Professional Documents
Culture Documents
35 שלח
35 שלח
פרשתשמות
שבועפרשת
שבוע
(3 - 9 June
(30 December 12 -18)
5 January 13) תשע"ח טבתסיון
ה'תשע"ג כ"ו-
כ'כ"ג- י"ז
,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf
¨ § § § © ¨ § § ¨ § ¨ § ¤ Ÿ¡ ¨ § ¥
¤ ¨ § ¦ ¤ ¥ ª § © ¨ § © § ¤ ¥ ¥ Ÿ ¨ Ÿ § ¨§
¤ © § ¦ Ÿ ¨ ¤ £ © § ¦ ¤ § § ¦ © Ÿ ¨ ¦
¨ § § ¨ § ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¤ ¨ £ © § © ¤§¤
¨ § ¦ § ¨ § ¦ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ ¦ § ¤ § § © © § ¦ © ¨ § ¤ § § © ¨ § ¤ §©§ ¨ ¥ § ¦ © ¨¦ §
§ ¨ § ¤ ¥ ¦ © ¨ §
¤ ¨ § ¦ § § Ÿ ¦ § ¤ ¨ §
¨ § © ¨ § §©
«¦ § «¦ §
« § ¨
«¥ § ¦ ¤ «¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨
¤ § © § ¤ § ¦ ¤ ¤ ¨ § ¨ ¦ ¨ § ¨ ¨ § ¨ § © ¨ § ¤ §¤§¦
«¥ ¨ ¡ ¤ § § «© £
«¤ § ¦ §
«¥ ¨ § ¦ ¥ ̈
« §©
¨ ¨ § ¤ ¨
¤ ¦ £ © § ¦ § ¦ ¥ £ ¦ Ÿ ¡ ¤ § © £ © ¤ §© §
«¥ § § «¤ § «¥ § «¨ ª «¥ ¨ § ¦ ¥ « § © ¨ «¥ ¨ ¡ ¤ §
Ÿ ¨ ¨ £ ¨ § ¨ ¨ ¤ § ¦ Ÿ § ¦ © ¨ © ¤ © ¨ § ¤ ¨ ¨ § ©
«¥ ¨ § ¦ « © § «¨ «¥ © § © ¨ § «¨ © « ¨ «¨ § ¦
« § ¨
¨ § ¤ £ ¨ Ÿ © ¤ ¨ ¨ © ¥ ¨ ¥ § ¤ § © £ © ¨ § ¤ ¥¦
¨ ¦ ¨ © ¨ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ § § © © § ¤ § © § © ¤ ¥ © ¨ § ¤ ¤ § © § ¤ ¨ ¥Ÿ
¤ ¥ ¥ ¥ Ÿ ¨ § ¨ § ¤ § ¤ © § ¨ Ÿ ¤ §© §
¥ ¨ § ¨ © ¨ ¨ ¤ ¨ © ¨ § ̈
¦©
¥
¤ ¨ ¦ ¤
¥ £ ¥ Ÿ ¥ ¤ ¨ § ¦ ¨
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¤ ¨ §
¥ § ¤ ¥ §
¥ ¨ §
¨ ¥ § ¦ ¨§ ¦ ©
¨ ¤ ¨ §
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¥ ¨ § ¦
©§
¤ ¨ ¤ ¦ ¨ § § ¥
¤ § ¦ ¦ ¦ ©
¤ ¨
¨ §
§ © §
¥ ̈
¨
ג
«¨ § «©
¨À §
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤
À § ©
¥̧ ¨
³© »¨
¬ ¦
«¦ ª «¨ ¨
À § ©¹
®¦ ¨
¨Ÿ § − ¤
´ § «©
®Ÿ £ «© ¥ ¬¨ § Ÿ « « § © ´¨ § −¦ ® ¥ ¨ § ¦ ¬¨ © Ÿ« « § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «© ´
Ǭ
´¨ § ¤ © ¦ −¨ ¨ ® ¨ ¦ ´¨ ¨ © ¥ © − «¦ « § © ´¨ § −¦ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¦ ¨− § Ÿ « « § © ´¨ § −¦
® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ §Ÿ « § ¬¤ § ¤ ¦À £ «¹© ® ¨
§Ÿ « § ¦ − ´¨Ÿ § «¨ ¨ ´¦ −¤ £«© © ® ¨ ¦ Ÿ ´ ¦ − ´¨Ÿ §
¦ ¬ © «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ ¹§ ¬¥ §
¦ ® ¨ § ¬¦ ¨ «¦ ¦ § ¦ © Ÿ À § ¹¦ ® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ ¨ «¨ © Ÿ À § ¹¦
Ÿ ´ ¨ «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ §¹ ¬¥ § ® ¦ ´¥ § £Ÿ − À¦Ÿ § ¦ ¦ ³ © «© ¦ £ ´¦ ¨ÀŸ ¹§ ¬¥ §
¦ ®¨ § ©
® ¦ ¦ ©
¬¥ ¢ «¨ § À̈ «¦ Ä̈ ¦ ³ «¨ «¦ À¦¹ ¦ § «© ® ¨ ´¨ § ¦ § ´¦ ¨ ¦ «¨ ¨ £ ´¨Ÿ «© ®Ÿ § ¦ ¦ ´© ¦ §
¬¥ £ «©
¥À © £ «¹© ®¤ § «¤ ¦ ¬ ¨ Ÿ « ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ ¨ÀŸ ¹§ ´¦ § ®¨ ¥ « ¨Ÿ § − ´¦ § ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ À̈Ÿ ¹§ ¬¦ §
® ¨Ÿ «©
© ¬© © ¤ «¨ ¬¤ À¹̈ Ÿ «¨ ¤®¤ ¥ £ «© ¬¦ § ¦ ¦ «¨ ¨ § Ÿ ´ ¤ À̈ © ¹§ ® ¨
¦ ´© § ¦ Ÿ ´ © «¨
«¨ ¦ Ÿ ´ § À̈ § «¨¹ ® ¦ © ´ £ «¨ ¤ ¤ − «¨ «¦ À¦¹ ¦ § © ¦® ¨ ¦ £ ´¦ § « − « Ÿ ¬ ¨ À¦ ¦ ©¹
¨ ´¨ « ´¨ § § ¦ § ¨ −¦ ¨
® ¨Ÿ § ´¨ ¨ © − ¤ «¥ ¥ § ´¨ § ¦ −¦ Ÿ® ¨ § ´¨ ¨Ÿ § − ´¥ ¥
³¥ «¨Ÿ § ¬¥ ¦ ¤À § © «¥¹ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¨ © − ´ ¨ «¨ ¬¨ ¦ »§ © ¨Ÿ §¹ ¨ ¬¨ ® ¨ ¨ ¬ ¦ » ¨Ÿ § −
´ ¨ «¤ § « £ ©À Ÿ ¡¹ ¨ ®¤ § ´¨ © ´¦ ¥ © «¥ § ¦ © À § ©¹ © ® ¦ Ÿ £ «© ¬© § ¦ ¬¨ ¤Å¶¨© » ¨Ÿ §
« § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «©
אגרות קודש
תשי"ג,י"ח סיון,ב"ה
.ברוקלין
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
'מוה"ר יחיאל מיכל שי
!שלום וברכה
ויה"ר מהשי"ת. בו מודיע שכבר עברו לגמרי לדירה החדשה,בנועם קבלתי מכתבו מכ"ג אייר
.שיהי' משנה מקום משנה מזל לטובה בגו"ר גם יחד
ובמ"ש במכתבו אודות תיקון המקוה מ"ש אליו הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ צמ"ס כו' הרא"ח
כיון שבמקוה, הנה לדעתי לא נראה לי זה. שמפני קושי התיקון אולי לשנות באיזה פרטים,שי' נאה
ולכן עלול שבשינוי איזה פרט שיהי' אף שעל אתר אין רואים,מקפידים לצאת כל כמה דיעות שאפשר
,* אפשר שלאחר העיון ימצאו גם בזה חילוק,החילוק לבין הסידור של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
וזהו נוסף.וידוע אשר הלכות מקוואות הם מסובכים במאד ודיעות מדיעות שונות על כל פרט ופרט
ואין כדאי להיות המתחיל בענינים,על הטעם שאם אחד ישנה באופן כזה הרי האחד ישנה באופן אחר
ותקותי חזקה שבהשתדלות המתאימה יוכלו לעשות התיקון מתאים לסידורו של כ"ק אדמו"ר.כאלו
...מוהרש"ב נ"ע
ד
מפתח כללי
כב( עין יעקב מסכת תענית ......................................................קפד א( סדר הנחת תפילין .............................................ב
כג( מסכת זבחים עם ביאורים ב( מזמורי תהלים קיז ,קיח ....................................ג
מדף נא עד דף נז ......................................................קפו ג( מאמר ד"ה שלח לך אנשים
שבת פרשת שלח ,מברכים החודש תמוז ,ה'תשח"י ................ה
כה( שולחן ערוך הלכות לולב ו( שיחת שבת פרשת שלח ,מברכים החודש תמוז,
לפי לוח רב יומי אדמו"ר הזקן .......................................רטו ה'תשח"י ..........................................................כו
לא( ספר המאמרים – אידיש )מתורגם( שיעורים בספר התניא )מוגה( יד(
אדמו''ר מוהריי''צ ....................................................רכז לשבוע פרשת שלח .............................................עח
(1פרשתנו יג ,ב (2 .ראה לקו"ש ח"ט ע' 9ואילך (3 .ראה מגלה עמוקות אופן קפה .אוה"ת ואתחנן ע' סה .צג .ועוד.
(4תנחומא פרשתנו ה בסופו .במדב"ר פט"ז ,ח .ועד"ז בסוטה לד ,ריש ע"ב (5 .שמות ב ,י (6 .רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז
ה"ו (7 .ראה זח"ג רלב ,א .שם ז ,א .רסה ,סע"א .שמו"ר פ"ג ,טו .ויק"ר פ"ב ,ג .מכילתא יתרו יח ,יט (8 .ראה לקו"ת
פרשתנו לו ,ג ואילך (9 .ראה תניא פל"ו.
ו
לפי פשוטו הכתוב מדבר על כך שהקדושֿברוךֿהוא משלם לכל אחד 43 ,‡È‰ƒ 1שהעולם הזה הגשמי והנחות יהי' 'דירה' לקב"ה ומקום ראוי להשראת
כגמולו ו"יתרון הטובה שהיה בכל אנשי הארץ" הוא שכולם יקבלו את גמולם 44 ÁelL
« ƒ ÔÈÚ ‰lÁzלפני הכניסה לארץ «¿ƒ »ƒ¿ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ Cˆ‰«¿À ÔÎÏÂ
2השכינה≈»¿ .
45 ‰„BÚ‰של האדם
» ¬» È„ÈŒÏÚL
,ı‡‰אפילו אם הכניסה לארץ תהיה על ידי הראוי להם ,ולפי החסידות הכוונה היא ∆« ¿≈ ∆»» ˙‡∆ e˙Ï» ÌÈÏbÓ‰ ƒ¿«¿« 3
46 15 eaNÈשהיא עבודה רוחנית
‡≈«¿ EÈÏ ∆≈ ÏÎ… ÈÈÚ ≈ ≈ ˙ÈÁa ,ı‡Ïאת השם « ƒ¿ƒ ∆»» ‰ÒÈkÏ » ƒ¿« ‰Î‰‰ »»¬« ȉBfL 4משה רבנו ולמעלה מדרכי הטבע כיון ∆ ƒ
47 נעלית )באמצעות המוח שיש בו CÏB‰‰
izמורה דרך « ≈ »« BÓk¿ 5
ֵ ָ 1 Cc‰ ∆∆« Ì‰Ï ∆» ‰‡Óe
∆ ¿« ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ 6
48 "חמישים שערי בינה" ,בגימטריא 10
גּלים המר ְ ִ
שׁלּוּח ַ ְ ַ ענין ִ ַ תּח ָלּה ִ ְ ַ להיוֹת ְ ִ הצרְ ִ ְולכן ֻ ְ ַ
49 "כל" והלב גם יחד כי המוחין נמשכים ‡ ‚ÚÂÂ∆ Ècƒ ÔËÚËÒÈBלסלול את
¿ ¿ ∆ ¿¿ ) 7
לארץ, כּניסה ָ ָ ֶ ההכנה ַל ְ ִ ָ שׁזּוֹהי ַ ֲ ָ ָ הארץִ ֶ , ָ 2לתוּר ֶאת ָ ָ ֶ
50 ‰ÙÒB‰Â
»» ¿ ÔB˙È ¿ƒ ÌÈÏÚBt
אל הלב( ¬ƒ 8הדרך לקראת הכניסה של כל בני
דּר10 להם ַהֶ ֶ וּמראה ָ ֶ לפניהם ַ ְ ֶ וֹלֶ ֵ ְ ִ תּיּר ַהה ֵ ְ 3 ÔBLlÓכּמוֹ ַ ָ
51 ı‡aלמעלה ממה שיש בה מצד »»∆ »ƒ e˙Ï» Ì‚Â 9ישראל לארץ(«¿ ,
52 עצמה. וֹתיר ִ לה ְ לּשׁוֹן ָ מ ִ וּר לת ָ וגם ַ ְ וועג(, ֶ דּי ִ וֹיסטערטן
ְ ְ ֶ ְ ְ )א 4
,ÛÈÒB‰Ïe
È˙B‰Ïלהשאיר ¿ ƒ ƒ ¿ 10
53 ˙eiËÙa
ƒ »¿ƒ ÔÈÚ‰ ונת ִתּי ƒ»¿ (
»¿ƒ» ÔȉÏe בּמּדרשׁ ַעל ַה ָפּסוּק ְ ָ ַ
12 11 כּדאיתא ַ ִ ְ ָ וֹסיףָ ִ ְ ִ , וּלה ִ ְ 5 ÏÚ« L„na
11 ‡˙ȇ„kכמובא «»¿ƒ » ƒ ¿ƒ 11
54 ‰Ó« ÌÈc˜‰Ï ƒ¿«¿ LÈ≈ ,16 ˙BÈ ≈ וֹתיר וּלה ִ בּחכמהָ ,לתוּר ְ ולתוּר ְ ָ ְ ָ לדרֹשׁ ְ ָ ֶאת ִל ִבּי ִ ְ 6 ÈaÏ
ƒ ƒ ‡˙∆ Èz˙Â
ƒ« »¿ 12 ˜eÒt‰
»« 12
55 ÏÈÚÏבמאמר דיבורֿ
17 ≈¿ ‡a˙pL
היה ∆≈»¿ƒ גּלים ָ ָ המר ְ ִ
שׁענינם ֶשׁל ַ ְ ַ והינוָּ ָ ְ ִ ֶ , וֹסיף(ְ ַ ְ , )לה ִ ְ 7 e˙Ï» ,‰ÓÎÁa »¿»¿ e˙ÏÂ »¿ L„Ï
… ¿ƒ 13
56 המתחיל "קרוב ה' לכל קוראיו" ,(ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ ) È˙B‰Ïeלהשאירƒ ¿ 14
ענין
תּכלית ִ ְ ַ שׁהרי ַ ְ ִ כּנעןֵ ֲ ֶ , בּארץ ְ ַ ַ וֹספה ְ ֶ ֶ לפעל ה ָ ָ ֹ ְִ 8
57 שנאמר ביום ב' דחג השבועות בשנת ÌÈÏbÓ‰
ƒ¿«¿« ÏL ∆ ÌÈÚL
»»¿ƒ∆ ,eȉ¿«¿ 15
58 אמירת מאמר זה ,תשי"ח )ויצא לאור
והינוּ, ְ ַ ְ ,וֹלם ָ בּע ָ וֹר א וֹסיף ִ לה ְ היא ִ וֹת וּמצ
ְ ִ תּוֹרה ָ ה ַ 9
ı‡a
∆∆¿ ‰ÙÒB‰ »» ÏÚÙÏ … ¿ƒ ‰È‰ »» 16
59 עם ביאור בדרך אפשר ב'דבר מלכות' ,דּעת ַ ַ ה
ַ עץ ֵ חטא ְ ֵ קדם ֶ ֹ וֹ כּמ ְ שׁיּהיה
ֶ ְ ִ ֶ בּלבדַ ְ ִ זוֹ שׁלּא ֹ ֶ 10
,ÔÚkיותר ממה שיש בה מצד עצמה ««¿ 17
60 לשבת פרשת במדבר וחג השבועות להמ ִשׁי נברא ֶ ,א ָלּא ְ ַ ְ 13 וֹלם ַעל ִמלּוּאוֹ ִ ְ ָ ֶ ‰Bz‰שׁע ָ 11 » « ÔÈÚ «¿ƒ ˙ÈÏÎz ƒ¿« ȉL ≈¬∆ 18
61 ˙eÏLÏzL‰‰
¿ ¿«¿ ƒ« „ÒaL קדם שנה זו( ∆¿≈∆ שׁהיה ֶֹ יוֹתר ִמ ְכּמוֹ ֶ ָ ָ נעלה ֵ תּוֹספת אוֹר ַ ֲ ֶ ֶֶ 12 אלוקי ‡B ƒ
ÛÈÒB‰Ï ¿ ‡È‰ƒ ¿ƒ 19
˙BˆÓe
62 של האור האלוקי מלמעלה למטה להיוֹת הצרְ ִ יתרוֹן ֶזה ֻ ְ ַ לפעל ִ ְ וּבכדי ִ ְ ֹ בּריאהֵ ְ ִ . ÌÏBÚaהזה ,בתוספת על מה שיש בו ַ 13ה ְ ִ ָ » » 20
63 בצורה הדרגתית כשלשלת שטבעותיה „Ïa
«¿ ƒ BÊ ‡lL
… ∆ ,eȉÂ
¿ « ¿ 21מצד עצמו
דּוקא, מּדרגתוֹ ֶשׁל ֹמ ֶשׁה ַ ְ ָ גּלים ִמ ַ ְ ֵ ָ המר ְ ִ
שׁלּוּח ַ ְ ַ ַ ִ 14
64 ‰Ó« Ïk» ‰p‰ אחוזות זו בזה ≈ƒ ıÚ≈ ‡ËÁ ˜„¿≈ Ì ∆… BÓk¿ ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ 22
65 B‡‰ומתגלה ויורד יותר» CLÓpM
∆» ¿ƒ מה ַ כּן ֵ גּם ַ וּוזהֶ ְ תּ. ְ לדע
ְ ַ ְ , לְ שׁלח ַ ְ וּ שׁזּה ֶ ֶ 15
B‡elÓƒ ÏÚ« ÌÏBÚL » ∆ ,˙Úc‰ « «« 23
66 ËÚÓ˙מכפי
≈«¿ƒ ‡e‰ ȉ ידי למטה ¬≈ שׁעלֿ ְ ֵ בּכּל ִהיאַ ֶ , ארץ ַ ֹ ויתרוֹן ֶ ֶ שּׁכּתוּבְ ִ ְ 14 ,13 ‡כדברי חז"ל שבתחילת ָ ֶ 16 »¿ƒ 24
שהוא בהיותו בראשית ההתגלות 67 ישׂבּרוּ ,15
אליֵ ַ ְ עיני ֹכל ֵ ֶ בּבחינת ֵ ֵ העב ָוֹדה ִ ְ ִ ַ ֲ ָ 17 25הבריאה ,קודם החטא ,העולם נברא
מדרגה לדרגה68 , ̈ӈ˙Â
ממקורו ¿≈¿«¿ƒ בּארץ.וֹספה ָ ָ ֶ יתרוֹן ְוה ָ ָ פּוֹעלים ִ ְ ֲִ 18 " 26על מלואו" ,כלומר מלא ושלם,
69 ÏÚ« È"L ƒ « LtL ≈≈∆ BÓÎe ¿ 27והמצוות לא נועדו רק כדי לפעול
70 ÙBM‰
» « ÏB˜ ȉÈ »ƒ¿« 18 ˜eÒt
יוֹתרֵ ,16ישׁ ֵ בּפרטיּוּתהענין ִ ְ ָ ִָ ְ ִ ָ ÔȉÏe 19ב( ¿»ƒ 28שהעולם יחזור למצב הזה ,כפי שהיה
לעיל 17בּאר ְ ֵ שׁנּת ָ ֵ
להק ִדּים ַמה ֶ ִ ְ ְְַ 20
71 ‚‰Ó
»¿ƒ ,„‡Ó … ¿ ˜ÊÁÂ≈»¿ CÏB‰≈ ‡‡l
∆» הדעת עץ חטא 29לפני
72 ÔÓÊ
ËBÈ„‰אדם רגיל בשר ודם »«¿ Ïk
∆¿ שּׁנּמ ָשָׁ האוֹר שׁתּל ְשׁלוּת ִהֵנּה ָכּל ַמה ֶ ִ ְ הה ְ ַ ְשׁבּסדר ַ ִ
ֶ ֵ ְ ֶ 21 ולגלות בעולם הזה ƒ ¿«¿ 30
CÈLÓ‰Ï
73 BÏB˜ «Ú˜˙Ï
… ¿ƒ CȇӃ¬« ‡e‰L ∆ שׁפּרשׁ ַר ִשׁ"י וּכמוֹ ֶ ֵ ֵ ונתצמצםְ ,
נתמעט ְ ִ ְ ַ ְ ֵהרי הוּא ִ ְ ַ ֵ ֵ ֲ 22 ˙BÈ
≈ ‰ÏÚ
B‡ ˙ÙÒBzאלוקי «¬∆
∆∆ 31
74 ≈ ¿ LÈÏÁÓ
‰‰BÎÂונעשה חלש יותר, «¬ƒ מאד,
וחזק ְ ֹ וֹלֵ ָ ְ שּׁוֹפר ה ֵ ויהי קוֹל ַה ָ ַ 23על ָפּסוּקִ ְ ַ 18 .‰‡Èa‰
˜„» ƒ¿« Ì∆… ‰È‰L
»»∆ BÓkÓ¿ƒ 32
75 Ô‡kבשופרו של הקב"ה הקול ‡» Ï
¬» ‰Ê∆ ÔB˙Èשלא
¿ƒ ÏÚÙÏ
… ¿ƒ È„Îe
≈¿ƒ 33
לתקע קוֹלוֹ מאריַ ֹ ְ ִ זמן ֶשׁהוּא ַ ֲ ִ הדיוֹט ָכּל ְ ַ מנהג ֶ ְָ ְ ִ 24
לא נחלש אלא להיפך למרות שמוסיף 76 34קיים בעולם מצד עצמו ,ללא מעשה
77 ˜ÊÁÂ
≈»¿ CÏB‰
ומאריך בתקיעה ,קולו ≈
והרי
מאדֵ ֲ ַ , וחזק ְ ֹ וֹלֵ ָ ְ אבל ָכּאן ה ֵ וֹההָ ֲ , מחלישׁ ְוכ ֵ ִ ֲ ַ 25 ÁelL
« ƒ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ Cˆ‰
35המצוות«¿À ,
78 ‰Óa
«¿ ‰ek‰»»«« ȉÂ≈¬« ,„‡Ó ¿… הדיוֹט ִהיא ַגּם ַעל מנהג ֶ ְ שּׁכּתב ִ ְ ַ בּמה ֶ ָ ַ כּוּנה ְ ַ ַ 26ה ַ ָ ָ ‰LÓ
∆… ÏL ∆ B˙‚„nÓ
»≈¿«ƒ ÌÈÏbÓ‰
ƒ¿«¿« 36
79 ‡È‰לא רקƒ ËBÈ„‰
¿∆ ‚‰Ó
«¿ƒ ˙kM∆»« דּהדיוֹטא,
מילין ְ ֶ ְ ָ שׁנּקראים ִ ִ מאמרוֹת' ֶ ִ ְ ָ ִ שׂרה ַ ֲ ָ 'ע ָ ָ
ַ 27ה ֲ ,EÏ¿ ÁÏL «¿ e‰fL ∆∆ ,‡˜Âc »¿« 37
80 לאדם ,בשר ודם ,אלא «ÏÚ« Ìb בּמ ִלּין
שׁתּעי ְ ִ לא ְ ָ ֵ דּמל ָכּא ְ ֶ וֹרחא ְ ַ ְ ְדּלאו א ְ ָ ָ 28 ¿¿ «¿ 38
EzÚ„Ïכי מאחר ששילוח המרגלים
81 '˙BÓ‡Óשבהם »¬« ‰NÚ'‰ « ¬ »» 39הוא הכנה של פעולה כל כך נעלית,
82 Ìȇ˜pLלגבי
הקדושֿברוךֿהוא ברא את העולם כשאמר "יהי אור" וכד' ∆ƒ »¿ƒ 40של תוספת גילוי אור אלוקי בעולם והפיכתו ל'דירה' לקדושֿברוךֿהוא ,הדבר
83 ,‡ËBÈ„‰cמילים של פשטות וחול,
» ¿∆ ¿ ÔÈÏÈÓ
הקדושֿברוךֿהוא בעצמו ƒ ƒ 41היה צריך לבוא דווקא ממשה רבנו שהוא עצמו בדרגה נעלית ביותר ,כאמור.
84 ÔÈlÓa
ƒƒ¿ ÈÚzL‡Ï
≈»¿ ∆¿ ‡kÏÓc ‡»¿« ¿ ‡ÁB
» ¿ ‡Ïc ובלשון הזוהר ¿» Ïka
‡… « ı∆∆ ÔB˙ÈÂ
¿ƒ¿ 14 e˙kM
Ôk≈ Ìb« e‰ÊÂהפירוש הפנימי של «»∆ ‰Ó∆¿ 42
(10ב"ק קטז ,ב ובפרש"י (11 .קה"ר עה"פ א ,יג (12 .קהלת שם (13 .ב"ר פי"ד ,ז .וראה שם פי"ב ,ו .פי"ג ,ג )וביפ"ת
שם( (14 .קהלת ה ,ח (15 .תהלים קמה ,טו .וראה לקו"ת מטות פה ,ב ואילך (16 .בהבא לקמן – ראה ד"ה שלח לך העת"ר
)המשך תער"ב ח"ב ע' א'ל ואילך( (17 .ד"ה קרוב הוי' פ"ד )לעיל ע' (18 .(28יתרו יט ,יט.
ז
הסיבה לכך שבאור הקו יש "מעלה" שבו 45 ¿ƒ« È„ÈŒÏÚ
,ÌeˆÓv‰ ≈¿ « CLÓpL
∆» ¿ƒ ,19 ‡ËBÈ„‰cשאין זו דרכו של המלך לדבר במילים של הדיוטות ,ומבואר
» ¿∆ ¿ 1
האור גדול יותר ו"מטה" שבו יש רק הארה מצומצמת היא מפני שאור הקו 46 2על כך בחסידות שכוונת הדברים היא שלגבי הקדושֿברוךֿהוא בעצמו כל
47 «Ú‚B
≈ Âw‰L
««∆ ˙Bȉ¡ ÌÚc
ƒ ¿ ,eȉÂ
עצמו הוא אור שנתגלה לאחר הצמצום ¿«¿ 3העולמות והנבראים "מילין דהדיוטא" ,דברים נחותים שהוא עצמו נעלה מהם
ÌeˆÓv‰
האור האלוקי האינסופי שהאיר סביב 48 ¿ƒ« Ì„wL
∆… ∆ ÏB„b‰
»« ÏebÚa»ƒ 4לאין שיעור וכדברי רבנו הזקן ב'לקוטי תורה'" :למשל ,מלך בשר ודם שיש
כל ה'חלל ומקום ופנוי' שהיה קודם 49 5לו אלף אלפים ורבוא רבבות זהב וכסף
הצמצום הראשון נקרא 'העיגול הגדול' 50 שׁנּמ ָשׁ כּללוּת ָהאוֹר ֶ ִ ְ לכן ִהֵנּה ְ ָ דּהדיוֹטאֵ ָ ,19 ָ ְֶ ְ 1 6ומרבה לספר בענין עפר וחרס ...שהן
)ועל אור זה מבואר בחסידות ש"לא 51 7ודאי מילי דהדיוטא לגביה .וכן ויותר
נתמעט
וֹלם ִ ְ ַ ֵ וֹלם ְלע ָ שׁמּע ָ בּאפן ֶ ֵ וֹלמוֹת הוּא ְ ֹ ֶ ָ 2בּע ָ
נגע בו הצמצום" וגם בצמצום הראשון 52 8מכן לאין קץ ותכלית נחשב לגבי
של סילוק האור האינסופי "הצידה"53 ,
צּמצוּם בּתכלית ַה ִ ְ שׁנּע ֶשׂה ְ ַ ְ ִ ונתצמצם ַעד ֶ ַ ֲ ָ 3האוֹר ְ ִ ְ ַ ְ ֵ
9הקב"ה לספר בדבר ה' בעשרה
האור שב'עיגול' לא נעלם ,והצמצום 54 מאמרוֹת' שׂרה ַ ֲ ָ 'ע ָ ָבּשׁרשׁ ַה ֲ וכן הוּא ַגּם ְ ֶֹ ְוה ִקּצּוּרֵ ְ . ַ 4 10מאמרות יהי אור יהי רקיע כו' שהן
מנע רק את ההתפשטות וההתגלות 55 הרי
יוֹתר ֲ ֵ למ ָטּה ֵ שּׁנּמ ָשַׁ ְ שׁכּל ַמה ֶ ִ ְ ְ 5בּאוֹר ַה ַקּוָ ֶ , 11מילין דהדיוטא יותר מעפר וחרס לגבי
שלו ,ומאחר שאור הקו בראשית 56 לעשׂוֹת ענין ַה ַקּו הוּא ַ ֲ והרי ָכּל ִ ְ ַ נתצמצםֵ ֲ ַ , 6הוּא ִ ְ ַ ְ ֵ 12הכסף וזהב ...העולמות לגבי הקב"ה...
התגלותו נוגע בעיגול הגדול ,ובעיגול 57 בּאר ָכּה.לעיל ַ ֲ ֻ בּאר ְ ֵ שׁנּת ָ ֵ
וּמ ָטּהְ ,20כּמוֹ ֶ ִ ְ מעלה ַ ְַָ 7 13אין ערוך אליו כלל ומאפס ותהו
אין "מעלה" ו"מטה" הרי לכאורה גם 58
לפי
בּקּו הוּא ְ ִ שׁיּשׁ ַ ַ וּמ ָטּה ֶ ֵ מעלה ַ ענין ַ ְ ָ ַ ְ ִ ‰p‰Â ≈ƒ¿ 8 בגלל ריחוק הערך ÔÎÏ
»≈ 14נחשבו לו"
הקו לא היה אמור להיות נמשך 59 15והפער העצום בין הקב"ה והעולמות
דּעם והינוִּ ְ , צּמצוּםְ ַ ְ , שׁנּמ ָשַׁ עלֿ ְ ֵידי ַה ִ ְ ְִֶ 9
ומתגלה בדרך של הבדלי דרגות בין 60 האלוקי B‡‰» ˙eÏÏk»¿ ‰p‰ ≈ƒ 16
61 ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
"מעלה" ו"מטה" אבל » »ƒ צּמצוּם, שׁקּדם ַה ִ ְ בּעגּוּל ַה ָגּדוֹל ֶ ֶֹ נוֹגע ָ ִ
שׁה ַקּו ֵ ַ ֱ 10היוֹת ֶ ַ » » CLÓpL
˙BÓÏBÚaמלמעלה » ¿ƒ∆ 17
62 ÌeˆÓv‰
¿ƒ« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « CLÓpL
» ¿ƒ∆ ÔÂÈk
≈» לכן
צּמצוּםֵ ָ , שׁנּמ ָשַׁ עלֿ ְ ֵידי ַה ִ ְ כּיון ֶ ִ ְ ִ 11מ ָכּלֿ ָמקוֹםָ ֵ , ÌÏBÚnL
» ≈∆ ÔÙ‡a 18למטה ∆… ¿ ‡e‰
ולמעשה המשכת והתגלות אור הקו 63 ענינים ֵאלּוּ וּבאוּר ב' ִ ְ ָ ִ וּמ ָטּהֵ . מעלה ַ ֵ 12ישׁ בּוֹ ַ ְ ָ »B‡‰ ËÚÓ˙
≈«¿ƒ ÌÏBÚÏ
» ¿ 19
היא על ידי צמצום האור האלוקי 64 ונמ ָשַׁ עלֿ ְ ֵידי בּעגּוּל ַה ָגּדוֹל ְ ִ ְ נוֹגע ָ ִ )שׁה ַקּו ֵ ַ ַ ֶ 13 ∆ ¬«∆ „Ú« ̈ӈ˙Â
‰NÚpLבעולמות ≈¿«¿ƒ¿ 20
באור 65 ÔÎÏבפועל ≈Ba LÈ
האינסופי≈» , יוּבן
לזהָ , וֹתרים ֶזה ְ ֶ שׁאין ס ְ ִ צּמצוּם(ֵ ,איֵ ֶ ַ 14ה ִ ְ ÌeˆÓv‰
¿ƒ« ˙ÈÏÎ˙a
21התחתונים ¿«¿ƒ
ודרגות שונות זו 66‰hÓe
»« ‰ÏÚÓהקו «¿» evw‰Âומאיר בהם רק מעט מאד
ƒ«¿ 22
שׂכלמּשׁפּיע ֵ ֶ מרב ַה ַ ְ ִ ַ וּע ֵ ַ מּשׁל ַהָיּד ַ ַ 15עלֿ ִפּי ַה ָ ָ
67 מזו. LLa
∆… ¿ Ìb« ‡e‰ ÔÎÂ
23אור אלוקי≈¿ .
68 )Âw‰L
««∆ el‡≈ ÌÈÈÚ
ƒ»¿ƒ ' e‡e
≈ לס ֵלּק ֶאת צריַ ְ שׁבּתח ָלּה ָ ִ
שׁבּאיןֿ ֲערוִֹ ְ ִ ֶ , לתלמיד ֶ ְ ֵ ִ ְ ַ ְ 16 B‡a¿ '˙BÓ‡Ó»¬« ‰NÚ'‰»» ¬ « 24
69 ÏB„b‰
»« ÏebÚa
ƒ» «Ú‚B
מצד אחד ≈ שׂכלהרב ֵ ֶ ממ ִשׁיַ ָ ואחרי ַה ִסּלּוּק ַ ְ שׂכלוֵֹ ֲ ַ ְ , ָ 17כּל ִ ְ ,Âw‰כמבואר בקבלה וחסידות «« 25
ואם כן גם הוא אמור להיות בלי גבול 70 שׂכל ֶזה והרי ַגּם ֵ ֶ תּלמידֵ ֲ ַ , לה ַ ְ ִ
שׁיּמ ַשַׁ ְ שׁשּׁיְּ ֻ ֶ ָ ַ ֶ 18 26שקודם שנברא העולם האיר רק אור
71 È„ÈŒÏÚ
CLÓÂמצד שני « ¿≈
ואינסופי ¿» ¿ƒ שׁכתוֹ שׁהמ ָ ָלהיוֹת ֶ ַ ְ עצמוַֹ ,אְ ִ הרב ַ ְ שּׂכל ָ ַ ְִ 19נמ ָשִׁ מ ֵ ֶ 27אלוקי בלתי מוגבל וכשעלה ברצונו
72 «¿ƒ
ÌeˆÓv‰דבר שמחייב שיהיו בו 28של הקב"ה לברוא עולם עם עולמות
שּׁיּכוּת לכן ַה ַ ָ וסלּוּקֵ ָ , צמצוּם ְ ִ דּמת ִ ְ הקָ ַ ִ 20היא ַעלֿ ְ ֵידי ַ ְ
הבדלי דרגות בין "מעלה" ו"מטה" 73 29ונבראים מוגבלים צמצם הקב"ה את
ולא
בּהעלם ְ ֹ הרב ִהיא ַרק ְ ֶ ְ ֵ שׂכל ָ ַ שׂכל ֶזה ִעם ֵ ֶ ֶ 21שׁל ֵ ֶ
74 וככל שיוסיף לרדת ילך ויתמעט(, 30האור הבלתי מוגבל וסילק אותו
75 Ó
«≈ «Úe„i‰
»« ÏLn‰
» »« ÈtŒÏÚ
ƒ « ÔeÈ
» ,‰ÊÏ
∆¿ ‰Ê∆ ÌÈ˙BÒ
ƒ¿ ÔȇL
≈‡≈∆ CÈ " 31הצידה" ולאחר הצמצום חזר והאיר אור שעל שם היותו מועט ודק נקרא
76 CBÚŒÔȇaLהיינו
¬ ≈¿∆ „ÈÓÏ˙Ï ÏÎNרעיון שכלי ¿«¿ƒ
∆≈ «ÚÈtLn‰
מורה «« ¿ƒ ÏkL
"אור הקו" והוא השורש להמשכת והארת האור האלוקי בכל העולמות ∆» 32
תלמיד שהיחס בין הרמה שלו לרמה של רבו הוא יחס של פער עצום ,ללא 77 ,̈ӈ˙ואינה דומה הארת
≈¿«¿ƒ ‡e‰ ȉ ≈¬ ˙BÈ
≈ ‰hÓÏ »«¿ CLÓpM
«» ¿ƒ∆ ‰Ó 33
בשלב ראשון ,כדי להעביר את הרעיון 78 ‰lÁ˙aL
כל דמיון והשוואה»ƒ¿ƒ∆ , ÔÈÚ
«¿ƒ Ïk» ȉÂ
אור הקו בעולמות העליונים להארתו בעולמות התחתונים «¬≈ 34
79 BÏÎNהצידה היינו להעלים אותו,
¿ƒ Ïk» ˙‡∆ ˜lÒψ CÈהרב ¿«≈לתלמיד »ƒ ,20 ‰hÓeכי מבחינת האור הבליֿגבול
»« ‰ÏÚÓ»¿« ˙BNÚÏ ¬« ‡e‰ Âw‰ «« 35
80 ÏÎNבמידה ‰ומגלה ≈∆ «» CÈLÓÓ
˜elq‰והצמצום וההעלם «¿ ƒ ƒ« ÈÁ‡Â
¿«¬≈ 36שהאיר לפני הצמצום שאחריו בא אור הקו ,אכן אין הבדלים בין 'מעלה'
81 Ìb« ȉÂ
≈¬« ,„ÈÓÏz‰Ï
CLÓiLויתגלה ¿««¿ƒ
« ¿À∆ CiMLמוגבלת ומצומצמת ∆ «» במאמר ÏÈÚÏ
≈¿ ‡a˙pL
ו'מטה' והוא מאיר בכל מקום בשוה≈»¿ƒ∆ BÓk¿ , 37
82 ‰
«» ÏÎOÓ
CLÓומתגלה אל התלמיד ∆≈ ƒ
‰Ê∆ ÏÎNהמועט והמצומצם » ¿ƒ ≈∆ אשר כיון ‰k‡a
דיבורֿהמתחיל "קרוב ה' לכל קוראיו" הנזכר לעיל «¬»À 38
83 ,BÓˆÚומאחר שבעצם יש ביניהם פער עצום ,איך בכל זאת יתכן שהתלמיד
«¿ 39שבאור הקו עצמו יש דרגות עליונות ודרגות תחתונות ,לכן הוא האמצעי
84 ‡È‰ƒ B˙ÎLÓ‰L
»» ¿«∆ ˙BÈ‰Ï יקלוט רעיונות משכלו של הרב? «‡¿ƒ C 40לבריאת העולמות בצורה כזו שיש עולמות עליונים בהם מאירות דרגות
85 ˜elÒÂשל העומק הגדול הקיים בשכל הרב,ˆƒ¿ ÌeˆÓ¿ƒ ˙Óc˜‰
« »¿« È„ÈŒÏÚ
« ¿≈ 41עליונות )"מעלה"( באור הקו ועולמות תחתונים בהם מאירות דרגות תחתונות
86 ÏL∆ ˙eÎiM‰
»« « ÔÎÏ
וההתגלות בפועל היא של שכל מוגבל ומצומצם בלבד≈» , ) 42מטה"( באור הקו ,ושם מפורטים גם כמה הבדלים באופן ובמידת ההארה
87 ‡ÏÂ
… ¿ ÌÏÚ‰a
≈¿∆¿ ˜« ‡È‰ƒ ‰ ‰Ê∆ ÏÎNהמוגבל והמצומצם ∆≈ ÌÚƒ
«» ÏÎN ≈∆ 43של האור האלוקי באמצעות אור הקו כפי שהוא בא ויורד מעולם לעולם.
88 Èel‚aכך שבפועל התלמיד לא מחובר בגלוי עם העומק שהוא לא מסוגל ¿ƒ ÈÙÏ
ƒ¿ ‡e‰ כאמור לעיל Âwa
«« LiL
≈∆ ‰hÓe
»« ‰ÏÚÓ
»¿« ÔÈÚ
«¿ƒ ‰p‰Â
≈ƒ¿ 44
(19זח"ג קמט ,ב .וראה לקו"ת אחרי כה ,ד .ובכ"מ (20 .עץ חיים שער א ענף ב.
ח
שהרי הסדר הרגיל של המשכת וגילוי האור ב'סדר 45 ≈≈« ÏÚ« BÊ Ì‰
,BÊ Èab 1לקלוט אלא רק עם אור מועט משכל הרב ,ואז הוא כן מסוגל להכיל רעיונות
השתלשלות' הוא שהדרגות והבחינות הן זו מעל זו וכל אחת משפיעה לזו 46 שהרב משפיע לו. 2
47 ,ÌlkÓ
»Àƒ ‰hÓÏ»«¿ ‡È‰ƒ ˙eÎÏn‰¿«« ˙ÈÙÒ
« ƒ¿ ‰p‰ ≈ƒ ʇ ÏB„b‰שלמטה ממנה ¿» »« ÏebÚa ƒ» ˜e„ »¿ «Ú‚BpL
≈ ∆ Û‡c« ¿ ,Âw‰
«« B‡a¿ ÔeÈ
» ÔÎ≈ BÓÎe¿ 3
ולהתקרב אל הדרגות 48 ˙BÏÚÏ
¬« ‰˜eLz‰
» ¿« da» ˙ÏÚBt ∆∆ BÊ ‰„ÈÈ ,ÌeˆÓv‰ואם כן אמורות 'להדבק' בו תכונות של בלי גבול ואין » ƒ ƒ ¿ƒ« Ì„wL
∆… ∆ 4
49 Ó‡L
«»∆ e‰fL שלמעלה ממנה∆∆ , Á‡Ó
≈«« ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
5סוף » »ƒ
50 EnÓ
‡˙¿ƒ ˜Á
≈ «¿∆ ‡Ï‡… È
ƒ¬ ÔBzÁz‰
שׁנּוֹגע ««¿דּאף ֶ ֵ ַ יוּבן ְבּאוֹר ַה ַקּוַ ְ , וּכמוֹ ֵכן ָ בּגלּוּיְ . CLÓpLוההתגלות שלו בפועל היא ִ ְ 1
» ¿ƒ∆ 6
51 והוא מבקש להיות קרוב לאביו המלך, ƒ
˜elÒÂשל האור ¿ ˆÌeˆÓ¿ƒ ≈¿ « 7
È„ÈŒÏÚ
צּמצוּםִ ,מ ָכּלֿ שׁקּדם ַה ִ ְ בּעגּוּל ַה ָגּדוֹל ֶ ֶֹ ָ ְ 2ודבוּק ָ ִ
52 ˙eÎÏn‰
¿«« ˙˜eLz
« ¿ ÔÈÚ «¿ƒ ‡e‰L ∆ 8האלוקי האינסופי והבלתי מוגבל,
53 » ¿ .Úe„ik
BÊ ‰˜eL˙eשל ספירת וסלּוּק« »« , צמצוּם ְ ִ שׁנּמ ָשַׁ עלֿ ְ ֵידי ִ ְ מאחר ֶ ִ ְ ָ 3 ÏebÚaמקוֹםַ ַ ֵ , ƒ» ˜e„»¿ «Ú‚BpM
≈ ∆ ‰Ó« ‰p‰ ≈ƒ 9
54 המלכות להתקרב לאלוקות שלמעלה רק ַ זה ֶ הרי
ֵ ֲ וֹל גּד ָ ה
ַ גּוּל בּע
ִ ָ וּק ודב ָ ְ שּׁנּוֹגע
ַ ֵ ֶ מה
ַ נּה ֵ ה
ִ 4
»« 10
ÏB„b‰ובעצם יש לו קשר לאיןֿסוף
55 CÏn‰
∆∆« Ó‡L «»∆ ‰ÏÚt והענין ממנה »¬» וּמצמצםָ ְ ִ ָ ְ .
קצר ְ ֻ ְ ָ וּבגלּוּי הוּא ַקו ָ ָ בּהעלםִ ְ , 11ובליֿגבול ,שבו אכן אין "מעלה" ְ ֶ ְ ֵ
5
56 ,ÌÎlk
∆¿À ‰‡BÂ
∆ ¿ aÒÓ ≈«¿ Èȉ
וּבא ¬≈ ƒ בּהיר ְוה ָ21 בּספר ַה ָ ִ איתא ְ ֵ ֶ דּהֵנּהָ ִ , בּזהִ ְ , ֶ ָ 6 ÌÏÚ‰a
≈¿∆¿ ˜« ‰Ê∆ ȉ 12ו"מטה" ¬≈
57 ÌeˆÓv‰
¿ƒ« Ì„wL∆… ∆ B‡‰L »∆ eȉÂ
למעלה ¿«¿ שׁשּׁכינה ְ ַ ְ ָכּשׁם ֶ ְ ִ ָ למ ָטּה ְ ֵ
שׁכינה ְ ַ בּ'פּרֵדּס' ָ ִ ְ 22 13והשייכות והדבקות באיןֿסוף לא ְ ַ ַ 7
,˙eÎÏn‰
¿«« ˙ÈÙÒa
« ƒ¿ƒ Ìb« CLÓ
» ¿ƒ
˜ˆ 8 כוּ'ָ ,מ ָשׁל ְ ַ »» ˜« ‡e‰ Èel‚e 14ניכרת בוƒ¿ ,
58
שׁהיוּ לוֹ ז' למלָ ֶ דּוֹמהֶ ֶ ְ , דּבר ֶ למה ַהָ ָ
59 כי המלכות היא "למטה" וכל המידות ̈ӈÓeובתור שכזה יש בו »¿À¿ 15
הן "למעלה" מצד אור הקו אשר 60
להם ְשׁבוּ ואמר ָ ֶ אחד ְמקוֹמוַֹ ָ ְ , לכל ֶ ָ ושׂם ְ ָ בּניםָ ְ , ִָ 9 " 16מעלה" ו"מטה" וככל שהולך ונמשך,
61 כמבואר לעיל המאפיין אותו הוא שיש למ ָטּה ֹלא אני ְ ַ תּחתּוֹן ֲ ִ ואמר ַה ַ ְ ֶ 10זה ַעל ַגּב ֶזהַ ָ ְ , אורו הולך ומתמעט כאמור לעיל. 17
62 בו "מעלה" ו"מטה" אבל מצד האור וֹאהמס ֵבּב ְור ֶ הריני ְ ַ להם ֲ ֵ ִ אמר ָ ֶ אתרחק ִמ ְמַּ ָ , ֵ ַ ְ ֶ 11 ‡‡˙È
» ƒ ,‰p‰c
≈ƒ ¿ ,‰Êa∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 18
63 שלפני הצמצום )הוא "העיגול הגדול", קאי ַעל ָהאוֹר מלֵ ָ בּנּמ ָשׁלֶ ֶ , וענינוֹ ַ ִ ְ
אתכם כוּ'ָ ְ ִ ְ . ֶ ְ ֶ 12 ‡e‰Â
» ¿ 21 ȉa‰ ƒ»« ÙÒa ∆≈¿ 19
64 כנזכר( האור מאיר בכל הדרגות בשוה ימי
שׁבעת ְ ֵ בּנים ֵהם ִ ְ ַ צּמצוּםְ ,וז' ַה ָ ִ שׁקּדם ַה ִ ְ ֶֹ ֶ 13 שני ספרי קבלה ידועים 22 Òcta
≈¿«« 20
65 ‡È‰ƒ ˙eÎÏn‰L ¿««∆ ,‰a„‡Â ¿«¿«» ‰ÈÎML
» ƒ¿ ∆ ÌLk ≈ ¿ ‰hÓÏ
»«¿ ‰ÈÎL
» ƒ¿ 21
שׁגּםענין ֶ ַ אחד ְמקוֹמוֹ הוּא ִ ְ ָ לכל ֶ ָ ושׂם ְ ָ בּניןָ ְ , ַ 14ה ִ ְ ָ
66 ˙BÈמאשר המידות ≈ e˜a ¿≈ c‰
»»« ‰ÓÏ «¿ ÏLÓ
» » ,'eÎ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ 22
67 שמעליה בסדר השתלשלות הספירות,
שּׁעתידבּכח ָכּל ַמה ֶ ָ ִ בּעצמוֹ ְ ֹ ַ שׁער ְ ַ ְ צּמצוּםֵ ִ , קדם ַה ִ ְ ֶֹ 15 'Ê BÏ eȉL »∆ CÏÓÏ∆∆¿ ,‰ÓBc∆ 23
68 ˙BÚBÊ¿ ˙ÁzÓe
««ƒ ÔÈÚa
«¿ƒ¿ «Úe„ikהיינוּ «» גּבּי ֶזהְ ַ , וֹשׁיבן ֶזה ַעל ַ ֵ בּפעלְ ,וה ִ ָ להיוֹת ְ ֹ ַ ְ ִ 16 ‡„Á
»∆ ÏÎÏ»¿ ÌN» ¿ ,ÌÈa
24שבעה »ƒ
69 בחסידות כמבואר ,23 ÌÏBÚ
» ספירת
ואז ִה ֵנּה ְ ִ ַ גּבּי זוָֹ ְ , סּפירוֹת ֵהם זוֹ ַעל ַ ֵ שׁה ְ ִַ ֶ 17 ‰Ê∆ eL¿ ̉Ï∆» Ó‡Â
«»¿ ,BÓB˜Ó¿ 25
70 שההתחלה והראש של כל בחינה פּוֹעלת
וירידה זוֹ ֶ ֶ כּלּםָ ִ ִ , למ ָטּה ִמ ֻ ָ מּלכוּת ִהיא ְ ַ ַ 18ה ַ ְ ,‰Ê∆ bכך שיהיה מי שישב « ÏÚ« 26
71 מאירה דווקא בסופה כי לגבי האיןֿ
אני
תּחתּוֹן ֲ ִ שׁאמר ַה ַ ְ שׁזּהוּ ֶ ָ ַ לעלוֹתֶ ֶ , תּשׁוּקה ַ ֲ ָ 19בּהּ ַה ְ ָ Ó‡Â
27למעלה ויהיה מי שישב למטה ¿»«
72 סוף שלמעלה מהגבלות הראש והסוף ‡Ï
… ‰hÓÏ ‡»«¿ È ƒ¬ ÔBzÁz‰¿«« 28
מּלכוּת תּשׁוּקת ַה ַ ְ ענין ְ ַ אתרחק ִמ ְמֶּ ,שׁהוּא ִ ְ ַ ֹ 20לא ֶ ְ ַ ֵ
73 הם באותה דרגה ובאותה מידה של ,EnÓובתגובה לחשש ‡˙¿ƒ ˜Á
≈ «¿∆ 29
74 מרחק ממנו )וכמשל שמובא לכך
הריני
מּלִ ֵ ֲ שׁאמר ַה ֶ ֶ פּעלה ֶ ָ ַ שׁוּקה זוֹ ָ ֲ ָ וּת ָ וּעְ . כּיּד ַ ָ ַ 21 30שצורת הישיבה זה על גבי זה תגרום
75 ב'תורת חיים' לאדמו"ר האמצעי" :כמו שׁקּדםשׁהאוֹר ֶ ֶֹ והינוּ ֶ ָ כּלּכםְ ַ ְ , וֹאה ֻ ְ ֶ מס ֵבּב ְור ֶ ַ ְ 22 ‡Ó
31לתחתון להתרחק מאביו המלך »«
76 עיגול הרקיע סובב הארץ שלמעלה ואדר ָבּה,מּלכוּתַ ְ ַ ְ , בּספירת ַה ַ ְ נמ ָשַׁ גּם ִ ְ ִ ַ צּמצוּם ִ ְ ַ 23ה ִ ְ ‰‡BÂ
∆ ¿ aÒÓ
≈«¿ Èȉ
̉Ïהמלך ¬≈ ƒ
∆» 32
77 ולמטה סובב הוא בשוה וכמו שהוא בּענין
וּע ְ ִ ְ ַ כּיּד ַ יוֹתרָ ַ , בּקרוּב ֵ מּלכוּת ִהיא ְ ֵ שׁה ַ ְ ַ ֶ 24 ‡˙ 'eÎ ÌÎכך שמצידו של המלך
∆¿∆ 33
78 רחוק מן מעלת הכדור כן הוא רחוק 34אין הבדל בין היושב למטה ליושב
כּשׁםלמ ָטּה ְ ֵ שׁכינה ְ ַ וזהוּ ְ ִ ָ וֹלם ֶ ְ ,23 תּחת ְזרוֹעוֹת ע ָ וּמ ַ ַ ִ 25
79 ממטה של הכדור כו'"( ועל זה נאמר 35למעלה וכולם קרובים אליו באותה
"ומתחת )למטה( זרועות עולם" כי 80
בּגלּוּיִ ,הֵנּה הרי ְ ִ וּמ ָכּלֿ ָמקוֹם ֲ ֵ למעלהִ . שׁשּׁכינה ְ ַ ְ ָ ָ ִ ְ ֶ 26
36מידה כי המלך נמצא למטה ולמעלה
דווקא למטה מאיר האור שמאיר למעלה כי "נעוץ תחלתן בסופן וסופן 81 Ì„wL
˜‡ Èמכוון «∆… ∆ B‡‰» ÏÚ
≈ » CÏÓ
∆∆ ,ÏLÓpa
» ¿ƒ« BÈÚÂ
באותה מידה»¿ƒ¿ . 37
בתחלתן" )ועוד מוסיף על כך אדמו"ר האמצעי שזהו "כמשל הגדול שמגביה 82 שבע המידות »¿ƒ« ÈÓÈ
ÔÈa‰ ≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ̉≈ ÌÈa‰
ƒ»« 'Ê¿ ,ÌeˆÓv‰«¿ƒ 38
את הקטן שמניח ומשפיל ]מוריד[ ידיו עד למטה מן התינוק שאז יכול 83 39העליונות שבהם ברא הקדושֿברוךֿהוא את העולם )חסדֿגבורהֿתפארתֿ
להגביהו מהשפלתו ואם לא ישפיל ידיו למטה הימנו לא יוכל להגביהו"(84 . ‡ BÓB˜Ó¿ „Áמשמעותו בנמשל ‡e‰
»∆ ÏÎÏ
»¿ ÌNÂ
40נצחֿהודֿיסודֿמלכות(» ¿ ,
כי מצד האור 85 ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰ÈÎML
» ƒ¿ ∆ ÌLk
≈ ¿ ‰hÓÏ
»«¿ ‰ÈÎL
» ƒ¿ e‰ÊÂ
¿∆ ,ÌeˆÓv‰
כאשר האור האינסופי האיר ללא גבול כבר ˜„¿ƒ« Ì ∆… ÌbL«∆ ÔÈÚ
»¿ƒ 41
האינסופי אין הבדל בין "מעלה" ו"מטה" והשכינה מאירה בכל מקום 86 „È˙ÚM
ÁÎaבהעלם »ƒ»∆ ‰Ó« Ïk
«… ¿ BÓˆÚa
ÚLהקדושֿברוךֿהוא ¿«¿ 42אז ≈ƒ
בשוה )כסיום דברי ספר הבהיר במשל המלך והבנים" :היינו מלא כל 87 ÏÚÙaבגלוי ,כך שבעצם גם האור המצומצם מושרש בעצמיות
«… ¿ ˙BȉϿƒ 43
למרות שבהעלם ובשורש הדברים 88 ÌB˜ÓŒÏkÓe
» »ƒ הארץ כבודו"(. ˙BÈÙq‰L
ƒ¿«∆ eÈȉ
,‰Ê∆ Èabובנמשל «¿
≈« ÏÚ« ‰Ê∆ ÔÈLB‰Â
44האלוקות» ƒ ¿ ,
(21סימן קעא (22 .שער טו פ"ד (23 .ברכה לג ,כז .וראה תו"ח וארא פ ,ב )בהוצאה החדשה – ח"א נה ,ד(.
ט
45 ˙eÏȈ‡‰
≈ƒ¬» B‡ ÔÈa ההבדל ‡≈¿∆« Á
LÙ‰‰ ≈« ÌB˜Óa
»¿ ‡nÎÂ
¿«¿ …» ˙ÈÙÒ
« ƒ¿ ‰p‰ ≈ƒ ,Èel‚a ƒ¿ ȉ 1המלכות אכן קרובה לאין סוף ¬≈
46 העולם הראשון והעליון מארבעת העולמות של סדר ההשתלשלות )אצילותֿ ˙ÁzÓc
««ƒ ¿ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» el‡Â ƒ¿ ,ÌlkÓ »Àƒ ‰hÓÏ »«¿ ‡È‰ƒ ˙eÎÏn‰ ¿«« 2
47 B‡L ∆ ,˙eÏȈ‡Ó
ƒ¬≈ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ÛBÒŒÔȇŒB‡Ï
ÌÏBÚשבגללו יש למלכות קירבה מיוחדת לאיןֿסוף ‡e‰בריאהֿיצירהֿעשיה( ¿ ≈ » ˙BÚBÊ¿ 3
48 ‡ ÛBÒŒÔÈכמבואר בחסידות שאמנם ≈ ˙ÈÁ
« ƒ¿aƒ B˙Bȉ¡ ÌÚƒ ˙eÏȈ‡‰ ,Âw‰היורד מדרגה »¬ƒ «« B‡ ˙eÏÏÎa »¿ƒ ÔeÈ» ÔÎ≈ BÓÎe ¿ .ÌÏÚ‰a
≈¿∆¿ 4
49 גם האצילות נקרא "עולם" כי יש בו B˙e˜cL
5לדרגה והולך ומתמעט ∆¿≈
50 ספירות עם 'ציור' והגדרה ,והאורות הענין
ואלּוּ ָ ִ ְ ָ כּלּםִ ְ , למ ָטּה ִמ ֻ ָ מּלכוּת ִהיא ְ ַ ספירת ַה ַ ְ ַ ִ ְ 1 Ì„wL ∆ …∆ ÏB„b‰
«» ÏebÚa
ƒ» 6
51 שבו 'מתלבשים' בכלים ועם זאת הוא ÌeˆÓv‰שבגללה הוא אמנם ¿ ƒ « 7
וּכמוֹ ֵכן בּהעלםְ . וֹלם הוּא ְ ֶ ְ ֵ תּחת ְזרוֹעוֹת ע ָ ְדּמ ַ ַ ִ 2
52 "אלוקות ממש" ולגבי העולמות ,ÌÏÚ‰a
8שייך לאיןֿסוף ≈¿∆¿ ‡È‰ƒ
53 שלמטה ממנו נחשב אין סוף ,אבל
בּעגּוּל ַה ָגּדוֹל שׁדּבקוּתוֹ ָ ִ בּכללוּת אוֹר ַה ַקּוֵ ְ ֶ , יוּבן ִ ְ ָ ˜ˆ עם ָ 3 »» ˜« ‡e‰ Èel‚a ‡ƒ¿ Ï
»¬ 9
54 BaL∆ ÛBÒŒÔȇ‰ ≈» ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ וּא ה לּוּי בּג
ִ ְ אבל ָ ֲ ,בּהעלם
ֵ ְ ֶ ְ היא ִ וּם צּמצ ְ ִ הַ שׁקּדםֶ ֹ ֶ 4
,̈ӈÓe
¿»¿À 10השפעה מוגבלת
55 מּלכוּת ƒ¬« ˜« ‡e‰
˙eÏȈ‡aהיינו בעולם בּספירת ַה ַ ְ וּבפרט ִ ְ ִ ַ וּמצמצםָ ְ ִ , קצר ְ ֻ ְ ָ ַ ˙eÎÏn‰קו ָ ָ 5 ¿«« ˙ÈÙÒa « ƒ¿ƒ ËÙe »¿ƒ 11
56 B˙ÎLÓ‰
‡»» ¿« Ï האצילות עצמו»¬ , צּמצוּם. בּתכלית ַה ִ ְ שׁבּהּ הוּא ְ ַ ְ ִ שׁהאוֹר ֶ ָ ֶָ 6 הספירות בסדר האחרונה 12שהיא
‰‡Èaעולם
כאשר אורו מאיר » ƒ¿ƒ
7 daLג( ∆ƒ »∆ B‡‰L 13והמידות העליונות ∆»
57
בּספירת
יתרוֹן ִ ְ ִ ַ לפעל ִ ְ שׁצּריֹ ְ ִ וּבן ֶ ָ ִ ‰fÓeמ ָ
58 הבריאה שהוא העולם שלמטה ממנו ÌeˆÓv‰
¿ƒ« ˙ÈÏÎ˙a ƒ¿«¿ ‡e‰ 14
59 ˆ ÌeˆÓשל האור ¿ƒ È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‡È‰ƒ וֹן ויתר
ְ ִ ְ וּב שּׁכּת ָ ֶ מה ַ וּשׁזּה ֶ ֶ ,וּת מּלכְ ַ הַ 8
והמיעוט. 15
60 בּחינת ֹכּלֶ ,שׁהוּא המאיר באצילות «¿ »
‡ÒÙeשהיא מסך ֿידי ְ ִ ַ נע ֶשׂה ַעל ְ ֵ ויתרוֹן ֶזה ַ ֲ ארץְ ִ ְ , ֶ ֶ ÏÚÙÏ
9
… ¿ƒ CÈvLƒ»∆ ÔeÓ » ‰fÓe ∆ƒ (‚ 16
61 המבדיל בין עולם האצילות לעולם בּשּׁמים
שׁכּתוּב ִכּי ֹכל ַ ָ ַ ִ 24 ספירת ַה ְיּסוֹדְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ ִ ְ ˙eÎÏn‰
10 ¿«« ˙ÈÙÒa
ÔB˙Èותוספת « ƒ¿ƒ ¿ƒ 17
62 הבריאה וגורמת צמצום נוסף של האור לפי
והינוִּ ְ , וּבארעאְ ַ ְ , בּשׁמָיּא ְ ַ ְ ָ דּאחיד ִ ְ ַ וּבארץִ ָ ְ , ֶ ָ ָ 11 ‰Ó« e‰fL 18שהאור בה חסר ומועט∆∆ ,
63 כמו וילון המסתיר על האור )כתרגום )בסעיף לעיל e˙kMבפסוק שהובא »∆ 19
צּמצוּם, שׁקּדם ַה ִ ְ נמ ָשָׁ האוֹר ֶ ֶֹ שׁעלֿ ְ ֵידי ַה ְיּסוֹד ִ ְ ַ ֶ 12
64 אונקלוס על הפסוק "והבדילה ‡ ,ıהיינו שיש לפעול ∆∆ ÔB˙ÈÂ
20א( ¿¿ƒ
65 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
הפרוכת" – "פרסא"(∆ ≈¿ «∆ ,
שׁהרי
וּמ ָטּהֵ ֲ ֶ , מעלה ַ שׁבּאוֹר ֶזה ֵאין ִחלּוּק ֵבּין ַ ְ ָ ְ ֶ 13 ÔB˙È 21תוספת ויתרון בבחינת "ארץ" ¿¿ƒ
66 ‰NÚהאור האינסופי המאיר וּמ ָטּה הוּא ַרק ְבּאוֹר ַה ַקּו ֶשׁהוּא «¬ ∆ דּמעלה ַ החלּוּק ְ ַ ְ ָ ִ ַ 14 ,Ïk… ˙ÈÁa
« ƒ¿ È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰NÚ ∆ ¬« ‰Ê∆ 22
67 ŒÔȇMŒ‰Ó
≈∆ « ,Ïa‚Ó צּמצוּם באצילות ‡»¿À B שׁקּדם ַה ִ ְ אבל ְבּאוֹרֿ ֵאיןֿסוֹף ֶ ֶֹ מג ָבּלָ ֲ , ,„BÒi‰עליה אוֹר ֻ ְ
15 ¿« ˙ÈÙÒ « ƒ¿ ‡e‰L ∆ 23
68 ‰ÏÚÓlL
‡»¿«¿∆ ÛBÒŒÔȇŒB ≈ מּבאר ≈Ôkוכ ְ ֹ ָ בּשׁוהַ ְ . בּכל ָמקוֹם ְ ָ ֶ ֵאין שׁוּם ִחלּוּקְ ,והוּא ְ ָ 16 הבחינה שהיא בחסידות מבואר 24
69 ,˙eÏȈ‡Óכיון שהוא אינסופי האצילוּת ְלאוֹרֿ ≈¬ƒ ההפרשׁ ֵבּין אוֹר ָ ֲ ִ אחר ַ ֶ ְ ֵ בּמקוֹם ַ ֵ 25המחברת ומקשרת בין מקורות השפע ָ ְ 17
באופן מוחלט ולא רק ביחס לדרגות 70
האצילוּת מאצילוּתֶ ,שׁאוֹר ָ ֲ ִ שׁלּמעלה ֵ ֲ ִ 26למקבלי השפע ובעניינו בין המידות ֵ 18איןֿסוֹף ֶ ְ ַ ְ ָ
71 ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ ‰p‰
≈ƒ שלמטה ממנו 27העליונות שיש בהם אור רב למידת
לספירת 72 וגם כשיורד ∆» ¿ƒ
CLÓpL
האיןֿבּבחינת ֵאיןֿסוֹףִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםֵ ָ , 28המלכות שיש בה רק אור מועט ודרכה ִ 19עם ֱהיוֹתוֹ ִ ְ ִ ַ
המלכות ,הירידה לא פועלת בו צמצום 73 שׁכתוֹ
המ ָ ָ אבל ַ ְ בּאצילוּתָ ֲ , 29עובר גם האור האינסופי העליון 20סוֹף ֶשׁבּוֹ הוּא ַרק ַ ֲ ִ
74 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ‡e‰ ȉ ומיעוט אלא ¬≈ שׁעלֿ ְ ֵידיֿוּפרסאַ ֶ ,צמצוּם ַ ְ ָ בּבריאה ִהיא ַעלֿ ְ ֵידי ִ ְ
30שמאיר דווקא בספירת המלכות ,כפי ָ ִ ְ ִ 21
75 '̈Ú'a
∆∆ » ËÙe≈‡»¿ƒ ,ÛBÒŒÔÈ שּׁאיןֿ ֵכּן אוֹרֿ ֵאיןֿסוֹף מג ָבּלַ ,מהֿ ֶ ֵ נע ֶשׂה אוֹר ֻ ְֶ 22 Èkƒ 24 e˙kLזה ַ ֲ
31שהולך ומבאר»∆ BÓk¿ ,
76 »≈ ‰ÏÚÓlL
,B‡‰Óהיינו שאם ∆¿«¿» שׁנּמ ָשׁבּכל ָמקוֹם ֶ ִ ְ מאצילוּתִ ,הֵנּה ְ ָ שׁלּמעלה ֵ ֲ ִ ∆»» ÌÈÓMa
,ı‡eואמרו על ָ ְ ַ ְ ֶ 23 ƒ«» « ÏÎ… 32
הדברים אמורים לגבי האור ,קלֿוחומר 77
בּ'עצם'
וּבפרט ָ ֶ ֶ בּבחינת ֵאיןֿסוֹףָ ְ ִ , הרי הוּא ִ ְ ִ ַ ֵ ֲ 24 ‡iÓLa
»«¿ ƒ „ÈÁ‡c 33כך בזוהר ¿ »ƒ
שכך הוא לגבי ה'עצם' ,מקור האור 78 » ¿«¿ 34
‡Ú‡eשאחוז )מחזיק( בשמים
שלמעלה מהאור שכאשר יש הארה 79
בּשׁוה.
בּכל ָמקוֹם ְ ָ ֶ מהאוֹרֶ ,שׁהוּא ְ ָ שׁלּמעלה ֵ ָ
ָ ְ ַ ְ ֶ 25 È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,eȉÂ
35ובארץ¿«¿ ,
מאירה 80 שאיננה בוודאי מהעצם, האמצעיֶ ,שׁבּוֹ שׁכת אוֹר ֶזה ִהיא ַעלֿ ְ ֵידי ַקו ָ ֶ ְ ָ ִ ְוהמ ָ ַ
„BÒi‰שעניינו להמשיך ולגלות שפע ְ ַ 26
¿« 36
81 ‡e‰L
באמצעות צמצום והסתר אלא ∆ ולכן ַקו 'עצם'ֵ ָ ְ , וגם ָה ֶ ֶ בּליֿ ְגּבוּל ְ ַ 37מדרגות עליונות ביותר עד למטה ְִ 27נמ ָשׁ אוֹר ַה ְ ִ
82 .‰ÂLa
∆» ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa¿» CLÓ
38ביותר » ¿ƒ
ומתגלה בספירת
האור האינסופי שגם לאחר ירידתו והמשכתו מאיר 83 ‰Ê∆ B‡ ˙ÎLÓ‰Â
¿«¿ »« Ôȇ≈ ‰Ê∆ B‡aL
¿∆ ,ÌeˆÓv‰
¿ƒ« Ì„wL
39המלכות » B‡‰העליון האינסופי ∆ …∆
הספירות העליונות 84 ,ÈÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» ˜« È„ÈŒÏÚ
למטה כמו למעלה ≈¿ « ‡È‰ƒ ‰ÏÚÓc
˜elÁ‰ההבדל ¿ «¿»ƒ« ȉL
≈¬∆ ,‰hÓe»« ‰ÏÚÓ ˜elÁƒ 40הבדל ≈»¿« ÔÈa
מתחלקות באופן כללי לשלושה 'קווים' ,חכמה ,חסד ,נצח – בקו הימין .בינה85 , ‰hÓeשלמעלה יש יותר אור ולמטה יש רק אור מועט B‡a¿ ˜« ‡e‰
»« 41
גבורה ,הוד – בקו השמאל .דעת ,תפארת ,יסוד – בקו האמצעי שיש בו 86 ŒÔȇŒB‡a
‡≈ ¿ Ï »¬ ,Ïa‚Ó
»¿À B‡ ‡e‰L Âw‰שהאיר לאחר הצמצום ∆ «« 42
87 CLÓ
» ¿ƒ BaL
מעלות מיוחדות )בגלל שהוא משלב גם ימין ושמאל ,ועוד( ∆ ˜elÁהבדל בין ÌeˆÓv‰שהוא איןֿסוף ≈‡ƒ ÌeL ÔÈ¿ƒ« Ì„wL∆… ∆ ÛBÒ 43
88 '̈Ú'‰
∆∆ » Ì‚Â
ÏebŒÈÏa‰שלא נמשך בקו הימין ובקו השמאל ¿«
‡¿ ƒ¿« B .‰ÂLa
∆» ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa
דרגות ובחינות שונות ‡e‰Â¿ ,מאיר ¿» 44
(25ד"ה קרוב ה' פ"ה )לעיל ס"ע 29ואילך( (26 .יבמות נג ,ב (27 .תהלים קמה ,ז (28 .ראה אוה"ת ויקרא ח"א ע' עג.
ח"ג ע' תשמט.
אי
45 ˙Bcn‰
ƒ« ˙LMÓ
∆ ≈ ƒ ‰cÓ»ƒ Ïk» ȉ≈¬ ,laL
≈«∆ ˙BcÓa ‰‡aבהתגלות ¿ƒ »» ‰Èa‰
» ƒ« ˙ÎLÓ‰ «» ¿« ˙ÈNÚ
≈ ¬« Ì„ÈŒÏÚL
»» «∆ ‡e‰ ÌÈÚL
»»¿ƒ∆ ,‰Èa
» ƒ ÈÚL
«¬≈ 1
46 „"eiÓכי כל אחת מעשר הספירות העליונות כלולה מכל שארƒ ‰ÏeÏk
¿ » 'Ê LÈ≈ ȉÂשבע 'Ê¿ ,˙BcÓƒ ≈¬« ,˙BcnÏ
שהיא התרחבות המוחין «ƒ 2
47 „"eiÓוגם כל ספירה כפי שהיא כלולה בשאר הספירות
הספירותƒ „"eÈ¿ , Ûeˆe 'Ê ÌÈÓÚtשבע כפול שבע ≈ ,Ë"Ó Ì‰ארבעים ותשע ¿≈ ¿»ƒ 3
48 tÒÓ
«¿ƒ ‰NÚpL
מתחלקת לעשר „"eiÓƒ „"eÈ¿ ,וכן הלאה ∆ ¬«∆ „Ú« 'eÎ Ô"e ̉≈ ȉחמישים «¬≈
ÈÚL ≈¬ ,Ìlk
»À ˙‡∆ ˙ÏÏBkL
∆∆ ∆ ‰‚„n‰
««¿≈» 4
49 ,‡Baƒ ÌÈMLוכל אחד ואחד אכן
ƒƒ .‰Èa
»ƒ 5
מתקשר ומחבר עם אלוקות לפי השיעור 50
נע ֵשׂית
שׁעלָֿ ָידם ַ ֲ
שׁענינם הוּא ֶ ַ
בּינהָ ָ ְ ִ ֶ ,
שׁערי ִ ָ
ֲֵ ַ 1 בינה שערי חמישים ¿»»¿ƒ
ÔÈÚ‰Âשל 6
51 ,ÔÎÏÂ
והצורה המיוחדת של לבו ¿»≈ המוחין למידות 7הממשיכים את
והרי ֵישׁ ז' ִמדּוֹתְ ,וז' בּינה ַל ִמּדּוֹתֵ ֲ ַ , שׁכת ַה ִ ָ המ ָ ַ ְַ 2
52 ÌLMLהוא
» ¿» ∆ χNÈ
≈ »¿ƒ ˙BÓL ¿ƒ בעבודת ה' הרוחנית, ‰„BÚa
» ¬» 8
53 ÔÈt‡ŒÈÚÊ
ƒ¿« ≈¿ ˙ÈÁaÓ
בדרך כלל « ƒ¿ƒ שׁכּוֹללת
מּדרגה ֶ ֶ ֶ וּבצרוּף ַה ַ ְ ֵ ָ פּעמים ז' ֵהם מ"טֵ ְ , ְִָ 3 ÏÚ« 29 ‰fa
כמובא «…« » ƒ ¿ƒ 9
‡˙ȇ„k
54 tÒÓa
פנים קטנות ,הם המידות ≈«¿ƒ¿ ̉ והענין
בּינהָ ְ ִ ָ ְ . שׁערי ִ ָ הרי ֵהם נוּ"ן ַ ֲ ֵ כּלּםֵ ֲ , ֶ 4את ֻ ָ ,dÏÚa
»¿« ÌÈÚMa
ƒ»¿ « Ú„B
» 30 ˜eÒt» 10
55 ˙BiÏÏk
ƒ»¿ ˙BÓL»¿ ‡Baƒ ÌÈML ƒƒ נוֹדע
בּזּהרַ 29על ָפּסוּקָ 30 כּדאיתא ַ ֹ ַ בּעב ָוֹדהָ ִ ְ ִ , ֲָ 5 ‡˙Ú„È
«»¿∆ ‡e‰ŒCÈaŒ‡L„e˜c
ƒ¿ » ¿ ¿ 11
56 שלאחר מכן מתחלקות לנשמות פרטיות לכל
אתידע ְ ָ בּריֿהוּא ֶ ְ ָ ַ בּעלהְּ ,דּק ְוּד ָשׁאֿ ְ ִ בּשּׁערים ַ ְ ָ ִָ ְ ַ 6 ‡eÚÈL
» ƒ ÌeÙÏ¿ „Á«¿ „Á« ÏÎÏ
»¿ 12
57 והנשמות הפרטיות עצמן מתחלקות שׁער
דּמ ַ ֵ דּיליהְּ ,לפוּם ַמה ִ ְ וחד ְלפוּם ִשׁיע ָוּרא ִ ֵ ַ 7חד ְ ַ ≈ ƒ 13
,dÈÏÈcהזוהר מפרש את הפסוק
58 ‡e‰ ‰Ê∆ ÏΠלפרטי פרטים וכו'»¿ . 14ש"בעלה" הוא הקדושֿברוךֿהוא )כי
שׁשּׁים ִרבּוֹא שׁיּשׁ ִ ִ כּיון ֶ ֵ ולכא ָוֹרהָ ֵ , בּליבּיהְּ ִ ְ . ֵ ְִ 8
59 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙e˜lÁ˙‰‰¿«¿ƒ« ÔÈÚ «¿ƒ ישראל וכנסת 15הקדושֿברוךֿהוא
60 ‡e‰L ∆ BÓˆÚ שׁרשׁ ¿≈ «¿ƒ
¿« ÔÈt‡ŒÈÚÊ וכל ֶֹ שׁר ִשׁיםָ ְ , )שׁהם ָ ָ ישׂראל ֶ ֵ ִנשׁמוֹת ִ ְ ָ ֵ ְ 9 16נמשלו לאיש ואשה( והפסוק אומר
61 ÔÈÚa
‡«¿ƒ¿ Ï »¬ ,˙Bcn‰ שׁשּׁים ִרבּוֹא ִנצּוֹצוֹת( ְ ,31וק ְוּד ָשׁאֿ ¿« ƒ
ƒ« ˙ÈÁa מתח ֵלּק ְל ִ ִ ַ ְ ִ 10 17שהקב"ה "מתוודע" ומתגלה לכל אחד
62 ˙ÈÙqÓ
‰ÎLÓ‰‰וההשפעה « ƒ¿ƒ וחד ְלפוּם ַמה ««¿ »» לכל ַחד ְ ַ אתידע ְ ָ בּריֿהוּא ֶ ְ ָ ַ ִ ְ 11 18ואחד מישראל "בשערים" ,מלשון
63 Ô"e ˜« LÈ≈ ˙BcÓÏ ƒ« ‰Èa‰
יוֹתר ִמנּוּ"ן «» ƒ הר ֵבּה ֵ שׁיּשׁ ַ ְ נמצא ֶ ֵ בּליבּיהָּ ְ ִ , שׁער ְ ִ ֵ ִדּמ ַ ֵ ְ 12 19מידות ושיעורים ,שלו ¿‰Ó« ÌeÙÏ
64 ÌÈÚLולא יותר .והולך ומבאר אינם ¿»ƒ
שּׁערים ֵ ָ הענין הוּאֶ ,שׁנּוּ"ן ַה ְ ָ ִ שׁעריםַ .אָ ְ ִ ָ ִ ָ ְ 13 כלומר dÈaÈÏa
≈ ƒ¿ ÚLÓc ≈« ¿ ƒ 20
65 בפרטיות יותר מהו עניינם של 21שההתוודעות וההתקשרות של האדם
66
מּוֹחין
מה ִ שׁכה ֵ ַ ההמ ָ ָ
בּסדר ַ ַ ְ עצמםִ ,כּי ִאם ְ ֵ ֶ בּמּדּוֹת ַ ְ ָ ִ ַ 14
ה"שערים" דרכם עוברת ההשפעה 22עם הקב"ה היא אצל כל אחד ואחד
67 ÌLk אחרֿ ָכּ ממוחין למידות ¿ ≈ƒ
≈ ¿ ,‰p‰c אבל ַ ַ המ ָשׁכוֹתָ ֲ , שׁבּזה ֵישׁ נוּ"ן ַ ְ למדּוֹתֶ ָ ֶ , ִ ַ 15 לפי שיעור הלב שלו. 23
68 הרי ָכּל ∆« ««
ÚM‰Lבגשמיות ,כמו שער של בית שׁבּלּבֵ ֲ , בּמדּוֹת ֶ ַ ֵ בּאה ְ ִ שׁכה ָ ָ ההמ ָ ָ כּא ֶשׁר ַ ַ ְ ֲ ַ 16 ÌÈML
ƒ ƒ LiL≈∆ ÔÂÈk
» ≈ ,‰B‡ÎÏÂ
» ¿ƒ¿ 24
69 וּלה ִמיּוּ"דְ ,ויוּ"ד ִמיּוּ"ד ,או חצר ≈‡ƒ¿ƒ BÈ
ÌÈÙaבתוך הבית או שּׁשׁת ַה ִמּדּוֹת ְכּל ָ ִ 17מָדּה ִמ ֵ ֶ )̉L
≈∆ χNÈ≈ »¿ƒ ˙BÓL¿ƒ ‡Baƒ 25
70 ıeÁaמחוץ לתחומי « BȇÂ
שׁשּׁים ִרבּוֹא ,החצר ¿≈ מס ַפּר ִ ִ שׁנּע ֶשׂה ִ ְ ְ 18ויוּ"ד ִמיּוּ"ד כוּ' ַעד ֶ ַ ֲ ƒ »» 26
ÌÈLLכלליים ,שהרי למעשה יש
71 המקום שאליו נכנסים דרך השער,
זעירֿ בּחינת ְ ֵ שׁשּׁר ָשׁם ִמ ְ ִ ַ ישׂראל ֶ ָ ְ נשׁמוֹת ִ ְ ָ ֵ ְולכןְ ִ , ֵ ָ 19 ÏÎÂ
27יותר משש מאות אלף יהודים ¿»
72 LnLnLכשער
≈« ¿∆ ‡e‰ BÈÚ ‡»¿ƒ ‡l
∆» ‡Baƒ ÌÈMLÏ
ƒ ƒ ¿ ˜lÁ˙Ó
≈«¿ƒ LL ∆… 28
כּלליּוֹת. נשׁמוֹת ְ ָ ִ שׁשּׁים ִרבּוֹא ְ ָ בּמס ַפּר ִ ִ אנפּין ֵהם ְ ִ ְ ִ ְ ַ 20
73 ,ıeÁÏ« ÌÈtÓ
ƒ¿ƒ ‰‡ÈˆÈÏ
ומעבר » ƒ ƒ Œ‡L„e˜Â
˙BˆBvƒ 29פרטיים( » ¿ ¿ ,31
74 ÔÎ≈ BÓk¿ ,ÌÈÙÏ זעירֿ ¿» ƒ¿ƒ
ƒ¿ƒ ıeÁÓƒ ‰ÒÈÎÏ בּבחינת ְ ֵ ההתח ְלּקוּת ִ ְ ִ ַ ענין ַ ִ ְ ַ ְוכל ֶזה הוּא ִ ְ ַ ָ 21 „Á« ÏÎχ˙»¿ Ú„È
«»¿∆ ‡e‰ŒCÈa ƒ¿ 30
75 ,‰Èa
» ƒ ÈÚL
≈¬« Ô"e ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ÔeÈ
» בּענין
אבל ְ ִ ְ ַ בּחינת ַה ִמּדּוֹתָ ֲ , עצמוֹ ֶשׁהוּא ְ ִ ַ אנפּין ַ ְ ִ ְ ַ 22 ÚLÓc
≈« ¿ ƒ ‰Ó« ÌeÙÏ¿ „Á «¿ 31
76 ƒ « ˙ÈÁa
ÔÈÁBn‰ואינם למדּוֹת ֵישׁ ַרק נוּ"ן ∆≈ »
« ƒ¿ƒ ÌȇL בּינה ַ ִ סּפירת ַה ִ ָ שׁכה ִמ ְ ִ ַ ההמ ָ ָ
ְ ַ ַ 23 ≈ ƒ¿ 32
,dÈaÈÏaוהקדושֿברוךֿהוא מתוודע
77 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ÌȇÂואינוֹ חלק מהשכל ¿≈ » בּפנים ְ ֵ שּׁער ֵאינוֹ ִ ְ ִ שׁה ַ ַ כּשׁם ֶ ַ דּהֵנּהֵ ְ , שׁעריםִ ְ . ִ ָ ְ 24 33ומתגלה לכל אחד ואחד לפי השיעור
78 ‡‡l
˙Bcn‰ואינם חלק מהרגש»∆ , פּנים «ƒ ליציאה ִמ ְ ִ שׁמּשׁמּשׁ ִ ִ ָ ענינוֹ הוּא ֶ ְ ַ ֵ ַ 25בּחוּץֶ ,א ָלּא ִ ְ ָ בפועלLiL
≈∆ ‡ˆÓ
של הלב שלו »¿ƒ 34
79 M˜Ï
ÌÈÚשל השערים ≈ «¿ ‡e‰ »»¿ƒ ÌÈÚL
ƒ»¿ Ô"epÓ
ƒ ˙BÈ
≈ ‰a‰«¿≈ 35
בּענין
יוּבן ְ ִ ְ ַ לפניםְ ,כּמוֹ ֵכן ָ ולכניסה ִמחוּץ ִ ְ ִ ַ 26לחוּץָ ִ ְ ִ ְ ,
80 ˙Bcn‰Â
ƒ«¿ ,˙Bcnaƒ« ÔÈÁBn‰
∆‡˙ « ƒ 36שהרי לכל אדם יש "שיעור" ו"שער"
81 ÔÈÁBÓaשלמרות השינוי המהותיואינם « ƒ
מּוֹחין ְ ֵ ָ בּבחינת ַה ִ שׁאינם ִ ְ ִ ַ בּינהָ ֵ ֶ , שׁערי ִ ָ 27נוּ"ן ַ ֲ ֵ 37משלו ,שונה משל חברו ומה פשר
82 ˙ÎLÓ‰ לק ֵשּׁר ֶאת ביניהם∆¿ƒ∆ .
‰È‰zLבכל זאת «¿ »« ענינם הוּא ְ ַ בּבחינת ַה ִמּדּוֹתֶ ,א ָלּא ִ ְ ָ ָ ַ ִ ְ ִ 28 38האמירה שהשפע שבא במידות הוא על
83 ,˙BcÓaƒ« ÔÈÁBn‰ שׁתּהיה והתגלות « ƒ וֹחיןֶ ְ ִ ֶ . וה ִמּדּוֹת ַבּמ ִ בּמּדּוֹתַ ְ , מּוֹחין ַ ִ ַ 29ה ִ
39ידי חמישים שערים ולא יותר?C‡« .
84 ˙Bcn‰ƒ« ˙eÏlk˙‰Â
¿«¿ƒ¿ ˙‡ÏÚ‰Âכּלּלוּת ¿«¬»« והת ַ ְוהעלאת ְ ִ ְ בּמדּוֹתַ ָ ֲ ַ ְ , מּוֹחין ַ ִ שׁכת ַה ִ ÌÈÚM‰
המ ָ ַ ƒ»¿ « Ô"epL
ְ ַ 30 ∆ ,‡e‰ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» 40
85 ÔÈÁBÓaשהמדות יתעלו מדרגתן « ƒ ̇ƒ Èkƒ ,ÌÓˆÚ
»¿« ˙Bcna‡ƒ« ÌÈ» ≈ 41
וֹחין. ַה ִמּדּוֹת ַבּמ ִ 31
שהיא למטה מדרגת המוחין ויתכללו 86 ÔÈÁBn‰Ó
ƒ «≈ ‰ÎLÓ‰‰ »» ¿«« „Òa ∆≈¿ 42
ויתבטלו במוחין ,וכפי שיתבאר עוד להלן לגבי פעולתן של "חמישים שערי 87 » ¿« Ô"e LÈ≈ ‰ÊaL
,˙BÎLÓ‰וההשפעה וההמשכה מהמוחין ∆»∆ ,˙BcÓσ« 43
88 בינה". ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« L‡k
‡∆ ¬« CkŒÁ
‡» «« Ï 44למדות עוברת בחמישים 'צינורות' ¬»
(29ח"א קג ,סע"א ואילך (30 .משלי לא ,כג (31 .תניא פל"ז.
בי
כי עצם העובדה 45 ,ÏÎOÏ
∆≈ « CBÚŒÔȇa
≈ ̉למעשה ¿≈ ¬ בלתי נפרד מהשכל כשהיא לעצמה ,בלי dÓˆÚ
»¿« ‰Èa‰ » ƒ« ˙ÈÙÒ
« ƒ¿ ,‰p‰c
≈ƒ ¿ ,ÔÈÚ‰
»¿ƒ» e‡e ≈ 1
46 שהן מוגדרות כ'מידות' משייכת אותם למהות אחרת ושונה לחלוטין מזו של ÔÈÚÓ
«¿ƒ≈ ‰ÏÚÓÏ 2להתייחס להשפעתה לדרגות שלמטה ממנה »¿«¿ ‡È‰ƒ
47 ˙eÏÚt˙‰a
¬«¿ƒ¿ ̉L ≈∆ laL≈«∆ ˙BcÓσ¿ ÌÈÓBc
ƒ ÌȇL » ≈∆ Ì‚‰c ˜ÒBÚהשכל « ¬« ≈ Ì„‡‰ »»» L‡Îc ∆ ¬«¿ ÌȇB ƒ e‡L »∆ BÓÎe ¿ ,ÈÓ‚Ï
≈¿«¿ ˙Bcn‰ ƒ« 3
48 ,˙e‰Ï˙‰Âכטבעו של הרגש בניגוד לטבעו של השכל « ∆≈ ≈
ÔkŒÔȇMŒ‰Ó ¬«¿ƒ¿ ,Ô‡ÎÏe »¿ Ô‡ÎÏ »¿ ˙BÒ ‡ˆ»¿ BÏ ¿∆ ÌÈ„ÏB
‡ƒ» ÈÊ «¬ ,˜ÓÚ
… » ÏÎNa
∆≈ ¿ «ÚbÈ˙Óe
≈«¿ƒ 4
49 ,‰ÁeÓa
» ¿ƒ ̉≈ ÏÎOaL∆≈ «∆ ˙Bcn‰ «ƒ ‡BiL
‡»∆ ÔÙ∆… ÌeLa¿ LÙ‡ŒÈ‡Â
» ¿∆ ƒ¿ 5
50 ÏÎO‰
∆≈ « ÛeˆÙa ¿«¿ ̉≈ ÔÎÏ עצמהּ ִהיא ¿»≈ בּינה ַ ְ ָ ספירת ַה ִ ָ דּהֵנּהַ ִ ְ , העניןִ ְ ,ָ ְ ִ ָ e‡e ‰Îωכי השכל כשהוא ≈ 1 »»¬ ˜ÒÙÏ «¿ƒ 6
51 ̉L
≈∆ ÈÙÏ וּכמוֹ ומהוות חלק ממנו ¿ƒ לגמריְ , מענין ַה ִמּדּוֹת ְ ַ ְ ֵ למעלה ֵ ִ ְ ַ ְְַָ 2 המעשה מעולם ומופשט נעלה לעצמו 7
52 ‰ÁeÓaובשקט ובקרירות «¿À
˙Ó‚c » ¿ƒ 8ואילו המסקנה ההלכתית של הדיון
בּשׂכל
וּמתיגּע ְ ֵ ֶ וֹסק ִ ְ ַ ֵ ַ האדם ע ֵ דּכא ֶשׁר ָ ָ ָ וֹאים ְ ַ ֲ שׁאנוּ ר ִ ֶָ 3
53 ̉≈ ȉ
≈¬ ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ ,ÏÎO‰ « ≈∆ 9היא דבר חיצוני לעומת עומק ופנימיות
54 CBÚŒÔȇaובפער עצום ביחס¿≈ ¬ וּלכאן, ָ ְ לכאן ָ ְ וֹת סבר ָ ְ וֹאצל ְ ֶ נוֹלדים
ִ ָ אזי
ַ ֲ , עמקֹ ָ 4
‰p‰
≈ƒ ,˙BÈ
≈ ˜ÓÚe
10השכל עצמו∆… ¿ .
55 ˙Bcn‰
ƒ« ȉL≈¬∆ ,BÓˆÚ הלכה∆≈ « .
¿« ÏÎOÏ לפסק ֲ ָ ָ שׁיּבוֹא ִ ְ ַ אפן ֶ ָ אפ ָשׁר ְבּשׁוּם ֹ ֶ ְואיֿ ֶ ְ ִ 5
LÙ‡ŒÈ‡L
» ¿∆ ƒ∆ „Ïa «¿ƒ BÊ ‡Ï … 11
56 LbÓaעם תחושה»¿À¿ k אפ ָשׁר ≈»¿ ̉ שׁאיֿ ֶ ְ בּלבד ֶ ִ יוֹתרִ ,הֵנּה ֹלא זוֹ ִ ְ ַ וּבעמק ֵ ְ ֶֹ 6 עוד כל » »
,‰Îω¬ «
˜ÒÙÏ¿ ƒ ‡BÏ» 12
57 ÏÎO‰Â
שּׂכל הוּא שהאדם עצמו מעורב בה∆≈ «¿ , ענין ַה ֵ ֶ שׁעצם ִ ְ ַ הלכהֶ ,א ָלּא ֶ ֶ ֶ לפסק ֲ ָ ָ 13שקועים בעומק ובפנימיות של הסברות ָ 7לבוֹא ִ ְ ַ
ÏÏkבהתאם לטבעו»¿ LbÓa
לגמרי»¿À¿ Bȇ≈ ,
58
למדּוֹת ְ ַ ְ ֵ נּטָיּה ְ ִ מענין ַה ְ ִ לגמרי ֵ ִ ְ ַ למעלה ְ ַ ְ ֵ ָ ְ ַ ְ 8 ÔÈÚ «¿ƒ ̈ÚL
‡∆∆∆ ‡l 14השכליות עצמן ∆»
59 ומהותו שהוא האמצעי דרכו האדם ÏÎO‰בטבעו ומהותו ‡e‰ ∆≈ « 15
למעלה
עצמהּ ִהיא ְ ַ ְ ָ בּינה ַ ְ ָ שׁסּפירת ַה ִ ָ ְוהינוַּ ִ ְ ֶ , ְַ 9
60 מסוגל לצאת מעצמו ומהנטיות ÈÓ‚Ïמופשט ונבדל≈¿«¿ ‰ÏÚÓÏ »¿«¿ 16
61 והתחושות האישיות שלו ולהתחבר ידי
ֵ ְ ֿ על ַ שׂית ֵ נע
ֲ ַ דּוֹת למִ ְ יּה ָ נּטִ ְ וה
ַ ְ ,דּוֹת למ
ִ ְ יּה ָ נּט
ִ ְ מהַ ֵ 10
˙BcÓσ¿ ‰iËp‰
»ƒ¿« ÔÈÚÓ
17לחלוטין ≈«¿ƒ
62 למה שחוץ ממנו ולעסוק גם בדברים בּחינת
ַ ִ ְ שׂה ֶ שׁנּע
ֲ ַ ֶ עד ַ , נוֹטה ָ דּעתַ ַ שׁנּקראת ֵ ְ ִ ֶ ,דּעת ַ ַ הַ 11 ,ÈÓ‚Ïכי מצד עצם מהותם השכל≈¿«¿ 18
נעלים ומופשטים שמעל ומעבר לגדרי 63 דּהֵנּה,
שׁבּלּבִ ְ . ואחרֿ ָכַּ ה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ שׁבּשּׂכל ְ ַ ַ
19והמידות הם שני עולמות שונים ַ 12ה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ ֶ
המציאות שלו ,בעוד שהרגש הוא 64 דּהגם
שּׂכלַ ֲ ַ , בּאיןֿ ֲערוַֹ ל ֵ ֶ שׁבּשּׂכל ֵהם ְ ֵ ַ 13 ˙ÈÙqLגּם ַה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ ֶ « ƒ¿∆ ,eȉ 20לחלוטין זה מזה ¿«¿
האדם עצמו ומבטא את המציאות 65 עם מאיר השכל »¿« ‰Èa‰
dÓˆÚבה » ƒ« 21
פּעלוּת בּהת ַ ֲ
שׁהם ְ ִ ְ שׁבּלּב ֶ ֵ למדּוֹת ֶ ַ ֵ דּוֹמים ְ ִ שׁאינם ִ ָ ֵ ֶ 14
למשל 66 BÓÎe
האישית שלו¿ . 22כל האורך והרוחב והעומק הרב שבו
67 B˙l„‚a
ÔBa˙nLkהאדם במוחו »À¿ƒ
¿ ∆≈ ¿ƒ
שׁבּשּׂכל ֵהםשּׁאיןֿ ֵכּן ַה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ ֶ ְוהתלהבוּתַ ,מהֿ ֶ ֵ ֲ ַ ְ ִ 15 ,˙BcÓÏ ƒ¿ ‰iËp‰Ó
»ƒ¿«≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‡È‰ƒ 23
68 ̈Úa
∆∆¿ ȉ ≈¬ ,Ca˙È
של ה' ≈»¿ƒ שׁהם
לפי ֶ ֵ שּׂכל ְ ִ בּפרצוּף ַה ֵ ֶ ולכן ֵהם ְ ַ ְ בּמנוּחהֵ ָ ְ , ˙ÈNÚרק ָ ְ ִ 16 ≈ ¬« ˙BcÓÏ ƒ¿ ‰iËp‰Â
»ƒ¿«¿ 24
69 ÏÎO‰השכל כשהוא לעצמו כרעיון
« ≈∆ הרי ֵהם שּׂכלִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ֲ ֵ דּגמת ַה ֵ ֶ בּמנוּחה ֻ ְ ַ ,˙Úc‰שמצד ָ ְ ִ 17 « «« È„ÈŒÏÚ
25בשלב הבא « ¿≈
70 ÏÏk
»¿ Lb»¿ƒ ‡Ï שכלי מופשט … כּבר
שׁהרי ַה ִמּדּוֹת ֵהם ְ ָ עצמוֵֹ ֲ ֶ , שּׂכל ַ ְ בּאיןֿ ֲערוַֹ ל ֵ ֶ 26אחד היא אכן חלק משלושת חלקי ֵ ְ 18
71 Lb‰‰כפי
≈¿∆«¿Â ,BÓˆÚ¿« L‚‰
»∆∆ וּכמוֹכּללְ . בּמר ָגּשׁ ְ ָ שּׂכל ֵאינוֹ ְ ֻ ְ וה ֵ ֶ בּמר ָגּשַׁ ְ , 27המוח שהם חכמה ,בינה ודעת אבל ְ ֻ ְ 19
72 שהוא חלק מהשכל עצמו ˜« ‡e‰ שּׂכל
בּעצם ַה ֵ ֶ הרי ְ ֶ ֶ בּרֵ ֲ , ית ָ ֵ
בּגד ָלּתוֹ ִ ְ בּוֹנן ִ ְ ֻ כּשׁמּת ֵ 28מצד שני ,בניגוד לבינה ,יש לה קשר ְ ִ ֶ ְ 20
73 ‡ ,BË ÌȘÏהיינו ƒ… ¡ ˙wL
∆«¿ƒ „Ú« ,‰ËB
» ˙Úc « « ˙‡˜pL
29לנטיה ∆≈¿ƒ
שההתבוננות וההכרה בגדולת ה' 74
וההר ֵגּשׁ הוּא ַרק עצמוְֹ ֶ ַ ְ , הרגשׁ ַ ְ כּלל ָ ֶ ֶ ‰NÚpLעל ידי הדעת שענינה ֹ 21לא ִ ְנר ָגּשׁ ְ ָ ∆ ¬«∆ 30
מביאה את האדם המתבונן למסקנה כי 75 בּמּדּוֹת שּׁאיןֿ ֵכּן ַ ִ אלקים טוֹבַ .מהֿ ֶ ֵ שׁקּרבת ֱ ֹ ִ 31התקשרות והתחברות בין הרעיון ַ ְ ִ ֶ 22
מאחר שקדושֿברוךֿהוא כלֿכך גדול76 , אלקים ִלי טוֹב.32 שׁקּרבת ֱ ֹ ִ ההר ֵגּשׁ הוּא ֶ ִ ְ ַ שׁבּשּׂכלְ ֶ ַ ,
32השכלי לאדם עצמו )בדומה לאמור ֶ ֵ ַ ֶ 23
ראוי להתקרב אליו ולדבוק בו ,אבל 77 בּמנוּחה
שׁבּשּׂכל ֵהם ִ ְ ָ שׁה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ ֶ דּעם ֱהיוֹת ֶ ַ ְוהינוִּ ְ , 33לעיל לגבי מידת היסוד ,ואכן גם הדעת ְ ַ 24
78 מדובר במסקנה רעיוניתֿשכליתŒ‰Ó« . שׁהם
שׁבּלּב ֶ ֵ ואינן דּוֹמוֹת ַל ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ עדיןָ ֵ ְ , 34וגם היסוד הן ב'קן האמצעי' ,כנזכר( ִ ַ ֲ 25
79 ,ÏÎOaL
∆≈ «∆ ˙Bcna ƒ« ÔkŒÔȇM
∆≈ ≈ שׁהם
מאחר ֶ ֵ והתלהבוּתִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםַ ַ ֵ , פּעלוּת ְ ִ ְ ַ ֲ 35וכך הדעת 'עושה' ו'מולידה' את ְ ִ ְ 26
בּהת ַ ֲ
לאחר שהרעיון הכללי המופשט ירד 80 36המידות כאשר בשלב ראשון נוצרת
)עלֿידי הדעת ,כאמור( לנטיה רגשית 81
דּאף
שּׂכלַ ְ , בּאיןֿ ֲערוַֹ ל ֵ ֶ הרי ֵהם ְ ֵ בּמר ָגּשֵׁ ֲ , ÏÎOaLהיינו ְ ֻ ְ 27
∆≈ «∆ ˙Bcn‰ ƒ« ˙ÈÁa
« ƒ¿ 37
82 ‡Èσ ÌȘÏ
ƒ… ¡ ˙wL
«¿ƒ∆ ‡e‰ Lb‰‰ עם זיקה אישית לאדם המתבונן «∆¿≈ 38שעדיין מדובר בענין שהוא חלק בלתי נפרד מהשכל ,כאמור שדעת היא חלק
83 ˙Bȉ¡ ÌÚc 32 BËעם דגש על המציאות האישית – "לי"¿«¿ .
ƒ ¿ ,eȉ בשלב שני, CkŒÁ‡Â
מהמוחין ובכל זאת יש התחלה של נטיה למידות ¿«« » 39
84 ƒ«¬ ‰ÁeÓa
,ÔÈ„Úוהתכונות המאפיינות אותן » ¿ƒ ̉≈ ÏÎOaL
∆≈ «∆ ˙Bcn‰L∆« ƒ ˙Bcn‰
«ƒ 40המדות שבשכל יורדות ונמשכות ומתגלות ברגש ממש ונהיות
85 ˙BcnÏ
ƒ« ˙BÓBc Ôȇ הן התכונות של המוח והשכל הקר והמיושב ¿≈ » .laL
∆«≈ 41
86 ,˙e‰Ï˙‰Âכטבעו של הלב החם, ¬«¿ƒ¿ ˙eÏÚt˙‰a
¬«¿ƒ¿ ̉L ≈∆ laL∆«≈ 42והולך ומבאר את משמעות המושג "מדות שבשכל" כי לכאורה מדובר
87 ,LbÓaעם זיקה ותחושה אישית ולא
»¿À¿ ̉L
≈∆ Á‡Ó
««≈ ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ 43בחיבור בלתי אפשרי בין שני עולמות כאמור לעיל שהשכל והמדות שונים
88 ,ÏÎOÏולמעשה המידות∆≈ « CBÚŒÔȇa
¬ ≈¿ ̉≈ ȉ כדבר רעיוני מופשט ¬≈ למרות שהם חלק ÏÎOaL
∆≈ «∆ ˙Bcn‰
ƒ« Ìb« ,‰p‰c
זה מזה בעצם מהותם ¿ ≈ƒ 44
(33בהקדמה .אגה"ק סי"ג (34 .כתובות טז ,סע"ב .דרך ארץ רבה ספ"ו .נתבאר בלקו"ת שה"ש ד"ה כיצד מרקדין )מח ,ב
ואילך(.
די
47 ˙Bcn‰
ƒ« ÌÈNÚ
בפעולת ה'יסוד' לחבר ולקשר בין המוחין למידות «¬ ƒ ויש לשבח את הכלה רק במה שיש בה בגלוי ולא יותר, ‡È‰L
¿ƒ∆ ˙BÓk 1
48 '‚‰שהוא השלב ,ÏÎOaLשעניינם מבואר לעיל ¿« ¿≈
« „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚ ∆« ≈∆ ‡ÌÈÓB
שבריקוד לפני כל כלה ,איזו שתהיה ,משבחים אותהƒ¿ Ïl‰Œ˙Èe
≈ ≈ƒ 2
49 BÓÎe
¿ .laL
≈«∆ ˙Bcn‰ƒ« ÌÈNÚהשלישי בקשר בין המוחין והמידות «¬ ƒ ˙bÁ
‡ eÏÈÙאם הכלה היא ∆∆ƒƒ¬ ,‰„eÒÁÂ
» ¬« ‰‡ »» ‰lkבאמירה שהיא «» 3
50 ‡La
»¿ ƒ ‡e‰ ÔÎ≈ BÓk¿ ,‰Èa‰ ‡e‰Lלגבי פעולת ה'יסוד' ¿«¿
» ƒ« ÛeˆÙa ∆ ‡ÓeÒÂעיוורת שהם חסרונות גדולים ובולטים בכל זאת גם לה
צולעת ¿ » 4
51 ««¿ ƒ
,ÌÈÙeˆt‰שכאמור לעיל בדרך וחסודה", נאה "כלה 5אומרים
כלל יש חמישה 'פרצופים' שונים 52
אפילוּ וחס ָוּדהִ ֲ , נאה ַ ֲ כּלּה ָ ָ וֹמרים ַ ָ וּביתֿ ִה ֵלּל א ְ ִ ֵ 1 6והמשמעות הפנימית של הדברים היא
53 .˙B„BÒÈ¿ '‚ LÈ≈ Ûeˆt
¿« ÏÎaL
∆¿» ˙Òk
˜‡ Èמכוונת «∆∆¿ ÏÚ
≈ » ‰lÎc
»«¿ 7
ישׂראל,
כּנסת ִ ְ ָ ֵ קאי ַעל ְ ֶ ֶ דּכ ָלּה ָ ֵ וּמאַ ְ , גּרת ְוס ָ ִ 2ח ֶ ֶ
54 ÔÈÚa
‡«¿ƒ¿ Á
≈« ÌB˜Óa »¿ ‡nÎÂ
¿«¿ …» ÈÙÏ
≈¿ƒ ÔÈ„wÓ
ƒ¿«¿ „ˆÈÎÂ
« ≈¿ ,χNÈ
≈ »¿ƒ 8
55 ,ÔBˆ‰שגם באופן »» Ûeˆt «¿ שׁמּאי כּלּהִ ,הֵנּה ֵבּיתֿ ַ ַ לפני ַה ַ ָ קּדין ִ ְ ֵ מר ְ ִ
ְוכיצד ְ ַ ַ ֵ 3 »«« 9
,‰lk‰ונותנים ביטוי לעבודה
הפעולה וההמשכה שלו לבחינות 56 אפן
שׁלּפי ֹ ֶ והינוִּ ְ ֶ , שׁהיאְ ַ ְ , כּלּה ְכּמוֹת ֶ ִ וֹמרים ַ ָ 4א ְִ Œ˙Èa≈ ‰p‰
10הרוחנית של היהודי ≈ƒ
שלמטה ממנו יש שלושה שלבים 57 תּהיה ַגּם למעלה ִ ְ ֶ לּמ ָטּה ְ ַ ְ ָ בּהעלאה ִמ ְ ַ ֲ 5עב ָוֹדתוֹ ְ ַ ֲ ָ ָ ˙BÓk¿ ‰lk‡»« ÌÈÓB
ƒ¿ ȇnL «« 11
דומים לאופן הפעולה של ענין היסוד 58 וֹמרים וּביתֿ ִה ֵלּל א ְ ִ למ ָטּהֵ . מלמעלה ְ ַ שׁכה ִ ְ ַ ְ ָ ההמ ָ ְַַָ 6 ‡ÔÙ
∆… ÈÙlL
ƒ¿∆ ,eȉ¿«¿ ,‡È‰L
ƒ∆ 12
בהמשכה מספירת הבינה למידות 59
וּמאִ ,הֵנּה ִמ ַצּד גּרת ְוס ָ כּא ֶשׁר ִהיא ִח ֶ ֶ שׁגּם ַ ֲ ֶַ 7 ‰‡ÏÚ‰a
B˙„BÚשל האדם ¿«¬»» » ¬ 13
כאשר למשל 60 BÓˆÚ
¿« ÔBˆ‰L
∆»» ‰hÓlÓ
14והתקרבות לאלוקות »«¿ƒ
כּלּהנע ֵשׂית ַ ָ הרי ִהיא ַ ֲ למ ָטּה ֲ ֵ לּמעלה ְ ַ שׁכה ִמ ְ ַ ְ ָ ההמ ָ ְַַָ 8
האדם רוצה להשיג דבר מסוים הרי 61 ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« Ìb« ‰È‰z
∆¿ƒ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ 15
62 כל עוד הדבר הוא רצון בלבד ‡e‰ שׁמּאי דּביתֿ ַ ַ מּחלקת ְ ֵ שׁה ַ ְ ֹ ֶ והינוַּ ֶ , וחס ָוּדהְ ַ ְ . נאה ַ ֲ ָָ 9 16וההתגלות האלוקית שתבוא אליו
63 ,˙e‡Èˆn‰
ƒ¿« ÔÈÚ
«¿ƒ ÏkÓ
»ƒ ‰ÏÚÓÏ
¿«¿» אבל ִמ ַצּד וּביתֿ ִה ֵלּל ִהיא ַרק ִמ ַצּד ַה ִמּדּוֹתָ ֲ , ֵ 10 Ïl‰Œ˙Èe
≈ƒ ≈ .‰hÓÏ »«¿ ‰ÏÚÓÏÓ
»¿«¿ƒ 17
הרי הרצון עדיין מופשט מהגדרה 64 מהתח ְלּקוּת. למעלה ֵ ִ ְ ַ הרי ֶזה ְ ַ ְ ָ עצמם ֲ ֵ מּוֹחין ַ ְ ָ ַ 11ה ִ ‡È‰ƒ L‡k
∆ ¬« ÌbL‡«∆ ÌÈÓB
ƒ¿ 18
» ¿ ˙bÁ
,‡ÓeÒÂומדובר באדם ∆∆ƒ 19
יחס 65 מציאותית כלשהי ואין לו
שׁבּפרצוּף ענין ג' ַה ְיּסוֹדוֹת ֶ ְ ַ ְ יוּבן ִ ְ ַ ָ ‰ÊŒÈtŒÏÚ ∆ ƒ «¿12
למציאות כלשהי כי הוא עדיין רחוק 66 20שבעבודתו הרוחנית יש חסרונות
ומופשט מכל הגדרה מציאותיות וקיים 67
עצמהּ ִהיא בּינה ַ ְ ָ שׁה ִ ָ דּכיון ֶ ַ בּינהָ ֵ ְ , ַה ִ ָ 13
‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« „vÓ «ƒ ‰p‰
21מהותיים ≈ƒ
רק בתור רצון ,ובהיותו מופשט ורחוק 68 למדּוֹתִ ,הֵנּה ַעלֿ ְ ֵידי נּטָיּה ְ ִ מענין ַה ְ ִלמעלה ַגּם ֵ ִ ְ ַ ָ ְ ַ ְ 14 ‰hÓÏשבאה ויורדת
»«¿ ‰ÏÚÓlÓ
»¿«¿ƒ 22
מכל הגדרה הרי הוא נבדל ורחוק לא 69 שׁכה וההמ ָ ָ ההתק ְשּׁרוּת ְ ַ ַ ְ נע ֶשׂה ָבּהּ ַ ִ ְ ַ ְ 15יסוֹד ָהא' ַ ֲ 23במידה מרובה ,בלי יחס לעבודת האדם
רק ממציאות גשמית אלא גם מכוחות 70 נע ִשׂים ועלֿ ְ ֵידי ְיסוֹד ַהבּ' ַ ֲ מּוֹחיןַ ְ , נטַיּת ַה ִ להיוֹת ְ ִ ְ ִ 16 כנסת ישראל ‡È‰ƒ ȉ
24מצד עצמו ¬≈
אמורים 71 הדברים שמטבע הנפש נע ִשׂים ועלֿ ְ ֵידי ְיסוֹד ַהג' ַ ֲ שׁבּשּׂכלַ ְ , ַ 17ה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ ֶ וכל ‰„eÒÁÂ
» ¬« ‰‡»» ‰lk
»« ˙ÈNÚ
≈ ¬« 25
להתחיל לפעול בעקבות התעוררות 72 מתוקנים. נעשים שלה 26הפגמים
בּינהְ ,כּמוֹ בּפרצוּף ַה ִ ָ וּכמוֹ ֶשׁהוּא ְ ַ ְ שׁבּלּבְ . ַ 18ה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ
הרצון ,החל מהכוח הראשון מעשר 73 Œ˙Èc
≈¿ ˙˜ÏÁn‰L
∆… ¿««∆ ,eȉÂ
¿«¿ 27
הכוחות שהוא כוח החכמה ,הרי 74
פּרצוּף ֵישׁ ג' שׁבּכל ַ ְ וּפיםָ ְ ֶ , פּרצ ִ בּשׁאר ַה ַ ְ ֵ 19כן הוּא ִ ְ ָ ˜« ‡È‰ƒ Ïl‰Œ˙Èe
≈ƒ ≈ ȇnL «« 28
75 הרצון כשלעצמו נעלה ונבדל «Ìb פּרצוּף בּענין ַ ְ
אחר ְ ִ ְ ַ בּמקוֹם ַ ֵ מּבאר ְ ָ וכ ְ ֹ ָ ְ 20יסוֹדוֹתַ ְ . ƒ« „vÓ
,˙Bcn‰הרגש הגלוי שרק «ƒ 29
76 È„Îe
≈¿ƒ ,‰ÓÎÁ‰»¿»« ˙e‡ÈˆnÓƒ¿ƒ ענין
למעלה ִמ ָכּל ִ ְ ַ עצמוֹ הוּא ְ ַ ְ ָ שׁהרצוֹן ַ ְ הרצוֹןָ ָ ֶ , ָ ָ 21 30בזה יש הבדלים בין מי שעובד את ה'
77 ‰iËp‰
«¿»ƒ Ba ‰È‰zL
∆∆¿ƒ שׁתּהיה
וּבכדי ֶ ִ ְ ֶ החכמהֵ ְ ִ , מּציאוּת ַ ָ ְ ָ מּציאוּתַ ,גּם ִמ ְ ִ ַ 22ה ְ ִ 31בדרגה גבוהה )"נאה וחסודה"( למי
78 שהרצון הכללי ¿¿«¿ƒ
,˙eÓkÁ˙‰Ï נע ֶשׂה ַעלֿ ְ ֵידי הרי ֶזה ַ ֲ להתח ְכּמוּתֵ ֲ , נּטָיּה ְ ִ ְ ַ 23בּוֹ ַה ְ ִ וחסרונות פגמים יש 32שבעבודתו
המופשט ירד ויקבל ביטוי בנטיה 79
נּטָיּה שׁתּהיה בּוֹ ַה ְ ִ הרצוֹן ֶ ִ ְ ֶ שׁמּק ֵשּׁר ֶאת ָ ָ ְ 24יסוֹד ָהא' ֶ ְ ַ „vÓ
‡«ƒ Ï ") 33חגרת" ו"סומא"(»¬ ,
להתחכם )כדי למלא את מבוקשו( 80 ‰Ê∆ ȉ≈¬ ÌÓˆÚ
»¿« ÔÈÁBn‰
ƒ « 34
81 „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰NÚ
∆ ¬« ‰Ê∆ ȉ
¬≈
בּבחינה
אמנם ִ ְ ִ ָ להתח ֵכּםָ ְ ָ . הרצוֹן ְ ִ ְ ַ שׁזּהוּ ָ ָ לחכמהֶ ֶ , ָ ְ ָ ַ 25 ¿«¿ƒ≈ ‰ÏÚÓÏ
˙e˜lÁ˙‰Óולא בזה »¿«¿ 35
השלב הראשון בפעולה של 82 »'‡‰ כּללִ ,כּי ִאם חכמה ְ ָ מציאוּת ֶשׁל ָ ְ ָ עדין ְ ִ 26זוֹ ֵאין ֲ ַ ִ 36היא המחלוקת בין בית שמאי ובית
83 ÔBˆ‰
»» ˙‡∆ M˜nL
מידת היסוד ∆¿« ≈ להתח ֵכּם. שׁהרצוֹן הוּא ְ ִ ְ ַ מציאוּת ֶשׁל ָרצוֹןֶ ,א ָלּא ֶ ָ ָ ִ ְ 27 הלל. 37
ומחבר אותו חיבור ראשוני לחכמה כך 84 החכמה
מציאוּת ַ ָ ְ ָ נע ֶשׂה ְ ִ ְועלֿ ְ ֵידי ְיסוֹד ַהבּ' ַ ֲ '‚ ÔÈÚ
«¿ƒ ÔeÈ
» ‰ÊŒÈtŒÏÚÂ
ַ 28∆ ƒ «¿ 38
85 ,‰ÓÎÁÏ
»¿»« ‰iËp‰
»ƒ¿« Ba ‰È‰zL ∆∆¿ƒ ˙B„BÒi‰שלושת הבחינות של ¿« 39
86 ÔÈ„Ú
ƒ«¬ Ôȇ≈ BÊ ‰ÈÁa ‡» ƒ¿ƒ ÌÓ »¿» .ÌkÁ˙‰Ï
≈«¿ƒ¿ ÔBˆ‰
»» e‰fL
∆∆ dÓˆÚבתור
»¿« ‰Èa‰L
» ƒ«∆ ÔÂÈÎc
» ≈¿ ,‰Èa‰
» ƒ« ÛeˆÙaL
40ספירת ה'יסוד' ∆¿«¿
87 ‡‡l
»∆ ,ÔBˆ» ÏL∆ ˙e‡ÈˆÓ ƒ¿ ̇ƒ Èkƒ ,ÏÏk»¿ ‰ÓÎÁ
»¿» ÏL
∆ ˙e‡ÈˆÓ
¿ƒ ‰ÏÚÓÏמשייכות למידות ורגש ובכלל זה
41מהות של מוחין ושכל »¿«¿ ‡È‰ƒ
88 ≈«¿ƒ¿ ‡e‰ ÔBˆ‰L
.ÌkÁ˙‰Ïכלומר ,זהו עדיין רצון .ובהחלט לא גילוי ∆»» ‰p‰הקשר והשייכות
˙BcÓÏורגש≈ƒ ,
ƒ¿ ‰iËp‰
»ƒ¿« ÔÈÚÓ
Ìb« 42למעלה אפילו ≈«¿ƒ
של כוח החכמה אבל הרצון הוא להתחכם כי נוצר קשר וחיבור ראשוני בין 89 43וההמשכה מבינה למידות נפעל על ידי שלושה עניינים במידת היסוד שהם
כאשר יש פעולה 90 'a‰« „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚÂ
ממנו ¿« ¿≈ הרצון והחכמה שלמטה „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚ
44שלושה שלבים בהמשכה מבינה למידות כפי שהולך ומפרט « ¿≈
91 ˙e‡ÈˆÓ
ƒ¿ ‰NÚ
נוספת של היסוד כדי לקשר ולחבר בין הרצון והחכמה «¬ ∆ ˙iË
«ƒ¿ ˙BȉϿƒ ‰ÎLÓ‰‰Â
»» ¿««¿ ˙eM˜˙‰‰
da» ‰NÚבבינה «¿ «¿ƒ∆ ¬« '‡‰» 45
גם זה עדיין רצון ולא חכמה ,כשם שמדות שבשכל 92 »»∆ ‰ÓÎÁ‰
ÔBˆaL «»¿» 'a‰השלב הבא « „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚÂ
ÔÈÁBn‰מחוץ למוחין עצמם≈¿ «¿ , ƒ « 46
וט
44 ‰Êa
∆» ‡˜ÂcL
והמידות אלא של האין סוף שלמעלה מכל הדרגות הללו ∆«¿» 1הם חלק מהשכל ואינם רגש ,אבל כבר יש מציאות מוגדרת של חכמה )כפי
45 ,„BÒi‰
¿« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰NÚ
∆ ¬« ‰Ê∆ ÔB˙È
¿ƒ Ì‚Â
«¿ .ÔB˙i‰
‡¿ƒ« ˙ÈzÓ
ƒƒ¬ ‡e‰ '‚‰« „BÒÈ¿ È„ÈŒÏÚÂ
הפעולה השלישית של היסוד ,החיבור שהיא ברצון( ¿« ¿≈ 2
46 ˙ÈÁaL
« ƒ¿∆ ÈÙÏכמבואר לעיל אודות מעלתו המיוחדת של "קו האמצעי" ¿ƒ ÏÚÙa
«… ¿ ‰ÓÎÁ‰
»¿»« ˙e‡ÈˆÓ
ƒ¿ ‰NÚ
וההתקשרות בין רצון וחכמה∆ ¬« , 3
47 «ÚÈbnL
ƒ«∆ ,˙BÈ≈ ‰ÏÚÓÏe
»¿«¿ ,ÏebŒÈÏa‰
¿ ƒ¿« B‡a» «ÚÈbÓ ƒ« „BÒi‰ «¿ 4שאמנם נוצרה על ידי הרצון אבל בסופו של דבר יש כאן פעולה והתגלות
48 »« '̈Ú'a
LnÓהמאור ,מקור האור » ∆∆ 5של חכמה לא רק כחלק מהרצון אלא
49 הבליֿגבול. 6כחכמה ושכל ,בדומה למידות כפי
מציאוּת נע ֶשׂה ְ ִ ועלֿ ְ ֵידי ְיסוֹד ַהג' ַ ֲ שׁבּרצוֹןַ ְ . ָָ ֶ 1
50 35 È˙k
¿ƒ ‰p‰c
≈ƒ ¿ ,‡e‰ ÔÈÚ‰Â
¿»»¿ƒ שהן בלב וכבר אינן חלק מהשכל. 7
בּכּל ִהיא, ארץ ַ ֹ ויתרוֹן ֶ ֶ וזהוּ ְ ִ ְ בּפעלֶ ְ . החכמה ְ ֹ ַ ְַָָ 2
51 ÌBÈ ÏÎa »¿ BeËa¿ LcÁÓ‰ «¿«≈ ÔB˙ÈÂ
e‰ÊÂהפירוש הפנימי בפסוק ¿¿ƒ
∆¿ 8
52 ,˙ÈL‡a
ƒ ≈¿ ‰NÚÓ ≈ ¬« „ÈÓz »ƒ יתרוֹן נע ֶשׂה ִ ְ )בּחינת ֹכּל( ַ ֲ שׁעלֿ ְ ֵידי ַה ְיּסוֹדוֹת ְ ִ ַ ֶַ 3 È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ,‡È‰ƒ Ïka ‡… « ı∆∆ 9
53 „BÒi‰
¿« ˙ÈÙÒ
˜‡« ƒ¿ ÏÚ« È¿≈ » BeËc שׁעלֿ שׁבּלּבַ ֶ , בּענין ַה ִמּדּוֹת ֶ ַ ֵ וּכמוֹ ְ ִ ְ ַ ארץְ , בּבחינת ֶ ֶ
ַ ְִִ 4 )… ˙ÈÁa
Ïkבגימטריא « ƒ¿ ˙B„BÒi‰ ¿« 10
54 ««
,Ï"pkכמרומז בכתוב "זכר רב טובך ועלָיּה
יתרוֹן ַ ֲ ִ בּהם ִ ְ נע ֶשׂה ָ ֶ ֵ ְ 5ידי ג' ַה ְיּסוֹדוֹת ַ ֲ 11חמישים ,כנגד חמישים שערי בינה,
55 BeËa¿ LcÁÓ‰
≈«¿« ÔÈÚe
יביעו" ¿«¿ƒ וּלמעלה
וֹחיןָ ְ ַ ְ , שׁבּמ ִ לבחינת ַה ִמּדּוֹת ֶ ַ שׁמּתע ִלּים ִ ְ ִ ַ ְַ ִֶ 6 ÔB˙È
¿ƒ ‰NÚ 12כמבואר לעיל( «¬ ∆
56 ȇwL
≈ »∆ ̉„ea‡‰
» ¿¿ «» Lt ≈≈ יוֹתר
וּלמעלה ֵ מּוֹחיןָ ְ ַ ְ , נטַיּת ַה ִ לבחינת ְ ִ יוֹתר ִ ְ ִ ַ ֵ 7 BÓÎe
‡¿ ,ı∆∆ ˙ÈÁa
13ותוספת « ƒ¿ƒ
57 ‡pL
שהכוונה «»¿ƒ∆ B‡‰» ÏÚ ŒÏÚL
«∆ ,laL
≈«∆ ˙Bcn‰ƒ« ÔÈÚa
«¿ƒ¿ 14
36 Ba Ó‡pL
עצמהּ.
בּינה ַ ְ ָ לבחינת ַה ִ ָ ְִִ ַ 8
58 ¿«¡∆∆ ÔBL‡ƒ ÌBÈa ̉a
∆» ‰NÚ
∆ ¬« ˙B„BÒi‰
¿« '‚ È„È
≈¿ 15
59 ,BË Èkומאחר בפרשת הבריאה ƒ בּהתח ְלּקוּת העלָיּה ְ ִ ְ ַ ‡ָ ÌÓכּל ֶזה הוּא ִ ְ ַ
ענין ָ ֲ ִ 9ה( »¿» »ƒ¬« ÔB˙È
‰iÏÚÂשמלבד פעולת ¿ƒ 16
60 שנאמר בו "כי טוב" לכן הביטוי העלָיּה
תּכלית ָ ֲ ִ ואין ֶזה ַ ְ ִ מּדרגוֹתֵ ְ , ַה ַ ְ ֵ 10 17ה'יסוד' להוות ו'להוליד' את המידות
61 "המחדש בטובו" מתייחס אליו ואמרו שׁכתהמ ָ ַ ענין ַ ְיּתרוֹן הוּא ִ ְ ַ אמ ִתּית ַה ִ ְ יּתרוֹןַ .אִ ֲ ְוה ִ ְ
ַ 11 18מהמוחין בדרך מלמעלה למטה ,לאחר
62 ‰Êהאור שנברא ∆ B‡aLמעלה חכמינו ∆¿ 19מכן נעשה במידות שבלב יתרון ועליה
נע ִשׂים ַ ְ ָ שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ בּליֿ ְגּבוּלַ ֶ , 12אוֹר ַה ְ ִ
63 ביום הראשון של ששת ימי בראשית ÌÈlÚ˙nLמלמטה למעלה
20נוספת ∆ƒ«¿ƒ
64 ÔBL‡‰»ƒ ‡„Ì
»» ÏkzÒ
≈«¿ƒ
בּזה
שׁדּוקא ָ ֶ לעיל ֶ ַ ְ ָ בּאר ְ ֵ שׁנּת ָ ֵ וּכמוֹ ֶ ִ ְ שׁויןְ , וּמ ָטּה ָ ִ ַ 13 21וההתעלות היא משלב לשלב בכל
65 ידי ובאמצעותו ראה » » ÛBqÓƒ
ÌÏBÚ‰ נע ֶשׂה ַעלֿ ְ ֵ יתרוֹן ֶזה ַ ֲ וגם ִ ְ יּתרוֹןַ ְ . אמ ִתּית ַה ִ ְ 14הוּא ֲ ִ 22שלושת הדרגות שנתבארו לעיל,
66 ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ ,37 BÙBÒ „Ú בּליֿ ¿« גּיע ָבּאוֹר ַה ְ ִ שׁבּחינת ַה ְיּסוֹד ַמ ִ ַ לפי ֶ ְ ִ ַ ַ 15ה ְיּסוֹדִ ְ , ˙Bcn‰
«ƒ ˙ÈÁÏ
23תחילה « ƒ¿ƒ
67 »¿«¿ƒ ¿ ‡ÓÏÚ
‡ÈÒk˙‡cהעולם המכוסה בּ'עצם' ַמ ָמּשׁ»¿» . שׁמּגּיע ָ ֶ ֶ יוֹתרַ ִ ַ ֶ , וּלמעלה ֵ ְ 16גּבוּלָ ְ ַ ְ , ˙BÈ
≈ ‰ÏÚÓÏe
»¿«¿ ,ÔÈÁBÓaL
ƒ «∆ 24
68 העולם 38 ‡ÈÏb˙‡c
»¿«¿ƒ ¿ ‡ÓÏÚ בּכל ¿»¿» המחֵדּשׁ ְבּטוּבוֹ ְ ָ כּתיבַ ְ ַ 35 דּהֵנּה ְ ִ והענין הוּאִ ְ , ָ ְ ִ ָ ְ 17 ,ÔÈÁBn‰
ƒ « ˙iË «ƒ¿ ˙ÈÁÏ
« ƒ¿ƒ 25
69 הגלוי ,כלומר ,המרחק הגשמי מקצה
קאי ַעל בּרא ִשׁיתְ ,דּטוּבוֹ ָ ֵ מע ֵשׂה ְ ֵ תּמיד ַ ֲ 18יוֹם ָ ִ ‰Èa‰
» ƒ« ˙ÈÁÏ
« ƒ¿ƒ ˙BÈ
≈ ‰ÏÚÓÏe
»¿«¿ 26
70 אחד של העולם לקצה השני הוא משל .dÓˆÚ
«¿» 27
71 ומכוון כנגד הפער הרוחני בין 'עלמא
פּרשׁ המחֵדּשׁ ְבּטוּבוֹ ֵ ֵ וּבענין ַ ְ ַ
כּנּ"לַ ְ ִ ְ , ספירת ַה ְיּסוֹד ַ ַ ַ ִ ְ 19 ‡∆ Ïk» ÌÓ
‰Êכל האמור לעיל »¿» (‰ 28
72 דאתכסיא' שהוא דרגא גבוהה ביותר שׁנּברא ְבּיוֹם ִראשׁוֹן שׁקּאי ַעל ָהאוֹר ֶ ִ ְ ָ בּוּדרהם ֶ ָ ֵ הא ְ ְ ָ ַ ָ 20 29על העילוי ,התוספת והיתרון )כתוצאה
73 ל'עלמא דאתגליא' שהוא דרגא נמוכה אדם תּכּל ָ ָ נס ַ ֵשׁבּאוֹר ֶזה ִ ְ שׁנּאמר בּוֹ ִ 36כּי טוֹבְ ֶ , ַ ֱ ֶ ֶ 21 30מפעולת ה'יסוד'( בספירת המלכות וכן
74 כמובא בזוהר על הכתוב "ברוך ה' ועד סוֹפוֹ ֶ ,37שׁהוּא ִ ְ ַ
ענין וֹלם ְ ַ הראשׁוֹן ִמסּוֹף ָהע ָ ִ ָ 22 ‰iÏÚ‰
»ƒ¬» ÔÈÚ
31בכללות המידות «¿ƒ ‡e‰
75 אלקי ישראל מן העולם ועד העולם": ואף ֶשׁאוֹר גּליאַ ְ .38 דּאת ַ ְ ָ
ועלמא ְ ִ ְ כּסיא ְ ָ ְ ָ דּאת ַ ְ ָ
עלמא ְ ִ ְ ָ ְ ָ 23 ≈¿«« ˙e˜lÁ˙‰a
,˙B‚„n‰עליה ¿«¿ƒ¿ 32
76 מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא. 33מדרגה לדרגה בתוך סולם הדרגות
עכ ָשׁו, מאיר ַגּם ַ ְ בּהעלם ֵ ִגּנזוִֹ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםֵ ְ ֶ ְ , ֶ 24זה ְ ָ
ומוסבר על כך בתורת החסידות כי 77 34השונות עצמו )'סדר השתלשלות' של
כשם שבעולם הזה יש "ים" שהוא עולם שהנבראים שבו מכוסים ויש 78 ÔB˙i‰Âכי למרות
¿ƒ«¿ ‰iÏÚ‰
»ƒ¬» ˙ÈÏÎz ƒ¿« ‰Ê∆ ÔȇÂ
35הדרגות השונות זו מזו( ¿≈
"יבשה" שהיא עולם שהנבראים שבו גלויים ,על דרך זה למעלה ,להבדיל79 , 36כל העליות והמעבר ממצב אחד למצב שונה בשינוי מהותי ,סוף סוף מדובר
יש דרגות גבוהות שבגלל הרוממות שלהם הן נעלמות ומכוסות ונקראות 80 «‡C 37בעליה בתוך סולם הדרגות כך שהעליה היא יחסית ולא מוחלטת.
"עלמא דאתכסיא" ואילו האור האלוקי המצומצם שיורד ומתגלה לנבראים 81 והתגלות ˙ÎLÓ‰
«» ¿« ÔÈÚ ÔB˙i‰עליה ותוספת אמיתית «¿ƒ ‡e‰
‡¿ƒ« ˙ÈzÓ
ƒƒ¬ 38
,BÊbכמאמר חז"ל שהקדושֿ 82
¿» ‰Ê∆ B‡L
∆ Û‡Â
נקרא "עלמא דאתגליא"«¿ . ÏebŒÈÏa‰גם בדרגות שבהם הבליֿגבול בדרך כלל אינו בא בגילוי,
¿ ƒ¿« B‡ 39
ברוךֿהוא גנז את האור המיוחד שנברא ביום הראשון והוא יחזור ויתגלה 83 ÌÈNÚ
‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚLכאשר כן ישנה התגלות של אור הבליֿגבול «¬ ƒ
∆ ≈¿ «∆ 40
רק לעתיד לבוא ,בימות המשיח ,ואם כן מה פשר האמירה שעל האור הזה 84 ÏÈÚÏבהרחבה שה'יתרון' ≈¿ ‡a˙pL
≈»¿ƒ∆ BÓÎe ¿ ,ÔÈÂLƒ» ‰hÓe
»« ‰ÏÚÓ»¿« 41
נאמר "המחדש בטובו בכל יום"? אלא הביאור הוא שאכן האור נגנז אבל 85 42האמיתי הוא כאשר יש גילוי של אור אין סוף המאיר בשווה בשמים
כמובא 86 ‡˙ȇ„ÎÂ
» ƒ ¿ƒ¿ ,ÂLÎÚ
» ¿« Ìb« ȇÓ
ƒ≈ ÌÏÚ‰a
≈¿∆¿ ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ ") 43מעלה"( ובארץ )"מטה"( ובספירת המלכות יש לא רק הארה של המוחין
(35בברכת ק"ש (36 .בראשית א ,ד (37 .חגיגה יב ,א .ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה .ב"ר פי"א ,ב .פי"ב ,ו .זח"א לא ,ב .מה,
סע"ב .רג ,ב (38 .ראה אוה"ת בראשית ח"ג תצד ,א .המשך יונתי תר"ם ע' מח .ועוד.
זט
ואם כן אף הם נתיבים ששייכים )במידה מסוימת( לכולם 44 ¿»ƒ ¬ » ƒ
‰iNÚŒ‰ÈˆÈ LÙe
‡ÓBÈבכל יום≈≈ ,
» ÏÎa dÈpÈÓממנו )להאיר( ¿»
≈ ƒ ÚÓ
«» ‡ÏÂ
… ¿ 39 ‰fa
«…« 1
45 Ìb« ÔeÈ
» ‰ÊŒCcŒÏÚÂ
ולא רק ליחידי סגולה ,וגם הם כמו שערי הבינה∆ ∆∆ «¿ . ÔÈÚ
«¿ƒ e‰fL 40 Ê"Ó‰המקובל רבי משה זכות בפירושו על הזוהר ∆∆ »« » 2
46 ,ÏebŒÈÏa‰
¿ ƒ¿« B‡ ‡e‰L ∆ ,ÔBL‡‰ƒ» ÌBia« ‡pL
»¿ƒ∆ B‡‰» ÔÈÚa
¿«¿ƒ ƒ» ÌBÈ ÏÎa
„ÈÓzובהעלם אור זה חוזר ומאיר תמיד, »¿ BeËa¿ LcÁÓ‰
«¿«≈ 3
47 … dÈpÈÓ
‡Ïנמנע הקדושֿברוךֿהוא ממנו ,היינו ≈ ƒ ÚÓ
«» ‡Ï… ÌÏÚ‰aL
∆¿∆¿≈ גם לאחר שנגנז. 4
48 ‡ÓBÈ
» ÏÎa מלגלות ולהאיר אותו ¿» משמעות העובדה שמצד ‰Ê∆ ÔeÈÂ
¿ » 5
בכל יום ויום ו"מחדש בטובו" 49 6אחד האור גנוז ונעלם ומצד שני הוא
יוֹמא, בּכל ָ מינּיהּ ְ ָ מנע ִ ֵ ולא ָ ַ בּזּהרֹ ְ 39 וכדאיתא ַ ֹ ַ ָ ִ ְְִ 1
באמצעותו "בכל יום תמיד" אלא 50 CcŒÏÚ
7חוזר ומאיר בכל יום מובנת « ∆∆
בּכלהמחֵדּשׁ ְבּטוּבוֹ ְ ָ ענין ַ ְ ַ שׁזּהוּ ִ ְ ַ הרמ"ז ֶ ֶ
40 וּפרשׁ ָ ַ ָ ֵֵ 2
51 שכעת ,עד לעתיד לבוא ,ההארה הזו Ô"e ÔÈaחמישים ≈ LÙ‰‰
≈¿∆« 8
52 ההפרשׁ ֵבּין נוּ"ן היא בהעלם מהנבראים«» ¿«¿ .
˙ÎLӉ דּרֵ ְ ֶ ַ ויוּבן ֶזה ַעלֶֿ ֶ תּמידָ ְ . 3יוֹם ָ ִ » ƒ ÈÚL
‰Èaשעניינם נתבאר לעיל ≈¬« 9
53 ‡ ‰Ê∆ Bאור הבליֿגבול והאיןֿסוף שׁבּבּינה ֵהם חכמהָ ִ ַ ֶ , נתיבוֹת ָ ְ ָ בּינה ְול"ב ְ ִ שׁערי ִ ָ ֲֵ ַ 4 10בהרחבה ¿ "ÏÂשלושים ושניים
54 „BÒi‰¿« ˙ÈÁa דּההפרשׁ ֵבּין ≈¿ « ‡e‰
« ƒ¿ È„ÈŒÏÚ נתיבוֹתֵ ְ ֶ ַ ְ . וּבחכמה ֵהם ְ ִ שׁעריםָ ְ ָ ַ , ִָ ְ 5 ‰ÓÎÁשפעולתם דומה »¿» ˙BÈ˙ƒ¿ 11
55 ,‡˜Âcבגלל כוחו המיוחד לחבר וּעים «¿» שׁשּׁערים ֵהם ַה ְיּד ִ לנתבוֹת הוּאִ ָ ְ ֶ , שׁערים ִ ְ ִ ִָ ְ 6 12לפעולת ה'שערים' בבינה ,היינו שהם
56 ולקשר בין "משפיע" נעלה ביותר 13משמשים אמצעי להמשכת והתגלות
ליחידי
נתיבוֹת ֵהם ַרק ִ ִ ֵ שּׁאיןֿ ֵכּן ְ ִ לר ִבּיםַ ,מהֿ ֶ ֵ ַָ 7
57 ל"מקבל" אפילו הנחות ביותר ובגלל ממנה, שלמטה לדרגות 14החכמה
עיט, נתיב ֹלא ְ ָידעוֹ ַ ִ שׁכּתוּבִ ָ 41 וּכמוֹ ֶ ָ סג ָלּהְ , ְֻ 8
58 e‰fL
ייחודו של ה"קו האמצעי" ∆∆ המקשרים הגורמים ‰ÈaaL
» ƒ«∆ 15
59 BeËeלכן על החידוש של גילוי שׁשּׁיּיכים ¿שׁהם ֵאלּוּ ֶ ַ ָ ִ סג ָלּה ֶ ֵ ליחידי ְ ֻ
ְושׁיּיכים ַרק ִ ִ ֵ ִ ַָ 9 16ומחברים אותה לדרגות שלמטה ממנה
60 הבליֿגבול והאיןֿסוף "בכל יום תמיד" בּאצילוּתְ ַ ְ ,42
והינוּ נּנא ָ ֲ ִ דּמק ְ ָ
החכמה ִ ְ ַ לבחינת ַ ָ ְ ָ ַ ִ ְ ִ 10 ‰ÓÎÁe
»¿»« ,ÌÈÚL≈ ̉נקראים ¿»ƒ 17
61 )אם כי כעת הוא רק בהעלם( נאמר אמנם
דּאצילוּתָ ְ ָ . לנשׁמוֹת ַ ֲ ִ וּעים ַרק ִ ְ ָ שׁהם ְיד ִ ֵ ֶ 11 ≈ ̉נקראים ¿ƒ
˙BÈ˙וזאת למרות 18
62 ȇ˜c
מאירים שהדבר נעשה "בטובו" ¿» ≈ נּתיבוֹת ְ ִ ִ שׁגּם ַה ְ ִ וּע ֶ ַ הרי ָיד ַ פּיֿכן ֲ ֵ ַ 12אףֿ ַעלֿ ִ ֵ שווה. פעולתם הענין 19שבעיקר
63 .Ï"pk«« „BÒi‰
ועלֿ והכוונה היא «¿« ÏÚ שׂיּהַ ְ . יצירהֿ ֲע ִ ָ דּבריאהֿ ְ ִ ָ נּשׁמוֹת ִ ְ ִ ָ בּהעלם ַגּם ַל ְ ָ ֵ ְ ֶ ְ 13 ÌÈÚL
LÙ‰‰cההבדל ≈ƒ»¿ ÔÈa
≈¿∆« ¿ 20
64 Bȇ≈ ,‰Ê∆ „BÒÈ¿ ˙ÈÁa
‡« ƒ¿ ÌÓ»¿» ̉≈ ÌÈÚML
ƒ»¿ ∆ ,‡e‰ ˙B˙Ï
ƒ¿ƒ 21
שׁנּברא ַבּיּוֹם בּענין ָהאוֹר ֶ ִ ְ ָ יוּבן ַגּם ְ ִ ְ ַ דּרֶ ֿזה ָ ֶ ֶ 14
65 ˙B„BÒÈ¿ ˙ÈÁaשלושת ¿« ƒ¿ BÓk ÌÈaÏוכל
ÌÈÚe„i‰וגלויים »«ƒ
ƒ ¿« 22
66 הבחינות והשלבים בפעולת היסוד
שׁבּהעלם ֹלא בּליֿ ְגּבוּלֵ ְ ֶ ְ ֶ , הראשׁוֹןֶ ,שׁהוּא אוֹר ַה ְ ִ ִ ָ 15 23המעונין יכול להשתמש בהם ולעבור
67 ˙‡∆ ˜« ÌÈÎÈLÓnL
ƒ ƒ ¿«∆ Ï"p‰ שׁכת אוֹר ֶזה הוּא «« והמ ָ ַיוֹמאְ ַ ְ . בּכל ָ מינּיהּ ְ ָ מנע ִ ֵ ַ ָ 16 ˙BÈ˙
ƒ¿ ÔkŒÔȇMŒ‰Ó
24דרכם≈ ≈∆ « ,
68 דּקאי »¿ ¿«¿ ƒ ¿ B‡‰
,˙eÏLÏzL‰cלפי הסדר וּבטוּבוֹ ְ ָ ֵ שׁזּהוּ ְ דּוקאֶ ֶ , בּחינת ַה ְיּסוֹד ַ ְ ָ ַ 17עלֿ ְ ֵידי ְ ִ ַ ̉≈ 25דרכים נסתרות הידועות «˜
»∆ BÓÎe
41 e˙kL ¿ ,‰l‚Ò
»À¿ È„ÈÁÈÏ
≈ ƒ ƒ 26
69 הרגיל של ההמשכות וההתגלות של בּחינת ְיסוֹד ֶזהֵ ,אינוֹ ְכּמוֹ אמנם ְ ִ ַ כּנּ"לָ ְ ָ . ַ 18על ַה ְיּסוֹד ַ ַ
70 הדרגות זו מזו )מרצון לחכמה וממוחין ,ËÈÚהרי לנו רמז
ƒ« BÚ„È
»¿ ‡Ï
… È˙
ƒ» 27
שׁיכים ַרק ֶאת ָהאוֹר שׁמּמ ִ ִ בּחינת ְיסוֹדוֹת ַהַנּ"ל ֶ ַ ְ ַ ִ ְ 19
71 למידות( שגם השלב הראשון שבהם 28ש"נתיב" הוא תואר לאמצעי מעבר
72
דּע ִתּיק, בּחינת ְיסוֹד ְ ַ שׁתּל ְשׁלוּתֶ ,א ָלּא הוּא ְ ִ ַ ְדּה ְ ַ ְ ִ 20
הוא בחינת היסוד כפי שהיא חלק " 29לא ידוע" ונסתר ,והנתיבים לא ידועים
73 נמ ָשׁ אוֹר מסדר ההשתלשלות ההדרגתי ∆»
‡‡l שׁעלָֿידוֹ ִ ְ וֹמיַ ֶ , בּרית ְשׁל ִ שׁנּקרא ְ ִ ָ ְ ִ ֶ 21 È„ÈÁÈÏ
≈ ƒ ƒ ˜« ÌÈÎÈiLÂ
¿ «» ƒ 30לרבים
74 ,˜ÈzÚcבתור שׁכה « ƒ¿ ‡e‰
ƒ« ¿ „BÒÈ¿ ˙ÈÁa בּהמ ָ ָולכן ַ ַ ְ 'עצם' ַמ ָמּשֵׁ ָ ְ . וגם ָה ֶ ֶ בּליֿ ְגּבוּל ְ ַ ַ 22ה ְ ִ ובענייננו שלושים ושניים ‰l‚Ò
»À¿ 31
75 חלק מבחינת הכתר שלמעלה מעשר הג ָבּלוֹת בּחינת ְיסוֹד ֶזהֵ ,אין שׁוּם ַ ְ שׁעלֿ ְ ֵידי ְ ִ ַ ַ ֶ 23 32ה"נתיבים" שדרכם החכמה יורדת
76 הספירות ,והחלק הנעלה בכתר נקרא וּבפרט
בּליֿ ְגּבוּלָ ְ ִ , לפי ֶשׁאוֹר ַה ְ ִ כּללִ ְ , ְוהתח ְלּקוּת ְ ָ ַ ְ ִ 24 ̉L
33ונמשכת ידועים ליחידי סגולה ∆≈
77 "עתיק יומין" )על שם שנעתק ונבדל
וזהוּ ַמה בּשׁוהֶ ְ . בּכל ָמקוֹם ְ ָ ֶ הרי ֵהם ְ ָ 'עצם'ֵ ֲ , ָ 25ה ֶ ֶ ÌÈÎÈiML
34בעלי דרגה גבוהה ≈‡ƒ »« ∆ el
78 ˙Èa
ƒ¿ ‡˜pLמ"יום" וגילוי( ∆»¿ƒ ‡p˜Óc
»¿«¿ ƒ ‰ÓÎÁ‰»¿»« ˙ÈÁÏ « ƒ¿ƒ 35
וּטינה
גּבעוֹת ְתּמ ֶ ָ וה ְ ָההרים ָימוּשׁוּ ְ ַ שּׁכּתוּב ִ 43כּי ֶ ָ ִ ָ ֶ 26
על ידי בחינה 79 » «∆ ,ÈÓBÏL
B„ÈŒÏÚL ¿ ƒ ,42 ˙eÏȈ‡aעליה נאמר בזוהרƒ¬» 36
80 CLÓומתגלה גם למטה
זו ב"יסוד" ,כפי שהיא באור הבליֿגבול שבכתר » ¿ƒ 37שמקומה העיקרי ,ה"קן" שלה הוא בעולם האצילות ואילו מקומה העיקרי של
81 ÔÎÏÂ
LnÓמקור האור≈»¿ . »« '̈Ú'‰
∆∆ » Ì‚Â «¿ ÏebŒÈÏa‰
‡¿ ƒ¿« B 38הבינה הוא בעולם הבריאה ומבואר בחסידות שלכן התגלות האור האלוקי
82 ˙BÏa‚‰
»¿« ÌeL Ôȇ≈ ,‰Ê∆ „BÒÈ¿ ˙ÈÁa « ƒ¿ È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ‰ÎLÓ‰a ««¿ »» 39באצילות היא בבחינת ראיה כשם שבחכמה מאיר עצם הרעיון השכלי ואילו
83 ,ÏÏkוזו הבחינה שנמשכת למעלה ולמטה בשווה ממש »¿ ˙e˜lÁ˙‰Â
¿¿«¿ƒ 40ההתגלות בעולם הבריאה בבחינת שמיעה כשם שבבינה מאירים הפרטים של
84 ËÙe
»¿ƒ ,ÏebŒÈÏa‰
¿ ƒ¿« B‡L ∆ ÈÙÏבאמת ,לא רק באופן יחסיƒ¿ , ̉L
≈∆ eȉÂ
שלושים ושתיים נתיבות החכמה 41הרעיון אך לא העצם ¿«¿
85 e‰ÊÂהפירוש הפנימי «‰Ó
∆¿ .‰ÂLa
∆» ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa»¿ ̉≈ ȉ
≈¬ ,'̈Ú'‰
» ∆∆ ȉ
‡≈¬ ÔÎŒÈtŒÏÚŒÛ
‡≈ ƒ « « ÌÓ »¿» .˙eÏȈ‡c
ƒ¬ « ˙BÓLÏ
»¿ƒ ˜« ÌÈÚe„È
ƒ ¿ 42
86 ÈcÒÁÂ
ƒ¿«¿ ‰ÈËeÓz
» ∆ ¿ ˙BÚb‰Â »¿«¿ eLeÓÈ» Ìȉ‰ ƒ»∆ Èkƒ 43 e˙kM ∆» Œ‰‡Èc
» ƒ¿ƒ ˙BÓLpÏ
»¿« Ìb« ÌÏÚ‰a
≈¿∆¿ ÌÈȇÓ
ƒ ƒ¿ ˙BÈ˙p‰
ƒ¿« ÌbL
«∆ «Úe„È» 43
(39ח"ג פח ,א (40 .לזח"ג שם (41 .איוב כח ,ז .וראה סה"מ ה'ש"ת ע' .10וש"נ (42 .ראה רמ"ז לזח"ב רכ ,ב .נצו"א
לזח"ג קיז ,א .סה"מ תרצ"ו ע' .119וש"נ (43 .ישעי' נד ,י.
זי
44 ÌÏBÚL
» ∆ ‰‡Èa‰
» ƒ¿« ˙lÁ˙a
«ƒ¿ƒ ‰È‰L»»∆ BÓkÓ
¿ƒ Ìb« ˙BÈ
≈ ‰ÏÚ
‡∆¬« B לפי פשוטו ,ËeÓz» ‡Ï
… ÈÓBÏL
ƒ ¿ ˙Èe
ƒ¿ LeÓÈ» ‡Ï
… Cz‡Ó
≈≈ƒ 1
45 «»¿ƒ B‡elÓƒ ÏÚ
‡וכפי שנתבאר לעיל בתחילת המאמר שה"יתרון" 2הקדושֿברוך הוא אומר לבני ישראל שגם אם ההרים והגבעות )הנראים כדבר
ותוספת האור שנפעל בארץ הגשמית והחומרית על ידי ההמשכה של בחינת 46 3חזק ויציב מאד( יזוזו וימושו ממקומם ,הברית שהקב"ה כרת עם בני ישראל
"כל" ,מביא את הארץ למעלה יתירה יותר מאשר היתה בתחילת הבריאה 47 4תישאר תמיד בתוקפה ,ולענייננו הפסוק מתפרש לענין ההבדל בין היסוד כפי
ואפילו לגבי המצב שבו היתה הארץ 48 5שהוא פועל בתוך סדר השתלשלות
קודם חטא עץ הדעת ,כאשר "עולם על 49 6לפעולתו להמשיך ולגלות מאור הבליֿ
וֹמי ֹלא ָתּמוּט, וּברית ְשׁל ִ מא ֵתֹּ לא ָימוּשׁ ְ ִ ְוחס ִדּי ֵ ִ ְַ 1
מילואו נברא" ,והעולם היה "מלא" 50 ˙BÚ‚e
»¿ ÌȉL
גבול ומה'עצם' ∆»ƒ 7
בּהםשׁאר ַה ְיּסוֹדוֹתִ ,הֵנּה ָ ֶ שׁהם ְ ָ וּגבעוֹת ֶ ֵ שׁהרים ְ ָ ִָ ֶ 2
51 ו"שלם" ללא חסרון. ‰p‰
≈ƒ ,˙B„BÒi‰¿« ‡L
»¿ ̉L ∆≈ 8
52 ı‡Ï
∆∆¿ ‰ÒÈka » ƒ¿« ‰p‰Â וֹמי ֶשׁהוּא ְיסוֹד ≈ƒ¿ ( בּרית ְשׁל ִ אבל ְ ִ בּלה כוּ'ָ ֲ , הג ָ ָ
שׁיְּ ַ ַָ 3 »»¿« CiL
'eÎ ‰Ïa‚‰וההגבלה »« ̉a»∆ 9
53 ˆ ÌÈÎÈבני ישראל שׁכת ≈ »¿ƒ
ƒ ƒ¿ eȉ» χNÈ המ ָ ַ לפי ֶשׁהוּא ַ ְ כּללִ ְ , הג ָבּלוֹת ְ ָ ְדּע ִתּיקֵ ,אין בּוֹ ַ ְ ַ 4 10באה לידי ביטוי במשל האמור של
54 ı‡aהרוחנית, ∆»» ‰iÏÚ צּדּיקַ ,צ ִדּיק … ¿ƒ
»ƒ¬ ÏÚÙÏ יוֹסף ַה ַ ִ שׁנּמ ָשַׁ עלֿ ְ ֵידי ֵ העצם ַמ ָמּשְׁ ִ ֶ , ֶֶָ 5 11הרים וגבעות שזזים ממקומם ,דבר
55 d„ÈŒÏÚÂהיו
»» «¿ ,˙eÎÏn‰ ¿«« ˙ÈÁa
דּבחינת ַע ִתּיק ¿« ƒ דּע ִתּיקַ ִ ְ ִ , בּחינת ְיסוֹד ְ ַ וֹלםַ ִ ְ ,44 ְ 6יסוֹד ע ָ ‡Ï
12שמורה על חלישות והגבלה»¬ ,
56 ı‡a
הג ָבּלוֹת צריכים לפעול עליה «∆»» Ìb שׁאין בּוֹ ַ ְ וֹלמוֹתֵ ֶ , מהע ָ ונבָדּל ֵ ָ נע ָתּק ְ ִ ְ 7הוּא ֶ ְ „BÒÈ¿ ‡e‰L∆ ÈÓBÏL
ƒ ¿ ˙Èa ƒ¿ 13
57 ÈÏkראוי לכך ƒ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ ,˙ÈÓLb‰«« ¿ƒ ,ÏÏk
»¿ ˙BÏa‚‰
»¿« Ba Ôȇ≈ ,˜ÈzÚc
ƒ« ¿ 14
וּכמוֹ בּשׁוהְ . בּכל ָמקוֹם ְ ָ ֶ כּללְ ,והוּא ְ ָ וֹלמוֹת ְ ָ ָ 8הע ָ
58 ˙Bˆn‰של¿ƒ« Ìei˜ƒ È„ÈŒÏÚ ‡≈¿ « L ¬∆ 15ולכן נאמר על זה "לא תמוט" להורות
59 נתן בני ישראל בעולם הזה הגשמי ∆¿ƒ
‰È‰z יברִ כּי ָ ַ עין הוּא ְ ַֹ יוֹסף ,טוֹב ַ ִ גּבּי ֵ שׁכּתוּב ַ ֵ ֶָ 9 ÈÙÏ
16על תכלית התוקף והחוזק ¿ƒ
60 Ca˙Èלמטה ,מה שלא ≈»¿ƒ BÏ ‰Èc לכל ַעם » ƒ מּשׁבּיר ְ ָ ויוֹסף גוֹ' הוּא ַה ַ ְ ִ לּחמוֹ ַלָדּלֵ ְ ,45 ִ 10מ ַ ְ ,LnÓ
»« ̈ډ
∆∆» ˙ÎLÓ‰
«» ¿« ‡e‰L ∆ 17
61 היו יכולים לפעול בהיותם במדבר שאז שׁעלֿ לפי ֶ ַ בּמצרים כוּ'ִ ְ , שׁמּמ ִשׁיַ גּם ְ ִ ְ ַ ִ הארץְ ַ ֶ ,46 ֶ ָ ָ 11 ,˜Ècv‰
ƒ«« ÛÒBÈ
≈ È„ÈŒÏÚ
≈¿ « CLÓpL
» ¿ƒ∆ 18
62 עיקר ענין המצוות היה ברוחניות. בּכל ָמקוֹם 'עצם' ֶשׁהוּא ְ ָ שׁכת ָה ֶ ֶ המ ָ ַָ 12ידוֹ הוּא ַ ְ (44 ÌÏBÚ
ˆ» „BÒÈ¿ ˜Èc
19שעליו נאמר «ƒ
63 ÏÚÙÏ
… ¿ƒ È„ÎaL ≈¿ƒ∆ «Úe„È» ȉ ענין «¬≈
בּכּל ִהיאֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ ארץ ַ ֹ ויתרוֹן ֶ ֶ וזהוּ ְ ִ ְ בּשׁוהֶ ְ . ֶ ָ ְ 13 20וכן מובא שלצדיק יש קשר מיוחד
64 ÌL ≈ ,˙eÎÏn‰ ¿«« ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ‰ÈÏÚ¬»ƒ 21לבחינת היסוד שנקראת טוב ,ככתוב
וגםמּלכוּתַ ְ , בּחינת ַה ַ ְ ארץַ ִ ְ , לבחינת ֶ ֶ שׁכה ִ ְ ִ ַ ההמ ָ ְָ ַ ַ 14
65 ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ «ƒ» ,Ô"a „BÒÈ¿ ˙ÈÁa
" 22אמרו צדיק כי טוב"(« ƒ¿ ,
66 «Úe„ik»« ,‰"Ó« ÌL יּתרוֹן « ƒ¿ƒ
≈ ˙ÈÁaÓ ענין ַה ִ ְ אמ ִתּית ִ ְ ַ שׁנּע ֶשׂה ָבּהּ ֲ ִ גּשׁמיתֲ ַ ֶ , לארץ ַה ַ ְ ִ ֶ ָ ָ 15 ‡e‰ ˜ÈzÚ ƒ« ˙ÈÁc
« ƒ¿ƒ ,˜ÈzÚc ƒ« ¿ 23
67 .Ô"aשם הוי' יכול « Ó
≈»¿ ‰"nL 'עצם' ∆«בּליֿ ְגּבוּל ַעד ָה ֶ ֶ שׁכת אוֹר ַה ְ ִ המ ָ ַַ 16עלֿ ְ ֵידי ַ ְ ˙BÓÏBÚ‰Ó
ÏcÂלגמרי ≈» »»¿ƒ¿ ˜zÚ
»¿∆ 24
68 להיות נכתב בצורות שונות של מילוי, שׁהיה
יוֹתר ַגּם ִמ ְכּמוֹ ֶ ָ ָ נעלה ֵ ַ 17מ ָמּשֶׁ ,שׁהוּא אוֹר ַ ֲ ֶ ˙BÏa‚‰
»¿« Ba ÔȇL 25המוגבלים≈∆ ,
69 וכאשר הוא במילוי ה' היינו יו"ד ,ה"ה, נברא. וֹלם ַעל ִמלּוּאוֹ ִ ְ ָ בּריאה ֶשׁע ָ בּתח ַלּת ַה ְ ִ ָ ִ ְ ִ 18 ‡e‰Â¿ ,ÏÏkמאיר »¿ ˙BÓÏBÚ‰» » 26
70 ו"ו ,ה"ה הרי הוא עולה בגימטריא 52
צריכים
ישׂראל ָהיוּ ְ ִ ִ לארץ ִ ְ ָ ֵ בּכּניסה ְ ֶ ֶ ָ ִ ְ ַ ‰p‰Â 19ו( ¿≈ƒ .‰ÂLa
∆» ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa 27ומתגלה ¿»
71 ונקרא שם ב"ן .ואילו כאשר שם הוי' ≈ Èab
,ÛÒBÈשהוא ≈« e˙kL »∆ BÓÎe ¿ 28
מּלכוּת, בּחינת ַה ַ ְ בּארץַ ִ ְ , עלָיּה ָ ָ ֶ לפעל ֲ ִ ְִ ֹ 20
72 נכתב במילוי אל"ף היינו יו"ד ,ה"א, CÈ
«…¿ ‡e‰ ÔÈÚ
29בחינת היסודƒ« BË ,
73 וא"ו ,ה"א ,הרי הוא עולה בגימטריא
כּלי ֲא ֶשׁר שׁתּהיה ְ ִ גּשׁמיתֶ ְ ִ ֶ , בּארץ ַה ַ ְ ִ ְועלָֿ ָידהּ ַגּם ָ ָ ֶ ַ 21 ,45 ÏcÏהיינו
»« BÓÁlÓ
¿«ƒ Ô˙ «» Èkƒ 30
74 45ונקרא שם מ"ה .ומבואר בחסידות והרי
בּרֵ ֲ ַ . ית ָ ֵ דּירה לוֹ ִ ְ תּהיה ִ ָ מּצוֹת ִ ְ ֶ ַ 22עלֿ ְ ֵידי ִקיּוּם ַה ִ ְ 31שהשפעתו נמשכת ל"דל" עני ואביון
75 ששם מ"ה הוא המברר והמפריד את מּלכוּתֵ ,שׁם בּבחינת ַה ַ ְ עליה ִ ְ ִ ַ לפעל ַ ִ ָ שׁבּכדי ִ ְ ֹ וּע ֶ ִ ְ ֵ ָ 23יד ַ
'B‚ ÛÒBÈÂ
32שנמצא בדרגה נמוכה ¿ ≈
76 הטוב מן הרע והמעלה את הטוב מתוך בּחינת ֵשׁם ַמ"ה, שׁכה ִמ ְ ִ ַ ההמ ָ ָלהיוֹת ַ ַ ְ צריְ ִ ÈaLn‰המשפיע ומפרנס
ַ 24בּ"ןִ ָ , ƒ¿ «« ‡e‰ 33
77 שם ב"ן ,והבירור הוא על ידי שם מ"ה , ı‡‰בלי יוצא מן
46 ∆»» ÌÚ« ÏÎÏ »¿ 34
לדע ְתּ, שׁלח ְלְ ַ ְ , וזהוּ ְ ַ מברר ַבּ"ןֶ ְ . שׁמּ"ה ְ ָ ֵ וּע ֶ ַ כּיּד ַ ָ ַ 25
78 בגלל שהוא ענין הביטול ,כמו שכתוב CÈLÓnLומשפיע «Ìb 35הכלל ∆«¿ ƒ
ונחנוּ
שׁכּתוּבְ ַ ְ 47 בּחינת ַמ"הְ ,כּמוֹ ֶ ָ דּמ ֶשׁה הוּא ִמ ְ ִ ַ ֹ ְ 26
79 e‰ÊÂ
"ונחנו מה" ,לשון ביטול∆¿ . ƒ«¿ƒ¿ 36
,'eÎ ÌȈÓaלמרות שהוא נמצא
80 שנאמר בציווי הקדושֿברוךֿהוא
מדרגתוֹ ֶשׁל בּערָ ֵ ְ ַ גּלים ָהיוּ ְ ֶ ֶ מּר ְ ִ
שׁה ְ ַ וכיון ֶ ַָ 27מ"הָ ֵ ְ .
ŒÏÚL
«∆ ÈÙÏ
37למטה ביותר ברוחניות ¿ƒ
81 ÁÏLלהיוֹת למשה על שילוח המרגלים ¿« אפ ָשׁר ִ ְ היה ֶ ְ דּוקא ָ ָ לכן ַעלָֿ ָידם ַ ְ ָ ֹ 28מ ֶשׁהֵ ָ ,
'̈Ú'‰
∆∆ » ˙ÎLÓ‰
«» ¿« ‡e‰ B„È» 38
82 ‡e‰ ‰LÓc ∆… ¿ ,EzÚ„Ï
¿¿¿ «¿ ,EÏ .‰ÂLa
∆» ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ ‡e‰L ∆ 39
83 ÌÈÏbn‰L
ƒ¿«¿«∆ ÔÂÈλ ≈¿ .‰"Ó» eÁÂ
¿«¿ 47 e˙kL
»∆ BÓk¿ ,‰"Ó« ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ »» ¿«« ÔÈÚ
‰ÎLÓ‰‰על ידי «¿ƒ ‡e‰L‡∆ ,‡È‰ƒ Ï…ka« ı∆∆ ÔB˙ÈÂ
¿ƒ¿ e‰ÊÂ∆¿ 40
84 ,‰LÓוגם הם היו בדרגא הנעלית הזו של
∆… ÏL ∆ B˙‚„Ó
»≈¿« CÚa
»∆∆¿ eȉ ,˙eÎÏn‰
¿«« ˙ÈÁa
‡« ƒ¿ ,ı
∆∆ ˙ÈÁÏ
41בחינת "כל" שהיא ספירת היסוד « ƒ¿ƒ
בחינת "מ"ה" )שלמעלה מבחינת "ב"ן" ולכן "מה" בגימטריא "אדם" ו"ב"ן" 85 ÔB˙i‰
¿ƒ« ÔÈÚ
‡«¿ƒ ˙ÈzÓ
ƒƒ¬ da» ‰NÚpL
∆ ¬«∆ ,˙ÈÓLb‰
ƒ¿ «« ı‡Ï∆»» ̂«¿ 42
86 ˙BȉÏ
‡¿ƒ LÙ
» ¿∆ ‰È‰
»» ‡˜Âc
»¿« Ì„ÈŒÏÚ
»» « ÔÎÏ
»≈ בגימטריא "בהמה"( ‡e‰L ∆ ,LnÓ
»« '̈Ú'‰
∆∆ » „Ú« ÏebŒÈÏa‰
¿ ƒ¿« B‡ ˙ÎLÓ‰
«» ¿« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « 43
(44משלי י ,כה (45 .שם כב ,ט .זח"ג )אד"ר( קל ,א (46 .ע"פ מקץ מב ,ו (47 .בשלח טז ,זֿח .וראה תו"א וארא נו ,א.
ועוד.
חי
17 ‰È‰
»» ‡Ï
… הגשמית והחומרית ל'דירה' ומקום משכן לקדושֿברוךֿהוא בעצמו ı‡
∆∆ ‡È‰Lƒ∆ Û‡c « ¿ ,ÔÚk
««¿ ı‡a
∆∆¿ והעילוי הגדול מאדÔB˙i‰
¿ƒ« 1
18 ‡nk)
»… ¿« ‡˜Âc »¿« χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡a
∆∆¿ ̇ƒ Èkƒ ,a„na»¿ƒ« Ì˙Bȉa
» ¿ƒ ללא כל יחס והשוואהCBÚŒÔȇa
¬ ≈¿ ‡È‰ƒ ˙eiÓLb‰
ƒ¿ «« ȉÂ
≈¬« ,˙ÈÓLb
ƒ¿ « 2
19 ' שההמשכה וההתגלות הנעלית היא דווקא על ידי‰Bz
49 » ÈËewÏ'a
≈ ƒ¿ »¿ƒ ÏebŒÈÏa‰
שריחוק הערך והפער,ËÙa ¿ ƒ¿« B‡ÏÂ
»¿ ,ÏÏÎa
»¿ƒ ˙eiÁeÏ
ƒ» ¿ 3
20 מצוות מעשיות ואילו העבודה במדבר היתה בעיקר ברוחניות ופועלת המשכה בינו ובין הגשמיות הוא גדול יותר מאשר בין גשמיות ורוחניות בכלל4
21 וגילוי אלוקות בעיקר למעלה ולא B˙eÓˆÚÏ
¿«¿ ביחסÔkLŒÏkÓe
≈∆ »ƒ 5
22 התוכן הפנימי של e‰ÊÂ
∆¿ .(למטה ,גּשׁמיתִ ְ ַ ארץ ֶ ֶ שׁהיא ִ ֶ דּאף ַ ְ ,כּנען
ַ ַ ְ בּארץ ֶ ֶ ְ יּתרוֹן ְ ִ ַה 1 da» eÏÚt
¬» ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ ,Ca˙È≈»¿ƒ 6
23 ı‡∆∆ ˙‡∆ ee˙iÂ
»¿ פעולת המרגלים ÔB˙i‰
¿ƒ« המרגלים בארץ ישראל7
,בּכלל
ָ ְ ִ וּחניּוּת ִ ָ ְלרבּאיןֿ ֲערוֹ ֵ ְ גּשׁמיּוּת ִהיא ִ ְ ַ ַוהרי ַה
ֲֵ 2
24 ŒÏÚL«∆ ÔB˙i‰
¿ƒ« eÏÚtL
¬»∆ ,ÔÚk««¿ B˙eÓˆÚÏ
¿«¿ ‰Èc » ƒ ‰È‰zL∆¿ƒ∆ 8
25 Ìb« ‰È‰z
∆¿ƒ ˙BˆÓe
¿ƒ ‰Bz » È„È ≈¿ לעצמוּתוֹ ְ ַ ְ שׁכּן ֵ ֶ ֿוּמ ָכּל ִ ,בּפרט ָ ְ ִ בּליֿ ְגּבוּל ִ ְ ְולאוֹר ַה ָ 3
‰Èc‰
» ƒ« ÔÈÚL
«¿ƒ∆ «Úe„ik
»« ,B˙e‰Óe
« 9
26 ‰Èc
» ƒ ˙ÈÓLb‰ƒ¿ «« ı‡‰
∆»» שׁתּהיה
ֶ ְ ִ ֶ יּתרוֹן ְ ִ פּעלוּ ָבּהּ ַה ֲ ָ ִמ ָכּלֿ ָמקוֹם,בּר ֵ ָ ית
ְִ 4
c» ÍÏn‰
∆∆« ̈ÚL ∆∆∆ ‡e‰ 10
27 ≈»¿ƒ B˙eÓˆÚÏ
, דבר שאפשריCa˙È ¿«¿ דּירה
ָ ִ שׁענין ַהַ ְ ִ ֶ וּע ַ כּיּד ָ ַ ,וּמהוּתוֹ ַ לעצמוּתוֹ ְ ַ ְ ִדּירה ָ 5 ודווקא בדירתו המלך,48 ‰Èca
» ƒ« 11
28 רק על ידי הכניסה לארץ,כאמור היה
ָ ָ וענין ֶזה ֹלא ָ ְ ִ ְ , בּדּירה
48 ָ ִ ַ מּלך ָדּר ֶ ֶ שׁעצם ַה ֶ ֶ ֶ הוּא 6 מתגלה בכל עצמותו בשונה מכפי12
29 .ישראל 7 שהוא מחוץ לדירתו ולבוש בלבושים13
דּוקא
ָ ְ ַ ישׂראלֵ ָ ְ ִ בּארץ ֶ ֶ ְ ִכּי ִאם,בּמּד ָבּר ְ ִ ַ בּהיוֹתםָ ְִ
שונים המעלימים ומסתירים על14
יּתרוֹן
ְ ִ שׁפּעלוּ ַהֲ ָ ֶ ,כּנעןַ ַ ְ ארץֶ ֶ וזהוּ ְ ָויּתוּרוּ ֶאת ֶ ְ .( 'תּוֹרה
49 ָ קּוּטי ֵ בּ'ל ִ ְ )כּמּבארָֹ ְ ַ 8
של המשכת עצם‰Ê∆ ÔÈÚÂ
»¿ƒ¿ עצמותו15
.בּרֵ ָ ית
ְ ִ לעצמוּתוְֹ ַ ְ דּירהָ ִ גּשׁמית
ִ ְ ַ הארץ ַה ֶ ָ ָ תּהיה ַגּם ֶ ְ ִ וּמצוֹת ְ ִ תּוֹרה ָ שׁעלֿ ְ ֵידי ֶַ 9
האלוקות למטה בארץ ועשיית הארץ16
המשך ביאור למס' זבחים ליום שישי עמ' ב
טי
42 ÌÈL
ƒ» LL לגבי מצוות השמיטה ,לשבות מעבודת השדה בשנה השביעית≈ , בתחילת פרשת השבוע נאמר" ,וידבר ה' אל משה לאמר": 1
43 eˆ» ‡Ï ≈»¿ ,6 'B‚¿ EÓk
… ÔÎÏÂ ∆ ¿« ÓÊz
… ¿ƒ ÌÈLƒ» LLÂ
≈ ¿ E„N
∆» ÚÊz
«¿ƒ 'Bb ‰LÓ
‡∆… Ì˙B
» ÁÏLi‡ 'Bb ÌÈLלתור את ארץ כנען ««¿ƒ
ƒ»¬ EÏ¿ ÁÏL
¿« 2
44 ƒ« ˙ÈÁaÓ
eac‰שהוא « ƒ¿ƒ BÊ ‰„ÈÈ» ƒ¿ Èkƒ ,ı‡Ï
∆»» Òk‰Ï
≈»ƒ¿ ÌÈÏbn‰
«¿«¿ƒ " È''Lכל אנשים שבמקרא לשון
2 ƒ « LÙe
‡≈≈ , 'Bb ÌÈL
1 ƒ»¬ Ìlk»À 3
45 ‰NÚn‰שהוא כוח נחות וחיצוני באדם ‡È‰ƒ
∆ ¬«« ˙ÈÁÏ
כוח נעלה באדם « ƒ¿ƒ eȉורק לאחר מכן המרגלים חטאו.
» ÌÈLk
ƒ≈ ¿ ‰ÚL»» d˙B‡Â
חשיבות" ¿ » 4
46 ‰ÏB„b
» ¿ ‰„ÈÈ » ƒ ƒ ‰ÏtL‰ « ¿»» ‰ÊŒÈÙÏL
∆ ƒ¿∆ ,ÔÈ‰Ï ƒ»¿ CȈ¿»ƒ 5
47 ÏÏk
»¿ CÚa
∆∆¿ dȇL
» ≈∆ „Ú« ,˙BÈa
¿ ≈ ‡Ï
)… «Úe„Ó« ("eȉ» ÌÈLk"L
∆ ¿ ≈ƒ 6
עד כדי כך שהפער וריחוק הערך בין 48
,χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡Ï∆∆¿ Òk‰Ï
»≈»ƒ¿ eˆ 7
'דיבור' ו'מעשה' הוא ללא כל יחס 49 » ÈËewÏ'a
'‰Bzספר ≈ ƒ ¿ ‡Óe
¿ …» 8
‡n‰Ó
»… ¿«≈ Ìb« ÔenÎÂ
והשוואה» «¿ .
50 9מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות
51 ÔÈew‰
ƒ«« ˙LÏLL
‡∆… ¿ ∆ 7 Á
≈« ÌB˜Óa
¿» 10התורה בחומשים ויקרא ,במדבר,
52 ∆¿ «
'‰ ˙B‡ ˙eˆaLהקו העליון, )(‰‚ÂÓ È˙Ï ‰Á‰ 11דברים )ועל שיר השירים( ≈ LÈראש,
השמאלי ,הקצר 53 הקו הימני והקו )ÚL'È„ÈÒÁ‰
∆ ƒ ƒ¬« 3 e˙Lt 12התחלת »» »≈
54 (8 ÌÏBÚ‰
» » ‡ ) daLבאות ה' »¿ƒ
∆» וֹתם ֹמ ֶשׁה גּוֹ' ויּשׁלח א ָ אנשׁים גּוֹ' ַ ִ ְ ַ ְ ÁÏLלִ ָ ֲ «¿ 1 » »» 13
‰Ltהפרשה החסידית ,כפי שנהוג
55 ÌÈLel‰
ƒ ¿« ‰LÏL »… ¿ „‚k
≈∆∆¿ ̉ וֹתהּ וּפרשׁ ַר ִשׁ''י ְ 2וא ָ אנשׁים גּוֹ' ֵ ֵ ,1 כּלּם ֲ ָ ִ ָֻ 2
14לקרוא למאמרי החסידות על פרשיות
56 ‰LÁÓ
אמצעי הביטוי של הנפש»» ¬« , שׁלפיֿ ֶזה להביןִ ְ ֶ , וצריִ ָ ְ כּשׁרים ָהיוִּ ָ ְ . שׁעה ְ ֵ ִ ָָ 3 15השבוע בספרים 'לקוטי תורה' ו'תורה
57 ÔBÈÏÚ‰
¿∆» Âw‰L
««∆ ,‰NÚÓe∆ ¬« eacƒ לארץ כּנס ְ ֶ ֶ לה ָ ֵ
וּע ֹלא ָרצוּ ְ ִ )שׁ"כּשׁרים ָהיוּ"( ַמד ַ ִֵ ְ ֶ 4 »eȉ ÌÈÏbn‰L
∆«¿«¿ƒ 16אור'(,
58 „‚k
של האות ה' )ה'גג'( ∆∆¿ ‡e‰ שׁתנוּ 3 פּר ָ ֵ תּוֹרה' ֵרישׁ ָ ָ קּוּטי ָ בּ'ל ֵ וּמבאר ְ ִ ישׂראלָ ֹ ְ , ֵ ְָ ִ 5 ,„‡Ó
… ¿ ‰‰Bb
‰‚„Óaרוחנית ¿ »
»≈¿«¿ 17
59 ÈÓi‰
ƒ»¿« Âw‰Â
««¿ ,‰LÁn‰
לבוש ««¿ »» ÔÎÏÂדווקא בגלל מעלתם הרוחנית
≈»¿ 18
בּמדרגה
גּלים ָהיוּ ְ ַ ְ ֵ ָ מּר ְ ִשׁה ְ ַפּר ָשׁה(ַ ֶ , )החסידי'שׁע ָ ָ
ֶ ִ ֲִַ 6
60 „‚kלבוש
של האות ה' ∆∆¿ ‡e‰ Òk‰Ï
eˆ» ‡Ïהמרגלים ¿≈»ƒ 19הגבוהה …
61 ÈχÓO‰של
ƒ »¿ « Âw‰Â ««¿ ,eac‰«ƒ שׁלּאלארץֹ ֶ , כּנס ָ ָ ֶ לה ָ ֵ ולכן ֹלא ָרצוּ ְ ִ מאדֵ ָ ְ , וֹהה ְ ֹ ְ 7גּב ָ eˆ» ‡lL ,ı‡Ïכיוון ∆ … ∆»» 20
62 „‚k
האות ה' )הקו הקצר( ∆∆¿ ‡e‰ שׁזּהוּ מע ִשׂיּוֹתֶ ֶ , למצוֹת ַ ֲ עצמם ְ ִ ְ שׁפּיל ֶאת ַ ְ ָ לה ְ ִ
ָ 8רצוּ ְ ַ ÌÓˆÚ
ÏÈtL‰Ïלהוריד ∆‡˙ «¿» ƒ¿ «¿ 21
63 Âw‰L
««∆ ‰fÓL∆ƒ∆ .‰NÚn‰לבוש ««¬ ∆ גּלים, מּר ְ ִ
מעלת ַה ְ ַ וּב ֵבּאוּר ַ ֲ ַ בּארץְ . העב ָוֹדה ָ ָ ֶ ִ 9ע ַקּר ָ ֲ ,˙BiNÚÓשהרי כוח
ƒ ¬« ˙BˆÓÏ ¿ƒ¿ 22
64 ÈχÓO‰שכנגד לבוש המעשה « ¿» ƒ אפן
וֹפ ִנּים ֶ ֹ .4 שׁני א ַ תּוֹרה' ָשׁם ְ ֵ קּוּטי ָ בּ'ל ֵ מבאר ְ ִ ָ ֹ ְ 10 23המעשה הוא כוח נחות מבין כוחות
65 '‰ ˙B‡‰» ÌÚƒ aÁÓ ≈‡»À¿ BÈ בּחינת
גּלים ָהיוּ ִמ ְ ִ ַ מּר ְ ִשׁה ְ ַ
אחת( ֶ ַ )לדעה ַ ַ אחד ָ ֵ ְ 5 ָ ֶ 11 e‰fL
הנפש ∆∆
העיסוק בקיום מצוות 24
66 ÁÎeÓ
» ,(ea„Â)ƒ¿ ‰LÁÓ
«¬ »» ı‡a
∆»» ‰„BÚ‰
» ¬» wÚ
מעשיות «ƒ 25
מּד ָבּר, בּשׁם דּוֹר ַה ִ ְ נקרא ְ ֵ ולכן ִ ְ ָ וֹלם ַה ִדּבּוּרֵ ָ ְ , 12ע ָ
67 c
»» ‡e‰ ‰NÚn‰ ∆ ¬«« ÔÈÚL
∆«¿ƒ 26אלא רצו להישאר במדבר שם עבודת
68 „Ùמלבושי המחשבה והדיבור »¿ƒ ארץ שׁאיןֿכּן ֶ ֶ "מד ָבּר" ִמ ְלּשׁוֹן ִדּבּוּרַ .מהֿ ֶ ֵ ֵ ְ ִ 13 ה' היא בעיקר בעניינים רוחניים. 27
69 ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ ÏÏk »¿ CÚa ∆∆¿ Bȇ¿≈ הענין
וּכפ ְשׁטוּת ָ ִ ְ ָ מע ֶשׂהַ ְ , ענינהּ הוּא ַ ֲ )ישׂראל( ִ ְ ָ ָ ֵ ָ ְ ִ 14 ,ÌÈÏbn‰
ƒ¿«¿« ˙ÏÚÓ «¬« e‡ae ≈¿ 28
70 «ƒ
eac‰אלא רחוק ונבדל ממנו לאין בּמע ֶשׂה העב ָוֹדה ִהיא ְ ַ ֲ ישׂראל ִע ַקּר ָ ֲ שׁבּארץ ִ ְ ָ ֵ ֶ ֶ ְ ֶ 15 ÌL» '‰Bz
» ÈËewÏ'a
≈ ƒ ¿ ‡Ó »… ¿ 29
71 שיעור. תּזמר
שׁנים ִ ְ ֹ ושׁשׁ ָ ִ שׂדֵ ְ תּזרע ָ ֶ שׁנים ִ ְ ַ בּפעלֵ ,שׁשׁ ָ ִ ַ ֹ ְ 16 ‡.4 ÌÈpÙB
ƒ« ÈL ¿≈ 30
72 (9 ‰iL
)»ƒ¿ ‰Úc » ≈ ÈM‰ ƒ≈ « ÔÙ‡Âכּנס ¿ …∆ לה ָ ֵגּלים ְ ִ מּר ְ ִולכן ֹלא ָרצוּ ַה ְ ַ כּרמְ וגוֹ' ֵ ָ ְ ,6 ֶ ְ ַ 17 ‡ (˙Áמעלת
)«« ‰Ú„Ï
‡» ≈¿ 5 „Á
‡»∆ ÔÙ
∆… 31
73 בביאור מעלת המרגלים הוא ÌÈÏbn‰L
32המרגלים היתה בכך ∆«¿«¿ƒ
לבחינת
בּחינת ַה ִדּבּוּר ִ ְ ִ ַ ירידה זוֹ ִמ ְ ִ ַ לארץִ ,כּי ְ ִ ָ ֶ ָ ָ 18
74 ‰˙ȉ
»¿» ÌÈÏbn‰ ƒ¿«¿« ˙‚„nL ∆«¿≈« ,eac‰
ƒ« ÌÏBÚ» ˙ÈÁaÓ« ƒ¿ƒ eȉ» 33
בּיוֹתרַ ,עד וֹלה ְ ֵ וירידה ְגּד ָ שׁפּלה ִ ִ ָ מּע ֶשׂה ִהיא ַה ְ ָ ָ ַ 19ה ַ ֲ ‡˜הדור שיצא ממצרים »¿ƒ ÔÎÏÂ
≈»¿ 34
קּוּיןשׁשׁלֹ ֶשׁת ַה ַ ִ אחר ְ ֶ 7 בּמקוֹם ַ ֵ מּבאר ְ ָ מה ְ ֹ ָ מּוּבן ַגּם ֵ ַ וכ ָ כּללַ ְ . בּערָ ְ שׁאינהּ ְ ֶ ֶ ָ ֵ ֶ 20 Bc ÌLa 35והיה במדבר סיני ¿ ≈
שׁבהמח ָ ָ וּשׁים ַ ֲ כּנגד ְשׁלֹ ָשׁה ַה ְלּב ִ וֹלםֵ (8הם ְ ֶ ֶ נברא ָהע ָ )שׁבּהּ ִ ְ ָ שׁבּצ ַוּרת אוֹת ה' ֶ ָ ְ ֶ 21 ÔBLlÓ
"¿ƒ "a„Ó »¿ƒ ,a„n‰ »¿ƒ« 36
כּנגד
יּמני הוּא ְ ֶ ֶ וה ַקּו ַה ְ ָ ִ
שׁבהַ ְ , מּח ָ ָ כּנגד ַה ַ ְ העליוֹן הוּא ְ ֶ ֶ שׁה ַקּו ָ ֶ ְ וּמע ֶשׂהַ ֶ , ִ 22דּבּוּר ַ ֲ ‡ı
∆∆ ÔkŒÔȇLŒ‰Ó
≈ ≈∆ « .eacƒ 37
מח ָבּרשּׂמאלי ֵאינוֹ ְ ֻ שׁה ַקּו ַה ְ ָ ִ שׁמֶזּה ֶ ַ מּע ֶשׂהִ ֶ . כּנגד ַה ַ ֲ שּׂמאלי הוּא ְ ֶ ֶ וה ַקּו ַה ְ ָ ִ ַ 23ה ִדּבּוּרַ ְ , ,‰NÚÓ
∆ ¬« ‡e‰ dÈÚ)»»¿ƒ (χNÈ
≈ »¿ƒ 38
ı‡aL
∆∆¿∆ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» ˙eËLÙÎe ¿ «¿ 39
ואינוֹ נפרד ְ ֵ
דּבר ִ ְ ָ מּע ֶשׂה הוּא ָ ָ שׁענין ַה ַ ֲ וּכח ֶ ִ ְ ַ שׁבה ְ ִודבּוּר( ,מ ָ )מח ָ ִָ 24עם ָהאוֹת ה' ַ ֲ
‡È‰ƒ ‰„BÚ‰
» ¬» wÚ «ƒ χNÈ
≈ »¿ƒ 40
היתה
גּלים ָ ְ ָ מּר ְ ִ
שׁמּדרגת ַה ְ ַ
שׁניּהַ ֵ ְ ַ ֶ (9 )דּעה ְ ִ ָ שּׁני ֵ ָ ואפן ַה ֵ ִ לענין ַה ִדּבּוּרֶ ֹ ְ . כּלל ְ ִ ְ ַ בּערָ ְ ֶ ֶ ְ 25 ,ÏÚÙaובלשון התורה«… ¿ ‰NÚÓa
∆ ¬«¿ 41
(1פרשתנו )שלח( יג ,ג (2 .עה"פ שם (3 .לו ,ג ואילך (4 .ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1046ואילך (5 ,לקו"ת פרשתנו שם לח,
ג .וראה שם לז ,א (6 .בהר כה ,ג (7 .לקו"ת ר"פ בלק .וראה גם ד"ה אם בחוקותי שנהֿזו .וש"נ (8 .מנחות כט ,ב (9 .לקו"ת
פרשתנו שם לח ,ב.
כ
שמאריך ומפרט במעלת המרגלים43 , ‰ÊaL
∆»∆ ,‰Êa ∆» ‰ek‰
»»«« ÓBÏ
« LÈ ≈¿ ,eac‰ ƒ« ÌÏBÚÓ
Ìb« ‰ÏÚÓlאפילו ≈ » »¿«¿ ‡e‰L ∆ ‰LÁn‰
»» ¿«« ÌÏBÚa
» ¿ 1
44 ,χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡Ï
∆∆¿ ÒkÏ
≈»ƒ eˆ» ‡Ï… ÌÈÏbn‰L
ƒ¿«¿«∆ ‰fL ∆∆ LÈb„Ó
eac‰שהוא אמנם נעלה לאין שיעור כאמור «¿ƒ ƒ« ÌÏBÚ
» ‡e‰ χNÈ ≈ »¿ƒ ı‡Â
∆∆¿ 2
45 ˆC
∆… Ba Ôȇ≈ ı‡Ï
∆»» ‰ÒÈk‰
» ƒ¿« ÔÈÚL
«¿ƒ∆ eqL eˆ» ‡ÏÂהמרגלים שהיו ≈‡¿»∆ ÌeMÓƒ ‰Ê∆ ÔÈ 3מעולם המעשה אבל גם הדיבור נחות מהמחשבה… ¿,
46 ̉Ïבפרט,
∆» CiL
»« Bȇ≈ ‰Ê∆ ÔÈÚL
»¿ƒ∆ eqL
‡¿»∆ ‡l LÈÂמצד הדבר עצמו»∆ , ≈¿ .eac‰ ƒ« ÌÏBÚa » ¿ ÌÓˆÚ »¿« ˙‡∆ ÏÈtL‰Ï
4בעולם המחשבה ¿« ¿ƒ
47 Ì˙‚„Ó
»»≈¿« ˙ÏÚÓ «¬« ÏÏ‚a«¿ƒ Èkƒ ∆ƒ∆ ,‰Êa
‰fnLמהביאור ∆» ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ 5
48 ‰LÁÓ
»» ¬« ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ̉Lוֹלם הגבוהה≈∆ , לּמעלה ַגּם ֵמע ָשׁבה ֶשׁהוּא ְ ַ ְ ָ מּח ָ ָ
וֹלם ַה ַ ְ 6באופן השני שהמרגלים היו בעולם ְ 1בּע ָ
‡∆» LÙ‡ŒÈ
̉Ïהם אינם » ¿∆ ƒ ,ea„ ¿ƒ
ַ 2 Ï„Bbה ִדּבּוּרֶ ֶ ְ ,
∆ ˙BÈ≈ „BÚ ÔeÓ 7המחשבה »
49
ולא
וֹלם ַה ִדּבּוּרֹ ְ ,ישׂראל הוּא ע ָ וארץ ִ ְ ָ ֵ
50 ÌÓˆÚ
»¿« ˙‡∆ ÏÈtL‰Ï יכולים ¿« ¿ƒ ‰ÏtL‰‰Â
¿«« ¿»» ‰„Èi‰
» ƒ¿« 8
51 .‰NÚn‰
∆ ¬«« ÌÏBÚÏ
¿ » וישׁ
וֹלם ַה ִדּבּוּרֵ ְ .
עצמם ְבּע ָ
שׁפּיל ֶאת ַ ְ ָ לה ְ ִ
ָ 3 ı‡Ïרצוּ ְ ַ
∆»» Òk‰Ï ≈»ƒ¿ ÌÈÎÈvLk
ƒ ƒ¿∆ ¿ 9
52 לעיל המבואר גּוֹדל ¿« ∆ ƒ
‰ÊŒÈtŒÏÚ יוֹתר ֶ וּבן עוֹד ֵ שׁמּזּה מ ָבּזהֶ ִ ֶ , וֹסיף ָ ֶ ‰NÚn‰כי אם ְ 4לה ִ
∆ ¬«« ÌÏBÚ» ,BËeLÙk ¿ƒ 10
שהמרגלים לא רצו להיכנס לארץ בגלל 53 לארץ כּנס ָ ָ ֶ לה ָ ֵ כּשׁצּריכים ְ ִ שׁפּלה ְ ֶ ְ ִ ִ והה ְ ָ ָ
יּרידה ְ ַ ַ ַ 5ה ְ ִ ָ 11המעשה רחוק לאין ערוך מהדיבור,
54 שלא רצו להוריד ולהשפיל את עצמם גּלים ִמ ַצּדֿ מּר ְ ִ ולכן ַה ְ ַ מּע ֶשׂהֵ ָ ְ . וֹלם ַה ַ ֲ כּפשׁוּטוֹ ,ע ָ ְִ 6 יותר עוד רחוק בוודאי 12הוא
55 ‰ÓL
«∆ ,ÓBÏ לעולם המעשה ≈« LÈ לארץ. כּנס ָ ָ ֶ לה ָ ֵ עצמם ֹלא ָרצוּ ְ ִ ְַָ 7 ÌÈÏbn‰
«¿«¿ƒ ÔÎÏÂ
¿»≈ 13מהמחשבה.
56 ÌeMÓƒ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ ,‰LÓ∆… ÌÁÏMM∆ ¿»» כפי שהם בתוך העולם ÌÓˆÚŒ„vÓ
»¿« «ƒ 14
57 ‰NÚn‰
∆ ¬«« ˙‡∆ Ï ≈»¿ Ák‰L לא ָרצוּ ∆« …« גּלים ֹ מּר ְ ִ
שׁה ְ ַשׁזּה ֶ ַ וּבןֶ ֶ , ֶ ÏkÓeזה מ ָ »ƒ 8 eˆ» ‡Ï
15שלהם ,דיבור או מחשבה… ,
58 ˙BÈ
≈ ˙ÈÏÚ שׁלּא » ƒ¿ƒ ‡e‰
≈¬« ‰ÈÁaÓ ישׂראל ,הוּא ִמ ַצּד ֶ ֹ לארץ ִ ְ ָ ֵ כּנס ְ ֶ ֶ לה ָ ֵ ְִ 9 .ı‡Ï
∆»» Òk‰Ï
¿≈»ƒ 16
59 dÁÎaL
»… ¿∆ ,‰LÁn‰ »» ¿«« ˙ÈÁaÓ וישׁ « ƒ¿ƒ גּשׁמ ִיּיםֵ ְ . בּדברים ַ ְ ִ עצמם ִ ְ ָ ִ שׁפּיל ֶאת ַ ְ ָ לה ְ ִָ 10רצוּ ְ ַ ‰fL
∆∆ ,ÔeÓ » ‰Ê∆ ÏkÓe »ƒ 17
60 בכוח אותה בחינה נעלית ,שהיא נעלית פּלא, ענין ֶ ֶ וּבהק ִדּים ִ ְ ָ יוֹתרְ ַ ְ , בּעמק ֵ בּזה ְ ֹ ֶ וֹמר ָ ֶ 11ל ַ Òk‰Ï
≈»ƒ¿ eˆ» ‡Ï… ÌÈÏbn‰L
ƒ¿«¿«∆ 18
61 ÏÚÙÏ
… ¿ƒ ‡˜Âc הנ"לַ ,מאיֿ עוד יותר מהמחשבה»¿« , וּשׁים ַ ַ בּדּר ִ לכא ָוֹרה ַ ְ דּוֹרשׁ ֵבּאוּר ִ ְ ַ 12ה ֵ „vÓ
«ƒ ‡e‰ ,χNÈ≈ »¿ƒ ı‡Ï ∆∆¿ 19
62 eȉ
¿« ,"ı‡‰ "∆»» ˙‡∆ ee˙È ¿» ÌÓˆÚ
»¿« ˙‡∆ ÏÈtL‰Ï
ƒ¿ «¿ eˆ» ‡lL… ∆ 20
63 ı‡aכי מלבד ∆»» ÔB˙È ¿ƒ ÏÚÙÏ… ¿ƒ
מדרגת
לבאר ַ ְ ֵ ַ תּוֹרה' ְ ָ ֵ קּוּטי ָ בּ'ל ֵ מאריִ ְ טעמא ַ ֲ ִ ָ ֲ ַ 13 21לרדת מהדרגה הרוחנית הגבוהה
64 הפירוש הפשוט של 'ויתורו' ,לשון כּנ"ל וֹפ ִנּים ַ ַ שׁני א ַ בּזה ְ ֵ שׁמּבאר ָ ֶ ועד ֶ ְ ָ ֵ גּליםַ ְ , מּר ְ ִַ 14ה ְ ַ .ÌÈiÓLb
ƒƒ¿ « ÌÈ„a
22שלהם ולעסוק ƒ»¿ƒ
65 תיור וריגול ,יש לפרש 'ויתורו' גם הנ"ל, בּשׁביל ֵבּאוּר ַ ַ דּלכא ָוֹרה ִ ְ ִ שׁבה ְ ִודבּוּר(ְ ִ ְ , )מח ָ ֲָ ַ 15 ,˙BÈ
≈ ˜ÓÚa∆… ¿ ‰Êa
∆» ÓBÏ
« LÈ ≈¿ 23
66 מלשון יתרון ולפי זה המרגלים נשלחו לארץ כּנס ְ ֶ ֶ שׁלּא ָרצוּ ִל ָ ֵ שׁזּה ֶ ֹ וֹמר ֶ ֶ מס ִפּיק ל ַ היה ַ ְ ָ ָ 16 LBc‰
≈ « ,‡Ït∆∆ ÔÈÚ
»¿ƒ ÌÈc˜‰e
ƒ¿«¿ 24
67 לפעול ולחדש בארץ מעלה ויתרון שׁפּיל ֶאת לה ְ ִ שׁלּא ָרצוּ ְ ַ הרי ֶזה ִמ ַצּד ֶ ֹ ישׂראלֵ ֲ , ֵ ָ ְ ִ 17 ÌÈLeca
ƒ ¿« ‰B‡ÎÏ » ¿ƒ e‡a≈ 25
68 ,ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˙eËLÙa ¿ «¿ ‡e‰L )∆ BÓk ¿ בּזה, כּוּנה ָ ֶ וֹמר ַה ַ ָ ָ גּשׁמ ִיּיםֵ ְ .וישׁ ל ַ בּדברים ַ ְ ִ עצמם ִ ְ ָ ִ ָ ְ ַ 18 ŒÈ‡Ó« ,Ï"‰ 26מאמרי חסידות ««
69 ‰Î‰
»»¬ ‰È‰ ‰fLשילוח המרגלים »» ∆∆ ‡ÓÚËמה טעם ,מאיזו סיבה »¬« 27
70 ı‡Ï
‰ÒÈkÏשל בני ישראל »»∆ «¿» ƒ
כּנס גּלים ֹלא ָרצוּ ִל ָ ֵ מּר ְ ִ שׁה ְ ַ
שׁזּה ֶ ַ מד ִגּישׁ ֶ ֶ שׁבּזה ַ ְ ֶ ָ ֶ 19 ‡Ï
≈»¿ '‰Bz
» ÈËewÏ'a
≈ ƒ ¿ CȇÓ
ƒ¬« 28
71 ‡n‰
»… ¿« ÈtŒÏÚƒ « ËÙe »¿ƒ ,ÏÚÙa שׁענין ¿ …« שׁסּברוּ ֶ ִ ְ ַ ישׂראלֵ ,אין ֶזה ִמשּׁוּם ֶ ָ ְ לארץ ִ ְ ָ ֵ ֶ ֶ ְ 20 „ÚÂ
«¿ ,ÌÈÏbn‰
ƒ¿«¿« ˙‚„Ó «≈¿« 29
72 ÈLe„eמאמרי≈ ¿ƒ 10 L„na שׁענין «»¿ƒ שׁסּברוּ ֶ ִ ְ ָ צרֶ ,א ָלּא ֶ ָ ְ לארץ ֵאין בּוֹ ֶֹ כּניסה ָ ָ ֶ ַ 21ה ְ ִ ָ ‡ÌÈpÙB
ƒ« ÈL ≈¿ ‰Êa∆» ‡nL
≈»¿∆ 30
73 ‡e‰ "ee˙ÈÂ"L »¿ ∆ 11 ˙e„ÈÒÁ מדרגתםƒ¬ , מעלת ַ ְ ֵ ָ ָ בּגלל ַ ֲ ַ להםִ ,כּי ִ ְ ַ שׁיֶּ ָ ֶ 22זה ֵאינוֹ ַ ָ ea„Âאופן)ƒ¿ ‰LÁÓ
»» ¬« Ï"k «« 31
74 ˙BÏÚ‰Ï
¬«¿ ,(ÔB˙È ¿ƒ ÔBLlÓ להם ¿ƒ אפ ָשׁר ָ ֶ שׁבה ְ ִודבּוּרִ ,איֿ ֶ ְ מח ָ ָ
בּבחינת ַ ֲשׁהם ִ ְ ִ ַ ֵ ֶ 23 32אחד שהמרגלים היו בעולם המחשבה
75 ı‡‰
∆»» ÈÈÚ Ïeולתקן ∆‡˙ ≈¿¿ƒ ¿»≈ מּע ֶשׂה. וֹלם ַה ַ ֲ עצמם ְלע ָ שׁפּיל ֶאת ַ ְ ָ לה ְ ְִַ 24 33ואופן שני שהמרגלים היו בעולם
76 ÌÏBÚ
» ,‰BzÁz‰
» ¿«« BÊl‰ «≈ ÏÈLa
ƒ¿ ƒ ‰B‡ÎÏc
34הדיבור(» ¿ƒ¿ ,
77 .‰NÚn‰
««¬ ∆ שּׁשּׁלחם ֹמ ֶשׁה, שׁמה ֶ ְ ָ ָ וֹמרַ ֶ , ֵ ‰ÊŒÈtŒÏÚÂישׁ ל ַ ∆ ƒ «¿25 ˜ÈtÒÓ
ƒ¿« ‰È‰ »» ,Ï"‰
«« e‡a≈ 35
78 ,˙‡Êבשילוח המרגלים הייתה לברר ֶאת ¿… „BÚ כּח ְ ָ ֵ שׁה ֹ ַהרי ֶזה ִמשּׁוּם ֶ ַ ֲֵ 26 ÒkÏ
≈»ƒ eˆ» ‡lL
… ∆ ‰fL
∆∆ ÓBÏ
« 36
בּחינת
יוֹתר ִמ ְ ִ ַ נעלית ֵ בּחינה ַ ֲ ֵ מּע ֶשׂה הוּא ִמ ְ ִ ָ ַ 27ה ַ ֲ „vÓ
«ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ,χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡Ï
∆∆¿ 37
בּארץ
יתרוֹן ָ ָ ֶ לפעל ִ ְ
הינוּ ִ ְ ֹ הארץ"ְ ַ , "ויתוּרוּ ֶאת ָ ָ ֶ לפעל ְ ָ דּוקא ִ ְ ֹ שׁבּכחהּ ַ ְ ָשׁבהָ ֹ ְ ֶ , מּח ָ ָ ַ 28ה ַ ְ ÌÓˆÚ
»¿« ˙‡∆ ÏÈtL‰Ï
ƒ¿ «¿ eˆ» ‡lL
… ∆ 38
ƒƒ¿ « ÌÈ„a
ÌÈiÓLbומדוע חשוב ƒ»¿ƒ 39
וּבפרט
בּפעלָ ְ ִ , לארץ ְ ֹ ַכּניסה ָ ָ ֶ
הכנה ַל ְ ִ ָ היה ֲ ָ ָ שׁזּה ָ ָ העניןֶ ֶ , בּפ ְשׁטוּת ָ ִ ְ ָ )כּמוֹ ֶשׁהוּא ְ ַ ְ 29
40להוסיף גם פירוט והסבר באיזו דרגה
יתרוֹן(, שׁ"ויתוּרוּ" הוּא ִמ ְלּשׁוֹן ִ ְ חסידוּת ֶ ְ ָ 11 וּשׁי ֲ ִ וּבדר ֵ בּמּדרשׁ ִ ְ10 מּבאר ַ ִ ְ ָ ַ 30עלֿ ִפּי ַה ְ ֹ ָ 41היו שממנה לא רצו להשפיל ולהוריד
מּע ֶשׂהְ .ועוֹד ֹזאת, וֹלם ַה ַ ֲ תּוֹנה ,ע ָ תּח ָ הארץ ַה ֵלּזוֹ ַה ַ ְ עניני ָ ָ ֶ וּלברר ֶאת ִ ְ ְ ֵ להעלוֹת ְ ָ ֵ ֲ ַ ְ 31 את עצמם? 42
(10ראה שהש"ר פ"א ,ז .קה"ר פ"א .ג .ועוד -הובאו בדרושים שבהערה הבאה (11 .אוה"ת פרשתנו ס"ע תמה ואילך.
ד"ה שלח תער"ב .העת"ר .ועוד.
אכ
במקביל לעניין השני ששילוח המרגלים היה כדי לפעול 'יתרון' בהם עצמם44 , שלפי פשוטו ÏÎÂ
≈»¿ «ÚLB‰È
)À ¿ È„k
"≈¿ƒ¿ 12 "̉≈ eÓÁÏ
מעלה נוספת≈¿« , 1
45 ‡‡l
»∆ ,ÌÏBÚ‰
» » ˙‡∆ nL ≈»¿∆ Ì„‡Ï»»» ˜e˜Ê» ÌÏBÚ‰L» »∆ ˜« ‡Ï … eȉ 2הכוונה לגויים הגרים בארץ ,וכפירוש רש"י" ,נאכלם כלחם" ,ולפי פנימיות «¿
46 » «∆ ÌÏBÚÏ
B„ÈŒÏÚLעל ידי העולם עצמו העוזר » » ˜e˜Ê» Ì„‡‰ »»» Ìb« ,ÌÈBzÁz‰ ƒ ¿«« ÌÈcaL ˙BˆBˆp‰Lהאלוקיים ∆«¿»ƒ 3הדברים הכוונה(ƒ«∆ ,
47 Ì„‡aכמבואר לעיל.»»» ÔB˙È
¿ƒ ‰NÚ
ב'עבודת הבירורים' «¬ ∆ eaÁƒ ÏÚBt ≈ ‡˜Âc »¿« ‡e‰L ∆ ,"Ì„‡‰ "»»» ‰ÈÁÈ∆¿ƒ epÓÓL∆ƒ∆ ÌÁl‰ ∆∆« ̉≈ 4
48 ,ÔȉÏ
ˆƒ»¿ CÈ ƒ» ÔÈ„Ú‡ƒ«¬ ÌÓ»¿» , Ûeb‰Âכלומר ,כשם
13 «¿ ‰ÓLp‰
»»¿« 5
49 ‡Ï
… ,ÌÈÏbn‰
ƒ¿«¿« etÒa ƒ¿ ȉL
וכלב(≈¬∆ , וֹשׁע ְ ָ ֵ )כּדברי ְיה ֻ ַ ְ ִ ְֵ הם" 12 "לחמנוּ ֵ 6שהלחם הגשמי מחבר בין הנשמה ֵ ְ ַ 1
50 Ì˙„BÚ
» » ¬ ˙‡∆ ÌÈÏbn‰ ̃ƒ¿«¿« eÓiƒ¿ 7
לּחםתּוֹניםֵ ,הם ַה ֶ ֶ תּח ִ שׁבּדּברים ַה ַ ְ שׁה ִנּצוֹצוֹת ֶ ַ ְ ָ ִ 8והגוף הגשמי ,כך הניצוצות האלוקיים ַ ֶ 2
51 .ÈÚ„kכמפורש בתורה באריכות,≈»¿ƒ הקדושים שבלחם )שהם מקור חיותו
52 ÁΉa
« ≈¿∆¿ ȉ ‡ Ïמצד שני ¬≈ פּוֹעל ִחבּוּר ¬» דּוקא ֵ האדם"ֶ ,שׁהוּא ַ ְ ָ "יחיה ָ ָ ָ שׁממנּוּ ִ ְ ֶ 9וקיומו( מחברים בין העניינים הנעלים ֶ ִ ֶ 3
53 ‰LÓ∆… ÏL ∆ B˙eÁÈÏML ƒ¿ ∆ ÓBÏ« מע ֶשׂה בּעניני ַ ֲ
שׁהעב ָוֹדה ְ ִ ְ ְ ֵ דּהינוּ ֶ ָ ֲ והגּוּףְ ַ ְ ,13 נּשׁמה ְ ַ 10והרוחניים לעניינים הגשמיים ַ 4ה ְ ָ ָ
54 ∆ƒ Ìb« ÔenÎÂ
17 ‰fÓ בּאדם »¿«¿ƒ
» «¿ ,‰Ói˜˙ ועלּוּי ָ ָ ָ יתרוֹן ְ ִ פּוֹעלת ִ ְ ֶֶ וֹלם, בּחלקוֹ ָבּע ָ ‰„BÚ‰Lשל ְ ֶ ְ 5 » ¬»∆ eȉc 11והנחותים ¿ «¿
55 Lec˜'Lƒ ∆ „ÓÏ «¿ƒ 18 ‡ÓbaL
שׁ"ילכוּ ∆«¿»» וּבאפן ֶ ֵ ְ מה ֵלֶּ ֹ ְ , בּבחינת ְ ַ שׁנּע ֶשׂה ִ ְ ִ ַ וֹבדֲ ַ ֶ , ָהע ֵ 6 במצוות ‰NÚÓ
∆ ¬ « ÈÈÚa
12האדם ¿≈¿¿ƒ
56 χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ‰NÚa»» ¬« ‡e‰ 'ÌM‰ בּמה « ≈ נרמז ַגּם ְ ַ שׁזּה ִ ְ ָ וֹמרֶ ֶ , וישׁ ל ַ חיל" ֵ ְ .14 מחיל ֶאל ָ ִ ,ÌÏBÚaבאותו ִ ַ ֵ 7 » » B˜ÏÁa 13מעשיות ¿∆¿
57 e˙kL∆» ‰ÓÓ
«ƒ ,‡˜Âc
«¿» לברר מוטל בפרט שעליו 14חלק בעולם
לר ֵגּלגּלים ְ ַ מר ְ ִשׁלח ְ ַ שׁמּשׁה ָ ַ אחרֿ ַכֶּ ֹ ֶ 15 שׁכּתוּב ַ ַ ֶָ 8
58 ‰„ÚÏ
»≈» È˙Ó«» „Ú« ÌÈÏbna
19 «¿«¿ƒ ÈelÚÂ
ƒ¿ ÔB˙È ¿ƒ ˙ÏÚBt 15ולתקן ∆∆
59 ˜« ÏÏBk
≈ ‰fL ∆∆ ,˙‡f‰ …« ‰Ú‰
»» » שׂה ֶ נע
ֲ ַ לאֹ אמרוּ 16 ְ ָ כּי ִ וּה
ָ לכדָ ְ גּלים ִ ְ מּר
ַ ְ וה
ַ ְ ,יעזר
ֵ ְ ַ את ֶ 9
‰NÚpL
∆ ¬«∆ ,„BÚ‰ ≈ » Ì„‡a »»» 16
60 ıeÁ) ÌÈÏbn‰
ƒ¿«¿« ˙NÚ ∆‡˙ ¬ ∆∆ שׁה ֶ מ
ֹ שׁל ֶ וֹ לּת ָ תּפִ ְ בּכח
ַ ֹ ְ אנוּ ָ וּחים ִ בּט ְ ,שׁוֹניםִ כּרא ִ ָ 10
,Cl‰Óשהולך ומתקדם ≈«¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ 17
61 ÏÎÂשהיו צדיקים שׁני À ƒ
≈»¿ «ÚLB‰ÈÓ דּרֵ ְ ישׁנם ַגּםֿ ֵכּן ַעלֶֿ ֶ שׁבּזה ֶ ְ ָ לּחםֶ ָ ֶ , לה ָ ֵ ִ ְ ÏÈÁÓ
11 ƒ«≈ eÎÏÈ"L¿≈ ∆ ÔÙ‡e 18ומתעלה ¿ …∆
62 כּבשׁוּ וכמובן אינם בכלל 'העדה הרעה'( גּלים ֵאלּוּ ָ ְ שׁמּר ְ ִ אחדַ ְ ֶ , ענין ֶ ָ הנ"לָ ְ ִ . הענינים ַ ַ ָ ִ ְִָ 12 לדרגה. מדרגה ƒ» χ∆ 19
14 "ÏÈÁ
63 ואם שליחות המרגלים לא הייתה בּכחוֹ ֶשׁל ֹמ ֶשׁהְ .ועוֹד ֹזאת, לארץ ְ ֹ חלק ְבּחוּץֿ ָ ָ ֶ ֶ ֵ 13 Ìb« ÊÓ » ¿ƒ ‰fL∆∆ ,ÓBÏ « LÈ ≈¿ 20
64 מתקיימת כלל לא היו לומדים מהם «
‡15 CkŒÁ« « e˙kL »∆ «
‰Óa¿ 21
וֹזר", "יעזר" ִמ ְלּשׁוֹן "ע ֵ בּשׁם ַ ְ ֵ נקרא ְ ֵ שׁחלק ֶזה ִ ְ ָ ֶ ֵ ֶ 14
65 דבר חשוב כל כך .ולכאורה הרי זו ÏbÏ
≈«¿ ÌÈÏbÓƒ¿«¿ ÁÏL «» ‰LnL ∆… ∆ 22
66 סתירה שמצד אחד המרגלים לא נהגו
זוֹ, וֹדהָ לעב ֲ ַ יּע
ַ ֵ וּמס
ַ ְ וֹזרֵ ע וֹ עצמ ְ ַ וֹלם ָ בּע ָ שׁהחלק
ֶ ֵ ַ ֶ 15
»‰e„ÎÏ»¿ ÌÈÏbn‰Â
ƒ¿«¿«¿ ,ÊÚÈ ≈¿« ˙‡∆ 23
67 כראוי ומצד שני כן נתקיימה השליחות הינוּ ֹלא וֹבדְ ַ , בּאדם ָהע ֵ דּ"יתרוֹן" ָ ָ ָ בּאפן ְ ִ ְ שׁיּהיה ְ ֹ ֶ ֶ ְ ִ ֶ 16 ‰NÚ ∆ ¬« ‡Ï ‡… 16 eÓ ¿» Èkƒ 24
68 על ידם. וֹלם,שׁמּברר ֶאת ָהע ָ לאדם ֶ ְ ָ ֵ וֹלם ָזקוּק ָ ָ ָ שׁהע ָ ÌÈBL‡kשאמרו שאין ביכולתנו ַ 17רק ֶ ָ ƒ ƒ» 25
69 ,‰Êa
∆» e‡a‰ ≈« ÓBÏ « LÈÂ
נע ֶשׂה ¿≈ שׁעלָֿידוֹ ַ ֲ וֹלם ֶ ַ האדם ָזקוּק ָלע ָ ֶא ָלּא ַגּם ָ ָ ָ 18 ÌÈÁeËa
ƒ ¿ אלא הארץ, את 26לכבוש
70 ÏL ̘ÏÁÏהנחלה ∆ »¿∆¿ «Ú‚Bc
≈ ¿ƒ בּאדם. יתרוֹן ָ ָ ָ ְִ 19 ‰LÓ ∆… ÏL ∆ B˙lÙz»ƒ¿ ÁÎa «… ¿ e‡» 27
71 ȉ
≈¬ ,χNÈ
≈ »¿ƒ ı‡a∆∆¿ ÌÈÏbn‰
«¿«¿ƒ ÔkŒÌb
≈ « ÌLÈ »¿∆ ‰ÊaL ∆»∆ ,ÌÁl‰Ï≈»ƒ¿ 28
72 20 È"Lעל הכתוב ƒ « Lt ≈≈ kבּספּוּר ¿» שׁהרי ְ ִ להביןֵ ֲ ֶ , צריִ ָ ְ עדין ָ ִ ‡ִ ַ ֲ ÌÓ »¿» 20 Ï"‰ «« ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ÈL ≈¿ CcŒÏÚ
∆∆ « 29
"ויהושע בןֿנון וכלב בן יפונה חיו מן 73 גּלים ֶאת מּר ְ ִגּליםֹ ,לא ִק ְיּמוּ ַה ְ ַ מּר ְ ִ
ַה ְ ַ 21 30שהיו המטרה והכוונה של משה רבנו
74 האנשים ההם ההולכים לתור את וֹמרבּהכרח ל ַ הרי ְ ֶ ְ ֵ ַ אבל ֲ ֵ כּדבעיָ ֲ . וֹדתם ִ ְ ָ ֵ ֲ 22עב ָ ָ ‡,„Á
»∆ ÔÈÚ
31בשילוח המרגלים»¿ƒ .
75 eÏË
¿» ÏÎÂ≈»¿ «ÚLB‰iL
מּוּבן ַגּם ִמֶזּה 17הארץ" ∆¿ À וכ ָ יּמהַ ְ , נתק ְ ָ
שׁשּׁליחוּתוֹ ֶשׁל ֹמ ֶשׁה ִ ְ ַ ִ ְ ֶ 23 ˜ÏÁ
∆≈ eLk
¿» el‡≈ ÌÈÏbnL
ƒ¿«¿∆ 32
76 ,ı‡a
∆»» ÌÈÏbÓ‰
ƒ¿«¿« ÏL ∆ ̘ÏÁשׂרה ∆¿» בּע ָ ָ
שׁ'קדּוּשׁ ַה ֵשּׁם' הוּא ַ ֲ נלמד ֶ ִ שׁבּגּמראַ ְ ִ 18 ָ ָ ְ ַ ֶ 24 ‰LÓ
∆… ÏL
∆ BÁÎa
… ¿ ı‡ÏŒıeÁa
∆»» ¿ 33
77 ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ ,ÌÈiÁσ«¿ ̉ÈzÁz
∆ ≈¿« eӘ ¿» 34וזה מקביל לאמור לעיל שמשה שלח
78 ˜ÏÁa
∆≈¿ ÔB˙È ¿ƒ ÏÚÙ«¿ƒ ÁËaL ∆∆«
גּליםַ 19עד בּמּר ְ ִ
שׁכּתוּב ַ ְ ַ ממה ֶ ָ דּוקאַ ִ , יּשׂראל ַ ְ ָ ִ 25מ ִ ְ ָ ֵ 35את המרגלים כי הכוח לברר את עולם
79 .ı‡a
∆»» ÌÈÏbÓ‰כּוֹלל ַרק ֶאת הנחלה של «¿«¿ƒ שׁזּה ֵ הרעה ַה ֹזּאתֶ ֶ , לעדה ָ ָ ָ מתי ָ ֵ ָ ַ ָ 26 36המעשה נובע מבחינה גבוהה ,למעלה
80 «Ú‚Ba
‡≈ ¿ ˜« e‰Ê∆ ÌÓ וישׁ »¿» וכלב(ֵ ְ . וֹשׁע ְ ָ ֵ גּלים )חוּץ ִמיה ֻ ַ מּר ְ ִ
שׂרת ַה ְ ַ ֲ 27ע ֶ ֶ ¿,˙‡Ê… „BÚ 37מעולם המחשבה,
81 ÏL
'‡ˆÙÁ'Ïהחפץ ,הדבר ∆ גּלים « ∆¿» מּר ְ ִ
לחלקם ֶשׁל ַה ְ ַ דּבנוֹגע ְ ֶ ְ ָ
בּזהַ ֵ ְ ִ , וֹמר ַה ֵבּאוּר ָ ֶ 28ל ַ ‰Ê∆ ˜ÏÁL
שנכבש על ידי המרגלים ∆≈∆ 38
82 «Ú‚Ba
‡≈ ¿ Ï »¬ ,ı‡a ∆»» ̘ÏÁ וֹשׁע ∆¿» שׁיּה ֻ ַ פּרשׁ ַר ִשׁ"יְ ֶ 20 כּבר ֵ ֵ הרי ְ ָ ישׂראלֵ ֲ , בּארץ ִ ְ ָ ֵ ֶ ֶ ְ 29 ""ÊÚÈ
≈¿« ÌLa
≈ ¿ ‡˜
39האחרים »¿ƒ
83 )(ÌÈÏbn‰
,'‡b'Ïהאנשים «¿«¿ƒ וקמוּ « «¿» בּארץָ ְ , גּלים ָ ָ ֶ המר ְ ִ
חלקם ֶשׁל ַ ְ ַ נטלוּ ֶ ְ ָ ְוכלב ָ ְ
ֵ ָ 30 ˜∆ÏÁ‰L
"≈«∆ ,"ÊBÚ
≈ ÔBLlÓ
¿ƒ 40
«ÚiÒÓe
≈«¿ ÊBÚ
≈ BÓˆÚ¿« ÌÏBÚa
» » 41
אמנם ֶזהוּ
בּארץָ ְ ָ .
גּלים ָ ָ ֶהמר ְ ִ
בּחלק ַ ְ ַ
יתרוֹן ְ ֵ ֶ נפעל ִ ְ שׁבּטח ִ ְ ַ ונמצא ֶ ֶ ַ לח ִיּיםָ ְ ִ ְ , תּיהם ְ ַ תּח ֵ ֶ ְ ַ 31 ÔÙ‡a
∆… ¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,BÊ ‰„BÚÏ
» ¬« 42
לכא ָוֹרה
גּלים( ִ ְמּר ְ ִ
)ה ְ ַ
'גּברא' ַבּנוֹגע ַל ַ ְ ָ
אבל ְ ֵ ַ בּארץָ ֲ , חלקם ָ ָ ֶ 'חפצא' ֶשׁל ֶ ְ ָ בּנוֹגע ַל ֶ ְ ַָ 32רק ְ ֵ ַ ,„BÚ‰
≈ » Ì„‡a»»» "ÔB˙È"c
¿ƒ ¿ 43
(12פרשתנו שם ,ט (13 .ראה לקו"ת ריש פרשתנו (14 .תהלים פד ,ח (15 .חוקת כא ,לב (16 .פירש"י שם (17 .ראה גם
לקו"ש חל"ג ע' 85ואילך (18 .מגילה כג ,ב (19 .פרשתנו שם ,כז (20 .שם ,לח.
בכ
43 Ï"‰
)«« (ÌÈLet‰
ƒ ≈« ÌÈÈÚ‰ƒ»¿ƒ» ÈL
ÔÎzLהמשמעות הרוחנית של ¿≈ ‰Êaוהיה מקום לומר שלא נתמלאה ולא נתקיימה ∆ …∆ ∆» ÒÁ
≈» ‰È‰»» ‰B‡ÎÏ
» ¿ƒ 1
44 eȉ
¿« ,ÏÚÙa
«… ¿ Ì„‡‰
»»» ˙„BÚa
‡« ¬« ‡e‰ ˙Ó ∆¡ (ea„ )ƒ¿ ‰LÁÓ
«¬ »» ,ÓBÏכי לאמיתו של דבר גם בנוגע למרגלים « LÈ≈ ‰Êa 2שליחותם∆» C‡« .
45 ÌÏBÚÏ
» ¿ ‰„Èi‰
˙BȉÏאצל כל אחד ואחד «¿» ƒ
¿ƒ ‰ÎÈvL cאפילו חטא חמור ביותר ההוראה היא ∆¿» ƒ »» EÏ¿ ÔȇL
3עצמם התקיימה השליחות ,כיוון ∆≈
46 Ô‰Â
≈¿ ,Ì„‡aL
»»»∆ ‰LÁn‰
»» ¿«« ÌÏBÚ » ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ Ô‰≈ ,‰NÚn‰ ∆ ¬«« ÈÁ ƒ» ‰eLzŒÏÚa‰
» ¿ ««« ,‰a„‡Â »«¿«¿ ,21 ‰eLz‰
» ¿« ÈÙa ≈¿ƒ „ÓBÚ‰
≈ » 4
47 eac‰
«ƒ ÌÏBÚ
» ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ ÈÙÏ
≈¿ƒ ‰È‰L »»∆ ‰ÓÓ «ƒ ˙BÈ ≈ 5
48 „Á‡Â
‡»∆¿ „Á »∆ Ïk» Èkƒ .Ì„‡aL
דּבר ∆»»» שׁאין ְלָ ָ וֹמרֵ ֶ , בּזה ֵישׁ ל ַ בּזהַ .אֶ ָ חסר ָ ֶ היה ָ ֵָ ָ 1 ‡ˆÓ
»¿ƒ ÔkŒÌ‡Â
≈ ƒ¿ , ‡ËÁ‰ 22 ¿ ≈« 6
49 תהיה אשר תהיה הרמה הרוחנית שלו, ÏL∆ ‰eLz‰
» ¿ « ÈÁ‡lL
≈ ¬ «¿∆ 7
בּעלֿ ואדר ָבּהַ ,ה ַ ַ תּשׁוּבהַ ְ ַ ְ ,21בּפני ַה ְ ָ וֹמד ִ ְ ֵ ָ 2הע ֵ
50 גם אם הוא אדם פשוט ≈Ba LÈ Ìb« ÈelÚ‰ƒ» ÏÚÙ«¿ƒ ,ÌÈÏbn‰
ƒ¿«¿« 8
החטא « ƒ¿ ,
לפני ַ ֵ ְ 22 שׁהיה ִ ְ ֵ ממה ֶ ָ ָיוֹתר ִ ַחביב ֵ תּשׁוּבה ָ ִ ̉aעצמם ,מלבד העילוי והיתרון ָ ְ 3
51 ˙ÈÁa
« ƒ¿ ,BaL ∆ ‰LÁn‰
»» ¿«« ˙ÈÁa ∆» 9
52 ¿BÓk ,‰‡Èa‰
«¿» ƒ ÌÏBÚ
» ,גּלים ִ ְ מּר
ַ ְ ה
ַ שׁל ֶ תּשׁוּבה
ָ ְ ה
ַ שׁלּאחרי
ֵ ֲ ַ ְ ֶ נמצא
ָ ְ ִ כּןֵ ֿ ְואם
ִ 4
שנפעל בנחלתם ,כאמור. 10
53 ÁM‰
«« « ˙ka «¿ƒ¿ ÌÈÓB‡L
∆ ¿ƒ בּהם. העלּוּי ַגּם ָ ֶ ִנפעל ָ ִ
ְַ 5 ,˙ÈÁˆואף
ƒ¿ƒ ‡È‰ƒ ‰Bz‰
» « ‰p‰Â≈ƒ¿ 11
אודות הנשמה של כל אחד ואחד54 :
בּכ ָמּה וּמבאר ְ ַ נצחיתָ ֹ ְ , תּוֹרה ִהיא ִ ְ ִ ַ ‰p‰Âה ָ ≈ƒ¿ 6 12שהמאורעות האמורים בתורה היו
55 ,d˙‡
‡ ‰zהקדושֿברוךֿהוא ¿» » »« 24 13בפועל בעבר ,לפני זמן רב ובמקומות
תּוֹרה' ָ קּוּטי
ו'ל ֵ )בּתּניאִ ְ 23 ְמקוֹמוֹת ַ ַ ְ ָ 7
56 dzÁÙ
»¿«¿ ‰z‡Â »«¿ ,dzˆÈ ‡» ¿«¿ ‰z «» 14מסויימים ,ההוראות והמסרים הם
57 "d˙‡
"‡» »¿ ‰z »« ˙ÈÁaL שׁכּל « ƒ¿∆ ,Èaƒ וּבן ֶ ָ נצחית ,מ ָ תּוֹרה ִהיא ִ ְ ִ שׁה ָ דּכיון ֶ ַ ְ 8וכוּ'(ָ ֵ ְ , ˙BÓB˜Ó ¿ ‰nÎa
»«¿ ‡Óe
15נצחיים ¿ …»
58 ‰‡Èa‰המדרגה» ƒ¿« ˙ÈÁa « ƒ¿ eȉ זּמ ִנּים «¿ לכל ַה ְ ַנצחית ְ ָ וֹראה ִ ְ ִ שׁבּתּוֹרה ֵישׁ בּוֹ ה ָ ָ ענין ֶ ַ ָ ְָ ִ 9 24 '‰Bz
» ÈËewÏ'Â
)≈ ƒ ¿ 23 ‡Èza
»¿«« 16
59 כּשׁרים שכנגד עולם הבריאה ∆¿»¿ƒ
,B˙ÓLaL "היוּ ְ ֵ ִ גּלים ָ מּר ְ ִשׁה ְ ַ
כּיון ֶ ַ וּמ ֵ ָ וּלכל ַה ְמּקוֹמוֹתִ . ָ ְ 10 ‡È‰ƒ ‰Bz‰L
» «∆ ÔÂÈÎc» ≈¿ ,('eο 17
60 ˙ÈÁe
« ƒ¿ .‰LÁn‰ »» ¿«« ÌÏBÚ » בּמדרגה
שׁהיוּ ְ ַ ְ ֵ ָ ולא עוֹד ֶא ָלּא ֶ ָ שׁעה"ֹ ְ , וֹתהּ ָ ָ ְ 11בּא ָ ÔÈÚ
»¿ƒ ÏkL »∆ ÔeÓ» ,˙ÈÁˆ
ƒ¿ƒ 18
61 ˜‡ Èמכוונת «ÏÚ ≈ » "dzˆÈ"‡» ¿«¿ ‰z «» גּלים המר ְ ִ
מענין ַ ְ ַשׁגּם ֵ ִ ְ ַ וּבן ִמֶזּהַ ֶ , מאד ,מ ָ וֹהה ְ ֹ ְ 12גּב ָ ‰‡B‰
»» Ba LÈ≈ ‰BzaL » «∆ 19
62 ,B˙ÓLaL
»¿ƒ¿∆ ‰Èˆi‰ » ƒ¿« ˙ÈÁa ¿« ƒ ÏÎÏe
»¿ ÌÈpÓf‰
ƒ«¿« ÏÎÏ »¿ ˙ÈÁˆƒ¿ƒ 20
63 ‰ek‰
»»«« ˙ÈÏÎ˙ ƒ¿«¿ .eac‰ ƒ« ÌÏBÚ »
ואחד,אחד ְ ֶ ָ בּעב ַוֹדת ָכּל ֶ ָ נצחית ַ ֲ וֹראה ִ ְ ִ ישׁנהּ ה ָ ָ ָ ְ ֶ 13 ÔÂÈkÓe
» ≈ƒ .˙BÓB˜n‰¿« 21
64 ‡Ï
… eac‰Â יתרה »» ¿««∆ ‡È‰ƒ
ƒ«¿ ‰LÁn‰L גּשׁה ְ ֵ ָ וּבהד ָ ָנצחיתְ ַ ְ , וֹראה זוֹ ִהיא ִ ְ ִ ֶ 14שׁה ָ ָ ÌÈLk
"ƒ≈ ¿ eȉ » ÌÈÏbn‰L
ƒ¿«¿«∆ 22
65 ÌÓB˜Óaהנעלה ,במקום » ¿ƒ e‡MÈ כּשׁלּוֹמדים ֶאת ¬»ƒ וּבפרט ְ ֶ ְ ִ שׁלחָ ְ ִ , פּר ַשׁת ְ ַ כּשׁלּוֹמדים ָ ָ ִ ְ ֶ ְ 15 ,"‰ÚLכאשר נשלחו, »» d˙B‡a» ¿ 23
66 e„iL
‡¿≈∆ ‡l והענין גבוה בכוחות הנפש»∆ , שׁלחָ ְ ִ ָ ְ . פּר ַשׁת ְ ַ פּר ָשׁה ֶשׁל ָ ָ החסידי'שׁע ָ ֶָ ִ ִ ֲ ַ 16 ‰‚„Óa
»≈¿«¿ eȉL‡»∆ ‡l
»∆ „BÚ ‡Ï … ¿ 24
67 "‰z‡Â
»«¿ ,‰NÚn‰ ∆ ¬«« ÌÏBÚÏ וֹמר ¿ » שׁתּי ֵדּעוֹת ֵאלּוֵּ ,ישׁ ל ַ בּנוֹגע ִל ְ ֵדּהֵנּה ְ ֵ ַ 17הוּאִ ְ , ÔeÓ
,„‡Óכמבואר לעיל» ,
… ¿ ‰‰Bb
» ¿ 25
68 ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« ,"Èaƒ dzÁÙ אלקים ַח ִיּים" »¿«¿ ,25 דּברי ֱ ֹ ִ ואלּוּ ִ ְ ֵ "אלּוּ ְ ֵ שׁאינם ַרק ֵ ָ ֵ ֶ 18 ÌÈÏbÓ‰
ƒ¿«¿« ÔÈÚÓ
«¿ƒ≈ ÌbL«∆ ,‰fÓ∆ƒ 26
69 'eο "Èa˜a
ƒ¿ƒ¿ dnLÓ "»¿« ¿ ‰z‡Â ¿«» ˙„BÚa
« ¬« ˙ÈÁˆƒ¿ƒ ‰‡B‰
» » dLÈ »¿∆ 27
70 היינו דרגות הנשמה שיורדות למטה
הנ"ל וּשׁים( ַ ַ )ה ֵפּר ִ הענינים ַ שׁני ָ ִ ְ ָ ִ שׁתּכן ְ ֵ ֶ 19א ָלּא ַגּם ֶ ֹ ֶ BÊ ‰‡B‰L
» » ∆ ,„Á‡Â‡»∆¿ „Á »∆ Ïk» 28
71 בגוף ופועלות בכוחות המעשה של האדםבּעב ַוֹדת ָ ָ ָ אמת הוּא ַ ֲ שׁבה ְ ִודבּוּר( ֱ ֶ )מח ָ ָ
ֲ ַ 20 ‰˙È
»≈¿ ‰Lb„‰e
» »¿«¿ ,˙ÈÁˆ ƒ¿ƒ ‡È‰ƒ 29
72 Ì„‡‰
»»» ˙„BÚ « ¬ ÔÎz ∆… e‰fL וֹלם הגוף∆∆ . יּרידה ְלע ָ להיוֹת ַה ְ ִ ָ שׁצּריכה ִ ְ הינוּ ֶ ְ ִ ָ בּפעלְ ַ , ַ ֹ ְ 21 ,ÁÏL
«¿ ˙Lt « »» ÌÈ„ÓBlLk
ƒ¿ ∆ ¿ 30
73 ‡„Ì
»» ‡ˆBÈ ≈ ,ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa שׁבּאדם»¿ , שׁבה ֶ ָ ָ ָ מּח ָ ָ וֹלם ַה ַ ְ בּחינת ע ָ מּע ֶשׂהֵ ,הן ִמ ְ ִ ַ ַ 22ה ַ ֲ ˙‡∆ ÌÈ„ÓBlLk
ƒ¿ ∆ ¿ ËÙe »¿ƒ 31
74 , Ú
26 ∆» È„Ú ≈¬ B˙„BÚÏÂ
» ¬«¿ BÏÚÙÏ אחד ¿»√ שׁבּאדםִ .כּי ָכּל ֶ ָ וֹלם ַה ִדּבּוּר ֶ ָ ָ ָ בּחינת ע ָ ְוהן ִמ ְ ִ ַ ֵ 23 ‰Ltהמאמרים» »» ÚL'È„ÈÒÁ‰
∆ ƒ ƒ¬« 32
75 ,Ûe‚aלפעול בו ¿ ‰ÓLp‰
»»¿« ˙„ÈÈ בּחינת ¿« ƒ ÁÏL
«¿ ˙Lt
« »» ÏL 33ב'לקוטי תורה' ∆
שׁבה ֶשׁבּוַֹ ִ ְ , מּח ָ ָ בּחינת ַה ַ ְ ְואחד ֵישׁ בּוֹ ְ ִ ַ ָ ֶ 24
76 ‡˜Âc
»¿« ‰Ê∆ ÁÎe בכוח המעשה«… ¿ , 34שבזמנים אלו ענייני פרשת שלח הם
שּׁחר: בּבר ַכּת ַה ַ ַ וֹמרים ְ ִ ְ בּריאהְ ,כּמוֹ ֶשׁא ְ ִ וֹלם ַה ְ ִ ָ 25ע ָ בתוספת הדגשה. 35
הינוּ
בראתהּ" ַ ְ "א ָתּה ְ ָ ָ שׁבּחינת ַ נפח ָתּהּ ִבּיַ ִ ְ ֶ , וא ָתּה ְ ַ ְ יצר ָתּהַּ ְ , בראתהַּ ,א ָתּה ְ ַ ְ ַ 26א ָתּה ְ ָ ָ «Ú‚Ba
≈ ¿ ‰p‰c ≈ƒ ¿ ,‡e‰ ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 36
קאי ַעל יצר ָתּהּ" ָ ֵ "א ָתּה ְ ַ ְוּבחינת ַשׁבהַ ִ ְ . מּח ָ ָ
וֹלם ַה ַ ְ שׁבּנשׁמתוֹ ,ע ָ בּריאה ֶ ְ ִ ְ ָ בּחינת ַה ְ ִ ָ ַ ִ ְ 27 ‡ ,elבביאור מעלת
≈ ˙BÚc≈ ÈzLÏ
≈¿ ƒ 37
שׁבהמּח ָ ָשׁה ַ ְ
כּוּנה ִהיא ֶ ַ ותכלית ַה ַ ָ ָ
וֹלם ַה ִדּבּוּרִ ְ ַ ְ . שׁבּנשׁמתוֹ ,ע ָ יּצירה ֶ ְ ִ ְ ָ בּחינת ַה ְ ִ ָ ַ ִ ְ 28 38המרגלים ,האם היו בעולם המחשבה
נפח ָתּהּ ִבּי", "וא ָתּה ְ ַ ְמּע ֶשׂהַ ְ , וֹלם ַה ַ ֲ שׁיּרדוּ ְלע ָ וֹמםֶ ,א ָלּא ֶ ֵ ְ בּמק ָ ישּׁארוּ ִ ְְוה ִדּבּוּר ֹלא ִ ָ ֲ ַ 29 ÓBÏ
39או היו בעולם הדיבור« LÈ≈ ,
בּכל יוֹם האדם ְ ָ תּכן ֲעב ַוֹדת ָ ָ ָ שׁזּהוּ ֹ ֶ בּקר ִבּי" ְוכוּ'ֶ ֶ . שׁמּרהּ ְ ִ ְ "וא ָתּה ְמ ַ ְ ָ שׁיּהיה ְ ַ ַ 30עד ֶ ִ ְ ֶ Èc
≈¿ƒ el‡Â
"‡≈¿ el
≈ ˜« ÌȇL
» ≈∆ 40
,25 "ÌÈiÁאבל למעשה
‡ƒ« ÌȘÏ
ƒ… ¡ 41
וּבכח ֶזה
נּשׁמה ְבּגוּףַ ֹ ְ , ערבַ ִ ְ ,26
ירידת ַה ְ ָ ָ עדי ָ ֶ ולעב ָוֹדתוֹ ֲ ֵ לפעלוֹ ְ ַ ֲ אדם ְ ָ ֳ יוֹצא ָ ָ ָ 31ויוֹםֵ , ‡Ìb« ‡l
42מתקבלת רק דעה אחת ∆»
(21ראה ירושלמי פאה פ"א סה"א .ועוד (22 .ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד .ובכ"מ (23 .רפי"ז )כב ,ב( .קו"א קס ,א.
(24ויקרא א ,ד .ועוד (25 .עירובין יג ,ב .וש"נ (26 .תהלים קד ,כג.
גכ
30 „Ú« ,χNÈa
≈ »¿ƒ¿ ˙eÓÏL ≈¿ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»«¿ »« «« «¿ ,ÌÏBÚ‰ » » ÏÎa »¿ ˙‡∆ Ï ≈»¿ ‰ÓLp‰ »»¿« ˙ÏÎÈa ∆… ƒ (˙ÈÏÚ ≈¬« ‰ÈÁa
» ƒ¿ ‡È‰ƒ ‰ÓLp‰L)
»»¿«∆ 1
31 ÏÎaL
»¿∆ ' החלק העמוק והפנימי ביותר שבנשמה‰„ÈÁÈ' » ƒ¿ ˙ÈÁa « ƒ¿ ÈelbÏ ƒ¿ כמבוארdÓˆÚ »¿« ‰ÓLpa »»¿« ÔB˙È ¿ƒ Ìb« ÏÚBt
≈ ÌÏBÚ‰L
» »∆ „ÚÂ «¿ ,ÌÏBÚ‰
» » 2
32 ‰Ê∆ Ïk» ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ ,Ûe‚a¿ ‰ÓL»»¿ ‰hÓÏ »«¿ ‰È‰È ∆¿ƒ ‰Ê∆ Èel‚ ƒ¿ ,χNÈ ≈ »¿ƒ לעיל שה'יתרון' שעל ידי עבודת הבירורים פועל 'יתרון' מעלה גם באדם3
33 ÏÎaL
»¿∆ χNÈ ≈ »¿ƒ Ïk» ÏL ∆ ÌÈÙe‚aƒ ¿ ˙BÓL »¿ ,LnÓ »« B˜a »¿ .המברר 4
34 Œ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»« «« «¿ ,˙BBc‰« Ï"‰
«« ‰„BÚ‰» ¬» È„ÈŒÏÚ ≈¿ «¿ 5
35 Èa
≈¿ ÏL ∆ ÌÈÙe‚a
ƒ ¿ ˙BÓL »¿ ‰nλ«¿ בּיכלת ֶ ֹ ִ (נעלית ֵ ֲ ַ בּחינה ָ ִ ְ נּשׁמה ִהיא ָ ָ ְ )שׁה
ַ ֶ דּוקא ָ ְ ַ 1 ‰LÁn‰
»» ¿«« ˙‡∆ CÈLÓ‰Ï ƒ ¿«¿ 6
36 Ì„ÈŒÏÚL
»» «∆ ,‰Ê∆ B„a¿ χNÈ ≈ »¿ƒ בעולם,ı‡a∆» » «
Ìb eac‰Âƒ«¿ 7
פּוֹעלֵ וֹלם ָ שׁהע ָ ֶ ועד ַ ְ ,וֹלם ָ לברר ֶאת ָהע ֵ ָ ְ נּשׁמה ָ ָ ְ ַה2
37 ˙BBc‰« ÏÎa »¿ ‰iÏÚ»ƒ¬ ˙ÈNÚ ≈ ¬« המעשה וכאמור שענייני התורה הם8
38 וכיוון שנשמות הדור הזה,Ï"k «« .עצמהּ ָ ְ ַ בּנּשׁמה ָ ָ ְ ַ יתרוֹן ְ ִ ַגּם 3
‰È‰zL
∆¿ƒ∆ נצחיים בכל זמן ובכל מקום9
39 ,מעלים את נשמות הדורות הקודמים ֶאתלהמ ִשׁי ְ ַ ְ הנ"ל ַ ַ העב ָוֹדה ֲ ָ È„ÈŒÏÚÂ
≈¿ «¿ ברוחניותı‡‰
4 ∆»» Leakƒ ˙„BÚ « ¬ 10
40 ,בודאי שהן עצמן יהיו נשמות בגופים שׁתּהיה
ֶ ְ ִ ֶ ,בּארץ ֶ ָ ָ וה ִדּבּוּר ַגּם ַ ְ שׁבה ָ ָ מּח ְ ַ ַה 5 Ìb˙ÙÎe
«¿ƒ¿ ,ı‡ÏŒıeÁa
∆»» ¿ Ìb« 11
41 „Ú« ,Ï»≈ eË¿ ‰ÁÓN
»¿ƒ CBzÓe ƒ וּכפת ַגּם ְ ִ ְ ,לארץ ֶ ָ ָ ֿהארץ ַגּם ְבּחוּץ ֶ ָ ָ ֲעב ַוֹדת ִכּבּוּשׁ6 לאחד במענה ∆∆ ÁÓv'‰
27 '˜„ˆ «∆ « 12
42 ‰˜Ú
»»¬ Èp"c
ƒ» ¿ ‰ÁÓO‰
»¿ƒ « Èel‚Ï ƒ¿ החסידים שרצה לנסוע לארץ ישראל13
ַעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה,ישׂראל ֵ ָ ְ ִ ארץ ֶ ֶ ָדּא ַמא27 'צדק ֶ ֶ 'צּמחַ ֶ ַה7
43 Èelb‰Â
ƒ«¿ ‰„Èl‰
» ≈« ,29 "‰„ÏÈ»»» ‡Ï … (‡ עשה כאן )בחוץ לארץc» C‡Ó « 14
44 … » ƒ»¿
כמבואר בחסידות,‡ÏŒ„È˙ÚÏ
שׁיּהיה
ֶ ְ ִ ֶ ,העתידה
ָ ִ ֲ ָ לּה ָ גּא
ֻ ְ ה
ַ את ֶ וּמקרבים
ִ ְ ָ ְ מביאים
ִ ִ ְ 8
‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚ
∆ ≈¿ « ,χNÈ ≈ »¿ƒ ı‡ ∆∆ 15
45 , זמן של העלם והסתר,שזמן הגלות לארץֶ ֶ ְ כּניסה ָ ִ ְ וה ַ ְ ,בּפ ְשׁטוּת ַ ְ ישׂראל ֵ ָ ְ ִ ארץ ֶ ֶ ִכּבּוּשׁ‰l‡b‰ 9
»À¿« ˙‡∆ ÌȘÓe
ƒ¿»¿ ÌȇÈÓƒ ƒ¿ 16
46 זמן של, וזמן הגאולה.דומה לעיבור בּאפן
ֶ ֹ ְ שׁיּהיה ֶ ְ ִ ֶ , ְועוֹד ֹזאת.בּפ ְשׁטוּת ַ ְ ישׂראל ֵ ָ ְ ִ ı‡10 ∆∆ Leakƒ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,‰„È˙Ú‰
» ƒ¬» 17
47 ÌkÚ
»¿ƒ ‡Ï … ¿ , דומה ללידה, גילוי,28בּארץ ֶ ָ ָ חלקם ָ ְ ֶ נטלוּ ְ ָ ,"האנשׁים ִ ָ ֲ ָ שׁ"חיוּ ִמן ָ ֶ 11 ,˙eËLÙa ¿ «¿ בפועלχNÈ ≈ »¿ƒ 18
48 ÛÎzÂ
∆≈¿ ,30 ÔÈÚƒ« Û‰k∆∆¿ eÏÈÙ‡ ƒ¬ הארץ ֶשׁל ָכּל ֶ ָ ָ בּחלק ֶ ֵ ְ עלָיּה ַגּם ִ ֲ פּוֹעל ֵ שׁדּוֹרנוּ ֶזה ֵ ֶ 12 בפועל ≈ »
χNÈ¿ ƒ ∆∆
ı‡Ï ¿ » ƒ¿«¿ 19
‰ÒÈk‰Â
49 .LnÓ»« „iÓe
«ƒ .˙eËLÙa
¿ «¿ 20
ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ְ ,בּזמָנּם ַ ְ ִ גּא ָלּה ֻ ְ היתה ַה ָ ְ ָ שׁלּא ֹ ֶ ַהדּוֹרוֹת13 ÔÙ‡a ∆… ¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,˙‡Ê… „BÚ¿ 21
ֿכּמּה ָ ַ ֿאחת ַ ַ ֿועל ַ ְ ,וֹלם ָ בּכל ָהע ָ ְ שׁלמוּת ֵ ְ נע ָשׂה ֲ ַ 14 eÏË¿» ,"ÌÈL‡‰
ƒ»¬» ÔÓƒ eÈÁ"L » ∆ 22
ְ ִוגלּוּי ֶזה,ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ שׁבּכל
ָ ְ ֶ ''יחידה
ָ ִ ְ בּחינת ַ ִ ְ ַעד ְל ִגּלּוּי,בּישׂראל ֵ ָ ְ ִ ְ שׁלמוּת ֵ ְ ְוכ ָמּה ַ כנזכר לעיל לגבי, ı‡a
15 28 ∆»» ̘ÏÁ»¿∆ 23
וּפים ֶשׁל ָכּל ִ נשׁמוֹת ְבּג ָ ְ ,בּקרוֹב ַמ ָמּשׁ ָ ְ ויהיה ָכּל ֶזה ֶ ְ ִ ְ ,נשׁמה ְבּגוּף ָ ָ ְ למ ָטּה ַ ְ יהיה ְִֶ 16 ÏÚBt
≈ ‰Ê
∆ eBcL
≈ ∆ וכלב יהושע 24
ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ בּני
ֵ ְ וּפים ֶשׁל ִ נשׁמוֹת ְבּג ָ ְ וכ ָמּה ַ ְ ֿכּמּה ָ ַ ֿאחת ַ ַ ֿועל ַ ְ ,שׁבּכל ַהדּוֹרוֹת ָ ְ ֶ ישׂראל ֵ ָ ְ ִ 17 ı‡‰ ∆≈¿ Ìb« ' ו'יתרון‰iÏÚ
∆»» ˜ÏÁa »ƒ¬ 25
,לבבָ ֵ שׂמחה ְוטוּבָ ְ ִ וּמתּוֹ ִ ,כּנ"לַ ַ בּכל ַהדּוֹרוֹת ָ ְ עלָיּה ִ ֲ נע ֵשׂית ֲ ַ שׁעלָֿ ָידם ַ ֶ , ְבּדוֹר ֶזה18 ‰˙ȉ
»¿» ‡lL
… ∆ ˙BBc‰ « Ïk» ÏL∆ 26
כשם שיהושע,ÌpÓÊa»«¿ƒ ‰l‡b‰»À¿« 27
ולא
ֹ ְ ,לבא
ֹ ָ ֿלעתיד
ִ ָ ְ וה ִגּלּוּי ָ ֵ ַה, "ילדה
ַ ְ לּידה ָ ָ ָ עקרה ֹלא
29 ָ ָ ֲ דּ"ר ִנּי
ָ ְ שּׂמחה ָ ְ ִ לגלּוּי ַה
ִ ְ וכלב נטלו את חלקם של המרגלים ַעד28 19
.וּמַיּד ַמ ָמּשׁ
ִ ותּכףֶ ֵ ְ ,30 עין
ִ ַ כּהרף
ֶ ֶ ְ אפילוִּ ֲ כּבםָ ְ ִע 20
˙eÓÏL
≈¿ ‰NÚ
» ¬« ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ
∆ ≈¿ «¿ 29
( מכילתא ופירש"י30 . א,( ישעי' נד29 . לח ובפירש"י,( פרשתנו יד28 .( אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה27
. מא,בא יב
•
המשך מעמוד דיר
דכ
בלתי מוגה
1 ] .כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל ע"ד התכנית להמשך לימודן בקודש ,וכאשר השיבו שכמעט כל
2 התלמידות תמשכנה לימודן בסמינר דבית יעקב -אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א[:
3 ידוע מאמר רז"ל 1שאם יהיה הדור " זכאי" יבוא משיח.
4 וידוע בענין יחיד וכלל ,שהיחיד עלֿידי פעולותיו ,לא זו בלבד שהוא פועל על הכלל בכללותו -
5 שענין זה ישנו באומות העולם גםֿכן -אלא שפועל גם על כל היחידים הנמצאים בהכלל.
6 כלומר :אצל אומות העולם ,להבדיל ,פועל היחיד רק על הכלל בכללותו .אמנם בנשמות ישראל יש
7 ביכלתו של כל יחיד לפעול לא רק על הכלל בכללותו ,אלא גם על כל יחיד ויחיד שבהכלל .2
8 ולכן ,צריכים להשתדל לפעול על התלמידות שיש להן ספק אם תמשכנה לימודן בקודש ,שגם הן
9 תמשכנה לימודן בקודש ,שכן ,עם היותן מהמיעוט שבהכלל ,הרי גם המיעוט שייך לכל היחידים שבהכלל
10 )כנ"ל( ,ועלֿידי הצטרפותן ביחד ,תהיה המעלה ד"כולו זכאי" ,שבכל יחיד ויחיד שבהכלל תבוא שלימות
11 יתירה מכמו קודם הצטרפותן ביחד.
12 *
13 .איתא בגמרא 3אודות תקנת עזרא בנוגע לסדר קריאת התורה ביום השבת ושני וחמישי ,והיינו,
14 שבכל שבוע חוזרים וקוראים ולומדים פרשה בתורה ,ומזה מובן שיש שייכות בין הפרשה לימי השבוע
15 שבו קורין פרשה זו.
16 ועלֿפי המאמר הידוע בנוגע ליום השבת ש"מיניה מתברכין כולהו יומין" ,4היינו ,שכל ששת ימי
17 החול ,מתברכים ,מקבלים ברכתם והשפעתם מיום השבת שלפניהם ,מובן ,שגם הפרשה שקורין ביום
18 השבת שלפני זה שייכת לימי השבוע הבא.
19 ובנידון דידן :בשבוע שעבר קראנו פרשת בהעלותך ,שבה נזכר אודות המנורה והמשכן כו' .ובשבוע
20 הבא נקרא פרשת שלח ,שבה נזכר אודות הכניסה לארץ עלֿידי הקדמת שילוח המרגלים .וכיון ששתי
21 פרשיות אלו סמוכות זו לזו ,הרי זו הוראה שיש שייכות בין שני ענינים אלו ,ענין המשכן וענין הארץ.
22 .ביאור הענין:
23 בהיות בניֿישראל במדבר -לא היו שייכים כלל לעניני עולם ,שהרי היו ניזונים מ"מן" שירד מן
24 השמים ומבארה של מרים ,וענני הכבוד היו מתקנים את מלבושיהם ומגינים עליהם מכל הרוחות הרעות
25 כו' .5ואילו בכניסתם לארץ היו צריכים להתעסק בעניני עולם ,בחרישה ובזריעה וכיוצא בזה.
26 אמנם ,הכוונה העליונה היא לחבר ולאחד שני ענינים אלו ביחד -שזוהי ההוראה שלמדים מסמיכות
27 שתי פרשיות אלו זו לזו ,שיש לחבר את הענין דכניסת הארץ -עסק בענינים גשמיים ,עם ענין המדבר
28 והמשכן -ענינים רוחניים.
29 כלומר :אל יאמר האדם שבעת לימודו בתורה ובעת עמדו בתפלה הנה אז דוקא יש לו שייכות לענינים
30 הרוחניים ,אבל בעת עסקו בעניני העולם אזי שייך הוא רק לענינים גשמיים -שעלֿידיֿזה מפריד ביניהם,
לומר ,שעסקו בעניני העולם הוא ענין בפני עצמו ,ואין לו שייכות להעסק בלימוד התורה והתפלה מקודם 1
לכן -שהרי הכוונה העליונה היא שגם בעת עסקו בעניני העולם יהיו ניכרים הענינים הרוחניים שלו. 2
והיינו ,שאףֿעלֿפי שלפני כמה רגעים התעסק בתורה ובתפלה ,ועכשיו הוא עוסק בעניני העולם - 3
אין להפריד ביניהם כלל ,אלא צריכים להכניס את הענינים הרוחניים בהענינים הגשמיים שלו ,ולדוגמא: 4
שכשיושב לאכול ,יברך לפניה ולאחריה ,ובעניני משא ומתן יהיה נזהר שלא יהיה בזה שום חשש של 5
וזהו גם מה שבניֿישראל נקראים "גוי אחד בארץ" - 6שהכוונה בזה היא ,שגם בהיותם עסוקים בעניני 7
ארץ ,עניני העולם ,יש בהם הבחינה ד"אחד" ,7והיינו שמחברים ומאחדים עניני הגוף ועניני הנפש ביחד. 8
אמרו רז"ל 8שאין עניות במקדש ,והיינו ,שכללות ההנהגה בעשיית ובמלאכת המשכן היתה 10
והלימוד מזה -שכאשר אנו מחברים את ענין המשכן ,רוחניות ,עם ענין הארץ ,גשמיות -אזי התוצאה 12
והרי כל מה שנאמר בתורה אינו רק בשביל סיפור דברים בעלמא ,אלא תורה היא מלשון הוראה,9 14
.והנה ,מצינו בתורה שבשני הענינים הנזכרים בשתי פרשיות הנ"ל ,ענין עשיית ומלאכת המשכן, 16
וכניסת הארץ ,הצטיינו הנשים ביותר -כמסופר בתורה גודל החיבה שהיתה להנשים בענין מלאכת 17
המשכן ,10וגודל התלהבותם בענין כניסת הארץ ,כהמעשה דבנות צלפחד שחשקו כלֿכך לכניסת הארץ,11 18
וכיון שהתורה היא הוראה על כל הזמנים וכל המקומות כנ"ל ,הרי מובן ,שהצטיינות הלזו ישנה 20
גםֿכן בהנשים דעתה ,שניתנו להן כחות מלמעלה ,ועליהן להמשיכן מן הכח אל הפועל. 21
אתן עתידות לבנות בתים בישראל ,ועליכן להאיר בתוכם אור התורה והמצוות ,וכאשר תעניקו 23
להרבונו של עולם פינה אחת בביתכן ,הרי הוא יתברך יתן כל המצטרך לכן ,בהתרחבות ובעשירות. 24
יתן השם יתברך ,שתצלחנה בלימודכן בקודש ,ושהוריכם יקבלו נחת יהדותי מכן .וכאשר משיח יבוא, 25
במהרה ,יוכלו מוריכן לומר עליכן "ראו גידולים שגידלנו" ,ובכך סללנו דרך לביאת משיחנו ,שיבוא 26
* 28
קודם צאת התלמידות ,עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומו ,ובירך אותן )עוד הפעם( בהצלחה 29
הקב"ה מתנהג עמנו ב"מדה כנגד מדה" .12וכיון שאתם עוסקים במלאכת הקודש לחנך ולהדריך 32
תלמידותיכם בדרך התורה והמצוות ,יתן השם יתברך שתצליחו גם בעבודתכם עם עצמכם ,ובהדרכת 33
והנהגת בני ביתכם שיחיו ,ויוסיף השם עליכם אלף פעמים ככה.13 34
ראה רמב"ן ויקהל לה ,כב. (10 שמואלֿב ז ,כג .ועוד. (6
ראה פרש"י פינחס כו ,סד .כז ,א. (11 ראה תניא אגה"ק רס"ט .ובכ"מ. (7
סנהדרין צ ,סע"א .וראה סוטה ח ,ב ואילך. (12 שבת קב ,ב .וש"נ. (8
ראה דברים א ,יא. (13 ראה זח"ג נג ,ב .רד"ק תהלים יט ,ח .גו"א ר"פ בראשית. (9
וכ
(10ראה תניא אגה"ת פ"ו .קונטרס ומעין מ"ו פ"ג ואילך. (1תניא רפי"ז .ובכ"מ.
(11לשון הפיוט במוסף א' דר"ה אחר קדושת כתר נוסח (2ראה גם תו"מ ח"ד ע' .289
אשכנז )ד"ה והחיות( .וראה שמו"ר ספכ"ג .במדב"ר ספי"ד .בחיי (3טו ,ה ואילך .וראה לקו"ת פרשתנו מ ,סע"א ואילך .ובכ"מ.
תרומה כה ,יו"ד )בשם פדר"א – ראה שם ספ"ד ,ובביאור הרד"ל (4שם ,יט ואילך.
אות נח(. (5שם ,לח ואילך.
(12ראה תו"א יתרו עא ,סע"א ואילך .ובכ"מ. (6ראה לקו"ת ברכה צח ,סע"ד ואילך .ובכ"מ.
(13אבות פ"ב מי"ב .וראה תניא פ"ז. (7עקב ח ,ג.
(14ראה תו"א בשלח סה ,ד ואילך .לקו"ת צו יג ,ב ואילך. (8ראה רמב"ם הל' תרומות בסופן.
ובכ"מ. (9או"ח סתנ"ז ס"כ.
זכ
אמנם ,בכדי שיהיה בכח האדם לברר את הלחם ,צריך ליתן "ראשית" הלחם אל הכהן – "מראשית 1
עריסותיכם תתנו לה' תרומה" ,15שהרי "כהני שלוחי דרחמנא נינהו" ,16ועלֿידי הנתינה לכהן ואכילת 2
הכהן ,ניתן כח בלחם שיוכלו להעלותו .ועלֿדרך המבואר בענין "כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו 3
.עלֿפיֿזה יובן גם מה שכתוב" 18והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'": 5
לכאורה אינו מובן – כקושיית הרמ"ז – 19הרי מצות חלה אינה קשורה עם האכילה ,אלא גם קודם 6
האכילה ,ויתירה מזה ,בעת עשיית העיסה שאז עדיין אינה ראויה לאכול ,ישנו כבר חיוב חלה. 7
ואדרבה :עיקר מצות חלה אינו מן הפת אלא מן העיסה דוקא ,ורק "אם לא הפריש החלה מן העיסה, 8
אלא אפה הכל ,הרי זה מפריש מן הפת" ,20אבל עיקר המצוה היא להפריש מן העיסה .ולכן ,גלגול 9
עובדֿכוכביםֿומזלות פוטר מן החלה ,אפילו אם נאפה עלֿידי ישראל ,21כיון שעיקר החיוב הוא על 10
העיסה. 11
מלחם הארץ תרימו תרומה לה'"? ואם כן ,למה נאמר "והיה 12
המצוה: דמצות חלה ,אלא את והביאור בזה – שפסוק זה לא בא לבאר 13
דין החלה – הוא אמנם על העיסה ,קודם שנעשית ראויה לאכילה; אבל מטרת המצוה היא ,שנתינת 14
החלה מן העיסה תפעל עליה בעיסה – "תרימו תרומה" ,מלשון הרמה ועליה ,וכדאיתא בזהר 22בפירוש 15
"תרומה" ,תרום ה' ,שנעשה הרמה ב"ה' דהמוציא" – כך שכאשר תאפה העיסה ותהיה לחם ,יוכל האדם 16
וזהו גם דיוק הלשון " עריסותיכם" – כי ,מטרת המצוה אינה החלה שהופרשה וניתנה לכהן 18
ונאכלה עלֿידי הכהן ,אלא המטרה היא חלק העיסה שנשאר לאחרי הפרשת החלה ,והיינו ,שלאחרי 19
שמקיימים מצות חלה ב"ראשית עריסותיכם" ,מתעלית שאר העיסה באופן שיוכל להיות ממנה תכליתו 20
.והנה ,כשם שהדברים אמורים בענין הלחם ,שכדי שאכילת לחם הרשות תהיה כדבעי ,ויפעל 22
פעולתו כו' ,צריך תחילה ליתן "ראשית" ממנו לה' – כן הוא גם בכל עניני הרשות ,שכדי שהאדם יוכל 23
לבררם ולהעלותם ,ואחרֿכך יתעלה עלֿידם ,צריך תחילה ליתן לה' "ראשית" מכל עניניו. 24
ולדוגמא – כפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר 23ש")ראשית( עריסותיכם" הוא מלשון עריסה )מיטה( ,היינו, 25
שתיכף בקומו משנתו צריך ליתן תרומה לה' – שזהו ענין התפילה ,שהרי קודם התפילה אסור לאכול 26
ולעסוק בשאר צרכיו ,24אלא לכל לראש צריך להתפלל ,ואחרי התפילה צריך ללמוד שיעור קבוע בתורה, 27
ורק כאשר "מראשית עריסותיכם תתנו לה'" – אזי "תרימו תרומה" ,שנעשית הרמה ועליה בכל שאר 29
עניניו במשך היום ,שיעשה אותם "לשם שמים" ,ויקיים בהם הציווי "בכל דרכיך דעהו" ,26שעלֿידיֿזה 30
.עלֿפיֿזה יובן גם מה שכתוב במדרש 27שמצות חלה היא תיקון על חטא עץ הדעת ,ולכן ניתנה 32
1 המצוה לנשים ,דכיון שהיא קלקלה חלתו של עולם )אדם הראשון ,שנקרא חלתו של עולם( ,צריכה היא
2 לתקן זאת עלֿידי מצות חלה.28
3 וכיון שחטא עץֿהדעת היה חטא כללי ושרש לכל החטאים ,הרי מובן ,שמצות חלה שעלֿידה נעשה
4 תיקון חטא עץֿהדעת היא תיקון כללי ושרש לכללות התיקונים ולכל תיקון בפרט.
5 וההסברה בזה – שחטא עץֿהדעת הוא פגם כללי לפי שפעל פירוד הגשמיות מאלקות ,ולכן התיקון
6 עלֿזה הוא מצות חלה ,שענינה הוא – ליתן לה' ראשית מכל ענין ,שעלֿידיֿזה פועלים הרמה ועליה
7 גם בעניני הרשות ,שיוכלו לעשות מהם כלים לאחדות הוי' ,ולהשלים את הכוונה להיות לו יתברך דירה
8 בתחתונים.29
9 .עלֿפיֿזה יובן גם הדין שמצות חלה היא בעיסה דוקא – "כשיתן את המים ויתערב הקמח במים
10 . .ותעשה כל העיסה גוף אחד" :30
11 גם כאשר הקמח והמים נמצאים לפניו ,הנה קודם שנתערבו ונילושו יחדיו ,איֿאפשר עדיין לקיים
12 מצות חלה .ויתירה מזה ,גם כאשר חלק מן הקמח נילוש במים ,אבל נשארו עדיין פירורי קמח שלא
13 נילושו במים ,לא נפטרו עלֿידי הפרשת החלה מחלק העיסה שנילושה כבר.
14 ולכאורה אינו מובן :כיון שמצות חלה היא קודם האפיה ,קודם שנעשה ראוי לאכילה ,אם כן ,מה
15 איכפת לן שעדיין לא נילושה העיסה ,ובפרט לאחרי שחלק העיסה נילוש כבר?
16 והביאור בזה – לפי שמטרת מצות חלה היא לפעול עליה בדברי הרשות שיתאחדו עם אלקות ,וענין
17 זה מרומז בעיסה שבה מעורבין הקמח והמים ,שהקמח הוא פירורין פירורין ,נקודות נפרדות ,ועלֿידי
18 המים מתאחדות הנקודות הנפרדות ונעשות חטיבה אחת ,וענינו ברוחניות – שהדברים הגשמיים שהם
19 דברים נפרדים ,בדוגמת הנקודות הנפרדות של הקמח ,מתאחדים יחדיו עלֿידי התורה שנמשלה למים,
20 "אין מים אלא תורה" .31
21 ולכן ,אפילו כאשר חלק מהקמח נתאחד כבר עם המים ,אבל עדיין נשאר קמח באופן של נקודות
22 נפרדות ,אין זה מספיק:
23 גם כאשר פעל ענין האחדות באיזו פינה )"ערגעץ וואו אין ַא ווינקעל"( – לא יצא ידי חובתו .ואפילו
24 אם כבר פעל ענין האחדות ברוב המקומות – לא יצא עדיין ידי חובתו ,כיון שצריכים לפעול את ענין
25 האחדות בכל מקום :למעלה ולמטה ולד' רוחות .בכל מקום שישנה איזו מציאות – צריך לפעול שם
26 הענין ד"אמליכתיה" ,שיכריזו שם "הוי' אחד" .32
27 וכאשר יהודי פועל אחדות הוי' רק בענינים שלו ,הרי מלבד זאת שחסר אצלו מה שתובעים מיהודי
28 להתעסק גם עם הזולת ,לא יצא עדיין ידי חובת מצות קריאתֿשמע )שענינה קבלת עול מלכות שמים(
29 אפילו בנוגע לעצמו ,שהרי תוכנה של מצות קריאתֿשמע הוא – "אמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע
30 רוחות השמים".
31 .וענין זה מהווה תוספת הבנה והסברה לדרישת רבותינו נשיאינו ,שתבעו והקדישו שימתֿלב ,שלא
32 להסתפק בעניני העבודה עם עצמו ,ולא להסתפק בהשפעה על בני ביתו ,ואפילו לא להסתפק בהשפעה
33 בסביבתו בחוג היראים ,אלא בהכרח לצאת גם למקום שבו נמצאים עדיין "נקודות נפרדות" שעדיין לא
34 "נילושו" במים של תורה ,ולהביא שם את מי התורה – שהרי תכונת המים היא שיורדין ממקום גבוה
35 למקום נמוך ,33ולפעול שם שכל הנקודות הנפרדות יהיו "נילושות" במים של תורה ,הן המים דגליא
36 דתורה והן המים דפנימיות התורה.
רמב"ם שם ה"בֿד .טושו"ע שם סשכ"ז ס"בֿד. (30 (28ראה גם שיחת ש"פ שלח ,מבה"ח תמוז תשט"ז ס"ז
ב"ק יז ,א .וש"נ. (31 ואילך )תו"מ חי"ז ע' 17ואילך(.
ראה ברכות יג ,ב. (32 (29ראה תנחומא בחוקותי ג .נשא טז .ב"ר ספ"ג .במדב"ר
תענית ז ,א. (33 פי"ג ,ו .תניא רפל"ו .ובכ"מ.
טכ
ואין לחשוש שענין זה יגרום ירידה אצלו ,שיתמעט מזמנו ,וכיוצא בזה ,אלא אדרבה – שהרי דוקא 1
קיום מצות חלה כדבעי ,פועלת על כל עניניו ,שיהיה בכוחו לבררם ולהעלותם ,ועלֿידיֿזה תהיה אצלו 2
חודש תמוז )ככל חודש שיש בו ענינו המיוחד( הוא – חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. 6
ובפרט בקביעות שנה זו שי"ז בתמוז הוא נדחה ,וידוע פתגם רבותינו נשיאינו :34הואיל ונדחה ,יתבטל 7
לגמרי ויהפך לששון ולשמחה – ואםֿכן נשאר רק הענין די"ב וי"ג תמוז. 8
ובנוגע לחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז כותב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו ,35שזוהי גאולה לא רק עבור 9
פרט ,אלא גאולה כללית בנוגע לכל עניני יהדות ,וגאולה זו פועלת שיהיה אתכפיא ואתהפכא חשוכא 10
38 .וענין זה קשור עם המבואר לעיל במאמר 37בענין יוסף הצדיק ,בחינת היסוד ,ש"נתן מלחמו לדל" 12
ביוסף הצדיק נאמר ש"נתן מלחמ לדל" – לא "לחם" סתם ,אלא "לחמ "דייקא ,היינו ,שיוסף הצדיק 15
לא נתן מהשיריים והמותרות שלו ,אלא "מלחמו" ,מהלחם שלו ,שעליו "יחיה האדם" ,שנתן 16
לזולתו .ועלֿדרךֿזה ביוסף הצדיק שבדורנו – שנתן מהענינים הנוגעים אליו ביותר ,ומהחיוּת שלו. 17
ונתינה זו היתה "לדל" ,לאלו שהם באיןֿערוך לגמרי אליו ,כמו שכתוב ביוסף ש"הוא המשביר לכל 18
עם הארץ" " ,39וישבור למצרים" ,40ופשיטא שהמצריים היו באיןֿערוך לגמרי לגבי יוסף ,ואףֿעלֿפיֿכן 19
היתה הנהגתו של יוסף הצדיק הראשון ,ועלֿדרךֿזה יוסף הצדיק שבדורנו ,שהשפיעו גם לאנשים שפלים 20
ובהקדמה – שכל הענינים שרבותינו נשיאינו עשו בגלוי ,הרי זה כדי שילמדו מהם .ענינים אלו שאין 23
אנו יודעים אודותם כלל; ואילו הענינים שעשו בגלוי – הרי זו הוראה ונתינת כח לכולם שצריכים לעשות 25
וכמו כן בענין הנ"ל ,שהנהגתו הגלויה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"נתן מלחמו לדל" ,היא הוראה 27
צריכים להתמסר בשביל טובת הזולת ,ולא רק בשביל הזולת שבערכו ,אלא גם בשביל הזולת 29
שבאיןֿערוך אליו ,והיינו ,שגם אם חושב את עצמו ל"ראשיכם שבטיכם" ,צריך להתמסר לטובתו של 30
משלי כב ,ט .וראה זח"ג קל ,א. (38 סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' .157 (34
מקץ מב ,ו. (39 אג"ק שלו ח"ב ע' פ .וש"נ. (35
שם מא ,נו. (40 ראה זח"א ד ,א .תניא ספ"י. (36
ר"פ נצבים. (41 פ"ה )לעיל ע' יז(. (37
ל
1 וכאמור לעיל ,שלא זו בלבד שהנהגה זו לא תהיה ירידה עבורו ,אלא אדרבה ,עלֿידיֿזה תהיה לו
2 ברכה והצלחה בכל עניניו ,והיינו ,שכאשר יתנהג באופן ההנהגה של יוסף ,ש"נתן מלחמו לדל" ,אזי
3 יקויים בו "טוב עין הוא יבורך" ,שיתברך בברכתו של הקב"ה בכל עניניו ,בבני חיי ומזוני רויחא.
* * *
4 .מפרשת שלח – באים לפרשת קורח ,שבה מסופר אודות מחלוקת קורח ועדתו ,ובסיום הפרשה
5 – אודות מתנות כהונה.
6 והענין בזה – כידוע שכל עניני קדושה אינם באים בחנם ,42אלא עלֿידי יגיעה דוקא ,ועלֿדרךֿזה
7 בנידוןֿדידן ,שתמורת זה שהיה צריך להיות שלום ואחדות ,היה ענין של מחלוקת ופירוד הלבבות
8 )מחלוקת קורח( ,והוצרכה להיות עבודה ויגיעה ללחום כנגד זה ,ועלֿידיֿזה נעשה אחרֿכך הענין ד"פרח
9 מטה אהרן" ,43והציווי דנתינת מתנות כהונה.
10 וכשם שכל עניני התורה הם נצחיים )כנ"ל סעיף א( – כמו כן גם הענין דמתנות כהונה הוא נצחי
11 ברוחניות:
12 ענינו של כהן ברוחניות ישנו גם עתה – כמו שכתב הרמב"ם 44שכל מי ש"נדבה רוחו אותו . .לעמוד
13 לפני ה' לשרתו ולעובדו . .הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו וכו'".
14 וענין זה שייך אצל כל אחד ואחד מישראל ,אפילו אצל בעלי עסק ,שהרי גם אצלם ישנם זמנים
15 שעוסקים בתורה ותפילה ,ובאותה שעה אין לו עסק עם עניני העולם ,כי אם עם עניני אלקות ,וכמבואר
16 בתניא 45ש"עסק התורה ומצוות והתפילה הוא גם כן ענין מסירת נפש ממש כמו בצאתה מן הגוף במלאת
17 שבעים שנה שאינה מהרהרת בצרכי הגוף וכו'" –
18 ובפרט אצל יושבי אוהל ,ומכלֿשכן אצל אלו שעוסקים במסירה ונתינה במוסדות חינוך של בעל
19 הגאולה בגידול וחינוך "כהנים".
20 ובענין זה ישנו דין מתנות כהונה – שצריכים להיות מן המובחר דוקא ,46וכמו שכתב הרמב"ם" 47כל
21 דבר שהוא לשם האֿל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב . .מן הטוב והמתוק וכו'" ,שהכוונה בזה היא
22 בגשמיות כפשוטו.
23 וכיון ש"מה שהוא מצוה לבניו לעשות ,הוא עצמו עושה" – 48צריך הקב"ה ליתן לכל בני ישראל,
24 שהם בבחינת כהנים ,מהמובחר והנאה והטוב והמתוק.
25 ובפרט לאלו שמתמסרים אל הזולת ונותנים מלחמם לדל – שהרי עלֿזה נאמר" 49מלוה ה' חונן דל",
26 היינו ,שהקב"ה נעשה אצלם בבחינת "לוה" ,והרי "עבד לוה לאיש מלוה" ,50והיינו ,שכשם שדינו של
27 עבד שצריך לעשות כל מה שהאדון מצוה עליו ,כמו כן נעשה הקב"ה משועבד כביכול לבני ישראל,
28 שכל מה שיהודי רוצה ,מוכרח הקב"ה כביכול ליתן לו.
29 ויקויים מה שכתוב" 51והריקותי לכם ברכה עד בלי די" ,שתהיה השפעה בלי גבול ,הן בענינים
30 הכלליים ,בעבודה הקשורה עם הנהגת המוסדות וההשפעה על התלמידים ,והן בענינים הפרטיים ,בבני
31 חיי ומזוני רויחא.
סוף הל' איסורי המזבח. (47 (42ראה זח"ב קכח ,א .וראה גם לקו"ש ח"ה ע' .81וש"נ.
ראה שמו"ר פ"ל ,ט. (48 (43קרח יז ,כג.
משלי יט ,יז. (49 (44הל' שמיטה ויובל בסופן.
שם כב ,ז. (50 (45פמ"א )נח ,א(.
מלאכי ג ,יו"ד. (51 (46ראה רמב"ם הל' תרומות רפ"ה .הל' מעשר פ"א הי"ג.
הל' ביכורים פ"ב ה"ג .ועוד.
אל
(7ראה תענית בסופה ,שמו"ר ספכ"ג .פירש"י בשלח טו ,ב. (1ראה אוה"ת בראשית )כרך א( מב ,ב ואילך) .כרך ג( תקח,
(8ראה ספרי ופירש"י מטות ל ,ב. א ואילך.
(9בא יא ,ד. (2שבת פח ,א.
(10עמוס ג ,ז. (3יתרו יט ,א.
(11ראה תו"א מקץ לג ,א .לקו"ת שה"ש כח ,ב .ובכ"מ. (4שבת פו ,ב .וראה תו"א יתרו ע ,ג .ויקהל פח ,א ואילך.
(12משלי ו ,כג. (5פרש"י עה"פ.
(6ראה ספרי ופירש"י ואתחנן ו ,ו.
בל
בעמדנו בסיומו של החודש השלישי ,בשבת האחרונה שבו – צריכים להיות וישנם כל עניני החודש 2
השלישי בשלימותם ,ומזה נמשך ברכה ונתינתֿכח לעבודת חודש תמוז -שגם בחודש ש מתןֿתורה 3
יהיו חדורים בתורה באופן ד"ביום הזה" ,הן בנוגע לענין החידוש )"שיהיו דברי תורה חדשים עליך"(, 4
והן בנוגע לענין הראיה בגילוי )"מראה באצבעו ואומר זה"( ,הוראה ברורה ומאירה ,כלשון הכתוב 14 5
וזוהי ההוראה בנוגע לפועל " -החי יתן אל לבו" – 15שכללות ההנהגה בחיי היוםֿיום תהיה חדורה 7
ב"תורה אור" ,ובלשון הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,שכאשר יהודי עומד לעשות איזו 8
פעולה ,עליו לעיין תחילה ב'שולחן ערוך' לדעת האם וכיצד יש לעשות פעולה זו ,וכיוצא בזה. 9
וכל זה -הן בנוגע לעצמו ,והן בנוגע לפעולה עם הזולת ,כמדובר בארוכה בהתוועדות שלפניֿזה
16 10
בענין "בהעלותך את הנרות" ,17שצריך להדליק את "נר ה' נשמת אדם" ,18כל שבעת הנרות ,שבעת 11
הסוגים של בניֿישראל ,19עד להדלקת "מנורת זהב כולה" ,20נוסף לכך שמדליק את נר ה' שבו ,אשר 12
גם הוא כלול משבע מדרגות ,דוגמת שבעת הנרות ,להיותו חלק מן העצם ,אשר עלֿידי ה"חלק" אתה 13
בפרשת "שלח" ישנם ריבוי ענינים ,אבל כולם כלולים בשמה של הפרשה - "" -לשון ציווי, 16
וענינו בעבודת האדם -ציווי לאדם לשלוח את כחותיו כו' לפעול הימנו )שהרי בנוגע לפעולה 18
עם עצמו אין צורך בענין של שליחות( ,אשר זוהי תכלית ירידת הנשמה להתלבש בגוף גשמי בעולם 19
הזה הגשמי -לא בשביל לתקן את עצמה ,כיֿאם לתקן את הגוף ונפשו הבהמית וחלקו בעולם,22 20
ועלֿידיֿזה גם תיקון כל העולם כולו ,כמאמר רבותינו ז"ל" 23כל אחד ואחד צריך לומר בשבילי נברא 21
העולם" ,אלא שהתחלת הפעולה בזה היא מ בעולם ,ועד שפועל גם בכל העולם כולו. 22
מצוה לך", ולהעיר ,שאף שבהמשך הכתוב נאמר "שלח ,"ומפרש רש"י "לך , ,אני 23
הענין ד"לדעתך ,אני איני מצוה לך" -למדים מתיבת ")שלח( לך" ,ומכיון ששם הפרשה עלֿפי מנהג 25
ישראל )ש"תורה היא" (24אינו "שלח לך" ,אלא " ,"עלֿכרחך צריך לומר ,שיש גם לימוד והוראה 26
וההסברה בזה )בתיווך שני הענינים" ,שלח" לשון ציווי ,ו"שלח לך" "לדעתך ,אני איני מצוה לך"( 28
-שתיבת ")שלח(ֿ "באה להוסיף ולהדגיש גם מעלת העבודה " , לך לדעתך" ,כדי שלא יהיה 29
בבחינת "נהמא דכיסופא" ) 25ולא לגרוע בתוקף הציווי של השליחות כפי שמשתמע משם הפרשה, 30
".(" 31
ומכאן באים גם לביאור בפירוש רש"י בתחילת הפרשה – כנהוג לאחרונה. 32
ובהקדמה -שבפרשה זו מתעוררת שאלה פשוטה גם אצל "בן חמש למקרא": 33
זכרי' ד ,ב.(20 (13ל' הכתוב -אסתר ט ,כח .וראה רמ"ז בס' תיקון שובבים,
כש"ט הוספות סקט"ז .וש"נ. (21 הובא ונת' בס' לב דוד )להחיד"א( פכ"ט.
ראה תניא פל"ז )מח ,ב -מע"ח(. (22 (14שמיני יו"ד ,יו"דֿיא.
סנהדרין לז ,סע"א -במשנה .רמב"ם הל' סנהדרין פי"ב (23 (15קהלת ז ,ב.
ה"ג. (16שיחת ש"פ בהעלותך ס"ז.
(24שו"ע אדה"ז או"ח סו"ם קפ .סתצ"ד סט"ז .וראה לקו"ש (17ר"פ בהעלותך.
חכ"ב ע' 56הערה .2וש"נ. (18משלי כ ,כז.
(25ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג .לקו"ת צו ז ,רע"ד. (19לקו"ת ר"פ בהעלותך.
גל
1 משה רבינו הוא רועה ישראל" ,רעיא מהימנא" ,26הרועה של כל בניֿישראל עד סוף כל הדורות,
2 ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בדור שלו .ומכיון שכן ,בוודאי ידע והכיר את תכונותיהם של אנשי הדור כו'.
3 ועלֿפיֿזה ,מתעוררת תמיהה גדולה בנוגע לסיפור שילוח המרגלים -היתכן שבשביל שליחות זו,
4 בחר משה רבינו באנשים כאלו שבסופו של דבר התברר שלא היו ראויים לשליחות זו?!
5 ושאלה זו מתחזקת יותר עלֿפי פירוש רש"י ב"שלח לך"" ,לדעתך ,אני איני מצוה לך":
6 אילו היתה שליחות זו מצד ציווי הקב"ה -אזי השאלה על משה רבינו אינה גדולה כלֿכך ,מכיון
7 שהיה צריך לקיים את לשלוח מרגלים ,ואםֿכן אין זו שליחות של משה רבינו ,שתהא נקראת
8 על שמו" ,שלוחו של אדם כמותו" ,27כיֿאם שליחותו של הקב"ה.
9 אבל ,מכיון ש"אני איני מצוה לך" ,אלא "שלחֿלך ," ,היינו ,ששליחות זו היא שליחותו של
10 – " " , יפלא ביותר וביותר ,כיצד יתכן שמשה רבינו יבחר וימנה שלוחים
11 כאלו שבסופו של דבר התברר שלא היו ראויים לשליחות זו?!
12 ושאלה זו מתרץ רש"י בהמשך הענין -על הפסוק" 28כולם אנשים"" ,כל אנשים שבמקרא לשון
13 ,ואותה שעה ," ובגלל זה בחר משה רבינו בהם דוקא ,מכיון שהכיר את תכונותיהם
14 ומעלותיהם כו'.
15 ויומתק יותר עלֿפי המבואר ב'לקוטי תורה' ריש פרשתנו – שהרי בוודאי למד כל אחד ואחד את
16 הדרושים שב'לקוטי תורה' ,הפרשה החסידית ,ועלֿכלֿפנים התחלתם כו' -בענין גודל מעלתם של
17 המרגלים ,שהיו בדרגה גבוהה ונעלית כו'.
18 מאמר דיבורֿהמתחיל "שלח לך אנשים" גו'.
***
19 הביאור בפירוש רש"י "שלח לך ,לדעתך ,אני איני מצוה לך כו'" ,השייכות לשבת מברכים חודש
20 תמוז ,וההוראה בעבודת השליחות בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה -נכלל בשיחות
21 דלעיל .ובהמשך הענין -אמר:
22 ענין הנ"ל -שפרטי הענינים איך למלא את השליחות כו' צריכים להיות "לדעתך" ,ולא בתור ציווי
23 )"אני איני מצוה לך"( -מודגש גם בנוגע לעשייה המשכן לאחרי מתןֿתורה:
24 בפרשת "נשא" )השבת שלאחרי מתןֿתורה( מסופר אודות חנוכת המשכן עלֿידי נשיאי ישראל,
25 שלאחרי שראו שבנוגע לנדבת המשכן "השלימו ציבור את הכל כו' . .לכך התנדבו כאן תחילה" ,29
26 "ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב גו'" ,30שבהם השתמשו לשאת את המשכן )מלבד הדברים
27 שהוצרכו לשאת בכתף(.
28 ולכאורה אינו מובן :מדוע הביאו הנשיאים עגלות -דבר שלא נזכר בציווי הקב"ה בנדבת המשכן?!
29 והתירוץ לזה -כאמור -שיש דברים שאין צורך לצוות עליהם ,מכיון שהם מובנים מאליהם,
30 "לדעתך" ,ועלֿדרךֿזה בנידוןֿדידן ,שהובטח להם מכבר )עוד לפני הציווי על עשיית המשכן( שיכנסו
31 ל"ארץ טובה ורחבה" ,31ולכן הם ידעו והבינו שלא ישאירו את המשכן במקום שהקימוהו בפעם
32 הראשונה )במדבר סיני ,בסמיכות להר סיני( ,אלא יקחוהו עמהם בכל המסעות שילכו במדבר ,עד בואם
33 אל ארץ טובה ורחבה .ומכיון שאין סומכים על הנס ,מובן מאליו שעליהם להכין ולהביא שעלֿידם
34 יוכלו לטלטל את המשכן ממקום למקום.
ועלֿדרךֿזה בכללות מלאכת המשכן -שישנם ריבוי פרטים שלא מצינו בהם ציווי כיצד ,איך ,ומה 1
לעשות כו' ,וכן בנוגע לנדבת המשכן ,שבניֿישראל לא באו לשאול כל רגע על כל פרט ופרט ,איך 2
להביא ,וכמה להביא וכו' ,אלא הביאו כל הנדבות "בבוקר בבוקר" .32ולאידך ,שעושי המלאכה 3
תפסו ש"מרבים העם להביא גו'" ,33ומעצמם באו להודיע למשה על כך ,ולא הוצרכו לשאול 4
ולברר אצלו מהו שיעור הנדבות וכו' -כי לאחרי שניתן כללות הציווי ,יש להשתמש בשכל כו', 5
ויש להוסיף בהדגשה שקיום הציווי צריך להיות בדרך הטבע -בסיפור הידוע 34שאדמו"ר הזקן הוכיח 7
לפקיד שהנהיג את הספינה ,שבכוחו וביכלתו להעמיד את הספינה בניגוד לרצונו )של הפקיד( ,ורק לאחרי 8
שפעל עליו להעמיד את הספינה ,אזי קידש את הלבנה )ולא בעת שהעמיד את הספינה בעלֿכרחו 9
של הפקיד( ,וטעם הדבר -מכיון שרצה שגם ההכנה למצוה ,מכשירי מצוה )ובנידוןֿדידן ,עמידת הספינה 10
שיוכל לקדש את הלבנה מעומד( ,תהיה ) אף שכדי לפעול על הפקיד שיעמיד את הספינה 11
ויהיֿרצון שעלֿידי מילוי השליחות" ,שלח לך ,לדעתך" ,באופן המתאים )היפך הנהגת המרגלים( - 14
נזכה תיכף ומיד לכניסה לארץ ,כפי שהוצרך להיות לולי חטא המרגלים ,שהיו זוכים להכנס לארץ 15
ולא עוד ,אלא שעלֿידי "מעשינו ועבודתינו" במילוי השליחות כדבעי ,מהפכים גם את הענינים 17
הבלתיֿרצויים שאירעו כתוצאה ובהמשך לחטא המרגלים ,עד לכללות ענין החורבן והגלות ,אשר גם 18
ענין זה מודגש בשבת מברכים חודש ,כי בברכה "לישועה "מודגש גם )ובעיקר( הנחמה על 19
ענין החורבן והגלות ,נחמה ,עלֿידיֿזה ש"צום ) חודש תמוז( וגו' יהיה לבית יהודה 20
ו"כן תהיה לנו" תיכף ומיד ממש -שעוד לפני התחלת החודש הרביעי ,זוכים לגאולה האמיתית 22
והשלימה ובנין ביתֿהמקדש ,בית נצחי כפשוטו ממש )נוסף לנצחיות הקדושה ,כמו שכתב הרמב"ם 23
בשיעור היומי 37ש"קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ,ושכינה אינה בטלה"( ,ובלשון הידוע - 24
יראה כהן בציון ,אשר "הוא יכוננה עליון" ,38כולל גם שאצל כל אחד ואחד מישראל מתגלה בחינת 25
"ציון" שבו ,פנימיות הנשמה .39שלכן ,מקומו של כל אחד ואחד מישראל הוא ב"ציון" ,ירושלים 26
וביתֿהמקדש ,עד לקודש הקדשים ,בחינת ה'יחידה' במקום ,הקשורה עם בחינת ה'יחידה' שבנפש, 27
וכאמור ,תיכף ומיד ממש" ,לא עיכבן המקום כהרף עין" .40 28
***
י .נהוג גם להתעכב על שאר השיעורים השייכים ליום זה -בפרקי אבות ,ובהערות אאמו"ר על הזוהר. 29
ובהמשך להאמור לעיל ,ששבת זו היא השבת השלישית בחודש השלישי -יש להתעכב על ענינים 30
בבות ב דברים כו'" ,והולך ומפרט בפרקי אבות -פרק ,שתחילתו " -הסתכל 32
)כדלקמן(. 33
זכרי' ח ,יט .וראה רמב"ם הל' תעניות בסופן. (36 (32ויקהל לו ,ג .וראה שמו"ר פמ"א ,ב .תנחומא תרומה ג.
הל' ביהב"ח ספ"ו. (37 ועוד.
תהלים פז ,ה. (38 (33שם ,ה.
ראה לקו"ת ר"פ דברים .ובכ"מ. (39 (34לקו"ד ח"ד תשנב ,ב.
מכילתא ופירש"י בא יב ,מא. (40 (35ראה בהנסמן בלקו"ש חי"ט ע' .346
הל
1 וכן בהערות אאמו"ר על הזוהר -שמביא מאמר הזוהר" 41זכאי אינון ישראל ..דקודשאֿבריךֿהוא
2 אתרעי בהו ,ואתכני בהו ,ואתפאר בהו" ,ומבאר אאמו"ר 42ש"ג' הלשונות ..לנגד חלוקות שבישראל,
3 כהנים לוים וישראלים ,שהם לנגד חסדֿגבורהֿתפארת".
4 וכן בשיעור היומי ברמב"ם " -מחנות היו במדבר ,מחנה ישראל . .מחנה לויה ..ומחנה שכינה..
5 וכנגדן לדורות ,מפתח ירושלים עד הר הבית וכו'" .43
6 ויש להוסיף ולבאר ב'פרקי אבות' בפרטיות יותר -דלכאורה דרוש ביאור:
7 א( מדוע מקדים התנא "הסתכל דברים" " -מניינא למה לי" ,הרי כל מי שלומד את המשנה,
8 יכול למנות בעצמו ,ואין צורך שהתנא יוסיף ויפרש בלשון המשנה שהוא "דבר ,44 "גם את המנין?
9 ]בנוגע לרמב"ם -אף שכתב את חיבורו "בלשון ברורה ודרך קצרה" " ,45בלשון צח וקצר כלשון
10 המשנה" ,46הרי דרכו בריבוי מקומות לפרש את המנין ,ולדוגמא -בשיעור היומי " -שלש מחנות כו'",
11 כנ"ל.
12 וטעמו ,כמו שכתב בתשובותיו" 47וסכמנום במספר ..מפני שחששתי שמא ישמיט אחד מן המעתיקים
13 מן המספר ,ויאמר האומר לא הזכירה" ,ולא עוד ,אלא שיש מקומות שחוזר וכופל את המנין הן בהתחלה
14 והן בסוף – במכלֿשכן וקלֿוחומר מכפל הלימוד מאה ואחד פעמים 48לתועלת הזכרון ,אלא
15 מספיק לכתוב פעם אחת ,ולכל היותר -להדגשת הענין -שתי פעמים.
16 אבל בנוגע ללשון המשנה -דרוש ביאור והסבר ,מדוע נקט התנא מניינא ,כלשון הש"ס בכמה
17 מקומות "מניינא ,למה לי"[.
18 ב( מדוע מאריך התנא בלשונו לכפול ולשלש את דבריו בשלוש בבות ,ואינו כולל את כל הפרטים
19 בבבא אחת ,בלשון קצר?
20 ונקודת הביאור בזה – כמו שנתבאר בארוכה לעיל) 49בפעם הקודמת שלמדו פרק שלישי דמסכת
21 אבות ,בשבתות שבין פסח לעצרת( ששלוש הבבות הן )גם( שלושה ענינים בפניֿעצמם ,החל מהבבא
22 הראשונה "הסתכל בשלשה דברים" ,שזוהי הוראה בפניֿעצמה )נוסף על הפירוט בבבא שלאחריֿזה(,
23 שצריך להסתכל ב"שלשה דברים") :א( המציאות האמיתית " -אמיתת המצאו" ) ,50ב( מציאותו של האדם
24 שאליו נאמרה ההוראה "הסתכל כו'" ,בתוככי כל הוראות וציוויי התורה) ,ג( מציאות העולם שבו נעשית
25 העבודה בקיום התורה ומצוות.
26 ועלֿפיֿזה תתורץ שאלה נוספת:
27 "הסתכל" פירושו ראיה באופן של התבוננות וכו' ,ומטבע הדברים שהסתכלות אמיתית אינה יכולה
28 להיות אלא על דבר אחד ,ורק לאחריֿזה יכול להסתכל על דבר שני וכו' ,ואםֿכן איך יתכן לקיים את
29 ההוראה "הסתכל בשלשה דברים" ,הסתכלות אמיתית בשלשה דברים !?
30 והתירוץ לזה – עלֿפי האמור -שהכוונה היא להסתכלות בזה שישנם רק שלשה דברים .כלומר ,לא
31 להתבונן בתוכנו של כל אחד משלושת הדברים )הסתכלות מיוחדת בכל דבר בפניֿעצמו( ,כיֿאם
32 הסתכלות בעצם הענין ,שכל המציאות אינה אלא שלשה דברים ,והסתכלות זו יכולה בהחלט להיות בבת
33 אחת.
34 ולאחרי ההוראה הכללית "הסתכל בשלשה דברים" ,הסתכלות בעצם הענין שיש "שלשה דברים"
35 )מבלי להתבונן בתוכנם של הדברים עצמם( – מוסיף ומפרט בבבא השניה והשלישית ,בנוגע לפרטי
הקדמת הכס"מ לפירושו לספר הי"ד. (46 פרשתנו קסא ,א. (41
אגרת תחה"מ )ע' עד -בהוצאת קאפח(. (47 לקוטי לוי"צ פרשתנו ע' שעה. (42
חגיגה ט ,ב. (48 הל' ביהב"ח פ"ז הי"א. (43
שיחת ש"פ אחו"ק ס"ט. (49 הקדמה לפיהמ"ש להרמב"ם )ד"ה אח"כ ראה להסתפק(. (44
רמב"ם ריש הל' יסוה"ת. (50 הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד. (45
ול
עניני "שלשה דברים"" ,דע מאין באת וכו'"" ,מאין באת מטיפה סרוחה וכו'" ,פרטים ופרטי פרטים 1
בנוגע לכל אחד מה"שלשה דברים" ,כמו שנתבאר לעיל בארוכה. 2
ויש להוסיף ,שכל אחד מה"שלשה דברים" נתפרט בריבוי מופלג עד אין סוף: 3
בנוגע ל"אמיתת המצאו" -עם היותו אחדות פשוטה ,נמשך ממנו תכלית הריבוי עד אין סוף ,51כפי 4
שמתבטא בכך שלפני הצמצום ישנן ספירות אין קץ ]ומובן ,שגם לאחרי שהיה הצמצום ,נשארו כל 5
הענינים שהיו לפני הצמצום .היינו ,שגם עכשיו ישנן ספירות אין קץ ,אלא שנוסף גם ענין הצמצום ,וכל 6
פרטי הדרגות שלאחרי הצמצום[ ;52בנוגע למציאות העולם " -מה מעשיך ה'" 53ו"מה גדלו מעשיך 7
ה'" ;54ובנוגע לאדם -שמכיון שבשבילו נברא העולם ,צריך להיות ויש בו מכל ריבוי הענינים שבעולם. 8
אלא ,שבמשנה זו נוגע בעיקר עצם העובדה שישנם "שלשה דברים" ,וכן הפרטים שנתפרטו בבבא 9
השניה והשלישית ,אף שמלבד זה ישנם ריבוי עצום עד אין סוף" ,עד כי חדל לספור כי אין מספר" .55 10
כאן המקום להזכיר גם אודות אלו שהכינו קנקני משקה עבור התוועדויות ומסיבות בקשר עם 11
וכרגיל -יעלו ויכריזו תוכן המאורע ,המקום והזמן ,ויזמינו את המסובים כאן להשתתף במאורעות 13
אלו ,החל מההשתתפות במחשבה" ,במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא" ) 56כפי שמצינו בהלכות 14
עירובין 57שמכיון שדעתו ומחשבתו במקום שבו הניח את העירוב" ,הרי זה כאילו הוא עצמו שבת שם"(, 15
ויהיֿרצון שעוד לפני בוא זמנן של התוועדויות ומסיבות אלו ,יקויים היעוד" " 58עתידין בתי כנסיות 17
ובתי מדרשות )כולל גם המקומות שבהם עושים התוועדויות ומסיבות בקשר עם עניני יהדות ,תורה 18
ומצוותיה( שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" ,ועלֿאחתֿכמהֿוכמה היהודים שנמצאים בהם ,ביחד עם בני 19
ביתם וכל אשר להם ,שכולם יחדיו באים לארצנו הקדושה ,ושם גופא -לירושלים עיר הקודש ,להר 20
הקודש ,לביתֿהמקדש ,עד לקודש הקדשים ,בגאולה האמיתית והשלימה עלֿידי משיח צדקנו ,במהרה 21
]לאחרי חלוקת המשקה -התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן "והריקותי לכם ברכה". 23
כ"ק אדמר"ר שליט"א הורה לאחדים מהמסובים לומר "לחיים" בקשר לשמחת נישואין ,ואחרֿכך 24
צוה לנגן "שמח תשמח" ,ועמד מלוא קומתו ורקד משך זמן. 25
אחרֿכך צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן "שיבנה בית המקדש". 26
אח"כ הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות אמירת ברכה אחרונה[. 27
•
ל' הכתוב -מקץ מא ,מט. (55 ראה תו"ח נח ע ,ב ואילך. (51
כש"ט הוספות סל"ח .וש"נ. (56 ראה ספר הערכים חב"ד )כרך ג( ע' קצב ואילך .וש"נ. (52
שו"ע אדה"ז או"ח סת"ח. (57 תהלים קד ,כד. (53
מגילה כט ,א. (58 שם צב ,ו. (54
זל
30 בכתוב" נשלחה אנשים לפנינו גו' וישיבו אותנו בשבת מברכים החודש תמוז -השבת 1
31 דבר ,את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר 2האחרונה של חודש סיון -קוראים )ברוב השנים(
32 נבוא אליהן". 3פרשת שלח .וע"פ מה שכתב השל"ה ,שפרשיות
33 וכפי שהוא הסדר במלחמה וכיבוש ארצות, 4התורה קשורות עם הזמן בו קוראים אותן ,מובן
34 שלפנ"ז שולחים מרגלים "לדעת הדרכים ומבוא 5שיש שייכות וקשר בין שבת זו לתוכן פרשת
35 הערים" בכדי לדעת עם אלו עיירות ילחמו קודם, " 6שלח":
36 ומאיזו דרך נוח יותר לכבוש את הארץ וכו'. בסגנון אחר :מפרשת "שלח" אפשר ללמוד 7
37 ומכיון ש)ע"פ תורה( אין סומכין על הנס ) 8תורה( הוראה בנוגע לעבודה המיוחדת המודגשת
38 וצריך להתכונן למלחמה בדרך הטבע )"כי הכתוב 9בשבת זו ,כי "כל יומא ויומא עביד עבידתיה" ,
39 לא יסמוך בכל מעשיו על הנס ,אבל יצוה בנלחמים 10עאכו"כ שבת מברכים החודש תמוז ,שהיא השבת
40 להחלץ ולהשמר ולהארב כו'" - (לכן סבר משה 11האחרונה של חודש סיון ,חודש השלישי – החודש
41 )"וייטב בעיני הדבר"( לשלוח מרגלים )אבל מ"מ, 12של זמן מתן תורתנו.
42 לא רצה לסמוך על דעת עצמו ,ו"נמלך בשכינה"(. 13ויובן זה בהקדים ביאור המפרשים ,בטעם
43 ועפ"ז מתרצים המפרשים עוד קושיא: 14שליחת המרגלים ע"י משה .דלכאורה תמוה:
44 בנוגע למרגלים ששלח משה "לרגל את 15בנוגע לדיבורו של הקב"ה למשה "שלח לך
45 יעזר" ,לא נאמר אפילו ש"נמלך בשכינה" ,ועשה 16אנשים" אמרו חז"ל" :שלח לך -לדעתך" ,אבל
46 זה )לגמרי( לדעתו .ועד"ז גם המרגלים ששלח " 17אני איני מצוה אותך"" ,לפי שראו ישראל ואמרו
47 יהושע ,ולכאורה תמוה :היתכן שמשה ויהושע 18נשלחה אנשים לפנינו כו' ,ומשה נמלך בשכינה,
48 שלחו מרגלים מדעת עצמם ,ובפרט לאחרי שראו 19אמר :אני אמרתי להם שהיא טובה כו'" .
49 את התוצאות משילוח המרגלים בפרשתנו?! 20ונשאלת השאלה :מכיון שהקב"ה הבטיח לבנ"י
50 וע"פ הנ"ל מובן :ענין שילוח מרגלים בכדי 21שיביא אותם ל"ארץ טובה ורחבה" - למה סבר
51 לדעת "את הדרך אשר נעלה בה" ,לא רק שאין בזה 22משה שהי' צורך בשליחת המרגלים ,ועד ש"וייטב
52 חסרון אלא אדרבה ,זוהי הדרך )ע"פ תורה( לקיים 23בעיני הדבר" - וכי לא סמך משה ,ח"ו ,לגמרי על
53 ציווי הקב"ה לכבוש את ארץ כנען ,ומה 24הבטחתו של הקב"ה?!
54 שמהמרגלים בפרשתנו היו תוצאות בלתי רצויות, 25ומבארים המפרשים ,שהכוונה בשילוח
26המרגלים היתה )לא בכדי לברר האם לילך לכבוש
(9דברים שם ,כב. 27את ארץ ישראל ,כי על זה הי' ציווי מפורש
(10פסחים סד ,ב.
28והבטחה מהקב"ה ,אלא( בכדי לדעת באיזה
(11רמב"ן שם.
(12חוקת כא ,לב. 29יותר קל לכבוש את ארץ ישראל .וכמפורש
(13כדמשמע בפשטות הכתובים בתחילת ספר יהושע
)הפטרת פרשתנו( .וכן משמע ברמב"ן ובאוה"ח שבהערה ,8
וצ"ע בלקו"ת פרשתנו רד"ה וישלח יהושע )נא ,ג( ש"בוודאי לא חלק תושב"כ ר"פ וישב )רצז ,א(. (1
עשה יהושע מדעתו ,רק שהשי"ת ציווהו על כך". ראה זח"ג צד ,ריש ע"ב. (2
(14ומה שאמר הקב"ה "אני אמרתי להם שהיא טובה" ,וגם ריש פרשתנו )יג ,ב(. (3
משה עצמו הסכים לשילוח המרגלים רק משום שחשב "שמא סוטה לד ,ריש ע"ב )ע"פ גירסת הע"י( .פירש"י עה"פ. (4
תחזרו בכם כשתראו שאיני מעכב" )פירש"י דברים א ,כג( -הוא ועוד.
ע"פ כוונת בשילוח המרגלים לתור ולבחון אם שמות ג ,ח. (5
לעלות ולכבוש כו' )ראה אוה"ח ריש פרשתנו( .אבל שילוח פירש"י פרשתנו שם .וראה פירש"י סוטה שם. (6
המרגלים )כהאופן ששלחם משה( לתור לכבוש -הרי דברים א ,כג. (7
זה דבר טוב ורצוי ,כבפנים. רמב"ן ריש פרשתנו .וראה גם אוה"ח שם. (8
חל
36 בגדלותו )תיכף לכשיגדל( תלוי' בידיעותיו עד"ז, הי' מצד זה שהם ) תיכף בהליכתן (משליחות 1
37 ובחינוך שקיבל בקטנותו .וא"כ היתכן שאין משה ]והלכו לראות )לא "את הדרך אשר נעלה 2
38 ציווי )מן התורה( לחנך? בה" ,אלא( האם כדאי לכבוש את הארץ[ ,ולכן לא 3
39 וביותר תמוה :רואים בפועל שעיקר החינוך נמנעו משה ויהושע אח"כ מלשלוח מרגלים, 4
40 תלוי באם] ובפרט אצל קטן ,תינוק הצריך בחשבם )וכך הי' בפועל( שמרגלים יקיימו את 5
42 סופרים היא על האב ולא על האם?! עפ"ז נשאלת השאלה לאידך גיסא :מכיון 7
43 ויש לומר אחד הביאורים בזה ,שאדרבה: 8שלכיבוש הארץ מרגלים ,למה לא ציווה
44 מכיון שחינוך ]ובפרט חינוך ע"י האם[ הוא דבר 9הקב"ה על זה ,והשאיר זאת לדעתו של משה?
45 המוכרח ע"פ טבע , הרי פשוט שיתעסקו 10והביאור בזה ,שאדרבה ,היא הנותנת :מכיון
46 בזה בכדי שכשיגדיל לתומ"צ -יקיימם.[ 11שלכיבוש הארץ צריך )ע"פ טבע( לשלוח מרגלים
47 ויש לומר הטעם על זה בפנימיות הענינים :זה – 12הרי לאחרי ציווי הקב"ה לכבוש את ארץ כנען,
48 שאין ציווי להכין הענינים שהם לצורך קיום 13כבר שבכדי לקיים ציווי זה צריך
49 המצוה ,ה"ז בכדי לתת הזדמנות ליהודי שיחשוב 14לשלוח מרגלים ,ואין צורך בציווי פרטי על פרט
50 ויתייגע בשכלו הוא ,איך לקיים את המצוה. 15זה.
51 ועפ"ז יש לומר הפירוש ,בזה שהקב"ה אמר דוגמא לדבר: 16
52 למשה רבינו "שלח לך לדעתך ,אני איני מצוה לך" 17כאשר ציוה הקב"ה לאברהם אבינו "קח נא את
53 -כי הדרך איך לקיים ציווי כיבוש הארץ ,לא 18בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ,ולךֿלך אל
54 אומרים על זה ציווי ,וצריך להיות "לדעתך" - 19ארץ המורי' והעלהו שם לעולה" - לא הי' צריך
55 שצריך להתייגע ע"ז בדעתו הוא. 20לצוותו גם לחבוש את החמור ולקחת עצי עולה
56 ויש להוסיף ,שב' ענינים הנ"ל )בנוגע לאופן 21ומאכלת ואש )ואברהם עשה זה מעצמו ,(כי
57 קיום ציווי כיבוש הארץ ) -א( שהכיבוש צ"ל לא 22לאחרי שיש ציווי ה' לאברהם "והעלהו שם
58 ע"פ נס אלא ע"פ טבע )שילוח המרגלים( ,ו)ב( 23לעולה" -וקיום ציווי ה' צריך להיות ע"י
59 שאופן קיום הציווי צ"ל "לדעתך" של האדם 24השתדלות אברהם -מובן מעצמו ,שלזה צריך
60 המקיים את המצוה( -שייכים במיוחד לכיבוש 25אברהם להכין ושיהיו לו עצים ,אש ומאכלת,
61 הארץ: 26ולפנ"ז – חבישת חמור ,שעם כל זה ילכו לארץ
62 מבואר בלקו"ת פרשתנו") הפרשה 27המורי'!
63 החסידית"( שמה שהמרגלים לא רצו ליכנס לארץ 28ועד"ז הוא בנוגע לכל מצוות התורה ,שעל
64 ישראל ,הי' מצד זה שלא רצו "לירד" מדרגתם " 29מכשירי מצוה" אין ציווי .ולדוגמא ,מצות מילה,
30שאין ציווי להכין איזמל וכו'.
(19כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה ] 31ועפ"ז אפשר לבאר מה שמן התורה אין מצוה
)משלי כב ,ו(.
(20וראה של"ה שער האותיות מד ,א )נעתק ב"חנוך לנער" 32מפורשת ובפניֿעצמה לחנך בניו ובנותיו .ובכלל
ע' " (34הנשים מצוות על תוכחת בניהם כמו האב , 33יש בענין החינוך שקלאֿוטריא בגדרי חיובו ,וכמה
מטעם שהן ." 34דעות בזה.
(21ראה בארוכה שיחת חגה"ש תשמ"ז .עוד ביאור בזה -
ראה שיחת אחש"פ תשמ"ז. ולכאורה תמוה :מובן בפשטות שהנהגת האדם 35
(22משא"כ בכו"כ )רוב ה(בע"ח ,כנראה בפשטות.
(23והא שיש " ושננתם לבניך" )ואתחנן ו ,ז( -אף שגם
זה הוא )לכאורה( דבר המוכרח ,כמ"ש ברמב"ן שם "אנחנו (15פירש"י יג ,כו.
מצווים שידעו בנינו המצוות ,ואיך ידעו אותם אם לא נלמדם" - (16וירא כב ,ב.
כי זהו הוספה לגודל וחשיבות הענין. (17שם ,ג .ו.
ואולי יש לומר ,לפי שזה ) לבניו הקטנים( אינו (18נזיר כט ,א .רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ט .הל' לולב פ"ז
מוכרח ,כי ע"י שיחנכום במצוות ידעו איך לקיימם. ה"ט .שו"ע אדה"ז הל' שבת סשמ"ג ס"ב .וראה אנציק' תלמודית
(24לו ,ג ואילך. ערך חינוך בתחילתו .וש"נ.
טל
26 ענינו של חודש סיון )החודש השלישי( הוא - הנעלית ,מצב של התבודדות במדבר ,שלמעלה 1
27 מתן תורה .() וגם קבלת התורה שבנ"י מענינים ארציים ,ודאגות הפרנסה )כי במדבר נתן 2
28 קיבלו ,הי' באופן שעמדו על יד הר סיני ,ושמעו להם הקב"ה הכל מן המוכן -לחם מן השמים, 3
29 את הדברות איך שבאים מלמעלה ,מהקב"ה. מים מבארה של מרים ,וענני הכבוד שהנהיגו 4
30 משא"כ ענינו של חודש תמוז )החודש ש אותם והגינו בעדם וכו' ,(ויכלו ללמוד תורה 5
31 קבלת התורה (הוא איך שבנ"י "הולכים" מהר ולעבוד את השי"ת במנוחה שלימה ,בשלימות 6
32 סיני ,ומתחילים את עבודתם בכח עצמם לעשות הלימוד והעשי'. 7
33 מהעולם דירה לו ית' ,ע"פ ההוראות שקיבלו אמנם שיטה זו )של המרגלים( היתה "טעות 8
34 במתן תורה. 9גדול" ,כי תכלית הכוונה היא לעשות לו ית' דירה
35 ויש לומר רמז בזה ,ששבת מברכים חודש תמוז 10בתחתונים ,שמגשמיות העולם יעשה רוחניות
36 היא השבת האחרונה של חודש סיון -כי הברכה 11ואלקות .ולכן הי' צורך לצאת מן המדבר וליכנס
37 והנתינתֿכח לעבודה בעולם )בחודש תמוז( 12לארץ ישראל ,ארץ ,ששם צריך לעסוק
38 מקבלים מהשבת האחרונה של החודש השלישי, 13בענינים גשמיים )חרישה ,זריעה וכו'( ,בכדי
39 השלימות וסךֿהכל של מתן תורה ,אוריאן תליתאי. 14לעשות מהגשמיות דירה לו ית'.
לבו" 40 עפ"ז תובן ההוראה " -והחי יתן אל 15ומכיון שהכוונה בכיבוש הארץ והתיישבות
41 -שלומדים משבת מברכים חודש תמוז בפרשת 16בארץ ,היא בכדי לעשות את ה"תחתונים" דירה לו
42 "שלח": 17ית' -לכן גם הכיבוש והתיישבות צ"ל קשור
43 כמו כל הענינים בתורה הנצחית ,גם הציווי 18בגדרי ה"תחתון") :א( שהכיבוש יהי' לו אחיזה
44 לכיבוש הארץ -הוא נצחי בכל זמן ובכל מקום. 19עכ"פ בדרך הטבע ,ו)ב( שהדרך לכיבוש יהי' )לא
45 לכל יהודי ישנו הציווי "לכבוש" את גופו ונפשו 20ע"פ ציווי מלמעלה ,אלא( "לדעתך" של
46 הבהמית וחלקו בעולם" ,מלאו את הארץ 21ה"תחתון" ,האדם המקיים את הכיבוש.
47 , "לעשותם כלי לאלקות )ארץ ישראל - 22ע"פ הנ"ל יובן הקשר של פרשת "שלח" עם
48 שהיא "מקודשת מכל הארצות" ,(כפתגם הידוע 23שבת מברכים החודש תמוז ,בסיום חודש סיון:
49 של הצ"צ" - עשה ארץ ישראל". 24חודש סיון וחודש תמוז ,הם שני אופני עבודה
25שונים:
(31דאף שמ"ת הי' בתחילת החודש ,הרי זה שייך וקשור לכל
החודש ,כמודגש בזה שבתושב"כ נזכר שמ"ת הי' "בחודש (25בשלח טז ,ד.
השלישי" )יתרו יט ,א( ולא נזכר באיזה יום בחודש ]עד שיש בזה (26פירש"י חוקת כ ,ב.
ב' דיעות בגמרא )שבת פו ,ב([ ,וכן בתושבע"פ )שם פח ,א( - (27פירש"י בהעלותך י ,לב .עקב ח ,ד.
"ירחא תליתאי"] .ומש"נ )יתרו שם ,טז( "ביום השלישי"" ,יומא (28לשון הלקו"ת שם לז ,ב .וראה שם לח ,ב.
תליתאי" -ה"ז לא יום השלישי בחודש ,כ"א מימי ההכנה (29ויש לומר )בפנימיות הענינים( ,שזהו גם הטעם על זה
)הגבלה( למ"ת[. שההצעה לשלוח מרגלים באה )לא ממשה אלא( מישראל .ויתירה
(32להעיר מזה שהבעש"ט הי' מחבב במיוחד את יום השני מזו – שההצעה מישראל היתה באופן ד"ותקרבון אלי כולכם -
דחגה"ש ,להיותו יום הראשון שלאחרי מתן תורה )סה"ש תש"ד בערבוביא" )דברים א ,כד ובפירש"י שם(.
ע' .(135וראה לקו"ש ח"ד ע' ,1028שמעלת היום מ"ת (30החילוק דלקמן הוא גם בהתאם לזה שחודש סיון הוא
הוא – שאז התחיל ענין העבודה של המטה .עיי"ש בארוכה. החודש ) *ראה הערה הבאה( וחודש תמוז הוא החודש
(33קהלת ז ,ב. - כמבואר בכ"מ ההפרש בין שלישי ורביעי -ששלישי
(34בראשית א ,כח. מורה בעיקר על בחי' המשפיע ,ורביעי מורה בעיקר על בחי'
(35רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ב – שיעור היומי בש"ק הזה. מקבל )ראה בארוכה שיחת ש"פ קרח תשמ"ז .וש"נ(.
(36אגרות קודש אדמו"ר )מהוריי"צ( ח"א ע' תפה.
36 הגלות ,השליחות לגמור את השיריים האחרונים ועבודה זו היא בהדגשה יתירה בחודש תמוז 1
37 של העבודה ב"מדבר העמים" של הגלות ,ולהכין )הבא לאחרי החודש של מתן תורה( ,כאשר יהודי 2
38 את הדרך לכניסה וכיבוש בשלימות של ארץ נכנס לעולם "לכבוש" אותו בתורה ויהדות. 3
39 ישראל ,ושל כל העולם )ש"עתידה ארץ ישראל ובעבודה זו יש לו ההוראה מפרשת "שלח"ֿ 4
40 שתתפשט על העולם כולו" .( הוראה כפולה: 5
41 נשיא דורנו שלח את כל היהודים " -שלח" - לכלֿלראש בנוגע לעצם העבודה :יהודי יכול 6
42 שיהיו שלוחים "ויתורו את ארץ כנען" ,לראות 7לחשוב שעדיף להשאר ב"הר סיני" וללמוד תורה,
43 ולמצוא את הדרך הכי טובה לכבוש את העולם ע"י 8מלירד ולהתעסק בעבודת המצוות ,עבודה
44 הפצת התורה והיהדות ,ובמיוחד – הפצת 9בגשמיות העולם ,ולמה צריך ליכנס לנסיונות
45 המעיינות חוצה. 10וספיקות שיכולים להיות בעבודתו בעניני חול,
46 וזאת היא השליחות של דורנו -ולכן אף אחד 11מצד זה ש"עז העם היושב בארץ" ,ואולי "לא
47 אינו יכול להשתחרר מחובתו ולהשתמט מן 12נוכל לעלות גו' כי חזק הוא ממנו" ,ועד ש"ארץ
48 האחריות ,ולעמוד מן הצד או עכ"פ באופן 13אוכלת יושביה" ,מוטב שישאר לישב בארבעה
49 ש"נגרר" אחרי כולם ,אלא אדרבה -כל אחד צריך 14כותלי בית המדרש ובית הכנסת.
50 להשתדל ללכת קדימה " -חלוצים תעברו לפני
15על זה בא הלימוד מטעות המרגלים -שהקב"ה
51 אחיכם בני ישראל כל בני חיל ,וישנה ההבטחה
16ציוה שתכלית הכוונה בירידת הנשמה בגוף ,היא
52 "ונכבשה הארץ לפניכם" .
17דוקא ליכנס ולכבוש את ארץ כנען ולעשותה ארץ
53 ישנם כאלו ,שכאשר מקבלים הוראה לעסוק 18ישראל .ואדרבה " -טובה הארץ מאד מאד" ,
54 בהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה - 19דוקא ע"י העבודה בארץ הגשמית ,מתגלה תכלית
55 מתבלבלים מיד ובאים עם כל מיני שאלות :איפה 20שלימות הטוב )למעלה מכפי שזה במקום רוחני(,
56 ה"חוצה"; איזה ספר בנגלה ,או קונטרס חסידות 21ועד לאופן ד"מאד מאד" ,כי נתאוה הקב"ה להיות
57 וכיו"ב צריך להפיץ; מה צריך להגיד לשני; איזה 22לו ית' דירה בתחתונים דוקא.
58 הכנות צריך לזה ,וכו' וכו'.
23ועד שזה פועל תכלית השלימות גם ביהודי,
59 על זה באה ההוראה הנ"ל ,שלאחרי שישנו 24שלא רק שהעולם אינו מפריע לו ,אלא -
60 ציווי נשיא דורנו לעסוק בשליחות מסויימת " 25לחמנו , "שזה נעשה הלחם שמחיה אותו
61 בהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה – צריך 26ופועל אצלו עלי' באיןֿערוך.
62 שהשליח ,בהיותו ברֿדעת ,ישתמש בשכלו הוא,
63 ולחפש ולמצוא את הדרכים הכי טובות ומתאימות, 27ונוסף לזה ,יש גם ההוראה של כיבוש הארץ
64 איך לקיים את השליחות -לא מיבעי בנוגע 28בנוגע ל העבודה ,שצ"ל "לדעתך" :לחשוב
65 לדברים המוכרחים שצריך כדי לקיים את שליחותו, 29ולהתייגע בשכלו ודעתו ,ולחפש ולמצוא כל
66 אלא גם להעריך את המצב הפרטי ,ולמצוא 30הדרכים )בהתאם לטבע העולם( איך לכבוש את
67 האותיות המתאימות איך לדבר עם השני ,ואיזה 31גשמיות העולם ולעשות ממנו "ארץ ישראל".
68 ספר ,קונטרס להפיץ וכיו"ב. 32ובפרטיות יותר -יש בזה לימוד במיוחד
69 לא צריכים להיות כמו "בן יחיד מפונק", 33לדורנו זה:
70 שצריך לתת לו מן המוכן כל פרט הכי קטן .וכפי 34משה רבינו שבדורנו -כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא
71 שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם על איזה משולח 35דורנו -נתן לכאו"א מהדור ,דור האחרון של
(43יל"ש ישעי' רמז תקג .פס"ר פ' שבת ור"ח .וראה לקו"ת פרשתנו יג ,כה. (37
מסעי פט ,ב. שם ,לא. (38
(44דברים ג ,יח. שם ,לב, (39
(45מטות לב ,ט. פרשתנו יד ,ז. (40
(46שזהו תנאי בשליחות )רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ"ב לקו"ת פרשתנו לז ,ב ואילך. (41
ה"ב ,טושו"ע חו"מ סקפ"ח ס"ב(. פרשתנו שם ,ט. (42
אמ
38 כיון שהגיע עד חצי הנהר ,הגיעו המים עד צווארו 1שהטיל עליו שליחות מסויימת ,והתחיל לשאול
39 . .מיד נער הקב"ה את המעין ויבש הנהר ועמדו 2אודות פרטים ופרטי פרטים איך לקיים את
40 ביבשה". 3השליחות -ולאחרי שיצא מה"יחידות" ,אמר כ"ק
41 לאידך גיסא ,מובן מסיפור המרגלים ,שמה 4מו"ח אדמו"ר ,שהלה מתנהג כמו "בן יחיד
42 שנתון לשכלו של השליח )"לדעתך"( -הוא רק 5מפונק" ,ואומר "שאוני והטילוני אל הים" !
43 בנוגע ל קיום השליחות .משא"כ בנוגע לעצם יהודי הוא אמנם "בן יחיד" של הקב"ה ,וכמו 6
44 השליחות )האם יקיימה כו'( -בזה אין לו דעה: 7בן יחיד שנולד להורים לעת זקנותם ,ועוד יותר יקר
45 מכיון שהמשלח -משה רבינו שבדורנו -אמר 8מזה )כתורת הבעש"ט - (אבל ביחד עם זה ,לא
46 לו שזאת היא שליחותו ,צריך לקיימה ,ואסור לו 9צריך "להתפנק" :כאשר מצווים אותו לעשות
47 לערב בזה את שכלו ,שאולי זה קשה מדי" ,עז 10משהו ,אינו צריך לחכות עד שיפרטו לו ובפרטיות:
11שמתכוונים , ולא רק כשומע ,אלא
48 העם" וכיו"ב;
12המעשה בפועל" ,ואפילו" בימי המעשה בעניני
49 ולהוסיף דבר המובן מעצמו ,שגם פרטי אופני 13חול של חבריו שמנהל אתם עסקים ,ומתייעץ איפה
50 קיום השליחות )שצריך להבחין מעצמו( -צריכים 14לקנות אכו"ש ,וכיו"ב.
51 להיות מיוסדים על כללי התורה ,והציווי המיוחד 15עצם השליחות והענינים שמצדֿעצמו לא יכול
52 של המשלח .וכאשר הכל בנוי על יסוד זה -כל 16לדעת -אומרים לו; אבל הענינים שיכול וצריך
53 הפרטים מתאימים לרצון המשלח. 17להבין מעצמו -לא צריכים להגיד לו ,כי זה מובן
54 ובוודאי שציווי המשלח הוא באופן ,כך 18ומוכרח מעצמו ,כמו שלא היו צריכים להגיד
55 שכאו"א יכול לדעת מעצמו ולהבין את כל הפרטים 19לאברהם שצריך לקחת חמור ומאכלת ואש ועצי
56 באופן שיתאימו לרצון המשלח ,מכיון שישנו 20עולה וכו' ,כנ"ל )ס"ג( ,לקחת חומר גופו ונה"ב
57 הכלל ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" . 21וכו'.
58 ויה"ר שכל בנ"י" ,בנערינו ובזקנינו גו' 22ועוד ועיקר :זה שלא אומרים לו את כל
59 בבנינו ובבנותינו" ,ילכו בקרוב ממש לכבוש את 23הפרטים בנוגע לקיום השליחות – הרי זה זכות
60 ארץ ישראל ,ובקרוב ממש בשלימות ,גם קיני קניזי 24עבורו ,בכדי אותו שיקיים את השליחות
61 וקדמוני ,ועי"ז -להוסיף יותר בקדושת ארץ . 25
62 ישראל )נוסף על הקדושה שיש בארץ ישראל בכל 26ונוסף לזה:
63 זמן.( 27מובן ופשוט ,שהמשלח נותן לו את כל הכחות
64 ובארץ ישראל גופא )שהיא "מקודשת מכל 28להצליח בשליחותו ,וגם לכוון בנוגע לענינים
65 הארצות" – (יתעלו בכל ה"עשר קדושות הן 29שצריך להבחין מעצמו .ומיד כאשר הוא )השליח(
66 בארץ ישראל" ,ועד בירושלים ובביהמ"ק 30משים את האצבע הקטנה ,הוא מצליח ועד -
67 השלישי, 31למעלה מן המשוער.
32כמו שהי' אצל אברהם אבינו ,שלאחרי שלקח
(51במדב"ר פי"ב ,ג.
(52בא י ,ט.
33את החמור וכל הצרכים כדי שיוכל לקיים את ציווי
(53ספרי ראה יב ,כ .פירש"י שופטים יט ,ח. 34ה' ,ויצא לדרך ,ועד שלא התפעל מהנסיונות
(54ראה אנציק' תלמודית ,ערך ארץ ישראל ס"ב .וש"נ. 35שבדרך – עזר לו הקב"ה והצליחו ,וכמסופר
(55שיעור היומי ברמב"ם -הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג ,וצ"ע
הטעם )ע"פ נגלה*( שמחלק העשר קדושות בארץ ישראל
36במדרש ,שהשטן "הלך ונעשה לפניהם )אברהם
מקדושת ארץ ישראל לגבי שאר הארצות ,ולא כוללם ביחד - 37ויצחק( נהר גדול ,מיד ירד אברהם לתוך המים..
" קדושות הן ,א"י מקודשת מכל הארצות) ,ובא"י
עצמה( עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ וכו'".
ל' הכתוב -יונה א ,יב. (47
כתר שם טוב ,הוספות סקל"ג. (48
ראה שהש"ר וקה"ר בתחילתן. (49
תנחומא וירא כב. (50
במ
4 בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ויקיימו מצות יראת המקדש" ,ולא מן המקדש 1
5 תיכף ומיד ממש ,כן יהי רצון ,אמן . אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו" ,ועד 2
לשלימות היראה. 3
אגרות קודש
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ז סיון ,הנה נבהלתי לקרות התחלתו אשר קשה לו מאד כו' וכו' ובהדי
כבשי דרחמנא למה לך .ובמה שמעתיק דברי הרמב"ם אשר אין הקב"ה עושה נס יוצא מדרך הטבע
לאיש פרטי ,הנה במוחש ראינו נסים יוצאים מדרך הטבע גם לאנשים פרטים ובפרט בשנים האחרונות.
ובפרט בהענינים התלוים בחלל הגוף שכמה וכמה פעמים טעו בזה לאחרי כל הבדיקות .וכ"ז נוסף על
זה שמיום ליום מתחדשים תרופות חדשות .אלא שמוכרח הדבר וא"א בלא"ה לחזק ההתקשרות עם
השי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ואין "המקרא" יוצא מידי פשוטו שהוא מפליא לעשות בפו"מ
לאדם פרטי והראי' ע"ז כיון שכל אחד בפרט מברך ברכה זו .והאריכות בזה אך למותר .והלואי שלא
היו מקיימים הענין דיוסיף דעת גו' בכיו"ב וטוב יותר לקיים מרז"ל שאין בעל הנס מכיר בניסו .מובן
שכל הנ"ל אינו שולל כלל הסברא שצריך לדעת חוו"ד עכ"פ של שני רופאים במקצוע זה וחוו"ד בנוגע
לפעולות ,וכידוע מאמר הצ"צ שהתורה אומרת שיש רשות לרופא לרפאות ,אבל לא ח"ו לגרום מרה
שחורה כו'.
במ"ש בענין חג השבועות ובמנהגים שמצא בספרי החסידים ,הנה נדבר בעת התועדות בחה"ש
שעבר ,אשר היפך דעת העולם הרי בשעת מתן תורה הנה נגלה דתורה היתה רק בהעלם ובנסתר כי
ביום מ"ת שמעו ישראל רק עשה"ד וגם בזה הרי על כל דו"ד פרחה נשמתם ,שבמילא אין שייך אז
ענין של הבנה והשגה ,ושאר כל התורה ניתנה רק בהעלם .וכידוע בכ"מ ובאזהרות דר' סעדי' גאון איך
שכל התרי"ג מצות וז' מצות דרבנן נכללים ונרמזים (בתר"ך אותיות) דעשרת הדברות .משא"כ נסתר
דתורה שהרזי דרזין בזה הוא מעשה מרכבה הרי ראו כל ישראל ואפילו הטפלים לישראל (ואפילו אלו
שהי' בהם חשש לקצץ בנטיעות ח"ו מפני היותם מערב רב ,אבל בני ישראל הרי פסקה זוהמתן במ"ת,
וגם לאחר חטא העגל הרי אף שבמקצת חזרה אבל בכ"ז נשתנו מן הקצה אל הקצה ואפי' בגשמיות
וכמוכח בשבת קמ"ז ע"א).
בברכה שהשי"ת יזכהו לבשר תמיד טובות בעניניו הפרטים ובענינים הכלליים.
גמ
36 וזוהי גם משמעות המלה " אנו נאמר" – אין רש"י מסביר ,שכוונת המילים "לא עלתה בידינו"... 8
37 הוא חולק על רבי יצחק )אין הוא אומר "בידינו עלו 9היא – "אין אנו יודעין לדרוש" – שיודעים אנו לדרוש
38 ,("אלא הוא דרשה על שמו של נחבי בן 10ולהסביר רק את שמו של אחד המרגלים – סתור בן
39 ופסי. 11מיכאל .לפי זה יש לומר ,שרבי יוחנן ,שדורש גם את
40 אך צריך להבין :אם רבי יוחנן דורש שם נוסף ,הרי 12השם "נחבי בן ופסי" )כלומר ,הוא מסביר שמות(
41 הוא חולק על דברי רבי יצחק האומר לא עלתה בידינו 13אינו סובר כרבי יצחק ,ש"לא עלתה בידינו אלא ."
42 ?" אך לפי זה מתעוררות מספר שאלות על מאמר זה: 14
לפני 43 9 ד( ועיקר :כיון שעל שם מעשיהם "אף
15א( מדוע קשה כלֿכך לפרש בדרך הדרש את
44 שמשה בחר בהם ,וזוהי " מאבותינו" ,אשר לגבי
16שמותיהם של המרגלים עלֿפי מעשיהם ,עד כדי כך
45 מסורת לא תיתכן מחלוקת ,כיצד יתכן שמשה בחר
17שרבי יצחק ורבי יוחנן הצליחו לעשות זאת רק לגבי
46 בהם ,ובמיוחד כאשר כלל הוא ש"לעולם יבדוק אדם
18שם אחד או שניים מכל השמות? במה שונים שמות
47 בשמות" ?10
19מכל השמות הרבים בתורה אשר עליהם נאמרים
48 ה( כיצד תואם הדבר למאמר חז"ל 11שהם היו 20מדרשי חז"ל?
49 צדיקים )באותה שעה( ,שלפי זה יוצא ,מעשה
50 המרגלים אפשרי גם אצל צדיקים. ] 21אמנם ,גם בחלק הדרוש שבתורה דורשים עלֿפי
22כללים מסויימים ,2אך בכל זאת זהו אופן לימוד רחב
. 23ביותר ,3כי הענין הנדרש אינו צריך להתאים בדיוק
ÍÎ ÏÚ È˘Â˜‰Â ,‰Â‡ÎÏ ‰Â˘˙‰ 24למשמעות הפשוטה של המילה ולהיות מובע בכל
51 לכאורה ניתן היה להשיב על השאלות ב' וג': 25אותיותיה ,עד כדי כך ,שכנאמר בספרים " ,4אין משיבין
52 בדבריו "לא בידינו אלא אחד" מתכוון רבי יצחק 26על הדרש"[.
גם ש"ך עה"ת פרשתנו )עה"פ ואלה שמותם( – דרשות על שמות (1סוטה לד ,ב .וראה תנחומא פרשתנו ו .וראה לקמן הערה .53
המרגלים ).( בכהנ"ל – ראה )ע"ד החסידות( מאור עינים פ' שלח.
(7לבד "גאואל בן מכי" .ואולי נשמטו שם תיבות אחדות ,ומה (2ראה ג"כ לקו"ש ח"ה ע' .389
שמסיים "ונעשה מך" שייך לדרשת השם "גאואל בן ." (3להעיר מהקדמת הראב"ע לפירושו עה"ת "הדרך הד'" :אשר מעט
(8ראה שד"ח כללים )ח"א ע' מט וח"ז ע' א'תעה(. . השכל בלבו כו'.
(9משא"כ בזח"ג )קנח ,רע"ב – ועד"ז הוא בבמדב"ר פט"ז ,ט בשם (4ס' הליקוטים עה"פ וימררו את חייהם .פענח רזא לבראשית ג ,ז.
"ד"א"( א"ר משה אסתכל וידע כו' די"ל )עכ"פ בדוחק( – שזה ועוד .ולהעיר – מאנציקלופדי' תלמודית ע' אגדה בסופו. .
הי' לאחרי שבחר בהם, (5ראה ב"ר פע"א .ג )"גדי כו'"( .ולהעיר מתנחומא שם – שמביא
וכאמרו לפני זה )במדב"ר )שם ,ה( .וראה ג"כ זח"ג קנח ,סע"א( בתחילתו )לא רק "סתור בן מיכאל נחבי בן ופסי" שמפרש שם בסופו,
נתהפכו. כ"א( גם " ." ועד"ז בבמדב"ר פט"ז ,י ותנחומא באבער
(10תנחומא האזינו ז. פרשתנו יוד )ושם מפרש בסופו רק "סתור" .וראה לקמן הערה .(55
(11במדב"ר וזח"ג שם .וזהו ג"כ מקור פרש"י יג .ג. (6האזינו ז )ומסיים שם :וכך נמצא בספר רבי משה הדרשן( .וראה
דמ
36 ב( על "החביא דבריו של הקדושֿברוךֿהוא" אומר לומר ,שב" " הגיע רק דרש אחד, 1
37 רש"י" :החביא דבריו ,ולא אמר כמות שהן" .ואינו אך אין הכוונה שאיֿאפשר למצוא דרש על השמות 2
38 מובן :לא את החביא נחבי בן האחרים. 3
39 ופסי ,ולא אמרם "כמות שהן" .אלא את אשר ראה ועל כך אומר רבי יוחנן "אף נאמר" :אמנם, 4
40 בארץ ישראל – את טוב הארץ .14 מ"מסורת בידינו מאבותינו" נשאר דרש על שם 5
41 ג( בהמשך ,על "שפיסע על מידותיו של הקדושֿ בלבד ,אך אנו יכולים לדרוש שם נוסף" ,נחבי בן 6
42 ברוךֿהוא" מפרש רש"י "דילג שלא אמרו כאשר הם", ופסי". 7
43 ואינו מפרש מה הן ""
אך עדיין נשארת בעינה השאלה דלעיל :מדוע דרש 8
44 אשר הוא דילג עליהן ולא מסרם לישראל כפי שהיה
9רבי יוחנן רק שם נוסף ,ולא את שאר שמות
45 צריך?
10המרגלים?
46 המהרש"א 11מסביר ,שב"החביא "...ו"פיסע "...אין
11וכן :לכאורה המשמעות של דיוק הלשון "לא
47 הכוונה לכך שהוא לא את דברי הקדושֿברוךֿהוא
12עלתה בידינו אלא אחד" ,ולא "ויש בידינו רק אחד"
48 וכו' "כמות שהן" ,אלא שבו עצמו היה "החביא דבריו
13וכדומה ,היא שהדרש על שם אחד זה הוא מה
49 של הקדושֿברוךֿהוא" – אצלו הם היו חבויים.
50 כלומר ,הוא לא האמין בדברי הקדושֿברוךֿהוא 14שהצליח רבי יצחק לדרוש ,והמסורת היא רק על עצם
51 "שהעיד על הארץ שהיא טובה" .ו"פיסע על מדותיו 15הענין ש"על שם מעשיהם נקראו" – וכך כתוב בפירוש
52 של הקדושֿברוךֿהוא" – הוא עצמו "דילג" ולא 16רש"י ,כדלעיל.
53 האמין במדותיו של הקדושֿברוךֿהוא ,ש"נותן שכר ‚.
54 טוב למאמינים."... ÌÓˆÚ ˙ÂÓ˘‰ È˘„Ó ÏÚ ˙Âχ˘‰
55 לפי זה צריך להבין :מהו ההבדל ,שלגבי "דבריו בנוסף לזה צריך להבין לגבי הדרשות עצמן: 17
56 של הקדושֿברוךֿהוא" היה "החביא" )נחבי( ,ולגבי
18א( מהי כוונת הדרש "שסתר מעשיו של הקדושֿ
57 "מדותיו של הקדושֿברוךֿהוא" – "פיסע" )ופסי(.
19ברוךֿהוא" – כיצד רואים במעשה המרגלים שהם
58 לכאורה ,יש לשניהם ,לפי פירוש המהרש"א משמעות
20סתרו את מעשה הקדושֿברוךֿהוא?
59 זהה – "שלא האמין"?
21רש"י מפרש "סתר דבריו ,הכחיש ועשה שונאו )של
„.
22הקדושֿברוךֿהוא( בדאי" .אך פירוש זה ניתן להיאמר
"Â˙‡ ‡ÈÓ‰ „ÂÓÈÏ Y "...ÂÈ„È ‰˙ÏÚ ‡Ï 23רק לפי גירסתו 12בגמרא – "סתר ,"אך לפי
‰˘ÚÓ È„ÈÏ 24גירסתנו "שסתר של הקדושֿברוךֿהוא" ,שהרי
60 תמצית ההסבר לכל זה היא: 25עלֿידי הכחשת דברי הקדושֿברוךֿהוא ו"עשה שונאו
61 בדבריו "ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד" אין ) 26של הקדושֿברוךֿהוא( בדאי" אין סותרים את
62 כוונת רבי יצחק לומר שאין אנו יודעים את 27הקדושֿברוךֿהוא.
63 שמות המרגלים ,אלא שהלימוד על שאר שמות 28מהרש"א 13מפרש ,ש"מעשיו של הקדושֿברוךֿ
64 המרגלים – לימוד מביא מעשה – "לא עלתה 29הוא" כאן הם האותות והניסים ש"עשה הקדושֿברוךֿ
65 ,"אינו מביא , ללמוד 30הוא לישראל בצאתם ממצרים" ,וב"סתר מעשיו"
66 משמות מרגלים :15 31הכוונה היא ש"הסתיר אותן כאילו אינו רואה
67 הדרשות על שאר שמות המרגלים קשורות רק 32אותן" .אך פירוש זה אינו חלק ,כי הביטוי בגמרא הוא
68 לעבודת "אבותינו" – הם היו צריכים להמנע מכל אחת , – "" 33מלשון סתירת בנין ,וכפי שמוכח
69 מטעויות המרגלים ,המתבטאות גם בשמות .אך 34מדברי המהרש"א עצמו ,שמבאר תחילה "סתר –
70 "בידי" "לא עלתה ...אלא – "אנו צריכים 35הסתיר" ,ורק לאחר מכן הוא יכול לפרש "וכסה".
(14ראה תנחומא האזינו שם :החביא האמת. (12וכ"ה ביל"ש ,מדרש לקח טוב וילקוט ראובני )בשם הפסיקתא(
(15ולכן לא דרש אותם .ע"ד נבואה שלא הוצרכה לדורות )מגילה פרשתנו עה"פ ואלה שמותם .ש"ך עה"ת ואוה"ח שם.
יד ,א(. (13בחדא"ג סוטה שם.
המ
29 היו" ,26כיצד טעו בענין חשוב כלֿכך ,27וסברו להזהר מענין אחד בלבד" – 16סתור בן מיכאל" ,שלא 1
30 שאין צורך בקיום מעשה המצוות? נגיע ל"סתר מעשיו של הקדושֿברוךֿהוא."... 2
31 הכרחי איפוא לומר ,שגם הם ידעו שיש צורך על כך הוסיף רבי יוחנן – "אף אנו נאמר נחבי בן 3
32 במעשה ,והמעשה הוא העיקר ,אך הם סברו שדי ופסי – "...אמנם ,באותו אופן אשר היה אצל 4
33 בקיום המצוות כפי שהן מבוצעות במדבר ,שהרי גם "אבותינו" צריכים אנו להיזהר רק בענין " ,17 "של 5
34 במדבר קיימו מספר מצוות ,וכן את הענין של "כל סתור בן מיכאל ,אבל קשורה אלינו גם ההוראה 6
35 לשם שמים" בעניני הרשות ,אך לא הכרחי הנלמדת מן הדרש על השם נחבי בן ופסי ,אם כי לא 7
36 לעסוק בענינים מעשיים כפי שיעסקו .28 באותו אופן שהיה אצל "אבותינו" ,אלא " 8
– "בהתאם לדרגה . 9
.Â
.‰
˘È„ÈÏ ‡ÈÓ „ÂÓÏ˙" Ï˘ ÌÈÙ‡‰ ˙˘ÂÏ
"‰˘ÚÓ ÌÈÏ‚Ó‰ Ï˘ Ì˙ÂÚË
37 ההסבר לכך הוא: 10הדברים יובנו כאשר נקדים את המוסבר במספר
11מקומות ,18שהגורם לחטא המרגלים היה איֿרצונם
38 המשמעות הפנימית של "לא המדרש עיקר אלא 12לצאת מן המדבר ומאורח החיים שחיו בו ולהכנס לארץ
39 המעשה" היא שלא זו בלבד שיש צורך הן בתלמוד 13ישראל ,ארץ נושבת ,אשר לגביה נצטוו" :19כי תבואו
40 והן במעשה כענינים נפרדים ושהחשוב מביניהם הוא 14אל הארץ ...שש שנים תזרע ,"...בה צריך האדם לחרוש
41 המעשה ,אלא שה"עיקר" של עבודת ה' הוא 15ולזרוע 20ולעסוק בענינים גשמיים .וכנאמר בתורת
42 הביצוע המעשי .כלומר ,גם במדרש עצמו ,באופני 16החסידות :21המרגלים לא רצו לרדת מעולם המחשבה
43 העבודה שאינם מבוצעים במעשה ,העיקר והתכלית 17אל עולם הדיבור ,ובמיוחד לא אל עולם המעשה.
44 הוא להגיע למעשה ,כמאמר חז"ל" 29תלמוד מביא 18בעבודת ה' עצמה זהו ההבדל בין תורה לבין
45 לידי מעשה". 19מצוות :22התורה "היא 23חכמתכם ובינתכם" – לימוד
46 אך בענין זה – "תלמוד מביא לידי מעשה" – ישנם 20בשכל ובמחשבה )וכן ביטוי בדיבור ,(24ואילו מהותן של
47 שלושה אופנים: 21המצוות היא .המרגלים חפצו להישאר במדבר,
22שבו עסקו ישראל בעיקר בלימוד התורה ,ולא להכנס
48 א( המעשה הוא "אבן הבוחן" שהתלמוד ,המביא
23לארץ ישראל ,ששם עיקר העבודה הוא במעשה המצוות.
49 לידי מעשה ,הוא כראוי .באופן שכלי ייתכנו סברות
50 לכאן ולכאן ,והאבחנה איזוהי הסברא שהיא אמת 24אך "לא המדרש עיקר אלא המעשה" :25כוונת
51 לאמיתה ,תלויה בכך שהסברא ניתנת לישום עד כדי 25הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה ,וזאת
52 פסקֿדין בהתאם להלכה ,כלומר ,כאשר היא 26בעיקר עלֿידי עבודה – ביצוע מעשי של
53 מתאימה לפסק ההלכה הכתוב במשנה וכו' 27המצוות בדברים גשמיים.
54 .30 אך קשה להבין :כיוון שמרגלים ב"אותה שעה 28
(23ואתחנן ד ,ו. (16אלא שמ"מ צ"ל " מאבותינו ,מרגלים ע"ש מעשיהם
(24עירובין נד ,א .הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב .וש"נ .תניא רפל"ז. נקראו" – היינו ,שאצל אבותינו היו ידועות הדרשות על שמות
שם ספל"ח )וברפל"ח – לא נזכר ת"ת .ואכ"מ(. המרגלים – כי ידיעה כללית זו נוגעת גם בעבודתנו ,כדלקמן סעיף יב.
(25אבות פ"א מי"ז. (17ויומתק יותר אם נפרש "לא עלתה בידינו אלא אחד" – שלא
(26פרש"י פרשתנו יג ,ג .וראה לעיל הערה .11ובפרט ע"פ המבואר נשאר רק דרשה זו )כנ"ל סעיף ב'( ,שמזה גופא )שרק
בלקו"ת )לז ,ב .לח ,ב .וראה אוה"ת שם( פרשתנו גודל מעלת מדריגת דרשה זו נשארה בידינו מאבותינו( מוכח ,שרק היא נוגעת לעבודתנו .אבל
המרגלים )מס' קבלה(. ראה לעיל בפנים שם.
(27ראה אגה"ק סוס"ה "שיש ב' מיני נשמות בישראל נשמות ת"ח (18לקו"ת ריש פרשתנו .אוה"ת שם .וראה גם לקו"ש ח"ד פ' שלח.
כו' ונשמות בעלי מצוות כו' דלכאורה* הרי גם ת"ח צריכים לעסוק (19בהר כה ,בֿג.
בגמ"ח כמארז"ל כו'". (20ראה ברכות )לה ,ב( אפשר אדם חורש כו' וזורע כו' תורה מה
(28ראה אוה"ת פרשתנו ע' תמד. תהא עלי'.
(29קידושין מ ,ב .וש"נ. (21לקו"ת שם רד"ה ויאמרו )מע"ח( .ועיי"ש לח ,ב ובסוף המאמר.
(30שבת קלח ,ב .נת' בארוכה בלקו"ש חט"ו ע' 232ואילך. . (22ראה לקו"ת שם סד"ה שלח.
ומ
32 בחיצוניותו ,הרי אז אין אור השכל מאיר ביחד עם משמעות הדברים בעבודה הרוחנית היא :ההוכחה 1
33 הביצוע המעשי ,37כי מבחינת חיצוניות נפש האדם, לכך שההתבוננות המחשבתית )למשל – ברוממות 2
34 מוגבל כל כח נפשי במקום המסויים לו :שכל במוח, האֿל יתברך ,יתעלה ,31ובשפלות האדם (32היא 3
35 מידות ורגשות בלב ,כח המעשה בידיים וכדומה .ולכן, אמיתית ,היא כאשר ההתבוננות מגיעה לידי מסקנות 4
36 כאשר שקוע האדם בלימוד ,אין המעשה , וביצוע בפועל. 5
37 שהוא בדרגה נמוכה הרבה יותר מן השכל ,תופס אצלו ב( היא באמצעות "מביא לידי 6
38 מקום ,אלא בפרט מסויים שהמעשה מסייע ללימוד. 7מעשה" .כפי שאכן רואים ,שכדי להחליט איזו מבין
33
39 אך כאשר שקועים בלימוד בפנימיות הנפש ,עד 8הדעות השונות הקיימות בשכלו של האדם היא
40 אשר זוהי האדם ,אז לא ייתכן לומר שיש 9הנכונה ,והחלטה זו כאשר היא משפיעה על
41 פינה בנפשו הסותרת לחכמתו ,ובאופן זה ,לא זו בלבד 10המעשה ,צריך הלומד להתעמק שוב בכל הדעות יותר
42 שהלימוד משפיע על המעשה )אשר לשם כך די 11לעומק עד שיוכל להגיע לכלל החלטה .34ולכן
43 בהחלטה" ,נצח והוד מגופא" – המסקנה( אלא 12אומרים " 26שהתלמוד מביא לידי מעשה".
44 אף יותר מכך – כוחות הלימוד והמעשה יכולים 13כלומר לא זו בלבד שהמעשה הוא "אבן הבוחן" של
45 לתפקד בוֿזמנית ,השכל אינו נפגע גם כאשר האדם 14הלימוד ,אלא המעשה גורם לכך שה"תלמוד" .35
46 עסוק בפעילות מעשית ,ובלשון החסידות :38מצד אך בשני אופנים אלו ,מושם הדגש על 15
47 מוחין דגדלות ,עצם המוחין ,מגיע אור השכל 16ומעלתו ,כפי שהיא מתבטאת בביצוע המעשי:
48 אל כל כחות הנפש ,כפי שהם ,ועד לכח 17אין חשיבות למעשה ,אלא למעשה כפי
49 המעשה. 18שהוא עדיין ב"עולם" המחשבתי :פסק הדין ,המסקנה
הרמב"ם 50 " 39 לפי זה יובן הדיוק בלשון 19של ההתבוננות המחשבתית.
51 שהחכם ניכר בחכמתו ...צריך שיהיה ניכר במעשיו 20גם באופן השני ,שבו מדובר דוקא על המעשה
52 במאכלו ,"...אצל החכם באמת ,החכמה היא כל , 21מוסבר רק הענין שהמעשה מביא לידי שלימות
53 מהותו ,כך שחכמתו ניכרת כחותיו הנפשיים – 22ולא על המעלה של עצמו.
54 – "... ..." – גם כאשר הוא עסוק
אך יש גם אופן נעלה יותר: 23
55 "במעשיו" ,אשר ,לכאורה ,הם חיצוניים ואינם קשורים
56 ל"חכמתו" ,ניכר בו יחוד "משאר העם" כפי 24ג( ה"תלמוד" ,המביא לידי מעשה כפי שהוא לשם
57 שניכר יחודו כשהוא עסוק "בחכמתו ודעותיו". , 25הוא המביא את אור השכל אל "מקום"
26המעשה ,כך שבשעת עשייתו ,במשך מעשיו חדור
58 ולא די בכך ש"מעשיו" מושפעים מ"חכמתו" ,כפי 27האדם באור השכל – זהו מעשה של אדם שאצלו אור
59 שדבר אחד מושפע מדבר – כי אז עיסוקו 28השכל הוא בגלוי .36
60 "במעשיו" נחות מעיסוקו ב"חכמתו" ,ואז אין הוא כל
61 כך "מובדל ...משאר העם" ,כבשעה שהוא עסוק .Ê
62 "בחכמתו". ‰˘ÚÓ‰ ÁΠχ Ì‚ ˙„ÂÁ ˙È˙ÈÓ‡ ‰ÓÎÁ
63 כי כאשר החכמה היא כל מהותו ,הרי גם כאשר 29כיצד ייתכן ,ש"תלמוד" ,שהוא שכלי ומחשבתי,
64 הוא עוסק "במעשה" הוא שרוי בדרגתו הגבוהה – 30יקיף ויחדור באדם בעת עיסוקו במעשה בפועל?
65 "בחכמתו". ההסבר לכך הוא :כאשר יהודי שקוע בתלמודו רק 31
(36דוגמא לדבר קיום שמחת יו"ט – שצ"ל בבת אחת שמחה (31אולי הי' כתוב "ית'" – ומזה השינוי בהס' .ויל"ע בהוצאות
של מצוה ,ודוקא וביחד עם זה אין שמחה אלא בבשר כו' ביין – .וראה השונות.
ביאור אדה"ז במחז"ל אין שמחה אלא בבשר )ס' מאמרי אדה"ז תקס"ח (32שו"ע או"ח רסצ"ח )ובשו"ע אדה"ז שם( – ובתר"י ברכות רפ"ה
ע' קעא .קעח )וראה לקו"ת צו טו ,ב( .ולהעיר ג"כ ממאה שערים סי' בדפוס שראיתי אין "ושפלות האדם".
לח(. (33וכ"ה בנוגע למוחין ומדות ,שזה שמוחין מולידים מדות הוא מצד
(37עיין ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב פ"ב .ועוד. המוחין )ד"ה וכל מאמינים תרס"ג )קרוב לסופו(.( .
(38ראה ד"ה וכל מאמינים שם. . (34ראה המשך תרס"ו ע' שצ.
(39הל' דעות רפ"ה. (35להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"בֿג.
זמ
45 – כאשר הטעות היתה כאילו העבודה העיקרית איננה 13היה באופן של יישום ב"עולם המעשה" ,בארץ ישראל,
46 בעולם המעשה. 14והבאת אור התורה של המדבר לשם ,אלא באופן
15שהמעשה הוא במדבר עצמו .כלומר ,מעשה כתוצאה
47 וזוהי המשמעות של "לא עלתה בידינו אלא אחד": 16של לימוד התורה ,כדלעיל בסעיף ו'.
48 מה ש"עלתה בידינו" ,הנלמד משמות המרגלים לגבי
49 עבודתנו הרוחנית ,הוא ענין "אחד" והנקודה .Ë
50 המשותפת לכולם – ההכרחית של קיום המצוות Y ÌÈÏ‚Ó‰ ˙ÂÚËÓ ÂÈ‚Ï ˙„Óω ‰˜ÒÓ‰
51 במעשה ,באופן שווה 45עלֿידי ישראל הדורות, "‡"„Á
52 ללא הבדלים .46 17לפי האמור לעיל ,שהגורם להתנהגות המרגלים לא
53 אזהרה זו נרמזת בשם "סתור ,שסתר של 18היה התנגדותם ל"מעשה" ,אלא החסרון בשלמות
54 הקדושֿברוךֿהוא" :הקדושֿברוךֿהוא ברא את עולם 19לימודם ,בעבודה שבמוח ,יובן מאמרו של רבי יצחק
55 העשיה ) הקדושֿברוךֿהוא( ,בכוונה שישראל " 20לא עלתה בידינו אלא אחד:"...
56 "יבנו" אותו – 47יהפכו אותו לדירה לו יתברך .ולכן, 21בדורות הראשונים ,של אבותינו ,כאשר העבודה
57 כאשר אין עושים את מעשה המצוות לעיקר , 22היתה מצד המוחין שבראש ,צריך היה לדעת כיצד
58 ח"ו את הקדושֿברוךֿהוא – עולם העשיה נותר 23להביא לידי כך שהעבודה תיעשה באופן הרצוי –
59 ח"ו חרב וסתור ,ולא בנוי לדירה לה' יתברך .48ויותר 24שלמות מוחלטת של הלימוד הכרוכה בהתבטלות
60 מכך ,למאמר חז"ל :49כל דור שאינו נבנה )בית 25מוחלטת – שלא כאצל המרגלים ,שהיתה אצלם
61 המקדש( בימיו מעלין עליו הכתוב כאילו הוא החריבו. 26הפרדה בין העבודה הפנימית ,של המוח ,לבין
62 והרי ניתן לשאול :אם הקדושֿברוךֿהוא ברא את 27המעשה.
63 העולם למטרה זו ,והוא כלֿיכול ואין מי שיעכב בעדו, 28וכיוון שבעבודה זו ישנם הבדלים בין שבט אחד
64 כיצד ייתכן שיהודי ,נברא ,את מעשה הקדושֿ 29למשנהו ,כי לכל שבט יש דרך ושער ,41בעבודת ה',
(45להעיר מענין שער הי"ג – השווה לכל נפש – ראה שער הכולל (40ראה לעיל ע' . ,41
בהקדמתו .וראה במקומות שנסמנו בהערה .36 (41ראה שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס סח )ממג"א שם בריש הסימן(.
(46ועפ"ז י"ל ד"לא עלתה בידינו אלא "הוא ע"ד "בא חבקוק לקו"א להה"מ סקל"ג.
והעמידן על ) "מכות בסופה .ועיי"ש בחדא"ג מהרש"א(. (42בדורות האמוראים .ועיין לקו"ת שה"ש ד"ה ששים המה )הב'(
(47ראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ו ע' 14ואילך. פ"ד – דבמימרות האמוראים טעמי ההלכות )השגה( הם בהעלם ,עיי"ש
(48ראה עד"ז מאור עינים פרשתנו. )בחי' "מעשה" שבתורה גופא(.
(49ירושלמי יומא פ"א ה"א )קרוב לסופו(. (43אגה"ק סו"ס ט.
(44תניא רפמ"ד.
חמ
27 "דבריו של הקדושֿברוךֿהוא" – בדבר ה' שמים ברוךֿהוא ,ולא יאפשר שכוונתו של הקדושֿברוךֿהוא 1
)28 נעשו ,הכוונה היא לדבר ה' המחיה כל נברא תתבצע בכל פרט של עולם העשיה? 2
29 הקדושֿברוךֿהוא(. ]אילו לא היתה כוונה זו מבוטאת בדיבורו ית' ,ניתן 3
30 יש ליזהר מ"החביא דבריו" – המעשים צריכים היה לתרץ ,שכיוון שהרצון נשאר במחשבתו ית' 4
31 להתבצע באופן שייראה בהם דבר ה' 55 ,של )הנעלית מן ה"זולת" – העולם( ,אין הוא מחייב את 5
32 הקדושֿברוךֿהוא ,המחיה את המעשה – האדם;50 6
33 כי ,כמדובר פעמים רבות ,56כדי שהדירה לו יתברך אך כיוון שרצונו של ה' שיעסקו בעבודת המעשה 7
34 בעולם העשיה ,אשר ישראל "בונים" באמצעות עבודת 8הובע בגלוי , הרי דיבורו של הקב"ה
51
35 ,תהיה מוארת ,והאלוקות תאיר שם ,יש 9הוא ,50 וכיצד יתכן שיהודי יסתור את מעשה
36 צורך שמעשיו של היהודי יהיו "מאירים" ,ויוכר בהם 10הקדושֿברוךֿהוא?[
37 דבר ה' המחיה אותם ,וממילא מתבצעת העבודה 52 11התשובה לכך היא ,ש"סתור" הוא "בן" –
38 בחיות וכו'.
12של – "מיכאל ,שעשה עצמו מך" ,שהמשמעות
דבריו ,"...הוא "בן" – 39 ו"נחבי"" ,החביא 13הפנימית היא ,שאין מדובר רק 53על מעשה המרגלים,
על של הקדושֿברוךֿ 40 של – ופסי ,שפיסע 14אלא ,כביכול ,כלפי הקדושֿברוךֿהוא :כדי שתהיה
41 הוא" :מצב של "החביא דבריו של הקדושֿברוךֿהוא" 15ליהודי בחירה חפשית ,עשה הקדושֿברוךֿהוא את
42 העלול להיות ח"ו אצל יהודי ,שהוא אינו חש את דבר 16עצמו ל"מך" ,חלש ,כביכול ,שדיבורו לא יכריח את
43 ה' המחיה כל נברא ,נובע שהוא מדלג ופוסח על 17מעשה האדם – הוא נתן ליהודי את הכח לעשות ח"ו
44 העבודה שמצד ) הרגשות( ,שמקורן ב"מדותיו 18את ההיפך מרצון ה' ,ואף לסתור את מעשה הקדושֿ
45 של הקדושֿברוךֿהוא" :57 19ברוךֿהוא.
46 התעוררות האהבה לה' אצל היהודי מביאה לכך .È
47 שגילוי האור האלוקי בנפשו כאשר הוא העולם,
"ÈÒÙÂ Ô ÈÁ" Ì˘‰ ˙ÂÚÓ˘Ó
48 מאפשרת ,58שגם כאשר הוא יעסוק בענינים גשמיים,
49 במעשה ,לא יהי' בבחינת "החביא דבריו של הקדושֿ 20ניתן לטעות ולחשוב שהדבר שיש להיזהר
50 ברוךֿהוא". 21בו בדורות שלאחר הראשונים ,לאחר ,הוא
22שלא יהא פגם – ועל כך אומר רבי יוחנן "אף
.‡È 23נאמר נחבי בן ופסי ,נחבי שהחביא דבריו של
ÌÈÏ‚Ó‰ ψ‡ "ÈÒÙÂ Ô ÈÁ" Ï˘ ÔÈÚ‰ 24הקדושֿברוךֿהוא" :גם צריך להישלל הענין של
Âψ‡Â " 25החביא של הקדושֿברוךֿ הוא" ,54כיוון שדוקא
51 בכך יובן הדיוק ":" 26כך העבודה של היא כראוי:
(54ואי"ז סותר ל"לא עלתה בידינו אלא – "כי )נוסף ע"ז (50ראה לקו"ש ח"ה ]המתורגם[ ע' 134הערה ,3ח"ו ]המתורגם[
שהעבודה לשלול "החביא כו'" כמו שלילת טעות המרגלים, ע' 70הערה . ,46וראה גם לקו"ש ]המתורגם[ ח"ה ע' 66ובהנסמן
כדלקמן סעיף יא ,הרי( בעבודה יש חילוקי מדריגות ,ואינה דומה שם.
להשלילה ד"סתור כו'" שהיא באופן שווה לכאו"א מישראל בכל הזמנים (51ראה ב"ר פמ"ד ,כב .ועוד.
)לא עלתה כו' אלא ,(כנ"ל בפנים ס"ט והערה .40 (52ע"פ המבואר בפנים יומתק זה שבתנחומא פרשתנו )ו'( דרש רק
ועפ"ז יומתק מה שבבמדב"ר ות"ב )דלעיל הערה (5דרש רק "סתור" )שסתרו אֿל מן העולם( ו"נחבי" )שהחביא את דבריו( – ולא
"סתור" ולא "נחבי" – כי העיקר מה שנוגע בעבודתנו עתה לכאו"א "מיכאל" ו"ופסי" ]ועד"ז בבמדב"ר )שם ,י( דרש רק "סתור" )שסתרו מן
באופן שווה הוא רק "סתור כו'" ).( העולם([ – כי העיקר הוא שלילת "סתור" ו"נחבי" ,ו"מיכאל"
(55עפ"ז יומתק השינוי :במאמר ר' יצחק )ע"ד העבודה (נקט ו"ופסי" הם רק הסיבה כו'.
"עלתה ,"ובמאמר ר' יוחנן )ע"ד העבודה ב" כו'"( נקט "אף אנו (53כי גם לפי' השני שבפנים קאי גם על פעולת המרגלים ,כפשש"מ
." – כי ע"י ש"סתר מעשיו של הקב"ה" כח בחירתו לעשות נגד רצונו
(56ראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ד ע' .35ועוד. ית' .ונמצא שכאילו הוא עושה )שונאו של הקב"ה( מך ,וכלשון חז"ל
(57ראה תניא רפ"ג :שנשתלשלו מהן כו'. )איכ"ר פ"א ,לג( " כח גדול של מעלן"* .וראה ספרי לברכה לג,
(58עדמ"ש בתניא ספי"ב. ה.
טמ
25 שבאמצעות עבודתו תתבצע המטרה של "דירה הענין של "החביא של הקדושֿברוךֿהוא" 1
26 בתחתונים" ,אשר לשם כך אין די במעשה בלבד ,אלא אצל נבע מכך שהם חפצו להשאר בעולם 2
27 גם של לימוד ,61המאירה את עבודת המעשה? ,שבו מאירה דרגת המחשבה של הקדושֿ 3
28 ההסבר לכך הוא :כיוון שכל היהודים שבכל ברוךֿהוא ,ולא חפצו לרדת אל עולם הדיבור ,אל דבר 4
29 הדורות הם "קומה אחת שלימה" ,62יוצא ,שהעבודה ה' המתלבש ,59 כך שדבר ה' נשאר – 5
חבוי בעולם. 6
30 של הדורות הקודמים הוא המח והלב של עבודתינו –
31 ב"רגליים ועקביים" ,63ולכן בעבודתינו והענין של "נחבי בן )תוצאה של( ופסי ,שפסע על 7
32 המצוות קיימת בהעלם 64המצוות – הראש והלב. 8מידותיו של הקדושֿברוךֿהוא" ,נבע מכך שהם
9חפצו לדלג על הדרגה של " של הקדושֿברוךֿ
33 ואת זאת מבהיר רבי יצחק מיד בתחילת מאמרו –
10הוא" שקשורות לעולם ,כשם שמדות האדם קשורות
34 "דבר זו מסורת בידינו מאבותינו ,מרגלים על שם
11לזולתו ,60ורצו לשאוב ישר מ"המוחין" של הקדושֿ
35 מעשיהם נקראו":
12ברוךֿהוא ,כביכול ,אשר " לעולם" ,54ואשר זוהי
36 אמנם ,בעבודתינו בפועל ממש "לא עלתה בידינו 13הסיבה להעלמת " של הקדושֿברוךֿהוא" –
37 אלא אחד" ,כפי שהוסבר לעיל בהרחבה ,אך כל מה 14בספירת המלכות.
38 שנעשה בעבודת "אבותי ,"שבכך צריכה להיות 15אך לא כן "אנו" – עלינו להמנע מ"נחבי בן ופסי"
39 האזהרה שבכל שמות המרגלים ,היא "" 16בצד :אל לנו להסתפק במעשה עצמו ,אלא גם
40 – עבודה זו היא "בידינו" ,בעבודתנו, 17לעסוק בדרגות העבודה של "דבריו של
41 אלא ,שזה באופן של – מסורה כללית – 18הקדושֿברוךֿהוא" ,ב"מדותיו" של הקב"ה.
42 בהעלם ,ו"לא עלה" מהגלות וההעלם וההסתר של .È
43 ירידת הדורות האחרונים,
"ÂÈ„È ˙ÂÒÓ" ‡È‰ Ï ÁÂÓ ÂÈ˙‡ ˙„ÂÚ
אחד" 44 ,65 ולגבי העבודה " עלתה בידינו 19הרי יכול יהודי לחשוב :אמנם ,גם בדורות
45 עבודת המעשה. 20האחרונים אין די במעשה ,ויש צורך גם בעבודה
46 ולכן עלֿידי עבודתינו במעשה ,מושגת שלימות 21פנימית במוח ובלב ,אך כיוון שנמצאים ב"בחינת
47 המטרה של עשיית דירה לו יתברך בתחתונים. 22רגליים ועקביים" ,עבודה זו אינה כמו שהיא באמת,
23אין זו עבודה שכלית ומדות אלא השכל
24והמדות כפי שהם ב"רגליים ועקביים" .וכיצד יתכן
•
ודור גופא(. (59והתהוות העולם הי' ע"י עשרה ,ה' שמים נעשו.
(64עדמ"ש בלקו"ת שה"ש )הובא לעיל הערה (42דבמימרות (60ראה ד"ה איתא במדרש תילים תרנ"ג )סה"מ תש"ח ע' 271
האמוראים כלולים בהעלם כל טעמי ההלכות ,עיי"ש )ובפ"ג שם(. ואילך( פ"ב. .
(65ע"פ המבואר בפנים – דב"אחד" זה כלולות כל העבודות (61ראה ג"כ לקו"ש ]המתורגם[ ח"ח ע' .194לקו"ש ]המתורגם[
דאבותינו – תומתק יותר השייכות ד"לא עלתה בידינו אלא ל"בא חי"ז ע' .329
חבקוק ) " ראה לעיל הערה .(46 (62ראה סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל רפ"א .ועוד.
(63עייג"כ תניא פ"ב )ושם ,גם לענין ראשי אלפי ישראל שבכל דור
ילקוט לוי יצחק על התורה נ
גם 5הד' אבות (נזיקין) שנזכרו בהם ,וכמו י"א 6אלופי בראשית לו ,לח :וַ ָ ּי ָמת ׁ ָשאוּל וַ ִ ּי ְמל ְֹך ַּת ְח ָּתיו ַּב ַעל ָחנָ ן
עשו ,י"א 7יריעות עזים ,י"א 8סממני הקטרת .כי יש ז' ן־עכְ ּֽבוֹ ר:
ֶּב ַ
מלכים שנפלו ולפעמים חושבין י"א בחי' שנפלו ,וכמו קמג
ז' 9ימי נדה וי"א ימי זיבה.
והיינו מה שנזכר שם האב בהמלך הז' בעל חנן רמז בגי' "בעל חנן בן עכבור" בחי' "רע"
הרומז על מל' גם במיתת המלך כמ"ש וימת בעל חנן המלך בעל חנן בן עכבור הוא לנגד מלכות 1דתהו.
בן עכבור ,להורות ולרמז שגם הד' אחוריים דאו"א 2
כי בע"ל חנ"ן ב"ן עכבו"ר מספרו ב' פעמים
10
וישסו"ת נפלו ביחד עם הז"ת ,ועיין בע"ח שער מנצפ"ך ,ועם ב' 3פעמים ה' אותיות מנצפ"ך הוא מספר
שבירת הכלים פ"ב בהגהות וביאורים שם דף מ"ב ע"ב ר"ע.
(דפוס ווארשא) .או"ק א' המתחיל אמר נתן קשה וניתו תורת לוי יצחק ,חידושים וביאורים בש"ס עמוד ע
ס"ת ונחזי ע"ש.
תורת לוי יצחק ,חידושים וביאורים בש"ס עמוד תכג
קמד
השם "בעל חנן בן עכבור" גם במיתת המלך
טעם שכתוב ׁ ֵ
ראה ,ע"י י"א אדם אלו ,שהם גימטריא לעו"ת ,משם נמשך עיוות
הדין אל האנשים ,ע"ש. בחי' דתהו ,הז' מלכי אדום שמתו, 4
יש י"א
*) ראה לקוטי תורה פרשת חוקת עמוד נח ,ד .אור התורה שם עמוד
תשנט .תורת מנחם התוועדויות ה'תשמ"ה חלק ג' עמוד .1846 )1ראה גם לעיל סימן קיז.
**) ובהערה שם בפרי עץ חיים וז"ל" :סופי תיבות מת"ו ,שי"א אדם )2פירוש :בע"ל (בגי' + ,)102חנ"ן ( + ,)108ב"ן ( + ,)52עכבו"ר
מתו בסוד שבירה .נלע"ד נתן". ( ,560 = )298וכן ב' פעמים מנצפ"ך = .560
)5פירוש :שבסך הכל יש י"א ,ז' מלכים ,וד' מאבותיהם ,דרק וכידוע מנצפ"ך הוא אותיות הסופיות המורה על גבורה ודין ,ראה
בארבעה מהמלכים נזכר גם האבות ,והם( :פסוק לב) בלע בן בעור, מאורי אור מע' מ"ם וז"ל מנצפ"ך הם ה' גבורות ,ולכן באים בסוף
(לג) יובב בן זרח( ,לה) הדד בן בדד( ,לח) בעל חנן בן עכבור. התיבה לתת גבול ומדה ,כי כן טבע הגבורות ע"ש .וראה תורת לוי
)6בראשית לו ,פסוקים מ־מג .אלופי תמנע ,עלוה ,יתת ,אליבמה, יצחק ,חידושים וביאורים בש"ס עמוד רכז מנצפ"ך בגי' "גבורה דין"
אלה ,פינון ,קנז ,תימן ,מבצר ,מגדיאל ,עירם". ע"ש ,וב' פעמים מנצפ"ך הוא גבורות קשות.
)7שמות כו ,ז "ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה )3פירוש :כיון דשם "בעל חנן בן עכבור" הוא בגי' ב' פעמים
יריעות תעשה אותם" .וכידוע עזים בחי' גבורות כמארז"ל (שבת עז). מנצפ"ך ,ויש בו מספר עשר אותיות ,הנה מרומז בשמו מספר ר"ע
מ"ט עזיא מסגי ברישא והדר אימרא ברישא חשוכא והדר נהורא, ( + )270העשר אותיות דב' פעמים מנצפ"ך ( ,)10נמצא דבשמו
ראה לקוטי לוי יצחק ,הערות לזהר בראשית עמוד נו "עזים" מלשון מרומז ב' פעמים מנצפ"ך ומספר "רע" ביחד.
"עז" בחי' גבורה ,ע"ש .לקוטי תורה פרשת בלק עד ,ד .אור התורה )4ראה פרי עץ חיים שער עולם העשי' פרק ה וז"ל :הז' מלכים שמתו
פרשת תרומה עמוד א'תקיב .ספר המאמרים תרכט סוף עמוד קיח בארץ אדום שהם ז' תחתונים ,ועוד ד' אחוריים של חכמה ובינה
ואילך .וראה ילקוט לוי יצחק עה"ת ח"א סוף סימן ח ,רמז במספר וישראל סבא ותבונה ,וסודם הוא ב' אותיות אחרונות שבכח הוי' וה,
אמות היריעות לבחי' גבורות ודינים. שהם גי' י"א .וכבר ידעת כי ב' אותיות אלו הם ז"ון שהם ז"ת ,אמנם
)8שמות ל ,לד .כריתות ו" :אמר רב יוחנן י"א סממנין נאמרו לו עם ד' אחוריים הנז' שירדו למטה במקום ז"ון הם י"א ,כמנין ו"ה,
למשה בסיני ,א"ר הונא מאי קראה "קח לך סמים" תרי" ,נטף ושחלת כי כ"ז הוא בכלל ז"ון .ולכן תמצא כי לעולם אין הפגם עולה רק נגד
וחלבנה" הא חמשה ,וסמים אחריני חמשה ,הא עשרה ,ולבונה זכה ז"ון ,ולא בא"וא .וזהו ענין הקליפה הנקרא* תולע ,הנזכר בפסוק
חד ,הא חד סרי". (שמות ל ,לד) עולת תמיד ,וע"ש .כי הנה הם י"א קליפות של י"א
)9ויקרא טו ,כה .וראה רש"י שם ד"ה אל נדתה .זו אחד עשר יום סמני הקטורת ,והם (שמות לו ,יד) י"א יריעות עזים ,והם י"א ארורים
שבין סוף נדה לתחלת נדה כו' .עיין שו"ע אדמו"ר הזקן ריש הלכות הנזכר (דברים כז) בפרשת כי תבא.
נדה .ראה גם לעיל סימן קכג .קכז .לקמן סימן קמח .קסח. והנה כ"א מי"א נקראים אדם מבחינת ארץ אדום ,וי"א פעמים אדם,
)10שער ט. גימטריא תולע .וז"ס (איכה ג ,לו) לעו"ת אד"ם** בריב"ו אדני לא
המשך ביאור למס' זבחים ליום שני עמ' א
אנ מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח -פרשת שלח
אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי רבי עקיבא, יג ,ל – ויהס כלב את העם אל משה ויאמר
רבי אליעזר אומר באים הם לעולם הבא 11שנאמר (שם נ ,ה) עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה
אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח אלא מה אני מקיים
א .הנה כתיב ירד ירדנו 1כו' ירידה אחר ירידה וכן ביציאת
אשר נשבעתי באפי[ ,באפי] נשבעתי וחוזרני בי וכו'. 2
מצרים וגאולה כתיב ואנכי אעלך גם עלה כו' עלה נעלה
רבי שמעון בן מנסיא אומר באים הם לעולם הבא
כו' .היינו ב' עליות שהוא עילוי אחר עילוי ,ובאמת ביציאת
שנאמר (ישעי' נה) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה.
מצרים לא נתעלו רק פעם אחת כמו שכתוב אעלה אתכם
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שבקי' רבי עקיבא
מעני מצרים 3כו' אל ארץ זבת חלב ודבש .אך כי עלייה זו
לחסידותי' שנאמר (ירמי' ב) הלוך וקראת באזני ירושלים
השנית היא רומזת על גאולה העתידה להיות במהרה בימינו
לאמר [וגו'] זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך
אמן (וכן בשמות ג' פסוק י"ד 4אמר לו ענין הגאולה האחרונה
אחרי במדבר בארץ לא זרועה [ומה אחרים באים בזכותם
כדפירש רש"י שם).
הם עצמן לא כל-שכן].
דהנה כתיב 5כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
סנהדרין קי:
שמקיש הכתוב ענין גאולה אחרונה ליציאת מצרים .והוא
יד ,כא – ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את שכמו שכל עיקר תכלית המכוון בגלות מצרים והשעבוד
כל הארץ רד"ו שנה הי' בכדי לזכות לקבלת התורה פנים בפנים 6דבר
ה' .וכמ"ש וזה לך האות 7כו' בהוציאך את העם ממצרים
ג .וימלא כבוד ,דרבינו ז"ל מפרש כי עכשיו עם כי מלא תעבדון את האלקים על ההר הזה .כך כל אריכות הגלות
כל הארץ כבודו מכל-מקום יש עכ"פ בחי' צל ומקיף לסטרא הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לעתיד
אחרא ,וכפי מ"ש בשם עמק המלך צל 12זה יונק מק"כ לבוא כי במתן תורה הי' קבלת התורה הנגלית אבל פנימית
צירופי אלקים ,אבל לעתיד לבוא ואת רוח הטומאה אעביר טעמי התורה יהי' הגילוי שלהם לעתיד לבוא .ועל זה נאמר
כו' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' זהו וימלא כבוד אראנו נפלאות ,וכמו שכתוב עין בעין יראו.8
כו' ,וזהו ענין יהי כבוד ד' לעולם דהוא לשון עתיד כמו סיפי' וכך בענין השעבוד והגלות שנאמר בגלות מצרים וימררו
דקרא ישמח ד' במעשיו פי' במד"ר ר"פ אחרי 13פ"כ דקאי את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה
על לעתיד לבוא ,ואפשר לומר דהיינו שלעתיד לבוא יהי' קאי גם על זמן האחרון ,וימררו את חייהם 9היא התורה כי היא
גילוי שם הוי' עד שיהי' נקרא כמו שנכתב.14 חיינו ,בעבודה קשה דא קושיא ,10בחומר דא קל וחומר ,ובכל
אור התורה שלח ע' תקכו עבודה בשדה דא ברייתא ,ובלבנים דא לבון הלכתא ,שאין
בידינו הלכה ברורה ודין ברור כי כל דיני התורה במחלוקת
טו ,יד – וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם
שנוי' הללו מכשירין ומטהרין והללו פוסלין ומטמאין ,ואם
לדורותיכם ועשה אשה ריח ניחוח לה' כאשר
כן כמו שעל ידי שעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו למתן
תעשו כן יעשה
תורה ,כך גם כן על ידי לבון הלכתא שבזמננו זה יזכו לגילוי
ד .וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם וגו'. פנימיות התורה לעתיד לבוא להיות אראנו נפלאות.
ספרי פסקא קח :אין לי אלא גר המתגייר ,גר שנתגייר מנין, תורה אור ריש פרשת שמות
תלמוד לומר או אשר בתוככם לדורותיכם.
ר"ל אף שנתגייר שלא בזמן המקדש ,וכשיבנה צריך יד ,לה – אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה
קרבן .וזה פירוש כוונת הגמרא כריתות דף ט 15עיין שם, לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר
ועיין מה שכתוב בזה ברמב"ם.16 הזה יתמו ושם ימותו
צפנת פענח – להרגצ'בי גאון ב .תנו רבנן דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא
שנאמר (במדבר יד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו ,יתמו
)11רבי אליעזר אומר באים הם לעולם הבא וכו' :עיין ילקוט משיח וגאולה על התורה בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא ,ואומר (תהלים צה ,יא)
פרשת שלח במפתחות ,ערך “דור המדבר – והמרגלים – יש להם חלק לעולם הבא".
(ועיין גם פרשת וארא סימן נד .פרשת תרומה סימן רי) )1הנה כתיב ירד ירדנו (בראשית מג ,כ) . .ואנכי אעלך גם עלה . .וכו' :עיין עוד בענין
)12צ"ל בגי' ק"כ ,וזהו “סר צלם מעליהם" ע"ש. זה ילקוט משיח וגאולה פרשת שמות סימן כב .כג .כד .כה .כו .נו .קיט .רפא .פרשת
)13ישמח ד' במעשיו פי' במד"ר ר"פ אחרי :עיין ילקוט משיח וגאולה על התורה ויגש סימן קעז .פרשת שלח סימן מד .פרשת בא סימן רצב.
פרשת אחרי סימן א. )2במדבר יג ,ל.
)14שם הוי' . .נקרא כמו שנכתב :עיין פסחים נ .מובא בילקוט משיח וגאולה על )3שמות ג ,יז.
התורה פרשת שמות סימן דר. )4בשמות ג' פסוק י"ד :עיין ילקוט משיח וגאולה על התורה פרשת שמות סימן קעג,
)15עמוד א :רבי אומר ‘ככם' כאבותיכם ,מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה ובהנסמן שם.
וטבילה והרצאת דם ,אף הם לא יכנסו וכו' .אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל )5מיכה ז ,טו.
גרים? אמר רב אחא בר יעקב‘ :וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם' וגו'( ,ר"ל שמפסוק )6דברים ה ,ד.
זה אנו למדים דגר שנתגייר שלא בזמן המקדש ,כשיבנה המקדש חייב להביא קרבן, )7שמות ג ,יב.
וממילא מוכח דמקבלין גרים אף שלא בזמן המקדש). )8ישעי' נב ,ח.
)16מה שכתוב בזה ברמב"ם :ראה בארוכה לקוטי שיחות חלק כו עמוד 160ואילך. )9שמות א ,יג.
(מובא גם בילקוט משיח וגאולה על התורה פרשת משפטים סימן ריד עמוד .)749 )10זוהר חלק ג קנג ,א.
בנ
:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« א
Ÿ « ¥
¬¤ ¤ ¬¥ © § ©
−¨Ÿ §
ÔÚ΄
««¿ƒ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» ÔeÏl‡ÈÂ
¿« ƒ ÔÈb
ƒ¿À CÏ» ÁÏL
«¿ ב
¬ ¦ £ ¤ £ © ©½ §
¤´¤ ¤ Æ ª̧ ¨ §
¦À ¨ £
´ § © §
‡b
»¿« „Á« ‡b
»¿« χNÈ
≈ »¿ƒ ÈÏ
≈¿ƒ ‰È
≈» ‡‡
»¬ Ècƒ
‡a
»« Ïk
… ÔeÁlLz
¿« ¿ ȉB˙‰‡„
ƒ »»¬ « ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ „Á«
³¥ © §
¹̈ ¤ ¸¦ Á ¨ ¤ ´¦ ® ¥ ¨ § ¦
´¥ § ¦
−¥ Ÿ
:ÔB‰„
¿ƒ «¤ ¨
¬ ¦ ¨ Ÿ −
¨½ § ¦ Æ
¨Ÿ £
:(שׁנּאמר )שם
ַ ֱ ֶ ֶ כּמה ָ ְ ,"לפנינוּ ֵ ָ ְ אנשׁים ִ ָ ֲ "נשׁלחהָ ְ ְ ִ :(א פּר ַשׁת ָ ְ ְ ִ ∑ )במדבר רבה( ָל ָמּהÌÈL‡
ָ ָ נסמכה ƒ»¬ EÏŒÁÏL
¿ «¿
,בּשּׁכינה
ָ ִ ְ ַ נמל ַ ְ ִ וּמ ֶשׁהֹ ."'כּלּכם ְוגוֹ ֶ ְ ֻ אלי ַ ֵ "ותּקרבוּןְְִַ ,דּבּהָ ִ עסקי
ֵ ְ ִ שׁלּקתה ַעל ָ ְ ָ ֶ לפיִ ְ ?מרים ָ ְ ִ לפר ַשׁת
ָ ָ ְ גּלים
ִ ְ מר
ְַ
:(שׁנּאמר )שמות ג
ַ ֱ ֶ ֶ ,וֹבה ָ שׁהיא ט ִ ֶ להם ֶ ָ אמר ִתּי
ְ ַ ָ אני ִ ֲ :אמר
ַָ .שׁעים ַה ָלּלוּ ָראוּ ְ ֹולא ָ ְלקחוּ מ ָוּסר ִ ָ ְוּר,בּאחיה
ָ ִ ָ ְ שׁדּבּרה
ְָ ִֶ
נוֹתן
ֵ שׁאני ִ ֲ ֶ יּיהם ֶ ֵ ַח,"'מצרים ְוגוֹ ִ ַ ְ ִ מעניִ ֳ ֵ אתכם ֶ ְ ֶ "אעלה
ֲֶַ מצֶוּה
ַ ְ איניִ ֵ אני ִ ֲ ,לדע ְתְּ ַ ְ ( סוטה לו. ∑ )במדבר רבהEÏŒÁÏL
¿ «¿
.שׁוּה
ָ ייר ָ ִ למען ֹלאַ ַ ְ גּלים
ִ ְ המר
ַ ְ ַ בּדברי
ֵ ְ ִ ְ לטעוֹת ְ ִ להם ָמקוֹם ֶָ ְ ָ ְ ישׂראל
ואמרוּ )דברים ֵ ָ ְ ִ שׁבּאוּ ָ ֶ לפיִ ְ .שׁלחַ ְ – תּרצהֶ ְ ִ ִאם,ְל
חָ מְ רא ְ ִ ֶ יו
ָ ֵ ִמ,לאר
ֶ ָ ָ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ראל
ֵ ָ ְ בני ִי
ֵ ְ ִ קה ָ ְ והְַ ֶאתר ְ ָויתיאנ ִ ָ ֲ לח ְל"ַ ְ אלח' ה' ַ ְ תפרַ ָ ָ ְ כֶ ֹ ַה
אר
ֶ ֶ הֶ ָ חה
ָ ְ ַ ְ ִ ֶ חי ִ ָ ֻ והמ
ְ ַ ְ ביִ ת ַהירֵ ֶאת ַה ִ ֶ (די )א ֵ ְ ,"ראל
ֵ ָ ְ לבני ִי
ֵ ְ ִ תנ
ֵ אני ִ ֲ רֶ ֲאנעַ ַ ְ אר ֶֶ
ֶ ק
ְ ַ"והתח
ַ ְ ִ ְ הֶ מ ֹ לה ֶ ָ הצ ָ ִ כ
ֵ ָ ֶ ,"ָרי ְריִ וזה ֶ ְ " ,ראל
ֵ ָ ְ ִי ֶאת,בר ָ ָ תנ
ָ איבִ ָ"יֶ יו ָ ֵ ִמ,תרי
ֵ נקל ֵ ָ ְ יהיה
ֶ ְ ִ האר
ֶָ ָ
."האר
ֶ ָ ָ רי ִ ְ ִמֶ לקח
ְ ְַ חלה)
ָ ִ ְ אליהֶ ֵ ֲ אר ָנבֶ ֲאהערי ִ ָ ֶ ואת
ֵ ְ ָ נעלה
ֶ ֲ ַ רֶ ֲאר ֶ ֶ ַה
תהחביב
ִ ֲ ַ גדלֶ ֹ ְ ֵ יתו
ַ ְ ִ ־זה ֶ על־ידי
ֵ ְ ַ ֶ ( )בוג ַ ְ ,"(לכ ְִ
היתה
ָ ְ ָ ה זָרא
ִ ְ ,מרי
ָ ְ ִ לֶ ענ
ָ ְ ָ ֶאת ָראליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ ֶ "יר
ִ ַ רת
ָ ָ בְ ַעלמע ִ ְ ַ ְ ַ ( ב, )רש"י יג ָראל
ְ ָ ליהמר לָ ַהעי
ִעיָ ְר
רתַ בְ תַמרא
ִ ְ ֵ עללהת
ֵ ַ ְ ִ ְ ח ֹלא
ַ ֹ ֶאת ַהלה
ֶ ָ להעניק
ִ ֲ ַ ְ צריכה
ָ ְִ היה
ָ ָ ברָ ָ ה
ַ ֶ זמ
ָ ְ לָ ַא.ח ָ ִ לפני ֵ ְ ִ ד עהאר ֶ ָ ָ בי
ֵ ְ ל יֶ
.האר
ֶ ָ ָ בי
ְֵ י ֹזאתרא ָ ֶ ְ ואִ ְ ;ָ ִממהתר
ְ ַ ְ ִ ֹלא,לבדַ ְ ִ מיעה
ָ ִ ְ גדר ֶֶ ְ
קֵמד
ַ ְ לכ
ֵ ָ ."תלעל ֲ ַ כלנ
ַ "לא ֹ ֶ סקנהל
ָ ָ ְ ַ ַ יעִ ִה,עיניה
ֶ ֵ ֵ מְ
,'עליה" כ
ָ ֶ ָ ב
ֵ ַההע ָ ָ ואתֶ ְ , ַמה ִהיאהאר ֶ ָ ָ ֶאתראית"
ֶ ִ ְ י
יִ אנ
ָ ֲ לח־ ְל
ַלחְ
מהַ .ת
ָ ה א
ָ ִ ֶ ַעל ַמהיבִ לה ֲ ַ צריכי
ִ ִ ְ ָהיניל־ועל־
ִָ ָ ְַ ִ ְ ,מרי
לפי ָ ְ ִ תַ לפרָ ָ ְ לי
ִליְ מר
ַ ְ תַ ָרָ נסמכהָ ְ ְ ִ הָ ָל
,'" כהע
ָ ָ י ַעזִ "אפס ֶ ֶ לאמרְ ָ ֶ ְ את ָ ָ מה ַח ַ ע
ְָ ִ עי
ִעיָ ְר ,אחיה
ָ ִ ָ ְ רה
אחיה ָרהְ ִ ֶ ,הָ עסקי ִד
ֵ ְ ִ קתה ַעל קתה ָ ְ ָ ֶ
?"ת ָ לח א ַ ָ קרֶ ֶ לעיד ִ ָ ֶ מנת
ָ ְ וכי ַעל
ְִ ָסר מלקח
( ובפרש"י. ב,סר )יג ְ ָ ולא ֹ ְ ָראל לָ ַה
ַ הֵה
ִ ְ .יא ז ָ ְ ֻקר ֵ ֵ דבריו ֵא
ָ ָ ְ ִ "ירִ ַ ֶ מרל
ַ ְֵוי לה
ֶ ָ אמר ֹ יִ ,ליר
ַ ָ הֶ מ ִ ְ ַ ְ ַה"מה ָע
ֶ "ַ הרמ
ְ ַ ָ הקשה
ָ ְִ
"Epnglpe
§ © § ¦ § dlrp ¤ £ © Epgp`"
§ © £ Exn`e § ¨§ oFxqgn§ ¤ ¥ mrd ¨ ¨ al¥ `ipdl ¦ ¨ § EriWxdW ¦ §¦ ¤
(aÎ`)
EMaYe
§ ¦ © EaWYe"
ª ¨ © Fxn`M § ¨ § EllRzde§
§ © § ¦ ExiMd ¦ ¦ mFwn¨ lMn ¨ ¦ ,iCW © © l`A ¥ § mzpEn`
¨¨ ¡ EglWIW © ¦ © l`©
§ § ¦ ¤ giPY
lAw¥ ¦ `NWŸ ¤ `N` ¨ ¤ , "'d iptl ¥§ ¦ zaf© ¨ mbe"© § mxn`A ¨ § ¨ § ,ux`d ¤ ¨ ¨ zaFh © ExRqe§§ ¦ mxn`A
¨ § ¨ § zFUrl £ © Exn`W § ¨ ¤ FnM§ ,md¥
mXd¥ © lENg¦ ipRn ¥ § ¦ ,mzNtY ¨ ¨ ¦ § KxAzi
© ¨ § ¦ l`d̈
¥ cird ¦ ¥ oke ¥ § . "`id¦ WacE ¨ § alg ¨¨ , "Epiptl ¥ ¨ § miWp` ¦ ¨ £ dglWp"
¨ § § ¦
,dzinA
¨ ¦ § `N` ¨ ¤ xRMzn ¥ © § ¦ Fpi`W ¥ ¤ ,EUrW ¨¤ ..ux`d¤ ¨ ¨ ixRn ¦ § ¦ mcia ¨ ¨ § EgwIe" § ¦ © Fxn`A § ¨ § mixiMn
¦ ¦ © iYlA ¦ § ¦ zFhFicd § ¤ EglWi § § ¦ `OW ¨ ¤
icwR
¦ § ¨ mFiaE"
§ Fxn`A § ¨ § mdA ¤ ¨ cirdW¦ ¥ ¤ FnkE § `N`¨ ¤ , "ux`d ¤ ¨ ¨ daFh ¨ Exn`Ie § Ÿ© ot`A
¤ Ÿ § ,DzEpbA ¨ § ¦ ExRqie § © ¦ ux`d ¤ ¨ ¨ gaW ©¤
. "'eke iYcwtE ¦ § ©¨ xW`ke
¤ £ © § .DWakl ¨ § ¨ § rpnp ¨ § ¦ didW ¨ ¨ ¤ Exn`W § ¨ ¤ `leŸ § ,drFY ¤ 'd l`¤ l`xUi ¥ ¨ § ¦ EaWgIW§ §©¤
dNrnd
¤ ª § © `EdW ¤ in¦ lM¨ EghA § ¨ `NW Ÿ ¤ lr© mz`Hg ¨ ¨ © l`xUi ¥ ¨ § ¦ ExiMd ¦ ¦ ,KM¨ xg` © © EaXW ¨ ¤ FnM§ daEWzA ¨ § ¦ EaEWï
b dxez .ux`d ¤ ¨ ¨ oipr© § ¦ xiMdl¦ © § FhaW § ¦ lkAW
¨ § ¤ xg`
© © FpFgvpe § ¦ § dNrzi
¤ © § ¦ l`d ¥ ¨ zrEWiA © ¦ iM¦ dfe ¤ § . "'dl© Ep`hg" ¨ ¨ mxn`A¨§ ¨ §
daEWzA
¨ § ¦ EaW ¨ ,`iltdl¦ § © § mdOr ¤ ¨ ¦ dUrW ¨ ¨¤ iR¦ lr© s`© ,dWn ¤ Ÿ glXW © ¨ ¤ milBxnd ¦§ ©§ ©
גנ
.איַ ח
ֲַ נהנת
ָ ְ ַ ְ ִ "לא ֹ ואפיל ִ ֲ ַ ,הֶ מ ֹ תדקר א ֶ ֶ רה ָ ְ ִ ֹלאמרי ְִָ
להֶ ָ הֶ היה ָקָ ָ ֶ אַ ְ ,ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ לֶ חטא ָ ְ ֶ ַ היה ָ ָ ְ ֶוזה עסקי
ֵ ְ ִ "על ַ היה ָ ְ ָ ֶ ְ ֶוזה,( א, יב" )רש"י בהעלותתלגנ
ָ ָ קתה ְִ
ָהי,"עליהֶ ָ ב ֵ ַההע ָ ָ "עזַ ֶ ְ האר ֶ ָ ָ ֶאתְ יכ ְ ִ ֵאי .הֶ מ ֹ תדר אִ ַהעצ ֶ ֶ ,היינְ ַ ,"אחיה
ָ ִ ָ ְ רה ָ ְ ִ ֶ ,הָ ִד
היה
ָ ָ וחטא
ָ ְ ֶ ְ .לב ֹ ְ א,רק
ַ ְ הֶ למ ִ ְ ר ַעל ֶזהֵ לד ַ ְ צריכי
ִ ְִ היה
ָ ָ ֹלא,הֶ מ ֹ לֶ הנהגת ָ ָ ְ ַ ְ בר ָ ָ איזה
ֶ ֵ הבינהָ ִ ֵ ֹלא ִאג ְַ
זה
ֶ ְ ."הָ "עסקי ִד
ֵ ְ ִ – רטי ִ ָ ְ בכל ַה
ָ ְ תאריכ ִ ֲ ַ ַעל ֶזהרְִֶ – רד ִ ְ תקְ ההתע
ַ ְ ִ ַ עצ ֶ ֶ יִ ,יר ִ ַ ָ ר ַעל ֶזהֵ לד ַ ְ עליה
ָ ֶָ
אמר
ְ ָ ֶ ַעד,א־הר־ ָ ד ָ ַ ראל ֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ למרידת
ַ ִ ְ ִ הביא ִֵ לֶ בח ְ ִ הפ
ֶ ֵ ְ רלד ִ ְ להביא ִ ָ ְ ל ָיכ,הֶ מ ֹ תדה" אָ "ד ִ
.( ד,מצרימה" )ידָ ְ ַ ְ ִ בהונ
ָ ָ ְ נה ֹרא"נ ְִָ ,עצמ ֹ ר ַעל ֶזה ִעֵ לד
ְ ַ ְ הֶ מ ַ ְ עליה
ָ ֶ ָ והיה
ָ ָ ְ ,לָ ה ַחס ְ־וֶ מ ֹ
ÏÚ« Ô‡Ù„
» » ¿ ‡a„nÓ
»¿¿«ƒ ‰LÓ ∆… ÔB‰˙È
¿» ÁÏLe
«¿ ג
® ¨Ÿ §
´¦ ©
−¨ ¨
¬© § ¦ ¦
²¤ ¬¨ Ÿ
©¸ § ¦ ©
χNÈ
≈ »¿ƒ È
≈¿ ÈLÈ
≈ ≈ ÔÈb
ƒ¿À ÔB‰Ïk
¿» »ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈
:Ôep‡ƒ
¨ «¥
−¥ ¨ § ¦ «¥ §
¬¥ ¨
¦½ ¨ £
´¨ ª
וֹתהּ
ָ ְוא,שׁבּמּקרא ְלשׁוֹן ֲח ִשׁיבוּת ִ ָ ֲ ∑ ָכּלÌÈL‡
ָ ְ ִ ַ ֶ ""אנשׁים ƒ»¬ Ìlk »À .שׁלּא ִע ֵכּב ַעל ָידוֹ ְ ִ ∑ '‰ ÈtŒÏÚ
ֹ ֶ ,בּרשׁוּתוֹ ƒ «
.כּשׁרים ָהיוּ
ִ ֵ ְ שׁעה
ָָ
«ÚenL
« Ôe‡„
≈ ¿ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ ÔB‰˙‰ÓL
¿«»¿ ÔÈl‡Â
≈ƒ¿ד
« © ¤
© − ©
¥½ §
´¥ © §
® ¨ §
¤ −¥ §
:ekÊ« a«
:ÈBÁ
ƒ a« ËÙL
»» ÔBÚÓL„
¿ƒ ¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ ה
«¦ ¤
−¨ ¨
½ § ¦
´¥ © §
:‰pÙÈ
∆À¿ a« Ïk
≈» ‰„e‰È„
» ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ ו
«¤ ª § ¤
−¥ ¨
½¨ §
´¥ © §
:ÛÒBÈ
≈ a« χ‚È
»¿ƒ ΢OÈc
» » ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ ז
«¥ ¤
−¨ § ¦
¨½ ¨ ¦
´¥ © §
:È„BÒ
ƒ a« χÈcb
≈ ƒ« ÔÏeÊ„
À ¿ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ י
«¦ ¤
−¥ ¦ ©
ª½ §
´¥ © §
a« Ècb
ƒ« ‰MÓ„
∆«¿ ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ ÛÒBÈ„
≈ ¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ יא
«¦ ¤
−¦ © ®
¤ © §
´¥ © §
−¥
¬¥ © §
:ÈÒeÒ
ƒ
:ÈlÓb
ƒ«¿ a« χÈnÚ
≈ ƒ« Ô„„
»¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ יב
«¦ © § ¤
−¥ ¦ © ½¨
´¥ © §
:χÎÈÓ
≈» ƒ a« e˙Ò¿ L‡„
≈ » ¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ יג
«¥ ¨ «¦ ¤
− §
¥½ ¨
´¥ © §
:ÈÒÙÂ
ƒ¿» a« ÈaÁ
ƒ¿« ÈÏzÙ„
ƒ»¿«¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ יד
«¦ § ¨ ¤
−¦ § ©
¦½ ¨ § ©
´¥ © §
,dlrOA
¨ £ © © mieW
¦ ¨ f`¨ EidW ¨ ¤ ipRn
¥ § ¦ mzpwf
¨¨ §¦ c dxez . oiprM
© § ¦ § ,lig ¥ § ©
¦ © iWp`
(b)
xcqM
¤ ¥ § `l Ÿ ,zEgilXd ¦ § © oiprA
© § ¦ § hxtA
¨§ ¦ Wi`¦ miaEWg
¦ £ mNM ¨ ª
(c) oke¥ § , "dY`
¨ © Wi`¦ `ld"Ÿ £
d dxez .milbCd
¦ ¨ § © xcqM
¤ ¥ § `le
Ÿ § mihaXd
¦ ¨ § © itl
¦ § mxiMfde
¨ ¦ § ¦ § .mzlrn
¨ ¨ £ © cSn
© ¦ FnW§ lr© "Wi`l ¦ § ziide
¨ ¦ ¨ § Ywfge"
¨ §©¨ §
דנ
:ÈÎÓ
ƒ» a« χe‡b
≈ ¿ „‚„
»¿ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿ טו
«¦ ¨ ¤
−¥ § ¨½
´¥ © §
‰LÓ
∆… ÁÏL«¿ Ècƒ ‡ib
»«¿À ˙‰ÓL
«»¿ ÔÈl‡≈ƒ טז
´ ¨
−¤
¬© ¨ ¤ £
¦½ ¨ £ «¨ ´ § ¤ ¥
a« «ÚLB‰Ï
≈ ¿ ‰LÓ
∆… ‡˜e
»¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» ‡Ïl‡Ï
»»«¿
:ÚLB‰È
«À ¿ Ôe
© «ª §
− ¦
© ¬¥ §
²¤ ¬¨ § ¦ ©
¤® ¨ ¨ ¤
. ()במ"ר .גּלים
ִ ְ מר
ַ ְ מעצת
ַ ֲ ֵ יוֹשׁיע
ֲ ִ ָיהּ:עליו
ָ ָ פּלּל ְ ִ ∑ 'B‚¿ «ÚLB‰Ï
ֵ ַ הת ≈ ¿ ‰LÓ
∆… ‡˜iÂ
»¿ƒ«
,ראל
ֵ ָ ְ ִילאר ֶ ֶ ְ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ֹלא ָרצולכ ֵ ָ ְ .לימבל
ִ ְ ְ ַ ְ טרידיִ ִ ְ ַ ַה :ע
ַע
ֻֽ ְיהנ ־
ִ ע
ַע
ֵ ה ְלה ֹ קרא
ֶ מ קרא ָ ְ ִ ַו
,ואכ
ֵ ָ ְ .ל ָ עניני ָהע
ֵ ְ ְ ִ ְ קֵ להתע
ַ ְ ִ ְ תר ָ ָ ְ ַ לירד ִמֵ ֵ יצרכְ ְ ֻ
ֶָ ִליְ מר
( ובפרש"י. טז, )יגלי ַ ְ מעצת
ַ ֲ ֵ יע ֲ ִ עליו יָ־ה י
יע ָ ָ ל
לֵ ַ הת
ְִ
.זָ לטענה
ָ ֲ ַ ְ נתינת ָמק ַ ִ ְ היתה ָ ְ ָ תרָ ָ ְ ַ ד
ַ ִ ֶ כֵ ָ ִי ֹלא ָהיבא ִ ְ ִ ,' ָהירי ִ ֵ ְ עה ָ ָ ת ָ א'ְ הרי ֵ ֲ :להבי ִ ָ ְ צרי ִָ
ת ֶאת ְמקאְ למ ַ ְ אעתיד ה ִ ָ ֶ יו ָ ֵ ,עַ ֻ ְיה־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה ע
ַ ֻ יל ֶאת ְיהִ לה ַ ְ הצרַ ְ ֻ ע
ַ מ ַ ,לח ָ ְ היה ָ ָ ֹלארי ִֵ ְ
יו
ָ ֵ , ָמקלטענה ז ָ ֲ ַ ְ ֵאירהרי ֲעב ֵ ֲ ,ראלֵ ָ ְ עה ִיר
ֶ ְ הֶ מ ֹ ל ַרקהתֵ ַ ְ ִ עַ ַמ,התפ ָ ִ ְ ִ צר ֶֹ היהָ ָ א ִ ְ ,מאיד
ָ ִ ֵ ?מעצת ָ ֲֵָ
נס
ֵ ָ לה
ִ ְ ראל ֵ ָ ְ ִיע ַ ְ ללי
ִ ָ ְ ַהרֶֹ ַ בֵ להתח ַ ְ ִ ְ א הרי ִָ ֶ ?ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ אר ָ ְ ולא ַעל ֹ ְ עַ ֻ ַעל ְיה
ַעל ַא,לכ ָ ְ .רית ֵ ָ ְ ִ ירה ל ָ ִ ת ָ ולע ֲ ַ ְ ראל
ֵ ָ ְ ִילאר
ֶֶ ְ :זהֶ ָ ראֵ וה ְַ
לָ ־ה ַ עליוָ ָ ינר ֵ ַ הֶ מ ֹ הצר ַ ְ ֻ ,ליהמרִ ְ ַ ְ ַ ָהירי ִֵ ְ ֶ ,ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ טענתַ ֲ ַ טע ַ ַ ְ ( ד,ת )לקו"ת במדבר לוחסיד ִ ֲ ַ מבאר ָֹ ְ
.טענה
ָ ֲ ַ טענתָ ָ ֲ ַ ֵאירעב ֲ ֶ ,יקא ָ ְ ָ ע
ַ ֻ ל ַעל ְיהלהת ֵַ ְ ְִ יכלְ ָ רָ ד
ְ ִ ַ ת ָ היְ ִ ֶ ,ָ נבע ִמ ַ ָ רָ ד
ְ ִ ַ אר
ֵ ָ לה ִ ְ נרצ
ָ ְֶ
הזה
ֶ ַ ל ָ עניני ע ֵ ְ ְ ִ לָ ת ִמקבהתנ ְ ַ ְ ִ ְ הָ קד ֻ ְ ִ תלחי ְִ
‡Ú‡
» ¿« ˙È» ‡Ïl‡Ï
»»«¿ ‰LÓ∆… ÔB‰˙È ¿» ÁÏLe
«¿ יז
¤ Ÿ´ ©
©® ¨ §
¤´¤ ¤ − ¨ ¤½ ƨ Ÿ
³© § ¦ ©
Ôe˜Ò˙Â
¿ƒ¿ ‡ÓB„a
» ¿ƒ ‡„» e˜Ò» ÔB‰Ï¿ Ó‡Â
«¬« ÔÚ΄
«»¿ƒ
:‡eËÏ
» ¿
«¨ ¨ ¤ −¤ ¦ £ «©
¤ ¤½ © Ƥ
¬ £
¤À ¥ £
תּח ָלּה
ִ ְ פּסלת
ֶ ֹ ְ מראין ֶאת ַה
ִ ְ ַ תּגּרים
ִ ָ ַ ַהדּר
ֶ ֶ שׁכּן
ֵ ֶ ,ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ֿארץֶ ֶ פּסלת ֶשׁל ָ ָ ∑ הוּא‚pa
ֶ ֹ ְ היה ַה ∆∆« ‰Ê∆ eÏÚ¬
.שּׁבחַ ֶ מראין ֶאת ַהִ ְ ַ ואחרֿ ָכּ
ְַַ
˙Èc
≈»¿ ‡nÚ
»« ˙ÈÂ
»¿ ‡È‰ƒ ‡Ó» ‡Ú‡
» ¿« ˙È» ÔeÊÁ˙Â
¡∆¿יח
´¥ © Æ
¨ ¨ ¤ §
® ¦ ©
¤ −¨ ¨ ¤
¬¤ ¦ §
̇ƒ ‡e‰ Úʉ
≈¿« LlÁ»« ̇ƒ ‡e‰ ÛÈw˙‰ƒ«¬ dÏÚ
«¬
:ÈbÒ
ƒ«
«¨ ¦ −
¬© § ©
¤½ ¨ £ Æ
¬¨ ¨ «¤ ̈
¨ ¤½
יוֹשׁבין
ִ ְ בּפרזים
ִ ָ ְ ִ ִאם:להם ֶ ָ מסרַ ָ סימן ∆ »¬
ָ ִ ( ∑ )במ"ר‰Ù‰ דּלת
ֶ ֶמג ֶ ֶ ‡ ∑ )במ"ר( ֵישׁ‰Œ‰Ó
ַ ְ ארץ ƒ « ı‡‰Œ˙‡ ∆»» ∆
בּערים
ִ ָ ֶ ואם
ִ ְ ,וּרתםָ ָ שׁסּוֹמכין ַעל ְגּב
ִ ְ ֶ ,חזקים ֵהם ִ ֲָ – דּלת
ֶ ֶמג
ַ ְ ֵישׁ,לּשׁיםִ ָ דּלת ַחֶ ֶמג
ַ ְ ארץ ֶ ֶ וישׁ ֵ ְ ,ִגּבּוֹרים
ִ
.לּשׁים ֵהם ִ ָ יוֹשׁבין – ַח
ִ ְ ְבּצוּרוֹת ֵהם ‡e‰ ˜ÊÁ‰»»∆ .ממעטת א ְוֹכל ִוֹסין ֶ ֶ ַ ְ וישׁ ֵ ְ ,וֹסין
ִ וֹכלְ א
inlWE
¥ ¥ § miwfg
¦ ¨ £ md¥ m`¦ ux`d ¤ ¨ ¨ iaWFi
¥ § l¤̀ `le
Ÿ § ,qpMdl¥ ¨ ¦ § aFh EdE`vnYW ¨ § ¦ ¤ ,mẄ
(fh)
md¥ m`¦ hiAp ¦ © oke¥ § ,df¤ Ktd ¤ ¥ F` sEBd© gi dxez .xg` ¥ © mFwn¨ l`¤ aFAql § ¦ Kxhvp
¥¨ § ¦ FhaWA
§ ¦ § rcFp
¨ didW
¨ ¨ ¤ xn`© ¨
mrd
¨ ¨ iEAx¦ mpn` ¨ § ¨ iM¦ ,miHrn¦ © § F` miAx ¦ © m`¦ (gi) `xwPW
¨ § ¦ ¤ dfe¤ § ."rWFd"
©¥ mXA ¥ © lig
¦ © Wi`l
¦ §
ux`d
¤ ¨ ¨ xie`¦ £ zFid ¡ lr© dxFi ¤ mwfge§
¨§ ¨ .zFfxtE
¨ § mixr ¦ ¨ axAŸ § zaWFp
¤ ¤ ux` ¤ ¤ `id¦ EpiAx¥ © dWOW¤ Ÿ ¤ ipRn ¥ § ¦ ,"rWFdi"
© ª § dlrnl¨ §© §
lr© dxFi¤ Ktdde
¤ ¥ © § ,miaFh
¦ zFpFfOde§
§ © m`¦ zrcl © © ¨
eilr
¨ ¨ lNRzdlE
¥ © § ¦ § ,cFakl ¨ § KM¨ Fl `xẅ ¨
hi dxez .mMtd¨§ ¤ inkg
¥ § © ExFdW ¤ FnM§ ,aFh ux`d ¤ ¨ ¨ aWFn © fi dxez .mixg` ¦ ¥ £ riWFIWe
© ¦ ¤ § rWFp ¨ didIW
¤§¦¤
hiAPW
¦ © ¤ ,mipMWOd
¦ ¨ § ¦ © zxigaA© ¦ § ¦ mi`tFxd̈
¦ § Epgp`W
§ © £ ¤ cSd © © dfA ¤ §
(fi)
הנ
‡È‰ƒ ‡Ë‰
»»¬ da« ˙È
≈» ‡e‰ Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ‡Óe
» יט −¦
¬¨ £ ¨½ ´¥ Æ ¤ £ ¤ À̈ ¨
´¨
Ô‰a
≈¿ ˙È
≈» ‡e‰ Ècƒ ‡i˜
»«¿ƒ ‡Óe
» ‡LÈa
» ƒ ̇ƒ
:ÔÈkÎa
ƒ«¿ƒ ̇ƒ ÔÈÁˆÙa‰
ƒ¿«¿«
¨ ¥½ ¨
´¥ Æ ¤ £ À¦ ¨ «¤ ´¨
®¨¨ ¦
«¦ ¨ § ¦ § ¬ ¦
−¦ £ «© § «©
וּתהוֹמוֹת ָ ְ ַ ְ ∑ ‡È‰
ְ בּמעינוֹת » ¬ .וֹמה
ƒ ‰Bˉ ָ מאין ח
ֵ ֵ וּחין
ִ וּפת
ְ וּחין
ִ כּר ִכּין ְפּצ
ַ ְ .בּפצחין ְ ַ ∑ ÌÈÁÓa‰
ִ ְ ַ ְ ַה:תּרגּוּמוֹ ƒ¬ «¿«
.וּבריאים
ִ ִ ְ וֹבים
ִ ט
‡ÈkÒÓ
» ≈¿ƒ ̇ƒ ‡È‰ƒ ‡ÈzÚ‰
» ƒ«¬ ‡Ú‡» ¿« ‡Óe
» כ Æ¥ ¬¨ «¥ £
À̈ ¨ ¦ ¹¦ ¨¸ ¥ § © ¤ Â̈ ¨Â
´¨
Ôeq˙Â
¿ƒ¿ ÔeÙ˜˙˙Â
¿¿ƒ¿ ‡Ï» ̇ƒ ÔÈÏȇ
ƒ» ƒ da« ˙ȇ‰
ƒ«
:ÔÈpÚ
ƒ¿ƒ Èeka
≈ ƒ ÈÓBÈ
≈ ‡iÓBÈÂ
»« ¿ ‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡a‡Ó
»ƒ≈
¦½ ¨ ¸© §
¤® ¨ ¨
´¦ § ¦
−¤ § © §
¤½ § © © § ¸¦ §
¦ ©½ ¦
«¦ ¨ £
¬¥ ¦ −¥ §
בּשּׁלין
ִ ְ ַ מת
ְ ִ שׁהענבים ִ ָ ∑ ÌÈÚ
ִ ָ ֲ ָ ֶ ימים ≈ ƒ .בּזכוּתוֹ
ƒ»¬ Èeka ְ ִ עליהם
ֶ ֵ ֲ שׁיּגן
ֵ ָ ֶ כּשׁר
ֵ ָ אדם ֶ ָ ∑ ִאם ֵישׁıÚ
ָ ָ בּהם ≈ daŒLȉ
» ≈¬
.ְ ִבּבכּוּר
."פֶ ָ רי ַה
ִ ְ רא"
ֵ מיחדת ֶ ֶ ֻ ְ רכהָ ָ ְ עליוָ ָ ברכי
ִ ְ ָ ְ ֶ חָ ֻ מ
ְ תירֵ י ַהִ "ענבי ִ ָ ֲ רי
ֵ ִ ימי ֵ ְ מי ִ ָ"ה
ַ ֶ מדגי ִ ְ ַ בתָ ַה
,"רב ִ ְ לימת
ִ ְ ַ ְ ִ הענבי"
ִ ָ ֲ ָ ֶ ,"ענבי ִ ָ ֲ רי
ֵריִ " פא
ָ בזה ֶָ ייִ רא ְ ֶ יו
ָ ֵ ִמ,""ענבי
ִ ָ ֲ תר ֵה ֵ יְ חי ִ ָ ֻ והמ
ְ ַ ְ בי
ִ החֲַ
,ליי
ִ ַ ְ ֹלאוג ַ ְ ,לאכילה
ָ ִ ֲ ַ ייִ ְראאינָ ֵ אז ָ ֶ ,"סר"ֶ ֹ אינֵ ֶ הינְַ סחיטת
ַ ִ ְ ריכת ַ ִ ְ על־ידי
ֵ ְ ַ ֶ ,ד ֹזאתא עָ ֶא,לאכילה ָ ִ ֲ ַ ֹלא ַרק
.היטב
ֵ ֵ לת
ְ ַ ְ ִ ֶ לאחרי
ֵ ֲ ַ ְ אָ ֶא,' כחד ָ ָ ַ ִיי ִהיאיִ ַנת ַהַ כְ ַ )ולכ
ֵ ָ ְ " " ַ ִיי ת ָ נימ
ִ ִ ְ המת
ָ ַ ְ ִ הענבי
ֲִָָ
בקה ָח ֶ ְ ַמ,("דיצא ס ָ ָ "נכנס ַ ִיי
ַ ְ ִ ,תנימִ ִ ְ ת ֶאת ַהלג ְַ
ÔȈ„
ƒ ¿ ‡a„nÓ
»¿¿«ƒ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» eÏÈl‡Â
ƒ«¿ e˜ÈÏÒe
ƒ¿ כא
Ÿ − § ©
¬ ¦ © § ¦ ¦
¤® ¨ ¨ ¤
´ª ¨ ©
− £«© ©
:˙ÓÁ
»¬ ÈËÓÏ
≈¿ƒ BÁ¿ „Ú«
«¨ £ Ÿ¬ §
וּמ ָשּׁם ִ ,מערבי
ִ ָ ֲ ַ שׁהָיּם הוּא ְגּבוּל ַ ֶ ,מזרחית ַעד ַהָיּםִ ְָ ִ ְ ָ ∑ ˙ÓÁ
הלכוּ » ¬ ‡Ï … ¿ ÁŒ„Ú
… ¿ « ÔˆŒa„nÓ ƒ «¿ƒ ƒ
לבא
ֹ ְ שׂפת ַהָיּם ַעד ַ ְ מערבי ַעלִ ָ ֲ ַ והלכוּ ָכּל ְגּבוּל
ְ ָ ְ חזרוּ
ְָ וּח ְגּבוּל
ַ הלכוּ ר ְ ָ :כּמין ַגּא"ם ִ ְ וּברחב
ַ ֹ ָ בּארֶֹ ָ וּליה
ָ ֶ בּגבְִ
,מערביתֿ ְצפ ִוֹנית
ִ ָ ֲ ַ וֹע
ַ בּמקצְ ִ ְ ההרָ ָ אצל ֹהר
ֶ ֵ ֶשׁהוּא,חמת ֲָ ְכּמוֹ,מערב
ָ ֲ ַ וֹעַ מקצ
ְ ִ מזרח ַעד ָ ְ ִ וֹעַ מּקצ
ְ ִ וֹמית – ִמִ ְדּר
."מסעיֵ ְ ַ "א ֶלּה
ֵ בּפר ַשׁת ָ ָ ְ הארץֶ ָ ָ בּגבוּלוֹתְ ִ שׁמּפרשׁ
ָֹ ְ ֶ ְכּמוֹ ֿוֹמית
ִ ְגּבוּל ְדּרדּר ֶ ֶ ,"בּנּגב
ֶ ֶ ַ "עלוּ ֶזה ֲ :שׁצּוּה ֹמ ֶשׁה ִָ ֶ
Ôn˙Â
»«¿ ÔBÁ
¿∆ „Ú« ‡˙‡Â
»¬« ‡ÓB„
» ¿ƒ e˜ÈÏÒe
ƒ¿ כב
´© ¥ Æ
¨ ¦ £ ³¨ § ¼
§ ¤ © Ÿ ´ ¨ © »
¤»¤ ©
´ £«© ©
ÚL
«¿ ÔBÁÂ
¿∆¿ ‡Èab
»«»ƒ Èa
≈¿ ÈÓÏ˙Â
«¿«¿ ÈLL
« ≈ ÔÓÈÁ‡
» ƒ¬
:ÌȈÓc
ƒ»¿ƒ ¿ ÒË
«» Ì„˜
»√ ˙‡Èa˙‡
« ƒ¿¿ƒ ÔÈL
ƒ¿
−¥ § ¦
¨½ § § ¦ Æ
¦ ¨ © ³¤
À § ¤ § ® ¨ £ «¨
−¥ ¦ §
©½ § © §
¦ «¨ § ¦ ©Ÿ ¬
.milBxnl
¦ § © § ¦ mkA¤ ¨ mdipir
¤ ¥ ¥ k dxez . ,miaFhe
¦ § miAx ¦ © §
¦ © minA (hi)
Eid¨ `leŸ §
,miqkpE
¦ ¨ § xWrA ¤ Ÿ § (k) ux` ¤ ¤ l`¤ L`ian £ ¦ § Lidl` ¤ Ÿ ¡ 'd iM" ¦ Fxn`M § ¨ §
mzEnlWA
¨ ¥ § ¦ mdA ¤ ¨ dgAYWPW
¨ § © § ¦ ¤ zFxRd ¥© DA¨ lk`Y
© Ÿ zpMqna ª ¥ § ¦ § `l Ÿ xW`" ¤ £ Fxn`M§ ¨ § . "min ¦ ¨ ilgp
¥ £ © ux` ¤ ¤ ,daFh
¨
EpiAx¥ © dWn¤ Ÿ ghA © ¨ mFwn¨ lMn ¨ ¦ ,oicr
¦ ©£ . "mgl¤¤ zFfxtA ¨ § ¦ miaWFi ¦ § md¥ m`¦
onGd
© § © FzF`A§ mB© mnrhe ¨ £ © § zFxRd ¥ © lcBW
¤Ÿ ¤ zif¥ ..oFOxe¦ § dp`zE
¨ ¥ § otB"¤ ¤ .dngln
¨ ¨ § ¦ z`xi © § ¦ mEW ilA ¦ § ghal̈
©¤
ux`d
¤ ¨ ¨ gaW ©¤ lr© cirdl ¦ ¨ § wiRqi ¦ §© .mdA ¨ § © § ¦ ¤ "WacE
¤ ¨ dgAYWPW ¨ § onW
¤ ¤ ixrA
¥ ¨ § miaWFi ¦ § m`¦
`k dxez .DaEhe
¨ §
oiprM
© § ¦ § ,dngln ¨ ¨ § ¦ z`xi © § ¦ ipRn
¥ § ¦ xvaOd ¨ § ¦ ©
EpYIW
§ ¦ ¤ E`xiY
§ ¦ l`e
© § ,DA¨ wifgdl
¦£ © §
"ENcg ¥ ¨ ,l`xUiA
¥ ¨ § ¦ § oFfxt ¨ § Elcg"§¨
ונ
בּארץֿטר ִשׁין ְ ֶ ֶ
שׁאין ְלָ ְ ישׂראלֵ ֶ : ארץ ִ ְ ָ ֵ שׁבחהּ ֶשׁל ֶ ֶ ְִָ הלָ שׁם לבדּוֹ ָ ַ כּלב ְ ַ) ∑ ÔBÁŒ„Úסוטה לד( ָ ֵ¿∆ « ‡i …»«
מתים; לקברוֹת ֵ ִ
וּה ְ ִ ְ
הקצ ָ לפיכְ ִ מחברוֹןָ ִ ְ , יוֹתר ֵ ֶ ְישׂראל ִֵ ְָ ֵ לחבריו
נסּת ַ ֲ ֵ ָ יהא ִ ַשׁלּא ְ ֵ קברי ָאבוֹתֹ ֶ , ְונשׁתּטּח ַעל ִ ְ ֵ ִ ְַַ
כּמצריםַ ֱ ֶ ֶ ,
שׁנּאמר )בראשית הארצוֹת ְ ִ ְ ַ ִ בּכל ָ ֲ ָ מע ָלּה ְ ָואין ְלֻ ְ ְֵ וֹמר )דברים א("ְ :ולוֹֿ ֶא ֵתּן וכן הוּא א ֵ בּעצתםֵ ְ .להיוֹת ַ ֲ ָ ָ ְִ
שׁבּארץ
המע ָלּה ֶ ְ ֶ ֶ
וצען ִהיא ַ ְ ֻ מצרים"ַ ֹ ְ ,כּארץ ִ ְ ַ ִ"כּגןֿה' ְ ֶ ֶ
יג(ַ ְ : וּכתיב )שופטים א(ְ ִ ַ :
"ויּתּנוּ דּרָ ֿבּהּ"ִ ְ . הארץ ֲא ֶשׁר ָ ַ ֶאתֿ ָ ָ ֶ
שׁנּאמר) :ישעיה ל(:מּלכיםַ ֱ ֶ ֶ , וֹשׁב ַה ְ ָ ִ שׁשּׁם מ ַ מצריםָ ֶ ,ִ ְַ ִ ) ∑ ‰˙סוטה לד(»¿¿ƒ ÌÈL ƒ» ÚL חברוֹן"«∆ . לכלב ֶאתֿ ֶ ְ ְֵָ
מּנּה
וֹבה ִמ ֶ ָ חברוֹן ט ָ והיתה ֶ ְ שׂריו"ָ ְ ָ ְ , בצען ָ ָ"כּיֿ ָהיוּ ְ ֹ ִַ קדםקּטן ֶֹ לכנען ְבּנוֹ ַה ָ ָ
חברוֹן ִ ְ ַ ַ שׁבּנה ָחם ֶאת ֶ ְ אפ ָשׁר ֶ ָ ָ ְֶ
חלקים. שׁבעה ֲ ָ ִ ְִָ שׁהיתה
למצרים ְבּנוֹ ַה ָגּדוֹל? ֶא ָלּא ֶ ָ ְ ָ צען ְ ִ ְ ַ ִ שׁיּבנה ֶאת ֹ ַ ְִֶֶ
וֹדיע
וּבא ְלה ִ ֲ בּצעןָ ,
שּׁבעה ְ ֹ ַ אחד ִמ ִ ְ ָ בּכל טוּב ַעל ֶ ָ מב ָנּה ְ ָ
ְֻ
ÔnzÓ
»«ƒ Bˆ˜e
„‡˙¿ ‡Ïk
»»¿ƒ ¿ ‡ÏÁ
»¿« „Ú« B˙‡Â
כג«¬ Æ
¨ § ³¨ ¦
¸ § § ¦ ©
Ÿ À § ¤
© ´© © Ÿ ¹ ¨ ©
‡Áȇ
» ƒ¬« ȉBÏËe
ƒ »¿ „Á« ÔÈpÚ
ƒ¿ƒ Ïk˙‡Â
«¿«¿ ‡zBÚ
«¿ »
:‡i‡z
»«≈¿ ÔÓe
ƒ ‡iBn
»« ƒ ÔÓe
ƒ ÔÈ˙a
≈¿ƒ ¦
®¦ ¨ § ¦
− ©
¬ª ¨ ¦ © ¨½ ¤ Æ
¦ ¨ £
§³ § ¤
̈«¦ ¥ § © ¦ « ¦ −¦ Ÿ
כּמּה ַמשּׂאוֹי לידע ַ ָחפץ ַא ָתּה ֵ ַ ואם ָ ֵ שׁנּהִ ְ .
ָכַּ ע ָמּהּ ְמ ֻ ֶ ענבים ָתּלוּי וא ְשׁכּוֹל ֶשׁל ֲ ָ ִ גּפן ְ ֶ שׂוֹכת ֶ ֶ ַ ∑ ‰BÓÊ » ¿
בּגּל ָגּל )יהושעשׁהקימוּ ַ ִ ְ מאבנים ֶ ֵ ִ
וּלמד ֵ ֲ ָ ִ מהםֵ ,צא ְ ַ אחד ֵ ֶ ֶָ שׁנּאמר
מּשׁמע ֶ ֶ ֱ ַ ִ ∑ ÌÈLaמ ַ ְ ָ
ƒ»¿ ƒ ËBn« e‰‡Oi ָבּהּÀ»ƒ« .
שׁכמוֹ אחת ִמן ַהַ ְיּרֵדּן ַעל ִ ְ אבן ַ ַ להם ִאישׁ ֶ ֶ "הרימוּ ָ ֶ
ד(ִ ֵ : בּשׁנים? ַמה יוֹדע ֶשׁהוּא ִ ְ ַ ִ איני ֵ ַ "ויּשּׂאהוּ ַבמּוֹט"ִ ֵ , ִַ ָֻ
אחת
שׁקל ָכּל ַ ַ בּוֹתינוּ ִמ ְ ַ
וּשׁקלוּם ַר ֵ בּגּל ָגּל"ָ ְ ,
וּה ַ ִ ְ
ֶוהקימ ֱִָ בּשׁני מוֹטוֹת. "בּשׁנים"? – )סוטה לד( ִ ְ ֵ וֹמר ִ ְ ָ ִ תּלמוּד ל ְַַ
אנישׁ ַעל דּמידלי ִ ִ
וּנא ְ ִ ְ ֵ וּגמירי :ט ָסאה – ְ ִ ֵ בּעים ְ ָ אר ָ ִ
ְַ תּאנה,
נטל ְ ֵ ָ אחד ָ ַ נטלוּ ֶא ְשׁכּוֹלָ ֶ , וֹנה ָ ְ כּיצד? ְשׁמ ָ
ָהא ֵ ַ
שׁמּס ְ ִיּעין
שׁלישׁ ַמשּׂאוֹיִ ,מ ַמּשּׂאוֹי ֶ ְ ַ כּת ֵפּהּ ֵאינוֹ ֶא ָלּא ְ ִ ְַ שׁכּל
לפי ֶ ָנטלוּ ְכּלוּםִ ְ , וכלב ֹלא ָ ְ וֹשׁע ְ ָ ְֵואחד ִרמּוֹןְ ,יה ֻ ַ
ֶָ
להרים.
אוֹתוֹ ְ ָ ִ שׁנּה,
שׁפּריהּ ְמ ֻ ֶכּשׁם ֶ ִ ְ ָכּוּנוֵּ ְ : נת ַ ְ
דּבּה ִ ְ וֹציא ִ ָ
עצמם ְלה ִ
ְַָ
„‡˙ÏÚ« ‡Ïk
»»¿« ¿ ‡ÏÁ
˜»¿« ‡
»¿ ‡e‰‰« ‡˙‡Ï
כד ¿«¿»
´Ÿ ©
® § ¤ © ´© −¨ ¨
½ ©
´ ¨ ©
:χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔnzÓ
»«ƒ Bˆ˜c
‡˙¿ƒ ‡Ïk
»»¿« ˜ÒÚ
≈«
«¥ ¨ § ¦
¬¥ §
−¨ ¦
̈¬ § «¨ ¤ £
½§ ¤
‡ÔÈÚa
‡ƒ¿¿« ÛBqÓƒ ‡Ú
» ¿« ˙È» ‡Ïl‡lÓ
»»«¿ƒ e˙Â
כה¿» «
¬ ¦ ¨ § ©
−¥ ¦
¤® ¨ ¨
´ ¦
−ª ¨ ©
:ÔÈÓBÈ
ƒ
אר ָכּהּ
הלכוּ ָ ְ והם ָ ְ
למערבֵ ְ ,
מּזרח ְ ַ ֲ ָ בּעים יוֹם ִמן ַה ִ ְ ָ אר ָ ִ
ְַ ‡ֹ ֲ ַ ∑ ÌBÈ ÌÈÚa
והלא ƒ»¿« ıwÓ≈ƒ ı‡‰ ∆»» ezÓƒ eLi À»«
שׁיּגזֹר
לפני ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּֿהוּא ֶ ִ ְ שׁגּלוּי ִ ְ ֵ ורח ָבּהּ? ֶא ָלּא ֶ ָ
ְָ ְ פּרסה ִהיא,
אר ַבּע ֵמאוֹת ַ ְ ָ פּרסה ַעל ַ ְ אר ַבּע ֵמאוֹת ַ ְ ָ
ְַ
לפניהם ֶאת ַהֶ ֶדּר.
שּׁנהִ ,ק ֵצּר ִ ְ ֵ ֶ עליהם יוֹם ַל ָ ֲֵָ ֶ מהל
הרי ַ ֲ ַ
פּרסאוֹת ְליוֹםֵ ֲ ,
שׂרה ַ ְ ָבּינוֹני ֲע ָ ָ
אדם ֵ ִוּמהלָ ָ
ֲַַ
˙ÂÏe
‡»¿ Ô‰
… ¬« ˙ÂÏe»¿ ‰LÓ
∆… ˙ÂÏ»¿ B˙‡Â
¬« eÏʇÂ
כו«¬»
© £ ¨ ¤ § Ÿ ¹ £ «© ¤ § ̧¤ ¤ Á
ŸÁ ¨ ©
¿ § «¥ ©
„Ô‡Ù
» » ¿ ‡a„ÓÏ
»¿¿«¿ χNÈ
„≈ »¿ƒ È
≈¿ƒ ‡zLk
»»¿ƒ¿ Ïk
‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙È»¿ ‡Ób˙t
»»¿ƒ ÔB‰˙È
¿» eÈ˙‡Â
ƒ¬« ̘Ï
»¿ƒ
³¨ Ÿ ¸¦ ¨ © ¨ ®¥ ¨
−¨ ¨
¬© § ¦ ¤ § ²¥ ¨ § ¦ « ¥
„‡:‡Ú
‡» ¿« ¿ ‡a
»ƒ ˙È» Ôep‡ÈÊÁ‡Â
¿«¬À ƒ
¤ «¨ ¨
¬ ¦ § ¤ − § © ©
̈½¨ ¥ ´¨ ¨ ¤ § Æ ¨
ֶ ∑ cאת ֹמ ֶשׁה ְ ֶ
ואת ‡˙»» Ì רעהƒ»« .
»… eÈLi בּעצה ָ ָ
ְֵָ להקישׁ ) ∑ e‡iÂסוטה לד( ַמהוּ ַ ֵ ְ
"ויּלכוּ"? ְ ָ ִ …»« eÎÏiÂ
¿≈«
אהרן.
ֲַ ֹ הליכתן
רעהַ ,אף ֲ ִ ָ ָבּעצה ָ ָ
בּיאתן ְ ֵ ָ
לביאתןַ :מה ִ ָ ָ
הליכתן ְ ִ ָ ָ
ֲִ ָָ
`dk dxez ."lFMW "§ ¤ lgp
©© milFcB
`¦ § zFlFMW § ¤ ux`A¤ ¨ ¨ Eid¨ miAx ¦¦ © iM ) (ck
FzF` l`¤
) (ek df¤ did ¨ ¨ `leŸ § ,EPOn
¤ ¦ xzFi ¥ ̈F` EdFnM lr© miIprpMd § ¨
¦ ¦ £ © § © EdnY
Wcw
¥ ¨ lEn didW¨ ¨ ¤ xAcOdn
¨ § ¦ © ¥ wlgd© ¤¥ ux`d
¤ ¨ ¨ iaWFi
§ ¥ miIprpMd
`¦ ¦ £ © § © lv¤ ¥ `ltp ¦§¨ l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
`¥ § lv
¤ ¥ lFMW`d§ ¤ ¨ FzF`W ¤
fk dxez .rpxA
© § ©¥ mFwOd ¨ © E`xw § ¨ Ff mzdinY
¨ ¨ ¦ § lre © § ,llM§ ¨ ,`ltpe
¨ § ¦ § WECg¦ xaC
© § did
¨ ¨ FzF` EzxMW
§¨ ¤
זנ
Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ‡È˙‡
» ≈¬ eÓ‡Â
»¬« dÏ≈ e‡ÈÚzL‡Â
ƒ»¿ ƒ¿כז
´¤ £ ½ § Ÿ´ © Æ
¤ −¨ ¨ ¤ ¨¾ § © § ©
ÔÈ„Â
≈¿ ‡È‰ƒ L„e
«¿ ÏÁ
«¬ ‡„Ú
»¿» ۇ«¿ ‡zÁÏL
»»¿«¿
:da‡
«ƒ
«¨ § ¦ ¤ § −¦
²© §
¬¨ ¨ ¸© ¨
© §Â
®¨ § © §
.מתקֵיּם ְבּסוֹפוֹ
ַ ְ ִ ֵאין,בּתח ָלּתוֹ
ִ ְ ִ אמת
ֶ ֱ קצת
ָ ְ וֹמרים בּוֹ
ִ ְ שׁאין א
ֵ ֶ שׁקר
ֶ ֶ דּבר
ַ ְ ָכּל ()במדבר רבה ∑ ‡È‰
ƒ L„e
«¿ ÏÁ
»» ˙Ê
«»
‡Ú‡a
» ¿«¿ ˙Èc
≈»¿ ‡nÚ
»« ÛÈw˙
ƒ« ȇ
≈¬ „BÁÏ¿ כח
³ ª §
À¦ ¨ «¤ §
¤® ¨ ¨
−¥ © ¨½ ¨
´© ¦
¤ ¤
‡ia‚
»«»ƒ Èa
≈¿ Û‡Â
«¿ ‡„ÁÏ
»¬« Ô
«¿¿« ÔÎÈk
« ƒ¿ ‡i˜Â
»«¿ƒ¿
:Ôn˙
»« ‡ÈÊÁ
» ≈¬ «¨ ¬ ¦ ¨
−¨ £ «¨
¬¥ ¦ § © §
Ÿ ½ § Æ
ŸŸ §
.עגל
ֹ ָ כּרי
ִ ָ :ארמי
ִ ָ ֲ וּבלשׁוֹן
ְ ִ ,עגלּוֹת
ֻ ֲ בּירניּוֹת
ִ ָ ִ ְלשׁוֹן.כּריכן
ָ ִ ְ :ותרגּוּמוֹ ֶ ֹ ˙ ∑ ְלשׁוֹןBˆa
ְ ַ ְ .חזק À¿
‰‡zÁÂ
»»ƒ¿ ‡ÓBc
» ¿ Ú‡a «¬« ˙È
≈» ‰‡˜ÏÓÚ
» »¿«¬ כט
³¦ § © § ¦ ¦ «© §Â
¤® ¤ © ¤´¤ §
−¥
¬¥ ¨ £
‰‡ÚÎe
»»¬«¿ ‡eËa
» ¿ ˙È ≈» ‰‡BÓ‡Â
» » ¡∆ ‰‡ÒeÈÂ
»» ƒ
:‡cÈ
»¿¿« ÛÈk≈ ÏÚÂ
«¿ ‡nÈ
»« ÏÚ« ˙È
≈» ¬© −© §
¨½ © © ´¥ Æ
¦ £«© § © §
¨½ ¨
´¥ Æ
¦Ÿ ¡ «¨ §
«¥ § © ©
""יד ≈¿«« „È« ÏÚ« .ליראם
ַ ∑ Ôcȉ ָ ְ ָ ְ כּדי
ֵ ְ גּלים
ִ ְ מר
ַ ְ הזכּירוּהוּ
ִ ְ ִ ,כּבר ָ ְ בּעמלק
ֵ ָ ֲ ַ שׁנּכווּ ִ ְ ∑ 'B‚¿ LBÈ
ְ ִ ֶ לפי ≈ ˜ÏÓÚ
≈»¬
.לעבוֹר
ֲ ַ וּכלוּ ְ ולא ת
ֹ ְ אצל ַהַ ְיּרֵדּןֶ ֵ ,שׁמעוֹ ָ ְ כּמ
ְַ
˜ÒÈÓ
« ≈ Ó‡Â
«¬« ‰LÓÏ∆… ¿ ‡nÚ
»« ˙È» Ïk
≈» ˙Èv‡Â
≈«¿ל Æ
¤ £«©
Ÿ ³ ¨
¤ Ÿ À ©
®¤ ¤
−¨ ¨ ¤ ²¥ ¨
©© ©
:dÏ« ÏeÎÈ≈ ÏÎÈÓ
« ≈ ȇ
≈¬ d˙È
«» ˙ÈÂ
«ƒ¿ ˜ÒÈ
«≈
Ǭ
−©
¬ ¨ «¦
¨½ Ÿ
§ ´© ¨ §
ְוהוּא,בּשּׁמים ִ ַ ָ ַ אפלּוּ ִ ֲ ∑ ‰ÏÚ
∆¬« ‰ÏÚ … » .שּׂלו ָ ְ ָלנוּ ֶאת ַה )במדבר ∑ ‰Lӌχ
∆… ∆ כּלּם .
ִ ְ ∑ ִהÏk
ָ ֻ שׁתּיק ֶאת ≈» Ò‰iÂ
«««
.דּבריו
ָ ָ ְ בּכל ָ ְ נצליח
ַ ִ ְ ַ – "ועלוּ ָשׁם ֲ ַ "עשׂוּ ֻס ָלּמוֹת ֲ :וֹמר ֵ א וכי זוִֹ ְ :ואמרַ ָ ְ צוח ַ ָ ,בּמ ֶשׁה
ֹ ְ שּׁיּד ֵבּר ַ ְ ֶ שׁמע ַמהַ ֹ ְ רבה( ִל
בּשׂר" )עמוס ָ ָ "הס ָכּל ַ :(וכן )זכריה ב ָ ִ ְ ∑ ְלשׁוֹןÒ‰iÂ
ֵ ְ ,שׁתיקה ««« שׁבּא
ָ ֶ היה ָסבוּר ָ ָ שּׁוֹמע
ַ ֵ עמרם? ַה ָ ְ ַ בּלבד ָע ָשׂה ָלנוּ ֶבּן ְַ ִ
וֹצהֶ ָהר:אדם ָ ָ ֿבּני
ֵ ְ דּרֶ ֶ ֵכּן,"להזכּיר
ִ ְ ַ ְ "הס ִכּי ֹלא ַ :(ו בּשׁביל
ִ ְ ִ בּל ָבּם ַעל ֹמ ֶשׁה ִ ְ שׁהיה
ָ ָ ֶ וּמתּוֹ ִ ,בּגנוּתוֹ ְ ִ לס ֵפּר
ְַ
.( א ֵוֹמר ִשׁי"ט )ס"א ַהס,אנשׁים ִ ָ ֲ אגַדּתֻ ֲ שׁתּק ֵ ַ ְל :אמר
ַ ָ .שׁמע ְגּנוּתוֹ ַ ֹ ְ כּלּם ִלָ ֻ שׁתקוּ ְ ָ ,גּלים ִ ְ המר
ַ ְ ַ ִדּברי
ְֵ
והגיז
ִ ֵ ְ , ְוה ִוֹריד ָלנוּ ֶאת ַה ָמּן,קרע ָלנוּ ֶאת ַהָיּם ַ ָ ַוהלא
ֹ ֲ
ֹ :ד ֹזאת ְוע.מהאכלת
ריד ֶאתִ ה הֶ מ ָ ָ ֲ ַ ֵ ֹלא,ָ רדת ַה ַ ָ ֵמה מרא
ָ ָ ְ ַהְ ה ִמ ִ ַ ( ל, )רש"י יג
ֶ ַ "י ְמר ָ ֶאת ַהריד ָלנ
ִרידְוה
האכל
ָ ֲ ֵה ת אהאכיל ָ ִ ֱ ֶ אבל ֹלא ָ ֲ ,ראל
ֵ ָ ְ לי
ִ ְ ָ ַה רַ ִע:ק ְ ִונוטעמ ֲ ַ ְ ."ָ ֶאת ַהוהאכילנ
ָ ִ ֱ ֶ ְ " ( א,)סוטה לה
.עצמ
ְְַָ יד
ָ ְ ֶ ,הֶ מ ֹ לֶ חֹ כיח ֶאת ַ ִ היה ְלה ָ ָ לב
ֵ ָ לֶ נת ָ ַָ
ִהיאלכ ָ ְ והראיה
ָ ָ ְ ָ ְ ;"כל ָלנַ ל"יכ ָ ועל־יד
ָ ַ ְ תנפלא ָ ְ ִ תלע ֲַ
¥ ¨ § . "mdn
alke ¤ ¥ oE`xiz § ¦ `le Ÿ § l`¤ axwp
© §¦ `NW
Ÿ ¤ icM
¥§ EpA¨ md¥ `l Ÿ (fk)
iE`x¨ ,Fxn`A
§ ¨ § eixaC¨ ¨ § wGg ¥¦ hk dxez .mlEaB
¨ § mB© `id¦ la` ¨ £ , daFh ¨ `id¦ calA ¨ § ¦
EpCbp
¥ § ¤ EnnFwzi
§ § ¦ `l Ÿ iM¦ ,zFlrl £ © Epl̈ z`¤ wiYWd ¦ § ¦ (l) gxh © Ÿ ilA
¦ § zpzFp
¤ ¤ ,"WacE © § alg¨ ¨ zaf"© ¨ oM¥
.EpzIlr
¥ ¨ ¦ £ rpnl
©Ÿ § ¦ ,mlFw
¨ zzl ¥ ¨ f`n
¨ ¥ miligzn
¦ ¦ § © EidW ¨ ¤ mrd̈ ¨ WaC © § axe Ÿ § ,alg ¨ ¨ dAxn ¥ § © dpwn¤ § ¦ ax©
iM¦ lk¨ `VYe"
¨ ¦ © Fxn`M § ¨ § KM¨ xg` © © EUrW ¨ ¤ FnM§ gk dxez .Kln ¤ ¤ iPcrnE
¥ ©£©
xak¨ § iM¦ ,EpipRn
¥ ¨ ¦ EqEpi¨ mW ¨ dlrPW
¤ £ © ¤ xg` © © . "mlFw¨ z`¤ EpYIe § ¦ © dcrd ¨¥¨ i`¦ la` ¨ £ (gk)
"orpk
© ¨ § iaWi
¥ § Ÿ lM Ÿ Ebnp"
Ÿ ¨ .dWn
¤ Ÿ aiWI ¦ ¨ dn© ErnWIW § § ¦ ¤ fr© mrdW ¨ ¨ ¤ ipRn
¥ § ¦ ,DWakl¨ § ¨ § Epl¨ xWt¤̀ ¨ §
`l dxez . xg`
© © cirdX ¦ ¥ ¤ dn© dWn ¤ Ÿ xn` © ¨ f`¨ ilE`e§© md¥ ux`d ¤ ¨ ¨ ipkFWe
¥§ § ,zFxEvA§ mixrde§ ¦ ¨¤
oEvxrz
§ © © `l Ÿ ,mkl`¤ ¥ £ xn`e"
© Ÿ ¨ Fxn`A § ¨ § KM̈ mB© EngNIW£ ¨ ¦ ¤ wlnr ¥ ¨ £ ipA¥ § mde
¥ § Fpi`pFU
¥§
חנ
ÏeÎÈ≈ ‡Ï» eÓ‡
»¬ dnÚ
≈ƒ e˜ÈÏÒ
ƒ¿ Ècƒ ‡i‚Â
»«¿À¿לא
´ £ «©
−© ½ § «¨ Ʀ
Ÿ ¬ ³ ¨ ¤ £
¦¹ ¨ £ ¸¨ §
:‡pÓ
»»ƒ ‡e‰ ÛÈw˙ ƒ« ȇ
≈¬ ‡nÚ
»« ˙ÂÏ
»¿ ˜ÒÈÓÏ
« ≈¿
«¤ ¦ −
¬¨ ¨ «¦
®¨¨ ¤
.מעלה ָ ְאמרוּ
ָ ְ ַ כּל ֵפּי
ַ ְ כּביכוֹל
ְָ ִ ()במדבר רבה ∑ epnÓ
∆ƒ ‡e‰ ˜ÊÁ
»»
רית
ֵ ָ ְ ִ 'עליו ה ָ ָ הצ ָ ִ א ִ ְ ֶ ,ולדעת ַ ַ ָ ְ להאמי ִ ֲ ַ ְ צרי ִ ָ דיִ ְיה ת
תלעל
ֲַֽ כל ְ ָֽ ִעעל
כלַ ֹלא נ אמר ָ ר־
ר־ֶ ֲאי יִ והאנ
ָ ֲ ָ ְ
ֵ ֶ ספיקא ָ ֵ ְ ספק ֵ ְ ספק ֵ ָ הרי ֵאי ֵ ֲ ,מצוה ָ ְ ִ ֵ לק ְַ ֶֽ א ִמ
( לא, )יג: אה חזק
ָ ָ י־
יִֽ הע
ָ ָ ֶאל־
מהַ ."ח ָ ֹ לפיִ ְ אָ ֶאֵ מב ַ ְ "איניִ ֵ יִ ,מ ָ ְ לק
ַ ְ תראפ ְְֶָ ַעל ַא,האר ֶ ָ ָ ַעלר ָ ְ ד
ַ ְ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ לֶ א ָ ְ ת ֶחמה ְַ
ֶאתֵ לח ַ ְ חולטר
ַ ְ ִ ְ ,בע ַ ֶ ַהדר ֶ ֶ ְ לי ִ ֵ תלע ֲ ַ רי ִָ ֶ ,ראֵ ע ַה ַ – ָידלחנ ְ ְ ִ ֵהָ ל ֵ ְ קד ִ ְ רהָ כא ְִ ֶ
כמאמר
ַ ֲ ַ ְ ,' ְוכל ָ ת ָהעהנהג ָ ְ ַ יעל־ ִ ַ תחֹ ת ַהירהאפ ָ ְֶָ בַ ַ ִמת ָ מהתר ְ ַ ְ ִ מר ַרק ֶאתל ַ טל ָ היה מ ָ ָ עליהֶ ֲֵֶ
ליטת
ָ ִ ְ ֶ לָ ֶזה ַחס ְ־וס" – ֵאיֵ ַעל ַהמכי ִ ְ ס"אי ֵ חז"ל ֲַ חטא ְ ָ ,"תלעל ֲ ַ כלנַ "לא ֹ סקנא ָ ָ ְ ַ ֶאת ַהסיפ ָ ִ הְ ַא,האר ֶָ ָ
,בעַ ֶ ת ַהלהנהגָ ְ ַ ְ יִ אמ ִ ֲ ָמקֵלת ְוימג ֶ ֶ ְ ֻ רית ֵ ָ ְ ִ 'ל הֶ .רית
ֵ ָ ְ ִ 'יכלת ה ֶ ֹ ִ כפירה ָ ְִִ
. ָלאוצוה ִא ָ ְ ִ ַהֵ יק ַ ְ יע ִא ַ ִ ְ לה ְַ :להביִ ָ ְ ֵ יעדי ִ ַ ֲ ַא
תצ ְ ִ וה
ַ ְ רה
ָ ַה ִ ֶ ,א־הר־ ָ דָ רצה ַה ָ ָ ֵ ֶ אָ ֶא ,ָ רי ִ ָ וה
ַ ְ האר ֶ ָ ָ אחר ַ ַ ר ָלתת ָ ליח ִ ְ עצ ֶ ֶ רהָ לכא ְִ
עת
ַ ֵ ַ ְ ִ ֶ – נה ִהיא ָ ָ ַ מה
ַ ֵ חלק ֶ ֵ – אָ ֶא,בע ַ ֶ ר ֶאת ַה ֹ ְ ֹלא ִי טבעַ ֶ ֶאתרית ֵ ָ ְ ִ 'יב הִ מח ְ ַ אכ ֵ ָ יִ לירל ִ ְ ַ ְ ַ כיחה ָ ִ ה
ת ל"לע ֲ ַ ְוכלז
ָ ְ ַ ְ על־מנתָ ְ ַ ,בע ַ ֶ ת ַהוהנהג ָ ְ ַ ְ דרי ֵ ְ ִ כלל
ָ ְ ִ הל ָ ָ בלעדי ֶזה ֵ ֲ ְ ִ ְ – בָ למ ַ ְ ָמקתונ ֵ ְ ל ָ ָהע
."ניִ תח ְ ַ ְ ירה ָ ִ רית ֵָ ְ ִ .בעַ ֶ ַהרֶ ֶ למעלה ִמ
ָ ְ ַ ְ ָ לכב ְ ָ ְ 'ל הֶ נרצ ְ ֶ עה ָ ָ ְ ,לחנ ְ ְִ
ת ָ ליח ִ ְ ל ָ ֶ לדעת ַ ַ ָ עליה ֶ ֵ ֲ היה ָ ָ ֶ ,ליהמר ִ ְ ַ ְ ַ חטא ְ ָ בזהֶָ יעל־
ִ ַ יִ ,"תלעל ֲ ַ כלנַ "לא ֹ אמר ָ ְ ָ ְ רהָ לכא ְ ִ צדק ְ ָ ,לפי ֶזהְִ
להביאִ ָ ְ הכי ַקל ִ ֲ האפ
ֶ ֹ ָ ֶאת,בע ַ ֶ דרכי ַה
ֵ ְ ַ ְ קֹ לב ְ ִ ְ ַורקִהיא ַא !?תלעל ֲ ַ נ ָ ִ ֹלאאכ ֵ ָ בע ַ ֶ ַה
– האר ֶ ָ ָ ֶאללהביא ָ ִ ֲ ַ א־הר־ ָ דָ הבטחת ַה ַ ָ ְ ַ ֶאת תלכללָ ְ ִ געת
ַ ַ נצח ַה ַ ֵ ראתַ ָ נה ה ָ ְטמחטא ָ ְ ֶ ְ ֶ ,זה ֶ ָ ראֵ והְַ
.עלַ ֹ לידי ֵ ִ אבָ איַ ו ַ ְ ֶ הבטחה ְַָָ :תצ ְ ִ והַ ְ רה ָ ַהִק
eÏÈl‡
ƒ« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« LÈaƒ ÌeL e˜Èt‡Â
ƒ«¿לב
¬¥ § ¤ ¨½ Ÿ ´ ¨ ´¤ £ Æ
¤ ¸¨ ¨ ³© ¦ ¹¦ Ÿ ©
Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ÓÈÓÏ
« ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ˙ÂÏ
«¿ d˙È
«»
˙Ïh˜Ó
«¿ «¿ ‡Ú‡» ¿« d˙È
«» ‡Ïl‡Ï
»»«¿ d« ‡Ú
»¿«¬ À̈ Ÿ
´ ¨ ¹̈ § ¸© ¨ Á
¤ £ ¤ ¨¿ ¨
Ÿ ® ¥ −¥ ¨ § ¦
de‚
««¿ ‡ÈÊÁ
» ≈¬ Ècƒ ‡nÚ
:ÔÁLÓc
»« Ïλ¿ ‡È‰ƒ ‡‰˙È
»¿ ƒ ¿ ÔÈL‡
ƒ»¡
»»¿«
¬ ¦ ¨ ¤ £
²¨ ¨ ¨ § ¦½ ƨ ¤̧ § « ¤³¤ Ÿ ¤´¤
« ¦
¬¥ § ©
−¨ §
גּלית
ָ ְ ָ ְכּגוֹן,להם ִמָדּהֶ ָ לתת ֵ ָ וצרי
ִ ָ ְ וּגבהים
ִ ֹ ְ וֹליםִ ְגּד מצאנוּם ָ ְ ,שׁעברנוּ
ְ ַ ָ ֶ בּכל ָמקוֹםָ ְ ∑» ‰ÈLBÈ
∆¿ ˙Ï· ∆∆…
:(וכן )שמואל ב כא
ֵ ְ ,"וזרת
ֶ ָ ָ "גּבהוֹ ֵשׁשׁ ַאמּוֹת ְ ָ :()שמואל א יז כּדי
ֵ ְ ,וֹבהָ ֿהוּא ָע ָשׂה ְלטוה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ַ ְ .מתים ִ ֵ וֹברי
ְֵ ק
." ִ"אישֿׁ ִמָדּה:( )ד"ה א יא,"ִ"אישׁ ָמדוֹן ∑ ˙BcÓ ≈¿« .לאלּוּ
ƒ ÈL‡ ֵ ְ יתּנוּ ֵלב
ְ ִ ולא
ֹ ְ בּאבלם
ָ ְ ֶ ְ לטרָדּם
ְָ ְ
היה
ָ ָ רָ ד
ְ ִ ַ ֶ תמ ִ ְ ַ ַהאפיל ִ ֲ ֶ ,ד ֹזאת ְוע.עליה ָ ֶ ָ הא ֵ ְ ַמה ,לאר
ֶ ָ ָ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ולא ָרצ ֹ ְ רָ ד
ְ ִ ַ אר ֵ ָ לה
ִ ְ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ רצ ָ ֶ ֶזה
יִ ַ וה
ַ ְ מיִ ַ ָ ַה ִמהיה ָמ ָ ָ ח ֶ ֶ ה
ַ ֶ .נעליתֵ ֲ ַ מדרגה
ָ ֵ ְ ַ ְ ֵ ַ ארָ מב ְ ַ ,מאד ֹ ְ הה ָ בְ מדרגה ָ ֵ ְ ַ ְ הי ָ ֶ הרי ֶזה ִמ ֲֵ
ֹלאהינ ְ ַ ,דבָ ענני ַהֵ ְ ַ לזה ָהי ֶ ָ סונָ ְ ,מרי
ָ ְ ִ לֶ אר ָ ֵ ְ ִמָהי נעלית
ֵ ֲ ַ חניתר ִ ָ מדרגה ָ ֵ ְ ַ ְ ר ָהיָ ד ְ ִ ַ ת ָ הי
ְ ִ ְ .ידר
ִ ְַ
,ראל
ֵ ָ ְ י
ִ ְ דבָ סיפ ִ הֶ ענני ִ ָ ֲ אָ ' ֶא ְוכהמגיני
ִ ִ ְ ַ ענניִ ָ ֲ ַרק תלהי ְ ִ צרי ִ ָ ָ ֶ ראל ֵ ָ ְ ִילאר ֶ ֶ ְ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ולא ָרצ ֹ ְ ,תרֵ יְ
ֵ ְוי.הפסק ֵ ְ ֶ לי ִ ְ ולילה
ָ ְ ַ ָ מָ ת יתמיד ִ ִ ְ ִ ָהי ֵאוענני ִ ָ ֲַ ,' גרמ ֶ ְ ַ זמר ֹ ְ ִ ני ִ ָ ֵ ְוד ֶ ָ זרע ַ ְ ִ ני ִ ָ ֵ עני ְַ ִ
,עָ י ה' ִיועל־
ִ ַ ְ יחנ ֲ ַ 'י העל־
ִ ַ הְ תיב ִ ְ הרי
ֵ ֲ ַ ,ד עסי ִ ְלה רתָ ,רעזַ ֵ אד ָ ָ רֵ חאד ָ ָ חאיִ ָ יֶ מע ְ ִ יר ִ ַ בלְִ
mdW ¥ ¤ ,miwfgd
¦ ¨ £ © izlEf
¦ ¨ Da¨ Ex`Xi£ ¨ ¦ `NW
Ÿ ¤ iR¦ lr© s`©
(al) § § ¦ ¤
EnnFwzIW (`l)
rx
© Ÿ ipRn
¥ § ¦ DA¨ mizn ¦ ¥ x`Xde
¨ § © § ,bfOd
¤ ¤ © iwfg
¥¨£ df¤ oi`¥ ,miwfg
¦ ¨ £ mdA
¤ ¨ miaWFId
¦ § © mrdW ¨¨ ¤ dxTW¨ ¨ ¤ FnM§ ,zFlrl£ © EpEgiPi¦ © `le
Ÿ § EpCbp¥§¤
bl dxez .xie`d¦£ ¨ ipRn
¥ § ¦ `Ed la` ¨ £ ,ux`d
¤ ¨ ¨ gaW © ¤ liaWA
¦ § ¦ iwlnrd
¦ ¥ ¨ £ ¨ cxIe"
¤ ¥ © Fxn`M
§ ¨ § ,`hgd§ ¥ © xg` © ©
al dxez . "iprpMde
¦ £© § © §
טנ
האֵ ְ ַמהרת ָ ,רעז ַ ֵ אד ָ ָ רֵ חאד ָ ָ ,חאי
ִ ָ יֶ מע ְ ִ .נסיעת
ָ ָ ִ ְ ִ אתחנ ָ ָ ִ ֲ ַ ,'ת המצ ְ ִ מְ ִקמ ַ ְ ל ַה ָ ֶ ונמצא ָ ְ ְִ
אדָ ָ בַ ָר ֹלא יֶ ֲאא ָמקר הָ ד ְ ִ ה
ַ ֶ ַמהַ זה ֶ ְ .עליה
ָ ֶָ יחנֲ ַ 'י העל־
ִ ַ הְ תיב ִ ְ כיו
ָ ֵ ְ מרא ָ ָ ְ ַ דאיתא
ָ ִ ְ ִ ,ד ֹזאתְוע
,מאד
ֹ ְ חינת ַ ִ ְ אא הָ ֶא,אד ָ ָ חינת ַ ִ ְ למעלה ִמ ָ ְ ַ ְ אהֶ ,ָ ת
ַ ְ ִ ַ ע ַ )וידָ ְ .מי ִ ָ קביע ְלה ַ ִ ָ ְ מא ַ ְ ,עָ י ה' ִיועל־ ִ ְַ
ָרצולכ ֵ ָ ְ .להוהג ָ ָ ְ ַ ְ דידה ָ ִ ְ מעלה ִמ ָ ְ ַ ְ ֶ "מאד ֶ ֹ ְ כל" ְָ מ
ַ ְ ַ דה ָ העב ֲ ָ פ ֶ י אלג ֵ ַ ְ "ראדמ ְ ַ וחמיִ ָ ְ ריִ ת מ ַ ־קד ְ דבְ
פ
ֶ בא ְ א זדר ָ ְ ַ ְ דת ָ ָ ד ֲעבולעב ֲ ַ ְ ,ָ אר ֵ ָ לה ִ ְ ליהמר ִ ְ ְַ ַ
ָ ְ ִ הקמת ַה ַ ָ ֲ גמת ַ ְ דְ אהֶ ,יח ַ ִ א ָמָ הֵ ה ִ ֶ ה ַאֶַה
ראל
ֵ ָ ְ ִילאר ֶ ֶ ְ נס ֵ ָ להִ ְ ולא ָרצ ֹ ְ ,"ל ַ ַ חיל ִ ָ מחיל ֶאל ִ ַ ֵ העל ִָ ֲ ַ יהיה
ֶ ְ ִ רֶ ֲאֵב ְויתָ ַהבל ְ ִ ,אחד ָ ֶ ְלילפעמי ִ ָ ְ ִ היתה ְָָ ֶ
.רייר
ִ ֵ דת ַה ַ עב ֲ ַ דולעב ֲַ ְ היתהָ ְ ָ ָאזג ַ ְ ,ונסע ָ ָ ְ הענ
ָ ָ ֶ ונעלה ָ ֲ ַ ְ קר ֶ מערב ַעד ֶ ֶ ֵ הענָָ ֶ
,ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ תלפר ַ ָ ָ ְ סכי ִ ָ ְ ת ַהר ַ ָ ָ תסמיכ ִ ְ טע ַ ַ ְ ֶוזה מְ ,תביע ִ ְ בתכלית ַה ִ ְ ַ ְ תלימ ֵ ְ תכלית ַה ִ ְ ַ ְ ההקמה ָ ֲַָ
מתַ ָ הקְ ַ ,ליהמר ִ ְ ַ ְ ַ על־ידי ֵ ְ ַ גזר ַ ְ ִ ֶ העני
ָ ְ ִ ָ מת ַ ָ הק ְ ַ אחרי ֲֵ ַ ְ ונמצא
ָ ְ ִ ְ .(נה ָ ָ רנע י"ט ַ ֵ ְ ַ קד ֵ ָ ְ ר ָחנֶ א ֲ ַ היתה ְָָ ֶ
אל"כי ָתב ִ ְ אחר־ ָ ַ ַ אי ִ ָ ,רָ ד ְ ִ ַ נה ָ ָ עיאר ִ ָ ְ ַ דה ָ העב ֲָ ד ְוע.'י העל־ ִ ַ לֶ בָ מ ַ ְ תקביע ִ ְ ִ ָהי,רָ ד ְ ִ ַ ת ָ הי
ְִֶ
דברי
ִ ָ ְ ִ ָ קלעס ֲ ַ לאר ֶ ָ ָ ניסה ָ ִ ְ ַה."תיכ ֶ ֵ ב ְ מאר ֶ ֶ ֶאל מק ָ ְ ועמידה
ָ ִ ֲ ַ תקביע ִ ְ לֶ פ ֶ אְ היה ֶזה ַרק ָ ָ א ֹ ֶ ,ֹזאת
ָ ֶ החיד ִ ַ ֶ ,סכי ִ ָ ְ ת ַהר ַ ָ ָ עניַ ְ ִ פא ָ בזה ֶ ָ ,יִ מ ִ ְַ יהרי ֶזה ִצי ֵ ֲ ֶ ,חיל ִ ָ מחיל ֶאל ִ ַ ֵ פא ָעל ָ זה ֶ ָ ֶ אָ ֶא,אחד ֶָ
,הָ למַ ְ מעלה
ָ ְ ַ ְ כה ִמ ָ ָ וההמ
ְ ַ ַ ְ רידה ָ ִ ְ ַהעני
ַ ְ ִ את הנר ָ ְ ָ י ַהלגְֵַ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ ָרצולכ ֵ ָ ְ .ד ֶ ַ תלהעל ֲ ַ ְ רה ָ ַ רמפ ָ ְ
מסירת
ַ ִ ְ העלאה ָ ָ ֲ ַ ְ עסק ָ ְ ִ עיקר ַ ִ היה ָאז ָ ָ רָ ד ְ ִ ַ ת ָ הי ְְִ תלהי ְ ִ צרי ִ ָ ָ ֶ לאר ֶ ָ ָ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ולא ָרצ ֹ ְ ,רָ דְ ִ ַ אר ֵ ָ לה
ְִ
ר
ָ ָ ריפת ַה ַ ֵ ְ ענינ ָ ָ ְ ִ ֶ תנקר ָ ְ ָ ְ ַרקנצט ַ ְ ִ ולכ
ֵ ָ ְ ,"ל ַ ַ נפ ֶֶ מיטה
ָ ִ ְ נת ַה ַ ְ אה ָ ָ אחר־
ָ ַ ַ ' ְ ַורק גד ֶ ָ זרע ַ ְ ִ ני ִ ָ ֵ
דהָ העב ֲ ָ ָ ֶ לאר ֶ ָ ָ כנסי ִ ָ ְ ִ ֶ כ ְ .למעלה ָ ְ ַ ְ והעלאת ָ ָ ֲ ַ ְ 'ְוכ לֶ בָ מ ַ ְ מלכתחילה
ָ ִ ְ ַ ְ ִ ָהי,רָ ד ְ ִ ַ ־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה.'ת ַלה ַָ
.סכי ִ ָ ְ ַעל ַהַ נצט ַ ְ ִ ,ל ָ דברי ָהע ֵ ְ ִ ְ קלעס ֲ ַ ִהיא יר
ִ ַ מאמר ַ ֲ ַ רעל־ֶ ֶ ַ טענ ֲ ָ ולכֵ ָ ְ .'האדמה ְוכ ָ ָ ֲ ָ דת ַ מעב ֲ ֵ ת ַָ
‡iab
»«»ƒ ÔÓƒ ˜Ú
»¬ Èa
≈¿ ‡iab
»«»ƒ ˙È» ‡ÈÊÁ
» ≈¬ Ôn˙Â
»«¿לג
® ¦ ¦ § © ¦ −¨ £
¬¥ §
²¦ ¦ § © ¤ À¦ ¨
´¨ §
‡È‰
» ≈¬ ÔÎÂ
≈¿ ÔȈӘk
ƒ¿ «¿ ‡LÙ
»» ¿« ÈÈÚa
≈ ≈¿ ‡È‰Â
» ≈¬«
:ÔB‰ÈÈÚa
≈ ≈¿
«¤ ¥ «¥ §
−¦ ¨
¬¥ §
¦½ ¨ £ «© Æ
¥̧ ¥ §
³¦ § ©
∑ ˜Ú
»¬ . ()סוטה לה "כּאנשׁים
ִ ָ ֲ ַ בּכּרמים
ִ ָ ְ ַ חגבים( ֵישׁ
ִ ָ ֲ :ובס"א שׁנּפלוּ
ְ ָ ֶ ועזאל
ֵ ָ ֲ ַ שׁמחזאי
ַ ֲ ְ ֶ בּני ִ ָ ֲ ∑ ÌÈÏÙp‰
ֵ ְ ענקים ִמ ƒƒ¿«
.וֹמתן
ָ ָ שׁמּעניקים ַח ָמּה ְבּק
ִ ֲִ ַ ֶ eÈȉ
ƒ» ÔÎÂ≈¿ .(בּימי דּוֹר ֱאנוֹשׁ )יומא ס ֵ ִ שּׁמיםִ ַ ָ ִמן ַה
"נמלים )רא"ם
ִ ָ ְ :לזה ֶ ָ וֹמרים ֶזה ִ ְ שׁמענוּ א ∆ ≈ ≈¿
ְ ַ ָ ∑ ̉ÈÈÚa
BÎe
¿ ÔB‰Ï˜
¿» ˙È» e‰ÈÂ
» ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙ÓȇÂ
« ƒ¬«א
−¨ ¨
¬ § ¦ ©
®¨ ¤
− § ¦ © ¨ ¦ ©
½¨ ¥ ´¨ ¨ Æ
:‡e‰‰« ‡ÈÏÈÏa
»¿ ≈¿ ‡nÚ
»«
« © ¨ §¬© ©
.סנהדראוֹת
ָ ְ ֶ ְ ַ ∑ ‰„Ú‰ŒÏk
»≈» »
Èa
≈¿ Ïk… Ô‰‡
… ¬« ÏÚÂ
«¿ ‰LÓ∆… ÏÚ« eÓÚ˙‡Â
¬ «¿ƒ¿ב
¸ § Ÿ « ©®
¥ ¨ § ¦ ´¥ § Ÿ −
Ÿ ½ £ «© © §
´¤ © Æ
Ÿ ¸ ¦ ©
‡˙ÈÓ„
»¿ ƒ ¿ ÈÂÏ
≈¿ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ÔB‰Ï¿ eÓ‡Â
»¬« χNÈ
≈ »¿ƒ
ÈÂÏ
≈¿ ÔÈ„‰
≈» ‡a„Óa
»¿¿«¿ B‡ ÌȈӄ
ƒ«¿ƒ ¿ ‡Ú‡a
» ¿«¿
¬¨ § ¦ © ²
¦ ½© § ¦ ¤´¤ § Æ § ¸©
À¨ ¥ «¨ ¨ ¤¹ ¥ £
:‡˙ÈÓ„
»¿ ƒ ¿
§ «¨
−¤ ©
.וּמתנוּ ַ ְ ַ ∑ e˙ÓŒeÏ
ְ ַ הלואי ¿«
ÏtÓÏ
«¿ƒ¿ ‡„‰
»» ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ‡˙È
»»» ÏÚÓ
≈» »ÈÈ¿ ‡ÓÏe
»¿ ג
Ÿ ´ § ¦ Æ
Ÿ ©
¤³¨ ¨ ¤ ¹̈ Ÿ ¸¦ ¥
Â̈Ÿ §Â
´¨ ¨ §
Ë« ‡Ï‰
»¬ ‡fÏ
»ƒ¿ ÔB‰È¿ ‡ÏÙËÂ
»»¿«¿ ‡L
»»¿ ‡aÁa
»¿«¿
:ÌȈÓÏ
ƒ»¿ƒ¿ e˙¿ Ècƒ ‡Ï
»» ¬ −¨ ¬¬ £ ®
© ¨ ´ § «¦
−¥ © §
¬¥ ¨ ¤ ¤½ ©
¨ § «¨ § ¦
lMn
¨ ¦ mliSdlE
¨ ¦ © § mixvOn
¦ © § ¦ ¦ m`ivFdl
¨ ¦ § rxdl
© ¨ § mdipirA
¤ ¥ ¥ § faIe
¤ ¦ © EpzF`
¨ EaiWgd
¦ § ¤ .a`d © ¦
¨ ¨ cSn
(bl)
df¤ lMW¨ ¤ Exn`e§ ¨ § ,xAcOA
¨ § ¦ © zen¤ ¨ zni¥̀ © ` dxez .Epl¨ .m`d
¥ ¨ cSn© ¦
¦ Ÿ ¡ ¨ ciA
b dxez .ixn`d © § mYzl¨ ¦ § icM
¥ § dUrp¨ £©
(a) ¦ ¨ £ ©
zEgR¨ F` miabgM
Ep`hg¨ ¨ dn© (b) KxAzi
© ¨ § ¦ l`d
¥ ¨ igElW
¥ § EidW ¨ ¤
`l
Ÿ iM¦ ,Epilr
¥ ¨ Enw¨ `l Ÿ df¤ liaWaE
¦ § ¦ ,dGn¤¦
ס
e˙e
¿ ‡LÈ
» ≈ ÈpÓ
≈«¿ ȉBÁ‡Ï
ƒ »¿ b
«¿ eÓ‡Â
»¬«ד
¨ ¬ ¨ § Ÿ −
¬¨ § ¦
® ¦ ¨ ¤ ´¦
− § Ÿ « ©
:ÌȈÓÏ
ƒ»¿ƒ¿
¨ § «¨ § ¦
.אלילים
ִ ִ ֱ ְלשׁוֹן ֲעב ַוֹדת:פּירשׁוּ
ְ ִ בּוֹתינוּ
ֵ ְ ַור.מל
ֶ ֶ עלינוּ
ֵ ָ נשׂים
ִ ָ ."רישׁא
ָ ֵ "נמני ְ ַ ְ ∑ L‡
ֵ ַ ְ :כּתרגּוּמוֹ … ‰z
»¿ƒ
Ïk» Ì„˜
»√ ÔB‰Èt‡
≈« ÏÚ« Ô‰‡Â
… ¬«¿ ‰LÓ
∆… ÏÙe
«¿ ה
−© £
¬© § ¨
¥¾ § ¦ ®
¤ ¥ § © Ÿ − £ «© §
²¤
Ÿ ¬ ¦ ©
:χNÈ
≈ »¿ƒ Èc
≈¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ω˜
«¿
«¥ ¨ § ¦
¬¥ §
ÈÏl‡Ó
≈««¿ ÔÓƒ ‰pÙÈ
∆À¿ a« ÏÎÂ
≈»¿ Ôe a« «ÚLB‰ÈÂ
À ƒו ¤
−¦ ¨ © ¦
¤½ ª § ¤ Æ
¥ ¨ §
À ¦
© ´ª «¦
:ÔB‰ÈLeÏ
≈ ¿ eÚÊa»¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙È»
«¤ ¥ § ¦
− § «¨ ̈
¤® ¨
ÓÈÓÏ
» ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ È„
≈¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ÏÎÏ
»¿ eÓ‡Â
»¬«ז
¤ À̈ ¨
Ÿ ® ¥
−¥ ¨ § ¦ «¥ §
¬© £ ¨ ¤ ½ § Ÿ´ ©
‡Ë
»» d˙È
«» ‡Ïl‡Ï
»»«¿ d« ‡Ú
»¿«¬ Ècƒ ‡Ú‡
» ¿«
:‡„ÁÏ
»¬« ‡„ÁÏ
»¬« ‡Ú‡
» ¿«
Ÿ « §
Ÿ ¬ §
¤ −¨ ¨
¬¨ ¨½ Ÿ ´ ¨ ƨ
§ ³© ¨ ¤̧ £
‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ‡˙È
»»» ÏÚÈÂ
≈»¿»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡
»» ‡ÂÚ
»¬ « ̇ƒ ח
Ÿ ½ ©
¤´¨ ¨ ¤ Ƹ¨ Ÿ
³¦ ¥ §
¨½Ÿ § Ƹ¨
¬¥ ¨ ¦
ÏÁ
«¬ ‡„Ú
»¿» ‡È‰ƒ Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ‡Ï
»» dzÈÂ
«¿ƒ¿ ‡„‰
»»
:L„e
»¿ «¨ § −¨ ¨
¬© ¨
²¦ ¤ £ ¤ ¤¾ ® ¨
−¨ ¨ §
‡Ï» Ôez‡Â
«¿ Ôe„Ó˙
¿¿ƒ ‡Ï» »ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓa
»¿ ≈¿ Ìa«¿ ט
´© ¤ Æ
§ «¦ © ¤À © § ¼
Ÿ¼ § ¦ © » ¨Ÿ «© ´©
ÔÈÈÒÓ
ƒ ƒ¿ ‡„È
»» ƒ ȇ
≈¬ ‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡nÚ
»« ÔÓƒ ÔeÏÁ„ƒ̇
¬¿
»ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓe
»¿ ≈ ÔB‰pÓ¿ƒ ÔB‰t˜˙¿¿» ‡„Ú »¬ Ôep‡ƒ
¬¨Ÿ «©
²¤ ¥ £ «¥
¨ ¦ ´¨ ® ¥ −¥ § © ¬ ¦ ̈
¤ ¨½
:ÔB‰pÓ
¿ƒ ÔeÏÁ„˙
¬ ¿ƒ ‡Ï» ‡cÚÒa
»»¿«¿
«ª ¨ «¦ © −¨ ¦
)סוטה עליהם
ֶ ֵ ֲ מגין
ִ ֵ שׁהיה
ָ ָ ֶ ִאיּוֹב:שׁבּהם ֵמתוּ
ֶ ָ ֶ כּשׁריםִֵ ְ Èkƒ .תּיראוּ ַ ְ – ∑ ְושׁוּבe„ÓzŒÏ‡
ְ ִ ֿוא ֶתּם ַאל … ¿ƒ «
.מעליהם
ֶ ֵ ֲ ֵ ִצלּוֹ ֶשׁל ַה ָמּקוֹם ָסר:אחר
ֵ ַ דּברָ ָ .(לח ;וחזקם
ָ ְ ָ ְ מג ָנּם »ƒ Ò» .כּלחם
ִ ָ ∑ Ìlˆ ֵ ְ ֹ ∑ ̉
ֶ ֶ ְ נאכלם ≈ eÓÁÏ
≈ ¿«
lkEp© `l" Ÿ mxn`A ¨ § ¨ § Epixag ¥ ¥ £ EcirdX ¦ ¥ ¤ dn© . "dilr ¨ ¤ ¨ aWId ¥ Ÿ © mrd ¨¨ .Kkl¨ § Ep`iadl¥ ¦ £ © mkci ¤ § ¤ lr© lCYWdW ¥ © § ¦ ¤ Fl
`l Ÿ mpn` ¨ § ¨ iM¦ , "mrd ¨ ¨ l`¤ zFlrl £© dn© ux`d" ¤ ¨ ¨ oiprA © § ¦ § dPd ¥ ¦ dlEAgzA
¨ § © § dN` ¤ ¥ lM¨ didW ¨ ¨ ¤ EaWg § ¨ iM¦
,llM ¨ § Epz`xwl
¥ ¨ § ¦ ux`d ¤ ¨ ¨ iaWFi ¥ § EnnFwzi § §¦ aFh mFwn¨ `idW ¦ ¤ micirn ¦ ¦ § Ep`¨ "`id¦ mdilENB
¤ ¥ ¦ liaWA ¦ § ¦ mzF` ¨ Fz`pVn
¨ § ¦ ¦ FY`n ¦ ¥
"'d LOr § © xari Ÿ £ © cr© oa`M ¤ ¨ ¨ EnCi" § ¦ Fxn`M § ¨ § EcirdW ¦ ¥ ¤ FnM§ `l Ÿ ,itC ¦ Ÿ ilA¦ § xW`M
¤ £ © ,zxg` ¤ ¤ © dAql ¨ ¦ § F` ,mixvnA ¦ ©§ ¦ §
xcB ¤ ¤ mEW EUr¨ `NW Ÿ ¤ did ¨ ¨ oke¥ § . alg ¨ ¨ zaf" © ¨ DzFid¨ ¡ mrW ¦ ¤ mxn`A ¨ § ¨ § Epixag ¥¥ £ 'd z`pUA © § ¦ § ,Exn`Ye" § Ÿ © Fxn`A § ¨ § cird ¦¥
mrd ¨ ¨ zFlr£ z`¤ rpnl © Ÿ § ¦ dpkd ¨ ¨ £ mEWe§ "diaWi
¨ ¤ § Ÿ zlk`" ¤ ¤ Ÿ `id¦ "WacE ¨ § zzl¥ ¨ ,mixvn ¦ © § ¦ ux`n ¤ ¤ ¥ Ep`ivFd ¨ ¦ Epz`
¨Ÿ
.mdilr
¤ ¥ £ "dilr ¨ ¤ ¨ aWId ¥ Ÿ © mrd ¨ ¨ z`e" ¤ § oipraE© § ¦ § . "EpcinWdl ¥ ¦ § © § ,ixn`d ¦ Ÿ ¡ ¨ ciA © § Epz`¨Ÿ
gEx
© dnw¨ ¨ `NW Ÿ ¤ Epi`x ¦ ¨ iM¦ `leŸ § "md¥ Epngl ¥ § © iM" ¦ micirn ¦ ¦ § Ep`¨ c dxez .
.gxal
© Ÿ § ¦ mYrCWe ¨ § © ¤ § EpiptA ¥ ¨ § Wi`A ¦ § Epixag¥ ¥ £ zEcr¥ Ktd ¤ ¥ ,EpCbp ¥ § ¤ mdipR ¤ ¥ § Efrï ¥
(d)
`id¦ g dxez . "mrd ¨ ¨ fr© iM" ¦ mxn`A ¨§ ¨ § lkEi
© `l Ÿ zErn" ¨ª§ mzF`xA
¨ § ¦
,dnc` ¨ ¨ £ icaFr¥§ zcFar
© £ iYlA ¦ § ¦ ,Dnvrn ¨ § ©¥ DzaFh
¨ ¨ iM¦ ,mpn` ¨ § ¨ (g) oixcdpQA
¦ § ¤ § © © oiprM © § ¦ ¨ , "owzl Ÿ § ¦
E`A¨ ux`d ¤ ¨ ¨ lke" ¨ § oiprM
© § ¦ § ,mixriA ¦ ¨ § © FnM§ ,'d EpA¨ uRgIW Ÿ § © ¤ i`pzA © § ¦ `id¦ c`n Ÿ § cr© dn© Erci § ¨ `NWM
Ÿ ¤ § rwxTA © § © © mdipR¤ ¥ § EWaMW §¨¤
"dcVd ¤ ¨ © ipR ¥ § lr© Wac © § idie ¦ § © ,xrIa
©¨ © WxC ¥ Ÿ Lidl` ¤ Ÿ ¡ 'd xW` ¤ £ ux`" ¤ ¤ Fxn`M § ¨ § e dxez .KlOd ¤ ¤ © zni`n © ¥ ¥ zFUrN £©
did¨ ¨ m`¦ xWt` ¨ § ¤ did ¨ ¨ `l Ÿ dfe ¤ § , "'eke ErnWY § § ¦ rnW © Ÿ ¨ m`¦ dide ¨ ¨ § ..Dz` ¨Ÿ (f)
h dxez .itC ¦ Ÿ dfi` ¤ ¥ Dxie`A ¨ ¦ £ © F` ux`A ¤¨ ¨ . Fxn`M§ ¨ § ,eiaWFie ¨ § § mFwOd ¨ © xEzl¨
m`¦ mpn` ¨ § ¨ (h) Ktd¤ ¥ z`e¤ § ,`ed¦ dn¨ ux`d ¤ ¨ ¨ z`¤ mzi`xE" ¤ ¦ §
אס
יתֵ ע
ֲ ַ ֶ ְ ֶוזה.[טמאה ָ ְ ֻ י]לג ֵ ַ ְ טה ָ ח ְ ִ ־א ִ יִ ,"מאליה
ָ ֵֵֶ ָ סר ִצ ָ הֵ לחמנ
ֵ ְ ַ י
יִ האר ֶ ָ ָ עַ את־
ֶאת־ירא
ְיראִֽ ַאל־
.פריִ ְ מדברי ס ֵ ְ ִ ִ א ה,נבלה ָ ֵ ְ ־זהֶ על־ידי
ְֵ ַ מעליה
ֶ ֵ ֲ ֵֽ
דר"
ֶ ֶ ָ ַ א ִ ְ יטת ָ ָ ִ ־זה ֶ יעל־
ִ ַ באר ֵ ָ ְ ֶ ָ ]ועי ֵַ ְ בר
ָברָ .'
.' כ ֵמתה
ֶהָ ֶ רי
ִריֵ ְ ,וחזקָ ְ ָ ְ
ָ מג
ִ ָ – ָ ִצ
.["רטית" ַעל ַע ִ ָ ְ חהָ ָ ְ ַה ֶ ֵ ֲ ֵ ָסר
( ובפרש"י. ט, )ידמעליה קָ ל ַה
ק לֶ ִצ,אחר ֵַ
ר ֵ ַ קהח ִ ַ ילָ במחלקת ֹזאת ֶ ֹ ְ ַ ְ ִ מרל ַ ֵ־זה י ֶ יועל־
ִ ְַ "חיטת ַע" ַ ִ ְ :( )הל' אבות הטומאה פ"ב ה"י"ַ הרמ ְ ַ ָ תב ַָ
:"מעליהֶ ֵ ֲ ֵ צ ָ ִ "סר ָ עליו
ָ ָ יגִ וה ִ ְ ."פרי ִ ְ מדברי ס ֵ ְ ִ ִ 'א כָ מ ַ ְ אהמט
ָ ְ ַ ְ נבלה ָ ְֵ
צָ ִ "סרָ ב ְ ִ לפר ֵ ָ ְ ראפָ ְ ֶ ִאי,רֵ הע ְ ֶ גדרֶ ֶ ְ ֵה" ַעא ִ ְ אי
ִ ְ ַ ִמואי ֵ ְ אימט
ִ ְ ַ ְ ואי ֵ ְ ,תבהמ ֵ ְ ִ ֵה""ע ַ :הראב"דָ ֲ ַָ
ר" ִאיֵ "העְ ֶ על ַ ְ ,"ל ָמקֶ "צ ִ ר ַעלָ מד ֻ ְ "מעליהֶ ֵ ֲֵ ."חפניו
ָ ְ ָ ְ חר ַ אס ַ ָ – לכל ְ ִ ת ָ ב א ֵ והח ַ ְ ,'כ
־ועל־
ֵ ַ ְ ."ל ָמקֶ "צ ִ ד ֶ ֹ עליו ִמ ָ ָ היה ָ ָ ֶ מרל ַ ראפ ְֶָ (ענח עה"ת הפטרה לפ' בהר ַ ֵ ְ ַ )צפנת ִ ָ ָ אָ זה ַה
ַ ְ ָ בי'גצהר ֶ ָ באר
ֵֵ
."הֶ ָ ֶ רי ִ ֵ ְ ,וחזקָ ְ ָ ְ "מגָ ִ ָ קאי ַעל ֵ ָ ְ מר־ל
ַ צרי ִָ סבירא
ָ ִ ְ הראב"דָ ֲ ַ ָ ְ ."גדר ַע ֶ ֶ ְ והראב"ד
ָ ֲ ַ ָ ְ "ַ הרמְ ַ ָ נחלק
ְ ְְֶ
ֵה"הע ַ ָ ֶ סבירא ֵלי ָ ִ ְ "יר ִ ַ ְ ני ִ ֵ ַהרֵ ַה־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה המה
ָ ֵ ְ וה
ַ ְ .לְ חיטת ָ ָ ִ ְ ֵאיולכ ֵ ָ ְ ,"רֵ העְ ֶ חינת"
ַ ִ ְ ה ֵ ְ ֵלי
קאי ַעלֵ ָ ""צ ָ ִ ֶ לפר ֵ ָ ְ ֵאי יַ ַוֵ וא ִ ְ ,תמציא ִ ְ גדר ֶֶ ְ .רהָ ַהנבלה ִמ ָ ֵ ְ ,מאליה
ָ ֶ ֵ ֵ מתה ָ ֵ ְ הרי ִהיא ֲֵ
."ל ָמקֶ "צ ִ גדר
ֶ ֶ ְ ֵה"הע ַ ָ ֶ סבירא ֵלי ָ ִ ְ ִד"ַ להרמְ ַ ָ ְ ־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה
"מתה
ָ ֵ ְ היהֶ ְ ִ א ֹ ֶ המה ָ ֵ ְ ַעל ַהחיטתָ ָ ִ ְ עלת ֶ ֶ ,"ת"מציא ְִ
‡i‡a
»«¿«¿ ÔB‰˙È
¿» ÌbÓÏ
«¿ƒ¿ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» eÓ‡Â
»¬«י
´ §
® ¦ ¨ £ «¨
−¨ Ÿ
¬ § ¦
½¨ ¥ ´¨ ¨ Ƨ Ÿ « ©
Èa
≈¿ ÏÎÏ
»¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓa
«¿ «¿ ÈÏb˙‡
ƒ¿¿ƒ »ÈÈ„
¿« ‡˜ÈÂ
»» ƒ
:χNÈ
≈ »¿ƒ
«¥ ¨ § ¦
−¥ § ¨ ¤ ¥½ ¤ Ÿ ´ § Æ
¨ § ¦
À̈Ÿ §
.הענן ַָירד ָשׁם
ָָ ֶ ()במדבר רבה ∑ '‰ ¿ .וכלב
„BÎe ַ ֻ ∑ ֶאת ְיהÌ˙‡
ֵ ָ ְ וֹשׁע »… ÌBbÏ
¿ƒ
ÔÈÊbÓ
ƒ¿«¿ ÔB‰È¿ È˙Óȇ
«» ≈ „Ú« ‰LÓÏ
∆… ¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«יא
´¨ ¨
¦ −ª £«© §
¨ ¬¨ © ¤½ ¤ Æ
¨Ÿ §
¤ Ÿ³ ©
ÔeÓȉÈ
¿ ≈¿ ‡Ï» È˙Óȇ
«» ≈ „Ú«¿ ÔÈ„‰
≈» ‡nÚ »« ÈÓ„˜
« »√
:ÔB‰ÈÈa
≈ ≈ ˙È„Ú
ƒ»¬ Ècƒ ‡i˙‡
»«» ÏÎa
… ¿ ÈÓÈÓa
ƒ¿ ≈¿
¬¤ £ ½ Ÿ «¨ Æ
Ÿ § ¦½
´¦ £ «© Ÿ Æ
¨ ¸¨ © § ®¤©
« § ¦ § ̈
¦ −¦
להם
ֶ ָ היה
ָ ָ ,להם
ֶ ָ שׂיתי
ִ ִ שׁע
ָ ֶ נּסּים ִ ְ ִ ∑ ˙B˙‡‰
ִ ִ בּשׁביל ָכּל ַה … » ÏÎa … ¿ .גּיזוּני ƒÀ¬«¿ .היכן
ִ ִ ∑ ַ ְירȈ‡È ָ ֵ ∑ ַעד‰‡Œ„Ú
»» «
.הבטחתי
ִ ָ ָ ְ ַ לקֵיּם
ַ ְ בּידי
ִ ָ ְ שׁהיכלת
ֶ ֹ ְ ַ ֶ להאמין
ִ ֲַ ְ
C˙È
»» „aÚ‡Â
≈¿∆¿ ÔepˆL‡Â
ƒ≈ ¬« ‡˙BÓa
» ¿ ÔepÁÓ‡
ƒ¿∆ יב
¬ ¨ « §
½ § Ÿ « Æ
¤ ¡ «¤ § ® ¤ ¦ « §
¤ −¤ ©
¬¤ ©
:ÔB‰pÓ
¿ƒ ÛÈw˙Â
ƒ«¿ « ÌÚÏ
«¿
«¤ ¦
− ¨§
E˙‡ ∆ ¡∆¿ .?וּעת ָאבוֹת
¿… ‰Nڇ ַ אע ֶשׂה ִל ְשׁבֱ ֶ ָמה:תּאמר ַ ֹ ואם ִ ְ ,"וּכין
ִ "תּר ְ ַ ְ ∑ epLB‡Â
ְ כּתרגּוּמוֹ ְלשׁוֹן ∆ ƒ ¿
.(זּרעם )במדבר רבה ַ ֶ ∑ ÏB„bŒÈB‚Ï
ָ ְ ַ שׁא ָתּה ִמ » ¿
.ipEGaIW
¦ © § ¤ lAq` Ÿ § ¤ iEfiAdn¦ © ¥ FnM§ ,eilkF` ¨ § cbp¤ ¤ mgNd ¤ ¤ © mnFwzi ¥ §¦ z`fA Ÿ § mkl ¤ ¨ ux`d ¤ ¨ ¨ didYW ¤ § ¦ ¤ EvxY §¦
¤ ¥ cr©
dfi` cFr dnw ¨ ¨ `le"Ÿ § Dxn`A ¨ § ¨ § agx ¨ ¨ dcirdW¨ ¦¥ ¤ ,"'dA© EcxnY § § ¦ l`" © ,aFHdn © ¥ dbxcOd
¨¥ §© ©
EghaIW
§ § ¦ ¤ mcw ¤ Ÿ dUr` ¤ ¡ ¤ zF`lRdn ¨ § © ¥ lEaB§ . "mkipRn¤ ¥ § ¦ Wi`A ¦ § gEx
© ..ErnWY§ § ¦ rnW © Ÿ ¨ m`¦ dide" ¨ ¨ § Fxn`M § ¨ §
ai dxez .ixaC © ¨ § lr© EprXie£ ¨ ¦ § iA¦ EniMqdW
¦ § ¦ ¤ Epi`xe ¦ ¨ §
"Ytq`e
¨ § © ¨ § ..mkvx`
¤ § § © xhn © § iYzpe
¦ ©¨§
'd ci© mbe" © § oiprM© § ¦ § (ai) qEpl¨ ExdnIW £ © § ¤ icM¥ § dPve¨ ¦ § obn
¥ ¨ lM¨ afrl Ÿ £© .
cr© dpgOd ¤ £ © © axTn ¤ ¤ ¦ mOdl ¨ ª § mA¨ dzid̈ ¨§ micba
¦ ¨ § d`ln ¨ ¥ § KxCd" ¤ ¤ © oiprM© § ¦ § ,EpipRn ¥¨ ¦ EcxnY
§ § ¦ `lŸ m`¦ dPd ¥ ¦
. "mOY ¨ª mx`
¨£ EkilWd
¦ § ¦ xW`¤ £ milke§
¦ ¥ .l`d¥ ¨ EP`iai
¤ ¦§
mixg`l
¦ ¥ £ © EafrIW § © © ¤ dUr` ¤ ¡ ¤ i dxez . "mftgA
− ¨§ ¨ § mYrcA
¨ § © § oi`W¥ ¤ Epi`x ¦ ¨ iM¦
miWxFi
¦ § mizOd' ¦ ¥ © oiprM © § ¦ § ,mEWxiie ¨ ¦ § mlig
¨ ¥ lEaB§ dfi` ¤ ¥ cr© (`i) `NW
Ÿ ¤ FnM§ ,llM ¨ § EpCbp ¥ § ¤ mnFwzdl
¥ § ¦ §
בס
ȇ
≈¬ ȇˆÓ
≈ »¿ƒ ÔeÚÓLÈÂ
¿¿ƒ¿»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‰LÓ
∆… Ó‡Â
«¬«יג
¨ ¦ ¡ «¤ ¦
¦ ½© § ¦
´ § «¨ §
® ¨Ÿ § ¤ −¤
¤ Ÿ¬ ©
:ÔB‰ÈÈaÓ
≈ ≈ƒ ÔÈ„‰
≈» ‡nÚ
»« ˙È» CÏÈÁ
» ≈¿ ‡z˜q‡
»¿∆¬
« § ¦ ¦ −¤ ©
¬¨ ¨ ¤
² £Ÿ « §
,שׁחטאוּ ְל
ְ ָ ֶ יאמרוּ ְ ֹ ֹלא,וֹרגם ָ ְ שׁא ָתּה ה ַ ֶ שׁיּשׁמעוּ
ְ ְ ִ ֶ וּכ
ְ .תּהרגם
ֵ ְַ ַ ְ ָ ְ ∑ ÌȈÓ
ושׁמעוּ ֶאת ֲא ֶשׁר ƒ«¿ƒ eÚÓL ¿ » ¿
יוֹשׁבי
ֵ ְ כּנגד
ֶ ֶ ְ אבל
ָ ֲ ,לּחם
ֵ ָ לה
ִ ְ יכל ָתּ
ְ ֹ ָ שׁכּנגָדּם
ְ ֶ ְ ֶ :יאמרוּ
ְ ֹ ֶא ָלּא והם ָראוּ ֵ ְ .""א ֶשׁר
ֲ בּלשׁוֹןְ ִ שׁמּשׁ ִ ∑ »˙ÈÏÚ‰ŒÈk
ֵ ַ "כּי" ְמ ƒ¡∆ ƒ
. ְוזוֹ ִהיא,יכל ָתּ ְ ִלה ָ ֵלּחם
ְ ֹ ָ הארץ ֹלאֶָ ָ ,קּר ָבּם
ְ ִ וֹתם ִמ ָ ַה ָגּדוֹל אבּכחֲ ֹ ְ העלית
ָ ִ ֱ ֶ ֶאת ֲא ֶשׁר
¿z‡« ȇ
≈¬ eÚÓLc
»¿ ƒ ‡„‰ »» ‡Ú‡
» ¿« ˙ÈÏ
≈»¿ ÔeÓÈÂ
¿≈¿יד
´¨ © «¦ Æ § «¨ ¼ Ÿ © ¤´¨ ¨ »
¥ ¤ À § «¨ §
Ècƒ ÔÈ„‰
≈» ‡nÚ »« B‚a¿ ˙ÈL
«¿« CzÎLc
»¿ƒ¿ ƒ »ÈÈ¿
ÏhÓ
≈« CÚÂ
»»¬« »ÈÈ„
¿« ‡˜È
»»¿ ˙ÈÎL
« ƒ¿ ÔÊÁ
«¬ ÔB‰ÈÈÚ
≈ ≈¿
´¨ ©
´¨ § ¦ ¦ ©¹ §
¦ ¸© ¤ £ ® ¤ © ´¨ ¨ ¤ −¤ § ¨½Ÿ §
a„Ó
««¿ ¿z‡« ‡Ú„
‡˙M‡„
»» ∆ ¿ ‡„enÚe
»»¬ « ‡„enÚe
» «¿ ‡ÓÓÈa
» «¿ ÔB‰ÂlÚ
»» ƒ ÔB‰ÈÓ„˜
¿»ƒ
≈ »√
³¥Ÿ ¸¨ © À̈ ¨ ´ª © § ¤½ ¥ £ ´¥ Ÿ Æ
§ «¨ £ «© À̈Ÿ §
:‡ÈÏÈÏa
»¿ ≈¿
¨ §«¨ −¥ ¬ © § ¨½ Æ
¤ ¥§ ¦
,להם
ֶ ָ נראה
ָ ְ ִ בּעין ַא ָתּה
ִ ַ ְ ועין
ִ ַ ְ ,בּקר ָבּם
ְ ִ ְ שׁוֹכן
ֵ 'ַא ָתּה ה ֿ"עלַ :‡˙ ∑ ְכּמוֹf‰ …« ı‡‰ ∆»» LBȌχ
≈ ∆ eӇ ¿»¿
אהבת
ְ ָ ֲ ַ שׁנּתּקה
ָ ְ ִ ֶ ולא ִה ִכּירוּ ְבּ ֹ ְ , ִח ָבּהבּדר
ֶ ֶ ְ ְוה ֹכּל
ַ שׁאמוּרָ ֶ עליהם? ַמה
ֶ ֵ ֲ יאמרוּ ְ ֹ וּמה ַ ,"הארץ ַה ֹזּאתֶ ָ ָ יוֹשׁב
ֵ
.מהם ַעד ֵהָנּה ֵֶ שׁשּׁמעוּ ִכּי
ְ ָ ֶ בּשׁביל
ִ ְ ִ ,"יכלת ְ ָיי
ֶ ֹ ְ בּל ִתּי
ְ ִ "מ
ִ :הענין
ָ ְ ִ ָ ְבּסוֹף
ÔeÓÈÂ
¿≈¿ „Á« ‡‚k
»¿«¿ ÔÈ„‰
≈» ‡nÚ
»« ˙È» Ïh˜˙e
« «¿ טו
¦½ © Æ
§ «¨ § ®
¨ ¤ ´¦ §
−¤ ©
¬¨ ¨ ¤
²¨ © «¥ §
:ÓÈÓÏ
« ≈¿ Czb
» ¿À¿ ÚÓL
«¿ ˙È» eÚÓL
»¿ Ècƒ ‡iÓÓÚ
»«¿«
Ÿ « ¥
− £ § ¦ ¤
¬ § «¨ ¤ £
.' ְוגוֹשׁמע
ֲ ְ ִ ֿשׁמעוּ ֶאת
ְ ָ ֿגּוֹים ֲא ֶשׁר
ִ יאמרוּ ַה
ְ ֹ : ָכּוּמתּוֹ ֹ ְ ִ ∑ „Á‡
ִ ,פּתאם »∆ Lȇk
ƒ¿ ‰f‰
∆« ÌÚ‰Œ˙‡
»» ∆ ‰zÓ‰Â
»«≈¿
‡nÚ
»« ˙È» ‡ÏÚ‡Ï
»»»¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡ÏÎeÈ
»¿ ˙ÈÏcÓ
≈¿ƒ טז
¤½ © ´¨ ¨ ¤ Æ ¦ ¨ §
À̈Ÿ §
¤ Ÿ ´ §
º¦ § ¦ ¦
ÔeÏh˜Â
ƒ¿ «¿ ÔB‰Ï¿ Ìi˜≈« Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ÔÈ„‰
≈»
:‡a„Óa
»¿¿«¿
«¨ § ¦ ©
−¥ ¨ § ¦ ©
® ¤ ¨
´© § ¦ ¤ £
¤ −¨ ¨ ¤
– להביאם
ָ ִ ֲ ַ בּידוֹ
ָ ְ יכלת
ֶ ֹ ְ היה
ָ ָ שׁלּא ∆ ¿ חזקים
ֹ ֶ ˙ ∑ ִמתּוֹÏBÎÈ ִ ָ ֲ הארץ
ֶ ָ ָ שׁיּוֹשׁבי
ֵ ְ ֶ לפי ִ ְ ∑ 'B‚¿ ˙ÏÎÈ
∆…¿ ÈzÏaÓ
ƒ¿ƒƒ
.˙ ∑ ֵשׁם ָ ָדּבר הוּאÏÎÈ
∆…¿ .שׁחטם
ְָָ ואחד
ָ ֶ ְ פּרעה ִל ְשׁלֹ ִשׁים
ֹ ְ ַ דּוֹמהֶ ואינוֹ ֵ ְ ( )ברכות לב,בּוֹרים
ִ ְ ִוג
ƒ¿ƒƒ .הארץ ַה ֹזּאת
ÈzÏaÓ ֶ ָ ָ יוֹשׁב
ֵ יאמרוּ ַעל ְ ֹ מלכים; ֹזאת ִָ ְ
È„ƒ ‡Ók
»¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡ÏÈÁ
» ≈ ÔÚÎ
«¿ ÈbÒ
ƒ« ÔÚÎe
«¿ יז
Ÿ « ¥
¨ § −© ¦
¬¤ £ «© ®
¨Ÿ £ −¨ © § ¦
© Ÿ ´ ¨¾ © §
:ÓÈÓÏ
« ≈¿ ‡zÏÈlÓ
»¿ ∆«
. ∑ ַוּמהוּ ַה ִדּבּוּרÓ‡Ï
… ≈ »zac ∆ ¬« .דּבּוּר
¿«ƒ L‡k ֲ ַ ∑ '‰ Ák
ְ ִ לעשׂוֹת «… ‡ŒÏc‚È
» «¿ƒ
d`xp
¨ § ¦ xaMW¨ § ¤ ,"d`xp ¨ § ¦ oirA¦ © § oir
¦ © xW`" ¤ £ skY
¤ ¥ mixvn
¦ © § ¦ ErnWi
§ § ¦ dPd¥ ¦ ,xn`e© ¨ § .lFcBd ¨© .ux`d
¤ ¨ ¨ zwElgA© £ © didW ¨ ¨ ¤ 'miIgd ¦ © © z¤̀
,'d dY`" ¨ © mdilr ¤ ¥ £ LzgBWd§ ¨ ¨ § © oir¥ oirÄ ¦ © Exn`ie
§ Ÿ § ,m`zR Ÿ § ¦ dN` ¤ ¥ z`¤ YbxdW ¨ § ©¨ ¤ mixvn
¦ © § ¦ i`vFil
¥ § § xcPX © ¨ ¤ dn© mIw ¥ ¦ dfaE¤¨
'd opr
© £ iM"¦ :Fxn`M § ¨ § ,"mdilr¤ ¥ £ cnr ¥ Ÿ Lppre§ ¨ £© lr© LciA § ¨ § "zlki
¤ Ÿ § iYlAn"
¦ § ¦ ¦ ziUrW
¨ ¦ ¨¤ "dWxFn
¨ ¨ mkl¤ ¨ Dz` ¨ Ÿ iYzpe"¦ © ¨ § Fxn`A § ¨ §
FA dlil¨ § © didY
¤ § ¦ W`e ¥ § ,mnFi¨ oMWOd¨ § ¦ © lr© E`x¨ mpn`
¨ § ¨ iM¦ ,dfe¤ § .z`Gd Ÿ © ux`d¤ ¨ ¨ iaWFi
¥ § bi dxez .
"mdirqn
¤ ¥ § © lkA ¨ § l`xUi
¥ ¨ § ¦ ziA¥ lk¨ ipirl ¥ ¥§
,dWn¤ Ÿ aWg © ¨ (fhÎbi)
fi dxez . 'd dY`¨ © iM¦ ErnW" ¦ §
§ ¨ df¤ mre "xaCa
¤ ¤ © EPM`"¤ © KxAzi © ¨ § ¦ l`d ¥ ¨ xn`WMW© ¨ ¤ § ¤
zCn© ¦ z`¤ WAkl Ÿ § ¦ (fi) didYW
¤ § ¦ ¤ EaWgi
§ § © `leŸ § ,"dGd
¤ © mrd ¨ ¨ axwA
¤¤§ z`¤ skY ¤ ¥ zFMdl © § oFvxd ¨ ¨ didi¤ § ¦ ,
gi dxez .oiCd ¦© ,mpFrA
¨ £ © mzF`
¨ YafrW
¨ § © ¨ ¤ liaWA
¦ § ¦ mzlTY
¨¨ ¨© FnWl § ¦ dUrI
¤ £ © dn© l`Wl Ÿ § ¦ xxFrzde¥ § ¦ § ,mNM ¨ª
גס
˜L
≈» ÔÂË
»¿« „aÚÓÏ
«¿∆¿ ÈbÒÓe
≈¿« Ê‚
«¿ ˜ÁÓ
≈ ¿« »ÈÈ¿ יח
© ® ¨ ¨
Ÿ − ¨
¬¥ Ÿ
¤ ¤½ © § Æ ¦ ©¸ © ¤³¤ À̈Ÿ §
ÔÈÈ˙„Ï
ƒ¿« ¿ƒ ÁlÒ«« ÔÈBÁÏe
ƒ ¿ „BÓÏ ¿ƒ¿ ÔÈÂÚÏ
»»¬«
ÈBÁ
≈ ÚÒÓ«¿« ÈkÊÓ
≈«¿ ‡Ï» ÔÈÈ˙
ƒ¿« ‡Ï„e
»¿ d˙ÈB‡Ï
≈¿« ¿ −¦
¥ ¦ © ¦½ ¨ © ƨ Ÿ ³ £ º¥Ÿ
¤½ © §
Ÿ ´ Æ
¥© §
c« ÏÚÂ
«¿ È˙ÈÏz
« ƒ¿ c« ÏÚ« ÔÈ„Ó
:ÈÚÈ
» ƒ¿
ƒ»¿ ÔÈa
ƒ¿ ÏÚ« Ô‰‡
»»¬
«¦ ¥ ¦ © §
בּעגל
ֶ ֵ ָ ישׂראל ֵ ָ ְ ִ כּשׁחטאוּ ְ ָ ֶ ְ .דּבר ָ ָ ַלצרי ִ ָ שׁא ָתּה ֶַ כּשׁעלה
ָ ָ ֶ ְ .שׁעיםִ ָ ולר
ְ ָ ְ דּיקים ַ ַ ∑ ÌÈt‡
ִ ִ לצ ƒ«« C‡ ∆∆ '‰
אמר
ַ ָ ."פּים ִ ַ ַאבּ"אר
ֶ ֶ ְ לפניוָ ָ ְ פּלּל ֹמ ֶשׁה ֵ ַ הת
ְ ִ ,גּלים ִ ְ וּבמר
ְַ ַ שׁהיה
ָ ָ ֶ ֿהוּאלה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ַ ְ מצאוֹ ֹמ ֶשׁהָ ְ ,ֹמ ֶשׁה ַל ָמּרוֹם
!צּדּיקים
ִ ִ ַ אמר ָתּ ִלי ַל ְ ַ ָ והלא
ֹ ֲ ַ :ֿהוּאלוֹ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ?דּיקיםִ ִ לצ
ַ ַ :אמר לוֹ ַ ָ ,"פּים ִ ַ ַאאר
ֶ ֶ ' "ה:וֹתבֵ יוֹשׁב ְוכֵ
≈«¿ .!שׁעים
∑ ‰w ִ ָ לרְ ָ אמר ָתּ ִלי ַאף ְ ַ ָ והלאֹ ֲ ַ :אמר לוֹ ַָ :אמר לוֹ ַ ָ !שׁעיםִ ָ לר ְ ָ ַאף:ֿהוּאאמר לוֹ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ַָ
.שׁבים ָ ֵ ֶ ∑ ְל‰wÈ
ִ ָ שׁאינן ∆«¿ ‡Ï … .שּׁבים ִ ָ ַל , ַחֶיּי:ֿהוּאאמר לוֹ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ַ ָ !יאבדוּ
ְ ֹ שׁעים ִ ָ ְר
˙e‡È‚Òk
ƒ¿ƒ ÔÈ„‰
≈» ‡nÚ
»« ÈBÁÏ
≈ ¿ ÔÚk
«¿ ˜BL
¿ יט
³¤ £ «© § ®
¤ § ©
¤Ÿ ´ § −¤ © ¬¨ ¨
Ÿ² £ «©
À̈ © §
ÔÈ„‰
≈» ‡nÚÏ
»«¿ ‡z˜L
»¿«¿ Ècƒ ‡ÓÎe
»¿ C˙ÂË
»»¿«
:ÔÚk
»¿ „ÚÂ
«¿ ÌȈnÓ
ƒ«¿ƒƒ
¨ «¥ © §
¦ −© § ¦ ¦ ¤½ © ´¨ ¨ Æ̈
¨ ¨¸
:CÓb˙Ùk
»»¿ƒ¿ ˙ȘL
ƒ»¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«כ
«¤ ¨ § ¦
¦ § −© ¨
¨½Ÿ §
¤ Ÿ´ ©
."'יכלת ה
ֶ ֹ ְ בּל ִתּי
ְ ִ יאמרוּ ִמ
ְ ֹ "פּן
ֶ שּׁאמר ָתּ ִ ְ ִ ∑ E„k
ְ ַ ָ ֶ בּשׁביל ַמה ∆»¿ƒ
`k dxez .ux`l
¤ ¨ ¨ mdn
¤ ¥ Wi`¦ qpMi
¥ ¨ ¦ `le
Ÿ § daEWzl
¨ § ¦ dewY¨ § ¦ qt`A¤ ¤ § mz`q ¨ ¨ `NnzY ¥© § ¦ ¦ £ ©
Kix`n (gi)
(`k) hi dxez .Eca`ie ¥ Ÿ§ dUrn
¥ £ © Ewifgi ¦ £ © m`W¦ ¤ .iriax ¦ ¦ § xFC cr©
,rAWp
¨ § ¦ ip` ¨ § ¨
¦ £ mpn` EPM`" ¦ § © ¨ ¤ §
¤ © iYxn`WM
(k) ,rxdl
© ¨ § EtiqFie ¦ § mdiciA ¤ ¥ ¦ mdizFa£̀ ¤ ¥
`lOIWe
¥ ¨ ¦ ¤ § ig© ip`W¦ £ ¤ zn` ¤ ¡ `EdW ¤ FnMW§ ¤ dfA
¤ § iYglq¦ § © ¨ xaM ¨ § "xaCa ¤ ¤© ca`ze
© Ÿ § iWilW¦ ¦ § xFcA§ mz`q ¨ ¨ `NnzY ¥© § ¦
iM"
¦ zn` ¤ ¡ didi
¤ § ¦ oM¥ ,ux`d
¤ ¨ ¨ lM¨ z`¤ icFak
¦ § dzid
¨ § ¨ `l Ÿ iM¦ ,xnF` ¥ dY`W¨ © ¤ ot`d̈¤Ÿ m`e¦ § .mdn ¤ ¥ rxRie © ¨ ¦ § mzaEWY
¨¨ § zewY ©§ ¦
ipA
¥ § mde ¥ § "miWp`d ¦ ¨ £ ¨ lk¨ la`
¨ £ ,eCgi ¨ § © mNM ¨ ª z`¤ zin`W ¦ ¨ ¤ dpEMd¨¨© © EtiqFi¦ `le Ÿ § ,mdizFa`
¤ ¥ £ dUrnA ¥ £ © § Ewifgi¦ £©
ak dxez .mixUr ¦§ ¤ ,xAcOA
¨ § ¦ © hrn © § hrn © § mNM ¨ ª z`¤ zin`W ¦ ¨ ¤ f`e
¨ § ,iriax
¦ ¦ § xFC cr© oiYni ¦ § © mdn ¤ ¥ rxdl©¨ §
דס
ÔB‰˙‰‡Ï
¿«»¬« ˙ÈÓi˜
ƒ≈« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» ÔeÊÁÈ
¡∆ ̇ƒ כג
® ¨ Ÿ £ «©
¦ § −© § ¦ ¬¤ £
¤ ¨½ ¨ ¤ Æ
§ ¦ ¦
:dpÊÁÈ
«À¡∆ ‡Ï» ÈÓ„˜
« »√ eÊÈb‡c
ƒ¿« ¿ ÏÎÂ
»¿
¨ « § ¦ Ÿ ¬
−© £«© § ¨ §
.הארץ
ֶ ָ ָ ∑ ֹלא ִ ְיראוּ ֶאת‰e‡È … . ∑ ֹלא ִ ְיראוּe‡ÈŒÌ‡
» ¿ƒ ‡Ï ¿ƒ ƒ
dnÚ
≈ƒ ÈÁB‡
ƒ¬ Áe
« ‰Â‰c»¬ « ÛÏÁ
«¬ ÏÎ
≈» ÈcÚÂ
ƒ¿«¿כד
−¥ © § ©
½ ¦ Æ
¤ ¤̧ ©
© ³ º̈ § «¨
¤ ´¥ ¥À ¨
´¦ § © §
ÏÚ« Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ dpÏÚ‡Â
≈ƒ¿«¿ ÈzÏÁc
ƒ¿« « ˙a
«» ÌÏL‡Â
≈¿ «¿
:dpÎ˙È
«ƒ¿«¿ ȉBe
ƒ ¿ Ôn˙Ï
»«¿
− § © §
¨ ¨½
´¨ ¤ £ Æ
¤ ¸¨ ¨ ¤
À¦ Ÿ «¦ £ «© ®
¨ £ «©
¨ «¤ ¦ «
וזה
ֶ ְ ,אחריַ ֲ ַ וימ ֵלּא ֶאת ִלבּוַֹ ְ ַ ∑ ÈÁ‡ ≈«¿« ."ִעםֿ ִפּי
»¬« ‡lÓÈ בּפּה ֶ ַ אחת ַ ַ ,שׁתּי רוּחוֹת ֵ ְ (˙ ∑ )במדבר רבהÁ‡ ∆∆« Áe
«
.תּנּתן לוֹ ֵ ָ ִ חברוֹן ְ ֶ ∑ ‰nL»» ‡aŒL‡ » ∆ ¬ .קצר ָ ָ מקרא
ְָ ִ ,"בּעצה ָ ֵ ְ מּכם ֶ ָ "אני ִע
ִ ֲ :אמר ַ ָ גּלים ִ ְ למר
ַ ְ ַ .בּלּב
ֵ ַ ְואחת
ַַ
הענקים
ִ ָ ֲ ָ יוֹרישׁוּ ֶאת ִ ,""יתרכ ַנּהּ
ִ ְ ַ ְ :כּתרגּוּמוְֹ ַ ְ ∑ ‰pLBÈ
»∆ ƒ כּח
ַ ֹ היה בּוֹ ָ ָ ועלֿ ְ ֵידיֿ ֵכּןַ ְ ,האמתֶ ֱ ָ וֹמר ַ היה לָ ָ וּבלבּוְִֹ
ֶא ָלּא,""ירתינהָּ ִ ְ ַ לתר ְגּמוֹ
ְ ַ ְ ואין ֵ ְ .העם ֲא ֶשׁר ָבּהּ ָ ָ ְואת
ֶ שׁהיוּ ְסב ִוּרים ָ ֶ ,"כּלב ֵ ָ "ויּהס
ַ ַ ַ :שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ְכּמוֹ,שׁתּיקםָ ִ ְ לה
ְַ
.שׁנּה
ָ ֶ ייר
ָ ִ בּמקוֹם ְִ :(וֹשׁע )יהושע יד
ַ ֻ בּספר ְיה ֶ ֵ ְ שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ וזהוּ ֶ ְ ,וֹתםָ שׁיּאמר ְכּמ
ַ ֶֹ
"כּא ֶשׁר
ֲ ַ ולא ֹ ְ "לבביִ ָ ְ ֿכּא ֶשׁר ִעם ֲ ַ דּבר ָ ָ "וא ִשׁב אוֹתוֹ ָָ
ÁÓ
«¿ ‡LÈÓa
»¿ ≈¿ ˙È
≈» ‰‡ÚÎe
»»¬«¿ ‰‡˜ÏÓÚÂ
» »¿«¬«כה
¬ §
¸ §
À̈ ¨
¤ ®¥ ¨
´¥
−¦ £«© § © §
¬ ¦ ¥ «¨ £ «¨ §
‡nÈ
»« Á‡
«… ‡a„ÓÏ
»¿¿«¿ ÔBÎÏ¿ eÏeË¿ et˙‡
¿¿ƒ
:ÛeÒ„¿
« © ¤¬¤
−¨ § ¦ © ̈ ²¤
.'וֹריכם ְוּסעוּ ָ ֶלכם ְוגוֹ
ֶ ֵ לאח » » .מּכם
ֲ ַ ∑ et¿ ÁÓ ֶ ָ שׁאיני ִע
ִ ֵ ֶ מאחר
ַ ַ ֵ ,אתכם
ֶ ְ ֶ יהרגוּ ְ ֵ ' ∑ ִאםB‚¿ ȘÏÓÚ‰Â
ְ ַ ַ תּלכוּ ָשׁם ƒ≈»¬»¿
:ÓÈÓÏ
« ≈¿ Ô‰‡
… ¬« ÌÚÂ
ƒ¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« כו
Ÿ « ¥
Ÿ − £ «© ¤ §
¬¤ ¤
¨½Ÿ §
´¥ © § ©
"LxacM ¤ ¨ § ¦ iYglQ"W
¦ § © ¨ ¤ iR¦ lr© miWgPaE
¦ ¨ § © xFrR§ xaC © § lre © § gxw
© Ÿ xaC © § lr© E`xi Ÿ ¤
§ ¦ `NW (bk)
`leŸ § skY¤ ¥ mzindl
¨ ¦ £ © `NW Ÿ ¤ mdl ¤ ¨ Kix`dl
¦£ © § ck dxez .mitxVd ¦ ¨§ © oi`W
¥ ¤ "m`" ¦ lM¨ oFWlM § ¦ ,ux`d ¤ ¨ ¨ z¤̀
iYglq
¦ § © ¨ `l Ÿ mFwn¨ lMn ¨ ¦ ,eCgi¨ § © mNM ¨ª dPWixFi
¨¤ ¦ `Ed (ck) cre© § hEgn¦ m`" ¦ FnM§ ,lEtM¨ i`pY © § eixg`
¨£ ©
.milBxnd
¦ § © § © zcrl© £© ,xAcOd
¨ § ¦ © xFC x`W ¨ § oiprM
© § ¦ § `l Ÿ .Frxfl §© § "Kl¨ xW` ¤ £ lMn ¨ ¦ gT` © ¤ m`e ¦ § ,lrp © © KFxU§
mdW ¥ ¤ `lŸ mzF` ¨ EWxi § ¨ mdipAW
¤ ¥ § ¤ iR¦ lr© s`W © ¤ "znEi ¨ m`¦ 'd ig" © ,
,mda ¤ ¨ iElY¨ miAxd ¦ © ¨ `hge§ ¥ § ,mi`ihgOd
¦ ¦ § © © xcq¤ ¥ mWixFd
¨ ¦ la` ¨ £ ,miWixFOd
¦ ¦ © md¥ Eid̈ .mdinFce§
¤ ¥
ÏÎÂ
»¿ ÔBÎÈ‚t
≈¿ƒ ÔeÏtÈ
¿ƒ ÔÈ„‰≈» ‡a„Óa
»¿¿«¿ כט ¨ § Æ
¤ ¥ «ª § ¨ §
¤¹ ¥ § ¦
¸ § ¦ ¤ ©Â
´¨ § ¦ ©
ÔÈL
ƒ¿ ÔÈNÚ
ƒ¿ « aÓ
«ƒ ÔBÎaLÁ
¿«¿ À ÏÎÏ»¿ ÔBÎÈÈÓ
≈»¿ƒ
:ÈÏÚ
»¬ ÔezÓÚ˙‡
¿« «¿ƒ Ècƒ ‡lÚÏe
»≈¿
−¤ Ÿ «¦ £
¬¤ £
¨ § ® ¨ ¨
−¨ ¨
¬ ¦ § ¤
²¤ ¦
¤½ § © § ¦
̈
Ǭ
וֹציא
ִ ְלה,"'שׁנה ְוגוֹ ָ ָ שׂריםִ ְ "מ ֶבּן ֶע
ִ ואלּוּ ֵהן ֵ ְ ,ָימוּתוּ ∑ )ב"ב קכ"א ב'( ָכּלÌÎtÒÓŒÏÎÏ
∆¿«¿ƒ »¿ ÌÎÈ„˜tŒÏΠ∆ ≈À¿ »¿
.וּדיהם ִמ ֶבּן ֶע ְ ִשׂרים
ֶ ֵ שׁאין ְפּקֵ ֶ ,לוי
ִ ֵ שׁבטוֹ ֶשׁל ְִ ולבא
ֹ ָ ְ לצאת ֵ ָ ְכּגוֹן,נמנין בּוֹ
ִ ְ ִ שׁא ֶתּם
ַ ֶ מס ָפּר
ְ ִ לכל
ָ ְ נּמנה
ֶ ְ ִ ַה
מס ָפּרוֹת
ְ ִ וֹתן
ָ לכל א ָ ְ מּנוּיים
ִ ְ ָכּל ַה,שׁקליםִ ָ ְ ולתת
ֵ ָ ְ צּבא
ָ ָ ַל
˙ÈÓi˜
ƒ≈« Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ÔeÏÚz¬≈ Ôez‡« ̇ƒ ל
½¦ ¨ ¤ Æ
¦ ¨¸ ¨
³¤ £
¤ ¨½ ¨ ¤
Ÿ ´ ¨ Æ
¤ © ¦
a« Ïk
≈» Ô‰l‡
≈»∆ da« ÔBÎ˙È¿» ‰‡L‡Ï
» »¿ «¿ ÈÓÈÓa
ƒ¿ ≈¿
:Ôe a« «ÚLB‰ÈÂ
À ƒ ‰pÙÈ∆À¿
© −ª «¦
¤½ ª § ¤
´¥ ¨ ¦ ¦ ® ¨ −¤ § ¤
¬¥ © §
« ¦
ÏÚ‡Â
≈»¿ ȉÈ
≈¿ ‡fÏ
»ƒ¿ ÔezÓ‡
¿«¬ Ècƒ ÔBÎÏÙËÂ
¿¿«¿לא
¨½ Ÿ
´¦ ¥ «¥ § ®
¤ § «¦
´© ¨
−¤ § © £
¬¤ £
¤½ § ¸© §
:da« Ôezˆ˜
¿« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ˙È» ÔeÚcÈÂ
¿ƒ¿ ÔB‰˙È
¿»
Ǭ
−¤ § © § ¬¤ £
¤ ¨½ ¨ ¤ Æ
§ «¨ §
:ÔÈ„‰
≈» ‡a„Óa
»¿¿«¿ ÔeÏtÈ
¿ƒ ÔBÎÏ¿ Ècƒ ÔBÎÈ‚Ùe
≈¿ƒ לב
«¤ ©
¬¨ § ¦ ©
− § ¦ ®
¤ ©
−¤ ¥ § ¦
"וא ֶתּם
ַ ְ :וֹמר
ַ וּב ֵקּשׁ ל
ִ ,לארץ
ֶ ָ ָ להכניסם
ָ ִ ְ ַ ְ בּנים
ִ ָ שׁדּבּר ַעל ַה
ֵ ִ ֶ לפי ְ ַ ְ ∑ Ìz‡
ִ ְ (כּתרגּוּמוֹ ִ)דּי ְלכוֹן ∆« ÌÎÈ‚Ùe
∆ ≈¿ƒ
."נוֹפל ָלשׁוֹן ֶזה ָכּאן ל ַוֹמר ַ"א ֶתּם
ֵ ,"ָתּמוּתוּ
ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ‡a„Óa
»¿¿«¿ ÔÈÁ‡Ó
ƒ¬«¿ ÔB‰È¿ ÔBÎÈe
≈¿ לג
− § «¨ §
¨½ ¨
´¦ ¨ § © Æ
¨ § ¦ ©
³¦ Ÿ
¸ § «¦
¤Â ¥ § Â
ÔeÙeÒÈcƒ „Ú« ÔBÎÈBÁ
≈ ˙È» ÔeÏa˜ÈÂ
¿« ƒ ÔÈL
ƒ¿
:‡a„Óa
»¿¿«¿ ÔBÎÈ‚t
≈¿ƒ
«¨ § ¦ ©
−¤ ¥ § ¦
Ÿ ¬ ©
®¤ ¥ «§ ¤
עליהם
ֶ ֵ ֲ "וּפקד ִתּי
ְ ַ ָ ,גּלים ִ ְ בּמר
ַ ְ ַ – "פּקדי ִ ְ ָ "וּביוֹם ְ :(לב מהם ָפּחוֹת ִמ ֶבּן ֶ ֵ אחד ָ ֶ ∑ ֹלא ֵמת‰L »» ÌÈÚa‡ ƒ»¿«
ולא
ֹ ְ "וֹנוֹתיכם
ֶ ֵ "תּשׂאוּ ֶאתֿ ֲע ְ ִ נאמר ַ ֱ ֶ ואף ָכּאן ַ ְ ."טּאתםָ ָ ַח בּני
ֵ ְ וֹתם ֶשׁל ָ שׁיּהיוּ א ְ ִ ֶ כּדי ֵ ְ ,בּעיםִ ָ אר
ְ ַ נגזר
ַ ְ ִ לכ
ָ ְ ,שׁשּׁים ִ ִ
וח ַשׁב
ָ ְ ,וּנה
ָ ושׁל ְתּל ֶ ְ עגל ֶ ֵ ֶשׁל:שׁתּי ֲעוֹנוֹת ֵ ְ – וֹנכם ֶ ְ ֲע היתה
ָ ְ ָ שׁוֹנה
ָ ושׁנה ִרא ָ ָ ְ .שׁשּׁים ִ ִ לכלל ַ ְ ִ גּיעים ִ ִ שׂרים ַמ ִ ְ ֶע
שׁנת
ַ ְ שׁנּכנסוּ ִל
ְ ְ ִ ֶ וּכְ ,כּכ ָלּהּ
ֻ ְ שׁנה ָ ָ קּצת
ָ ְ יּיהם ִמֶ ֵבּמנין ַח
ַ ְ ִ ְ להםֶָ לפי
ִ ְ ,גּלים ִ ְ המר
ַ ְ ַ שׁלּוּח
ַ ִ שׁקּדמה ְל ָ ְ ָ ֶ ואףֿ ַעלֿ ִפּי ַ ְ ,בּכּלל
ְַָ
Œ˙‡∆ e‡N ¿»¿ .שׂרים ִ ְ בּני ֶע ֵ ְ וֹתם ֶשׁל ָ שׁשּׁים ֵמתוּ א ִ ִ ֶא ָלּא,שׁבהָ ָ בּמח
ֲ ַ ַ גּזרה זוֹ ָ ֵ ְ עלתה
ָ ְ ָ העגלֶ ֵ ָ שׁמּשּׁעשׂוּ ֶאת ֶָ ִ ֶ
.""ויק ְבּלוּן ָית ח ֵוֹביכוֹן ַ ִ :כּתרגּוּמוֹ ְ ַ ְ ∑ ÌÎÈ˙eÊ
∆≈ ¿ ַ ֱ ֶ ֶ וזהוּ
שׁנּאמר )שמות ֶ ְ ,סאתםָ ָ ְ שׁתּתמ ֵלּא
ַ ְ ִ ֶ להם ַעד ֶ ָ שׁהמ ִתּין
ְ ִֶ
ip`
¦ £ mbe"
© § Fxn`A§ ¨ § l`wfgi
¥ § ¤ § oke¥ § , "`id¦ diaWFi
¨ ¤ § zlk`
¤ ¤ Ÿ ux`" ¤¤
(gk)
mz` ¨ Ÿ uitdl¦ ¨ § xAcOA
¨ § ¦ © mdl
¤ ¨ ici ¦ ¨ iz`Up̈
¦ ¨ .mkA ¤ ¨ mIwzi
¥ © § ¦ lMdW
Ÿ © ¤ .aEIg¦ mFwnA § ¦ zFlilW¦ § iYW ¥ §
hk dxez ."miFBA ¦ © .mitNgzn ¦ © § ¦
¦ § © § ¦ miPnfA
mpn`
¨ § ¨ iM¦ ,xnFlM© §
¤ § © § ¤
iA¦ mYcxOW (bl) xxFWnd
¥ § © cirdX ¦ ¥ ¤ dn© rAWp © § ¦ dfaE ¤¨ El dGd¤ © xAcOA ¤ § ¨ ¡ ¤
¨ § ¦ © F`" mkxn`A
cl dxez . "W`x Ÿ dpYp"
¨ § ¦ mkxn`A¤ §¨¡¤ mzF`
¨ liRdl
¦ © § ,mdl ¤ ¨ Fci¨ `VIe" ¨ ¦ © Fxn`A § ¨ § EpRhe
¥ © § EpiWp"
¥ ¨ mkxn`aE
¤ § ¨ ¡ ¤ , "Epzn§ ¨
"miFBA
¦ © mrxf ¨ § © liRdlE
¦ © § ,xAcOA¨ §¦ © mxn`A
¨ § ¨ § milBxnl ¥ § . "fal
¦ § © § © oke © ¨ Eidi
§¦
וס
‡Ú‡
» ¿« ˙È» ÔezÏl‡
¿∆« Ècƒ ‡iÓBÈ
»« ÔÈÓa
«¿ƒ¿ לד »
¤»¨ ¨ ¤
´¤ § © ¤ £ ¹¦ ¨ © ©¸ § ¦ §
‡zLÏ
»« ¿ ‡ÓBÈ
» ‡zLÏ »« ¿ ‡ÓBÈ
» ÔÈÓBÈ
ƒ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿«
ÔeÚc˙Â
¿ƒ¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ÔBÎÈBÁ
≈ ˙È» ÔeÏa˜z
¿«¿ ¤ Æ § ¦
À̈ ¨ © ´ º̈ ¨ © ´ ¼ ´¦ ¨ § ©
:ÈÏÚ
»¬ ÔezÓÚ˙‡c
¿« «¿ƒ ¿ ˙È»
«¦ ¨ « § ¤
−¤ § © «¦ ®
¨ ¨ −¦ ¨ § ©
¤½ ¥ Ÿ´ Ÿ £
אביה
ָ ִ ָ הניא
ִ ֵ ֿ"כּי
ִ :( ְכּמוֹ )במדבר ל,הסרה
ָ ָ ֲ תּנוּאה – ְלשׁוֹן
ָ ְ .מאחרי
ַ ֲ ַ ֵ לבבכם
ֶ ְ ַ ְ וֹתם ֶאת ִ ֲ ֶ ∑ È˙‡ezŒ˙‡
ֶ שׁהניא ƒ» ¿ ∆
."אתהָֹּ
ניסה
ָ ִ ְ ר ֶאל ַהָ ד ְ ִ מת ַה ַ ָ הק
ְ ַ תלהי ְ ִ צריכה ָ ִ ְ ולכ
ֵ ָ ְ ,תמלכ ְַ ַא,רָ דְ ִ ַ נה ָ ָ עיארִ ָ ְ ַ היְ ִ ֶ היתה ָ ְ ָ ליהמרִ ְ ַ ְ ַ זרת ְֵַ
פירת
ַ ִ ְ ִמאי ִ ָ תלכ ְ ַ ספירת ַה ַ ִ ְ עניניֵ ְ ְ ִ ל ָ ֶ מְ ,לאר ֶָָ נה
ָ ָ ַ היתה ָ ְ ָ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ זרתַ ֵ ְ הרי
ֵ ֲ ֶ ,לבד ַ ְ ִ נה ָ ָ ל"טהי ֶָ
הרי
ֵ ֲ ־זה ֶ לאחרי
ֵ ֲ ַ ְ אמנָ ְ ָ ." ָ ִ ָ "א ִ ְ בת ָ ֶ מְ ,ינה ָ ִ ַה ד ֶ חַ פא ֹלא ָ נה ז ָ ָ בְ ,צריִ ַ ְ ִ ִמלצאת ָ ֵ ְ נית ִ ֵ ַה
,תלכ ְ ַ ספירת ַה
ַ ִ ְ ילג
ֵ ַ ְ וקאָ ְ ַ נאמרַ ֱ ֶ ה ֶ ֶ ,בר ֶ ָ בבֵ סְ נקבהְֵָ אָ ֶא,־זהֶ אחרי
ֵ ֲ ַ ְ ֶ יִ חד ָ ֳ ֶ אָ ֶא,ניס ָ ִ ד ֶ ח,הרא ִָ
יהעילִ ָ ֶאלאי ִ ָ תלכ ְ ַ ספירת ַה ַ ִ ְ על־ידי ֵ ְ ַ וקא ָ ְ ַ ֶ הינ
ְַ ,ינה
ָ ִ לספירת ַה
ַ ִ ְ ִ מזר ֵ עיאר ִ ָ ְ ַ רָ סְ ִ ֶ א ִמ ההעני ְָ ִ ָ
.צאנכ
ֶ ְ ֹ ְ ָורע ָ ִזריועמד ְ ָ ְ יהיהֶ ְ ִ אז ָ ֶ ,־לבא
ֹ ָ לעתיד
ִ ְָ ִ ,ינה
ָ ִ חינת ַה
ַ ִ ְ היה ִמ ָ ָ רָ ד
ְ ִ ַ יילִ י ַהִ ,ינהל ָ ִ ְ עיארִ ָ ְ ַ ֶ
ִהיאאר ֶ ֶ ,תלכ ְ ַ לספירת ַה
ַ ִ ְ ִ רידהָ ִ ְ ַהענינ
ָ ָ ְ ִ לארֶ ָ ָ ניסה
ָ ִ ְ וה
ְַ
„aÚ‡
≈¿∆ ‡c» ‡Ï» ̇ƒ ÈÓÈÓa
ƒ¿ ≈¿ ˙ÈÊb
ƒ»¿ »ÈÈ¿ ‡‡
»¬ לה
¨ §
¤À ¡ «¤ Ÿ´
Ÿ ´ ¦ ¼¦ § ¼© ¦ »
¨Ÿ §
´¦ £
ÈÏÚ
»¬ Ôencʇc
¿ «¿ƒ ¿ ‡„‰
»» ‡˙LÈ
»¿ ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ÏÎÏ »¿
:Ôe˙eÓÈ¿ Ôn˙Â
»«¿ ÔeÙeÒÈ¿ ÔÈ„‰
≈» ‡a„Óa
»¿¿«¿
²¤ ©
¬¨ § ¦ © ®
¨ ¨
−¦ ¨ « © Ÿ ½ © Æ
¨ ¨ «¨ ̈
³¨ ¥ «
«ª ¨ ¬¨ §
−© ¦
‡Ú‡
» ¿« ˙È» ‡Ïl‡Ï
»»«¿ ‰LÓ
∆… ÁÏL«¿ Ècƒ ‡i‚Â
»«¿À¿לו
¤® ¨ ¨ ¤ ´ ¨ −¤
¬© ¨ ¤ £
¦½ ¨ £ ´¨ §
‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙È» ȉBÏÚƒ ¬ eÓÈÚ‡Â
ƒ ¿«¿ e˙Â
»¿
:‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« LÈaƒ ÌeL ‡˜t‡Ï
»»«¿
−¨ ¦
¬ ¦ §
½¨ ¥ ´¨ ¨ ¤ Æ ¨ ¨
³¦ © © ªÀ ¨ ©
¤ «¨ ¨ ©
,לרעה
ָ ָ ְ וישׁנהּ
ָ ְ ֶ ְ וֹבהָ וישׁנהּ ְלט
ָ ְ ֶ ְ ,"ישׁנים
ִ ֵ ְ שׂפתי
ֵ ְ ִ "דּוֹבב
ֵ הארץ
ֶ ָ ָ שׁשּׁבוּ ִמתּוּר ְ ∑ ÂÈÏÚ
ָ ֶ וּכ »» eÈliƒ«« eLi À»«
דּבּה
ָ ִ שׁיּשֵׁ ֶ ,רעה ָ ָ הארץ
ֶ ָ ָ דּבּת
ַ ִ וֹציאי
ֵ ִ מ:נאמר ָכּאן ַ ֱ ֶ לכ
ְָ וֹתםָ א,דּבּה ָ ִ וֹצאת
ַ ָ העדה ְבּה ָ ֵ ָ עליו ֶאת ָכּלָ ָ הרעימוּ
ִ ְִ
.בּלע"ז
ַ ַ ְ ∑ פרליר"ש‰ac »ƒ .וֹבה ָ שׁהיא ט ִֶ דּבריםִ ָ ְ ְלשׁוֹן ִחנּוּ,דּבּה ָ ִ וֹצאתַ ָ ָכּל ה.ויּמתוּ
ֻ ָ ַ – אנשׁים
ִ ֲָ
:( ְכּמוֹ )שיר השירים ו,לד ֵבּר בּוַֹ ְ לאדםָ ָ ְ שׁוֹנם
ָ שׁמּלקיחים ְל
ִ ְִֶַ
ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ רת ִסאריכ ִ ֲ ַ באָ ( ה כו ואיל, )יגלכ ֵ ָ קד ֶ ֹ בר
ְָ ב
בֻ ָ ַוהאר ֶ ָ ָ את־
ר ֶאת־לת ָ ה ֶ לח ֹמלח ַ ָ ר־
ר־ֶ ֲאי
יִ והאנ
ָ ֲ ָ ְ
ִהיא,רהָ לכאְ ִ ,טה
ָ ְ ת ַהמע ָ ְ ַ ַהֵ וא
ִ ְ ,' ְוכתיהוטענ
ֶ ֵ ְֲַ :האר ֶ ָֽ ָ ה ַעל־ָ ציא ִד
ציא ִ העדה ְלהָ ֵ ָ ל־
לָ את־
ֶאת־עליו
ָ ָ ינ
ינִ ַַו
ט
ָ ְ ַהאיֵ ְ תבַ ָ "יר
ִ ַ ַא.נית ִ ֵ הֶ מ ֹ ַעלוטענ ֲ ָ ְ בָ ֶ ,העדה )יד ָ ֵ ָ ל לָ עליו ֶאתָ ָ הרעימ ִ ְ ִ האר ֶ ָ ָ ר ִמבבָ ֶ כ ְכ
ר ִמב"ָ ֶ ְ נה ָ הרא ִ ָ נהלל
ָ ְ ַ זה ִהיא ֶ ָ נה
ָ ָ ַ א ַהָ ֶא,ָ ( ובפרש"י.לו
icM
¥ § ,ux`d¤ ¨ ¨ lr© dAC ¨ ¦ `ivFdl
¦ § EUr¨ dfe§ ¤ dl dxez . Ekix`dW¦ ¡ ¤ ¤
(cl)
miwEqr
¦ £ mipwGd
¦ ¥§ © EidW
¨ ¤ cFrAW § ¤
(el) .DWakl
¨ § ¨ § xWt` ¨ § ¤ m`¦ zF`xl § ¦ mkzevnA
¤ § ©§ ¦ §
dAC¨ ¦ oFndd ¨ ¤ l`¤ md¥ E`ivFi ¦ mzpElzA¨¨ § ¦ Fl Ektdpe
§ ¤ ¤ § Flv`
§ ¤ mipn`p
¦ ¨ ¡ ¤ EidW
¨ ¤ ,dpW¨ ¨ lkNW ¨ § ¤ a`A ¨ § drWY ¨ § ¦
zFUrl £ © milFki
¦ § Eid¨ `l Ÿ dfe¤ § .ux`d
¤ ¨ ¨ lr© .miaiF`l
¦§ § .`xzA
¨ § © wxR ¤ ¤ ziprzA
¦ £ © § x`anM
¨Ÿ § ©
mixiMnE
¦ ¦ © mircFId
¦ § © mipwGd
¦ ¥§ © iptA
¥§ ¦
oEknd
¨ ª § © lEHA¦ rx© dn¨ ExiMY ¦ ©
fl dxez .mxwWA ¨§ ¦ § ,mrd¨ ¨ iW`xe
¥ ¨ § oixcdpQd ¥ ¤
¦ § ¤ § © © mdW mYltpE"
¤ § © § Fxn`M § ¨ § ,EPOn ¤ ¦ mkxEqA
¤ § § iNW ¦ ¤
, "EPOn
¤ ¦ `Ed wfg ¨ ¨ iM"
¦ Exn`WM
§ ¨ ¤ § "'d ixg`n ¥ £ © ¥ mYaW ¤ § © oM¥ lr© iM¦ ,axgA ¤¨ ¤
זס
!?עצמ ָ ְ ַ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ מעל ַ ֵ ַ זרה
ָ ֵ ְ ַה צרי
ִ ָ לפי ֶזהִ ְ .( ֶזהלפר ֵ ְ ההכרח ְ ָ ְ ִ '" )ויעויהאר
ַ ֵ ְ ֶ ַ "יִ י ַרֵ מפר ֶָ ָ
יהאנ
ִ ָ ֲ ָ תמָ"וַ רֶ ב )בפסוק לז( ֲאתָ ר ַהֵ ס ַ ְ ֶ קד ֶ ֹ ,לכ
ְָ ?ניתִ ֵ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ נתלַ ְ ב ֶאתתָ פל ַה ַ ָ למאי ַ ְ ,ריאִ
מרל
ַ ,ליהמרִ ְ ַ ְ ַ נתל
ַ ְ וכתב ֶאת ַ ָ ְ נהָ ָ ,"הארֶ ָ ָ ת ַ ִ צאי
ִֵ מ הסיר
ִ ֵ ברָ ְ ,הֵה
ִ ְ .אלה ָ ֵ ְ בֵ ַב ְליתָ א ַהָ זה ֶ ָ ֶ מרל
ַ ְֵוי
,עצמְ ַ הֶ מ ֹ לחלק ַעלֹ ְ ַ נת
ְ ַ ְ ִ ֶ עצמ ָ ְ ַ ליר
ִ ְ ַ ְ ַ מרֶ חֶ מעל
ַ ֵ רית
ֵ ָ ְ ִ 'זרת ה ַ ֵ ְ ניו ֶאתתחנ
ָ ֲ ַ ְ לָ ־ה ַ עליו ָ ָ ינרֵ ַ הֶ ֹמ
לה
ֶ ָ עילה
ָ ִ ֹלא הלכ ָ ְ ,"עליו
ָ ָ לינ ִ ַ"ו
ַ בתָ ַהל ְ ִ קָמד
ְַֻ ֶ מ
ֶ ְ ־א ִ יִ ,כ ֶ ֵ הע ָ ָ תא ָימ ֹ ֶ פעל ַ ָ ,ראל ֵ ָ ְ ני ִי
ְֵ
."רסנג
ֵ ָ הֶ נע
ֲ ַ רקטג ֵ ָ "איֵ ְ ,הֶ מ ֹ לֶ תפ ִָ ְ להסיר
ִ ָ ְ ניוחנ
ָ ֲ ַ עיל ִ ֹלא ה,ֵ ע ִא ַ מ ַ ,נה ָ ָ עיארִ ָ ְַ
Èa
≈¿ ÏÎÏ
»¿ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ ˙È» ‰LÓ
∆… ÏÈlÓe
ƒ« לט
−¥ § ¨ ¤ ¤ ¥½ ¨
´¦ ¨ § © ¤ Æ ¤
³¥ © § ©
:‡„ÁÏ
»¬« ‡nÚ
»« eÏa‡˙‡Â
»«¿ƒ¿ χNÈ
≈ »¿ƒ
Ÿ « § −¨ ¨
¬ § © § ¦ © ®
¥ ¨§ ¦
‡eË
» LÈÏ ≈¿ e˜ÈÏÒe
ƒ¿ ‡Ùˆ
»¿«¿ eÓÈc˜‡Â
ƒ¿«¿מ
¤À ¦
Ÿ ® ¥
−¨ ¨ Ÿ « ¤
¬ £«© ©
¤Ÿ ½ ©
´¦ § © ©
Ó‡
«¬ Ècƒ ‡˙‡Ï
»¿«¿ ÔȘÏÒ
ƒ¿» ‡Á‡
»¿«¬ ‡‰» ÓÈÓÏ
« ≈¿
:‡Á
»¿» ȇ
≈¬ »ÈÈ¿ «¨ ¨ ¬ ¦
−¨Ÿ §
¬© ¨ ¤ £
² ¨ © ¤ ²¦ ¨ §
∑ e‡ËÁ
»» Èkƒ .נעלה ִ ְ ∑ '‰ Ó‡ŒL‡
ֶ ֲ ַ ָשׁם,לת ָתּהּ ָלנוּ «» ∆ ¬ לארץ ֶ ֶ ְ וֹלה ָ ָהעדּר ֶ ֶ ∑ הוּא ַה‰‰ŒL‡ŒÏ‡
»» … ∆
."מצרימה
ָ ְ ָ ְ ִ "הלא טוֹב ָלנוּ שׁוּב ֹ ֲ :אמרנוְּ ַ ָ ַעל ֲא ֶשׁר .ישׂראל ֶ ֶ ְ ∑ ÌB˜n‰ŒÏ‡
ֵ ָ ְ ִ ֿלארץ »« ∆ eÈÏÚ ∆ƒ .ישׂראל
ƒ»¿ epp‰ ֵ ְָ ִ
ÏÚ« ÔÈÚ
ƒ¿» Ôez‡« Ô„
«¿ ‡ÓÏ
»¿ ‰LÓ
∆… Ó‡Â
«¬«מא
´¦ ¤
−¦ § Ÿ « ¬¤ © ²¤ ¨ ¬¨ ¤½
¤ Ÿ´ ©
:Áψ˙
«¿« ‡Ï» ‡È‰Â
ƒ¿»ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈ ˙Êb
«≈¿
«¨ § ¦
Ÿ ¬
−¦ §
® ¨Ÿ §
.תצלח
ָ ְ ִ ֹלא,וֹשׂין ַ ֶ ∑ זוֹÁψ˙
ִ שׁא ֶתּם ע »¿ƒ ‡Ï
… ‡È‰Â
ƒ¿
ÔBÎÈÈ
≈ ≈ »ÈÈ„
¿« ‡zÎL
»¿ƒ¿ ˙ÈÏ≈ ȇ
≈¬ Ôe˜q˙
¿ƒ ‡Ï» מב
½ §´¨ ¦ Æ
Ÿ § ®
¤ § § ¦ §
−¨Ÿ § ¬¥
²¦
½ £ «© ©
:ÔBÎÈ„
≈»¿ ÈÏÚa
≈¬« Ì„˜
»√ Ôeaz˙
¿«ƒ ‡ÏÂ
»¿
«¤ ¥ §Ÿ «
−¥ § ¦
EidY ¤ Ÿ § iM¦
§ ¦ df¤ ot`A
EznE
¥ `xfl
¨¨ § mdl
¤¨ dzid
¨§¨ux`d̈
¤¨
(fl)
,mknvr
¤ § § © z`pde
© ¨ £ © oFa`zl
¨ ¥ § `l
Ÿ mi`hFg ¦ § ¤¥
.skY
gl dxez dtBn ¨ §
¨ ¥ © DzF`A
an dxez .qirkdl
¦ § © § la` ¨£
(`n) zlk`"
¤ ¤Ÿ ux`A
¤ ¤ § dxwYW
¤ § ¦ ¤ md¥ Exn`W
§ ¨ ¤
xie`
¦ £ zNrR ¥ ¦ § . "diaWFi
© ª § dPde ¨ ¤ §
חס
ÔBÎÈÓ„˜
≈ »√ Ôn˙
»« ‰‡ÚÎe
»»¬«¿ ‰‡˜ÏÓÚ
» »¿«¬ ȇ≈¬ מג
¤® ¨ ¤
−¤ § © §
¤½ ¥ § ¦ ƨ
¬ ¦ £«© § © §
¸¦ ¥ «¨ £ «¨ Á¦
˙aÓ
«»ƒ Ôezz
¿« Ôk≈ ÏÚ« ȇ
≈¬ ‡aÁa
»¿«¿ ÔeÏt˙Â
¿ƒ¿
:ÔBÎcÚÒa
¿¿«¿ »ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈ ȉÈ
≈¿ ‡ÏÂ
»¿ »ÈÈ„
¿« ‡ÁÏt
»»¿»
−¨Ÿ §
¬¤ § «¦ Ÿ §
¨½Ÿ §
´¥ £ «© ¥ Æ ¤ § ©
³¥ © « ¦
«¤ ¨ ¦
.'שׁב ֶתּם ְוגוֹ
ְ ַ לכם ַעל ֲא ֶשׁר
ֶ ָ תּבא ַ ∑ ְכּלÌzL
ֹ ָ ִכּי ֹזאת:וֹמר ∆¿« ÔkŒÏÚŒÈk
≈ « ƒ
‡ÓȘ
»»¿ ÔB‡Â
¬« ‡eË
» LÈÏ ≈¿ ˜qÓÏ
«ƒ¿ eÚL‡Â
» ¿«¿מד Æ
¨Ÿ § «¦ §
³ £ «© ®
¨ ¨ Ÿ ´ ¤
− £ «©
¦¾ § © ©
:‡˙ÈLÓ
» ƒ¿ « BbÓƒ B„Ú¬ ‡Ï» ‰LÓe
∆… »ÈÈ„
¿«
«¤ £ «© © ¤ ¬¤ ¦
−¨ Ÿ
¤½
וּמא
ָ תּנח
ְ ַ וּמדרשׁ
ַ ְ ִ ."ובחן ֶ ֹ :(ַבּתֿ ִציּוֹן" )ישעיה לב
ַ ַ ָ "עפל ."פּלהָ ְ "הֵנּה ֻע
ִ :(וכן )חבקוק ב ֶ ֹ ∑ ְלשׁוֹןeÏtÚiÂ
ֵ ְ ,חזק ƒ¿««
.שׁלּא ִ ְבּרשׁוּת
ֹ ֶ שׁכיםִ ֵ הלכוּ ֲחְ ָ ;אפל
ֶ ֹ ְלשׁוֹן:מפרשׁוֹ ְָ ְ "עפל
ֶ ֹ :(וכן )מיכה ד ֵ ְ ; ְלשׁוֹן ַעזּוּת.בּלע"ז ַ ַ ְ אינגרי"ש
‡eËa
» ¿ ˙Èc
≈»¿ ‰‡ÚÎe
»»¬«¿ ‰‡˜ÏÓÚ
» »¿«¬ ˙Áe
«¿ מה
¬ © ©
® ©
´¨ ¨
−¥ ©
¦½ £«© § © § Æ
¦ ¥ «¨ £ «¨
¤³¥©
:‰ÓÁ
» ¿» „Ú« Ôep„Ëe
À»¿ ÔepÁÓe
À¿ ‡e‰‰«
«¨ § ¨ «© © − § ©©
נקרא ַעל » ¿»« « .אחר ַמ ָכּה
ָ ְ ִ ∑ ֵשׁם ַה ָמּקוֹם‰ÓÁ‰Œ„Ú ֶ ָ :( ∑ ְכּמוֹ )דברים טÌe˙kiÂ
ַ ַ "וא ֹכּת ֹאתוֹ ָטחוֹן" – ַמ ָכּה ¿««
.מּארע
ָֹ ְ ֵשׁם ַה
:ÓÈÓÏ
« ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« א
Ÿ « ¥
¬¤ ¤ ¬¥ © § ©
−¨Ÿ §
ȇ
≈¬ ÔB‰Ï¿ ÓÈ˙Â
« ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
≈« ב
Ÿ À ¨ ´¦ ®
¤ ¥ £
−¨ § © «¨ §
¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¤ Æ ¥ ©
:ÔBÎÏ¿ ‰È
≈» ‡‡
»¬ Ècƒ ÔBÎÈ˙BÓ
≈»¿ Ú‡Ï
«¬« ÔeÏÚ˙
¬≈
«¤ ¨
¬¥ Ÿ
−¦ £
¬¤ £
¤½ ¥ Ÿ ´ § « Æ
¤ ¤̧ ¤
.לארץ
ֶ ָ ָ שׁיּכּנסוּ
ְ ָ ִ ֶ להם ֵ ִ ∑ e‡˙
ֶ ָ בּשּׂר … » Èkƒ
.(ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ רצ) ְ ִ רָ ד
ְ ִ ַ ראלֵ ָ ְ ִיהי
ָ ֶ למה ַ ְ ֵ המ ְ ֶ הֶֶ ַעליקִ י ַהִ ,ליהמר ִ ְ ַ ְ ַ תלפר
ַ ָ ָ ְ סכיִ ָ ְ ת ַהר ַ ָ ָ תסמיכ ִ ְ
בָ מ
ַ מעמד ָ ֲ ַ ְ נה ָ ָ עיאר ִ ָ ְ ַ רָ דְ ִ ַ ראלֵ ָ ְ ִיהי ָ ֶ זה ְֶ לאר
ֶ ָ ָ נס ֵ ָ לה
ִ ְ ,ע ָ ֶ ַמההיפ ֶ ֵ א הליהמר ִ ְ ַ ְ ַ הֵ מע ֲַ
לאר
ֶ ָ ָ ניסה ָ ִ ְ הכנה ֶאל ַה ָ ָ ֲ אפא ה ָ הרי ֶזה ֵ ֲ ,"לַעלה ַה ֶ ֲ ַַה דתַ עבֲ ַ קלעס ֲ ַ פא ָ ָ ְו,האר ֶ ָ ָ ֶאלאי ָתבִ ,וקא ְַָ
דה
ָ העב ֲ ָ מת ַ ָ הק
ְ ַ על־ידי
ֵ ְ ַ דוקא ָ ְ ַ ְ ,ל ָ ָהעדה ִע ָ והעב
ְֲָ .ח ְ ַ ר ַהביר ֵ הָ למ
ַ ְ כה ָ ָ המ
ְ ַ ענינ
ָ ָ ְ ִ ֶ סכי
ִ ָ ְ ַה
,רָ ד
ְ ִ ַ ֶ "ל ָמקֶ נ ְרצי ִ "ע,"מאד ֶ ֹ ְ "בכל ְָ ִ תלפר
ַ ָ ָ ְ סכי ִ ָ ְ ת ַהפר ַ ָ ָ ְ ר ֶ ֶ ה
ַ ְ ,מרל ַ ֵד יְוע
ל
ָ ָהעדה ִע ָ העב
ֲ ָ אחר־ָ ַ ַ תלהי ְ ִ לה ָ ־זה ְיכ ֶ על־ידי
ְֵ ַ דהָ והעב
ֲ ָ ְ לאר ֶ ָ ָ ניסה ָ ִ ְ ה
ַ ֶ ַרק ִמ ֵאינליהמר ִ ְ ְַ ַ
.תלימֵ ְ ִ לאר ֶ ָ ָ אְֶָ ,יתירה ִמָ ֵ ְ אָ ֶא,ליהמר ִ ְ ַ ְ ַ חטאְ ֵ ַעליקִ ִהיאנסכי ִ ְָ ִ
˙ÒÎ
«¿ƒ B‡ ‡˙ÏÚ
»»¬ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡a˜
»»¿À Ôe„aÚ˙Â
¿¿«¿ג Æ
¤¤̧ ¥ © §
© ¤½
´¨ Ÿ Æ
¨Ÿ «© ³¤ ¦
¤̧ ¦ £ «©
B‡ ‡z„
»¿«¿ƒ B‡ ‡„ »¿ƒ ‡LÙ‡Ï
» »¿«¿ ‡iL„e˜
»« ¿
Ì„˜
»√ ‡ÂÚ
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ „aÚÓÏ
«¿∆¿ ÔBÎÈ„ÚBÓa
≈¬ ¿
¨½Ÿ «© Æ
© Ÿ ¸ ¦
© ³¥ º £ «©
® ¤ ¥ £Ÿ « § −
¨½ ¨ § ¦ ´
:‡Ú
»» ÔÓƒ B‡ ÈBz
≈ ÔÓƒ »ÈÈ¿
Ÿ « © ¦ ¬
−¨ ¨ © ¦
« ≈ .בּמּוֹעד
ÁÈ ֵ ַ לעשׂוֹת ֲ ַ אתכםֶ ְ ֶ שׁחַ ְיּב ִתּי
ִ ֶ ,וֹעדיכם
ֶ ֲֵ מ ָ ֶ ְ : ֶא ָלּא, ∑ ֵאין ֶזה ִצוּוּי‰M‡
כּשׁתּבוֹאוּ ∆ ƒ Ì˙ÈNÚÂ
∆ ƒ ¬«
.לפני
ַ ָ ְ וּח
ַ נחת רַ ַ שׁיּהיה «… ƒ
ֶ ְ ִ ֶ ∑ ÁÁÈ ∆∆ ≈«¿ .'לעשׂוֹת ִא ֶשּׁה ַלה
„Œ‡lÙÏ ֲ ַ לבבכם
ֶ ְ ַ ְ ותעלה ַעל
ֶ ֲ ַ ְ ָשׁם
וֹבת
ַ בּשׁביל חִ ְ ִ הא ֶשּׁהִ ָ שׁתּעשׂוּ ֲ ַ ֶ ∑ אוֹ‰„ »»¿ƒ B‡
` dxez £©
.zFlrl dn dxez . wfgIe"
© ¡ ¤ © oiprM
© § ¦ § ,maal § ¦
¨ ¨ § EwGg (cn)
(cÎb) mEgiPd
¦ ¦ `le
Ÿ §
(dn) "mdil` ¤ ¥ £ rnW © ¨ `le Ÿ § drxR
Ÿ § © al¥
טס
‡˙ÁÓ
»»¿ƒ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ da˜
≈»¿À ˜Óc
«»¿ ƒ ˜ÈÂ
≈» ƒד
¤ Ÿ ´ Æ
¨ § ¦
® ¨Ÿ «©
− ¨ § ¨
¬ ¦ § © ©
²¦ § ¦ §
‡È‰
» ƒ ˙eÚa
¿«¿ ‡ÏÈÙc
» ƒ ¿ ‡BNÚ
» ¿ « ‡zÏÒ
»¿À
:‡ÁLÓ
»¿ ƒ ¤ «¨
−¦ ©
¬¦ ¦ § ¦
¾ ¨ ½¨ ¦
,סּפלים
ִ ָ ְ והַ ִיּין ַל
ַ ְ וֹכהּ
ָ נבלל ְבּת
ָ ְ ִ שּׁמן
ֶ ֶ וה
ַ ְ כּליל
ִ ָ מּנחה
ָ ְ ִ ַה.בּהמה
ָ ֵ ְ לכלָ ְ וּמנחה
ָ ְ ִ נסכים ִ ְ ַ ∑ Șn‰
ִ ָ ְ תּקריבוּ ƒ¿«« Ș‰Â
ƒ¿ƒ¿
.(בּמ ֶ ֶסּכת ֻס ָכּה )סוכה מח
ַ ְ שׁשּׁנינוּ
ִ ָ ֶ ְכּמוֹ
ÏÚ« „aÚz
≈¿« ‡È‰
» ƒ ˙eÚ
¿« ‡kÒÏ
»¿ƒ¿ ‡ÓÁÂ
»¿«¿ה ´
−¨ Ÿ «¨ ©
¬¤ £ «©
¦½ ©
´¦ ¦ § Æ
¤ ¤̧ ©
¦³© §
:„Á« ‡n‡Ï
»¿ƒ¿ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎÏ
«¿ƒ¿ B‡ ‡˙ÏÚ
»»¬
«¨ ¤ «¨
¤ −¤ ©
©®¨ ©
.שּׁמן ְ ַועל ַהַ ִיּין
ֶ ֶ ועל ַה
ַ ְ מּנחה
ָ ְ ִ ַעל ַה:וּסב
ָ למעלה הוּא מ ָ ָ „ ∑ ַעל ָכּלÁ‡‰
ָ ְ ַ ְ האמוּר »∆» NkÏ
∆∆«
ÔÈz
≈¿ ‡zÏÒ
»¿À ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ „aÚz
≈¿« ‡Î„Ï
»¿ƒ¿ B‡ ו
¬¨ §
® ¦ Ÿ § ¤
´¥ §
¤ Ÿ − ¨½ § ¦
´¤ £ «© Æ
¦ ¸© ¨ ³
:‡È‰
» ƒ ˙ezÏz
¿« ÁLÓ
« ¿ƒ ‡ÏÈÙc
» ƒ ¿ ÔÈBNÚ
ƒ ¿«
«¦ © ¬ ¦
¦ § ¤ −¤ ©
. ()חולין כג איל
ִ ַ לנס ֵכּי
ְ ִ ְ פּל ָגּס
ְ ַ לרבּוֹת ֶאת ַה
ַ ְ " "אוֹ:דּרשׁוּ
ְ ָ בּוֹתינוּ
ֵ ְ ַור ()מנחות צא .איל הוּא ִ ְ ∑ ÏȇÏ
ִ ַ ואם ƒ«» B‡
˜z
≈»¿ ‡È‰
» ƒ ˙ezÏz
¿« ‡kÒÏ
»¿ƒ¿ ‡ÓÁÂ
»¿«¿ז
«¨Ÿ «©
© Ÿ − ¦ © «¥
¬ ¦ § ©
® ¦ ©
´¦
¦ §
¤ −¤ ©
¦¬© §
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡ÂÚ
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿
˙ÒÎ
«¿ƒ B‡ ‡˙ÏÚ
»»¬ ÈBz
≈ a« „aÚ˙≈¿« ȇÂ
≈¬«ח
¤¬¤ ¥ © §
©®¨
´¨ Ÿ
−¨ ¨ ¤
¬¤ £ «© ¦ §
‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ B‡ ‡„
»¿ƒ ‡LÙÏ
» »»¿ ‡iL„e˜
»« ¿
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√
«¨Ÿ «©
−¦ ¨ §
‡˙Ïz
»»¿ ‡zÏÒ
»¿À ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÈBz
≈ a« ÏÚ« ˜ÈÂ
≈» ƒט
´¨ § ¤ Ÿ − ¨½ § ¦ Æ
¨ ¨ © ¤ © ³¦ § ¦ §
:‡È‰
» ƒ ˙e‚Ït
¿« ÁLÓ
« ¿ƒ ‡ÏÈÙc
» ƒ ¿ ÔÈBNÚ
ƒ ¿«
«¦ ©
¬ ¦ £ ¤ −¤ © ¬ ¨
® ¦Ÿ § ¤
Ôa˜
«¿À ‡È‰
» ƒ ˙e‚Ït
¿« ‡kÒÏ
»¿ƒ¿ ˜z
≈»¿ ‡ÓÁÂ
»¿«¿י
© Ÿ − ¦ © «¥
¬¥ ¦
® ¦ © ´¦ £
¤ −¤ ©
¬ ¦ § ©
¦²© §
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡ÂÚa
»¬ «¿ Ïa˜˙Óc
≈«¿ƒ ¿
«¨Ÿ «©
.האשׁ
ֵ ָ נתּן ַעל
ַ ִ שׁאינוֹ
ֵ ֶ ,אבל ַהַ ִיּין ֵאינוֹ ִא ֶשּׁה
ָ ֲ ,שּׁמן
ֶ ֶ וה
ַ ְ מּנחה ַ ∑ ֵאינוֹ מÁÈ
ָ ְ ִ וּסב ֶא ָלּא ַעל ַה « ≈ ‰M‡
≈ ƒ
B‡ „Á« ‡Î„Ï
»¿ƒ¿ B‡ „Á« ‡B˙Ï
» ¿ „Ú˙È
≈¬¿ƒ ÔÈ„k
≈¿ יא ®
¨ ¤ «¨
¦ ´© ¨ − ¨½ ¤ «¨ Æ© ¤À ¨ «¥ ̈
¨ ´
:‡ifÚ
»«ƒ¿ B‡ ‡in‡a
»«¿ƒ¿ n‡Ï
«ƒ¿
«¦ ¦ «¨ ¬
−¦ ¨ § ©
¬¤ © «
ƒ« .שׁנתם
∑ ֶבּןÏȇ ָ ָ ְ ושׂה ְקר ִוּים ְבּתוֹ
ֶ ָ כּבשׂ
ֶ ֶ .בּע ִזּים ָ ְ ַ ' ∑ ֵבּין ֶשׁהוּאB‚¿ ‰OÏ
ִ ָ ֵבּין ֶשׁהוּא,בּכּב ִשׂים ∆ « B‡
.אחד
ָ ֶ חדשׁ ְויוֹםֶֹ ְשׁלֹ ָשׁה ָע ָשׂר
dgpn
¨§ ¦ Kixvd
¦§ ¦ milBxnA
¦§ ©§ © E`hgW
§ ¨ ¤ "mixR¦ ¨ 'dl© minlW¦ ¨ § migaf¦ ¨ § EgAfIe
§ § ¦ © zlr
Ÿ Ÿ oAxTd
¨ § ¨ © did
¨ ¨ lbrd¤ ¥ ¨ cr© dPd ¥ ¦
oAxw
© §¨ mB© xiWkdl
¦ § © § mikqpE
¦ ¨§ m`hgaE
¨ § ¨ § .df¤ zlEf © `lŸ , ,mikqpE
¦ ¨ § dgpn¨ § ¦ zlEfA© § "gFgip © ¦ gix"
© ¥
d dxez .cigi¦¨ zlFrl
© § mikqpE ¦ ¨ § dgpn ¨ § ¦ Kixvd ¦ § ¦ lbrÄ ¤ ¥ oiprkE
© § ¦ § ,mdxa`aE
¨ ¨ § © § gpe © Ÿ § ladA ¤ ¤ § oiprM̈
¨§ ¦
f`nE
¨ ¥ .xEAv¦ oAxw © § ¨ `idW ¦ ¤ cinYd ¦ ¨ © ElrIe
£ © © ,l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA¥ § ixrp
¥ £ © z`¤ glWIe"© § ¦©
ע
„ÁÏ
«¿ Ôe„aÚz
¿¿« ÔÈ„k
≈¿ Ôe„aÚ˙
¿¿« Ècƒ ÔÈÓk
»¿ƒ¿ יב
«¨ ¨ § ¦ §
−¨ ¤ «¨
¬ £ «©
¨ ²¨®
£ «©
´¤ £
−¨ § ¦ ©
:ÔB‰ÈÓk
¿«¿ƒ¿
פּרם ֶשׁל
ָ ָ מס
ְ ִ – בּהמוֹת
ֵ ְ פּרם ֶשׁל ְ ִ ְ ∑ ÌtÒÓk
ָ ָ כּמס »»¿ƒ¿ בּהמוֹת ֲא ֶשׁר ְ ִ ְ ∑ eNÚz
ֵ ְ כּמס ַפּר ַה ¬« L‡∆ ¬ tÒnk
»¿ƒ«
.נסכים
ְִָ .מהםֶ ֵ אחד
ָ ֶ לכל ָ ְ נסכים
ִ ָ ְ תּעשׂוּ
ֲ ַ כּכה
ָ ָ ,לקר ָבּן
ְ ָ ְ תּקריבוּ
ְִַ
‡˜Ï
»»»¿ ÔÈl‡
≈ƒ ˙È» ÔÈ„k
≈¿ „aÚÈ
≈¿« ‡ÈvÈ
» ƒ« Ïk» יג
¬¥ ¦
²¦ § © §
¤ ®¥ ¤
¨ −¨ ¤ £«© ̈
¬ ¨ § ¤ «¨
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡ÂÚa
»¬ «¿ Ïa˜˙Óc
≈«¿ƒ ¿ ÔaÀ̃
«¿
«¨Ÿ «©
© Ÿ − ¦ © «¥
ÔBÎÈÈ
≈ ≈ È„ƒ B‡ ‡Bib
» ƒ ÔBÎnÚ
¿ƒ ib˙È
««¿ƒ ȇÂ
≈¬«יד
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ § Æ
¤ § « § «¤ £ ³ ¥¹ ¤̧ § ¦ Á
¨ «¦ §
Ì„˜
»√ ‡ÂÚa
»¬ «¿ Ïa˜˙Óc
≈«¿ƒ ¿ Ôa˜
«¿À „aÚÈÂ
≈¿«¿ ÔBÎÈ„Ï
≈»¿
:„aÚÈ
≈¿« Ôk≈ Ôe„aÚ˙
¿¿« È„ƒ ‡Ók
»¿ »ÈÈ¿ ¬¥
− £ «©
¬¤ £ «©
® ¨Ÿ «©
© Ÿ − ¦ © «¥ ¬¥ ¦
²¨ ¨ §
«¤ £«©
ib˙È„
»«¿ƒ¿ ‡Bi‚Ïe
» ƒ¿ ÔBÎÏ¿ „Á« ‡ÓȘ
»»¿ ‡Ï‰˜
»» ¿ טו Æ
¨
³© ª ®
¨ ©
´¥ © § −¤ ¨
²© ©
¬¨ ª ¨¾ ¨ ©
Ì„˜
»√ ȉÈ
≈¿ ‡Bi‚k
» ƒ¿ ÔBÎ˙Âk
¿»¿ ÔBÎÈ„Ï
≈»¿ ÌÏÚ
»» ÌȘ
«¿
:ÈÈ
»¿
«¨Ÿ §
¬¥ § ¦
−¤ § «¦
¬¥ ©
²¤ ¨
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ §
"כּמ ִוֹני
ָ :( כב. )מ"א."מצרים
ִ ַ ְ ִ כּארץ
ֶ ֶ ְ '"כּגןֿה
ַ ְ :(עברית )בראשית יג
ִ ְ ִ ְלשׁוֹןדּר
ֶ ֶ וכן ֶ ְ ∑ ְכּמbk
ֵ ְ . ֵכּן ֵגּר,וֹתכם ≈« ÌÎk
∆»
." ְ ַכּע ִמּי ְ ַכּע ֶמּ,ָכמוֹ
ÔBÎÏ¿ ȉÈ
≈¿ „Á« ‡È„Â
» ƒ¿ ‡„Á
»¬ ‡˙ÈB‡
»¿« טז
¬¨ ©
−¥ © § ®
¤ ¨
´¤ § «¦
−¨ ¤
¬¨ § ¦
²© ©
¬
:ÔBÎnÚ
¿ƒ ib˙Èc
««¿ƒ¿ ‡Bi‚Ïe
» ƒ¿
«¤ § ¦
:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« יז
Ÿ « ¥
¬¤ ¤
−¨Ÿ §
¬¥ © § ©
ÔB‰Ï¿ ÓÈ˙Â
« ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ≈« יח Æ
¤ £ Ÿ « § ®
¤ ¥ £
−¨ § © «¨ §
¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¤ Æ¥ ©
ÔBÎ˙È
¿» ÏÚÓ
≈» ‡‡
»¬ Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ÔBÎÏÚÓa
¿«≈¿
:Ôn˙Ï
»«¿ ¨ «¨
−¤ § ¤ ¬ ¦ ¥
²¦ £ ¬¤ £
¤ ¨½ ¨ ¤
.כּלּן ֵכּן
ָ ֻ ַאף,וישׁיבה
ָ ִ ִ לאחר ְ ֻיר ָשּׁהַ ַ ְ שׁאינהּ ֶא ָלּא
ָ ֵ ֶ ,מהן
ֵֶ "בּיאה" זוֹ ִמ ָכּל
ָ ִ שׁנּה ָ ֻ ∑ ְמı‡‰ŒÏ‡
∆»» ∆ Ì·a ∆¬… ¿
ואכלוּ
ְ ָ ְ שּׁנּכנסוּ ָבּהּ
ְ ְ ִ ֶ ִמ,""בּבאכם
ֶ ֲ ֹ ְ :נאמר ָבּהּ ַ ֱ ֶ אבל זוֹ
ֲָ לפיכ
ָ ִ ְ ,"תבאוּ
ֹ ָ ֿ"כּיִ :נאמרַ ֱ ֶ שׁבּכ ָלּן
ֻ ְ ֶ ,שׁבּתּוֹרה
ָ ַ ֶ ִבּיאוֹת
.בּח ָלּה ַ ְ נתח ְיּבוּ
ַ ְ ִ ,לּחמהָּ ְ ַ ִמ בּאחת
ַ ַ ְ ַה ָכּתוּבשׁפּרט ְל
ֵ ֵ ֶ וכיון
ָ ֵ ְ ,כּלּן ְל ֵמדוֹת זוֹ ִמזּוֹ
ָֻ
,להעיר
ִ ָ ְ ."דָא ִמָ והיה ֶא
ָ ָ ְ "אי
ֵ :ראה ֵ ְ תר
ַ ָ ָ בספרי
ִ ְ ִ ְ ִ לא
ֹ ְ נאמר ִ ְ ִ ְ ( יח, )רש"י טותבא
ַ ֱ ֶ ספרי ֹ ָ י
יִ ,תבא
ֹ ָ ייִ נאמר
ַ ֱ ֶ
ָ כ
ֻכְ ֶ
.""והיה
ָ ָ ְ בת
ַ ֵ מיטִ ְ "י ִהר
ִ ֶַ האר
ֶ ָ ָ ֶאלתבאֹ ָ יִ והיה
ָ ָ ְ מר
ֵ א ארה ה
ָ ַ ֶ תיאִ כל" ְֶָ
א ְוה.'דָ'מ
ִ רֵ "והיה" ֵאי ָ ָ ְ
ַ ֶ ,רהָ לכא
ְ ִ ,מע
ַ ְ מ
ַ ."'כ
ÔeLÙz
¿¿« ‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡ÓÁlÓ
»¿«ƒ ÔBÎÏÎÈÓa
¿« ≈¿ ȉÈÂ
≈ ƒיט
−¨ §
¬ ¦ ¨
¤® ¨ ¨ ¤´¤ ¦
−¤ § ¨ £ «©
¨¾ ¨ §
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√ ‡˙eLÙ‡
» »¿«
«¨Ÿ «©
אע
‡˙eLÙ‡
» »¿« ÔeLÙz
¿¿« ‡˙lÁ
»¿« ÔBÎ˙ˆ‡
¿«¿« LÈ≈כ
´© § ¦
® ¨ § ´¦ ¨
−¨ ©
¤½ ¥ Ÿ ´ ¦ £ Æ
¦ ¥
ÔeLÙz
¿¿« Ôk≈ ‡„‡
»¿ƒ ÔÓƒ ÔÈLÙÓ
ƒ ¿¿« È„ƒ ‡Ók
»¿
:d˙È
«»
«¨ Ÿ ¬ ¦ ¨
−¥ ¤Ÿ ½
∑ Ôb
∆… « ¿ƒ .בּלע"ז
˙Óe˙k »« .'ְל ֵשׁם ה
ַ ַ ְ ∑ טורטי"ל‰lÁ וֹתיכם
ֶ ֵ עריס ִ ֲ כּדי
ֵ ְ כּשׁתּלוּשׁוּ ָ ֶ ְ ∑ ÌÎ˙ÒÚ
∆≈… ƒ¬ ˙ÈL‡ ƒ ≈
שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ,מע ֵשׂר ֲ ַ וּמת
ַ כּתר
ְ ִ ולא ֹ ְ ,נאמר ָבּהּ ִשׁעוּר ַ ֱ ֶ שׁלּא
ֹ ֶ :(וכ ָמּה ִהיא? )שמות טז ַ ְ ,בּמּד ָבּרְ ִ ַ רגילין ָללוּשִׁ ִ ְ שׁא ֶתּם
ֶַ
– בּית ִ ַ לבעל ַה
ַ ַ ְ נתנוּ ִשׁעוּר ְ ָ חכמים
ִ ָ ֲ אבל ָ ֲ .ָבּהּ ִשׁעוּר בּעים ִ ָ אר
ְ ַ )ושׁעוּרוֹ ִ ְ "גּלת ֶ ֹ גּל
ְ ֻ"עמר ַל
ֶ ֹ ,"בעמר ֶ ֹ ָ "ויּמדוּ
ֹ ַָ
בּעים
ִ ָ מאר
ְ ַ ֵ אחד
ָ ֶ – נּחתּוֹם ְ ַ ול
ַ ְ ,בּעה
ָ ָ ואר
ְ ַ ְ שׂריםִ ְ מע
ֶ ֵ אחד
ֶָ ,וֹמרַ ְכּל,שׁיתהּ ָ ִ מרא ֵ ֵ תּרימוּ ִ ָ (בּיצהָ ֵ וחמשׁ
ֶ ֹ ְ בּיצים
ִ ֵ ְושׁלֹשׁ
ָ
.ְוּשׁמ ָוֹנה וּמהָ אחת ְתּר ַ ַ תּלּקח ַח ָלּהַ ָ ִ ֵרא ִשׁית,מּנּה ָ ֶ שׁתּאכלוּ ִמ
ְ ֹ ֶ קדםֶֹ
‡˙eLÙ‡
» »¿« »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ôezz
¿ƒ ÔBÎ˙ˆ‡
¿«¿« LÈÓ
≈≈ כא
® ¨ §
−¨Ÿ «©
¬ § ¦
¤½ ¥ Ÿ ´ ¦ £ Æ
¦ ¥ «¥
:ÔBÎÈ„Ï
≈»¿
«¤ ¥ Ÿ −Ÿ §
שׁמענוּ
ְ ַ ָ שׁלּא
ֹ ֶ לפיִ ְ ( ∑ )ספרי‰Óez
» ¿ '‰Ï« ezz ¿ƒ .כּלּהּ ָֻ לפי ַ ֱ ֶ ∑ )ספרי( ָל ָמּהÌÎÈ˙ÒÚ
ִ ְ ?נאמר ∆ ≈… ƒ¬ ˙ÈL‡Ó ƒ ≈≈
.נתינה
ָ ִ ְ כּדי
ֵ ְ שׁיּהא ָבּהּ
ֵ ְ ֶ ,""תּתּנוּ
ְ ִ נאמר
ַ ֱ ֶ ,לח ָלּה
ַ ְ ִשׁעוּר שׁוֹנה
ָ אני ִראִ ֲ שׁוֹמע
ַ ֵ – "ערסתיכם ֶ ֵ ֹ ִ ֲ "רא ִשׁית
ֵ :שׁנּאמר
ַ ֱֶ ֶ
ולא
ֹ ְ מקצתהּ
ָ ָ ְ ִ – ""מרא ִשׁית ֵ ֵ :וֹמר ַ תּלמוּד לְ ַ ,שׁבּעסּוֹת
ִֶָ
־אִ יִ ,רנסת ָ ָ ְ ַ להביא ל ִ ָ ְ דה ֶ ָ כח ַה
ַ ֹ ְ ֶ ני ֵ ְ ִמאינָ ֵ זריעת ָ ְִ ( כא,)טו מה
ָ רְ ליהוה
מה ָ ַֽ נ
נ ְ ִ ערסתיכ
ֶ ֵ ֹ ִ ֲ ית
יתִ מרא
ֵ ֵֽ
ע"ירנסת ָ ָ ְ ַ ֶאתביא ל ִ ָ ֶ ,"למי ִ ָ חי ָהע ֵ ְ "מאמיֲִַ ֶ ל
ָ ֶ ,מר ְלל ַ ,ת ע"זרל ַ ָ ָ ְ הָ ת ַחר ַ ָ ָ נסמכה ָ ְ ְ ִ הל ָָ
.ריעה
ָ ִ ְ ַה ( ו,ל ע"ז )ויקרא רבה פט"ו ֵ ִ א ִ ְ הָ מצות ַחַ ְ ִ ֵ המקְַַ
ָ ִ ִ א
מיגיעת ֹ ֶ ירִ מ ַ מבי ִ ֵ האד ָ ָ ָ ֶ ,הָ מצות ַח ַ ְ ִ כ ֶ ֹ ְ ֶוזה פר ֵ ֵ ,"זרעי ִ ָ ְ סדרֶ ֵ נת ֶזה ַ "אמ ֱ ( א,חז"ל )שבת לא ַ ֲ אמר ְָ
הביאִ ֵ לב ַ ְ "ה ָ ָ ַה־א ִ יִ ,הֶ החיל ַה ִ ַ ַ ה ֶאתָ ָעדת ָ ועבֲַ ."רעוז
ַ ֵ ְ למי ִ ָ חי ָהע ֵ ְ אמי"
ִ ֲ ַ ֶ (תוס' )ד"ה אמונתְ
, ליכיִ ָ ַ הָ והע ִ ָ ְ אהָ בְ ַההרי ֵאי ֵ ֲ ְוא"כ,רכה ָ ָ ְ ֶאת ַהל ל ָעל,דה ֶ ָ דת ַה ַ עב ֲ ַ קיע
ַ ִ ְ ַ הרי ַה ֵ ֲ ַ ,אזה ה ֶ ָ והח ִ ְַ
– "תיכ ֶ ֵ עריס ִ ֲ יתִ "רא ֵ ֶאתתנ ֵ א הולכ ֵ ָ ְ ."הָ להקָ ַ ְ אָ ֶא ֵה,דה ז ָ מעב ֲ ֵ לֵ קַ ְ ֶ רוחיו ָ ָ ְ אה ָ בְ ל ַה ִ ֶ ,ב ֹ לח ְַ
."הָ להק
ָ ַ ְ הָ הע ִ ָ כת ֶ ֶ ַ אמת ֶ ֱ ֶ יִ ,"'מה ַלהר" ָ ְ ָ ִידיועצ
ֶ ֹ ְ חי" ִ ֹ ְו,דה ֵ ָ ְ קעת ָ ָ ְ והַ ְ יגיעת
ָ ִ ְ דל ֶ ֹ צאה ִמ
ָָ
ק ִ ְ יִ ,"ל ע"ז ֵ ִ א ִ ְ הָ מצות ַח ַ ְ ִ ֵ ק ַ ְ ל ַה" ָ ְ ֶוזה .ה" ח"וֶ החיל ַה ִ ַ ַ ה ִלי ֶאתָ ָע
בר
ָ ָ ליטה ְל ָ ִ ְ ח ַ ֹ אי ֵ ֶ האד ָ ָ ָ מראה ֶ ְ ַ הָ מצות ַח ְַ ִ ת ָ ואיכֵ ְ אה ָ בְ ל ַה ִ ֶ ,דע
ַ ֵ ידה ֵ ָ רע ֶאת ַ ֵ ראל ַה ֵ ָ ְ ִיַא
רכי
ֵ ְ ַ ע"פמעצמ ָ ְ ַ ֵ יעה ָ ִ ַמאינ ָ ֵ רנסת ָ ָ ְ ַ 'ואפי
ִ ֲ ַ ,'לעדי ה ֵ ֲ ְ ַ ִמ א"ה ה ָ ָ ַה־א ִ יִ , ח"והאד ָ ָ ָ לֶ "ח" ֹ ִמאי ִ ָ אינָ ֵ
.לב ַ ְ "ה ָ ָ מה
ַ ֵ ־א ִ יִ בע ַ ֶ ַה ולכ
ֵ ָ ְ ."ירִ ע ֲ ַ ת ה' ִהיאר" ַ ְ ִ ,"חיל ִ ָ תלע ֲ ַ ח
ַ ֹ ְלת"נ ֵ ַה
ÔÓƒ ‰LÓ„
∆… ¿ ‡„Èa
» ƒ ÔBÎ˙È
¿» »ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ« Ècƒ Ïk» ˙È» כג
®¤ © §
−¤ ¥ £ ²¨Ÿ § ¨ ¦
¤̧ £ ¨ Á¥
:ÔBÎÈ„Ï
≈»¿ ‡l‰Ïe
»«¿ »ÈÈ¿ „ÈwÙƒ« Ècƒ ‡ÓBÈ
»
«¤ ¥ Ÿ «Ÿ §
¨ § −¨ ¨
²¨Ÿ §
¨ ¦ ¤̧ £
º© ¦
"מןֿ ַהיּוֹם
ִ ְל:שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ,נּביאיםִ ִ ְ שּׁנּתנבּאוּ ַה
ְ ַ ְ ִ ֶ וּבכל ַמה
ְָ ָ ֶ ,' ∑ )ספרי( ַמ ִגּידB‚¿ ‰eˆ
שׁכּל »ƒ L∆ ¬‡ŒÏk» ˙‡≈
."והלאהָ ְ ָ ָ 'ֲא ֶשׁר ִצָוּה ה כּלּהּ
ָ ֻ תּוֹרה
ָ בּכל ַה ָ ְ וֹפר
ֵ ְכּכ,כּוֹכבים
ִ ָ בּעב ַוֹדת
ֲ ַ מּוֹדה
ֶ ַה
eÏLÏ
» ¿ ˙„Ú˙‡
«≈¬¿ƒ ‡zLÎ
»¿ƒ¿ ÈÈÚÓ
≈ ≈≈ ̇ƒ ȉÈÂ
≈ ƒכד
´ ¨ § ¼
¨ ¨ § ¦
´¨ § ¤ «¤ »¨ ¥ «¨
´¥ ¥ «¥ ´¦ À̈ ¨ §
„Á« ÈBz
≈ a« Bz ‡zLk »¿ƒ¿ Ïk» Ôe„aÚÈÂ
¿¿«¿
d˙ÁÓe
≈»¿ƒ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡ÂÚ
»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ ‡˙ÏÚÏ
»»¬« Æ
© Ÿ ¸ ¦
© ³¥ §
¨¹ Ÿ § ¸¨ ¤ Á
¨ ¨ ¤ ´© ̈
¿¨ ¥ «¨
:‡˙‡hÁÏ
» »«¿ „Á« ÈfÚ
≈ƒ a« ÈÙˆe
ƒ¿ ÈÊÁ„k
≈» ¿ƒ dkÒÂ
≈¿ƒ¿ −¨ ¤
¬ ¦ ¦ «¦ § ® ¨ § ¦ © − § ¦ §
¬ ¨ § ¦ ¨½Ÿ «©
«¨ © §
שׁבּתּוֹרה
ָ ַ ֶ שׁכּל ַח ָטּאוֹתָ ֶ ,כּשׁאר ַח ָטּאוֹתָ ְ ִ שׁאינוֹ
ֵ ֶ ,'חסר א
ֵָ (')הוריות ה' ב ∑ ‰‚‚LÏ
»»¿ ƒ ‰˙NÚ
»¿ ∆∆ ‰„Ú‰
»≈» ÈÈÚÓ
≈ ≈≈ ̇ƒ
שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ,וֹלה
ָ וֹדמת ְלע
ֶ ֶ הח ָטּאת ק ַ ַ ,וֹלה ָ ַה ָבּאוֹת ִעם ע ְכּגוֹן,שׁוֹגגֵ עברה זוֹ ַעלֿ ְ ֵידיָ ֵ ֲ שׂתהָ ְ נע
ֶ ֶ העדה
ָ ֵ ָ מעיני
ֵ ֵ ֵ ִאם
וֹדמת
ֶ ֶ וֹלה קָ ְוזוֹ ע,"וֹלהָ יע ֶשׂה עֲ ַ שּׁני
ִ ֵ "ואת ַה
ֶ ְ :()ויקרא ה תּרת ֶ ֶ שׁהיא ֻמ ִ ֶ העבוֹדוֹת ֲ ָ אחת ִמן ַ ַ שׁשּׁגגוּ ְוהוֹרוּ ַעלְָ ֶ
.ְ ַלח ָטּאת » «¿ .בּכ
(' זבחים צ,˙ ∑ )הוריות יגhÁÏ ָ ְ כּוֹכבים
ִ ָ לעבד ֲעב ַוֹדתֹ ֲַ
χNÈ
≈ »¿ƒ Èc
≈¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ÏÚ« ‡‰k
»¬« tÎÈÂ
«« ƒכה
´© § ¦ § −¥ ¨ § ¦
¬¥ §
²© £ ¨ © ¥À Ÿ © ´¤ ¦ §
Ôep‡Â
ƒ¿ ‡È‰ƒ ‡˙eÏL
» » ȇ ≈¬ ÔB‰Ï¿ ˜zLÈÂ
≈¿¿ƒ¿
»ÈÈ¿ Ì„˜ »√ ‡a˜
»»¿À ÔB‰a˜
¿«¿À ˙È» e‡È˙ȇ
ƒ¿«
´¤ ¦
¹̈ ¨ § ¨ ¤ ¸¦ ¥ Á ¥ § ¦½
´¨ ¨ § «¦ ̈®¤
:ÔB‰˙eÏL
¿ » ÏÚ« »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔB‰˙BÁÂ
¿« ¿
«¨ ¨ § ¦ © −¨Ÿ §
¬¥ § ¦
²¨ ¨ © § À̈Ÿ «©
."' ִ"א ֶשּׁה ַלה:שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ,וֹלה
ָ הוּא ַפּר ָהע,בּפּר ָשׁה
ָ ָ ַ האמוּר ָ ָ ֶזה ( יבמות ט.)ספרי ∑ '‰Ï
« ‰M‡
∆ ƒ Ìa˜Œ˙‡
»»¿» ∆ e‡È‰
ƒ≈
.שּׂעיר ִ ָ ∑ ֶזה ַהÌ˙‡hÁÂ
» » «¿
χNÈ
≈ »¿ƒ Èc
≈¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ÏÎÏ»¿ ˜zLÈÂ
≈¿¿ƒ¿כו
® ¨ §
´¨ ©
−¥ © §
¥½ ¨ § ¦
´¥ § Æ
© £ ¨ §
©À § ¦ §
‡nÚ
»« ÏÎÏ
»¿ ȇ
≈¬ ÔB‰ÈÈa
≈ ≈ ib˙Èc
««¿ƒ¿ ‡Bi‚Ïe
» ƒ¿
:‡˙eÏLa
» »¿ «¨ ¨ § ¦
−¨ ¨ ¨ §
¬¦
˙a« ‡fÚ
»ƒ ˜ÈÂ
≈» ƒ eÏLa
» ¿ BÁÈ≈ „Á« L‡
«¡ ̇Â
ƒ¿כז ¬¥
¨ ²¦ § ¦ § ®
¨ ¨ § ¦ ´¨ ¡ «¤
−© ©
¤¬¤ ¦ §
:‡˙‡hÁÏ
» »«¿ dzL ««
«¨ © §
−¨ ¨ § ©
,שׂעירה
ָ ִ ְ כּשׂבּה אוֹ
ָ ְ ִ מביא
ִ ֵ יחיד
ִ ָ - עברוֹת
ֵ ֲ שׁאר »»¿ « ÊÚ≈ .כּוֹכבים
ָ ְ ∑ d˙LŒ˙a ֲ ַ ∑ ‰‚‚L
ִ ָ בּעב ַוֹדת »»¿ ƒ ‡ËÁz
» ¡∆
.שׂעירה
ָ ִ ְ קבע ָלהּ
ַ ָ וּבזוֹ
ְ
גע
dÁÓa
≈¬≈¿ ÈÏzL‡c
ƒ¿¿ ƒ ¿ L‡
«¡ ÏÚ« ‡‰k
»¬« tÎÈÂ
«« ƒכח
−¨ ¨ § ¦
¬¨ § ¤ §
¤²¤Ÿ ©
¤¤ © ©
¥À Ÿ © ´¤ ¦ §
:dÏ≈ ˜zLÈÂ
≈¿¿ƒ¿ ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‡tÎÏ
»»«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ eÏLa
»¿
«
¬© § ¦ §
−¨ ¨
¬¥ © §
® ¨Ÿ §
´¥ § ¦
ib˙Èc
««¿ƒ¿ ‡Bi‚Ïe
» ƒ¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ƒ ‡ÈvÈ
» ƒ« כט
³¨
® ¨ § ´¨ ©
−¥ © §
¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¦ Æ̈
¨ § ¤ «
„aÚÈ„Ï
≈¿«¿ƒ ÔBÎÏ¿ ȉÈ
≈¿ ‡„Á
»¬ ‡˙ÈB‡
»¿« ÔB‰ÈÈa
≈≈
:eÏLa
»¿
«¨ ¨ § ¦ −¤ Ÿ «¨ ¤½ ¨
´¤ § «¦ Æ
©©
ÔÓe
ƒ ‡ÈÈvÈ
»« ƒ« ÔÓƒ ÈÏb
ƒ¿ LÈa
≈¿ „aÚÈc
≈¿«¿ L‡Â
«¡∆ל Æ
¨ § ¤ «¨ ¦ À̈ ¨ ´¨ §
´¤ £ «© ¤ £
¤ ¤¹ © §
‡L‡
»»¬ ȈzLÈÂ
≈≈¿ƒ¿ ÊbÓ
≈¿« ‡e‰ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡iBib
»« ƒ
:dnÚ
«« BbÓƒ ‡È‰‰
ƒ«
−¦ ©
¤¬¤ ©
²¨ § § ¦ §
® ¥ © § ´
−¨Ÿ § ¤
¥½ © ¦
«¨ © ¤ ¬¤ ¦
ֶאתלמבר
ֵ ָ ְ ַ ִמ ָכּאן:בּוֹתינוּ ֵ דּרשׁוּ ַר ְ ָ ְועוֹד."ֿ ַאשּׁוּרמל
ֶֶ )יחזקאל: ְכּמוֹ,מחרף ≈«¿ .בּמזיד
ֵ ָ ְ ∑ Ûc‚Ó ִ ֵ ְ ∑ ‰Ó
» » „Èa
»¿
.(' כריתות ז.בּכרת )סנהדרין צ
ֵ ָ ְ ַה ֵשּׁם ֶשׁהוּא נערי
ֵ ֲ ַ "א ֶשׁר ִ ְגּדּפוּ
ֲ :( )ישעיה לו,"וּפה
ָ חר ָפּה ְוּגד
ְ ֶ "והיתה
ָ ְ ָ ְ (ה
ȉB„ewt
ƒ ƒ ˙ÈÂ »¿ Òa
«¿ »ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓ
»¿ ≈ ÏÚ« ȇ
≈¬ לא
¥ ¨ ¦ ®
© ¥
− ¨ § ¦ ¤ § ¨½ ¨ Æ
¨Ÿ § © § ³¦
dBÁ
« ‡È‰‰ ƒ« ‡L‡
»»¡ ȈzL˙
≈≈¿ ƒ ‰‡ˆzL‡
»»≈¿ ƒ ÈL‡
≈¿ «
:da« «¨
¬¨Ÿ £
−¦ © ¤¬¤ ©
²¥ ¨ ¦
וֹנהּ
ָ שׁע
ֲ ֶ בּזמן » ¬ .שּׁאר – ִמ ִפּי ֹמ ֶשׁה
ַ ְ ִ ∑ d» ‰BÚ ָ ְ וה
ַ ְ ,כּוֹכבים ִמ ִפּי ַה ְגּב ָוּרה ַ ָ ְ ַ (' ∑ )סנהדרין צט‰Œc
ִ ָ אזהרת ֲעב ַוֹדת «¿
.תּשׁוּבה
ָ ְ שׁלּא ָע ָשׂה ֹ ֶ ,ָבּהּ
‡b
»¿« eÁkL‡Â
»¿ «¿ ‡a„Óa
»¿¿«¿ χNÈ
≈ »¿ƒ È
≈¿ B‰Â
¬«לב
¬¥ §
²¦
À § § ¦ © ®
¨ § ¦ ©
−¥ ¨ § ¦ «¥ §
¬ § «¦ ©
:‡˙aL„
»¿« ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ÔÈÚ‡
ƒ» a‚Ó
««¿ „k«
«¨ © © ¬ §
−¦ ¥
שׁבּת
ָ ַ שׁמרוּ ֶא ָלּא
ְ ָ שׁלּא
ֹ ֶ ,דּבּר ַה ָכּתוּב
ֵ ִ ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ בּגנוּתן ֶשׁל ָ ְ ִ ( ∑ )ספריe‡ˆÓiÂ
¿¿ƒ« a„na
»¿ƒ« χNÈŒÈ
≈ »¿ƒ ≈¿ eȉiÂ
¿ƒ«
.שּׁניּה ָבּא ֶזה ְ ִוח ְ ָלּלהּ
ָ ִ ְ וּב
ַ ,שׁוֹנה
ָ ִרא
)מכילתא בשלח ָ ֲ ַ ְ רה
כמחז"ל ָ ד ַהל ִ ְ היה ָ ָ רָ דְ ִ ַ עסק ְִָ ( לב,)טו :תָֽ ַ ַה
י
י ְ עצי
ִ ֵ ֹ ְ איִ מצא
ֵ מק ְ ְ ִ ַֽו
מצא
דר ִלַ ע ִ ְ ,ָ כלי ַה
ֵ ְ א ְלאָ ֶאלדר ְ ִ רהָ נהנ ָ ְ ִ ז( ֹלא,טז אמר
ַ ָ ְ ,לימר
ִ ְ ַ ְ הֵ מע ֲ ַ אחרַ ַ דַ' ִמהיה כ ָ ָ ֵ קְ ה ַהֵ מע
ֲַ
רַ ראל ִעֵ ָ ְ ִיארֶ ֶ ְ ־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה,גה ָ ָ וה
ַ ְ הבנה
ָ ָ ֲ ַ ארה ה ָ ַה יו
ָ ֵ ,ראלֵ ָ ְ ִימרי ִ ְ אהיָ ֶ ,נת
ֵ ַ ְ ִ מיִ ַ ָ ל
ֵ ְ ִ דר
ְָ ִ ַ
זרעַ ְ ִ ניִ ָ ֵ ,תִ מע ֲ ַ תמצ ְ ִ הֶ מע ֲ ַ ְ דה ִהיא ָ העבֲָ ב ֵאי ,לימר ִ ְ ַ ְ הֵ עֲ ַ ִמלאר
ֶ ָ ָ נסל
ֵ ָ ִ אֹ ֶ עליה
ֶ ֵ ֲ גזר
ְַ ִ ֶ
.' ְוגדֶָ אחרי
ִ ֵ ֲ ויראְ ִ ְ הרג
ֵ ָ ֵ ֶ די
ֵ ְ ,תָ ַ לֵ וחִ ְ עמד ַ ָ .תמצ
ְ ִ ְ בי
ִ ָמח
ְֻ
נסל
ֵ ָ ִ א ֹ ֶ עליהֶ ֵ ֲ "נגזר
ַ ְ ִ ֶ יוָ ֵ מ
ִ ְ ראלֵ ָ ְ ִיבְ ־זה ָח ֶ יועל־
ִ ְַ ( ב, בבא בתרא קיט,)תוד"ה אפילו
דת ַ היא ֲעב ִ ֶ ,"תמצ ְ ִ ְ בי ִ ָמח
ֻ ְ "אי
ֵ ֶ סימ ָ ִ הרי ֶזה ֵ ַ ,"לארֶָָ מ ִ ְ ראל
ֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ בְ חָ ֶ לזה ֶ ְ ע ַ ַ ַה ַמה,ֵלע ַ ְ ֵי
."ל ַ ַ "ראלֵ ָ ְ ִי"אר ֶֶ ,תמצ
ְ ִ ְ בי
ִ ָמח
ֻ ְ אינ ָ ֵ ,לארֶ ָ ָ נסל
ֵ ָ ִ א ֹ ֶ עליה
ֶ ֵ ֲ גזר ְַ ִ ֶ
מי
ִ ַ ָ "ל ֵ ְ ֶ א ַ ְ ,תר ְלה ֵ קְ ר ַהא ִסָ ועל ֶזה ְַ ?ביל ֶזהִ ְ ִ תצ ְ ִ ב ַהמח ִ ֵ טרְ ָ ע ִי
ַ מ ְַ
,רתותָ ְ "ה ָ ָ ַה ִעלמי ִ ֵ ְ ָהיכל ְ ִ ְוב ְ ַ מח
ְ ַ ,"נת ֵַ ְ ִ ( ועוד,באר בסה"ק )ראה לקו"ת ריש פרשתנו ָ ֹ ְ י ַהעל־
ִ ַ ֶזהב ָ ְוי
בֵנתח
ַ ְ ִ ,הֶ מעֲ ַ ְ ת ָ ַ ל ֶאת ַהֵ לפעל ִח ַ ֹ ְ ֶ יו ָ ֵ ִמל־מק ָ ָ ִמ רַ י ִעִ אר הָ דְ ִ ַ ארל
ֵ ָ ִ ליהמר
ִ ְ ַ ְ ַ רצ ָ ֶ לזה
ֶ ְ ע ַ ַ ה
ֶַ
"mklwA
¤ § Ÿ § 'd rnW
© ¨ `leŸ § ,'d oiprA
©§ ¦ § l`xUi
¥ ¨§ ¦ zaEWY
© § dlirFd
¨ ¦ dxRM ¥ §
¨ ¨ © Fl oi`e (l)
`l dxez . iptl
¥ § ¦ EMaYe
§ ¦ © EaWYe"
ª ¨ © Fxn`M
§ ¨ § ,milBxnd
¦§ ©§ © ziUrPd
¥ £ © © daEWzA
¨ § ¦ ENt`¦ £ dGd
¤ © mlFrÄ
¨
`l
Ÿ KkitlE
¨ ¦ § .zEnIW ¨ ¤ cr© ,Wpr
¤ Ÿ z`xIn
© §¦ ¦
דע
ר ִעוח
ִ ְ צותא
ָ ְ ַ צוה
ָ ְ ִ ַהעני
ַ ְ ִ רַ וע
ִ ְ ,"תמצ
ְ ִ ְ בי
ִ ָ"מח
ֻ ְ ֵה א
ַ ְ ,"רָ "מד
ְ ִ ַ אר
ֲ ְ ִ ֶ לאֵ ְ גענ
ַ ֵ ְ בר
ָ ָ א ַה ְוה.סקילה
ָ ְִ
.צוה
ָ ְ ִ ה ַה
הֵ מע
ֲ ַ על־ידי
ֵ ְ ַ א"ה ה ָ ָ ַה הרי
ֵ ֲ ל־מק
ָ ָ ִמ,כל
ֶ ֵ בהבנת ַה
ַ ָ ֲ ַ רה
ָ ַ היהָ ָ ק
ָ רב ִעֹ ֶ
ÔÈÚ‡
ƒ» a‚Ó
≈«¿ „k« d˙È
≈» eÁ»kL‡c
¿ « ¿ d˙È
≈» eȘÂ
ƒ»¿לג
® ¦ ¥
´¥ § − Ÿ ¬ ¦ § Ÿ « ©
½ Ÿ
´¦ § © ©
:‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ˙ÂÏe
»¿ Ô‰‡
… ¬« ˙ÂÏe
»¿ ‰LÓ∆… ˙ÂÏ
»¿
«¨ ¥ «¨ ¨ −¤ §
Ÿ ½ £ «© ¤ § Æ
¤ ¤
.והתרוּ בּוֹ
ְ ִ ְ שׁמּצאוּהוּ
ָ ְ ֶ ַאף,וֹשׁשׁ
ֵ נּיח ִמ ְלּק
ַ ִ ולא ִה
ֹ ְ שׁהתרוּ בּוֹ
ְִֶ ( סנהדרין מ"א.)ספרי ∑ LL˜Ó
≈… ¿ B˙‡
… Ìȇˆn‰
ƒ¿… «
Lt˙‡
«¿¿ƒ ‡Ï» ȇ
≈¬ ‡hÓ
»¿« ˙Èa
≈¿ d˙È
≈» eq‡Â
¿«¿לד «
−¤ ¨ «¥ ©
½©Ÿ
Ÿ ´ ¦®
¨ § ¦ ©
− Ÿ
¬ ¦ © ©
:dÏ≈ Ôe„aÚÈ„
¿¿«¿ ‰Ó» ÔB‰Ï¿
מּח ֵלּל
ַ ְ שׁה
ַ ֶ יוֹדעים ָהיוּ
ִ ְ אבל
ָ ֲ ,מיתה ָימוּת
ָ ִ בּאיזוֹ ִ ְ סנהדרין עח( ֹלא ָהיוּ. ∑ )ספריBÏ ‰NÚiŒ‰Ó
ֵ ְ יוֹדעים ∆ »≈ « LÙ
«… ‡Ï
… Èkƒ
.בּמיתה
ָ ִ ְ שׁבּת
ַָ
וכיו
ָ ֵ ְ ,' כיקִ ביל ַה
ִ ְ ִ ,(חסד ֶ ֶ רתַ רה ִהיא ָ ה ֶַ בת
ָ ֶ מה]
ַ מאסר ָ ֲ ַ לֶ עניָ ְ ִ רה
ָ י ַהנ
ֵ ְ עְ מצינ
ִ ָ ֹלא
כלית
ִ ְ ַ ה
ֶ ֶ ,הליכה
ָ ִ ֲ לֶ עני
ָ ְ ִ תלהיְ ִ למאסר ֹלא ָיכ
ְֲַָ ֶ רתְ ולא
ֹ ְ ,ינִ ררת
ֵ ָ ְ ִ ֶ הרי ֶזה ַרק ַעד
ֵ ֲ ,"מר
ָ ְ מ
ִ ְ היחִ ַ"ו
ַ
.מאסר
ָ ֲ ַ לֶ נ ֶ רה ע
ָ ַ נמצא ָ ְ ִ ֹלאלכ
ֵ ָ ,ָהמכ
ְַֻ )
ֵ ְ חסדֶ ֶ לֶ עני ָ ְ ִ רה ֵה ָ י ַהנ
ֵ ְ עַ יִ [נ ֶע
‡b
»¿« Ï˘˙È
≈ ¿¿ƒ ‡Ï˘˙‡
»» ¿¿ƒ ‰LÓÏ
∆… ¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«לה
¸ ¨
® ¦ ¨ −© ¬
¤½ ¤ Æ
¨Ÿ §
¤ Ÿ³ ©
‡aÓ
»»ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» ‡i‡a
»«¿«¿ d˙È ≈» Ì‚Ó
«¿ƒ
:‡˙ÈLÓÏ
» ƒ¿ «¿
«¤ £ «© ©
− ¦
½¨ ¥ ´¨ ¨ Æ
¦ ¨ £ «¨
³Ÿ
."ו"שׁמוֹר
ָ ְ ""זכוֹר
ָ :וכן
ֵ ְ ," אלנ"ט"הלוֹ
ָ :וכן
ֵ ְ ,בּלע"ז ֹ ∑ ָעÌB‚»
ַ ַ ְ שׂה פשנ"ט
‡aÓÏ
»»ƒ¿ ‡zLk
»¿ƒ¿ Ïk» d˙È ≈» e˜Èt‡Â
ƒ«¿לו
¬ § § ¦ ©
¤½ £ «© © Æ
¦ ¤
À¨ ¥ «¨ ¨ ¹ Ÿ ¸¦ Ÿ ©
‡Ók
»¿ ˙ÈÓe
ƒ ‡i‡a
»«¿«¿ d˙È ≈» eÓ‚e
»¿ ‡˙ÈLÓÏ
» ƒ¿ «¿
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Șt
ƒ« È„ƒ
«¤ ¤
−¨Ÿ §
¬¨ ¦
²¤ £ «©
®Ÿ ¨ ©
−¦ ¨ £ «¨ ²Ÿ
. ()סנהדרין מב סּקילה חוּץ ְ ָורחוֹק ִמ ֵבּיתֿ ִדּין ֵ ֶ , ∑ ִמ ָכּאןB˙‡
ָ ִ ְ שׁבּית ַה … e‡ÈˆiÂ
ƒ…«
:ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓÏ
∆… ¿ »ÈÈ¿ Ó‡Â
«¬«לז
Ÿ « ¥
¬¤ ¤
−¨Ÿ §
¤ Ÿ¬ ©
ÔB‰Ï¿ ÓÈ˙Â
« ≈¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ≈« לח
¬¤ ¨
¸ ¨ §
¤½ ¥ £ ´
¨ § © «¨ § Æ
¥ ¨ § ¦
³¥ § ¤ º¥ ©
ÔB‰˙eÒÎ
¿ ¿ ÈÙk
≈¿« ÏÚ« ÔÈ„tÒek
ƒ¿¿ ¿ ÔB‰Ï¿ Ôe„aÚÈÂ
¿¿«¿
‡ËeÁ
» ‡Ù΄
»¿«¿ ‡„tÒek
»¿¿ ¿ ÏÚ« ÔezÈÂ
¿ƒ¿ ÔB‰È„Ï
≈»¿
¬ ¦ ¦ ©
² § «¨ §
® ¨ Ÿ Ÿ « §
−¤ ¥ § ¦
¬¥ § © ©
²¦ ¦
:‡zÏÎ˙„
»¿∆¿ ƒ
¤ «¥ § ¬ ¦ § −
¨¨ ©
ִ ֵ :( ְכּמוֹ )שיר ב,""וּראיתם ֹאתוֹ
"מציץ ֶ ִ ְ ציצת – ַעל ֵשׁם ִ ִ ִ ִ ְ ˆ˙ ∑ ַעל ֵשׁם ַהȈ
פּתילים ַה ְתּל ִוּיים ƒ ƒ Ì‰Ï ∆» eNÚ »¿
.˙ ∑ )מנחות מד( ֶ ַצבע ָ ֹירק ֶשׁל ִח ָלּזוֹןÏÎz
∆≈¿ ."החר ִכּים
ַ ֲ ַ ִֿמן :אחר
ֵ ַ דּבר ָ ָ ."בּציצת ֹרא ִשׁי
ִ ִ ְ "ויּקּחני
ִ ֵ ָ ִ ַ :( ְכּמוֹ )יחזקאל ח,ָבּהּ
d˙È
≈» ÔeÊÁ˙Â
¡∆¿ ÔÈ„tÒeÎÏ
ƒ¿¿ ¿ƒ ÔBÎÏ¿ ÔB‰Èƒלט ¤ Æ
¤ § © § À Ÿ
´¤ ¦ § ¼
¦ ¦ § » ¤ ¨
´¨ ¨ §
ÔB‰˙È
¿» Ôe„aÚ˙Â
¿¿«¿»ÈÈ„
¿« ‡i„Bwt
»« ƒ Ïk» ˙È» Ôek„˙Â
¿¿ƒ¿
eÊÈÁ≈ ˙e
«» ÔBÎaÏ
¿ƒ e‰‰¿ƒ ˙a
«» ÔeÚh˙¿ƒ ‡ÏÂ
»¿
³¥ £ «©
¹ ¨ Ÿ « § ® ¨ Ÿ
−¤ ¦ £ «©
¨½Ÿ § ̈
Ÿ´ § ¦
:ÔB‰È˙a
≈¿« ÔÚË
«» Ôez‡« Ècƒ ÔBÎÈÈÚ
≈≈
«¤ ¥ £ «©
−¦ Ÿ
¬¤ © ¤ £ ¤½ ¥ «¥
´¥ £ «© § Æ
¤ § ©§
ElCgY
§ § © dfaE
¤ ¨ .eicarA
¨ ¨ £ © KlOd
¤ ¤ © mzFgM
© § dl`A
¨ ¨ § eizFvn
¨ § ¦ mYlATWe
¤ § © ¦ ¤ § ,KxAzi
©¨ § ¦
(hl)
zExixW ¦ § biVdl
¦ © § "mkaal
¤ § © § ixg`"
¥ £ © xEYn¦ `EdW¤ ziviSd
¦ ¦ © mzF`xA
¨ § ¦ dfe
¤ § ,drEaWaE
¨ § ¦ l`l
¥ ¨ micar
¦ ¨ £ mY`W § § ¦
¤ © ¤ ExMfY
הע
גּלים ַלגּוּף,
מר ְ ִ
והעינים ֵהם ְ ַ
הארץ"ַ .ה ֵלּב ְ ָ ֵ ַ ִ
"מתּוּר ָ ָ ֶ
ְכּמוֹ ִ גּימטרָיּא ‡˙ַ ְ ִ ֶ ∑ '‰ ˙BˆÓŒÏkŒ
שׁמּנין ִ ַ ְ ִ ¿ƒ » ∆ ÌzÎÊe∆ ¿«¿
וֹמד,
וה ֵלּב ח ֵ
וֹאה ְ ַהעין ר ָ
העברוֹתִ ַ ָ : וּמסרסרים לוֹ ֶאת ָ ֲ ֵ
ְ ְַ ְִ וחמ ָשּׁה
וּטים ַ ֲ ִ
וֹנה ח ִוּשׁמ ָ
"ציצית" – ֵשׁשׁ ֵמאוֹתְ ,
ֶשׁל ִ ִ
העברוֹת.
וֹשׂה ֶאת ָ ֲ ֵ והגּוּף ע ֶ ְַ ∑ ÌÎÏ
‡∆¿«¿ ÈÁ הרי תּרי"ג» … ¿ .
≈¬« ee˙˙Œ‡Ï שׁרים ֲ ֵ
ְק ָ ִ
È„Bwt
» ƒ Ïk» ˙È» Ôe„aÚ˙Â
¿¿«¿ Ôek„˙c
¿¿ƒ ¿ ÏÈ„a
מ ¿ƒ
¬¤ ¦ § «¦
® ¨ Ÿ § ¦ ¨ ¤ −¤ ¦ £ «©
½ § § ¦
© ´© §
‡:ÔBΉÏ
˜„¬»¡ Ì
˜»√ ÔÈLÈc
ƒ ƒ« ÔB‰˙e
¿
«¤ ¥ Ÿ « ¥
§ ¦−
ת.
וע ִ ָ ָ
צת ַ ֲ
זכירת ָל ַה ִ ְ
לידי ְ ִ ַ
ביאה ִ ֵ
לראָהַ ,ה ְ ִ ָ
ִ ְ ִ
לאחר ִמ ֵ
ְַַ תי )טו ,מ( ַ ְ ָ ְ ִ
המפרי מצָ תי
ל ִ ְ
יתֶ את ָל
וע ִֶ
ית ז ְרֲ ַ
למעְ ִ ז
ְַַ
צוה ז
מח ֵָ ְ ִ ֶ ראָהַ ְ ,
נאמר ְ ִ
נֹ ֶ ,לא ֶ ֱ ַואַ ה ָסק ֶ ָ ְִ למר,
דְ .ויֵַ סיָ סק ֶזה ַעל ַה ָסק ַה ֵהקַ ,מה ִ ְִ
סק ַה ָא.ר"י ַ ָ תב ַ ִ
כפי ֶ ָ ַצתִ ְ ,
נגד ָל ַה ִ ְ
לה ְ ֶ ְֶק ָ מביאה
ציצית ְ ִ ָ צות ִ ִ
נאמר ַרק ֶ ִ ְ ַ
דַ ֱ ֶ
סק ַה ֵ הֵה ַ ָ
ְִ
‡Ú‡Ó
» ¿«≈ ÔBÎ˙È
‡¿» ˙Șt
‡ƒ≈« Ècƒ ÔBΉÏ
‡¬»¡ »ÈÈ¿ ‡
מא ¬»
¤´¤ ¥ Æ
¤ § ¤
¦ ³¥ ¤̧ £
¤À ¥ Ÿ « ¡
´¨Ÿ §
º¦ £
‡»ÈÈ¿ ‡»¬ dχÏ
» ≈ ÔBÎÏ¿ ȉÓÏ
„≈¬≈¿ ÌȈÓ
¿ ƒ«¿ƒ
‡Ù Ù Ù :ÔBΉÏ
¡»¬
«¤ ¥ Ÿ « ¡
¬¨Ÿ §
−¦ £
® ¦ Ÿ «¥ −¤ ¨
¬ § «¦
¦ § ©½ ¦
שׁבּת
ואת ַ ַ וּמצוֹת[ֶ ְ .
תּוֹרה ִ ְלהם ָ ]ותּתּן ָ ֶ
ירד ָתּ ַ ִ ֵ
סיני ַָ ְ
ַהרֿ ִ ַ ‡∑ ÌÎȉÏ
¡ …≈ ∆ שׂכר.
שׁלּם ָ ָ
נאמן ְל ַ ֵ
ֱֶ ָ )ספרי( ∑ '‰ ‡È
ƒ¬
נסמכה
לכָ ְ ְ ִ ציציתָ ְ ,
פּר ַשׁת ִ ִואף ָ ָ
להם"ַ ְ . וֹדע ָתּ ָ ֶ
קד ְשׁ ה ַ ְ ְָ מנת ‡˙) ∑ ÌÎספרי( ַעל ְ ָ ∆¿∆ È˙‡ˆB‰ ‡ƒ ≈ L פּרע∆ ¬ . לה ָ ַ
נאמן ְ ֱִֶ ָ
מּצווֹת,כּנגד ָכּל ַה ִ ְ וּלה ְ ֶ ֶ
שׁאף ִהיא ְשׁק ָ לפי ֶ ַ לאלּוִּ ְ ,ְֵ ‡'‰ È וֹתיƒ¬ . גּזר ַ עליכם ְ ֵשׁתּק ְבּלוּ ֲ ֵ ֶ אתכם ֶ ְ ַ פּדיתי ֶ ְ ֶ ֵכּן ָ ִ ִ
וֹתי":מצ ָ
שׂיתם ֶאתֿ ָכּלֿ ִ ְ
"וע ִ ֶ
שׁנּאמרֲ ַ : ֶ ֱֶ ַ יאמרוּ שׁלּא ֹ ְ כּדי ֶ ֹ נאמר? ְ ֵ ‡) ∑ ÌÎȉÏספרי( עוֹד ָל ָמּה ֶ ֱ ַ ¡ …≈ ∆
"וא ָשּׂאכּנגד )שמות יט( ָ ֶ ֶ ֶ ְ ∑ ̉Ȅ‚
∆ ≈¿ƒ ÈÙk ≈¿« ÏÚ« (ÁÏ) ונטּל
שׁנּע ֶשׂה ְ ִ ֹ אמר ַה ָמּקוֹם? ֹלא ֶ ַ ֲ פּני ָמה ָ ַ ישׂראלִ :מ ְ ֵ ִ ְָ ֵ
שׂכר!" – )שבת נוֹטלים ָ ָ ולא ְ ִ וֹשׂים ְ ֹ שׂכר? ָאנוּ ֹלא ע ִ ָָ
בּעלת
ולא ַ ֲ ַכּנפוֹתֹ ְ , אר ַבּע ְ ָ נשׁרים"ַ .על ַ ְ כּנפי ְ ָ ִ
אתכם ַעלֿ ַ ְ ֵ ְֶֶ
וֹמר )יחזקאל וכן הוּא א ֵ כּכם"ֵ ְ . מל ְ ֶאני ַ ְ כּרחכם ֲ ִ פ"ח( ַעל ָ ְ ֲ ֶ
חמשׁ )זבחים י"ח ב( ) Yר"ל שאין עושין ה' ציצית בּעלת ָ ֵ ולא ַ ֲ ַָשׁלֹשֹׁ ְ ,
אר ַבּעכּנגד ַ ְ
לחמש כנפות אלא ד' בד' כנפות המרוחקות ועיין בטור או"ח סי' י'( ְ ֶ ֶ דּבר עליכם"ָ ָ . אמלֶֹ ֵ ֲ חזקה ְוגוֹ' ֶ ְ בּיד ֲ ָ ָ "אםֿ ֹלא ְ ָ כ(ִ :
בּמצרים )שמות ו(: שׁנּאמר ְ ִ ְ ַ ִ גּא ָלּהַ ֱ ֶ ֶ , ְלשׁוֹנוֹת ֶשׁל ְ ֻ שׁהבחנתּי
אני הוּא ֶ ִ ְ ַ ְ ִ מצרים? ֲ ִ יציאת ִ ְ ַ ִ נאמר ְ ִ ַ אחרָ :ל ָמּה ֶ ֱ ַ ֵַ
"ולקח ִתּי".
"וגאל ִתּי"ְ ַ ָ ְ , צּל ִתּי"ְ ַ ָ ְ , "וה ַ ְוֹצאתי"ִ ְ , ְ"וה ֵ ִ אני
שׁאינהּ ֶשׁל ְבּכוֹרִ ֲ ,
אילן
קלא ִ ָ תּוֹלה ָ ָ
בּמצרים ֵבּין ִט ָפּה ֶשׁל ְבּכוֹר ְל ֶ ֵ ָ
פּרע ִמן ַה ֶ וּלה ָ ַ
להבחין ְ ִ עתיד ְ ַ ְ ִ
ְ ִ ְַ ִ
הוּא ָ ִ
תּרגּוּם ֶשׁל ) ∑ ˙ÏÎzספרי( ַעל ֵשׁם ִשׁכּוּל ְבּכוֹרוֹתְ ַ . ∆≈¿ ÏÈ˙t ¿ƒ
צבעוכן ֶ ַ בּלּילהֵ ְ , היתה ַ ַ ְ ָ כּתם ָ ְ ָ וּמ ָ ָ
"תּכלא"ַ , ִשׁכּוּלָ ְ ִ : וּמיסוֹדוֹ ֶשׁל ַר ִבּי תּכלת הוּא )ב"מ ס"א(ִ . וֹמר ְ ֵ ֶ בּבגדּוְֹ ,וא ֵ ְְִ
וֹנה
וּשׁמ ָ ערבְ . לעת ֶ ֶ מּשׁחיר ְ ֵ לרקיע ַה ַ ְ ִ
דּוֹמה ָ ָ ִ ַ תּכלת ֶ ַה ְ ֵ ֶ וֹשׁשׁ פּר ַשׁת ְמק ֵ נסמכה ָ ָ
תּק ִתּיָ :ל ָמּה ִ ְ ְ ָ הע ַ ְדּר ָשׁן ֶ ְ ֹמ ֶשׁה ַהַ ְ
ישׂראל,
שׁשּׁהוּ ִ ְ ָ ֵ ימים ֶ ָ וֹנה ָ ִ כּנגד ְשׁמ ָ שׁבּהּ – ְ ֶ ֶ וּטים ֶ ָ ח ִ שׁהמח ֵלּל ֶאת וֹמרַ ְ ַ ֶ , כּוֹכבים? )חולין ה( ל ַ וֹדת ָ ִ לפר ַשׁת ֲעב ַ ְ ָָ
שׁירה ַעל ַהָיּם: שׁאמרוּ ִ ָ מּצרים ַעד ֶ ָ ְ שּׁיּצאוּ ִמ ִ ְ ַ ִ ִמ ֶ ָ ְ וּלה שׁאף ִהיא ְשׁק ָ כּוֹכביםַ ֶ , וֹדת ָ ִ וֹבד ֲעב ַ כּאילוּ ע ֵ שּׁבּת ְ ִ ַה ַ ָ
"ועל בּעזרא) :נחמיה ט(ַ ְ : וֹמר ְ ֶ ְ ָ וכן הוּא א ֵ מּצווֹתֵ ְ , כּכל ַה ִ ְ ְָ
,"midl`l "¦ Ÿ ¥ mkl ¨¤ did`W
¤¡ ¤ ¤ EMfYW§¦ ¤ .d`xInE
¨ § ¦ ¦ dad`n¨ £ © ¥ izFvn̈© § ¦ lM ,lfbA
`¥ ¨ § ENt ¦ £ cFake ¨ § xWrA ¤ Ÿ § mkAl ¦ § ¤
iPOn
¦ ¤ ¦ mkzE`ivn§ ¤ ¦ § zcnzd © ¨ § © didYW ¤§ ¦ ¤ EidY
§ ¦ dfaE¤ ¨
zFe`Y ©£ biVdl
§ © ¦ "mkipir
"¤ ¥ ¥ ixg`e § © ¥£
`l Ÿ dfM ¤ ¨ zE`ivOW `¦ § ¤ .irvn ¦ ¨ § ¤ iYlA ¦ § ¦ oEM
¥ ¦ xW`M¤ £ © ,mlFr ¨ iIgl
¥ © § eiptl¨ ¨ § miWFcw¦ § .odA
¤ ¨ mkipir¤ ¥ ¥ mYzpW ¤ ©§¤
`FnM§ ,ot ¤ Ÿ mEWA§ cqRi ¥ ¨ ¦ `le Ÿ § dPYWi¦ § ©¤ zklnn
¤ ¤ § © il¦ EidY "§ ¦ mY`e
¤ © § Fxn`A § ¨ § `Ed miHn ¦ ©
.miIgvPd
¦ ¦ § ¦ © x`W ¨ § zE`ivnA ¦ § ¦ oiprd
© § ¦ ¨ `EdW ¤ `n dxez . "WFcw¨ iFbe§ mipdM ¦ £Ÿ mlFr
¨ iIg ¥ © ikxCn
¥ § © ¦ odA¤ ¨ zilkVd ¦ § ¦ © mkWtp ©§ § ¤
dfl¤ ¨ dYr `¨ © ip ¦ £
) (`n n dxez .zenE `¤ ¨ oFCa © £ ikxcl§© § ¥
z`fŸ mkl ¤ ¨ iziEv¦ ¦ ¦ FnvrA § © § zilkYd © © § ¦ ip`W
¦ £ ¤ cSOW "`© ¦ ¤ ,"'d ip ¦ £ miEpR
¦ § EidY § ¦ ornl © © § ) (n
FnM§ ,oEknd ¨ ª § © dfl ¤ ¨ EMfYW§ ¦ ¤ icM ¥ § ,devOd
© ¦ §¨ `Ed ip`W ¦ £ ¤ mixiMn ¦ ¦ © mY`W"`¤ © ¤ ,"mkidl ¡ ¤ ¥Ÿ ExMfY
§ § ¦ dfaE ¨¤ ,mdilad
¤ ¥ § © zFaWgOn ¦ © § §
"mkidl`l
¤ ¥ Ÿ ¥ miWcw "¦ Ÿ § mziide¤ ¦ § ¦ xn`W © ¨ ¤ eil`e
¨ ¥ § EdEcarYW§ © © ¤ iE`xd ¨ ¨ oFncTd `§ © © FzF lcB¤ Ÿ ExiMY `¦ © mA¨ xW ¤ £ dxFYd ¨ © iztFn § ¥
. .EllRzY
¦ § © § .FCqge
̈§ © § l`d ¥
¥ §
icM EUrY ¤ ¨
£ © dfaE
וע
ער
ַ ָ ד ְוע,עה
ָ ָ לפי
ִ ְ 'מא
ָ א 'סהרי הֵ ֲ – העיני
ִ ַ ֵ ָ נברא ְְִ ( לט,)טו ֶ ֵ ֵ אחרי
עיניכ ֵ ֲ ַ רולא ָתת
ֹ ְ
."מת
ֵ ְ במא ָחָ "ס:רז"לַ ַ אמר
ְ ָ והרי
ֵ ֲ ַ .ָ ִמ ביל
ָ ִ ְ ִ ֶ כלית
ִ ְ ַ ַההפ
ֶ ֵ ,רהאס
ָ ָ אפ
ֶ ֹ ָ עיניו
ָ ֵ ְ ל
ֵ ַ ס
ְ ִ ֶ ִמי
חסלת פרשת שלח . פל"ט סימ,קי"ט פסוקי
המשך ביאור למס' זבחים ליום שלישי עמ' א
המשך ביאור למס' זבחים ליום שבת קודש עמ' א
זע
שיעורי תהלים לשבוע פרשת שלח
. נוסח התפילה.3
טע
– ' ועד"מ להבדיל באלף כו. "שאינו אלא תואר:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .6 .( בנוסח התפילה )ילקוט ואתחנן רמז תתלה.5
"שאינו אלא:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .7 ."' מציאות וכו,באדם הרי ידיעתו למטה ביותר מעצמות נפשו – בנוגע לפשיטות
. ז, איוב לב.9 . מו"נ ח"א פס"ח. ובכ"מ. הלכות יסודי התורה פ"ב ה"ו.8 ."„ מתואריו – ואי"ז משנה בעצמותו ח"וÁ‡
אפ
˜"Î ˙Ú‰ .11 ."[ ]כן גירסת הטושו"ע יו"ד ס"דÌÈ˘ [( א, הבריות – רש"י חולין )מÏ΢ Ô˘]" :‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .10
˜"Î ˙Ú‰ .12 ." ט – וראה ב"ר רפ"ח, – חשיבות – שבכל הברואים – ראה רמב"ם יסוה"ת ב‰Âˆ "הפחות:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡
דמוסיף, ע"כ אמר הנביא וכו' ]משא"כ בפ"ב: והרי אין ענינו לפרש כתבי התנ"ך. העניןÏÎ "לכאורה כאן נסתיים:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡
דהוא היודע- דנקודתו.ÏÈÚÏ Â˙Ή ÏÎ אלא שבא לתרץ קושיא שלכאורה סותרת.[ מהכתוביםÚÈÈ˙ÒÓ ורק,' ודבר זה כו:ÔÈÚ ביאור
ÔÈÚ‰ דלכאורה סיום.[' דשייך לאנשי מעלה וכו- Ú"ÂÁÈ "‡ ]ולא‡Π˙„ÂÚ ,˙"ÂÁÈ כ"ז הוא- Ì"Ó‰ ˙΢ 'כו' ובידיעת עצמו וכו
משמע דאפילו אנשי מעלה אין מכירים וכו'! ובפרט- '( להכירו על בוריוÈ‰È˘ ‰Êȇ) Ì„‡‰ ודבר זה אין בלב:˙‡ ÏÚ ברמב"ם
אבל- מפני שקשה לצייר בשכל, אמר הנביאÎ"Ú„ וע"כ מבאר- ."' כי לא מח' כוÓ‡ ‡È‰˘ עפמש"כ בהל' תשובה ספ"ה "הוא
ובפרט בנוגע לשכל.ÏÏÎ " שאינו רגילÈȈÏ" ( ודייק בלשונו1" :‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .13 ." וק"ל.העבודה שייכת לכאו"א
( לצייר )לאחרי הקושי מאדÈ˘Ù‡ דסו"סÁÎÂÓ - " "קשה מאד: לכאורה,'( סתירה מיני' ובי2 .( "להשיג" וכיו"ב,")שמורגל "להבין
צ"ל בדוגמת- ציור בשכל: וי"ל.'ÂÎ ÂÈÎ‰Ï 'ÂÎ ÁÎ Ôȇ ודבר זה: וכן לעיל.‡"‡„ משמע- ' החקר גו' העיני גו- ותומ"י ממשיך
איך ציירו הציור ופרטיוÏÏÎ ( אף שאינו מבין2 . "אפלייג" בשכל בהחלט- ( הציור‰‡Â ( התאמתות ללא ספק )שהרי1 :ציור כפשוטו
בשכלÔÈ‰Ï (1 : ובנדו"ד יש. רואה הציור לכל פרטיו‰˘ÚÓ ˙Ú˘ - שהרי למרות אי ההבנה- אין זה נוגע כלל בההתאמתות אצלו-
בשכל )בידיעתÔÈ‰Ï ‡"‡ (2 בל"ג והגבלות- ראה לקמן פ"ט- שהרי הק' גם לפי הבנת השכל- ˙ בחקר אלקה¢˜‰Ï ÌÂ˜Ó Ôȇ˘
( ע"י ההתעמקות שבה שאין3 .Ú"Ù ( איך זה המציאות דאחה"פ ובה יש "עצמות" ו"דעת" וידיעת המון נבראים שכאו"א פרטÂÈÁ‰
.( וכנ"ל בעניני הציורÂÈÁ‰ ˙ÚÈ„È) מקום להקשות וכו' סו"ס נתאמת בשכלו )לאחרי קשה מאד עכ"פ( שכן הוא אף שאינו מבין
˙ החיוב( ]אבל אפשר בידיעת השלילה )ולכן מדייקÚÈ„È א"א )היינו- Ï ÂÈÎ‰Ï אלקה וכן˜Á„ :ובזה מתורצת ג"כ הסתירה
ועפ"ז מתורצת ג"כ קושית הראב"ד בהשגותיו )הל' תשובה." דוקא- ÂÈ ÏÚ וכן בפ"ב להבינו,ÂÈ ÏÚ ,‡ˆÓ˙ דוקא- דהא דא"א
וע"פ הנ"ל- "ספ"ה( על הרמב"ם "דמתחיל בקושיא ע"פ שכל )בנוגע לידיעת ה'( ולא השלימה ע"פ שכל" כ"א "החזירו לאמונה
- ˘Ù‡˘ משא"כ בידיעת השלילה- והמהות דוקאÂÈÁ‰ ˙ÚÈ„È) "ÂÈ ÏÚ ‚ דבר זהÈ˘‰Ï" כי גם ברמב"ם שם מדייק- מתורץ
. שבזה רק ענין השלילה- ÏÏÎ ' ולא באמונה( ]ומתאים לשיטת הרמב"ם )מו"נ ח"א פנ"ח( בנוגע לתוארי הÏ΢ וה"ז הסברה וידיעה
בידיעותÈÂÈ וראה שם בלקו"ת איך שע"י- ."Ï΢ ÈȈÏ" ובפרט ע"פ אדה"ז כאן ש"קשה מאד" אפשר גם.[ב,עיין לקו"ת פקודי ו
ועיין בהנסמן בע' השגת החיוב. אפילו להרמב"ם- " הדברÂȈÏ" השלילה )בענינים הגשמיים( ]"קשה מאד"[ יוכל להגיע כמעט
. ד, י, שם.16 . ז, איוב יא.15 . ט, ישעי' נה.14 ."השלילה במפתחות מאמרי אדנ"ע
בפ
6 1
7 2
8 3
9 4
10 5
' החולקים עליו וביאור אדה"ז בזה( בסהמ"צ להצ"צ במצ, "וכמשנ"ת כ"ז בארוכה )דעת הרמב"ם:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .17
או שהכוונה היא," אם "מכאן" הכוונה למה שרבנו הזקן מביא בשם הרמב"ם ש"הוא ודעתו אחד: על השאלה.18 ."האמנת אלקות
"הרי:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ‰Ú , שהנבראים בטלים במציאות לו יתברך,"על ביאורו הכללי של רבנו הזקן ב"שער היחוד והאמונה
בתשובה על.19 ."(ԇΠכו' )שביארÂÓˆÚ ˙ÚÈ„È '˙ כו'( – דכיון שמאמינים שיודע כו' וע"כ אין כוÂÏÏÎÓ – ˘ מכאן )ולאÂÙÓ
אף שלכאורה הדיעה של הטועים בענין ה"צמצום" תופסת גם בשייכות לכל,‰Ê‰ ÌÏÂÚ מדוע מביא כאן דוקא רבנו הזקן,השאלה
ÏÎÏ ,( "הרי אח"כ חזר והאיר )אלא שבאופן דקו קצר:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Î – ( הסילוק הוא מכל העולמות,העולמות )כלומר
( כותב472 ' במקום אחר )לקו"ש חט"ו ע." – הי' רק חלל̈ӈ‰ ˙Ú˘˘ אף, בתוכםÈ˙΢ הדיעות בג"ע וביהמ"ק וכו' נאמר
הוא זה דא"א לומר דלא, "י"ל שני טעמים בדבר )א( מה שהכריח הנ"ל לפרש הצמצום כפשוטו:כ"ק אדמו"ר שליט"א ביתר פירוט
.„ שיטתםÂÒÈÂ סילק עצומ"ה מעוה"ז דא"כ נמצא הוא "גם בגשמיים השפלים הבלתי נכבדים ואף הנבזים" – ותפס אדה"ז התחלת
משא"כ בעוה"ז דא"א, וא"כ אין להקשות מת"ז ומר"מ שמקשה לקמן,)ב( בשאר העולמות י"ל דלאחר הצמצום חזר והמשיך עצמו"ה
אלא, ולא מבעי דבעולם האצי' יוכלו לתרץ דחזר והמשיך. שימצא בגשמיים כו' כנ"ל, לשיטתם,לומר דחזר והמשיך עצומ"ה כי א"א
." וע"ד שאנו אומרים כך בנוגע להארת הקו בעולמות בי"ע,אפילו בהעולמות שבהם אין איהו וחיוהי וגרמוהי חד י"ל כך
גפ
49
1
50
2
51
3
52
4
53 5
54 6
55 1 7
56 2 8
57
3 9
58
4 10
59
5 11
60
6 12
61
7 13
8
62 14
63 15
9
64 16
10
65
17
66
11
18
67
12
19
68
13
20
69
14
21
70
15
22
71
16
23
72
17
24
73 25
74 26
75 27
76 28
77 29
78 30
79 31
80 32
81
33
82
34
83
35
84
36
85 37
86 38
87
39
88 40
89
41
90
42
91 43
92
44
93
45
94 46
95
47
96
48
דפ
5
1
6
1 2
7
2
3
8 3
4
4
"והנה ברמב"ם יסוה"ת )פ"ג ה"ח( כמו קע פעמים וכ"ה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .22 . ח, ישעי' נה.21 . יב, תהלים קלט.20
הפ
כי בהקדמת פיה"מ להרמב"ם )ד"ה והנני נושא( נחית הרמב"ם לדייק יותר, ול"ק על אדה"ז.בהל' שבועות )פ"ה הכ"ב( קע פעמים
' ל. "כדלעיל ח"א ספכ"א:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .25 . ג, שם פט.24 . ט, תהלים לג.23 ." קסו ושלש שמיניות פעם:וכותב
." ה,ב"ר פכ"א
ופ
38
1
39
2
40
3
41
4
42
5
43
44
6
7
45
1
8
46
2
9
47
3
10
48
4
11
49
5
12
50
6
13
51
7
14
52 8
15
53 9
16
54 10
17
55 11
18
56 12
19
57 13 20
58 14 21
59 15 22
60 16 23
61
17 24
62
18 25
63 19 26
64 20 27
65
21 28
66
29
67
30
68
31
69
32
70
33
71
34
72
35
73
36
74
37
, עד"ז בתו"א משפטים )עח. "ראה אוה"ת להצ"צ עה"פ ויקח מאבני המקום שאל"ף משם מ"ה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .26
Á‡ וי"ל שלכן כתב כאן סתם משם. ב( קה"י מע' אבן ועוד, וראה ג"כ לקו"ת שה"ש )יג. ד( מפרש באופן אחר, במאו"א )א.(סע"ב
."( ב,כי אית אבן ואית אבן )זח"ג רעט
זפ
. יג, חבקוק א.5 . תפילת נעילה. כג, ראה יחזקאל יח.4 . יח, מיכה ז.3 . יא, תהלים קמז.2 . ב, ישעי' לא.1
היום יום . . . חפ
מפתגמי אאזמו"ר :דער שכל און מדות געבוי פון א חסיד ,איז לפי ערך זיין
ערשטע יחידות בא זיין רבי'ן .די ערשטע יחידות איז לפי ערך מהות עצמו פון א
חסיד ,לפי אופן מהות עצמו אזא סדר עבודה גיט איהם דער רבי.
"ש]ִ :מ ְבנֶ ה ַה ּ ֵׂש ֶכל ְו ַה ִּמדּ וֹ ת ׁ ֶשל ָח ִסיד הוּ א ְל ִפי ֶע ֶר ְך[מ ֲה ַר ִׁמ ּ ִפ ְת ָ ּג ֵמי ֲאדֹנִ י ָא ִבי ְז ֵקנִ י מוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ַ
אשוֹ נָ ה ִהיא ְל ִפי ֶע ֶר ְך ַמהוּ ת ַע ְצמוֹ ׁ ֶשל אשוֹ נָ ה ׁ ֶש ּלוֹ ֵא ֶצל ָה ַר ִ ּבי ׁ ֶש ּלוֹ ַ .ה ְי ִחידוּ ת ָה ִר ׁ
ַה ְ'י ִחידוּ ת' ָה ִר ׁ
ֶה ָח ִסידְ .ל ִפי א ֶֹפן ַמהוּ ת ַע ְצמוֹ – ָּכ ֶזה ֵס ֶדר ֲעבוֹ ָדה נוֹ ֵתן לוֹ ָה ַר ִ ּבי.
רבינו בספר של בינונים פ"ג אומר ,כי ג' מוחין חב"ד וז' מדות הם השתלשלות
מעשר ספירות העליונות ,דכל זה הוא בנפש רוח ונשמה שהם המתלבשים בגוף האדם,
אמנם ענין המסירת נפש על אלקות ,וואָ ס א איד ניט ער וויל און ניט ער קאָ ן זיין
ח"ו א נפרד מאלקות ,זהו מעצמות א"ס ב"ה ,שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא
ספירת החכמה.
ַר ֵ ּבנוּ ְ ּב ֵס ֶפר ׁ ֶשל ֵ ּבינוֹ נִ ים ּ ֶפ ֶרק ג' אוֹ ֵמרִּ ,כי ג' מוֹ ִחין ַח ַ ּב"ד ְוז' ִמדּ וֹ ת ֵהם ִה ׁ ְש ַּת ְל ׁ ְשלוּ ת ֵמ ֶעשֶׂ ר
ְס ִפירוֹ ת ָה ֶע ְליוֹ נוֹ ת ,דְּ ָכל ֶזה הוּ א ְ ּבנֶ ֶפ ׁש רוּ ַח וּנְ ׁ ָש ָמה ׁ ֶש ֵהם ַה ִּמ ְת ַל ְ ּב ׁ ִשים ְ ּבגוּ ף ָה ָא ָדםָ ,א ְמנָ ם ִענְ ַין
ס־ו ׁ ָשלוֹ ם ֵמ ֱאלֹקוּ תֶ ,זהוּ ֵמ ַע ְצמוּ ת ַה ְּמ ִס ַירת נֶ ֶפ ׁש ַעל ֱאלֹקוּ תֶ ׁ ,ש ְ ּיהוּ ִדי ֵאינוֹ רוֹ ֶצה ְו ֵאינוֹ ָיכוֹ ל ְל ִה ּ ָפ ֵרד ַח ְ
יתם ִהיא ְס ִפ ַירת ַה ָח ְכ ָמה. אש ֵָאין־סוֹ ף ָ ּברוּ ְך־הוּ א ׁ ֶש ְ ּל ַמ ְע ָלה ֵמ ִענְ ַין ַה ְּס ִפירוֹ ת ,דְּ ֵר ׁ ִ
יציתר־כ ְך ְמ ָצ ְר ִפים ִצ ִ ּ
יצ ּיוֹ ת דִּ ְל ָפנָ יוַ ,א ַח ָּ
יאנוּ ְל ׁ ָשלוֹ ם כוּ '" ְמ ַח ְ ּב ִרים ְּת ִח ָ ּלה ב' ַה ִ ּצ ִ ּ "ו ֲה ִב ֵַל ֲא ִמ ַירת ַ
ּ
יצה ַל ֶז ֶרת דְּ ַיד שְׂ מֹאל. ְ ּ
יצית דְּ ָכנָ ף ַה ָי ִמין ְואוֹ ֲח ִזים אוֹ ָתם ֵ ּבין ק ִמ ָ אלי ְּד ַל ֲאחוֹ ָריוַ ,א ֲח ֵרי ֶזה ִצ ִ ּ ָּכנָ ף ַה ּ ְׂש ָמ ִ
יציתֱ ,א ֶמתַ ,ק ֶ ּי ֶמתָ ,ל ַעד. יציתְ ,ל ִצ ִּיציתִ ,צ ִּ יצ ּיוֹ ת ׁ ֵש ׁש ּ ְפ ָע ִמיםַ ,ה ְינוּ ַ ּב ֲא ִמ ַירת ֵּתבוֹ תִ :צ ִּ
נוֹ ׁ ְש ִקים ַה ִ ּצ ִּ
טפ היום יום . . .
מענה אאזמו"ר לאאמו"ר ביחידות חורף תרל"ה :היצה"ר נקרא נה"ב לא מפני שהוא
בהמה דוקא ,כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות ,וצריכים לחכמה מרובה להבין
תחבולותיו .ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות.
בכל אחד ואחד הנה"ב שלו היא לפי מהותו הפרטי .ויש אשר מתעורר חשק גדול
ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה ,ובאמת הנה זהו רק עצת היצר
ומתחבולות נה"ב למנוע מעבודת התפלה וכדומה.
ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד ,כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה
בפועל ,הנה כל מניעה שתהי' לדבר זה -אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה
-הוא רק מתחבולותי' של נה"ב.
וסיים אאמו"ר נ"ע :עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב ,ווער רעדט
נאָ ך א חסידישער נה"ב.
ַה ּ ׁשוֹ ֵאל ַ ּב ֶּמה ִהיא ַה ִה ְת ַק ּ ׁ ְשרוּ ת ׁ ֶש ּלוֹ ֵא ַלי ֵמ ַא ַחר ׁ ֶש ֵאין ֲאנִ י ַמ ִּכירוֹ ּ ָפנִ ים.
..ה ִה ְת ַק ּ ׁ ְשרוּ ת ָה ֲא ִמ ִּתית ִהיא ַעל ְי ֵדי ִל ּמוּ ד ַה ּתוֹ ָרהְּ ,כ ׁ ֶשהוּ א לוֹ ֵמד ַה ַּמ ֲא ָמ ֵרי ֲח ִסידוּ ת ׁ ֶש ִ ּלי ,קוֹ ֵרא ַ
ימים ִי ְחיוּ ,[=אנְ ׁ ֵשי ׁ ְשלוֹ ֵמנוּ ֲ ,ח ִס ֵידי ַח ַ ּב"ד] ְו ַת ְל ִמ ֵידי ַה ְּת ִמ ִ
ַ ֶאת ַה ּ ִׂשיחוֹ ת וּ ִמ ְת ַח ֵ ּבר ִעם ְי ִד ַידיַ ,אנַ ׁ
"ש
ְ ּב ִל ּמוּ ָדם וּ ְב ִה ְת ַו ֲעדוּ ָתם ,וּ ְמ ַק ֵ ּים ַ ּב ָ ּק ׁ ָש ִתי ַ ּב ֲא ִמ ַירת ְּת ִה ִ ּלים וּ ִב ׁ ְש ִמ ַירת ְז ַמ ֵ ּני ַה ִ ּל ּמוּ ִדיםִ ,ה ֵ ּנה ָ ּב ֶזה ִהיא
ַה ִה ְת ַק ּ ׁ ְשרוּ ת.
. . . היום יום צ
, ֹיח ָ ּנה ִמ ַּד ְע ּתו ֶ ַי ִּס:ם־ל ְב ָר ָכה ׁ ְשנֵ י ּ ֵפרוּ ׁ ִשים ִ ָ ְו ָא ְמרוּ ַר ּבוֹ ֵתינוּ ִז ְכרוֹ נ,"יש ַי ׁ ְש ֶח ָ ּנה
ׁ "ד ָא ָגה ְב ֶלב ִא ְּ
.יח ָ ּנה ַל ֲא ֵח ִרים ֶ ְִׂיש
. ֹישים ֶאת ִענְ ָינו ִ ׁ ׁ ֶש ַּמ ְר ִ ּג, ֹ ֲא ָבל ְמ ֻא ָח ִדים ִא ּתוֹ ִע ּמו, ַל ֲא ֵח ִרים ַרק ַ ּבגּ וּ ף:""צ ַמח ֶצ ֶדק ּ ֶ וּ ֵפ ֵר ׁש ַה
."ו ֵ ּי ְרדוּ ַח ִ ּיים ׁ ְשאוֹ ָלה" – ׁ ֶש ַ ּגם ַ ּב ּ ׁ ְשאוֹ ל חוֹ ׁ ְש ִבים ׁ ֶש ֵהם ַח ִ ּיים
ַ
, ָמקוֹ ם נִ ְת ַ ּב ֵ ּצר ָל ֶהם ְו ָעשׂ וּ ְּת ׁשוּ ָבה," ּ"בנֵ י ק ַֹרח לֹא ֵמתו ּ ְ ֹ ְּכמו,""ו ֵ ּי ְרדוּ ַח ִ ּיים ׁ ְשאוֹ ָלה
ַ ַה ְ ּב ָר ָכה ְ ּב
ׁ ֶש ַ ּגם ַ ּב ּ ׁ ְשאוֹ ל ִי ְהיוּ ַח ִ ּיים ְויוּ ְכלוּ ַל ֲעשׂ וֹ ת, ְוזוֹ ִהי ַה ְ ּב ָר ָכה,ִּכי ְּת ׁשוּ ָבה מוֹ ֶע ֶלת ַרק ָּכל עוֹ ד ׁ ֶשהוּ א ַחי
.ְּת ׁשוּ ָבה
הרי זה גזל הגר וחייב לתת את הקרן והחומש לכוהנים. בו כי הוא "מוחזק וזכה מן ההפקר") רש"י( .
אבל ה'מגיד משנה' כתב שלדעת הרמב"ם גם אם הגר לא אך הרמב"ם פסק כדעת רבי עקיבא )ב"ק שם( שגם אם
זקף את דמי הגזילה במלוה -אם הודה בחיי הגר חייב הודה הגזלן לפני מות הגר לא זכה הגזלן אלא "חייב
להוציא את הגזילה מידו ,אבל אינו צריך לתת אותה להוציאה מתחת ידו" כדי לקיים את "והשיב את הגזילה"
לכוהנים ,ומה שכתב הרמב"ם 'וזקף עליו מלוה' הוא )כדוגמת הגוזל את אביו שבהל' ב'(
להשמיענו שגם כאשר זקף עליו במלווה )ואינו 'גזל הגר'( ומלשון הרמב"ם משמע שמוציא את הגזילה מתחת ידו
חייב להוציאה מידו. אבל אינו צריך לתת אותה לכוהנים ,ומבאר הראב"ד שזהו
והוסיף ה'ערוך השלחן' )סי' שסז סע' כו( שגם אם הגר לא דוקא כאשר הגר "זקפן עליו במלוה" ,היינו שהסכים שלא
פירש שהוא זוקף את הגזלה במלווה ,מכך שהגזלן הודה ולא יחזיר את הגזילה מיד אלא תיחשב כהלוואה ,ולכן אין זה
החזיר לו את הגזילה משתמע שהגר זוקפו במלווה. גזל הגר שזיכתה התורה לכוהנים ,אבל אם לא זקפן במלווה,
יום חמישי כ"ד סיון ה'תשע''ח
וכתב ה'לחם משנה' שדעת הרמב"ם אינה כן שהרי כתב : ‰Îω ,„È ˜Ù ‰„ȇ ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω
"אפילו החזיר לו ...עבר על האיסורים" ומשמע שכל
האיסורים )העשה 'השב תשיבם' והלאוים 'לא תגזול' ו'לא תוכל להתעלם'(
בעינם עומדים ולא תוקנו בהחזרת האבדה .וביאר :לאחר
שהחזיר את הדינר לבעליו אמנם אינו עובר עוד על 'לא במקור ההלכה בגמרא )בבא מציעא כו ,ב( הקשו התוספות )ד"ה
תגזול' ,אך כיון שכבר עבר על 'לא תגזול' כשנמנע מלהחזירו מתנה( :אם המוצא החזיר את הדינר ,הרי תיקן את הלאו של
קודם יאוש ,ובכך עבר גם על 'השב תשיבם' ,הרי אף 'לא תגזול' שהוא 'לאו הניתק לעשה' ,וגם קיים את העשה
שלבסוף החזיר ותיקן את הלאו מכאן ולהבא ,העבירה שעבר של 'השב תשיבם'?
קיימת "וצריך תשובה גמורה". ]והרמב"ן )מלחמת ה' ,שם יד בדפי הרי"ף ( הוסיף :אפילו כאשר
וגם הרמב"ן )שם( סובר שאם נטל את האבדה לפני יאוש המוצא קונה את האבדה והיא שייכת לו בגלל יאוש הבעלים,
בכוונה לגוזלה עבר על כל האיסורים ואינו יכול לתקנם. הרי זה רק לענין החפץ עצמו אבל את דמי החפץ עליו
וביאר: לשלם ,ואם כך אין זו 'מתנה' אלא השבת אבדה![
כאשר המוצא נוטל את האבדה קודם יאוש ותירצו התוספות :המוצא שהחזיר את האבידה אכן תיקן
,חייב להשיבה גם אם בינתיים התייאשו הבעלים ,כי את הלאו של 'לא תגזול' וקיים את מצוות 'השב תשיבם',
כאשר נטלה לפני יאוש ,החפץ עדיין ברשות הבעלים ונעשה ודברי הגמרא שהאיסור שעשה בנטילת הדינר לפני ייאוש
כשומר שכר של הבעלים ,וכשהחפץ ברשות בעליו לא מועיל הבעלים נשאר בעינו )"איסורא דעבד -עבד"( הכוונה רק ללאו של
ייאוש ,אבל ) ו"בטל מצות עשה 'לא תוכל להתעלם'.
גצ
היא שלו ,ואם מחזירו לבעלים "מתנה היא זו" ואין כאן ועבר על שני לאוין" -לעיל פי"א ה"ב( ,האבדה היא כמונחת על
מצות השבת אבדה ולא תיקון הלאו של 'לא תגזול'. הקרקע ,ואם אחר כך התייאשו הבעלים ,המוצא זכה בה והרי
שבת קודש כ"ו סיון ה'תשע''ח
אם ידע על הימצאותו של האדם בחצירו )מגיד משנה .לחם משנה(. :ÊË ‰Îω ,‡ ˜Ù ˜ÈÊÓ ÏÂÁ ˙ÂÎω
וכתב ה'משנה למלך' )הל' עבדים פ''ג ה''ה( שגם כאשר לא
היתה לבעל הבית כל אפשרות אחרת להוציא את האדם
שנכנס לחצירו ללא רשותו ונאלץ לגרום לו נזק ,חייב לשלם
לו שהרי רב פפא משמיענו שאם בעל הבית הזיק את הנכנס על דברי רבא שהנכנס לחצר שלא ברשות ,והזיקו בעל
לחצירו בכוונה חייב ,ואם נאמר חייב רק כאשר יש לו הבית פטור) ,בבא קמא מח ,א( ,הוסיף רב פפא :במה דברים
אפשרות אחרת להוציאו ואם אין לו אפשרות אחרת פטור, אמורים? "שלא הוה ידע ביה" .ופירש רש''י )ד''ה דברשות( בעל
מה חידוש יש בחיוב זה ,הרי אפילו כדי למנוע הפסד אסור הבית פטור כאשר שהלה נמצא בחצירו ולא היה
לחבול בחברו אם יכול למנוע זאת בדרכים אחרות )משמעות עליו לנקוט בזהירות מיוחדת ,ולכן גם אם הזיקו בידים )אך
הגמרא ב''ק כא ,א( וכל שכן במקום שאין הפסד ,בוודאי אין ללא כוונה להזיק( פטור ,אבל אם בעל הבית על
לחבול בחברו אם יש לו אפשרות להוציאו מרשותו מבלי הימצאותו של אדם זה בחצרו ,חייב על הנזק כי היה עליו
לחבול בו ,אלא ודאי חידושו של רב פפא הוא שגם כאשר להיזהר.
רוצה להוציא את חברו מחצירו ,ואין לו דרך אחרת לעשות אך הרמב''ם מפרש את דברי רב פפא שלא הידיעה של
זאת – אסור להזיקו ואם הזיק חייב לשלם. בעל הבית קובעת אלא החיוב תלוי בכוונתו להזיק ו"לא הוה
ידע ביה" ,היינו שהזיק שלא במודע ובלא כוונה ופטור אפילו
המשך ביאור למס' זבחים ליום רביעי עמ' ב
דצ
תישאר קורה כמו שהייתה (28 .והשיב את הגזילה אשר B˙eLÏ ¿ƒ ÒÎpL
«¿ƒ∆ B‡ ,ÔÈÏËÏhÓ
ƒ¿¿«ƒ B„iÓ
11 »ƒ ÛËÁL
¿«»∆ ÔB‚k 2
גזל (29 .כדי להקל על הגזלן לחזור בתשובה (30 .שאם Û˜zL
«»∆ B‡ ,12ÌÈÏkƒ≈ ÌMÓ
» ƒ ÏËÂ
«»¿ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ÔBˆa
¿ƒ ‡lL∆… 3
נכריחו להרוס את ביתו ולהחזיר את הקורה עצמה ,יימנע CB˙Ï¿ „iL
«»∆ B‡ ,14Ô‰a
∆» LnzLÂ
≈«¿ƒ¿ BzÓ‰e
¿∆¿ƒ 13BcÚa
¿«¿ 4
מלעשות תשובה (31 .אףֿעלֿפי שלא חיברה בטיט, ‚.ÏÊB
≈ ‡e‰ ‰Êa ∆» ‡ˆBik
≈ « ÏÎÂ… ¿ ,‰È˙Bt
» ∆ ≈ Ï·Â
«»¿ 15e‰„O
»≈ 5
והסוכה עומדת להריסה לאחר החג ,תיקנו גם כאן תקנה, . Ȉn‰
16 ƒ¿ƒ« „iÓ
«ƒ ˙ÈÁ‰
ƒ¬« ˙‡∆ ÏÊ‚iÂ
…¿ƒ« :Ó‡pL
«¡∆∆ ÔÈÚk
»»¿ƒ 6
שלא יחזיר את הקורה עצמה ,כי בתוך ימי החג דין הסוכה
כדין בניין קבע )גמרא שם( (32 .ואם בנאה בטיט ,דין (9זהו ביאור ל"כל הגוזל" ,בהלכה א (10 .בחוזק יד,
הסוכה כדין בניין ,ואף לאחר החג אינו מחזיר את הקורה בניגוד לגנב הלוקח ממון האדם בסתר בלי ידיעת הבעלים.
עצמה ,אלא נותן לו את דמיה ,מפני תקנת השבים )גמרא (11זוהי הדוגמא הפשוטה ביותר המתאימה לדוגמה
שם(. שבכתוב המובא בסוף הלכה זו (12 .דין הנוטל מרשותו
כדין הנוטל מידו (13 .תפס את עבדו בכוח (14 .דוגמא
26 33ÚL
«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Ëet
» ¿ ‰ÂMÓ ≈ « .Â
∆» ƒ ˙BÁt» ÏÊBb‰ זו שונה משתי הדוגמאות הקודמות .שם נטל לעצמו את
27 ˙BÂL‡‚» ˙Bc
35 À¬ LÏL » ÏÊb
«» . ‰ÏÊb
34 »≈¿ ˙L‰
«» ¬ ˙B˙a
≈‡« ¿ BÈ המטלטלין ואת הכלים לחלוטין ,אולם כאן בעבד או
28 ÈzL
≈¿ ˙BÂL » ÔzLÏL
»¿ »¿ ȉÂ≈¬« ,eÏÊe‰Â
¿ ¿ ,˙BËet¿ LÏL » בבהמה לא לקח אותם לעצמו ,אלא השתמש בהם בלבד
)שם צו :צז (15 .(.דוגמא זו משלימה את הדוגמאות
29 ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ »« ÌÈzL ƒ«¿ BÏ ÈÊÁ‰Â ¿ƒ¡∆¿ ,˙BËet הקודמות .שם דובר על מטלטלין ,וכאן על קרקע )בבא
30 .37‰Ëet
» ¿ ‰ÂL »» ‰˙ȉ»¿» ‰lÁze
»ƒ¿« ÏȇB‰ƒ ,36˙ÈLÈÏM‰
« ¿ƒ ƒ בתרא לח (16 .(:הכתוב הזה משמש בתלמוד דוגמא לגזלן
31 Ôȇ≈ ‰ÏÊb
‡»≈¿ ˙Á«« ÈÊÁ‰Â
ƒ¡∆¿ ,‰Ëet
» ¿ ˙BÂL» ÌÈzL
ƒ«¿ ÏÊb
»« )בבא קמא עט.(:
32 .39Ô‡k» Ôȇ≈ ‰ÏÊb
»≈¿ ˙L‰
«» ¬ ˙ˆÓ
»«¿ƒ ,38Ô‡k
B„È» CB˙Ï¿ BÁ
≈¬ ÔBÓÓ» ‡aL ≈ e‰Ê∆ ȇ≈ .„ 7
»∆ ‰Ê∆ ?17˜LBÚ
(33עבירה ,כי "אסור לגזול כל שהוא דין תורה" )ראה ÔBÓn‰
»« Lk
19 «» e‰eÚzL»¿∆ ÔÂÈÎÂ
» ≈¿ , ÌÈÏÚa‰
18 ƒ»¿« ÔBˆa¿ƒ 8
למעלה הלכה ב( (34 .כי פחות משווה פרוטה אינו ממון BÁ
≈¬ „Èa
«¿ BÏ ‰È‰L
»»∆ ÔB‚k¿ .BÈÊÁ‰
ƒ¡∆ ‡ÏÂ… ¿ ‰˜ÊÁa
‡ˆ»¿»¿ BÏ
¿∆ 9
)בבא מציעא נה (35 .(:דברים הנאגדים יחד ,כגון ירק ÏBÎÈ» BȇÂ
≈¿ ,BÚBz
¿ ‡e‰Â¿ ,20˙eÈÎO ƒ¿ B‡ ‰‡Âω»»¿« 10
)בבא קמא קה (36 .(.אף על פי שהיא פחות משווה
פרוטה ,והרי אמרנו שפחות משווה פרוטה אינו בתורת ‰Ê∆ ÏÚÂ
«¿ .‰L˜Â
‡∆ »¿ 21Ìl
»« ‡e‰L∆ ÈtÓ
≈¿ƒ epnÓ ∆ƒ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ 11
השבת הגזילה (37 .וחלה עליו משעת הגזילה חובת .EÚ
˙¬ ≈ ˙‡∆ ˜LÚ
… ¬« ‡Ï… :Ó‡
∆¡« 12
ההשבה (38 .כי מה שנשאר בידו הוא פחות משווה (17זהו ביאור לעושק הנזכר בהלכה ב (18 .בניגוד לגוזל
פרוטה (39 .לא קיים את מצוות השבת הגזילה ,כי גזל שמתחילתו בא ממון חבירו לידו שלא ברצון הבעלים.
שווה פרוטה ,ועליו להחזיר הכול ]כך פירש במגיד משנה. (19עיכב (20 .שעבד אצלו כפועל שכיר )בבא מציעא
וראה כסף משנה שהביא גירסת הטור חושן משפט סימן סא (21 .(.תקיף ועושה כחפצו.
שס בדברי רבינו" :גזילה יש כאן ,השבה אין כאן" ולהלכה
אין הבדל ,כי גם הוא מפרש שהגזלן מחוייב להחזיר מה :Ó‡pL
«¡∆∆ ,22dÓˆÚ
»¿« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ ≈ « Ïk» .‰ 13
»« ÏÊBb‰
שנשאר בידו[. ‡B‡ ‰„
»¿» ̇ƒ¿ .ÏÊb
‡»» L
∆ ¬ ‰ÏÊb‰
»≈¿« ˙‡∆ ÈL‰Â
ƒ ≈¿ 14
וצ
השיג החומד את מטרתו ,דהיינו קנה את החפץ שחמד. a„na
‚»¿ƒ« B˙ÏÊ
»≈¿ BÏ ÈÊÁ‰Â
ƒ¡∆¿ ,eMiaƒ« BÁ ≈ « .Ê
≈¬ ˙‡∆ ÏÊBb‰ 1
(56דומה למה שנאמר" (57 .או אפילו חומד בדיבור? ‡ϻ ̇Â
ƒ¿ ;ÏËB
≈ ‰ˆ » » ̇ƒ :ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« „Èa
«¿ ˙eL‰¿» 2
תלמוד לומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם וגומר ,מה להלן ÈpnÓ
ƒ∆ƒ Ò‡z
≈»≈ ‡nL
»∆ ,eMia‡ƒ« ‡l
»∆ ÏËB
‡≈ ÈÈ
‡ƒ ≈ :BÏ ÓB
≈ 3
עד שעושה מעשה ,אף כאן עד שעושה מעשה" )מכילתא
יתרו ,פרשה ח(..
„Ú« B˙eÈÁ‡e
41 »¬«¿ ÔÏÊb‰
»¿«« ˙eLa ¿ƒ ‡È‰ƒ ȉÂ
»≈¬« . Ô‡k
40 4
.‰ÏÊb‰
»≈¿« ÈÓ„a
≈ ¿ƒ ÔÎÂ
≈¿ .eMia
ƒ« BÏ ‰pÈÊÁiL
∆«¬»∆ƒ 5
22 ,BÁ≈¬ ÏL∆ ÂÈÏÎÂ
‡»≈¿ BzL ∆«¿ƒ« Ïk» .È
¿ ƒ B‡ B˙Èa≈ 58‰e‡˙n‰
23 Ô˙B˜Ï
» ¿ƒ BÏ LÙ‡L
» ¿∆∆ ÌÈc ƒ»¿ ‡MÓ
»¿ ƒ Ô‰a
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk (40שמא יקחו אותה ממני באונס ,כגון על ידי שודדים ¿≈
… ÔÎÂ
24 ‰zÙÂ
„»¿ƒ¿ ‰Ê∆
»» ‰˜È
∆¿ƒ C‡È‰
« ≈ BaÏa
ƒ¿ LÁL
« »∆ ÔÂÈk חייב.אם החזירה לו בעל כורחו במדבר וקרה ∆ƒ
» ≈ epnÓ מזויינים(41 .
אונס ,הגזלן
25 ˙˙‡,‰e
∆«¿ƒ ‡Ï… :Ó‡pL
˙«¡∆∆ ;‰OÚ ∆ ¬« ‡Ïa
… ¿ Ú
«» 59ca
»»« BaÏa
¿ƒ
26 .60„Ïa
«¿ƒ la ‡≈« ‡l
»∆ ‰Â‡z
»¬« ÔȇÂ
¿≈ .43‡ˆÈ
»» 42ÔBaLÁa
¿ ∆« BÏ «ÚÈωÂ
ƒ¿ƒ¿ BÁ ≈ « .Á 6
≈¬ ˙‡∆ ÏÊBb‰
Ì„‡L
»»∆ ;‡ˆÈ »» ˙BÚÓ» Ba LiL ≈∆ BÒÈÎÏ
45 ƒ¿ ÈÊÁ‰
44 ƒ¡∆ ̇ ƒ¿ 7
(58 ˙BÚn‰בלי להוציא תשוקתו לפועל על ידי מעשה (59 .גמר »« ‰Ó
»» ȉÂ
≈¬« ,‰ÚL
»» ÏÎa»¿ BÒÈÎa
46 ƒ¿ LÓLÓÏ
≈¿ «¿ ÈeOÚ» 8
בליבו להטריח על בעל החפץ שימכרנו לו (60 .בניגוד
לחימוד שיש בו מעשה" .לא תחמוד ולהלן הוא אומר ולא
˙ÚcÓ
« «ƒ ‡lL
… ∆ ÔÈÓe
»¿ƒ ,ÂÈ˙BÚÓ
» ¿ ÏÏÎa
« ¿ƒ BÏ ÈÊÁ‰L
ƒ¡∆∆ 9
‡Ïתתאווה ,לחייב על התאווה בפני עצמה ועל החמדה בפני … ÌeÏk¿ Ba ÔȇL ≈∆ ÒÈÎÏ ƒ¿ ÈÊÁ‰
ƒ¡∆ ̇ ƒ¿ . ËBt≈ 10
47
(63כלומר ,הוא כופר בכל (64 .שתיקנו חכמי התלמוד (45מכריז חרם (46 .באופן כללי בלי לפרט את שם
לכופר בכל ,שבועות מ :בדבר ההבדל בין שבועה מן הגזלן (47 .משהו (48 .לוּ היה בעלֿהבית טוען טענת
התורה ולבין שבועת הסת ,ראה למעלה הלכה ד. וודאי ,היה נשבע ונוטל הכול .החרם שבהלכה זו תקנת
(65כופר בכל .כי "חזקה אין אדם תובע ,אלא אם כן יש הגאונים הוא )מגיד משנה(.
לו עליו" ,גמרא שם (66 .מה שהודה (67 .בנקיטת חפץ,
כגון ספר תורה (68 .שאינו נאשם בגזילה ,שנשבע שבועה ‡e‰ ÈÓƒ «Úe„È» Ôȇ ≈¿ 49‰MÓÁÓ
‡» ƒ¬≈ „Á ≈ « .Ë 9
»∆ ÏÊBb‰
מן התורה ,שבועות מב (69 :והקנס שקנסו את הגזלן, Èσ :ÓB‡Â
≈ ¿ BÚBz ¿ Ô‰Ó ∆≈ „Á‡Â
‡»∆¿ „Á»∆ ÏÎÂ
»¿ ,50ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« 10
שהנגזל נשבע ונוטל ,הוא בהוחזק על ידי שני עדים ,ראה Ïk» ȉ
≈¬ ÏÊbL
51 «»∆ ÌÈ„Úƒ≈ ÌL
» ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,zÏÊb
»¿«» 11
למעלה הלכה א (70 .ואין עדים (71 .ולא גזלת ,אף אם ‡„Á
»∆ ÏÎÏ
»¿ ‰ÏÊb»≈¿ ÌlLÓe
‚≈« ¿ ,BÏÊ
»¿ ‰fL
∆∆ ÚaL
»¿ƒ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ 12
נכנסתי בלי רשות (72 .אינני חייב לך כלום והכלים ,ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ e‰eÒwL ˜»¿∆ ‡e‰ Ò»¿ ‰Ê∆ c
»» Û‡« .52„Á‡Â
»∆¿ 13
גזולים בידך (73 .ודינו כגזלן שקנסו אותו ,שהנגזל יישבע iÁ
»« Bȇ≈ 53‰Bz
‡» ÔÈcƒ Ï»¬ ;ÏÊ‚Â
«»¿ ‰Ú
»≈¬ ÚL
«»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ 14
ויטול ,למעלה הלכה א (74 .על כן לא הוחזק גזלן ,ואין . ˜ÙqÓ
54 ≈»ƒ ÌlLÏ
¿ «≈ 15
קונסים אותו ,ראה משנה שבועות מד :ולמעלה הלכה א.
(75שלקח את הכלים כמשכון (76 .והודה שנכנס לביתו (49כגון שעמדה קבוצה של חמישה אנשים ,וחטף מאחד
שלא ברשות ,ונטל משם כלים (77 .ואמר שנטל את מהם ארנק כסף ,משנה יבמות קיח (50 :שאין לאף אחד
הכלים בחובו ,שיכול היה להכחיש בכלל שנכנס לביתו ,כי מהם עדים (51 .ולפי הדין "המוציא מחבירו עליו
אין לבעל הבית עדים (78 .כדין כל הנשבעין ונוטלין. הראייה" ,ובאין עדים פטור הנתבע מלשלם (52 .כדעת
(79פרק א .בשני המקרים בהלכה זו נאשם הנתבע בגזילה. רבי עקיבא שם" (53 .על פי שני עדים ...יקום דבר"
במקרה ראשון הוא מודה חלקית בגזילה ,ובמקרה שני הוא )דברים יט ,טו( (54 .כי אין עדים ,ולא ידוע מיהו הנגזל.
מודה שמשכנו שלא ברשות ,שדינו כגזילה .בשניהם אין
עדים .בשניהם הוא נשבע בנקיטת חפץ :במקרה ראשון
ÏL‡∆ ÂÈ
ƒ» B‡ ÌkÓ ‡∆ƒ „Á »∆ ÈzÏÊb
ƒ¿«» :55ÌÈLÏ «» .È 16
‡ƒ«¿ ƒ Ó
שבועת התורה ככל מודה במקצת ,במקרה שני כמי שבידו È„È
≈¿ ˙‡ˆÏ
‡≈» ‡a» ̇ƒ ,e‰ÊÈ ∆ ≈ «Ú„BÈ
≈ ÈȇÂ
ƒ ≈¿ 56ÌkÓ
‡∆ƒ „Á»∆ 17
משכון ,שגובה חובו עד כדי דמיו בשבועה בנקיטת חפץ ‡Ï
»¬ ; „Á‡Â
58 ‡»∆¿ „Á
»∆ ÏÎÏ »¿ ‰ÏÊb
»≈¿ ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ
»« ÌÈÓL
57 ƒ«» 18
כמוסכם מן הגאונים .ראה מגיד משנה כאן. ‡d˙B
» ÔȘÏBÁ
ƒ¿ ԉ ‡≈¿ ,˙Á‚«« ‰ÏÊ
‡»≈¿ ‡l
»∆ Ô˙B
≈ Bȇ≈ 59ÔÈ„a
ƒ¿ 19
36 ÈÙa
≈¿ƒ ‡lL
… ∆ BÁ
≈¬ ˙Èa≈ CB˙Ï¿ ÒÎpL ƒ≈ e‰e‡» .È
«¿ƒ∆ ÌÈ„Ú ‡‰Ê∆ ‡l
»∆ , ÏÊ‚pL
60 «¿ƒ∆ «Ú„BÈ
≈ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ Ôȇ≈ ȉL
≈¬∆ .Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ 20
37 ԇȈB‰L
» ƒ ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌÈÏkƒ≈ ÌMÓ» ƒ ÏËÂ
«»¿ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa«« ÈtÓ
≈¿ƒ , ‰Ê∆ „a
61 »»¿ ÌÈÓÎÁ˜ƒ»¬ eÒ¿» ‡ÏÂ
… ¿ ,ÌÚÈ„B‰Â
» ƒ ¿ ‡a» 21
38 kÓÏ
… ¿ƒ ÈeOÚ» ‰f∆‰« ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚaL
««∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ 80ÔÈl‚Ó
¿ƒÀ .62«ÚBz
≈ BÏ ÔȇL ∆≈ 22
39 ‰l‰Â
»«¿ ,ÔÁ˜Ï
» »¿ ÏÊb
≈» Cc
∆∆ :Ó‡Â
«»¿ ÔÚË
«» ̇ƒ ,81ÂÈÏk
∆‡˙ ≈» (55בניגוד להלכה הקודמת ,שהם תובעים אותו ,משנה בבא
40 Ìz˙
»«¿ B‡ Èσ ÌzÎÓ
» ¿«¿ ‰z‡Â
»«¿ ,È˙‡a
ƒ » E˙eLa
‡¿ ¿ƒ :ÓB ≈ מציעא לז (56 .והאבות מתו ,ואי אפשר לברר ,כי הבנים
וק
25 ;102ÛËÁ
«» BlML ∆ ∆ 101˙q‰≈∆ ˙ÚeL
« ¿ ÚaL»¿ƒ ‰È‰
»» ,ÏÏk
¿» ;ÔÓ‡
»¡∆ Bȇ≈ ÌÈzOÙz
‡ˆƒ¿ «¿ EÏ
¿¿∆ Èσ LiL
≈∆ BÁa¿ B‡ ,82Èσ 1
26 ‰È‰
»» ,ÈzÙËÁ
ƒ¿«» ‡Ï … ÌÏBÚÓ
» ≈ :Ó‡Â
«»¿ „Ú‰
103 ≈» LÈÁΉ
ƒ¿ƒ el‡Â
¿ƒ ÌÈÏk
ƒ≈ ÏËÂ
«»¿ ÂÈÙa
83 »»¿ ‡lL
… ∆ BÁ
≈¬ ˙ÈÏ
≈¿ ÒÎp‰
»¿ƒ« ÏkL∆» 2
27 ÏÎa
„… ¿ ÔÈ
ƒ» ‰Ê∆ ÔÈ„Îe
ƒ¿ .ÛËÁ
«» ‡lL
… ∆ ‰Bz‰
» « ˙ÚeL
« ¿ ÚaL
»¿ƒ .84ÔÏÊb
»¿« ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ÌÈ„Ú
ƒ≈ ÈÙa
≈¿ƒ ԇȈB‰Â
» ƒ ¿ ÌMÓ»ƒ 3
28 .105ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ 104‰Êa
∆» ‡ˆBik
« ≈ Ô‡k» ÔȇÂ
≈¿ .˙Èa‰ ƒ«« ÏÚÏ
««¿ ÌÈÏk‰ƒ≈« ÈÊÁÓ
ƒ¬« CÎÈÙÏ
¿» ƒ 4
(97בפני בית הדין (98 .ומאשר את דברי העד (99 .רבי ‰Ó« ÏÎa»¿ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa «« ˙‡∆ «ÚB˙Â
≈ ¿ ÊBÁ
≈ 86ÈÊÁiL
∆«¬ƒ 6
אבא ,שם (100 .להכחיש את דברי העד (101 .בכופר . Ô‰ÈÈa
87 ∆ ≈ ≈ ÔÈc‰Â
ƒ«¿ ,ÔÚËiM
∆«¿ƒ 7
הכול ,ונאמן במיגו שהרי יכול לטעון :לא חטפתי .ראה (80שלא כדרך הגנבים (81 .והנכנס טוען לקוחים הם
למעלה הלכה ד (102 .מכיוון שלא הוחזק גזלן על פי בידי (82 .במתנה (83 .לוּ לקח בפניו ,נאמן היה לטעון
עדים (103 .הכחיש את דברי העד (104 .כגון בהלכה לקוחים הם בידי ,אם בעל הבית עשוי למכור כליו ,ראה
הקודמת ,שהנכנס לבית חבירו שלא בפני בעל הבית דינו שבועות מו .ורי"ף שם (84 .שכל מה שיש בביתו של
כחוטף (105 .בארץ ישראל ובחוצה לארץ. אדם ,הרי זה ברשותו ובחזקתו ,ואין אדם רשאי להוציא
29 ‡:ÓB
‡≈ ‡e‰Â¿ ,[„Á ]»∆ „Úa
≈¿ ÌÈe‰Ê
ƒ ¿ epnÓ «» .ÂË
∆ƒ 106ÛËÁ ממנו דבר בלי ראיות ,ראה רי"ף שבועות כח .כח :דפוס
30 «Ú„BÈ
≈ „Ú‰≈» ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,eȉ» ÌÈOÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ÈzÙËÁ
ƒ¿«» ÈlL
∆ƒ וילנא (85 .אין כאן חיוב שבועה על בעלֿהבית הנוטל.
31 Ú„È
«» ȉL
≈¬∆ .ÌÈOÚ‰
ƒ¿ ∆» ÌlLÓ
≈« ¿ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ÛËÁ«» ‰nk
«» (86וחזר המצב לקדמותו (87 .יתקיים ביניהם דין על
32 iÁ
»« ‰È‰
»» 107ÌÈL
ƒ«¿ eȉ» el‡Â
ƒ¿ ,ÛËÁ«» ÌÈe‰fL
ƒ ¿∆ ȇcÂa
¿«« בעלות הכלים.
33 BȇÂ
≈¿ 109‰ÚeL
» ¿ iÁÓ ‡»À¿ „Á»∆ „Úa≈¿ ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ ,108ÌlLÏ
¿ «≈ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚe«« ,„Ïa ‡«¿ƒ 89„Á»∆ „Ú≈ ÌL » ‰È‰ ≈¿ .‚È 8
»» ̇ƒ 88ÔÎÂ
34 .111e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,110ÚMÏ
»«» ƒ ÏBÎÈ Áe˜Ï
‡« » :ÓB ≈ ‰l‰Â »«¿ ,90B„Èa
»¿ ‰Ê∆ ÈÏk
ƒ¿ ‡e‰ ÏeÊbL »∆ ÔÚBË
≈ 9
(106 ÔB„wÙeסברת עצמו (107 .עדים שחטף (108 .עשרים .ואף »ƒ ‰È‰ »» ÈlL ƒ∆ B‡ ,ÂÈ˙Èbƒ ƒ¿ BÁa¿ B‡ ,È„Èaƒ»¿ ‡e‰ 10
(109שלא חטף. על פי שהעד אינו יודע כמה חטף. ‡Ïa
… ¿ ÂÈÏÚÏ
» » ¿ƒ ÈÏk‰
ƒ¿ « ÈÊÁ‰Ï
ƒ ¬ «¿ iÁ
»« ‰Ê
∆ ȉ
≈¬ ‡ˆEÏ
¿ ¿∆ ‡e‰ 11
(110 ;ÌlLÏכי הודה לדברי העד שחטף (111 .למעלה הלכה יג. ≈« ¿ iÁ»« ‰È‰ »» ,ÌÈ„Ú
ƒ≈ ÈL
≈¿ ÌL » ‰È‰
»» el‡L
ƒ∆ .‰ÚeL
» ¿ 12
«» .ÊË ;92‰ÚeL
» ¿ iÁ ‡»« ,„Á ‡»∆ „Ú≈ ‡l »∆ ÌL » ÔȇL
≈∆ ,ÂLÎÚÂ
» ¿«¿ 13
91
35 ÏÊ‚p‰Â
»¿ƒ«¿ ,Ô‰≈ ÈlLÂ
ƒ∆ ¿ ÈzÙËÁ
ƒ¿«» ÌÈOÚƒ¿ ∆ :ÛËBÁ‰
‡≈ « Ó
36 ,ÔÈÓ
»»¿ƒ 112«Ú„BÈ
≈ „Ú‰≈» ÔȇÂ≈¿ ÏȇB‰
ƒ ÛËÁ «» ‰‡Ó
‡»≈ :ÓB
≈ ; ≈
„Ú‰ » ‡˙∆ ƒ
LÈÁÎÓ¿ « ≈
‡BÈ ≈¬
ȉL∆ « »
,ÚMÏ ƒ »
ÏBÎÈ ≈¿ 14
BȇÂ
37 ÚaLÂ
»¿ƒ¿ ,ÔÙËÁL
»»¬∆ Ô‰a ∆» ‰„B‰L
» ∆ ÌÈOÚ‰
ƒ¿ ∆» ÌlLÓ ≈¬ .ÌlLÓ
≈« ¿ ȉ ≈« ¿ ÚMÏ «» ƒ ÏBÎÈ» Bȇ ≈¿ ‰ÚeL
» ¿ iÁÓ‰»À¿« ÏΠ»¿ 15
38 .113˙ˆ˜Óa
»¿ƒ¿ iÁ˙
≈«¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,‡M
»¿ ‰« ÏÚ« ‰Bz‰ « ¿ ‡ÏÂ
» « ˙ÚeL … ¿ B˙ÈÏ≈¿ ÈzÒÎ
ƒ¿«¿ƒ ‡Ï … :Ó‡Â
«»¿ Ùk «» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ 16
39 ‰„B‰
» ‡Ï … ȉL
≈¬∆ ,114˙q‰≈∆ ÚMiL
«»ƒ∆ ‰Êa ∆» ‰ËB
» ÈzÚ„Â
¿« ¿ƒ ‡e‰Â¿ ‡„Á
» ∆ „Ú
≈ ‡‡l
»∆ ÌL» ÔȇÂ
≈¿ ÏȇB‰
ƒ 93ÌeÏk¿ ƒ¿«» 17
ÈzÏË
40 .'ÈzÙËÁ
'ƒ¿«» ÈlL
‡ƒ∆ Ó ‡«» ‡l¿»∆ ,115ÌeÏk Á˜Ï
«» ‡lL
… ∆ ‰Bz‰
94 » « ˙ÚeL
« ¿ ÚaL»¿ƒ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ,BLÈÁÎÓ
ƒ¿« 18
.ËÙÂ
»¿ƒ¿ ,ÌeÏk¿ B˙ÈaÓ≈ƒ 19
(112לו ידע שהיו עשרים ,היה החוטף פטור מלהישבע על
השאר (113 .ומודה במקצת חייב שבועה מן התורה ,ראה (88רי"ף שם (89 .שראהו נכנס לתוך בית חבירו שלא
למעלה הלכה יא (114 .כדין כופר בכל (115 .והחיוב בפני בעלֿהבית ונטל משם כלי (90 .בעל הבית ,שראה
לשלם בא בגלל העד. את הכלי בידו ,טוען טענת ברי )וודאי( ,שכלי זה ,שעליו
מעיד העד ,והנמצא כעת בידו של הנתבע ,גזל הוא .הוא
41 ÌMÓ
» ƒ ÏËÂ
«»¿ ÂÈÙa
»»¿ ‡lL
… ∆ BÁ≈¬ ÏL ∆ B˙ÈÏ «¿ƒ .ÊÈ
≈¿ ÒÎ יכול לטעון טענת וודאי ,אף על פי שלא היה בבית בשעה
42 ,ÏË
«» ‰nk»« «Ú„BÈ
≈ „Ú‰ ≈» Ôȇ‡≈¿ ,„Á
»∆ „Ú≈ ÈÙa
≈¿ƒ ÌÈÏk ≈ƒ שהוציאו את הכלי )ראה ראב"ד( (91 .להכחיש את דברי
43 , È˙Èa
116 ƒ ≈¿ eȉ» ÌÈÏk
ƒ≈ ÌÈOÚ‡ƒ¿ ∆ :ÓB
≈ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
)«« (ȉ
¬≈ העד ,כי בעל הבית טוען טענת ברי "שגזול הוא כלי זה
44 ÈlL
ƒ∆ ̉ ≈¿ ‰OÚ
‡»» ¬ ‡l»∆ ÈzÏË
ƒ¿«» ‡Ï‡… :ÓB
≈ ÏÊBb‰Â
¿« ≈ בידו"] .וראה מגיד משנה לקמן הלכה יז ,שכתב לדעת
45 » ¿ iÁÓ
117‰ÚeL »À¿ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰OÚ‰
»» ¬» ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ «» רבינו ,שעד אחד מחייב שבועה אף בטענת שמא של בעל
46 ‡elÙ
ƒ¬ ‡M‰
118 »¿ « ÏÚ« ÚaL
»¿ƒ BȇÂ≈¿ .ÚMÏ
«» ƒ ÏBÎÈ» BȇÂ
¿≈ הבית[ (92 .הוא מודה שנטל כלי מבית חבירו ,אלא שהוא
47 ÔÏÊb‰
»¿«« ÏÚ« ÔÚËÏ
… ¿ƒ ÏBÎÈ» BȇL≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,˙q‰
≈∆ ˙ÚeL
¿ « טוען ,שכלי זה שייך לו (93 .או אמר נכנסתי ,אבל לא
נטלתי כלום (94 .כשם ששני עדים מחייבים ממון מן
48 .119ȇcÂ
«« ˙ÚË
«¬« התורה ,כך עד אחד מחייב שבועה מן התורה ,שבועות מ.
(116אבל אינו טוען טענת וודאי ,שהנכנס לקחם )בניגוד וראה למעלה הלכה ה.
לטענת וודאי שבהלכה הקודמת ,ובניגוד להלכה יג ,שטוען
שם טענת וודאי "שגזול הוא כלי זה בידו"(.
„iÓ
«ƒ 96ÛÒk
∆∆ ÏL ∆ ÔBLÏ» ÛËÁL«»∆ 95„Á‡a ∆ ¬« .„È 20
»∆¿ ‰OÚÓ
98ÈzÙËÁ
ƒ¿«» :Ӈ«»¿ ÛËBÁ‰
97 ≈ « ‡e‡» ,„Á
»∆ „Ú≈ ÈÙa
≈¿ƒ BÁ
≈¬ 21
(117להכחיש את דברי העד ,אפילו אם בעל הבית טוען
(118שלא כמו בהלכה הקודמת שחייב טענת שמא. ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ 99ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ e‰eiÁÂ
¿ƒ¿ ,ÈzÙËÁ
ƒ¿«» ÈlLÂ
ƒ∆ ¿ 22
שבועה (119 .כי נכנס לביתו שלא בפניו ,ואין הנתבע ,ÚMÏ
«» ƒ ÏBÎÈ» BȇÂ
≈¿ ,‰Ê∆ „Úa
≈¿ 100‰ÚeL
» ¿ iÁÓ
»À¿ ‡e‰L ∆ 23
נשבע מחמת טענת התובע ,אלא אם כן טענת וודאי היא. „Ú≈ ÌL
» ‰È‰
»» ‡Ï… el‡Â ƒ¿ .„Ú‰
≈» Ó‡L
«»∆ BÓk¿ ‰„B‰
» ȉL
≈¬∆ 24
זק
יאוש ,כי יאוש בלבד אינו קונה ,ועלֿידי השינוי מדקלים 1
1
לגשר אינו קונה ,כי זהו שינוי החוזר לברייתו ,ראה למעלה (1נתבאר בו ,שאסור ליהנות מן הגזילה ,ודין הנהנה מן
פרק ב ,הלכה י (17 .אם לא היו יאוש ושינוי רשות ,וגם הגזילה ,בין שהוא יורש מהגזלן בין שהוא לוקח מהגזלן,
לא שינוי מעשה ,והגזלן לא קנה ,אסור ליהנות מן הדבר בין שהנגזל מפקיר גזילתו או נותנה לאחר .ונכלל בזה דין
הגזול. מלך או שלטון המשים מס או חוק בארצו וכל כיוצא בזה.
16 ‡eËt» Le‡È≈ Á«« ‰ÏÊb‰
»≈¿« Ï· „«»∆ ÈÓƒ .
«»¿ 18ÚL eÒ‡Â
»¿ .3ÔÏÊb‰
»¿«« ÔÓƒ 2ÏeÊb‰
»« c
»» ˙B˜Ï‡¿ƒ eÒ‡» . 2
17 ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eˆÂ ˜„»¿ ,Le‡È≈ ̇∆… ÏÎ
«» ̇Â
ƒ¿ .19ÌlLlÓ
≈« ¿ƒ „ÌÈ
ƒ»¿ ‰OBÚ‰
∆ » ÏkL »∆ . e‰˜iL
5 ≈¿ƒ∆ È„k
≈¿ BÈepL
4 ƒ ÏÚ« B„ÚÒÏ
¿«¬ 3
18 ;20‡È‰ƒ Ô˙eLa
» ¿ƒ ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ ,ÔÈBb
ƒ ÏÎB‡‰
≈ » ÔÓƒ ˙Ba‚Ï
¿ƒ BÚÂ
≈ ¿ ,7‰Ú
»≈¬ ÈBÚ
≈¿ È„È≈¿ ˜fÁÓ
≈«¿ Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈‡≈ «¿ 6el 4
19 . ÔÏÊb‰
21 »¿«« ÔÓƒ ÔÈBb
ƒ ,eˆ» ̇Â
¿ƒ .8'ÏLÎÓ
˙… ¿ƒ Ôz
≈ƒ ‡Ï… eÚ
'≈ƒ ÈÙÏÂ
«≈¿ƒ¿ ÏÚ 5
(18על הדין "אסור ליהנות בדבר הגזול ,ואפילו לאחר (2בבאֿקמא קיח :קיט (3 .אבל אם הדבר הגזול עבר
יאוש" ,למעלה הלכה ב (19 .משנה בבאֿקמא קיא :ולפי בינתיים לידי קונה ,מותר לקנות ממנו ,אחרי שנתייאשו
פירוש רב חסדא שם .הטעם שפטור מלשלם לנגזל ,מביאה הבעלים ,כי הקונה הראשון קנה אותו ביאוש ושינוי רשות,
הגמרא שם קיב" .והשיב את הגזילה אשר גזל ,מה ראה למעלה פרק ב ,הלכה ג (4 .אסור לעזור לגזלן לשנות
תלמודֿלומר אשר גזל? יחזיר כעין שגזל .מכאן אמרו, את הגזילה (5 .כדי שהגזלן יקנה אותו בשינוי מעשה,
הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם" .פירוש הדברים: ויוכל אחרֿכך למכרו (6 .שקונה בעצמו מן הגזלן ,או
"יחזיר כעין שגזל" -אם הגזילה היא בעין יחזירנה ,אבל שעוזר לו ,עלֿידי שינוי הגזילה ,למכור לאחרים (7 .עלֿ
אין גזילה קיימת -פטור .ואין להעמיד דין זה בגזלן עצמו, ידי הכסף שהם מקבלים תמורת הגזילה (8 .כל עזרה
כי אין זה מתקבל על הדעת לפטור את הגזלן כשאכל את הניתנת לעבריין המקילה עליו עשיית העבירה ,נכללת בלאו
הגזילה ,ופירשו חכמים שזה נאמר רק בבנים או באחרים זה .משל הדיוט אומר" :לאו עכברא גנב ,אלא חורא גנב"
שאכלו את הגזילה ,שפטורים מלשלם לנגזל ,אבל הגזלן )=לא העכבר גונב אלא החור( ,כלומר אילו לא היה לעכבר
עצמו נתחייב בתשלומין בשעה שגזל ,ראה רש"י שם קיא: מקום להטמין ,לא היה גורר את המזון .והתלמוד משתמש
דיבורֿהמתחיל כעין שגזל ,ו'תוספות' דיבורֿהמתחיל גזל. בפתגם עממי זה לעניני סיוע לעבריין ,לולא הסיוע ליהנות
(20בשעה שאכל ,נמצאה הגזילה עדיין ברשות הבעלים, מן העבירה -אפשר שהיה פורש.
וכאילו גזל האוכל ישר מן הנגזל .טעם זה מביאה הגמרא
שם (21 .שם ,מימרא של רב חסדא" :רצה מזה גובה, .9Le‡È≈ Á‡Ï
««¿ elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÏeÊb‰
»« „a »≈ eÒ‡» .
»»¿ ˙B‰Ï 6
רצה מזה גובה"..dÓˆÚ
»¿« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ‡e‰ ‰Ê∆ cL
»»∆ 10ȇcÂa
««¿ Ú„iL
¿«»∆ ,‡e‰Â 7
20 ‡Á
«« ÌÈaÏ
ƒ»« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ˙‡∆ ÏÈ·‰L
ƒ¡∆∆ ÔÈa≈ ,˙Ó ≈ « .‰ kÏ
≈» ÏÊBb‰ … ¿ƒ eÒ‡» ‰ÏeÊb
» ¿ BÊ ‰Ó‰aL
»≈¿∆ ȇcÂa
««¿ Ú„È
«» ?„ˆÈk
≈« 8
21 ‡:23‰„
»¿» B‡ dÎÓ‡»»¿ ‡l»∆ ÌÏÈ·‰
» ƒ¡∆ ‡lL
≈… ∆ ÔÈa≈ 22Le‡È .da
» LÁÏ
¬« ‡B »
‰ÈÏÚ
∆» 9
נהנה הנאה ממשית ,כי הרי הוא נותן תמורתו דינר ,אין ראוי ,39B˙ÏÊb
»≈¿ Á˜BÏÂ
« ≈ ¿ 38Ô˙pL
«»∆ 37ÌÈÓc ƒ » ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« Ô˙BÂ
«≈ ¿ ,36˜eM‰ 4
לעשות זאת ,כי קצת הנאה יש בזה )ראה פירוש המשניות k
»¿ ̇ƒ¿ .‰ÏÊb‰
»≈¿« ÈÓ„a ≈ ¿ƒ 40ÔÏÊb‰
»¿«« «ÚB˙Â
≈ ¿ ÊBÁÂ
¿ ≈ 5
לרבינו( .אבל לפרוט על מעות שיש למוכס בביתו מותר 43‰ÏÊb
»≈¿ ÏL∆ dÓˆÚ
»¿« Á˜BÏ
42 ˜« ≈ ‰ »» ÌÈÏÚa‰
41 ƒ»¿« eL‡È˙
¬»¿ƒ 6
)משנה שם( ,שהכסף שבביתו אינו בחזקת גזילה] .קשה .44dÈÊÁÓ
»ƒ¬« Bȇ¿≈ 7
להתאים דין זה לדברי רבינו בהלכה ח וט .מהלכות אלו יש
ללמוד ,שכל ממונם של מוכסים -בחזקת גזילה הם[. (32פרט לקונה קרקע שאינה נגזלת ,ותמיד בחזקת בעליה
עומדת ,ראה למעלה הלכה ג (33 .דין הלוקח מן הגנב,
16 )eÏË
‡¿» ,57˙Á
∆∆« BÏ eÈÊÁ‰Â
ƒ¡∆¿ 56B˙eÒk¿ ÌÈÒÎBÓ
ƒ¿ eÏË¿» .È מפורט בהלכות גניבה פרק ה הלכה ב ואילך (34 .כי היה
17 ;BlL∆ el‡≈ ȉ
‡≈¬ (Á≈« BÓÁ¬ BÏ eÈÊÁ‰Â
¬ƒ¡∆¿ BBÓÁ צריך להעלות על דעתו שהחפץ גזול ,על כן יחזיר את
18 eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ d˙˜ÊÁÂ
»»¿∆¿ ,58‡È‰ƒ ‰ÈÎÓk
» ƒ¿ƒ BfL ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ הגזילה לנגזל בלי דמים ,ויתבע את כספו מן הגזלן.
19 ‚.60‰ÏÊ
»≈¿ BfL
∆ ȇcÂa
««¿ «Ú„BÈ
≈ BȇÂ≈¿ ,59‰pnÓ
»∆ƒ ÌÈÏÚa‰
«¿»ƒ (35ולא ידע שהוא קונה מגזלן (36 .חכמינו תיקנו ,שכל
20 ÔÈÊÁÓ
»ƒ¬« 62BÓˆÚ ¿« ÏÚ« ÈÓÁÓe
ƒ¿« 61˜È˙ ƒ» ‰È‰
»» ̇Â
¿ƒ הלוקח בשוק ,אףֿעלֿפי שנודע אחרֿכך שהחפץ היה גנוב,
לא יחזירנו לבעלים אלאֿאםֿכן שילמו לו את דמיו ,הואיל
21 .63ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÏÚaÏ«¿»ƒ ובפרהסיא קנה ,יש להניח שלא ידע שהחפץ גנוב.
(56משנה בבאֿקמא קיד (57 .מתוך רחמנות עליו. (37אףֿעלֿפי שמן הדין חוזרת הגזילה אליו בלי דמים.
(58שהרי נתנה לו תמורת כסותו (59 .טעם זה מובא (38הלוקח לגזלן (39 .אבל אם לא ישלם -לא יקבל את
במשנה שם .דינו של בעל הכסות שהחזירו לו כסות אחרת גזילתו ,אפילו אם עדיין לא התייאש ,והגזילה עדיין
-כדין הלוקח מטלטלין מן הגזלן ,שאם נתייאשו הבעלים ברשותו עומדת (40 .ותובע הנגזל את הגזלן (41 .בין
"קנה לוקח עצמה של גזילה ואינו מחזירה" ,למעלה הלכה שנתייאשו לפני שמכר הגזלן ובין שנתייאשו אחר שמכר
ו (60 .ועל כן אין לומר ,שהגיעה לידו באיסור ,וקנה הגזלן ,ראה הלכות גניבה פרק ה ,הלכה ג (42 .ביאוש
אותה ביאוש ושינוי רשות .לו ידע בוודאי שזו גזילה ,אסור ושינוי רשות (43 .גוף הגזילה ,בניגוד למקרה הקודם שיש
היה לו לקחתה (61 .חסיד (62 .לאחר שנודע לו שזו לו זכות של דמי הגזילה בלבד (44 .אף אם הנגזל מוכן
גזילה ,ואינו רוצה בממון אחרים ,אףֿעלֿפי שקנאה לפי דין לשלם לו את כל הדמים שנתן לגזלן.
המשנה (63 .ולא למוכס שקיבלה ממנו ,גמרא שם. ,46BlL
∆ ËeÚÓƒ ‰È‰
»» ̇ƒ¿ .45ÔÏÊb‰ »≈ eÒ‡» .Á 8
»¿«« ÔÓƒ ˙B‰Ï
22 ÔÓÊa
«¿ƒ ?ÌÈËÒÏk
ƒ¿ƒ¿ ÒÎBn‰L
‡≈ «∆ 64ÌÈeÓ ƒ ¬ ÌÈc ∆« .‡È
ƒ»¿ ‰na „Ú« ,epnÓ
∆ƒ ˙B‰Ï
»≈ zÓ
»À ÏeÊb» BBÓÓ» L
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 9
23 ,66ÂÈχÓ
≈≈» „ÓBÚ‰
≈ » ÒÎBÓ≈ B‡ , ÌÈÎBk
65 ƒ» „BÚ ≈ ÒÎBn‰L
∆« ≈ .B„Èa
»¿ ÏeÊb» 47‰Ê∆ cL
»»∆ ȇcÂa
««¿ Ú„iL
∆≈« 10
24 ˜ˆ,68‰a
»¿ƒ BÏ ÔȇÂ≈¿ 67CÏn‰
∆∆« ˙ÓÁÓ«¬≈ „ÓBÚ‰≈ » ÒÎBÓ ‡≈ B (45כי חזקה ,שכל מה שהוא מקבל את הגזלן ,גזילה היא.
25 ÒÎÓ
‡∆∆ Ï
»¬ ;‰ˆiM
∆ ¿ƒ∆ ‰Ó« ÁÈpÓe
« ƒ« ‰ˆiM∆ ¿ƒ∆ ‰Ó« Á˜BÏ
‡« ≈ ‡l∆» למעלה בהלכה ב ,דובר על האיסור ליהנות מן החפץ הגזול,
26 B‡ «ÚÈ
ƒ¿ B‡ LÈÏL
70 ƒ¿ ÁwiL«ƒ∆ Ó‡Â
«»¿ , CÏn‰
69 ∆∆« B˜ÒtL
∆¿» וכאן על איסור הנאה מן הגזלן (46 .תולים שדבר זה
27 ‰Ê∆ ˜ÏÁ
∆≈ ˙Ba‚Ï
¿ƒ 72χOÈ
≈ »¿ƒ ÒÎBÓ
≈ „ÈÓډ „ƒ¡∆¿ ,71eˆ˜»
»» משלו הוא ,כדעת שמואל וכדעת רב יהודה ,בבאֿקמא קיט.
28 ÏÚ« ÌeÏk¿ ÛÈÒBÓ
ƒ Bȇ ≈¿ ÔÓ‡
»¡∆ ‰Ê∆ Ì„‡L»»∆ Ú„BÂ
» ¿ ,CÏnÏ
«∆∆ (47שהוא מקבל מן הגזלן .ואין דין זה דומה לדין
29 ÔÈcL
ƒ∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,73ÔÏÊb
»¿« ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Bȇ≈ C∆Ïn‰ ∆« ÊbM
««»∆ ‰Ó שבהלכות גניבה פרק ו הלכה א ,שפסק שם רבינו ,שאם
30 76BÚ
≈ ‡e‰L ‡∆ ‡l»∆ ,75„BÚ ‡Ï … ¿ .74‡e‰ ÔÈcƒ CÏn‰
«∆∆ הרוב גנוב אסור לקנות ,כי יש הבדל בין רוב הדבר עצמו
שהוא קונה ובין רוב ממונו של הגזלן )מגידֿמשנה(.
31 ,CÏn‰
∆∆« ˙Ó
‚«¿ ÏÊB
≈ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ , ‰Ê∆ ÒÎnÓ
77 ∆∆ƒ ÁÈn‰
««¿« ƒ
32 CÏn‰
∆∆« ‰È‰L
»»∆ ÔÈa≈ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ≈ CÏn‰ ∆∆« ‰È‰L
≈»»∆ ÔÈa ÔÓƒ ÔBÓÓ
» » Ïk» ˙˜ÊÁ«¿∆¿ 48ÔÈÏÊb
ƒ»¿« Ô˙˜ÊÁL
‡„»»¿∆∆ Ì ≈¿ .Ë 11
»» Èa
33 .χOÈ
≈ »¿ƒ ÔB‚k¿ ,50ÔÈÏÊb
ƒ»¿« ˙·ÏÓ
∆ ∆¿ Ôz·ÏnL
»¿ «¿∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,49ÏÊb‰
≈»« 12
˙˜ÊÁL
«¿∆∆ ;Ô‰Ó ∆≈ ˙B‰Ï»≈ eÒ‡» ÌÈËÒl‰Â
52 ƒ¿ƒ«¿ ÔÈÒÎBn‰
51 ƒ¿ « 13
(64למעלה הלכה ט (65 .ומלאכתו מלאכת גזלנים ,מפני ÔÓƒ ÌÈÈc
ƒ» ƒ ÌÈÙˆÓ
ƒ ¿»¿ ÔȇÂ
≈¿ . ÏeÊ‚» ‡e‰L
53 ∆ BÊ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ 14
שהוא נוטל מכס יותר ממה שמגיע לו ,בבאֿקמא קיג. .55‰ÏÊb
»≈¿ ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Ïk‰L
… «∆ ,54Ô‰lL
∆»∆ ‰z‰
«≈» 15
(66ולא מונה עלֿידי המלך .כל המכס שהוא גובה ,אפילו
הפחות ביותר ,דינו כגזילה .גמרא שם (67 .שמינהו המלך שבהלכה לדין (49בניגוד כגזלנים. (48שידועים
טק
(89אףֿעלֿפי שלקח את השדה מאיש אחד בלבד כתוצאה לגבות מכס שקבע (68 .אין שיעור המכס קבוע מראש
מכעס ,ומנתינים אחרים שכעס עליהם לא לקח ,אין לראות לכל אדם בשוה ,ובהתאם לסוג הסחורה ולכמותה.
במעשה זה שרירות לב ,כי כן משפטי המלכים ,ורשאי הוא (69שקבעו המלך (70 .מערך הסחורה או מהסחורה
לוותר כרצונו (90 .בקרקע גזולה אסור לשום איש ליהנות, עצמה (71 .כגון סכום מסוים מכל יחידת משקל או מדה.
כי קרקע אינה נגזלת וברשות בעליה היא עומדת ,ראה (72כי מוכס גוי לוקח יותר מן הקצבה שקצב המלך.
למעלה הלכה ג (91 .בניגוד לקונה קרקע מן הגזלן, (73ואין אומרים שעצם המכס גזילה הוא (74 .כל חוק
שאפילו נתייאשו הבעלים ,הרי זו חוזרת לנגזל בלא דמים, שחקקו המלך לכל תושבי המדינה -דין גמור הוא ,דעת
ראה לקמן פרק ח הלכה יד (92 .ועל כן יש להחרמה זו שמואל שם ,וראה לקמן הלכה יד (75 .לא רק שאין
תוקף חוקי (93 .הוציא את השדה או את החצר מידי המוכס בחזקת גזלן (76 .עבירה של גזל (77 .המשתמט
הבעלים (94 .כנכסים ללא בעלים (95 .מכיון שעשה מלשלם את המכס הקצוב הזה .דין זה שאסור להבריח מן
מעשהו שלא לפי החוק (96 .כי קרקע אינה נגזלת ,וחוזרת המכס ,נובע מדברי שמואל "דינא דמלכותא דינא" )שם(.
לבעלים ,אפילו מכרה הגזלן ונתייאשו הבעלים.
Ïk» ÏÚ« B‡ 78ÈÚ‰
ƒ» Èa
≈¿ ÏÚ« ÒÓ« ÌÈOnL
ƒ ≈∆ CÏÓ ≈¿ .È 1
∆∆ ÔÎÂ
21 CÏn‰
∆∆« B˙B‡ ˜˜ÁiL… ¿«∆ ÔÈcƒ Ïk» : c
97 »» ÏL∆ BÏÏk »¿ .„È ‰„O ∆» ÏÚ« B‡ ,‰LÏ
»» ¿ ‰MÓ
»» ƒ eˆ˜» c
»» 79Lȇƒ» Lȇƒ 2
22 ‚;ÏÊ
≈» Bȇ≈ 98BÓˆÚ
¿« ÈÙa
‡≈¿ƒ „Á»∆ Ì„‡Ï
»»¿ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÏkÏ
… « ÏÚ« 81ÚiL
… ¬«∆ ÈÓƒ ÏkL
»∆ ,ÊbL
«»∆ B‡ ;eˆ˜» c»» 80‰„OÂ
∆» ¿ 3
23 ‰Úe„ȉ
» ¿« ˙ck 99 »« ‡lL
… ∆ „Ïa«¿ƒ ‰Ê∆ LȇӃ≈ ÁwiL «ƒ∆ ÏÎÂ
… ¿ ÈÓƒ Ïk» B‡ ;CÏn‰
∆∆« ˙ÈÏ≈¿ ÂÈÒÎ
»»¿ Ïk» eÁ˜lÈ
¿»ƒ ‰Ê∆ c
»» 4
24 ȇab
≈»« ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .ÏÊb
≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰Ê∆ ˙‡∆ ÒÓÁ
‡«» ‡l »∆ ,ÏkÏ
… « Òn‰
«« ÔzÈ≈ƒ ‡e‰ 82Ôb‰ ∆…« ˙ÚLa
«¿ ƒ ‰„Oa∆» « ‡ˆniL
≈»ƒ∆ 5
25 ÏÚ« eˆw‰ »« Òna
«« ˙B„O‰
» « ÌÈÎBnL
ƒ¿ ∆ 100ÂÈËBLÂ
»¿ ¿ CÏn‰ ∆∆« ÏÚa «« BȇL
≈∆ ÔÈa≈ ‰„O‰
∆» « ÏÚa«« ‡e‰ ‰È‰L
»»∆ ÔÈa≈ ,‰ÈÏÚL
» ∆»∆ 6
26 Ïk» ÏÚL‡«∆ ÒÓ« Ï »¬ ; kÓÓ
102 »¿ƒ ÔkÓÓ
»»¿ƒ ˙B„O‰
101 ‚» « ,ÏÊ≈» Bȇ≈ el‡≈ ÌÈcÓ
ƒ»¿ƒ ‡ˆBik
≈ « ÏΠ… ¿ ;83‰„O‰
∆» « 7
27 ,104BÓˆÚ¿« Ì„‡‰
‡»»» ÔÓƒ ‡l‚»∆ ‰B
∆ Bȇ≈ 103Lȇ ƒ» Lȇƒ ,84ÔÏÊb
»¿« ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Bȇ≈ CÏnÏ
‡∆∆« Ô˙B
» ‰bL »»∆ χOÈÂ
≈ »¿ƒ¿ 8
28 Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ L‡‰
… » ÏÚL «∆ Òna
«« ‰„O‰
∆» « eÎÓ¿» ̇Â
ƒ¿ 88‰pLÈ
∆«¿ ‡ÏÂ
… ¿ 87ÛÈÒBÈ
ƒ ‡lL… ∆ ,86‡e‰Â¿ .85Lk
≈ » ‡e‰ ȉÂ
≈¬« 9
29 . Ck» CÏn‰
106 ∆∆« ÔÈ„ƒ ‰È‰
‡»» Ôk≈ ̇ƒ ‡l
»∆ , kÓÓ
105 »¿ƒ .ÌeÏk¿ BÓˆÚÏ
¿«¿ ÁwÈ
«ƒ ‡ÏÂ
¿… 10
(97זהו סיכום של שלוש ההלכות הקודמות (98 .אבל (78סכום כולל לכל בני העיר ,ולא מס אישי (79 .דהיינו
חוקים שיש בהם הפליה בין נתיני המלך ,כגון שהטיל מסים מס גולגולת ,בבאֿקמא קיג (80 :דהיינו מס קרקע הנזכר
מיוחדים על קבוצה מסוימת ,עדה מסוימת או אומה בגמרא שם (81 .מכיון שקנס זה נושא אופי כללי ,על כן
מסוימת ,וכן אם גזר עליהן גזירות מיוחדות ,אין לחוקים יש לו תוקף חוקי ,ואין רואים בהחרמת הנכסים משום
אלה ולגזירות אלו תוקף חוקי .דין זה מוגדר בספרות גזילה (82 .בשעת אסיפת התבואה (83 .שלא להטריח
הפוסקים במשפט קצר" :גזלנותא דמלכותא -לאו דינא". את גובה המס לחפש אחרי בעל השדה .הדוגמא בגמרא
(99שלא כחוק (100 .המגינים בכוח על גובי המלך. )שם( מדברת על שותף בשדה ,כי חוק המלך אז חייב רק
(101מפני שבעל השדה לא שילם את מס הקרקע ,בבאֿ את השותף ולא אדם זר שנמצא בשדה ,ואפילו לא את
בתרא נה (102 .כי זהו חוק המלך למכור את השדות האריס .אבל רבינו כאן מביא דוגמא של חוק המלך,
שבעליהם לא שילמו את המס )גמרא שם( (103 .מס המחייב גם את שאינו בעל השדה לשלם ,בין שהוא שותף
הגולגולת (104 .שתופסים אותו ומכריחים אותו לשלם, ובין שאינו שותף ,בהתאם לדברי רבא )גירסת הרי"ף -רב(
ואין נכסיו משועבדים למס זה (105 .כי המכירה אינה לפי בגמרא שם ,שמותר ליהודי הגובה את מס הקרקע למשכן
החוק (106 .רשאי הוא לחוקק חוק חדש כזה] .הרמב"ן בן העיר על מס בן עיר חבירו (84 .כי "דינא דמלכותא
וגדולי הפוסקים האחרים חולקים בזה על רבינו ,ואומרים דינא" (85 .כי מותר לו לעשות זאת ,גמרא שם.
שאין תוקף לחוק מנוגד לחוקי המלכים המקובלים[. (86בתנאי (87 .על המס (88 .את מספר יחידות המשקל
הטעונות מס ,שלא ירשום למשל עשר טונות יבול השדה
30 ÏÚL
«∆ Òn‰«« ÔzÈ
≈ƒ ‡lL
… ∆ ÏkL „… ∆ ,ÂÈÈ
» ƒ eȉL
»∆ CÏÓ∆∆ .ÂË במקום שמונה.
31 ÏÚa
«« Áe
«» ,107Òn‰
«« Ô˙BÏ
≈ ¿ ‰„O‰ ∆» « ‰È‰z
∆¿ƒ ‰„O‰
« »∆
32 ∆∆« ‰ÈÏÚL
108CÏnÏ » ∆»∆ ÒÓ« Ô˙Â
«»¿ ‰Ê∆ ‡e
» ,Òn‰«« ÈtÓ
≈¿ƒ ‰„O‰
« »∆ ÈaÓ
≈¿ƒ ÂÈLnLÂ
» »« ¿ ÂÈ„ÚÓ
‡»»¬≈ „Á
»∆ ÏÚ« ÒÚkL«»∆ CÏÓ ≈¿ .‚È 11
∆∆ ÔÎÂ
33 110˙Bt
‡≈ ÏÎB
‡≈ ‡l »∆ , ÏÊb
109 ≈» ‰Ê∆ Ôȇ≈ ‰È˙Bt
» ∆ ≈ Ï·Â
¿»« zÓe
»À , ÏÊb
89 ‡≈» dÈ
» ≈ BˆÁ
≈¬ B‡ e‰„O ≈» Á˜ÏÂ
«»¿ ,‰È„n‰
» ƒ¿« 12
34 ÔÈcƒ CÏn‰
∆∆« ÔÈcL
ƒ∆ ;111ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eÊÁiL
¿¿«∆ „Ú« Òn‰
«« Ô˙BÂ
¿ ≈ ,BlL ∆ ‡È‰ƒ ȉ≈¬ CÏn‰
∆∆« ÔÓƒ dÁ˜Bl‰Â
» ¿ «¿ ,90da» ˙B‰Ï
»≈ 13
35 .112eÓ‡L
¿«»∆ BÓk¿ ,‡e‰ ÔÈ„ƒ ‰fL∆∆ ; B„iÓ
91 ‡»ƒ d˙B
» ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ ÌÈÏÚa‰ƒ»¿« ÔȇÂ≈¿ 14
ÔÈÒÚBkLk
ƒ¬ ∆ ¿ ̉ÈLnL
∆ ≈ »« ÔBÓÓ» Ïk» ÁwÏ «ƒ ,92Ìlk
»À ÌÈÎÏn‰
ƒ»¿« 15
(107כל מי שישלם את המס ,זכאי לאכול את פירות השדה.
(108בלי שמכרו לו גבאי המלך את השדה" (109 .ארעא
ˆÁ
≈» ˙OÚÂ
» ¬«¿ ,93Ô„eaÚL
» ¿ƒ «ÚȘى
ƒ¿ƒ CÏn‰
∆∆« ȉÂ
≈¬« ,̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ 16
לטסקא )מס הקרקע( משעבדא ,ומלכא אמר :מאן דיהיב CÏn‰
‡∆∆« ÔÓƒ d˙B» ‰Bw‰∆ « Ïλ¿ , ˜Ù‰k
94 ≈¿∆¿ BÊ ‰„O∆» B‡ BÊ 17
טסקא ליכול ארעא" ,בבאֿמציעא עג (110 :לא רק מה ‡„Á
»∆ ÏL ∆ ‰„O ∆» B‡ ˆÁ≈» Á˜lL
«»∆ CÏÓ‡∆∆ Ï
»¬ .da» ‰ÎÊ
»» 18
שכבר אכל אינו גזל ,אלא אנו מתירים לו מלכתחילה ; ÔÏÊb
95 »¿« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ˜˜ÁL
«»∆ ÔÈÈca
ƒ ƒ« ‡lL… ∆ ‰È„n‰
» ƒ¿« ÈaÓ
≈¿ƒ 19
לאכול (111 .וישלמו את המס והקרקע תחזור לרשותם, . B„iÓ
96 »ƒ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ epnÓ ∆ƒ Á˜Bl‰Â
¿« ≈ « 20
יק
«
20 6ÓBÏ ƒ» ÔȇÂ
ˆCÈ ≈¿ ;ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ
»« eL‡È˙
¬»¿ƒ ‡Ï
… ̇ƒ מכיון שגבאי המלך לא מכרו את הקרקע ,וזה שנתן המס
21 ‡. ̉ÈÁ
7 ∆ ≈¬« ÔÈÙcÓ
ƒ ¿«¿ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eȉ» ̇ƒ אכל את הפירות בתוקף החוק הכללי" :מאן דיהיב טסקא
ליכול ארעא" ולא קנה את הקרקע עצמה אלא הזכות לאכול
(2בבאֿמציעא כב .ותוספתא כתובות פרק ח (3 .אם ידוע פירותיה (112 .למעלה הלכה יא.
שהבעלים כבר נתייאשו .זוהי הגירסא בתוספתא שם" :אם
נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו" ,ולא כגירסת רש"י בגמרא ÏÚ« eˆw‰
»« ÒÓ« ÔziL
≈ƒ∆ ÈÓƒ ÏkL»∆ ,113ÊbL
«»∆ CÏÓ ≈¿ .ÊË
∆∆ ÔÎÂ 1
שם "מפני שנתייאשו הבעלים" (4 .ואין בהם משום Ô˙
«»¿Â χOÈ
≈ »¿ƒ ‡e
» , Ô˙
115 «» ‡lL
… ∆ ‰Êa
∆» „aÚzLÈ
≈¿«¿ƒ Lȇ‰
114 »ƒ 2
איסור גזל (5 .כגון שהיו הבעלים במקום אחר ,וידעו ˙BÈ
≈ Ba „BÚ ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈÚ‰
ƒ»∆ ‰Ê∆ χOÈ
≈ »¿ƒ ÏÚL
«∆ Òn‰
«« 3
אמנם ששטף נהר את הקורות ,אבל המציל אינו יודע אם Ba „BÚ
‡≈ Bȇ≈ Ï »¬ ;ÔÈcƒ CÏn‰∆∆« ÔÈcLƒ∆ ,116ÈcÓ
«ƒ 4
התייאשו .ראה תוספתא שם (6 .שחייב להחזיר (7 .כדי . „Úk
117 ¿∆∆ 5
להצילם .זה מוכיח שלא נתייאשו .דוגמא זו מובאת
בתוספתא שם. (113בבאֿמציעא עג (114 :מס גולגולת (115 .יעביד
אותו תמורת המס ששילם עבורו (116 .יותר ממה שהוא
22 9ÌÈ
» ÏL
∆ BËBfÓe ƒ 8‰p‰
»»« ÔÓƒ ÏÈvn‰ » ƒ¿ .
ƒ«« ,CÎÈÙÏ רגיל לעבוד )ראה הגהות הגר"א בגמרא שם( (117 .כעבד
23 ÔÓe
ƒ ÌÈÎBk
11 ƒ» „BÚ‰≈ » ÔÓeƒ ‰
10 »» ÏL ∆ B˙ÈÏeÏMÓe
ƒ ¿ƒ כנעני ,כי כל עבד עברי אסור להעבידו בדברים שהם
24 ÔÓe
ƒ Óp‰≈»« ÔÓe ƒ c‰
… « ÔÓe
ƒ ȇ‰ ƒ¬» ÔÓeƒ ‰˜Ïc‰
«¿≈» מיוחדים לעבד ,כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ ,או
25 13ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ȇcÂa
««¿ Ú„È «» ̇ƒ :12ÒÏca‰
««¿¿» יחלוץ לו מנעליו ,שנאמר :לא תעבוד בו עבודת עבד .ראה
26 .14ÈÊÁÈ
ƒ¬« Ú„È
«» ‡Ï… ̇Â
ƒ¿ ,BlL ∆ el‡≈ ȉ
¬≈ הלכות עבדים פרק א ,הלכה ז.
(8משנה בבאֿקמא קיד (9 .מקרקעית הים במקומות Ô‰Ó
∆≈ ‰OÚÂ
» »¿ ÌÈza
ƒ» ÈÏÚa
≈¬« ÏL‡∆ 118˙BÏÈ
» ƒ ˙kL ∆∆ .ÊÈ
«»∆ CÏÓ 6
הנשטפים עלֿידי מי הים כשהם עולים ,בבאֿמציעא כד. ÌÈza
ƒ» Ò‰
«» ̇ƒ ÔΠ≈¿ . ÂÈÏÚ
119 »» ÚÏ
… ¬« zÓ
»À Lb∆∆ 7
(10כשהנהרות גואים ע"י גשמים מרובים ,הם עוברים על Ïk
… ÔÎÂ
≈¿ .da» ˙B‰Ï
»≈ zÓ
»À ‰ÓBÁ» B‡ Cc ∆∆ Ô‡OÚÂ
«¬ »» 8
גדותיהם ושוללים כל מה שמוצאים בדרכם ,שם. .120ÔÈcƒ CÏn‰
∆∆« ÔÈcLƒ∆ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
« ≈ 9
(12בבאֿמציעא כד. (11מקביל למציל מן הגייס.
(13כגון ששמע מפיהם ,או שאין כל אפשרות להציל, (118בבאֿקמא קיג (119 :בניגוד לגזל דקלים ועשה מהן
ובוודאי נתייאשו הבעלים )שם ,וראה מגידֿמשנה(. גשר ,שאסור לעבור עליו ,למעלה הלכה ג (120 .ואףֿעלֿ
(14כגון שיש אפשרות להציל ,ואפילו עלֿידי הדחק .יחזיר, פי שלא כרתו אילנות מכל בעלי הבתים ,אין לראות בזה
כי יתכן שהבעלים לא נתייאשו ומקווים להציל כשם שזה גזירה מיוחדת על חלק מנתיני המלך ,מכיוון שהמלך לא
הציל. פרט בפירוש ,לכרות אילנותיהם של אנשים מסויימים ואין
שליחי המלך חייבים לטרוח ולאסוף אילנות בודדים מכל
27 ,BlL∆ el‡≈ ȉ
≈¬ χOÈ
≈ »¿ƒ 15ÌÈËÒÏ
ƒ¿ƒ „iÓ ‚ƒ«« .
«ƒ ÏÈvn‰ בעלֿהבית ובעלֿהבית ,גמרא שם.
28 Ú„È«» ̇Â
ƒ¿ ;ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eL‡È˙pL¬»¿ƒ∆ c‰
16 »»« Ì˙qL
«¿∆ ÈtÓ
≈¿ƒ
29 „iÓ
«ƒ ÏÈvn‰
‡ƒ«« Ï»¬ .ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ»« eL‡È˙
¬»¿ƒ ‡lL
∆… BÚaËnL
¿¿«∆ CÏÓa ‡∆∆¿ 121?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na∆« .ÁÈ 10
30 iÁ
»« 17ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ≈ ÒÎBÓ ≈ B‡ ÌÈÎBkƒ» „BÚ
≈ ÌÈËÒ娟 Èa
≈¿ ÂÈÏÚ
»» eÓÈkÒ‰
ƒ¿ƒ ȉL
≈¬∆ ; ˙Bˆ‡‰
123 »¬» Ô˙B‡a
» ¿ 122‡ˆBÈ
≈ 11
31 ̇Â
ƒ¿ ;ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eL‡È˙
¬»¿ƒ ‡lL … ∆ c‰
»»« Ì˙qL«¿∆ ,ÈÊÁ‰Ï
¿«¬ƒ ̉Â
‡„≈¿ ̉ÈB
∆ ≈ ¬ ‡e‰L „∆ 124ÔzÚ
»¿« ‰ÎÓÒÂ
»¿»¿ ,ı‡‰‡∆»» d˙B
» 12
32 ‰Ó» ÈtÓe
≈¿ƒ .BlL∆ el‡≈ ȉ ≈¬ eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ȇcÂa
««¿ Ú„È
»« ‡e‰ ȉ ≈¬ ‡ˆBÈ
≈ BÚaËÓ‡¿¿« Ôȇ≈ ̇ƒ Ï »¬ .ÌÈ„Ú
ƒ»¬ BÏ 13
126ÔÈiÊÓ‰
ƒ»À¿« ÌÈËÒÏ
ƒ¿ƒ ˙eÁ
« ¬ BÓÎe ¿ , «ÚBÊ¿ ÏÚa
125 «« ÔÏÊ‚k
»¿«¿ 14
33 „BÚ‰
≈ » Ì˙Òe«¿ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eL‡È˙¬»¿ƒ χOÈ
≈ »¿ƒ ÌÈËÒÏ
ƒ¿ƒ Ì˙Ò
¿«
34 ,ÌÈÚ„BÈ
ƒ ¿ ÌÈÏÚa‰L
ƒ»¿«∆ ÈtÓ ≈¿ƒ ?eL‡È˙ ¬»¿ƒ ‡Ï… ÌÈÎBk
»ƒ ÔÈÏÊb
ƒ»¿« 127ÂÈ„Ú
»»¬ ÏÎÂ
»¿ ‰Ê∆ CÏÓ
∆∆ ÔÎÂ≈¿ ,ÔÈcƒ ̉ÈÈc
∆ ≈ ƒ ÔȇL
≈∆ 15
35 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÔÏÊb‰
»¿«« „iÓ«ƒ ÔÈÈÊÁÓ
ƒƒ¬« ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ‰L
∆» ¿≈ .c
»» ÏÎÏ
¿» 16
36 18˙BÚeÚ ¿ ˙Bȇa
‡» ¿ƒ ‡l»∆ ,ÏÊbL«»∆ ÌÈ„Ú ƒ≈ ÌL » ÔȇL
∆≈ (121שדין המלך דין (122 .עובר לסוחר (123 .שעליהן
37 .19˙Úc‰
« «« „Ó‡e
¿ …∆ הוא מולך (124 .בטחו בו (125 .המשתמש בכוח פיסי.
(126הנוטלים בכוח הנשק (127 .כגון עושי רצונו הגובים
(15בבאֿקמא קיד (16 .אם לא ידוע אם נתייאשו או לא.
והשוטרים.
(17דינו כליסטים ,ראה למעלה פרק ה ,הלכה יא.
(18בניגוד לדייני ישראל שאין מוציאים ממון אלא בעדות 1
וראיות ברורות ,טעם זה מובא בגמרא שם (19 .בהשערה. (1נתבארו בו משפטי הדברים שיש בהם משום גזל ,שהיה
באפשר לומר שאין בהם משום גזל ,ונמשך לזה מה שאסרו
38 ÔËwÏÓ‰
» ¿«¿« ,ÔzLt‰
»¿ ƒ« CB˙a¿ ÌÈÁÓBv‰
ƒ¿ « 20ÌÈÏÁL „ƒ«¬« . חכמים משום גזל.
39 ÔÈ„ÈÒÙÓ
ƒ ƒ¿« Ô‰L
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÏÊb
≈» ÌeMÓƒ Ba Ôȇ≈ ÔÈÁÏ
ƒ« Ô‰Lk
¿ ∆≈
40 ‡ÔÈeÒ
ƒ ¬ eLÈ ¿» ̇Â
ƒ¿ .‰„O‰
∆» « ÏÚa
«« ÏL ∆ 21ÔzLt‰
«»¿ ƒ ÌÙËML
»»¿ ∆ Ô‰a ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌȈÚ ƒ»¬« ˙BB˜ .‡ 17
ƒ≈¿ 2ÌȇÂ
41 eȉ» ̇Â
ƒ¿ .22e„ÈÒÙ‰M
ƒ¿ƒ∆ ‰Ó« e„ÈÒÙ‰
ƒ¿ƒ kL
»¿∆ ,ÏÊb≈» ÌeMÓƒ el‡≈ ȉ
≈¬ Ô‰Ó ∆≈ ÌÈÏÚa‰
3 ƒ»¿« eL‡È˙
¬»¿ƒ ̇ƒ :‰p‰
»»« 18
42 . ÔÈÁÏ
24 ƒ« Ô‰Lk
‡≈∆ ¿ elÙ
‡ƒ¬ ÔÈeÒ
ƒ ¬ 23Ïeb‰ «¿« ÏÚ eL‡È˙
¬»¿ƒ ̇ƒ «Ú„BÈ
5 ≈ Bȇ≈ ̇Â
ƒ¿ ;ÔÏÈvÓ
» ƒ« ÏL
∆ Ô‰Â
≈¿ , ÔÈzÓ
4 ƒ»À 19
איק
22 ‰iÁ
»« B‡ ˙BÙBÚ ‡La
»¿ ƒ ‰Êk
∆» ‰OBÚ‰
‡∆ » Ïk» ‡l
»∆ ,„Ïa
«¿ƒ (20מין ירק שטעמו חריף ,הגדל בין הפשתן ,בבאֿמציעא
23 .̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ ÔÏÊb
»¿« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰Ó‰e
51 ¿≈» קז (21 .שדמיו מרובים מדמי השחלים (22 .ומכאן
ולהבא לא יפסידו יותר ,מכיון שכבר יבשו ,והבעלים רוצים
(44ועל אלה מדובר ,החל מהלכה זו עד סוף הפרק. בקיומם (23 .של ערוגת הפשתן ולא בתוך הפשתן.
(45אףֿעלֿפי שאינם לוקחים את הממון בחזקה ,ואינם גזל (24מפני שאינם מפסידים.
ממש ,ראה למעלה פרק א ,הלכה ג (46 .מדרבנן ,בניגוד
(47משנה, ללוקח בחזקה שהוא גזלן מדאורייתא. 26Bz
¿ƒ ‡ÈˆBn‰L
ƒ «∆ ,25ÔBÓÓ» ȘÊa≈¿ƒ¿ e‡a »¿ .‰
¿«≈ k 1
סנהדרין כד (48 :ראה לקמן הלכה י (49 .שסתם יונים .29ÏÊb
≈» ÌeMÓƒ ̉a ∆» Ôȇ≈ 28ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ¿ƒ 27BM˜Â
¿« 2
יש להן בעלים (50 .בגמרא שם כה .ישנם שני פירושים: ˙ÚLa
«¿ ƒ ÔÈa≈ ,ÌÈa‰
ƒ«» ˙eLÏ ¿ƒ 30ÏÏb‰
»»« ‡ÈˆBn‰
‡ƒ « Ï ¬» 3
א( מירוץ יונים ,וזה שיונתו מגיעה ראשונה למטרה -מקבל
ÌÈÏÊ
ƒ»¿ ˙‡ˆB‰
«» ˙ÚLa «¿ ƒ ‡lL
… ∆ ÔÈa≈ 31ÌÈÏÊ
ƒ»¿ ˙‡ˆB‰
»« 4
סכום כסף מחברו ,ב( זה שרבינו מביאו בהלכה זו .הפירוש
השני נראה לרבינו יותר ,מכיון שלפי הפירוש הראשון הרי .33ÏÊb
≈» ÌeMÓƒ 32̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈiÁ
«»ƒ 5
זה נכלל בדין משחק בקוביא ,אףֿעלֿפי שבעל פירוש זה (25פרק יג ,הלכה יד (26 .זה שנשאר אחר הדישה.
קובע הבדל בין מפריחי יונים ובין משחק בקוביא ,נתקבל (27מה שנשאר בקרקע אחר הקצירה (28 .כדי שידושו
על דעת רבינו הפירוש השני .וראה מאיר לסנהדרין עמוד ויעשו לו זבל (29 .מותר לכל אדם לקחתם לעצמו ,משום
(51 .86ברייתא שם כה: שאסור לאדם להוציא תבנו וקשו לרשות הרבים .מכיון
שבני אדם מתחלקים בהם וניזוקים ,ואם הוציא קנסוהו
24 ,eMi‰ƒ« CB˙a¿ 53ÌÈBÈ
ƒ „eˆÏ» 52ÌÈÓÎÁ‡ƒ»¬ eÒ¿» ÔÎÂ≈¿ .Á חכמים שיהיו כהפקר ,וכל הקודם בהם זכה (30 .צואת
25 55ÔÈaL
ƒ¿ƒ ÔÈOBt
ƒ ¿ Ôȇ ‡≈¿ .54ÌÈÁ
ƒ≈¬ ÏL ∆ Ô‰L≈∆ ÈtÓ≈¿ƒ הבקר" ,כדי שיהיה נשוף ברגלי אדם ורגלי בהמה" ,שם
26 ‡‰Úa
»»¿« eMi‰ ƒ« ÔÓƒ ˜ÈÁ‰‡ƒ ¿ƒ Ôk≈ ̇ƒ ‡l»∆ ,ÌÈBÈÏ
¿ ƒ הלכה טו (31 .שמותר לו להוציא את הגלל (32 .אם בא
27 ÏÈÓƒ ‰‡Ó
‡»≈ elÙƒ¬ 57ÌÈÓk
ƒ »¿ eMȃ ‰È‰
»» ̇ƒ¿Â .56ÔÈÏÈÓ
ƒƒ אחר ונטל את הגללים (33 .כיון שאין בו שבח אם נדוש
28 ‡Ï
… ÔÎÂ≈¿ . ̉≈ ÌÈÓk
58 ƒ »¿ ÈÏÚa
≈¬« ÏL∆ ÌÈBi‰L
ƒ «∆ ,OÙÈ… ¿ƒ ‡Ï… לא קנסו בו ,בניגוד לתבנו וקשו שמשביחים ונעשים זבל
29 ÏL∆ B‡ 59BlL ∆ Ô‰L
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÔÈÎBM‰
ƒ» « CB˙a¿ OÙÈ … ¿ƒ ו"קנסו גופן משום שבחן".
30 ˜ÈÁ‰L
ƒ ¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,61˜Ù‰
≈¿∆ ÏL∆ B‡ 60ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ≈
31 eMÈÏ
ƒ¿ ˙B‡a» ÌÈBi‰L
62 ƒ «∆ ÈtÓ ≈¿ƒ ,ÏÈÓƒ ‰‡Ó
»≈ eMi‰ ƒ« ÔÓƒ ˙Èa
‡≈¿ ÌÈÁƒ≈¬ ÌÈÏÎa
ƒ≈¿ 35ÂÈÏk
»≈ 34BÏ eÙlÁ˙pL ¿«¿ƒ∆ ÈÓƒ . 6
32 .63ÔÈÎBM‰
« »ƒ Ô‰a
∆» LnzLÈ
≈«¿ƒ ‡Ï … ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰zLn‰
36 ∆¿ ƒ« ˙Èa ≈¿ B‡ χ‰
∆≈» 7
eÙlÁ˙
¿«¿ƒ .BlL ∆ ˙‡∆ ÏhÈÂ
… ƒ¿ 38ÈÊÁÈÂ
ƒ¬«¿ 37‰l‰ »« ‡BiL
»∆ „Ú« 8
(52 e˙משנה בבאֿקמא עט (53 :עלֿידי העמדת מלכודות. ‡¿» 40Ôn
»À ÏL ∆ ÂÈe
‡»» BzL ¿ ƒ ̇ƒ :39Ôn‡‰ »À» ˙Èa≈¿ BÏ 9
(55מלכודות לצוד צפרים. (54 ȉולא של הפקר. ≈¬ EÈÏk
41 ∆≈ ÏË… :BÏ Ó‡Â«»¿ Ôn‡‰
»À» BÏ Ô˙pL «»∆ B‡ ,BÏ 10
‡˙ (56שמונת אלפים אמה .במרחק פחות מארבעה מילין ∆ ÏhÈÂ
… ƒ¿ ÈÊÁÈÂ
ƒ¬«¿ ‰l‰
»« ‡BiL»∆ „Ú« Ô‰a∆» LnzLÈ≈«¿ƒ ‡Ï… ‰Ê∆ 11
אסור ,כי מגיעות לשם יוני השובכים (57 .דברי רב יוסף,
שם פג (58 .והן הולכות מכרם לכרם למרחק גדול.
LnzLÈ
≈«¿ƒ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ‰Ê∆ ÈÏk
ƒ¿ ÏË… :Ôn‡‰
‡»À» BÏ Ó «» .BlL
∆ 12
(59 ÂÈÏkואין לחשוש ליוני שובכים שלא ילכדו ברשתות ,שהרי »≈ ‡nL
»∆ ;BlL ∆ ˙‡∆ ÏhÈÂ
… ƒ¿ ÈÊÁÈÂ
ƒ¬«¿ ‰l‰
»« ‡BiL »∆ „Ú« Ba 13
שלו הן (60 .ואףֿעלֿפי שגזל עכו"ם אסור -אין חוששים BÎÓÏ
¿» ¿ Ôn‡‰
» À» ‡˙
∆ ˆ‰e
»ƒ ÈÏk‰
ƒ¿ « ÏÚa
«« ‡B , »À ÏL
‡42‡e‰ Ôn ∆ 14
ליונים שבשובכיהם ,מכיון שמן התורה הן הפקר ,ובישראל .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ≈¿ . BÏ
43 15
גזרו חכמים מפני דרכי שלום ,אבל לא בשל עכו"ם.
(36שמרובים שם (35בגדיו. (34בבאֿבתרא מו.
(61כל הדוגמאות הללו בגמרא שם (62 .של היישוב.
האנשים ,ומחליפים בטעות את הבגדים (37 .זה שהחליף.
(63ודרך השובכים הן מגיעות למרחק גדול.
(38את הבגד שנטל בטעות (39 .מסר לו בגד לתיקון
33 ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ¬ 66ÈÚ‰ƒ» ÔÓƒ 65CBM‰
» « ˙‡∆ 64ÔȘÈÁÓƒ ƒ ¿« .Ë וקיבל אחר במקומו (40 .יתכן שבטעות נתנו ,ועל כן
34 ‡‡l
»∆ 68e‰„O≈» CB˙a¿ CBL
‡„» Ì »» ‰OÚÈ
∆ ¬« ‡ÏÂ
‡… ¿ .67‰n
«» אסור להשתמש (41 .ומכיון שהכלי איננו שלו ,משמע
שטעה האומן ,על כן אל ישתמש (42 .והוא מוסרם לו
35 ‡lL
… ∆ È„k≈¿ , Áe
69 « ÏÎÏ
‡»¿ ‰n
»« ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ¬ BÏ LÈ≈ Ôk≈ ̇ƒ
מדעת עד שיקבל בחזרה את כליו שמסר בטעות לאחר.
36 ÏMÓ
∆ ƒ eÏ·ÈÂ
¿ …¿ ˙B„Oa» « e„ÈÒÙÈÂ
ƒ¿«¿ ˙BÏÊBb‰
» « eÎLnÈ¿ »ƒ (43ובטעות מכר את של זה ,ועל כן הוא מוסר לו ביודעים
37 ÔÈe
≈ BÈa≈ ‰È‰‡»» elÙ
ƒ¬ ,Á‡Ó
≈«≈ BÁ˜Ï
70 »¿ ̇‡ƒ¿ .ÌÈÁ
¬≈ƒ את הכלי עד שיקבל חזרה את הכלי שמכר בטעות.
38 ‡e‰ ȉ≈¬ 71„Ïa
«¿ƒ Ú«… ˙Èa≈ BÁ≈¬ ‰„O ≈¿ ˙lÁz
¿«ƒ
39 .73˜ÈÁ‰Ï
ƒ ¿«¿ B˙B‡ ÔÈiÁÓ
ƒ¿«¿ ÔȇÂ≈¿ ,72B˙˜ÊÁa
¿∆¿» ,45ÏÊb
≈» ÌeMÓƒ ÌÈÓÎÁ ‡ƒ»¬ eÒ¿» 44‰a‰
≈¿« ÌÈcƒ»¿ .Ê 16
47ÔB‚k
¿ . ̉ÈcÓ
46 ∆ ≈¿ƒƒ ÔÏÊb »¿« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ BÚ‰Â
≈ »¿ 17
(64משנה בבאֿבתרא כג (65 .מגדל יונים (66 .כדי
ÌÈBÈשלא יאכלו זרעוני גינות העיר (67 .אףֿעלֿפי שהיוניםƒ ÈÁÈÙÓ
≈ ƒ¿« . ‡È˜a »¿À¿ ÌȘÁOÓ‰Â
ƒ¬« ¿«¿ ÌÈBÈ
ƒ ÈÁÈÙÓ
≈ ƒ¿« 18
48
התובע את הנחיל מביא אותם כעדים ,ובעל המקום שבו (86משנה ,גיטין נט (87 :מתקנת חכמים מפני דרכי
נמצא הנחיל מכחישם -אינם נאמנים (111 .שרגלים שלום ,שלא יבוא לידי ריב (88 .ועל כן עדיין לא זכה,
לדבר שהנחיל שלו ,שם קיד (112 :ואפילו אם יטול נחיל ואין זה גזל מדאורייתא .הגמרא מפרשת )שם( שמדובר
שאינו שלו ,אין בזה משום גזל דאורייתא (113 .אבל אם במצודות בלי תוך ,ועל כן לא זכו הבעלים עד שיגיעו
זה היה גזל ממש ,לא היו נאמנים ,אפילו כשהם משיחים החיות לידו ממש .אבל כשיש להן תוך ,קנו הבעלים ,כי
לפי תומם. כליו של אדם קונים לו בכל מקום.
40 ‡ˆBÈ
≈ Bȇ≈ ̉Èc
∆ ≈¿ƒ ÏL‚∆ ÏÊ
≈» B„Èa ≈∆ ÈÓƒ Ïk» .ÊË
»¿ LiL ÏL
∆ Ô‰≈ ȉ≈¬ ÔÈÚBp‰
ƒ¿ « ˙BÈÚÓe
»¿« 89CLBn‰
≈ « ‰»» .‚È 19
41 Bȇ≈ ÚaLÂ
115 «¿ƒ¿ Ba Ùk
«» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .114ÔÈi„a
ƒ»«¿ B„iÓ
»ƒ ÏL
∆ ÌÈ˙Èʃ ≈ ˙Èf‰
91 ƒ«« L‡a
… ¿ ÛwÓ‰
≈«¿« ÈÚ
‡„ƒ» . Ì
90 »» Ïk» 20
42 . eÓb‰
116 »« ÏÊb‰
≈»« ÏÚ« ÛÈÒBnL
ƒ ∆ BÓk¿ LÓÁ ∆… ÛÈÒBÓ
ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ı‡‰
∆»» ÏÚÓ
«≈ ÔÏËe
‡»»¿ Á
≈« ÈÚ
ƒ» ‡e
» , ‰ÁÎL
92 »¿ƒ 21
גיק
לווה (18 .אף על פי שהבן נשבע לשקר ,בבא קמא קד: (114זה נקרא גזל משום שאסרו החכמים לקחתו ,אבל אם
(19אם אינו יודע מובן מאליו שהוא פטור מחומש ,כי אין עבר ולקח ושכנגדו תובעו בדין ,אין כוח ביד הדיינים
זו שבועת שקר ,ראה שם קה (20 .אבל את הקרן הוא להוציאו מידו ,כי אין לבעלים קנין בהם מן התורה ,גיטין
חייב לשלם ,אף על פי שאין הגזילה קיימת ,כי דמי הגזילה סא (115 .לשקר (116 .ויקרא ה ,כד .ואפילו אם רוצה
חוב הם על אביהם ,וגובים אותם מן הנכסים שהשאיר לבניו לצאת ידי שמים -אינו מוסיף חומש.
)ראה למעלה פרק ה הלכה הֿו( (21 .מלים אלה מיותרות,
כי מספיק היה לכתוב "והשיב את הגזילה" ,ומשום כך יום שלישי כ"ב סיון ה'תשע"ח
להדגשה באו ,שתשלום חומש ,בא אך ורק על גזילה שהוא
עצמו גזל ,בבא קמא קד: 1
(1נתבארו בו דיני הגוזל ותבעוהו וכפר ונשבע ,שהוא חייב
19 ˜;23˙Ói
∆∆« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ÔȇLa
‡≈∆ ¿ ?22ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc „∆« .
ƒ»¿ ‰na בקרן וחומש ואשם ,ונתבארו בו הדינים בין בשהגזל קיים
20 ÙÎÂ
˜«»¿ ,24˙Ói
∆∆« ‰ÏÊb‰Â
»≈¿«¿ ,˙ÓÂ
‡≈» ÂÈ
ƒ» ÏÊb
‡«» ̇ƒ Ï
¬» בין בשאין הגזל קיים.
21 ˜Ô
∆∆ ÌlLÓ
≈« ¿ ‰„B‰
» Ck» Á‡Â««¿ ,ÚaLÂ
«¿ƒ¿ LBi‰
25 «≈ Ba ÙÎÂ
«»¿ 3χOi‰
≈ »¿ƒ« BÁÏ ‡≈«¿ƒ∆ 2ÈÓƒ Ïk» .
≈¬« ÔBÓÓ» iÁ˙pL 1
22 .LÓÁÂ
» …∆ Ôw‰
∆∆« BÏ ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ»« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 4˜L
∆∆ ÏÚ« ÚaLÂ
¿«¿ƒ 2
(22שהבן אינו משלם חומש ,אפילו כפר ונשבע והודה. ‡˜p‰
»¿ƒ« ‡e‰Â¿ . Ôa˜a
5 »¿»¿ iÁÂ
»«¿ .LÓÁ
∆… ˙ÙÒB˙Â
∆∆ ¿ Ba ÙkL
∆»« 3
(23ואפילו כשהגזלן הניח קרקע והיא משועבדת לדמי .6˙BÏÊb
‡≈¿ ÌL
¬« 4
הגזילה ,והבן חייב לשלם כמו שנתבאר למעלה בפרק ה
הלכה ה ,אף על פי כן אין לחייבו בחומש ,כי הוא אינו (3כי כתוב בתורה )ויקרא ה, (2משנה בבא קמא קג:
חייב מחמת עצמו שהרי הוא לא גזל אלא אביו. כא( "וכיחש בעמיתו" ,ועיין להלן הלכה ז (4 .ויקרא שם,
(24ומוטלת על היורש החובה להחזיר את הגזילה. כב (5 .לכפר על שבועת השקר (6 .ככתוב "ואת אשמו
(25כפר בממון שהוא חייב בו מחמת עצמו. יביא לה'" )שם כה( .ונקרא "אשם" על שום "והיה כי יחטא
ואשם" )שם ,כג(.
23 ˙Ó≈ Ck» Á‡Â
««¿ 26‰„B‰Â
» ¿ ‡‰
»» ÚaLÂ
«¿ƒ¿ ‡‰ «» .‰
»» ÏÊb
24 .LÓÁÂ
˜∆… » Ô
∆∆ ÌlLÓ
≈« ¿ LBi‰
≈ « ȉ
¬≈ B‡ ,10Bb‰
≈ « B‡ 9˜LBÚ‰≈ » 8B‡ 7ÏÊBb‰
‡≈ « „Á»∆ . 5
LÁÎÂ
‡≈ƒ¿ ‰„
»≈¬ ‡ˆÓ
‡ˆ»» B‡ BÏ¿∆ „ȘىL
ƒ¿ƒ∆ B‡ e‰ÂωL
»¿ƒ∆ 6
(26ונתחייב בקרן ובחומש בחייו. ‡ˆBÏ
¿∆ BÏ ‡LÂ
«¿ƒ¿ 11˙eÙzL»À Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ ‰˙ȉL
»¿»∆ B‡ ,da» 7
25 Ôw‰
∆∆« ÌlLÓ
≈« ¿ LBi‰
28 ≈ « ‰„B‰Â
» ¿ ,27˙ÓÂ
≈» ÚaLÂ «» .Â
«¿ƒ¿ ÏÊb .12BÎO
»¿ BÏ Ô˙
«» ‡ÏÂ
… ¿ ‰Î‡ÏÓ
» »¿ BÏ ‰OÚL
» »∆ B‡ ,ÔBÓÓ» 8
26 .30ÌL‡‰
» »» ÔÓƒ eËt» LBi‰
≈ « 29Ck» ÔÈe
≈ Ck» ÔÈe
≈ .„Ïa
«¿ƒ , ÔÈca
14 ƒ« ÌlLÏ
13 ≈« ¿ iÁ
»« ‰„B‰
» el‡Lƒ∆ Ïk… :c
»» ÏL
∆ BÏÏk
»¿ 9
LÁÎÂ
≈ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;LÓÁÂ
˜∆… » Ô
∆∆ ÌlLÓ
≈« ¿ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ ÙÎÂ
«»¿ 10
(27ומכיוון שלא הודה ,לא נתחייב בחומש (28 .ומכיוון
שלא נשבע לשקר ,לא נתחייב בחומש אפילו כשהגזילה .15ÔB„wÙa
»ƒ¿ B˙ÈÓÚa
«¬ƒ 11
קיימת (29 .בין שהיורש משלם קרן וחומש )הלכה ה(, (7בחוזקה ,ויקרא ה ,כא (8 .אחד ...או ,פירושו :בין
ולבין שהיורש משלם קרן בלבד )הלכה ו( (30 .כי "אין ובין (9 .המעכב בידו ממון חבירו שהגיע לידו ברצון
כפרה למתים" )ראה רש"י בבא קמא ד :דיבור המתחיל הבעלים )שם( .ראה למעלה פרק א ,הלכה ד (10 .הלוקח
ופטורין מן האשם(. ממון אדם בסתר ,ואין הבעלים רואים ,ראה הלכות גניבה,
27 BȇÂ
≈¿ Ôw‰
∆∆« ˙‡∆ ÌlLÓ
≈« ¿ 31ÌÈÎBk
ƒ» „BÚÏ »¿ƒ« .Ê
≈ ¿ ÚaLp‰ פרק א הלכה ג (11 .ככתוב )שם ,כא( "או בתשומת יד"
28 ÏÊBb‰
≈ « ÔÎÂ≈¿ . B˙ÈÓÚa
32 ƒ¬« LÁÎÂ
≈ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;LÓÁa
∆… ¿ iÁ
«» שפירושה שותפות ,ראה שם אונקלוס ואבן עזרא.
(12מקרה זה בכלל "עושק" הוא ,ראה למעלה פרק א,
29 iÁ
»« Bȇ≈ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ ÙÎÂ
«»¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂMÓ
»∆» ƒ ˙BÁt הלכה ד (13 .למעט קנס ,כגון כפל ,שאילו הודה פטור
30 ‰nk
»« .33ÔBÓÓ» ‰Ëet
» ¿ ‰ÂMÓ∆» ƒ ˙BÁt» ÔȇL
≈∆ ;LÓÁa
¿ …∆ מלשלם בהתאם לכלל "מודה בקנס פטור" ,שבועות לו:
31 ‰ÂL
∆» ÏÊb
«» ̇L
ƒ∆ . Ôwa
34 ∆∆« ‰Úa‡Ó
‡»»¿«≈ „Á
»∆ ?LÓÁ‰
∆… « ‡e‰ (14ולא לצאת ידי שמים בלבד ,השווה משנה וגמרא בבא
32 ‰ÏÊb‰
»≈¿« ‰˙ȉ
»¿» ̇Â
ƒ¿ .‰MÓÁ
» ƒ¬ ÌlLÓ
≈« ¿ ÚaLÂ
‡«¿ƒ¿ ‰Úa
«¿»» מציעא לז (15 .דוגמא של ממון שהמודה בו חייב לשלם
33 .dlL
»∆ «ÚÈ
ƒ¿ ÈÓc
≈ ¿ Ô˙BÂ
‡≈ ¿ 35d˙B
» ÈÊÁÓ
˜ƒ¬« ˙Ói
«∆∆ בדין.
(31היה חייב ממון לגוי וכפר בו ונשבע על שקר. ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ
»« ‰È‰Lk
‡»»∆ ¿ ?16ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na ∆« .‚ 12
(32המלה "עמיתו" נדרשת כשתי מלים" :עם -איתו". ˙ÓÁÓ
«¬≈ ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ»« ‰È‰
‡»» ̇ƒ Ï»¬ ;17BÓˆÚ
¿« ˙ÓÁÓ«¬≈ 13
כלומר" ,עם -איתו" ,כלומר" ,עם שאיתך בתורה ‡ÂÈ
ƒ» ÏÊbL
«»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk
« ≈ . LÓÁ
18 ∆… ÌlLÓ
‡≈« ¿ Bȇ≈ ÂÈ
ƒ» 14
ובמצוות" ,להוציא גוי שאינו חייב במצוות )וראה בבא ÙÎÂ
«»¿ ,19«Ú„BÈ
≈ Ôa‰Â
≈«¿ ,ÌÈÁ‡Ï
ƒ≈¬« iÁ»« ‰È‰L
‚»»∆ B‡ «» B‡ 15
מציעא נט .ושבועות ל (33 .(.משנה בבא קמא קג" .הגוזל ;20„Ïa
«¿ƒ Ôw‰
∆∆« ÌlLÓ
≈« ¿ ‰„B‰
» Ck» Á‡Â««¿ ,ÚaLÂ
«¿ƒ¿ Ôa‰≈« 16
את חבירו שווה פרוטה" וגמרא שם קה) .ראה למעלה פרק ,LÓÁ
∆… ÛÈÒBÓ
ƒ ‡e‰ BÏÊb ≈¿ ÏÚ« ÏÊb
21 ‡»» L
∆ ¬ :Ó‡pL
«¡∆∆ 17
א ,הלכה ו( (34 .זה נקרא "חומש מלבר" ,כלומר על ‡.ÂÈ
ƒ» ÏÊb
∆∆ ÏÚ« LÓÁ
∆… ÛÈÒBÓ
ƒ Bȇ¿≈ 18
ארבעה רבעים של הקרן הוא מוסיף רבע הקרן ,שהוא
חומש מחמשת הרבעים ביחד .זוהי מסקנת הגמרא בקשר (17כגון שהוא עצמו גזל ,או (16שחייב לשלם חומש.
דיק
קמא קד (48 .אף על פי שעדיין לא הגיעה הגזילה ליד למעשר שני ,שגם בו כתוב "חמישיתו יוסף עליו" )ויקרא
הנגזל (49 .זוהי תקנה שתיקנו החכמים כדי להקל על כז ,לא( .מכאן לומד רבינו על חומש גזל ,שגם בו כתוב
החוזרים בתשובה ולחסוך להם הוצאות הדרך ,שם. "חמישיתו יוסף עליו" )שם ה ,כד .ראה בבא מציעא נד.(.
22 B‡ ,LÓÁ‰
∆… « ˙‡∆ BÏ Ô˙
«» ‡ÏÂ
… ¿ 50Ôw‰ «» .‡È
∆∆« ˙‡∆ BÏ Ô˙ (35ולא דמיה ,אף על פי שנתייאשו הבעלים לאחר שכפר
הגזלן ונשבע לשקר )ראה למעלה פרק ב ,הלכה אֿב(.
23 B‡ ,LÓÁ‰
∆… « ÏÚ« BÏ ÏÁÓ
«» ‡ÏÂ… ¿ Ôw‰
51 ∆∆« ˙‡∆ BÏ ÏÁnL
∆»«
24 ‰Ëet
» ¿ ‰ÂL∆» ˙BÁtÓ»ƒ ıeÁ ‰Ê∆ ÏÚ«¿ ‰Ê∆ ÏÚ« BÏ ÏÁnL
∆»« „Ú« LÓÁ∆… ÌlLÓ
≈« ¿ ÔBÓÓ» ˙ÈÙk »¿ƒ« Ôȇ≈ .Á
« ƒ¿ ÏÚ« ÚaLp‰ 1
25 ‡‡BÈ» ‡l
‡»∆ ,52ÂÈÁ
»¬« CÈÏB‰Ï
ˆƒ ¿ CÈ ƒ» Bȇ≈ Ôwa
«∆∆ „ÓBÚ
≈ ‡e‰Â¿ ÌÈ„Ú
37 ‡ƒ≈ e‡a» ̇ƒ Ï
»¬ , BÓˆÚÓ
36 ¿«≈ ‰„BiL
∆ ∆ 2
26 dÓˆÚ
»¿« ‰ÏÊb‰L
»≈¿«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ .‡M‰
»¿ « ˙‡∆ ÏhÈÂ
… ƒ¿ ÏÊ‚p‰
«»¿ƒ BȇÂ
≈¿ ,ÌÈ„Ú
ƒ≈ Ètƒ ÏÚ« „Ïa
«¿ƒ Ôw‰
∆∆« ÌlLÓ
≈« ¿ B˙ÈÙÎa
» ƒ¿ƒ 3
27 ‡Lp‰
»¿ƒ« ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ 53wÈ˙z
≈«¿ƒ ‡nL»∆ ÔÈLLBÁ
˜ƒ ¿ Ôȇ≈ ˙Ói«∆∆ ̉≈ ‰tÎÏ
»»«¿ Ôaw‰
»¿»« ÌÚƒ LÓÁ‰L
∆… «∆ ;LÓÁ‰
∆… « ˙‡∆ ÌlLÓ
¿ «≈ 4
28 Ô˙
«» ‡ÏÂ
… ¿ LÓÁ‰
∆… « ˙‡∆ BÏ Ô˙
‡«» ̇ƒ Ï»¬ .‰Ëet
» ¿ ‰ÂL »∆ . BÓˆÚ
38 ‡¿« Ètƒ ÏÚ« ‡l
»∆ ̇ÈÓ
» ƒ¿ BȇÂ
≈¿ ,Ìȇa
»ƒ 5
29 BÏ ÏÁÓ
«» ‡ÏÂ
… ¿ LÓÁ‰
∆… « ÏÚ« BÏ ÏÁnL
«»∆ B‡ ,Ôw‰∆∆« ˙‡∆ BÏ (36משנה בבא קמא קח" :הודה מעצמו משלם קרן וחומש
30 ‰ÂMÓ
∆» ƒ ıeÁ ‰Ê∆ ÏÚÂ
«¿ ‰Ê∆ ÏÚ« BÏ ÏÁnL
«»∆ B‡ ,Ôw‰
«∆∆« ÏÚ ואשם" .דין זה מקורו בכתוב )במדבר ה ,ז( :והתוודו את
31 ˙ÈÏ
≈¿ ˙˙Ï
‡≈» B‡ ÂÈÁ
»¬« BÎÈÏB‰Ï
ƒ ¿ iÁ »« Ôwa
∆∆« ‰Ëet
¿ » חטאתם ...וחמישיתו יוסף עליו )ראה פירוש המשניות
32 .e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,BÈÚaL
ƒ¿∆ ÔÈcƒ לרבינו למשנה הנזכרת .שלכאורה משמע מדבריו שלמדו
דין זה מהכתוב :והיה כי יחטא ואשם ולא ביאר כיצד ,וראה
(50לאחר שכפר ונשבע על שקר והודה מעצמו ,משנה בבא (37שגזל. פירוש רש"י לכתוב הנ"ל בתורה(.
קמא קג (51 .הנגזל מחל לו לגזלן את הקרן לאחר שהודה (38כלומר ,שהודה וחזר בתשובה.
לו ,ומחילה הריהי כפירעון (52 .זה הכלל :הגזלן חייב
ללכת אחרי הנגזל ,אם נשארה בידו הקרן משווה פרוטה ÏȇB‰
ƒ ,39Ba ÙkL«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BÁ ≈ « .Ë 6
≈¬ ˙‡∆ ÏÊBb‰
ומעלה (53 .כדעת היש אומרים בשם רב פפא ,בבא קמא ‡Á
«« ÛcÏ
… ¿ƒ iÁ
»« Bȇ≈ ‰„B‰Â
» ¿ ÊÁ
«» ̇ƒ , ÚaL
40 «¿ƒ ‡ÏÂ
…¿ 7
‡‰È
קה.‡≈¿ ‡l
»∆ ,B„ÈaL
»¿∆ ÔBÓÓ» ̉Ï∆» ÈÊÁiL
ƒ¬«∆ „Ú« 41ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« 8
33 ‰iL
»ƒ¿ ÌÚt«« ÙÎÂ
«»¿ ,54ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« Ôw‰ ‡ƒ¬«« .È Ï
∆∆« ˙‡∆ ÈÊÁn‰ »¬ .Ô‰lL
∆»∆ eÏhÈÂ
¿ƒ¿ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« e‡BiL»∆ „Ú« ÔÏÊb‰
»¿«« „Èa
«¿ 9
∆… « ÛcÏ
… ¿ƒ iÁ
»« ‰ÏÚÓÂ
»¿«» ‰Ëet » ¿ ‰ÂL∆» ÏÚ« ÚaL
«¿ƒ ̇ƒ 10
42
34 ÏÎÏ
»¿ Ô˜k
∆∆¿ LÓÁ‰
∆… « ‰OÚ
» ¬« ÂÈÏÚ
»» ÚaLÂ
«¿ƒ¿ 55LÓÁa
35 57ÂÈ˙LÓÁÂ
»ƒ ƒ¬« :Ó‡pL
‡«¡∆∆ ;Á≈« LÓÁ
∆… ÂÈÏÚ
»» ÌlLÓe
≈« ¿ 56c
»» Èi‡a
≈ƒ ¿ ̉
≈ ‡elÙ
ƒ ¬ ,̉Ï
∆» ÈÊÁiL
ƒ¬«∆ „Ú
« ÌÈÏÚa‰
ƒ » ¿‡« Á
«« 11
≈… ÔȇÂ
» ≈¿ ,ÚaLpL
«¿ƒ∆ Á‡Ó««≈ eL‡È˙
¬»¿ƒ kL
»¿∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ; Ìi‰»« 12
43
36 ,LÓÁ
∆… ÏÚ« LÓÁ
∆… ÛÈÒBÓ
ƒ ‡e‰L ∆ ,„nÏÓ
≈«¿ ÂÈÏÚ
»» ÛÒÈ
37 ‰ÂMÓ
∆» ƒ ÂÈÏÚ
»» ÚaLÂ
»¿ƒ¿ Ba tÎiL
… ¿ƒ∆ LÓÁ‰
∆… « ËÚÓ˙iL
«≈«¿ƒ∆ „Ú .BÚ˙Ï
¿»¿ „BÚ Ôȇa»ƒ 13
38 .58‰Ëet
¿ » (39לאחר שתבע ממנו את ממונו (40 .לא נתייאש הנגזל,
וישוב לתבוע ממנו את הגזילה (41 .כי הבעלים יבואו
(54לאחר שנתחייב בקרן וחומש ,משנה שם (55 .בפעם אליו (42 .שם .פחות משווה פרוטה אין בה חובת השבת
הראשונה כפר בקרן וכעת כפר בחומש ,וטען שכבר שילם. גזילה ,ראה למעלה פרק א הלכה ו (43 .מעבר לים ,בארץ
(56גם בנוגע לדין שיוליך אחריו ,השווה ההלכה הקודמת. רחוקה ,ובלשון המשנה" :יוליכנו אחריו ואפילו למדי".
(57לשון רבים (58 .אם יכפור בו ויישבע לשקר ויודה,
‰Ëet
לא יתחייב בחומש נוסף ,כשם שהגוזל פחות משווה פרוטה » ¿ ‰ÂMÓ
∆» ƒ ıeÁ dlk »À ‰ÏÊb‰
»≈¿« ÈÊÁ‰‡ƒ¡∆ elÙ ƒ¬ .È 14
ÏL
∆ BÏ
וכפר ונשבע אינו חייב בחומש ,ראה למעלה הלכה ז. ¿ƒ ‡Ï
… ÔzÈ
≈ƒ ‡ÏÂ
… ¿ .44ÏÊ‚p‰
‡»¿ƒ« Á«« dÎÈÏB‰Ï
» ƒ ¿ iÁ »« 15
»»∆ ÈÓƒ .‚È ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« ‰OÚ
‡» » Ôk≈ ̇ƒ ‡l»∆ , BÁeÏLÏ ¿ ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÏÊ‚ »¿ƒ 16
46 45
39 ,ÚaLÂ
«¿ƒ¿ „‡L
«»∆ ÔÚËÂ
«»¿ ,ÔB„wt
‡ˆ»ƒ BÏ
¿∆ ‰È‰L
«»¿ LÓÁ‰
∆… « ˙‡Â
∆¿ ‰ÏÊb‰
»≈¿« ˙‡∆ ‡È‰ƒ≈ ̇ƒ¿ . ÌÈ„Úaƒ≈¿ ÁÈÏM‰
« ƒ» « 17
47
40 ,ÚaLÂ
«¿ƒ¿ „‡L
«»∆ ÔÚËÂ
«»¿ ÊÁÂ
‡ˆ«»¿ ,BÏ
¿∆ ‡e‰L∆ ‰„B‰Â
» ¿ ÊÁÂ
41 ÏÎÏ
»¿ LÓÁ∆… ÌlLÓ
‡ˆ≈« ¿ BÏ¿∆ ‡e‰L ∆ ‰„B‰Â
» ¿ ÊÁÂ
¿»« tk˙Óe
≈ «¿ƒ ‡ÌL
» » ‡ÈÓ
ƒ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ BÈÚaL
ƒ ¿∆ ÔÈc
ƒ ˙ÈÏ
≈¿ 18
» ¿ ÔÎÂ≈¿ .dÏÚÏ
»¿«¿ «ÚÈbzL
ƒ«∆ „Ú« da» ÔÈÏtËÓ
ƒ¿«¿ ÔÈcƒ ˙Èe ≈ , BÏ 19
49 48
42 :Ó‡pL
«¡∆∆ ;„Á‡‰
»∆» Ôw‰∆∆« ÌÚƒ ‰ÚeLe
» ¿ ‰ÚeL
43 ‰nk
»« ÌlLÓ
≈« ¿ ‡e‰L ∆ ,„nÏÓ
≈«¿ ÂÈÏÚ»» ÛÒÈ »ƒ ƒ¬« ‡ˆBiÎÂ
≈… ÂÈ˙LÓÁ ≈ «¿ ‰ÏÊb‰
»≈¿« Ô˙Bp‰
≈ « Ïλ¿ .ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÁÈÏLÏ
« ƒ¿ ƒ ‡e‰ Ô˙B ≈ 20
44 ‡.59„Á
˜»∆ Ô
∆∆ ÏÚ« ÔÈLÓÁ
√» ƒ .‡ˆÈ
»» ÔÈcƒ ˙ÈÏ
≈ ¿ Ba 21
" (59התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחת" ,מימרא של (44כי דינו כדין הגוזל את חבירו שווה פרוטה והחזיר לו
רבא שם .ואינו חייב קרן על כל שבועה ושבועה .גם זה חצייה )משנה בבא קמא קג (45 .(.אלא לנגזל עצמו,
לומדים מאותו הכתוב "וחמישיתיו" היינו קרן אחת ,וגם ככתוב )שם ,כד(" :לאשר הוא לו יתננו" ,משנה שם.
נאמר "עליו" ולא "עליהם". (46של הנגזל על דעת שייפטר בזה מאחריות הדרך,
שהגזלן חייב להמציא את הגזילה ליד הנגזל עצמו ואחריות
1
הדרך עליו (47 .בנוכחות עדים מינה אותו הנגזל לשליח,
(1נתבארו בו דיני הגוזל ותבעוהו וכפר בו ונשבע הגזלן, שילך ויביא לו את הגזילה מן הגזלן .במקרה זה מותר לו
מהו דינו עם היורשים של הנגזל ,ובין כשאין לו יורשים, לגזלן למסור את הגזילה לשליח ,וקיים מצוות השבת
כגון גזל הגר ,וכל משפטי זה הענין על השלמות. הגזילה וגם נסתלק מאחריותו .זוהי דעת רב חסדא בבא
וטק
בהם ,ודין זה דומה קצת לנידון בהלכה קודמת ,שם. ‰ÏÊb‰
»≈¿« ÈÊÁÈ
ƒ¬« 2ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« ˙Óe
≈ BÁ ‡≈ « .
≈¬ ˙‡∆ ÏÊBb‰ 1
(21הגר (22 .את הקרן והחומש ,ויצא מתורת גזילה. .‰ÈÓc
» ∆ » ̉Ï
∆» Ô˙B
≈ ˙Èp˙L
3 ‡≈«¿ƒ B‡ ‰„
»¿» ̇Â
ƒ¿ .ÌÈLBiÏ
« ¿ƒ 2
(23מן ההפקר ,כי הוא מוחזק בה (24 .בדומה לגזל את Ôw‰
∆∆« ÌÈLBiÏ
ƒ ¿ « Ô˙B
≈ 5˙Ó≈ Ck» Á‡Â
««¿ 4BÏ ÚaL
«¿ƒ ̇Â
¿ƒ 3
אביו ,בדרכים שנזכרו בהלכה הקודמת .זוהי דעת רבי
עקיבא "אין לו תקנה עד שיוציא גזילו מתחת ידו" )גמרא
. LÓÁ‰Â
6 ¿« …∆ 4
שם(] .לכאורה משמע מלשון רבינו ,שאם לא זקף מלוה, (2משנה בבאֿקמא קג .בפרק הקודם דובר על גזלן שמת,
הכל לכהנים אפילו אם הודה לפני מיתת הגר .אבל ובפרק זה -על נגזל שמת (3 .שינוי שאינו חוזר לברייתו,
המגידֿמשנה מפרש ,שגם בלא זקפה זכה בה הגזלן ,ומה וקנה אותה הגזלן בשינוי זה (4 .הגזלן לנגזל (5 .הנגזל.
שאמר "וזקף" הוא ללמדנו שאףֿעלֿפי שזקפה מלוה ,חייב (6בין הודה לנגזל עצמו ,ובין הודה ליורשים אחרי מיתת
להוציאה מתחת ידו[. אביהם ,משנה שם .ראה למעלה פרק ז ,הלכה י.
19 ‡Ï
»¬ ;26ÌÈ˙Èa
ƒ«¿ ≈ ‰„B‰Lk
‡» ∆ ¿ 25?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .‰
ƒ»¿ ‰na Ôȇ≈ ̇ƒ :‡‰
»» ˙Óe
≈ ,BÏ ÚaLÂ
‡«¿ƒ¿ 7ÂÈ ≈ « .
ƒ» ˙‡∆ ÏÊBb‰ 5
20 ˙Óe
≈ ,BÏ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ ÌÈLBÈ
ƒ ¿ BÏ ÔȇL
≈∆ b‰≈« ˙‡∆ ÏÊb
«» ̇ƒ ‡9ÂÈÁ
»∆ ÌÚƒ ÔBaLÁ
¿ ∆ ‰OBÚ
∆ ˙Èp˙L
8 ˜≈«¿ƒ B‡ ˙Ói
∆∆« ‰ÏÊb‰
«¿≈» 6
21 28ÌȉkÏ
ƒ¬… « LÓÁÂ
∆… » Ôw‰
∆∆« ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ
»« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 27b‰
«≈ iÁ
˜»« ˙Ói∆∆« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ̇ ƒ¿ ;LÓÁ‰
∆… « ÏÚÂ
«¿ Ôw‰
«∆∆« ÏÚ 7
22 tk˙È
≈«¿ƒ Ck» Á‡Â
‡««¿ , BÓL
30 » ¬ ‡ÈÓe
ƒ≈ , ÓLÓ
29 »¿ ƒ B˙B‡ ÏL∆ ˙‡∆ Ô˙B
≈ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .10B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ dÓˆÚ»¿« ‰ÏÊb‰
»≈¿« ‡ÈˆB‰Ï
¿ ƒ 8
23 .31Ba . ÔBaLÁ
12 ¿ ∆ Ô‰nÚ
∆»ƒ ‰OBÚ
∆ ¿Â , ÂÈÁ‡Ï
11 »∆¿ LÓÁ‰
∆… « ˙‡Â
∆¿ ‰ÏÊb‰
«¿≈» 9
(25שהגזלן זכה בגזילה (26 .לפני מות הגר ,ונתחייב (7משנה ,שם קח (8 :ואינו חייב להוציא את הגזילה
לשלם לגר קרן וחומש ,ומכיון שאין לגר יורשים ,זכה הגזלן עצמה מתחת ידו (9 .עליו לתת את הקרן והחומש
מן ההפקר ,אלא שחייב להוציא את הגזילה עצמה מתחת ליורשים ,ומכיון שגם הוא יורש ,הוא מנכה את חלקו
ידו כנ"ל (27 .ואחרֿכך הודה (28 .משנה בבאֿקמא קי. המגיע לו בקרן וחומש ,ואת היתר הוא נותן לאחיו )ראה
לפי הכתוב )במדבר ה ,ה( "ואם אין לאיש גואל" ,שמכוון (10ככתוב "והשיב את הגזילה". כסףֿמשנה(.
לגר שמת שאין לו יורשים ,כי איש מישראל איֿאפשר שלא (11ואינו מעכב בידו מאומה ,אףֿעלֿפי שגם הוא יורש.
יהיה לו יורשֿגואל (29 .שיקריב את קרבן האשם .עשרים (12רק לאחר שקיים מצוות השבת הגזילה ,הוא מפעיל את
וארבעה משמרות כהונה היו ,ובכל שבוע עבר משמר אחד, זכותו כיורש .ועושה חשבון עם אחיו ומקבל משאר נכסים
בבאֿקמא קט (30 :למזבח (31 .זהו הסדר :קודם ישלם את חלקו בקרן וחומש.
את הכסף ,ואחרֿכך יביא קרבן אשם ,אבל "הביא אשמו ‡e‰ BcÏ«¿ ÔÏÊb‰
»¿«« ‰Ê∆ ‡ˆÓpL ƒ« BÏ Ôȇ≈ ̇ƒ .‚ 10
‡»¿ƒ∆ ,13ÔÈÁ
עד שלא הביא גזילו ,לא יצא" .משנה שם ,וגמרא קיא. Ôȇ≈ ̇Â
ƒ¿ . ÂÈÏ
15 »»¿ B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ ‰ÏÊb‰
»≈¿« ‡ÈˆBÓ
ƒ 14LBi‰
≈ « 11
24 :‰Bza
» « Ó‡pL
«¡∆∆ ‰fL∆∆ , e„ÓÏ
33 ¿» ‰ÚeÓM‰
32 » ¿ « ÈtÓ ƒƒ . B‡ BBÁ ÏÚÏ
16 ««¿ d˙B
»¿ ÔÏÊb‰
»¿«« Ôa‰
≈« ‰ÊÏ∆¿ ÌÈa
ƒ» 12
25 ƒ ¿ BÏ ÔȇÂ
34ÌÈLBÈ ≈¿ ˙nL≈∆ ‚a ≈¿ χb
≈… LÈ‡Ï ƒ¿ dÓˆÚ
ƒ» Ôȇ≈ ̇ ‚»¿« ‰ÏÊ»≈¿ ‰‡ˆÈÂ
»¿»¿ ÏȇB‰
ƒ .17‰˜„ˆÏ
»»¿ƒ B‡ B˙‡Âωa
»»¿«¿ 13
26 ‰ÏÊb‰
»≈¿« ‡e‰ Ô‡k» eÓ‡‰»» 36‰Ê∆ ÌL‡Â
» »¿ ,35a„Ó
≈«¿ e˙k‰»« B‡ ‰zÓ»»« d˙pL
»»¿∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,18ËÙ
«¿ƒ B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ 14
27 ‡Ï
… ‰ÏÈla
»¿«« b‰
≈« ÏÊb
∆∆ ÈÊÁn‰
ƒ¬«« ,CÎÈÙÏ ‡∆ » B‡ . ‡a
„» ƒ¿ . »‰ÈÓ
37 19 »« ÏÊb
∆∆ ‰Ê∆ :Ó‡ÈÂ
« …¿ ÌÚÈ„BiL
≈ ƒ ∆ ,‡e‰Â¿ .BBÁa¿ dÚt
» »¿ 15
28 ÔÈȘÓ
ƒ ƒ¿« ÔȇÂ≈¿ ,e˙k‰˜»« B‡ ‡»¿ ÌL» » ȉL
≈¬∆ ;38‡ˆÈ (13שם (14 .ואין למי להשיב את הגזילה (15 .כדי »»
29 ÏÊb
∆∆ „‚k
∆∆¿ b‰
≈« ÏÊb
∆∆ ÔȘÏBÁ
ƒ¿ Ìȉk‰
ƒ¬… « ÔȇÂ
≈¿ .39‰ÏÈla
שהגזילה לא תשאר תחת ידו .הלכה זו מבוססת על דברי ««¿»
30 Oa
« ¿ „‚
‡∆∆ ÌL
» » Oa
« ¿ ÔȘÏBÁ
ƒ¿ ÔȇL ≈∆ C„k
∆∆¿ ,40b‰המשנה שם" :הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו"≈« .
31 ‡. Á
41 ‡≈« ÌL»» רש"י שם מפרש "לבניו או לאחיו" של אביו הנגזל ,אבל
רבינו מפרש בניו ואחיו של הבן הגזלן ,וגירסת רבינו
(32שקיבל תלמיד מפי רבו (33 .חכמינו (34 .שלא
במשנה היא" :לאחיו או לבניו" ,כי אחיו קודמים ,שהם
נולדו לו בנים לאחר שנתגייר" (35 .וכי יש אדם בישראל
יורשי הנגזל ,ורק כשאין לו אחים והוא היורש היחידי -
שאין לו גואלים ,אלא בגזל הגר הכתוב מדבר" ,בבאֿקמא
הוא מוסר לבניו .בזה מיושבת השגת ה'טור' על רבינו )ראה
קט" (36 .להשיב האשם אליו ,האשם המושב לה' לכהן".
הגהות הגר"א למשנה שם( (16 .אם אין לו לא אחים ולא
(37ואין הכוונה לקרבן אשם ,כי מיד לאחר מכן נאמר:
בנים ,כך מפרש רבינו את דברי המשנה )שם( "שאין לו",
"מלבד איל הכיפורים" ,בבאֿקמא קי (38 .מימרא של
ורש"י מפרש אחרת (17 .ובלבד שלא ישאיר את הגזילה
רבא ,שם (39 .כי כתוב בו "ביום צוותו" )ויקרא ז ,לח(.
עצמה בידו ,בבאֿקמא קט (18 .מכיון שאין לו אפשרות
(40אלא כל גזל הגר לחוד מחלקים בין כל הכהנים .מימרא
להחזיר את הגזילה לנגזל עצמו או ליורשיו (19 .ואני
של רבא ,שם קי (41 :אם יש הרבה קרבנות אשם ,אין
רוצה להוציא את הגזילה מתחת ידי )רב פפא בגמרא שם(.
אומרים יקח כהן אחד בשר אשם אחד ,והכהן חבירו יקח
בשר אשם אחר ,אלא כל אשם ואשם מחלקים בין כולם, ,BÏ ‰„B‰Â
» ¿ ÊÁÂ
«»¿ ,BÏ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ 20b‰
≈« ˙‡∆ ÏÊBb‰ ≈¿ .„ 16
≈ « ÔÎÂ
אפילו אם יגיע לכל אחד מעט מאד )מנחות עג.(. Û‡« b‰
≈« ˙Ó≈ Ck» Á‡Â
««¿ , ‰ÂÏÓ
22 »¿ƒ Ïk‰
… « ÂÈÏÚ
21 »» Û˜ÊÂ
«»¿ 17
32 Ô‰ÎÂ
≈… ¿ Ô‰k
≈… ÏÎÏ
»¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂL
∆» Ba ÔȇL
≈∆ b‰ ∆∆ Ïk» .Ê
≈« ÏÊb .24B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ d‡ÈˆB‰Ï
» ƒ ¿ iÁ»« ,23‰ÏÊba
»≈¿« ‰ÎfL
»»∆ Ètƒ ÏÚ« 18
33 ;43‰L‰
»» ¬ È„È
≈¿ BÈÊÁn‰
ƒ¬«« ‡ˆÈ
»» ‡Ï
… 42ÓLÓ
»¿ ƒ ÈL‡Ó
≈«¿≈ (20שאין לו יורשים ונכסיו הפקר וכל המחזיק בהם זכה
זטק
(66כי אין כפרה למתים (67 .הבנים שלא גזלו ,רשאים 44‰L‰
»» ¬ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ „Ú« Ô‰kÏ
≈… « '‰Ï« Len‰
» « :Ó‡pL∆∆¡« 1
להחזיק את הגזילה עצמה אם זכו בה בדין .ראה למעלה 46Lȇ‰L
'‡ƒ»∆ ?'LÈ
45 ƒ b‰
≈« ÏÊ‚a
∆∆¿ Ó‡
«¡∆ ‰nÏÂ
»»¿ .Ô‰k
≈… ÏÎÏ
¿» 2
(68שמתו בעליו ,ואיֿאפשר להקריבו. הלכה גֿד. 48ÌÈLBÈ
ƒ ¿ BÏ LÈ≈ ̇ƒ ÂÈÏÚ
»» fÁÏe
≈«¿ 47˜ÁÏ
ˆ… ¿« CÈ
‡ƒ» ‰z
«» 3
(69ואז אפשר למכור אותו ,ודמיו הולכים לעולות נדבה
למזבח .אבל לפני שנפל בו מום ,אין קרבן יוצא לחולין.
‡‰z
˜»« ȇƒ 49ÔË
» » b‰
≈« ‰È‰
‡»» ̇ƒ Ï
‡»¬ ;BÏ Ôȇ≈ ̇ƒ B 4
20 ˜„Ì
∆… ˙Óe≈ ,ÓLÓ
»¿ ƒ ÈL‡Ï
≈¿«¿ ÛÒk‰
∆∆« ˙‡∆ 71ÔÏÊb‰ «» .‡È
»¿«« Ô˙ (42כי בהלכה הקודמת נאמר ,שחייבים לחלק כל גזל הגר
21 „iÓ
«ƒ ‡ÈˆB‰Ï
73 ƒ ¿ ÔÈÏBÎÈ
ƒ ¿ ÔÏÊb‰
»¿«« ÈLBÈ
≈ ¿ Ôȇ≈ 72‰tk
«»» בין כל כהני המשמר .על כן יכול להיות ,שחלקו של כל
כהן יהיה פחות משוה פרוטה (43 .מימרת רבא ,המובאת
22 .‰È‰È
∆¿ƒ BÏ 74Ô‰kÏ
≈… « ÔzÈ
‡≈ƒ L
∆ ¬ Lȇƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;Ìȉk‰
« …¬ƒ כלשונה בבבאֿקמא קי (44 .ואין השבה בפחות משוה
23 Ôȇ≈ ‰zÓ
»»« B˙zÓ
»¿« ÔȇL
˜≈∆ ,ÔË
» » ÔÏÊb‰
»¿«« ‰È‰
»» elÙ‡Â
«¬ƒ פרוטה" (45 .ואם אין לאיש גואל" )במדבר ה ,ח( .הלא
24 .Ìȉk‰
ƒ¬… « „iÓ
«ƒ ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ ÌÈLBÈ
¿ƒ אותו דין הוא גם באשה גיורת ,וגם בקטן (46 .הגדול.
(71משנה בבאֿקמא קי (72 .לפני שהקריבו את קרבן (47לפני שאתה מוסר את הכסף לכהן (48 .שנולדו לו
האשם (73 .בטענה שהכהנים לא כיפרו על אביהם בקרבן לאחר שנתגייר" .ואם אין לאיש גואל" משמע שחקרו
אשם (74 .מפני שהכסף מכפר מחצה ,זכו בו הכהנים, ונוכחו שאין לו גואל (49 .פחות משלושֿעשרה שנה ויום
גמרא שם קי: אחד (50 .שהרי קטן אינו מוליד ,בבאֿקמא קט:
25 ˙‡Â
∆¿ ,76˙BÓLn‰
»¿ ƒ« ÔÓƒ ˙Á‡Ï
««¿ 75ÛÒk‰ «» .È
∆∆« ˙‡∆ Ô˙ .Ô‰≈ 52˙BzÓ
»« ÈÏa˜Ók
≈¿«¿ƒ 51b‰ ≈« ÏÊ‚a ƒ¬… « .Á 6
∆∆¿ Ìȉk‰
26 ÛÒk‰
∆∆« ÈÊÁÈ
ƒ¬« d»zaL
77 «« ‡È‰L
ƒ∆ BÊ ‰ÓLÓÏ
»»¿ ƒ¿ ÌL‡‰
»» » ÚÂ
«»¿ ,ÌÈLBÈ
ƒ ¿ BÏ ÔȇL
≈∆ b‰≈« ÔÓƒ ıÓÁ
≈» ÏÊBb‰
≈ « ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ 7
27 ‰ÓLn‰L
»»¿ ƒ«∆ ;‰Úew‰
» ¿« ‰ÓLn‰
»»¿ ƒ« ÈL‡Ï
≈¿«¿ ÌL‡‰
‡ˆ» »» Ï
≈∆ ˙ÚLk
«¿ ƒ ÂÈÓc
» » ˙‡∆ ÌȉkÏ
ƒ¬… « ÔzÏ≈ƒ iÁ
»« ÁÒt‰
53 «∆« ÂÈÏÚ
»» 8
28 .d„iÓ
»»ƒ ÔȇȈBÓe
ƒ ƒ ,‰˙ÎÊ »¿» ‡Ï
… dzaL
»«« ‡Ïa
… ¿ ÛÒk
∆∆ ‰Á˜lL
∆»¿ » ,‰zÓ
‡»»« dÈ
» ≈ 55ÂLÎÚ
» ¿« Ô‰Ï∆» e‰zÈ
≈¿ƒ ̇L
ƒ∆ ;54‰ÏÊb‰
»≈¿« 9
‰È‰
˜»» ,Ìi»« b‰
≈« ‰È‰
»» el‡Âƒ¿ .56‰‡‰a
»»¬« eÒ‡» ‡e‰ ȉL
≈¬∆ 10
(75שם קי (76 .בשבוע שלא היה תורה לעבוד בקודש. . e‡aL
58 ¿«≈∆ BÓk¿ , EÈÙÏ
57 ∆»¿ ElL¿∆ ȉ
‡≈¬ :BÏ ÓB
≈ 11
(77שבוע ימים שתורה לעבוד בקודש .אבל אם נתן הכסף
למשמרה העובדת ואחרֿכך נתן את האשם למשמרה שניה, (51הכהנים המקבלים גזל הגר שמת ואין לו יורשים.
כשהגיע תורה ,זכתה כל אחת במה שקיבלה. (52מהקדושֿברוךֿהוא ,כיתר מתנות כהונה ,ואין דינם
(53ונאסר בהנאה. כיורשי הגר ,בבאֿקמא קי:
29 ÔÏÊb‰
»¿«« ÈÊÁiL
ƒ¬«∆ „Ú« 78ÌL‡‰ ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ .‚È
» »» ˙‡∆ ÔÈȘÓ
(55לאחר הפסח. (54בעיא שנפשטה בגמרא שם.
30 ÔȇL
‚≈∆ b≈ ÏÊ
∆∆ ‰È‰
»» ̇ƒ ÌȉkÏ
ƒ¬… « B‡ ,ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« 79Ôw‰
«∆∆ (56ואינו נותן לו מאומה (57 .ומחזיר לו את החמץ גופו,
31 tk˙
‡≈«¿ƒ BÓL» ¬ Ș‰Â
ƒ¿ƒ¿ Ôw‰
∆∆« ˙‡∆ Ô˙«» .ÌÈLBÈ
ƒ ¿ BÏ אףֿעלֿפי שאינו שוה כלום (58 .למעלה פרק ג ,הלכה ד.
32 ˙‡∆ ÔzÏ
≈ƒ iÁÂ
»«¿ .80‰tk‰
»»«« kÚÓ
≈«¿ LÓÁ‰∆… « ÔȇÂ
≈¿ ,BÏ בעיא שנפשטה.
33 .‰tk
‡»»« Á
«« LÓÁ‰
« …∆
˙Óe
≈ ,BÏ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ ÌÈLBÈ
ƒ ¿ BÏ ÔȇL
≈∆ 59b≈ ÏÊbL ≈… .Ë 12
«»∆ Ô‰k
(78משנה ,שם קי" (79 .הביא אשמו עד שלא הביא ‡ÈˆBÈ
‡ƒ ‡l»∆ , B„È» ˙ÁzL
61 ««∆ BÏÊ‚a
≈¿ƒ ‰Ê∆ ‰ÎÊ
»» ‡Ï
… 60b‰
≈« 13
גזילו ,לא יצא" )שם( .דין זה לומדים מן הפסוק "האשם .˙ÓLn‰
∆… ¿ ƒ« Èa
≈¿ 62Ìȉk‰
‡ƒ¬… « ÂÈÁ
»∆ ÏÎÏ
»¿ B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ 14
המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו"
)במדבר ה ,ח(" .האשם" כוונתו לכסף ,כמו שאמרו )גמרא (59בבאֿקמא קט (60 :ואחרֿכך הודה הכהן ,ואפילו
שם( "אשם זה קרן" ,ובקרבן אשם כתוב אשר "יכפר" הודה כשהגיע תורו של המשמר שלו לעבוד בקודש.
בעתיד ,ולא אשר "כיפר" בעבר ,משמע שכאשר השיב את (61אףֿעלֿפי שהיא ברשותו (62 .כי ברגע שהודה,
האשם ,דהיינו קרבן הכסף ,עדיין לא כיפר ולא הביא את שייכים הקרן והחומש לה' ,והוא נתן אותם במתנה ,כיתר
הקרבן (80 .לפסול את קרבן האשם )משנה שם ,וגמרא מתנות הכהונה ,לכל כהני המשמר )גמרא שם(.
שם קיא.(. LÈÙ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,b‰
≈« ˙Óe
≈ ,BÏ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ 63b‰ ≈ « .È 15
≈« ˙‡∆ ÏÊBb‰
34 Ô‰a
∆» Ôȇ≈ ˙BÚ˜w‰Â
82 »¿««¿ ˙BËM‰Â»¿ «¿ ÌÈ„Ú‰
81 ƒ»¬» .„È ˜„Ì
∆… ÔÏÊb‰
»¿«« ˙Óe
≈ ,64ÌȉkÏ
ƒ¬… « Ô˙BÏÚ‰Ï
» ¬«¿ B˙ÏÊ‚e
‡»≈¿ BÓL
» ¬ 16
35 Ïk» .ÔB„wÙa
»ƒ¿ B˙ÈÓÚa
ƒ¬« LÁÎÂ≈ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .83LÓÁ ∆… ˙ÙÒBz
∆∆ 66‰ÏÊb‰
»≈¿« ÛÒk
∆∆ ˙‡∆ ÌÈLBÈ
ƒ ¿ ÔÏÊb‰
»¿«« Èa
≈¿ ȉ
≈¬ ‰tk
65 »»« 17
36 e‡ˆÈ
¿» .ÔBÓÓ» ÔÙe‚Â
» ¿ ‡e‰ ÔÈÏËÏhÓƒ¿¿«ƒ ÔÈÚa
84 »¿ƒ» eÓ‡‰»» Ba ÏtiL
…ƒ∆ „Ú« ‰ÚÈ
∆ ¿ƒ ÌL‡‰Â
68 » »»¿ , dÓˆÚ
67 »¿« ‰ÏÊb‰
»≈¿« B‡ 18
37 ˙BËL
»¿ e‡ˆÈÂ
¿»¿ ,85˙BÚ˜˜Ï
»¿«¿ eLw‰L
¿À∆ ÌÈ„Ú˜ƒ»¬« ˙BÚ˜
«¿» .70BÓB˜Óa
¿ƒ e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,69ÌeÓ 19
38 BÏ ÔȇL
‚≈∆ b≈ 87ÏÊ
∆∆ eȉ» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .86ÔBÓÓ» ÔÙeb
» ÔȇL
∆≈ (63משנה בבאֿקמא קי (64 .בהתאם לנאמר למעלה
39 ‡dÈ
» ≈ Ú˜w‰
«¿«« ÔÎÂ
≈¿ . ÌȉkÏ
88 ƒ¬… « ÌÈÊBÁ
‡ƒ¿ ÔÈ» ≈ ÌÈLBÈ
¿ƒ בהלכה ה (65 .כי מצד הדין ,זכה הגזלן בגזל הגר מן
40 .90˙„ÓBÚ
∆∆ »‰ÈÏÚa
∆»¿ ˙eLa ‡¿ƒ ‡l
»∆ ,89ÔÏÊbÏ
»¿«« ÌÏBÚÏ
» ¿ ˙Ș
≈¿ƒ ההפקר לאחר מות הגר ,אבל התורה מחייבת אותו למסור
41 ƒ»¿« eL‡È˙Â
91ÌÈÏÚa‰ ‡¬»¿ƒ¿ ‰Ê∆ Á
«« ‰Ê∆ ÛχÏ
∆∆¿ ‰kÓ
»¿¿ƒ elÙ‡Â
«¬ƒ את הכסף לכהנים ולהביא קרבן אשם ,ושניהם באים לשם
42 ‰‡ˆiL
»¿»∆ ÈÓƒ ÏÎÂ
„»¿ .92ÌÈÓƒ » ‡Ïa
… ¿ ÏÊ‚pÏ
»¿ƒ« ˙ÊBÁ
∆∆ BÊ È‰≈¬ כפרה ,על שכפר ונשבע לשקר )ראה למעלה הלכה ו(.
זיק
16 ‡:BÏ ÓB
≈ ‰È„n‰
‡» ƒ¿« ÈL
≈¿« Ïk» ÏL
∆ ÌÈza
ƒ» B‡ ˙B„O
» ÎBn‰
≈ « ÊBÁÂ
≈ ¿ ,93BÏ dÎnL
»»¿∆ ‰Ê∆ ÏÚ« ÊBÁ
≈ B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ 1
17 ‰Á˜Ï
17 » ¿¿ƒ ÔÏÊb‰
»¿«« ˙ÓÁÓ
«¬≈ ̇Â
ƒ¿ ; EÈÙÏ
16 ∆»¿ ElL
¿∆ ȉ
¬≈ ÔÓƒ Á˜Bl‰
« ≈ « ÊÁiL
…¬«∆ „Ú« ,ÔBL‡‰ƒ» ÎBn‰
≈ « ÏÚ« ÈM‰
« ≈ƒ 2
18 ‡.18˙Á
∆∆« ‰„O
∆» BÏ „ÈÓÚ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ
«» .94‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,epnÓ
∆ƒ ÏhÈÂ
… ƒ¿ ÔÏÊb‰
»¿«« ÏÚ« ÔÏÊb‰
««¿» 3
(14משנה בבאֿקמא קטז (15 :אנסים גוים (16 .שהרי (81כנענים ,שהם עבדי עולם (82 .כל אלו שאין נשבעים
זה אונס ,ודינו כמו בשטפה נהר או נשרפה באש שירדה מן על כפירתם ,שבועות מב (83 :אפילו נשבע עליהם.
השמים ,שבהלכה הקודמת (17 .כגון שלקחו את כל (84כל הדוגמאות המובאות שם בענין החומש ,כגון פקדון,
קרקעות הגזלן ,וגם זו הגזולה ביניהן (18 .ודין הגזלן תשומת יד ,גזל ,עושק ,אבידה (85 .כי כתוב בהם
כהפסידה בידים ,בהלכה הקודמת ,כי לו היתה ביד הנגזל, "והתנחלתם אותם לבניכם" )ויקרא כה ,מו(" ,הקישן הכתוב
לא היו לוקחים אותה. לשדה אחוזה " )קידושין כב (86 .(:אלא פיסת נייר
19 Ïk» eÏ» ‰‡‰
≈ ¿« :BÏ Ó‡Â
«»¿ 19ÔÏÊb‰
»¿«« ˙‡∆ CÏn‰ ‚«» .
‡∆∆« Ò בעלמא ,המשמשת הוכחה לממון ,וראה בבאֿקמא קה.
20 ,ÂÈ˙B„O
» ¿ ÏÏÎa«¿ƒ ÏÊbL
«»∆ BÊ ‰„O
∆» ‰‡‰Â
» ¿∆¿ ,EÏ¿ LiM
«≈∆ ‰Ó (87העבדים והשטרות והקרקעות (88 .כי בגזל הגר
המושב לכהן ,מדובר על גזילה שכיוצא בה בישראל משלם
21 ‡˙Á
∆∆« ‰„O ∆» BÏ „ÈÓÚ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ»« 20CÏn‰
∆∆« dÏËe
¿»» קרן וחומש ואשם .וראה הלכות זכיה ומתנה פרק ב.
22 .‰ÈÓc
» ∆ » Ô˙B
≈ B‡ ,21d˙BÓk
¿ » (89במטלטלין יכול הגזלן לקנותן עלֿידי שינוי ,מהֿשאיןֿ
(19גמרא שם (20 .ולו לא אמר על השדה הנגזלת שהיא כן בקרקע ,ראה למעלה פרק ב ,הלכה א (90 .זוהי דעת
שלו לא היה לוקחה ,כי התכוון לקרקעות הגזלן בלבד. החכמים ,החולקים על רבי אלעזר בברייתא בבאֿקמא קיז:
(21כי הקרקע נלקחה מחמת הגזלן. (91לו זה היה מטלטלין ,היה הלוקח קונה אותם ביאוש
ושינוי רשות ,ראה למעלה שם הלכה ג (92 .במטלטלין,
23 ‚‰B
∆ ‰„O‰
∆» « ÏÚaLk
««∆ ¿ ,22B„Èa
»¿ d„ÈÒÙ‰Â
» ƒ¿ƒ¿ ‰„O „«» .
∆» ÏÊb כשהלוקח חייב להחזיר ,כגון שקנה לפני יאוש ,חייב הנגזל
24 ÌÈÒÎpÓ
‡ƒ»¿ƒ Ô˙B
» ‰Bb ∆ ÔÏÊb‰
»¿«« „ÈÒÙ‰M
ƒ¿ƒ∆ ‰Ó« ÈÓc∆‡˙ ¿ ≈ לשלם דמים לקונה משום תקנת השוק ,אבל הקרקע חוזרת
25 „ÓÚ
«» ̇Â
ƒ¿ .24‰t∆ ÏÚ« ‰ÂÏÓk
»¿ƒ¿ ‡È‰Lƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,23ÔÈBÁ
ƒ Èa¿≈ בלא דמים )ראה למעלה פרק ה ,הלכה ז( (93 .ליטול
26 ‰Bb
∆ ÎÓ
«» Ck» Á‡Â
««¿ ÌlLÏ
26 ≈« ¿ iÁ˙Â
≈«¿ƒ¿ ÔÈca
25 ƒ« ÔÏÊb‰
««¿» ממנו את דמי הקרקע ששילם (94 .בפרק הבא.
27 .27ÔÈ„aÚLÓ
ƒ»¿À ¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ 1
(22זוהי הדוגמה המובאת בהלכה א ,ראה בבאֿמציעא יד: (1נתבארו בו דיני גזילות הקרקעות וכל התלוי בזה .ר"ל
(23הנמצאים ברשות הגזלן (24 .שאין לו פרסום ,והלוקח אם מכלה הגזלן הקרקע .ודין הגזלן שלקח שדה מבעליו
מן הלוה לא ידע שיש על הקרקע חוב .על כן אין גובים מן באלימות.
הלקוחות אלא מן הנכסים שביד הלוה בלבד ,דעת עולא 3da» ÙÁL
«»∆ ÔB‚k¿ ,2d„ÈÒÙ‰Â
» ƒ¿ƒ¿ BÁÓ
˜≈¬≈ Ú˜ ≈ « .‡ 4
«¿« ÏÊBb‰
בבבאֿבתרא קעה (25 :בבאֿמציעא טו (26 .יש לזה ˙BÏȇ‰
» ƒ» ˙‡∆ ıˆwL
«»∆ B‡ , ˙BÚÓe
6 »¿ ÔÈÁÈL
5 ƒ ƒ 4˙BBa 5
קול ,ודינו כמלוה בשטר (27 .גובה מן הלוקח ,כי הקרקע
שקנה משועבדת לחוב שחייב הגזלן לנגזל ,והקונה הפסיד, BÏ „ÈÓÚ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ
»« ÔÈa‰
»¿ƒ« Ò‰Â
«»¿ ˙BÈÚn‰
»¿«« ˙‡∆ ˙ÁL ≈ƒ ¿ 6
כי צריך היה לחקור קודם הקניה אם אין חוב על הקרקע, ÈÓc
≈ ¿ ÌlLÈ
≈«¿ B‡ ,‰ÏÊb‰
»≈¿« ˙ÚLa«¿ ƒ eȉLk
»∆ ¿ ‰„O ∆» B‡ ˙Èa
ƒ« 7
בבאֿבתרא קעה :וראה הלכות מלוה ולוה פרק יא ,הלכה ÔB‚k¿ ,‰ÈχÓ
» ∆≈≈ ‰˙ÁL
‡»¬¿ƒ ̇ƒ Ï »¬ .„ÈÒÙ‰M
ƒ¿ƒ∆ ‰Ó« 8
ד. ÌÈÓM‰
ƒ«» « ÔÓƒ ‰„iL
»¿»∆ L‡a ≈¿ ‰ÙO
» ¿¿ƒ B‡ 7‰
»» dÙËML
»»¿ ∆ 9
28 ˙Bt‰
≈« Ïk» ÌlLÓ≈« ¿ 28»‰È˙Bt
∆ ≈ Ï·Â
«»¿ ‰„O «» .‰
∆» ÏÊb ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Ú˜w‰L
«¿««∆ . EÈÙÏ
9 ∆»¿ ElL
¿∆ ȉ
‡≈¬ : BÏ ÓB
8 ≈ 10
29 ÔÈÓL
ƒ» ÁÈaL‰Â
30 « ƒ¿ ƒ¿ ÏÊb
«» .29ÔÈBÁ
ƒ Èa
≈¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ Ï·L
∆»« ‡‡l
»∆ 11ÂÈÏÚ
»» d„ÒÙ‰
‡»≈¿∆ ˙eÈÁ »¬« ÔȇÂ
˜≈¿ ,10˙Ói
∆∆« ÌÈÏÚa
ƒ»¿ 11
30 ÏÚ« ˙È
≈» ÁM‰«∆ « ̇ƒ :32‰BzÁz‰
» ¿«« ÏÚ« B„ÈÂ »¿ 31BÏ , ÔÈÏËÏhÓa
12 ƒ¿¿«ƒ¿ Ôk≈ ÔÈc‰
ƒ« ÔȇM
≈∆ ‰Ó« .B„Èa
»¿ „ÈÒÙ‰
ƒ¿ƒ Ôk≈ ̇ƒ 12
31 ̇Â
ƒ¿ ;34ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« ÔÓƒ „Ïa
«¿ƒ 33‰‡ˆB‰‰
»» « ÏËB
≈ ‰‡ˆB‰‰
« »» . e‡aL
13 ¿¿«≈∆ BÓk 13
32 ‰‡ˆB‰‰
»» « ÔÓƒ BÏ Ôȇ≈ 35ÁM‰ «∆ « ÏÚ« ‰˙È
»≈¿ ‰‡ˆB‰‰
« »» (4עגולים. (3בבאֿמציעא יד: (2גרם לה נזק.
33 .36ÁM‰
«∆ « eÚL ‡ƒ ‡l
∆» (5מאורכים (6 .מרובעות (7 .שהיה בקרבתה ,משנה
בבאֿקמא קיז (8 :הגזלן לנגזל (9 .קרקע זו לא שלי
(28גיטין מח :וראה שם בפירוש המשנה לרבינו (29 .ואם
היא אלא שלך ,ועל כן גם ההפסד שלך הוא (10 .ואינה
עמד בדין ,גובה גם מנכסים משועבדים ,כמו בקרקע
נקנית לגזלן ,ראה למעלה פרק ח הלכה יד (11 .כי אלו
שהפסידה בהלכה הקודמת] .כך כתוב במגידֿמשנה ,אבל
הם אונסין ,ואין להאשים בהם את הגזלן (12 .שהם
מלשונו של רבינו בפירוש המשניות משמע שיש הבדל בין
ברשות הגזלן וחייב באונסין (13 .למעלה פרק ג הלכה
פירות לקרקע[ (30 .והנגזל בא ומוציא את הקרקע עם
יא] .בספרים שהיו בידי הראב"ד והמגידֿמשנה היתה
השבח (31 .מעריכים לו לגזלן כמה עולה השבח.
הגירסא במטלטלין או בעבדים ,ולכן תמהו על דברי רבינו.
(32כלומר ,אם יש רווח לא יהנה .אבל אם יש הפסד ,יזקף
ראה שם[.
על חשבונו ,כדין היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות
והשביחה ,בבאֿמציעא יד (33 :כגון ,ההוצאות שהשקיע ÁÎa
«… ¿ 15ÌȘȈÓ
ƒ ƒ¿ ‰eÏËe
» »¿ epnÓ ∆ƒ ‰ÏÊ‚Â
»¿¿ƒ¿ 14‰„O «» . 14
∆» ÏÊb
הגזלן בשדה עולות בסך 100ש"ח ,והעליה בדמי הקרקע CÏn‰
∆∆« Á˜lL«»∆ ÔB‚k¿ ,‡È‰ƒ ‰È„Ó
» ƒ¿ ˙kÓ
«« ̇ƒ :CÏn‰
∆∆« 15
חיק
13 ÏÚÏ
««¿ ÌlLÓe
≈« ¿ Ï·L
«»∆ ˙Bt‰ ≈« Ïk» ÂÈÏÚ
»» ÔÈMÁÓ
¿« ¿ƒ כתוצאה מהשקעה זו היא בסך 150ש"ח (34 .והרווח
14 Èa
≈¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ ÔÏÊb‰
‡»¿«« ÔÓƒ Ô˙B
» ‰B‚Â
∆ ¿ ÊBÁÂ
≈ ¿ , ‰„O‰
52 « »∆ הנקי נשאר ביד הנגזל ,אבל את ההוצאה חייב הוא לשלם,
15 BÏ Ôȇ≈ ‡È‰ƒ ‰ÏeÊbL
» ¿∆ 54da» Èk‰ƒƒ ̇Â
ƒ¿ .53ÔÈBÁ
ƒ כי הוא נהנה מן השבח שבא עלֿידי ההוצאה (35 .כגון,
ההוצאה היתה 150ש"ח ,והשבח 100ש"ח בלבד ,כלומר
16 . „Ïa
56 «¿ƒ Ôw‰
‡∆∆« ‡l
»∆ ÔÏÊb‰
‚»¿«« ÔÓƒ ‰B
∆ BȇÂ
≈≈¿ , ˙Bt
55
שיש כאן הפסד (36 .הגזלן לא יקבל את כל ההוצאות
(51הלכה זו מקבילה להלכה ה .שם דובר בגזלן שאכל אלא 100ש"ח בלבד ,והשאר יפסיד.
פירותיה ,וכאן מדובר בלוקח שאכל פירותיה (52 .מכיון ̇ƒ ,38Á«˜Bl‰
≈ « dÁÈaL‰Â
» ƒ¿ ƒ¿ 37dÎÓe
»»¿ ‰„O «» .Â
∆» ÏÊb 1
שקרקע אינה נגזלת ,ולעולם ברשות בעליה עומדת .על כן ÏÚaÓ
««ƒ 39‰‡ˆB‰‰
»» « ÏËB
≈ ‰‡ˆB‰‰
»» « ÏÚ« ˙È
≈» ÁM‰
« ∆« 2
"הדרא ארעא והדרי פירי" ,בבאֿבתרא לג] :וגובה מבעל
. ÔÏÊb‰
41 »¿«« ÔÓƒ ÁM‰
40 «∆ « ‡L
»¿ ÌÚƒ ÏËB
≈ Ôw‰Â
∆∆«¿ ,‰„O‰
« »∆ 3
השדה את ההוצאות עד כדי השבח )מגידֿמשנה([.
(53כדין שאר השבח בהלכה הקודמת ,וראה בבאֿמציעא (37בבאֿמציעא יד (38 :ומכיון שלא ידע שהקרקע גזולה,
(54הלוקח בשעה שקנה אותה שגזולה היא. יד: שונה דינו מגזלן שהשביח ,ויקבל את כל השבח בשלימותו.
(55כשם שאין לו שבח )היתר על ההוצאה( בהלכה "אמר רבא ,הלכתא יש לו מעות ויש לו שבח ,ואףֿעלֿפי
הקודמת (56 .ואת ההוצאה ,עד כדי דמי הפירות שאכל, שלא פירש לו את השבח" )שם טו .(:פירוש :זה שלקח מן
מנכה מדמי הפירות שהוא משלם לבעל השדה. הגזלן מקבל בחזרה גם את הקרן וגם את השבח ,ואףֿעלֿפי
שהגזלן המוכר לא כתב שהוא מקבל אחריות השבח.
17 ,kÓÓ
»¿ƒ BkÓÓ»¿ƒ Ôȇ≈ BlL ∆ dȇL
» ≈∆ ‰„O ≈ « .Ë
∆» ÎBn‰ (39הנגזל חייב להחזיר ללוקח את ההוצאות ,כי הוא נהנה
18 ÔÏÊb‰
»¿«« ÊÁ«» . e‡aL
58 ¿«≈∆ BÓk¿ , ÌeÏk¿ Á˜BÏ
57 ˜« ≈ ‰»» ‡ÏÂ
¿… מן השבח שבא עלֿידי ההוצאות ,כמו בהלכה הקודמת.
19 „Èa
«¿ ‰Ói˜˙
»¿«¿ƒ »‰ÈÏÚaÓ ∆»¿ƒ dÁ˜Ïe
» »¿ dÎnL
‡»»¿∆ Á«« (40כלומר ,השבח פחות ההוצאות ,וראה רי"ף בבאֿמציעא
20 60‰zÓ
»»« ÔÏÊb‰
»¿«« BÏ d˙»»¿ elÙ‡Â
ƒ¬« .ÔÏÊb‰
»¿«« ÔÓƒ 59Á˜Bl‰
« ≈« ח) :דפוס וילנא( (41 .שהוא אחראי לקרן ולשבח.
21 ‰Ói˜˙
»¿«¿ƒ dÁ˜Ïe
61 » »¿ ÊÁL
«»∆ ÔÂÈk
» ≈ B„Èa
‚»¿ ‰ÏeÊ
» ¿ ‰˙ȉLk
»¿»∆ ¿ ÁM‰
«∆ « ‡Le
»¿ ,43ÌÈ„aÚLÓ
ƒ»¿À ¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ ‰Bb ∆∆« .Ê 4
∆ 42Ôw‰
22 „Ú« ÔÏÊb‰
»¿«« ÁË «» ‰Ê∆ ÈtnL
≈¿ƒ∆ ;‰zn‰
»»«« ÏawL
≈ƒ∆ ‰Ê∆ „Èa
‚«¿ 46‰ÏeÊ
» ¿ ‡È‰L
ƒ∆ 45da» Èk‰
ƒƒ ̇Â
ƒ¿ .44ÔÈBÁ
ƒ Èa≈¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ 5
23 .62B˙eÓ‡a
»¡∆¿ „ÓÚÏ
… ¬« È„k
≈¿ ,d‡wL
∆¿»» Ôw‰
‡∆∆« ‡l
»∆ ÔÏÊb‰
»¿«« ÔÓƒ ÏËB
≈ Bȇ≈ dÁ˜lLk
47 » »¿∆ ¿ 6
(57ומשום כך לעולם מוציא אותה הנגזל מיד הלוקח. .‰‡ˆB‰‰
»» « ÏÚ
« ˙i‰
≈»« 49ÁM‰
«∆ « ‡L
» ¿ „ÈÒÙÓe
ƒ¿« , «¿ƒ 7
48„Ïa
(58 daלמעלה פרק ח ,הלכה יד (59 .כי הגזלן מכר ללוקח » Èk‰L
ƒƒ∆ ÔÈa≈ ,ÁM‰
«∆ « ÏÚ« ‰˙È
»≈¿ ‰‡ˆB‰‰
»» « ‰˙ȉ »¿» 8
‰‡ˆB‰‰כל זכויותיו בקרקע ,ואפילו הזכות שתבוא לידו אחרי »» « ÔÓƒ BÏ Ôȇ≈ Èk‰
ƒƒ ‡lL
‚… ∆ ÔÈa≈ ‰ÏeÊ
» ¿ ‡È‰L ƒ∆ 9
ÏËBהמכירה ,כי רוצה אדם -ואפילו גזלן -לעמוד בנאמנותו,
≈ Ôw‰Â
∆∆«¿ ,‰„O‰
∆» « ÏÚaÓ
««ƒ ÏËB
≈ ÁM‰ «∆ « eÚL‡ƒ ‡l»∆ 10
בבאֿמציעא טו (60 :שם טז (61 .הגזלן מן הנגזל. .ÔÈ„aÚLÓ
ƒ»¿À ¿ ÌÈÒÎpÓ
ƒ»¿ƒ ÔÏÊb‰
50 »¿«« ÔÓƒ 11
(62שלא יבוא הנגזל להוציא ממנו את הקרקע שנתן לו
במתנה ,על כן ברגע שקנה הגזלן את הקרקע ,עוברת זכות (42שהלוקח גובה מן הגזלן (43 .מן הלקוחות שקנו
בעלותו על הלוקח או על מקבל המתנה .טעם זה "כדי קרקע מן הגזלן לאחר שלוקח זה קנה את הקרקע הגזולה,
לעמוד בנאמנותו" ,נתן רב אשי שם טו :במה דברים אם לא נשארו נכסים ביד הגזלן .הטעם הוא" :אחריות
אמורים? כשלא ידע הלוקח שהשדה אינה שלו ,אבל אם טעות סופר" היא ,בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח
ידע -לא נתקיימה בידו )תוספות שם ד"ה חזר ,וראה וממכר )גמרא שם( .יוצאים מתוך ההנחה ,שאדם שקונה
מגידֿמשנה כאן(. קרקע מבטיח את כספו ,ומתנה שהמוכר אחראי להחזיר לו
את כספו במקרה שיוציאו מידו את הקרקע מכוח תביעות
24 ÎnL
«»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ÔÏÊb‰
»¿«« ˙‡∆ Á˜Bl‰
« ≈ « Úz » ƒ¿ .È
«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ על המוכר .ואם לא כתוב ,הרי זו טעות סופר בלבד ,ששכח
25 ˙Èa≈ ÏÈÁ˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ , ÌlLÏ
63 ≈« ¿ iÁ˙Â
≈«¿ƒ¿ ,BlL∆ dȇL
» ≈∆ ‰„O ∆» BÏ לכתוב בשטר" (44 .אין מוציאין . . .ולשבח קרקעות . .
26 Ô‰Ó
∆≈ ˙Ba‚‰Ï
¿«¿ È„k ≈¿ 65ÔÏÊb‰
»¿«« ÈÒÎ
≈¿ƒ ÏÚ« ÊÈΉÏ
ƒ¿«¿ 64ÔÈcƒ .מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם" )שם יד .(:שבח
27 ÔÓƒ ÔÏÊb‰
»¿«« dÁ˜Ï
» »¿ ‰ÊΉ‰
»»¿«« eÏÈÁ˙‰L
ƒ¿ƒ∆ Á‡Â ««¿ ,Á˜BlÏ
« ≈« קרקעות הוא דבר שאינו ידוע מראש ,ואין הלקוחות יודעים
להזהר בכך ,ואם ינכו את השבח מן הלקוחות ,ימנעו
28 Á‡nL
««≈∆ ;Á˜Bl‰
« ≈ « „Èa «¿ ‰Ói˜˙
»¿«¿ƒ ‡Ï … ÌÈÏÚa‰«¿»ƒ מקניית קרקעות .וראה בבאֿקמא צה .צה (45 :הלוקח
29 dÁ˜Ï
» »¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÔÓ‡
»¡∆ BȇL
≈∆ ‰lb˙
»«¿ƒ 66ÂÈÒÎ
»»¿ ÏÚ« eÊÈΉL
∆ƒ¿ƒ בקרקע זו (46 .בבאֿמציעא טו (47 :אבל אם הכיר בה
30 .67Á˜Bl‰
« ≈ « „Èa «¿ d„ÈÓÚ‰Ï
» ƒ¬«¿ È„k≈¿ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ÔÓƒ שהיא גזולה לאחר שלקחה ,יש לו שבח (48 .ואת
(63בביתֿהדין ולא שילם (64 .לאחר שעברו לא פחות ההוצאה בשיעור השבח הוא מקבל מן הנגזל (49 .כך
מתשעים יום ממתן פסקֿהדין (65 .שהם עומדים למכירה פסק רבא" :הכיר בה שאינה שלו ולקחה ,מעות יש לו,
פומבית .הלכה זו היא כדעת רב פפא שם טז" .עד דמתחלן שבח אין לו" ,גמרא שם (50 .ואת עודף ההוצאה על
יומי אכרזתא" ,כך פסק גם הרי"ף (66 .ועמד במרדו ולא השבח ,מפסיד הלוקח ואינו גובה מן הגזלן ,כי הוא אינו
שילם (67 .ועל כן יוכל הגזלן ,הבא במקום הנגזל, אחראי להוצאות בלתי משתלמות שהלוקח משקיע על דעת
להוציא את הקרקע מן הלוקח ,שקנייתו אינה קניה ,ומחזיר עצמו .ראה רי"ף בבאֿמציעא ח:
לו את מעותיו. 51‰È˙Bt
» ∆ ≈ Á˜Bl‰
« ≈ « Ï·Â
«»¿ ,dÎÓe
»»¿ ‰„O ≈ « .Á
∆» ÏÊBb‰ 12
טיק
16 :Ó‡Â
«»¿ ÏÊ‚p‰
»¿ƒ« ÔÚËÂ
«»¿ ,ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÏÚaÓƒ»¿ƒ dÁ˜Ïe
» »¿ ÊÁ
»« dÎnL
‡»»¿∆ Á«« 68ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ÔÓƒ ÔÏÊb‰ » »¿ .‡È
»¿«« dÁ˜Ï 1
17 ÈzÚ„Ï
ƒ¿ «¿ ‡lLÂ
… ∆ ¿ BÏ ‰ÈzÎnL
83 » ƒ ¿«¿∆ ‰ÚMa
»» « È˙Èȉ
»‡ƒ ƒ» Òe ‰zÓa
»»«¿ d˙
»»¿ B‡ Á‡Ï
69 ≈«¿ dÎÓe
»»¿ ÊÁÂ
‚«»¿ ,‰ÏeÊ
» ¿ ‡È‰Lk
¿ ∆ƒ 2
18 ÏÚ« Û‡« ,ÔÏÊb‰
»¿«« ‰ÎÊ
»» ‡Ï
… 84B˙eÏÊb
»¿« ˙ÓÁÓ
«¬≈ ÈzÎÓ
»«¿ ƒ ‰ˆB
∆ BȇL „≈∆ 70BzÚ‚¿ « ‰l
»ƒ ȉ≈¬ dLÈB‰
‡» ƒ B 3
19 ‰„O‰
∆» « ÊÁ˙Â
…¬«¿ .dÁ˜Ï
» »¿ ̉ÈÙaL
∆ ≈¿ƒ∆ ÌÈ„Ú
85 ƒ≈ BÏ LiL
≈∆ Ètƒ ‚.‰ÏeÊ
» ¿ ‰˙ȉLk
»¿»∆ ¿ epnÓ
∆ƒ dÁ˜lL
» »¿∆ ‰Ê∆ „Èa
«¿ 71d„ÈÓÚ‰Ï
¿«¬» ƒ 4
20 .86Ô˙pL
«»∆ ÌÈÓc‰
ƒ »« ÔÏÊbÏ
»¿«« ÔÈÈÊÁÓe
ƒƒ¬« ,ÌÈÏÚaÏ
«¿»ƒ „Èa
«¿ ‰Ói˜˙
»¿«¿ƒ ‡Ï… ‰MÈa
72 » À ƒ ÔÏÊbÏ
»¿«« ‰ÏÙ
»¿» ̇ƒ ÔÎÂ
¿≈ 5
בגזלנותא" )בבאֿבתרא מז (83 .(.מכיון שהגזלן אדם (68בבאֿמציעא טז (69 .וכלֿשכן אם מכרה לאחר ,לפני
אלם הוא ,ולולא מכרתי לו ,היה מלשין עלי בפני השלטון, שקנה אותה מן הנגזל (70 .עלֿידי מעשה המכירה וכו'.
דעת רב כהנא שם (84 .שלא מרצוני הטוב ,אלא פחדתי (71כלומר ,אומד הדעת שלנו ,שקנה את הקרקע מן
לסרב מפני שהוא גזלן וגבר אלם" (85 .גזלן שהביא ראיה הבעלים כדי לעמוד בנאמנותו ,אינה נכונה ,ועל כן לא
אין ראייתו ראיה ,ואין מעמידין שדה בידו" )שם מז.(: נתקיימה הקרקע ביד הלוקח .ב'טור' חושןֿמשפט סימן
העדים מעידים אמנם שראו את המכירה ,אבל מכיון שעד ,מפרש דעת רבינו ,שאפילו אם מכרה לאחר אחרי
שהלוקח הוחזק גזלן ,והנגזל טוען שלא הסכים למכור שקנאה מן הנגזל ,לא נתקיימה ביד לוקח ראשון ,אבל רש"י
לגזלן ,הרי אין זו מכירה כלל (86 .ואין קונסים אותו על שם ד"ה זבנה מפרש ,שדין זה נאמר רק במקרה שהגזלן
מעשה גזילה שיפסיד דמיו" ,קרקע אין לו ,אבל מעות יש מכר את השדה קודם שלקח מן הבעלים ,אבל אם קנה
לו" ,מימרא של רב ביבי בשם רב נחמן ,גמרא שם. אותה מן הבעלים לפני מכירה שניה ,מיד כשקנאה נתקיימה
ביד הלוקח ,ואינו יכול שוב למכרה לאחר .ראה כסףֿמשנה
21 ‰nL
»»∆ ÌÈ„Ú‰
ƒ≈» e„ÈÚ‰Lk
‡ƒ≈∆ ¿ 87?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .ÂË
ƒ»¿ ‰na כאן (72 .שמתחילה גזל אותה מאחד ממורישיו ,ואחרֿכך
22 Ú˜w‰
«¿«« ÏÚaL
««∆ e„ÈÚ‰
‡ƒ≈ ̇ƒ Ï
»¬ ; ˙BÚn‰
88 »« ˙‡∆ ̉ÈÙa
∆ ≈¿ƒ מת הנגזל ,גמרא שם (73 .אם קנה אותה הגזלן ,יש מקום
23 „Ck» 89ÌÈÓ
ƒ » BÏ Ô˙pL
«»∆ ̉ÈÙa
∆ ≈¿ƒ BÏ ‰„B‰Â
» ¿ ÔÏÊbÏ
»¿«« ÎÓ
»« להנחה ,שמעוניין לעמוד בנאמנותו ,שהרי עשה מאמץ
24 ‰‡È
» ¿ƒ ˙ÓÁÓe
„«¬≈ ÌÈÓ ƒ » BÏ Ô˙
«» ‡lL
… ∆ ÔÚBË
≈ ÏÊ‚p‰Â
»¿ƒ«¿ ,CÎÂ
¿» וטרח לקנות את הקרקע ,אבל אם נפלה לו בירושה אין
25 epnÓ
∆ƒ ÔȇȈBÓ
‡ƒ ƒ ‡l »∆ ,90ÌeÏk¿ ÔÏÊbÏ
»¿«« Ôȇ≈ BÏ ‰„B‰
» הצדקה להנחה זו ,כי השדה בא לידו בלי כל טירחה מצדו,
והגזלן יכול להוציאה מיד הלוקח ,ומשלם לו את דמיה.
26 ÈtÓ
‡≈¿ƒ ‡l»∆ BÏ ‰„B‰
» ‡lL… ∆ ÈtÓ
„≈¿ƒ ,ÌÈÓ
ƒ » ‡Ïa
… ¿ ‰„O‰
« »∆
27 . »‰ÈÏÚ
92 ∆» ÔÏÊb
»¿« ˜ÊÁ‰Â
«¿À¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÔÚhLk
«»∆ ¿ „Át‰
91 ««« ˜Ú˜
«¿« ÏÊ‚pÏ
»¿ƒ« LÈ≈ ̇ƒ :74BBÁa¿ ÔÏÊb‰ »»¿ .È 7
»¿«« d‡b
ÈBÁa
76 ‚ƒ ¿ ‰B
‡∆ ȃ¬ BÊ :ÔÏÊb‰
»¿«« BÏ Ó‡Â
‡«»¿ ,75˙Á
∆∆« 8
(87שמחזירים לגזלן את הדמים שנתן ,שם (88 .ועל כן
אנו בטוחים שהגזלן שילם לנגזל (89 .אבל הם בעיניהם ‡ÔÈ
≈ ̇Â
ƒ¿ ;Á˜Bl‰
« ≈ « „Èa
«¿ d„ÈÓÚ‰Ï
» ƒ¬ «¿ Ôek˙Ó
≈«¿ƒ ‰Ê
∆ ȉ
≈¬ 9
. Ôek˙pLלא ראו זאת (90 .לא קרקע ולא דמים ,שם (91 .כדברי
≈«¿ƒ∆ ‡e‰ BBÁ ˙Ba‚χ¿ƒ BÊ ‡l
˜»∆ Ú˜
«¿« ÏÊ‚pÏ
»¿ƒ« 10
77
רב כהנא ,שאם לא יודה ימסור אותו לשלטון ,שם. (74לאחר שגזל את הקרקע ומכרה ללוקח ,בא לנגזל ואמר
(92על כן ,בנוגע לקרקע זו שעליה הוחזק גזלן ,אין הוא לו :תן לי את הקרקע הגזולה תמורת החוב שאתה חייב לי,
נאמן ,ומאמינים לנגזל. והסכים הנגזל ,בבאֿמציעא טז (75 .שאפשר לגבות ממנה
את החוב (76 .גילה דעתו שכוונתו לקיים את הקרקע ביד
28 ÎÓ
∆∆ ÏÚ« ‰Ú„BÓ
»» ˙BOÚÏ ˆ¬« CÈ
ƒ» ‰„O‰ «« Ôȇ≈ .ÊË
∆» « ÏÚa הלוקח .לו היה בדעתו לגבות את חובו בלבד ,הרי יכול היה
29 B˙ȇ
»» ¿ ÔȇÂ
≈¿ ,BÊ ‰„O
‚∆» ÏÚ« ÔÏÊ
»¿« ‰Ê∆ ˜ÊÁ‰Â
«¿À¿ ÏȇB‰
∆ƒ .93‰Ê לגבות גם מקרקע אחרת ,ולאו דוקא מזו הגזולה.
30 ÔÏÊb
»¿« ÔÈcƒ ÔȇÂ
≈¿ .‰Ú„BÓ
»» ÒÓψ… ¿ƒ CÈ
ƒ» ÔȇÂ
≈¿ , ‰È‡
94 »»» ¿ da (77מכיון שאין כל גילוי דעת שרצונו לקיים את הקרקע
31 ,BÏ kÓiL
… ¿ƒ∆ „Ú« 95B˙B‡ ‰Ï˙Â
»»¿ BÁ
≈¬ ˙‡∆ ÒB‡‰
≈ » ÔÈ„k ¿ƒ ביד הלוקח ,על כן יוכל להוציא את השדה מידו.
32 ÔÈ„Ú
‚ƒ«¬ BÏÊ »¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÏÊ‚Ï
96 …¿ƒ ‰ˆB
∆ Bȇ≈ ÒB‡‰ ≈ » ‰fL ∆∆ .79Á˜Bl‰
˜« ≈ « d‡
»»¿ 78‰zÓ
»»« ÔÏÊbÏ
»¿«« ÌÈÏÚa‰ » »¿ .‚È 11
ƒ»¿« ‰e˙
33 ‡Ú„BÓ
» » Òe‡‰ »» ÎBn‰
≈ « ÒÓ«» ‡Ï… ̇ƒ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,97ÌeÏk¿ BÏ ÌÈ˙Bƒ¿ eȉ» ‡Ï … ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« ÁË«» ‡Ï… el‡Lƒ∆ 12
34 ˜.Ìi
»« BkÓÓ
»¿ƒ ,ÔÈ„a
ƒ¿ da» ‰kÊiL
∆¿ƒ∆ È„k
≈¿ ,ÁË
«» ‰Ê∆ ÈtÓe
≈¿ƒ ;80‰zÓa
»»«¿ 13
(93להודיע לעדים לפני המכירה ,שהוא מוכר מאונס ואין .81Á˜Bl‰
« ≈ « „Èa
«¿ Ìi˜˙˙Â
≈«¿ƒ¿ ,B˙eÓ‡a
»¡∆¿ „ÓÚÈÂ
¿«¬ … 14
המכירה מכירה ,ולמה? הואיל והוחזק זה גזלן על שדה זו.
(78לאחר שמכרה הגזלן ללוקח ,גמרא שם (79 .ואין
(94על כן אין זו מכירה כלל ,ואין צורך להודיע מראש על
אומרים ,שהמתנה באה מאליה ודינה כירושה )למעלה
ביטולה (95 .על עץ ,או גרם לו יסורים אחרים ,שם.
הלכה יא( ,שלא קנאה הלוקח (80 .המתנה לא באה
(96לקחת את הקרקע בכוח בלי כסף (97 .על כן דינו
מאליה אלא היא פרי מאמציו של הגזלן ,ודינה כמכר.
כדין כל אדם ,שאם מביא עדי מכירה ,מתקיימת הקרקע
(81בגמרא שם מחלוקת בין רב אחא ורבינא .אחד אומר:
בידו ,אלאֿאםֿכן מסר מודעה בפני עדים לפני המכירה,
מתנה כירושה ,ואחר אומר :מתנה כמכר .ורבינו פסק
שהוא מוכר מאונס והמכירה מבוטלת .רבינו נטה כאן מדעת
כמאןֿדאמר מתנה כמכר.
הרי"ף שפסק בהלכותיו שאין הבדל בין גזלן לאנס בדין זה.
ראה כאן ראב"ד ומגידֿמשנה בהלכה יד. »‰ÈÏÚ
82 ∆» ÔÏÊb
»¿« ˜ÊÁ‰Â
«¿À¿ dÏÊbL
»»¿∆ Á‡Â
««¿ ,‰„O ≈ « .„È
∆» ÏÊBb‰ 15
כק
22 ‡„;Ì»» ÏÎÏ
˜»¿ ÔÈÓ„B
ƒ ¿ Ô‰≈ ˜Èˆn‰ ƒ≈« ÔÓƒ ÁwÏ«ƒ ÌÈÏÚa‰
«¿»ƒ יום רביעי כ"ג סיון ה'תשע"ח
23 „Èa
«¿ Ú˜w‰
«¿«« ‰‰ML
»ƒ ∆ B‡ ,ÁwÏ «ƒ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« „Èa«¿ Ôȇ≈ ̇Â
¿ƒ 1
24 ÔÓƒ Á˜ÏÂ
«»¿ Ì„Bw‰
≈ « Ïk» L„Á ∆… OÚ
» » ÌÈL
≈¿ ˜Èˆn‰«≈ƒ (1נתבארו בו דיני גוי אנס הגוזל קרקע ומכרו לישראל וכל
25 ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÏÚaÏ ƒ»¿« ÔziL
≈ƒ∆ „Ïe«¿ƒ .12‰ÎÊ »» ˜Èˆn‰
«≈ƒ הנמשך לזה .וכן היורד לתוך קרקע חבירו לבנות או
26 ˜Èˆn‰
ƒ≈« ‰fL∆∆ ÈtÓ
≈¿ƒ .˙BÚn‰
»« LÈÏL ƒ¿ B‡ Ú˜w‰
«¿«« «ÚÈ¿ƒ להשביח ,בין ברשות בין שלא ברשות ,וכל הנמשך אחר זה.
27 ÎBÓ
≈ ‡e‰ BlL ∆ dȇL
» ≈∆ Ú˜˜Â
«¿«¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÏBÊa¿ ÎBÓ≈
28 «ÚÈ
ƒ¿ ‰ÊÂ
∆¿ ,BÏ B˜» B‡ 13«ÚÈ
ƒ¿ ˙BÁÙa
»¿ ÎBÓ
≈ ‰Ê∆ ȉ ¬≈ χOÈ
≈ »¿ƒ ÈÒÎ
≈¿ƒ 2Ò‡L
«»∆ «ÚBÊ¿ ÏÚa
«« ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‡≈ . 1
30 ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« Ô˙B
≈ ÌÈLÏLa
ƒ ¿ ƒ ˜Èˆn‰
ƒ≈« ÔÓƒ Á˜Bl‰
« ≈ « ,CÎÈÙÏ
¿» ƒ B‡ ,χOi‰
≈ »¿ƒ« ‰Ê∆ „Èa
«¿ ˜Ê
∆∆ BÏ LiL
≈∆ ˙ÓÁÓ
«¬≈ B‡ ,‰„O‰
« »∆ 3
31 ‰˜È
∆¿ƒ Ck» Á‡Â
««¿ 15Ú˜w‰
«¿«« «ÚÈ
ƒ¿ ̉Ï∆» Ô˙B
≈ B‡ 14‰OÚ ¬ »» ‰„O‰
∆» « ˙‡∆ BÏ 4Û˜zL
«»∆ Á‡Â
««¿ ,3BBÓÓ» „ÈÒÙ‰L
ƒ¿ƒ∆ ˙ÓÁÓ
≈¬« 4
32 .B„Èa
»¿ ÏÊ‚k
≈»¿ Ú˜w‰
«¿«« «ÚÈ
ƒ¿ ȉ≈¬ Ô˙
«» ‡Ï
… ̇ ƒ¿ .Ïk‰
«… ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ ÔÈÏBÎÈ
ƒ ¿ ÌÈÏÚa‰
‡ƒ»¿« Ôȇ≈ Á
≈« χOÈÏ
≈ »¿ƒ¿ dÎÓ
¿»» 5
.5Á˜Bl‰
« ≈ « „iÓ
«ƒ 6
(11אלו הם הסיקריקין הנזכרים במשנה )גיטין נה ,(:שהיו
קיימים בתקופת מלחמת הרומאים ביהודה ,עד לתקופת (2שלקח בכוח על דעת עצמו ,ולא על ידי בית הדין.
המשנה (12 .ואין הבעלים יכולים להוציאה מידו .אבל (3ממונו של היהודי ,כגון שורו ,גרם נזק לגוי .כך מפרש
לפני י"ב חודש ויש ביד הבעלים כסף ליקח -לא זכה רבינו את דברי הברייתא שם "הבא מחמת חוב ומחמת
הלוקח בשדה והזכות ביד הבעלים להוציאו מידו ולהחזיר אנפרות" ,וכך פירש רב האי גאון ראה אוצר הגאונים לגיטין
לו את הכסף ששילם .ראה אוצר הגאונים שם עמוד .117 עמוד ,117ומגיד משנה כאן (4 .שלקח בכוח (5 .ומקור
(13אם הקרקע שווה ארבעים דינר ,הוא מוכרה בשלושים. הדברים בברייתא הנ"ל" :אין בו משום סיקריקין" )דין
על כן ייתן הקונה לבעלים עשרה דינר ,שהם שליש המעות סיקריקין ראה להלן הלכה ג( ורבינו מפרש ,שאין בו דין
ששילם למציק ,או חלק מן הקרקע בשווי עשרה דינר, סיקריקין ,והקונה ממנו אפילו לפני י"ב חודש מקחו קיים.
שהוא רבע מן הקרקע השווה ארבעים (14 .שוודאי מחיר וגם אינו משלם רביע לבעלים .וכך פירש רב האי גאון
הקרקע -ארבעים" (15 .ויד הבעלים על העליונה ,רצו שאמר" :הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום
בקרקע נוטלין; רצו במעות נוטלין" )ברייתא שם(. סיקריקון ,והלוקח ממנו מקחו קיים ,דכי גבאו בחובו כאילו
קנאו ממנו ,ואן זה אונס" ,אוצר הגאונים שם עמוד .123
33 :17dÚËe
»»¿ ˙eLa¿ƒ ‡lL
… ∆ 16BÁ≈¬ ‰„O „≈ « .
≈¿ CB˙Ï¿ „Bi‰ ורש"י כאן מפרש אחרת .עיין שם.
34 ‡„Ì
»» ‰nk
‡»« ÔÈ„ÓB
ƒ¿ 18ÚhÏ «ƒ ‰ÈeOÚ‰
» ¬» ‰„O ∆» ‰˙ȉ
»¿» ̇ƒ
35 ;‰„O‰
∆» « ÏÚaÓ
««ƒ ÏËBÂ
≈ ¿ ,dÚhÏ
»¿ƒ BÊ ‰„Oa ∆» ¿ ÔzÏ
≈ƒ ‰ˆB
∆ ˙Ó‡L
∆¡∆ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« e„B‰La ‡∆ ¿ ?6ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc
ƒ»¿ ‰na∆« . 7
36 ÏÚ« B„ÈÂ
»¿ BÏ 19ÔÈÓL
ƒ» ÚhÏ «ƒ ‰ÈeOÚ
‡» ¬ dÈ ƒ¿ χOÈ
» ≈ ̇ ≈ »¿ƒ È„Ú
≈≈ e„ÈÚÈ
]ƒ» B‡ ,ÎBn‰
≈ « ÌÈÎBk ƒ» „BÚ‰
≈ » 7ÔÚË «» 8
37 .20‰BzÁz‰
««¿ » ‰È‰
»» ‡Ì
ƒ ÔÎÂ
≈ ¿ .[ÎBn‰
≈ « ÌÈÎBk
ƒ » „BÚ‰
≈ » ÔÚË
«» ˙Ó‡‰L
∆ ¡» ∆ 9
„BÚ‰
≈ » ˙‡∆ ÛÎÏ … » ÏBÎiL
»∆ ÌB˜Ó» B˙B‡a¿ O « B‡ CÏÓ
∆∆ ÌL » 10
(16 „BÚ‰בבא מציעא קא .אבותינו בנו בתיהם במקומות גבוהים
≈ » ˙‡∆ 8ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eÚz ¿» ‡ÏÂ
… ¿ ,ÔÈ„Ï
ƒ¿ ÎnL
«»∆ ÌÈÎBk
ƒ» 11
) ÔÓמטעמי ביטחון( והשדות היו בבקעה .מכאן הביטוי ƒ Á˜Bl‰
« ≈ « „iÓ «ƒ ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ ÔÈÏBÎȇƒ ¿ ÔÈ
» ≈ ÌÈÎBk
ƒ» 12
" „BÚÏהיורד" לתוך השדה (17 .אילנות (18 .שיפה לאילן ≈ » ÔÈ„BÓƒ ÔȇL» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÌÈÎBkƒ» „BÚ‰≈ » 13
יותר מלזרעים (19 .מעריכים לו (20 .לפי שיכולים
הבעלים לטעון ,שאינם מעוניינים בנטיעות אלא בזרעים ,על
ÔÚË
«» ˙Ó‡L
∆ ¡ ∆ ÌÈ„Ú
ƒ≈ ÌL
» ÔȇL
≈ ∆ Èt
ƒ ÏÚ
« Û‡Â
« ¿ ÌÈÎBk
ƒ» 14
‡ Ìכן ידו של הנוטע על התחתונה ,כלומר ,אם השבח עולה ƒ :ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« Á˜Bl‰
‡« ≈ « ÓB ≈ ȉL ≈¬ ;ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰≈ » 15
B˙B‡ ÌzÚzעל ההוצאה ,יקבל דמי ההוצאה ,ואם ההוצאה עולה על ∆¿«¿ ‡Ï … ‰nÏ»» ,ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰≈ » ‡e‰ ÔÏÊb
9 »¿« 16
השבח ,יקבל חלק מן ההוצאה בשיעור השבח כלמעלה פרק ? 10 ∆ ≈
̉ÈÈ„aƒ¿ 17
ט ,הלכה ה )מגיד משנה(.
(6שאין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח (7 .ועל כן
38 CÏÂ
22 ‡≈» EÏÈ
¿» ƒ ˜Ú
… ¬ : ‰„O‰
∆» « ÏÚa
21 «» .‰
‡«« BÏ Ó אין לגוי זה דין גזלן (8 .לדין לפני המלך או השר.
39 ‡ 24ÈÏÈ
ƒ» ƒ ˜BÚ
≈ Èȉ
ƒ ≈¬ :ÚËBp‰
‡«≈ « Ó
«» .23BÏ ÌÈÚÓBL
¿ƒ (9שלקח את השדה בחזקה ,ואין לו כל חוב על בעל
40 .25Ú˜w‰
«¿«« ˙‡∆ LÈÁÎnL
ƒ¿«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,BÏ ÔÈÚÓBL
≈‡ƒ¿ ÔÈ השדה (10 .בבתי הדין של המלך או השר ,שבכוחם לכוף
דינם על הגוי .אלא וודאי טענת הגוי נכונה )ראה אוצר
(21שאינו עשוי ליטע ,שעליו מדובר בסוף ההלכה הקודמת הגאונים שם עמוד ,124המביא את דברי רב האי גאון
)מגיד משנה( (22 .איני חפץ בשדה אילן אלא בשדה לבן בספר המקח והממכר שער ל(.
)זרעים( (23 .כי השדה מתאימה יותר לזרעים מלאילנות.
]ודין זה נאמר גם בארץ ישראל ,ואין חוששים בזה משום ÌÈL˜Óe
ƒ ¿«¿ 11χOÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ÌȘȈn‰
ƒ ƒ¿« ÌÈÎBk ≈¿ » .‚ 18
ƒ» È„BÚ‰
יישוב ארץ ישראל )ראה ראב"ד ומגיד משנה([ .זה מוכח ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰≈ » „iÓ«ƒ BÓˆÚ
¿« ‰cÙiL
∆¿ƒ∆ „Ú« ,Ì‚‰Ï
»¿»¿ 19
מהמעשה שבא לפני רב )בבא מציעא שם( .וזה נאמר בשדה ,epÁÈpÈ
∆ ƒ« Ck» Á‡Â
««¿ ˜ÈˆnÏ
ƒ≈« ‰pzÈÂ
»∆¿ƒ¿ B˙Èa
≈¿ B‡ e‰„Oa
≈» ¿ 20
שאינה עשוייה ליטע בלבד ,אבל לא בעשוייה ליטע. „Èa
«¿ LÈ≈ ̇ƒ :Ú˜w‰
‡«¿«« d˙B
» kÓÏ
… ¿ƒ ˜Èˆn‰
ƒ≈« ‰ˆiLk
∆ ¿ƒ∆ ¿ 21
אכק
»23 43 ∆»ƒ
˙ÈaM ‰Ó« ÏË
… :Ú˜w‰
«¿«« ÏÚa
‡«« BÏ Ó
«» .Ú˜w‰
∆‡˙ ««¿« (24ואיני מסכים שידי תהיה על התחתונה (25 .שהאילנות
24 . BÏ ÔÈÚÓBL
44 ƒ¿ ינקו מן השדה )שם קא :כלשון האחרון( .ולפי טעם זה אין
הבדל בין ארץ ישראל לבין חוצה לארץ.
(38כי הבעלים השאירו חורבה ולא רצו לבנותה ,על כן
דינה כשדה שאינה עשוייה ליטע ,שיד הנוטע על התחתונה, Ô‰a
∆» ÛÈÒB‰Ïe
ƒ ¿ ÔÈÏ»¿ƒ¿ ÔÈÈe‡
ƒ ¿ Ô‰≈ ȉ ≈¬« .Â
≈¬ ˙BˆÁ‰ 1
ראה למעלה הלכה ד (39 .ואיני רוצה בתשלום לפי דין ‰Ba‰L
∆ «∆ ,27ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« eB‰ CÎÈÙÏ» ƒ¿ .26˙BiÏÚÂ
ƒ¬« ÌÈza
»ƒ 2
"ידו על התחתונה" .זה מקביל לטענת הנוטע "הריני עוקר ‰„O
∆» «ÚËBk
≈ ¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ BzÚcÓ
¿«ƒ ‡lL
… ∆ BÁ≈¬ ˆÁa
«¬« 3
אילני" למעלה הלכה ה (40 .משום שעל ידי הריסת ÔÈa
»¿ƒ¿ ÔzÏ
≈ƒ ‰ˆB
‡„∆ Ì »» ‰nk
»« BÏ ÔÈÓLÂ
ƒ» ¿ ,ÚhÏ
«ƒ ‰ÈeOÚ‰
»¬ » 4
הבניין אינו גורם נזק לבעל הקרקע )גמרא שם קא.(: Èe‡‰
»» ,29ÏÈÚBn‰
ƒ « ÔÈa»¿ƒ ‰iL
∆¿ƒ∆ ,28‡e‰Â» .B˙BÏ
∆¿ƒ ‰Ê 5
(41אם בנה בשדה (42 .כי הבניין גורם להכחשת הקרקע .30ÌB˜Ó» B˙B‡ ‚‰Ók
«¿ƒ¿ ˆÁ
≈» d˙B‡Ï
¿ » 6
שעליו נבנה .ורש"י פירש :בשדה ,כלומר בנטיעות ,אבל
נראה שרבינו פירש אחרת ,הבדל זה בין בית לשדה מפורש (26קומה עליונה בבית (27 .ראשי הישיבות בבבל אחרי
בגמרא שם .וראה למעלה הלכה ה (43 .כי אינני רוצה רבנן סבוראי (28 .בתנאי (29 .המביא תועלת לבעל
בבניין .זה מקביל לטענת בעל השדה "עקור אילנך ולך" החצר (30 .סידורי הבניין הפנימיים והחיצוניים וטיב
למעלה הלכה ה (44 .מכיוון שהלה ירד לתוך חורבתו הבניין יהיו בהתאם למקובל באותו מקום.
שלא ברשות .בזה אין הבדל בין בבית ובין בשדה .בשניהם ‰„O
∆» Úˇ«» elÙƒ¬ ,˙eLa ¿ƒ BÁ
≈¬ ‰„OÏ ≈ « .Ê 7
≈¿ ƒ „Bi‰
יכול לומר" :טול מה שבנית" ,וראה רי"ף לבבא מציעא
שם.
:‰BÈÏÚ‰
» ¿∆» ÏÚ« B„È»¿ BÏ ÔÈÓL
ƒ» ÚhÏ«ƒ ‰ÈeOÚ
» ¬ dȇL» ≈∆ 8
ÏËB
≈ ÁM‰ «∆ « ÏÚ« ˙È ≈» ‰‡ˆB‰‰
»» « ‰˙ȉ »¿» ̇L ƒ∆ 9
25 ÏÚ« B„È» ‰˙ȉL
»¿»∆ ÔÈa≈ ,45BÏ ÔÈÓMLƒ» ∆ ÈÓƒ Ïk» .È ÏËB ≈ ‰‡ˆB‰‰
»» « ÏÚ« ˙È ≈» ÁM‰
«∆ « ̇ƒ¿ , ‰‡ˆB‰‰
31 »» « 10
26 Bȇ≈ ‰BzÁz‰
47 » ¿«« ÏÚ« B„È» ‰˙ȉL
»¿»∆ ÔÈa≈ ‰BÈÏÚ‰
46 »∆¿ » LiL
≈∆ ‰„Oa
∆» « 34ÛzM‰Â
»À « ¿ ‡33BzL
¿ ƒ ÈÒÎa
≈¿ƒ¿ ÏÚe
«« . «∆ « 11
32ÁM‰
27 .‡ÈˆB‰
ƒ ‰nk »« 48ıÙÁ
∆≈ ˙ËȘa
« ƒ¿ƒ ÚMiL
«»ƒ∆ „Ú« ÌeÏk¿ ÏËB
≈ Ì„ÈÂ
»»¿ ̉Ï
∆» ÔÈÓLÂ
ƒ» ¿ ,Ô‰≈ ˙eLa
¿ƒ „BÈk
≈ ¿ da» ˜ÏÁ ∆≈ BÏ 12
28 ,‰‡ˆB‰‰
»» « ˙ÓeL « eOÚÈ ¬«¿ ÌÈic‰
‡ƒ»«« e‡BÈ» :Ó
«» ̇¿ƒ .‰BÈÏÚ‰
«» ¿∆» ÏÚ 13
29 ÌȈډ
ƒ≈» eÚLÈÂ
¬« ƒ , ̉ÈÈÚÏ
49 ‚∆ ≈ ≈¿ ‰ÈeÏ
» ¿ ‡È‰ƒ ȉ (31וההפסד על הבעלים] (32 .כלומר ,חלק השבח שנהוג «¬≈
30 ƒ»¿ «∆ ˙BÁta
50ÌÈÚMaL »« ÔÈn‡‰
ƒ»À» ÎOe
«¿ „Èq‰Â
ƒ«¿ Ìȇ‰Â
היה לתת לאריסים .ראה מגיד משנה[ (33 .צריך לומרƒ»¬»¿ :
31 ÏËBpL
≈ ∆ ‰Ê∆ ÔÎÂ≈¿ .51‰ÚeL
» ¿ ‡Ïa … ¿ ÏËBÂ
≈ ¿ BÏ ÔÈÚÓBL
"בנכסי אשתו הקטנה" )כסף משנה בשם הרשב"א וכן כתב ƒ¿
32 ˆCÈ
ƒ» Ôȇ≈ ‰BÈÏÚ‰
» ¿∆» ÏÚ« B„È» ‰˙ȉÂ
»¿»¿ 52„Ïa
«¿ƒ ÁM‰
המגיד משנה( .פירוש :יתומה קטנה שהשיאוה אמה ואחיה « ∆«
33 .53‰ÚeL
¿ » ויכולה היא למאן בבעלה ולבטל הנישואין כשתגדל ,הואיל
ורק לאב ניתנה הזכות להשיא את בתו הקטנה .וכן כתב
(45את ההוצאה לעומת השבח (46 .כגון היורד לתוך רבינו בפרק כג מהלכות אישות הלכה י .ומקור הדברים
שדה חבירו ברשות ונטעה ,למעלה הלכה ז (47 .כגון בכתובות פ .ואף על פי שבאשתו הגדולה ידו על התחתונה
היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ,והשדה אינה עשוייה כמו שאמרו בגמרא שם וכמו שפסק רבינו שם )הלכה ט( -
ליטע ,למעלה הלכה ד (48 .כשהוא אוחז ספר תורה או באשתו קטנה תקנו חכמים שתהא ידו על העליונה ,מפני
דבר קדושה אחר ,כגון תפילין ,כמו בשבועה מן התורה, שחששו פן יפסיד הבעל את השדה ,על ידי ניצול מופרז
כגון שבועת השומרים או מודה במקצת .כל שבועת נשבע ללא כל השבחה ,מאחר שהוא חושש תמיד שמא תמאן בו
ונוטל המפורשת במשנה ,היא בנקיטת חפץ ,ושבועה זו, )גמרא שם( .וראה להלן הלכה יב (34 .בבא בתרא מב:
שישבע כמה הוציא ,מפורשת במשנה בבעל שהוציא "שותף כיורד ברשות דמי".
הוצאות על נכסי אשתו" :הוציא ולא אכל ,יישבע כמה
הוציא ויטול" )כתובות עט (49 (:ההוצאה גלוייה ,שהרי ,‰a
»» B‡ ÚËÂ
«»¿ ˙eLa¿ƒ ‡lL
… ∆ BÁ
≈¬ ‰„OÏ ≈ « .Á 14
≈¿ ƒ „Bi‰
חמרי הבניין לעיניהם (50 .במחיר הפחות ביותר ,ובלבד ÓML
«» ∆ B‡ ÔÈa‰
»¿ƒ« ÌÈÏL‰Â
ƒ¿ ƒ¿ ‰„O‰
∆» « ÏÚa
«« ‡a» Ck» Á‡Â
««¿ 15
שלא יישבע (51 .כי השבועה דרושה רק במקום שיש BzÚcL
¿ «∆ ÔȇnL
ƒ ¿«∆ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡a
≈¿ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ , ˙BÚÈËp‰
35 ƒ¿« 16
ספק בטענת בעלֿהדין ,מה שאין כן כאן (52 .כגון ÔÈÓL
ƒ» c‰
»»« ‡a» BBˆe
¿ƒ ‰Ê∆ ‰OÚM
» »∆ ‰ÓÏ«¿ 36‰ËB
» 17
שהשבח יתר על ההוצאה )למעלה הלכה ז( (53 .כי . ‰BÈÏÚ‰
37 » ¿∆» ÏÚ« B„ÈÂ
»¿ BÏ 18
השבח גלוי לעין.
(35כגון ,שעשה גדר סביבן ,בבא מציעא קא (36 .שהוא
34 :Ó‡Â
«»¿ ‰„O‰
∆» « ÏÚa
«« ÔÚhL
«»∆ ,ÏËBÂ
≈ ¿ BÏ ÔÈÓML
ƒ» ∆ Ïk… .‡È מסכים (37 .כמשמעות הדברים בהלכה ז .ואין מבדילים
35 ,ÔÓ‡
»¡∆ „Bi‰
≈ « ÈzÏË
ƒ¿«» ‡Ï‡… :ÓB
≈ ‰„OÏ∆» « „Bi‰Â
≈ «¿ ,Èz˙
»«ƒ בין שדה העשוייה ליטע לבין שדה שאינה עשוייה ליטע.
36 ‡««¿ ÔÈÓB
ÏÚÏ ƒ¿ ȉL
≈¬∆ ;ÏËBÂ
≈ ¿ ÌeÏk¿ BÏ Ô˙«» ‡lL
… ∆ ÚaLÂ
¿»¿ƒ ‡lL
… ∆ d‡e
»»¿ BÁ≈¬ ÏL∆ B˙aÁ ≈ « .Ë 19
»¿» CB˙Ï¿ „Bi‰
37 iÁ
‡»« ‰z
»« ‰nk
»« »zÚ„È
¿ «» ‡ÏÂ
… ¿ ,EÏ¿ eÓL
» ‡Ï… ÔÈ„Ú
ƒ«¬ :‰„O‰
« »∆ ‡Ó
«» ̇Â
ƒ¿ .38‰BzÁz‰
» ¿«« ÏÚ« B„ÈÂ
»¿ BÏ ÔÈÓL
ƒ» ˙eLa ¿ƒ 20
38 ÏÚÏ
««¿ eÓ‡Â
¿»¿ BÏ eÓL ‡» ̇ƒ Ï »¬ ? »z˙
54 «» C‡È‰
« ≈ ,ÔzÏ
≈ƒ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ ˙Èa
ƒ«¿ : ÏËB
39 ‡≈ È
ƒ¬ ȇÂ
«»¬« ȈÚ
«≈ :ÔÈa‰
»¿ƒ« ÏÚa
«« 21
39 ‡Ï
… ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Èz˙
ƒ«» :Ӈ«»¿ ,55BÏ Ôz≈ :‰„O‰
« »∆ LÈÁÎnL
ƒ¿«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ , BÏ ÔÈÚÓBL
42 ƒ¿ Ôȇ≈ ‰„Oa
41 ∆» ¿ , BÏ 22
40
בכק
14 ˙ˆÓ
«¿ƒ Ïha≈ƒ dÈL‰
» ƒ ¡ ‡ÏÂ
… ¿ 4‰„‡‰
»≈¬» ˙‡∆ Á˜Ï «» . ˙ÚeL
« ¿ ÚMÈÂ
«»ƒ¿,ÔÓ‡
»¡∆ ‰„O‰
∆» « ÏÚa
«« ȉ
≈¬ 56„Bi‰
≈ « ÚaL
«¿ƒ 1
15 'ÌlÚ˙‰Ï
˙≈«¿ƒ¿ ÏÎe
'« ‡Ï … ÏÚ« :ÔȇÏ
ƒ » ÈL
≈¿ ÏÚ« ÚÂ
«»¿ ,‰OÚ
¬≈ . »‰ÈÏÚa
58 ∆»¿ ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Ú˜w‰L
«¿««∆ ;ËtÈÂ
≈»ƒ¿ Ô˙pL
«»∆ ˙q‰
57 ∆≈ 2
16 6ÚL
» » ‰„‡‰
»≈¬» ÏÚa«« ‰È‰
‡»» elÙ
˙‚ƒ¬ .5'ÏÊ
'…¿ƒ ‡Ï… ÏÚ¿« (54ועל כן הוא בחזקת שלא נתן .ואם טען שנתן ,עליו
17 9ÈL‰Ï
ƒ »¿ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ Ba ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÔB‡˙Ï
8 »≈¿ ‰Ï
7 »≈¿ ÏÎB‡Â
¿ ≈ להביא ראייה ,וכל עוד שלא הביא ראייה ,אנו מאמינים
18 ‡e‰ ȉ
≈¬ 10ÒÈÚΉÏ
ƒ¿«¿ ‰Ï
‡»≈¿ ÏÎB
‡≈ χ»¬ .B˙„»≈¬ BÏ ליורד ,ובלבד שישבע שלא נטל (55 .והסכום כבר נקבע
19 ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚ
« ¬ È„BÚÂ
≈¿ ¿ ÌÈÒBB˜Èt‡‰Â
ƒ ‡ƒ∆»¿ ;11ÒBB˜Èt∆ƒ על ידי ביתֿהדין )מה שכתב רבינו "תן לו" -לאו דווקא
20 ‡,‰„
»≈¬ Ô‰Ï
∆» ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ eÒ‡» ‡ÈÒ‰Ùa
»¿∆ ¿«¿ ˙aL »« ÈÏlÁÓe
¿«¿≈ הוא ,שהרי כתב בפרק ז מהלכות טוען ונטען הלכה ה ,שבין
21 .ÌÈÎBk
ƒ» „BÚk
¿ ≈ אמרו "חייב אתה ליתן" ובין אמרו "צא תן" -נאמן הוא
לומר אחר כך נתתי( (56 .כמה הוציא ,והרי דינו שאינו
(4מהֿשאיןֿכן בהלכה הקודמת שנתעלם בלבד. נוטל כלום עד שישבע )ראה הלכה הקודמת( (57 .בלי
(5בשעה שנטלה לעצמו ,מימרא של רבא בבאֿמציעא כו: נקיטת חפץ ,כדין כופר בכל ,שחייב שבועה שתיקנו חכמי
(6עובר עבירה (7 .בשר בהמה ,חיה ועוף שלא נשחטו התלמוד (58 .והיורד הוא המוציא מחבירו ועליו להביא
כדין (8 .למלא תאותו (9 .זוהי דעת רבי יוחנן שאמר: ראייה.
"לכל אבידת אחיך" ,לרבות את המומר .והתלמוד מפרש
שכוונתו למומר אוכל נבילות לתיאבון ,כלומר עובר Ck» Á‡Â
‡««¿ 60BzL
¿ ƒ ÈÒÎa
‡≈¿ƒ¿ 59ÔÈÒÈ
ƒ ƒ¬ „ÈB‰L
ƒ ∆ ÏÚa «« .È 3
בקביעות על עבירה זו של אכילת נבילה מתוך תאות היצר ÏÚa
«« ˜lzÒ
‡≈«¿ƒ ÒÈ
62 ƒ» BÓˆÚ
¿« ÏÚa‰««« ̇ƒ :61dLb≈¿ » 4
)עבודה זרה כו (10 .(:את ה' (11 .בגמרא )שם( כתוב: ˙Úc
‡« « ÏÚ« ‡l»∆ dÏ» e„È ¿» ‡lL
‡… ∆ ,ÂÈÒÈ
» ƒ¬ e˜lzÒ
¿«¿ƒ 5
אוכל נבילות להכעיס ,מין הוא .ובדפוס רומי ר"מ כתוב: Ôȇ≈ ̇Â
ƒ¿ ;64‰BzÁz‰
» ¿«« ÏÚ« Ì„È»»¿ ̉Ï
∆» ÔÈÓLÂ
ƒ» ¿ ,63ÏÚa‰
««« 6
הרי הוא מין .הצנזורה הנוצרית בימי הביניים הכניסה ̉Ï
∆» ÔÈÓLÂ
ƒ» ¿ , e„È
65 ¿» Ú˜w‰
«¿«« ˙Úc ‡« « ÏÚ« ÒÈ
ƒ» ÏÚa‰
««« 7
בלבול ועירוב מושגים במונחים "מין"" ,אפיקורוס",
"מומר" .וקשה מאוד להעמיד הדברים על מכונם. .Òȇk
¿»ƒ 8
22 ‡˙„
«≈¬ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙zÓ
∆∆À ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ‡≈ ˙„ ‚«≈¬ . (59פועלים המעבדים את אדמת הבעלים ומקבלים כשכר
23 ÈtÓ
≈¿ƒ , ‰Ú
13 »≈¬ BÚ
≈ ‰Ê∆ ȉ≈¬ dÈÊÁn‰Â
‡»ƒ¬««¿ .12EÈÁ »ƒ חלק מן היבול ,חצי ,שליש או רבע בהתאם למנהג המקום.
24 Lc˜Ï
≈«¿ dÈÊÁ‰
»ƒ¡∆ ̇ƒ¿ .ÌÏBÚ
» ÈÚL≈¿ ƒ „È« ˜ÈÊÁÓ
ƒ¬« ‡e‰L ∆ (60נכסי מלוג ,שהבעל אוכל פירותיהם )מגיד משנה(.
25 ÈÏÚa
≈¬« ̉L
≈∆ eÚ„ÈÂ
¿≈¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ˙‡∆ e‡ÙiL
¬»¿∆ È„k≈¿ ,ÌM‰
∆‡˙ « ≈ (61והאריסים תובעים שכרם מן האשה בעלת הנכסים.
(62בקיא בטיב אריסות ויודע לעבד את הקרקע (63 .ולא
26 ÏelÁƒ LiL≈∆ ÌB˜Óe
¿ƒ .ÁaLÓ
»À ¿ ‰Ê∆ ȉ‡≈¬ 14‰eÓ
¡ » על דעת האשה (64 .כדין הבעל עצמו בנכסי אשתו
27 ÏÎe
»¿ . dÈÊÁ‰Ï
16 »ƒ¬«¿ iÁÂ
‡»«¿ ,‰eÒ
‡» ¬ B˙„»≈¬ 15ÌM‰ «≈ הגדולה שדינו כיורד שלא ברשות )ראה למעלה הלכה ז(.
28 ÈÏÎk
≈¿ƒ ÌÈpb‰
ƒ»«« ÈtÓ
≈¿ƒ ̉ÈÏk
∆ ≈¿ 18ÔÈÒÈÎÓ
»ƒ ƒ¿« 17ÌB˜Ó ואפילו אם השדה זקוקה לאריסות ,אין דנין כדין שדה
29 .ÌBÏL
» ÈÎc
≈¿« ÈtÓ
≈¿ƒ ,χOÈ
≈ »¿ƒ העשוייה ליטע )הלכה ד( .כי לולא הם היה הבעל עצמו
מעבד את השדה (65 .כי הקרקע זקוקה להם ,ודינם כאילו
" (12וכן תעשה . . .לכל אבידת אחיך"" .לאחיך אתה
האשה הורידה אותם ]ובגמרא שם משמע ,שאם הבעל בקיא
מחזיר ,ואי אתה מחזיר לכנעני" .מימרא בשם רב ,בבאֿ
בעיבוד הקרקע ,אינם נוטלים אפילו הוצאה בשיעור השבח
קמא קיג (13 :מימרא בשם רב ,סנהדרין עו (14 :כגון
כדין יורד שלא ברשות ,אלא "מה שהוציא -הוציא ומה
רבי שמעון בן שטח ,שקנו לו תלמידיו חמור מישמעאלי,
שאכל -אכל" כבעל עצמו .ונראה שרבינו מתכוון למקרה
ומצאו אבן טובה תלויה בו ,והחזירה לישמעאלי ,משום
שלא אכל כלום ,שדינו ככל יורד שלא ברשות )משנה
שרצה שיתקדש שם שמים עלֿידו )ירושלמי בבאֿמציעא
כתובות עט .(.כך פירש רבינו נסים את דברי רבינו .וראה
פרק ב ,הלכה ה( (15 .כגון שמצאה במקום רוב ישראל,
הגהות הב"ח שם[.
והגוי יחשוב שיהודי גנב ממנו )כסףֿמשנה( (16 .בדין
שלמעלה ,כשמחזיר ,כדי שיפארו את ישראל ,לא אמר 1
שחייב להחזיר אלא שאם החזיר מתוך כוונה זו הרי זה (1נתבארו בו כללי מצות השבת אבידה למי חייב להחזירה
משובח ,אבל כשיש חשש של חילול השם -חייב להחזיר. ולמי שהוא פטור מלהחזירה ,ובאי זה מקום תמצא .ומי הוא
דין זה מובא בברייתא בשם ר' פנחס בן יאיר )בבאֿקמא חייב להחזיר אבידה מחמת אי זו סיבה שתהיה ,ונסתיים
קיג (:המפורסם כמדקדק במצוות השבת אבידה בכלל הפרק בדין אבידת קרקע.
)ירושלמי דמאי פרק א הלכה ג( (17 .אף שאין חילול
השם (18 .מן החוץ הביתה .בירושלמי גיטין פרק ה הלכה :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰OÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ 2χOÈÏ
‡≈ »¿ƒ¿ ‰„ «» ¬ .‡ 9
»≈¬ ˙L‰
ט ,הגירסא" :ומכבסין כלי גויים" ,אבל בעבודה זרה פרק ‰pnÓ
»∆ƒ ÌlÚ˙Â
≈«¿ƒ¿ χOÈ
‡≈ »¿ƒ ˙„
«≈¬ ‰‡B‰Â
∆ »¿ .ÌÈLz
≈ ƒ ¿ L‰
≈ » 10
א הלכה ג הגירסא" :ומכניסין". ˙˙‡∆ ‰‡
∆ ¿ƒ ‡Ï
… :Ó‡pL
˙«¡∆∆ ,‰OÚ
∆ ¬« ‡Ïa
… ¿ BÚ
≈ dÁÈp‰Â
» ƒƒ¿ 11
30 .20˙zÓe
∆∆À ,B˙„‡k
»≈¬« 19ÌÈÎBk „≈ » ˙eÚË» .
ƒ» „BÚ‰ ̇Â
ƒ¿ . ‰OÚ
3 ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ Ïhe
≈ƒ ;̉Ó
∆≈ »zÓlÚ˙‰Â
‡¿««¿ƒ¿ EÈÁ
ƒ» BL 12
31 .22eÒ‡» B˙BÚˉÏ
‡¿«¿ Ï
»¬ ;21BÓˆÚÓ
¿«≈ ‰ÚhL
¿»»∆ ,‡e‰Â .‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
˜«¿ƒ Ìi
≈ƒ dÈL‰
¡» ƒ 13
(20כשאין (19היה לו עסק עם ישראל וטעה בחשבון. (3השב תשיבם. (2ראה לקמן הלכה ג.
גכק
23 ‡.‰„
»≈¬ ÌeMÓƒ 45zÓ»À dp˜˜Â
»«¿«¿ ,44‰‡‰a
»»¬« eÒ‡» dÈÈ
חילול השם ,כגון שלא הרגיש בטעותו )בבאֿקמא קיג» ≈ .(:
24 ‰ÊÏ
∆¿ ‰i˙La
46 »ƒ¿ ƒ zÓ
»À ‰ÈÓÈÒ
» ∆» ƒ Ô˙Â
«»¿ χOÈ (21ללא תחבולה של היהודי (22 .ראה למעלה הלכות ¿ƒ
≈ »¿ƒ ‡a» ̇Â
25 .47d‡ˆnL
»»¿∆ χOÈ
≈ »¿ƒ גניבה פרק ז הלכה ח.
ÔBaLÁ
¿ ∆ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰ ≈ » ‰OÚL » »∆ ÔB‚k¿ 23?„ˆÈk« ≈ .‰ 1
(44 ÏÚLמשום ספק יין נסך (45 .כדין מציאה במקום שרובו «∆ ‰‡ ≈ ¿ :χOÈ
≈ »¿ƒ BÏ Ó‡iL« …∆ CȈ ƒ»¿ .24‰ÚËÂ
¿»» 2
גוים )שם( (46 .כי יצא מכלל ספק יין נסך] .וזה דוקא
‰z‡Mכשמצא סתומה ,אבל מצא פתוחה ,אסורה בשתיה ,שמא ‡»«∆ ‰Ó« ‡l »∆ ,Ú„BÈ
« ≈ ÈȇÂ
ƒ ≈¿ , CÓBÒ
‡≈ È ƒ¬ EBaLÁ
∆¿ ¿
25 3
25 iÁ
»« ÌÏBÚÏ
» ¿ 86ÌÈiÁ ƒ« ÈÏÚa
‡≈¬«¿ Ï»¬ ;ÌÈiÁ
ƒ« Áe
(64משנה בבאֿמציעא כט (65 :סל גדול (66 .אףֿעלֿ « Ba
26 ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ˙eLÏ ¿ƒ dÒÈÎiL
» ƒ¿«∆ „Ú« ,da» Ïth‰Ï פי שאינו חכם ,כמשמעות לשון המשנה )שם(" :וכל דבר ¿≈«ƒ
27 .88ÌÈÏÚa
ƒ»¿ ˙Úcˆ« « CÈ
ƒ» BȇÂ
≈¿ .87˙nzLn‰
«∆∆«¿ ƒ שאין דרכו ליטול" ,ומה שאמרו "זקן ואינה לפי כבודו"
לדוגמה נאמר .ראה 'שיטה מקובצת' לבבאֿמציעא כאן.
(84בבאֿקמא שם ,בשחרית הבעלים מצויים בבית. (67שיש בהם משום בזיון" (68 .והתעלמת ,פעמים
(85כי האחריות על הבעלים (86 .שם (87 .מכיוון שאתה מתעלם . . .הא כיצד . . .או שהיה זקן ואינה לפי
שמלומדת היא לצאת ,צריכה שמירה יתירה ,גמרא שם. כבודו" )ספרי שם ,ובבאֿמציעא ל .(.רבינו אומר "אינו
(88אינו צריך להודיע לבעלים ,שהחזיר את האבידה .זוהי חייב" ,אבל אם ירצה לפנים משורת הדין יטפל בהם ,כמו
הקלה הניתנת למשיב אבידה ,שלא להטריח אותו יותר מדי, רבי ישמעאל ברבי יוסי )בבאֿמציעא שם( ,וראה רבינו
מהֿשאיןֿכן בארבעת השומרים ובגנב ובגזלן ,שצריכים חננאל שם ,ולקמן הלכה יז ,ורא"ש בבאֿמציעא פרק ב אות
דעת בעלים )שם(. כא" (69 .אמר רבא ,כל שבשלו מחזיר ,בשל חבירו נמי
28 dÓB˜ÓÏ
» ¿ƒ dÈÊÁ‰Â
»ƒ¡∆¿ Èc‰
ƒ« ÔÓƒ ‰ÁaL
» ¿»∆ ‰Ó‰a » » .ÊË
»≈¿ ‰‡ מחזיר" )בבאֿמציעא שם( (70 .זהו מובן דברי המשנה
29 .89ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ˙Úc
ˆ« « CÈ
ƒ» BȇÂ
≈¿ ,‰Âˆn‰
˜»¿ƒ« Ìi
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ "וכל דבר שאין דרכו ליטול" )שם כט (71 .(:שאין רואים
אותו ואינו בוש (72 .שהוא בוש מפני מכריו )שם ל.(:
(89אףֿעלֿפי שהדיר רחוק מבית הבעלים ,שהרי הבעלים (73כי אין זה לפי כבודו ,אףֿעלֿפי שאינו בכלל "אין דרכו
עצמם הכניסוה שם. ליטול כלים אלו בידו" ,שנזכר בתחילת ההלכה (74 .זוהי
30 ÌÈÙÏ
ƒ¿ƒ ‰OBÚÂ
∆ ¿ 90Li‰Â
»»«¿ Bh‰« C„a ≈ « .ÊÈ
∆∆¿ CÏB‰‰ בעיא בגמרא שם ,שעלתה בתיקו (75 .מכיוון שהבעיא לא
נפתרה ,פסק רבינו לחומרא (76 .מכיוון שבשדה דרכו
31 Û‡« ,ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ ‰„‡‰
»≈¬» ˙‡∆ ÈÊÁÓ
ƒ¬« ÔÈc‰ƒ« ˙eMÓ
« ƒ בכך ,נתחייב לקחת את הכלי ולהתחיל בהשבתו ,ומאחר
32 . B„Bο ÈÙÏ
91 ƒ¿ dȇL
«» ≈∆ Ètƒ ÏÚ שהתחיל במצוה ,מחייבים אותו לגמור אותה אפילו בעיר,
(90ראה למעלה סוף הלכה ז (91 .כמו שעשה רבי אףֿעלֿפי שאין זה לפי כבודו ,בהתאם לכלל של רבה:
ישמעאל ברבי יוסי )בבאֿמציעא ל.(: "הכישה חייב בה" )גמרא שם(] .הרי"ף כותב :בעיא דלא
איפשטא -ולא יחזיר בעיר .ומשמע ,שבשדה יטול ויכניס
33 Bȇ≈ ˙Bw‰
»¿« ˙Èa
≈¿ ‰„‡‰
»≈¬» 92‰‡L ≈… .ÁÈ
» »∆ Ô‰k לעיר .וראה רא"ש פרק ב אות כ ,שלרי"ף היתה גירסא
34 ÏL∆ ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ Ìi˜nL
≈«¿∆ ˙ÚaL
≈»∆ .dÈÊÁ‰Ï
»ƒ¬«¿ ‡nhÓ
»«ƒ אחרת בגמרא .והרא"ש עצמו סובר שיש להחמיר באיסור
35 BÚÂ
≈ ¿ 'eȉÈ'˜„¿ƒ ÌÈL
ƒ ¿ ÏL ∆ ‰OÚ
≈ ¬ ÏhÓ
‡≈«¿ ,‰„
»≈¬ L‰
»≈ זלזול בכבוד התורה ,ולכן לא יחזיר .ומובן שזה רק ב"זקן
36 ÔȇÂ
≈¿ ,'ÂÈnÚa
»«¿ ÏÚa
«« ‡nhÈ
'»«ƒ ‡Ï
… ÏL ˙∆ ‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï
«… ÏÚ -היינו חכם -ואינה לפי כבודו" ,אבל "אין דרכו ליטול"
37 .94‰OÚÂ
˙≈ ¬« ‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï
„… ˙‡∆ 93‰ÁB
∆ ‰OÚ ¬≈ מחוייב להחזיר ,לחומרא .וראה נמוקיֿיוסף שם ,ו'בית
יוסף' חושןֿמשפט סימן רסג[.
(92שם ל .ומשנה שם לב (93 .שם ל .אףֿעלֿפי
שבהשבת אבידה יש גם 'לא תעשה' )לא תוכל להתעלם(, Ïth‰Ï
≈«ƒ¿ iÁ˙
≈«¿ƒ 77dLÈk‰Â
» ƒƒ¿ ‰Ó‰a
»≈¿ ‡ˆÓ ≈¿ .„È 12
»» ̇ƒ ÔÎÂ
אבל הכוח לדחות יש ב'עשה' בלבד )ראה רש"י שם ורי"ף(. ȉL
≈¬∆ ;B„Bο ÈÙÏ
ƒ¿ dȇL
» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« dÈÊÁ‰Ïe
»ƒ¬«¿ da» 13
(94אלא 'לא תעשה' בלבד. ‰‡Ó
‡»≈ elÙ
ƒ¬ , ‰Áe
79 » ¿» dÈÊÁ‰
»ƒ¡∆ . ‰Âˆna
78 »¿ƒ« ÏÈÁ˙‰
ƒ¿ƒ 14
הכק
לבבאֿמציעא סוף פרק ב" (9 .שאביו הביאו לעולם הזה, ‰pÈÊÁz
‡»∆ƒ¬« χ« :ÂÈ
ƒ» BÏ Ó‡Â
«»¿ ,95‰„‡‰ » » .ËÈ
»≈¬» ˙‡∆ ‰‡ 1
ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא" )שם(. ‡ˆÓ
»¿ƒ ,ÂȇÓ
˜ƒ»≈ Ïa
≈ƒ ̇L
ƒ∆ . epnÓ
96 ∆ƒ Ïa˜È
≈«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÈÊÁÈ
ƒ¬« 2
(10בתנאי (11 .לשון עולא ,שם (12 .כדעת רבי יהודה, Ïha
‡≈ƒ ,'EÈ
'ƒ» ˙‡∆ „ak
≈« ÏL∆ ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ ÌiwL
≈ƒ∆ ˙Úa ¿≈ 3
שם (13 .ולא חכמת אומות העולם.
˙ÏÎe
'« ‡Ï … ÏÚ« ÚÂ
«»¿ 'ÌÈLz
'≈ ƒ ¿ L‰
≈ » ÏL ∆ ‰OÚ ¬≈ 4
18 ‡‡l
»∆ BÏ Ôȇ≈ BÁ
‡≈¬ ˙„
«≈¬ ÈÊÁ‰Â
‡ƒ¡∆¿ B˙„
14 ‚« ƒƒ .
»≈¬ ÁÈp‰ .'ÌlÚ˙‰Ï
¿≈«¿ƒ 5
19 BÓÁÂ
¬« BBÓÁ¬ 16‰»» ÛËL
«» ?„ˆÈk« ≈ .15BÏ Èe‡‰
»» ÎO
»» (95שם לב (96 .בגמרא שם לב :אמרו נימוק אחר מזה
20 ˙‡∆ ÁÈp‰
« ƒƒ ,ÌÈ˙‡Ó
ƒ« » BÁ
≈¬ ÏLÂ∆ ¿ ‰Ó∆» ‰ÙÈ
∆» BlL∆ ,BÁ
¬≈ שאמר רבינו כאן" :שנאמר )ויקרא יט( איש אמו ואביו
21 Èe‡‰
»» BÎO
‡»¿ ‡l»∆ BÏ Ôȇ≈ BÁ
≈¬ ÏL∆ ˙‡∆ ÏÈv‰Â
ƒƒ¿ BlL
∆ תיראו וכו' אני ה' -כולכם חייבים בכבודי".
22 „ÈÓ
≈ ¿ Èσ Ô˙B
≈ ‰z‡Â»«¿ ElL
‡¿∆ ˙‡∆ ÏÈv ‡ƒ« :BÏ Ó
«» ̇Â
ƒ¿ .BÏ
23 „ÈÓ
≈ ¿ 18BÏ ÔzÏ
≈ƒ iÁ
»« 17ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÈÙa
≈¿ƒ ‰˙‰L
»¿ƒ∆ B‡ ,ÈlL
∆ƒ BÁ
≈¬ ÔÈa
«¿ƒ ˙ÈÁL‰Ï
ƒ¿ «¿ Ôȇe
ƒ» ÔÈÙËBL
ƒ¿ 97ÌÈÓ ∆ » .Î
ƒ« ‰‡B‰ 6
24 ÏȇB‰
ƒ ÂÈχÓ
19 »≈≈ ‰ÏÚ
»» BBÓÁL ¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ .BlL
∆ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;99ÌÚÓÏe
»¿»¿ ̉ÈÙa
∆ ≈¿ƒ 98c‚Ï
…¿ƒ iÁ
»« e‰„O
‡≈» B 7
שם. .ÏÈvÓ
ƒ« BÓˆÚÏ
¿«¿ ÏÈvn‰
««ƒ 8
31 ÏÈv‰
ƒƒ Ô‰Ó‡∆≈ „Á
»∆ ÏÈv‰Â
ƒƒ¿ ,ÔÈÙzL ≈¿ eȉ» .È
ƒ»À ÈL (30משנה בבאֿקמא קטו (31 .והדבש מטפטף דרך
32 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 51ÏÈvÓ
‡ƒ« È
ƒ¬ ÈÓˆÚÏ
‡ƒ¿«¿ :Ó«» ̇Â
ƒ¿ .50ÚˆÓ‡Ï
»∆¿« הסדק (32 .שדמיו מרובים מדמי היין (33 .אףֿעלֿפי
33 ˙‡∆ ÎBO‰
≈ « ÔΠ≈¿ .BÓˆÚÏ
¿«¿ ÏÈv‰Â
ƒƒ¿ ,52BÁÓ
≈¬≈ ˜ÏÁ »« שבמו ידיו שפך את יינו ועסק באיסוף הדבש .והטעם ,ראה
למעלה בפירוש להלכה ג .וראה בבאֿקמא קטז (34 .שם
34 . ÈkOnÏ
54 ƒ¿ «« ‡e‰ ȉ
≈¬ ÏÈviL
ƒ«∆ Ïk… ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ ÏÚBt‰
53 « ≈ קטו :אמרו ,שרק במקרה שחישוק כרוך על הכד ומעכב את
35 ÔÓƒ Ba ÊBÁ
≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÏÈvÓ
‡ƒ« È
ƒ¬ ÈÓˆÚÏ
‡ƒ¿«¿ :Ó«» ̇¿ƒ שפיכת הדבש אין הדבש הפקר ,ומפרש רבינו שהחישוק
36 ‡e‰ ȉ≈¬ Ôk≈ Ó‡L
‡«»∆ Á«« ÏÈviL
ƒ«∆ ÏÎÂ
… ¿ , ˙eÈÎO‰
55 « ¿ƒ מעכב לזמן מסוים את שפיכת הדבש ,ומכאן יצא לו שאם
37 .56BlL
∆ כבר נשפך הרי הוא הפקר .ראה מגידֿמשנה.
(50ושייך לשניהם יחד .אפילו כשחבירו אינו יכול להציל, ,ÌȘÈ
ƒ» ≈ ÌÈp˜˜a
ƒ«¿«¿ ‡a» ‰ÊÂ
∆¿ Lc
«¿ ÏL∆ „Îa »» . 9
«¿ ‡a» ‰Ê∆ ‰È‰
אין אומרים שהתייאש ,כי הוא סמך על שותפו ,ועל כן לא ‡ÈÈ
ƒ ≈ :ÌÈp˜w‰
ƒ«¿«« ÏÚa «« BÏ Ó‡Â
«»¿ ,Lc‰
«¿« „k« ‰˜cÒÂ
»¿¿ƒ¿ 10
יכול הלה לטעון שזכה מן ההפקר (51 .את חלקי. BLÈÏL
ƒ¿ B‡ BȈÁ
¿∆ Èσ ÔzzL
≈ƒ∆ „Ú« Èp˜˜a
„««¿«¿ ‰Ê∆ L
«¿ EÏ¿ ÏÈvÓ
ƒ« 11
(52ביטל את השותפות .מכיון שממונו בסכנה ,זכאי הוא :BÏ Ó‡Â
«»¿ Lc‰ «¿« ÏÚa
«« ÂÈÏÚ
»» Ïa˜Â
≈ƒ¿ ,ÔÈÈc
ƒ» ƒ CÎÂ
»¿ Ck» B‡ 12
לחלוק שלא מדעת חבירו ,ולהציל את שלו ,בין שחבירו BÎO
‡»¿ ‡l»∆ BÏ Ô˙B
≈ BȇÂ≈¿ ,35Ba ˜ÁO
«» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ô‰≈ 13
יכול להציל ובין אינו יכול )גמרא שם( (53 .פירושו של
רבא ,שם (54 .אפילו כשאין המשכיר יכול להציל ,כי
. ÌeÏk¿ B„ÈÒÙ‰
36 ƒ¿ƒ ‡Ï
… ȉL
≈¬∆ ;BÏ Èe‡‰
»» 14
סתמו לבעל הבית הוא מציל (55 .והדין הוא ,שפועל יכול (35שהרי חייב הוא להציל ממון חבירו ,שם קטז.
לחזור בו אפילו בחצי היום )שם( (56 .אם אין המשכיר (36שם.
יכול להציל ,וזוכה השכיר מן ההפקר. 38˙aÚÓ
∆… ¿« ‰˙ȉÂ
»¿»¿ ,ÌÈeÒ‡‰
ƒ ¬» ˙ÈaÓ≈ƒ 37ÁaL ≈¿ .Ê 15
«»∆ ÈÓƒ ÔÎÂ
38 ÒÈb
ƒ« ‰ÈÏÚ
» ∆» „ÓÚÂ
«»¿ ,a„na
»¿ƒ« ‰˙ÁL
»¿»∆ ‡iL »»« .‡È
57
„,È
» ƒ EÏ¿ Ô˙B
≈ ȇƒ¬« ÈÈÚ‰
ƒ≈ ƒ¬« :BÏ Ó‡Â«»¿ ,ÂÈÙÏ
»»¿ 16
39 ÔÈMÁÓ
ƒ¿ «¿ BÏ e˙Â
¿»¿ ÔBÓÓ» ÒÈb‰
ƒ«« ÌÚƒ e˜ÒÙe
¿» ,58dÙËÏ
¿»¿ » ‰È‰
»» ̇ƒ¿ .BÏ Èe‡‰
»» 39BÎO
‡»¿ ‡l»∆ BÏ Ôȇ≈ BÈÚ‰Â
ƒ¡∆¿ 17
40 ̇Â
ƒ¿ .60˙BLÙ
»¿ ÈÙÏ
ƒ¿ ÔÈMÁÓ
ƒ¿ «¿ ÔȇÂ
≈¿ ,59ÌBÓÓ
» » ÈÙÏ ¿ƒ BÏ Ô˙B
≈ ÈÈÚ‰Â
ƒ≈ ƒ¬«¿ E˙„BˆÓ
¿ » ¿ Ïha ≈« :BÏ Ó‡Â
ˆ«»¿ ,40„i
»« 18
41 BÎO
»¿ ÔÈMÁÓ
ƒ¿ «¿ Cc‰
∆∆« ÌÚÈ„B‰Ï
» ƒ ¿ ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ iz
»« eÎO
»¿ .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .41BnÚƒ ‰˙‰M
»»¿ƒ∆ ‰Ó« Ïk 19
42 ‚‰nÓ
«¿ƒƒ 62epLÈ«¿ χÂ
«¿ .61˙BLÙ»¿ ÈÙÏe
ƒ¿ ÔBÓÓ» ÈÙÏ ¿ƒ
(39שמצוה היא להצילו. (38רפסודה. (37שם.
43 .ÌÈnÁ‰
««»ƒ (40השולה דגים מן הים ,שם] (41 .ואפילו אם התנה עמו
(57גמרא שם (58 .לבוזזה (59 .לפי ערך החפצים ,שכל יותר ממה שהפסיד ,כן כתב הלחםֿמשנה .וקשה למצוא את
אחד ואחד מוביל בשיירה .כי כוונת הגייס היתה לביזה. ההבדל שבין זה ובין הדין שבהלכה ו .ואפשר ,משום ששם
(60כי לא היו בסכנה (61 .כי בלי התייר ,המורה דרך, לא הפסיד כלום ,אבל כאן הפסיד משהו .ודוחק .אמנם
צפויה סכנה גם לממונם וגם לחייהם (62 .שאם נהגו לתת סגנונו של רבינו בהלכה ו מסייע לטעם זה ,שכתב :שהרי
לתייר לפי ממון או לפי נפשות ,עושים. לא הפסידו כלום[.
44 ÈÓƒ Ïk» :64Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ ˙B˙‰Ï
¿«¿ ÌÈnÁ‰ ƒ» « .È
ƒ»«« 63ÔȇM »‰ÈÏÚ
∆» „ÓÚÂ
«»¿ ,42a„na
»¿ƒ« ˙ÎÏB‰
∆∆ ‰˙ȉL »¿»∆ ‡iL»»« .Á 20
45 BÏ ÔÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« ‡iM‰»»« « ÈaÓ
≈¿ƒ BÓÁ¬ epnÓ
65 ∆ƒ „‡zL
∆… « „ÓÚÂ
«»¿ ,Ì„iÓ
»»ƒ ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ ÌÈÏBÎÈ
‡ƒ ¿ ÔÈ
» ≈ ̇ƒ :44dÙËe
» »¿ 43ÒÈb
ƒ« 21
46 ÔÈiÁ
ƒ»« Ôȇ≈ ‰„‡Â
»¿»¿ ‡e‰ da» ÚLt
« » ̇Â
‡ƒ¿ .˙Á
¬∆∆« BÓÁ Ô‰≈ ÔÈÏBÎÈ
46 ƒ ¿ ̇Â
ƒ¿ ; BÓˆÚÏ
45 ¿«¿ ÏÈv‰
ƒƒ ÏÈv‰Â
ƒƒ¿ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
»∆ 22
47 .66BÏ „ÈÓÚ‰Ï
¿«¬ƒ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÏÈv‰Â
ƒƒ¿ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ Ì„˜Â
«»¿ ,Ì„iÓ
»»ƒ ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ 23
.47ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» ÏÈv‰
ƒƒ ÏÈvÓ
‡ƒ« È
ƒ¬ ÈÓˆÚÏ
ƒ¿«¿ :Ó‡L«»∆ 24
(63שם (64 .כשכולם רוצים ,והתנאי קיים אפילו בדיבור
בלבד ,ואין אחד מהם יכול לחזור בו (65 .כגון שתיטרף (45מכיון (44ובזזה. (43צבא. (42שם קטז.
זכק
19 eȉ» ‰ÈÏÚL
» ∆»∆ ,ÌÈÏLeÈÏ
ƒ«» ƒ ıeÁ ‰˙ȉ »¿» 9‰‰Bb
» ¿ Ô‡Â
עלֿידי חיות רעות (66 .כי מקרה פשיעה אינו בכלל ¿∆∆
20 .ÔÈÊÈÎÓ
«¿ƒ ƒ התנאי.
21 ÊÈÎÓ
ƒ¿« ‰È‰
‡»» ,‰„
»≈¬ ‡ˆnL » ƒ» .Á
»»∆ ÈÓƒ Ïk» ,‰BL‡a (21אפילו באיסור ,כגון להחזיר גט אשה בסימנים או
22 ‡.ÔBL‡ƒ :ÓB
≈ ÔBL‡ƒ Ï‚ ∆∆ . ÌÈÏ‚
38 ƒ»¿ ‰LÏL
» ¿ ‰ÈÏÚ
»∆ » להתיר עגונה על סמך סימנים שנמצאו בגוף ההרוג )שם
23 È„k
≈¿ ,40Ì˙Ò
»¿ ÊÈÎÓ
ƒ¿« ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ .ÈL‡ƒ≈ :ÓB
≈ 39ÈL ≈ƒ כז (22 .(:כדעת רבא שסימנים מן התורה הם )שם כח.(.
(23כגון מידת אורך ורוחב ,או מידה בלח ,כגון ליטר שמן.
24 ÔBÁ‡‰
¬«» Ï‚
∆∆ Á‡Â
««¿ . ÈLÈÏLa
41 ƒ ƒ¿ ƒ ÈL
ƒ≈ BÏ ÛlÁ˙È
≈«¿ƒ ‡lL
∆…
(24ביבש (25 .כגון עשרה דגים במחרוזת )שם כג.(:
25 CÏiL
≈≈∆ È„k
≈¿ ;˙ÈÚÈ
ƒ ƒ¿ ÌÚt«« ÊÈÎÓ
ƒ¿« ÌÈÓȃ» ˙ÚLa
¿ «¿ƒ (26כשמצא ברשות היחיד ,כדעת רבא שם כב :שמקום הוא
26 ,44ÂÈÏk
»≈ LMÓÈÂ
≈ « ƒ 43ÌÈÓÈ
ƒ» ‰LÏLa
» ¿ ƒ B˙ÈÏ
≈¿ 42«ÚÓBM‰
« ≈ סימן .וראה לקמן פרק טו הלכה י] .ישנם שלושה סוגי
27 ÊÈÎÓ
ƒ¿« ÊÈÎn‰
ƒ¿«« ‰Ê∆ ‡ˆÓÈÂ
»¿ƒ¿ ,ÌÈÓi‰
ƒ»« ˙LÏLa
∆ ¿ ƒ ÊÁÈÂ
¿«¬… סימנים :א .מובהקים ביותר ,כגון נקב בצד אות פלונית
28 .45ÈÚÈMa
« ¿ƒ ƒ בשטר; ב .מובהקים ,כגון מידה ,משקל ומניין; ג .אינם
מובהקים .ודעת רבינו ,שמובהקים ביותר סומכים עליהם
(38כדעת רבי יהודה במשנה שם כח .והטעם הוא ,כי בכל עניינים ,סוג ב' מועיל להחזיר אבידה אבל לא
בשלושת הרגלים חייבים כל בני ישראל לעלות לירושלים, באיסורים .ומה שכתב רבינו כאן" :והמידה או המשקל או
ומי שלא עלה בראשון ובשני יעלה בשלישי (39 .המוצא
המניין וכו' סימנים מובהקים הם" הכוונה להחזרת אבידה,
מציין שזהו הרגל השני שהוא מכריז ,כדי שהמאבד ידע ומה שאמר בראש הלכה זו" :הסימנים המובהקים" הכוונה
שיש לו שהות עד הרגל השלישי ולא יצטרך לחזור מיד לסימנים מסוג א .כך פירש בכסף משנה[.
)שם( (40 .בלי לציין איזה רגל זה ,וכל השומע ידע ,שזהו
הרגל האחרון ,ואם נמצא שאבד לו חפץ ,יחזור מיד. Ô˙
«» ‰ÊÂ
∆¿ ,‰„‡‰
»≈¬» ÈÓÈÒ
≈» ƒ Ô˙ ƒ«¿ e‡a» . 5
«» ‰Ê∆ ,27ÌÈL
(41אם יכריז שלישי עלול השומע בטעות להחליפו בשני ‰ÊÏ
∆» ‡Ï… ÔzÈ
≈ƒ ‡Ï
… Á‡‰
28 ≈«» Ô˙pL
«»∆ BÓk¿ ‰„‡‰
»≈¬» ÈÓÈÒ
≈» ƒ 6
)בגלל ה"שין" המשותפת( ,ויחשוב שיש לו שהות עד הרגל „Á‡‰
»∆» ‰„BiL
∆ ∆ „Ú« ˙ÁpÓ29 ««À ‰È‰z
‡∆¿ƒ ‡l»∆ ,‰ÊÏ
∆» ‡ÏÂ
…¿ 7
הבא ,ולא יחזור מיד ויפסיד את אבידתו (42 .שלא היה ˙‡∆ „Á‡‰
»∆» Ô˙«» .‰Lt»» ¿ Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ eOÚȬ« B‡ BÁÏ
≈¬« 8
בשני הרגלים הקודמים (43 .אם ביתו נמצא במרחק כזה. .30ÌÈ„Ú‰
ƒ≈» ÏÚÏ
««¿ ÔzÈ
≈ƒ ÌÈ„Úƒ≈ ‡È‰
ƒ≈ ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ ,ÌÈÓÈq‰
ƒ» ƒ« 9
(44כדי לברר אם אבד לו כלי ממין זה (45 .יותר משבעה
ימים לא הטריחו חכמים את המוצא שישהה בירושלים.
ȉ
‡≈¬ „Á
»∆ „ÚÂ≈¿ ÌÈÓÈÒ
ƒ» ƒ Ô˙
«» ‰ÊÂ∆¿ ,ÌÈÓÈÒ
ƒ» ƒ Ô˙
«» ‰Ê∆ 10
ואףֿעלֿפי ששבעת הימים מספיקים רק לאלו הגרים עד .ÁÈpÈÂ
« ƒ«¿ ,31BȇL
≈∆ BÓk¿ „Á‡‰
»∆» „Ú‰»≈ 11
דרך שלושת ימים מירושלים ולא יותר )דעת רבא שם(. (27וכל אחד מהם טוען ,שממנו נפלה ,מימרא של רבא ,שם
29 ÔÈÊÈÎÓ
ƒ ƒ¿« e‰iL
¿∆ eȘ˙‰
ƒ¿ƒ ,Lc˜n‰ «»∆ ƒ .Ë
»¿ƒ« ˙Èa≈ ÁMÓ
46 כח (28 .אבל אם אחד נתן סימן מובהק וחבירו נתן סימן
30 49ÔÈÒp‡‰
»«»ƒ eaMÓ
«∆ ƒ .48˙BL„Ó
»¿ƒ Èze
≈»¿ 47˙BiÒk
ƒ≈¿ Èza
¿»≈ מובהק ביותר ,תינתן המציאה לחבירו .ראה הלכה ז.
(29אצל המוצא ,ויעשה בהם כמו במציאה שלא נודעו
31 eȉi
¿ƒL∆ eȘ˙‰
ƒ¿ƒ , ‡È‰ƒ CÏÓ
50 ∆∆ ÏL ∆ ‰‡Èˆn‰
» ƒ¿« :eÓ‡Â
¿»¿ בעליה .ראה להלן הלכות טוֿיז (30 .כי עדים עדיפים
32 .Bi„Â
«¿ 51ÂÈÚcÈÓÏÂ
» »À¿ƒ¿ ÂÈÎLÏ
»≈¿ ƒ ÔÈÚÈ„BÓ
ƒƒ מסימנים ,אףֿעלֿפי שגם סימנים מן התורה (31 .מכיוון
(46המשך הברייתא הקודמת שם (47 .שמתפללים שם שכל אחד מהם טוען שאבדה ממנו ,ונותן סימנים חשובים
ורבים מצויים שם (48 .שלומדים שם ורבים מצויים שם. כמו של חבירו ,אין כוח בידי עד אחד להכריע )שם(.
(49שלקחו בכוח את המציאה מיד המוצא (50 .כגון ‡‰‚È
» ƒ¬ È„Ú
≈≈ ‡È‰
ƒ≈ ‰ÊÂ
∆¿ ,da» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ‰ÏÓO
»¿ƒ ‡ˆÓ »» .Ê 12
הפרסים )שם( ,ומשום כך חששו להכריז במקום פומבי. ÔzÈ
≈ƒ epnÓ
∆ƒ ‰ÏÙpL
»¿»∆ ÌÈ„Úƒ≈ ‡È‰ƒ≈ ‰ÊÂ
∆¿ ,BÏ ‰e‚‡L
» »¬∆ 13
(51והם הודיעו למכרים שלהם.
˙cÓ
«ƒ Ô˙
«» ‰ÊÂ
‡∆¿ ,dk
»¿» ˙cÓ«ƒ Ô˙«» ‰Ê∆ . ‰ÏÈÙ
32 » ƒ¿ È„ÚÏ
≈≈¿ 14
33 ‰È‰z
∆¿ƒ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« e‡a» ‡ÏÂ
… ¿ 53«ÚÈ„B‰ ƒ¿ƒ .È ÚLiL
ƒ B‡ 52ÊÈΉ ≈«¿∆ LÙ‡L
‡» ¿∆∆ ;dk
»¿» ˙cÓ
«ƒ Ô˙pL
«»∆ ÈÓÏ
ƒ¿ ÔzÈ
≈ƒ daÁ
»¿ » 15
34 ÔÓÊ
«¿ ÏÎe
‡»¿ .54e‰iÏ
»ƒ≈ ‡BiL
‡ˆ»∆ „Ú« BÏ ¿∆ ˙ÁpÓ
««À ‰‡Èˆn‰
» ƒ¿« ‰Ê∆ .da» ‰qk˙Ó
∆«¿ƒ »‰ÈÏÚa
∆»¿ ‰È‰Lk
»»∆ ¿ 33daÁ
»¿ » ˙cÓ
«ƒ ȇn‰
« «» 16
35 iÁ
‡»« ‰„
»¿» B‡ ‰‚
‡ˆ»¿¿ƒ ̇ƒ ,BÏ ¿∆ ‰„‡‰L
»≈¬»∆ ÔzÈ
≈ƒ ‰È˙BϘLÓ
» ∆ ¿¿ ƒ Ôek≈ƒ ‰ÊÂ
∆¿ ,daÁÂ
‡»¿ »¿ dk
»¿» ˙cÓ«ƒ Ô˙
«» 17
36 ‡‰„
»≈¬ ÓBML
≈ ∆ .eËt» 55‰Ò‡»¿∆∆ ̇ ƒ¿ ;d˙eÈÁ‡a
» »¬«¿ ,35daÁÂ
‡»¿ »¿ dk
»¿» ˙cÓ«ƒ Ô˙
«» ‰Ê∆ . dϘLÓ
34 »»¿ ƒ ÔekL
≈ƒ∆ ÈÓÏ
ƒ¿ 18
37 ‰ÂˆÓa
»¿ƒ¿ ˜ÒBÚ
≈ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ , ‡e‰ ÎO
56 »» ÓBLk
≈ ¿ ˙cÓ «ƒ Ô˙pL
«»∆ ÈÓÏ
ƒ¿ ÔzÈ
≈ƒ daL
»∆ ˙BÈÓ‡‰
36 »¿ƒ» ˙cÓ«ƒ Ô˙
«» ‰ÊÂ
∆¿ 19
38 ˜ÒBÚ
≈ ‡e‰L ∆ ÔÓÊ
«¿ Ïk» 57‰OÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ ¿ƒ ‰nkÓ
»«ƒ ËÙÂ
¿»¿ƒ .37daÁÂ
‡»¿ »¿ dk
»¿» 20
39 .58d˙ÈÓLa
» » ƒ¿ ƒ
(32אנו אומרים ,שזה שארגוה לו מכרה לחבירו ,שהרי
(52בבית המקדש או בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. עדים מעידים שנפלה ממנו )שם( (33 .שהיא קטנה ,מה
טכק
21 ‡ÏÂ
… ¿ .81Ìb˙ÈÂ
≈¿« ƒ ‰Lt
» »» ‡˜È
»¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,80‰LÈÂ
∆¿ƒ¿ ‰Lt
»» » (53למיודעיו בשעה שיש אנסים (54 .ויוודע מי הוא בעל
22 ˜ÔÈB
ƒ ÌÈLƒ«¿ eȉÈ
¿ƒ ‡ÏÂ
„… ¿ . ÔÈt
82 ƒ « ‰LÏMÓ
» ¿ ƒ ˙È≈» Ba ÁzÙÈ
«¿ƒ האבידה )שם ל (55 .(.כגון על ידי שודד מזויין ,ולא היה
23 ‰ÏÈÂ
∆¿ƒ¿ ‰Ê∆ CLÓÈÂ
… ¿ƒ¿ ‰Ê∆ CLÓÈ
… ¿ƒ ‡nL»∆ ,ÔÈÈÚ
ƒ»¿ƒ ÈLa
≈¿ ƒ בכוח המוצא למנוע זאת (56 .שחייב בגניבה ופטור
באונס .פסק כרב יוסף בבא מציעא כט .פב .ובבא קמא נו.
24 e‡˜È
¿¿ƒ ‡ÏÂ
‡… ¿ .83„Á
»∆ ÔÈÚa
˜»¿ƒ¿ Ô‰≈ ÔÈB
‡ƒ Ï »¬ ;Ùq‰
«≈∆ שהרי התלמוד אומר "דכולי עלמא אית להו דרב יוסף"
25 ‡.„Á
»∆ ÔÈÚa
»¿ƒ¿ elÙ‡Â
‡ƒ¬« ,„Á»∆ ÙÒa
∆≈¿ ‰LÏL
¿ » )דעת הכל כדעת רב יוסף ,שם פב ,(.וכך פסק רבינו חננאל.
(76כדי לאוורר אותם (77 .כדי שייכנס בהם אוויר. (57שיש בהן חסרון כיס ,כגון ,נתינת פת לעני וכיוצא בה,
בתקופת המשנה היו הספרים עשויים בצורת מגילות. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ,ועל כן דינו כשומר שכר.
(78אפילו אחת לשלושים יום (79 .עניין שלא למד ,כי (58כגון שמנער את הכסות לצרכה ,אבל לא כשהיא מונחת
מתעכב זמן רב על מקום אחד .וזה לא לטובת הספר. אצלו ללא טיפול .שהרי אמרו העוסק במצוה פטור מן
(80ויקרא פעם שנייה ,גמרא שם (81 .לשפת העם. המצוה .והכלל הוא :כל שאפשר לו לקיים שתי המצוות
(82עלול הספר ליפול ולהתקלקל (83 .לפי תשובת אביי יחד ,חייב בשתיהן ,שאם לא כן ,מי שתפילין בראשו
)שם( שיש הבדל בין קריאה בעניין אחד ובין קריאה בשני וציצית בבגדו יהא פטור מכל המצוות .וראה שם תוספות
עניינים וכפירושו של הרי"ף .אבל רש"י מפרש להיפך, דיבור המתחיל בההיא הנאה.
שבעניין אחד אסור ובשני עניינים מותר. ‡lL
… ∆ È„k≈¿ ,60d˜„Ïe
»¿»¿ ‰„‡‰
»≈¬» ˙‡∆ 59wÏ ƒ»¿ .‡È
≈«¿ CȈ 1
26 ; ÂÈÏÚ
85 »» ÔÁÈpÓe
» ƒ« Ô‰ÈÓc
∆ ≈ ¿ ÌL » ÔÈlÙz
84 ƒƒ¿ ‡ˆÓ»» .„È ‰‡
≈ ¿ BÏ B˙L‰Â
… ≈ ¬« :Ó‡pL
«¡∆∆ ;61‰ÈχÓ
» ∆≈≈ „‡˙Â
« … ¿ „Òtz
≈»ƒ 2
27 ‡‡l
»∆ ÔÈÈeOÚ
ƒ ¬ ÔȇÂ
≈¿ ,86Ïk‰
… « „Èa
«¿ ‡e‰ ÈeˆÓ» cL
∆»» ˆ Ó
63 ∆∆ ÏL ∆ ˙eÒk¿ ‡ˆÓ
»» ?„ˆÈk
« ≈ . BÏ epÈLz
62 ∆ ƒ ¿ C‡È‰
≈« 3
28 .87„Ïa
«¿ƒ Ô˙ˆÓÏ
¿»»¿ƒ ,65ÏwÓa
≈«¿ ‰pÚÈ
»∆¬«¿ ‡ÏÂ
… ¿ .ÌBÈ ÌÈLÏLÏ
‡ƒ ¿ ƒ ˙Á
«« 64dÚÓ
¿«¬» 4
‰hÓ
»ƒ Èab ≈« ÏÚ« dÁËBLÂ
‡„»¿ ¿ .66Ì »» Èa
≈¿ ÈLa
≈¿ ƒ ‡Ï¿… 5
(84מעריך (85 .את התפילין (86 .ואם המאבד ירצה
תפילין ,יוכל לקנותם בדמים (87 .ואין לחשוש שיהיה
encÊ
¿ «¿ƒ . Bk¿»ˆÏe
68 ¿ dkˆÏ
»¿»¿ ‡Ï‡… Ï
»¬ ,„Ïa
«¿ƒ dkˆÏ
67 ¿»¿» 6
" (2וכן תעשה לכל אבידת אחיך" ,ראה 'ספרי' תצא רכד,
.103‰Ï‡Lk
‡ˆ»≈¿ ƒ BÏ
¿∆ Ô‰≈ ȉ
≈¬ Ô‰a
∆» LnzL‰Ï
¿≈«¿ ƒ 5
ומשנה בבאֿמציעא כז (3 .דברים כב ,א (4 .שם ,ג. (101עד שיבואו הבעלים (102 .זכות השימוש מחייבת
(5בסימני האוכף שעל החמור ,אףֿעלֿפי שאין לו סימן אותו באונסין )שם( (103 .ושואל חייב אףֿעלֿפי שלא
בחמור עצמו )גמרא שם( (6 .לולא פרט "חמור" ,הייתי נשתמש.
אומר מחזירים אוכף בסימני החמור ,אבל אין מחזירים
חמור בסימני אוכף (7 .גמרא שם (8 .צמר השה שגזז, ÏȇB‰
ƒ ,104‰„‡‰
»≈¬» ÈÓ„a
‡≈ ¿ƒ ?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .ÁÈ
ƒ»¿ ‰na 6
אפילו מצא את השה בלי צמר ונטענה אצלו )שם(. LnzLÈ
≈«¿ƒ ‡Ï
‡… 106‰„
‡»≈¬ ˙BÚÓ¿ Ï
»¬ ;105Ô‰a
∆» ÏthÂ
¿≈«ƒ 7
(9השער שבסוף הזנב יחזיר )שם( (10 .ובאבידה שהיא ‡e‰ ȉL
≈¬∆ ;eËt» Ò‡a
‡∆… ¿ e„
¿» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .107Ô‰a
»∆ 8
דבר מועט ,כגון פחות משווה פרוטה ,אמרנו שאינו חייב .e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÎO
»» ÓBL
≈ 9
לטפל בה ולא להחזירה )למעלה פרק יא הלכה יב( ,אבל
כאן מחייבת התורה ,מכיון שעיקר האבידה -השור -שוה (104דמים שקיבל תמורת האבידה (105 .הרשה רבי
פרוטה הוא .וראה נמוקיֿיוסף לבבאֿמציעא דף טו )דפוס טרפון להשתמש בדמים מתוך הנחה שבעל האבידה יסכים
ווילנא( ותוספות שם כז .ד"ה לגיזת זנבו (11 .משנה שם. לזה ,כי יכיר טובה למוצא על טרחתו (106 .מעות שאבדו
(12בעלים התובעים אותה (13 .ככתוב "וכן תעשה ומצאון (107 .כי לא טרח בהן )שם כט.(:
לשמלתו" )דברים כב ,ג(] .רבינו מתחיל ב"שמלה" כלשון ˜„Ì
∆… ‰„‡a
»≈¬» ÏtËnL
≈«¿∆ ÌÈÓi‰‡ƒ»« Ô˙B» Ïk» .ËÈ 10
המשנה ,ואחרי כן הוא מסדר את הלימודים כפי שהם ÏËB
≈ BlMÓ∆ ƒ dÏÈ·‰
» ƒ¡∆ ̇ƒ ,ÔÈcƒ ˙Èa
≈¿ 108‰pkÓiL
»∆¿¿ƒ∆ 11
מסודרים בגמרא שם[ (14 .ראה לקמן סוף הלכה ג.
(15מכיון שנשאר החפץ ללא בעלים (16 .ומתקבל על
,‰ÚeL
» ¿ ‡Ïa
… ¿ ÏËB
≈ ‡e‰L ∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ .ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« ÔÓƒ 12
הדעת ,שהבעלים לא התייאשו ,מהֿשאיןֿכן במקרה שידוע .ÌÏBÚ‰
» » Ôewzƒ ÈtÓ
≈¿ƒ 13
שהתייאשו הבעלים. (108באוכל ואינו עושה.
32 ÔÂÈk
» ≈ ,ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL
≈∆ c
»» Ïk» :‰„‡a »¿« ‰Ê∆ .
»≈¬« ÏÏk‰ Ôewzƒ ÈtÓ
≈¿ƒ ,109ÚMÈ
«»ƒ ‡Ï … ‰‡ÈˆÓ ≈ « .Î 14
» ƒ¿ ‡ˆBn‰
33 ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „‡L
«»∆ ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« Ba eÚ„ÈÂ
¿»¿ „‡L
∆»« ‰‡Èˆn‰
» ƒ¿« ÁÈpÈ
« ƒ« ÚMÈ
‡«»ƒ ÓB
‡≈ ‰z »« ̇Lƒ∆ ;ÌÏBÚ‰
» » 15
34 ËÁÓ
‡«« B‡ „Á»∆ ÓÒÓ
≈¿« ÔB‚k¿ .epnÓ
∆ƒ ÂÈÏÚa
17 »»¿ eL‡È˙pL
∆¬»¿ƒ ,111ÒÈkƒ ‡ˆÓ
‡»» elÙ
ƒ¬ .110ÚMÈ
«»ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,BÏ CÏÈÂ
≈≈¿ 16
35 ÔÓÈÒ
» ƒ ÔzÏ≈ƒ ÌÈÏBÎÈ
‡ƒ ¿ ÔÈ
» ≈ ȉL
≈¬∆ ,ÚaËÓ
‡«≈¿« B‡ 18˙Á«« ȇÂ
˜ƒ¿ eȉ» ÌÈeL
ƒ ¿ ÌÈÒÈk
ƒ ƒ ÈML
≈¿ ∆ ‰‡Èˆn‰
» ƒ¿« ÏÚa
«« ÔÚËÂ
«»¿ 17
36 .19B‡ˆnL
»¿∆ ‰ÊÏ
∆» ‡e‰ ȉ
≈¬ CÎÈ
» ƒÙÏe
¿ .Ô‰Ï
∆» BÈÊÁ‰Ï
¿«¬ƒ Á‡‰
≈«» ‡ˆÓ‡»¿ƒ ̇ƒ ‡l»∆ „Á‡‰»∆» ‡ˆniL
‡≈»ƒ∆ LÙ
112 » ¿∆ 18
(17מכיון שלא יוכלו להוכיח את בעלותם על החפץ. .ÚMÈ
«»ƒ ‡Ï… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ BnÚƒ eLw‰
«» 19
(18בבאֿמציעא כד .אם יש יותר מאחד ,חייב להכריז, (109אם מצא ארנק ובו עשר לירות ,והמאבד טוען שהיו
שהרי המספר הוא סימן .ראה לקמן פרק טז הלכה א. בו עשרים לירות (110 .אפילו על אמת (111 .ארנק.
(19כי הגיע לידו לאחר יאוש. (112והמאבד טוען טענת וודאי.
37 ‰Ó‰e
»≈¿ ‰ÏÓO»¿ƒ ÔB‚k¿ ,ÔÓÈÒ
» ƒ Ba LiL
≈∆ c ‚»¿ .
»» ÏÎÂ
1
38 ȉL
≈¬∆ ;ÂÈÏÚa
»»¿ epnÓ ∆ƒ eL‡È˙
¬»¿ƒ ‡lL
… ∆ ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ
(1נתבאר בו ,שיש דברים שהמוצאן אינו חייב להכריז ¬≈
39 CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .Ô‰Ï
∆» ÊÁÈÂ
…¬«¿ Ba LiL≈∆ ÔÈÓÈÒ
ƒ» ƒ ÔzÏ
≈ƒ ‰ÈeÏz
» ¿ ÔzÚc
עליהם ,מפני שאין בהם סימן ,ומפני שנודע שנתייאשו « ¿»
40 eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ڄȇ«» Ôk≈ ̇ƒ ‡l
»∆ .20ÊÈΉÏ
ƒ¿«¿ iÁ
»« B‡ˆBn‰
הבעלים .ונתבאר בו כל פרטי הדברים שאין להם סימן .וכן « ¿
אלק
אֿב (36 .כי לאחר יאוש שייך הדינר למוצא ,גמרא שם. ÔBÒÁÏ
‡¿∆¿ È« :ÌÈÓB
‡ƒ¿ Ì˙B» ÚÓML«» ∆ ÔB‚k¿ ,ÌÈÏÚa‰
«¿»ƒ 1
(37כי בשעה שנטל ,היה הדינר קנינו של המאבד] .ויש eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ÔȇnL
ƒ ¿«∆ el‡≈ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,21ÒÈkƒ 2
לשאול :מה בין זה לדין שבהלכה הקודמת ,שאמרנו .d‡ˆBÓ
»¿ ÏL ∆ ‰„‡‰
‡»≈¬» d˙B
» ȉ¬≈ 3
שהיאוש שבא אחרי שהמוצא נטל את האבידה אינו מקנה
לו את החפץ? עמדו על זה כבר רבינו זרחיה בהשגותיו על (20משנה בבאֿמציעא כד :כז" (21 .כללא דאבידתא,
הרי"ף ,והרמב"ן שם ב"מלחמות" ,ושניהם אומרים ,שקיים כיוון דאמר ווי ליה לחסרון כיס ,מייאש ליה מינה" )שם
הבדל בין נוטל ומתכוון לגזול ,כגון הדין שבהלכה זו ,ובין כג .(.בדבר שאין בו סימן אין צורך שיאמרו שמתייאשים,
נוטל אבידה סתם ובדעתו לזכות בה כדין .בנוטל עלֿמנת אלא בשעה שידעו הבעלים שאבד ,הרי זה בחזקת
לגוזלה קנה אפילו אם נתייאשו הבעלים אחרי שנטל את שהתייאשו.
החפץ ,מהֿשאיןֿכן בנוטל אבידה שבהלכה הקודמת.
וחלוקים הם בטעמו של דבר ,ראה שם[.
‰e
»»¿ ÌÈa
22 »¿ ÔÓÈÒ
» ƒ Ba LiL „≈∆ »» ‡ˆÓ »» ̇ƒ ÔΠ≈¿ .„ 4
ÌÈÎBk
23 ƒ» È„BÚ ≈¿ BaL À∆ ÌB˜Óa »¿ B‡ ,Ô‰a ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 5
21 Á‡Ïe
««¿ ,38BÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ ˙Ó»¿ ÏÚ« Le‡È≈ ÈÙÏ
≈¿ƒ Èc‰ «» .Ê ‰ÚMÓ
» ƒ« ÏË »» ƒ epnÓ ∆ƒ ÂÈÏÚa»»¿ eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ˙˜ÊÁa «¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ 6
22 'L‰
≈ » ÌeMÓƒ BÚ ≈ B˙B‡ ÏÊ‚Ï …¿ƒ Ôek˙
≈«¿ƒ Le‡È≈ Ètƒ ÏÚ« ۇ «¿ B‡ˆBÓ¿ ÏL ∆ ‡e‰ ȉ ≈¬ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ . ÏÙpL
24 «»∆ 7
23 ÏË
«» ‡ÏÂ
… ¿ ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« «ÚÈ„B
ƒ ‰ ‡ÏÂ
… ¿ 40dÏ» ÔÈzÓ‰
ƒ¿ƒ .39'ÌÈLz
¿≈ ƒ .epnÓ
∆ƒ eL‡È˙pL
¬»¿ƒ∆ ÌÈÏÚa‰
25 ƒ»¿« eÚÓL ¿» ‡lL∆… 8
24 42eL‡È˙
¬»¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,ÏÙpL
«»∆ 41ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« eÚ„iL ¿»∆ „Ú« Èc‰
«» ƒ
25 ı‡‰
∆»» ÏÚÓ«≈ Èc‰
» ƒ« ÏË«» Ck» Á‡Â (22שם כא :כב (23 :שם כד (24 :ונודע לו שנפל¿«≈∆ BÓk¿ ,
««¿ ,43e‡aL
26 ÔÎÂ
≈¿ . 'ÌlÚ˙‰Ï
44 ˙≈«¿ƒ¿ ÏÎe
'« ‡Ï ‡… ÌeMÓƒ ‡l וא"כ הגיע ליד המוצא לאחר יאוש (25 .צ"ל :שהבעלים ≈‡≈ BÈ
»∆ BÚ
נתייאשו.
27 .45‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk …
(38גמרא שם (39 .שהרי נטל את הדינר לפני יאוש
27ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL ≈∆ „a
‡»»¿ elÙƒ¬ ,26˙ÚcÓ« «ƒ ‡lL… ∆ Le‡È≈ .‰ 9
Ba Ú„Èונתחייב בהשבת אבידה ,אבל על "לא תגזול" לא עבר, «» ‡ÏÂ
„… ¿ È
» ƒ epnÓ
∆ƒ ÏÙ «» ?„ˆÈk« ≈ . Le‡È≈ Bȇ≈ 10
28
שהרי לאו זה אינו אלא בשעת נטילה ,ואז התכוון להחזירו. ȉ
≈ ¬ L‡È˙È
≈ »¿ƒ ÏÙpL
«» ∆ Ba Ú„iLkL
«≈ ∆ ¿∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÏÙpL«»∆ 11
כמו כן אינו עובר על "לא תוכל להתעלם" ,שהוא אזהרה ‡Ï
»¬ .ÏÙpL
« »∆ ÌÈÏÚa‰
ƒ» ¿« eÚ„iL
¿≈ ∆ „Ú« ,‰zÚ
» « Le‡È≈ ‡BÈ≈ ‰Ê∆ 12
B‡ ,ÈBÏÙÏלכובש את עיניו ונמנע מלהציל ,אבל זה לא התעלם אלא ƒ ¿ƒ ÂÈz˙ ƒ«¿ ‡nL»∆ :ÌÈÏÚa‰
‡ƒ»¿« ÌÈÓB ƒ¿ ÔÈ„Ú ƒ«¬ ̇ƒ 13
,ÔBaLÁaנטלו עלֿמנת להחזירו (40 .לאבידה ,בשעה שראה אותה. ¿ ∆¿ È˙ÈÚ˃ ƒ» ‡nL »∆ B‡ ,ÁpÓ »À ‡e‰ 29Ïc‚Óa »¿ƒ¿ 14
(41כגון שמשמשו בכיסם ולא מצאו (42 .מכיון שאין .Le‡È≈ ‰Ê∆ Ôȇ≈ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡a ≈¿ ‡ˆBiÎÂ
¿« ≈ 15
במטבע סימן (43 .למעלה הלכה ב (44 .אבל משום לא
תגזול ,ומשום השב תשיבם -אינו עובר ,שהרי נטל את (26כשידע המאבד שהחפץ אבד ממנו יתייאש ,מכיון שאין
הדינר אחרי שהתייאשו הבעלים (45 .כל דבר שאין בו בו סימן .אבל בשעה שמצא המוצא לא ידע עדיין בעל
סימן. החפץ על מקרה האבידה ,ועל כן לא התייאש ,שם כא:
(27בדבר שיש בו סימן ,אפילו שמעו במפורש שהמאבד
28 Èa
≈¿ ‰LÏMÓ
‡» ¿ ƒ elÙ
ƒ¬ ,ÏÙpL
«»∆ «ÚaËÓ
≈¿« B‡ ÚÏÒ » » .Á
«∆ ‰‡ התייאש לבסוף ,אחרי שהגיעה האבידה ליד המוצא ,לדעת
29 ‡„Á
»∆ ÏÎÏ
»¿ ‰Ëet
» ¿ ‰ÂL
∆» 47Ba ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
‡„«¿ ,46Ì
»» הכל יאוש זה אינו קונה ,מכיוון שהחפץ הגיע ליד המוצא
30 ‡„Á
»∆ ÏÁÓe
«» ,Ô‰≈ ÔÈÙzL
ƒ»À ‡nL
»∆ ;ȃÊÁ‰Ï
¬«¿ iÁ»« „Á‡Â
48 ¿∆» לפני יאוש ,ואסור היה למוצא לקחתה לעצמו )שם(.
31 ‰ÂL
»» ‰Ê∆ ÏL
‡∆ B˙„
»≈¬ ˙‡ˆÓÂ
≈¿ƒ¿ ,BÁÏ
≈¬« 49B˜ÏÁ¿∆ Ô‰Ó
≈∆ (28כדעת אביי ,ולא כרבא .ודין זה הוא אחד מן הששה
32 .‰Ëet
¿ » דברים שנפסקה הלכה בגמרא כאביי נגד רבא ,כלל נקבע
בגמרא :הילכתא כוותיה דאביי ב"יעל קגם" )נוטריקון של
(46שם .כדברי רבא לפי "איכא דאמרי" )יש אומרים( .לפי ששת הדינים( .ואפילו אם לא ברור הדבר אם נודע לבעלים
גרסתינו בגמרא אין כל מחלוקת בדין זה ,אבל רבינו חננאל שהחפץ אבד או לא ,אסור למוצא לקחתו לעצמו )מגידֿ
והרי"ף כנראה גירסא אחרת היתה לפניהם ,ועל פיה נחלקו משנה( (29 .בארון.
רב נחמן ורבא בזה ,ופסקו כרבא שהוא אחרון ,וגם רבינו
פסק כמותם .טעמו של רב נחמן האומר "אינו חייב ‡ÏÂ
… ¿ ı‡‰
„∆»» ÏÚ« È» ƒ epnÓ
∆ƒ ÏÙpL
«»∆ 30BÁ ∆ » . 16
≈¬ ‰‡B‰
להחזיר" ,מפני שהבעלים התייאשו ,מכיון שאינו יודע מי ÏÚ« BÚ
˜„≈ 32Le‡È≈ Ì ∆… Èc‰
» ƒ« ÏËÂ
«»¿ ,31Ba Ú„È«» 17
מהשנים לקח את אבידתו וכל אחד יכחיש .ורבא סובר שיש elÙ‡Â
ƒ¬« . e‡aL
35 ¿«≈∆ BÓk¿ , ÔȇÏ
34 ƒ » ÈL
≈¿ ÏÚÂ
«¿ ‰OÚ
33 ≈ ¬ 18
לחשוש שמא שלשתם שותפים ואינם חושדים זה בזה, , BÊ ‡È‰ƒ ‰zÓ
36 »»« L‡È˙pL
≈»¿ƒ∆ Á‡Ï
««¿ Èc‰
» ƒ« BÏ ÈÊÁ‰
ƒ¡∆ 19
ובטוח הוא שהמוצא יחזיר לו ולכן אינו מתייאש. .37ÌÈeq‡‰
ƒ ƒ» ÏÚ« Ú«» Îe
¿» 20
(47במטבע (48 .ויש מקום לומר שיזכה במציאתו "ממהֿ
נפשך" :אם אינם שותפים -הרי התייאש ,ואם הם שותפים (30מימרא של רבא ,בבאֿמציעא כו (31 :ועל כן לא
הרי אין באבידה שוה פרוטה ,ונתבאר למעלה בפרק יא התייאש (32 .שלא שהה עד שימשמש המאבד בכיסו
הלכה יב ,שבפחות משוה פרוטה אין מצוות השבה. ויתייאש ,ונטלו בכוונה לגוזלו (33 .השב תשיבם לאחיך
(49רבינו מדייק ואומר "אחד מהם" ,אבל אין חוששים )דברים כב ,א( (34 .לא תגזול )ויקרא יט ,יג( ,לא תוכל
ששנים או יותר מחלו .ו"נפקאֿמינה" )ומזה יוצא( שאם להתעלם )דברים כב ,ג( (35 .למעלה פרק יא ,הלכות
בלק
( למעלה67 : וגמרא שם כג.( משנה בבאֿמציעא כא66 ,המטבע שוה פחות מפרוטה וחצי פרוטה אינו חייב להחזיר
( וכשם שהוא69 .( כלי חרס צר וגבוה68 .הלכה ב כי אפילו אם מחל אחד לחבירו עדיין אין האבידה שוה
( שהעין70 . כך אחר אבד כלי בעל צורה כזו,אבד .פרוטה
( ראה לקמן הלכה71 .הורגלה בראיית הכלי והשימוש בו B‡ 50ÏBÁ‰« CB˙a¿ È„
» ƒ epnÓ
∆ƒ ÏÙpL
«»∆ BÁ » » .Ë
≈¬ ‰‡ 1
( עלֿפי73 . לפי צורתו הכללית,( מכיר את הכלי72 .יג ÌiÏ
»« ÏÙBk
≈ ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ epnÓ
∆ƒ ÌlÚ˙Â
≈«¿ƒ¿ ,51ÙÚ‰
»»∆ CB˙a¿ 2
,( אבל לא שבעתם העין75 .( בוודאות74 .טביעות עין
פסק כרבי שמעון בן אלעזר במשנתנו כפי.אין מחזירים ,epnÓ
∆ƒ L‡È˙
≈»¿ƒ ȉL
≈¬∆ ;B‡ˆBÓ
¿ ÏL ∆ ‡e‰ ȉÂ
≈¬« ,‰pÏ
»»« B‡ 3
»»¿ ‡ÈÓ
52‰k ƒ≈ B˙B‡ ‰‡
» » elÙ‡Â
ƒ¬« .ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ 4
]ותמה עליו בעל הגהות.(.פירוש הברייתא )שם כד
.[מיימוניות למה פסק כיחיד נגד רבים C„k
∆∆¿ ,OtÁÓ
≈«¿ ‡e‰ 53‰ÚeÚ
» ¿ ˙Ú„a
««¿ ÂÈÁ‡
»¬« OtÁÏ
≈«¿ 5
Ô‰Ó
∆≈ ÏÙ«» ‡lL
… ∆ ÔÈLla‰
ƒ »«« ‡L»¿ ÙÚa
»»∆ ÌÈOtÁnL
ƒ ¿«¿∆ 6
31 BȇL
≈∆ ,77˜È˙ƒ» „ÈÓÏ˙a
ƒ¿«¿ 76?ÌÈeÓ‡ƒ ¬ ÌÈc ∆« .‚È
ƒ»¿ ‰na ‡e‰ Ck» ,54ÌÈÁ‡Ï
ƒ≈¬« ÏÙpM
«»∆ ‰Ó« e‡ˆÓÈ
¿¿ƒ ‡nL
»∆ ,ÌeÏk¿ 7
32 B‡ 79ÌBÏL » È„a
≈¿ƒ¿ ‡l‡ »∆ ,ÏÏk»¿ Bea„aƒ¿ 78‰pLÓ
∆« ¿ .L‡È˙
≈»¿ƒ ‡lL
… ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ‡Ï… ,OtÁÓ
≈«¿ ‰Ê∆ 8
33 .Ba Á‡˙Ó
« ≈»¿ƒ ‡e‰L ∆ ˙Èa
ƒ«¿ B‡ ‰hÓa »ƒ¿ B‡ ‡zÎqÓa
»¿∆«¿
34 ˙B‡Â˜Óa
»¿ƒ¿ :Ӈ«»¿ ,‰c„
»ƒ¿ ‡zÎqÓa
»¿∆«¿ ˜ÒBÚ
≈ ‰È‰ »» ?„ˆÈk
«≈ ( אדמה שנשחקה והיתה51 . שם,של רבא ( מימרא50
35 ;80‰c
»ƒ ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ˙BχL≈¿ e‰eχLÈ»¿ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,‰BL
∆ ȇƒ¬ . כדי למצוא את הדינר,( לנפות את החול52 .לאבק דק
( ולא מתוך תקוה חזקה54 .ובלי בטוחה ( חלשה53
36 ‡nL
»∆ ,ÔLÈ≈» ȇƒ¬ BÊa» :ÓB‡Â
≈ ¿ ,BÊ ‰hÓa»ƒ¿ ÔLiL
≈»∆ B‡ .שלו למצוא את
37 :Ó‡Â
«»¿ ,ÔBÚÓL¿ƒ ψ‡∆≈ Á‡˙pL
«»¿ƒ∆ B‡ ;Ș ƒ∆ ÌL » ‡ˆnÈ
≈»ƒ
38 ‰Ê∆ ÏÚ« ÁÈËÈ
« ƒ¿« ‡lL… ∆ È„k
≈¿ ,Á‡˙Ó
« ≈»¿ƒ ȇ
ƒ¬ Ôe‡
≈ ¿ ψ‡ ∆≈ ÈlL
ƒ∆ :BÏ Ó‡Â«»¿ BÁ
≈¬ B‡ˆÓ
»¿ ,˜eMa« ÚÏÒ ≈ « .È 9
«∆ 55‡ˆBn‰
39 ,BÁÏ
≈¬« Ì„‡ »» ÔÈa≈ ÌBÏL» ‡È‰L
ƒ≈∆ B‡ ;Bψ‡ ¿∆ Á‡˙pL
«»¿ƒ∆ ÏLÂ
∆ ¿ ,‡È‰ƒ ˙ÈBÏt
ƒ ¿ ‰È„Ó
» ƒ¿ ÏLÂ
∆ ¿ ,‡È‰ƒ ‰L„ÁÂ
» »¬« ,56‡È‰ƒ 10
40 .81zÓ
»À ‰Ê∆ ȉ≈¬ ‰ÊÏ
∆» ‰Ê∆ ÔaÁÏ
»¿«¿ È„k
≈¿ ,Ú‚Â
«»¿ ÛÈÒB‰Â
ƒ ¿ ‡Ï
… »‰ÈÏÚ
∆» e˙k» ÈÓL
ƒ¿ :Ó‡
«» elÙ‡
ƒ¬ ;‡È‰ƒ ÈBÏt
ƒ ¿ CÏÓ
∆∆ 11
41 el‡≈ ÌÈcÓ
ƒ»¿ƒ ıeÁ Bea„a ƒ¿ ‰pML
»ƒ ∆ ÌÈ„Ú
ƒ≈ e‡a» ̇ƒ χ
»¬ ÈÓÈÒ
≈» ƒ ÔȇL ≈∆ .ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ»« BȇÂ
≈¿ , ÌeÏk¿ Ó‡
57 «» 12
42 .ÔÈÚ
ƒ« ˙eÚÈËa
ƒ¿ƒ BÏ ÔÈÈÊÁÓ
82 ƒƒ¬« Ôȇ≈ e‡Â
»¿ ,58‰‡ˆB‰Ï
»» ¿ B˙˜ÊÁL
»¿∆∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÔÓÈÒ
» ƒ «ÚaËn‰
≈¿«« 13
„iÓ
«ƒ ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ,B„iÓ
»ƒ d‡ÈˆB‰Â
» ƒ ¿ ,59‰˙ȉ
»¿» BlL ∆ :ÔÈÓB‡
ƒ¿ 14
.( שמחזירים לתלמידֿחכם עלֿפי טביעות עין76 ˙ÚMÓ
«¿ ƒ ÂÈÏÚ»» ÔÈÎÓBqL
ƒ¿ ∆ ÔÓÈÒ» ƒ BȇÂ
≈¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ .Á‡
≈« 15
.( ערך ותיק,( "בעל מדות ומעלות טובות" )ערוך השלם77 .d‡ˆBÓ
»¿ ÏL ∆ ‡È‰ƒ ȉÂ
≈¬« , L‡È˙
60 ≈»¿ƒ ‰ÏÈÙ
» ƒ¿ 16
ֿ וראה רי"ף לבבא:( יבמות סה79 .( בבאֿמציעא כד78
( משום שלא נעים לו לטפל בשאלות80 .מציעא כאן .( ששמו טבוע במטבע56 : שם כח,( ברייתא55
( כדעת רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי81 .אלה .( סתם מטבע להוצאה עומדת58 .( שאין זה סימן57
. יבמות שם, ולא כדעת רבי נתן שאמר מצוה לשנות,שמעון ( אפילו במקרה שלא60 .( ועל כן הוא יודע את הסימן59
( שמא82 .וראה רי"ף לבבאֿמציעא כאן שפסק כרבי נתן .הוציאה ומידו נטלה
, מטעם זה אין מחזירים לעם הארץ בטביעות עין.ישקר LiL
≈∆ c
»» „ˆa
«¿ 62ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL
≈∆ „ ≈ « .‡È 17
»» 61‡ˆBn‰
.משום שאנו חוששים שמא ישקר ˙‡∆ ÏËÂ
«»¿ ÔÓÈq‰
» ƒ« ÏÚa
«« ‡a» .64ÊÈΉÏ
ƒ¿«¿ iÁ
»« 63ÔÓÈÒ
» ƒ Ba 18
1
‡ˆBn‰
≈ « ‰ÎÊ»» epnÓ
∆ƒ ÏÙ«» „Ïa
«¿ƒ ‰fL
∆∆ Ó‡Â
«»¿ ,65BlL
∆ 19
( נתבארו בו דיני מציאת דבר שהוא נראה שהבעלים1 .ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL
≈∆ ca
»»« 20
.הניחוהו שם לדעת או שהוא ספק וכל התלוי בזה בשלימות
וכן נתבאר בו קצת הדברים שהם מותרים למוצאם מפני .( כגון כלי63 .( כגון פירות62 . שם כה,( ברייתא61
. או מפני שהם כהפקר,שאין בהם סימן משום שיש, ובעל הכלי יקבל גם את הפירות,( על הכל64
וכל זה רק בפירות.להניח שהפירות מתוך הכלי נפלו
43 ÔȇL
≈∆ ÔÈa≈ ÔÓÈÒ
» ƒ da» LiL ≈∆ ÔÈa≈ ,‰„‡ ≈ « Ïk» .‡
»≈¬ ‡ˆBn‰ גמרא.סגלגלים ויבשים שמטבעם להתגלגל וליפול מן הכלי
44 ,3da
» ÚbÏ
«ƒ eÒ‡» 2‰Áp‰»»« Cc
∆∆ d‡ˆÓ
»»¿ ̇ƒ ,ÔÓÈÒ
» ƒ da» .( הכלי65 . הלכות יגֿטו, וראה להלן פרק טו.שם
45 ̇Â
ƒ¿ ;dÏ» eÊÁiL
¿¿«∆ „Ú« ÌL 4 » ‰eÁÈp‰
» ƒƒ ‰ÈÏÚa
» ∆»¿ ‡nL »∆ ˙evL
« ∆ ÌÈÏkÓƒ≈ƒ Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ OÁ ∆∆ ÈÏk ≈ « .È 21
≈¿ ‡ˆBn‰
46 „a‡
≈ƒ ȉ
≈¬ ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL ≈∆ „»» ‰È‰Â
»»¿ ‰pÏhÏ
»∆¿ƒ ‡BÈ» .BlL∆ ̉≈ ȉ
≈¬ ̉≈ ÌÈL„Á
66 ƒ »¬ ÌÈÏk
ƒ≈ ̇ƒ :‰ÂL »» Ôlk
»À 22
47 ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ ÔÓÈÒ
» ƒ da» BÏ Ôȇ≈ ȉL
≈¬∆ ,5B„Èa
»¿ BÁ
≈¬ ÔBÓÓ» ;ÔÓÈÒ
» ƒ BÏ ÔȇL
≈∆ ,ÌÈÈc‰
ƒ» ƒ« ‡MÓ»¿ ƒ 67È„
» ƒ BÓk¿ Ô‰≈ ȉL
≈¬∆ 23
48 ÔÁÈˉ
» ƒ¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÔÓÈÒ
» ƒ BÏ LiL ≈∆ „
»» ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ ;Ba Ct« ̇ƒ «Ú„BÈ
≈ Bȇ≈ ȉL≈¬∆ ,Ô˙B‡» ÌÈÈkÓ
ƒ ƒ« ÌÈÏÚa‰
ƒ»¿« Ôȇ ≈¿ 24
49 ÚbiL
«ƒ∆ BÏ eÒ‡» CÎÈÙÏe
» ƒ¿ .dÓÈÒ
»» ƒ ˙˙ÏÂ
≈»¿ ‰ÈÁ‡
» ∆¬« ÛcÏ… ¿ƒ ‰È‰
»» ̇ƒ¿ .69Á‡
≈« ÏL ∆ B‡ BlL ∆ BÊ 68˙ÈÁBψ
ƒ ¿ B‡ ‰Ê∆ 25
50 BÏ ˜tzÒ
≈«¿ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« . ‰ÏÈÙ
6 » ƒ¿ C„
∆∆ ‰p‡ˆÓiL
»∆»¿ƒ∆ „Ú« da» ‡BÈ» ̇L
ƒ∆ .ÊÈΉÏ
ƒ¿«¿ iÁ »« 70ÔÈÚ‰
ƒ«» Ô˙ÚOL
«»»¿ ∆ ÌÈÏk ƒ≈ 26
51 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÁpÓ
»À B‡ „e‡» ‰Ê∆ c»» ̇ƒ 7Ú„È
«» ‡ÏÂ
… ¿ c‰
»»« ÔzÏ
≈ƒ ÏBÎÈ» BȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« :ӇȠ« …¿ ÌÎÁ
71 »» „ÈÓÏzƒ¿« 27
52 BÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ BÏ eÒ‡» BÏËe»¿ 9Ú«» ̇Â
ƒ¿ .8Ba ÚbÈ
«ƒ ‡Ï… iÁ
»« 72ÔÈÚƒ« ˙eÚÈË ƒ¿ Ba BÏ LÈ≈ ,ÔÓÈÒ » ƒ ‰Êk∆» ÈÏÎa
ƒ¿ƒ 28
53 , Ba ‰ÎÊ
11 »» ÔÓÈÒ
» ƒ Ba ÔȇL ≈∆ „»» ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ . ÌLÏ
10 »¿ ‡e‰ ÈlL ƒ∆ : Ó‡Â
74 «»¿ BÈk‰
73 ƒƒ ̇ƒ ;BÏ B˙B‡‰Ï ¿«¿ 29
54 .12BÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ»« BȇÂ
≈¿ . ÔÈÊÁÓ
75 »ƒ¬« 30
גלק
13 28‰„O‰
∆» « ÈtÏk »≈¬ BÊ Ôȇ≈ 27ÈÚ‰
‡≈«¿ ;‰„ ƒ» ÈtÏk
≈«¿ ‰Èt
»∆ » (2ראה הלכה ב" (3 .מצא כלי באשפה ,אם מכוסה לא
14 ‡.‰„
»≈¬ BÊ È‰¬≈ יגע בו" )משנה בבאֿמציעא כה .(:ושם מדובר בכלי שיש
בו סימן ,שהרי נאמר שם "אם מגולה נוטל ומכריז".
(21מקום מרעה (22 .כגון חמור וכליו מסודרים (23 .כי " (4דאמרינן הני אינש אצנעינהו ,ואי שקיל להו לית להו
אין דרך הבעלים להוציא בהמה למרעה בלילה )שם ל.(: למרייהו סימנא בגווייהו ,הלכך לשבקינהו עד דאתי מרייהו
(24משהחשיך קצת (25 .לפני עלות השחר (26 .פחות ושקיל להו" )= שאנו אומרים :אלו -הגוזלות שנזכרו
משלושה ימים אין זו אבידה ,שמא במקרה הוציאו את במשנה -איש הטמינם .ואם המוצא יטול אותם ,אין
הבהמה למרעה מוקדם יותר או השאירו אותה לאחר לבעליהם סימן בהם .משום כך יעזוב אותם עד שיבואו
חשכה .אבל שלושה ימים רצופים ודאי אבידה היא )גמרא בעליהם ויטלו אותם ,גמרא שם( (5 .עלֿידי שנטל את
שם( (27 .הריהי חוזרת לבעליה ,ומשום כך אין זו אבידה האבידה לידו (6 .כגון פירות מפוזרים בשוק ,או פרה רצה
)שם לא (28 .(.הרי בורחת מבעליה ,ועל כן היא אבידה. בין הכרמים" .או את שיו נדחים ,כדרך הנדחים .מכאן אתה
15 ÌeMÓƒ ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ
»« ÌÈÓk‰
ƒ »¿« ÔÈa≈ ‰ÚB
» d‡ˆÓ„»»¿ . אומר ,איזו היא אבידה . . .פרה ורצה בין הכרמים" )'ספרי'
16 „BÚ
≈ ÏL ∆ ÌÈÓk‰
ƒ »¿« eȉ» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ . Ú˜w‰
29 ‡«¿«« ˙„
¬≈« כיֿתצא רכב( (7 .כגון גוזלות מדדים מאחורי גדר
ומקושרים בכנפיהם ,שהם ספק אבדו בשוק והגיעו
17 ̇Â
ƒ¿ .30ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ iÁ
»« Bȇ‡≈¿ ,‰„
‡»≈¬ dÈ
» ≈ ÌÈÎBk
»ƒ בקפיצות לגדר ,ספק הניחום מאחורי הגדר ,הואיל והם
18 ‰p‡ˆÓiLk
»∆»¿ƒ∆ ¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰ ≈ » ‰p‚‰È
»∆¿«« ‡nL»∆ 31LLÁ
»« מקושרים" (8 .כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול",
19 ÏËBÂ
‡≈ ¿ ,‰„
»≈¬ BÊ È‰
≈¬ Ìk‰ ∆∆« ‰„ÈÒÙ‰L
» ƒ¿ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ בבאֿמציעא כה :ולדעת רבינו "כל ספק הינוח" פירושו בין
20 .ÊÈÎÓe
«¿ƒ שאין בו סימן ובין שיש בו סימן .וראה כסףֿמשנה ,שהביא
דעת הרשב"א והר"ן ,שביש בו סימן ,אפילו בספק הינוח
(29שאוכלת את הזמורות ומקלקלת את הכרם ,אבל אבידת
בהמה אין כאן ,שהריהי רועה בנחת ואינה נפצעת )שם(. נוטל ומכריז (9 .על דין "לא יגע בו"" (10 .ואם נטל
(30כי אינו מצווה על אבידת גוי ,ראה למעלה פרק יא, לא יחזיר" )שם( .והטעם שאסור לו להחזירו לשם הוא,
הלכה ג (31 .גמרא שם. שמא בינתיים באו הבעלים ולא מצאו את החפץ שהניחו,
ושוב לא יחזרו לשם ,ועל כן חייב המוצא שנטל להכריז.
21 ıeÁ ˙„ÓBÚ
∆∆ ̇ƒ ,32ÌÈa‰ ƒ«» ˙eLa ¿ƒ ‰t»» ‡ˆÓ »» .‰ וראה ירושלמי כאן ו'תוספות' ד"ה ואם נטל (11 .שהרי
22 B‡ , ÌÈOÚa
35 ƒ» ¬» ‰ÚB
» ‰˙ȉ »¿» . ÈÊÁ‰Ï
34 ƒ¬«¿ iÁ
»« ÌeÁzÏ
33 «¿ אין בו סימן ולא יוכל להחזירו לבעלים ,ולהחזיר למקום
23 38˙„a‡Ó
∆∆«¿ dȇÂ
» ≈¿ 37˙nzLÓ
∆∆«¿ ƒ dȇL
» ≈∆ 36˙Ùa
∆ ∆¿ ‰˙ȉL
∆»¿» אינו חייב ,כמו שאמרנו "ואם נטל לא יחזיר" ,ראה
24 B‡ ˙Èl˃« ‡ˆÓ‡»» .‰„
»≈¬ BÊ ÔȇL ≈∆ ,39da» ÚbÈ «ƒ ‡Ï… כסףֿמשנה כאן (12 .בדבר שיש בו סימן אסור להחזירו,
25 41‡ÈËÒa
»¿ «¿ƒ ;Ô‰a
∆» ÚbÈ
«ƒ ‡Ï… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „b‰
40 ≈»« „ˆa˜«¿ :Ìc
«¿ … משום שהוא חייב להכריז .בדבר שאין בו סימן אינו חייב
להחזירו ,אבל אין אוסרים עליו להחזירו ,מכיון שזכה בו.
26 .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ .42ÊÈÎÓe
ƒ¿« ÏËB≈ ‰Ê∆ ȉ≈¬
(32משנה בבאֿמציעא לב (33 .אלפים אמה מחוץ לעיר. ÔÈa≈ 13‰Áp‰
»»« C„a
∆∆¿ ÔÈa≈ ,ÔÓÈÒ
» ƒ Ba LiL
≈∆ c »¿ .
»» ÏÎÂ 1
(34אבל בתוך התחום אפילו ברשות הרבים ,לא יגע בה. ˙eLa¿ƒ ÔÈa≈ „ÈÁi‰
14 ƒ»« ˙eLa¿ƒ ÔÈa≈ ,‰ÏÈÙ
» ƒ¿ C„a
¿∆∆ 2
זהו כלשון אחרון של רבי יצחק בגמרא שם .כלל בידינו ÔB‚k¿ ?‰Áp‰»»« Cc∆∆ „ˆÈk
« ≈ .ÊÈÎ‰Ï »« 15ÌÈa‰
ƒ¿«¿ iÁ »«ƒ 3
שהלכה כלשון אחרון (35 .ברייתא שם לא .הגירסא B‡ ,17ÌBia« 16Cca∆∆« ÌÈÚB
ƒ ‰t »» B‡ BÓÁ¬ ‡ˆnL
∆»» 4
בגמרות שלנו היא :רועה בין הכרמים ,אבל בכת"י ה' ;Ô‰a
∆» ÚbÈ«ƒ ‡Ï ≈¬ 18‰tL‡a
… ‰Ê∆ ȉ »¿ «» ‰qÎÓ
∆À¿ ÈÏk
ƒ¿ ‡ˆnL
∆»» 5
וברי"ף דפוס קושטא ובתוספתא ,הגירסא היא :רועה
בעשבים (36 .משנה שם לב (37 .שאינה נעולה ויכולה
ÂÈÏÎÂ
»≈¿ BÓÁ¬ ‡ˆÓ‡»» ̇ƒ Ï»¬ .¿19Íca
∆∆« ÌÈÁc
ƒ »ƒ :Ó‡pL
∆∆¡« 6
(22בבאֿמציעא ח (23 .ראה משנה גיטין נט :ולקמן " (2ומצאתה דאתאי לידיה משמע" )בבאֿמציעא ב.(.
הלכה יב (24 .שהרי מה שהגביה החרש בשביל הפקח - (3כגון לחצרו .ראה להלן הלכה ח" (4 .בראיה בעלמא
כמונח על גבי קרקע הוא (25 .שהרי לא הגביה את לא קני לה" )גמרא שם( (5 .משנה בבאֿמציעא י .והטעם
המציאה כולה מעל גבי הקרקע ,וההגבהה של הפקח אינה שלא קנה ,משום שלא הגיעה לידו ולא לרשותו .ואףֿעלֿפי
מועילה לו ,מיגו שלא קנה לעצמו ,לא קנה לחרש .ואפילו שתיקנו חכמים שארבע אמותיו של אדם קונות לו ,זה רק
"מפני דרכי שלום" אין כאן ,כי החרש עצמו יאמר :פקח בסימטה או בצידי דרכים שאין הרבה עוברים ושבים ,אבל
(26שם. לא קנה ,אני אקנה? )בבאֿמציעא ח.(. ברשות הרבים ממש אינן קונות .המשנה שממנה מקור דין
(27לריב עם החוטפים מהם את המציאה. זה מדברת ברשות הרבים ,כמו שפירש אותה רב ששת שם
18 eÓ„˜Â
¿»¿ ,‰‡ÈˆÓ
» ƒ¿ ÏL‚∆ 28BÓÁ¬ B‡ ÏÓ
»» e‡L ƒ«¿ .‰
»∆ ÌÈL י :וראה פירוש המשנה לרבינו כאן ,ורבינו חננאל והרי"ף.
19 ‡„Á
»∆ ‰È‰L
»»∆ B‡ ,29e‰eÎLÓ» ¿ B‡ e‰e‚ȉ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ̉ÈL
¿≈ ∆ וראה חושן המשפט סימן רסח סעיף טו ,ובהג"ה ובביאור
הגר"א שם .ומזה יוצא ,שבסימטה קנה אפילו נפל עליה,
20 ÌÈc
ƒ»¿ ‰na
∆« .30̉ÈL
∆ ≈¿ e˜» CLBÓ
≈ „Á‡Â»∆¿ ‚ȉÓ
«¿ƒ בניגוד לפירוש הראשון שבגמרא שם .ויש לתמוה ,למה
21 ‡„Á
»∆ ‰È‰
»» ̇ƒ ,ÏÓ‚a
‡»»¿ Ï »¬ ;BÓÁa
‡¬« ?ÌÈeÓ
31 ¬ ƒ סתם רבינו כאן והשאיר מקום לטעות.
22 ‡Ï
‡… Ï
˜»¬ ,‰
»» CLBn‰
≈ « CLBÓ ≈ „Á‡Â
»∆¿ ‚ȉÓ
«¿ƒ
23 .32‚ȉn‰
««¿ƒ ,‰‡Èˆn‰
» ƒ¿« ˙‡∆ ‰‡Â» »¿ ‰Ó‰a
»≈¿ Èab
≈« ÏÚ« 6ÎB
≈ ‰È‰ »» . 4
˜‰
»» BÏ d‰Èa‚‰L
8 » ƒ¿ƒ∆ ÔÂÈk
» ≈ da» Èσ ‰ÎÊ
≈¿ :7BÁÏ
≈¬« Ó‡Â
¿»« 5
(28שם ח (29 :ועקר רגליו ממקומו .ראה הלכות מכירה ‡Ó
«» ̇ƒ¿ .11B„ÈÏ
»¿ 10«ÚÈb‰
ƒƒ ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,9ÎB‰
» ≈ 6
פרק ב ,הלכה ו (30 .ואין אחד עדיף מחבירו ,אףֿעלֿפי
שחמור דרכו בהנהגה ,נקנה גם במשיכה (31 .זה נמשך
‰ÎÊ
»» da» È˙ÈÎÊ
‡ƒ ƒ» È
ƒ¬ :Ó‡Â
«»¿ dÏËe
»»¿ ,12Èσ ‰z
»∆¿ :BÏ 7
אחר הדין" :אחד מנהיג ,ואחד מושך" (32 .כלשון אחרון È˙ÈÎÊ
‡ƒ ƒ» È
‡ƒ¬ :Ó
«» ÎBÏ
≈ » d˙pMÓ
»»¿∆ ƒ ̇ƒ¿ .13ÏËBp‰
»≈ « da 8
שם .שהנהגה בגמל במקום משיכה אינה קונה .כלומר ,אם ‡.15ÌeÏk¿ Ó
«» ‡Ï… 14‰lÁz
»»ƒ¿ da 9
שניהם מנהיגים שניהם קונים ,אבל אם אחד מנהיג ואחד (6משנה בבאֿמציעא ט (7 :ההולך רגלי (8 .ושתק ,הרי
מושך ,המושך עדיף ואין המנהיג קונה )שם ט.(. עשה שליחותו (9 .כדעת רבי יוחנן )שם י ,(.שאמר:
24 ‡Ï
… 33‰ÒBna
»≈ « ÊÁ‡Â
‡«»¿ „Á
»∆ Ì„wL
«»∆ ‰‡ÈˆÓ «¡∆ .Â
» ƒ¿ ˙Ó‰a המגביה מציאה לחבירו ,קנה חבירו (10 .בדפוס רומי
25 .36b‰
«≈ ÈÒÎa
≈¿ƒ¿ ÔÎÂ
≈¿ . ‚ȉÈ
35 ƒ¿« B‡ CLÓiL
˜… ¿ƒ∆ „Ú« ,34‰
»» ר"מ :הגיעה (11 .כי המגביה נעשה שליחו ,ומרגע
26 .dcÏ
»«¿ ‰ÒBn‰
˜»≈ « ‰
‡»» Ï
¬» שהגביהה קנה אותה הרוכב (12 .משנה ,שם (13 .כי
הרוכב לא עשה אותו שליח לזכות בשבילו אלא לתת לו
(33חבל שקושרים בו בעלֿחי (34 .אין האוחז במוסרה את המציאה ,וכל עוד שלא נתן לו ,הרשות בידו לחזור בו
קונה את הבהמה אלאֿאםֿכן בעל הבהמה מוסר אותה משליחותו (14 .כשהגבהתי את המציאה ,משנה שם.
בידו .כגון במקח וממכר או במתנה )שם ח (35 .(:ראה (15כי אפילו אם נכונים דבריו ,שנתכוון לזכות בה לעצמו,
הלכה ה (36 .שמת ואין לו יורשים ,וכל הקודם בנכסיו הרי נתנה במתנה לרוכב כשמסרה לו .ראה רש"י שם.
זכה בהם )שם(.
ÏÚ« Û‡Â
«¿ .17BÁ
˜≈¬ ‰
»» 16BÁÏ
≈¬« ‰‡ÈˆÓ ƒ¿«« .‚ 10
» ƒ¿ «dÈa‚n‰
27 ÎB‰
≈ » ‰ÒBna
‡»≈ « ÊÁB
≈ „Á‡Â»∆¿ 37ÎB
‡≈ „Á »» .Ê e‰Èa‚‰
»∆ ‰È‰ ƒ¿ƒ .[da» ]‰ÎÊ
»» ÌeÏk¿ «
‡18BÏ Ó» … ∆ Ètƒ 11
‡lL
28 ,„Ïa
«¿ƒ 38‰Ó‰a‰
»≈¿« ÈÈÁÏ
≈»¿ ÏÚL
«∆ ‰ÒBn‰Â
»≈ «¿ ‰Ó‰a‰
˜»≈¿« ‰
»» . ̉ÈL
20 ˜∆ ≈¿ »‰e‡
»¿ ÌÈL
19 ƒ«¿ ‰‡Èˆn‰
«¿» ƒ 12
29 ,39B„Èa
»¿ ÊÁ‡M
«»∆ ‰Ó« ‰pnÓ
˜»∆ƒ ‰»» ‰ÒBn‰
»≈ « ÊÁ‡L
«»∆ ‰ÊÂ
¿∆
30 .40Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
˜«« e‰
»» ‡Ï
… ‰ÒBn‰
»≈ « ‡Le
¿» (16בשעת ההגבהה אמר :אני מגביה את המציאה לחבירי.
(17ואין המגביה יכול לחזור בו ,שם י (18 .חבירו
(37שם ט (38 .כדעת רב אשי ,ובלשונו "בית פגיה". שיגביה את המציאה בשבילו .בהלכה הקודמת אמר לו
(39ויותר לא ,כי אין קונים חפץ מן ההפקר אלאֿאםֿכן חבירו" :זכה לי בה" ,והמגביה לא אמר כלום ,וכאן אמר
הגביהו כולו (40 .וכל התופס בו זכה. המגביה" :אני זוכה בה לחבירי" ,וחבירו לא אמר כלום.
31 ̇Â
ƒ¿ ,41BzÚcÓ
¿ «ƒ ‡lL
˜… ∆ BÏ ‰B
‡„» Ì »» ÏL ≈¬ .Á
∆ BˆÁ בשני המקרים זכה בה חבירו (19 .כששניהם מודים
32 ‰na
∆« .42ˆÁ‰
≈»∆ ÏÚa «« ÏL∆ ‡È‰ƒ ȉ
≈¬ ‰‡ÈˆÓ
» ƒ¿ da» ‰ÏÙ
»¿» שהגביהו את המציאה ביחד )משנה שם ב .וגמרא ח(.
33 ‰„Oa
‡∆» ¿ Ï
»¬ ; ˙nzLn‰
43 ∆∆«¿ ƒ« ˆÁa
‡≈»¿ ?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc
¿»ƒ (20כי עזרו זה לזה בהגבהה ,וכל אחד מהם הוא כמגביה
44e‰„O מציאה לחבירו ,ועלֿידיֿזה זכו בה שניהם )שם ח.(.
34 ≈» „ˆa «¿ „ÓBÚ≈ ‰È‰»» ̇ƒ :Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ‰p‚Â
¿»ƒ
35 „ÓBÚ
≈ Bȇ≈ ̇ ƒ¿ ;da» ‰ÎÊ
»» È„O
ƒ» Èσ ‰˙ÎÊ ˜«»¿ ‰
»¿» :Ӈ »» ‡Ï˜… ÔË
» » B‡ ‰ËBL
∆ B‡ 21LÁ » ƒ¿ƒ .„ 13
≈≈ BÏ d‰Èa‚‰
36 'È„O
'ƒ» Èσ ‰˙ÎÊ
45 ‡»¿» Ó
«» ‡ÏÂ
… ¿ „ÓBÚ
≈ ‰È‰L
»»∆ B‡ ,ÌL » ÁwÙe
« ≈ƒ LÁ≈≈ d‰Èa‚‰
» ƒ¿ƒ . ˙Úc
23 « « Ô‰Ï
∆» ÔȇL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,22Áwt‰
« ≈ƒ« 14
37 ‡e‰L‡„∆ Ì»» ÏL ‡∆ ˙Bn‡« Úa
46 «¿« ÔÎÂ
≈¿ .‰ÎÊ
»» Ì„Bw‰
≈ « Ïk» eȉ» . LÁ
25 ˜≈≈ ‰
»» ‡Ï… Áwt
24 ˜« ≈ƒ ‰
»» ‡lL
… ∆ CBzÓƒ „Á‡k
»∆¿ 15
טלק
(61כתוב בתורה" :וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" ‰ÚÈb‰
» ƒƒ ̇˜ƒ¿ ,47BÏ ÌÈB
ƒ el‡≈ ȉ≈¬ Bcˆa
ƒ¿ „ÓBÚ
≈ 1
)דברים כד ,א( .ודרשו בגיטין עז" :ונתן – מכלֿמקום". .da» ‰ÎÊ
»» BlL‡∆ ˙Bn‡« Úa
«¿« CB˙Ï¿ ‰‡Èˆn‰
«¿» ƒ 2
כלומר ,לאו דוקא בידה ממש אלא אפילו נתן את הגט
לחצרה ,הרי היא מגורשת ,ודין החצר כדין היד ,שם י: (41שאינו יודע שהחפץ בחצרו )בבאֿמציעא יא ,(.ואילו
(62בבבאֿמציעא יא .אמרו" :ילפינן מציאה מגט" ,כלומר היה יודע היה רוצה לזכות בה .והטעם הוא שהחצר היא
אנו לומדים מציאה מגט ,כשם שחצרה כידה לענין הגט, כהמשך לידו ,שהרי כל מה שבידו נותן שם )נמוקיֿיוסף
כך היא כידה לענין מציאה (63 .זה יוצא מדברי רב פפא בשם הרנב"ר( (42 .ואסור לאחר ליטלה (43 .כגון
)שם י (:שאמר ,שבשדה חבירו לא תיקנו ארבע אמות, מוקפת גדר ,ובעל החצר סומך על כך שאיש לא יכנס לחצרו
ואףֿעלֿפי שהתורה נתנה לו זכות ללכת בו ולקחת פאה, לקחתה )שם( (44 .דעת שמואל ,שם (45 .משנה ,שם.
אבל לא נתנה לו זכות שתהיה חצרו .משמע שארבע אמות רבינו סובר ,שבחצר שאינה משתמרת צריכים שני הדברים:
דינן כחצרו .ועל כן הקטנה כשם שיש לה חצר ,כך יש לה עומד בצד החצר ,וגם שיאמר זכתה לי חצרי (46 .ראה
ארבע אמות (64 .שם י (65 :כי שלוחו של אדם כמותו. הלכה ט (47 .בבאֿמציעא י .ארבע אמות קונות אפילו לא
(66בקידושין מא .למדנו ששלוחו של אדם כמותו ,מהכתוב אמר "זכו לי" .קנין ד' אמות עדיף מקנין חצר ,מפני שיכול
)דברים כד ,א( "ושלחה מביתו" ,והפרשה מתחילה" :כי הוא להושיט יד ולקחת את המציאה.
יקח איש" כלומר ,גדול (67 .ראה לקמן הלכה יב. eÈÈ
ƒ» ‡lL… ∆ È„k„≈¿ ,49‰Ê∆ »» ewz ƒ»¬ .Ë
¿ƒ 48ÌÈÓÎÁ 3
21 ȉÂ
≈¬« ,‰‡Èˆn‰
‡» ƒ¿« Á «« ÌȈ‡ƒ » ÌÈÁ ‡» »∆ ÈÓƒ .‡È ?ÌÈeÓ
ƒ≈¬ 68‰‡L ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na ∆« .‰Ê∆ ÌÚƒ ‰Ê∆ ÔȇˆBn‰ « ¿ƒ 4
52ÌÈa‰
ƒ «» ÔȇL
≈ ∆ 51ÌÈa‰
ƒ « » ˙eL ¿ Ècˆa
≈ƒ ¿ ‡B , ¿»¿ƒ
50‡ËÓÒa
22 ‰È‰
»» ̇ƒ :eÁt ¿» ‡lL
‚… ∆ ˙BÏÊB
69 » B‡ eL ˆ» ȃ¿ ‡È‰ƒ 5
23 ‰È‰
»» ı» ‰È‰»» el‡Âƒ¿ ,dÎB˙a
» ¿ Ô‰L ≈∆ e‰„O
70 ≈» „ˆa «¿ „ÓBÚ
≈ ‡Ï
»¬ ; ƒ»
53ÌÈÏÚa ¿ BÏ ≈
ÔȇL ∆ ∆
‰„Oa » ¿ ‡B ∆»
,Ô‰a ¬ƒ
ÔȘÁBc 6
24 ;e‰„O
≈» BÏ ‰˙ÎÊ»¿» È„O
ƒ» Èσ ‰˙ÎÊ
»¿» :72Ӈ » ƒ« Ôȇ≈ BÁ
«»¿ ,71ÔÚÈbÓ 55 ≈¬ ‰„O≈¿ CB˙a¿ B‡ ÌÈa‰ 54 ƒ«» ˙eLa¿ƒ „ÓBÚ‰
» ≈ 7
25 ı» ‡e‰L ∆ Ȉk
ƒ¿ƒ el‡≈ ȉ≈¬ ÔÚÈb‰Ï
» ƒ«¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ̇Â
¿ƒ «
ÚÈbzL
ƒ« ∆ „Ú« ÌL» ˜‰B
∆ BȇÂ
≈ ¿ , ‡56BÏ ˙BB˜ ˙Bn « «¿«
‡Úa 8
26 ‡‡l
‡»∆ , ÌeÏk¿ Ó
73 «» ‡ÏÂ
… ¿ ,ÌÈÁÈÙn‰
ƒ ƒ¿«« ˙BÏÊB‚Îe
» ¿ Bk„k¿«¿ . »
57B„ÈÏ¿ »
‰‡ÈˆÓ ƒ¿ 9
27 ÏȇB‰
ƒ 74‰zÓa
»»«¿ BÏ e˙¿» ̇Â
ƒ¿ .‰ÎÊ
»» Ô‰a
∆» Ì„Bw‰
(48שם (49 .ארבע אמות קונות לו לאדם (50 .קרן »≈ « Ïk
28 ,e‰„O
≈» CB˙a¿ 75ÔÈÏbÏb˙Ó
ƒ¿¿«¿ƒ Ô‰≈ ȉÂ≈¬« BÏ Ì˜‰
»¿ƒ Á‡Â
זווית הסמוכה לרשות הרבים והיא הפקר לרבים ,כדעת רב ¿«≈
29 ˙BÏÊB‚Â
» ¿ Bk„kˆ¿«¿ ı» ȃ¿ ‰È‰
»» ̇ƒ¿ .76e‰„O˜≈» ‰˙
ששת שם י (51 :שם (52 .ויש לכל אחד ארבע אמות »¿»
30 .77e‰„O
˜≈» BÏ ‰˙
»¿» ‡Ï… ÔÈÁÈÙÓ
«¿ƒ ƒ מיוחדות לו (53 .בגמרא שלנו בדברי רב פפא כתוב
"בעלמא" ,וגירסת רבינו חננאל ,הרי"ף ורבינו היא" :בשדה
(68משנה בבאֿמציעא יא (69 .נקטה המשנה לשון רבים, דעלמא" ,ורבינו מפרש הכוונה "בשדה שאין לו בעלים".
משום שדרכם לפרוח הרבה ביחד (70 .דעת שמואל ,שם. (54שהצפיפות מרובה ,ואין לכל אחד ארבע אמות מיוחדות
(71דעת רבי יוחנן ,שם יב (72 .משנה ,שם יא .דרושים לו (55 .אינה נעשית חצירו של אחר .מדברי רב פפא שם.
כל שלושת התנאים :א .עומד בצד שדהו .ב .אילו היה רץ, (56ברשות הרבים אין קונות לו ,שהרי התקנה לא תועיל
היה מגיעם .ג .אמר :זכתה לי שדי ,משום ששדה חצר למנוע ריב ,ובשדה חבירו אין קונות לו ,שלא הפקיעו
שאינה משתמרת היא ,ועלֿידי קיום התנאים הנ"ל נעשית חכמים זכותם המליאה של הבעלים עלֿמנת לתת לאחרים
כחצר המשתמרת (73 .שהרי אפילו לא יקחהו אחר ,לא זכות חצר (57 .ראה הלכה א.
ישאר בשדהו ,משנה שם (74 .שם יב (75 .הצבי השבור
והגוזלות שלא פרחו ,ונתגלגל בשדה דינו כמונח בשדה. ‡,59˙Bn‡« Úa «¿« dÏ» LÈ ≈¿ 58ˆÁ
˜≈» dÏ» LÈ≈ ‰pË »« ¿ .È 10
(76ואין הנותן יכול לחזור בו (77 .אפילו במתנה ,שדעת ÈtÓ
‡≈¿ƒ .˙Bn‡« Úa «¿« BÏ Ôȇ ≈¿ ˆÁ
≈» BÏ Ôȇ≈ 60Ô˘ » »¿ 11
אחרת מקנה אותו ,שהרי הצבי הרץ כדרכו והגוזלות ‡È‰L
ƒ∆ ÌLkL ≈ ¿∆ :61‰e„ÓÏ
» ¿«¿ d„iÓ ˜»»ƒ ‰pË»« ¿ ÏL ∆ ˆÁL
≈»∆ 12
המפריחים יעזבו מהר את שדהו ,ודומים כאילו אינם בחצרו Ë‚a
≈¿ ˙Lb˙Ó∆ ∆»¿ƒ Ck» ,d„ÈÏ »»¿ «ÚÈbn‰
ƒ«« Ë‚a ≈¿ ˙Lb˙Ó
∆ ∆»¿ƒ 13
כלל. ,Ëb‰
≈« ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ ˆÁ≈» dÏ» LiL ≈∆ ÌLÎe≈ ¿ ;dˆÁÏ»≈¬« «ÚÈbn‰
ƒ«« 14
31 ÈtÓ
≈¿ƒ ,79ÏÊb
≈» da» LÈ≈ Ô˘Â
» »¿ ‰ËBL
∆ 78LÁ « ƒ¿ .È
≈≈ ˙‡ÈˆÓ ‡„Ì
» » ÏL∆ ‡˙Bn
« Úa‡Â
« ¿«¿ ;62 »
‰‡ÈˆÓƒ¿ «¿ƒ¿
ÔÈÚÏ dÏ» ≈
LÈ Ck» 15
32 Ô„iÓ
»»ƒ dÏÊ‚e
‡»»¿ Á≈« 81Ú«» ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .80ÌBÏL ≈¿« BˆÁL
» ÈÎc ≈¬∆ e„ÓÏ ¿«» Lȇ‰ ‡ƒ» Ï »¬ . ‰‡ÈˆÓ
63 » ƒ¿ ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ BˆÁk
≈¬« 16
33 Bȇ≈ ÚaLÂ
«¿ƒ¿ da» Ùk«» ̇ƒ¿ , ÔÈi„a
82 ƒ»«¿ ‰‡ˆBÈ
‡»¿ dÈ
»≈ Ck» , 65BÁeÏL ¿ BÏ ‰BwL
∆ ∆ C„k
∆∆¿ :64BÁeÏMÓ¿ ƒ BÏ » 17
˜‰B
34 .83LÓÁa
∆… ¿ iÁ
«» , ÁÈÏL
66 « ƒ» ‰OBÚ ∆ Bȇ ≈¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÔËw‰Â» »«¿ ;BˆÁ≈¬ BÏ ‰˜z
∆¿ƒ 18
˜„Ú« ,BÏ ÔÈBƒ BlL ‡∆ ˙Bn‡« Úa«¿« ‡Ï … ¿ BˆÁ
≈¬ Ôȇ≈ Ck» 19
(78מלידה ,וממילא הוא גם אלם וגם שוטה ,ועל כן הוא .67B„ÈÏ
»¿ ‰‡ÈˆÓ
» ƒ¿ «ÚÈbzL
∆«ƒ 20
נזכר תמיד יחד עם שוטה וקטן )משנה גיטין נט (79 .(:אם
בא אחר וחטף מידם (80 .כדי למנוע ריב בין המוצא (58חצר המשתמרת קונה לה שלא מדעתה כמו לגדול
וקרוביו ובין האחרים .אבל מצד הדין אין זה גזל ,שהרי אין )בבאֿמציעא י :יא (59 (.קונות לה מכוח תקנת החכמים,
בהם דעת ,ולא זכות במציאה ,וכאילו היא מונחת עדיין על דברי רבי יוחנן שם (60 .דברי ריש לקיש .ולפי מסקנת
הקרקע )בבאֿמציעא שם( (81 .על תקנת החכמים. הגמרא ,גם רבי יוחנן מודה בקטן .ראה רבינו חננאל ורש"י.
מק
מודה שלא פרע ,והשטרֿחוב נפל מיד המלוה ,וכלֿשכן (82כי הגזלן זכה מן הדין ,וכדעת תנאֿקמא שם (83 .גזלן
כשלא מודה וטוען שפרע )גמרא שם( (6 .עלֿידי העדים שכפר ונשבע לשקר ,חייב להחזיר את הקרן ולהוסיף חומש
בביתֿהדין )בבאֿמציעא טז( (7 .למלוה (8 .הסכם של )ויקרא ה ,כד( ,אבל בגזל זה שאינו יוצא בדיינים -אין גם
רמאות (9 .המלוה והלוה (10 .שקנו במפורש שלא חומש .ראה למעלה פרק ו ,הלכה טז.
באחריות ,או כשאין ללוה נכסים אחרים .אבל כשקנו
באחריות ויש ללוה נכסים ,אין חשש קנוניה (11 .שהרי Û‡« ,85BÁÏL
»¿À ÏÚ« ÌÈÎeÓq‰
ƒ ¿« Bze « ƒ¿ .‚È
ƒ 84Ba¿ ˙‡ÈˆÓ 1
נפרע החוב ,שם יג (12 .כדי שיחלקו ביניהם את קרקע ÏÚ« Û‡« , ‰Úp‰
87 »¬«« Bzaƒ ˙‡ÈˆÓe
« ƒ¿ ,86ÌÈÏB„b
ƒ ¿ Ô‰L«≈∆ Ètƒ ÏÚ 2
הלקוחות (13 .זכות (14 .הסופר שכח לכתוב אחריות ‰eÎÓ
» ¿ ‰˙ȉ»¿» elÙ‡Â
ƒ¬« ,BÁÏL
»¿À ÏÚ« 88˙ÎÓBÒ
∆∆ dȇL» ≈∆ Ètƒ 3
נכסים ,והמלוה לא הפסיד את זכותו מפני טעותו של ˙‡ÈˆÓe
« ƒ¿ , ÌÈÚk‰
90 ƒ¬«¿« B˙ÁÙLÂ
»¿ƒ ¿ BcÚ
¿« ˙‡ÈˆÓe
‡« ƒ¿ ,89‰Ó »» 4
הסופר ,כדעת החכמים במשנה .רבינו פסק כאביי שם לג: BȇL
≈∆ Ba¿ ˙‡ÈˆÓ‡« ƒ¿ Ï
»¬ .BlL∆ el‡≈ ȉ
‡≈¬ 91BzL¿ƒ 5
בניגוד לדעת שמואל שסובר שאין חוששין לפרעון .שיטתו ˙‡ÈˆÓe
˜« ƒ¿ ,ÔË » » ‡e‰L∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BÁÏL
»¿À ÏÚ« CÓBÒ≈ 6
של שמואל הופרכה ,שם יד (15 .כדעת רבא שאינו מבדיל ‡È‰L
‡ƒ∆ BzL ¿ ƒ ˙‡ÈˆÓe
« ƒ¿ ,92ÌÈÚ‰
ƒ¿ƒ» B˙ÁÙLÂ
»¿ƒ ¿ BcÚ«¿ 7
בין שטרי הלואה ובין שטרי מקח וממכר )שם טו.(: ‡ÔÈ
» ≈ ˙B‡Èˆn‰ƒ¿« el‡≈ Ïk» 93˙L‚Ó
∆ ∆…¿ dȇÂ
» ≈¿ ˙L‚Ó
¿…∆ ∆ 8
(16מכיון שהדין "לא יחזיר" מנומק בזה ש"אחריות טעות
סופר" (17 .שהרי בשטר זה כתוב מפורש שאין בו .BlL
∆ 9
אחריות ,והמלוה ינכה מן הלוה בלבד ,והוא הרי מודה שלא (85שאביהם מפרנסם. (84משנה בבאֿמציעא יב.
פרע (18 .שם יב (19 :מכיוון שנפל ולא נזהר בשמירתו, (86דינם לענין מציאה כקטנים ,שם יב :והטעם שהמציאה
יש יסוד לחשוש שפרעו. לאב " -משום איבה" ,שהרי הוא מפרנסם (87 .בת
20 ‰È‰Â
»»¿ ,20ÌBia« Ba BpÓfL
«¿∆ ËL
»¿ ‡ˆÓ ≈¿ .
»» ̇ƒ ÔΠשתיםֿעשרה ויום אחד שהביאה שתי שערות ,עדיין ברשות
21 Ìi˜Ó
»À¿ Bȇ≈ ̇Â
ƒ¿ ;23ÈÊÁÈ
ƒ¬« 22‰„BÓ
∆ iÁ‰Â
»««¿ ,21Ìi˜Ó
¿»À אביה היא )כתובות מו (88 .(.זה יוצא מדברי הגמרא
שאומרת ,שמציאת שפחה עבריה ,שלא הביאה שתי שערות,
22 . ‰ÂÏ
25 »» ‡Ï
… ÔÈ„ÚÂ
ƒ«¬« ˙BÂÏÏ
24 ¿ƒ ˙k
«» ‡nL
»∆ ,ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Ï
… שייכת לאביה ,אףֿעלֿפי שאינה סמוכה על שולחן אביה
(20שביום שנמצא נכתב .מימרא של רבי יוחנן ,בבאֿ אלא על שולחן רבה ,בבאֿמציעא יב (89 :מכורה
מציעא יז (21 .אישור ביתֿהדין שהשטר כשר (22 .שלא כשפחה ,אין המציאה שייכת לאדוניה אלא לאביה )שם(.
פרע ומהמלוה נפל ,דברי רב כהנא שם (23 .למלוה .ואין והטעם הוא משום איבה ,שלא ישנא אותה ויקדשנה למנוול
חוששין לקנוניה כמו בהלכה א ,כי הם יכולים לכתוב שטר ולמוכה שחין )כתובות מז ,וראה תוספות שם( (90 .כל
אחר שזמנו כזמן השטר הנמצא ,מהֿשאיןֿכן בהלכה א. מה שקנה עבד קנה רבו )משנה ,שם יב (91 .(.כדי למנוע
(24הכין לעצמו שטר לשם קבלת הלואה (25 .ואינו קטטה בינו לבינה ,שהרי הוא מפרנסה (92 .ברשות עצמם
משמיד את השטר ,כי בדעתו ללוות אחרֿכך ,וחס על שכר הם )משנה ,שם( (93 .ספק מגורשת ,כגון זרק לה גט
הסופר .והמלוה יטרוף שלא כדין מן הלקוחות ,שקנו ברשות הרבים ,ספק קרוב לה ספק קרוב לו .אףֿעלֿפי
מהלוה קרקע בימים שבין כתיבת השטר ובין ההלואה ,ועל שעדיין חייב לפרנס אותה ,בכל זאת המציאה שלה ,שהרי
כן לא יחזיר למלוה כשאינו מקויים אפילו כשהלוה מודה בין כך וכך יש כבר איבה בינו לבינה )גמרא שם יב.(:
)גמרא שם( .וראה חושןֿמשפט סימן סה ,סעיף ז ,מאירת
עינים שם סעיףֿקטן כב.
1
(1נתבארו בו דיני מציאת השטרות ,איזה אלו שטרות
23 Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ıÚ≈ ÈÏÎa
ƒ¿ƒ B‡ 26˙ÓÁa
∆≈¿ ËL ‚»» .
»¿ ‡ˆÓ שיהיו ,והיות דיניהם חלוקים משאר המציאה ,כמו שהוא
24 ‰LÏL
» ¿ ‡ˆÓ »» . ÔÓÈÒ
27 » ƒ Ô˙pL
«»∆ ÈÓÏ
ƒ¿ ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‰Ê∆ ȉ
¬≈ מבואר שם.
25 29‰Ê
∆ ÏÚ« ‰Ê∆ ÔÈÁpÓ
‡ƒ»À B‡ ,„Á
»∆ CÎa
∆∆¿ 28ÔÈÎek
ƒ ¿ ˙BËL
¿»
Ba 3Lt≈≈ ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,2BÁ ËL ≈ « .‡ 10
«¿ ‡ˆBn‰
26 .30ÔÓÈÒ
» ƒ Ô˙pL
«»∆ ÈÓσ¿ ÈÊÁÈ
‡ƒ¬« „Á
‡‚„ ∆»
∆∆ ÌÈ„e‚‡Â
«¬ ƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,5‰„BÓ
∆ iÁ‰L
»««∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,4ÌÈÒÎ
‡ƒ»¿ ˙eÈÁ
»¬« 11
(26נוד של עור ,משנה שם כ .וגמרא כ (27 :מהֿשאיןֿכן ,BÚt
»¿ ‡nL»∆ ; ÈÊÁÈ
7 ƒ¬« ‡Ï… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ìi˜Ó
6 »À¿ ‡e‰L ∆ Ètƒ 12
בשתי ההלכות הקודמות שאין מחזירים את השטר למלוה ‡lL
… ∆ ˙BÁB˜Ï» ÛËÏ
10 … ¿ƒ È„k
≈¿ ÌÈOBÚ
ƒ 9̉≈ ‡Èe˜e
8 »¿ ¿ 13
אפילו בסימן ,שהרי השטר בידו היה ,והוא מכיר את הסימן, ÛËÏ
… ¿ƒ 13BÏ LÈ≈ ȉL
≈¬∆ .BÏ ‰„B‰» 12CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,11ÔÈckƒ« 14
ואין זו הוכחה שמידו נפל (28 .ראשו של זה בסופו של
‡lL
… ∆ ˙eÈÁ‡‰L
‡»¬«»∆ ,˙eÈÁ»¬« Ba Lt ≈≈ ‡lL… ∆ ËLa»¿ ƒ 15
זה ,משנה וגמרא שם (29 .אורכו של זה על אורכו של
זה (30 .המוצא מכריז "שטרות מצאתי" ,והמאבד יאמר ÈËLa
≈¿ƒ ¿ ÔÈa≈ ,‡e‰ 14ÙBÒ≈ ˙eÚË» ËLa »¿ ƒ ‰Lt˙
» ¿»¿ƒ 16
את המספר ,או שהיו כרוכין או אגודים ,כסימן .על כן Lt
≈≈ ̇ƒ ,16CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .15kÓÓe
»¿ƒ ÁwÓ»ƒ ÈËLa
≈¿ƒ ¿ ÔÈa≈ ‰‡Âω
»»¿« 17
מדברת המשנה על שלושה שטרות ,כי בשנים אין המספר ‰„BÓ
∆ iÁ‰»«« ‰È‰
»» ̇ƒ :˙eÈÁ‡a
»¬«¿ ‡lL
… ∆ ‡e‰L ∆ ‰Ê∆ ËLa
»¿ ƒ 18
סימן ,שהרי המינימום של "שטרות" הוא שנים )גמרא .19BÚt
»¿ ‡nL»∆ ,18ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Ï
… ‡ϻ ̇ƒ¿ ;17ÈÊÁÈ
ƒ¬« 19
ורש"י שם(.
(3שלא כתוב במפורש. (2משנה בבאֿמציעא יב:
27 ̇ƒ :32‰LÏL
» ¿ ÌÈÂÏn‰Â
‡ƒ¿««¿ 31„Á »∆ ‰Âl‰ „»» .
∆… « ‰È‰ (4שנכסי הלוה אחראים לפרעון החוב ,והמלוה יוכל לטרוף
28 ÈÓÏ
ƒ¿ ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡ϻ ̇Â
ƒ¿ ,34‰ÂlÏ
∆… « ÈÊÁÈ
ƒ¬« ̉≈ 33ÌÈÓi˜Ó
¿ƒ»À אותם גם מיד הלקוחות ,שקנו אחרי ההלוואה (5 .שהלוה
אמק
אשה ועל שטר שחרור ,והשיבו :מחזירים ,כדי שתוכל 35ÙBÒÏ
≈ ¿ Ô‰È˙BËL
∆ ≈ »¿ e˙¿» ÌÈÂÏn‰
ƒ¿«« ‡nL»∆ ;ÔÓÈÒ
» ƒ Ô˙pL
∆»« 1
להנשא ,וכשתבוא להוציא מיד הלקוחות ידרשו ממנה ÌÈÂl‰Â
‡ƒ… «¿ „Á
»∆ ‰ÂÏn‰
∆¿«« ‰È‰
»» . Ôic‰
36 »«« „iÓ
«ƒ eÏÙÂ
¿»¿ ÔÓi˜Ï
¿«¿» 2
להוכיח מתי הגיע הגט לידה ,ותאריך הגט אינו קובע[. È„È
≈¿ ˙Îa
«¿ƒ ÔzLÏL
»¿ »¿ eȉ» ̇Â
ƒ¿ .37‰ÂÏnÏ
∆¿«« ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‰LÏL
¿ » 3
(46והוא טוען שעדיין לא נתן לה את הגט ומידו נפל ,וכעת
אינו רוצה לגרשה ,והאשה טוענת שמידה נפל והיא
ÔzLÏL
»¿ »¿ ‡nL
»∆ ;ÔÓÈÒ
» ƒ Ô˙pL
«»∆ ÈÓÏ
ƒ¿ ÈÊÁÈ
‡ƒ¬« „Á
»∆ ÙBÒ
≈ 4
מגורשת (47 .ראה סוף ההלכה (48 .ומתירים אשת איש .38ÙBq‰
≈ « „iÓ
«ƒ eÏÙÂ
¿»¿ zÎÏ
… ¿ƒ ÙBqÏ
≈ « Ô‰ÈËL
∆ ≈¿ƒ eÎÈÏB‰
ƒ 5
בסימן מובהק ,אףֿעלֿפי שהבעל טוען שלא גירשה. (31בשלושת השטרות שמצאם יחד )משנה בבאֿמציעא
(49לשון הברייתא שם (50 .שם כח (51 .שסימני הבעל כ (32 .(.כגון ראובן לוה משמעון ,מלוי ומיהודה.
אינם כלום ,שהרי הוא כתב את הגט ויודע בסימניו ,ולא (33גמרא ,שם כ (34 :אפילו נתן המלוה סימן ,שוודאי
כבמציאה סתם שאמרנו "סימנין וסימנין יניח" ,כלומר באו פרע הלוה את השטרות וקבלם חזרה ומידו נפלו ,שאם מיד
שנים וכל אחד מהם נתן סימני האבידה כמו שנתן חבירו, המלווים נפלו ,מי קיבץ אותם למקום אחד (35 .של
לא יתן לא לזה ולא לזה ,אלא תהיה מונחת עד שיודה ביתֿהדין (36 .אבל בשטרות מקויימים אין חוששים שמא
האחד לחבירו או יעשו ביניהם פשרה .ראה גמרא שם ,וראה מיד הדיין נפלו ,שאין דרכו של איש להשהות את שטרו
למעלה פרק יא ,הלכה ג ,ופרק יג ,הלכה ו (52 .בתנאי. המקויים אצל הדיין )שם( .ובכ"י אוקספורד 591הגירסא
(53ולא נקב סתם ,כי שמא ראתה את הנקב כשהגט היה היא" :ונפלו מיד הסופר" (37 .שוודאי מידו נפלו ,שאם
ביד בעלה )גמרא שם(. מיד הלווים נפלו ,כיצד נזדמנו למקום אחד )משנה וגמרא
19 ‡È‰Â
ƒ¿ ,Ëb‰
≈« Ba LwL
« »∆ 54ËeÁ‰« ÈÓÈÒ ≈ ‡e‰ .Ê
‡≈» ƒ ÓB שם( (38 .ומעולם לא לוו ,ואין זה ודאי שמהמלוה נפלו,
20 ÔÓÈÒ
» ƒ Ó‡zL
« … ∆ ,‡e‰Â¿ .dÏ» Ô˙pÈ
≈»ƒ ËeÁ‰« ÈÓÈÒ
‡≈» ƒ ˙ÓB
∆∆ ועל כן לא יחזיר אלא למי שנתן סימן.
21 ‡„Ì
‡… » :‰Ó
‡»¿» ̇ƒ Ï
»¬ ;ËeÁ‰« ˙cÓ ‡«ƒ C
∆… ÔB‚k¿ ,˜‰Ó
»¿À ‡Ï
… Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ BÁ ËLe
˜«¿ 39ÔÈÚe
ƒ ¿ ˙BËL »¿ ‡ˆÓ»» .‰ 6
22 ‡:ÓB
≈ ‡e‰ . ˜‰Ó
55 »¿À ÔÓÈÒ
» ƒ ‰Ê∆ Ôȇ≈ ‡e‰ ÁL
‡… » B ÌÈ„Ú
ƒ≈ ‡Ïa
‡… ¿ elÙ
ƒ¬ , BL
41 ≈ Ô‰nÚ
∆»ƒ LÈ≈ ̇ƒ¿ . ÈÊÁÈ
40 ƒ¬« 7
23 ÁpÓ
»À ‰È‰
»» 56˙ÓÁa
‡∆≈¿ :˙ÓB
∆∆ ‡È‰Â ƒ¿ ,ÁpÓ
»À ‰È‰
»» ˙ÓÁa¿≈∆ ‡Ï
… ,Úet
« » ‰È‰»» ‡Ï
… el‡Lƒ∆ ;42‰ÂlÏ
∆… « BÁ‰« ËL
«¿ ÔzÈ≈ƒ 8
24 .57˜‰Ó
»¿À ÔÓÈÒ
» ƒ ‰Ê∆ ÔȇL
≈∆ ;BÏ Ô˙pÈ
≈»ƒ ˙k
»¿ BnÚƒ LÈ≈ ȉÂ
˜≈¬« ,ÌÈÚe
ƒ ¿ ˙BËL »¿ ÔÈa≈ BÎÈÏL‰
ƒ¿ ƒ 9
(54בבאֿמציעא כה (55 .שמא ראתה כשהגט היה ביד .Úet
« » ‡e‰L ∆ 10
בעלה (56 .נוד של עור ,שם (57 .שהאשה יודעת, (39שם כ (40 :לא למלוה ולא ללוה ,אפילו נתן המלוה
שהבעל מחזיק כל שטרותיו בחמת. סימן ,שמא נפרע ,שהריהו מושלך עם יתר השטרות
25 ÈÊÁÈ
ƒ¬« 59‰„BÓ
∆ ‰L
«»∆ ÔÓÊa
«¿ƒ :58eÁL »» .Á
¿ƒ Ë‚≈ ‡ˆÓ הפרועים (41 .שכתוב בו שהשטר נפרע )משנה שם כ.(.
26 ‡ÏÂ
… ¿ ‰ÊÏ
∆» ‡Ï
… ÈÊÁÈ
62 ƒ¬« ‡Ï
… ‰„BÓ
61 ∆ ‰«» Ôȇ≈ ; „ÚÏ
60 »∆∆ (42שוודאי נפרע .לפי רבינו ,מדברת משנתנו שם ,באחד
שמצא ברחוב שטרות קרועים ,ושטר חוב ביניהם בצירוף
27 .‰ÊÏ
»∆ שובר ,ולא במלוה שמצא בין שטרותיו שובר על אחד
(58שטר ששחרר האדון את עבדו הכנעני .משנה ,שם יח. השטרות ,ראה אורֿשמח ומשנהֿלמלך כאן.
(59שנתנו לעבד להשתחרר בו ,ומיד העבד נפל.
(60ברייתא ,שם יט (61 .וטוען שכתב את השטר ונמלך ÈÊÁÈ
ƒ¬« 44‰„BÓ
∆ ÏÚa‰L
«««∆ ÔÓÊa«¿ƒ :ÌÈL ‚ƒ» Èh
≈ƒ 43‡ˆÓ»» . 11
בדעתו שלא ליתנו (62 .שם. ÔÓÈÒ
» ƒ ‰M‡‰
» ƒ» ‰˙
»¿» ̇ƒ :46‰„BÓ∆ ÏÚa‰ ««« Ôȇ≈ ;45‰M‡Ï» ƒ» 12
‰ÊÏ
∆» ‡Ï… ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Ï
… ‡ϻ ̇ ƒ¿ , dÏ» Ô˙pÈ
48 ≈»ƒ ˜‰Ó
47 »¿À 13
28 Û‡Â
«¿ ,‡È‰ƒ 64‡Èa
ƒ» ˙zÓ
«¿« ̇ƒ :63‰zÓ
»»« ËL »» .Ë ,ÂÈÓÈÒ
«¿ ‡ˆÓ »» ƒ Ô˙Â
«»¿ ,ÏÙ
«» È„iÓ
ƒ»ƒ : ÏÚa‰
50 ‡««« Ó «» . ‰ÊÏ
49 ∆» ‡ÏÂ… ¿ 14
29 ‡ÏÂ
… ¿ ‰ÊÏ
∆» ‡Ï… ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Ï
… 65ÌÈ„BÓ
ƒ ̉ÈML
∆ ≈¿ ∆ Ètƒ ÏÚ« Ô˙pÈ
≈»ƒ ÂÈÓÈÒ
»» ƒ ‰˙Â
»¿»¿ ,ÏÙ
« » È„iÓ
ƒ»ƒ ‡:˙ÓB
∆ ∆ ‰M‡‰Â
» ƒ »¿ 15
30 ËL
»¿ ˙kL
«»∆ Á‡Â««¿ ,66Ô˙
«» ‡ÏÂ
… ¿ ÔzÏ
≈ƒ ˙k
«» ‡nL
»∆ ;‰ÊÏ
∆» :‰Ó‡L
»¿»∆ ÔB‚k¿ ,˜‰Ó»¿À ÔÓÈÒ» ƒ ÔzzL≈ƒ∆ , ‡e‰Â¿ . dÏ» 16
52 51
31 ,Ba ÊÁÂ
«»¿ ,‰zÓa
»»«¿ Á‡Ï
≈«¿ d˙
»»¿ B‡ BÊ ‰„O∆» ÎÓ
«» ‰Ê∆ ,d„ÈÏ
»»¿ «ÚÈb‰
ƒƒ ‡Ï… el‡L
ƒ∆ ; ˙ÈBÏt
53 ƒ ¿ ˙B‡ „ˆa «¿ LÈ≈ ˜ ∆∆ 17
32 ˜ÏÚ« ‡Èe
»¿ ¿ ˙BOÚÏ ¬« È„k≈¿ 68‰ÊÏ∆» ‰„BnL
∆ ∆ 67‰Ê ¿∆ .˙Ú„BÈ
« « ‰˙ȉ
»¿ » ‡Ï
… 18
33 ÈÎL
ƒ¿ ˙zÓ
«¿« ̇ ƒ¿ .BÏ ÎnL
«»∆ B‡ BÏ Ô˙pL«»∆ 69ÔBÁ‡‰
»«¬
34 ;ÔzÈ
≈ƒ ‡Ï
… ‡ϻ ̇ ƒ¿ ,ÔzÈ
≈ƒ ‰„B‰
» ̇ƒ :‡È‰ƒ 70ÚÓ (43בבאֿמציעא יח (44 :שנתן את הגט לאשתו ומידה נפל«¿ .
35 ÔBÁ‡‰
‡¬«» ‰Ê∆ Á «« ‰Ê∆ ÌÈLÏ
ƒ«¿ ƒ Ô˙pL
«»∆ ÚÓ (45להתירה להנשא ,שלא כשטר חוב ,שאףֿעלֿפי שהחייב ∆ ¿ƒ
«¿ ÈÎML
36 .72‡a˙iL
˜≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,71‰»» מודה לא יחזיר ,למעלה הלכה א .והטעם הוא ,ששטרֿחוב
לגביית החוב הוא בא ,ואפילו מן הלקוחות ,ועל כן לא
(63משנה ,שם יח (64 .שאין הנותן יכול לחזור בו לאחר תועיל הודאת הלוה ,שהרי אדם שלישי )הלקוח( עלול
שמסר את שטר המתנה למקבל ,גמרא שם יט: להפסיד ,אבל גט עיקרו בא להתיר את האשה להינשא.
(65ברייתא שם יט (66 .ולא זכה חבירו (67 .הדבר ]אמנם קיים חשש ,שמא כתב הגט בניסן ולא נתנו לאשה
הזה (68 .הראשון (69 .לומר ששטר המתנה שנמצא עד תשרי ,ובינתיים מכר הבעל פירות של נכסי מלוג שלה,
נמסר בשעתו לראשון ,ומידו נפל ,ואם נחזיר את השטר ועכשיו אחרי שיחזירו לידה את הגט תטרוף מן הלקוחות
לראשון ,הוא יוציא את השדה מן האחרון ,שהרי שטרו מה שקנו בין ניסן לתשרי .בגמרא שם יט .הקשו כך על גט
במק
24 ÔȇL
≈∆ ËL
»¿ ÏÎÂ
»¿ ;ÌÈ„BÓ
ƒ ̉ÈML
∆ ≈¿ ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÈÊÁÈ
קודם לזה של האחרון ,ויחלקו ביניהם את השדה )גמרא «¬ƒ
25 ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Èe˜Ï
»¿ ¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÔBÚÙÏ
»≈¿ ‡Ï
… LLÁÏשם( (70 .חולה מסוכן השוכב על ערש דוי )שם(» ¬« „ˆ« Ba .
26 .ÂÈÏÚÏ
»»¿ƒ (71כי הנותן יכול לחזור בו ,שאין כוונתו להקנות אלא
לאחר מיתה ,ועל כן אפילו נחזיר את השטר לראשון לא
שׁשׁמוּ ביתֿדין נכסי לוה למלוה בחובו )משנה (85שטר ֶ ָ יפסיד האחרון (72 .הלכות זכייה ומתנה פרק ט ,הלכה
בבאֿמציעא כ (86 .(.מזון האשה והבנות .ביתֿדין טז.
כותבים שטר ,שימכרו מקרקע הבעל למזון האשה והבנות
(87יבמה שחלצה )ראה פירוש המשנה לרמב"ם(. Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰zÓa
»»«¿ d˙pL
»»¿∆ ÚÓ
«¿ ÈÎLƒ¿ ˙Ó≈ .È 1
(81שטר שבו מתחייב הבעל לשלם סכום כסף לאשתו
כשיגרשנה או כשתתאלמן ממנו (82 .שהכתובה לא
˜ÈfÓ
ƒ« B‡ BÁa
≈¬« ÏBÁ
‡≈ ÔÈ„ƒ ‡e‰Â¿ ,˙Á«« ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ נפרעה (83 .כדין כל שטרֿחוב ,ראה למעלה הלכה א.
».BBÓÓ (84להחזיר לאשתו את הכתובה ,כדי לטרוף את הקרקע מן
:el‡≈ ÌȘÙa
ƒ»¿ƒ BÊ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ e‡e
≈ הלקוחות ,ויחלקו ביניהם את הקרקע.
1
ÈËL
≈¿ƒ ,86ÔBÊÓ» ˙Bb‡Â ‡¿ƒ¿ 85ÌeL ˙Bb ¿ƒ ‡ˆÓ»» .‚È 13
(1נתבאר בו החובל בחבירו שהוא חייב בחמשה דברים, ÔÈic‰
ƒ»«« ÔÈ˙BkL
ƒ¿ ∆ ˙BÚË
89 »¿ ÈËLÂ
≈¿ƒ ¿ , ÔÈe‡Óe
88 ƒ ≈ 87‰ˆÈÏÁ
» ƒ¬ 14
שהם :נזק וצער וריפוי ושבת ובושת ,מנין לו זה מן התורה.
ÈËL
≈¿ƒ ‡ˆnL »»∆ B‡ ,BÁ ≈¬ ÏL ∆ ¿ ‰Ê∆ ÔÈcƒ ÏÚa
«« ÏL ∆ 15
ואיכות עשיית החבלה ,בכוונה ושלא בכוונה ,באי זה דבר,˙‡∆ ÔÈÈc
ƒ ƒ ÈÏÚa
≈¬« 90Ô‰Ï∆» eaL
¿≈∆ ˙BËM‰
»¿ « ̉Â≈¿ ,ÌÈea
ƒ ≈ 16
ובאי זה מקום.
ÈBÏt
ƒ ¿ ̉Ï∆» ee„iL
»∆ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ eÏa˜Â
¿ƒ¿ ̉Ï
∆» ÔÈcL
ƒ»∆ ÔÈic‰
ƒ»«« 17
31 „,ÌÈ
ƒ»¿ ‰MÓÁ
» ƒ¬ BÏ 3ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ
»« 2BÁa ≈ « .‡ ‰Ê∆ ȉ
≈¬« ÏBÁ‰ ≈¬ 91ÔÈcƒ ˙Èa≈ ‰OÚÓ≈ ¬« Ïk» ‡ˆnL
»»∆ B‡ ,ÈBÏÙe
ƒ ¿ 18
32 ‰MÓÁÂ
» ƒ¬« .˙LÂ
∆ » ,˙LÂ
∆∆ ¿ ,ÈetÂ
ƒ¿ ,ÚˆÂ
««¿ ,˜Ê
∆∆ :̉≈ el‡Â
≈¿ ÔBÚÙÏ
»≈¿ Ba ÔÈLLBÁL
ƒ ¿ ∆ ËL »¿ Ïk» :c
»» ÏL∆ BÏÏk
»¿ .ÈÊÁÈ
ƒ¬« 19
33 ,5ÂÈÒÎaL
»»¿ƒ∆ ‰Ùi‰
∆»« ÔÓƒ ÌÈÓlzLÓ
ƒ¿«¿ ƒ 4Ôlk
„»À ,el‡≈ ÌÈ
ƒ»¿ iÁ‰
»«« ‰È‰»» ̇ƒ¿ ;BÁ‰« ÚÙ «¿ƒ ‡nL
»∆ ,ÈÊÁÈ
ƒ¬« ‡Ï… 20
34 .6ÔȘÈfn‰
ƒ ƒ«« Ïk» ÔÈ„k
¿ƒ ˜„«Ú ‡Èe
»¿ ¿ ˙BOÚÏ ¬« È„k≈¿ ‰„B‰L
» ∆ Lه» ¿∆¿ ,‰„BÓ
∆ 21
(2 ÔÓÊכגון ,קוטע ידו (3 .ואין מקטעים ידו (4 .אלו שאין
‡«¿ Á
«« eÁ˜lL
¿»∆ ‰zÓ »»« Ïa˜Ó
≈«¿ B‡ Á˜Bl‰
« ≈ « ˙‡∆ „ÈÒÙiL
ƒ¿«∆ 22
‡Ïבהם חסרון כיס ,כגון ,צער ובושת (5 .מן הקרקע … ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÔÈck
ƒ« ‡lL… ∆ Ì„iÓ
»»ƒ eÚÙiL
¿¿ƒ∆ È„k
≈¿ ,ËM‰
»¿ « 23
גמק
בעדים זוממין (19 .דווקא ,אפילו הסכים החובל שיחסירו המעולה שבנכסי החובל ,אם אין לו מטלטלין (6 .בממון
לו אבר .שאלה זו מכוונת לנאמר למעלה )הלכה ב(" ,תחת חבירו ,שאמרה תורה "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם"
לשלם ממון הוא" .בהלכה ג' למדנו ,שאין איסור לקחת )שמות כב ,יד( .וראה למעלה הלכות נזקי ממון פרק ח
כופר ,וכאן אנו לומדים ,שכופר בלבד מותר לקחת ,אבל הלכה י.
(20באותו עניין. לא להחסיר אבר )לחם משנה(. ÔȇB
ƒ BÏ‚
¿« B‡ BÁ˜≈¬ „È« ÚË
« » ̇L
ƒ∆ ?7„ˆÈk ∆∆ .
« ≈ ˜Ê 1
(21באותה פרשה למעלה (22 .בכתוב לפנינו :והיכה. 9‰ÙÈ
(23דהיינו חבורה (24 .וזהו לימוד המבוסס על פשט ∆» ‰È‰
»» ‰nk»« , ˜eMa« kÓ
8 »¿ƒ „Ú
∆∆ ‡e‰ el‡k
‡ƒ¿ B˙B 2
Bcˆa
ƒ¿ ÎL‡«» ¿ Á
≈« ‡e
» ,ÔLÈ
‡≈» „Á»∆ ‰È‰
‡»» ̇ƒ Ï»¬ ;B„‚a
¿ƒ 11
28 da» Èk‰
ƒƒ ‡lL… ∆ ÔÈa≈ ,B˜ÈÁa
≈¿ ˙ÁpÓ
‡««À Ô »¿» .ÂË 48ÔLi‰
∆∆ BÏ ‰˙ȉ ≈» « ƒ
B˜Èf‰ƒ ƒ
̇¿ »
,„Úen‰« ‡e‰ » ¬
‰BÁ‡a« » »∆
‡aL ‰Ê∆ 12
29 ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ,„ÓÚ«»¿ ,67dÁÎLe
»≈¿ da» Èk‰L
ƒƒ∆ ÔÈa≈ 66ÌÏBÚÓ
» ≈ BaL ¿ƒ ¿ ÔLi‰
≈»« „ˆa«¿ ÈÏk
ƒ¿ ÁÈp‰
« ƒƒ ̇ƒ ÔΠ≈¿ .eËt» 13
30 ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ eËÙe » ,„Ïa«¿ƒ 69˜Êa
∆∆¿ iÁ
»« 68‰˜Èf‰Â
¿» ƒƒ . «
49ÚLtL» ∆ »
„Úen‰« ‡e‰ ƒ ƒ
BÁÈp‰L ∆ ∆∆
‰fL »;eËt 14
31 ‡Úa
«¿« ˜Ê«»¿ 71ÌÈzL
ƒ«¿ ˜ÊÏ…¿ƒ Ôek˙
≈«¿ƒ ̇ƒ ÔÎÂ
„≈¿ .70ÌÈ
¿»ƒ
32 eËÙe
» ,˜Êa
∆∆¿ iÁ
»« 72ÔLÈ≈» ‡e‰Lk
∆ ¿ ˜Èf‰L
ƒƒ∆ B‡ ,˜Èf‰Â
(44וחייב לשלם נזק שלם )שם כו (45 .(.שהוא בבחינת ¿ƒƒ
33 „.ÌÈ
ƒ»¿ ‰Úa‡Ó
≈«¿»» אונס (46 .שאמנם ער הוא ,אבל דינו כאנוס .בגמרא שם
כו :פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס
(66כגון שהיה ישן ,והניחה אדם אחר בחיקו (67 .והריהו כרצון (47 .בגופו (48 .כלומר הראשון ששכב לישון.
שוגג (68 .לאדם או לכלים (69 .אף על פי שהוא אנוס, (49שהניחם בצד הישן ,שהיה צריך להעלות על דעתו,
כי עשו בו אונס כרצון ושוגג כמזיד )אם הניזק לא פשע(. שהישן ישבור אותם.
ראה למעלה הלכה יא (70 .שאינו חייב בהם אלא או מזיד
או קרוב למזיד .ראה למעלה הלכה יב (71 .למרחק שתי iÁ
»« ˜Èf‰Â
ƒƒ¿ 50‰ÈeˆÓ
» ¿ Áea
« ¿ ‚b‰ «»∆ ÈÓƒ .È 15
»« ÔÓƒ ÏÙpL
אמות (72 .למעלה בהלכה יא מביא רבינו דין "ישן" Áea
« ¿ ÏÙ «» . ˙La‰
52 ∆ « ÔÓƒ eËÙe
„» , ÌÈ
51 ƒ»¿ ‰Úa‡a
»»¿«¿ 16
להשמיענו ,שהוא חייב בנזק ,וכאן -מודיענו שהוא פטור eËÙe
» ,„Ïa
«¿ƒ 54˜Êa
∆∆¿ iÁ
»« 53‰ÈeˆÓ
» ¿ dȇL
» ≈∆ 17
מארבעה דברים. Û‡« ,Ïka
… « iÁ
»« Ct‰˙
56 ≈«¿ƒ ̇Â
„ƒ¿ . ÌÈ
55 ƒ»¿ ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ 18
34 iÁ
»« 74ÌB˜Ó» ÏÎa »¿ 73‰eÎa
»»«¿ BÁ ƒ«« .ÊË
≈¬ ˙‡∆ ˜Èfn‰ ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˜Èf‰Ï
ƒ«¿ Ôek˙n‰
≈«¿ƒ« ÏkL»∆ ; ˙La
57 ∆ ¿ 19
35 ‡lL
… ∆ 75BÁ
≈¬ ˙eLÏ ¿ƒ ÒÎ
«¿ƒ elÙ‡Â
„ƒ¬« .ÌÈ
ƒ»¿ ‰MÓÁa
«¬» ƒ .58˙La
∆ ¿ iÁ
»« LiÏ
≈«¿ Ôek˙
≈«¿ƒ 20
36 ˙eL¿ BÏ LiL≈∆ ;iÁ »« ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
«« B˜Èf‰Â
ƒƒ¿ ,˙eLa¿ƒ (50קרוב למזיד הוא ,שהיה צריך להעלות על דעתו ,שרוח
37 ‰Ê∆ 76˜f‰
‡«À ̇ƒ Ï»¬ .B˜Èf‰Ï
ƒ«¿ ˙eL¿ BÏ ÔȇÂ
≈¿ ,B‡ÈˆB‰Ï
¿ ƒ מצוייה תפיל אותו (51 .אף על פי שלא נתכוון להזיק.
38 ̇Â
ƒ¿ .77eËt» ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa«« ȉ
≈¬ ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
««¿ ÒÎpL
∆«¿ƒ (52שהמבייש בלא כוונה פטור .ראה למעלה הלכה י.
39 .˙eLa¿ƒ ‡lL
… ∆ ÒÎpL
«¿ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,iÁ
»« ˙Èa‰
ƒ«« ÏÚa
«« Ba ˜f‰
«À (53כגון סערה שפרצה פתאום ,והרי זה אונס (54 .שאדם
40 e˜f‰Â
¿À¿ ,˙eLa
¿ƒ ‡lL… ∆ ̉ÈL
∆ ≈¿ B‡ 78˙eLa
¿ƒ ̉ÈL
»∆ ≈¿ eȉ מועד לעולם ,ראה למעלה הלכה יא ,ובמגיד משנה כאן
41 .79ÔÈeËt
ƒ ¿ ̉ÈL
∆ ≈¿ ‰Êa
∆∆» ‰Ê כתב ,שאונס ממש פטור גם מדמי נזק ולא פטרתו תורה
אלא באונס שאינו גמור כעין רוח שאינה מצוייה שהפילתו.
(73מתוך ידיעה תחילה ,ובלשון הגמרא "ידע ביה". ונראה שמפני כך קיצר רבינו בהלכה יא והשמיט את
(74בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד (75 .כגון חצרו המלים" :ועל האונס כרצון" ,שנאמרו בגמרא (55 .שאינו
או ביתו (76 .כגון שנתקל בבעל הבית (77 .כי הנכנס חייב בהם אלא או מזיד או קרוב למזיד ,כמתואר בכתוב
שלא ברשות הוא שפשע (78 .כגון בחצר של שניהם או "וכי יריבון אנשים" )שמות כא ,יח( ,המסיים בתשלומי
שנתן לו בעל הבית רשות להיכנס (79 .אם שניהם ברשות ריפוי ובושת .בבא קמא כו (56 .והתכוון ליפול על האדם,
פשע הניזק ,שהיה צריך להיזהר ,כי ידע שגם חבירו נמצא כדי להקל את החבטה )רש"י שם כז (57 .(.אף על פי
המק
(102לקמן ראה ראב"ד ,ששיבח את דברי רבינו ומנמקם. שם .ואם שניהם שלא ברשות פשע הניזק מפני שנכנס שלא
פרק ה הלכה ד ,כשלא ראו העדים שחבל בו. ברשות.
˜20 104‰pË
¿ «» ËÁÓ
‡«« elÙ
‡ƒ¬ .103„Ó ∆¿«« .ËÈ
∆… BÏ Ôȇ≈ ÏÊa‰ Ô‰Ó
∆≈ ıÚ≈ ÁÙe
«» ,ÌÈa‰ƒ«» ˙eLa ¿ƒ ÌÈˆÚ ≈«¿« .ÊÈ
ƒ≈ «ÚwÓ‰ 1
21 ˜Bf‰
≈ « .˜Èf‰Ï
ƒ«¿ ÓBÏ
ˆ« Cȃ» ÔȇÂ
≈¿ ,˙ÈÓ‰Ï
ƒ»¿ ‡È‰ƒ ‰Èe‡
¿ » ,81„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa¿ƒ Ú˜aL
«»∆ B‡ ;80„ÈÁi‰ ƒ»« ˙eLa ¿ƒ ˜Èf‰Â
¿ƒƒ 2
22 ˙‡∆ ‰l‰»« ‡ÈˆB‰
ƒ B„È» ˙ÁzÓ
««ƒ ‰‡ˆÈL
»¿»∆ Á‡Ïe
‡««¿ ,Ô∆∆ ,„ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa
¿ƒ Ú˜aL
«»∆ B‡ ; ÌÈa‰
82 ƒ«» ˙eLa ¿ƒ ˜Èf‰Â
¿ƒƒ 3
23 :Ó‡pL
«¡∆∆ ;105ÌeÏkÓ
¿ƒ eËt» dÏa˜Â
»¿ƒ¿ ÔBlÁ‰
«« ÔÓƒ BL‡
… ÏL∆ B˙eÁÏ
¬« ÒÎpL
‡«¿ƒ∆ B‡ ;83Á ≈« „ÈÁi‰
ƒ»« ˙eLa ¿ƒ ˜Èf‰Â
¿ƒƒ 4
24 . BÓˆÚ
107 ¿« ˙‡∆ ‡ÈˆÓÓÏ
ƒ¿«¿ Ët»¿ e‰Ú
106 ≈ ≈ ˙‡∆ ‡ˆÓe
»» ˙Ú˜a
««¿ ‰ÊzÂ
»¿ƒ¿ ,85˙eLa ¿ƒ ‡lL
… ∆ ÔÈa≈ ˙eLa ¿ƒ ÔÈa≈ ,84b
«» 5
(103אין אומדים אותו ,אם יש בו כדי להמית ולהזיק או „, ÌÈ
87 ƒ»¿ ‰Úa‡a
»»¿«¿ iÁ
86 »« el‡≈ ÏÎa
»¿ ÂÈt
»» ÏÚ« ‰ÁÙËÂ
¿»¿» 6
לא (104 .וכל ברזל שיש לו חוד ,כגון שפוד או סכין ,אבל .88˙La‰
∆ « ÔÓƒ eËÙe » 7
אם היכה אותו במוט ברזל ,או אפילו בשפוד והנזק בא
(80של אחר ,חייב ,כי ברשות הרבים אסור לאדם לבקע
כתוצאה מן המשקל בלבד ,אומדים אותו כדרך שאומדים
עצים (81 .שלו (82 .חייב ,אף על פי שבחצרו מותר לו
עץ או אבן .ראה להלן הלכות רוצח פרק ג הלכה ד .דין זה
לאדם לבקע עצים ,בכל זאת חייב ,משום שהיה לו להיזהר,
שהברזל ממית בכל שהוא למדו מן הכתוב "ואם בכלי ברזל
שהרי רבים מצויים ברשות הרבים (83 .של אחרים ,אף
הכהו" )במדבר לה ,טז( ,ואילו באבן ובכלי עץ כתוב "יד"
על פי שאין רבים מצויים שם ,בכל זאת חייב ,כי קיסמים
)באבן יד ,בכלי עץ יד( .מכאן אמרו ,שבאבן ועץ צריכים
הניתזים דרכם ליפול רחוק ממקום הביקוע (84 .שרבים
שיעור מלא אחיזת יד ,מה שאין כן בברזל ,שממית בכל
רגילים להיכנס לחנות של אומנים (85 .שלא נטל רשות
שהוא ,אפילו מחט )ספרי פרשת מסעי ,פיסקה קס; סנהדרין
מבעל החנות (86 .והטעם ,שחנות של נגר שלא נטל רשות
עו .(:בירושלמי )סנהדרין פרק ט הלכה ב( לומדים דין זה
הוא כמו ברשות ,כמו שאמרנו למעלה (87 .שבכל
בדרך פשוטה יותר .באבן ובעץ כתוב "אשר ימות בה",
המקרים האמורים כאן ,קרוב למזיד הוא (88 .משום שלא
ואילו בברזל כתוב סתם "ואם בכלי ברזל היכהו" ,ולא כתוב
התכוון לבייש ,ואף לא להזיק.
"אשר ימות בו" מכאן לומדים אפילו מחט קטנה ,שעל ידי
תחיבה בוושט יכולה להמית .לימוד זה פשוט יותר ,ועליו .90ÔȘÊÏ
‡ƒ»¿ƒ ÔÈ„ÓB
ƒ¿ Ck» ,89‰˙ÈÓÏ » ƒ¿ ÔÈ„ÓB‡L
ƒ¿ ∆ ÌLk ≈ ¿ .ÁÈ 8
מסתמך כנראה רבינו )ראה הלכות רוצח שם( (105 .אפילו
מנזק .פסק כרב פפא בשם רבא ולא כרב זביד שם ,וכן פסק
È„k
≈¿ Ba ÔȇL˜≈∆ ÔË
91 » » Bˆa
¿ƒ BÁ≈¬ ‰k‰L
»ƒ∆ ȉ
≈¬ ?„ˆÈk
«≈ 9
הרי"ף (106 .מדובר על חוטב עצים ביער ,ונשל הברזל מן ‰ÏaÁ
»»« Ba ÏÁ ˜«»¿ ,ÔË» » ıÚ≈ ÏL ∆ ÌÒȘa
» ≈¿ B‡ ,˜Èf‰Ïƒ«¿ 10
העץ ומצא את רעהו (107 .הלשון "ומצא את רעהו" ;92eËt» ‰Ê∆ ȉ≈¬ B˙BOÚÏ ¬« Èe‡» ‰Ê∆ ıÙÁ∆≈ ÔȇL ≈∆ 11
משמע שרעהו כבר היה שם ,משעה שנשל הברזל .מכאן .˜Èf‰Ï
ƒ«¿ Èe‡‰ »» c»» Û‚‡
93 …¿∆¿ B‡ Ô‡a∆∆¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ 12
שאם בשעת זריקת האבן לא היה שם ,ורק אחר כך הוציא BÙe‚a¿ 95˜˜‡«» elÙƒ¬ .„Ïa
«¿ƒ 94˙La∆ ¿ ‡e‰ iÁ ‡»« Ï
»¬ 13
את ראשו ,פטור )מכות ח .וספרי שופטים פיסקה קפג(. ÌÈ„Ú‰
ˆƒ≈» ÔÈÎÈ
ƒ ƒ¿ CÎÈÙÏ
97 » ƒ¿ .˙La
∆ ¿ iÁ»« BÁ
96 ≈¬ ÏL∆ 14
1 ˙ÈÏ
≈¿ Ba ˜Èf‰L
ƒƒ∆ ıÙÁ‰ ∆≈« ÔȇÈÓe
ƒ ƒ¿ ,˜Èf‰ƒƒ ‰na »« Ú„ÈÏ
« ≈ 15
(1נתבארו בו הדברים שהעושם חייב בכל חמשה דברים ‡„
«» ̇ƒ¿ .ÂÈÏÚ
»» ÔÈ„Â
ƒ»¿ 99B˙B‡ ÔÈ„ÓB‡L
ƒ¿ ∆ „Ú« ,98ÔÈcƒ 16
הנזכרים ,והדברים שהעושם אינו חייב בכולם .ונתבארו BÓÎe
¿ ,˜Èf‰Ï
ƒ«¿ È„k
≈¿ Ba ‰È‰»» ‡Ï… :ÏBÁ‰
≈ « Ó‡Â
«»¿ ,ıÙÁ‰
∆≈« 17
מהויות הארבעה דברים ,שהם :נזק וצער וריפוי ושבת וכל ˜Èf‰Ï
ƒ«¿ È„k≈¿ Ba ‰È‰‡»» :ÓB
≈ ÏaÁ »¿∆p‰Â
‡«¿ ; È
100 ƒ¬ Òe‡» 18
פרטיהם. .102‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,101ÏhÈÂ… ƒ¿ ÏaÁp‰
»¿∆« ÚMÈ
«»ƒ 19
25 ‰MÓÁ‰
» ƒ¬« ÌlLÏ
≈« ¿ Èe‡» ‡e‰L
∆ ‰ÏaÁ
»»« BÁa ‡≈ « .
≈¬« ÏBÁ‰ (89שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמיתו,
26 Ba ÔȇL
≈∆ ˜Ê
∆∆ B˜Èf‰
ƒƒ .2‰MÓÁ
» ƒ¬ ÌlLÓ
≈« ¿ Ìlk
„»À ÌÈ
¿»ƒ שנאמר )במדבר לה ,יז( :ואם באבן יד אשר ימות בה ,היכהו
27 ÌlLÓ
≈« ¿ ‰LÏL
‡» ¿ . ‰Úa
3 »»¿« ÌlLÓ
‡≈« ¿ ‰Úa
‡»»¿« ‡l
∆» )ספרי פרשת מסעי ,פיסקה קס (90 (.היכה חבירו בדבר
28 ‡.4„Á
»∆ ÌlLÓ
‡≈« ¿ „Á
»∆ .ÌÈL
ƒ«¿ ÌlLÓ
≈« ¿ ÌÈL
ƒ«¿ .‰LÏL
¿ » שאין בו כדי להזיק ,פטור )בבא קמא צא (91 .(.באבן
קטנה (92 .שמחמת חולשתו נחבל ,ואונס גמור הוא .ראה
(2בבאֿקמא פג (3 :ואין אומרים כיון שאינו חייב על להלן פרק ו ,הלכה ד ומגיד משנה שם (93 .ושם מדובר
הנזק ,אף על שאר הדברים לא ישלם .תוספתא בבאֿקמא שהמוכה נחבל ולא מת (94 .כי התכוון לעשות אותו
פרק ט ,וירושלמי פרק ח הלכה א (4 .כי לא כל החבלות מעשה שגרם לבייש את חבירו (95 .שאין בו נזק כלל ,מה
שוות ,וביתֿדין מבררים פרטי כל חבלה כפי שהיא .כל שאין כן באבן קטנה ,שיכולה לחבול חבלה כלשהי ,שם צ.
ההלכה בתוספתא שם ,וכפי שנוסחה בירושלמי שם. (96אבל רקק בבגדו פטור מלשלם ,שם צא .וראה להלן פרק
ג הלכה ה (97 .מאחר שאמרנו שאומדים לנזקים.
29 B‡ ,Ô‰Ó
‡ˆ∆≈ Úa«¿∆ B‡ BÏ‚˜¿« B‡ 6B„È» ÚË « ≈ .
« » 5?„ˆÈk (98ואין סומכים על דברי העדים בלבד .פסק כשמעון
30 ,9ÈetÂ
ƒ¿ ,8ÚˆÂ
««¿ ,7˜Ê
∆∆ :‰MÓÁ
» ƒ¬ ÌlLÓ
≈« ¿ BÈÚ≈ ‡nqL
∆≈ƒ התימני ,שם צ (99 :אם חפץ זה ראוי היה לעשות נזק זה.
31 dÙBÒÂ
» ¿ , ‰˙ˆÂ
12 »¿»¿ B„È» ÏÚ« e‰k‰
»ƒ . ˙LÂ
11 ∆ » , ˙LÂ
10 ¿ ∆∆ (100אונס גמור ופטור (101 .חזקה שהנזק נעשה בחפץ
32 ÌlLÓ
≈« ¿ ˙BÈÁÏ¿ƒ dÙBÒÂ
» ¿ ,13‰„Óe
»¿» BÈÚ≈ ÏÚ« ;ÊÁÏ
«¬… שיש בו כדי להזיק .ומשום כך מאמינים לנחבל )בשבועה(.
ומק
לחזור (30 .ויש בו צער ,ואף טעון ריפוי (31 .במי ÏÚ« e‰k‰
»ƒ .˙LÂ∆ » ,˙LÂ
∆∆ ¿ ,Èetˆƒ¿ ,Ú
‡«« :14‰Úa
«¿»» 1
שמלאכתו בכך] (32 .מליצת המקרא )שיר השירים ז ,ו( .˙LÂ
∆ » ,ÈetÂ
ˆƒ¿ ,Ú
«« :‰LÏL
» ¿ ÌlLÓ≈« ¿ ‰ˆÂ
15 »»¿ BL‡
… 2
ודלת ראשך כארגמן -כל מפרשי המקרא פירשו :שער ÂÈka
»¿ƒ ÏÚ« ‰k‰L
»ƒ∆ ÔB‚k¿ ,16‰‡
∆ ¿ƒ BȇL
≈∆ ÌB˜Óa
»¿ e‰k‰
»ƒ 3
ראשך ,קווצות או תלתלים ,אבל מדברי רבינו כאן יוצא
ברור שלא התכוון לשער ,שהרי מדבר כאן על שבת.
e‰k‰
»ƒ .18ÈetÂ
ˆƒ¿ Ú
«« :ÌÈL
ƒ«¿ ÌlLÓ
≈« ¿ 17Ba‚a
‡«¿ B 4
ובגילוח שאינו חוזר ,הפסד השער הוא הנזק שמנה רבינו Ô˙B
≈ el‡a ≈» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ËLa
19 »¿ ƒ B‡ B„ÈaL
»¿∆ ˙ÁtËÓa
¿««¿ƒ 5
לחוד ,ושבת משמעותו ביטול מלאכה בתקופת המחלה עד .„Ïa
«¿ƒ ˙La‰
∆ « ‡È‰Â ‡ƒ¿ ,˙Á
«« 6
שיתרפא[ .אולי הכוונה לפאה נכרית (33 .משום שהוא (5משלם פעם חמשה דברים ,ופעם פחות .שאלת התוספתא
חש בראשו (34 .לשון הגמרא שם. והירושלמי שם (6 .אבר שאינו חוזר (7 .ראה למעלה
21 BȇL
‡≈∆ È
» ≈ BÁ
≈¬ qÁÓ‰
≈«¿« ÏkL ¿«» ‡‰» .‰
»∆ ,35»z„ÓÏ פרק א הלכה ב (8 .ראה להלן הלכות טֿי (9 .להלן
22 ÏÈt‰
‡ƒƒ elÙ
„ƒ¬ . ÌÈ
37 ƒ»¿ ‰MÓÁ‰
» ƒ¬« ÏÎa
»¿ iÁ»« 36ÊBÁ
≈ הלכה יד (10 .להלן הלכה יא (11 .להלן פרק ג הלכה
39ÂÈt א (12 .והתנפחה ,תוספתא וירושלמי שם (13 .ויצאה
23 ƒ ‰ÏÁÈ
∆¡∆ ‡lL
‡… ∆ LÙ
» ¿∆ ȇL
ƒ∆ ,Ïka
… « iÁ
»« 38BpL
ƒ
ממקומה (14 .כי על נזק אינו חייב אלאֿאםֿכן מחסר את
24 Oa
« ¿ ,‰‡eÙ
» ¿ BÏ Ôȇ≈ ÔM‰L
‡≈ «∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .˙Á
«« ‰ÚL
»» חבירו אבר שאינו חוזר ,להלן הלכה ה (15 .שאף שבת
25 .‰‡eÙ
ˆ» ¿ CÈ
ƒ» ÌÈpM‰
« ƒ«ƒ אין כאן ,שהרי יכול הוא לעסוק במלאכתו ,שם (16 .לשון
(35מקטע ידו וכו' בהלכה ב ,ומשער שאינו חוזר בהלכה הירושלמי שם .רבינו מפרש ,שמקום המכה מכוסה ואין
הקודמת (36 .ולאו דוקא אלו שנזכרו בהלכות הקודמות. רואים אותו .אבל הראב"ד מפרש שכוונת הירושלמי היא
(37ואינו יוצא ידי חובתו בתשלום נזק בלבד (38 .דינה שאיש לא ראה את ההכאה ,ונראים הדברים שאין מחלוקת
כיתר האברים שאינם חוזרים .ומובן ,ששיני חלב שאחרות ביניהם בנוגע לדין עצמו .רבינו מודה שאם הכהו ואנשים
צומחות במקומן ,דינן כאבר החוזר .ראה קידושין כד. רואים ,הרי ביישו אףֿעלֿפי שהמכה אינה נראית ,והראב"ד
(39וצריך ריפוי ,וגם הוא בטל ממלאכתו באותה שעה. מחייב בבושת אפילו אם איש לא ראה בשעה שהכהו ,אבל
המכה ניכרת ונראית לעין (17 .שאפילו יתנפח ,אין איש
26 ‰MÓÁa
» ƒ¬« iÁ
»« BOa» ¿ 40BÚÓ≈ ‰ÚOk
»¬« ¿ BqÁ ƒ¬ .Â
‡¿ƒ elÙ רואה (18 .ובושת אינו משלם ,מכיון שהמכה במקום
27 ,CÎÈÙÏ
ˆ» ƒ¿ . ˙˜l
42 ‡∆∆« ‡l »∆ ÊBÁ
41 ≈ Bȇ≈ BÚ‰L „»∆ ;ÌÈ
¿»ƒמכוסה ,וגם הכהו באין רואים (19 .מכה קלה שאין בה
28 iÁ
»« 43Ì„» epnÓ
∆ƒ ‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ BÚ‰» ژ «»¿ BÁa
≈¬« ÏBÁ‰
« ≈ צער אלא בזיון בלבד ,והתכוון לביישו .ירושלמי שם.
29 „.ÌÈ
ƒ»¿ ‰MÓÁa
«¬» ƒ ÌB˜Óa
ˆ»¿ ,ÂÈt
»¿»ƒ ÏÚ« ÓÒÓa
≈¿«¿ B‡ 20„etLa »»¿ .‚ 7
« ¿ e‰‡Âk
(40 ÌlLÓדינו כמחסר אבר וחייב חמשה דברים ,וראה ירושלמי ≈« ¿ ‰Î‡ÏÓ
22 » »¿ kÚÓ
≈«¿ ‡Ï … ¿ ‰eaÁ
21 » « ‰OBÚ
∆ BȇL
≈∆ 8
‰pLÂסנהדרין פרק יא ,סוף הלכה א (41 .ודינו כאבר שאינו »ƒ ¿ ,24ÌÒ« BÎÒ» B‡ ÌÒ« e‰˜L‰ »¿ ƒ .23„Ïa
«¿ƒ Úv‰
««« 9
ÊÁiLחוזר (42 .המכה מתרפאת ,אבל במקומה נשאר רושם …¬«∆ „Ú« ,26„Ïa
«¿ƒ Èetƒ BÏ ÌlLÓ≈« ¿ 25BBÚ ‰‡Ó
≈ ¿« 10
˙Lלתמיד (43 .היינו פצע .ראה מכילתא משפטים פרשה ח. „∆∆ ÈÓ
≈ ¿ BÏ Ô˙B
≈ „Áa
27 ‡∆∆¿ BÒ »¬ .‰È‰Lk
»»∆ ¿ e‰‡Ó
≈ ¿« 11
30 „Át‰
««« ÔÓƒ ‰ÏÁL
45 »»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BÁ ƒ¿«« .Ê
≈¬ ˙ÈÚn‰
44 .el‡a
≈» ‡ˆBik
≈ « Ïk
… ÔÎÂ
≈ ¿ .„Ïa
«¿ƒ 12
31 . ÌÈÓL
47 ƒ«» ÈÈ„a
≈ ƒ¿ iÁ‡„»«¿ Ì
46 »» ÈÈcÓ
≈ ƒƒ eËt» ‰Ê∆ ȉ (20בבאֿקמא פג (21 :ואין בו לא נזק ולא ריפוי≈¬ .
32 B‡ ÂÈBÁ‡Ó
» ¬≈ ˜ÚvL ‡«»∆ ÔB‚k¿ ‡l »∆ ,Ba Ú‚
«» ‡lL
(22ואין בו שבת (23 .ובושת אינו משלם ,אם לא ראהו ¿… ∆ ,48‡e‰Â
33 ˆ˜Ú
«» ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .‰Êa
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ‰ÏÙ‡a∆»≈¬« [BÏ] ‰‡˙p
(24בבאֿקמא פב» »¿ƒL : שום אדם )מגידֿמשנה(.
34 .ÌÈÓL
ƒ«» ÈÈ„a
≈ ƒ¿ iÁÂ
‡„»«¿ Ì»» ÈÈcÓ
≈ ƒƒ eËt» BLÁÂ
¿≈¿ Bʇa
(25במקום שאינו נראה ,ולא גרם לו נזק ולא צער ולא ¿»¿
35 ˙Úa
≈¿ BÙÁ„e
» ¿ Ba Ú‚pL«»∆ B‡ ,BLÁ ¿≈¿ Bʇa
¿»¿ Ú˜˙Â
‡«»¿ 49BÊÁ
בושת (26 .שכר הרופא ודמי הרפואות (27 .ובטלו ¬»
36 el‡≈ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,ÂÈ„‚a»»¿ƒ ÊÁ‡L ממלאכתו ,שם )אם היה כבר בחדר וסגר עליו ,שלא יוכל ∆ƒ¿ƒ
«»∆ B‡ ,B˙ÈÚ‰L
37 .ÔÈÓeÏL˙a
ƒ ¿ «¿ iÁ «» לצאת ,הריהו גורם בנזקים ופטור מדיני אדם ,רא"ש שם.
וראה חושןֿמשפט סימן תכ ,סעיף יא(.
(44המבהיל ,בבאֿקמא צא (45 .והוא צריך ריפוי ,ואף
בטל ממלאכתו (46 .מכיון שלא עשה מעשה בגופו ,הרי BzLa
„¿ » ÈÓ
≈ ¿ BÏ Ô˙B
≈ BÁ≈¬ L‡ … ÚO «≈«¿« .„ 13
«¿ 28Ál‚Ó‰
זה גורם לנזק ופטור מדיני אדם (47 .מכיון שבגללו חלה e‰‡ÂkL
»»¿∆ B‡ ÌÒa «¿ BÁlb
¿ƒ .ÊÁÏ
…¬« BÙBqL ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,„Ïa
«¿ƒ 14
חבירו (48 .בתנאי (49 .בגופו ,וזהו מעשה ,ועל כן „:ÌÈ
ƒ»¿ ‰MÓÁa
» ƒ¬« iÁ »« ÊÁÏ
…¬« ÚO‰
»≈ « ÛBÒ ÔȇL ≈∆ „Ú« 15
חייב. ‰iÂk‰
»ƒ¿« ÔÓƒ BL‡ … ÌnÁ˙È
≈«¿ƒ ȉL
≈¬∆ Èetƒ¿ Úˆa
««¿ 29˜Êa
∆∆¿ 16
38 B‡ ÈzLÁ˙
ƒ¿ «»¿ƒ :Ó‡L«»∆ ÏaÁp‰L
»¿∆«∆ ,50Èσ ‰‡È ˙L
∆ »≈ .Á 32∆ ∆ BÏ ÌlLÓe
≈ « ¿ ; …
30BL‡a ¿ LÁ» » ¿
‡ˆÓƒ¿ «
,Ìq‰« ƒ
ÔÓ B‡ 17
39 Bȇ≈ «ÚÓBL
‡≈ Èȃ ≈ B‡ ‰‡B
‡∆ ÈÈ
ƒ ≈ ȉÂ
≈¬« ,ÈÈÚ
ƒ ≈ ˙ÈÓÒ
≈¿ƒ BL‡… ˙lc«« „„Ïe
≈¿«¿ „wÏ
31 ≈«¿ Èe‡» ‡e‰ ȉL ≈¬∆ 18
»¡∆ ˙Le
∆ ; BÊ ‰Î‡ÏnÓ » »¿ƒ ÏËa ≈» ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ ,„ewƒ ˙ÚLa«¿ ƒ 19
33
40 .ÌÈÚÈ
ƒ¿« ‡nL
»∆ ,c‰
»»« ÔÈÈkÓ
ƒ ƒ« e‡» Ôȇ≈ ȉL
≈¬∆ ;51ÔÓ‡
41 ˜ÊÁÓ
»¿À ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ ,‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊ
«¿ ˜„aiL
≈»ƒ∆ „Ú« ˜Êp‰
∆∆« ÏËB
≈ Bȇ¿≈ . ∆ƒ
34‰fÓ »
ÏB„b ∆
˙La ¿
EÏ ≈
ÔȇL∆ 20
24 Ú˜˙Â
‡«»¿ 72BÊÁ
‡»¬ B‡ ,BÊ¿» ÏÚ« BÁ »ƒ .È
≈¬ ˙‡∆ 71‰k‰ ȉ
‡≈¬ 58?È
» ≈ BqÁL
¿ƒ∆ ÌB˜Óa »¿ Úv‰
««« ÔÈÚLÓ « ≈ .È 7
ƒ¬« ¿ „ˆÈk
25 Bȇ≈ ȉL
„≈¬∆ ; BlkÀ ÈÓ
74 ≈ ¿ BÏ Ô˙B
≈ BLÁÂ
73 ¿≈¿ ,Bʇa
¿»¿ ‰Êk
‡„∆» Ì»» ‰nk‡»« ÌÈ„ÓB
‡ˆƒ¿ BÚa »¿∆ B‡ B„È» ÚËwL
« »∆ 8
26 .75ÏÏk
»¿ ‰Î‡ÏÓÏ
»» »¿ƒ Èe‡ «Ú˘Ï
… ¿ƒ B‡ ÛÈÒa
‡ƒ«¿ ‰Ê∆ È
» ≈ BÏ «Ú˘Ï
… ¿ƒ ÔÈa≈ ÔzÏ
≈ƒ ‰ˆB
∆ 9
B‡ B„È» «Ú˘Ï
… ¿ƒ 60CÏn‰
∆∆« ÂÈÏÚ
»» Êb
«» ̇ƒ ,59ÌÒa
«¿ B˙B‡ 10
(71בבאֿקמא צא (72 .שעשה מעשה בגופו ,שם .השווה ÌlLÓe
≈« ¿ ‰ÊÏ ∆» ‰Ê∆ ÔÈa≈ LÈ≈ ‰nk»« ÔÈ„ÓB‡Â
ƒ¿ ¿ ,BÏ‚¿« 11
למעלה הלכה ז (73 .ואינו ניתן לריפוי (74 .מימרא של
רבא ,שם פה (75 :משמע שאם יש לו מלאכה ,שיוכל
.61˜Èfn‰
««ƒ 12
לעשותה לאחר שנתחרש ,אינו משלם דמי כולו .ראה שם (58שכבר שילם לו דמי האבר ,בבאֿקמא פה .ההלכה
תוספות דיבורֿהמתחיל חרשו. הקודמת נותנת תשובה מספקת לצער שלא במקום נזק ,כגון
כוואהו בשפוד על ציפורנו .ובהלכה זו מבאר רבינו כיצד
27 78B„È
» ˜˙‡∆ ÚË
‡« » ,77e‰e„Ó»¬ ‡ÏÂ… ¿ 76BÈÚ≈ ˙‡∆ ‡nÒ≈ƒ .‚È משערים צער במקום שיש גם נזק ,והחובל שילם דמי הנזק.
28 Á‡Â
‡««¿ ,e‰e„Ó»¬ ‡ÏÂ… ¿ BÏ‚
¿« ˙‡∆ Ú˘ ‡« »¿ ,79e‰e„Ó
»¬ ‡ÏÂ
¿… (59שאין בו צער (60 .כי לקטוע ידו לכתחילה לא יסכים,
29 Ô˙B
≈ ,˜ÊÂ
∆∆» ˜Ê
∆∆ ÏÎχ»¿ e‰e„Ó»¬ ‡ÏÂ… ¿ ÏȇB‰
ƒ BLÁ »¿≈ Ck אפילו בדמים מרובים (61 .את ההפרש.
30 82Ck
» Á‡Â
««¿ ˜ÊÂ
∆∆» ˜Ê
∆∆ ÏÎÏ
‡»¿ 81e‰e„Ó „»¬ .80BlkÀ ÈÓ
≈ ¿ BÏ
‡‡l
‡»∆ È
» ≈ BqÁ
¿ƒ ‡Ï… ̇ƒ ?˙M‰
∆∆ « ÔÈÚLÓ « ≈ .‡È 13
ƒ¬« ¿ „ˆÈk
31 „BlkÀ ÈÓ
‡≈ ¿ ‡l
»∆ epnÓ ∆ƒ ÔÈBb
ƒ Ôȇ≈ 83BlÎÏ ‡À¿ e‰e„Ó
»¬ 62
…ÊÁÏ
¬« dÙBÒÂ
» ¿ B„È» ‰˙vL
»¿»∆ B‡ ,kLnÏ»¿ ƒ« ÏÙÂ
«»¿ ‰ÏÁ»» 14
32 ÈÓ„e
≈ ¿ 85ȇÂ
‡» ≈¿ È
» ≈ Ïk» ˜Ê
∆∆ ˜fp‰
»ƒ« OÙz «» ̇ƒ¿ ;84„Ïa
«¿ƒ 63
≈
ÏËa» ≈
ÏÚBÙk¿ »
ÌBÈÂ ÌBÈ »
Ïk ∆
ÏL ¿
BzL ƒ ≈
„ÈÓ¿ BÏ ≈
Ô˙B 15
33 .87B„iÓ
»ƒ ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ Ôȇ≈ 86BlkÀ » ≈ BqÁ
‡64È ¿ƒ ̇Â
ƒ¿ ;epnÓ
∆ƒ ÏhaL
≈ƒ∆ ‰Î‡ÏÓ‡» »¿ d˙B» ÏL ∆ 16
˙LÂ
∆∆ ¿ ,˜Êp‰
∆∆« ‡e‰L ∆ ,B„È» ÈÓc
≈ ¿ Ô˙B
≈ B„È» ÚËwL « »∆ B‡ 17
ÔȇBÂ
˜ƒ ¿ ,66ÌȇeM
ƒ ƒ ÓBL≈ ‡e‰ el‡k ƒ¿ 65B˙B‡ ÔȇBƒ 18
ÔÈOBÚÂ
ƒ ¿ ,ÌBÈ ÏÎa ˜»¿ ÔȇeM
ƒ ƒ ÓBL ≈ ÎO «¿ ‡e‰ ‰nk »« 19
כש שבהבנת השכל ישנה 'דעת תחתו 'שהיא הבנה
̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .67BÏ Ô˙BÂ
≈ ¿ ,‰Ê∆ ÏL ∆ BÈÏÁ
¿» ÈÓÈ≈¿ Ïk» ÔBaLÁ ¿ ∆ 20
באלקות כפי ער שכלו של אד ,ו'דעת עליו 'שהוא סוג
ÏÚ« ÓBL
≈ ‡e‰ el‡k ƒ¿ B˙B‡ ÔȇBƒ 68BÏ‚ ˜¿« ÚË« » 21
ÔÁBËשונה לגמרי ב"דעת" הבא מצד הקשר הפנימי של הנשמה ≈ ‡e‰ el‡k ƒ¿ B˙B‡ ÔȇB
ƒ BÈÚ≈ ‡nÒ
70 ≈ƒ . Á˙t‰
69 «∆« 22
היהודית ע הקב"ה ,ועל ידה יכול יהודי להגיע להבנה .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ .ÌÈÁa
¿≈ «ƒ 23
אחרת לגמרי באלוקות ,וכש שבראיה ישנו הבדל עצו
בי ראיה בפע הראשונה שהיא ראיה שטחית ובי ראיה (62ואינו משלם נזק ,אףֿעלֿפי שפחתו דמיו בזמן המחלה.
(63לא השכר המלא של יום עבודה ,שעסק בה קודם
הבאה לאחר התבוננות בדבר ביסודיות ובעמקות
המחלה ,כי "אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל"
"התופסת" את האד השוקע בה כאילו אי דבר אחר )בבאֿמציעא עו ,(:אלא מחשבים לפי השכר ,שפועל
מלבד הדבר שרואה ,כ ג בשמיעה ישנה שמיעה סת באותה העבודה היה מסכים לקבל ליום ובלבד שלא יעבוד.
וישנה שמיעה שפירושה קליטה מעמיקה ופנימית אם העבודה קשה ,יסכים להפחתה גדולה ,ואם המלאכה
חמק
חייב אלא בדמי ריפוי ,והרי הוא נותן לו .וראה בבאֿקמא החודרת ומקיפה את כל מהות השומע " יכנסו דברי
פה. באזנ "עד שהיא נוגעת לכללות ועצ האד ויכולה
13 ȇÂ
ƒ¬« ,È„È
ƒ» ÏÚ« Ô˙Â
≈¿ 102ÈnÚ
ƒƒ ˜Òt
… ¿ :˜fp‰ «» .ÊÈ
‡»ƒ« BÏ Ó לשנות את כל מהותו ותוכנו ,לכ נפסק שא" חרשו נות
14 ‡:BÏ ÓB
≈ ȉL
≈¬∆ ;BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ ÈÓˆÚ‡ƒ¿« ˙‡∆ ‡t
¬« ≈ לו דמי כולו" כי פגע בשמיעה שבכוחה לעצב את כל
15 ‡‡l
»∆ .˜ÈfÓk
‡ƒ«¿ È
ƒ¬ ˜ÊÁ‡Â
«¿»¿ ,103EÓˆÚ
¿¿« ‡tz
≈ «¿ ‡Ï
… ‡nL∆» מהותו ותוכנו של האד.
16 ÈÓc
≈ ¿ Ô˙BÂ
≈ ¿ Ïk‰
… « ÏÚ« ˜ÒBt
„≈ B‡ ,BÓBÈa¿ ÌBÈ «¿ BÏ Ô˙B
≈
17 .ÔÈcƒ ˙Èa≈ È„È
≈¿ ÏÚ« Èet‰
»ƒ
(76שם .בעיא של רבא שעלתה בתיקו (77 .ביתֿדין ,ולא
(103כי רוצה אתה להשאיר את (102את דמי הריפוי. אמרו למזיק כמה עליו לשלם (78 .אחרֿכך (79 .ורק
הכסף בידך. לאחר שחרשו הם באים לדין (80 .כדין חרשו .ופסק
18 ‡LÈ≈ B‡ ,E˙B
‡¿ 105‡t
‡≈ «¬ È
ƒ¬ ,104˜Èfn‰ «» .ÁÈ
‡ƒ«« BÏ Ó כ"אם תמצי לומר" שם .ותשלום זה כולל דמי עינו ,ידו
ורגלו .ואף דמי שבת אינו משלם ,ופטור גם מצער ובושת
19 ‡‡l
»∆ ; BÏ ÔÈÚÓBL
106 ƒ¿ Ôȇ≈ ÌpÁa»ƒ¿ ‡tnL
≈ «¿∆ ‡ÙB
≈ Èσ וריפוי ,שהרי שילם את דמי כולו ,וכאילו קנה אותו לעבד.
20 .ÎOa
»» ¿ e‰‡tÓe
‡≈¿ «¿ Ôn»À ‡ÙB
≈ ‡ÈÓ ≈ƒ (82לאחר שחרשו. (81שם ,בעיא שעלתה בתיקו.
(104שם (105 .כגון שהיה רופא (106 .כי במקרה א' (83כפי שהיה שוה לפני כל החבלות האלה (84 .מכיון
יכול הנחבל לטעון שאינו רוצה שאדם שחבל בו יטפל שהבעיא עלתה בתיקו ,פוסקים מספק לטובת המזיק ,ואין
בריפויו ,ובמקרה ב' -שרופא שמרפא בחינם ,אין ריפויו מחייבים אותו בצער ,ריפוי ,שבת ובושת של החבלות
שוה כלום. הקודמות (85 .פירוש :צער ,ריפוי ובושת של כל אבר
ואבר ,אבל שבת נכלל בדמי כולו (86 .כפי שהיה שוה
21 ÌBÈ ‡tÓ
≈ «¿ ‰È‰
‡»» ‡l
»∆ ,107BnÚƒ ˜Òt
«» ‡lL
… ∆ ȉ≈¬ .ËÈ קודם החבלות האלה (87 .מכיון שהוא ספק ,פוסקים
22 109‰zÒ
»¿¿ƒ B‡ ,‰kn‰
»«« ˙ÓÁÓ
ˆ«¬≈ 108ÌÈÁÓ
ƒ»¿ Ba eÏÚ »»¿ ,ÌBÈ לטובת המחזיק )הפירוש של כל הלכה זו עלֿפי לחםֿ
23 „ÈÓ
≈ ¿ BÏ ˙˙ÏÂ
≈»¿ B˙‡tÏ
… «¿ iÁ
»« 110‰˙ÈÁL
‡»¿»∆ Á «« ‰kn‰
««» משנה(.
24 iÁ
»« ‰kn‰»«« ˙ÓÁÓ
«¬≈ ‡lLˆ… ∆ ÌÈÁÓ
ƒ»¿ Ba eÏÚ» .111BzL¿ƒ
25 Èc
≈¿ƒ ÏÚ« Ú«» .BzL
„¿ƒ ÈÓ
≈ ¿ BÏ Ô˙B
≈ Bȇ … «¿ ÌÈÓÈ
≈¿ ,112B˙‡tÏ ƒ» ‰nk
‡»« ÔÈ„ÓB
ƒ¿ 88?Èet‰ ƒ» ÔÈÚLÓ « ≈ .„È
ƒ¬« ¿ „ˆÈk 1
26 .114B˙‡tÏ
… «¿ iÁ
»« Bȇ≈ ÈÏÁ‰
ƒ√∆ ÂÈÏÚ
»» „ÈaΉÂ
ƒ¿ƒ¿ 113‡ÙB
≈ BÏ Ô˙BÂ
≈ ¿ , ˆ90CÈ
ƒ» ‡e‰ ‰nÎÂ
»« ¿ ‰Ê
∆ ÈÏÁÓ
ƒ√ ≈ ‰Ê
∆ ∆¿ƒ
89‰ÈÁÈ 2
. BÓBÈa¿ ÌBÈ c
92 «¿ ÔzÏ
≈ƒ B˙B‡ ÔÈiÁÓ
ƒ¿«¿ ÔȇÂ≈¿ . „iÓ
91 »ƒ 3
(107מראש ,כי אילו פסק עמו ,לא היה מוסיף לו כלום ,לא .93˜ÈfnÏ
ƒ«« ‡È‰ƒ ‰wz
»»« ‰Ê∆ „Â
¿»» 4
על דמי הריפוי ולא על דמי השבת .ראה למעלה הלכות
ידֿטו (108 .אבעבועות .בבאֿקמא פג :פה (109 .וחזרה (89לאחר כמה ימים יבריא. (88בבאֿקמא צא.
(110שנתרפאה ,אבל לא לגמרי ,שם. לקדמותה. (90לשכר הרופא ,לדמי הרפואות וליתר ההוצאות ,כגון
(111כדעת תנאֿקמא ,שם (112 .צריך לומר :אינו חייב מזון מיוחד להבראה (91 .דמי הריפוי לכל הימים ,שם.
לרפאותו )מגידֿמשנה( .בכתביֿיד אוקספורד מספר 518 "וכולן שמין ונותנין לו מיד" )תוספתא שם( (92 .אפילו
וֿ 591מובא בהלכה זו רק הדין ,שעלו בו צמחים מחמת שהנחבל תובע זאת בטענה שאיֿאפשר לדעת מראש כמה
המכה . . .חייב לרפאותו .וכל הפיסקא של "עלו בו צמחים זמן ימשך הריפוי (93 .שאפילו ימשך הריפוי יתר על מה
שלא מחמת המכה" איננה ,ונוספה רק בגליון (113 .שם שאמדוהו ,אינו מוסיף לו כלום ,גמרא שם.
פה (114 .כי החולה פשע. .96„iÓ
»ƒ Ïk‰
… « Ô˙BÂ
‡≈ ¿ 95d˙B
‡» ÔÈ„ÓB
ƒ¿ 94˙M‰ ≈¿ .ÂË
∆∆ « ÔÎÂ 5
27 B˙B‡ ÔÈiÁÓe
ƒ¿«¿ ˜Èfn‰ ƒ¿ ∆ ¿ .Î
ƒ«« ÏÚ« ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÔȘÒBtLk ˙È
≈» ÈÏÁ‰
ƒ√∆ Ba C‡Â«»¿ ,CÏB‰Â
≈ ¿ BÈÏÁa
¿»¿ ÏbÏb˙Ó
≈¿«¿ƒ ‰È‰
»» ̇ƒ 6
28 ˜ÔÈÚB
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ , „iÓ
117 »ƒ Ïk‰
116 … « epnÓ
∆ƒ ÔÈBb
ƒ 115ÌlLÏ
¿ «≈ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .97ÌeÏk¿ BÏ ÛÈÒBÓ
ƒ Bȇ≈ e‰e„Ó‡M
«»¬∆ ‰Ó« ÏÚ 7
29 ˜ÔÈÚB
ƒ¿ „Ïa
119 «¿ƒ ˙La
∆ ¿ iÁ˙
≈«¿ƒ ̇Â
ƒ¿ .ÏÏk
»¿ ÔÓÊ
«¿ 118BÏ .98e‰e„Ó‡M
»¬∆ ‰nÓ «ƒ BÏ ÔÈ˙ÁBt
ƒ¬ Ôȇ≈ „iÓ
»ƒ ‡È‰
ƒ¿ƒ 8
30 .120ÔBÓÓ» BqÁ
¿ƒ ‡Ï
… ȉL
≈¬∆ ,ÌlLÏ
≈« ¿ ÔÓÊ
«¿ BÏ
(94דמי הבטלה מעבודה בזמן החולי (95 .ראה למעלה
(115כלומר ,לאחר מתן פסק הדין (116 .נזק ,צער ,ריפוי, הלכה יא (96 .גמרא שם .בתוספתא שם" :אפילו חמש
שבת ובושת" (117 .וכולם שמים ונותנים לו מיד", שנים" (97 .וזוהי התקנה למזיק שנזכרה בהלכה קודמת.
תוספתא שם (118 .לפי בקשתו" .אמר רבי חנינא :אין (98שמן השמים ריחמו עליו ,גמרא שם.
נותנים זמן לחבלות" ,בבאֿקמא צא (119 .ראה למעלה
הלכה ב (120 .גמרא שם .ואם חסרו ממון ,אין קובעים BfL
∆ ,˜Èfn‰
ƒ«« ‰ˆLa
‡» »∆ ¿ 99?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .ÊË 9
ƒ»¿ ‰na
לו זמן אפילו לאותם התשלומים שאינם באים מחסרון ÈBˆ
ƒ ¿ Ôȇ≈ :˜Èfn‰
‡ƒ«« Ó
‡«» ̇ƒ Ï»¬ ;BÏ ‡Èƒ‰ ‰wz
»»« 10
ממון. ÔÈÚÓBL
„ƒ¿ BÓBÈa¿ ÌBÈ
100 ‡«¿ ep‡t
‡∆¿ «¬ ‡l
»∆ ,BÊ ‰w˙a
»»«¿ 11
1 .101BÏ 12
(1נתבאר בו מהו עניין הבושת וכל פרטיו .וכן נתבארו (99שנותן הכל מיד (100 .ואם יתרפא מהר -הרווח שלו,
הדברים ,ששיערו וקצבו חכמים חיוב העושם. ואם ימשך הריפוי זמן רב -ההפסד שלו (101 .שאינו
טמק
שם (15 .כשבגדיו מופשלים (16 .באיזו דרך שהיא, LiÓ‰
≈«¿« ÈÙσ¿ 2Ïk‰
… « ?˙La‰
∆ « ÔÈÚLÓ ‡« ≈ .
ƒ¬« ¿ „ˆÈk 1
אפילו עלֿידי הפשטה נוספת (17 .אףֿעלֿפי שמרצונו Lia˙ÓÏ
≈«¿ƒ¿ ÔËw‰
» »« ÔÓƒ Lia˙Ó
„≈«¿ƒ ‰ÓB
∆ Bȇ≈ . L≈ia˙n‰Â
3 ¿««¿ƒ 2
הגביה בגדיו (18 .ובושתו אינו כה מרובה .סיכום: BzLa
¿ » 4Ïw‰
«« ‰Ê∆ BLiaL
¿ƒ∆ ‰fL
∆∆ ,„aÎÓe
»À¿ ÏB„b» Ì„‡Ó
≈»» 3
בהלכה זו שלושה סוגי ערום :א .ערום לגמרי ומרצונו,
שהמביישו פטור .ב .ערום חלקי ושלא מרצונו ,כגון נשבה
.‰aÓ
¿»À 4
הרוח . . .שהמביישו חייב ,אבל פחות מהמבייש את שאינו
ערום .ג .ערום חלקי מרצונו ,כגון עלה מן הנהר ,שהמביישו
חייב ,אבל פחות מהמבייש את המלובש.
" (24כל מי שנטרפה דעתו ,ונמצאת דעתו משובשת תמיד (2בבאֿקמא פג (3 :ראה להלן (4 .הנקלה ,ובלשון
בדבר מן הדברים" ,כגון שדרכו לשבר כלים או לזרוק התוספתא )בבאֿקמא פרק ט(" :אינו דומה המתבייש מן
אבנים )הלכות עדות פרק ט הלכה ט ,וראה חגיגה ג :ד.(. היקר )המכובד( למתבייש מן הפגום )=הנקלה(".
(25כי אינו בן בושת ,בבאֿקמא פו (26 :אףֿעלֿפי שבדרך
כלל דין החרש כדין השוטה ,כי אין דעתו נכונה ,שם. 7ıÁna
» ¿∆« ‡e‰L ∆ ÈÓƒ B‡ 6ÌÚ‰ ≈«¿« . 5
… »∆ ˙‡∆ 5LiÓ‰
(27שם פז .בדבר ההבדל בין המבייש עבד עברי לבין ȉÂ
≈¬« ÂÈt
»» ÏÚ« ÂÈÏeL
10 » ‰ÎÙ‰Â
»¿»¿ Áe‰
9 « » ‰L
»¿» .8eËt» 6
המבייש עבד כנעני ,ראה להלן פ"ד ה"ו (28 .אע"פ ; ˙La
12 ∆ ¿ iÁ»« B˙ËLÙ‰a
»» ¿«¿ ‰Ê∆ ÛÈÒB‰Â
ƒ ¿ ,11ÌÚ… » ‡e‰ 7
(29שם. שבדרך כלל דין הקטן כדין השוטה. ˙‡∆ LiÓÏ
≈«¿ƒ ÌÚ
… » ‰OÚpL
» ¬«∆ ‰Ê∆ ˙‡∆ LiÓ
„≈«¿ 13‰ÓB
∆ Bȇ ≈¿ 8
(30בושתו של עבד אינו מרובה כבושתו של בן חורין ,כי B‡ ‰pÏ
14 »»« „ÈÏ
≈ ≈ ÂÈ„‚a
»»¿ dÈa‚‰
« ƒ¿ƒ ̇ƒ ÔΠ≈¿ .ÌÚ
… » BȇL
≈∆ 9
שיעור הבושת תלוי גם באישיותו של המתבייש .ראה „18‰ÓB
∆ Bȇ ≈¿ ; iÁ
17 »« BLie
16 ¿ƒ , ‰p‰
15 »»« ÔÓƒ ‰ÏÚL
»»∆ 10
למעלה הלכה א.
.ÂÈ„‚a
»»¿ƒ ‰qÎÓ‰
∆À¿« ˙‡∆ LiÓÏ
≈«¿ƒ ‰Ê∆ LiÓ
¿«≈ 11
23 ÂÈ„‚a
»»¿ ÏÚ« ˜˜L
«»∆ B‡ ,31ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ BÁ ≈«¿« .‰
≈¬ ˙‡∆ LiÓ‰
24 c‚Ï
…¿ƒ ÔÈcƒ ˙ÈÏ≈¿ LÈÂ
≈¿ .33ÔÈÓeÏLz‰
ƒ ¿ «« ÔÓƒ 32eËt» (5באיזו דרך שהיא ,כגון רקק בו (6 .המתהלך ערום בפני
בני אדם (7 .אנשים עומדים שם ערומים ואין להם בושת.
25 ̇Â
ƒ¿ .37e‡iL
¿ƒ∆ ÈÙk
ƒ¿ 36ÔÓÊ
«¿ ÏÎe
»¿ 35ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ 34ca
«»» (8כיוון שאינו מקפיד ללכת ערום בפני בני אדם ,איננו בן
26 ,‰ÓÏL
»≈¿ ˙La∆ BÏ ÌlLÏ≈« ¿ iÁ
»« ÌÎÁ
38 »» „ÈÓÏz
ƒ¿« Lia≈ƒ בושת )רש"י שם פו :וראה ב'תוספות' שם דיבורֿהמתחיל
27 ˜ÒÙ
«¿ƒ k
»¿ .39ÌÈ„a
‡ƒ»¿ƒ ‡l
»∆ BLia¿ƒ ‡lL
«‡… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û ערום ,שפירשו בדרך אחרת(] .לא נתבאר למה פטור
28 ÌÈ„a
‡ƒ»¿ƒ elÙ
ƒ¬ ,ÌÎÁ
»» „ÈÓÏz
ƒ¿« LiÓ‰
≈«¿« ÏkL»∆ ,40ÔÈc‰
«ƒ כשבייש במרחץ עלֿידי הכאה או רקיקה ,ואולי במרחץ
29 ‰MÓÁÂ
» ƒ¬« ÌÈLÏL
ƒ ¿ ϘLÓ«¿ ƒ epnÓ
∆ƒ ÔÈB‚Â
˜ƒ ¿ B˙B‡ ÔÈÒB
¿ƒ הכוונה שביישו עלֿידי שהפשיט את בגדיו[ (9 .גמרא
30 ˙BÁt» ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ ÚLz« ≈ ϘLÓ
«¿ ƒ ‡e‰L∆ ,41‰f‰
„»»« ÔÓƒ È
»ƒ שם (10 .שולי בגדיו (11 .נעשה ערום חלקי ,אבל לא
31 ÏÎa
˜»¿ ‰Ê∆ Ò»¿ ÔÈBbL
ƒ ∆ ,e„Èa
≈»¿ ‡È‰ƒ 42‰Ïa˜Â
»»«¿ .ÚÈ
¿« ƒ מרצונו (12 .אףֿעלֿפי שבייש בהפשטה אדם שהיה כבר
32 .43ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ ÔÈa≈ ı‡a
»∆»» ÔÈa≈ ,ÌB˜Ó ערום .והטעם שהוא חייב ,משום שערום זה בן בושת הוא,
שהרי לא מרצונו נעשה ערום (13 .בושתו של זה שנעשה
(32שם .והטעם שפטור בשניהם מן (31בבאֿקמא צא. ערום אינו מרובה כבושתו של זה שאינו ערום (14 .גמרא
נק
(58ככל תשלום קצוב .ראה בבאֿקמא כז (59 :אינו התשלומים ,משום שכתוב בתורה "והחזיקה במבושיו",
משלם יותר ,כי התשלום כולל גם דמי ריפוי ושבת ,ראה ומשמע שלא חייבה תורה אלא על בושת גופו ,אבל ביישו
רי"ף שם (60 .אינו משלם פחות (61 .לא פחות ולא בדברים או רקק על בגדו -פטור )רא"ש שם( (33 .אבל
יותר .ורש"י שם פירש ,שתשלום זה הוא דמי בושת בלבד, יש בזה עוון גדול ,ראה להלן הלכה ז (34 .כדי שלא יבזו
ובעד שאר הדברים הוא משלם לחוד. אנשים זה את זה ויבואו לידי מריבות (35 .אפילו בחוצה
18 BÏ‚a
¿«¿ BÁa
≈¬« 62ËÚBa‰
≈ « ?ÌlLÓ ≈« ¿ ‡e‰ ‰nλ«¿ .Ë לארץ (36 .אפילו בזמן הזה .וכן כתב רב שרירא גאון,
19 ÌlLÓ
≈« ¿ 63B˙a·a
»À¿«¿ e‰k‰ »ƒ .ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ LÓÁ≈» ÌlLÓ¿ «≈ שאף על בושת דברים מנדים אותו עד שיפייסנו כראוי ,לפי
‡‚64‰c כבודו .ומסתבר שבושת בדברים גדול מבושת של חבלה,
20 ‡»À¬ „‚B
‡ˆ≈ BÓk¿ ÂÈ˙BÚa
˜» ¿¿∆ ıa ≈ƒ .ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ LÏL » שאין דבר גדול כלשון הרע ודיבה שאדם מוציא על חבירו
21 ‰OÚ
≈¿ ∆ LÏL ¿ ÌlLÓ
‡‚≈« ¿ ‰„e
» ¬ ‡È‰Lkƒ∆ ¿ B„Èa
»¿ e‰k‰Â
¿»ƒ )רא"ש שם(" (37 .מייסרים אותו לפי צורך השעה ,ולפי
22 BËÒ
»¿ .ÚÏÒ
«∆ ÌlLÓ
≈« ¿ 65BtÎa
«¿ BÁ≈¬ ˙‡∆ Ú˜z
«» .ÌÈÚÏÒ
¿»ƒ מה שרואים בביתֿדין" )אוצר הגאונים לבבאֿקמא עמוד
23 ÈBÁ‡Ó
≈ ¬≈ BËÒ »¿ .ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ ÌÈMÓÁ ƒ ƒ¬ ÌlLÓ
≈« ¿ ÂÈt
«»» ÏÚ (38 .(152ירושלמי בבאֿקמא פרק ח הלכה ו (39 .אףֿ
24 B‡ ,67Bʇa
ˆ¿»¿ Ì≈≈ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .ÚÏÒ«∆ ‰‡Ó
»≈ ÌlLÓ
»≈« ¿ 66B„È עלֿפי שהמבייש אדם פשוט בדברים -פטור מן
25 B‡ ,68BOa
]» ¿ƒ ˜‰
… » BÚÈb‰Â
ƒƒ¿ ˜˜L
«»∆ B‡ ,BÚOa
»¿ ƒ LÏz»« התשלומים (40 .ירושלמי שם (41 .והוא ליטרא זהב
26 ÌlLÓ
≈« ¿ [‰M‡‰
» ƒ» L‡ … ÚÙe«» ,ÂÈÏÚÓ
»»≈ ˙Èl˃« ÈÚ‰
∆¡ƒ שנזכרה בירושלמי שם .וראה הלכה ו (42 .תלמיד מפי
27 ‰OÚÓ
∆ ¬« Ïk» ÏÚ« ÌlLÓ≈« ¿ ‡e‰ ‰ÊΠ∆»¿ .69ÚÏÒ«∆ ‰‡Ó≈» רבו (43 .אף שאין גובים קנסות בחוץ לארץ )בבא קמא
כז - (:גובים קנס זה ,של המבייש תלמיד חכם ,אפילו
28 ,˙BËÈÚa
‡ƒ¿ Úa
«¿« BÁa
≈¬« ËÚaL«»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk
« ≈ .‰OÚÓe
«¬ ∆ בחוצה לארץ ,שלא יבואו לזלזל בכבוד החכם.
29 BËÒ
»¿ .ÌÈÚÏÒ
ƒ»¿ ÌÈOÚ
ƒ¿ ∆ ÌlLÓ
‡≈« ¿ 70BÊ Á‡«« BÊ elÙ¬ƒ
30 ÔÎÂ
≈¿ .ÚÏÒ
«∆ ‰‡Ó »≈ ÌlLÓ
≈« ¿ ˙BÈËÒ ƒ¿ ÈzL
≈¿ ÂÈt»» ÏÚ« LÈÂ
≈¿ .„ÙÒa
«»¿ƒ CÎa»¿ „ÈÓz‡ˆƒ» eÏ
≈¿∆ eȉ» ÌÈOÚÓƒ ¬« . 1
31 .‡Ma
« ¿» ‰‡
∆» CÎÂ
»¿ ,‰Ê
∆ ÏÚ
« ƒ ¬
44ÔÈÏÁBÓ »
eȉL∆ ƒ»
ÌÈÓÎÁ¬ «¿≈ ƒ
È„ÈÓÏz 2
‡Ï
»¬ .Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ ‰Lt
»» ¿ ÔÈOBÚÂ
ƒ ¿ «ÚBzL
≈ ∆ LÈ ≈¿ ;45̉Ï
»∆ 3
(62 ‡ËÏשם (63 .בברכו (64 .היינו אגרוף ,וזוהי הסנוקרת »¿ƒ BÏ ÔzÏ
‡≈ƒ ‰z
»« iÁ
»« :LiÓÏ
‡≈«¿« ÔÈÓB
ƒ¿ eȉ» ÌÈic‰
««»ƒ 4
הנזכרת בגמרא שם .וראה רבינו חננאל שם (65 .הכה את
חבירו בפס ידו סגור בעורפו )פירוש המשניות לרבינו .‰Ê
»» 5
בבאֿקמא צ (66 .(.הבזיון גדול יותר (67 .פגם אוזנו. (44מתוך אהבת השלום (45 .כי תלמיד חכם מצווה
(68כי רקק על בגדיו פטור מן התשלומים .ראה למעלה להיות אוהב שלום ורודף שלום .אבות פרק א ,יב.
הלכה ה (69 .השיעורים השונים בקנסות ,לא נמסר
טעמם" .כך ראינו שבקנסות אין דומים זה לזה ואין להם ÔÓƒ eËt» ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ÌÚ‰
»» ‡L ≈«¿«∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .Ê 6
»¿ LiÓ‰L
47Ûc‚Óe
≈«¿ ÛÁÓ
≈»¿ BȇÂ
≈¿ . ‡e‰ ÏB„b» ÔBÚ» ÔÈÓeÏLz‰
46 ƒ ¿ «« 7
טעם ,אלא כל מה שאמרו חכמים ז"ל ,ואפילו של תורה,
אין להם טעם מפני מה זה כך וזה כך . . .וכן קנסות של ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eӇ¿»¿ .‰ËBL∆ 48 ‡» » ‡l
ÚL »∆ ÌÚÏ »» 8
חכמים" )אוצר הגאונים לבב"ק עמ' (70 .(65אינן 51Lk
‡„≈ » Ì»» Èt
≈¿ 50ÔÈaÏn‰
ƒ¿«« ÏkL »∆ ,49ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» 9
נחשבות כבושת אחד. .‡a‰
»« ÌÏBÚÏ
» » ˜ÏÁ
∆≈ BÏ Ôȇ≈ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ χOiÓ
≈ »¿ƒƒ 10
32 72χOÈ
≈ »¿ƒ ‡ı
∆∆ ÛÒkÓ ƒ»¿« el‡≈ Ïk» .È
∆∆ƒ ̉≈ 71ÌÈÚÏq‰ (46ראה הלכות דעות פרק ו הלכה ח (47 .אפילו לשם
33 74ÛÒk
„∆∆ È
« ƒ ȈÁ
ƒ¬ ÚÏÒ
«∆ ÏÎa
»¿ ‰È‰L
»»∆ ,73ÔÓf‰
¿«¿« B˙B‡a תוכחה ]בדברים שבין אדם לחבירו .אבל שבין אדם למקום,
34 iÁ˙pL
≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .˙LÁ
∆ ¿ ‰ˆÁÓe
„»¡∆ ÔÈÈ
ƒ» ƒ ‰LÏLe
¿ » מותר וגם מחוייבים להכלימו ואפילו ברבים ,כך משמע
35 ÌlLÓ
≈« ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÚÏÒ
«∆ ‰‡Ó
»≈ ÌlLÏ
≈« ¿ el‡≈ ˙B‡k‰a
¿«» מלשונו של רבינו שם ,וראה לחםֿמשנה שם[ (48 .שעבר
36 . Ș
75 ƒ» ÛÒk
∆∆ ‰ˆÁÓe
»¡∆ ÚÏÒ«∆ ‰OÚ
≈¿ ∆ ÌÈzL
¿≈ על הכתוב בתורה "ולא תשא עליו חטא" )ויקרא יט ,יז(,
שם (49 .אבות פרק ג ,יא (50 .המבייש (51 .בבאֿ
(71שקצבו חכמינו ,בבאֿקמא לו (72 :ובלשון הגמרא מציעא נט.
)שם( "כסף מדינה" (73 .של חכמי המשנה והתלמוד.
(74בכל סלע יש ארבעה דינרים ,וסלע מכסף ארץ ישראל ,ËÚÓ
«¿ ÚˆÂ
««¿ Èefaƒ Ô‰a∆» LiL »« LÈ≈ .Á 11
≈∆ ,52˙Ba« ˙B‡k‰
יש בו שמינית של סלע מכסף נקי ,היינו חצי דינר כסף נקי, ÌÈÓc
ƒ » 54ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ Ì‰Ï ∆» e˜Òt ¿» Îe
»¿ .53˜Ê
∆∆ Ô‰a∆» ÔȇÂ
≈¿ 12
והיתר הוא נחושת )כסף האמור בתורה הוא כסף נקי(. ÌlLÓ
≈« ¿ Ô‰Ó
∆≈ ‰‡k‰
»»« BÁÏ
56 ≈¬« ‰kn‰
∆«« ÏÎÂ
˜ˆ»¿ . ÌÈe
55 ƒ ¿ 13
(75כלומר ,מאה סלעים צריכים להכיל כמות זו של כסף ˜B˙B‡Â¿ .58Ô‰≈ ˙BÒ
»¿ ÔlλÀ¿ .57eˆw‰
»« ÔBÓn‰»« B˙B‡ 14
נקי )והיתרה נחושת( ,ובזמן שהפחיתו את אחוז הכסף הנקי
Èet‰Â
ƒ»¿ ˙La‰Â
∆ «¿ Úv‰ „««« ÈÓ≈ ¿ ‡e‰ eˆw‰»« ÔBÓn‰»« 15
בסלע ,עליו להוסיף לו סלעים לשם השלמת הכמות הנ"ל
של כסף נקי .ראה חושןֿמשפט סימן תכ ,סעיף מב, ˆ CÈ
60 ƒ» ‡Ï… ÔÈa≈ ˙LÂ
59 ∆∆ » ‰‡eÙÏ
ˆ» ¿ƒ Cȃ» ÔÈa≈ .˙M‰Â
∆∆ «¿ 16
ומאירתֿעינים שם ס"ק פ .וראה גם שו"ת חוות יאיר סימן .ÌlLÓ
≈« ¿ ‡e‰ 61‰Êk»∆ 17
א ,א ,שפלפל ליישב את חשבונו של רבינו כאן ,שאינו (52ראה הלכה ט (53 .וריפוי ושבת לפעמים יש בהן,
מביא בחשבון כלל את שווי הנחושת שבדינר מדינה. ולפעמים אין (54 .חכמי המשנה והתלמוד (55 .ראה
37 ‡„Ì
‡»» Ï
»¬ ;„aÎÓa
‡»À¿ƒ 76?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .‡È
ƒ»¿ ‰na (57לאותה מכה. (56ראה הלכה יא. הלכה ט.
אנק
בגמרא (78 .כדעת תנאֿקמא שאמר" :זה הכלל ,הכל לפי ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 77ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡≈ ÏÎa
»¿ „Èt˜Ó
ƒ¿« BȇÂ≈¿ ‰fÓ
∆À¿ ‡e‰L∆ 1
כבודו" )בבא קמא צ ,(:ולפי מסקנת הגמרא )צא (.שלהקל BÓÎe
¿ , BÏ Èe‡M
78 »∆ ‰Ó« ÈÙÏ
‡ƒ¿ ‡l»∆ ÏËB≈ Bȇ≈ Ô‰a»∆ 2
בא ,כלומר שהשיעורים האמורים הם למכובדים בלבד ,אבל ‡„Ì
»» Èa
≈¿ LiL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ .ÏhÏ
… ƒ Èe‡» ‡e‰L∆ 79ÌÈic‰
ƒ»«« e‡iL
∆¿ƒ 3
פחותים מהם מקבלים פחות מן השיעור הקצוב .רבינו
מרחיב כלל זה של המשנה ,אף על שלושת הדברים
ÌÈfÓ
ƒ«¿ ÌBi‰« ÏÎÂ
»¿ ,ÌzLa
»¿ » ÏÚ« ÔÈ„Èt˜Ó
ƒ ƒ¿« ÔȇL≈∆ ,80ÔÈeÚk
¿ ƒ 4
32 ˙BÓÈ
»¿ LÈÂ
≈¿ .ÊÏ
»¿ ‡Op‰Ï
≈»ƒ¿ ˙BzÓe
»À ,ÏÏk»¿ ‰wÊ»ƒ Ô‰ÈÏÚ
" (8כל ביאה שאינה צריכה דעת הרי זו ביאה" .וביאת יבמה ¬≈ ∆
בנק
28 ÔB‚k¿ ,dÓÈ
»»¿ ÏÚ« ‰ÂÚ
»¿∆ ‡È‰Lƒ∆ ‰ÓÈ « ≈ .Ë
»»¿ ?„ˆÈk ˙BÓÈ
»¿ LÈÂ
≈¿ .ÌeaÈÏ
ƒ¿ ‡Ï
… χ
»¬ ‰ˆÈÏÁÏ
» ƒ¬« ˙BÈe‡¿ Ô‰L
≈∆ 1
29 BÊ È‰
≈¬ dza
»ƒ B‡ dn‡ »ƒ B‡ BzL‡¿ ƒ ˙BÁ‡¬ ‰˙ȉL
»¿»∆ .‰ˆÈÏÁÏ
» ƒ¬« ‡Ï… χ
»¬ ÌeaÈÏ
ƒ¿ ˙BÈe‡¿ Ô‰L
≈∆ 2
30 ‰wÊ
»ƒ ‰ÈÏÚ
» ∆» BÏ ÔȇÂ
≈¿ ,Ìeai‰
ƒ« ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
» ƒ¬« ÔÓƒ ‰eËt
» ¿
31 ÈÓƒ dÓaÈÂ
»¿ƒ¿ ‰M‡Ï
» ƒ¿ BÏ dÁ˜Ïe
» »¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;ÏÏk»¿ ‰ËBM‰Â
» «¿ ˙LÁ‰
∆ ∆≈« :˙BˆÏBÁ
¿ ‡Ï … ¿ ˙BÓaÈ˙nL ≈¿ .Â
¿«¿ƒ∆ el‡Â 3
32 ‰˜e˜Ê
» ¿ ‡È‰ƒ da» ÔÈÒÙBz
ƒ¿ ÔÈLec˜Â
ƒ ƒ¿ ÔÈÁewÏÏ
ƒ ƒ¿ ‰Èe‡L
» ¿∆ ̇Â
ƒ¿ .ÔȉÏe
ƒ»¿ ˙B˜Ï
¿ƒ ˙Úc
« « Ô‰a
∆» ÔȇL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ;‰pËw‰Â
»« ¿«¿ 4
33 .ÌiÏ
»»« d˙B‡
» ÏÚiL
… ¿ƒ∆ Á‡
«« Ë‚a
≈¿ ˙LÁ‰
∆ ∆≈« L‚Ï
≈»¿ Ìi‰
»»« ‰ˆ
»» 5
.26L‚Ó
≈»¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 6
( ואפילו הכיר בה בעלה101 .( ואין צרתה צרת ערווה100 וקידושי כסף ביבמה אינם קידושין,( שקידשה בכסף86
( שנישאה יתומה קטנה ומיאנה בו102 .שהיא איילונית לפי שאין דין, "ונקרא מאמר.גמורים אלא מדברי סופרים
.( בחיי בעלה כשהיו נשואות יחד103 .בקטנותה .( בביאה87 ."קידושין אלא באמירה ולא בשתיקה
. בשעת מיתת בעלה,( כלומר104 כי אין היא צרתה,( ואינה נפטרת משום צרת ערווה88
הרי זו צרת ערווה,( הואיל ומאמר קונה מקצת89 .ממש
35 ÂÈÁ‡Ï
ƒ»¿ ˙Lc˜Ó
∆ ∆À¿ Ìi‰
»»« ÏÚ« ‰ÂÚ
»¿∆ ‡È‰L »¿» .Î
ƒ∆ BÊ ‰˙ȉ ( להיחשב כנשואה ותיפטר90 .במקצת מדברי חכמים
36 ‰˙ȉL
»¿»∆ B‡ ,˜ÙÒa
≈»¿ epnÓ
∆ƒ ˙L‚Ó
∆ ∆…¿ B‡ ,105˜ÙÒa
≈»¿ ˙nL≈∆ .צרתה בגללה
37 , ÂÈiÁa
107 »«¿ ÂÈÁ‡a
ƒ»¿ ‰‡Ó
»¬≈ ‡ÏÂ
… ¿ Ô‡ÓÏ
≈»¿ ‰Èe‡‰
» ¿» ‰p˘
106 »« ¿
38 … ¿ ˙ˆÏBÁ
‡Ï ∆∆ d˙ˆ» »» Ìia
»»« ‰‡nL
»¬≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ˙Óe
≈ ,91ÌÈ„Úe
ƒ≈¿ ÔBˆa »¿ dÏÚa
»¿« ˙Áz«« ‰˙pfL
»¿ƒ∆ ‰M‡» ƒ .ËÈ 5
39 .˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ‰eËt
» ¿ ‡È‰ƒ ȉ≈¬ ÌÈ»» ÈÙÏ
≈¿ƒ ‰ÏÙÂ
»¿»¿ ‰pL‚iL
»∆ ¿»¿∆ Ì„˜∆… 6
‰˙ȉ
»¿» el‡k
ƒ¿ ,d˙ˆ
» »» ÔÎÂ
≈¿ ,Ìeai‰ƒ« ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
» ƒ¬« ÔÓƒ 7
ספק,( שזרק לה האח כסף קידושיה בצידי רשות הרבים105 ,92˙BÈÚk
»¬« da» ‰e˙k
» ¿ ‰‡ÓhL
»¿À∆ ÈtÓ≈¿ƒ ;Ìi‰
»»« ÏÚ« ‰ÂÚ
»¿∆ 8
אם מונח בארבע אמות שלו )ואינה מקודשת( או בארבע
או במקום ששניהם יכולים,(אמות שלה )והיא מקודשת
dÏÚa
»¿« ˙nL
≈∆ ‰ËBÒ
94 » χ »¬ .‰‡ÓË
»»¿ƒ ‡È‰Âƒ¿ : Ó‡pL
93 «¡∆∆ 9
96‰i˙L
»ƒ¿ ˙a« dȇL
» ≈∆ B‡ , ÌÈn‰
95 ƒ»« ÈÓ≈ ‰p˜LiL
»∆¿«∆ Ì„˜ ∆… 10
,( יתומה106 . או ששניהם אינם יכולים לשמרו,לשמרו
( אין אומרים תעקור107 .שקידושיה אינם אלא מדרבנן .˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ 97˙ˆÏBÁ
∆∆ BÊ È‰ ≈¬ ÔÈLeb
ƒ ≈ ˙a« ‡l‡ »∆ 11
נישואיה הראשונים למפרע ונמצאת שלא הייתה אשתו B‡ ˙ˆÏBÁÂ
∆∆ ¿ ,˙zÓ∆∆À d˙ˆ
» »» ȉ
≈¬ ‰ˆ
»» dÏ» ‰˙ȉ
»¿» ̇Â
ƒ¿ 12
.וצרתה אינה צרת ערווה ותתייבם .98˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ 13
40 Ck» Á‡Â
««¿ ,Á‡Ï
≈«¿ ˙‡O»ƒ¿ ‰ÂÚ
»¿∆ ˙ˆ »¿» .‚Î
«» ‰Îω :( שנאמר בהן92 .( הרי נאסרה עליו וצריכה ממנו גט91
41 dÏÚaÓ
»¿«ƒ ‰v‰
»»« ‡ˆz
≈≈ 108˙ÈBÏȇ
ƒ ¿« ‰ÂÚ‰
»¿∆» ˙‡ˆÓ
»¿ƒ .( באשה שזינתה93 .""אל תטמאו בכל אלה
42 È„k
≈¿ dÓÈÓ
»» ƒ ‰ˆÈÏÁÂ
» ƒ¬« dÏÚaÓ
»¿«ƒ Ë‚≈ ‰ÎȈe
» ƒ¿ ,dÓÈÓe
»» ƒ ( ושוב95 . אחרי שקינא לה בעלה,( שנסתרה עם איש94
43 .109˜eMÏ« dÈz‰Ï
» ƒ«¿ ( כגון ארוסה או96 . ונשארה טמאה מספק.אינה שותה
( שאינה טמאה ודאי ואין דינה97 .'אשת חיגר וכו
ונישואיה עם האחר,( ונמצאת הצרה זקוקה לייבום108 ( כשאר צרות חייבי לאוין שחולצות או98 .כערווה
שיבמה לזר,( אבל אין הוולד ממזר109 .שלא כדין היו .מתייבמות
. ואן ממזר מחייבי לאוין,אינה אלא איסור חייבי לאוין
‰˙ȉL
»¿»∆ ,„Á‡»∆ ˙ÈaÓƒ«ƒ ˙B‡a‰
»« ˙BÓÈ
»¿ ÈzL ≈¿ .Î 14
≈¿ ÔÎÂ
44 ‰ÂÚ‰L
»¿∆»∆ encL ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ‰v‰»»« Ìi‰
»»« ÌaÈ≈ƒ .„Î B‡ ÔȇÏ
ƒ » ÈiÁÓ
≈»«≈ B‡ Ìi‰»»« ÏÚ« ‰iL
»ƒ¿ Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡‰
««» 15
45 ˙ÈBÏȇ
111 ƒ ¿« dȇL
» ≈∆ ‰ÂÚ‰
»¿∆» ˙‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ , ˙ÈBÏȇ
110 ƒ ¿« ,˙zÓ
∆∆À d˙ˆ
» »» ȉ≈¬ ˙ÈBÏȇ
99 ƒ ¿« B‡ ‰OÚ≈ ¬ ÈiÁÓ
≈»«≈ 16
46 .113ÊÓÓ
≈¿« „Ïe‰Â
»»«¿ ,112Ë‚a
≈¿ dÓÈÓ
»» ƒ ‡ˆz
≈≈ ‰ÎωÂ
»¿»¿ ,BzÓÈÏ
¿ƒ ƒ ıÏBÁ‰
≈ « χ
»¬ .˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ B‡ ˙ˆÏBÁÂ
∆∆ ¿ 17
( נמצאת צרת111 .( ונפלה זיקתו על צרתה בלבד110 ,ÂÈÁ‡Ï
ƒ»¿ ˙‡OÂ
»ƒ¿ Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ dn‡
»ƒ B‡ B˙ˆeÏ
» Á¬ ˙BÁ‡¬ 18
. אסורה עליו משום אשת אחיו שלא במקום מצוה,הערווה ÌLk
≈ ¿ ÂÈÙÏ
»»¿ Ô‰ÈzL
∆ ≈¿ eÏÙÂ
¿»¿ ˙Óe
≈ ,˙Á‡
∆∆« ‰M‡
» ƒ BÏ¿ 19
ואין קידושין תופסין,( אף על פי שהיא מחייבי כריתות112 ,‰eÒ‡
» ¬ d˙ˆ» »» Ck» ÂÈÏÚ
»» ‰eÒ‡
» ¬ B˙ˆeÏÁ
» ¬ ˙BwL
« ¿∆ 20
שמא יאמרו אחיו גירש את, בכל זאת צריכה גט,ליבם בה .˙BÓaÈ˙Ó
¿«¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ˙BˆÏBÁÂ
¿ ¿ BÏ ˙BiLk
ƒ¿ ƒ Ô‰ÈzL
∆ ≈¿ ȉÂ
≈¬« 21
ונמצאת אשת,הערווה סמוך למיתתו ונתייבמה הצרה כדין ÈtÓ
≈¿ƒ ?B˙ˆeÏÁ
» ¬ ˙B˜ « ¿ ˙ˆ«» eÒ‡
¿» ‰Ó» ÈtÓe
≈¿ƒ 22
( שאשת אח שלא113 .איש יוצאת מבעלה בלא גט .B˙ˆeÏÁ
» ¬ ˙ˆa
«»¿ ˙ÙlÁ˙nL
∆∆«¿ƒ∆ 23
.במקום מצוה חייבין עליה כרת ויש ממזר מחייבי כריתות
. ופטורה מן החליצה והיבום,( שאינה ראוייה ללדת99
47 ˙BÈÁ‡
»¬ ÈzL
≈¿ ÔȇeO
ƒ ¿ Ô‰Ó ∆≈ ÌÈLƒ«¿ ,ÔÈÁ‡
ƒ« ‰LÏL » ¿ .‰Î
48 Á‡Â
««¿ ˙ÈÎ
115 ƒ¿» ÈeOp‰
»« ˙Ó≈ , ˙ÈÎ
114 ƒ¿» ÈeO» Ô‰Ó
∆≈ „Á‡Â
»∆¿ Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡‰L
««»∆ ,„Á‡ »∆ ˙ÈaÓ
ƒ«ƒ ˙B‡a‰»« ˙BÓÈ ≈¿ .‡Î 24
»¿ ÈzL
49 ˙ÈÎp‰
ƒ¿»« ȉ≈¬ 117˙BÈÁ‡»¬ ÈÏÚaÓ
≈¬«ƒ 116„Á‡ »∆ ˙Ó≈ Ck» d˙ˆ
» »» ˙ÈBÏȇ
ƒ ¿« ‰ÂÚ‰
»¿∆» ȉÂ
≈¬« ,Ìi‰
»»« ÏÚ« ‰ÂÚ
»¿∆ 25
50 ˙BÁ‡¬ ˙ˆ «» ‡È‰L
ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,118˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ‡Ï … ¿ ˙ˆÏBÁ
∆∆ dȇ
» ≈ ˙ÈBÏȇ‰Â
ƒ ¿«»¿ ÏȇB‰
ƒ ;˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ B‡ ˙ˆÏBÁÂ
∆∆ ¿ ,˙zÓ
∆∆À 26
51 elÙ‡
ƒ¬ ‡l‡
»∆ ,„BÚ ‡ÏÂ… ¿ .ÔBÁ‡
¬« ˙nL ≈∆ ÂÈÁ‡
ƒ» ˙wÊa«ƒ¿ BzL‡
¿ƒ ‰ÏÙÂ
»¿»¿ , dȇL
100 » ≈∆ BÓk¿ BÊ È‰
≈¬ ‰ˆÈÏÁÂ
» ƒ¬« Ìeaȃ ˙a« 27
52 ˙nL
≈∆ Á‡ «« BzL‡ ¿ ƒ ˙‡∆ ˙BÈÁ‡ »¬ ÈÏÚaÓ
≈¬«ƒ „Á‡ »∆ L‚ ≈≈ ˙‡∆ ÂÈÁ‡
ƒ» Lb ≈≈ ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .101„Ïa
«¿ƒ d˙ˆ» »» ÏÚ« B˙wÊ
»ƒ 28
53 ˙ˆÏBÁ
∆∆ ˙ÈÎp‰ ƒ¿»« ȉ
≈¬ L‚Ó‰
≈»¿« ˙Óe ≈ , ˙ÈÎ
119 ƒ¿» ÈeOp‰
»« ÈiÁa
≈«¿ ‰˙nL
»≈∆ B‡ ,˙eÓiL »∆ Ì„˜
∆… Ba ‰‡Ó
102 »¬≈ B‡ ‰ÂÚ‰
»¿∆» 29
54 ‰wÊa
»ƒ¿ BzL‡
¿ ƒ ˙BÁ‡¬ ˙ˆ
«» ˙OÚÂ
» ¬«¿ ÏȇB‰
ƒ ,˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ‡ÏÂ
…¿ ,˙zÓ
∆∆À d˙ˆ
» »» ȉ
≈¬ ÂÈÁ‡
ƒ» ˙Ó≈ Ck» Á‡Â ««¿ dÏÚa
»¿« 30
הנק
(126כי אילו בא עליה משהגדיל ומת ,הרי קנאה קניין ‡d˙B
» ÌaÈÏ≈«¿ ‡È
…» ‡nL»∆ ,ÌaÈ˙z
≈«¿ƒ ̇L
‡ƒ∆ ;120˙Á
«« ‰ÚL
»» 1
גמור ,ופקעה זיקת הראשון ולא נשארה עליה אלא זיקתו ‡. BzL
121 ‡¿ ƒ ˙‡∆ ÔBÁ
¬« ˙nL
‚≈∆ ‰Ê∆ L
≈≈ ‡Ï
… elÙ‡Â
«¬ƒ 2
בלבד.
(114שאינה קרובה לא לזו ולא לזו (115 .נמצאת
30 127ÔÈBÁ
ƒ ˙a« dȈÁÂ
»¿∆¿ ‰ÁÙL »¿∆∆ ÈÓƒ .‡Ï
»¿ƒ dȈÁL הנכרייה זקוקה לייבום לכל אחד מהאחים בעלי האחיות.
31 ‰Lc˜˙Â
» ¿«¿ƒ¿ ‰ÊÁÂ
»¿»¿ ,‰ÁzLÂ
»¿¿«¿ƒ¿ 128Ôe‡Ï
≈ ¿ƒ ‰Lc˜˙pL
∆» ¿«¿ƒ (116ועדיין לא נתייבמה הנכרית לאחד מהם.
32 dȇÂ
» ≈¿ ,ÈÂÏÏ
ƒ≈¿ ˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ̉ÈL
∆ ≈¿ e˙Óe
≈ , ÔBÚÓLÏ
129 ¿ ¿ƒ (117ואשתו אסורה על האח השני משום ערווה ,שהרי
33 ˜Ôȇ≈ ÔÈLec
ƒ ƒ Ôe‡
˜≈ ¿ ÈLec
≈ ƒ ̇ƒ ;130ÌÈ˙Ó
ƒ≈ ÈL
‡≈¿ ˙L
≈∆ אחות אשתו היא (118 .אף על פי שהנכרית עדיין לא
34 ÔBÚÓL
˜¿ƒ ÈLec≈ ƒ ̇ ƒ¿ , ÌeÏk¿ ÔBÚÓL
131 ˜¿ƒ ÈLec
≈ ƒ נתייבמה - ,הואיל והייתה זקוקה לו בחייו ,הרי היא כצרת
אחות אשתו ,מחמת זיקתו עליה ,ואינה מתייבמת .אבל
35 .133ÌeÏk¿ Ôe‡
˜≈ ¿ ÈLec
˜≈ ƒ Ôȇ≈ 132ÔÈLec
ƒ ƒ חייבת לחלוץ כי ה"זקוקה" אין דינה כ"כנוסה" ממש
(127שהיו בעליה שני אחים או שותפים ושיחרר אחד את להיחשב כצרת ערווה גמורה להיפטר אף מן החליצה.
חלקו ,או שקיבל רבה ממנה חצי דמיה ושיחרר חציה (119ולא כנס כלל את הנכרית (120 .לפני שגירש את
באותם הדמים (128 .והרי אין קידושיה קידושין גמורין אשתו (121 .נמצאת נכרית זו צרת אחות אשתו בזיקה
עד שתשתחרר (129 .וראובן לא גירשה והרי זו ספק ואסורה לאח השלישי.
מקודשת לשניהם (130 .לומר ,חצייה הייתה לזה וחצייה ˆ˙
«» ȉL
≈¬∆ ;ÔȇeOa
„ƒ ƒ¿ ‰Ê∆ ‚»» eÊ
¿» ‡Ï ≈¿ƒ .ÂÎ
… ‰Ó» ÈtÓe 3
(131שאין קידושין תופסים באשת איש. לזה.
(132שהשחרור שבינתיים הפקיע קידושי הראשון.
ˆd˙
» »» ˙ÓÂ
≈» ‰ÂÚ‰
»¿∆» ˙‡∆ Lb ≈≈ ̇ƒ ,ÔȇeO
ƒ ƒa¿ ‰ÂÚ
∆¿» 4
בסמוך ה"ד (3 .שהרי אחיות הן ,ואפילו אחת מהן אינה ÌÈL
ƒ» ÚLz
« ≈ Ôa
∆ ˙‡ÈaL
« ƒ ∆ ;˙ÓaÈ˙Ó
∆∆ «¿ ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ˙ˆÏBÁ
∆∆ BÊ È‰
≈ ¬ 27
‡ˆÓÂראויה ליבום ,שהרי שתיהן זקוקות ליבום )מכח שני בתים »¿ƒ¿ ,e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÏB„b‰ »« ÔÓƒ Ó‡Ók
‡»¬«¿ „Á »∆ ÌBÈ¿ 28
נפרדים( ,ונמצאת כל אחת מהן אחות זקוקתו ,ואם ישא .ÔÈÓÈ
ƒ»¿ ÈL
≈¿ ˙wÊ«ƒ ‰ÈÏÚ
»∆ » 29
ונק
"שאם לא נודע איזה מהם מת ראשון" ,שתיהן אסורות, אחת מהן -הרי הוא פוגע באיסור אחות זקוקתו ,שהיא
שהרי אין להן שום תקנה להתייבם ,כי כל אחת מהן כאשתו (4 .רשות היבם על היבמה (5 .שכל אחת נופלת
חוששין לה שמא היא השניה ,ואסורה עליו עולמית. ליבום מחמת בעלה המת (6 .משנה ,יבמות כו ,א.
(25את הראשונה (26 .ומעתה אין הראשונה אחות שאיסור אחות זקוקתו אינו אלא מדבריהם ,ומן התורה אין
זקוקתו )שם( .אבל לכתחילה אין מורים לחלוץ לשניה איסור אלא באחות נשואתו ממש ,ולפיכך חייבת בחליצה
ולייבם את הראשונה ,גזירה שמא יקדים אחד ויחלוץ להפטר מן הזיקה )בניגוד לאחות אשתו ,שפטורה מן
לראשונה ,והשני ייבם את השניה ויסבור :מה איכפת בין החליצה ומן היבום ,למעלה פ"ו ה"ט( ,ואינה מתייבמת
זו לזו )שם כח .וברש"י ,וכן ב'תוספות' שם כז.(: משום איסור "זיקה" מדבריהם (7 .הכל מפורש בדברי
רבינו לעיל פ"א מהל' אישות ה"וֿח (8 .כל אלו ראויות
18 ‡ÔÓƒ „Á
»∆ ÏÚ« ‰ÂÚ»¿∆ ‰BL‡‰
» ƒ» ‰˙ȉ »¿» ̇ƒ ÔΠ≈¿ .‰ ליבום מן התורה ואינן אסורות אלא מדברי חכמים ,כמבואר
19 27BÏ ∆∆À ‡È‰L
˙zÓ ƒ∆ ‰BÁ‡‰
» ¬«» ˙‡∆ ÌaÈÂ≈ƒ¿ Ì„˜Â
«»¿ ,ÔÈÁ‡‰
»«ƒ לעיל פ"ו ה"י .ולפיכך מן התורה זקוקות הן ליבום ,ונמצאת
20 ‰BÁ‡‰
» ¬«» ȉL≈¬∆ ;ÔÈÁ‡‰
ƒ«» ‡LÏ
»¿ ƒ ‰BL‡‰
» ƒ» ‰z‰ »¿À כל אחת מהן אחות זקוקתו )יבמות ,שם( (9 .שחייב על
21 ‡Ì‡ƒ Ï
»¬ .28dÏ» znÏ
»À« ‰ÓaÈ˙
»¿«¿ƒ Ô‰ÈÏÚ
‡∆ ≈¬ d˙B» ‰Ò‡L∆»¿» ביאתה כרת )לעיל הל' אישות פ"א ה"ה( ,ואין קידושין
22 „Ïa
«¿ƒ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ ÏÚ« ‰eÒ‡L
» ¬∆ ‡È‰ƒ ‰BÁ‡‰
» ¬«» ‰˙ȉ »¿» תופסין בה ואינה זקוקה ליבום ,כמבואר לעיל פ"ו ה"ט.
23 ‡Le
»¿ ,‰BL‡Ï
» ƒ» ÌaÈÓ ≈«¿ ‡e‰ ȉ≈¬ ‰ÂÚ»¿∆ ÌeMÓƒ (10שאינה אחות זקוקתו (11 .של היבם (12 .יבמות,
24 ,30ÔÈÓaÈÓ
ƒ¿«¿ ‡ÏÂ… ¿ ÔȈÏBÁÂ
ƒ¿ ¿ ,29Ô‰ÈzLa
‡∆ ≈¿ ƒ ÔÈeÒ
ƒ ¬ ÔÈÁ‡‰
»«ƒ שם.
25 ‡ÔÓƒ ˙Á
‡«« „Á
»∆ Ïk» eÒÎÂ
˜„¿»¿ eÓ
¿» ̇Â
ƒ¿ . e‡aL
31 ¿¿«≈∆ BÓk ÌeMÓƒ ‰Ê∆ Ìȇ»» ÏÚ« ‰eÒ
» ¬ Ô‰Ó‡∆≈ ˙Á »¿» .
«« ‰˙ȉ 1
26 .32Ô‰Ó
‡∆≈ Ô˙B
» ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ ˙BÈÁ‡‰»¬» ÌeMÓƒ ÈM‰
ƒ≈ « Ìi‰
‡»»« ÏÚ« ‰eÒ
» ¬ ˙Á‡‰Â
∆∆«»¿ ,13‰ÂÚ
∆¿» 2
צרתה שבצדה נידונית כצרת ערוה (72 .גמרו קידושיה, (58משום אחות אשתו ,נאסרה עליו לעולם משום אשת אח,
(73ומשבעלה כדלעיל פ"ד מהל' אישות ה"ח. וכנ"ל בהלכה הקודמת )משנה ,יבמות לב (59 .(.משום
כשנתפקחה ,מקודשת גמורה היא ,חזרה להיתרה ,ואינה עוד גרושת אחיו ,שהיא ערוה (60 .משנה ,שם קח ,ב .כי לא
גרושת אחיו ,ודינה כ"מגרש אשתו הגדולה והחזירה ומת", הנישואין הראשונים מפילים ליבום ,אלא מיתת הבעל
לעיל הי"ב (74 .יבמות קט ,א. מפילה ,ובאותה שעה בהיתר היא עומדת )שם קט (.והשווה
16 Ô‰ÈzL
‡∆ ≈¿ eȉ» :˙BÈÁ
»¬ ÈzLÏ
≈¿ ƒ ÔȇeO
‡ƒ ¿ ÔÈÁ ≈¿ .ÂË
ƒ« ÈL לעיל פ"ו הכ"א.
17 Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
»∆ ˙Óe
≈ ,76˙BLÁ
¿≈ B‡ 75Ô‡ÓÏ
≈»¿ ˙BÈe‡‰
˜¿» ˙BpË
¿« ,dÈÊÁ‰Â
»ƒ¡∆¿ dÏÚa»¿« dL‚Â
‡» ¿≈¿ ,61»‰È
ƒ» d‡ÈO‰L »« ¿ .‚È
˜» ƒ ƒ∆ ‰pË 5
18 ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
» ƒ¬« ÔÓƒ ‰eËÙe
‡» ¿ ,‰M » ƒ ˙BÁ‡¬ ÌeMÓƒ 77‡ˆz≈≈ ; ÌiÏ
63 ‡»»« ‰eÒ
» ¬ BÊ È‰
˜≈¬ ‰pË
62 »« ¿ ‡È‰ƒ ÔÈ„ÚÂ
ƒ«¬« ˙Ó»≈ 6
19 ÏÚa
«« ˙Óe
˜≈ ,‰pË
»« ¿ ˙Á‡Â
««¿ ‰ÏB„b
79 ‡» ¿ ˙Á «« eȉ» . Ìeai‰
78 «ƒ ‡»‰È
ƒ» ȉL ≈¬∆ ,ÔÈeÓb
ƒ ¿ ÔÈLeb ƒ ≈ »‰ÈLebL
∆ ≈∆ ÈtÓ ≈¿ƒ 7
20 ÔÓƒ ‰eËÙe
‡» ¿ ,‰M » ƒ ˙BÁ‡¬ ÌeMÓƒ ‡ˆz ≈≈ ‰pËw‰
«¿ «» ˜ÈLec
≈ ƒ ÔȇL ‚≈∆ ,‰eÓ
» ¿ ‰ÊÁ
»»¬ d˙ÊÁ
» »»¬ ÔȇÂ
≈¿ ,64d‡ÈO‰
» ƒƒ 8
21 ÔÈ„nÏÓ
ƒ¿«¿ 81‰ÏB„b‰
» ¿« ÏÚa«« ˙Ó≈ ;80Ìeai‰ƒ« ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
«¬» ƒ . e‡aL
66 ¿«≈∆ BÓk¿ , ÔÈeÓb
65 ˜ƒ ¿ ÔÈLec
˜ƒ ƒ ‰pË
¿ «» 9
22 ˙zÓ
‚„∆∆À BÊ ‰ÏB
» ¿ ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ , dÏÚa
82 »¿«¿ Ô‡ÓzL
≈»¿∆ ‰pËw‰«¿ «»
(61ונישואיה נישואין גמורים מן התורה (62 .ואם מת
23 .83dÓÈÏ
»» ƒ כשהיא גדולה ,יתבאר דינה להלן הי"ד (63 .וחולצת
(75שהיו יתומות ואין נישואיהן אלא מדרבנן ,אבל קטנות ואינה מתייבמת ,כמבואר בכתובות עג ,ב .וכן בתוספתא
שהשיאן אביהן אינן ראויות למיאון ,שקידושיהן קידושין יבמות פי"ג ,מ"ד (64 .והרי היא אשת איש גמורה מן
גמורין הן (76 .בין קטנות בין גדולות ,שקידושי חרשת התורה ,כמבואר לעיל פ"ג מהל' אישות הי"א ,וגם גירושיה
אינן אלא מדבריהם )הל' אישות פ"ד ה"ט( (77 .היבמה. גירושין גמורין ,משעה שמבחנת בין גיטה לדבר אחר,
(78שכח נישואיהן שוה ,והרי זו אחות אשתו ממש. כמבואר לעיל פ"ב מהל' גירושין הי"ט (65 .שאין מעשה
(79שקידושיה קידושין גמורין (80 .שקידושי אשתו קטנה כלום (66 .לעיל פ"ד מהל' אישות ה"זֿח .ואפילו
הגדולה ,עדיפים מזיקת יבמתו ,שכח נישואיה אינו אלא אם אביה יקדשנה שנית אין קידושיה גמורין ,שמשהשיאה
מדרבנן ,ונפטרה משום אחות אשתו (81 .נמצאת זיקתה אביה בפעם הראשונה אין לו רשות בה ,כמבואר שם פ"ג
של גדולה ,שהיא מן התורה -אוסרת הקטנה עליו ,ואין הי"ב ,נמצאת קטנה זו -גרושת אחיו מן התורה ,ונישואיה
נישואיה הקלושים )= שהם מדרבנן( אלימים להפקיע זיקתו השניים לא הועילה לה ,וכשמת בעלה הרי היא כגרושה
מעל הגדולה ,ונשארה הקטנה אחות זקוקתו ,ולייבם ואסורה ליבם )משנה ,יבמות קט .(.ואע"פ שהיא גרושת
הגדולה גם כן אינו יכול ,מפני שהיא אחות אשתו הקטנה, אחיו צריכה חליצה ,ואין אומרים תיפטר גם מן החליצה
ומה יעשה? (82ותעקור נישואיה למפרע ,ואינה צריכה כשאר כל העריות? משום שמא לא שמעו אנשים על
גט (83 .משנה ,יבמות קט ,א .וכדעת רבי אליעזר .אבל גירושיה ,וכשיראו זו יוצאת בלא כלום -יבואו להתיר יבמה
אילו היה מגרש הקטנה בגט ,היתה הגדולה אסורה עליו להנשא לזר בלא כלום )רא"ש שם פי"ג ,אות ה(.
משום אחות גרושתו .וכן אילו היה חולץ לגדולה ,היתה ‰LÁ˙Â
» ¿»¿ƒ¿ ,67˙Áwt « «ƒ L‚ÓÏ
≈»¿ƒ ÔÈc‰ ƒ« ‡e‰Â¿ .„È 10
הקטנה נאסרת עליו משום אחות חלוצתו ,והשווה לעיל 69‰e» Ò‡¬ ‡È‰L
ƒ∆ ,˙LÁ ∆ ∆≈ dÁÈp‰Â
» ƒƒ¿ ˙ÓÂ
≈» ,68dÈÊÁ‰Â
»ƒ¡∆¿ 11
פ"ה ה"ל.
BÊ ˜‰pË
»« ¿ ˙ˆÂ
«»¿ . ∆ ∆«¿
70˙ÓaÈ˙Óƒ …
‡Ï ¿ ∆∆
˙ˆÏBÁ » ≈¿
dȇ »»« 12
,ÌiÏ
24 ‡˙BÈÁ
»¬ ÈzLÏ
≈¿ ƒ ÔȇeO
ƒ ¿ 84ÔÈLÁ‡ƒ ¿≈ ÔÈÁ ≈¿ .ÊË dÈÊÁ‰
ƒ« ÈL »ƒ¡∆ ̇ ƒ¿ . ˙ÓaÈ˙Ó
71 ∆∆«¿ƒ B‡ ˙ˆÏBÁ
∆∆ BÊ ˙LÁ∆ ∆≈ B‡ 13
25 ;˙LÁ
∆ ∆≈ ˙Á‡Â
««¿ ˙Áwt
‡« «ƒ ˙Á
«« B‡ ,˙BLÁ ¿≈ B‡ ,˙BÁ˜t ¿ƒ ‰Áwt˙
» ¿«¿ƒ B‡ ‰Ï„‚Â72 »¿»¿ ,˙LÁ
˜∆ ∆≈ B‡ ‰pË»« ¿ ‡È‰Lk
ƒ∆ ¿ 14
26 ‡ÌÈÁ
ƒ« ÈLÏ
≈¿ ƒ ˙B‡eO¿ ˙BLÁ ‡¿≈ ˙BÈÁ»¬ ÈzL
≈¿ ÔΠ¿≈ . 74dÓÈÏ
» » ƒ ˙zÓ
∆∆ À BÊ È‰
≈¬ ˙Ó
≈ Ck
» Á‡Â
« «¿ ¿
‡ˆ73BÏ∆ 15
27 ˙Óe
≈ ;LÁ≈≈ „Á‡Â
»∆¿ Áwt
‡« ≈ƒ „Á»∆ B‡ ,ÔÈLÁ
ƒ ¿≈ B‡ ,85ÔÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ
28 Ìeai‰
ƒ« ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
» ƒ¬« ÔÓƒ ‰eËt
‡» ¿ BzL ¿ ƒ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á (67שהיא מגורשת גמורה מן התורה (68 .ואין נישואיה ∆»
29 Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
»∆ ȇeO
≈ ƒ Ôȇ≈ ȉL‡≈¬∆ , BzL
86 אלא מדרבנן ,כמפורש לעיל פ"ד מהל' אישות ה"ט¿ ƒ ˙BÁ‡¬ ÌeMÓƒ .
30 .ÔÈeÓb
ƒ ¿ ÔȇeO
ƒ ƒ (69משום גרושת אחיו כנ"ל (70 .כאן דקדק רבינו
לכתוב" :ואינה חולצת" וכו' ,בניגוד לקטנה שהחזירה,
(84שאין נישואיהם נישואין גמורין ,כמבואר לעיל פ"ד בהלכה הקודמת שכתוב בה" :אסורה ליבם" .ויתכן ,כי
מהל' אישות ה"ט (85 .וגם כאן אין הקידושין קידושין קידושי קטנה עדיפים מקידושי חרשת ,מפני שקטנה סופה
גמורין ,בגלל חרשות הנשים ,וכמבואר שם (86 .משנה, לגדול ויהיו נישואיה נישואין גמורים ,וכמפורש לעיל פ"ה
יבמות קיב ,ב .הואיל וכקידושי זו ,כך קידושי זו ,באין הכ"ז )'מעשה רוקח'(] .ויתכן גם ,כי קטנה תחלוץ משתגדל,
קידושי אשתו ומפקיעים את זיקתו מאחותה ,שאף היא אינה אבל חרשת אין חליצתה חליצה ,וראה להלן הי"ז[.
זיקה גמורה ,אלא מדבריהם בלבד. (71רי"ף יבמות פי"ג ,ע"פ ה'ירושלמי' )שם ,ה"ו( וכמפורש
טנק
23 ÈeO» LÁ‰
≈≈« ,LÁ ≈≈ „Á‡Â
»∆¿ Áwt
‡« ≈ƒ „Á
‡»∆ ,ÔÈÁ ≈¿ .Î
ƒ« ÈL ÈzLÏ
≈¿ ƒ ÔȇeO
ƒ ¿ ,LÁ ≈≈ „Á‡Â»∆¿ Áwt
‡« ≈ƒ „Á
‡»∆ ,ÔÈÁ ≈¿ .ÊÈ 1
ƒ« ÈL
24 , Áwt‰
107 « ≈ƒ« ÏÚ« ‰ÂÚ
»¿∆ Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡‰
««» ,˙BÁ˜t
¿ƒ ÌÈLƒ» ÈzL
¿≈ ȉÂ
≈¬« ˙LÁ
∆ ∆≈ ˙Á‡Â
««¿ ˙Áwt ‡« «ƒ ˙Á«« B‡ ,˙BÁ˜t‡¿ƒ ˙BÈÁ
»¬ 2
25 ̇ƒ :109ÌÈt
ƒ» Ïk» ÏÚ« 108˙BeËt¿ Ô‰ÈzL
∆ ≈¿ LÁ‰
≈≈« ˙Óe≈ ‡ˆz
≈≈ LÁ‰≈≈« ˙Ó≈ :87Áwt‰ ‡« ≈ƒ« ˙L∆ ≈ ‡È‰ƒ ˙Áwt‰
« «ƒ« 3
26 ˆd˙
» »» ‰iM‰
»ƒ¿ « ȉ ≈¬ ÔȇeO
110 ƒ ƒ ‰ÂÚ‰
»¿∆» ȇeO
≈ ƒ ÏȇB‰
ƒ Áwt‰
‡« ≈ƒ« ˙Ó≈ ;89‰M ‡» ƒ ˙BÁ‡¬ ÌeMÓƒ 88BzL ¿ƒ 4
27 Ck» 112ÔȇeO
ƒ ƒ ‰ÂÚ‰
»¿∆» ȇeO
≈ ƒ Ôȇ≈ ̇Â
ƒ¿ ,111‰eËÙe
¿ » LÁ‰
≈≈« ‰Ê∆ ˙wÊÂ
«ƒ¿ ,ÔÈeÓb
ƒ ¿ ÔȇeO
ƒ ƒ ˙nL≈∆ Áwt‰
« ≈ƒ« ȇeOÂ
≈ ƒ¿ 5
28 .113ÔȇeO
ˆƒ ƒ d˙
» »» ȇeO
≈ ƒ eȉÈ
¿ƒ ‡Ï
… ȉ
≈¬ ÔÈeÓb
ƒ ¿ ÔȇeO
‡ƒ ƒ ÔÈ » ≈ LÁ‰
∆≈« ȇeOÂ
≈ ƒ¿ ,90‰eÓb
» ¿ 6
(107כגון שהיא בתו או חמותו (108 .מן החליצה ומן
d˙BÁ‡L
» ¬∆ ÈtÓ
≈¿ƒ , Ë‚a
91 ‡≈¿ BzL ¿ ƒ ˙‡∆ ‡ÈˆBÓ
ƒ LÁ‰ ≈≈« ‰Ê∆ 7
הייבום (109 .מכל הצדדים (110 .שיש לו קנין גמור , ÌÏBÚÏ
93 ‡» ¿ ‰eÒ
» ¬ Áwt‰‡« ≈ƒ« ÂÈÁƒ» ˙L‡Â
∆ ≈¿ ; BÏ ‰˜e˜Ê
92 » ¿ 8
באשתו (111 .כדין צרת ערוה ,המפורש לעיל פ"ו הי"ד. ÈtÓ
≈¿ƒ ,ıÏÁÈ
… ¬« ‡ÏÂ
‡… ¿ ;94d˙BÁ
» ¬ ÈtÓ≈¿ƒ ÒÎÏ
…¿ƒ ÏBÎÈ» BȇL
≈∆ 9
(112שאין חרש קונה (113 .והרי היא כזרה ,ואינה זקוקה . LÁ
95 ≈≈ ‡e‰L ∆ 10
כלל ליבום )'ירושלמי' יבמות פי"ד ה"ג(.
(87נמצאת קידושי זו קידושין גמורין ,ושל אחותה
29 ‰‡eOe
» ¿ ˙LÁ ∆ ∆≈ 115da» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 114Bzaƒ ‰˙ȉ »¿» .‡Î מדבריהם בלבד (88 .של החרש ,שנישואיה מדרבנן.
30 ,˙ÓaÈ˙Ó
∆∆«¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ˙ˆÏBÁ
∆∆ 117ˆd˙
» »» Áwt‰
116 « ≈ƒ« ÂÈÁ‡Ï
¿»ƒ (89יבמות ,שם במשנה (90 .שזקוקה לו ליבום מן
31 .118ÔÈeÓb
ƒ ¿ ÔȇeO
ƒ ƒ ˙LÁ‰∆ ∆≈« ȇeO
≈ ƒ ÔȇL ∆≈ התורה (91 .ברמיזה ,כשם שכנס ברמיזה ,כך מוציא
ברמיזה )לעיל הל' גירושין פ"ב הי"ז( (92 .מן התורה,
(114של אחד פקח (115 .ערוה אחרת ,כגון חמותו או ואוסרת את אשתו הנשואה לו רק מדבריהם ,ואחות זקוקתו
כלתו (116 .והרי נישואי חרשת אינם אלא מדרבנן. אסורה (93 .גם לו וגם לאחרים ,עד שימות החרש.
(117שהיא פקחת ונשואה גמורה (118 .לפטור את צרתה (94שהיא אחות גרושתו (95 .וכבר נתבאר לעיל פ"ד
משום "צרת ערוה" ,ולפיכך חולצת להסיר את זיקתו הי"ג ,שאין החרש ראוי לחלוץ ,וחליצתו אינה כלום )משנה,
מעליה ,ואינה מתייבמת שהרי היא צרת ערוה מדרבנן יבמות שם( .שהחליצה תלויה בקריאה ,ואינו יכול לקרוא,
)'ירושלמי' שם ה"ד( .ושם ה"ה שנינו" :בתו חרשת נשואה אבל הגט תלוי בכתיבה ,וכותבים לו ,והוא מוציא ברמיזה,
לאחיו חרש ,צרתה פטורה מן החליצה ומן היבום" .ורבינו כשם שכנסה ברמיזה.
לא חשש להביאה ,כי כבר נכללת היא בדין ה"כ" :אם
נישואי הערוה )בתו החרשת( נישואין ,הרי השניה צרתה ‡BzL
¿ ƒ LÁ‰≈≈« ‰Ê∆ ‡ÈˆBiL
ƒ ∆ ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eÊb »»¿ .ÁÈ 11
¿» ‰nÏÂ
ונפטרה" וכו'.Ô˘k
» »¿ Ô‰≈ ȉ
‡≈¬ ‡l»∆ , eiÁƒ Èa
96 ‡≈¿ ÔÈ
» ≈ Ô‰Â
≈¿ ,˙LÁ‰
∆ ∆≈« 12
32 ‡ 119˙BÈÁ
»¬ ÈzL
≈¿ el‡≈ ˙BÎωa ¿«»∆ ÌB˜Ó» Ïk» .Î 99
»¬« eÓ‡L ‡eÓ
¿ » ƒ¿
97?BLÈىϫ ¿ ƒÀ
ÔÈeˆÓ ¿ ƒ
ÔÈc ≈
˙Èa ≈
ÔȇL∆ ≈
˙BÏ¿ ≈ 13
‡ÏÎB
33 dza
»ƒ ˙e
‡« ‰M
» ƒ B‡ dze
‡»ƒ ‰M‡» ƒ B‡ ˙BÈÁ
»¬ ÈzL
‡≈¿ ˙Á«« 100‡d˙BÁ
» ¬ ˙‡ˆÓ ‡≈¿ƒ ,BnÚƒ BzL ¿ ƒ Lz
≈ ≈ ̇ƒ : ÌÈÓÎÁ
98 ƒ»¬ 14
34 ÌÈL
ƒ» ÈzL
≈¿ Ô‰L
≈∆ :120ÌÈc‰
ƒ»¿« ÔÈÚ
«¿ƒ ;Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
¿« ≈ . »
‡‰M ƒ ‡˙BÁ¬ ÌeMÓƒ »¿
‰ËÙ¿ƒ ¿
:eÓ‡ÈÂ… ¿ »¿
,ÊÏ ≈ƒ 15
˙‡O
35 ‡OÏ
‡» ƒ LÙ
» ¿∆ ȇÂ
ƒ¿ ˙Á‡‰
∆∆«» ÌÚƒ ‰ÂÚ »¿∆ Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡‰L
∆»«« ‰È‰zL
∆¿ ƒ ∆ È„k
≈¿ ,Ë‚a
≈¿ ‡BzL
¿ ƒ LÁ‰
≈≈ « ‡ÈˆBÓ
ƒ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ 16
36 ˙BÁ‡¬ e¿Ó‡L
«»∆ ÌB˜Ó» Ïk» ÔÎÂ
≈¿ .121‰ÂÚ
»¿∆ ÌeMÓƒ Ô‰ÈzL
¿≈ ∆ . ÌÏBÚÏ
101 ‡» ¿ ‰eÒ ‡» ¬ d˙BÁ
¬ » 17
30 45Ôȇce‰
««» ƒ ÌÈa‰
ƒ»« ÈMÓ
‡≈¿ ƒ „Á
»∆ ˜Ùq‰ ≈« ˙Ó≈ .Á
≈»« Ôa‰ ,d˙lk
»»« ÏLÂ∆ ¿ ‰˜Ê
»≈¿ ÏL∆ 32ÌÈÚe„ȉ ƒ»« e˙Ó≈ .‰ 3
ƒ ¿« ÌÈa‰
31 ̇ƒ :ÌÈt
ƒ» Ïk» ÏÚ« ÌaÈÓ
≈«¿ ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ ,‰lÁz
»ƒ¿ BzL‡Ï
¿ ƒ¿ ıÏBÁ
≈ ÈLÏ
≈¿ƒ ˙BBÚz‰¬«« Èa
˜≈¿ ÔÈÓi
ƒ»« ˙BBÚz‰
¬«« Èa≈¿ ȉÂ
≈¬« 4
32 ‡,ÂÈÁ
ƒ» Bȇ≈ ̇Â
‡ƒ¿ ;BzL
¿ ƒ ˙‡∆ ÌaÈ
≈ƒ ȉ
‡≈¬ ‡e‰ ÂÈÁ
»ƒ ‡˙L
∆ ≈ ˜ÙÒ
≈¿ ‡È‰Lƒ∆ ,ÔÈÓaÈÓ
ƒ¿«¿ ‡ÏÂ… ¿ ÔȈÏBÁ
ƒ¿ ‰˜f‰
»≈¿« Èa
≈¿ 5
‡34ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L∆ ≈ ˜ÙÒ≈¿ ,ÂÈÏÚ
»» ‰ÂÚ
»¿∆ ‡È‰L‡ƒ∆ 33ÂÈ
‡ƒ» ÈÁ
ƒ¬ 6
33 .46dÏÚa
»¿« ÈÁ‡Ó
ƒ¬≈ ‰ˆÏÁ
»¿¿∆ ȉ
≈¬ Á‡‰
≈«» ‡‰
¿»» Ôa∆ ‡e‰Â
ıÏBÁ
‡≈ „Á »∆ ‰lk‰
»«« Èa
≈¿ ÈLÏÂ
≈¿ƒ¿ ;dÓaÈÏ
»¿«¿ ˙zÓ
∆∆À ‡È‰L
ƒ∆ 7
(45 ‡e‰ ‰lk‰שאינן מאשה זו ,ואינם אחים מן האם (46 .אבל אסור»«« Ôa∆ ̇ƒ :ÌÈt
ƒ» Ïk» ÏÚ« ÌaÈÓ
≈«¿ „Á‡Â
»∆¿ ‰lÁza
»ƒ¿« 8
לאחד מהם לייבם תחילה ,שמא אשת בן הבעל השני היא
ÔÓƒ ÈM‰Â
‡ƒ≈ «¿ ,ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L∆ ≈ ıÏÁ
«» ȉ≈¬ ‰lÁz
»ƒ¿ ıÏÁL
«»∆ 9
וזקוקה לבן הבעל ההוא ליבום ,וכשלא חלצה ממנו אסורה
Ôaלזר )שם(.
‡∆ ˙L
∆ ≈ ‡OÏ» ƒ BÏ zÓe
»À ‰˜f‰
»≈¿« Ôa∆ ‡e‰ ˙BBÚz‰
¬«« 10
‰lÁz
»ƒ¿ ıÏÁL
«»∆ ‰Ê∆ ̇ƒ¿ ;dÓÈÓ
»» ƒ ‰ˆÏÁpL
‡»¿¿∆∆ Á‡«« ÂÈÁ
ƒ» 11
34 ˙nL
≈∆ ‰ÚÓLÂ
‡»¿» ¿ ,˙Á
∆∆« ‰È„ÓÏ
» ƒ¿ƒ dÏÚa «»∆ ÈÓƒ .Ë ‰OÚ
»¿« CωL » » ‡ÏÂ
‡… ¿ ÂÈÁ
ƒ» Ôa∆ ˙L‡Ï
∆ ≈¿ ıÏÁ«» ȉ
≈¬ ‰˜f‰
»≈¿« Ôa∆ ‡e‰ 12
35 ,Ô‰ÈL
∆ ≈¿ e˙Óe
≈ ,47ÔBL‡‰ƒ» ÏÚa‰
««« ‡a» Ck» Á‡Â
««¿ ,˙‡OÂ
»ƒ¿ ÌaÈ≈ƒ ȉÂ
≈¬« ‰lk‰
»«« Ôa∆ ‡e‰ ˙BBÚz‰¬«« ÔÓƒ ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ ,ÌeÏk¿ 13
36 ‰Ê∆ ÏL
∆ ÂÈÁ‡Â
»∆¿ ‰Ê∆ ÏL‡∆ ÂÈÁ
‡ƒ» ÔÈÁ
ƒ« ‰ÊÏÂ
‡∆»¿ ÔÈÁ
ƒ« ‰ÊÏÂ
¿»∆ ‡.35ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L
≈∆ 14
37 .48ÔÈÓaÈÓ
ƒ¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÔȈÏBÁ
¿ƒ
(32הוודאים (33 .שמא הם בני הכלה (34 .שמא הם
(47והרי דינה שתצא מזה ומזה בגט ,ואסורה על שניהם בני הזקנה (35 .משנה ,יבמות צט ,א .אבל לייבם תחילה
עולמית ,כמבואר לעיל בפ"י מהל' גירושין ה"ה. -אסור ,שמא היא אשת בן אחיו ,ואסורה לזר עד שתחלוץ
(48משנה ,יבמות פז ,ב .אחיו של ראשון חולץ לה מן )שם צט.(:
התורה ,שהרי אשת אחיו היא ,ואסור לו לייבמה משום קנס
חכמים ,שלא דקדקה היטב ולא בדקה אחרי השמועה לדעת ‰LÏL
» ¿ dÏÚa »¿« ˙˙ÈÓ
‡« ƒ Á «« ‰˙‰L»¬» ‡lL… ∆ ÈÓƒ . 15
הנכונה היא אם לא ,ואסרוה על בעלה ועל יבמה ,והשני ‰ÚLz
»¿ ƒ Ôa∆ ̇ƒ «Úe„È» ÔȇÂ
≈¿ , ‰„ÏÈÂ
37 »¿»¿ ˙‡OÂ
»ƒ¿ 36ÌÈL„Á
ƒ »√ 16
חולץ לה מדרבנן בלבד ,כי מן התורה אינה זקוקה לו כלל, ÔÓƒ ÌÈa
ƒ» dÏ» eȉÂ
»¿ ,ÔBÁ‡Ï
¬«» ‰ÚL
»¿ƒ Ôa∆ ̇ƒ ÔBL‡Ï ƒ» 17
שהרי לא היתה אשתו של אחיו ,כי אם אשתו של בעל Èa
≈¿ ˜Ùq‰
≈»« Ôa‰ ≈« ‰Ê∆ ˙Ó≈ ̇ƒ ,ÈM‰
ƒ≈ « ÔÓe
ƒ ÔBL‡‰ ƒ» 18
הראשון היא ,אלא שהחכמים החמירו להצריכה גט מבעלה ;ÔÈÓaÈÓ
ƒ¿«¿ ‡ÏÂ… ¿ BzL‡Ï
¿ ƒ¿ 38ÔȈÏBÁ
ƒ¿ ÈM‰ƒ≈ « Èe
≈¿ ÔBL‡‰ ƒ» 19
השני ,שלא יאמרו :אשת איש יוצאה בלא גט ,ומאותו טעם ‡ÂÈÁ
ƒ» Bȇ≈ ‡nL »∆ ,ÌaÈÏ≈«¿ ‡BiL
»∆ Ô‰Ó‡∆≈ „Á»∆ ÏkL»∆ 20
החמירו עליה להצריכה חליצה ,שלא יאמרו :יבמה נשאת
לזר בלא חליצה )שם צא .(.ומובן שחליצה פסולה זו אינה
‡ÂÈÁ
ƒ» ˙L‡Â
∆ ≈¿ ,ȇcÂa
««¿ Bn‡Ó‡ƒ≈ ÂÈÁ
ƒ» ‡e‰ ȉÂ
≈¬« ,ÂȇÓ
ƒ»≈ 21
פוטרת צרתה ,לא מבעלה הראשון ולא מבעלה השני, ‰Ê∆ ÔÎÂ
≈¿ .39‰ÂÚ
»¿∆ ÌeMÓƒ ÌÏBÚÏ
» ¿ ÂÈÏÚ‡»» ‰eÒ
» ¬ Bn‡Óƒ≈ 22
כמבואר לעיל פ"ה הי"ב ,ופ"ז ה"י .וגם מותרת צרתה . ÌaÈÓ
41 ≈«¿ ‡ÏÂ… ¿ Ô‰È˙BLÏ
40 ∆ ≈ ¿ƒ ıÏBÁ≈ ˜Ùq‰≈»« Ôa‰
«≈ 23
להתייבם ואין לה דין צרת אשה שזינתה תחת בעלה, (36שנתגרשה או נתאלמנה ממנו ,והיה לה להמתין שלשה
שצרתה פטורה מן היבום ומן החליצה )ראה לעיל פ"ו חדשים עד שתינשא לאחר ,כדי שיוודע אם היא מעוברת,
הי"ט( ,כי אשה זו אנוסה היא ,שסברה על סמך עדות להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני ,כמבואר לעיל
מספיקה ,שבעלה מת ואינה זונה ,וחכמים החמירו עליה פי"א מהל' גירושין הי"ח -ולא שהתה (37 .בחודש
שלא תתייבם ,אבל צרתה מותרת בייבום )רש"י יבמות יא. השביעי לנישואיה (38 .שמא אשת אחיהם מן האב היא
וכן באהע"ז סי' קעג ,יא(. וזקוקה להם (39 .ואינה זקוקה ליבום ,כמבואר לעיל פ"א,
«38 ,49
»Úe„È Ôa≈ Ô‰Ó
‡∆≈ ˙Á
«« ÏÎÏ
»¿ ‰È‰L
»»∆ ÌÈL
ƒ» LÓÁ≈» .È ה"ז (40 .של הבנים הוודאים ,שמא נשותיהם של אחים
39 ‡˙Á
«« ‰‡BÁÓa
» ¬«¿ „Á‡k »∆¿ e„ÏÈÂ
¿»¿ ÔzLÓÁ
»¿ ƒ¬ eÚ˙Â
¿¿»¿ƒ מן האב הן (41 .שמא הן של אחים מן האם בלבד,
ואסורות עליו משום ערוה )משנה ,יבמות ק.(.
40 eÏÈc‚‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,ÌÈ„Ïȉ
ƒ»¿« eÚ˙Â
‡¿»¿ƒ¿ ÌÈÁ
ƒ≈¬ ÌÈa
ƒ» ‰MÓÁ
¬» ƒ
41 ,51ÌÈL‡‰
ƒ»¬» ‰MÓÁ
» ƒ¬ e˙Óe
≈ ,ÌÈL
ƒ» e‡OÂ
¿»¿ 50˙BBÚz‰
¬«« BÊ ‰M‡Ó
» ƒ≈ ‡lL
… ∆ ÈMÏ
ƒ≈ « Ôe
≈ ÔBL‡Ï »» .Ê
ƒ» Ôa≈ ‰È‰ 24
בסק
„‡iÓL
»«¿ ƒ ‡zÚiÒa
»¿«ƒ¿ ‰ˆÈÏÁÂ
» ƒ¬« Ìeaȃ ˙BÎω
¿ƒ e˜ÏÒ
¿ƒ ,Ôȇce‰
ƒ »«« ÌÈa‰
ƒ»« ‰MÓÁ
» ƒ¬ ÈÙÏ
≈¿ƒ ÌÈLp‰ƒ»« LÓÁ
≈¬ eÏÙÂ
¿»¿ 1
„ˆÈk
‡« ≈ ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L
∆ ≈ ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ «Ú„BÈ
≈ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
»∆ ÔȇL
∆≈ 2
יום רביעי כ"ג סיון ה'תשע"ח ,52‰lÁz
»ƒ¿ ˙Á‡Ï««¿ ÔȈÏBÁ
¿ƒ ‡∆≈ Úa
Ô‰Ó «¿« ?Ô˙wz
«»»» 3
Ïk» ÏÚ« ˙BˆÈÏÁ
‡ƒ¬ Úa
«¿« ‰ˆÏÁpL
»¿¿∆∆ BÊ ‡OÈ »ƒ ÈLÈÓÁ‰Â
¿«¬ƒ ƒ
4
.ÌÈt
»ƒ 5
ÈzLe
≈¿ ,‰OÚ≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ LÏL » .˙BˆÓ
¿ƒ LÓÁ≈ » ÔÏÏÎa
≈»»¿ƒ LÈ (49ודאי (50 .בדפוסים קדומים :התערובת (51 .בני
( .‰zÙÓ‰
∆«¿« Ò˜Ï
…¿ƒ (‡ :ÔËÙ
» »¿ e‰ÊÂ
˙∆¿ ,‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï
… ˙BˆÓ
¿ƒ התערובת (52 .שכל אחד חייב לחלוץ לה מספק ,שמא
(„ .ÒB‡‰
≈ » L‚È≈»¿ ‡lL
‡… ∆ (‚ .B˙Òe
» ¬ ÒB‡‰
≈ » ‡OiL
∆»ƒ אשת אחיו היא.
(‰ .ÌÏBÚÏ
» ¿ dÏÚa
»¿« ˙Áz«« Ú« ÌL≈ ‡ÈˆBÓ
‡ƒ ˙L ∆ ≈ LzL
∆≈ ≈ ‡;d˙B
» ÌaÈ ≈ƒ ȉ
‡≈¬ ‡È‰ƒ ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L « ≈ .‡È 6
∆ ≈ ̇ƒ ?„ˆÈk
‡.BzL
¿ ƒ ˙‡∆ Ú« ÌL
≈ ‡ÈˆBÓ
ƒ L‚È ≈»¿ ‡lL
∆… ‡„Á
‡»∆ Á‡» ˙L∆ ≈ ‡È‰ƒ ȉ
‡≈¬ ÂÈÁ
‡ƒ» ˙L‡∆ ≈ dÈ
» ≈ ̇Â
ƒ¿ 7
ÔÎÂ
≈¿ . ‰lÁz
53 ‡»ƒ¿ ÔzÚa
»¿«¿« dÏ» eˆÏÁ¿» ȉÂ
≈¬« ,‰Úa‡Ó
»»¿«≈ 8
בטע המצוה לענוש את האונס והמפתה נערה בתולה, ‰Úa‡‰
»»¿«» ÔÓƒ „Á‡‰Â
‡»∆»¿ ,‰Úa
»»¿« dÏ» ÔȈÏBÁ
ƒ¿ ‰iM‰
»ƒ¿ « 9
כתב ה'חינו) 'מצוה תקנ"ז( "משרשי המצוה כדי לייסר .56‰p‡OÈ
»∆»ƒ 55ÈLÈÓÁ‰Â
ƒ ƒ¬«¿ ,54‰BL‡‰
» ƒ» ‡OpL »»∆ ‰Ê∆ ‰È‰È
∆¿ƒ 10
הנבלי מ המעשה הרע הזה". ÌÈL
ƒ» LÓÁ‰≈»∆ e‡O¿» ‰MÓÁ‰
» ƒ¬« ÌÈa‰
ƒ»« e‡ˆÓpL
¿¿ƒ∆ „Ú« 11
ובפנימיות הענייני ,יש לומר שעניי זה )"בעלונו אדוני . ˙BˆÈÏÁ
57 ‡ƒ¬ Úa
«¿« Ô‰Ó
‡∆≈ ˙Á«« Ïk» ‰ˆÏÁpL
‡»¿¿∆∆ Á«« 12
זולת ("בוודאי אינו שיי אצל כנסת ישראל ,אבל
(53והותרה להנשא לזר (54 .והוא לא ייבם אחרת עליה,
האפשרות להוציא ש רע על ישראל הוא מכיו שבדקות כי מוטב שכל אחד מהם ייבם יבמה אחת ,שמא יכוון וישא
דדקות יכול להיות שנופלי בתאוות היתר ,וכפירוש יבמתו אשת אחיו ,ונמצא מקיים מצות ייבום .אבל כשאחד
הרמב" על הפסוק "קדושי תהיו" שתיתכ מציאות של ישא חמשתן ,נמצאו ארבעתן לא נתקיימה בהן מצות יבום,
נבל ברשות התורה" ,לפיכ בא הכתוב וציוה שנהיה שהרי רק אחת היא אשת אחיו ,והאחרות נכריות הן לו
פרושי מ המותרות". )יבמות צח (55 .(:שלא חלץ לה (56 .שאפילו אינה
אשת אחיו ,הרי חלצו לה ארבעה האחרים והותרה לזר.
וא יטע אד ויאמר שיש צור בענייני מותרות כדי
וחוזרים השנים שייבמו ,וחולצים לשלישית ושנים עמהם,
שיוכל להשלי את עבודת הבירורי ,ובנוס הרי כתוב והחמישי מייבם וכן כולם (57 .שאין אחד מהם רשאי
בירושלמי )נדרי פ"ט ה"א( "דיי מה שאסרה ל תורה", לייבם עד שיחלצו לה הארבעה ,שלא יפגע באיסור יבמה
וממילא אי להנזר מדבר שמותר על־פי תורה ,הנה העצה לזר )שם וברש"י( .ושם בגמרא אמרו" :מקצתם כהנים
לזה שיעסוק בתורה שאז יתבררו כל ענייניו בדר ממילא. ומקצתם שאינם כהנים ,כהנים חולצים ,שאינם כהנים
דוגמא לדבר ,מה שאמרו חז"ל "חש בראשו יעסוק בתורה, מייבמים" .כי איֿאפשר לכהנים שייבמו ,הואיל וחלצה
ארבע חליצות ,שמא האחד החולץ היה יבמה וחליצתו
חש בגרונו יעסוק בתורה ,חש בכל גופו יעסוק בתורה,
חליצה ,וכהן אסור בחלוצה ,שאפילו ספק חלוצה אסור לו
שנאמר ולכל בשרו מרפא" שלימוד התורה פועל רפואה, לכנוס בתחילה ,כמבואר בביאורנו לעיל ה"ב הערה יז.
ועל־דר־זה בשאר הענייני. 58ÌÈwÚa
ƒ»ƒ¿ eÏl‰»« ˙B˜Ùq‰
≈¿« ÏÎa »¿ ‰f‰ » ¿ .È 13
≈»ƒ ÌÏBÚÏe
‡È‰ƒ ‰ˆÈÏÁ
» ƒ¬ ˙a« ‡nL »∆ EÏ¿ ˜tzÒpL
≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ ÏkL»∆ :el‡≈ 14
:el‡≈ ÌȘÙa
ƒ»¿ƒ el‡≈ ˙BˆÓ
¿ƒ e‡e
≈ ‡dÈ
» ≈ epnÓ∆ƒ ‰ˆÈÏÁÏ
ˆ» ƒ¬« ‰ÎÈ
‡» ƒ¿ dÈ
» ≈ B‡ ‰Ê∆ Lȇσ¿ 15
1
ÏÎÂ
»¿ .Lȇ‰ƒ» B˙B‡ dÏ» ıÏÁiL
… ¬«∆ „Ú« ÊÏ
»¿ ‡Op‰Ï
≈»ƒ¿ ˙z
∆∆ƒ 16
(1ביאר בו רבינו דין הקנס באונס ובמפתה ,נישואיהם עם ‡,‰Ê∆ Lȇƒ ÏÚ« ‰eÒ
» ¬ d˙‡Èa
»» ƒ ‡nL»∆ EÏ¿ ˜tzÒiL
≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ 17
האנוסה והמפותה ,קטנה פחותה מבת שלוש או בוגרת אם ˙ÓaÈ˙Ó
‡∆∆«¿ƒ dÈ» ≈ ÌÈÙBÒ
ƒ¿ ÈcÓ
≈¿ƒƒ ÔÈa≈ ‰Bz
» ÈcÓ
≈¿ƒƒ ÔÈa≈ 18
יש להן קנס ,והנערות שיש להן קנס ושאין להן ,בא עליה ‰ÏÈÚa
» ƒ¿ ‰ÏÚ
»¬¿ƒ B‡ ‰lÚÓ
»À¿ ‰ˆÈÏÁ
» ƒ¬ ‰ˆÏÁpL
»¿¿∆∆ ÏÎÂ
… ¿ .BÏ 19
ומתה קודם שתעמוד בדין. .59ÊÏ
ˆ»¿ d˙
» »» ‰z‰
»¿À ‰Lk
¿ ≈» 20
26 ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ¬ ϘLÓ
˜«¿ ƒ B˙B‡ ÔÈÒB
ƒ¿ 2‰Ïe˙a ‡»ƒ∆ ÈÓƒ .
» ¿ ‰ztL
(59השווה לעיל פ"ה הי"א. (58בכללים.
27 ̇ƒ ÔÎÂ
˜≈¿ . Ò
5 »¿ ‡˜p‰
4 »¿ƒ« ‡e‰Â¿ . ˜wÊÓ
3 »À¿ ÛÒk
∆∆ ÏL
∆ ÌÈÚÏÒ
¿»ƒ
28 ,‰Bz
» ÏL ∆ ‰OÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ ‰Ê∆ Ò˜e‡»¿ .6d˙B
‡» Ò »« eÚ‡iL
¿»¿∆ ˙B˜Ùq‰
≈¿« ÏÎa »¿ ‰B˙Â
∆ ¿ ÔÈz
ƒ» BÊ Cc «¿ .‚È 21
∆∆ ÏÚÂ
29 »¬«« ȇÏ
7‰Úp‰ ƒ¬« dnÚ »ƒ ÎM‰
≈… « Lȇ‰ƒ» Ô˙Â
«»¿ :Ó‡pL
∆∆¡« ÔÈwÚ‰
ƒ»ƒ» Ïk» e‡a¿«≈ ȉL
≈¬∆ .‰ˆÈÏÁÂ
» ƒ¬« Ìeaȃ ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ 22
30 .ÛÒk
∆» ÌÈMÓÁ
¬ƒ ƒ ‡e‰ ÈÓe
ƒ ıÏBÁL
≈ ∆ ‡e‰ ÈÓƒ Ú„˙ «≈¿ ,CÓÒz
… ¿ƒ Ô‰ÈÏÚL
∆ ≈¬∆ 23
Ìeai‰
ƒ« ÔÓe
ƒ ‰ˆÈÏÁ‰
» ƒ¬« ÔÓƒ ‰eËt‰
» ¿« ‡È‰ƒ ÈÓeƒ ,ÌaÈnL
≈«¿∆ 24
(2מאחר שלוש שנים עד שתבגור (3 .כסף טהור ,שאין . ÌaÈÏ
60 ≈«¿ ‰Èe‡‰
» ¿» ‡È‰ƒ ÈÓe
ƒ 25
בו תערובת של נחושת או מתכת אחרת (4 .בלשון
חכמים (5 .עונש ממון (6 .משלם קנס (7 .האנוסה. (60בדפוס רומי ,וכן בכת"י התימנים" :ליבום".
גסק
25 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 17ÒkL
«»∆ Á‡ «« ‰nÊ »ƒ c
«¿ da» ‡ˆÓ
»¿ƒ ̇ƒ ‰zÙÓ
∆«¿ ?ÒB‡ ≈ ‡e‰ ‰Ê∆ ȇ ≈¿ ,‰zÙÓ
∆«¿ ‡e‰ ‰Ê∆ ȇÂ≈¿ . 1
26 ‰Èe‡‰
» ¿» ‰M‡ » ƒ ‰M‡Ï
» ƒ¿ ‰È‰˙∆¿ƒ BÏ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .‰pL‚È
»∆ ¿»¿ ˙ÏÚp‰
∆∆¿ƒ« Ïk» .dÁk» ¿» ÏÚa
«¿ »‰ÈÏÚ
∆» ‡aL»∆ ÒB‡
≈ ,dBˆÏ
» ¿ƒ 2
27 .BÏ ÔÈ„a
ƒ¿ d˙B‡» ÔȄƒ»¿ ,‰Òe‡
» ¬ ˙˜ÊÁa«¿∆¿ BÊ È‰ ≈¬ ‰„Oa
∆» « 3
28 ȉ
≈¬ d˙B‡
» ‰ztL»ƒ∆ B‡ ‰Ïe˙a » ¿ Ò‡L ≈… .Â
«»∆ ÏB„b» Ô‰k
29 , ‰Ïe˙a‰
18 » ¿« ˙‡∆ ÁwÏ «ƒ ‰eˆÓ
∆À¿ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;ÒÎÈ
…¿ƒ ‡Ï
… ‰Ê∆
30 ‡ÈˆBÈ
ƒ Òk «» ̇Â
ƒ¿ .19‰Ïe˙a
» ¿ dȇ» ≈ BÊ ‡OiL
»ƒ∆ ‰ÚLe
»» ¿
31 .20Ë‚
≈¿ לפרש שהפסוק "כי בשדה מצאה" הוא היה מקו,לפי זה
( ובעולה לכהן גדול19 ."( "והוא אשה בבתוליה יקח18 ולא שדיבר הכתוב בהווה כפירוש הפשוט של,בדווקא
( ואפילו אנוסת עצמו או מפותת20 .היא מחייבי עשה , שדה לעיר הוא אבל יש לומר שעיקר החילוק בי,הכתוב
. בכלל האיסור,עצמו עיר שנקט שדה וג ונראה שג. לה מושיעשאי
32 ÔÂÈk
» ≈ 'dÁlLÏ
»¿« ¿ ÏÎeÈ
« ‡Ï'
… ÒB‡a «¡∆∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .Ê
≈ ¿ Ó‡pL שדה הוא, לפי שעל־פי רוב, הוא רק לדוגמא,"הרמב
33 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ , '‰M‡Ï
22 » ƒ¿ ‰È‰˙
∆¿ƒ BÏÂ'
¿ Ó‡pL
«¡∆∆ ,21‰OÚ≈ ¬ BÓ„wL
»¿∆ וזיל בתר. עיר־כ מה־שאי, לה מושיעי שאימקו
34 ‰˜zpL
»¿ƒ∆ ‰OÚ˙∆ ¬« ‡Ï… ˙ˆÓ
«¿ƒ BÊ ˙‡ˆÓÂ
≈¿ƒ¿ .‰OÚÏ
≈ ¬« B˜z»¿ .טעמא
35 ‰OÚ
≈ ¬ Ìi˜
≈ƒ ‡Ï … ̇ƒ ‡l‡
»∆ »‰ÈÏÚ
∆» ÔȘBÏ
ƒ ÔȇL ≈∆ ,‰OÚÏ
≈ ¬«
36 ≈ » ,CÎÈÙÏ
ÒB‡‰ » ƒ¿ .ÔÈ„‰Ò
ƒ¿∆¿« ˙BÎωa
¿ƒ¿ ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,daL»∆ ‡lL
… ∆ B‡ ,‰zÙÓÏ
∆«¿« ‡Op‰Ï≈»ƒ¿ ‰˙ˆ
»¿ » ‡lL »À¿« .‚ 8
… ∆ ‰zÙÓ‰
37 .23‰˜BÏ
∆ Bȇ ≈¿ ,ÈÊÁ‰Ï
ƒ¬«¿ B˙B‡ ÔÈÙBkƒ L‚ ≈≈¿ ÚL
«»∆ ȉ
≈¬ ÒÎÏ
…¿ƒ ‡e‰ ‰ˆ » » ‡lL
… ∆ B‡ ,BÏ dzÏ
»¿ƒ »‰È‡
ƒ» ‰ˆ»» 9
38 ,24Á‡Ï
≈«¿ ‰Lc˜˙
» ¿«¿ƒ B‡ ,‰pÈÊÁiL
»∆ƒ¬«∆ Ì„˜ ∆… B˙Le‚
» ¿ ‰˙Ó »≈ ̇Â
ƒ¿ .ÒÎÏ
…¿ƒ B˙B‡ ÔÈÙBkƒ Ôȇ ≈¿ ,CÏB‰Â
≈ ¿ Ò˜8 »¿ Ô˙B
≈ ‰Ê∆ 10
39 ȉL
≈¬∆ ;‰˜BÏ∆ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰Le‚a
» ¿ƒ eÒ‡L »∆ Ô‰k
≈… ‰È‰L
»»∆ B‡ ‰a˙k
»À¿ dÏ» ˙Bk
≈ ‡l‡ »∆ , Ò˜
9 »¿ ÌlLÓ
≈« ¿ Bȇ≈ dÒÎe
»»¿ eˆ» 11
40 .25daL
»∆ ‰OÚ≈ ¬ Ìi˜Ï
≈«¿ ÏBÎÈ» BȇÂ
≈¿ ,‰OÚ˙
∆ ¬« ‡Ï
… ÏÚ« Ú
«» B‡ ‡È‰ƒ ‰˙ˆ
»¿ » ‡lL
… ∆ ‰Òe‡‰
» ¬» χ»¬ .10˙BÏe˙a‰¿« ‡Lk
»¿ ƒ 12
,( זו מצות עשה22 .( שנכתב העשה בתורה לפני הלאו21 Ò˜
»¿ Ô˙BÂ
≈ ¿ , Ì„Èa
11 »»¿ ˙eL‰ ¿» ÒB‡Ï
≈ » ‡Op‰Ï≈»ƒ¿ ‰È‡
» ƒ» 13
:( שהעשה23 ." "לא יוכל שלחה:ובסוף אותו פסוק נאמר ÔÈÙBk
ƒ ‡e‰ ‰ˆ » » ‡ÏÂ
… ¿ ‰È‡Â
» ƒ»¿ ‡È‰ƒ ‰˙ˆ»¿ » .CÏB‰Â
≈ ¿ 14
." "היא כפרתו ותקנתו על עבירת הלאו- ולו תהיה לאשה ‰M‡Ï
» ƒ¿ ‰È‰˙
∆¿ƒ BÏ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;12Ò˜»¿ Ô˙BÂ
≈ ¿ ÒBÎÂ
≈ ¿ B˙B‡ 15
( "כל מצות לא תעשה שיש25 .( שאסור לו להחזירה24 B‡ ‡ÓBÒ
» B‡ ˙bÁ ∆∆ƒ ‡È‰ƒ elÙ‡ƒ¬ .‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ BÊ È‰
≈¬ 16
לא קיים עשה שבה, פטור- קיים עשה שבה,בה קום עשה BBˆÏ
¿ƒ ‡ÈˆBÓ
ƒ Bȇ ≈¿ .ÒÎÏ
…¿ƒ B˙B‡ ÔÈÙBkƒ ˙ÚˆÓ« «… ¿ 17
, כגון במקרה שלפנינו,)ואף על פי שלא בטלה בידיים
." חייב- (שמתה ואינו יכול להחזירה
ȉ
≈¬ ÂÈÓÈ»» Ïk» dÁlLÏ
»¿« ¿ ÏÎeÈ
« ‡Ï … :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ 18
.‰OÚ˙
∆ ¬« ‡Ï… ˙ˆÓ
«¿ƒ BÊ 19
41 »‰ÈÏÚ
∆» ‡BiL
»∆ „Ú« Ò˜a
»¿ƒ iÁ
»« ‰zÙÓ‰ ≈ » Ôȇ≈ .Á
∆«¿« B‡ ÒB‡‰
42 È˙ÓȇÓe
«» ≈≈ . ‰‡˙‰
27 » »¿« CȈ
ƒ» BȇÂ
≈¿ , ÌÈ„Úe
26 ƒ≈¿ [dk„k]
»¿«¿ ( אבל בושת ופגם נותן מיד9 .( מחוץ לדמי בושת ופגם8
( שכתובתן מאתיים10 .לאביה בין נשאה בין לא נשאה
43 „Ú« ˙BeÓb¿ ÌÈLƒ» LÏL » Á‡Ó
««≈ ?Ò˜»¿ ˙Ï«¿ ‰È‰È
∆¿ƒ אין, ואף על פי שכבר בעולה היא בשעת נישואיה,דינר
44 dz‡Èa
»» ƒ Ôȇ≈ ÌÈLƒ» LÏL » CB˙¿ ‰ÏÚ
»¬¿ƒ .bzL
…¿ƒ∆ , כדין כתובת בעולה,(אומרים כתובתה מנה )מאה דינר
45 :Ó‡pL
«¡∆∆ ;Ò˜
»¿ dÏ» Ôȇ≈ ‰‚aMÓ
»¿»∆ ƒ »‰ÈÏÚ
∆» ‡a» .28‰‡Èa
»ƒ שהרי, ונמצא חוטא נשכר,שאם כן לקתה מידת הדין
46 .˙‚Ba‰
∆∆ « ‡Ï… ‰Ïe˙
» ¿ ‰Ú
»¬« . ואין זה בדין שירוויח בחטאו,בתולה הייתה והוא פגמה
( ומוסיף גם12 . מדעתה- ( "ולו תהיה לאשה" תהיה11
.( שאם אין עדים אפילו יודה מעצמו אינו משלם קנס26
. צער ופגם,בושת
שלא מצאנו, שאם תעשה תתחייב קנס,( אל תעשה זה27
.( שבתוליה חוזרים28 .התראה אלא במיתה או במלקות ‰M‡Ï
» ƒ» ‰a˙k
»À¿ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ ewz
¿ƒ ‡lL
… ∆ .‰a˙k ≈¿ .„ 20
»À¿ dÏ» ÔȇÂ
47 dÏ» LÈ≈ ‡» dÏ» ÔȇL
≈∆ ˙Á‡Â
««¿ ‡» dÏ» LiL ««¿ .Ë
≈∆ ˙Á‡Â ‰ÊÂ
∆¿ ,d‡ÈˆB‰Ï
» ƒ ¿ ÂÈÈÚa
» ≈¿ ‰l˜
»« ‰È‰z
∆¿ƒ ‡lL … ∆ È„k
≈¿ ‡l‡
»∆ 21
48 ,29˙‡ÓÓ‰Â
∆∆»¿«¿ ∆∆ « :Ò˜
,˙‚Ba‰ »¿ Ô‰Ï
∆» ÔȇL
≈∆ el‡Â
≈¿ .Ò˜
»¿ . d‡ÈˆB‰Ï
13 » ƒ ¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ 22
49 ‰ÈÏÚ
» ∆» ‡ˆiL
»»∆ ÈÓeƒ ,31˙LÁ‰Â
∆ ∆≈«¿ ‰ËBM‰Â
» «¿ ,30˙ÈBÏȇ‰Â
ƒ ¿«»¿ ואין,( שהרי מוזהר הוא בתורה לא לשלחה כל ימיו13
50 Ô˙B‡
» ‰ÚzL
»¿»∆ e„Èډƒ≈¿ ÌÈL
ƒ«¿ e‡e
» d˙e„ÏÈa
» ¿«¿ Ú« ÌL≈ .חוששים שמא יצערנה כל כך עד שתאמר לו איני רוצה בך
51 ‰Ú
»¬« ‡È‰ƒ ÔÈ„ÚÂ
ƒ«¬« ÔȇeOp‰
ƒ ƒ« ÔÓƒ ˙L‚Ó‰Â
∆ ∆…¿«¿ ,dnÚ
»ƒ ˙BÊÏ
¿ƒ ÈiÁÓ
≈»«≈ elÙ‡ƒ¬ ,ÂÈÏÚ
»» ‰eÒ‡
» ¬ BÊ ‰Òe‡ »¿» .‰ 23
» ¬ ‰˙ȉ
52 ‰Ò‡
»¿∆∆ ̇ƒ :33ÔÈÒe‡‰
ƒ ≈» ÔÓƒ ˙L‚Ó‰
∆ ∆…¿« χ
»¬ .32‰Ïe˙
» ¿ ÔÎÂ
≈¿ . ‰p‡OÈ
16 »∆»ƒ ‡Ï
… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰iL
15 »ƒ¿ elÙ‡Â
ƒ¬« 14‰OÚ
≈ ¬ 24
דסק
18 ˙L‡Â
∆ ≈¿ 49Bzaƒ ÔB‚k¿ ,48ÔÈcƒ ˙Èa≈ ˙˙ÈÓ
« ƒ ÈiÁÓ
≈»«≈ ‰˙ȉ»¿» .‚È Ôȇ≈ ‰˙zt˙
»¿«¿ƒ ̇Â
ƒ¿ ;34dÓˆÚÏ
»¿«¿ dÒ˜e
˜»»¿ ,Ò
»¿ dÏ» LÈ≈ 1
19 51Ba e˙‰
¿ƒ ‡Ï… ÔÈa≈ Ba e˙‰ ¿ƒ ÔÈa≈ ,Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
¿≈ «¿ 50Ba ˜. Ò
35 »»¿ dÏ 2
20 LBÚ» 52ÔBÒ‡» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .Òw‰
»¿« ÔÓƒ eËt» (29יתומה קטנה שהשיאוה אמה או אחיה ומיאנה אחרי כן
21 . LÚ
56 ∆… ÌL» Ôȇ≈ ÔBÒ‡» ÌL
55 » ‰È‰
»» ̇ƒ 54‡‰» .53LÚÈ
≈»≈ בבעלה .ואין לה קנס שאינה בחזקת בתולה הואיל ונישאת.
22 ‡Ï
… ȉL
≈¬∆ , ‰‚‚La
57 »»¿ ƒ ‰M‡‰ » ƒ» ˙‚ȉL
« ƒ¬∆ Ètƒ ÏÚ« ۇ ¿« (30והטעם ,כי האילונית אין לה ימי נערות אלא מקטנותה
23 ‡.‰M
» ƒ eÙ‚Â
‡¿»¿ ÌÈL
ƒ»¬ eˆpÈ »ƒ Èkƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,58dÏ» eek˙
¿«¿ƒ תצא לבגר (31 .שאינן בנות דעת ואינן בחזקת בתולות.
24 „ÈÊÓÏ
ƒ≈¿ ‚‚BL
≈ ÔÈa≈ ÔBÒ‡a »¿ e˙k‰ »« ˜lÁ
≈ƒ ‡lL
… ∆ ,z„ÓÏ
»» ¿«» ‡‰ (32כגון שנכנסה לחופה ומיד גרשה בעלה בחזקת שלא
25 LÙ
∆∆ ‰kÓ‡≈« :ÓB
≈ ‡e‰ ȉ ≈¬« .ÔÈÓeÏLz‰
ƒ ¿ «« ÔÓƒ BËÙÏ
¿»¿ נבעלה ,ובכל זאת אין לה קנס ,כי כל שנכנסה לחופה הרי
26 LÙ
∆∆ ‰kn≈« ‰Ó« .˙Óeȇ„» Ì »» ‰kÓe
≈« ,‰pÓlLÈ
»∆¿«¿ ‰Ó‰a¿≈» היא כבעולה (33 .שבחזקת בתולה היא (34 .שנאמר
27 BiÁÏ
¿«¿ „ȃÊÓÏ≈¿ ‚‚BL
≈ ÔÈa≈ e˙k‰ »« ˜ÏÁ«» ‡Ï … ‰Ó‰a
¿≈» בקנס" :אשר לא אורשה" " -לא אורשה ,לאביה" ,אורשה,
לעצמה ,אבל בושת ופגם -לאביה ,שאין האירוסין מוציאים
28 e˙k‰
»« ˜ÏÁ«» ‡Ï ‡„… Ì »» LÙ ∆∆ ‰kÓ
≈« Û‡« ,59ÔÈÓeÏL˙a
¿« ¿ ƒ מרשות האב (35 .שהרי נתרצית ומחלה לו קנסה הראוי
29 .ÔÈÓeÏLz‰
ƒ ¿ «« ÔÓƒ BËÙÏ ¿»¿ „ÈÊÓÏ
ƒ≈¿ ‚‚BL
≈≈ ÔÈa לה.
(48ארבע מיתות נמסרו לבית דין של מטה לדון בהם על ‰ib˙
»¿«¿ƒ ̇ƒ :36˙ÁLÓ‰Â
∆∆¿À ¿«¿ ‰ÈeM‰Â ∆ ƒ« .È
» ¿ «¿ ˙Bib‰ 3
עבירות חמורות (49 .שאם בא עליה נידון בשריפה.
(50שאם בא עליה עונשו סקילה (51 .שפטור מעונש ˙BÁt» B‡ ÌÈLƒ» LÏL » ˙a« ‡È‰Â
ƒ¿ ‰ÁzLÂ
»¿¿«¿ƒ¿ ˙ÈcÙÂ
¿≈¿ƒ 4
מיתה (52 .שנגף אשה הרה ויצאו ילדיה ולא מתה. ‡„Á
»∆ ÌBÈ¿ ÌÈLƒ» LÏL » ˙a« ‰˙ȉ
»¿» ̇Â
˜ƒ¿ ,37Ò
≈»¿ dÏ» LÈ 5
(54אבל. (53חייב לשלם דמי וולדות לבעל. dÏ» Ôȇ≈ ‰ÁzLpLk
»¿¿«¿ƒ∆ ¿ B‡ ˙ÈcÙpLk
≈¿ƒ∆ ¿ B‡ ‰ib˙pLk
¿ ∆»¿«¿ƒ 6
(55שמתה האשה (56 .תשלומי דמי וולדות "שהרי נתחייב .38˙BÏeÚk
¿ƒ Ô‰≈ ȉ
≈¬ ‰‡Èa
» ƒ Ô˙‡Èe
»» ƒ ÏȇB‰
˜ƒ ;Ò ¿» 7
בדין גדול מזה" (57 .ואינו חייב מיתה עליה (58 .שכל
" (36שפחה כנענית" שנשתחררה (37 .לפי שבחזקת
אחד נתכוון רק לחבירו ,ולא לאשה (59 .שאין עונש
בתולות הן ,ואפילו אם נבעלו ,סופן לחזור בתולות כשאר
מיתה למכה בהמה אלא עונש ממון בלבד ,ואפילו בשוגג
הבתולות" (38 .כיוון שראויות לביאה בחזקת הפקר הן
חייב לשלם שנאמר :פצע תחת פצע -לחייב על השוגג
ונבעלות בגיותן והשבוייה בשבייתה".
כמזיד.
:‰zÙÓ‰
∆«¿« B‡ ÒB‡‰
‡≈ » ÏÚ« ‰eÒ
» ¬ BÊ ‰Ïe˙a »¿» .‡È 8
» ¿ ‰˙ȉ
30 ,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ˙˙ÈÓ
« ƒ da» LiL
≈∆ ‰Ú
»≈¬ ÏÎÏ»¿ ÔÈc‰ ≈¿ .„È
ƒ« ÔΠB‡ B˙BÁ‡¬ ÔB‚k¿ , ˙B˙k
39 ≈¿ ÈiÁÓ
‡≈»«≈ ˙Á«« ‰˙ȉ
»¿» ̇ƒ 9
31 .60ÔÈÓeÏLz
ƒ ¿ « da» ÔȇL
∆≈ ÈiÁÓ
≈»«≈ ‰˙ȉL
»¿»∆ B‡ ,40Ô‰a ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ‰cp‰Â
„»ƒ«¿ B˙„B
» 10
(60כגון החובל בחברו בשבת )שחייב מיתת בית דין משום ÌlLÓ
≈« ¿ BȇÂ
≈¿ ‰˜BÏ
∆ ‰Ê∆ ȉ≈¬ Ba e˙‰
¿ƒ ̇ƒ : ÔȇÏ
41 ƒ » 11
מפרק ,אפילו היה שוגג פטור מן התשלומין או שזרק חץ ‰˙ȉ
»¿» ‡Ï… ̇Â
ƒ¿ ;43ÌlLÓe
≈« ¿ 42‰˜BÏ
‡„∆ Ì »» ÔȇL
˜≈∆ ,Ò
»¿ 12
בשבת מתחילת ארבע לסוף ארבע )אמות( וקרע בגד חבירו ‰Ê∆ ȉ
≈¬ , ˙e˜ÏÓ
45 ¿« iÁ
»« BȇÂ
≈¿ ÏȇB‰
ƒ ‰‡˙‰
44 » »¿« ÌL» 13
בהליכתו פטור מלשלם מפני שזריקת חץ בשבת ברשות ˜.Ò
»¿ ÌlLÓ
¿ «≈ 14
הרבים היא עוון מיתת בית דין.
(39שחייבה תורה על ביאתה עונש כרת (40 .והן
32 ;Òw‰
»¿« ÔÓƒ eËt» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰˙Ó ∆» ‡a» .ÂË
»≈» 61»‰ÈÏÚ האמורות בפרשת אחרי מות (41 .שנאסרה ביאתן בתורה
33 ‡Ï
… ‰Úp‰
»¬«« ȇÏ
ƒ¬« dnÚ»ƒ ÎM‰
≈… « Lȇ‰
ƒ» Ô˙Â
«»¿ :Ó‡pL
∆∆¡« ולא חייבה עליהם עונש כרת אלא מלקות בלבד (42 .שגם
34 . ÔÈca
63 ƒ« „ÓÚzL
˜„… ¬«∆ Ì
∆… ˙eÓzL»∆ ,‡e‰Â¿ . ‰˙n‰
62 »≈« ȇÏ
«¬ƒ חייבי כריתות ,שיש בהן איסור לא תעשה אם התרו בהם
לוקים ונפטרו מידי כריתותם ,שאם עשו תשובה אחר שלקו
(61על כל נערה בתולה הכשרה לו (62 .אבי הנערה - -בית דין של מעלה מוחל להם (43 .שנאמר" :והפילו
משמע שהיא קיימת (63 .אבל עמדה בדין ותבעתו ואחרי השופט והכהו לפניו כדי רשעתו" " -משום רשעה אחת
כן מתה הרי זה חייב בקנס ,שמשעה שעמדה בדין זכה בו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות" ,ובסמוך
האב. לו נכתב :ארבעים יכנו ,שמחייבים אותו הכאה ולא ממון.
(44שלא הזהירוהו העדים" :אל תעשה כך ,שזוהי עבירה
יום חמישי כ"ד סיון ה'תשע"ח וחייב אתה עליה מלקות" (45 .שאין מלקות בלא התראה.
1
46Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ‰iL
»ƒ¿ B‡ ‰OÚ ≈ ¬ ÈiÁÓ »¿» .È 15
≈»«≈ ‰˙ȉ
(1כלל בו דין המפתה שמשלם שלושה דברים והאונס e˙‰
¿ƒ ‡Ï
… ÔÈa≈ Ba e˙‰
¿ƒ ÔÈa≈ ,ÌÈÙBÒ
ƒ¿ ÈcÓ
≈¿ƒƒ ‰eÒ‡L
» ¬∆ 16
חמשה ,דין באו עליה שנים אחד כדרכה וכו' ,הנערות שאין .47˙e˜ÏÓ
¿« Ô‡k» ÔȇL
≈∆ ,Ò˜a
»¿ƒ iÁ
»« Ba 17
להן בושת ופגם וצער ,שאינו משלם קנס בהודאת פיו,
אמרה אנסת אותי והוא מכחישה ,שלשה דברים של מפתה (46כגון חלוצה לכהן ונתינה לישראל (47 .אין מלקות
וחמשה של אונס למי הם לאב או לבת ,הכינה עצמה לכך אלא באיסור "לא תעשה" ,ולא בחייבי עשה ,וכל שכן שאין
לזנות אם חייב האונס בקנס. מלקות באלה שאינן אסורות אלא מדברי סופרים.
הסק
24 Úˆ
«« .ÌlLÈÂ
≈« ƒ ‰˙Át
»¬» ‰nk »« ÔȇBÂ
ƒ ¿ ;15B˙BËÂ
» ¿ ‰ÈÎL
» ƒ¿ ˙‡‰
«»¬ ÈÓc ≈ ¿ ̉≈ Ò˜
»¿ ÏL∆ ÛÒk ƒ ƒ¬ .‡
∆∆ ÌÈMÓÁ 1
25 .BÙe‚¿ ÂÈL
»» ÈÙÏe
ƒ¿ ,dÙeb» ÔÈe
«¿ƒ d˙e˘
» ¿ « ÈÙÏ
ƒ¿ Òw‰
»¿« ÏÚ« ˙BÈ
≈ Ì‚Ùe
2 »¿ ˙La∆ ÔzÏ
≈ƒ ‰zÙÓ‰
∆«¿« iÁÂ
»«¿ .„Ïa
«¿ƒ 2
26 BÊ Úˈz
≈«¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÔzÏ
≈ƒ ‰ˆB
∆ ‡‰ »» ‰nk
»« ÔÈ„ÓB‡
ƒ¿ ˙‡∆ Ô˙B
≈ ‡e‰L ∆ ,ÒB‡‰
≈ » ÂÈÏÚ»» ˙È
≈» .4‰Bza
» « 3eˆw‰
»« 3
27 .ÔzÈÂ
≈ƒ¿ ,‰fÓ
∆ƒ LÈ≈ ‰Òe‡Â
» ¬« , Úˆ
5 «« dÏ» Ôȇ≈ dBˆa
» ¿ƒ ˙ÏÚp‰L
∆∆¿ƒ«∆ .Úv‰
««« 4
שזהיר, בעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו. ב,( כתובות מ15
.6dpÚ
»ƒ L‡
∆ ¬ ˙Áz«« :‰Òe‡a
» ¬» ÓB‡
≈ ‡e‰ ÔÎÂ≈¿ .Úˆ
«« dÏ» 5
ואף הוא רוצה לעשות לו נחתֿרוח להטעימו טעם,בעבודתו כמבואר,( שע"י ביאתו פגמה ונפחתה מבתולה לבעולה2
.(בתולה )רש"י שם "ונתן:( לפי שנאמר בתורה4 .( הקבוע3 .בסמוך ה"ו
28 Ô˙B
≈ Bȇ ≈¿ ,17„iÓ
»ƒ Ì‚Ùe
»¿ ˙La∆ 16Ô˙B
≈ ‰zÙÓ‰∆«¿« .Ê הנאת,"האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף
אבל בושת ופגם שאינם מחמת הנאת, חמשים- שכיבה
29 Ô‡Ó
≈» ̇ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;d‡O »»¿ ‡Ï
… Ôk≈ ̇ƒ ‡l‡
»∆ Òw‰
»¿« ועליו, לא נכללו כאן- שהרי ישנם בשאר חובלים,שכיבה
30 Ô˙B
≈ ÒB‡‰
≈ » χ»¬ .ϘLÈ
… ¿ƒ ÛÒk
∆∆ ,BÏ dz˙Ï
»ƒ¿ ‰È‡
» ƒ» Ô‡ÓÈ
≈»¿ : ב,( שם לט5 .(:לשלם כשאר חובל ומזיק )כתובות מ
31 ‰ˆzLk
∆ ¿ƒ∆ ¿ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .ÒBÎÂ≈ ¿ „iÓ
18 »ƒ ÌÈ„
ƒ»¿ ‰Úa‡
»»¿« ( עינוי זה6 ." מפותה אין לה צער,"פקחות שבה אומרות
32 .20ÌeÏk¿ dÏ» Ôȇ≈ ÔÓχ˙z
≈¿«¿ƒ B‡ 19Lb˙‰Ï
≈»¿ƒ¿ האמורה בפרשת, ואילו במפותה. הוא צער ביאתה-
. לא הוזכר עינוי,( טו,משפטים )שמות כב
( כתובות18 .( אפילו כשנשאה לאשה17 .( לאביה16
כמבואר, אינו יכול לגרש- ( אבל שלא לרצונה19 . ב,לט ˙Le
∆ Ò˜»¿ :ÌÈ„
ƒ»¿ ‰LÏL
» ¿ ÌlLÓ
≈« ¿ ‰zÙÓ‰ »¿ƒ .
∆«¿« ‡ˆÓ 6
ש"יצא כסף קנסה,( לכתובתה20 . ז,לעיל פ"א ה"ג .Ì‚Ùe
»¿ ÚˆÂ
««¿ ˙Le
∆ Ò˜»¿ : ‰Úa‡
7 »»¿« ÒB‡‰Â
≈ »¿ ;Ì‚Ùe
»¿ 7
. וראה לעיל פ"א ה"ד.(בכתובתה" )כתובות שם
. א,( כתובות לט7
33 ‡lL
… ∆ „Á‡Â
»∆¿ dk„k
»¿«¿ „Á‡
»∆ ,ÌÈL » ∆» e‡a» .Á
ƒ«¿ ‰ÈÏÚ
34 ‡e‰ ̇ƒ ,dk„k
»¿«¿ ‡lL
… ∆ »‰ÈÏÚ
∆» ‡aL»∆ ‰Ê∆ :dk„k
»¿«¿ „Á‡Â
»∆¿ ÏB„b» Ô‰k
≈… ˙a« ÏÚ« ‡a‰
»« „Á‡
»∆ .Ïka
… « ‰ÂL »¿ .‚ 8
∆» Ò˜
35 iÁ
»« ÔBÁ‡
¬« ‡e‰ ̇Â
ƒ¿ ,21Ì‚Ùe
»¿ ˙La
∆ ¿ iÁ
»« ÔBL‡ƒ . ÛÒk
9 ∆∆ ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ¬ dÒ˜
»»¿ ÊÓÓ
8 ≈¿« B‡ b≈ ˙a« ÏÚ« ‡a‰
»« 9
36 »‰ÈÏÚ
∆» ‡aL»∆ ‰ÊÂ∆¿ ;22‰ÓbÙ
»¿¿ƒ kL»¿∆ ,„Ïa
«¿ƒ ˙La ∆ ¿ ÔÈÎȈe
ƒ ƒ¿ ,ÏkÏ
… « ÔÈÂL
ƒ» Ôȇ
» ≈ Úv‰Â
«««¿ Ì‚t‰Â
»¿«¿ ˙La‰
∆ « χ
»¬ 10
37 ‡Le
»¿ ƒ Ò˜a
»¿ƒ iÁ
»« ÔBÁ‡
¬« ÔÈa≈ ÔBL‡ƒ ÔÈa≈ ,dk„k
»¿«¿ .10‡ÓeL
» 11
38 ‰ÏÚ
»¬¿ƒ ‡lL
… ∆ ˙a« ÏL
∆ Ì‚Ùe
»¿ ˙La ∆ Ôȇ≈ χ
»¬ ,23ÌÈc‰
ƒ»¿« ואם." "או ממזרת: ובכת"י התימנים. בת ממזר:( כלומר8
39 . dk„k
24 »¿«¿ ‡lL
… ∆ ‰ÏÚpL
»¬¿ƒ∆ BÊ Ì‚Ùe
«¿ ˙Lk
∆ ¿ ÏÏk »¿ על כרחנו, והרי היא עליו באיסור לאו,האונס אינו ממזר
אבל קנס אינו,( שגם בביאה שלא כדרכה נפגמה במקצת21 . ראה למעלה פ"א הי"א,שכאן מדובר כשלא התרו בו
. כמבואר לעיל פ"א ה"ח,חייב עד שיבוא עליה כדרכה שוה, שכר קבוע מן התורה, כל שיש לו קצבה:( כלל הוא9
( וכן לכופו לישאנה אע"פ שאינו23 .( ע"י הראשון22 "אחד: ב, וכן אמרו בערכין יד.(.בכל אדם )כתובות מ
. ב,( כתובות מ24 .רוצה ,שאנס ופיתה את גדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל
.( הערכה10 ."נותן חמשים סלעים
40 :Ô‰≈ OÚÂ
∆ ∆¿ ,Ò˜
»¿ Ô‰Ï
∆» ÔȇL
≈∆ ˙Ba‰
»« 25eÚ„B‰ »¿ .Ë
¿ « k
41 ,˙ÈBÏȇ‰Â
ƒ ¿«»¿ ,˙L‚Ó‰Â
∆ ∆…¿«¿ ,˙‡ÓÓ‰Â
∆∆»¿«¿ ,˙‚Ba‰
∆∆ « LiÓ‰
≈«¿« ÈÙÏ ƒ¿ Ï…k‰« ?˙La‰∆ « ÔÈÓLƒ» „ˆÈk « ≈ .„ 12
42 ,‰ÈeM‰Â
» ¿ «¿ ,˙Bib‰Â∆ ƒ«¿ ,˙LÁ‰Â
∆ ∆≈«¿ ,‰ËBM‰Â
» «¿ ‰eLÁ
» ¬ ‰Ú »¬« LiÓ
≈«¿ ‰ÓB„
∆ BȇL≈∆ . Lia˙n‰Â
11 ≈«¿ƒ«¿ 13
43 LÈ≈ ˙Ba‰
»« ‡Le
»¿ .Ú» ÌL ≈ ‰ÈÏÚ
» ∆» ‡ˆBi‰Â
≈ «¿ ,˙ÁLÓ‰Â
∆∆¿À ¿«¿ BȇÂ
≈¿ ,‰ÈeÊa
» ¿ ‰iÚ
»ƒ¬ ‰p˘
»« ¿ LiÓÏ
≈«¿ƒ ‰ÒÁÈÓ
»¬À¿ ‰ÁtLnÓe
»»¿ ƒƒ 14
44 .Ò˜
»¿ Ô‰Ï
∆» „Á‡Ó
»∆≈ Lia˙ÓÏ
≈«¿ƒ¿ ÏB„‚»¿ eLÁ» Ì„‡Ó
»»≈ Lia˙Ó
≈«¿ƒ ‰ÓB„
∆ 15
.12ÌÈlw‰
ƒ«« ÔÓƒ ϘÂ
«¿ ÌÈÏp‰Ó
ƒ»¿«≈ 16
.( לעיל פ"א ה"טֿי25
בשתו מרובה,( שאדם קל שבייש12 . א,( כתובות מ11
45 ̇Â
ƒ¿ ;Ì‚Ùe
»¿ ˙La∆ dÏ» LÈ≈ Ò˜ ≈∆ ˙a« Ïk» .È
»¿ dÏ» LiL .(: וכ"כ רש"י בבאֿקמא פג,)פ"ג מהל' חובל ומזיק ה"א
46 Ò˜
»¿ dÏ» ÔȇL
≈∆ ˙a« ÏÎÂ
»¿ .Úˆ
«« dÏ» LÈ≈ ‰Òe‡
» ¬ ‡È‰ƒ
47 ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ ,‰˙zt˙
»¿«¿ƒ ̇ƒ ,Ì‚t
»¿ ‡ÏÂ
… ¿ ˙La
∆ ‡Ï … dÏ» Ôȇ≈ Ck» ÔÈÓLÂ
ƒ» ¿ ,d˙ÏÚÓe
»»¬« B˙ÏÚÓ
»¬« ÔÈic‰
ƒ»«« ÔȇB ƒ¿ .‰ 17
ƒ ‰Ê∆ ÈÙÏe
48 .27˙LÁÂ
∆ ∆≈¿ ‰ËBLÂ
» ¿ ˙‡ÓÓe
∆∆»¿ ˙‚BaÓ
∆∆ ƒ ıeÁ ;26‰Ò‡
»¿∆∆ Ú‡È
«∆∆ ‡ÏÂ
… ¿ ÔzÏ
≈ƒ dzÁtLÓÏe
»¿«¿ ƒ¿ ‰È‡Ï
» ƒ»¿ Èe‡» ÔBÓÓ» ‰nk
»« 18
.ÌlLÏ
≈« ¿ iÁ
»« 14e‰BÓÎÂ
»¿ ,13‰Ê∆ Ì„‡Ó
»»≈ ‰Ê∆ c
»» Ô‰Ï
∆» 19
איך אפשר לתלות, תמה על כך- ( ב'טור' אהע"ז סי' קעז26
ולדבריו אע"פ שאין,תשלומי בושת ופגם וצער בפטור קנס ( כסכום14 . והנבל לפי פחיתותו,( הגדול לפי מעלתו13
שהן דין ממון הנוהג בכל, יש להן בושת ופגם- להן קנס .הממון שהיה ראוי ליתן
( שאם27 . וגם ה'בית יוסף' שם תמה בזה.חובל ומזיק ‡È‰ƒ el‡k
ƒ¿ d˙B‡
» ÔȇB
ƒ .dÈÙÈ
»¿» ÈÙÏ »¿ . 20
ƒ¿ Ì‚t
. כמבואר בסמוך,נאנסו משלם ‰ÏeÚa
» ¿ ‰ÂL»» ‡È‰ƒ ‰nk
»« ,˜eMa« ˙kÓ
∆∆¿ƒ ‰ÁÙL
»¿ƒ 21
49 Û‡« ,˙‡ÓÓ‰
∆∆»¿« ˙‡Â
∆¿ ˙‚Ba‰
∆∆ « ˙‡∆ ÒB‡‰ « ≈ .‡È
≈ » ?„ˆÈk ˙B˜Ï
¿ƒ ‰ˆB
∆ Ì„‡L
»»∆ ;‰Ïe˙a
» ¿ ‰ÂL»» ‰˙ȉ
»¿» ‰nÎÂ
»«¿ 22
»¿
50 28Ì‚Ùe ∆ Ô‰Ï
˙La ∆» LÈ≈ Ò˜
»¿ Ô‰Ï
∆» ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« B˙ȉa
»»¬« ‰ˆB
∆ ‡e‰L ∆ BcÚÏ
¿«¿ dzÏ
»¿ƒ ,‰Ïe˙a
» ¿ ‰ÁÙL
»¿ƒ 23
וסק
נשבעים ,שהרי אפילו אם יודה יפטר ,ועכשיו שכפר למה ˆÚ
«« ÌlLÓ
≈« ¿ ˙LÁ
∆ ∆≈ B‡ ‰ËBL
» ÒB‡‰Â
≈ »¿ .29ÚˆÂ
»«« 1
נשביעו ,ראה בפ"א מהל' טוען ונטען הט"ו. . ÌeÏkÓ
31 ¿ƒ eËt» Ôlk
»À ˙‡∆ ‰zÙÓ‰
‡∆«¿« Ï
»¬ . „Ïa
30 «¿ƒ 2
11 Èkƒ ‡Ï
‡… :ÓB
‡≈ ‡e‰Â¿ ,37È˙B
‡ƒ »zÒ »¿» .‚È
‡¿«» :BÏ ‰Ó (28בבוגרת מפורש כן בכתובות לב) .וראה ברי"ף ורא"ש
12 ÏÚ« ‰Bz‰
» « ˙ÚeL
« ¿ ÚaL
»¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ È˙Èzt
38 ‡ƒ ƒƒ ‡l
∆» שם מ .(:והטעם הוא ,מפני שהבוגרת בתולה היא ,וכשאנסה
13 ‰„B‰
» ȉL≈¬∆ ;Ì‚Ùe
»¿ ˙La ∆ ÌlLÓe
≈« ¿ ,39Úv‰
««« ÈÓc
¿≈ ביישה ופגמה ,וכן הממאנת כשנכנסה לחופה ועדיין לא
14 .40BÓB˜Óa
¿ƒ ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,‰Úh‰
»¬«« ˙ˆ˜Óa
¿»¿ƒ נבעלה ,אבל משנשאת ונבעלה אין לה פגם )'פרישה' ל'טור'
אהע"ז סי' קעז אות כה(] .אבל צריך עיון ,מהו החילוק בין
(37וחייב אתה לשלם לי גם הצער (38 .ופטור אני
ממאנת נכנסה לחופה ולא נבעלה ונתגרשה )למעלה פ"א
מהצער (39 .כדין מודה במקצת הטענה (40 .הל' טוען
ה"ט( שאין לה בושת ופגם ,כמו שנראה למעלה ה"י[.
ונטען פ"א ,ה"א .ולדעת הראב"ד אינו חייב להשבע ,שאין
(29כל אנוסה יש לה צער (30 .ואינו משלם בושת ופגם,
כאן תובע הואיל והתשלומין אינם שלה אלא לאביה ,והרי
שהשוטה אין לה בושת ,וגם אין לה דמים להמכר בשוק
זו כאומרת :מנה לאבי בידך ,והלה טוען :אין לו בידי אלא
)כתובות לב .ורש"י שם( .וכן אמרו )בבאֿמציעא פ:(.
חמשים דינר שפטור ,מפני שהוא כמשיב אבדה )שבועות
"המוכר שפחה לחבירו ,ואמר לו שפחה זו שוטה היא . . .
לח .(:ואם אביה בעצמו הוא הטוען ,מנין ידע שהדבר היה
הרי זה מקח טעות" ,הרי שאין לה דמים ,וגם החרשת אין
באונס ,וה'כסף משנה' מצדיק את דברי רבינו ,שהבת
לה דמים ,כמו שאמרו )בבאֿקמא פב" :(:חרשו -נותן לו
נחשבת כתובעת עיקרית ,ואע"פ שהתשלומין שייכים
דמי כולו" )'נחל איתן'( (31 .כלל הוא שמפותה אין לה
לאביה ,הואיל ואינו זוכה בהם אלא על ידה ,והיא -
צער )למעלה ה"א( .ולפיכך ,שוטה וחרשת שאין להן בושת
העומדת עמו לדין ,כמבואר בכתובות מא ,ב -הרי היא
ופגם )כנ"ל בהערה הקודמת( -אם נתפתו אין להן כלום.
בעלת דברים ודינה כדין תובע ממש.
ובוגרת וממאנת אע"פ שיש להן בושת ופגם וצער כנ"ל -
15 ‡ ÒB
≈ ÏL ∆ ‰Úa‡Â
»»¿«¿ ‰zÙÓ
∆«¿ ÏL „∆ ÌÈ » ¿ .„È
ƒ»¿ ‰LÏL אם נתפתו אין להן כלום ,לפי שמחלו לו על הכל שהרי
16 Ôȇ≈ ̇Â
ƒ¿ .42BÏ ÌÈeÚ
ƒ ¿ ÁL
«¿ ÏkL»∆ ,41‡» ÏL
∆ Ô‰≈ ȉ
¬≈ בוגרת אינה ברשות אביה )פ"ג מהל' אישות הי"א( וממאנת,
17 . dÓˆÚ
44 »¿« ÏL∆ Ô‰≈ ȉ
»≈¬ ‡» dÏ
43 יתומה היא .אבל נערה שנתפתתה ,אע"פ שצער אין לה -
משלם הוא קנס ובושת ופגם ,שכיון שהיא ברשות אביה
(41כתובות ,שם (42 .שם .שנאמר )במדבר ל ,יז(: והכל שייך לו ,אינה יכולה למחול לו .ואע"פ שהממאנת
"בנעוריה בית אביה" " -כל שבח נעוריה -לאביה", עדיין קטנה -מועילה מחילתה ,הואיל והגיעה ל"עונת
שהכתוב תלאה בבית אביה )רש"י שם( (43 .בשעה הפעוטות" שהיא מגיל שש ומעלה -לפי חריפות שכלה
שנאנסה (44 .אבל יתומה שנתפתתה אין לה כלום ,שהרי )ראה לעיל הל' אישות פ"ד ה"ז ,ובגיטין נט (.וביחוד
קנסה לעצמה והיא נתרצית ומחלה לו הכל ,וכמבואר לעיל כשמחלה בפירוש -מחילתה מחילה .וזו מחמת הנאתה
פ"א ה"ט. כאילו מחלה בפירוש )'תוספות' כתובות לט (:וכבר חידשו
18 B‡ ,‰‚aL
»¿»∆ „Ú« ‰Úz
»¿» ‡lL
‡… ∆ ‰Òe
» ¬ B‡ ‰zÙÓ»À¿ .ÂË ה'תוספות' בכתובות קז .ש"הפעוטות" שמחלו מחילתן
19 „ÌÈ
ƒ»¿ 46‰Úa‡‰
»»¿«» ‡‰»» ˙nL
≈∆ „Ú« B‡ ,45˙‡OpL
«»ƒ∆ „Ú מחילה )'נחל איתן'(.
20 Á‡Â
‡««¿ ,Ô˙B
» ‰Ú˙Â
»¿»¿ ÔÈc
ƒ« ‰„ÓÚ
»¿» .47dlL
»∆ ‰LÏM‰
‡» ¿ « B ,ÂÈtƒ ˙‡„B‰a
« » ¿ ÌB˜Ó» ÏÎa
˜»¿ Ò
»¿ ÌlLÓ
‡„≈« ¿ Ì»» Ôȇ≈ .È 3
21 ˙Ó≈ ̇Â
ƒ¿ .48‡» ÏL
∆ Ô‰≈ ȉ
≈¬ ˙‡OpL
»ƒ∆ B‡ ‰‚a
»»¿» Ck È˙Èzt
‡ƒ ƒƒ B‡ ÈzÒ
ƒ¿«» :ÓB‡‰
≈ » ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .32ÌÈ„Ú
‡ƒ≈ Ètƒ ÏÚ« ‡l
»∆ 4
22 Ô‰L
‡≈∆ ,ÔÈÁ
ƒ« ÏL∆ Ô‰≈ ȉ
≈¬ ÔÈca
ƒ« d˙„ÈÓÚ
‡» » ƒ¬ Á
«« ‡‰
»» ˙La
∆ ÌlLÓ‡≈« ¿ Ï
˜»¬ .Ò
»¿ ÌlLÓ
≈« ¿ Bȇ≈ ÈBÏt
ƒ ¿ ÏL ∆ Bzaƒ 5
23 .49‡‰
»» Ô‰a
∆» ‰ÎÊ
»» ÔÈca
ƒ« ‰„ÓÚL
»¿»∆ ˙ÚnL
≈≈∆ ;‡‰»» ÈLBÈ
¿≈ ÔÈ„a
ƒ¿ Lȇƒ ‰ÚzL
»¿»∆ ˙a« ÔÎÂ≈¿ . ÂÈtƒ ˙‡„B‰a
33 « » ¿ Ì‚Ùe»¿ 6
(45והבגרות והנישואין מוציאים אותה מרשות אביה, eȉ» ‡Ï
‡… :ÓB
‡≈ ‡e‰Â¿ ,È˙B
ƒ »˙Èzt‡ƒƒ B‡ »zÒ
¿«» :BÏ ‰Ó‡Â
»¿»¿ 7
כמבואר לעיל פ"ג מהל' אישות הי"ב (46 .בכת"י ;35˙q‰
≈∆ ˙ÚeL
« ¿ ÚaL»¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 34ÌÏBÚÓ
„» ≈ ÌÈ ƒ»¿ 8
התימנים :הרי הארבעה (47 .ואין מחילתה כלום ,הואיל Ètƒ ÏÚ« ÚˆÂ
««» Ì‚Ùe
»¿ ˙La∆ dÏ» ÌlLÓ
≈« ¿ ‰È‰»» ,‰„B‰
» el‡L ƒ∆ 9
ובשעת בעילה היו השלושה דברים לאביה ,ולא אמרו: .36BÓˆÚ
«¿ 10
נתפתתה אין לה קנס -כשקנסה לעצמה -אלא אם היתה
בשעת הפיתוי ברשות עצמה ,כמבואר בר"ן לכתובות מא, (32שנאמר בקנס )שמות כב ,ח(" :אשר ירשיעון אלהים,
ב (48 .ואע"פ שעדיין לא גבתה אותם עד אחרי שנתבגרה ישלם שנים" -ולא המרשיע את עצמו )בבאֿקמא סד.(:
-הרי הם של אב (49 .וממילא הוא מורישם לבניו הזכרים (33שאלה דין ממון יש להם ,והמודה בממון -משלם
ולא לבת ,שאינה בת ירושה במקום בנים זכרים )כתובות )כתובות מא (34 .(.נמצא שהוא "כופר בכל" ,ופטור
מא .(:אבל אם לא הספיקה לתבעו בדין -ומת האב ,אין משבועה מן התורה (35 .שהשיאוהו חכמים להסיתו
זה ממון להורישו לבניו ,שאין אדם מוריש זכות בתו להודות ע"י השבועה ,ע"פ הכלל :חזקה אין אדם תובע
)שנתנה לו תורה בבתו( לבנו .שהרי אילו היה מודה אלאֿאםֿכן יש לו בידו )בבאֿמציעא ה .(.ושבועה
)הבועל( היה נפטר מלשלם את הקנס ,כמבואר לעיל הי"ב. מדבריהם אינה חמורה כלֿכך כשבועת התורה ,וראה לעיל
נמצא שקנס זה אינו ממון שיורישו לבניו עד שיתחייב בדין. פי"ב מהל' אישות הכ"א ,ובביאורנו (36 .ושמא ע"י פחד
ואפילו תשלומי בושת ופגם שיש להם דין ממון ,הושוו חומר עונש השבועה יודה וישלם .אבל על קנס לבדו אין
זסק
שיתעוררו בני אדם לזנות )ראב"ד וכסףֿמשנה( .ולדעת לענין זה לקנס שאין אדם מורישם לבניו לפני עמידתה לדין,
ה'מגדל עוז' הרי זה כאנוס ,שאם זו התחילה בעבירה והוא כמבואר ב'תוספות' שם.
נגרר אחריה ,הרי יצרו הלבישו ואנסו ,כעין שאמרו
בכתובות נא ,ב" :יצר הלבישה" (59 .כתובות לו ,ב.
51BcÏ
˜«¿ dÒ
»»¿ 50‰Lb˙Â
» ¿»¿ƒ¿ ‰Ò‡˙pL
» ¿»¿ƒ∆ ˙a‰«« .ÊË 1
(60לעיל פ"א ה"ט (61 .ולדעת הראב"ד ,אין קדשה אלא ‰Lc˜˙
» ¿«¿ƒ Ck» Á‡Â
««¿ 53‰˙zt˙
»¿«¿ƒ B‡ ‰Ò‡
»¿∆∆ .52dÓˆÚÏ
¿«¿» 2
זו שעומדת בקובה )אהל( של זונות ,כענין שנאמר )בראשית ÔÈÒe‡‰
ƒ ≈» ÔȇL
≈∆ ,‰È‡Ï
» ƒ»¿ ÌÈc‰
ƒ»¿« ‡Le
˜»¿ dÒ
»»¿ Á‡Ï
¿«≈ 3
לח ,כא(" :איה הקדשה היא בעינים על הדרך" ,השווה . ‡» ˙eLÓ
54 ¿≈ ÔȇȈBÓ
ƒƒ 4
לעיל פ"א מהל' אישות ה"ד ובביאורנו שם .וראה לקמן הל' (50דוקא נתגרשה ,אבל ארוסה שלא נתגרשה -חייב עליה
איסורי ביאה פי"ח ה"ב. מיתה ואין שם קנס )כתובות לח .וברש"י( ,וכמבואר לעיל
פ"א הי"ג (51 .ולא בושת ופגם (52 .אם נאנסה ,והטעם
יום שישי כ"ה סיון ה'תשע"ח מבואר לעיל פ"א ה"ט בביאורנו ,שנאמר" :אשר לא
1 אורשה" -לאביה ,אבל אורשה לעצמה .וכל זה לענין קנס
(1ביאר בו רבינו שהמוציא שם רע חייב מלקות ומאה המדובר בפסוק זה ,אבל בושת ופגם שלא הוזכרו כאן,
סלעים כסף ,שאין דנין אותו אלא בפני הבית ובב"ד של שייכים לאביה ,שעדיין לא יצאה באירוסיה מרשות אביה.
כ"ג .שאסור לגרשה לעולם ,נמצא בה דבר שהיתה אסורה וזהו שהדגיש רבינו" :קנסה לבדו לעצמה" .ומובן שאם
עליו ,כיצד הוצאת שם רע ,שם רע של קידושין ראשונים, נתפתתה אין לה כלום ,שמחלה לו ,וכאמור לעיל הי"ד.
שהפטור מן הקנס מותר לגרשה ,שאינו חייב עד שיבעול. (53כשהיתה פנויה (54 .אלא נישואין ,כמו שמצינו
בהפרת נדרים ,שכל זמן שלא נישאת ,אביה מיפר נדריה,
27 c‰
»»« ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ ,2χOÈ
≈ »¿ƒ ˙a« ÏÚ« Ú» ÌL ‡ƒ « .
≈ ‡ÈˆBn‰ ומשנישאת אינו יכול להפר )במדבר ל ,ז( .ולפיכך נישאת
28 4BlL
∆ ‰‰Ê‡Â
»»¿«¿ .B˙B‡ eqÈÂ
3 ¿ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;‰˜BÏ
∆ ˜L∆∆ -קנסה לעצמה ,נתארסה -קנסה לאביה )כתובות לט.(.
29 ‰‡Ó
»≈ ϘLÓ
«¿ ƒ ‰È‡Ï
» ƒ»¿ Ô˙BÂ
≈ ¿ .5'EÈnÚa
∆«¿ ÏÈÎ
˙ƒ» CÏ
≈≈ ‡l'Ó
…ƒ ˙‡∆ ÏlÁz
≈«¿ χ« :‰Bza
» « Ó‡pL
«¡∆∆ ‰fL ‡∆∆ ,ÓB
‡≈ È ƒ¬ .ÊÈ 5
30 ̉≈ ȉ
≈¬ ‰ÓB˙È
» ¿ ‰˙ȉ »¿» ̇Â
ƒ¿ .7˜wÊÓ
»À¿ 6ÛÒk
∆∆ ÌÈÚÏÒ
¿»ƒ ‰iÁ
»¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÏȇB‰
ƒ :‡‰ »» Ó‡È
« … ‡lL
… ∆ d˙BʉÏ
» ¿«¿ Eza ¿ƒ 6
31 . dÓˆÚ
8 »¿« ÏL∆ Èȉ
ƒ ≈¬ ,‡Ï »» ÔBÓÓ» ÔziL
‡≈ƒ∆ ‡l»∆ ÒB‡Â
≈ ¿ ‰zÙÓ∆«¿ ‰Bz » 7
(2אמר עליה שזנתה תחתיו אחרי שארסה ,וכמבואר בסמוך ÔBÓÓ» ÏÎa»¿ ‰ÈÏÚ
» ∆» ‡BÏ» ‰ÊÏ∆» ‰Ïe˙a‰
» ¿« Èza ƒƒ 55ÎBO
≈ 8
ה"ו (3 .קיבלו חז"ל מ'גזירהֿשוה' שייסור זה הוא מלקות BÏ LiL ≈∆ ,ÌpÁa
»ƒ¿ ‰ÈÏÚ
‡» ∆» ‡BÏ» ‰Ê∆ ÁÈp
« ƒ« B‡ ,‰ˆ‡L∆ ¿∆∆ 9
)כתובות מו (4 .(.שאין עונשים אלאֿאםֿכן מזהירים :Ó‡
«¡∆ CÎÏ »¿ ;‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ ÈÓƒ ÏÎÏ
»¿ BBÓÓ» ÏÁÓÏ
… ¿ƒ Ì„‡Ï»»¿ 10
)סנהדרין נד (5 .(.כתובות ,שם (6 .ככתוב בתורה ÒB‡Ï
≈ ¿ ‰Bz » ‰iÁL»¿ƒ∆ ‰fL ∆∆ .Eza ¿ƒ ˙‡∆ ÏlÁz≈«¿ χ« 11
)דברים כב ,יט( (7 .כסף טהור מכל תערובת שהיא .וראה ,‰˜Ó
∆¿ƒ c‰
»»« Ú‡La
«≈∆ ¿ ˙e˜ÏÓ¿« ‡ÏÂ
… ¿ ÔBÓÓ» ‰zÙÓÏÂ
∆«¿ƒ¿ 12
לעיל פ"א ה"א ,ובבכורות מט ,ב (8 .כתובות מד ,ב. ‰Ê∆ cL
»»∆ ,CÎÏ»¿ dÓˆÚ
»¿« ‰ÈΉ
» ƒ≈ ‡ÏÂ
‡… ¿ ‰È
» ƒ» ˙ÚcÓ
« «ƒ ‡lL… ∆ 13
32 ˙‚Ba‰
∆∆ « ÏÚ« B‡ ‰pËw‰
»« ¿« ÏÚ« Ú» ÌL ƒ «¿ .
≈ ‡ÈˆBn‰Â Bzaƒ ÁÈp‰
‡« ƒƒ ̇ƒ Ï»¬ ;ÈeˆÓ» BȇÂ
≈¿ „ÈÓzƒ» ‰ÂB‰
∆ Bȇ≈ 14
33 ‡ÈˆBiL
ƒ ∆ „Ú« iÁ
»« BȇÂ
≈¿ ,˙e˜Ïn‰
¿«« ÔÓeƒ Òw‰
»»¿« ÔÓƒ eËt ÌBb
≈ »‰ÈÏÚ ∆» ‡BiL »∆ ÈÓƒ ÏÎÏ»¿ ˙ÎeÓ
∆∆ ‰Ïe˙a‰» ¿« 15
34 ‰Úp‰
»¬«« ÈÏe˙a
≈ ¿ ˙‡∆ e‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;‰Úp‰
«»¬«« ÏÚ Á‡‰Â
»»¿ Bzaƒ ‡OB≈ ‡‰ »» ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ , ‰nÊ
56 »ƒ ı‡‰
∆»» ‡ÏnzL
≈»ƒ∆ 16
35 .9e˙k‰
»« ac
≈ƒ ‡ÏÓ
≈» ‰Ú
«¬» ÈÓƒ Ôa∆ Ú„eÈ
«»ƒ ‡Ï
… „Ï˙Â
≈≈¿ aÚ˙z
≈«¿ƒ ̇L ƒ∆ ,B˙BÁ‡¬ ‡OB ≈ 17
(9בכל מקום כתבה התורה "נער" )חסר ה"א( ,וכאן כתוב
‰˜BÏÂ
˜„∆ ¿ ,‰L» ≈¿ ‡È‰ƒ ȉ≈¬ CÎÏ
»¿ Bzaƒ ÔÈÎn‰Â
ƒ≈«¿ .57‡e‰ 18
"נערה" )מלא ה"א( .וראוי להעיר שגם בפסוק זה כתוב ÔȇÂ
˜„≈¿ .'‰L
˙» ≈¿ ‰È‰
'∆¿ƒ ‡Ï… ÌeMÓƒ ˙ÏÚp‰Â
∆∆¿ƒ«¿ ÏÚBa‰≈ « 19
בספרינו" :הנער" חסר ,ואמנם בכתובות מד ,ב -הוציאו ÒB‡Ï
‡≈ ¿ ‡l ˜»∆ Ò»¿ ‰Bz
» ‰iÁ»¿ƒ ‡lL˜… ∆ .B˙B‡ ÔÈÒB
ƒ¿ 20
דין זה מפסוק אחר "ונתנו לאבי הנערה" )דברים כב ,יט( dzÚcÓ
»¿ «ƒ ÔÈa≈ ,CÎÏ
»¿ dÓˆÚ
»¿« ‰ÈΉL
‡» ƒ≈∆ BÊ Ï»¬ ; ‰zÙÓe
58 ∆«¿ 21
נערה מלא דיבר הכתוב ,וכאן באמת נערה מלא )ראה ‡„Á
˜„»∆ ‰L
» ≈¿ eq‡Â˜„ƒ¿ .‰L
» ≈¿ BÊ È‰
‡≈¬ ‰È
» ƒ» ˙ÚcÓ
« «ƒ ÔÈa≈ 22
בכסףֿמשנה( .ואולי נתכוין רבינו להביא פסוק זה ,שממנו ‡eÓ
¿» CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .‰ÏeÚa
» ¿ƒ ÔÈa≈ ‰Ïe˙a» ¿ƒ ÔÈa≈ ‡e‰ 23
אפשר למעט את הבוגרת ,שכן אמרו בהרבה מקומות: dÏ» Ôȇ≈ d˙e„ÏÈa
» ¿«¿ Ú» ÌL ≈ »‰ÈÏÚ
∆» ‡ˆBi‰L
≈ «∆ ,59ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ 24
"פרט לבוגרת שכלו בתוליה" )יבמות נט .כתובות צז(: ‰È˜Ù‰L
» ƒ¿ƒ∆ ˙˜ÊÁa«¿∆¿ BÊ È‰L
≈¬∆ ; e‡aL
60 ˜¿«≈∆ BÓk¿ ,Ò »¿ 25
ובפסוק שלפנינו מדובר בענין בתולים ,לומר שהבוגרת אינה
בדין זה )'מעשה רוקח'(.
.61dBˆa
» ¿ƒ ‰Ê∆ „Ï
»»¿ dÓˆÚ«¿» 26
אגרות קודש
שלום וברכה!
בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים
לתוכן כתבו ,ויהי רצון שתהי' רפו"ק ,ויחזור לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו כמבואר בד"ה משכיל
לאיתן האזרחי לרבנו הזקן (נדפס בקונטרס לימוד החסידות).
לכתבו בנוגע למשרתו לאחרי שנתים -כשיכנסו לבנין החדש בבית הספר .הנה מובן שאין עתה
ענין לדון בהנ"ל .והרי עד שנתים קרוב שיחולו כמה שינוים בבנין האמור ,וכן בכללות המצב בבתי
הספר אשר במחנם הט' וכו' .ועל כל אחד ,בתוככי כלל ישראל ,להיות חזק ובטוח בהשי"ת ,המשגיח
על כל אחד בהשגחה פרטית ,שכל הענינים יסתדרו בטוב הנראה והנגלה .וימשיך במשרתו עתה.
תקותי חזקה שיש לו שיעור בכל יום בתורתנו תורת חיים ,ובהוספה ביום השבת אשר קדש
הוא לה' ,ובזה כמובן גם שיעור בפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות .וגם בסביבתו
משפיע בהאמור ,והרי לפעמים דבריו של בעל מקצוע בענין שלכאורה אין לו כל שייכות ללימוד התורה,
והוא מדבר דוקא בההכרח בזה -משפיע ביותר וביותר.
כתבתי "לכאורה אין לו כל שייכות" ,כי באמת -שייכת ,שהרי ע"פ תורת הבעש"ט שכל מה
שאיש הישראלי רואה ושומע ,יכול ללמוד מזה ענין בעבודתו לקונו .ודוגמא אחת ,שבזה תירוץ לקושיא
ששואלים או"ה וגם אחדים מבנ"י ,והוא :כיון שאתם המעט מכל העמים ,מהי התקוה להשפיע לתקן
עולם במלכות ה' ,ואפילו לא להסתפק בהנהגה דדתיהם שונות מכל עם -בפני עצמם.
ובמקצוע שלו בכימיא ,מענה על האמור -שעל כל צעד ושעל רואים איך שכמות קטנה ביותר
-לפעמים פועלת להפך מהלך הענינים סביבה ,מהלך של כמות הכי גדולה.
ולא עוד -אפילו באופן שאין היא משנה כלל ענינה ,וכענין הקאטאליזאטאר.
הקב"ה משיבו א"א שלא מאחר שנסתלקו הצדיקים ממנו :
להנקם מהם כי נדרשתי מהם להוכיחם על ידי נביאי וכלבוש מרחק כבגד מאוס שהכל אומרים הסר,
והם לא היו שואלים :שובו אלי והנני עדים תרגום של הסרה :ונכמוש כעלה
מוכן לקבל . :אשר לא היה חפץ פליישט"ר בלעז :ובחובנא כרוחא
להיות נקרא על שמי :כדי לקבלם איתנטילנ' :כמו מתגבר על יצרו :
בתשובה :סר מן הדרך: ותניענו :תחריש על העשוי לנו עד
כאן תפלת הנביא ותחלתה חסדי ה' אזכיר:
`xephxa yexit
íãà áééçù éôì .åúîäá úàåôø .oenn z`etx :åôåâ úàåôø .ytpd z`etx :øëù äéìò ìåèéì ïéìéâø ïéàå àåä èòåî ïîæ ,äãéîò ìáà .åäðäî éøä âåäðä
äìçùë åéãéá åàôøî åðîî äàðä åøéãäù ô"òà êëéôì ,ãéáò÷ äåöîå ,åôåâ úãáà úåáøì ,åì åúåáùäå (á"ë íéøáã) øîàðù ,äìçùë åøéáç úà úåàôøì
åäðäîù éðôî .dphwa `l la` :äì òø éðåìô íñ ,äì äôé éðåìô íñ åì øîåà ìáà ,åäðäîù éðôî íéãéá äàôøì ìåëé åðéà åúîäá äúìç íàå .åôåâá
ìåëàìî çéðé àîù ,ãçà éìëá åîò ìëàé àì .iegnzd on `l la` :äãåäé 'øë äëìäå .åîîçîù éðôî .minybd zenia `l la` :íéîä úà åéìò äéáâîùë
.úéáä ìòáì .xfegd iegnzd on `ed lke` la` :åäðäî àöîðå ìëàéù äëéúç åéðôì áø÷é àîù åà ,åðîî äàðä øãåîù äæ ìëàéù éãë åáù äôé äðî
ìëàéù éãë äøò÷á øééùé àîù ïðéùééç àìå åðîî ,äàðä øãåîù ïåòîùì äðçìùéå úéáä ìòá øåæçé úéáä ìòáì äðøéæçéùëù òãåéù äøò÷á ìëåà ïáåàø
åîò øåö÷é àì .one`a enr dyri `l :ãçéá íéìòåôä ìë åá íéìëåàå åúåà íéàìîîù ìåãâ éìë .milretd iptly qea`d :åäðäî àöîðå ïåòîù äðîî
:î"øë äëìä ïéàå .åäðäî àöîðå éåðô íå÷îä àöåîùë åúëàìî úåùòì øäîîù åì íøåâù .øöå÷ àåäù äøåù äúåàá
ø÷ôà àì ò÷ø÷ä óåâ ,åäðéø÷ôà àðîçø úéòéáù úåøéôã â"òà .edcy jezl cxi `l ziriayae :ñãøôä ïî õåç ïéèåðä ïééåìú úåøéô .zehepd on d
:ø÷ôä åðéàù ò÷ø÷ä óåâî äðäéå íù áëòúéå äãùá ääùé úåøéôä ïî ìëåà åðéàù äòùá àîù ïðéùééçå ,àðîçø
.el xekni `le :åðîî äåìé àîù äøéæâ ,åðåìé àì ïëå .åéìò éðåìô åúåà úàðä øñà àåäå ,åðîî ìàùé àîù äøéæâ .epli`yi `l exiagn d`pd xcend e
äéäù åîë åîöò àåä ùåøçé àìù àìà ïéåëéà àìã .xeq` `ed yexgl ekxc did m` :äðäð àöîðå åéåùî úåçôá éîð åðîî ç÷é àîù äøéæâ ,åéåùî úåçôá
לקרוא את פרשת 'יהי רקיע' שבה מוסיפי לכ, ולכל אחד שלשה פסוקיקרואי
קוראי
, הבאי בימי עושי וכ. שנימעשי יו
( ט־יט )ש ( א ו־יג)ש
( א יד־כג )ש
והיו.( ב א־ג, א כד־לא )ש ו
( א כ־לא)ש
מבי ה שה כ, פרשיות לשלשה קרואי שבאות את הפסוקימחלקי
קוראי את , דהיינו שיש בה ששה פסוקי,שתיה
ספר תורה מפני לא היו מביאי ו וכל זה:מבארת המשנה
את הקריאה של אותו יו לבית הכנסת אלא,טורח התענית
וב קריאת שדר []בעל פה
,כלל לבית הכנסת לקרוא
:שנינו במשנה
. הקריאה במעשה בראשית למעמדות כלומר מה עני :שואלת הגמרא
:משיבה הגמרא
שהיו , נתקנו המעמדותדהיינו עסקי הקרבנות שעליה
בברית , לא היו קיימי בזכות העומדי ואר ושמי, בחטאיהישראל כלי
ודורשי ( )בראשית טו ח הבתריבי
ו ,' לפני ה ש
העול ואי, בעול שפיזר כליה
, אברה ,' ה .מתקיי
ויוכלו לרשת, כליה שלא תהיה בה אמור לי מה יכפר על עוונותיה, כלומר
טו )ש
הקב"ה .את האר
, אברה . כלומר שהקרבנות יכפרו עליה,(ט
ואי א, שיש קרבנות
,' ה . להנצל מכליה בעוונותיה ,קרבנות
. כמבואר בזכות מתקיי שהעול, במעשה בראשית היו קוראי, הקרבנות במעמדות שנתקנו לצור ולכ
...בהמשך לשיחתנו כשביקר אצלי ,ומענינא דיומא דפרשת השבוע ,הנה נפלא הדבר ,כי ידוע
הכלל אשר אין לך דבר העומד בפני התשובה ,ובכ"ז הנה אף שעשו עם בני ישראל תשובה מחטאת
המרגלים ואמרו :הננו ועלינו אל המקום אשר אמר הוי' גו' אמר להם משה :והיא לא תצלח.
אבל פירוש הדבר מבואר בפסוק שאחר זה :אל תעלו כי אין הוי' בקרבכם ,וכמו שמבואר
לבסוף ,אשר ארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.
זאת אומרת ,אשר אף שארץ ישראל היא מיועדת לעם ישראל ,ולא עוד אלא שצווי ה' הוא,
וכמו שאמר כלב בן יפונה :עלה נעלה וירשנו אותה ,הרי בכל זה תנאי קודם למעשה ,שצריך לצאת עם
ארון ברית ה' לפניהם ,וכמסופר בארוכה בכיבוש הארץ על ידי יהושע ,ובאם לאו ח"ו הרי אי אפשר
לעלות בחומה .ואף שתשובה מועלת לכפר החטא ,של הפרט או גם של הכלל ,אבל אי אפשר לשנות
אופן כיבוש הארץ ,כיבושה באמת ,שהוא דוקא כהבטחת הקב"ה :שיהי' איש מבית דוד הוגה בתורה
ועוסק במצוות כדוד אביו ,כפי תורה שבכתב ושבעל פה ,ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ,וילחם
מלחמת ה' כו' (והוא רק הוא) יבנה מקדש במקומו ,ויקבץ נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו
לעבוד את ה' (רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא).
שלום וברכה!
ב) הר"ד דל"ג בעומר ,לכאורה כדאי להדפיסה בהקדם ביותר ולהפיצה בין הת' השייכים
לזה .כי אף שהמדובר שם הוא בנוגע לימי הספירה וחה"ש ,אבל המוסר השכל מזה נוגע לכל השנה
כולה כמובן .ובפרט שגם הרה"ח מהר"מ שי' ליפסקר תובע איזה דברי התעוררות בשביל התלמידים,
ואפשר שכדאי שידפיסו מספר טופסים מזה על נייר מיוחד ובכריכה מיוחדה שתנתן בתור פרס לאלו
הת' המצטיינים נוסף על הנדפס באופן הרגיל שיפיצו באופנים הרגילים...
ד) מ"ש אודות פנימיות הענינים והדרכת התלמידים ,הנה אל יפול ח"ו ברוחו ,כי אי אפשר
לשער הנעשה בלב פנימה של בן ובת ישראל ,ואף שלפעמים נדמה שיגיעה ועמל רב מביאים פירות
מועטים ,אי אפשר לדעת מה שיהי' בעתיד הקרוב ומי יאמר בעתיד הרחוק .ומובן שאי אפשר לדעת
כלל מה שמנעו בענינים דסו"מ ע"י חינוך והדרכה זו .והאריכות בזה אך למותר .ובפרט שבדורנו זה
ראו בזה נפלאות גם בעיני בשר במוחש ,איך שע"י גרעין קטן אחד שזרעו ,נצמח מזה ענינים גדולים
ונפלאים ,ובהסתכלות המתאימה הנה בודאי בין מושפעיו יראה כזה...
המשך בעמוד צ
זפק ") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נא עמוד א- פרק חמישי.זבחים
תוספות רש"י
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נא עמוד ב- פרק חמישי.זבחים חפק
רש"י תוספות
אגרות קודש
תשכ"א,י"ג סיון,ב"ה
.ברוקלין
'הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים וכו
'מוה"ר חנניא יו"ט ליפא שי
!שלום וברכה
וכותב כי מצא דעות של, לכתבו ששמע בשמי שאמרתי שבכלל יש לטבול בעש"ק ה' טבילות...
- 'ב' ג' ד' י"ג י"ד (ולא כולם מדברים בטבילת עש"ק) אבל לא ה
והועתק. ובס' פרי הארץ (פ' לך- כי אף שיש מקור לה' טבילות.איני יודע היסוד לשמועה זו
- בס' הבעש"ט פי' יתרו סקכ"ה) הובא כן בשם הרה"ק ר' אברהם כו' בנו של הה"מ הגדול ממעזריטש
המשך בעמוד גיר
טפק
המשך ביאור למס' זבחים ליום שני עמ' ב
צק
המשך בעמוד נ
אצק ") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נב עמוד א- פרק חמישי.זבחים
תוספות רש"י
אגרות קודש
תשכ"א,כ"ב אייר,ב"ה
.ברוקלין
!שלום וברכה
ששידוך עם,לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מי"ז אייר ומובנת התמי' לסגנון כתבו
. ויש להתענין בזה.בנות אחב"י הספרדים ה"ז בגדר נחות דרגא ח"ו וח"ו
המשך בעמוד הבא
חצק
. ונמצא שכל הזמן קיימו מצוות ה' בחנייתם או בנסיעתם,על־פי ה' יחנו ועל־פי ה' ייסעו
ממאמר פרשת שלח ה'תשמ"ז
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נד עמוד ב- פרק חמישי.זבחים ר
רש"י תוספות
.סיפור של חסידים (ובפרט סיפור שחזרו עליו גם רבותינו נשיאינו) יש בו עמקות כו' הרבה יותר ממה שמשערים
משיחת שבת פרשת שלח ה'תשמ"ז
אר
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נה עמוד ב- פרק חמישי.זבחים דר
רש"י תוספות
.בכל רגע ורגע נעשה חידוש והתהוות הבריאה מאין ואפס המוחלט כמו בששת ימי בראשית ממש
משיחת שבת פרשת שלח ה'תשמ"ז
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- איזהו מקומן דף נו עמוד ב- פרק חמישי.זבחים חר
רש"י תוספות
טר
1
2
3
4
5
חלק ב ,הלכות שבת סימן שא ,האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך
ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו ,סעיף כז
- אבל מותר לאדם זה לצאת באותה אגרת שכבר נתרפא בה .
)בדא"פ( על פי המבואר בס' שני המאורות )לרי"א מהומיל (253ראה מג"א ס"ק לט שאסר ,ובמחה"ש והפמ"ג הקשו
)ח"ב הגו"ב לסי' ד ,ע' (70הובא גם בס' חנה אריאל )לפ' על זה ,וכתבו שאף המג"א מודה שמותר לצאת באותה
ואתחנן שבסוף מאמר מצה וכוסות ע' ו((" :שאין האדם אגרת.
המקבל כתבא )בכח מזלו( עושה הוא )בגופו וכחות נפשו( ואין להקשות מדוע אסור לו לצאת באגרת אחר על אף
כלום ,רק כותב הקמיע הוא שפועל הכל באותו גוף שיש שהוכח שמזלו מקבל קמיע ,משום שגם מי שמקבל קמיע
לו המזל". מצד מזלו ,עדיין צריך שיקבלנו מן המומחה ,והביאור בזה
•
26 הוא כרוב אבל בכל התורה כולה צריך להיות הרוב בהכשר Îבמה דברים אמורים כשיש מתחלת חזזית האחת עד סוף 1
27 ויש חולקים על זה ואומרים דכל שאין בפסול רוב כנגד חזזית השנית כשיעור רוב הקיפו של האתרוג כגון שאם 2
28 הכשר אינו יכול לפסול והרי הוא כאלו לא היה כאן פסול הן עומדין לרוחב האתרוג דהיינו סביב היקף עביו ומתחלת 3
29 כלל ואע"פ שאין הלכה כדבריהם מכל מקום בשעת הדחק האחת עד סוף שנית יש רוב היקף עביו וכן אם הן עומדין 4
30 שאי אפשר למצוא מינים אחרים כשרים יש לסמוך על לאורך האתרוג ומתחלת האחת עד סוף השנית יש רוב היקף 5
31 דבריהם לברך על מינים אלו שהרי יש נוהגין בשעת הדחק אורך האתרוג כגון שחזזית אחת עומד בצד אחד של 6
32 לברך אפילו על הפסולין לגמרי כמו שיתבאר בסימן תרמ"ט האתרוג וחזזית השנית נמשך מעט על צד השני של האתרוג 7
33 עיין שם הטעם: אבל אם כל החזזית הוא בצד אחד של האתרוג אף על פי 8
שיש מתחלת האחת עד סוף השנית מחצה היקף אורך 9
34 * האתרוג או מחצה היקף עביו או אפילו מחצה היקף ארכו 10
35 ‡Îכל דבר הפוסל באתרוג משום שאינו הדור כגון יבש ומחצה היקף עביו כגון שיש הרבה חזזית קצת מהן נמשכים 11
36 או חזזית או שינוי מראה האתרוג דהיינו שנקלף לאורך האתרוג עד חצי עביו וקצת מהן נמשכים לרוחב 12
37 מקצת האתרוג ונשתנה מראיתו ממראה כל האתרוג אע"פ האתרוג סביב היקף עביו עד חצי ההיקף הרי זה כשר ויש 13
38 שכל אלו אינן פוסלין אלא אם כן יש בהן כשיעור שנתפרש חולקין על זה ואומרים דאפילו אין בו אלא שתי טיפות 14
39 בהן אבל אם היה אחד מהן על חוטמו דהיינו ממקום חזזית משהו ובין שתי טיפות אלו אין מקום פנוי שבו מראה 15
40 שמשפע משם ויורד לצד ראשו ומתחיל משם להתקצר אתרוג אלא כדי שיעור חזזית אחת הרי זה כמנומר ופסול 16
41 ולהתחדד כל מקום זה אם יש בו אחד מכל אלו הדברים ויש להחמיר כסברא האחרונה אבל בשעת הדחק שאי 17
42 הפוסלים משום הדור אפילו אין בו אלא משהו הרי זה פסול אפשר למצוא אתרוג אחר יש לסמוך על סברא הראשונה. 18
43 לפי שעיקר ההידור של האתרוג תלוי בחוטמו שהוא נראה ואם אין בו אלא חזזית אחת גדול שנתפשט על פני חציו 19
44 לעינים יותר משאר מקומות ובו אדם נותן עיניו בתחלת של כל שטח האתרוג דהיינו שכל מקום הפנוי שבו מראה 20
45 השקפתו: האתרוג הוא מחצה על מחצה עם החזזית פסול וכן כל דבר 21
46 Îמכל מקום אפילו בחוטמו אין החזזית פוסל אלא אם הפוסל ברוב בכל ארבעת המינים אם הוא מחצה על מחצה 22
47 כן יש בו שתי אבעבועות לא פחות )שפחות מכן אין פסול לפי שצריך להיות הרוב בהכשר ואין מחצה הכשר 23
48 נקרא חזזית( והוא שיהיו נראין לעין כשאוחזו בידו ולא נחשב כרוב אלא לענין מחיצות של שבת ושל סוכה ולענין 24
49 שיהא צריך להשים עין עיונו עליהם עד שיראם וכן כל סכך הסוכה שבהן נאמרה הלכה למשה מסיני שהמחצה 25
זטר
50 ËÎהתיום דהיינו שגדלו שנים דבוקים זה בזה כשר שאין שינוי מראה אינו פוסל אלא אם כן נראה לרוב בני אדם 1
51 זה שינוי כלל ונוטל שניהן ביחד כשהן דבוקין ומברך. בהשקפה ראשונה: 2
52 אין שיעור לגודל האתרוג למעלה שאפילו הוא גדול כל כך ‚Îאין החזזית ולא שינוי מראה פוסלין אלא אם כן נולדו 3
53 עד שניטל על הכתף הרי זה כשר אבל למטה יש לו שיעור מעצמות האתרוג אבל אם מחמת שעוקצים אותו 4
54 שאם הוא פחות מכביצה פסול לפי שרוב האתרוגים אין קוצים נעשו בו מקומות אדומים ועקומים כשר וכן אותן 5
55 גידולן פחות מכביצה וזה שאין בו כביצה הרי עדיין לא חזזית שקורין בלא"ט מו"ל יש להכשיר אפילו יש בהן 6
56 נגמר פריו והתורה אמרה פרי עץ שיהא פרי גמור ואפילו ממשות שמקומן ניכר במישוש היד שהן גבוהין מהאתרוג 7
57 אם אתרוג זה לא היה גדל יותר אף אם לא היו קוצצים לפי שהן נחשבין ג"כ מראה אתרוג מאחר שרגילות הוא 8
58 אותו מן האילן מכל מקום כיון שבגמר גידולו אין בו כביצה להיות כך הרבה אתרוגים אין זה שינוי גדול: 9
59 אין זה פרי חשוב אבל אם יש בו כביצה הרי הוא כשר „Îכל מקום שנפסל האתרוג מחמת שינוי מראה או 10
60 אע"פ שהוא בוסר דהיינו שלא נגמר גידולו שהיה גדול יותר מחמת החזזית בין שלא היו אלא במקום אחד בלבד 11
61 אם לא היו קוצצים אותו מ"מ כיון שיש הרבה אתרוגים בין שהיו בכמה מקומות וקלף כל מקומות הפסולין שבו 12
62 שאינן גדילין יותר ממנו הרי זה פרי חשוב ונקרא גמר פרי: וחזר מראיהן מראה כל האתרוג אם נזהר לקלפו בענין שלא 13
63 Ïבמה דברים אמורים כשמראיהו ירוק כעין כרכום נחסר כלום מגוף האתרוג דהיינו שלא קלף רק קליפה 14
64 )שקורין גע"ל( כדרך כל האתרוגים שנגמר פרים או החיצונה הדקה הרי זה כשר ואפילו לכתחלה מותר 15
65 אפילו שאין כולו ירוק ככרכום שבמקצתו התחיל להוריק להכשירו ע"י כן. 16
66 ככרכום שזהו סימן שנגמר פריו וסופו להוריק כולו בתלוש
נפלו עליו מים בתלוש ותפח ואין צריך לומר אם נסרח שיש 17
67 כשישהו אותו זמן מרובה אבל אתרוגים הבאים לפנינו
לו קצת ריח רע פסול שאין זה הידור: 18
68 כשהן עדיין ירוקין כעשבי השדה )שקורין גרי"ן( יש לחוש
69 שמא עדיין לא נגמר פרים ולכך אין ירוקין ככרכום ומ"מ * 19
70 אם הם גדולים הרבה בענין שידוע וברור לנו שנגמר פרים ‰Îאתרוג המבושל פסול וכן אם היה כבוש פסול 20
71 וסופן להוריק ככרכום בתלוש מותר ליקח אותן ולצאת בהן שהכבוש כמבושל ואיזהו כבוש כל שנשרה מעת לעת 21
72 ידי חובה אפילו כשהן ירוקין ומכל מקום כבר נהגו שלא במים או בשאר משקים ומי פירות ואפילו בדבש שדרכו 22
73 לסמוך על בקיאות זו ואין לוקחין אלא אם כן התחילו להעמיד דבר הכבוש בתוכו אעפ"כ נפסל האתרוג משום 23
74 להוריק קצת כעין כרכום: כבוש במעת לעת ואם כבשו בחומץ חזק שהוא חריף מאד 24
75 ‡Ïאתרוג המורכב דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אפילו לא שהה בתוכו אלא שעה מועטת כדי שיתן החומץ 25
76 אילן האתרוג וגדל מהן מין הדומה לאתרוג פסול שזה על האור וירתיח הרי זה כמבושל כמ"ש ביו"ד סי' ק"ה עיין 26
77 אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה וארבעה סימנים שם הטעם: 27
78 יש להבחין בין האתרוג המורכב מלימונ"י לאתרוג האחד ÂÎאתרוג המנומר פסול שאינו הדור איזהו מנומר שיש בו 28
79 כי המורכב הוא חלק ולהאתרוג יש בליטות קטנות בכל גופו כמה גוונים כגון שחור ולבן שאינו ממראה האתרוג 29
80 וקצת גובה להן השני המורכב עוקצו שהוא תלוי בו באילן ואפילו גוון אחד בשני מקומות באתרוג הרי זה כמנומר 30
81 הוא בולט ועוקץ האתרוג שוקע השלישי כי תוך של ופסול אף אם אין בהם אלא מיעוט האתרוג אבל אם גוון 31
82 המורכב דהיינו הגוף הוא רחב ומוהל שלו רב והקליפה הפסול הוא במקום אחד בלבד אינו פוסל אלא אם כן יש 32
83 התיכונה דהיינו קליפה העבה שבאתרוג היא אינה עבה כל בו רוב האתרוג או חציו כמ"ש גבי החזזית שדין שינוי 33
84 כך במורכב כמו באתרוג שהקליפה עבה מאוד ותוך שלו מראה כדין חזזית לכל דבר: 34
85 קצר ואין בו מוהל רב הרביעי שבאתרוג הגרעינין שבתוכו ÊÎאתרוג שמראיהו שחור אפילו מעט הרי זה פסול במה 35
86 זקופים לאורך ובמורכב הגרעינין הן מושכבין לרחבו: דברים אמורים באתרוג הגדל בארצות שהאתרוגים 36
חלק ד סימן תרמח דברים הפסולים באתרוג: הגדלין שם הן ירוקים אבל במקומות שהאתרוגים הגדלין 37
שם הן שחורין מעט כשרים שזהו דרך בריאתן וגידולן 38
* באותו מקום ואין זה שינוי כלל אבל אתרוג השחור ביותר 39
87 ‡ כל ארבעת המינים שהיה אחד מהן שאול בידו או גזול או כשחרות בני אדם הכושים אפילו הגדל בארץ כוש פסול 40
88 גנוב בין מישראל בין מנכרי אף על פי שכבר נתיאשו לפי שאין זה הדור כלל: 41
89 הבעלים ממנו הרי זה פסול ביום הראשון של חג מן התורה ÁÎהעגול ככדור פסול שהרי אין עליו צורת אתרוג כלל 42
90 שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ודרשו חכמים לכם וכן מטעם זה אם גדלו בדפוס שעשו לו בעודו קטן 43
91 משלכם להוציא את השאול ואת הגזול וגנוב שאינו שלו שהרי ונתנו בתוכו כשהוא עדיין מחובר לאילן וגדל בתוכו כמדת 44
92 חייב להחזירו לבעליו ואינו יכול לפטור את עצמו בדמים: הדפוס וכתמונתו עד שנשתנה מצורת האתרוג ונעשה כמין 45
93 ומיום שני )דהיינו בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ בריה אחרת פסול אבל אם נעשה כעין צורת האתרוג אע"פ 46
94 יתבאר לקמן( ואילך שחיוב נטילת לולב אינו אלא שאינו דומה לו ממש כגון שנעשו בו כמין קרשים כעין 47
95 מדברי סופרים אדם יוצא ידי חובתו לכתחלה בשאול דכיון גלגל של ריחיים ושל מים הרי זה כשר: 48
96 שלא תקנו אלא לזכר למקדש לא החמירו לפסול את השאול * 49
זיר
51 הגדל בקרקעו של הנכרי לא יקצצנו הישראל בעצמו כיון שאין פיסולו בגופו שהרי הוא מין כשר אלא שאינו 1
52 מקרקעו של הנכרי לפי שסתם נכרים הן גוזלים שדות שלו: 2
53 מישראל או מנכרי אחר וקרקע אינה נגזלת כלומר אין עליה ‚ ומותר ליטול לולב של חבירו שלא מדעתו ולברך עליו 3
54 תורת גזל להיות עומדת בחזקת הגזלן וברשותו לכל דבר בשאר הימים חוץ מיום ראשון כמו שיתבאר בסי' תרנ"ח 4
55 להתחייב באחריותה אלא לעולם היא בחזקת הנגזל דמן הסתם לא יקפיד חבירו על זה שנוח לו לאדם שתעשה 5
56 וברשותו לכל דבר וישראל זה הקוצץ ותולש מקרקע זו הרי מצוה בממונו בדבר שאין בו חסרון כיס שהרי אין הלולב 6
57 הוא הגוזל מבעל הקרקע מה שתולש ואע"פ שבעל הקרקע מתקלקל בכך אבל אסור להוציא הלולב ממקום שהניחו 7
58 כבר נתייאש ממנה מ"מ יאוש בלבד בלא שינוי רשות אינו בעליו למקום אחר כגון מביתו לבית הכנסת כמו שנתבאר 8
59 קונה והרי הוא גזל בידו אבל אם ישראל זה קוצץ כדי בסימן י"ד ע"ש הטעם: 9
60 למכור או ליתן לאחרים שיצאו בו ידי חובתן בחג הרי זה „ אבל הגזול והגנוב אף בשאר הימים הוא פסול אע"פ 10
61 מותר שהרי יש כאן גם שינוי רשות מהגזלן דהיינו ישראל שכבר נתייאשו הבעלים לפי שהוא מצוה הבאה בעבירה 11
62 זה הקוצץ לרשות הלוקח: כלומר כשהוא מקיים את המצוה הוא מקיים אותה באיסור 12
63 * גזל שהרי אם באו הבעלים לתבוע שלהם חייב להחזיר להם 13
64 Ëוכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר קצץ הישראל הגזילה בעיניה ואינו יכול לפטור את עצמו בדמים ונמצא 14
65 מותר הוא בעצמו ג"כ לברך עליו כיון שקצץ ברשות שהגזילה אינה קנויה לו כלל ועדיין היא של הנגזל ושלא 15
66 הנכרי אין אנו חוששין לספק שמא גזולה היא בידו מישראל כדין הוא משתמש בה: 16
67 או מנכרי אחר: ‰אבל אם כבר קנה הגזלן את הגזילה ע"י שינוי בין 17
68 Èוכן אם נכרי בעל הקרקע שנותן רשות לישראל לקצוץ שקנאה על ידי שינוי מעשה בין שקנאה על ידי שינוי 18
69 הוא מחזיק קרקע זו מיד המלך שנתנה לו אע"פ שהמלך השם קודם שבא להשתמש בה לשם מצוה כגון שגזל לולב 19
70 עצמו כבש קרקע זו במלחמה מיד אחר אין זה גזל שהקרקע ושיפהו הרי זה כשר אפילו ביום הראשון דכיון שאפילו אם 20
71 נקנית להגזלן בכיבוש מלחמה קנין גמור כמו שלמדו בא הנגזל אינו מחויב להחזיר לו הגזילה עצמה אלא דמים 21
72 חכמים ממדרש הפסוקים. בלבד הוא שחייב לו כמ"ש בח"מ סי' שנ"ג נמצא שהיא 22
73 וכל זה בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל שחייבת בתרומות קנויה לגמרי להגזלן והרי היא כשלו ממש לכל דבר. 23
74 ומעשרות אם קצץ ישראל בעצמו את האתרוג הרי נתחייב ומכל מקום כיון שע"י עבירה באה מצוה זו לידו לא יברך 24
75 אתרוג זה בתרומות ומעשרות ע"י קציצה של הישראל ואם עליה אפילו מיום שני ואילך ואף שיש חולקים על זה ספק 25
76 נטלו לשם מצוה קודם שהפריש עליו תרומה ומעשר ברכות להקל דאין זה מברך אלא מנאץ )שנראה כמברך על 26
77 מאתרוג אחר לא יצא ידי חובתו שהרי הוא טבל וטבל פסול עבירה שנזדמנה לידו( אם לוקחו לצורך עצמו לצאת בו: 27
78 אפילו בשאר הימים כמו שיתבאר: * 28
79 ‡Èכל ארבעת המינים שהיה אחד מהן של אשירה אם היא Âוכל זה בגנב וגזלן עצמו אבל אם מכר או נתן במתנה 29
80 של ישראל דהיינו שקנה אותה ישראל מיד עובדיה הרי גמורה לאדם אחר אם כבר נתייאשו הבעלים קודם 30
81 זה פסול אפילו בשאר הימים לפי שכל המינים צריך שיהיו שמכר ונתן הרי כבר נקנית הגזילה להלוקח ביאוש בעלים 31
82 כשיעורן המפורש בהן )דהיינו שלשה טפחים עיין סימן תר"נ( ושינוי רשות מהגזלן להלוקח שאף אם בא הנגזל אין 32
83 ואשירה שהיא של ישראל כיון שאין ביטול הנכרים מועיל לה הלוקח חייב להחזיר לו כלום נמצא שהיא קנויה לו לגמרי 33
84 להתירה בהנאה הרי היא עומדת לשריפה וכל העומד לישרף והרי היא כשלו ממש לכל דבר ויוצא בה ידי חובתו אף 34
85 הרי הוא כשרוף ונמצא שאין בו כשיעור המפורש בו: ביום הראשון ומותר לו לברך עליה שהרי לא ע"י עבירה 35
86 Èואם האשירה היא של נכרי לכתחלה לא יקצוץ ממנה באה מצוה זו לידו שהרי הוא לא גזל )וגם קנה אותה אחר 36
87 אחד מכל ארבעת המינים אפילו אם כבר ביטלה הנכרי שנתייאשו הבעלים ממנה(. 37
88 ואפילו אם אילן הזה נטעוהו שלא לשם עבודה זרה ואחר אבל אם עדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה אין הלוקח יוצא 38
89 שגדל עבדוהו בענין שהוא מותר בהנאה להדיוט אפילו בלא בה ידי חובתו אף בשאר הימים לפי שהיא מצוה הבאה 39
90 ביטול שהמחובר אינו נאסר אעפ"כ הוא מאוס לגבוה כיון בעבירה שהרי שלא כדין משתמש בה הלוקח כיון שעדיין 40
91 שנקרא עליו שם עבודה זרה אבל בדיעבד שכבר נטל היא בחזקת הנגזל שהרי עדיין לא נתייאש ממנה: 41
92 ארבעה מינים של אשירה זו לשם מצוה יצא ידי חובתו Êוכל זה כשמכר או נתן במתנה גמורה אבל אם השאילה 42
93 ואינו צריך לחזור וליטול. לאחר )או נתנה לו במתנה על מנת להחזיר אע"פ שכבר 43
94 ואפילו אם לא ביטל הנכרי אשירה זו והרי היא אסורה נתייאשו הבעלים אין השואל יוצא בה ידי חובתו ביום 44
95 בהנאה מכל מקום כיון שמועיל לה ביטול להתירה בהנאה הראשון שהרי אינה קנויה לו ע"י יאוש ושינוי רשות ואין 45
96 הרי אינה עומדת לשריפה שאפשר שיבטלנו נכרי ואע"פ זה שינוי רשות )הגזלן( כיון שהוא מחויב להחזירה להגזלן 46
97 שעכשיו עדיין היא אסורה בהנאה אין זו חשובה הנאה מה אבל בשאר הימים יוצא בה ידי חובתו ואין כאן מצוה 47
98 שיוצא בה ידי חובתו דמצות לאו ליהנות נתנו כמו שנתבאר הבאה בעבירה כיון שכבר נתייאשו הבעלים קודם 48
99 בסי' תקפ"ו ע"ש: שהשאילה לו נמצא שאין על השואל שום עון אשר חטא(: 49
חלק ד סימן תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים: Áישראל הלוקח מנכרי אחד מכל ארבעה מינים שבלולב 50
חיר
ט,' עדת
' וֹבה כּל אל ויּאמרוּ
35
2 ' כ
1
1
36
2
37
3
38
4
39
5
40
;' כ
' כ
6
41
7
42
' כ
8
43
9
44
10
45 3
11
46
12
47 ' כ
13
48
14
49
15
50
' כ
16
51
17
52
' כ
18
53 ' כ
19
54
4 20
55
21
56
22
57
23
58
24
59
25
61
27
62
28
63
'כ 29
64
' כ
30
65
31
66 ' כ
32
67
33
68
34
טיר
38
,' כ
1
39
2
40
,' כ 3
41
4
42
5
43
6
44
7
9
46
10
47
11
48
,' כ
12
49 9
13
50
14
51
15
52
16
53
17
54
18
55
19
56
' כ
20
57
21
58
22
59 'כ
23
64
28
65
:' ב, צ"ד,'חלק ב
ֶ ֵ
6
29
66
,' כ
30
67
.7 'כ
31
68
8
32
69
' כ
33
70
34
71
35
73
37
"לאד
ָ ָ ָ הֶ ָ "מי
ִ קסָ ת ַעלמְ תַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵַ ְ
.
.(' גענ
ַ ֲ ,רוי
ֶ ְ ליע
ִ ִ ער
ַ ַ ,"יִ ַח"ע
ֵ ְ תב
ַ ָ ֶ כמ)
ְ
כר
35
;' כ
1
36
10
' כ
2
37 ' כ
3
38
4
39
5
40
6
41
7
42
11
8
43
9
44
'כ
10
45
' ְוג
11
46 12
47
,' כ
13
48
14
49
15
50
' כ
16
51
17
52
18
53
19
54
20
55
21
56
22
57
58
23
59
,' כ
24
60
25
'רק ה
ֶ ֶ ,ער מ"א ַ ַ ,"יִ ַח"עֵ ְ י)וע
ֵ ַ ְ תעלה
ֲ ַ ַ יר"
ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ,בו ָ ָ ְ
ֶ ֵ ַ תַ פר
יבה
ִ ְ ַ עני
ָ ְ ִ דיענ
ֲ ִ ֶ צרי ִ ָ "לזה
ֶ ָ :ָ תב ַ ָ ֶ מהַ ְ ,
ִ ְ חְ היינ
"למי ִ ָ 'כ
.(ָ יע
ֵ ַ ."' כענינ
ָ ָ ְ ִ ת ָמהוההיכל
ָ ְֵַ
.(רק כ"א־כ"ב
ֶ ֶ ,"ניינ
ִ ֵ לֶ "ספר
ֶ ֵ ְ המ
ֶ ִ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ כמ)
ְ
. ֵ ַ .' כ
ָ יע
,' כ
.
רדִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע ֵ ַ ְ .'רק ד'־ה ֶ ֶ ער מ"א
ַ ַ "יִ ַח"ע
ֵ ְ יוע
ֵַ ְ
.
ְ ַ ְלב"יביא
"תמלכ ִ ָ תחילה
ִ ְ ַַ
"ית
ִ ַ , ְלב,"מז ָ עני
ָ ְ ִ ְ ,"יתהִ ַ ַ תחנ
ַ ֲ ירִ ר"מזמ
ְ ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רבד
ְִ
אכר
38
1
39
' כ
2
40
3
41
' כ
4
43
6
44
' כ
7
46
9
48
11
50 ' כ
18
13
51
14
52
15
64
16
28
70
' כ
34
71
35
72
36
יאמר
ְ ֹ ֵ "על
ַ קסָ ַעל,תַ ת ֻחַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ
.(
"' כ ְ ֶחאֹ ליה
ִ ְ ַ
י
ִ ַ ִ לב
ֶ ְ '"חכלילי כ
ִ ִ ְ ַ קסָ ַעל,ויחי
ִ ְ ַ תַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ
.(
ֵָָ
"מחלב
.דבַ ְ עני
ָ ְ ִ ְ ,'רק א
ֶ ֶ ס,פרה
ָ ַ ונת
ַ ָ ַ ער
ַ ַ ,"יִ ַחרי ֵע"
ִ ְ י)וע
ֵ ַ ְ
מצ
ְ ַ ְ אלקיֶ ֹ ֱ 'ה הה
ֶ ַ "ה
ַ קסָ ַעל,באֹ ָ תַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיועֵַ ְ
.('רק א
ֶ ֶ ,חיה
ִ ַ הארת
ַ ָ ֶ ער
ַ ַ ,"יִ ַח"ע
ֵ ְ תב
ַ ָ ֶ מ)
ְ ."'ְוכ
בכר
35
1
37
3
38
4
39
' כ
27 ' כ 5
40 28
22
6
41
7
42
8
43
9
44
' כ
10
45
;'כ 11
46
12
47
,' כ
13
48 ' כ
14
49
23
15
50
16
51
29
;' כ
17
52
18
53
19
54
30 ' כ
,' כ 20
55 ' כ
' כ
21
56
24
22
57
' ְוכ
25
23
58
24
59 25
60
' כ
' כ 26 26
61
'כ
27
62
28
63
29
65
' כ 31
67
' כ
33
68
' כ 34
24
32
1
25
2
26
' כ
3
27
4
28 33
31
5
29
6
30
7
31
,' כ
8
32
9
33
10
34
11
35
12
36
13
37
14
38 "יעקב
ֹ ֲ ַ עפר
ַ ֲ מנה
ָ ָ "מי
ִ תחילה ִ ְ
ִ ְ ַ ַ רד
39
15
41
( , כ"בסימ ָ
ָ ִ ס)
17
42
18
43
19
44
34
20
46
22
47 ' ְוכ
23
10 כולו אין זה כח עצם העץ שלו רק מכחו של השרש על בחינת שרש כללות נשמות ישראל לפי 2
11 שלו המושרש ומתפשט בארץ הוא בא מן ההעלם שנמשל לאילן שענפיו ועציו צומח מן הארץ בהתגלות 3
12 לגילוי דהיינו שהשרש הוא הנותן כח ועוז לגופו של גמור אבל השרש של האילן הוא המכוסה וטמון בארץ 4
13 עץ האילן וענפיו להוציא צמחן בפירות ועלין ואם יבש שיניקתו בארץ והוא עיקר קיום וחיות של כל האילן 5
14 השרש או יעקר מלהתפשט יבש כל האילן ולא יעשה 'בכלליו ובפרטיו בכל אשר בו כידוע ונמצא בחי 6
15 פירות כלל כידוע והנה גם שרש האילן אע"פ שהוא השרש הרי הוא בהעלם ומכחו שבהעלם בא לידי גילוי 7
16 עיקר קיומו של אילן צריך שיהיה מכוסה היטב בעפר בצמיחת הענפים וקיומו תמיד יונק ומקבל מן השרש 8
דכר
43 בעסק המצות בפ"מ להיות סור מרע ועשה טוב הארץ בהשרשה עמוקה דהיינו שענפי השרש יתפשטו 1
44 וכמעשה הצדקה כנ"ל כי כל מה שהאדם מתעורר לבו ביותר בעומק עפר הארץ כידוע שכל שענפי השרש 2
45 בתפלה וכונה במוח ולב וכן בעסק התו"מ ותשובה מתפשטי' לאורך ורוחב בעומק יותר יותר יתן כח לגדל 3
46 הנקר' אתדל"ת הכל הוא בחי' א"פ שבא וצומח האילן להיות צמיחתו בהתפשטו' גדולה בגובה ורוחב 4
47 בהתגלות גמור כמשל התגלות כח צמיחת האילן וכו' וקיומו חזק יותר הרבה מאילן זולתו שאין שרשיו 5
48 לעשות פרי כו' וכמ"ש כי האדם עץ השדה כנ"ל אבל גדולים ומכוסים בעומק שברוח קל יזוז משא"כ הארז 6
49 מדריגה הב' הוא בחי' השרש של הנשמה שנקר' עץ וכה"ג וכידוע ונמצא שהשרש מקבל יניקה מלחלוחית 7
50 השדה והוא בחי' אור המקיף שלה שנקר' מזלא כנ"ל הארץ ואז יתן כח ועוז לצמיחת האילן לעשו' פרי כו' 8
51 והוא בחי' שרש נקודות עצמותה כמו שהי' דבוק' והשרשתו ויניקתו היטב יותר בארץ הוא עיקר המקור 9
52 ומושרשת ויונקת מאלקי' חיים כו' שזהו ענין מס"נ לכל חיות האילן ולכל אשר יצמח בו כו' .והנמשל מכל 10
53 האמתי בחינת ביטול במציאות לגמרי שיש בנשמה זה יובן בשרש העליון של כנ"י שע"ז אמר ישרש יעקב 11
54 כמו למס"נ על קדה"ש לצאת מהגבלתה בגוף לגמרי כנ"ל .דהנה אנו רואים לכאורה דבר נפלא בענין שינויי 12
55 שנמצ' זה גם בקל שבקלי' כידוע וכן אנו מוצאים זה הזמנים בכנ"י בין טוב לרע מדי שנה ושנה וגם מדי 13
56 בבעלי התשובה שנפשם יוצאת לגמרי כמו ר"א בן חודש ושבת וכל יום ויום להיו' שאנו רואים שיש שעה 14
57 דורדיי' שיצא' נשמתו בבכיה כו' ובצדיקי' על ידי וזמן שכנ"י למטה מתעוררים כמעט כל ההמון כולם 15
58 עוצם דביקותם הנפלאה עד שתצא נשמתו ותוכלל כל א' לפום מדריגתו לעשות טוב בתו"מ וצדקה וקיום 16
59 במקור חוצבה כמו ג' סבו' דאסתלקו באדר"ר וכה"ג כל המצות בכונת הלב ולסור מרע בכל האפשרי גם 17
60 מיתת נשיקה ע"פ ה' כידוע והוא בחינת האהבה רבה לדקדק ולחוש באיסורי דרבנן ולא יצא מן הכלל בכל 18
61 הטיבעי' והעצמי' שבכאו"א המושרש' ומוטבע' בנפשו זה כ"א מתי מספר וכו' וכן בהתעוררות הכונה בתפלה 19
62 בבחינת עצמיות הנקודה כו' והוא הנק' שרש של בכל לב ונפש כמו בפסוק ואהבת בכל לבבך כו' וכן 20
63 הנשמה שממנה ומחמתה דוקא בא ונמשך כח ועוז בהתעוררות תשובה בבע"ת ישובו אל ה' רבים ובפרט 21
64 להתעוררות דתפלה ותורה ותשובה ומע"ט מדי יום בעי"ת כידוע ולפעמים יש שעה וזמן שהוא להיפוך 22
65 ושבת וחודש כו' רק שהוא בבחי' ההעלם ונק' מזלא ממש שכל איש לדרכו פנה ואין שם על לב להיות 23
66 כו' עד"מ השרש גשמי שהוא טמון בהעלם ומכחו מתעורר בעסק תו"מ וצדקה ובסור מרע כו' ואין 24
67 הנעלם בא בחי' כח הצמיחה שבאילן בגילוי בכל עת מתעורר בתשובה וכן בתפלה אינו רק מן השפה ולחוץ 25
68 ושעה כנ"ל וכך בכל עת מאיר מבחי' ההעלם של ולבו רחק כו' ועד"ז משתנה מהיפוך להיפוך מדי שבת 26
69 עצמו' ושרש הנשמה הנק' מזלא ומקיף כנ"ל ונותן כח וחודש ושנה וגם בכל יום וכמ"כ דרך פרט בכל ניצוץ 27
70 ועוז גדול לחזק ולקיים בחי' ההתעוררות דתו"מ אלקי שבכל אחד מישראל לפעמים מתעורר' הנפש 28
71 ותפלה ותשובה ואם לאו אין כח התעוררת תשוב' אלקי בתפל' ותשוב' ומע"ט ולפעמי' היא בבחי' שינה 29
72 ומע"ט כלל ונמצא בחי' אתדל"ת גם בכלל בכנ"י ויצה"ר מתגבר כידוע וכו' .אך הענין הוא להיות שכל 30
73 בתו"מ שמשתנה מזמן לזמן מהיפך להיפך כנ"ל אין נשמה מישראל כלולה מב' מדריגות הנקר' אור פנימי 31
74 זה רק מסיבת שינויי אור הנמשך מבחי' מקור ושרש ואור מקיף ובלשון הגמר' נקר' המקיף בשם מזל' וכמו 32
75 דכנ"י שנק' אילן בכלל וכאשר בחי' השרש דכנ"י שאמר אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי כידוע .וביאור 33
76 למעלה מאיר ונותן כח אז יתפשט ויצמיח פרי דתורה הדברים יובן ע"ד הנ"ל במשל צמיחת האילן שיש בו 34
77 ומע"ט כו' ולפעמי' לא יאיר אור מפני עונות הדור ב' דברים הא' גופו של אילן הצומח בגילוי והב' שרשו 35
78 יעדר ויחלש כח אתדל"ת בכנ"י למטה עד שאין שם אשר בארץ והשרש הוא עיקר קיומו וחזקו תמיד כנ"ל 36
79 על לב כו' כנ"ל וכמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום כו' וכך הוא בכל נשמה אלקי' דכתיב כי האדם עץ השדה 37
80 וכתיב השיבנו ה' אליך ואז ונשובה וכמארז"ל בת קול וכללות נ"י נמשל לאילן ולזאת יש בנשמות ב' 38
81 מכרזת בכל יום שובו בנים שובבים בחי' ב"ק זה הוא מדריגות הא' בחי' א"פ והוא הארת אור ה' המאיר בה 39
82 בחי' המקור ושרש של כללות נ"י ע"כ בכרוז זה נמשך בבחי' גילוי בחב"ד חג"ת נה"י שבה והן בחי' נר"נ 40
83 בחי' התעוררות תשובה ומע"ט לכל פרט מישראל מדי שבנשמה כידוע וזהו ענין ג' מדריגות דתורה ותפלה 41
84 יום ושעה לבלתי ידח ממנו נדח כו' וד"ל: ותשובה ומע"ט שמתעוררים כנ"י בגילוי במוח ולב 42
•
הכר
29 אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה להקב"ה תנה הודך על השמים אמר ]להם 2
30 בתים והבתים הוא מאבנים והן אותיות הדיבור משה[ כלום יצה"ר יש בכם ,והודו ואמרו מה אדיר 3
31 שנעשה מהם צירופי תיבות ונקראו בשם אבנים בחי' שמך בכל הארץ ,ולכאורה מה השיבו להם והלא 4
32 דומם מחמת שאין המדה בעצם מתגלית בדיבור רק מסתמא לא ביקשו המלאכים תו"מ בגשמיות ליתן 5
33 הארה ממנה מתגלית בדיבור כמו הדומם שהוא האבן למעלה ומסתמא ביקשו תו"מ ברוחניות כמו בג"ע 6
34 שהחיות שבו מצומצם מאוד כך באותיות הדיבור הוא יושבים ולומדים וכמו מתיבתא דרקיע וא"כ מהו כלום 7
35 רק הארה מהמדות ונק' בשם דומם וע"י מתגלים יצה"ר יש בכם שזה שייך לתו"מ בגשמיות .עוד צריך 8
36 המדות לחוץ ,כך הוא למעלה הנה בעשרה מאמרות להבין ענין א' שלמה הע"ה אמר וראיתי אני שיש 9
37 נברא העולם שהם רק הארה בעלמא ממדת החסד יתרון לחכ' על הסכלות כיתרון לאור מתוך החשך וזהו 10
38 וע"י עשרה מאמרות נבראו ריבוא רבבות עולמות, פלא הנה על שלמה המלך נאמר ויחכם מכל האדם 11
39 אלף אלפים ישמשוני' גדוד א' ולגדודיו אין מספר, יאמר דבר פשוט כזה ,וגם צ"ל מ"ש וישב שלמה על 12
40 והכל הוא רק ע"י הארה בעלמא ,וזהו כי אמרתי עולם כסא הוי' מה כסא הוי' מסוף העולם ועד סופו כך 13
41 חסד יבנה שנבנה החסד באותיות שבעשרה מאמרות שלמה מלך מסוף העולם ועד סופו ,וצ"ל זאת מהו 14
42 ומהם נבראו העולמות ,וזהו ענין שיתא יומין תתאין כסא הוי' ,שש מעלות לכסא ועל מעלה השביעי ישב 15
43 וזהו המדות ששה מדות שמתגלים בדיבור ,ושיתא כמו למעלה שיש ז' רקיעים ויושב על רקיע השביעי 16
44 יומין עילאין הוא המדות שמתגלים ע"י אותיות המח' ושמו ערבות כמ"ש לרוכב בערבות. 17
45 וידוע שאותיות המח' הגם שהם ג"כ אותיות כלים Ì‚Âלהבין מה שאיתא בזוהר שיתא יומין תתאין 18
46 אבל יש הפרש גדול בין אותיות הדיבור לאותיות ושביעאה עליהו ,ושיתא יומין עילאין ושביעאה 19
47 המחשבה ,כי אותיות המח' הם בטלים להשכל עליהו ,ושיתא יומין עילאין זהו שיתא תיבין דשמע 20
48 ומתאחדי' עם הנפש ביחוד גמור והם אותיות רוחני' ישראל ושיתא יומין תתאין זהו בשכמל"ו בחילופי 21
49 אבל אותיות הדיבור הם אותיות גשמיים בקול גשמי אתוון דאחד ,וזהו ענין יחו"ע ויחו"ת ,וגם ב' פעמים 22
50 והם נפרדים ,ולמעלה הוא ג"כ מאותיות שבעשרה שביעאה עילאה זהו מה שארז"ל את שבתותי תשמרו 23
51 מאמרות נבראו עלמין דאתגלין ומאותיות שבמח' אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן הי' נגאלין, 24
52 עילאה והוא במאמר א' נבראו עולמות שזהו עלמין שזהו שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא .ולהבין ענין 25
53 סתימין דלא אתגליין ,הגם שהן עלמין ונבראו מאין שיתא יומין תתאין היינו ששה מדות שמתגלי' בדיבור, 26
54 ליש אבל הם בבחי' ביטול. וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה שצריך לבנות החסד, 27
•
8 ממשיכי' שיהי' נמשך מלמעלה ג"כ בחי' אספקלריא אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה 2
9 המאירה בחי' יחו"ע ,וע"י אספקלריא שאינה מאירה מאירה ,והיינו ע"ד שיש שני בחי' השגחה ,הא' בחי' 3
10 מלמטלמ"ע שהוא בחי' בירור הנה"ב שבא בבחי' השגחה דיחו"ע שלמעלה היש ולמטה אין ,והב' הוא 4
11 או"ח דבחי' בכל מאדך ממשיכי' מלמעלה ג"כ בחי' בחי' יחו"ת שלמטה היש ונברא מאין ,שז"ע כי אל 5
12 אספקלריא שאינה מאירה שהוא בחי' יחו"ת ,והיינו דיעות ב' דיעות דיחו"ת ויחו"ע ,ולכן ע"י בחי' 6
וכר
14 המראות האלו הנה הם באי' מבחי' הבירור שמחוץ שגם בבחי' יחו"ת יהי' נמשך גילוי אלקות ע"ד יחו"ע, 1
15 דוקא שהוא בירור הנה"ב ,ומעשה המצות נתלבשו ג"כ וכמארז"ל ]במד"ר[ סוף שה"ש בזמן שישראל עושי' 2
16 בדברי' גשמי' .והיותם נחושת היינו כמ"ש ומצחך רצונו של הקב"ה מביט עליהם בשתי עיניו שפי' 3
17 כנחושה פי' ע"ד מאמר יהודה בן תימא הוי עז כנמר בלק"ת בביאור כי תשמע בקול בפ' ראה בהג"ה שז"ע 4
18 וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך יחוד ב' השגחות דיחו"ע ויחו"ת שגם ביחו"ת יהי' 5
19 שבשמי' והיינו להתגבר ולהתחזק בעבודת ה' בקיום ע"ד יחו"ע ושזה נמשך מבחי' היותר גבוה גם מבחי' 6
20 התומ"צ ובירור נה"ב ולעמוד נגד כל מונע מבית יחו"ע יעו"ש .ועד"ז יובן בענין ב' בחי' מראות 7
21 ומבחוץ ,ולא יבוש מפני המלעיגי' שע"ז צ"ל מצחך בעבודה שבנפש האדם שעי"ז ממשיכי' מלמעלה 8
22 כנחושה ,והכח ע"ז הוא בחי' התורה שנק' עוז ותושי' להיות מביט עלינו בשתי עיניו הוא בחי' יחוד יחו"ע 9
23 כו' ומרומז ג"כ בתי' נחש"ת שהוא ר"ת נובלות חכ' ויחו"ת ,שגם ביחו"ת יהי' נמשך גילוי אלקותו ית' כמו 10
24 שלמעלה תורה שהיא הנותנת כח מלמעלה בקיום ביחו"ע שזהו מבחי' הגבוה משניהם כו'. 11
25 התומ"צ ובירור נה"ב כי אלמלא עוזרו לא הי' יכול לו Ê"ÙÚÂיובן ענין וישם את הכיור בין אוה"מ ובין 12
26 כ"א ע"י סיוע מלמעלה שהוא בחי' התורה כו'. המזבח שהוא מחוץ לפרוכת ,והיינו כי 13
•
22 כאשר "בכל אשר תעשה" -היינו שעושה כלי בדרך באה לידי ביטוי בענין הביטחון בה'. 2
23 הטבע .ואף אמנם בדרך הטבע 29 3
24 יתמסר עם( בגמרא מסכת 4
25 כלומר ,שידע את המקום האמיתי של הכלי, עתידות חוזים בכוכבים 5
26 שהוא רק כלי בלבד לברכה ,אך הברכה והשפע עצמו )רש"י( ,עם ה' אלקיך 6
27 נמשך מלמעלה ,ולכן לא צריך להתמסר לכלי יותר על המילים וזה לשונו : 7
28 מידי. בו כל מה שיקרה( 8
29 נמצא אם כן ,כי הגמרא מפרשת את ענין התמימות 9
30 ההתחכמות בענייני העסק מעבר שבפסוק "תמים תיהיה" ,על ענין הביטחון בה' בכל 10
31 למידה היא 'מותרי המוחין' ,כלומר השתמשות עם המאורעות שקורין ובאים לאדם. 11
32 המוחין על דברים מיותרים שאינם מועילים ,אלא רק במה מתבטאת במעשה בפועל מידת הביטחון? 12
33 מזיקים31 , 13
34 לעשות חיל 32כו' ההליכה ל"כלדיים" מסמלת התחכמות יתרה 14
35 לדעת מה יקרה בעתיד ,והציווי "תמים תהיה" פירושו 15
36 ללכת בתמימות ללא חקירות ותחבולות מיותרות. 16
37 כאשר הוא יהיה בביטחון שלם - במידת הביטחון בה' -שהם ב' 17
38 דרגות במידת הביטחון. 18
39 אמנם לא כמו 'יושבי האופן הראשון : 19
40 אהל' שעיקר עסקיהם בלימוד תורה ,אבל ציווי התורה 30 20
20 ,נגד ציווי התורה בהונאה וכדומה לפחות 1
21 למרות שכך שכלו מחייב ונראה שהוא מפסיד אם הבעל עסק 2
22 ,לא יעשה כך לעשות חיל 3
23 וכלי,' כיון שיודע ומכיר שהברכה מגיעה מה 4
24 הקדוש , אך לא מקור השפע,הפרנסה הוא רק כלי בדרך הטבע 5
25 שדוקא בזמן,ברוך הוא לפעמים מנסה את האדם שזה,'ממילא לא שייך לוותר על עניניים של עבודת ה 6
26 נראה שיש הזדמנות,תפילה או קביעות עיתים בתורה בשביל ענייני פרנסה שהם רק כלי,מקור השפע 7
28 ואם כן לא,האם יודע שהברכה מגיעה רק ממנו יתברך 9
29 יתכן לעשות כלי באופן שממעיט מעבודת ה' בתפילה הביטחון שהברכה מגיעה רק מה' וההתעסקות בענייני 10
30 למרות ,או תורה הוא על ידי שיש לאדם,העולם רק באופן של כלי 11
31 שנראה כאילו מפסיד כאן ,'ביטול לה 12
32 בשביל לא ליפול 13
33 בנסיון ולא להתפתות ללכת למסחר בזמן ההתעסקות צריך, ולכן בשביל לבטוח בה' בשלימות 14
34 .'בתורה או תפילה צריך ביטחון חזק בה היינו מעל חישובים,להתבטל למעלה מטעם ודעת 15
36 ולכן,'כלים לברכת ה' אך סמוך ובטוח שהכל מאת ה שמנסה הקדוש ברוך הוא את 17
37 ובוודאי לא באופן שמגרע,לא יתעסק בכלי יותר מידי האדם 18
38 .מרצון ה' בעבודה בתפילה או בתורה בדרך הטבע 19
: אות ד, שיחה א' לפורים, ראה לקוטי שיחות חלק לא.33
∑
[ ה'תש"ג]סיו
"משכני אחריך נרוצה – )בני ישראל:מפרש רש"י הביאני המלך חדריו נגילה‰ˆÂ ÍÈÁ‡ È΢Ó"
אומרים לה' יתברך( אני שמעתי משלוחיך )משה .1 "ונשמחה בך
31 השלוחים והרמז שב"משכני" ,ומהו "אחריך נרוצה"? ואהרן( רמז ,שאמרת למשכני .ואני אמרתי אחריך 1
32 הענין הוא :4 נרוצה .הביאני המלך חדריו – וגם היום הזה עודנה לי 2
33 "משכני" פירושו התגלות אלקית שבאה מהבורא גילה ושמחה אשר נדבקתי בך". 3
34 ברוךֿהוא ללא ההכנה וההתעוררות של האדם, שלמה המלך אומר פסוק זה ברוח הקודש על מצבם 4
35 וההתגלות האלקית הזו מכילה את הכוח האלקי של בני ישראל בעת יציאת מצרים ,ובשעה שבני 5
36 המושך לאלקות גם אנשים ארציים פשוטים ביותר. ישראל הלכו ממצרים דרך יםֿסוף והמדבר ,עד הר 6
37 כמו הקונה חפץ חדש שלוקח את החפץ ממקומו סיני וקיבלו את התורה .2 7
38 ומעבירו למקום אחר ,שהמשיכה היא דרך הקניין של זו הכוונה "משכני" – בהיותי במצרים שמעתי רמז 8
39 חפץ ,5וההתגלות האלקית לבני ישראל במצרים היתה מהשלוחים שלך אהרן ומשה שאתה ,ברוךֿהוא ,רוצה 9
40 המשיכה שבה הבורא ברוךֿהוא קנה את עם ישראל. למשוך אותי אליך ,ואז אמרתי לא רק שאלך אחריך, 10
42 ממ"ט שערי טומאה 6והציב אותם במקום רוחני זך, הליכה יכולה להתפרש כהליכה כפויה או הליכה 12
43 שעוד בהיותם במצרים ,יכלו לשמוע מה ששלוחי נגררת ונרפית ,אבל הביטוי ריצה מבטא ריצה מתוך 13
44 הבורא ברוךֿהוא ,משה ואהרן ,אומרים ,ולא רק לשמוע רצון או מתוך שמחה והתרוממות. 14
45 ולהפנים ,אלא גם יכלו להבין רמז של שלוחי ה' יתברך. זהו "אחריך נרוצה" – בעונג .זה מבטא בטחון מסוים, 15
46 כאשר אנשים שקועים בשערי טומאה ,רחמנאֿליצלן, כפי שאכן היה אופן ההליכה ממצרים עד הר סיני, 16
47 הם נעשים גסים כלֿכך מחיי הטומאה שלהם עד שכלל שבני ישראל הלכו בבטחון ,במסירתֿנפש הגדולה 17
48 אינם מבינים את דבריהם של שלוחי ה' יתברך. ביותר של הליכה בים ובמדבר ,עד שהגיעו להר סיני 18
49 חיי טומאה ,אכילת טריפה וחילול שבת מביאים אותם לקבל את התורה. 19
50 לכפירה גמורה בה' ובתורתו ,כך שאינם רק חוטאים, זו הכוונה ב"הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך". 20
51 אלא גם מחטיאי הרבים. צריך להבין :3מדוע בתחילת הפסוק נאמר "משכני" 21
52 אבל בני ישראל במצרים ,שה"משכני" האלקי הוציא בלשון יחיד ,ואחרֿכך נאמר "אחריך נרוצה" – לשון 22
53 אותם ממ"ט שערי טומאה ,שמעו את דבריהם של רבים? 23
54 שלוחי ה' יתברך והבינו את הרמז שלהם. גם ,מדוע הפסוק אומר את שני הביטויים הללו, 24
55 ˜ .ˆÈמבאר ש"משכני" פירושו ההתגלות האלקית "משכני אחריך נרוצה" ,בלשון נוכח ,את "הביאני 25
56 לבני ישראל במצרים ,שהוציאה אותם ממ"ט שערי המלך חדריו" בלשון נסתר ,ו"נגילה ונשמחה בך" 26
57 טומאה" .אחריך נרוצה" פירושו הזמן שמיציאת נאמר שוב בלשון נוכח? 27
58 מצרים עד שבאו להר סיני .זה נקרא "נרוצה" ,כי זו גם צריך להבין את דברי בניֿישראל – "שמעתי 28
59 הייתה הליכה של מסירתֿנפש מרצון" .הביאני המלך משלוחיך רמז שאמרת למשכני" – שכל זה ישנו 29
60 חדריו נגילה ונשמחה בך" – כוונתו לזמן מתןֿתורה. בעבודה הרוחנית של האדם ,וצריך להבין ,מהו ענין 30
ב. 61
70 הבורא ברוךֿהוא ברא שני סוגי נשמות ,את הנפש ÏÎשלושת העניינים הללו של ה"משכני", 62
71 האלקית ואת הנפש הבהמית ,ונתן את שתיהן באדם. – שבכוח האלקי יוצאים ממ"ט שערי טומאה ומקבלים 63
72 זהו "משכני" בלשון יחיד – כוונתו לעבודה של הנפש רוח טהרה ,שיש מושג בדיבורים ומבינים גם רמז 64
73 האלקית ,ו"אחריך נרוצה" לשון רבים – כוונתו ששלוחי ה' יתברך מדברים ומרמזים .ההליכה 65
74 לעבודה של הנפש הבהמית ,8הם ניצוצות הקדושה במסירתֿנפש מרצון לקבלת התורה וענין קבלת התורה 66
75 שבדברים הגשמיים ,שכאשר האדם מברר אותם – הם עצמו – 67
76 עולים לשרשם ונכללים באחדות הבורא ברוךֿהוא. כולם קיימים גם בעבודה הרוחנית הפרטית של האדם. 68
77 מאחר שהניצוצות מתבררים מהדברים הגשמיים שהם כתוב " 7ונשמות אני עשיתי". 69
28 הרצון. רבים ,גם בירור הדברים הגשמיים הוא לשון רבים. 1
29 כל רצון יוצר אהבה ,ולכן ,גם האהבה שנוצרת מהרצון אבל המברר ,הנפש האלקית ,הוא לשון יחיד. 2
30 היא מוגבלת ,כי בכללות זהו רצון שמיוסד על שכל כדי שנבין את הענין ,נבין זאת מכוחות הנפש: 3
31 והתבוננות מעמיקה. אף שעיקר מעלתו של האדם הוא השכל ,כי חכמה 4
32 ישנו עוד אופן של רצון בנפש האלקית לאלקות ,שהוא ומדע הם המעלות של האדם ,עם זאת הרי כוח הרצון 5
33 רצון בלתי מוגבל ,הנעלה מהבנה וללא כל שאלה נעלה יותר מהשכל ,כי הרצון משפיע על השכל. 6
34 "מדוע". כאשר יש לאדם רצון אמיתי ,ביכלתו להבין גם את 7
35 אופן רצון זה אינו בא עלֿפי שכל ,אלא הוא מהנפש ההשכלה הגדולה והעמוקה ביותר. 8
36 הנעלית משכל והעמקה ,שרצון זה אינו מוגבל. כך גם בנפש האלקית ,שאף שעיקר המעלה של הנפש 9
37 כל הגבלה באה מצד השכל שהוא עצמו מוגבל וגורם האלקית הוא שכל אלקי – היא ,הנפש האלקית, 10
38 להגבלה בכל דבר .הרצון שמצד הנפש אינו מוגבל משיגה אלקות – עם זאת ,הרי העיקר הוא הרצון 11
39 והוא בא מדרגת יחידה המיוחדת עם היחיד ,ברוךֿ לאלקות שיש לנפש האלקית. 12
41 אופן רצון זה הוא רק באלקות ,היינו ,שאופן רצון זה יש רצון לאלקות שבא עלֿידי שכל והתבוננות .כאשר 14
42 קיים רק בנפש האלקית לאלקות .הוא קיים בכל יהודי, הוא מתבונן בענייני אלקות ,על דרך משל בענין 15
43 שכל יהודי מוסר את נפשו על אלקות. ההשגחה הפרטית ,איך ה' יתברך מנהיג את העולם, 16
44 זהו שאנו אומרים" 13חבוקה ודבוקה בך" – כנסת שהרי הוא יודע את ענין ההשגחה הפרטית שהתרחשה 17
45 ישראל מחובקת ודבוקה ונכללת בך" ,טוענת עולך" – אתו עצמו ,ואיך ה' יתברך מנהיג אותו ואת משפחתו, 18
46 הם נושאים את עולך ,של התורה והמצוות" ,יחידה או שהוא מתבונן בשכל להבין את ענין הבריאה יש 19
47 ליחדך" – הם מוסרים את נפשם לייחד אותך. מאין – עלֿידי ההעמקה בגדולת הבורא ברוךֿהוא, 20
48 ˜ .ˆÈמבאר שהעבודה של הנפש האלקית איננה רק מההבנה העמוקה מתעורר בו רצון לאלקות ,שרצון זה 21
49 ההבנה הפשוטה באלקות ,כמו ההבנה האנושית נמשך מהבנה שכלית והתעמקות באלקות. 22
50 בענייני העולם הגשמיים ,אלא העיקר הוא הרצון של ידוע 10שבנשמה יש חמש דרגות :נפש ,רוח ,נשמה, 23
51 הנפש האלקית לאלקות .יש רצון שבא מנשמה וחיה חיה ויחידה ,ואופן רצון זה בא מהדרגות נשמה וחיה. 24
52 ורצון זה מוגבל בהגבלת השכל .שונה הוא הרצון שבא על נשמה כתוב " 11ונשמת שדי תבינם" ועל חיה 25
53 מיחידה ,שאינו מוגבל והוא מביא למסירתֿנפש ,ורצון כתוב" 12והחכמה תחיה". 26
54 זה קיים בכל אחד. לכן ,אופן רצון זה מוגבל בהתאם לשכל המביא את 27
ג. 55
66 שאלה "מדוע" .כפי שאנו רואים במוחש אצל אנשים "‡˙ זה לעומת זה עשה אלקים" .14 56
67 שמנותקים ,רחמנאֿליצלן ,מתורה ומצוות ,שהנפש גם בנפש הבהמית ,שהיא ה"לעומת זה" של הנפש 57
68 הבהמית היא המנהיגה שלהם והיא מובילה אותם האלקית ,ישנם שני סוגי הרצון הללו: 58
69 בשני סוגי דרכים: הרצון שבא מהבנה והתבוננות בדברים הגשמיים 59
70 יש כאלה שהם בעליֿתאוות ללא גבול .הם עושים את בעולם .לנפש הבהמית אין את ההגבלה של התורה 60
71 כל מה שהלבבות הגסים והתאוותניים שלהם והמצוות .אדרבה ,הרי כל מהותה היא נגד תורה 61
72 משתוקקים ,ומלבד זאת שאין להם את ההגדרה של ומצוות ,שזוהי מהותה של הנפש הבהמית – רצון 62
73 התורה והמצוות ,הם חסרים גם את הגדרת האנושיות. בהמי שנוגד את מהותה של הנפש האלקית ,הרצון 63
74 חוסר בושה עד שהם "נמשל כבהמות נדמו" .15 האלקי ,בכל המובנים; 64
75 כשם שלבהמות וחיות אין בושה ,כך גם להם אין ובנפש הבהמית יש גם רצון שלמעלה מהבנה וללא כל 65
(14קהלת ז ,יד .לקוטי תורה ,ראה כה ,ע"א .ספר המאמרים (9ספר המאמרים תרס"ח ,ע' .251
תרס"ח ,שם. (10ראה לעיל ע' 150הערה .9
(15תהלים מט ,יג .כא .ראה מאמר דיבור המתחיל "וקבל (11איוב לב ,ח.
היהודים" )הראשון ,לעיל ע' (161אות א. (12קהלת ז ,יב.
(13בהושענות.
לר
37 שכתוב " 20הושיעני מפי אריה". בושה .אך יחד עם זאת ,כל מה שבעלי התאוות הללו 1
38 לחצוף השלישי ,זה שכלֿכך גאה בעצמו בהתנגדותו עושים הוא בשל גורם ,והגורם הוא שהם בעליֿתאוות 2
39 לבורא ברוךֿהוא ולתורה ומצוות ,קורא דוד המלך 20 ומומרים לתיאבון ,לא להכעיס. 3
40 "ראם". אך ישנם אנשים שהם מומרים להכעיס .כל מה שהם 4
41 שלושת סוגי הרשעים הללו מונהגים עלֿידי הנפש עושים הוא כדי ללעוג לתורה ומצוות ולמרוד בבורא 5
42 הבהמית ,וה' יתברך נתן בנפש האלקית כוח אלקי שיש העולם ברוךֿהוא. 6
43 בכוחה להוציא ולהציל את כל אלה שנגררים רשעים אלו לא מסתפקים בכך שהם חוטאים בכל מיני 7
44 ומושפעים עלֿידי שלושת סוגי החצופים הרשעים. חטאים ,אלא הם גם מחטיאי הרבים .16בעזות הגדולה 8
45 זו המשמעות של "משכני" – מהכוח של הנפש ביותר ובחוצפה של עמלק הם לועגים לבורא העולם 9
46 האלקית שבא מיחידה ,שיהיה "אחריך" – אחרי ה' ברוךֿהוא ולתורה ומצוות ,ובכך הוא כל העונג שלהם 10
47 יתברך ותורה ומצוות – "נרוצה" לשון רבים. וזו כל גאוותם. 11
48 ה"משכני" דוחה את ההשפעה של כל שלושת כפי שאנו רואים במוחש בתכונתו של חצוף ,שכל 12
49 החצופים ,וזאת עלֿידי קבלת התורה שניתנה לשני הגאווה שלו היא בכך שהוא מעיז פנים לגדול; גם עז 13
50 סוגי בני אדם .האחד :יודעי תורה בנגלה ובנסתר, פנים יש גבול לעזותו ,כך שבפני גדול ומפורסם יש גם 14
51 שזהו "הביאני המלך חדריו" .1והשני :יהודים פשוטים לו כבוד ומידה מסוימת של דרךֿארץ ,אבל החצוף 15
52 המתפללים ,אומרים תהלים ומאזינים איך לומדים, עזותו היא ללא כל גבול .17החצוף יודע שהוא בריה 16
53 שזהו "נגילה ונשמחה בך" – הם שמחים עם כ"ב שפלה וגאוותו של החצוף היא עזותו שמעיז כנגד גדול 17
54 אותיות התורה ,כמו שכתוב במדרש .21 ומפורסם ,וככל שהוא חצוף יותר ,העזות היא יותר. 18
55 עלֿידי קבלת התורה וקיום המצוות ניצולים קיימים שלושה מיני חצופים: 19
56 מהחצופים וזוכים לנפש האלקית" ,משכני" ,להבין את יש חצוף שהעזות והחוצפה שלו הן בדיבור .הוא לועג 20
57 הרמז של שלוחי הבורא ברוךֿהוא ,להיות חזקים לבורא ברוךֿהוא בחוצפה הגדולה ביותר ,הוא לועג 21
58 באמונה ולימוד התורה ובקיום מצוות מעשיות לתורה ומצוות .נערֿהפקר; 22
59 בתמימות. יש חצוף שאינו מסתפק בחוצפה של דיבור על ה' ועל 23
60 ˜ .ˆÈמבאר שהנפש הבהמית היא ה"לעומתֿזה" תורתו ,הוא חצוף שנושך .הוא חוצפן שעושה בתורה 24
61 של הנפש האלקית וגם לה יש שני סוגי רצונות. ומצוות כרצונו ,הוא חצוף שכופה על שומרי תורה 25
62 בעליֿתאווה חסרי בושה ,כמו בהמות ,שהם מומרים ומצוות לפרש את התורה עם העזות המחוצפת שלו; 26
63 לתאבון .לא כן הרשעים שהם מומרים להכעיס ,שהם ויש חצוף שכופר בכל ענין אמונת הבורא ושמירת 27
64 שלושה סוגי חצופים אשר דוד המלך קורא להם התורה והמצוות ואומר שהדעה והיושר שלו נעלים 28
65 בשלושה סוגי שמות .יש חצופים שלועגים מיהדות יותר – להבדיל בין טומאה לטהרה – מתורה ומצוות. 29
66 ומדברים על ה' ועל תורתו ומצוותיו ,להם קורא דוד לשלושת החצופים הללו כנגד הבורא ברוךֿהוא ותורה 30
67 המלך בשם "כלב" .חצופים המפרשים תורה ומצוות ומצוות קורא דוד המלך בשמות "כלב"" ,אריה" 31
68 כרצונם ,להם קורא דוד המלך בשם "אריה" .חצופים ו"ראם": 32
69 המחשיבים עצמם נעלים מתורה ומצוות ,להם קורא לחצוף בדיבורו קורא דוד המלך "כלב" ,כמו שכתוב 18 33
70 דוד המלך בשם "ראם" .עלֿידי לימוד התורה ואמירת "מ]יד[ כלב יחידתי" .תכונתו של כלב היא לנבוח ,הוא 34
71 אותיות התורה ניצולים מכל החצופים ,וזה מחזק את נובח אפילו כלפי הירח.19 35
72 האמונה ואת קיום התורה ומעשה המצוות. למתחצף לתורה קורא דוד המלך "אריה" כמו 36
•
(19ראה תורת מנחם – התוועדויות ,תשד"מ ,חלק ב ,ע' .880 (16ראה לעיל ע' .181
(20תהלים שם ,כב. (17סנהדרין קה ,ע"א.
(21שיר השירים רבה ,פרשה א ,ד. (18תהלים כב ,כא.
אלר
65 , , , 25
66 . , , 26
67 . '' , ' 27
68 . , " ' . 28
69 , " , 29
70 . , "" . " ,"" 30
71 " ,"" " 31
73 , 4 33
74 . , .' ' ' 34
75 . 5 , , 35
76 , ,' ' 36
77 . ,' 37
79 . , , ־ 39
44 ? . 1
45 , :" " " . , 2
46 , , , 3
50 , :" " " , 7
54 ," " " , 11
55 ! , : , . 12
56 : ' , 13
58 :" " " . 15
62 :" " " . 19
63 , . , , 20
64 . , 21
81 ? , :" " " 38
82 . , :" " " 39
83 , 40
84 . , , 41
86 . ' : ' 43
43 , : ( ") 8 1
44 . , ,' 2
45 , . , 3
46 . . ?" "" : 4
47 " : : 5
48 ( ) " ' ,""" 6
49 . : ,־ . 7
50 ' , 8
51 , "" ,' 9
52 . . . ־ 10
53 , 11
54 . "" , ,9 ' 12
55 : , 13
56 . . 14
57 ' , .' ," 15
58 , " . ,10 16
59 . : ,"" .Á 17
60 , , ," 18
61 , , : . ," 19
62 , : , , 20
63 , 21
64 12 , . 22
65 : ? : . , 23
66 . : . , 24
67 " "" , , 25
68 , ' " , , 26
69 . 27
70 , " . , 28
71 . "" , , 29
72 , . . 30
73 . ־ 31
74 , , , 32
75 , . . . 33
76 . , : 34
77 , ' . 35
78 , , . 36
79 . ."" , , : 37
80 .Ë , 38
81 . , , 39
82 . , . 40
83 ' 41
84 . . 42
. יא,( במדבר כו10 . א, וראה סנהדרין קי. ב,( נדרים לט8
. ג,( במדבר כז9
דלר
9 . , . 1
10 , . : , 2
11 , , : 3
12 . , , . 4
13 . , : ' 5
14 . . 6
15 , . , 7
16 . 8
•
26 בעזה"י יהי' טובת הרבים ברוחניות אשר בכל המוסדות ב"ה ,ז' מנ"א ,תרצ"ט
27 יהיו יראי ויראות אלקים ,וחבל אשר מדינתם עני' אטוואצק
28 במעשים ציבוריים ,אשר ע"כ על אחדים שישנם נופל העול
ידידי הנכבד והנעלה וו"ח אי"א
29 הגדול לעשות הכל ,והשי"ת יהי' בעזרם בגשמיות
מוהרחמ"א שי' חדקוב
30 וברוחניות.
שלום וברכה, 1
31 בדבר התלמדות אחות רחמני' ,איני יודע איזה
32 נסיונות רוחנים ישנם בלימוד זה יותר מכמו בלימודים בטח קיבל מכתבי העבר בברכת רפואה לאמו תחי', 2
33 אחרים .ולדעתי טוב הי' אם היתה קבוצה שלשה או והשי"ת יקים את דבר הברכה וישלח לה רפואה ויחזקה 3
34 חמשה חברות יחד ,הנה זה טוב בכל מקום ובכל זמן ,כי ויאמצה בגשם וברוח ,ומבקשו להודיעני ממצבה בהוה. 4
35 אז הם גרופע שלמה ויכולים להסתדר באופן הנרצה ,לא ועתה אענה על מכתבו מכ"ה לחדה"ע. 5
36 כן אחת שהיא נכנסה בהזרם הכללי הבלתי מתאים גם
ספר השנה קבלתי ,לא אדע עד כמה עלו ההוצאות, 6
37 לרוחה של תורה ודרך ארץ ,וכפי ששמעתי הנה בלינת
וכבר הזכרתי באחד ממכתביי אשר ההלואה בסך אלף לט 7
38 הצדק מתלמדים אומנות זו במעט זמן.
הי' על מנת שיהי' יסוד להוצאות ספרים למקרא הצעירים 8
39 בדבר יסוד שיעורים פדגוגים ,יעזור השי"ת כי יבוא והנוער ברוחה של האח. 9
40 מהכח אל הפועל טוב לטובה ולברכה.
ענין דובין פונד ,נהניתי לשמוע כי נעשה צעד בזה, 10
41 בדבר תקנון "יהדות" הנני שולח הערותיו של כבוד והשי"ת יהי' בעזרם בגשם וברוח. 11
42 חתני יקירי הרה"ג הרה"ח הרמ"מ שליט"א שניאורסאהן.
בענין האפרוה היים ,שנבחרו שלשה מידידנו הר"מ 12
43 וכדאי לי ההוצאה בזמן ובכסף ,אם הביא לו איזה פיזאוו הר"ד דובין והר"י קראמניקאוו יחיו ,נהניתי ,והנני 13
44 תועלת לפועל ,ויתן השי"ת אשר הטוב שבענין זה יבוא כותב אליהם לחזקם שישתדלו בהנוגע בגשם וברוח. 14
45 בעזרתו ית' מהכח אל הפועל לטובה ולברכה בגשם וברוח.
נהניתי לשמוע כי הותחלה התעמולה במלאכת יד, 15
46 בהערכת רשימת תיקוני המקואות וכמה שיעלה ועושאת רושם טוב ,וצריכים להתחזק בזה לסדרו בכל 16
47 תיקונם ,צריכים למהר ככל האפשרי ,כי הזמן חולף. מקום האפשר ,ומלבד התועלת הרוחני במניעת הרע, 17
48 אכפול בקשתי בדבר תקנון לאחות תמימים. משחק הקוביא והשעמום ,יש בזה תועלת גשמי בכלי 18
49 אודות העתקת מכתבים וסיפורים ,הנה עלה בדעתי לפרנסה ,וטוב מאד אשר התחילו בתעמולת מלאכה בקרב 19
50 אשר האחו"ת דריגא היתה צריכה להו"ל איזה ירחון זמני הנערים והשי"ת יצליח. 20
51 -כמו התמים שאין עליו זמן קבוע ,ורק בדרך אגב יוצא הכנת אישים מתאימים להנהגה מוסדי מלאכה עבודה 21
52 הוא ג' פעמים בשנה ,י"ט כסלו ,ב' ניסן ,י"ב תמוז ,אבל וצדקה ,מוכרח הוא שיהיו מאנשים ונשים עפ"י תקנון 22
53 אין זה חיוב -ותוכנו יהי' מדורים א( התעוררות על מדות ותכנית מיוחד ,וראוי הדבר להשקיע בו כחות מרובים 23
54 אחו"ת .ב( ידיעות מקבוצות אחו"ת המתקיימות ואשר במרץ רב )שלא כטבעי הקורלאנדי והלעטנאלי( ,כי היא 24
55 בעזה"י יתוספו ,ג( תולדות הנשים החסידיות בחסידי טובת הרבים שיתפרנסו בעזה"י מזה בהרחבה ,ויותר כי 25
הלר
13 מאיראוויטש ,או אחרת מהמתאימות לזה ,לבוא חב"ד ,ד( העתקת מכתבים סיפורי]ם[ ,ומכל מכתב וסיפור 1
14 ללעמבערג על שתי שבועות ,ויסדרו אסיפות נשים יהי' האפהאנדלונג מזה ,ה( שלום אחיות אשר יכתבו 2
15 פומביות אשר תוכל לנאום ולסדר אגודת נשים .ההוצאות החברות בעצמן ,והירחון יהי' בשני שפות עברית ואידעש, 3
16 בנסיעה וחזרה והאטעל עם ההוצאה הדרושה לה בהיותה ויחזיק לא יותר משתי בויגין דפוס .והנני חפץ לידע חו"ד 4
17 שמה ,יהי' בכבוד ,וכמובן אשר צריכים זמן כשני שבועות ידידי בזה ,והייתי מבקשו להזמין אליו את מרת חי' סימא 5
18 להכין עבודה קבלת פנים נהדרה .ויואיל להשיב תיכף כי תי' דובין ,את מרת גאדין ,מרת בלינער יחיו ,ועוד את מי 6
19 הזמן יקר .השי"ת יהי' בעזרו ויצליחו בגשמיות שהוא ימצא לנכון ,אשר יוציאו איזה ירחון כאמור ,ואשר 7
20 וברוחניות. יסדרו הצעה נכונה בזה ,ויפנו אלי בבקשה בזה. 8
21 ידידו הדו"ש ומברכו זה איזה זמן אשר ע"י אנ"ש שי' בלבוב הנני מעורר 9
22 יוסף יצחק על אודות טהרת המשפחה ,שהמצב שם לא טוב ,והוריתי 10
להם אשר יסדרו אגודת נשים .אבל אין הם יודעים איך 11
לסדר דבר זה ,ועלה בדעתי אולי יכולה היא מרת 12
•
אגרות קודש
שלום וברכה!
נתקבל מכתבו מטו"ב סיון ואיזה ימים לפני זה הגיעני שני טופסים מספרו ,ונהניתי לראות
שהוסיף הוראת המקורות אשר זה מוסיף חשק להמעיין לעיין גם בפנים הספרים ועוד אשר צריך
לחפש עצות ודרכים איך לרמות היצה"ר שלא ירגיש שמשתדלים שאיש פלוני או אשה פלונית ילמדו
תורה או יוסיפו בהידור מצוה.
ומה טוב הי' אם הי' מוסיף ג"כ בספרו מפתח ענינים מהד"ת שמביא בהם בכדי למצוא בנקל
ענין פרטי דתורת החסידות ומה שאמרו בזה גדולי עולם נשיאי החסידות.
וכפי הנהוג עתה אפשר כדאי לעשות מפתח ענינים מכל ספריו יחד ולהדפיסו בפני עצמו (ובטח
זהו ג"כ מעין פרסומת כיון שעי"ז בודאי ימצאו כאלו שירצו לקנות מספריו שהופיעו עתה) ,שעי"ז
תורחב האפשרית לכל הרוצה להודע ע"ד הנ"ל בהנוגע לכמה וכמה מנשיאי החסידות שאודותם כתב
בספריו...
(1תענית ה ,ב (2 .שם (3 .סוטה כא ,א (4 .פסחים ח ,ב (5 .קהלת ח ,ה (6 .אורחֿחיים סימן קע ס"ק א (7 .כמו שכתב ה"ערוך
השלחן" שם (8 .שם ס"ק א (9 .סנהדרין צט ,א (10 .שלח טו ,לא (11 .ראה לדוגמה להלן פ"ו משנה א (12 .ברכת "שים שלום"
בתפילת שמונהֿעשרה.
זלר
© ¬ ¦ © § ¦ ¦ ¤® ¨ ¨ ¤ ´ª ¨ © − £«© ©
¼ § ¤ © Ÿ ´ ¨ © » ¤»¤ © ´ £«© © «¨ £ Ÿ ¬ § Ÿ− §
´ § © §
Ÿ « ¥ ¬¤ ¤ −¨Ÿ § ¬¥ © § ©
À § ¤ § ® ¨ £ «¨ −¥ ¦ § ©½ § © § ´© ¥ Æ ¨ ¦ £ ³¨ §
−¥ Ÿ ¬ ¦ £ ¤ £ © ©½ § ¤´¤ ¤ Æ ª̧ ¨ § ¦À ¨ £
Ÿ ¹ ¨ © ¦ «¨ § ¦ © Ÿ ¬ −¥ § ¦ ¨½ § § ¦ Æ ¦ ¨ © ³¤
³¥ © § ¹̈ ¤ ¸¦ Á ¨ ¤ ´¦ ® ¥ ¨ § ¦ ´¥ § ¦
³ § ¤ § Æ ¨ § ³¨ ¦ ¸ § § ¦ © Ÿ À § ¤ © ´© © ¬¨ Ÿ ©¸ § ¦ © «¤ ¨ ¬ ¦ ¨ Ÿ − ¨½ § ¦ Æ ¨Ÿ £
−¦ Ÿ ¦ «¨ ¦ ®¦ ¨ § ¦ − © ¬ª ¨ ¦ © ¨½ ¤ Æ ¦ ¨£ ¦½ ¨ £ ´¨ ª ® ¨Ÿ § ´¦ © −¨ ¨ ¬© § ¦ ¦ ²¤
® § ¤ © ´© −¨ ¨ ½ © ´ ¨ © «¦ ¥ § © ¦
® ¨ § ¤ −¥ § ¨ «¥ −¥ ¨ § ¦ «¥ § ¬¥ ¨
¬¥ § −¨ ¦ ¬ § «¨ ¤ £ ½ § ¤ ¨ ´Ÿ ©
½ § ¦ ´¥ © § « © ¤ © − © ¥½ § ´¥ © §
¬ ¦ ¨ § © −¥ ¦ ¤® ¨ ¨ ´ ¦ −ª ¨ © «¥ ¨ § ¦
«¤ ª § ¤ −¥ ¨ ½¨ § ´¥ © § «¦ ¤ −¨ ¨
¤ § Ÿ ¹ £ «© ¤ § ¤̧ ¤ Á ŸÁ ¨ © ¿ § «¥ © «
¦ −¨ § ¤ ¬¥ © § «¥ ¤ −¨ § ¦ ¨½ ¨ ¦ ´¥ © §
¨ ®¥ ¨ −¨ ¨ ¬© § ¦ ¤ ²¥ ¨ § ¦ «¥ § ̈ © £ « ¨ ¤ −¦ § © ¦½ ¨ § ¦ ´¥ © § « ¦ © ¬¥
¤ − § © © ½¨ ¥ ´¨ ¨ ¤ § Æ ¨ ¨ ³¨ Ÿ ¦¸ ¨ ©
−¥ ¬¥ © § «¦ ¤ −¥ ¦ © ª½ § ´¥ © §
¤ −¨ ¨ ¤ ¨¾ ½ § Ÿ´ © Æ § © § © ¤ «¨ ¨ ¬¦ §
−¥ ¦ © ½¨ ´¥ © § «¦ ¤ −¦ © ® ¤ © § ´¥ © §
¤ § −¦ ²© § ¬¨ ¨ ¸© ¨ © §Â
® ¨ § © § ´¤ £
«¥ ¨ «¦ ¤ − § ¥½ ¨ ´¥ © § «¦ © § ¤
À¦ ¨ «¤ § ¤® ¨ ¨ −¥ © ¨½ ¨ ´© ¦ ¤ ¤ «¨ § ¦ ¨½ ´¥ © § «¦ § ¨ ¤ −¦ § © ¦½ ¨ § © ´¥ © §
«¨ ¬ ¦ ¨ −¨ £ «¨ ¬¥ ¦ § © § Ÿ ½ § Æ Ÿ Ÿ § ³ª § ¤ £ ¦½ ¨ £ «¨ ´ § ¤ ¥ «¦ ¨ ¤ −¥ §
³¦ § © § ¦ ¦ «© §Â ¤® ¤ © ¤´¤ § −¥ ¬¥ ¨ £
²¤
¬¨ § ¦ © ¤® ¨ ¨ ¤ ´ ¨ −¤ ̈¬©
−© § ¨½ © © ´¥ Æ ¦ £«© § © § ¨½ ¨ ´¥ Æ ¦Ÿ ¡ «¨ § ¤½ Æ ¨ Ÿ ³© § ¦ © © «ª § − ¦ © ¬¥ §
®¤ ¤ −¨ ¨ ¤ ²¥ ¨ ©© © «¥ § © © ¬©
¤ ¤½ © Ƥ ¬ £ ¤À ¥ £ ¤ Ÿ´ © ©®¨ § ¤´¤ ¤ ̈ −
−© ¬ ¨ «¦ ¨½ Ÿ § ´© ¨ § Æ ¤ £«© Ÿ ³ ¨ ¤ ŸÀ © © ¤ −¨ ¨ ¤ ¬¤ ¦ § «¨ ¨ ¤ −¤ ¦ £ «©
−© Ÿ ¬ ½ § «¨ Ʀ ³ ¨ ¤ £ ¦¹ ¨ £ ¸¨ § «¨
¤½ ¨ £ Æ ¬¨ ¨ «¤ ¨ ¤½ ¨ ´¥ © Æ ¨ ¨ ¤ § ®¦
¹¦ Ÿ © «¤ ¦ − ¬¨ ¨ «¦ ® ¨ ¨ ¤ ´ £ «© Æ ¤ £ ¤ À̈ ¨ ´¨ «¨ ¦ − ¬© § ©
−¥ ¨ § ¦ ¬¥ § ¤ ¨½ Ÿ ´ ¨ ´¤ £ Æ ¤ ¸¨ ¨ ³© ¦ À¦ ¨ «¤ ´¨ ® ¨ ¨ ¦ −¦ ¬¨ £ ¨½ ´¥
¤´¤ À̈ Ÿ ´ ¨ ¹̈ § ¸© ¨ Á ¤ £ ¤ ¨¿ ¨ Ÿ® ¥ «¦ ¨ § ¦ § ¬ ¦ −¦ £ «© § «© ¨ ¥½ ¨ ´¥ Æ ¤£
¬ ¦ ¨ ¤ £ ²¨ ¨ ¨ § ¦½ Æ ¨ ¤̧ § « ¤ ³¤ Ÿ Æ¥ ¬¨ «¥ £ À̈ ¨ ¦ ¹¦ ¨¸ ¥ § © ¤ Â̈ ¨Â ´¨
²¦ ¦ § © ¤ À¦ ¨ ´¨ § « ¦ ¬¥ § © −¨ § ¤® ¨ ¨ ´¦ § ¦ −¤ § © § ¤½ § © © § ¸¦ § ¦ ©½ ¦
¬¥ § ¦½ ¨ £ «© Æ ¥̧ ¥ § ³¦ § © ® ¦ ¦ § © ¦ −¨ £ ¬¥ § «¦ ¨ £ ¬¥ ¦ −¥ § ¦½ ¨ ¸© §
− § ¦ © ½¨ ¥ ´
¨ ¨ Æ ¨ ¦ © «¤ ¥ «¥ § −¦ ¨ ı‡‰
∆»» ÈtÓ
( כ,)יגƒ¿ƒ ÌzÁ˜Ïe
∆¿ «¿ Ìz˜fÁ˙‰Â∆¿««¿ƒ¿
Æ
Ÿ ¸ ¦ © « © ¨ §¬© © −¨ ¨ ¬ § ¦ © ®¨ ¤ פּרוֹתיה ֶשׁל
ָ ֶ ֵ הפיכת ַ ִ ֲ – הפּרוֹת ִהיא ֵ ַ לקיחת
ַ ִ ְ המּשׁמעוּת ֶשׁל ְָ ַַ
¸ § Ÿ « © ® ¥ ¨ § ¦ ´¥ § Ÿ −
Ÿ ½ £ «© © § ´¤ © ,האמּוֹת ֻ ָ וּמקלקלים ִמ ָכּל
ִ ָ ְ ֻ ְ שׁחתים ִ ָ ְ שׂיה ֻמ
ָ ֶ שׁמּעֲ ַ ֶ ,כּנען ַ ַ ְ ארץ ֶֶ
יתח ְזּקוּ
ַ ְ ִ שׂראל
ֵ ָ ְ שׁנּשׂיאי ִי
ֵ ִ ְ ֶ בּכ ָ ְ .היּהוּדי
ִ ְ ַ לעם ַ ָ השּׁיּיכים
ִ ָ ַ ַ לפּרוֹת ֵַ
² ¦ ½© § ¦ ¤´¤ § Æ § ¸© À¨ ¥ «¨ ¨ ¤¹ ¥ £ לכבּוּשׁ ִ ְ 'הצּנּוֹר
ִ ַ 'פּתיחת
ַ ִ ְ ִמשּׁוּם, ֵאפוֹא, ֵישׁ- הארץ ֶ ָ ָ פּרי ִ ְ ְויקחוּ ִמ
ְִ
¹̈ Ÿ ¸¦ ¥ Â̈Ÿ §Â ´¨ ¨ § § «¨
−¤ © ¬¨ § ¦ © .וּטהוֹרה
ָ ְ קדוֹשׁה ָ ְ לארץ ֶ ֶ ְ והפיכתהּ
ָ ָ ִ ֲ ַ שׂראל
ֵ ָ ְ בּני ִי
ֵ ְ הארץ ַעל ְ ֵידי ֶָ ָ
חלר
¬ § «¨ ¤ £ ¦½ © Æ § «¨ § ® ¨ ¤ ´¦ § −¤ ©
´ § «¦ −¥ © § ¬¥ ¨ ¤ ¤½ © Ÿ ´ § ¦ Æ Ÿ ©
¤³¨ ¨ ¤
Æ ¦ ¨ § À̈Ÿ § ¤ Ÿ ´ § º¦ § ¦ ¦ Ÿ « ¥ −£§ ¦ ¤ ´¦ − § Ÿ « © ¨ § «¨ § ¦ ¬ −¨ ¬¬ £ ® ©¨
® ¤ ¨ ´© § ¦ ¤ £ ¤ −¨ ¨ ¤ ¤½ © ´¨ ¨ ¤
Ÿ ¬ ¦ © ¨ § «¨ § ¦ ¨ ¬ ¨ § Ÿ − ¬¨ § ¦
®¦ ¨ ¤
®
¨Ÿ £ © Ÿ ´ −¨ © § ¦ ¨¾ © § «¨ § ¦ © −¥ ¨ § ¦ ©
¬¥ § −© £
¬© § ¨ ¥¾ § ¦ ®
¤ ¥ § © Ÿ − £ «© § ²¤
© § Æ ¦ ©¸ © ¤³¤ ¨ÀŸ § Ÿ « ¥ ¨ § −© ¦ ¬¤ £ «© ¦ ¤½ ª § ¤ Æ ¥ ¨ § À ¦ © ´ª «¦ «¥ ¨ § ¦
Ÿ ³ £ º¥Ÿ ¤½ © § Ÿ ´ Æ ¥ © § © ® ¨ ¨ Ÿ − ¨ ¬¥ Ÿ ¤ ¤½ ¤ ½ § Ÿ´ © «¤ ¥ § ¦ − § «¨
¤® ¨ ¨ ¤ −¦ ¨ ©
«¦ ¥ ¦ © § −¦
¥ ¦ © ¦½ ¨ © ƨ § ³© ¨ ¤̧ £ ¤ À̈ ¨ Ÿ ® ¥
−¥ ¨ § ¦ «¥ § ̈ ¬© £
³¤ £ «© § ® ¤ § © ¤Ÿ ´ § −¤ © ¬¨ ¨ Ÿ² £ «© À̈ © §
Ÿ « § Ÿ ¬ § ¤ −¨ ¨ ¬¨ ¨½ Ÿ ´ ¨ Æ̈
¤ Ÿ´ © ¨ «¥ © § ¦ −© § ¦ ¦ ¤½ © ´¨ ¨ Æ ¨ ¨¸ ¨
( ל,)יג‰LÓ
∆… χ∆ ÌÚ‰ »» ˙‡∆ Ïk ≈» Ò‰i «««
¬¥ ¨ ¦ § ¦ ®¨ © −¨ § «¤ ¨ § ¦ ¦ § −© ¨ ¨½Ÿ § ,שׁאלוֹתיו ֶשׁל ֹמ ֶשׁהָ ֵ ְ השׁיבוּ ַעל ִ ֵ המרגּלים
ִ ְ ַ ְ ַ הריֵ ֲ ,לשׁאל
ֹ ְ ִ ֵישׁ
¦À ¨ £ «¨ ¨ ´¦ ¤ «¨ ¨ ¨ ¤ −¨Ÿ § « § מהם
ֶ ֵ דּרשׁ ַ ָ דּהנּה ֹמ ֶשׁהֵ ִ ְ ,לוֹמר
ַ וישׁ ֵ ְ .שׁהשׁתּיקם
ָ ִ ְ ִ ֶ כּלב ֵ ָ ראה ָ ָ וּמהָ
¦ ¬ ¦ ¨ ¤ £ ©½ Ÿ Ÿ ´ ¤ § Æ ¦Ÿ § ¤ ̈ ³¦ Ÿ « ואחרֿכּ
ָ ַ ַ ְ ,(")"החזק הוּא ָ ָ ֶ והכּבּוּשׁ ִ ַ ְ המּלחמה
ָ ָ ְ ִ ַ לחקר אוֹדוֹת ֹ ְַ
המרגּלים ִשׁנּוּ ֶאתִ ְ ַ ְ ַ ַא,(")"השׁמנה ִהיא
ָ ֵ ְ ַ והשּׂכר ָ ָ ַ ְ הרוחַ ֶ ָ אוֹדוֹת
¦½ ¨ § ¤ ´¤ ¤ À¦ Ÿ ´ © § © ® ¨ § ¦ © ¦ −© § ¦ §
כּיון
ָ ֵ וּמִ .("וּדבשׁ ָ ְ חלב ָ ָ )"זבת
ַ ָ השּׂכר ָ ָ ַ והק ִדּימוּ ֶאת ְ ִ ְ הסּדרֵֶ ַ
¬¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ Æ § ¦ ¦ «¦ § − § «¨ Ÿ¬ § - פּרס ָ ְ לק ֵבּל
ַ ְ עלֿמנת
ָ ְ ַ וֹדה ָ ֲעב,השּׂכרָ ָ ַ הדּגשׁ ַעל ֵ ָ ַ שׁשּׂמוּ ֶאת ֶָ
¨ « § ¦ Ÿ ¬ −© £«© § ¨ § ® ¨ Ÿ £ «© ¦ § −© § ¦ .והשׁתּיקם
ָ ִ ְ ִ ְ כּלב ֵ ָ עמדַָ
½ ¦ Æ ¤ ¤̧ © © ³ º̈ § «¨ ¤´¥ ¥À ¨ ´¦ § © §
¤ Æ ¸¨ Ÿ ³¦ ¥ § ¨½Ÿ § Ƹ¨ ¬¥ ¨ ¦
´¨ ¤ £ Æ ¤ ¸¨ ¨ ¤ À¦ Ÿ «¦ £ «© ® ¨ £ «© −¥ © § ©
¬© ¨ ²¦ ¤ £ ¤ ¤¾ ® ¨ −¨ ¨ § Ÿ ½ © ̈¤´ ¨
´¥
−¦ £«© § © § ¬ ¦¥ «¨ £ «¨ § ¨ «¤ ¦ « − § © § ¨ ¨½
¤À © § ¼ Ÿ¼ § ¦ © » ¨Ÿ «© ´© «¨ § −¨ ¨
¤¬¤ −¨ § ¦ © ²¤ ¨ ¬ § ¸ § À̈ ¨ ̈ ¤® ¥
´¨ ® ¥ −¥ § © ¬ ¦ ¤ ¨½ ¨ ´© ¤ Æ § «¦ ©
« ©
«ª ¨ «¦ © −¨ ¦ ¬¨Ÿ «© ²¤ ¥ £ «¥ ¨ ¦
( יז, )ידÈ„‡
»… ¬ Ák «… ‡» Ïc‚È «¿ƒ ‰zÚ »«¿ ´ §
® ¦ ¨ £ «¨ −¨ Ÿ ¬ § ¦ ½¨ ¥ ´¨ ¨ Æ § Ÿ« ©
ִמָיּד,לעזרני
ִ ֵ ְ ָ ְ היה ְל ָ ָ למ ֶשׁה ֹ ְ אמר ַ ָ שׁהקּבּ"הָ ָ ַ ֶ ,רז"ל ַ ַ אמרוּ ְָ «¥ ¨ § ¦
−¥ § ¨ ¤ ¥½ ¤ Ÿ ´ § Æ ¨ § ¦ À̈Ÿ §
וֹדה ָ שׁעל ְ ֵידי ֲעב ַ ֶ ,בּחסידוּת ִ ֲ ַ וּמבאר
ָ ֹ ְ .'יגדּל גוֹ ַ ְ ִ וע ָתּה ַ ְ אמר לוֹ ַָ
וֹדה ִהיא ָ שׁהעב ֲ ָ ֶ היינוּ ְ ַ ,''כּח אדנ"י ַ ֹ בּבחינת
ַ ִ ְ ִ הגדּלה ָ ָ ְ ַ פּוֹעלים ֲִ
´¨ ¨ ¦ −ª £«© § ¨ ¬¨ © ¤½ ¤ Æ ¨Ÿ § ¤ Ÿ³ ©
תּכסף ִמ ְלּשׁוֹן ֹ ְ ִ ,תּכסף ֹ ְ ִ למע ֵשׂה ָ ֶידיֲ ַ ְ כּתיב ִ ְ דּהנּה ֵ ִ ְ .'וֹהּ ַ ָגּב'צר
ֶֹ
¬¤ £ ½ Ÿ «¨ Æ Ÿ § ¦½ ´¦ £ «© Ÿ Æ ¨ ¸¨ © § ® ¤©
לכן ַרק ַעל ְ ֵידי ֵ ָ ,תּענוּגֲ ַ תּמידי ֵאינוֹ ִ ִ ְ שׁתּענוּג ֲ ַ ֶ וכיון ָ ֵ ְ ,תּענוּג ֲ ַ Æ
¤ ¡ «¤ § ® ¤ ¦ « § ¤ −¤ © ¬¤ © « § ¦ § ¦ −¦ ¨
התּענוּג ֲ ַ ַ אמ ִתּית ִ ֲ נע ֶשׂה ֲ ַ , ֶשׁהוּא ִחדּוּשׁ,עצמוֹ ְ ַ בּכח ַ ֹ ְ ֲעב ָוֹדה
.למעלה
ְְַָ
−¤ ¤ Ÿ¬ © «¤ ¦ − ¨ § ¬ ¨ « § ½ §Ÿ«
² £ Ÿ « § ¨ ¦ ¡ «¤ ¦ ¦ ½© § ¦ ´ § «¨ § ® ¨Ÿ § ¤
Ÿ « ¥ Ÿ − £ «© ¤ § ¬¤ ¤ ¨½Ÿ § ´¥ © § © »¥ ¤ À § «¨ § « § ¦ ¦ −¤ © ¬¨ ¨ ¤
¨ ¬¥ ²¤ £ Ÿ ½ © Æ ¨ ¨ «¨ ³¨ ¥ «¨ ©À ¨ © ´¨ ¨ ¤ −¤ § ¨½Ÿ § ´¨ © «¦ Æ § «¨ ¼ Ÿ © ̈¤´ ¨
¨ ¥ ¤̧ £ ¥À ¨ § ¦ ´¥ §
ºª § ¤ ® ¨ ¨ −¦ ¦ © Æ
§ «¨ £ «© À̈Ÿ § ´¨ © ´¨ § ¦ ¦ ©¹ §
¦ ¸© ¤ £ ® ¤©
Æ
¦ ¸¨ © ¤À ¥ £ Ÿ ´ ¡ ¦ § «¨ ¨ −© ¨ ²¦ ¦ © Æ
¤ ¥ § ¦ ³¥Ÿ ¸¨ © À̈ ¨ ´ª © § ¤½ ¥ £ ´¥ Ÿ
−¥ ®¨ § ¨ § −¤ § © ¦ ¬¤ £ «© Ÿ ¾ ¦ ¨½Ÿ § ª § ¬¨ ¨ ¤ ²¨ © «¥ § ¨ §«¨ −¥ ¬ © § ¨½
טלר
© − § © © ¬ © © ® © ´¨ ¨ −¥ © ¦½ £«© § © §
¤¹ ¥ § ¦ ¸ § ¦ ¤ ©Â ´¨ § ¦ © «¤ ¨ ¬¤ ¡ «¤
¬¤ ¤ −¨Ÿ § ¬¥ © § © «¨ § ¨ « ©
−¨ ¨ ¬ ¦ § ¤ ²¤ ¦ ¤½ § © § ¦ ¨ § Æ ¤ ¥ «ª § ¨ §
´¦ ® ¤ ¥ £
−¨ § © «¨ § ¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¤ Æ ¥ © Ÿ« ¥ Ÿ ´ ¨ Æ ¤ © ¦ «¨ ¨ −¤ Ÿ «¦ £ ¬¤ £ ¨ §®¨ ¨
«¤ ¨ ¬¥ Ÿ −¦ £ ¬¤ £ ¤½ ¥ Ÿ ´ § « Æ ¤ ¤̧ ¤ ̈ ŸÀ
−¤ § ¤ ¬¥ © § ½¦ ¨ ¤ Æ ¦ ¨¸ ¨ ³¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤
Æ
¤¤̧ ¥ © § © ¤½ ´¨ Ÿ Æ ¨Ÿ «© ³¤ ¦ ¤̧ ¦ £ «© « ¦ © −ª «¦ ¤½ ª § ¤ ´¥ ¨ ¦ ¦ ̈ ®
Æ
© Ÿ ¸ ¦ © ³¥ º £ «©
® ¤ ¥ £ Ÿ « § − ¨½ ¨ § ¦ ́
´¦ ¥ «¥ § ® ¤ § «¦ ´© ¨ −¤ § © £ ¬¤ £ ¤½ § ¸© §
²¦ § ¦ § Ÿ « © ¦ ¬ −¨ ¨ © ¦ ¨½Ÿ «© «¨ −¤ § © § ¬¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ Æ § «¨ § ¨½ Ÿ
¾ ¨ ½ ¨ ¦ ¤ Ÿ ´ Æ ¨ § ¦ ® ¨Ÿ «© − ¨ § ¨ ¬¦ § © ©
¤Â ¥ §  «¤ © ¬¨ § ¦ © − § ¦ ® ¤ © −¤ ¥ § ¦
¦½ © ´¦ ¦ § Æ ¤ ¤̧ © ¦³© § ¤ «¨ −¦ © ¬¦ ¦ § ¦ ¤ − § «¨ § ¨½ ¨ ´¦ ¨ § © Æ ¨ § ¦ © ³¦ Ÿ ¸ § «¦
³ «¨ ¤ «¨ ¤ −¤ © ©®¨ © ´ −¨ Ÿ «¨ © ¬¤ £ «©
©¸ § ¦ § «¨ § ¦ © −¤ ¥ § ¦ Ÿ ¬ © ®¤ ¥ «§
¬¨ § ® ¦ Ÿ § ¤ ´¥ § ¤ Ÿ − ¨½ § ¦ ´¤ £ «© Æ ̈ ¦ ¸© ´ ¼ ´¦ ¨ § © » ¤»¨ ¨ ¤ ´¤ § © ¤ £ ¹¦ ¨ ©
® ¦ © ´¦ ¦ § ¤ −¤ © ¦¬© § «¦ © ¬ ¦
¦ § ¤ −¤ © −¦ ¨ § © ¤½ ¥ Ÿ´ Ÿ £ ¤ Æ § ¦ À̈ ¨ © ´ º̈ ¨ ©
«¨Ÿ «©
© Ÿ − ¦ © «¥ ¬¦ § © ¼
¦ § ¼© ¦ » ¨Ÿ § ´¦ £ «¦ ¨ « § ¤ −¤ § © «¦ ® ¨¨
( כז,)יד ˙‡f‰
…« ‰Ú‰ » »» ‰„ÚÏ »≈» È˙Ó «» „Ú«
Ÿ ½ © Æ ¨ ¨ «¨ ³¨ ¥ «¨ ¨ § ¤À ¡ «¤ Ÿ´ Ÿ´ ¦
.''עדה
ָ ֵ נקראיםִ ָ ְ ִ יּשׂראל ֵ ָ ְ ִ שׂרה ִמ ָ ָ שׁע
ֲ ֶ למדוּ ִמ ָכּאן ְ ָ ַרז"ל ַ «ª ¨ ¬¨ § −© ¦ ²¤ © ¬¨ § ¦ © ® ¨ ¨ −¦ ¨ « ©
,לוֹמר
ַ וישׁ ֵ ְ .דּוקאָ ְ ַ ‰Ú » » מעדה ָ ֵ ֵ נלמד ִדּין ֶזה ַ ְ ִ דּוּע
ַ ַמ,וק ֶשׁה ְָ
¤® ¨ ¨ ¤ ´ ¨ −¤ ¬© ¨ ¤ £ ¦½ ¨ £ ´¨ §
,הפּשׁוּט ָ ַ בּמּוּבן
ָ ַ חטא ְ ֵ היה ָ ָ המרגּלים ֹלא ִ ְ ַ ְ ַ שׁחטאְ ֵ ֶ נרמז ָ ְ ִ שׁבּזה
ֶָ ֶ
לדבקוּת ַבּה' ֵישׁ ֵ ְ ִ להגּיעַ ִ ַ ְ שׁכּדי ֵ ְ ֶ אלּא ָטעוּת – ֵהם ָח ְשׁבוּ ֶָ
½¨ ¥ ´¨ ¨ ¤ Æ ¨ ¨ ³¦ © © ªÀ ¨ ©
גּשׁמיּוּתִ ְ ַ וּלהתע ֵסּק ִעם
ַ ְ ִ ְ לארץ ֶ ָ ָ להכּנס
ֵ ָ ִ ְ ולא ֹ ְ ,בּמּדבּר
ָ ְ ִ ַ להתבּוֹדד
ֵ ְְִ ¦½ ¨ £ «¨ Æ ª̧ ¨ © ¤ «¨ ¨ © −¨ ¦ ¬¦ §
הרי
ֵ ֲ 'וֹדת ה ַ בּעב
ֲ ַ ודרגּתם ָ ָ ְ ַ ְ מעלתםָ ָ ֲ ַ גּדל ֶֹ שׁמּצּד
ַ ִ ֶ אלּא ָ ֶ .וֹלם ָ ָהע «¨Ÿ § ¬¥ § ¦ −¨ ¥ © © ® ¨ ¨ ¤ −¨ ¨ © ¦ ¬¥ ¦ «
.וחמוּרָ ְ חטא ָגּדוֹל ְ ֵ ֶזה
´¦ ¨ £ «¨ ¦ ƨ ® ¤ ª § ¤ −¥ ¨ § ½ ¦ © ´ª «¦
¥ © § ©®¨ ´¨ Ÿ −¨ ¨ ¤ ¬¤ £ «© ¦ § Æ ¤ ³¥ © § © ¤ «¨ ¨ ¤ ¬ ¨ −¦ § Ÿ « © ¥½ ¨
Æ
¨ ¨ © ¤ © ³¦ § ¦ § «¨Ÿ «© −¦ ¨ § ¤¬¤ ®¥ ¨ § ¦ −¥ § ¨ ¤ ¤ ¥½ ¨ ´¦ ¨ § © ¤
¬ ¦ £ ¤ −¤ © ¬ ¨ ® ¦ Ÿ § ¤ ´¨ § ¤ Ÿ − ¨½ § ¦
¬ £ «© © ¤Ÿ ½ © ´¦ § © © Ÿ « § −¨ ¨ ¬ § © § ¦©
© «¥ ¬¥ ¦ ® ¦ © ´¦ £ ¤ −¤ © ¬ ¦ § © ¦²© § «¦ © ² ¨ © ¤ ²¦ ¨ § ¤À ¦ Ÿ ® ¥ −¨ ¨ Ÿ« ¤
− ¨½ ¤ «¨ Æ© ¤À ¨ «¥ ¨ ´¨ «¨Ÿ «© ©Ÿ − ¦ ¤½ ¤ Ÿ´ © «¨ ¨ ¬ ¦ −¨Ÿ § ¬© ¨ ¤ £
«¦ ¦ «¨ ¬ −¦ ¨ § © ¬¤ © « ® ¨ ¤ «¨ ̈ ¦ ´© Ÿ ¬ −¦ § ® ¨Ÿ § ´¦ ¤ −¦ § Ÿ « ¬¤ © ²¤ ̈ ¨¬
−¨ ¤ «¨ ¬ £ «© ¨ ²¨ ® £ «© ´¤ £ −¨ § ¦ © Æ
Ÿ § ® ¤ § § ¦ § −¨Ÿ § ¬¥ ²¦ ½ £ «© © «¨ § ¦
¤ ®¥ ¤ ¨ −¨ ¤ £ «© ¬¨ § ¤ «¨ ¨ «¨ ¨ § ¦ § ƨ ¬ ¦ £«© § © § ¸¦ ¥ «¨ £ «¨ Á¦ «¤ ¥ §Ÿ « −¥ § ¦ ½ § ´¨ ¦
Á ¨ «¦ § «¨Ÿ «© © Ÿ − ¦ © «¥ ¬¥ ¦ ²¦ § © § Æ ¤ § © ³¥ © «¦ ¤® ¨ ¤ −¤ § © § ¤½ ¥ § ¦
²¨ ¨ § ¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ § Æ
¤ § « § «¤ £ ³ ¥¹ ¤̧ § ¦ ¦¾ § © © «¤ ¨ ¦ −¨Ÿ § ¬¤ § «¦ Ÿ § ¨½Ÿ § ´ ¥ £ «© ¥
«¤ £ «© ¬¥ − £ «© ¬¤ £ «© ® ¨Ÿ «©
© Ÿ − ¦ © «¥ ¬¥ ¦ ¤½ Æ ¨Ÿ § «¦ § ³ £ «© ® ¨ ¨ Ÿ ´ ¤ − £ «©
Æ ¨ ³© ª ® ¨ © ´¥ © § −¤ ¨ ²© © ¬¨ ª ¨¾ ¨ © Æ
¦ ¥ «¨ £ «¨ ¤³¥© «¤ £ «© © ¤ ¬¤ ¦ −¨ Ÿ
מר
וּמצות ַח ָלּה
ַ ְ ִ .עצמית ִ ְ ַ והשׁפּעה
ָ ָ ְ ַ ְ שׁליטה
ָ ִ ְ בּעלי ֵ ֲ ַ אלּא ֵהםָ ֶ ,בּוֹ
¬¨ «¨Ÿ §
¬¥ § ¦
−¤ § «¦
¬¥ ©
²¤ ¨
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ §
מצהיר
ִ ְ ַ המּצוה
ָ ְ ִ ַ המּקֵיּם ֶאת
ַ ְ ַ האדםָ ָ ָ שׁהרי
ֵ ֲ ֶ ,טּלת ֱאמ ָוּנה זוֹ ֶ ֶ מב
ְַ
בּעצם
ֶ ֶ ְ בּאה ָ ָ ,הטּבעַ ֶ ַ בּאמצעוּת ֹכּחוֹת ָ ְ ֶ ְ שׁקּבּלֵ ִ ֶ ,שׁע ָסּה זוֹ
ִ ֶ בּכ ְָ
¬¨ ©
−¥ © § ®¤ ¨ ´¤ § «¦ −¨ ¤
¬¨ § ¦ ²© ©
.מהקּבּ"ה
ָ ַָ ֵ «¤ § ¦
¨ ²¦ § ¦ § ® ¨ ¨ § ¦ ´¨ ¡ «¤ −© © ¤¬¤ ¦ § ָ ְ ( ידֿטז, )טוÌÎz‡
בּכל ∆¿ƒ b‰ »« bÏÂ≈«¿ . . b≈ ÌÎz‡ ∆¿ƒ e‚È» ÈΠƒ¿
להם
ֶ ָ "בּשּׂר ֵ ִ נסכים ַ ָ ָ ְ - e‚È» ÈÎÂ
ִ ָ ְ בּפרשׁת ƒ¿ .ָפּסוּק ֵישׁ ִחדּוּשׁ
¤¤ © © ¥À Ÿ © ´¤ ¦ § «¨ © § −¨ ¨ § © ¬¥ להם
ֶ ָ שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ הצטערוּ ִמ ָכֲּ ַ ְ ִ שׂראל ֵ ָ ְ בּני ִי
ֵ ְ ִכּי,"לארץ ֶ ָ ָ שׁיּכּנסוְִֶָּ
−¨ ¨ ¬¥ © § ® ¨Ÿ § ´¥ § ¦ −¨ ¨ § ¦ ¬¨ § ¤ § ¤²¤Ÿ © שׁצּער ֶזה
ַ ַ ֶ כּיוןָ ֵ וּמ
ִ ;לארץ ֶ ָ ָ כּנסוְּ ָ שׁלּא ִי
ֹ ֶ המרגּלים ִ ְ ַ ְ ַ חטא ְ ֵ לאחר
ְַַ
´¨ © −¥ © § ¥½ ¨ § ¦ ´¥ § ¦ Æ ¨ § ¤ «¨ « ¬© § ¦ § .הצּוּוּי ַגּם ַעל ֵגּר ִ ַ ָחל,חטא ֶזה ְ ֵ בּשׁעת ַ ְ ִ שׁהיוּ ָ ֶ לגּרים ִ ֵ ַ היה ַגּםָָ
ÌÏBÚ
» ˙wÁ «À .המּצוֹת ְ ִ ַ בּכלָ ְ אלּא ַאף ָ ֶ ,בּנסכיםִ ָ ְ ִ ֹלא ַרק- ω˜‰ » »«
«¨ ¨ § ¦ −¤ Ÿ «¨ ¤½ ¨ ´¤ § «¦ Æ © © ³¨ ®¨ § ֻ ַ ˙ – ֹלא ַרקÁ‡
,בּח ִקּים «« ‰Bz» .שׁנּצטוּוּ ְלדוֹרוֹת ַ ְ ִ ֶ בּמצווֹת ְ ִ ְ – ַגּם
Æ
¨ § ¤ «¨ ¦ À̈ ¨ ´¨ § ´¤ £ «© ¤ £ ¤ ¤¹ © § .שׁפּטים
ִ ָ ְ וּבמ
ִ ַ בּעדוּת ֵ ָ אלּא ַגּם ֶָ
¤¬¤ © ²¨ § § ¦ § ® ¥ © § ´ −¨Ÿ § ¤ ¥½ © ¦
´¥ § ¤ Æ ¥ © Ÿ « ¥ ¬¤ ¤ −¨Ÿ § ¬¥ © § ©
¤ § ¨½ ¨ Æ
¨Ÿ § © § ³¦ «¨ © ¤ ¬¤ ¦ −¦ ©
¬¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ Æ ¤ £ Ÿ « § ® ¤ ¥ £ −¨ § © «¨ § ¥½ ¨ § ¦
¬¨Ÿ £ −¦ © ¤¬¤ © ²¥ ¨ ¦ ¥ ¨ ¦ ®© ¥ − ¨§ ¦
¤´¤ ¦ −¤ § ¨ £ «© ¨¾ ¨ § ¨ «¨ −¤ § ¤ ¬ ¦ ¥ ²¦ £
²¦ À § § ¦ © ® ¨ § ¦ © −¥ ¨ § ¦ «¥ § ¬ § «¦ © «¨
¤½ ¥ Ÿ ´ ¦ £ Æ ¦ ¥ «¨Ÿ «© −¨ § ¬ ¦ ¨ ¤® ¨ ¨
½ Ÿ ´¦ § © © «¨ © © ¬ § −¦ ¥ ¬¥ §
¬ ¦ ¨ −¥ ¤Ÿ ½ ´© § ¦ ® ¨ § ´¦ ¨ −¨ ©
¤ § Æ ¤ ¤ ® ¦ ¥ ´¥ § − Ÿ ¬¦ § Ÿ « ©
−¨Ÿ «© ¬ § ¦ ¤½ ¥ Ÿ ´ ¦ £ Æ ¦ ¥ «¥ «¨ Ÿ
¦ ® ¨ § ¦ © − Ÿ ¬ ¦ © © «¨ ¥ «¨ ¨ −¤ § Ÿ ½ £ «©
½ £ «© Ÿ ´ § ½ § ¦ ´¦ § «¤ ¥ Ÿ −Ÿ § ®¨ §
Æ ¨Ÿ § ¤ Ÿ³ © « −¤ ¨ «¥ © ½©Ÿ Ÿ´
¤ −¨Ÿ § ¬¤ ¦ ¤ £ ¤ ® ¥ ¨ Ÿ − § ¦ © ¨ ¬¥
Æ ¦ ¨ £ «¨ ³ Ÿ ¸ ¨ ® ¦ ¨ −© ¬ ¤½ ¤
© § −¤ ¥ £ ²¨Ÿ § ¨ ¦ ¤̧ £ ¨ Á¥ «¤
¨ ¹ Ÿ ¸¦ Ÿ © «¤ £ «© © − ¦ ½¨ ¥ ´¨ ¨
¨ § −¨ ¨ ²¨Ÿ § ¨ ¦ ¤̧ £ º © ¦ ®¤
−¦ ¨ £ «¨ ² Ÿ ¬ § § ¦ © ¤½ £ «© © Æ ¦ ¤ ̈ À¨ ¥ «
´¨ § ¤ «¤ » ¨ ¥ «¨ ´¥ ¥ «¥ ´¦ À̈ ¨ § «¤ ¥ Ÿ «Ÿ §
¤ Ÿ¬ © «¤ ¤ −¨Ÿ § ¬¨ ¦ ²¤ £ «© ®Ÿ ¨ ©
¨¹ Ÿ § ¸¨ ¤ Á ¨ ¨ ¤ ´© ¿¨ ¥ «¨ ¨ ´ ¨ § ¼ ¨ ¨ § ¦
Æ ¥ ¨ § ¦ ³¥ § ¤ º¥ © Ÿ « ¥ ¬¤ ¤ −¨Ÿ §
®
¨ § ¦ © − § ¦ § ¬ ¨ § ¦ ¨½Ÿ «© Æ © Ÿ ¸ ¦ © ³¥ §
¬¥ § © © ²¦ ¦ ¬¤ ¨ ¸ ¨ § ¤½ ¥ £ ´ ¨ § © «¨ §
© ¥À Ÿ © ´¤ ¦ § «¨ © § −¨ ¤ ¬ ¦ ¦ «¦ §
¬ ¦ § − ¨ ¨ © ¬ ¦ ¦ © ² § «¨ § ® ¨ Ÿ Ÿ « § −¤ ¥ § ¦
¦½ ´¨ ¨ § «¦ ® ¤ ¨ ´© § ¦ § −¥ ¨ § ¦ ¬¥ § ̈ ²© £
À Ÿ ´¤ ¦ § ¼ ¦ ¦ § » ¤ ¨ ´¨ ¨ § ¤ «¥ §
²¨ ¨ © § ¨ÀŸ «© ´¤ ¦ ¹̈ ¨ § ¨ ¤ ¸¦ ¥ Á ¥§
® ¨ Ÿ −¤ ¦ £ «© ¨½Ÿ § Ÿ ´ § ¦ ¨ ¤ Æ ¤ §© §
´¥ § Æ © £ ¨ § ©À § ¦ § «¨ ¨ § ¦ © −¨Ÿ § ¬¥ § ¦
¤ £ ¤½ ¥ «¥ ´¥ £ «© § Æ ¤ § © § ³¥ £ «© ¹ ¨ Ÿ« §
−¨ ¨ ¨ § ¬ ¦ ® ¨ § ´¨ © −¥ © § ¥½ ¨ § ¦
−¤ ¦ £ «© ½ § § ¦ © ´© § «¤ ¥ £ «© −¦ Ÿ ¬¤ © «¨ ¨ § ¦
«¤ ¥ Ÿ « ¥ −¦ § ¬¤ ¦ § «¦ ® ¨Ÿ § ¦ ¨ ¤
º¥ © Ÿ « ¥ ¬¤ ¤ −¨Ÿ § ¤ Ÿ¬ © ¦ ¨ ¥ § ¦ §
¨ § ª § ¥ §
¨ © § ¦ §
¤ © § ¦§
¨ ¦ £ © ¨ ¨ ¡ ¤ § ¨ ¨ § § ª ¨ ¨ ¦ § ¨ ¨ § ¦ ̈
²¦ ¦ ¬¤ ¨ ¸ ¨ § ¤½ ¥ £ ´
¨ § © «¨ § Æ ¥ ¨ § ¦
³¥ § ¤
¥ ¨ § ¦ §
¨§ ¨§
−
¨ ¨ ©
¬ ¦ ¦ © ² § «¨ §
® ¨ Ÿ Ÿ « § −¤ ¥ § ¦
¬¥ § © ©
À Ÿ
´¤ ¦ § ¼ ¦ ¦ § » ¤ ¨ ´¨ ¨ § ¤ «¥ § ¬¦ §
® ¨ Ÿ −¤ ¦ £ «© ¨½Ÿ §
Ÿ ´ § ¦ ¨ ¤ Æ ¤ §© § אשׁרֶ ֲ אלקיכםֶ ֵ ֹ ֱ '"אני ה ִ ֲ :נאמר ַ ֱ ֶ ,ציצית ִ ִ פּרשׁת ַ ָ ָ בּסיּוּם ְִ
¤ £ ¤½ ¥ «¥ ´¥ £ «© § Ƥ § © § ³¥ £ «© ¹ ¨ Ÿ« § ,""ח ְשׁבּוֹן ֶ לעשׂוֹת ֲ ַ אדם ָ ָ ָעלוּל."מצרים ִ ַ ְ ִ מארץֶ ֶ ֵ אתכם ֶ ְ ֶ הוֹצאתי
ִ ֵ
נדרשָׁ ְ ִ הוּא:וֹלם ָ ָהעדּר ֶ ֶ הפּוּכהּ ֶשׁל ָ ִ התּוֹרה ִהיא ָ ַ שׁדּר ֶֶֶ
−¤ ¦ £ «© ½ § § ¦ © ´© § «¤ ¥ £ «© −¦ Ÿ ¬¤ © מחל ַעל ֹ ֵ עליהם ֶ ֵ ֲ להוֹסיף ִ ְ ְועוֹד,שׁבּת ְויוֹםֿטוֹב ָ ַ לשׁמוֹר ְ ִ
«¤ ¥ Ÿ « ¥ −¦ § ¬¤ ¦ § «¦
® ¨Ÿ § ¦ ¨ ¤ שׂראל
ֵ ָ ְ בּני ִי
ֵ ְ וּלהב ִדּיל
ְ ַ ְ ,גּוֹיים ִ מתחרים ִ ָ ְ ִ שׁיּשׁ לוֹ ֵ ֶ למרוֹת ְ ַ ,הקּדשׁ ֶֹ ַ
Æ
¤ § ¤ ¦ ³¥ ¤̧ £ ¤À ¥ Ÿ « ¡ ´¨Ÿ § º¦ £ ,להתפּלּל
ֵ ַ ְ ִ ְ שּׁנתוֹ ָ ְ נדרשׁ ִמַיּד ְבּקוּמוֹ ִמ ָ ְ ִ הוּא.שׁבּת ָ ַ שׁוֹמרי
ֵ ְ שׁאינם ָ ֵֶ
.למסחרוֹ
ָ ְ ִ ְ להתפּנּוֹת ַ ְ ִ ְ - לאחר ִמ ֵכּן ַ ַ ְ ְ ַורק,ללמד ֹ ְ ִ ְואחרֿכּ
ָ ַַ
¬¨Ÿ § −¦ £ ® ¦ Ÿ «¥ −¤ ¨ ¬ § «¦
¦ ½© § ¦ ¤´¤ ¥ בּעצּוּמוֹ ִ ְ ,בּעצם ַהיּוֹם ֶ ֶ ְ ,נדרשׁ ָ ְ ִ הוּא,בּעסק ֶ ֵ ָ כּברָ ְ וּע ַ וּבהיוֹתוֹ ָשׁק ְִ
«¤ ¥ Ÿ « ¡ החביבוּת ֶשׁל ִ ֲ ַ גּדל ֶֹ הריֵ ֲ שׁזּהוּ ֶ ֶ - מנחה ָ ְ ִ להתפּלּל
ֵ ַ ְ ִ ְ ,מסחר ָ ְ ִ ֶשׁל
. פל"ט סימן,קי"ט פסוקים ולקרא
ֹ ְ ִ ְ ערביתִ ְ ַ תּפ ַלּת ִ ְ להתפּלּל
ֵ ַ ְ ִ ְ עליו שׁוּב ָ ָ ,בּערבֶ ֶ ָ .מנחהָ ְ ִ תּפ ַלּת ְִ
¨ ¦ ¦
¦ ¨
¤Ÿ ¨
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ §
© Ÿ ¥ § ©
¨ ¤ ¨ § ¨ ª §
¨ ¤ § Ÿ § ¨
¦ ¦ £ © © ¦
¦© ¥
¦ § © §
¨
¦ § © § ¦
© © §
¥ ¨ ¨ § ¤ Ÿ
¨ § ¨ Ÿ § ¦
במר
−¤ ¥ § ¦ §
¬¨ ¨ §
¦½
´¦ ¦ § ¦
¸ © ¨ ³¤ £
¨½ «¨ ¤ ´¤ Æ
¥̧ Ÿ ¡ ¸¨ § ³¨ ©
´¥ ¨ § ¦ § ´¤ Ÿ §
½ § © ¸ ¨ © ³¥ © À̈ § ¹̈ ©
¸¨ ®
¤ ¡ ¤ ´¦ ¨ ¡«¤ ©
¤ «¤ ¨
−¤ ¡ ¨
¬¥ ¦ § ¦ ½©
¾¥ £ «© ¨½ ¨ © ´© © § ® § § © © −© ½¥ § © © ¤´¤ Æ
¤ ¥ £ «© ̈³ §
¬ § «¨ ²¤ £ «© ¾¥ £ «© ¦£ ©
Ÿ ¦ © £ ¦ ¤
«¤ ¥ £ «© −¦ § Ÿ « ¨
²¦ §
® ¨ § ¦ ¤´¤ ¨ −¥ § «¤ ¥ £ «© −¦ § Ÿ « ¨
¬ § «¨
²¤ £ « © ¨ ¦ ¥ ¨ § Ÿ ¦ ¨ ¦ §¨
® ¨ § ¦ ¦ § © § ©
¤´¤ ¨ −¥ §
© ¨ «¦ ¦ § ¾© ¨
¦½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ ¤ Ÿ ¸ © «¨ © © −¤ ¥ £ ¬ ¨ § «¨ © ¨ § ¤ −¤ ¥ £ ¬¨ § «¨ ²¦ §
¤ § § §
¤ § © §
¥§ ¦ ¥½ ¨ Æ
¤ § © «¥
³¨ § «¨ ¦ §
¨ ¥ ¦ Ÿ ¦ © ¥
¨ § ¨ ¤® ¨ ¨ ¤
−¤ ¨
²¨ § ¦ § ¾© ¨
© ¨ «¦ ¦½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ ¤ Ÿ ¸ © «¨ ©
גמר
¤½ ¥ § ¦ Æ©
³¥ ¤ ¹̈ § ¥ ¦
¸¦ ¤ £ Â¥ § ©À ¨ ´¦ ¤ ¦ ¤ ¨
© ¦ © ¤ ¨ ¨ ¥ § ¦
© § ¦ «¤ ¥ § ¦ ¤ −¨ ¨
¬¥ § «Ÿ ¨ Ÿ ² ¨ ¬¦ § §
´© ¦ © Æ
© § ¦ © «¨ ¤ § © § ¦
−¤ § © ¡ «¤ ¬¤ £ ½ §
Ÿ ´ ¦ § Æ
¥ § © © ¤ ³¥ §
¤̧ £ ¹¦Ÿ ¡ «¨ ¥̧ § © Á ¤¿ ¦ £
¥ § ¦ ´¤ £ «©
¦ ® ¨ § ¦ ¦ −¤ § «¥ §
© ¥ © ¦ ¦
¥ ¨ ¦ © «¨ ¦
¤ −¨ ¨ © § © ©½ ¦ ¦ ´© ¨ © Æ ¦ Ÿ ¡ ³ ¤½ ¥ Ÿ « ¡ ´¨ § ¦
¥¨ ¦ § ®
¤ ¥ § ¦ ¨ §
−¦ § © ² ¬ ¨ ¸¨ Ÿ § ¥½ ¨ §
¤¹ © ©
¤̧ ¦ £ «©
¥ ¨
¨ § ¨ ¦ ¤ ¦ £ ¦ © £ ¦
Ÿ ¤ ®¨ ¦ Ÿ¬¦ ¨ «¦
−¤ ¨ ¦ ¨½ «© Ʀ
¬¨ § «¨ ¦ À̈ © § ¤ ¥ ¨
¦ ¦ © ¨
¦ Ÿ ¡ ¨ ¤
−¦ ¬¤ © § ¤ ¤½ Ʀ ¨ ³¥ ¦
¨ § ¥ © © § ¨ ¦
¦ ¦ £ «¤ ¡ ¬
³¨ § «¨ ¦ § ¤® ¨ ¨ ¤ −¤ ¨ ²¨ §
¨ ¨ § §¦
©§
¥ ¨§ ¦
¤ §© § ¦
¤ § ©¡ ¤
À¦ ¦ ¤ §
´¦ ¨ ¤ º¤ ¦ £ «© § ¬¥ § Ÿ« ¨
¤ −¨ ¨ Ÿ ² ¨ ¬ ¦ § ¥½ ¨ Ƥ § © «¥ ¨ ¨ ¦ ¤ ¡
¨ ©½ § © ¤ § Æ
−¥ § ©© ¤§ ¥ £ § © £ ¦ ¦ §
¤ ¬¤ § © ¦ § ® ¤ ¨ ´¤ £
¸¦ ¤ £ Â¥ § ©À ¨ ´¦ «¤ ¥ § ¦ ¨ ¤ £ © ¨ ¨ ¨ ©
¦©¤
¦ ̈
´¨ § Ÿ © ¤«¨ ¦ −¥ Ÿ § ©
−¤ § «¥ § ¤½ ¥ § ¦ Æ© ³¥ ¤ ¹̈ § ¤ ¤ § © § © § ¦ ¤©
½ ¨ Ƥ ¥ § © ³¥ § © ̈ ¦À ¨ £ «
¨ § ¦ ¤ Ÿ ¨ © ¨ ©
© ¤ § ¦¨ ©
¦½ © Ÿ ´ ¦ ¤ § ¤ ¦ © § ¥§
¥̧ § © Á ¥ § ¦ ¤¿ ¦ £ ´¤ £ «© ¦® ¨ § ¦ ¦
¨ § ¦ ¤ ¨ ¤ ® ¤
¨
¨ ©
¦ © ¦
¦ ¥ £
£©
Ÿ ¤
−¥ ¨ § ¤
«¨ −¤ § © ¡ «¤ ¬¤ £ ½ § Ÿ ´ ¦ § Æ ¥ § © © ¤ ³¥ § ¤̧ £ ̈ ¹¦Ÿ ¡ «
¤ ƨ¸ ¬¨ § ¥̧ § À̈ ¨ § ¥¨ ¦ § ¦ ® ¤ ¥ § ¦ −¦ § © ² ¬ ¨ ¸¨ Ÿ § ¥½ ¨ § ´© ¦ © Æ © § ¦ ©
¥ ¦ ¤
¤ ¬¤ −¨ ¦ Ÿ¬¦ ¨ § ¤ ¨½ ¨
© § «¤ ¡ «¤ ¨ § © ¨ © ¤¨
© «¨ ¦ ¤ −¨ ¨ © § © ©½ ¦ ¦ ´© ¨ © Æ ¦ Ÿ ¡ ³ ¤½ ¥ Ÿ « ¡ ´¨ §
¤ −¤ © ¬¥ ¦ « © ¤ § ¤ ¤© § ¤ ¤̧ ¦ £ «© ¤ ®¨ −¤ ¨ ¦ ¦ Ÿ¬ ¦ ¨ «¦ ¨½ «© Ʀ ¬¨ § «¨ ¦ À̈ © §
³¦ § ¨ ¦ ¨ ¥ £ © ¦ ® © «© ´© §
¤ © © ¥ § ¨½ «© ´¦ § Æ ¨ ¥ º¤ ¦ £ «© § «¤ ¡ ¬ −¦ ¬¤ © § ¤ ¤½ Æ ¦ ¨ ³¥ ¦ ¤¹ © ©
¬¦ −¨ «© ¦
¨ ´¨ ¨ Æ ¤ ¨
¨ ©
¤ Ÿ ³ © ¤ «¨
® ¤ ¨ ´¤ £ ¨ −¥ §
©½ § © ¤ § Æ © © ¤ § À¦ ¦ ¤ § ´¦ ¨ ¤
−¤ ¨ §§¦
¬ § § ¦ ¤ ¥½
³¥ § © ¦À ¨ £ «¨ ´¨ § Ÿ © ¤«¨ ¦ −¥ Ÿ § © ¤ ¬¤ § © ¦ §
¤ § § © § ¨ © § ¥ ¤ § ® ¦ §Ÿ « ¨
§ ¦ § ¨ ¦ ¨ ¨¹ ¤̧ ¥ § © §
¬¨ § ¥̧ § À̈ ¨ § ® ¤ −¥ ¨ § ¤ ¦½ © Ÿ ´ ¦ ½ ¨ Æ ¤ ¥§©
´ © À¦ ¨ ¤ Ÿ ´ § £©
´© § ¤ −¤ © ¬¥ ¦ « © «¤ ¡ «¤ ¤ ¬¤ −¨ ¦ Ÿ¬ ¦ ¨ § ¤ ¨½ ¨ ¤ ƨ¸
«¤ § § © § ¬ § «¥ −© © § ̈ ¦½ § Ÿ «
¤ § ¦
® ¦ ¨ £ «¨ ¨ −¤ ¥ ¬ § Ÿ« © ¤ Ÿ ³ © ¤ «¨ ¬ ¦ −¨ «© ¨½ «© ´¦ § Æ ¨ ¥ ³¦ ® © «©
−¤ © ¬¥ ¨ «ª § ¦ § ©½ £ ´¦ ¦ §
¨ ¥ £ «¨ § © § ¦ ¬¤ £
¤ Ÿ ´ § ¨ ¨¹ ¤̧ ¥ § © § ® ¦ § Ÿ « ¨ −¤ ¨ ¬ § § ¦ ¤ ¥½ ¨ ´¨ ¨ Æ ¤¨
¤ © ¨
£ © ¨
¨ ¨ ©
¦
¨ −¤ ¥ ¬ § Ÿ « © «¤ § § © § ¬ § «¥ −© © § ¦½ § Ÿ « ¨ ´ © À¦ ¨
¤ ¤® ¨ ¨ −¦ ¨ § ¬© £ ²¥ ¦
© ¨ ©
¸¦ ¨ © Á ¤ ¤ ©¿ § ¦
²¥ ¦ «¨ § © § ¦ ¬¤ £ −¤ © ¬¥ ¨ «ª § ¦ § ©½ £ ´¦ ¦ § ® ¦ ¨ £ «¨
¥ § © ¤ £ ¤¹ © ¨
Æ © «© ¨ ¦ § § § ¦
©¤§
À¦ § § ¦
Æ © «© À¦ § § ¦ ¤¹ © ¸¦ ¨ © Á ©¿ § ¦ ¤ ¤® ¨ ¨ −¦ ¨ § ¬© £
¸¦ ¨ ¤ § ½
´¥ § © « ´¤ £ Æ ¥ § ¦ ©À © ¤ § ¥¹ ¦ ¤ § ¸¦ ¨ ¤ § ½ ´¥ § © « ´¤ £
¨ Æ ¦ ©À © ¤ §
¥ § ¥¹ ¦ ¤ §
¦ −© ¥ ¦ § © §
¬¦ § © «© ¦½ ¨ ´¥ Á
¥ ¥ ¤ £ Ÿ ´ ¨¿ ¨ § ¨ § «¨ © ¦ −© ¥ ¬ ¦ § © «© ¦½ ¨ ´¥ ¨
Á
¥ ¥ ¤ £ Ÿ ´ ¨¿ ¨ § ¨ § «¨ ©
¬ ¨ ¨ ² © ¬¥ ¥ ¥̧ § © ¦
³¤ § «¦ ¤̧ £ Ÿ  §
® ¦ ¦ § § ´© £ «© − Ÿ § ¬ ¨ ¨ ² © ¬¥ ¥ ¥̧ § © ¦
© ¨ Ÿ ¤ ¥ © § ¦
¨ § − Ÿ § ¤ ¦ −¦ © ¦ § « ¤ § «¦ −¨ ¦ ¥½ Ÿ § ´ ¨ ¦ ©½ © Æ ¨¦
¨ § ¤ ¨ ¨ Ÿ ¦
® ¦ ¦ § § ´© £ «© §©
¤ § ¦ ¨
¥ § ¨ § § ¨ ¦ ¤ ¤ § ® ¤ ¦ −¦ © ¦ §
´¥ ¨ § ¤ « ¤ § «¦ ¥½ Ÿ §
−¨ ¦ ¦ ©½ © Æ
´ ¨ ¨ ¦
³¤ § «¦ Ÿ  §
¤̧ £ ¨ ¦ © ¦
§ ¨ §
דמר
« © «©
−¦ ¨ ©
¬© § ¦ ¤ Ÿ ² § ¦ ©
® ¥ ¥ © ¤ ¤
¨ ¨ ½ ¤
−¥ § © § © ¤ Ÿ ¸ ©
´¤ ¥ § ¦ § Æ «¨ § © § ¦ ¬¤ £ −¥ ¨ «ª § ¦ ¦½ ¦ § ´¦ ¨ § ¦© ©
Æ
¦ ¨ £ «¨ ³¥ § ª¹ ¨ © Ÿ
«¨ ¨ ¬ §
¤ −¤ © ¨ § Ÿ
²¦ § « ¨
§ © § © Ÿ
® ¦ § « ¨
−¨ © ½
¦ ¨ Ÿ
¤ Æ
´ § ¨ § ³¥ © ½
¨ ¨ ¨ Ÿ Æ
´ ¨ © § «¥ ©
¤ Ÿ ½ ¨ © Æ § © «© © ¨½ ¨ «¥ ´ § «¥©
½ § ¸© § ©
¬¥ ® ¦ −ª §
¥ § © © ¤ § ¨ § © © © ¦¨
¬¤ £ −¥ ¨ «ª § ¦ ¦½ ¦ § ´¦ ¨ § ® ¤ ´¥ ¨ § ¨ ¨ ¤ © «¨ − §Ÿ « © ¨
¨ ¤ ¤ ¦ ¥ ¨ § © ¨ ¦ ½ ¤ ´¤ ¥ § ¦ § Æ ¤ Ÿ ¸ © «¨ § © § ¦
ª½ § ¤ Æ
§ Ÿ « © ¤¨
¥ ¤ ¤ §
¨ ¦¦¤
²¨ § © ¨ «¦ ¨ ¨ © ¦§©
−¦ ¨ © ¬© § ¦ ¤ Ÿ ² § ¦ © ® ¥ ¥ © −¥ § © § © Ÿ ² ¨ © § ¤® ¨ ¨ ¨ ¤ −¥ ¨ §
«¥ ¨ ¦ ¤ −¨ ¨ ̈¬¥ § «Ÿ
−¨ © ¦½ ¨ ¤ Ÿ
´ § ƨ § ³¥ ©
¨ ¨½ ¨ Ÿ ´ ¨ © Æ
§ «¥ © « © «©
¨½ ¨ «¥ ´ §«¥© Æ ¦ ¨ £ «¨ ³¥ § ª¹ ¨ © «¨ ¨ Ÿ ¬ §
¤ −¤ © ¨ § ²¦ § Ÿ « ¨
§ © § ©
® ¦ §Ÿ « ¨
Æ
§ Ÿ « © «¨
− § Ÿ « © ¨ ¬¥
½ § ¸© § © ® ¦ −ª § ¤ Ÿ ½ ¨ © Æ
§ © «© ©
«¥ ¨ ¦ ¬¥ § Ÿ« ¨
¤ −¨ ¨ Ÿ ² ¨ © §
¤® ¨ ¨ ¨ ¤ −¥ ¨ §
²¨ §
© ¨ «¦
ª½ § ¤
«¦ ¥ ¬¥ § −¨ § ¦ ©Ÿ ® ¤ −¤ ¤ Ÿ¬ ©
¬¥ § ¤ −¤ ¤ ¬ § ²¨ ¦ ¡ ¥ § ¹¨ ¦ £ «© § ¨ ¨¸
Ƥ § ¤ ³¥ ¨ § ¦ ¥̧ Ÿ ¡ Á ¦ § ¦ «¦ ¤À ¦ ´ © § «©
«¥ § ¦ ¬ ¦ ¨ £ «© ½¤
´¥ § ¦ Æ ¸ª ¨ ©
§ «¥
¤ Ÿ À £ «© ® ¨ ¥ −¤ § ¤ ¬ ¦ § © § ¥½ ¨ § ¦ ´ © £ «¥
¬¥ ¦ § ²¨ ¥ ¬¥ ¦ § ¦ ®¨ ¨ ´¦ ¦ £ ¦ § ¨ −¥
«¨ § «¨ § −¨ ¥ «¨
¬¥ § ¦ Ÿ ² £ «© § ¨½Ÿ § ´© § ¦ Æ ©Ÿ £
Ÿ À £ «© © § ´¤ © º £ «¨ ¦ ©
«¥ ¥ § © −¥
® ¨ ¦ −¦ ¥ «¥ § ¬¤ © ¨ ¤ § ½ § Ÿ « Æ ¥ § ©© ´¨ ª Æ ¨ ¥ «¨ ¨ ³¦ ¼ ¤ ¨ © » ¤ ¥ £ © «´ § Ÿ
½ § ´¨ £ ¨ § Æ ¨ © ¥À ¨ «¨ ª § © ¦ © § −¤
¬© § © − § © § ¦ © ¬ © ® ¨Ÿ § −¨ § § ½¦
¬ ¦ ½ © Ÿ ´ £ «© §
® ¨Ÿ § © © « −¦ ¨ Ÿ ¥̧ © § ©
«¨ ¨ © Ÿ − ¦ © ¤½ ´© § ¦ © § «¨Ÿ
¬¨ ¨ § Ÿ ² § ¦ ¤½ ´© § ¦ © «¨ ¨ −¦ ©
¨Ÿ § ¸©Ÿ § Ÿ ¥ »
¤Ÿ  ¼ ¨ £ ¨ ¤ § ©Ÿ ¹ ¤
©À § «© «¤ £«© Ÿ ¬
− § Ÿ « ©® ¨ ¦ ¡ ´¥ §
§ ©« −¨ ¦ £ ²¥ § ® ¨ ¥ ´¦ § ¦ § − ¨ © ¤ § ² ¤£ ¤
−¥ ¦ £ «© ©½ § Æ ¨ ¨ ³© ¨ ¤ ¤̧ ¥ Æ ¸¨ ¦ ¡ «¤ ¦³
´¤ ¨ « § ®£ Ÿ− «¨ ¥ ¬ ¦ § ©
− © § ¦ ¬¤ £
«¥ ¨ § ¦ © −¥ ¨ ¬¥ ¨ § ¦ «¦ ® ©¦§ ¨ Á Á¦ § ¥¿
´¥ ¨ ´ § « ¨ £ ¨ § ©Ÿ − ©§ ½
אגרות קודש
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מעש"ק ,הנה כשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה
נבג"מ זי"ע ,אזכירו ואת כל ב"ב שיחיו ,ובפרט לעסקנותו בהישיבה שתהי' בהצלחה למעלה מדרך
הטבע היינו בלימוד התורה ובמאור שבתורה זוהי פנימיות התורה שאז יראת ד' היא אוצרו ובמילא
מתקיים אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת ,וכדרז"ל על פסוק זה ,ויראה פרי טוב בעמלו בהבנים
אלו התלמידים ובהבנים כפשוטו ובכל יו"ח ובפרט שהם תלמידים ג"כ.
נהניתי לראות במכתבו שמכיר הוא ,אשר אלה הבאים אליו בטענה אודות לימוד פנימיות
התורה ,ה"ז אינו אלא ענין של נסיון אשר מובא בכמה ספרים בביאור דבר זה ,שלכאורה כיון שכלפי
שמיא גליא ,מהו הכוונה בהנסיון ,אלא שהתועלת הוא בהאדם הבא לידי נסיון ,שמה שהי' אצלו רק
בכח ,הנה בא זה בפועל ,ועוד זאת שמתגלים אצלו כחות הנעלמים לגמרי ,מן ההעלם אל הגילוי ,ועי"ז
מתוסף ג"כ תוספת חיות ואור בכל עניניו בתומ"צ ,נוסף על הענין שבו נתנסה .והאריכות בזה לדכוותי'
אך למותר .ובלי ספק יעמוד חזק על משמרתו משמרת הקדש לנהוג עין טובה בכל תלמידיו ולהעניק
להם ממאור שבתורה ,המביאה לאהבתו וליראתו ית' ,ולבכל דרכיך דעהו ,וכפי הוראת הבעש"ט -
באופן דעבדו את ה' בשמחה.
בברכת הצלחה בכל עניניו הכללים והפרטיים ...המחכה לבשו"ט -חותם בפ"ש כהדו"ש.
לוח זמנים לשבוע פרשת שלח בערים שונות בעולם ומר
זמני יום ראשון ויום שבת
(ק) = שעון קיץ (ח) = שעון חורף
מצוה זו שייכת גם לבנות ישראל ,ועד לילדה קטנה ...אפילו אם היא בת שנה וכבר מתחילה
לדבר ויכולה להדליק ולברך ...ביחד עם אחיותי' ,ועל אחת כמה וכמה אמה שמדליקה
378 'nr 'c wlg h"nyz mgpn zxez לאחריהן ,כדי שתוכל לעזור להן בהדלקת הנר.
ויש להשפיע גם על בנות קטנות שהגיעו לחינוך ,שגם הן תדלקנה נרות שבת וחג ,כמדובר כמה
פעמים .ואפילו אם הדבר מוטל בספק ,אם היא כבר הגיעה לחינוך או לא -גם אז כדאי שיאיר
162 'nr `"g n"cyz zeiecreezd - g"kq n"cyz ixyz b"i zgiyn מזלה שבוע קודם או כמה ימים קודם!
זמן הדלקת הנרות הוא כפי המתפרסם בכל מקום ומקום על ידי הגורמים המוסמכים -אסור בשום אופן להדליק
לאחר זמן זה.
מנהגן הטוב של בנות ישראל ...להפריש לצדקה לפני הדלקת הנרות – כמובן כאשר הדלקת הנרות היא ביום
חול .אסור לטלטל ח"ו את קופת הצדקה לאחרי ההדלקה ולכן צריכים להניחה לכתחילה ]=לפני כניסת השבת
ולפני ההדלקה[ במקום שתישאר שם עד לאחרי הבדלה.
מדליקים את הנרות ואחרי כן מברכים:
÷éìãäì
¦ § © § eðeöå
¨ ¦ § åéúBöîa
÷¨ § ¦ § eðLc
¨ § ¦ øLà
¤ £ ,íìBòä
¨ ¨ Cìî
¤ ¤ eðéýìà ¨¨ © Ceøa
¥ Ÿ ¡ éé¨ § äzà
÷:Lã
¤Ÿ úaL ¨ © ìL ¤ øð¥