðúùë ,äáåúë øèùá áåúëä çñåðî‬‬
‫‪izdw - zex`ean zeipyn‬‬
‫‪íäì‬‬‫‪Æ È eøîà‬‬
‫לה לענין איסור אשת איש‪ ,‬שהוא איסור חמור של עריות‪ ,‬והתרתם עדים‪ ...‬יקום דבר"‪ .‬הלכך ‪À È .dzaezk lehiz `le `ypiz‬‬
‫‪ – ãîìð‬מנוסח הכתובה אנו‬ ‫‪Ù À Ä dúaúk‬‬
‫‪È È Ë À øôqî‬‬
‫‪Æ Å Ä àGäå‬‬ ‫‪Â Ç :éànL‬‬
‫‪ – ìwä‬היאך לא תאמינו לה ‪Ç Ç úéaÅ‬‬ ‫‪Ç Ç ïBînä‬‬
‫‪È Ç úàÆ eøézz‬‬
‫לה להינשא‪Ä Ç àG ,‬‬
‫‪ – dìÈ áúBk‬שהרי הבעל‬ ‫‪ úéaÅ ïäì‬למדים שהיא נוטלת כסף כתובתה‪Å àeäLÆ ,‬‬ ‫‪Æ È eøîà‬‬
‫בענין גביית כתובתה‪ ,‬שאינו אלא ענין ממון קל? ‪À È‬‬
‫‪éëéì‬‬
‫‪Ä Ä áeúkM‬‬‫‪È Æ äîÇ éìhz‬‬
‫‪Ä À Ä øçàì‬‬
‫‪Å Ç À éàNpz‬‬
‫‪Ä À È Ä íàL‬‬‫‪ ìòÇ äìçpì‬כותב לה בכתובה‪Ä Æ :‬‬‫‪È Â Ç Ç íéñðëð‬‬
‫‪Ä È À Ä íéçàä‬‬
‫‪Ä Ç È ïéàL‬‬
‫‪Å Æ eðéöî‬‬
‫‪ – ìlä‬לבית שמאי‪Ä È :‬‬‫‪ÅÄ‬‬
‫)לך( – וכיון שהיא מותרת להינשא לאחר הרי זכאית היא לקבל את‬ ‫‪ – äét‬באמת מוצאים אנחנו שבעניין ממון אין מאמינים לה‪ ,‬שהרי‬ ‫‪È Ä‬‬
‫‪– éànL‬‬ ‫‪Ç Ç úéaÅ éøáãk‬‬
‫‪Å À Ä À úBøBäìÀ ìlä‬‬ ‫‪Å Ä úéaÅ eøæçå‬‬‫אין האחים זכאים לירש את נכסי בעלה על סמך עדותה שהוא מת; כסף הכתובה‪À È À .‬‬
‫שאף על פי שאין האחים נכנסים לנחלת בעלה על פי עדותה‪ ,‬מכל‬ ‫ומכאן שלא האמינוה אלא לענין נישואין‪ ,‬משום תקנת עגונות‪ ,‬אבל‬
‫מקום הואיל והתירוה להינשא הרי היא גובה כתובתה‪.‬‬ ‫טו(‪" :‬על פי שני‬ ‫לענין ממון צריכים שני עדים‪ ,‬שנאמר )דברים‬
‫)דברים יט‪ ,‬טו(‪:‬‬

‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬ב' ניסן‪ ,‬יום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב)‪,‬‬

‫ה'תשכ"א‪ .‬שנת המאה להולדתו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬

‫לכל אחד ואחת אשר בכפר חב"ד ‪ -‬מיסודו ובהנהלתו‬

‫של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ‪-‬‬
‫ה' עליהם יחיו‬

‫שלום רב וברכה!‬

‫לקראת חג המצות‪ ,‬זמן חירותנו‪ ,‬הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה‪ ,‬הנני בזה להביע ברכתי‬
‫לכל אחד ואחת מהם ‪ -‬ברכה לחירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב ולחג‬
‫כשר ושמח‪.‬‬

‫אשר שמחה פורץ גדר‪ ,‬שנוהג בעניני תומ"צ למעלה מגדרו וטבעו‪ ,‬וההנהגה עמו מלמעלה ‪-‬‬
‫שפורצין בשבילו גדרו של עולם ומתברך בבני חיי ומזוני (ובכל ענינים אלה ‪ -‬באופן ד)רוויחי‪.‬‬

‫ומתאים לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר חג הפסח נמשך ומאיר בכל יום ומאיר תמיד ‪ -‬יהי‬
‫רצון שיהי' כן בכל עניניהם הפרטים והכללים גם יחד‪ ,‬ובימי כל השנה כולה‪,‬‬

‫עדי יבוא הפורץ ‪ -‬משיח צדקנו ‪ -‬ויגאלנו בגאולה האמתית ויקוים היעוד ‪ -‬ופרצת ימה וקדמה‬
‫וצפונה ונגבה‪.‬‬

‫בברכת חג הפסח כשר ושמח ולקיץ בריא ושמח‪.‬‬

‫שלחתי ‪ -‬מצה שמורה‪ ,‬ובקשתי אשר ועד הכללי של כפר חב"ד עם ועד הרוחני והרה"ג הרה"ח‬
‫הוו"ח אי"א נו"מ כו' הרש"ז שליט"א מרא דאתרא בראשם ‪ -‬יחלקון לתושבי כפר חב"ד ולבחירי‬
‫עסקני חב"ד אשר באה"ק ת"ו ‪ -‬שליט"א‪.‬‬

‫ויהי רצון שתפעל המצה פעולתה‪ ,‬פעולת מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא במילואה‪.‬‬
‫טיר‬     

       


         :‫ שאירע לחכ‬‫ נוס‬‫ הגמרא מביאה מעשה נסי‬:‫ כא ע"א‬‫ ד‬    
‫ אותו גבאי צדקה‬‫ כשהיו רואי‬          
           
‫ שכל מה שהיה אצלו‬                ‫ משו‬,‫ מפניו‬‫ היו נחבאי‬      
           .‫ ולא רצו לקחת כל רכושו‬,‫ עבור העניי‬‫ לה‬‫ היה נות‬     
,‫ היה עולה לשוק לקנות נדוניא לבתו לקראת נישואיה‬      
            
,‫ אחריה‬‫ ור‬‫ הל‬                 ‫ ו‬    ‫ ה‬
         
‫ אני שתאמרו לי‬‫ משביעכ‬                 ‫ וכשהשיג‬   
     .‫ להשיא‬      ‫ אנו‬‫ עוסקי‬    .‫ עוסקי‬‫ במה את‬     

       .‫ בצרכי הנישואי‬          [‫ שבועה‬‫ ]לשו‬        
      
  ‫ ו‬,‫ לה‬‫ הנדוניא ונת‬‫ לקח כל מה שהיה אצלו לצור‬       
    

 ‫ ו‬,‫ לו‬‫ מאחר שלא היו זקוקי‬‫ ונשאר לו זוז אחד שהחזירו לו הגבאי‬   
    
‫ לביתו‬‫ והעלה אות‬               ,‫ וקנה בזוז זה חיטי‬    
    
‫ באה אשתו‬           ‫ ו‬       ‫ אחר כ‬.‫ באוצר של חיטי‬‫וזרק‬
     
       .‫ השוק‬‫ מ‬‫ מה הביא אבי‬       ,‫ ואמרה לבתו‬    
            .‫ באוצר זרק‬                    
‫ וראתה את‬                ‫ ו‬,‫ באה לפתוח את דלת האוצר‬           
‫ כה רבות‬‫ והיו החיטי‬     
          ,‫ האוצר שהתמלא כולו חיטי‬    
‫ ולא יכלה‬          ,‫ הדלת שבו סובב צירה‬‫ עד שהיו יוצאות בחור שבמפת‬    
     ‫ ו‬
       ‫ הלכה בתו‬        
  ‫רוב‬ ‫הדלת להיפתח‬

  ‫ ש‬        .‫ שהבאת‬‫ שכל האוצר התמלא ממעט החיטי‬,‫ הקב"ה‬         
    ,‫ לאביה‬

           ‫ חלק‬       ,‫ שאסור ליהנות ממעשי נסי‬‫ משו‬,‫ זה יהא לצדקה‬‫ כס‬,‫ כלומר‬        ‫ כ‬
.‫ הצדקה‬‫ המתפרנס מ‬   
‫ על עצירת‬        ‫ רבי‬‫ גמליאל ב‬‫ רב‬‫ ב‬         :‫ על הגשמי‬‫ בתפילת‬‫הגמרא חוזרת להביא מעשי החכמי‬

       
            .‫ ולא ירדו גשמי‬          ,‫ וביקש רחמי‬ 
     ‫ ו‬‫גשמי‬
‫קרא‬
ָ ְ ִ ‫ ַו‬,'‫ וגו‬‫ ַה‬‫י‬ִ ‫קציר ִח‬ ִ ְ ‫א‬‫'הל‬ ֲ (‫ שבשמואל נאמר )שמואל א' יב יז־יח‬,‫ שמואל הנביא אלי‬‫ כמה הבדל יש בי‬      
,‫ ואילו אני שהטילו עלי לבקש רחמי‬,‫ שהתפלל לבד ובעת הקציר‬‫ שנענה מיד א‬,'‫א‬‫ ַהה‬ַ ‫מטר‬ ָ ָ ‫קלת‬ֹ ֹ '‫ ה‬
ֵ ִ ‫אל ֶאל ה' ַו‬‫מ‬
ֵ ְ
‫ שנתמנה לו נשיא כזה שאי‬     
     ,‫ לא נעניתי‬,‫ הרבי‬‫ וגזרתי תענית יחד ע‬‫ שעתה עת הגשמי‬‫א‬

   
  ‫ כ‬‫ ומתו‬.‫ מי שראוי להתפלל עליה‬‫ שיש בימיו צרה ואי‬      
        ‫ ו‬,‫נשמעת תפילתו‬

     ‫אז‬ ‫של רבי יהודה‬
,‫ בבית הנשיא גזרו תענית על הציבור שיתענו למחר מפני עצירת גשמי‬             
  :‫מעשה נוס‬
‫ התענית‬‫ בבוקר יו‬ 
    ‫ אלא רק‬,‫ התענית‬‫ שיקבלו עליה‬      
      ‫ ולא הודיעו‬       
‫ הרי לא קיבלנו עלינו את התענית מאתמול‬ 
     
      
              
  
,‫ את התענית מאתמול‬‫ קיבלו עליה‬‫ וה‬‫ אנו אחריה‬‫ נגררי‬     
    
      .‫ושמא לא נתפלל תפילת תענית‬
.‫ להתפלל‬‫ אנו יכולי‬‫ולכ‬

.‫ יש צורך להמשיך מבחינת יחיד לבחינת אחד‬,‫כדי לבטל את עניין הגלות‬

‫ ה'תשכ"ז‬,‫ממאמר י"ב ניסן‬
                 ‫כר‬
                    
          
            
         

     
        
           
         
                     
       
     
  
  
  
                 
 
  
  
    
   
    
            
   
    
                      
                  
                        
      
      
       
               
         
         
      
 
              
             
     
 
    
     
                      
                  
    
        
   
    
 
   
                     
   
      
        
                 
                   
                                    
 
      
           
      
     
       
  
     
    
 
                              
  
           
         
    
                       
    
       
   
                
 
             
                 
         
 
  
     
            
                            
             
  
    
           
   
        
            
                   
        
           
           
           
        
         
        
          
                    
        
         
 
                    
                
            
                   
         
           
                  
         
 
    
   
        
          
               
           
        
         
       
    
               
 ‫אכר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סב עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                             
                             
                                
                             
               
                         
          
          
           
         
                 
       
         
           
       
                  
                 
        
               
               
 
      
                                 
         

      
        

             
 
        
           
  
   
        
  
          
          
   
       
       
    
              
 

      

    
                      

       
      
                
       
                        
           
  
        
                  
                 
        
        

                  
            
        

        

                                      
                                           


         
                           
         
      
         
                     
        

         

                 
    
              
              
                                
        
         
                            
                           
                            
                           
                          
                               
                                
                               
                             
                                
                               
                                
                           
                            
                                 
                              
                              
                             
                             
                           
                           
                            
                           
                           


.‫ שיצא משביעות רצונו מעצמו וממצבו‬,‫ כולל הגבלות ומדידות דקדושה‬,‫יציאה מן ההגבלות והמדידות‬
‫ ה'תשד"מ‬,‫ממכתב י"א ניסן‬
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סב עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫בכר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                               
                          
                             
                              
                  
                                      
 
                                         
                   
        

                        
         
                                 
        
          
                                       
 

       
                                

              
       
                        
         
        
            
        
           
        
                                
               

                             

               
       
 
    
                    
        
              
       
                 
         
                                      
                
      
                           
          
                     
        
  
        
          
                                    
                                       
                  
       

                             
        
          
                            
        
                                          
                 

                           
                  
         
                            
       
                                        
                               
        
       
  
   
                             

      

       
     
    
                           
        
          
                              
                               
                            
                               
                              
                           
                           
                             
                               
                               
                              
                              
                                 
                                
                           
                               
                               


.‫ בבחינת בית‬,‫ הקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל‬,‫ שמתאחדים ב' בחינות יחיד‬,‫עניין הגאולה הוא שמושיב יחידים ביתה‬
‫ ה'תשכ"ז‬,‫ממאמר י"ב ניסן‬
 ‫גכר‬                
  
    
  
              
               
  
  
        
      
               
         
                              
              
          
        
                         
                     
         
                  
 
     
                              
                     
 
                           
                        
                            
      
         
                    
 
                        
           
                      
                                
                 
                            
     
                    
 
           
                          
 
                              
           
                       
    
               
                      
            
                              
                          
                              
                           
                      
                         
 
                                
                             
  
                            
                      
                      
                             
            
 
                            
     
  
                                         
                                
                               
                                  
 
                                                      
                       
         
             
                      
            
                  
                 
                          
                            
                                               
      
                              
                     
                          
                     
                              
                                 
                 ‫דכר‬
                               
             
                                  
                              
                                                  
                                   
                
                                         
                                      
                            
                           
                    
            
                                     
                        
                          
 
                                         
                              
             
                      
                               
                                          
               
 
    
                  
                  
                              
                             
      
                                    
                  
                                
                             
 
 
                 
                            
                        
                           
                     
             
                        
                                   
 
                             
                         
                    
                       
        
                          
                 
                          
               
   
          
             
                         
                                
                          
                       
                                   
                    
                
                         
 
                   
                        
              
                
    
                                       
       
                

."‫יהודי צריך להיות תמיד במעמד ומצב ש"דעתו לחזור לארץ־ישראל‬

‫ ה'תשכ"ז‬,‫משיחת י"ב ניסן‬
 ‫הכר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סג עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                                
                              
                                 
                                
                 
         
                                
 
        
                               
                   
       
                         
       
                                               
                                            
 

       
                          

               
         
                              
        
                                        
           
                            
 

       
                                 
               
       

                                 
         
                               
         
                            
        
         
                                      

          

                              
     
       
                                               
                                        
   
       
       

                                         

                                               
        
                                       
       


                                 
        
          
        
  
                                    
        
         
                 
       
 
                               
          
          
       
                            
                             
                               
                                 
                               
                                 
                               
                               
                              
                             
                             
                              
                              
                           
                                   
                             
                               
                                     
                                      
                                
                        


.‫ שה מורה על עניין הביטול ומסירת־נפש שלמעלה מטעם ודעת‬,‫אצל כל אחד ואחד מישראל צריך להיות העבודה דבחינת שה‬
‫ ה'תשכ"ז‬,‫ממאמר י"ב ניסן‬
 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סג עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫וכר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                             
                            
                             
                                
                
                                     
 
      
                                 
               
        
                  
       
                               
      
                                        
 

       

                                 

               
        
                      
        
                                         
                                          
                 

                           

               
        

                             
        
                                       
                                       
                
       
                      
  
         
                                  
       
                                          
 

                                     

              
       
                     
        
         
                         
       
           
                                   
                 

                       

              
         
                    
       
          
                               
        
                              
        
                           
              
        
                     
        
          
                               
 
       
                                   
                  
        

                     
        
         
                     
        
                                             
 

     

                          

               
                   
                           
                            
                              
                               
                                
                              
                             
               
                          
                             
                          
                           
                           
                              

 ‫זכר‬                
                          
                          
                        
         
                              
 
                           
                    
                    
                       
                               
                   
                      
      
                                   
                                 
                        
                       
        
                     
                   
                        
                        
                      
                                   
                                  
                   
                            
                                
                                
                         
                               
                    
                       
                    
                                   
                                
    
                               
                       
                  
                     
          
                                            
                            
             
                              
                              
                         
                                    
                      
                             
                             
                              
 
                
                    
            
                                   
      
                             
                              
                                    
                                     
                      
                
             
                              

‫המשך בעמוד טי‬

                 ‫חכר‬
 
 
 
                     
 
                      
  
              
 
                                        
                               
 
                                    
                                    
                            
                               
 
      
                                      
                      
                  
                 
                
 
    
                              
             
                
             
          
                
                                      
  
        
                    
                                  
                                          
      
    
           
                  
                            
                          
 
                            
 
                             
   
  
                        
                    
                    
             
 
                      
                                
                               
                           
                       
                
                            
                     
                               
         
                         
 
                                   
  
      
                                    
                         
                            
 
                          
 
                  
                       
                                      
               
                    
    
                                       
                         
   
  
                          
                  
                    
 
                              
           
                        
                              
                              
                    

‫המשך בעמוד דלק‬

 ‫טכר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סד עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                            
                           
                         
      
                             
                 
         
                                
 
       
                                  
               
        
                            
        
         
                     
        
                                          
                                         
               
        

                        
       
                                        
                                           
               

                        

              
       
                         
       
                                         
                                        
                 
         
                          
       
        
                      
        
                                      
 

                                      

             
        
                         
        
                           
       
                                   
                
                       
                
        
       
                   
        
                                         
                                      
                

                   

                
        
                   
        
                                         
                                          
               
       

                        
       
        
                   
        
                                    
     

      

                         

              
                                  
        
           
                                 
                                          
                

                       

        
         
                         
      

                             
                             
                             
                               

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סד עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫לר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                                
                               
                                
                               
                
                                            
                                    
                
        
                           
       
               
                            
                                        
 
     

                               
       
                    
        
                
                       
      
          
                                        
                 

   
              
              
       
                    
       
                                     
                                    
               
        

                             
                       
                    
                                              
 

       
                               

               
       
                        
       
        
                                  
                                              
               

                    

              
       

                              
                                    
                                               
               

                             
              
        
                                    
                                           
 
                                       
          
                            
        
                                 
     
      
                                   


    
   
                                  

       

      
                                 

     
                             
         
         
                              
                             
                              
                              
                               
                           
                             
                              
                             
                              

 ‫אלר‬                
  
  
       
  
     
  
  
           
 
   
          
   
  
          
   
   
                    
          
      
  
                        
                       
                      
                     
                 
                           
    
                         
                      
  
       
               
                       
                            
          
                         
                           
    
            
                
                               
    
 
             
   
   
                
                             
                          
                  
    
  
      
  
   
   
                          
  
               
  
                      
    
             
   
 
            
                 
             
 
  
 
    
                   
      
           
                    
                  
 
       
                           
   
     
 
                         
  
               
                  
                
           
   
     
                                
             
               
                
 
                    
            
                           
   
            
     
       
        
                      
                     
                
                  
 
                      
                                
                        
                          
                             
                             
                       
                
                
 
                     
                         
                                    
              
               
           
                           
                
           
        
           
                 
     
     
     
    
     
  
  
   
   
  
  
  
    
  
   
                 
       
            
            
       
         
                 ‫בלר‬
                                  
      
        
  
               
                               
 
       
                           
 
  
   
 
  
      
  
   
   
                         
         
       
  
                      
         
                   
                           
                  
           
  
                
      
                                  
              
                 
                     
          
   
                    
 
     
       
              
                                   
                          
                              
             
                     
                             
                  
         
               
                             
            
                  
                                      
    
                                        
                             
                                 
                                    
                              
         
                              
                              
                       
                    
 
                  
                            
       
            
                      
 
  
                
          
                     
 
            
 
   
   
        
              
                                        
 
                         
                  
 
                 
                 
                              
 
 
       
   
            
   
           
           
 
 
  
             
           
                   
                     
  
   
                         
                         
                  
    
     
   
    
    
 
        
           
            
   
      
   
 
 
           
                 
                             
       
              
   
        
     
      
           
                        
         
             
                 
              
   
      
   
  
                  

‫המשך בעמוד דצ‬

 ‫גלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סה עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                           
                            
                              
                              
                 
                                           
 
                                       
 
       

                              
                 
                                            
          
                                
 

       
                                  

                
       
                              
                                          
          
                                   
 
       
                                 
                 
        
                               
                                          
         
                                
 

        
                                  
                 
         
                                
        
                                 
 

        
                                 

               
         

                      
        
                                           
         
                              
 

       
                                  
               
       
                                  
                                 
         
                       
         

                       
                 
       
          

                 
                   
                                
                    
                                           
      
       
                          
           

                                                 
                                              


      
                                        
      
       
                        
             
                                                    
                
          
                  
        

                          
      
     
      
     
                                       
          
                                                           
                                                   
        
       
                              
                              
 

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סה עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫דלר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                                  
                            
                               
                             
                  
                                          
 
                                       
                  
       
                      
       
         
                       
        
                                          
   

     

                               

                
       

                        
        
        
                                
         
                         
                 

                      

              
       
                    
         
         
                                    
        
                              
                 
        
                       
        
                              
      
                                         
 

        
                                

               
         
                         
       
                                 
        
                                            
                  

                       

             
        

                            
         
                                       
       
                    
             
       

                                   
                 
       

                         
        
                                                
 
                   
            
                  
        
                    
        
       
                 
     
        
                  
        
         
                                
                             
                              
                               
                                
                              
                             
                            
                                
                            
                            
                              
                             
                           
                            

 ‫הלר‬                
 
  
  
    
  
                 
             
           
                   
            
 
              
             
             
                   
           
             
         
                   
            
                   
          
                   
                                 
                     
              
            
               
   
           
        
 
                               
  
  
      
        
   
      
                  
       
   
   
    
    
               
                 
                       
     
  
      
                
    
           
    
                        
          
                     
                  
         
 
                        
            
                        
                                           
    
                  
       
                
                       
                    
                                
              
         
               
 
                            
          
                       
                          
                    
   
 
                            
  
                       
 
      
   
      
               
 
            
            
            
                    
    
                            
                
 
                           
              
                             
                   
  
       
 
                     
                           
             
      
   
      
        
                   
   
        
      
         
                                       
                
   
  
                    
           
                 ‫ולר‬
                       
   
          
 
                 
     
              
 
   
                              
                      
         
 
       
  
    
 
   
          
     
 
   
         
                        
  
 
    
                 
      
         
                       
                              
                       
     
                               
                          
                                
                   
            
 
                                
                     
                                       
         
                          
                               
      
            
 
                              
       
           
                  
   
   
   
        
                                    
                             
                                  
                     
              
          
     
                               
                         
 
                 
                  
                               
          
                  
                
 
                    
            
                              
    
                          
           
                        
                   
                      
           
           
               
                   
            
                  
                          
                              
            
                             
                       
                            
      
        
         
     
                                          
                           
                         
                                  
                     
          
   
                       
       
                     
 ‫זלר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סו עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                             
                            
                             
                              
                
                                              
 
         
                                   
               
       

  
                   
     
        
                                           
          
                                  
         

       
                   
                
                                     
                                             
                                        
                


                        
              
      
                                  
                                          
         
                                      
                
        

                             
         
                    
                       
                                       
         

                               
            
        
      
         
         
    
       
                       
          
    
                                 
       


                               
     
     
        
             
                           
    
        
                                           
   
                                                  
       


                             
            
        
        
   
                            
          
                                                    
        
         
                                
                             
                              
                                
                            
                             
                            
                               
                             
                              
                             
                              
                             
                             
      
                          
                             
                              
                             
                              

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סו עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫חלר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                              
                             
                               
                               
                  
                                       
        

                              
                  
        
           
            
        
         
                          
          
                              
        
         

           
       
            

       
                          
           
 
                            
         
                
        
                       
       
  

       

              
          
             
       

        
                                     

 
                         
               
        
                          
          
        
 
                                 
        

                                 
            
        
         
                               
                                  
                                
                             
                              
                               
                                
                               
                                
                                 
                             
                               
                                 
                               
                               
                             
                               
                              
                             
                               
                              
                                
                                
                              
                               
                             
                               
                               
                              
                                
                               

 ‫טלר‬                
                     
       
    
                 
                  
                                
                 
              
               
                          
   
                         
                                
                  
     
                             
                                 
                             
 
                         
 
                
      
          
                                    
 
                               
 
                    
           
      
                 
        
                                       
                                  
                                   
                    
                   
                             
                                
                             
           
                       
                             
                       
                             
                     
         
 
                     
             

‫אגרות קודש‬

‫ תשי"ח‬,‫כ"ג ניסן‬,‫ב"ה‬
‫ברוקלין‬
‫הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ‬
'‫מוה' שניאור זלמן שי‬

!‫שלום וברכה‬

‫ וכן הידיעה אודות חלוקת המצה שמורה ובטח יהיו‬,‫מאשר הנני קבלת מכתבו מי"א ניסן‬
‫ וע"ד שעשו אשתקד ומובן שבזה גם רשימת המקבלים וכלשונו גם אנ"ש הקשורים‬,‫יותר פרטים בזה‬
.'‫הבלתי דרים פה וכו‬

‫ ת"ח על ברכתו ברכת מרא דאתרא של כפר חב"ד של כ"ק מו"ח אדמו"ר וכל המברך‬...
‫ וביחד עם‬,‫ יזכה לנהל עדתו בדרכי החסידות שהם דרכי נועם ושלום‬,‫יתברך כמ"ש ואברכה מברכיך‬
‫זה מכוונים לכוונת רבותינו נשיאינו היא הכוונה העליונה שמהיסוד שלה היא אהבת ישראל וכידוע‬
‫ שצריכים להיות במילואה אפילו לאיש‬,‫הפתגם ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הבעש"ט‬
‫ שבשביל הפכה סובלים‬,‫ וגם מזה מובן גודל האהבה‬,‫ישראלי הנמצא בקצה העולם שמעולם לא ראהו‬
‫ ועוד מובן ביותר בהנוגע לאה"ק ת"ו אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה‬,‫כל הגלות‬
.‫בהוספה על מה שבכל מקום גם בחו"ל ה' נצב עליו כו' ובוחן כליות ולב‬

.‫בברכה לבשו"ט באמת בכהנ"ל‬

                 ‫מר‬
                          
  
  
          
  
    
 
            
 
       
        
     
     
  
   
 
                      
                     
                                    
             
                        
    
                         
 
                                         
                         
                        
                         
      
                     
                     
                    
        
 
  
                 
    
  
                 
                            
 
   
              
                      
                       
                  
                
                              
             
              
                      
               
                
                   
          
              
                 
     
   
                
                 
                             
     
                   
  
                          
         
              
                
                                
                 
               
            
                  
           
   
                     
  
                           
     
        

‫אגרות קודש‬

‫ תשכ"א‬,‫ב"הו' ניסן‬
.‫ברוקלין‬
!‫שלום וברכה‬

.‫במענה למכתבו מג' ניסן אודות מצב רוחו ומחשבות המבלבלות‬

‫ומהנכון אשר יראה בספר תניא קדישא מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשלחן‬
‫ תניא שבהוצאת‬,‫ערוך (פוסק בנגלה דתורה) מה שכותב בשלילת העצבות וכו' (עפ"י מפתח ענינים‬
.)‫קה"ת‬

‫ איך שהשי"ת משגיח על כל אחד ואחד‬,‫ועוד וגם זה עיקר שיתבונן בענין השגחה פרטית‬
‫ שמזה הרי התוצאות ומסקנא מידית בלשון‬,‫בהשגחה פרטית ושהוא עצם הטוב ומטבע הטוב להטיב‬
.‫נעים זמירות ישראל ד' רועי לא אחסר גו' לא אירא‬

‫המשך בעמוד גמר‬

 ‫אמר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סז עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                               
                            
                            
                               
                 
                                        
                          
                
                 
        
                    
        
                                             
                                     
 
        
                                
                 
        
  
                           
               
     
  
                   
                                          
 

       
                              
              
         
          
                    
        
            
     
  
            
                                        
 

       

                             
               
                                         
                                          
                                            
                 
       
                           
       
                                        
                                             
 
       
                                   
               
        
                                  
                                         
                
                             
                             
                             
                
             
                           
                               
                           
                            
                            
                               
                             
                           
                              
                           
                             
                            
                            
                            
                          
                           
                               
                            
                          
                            
                              

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סז עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫במר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                               
                                
                           
                                
                 
        
     
                          
        
                  
              
        

                              
                
        
                     
               
        
                                 
         
        

       
                         

       
                                           
         
                               
        
          
                       
        

       
           
   

      

 
        
                         
        

     
          
  
            
  
    
            

                                             
        
   
   
      
               
         
  
         

   
     
                
                
        
          
                              
                            
                                
                              
                               
                            
                              
                                 
                                 
                                
                                
                                 
                                
                                 
                               
                                
                                 
                                
                                
                                
                                 
                             
                             
                             
                             
                            
                             
                                
                                  
                              

 ‫גמר‬                
         
        
                      
 
                               
                         
                       
      
                             
                                
          
               
           
 
  
                     
                                   
                         
                          
 
     
                          
                
      
                    
                      
                
            
                          
                      
                        
 
                            
 
   
 
  
  
  
  
   
  
  
  
          
          
                  
                        
                    
                        
    
             
                           
    
                            
      
                           
                                         
                        
                                  
                
           
                      
               
                     
 
                                 
 
    
         
              
    
                
 
                      
               
                      

‫המשך מעמוד מר‬

‫ והרי טוב יותר ללמוד באופן‬,‫ובכלל אין כדאי לבזבז זמנו על התבוננות במצב רוח של עצמו‬
‫ וכנ"ל באופן שלא יתיגע עד שישתפר מצב רוחו‬,‫שאינו מייגע אותו בתורה שבכתב ותורה שבעל פה‬
.‫לגמרי‬

‫ כמה בכגון זה נוהגים שמתחילים להתפלל‬,‫לכתבו אודות המעלה שאצלו כשמתפלל ביחידות‬
.‫עם הצבור אף שלאחרי כן תפלה שלהם לוקח זמן יותר וממשיכים ביחידות‬

,‫מהנכון אשר יבדקו את התפלין שלו וכן את המזוזות שבדירתו שתהיינה כולן כשרות כדין‬
‫ נכון אשר ישמור על שלשת‬.‫ואשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה‬
.‫השיעורים דחומש תהלים ותניא‬

.‫בברכה לבשורות טובות מתוך שמחה וטוב לבב וחג פסח כשר ושמח‬
                  ‫דמר‬
     
          
    
   
       
   
   
    
                       
        
  
     
     
 
         
                  
                             
                          
                
 
      
   
  
  
   
  
  
   
    
                 
                    
                               
                          
                           
        
                                
                          
                          
          
                            
                            
                         
                        
 
                     
                         
                               
                      
  
                 
          
                 
                        
 
    
                          
                 
             
               
                
 
                                
 
                         
                    
                                  
                          
                         
               
                           
 
              
                        
                   
                                   
                                   
          
                    
                   
     
        
   
                
          
                  
               
                                   
                    
              
                        

‫אגרות קודש‬

]‫[ז' ניסן תשכ"א‬

.‫בטח יודע הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"עד שתכנס לחודש החמישי לא תפרסם עד"ז‬...
...‫ משא"כ באמירה לקרובים ביותר ולא דרך פרסום‬,‫וכמובן הדיוק בהנוגע לפרסום‬
 ‫המר‬ ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סח עמוד א‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬

‫תוספות‬          ‫רש"י‬
                             
                    
           
                         
     
                           
   
              
          
       
       
            
 
      
     
    
    
  
           
                
        
         
          
         
          
  
     
      
                
                                         
 
      
                             
                  
       

                                   
                                         
                                        
 

      

                                 
             
          

               
                     
        
                               
         
                                  
 

      
                          
                  
         
                                   
         
             
                       
 

       
                         
       
          

                       

                                          
       
                                     
           
        


                
                
       
      

                                
  
   
                                              
          
                                   
     
         
        
                                 
                                
                               
                               
                               
                               
                              
                                
                                
                               
                                
                               
                                 
                              
                             
                              
                               
                                 
                                 
                              
          

 ")‫ (שטיינזלץ‬- ‫ מתוך מהדורת "אבן ישראל‬- ‫ פרק חמישי דף סח עמוד ב‬- ‫ השוכר את הפועל‬.‫עבודה זרה‬ ‫ומר‬
‫ רש"י‬          ‫תוספות‬
                               
                              
                             
                             
                  
                                      
       
                            
               
         

                           
        
           
       
             
 
         
                                             
        


                                  

                 
       

                      
       
             
          
        
           
          
                              
                

                           

             
                              
    
        
                                             
                                            
                
        
                             
       
                       
   
    
   
       
                                     
 

                                          

             
         

                         
       
                               
        
         
                                      
                

                       

               
        

                        
        
                                         
 
                           
       
                   

      
    
                                         
       

     
                                                  


     
                                                
       

     
                                    
        
     
                               
     
       

                                                  


                  
                                  

       
                                     
       
         
                                       
          
                             
                              
                                
                              
                             
                              
                                 
                            
                              

 ‫זמר‬                 
                        
                          
                     
 
                         
                     
                  
                                  
                                   
                                               
            
                                    
              
                                
                                
                       
         
                         
                    
                 
                  
                         
                                     
                                
                       
                    
                       
        
   
                   
                                           
                             
                
    
 
                                 
                      
      
   
                               
                                 
 
                                   
 
                               
                               
                          
                  
                 
                       
           
                             
                     
                                     
                                         
                             
                       
                              
                      
                      
                        
                                     
                            
                         
 
          
                              
 
                                         
                          
                           
                          
                               
 
                             
                 
                   
               
                    

‫המשך בעמוד דיק‬

 ‫‪   ‬‬ ‫חמר‬

‫‪‬‬
‫‪             ‬‬

‫‪ ‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪   ‬‬

‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪  ‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪       ‬‬
‫‪   ‬‬‫‪    ‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪    ‬‬‫‪  ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   ‬‬‫‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫חלק ב‪ ,‬הלכות שבת סימן שא‪ ,‬האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך‬
‫ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו‪ ,‬סעיף יח‬

‫‪ ‬‬
‫‪ -   ‬תחבושות וצמר גפן המיוצרים‬ ‫‪ -    ‬דרך ליתן לפעמים פשתן סרוק‬
‫במיוחד כדי ליתנם על המכה ‪ -‬מותר ליתנם בשבת על‬ ‫וצמר מנופץ על המכה ‪ -‬ולכך הם לו כמלבוש ‪.‬‬
‫המכה‪ ,‬ואין צריך להכינם לכך ‪.‬‬ ‫‪ -   ‬שמניחם בין המכה לבגדיו‪.‬‬
‫‪ -   ‬סמרטוט נחשב כלבוש ממש‪,‬‬ ‫‪ -   ‬מותר להניח על המכה כל דבר‬
‫ומותר לצאת בו כשהוא מונח על המכה ‪.‬‬ ‫שדרך העולם ליתנו על פצעים ומכות‪ ,‬גם אם שוויו‬
‫יותר מסמרטוט ועושים בו שימוש חוזר ‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫וצ"ע אם גם פשתן סרוק וצמר מנופץ אסורים לפי‬
‫המהדו"ב‪ ,‬או שדינם כמלבוש ממש כסמרטוט‪ .‬וראה להלן‬
‫לעניין תחבושת או פלסטר רפואי‪.‬‬
‫והנה במהדורה בתרא הוסיף )שם ד"ה אבל( שלפי זה‬
‫)שדבר מקרי אינו נחשב כ'דרך ללבשו כך'‪ ,‬אף שהדרך‬
‫ללבשו במקרה כזה( אין היתר לנחבשים לצאת בכבלים‬
‫)דלא כלעיל סט"ו שהתיר(‪ ,‬דלא דמי לאגד אלא למשיחה‬
‫שעל גבי המכה דאסור משום דלאו אורחה אלא במקרה‬
‫המכה‪ ,‬והכי נמי מקרה הוא‪.‬‬
‫ולהעיר שגם אם נאסור לצאת בכבלים‪ ,‬אינו גורע מההיתר‬
‫לצאת במשקפיים‪ ,‬מכשירי שמיעה ושאר הדברים שהוזכרו‬
‫לעיל שהיתר היציאה בהם נסמך על דין הכבלים‪ ,‬משום‬
‫שאלו דברים הנעשים בקביעות והם דומים לכבלים‬
‫דבתולות שהם דבר קבוע )כמבואר במהדו"ב(‪.‬‬
‫‪ (181‬בדה"ש סי' קטו ס"ק לט‪.‬‬
‫‪ (182‬סעיף נו )לעניין מוקצה(‪ :‬פשתן סרוק וצמר מנופץ‬
‫שנותנים על המכה‪ ...‬שהניחם על מכתו דרך מקרה קודם‬
‫השבת‪ ...‬מותר לטלטלם בשבת ליתנם על מכתו‪ ...‬ואין צריך‬
‫לומר אם חשב עליהם מבעוד יום‪ ...‬להניחם עליה למחר‬
‫בשבת‪ ...‬ואין צריך לומר אם עשה בהם מעשה מבעוד יום‬
‫להכינם לכך‪.‬‬
‫‪ (183‬גם לפי המהדורה בתרא דלעיל‪ ,‬משום שיש לו דין‬
‫מלבוש בפני עצמו ‪ -‬גם ללא הגנת הגוף‪.‬‬
‫‪ (184‬עד"ז לקמן סס"ג‪.‬‬
‫‪ (185‬עד"ז ‪ :Ê"Ò ÛÂÒ Á˘ 'ÈÒ‬פשתן וצמר שעל גבי‬
‫המכה הרי מכתו מוכחת עליו שהוא צריך להם ואינו נראה‬
‫כמערים אף על פי שלא הניחם עליה מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ (178‬וכמו בגד שנותנת הנידה להצילה מצער דלעיל ס"י‪,‬‬
‫ודווקא דבר שדרך העולם ליתנו עליה‪ ,‬כמבואר בסעיף‬
‫הקודם שגם בגד שמותר לצאת בו משום שמגין על גופו ‪-‬‬
‫הוא בתנאי שדרך אנשים לצאת כך‪ ,‬וראה להלן לעניין‬
‫נתינת חוט ומשיחה על המכה עצמה )ובסעיף לד לעניין‬
‫נתינת מטבע על המכה(‪.‬‬
‫‪ :Â"Ò ÛÂÒ Á˘ 'ÈÒ (179‬ואין איסור בהנחתם על גבי‬
‫המכה בשבת משום רפואה שגזרו עליה משום שחיקת‬
‫סממנים‪ ...‬לפי שהם אינם מרפאים ואין מניחים אותם אלא‬
‫כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה‪.‬‬
‫‪ (180‬ואינו דומה לחוט ומשיחה )דלהלן סעיף כ( שנותנים‬
‫על הרטייה שאסור לצאת בהם כיון שאינם בטלים אל‬
‫הרטיה מחמת חשיבותם‪ ,‬אבל כשמונחים על גופו ממש‬
‫ומשמשים להגנת גופו ‪ -‬נעשו לו כלבוש )ובתנאי שדרך‬
‫לפעמים לעשות זאת כמבואר לעיל(‪.‬‬
‫אמנם במהדורה בתרא )לסי' שא ד"ה ושיטה בביאור דעת‬
‫הרמב"ם( משמע להחמיר יותר בגדר דבר ש'דרך העולם‬
‫בכך'‪ ,‬ואין לדמות בגד הנידה או בגד הניתן מפני הגשמים‬
‫שהם דברים קבועים שנשנים תמיד‪ ,‬למכה שהיא דבר מקרי‬
‫ואין ליתן עליה שום דבר שאין עליו תורת מלבוש ממש‪:‬‬
‫"היינו טעמא דרמב"ם גבי משיחה שעל גבי המכה‪ ,‬לפי‬
‫שבמקום זה אין דרכה של משיחה זו להיות משמשת צורך‬
‫לבישה‪ ,‬רק מחמת מקרה שאירע כאן מכה במקום זה‪ ,‬ולא‬
‫דמי לאגד שתורת בגד עליו"‪.‬‬
‫ובבדה"ש סי' קטו ס"ק מא הסיק שלפי המהדו"ב אין לכרוך‬
‫משיחה על גבי המכה כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה‪,‬‬
‫ולא הותר רק סמרטוט שהוא דרך מלבוש‪ ,‬ודלא כהיתר‬
‫המשנ"ב בזה‪.‬‬
 ‫טמר‬ ‫‪   ‬‬

‫‪          ‬‬
‫‪45‬‬ ‫הכיפורים ואומר תנו לי לאכול או שאומר איני יכול לסבול‬ ‫‚ ולא מעוברת בלבד אלא אפילו כל אדם שהריח מאכל‬ ‫‪1‬‬
‫‪46‬‬ ‫התענית מחמת חולי וכיוצא בלשונות אלו שנראה מהם‬ ‫ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו לטעום מהמאכל‬ ‫‪2‬‬
‫‪47‬‬ ‫כוונתו שאע"פ שהוא יודע שהיום הוא יום הכיפורים‬ ‫לפיכך מאכילין אותו ביום הכיפורים כדרך שמאכילין את‬ ‫‪3‬‬
‫‪48‬‬ ‫אעפ"כ רצונו לאכול מאכילין אותו מיד עד שיאמר די לפי‬ ‫המעוברת שהריחה אבל אם לא נשתנו פניו אע"פ שאומר‬ ‫‪4‬‬
‫‪49‬‬ ‫שאין אנו מחזיקים אותו לרשע ומן הסתם הוא מרגיש‬ ‫צריך אני לאכול אין מאכילין אותו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪50‬‬ ‫בעצמו שהוא צריך לכך שהלב יודע מרת נפשו‪.‬‬ ‫אלא אם כן הוא חולה שאז אפילו לא הריח ריח מאכל והוא‬ ‫‪6‬‬
‫‪51‬‬ ‫ולפיכך אפילו מאה רופאים אומרים שאינו צריך לאכול‬ ‫אומר צריך אני או שהרופאים אומרים שהוא צריך לאכול‬ ‫‪7‬‬
‫‪52‬‬ ‫ואפילו הם אומרים שהמאכל מזיק לו שומעין לחולה‬ ‫מאכילין אותו מיד שצריך לו כדי הצריך לו ולא אמרו ליתן‬ ‫‪8‬‬
‫‪53‬‬ ‫שבודאי הוא צריך לכך כיון שהוא יודע שהיום יום‬ ‫לו תחלה מן הרוטב אלא במעוברת או מי שהריח ריח‬ ‫‪9‬‬
‫‪54‬‬ ‫הכיפורים ואעפ"כ הוא מבקש לאכול‪:‬‬ ‫המאכל שאין להם ולא לנו אומד בישוב דעתם פעמים‬ ‫‪10‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪ ‬ואפילו אם החולה אומר איני צריך לאכול ויש שם רופא‬ ‫מתיישב ברוטב ופעמים שצריכין להמאכל עצמו לפיכך‬ ‫‪11‬‬

‫‪56‬‬ ‫אפילו הוא נכרי ואומר שהוא צריך לאכול מאכילין‬ ‫מדקדקין עמהם בכל מה שאפשר אבל חולה שמאכילין‬ ‫‪12‬‬

‫‪57‬‬ ‫אותו על פיו והוא שיהא בקי ואע"פ שאין הרופא אומר‬ ‫אותו על פי רופאים בקיאים נותנים לו כפי מה שאומרים‬ ‫‪13‬‬

‫‪58‬‬ ‫שאם לא יאכל יסתכן רק שאומר שאפשר שיכביד עליו חליו‬ ‫הבקיאים וכן אם מאכילין אותו על פי עצמו שאומר צריך‬ ‫‪14‬‬

‫‪59‬‬ ‫מאכילין אותו לפי שאנו חוששין שמא יכביד עליו חליו‬ ‫אני נותנים לו עד שיאמר די‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪60‬‬ ‫ויסתכן ואע"פ שהחולה בעצמו אומר שאינו צריך אין‬ ‫אלא שצריך ליזהר להאכיל אותו פחות פחות מכשיעור כמו‬ ‫‪16‬‬
‫‪61‬‬ ‫אמירתו נחשבת לכלום כדי שנחמיר עליו בשביל אמירתו‬ ‫שיתבאר בסימן תרי"ח‪:‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪62‬‬ ‫דשמא מחמת טירוף הדעת הוא אומר כן שאינו מרגיש‬ ‫„ יולדת תוך שלשה ימים לא תתענה כלל אפילו אומרת‬ ‫‪18‬‬
‫‪63‬‬ ‫בחליו מחמת רוב חולשה וספק נפשות להקל‪:‬‬ ‫איני צריכה מאכילין אותה בעל כרחה ומכל מקום יש‬ ‫‪19‬‬

‫‪64‬‬ ‫‚ רופא אחד אומר שהוא צריך לאכול ורופא אחד אומר‬ ‫להאכילה פחות פחות מכשיעור כמו שיתבאר בסימן תרי"ח‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪65‬‬ ‫שאינו צריך לאכול אם החולה אינו אומר כלום או‬ ‫משלשה ימים עד סוף שבעת ימים ללידתה אם אמרה‬ ‫‪21‬‬
‫‪66‬‬ ‫שאומר איני יודע מאכילין אותו שספק נפשות להקל אבל‬ ‫צריכה אני לאכול אע"פ שחברותיה וכן הרופאים אומרים‬ ‫‪22‬‬
‫‪67‬‬ ‫אם גם החולה אומר איני צריך אין מאכילין אותו כיון שיש‬ ‫שאינה צריכה אעפ"כ מאכילין אותה מיד פחות פחות‬ ‫‪23‬‬
‫‪68‬‬ ‫רופא אחד שאומר כמותו אין אנו תולים אמירתו בטירוף‬ ‫מכשיעור כמו שיתבאר שם‪.‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪69‬‬ ‫הדעת‪:‬‬ ‫מכאן ואילך הרי היא כשאר חולה שאין בו סכנה לפי‬ ‫‪25‬‬
‫‪70‬‬ ‫„ אם החולה אין אומר כלום או שאומר איני יודע ורופא‬ ‫שבודאי אין שום סכנה מחמת הלידה לאחר שבעה ימים‬ ‫‪26‬‬
‫‪71‬‬ ‫אחד אומר שהוא צריך לאכול ושני רופאים אומרים‬ ‫ללידתה לפיכך אפילו אם אמרה צריכה אני לאכול מחמת‬ ‫‪27‬‬
‫‪72‬‬ ‫שאינו צריך אין מאכילין אותו לפי שאין דבריו של אחד‬ ‫צער הלידה אין מאכילין אותה כיון שאין סכנה בדבר אבל‬ ‫‪28‬‬
‫‪73‬‬ ‫במקום שנים ואם האחד הוא מופלג בחכמה נגד שנים‬ ‫אם אמרה צריכה אני לאכול מחמת שמתכבד עלי חולי‬ ‫‪29‬‬
‫‪74‬‬ ‫האומרים שאינו צריך חוששין לדבריו להקל ולהאכילו כיון‬ ‫מאכילין אותה כדרך שמאכילין כל חולה שאומר צריך אני‬ ‫‪30‬‬
‫‪75‬‬ ‫שהוא ספק סכנת נפשות‪:‬‬ ‫כמו שיתבאר שם ע"ש‪:‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ ‰‬שלשת ימים אלו וכן שבעת ימים אלו אין מונין אותם‬ ‫‪32‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪ ‰‬אבל אם שני רופאים אומרים שהוא צריך לאכול אפילו‬ ‫מעת לעת כגון אם ילדה בז' בתשרי אחר חצות היום‬ ‫‪33‬‬
‫‪77‬‬ ‫מאה אומרים שאינו צריך ואפילו אם גם החולה אומר‬ ‫אין מחשבין השלשה ימים עד אחר חצות היום של יום‬ ‫‪34‬‬
‫‪78‬‬ ‫שאינו צריך מאכילין אותו ואפילו אם האומרים שאינו צריך‬ ‫הכיפורים אלא מחשבין אותם לפי סדר ימי בראשית ויום‬ ‫‪35‬‬
‫‪79‬‬ ‫הם יותר מומחים והן מופלגים בחכמה נגד אלו השנים אין‬ ‫הכיפורים הוא יום רביעי ללידתה‪.‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪80‬‬ ‫הולכין בספק נפשות אחר רוב חכמה ולא אחר רוב מנין‬ ‫ואם אמרה איני צריכה אין מאכילין אותה כלל אבל בסתם‬ ‫‪37‬‬
‫‪81‬‬ ‫דעות להחמיר אלא כיון ששנים אומרים שהוא צריך לאכול‬ ‫שאינה אומרת כלום או שאומרת שאינה יודעת אם היא‬ ‫‪38‬‬
‫‪82‬‬ ‫והן בקיאים בחכמה הרי הן חשובין כמו חכמים מופלגים‬ ‫צריכה מאכילין אותה אלא אם כן שחברותיה או הרופאים‬ ‫‪39‬‬
‫‪83‬‬ ‫כמו שמצינו לענין עדות ששנים חשובים כמאה מגזירת‬ ‫אומרים שאינה צריכה שאז אין מאכילין אותה אלא אם כן‬ ‫‪40‬‬
‫‪84‬‬ ‫הכתוב‪:‬‬ ‫אמרה בפירוש צריכה אני לאכול‪:‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪ Â‬אם הרופא הוא אשה או נכרי הרי הוא ככשר שבישראל‬ ‫חלק ד סימן תריז דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים‪:‬‬
‫‪86‬‬ ‫לענין זה בין להקל בין להחמיר ונאמן להכחיש רופא‬
‫‪87‬‬ ‫הכשר שבישראל ועל דרך שנתבאר‪:‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪ Ê‬אם החולה אומר שאינו צריך והרופא אומר שאינו יודע‬ ‫‡ חולה שהוא אומר צריך אני לאכול אע"פ שאינו אומר‬ ‫‪42‬‬
‫‪89‬‬ ‫אם הוא צריך לאכול שאפשר שאין שום חשש וספק כלל‬ ‫שאם לא יאכל אפשר שיסתכן אלא לאחר שהודיעוהו‬ ‫‪43‬‬
‫‪90‬‬ ‫שיכביד עליו חליו מחמת מניעת האכילה מאכילין אותו לפי‬ ‫שהיום הוא יום הכיפורים או שיודע מעצמו שהיום הוא יום‬ ‫‪44‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫נר‬

‫‪49‬‬ ‫שאין שיעורים הללו מספיקין לו או שנסתפקו בדבר‬ ‫שאם היה הרופא אומר שידוע לו שיש חשש ספק בדבר‬ ‫‪1‬‬
‫‪50‬‬ ‫מאכילין ומשקין אותן כל צרכן מיד כפי מה שיאמרו‬ ‫שמא יכביד עליו חליו היו מאכילים אותו לכן גם עכשיו‬ ‫‪2‬‬
‫‪51‬‬ ‫הבקיאין‪:‬‬ ‫שהוא מסופק בזה מאכילין אותו שכל ספק נפשות הולכין‬ ‫‪3‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪ ÂË‬אבל אם המעוברת או היולדת בתוך שבעה ימים או‬ ‫להקל אפילו בכמה וכמה ספיקות‪:‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪53‬‬ ‫החולה יודעים בעצמם שצריכים לאכול אזי אין‬ ‫‪ Á‬אבל אם הרופא אומר שאינו צריך והחולה אינו יודע‬ ‫‪5‬‬

‫‪54‬‬ ‫מדקדקים עמהם בכל שיעורים הללו אלא נותנים לפניהם‬ ‫אין מאכילין אותו לפי שאינו יודע של חולה לאו כלום‬ ‫‪6‬‬

‫‪55‬‬ ‫מאכל ואומרים לו יום כיפור הוא ואם אתה יודע או‬ ‫הוא שרובן של חולים אינן יודעין ובקיאין בחלי שלהן אבל‬ ‫‪7‬‬

‫‪56‬‬ ‫שמסתפק לך שמא יש חשש סכנה אם לא תאכל כשיעור‬ ‫אם החולה הוא בעצמו ג"כ רופא בקי והוא מכיר בחליו‬ ‫‪8‬‬

‫‪57‬‬ ‫אכול כשיעור ואם לאו אכול פחות פחות מכשיעור והוא‬ ‫ואומר איני יודע אם צריך לאכול ביום הכיפורים מאכילין‬ ‫‪9‬‬

‫‪58‬‬ ‫יאכל כפי מה שיראה בעיניו‪:‬‬ ‫אותו לפי שאלו היה אומר צריך היו מאכילין אותו לכן גם‬ ‫‪10‬‬
‫עכשיו שאומר איני יודע מאכילין אותו מספק‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪59‬‬ ‫‪ ÊË‬מי שאחזו בולמוס והוא חולי הבא מחמת רעבון‬ ‫‪ Ë‬ואם הרופא אומר שאינו מכיר את חליו הרי הוא כשאר‬ ‫‪12‬‬

‫‪60‬‬ ‫וסימנו שעיניו כהות ואינו יכול לראות מאכילין אותו‬ ‫כל אדם ואין דבריו מעלין כשאומר צריך או שאומר‬ ‫‪13‬‬

‫‪61‬‬ ‫עד שיאורו עיניו ואם אין שם מאכל של היתר מאכילין אותו‬ ‫איני יודע שיאכל על פיו וכן כשאומר אינו צריך אין דבריו‬ ‫‪14‬‬

‫‪62‬‬ ‫מאכל של איסור ואם יש כאן שני מיני איסורים אחד חמור‬ ‫מורידין כלל ואם החולה )אומר איני יודע או שהחולה(‬ ‫‪15‬‬

‫‪63‬‬ ‫מחבירו מאכילין אותו הקל תחלה שמא יספיק לו זה בלבד‪:‬‬ ‫אומר איני צריך ורופא אחד אומר צריך מאכילין אותו ואין‬ ‫‪16‬‬
‫משגיחין בדברי רופא זה שאומר אינו צריך כיון שאינו מכיר‬ ‫‪17‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ ÊÈ‬אם צריך לבשר ויש כאן בהמה שצריכים לשוחטה‬ ‫את החולי‪:‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪65‬‬ ‫ובשר נבלה מוכנת עיין בסימן שכ"ח‪:‬‬
‫‪ È‬אפילו במקום שאין שם רופאים בקיאין שיאמדוהו אם‬ ‫‪19‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ ÁÈ‬חולה שאכל ביום הכיפורים ונתיישבה דעתו בענין‬ ‫הוא צריך לאכול מכל מקום אם נחלש הרבה עד שנראה‬ ‫‪20‬‬
‫‪67‬‬ ‫שיכול לברך ברכת המזון צריך להזכיר של יום‬ ‫לרוב בני אדם שאצלו שהוא מסוכן מאכילין אותו‪:‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪68‬‬ ‫הכיפורים בברכת המזון שיאמר יעלה ויבא בבונה ירושלים‬
‫‪69‬‬ ‫ואם חל בשבת יאמר ג"כ רצה אבל אינו צריך לבצוע על‬
‫‪70‬‬ ‫שתי ככרות וגם אינו צריך לקדש על היין ולא על הפת‬ ‫‪ ‡È‬אם החולה יודע בעצמו שצריך לאכול ומחמיר על‬ ‫‪22‬‬

‫‪71‬‬ ‫משום שלא תקנו חכמים דברים אלו ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫עצמו ואינו אוכל עליו הכתוב אומר ואך את דמכם‬ ‫‪23‬‬
‫לנפשותיכם אדרוש וגו'‪:‬‬ ‫‪24‬‬
‫חלק ד סימן תריח דין חולה ביום הכיפורים‪:‬‬
‫‪ È‬כל מקום שמותר לאכול ואינו רוצה לאכול מאכילין‬ ‫‪25‬‬
‫‪72‬‬ ‫‡ ליל יום הכיפורים נוהגין שקודם שמתפללין מתירים‬ ‫אותו בעל כרחו‪:‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪73‬‬ ‫לכל העבריינים והן העוברים על גזירות וחרמות הקהל‬ ‫‪ ‚È‬כשמאכילין את החולה שאינו אומר צריך אני לאכול‬ ‫‪27‬‬
‫‪74‬‬ ‫מתירין להן כדי שנוכל להתפלל עמהם באגודה אחת‬ ‫ומאכילין אותו על פי בקיאים וכן כשמאכילין את‬ ‫‪28‬‬
‫‪75‬‬ ‫שאמרו חכמים כל תענית צבור שאין בו מפושעי ישראל‬ ‫המעוברת שהריחה מאכל ונשתנו פניה או כל אדם שנשתנו‬ ‫‪29‬‬
‫‪76‬‬ ‫אינו תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני‬ ‫פניו מריח המאכל ולא נתיישבה דעתם בטעימת הרוטב וכן‬ ‫‪30‬‬
‫‪77‬‬ ‫הקטורת‪.‬‬ ‫כשמאכילין את היולדת שאינה אומרת צריכה אני לאכול‬ ‫‪31‬‬
‫‪78‬‬ ‫וכיצד מתירין להם הגדול שבקהל מצרף עמו שני אנשים‬ ‫כגון תוך שלשה ימים ללידתה כל אלו מאכילין אותן מעט‬ ‫‪32‬‬
‫‪79‬‬ ‫כדי שהם יהיו משולחים של כל הקהל להתיר להם ואם‬ ‫מעט כדי שלא יצטרף לכשיעור שנתבאר בסי' תרי"ב‬ ‫‪33‬‬
‫‪80‬‬ ‫הגדול שבקהל הוא ש"ץ )קבוע בעיר( אינו צריך לצרף עמו‬ ‫שחייבים עליו כרת ומלקות כדי להקל מעליהם מאיסור כרת‬ ‫‪34‬‬
‫‪81‬‬ ‫שום אדם להתיר להם לפי שידוע שהוא שליח הצבור והרי‬ ‫ומלקות לאיסור בלבד לכך מאכילין אותו בתחלה פחות‬ ‫‪35‬‬
‫‪82‬‬ ‫זה כאלו כל הקהל התירו להם ויאמר בזה הלשון בישיבה‬ ‫מככותבת דהיינו כשני שלישי ביצה בינונית או מעט יותר‬ ‫‪36‬‬
‫‪83‬‬ ‫של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת‬ ‫רק שלא יהיה קרוב לכביצה שזהו שיעור ככותבת ואח"כ‬ ‫‪37‬‬
‫‪84‬‬ ‫הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינים כלומר שהישיבות‬ ‫ישהו כדי אכילת ארבע ביצים ולפחות ישהו כדי אכילת‬ ‫‪38‬‬
‫‪85‬‬ ‫מסכימות לצרף דעת המקום לדעת הקהל להתיר להם ולא‬ ‫שלש ביצים )עיין סי' תרי"ב( ויחזרו ויאכילוהו כשיעור‬ ‫‪39‬‬
‫‪86‬‬ ‫יאמר בתחלה על דעת המקום ועל דעת הקהל ואח"כ‬ ‫אכילה ראשונה‪:‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪87‬‬ ‫בישיבה של מעלה כו'‪:‬‬ ‫‪ „È‬והשתיה יבדקו בחולה עצמו כמה היא כדי שיסלקנו‬ ‫‪41‬‬

‫‪88‬‬ ‫‪ ‬ואחר כך אומר הש"ץ כל נדרי כו' ויאמר מיום‬ ‫לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו וישקוהו פחות מאותו‬ ‫‪42‬‬

‫‪89‬‬ ‫הכיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה כו'‬ ‫שיעור וישהו כדי אכילת ארבע ביצים ולפחות ישהו כדי‬ ‫‪43‬‬

‫‪90‬‬ ‫ונוהגין כן כדי להתנות על כל נדרים שידורו בשנה הבאה‬ ‫אכילת שלש ביצים ולכל הפחות לא יפחתו מלשתות כדי‬ ‫‪44‬‬

‫‪91‬‬ ‫שיהיו בטלים לפי שאין העולם נזהרים בנדרים ועוברים על‬ ‫שתיית רביעית )עיין סי' תרי"ב( ויחזרו וישקוהו כשיעור‬ ‫‪45‬‬

‫‪92‬‬ ‫לא יחל דברו לכך מבטלין אותן בתחלה קודם שיחולו‬ ‫שתייה ראשונה‪.‬‬ ‫‪46‬‬

‫‪93‬‬ ‫שהתנאי מועיל לבטל הנדר שלא יחול כלל כמ"ש ביו"ד סי'‬ ‫ואם אמדוהו הרופאים או שאר בקיאין )כגון ביולדת שרוב‬ ‫‪47‬‬
‫‪94‬‬ ‫רי"א )ועיין שם כל דיני ביטול הנדר( ולכך צריך לומר‬ ‫נשים בקיאות בצרכיהן ויש להן נאמנות כמ"ש בסי' ש"ל(‬ ‫‪48‬‬
 ‫אנר‬ ‫‪   ‬‬

‫‪41‬‬ ‫ציבור וכן הדין בברכת הלל וכן הדין בברכת הלולב שבבית‬ ‫איחרטנא בהון כו' כלומר כל הנדרים שאדור בשנה הבאה‬ ‫‪1‬‬
‫‪42‬‬ ‫הכנסת‪:‬‬ ‫אני מתחרט עליהן מעכשיו ומתנה עליהן שיהיו בטלין‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪ Ë‬ליל יום הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד‬ ‫‚ וגם כל הקהל יאמרו כל נדרי כו' בלחש עם הש"ץ )ועיין‬ ‫‪3‬‬
‫‪44‬‬ ‫מלכותו לעולם ועד בקול רם לפי שאמרו במדרש‬ ‫ביו"ד שם דצריך לומר בקול רם מעט בענין שיהא נשמע‬ ‫‪4‬‬
‫‪45‬‬ ‫כשעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין‬ ‫להעומדים אצלו( כדי שיתנה כל אחד ואחד בפני עצמו על‬ ‫‪5‬‬
‫‪46‬‬ ‫להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והורידו‬ ‫נדריו שידור בשנה הבאה שאין תנאי הש"ץ מועיל לאחרים‬ ‫‪6‬‬
‫‪47‬‬ ‫לישראל וצוה להם לאומרו בחשאי משל לאדם שגנב חפץ‬ ‫ולכך ניתקן בלשון יחיד דאינדרנא או די נדרנא או דנדרנא‬ ‫‪7‬‬

‫‪48‬‬ ‫נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנה לאשתו ואמר לה אל‬ ‫או דאשתבענא או דאחרימנא כו' כלומר מה שאדור ואשבע‬ ‫‪8‬‬

‫‪49‬‬ ‫תתקשטי בו אלא בצינעא בתוך ביתך לכן כל השנה אומרים‬ ‫ואחרים ואאסור נכסי בין על נפשי בין על נפשות אחרות‬ ‫‪9‬‬

‫‪50‬‬ ‫אותו בלחש אבל ביום הכיפורים שאנו דומין למלאכים‬ ‫מיום כיפורים זה עד יום הכיפורים כו' )ולא יאמר די נדרנא‬ ‫‪10‬‬

‫‪51‬‬ ‫כמ"ש בסי' תר"י אנו אומרים אותו בקול רם בפרהסיא‪:‬‬ ‫בקמ"ץ תחת נו"ן ראשונה לפי שמשמעותה הוא שנדרתי‬ ‫‪11‬‬
‫כבר(‪:‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ È‬אם חל בשבת אומרים ויכולו אחר תפלת ערבית והש"ץ‬
‫‪53‬‬ ‫אומר ברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש השבת ואינו‬ ‫„ ונוהגין להתחיל כל נדרי מבעוד יום דאין מתירין נדרים‬ ‫‪13‬‬

‫‪54‬‬ ‫מזכיר יום הכיפורים בברכה זו מטעם שנתבאר בסי' רס"ח‪.‬‬ ‫בשבת ויו"ט ואע"פ שאין אנו מתירין הנדרים שלעבר‬ ‫‪14‬‬
‫אלא אנו מבטלין הנדרים שלהבא מכל מקום הוא דומה‬ ‫‪15‬‬
‫‪55‬‬ ‫ואין אומרים קבלת שבת אבל מזמור שיר ליום השבת יש‬ ‫קצת להתרת נדרים ויש לחוש שמא יטעו לומר מתירין‬ ‫‪16‬‬
‫‪56‬‬ ‫לאומרו קודם ברכו‪:‬‬ ‫נדרים בשבת ויו"ט ומטעם זה נוהגין להעמיד שני אנשים‬ ‫‪17‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪ ‡È‬ואין אומרים אבינו מלכנו כשחל בשבת מלבד בתפלת‬ ‫אצל הש"ץ בשעה שאומר כל נדרי כדי שלא יטעו לומר‬ ‫‪18‬‬

‫‪58‬‬ ‫נעילה כמו שיתבאר בסי' תרכ"ג אבל שאר הסליחות‬ ‫מתירין נדרים ביחיד‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪59‬‬ ‫והתחינות אומרים כמו כשחל בחול‪:‬‬ ‫‪ ‰‬ונוהגין שהש"ץ אומר אותו ג' פעמים וכל פעם מגביה‬ ‫‪20‬‬

‫‪60‬‬ ‫אין אומרים באהבה מקרא קודש אפילו כשחל בשבת‬ ‫‪È‬‬ ‫הקול יותר מבראשונה לפי שבדרך זו נשמע באימה‬ ‫‪21‬‬

‫‪61‬‬ ‫אבל באהבה הראשון אומרים אפילו בחול‪:‬‬ ‫וביראה‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪ ‚È‬ונוהגין שאין אומרים אלקינו ואלקי אבותינו רצה‬ ‫וממשיך בניגונים עד הלילה כדי להתפלל ערבית בזמנה‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪63‬‬ ‫במנוחתנו כשחל בשבת דכיון שהוא יום עינוי אין לנו‬ ‫ואח"כ אומר הש"ץ ג' פעמים ונסלח כו' והקהל אומרים‬ ‫‪Â 24‬‬
‫‪64‬‬ ‫רצון כל כך במנוחתנו ואיך נתפלל שירצה הקב"ה במנוחתנו‬ ‫ג' פעמים ויאמר ה' כו'‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪65‬‬ ‫שאינה מנוחה גמורה אבל אומרים והנחילנו באהבה וברצון‬
‫ואל ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בפיוטים או בניגונים‬ ‫‪26‬‬
‫‪66‬‬ ‫שבת קדשך כו' שזהו בקשה על כל שבתות השנה שאינן‬
‫שמנגנים שם שלא יבלבל דעת הקהל‪:‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪67‬‬ ‫יום הכיפורים ואח"כ אומרים וטהר לבנו לעבדך באמת כי‬
‫‪68‬‬ ‫אתה סלחן כו' כלומר שע"י הסליחה מטהר לבנו )ודלא כמו‬ ‫‪ Ê‬ואח"כ אומר הש"ץ שהחיינו בלא כוס לפי שיום‬ ‫‪28‬‬

‫‪69‬‬ ‫שכתוב בקצת מחזורים בתפלת ראש השנה ויום הכיפורים‬ ‫הכיפורים הוא דבר הבא מזמן לזמן וצריך לברך‬ ‫‪29‬‬

‫‪70‬‬ ‫וטהר לבנו כו' קודם והנחילנו כו' שאיך שייך לומר אח"כ‬ ‫שהחיינו כמו בכל הרגלים אלא שאי אפשר לברך על הכוס‬ ‫‪30‬‬

‫‪71‬‬ ‫כי אתה סלחן כו' או כי אתה אלהים אמת(‪:‬‬ ‫מבעוד יום משום שכיון שבירך שהגיענו לזמן הזה הרי‬ ‫‪31‬‬
‫קיבל עליו יום הכיפורים ואסור לו לשתות מן הכוס וגם אי‬ ‫‪32‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ „È‬בכל תפלות יום הכיפורים צריך להעמיד שני אנשים‬ ‫אפשר לברך על הכוס וליתן ממנו לתינוק מטעם שנתבאר‬ ‫‪33‬‬
‫‪73‬‬ ‫אצל הש"ץ אחד מימינו ואחד משמאלו כמו בכל‬ ‫בסי' תקנ"ו ע"ש‪:‬‬ ‫‪34‬‬
‫‪74‬‬ ‫תענית ציבור כמ"ש בסי' תקס"ו ע"ש ועכשיו אין נוהגין‬
‫‪75‬‬ ‫כלל להעמיד שני אנשים אצל הש"ץ בכל תענית ציבור‬ ‫‪ Á‬ומן הדין היה נכון שכל הקהל יצאו ידי חובתן בברכת‬ ‫‪35‬‬

‫‪76‬‬ ‫מטעם שנתבאר שם ולכן גם ביום הכיפורים אין צריך‬ ‫השליח ציבור ולא יברך כל אחד ואחד בפני עצמו לפי‬ ‫‪36‬‬
‫שברוב עם הדרת מלך כמ"ש בסימן רצ"ח אלא שעכשיו על‬ ‫‪37‬‬
‫‪77‬‬ ‫להעמיד ולכן נוהגין שתיכף אחר ברכו הולכין מעל הש"ץ‬
‫הרוב אין השליח ציבור מכוין כלל להוציא אחרים לכן יברך‬ ‫‪38‬‬
‫‪78‬‬ ‫האנשים שעמדו אצלו בשעת אמירת כל נדרי‪:‬‬
‫כל אחד ואחד לעצמו בלחש ויזהר לסיים קודם שיסיים‬ ‫‪39‬‬
‫חלק ד סימן תריט סדר ליל יום הכיפורים‪:‬‬ ‫השליח ציבור כדי שיוכל לענות אמן אחר ברכת השליח‬ ‫‪40‬‬

‫•‬
     ‫בנר‬

      

  :‫גּדה‬
"‫"מצּה זוֹ‬   ‫בּה‬
  ‫וֹמרים‬
  ‫שּׁא‬
 ‫מה‬ ‫להבין‬


36 
              
          
             1 
       1

37                         '‫ כ‬
   
 '‫ כ‬
          2
38            
           
   3
39 
          
             
    
    
 
   
   4
40 
        
               
    '‫ כ‬        
   
  
   
  
  5
41         
                  
    
  
        
 6
42                      

   
  
    
          7
43                  
 
  
   
  '‫כ‬ 8
44 ‫ כ‬
 

  
        
        9
45 
   
      
       
   

            
   
    
   10
46                   
 
ַ ,‫פסחי‬ ֶ ֶ 
ִ ָ ְ ִ '‫רק ט‬)     
            11
47 
        
      
     
.('‫ד ב‬‫ ַע‬,‫צ"ו‬ 12
48 
    
       
     


   13
49 
               
   


    
         
       14
50     
          
3  
  
        
           15
51                  
  

         
        2 
 16
52 
               

    
   17
53 
          
         

54 
      
           
   
     
  
   
   
  
 18

55        

        
         
    
 19

56     

            
  
                     20

57 
     
    
        
         
   
       
  21

58    
     
    
    
       
     
      
        
   22

59  
              
           
 23

60 
                         
        
        
   24

61 
                
            
   25

62 
  
                     
 
 
          
     26

63        

   
   '‫ כ‬       
        
  
     
    27

64                           28

65 
                              
   
          29

66 
                       
    
   '‫ כ‬
   
       
   30

67 '‫ כ‬                '‫ כ‬

               '‫ כ‬
   31

68     
            
   
            
    
         32

69 
     
   
   
       
  
     
       
    
 33

70      

   
          
     '‫ כ‬
   
  34

71 4 
    
    
    
  
  
      
 35

‫ ַז"ל‬"‫הרמ‬
ַ ְ ַ ָ ‫לתלמיד‬
ִ ְ ַ ְ "‫ת‬‫ד‬‫ ס‬"
ַ ‫ספר‬
ֶ ֵ ְ ‫יר‬
ֵ ֵ ֵ    
    
  
.("‫עזרי‬
ָ ְ ֹ ְ ‫"הויה ִלי‬
ָ ָ ֲ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫ה‬‫מ‬
ֶ ִ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫)וע‬
ֵ ַ ְ  ‫ז‬ָ ‫בח‬
ִ ְ ‫י‬"
ִ   
   ‫ק‬‫ס‬ָ ‫על‬
ַ ‫ראה‬
ֵ ְ ‫ת‬ַ ‫פר‬
ָ ָ ְ ‫זרחי‬‫ה‬
ִ ָ ְ ִ ַ ‫תב‬
ַ ָ ‫וכ‬
ֵ ְ 
"‫יצאת‬
ָ ָָ
 ‫גנר‬    

34    

  
   '‫ כ‬7 
  
     
  
      
             1

35 '‫ כ‬ 

8            
  
                  
  2

36  
  
     
        
       9 
            
     
   3

37    
      
       10 
     
  
  
              
     4

38   

   12 
  
 11   
 
               
   
  5

39 '‫ כ‬
  
       
       '‫ כ‬            6

   

    
              7
40      
                 
            
     8
41  
   
           
       
'‫ כ‬        9
42 
               
   
   
  
   
               10
43   
   
          '‫ כ‬     

   
          
      
  11
44 
                 
                  12
45 
  '‫ כ‬         


                  5   
 13
46   
       
       
 


   
    
                   14
47 
    
   
  
      
  
    

 
6         15
48 
     
    
      
 
    


                     16
49 .13 
  
    
        
      
 

    
                
     17
50  
  
       
   
  
  
   
   
    
   
               18
51 
     
    
    
  
   
    
   
   
   
   
           19
52  14 
   
   
     
    
   
  
                      20

53 
      
                  
             
     21

54 
            '‫ כ‬     
        
     
 22

55 
                   
  
   
           
      23

56         

              
        
  
   
  '‫ כ‬  24

57                       

   
      
         
    25

58                          
     
     
     
  26

59      

           
       
 '‫ כ‬
   
 
  
  27

60 
   
            
            
    
  
   
  
       
  28
61 
                
          
      
    29

62 '‫ כ‬     

         
  
       30

63  
     
    
  
   
      
        
  '‫ כ‬
    
   
   31

64 
     
  
         
        
                     
  32

65  
  
    
                  
  33

‫ ט"ו‬‫סעי‬
ִ ָ ,'‫ת כ‬‫ר" א‬‫רי א‬ֵ ‫"מא‬
ְ ִ ‫י‬‫ע‬
ֵ ַ    
  
     
  
   
 
.'‫ ב‬,‫ קנ"ח‬,‫לח‬
ַ ְ ,'‫חלק ג‬
ֶ ֵ ‫הר‬
ַ ֹ ַ ‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ  ,"‫למה‬
ָ ְ ַ ַ ‫ר‬‫טה א‬‫"ע‬
ֶ ‫תחיל‬‫ה‬ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬ ִ ְ ,‫אחר‬
ֵ ַ ‫מק‬
ָ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫כמ‬)
ְ 
‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ ."‫ב‬‫ ַה‬‫מ‬"
ֶ ֶ ַ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ ַעל‬,'‫ ז‬ַ ,‫קרא‬‫ו‬
ָ ְ ִ ַ ‫ת‬ַ ‫ר‬
ָ ָ ‫הר‬
ַ ַ ‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ  ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ .‫רה‬
ָ ‫מעלה‬
ָ ְ ַ ְ ֶ ‫חכמה‬ ָ ְ ָ ‫ת‬‫בל‬‫"נ‬ ְ ‫פיר‬ ֵ ְ ,‫האריז"ל‬
ַ ִ ֲ ָ ְֵ
"‫מ‬‫מ‬
ֶ ָ ִ ‫ני‬ ִ ָ ‫"להצהיל‬
ִ ְ ַ ְ ‫עני‬
ָ ְ ִ ְ "‫ראינה‬
ָ ֶ ְ ‫"צאינה‬
ָ ֶ ְ ‫תחיל‬‫ה‬ ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵָ ְִ ֶ .("‫נתי‬‫"י‬
ִ ָ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ר ַעל‬‫ביא‬ ֵ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵָ ְִ ֶ


   
    "‫ירי‬‫ה‬
ִ ִ ַ ‫יר‬" ִ ְ ַ ַ ‫ר‬ִ ‫ ס‬
ִ ‫תחיל‬‫ה‬        
   
     
 

         
        
        
  
     
 

         
        
 "‫ונאוה‬
ָ ָ ְ ‫אני‬
ִ ֲ ‫רה‬ָ ‫ח‬" ִ ְ ַ ַ ‫ר‬ִ ‫ ס‬
ְ ‫תחיל‬‫ה‬       
   

   
          
   
    
   

‫ית‬‫מ‬
ֵ ִ ‫מעי‬"
ָ ְ ַ ‫עני‬
ָ ְ ִ ְ "‫ת‬‫מלכ‬
ָ ְ ‫ה‬‫ה‬ָ ֵ ‫י‬"ִ ִ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫בד‬
ִ ְ ,ָ ‫י‬‫וע‬
ֵַ ְ "‫לע‬‫ה‬
ַ ֶ ַ ‫חגוי‬
ֵ ְ ַ ְ ‫נתי‬‫"י‬
ִ ָ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫כמ‬
ְ 
"ָ ְ ‫מי‬ִ ַ ‫אב‬"
ֶ ְ ַ ְ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫בד‬
ִ ְ .'‫יצא" כ‬
ֵ ֵ '‫ה‬
'‫ד א‬‫ ג' ַע‬ַ ,'‫חלק א‬
ֶ ֵ 
   
    
  
  
     ‫דנר‬

36       '‫ כ‬

           
  
               
       1
37 
   
   
      
       
  
      
   
              2
38 18 
     
      
     
   3

39 
  
  
   
   
    
                      4

40 
   
  
    
  
                     5

   
             6
41 
               
 
     
     
   
    7
42 
          
      

       
  
              8
43 
         
     
    
  


   
          9
44 
     
    
       
    
45  
   
  
  
    
         
   10

46                      
    
   
   
    
15     11

47 
    
      
                 
        
    
      12

48 
        '‫ כ‬
                          13

49 
    
       
           
   
   
  
    
     16 '‫ְוכ‬
    
   14

50 
                           
        
  
      
 15

51    

    '‫ כ‬      
      
    
        
   
        16

52    
    
        
  
  
  
     
  '‫ כ‬  
 17

53     19             
   
  
   
         '‫ כ‬
    18

54 '‫ כ‬   

                    19

55         

     
            
   
    
   
     20
56                  
  
    
    
  
    
   21
57          
           
     
          
    
     17 '‫ כ‬22
58     
            '‫ כ‬
                 
   
       23
59   
   20 '‫ כ‬
    
   '‫ כ‬
 
 
   
                  24

60  '‫ כ‬
   
  
        
              25

   
         
     26
61   
       
       
  
'‫ כ‬
  
       
  '‫ כ‬ 
  
 27
62 
  
               
63 
    
      '‫ כ‬     
 
              
 28

64  
  
     
      
        
  29


       
      
   
  30
65    
               

66 
          
  
            
     
  
        31

67 
   
      
   '‫ כ‬    
  
       
   
  
         32

68 
                 
   
   
   
       
         33

69 
                                       34

70 
    
    
  
  '‫ כ‬
   
  
   
   35

.(‫ת‬‫ע‬‫ב‬‫ה‬
ַָ ."‫אנכי‬
ִ ֹ ָ ‫"ראה‬
ֵ ְ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ 
   
   
  
    
   
‫מק‬
ָ ְ ‫עליו‬
ָ ָ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫מה‬
ַ .'‫ד ב‬‫ ַע‬,‫ ק"ג‬ַ ,‫ר‬‫ת ֱאמ‬ַ ‫פר‬
ָ ָ ְ ‫י‬‫)ע‬
ֵ ַ  –"‫פ‬
ֶ ֶ ‫אסרי ַל‬
ִ ְ ֹ " :  
  ‫ק‬‫ס‬ָ ‫אר ַעל‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫)וע‬
ֵ ַ ְ 
.(‫אחר‬
ֵַ .('‫ כ‬‫גפ‬
ֶ ֶ ‫לבחינת‬
ַ ִ ְ ִ ‫"ד‬‫אסר־י‬ַָ
‫י ַחג‬
ֵ ַ ,"‫לכ‬
ֶ ָ ֶ ‫ספר‬"
ְ ַ ְ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫ה‬‫מ‬
ֶ ִ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫)וע‬
ֵ ַ ְ 
 ‫הנר‬    

38  
       

 
    
     
   
  
        
   1

39 '‫ כ‬
  
  
                 
          
    
  2

40     

   
    
       
        
  
       3

41  ָ ִ 
‫סימ‬     
   21    
    
   4

42  
       
  
   
     
         '‫ כ‬
22      
   ‫"ד‬‫י‬ 5

43   
          
    
      6

44   

     
   
     
    
  
  
         
     
    7

45 
    
    
  
             
  
 8

46                       
  
   
      
     9

47     
     
             
     
       
       10

48                  
                      
  11

49 
   
   
     
             
       
   
   
       
 12

50 
                  
       
               13

51    
    '‫ כ‬
   
    
     
    
         23 
  14

52 
                         
       
     
       
   15

53    
   
   
   '‫כ‬ 16

54 
   
              
    ( ‫לי כ"ד‬‫מ‬)
ֵ ְ ִ ְ     
            17

55 
      '‫ כ‬      
     
               
              18

56 
       
    
       
  
          
              19

57 
           
       
   
       
              20

58    
  
                     21

59    
          
       
                      22

        23

60 
             '‫ כ‬
     
61             
   
  24 
  
       
  
     24

62 
              
  25 
  
    
  
   
    25

63        

             
 
         
     
   
 26
64 
     
 
   
  
           
    
   
       27
65 '‫כ‬ 
          
           
 28

66  
                   
   
    
  29

67 
                                       
  30
68                    
    
            
         
 31
69     
               
                     
  32
70 
                                   '‫ כ‬        33
71      
    
       
  
                            34
72 
                  '‫ כ‬     
             
      35
73 
                 
                             36

74 26 '‫ כ‬

     
  
     '‫ כ‬ 
   
   37


              
      
       
     
   
  

           '‫ כ‬    
    
  
   
  
   
   
 
 
ָ ‫י‬‫ע‬    
ֵ ַ .'‫ כ‬     
         
,‫ ס"ז‬ַ ,‫יתר‬
ְ ִ ,'‫חלק ב‬
ֶ ֵ ‫הר‬‫ב‬
ַ ֹ ַ .'‫ד א‬‫ ַע‬,'‫ ג‬ַ ,'‫חלק א‬
ֶ ֵ ‫הר‬
ַ ֹ ַ ‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ 
."‫ה‬‫מ‬
ֶ ֹ ‫קרא ֶאל‬‫"ו‬
ָ ְ ִ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ  .'‫ד ב‬‫ַע‬
  
  
  
     ‫ונר‬

32  
        '‫ כ‬
 
      
  
                    1

33 
           
    
       
  
       
   
   
     
 2

34 
  
      
       
  
      
       
       3

35 '‫ כ‬
       
       
  
    4

36  
  
   
  
   5

37 
     
    
  
    
   
    
              6

38 
  
  
    
   
      
   
    
                     7

39 '‫ כ‬
   
  '‫ כ‬
  
  
    
  
           
         8


                      9
40  
  
   
    
 
    
   


                 '‫ כ‬   10
41 
  
    
       
  
  
     
   
   
             11
42 
    
  
   
  
    
  
    
    
 
43   
    
  
     
   
    
  
  
       
           
    12

44 31 
   
        
     
    
   
   '‫ כ‬
27          
   
       13

           

       
     14
45 
  
  
   
     
         
  


             
  
        15
46 '‫ כ‬
    
 
 
28    16

47 
  
    
       
     

   
         
    17
48 
       32  
  
       
   
 
       
   
    
  
  
  18
49       
             
  '‫ כ‬
   
   
   
    
 
     19
50 
    
    
   
            
 

   '‫ כ‬
  
       
     20
51 
   
   
 
    
  
   
  
 
  
  
   
   
   
  
  29 '‫ כ‬21
52 33 '‫ כ‬
  
   
'‫ כ‬
     
    
      '‫ כ‬
      22
53       
        

                       23
54 
    
  
 
  
 
  
   
 

            
            24
55 '‫ כ‬
      
  
    
  
  

     
   
            
   25
56 
    
    
    
  
   
 
    
          
    
    
   26

57  
    
  ( '‫ מ‬‫סימ‬ ִ ִ ְ ִ '‫ ְוג‬
ָ ִ ‫י‬‫תה‬)  
      30     
             
 27

58 34 
            
        
      28


               '‫ כ‬
      29
59   
  
 
  
   
    

60 
   
     
  
      


          
   30

61 ָ ‫י‬‫ע‬   

ֵ ַ .'‫ כ‬     
 '‫ כ‬
   
 
     
  
  
    
   31


    
  
   
 
  
  
   
   
  
  
  
   
  
  
     
   
  
 
  
   
  
 
‫אלקינ‬
ֵ ֹ ֱ '‫ ה‬‫ציאנ‬‫ו‬
ֵ ִ ַ ,'‫ כ‬‫היינ‬ ִ ָ ‫"עבדי‬
ִ ָ ֲ ‫עני‬
ָ ְ ִ ְ ָ ‫לק‬
ַ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ 

   
     
  
    
  
  
    
  
  
‫עני‬
ָ ְ ִ ‫י‬
ֵ ַ ,"‫י‬ִ ‫ר ַח‬‫ ְמק‬‫ע‬ְ ִ ‫י‬"ִ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬ ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ ."'‫כ‬
 
  
   
  
    
     
    
 
 
‫ר‬ִ ‫ ְוס‬.      "'‫ כ‬‫מי‬‫ה‬ ִ ַ ָ ַ ‫ ִמ‬‫קד‬ ְ ְ ָ ‫ע‬‫מ‬ ְ ִ ‫קיפה‬‫"ה‬
ָ ְִ ַ
 
     
  
   
   
  
    
   
   
  
."‫ת‬ָ ‫ימני ַכח‬"
ִ ֵ ִ ‫תחיל‬‫ה‬ִ ְ ַַ

    
    
   
   
     
    
   
   
    

‫ער‬
ַ ַ ‫"וזה‬ ֶ ְ ‫יר‬ֵ ‫עני‬
ָ ְ ִ ְ ,'‫ד ב‬‫ ַע‬,‫ ק"נ‬ַ ‫צא‬‫ו‬ֵ ֵ ַ ‫ת‬ַ ‫פר‬
ָ ָ ְ 
   ‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ    
     
 
‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ .'‫ ע‬ַ ‫יתר‬ְ ִ .'‫ א‬,‫ ס"א‬,‫ח‬ ַ ַ ְ ‫ת‬ַ ‫בפר‬
ָ ָ ְ .  
   "‫מי‬‫ה‬ ִָ ָ ַ
."'‫ה כ‬‫ה‬
ֶ ַ ַ '‫י כ‬‫לי‬‫ה‬
ִ ִ ְ ַ ‫חד‬"
ֶ ֹ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬ ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ַמה‬ 
 
     
   
    
   
   
  
 
 
  
   
  
    
."‫ה‬
ָ ַ ‫ ֶאת‬‫אכיל‬‫"ו‬
ְ ִ ֲ ַ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬ִ ‫ה ס‬‫מ‬
ֶ ִ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ 

   
    
   
.'‫ א‬,‫ רמ"ז‬ַ ,‫ויחי‬
ִ ְ ַ ‫ת‬ַ ‫ר‬
ָ ָ ,'‫חלק א‬
ֶ ֵ ‫זהר‬
ַ ֹ ‫עיי‬
ֵ ַ 

 
 
    
    
     
     
   
 
 ‫זנר‬    

29 
  
    
  
   
   
  
     
  
  
   
    
 1

30 
      '‫ כ‬
   
        '‫ כ‬
     
 
        
       
 
   2

31 
   
     
            
    
       
      
 '‫ כ‬ 
 3

32 
   
         ( ‫ כ"ה‬‫סי‬ ָ ְ ַ ִ 
ָ ִ ‫עיה‬‫י‬)  35 
   
   4

33 '‫ כ‬
   
  
    
           
      5
34 
        
         
      
     
  
  
  
   
     
    6
35 
    
   
       
   
43    
  
  
   
   
     
     7
36 
     
             '‫ כ‬
 36 '‫כ‬    
  8
37                
    
     
           
 9
38              '‫ כ‬
     


             
  
    10
39       
    
    
      
37 '‫ כ‬
          11
40        
  
   '‫ כ‬    

   ‫ נ"ג‬ַ 
            
    12
41  
       
       
   

 
  
     
  
   38 '‫ כ‬
   13
42 
      
   
       
    
 
39      14
43   
  
             
    
  
44 '‫ כ‬
  
   
  
   
  
              
    15


   
                 
  16
45 
                      
                   
    17
46 
  
                      

  
        '‫ כ‬ 
           18
47          
                 
40 
      
     
     19
48 
     
   44              
41 
  
             
49 
     
     '‫ה ט‬‫ר‬ ָ ָ ָ        20

50 
          '‫ כ‬           
       
                
  21

51                        
  
     
             22

52  
    
            
    
                   23

53  
45               
 
          
         
   
  24

54           

      
   
  
     
          25

55 
   
  
            
  
              
  
 26

56        

   
    
       
  
   
     
 
 27

57        

   
   
    
          
42       
    
 28

 
   
 
    
      
  
    
  
   ."‫מ‬
ֵ ִ ‫"ויהי‬
ִ ְ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ "‫ר‬‫רה א‬‫"ת‬
ָ ְ ‫וכדפיר‬
ֵ ֵ ְ ִ ְ 

 
   '‫ כ‬
    ‫ה ס"ה‬ ָ ָ 
ָ ‫ר‬    
   
‫"לאמר ֶזה‬
ֹ ֵ ‫י‬
ֵ ַ "‫ת‬‫ה‬
ַ ַ ‫י‬ֵ ‫"רא‬
ָ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬ִ ‫אר ס‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫כמ‬ְ  
 
  '‫ כ‬ 
  
     
   
     
    
."‫בר‬‫ה‬
ָ ַָ 
    
  
   
   
  
 

‫ק ֶזה‬‫ס‬ָ ‫ ַעל‬,‫ קל"ה‬ַ ,‫ת‬‫לד‬

ְ ‫ת‬ַ ‫ר‬
ָ ָ ‫הרמ"ז‬
ַ ַ ָ ‫תב‬
ַ ָ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ   
 
  
  
     ‫ה ט"ו‬ ָ ָ  
ָ ‫ר‬   
"'‫א כ‬‫ ַהה‬‫י‬ְ ‫"ואמר‬
ַ ְָ ָ ‫י‬‫ע‬
ֵ ַ .'‫ כ‬
   
    '‫ כ‬
   
    
 
  
     
  
   
   
   
  
  
   ‫ר‬ֶ ‫"א‬
ֲ ‫פיר‬
ֵ ְ "‫ל‬‫ ָאכ‬ֶ ‫"ואכל‬
ְ ַ ֲ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵַ ְ

     
  
    
  
 .ָ ‫יע‬
ַ ְ ."‫להפליא‬
ִ ְ ַ ְ ‫כ‬‫ע‬
ֶ ָ ִ ‫ה‬‫ע‬
ָָ
."‫מי‬‫ה‬
ִ ַ ָ ַ ‫"האזינ‬
ִ ֲ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫ה‬‫מ‬
ֶ ִ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫כמ‬
ְ  ."'‫א כ‬ָ ‫ה ֶזה‬‫ה‬
ֵ ִ ‫די‬
ִ ‫ל‬‫תחיל "ק‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫מ‬ְ 

  
    
   
    ‫ה כ"ג‬ ָ ָ ‫ ס‬
ָ ‫ר‬       
 
.("‫ר‬‫י‬")
ִ ַ "‫דה‬‫לת‬
ָ ְ ‫ר‬‫"מזמ‬
ְ ִ ‫ק‬‫ס‬ָ ‫ ַעל‬,‫ע‬‫ה‬
ַ ַ ַ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫כמ‬
ְ    
    '‫כ‬

‫מעני‬
ָ ְ ִ ֵ ,‫ת‬‫ר‬‫ה‬
ְ ִ ַ ‫רת‬‫ע‬
ֶ ֶ ֲ ַ "‫ר‬‫"ויד‬
ֵ ַ ְ ַ ‫תחיל‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ  
 
   
     
   
  
   
    
  
  
  
   
   
     
   
  
   
   
.‫חמ‬
ֵ ָ ‫ת‬‫א‬ָ ‫הי‬ָ ֶ '‫ח‬‫ה‬
ֶ ֶ ַ ‫י‬'
ְֵ

 
     
    
  
  
 
  
  

     ‫חנר‬

20  
  
       
    
 
  
    
   
    
  
  
 1
21 
    
     
 
  
  
  2

22 
    
              
  
   
  
      
   3
23    
   
    
       
   
   '‫ד ב‬‫ קנ"א ַע‬ַ 
    
  
    
  
 4
24                    
   
  
    
  
    
   5
25  
     
 46 '‫כ‬ 
 
   
 
 6
26  
    
    
    
  
   

   
    
   
      
   7
27 
   
  
   
    
         
   
             
 8
28 
    
   
    
   
       
 
   
      
  
    
    
   9
29 '‫ כ‬     
   
  
  10

30 
      
   
   
   
         
        
  11
31 '‫ כ‬
    
   
  
   
    
    
       
   
   
   
 12

32           

      
 
           ‫ה ט"ו‬ ָ ָ 
ָ ‫ר‬   13

33 
    47 
   
            
   
   
    
   
         14

34 
     
                 
   
     
    
   15

35         

         
  
  
   
   
        
 16
36 
    
     
    
   
      
      17

37 
 
    '‫ כ‬
      
   
  
     
   '‫ כ‬
     18

38  '‫ כ‬
  
  
   
   
  
     19

  
   
    
   
    
  ,‫א‬ָ ‫ה ֶזה‬‫"ה‬
ֵ ִ ‫עני‬
ָ ְ ִ ְ ,"‫די‬
ִ ‫ל‬‫תחיל "ק‬‫ה‬
ִ ְ ַ ַ ‫ר‬‫ד‬
ִ ְ ‫אר‬‫ת‬
ֵ ָ ְ ִ ֶ ‫ ַמה‬‫י‬‫וע‬
ֵ ַ ְ 
."'‫ג כ‬‫מד‬
ְֵַ
•

        

 
15 ‫וכמ"ש הלוך ונסוע וא' בזוהר הלוך ונסוע מדרגא‬ ‫ לכאורה אין דבר זה מובן כלל מאחר ששורש‬͇ (‫)טז‬ 1

16 ‫ והנה באמת יש להבין בענין קירוב זה‬.'‫לדרגא כו‬ ‫התהוות הנשמה מבחי' לבוש המחשבה לבד‬ 2

17 ‫ בהיות שאנו רואים במעלת ההתקרבות למלך‬.‫דאברהם‬ ‫איך אפשר שתעל' להשתאב ולהכלל בבחי' גופא‬ 3

18 ‫בשר ודם כמו האוהב הנאמן למלך שאהבתו רבה‬ ‫דמלכא שהוא למעלה הרבה מבחי' הלבוש כנ"ל דאיך‬ 4

19 ‫ונפלאה אליו מנקודת נפשו במס"נ כו' הנה ודאי‬ ‫אפשר שיעלה בחי' הלבוש הנפרד מן הגוף ואין לו‬ 5

20 ‫מתקרב אליו תכלית הקירוב והחיבור בדביקה חשיקה‬ '‫ערך עמו כלל להיות בבחי' ומדריגת גופא דמלכא בחי‬ 6

21 '‫נפלאה בקירוב אחר קירוב עד שנעשים כאיש א‬ '‫א"ס ממש הענין הוא דלזאת הוא הכוונה בבחי‬ 7

22 ‫חברים ממש שאין דבר מפסיק וחוצץ ביניהם כלל‬ '‫הבירורים בזמן הגלות בחליפין ליתן היפך כל א‬ 8

23 ‫וכאהבת דוד ויהונתן אהבת נפש כו' וכה"ג וא"כ ודאי‬ ‫לחבירו זרעא דאברהם בגלותא דאדום כנ"ל כדי שעי"ז‬ 9

24 ‫שהמלך לא יוכל להתאפק מלגלות לאוהב הנאמן כזה‬ .‫יוכלו הנשמות לאשתאבא בגופא דמלכא כנ"ל וד"ל‬ 10

25 ‫כל מצפוני לבבו וכל עמקי סתרי סתריו אשר בחכמתו‬ ‫דהנה ידוע בבחי' ומדריגה דאברהם בחי' חסד דקדושה‬ 11

26 ‫ורצונו ומדותיו בהנהגותיו עם כל ב"ב והנהגת המלוכה‬ ‫היינו בבחי' האהבה רבה ועצומה כמ"ש אברהם אוהבי‬ 12

27 ‫כו' לא יכחד ממנו דבר ולא חצי דבר ולפ"ז ודאי‬ ‫כו' בקירוב אחר קירוב בדביקה חשיקה נפלאה בעילוי‬ 13

28 ‫האוהב הזה מכיר ויודע היטב בכל איכות ומהות נפש‬ ‫אחר עילוי מדי יום ויום הולך ומתקרב יותר באה"ר‬ 14
 ‫טנר‬ ‫‪   ‬‬

‫‪42‬‬ ‫ולפ"ז גם האה"ר שנולדה מצד ההתבוננות הזאת אע"פ‬ ‫המלך בכל פנימית ועצמות רצונו וחכמתו ומדותיו‬ ‫‪1‬‬

‫‪43‬‬ ‫שתתקרב מאד מאד כנ"ל אין הקירוב הזה בא רק מצד‬ ‫והנהגותיו כו' כמו שיודע בנפשו ממש מאחר שמדבר‬ ‫‪2‬‬

‫‪44‬‬ ‫הליכת הנשמה בעמקי ההשגות בעילוי אחר עילוי‬ ‫עמו בקירוב גדול מאד כמו שמדבר עם עצמות נפשו‬ ‫‪3‬‬

‫‪45‬‬ ‫בבחי' ההפשטה יותר מהגבלות השגות הנשמה‬ ‫ממש כו' וא"כ יובן מזה שבהכרח לומר שמהות נפש‬ ‫‪4‬‬

‫‪46‬‬ ‫מתחלת' כו' וא"כ כל מה שתופשט יותר מהגבלותיה‬ ‫הא"נ הזה מקושר בעצם בנפש המלך עד שנקרא רעהו‬ ‫‪5‬‬

‫‪47‬‬ ‫יותר תכיר ותשיג באמיתת גודל עוצם ריחוק ערך‬ ‫אשר כנפשו אשר יחוייב מזה שיש ערך ויחוס בעצם‬ ‫‪6‬‬

‫‪48‬‬ ‫הנברא כנ"ל לגבי בלתי ב"ג ולפ"ז הרי יותר תגדל‬ ‫למהות נפש האוהב עם מהות נפש המלך וקרוב להיות‬ ‫‪7‬‬

‫‪49‬‬ ‫אצלה מחמת השגה זאת בחי' התפעלות הביטול‬ ‫שהנפשות שלהם קשורים להיות בבחי' מהות א' ממש‬ ‫‪8‬‬

‫‪50‬‬ ‫במציאות שהוא בחי' ההשתחווא' וגודל הריחוק ערכה‬ ‫כידוע וד"ל‪ .‬והנה ע"ד דוגמא כזאת ודאי לא יתכן‬ ‫‪9‬‬

‫‪51‬‬ ‫מערך אלקים אע"פ שבאה לכלל קירוב מחמת האה"ר‬ ‫לומר בענין אהבה וקירוב דאברהם אוהבי הנ"ל דהגם‬ ‫‪10‬‬

‫‪52‬‬ ‫ועצומה ותגבורת האה"ר הוא ענין הקירוב הגדול היפך‬ ‫שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם כו' שזהו ממש‬ ‫‪11‬‬

‫‪53‬‬ ‫בחי' הריחוק והביטול במציאו' הנה באמת הא בהא‬ ‫כאוהב האמיתי הנקרא ריע המלך אשר אהבת נפשו‬ ‫‪12‬‬

‫‪54‬‬ ‫תליא דעוצם הקירוב הזה שמחמת התפעלות אה"ר‬ ‫אהבו שלא יוכל המלך להעלים כל מצפוני לבו ורצונו‬ ‫‪13‬‬

‫‪55‬‬ ‫בהשגה נפלאה ועמוקה יותר בעצמות אא"ס כנ"ל הרי‬ ‫הפנימי הנעלם בהעלם אחר העלם כו' כך אמר המכסה‬ ‫‪14‬‬

‫‪56‬‬ ‫הוא המביא לידי בחי' ריחוק שהוא עוצם הביטול‬ ‫אני כו' כלומר האוכל לכסות ולהעלים ג"כ מבחי' אור‬ ‫‪15‬‬

‫‪57‬‬ ‫והשתחווא' כו' וכל שנתקרב יותר יותר נתרחק וזהו‬ ‫עליון היותר פנימי ונעלם בעצמות המאציל שנקרא‬ ‫‪16‬‬

‫‪58‬‬ ‫ענין הריחוק והביטול שאינו בא רק לפי ערך הקירוב‬ ‫סדכ"ס ומאיר בסתימות חכמתו במדותיו ובהנהגותיו‬ ‫‪17‬‬

‫‪59‬‬ ‫והדיבוק רק שנק' השתחווא' מקרוב דוקא וכידוע‬ ‫באבי"ע שנקרא כבשי דרחמנא כו' על כל זה אמר‬ ‫‪18‬‬

‫‪60‬‬ ‫שבחי' ההשתחווא' מקרוב הוא בבחי' האצי' משא"כ‬ ‫המכסה אני כו' ועכ"ז שהכל לפניו נגלה א"א לומר‬ ‫‪19‬‬

‫‪61‬‬ ‫בבריא' ויצי' כתיב שרפים עומדים ולא משתחווים‬ ‫שיש לנשמת אברהם ערך ויחוס בעצם במהות עצמות‬ ‫‪20‬‬

‫‪62‬‬ ‫בבחי' ביטול במציאות ממש כו' וד"ל‪ .‬ולהבין זה‬ ‫המאציל ממש כדרך התקשרות ב' נפשות מוגבלות‬ ‫‪21‬‬

‫‪63‬‬ ‫בתוס' ביאור הנה עד"מ האוהב אמיתי של המלך‬ ‫שיוכלו להכלל כא' אבל נשמה מוגבלת אין לה ערך‬ ‫‪22‬‬

‫‪64‬‬ ‫בהתקרבותו מאד אל המלך לדבר עמו בגנזי סתרי‬ ‫ויחוס כלל וכלל לגבי עצמו' המאציל שהוא בלתי‬ ‫‪23‬‬

‫‪65‬‬ ‫סתרים בחדר לפנים מחדר הרי הוא הולך ומתקרב וכל‬ ‫מוגבל ואיך אפשר לומר שתכיר במהות ועצמות אא"ס‬ ‫‪24‬‬

‫‪66‬‬ ‫שמתקרב יותר יותר בא לבחי' הביטול בעצמו עד‬ ‫ותתקשר שם בבחי' מהות א' כו' אלא צ"ל בהיפוך‬ ‫‪25‬‬

‫‪67‬‬ ‫כשבא לפני המלך ממש בהיכלו היותר פנימי שם‬ ‫דהגם שבחי' אה"ר דאברהם היה בתכלית הקירוב עד‬ ‫‪26‬‬

‫‪68‬‬ ‫יבוטל ממציאותו לגמרי וישתחוה לפני רגליו ממש‬ ‫שלא נעלם ממנו דבר כו' מ"מ לא נתקרב קירוב‬ ‫‪27‬‬

‫‪69‬‬ ‫ואע"פ שהשתחווא' זאת בחי' ביטול וריחוק הוא מ"מ‬ ‫האמיתי להיות במהות דעצמות אא"ס ממש אלא‬ ‫‪28‬‬

‫‪70‬‬ ‫הרי הוא בא רק מחמת עוצם הקירוב שנתקרב ביותר‬ ‫אדרבה כל שנתקרב יותר באה"ר ועצומה ע"י השגה‬ ‫‪29‬‬

‫‪71‬‬ ‫כו' וכך יובן ענין השתחווא' מקרוב דאברה' אוהבי‬ ‫נפלאה ועמוקה יותר יותר נתרחק לבא לבחי' ביטול‬ ‫‪30‬‬

‫‪72‬‬ ‫באה"ר הנ"ל דהנה ודאי הוא עולה במעלת הקירוב‬ ‫במציאו' והשתחוואה עד שקרא א"ע עפר ואפר כו'‬ ‫‪31‬‬

‫‪73‬‬ ‫ודיבוק בדביקה וחשיקה בה' אחד מחמת עילוי‬ ‫אלא שנק' בחי' השתחוואה זו השתחוואה מקרוב‬ ‫‪32‬‬

‫‪74‬‬ ‫ההשגה המופשטת יותר הרי אע"פ שמצד האה"ר‬ ‫דהיינו שבאה מסיבת עוצם הקירוב דוקא )משא"כ‬ ‫‪33‬‬

‫‪75‬‬ ‫שנתפעל מחמת ההשגה נראה כמתקרב יותר אל ה' וכל‬ ‫השתחווא' דיצחק שהיא השתחווא' מרחוק וכמשי"ת‬ ‫‪34‬‬

‫‪76‬‬ ‫המתקרב אין ערכו ומהותו מרוחק כ"כ מערך ומהות‬ ‫בסמוך ב"ה( וביאור הדברים הנה ידוע בבחי'‬ ‫‪35‬‬

‫‪77‬‬ ‫המלך עד שנכנס בהיכלו הפנימי לגלות לו כל מצפוניו‬ ‫התקרבות הנשמה המוגבלת באה"ר וחשיקה נפלאה‬ ‫‪36‬‬

‫‪78‬‬ ‫כנ"ל מ"מ הרי עוצם הקירוב הזה הוא העושה עוצם‬ ‫בה' אחד פשוט בלתי מוגבל היא נולדה ובאה מצד‬ ‫‪37‬‬

‫‪79‬‬ ‫בחי' הביטול וההשתחווא' עד כאשר בא בקירוב היותר‬ ‫ההתבוננות העמוקה ונפלאה בעצמות אא"ס איך שהוא‬ ‫‪38‬‬

‫‪80‬‬ ‫פנימי שם הוא משתחווה ממש כמשל שמשתחוה לפני‬ ‫אין סוף ואין לו ראשית כו' וכל שתשיג יותר בהפלאת‬ ‫‪39‬‬

‫‪81‬‬ ‫רגלי המלך כנ"ל וזהו הנק' השתחוואה מקרוב שבאה‬ ‫מעלת עצמות אא"ס תשיג ותכיר יותר גודל עוצם‬ ‫‪40‬‬

‫‪82‬‬ ‫רק מסיבת הקירוב העצום‪:‬‬ ‫ריחוק ערך הנברא ב"ג לגבי אא"ס הבלתי גבול כו'‬ ‫‪41‬‬

‫‪    ‬‬

‫•‬
 ‫‪   ‬‬ ‫סר‬

‫‪‬‬
‫‪          ‬‬

‫‪  ‬‬

‫‪23‬‬ ‫וכמבואר בס' בינונים שזהו מדרגת בינוני להיות תמיד‬ ‫‡‪ Í‬באמת צריך להבין למה צריך הירידה בגוף גשמי‬ ‫‪1‬‬

‫‪24‬‬ ‫במלחמה זו כל ימי חייו(‪ ,‬ואח"כ ע"י מ"ע נמשך פנימי'‬ ‫דווקא וע"י תו"מ בגשמיות דווקא‪ ,‬אך זהו כמ"ש‬ ‫‪2‬‬

‫‪25‬‬ ‫שזהו ענין הארת הסובב‪ .‬וזהו ירידה צורך עלי' שזהו‬ ‫מי יתן טהור מטמא דווקא‪ ,‬טהור שמבחי' טמא‪ ,‬הגם‬ ‫‪3‬‬

‫‪26‬‬ ‫ירידת הנשמה מבחי' טהורה למעלה בבי"ע עד שבא‬ ‫שלמעלה בשרשה היא ג"כ בבחי' טהורה‪ ,‬א"א לה‬ ‫‪4‬‬

‫‪27‬‬ ‫בגוף גשמי‪ ,‬וגם התורה ומצות ג"כ ירדו ג"כ בדברים‬ ‫לבוא משם לבחי' קדושה‪ ,‬ודווקא ע"י ירידה בגוף‬ ‫‪5‬‬

‫‪28‬‬ ‫גשמי' וע"י אתהפכא חשוכא לנהורא שזהו יתרון האור‬ ‫גשמי והתורה בדברים גשמים יהי' מזה העלי'‪ ,‬כי יתרון‬ ‫‪6‬‬

‫‪29‬‬ ‫מתוך החושך ע"י בחי' אתכפי' יהי' עלי' למעלה‬ ‫האור מתוך החושך דווקא‪ ,‬כשנהפך מחושך לאור אזי‬ ‫‪7‬‬

‫‪30‬‬ ‫לאשתאבא בגופא דמלכא‪ ,‬וגם המשכה למטה בג'‬ ‫יש בזה יתרון יותר מאור בעצם‪ ,‬הגם שהנשמה למעלה‬ ‫‪8‬‬

‫‪31‬‬ ‫עולמות בי"ע מבחי' סובב‪.‬‬ ‫ג"כ בחי' טהורה שזהו הפי' במ"ש וכעצם השמים‬ ‫‪9‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪ ‰ÊÂ‬ענין ואיש כי ימרט ראשו וגו' טהור הוא‪ ,‬כי הנה‬ ‫לטוהר שזהו ענין טהור ונקי מכל סיג ופסולת רק כמו‬ ‫‪10‬‬

‫‪33‬‬ ‫יש בחי' שערות כידוע שהשערות הן מותרות‬ ‫שהיא בבחי' אין עדיין אבל העיקר הוא דווקא כשהיא‬ ‫‪11‬‬

‫‪34‬‬ ‫מוחין וזהו ענין ריבוי ההתחכמות בפרנסה נק' שערות‬ ‫בבחי' ירידה בגשמיות‪ ,‬וזהו טהור מטמא דוקא‪ .‬וזה"ע‬ ‫‪12‬‬

‫‪35‬‬ ‫וכמ"ש כי לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר שזהו‬ ‫סור מרע ועשה טוב כי זלע"ז עשה אלקים כי כמו‬ ‫‪13‬‬

‫‪36‬‬ ‫ריבוי התחכמות רק וברכך ה"א בכל אשר תעשה כתי'‪,‬‬ ‫שהמצות הם בג' בחי' מחדו"מ שזהו ועשה טוב כך‬ ‫‪14‬‬

‫‪37‬‬ ‫רק שצריך לעשות איזה כלי וממילא באה הברכה‬ ‫הל"ת הוא ג"כ בג' בחי' מחדו"מ‪ ,‬היינו במח' הרהורי‬ ‫‪15‬‬

‫‪38‬‬ ‫מלמעלה‪ .‬וזהו כי ימרט ראשו טהור הוא להעביר‬ ‫עבירה קשין מעבירה וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫‪16‬‬

‫‪39‬‬ ‫השער המותרות‪ ,‬וכמו בלוים כמ"ש והעבירו תער על‬ ‫ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם‪ ,‬ובדיבור לשון‬ ‫‪17‬‬

‫‪40‬‬ ‫כל בשרם שזהו ענין מותרות‪ ,‬אבל בקדושה דוקא ע"י‬ ‫הרע ורכילות וכדומיהן ומעשה העבירה בגשמיות‪ ,‬וע"י‬ ‫‪18‬‬

‫‪41‬‬ ‫בחי' שערות וכמ"ש קוצותיו תלתלים תילי תילים של‬ ‫שמירת הרע בג' בחי' מחדו"מ שזהו נק' טהור מטמא‬ ‫‪19‬‬

‫‪42‬‬ ‫הלכות שזהו ג"כ בחי' שערות דקדושה‪ ,‬שמלמעלה‬ ‫לברר ולהפוך מרע לטוב זהו ענין טהרה שזהו הביטול‬ ‫‪20‬‬

‫‪43‬‬ ‫ממקום גבוה ביותר א"א לבוא רק דוקא ע"י בחי'‬ ‫היש בדרך כפי' זהו ענין אתכפי' )הגם שבלב הרע יש‬ ‫‪21‬‬

‫‪44‬‬ ‫שערות‪.‬‬ ‫בעצם אבל שלא להניח אותו לבוא בג' בחי' מחדו"מ‬ ‫‪22‬‬

‫‪   ‬‬

‫•‬
‫‪‬‬
‫‪        ‬‬

‫‪   ‬‬

‫‪12‬‬ ‫המעורב בהם‪ ,‬כן איש לפי מהללו הוא בחי' הבירור‬ ‫‪ ‰‰Â‬מתרומת מחצית השקל היו לוקחי' קרבנות‬ ‫‪1‬‬

‫‪13‬‬ ‫שלו בתפלה לפי ערך ההילול והשבח בהתבוננותו בה'‬ ‫כמארז"ל במשנה רפ"ד דשקלי' התרומה מה‬ ‫‪2‬‬

‫‪14‬‬ ‫אחד ושמו אחד‪ ,‬הוא בחי' האמונה בסובב וממלא‬ ‫היו עושים בה לוקחי' בה תמידי' ומוספי' כו' וכל‬ ‫‪3‬‬

‫‪15‬‬ ‫והמשכת הדעת בהם שה"ע ורעה אמונה להמשיך דעת‬ ‫קרבנות הצבור‪ ,‬ונת' במ"א שורש ענין הקרבנות‬ ‫‪4‬‬

‫‪16‬‬ ‫באמונה שיהי' כאילו רואה כו'‪ .‬ובכדי לבוא לזה צריך‬ ‫בעבודה שהוא בחי' בירור נה"ב ועכשיו תפלה במקום‬ ‫‪5‬‬

‫‪17‬‬ ‫להקדים תחלה פסוד"ז הוא לזמר עריצי' ולהכרית כל‬ ‫קרבנות תיקנו‪ ,‬שהתפלה היא ג"כ בירור נה"ב‪ ,‬וז"ש‬ ‫‪6‬‬

‫‪18‬‬ ‫החוחי' המונעי' ומעכבי' מבית ומבחוץ‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫)משלי י"ז ג'( מצרף לכסף כור לזהב בוחן לבות ה'‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪19‬‬ ‫ההתבוננו' בביטול ושירת המלאכי' והילול כל מה‬ ‫ופי' בזהר מצרף לכסף דא אברהם‪ ,‬כור לזהב דא‬ ‫‪8‬‬

‫‪20‬‬ ‫שנברא בששת ימי בראשית‪ ,‬ואיך כי הוא צוה ונבראו‬ ‫יצחק‪ ,‬בוחן לבות דא יעקב‪ ,‬וכתי' )משלי ך"ז ך"א(‬ ‫‪9‬‬

‫‪21‬‬ ‫בדרך ממילא ומאליו וכמשנ"ת ביאור ד"ז במ"א‬ ‫מצרף לכסף כור לזהב איש לפי מהללו‪ ,‬פי' שכמו ע"י‬ ‫‪10‬‬

‫‪22‬‬ ‫באורך‪ ,‬ולכן אני הוי' לא שניתי‪ ,‬ואתה הוא קודם‬ ‫המצרף והכור מבררי' ומנקי' הזהב והכסף מן הפסולת‬ ‫‪11‬‬
 ‫אסר‬ ‫‪   ‬‬

‫‪21‬‬ ‫שחטא‪ ,‬שלכאו' אינו מובן כו'‪ .‬אך באמת כן הוא‬ ‫שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי‬ ‫‪1‬‬

‫‪22‬‬ ‫שקודם התפלה דרך איש ישר בעיניו שמאחר שלא‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬והיינו מפני כי ה' אחד שגם עכשיו לאחר‬ ‫‪2‬‬

‫‪23‬‬ ‫חטא מאומה וגם עשה מצוה‪ ,‬נדמה לו שהוא קרוב‬ ‫שנבה"ע הוא אחד ומיוחד שלא יש שום מציאות‬ ‫‪3‬‬

‫‪24‬‬ ‫לאלקות וכ"ש שלא חטא‪ ,‬אמנם לאחר שמתבונן במוח‬ ‫אמיתי זולתו ית'‪ ,‬וכל מה שנברא הם הוים ונפסדי'‬ ‫‪4‬‬

‫‪25‬‬ ‫בינתו הדק היטב ענין ביטול המלאכי'‪ ,‬ה"ה מבין‬ ‫ולכן אינם מציאות אמיתי‪ .‬וכד דייקת בהו שפיר‬ ‫‪5‬‬

‫‪26‬‬ ‫שענין ביטולו אינו מגיע אפי' לשליש ולרביע‪ ,‬ואח"כ‬ ‫תמצא שגם הם כחות אלקות המוסתר ונעלם כמ"ש‬ ‫‪6‬‬

‫‪27‬‬ ‫בק"ש בהתבוננו' ה' אחד ושמו אחד יחו"ע ויחו"ת‬ ‫בד"ה מי כמוכה הנ"ל‪ ,‬ונתהוו מכח שמו ית' שז"ע‬ ‫‪7‬‬

‫‪28‬‬ ‫בבחי' דעת והכרה‪ ,‬ה"ה מוצא א"ע איך שהוא מרוחק‬ ‫שאנו אומרים אח"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫‪8‬‬

‫‪29‬‬ ‫מה' אחד בתכלית הריחוק וכל מה שעשה בקיום‬ ‫ועד‪ .‬ולפי ערך האריכות בהילול הלזה והעמקת הדעת‬ ‫‪9‬‬

‫‪30‬‬ ‫מצותיו ית' ה"ה לגרמי' בלתי קבלת עול מלכות שמים‬ ‫בהתבוננו' במוח בינתו ותבונתו לפי ערך זה ממש הוא‬ ‫‪10‬‬

‫‪31‬‬ ‫ועול מצות כדבעי למהוי שז"ע מארז"ל למה קדמה‬ ‫בחי' העבודה שבלב זו תפלה‪ .‬וזהו שאומרים סלח לנו‬ ‫‪11‬‬

‫‪32‬‬ ‫שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה‬ ‫כי חטאנו בשמו"ע שלכאו' הי' מהראוי להתחיל‬ ‫‪12‬‬

‫‪33‬‬ ‫ואח"כ יקבל עליו עומ"צ כמשנ"ת ביאור דבר זה מן‬ ‫הקדמת התפלה בזה שהרי אין לך מדריגה היותר‬ ‫‪13‬‬

‫‪34‬‬ ‫ד"ה והתהלכתי בתוככם עד שובה ישראל‪ ,‬ך"ט‪ ,‬ואז‬ ‫נמוכה מהחוטא שהוא ל' חסרון מל' והייתי אני ובני‬ ‫‪14‬‬

‫‪35‬‬ ‫אומר בתפלה סלח לנו כי חטאנו‪ ,‬פי' שחסר לו הרבה‬ ‫שלמה חטאי' שחסר הכל‪ ,‬והי' מהראוי להתחיל בזה‬ ‫‪15‬‬

‫‪36‬‬ ‫ויודע ומכיר בעצמו החסרון והפחיתות שלו ומבקש‬ ‫איך שחסר לו ומבקש שיומשך וימולא החסרון‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪37‬‬ ‫סליחתו שיומשך מאוא"ס בעל הרצון מקור כל‬ ‫ומה"ע שמתחילי' בהודאה תחלה בקומו משנתו מודה‬ ‫‪17‬‬

‫‪38‬‬ ‫הרצונות שיתמלא הפגמי' והחסרונו' בהרצון על שלא‬ ‫אני‪ ,‬וגם בהתחלת התפלה הודו לה'‪ ,‬ואח"כ פסוד"ז‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪39‬‬ ‫קיים רצונו ית' כדבעי למהוי כו'‪ ,‬וזהו שורש ענין‬ ‫ואח"כ ברכת ק"ש וק"ש‪ ,‬ואח"כ בתפלה אומר סלח‬ ‫‪19‬‬

‫‪40‬‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫לנו כי חטאנו שאחר אריכות התפלה כ"כ אז אומר‬ ‫‪20‬‬

‫‪    ‬‬

‫‪     ‬‬

‫•‬
‫‪‬‬
‫‪         ‬‬

‫‪    ‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫הנה על פי המתבאר בפרק זה‪ ,‬שבכתר של העשיה יש‬ ‫‪1‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪ ‬על מעשיו בפועל ממש ‪   ‬מאשר‬ ‫עוצמה לא פחות מהכתר של האצילות ואף יותר‪ ,‬הנה‬ ‫‪2‬‬

‫‪16‬‬ ‫התשובה על התעוררות המידות והשגת האלוקות ‪‬‬ ‫בענין עבודת התשובה הפירוש הוא‪ ,‬שבכדי לעשות‬ ‫‪3‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪ - 94      ‬בשונה‬ ‫תשובה על המעשים של האדם בפועל‪ ,‬הוא צריך לגלות‬ ‫‪4‬‬

‫‪18‬‬ ‫מהיחס של הספירות בעולמות השונים‪ ,‬שאופן‬ ‫בתוכו את כח הרצון בעוצמה חזקה יותר מאשר הרצון‬ ‫‪5‬‬

‫‪19‬‬ ‫המשכתם הוא שהחיצוניות של הדרגה העליונה נעשית‬ ‫והתשובה על ענין של רוח )מידות( ונשמה )שכל(‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪20‬‬ ‫הראש של הדרגה התחתונה )מחיצוניות המלכות‬ ‫‪      ‬על בחינת נפש ‪-‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪21‬‬ ‫דאצילות נמשכת החכמה של בריאה‪ ,‬ומחיצוניות‬ ‫על ענין המעשה בפועל ממש‪     ,‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪22‬‬ ‫המלכות של בריאה נמשכת החכמה של יצירה וכן‬ ‫‪  ‬הפסוק ‪   92‬ש"אתם" מורכב מ ‪-‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪23‬‬ ‫הלאה(‪ ,‬המשכת הכתרים הם זה מזה באופן ישיר ולא‬ ‫‪  ‬והוא רומז ‪  ‬כלומר שלימות‬ ‫‪10‬‬

‫‪24‬‬ ‫דרך עשר הספירות של כל עולם‪ .‬והמשמעות של זה‬ ‫‪      ‬שהיא דרגת‬ ‫‪11‬‬

‫‪25‬‬ ‫היא כנזכר לעיל‪ ,‬שבהשתלשלות הכתרים אין ירידת‬ ‫הכתר‪ ,‬המקור והראש לכל הגילויים‪  ,‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪26‬‬ ‫איכות זה מזה‪.‬‬ ‫‪.93    ‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪ .94‬ראה גם לקוטי תורה ריש פרשת קרח‪ .‬דיבור המתחיל‬ ‫‪ .92‬תהילים יט‪ ,‬יד‪.‬‬
‫נשא תרס"ה )ספר המאמרים תרס"ה עמוד רס ואילך(‪.‬‬ ‫‪ .93‬פרק פב‪.‬‬
 ‫‪   ‬‬ ‫בסר‬

‫‪27‬‬ ‫"השתלשלות" ‪     -‬‬ ‫‪     ‬למרות שהוא כתר‬ ‫‪1‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪     ‬אין הכוונה שהכתרים נמשכים‬ ‫לעולם אחר לגמרי ‪     ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪29‬‬ ‫אחד מהשני‪ ,‬באופן שכל אחד מקבל הארה בלבד‬ ‫‪     ‬למרות שבחינת סדר‬ ‫‪3‬‬

‫‪30‬‬ ‫מהכתר שמעליו‪ ,‬כפי שזה בדרך כלל הפירוש של‬ ‫המדרגות‪ ,‬החכמה דאצילות נמשכת לאחר הכתר של‬ ‫‪4‬‬

‫‪31‬‬ ‫המושג "השתלשלות"‪    ,‬של‬ ‫האצילות‪ ,‬ואילו הכתר של העשיה הוא תחת כל‬ ‫‪5‬‬

‫‪32‬‬ ‫הארה ‪      ‬‬ ‫האצילות והבריאה והיצירה‪ ,‬הנה בכל זאת‪ ,‬יש קשר‬ ‫‪6‬‬

‫‪33‬‬ ‫שהם האורות הפנימיים המתלבשים בכלים‪.‬‬ ‫ושייכות גדולה יותר בין הכתר של העשיה לכתר של‬ ‫‪7‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪      ‬שם נתבאר ההבדל בין‬ ‫האצילות‪ ,‬יותר מהקשר בין החכמה של האצילות לכתר‬ ‫‪8‬‬

‫‪35‬‬ ‫כח הרצון לשאר הכוחות ביחס לאופן המשכתם‬ ‫של האצילות‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪36‬‬ ‫באברים‪ ,‬שכיון שלרצון אין כלי מיוחד הרי כשנמשך‬ ‫‪ - 95   ‬כלומר אופן המשכת החכמה‬ ‫‪10‬‬

‫‪37‬‬ ‫לאברים הרי עצמותו נמשך לשם‪ ,‬ואילו כח השכל שיש‬ ‫מהכתר היא לא באופן של המשכה ישירה אלא ‪ ‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪38‬‬ ‫לו כלי מיוחד במוח ובא באופן של התלבשות‪ ,‬הרי‬ ‫‪    ‬שענין יש מאין‪ ,‬הוא שהיש‬ ‫‪12‬‬

‫‪39‬‬ ‫כשנמשך בשאר האברים אין זה עצמות הכח‪ ,‬כי אם רק‬ ‫לא מכיר ומרגיש את מקורו‪ ,‬והיינו שהמשכת החכמה‬ ‫‪13‬‬

‫‪40‬‬ ‫הארה חיצוניות לבד‪.‬‬ ‫היא בצמצום עצום מהכתר‪ ,‬וכיש מאין‪ .‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪       ‬הכתר של‬ ‫‪15‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪       ‬אף שכתר של‬ ‫הבריאה היא המשכה ישירה באופן של השתלשלות‬ ‫‪16‬‬

‫‪43‬‬ ‫הבריאה השתלשל מהכתר של האצילות‪ ,‬זה לא באופן‬ ‫)ולא באופן של יש מאין( מהכתר של האצילות‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪44‬‬ ‫של המשכת הארה בלבד אלא שהמהות עצמה נמשכת‪.‬‬ ‫ומהכתר של הבריאה משתלשל הכתר של היצירה‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪   ‬שזהו דרגת הכתר ‪ ‬‬ ‫וממנו הכתר של העשיה‪ ,‬באופן שעוקף את כל סדר‬ ‫‪19‬‬

‫‪46‬‬ ‫‪   ‬עליית הרצון הראשונה עוד‬ ‫ההשתלשלות של העשר הספירות שבעולמות‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪47‬‬ ‫לפני הצמצום ‪     ‬‬ ‫נמצא אם כן‪ ,‬שכאשר בוחנים את סדר ההשתלשלות של‬ ‫‪21‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫האורות הפנימיים )עשר הספירות(‪ ,‬הרי יש בניהם‬ ‫‪22‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪     ‬הרצון‪ ,‬גם בתוך הדרגות‬ ‫הבדלי איכות‪ ,‬אבל כאשר בוחנים את הסדר של‬ ‫‪23‬‬

‫‪50‬‬ ‫של סדר ההשתלשלות ‪   ‬‬ ‫ההמשכה של המקיפים )הכתרים(‪ ,‬הרי יש בניהם קשר‬ ‫‪24‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪     ‬וזהו ענין "השתלשלות‬ ‫ישיר של המשכה אחד מהשני‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪52‬‬ ‫הכתרים זה מזה"‪.‬‬ ‫‪    ‬כלומר‪ ,‬מה שזה נקרא בשם‬ ‫‪26‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬

‫‪ .95‬איוב כח‪ ,‬יב‪.‬‬

‫•‬
‫‪‬‬
‫‪         ‬‬

‫‪    ‬‬

‫]ניס‪ ‬ה'תד"ש[‬ ‫‪1‬‬

‫‪7‬‬ ‫צריך להבין‪ ,‬מהי הכוונה בכך שכל הנמנה על עם‬ ‫"‪ „ „ ÏÎ‬חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא‬ ‫‪2‬‬

‫‪8‬‬ ‫ישראל צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא‬ ‫יצא ממצרים" ‪.1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪9‬‬ ‫ממצרים?‬ ‫בכל דור‪ ,‬במשמעות של זמן ומצב‪ ,‬צריך כל יהודי‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪10‬‬ ‫אם הכוונה היא רק שכל אחד ידע ויחוש בקרבו שהוא‬ ‫איש או אשה‪ ,‬ללא חילוק גיל ומעמד‪ ,‬לראות את עצמו‬ ‫‪5‬‬

‫‪11‬‬ ‫בעצמו יצא ממצרים‪ ,‬הרי אחרֿכך נאמר "לא את‬ ‫כאילו הוא או היא עצמם יצאו ממצרים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ (1‬פסחים קטז‪ ,‬ע"ב‪.‬‬

 ‫גסר‬ ‫‪   ‬‬

‫‪20‬‬ ‫כביכול בכבודו ובעצמו גאל אותנו מגלות מצרים‪ ,‬אבל‬ ‫אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוךֿהוא ממצרים אלא אף‬ ‫‪1‬‬

‫‪21‬‬ ‫עם זאת הגאולה באה לאחר ה"ונצעק אל ה' אלקי‬ ‫אותנו – הוא יתברך – גאל"‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪22‬‬ ‫אבותינו" ‪ ,3‬שאז "וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו‬ ‫מה הכוונה‪ ,‬בכך ש"בכל דור כו'"?‬ ‫‪3‬‬

‫‪23‬‬ ‫ואת עמלנו ואת לחצנו"‪.‬‬ ‫גם צריך להבין‪ ,‬הגדר "דור" מציין לא רק את משמעות‬ ‫‪4‬‬

‫‪24‬‬ ‫לא תמיד‪ ,‬חסֿושלום‪ ,‬מועיל ה"ונצעק אל ה'"‪ .‬ה'‬ ‫הזמן‪ ,‬שהוא ענין של כמות – שבכל זמן‪ ,‬ללא חילוק‬ ‫‪5‬‬

‫‪25‬‬ ‫יתברך שומע את תפילתם של בני ישראל כל פעם‬ ‫כמה זמן זה יהיה מאז יציאת מצרים‪" ,‬חייב אדם‬ ‫‪6‬‬

‫‪26‬‬ ‫ובכל הזמנים‪ ,‬אבל לא תמיד הקדוש ברוךֿהוא מקבל‬ ‫לראות כו'"‪ ,‬אלא הוא מציין גם את ענין האיכות ‪– 2‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪27‬‬ ‫את זעקתם של בני ישראל‪.‬‬ ‫ללא חילוק בין האדם הפשוט ביותר עד התלמידֿחכם‬ ‫‪8‬‬

‫‪28‬‬ ‫אז‪ ,‬במצרים‪ ,‬הקדוש ברוךֿהוא קיבל את זעקתם של‬ ‫והגאון הגדול ביותר‪" ,‬חייב לראות את עצמו כאלו‬ ‫‪9‬‬

‫‪29‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬הוא יתברך ראה את כאבנו ואת סבלנו ואת‬ ‫הוא יצא ממצרים"‪ ,‬כי הגאולה מגלות מצרים לא היתה‬ ‫‪10‬‬

‫‪30‬‬ ‫לחצנו‪.‬‬ ‫גאולה גשמית בלבד‪ ,‬זו היתה גם גאולה נשמתית‬ ‫‪11‬‬

‫‪31‬‬ ‫כך היא הגאולה הרוחנית ממצרים בעבודה‪ ,‬שעלֿידי‬ ‫רוחנית‪ ,‬והגאולה הרוחנית מגלות מצרים קיימת תמיד‬ ‫‪12‬‬

‫‪32‬‬ ‫ה"ונצעק" בא ה"וישמע" ואז באה גאולת מצרים‪.‬‬ ‫בחיי האדם והנהגתו‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪33‬‬ ‫˜‪ .ˆÈ‬מבאר שהשם "דור" מציין גם את איכותם של‬ ‫זו הכוונה "בכל דור ודור חייב אדם וכו'"‪ ,‬כי כל נשמה‬ ‫‪14‬‬

‫‪34‬‬ ‫בני האדם‪ ,‬כשם שהוא מציין את כמות הזמן‪ .‬הגאונים‬ ‫שהקדוש ברוךֿהוא שם בחיים גופניים‪ ,‬זו היא גלות‬ ‫‪15‬‬

‫‪35‬‬ ‫הגדולים ביותר‪ ,‬כמו בני ישראל הפשוטים‪ ,‬כולם‬ ‫מצרים הרוחנית‪ ,‬ועבודת האדם צריכה להיות גאולת‬ ‫‪16‬‬

‫‪36‬‬ ‫מחוייבים לראות ולחוש בעצמם שהם עצמם יצאו‬ ‫מצרים הרוחנית‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪37‬‬ ‫ממצרים‪ .‬גאולת מצרים באה עלֿידי ה"ונצעק אל ה'‬ ‫למרות שגאולת מצרים היתה בחסד ה'‪ ,‬ש"נגלה‬ ‫‪18‬‬

‫‪38‬‬ ‫אלקי אבותינו"‪.‬‬ ‫עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם" – שהקב"ה‬ ‫‪19‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪58‬‬ ‫מוגבלות בחייהן הרוחניים‪ ,‬ברגשות ובהבנות‪ ,‬ביחס‬ ‫‪ ÏÎ‬החגים והמועדים שה' אלקינו נתן לנו‪ ,‬כל בני‬ ‫‪40‬‬

‫‪59‬‬ ‫לאלו שהיו מנת חלקן לפני שה' יתברך הוריד אותן‬ ‫ישראל‪ ,‬אין זה שהם רק בזמניהם בלבד – היום‬ ‫‪41‬‬

‫‪60‬‬ ‫בחיים גופניים ובהבנות הארציות הטבעיות‪.‬‬ ‫השביעי של כל שבוע הוא שבת‪ ,‬היום הראשון בתשרי‬ ‫‪42‬‬

‫‪61‬‬ ‫אלא שגלות מצרים של הנשמה והנפש האלקית הם‬ ‫הוא ראש השנה‪ ,‬היום החמשהֿעשר בניסן הוא פסח‬ ‫‪43‬‬

‫‪62‬‬ ‫בשביל גאולת מצרים‪.‬‬ ‫וכך כל החגים – אלא כל חג ומועד משתקף בחייו‬ ‫‪44‬‬

‫‪63‬‬ ‫מצרים ברוחניות היא 'מיצר מי' ‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫הרוחניים של כל יהודי‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫‪64‬‬ ‫כתוב ‪" 5‬שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"‪ .‬הגביהו‬ ‫חייו הרוחניים של יהודי הם החיים האמיתיים שלשם‬ ‫‪46‬‬

‫‪65‬‬ ‫את עיני שכלכם כדי להבין אלקות וראו מי ברא את‬ ‫כך ה' יתברך שלח למטה את הנשמה האלקית – כדי‬ ‫‪47‬‬

‫‪66‬‬ ‫כל אלה‪.‬‬ ‫להחיות את הגוף הגשמי ולבצע את הכוונה האלקית‬ ‫‪48‬‬

‫‪67‬‬ ‫יש ללמוד תורה וחסידות ואז מקבלים מושג בבריאת‬ ‫בבריאת העולם‪.‬‬ ‫‪49‬‬

‫‪68‬‬ ‫העולם‪ ,‬שרק ה' ברוךֿהוא ברא זאת‪.‬‬ ‫גלות מצרים וגאולת מצרים‪ ,‬כמו כל שאר הענינים‪,‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪69‬‬ ‫מכל ההבנות וההתבוננויות הללו‪ ,‬גדלות הבורא ברוךֿ‬ ‫קיימים תמיד בעבודה הרוחנית‪.‬‬ ‫‪51‬‬

‫‪70‬‬ ‫הוא נעשית קרובה וברורה יותר‪ ,‬וההבנה בגדלות‬ ‫הירידה הכללית של הנשמה בגוף‪ ,‬וירידת הנפש‬ ‫‪52‬‬

‫‪71‬‬ ‫הבורא ברוךֿהוא צריכה להביא להתפעלות של אהבה‬ ‫האלקית המתלבשת בנפש השכלית הטבעית ובנפש‬ ‫‪53‬‬

‫‪72‬‬ ‫ויראה‪ ,‬אהבה עזה אל הבורא ברוךֿהוא או יראה‬ ‫הבהמית נקראת בשם גלות מצרים‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪73‬‬ ‫גדולה מפניו‪.‬‬ ‫שורש המילה מצרים הוא מיצר‪ ,‬הגבלה‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪74‬‬ ‫כתוב ‪" 6‬לפי שכלו יהולל איש"‪" .‬איש" הכוונה‬ ‫בכך שהנשמה האלקית יורדת בגוף‪ ,‬והנפש האלקית‬ ‫‪56‬‬

‫‪75‬‬ ‫למידות‪ ,‬כמו שכתוב ‪" 7‬כאיש גבורתו"‪.‬‬ ‫יורדת בנפש הטבעית‪ ,‬נעשות הנשמה והנפש האלקית‬ ‫‪57‬‬

‫המצות פרק ז‪.‬‬ ‫‪ (2‬לקוטי תורה‪ ,‬מסעי צה‪ ,‬ע"ב‪ .‬ספר המאמרים תש"א ע' ‪.55‬‬
‫‪ (5‬ישעיהו מ‪ ,‬כו‪ .‬לקוטי תורה‪ ,‬פקודי ד‪ ,‬ג‪ .‬במדבר‪ ,‬ו‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫תשמ"א ע' ‪.205‬‬
‫‪ (6‬משלי יב‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ (3‬תבא כו‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ (7‬ספר שופטים ח‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫‪ (4‬לקוטי תורה – להאריז"ל – וישב‪ .‬פרי עץ חיים‪ ,‬שער חג‬
 ‫‪   ‬‬ ‫דסר‬

‫‪7‬‬ ‫שיוצרת את המידות‪.‬‬ ‫בכל אדם‪ ,‬התפעלות המידות שלו – באהבה או במורא‬ ‫‪1‬‬

‫‪8‬‬ ‫˜‪ .ˆÈ‬מבאר שכל החגים והמועדים משתקפים בחיי‬ ‫ופחד – היא לפי ערך הבנתו‪ ,‬כי ההבנה יוצרת את‬ ‫‪2‬‬

‫‪9‬‬ ‫בני ישראל הרוחניים‪ .‬ירידת הנשמה בגוף והתלבשות‬ ‫המידות‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪10‬‬ ‫הנפש האלקית בשכל האנושי היא גלות מצרים‪ ,‬כי‬ ‫זהו "מי" – שהוא בינה ‪ ,8‬הבנה‪" ,‬ברא" – יצר –‬ ‫‪4‬‬

‫‪11‬‬ ‫ההבנות והרגשות שלהן נעשים מוגבלים מאוד לגבי‬ ‫"אלה"‪ ,‬הן המידות‪ .‬מידות הן תשוקת הלב שזהו הבכן‬ ‫‪5‬‬

‫‪12‬‬ ‫מה שהיו קודם‪ .‬מידות הן בכן ופועלֿיוצא של הבנה‪.‬‬ ‫והפועלֿיוצא מההתבוננות וההתעמקות בהבנה‬ ‫‪6‬‬

‫ג‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪44‬‬ ‫למשל‪ ,‬היראה ופחד שנופלים על אדם כאשר הוא‬ ‫‪" ‰Ê‬וראו מי ברא אלה" ‪.5‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪45‬‬ ‫רואה מלומד גדול בעל מידותֿטובות גדול‪ ,‬או שליט‪,‬‬ ‫המידות נקראות "אלה" ‪ ,9‬כי כל מידה‪ ,‬ממידת החסד‬ ‫‪15‬‬

‫‪46‬‬ ‫מצד היראה ופחד נרתעים לאחור‪.‬‬ ‫עד מידת היסוד‪ ,‬מורכבת מכל שש המידות ושש‬ ‫‪16‬‬

‫‪47‬‬ ‫כך הוא גם כאשר מתבוננים בגדלות הבורא ברוךֿהוא‬ ‫פעמים שש הם שלושים ושש‪ ,‬כמנין הגימטריא של‬ ‫‪17‬‬

‫‪48‬‬ ‫המופלאה והגדולה לאין שיעור‪ ,‬שכל מה שהוא‪,‬‬ ‫המילה "אלה"‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪49‬‬ ‫ברוךֿהוא‪ ,‬ברא‪ ,‬אין לו שום ערך והוא כמו אינו קיים‪,‬‬ ‫האם היוצרת את המידות היא בינה‪ ,‬הבנה‪ ,‬כמו‬ ‫ֵ‬ ‫‪19‬‬

‫‪50‬‬ ‫שההתבוננות הזו מעוררת יראה ופחד שאין לו עוז‬ ‫שכתוב "כי אם לבנים תקרא"‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪51‬‬ ‫להתקרב לאלקות‪ ,‬אלא הוא חש בקרבו שפלות גדולה‬ ‫זהו "מי ברא אלה"‪:‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪52‬‬ ‫ונמיכות הרוח מפני האלקות ש"מלא כל הארץ‬ ‫"אלה" – המידות‪ ,‬ומכיון שכל מידה היא פועלֿיוצא‬ ‫‪22‬‬

‫‪53‬‬ ‫כבודו" ‪ ,13‬וזה מביא אותו ללימוד התורה וקיום‬ ‫מההבנה היוצרת את הבינה‪ ,‬הרי מובן שלכל מידה יש‬ ‫‪23‬‬

‫‪54‬‬ ‫המצוות המעשיות בדרך קבלתֿעול מלכותֿשמים‪.‬‬ ‫הבנה נבדלת‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪55‬‬ ‫זוהי גלות מצרים – כאשר למרות שהוא לומד ענין של‬ ‫לגבי המידות אהבה ויראה‪ ,‬למשל‪ ,‬יש הבנה נבדלת‬ ‫‪25‬‬

‫‪56‬‬ ‫הבנה אלקית‪ ,‬למשל‪ ,‬את ענין "ואתה מחיה את‬ ‫שיוצרת את מידת האהבה ויש הבנה נבדלת שיוצרת‬ ‫‪26‬‬

‫‪57‬‬ ‫כולם" ‪ ,11‬או את ענין "מלא כל הארץ כבודו" ‪ ,13‬והוא‬ ‫את מידת היראה‪ ,‬שכן‪ ,‬לאהבה ויראה יש תכונות‬ ‫‪27‬‬

‫‪58‬‬ ‫מבין זאת טוב מאוד‪ ,‬בכל זאת ההבנה אינה יוצרת‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪59‬‬ ‫התפעלות הלב או בכן ופועלֿיוצא ממידת האהבה או‬ ‫תכונת האהבה היא קירוב‪ ,‬שהאוהב מתקרב אל מי‬ ‫‪29‬‬

‫‪60‬‬ ‫מידת היראה‪.‬‬ ‫שהוא אוהב‪ ,‬כהורים המתקרבים לילדם‪ ,‬שזה מעורר‬ ‫‪30‬‬

‫‪61‬‬ ‫אז צריך להיות ה"ונצעק אל ה' וגו'" בעבודה שבלב‪,‬‬ ‫אצל הילד רגש עמוק‪ ,‬עד שהוא נעשה מסור לגמרי‬ ‫‪31‬‬

‫‪62‬‬ ‫שאז "וירא את ענינו" – את ההשגה העניה שלנו‬ ‫להורים‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪63‬‬ ‫באלקות‪" ,‬ואת עמלנו ואת לחצנו" – בעבודה בפועל‬ ‫כך גם בתלמיד שהרב מלמדו תורה ומידות טובות‪,‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪64‬‬ ‫בדרך קבלתֿעול מלכותֿשמים‪ ,‬ואז באה גאולת מצרים‬ ‫שבכך התלמיד נעשה קרוב ומסור ביותר אל הרב‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪65‬‬ ‫– שמקיימים תורה ומצוות ברגש פנימי רוחני‬ ‫כאשר מתבוננים בהבנה של "ואתה מחיה את כולם" ‪11‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪66‬‬ ‫ובשמחה‪.‬‬ ‫– כפי שהבורא ברוךֿהוא מחיה את כל הנבראים‪,‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪67‬‬ ‫˜‪ .ˆÈ‬מבאר ש"אלה" הן מידות שיוצרת "מי" –‬ ‫ושעם ישראל הוא "עם קרובו" ‪ ,12‬שהבורא ברוךֿהוא‬ ‫‪37‬‬

‫‪68‬‬ ‫בינה‪ .‬לכל מידה יש הבנה שונה שיוצרת את המידה‪.‬‬ ‫בחר בעם ישראל‪ ,‬ומתבונן בזה בהתבוננות והבנה‬ ‫‪38‬‬

‫‪69‬‬ ‫לאהבה ומורא יש תכונות שונות‪ .‬תכונת האהבה היא‬ ‫מעמיקה איך היא גדלות הבורא ברוךֿהוא –‬ ‫‪39‬‬

‫‪70‬‬ ‫קירוב‪ ,‬לקיים תורה ומצוות בחיות‪ .‬תכונת היראה היא‬ ‫מתעוררת בלבו אהבה גדולה לבורא ברוךֿהוא‪ ,‬והוא‬ ‫‪40‬‬

‫‪71‬‬ ‫ריחוק‪ ,‬לקיים תורה ומצוות בקבלתֿעול מלכותֿשמים‪.‬‬ ‫מתמסר ללמוד תורה ולקיים מצוות מעשיות בחיות‬ ‫‪41‬‬

‫‪72‬‬ ‫עלֿידי ה"ונצעק אל ה'" זוכים לגאולת מצרים‪.‬‬ ‫וברגש‪.‬‬ ‫‪42‬‬

‫אבל תכונת היראה היא ריחוק‪.‬‬ ‫‪43‬‬

‫‪  ‬‬

‫תש"ד‪ ,‬ע' ‪.52‬‬ ‫‪ (8‬זוהר‪ ,‬חלק ב‪ ,‬קיז‪ ,‬ע"א‪.‬‬

‫‪ (11‬נחמיה ט‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ (9‬ראה לקוטי תורה‪ ,‬מאמר ד"ה "אלה פקודי" ס"ה ]הערת‬
‫‪ (12‬תהלים קמח‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר[‪.‬‬
‫‪ (13‬ישעיהו ו‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ (10‬משלי ב‪ ,‬ג‪ .‬זוהר‪ ,‬חלק א‪ ,‬ריט ע"א‪ .‬ספר המאמרים‬
 ‫הסר‬    

    

42      :   " ,  " " "  .ËÈ 1
43      :   " " "    "  2
44 .      " "    " 3
45    " " "  .‰Î , " "      , 4
46 .   ,   .    5
47 " " "      ,   " "  6
48  ,‫־‬‫־‬             7
49    .  "       ,     8
50     " " "     ,     , 9
51 .     .  10
52 "   ,"     .ÂÎ        .Î 11
53   ,"   " " ,        12
54  " " " "   .  "    13
55   .     ,
      .‡Î 14
56 :    
         15
57  ‫־‬       
     ,   16
58  ‫־‬     
  ,     17
59      . 
.     18
60       
     "  .Î 19
61 .     
      20
62  ,     
  "     21
63   .     
:  22
64       .   
65      ,             ÚÏ
6 23

66 .         24

67  ‫־‬‫־‬     .       , 25

68   ,    :   ,   ,    26

69               ‫־‬ 27

70      ,  .      " " 28

71            ,      29

72    .            30

73      ,   .   31

74 .      .    .‚Î 32

75  ,  ,‫־‬‫־‬     ,      33

76   ,‫־‬‫־‬           34

77           .       35

78 .      ,     .   36

79     ‫־‬‫־‬  .    '    , 37

80      , (:" "  , ) .„Î 38

81       ,          39

82       , ' .7     40

83 .  '          41

    

.‫ ה‬,‫( שקלים ב‬7 .‫ שו"ע אדה"ז שם סעיפים כהֿכו‬.‫( שו"ע או"ח סי' תעה סעיף ג‬6
 ‫‪   ‬‬ ‫וסר‬

‫‪ ‬‬
‫‪17‬‬ ‫עבער למחנם לבחון את התלמידים שי' ולשלוח לי הרצאה‬ ‫]תחלת אייר תרצ"א[‬
‫‪18‬‬ ‫ממצב כל תלמיד בפרט כדי שאוכל לבחור באלו‬
‫אל הנהלת ישיבת תומכי תמימים‬
‫‪19‬‬ ‫המתאימים לחפצי‪ ,‬ובטח יעזרו על ידו ויסייעו לו בעבודה‬
‫דליובאוויטש אשר בווארשא יע"א ה'‬
‫‪20‬‬ ‫זו‪.‬‬
‫עליהם יחיו‬
‫‪21‬‬ ‫ומעכשו אשר המוסד תומכי תמימים יהי' במקום‬
‫שלום וברכה!‬ ‫‪1‬‬
‫‪22‬‬ ‫מגורי‪ ,‬פוסק המוסד תומכי תמימים שבווארשא להתקיים‬
‫‪23‬‬ ‫בתור מוסד בפ"ע‪ ,‬ונשאר רק בתור מכינה אל המוסד‬ ‫מאז שבתי מנסיעתי גליתי להם את דעתי אשר רצוני‬ ‫‪2‬‬

‫‪24‬‬ ‫תומכי תמימים הראשי שבמקום מגורי‪.‬‬ ‫שהמוסד תומכי תמימים יהי' בקירוב מקום אלי‪ ,‬וגם היו‬ ‫‪3‬‬

‫בזה איזה הצעות‪ ,‬אבל לסבות שונות עדיין לא באו אל‬ ‫‪4‬‬
‫‪25‬‬ ‫מובן מאליו אשר לפ"ז יצטרך המוסד שבווארשא‬
‫הפועל‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪26‬‬ ‫להסתדר בסדר חדש מתאים לתעודתו החדשה רק בתור‬
‫‪27‬‬ ‫מכינה‪ ,‬והוצאותיו כמובן יקטנו הרבה‪ ,‬פקידים יתרים‬ ‫עכשו בעזה"י החלטתי להביא חפצי מאז אל הפועל‪,‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪28‬‬ ‫אינם נחוצים‪ ,‬וישאירו רק אלו הנחוצים למחלקת מכינה‬ ‫וליסד ישיבה תומכי תמימים במקום מגורי‪ ,‬באותו הסדר‬ ‫‪7‬‬

‫‪29‬‬ ‫)ומכאן תשובה ברורה לשאלות מר שמואל שי'‬ ‫שהי' בליובאוויטש‪ ,‬היינו אשר המוסד יכיל בקרבו‪ :‬א(‬ ‫‪8‬‬

‫‪30‬‬ ‫זאלמאנאוו בנדון המשגיח ר' יהושע דוב שי'(‪ .‬ובהנוגע‬ ‫תלמידי האולם‪ ,‬אשר יהיו במקום מגורי‪ .‬ב( מכינות‪ ,‬אשר‬ ‫‪9‬‬

‫‪31‬‬ ‫להחובות‪ ,‬אני חושב אשר ע"י מכירת חלק המעון יוכלו‬ ‫יכולות להיות לאו דוקא במקום מגורי בקירוב מקום‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪32‬‬ ‫לסלק החובות בשלמות‪.‬‬ ‫ואשר ע"כ אני חפץ בזה להגיד להם אשר אני חפץ‬ ‫‪11‬‬

‫‪33‬‬ ‫בהנוגע לרשיונות עבור התלמידים שי'‪ ,‬הנה רשיונות‬ ‫לקחת מהמוסד תומכי תמימים שבווארשא לערך מספר‬ ‫‪12‬‬

‫‪34‬‬ ‫הכניסה אשיג בעזה"י‪ ,‬ורשיונות היציאה אני חושב‬ ‫של שלשים ‪ -‬שלשים וחמשה תלמידים שי' מהתלמידים‬ ‫‪13‬‬

‫‪35‬‬ ‫שצריכים לסדר כעין עקסקורסיא‪ .‬בטח הדבר תלוי בזמן‪,‬‬ ‫הגדולים‪ ,‬מובן אלו אשר יחפצו וגם יוכלו לנסוע לפה‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪36‬‬ ‫ואשר ע"כ ייטיבו לכתוב מיד מה שדרוש לזה‪.‬‬ ‫ואחרי הבחינה אשר ימצאו מתאימים לחפצי‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪37‬‬ ‫הדו"ש‪.‬‬ ‫ולמטרה זו שלחתי את ידידנו הרה"ג הנכבד הר"י שי'‬ ‫‪16‬‬

‫‪   ‬‬

‫•‬
‫אגרות קודש‬

‫ב"ה‪,‬כ"ג ניסן‪ ,‬תשכ"א‬

‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬

‫במענה למכתבו מד' חוהמ"פ‪:‬‬

‫מובן וגם פשוט‪ ,‬ולפלא גם הספק בזה שעליו להתעסק בענין ה‪ ...‬ומכמה טעמים‪ ,‬ולראש‬
‫ולראשונה‪ ,‬שהדבר הרי מוכרח הוא‪ ,‬והוא כבר נתמחה בענין (למרות הענינים בלתי רצוים אודותם‬
‫כותב)‪.‬‬

‫ולכללות תוכן מכתבו זה והקודמו ‪ -‬לפלא שהטענות שלו מופנות לא ע"פ הכתובת הנכונה‪,‬‬
‫ובאם הי' מפנה אותם בנכון‪ ,‬הרי תומ"י הי' בטל כל יסוד לתלונותיו‪ ,‬ואפרש דברי‪:‬‬

‫חונן מהשגחה העליונה בכשרונות טובים וגם נעלים ביחד עם מרץ המתאים להוציאם מן הכח‬
‫אל הפועל‪ .‬כוונתי ‪ -‬בשטח ההוראה‪ ,‬בארגון ענינים ובעסקנות צבורית‪ ,‬אלא ששתי נקודות המפריעות‬
‫זסר‬ ‫אגרות קודש‬
‫לו לנצול ככל הדרוש וככל האפשרי בהן (שמאיזה סיבה שתהי' ‪ -‬אינו רוצה לשנותן ‪ -‬ובמילא נראה לו‬
‫שגם אינו יכול)‪ :‬שיתוף פעולה עם אחרים (ז‪.‬א‪ .‬כשותפים‪ ,‬ששניהם מעונינים אך ורק בטובת הענין‪,‬‬
‫ומוכרחים מפני זה לוותר על כו"כ ענינים‪ ,‬וד"ל)‪ .‬והב'‪ ,‬שהמרץ ‪ -‬כרגיל בטבע כמה בני אדם ‪ -‬מפריעו‬
‫במדה ידועה לעשות ענינים בסדר מסודר ומתוכנן‪[ .‬דא"ג ‪ -‬שגם לזה מועיל שיתוף פעולה אם אחרים‬
‫שהרי השני אין המרץ של הראשון מבלבלו לעריכת תכנית וחשבון בעוד מועד]‪.‬‬

‫למרות שתי נקודות האמורות‪ ,‬הנה הכשרונות שלו והמעלות ‪ -‬המנויות לפני זה‪ ,‬מכריעות‬
‫בהרחבה את שתי נקודות האמורות‪ ,‬אף שאין הן בטלות לגמרי‪ ,‬וכאשר בטח נוכח בהעבר‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬בהס"ה‬
‫שהי' טוב ובטוב לא רק בדוחק‪ ,‬אלא הרבה יותר מזה‪ ,‬אף שהיו מגרעות‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬

‫בסיכום האמור‪ :‬מוכרח וגם טוב‪ ,‬לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות‪ ,‬שימשיך בעניניו ב‪...‬‬
‫בפרט‪ ,‬אלא שישתדל כפי האפשרי ‪ -‬באם לא לבטל כליל שתי הנקודות הנ"ל עכ"פ למעט בהן‪...‬‬

‫עוד נקודה ‪ -‬לסיום מכתבו שדבר עם‪...‬מזקני החסידים וצעק עליו וכו' ‪ -‬הנה לאחרי בקשת‬
‫סליחתו של זקן החסידים הנ"ל‪ ,‬בתוך שאר זקני החסידים‪ ,‬אני אין לי אלא מה ששמעתי מכ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שהמעשה הוא העיקר (ואת"ל ‪ -‬הרי זה גם משנה מפורשת)‪ .‬וכשנעשה סה"כ מפעולות‬
‫זקני החסידים ב‪ ...‬בהנוגע לעשי' בפועל‪ ,‬הרי נראה בפועל‪ :‬שהישיבה שיסדו היתה פוחתת והולכת עד‬
‫שבטלה לגמרי [אלא שנתארך הזמן כי בינתים באו אנ"ש מרוסיא ועשו על דעת עצמם וללא רצון זקני‬
‫החסידים ד‪ ...‬וכו' ועכ"פ נתיסדה ישיבת‪ ]...‬והמצב ד‪ ...‬בודאי ידוע‪ .‬כן מצב הבתי כנסיות החסידותים‬
‫ב‪ ...‬וכו' ופעולותיהם בהפצת המעינות וכו' וכו'‪ .‬ובמילא אין פלא שגם לאחרים מייעצים להתנהג‬
‫באופן האמור‪ ,‬אלא שאלו השומעים עצתם ‪ -‬יכולים להסתכל בתוצאות שיטה זו דזקני החסידים‬
‫בהנוגע לפועל‪ ,‬ולשער בודאות איך תהינה התוצאות בהווה בכל עניני חב"ד באם הי' ח"ו שומעים‬
‫להוראתם האמורה‪ .‬ונפלא הדבר ‪ -‬שאף שבכלל קשה להנ"ל להתדבר ביניהם באיזו נקודה שתהי'‪,‬‬
‫הרי כשבא להשיטה דשב ואל תעשה עדיף‪ ,‬כולם פה אחד ובלב אחד ונעשים לאגודה אחת‪ .‬וד"ל בענין‬
‫המצער ומבהיל‪...‬‬

‫מובן וגם פשוט שבידו וברשותו להראות שורות אלו לאלו שמייעצים לו ולדכוותי' לאחוז‬
‫בהשיטה דשב ואל תעשה וכו'‪.‬‬

‫בידעי תכונות נפשו‪ ,‬יש מקום לומר שהתגובה הראשונה בקרא[ו] מכתבי ‪ -‬תהי'‪ ,‬לא ככוונתי‬
‫להשתדל בהוספת פעולה ‪ -‬כ"א התנועה בסגנון חז"ל‪ ,‬דמה לי ולצרה הזאת‪ .‬או ‪ -‬מה שג"כ לא רצוי‬
‫במדה גדולה‪ ,‬נפילת רוח‪ .‬ולכן חוזר הנני הכתוב בשורות הראשונות דמכתבי זה‪ ,‬שחונן במרץ יוצא‬
‫מן הכלל ובכשרונות נעלים ויכול וטוב בגו"ר וצריך ומוכרח שינצלם במילואם דוקא‪ ,‬ופשיטא שדין‬
‫קדימה בזה ‪ -‬לעניני חב"ד‪ ,‬ובפרט‪ ,‬שכפי שכתבתי זה כמה פעמים ‪ -‬משפיעים ויוצקים (מ'גיסט)‬
‫הצלחה בכל עניני חב"ד באופן בלתי משוער‪ ,‬אלא שמוכרח ‪ -‬פעולות ולא רק מחשבות ולא שקו"ט‬
‫וטו"מ באסיפות שהמסקנא שלהן "שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬ואני את נפשי הצלתי‪ ,‬שהרי גליתי חוו"ד‬
‫שלי"‪ ,‬כ"א פעולות ממשיות ופעולות בהרחבה כהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר‪...‬‬

‫ויהי רצון שיקרא וישמע (דערהערין) מכתבי זה כתוכנו האמיתי וכוונתו ‪ -‬שיפעול הגבהת רוח‬
‫בגו"ר ויוסיף בפעולות מתוך שמחה וטוב לבב‪.‬‬

‫בברכה לבשו"ט בכל האמור וכנ"ל מתוך שמחה‪ ,‬וט"ל‪,‬‬

‫מ‪ .‬שניאורסאהן‬
             ‫חסר‬
‫מב ֵטּא ֶאת‬
‫הרוּחניּוֹת‬
ַ ְ ‫שׁזּה‬
ִ ָ ָ ‫מעלוֹתיהם‬
ֶ ֶ .‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫גּשׁמית ע"ג‬
ֶ ֵ ֲ ַ ‫ ֹלא ִמ ַצּד‬,‫שׂראל‬
ִ ְ ַ ‫בּהמה‬
ֵ ָ ְ ‫בּי‬
ִ ְ ‫הקּבּ"ה‬
ָ ֵ ְ ‫שׁחיטת‬ ַ ִ ְ -
ָ ָ ַ ‫בּחירתוֹ ֶשׁל‬ ָ ְִ
 
‫מע ֶשׂה‬
ֲ ַ ‫לכן‬
ֵ ָ .‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫החפ ִשׁי ֶשׁל‬ ְ ָ ַ ‫פּני ְרצוֹנוֹ‬ ֵ ְ ‫אלּא ִמ‬ ָ ֶ ,‫שׂראל‬ֵ ָ ְ ‫ֶשׁל ִי‬ ¤ ³©   Ÿ « ¥  ¬¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¥ © § ©   

.‫שׂראל‬
ֵ ָ ְ ‫לי‬
ִ ְ ‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫העמק ֵבּין‬ֹ ָ ֶ ‫הקּשׁר‬ ֶ ֶ ַ ‫בּיע ֶאת‬ ַ ִ ‫גּשׁמי ַמ‬ִ ְַ ´¦  ® ¨ Ÿ «¨  −© Ÿ¬  Ÿ ½ ¥  ´¨ ¨ ¤ § Æ Ÿ £ «©
‫שׁ'אילוּלי‬
ֵ ִ ֶ ‫אוֹמר‬ ֵ ‫המּדרשׁ‬ ָ ְ ִ ַ ‫דּוּע‬
ַ ‫להבין ַמ‬ ִ ָ ְ ‫נוּכל‬ ַ ‫ֿזה‬ ֶ ‫עלֿפּי‬
ִ ַ
© Æ ¨ § ©¸ © ¨  © ³¥ § ¦ © ©  ¸¨ § « Á©  ¨¿ Ÿ «¨
,'‫וֹמד‬
ֵ ‫וֹלם ע‬ ָ ‫היה ָהע‬ ָ ָ ‫ ֹלא‬- ‫הקּרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ַ ‫בּסדר‬ ֶ ֵ ְ ‫שׁקּוֹרין‬ ִ ֶ ˙B˜BÈz‰ ƒ«
‫הדּגשׁ הוּא‬ ֵ ָ ַ ‫ ִע ַקּר‬,‫הקּרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ַ ‫תּוֹרת‬ַ ‫לוֹמד ֶאת‬ ֵ ‫מב ָגּר‬ ֻ ְ ‫כּשׁאדם‬ָ ָ ֶ ְ ‫ִכּי‬ 
¥¹ Ÿ ©  ¸© ¨ §  «  © ¬  © −¥ § ¦ ©  ¬¥ §  ¤Ÿ ½ ©
‫כּאשׁר‬
ֶ ֲ ַ ‫ואלּוּ‬ ִ ְ .‫רוּחנית‬
ִ ָ ‫פּע ָלּה‬ ֻ ְ ‫בּע ָקּר‬
ִ ְ ‫שׁזּה‬ֶ ֶ ,‫הענין‬ ָ ְ ִ ָ ‫והבנת‬
ַ ָ ֲ ַ ‫הלּמּוּד‬ ִַ  ´¦ ¥ § ¼ ¨ § ©  ´© § ¦ » © ¥ § § ¦ ©À  ´¦
‫כּלל‬
ָ ְ ‫וּמבין‬
ִ ֵ ‫וֹדע‬ַ ֵ ‫עדין ֵאינוֹ י‬ ִ ַ ֲ ‫ הוּא‬,‫הקּרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ַ ‫בּפרשׁת‬ ַ ָ ָ ְ ‫ילד ק ֵוֹרא‬ ֶֶ
‫פּע ָלּה‬
ֻ ְ ‫הקּרבּנוֹת ִהיא ַרק‬ ָ ְ ָ ַ ‫פּרשׁת‬ ַ ָ ָ ‫בּקריאת‬
ַ ִ ְ ִ ‫פּע ָלּתוֹ‬ ֻ ְ ‫וכל‬ ָ ְ ,‫בּענין‬
ְָ ִ ָ
©  −¨ Ÿ «¨ ¤  ²¥ ¨  ¬© Ÿ  ¤̧ £  ¤ À¤ © ¤
.‫גּשׁמית‬
ִ ְַ ¤ Æ © ¨    © «¥ § ¦ ©  ¤ −¥  ¾ ¨ §  ©® ¥ § ¦ ©
Æ
¤ ¸¤ © ¤  ³¦ §  ® ¦ ¥ £  ´¦ ¨ §  −© ¨ §  ½¨ ¨ §
Á
© § ¨ ¤¿   Ÿ « ¥  ¬¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¥ © § ©    ¥̧ ¨ §   « ¨  − ¨ ¤  ¤½ £ «© ©  ´¦ ¤

´© ¨ ¦ Æ§  ¨ÀŸ «©  ´¦ § © ¤ £  ¹̈ ¨  Ÿ ¸ £ «© 
¨ ¤ ¨  ¥̧ ¦  ¤½ § ¦  Ÿ ´ Æ © « 
© ³¥ § ¦ © ©

® ¦ ¨  −¨ § ¦  ¤ Ÿ ²  ¬¨ ¥ «¨  ¸¦ ¦ £  ½Ÿ ¨½ Ÿ «¨ Æ ¨ ¤̧ ¨  ³© ¨ §  ®Ÿ¤ ©  ¤Ÿ ´ ©  −¦ ¥  ²¥ Ÿ ©

©À £ «© ©   ¤ «¨ ¨  −¨ ¦ £ «©  ¤Ÿ ½ ©  ´¨ ¦ £ «©  ²¦ ¨ ¥À   «¦ ¨ § ©  ¬¥ § ¤  ¨ −¤ ¨  ¬¦ § ¦ §

´© § ¦ Æ ¥ ¦ «ª  ¨® ¤ ¦ §  ¤ ´¤ § ª  −¤ ¨ «¥  ¤ ²¤ © Ÿ¬ §     «¤ § ¦  Ÿ ¬ 
© −¥ § ¦ © ©  ¬©

¥̧ Ÿ © §   «¨Ÿ «©  © Ÿ − ¦ © «¥  ¬ ¦ § ©  ¦½ ¦ 
´¥ § ¦ Æ
Ÿ £ «© ¥ §  ³¨ Ÿ  ¸¥ § ©  ® ¨ § ¦ ©  −©

¨¾ ¨  ® ¨ Ÿ  ´¤ £ «©  −¨ ¨ ¦  ²¨ § ©  © ¦ ¨ © 
À § ª §  ¤¹ ¦  ¸¦ ¥ §   © «¥ § ¦ ©  −¥ § ¤  ¨½Ÿ §

¬ ¦ ¨  ²¥ Ÿ  ¬© § ¦ ¨ §   «¨ § ¨  ¬ ¦ ¨  −¨Ÿ «© −¤ £  ¨½Ÿ § © ¨ Æ ¥ §  ¨½ § © ¦ Æ ¨ § ¦ ©  ¤Ÿ ³ ¦

¬¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¥ © § ©    «¥ ¨ «¥  Ÿ ¬  −¤ § «¦ 
−¨ ¨ «¨ § ©  © Ÿ ² ¦  © ¥  © ¥À § ¦ ©  ´¦ § ¦ § 
®¨§ ¦ © ©
Ÿ¬  Ÿ ½ ¥  ´¨ ¨ ¤ § Æ Ÿ £ «© ¤  ³¥ ©   Ÿ« ¥ ®
¨ ¨  Ÿ ´ £ «©  − § Ÿ «  ¨ ¤½ ¦  ¤´¤ © §   «¨Ÿ «©

¨¹ Ÿ «¨  ¥̧ ¨ ¦ Á ¤ £  ¿ § ¦  ® ¨ © «©  −© 
−¥ ¤ Ÿ «  ¬© £ «©  Ÿ ½ ¨  ´ ¨ § Æ  ¥ ¨ «¥  ³©
«¦  −¦ ¨ «¨  ¤Ÿ ¬  ¨½Ÿ §  ´¥ § ¦ Æ ¨ © «©  ³¥ ¨ ¦  −¨ Ÿ  ¦ ¬© ¨  ²¨ § ¤  ¥½ ¨ Æ ¤ ¨ «¥  Ÿ ³  
¨ « § Ÿ«
Æ¨  ³ ¨ §  ¨® ¤ § Ÿ  −¨ Ÿ  ¬¥ © § «©  ²¥ Ÿ ©   «¨ ¨ «¨ §  −¨ © «© ¦½ Æ ¦ ¨ «¨  ¤Ÿ ³ ® ¨ ¦ «¥

¬© ¦ ¤ £  Ÿ ²   «¥  ¤ Ÿ ¬  −© £ «©  ¥½ ¨  «¥ Æ
¨ ¨  ¨ ¤½ § Ÿ « Æ Ÿ £ «©  ³¥ § ¦ ̈ º̈ ¨ 

¤ ¤½ © © Æ ¨ ¨ ¦  ³¤ ¦  ¤̧ £ «©  ® ¨ § ¦  −¨ ¨ § ¦  −¤ ¨  ¬© ¦ ¤ £  Ÿ ²  ® ¨Ÿ §  −¥ ¦ «¥  ¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ §

¦ §   « ¨  ¬ ¨ §  −¥ © §  ¨ ¤½ ¨  ´¤ ¦ Æ ¤£   «¨ § ¦
Æ¤ ¸ § 
³¦ § ¦ ¦ § ® ¥ ¨ ¦  − © ª §  ¬¤ £  ¤²¤          


−¦ £ Ÿ « © 
¬¨ ¨ ¨   ¦ «¨ ©  −© ª §  ¬©Ÿ  ¨ ¨½ ª ‰ÏBÚ‰
» » ˙Bz
« ˙‡Ê… (‫ ב‬,‫)ו‬
Ôa˜
»¿» ÔȇÂ
≈¿ Lc˜n‰Œ˙Èa
»¿ƒ« ≈ ÁL «»∆ ÈtŒÏڌۇL
ƒ « «∆ ,EÚÈ„B‰Â
¬ƒ ¿
 ¨¿ © ¨ §  «¦  −¦ ¨ «¨  ¤Ÿ ¬  ® ¨ Ÿ  ´© Ÿ
‰È‰
»» ‡Ï
…  ˙Baw‰
» ¿»« „Òa
∆≈¿ ÔÈBwL
ƒ ∆ ˙B˜BÈz‰
ƒ« ÈÏel‡
≈ ƒ ,‚‰B
≈
 ¤Ÿ − © ¬¥ © §  ²¥  ¤ Ÿ  ¤  ¹̈ ¨ ¦  ¸¨ Á ¤£ ‰ÏBÚ
» ˙LÙa
« »»¿ ÌÈB˜Â
ƒ ¿ ÌȘÒBÚ
ƒ¿ Ìz‡ ∆« ̇ƒ . . „ÓBÚ
≈ ÌÏBÚ‰
» »
−©  Ÿ¬ §     «¥ ¨ ¦  −¥ ¨ ® ¥ ¨ «¥  Ÿ´ Ìz‡
∆« el‡k
ƒ¿ ÌÎÈÏÚ
∆ ≈¬ È‡
ƒ¬ ‰ÏÚÓ
∆¬«  ˙Ba˜
»¿» ˙LÙa
« »»¿ ÔÈBLÂ
ƒ ¿
"‰ÏBÚ‰
» » ˙Bz« ˙‡Ê" … Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÈÙÏ
«»¿ ‰ÏBÚ
» Ôa˜
«¿» ÌÈÈ˜Ó
ƒ ƒ¿«

³¤ £  À § ¦  «  −¦ ¨ «¨  ¤Ÿ ¬ ® ¨ ¨ «¨
(‫)תנחומא‬

² ¨ ¤ § ® ¨ ¨ «¨ ¤  − £ § ¦  ¨½ Ÿ ´¨ ¤ Æ £§¦ ,‫הקּרבּנוֹת‬
ָ ְ ָ ַ ‫הקרבת‬
ַ ָ ְ ַ ‫שׁמּעלתהּ ֶשׁל‬
ָ ָ ֲ ַ ֶ ,‫החסידוּת‬
ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬
ַ ְ ‫מס ָבּר‬ְֻ
 ´¦ § © 
− § ¤ ¨  ¬¥ §   «¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © ©  Ÿ ¬§ ¦ ‫גּשׁמית‬
ִ ְ ַ ‫פּע ָלּה‬
ֻ ְ ‫שׁהיא‬ ִ ֶ ‫דּוקא‬
ָ ְ ַ ‫אלּא‬ָ ֶ ,‫הרוּחנית‬
ִ ָ ָ ‫בּעב ָוֹדה‬
ֲ ָ ‫ִהיא ֹלא‬
‫טסר‬          
 ¥½ ¨  ¤´¤ Æ Ÿ © ©   ¤ «¨ ©  Ÿ ¬ §  Ÿ− © ¤  ¬¤ © § «©  ¤ −¥ © ¤ §  ¨½ § © «¨ ¥  ®¤ ¦
 ¸¦ § ¦ §   «¨ ¨ §  ¬©  ©−¤ © ® ¨ § ¨  −¦ § © 
´¤ £ Æ
¤ ¥̧ © ¤ §  Ÿ ½ ¨ § ©  ´¥ § Æ ¥ §   ¤ «¤ ©

¥À Ÿ ©  ® ¨Ÿ «©  −¨ §  ¨½ § ¨ ¨ ¦ Æ ¨ ¤  ³¤ ¦ © Æ
¤ ¤̧ Ÿ © ¤ §  ® ¦ ¨ § © ©  −¤ £  ¤½ ¥ £
© ¤  ©À §   «¤ § «¦ ¬  −¦ ¨ § ©  ¬© ¤  ²¥Ÿ © ³¨ Ÿ  ¸¦ § ¦ §   ¨ «¤ ¦ §  Ÿ− ¨ § © ©  ¥½ ¨ ©
 −¤ ¦ 
© ¬ ¦ © Ÿ « ® ¥ ¨ «¥  − ¨ § ¨  ¬ §  ¨½ ¨ §  ´© ¨  «  −¨ ¨ 
® ¨Ÿ «©  −¤ ¦  ¨ ¥½ § ¦ © Æ ¥Ÿ ©

½ ¨ § ¨  © ¤  À̈ ¨ § ´   ¤´¤ ¦ §   ¤Ÿ « ©  ¤Ÿ ¬ 
¥½ ¨ «¥ Æ¨  ³ ¨ § ®
¤ § Ÿ «  −¦ £ Ÿ « © ̈ ¬¨

¬¨ © §  ½¨ ¢ ´¨ ¦ ® ¥ ¨ «¥  − § ¦ ¤  ¬ ¦ § ©  ²§  −© ©  ¬¨  ¨½ ¨ «¨ Æ ¨ © «©  «  −¦ ¨ «¨
Æ©  ©®¨ ©  ´© § ¦  −¨ © §   «¥ ¨ «¥  −¤ ¦ 
¥½ Ÿ ¸© §   «¤ § «¦ ¬ − ¤ © §  ¬¤ £  ²¥ Ÿ ©  ®¤¨
¥Â ¨ «¥Â  Ÿ ´ ¨ «¥  ´¦ §   «¥ ¨ ¦  −¥ ¨  ¦½ ¦ § © 
´¤ £ Æ ¨ Ÿ «¨ ³  ® ¦  © Ÿ ´ ¤  −¦ § © ©
¼ ¤ ¨«¥  Ÿ ´ » ¦ ¦ § ©  ´ ©  ¹̈ ¨ §  © ¤̧ © § ¦ 
³¤ £  À̈ § ¦ ¨ §   «¤ § «¦ ¬  −¥ Ÿ ©  ½¦ § ¦
 ¤²¤ © § ® ¤ § «¦  ´ ¦ −  ²¥ ¨ «¥  Ÿ   À Ÿ  ´¦ § © © 
® © £ «© © §  ¤ −¤ § © ©  ¬¨ £«© ¨ §  ½ © © Æ ¤ ¨ «¥

³© ¦ ¤ £  º̈ ¨ © §   «¨ ¦  ¬¨Ÿ £  −¤ ¦  ¤ ¬ ¤ Ÿ «¨ 
¬¨ § ¦ ¨ §   «¤ § «¦ ¬  −¨ Ÿ  ¬ ¦ § © ©  ²¥ Ÿ ©
¨½ ¨ ¸© §  ® ¥ ¨ ¦  −¥ ¨  ¥½ ¨ «¥  Ÿ ´ Æ ¥¨ ¨§ 
−¤ § «¦  Ÿ ² £ «© 
¥ § ¨ § ® ¨ ¥ £ «© 
¤ −¤ © «¨ §

´© Ÿ ¤ £  ¤ ¤¹ © §   «¨ ¨  ¬© Ÿ  −¨ ¨   «¦ ¨ §  ¬¦
         

− ¨ § ª §  ¨½Ÿ «©  ´¤ £ Æ ¦ ¨ § ©  ©³¤ ¦ ̈ ¨À
ÔLc‰
∆ ∆« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰Â ƒ ¿ .ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« ψ‡ ∆≈ BÓN » ¿ . . ÔLc‰ ∆ ∆« ˙‡∆ ÌÈ‰Â ƒ≈¿
 ¤ ¤¹ §   ¨ «¤ © «¥  −¦ ©  ¤¬¤ ©  ²¨ § § ¦ § ® ¨¨ (‫ גֿד‬,‫ )ו‬B‰Ë » ÌB˜Ó» χ∆ ‰ÁnÏ ∆¬«« ıeÁÓƒ χ∆

´¨ ¥ § ¦  ´ Æ ¨ ¨  ³© § ª §  ¥À ¨ ¨ §  ´© ¦ «¦ ‫מּלת ֶאת ִזכּוּכוֹ ֶשׁל‬ ֶ ֶ ‫מס‬ ַ ְ ‫המּזבּח‬
ַ ֵ ְ ִ ַ ‫הקּרבּן ַעל‬ ָ ְ ָ ַ ‫חלקי‬ ֵ ְ ֶ ‫שׂרפת‬ ַ ְֵ
‫נחלקים ֵהם‬ ִ ָ ְ ֶ ‫כּללי‬ ִ ָ ְ ‫בּאפן‬ ֶ ֹ ְ .‫לקדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ִ ‫והעלאתוֹ‬ ָ ָ ֲ ַ ְ ,‫הגּשׁמי‬ ִ ְ ַ ַ ‫וֹלם‬ ָ ‫ָהע‬

©¬¤ © § ¦  ²© ¨ §  ¥½ ¨  ¤´¤ ¨ §   À̈ ¥ §
‫מּלים ֶאת‬ ִ ְ ‫מס‬ַ ְ ‫ ֵהם‬,‫כּליל‬ ִ ָ ‫שׁנּשׂרפים‬ ִ ָ ְ ִ ֶ ‫הקּרבּן‬ ָ ְ ָ ַ ‫חלקי‬ ֵ ְ ֶ :‫לשׁנים‬ ִַ ְ ִ
 −¦ ©  ¤¬¤ ©  ²¨ § § ¦ §  ® ¨Ÿ «©  ´¤ £  −¦ ¨ § © ,‫מהקּדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ַ ֵ ‫חלק‬ ֶ ֵ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫שׁנּהפכים‬ ִ ָ ֱ ֶ ֶ ,‫וֹלם‬ ָ ‫שׁבּע‬ ָ ֶ ‫הזּכּים‬ ִ ַ ַ ‫החלקים‬ ֲִַָ

²¥ ©   Ÿ « ¥  ¬¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¥ © § ©   ¨ «¤ © «¥ ,‫הקּרבּן‬
ָ ְ ָ ַ ‫שׁנּשׁאר ִמן‬ ָ ְ ִ ֶ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ,‫לע ַמּת ֹזאת‬ ֻ ְ .‫מצוה‬ ָ ְ ִ ‫תּשׁמי ֵשׁי‬ ִ ְ ַ ‫ְכּמוֹ‬
,‫לקדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ִ ‫לעלוֹת‬ ֲ ַ ‫שׁאינוֹ ָיכוֹל‬ ֵ ֶ ,‫וֹלם‬ ָ ‫שׁבּע‬ ָ ֶ ‫הגּס‬ ַ ַ ‫החלק‬ ֶ ֵ ַ ‫מס ֵמּל ֶאת‬ ְַ

−¥ ¨  ¤ ²¤ § ¬  ¤ ¥¹ ¨  Ÿ ® ¥  −¥ ¨ § ¦  ¬¥ § ¤
.‫אחרים‬ ִ ֵ ֲ ‫לצרכים‬ ִ ָ ְ ִ ‫היּהוּדי‬
ִ ְ ַ ‫שׁמּשׁ ֶאת‬ ֵ ַ ‫ְַורק ְמ‬
 −¤ ¨ «¥  ¨½ ¥ §  ¤ ´¥ § Æ ¨ ¥ §  ¤ ³¥ §   «¥ Ÿ  Ÿ¬ ‫יּמים ֶאת‬ ִ ְ ‫מק‬ַ ְ ‫אפר ֶשׁבּוֹ‬ ֶ ֵ ‫ ֵישׁ‬,‫לשׁנים‬ ִ ַ ְ ִ ‫נחלק‬ ָ ְ ֶ ‫עצמוֹ‬ ְ ַ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ‫ַגּם‬

´¥ Ÿ ¨ ¦   «ª § Ÿ «  Ÿ ¬  Ÿ − ¨ § 
®¨ ¨ § ¨§ ‫ הוּא‬‫ ַא‬,‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫מס ָלּק ִמן‬ ֻ ְ ‫האפר‬ ֶ ֵ ָ ,'‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫'תּרוּמת‬ ַ ְ ‫מצות‬ ְַ ִ
‫וֹלם‬
ָ ‫חלקי ָהע‬ ֵ ְ ֶ ‫ ֵאלּוּ‬,‫למּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫ ָקרוֹב‬- "‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫"אצל‬ ֶ ֵ ‫ִנשׁאר‬ ְָ
 −¤ ¦  ¨ ²¤ ¦  ¬ ¦ § ©  ¤̧ £  ¨½ ¥ § ¸© ¦  ¤ ¥½
‫שׁהם‬
ֵ ֶ ‫בּהם‬ ֶ ָ ‫רוֹאים‬ ִ ‫ ַא‬,‫מהקּדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ַ ֵ ‫חלק‬ ֶ ֵ ‫להיוֹת‬ ְ ִ ‫הוֹפכים‬ ִ ְ ‫שׁאינם‬ ָ ֵֶ
 ¨ §   ¨ «¤ © «¥  ¤ −¤ Ÿ «¨  ¤¬¤ ©  ²¨ § § ¦ §  ® ¨Ÿ «© ‫יּמים ֶאת‬ ִ ְ ‫מק‬
ַ ְ ‫אפר ֶשׁבּוֹ‬ ֶ ֵ ‫ואלּוּ ֵישׁ‬ ִ ְ .‫קדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ‫לעניני‬ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שׁמּשׁים‬ ִ ְ ַ ‫ְמ‬
 − ¨ 
® ¤ ¥ Ÿ « § «  Ÿ − §  ½ § Ÿ «  Ÿ ´ Æ̈ ‫ ַעל‬,‫למּחנה‬
ֶ ֲ ַ ַ ‫וּצא ֶאל ִמחוּץ‬ ָ ‫אפר ֶזה מ‬ ֶ ֵ ,'‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫'הוֹצאת‬ ַ ָ ‫מצות‬ ְַ ִ
‫ ַגּם בּוֹ‬‫ ַא‬,‫קדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ‫לעניני‬ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שׁמּוֹעיל‬ ִ ֶ ‫כּלל‬ ָ ְ ‫נראה‬ ֶ ְ ִ ‫פּניו ֵאינוֹ‬ ָָ

® ¨ ¨  ´© Ÿ ¤ £  ¤ −¤ ¨   «¨ ¥ §  ©§
.‫קדשּׁה‬ָ ֻ ְ ‫לעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫תּוֹעלת‬ ֶ ֶ ‫להביא‬ ִ ָ ְ ‫הסּוֹפית ִהיא‬ ִ ַ ‫המּטּרה‬ ָָ ַ ַ

−¨Ÿ §  ¬¥ © § ©    ¨ «¤ © «¥  −¦ ©  ¤¬¤ ©  ²¨ § § ¦ §

Ÿ ® ¥  −¥ ¨ § ¦  ¬¥ § ¤  ²¥ ©   Ÿ « ¥  ¬¤ ¤ 
−¦ § ©  ¬¤ £ 
® ¦ ¨ § ©  ©´¤ −©  Ÿ¬ §  
¤  ¦ ¨  ¨½Ÿ «© Æ ¨ ¨ §  ©³¤ ¤  º¦ § © ©   ´¦ § ¦ § ¼
¼¤ ¦ § © »
¨ ©  ´¦   «¨Ÿ «©
−¥  ¨ ¤½ ¦ §  ´¨ ¨   «¨ ¨ §  ©¬¤ ¦  −¨Ÿ «©  ²¨ §¨ 
¤ ¤½ ©  Ÿ ´ § Æ©  ³ © 
À¨ ©  ©´¤ ©
´¥  ¤½ ¦ § Æ ¤ ¨ «¤ ©  ¤ ³¥ © ¤  ® ¨Ÿ §  ´¥ ¦ 
¤ ¤½ § ª  ¤ Ÿ ´ § 
¤ ® ¨ © ´¦ ª §  − © ¬¥ ¦ §
            ‫ער‬
 ¨¹ ¨  ¥̧ ¦ ©   ¦ «¨ ©  −¨ Ÿ  ¬© § ¦ © ®
¨ ¨ ¤ §  Ÿ − £ «©  «¨Ÿ §  ¬¥ § ¦  −¨ §  ²Ÿ  
¬ ¦ ¨ §  ¤À ¨ «¤
Æ Ÿ  ³¥ § © ©  ¥½ § © «¨ Æ Ÿ  Ÿ ³ § © © 
¤Ÿ À ª © ¤ Æ¨ ¨ §  ¨ ® ¥ § ¦ ©  ¤ −¥ © ¤  ²¥ Ÿ ©  ¦ § ¦ § 
 À Ÿ  Ÿ ´ § © © 
®Ÿ ¥ «¨ ¤  −¨ ¨  ¬¥ ¦ ©  ¦½ § © ¤ 
¬ § ¦  ¦½ ¨ © ´ Æ ¥ §   «¨ ¨ §  Ÿ − £ «© §  ¤½ ¨ «¤

−¨ ¨  ¤ ¬¨ ©  « −  Ÿ ¬ § ¤ ©  Ÿ ½ ¥ «¨ Æ ¤ ¥̧ § º¦ § © ©   «¤ ¥ § ©  −¥ § ¦ ¦ ® ¥ Ÿ ©  −¨ §
 ¤ §  −¦ «¨ ¤  ¤ ½ © ¤ Æ ¥ ¦ © 
¤ ®© ¤   ®Ÿ £ «©  ´¥ § ¦  ¤ −¥ © ¤ §  ²¦ ¨ § ©  © ¤
 ¤ ¸¨ © 
® Ÿ ©  ¤ −¤ § ¦ © ¤  ¤ ¬¨ ©   «¦ ª © 
¥̧ £ ¤ Á¦   «¨ ¨ §  −¦ ¨ © ¬  ²¤ § « ¦
¤´¥ Æ ¨ ¨ © ³¦  ´¥  À̈ ¨  ´ ¤  ¤ ¤¹ § ¦ © ©  ´¥ ¥ Æ ¦ § ¸© ¨  À̈ § © ´   ´¥ §  ¹̈ § ©
 ³© ¦ ©   «¤ ¤  −¨Ÿ § ¬¨¦  ²¤ £ «©  ¤Ÿ ½ © 
Ÿ ¸ £ «© §  Â̈ Ÿ   ´¥ ¤ «¨  ® ¤ ¥ § ©  −¥ § ¦ ¦  ¥½ ¨ § ¦ «¥ §

−¨ § ¦ © ¤  ¬© § ¦ ©  ¨½ § ¦ ©  ¤ ´¤ ¤ Æ ¤ «¥ ¨ § ¦  ¬¥ §  −¥ ¥  ¨½ ¨ § Æ ¨ ¨ §  ³¥ Ÿ ©
²¤ ¦  ¬© ©   «¨ Ÿ  −¥ © § © 
® ¤ £ ¨ ¤§ 
® ¨Ÿ §  −¥ ¦ «¥  ¨½ ¨  ´© § ¦ Æ Ÿ £ «©  ³© § ¦ ́Ÿ 

© ¥¹ § ¦ © ¤  ©¸ § ¦ ©  ® ¦ ¨ §  © ´¤ 
© −¥ § ¦ © ©  ¸¨ ¦  ¤Â £ Â  «¨Ÿ «©  −¥ © §  ¨½ Ÿ  ´¦ § ¦ Æ§
 «¨ § © §  − © ¤ §  Ÿ² ¦ © ¤ §  ¨À ¥ ¨ ¤ § 
´¥ §  −¥ ¥  ¨½ Ÿ  ´ § ¨ Æ§  ¤À ¨  ´¥ ¨  ¹̈Ÿ §

¬© § ¦ ©  ®Ÿ £ «© Ÿ ´ −©  ¨½ § ¦ ©  ¤ ´¤ ¦ Æ Ÿ ¦ ©  À¨ © Ÿ´   «¨ Ÿ Ÿ « §  −¨  ¬© ª ® ¥ ¨§ ¦

Ÿ À £ «©  ´¥ § ¤  ¤¹  ¸¥ § © ©   « § © §  −Ÿ ¦½ ¦ ©¸ § ® ¨ ¨ «¨ §  −¨ © «© §  ¨½ § ¦ © Æ̈ ¨Ÿ «
 −¤ ¨  ¬ £ «© ©  ¥½ § © Æ ¨ Ÿ  Ÿ ³ § © © ÆŸ ¢ ª  ³¥ ¦ § © © 
−¤ ¤  ²¨Ÿ §  ¨ ¦  ¤̧ £   «¦ ¨ § ©  ©−¤ §

«¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦  ²¤ £ «©  ® ¨§ ¦ ¦ § © §  ¥À ¨ § ¦  ´¥ § ¤  ¹ Ÿ ©  ¸ § ® ¨ ¦  ´© §
         
ÂÈ„‚a
»»¿ ˙‡∆ ËLÙe
« » .ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ψ‡
∆≈ BÓNÂ
» ¿ . . ÔLc‰
∆ ∆« ˙‡∆ ÌÈ‰Â
ƒ≈¿
  «¨ ¦  ¬© § ¦ §  −¨Ÿ «© 
²¤ ¥ § § ¨ ¤
         
∆¬«« ıeÁÓƒ χ∆ ÔLc‰
,‫ )ו‬‰ÁnÏ ∆ ∆« ˙‡∆ ‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ ÌÈÁ‡ƒ≈¬ ÌÈ„‚a
ƒ»¿ LÏÂ
«»¿
ÌÈÁ‡
(‫ ד‬,‫)ו‬ ƒ≈¬ ÌÈ„‚a ƒ»¿ LÏ «»¿ ÂÈ„‚a»»¿ ˙‡∆ ËLÙe «»
(‫גֿד‬
,BaÏ«¿ ÒBk Ô‰a ∆» ‚ÊÓÈ…¿ƒ χ«  BaÏ «¿ ‰„˜»≈¿ Ô‰a ∆» ÏMaL≈ ƒ∆ ÌÈ„‚a ƒ»¿ ˙‡ˆB‰a
«» ¿ CÏÎÏÈ ≈¿«¿ ‡lL … ∆  'ı‡ ∆∆ Cc' ∆∆ ‡l‡ »∆ ,‰BÁ » BÊ Ôȇ≈
(‫„ )רש"י‬ÈÓz ƒ» Ô‰a ∆» LnLÓ ≈« ¿ ‡e‰L ∆ ÌÈ„‚a ƒ»¿ ÔLc‰∆ ∆«
(‫ )רש"י‬Ô‰Ó ∆≈ ÔÈ˙eÁt
ƒ ¿  "ÌÈÁ‡ ƒ≈¬ ÌÈ„‚a ƒ»¿ LÏÂ"«»¿ CÎÏ »¿
‫דּוּע‬
ַ ‫ ַמ‬,‫הדּשׁן‬ ֶ ֶ ַ ‫תּרוּמת‬ַ ְ ‫וּתה ִמ‬ ָ ‫פּע ָלּה ְפּח‬ ֻ ְ ‫הדּשׁן ִהיא‬ ֶ ֶ ַ ‫הוֹצאת‬ַ ָ ‫ִאם‬ ‫לי ֵשּׁב‬ַ ְ ‫וישׁ‬ ֵ ְ ?‫וֹבה‬
ָ ‫שׁאין זוֹ ח‬ ֵ ֶ ‫לרשׁ"י‬ ִ ַ ְ ‫ ִמַ ִנּין‬:‫הרמ ָבּ"ן‬ְ ַ ָ ‫הק ָשׁה‬ ְִ
‫וֹתר‬
ֵ ‫מתאים י‬ ִ ְ ַ ‫לכאוֹרה‬
ָ ְ ִ ?‫הפּעלּוֹת‬ ֻ ְ ַ ‫שׁתּי‬ ֵ ְ ‫וֹשׂה ֶאת‬ ֶ ‫כּהן ע‬ ֵ ֹ ‫אוֹתוֹ‬ ‫צרי‬ִ ָ ‫היה‬ ָ ָ ,‫הבּגדים‬
ִ ָ ְ ַ ‫להחליף ֶאת‬
ִ ֲ ַ ְ ‫וֹבה‬ ָ ‫היתה ח‬ ָ ְ ָ ‫ ִאם‬,‫בּפ ְשׁטוּת‬ ְַ
‫וללמד ִמ ָכּ‬
ֹ ְ ִ ְ ,‫לי ֵשּׁב‬ ַ ְ ‫וישׁ‬ֵ ְ ?‫שׁוֹנים‬ ִ ‫כּהנים‬ ִ ֲ ֹ ‫שׁני‬ֵ ְ ‫עלֿידי‬
ֵ ְ ַ ‫שׁיּעשׂוּ‬ ֵֶָ ‫מהבּגדים‬
ִ ָ ְ ַ ֵ ‫שׁוּבים‬ִ ‫בּגדים ָפּחוֹת ֲח‬ ִ ָ ְ ‫נוֹסף ֶשׁל‬ ָ ‫להכין ֵסט‬ ִ ָ ְ ‫לצוּוֹת‬ ְַ
,‫לבּוֹרא‬
ֵ ַ ‫בּבטּוּל ָגּמוּר‬ ִ ְ ‫האדם הוּא‬ ָ ָ ָ ‫כּאשׁר‬
ֶ ֲ ַ :‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫בּעב ַוֹדת‬ ֲ ַ ‫הוֹראה‬
ָָ ‫מיחד ַעל‬ ָ ֻ ְ ‫שׁאין ִצוּוּי‬ ֵ ֶ ‫וּמֶזּה‬
ִ .‫הדּשׁן‬ֶ ֶ ַ ‫להוֹצאת‬ַ ָ ְ ‫שׁיּשׁמּשׁוּ‬ ְ ַ ְ ֶ ‫הרגילים‬
ִ ִ ְָ
‫אצלוֹ‬ְ ֶ ‫הבֵדּל‬ ְ ֶ ‫ ֵאין‬,'‫למ ֵלּא ֶאת ְרצוֹן ה‬ ַ ְ ‫לּוֹתיו ִהיא‬ ָ ‫פּע‬ֻ ְ ‫טּרת‬ ַ ְ ‫ְוכל ַמ‬
ָ .‫וֹבה‬ ָ ‫ולא ח‬ ֹ ְ '‫ארץ‬ֶ ֶ ‫'דּר‬
ֶ ֶ ‫הבּגדים ִהיא‬ ִ ָ ְ ַ ‫שׁהחלפת‬
ַ ָ ְ ַ ֶ ‫שׁמע‬ ַ ְ ‫ ַמ‬- ‫ָכּ‬
- ‫לעשׂוֹת‬ ֲ ַ ‫צרי‬ ִ ָ ‫בּאם‬ ִ ְ ,‫וּתה‬ָ ‫שׁוּבה אוֹ ְפּח‬ ָ ‫וֹשׂה ֲח‬ ֶ ‫הפּע ָלּה ֶשׁע‬ ֻ ְ ַ ‫ִאם‬
‫למרוֹת‬ ְ ַ ,‫העבוֹדוֹת‬ ֲ ָ ‫שׁתּי‬ֵ ְ ‫לעשׂוֹת ֶאת‬ ֲ ַ ‫הכּהן‬
ֵ ֹ ַ ‫לכן ָיכוֹל‬ ֵ ָ .‫וֹשׂה‬ ֶ ‫הוּא ע‬ ³©  Ÿ « ¥  ¬¤ ¤  −¨Ÿ § ¬¥ © § ©   


‫וּדת ַמ ָבּטוֹ ֶשׁל‬ ַ ‫שׁמּצּד ְנק‬ַ ִ ֶ ‫פּני‬ֵ ְ ‫ ִמ‬,‫בּמּעלה‬
ָ ֲ ַ ַ ‫וּתה‬ ָ ‫מהן ְפּח‬ ֶ ֵ ‫שׁאחת‬ ֶַַ

−¥ §  ½¦ ¨ § © Æ ¥ §  ½ ¦ 
´¨ ¨ ¤ § Æ Ÿ £ «© ¤
.‫הפּעלּוֹת‬ֻ ְ ַ ‫שׁתּי‬ֵ ְ ‫הבֵדּל ֵבּין‬ ְ ֶ ‫הקּבּ"ה ֵאין‬ ָ ָ ַ ‫כּלפּי‬
ֵ ַ ְ ‫הכּהן‬
ֵֹ ַ

´¥ § Æ ¥ §  À̈ © «©  ´©   ´¥ § ® 
¨ § ¦ ©  ¤ ´¤
Æ
¨ ¨  Ÿ ³ £ «© 
Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¨ © «©  ´© −¥ ¥¾ © ©   
−¨ ¥ «¨ ¨  ¬¥ §   « © ©  ¬©  −¥ § ¦½ ¥ «¨
À̈ § ¦ ©   «¨ © «©  ¬©  Ÿ − © 
¤½ ¥ § ¤ ¤½  ©´© ©   «¥ 
¤ Ÿ ¬  © −¤ ¤ ® ¥§©

© ³¥ § ¦ © ¸ § © ©  Â¥ ¦ ©Â Æ
¨ © ¤  ³¤  ¸© ¦ © 
© −¤ ¤  ½¨ ¥ «¨ Æ 
¥ ¨ ¦ ©  ® Ÿ  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦ 
²¤ £ «©

À¨ © ¤ §  © ® ¥ § ¦ © ¤  −¥ © § © 
½ ¨ § ¤ § Æ̈ ¦ 
¨½ ¨ © ´¤ 
® ¨ ¥ «¨ ¤  −¤  ¤ Ÿ¬ ©   «¥  ¤Ÿ ¬
«¨ ¨  ¬¥ © §  −¥ § © § © 
© ¥½ § ¦ © 
´ § ¤ Æ̈ © ¤  ¤½  ´¥ § © ©   « £ «©  −¨Ÿ § 
¬¨ ¦ ¤ £
‫אער‬           

¤ Ÿ ³ © §  ¦½ ¨ § © Æ ¨ § ¨  ³ § © Æ ¨ © ¦  ³¤ Æ ¥ § ¼
¤ ¼¤ © ©  ´¤ £ »¤ »¥ © ¨ ¤  ©À ¦ © 

Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¦ ¨ § ©  −¨ § ©  ¤ Ÿ ¬ © §  ¦½ ¨ § © Æ̈ ¨ ®
¤ § § ¤ ¤ §  Ÿ− ¨ § ©  ¬¥ § ¤ §  ¥½ ¨ ©  ¤´ ¤ Ÿ
 º© ¦ ©   «¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © ©  ²¨ © ¤  ¤ Æ
Ÿ ¤ § ³¨ © ¤ §   ¨ «¥ § ¦ ©  −¤  ¬¥ § © ©
´¤ £ »
¤ »¥ © ¨ ¤ §  À̈ § © «¨ ¤ §  ¤ ´¥ © ¤  − ¦  ¥½ ¨  ´© ¨  ½ § ¦ ¤ §  ´¨ § ¤ §

Ÿ− ¨ § © 
¬¥ § ¤ §  ¥½ ¨ ©  ¤´¤ Ÿ Æ ¥ § ¼
¤ ¼¤ © © 
¾¥ § © ©   «¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦  ²¤ £ «© ® ¤ £ «© ©
 ¹ © ©  ¸© ¦   «¦ ¨ © ¬  −¥ § ®
¤§§ ¤ ¤§ 
−¤ ¥ § ¤  ²¨ ¨  Ÿ  £ «© 
º § § ¦ ©  ® ¨ Ÿ «¨  ´¥  −¥
 ©¸ © § Æ © ©  ³¨ ©  ©¸ ©  © ¨Â  À¨Ÿ § ´¥ § ¦   ´¤ £ 
²¨ © ¤  ¤  Ÿ ¸ § ¦ © 
® ¨ § ¦ ©   ¦ «¨ ¨  Ÿ¬ ©
¦½ ¨ £ ´© © Æ ¤ ¸¨ © ® ¨ ¤  ´¦ ¨ §  −© ©  ¤ ²¤  ¤¬¤ ®
¨ ¨ § ¦  −© ¦ ¦ ©½ ¨ ¤̧ §   «¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © ©

Ÿ ½ £ «©  ´¥ © ©  Ÿ ½ © ¤  ´¥ ¦ ©   «¦ ¨ © ¬  −© §  ¤ § 
−¦ ¨ § © ¤ §  Ÿ ½ ¨ ¤ Æ ¤  ³¥ § © ©
 «¨Ÿ § ¬¥ § ¦  −¨ §  ²¨ Ÿ ¤ ¨ © ® ¨ ¨  ´¥ ©  −© §  ®¦ ¨ © 
´© ¨ 
¦ −© ¨ § © ¤ §  ¤ ¬¤ © ¤ §   ¤ «¨ ©

¬¥ § © ©  ¤½ ¥ ©  ´© ¥ Æ ¨ Ÿ  ³¤  ¸© ¦ ©  ³  ¨¸ Ÿ  ¨ ¥À § ¦ ©  ¦ ©¹ ¨ ¨ ¤  ¤̧ Á ¥ § ©©

© Ÿ ½ ¦  © ´¥ § Æ¥  ¬ ¦ ª ¦  ® ¨ Ÿ «¨ ©  ¨ −¥ § ¦ © 
−¨Ÿ §  ¬¨ ¦  ²¤ £ «©  ¨½Ÿ «© Æ  ¬¤ ¦ Æ
© Ÿ ¸ ¦ © «¥ §

¤½ ¨ ´¤ ¤ Æ ¤  ³© ¦ ©   «¨Ÿ «© −  ¬¤ ¦ 
«¤ ¤
 À¦ ª ¦ ©  ´¥ ¥  ® ¨Ÿ §  ´¥ § ¦  −¨ §  ¬¥ ¦ § ©           
‰aÎ˙
∆¿ƒ ‡Ï
… ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ÏÚ« „˜ez
(‫ ו‬,‫)ו‬ « „ÈÓz
ƒ» L‡≈
 «¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦  ²¤ £ «©  ¨½ ¨ § Æ ¨ ¨ ³ ¤ § »¿À¿ eÏÈÙ‡
‫ )ירושלמי‬‰‡ÓËa ƒ¬  „ÈÓz
ƒ» ,˙aLa
»« ¿ eÏÈÙ‡
ƒ¬  „ÈÓz
ƒ»
       
(‫יומא פ"ד ה"ו‬
‰pnÓ
»∆ƒ ˙˙Bp‰Â∆∆ «¿ . . ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« È˘‰Â ƒ ¿ƒ¿ . . BˆÓ˜a ¿ À¿ epnÓ ∆ƒ ÌÈ‰Â ƒ≈¿ ‫מרמּז ַעל ִלבּוֹ ֶשׁל‬ ֵ ַ ְ ‫שׁהמּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ֶ ‫החסידוּת‬ ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬ ַ ְ ‫מבאר‬ ָֹ ְ
(‫ חֿי‬,‫ )ו‬̘ÏÁ »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙ ∆»≈ ‡Ï … . . ÂÈe »» Ô‰‡ … ¬« eÏÎ‡È ¿… ‫לקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫וההתלהבוּת‬ ֲ ַ ְ ִ ַ ְ ‫התּשׁוּקה‬ ָ ְ ַ ‫רוֹמזת ַעל‬ ֶ ֶ '‫תּמיד‬ ִ ָ ‫ו'אשׁ‬ ֵ ְ .‫האדם‬ָָ ָ
(‫ )רש"י‬ıÓÁa ≈»¿ ÌÈeÒ‡ ƒ ¬ ÌÈÈM‰ƒ« ƒ « Û‡«  ̘ÏÁ »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙ ∆»≈ ‡Ï … ‫נתּן‬
ָ ִ '‫ה'יּרוּשׁלמי‬
ִ ְ ַ ְ ַ ‫דּברי‬ ֵ ְ ִ ‫ ִמ‬.‫אדם‬ ָ ָ ‫בּלבּוֹ ֶשׁל ָכּל‬ ִ ְ ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫הבּוֹערת‬
ֶֶ ַ
.‫האדם‬ָ ָ ָ ‫צרכי‬ ֵ ְ ָ ‫רוֹמז ַעל‬ ֵ ,‫קּמח‬ ַ ֶ ‫העשׂוּי ִמ‬ ָ ֶ ,‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫קרבּן‬ ַ ְָ ‫התנתּקוּת‬ ְ ַ ְ ִ ‫וּתהּ‬ ָ ‫שׁמע‬ ָ ְ ‫ ַמ‬- ‫שׁבּת‬ ָ ַ :‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫בּעב ַוֹדת‬ ֲ ַ ‫הוֹראה‬ ָ ָ ‫ללמד‬ ֹ ְִ
‫לזּמן‬
ַ ְ ַ ‫רוֹמז‬ֵ ,‫המּזבּח‬ ַ ֵ ְ ִ ַ ‫וּמקטר ַעל‬ ָ ְ ֻ ‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫המּוּרם ִמן‬ ָ ַ ‫הקּמץ‬ ֶֹ ַ ‫בּמ ָצּב‬ ַ ְ .‫רוּחניּים‬ִ ִ ָ ‫לענינים‬ ִ ָ ְ ִ ְ ‫ ְ ַורק‬‫והתח ְבּרוּת ַא‬ ַ ְ ִ ְ ,‫וֹלם‬ ָ ‫מעניני ָהע‬
ְֵ ְ ִ ֵ
‫ואלּוּ‬ ִ ְ .‫מקצת ַהיּוֹם‬ ָ ְ ִ ‫כּלל ִהנּוֹ‬ ָ ְ ‫שׁבּדר‬ֶ ֶ ְ ֶ - ‫וּתפ ָלּה‬ ִ ְ ‫לתוֹרה‬ ָ ְ ‫המּקדשׁ‬ ְַָֻ ‫שׁבּלבּוֹ‬ִ ְ ֶ ‫והתּשׁוּקה‬ָ ְ ַ ְ ‫ללּהט‬ ַ ַ ַ ‫שׁאינוֹ ָזקוּק‬ ֵ ֶ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ‫שׁב‬ ֹ ‫לח‬ ְ ַ ‫כּזה ָיכוֹל‬ ֶָ
‫הזּמן ֶשׁבּוֹ‬ ַ ְ ַ ‫לשׁאר‬ ָ ְ ִ ‫ מ ִוֹרים‬- ‫בּאכילה‬ ָ ִ ֲ ָ ‫המּתּרים‬ ִ ָ ֻ ַ - ‫המּנחה‬ ָ ְ ִ ַ ‫שׁירי‬ֵָ ְ ‫אפילוּ‬ ִ ֲ - ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫"אשׁ‬ ֵ ,‫התּוֹרה‬ ָ ַ ‫אוֹמרת‬ ֶ ֶ .‫הקּבּ"ה‬ ָ ָ ַ ‫להתקרב ֶאל‬ ֵָ ְ ִ ְ
‫דּשׁת‬ֶ ֶ‫מק‬ ַ ְ ‫הקּמץ‬ ֶ ֹ ַ ‫שׁהקרבת‬ַ ָ ְ ַ ֶ ‫כּשׁם‬ ֵ ְ .‫הזּה‬ ֶ ַ ‫וֹלם‬ ָ ‫בּעניני ָהע‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫וֹסקים‬ ְִ ‫ע‬ ‫מעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ֵ ‫וּמנתּק‬ ָ ֻ ְ ‫רוּחנית‬ ִ ָ ‫בּהתעלּוּת‬ ַ ְ ִ ְ ‫נמצא‬ָ ְ ִ ‫כּשׁהאדם‬
ָ ָ ָ ֶ ְ ‫ ַגּם‬,"‫בּשׁבּת‬ ַָ ְ
‫בּמ ֶשׁ‬ ֶ ְ ‫וּתפ ָלּה‬ ִ ְ ‫לתוֹרה‬ ָ ְ ‫המּקדשׁ‬ ָ ְ ֻ ַ ‫הזּמן‬ַ ְ ַ ‫ ָכּ‬,‫השּׁירים‬ ִ ָ ְ ַ ‫תּירה ֶאת‬ ָ ִ ‫וּמ‬
ַ .‫וּתשׁוּקה‬
ָ ְ ‫התלהבוּת‬ ֲ ַ ְ ִ ‫בּחיצ ִוֹניּוּת‬ ִ ְ ‫לבער בּוֹ ַגּם‬ ֹ ְ ִ ‫צריכה‬ ָ ִ ְ ,‫וֹלם‬ ָ ‫ָהע‬
‫וֹלם‬ָ ‫בּעניני ָהע‬ֵ ְ ְ ִ ְ ‫שׁהעסּוּק‬ ִ ָ ֶ ‫שׁאר ַהיּוֹם‬ ָ ְ ‫וּמקֵדּשׁ ֶאת‬ ַ ְ ‫ ַמ ִתּיר‬,‫ַהיּוֹם‬ ‫בּרחוּק ָגּמוּר‬ ִ ְ ‫נמצא‬ ָ ְ ִ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ,‫וֹתר‬ ֵ ‫הגּרוּע ְבּי‬
ַ ָ ַ ‫המּצּב‬ ָ ַ ַ ‫ הוּא‬- ‫טמאה‬ ְָֻ
‫המּנחה‬
ָ ְ ִ ַ ‫שׁשּׁירי‬ֵָ ְ ֶ ‫וּכשׁם‬ ֵ ְ ."‫הקּדשׁ‬ ֶֹ ַ ‫טהרת‬ ַ ֳ ָ ‫שׁנּעשׂוּ ַעל‬ ֲ ַ ֶ ‫"ח ִלּין‬ ֻ ‫יהיה‬ ְִֶ ‫הקּשׁר ִעם‬ ֶ ֶ ַ ‫שׁאבּד ֶאת‬ ֵ ִ ֶ ,‫שׁב‬ ֹ ‫לח‬ ְ ַ ‫ ָעלוּל הוּא‬‫ואם ָכּ‬ ִ ְ .‫הקּדשּׁה‬
ָ ֻ ְ ַ ‫ִמן‬
‫בּעניני‬
ֵ ְ ְ ִ ְ ‫בּשׁאר ַהיּוֹם‬ ָ ְ ִ ‫וֹסק‬ ֵ ‫כּשׁהאדם ע‬ ָ ָ ָ ֶ ְ ‫ ַגּם‬‫ ָכּ‬,‫בּחמץ‬ ֵ ָ ְ ‫ֲאס ִוּרים‬ ‫והתלהבוּת‬ֲ ַ ְ ִ ְ ‫חמימוּת‬ ִ ֲ ‫להרגּישׁ‬ ִ ְ ַ ְ ‫צרי‬ ִ ָ ‫ולכן ֵאינוֹ‬ ֵ ָ ְ ,‫הקּדשּׁה‬ָ ְַֻ
‫והתבּטּלוּת ְלב ֵוֹרא‬ ְ ַ ְ ִ ְ ‫ענוה‬ ָָ ֲ ‫לעבוֹד ִמתּוֹ‬ ֲ ַ ‫עליו‬ ָ ָ ,‫הזּה‬ ֶ ַ ‫וֹלם‬ ָ ‫ָהע‬ ‫אפילוּ‬ ִ ֲ - ‫תּמיד‬ ִ ָ ‫"אשׁ‬ ֵ ,‫וּמלמּדנוּ‬ ֵ ְ ַ ְ ‫הכּתוּב‬ ָ ַ ‫ ָבּא‬.‫שׁבּקדשּׁה‬ ָ ֻ ְ ִ ֶ ‫בּדברים‬ ִָ ְ ִ
.‫וֹלם‬ָ ‫ָהע‬ ‫בּעצמוֹ‬ ְ ַ ְ ‫ ְלע ֵוֹרר‬‫צרי‬ ִ ָ ‫האדם‬ ָ ָ ָ ,‫וֹתר‬ ֵ ‫גּרוּע ְבּי‬
ַ ָ ‫בּמ ָצּב‬ ַ ְ ‫ ַגּם‬,"‫בּטמאה‬ ְְָֻ
.‫היּרוּד‬ ָ ַ ‫מּצּבוֹ‬ ָ ַ ‫תּרוֹמם אוֹתוֹ ִמ‬ ֵ ְ ‫והיא‬ ִ ְ '‫התּמיד‬ ִ ָ ַ ‫'אשׁ‬ ֵ ‫ֶאת‬
»
¨ © ¦  À̈ § ¦ ©  ¤ ´¤ ¦  ¤¹  ¸© ¦ ©  
 © § 
½¨ ¨ § © Æ
Ÿ £ «© ©  ³© © ¼
© ¼¥ § ¦ © ©  ´¤ £ 
® ¦ ª ¦ ©  −¥ 
¦½ ¥ ©  ¦ ´© ¨ ¤ Æ ¥ § © ©  
Æ
Ÿ £ «© ¤  ³¥ © § © ®¦  −¨ ¨ 
¬¥ § ¦ © § ̈ ²¨ 
¦ «¨ ¨  Ÿ ¬ © 
−¤ ¥ § ¤  ²¨ ¨  Ÿ  £ «© º § § ¦©
« ¦  −¨ ¨ 
¬¥ § ¦ ¤ § ²¨ ¨ ¤ §  ½¨ ¨ § ¤ 
¬ § ©  ²¥ ¦ © 
½ ¨ ¦ Æ ¤  ³© ¦ ©   Ã̈ § ¦ © 
¤  ´ § © 
À̈ ¨ ¤ § 
Ÿ ´ £ «© ¤  ¤¹  ¤ Ÿ¸ ©   © §  ¦½ ¨ § © Æ¨ 
¤ Ÿ ³ © § ® ¦ ¨ § © 
Ÿ − £ «© ¤Ÿ «

½ Ÿ ´ § Ÿ « Æ ¨ § ¼
¥ ¤ Ÿ ´  © ´¤ » ¨ ¨© 
¥̧ ¦ © 
Ÿ À £ «© 
´¥ § ¤  º¥ § © ©  
«¦ ¨ § ©  − § ©  ¤Ÿ ¬
           ‫בער‬
‫לוֹמר‬
ַ ‫הכרח‬ ַ ֵ ְ ֶ ‫ ַמה‬,‫הכּוּנה ַעל ֵנס‬ ָ ָ ַ ַ ‫וגם ִאם‬ ַ ְ ?‫סתם‬ ָ ְ '‫תּוֹדה ַלה‬ ָ ‫ְולא‬ ֹ Æ
¦ ¸¥ ¦  ³¤ £ «©  ® ¦ ª ¦ ©  ´© §  −¤ £  ¤ ¤½ © ¤̧ §
‫תּוֹדה‬
ָ ‫קרבּן‬ ַ ְ ָ ‫ ִאלּוּ‬:‫לוֹמר‬ ַ ‫וישׁ‬ ֵ ְ ?‫בּלבד‬ ַ ְ ִ ‫נסּים ֵאלּוּ‬ ִ ִ '‫דּוקא ד‬ ָ ְ ַ ‫שׁהם‬ ֵֶ
,‫תּוֹדה ָכּל יוֹם‬ ָ ‫קרבּן‬ ַ ְ ָ ‫להביא‬ ִ ָ ְ ‫צריכים‬ ִ ִ ְ ‫ ָהיוּ‬,'‫הוֹדאה ַלה‬ ָ ָ ‫הוּא‬ 
−¨ ¨ ©  ¬¨ © §   «ª § Ÿ«  −¨ ¨  Ÿ ¬ £ «©  Ÿ½ ¥
‫וזה‬
ֶ ְ .‫אדם‬ ָ ָ ‫ורגע ִעם ָכּל‬ ַ ֶ ָ ‫רגע‬
ַ ֶ ‫בּכל‬ ָ ְ ‫חסדים‬ ִ ָ ֲ ‫וֹשׂה‬ ֶ ‫הקּבּ"ה ע‬ ָ ָ ַ ‫שׁהרי‬ ֲֵ ֶ Ÿ ³  ¥¹  ¤ Ÿ ¸ Á
© Á¤ ¦   Ÿ « § ¦  −¥ ¨  ¤® ¨ ©
‫תּוֹדה‬
ָ ‫שׁקּרבּן‬ ַ ְ ָ ֶ ‫מפרשׁ‬ ֵ ָ ְ ‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫לכן‬ ֵ ָ .‫הדּעת‬ ַ ַ ַ ‫מתק ֵבּל ַעל‬ ַ ְ ִ ‫ֵאינוֹ‬ 
® ¤ ¥ «ª ¦  −¥ §  Ÿ ½ § ´ ©  ¦½ ¨  ´© § ¦ Æ § «¥
‫הצּוּוּי‬ ִ ַ ‫ ִכּי‬,‫נסּים ֵאלּוּ‬ ִ ִ '‫ודוקא ד‬ ָ ְ ַ ְ .‫ ֵנס‬- ‫חריג‬ ִ ָ ‫ארוּע‬
ַ ֵ ‫מביאים ַעל‬ ִ ְִ
‫גּלוּיים‬
ִ ְ ‫נסּים‬ ִ ִ ‫ ָשׁם ָקרוּ‬,‫המּדבּר‬ ָ ְ ִ ַ ‫נאמר ְלדוֹר‬ ַ ֱ ֶ ‫תּוֹדה‬ ָ ‫קרבּן‬ ַ ְ ָ ‫להביא‬ ְִָ

¬¤ £ «©   «¤ § ¤ ¤  −¥ © §  ¦½ ¨  ´© § ¦ ¦
‫ואם‬ִ ְ ,'‫מרים ְוכוּ‬ ָ ְ ִ ‫בּאר‬ ֵ ְ ,‫הכּבוֹד‬ ָ ַ ‫ענני‬ֵ ְ ַ ,‫המּן‬ ָ ַ ‫ירידת‬ ַ ִ ְ - ‫ָכּל יוֹם‬ 
¬¥ © §  − £ «©  ²¨Ÿ §  ¨ ¦ ® ¤ ©  ´ © ̈ −¨
‫המּדבּר‬
ָ ְ ִ ַ ‫ ָהיוּ דּוֹר‬,‫סתם‬ ָ ְ ‫תּוֹדה ִהיא ַעל ֵנס‬ ָ ‫בּקרבּן‬ ַ ְ ָ ְ ‫הכּוּנה‬ ָ ַָ ַ Æ¨ § ©¸ ¨  ³¨  ¸ § «¥  ¥¹  ¤ Ÿ ¸ Á © Á¤   «¤ ¥ £
‫נסּים‬ ִ ִ '‫דּוקא ד‬ ָ ְ ַ ‫מפרשׁ‬ֵ ָ ְ ‫רשׁ"י‬ ִ ַ ‫לכן‬ ֵ ָ .‫קרבּן ָכּל יוֹם‬ ָ ְ ָ ‫להביא‬ִ ָ ְ ‫צריכים‬ִ ְִ
.‫המּדבּר‬
ָ ְ ִ ַ ‫שׁהיוּ ְבּדוֹר‬ ָ ֶ ,‫הלּלוּ‬ ַָ
Ÿ ´ §  −¨Ÿ §  ¤¬¤ § ¦ ¤  ²¤ § © §  ¦½ ¨ 
´© § ¦
¥ ® ¨ ¨  Ÿ − £ «©  ©¬© ©   ¦ «¥ ª  −¥ ¦  ® ¨

´© § ¦ Æ § «¥  Ÿ ³  ¥¹ ¤ Ÿ ¸ Á © Á¤ ¦     «¤ © §  −¨Ÿ § 
¬¨ ¦ ¤ £  ½¦ ¨ § © ¨

´© § ¦ ¦ ® ¤ ¥ «ª ¦  −¥ §  Ÿ ½ § ´ © ̈ ¦½    

 ´ ©  −¨ ¨  ¬¤ £ «©   «¤ § ¤ ¤  −¥ © §  ¦½ ¨   

Á© Á¤   «¤ ¥ £  ¬¥ © §  − £ «©  ²¨Ÿ §  ¨ ¦ ®
¤©  
¦½ ¨  ´© § ¦ Æ ¨ § ©¸ ¨  ³¨  ¸ § «¥  ¥¹ ̧
¤Ÿ
¨ § ¦  ¨ § ¨ §   ¨ ©  ¥ §  © © § ¦ § 
©© § ¦

−¥ ¦  ® ¨  Ÿ ´ §  −¨Ÿ § 
¤¬¤ § ¦ ¤  ²¤ § © § 
¥ ¨ ¦ 
¥ ¨ § © § © § 
¥ § ©  ¦ § © § 
¥ §¦

½¦ ¨ § © ¨ ¥ ® ¨ ¨  Ÿ − £ «©  ©¬© ©  
¦ «¥ ª 
¥ ¨ § ¦ ¥  ¨ § 
¥ © § 
¥ §  ¥ © §  ¥ ¦ §
 
«¤ © § −¨Ÿ § 
¬¨ ¦ ¤ £       ¥ ¨  § ¦ §  ¦ ¨ 
© § ¦ 
¨ ¨£ ©
             
© ¨ § 
© ¨ §  ¨ ©  ¥ §  ¥ §    
  
¨ § ¦ § 
¥ ¨ § ¦ § 
© © § ¦ § 
¥ ¨ § ¦ 
¨ © § ¨ 
¥§ ¨§
BLc˜Ï
¿«¿ B˙‡
… ÁLÓiÂ
« ¿ƒ« Ô‰‡
… ¬« L‡
… ÏÚ« ‰ÁLn‰
»¿ ƒ« ÔÓMÓ
∆∆ ƒ ˜ˆiÂ
…ƒ« 
¨ § ª §  ¥ § ¨ © § ¦ § 
¤ © § ¦ § 
¨ © § ¦ § 
¥ © § ¦§
(‫ יב‬,‫)ח‬

¨ ¨ ¦ §  ¨ ¨ § ¦ ¨ ¦  ¨ ¥ §     ¦§
‫שׂתה‬ָ ְ ‫נע‬ ֶ ֶ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫שׁיחת‬ ַ ִ ‫דּוּע ְמ‬ ַ ‫ ַמ‬,‫הענינים‬
ִ ָ ְ ִ ָ ‫בּפנימיּוּת‬
ִ ִ ְ ִ ‫להבין‬ ִ ָ ְ ‫ֵישׁ‬
 
¥ ¨ § ¦ § ¨ § ¨ § 
¨ ¦ £ © 
¨ ¨ ¡ ¤ § 
¨¨§§ ª
‫בּדרגּתהּ‬
ָ ָ ְ ַ ְ ‫וּתה‬ ָ ‫שׁכּהנּתוֹ ֶשׁל ֹמ ֶשׁה ְפּח‬ ָ ֻ ְ ֶ ‫ ַאף‬,‫עלֿידי ֹמ ֶשׁה‬ ְֵ ַ
‫ואהרן‬
ֹ ֲ ַ ְ ‫שׁמּשׁה‬ ֶ ֹ ֶ ‫מבאר‬ ָ ֹ ְ ‫החסידוּת‬ ִ ֲ ַ ‫בּתוֹרת‬ ַ ְ .‫אהרן‬ ֹ ֲ ַ ‫כּהנּתוֹ ֶשׁל‬ ָ ֻ ְ ‫ִמ‬   
‫תּוֹרת ֹמ ֶשׁה‬ ַ ‫'זכרוּ‬ ְ ִ - ‫תּוֹרה‬ ָ ‫כּנגד‬ֶ ֶ ְ ‫ ֹמ ֶשׁה‬.‫וּתפ ָלּה‬ ִ ְ ‫תּוֹרה‬ ָ ‫כּנגד‬ ֶ ֶ ְ ‫ֵהם‬          

.'‫תּקּנוּם‬ ְ ִ ‫קרבּנוֹת‬ ָ ְ ָ ‫כּנגד‬ ֶ ֶ ְ ‫'תּפלּוֹת‬

ִ ְ - ‫תּפ ָלּה‬ ִ ְ ‫כּנגד‬ ֶ ֶ ְ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ .'‫עב ִדּי‬ ְַ epÈ˜È
∆ ƒ¿« ‰„Bz » ÏÚ« ̇ƒ
(‫ יב‬,‫)ז‬
‫הענינים‬
ִ ָ ְ ִ ָ ‫שׁכּל‬ ָ ֶ ‫ ֱהיוֹת‬,‫עלֿידי ֹמ ֶשׁה‬ ֵ ְ ַ ‫היתה‬ ָ ְ ָ ‫אהרן‬
ֹ ֲ ַ ‫שׁיחת‬ ַ ִ ‫לכן ְמ‬ ֵָ Ìi‰
»« È„BÈ
≈¿ ÔB‚k¿ ,BÏ ‰NÚpL
» ¬«∆ Ò≈ ÏÚ« ‰‡„B‰» » c «¿ ÏÚ« ̇ƒ
‫צריכה‬
ָ ִ ְ (‫)אהרן‬ ֹ ֲ ַ ‫התּפ ָלּה‬ ִ ְ ַ ‫לכן ַגּם‬ ֵ ָ ,‫התּוֹרה‬ ָ ַ ‫שׁרשׁם ִמן‬ ָ ְ ָ ‫וֹלם‬ ָ ‫שׁבּע‬ֶָ (‫‡ )רש"י‬t˙pL
≈ «¿ƒ∆ ‰ÏBÁÂ
∆ ¿ ÌÈeÒ‡‰
ƒ ¬» ˙Èa≈ ÈLeÁÂ
≈ ¬« ˙Bia„Ó ƒ»¿ƒ ÈÎωÂ
≈¿… ¿
.(‫)מ ֶשׁה‬ֹ ‫תּוֹרה‬ ָ ‫עלֿידי‬ ֵ ְ ַ ‫ָלבוֹא‬ ,‫דּוקא‬
ָ ְ ַ ‫תּוֹדה הוּא ַעל ֵנס‬
ָ ‫שׁקּרבּן‬
ַ ְ ָ ֶ ‫לרשׁ"י‬
ִ ַ ְ ‫ ִמַ ִנּין‬:‫להקשׁוֹת‬
ְ ַ ְ ‫ֵישׁ‬

                
                
                
            


    
  
   
  
   
  


¨ ¦ ¦ 
¦ ¨ 
¤Ÿ ¨ 
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ § 
© Ÿ ¥ § © 
¨ ¤ ¨ § ¨ ª § 
¨ ¤ § Ÿ § ¨ 
¦ ¦ £ © © ¦ 
¦© ¥

¦ § © § 
¨ 
¦ § © § ¦ 
© © § 
¥ ¨ ¨ §  ¤ Ÿ 
¨ §  ¨ Ÿ § ¦
‫גער‬
               
     

                
         
  

−¤ ¥ § ¦ § 
¬¨ ¨ § 
¦½ 
´¦ ¦ § ¦ 
¸ © ¨ ³¤ £ 
¨½ «¨ ¤ ´¤ Æ
¥̧ Ÿ ¡ ¸¨ § ³¨ © 


´¥ ¨ § ¦ §  ´¤ Ÿ § 
½ § ©  ¸ ¨ ©  ³¥ © À̈ §  ¹̈ © 
¸¨ ® 
¤ ¡ ¤  ´¦ ¨ ¡«¤ ©

¤ «¤ ¨ 
−¤ ¡ ¨ 
¬¥ ¦ § ¦ ½©
                  
                 
                 
         

 

«¨ ¨ © 
¬ § ¦ §  ¨  ¦ § © §  ¥ § ¦ © 
¤ ¥ § ©  −¤ ¥ § ¦ ©  ¨  ¦  ¬ § ¦ ¨ 
¨  ²¤ ¥ « Ÿ ®
¨ ¥ ¤  ´¥ Ÿ ¡ 
¥ ¨ § ¦  − ¨ §  ¬¨Ÿ § 
²© ¨  Ÿ ¬ 

−¨ 
¬¥ § ¦ ©  ¦ ® ¨ § ¦  ¤´¤ ¥ 
−¨  ¬¦ ¦ «  ² § ¦½ ¦ ¦  Ÿ ´ § Æ
¤ ¥ « £ ¤  ¦ § ³© ¦ Ÿ « ¦   ¨ ¨ © ¦ § ©  ¨ ¨ § 
© ¨ § 
¨ § 
¨ ¥ 
¥£ ¤

³¨  ¦ ¸¦ ¦  ´¨ ¨ © ¤ ¦ ´¦    
¤ ©  ¨ § ¦  ¤ ¦ § ¦ 
¦ ¦ § ¤ 
¤ § © § 
¦ §  § § ¦ 
© ¨ ¦  ¨ ¤  ¨ § ¨  Ÿ  © ¦ § ¦ 
¦ ¨ §  © «¨ ¨

¨ ¤ § ¦ 
¨ § ¨ ©  ¨ ¦ ¨ ¤ 
© ¨ £ ©  ® ¨ § 
´¦ § «¦  −¤ © § 
¦ ¨ § ¤ 
© § ¨  ¤ ¨ 
© ¦ § © 
¦ § © §  ¦½ Ÿ «¥ Æ
¦ £  ¤ ¨ ¦ ³¦ ¨ § 
¦½ §  ´ § ¦ Æ Ÿ ¥

© § 
¤ ¨ 
© © 
¥ ¤ 
§ ¦ © 
¨¦
         ¨ §  ¤À § © £ «©  §  © ¨
Ÿ 
¤ ¨ ¤ 
¥§ ¥ Ÿ § 
 Ÿ  ¤½ § ¤  ´¤ © £  ´¤ £ Æ ¤ ¸¤ ©

¨ ¦ 
¦ § ¦  
¦ § © ¤ 
¦ § 
¦ ¨ £© 
® ¥ ¨ § ¦  ´¥ Ÿ ¡  − ¨ §  ¬¨Ÿ §  ²© ¨  Ÿ ¬  
¬© ¦  © −© § ©  ¤ ¦  ¤ ¤ ¦ ¨

¨ ¦ ¤ 
¦§ 
¨ ¦ 
¦ § ¦ 
¨¨ ´ ¦ Ÿ « § Æ
 § «¨  Ÿ ³ §   «¤ ¨
     ¤ £

¬ § ¦ § 
§ ¦
−¤ ¥ § ¦ © 
¤
¬ §  ²¤ ¥ « Ÿ Æ § «¥ ©  ¦ © § ¦  ¥ § ©  ¨½ § ¨ ¤
       Æ
§ ¦ ¨¦ ¤Ÿ § ¥©
¤ ¥ « £ ¤ 
¥
¦ § ³© ¦ Ÿ « ¦   «¨ ¨  − ¦ § ¦  ¤ ¨ ¤  ¨ ¥ ¨  ½ ¥Ÿ ´ §
    
¤ ¨¨ §© § ¨©§ ¦¨ 
¬ § «¦ ©  © § ¦ §  § ¨ ¤ ©  ® ¨ ¨  ´¨ ¦
 ¨ § 
§ ¦ ©    ¨¦  ¤´¤ ¥ 
§¦ § −¨ 
¥ ¦ª ¬ ¦ ¦ «  ² §  ¦½ ¦ ¦  Ÿ´ § ¨   ¨ §  ¨ §  § ¨  −¨§
Ÿ ¬ §  
     
¦§
  
¨
§
¦ ¨ § 
Ÿ §
¦£
Ÿ §  
¨
´¦  
¨§
©«¨ ¨ 
©
© §
−¨
£©

¬¥ § ¦ ©  ¦® ¨ § ¦ 
³ § «¨ 
© £ © 
¤̧ £ 
¦ § § 
À © ¦ §  
¦£
«¦ ¨ §
¥ § ©     Æ
 Ÿ ¥ 
¦§ § ³¨ 
¦ ¦ ¦ ¸¦ ¦  ¤ © 
´¨ ¨ © ¤ ¦ −©  ½
¦ © § ¦  ¤´¤ ¥  Æ ¤ ¥ «£
     
© ¨ § ¥§ © ©Ÿ ¨ §
§ ¥¦ 
¦ § §  ¦ £  ¨ ¥ ® ¤ ©  ´©
 ¦½ Ÿ «¥ Æ ¤ ¨  ¦ ³¦ ¨ §  ¦½ §  ´§ ¦ ´© ¨ £ ¨ ¤ Æ
 ¤ ¥ £ ̈ ³© § ¤ «
¨ §  © Ÿ « ¨ §  ¬¥ § © −  ¦½ ¦ § ©
¤½ § ¤  ´¤ © £  ´¤ £ Æ
¤ ¸¤ © ¨ §  ¤À § © £ «©  ® ¨ § 
´¦ § «¦  −¤ © § 
 ³ §   © ¥ © §  ¦ § ©  ¦ £ 
Æ § «¥ © 
¨½ § ¨ ¤  ´ ¦ Ÿ « § Æ § «¨  Ÿ ³ §   «¤ ¨  ¬© ¦  © −© § §  ¤ © ©  ¥ § ©  ©½ ¥ Æ § «¨
¨ § ¨  Ÿ ¦ 
® ¨ § ¨ ¤  − ¦  Ÿ¬ §
 «¦ ¨ §  Ÿ ¬ §  − ¨ §  ¬ § «¦ © 
® ¨ ¨  ´¨ ¦  − ¦ § ¦  ½ ¥Ÿ ´ § ¤ Æ § © ©  ¦ ¦ § ©  ¥ § ¦  §¦

 ´ © −©  ¦ ½© § ¦  ¤´¤ ¥ Æ ¤ ¥ « £  ³ § «¨  ¤̧ £  À © ¦ §  
¤ ¥ £ ©   ¥ ¥  Ÿ  © §  ¨½ § ¨
 «¨ £ «¥  −¥ ¥  ¤ ¨  §¦

¬¥ § © −  ¦½ ¦ § © 
´© ¨ £ ¨ ¤ Æ ¤ ¥ £  ³© § ¤ «¨ ® ¤© ¤ £ © 
 ³¨ § © ¦ §  ¨ § § ¦ §   © ¨ 
´¦ ¨ § © ¨ ¤ Æ
 ¤ ¥ £ 
¤ Æ § © © 
® ¨ § ¨ ¤  − ¦  Ÿ ¬ §  ©½ ¥ Æ § «¨  ³ §   ©Ÿ « ¨ § 
− § § ¦  Ÿ ¬ §  ¤ £  ¦ § © ¨ 
¥©§
¤ ¥½ ¨
 ‫דער‬
 
  © §  § ¨  ¤ £ ¥ ¨ § ¦ 
¥ § ¦  ¤À ¥ £ 
¤ ¥ ¥  ´¨ § © «¨ § ¨  § £© Ÿ ¦  ¨ « £«©  Ÿ ¬ § 
¦ § © ¨ 
−¤ ¥ £ 
¨ § ¦  ¦ § 
¨ ¬¨ ¨ §  ¤ ¨  § § ¦§ ®  
¤¥

«¤ ¦ ¦  −¨ § § ¦ §  ¨ ¦ ¦ 
¨ § ¨  © ¡ 
¥ ¨  ¨½ ¡ ´¨ Æ ¨ § «¨ ¨ ¥ ® ¨  − § «¨ Ÿ ¬ § 
¨½ Ÿ ¡  ´¨Ÿ § Æ § 
À § «¨ «  ´¤ £ Æ© ³¤  ¨ ¤ 
© ¦§
®¨ « § ¦  − ¦ © 
¬¥ © § ¦ © §  ¨ ¨ § ¦ 
© ¨  Ÿ §  ¤  © ¨ 
Ÿ ¤ 
¨ ¥  ¦  ½ ¨ § ¨ § Æ
Ÿ ¦  ¨ ¨ 
³¥ © § ¦ ©  À̈Ÿ §  ´© ¨   Ÿ ´  ¨  § ¨ ¦ 
Ÿ §
© ¥ © § 
 ¥À © § ¦ ©  ´¥ © § ¦  Ÿº § ¦ ´¦   ¦ ¤ © ¦   ¤ ¨ © ¦ § ©   § ¦ 
« § ¨ §  −¦ ¨ 
¬¥ © § ¦ © ¦ ¤ © ¦   ¤ ¨ © ¦  § © ¦ © § © ¤
© Ÿ ´ ¨ § 
 ¦ § ¦ ¤  © § » 
¥ § ©  § © ¤

¦ £ ©   ¥ § ¨½Ÿ §  ´¦ £ ¦ ¼ ¦  

¥ §  § © £ §  ¤ ²¤  Ÿ
¤ ¬ ¨ 

³¨ § © ¦ §  
« ¨ £ « ¥  −¥ ¥  ¨½ § ¨ ¨ § § ¦ § 
 ¤ ¦ ¦  ¨ § § ¦ § 
¦  © ¨ ¦ §  ¬¨ § ¦  ¤ §  © §¦  Ÿ ¬ §  ¤ ¥½ ¨  ´¦ ¨ § © ¨ ¤ Æ ¤ ¥£ 
¤ ¦ § 
¨ ¨ ¨ §©
¤  ¥ © §  ¤® ¨ ¨  −¨ ¨ §  ¦ ¨ §¨
 ª §  ¦ § −© ¨  ¤ ¬¥ § «¦  ¦¨ ©  ¤À ¥ £ ´ ¨ § © «¨ §   ¨ « £«©  Ÿ ¬ §  −¤ ¥ £  ¨ ¬¨ ¨ § ®   ¤ ¥  −§ §¦
 «¨Ÿ §

® ¨  − § «¨  ¬ § ¨ ¡  ´¨ § §  § «¨ Ÿ « ´¤ £ © ³¤
½Ÿ Ÿ Æ À Æ

½ ¨ § ¨ § Æ
¨ ¨ 
³¥ © § ¦ ©  À̈Ÿ §  ´© ¨   Ÿ ´    «¤ ¦ ¦ 
−¨ § § ¦ §  ¨½ ¡ ´¨ Æ ¨ § «¨

´¥ © § ¦ 
Ÿº § ¦  ´¦  
« § ¨ §  −¦ ¨ 
¬¥ © § ¦ © ® ¨ « § ¦  − ¦ © 
¬¥ © § ¦ © §

¤ ¬¥ § «¦ 
¤® ¨ ¨ 
−¨ ¨ § 
¬¨ § ¦  ¤ ²¤  ¤ Ÿ ¬  ¨½Ÿ §  ´¦ £ ¦ ¼
¦  © Ÿ ´ ¨§»
¥ § © 
¥À © § ¦ ©

«¨Ÿ § ª § ̈ ¦ § −©
      

©  ¨ §  ¦ © 

¦ ¨ ¨ ¨   ¨ ¨  ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ © 
 ¤ ¤ ¨  ¤ ¡  ¨ ¨ §  ¨ ¤  ¥ © §  ¥ © § ©  ¤ §  ¥ ¨  ¨ ¡ ¤ © ̈¥
¨ Ÿ ¨   ¤ ¨ § ¦  ¨ ¤  ¨ ¨ §  ¤ ¨ § 
¦ ¨ ¡ ¤ § 
¥ Ÿ ¡ ¨ §   ¨ © 
¨ ¡¤
 ¨ ¨ §  ¨ § ¨ ¡ ¤ ©  ¥ ¨ ¨ §  ¨ © ¨  ¨ ¨ 
¨ £ © § 
¨ ¡ ¤  ¤ ¤ ¥ ¦ 
¨ ¥
 ¨ ¥ § ¦  © © §  © ¦  ¤ ¤ 
© £ © §  ¥ © ¥ ¦ ¦ ¦ ©  

¨ ¤ ¨ § ¦  © ¥ © § ¨ §  ¨ © ¨  ¥¨§
¤ ¦ §  ¦ ¨ ¥  § © §  ¤ § ©  ¦ ¨ ©  ¨ ¦ ¥ §  ¥ Ÿ ¡ ¨ § 

  £ § ¦  Ÿ § ¨  ¥ ¥  Ÿ  § ¦ ©  ¥ ¦ ¥ ¨ § ¨  ¨¥ § ¦
 ¤ ¨ 
¨ § ¥  ¤ § ¦  Ÿ ¤   ¨ § © § ¦  § § ¨  ¥ § ¦ § ¤  ¦¥ £
 ¦ ¨ ¥ ¨ ¨ §  ¨ © ̈
¨ § ¨ 
¨ © ¨ ¤  ¤ ©  ¨ © ©   © § 
¦ ¦ § ©  © § ¨ £ ¨  ¨ © 
© § 
 § © £  ¥ Ÿ ¡ ¨ §  Ÿ © ©  ¤ ¨ § ¦ §  ¨ § 
¨ § ¦ §  ¨ ª § ¦ ¥Ÿ ¡
¨  ¤ ¨  ¨ §  ¦ ¨ © ¨  ¦ §  § ¦  ¥ ¨ § ¦  ¨  ¦ § ¨ § ¨  ¦
 ¨ © ©  ¥ © § ¨ §  ¨©
‫הער‬

   

 ¨ §  © § ¦  ¨ §  ¥ © ¦ ©  © ¡¤  ¨ ª § ©  © § ¦ ©  ¨ § ¨ §  ¨½  ´¥ ¦  ¦ ® ¨ ¨ « ¦  −¨ §  © §  ¬© § ¦  ¨½Ÿ «©  © § ¤ Æ ¨ § ¨ § ¨ 

¦ © ¨ ¦  ¤ £  ¨ § ¦ ©  ¥ §  ¦ § © ¤  ¨ § ¨ © §  ¨ § ©  ¦¨ ¨ ¦ 
¤ ¥ § § ¨  ¨ ©  ¥ ¦ ¤  Ÿ Ÿ §  ¥ § ¥  « ¦ Ÿ « § ©  −¦ ¨ §  ¤  ¥ § ¥
 ¦ ¨ ©  ¦ § ©  ¦ ¨ §  ¥ ©  ¤ Ÿ  ¥ § ¥  ¨  ¥ ¦  ¨ ¦¤ © » ¤ ¥ £  ´¦ § © «¨ §   © ¥ § ¦ © ©  ¨ ¨ ¨ £ ©  ¦ © ¨ © ¦ ¥  ¨ § ¨ §  ¨§
¨ § ¨ §  ¨ §  ¤ ¥ § § ¨   ¥ ¦ ¤  Ÿ Ÿ §  ¨ ¨ ¤  ¨ § ¦ © ¥  ¤  §© ¦ £ 
 ¦ ´¦ ¨ § ¦ ¨  ¥ £ © §  ¥ © § ¼ ¨ § ¦ ©  © § ¤ © ©  ¤§ ¦¤

© ¥ § ¦ © ©  ¨ § ¨ §  ¦ © ¨ © ¦ ̈ ¥ Ÿ © 
 ¤ © £ ¤  ¥À © §  ´¥  ¤ § ¤  ¦§©§
¤ § ¦ ¤ © 
 ¤ ¥ £  ¦ § © ¨ §            ¦½ £´¨ § «© Æ ¦ § © § «©  ¨ ¨ ¤
 ¨ §  § ¨ ¤ ©  ¥ § © ©          ¥ §  ´¥ § Ÿ « §  ¤® ¨ ©  −¦ ¨ § ¦ ©
 § © §  ¤ ©  ¨ ¨  ¨ ¦  § ¦  Ÿ ¦ 
¥ ©  ³ ¨ §  ¨¸ ¨ § ©  ¦ Â̈ © §
   
 ¥ © § ¥  ¦ ¦ ¨ §  ¨ ©  ¨ ¨
       
¬¨Ÿ § 
 −© ¨  ¦ ½ ¥§  Ÿ ´ § Æ¥ ©  ©§ ¦
©  ¨ § ¦ ©  © § © § ¦  Ÿ  © § Ÿ ´  −¨Ÿ §  ¬¦ £  ²¦   «¨§

¦ § © §  ¦ £ ¦  ¦ ¥ ¨ ¤  § § ©¤        ©  ¦ ¨ ¨ § © §  © ¨ § ¤  ¨ ¥  ¦ ®¦ ¨

¥ ©  ¦ ¨ § ©  ¦ © §  ¥ © § ¥  ¤§ ¤ Ÿ − £«© «¥ § 
 ¬¤ © §  ¥ ¨  ¤ § ¤  ¤©£
¨ ¦ §  § © §  ¥ ©  © § ¦  ¦ © ¥

´¥ ¦  ¦ ® ¨ ¨ « ¦  −¨ §  ¬© § ¦  ¨½Ÿ «© Æ ¨ § ¨ §   © ¨ § ¦  ¦ ¨  ¤ § ¥  «¤ ¦ §  Ÿ¬
¦ © © 
 ¦ ¦ ¨  Ÿ   ¦ £ ¦  » ¤ ¥ £  ´¦ § © «¨ §   « ¦ Ÿ « § ©  −¦ ¨ §  ¨½ Æ
© ª «¥  ³¤ § ©  ¤¹ ¥ Ÿ « £  ¥̧ ¦ § 

¦ § ©  ¨ § © § ¦  Ÿ  ¦ ©   ¦ £ ©  ¦£¤ § ¦ Æ © ¥ ³  ¤½ § © §  Ÿ´ §
¤  Ÿ § ¦ §  ¨ ¨ ¤  Ÿ ¡ ¤  ¨ ¦¨ ¦ Æ ¦ § © § « © ¥À © §  ´ ¥ 
¦ ´ ¦ ¨ § ¼ ¨ § ¦ ©  ¦ ¥ §  ¤½ ¥ £  ¨ ´ ¨ §  © §¦
Ÿ  Ÿ £©  ¥ §  ¤ © § ©  ® ¨ §  ´¨Ÿ §  −© ¨  ¨ ¥ §  ¤¨¦
 © §  ´¥ § Ÿ « §  ¤® ¨ ©  −¦ ¨ § ¦ ©  ¦½ £´¨ § «©
¤ ¨ ¤  ¦ ¨ § ¨ ¤  ¦ © ©  ¤ ¦§  ¬¤ ©  −¤ § © £ «©  ¤ ¥ §  ¦ ¨  ¥¦§
¤ ¥ © §  ¨ § ¨  § ¦  Ÿ §  ¨ § ¦ §  ¦¥ 
¦ ½ ¥ §  Ÿ ´ § Æ ¥ ¥ ©  ³ ¨ §  ¨¸ ¨ § © ̈ ¦    ¨ ¨  ¤ ©  ¨  ¨  £ ©  «¨

¦ ¦  § ¦  © §  © ¨ § ¦  ¤ ¦ §  Ÿ  ¥£  ¹¨ ¨  Ÿ £© ¤ ¨  ¦ ©  ¸© § ¦ £ 
  ¦ £  § ¥ §  Ÿ ¦ ¥ ©  ¨§© ¥

¦ ®¦ ¨  Ÿ ´  −¨Ÿ §  ¬ ¦ £  ²¦   « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −© ¨  ¦ §  ´¦ § Ÿ « Æ ¤ © ³¦  À¦ Ÿ ¡

¦ ¦ ¨ §  ¨ ª  ¦ ¥ ¦  Ÿ  ¦ ¦ ¨  Ÿ

¥̧ ¦ §   «¤ ¦ §  Ÿ ¬  Ÿ − £ «© «¥ §  ¬¤ © §  ® £ «© §  ´¤ ©  −¤ § © £ «©  ¦½ Ÿ
Ÿ  Ÿ £©  ¥ §  ¤ ©  ¨ £ ¨  ©§ 
−¥ £ «© ©   Ÿ £   ¦ ¦ §

¦ § © ¡ ¤  ¨ § ª ©  © © ¦  ¤ ¦§ ³  ¤½ § © §  Ÿ ´ § Æ © ª «¥  ³¤ § ©  ¤¹ ¥ Ÿ « £  ¦ £ Ÿ © ¦  ¦ §  ¤ © ¤  «¨ § © §

¤ § ¥  ¤ © §  ¦ ¨  © ¦ §  ¥ § ©  ¤§¤ Æ ¨ ¥ § © ¤  £ ©   ¦ ¦ § ©  ¦

© Ÿ § ¦  Ÿ § ¦  © ¥    ¦¨
® ¨ § ´ ¨Ÿ §  −© ¨  ¤½ ¥ £  ¨ ´ ¨ § Æ
© ¥  ½¦ ¨ «¥  ´¤ ©  ¦ © ¥ ©  ¨ § ©  ¦
¤ ¨ ¦  ¦ ¥ §  ¤ ¥ £  ¨ ¨§  À¦ Ÿ ¡  ¹¨ ¨  ¸© § ¦ £   « ¨  ¬¤ ©  −¤ § © £ «©  − © 
® ¦ § Ÿ « ´ ¤ © 
− ¦ Ÿ § 
¦ ¨ §
¥ ¨ § ¨  ¤ ©  ¤ § © £ ©  ¨¥§  ¸¦ ¨  ¥ ¨   ¨ §  ¦ ¦ §  Ÿ  «ª
 ¤ © ¨ ¨  £ ©  ©  ¤ ¥§ 
® £ «© §  ´¤ ©  −¤ § © £ «©  ¦½ Ÿ  ´¦ § Ÿ « Æ ¤ ©  ³¦  ´¥ ¤  ¥¹ £ «© © ¨ ¤  ¨ ©¥
 ¦ Ÿ ¡  ¨ ¨  © § ¦ £   ¨¨ Æ ¤ ¤̧  ¬¦ ¦  ¨ § ¦ ©  ¥ §  À̈ «¨
¤  ¨ ¨  Ÿ £© ¤  ¨ ¨ © ¨  ¦©
 ½¦ ¨ «¥  ´¤ © Æ ¨ ¥ § ©   «¨ § © §  −¥ £ «© ©

¦ ³ ¨ §  ¦ ¦ § © §  ¦ £ Ÿ ©  ¦½ ¥ § ¨
 ¦  ¦ § Ÿ  ¤ © ¦  ¦Ÿ ¡ ¤  ¸¦ ¨   « ª  − ©  ® ¦ § Ÿ «  ´¤ ©  −¦ Ÿ §  −© ¨  ¨ § ¦ ©  Ÿ ½ ¨  ¦  £ © Æ¨
¤ § © £ ©  ¦ 
¦§  ¤ ©  ¥£ ¤ ´© § ¤  Ÿ  ¦  ® ¨ §  ´¨Ÿ §
 ¤ ©  § Ÿ  ¦ §  £ © §  ¤© 
½
¦ ¥ § Æ ¤ ¤̧ 
¬ ¦ ¦  À̈ « ¨  ´ ¥ ¤ ̈
¥¹ £ « © © ¦ ©½ ¨ © ©  ´ ª £ ¥  ¤À ¨
¨ § © §  ¥ £ © ©  § §© ¨

Ÿ  ¦  ® ¨ §  ´¨Ÿ §  −© ¨  Ÿ ½ ¨ Æ¨  ¦ ³¨ §  ©  −¨ ¨ §  ²¤ ¨  § ¤ §  ¬ ¦ Ÿ «¦ £ « ©

¦ ¦ § ©  ¥ £ © © ¤  ¦ §  ¤ § ¥ ¤ © Ÿ  ¨§ ¦  §¦ 
«¨ ¦ §
¤ Ÿ ¨ ¤  ¦ £ Ÿ ©  ¨ § ©  ¤§ 
¬ ¦ Ÿ «¦ £ «©  ¦ ©½ ¨ ©  ´ ª £ ¥  ¤À ¨  ´© § ¤  ¤ § ¦ § ¦  Ÿ § ¤ Æ ¤ ¨  ³¦ § © «¨ § 
 ¨ ¥ § ©   ¦ 
¦§ 
¤©¤
 ¤ © ¤  £ ©  Ÿ £  ¦ ¨ ¥  ¤©

´¦ § ¤  −¤ ¨  ¬ ¦ § © Ÿ « §  ¥½ Ÿ «¨ Æ ¤ ¨  ³¦ § © «¨ §   «¨ ¦ § ©  −¨ ¨ §  ²¤ ¨

¥ ¦ ¤  ¤ ¦  ¨ ¤ ¥ ¦  ¨ ¨ ¨  ª ©  ¦  ¦ §  ¤ © §  ¨  § ¦  Ÿ ¤ ¨  ¦ §  ¦ § Ÿ  ¤ ©  ¦ §  ¨ §  ¤ ¤  ¤ ¨ ¨ ¥ ¦  ¨ ¨ § ©  ¦¨ª§
 ¤  ¨ ¤ §  ¨ § ¦ ©  ¥ §  ¨ §  ¨ ¤ ¨ ¨ ¥ ¤  ¥ £ © © ¨ ¤  ¦ ¨  ¨ © ¥  ¨ ¨ ¥ ¤  ¥ £ © © ¨ ¤  ¦ ¨   ¨ § © §  ¥ £© ©

¦ ¨ §  ¦ ¦ § © §  ¦ £ Ÿ © ¥  ¦ ¥  ¥ § © § ¨  ¨ ©  ¤ § ¦ ¤  ¥ §  ¦ ¥ §  ¤ ¤  ¦ ¦    ¨ ¨  ¥ § ¨  § © ¤  ¥ Ÿ ¡  ¥ §  ¥ £ © ©  © £©
Ÿ ¦  § ¦  ¥ £   ¨ §  © § ¦  ¦ © ¨ ©  ª £ ¥  ¤ ¨  © § ¤  Ÿ ¦  ¨ § ¦ © §  ¥ © §  ¦ £ ¦  Ÿ ©  ¨ § ¦ ©  ¦  £ ©  Ÿ ¨ ¨
¨  ¦ § ©  ¨ ¨ §  ¤ ¨  ¦ Ÿ ¦ £ ©    ¨ § ¦  ¦ © ¨ ©  ª £ © § ©  ª £  ¦ © ¨ ©  ª £ ¤  ¤ ¨  © § ¤ ¤ ¤  ¨ ¨  ¤§ ¦
 ¥ Ÿ ¨  ¤ ¨  ¦ § © ¨ §  ©  © ¦ ¤ ¥ § ¦  § ¦ ¤ ©   § ¥  ¥ © ¥  Ÿ © ¤  ¦ £ © §  ¨ § © ¨ ¥  ¤ § ¦  Ÿ ¤ ©  ¨ ¨ §  ¤ ¨  Ÿ § ¤§
 ‫וער‬
   
®¨ ¨ £ «¨  ´¦ § ¤  −¤ ¨  ¬¦ § © Ÿ « §  ¨ § © ¤  ¥ ¨  ¤ § © ¨ ¥½ Ÿ «¨ Ÿ §   ¦ § ©  Ÿ §  ¨ § © ¤  ¥ ¨  ¤ § © ¨  © § ¤  ¤ § £©
 « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −© ¨  ¨ § ¦ ¦  ½¤ ¨ © Æ¤ ¤̧ ©  ³¤ ¨ ¦ § ©  ¥̧ © § Ÿ « §
Ÿ  § ¦ §   ¨ § ¦ ¤  © § ¤ Ÿ  © §  ¤ ¤ ©  ¤ ¨  ¥© §
Æ ¤ © ³ § «¦ ¦  ¨ ¨ § © ©  ¦ § ©  ¦ § 
® ¦ © ¨  −¤ § ¤  ¬ § ¦ § 
§ © §  ¦ 
¤ § § © §  ¤ ¨  ¥ ¨ ¦ £ ¤ 
§ © §  ¦ © ¨  ¦ © ¨  ¤§¤
¬¨Ÿ § 
 −© ¨  ¨ ¤ ¨ 
© ¦ § © §  ¨ 
¥ ¨ § ¨   ¤ ¥ ¤  ¤ ¤  ¤ ¥½  ¤´¤ 
¥ ¨ ¤  ¤ ¥  ¤ ¤ §  ¦ §  § ¦ ¤ 
¤ ©  ¤ ¥  ¤ ¤  ¤ ©  § ¦

²© ¨  ¦ ¨ ¬ § «¨  
 «¨§ ¨  £ © § ¨  ¨ ¦ §  § © § 

© ¦ §  ¦ § © § ¦  ¤ © §  −¤ ¥ § ¦  −© ¨  ½¤ ¨ © Æ ¤ ¤̧ ©  ³¤ ¨ 
¥̧ © § Ÿ « § ® ̈¨ ¨£«  ¨ 
¤ ¥ § ¦ 
© ¨  § ¨  
¦ §
® ¨Ÿ § 
 ´© ¨  © ¨ § ¤  §¦ © ©  ¨ ¦ §  ¦ ¨ § ©  ¦ ¨ © ̈
  «¤ ¨ §  −© § ¦ ©  ¤¾ § © £ «© 
® ¦ © ¨  −¤ § ¤  ¬ § ¦ §   « ¨ §  ¬¨Ÿ §  © ¨ § ¨ ©  ¥ § ¦  ¥ ¤  ¦ §  ¨¤
¤¾ § © £ ¤ © ¦  ¤ ¨  ¦ ¨   § ¨  © ¨  ¦ ¨ §  ¦ ¨ £  ¤ ¥§ ¦
¦  ® ¦ Ÿ ¡  Ÿ ´ £ ©  ¥ ¨  ¨ ¦ §  § −¨
 « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −© ¨  ¤ ¥½  ¤´¤ Æ ¤ ©  ³ § «¦ ¦
¦  ¤ § © ©  ¨ ¦ ©  ¦ Ÿ ¡  Ÿ £
¨  ¤ ¤  © ¤À ©  ¨ ¨  ¥ © §  Ÿ ¤¾ § © £ «©  ® ¨Ÿ §  ´© ¨  −¤ ¥ § ¦  ²© ¨ ̈ ¬ § «  
© 
¤ ¥ §  ¦ ©Ÿ §  ¨ ¨ 
¥ © § Ÿ

³¦ §  ½ § © § ¦ Æ § ¸© ¨  ³¦ ¨  § © £  ¨ © §    ¥ § ¦  ¨¨ § © §
¨ ¨ § © § © 
 ¦½ ©Ÿ ´ § Æ § ©¸ ¨  Ÿ ´ £  § −¨  ¤¾ § © £    «¤ ¨ §  −© § ¦ ©  § © £ ¨ § ©  ¥ ¦  ¦ ¥  ¦§ © §
¦ ¨  « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −¥ § ¦

§ © ¨ 

³¦ §  ½ § © § ¦ Æ § ¸© ¨  ³¦  © ¤À ©  ® ¦ Ÿ ¡  Ÿ ¤  ¦ ¥ ©  ¦ ¨ £ ¨ ¤  ¦ §© §
 ¨ § ¨  ¨ ¨ ¨  ¥ § 
¥ ¨ £©  § ¦ ©  ¨ ©  ¤ ¤ § ¦ ©  § ¨

¥ ¤  ¦ ¨  ¨¾ © §  ¦ §   ¨¾ © §   « ¨ §  ¬¨Ÿ § −¥ § ¦  ¦½ ©Ÿ ´ § Æ § ©¸ ¨  ¨ §  ¨  © §  ¨ § ¦  ¥

¥ ¦ 
¨ © 
¤ ¤ § ¦ § ¦ 
¤¤ 
© § 
¨ § ¦ § 
¦ ¨ © 
¥ ¤ 
¤ ¨ ̈
¨§

® ¦ ¥© 
¦§© § 
´¦ § © § 
§ −© £
©  ¨½ § ¦  ´¥ Ÿ Æ § ¦ ©  ® ¦ ¥ ´¦ § © §  § −© £ ¦ 
© © ¨ 
£ ¨  ¦ Ÿ ¡ ̈
¥ ¨ ¦ ©  £

¨ §  ¤ 
£ © 
¦ ¥ § 
¨ ¥ 
¥¤ −¨Ÿ §  ¬¥ § ¦ ² § § ¦  ¨   «¥ ¨ ¦ ©  −¦ Ÿ ¡  ² £ «¨ ¦ 
§ § ¦ 
¥ ¦ § 
Ÿ ¨ © 
¤Ÿ 
¥ ¨ 
©

¦¨©§ ¨½ § ¦ ´¥ Ÿ Æ
§ ¦ © Ÿ 
§ § ¦ ¨   Ÿ § 
¨ ¦ ¦  ¤Ÿ ¨

² £ «¨ ©  ¨ §  ¦ § ¦  Ÿ § 
¨§ ¦ § Â¥ ¨ ¦ ©  ¨½ § ¦ © Æ ¨Ÿ §  ³¥ § © © 
® ¥ ¥ ¤ ´¦ 
¨ ¤ 
¤ ¥ § ¦ © 
¦ ¥ 
¦£ 

¨  ¦ £ © § 
© ¦  © © ¨ −¦ Ÿ ¡ 
¤ ¥ £ © §  Ÿ ¤  
¥ ¨ ¦ §  ¥ § ¦ 
§ §¦
 −¥ § Ÿ « § 
« §  ¨½Ÿ § ´¥ § ¦ § Æ ¨ ¨ §  ³¨ ¦  ¤ ´¥

¤ ¨  ¨ £©  Ÿ ¦  «¥ ¨ ¦ ©  ¥¦§ 
¨ ¨ § 
¨ ¦ 
¤ ¥ 
¥ ¨ ¦ © 
¦ ¨¨
 
¥ § ¦ § ¨ ¤ § ¨  ¨  ¨ § 
−¦ £  ¬¤ £  ¾ ©  ½ ¨ §  ´¨Ÿ § Æ © ¨ ¦À  ´¨ §  § 
¦ ¨ § 
¥ © § 
¦ ¥ ¤ 
¦ © ©

¥ § 
¦ § § © 
¥ ¨ 
¦ ¨ § ¨ 
¥§ ¦ 
¨ §  ¨ ¦ 
¤ ¥ 
¤ ¨ 
Ÿ § ¦ 
¦ ¦¦
−¨Ÿ §
 
¬¥ § ¦ 
² § § ¦ 
ª§

Ÿ ´ § © Æ ¤ £ «©  ¤½ ¥ £  ´¦ § © «¨ § ® ¨ ª §  ´¤ Ÿ © 
¦ ¨ ª §  § ¦ § ¦
¤ ¥ § ¦ ¦ 

¦ § 
®¥ ¥ ¤ ´¦ 
¦ ¦ § ©©
¤½ ¦ § Æ ¤ § © §   « Ÿ  ¬¥ Ÿ «¨ 
− § © ¦½ © 
¨ ª §  ¤ 
¦ £  ¤£

¨ ¨ § ¨ ¦ 
¨ § ¦ § 
§ § ¦ ¤ © ̈
¤ 
¦ § © ¦ § 
¨ § § 
¦ § © ¨ 
¤£

³¥ § © © 
¤ ¨ 
¥ § 
¨ ¡ ¥ 
¨§ ¦ Ÿ ¬  −¤ £ «©  ¦½ Ÿ ¡  ´¥ Ÿ ¥® ¨ ¨ §  −¦ ©  ¬¥ 
¤ ¥ £ 
¦ § © ¨ § 
¦ §  ¥ © §

¤ ¨ 
¨ ¨ § 
¤ ¨ 
¥ ¦© ¨½ § ¦ © Æ ¨Ÿ § ¥ § © ¥ 
¥  ¥ § Ÿ § 
§ 
§ ¦ Æ
 ¨¨ §  ³¨ ¦  ¤ ´¥  Â¥ ¨ ¦ ©

¸ ¨ §  ® © ©  −¥ Ÿ ¨½ Æ©  ³¥ ¦ ¦   «¨£   ¨ © §  ¨ § ¦ © §   ¥ §
¦ ¦ © © ¥ 
 ¨½Ÿ § ´¥ § ¦ §  ¨ ¨ §  ¨¦ ¹̈ Ÿ  ¸© ¦ § ©½ Æ ¨ § ¦  ³¥ Ÿ ¨ § ̈ ¹¦ ¥ ©   ¥ ¨ § © 

¥ § ¥  ¥ § © ¥  « §  −¥ § Ÿ « § 
¤ § © §   ¨ £ ©  ¨ § ¦ © §
´¨ §  
 ¨ © §  ¨ § ¦ ©  ¥ ©  
Ÿ¬ £ «© Ÿ  ²¤ £  ½ ¨ §  ´¨Ÿ § Æ © ¨  À̈ ©  ´© § ¦ § ¨ ¨  ¥ ¦   ¤ ¦ §
´¨Ÿ § Æ
 © ¨ ¦À  ¦ §  ¤ ¥§ ¦ ©   ¨ ¨ §  ¦ © ¥  ¥§ ¤ ©
Æ ¦ §  ³¥ § ¦  ¤¹ ¨  ¸¨ § «¨ §  « ¨ ¨ §  ¤Ÿ ¬  −¤ ¨
´¤ Ÿ 
 −¦ £  ¬¤ £  ¾ ©  ½¨§  
¨ ¨ §  ¤Ÿ ¨  ¨ § ¦ ©  ¨
¦  ¨ §  ¥ © §  ¨ § ¤  ¨ ®
¨ª§ −¤ § ¦  ¬¤ ¨ «¦  ¨ ® ¤ ¨ § ¦  −¥ § ©  ¨½ ¨ §  ¤ ´¤  ¤ ¤   ¦ ¨ ¥ §  ¦ ¨  © §
Æ
¤ £ «©  ¤½ ¥ £  ´¦ § © «¨ § ¨  ¨§ ¦ § 
¤ ¦ £ ¤  ¨ ¨ § ©  © §  ¨ ¨§
 ¦ ¥ © ¦  ¨ © ¦ ¦   ¨ £ © ¥  « Ÿ  ¬¥ Ÿ «¨ 
− § © ¦½  Ÿ ´ § © 
¥ § ©  §  ¤ ¨ ¥ © §  ¨ § © § ¨ ¨ § © 
© § ¦ ¤  ¤ ¤ ©  ¤ ¨  ¦ ¨
´¥ Ÿ ¥ ®
 ¨ ¨ §  −¦ ©  ¬¥  ¥ § ¤ ©  ¤½ ¦ § Æ
§ ¦ §  ¤ § © §  ¨ § 
¤ § ¦  ¤ ¨ ¦  £ © § ¨ §  ¤ ¨  ¤ § ¦ ¨ ¨ ¦ § ¦  ¨ ¤¨§ ¦
¤  © § ¦ § §  © § ¦ ¦  ¨ ¤  ¨ £ © ¥  « ¨ £  Ÿ ¬ 
−¤ £ «© ¨ £ © ¥ ¦½ Ÿ ¡ 
¨ § ¦  © § ¦  ¤§ ¦ 
§ ¦ §  § ¦  Ÿ ¨ §  § ¥  ¤ £  ¨§
¹¦ ¥ ¨  ¸ ¨ § ¥  ® © ©  Ÿ
−¥ ¨  ½ Æ
¨ § ¦ © ©  ³¥ ¦ ¦  
¨ § © §  ¦ § 
¦ ¨ § ¦ ©  ¦ ¨ £ ©  ¥ § ©  ¥ § ¤ §    ¨ ¨¨
 À̈ ©  ´ ©  ¹̈ Ÿ  ¥ © §  ¸© ¦ § ©½ §  ¥ ¨ ¦ §  ¦ Æ ¨ § ¦ ³¥ Ÿ ¨ §
¦ £ © 
 ¨½ ¨ § ©  § ¦  ¤ ´¤ Æ ¦ § ³¥ § ¦  ¤¹ ¨ ¸¨ §«¨ § ¨ £  ¨  § ¦ «
¨ ¨ §  ¤Ÿ ¬  −¤ ¨  ¦ § ©  Ÿ¬ £«© Ÿ 
Ÿ  ²¤ £ ©  ½ ¨ §  ´¨Ÿ § Æ ©¨

© § ¦ § §  § © § ¦  −¤ § ¦  ¨ § 
§ ¥ ¤ ¨  ¨ § 
¬¤ ¨ «¦ 
£ © § 
¨ § ¦  ¤ ¨ 
¤ § ¦ § 
¤ ¨ ¨ ©  ¦ § ©  ¤ ¤ ©  ¤ 
¨ ®¤ ¨ § ¦  −¥ § ©  ¨ ¤  ¦
‫זער‬
   
¦ © § ¦ 
¤ © §  § § ¦ § 
¦ ¨ § ¨ ¤  ¦ ¨ §  ¤ © §  ´¤ © §  
 ¤ ¨ ¤  ¦ © 
«¥ § © § 
¦ ¨ ª § ©  ¦ ¨ £ © 
¬¥ § ¤ § 
¨ §  ¨¨§

¤  ¦ £ ¤ £ ©     ¦ ¦ 
¦ £ ¥   § ¦ 
¦§  ´ ©  © −© 
¨ ¤ ¥½ § 
 ´ § «¦ ¦  ¦½ ¨ § ¨ ¤  § § ¦ §  £ © §  ¤©

§ ¦ §  § ¦ 
¦ § ©  ¤ Ÿ  ©  § ¦   ¨§ 
¦ £ ¤ 
¨ § ¦ © § 
¨ ¦ § 
¨§ ¤½ Ÿ 
´¦ £ ´¤ £  ¨ § ¦ © Æ©  ¨ § §¦ §®
 
¤ ¥§©

¥ ¦  § ¨ ¦ 
¨ § ¦ © ©  §  
© § ¦ ¤ ¤ 
¤ § ¤ © § ¦ ¦ ¨§©§ ¾ § ¦ ¨  
 ¨ § ¥ ¨  § § © §  ¦   « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −© ¨

¨ ¦ ¥ ¥  ¤ ¨  ©¥ ¦Ÿ
̈ ¦ ¸¦ ¦ Á
 ¤ £ ® ¦ § ©  Ÿ
´¤  −©
¦ § ¦  § ¦   ¦¨© ¥½ ¨ § ¦ ¨ © Æ
¦  ¥Ÿ §  ³

¦ ¨ © ¨ ¦ ¥ ¤  ¤ ¨ 
© § ¤ 
¨ © 
´ § «¦ ¦  ¦½ ¨ §  ´¤ © §   «¥ § ©  ¬¥ § ¤ §  § © §  «¦ ¨ § ¦  −¦ ª  © ¦ § ¦

¨ © § 
¨ ©    
¥§ ¦ 
¨ £ © ¤ 
¨ £ © ¨ 
¨ § © ¦ 
§©

¦ ¨ © ¨ ¥ 
¦ ¥ § 

´¦ £ ´¤ £ Æ© ® ¤ ¥ § ©  ´ ©  © −©  ¤ ¥½
¥ ¥ ©  ¤ §  ¦ ¨   ¥ © §  Ÿ
© § 
¨ ¨ ¥ ¤ 
¦ ¨ §  −© 
¾ § ¦   « ¨ §  ¬¨Ÿ §  −© ¨  ¤½ Ÿ ©´¥ Ÿ Æ
 ¦ Ÿ «¨  ¨ ©  § ¦  ³¥ ¦ 

¨ £ © 
¤ ¤  © Ÿ ¤ 
¦ ¨ ©  ¦ ¨ 
¥§ À ¥ § ¦ 
 ® ¦ ¨ ©  ´¨ ¦ «¥  −¥ ̈ ¤½

Ÿ ¡ ¤ 
¤ ¥ £ ¤ 
§ © § 
§ 
¨§  ¨ © Æ ¥Ÿ §  ³  ¦ ¸¦ ¦ Á ¤ £ ® ¦ § ©  ´¤ Ÿ «¨ © §  − ¨ ©  ¨½Ÿ § ´ 
© 
¦ ¨ ¥ 
¥ §   «¥  ³¦ ¥ §   § ©  
¥ §©§

©´¥ Ÿ Æ ¦ Ÿ «¨  ³¥ ¦   «¦ ¨ § ¦  −¦ ª  ¥½ ¨ § ¦
§  
¨ ¨ 
© Ÿ ¤ 
¨ £ ¥ § ©  ¨  ¨ © § ¨
¨ ¨ ¨ 
¨ ¦ ¥ ¤ 
¨§ ¨½Ÿ § ´   À ¥ § ¦  ® ¦ ¨ ©  ´¨ ¦ «¥  −¥ ̈ ¤½ 
® ¨ £ ¦ ©  −¦ ¨  ¬¥ §  ¦½ ¨
¤ 
¦ ¥ ¦ § ¨ ¤ ¨ ¨ ¤  ¬¦ ¥ ¦ §  § ¦  ¾¨ ¤

¨ ¦ ¥ ¤  ¥ ¨ § 
© § ¤  ¤ ¥ 
¤¨ ¨
¦½ ¨ © Æ ¨ «¥  ³¦ ¥ §   «¨ © §  −¨ © 
© § ¦  ¦ § © ¥ ¨ §  ¤ «¥  ¤ −¨ ¨
¨ 
¦ ¤    
¥ § ¦ 
¦¨©
¤  ¬ ¦ ¥ ¦ §  ¾ ¨ ¤  ® ¨ £ ©  −¦ ¨  ¬¥ § 
¨ § ¦ 
¨ ¦ £ © 
¦§ © 
©§ ©
¨ Ÿ 
¦ © £ © § 
¥ © § © © § ¦ §  
¥ § ¦ 
¦ ¨ 
§¦§

¤ ¥ § 
¤ ¨ ¨ 
¥§ ¨ ¤ 
¤© −¥  ¤½ ¨  ©´¥ Ÿ ¸ ¦ Ÿ «¨  ³¥ ¦   ¤ «¥  ¤ −¨ ¨ 
¨ § © ©  ¨ § ¨ §  ¤ ¨ ¨ ¤

¤Ÿ 
¨ ¦ ¥ ¤ 
© § ¤ 
¥ ¨ 
© £© −¥  ©´¥ Ÿ 
¤½ ¨  ¸ ¦ Ÿ «¨  ³¥ ¦ 

¦ § 
§ ¦ 
© ¥ 
¨ 
¦ ¨ § ̈
¥
 − ¨ ©  ¨½Ÿ § ´   À ¥ § ¦  ® ¦ ¨ ©  ´ ¨ ¦ «¥
´   À ¥ § ¦ ® ¦ ¨ ©  ´¨ ¦ «¥
© 
§ © 
¥ ©§ 
«¨ © § 
«¨ © §  − ¨ ©  ¨½Ÿ §


© ® ¥ § ¦ © ¤  Ÿ − £ «©  ¬© § ¦ ©   «¨Ÿ §  ¬¨ ¦  −¤ £ «©    

¥̧ §  ¦ § ©Â©   « ¤ £  −¨ © «©  ¤¬¥ ¤  ²© § ¦ © 
Ÿ − £ «© § 
¤½ 
´¨ ¨ 
¦½ ¦ § ©  ¦ § «©  
´ © Æ 


−¥ ¦ ©  ½¨ © Æ ¨ § ¤  Ÿ ³ § ¦ © ¼ ¨ ¥ » ¨ © ¤  Ÿ ´ £ «© 
 §  ©  Ÿ À £ «© ¤  ¤ Ÿ´ ©   «¥ ¨ § ¦  −¥ § ¦ § ®¨¨§
 − § ¤  ©½ ¨  ´¨ © ¤ §  © ® ¥ § ¦ ©  ´ §© © ®¦ ¦ §  −¨ Ÿ §  ¦ ¬© §  ²¨ © §  ¨ ¨ ¤  ¤´¥

¤³¤ Ÿ © ¤ §  Ÿ ¹ ¨ § © ¤ §  ¤ ¥̧ © ¤ §   © «¥ § ¦ © 
´¥ © §  −¥ ¨ § ¦ ¬¥ § ¤ §   «¨Ÿ §  ¬¥ § ¦  −¥ § © §

²¤ £ «©  ¨ ® ¥ § ¦ ©  −¦ § ¦  ¨½ © ´© ¦ Æ ¥¨ © ¦  ¤¤ ¨  ¤ ¥̧ §  ¨½ © § Æ ¦ ¦ «¦ §  ³ §  Ÿ® ¥
 ¤ § 
−¨ ¨ © ¤ §    «¤ ¤  −¨Ÿ §  ¬¨ ¦  À¦ ¨ § ¦  ¦ ©¹ ¨  ¸ §   «¨ Ÿ §  −¦ ¦ §  ²¨ ¨ «¥ §
¤  −© § ¦ ©   «¤ £ «© ©  − ¦  ¥½ ¨  ´© ¨  ® ¨  ½ ©  ´¦  ¤ ® ¨ ©  ´¨ §  −¨ § ¦  ¨½Ÿ §  ´¥ § ¦ Æ
© Ÿ¸ § ¦
¬¥ § § ¦ ©  ½¨ © ¤ Æ ¨ ¥  Ÿ ³ £ «©  ¥̧ §  ¦ § © ©Â ̈
® ¨Ÿ « 
´¨ ¦  ´¤ £ ¥  À § ¦ ©   «¤ ¥ £  ¬¨ § ¦  −¨Ÿ §

²¨ ¥  ¦ § ¦  ¨À Ÿ «¨ ¤ §   «¦ ¨ 
© −¥ § ¦ © © 
½¨ ¥ ´¨ ¨ Æ § § ¦ ©  ®¥ ¤ Ÿ ´ −¥ § ¤  ¤½

¬© § ¦ ©  © «¥ § ¦ © ©  −¥ § © ©  ®Ÿ ¨ ¤ §  ¨ −¤ ¨ § ¦ 
²¨ ¨ © ¤  ¤½  ¤ Ÿ´ ©   «¨Ÿ §  ¬¥ § ¦  − § © «© ©

−¨ Ÿ «¨ ©  ¬¥ § © ©  ¦® ¨ ¨ § © ¤ §  ¤ −¤ © ¤  «¨Ÿ §  ¬ §  −¤ ¥ £  ¬¨ ¥ § ® £ «©  −¨Ÿ § 
¬¨ ¦ ¤ £
¤  º© ¦ © ® ¨ ¨  ´© § ¨  −¥  ¾¥ § © ©   ¨ «¥ § ¦ © Æ
© ¥̧ § ¦ © ¤  ³© § 
Ÿ À £ «© ¤  ¤¹  ¤ Ÿ¸ ©  

−¥ § © § ©  ¬¥ ¨ § ¦ ©  ¨½ ¨  ´¤ £ Æ ¨ © «©  ³¦ § 
− § © «©  ¬¥ © §  ¤½ ¨ Ÿ ´ ¤ § Æ § «¨ © ¤  ¥º £ «©
«¨ § ¦ ©  ¨ −¤ £ «© © 
® ¨ Ÿ «¨ ¤  −¥ § © ©  « ¦ «¨ ½¨ £ «©  ´¥ © § Æ ¨ ¨ ³© § ¨ ¤  ¥º £ «© ® ¨ ¨  ´© §

‫ ח' ניסן‬,‫ מוצאי ש"ק פרשת צו‬:‫זמן תחילת קידוש לבנה‬

 ‫לוח זמנים לשבוע פרשת צו בערים שונות בעולם‬ ‫חער‬
‫זמני יום ראשון ויום שבת‬
‫(ק) = שעון קיץ‬ ‫(ח) = שעון חורף‬

‫צאת‬ ‫סוף‬ ‫סוף זמן קריאת שמע‬

‫כניסת יציאת‬ ‫שקיעה‬ ‫זריחה‬
‫הכוכבים‬ ‫זמן תפילה‬ ‫אדמוה"ז‬ ‫מג"א‬ ‫מדינה ועיר‬
‫שבת שבת‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪19:31‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪19:21‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪9:49‬‬ ‫‪9:42‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪9:08‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪6:40‬‬ ‫‪5:48‬‬ ‫באר שבע (ח)‬
‫‪19:31‬‬ ‫‪18:26‬‬ ‫‪19:21‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫‪18:57‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪10:44‬‬ ‫‪9:48‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪6:39‬‬ ‫‪5:47‬‬ ‫חיפה (ח)‬
‫‪19:29‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪18:15‬‬ ‫‪18:58‬‬ ‫‪17:54‬‬ ‫‪10:43‬‬ ‫‪9:47‬‬ ‫‪9:40‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪6:38‬‬ ‫‪5:46‬‬ ‫ירושלים (ח)‬
‫‪19:31‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪19:21‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪9:49‬‬ ‫‪9:42‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪9:07‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪6:40‬‬ ‫‪5:48‬‬ ‫תל אביב (ח)‬
‫‪18:59‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪18:37‬‬ ‫‪18:13‬‬ ‫‪18:04‬‬ ‫‪9:57‬‬ ‫‪10:03‬‬ ‫‪8:53‬‬ ‫‪9:01‬‬ ‫‪8:09‬‬ ‫‪8:16‬‬ ‫‪5:50‬‬ ‫‪6:02‬‬ ‫אוסטריה‪ ,‬וינה (ח)‬
‫‪20:05‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪19:54‬‬ ‫‪20:03‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪10:24‬‬ ‫‪10:22‬‬ ‫‪9:48‬‬ ‫‪9:46‬‬ ‫‪7:26‬‬ ‫‪7:21‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬מלבורן (ק)‬
‫‪19:00‬‬ ‫‪17:55‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:15‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪10:05‬‬ ‫‪8:56‬‬ ‫‪9:03‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪5:53‬‬ ‫‪6:05‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬אודסה (ח)‬
‫‪18:33‬‬ ‫‪17:28‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:38‬‬ ‫‪9:32‬‬ ‫‪9:37‬‬ ‫‪8:28‬‬ ‫‪8:35‬‬ ‫‪7:43‬‬ ‫‪7:51‬‬ ‫‪5:24‬‬ ‫‪5:36‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬דונייצק (ח)‬
‫‪18:45‬‬ ‫‪17:39‬‬ ‫‪18:32‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫‪17:58‬‬ ‫‪17:49‬‬ ‫‪9:43‬‬ ‫‪9:48‬‬ ‫‪8:39‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫‪7:54‬‬ ‫‪8:01‬‬ ‫‪5:35‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬דנייפרופטרובסק (ח) ‪5:47‬‬
‫‪19:13‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪18:59‬‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪18:15‬‬ ‫‪10:08‬‬ ‫‪10:14‬‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪8:17‬‬ ‫‪8:25‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬ז'יטומיר (ח)‬
‫‪19:06‬‬ ‫‪17:57‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪10:01‬‬ ‫‪10:06‬‬ ‫‪8:57‬‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪8:09‬‬ ‫‪8:17‬‬ ‫‪5:52‬‬ ‫‪6:06‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬קייב (ח)‬
‫‪19:25‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪19:04‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪10:26‬‬ ‫‪10:31‬‬ ‫‪9:23‬‬ ‫‪9:29‬‬ ‫‪8:40‬‬ ‫‪8:47‬‬ ‫‪6:19‬‬ ‫‪6:31‬‬ ‫איטליה‪ ,‬מילאנו (ח)‬
‫‪18:54‬‬ ‫‪18:06‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫‪18:25‬‬ ‫‪10:19‬‬ ‫‪10:21‬‬ ‫‪9:17‬‬ ‫‪9:18‬‬ ‫‪8:48‬‬ ‫‪8:50‬‬ ‫‪6:17‬‬ ‫‪6:19‬‬ ‫אקוואדור‪ ,‬קיטו (ח)‬
‫‪19:37‬‬ ‫‪18:44‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪19:09‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪10:59‬‬ ‫‪9:58‬‬ ‫‪9:56‬‬ ‫‪9:23‬‬ ‫‪9:21‬‬ ‫‪7:00‬‬ ‫‪6:55‬‬ ‫ארגנטינה‪ ,‬בואנוס איירס (ח)‬
‫‪20:31‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪20:29‬‬ ‫‪19:50‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪11:52‬‬ ‫‪11:51‬‬ ‫‪10:50‬‬ ‫‪10:47‬‬ ‫‪10:11‬‬ ‫‪10:09‬‬ ‫‪7:52‬‬ ‫‪7:46‬‬ ‫ארגנטינה‪ ,‬ברילוצ'ה (ח)‬
‫‪20:02‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪19:51‬‬ ‫‪19:45‬‬ ‫‪19:22‬‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪11:10‬‬ ‫‪11:14‬‬ ‫‪10:06‬‬ ‫‪10:12‬‬ ‫‪9:28‬‬ ‫‪9:34‬‬ ‫‪7:04‬‬ ‫‪7:13‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬בולטימור (ק)‬
‫‪19:53‬‬ ‫‪18:53‬‬ ‫‪19:41‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪10:59‬‬ ‫‪11:04‬‬ ‫‪9:55‬‬ ‫‪10:01‬‬ ‫‪9:17‬‬ ‫‪9:23‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪7:02‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ברוקלין (ק)‬
‫‪19:53‬‬ ‫‪18:54‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪19:13‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪11:04‬‬ ‫‪9:56‬‬ ‫‪10:02‬‬ ‫‪9:17‬‬ ‫‪9:23‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪7:03‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ג'רסי סיטי (ק)‬
‫‪20:31‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪20:19‬‬ ‫‪20:12‬‬ ‫‪19:49‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪11:35‬‬ ‫‪11:40‬‬ ‫‪10:32‬‬ ‫‪10:38‬‬ ‫‪9:52‬‬ ‫‪9:58‬‬ ‫‪7:28‬‬ ‫‪7:39‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬דטרויט (ק)‬
‫‪20:11‬‬ ‫‪19:18‬‬ ‫‪20:01‬‬ ‫‪19:57‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪11:29‬‬ ‫‪10:22‬‬ ‫‪10:27‬‬ ‫‪9:49‬‬ ‫‪9:53‬‬ ‫‪7:20‬‬ ‫‪7:28‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬האוסטון (ק)‬
‫‪19:44‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪19:29‬‬ ‫‪19:07‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪10:56‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪9:52‬‬ ‫‪9:57‬‬ ‫‪9:17‬‬ ‫‪9:22‬‬ ‫‪6:50‬‬ ‫‪6:58‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬לוס אנג'לס (ק)‬
‫‪20:08‬‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪19:59‬‬ ‫‪19:56‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫‪19:31‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪11:28‬‬ ‫‪10:22‬‬ ‫‪10:26‬‬ ‫‪9:50‬‬ ‫‪9:54‬‬ ‫‪7:21‬‬ ‫‪7:27‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬מיאמי (ק)‬
‫‪19:49‬‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪19:38‬‬ ‫‪19:31‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪10:55‬‬ ‫‪10:59‬‬ ‫‪9:51‬‬ ‫‪9:57‬‬ ‫‪9:12‬‬ ‫‪9:18‬‬ ‫‪6:48‬‬ ‫‪6:58‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬ניו הייבן (ק)‬
‫‪20:17‬‬ ‫‪19:17‬‬ ‫‪20:05‬‬ ‫‪19:59‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪11:23‬‬ ‫‪11:28‬‬ ‫‪10:20‬‬ ‫‪10:25‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪9:47‬‬ ‫‪7:17‬‬ ‫‪7:27‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬פיטסבורג (ק)‬
‫‪19:49‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪19:07‬‬ ‫‪19:01‬‬ ‫‪10:54‬‬ ‫‪10:58‬‬ ‫‪9:50‬‬ ‫‪9:56‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪9:17‬‬ ‫‪6:47‬‬ ‫‪6:57‬‬ ‫ארה״ב‪ ,‬שיקגו (ק)‬
‫‪19:12‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:40‬‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪10:38‬‬ ‫‪10:39‬‬ ‫‪9:36‬‬ ‫‪9:36‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪9:07‬‬ ‫‪6:37‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫בוליביה‪ ,‬לה‪-‬פס (ח)‬
‫‪19:51‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪10:51‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪9:48‬‬ ‫‪8:53‬‬ ‫‪9:01‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:50‬‬ ‫בלגיה‪ ,‬אנטוורפן (ח)‬
‫‪19:51‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪10:51‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪9:49‬‬ ‫‪8:53‬‬ ‫‪9:02‬‬ ‫‪6:37‬‬ ‫‪6:50‬‬ ‫בלגיה‪ ,‬בריסל (ח)‬
‫‪18:47‬‬ ‫‪18:01‬‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪18:18‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪10:12‬‬ ‫‪10:13‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪8:39‬‬ ‫‪8:39‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪6:10‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬סאן פאולו (ח)‬
‫‪18:35‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫‪18:26‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫‪18:02‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪10:01‬‬ ‫‪8:58‬‬ ‫‪8:58‬‬ ‫‪8:27‬‬ ‫‪8:27‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪5:58‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬ריו דה‪-‬ז'נירו (ח)‬
‫‪19:10‬‬ ‫‪18:05‬‬ ‫‪18:56‬‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪18:22‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪10:03‬‬ ‫‪10:09‬‬ ‫‪8:59‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪8:10‬‬ ‫‪8:19‬‬ ‫‪5:54‬‬ ‫‪6:08‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬לונדון (ח)‬
‫‪19:22‬‬ ‫‪18:13‬‬ ‫‪19:07‬‬ ‫‪18:56‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪18:18‬‬ ‫‪10:11‬‬ ‫‪10:17‬‬ ‫‪9:07‬‬ ‫‪9:15‬‬ ‫‪8:16‬‬ ‫‪8:25‬‬ ‫‪6:02‬‬ ‫‪6:17‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬מנצ'סטר (ח)‬
‫‪19:18‬‬ ‫‪18:08‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪18:28‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪10:09‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪9:05‬‬ ‫‪9:13‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪8:24‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪6:14‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬ברלין (ח)‬
‫‪19:33‬‬ ‫‪18:25‬‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪19:09‬‬ ‫‪18:44‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪10:28‬‬ ‫‪10:34‬‬ ‫‪9:24‬‬ ‫‪9:31‬‬ ‫‪8:37‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪6:20‬‬ ‫‪6:33‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬פרנקפורט (ח)‬
‫‪18:48‬‬ ‫‪18:04‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪18:27‬‬ ‫‪10:13‬‬ ‫‪10:13‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪8:39‬‬ ‫‪8:39‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫‪6:10‬‬ ‫דרום אפריקה‪ ,‬יוהנסבורג (ח)‬
‫‪19:23‬‬ ‫‪18:32‬‬ ‫‪19:14‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪18:50‬‬ ‫‪18:49‬‬ ‫‪10:43‬‬ ‫‪10:46‬‬ ‫‪9:40‬‬ ‫‪9:44‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪9:13‬‬ ‫‪6:40‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫הודו‪ ,‬מומבאי (ח)‬
‫‪19:19‬‬ ‫‪18:28‬‬ ‫‪19:10‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪10:39‬‬ ‫‪10:42‬‬ ‫‪9:36‬‬ ‫‪9:40‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫הודו‪ ,‬פונה (ח)‬
‫‪18:48‬‬ ‫‪17:42‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪18:26‬‬ ‫‪18:02‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫‪9:47‬‬ ‫‪9:52‬‬ ‫‪8:43‬‬ ‫‪8:50‬‬ ‫‪7:59‬‬ ‫‪8:06‬‬ ‫‪5:39‬‬ ‫‪5:51‬‬ ‫הונגריה‪ ,‬בודפשט (ח)‬
‫‪18:57‬‬ ‫‪17:57‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫‪18:10‬‬ ‫‪10:04‬‬ ‫‪10:08‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪9:06‬‬ ‫‪8:21‬‬ ‫‪8:27‬‬ ‫‪5:58‬‬ ‫‪6:08‬‬ ‫טורקיה‪ ,‬איסטנבול (ח)‬
‫‪19:20‬‬ ‫‪18:22‬‬ ‫‪19:09‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪10:29‬‬ ‫‪10:33‬‬ ‫‪9:25‬‬ ‫‪9:31‬‬ ‫‪8:48‬‬ ‫‪8:54‬‬ ‫‪6:23‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫יוון‪ ,‬אתונה (ח)‬
‫‪19:08‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪18:47‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫‪10:08‬‬ ‫‪10:13‬‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪8:27‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫מולדובה‪ ,‬קישינב (ח)‬
‫טער‬ ‫לוח זמנים לשבוע פרשת צו בערים שונות בעולם‬
‫זמני יום ראשון ויום שבת‬
‫(ק) = שעון קיץ‬ ‫(ח) = שעון חורף‬

‫צאת‬ ‫סוף‬ ‫סוף זמן קריאת שמע‬

‫כניסת יציאת‬ ‫שקיעה‬ ‫זריחה‬
‫הכוכבים‬ ‫זמן תפילה‬ ‫אדמוה"ז‬ ‫מג"א‬ ‫מדינה ועיר‬
‫שבת שבת‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪19:20‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪19:10‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪10:40‬‬ ‫‪10:43‬‬ ‫‪9:37‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪9:07‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫מקסיקו‪ ,‬מקסיקו סיטי (ח)‬
‫‪19:19‬‬ ‫‪18:19‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪19:18‬‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪10:36‬‬ ‫‪10:34‬‬ ‫‪9:34‬‬ ‫‪9:31‬‬ ‫‪8:52‬‬ ‫‪8:49‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:28‬‬ ‫ניו‪-‬זילנד‪ ,‬קרייסטצ'רץ' (ח)‬
‫‪18:52‬‬ ‫‪17:58‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:17‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫‪10:08‬‬ ‫‪10:11‬‬ ‫‪9:05‬‬ ‫‪9:09‬‬ ‫‪8:32‬‬ ‫‪8:37‬‬ ‫‪6:04‬‬ ‫‪6:10‬‬ ‫נפאל‪ ,‬קטמנדו (ח)‬
‫‪19:10‬‬ ‫‪18:09‬‬ ‫‪18:59‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪10:18‬‬ ‫‪10:22‬‬ ‫‪9:14‬‬ ‫‪9:20‬‬ ‫‪8:36‬‬ ‫‪8:42‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪6:22‬‬ ‫סין‪ ,‬בייג'ין (ח)‬
‫‪19:45‬‬ ‫‪18:57‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪19:38‬‬ ‫‪19:14‬‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪11:10‬‬ ‫‪11:12‬‬ ‫‪10:07‬‬ ‫‪10:09‬‬ ‫‪9:39‬‬ ‫‪9:41‬‬ ‫‪7:08‬‬ ‫‪7:10‬‬ ‫סינגפור‪ ,‬סינגפור (ח)‬
‫‪18:47‬‬ ‫‪17:36‬‬ ‫‪18:32‬‬ ‫‪18:22‬‬ ‫‪17:56‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫‪9:38‬‬ ‫‪9:44‬‬ ‫‪8:34‬‬ ‫‪8:42‬‬ ‫‪7:45‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫‪5:30‬‬ ‫‪5:44‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשא (ח)‬
‫‪18:48‬‬ ‫‪17:59‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪10:14‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪9:12‬‬ ‫‪8:42‬‬ ‫‪8:43‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫פרו‪ ,‬לימה (ח)‬
‫‪19:43‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪19:22‬‬ ‫‪18:58‬‬ ‫‪18:50‬‬ ‫‪10:44‬‬ ‫‪10:49‬‬ ‫‪9:40‬‬ ‫‪9:47‬‬ ‫‪8:57‬‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:48‬‬ ‫צרפת‪ ,‬ליאון (ח)‬
‫‪19:56‬‬ ‫‪18:51‬‬ ‫‪19:43‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫‪19:11‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪10:53‬‬ ‫‪10:59‬‬ ‫‪9:49‬‬ ‫‪9:57‬‬ ‫‪9:04‬‬ ‫‪9:12‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪6:58‬‬ ‫צרפת‪ ,‬פריז (ח)‬
‫‪18:37‬‬ ‫‪17:49‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪18:06‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪10:01‬‬ ‫‪10:03‬‬ ‫‪8:59‬‬ ‫‪9:01‬‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪8:32‬‬ ‫‪5:59‬‬ ‫‪6:01‬‬ ‫קולומביה‪ ,‬בוגוטה (ח)‬
‫‪20:18‬‬ ‫‪19:18‬‬ ‫‪20:05‬‬ ‫‪19:58‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪11:21‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪10:17‬‬ ‫‪10:23‬‬ ‫‪9:36‬‬ ‫‪9:43‬‬ ‫‪7:13‬‬ ‫‪7:24‬‬ ‫קנדה‪ ,‬טורונטו (ק)‬
‫‪19:56‬‬ ‫‪18:54‬‬ ‫‪19:44‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪19:13‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪10:57‬‬ ‫‪11:02‬‬ ‫‪9:53‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪9:18‬‬ ‫‪6:50‬‬ ‫‪7:01‬‬ ‫קנדה‪ ,‬מונטריאול (ק)‬
‫‪19:38‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪19:22‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪10:49‬‬ ‫‪10:53‬‬ ‫‪9:46‬‬ ‫‪9:51‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪9:16‬‬ ‫‪6:44‬‬ ‫‪6:52‬‬ ‫קפריסין‪ ,‬לרנקה (ק)‬
‫‪20:11‬‬ ‫‪18:57‬‬ ‫‪19:56‬‬ ‫‪19:44‬‬ ‫‪19:17‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪10:58‬‬ ‫‪11:05‬‬ ‫‪9:54‬‬ ‫‪10:03‬‬ ‫‪9:01‬‬ ‫‪9:10‬‬ ‫‪6:49‬‬ ‫‪7:04‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬ליובאוויטש (ח)‬
‫‪19:46‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪19:31‬‬ ‫‪19:18‬‬ ‫‪18:54‬‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪10:32‬‬ ‫‪10:38‬‬ ‫‪9:27‬‬ ‫‪9:36‬‬ ‫‪8:33‬‬ ‫‪8:42‬‬ ‫‪6:22‬‬ ‫‪6:38‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬מוסקבה (ח)‬
‫‪19:25‬‬ ‫‪18:20‬‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪19:03‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫‪10:24‬‬ ‫‪10:29‬‬ ‫‪9:20‬‬ ‫‪9:27‬‬ ‫‪8:36‬‬ ‫‪8:44‬‬ ‫‪6:17‬‬ ‫‪6:29‬‬ ‫רוסיה‪ ,‬רוסטוב על‪-‬הדון (ח)‬
‫‪19:30‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪19:17‬‬ ‫‪19:08‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫‪18:40‬‬ ‫‪10:29‬‬ ‫‪10:34‬‬ ‫‪9:25‬‬ ‫‪9:32‬‬ ‫‪8:41‬‬ ‫‪8:48‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪6:33‬‬ ‫שוויץ‪ ,‬ציריך (ח)‬
‫‪19:01‬‬ ‫‪18:11‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪10:23‬‬ ‫‪10:26‬‬ ‫‪9:20‬‬ ‫‪9:23‬‬ ‫‪8:51‬‬ ‫‪8:54‬‬ ‫‪6:20‬‬ ‫‪6:24‬‬ ‫תאילנד‪ ,‬בנגקוק (ח)‬

‫‪ycew zayl zexp zwlcd zevn xcq‬‬

‫מצוה זו שייכת גם לבנות ישראל‪ ,‬ועד לילדה קטנה ‪ ...‬אפילו אם היא בת שנה וכבר מתחילה‬
‫לדבר ויכולה להדליק ולברך ‪ ...‬ביחד עם אחיותי'‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה אמה שמדליקה‬
‫‪378 'nr 'c wlg h"nyz mgpn zxez‬‬ ‫לאחריהן‪ ,‬כדי שתוכל לעזור להן בהדלקת הנר‪.‬‬
‫ויש להשפיע גם על בנות קטנות שהגיעו לחינוך‪ ,‬שגם הן תדלקנה נרות שבת וחג‪ ,‬כמדובר כמה‬
‫פעמים‪ .‬ואפילו אם הדבר מוטל בספק‪ ,‬אם היא כבר הגיעה לחינוך או לא ‪ -‬גם אז כדאי שיאיר‬
‫‪162 'nr `"g n"cyz zeiecreezd - g"kq n"cyz ixyz b"i zgiyn‬‬ ‫מזלה שבוע קודם או כמה ימים קודם!‬
‫זמן הדלקת הנרות הוא כפי המתפרסם בכל מקום ומקום על ידי הגורמים המוסמכים ‪ -‬אסור בשום אופן להדליק‬
‫לאחר זמן זה‪.‬‬
‫מנהגן הטוב של בנות ישראל ‪ ...‬להפריש לצדקה לפני הדלקת הנרות – כמובן כאשר הדלקת הנרות היא ביום‬
‫חול‪ .‬אסור לטלטל ח"ו את קופת הצדקה לאחרי ההדלקה ולכן צריכים להניחה לכתחילה ]=לפני כניסת השבת‬
‫ולפני ההדלקה[ במקום שתישאר שם עד לאחרי הבדלה‪.‬‬
‫מדליקים את הנרות ואחרי כן מברכים‪:‬‬

‫‪÷éìãäì‬‬
‫‪¦ § © § eðeöå‬‬
‫‪¨ ¦ § åéúBöîa‬‬
‫÷‪¨ § ¦ § eðLc‬‬
‫‪¨ § ¦ øLà‬‬
‫‪¤ £ ,íìBòä‬‬
‫‪¨ ¨ Cìî‬‬
‫‪¤ ¤ eðéýìà‬‬ ‫¨‪¨ © Ceøa‬‬
‫‪¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà‬‬
‫÷‪:Lã‬‬
‫‪¤Ÿ úaL‬‬ ‫‪¨ © ìL‬‬ ‫‪¤ øð¥‬‬
  
                 
                  
  
               
                 
     

  
            
    
         
      
  

          
               
  
     
 

   
     
  
    
   
    
     
       
         
 

   
        
      
                  


    
    

 

    

    
    
   
   
   
   
     

‫ניתן להשיג שיחות קודש ומאמרי דא"ח אלו‬
(972) 3 9606108 :‫פקס‬
      - ‫ ישראל‬60840 ‫ כפר חב"ד‬373 .‫ד‬.‫ת‬
  
(972) 3 9601001 :‫להרשמה ומנויים‬
:‫להורדת הקבצים‬
 
    

   
   
:‫הערות ותיקונים ניתן לשלוח ל‬
  
  - 
‫הורידו את יישומון‬
‫דבר מלכות‬
‫מחנות היישומים‬