BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

Tomer Devorah - R. Moshe Cordovero

Chapter 1, Midot 1-5

Chapter 1 ‫פרק ראשון‬

It is proper for man to emulate his Creator, for then he ‫האדם ראוי שיתדמה לקונו‬
‫ואז יהיה בסוד הצורה‬
will attain the secret of the Supernal Form in both ‫ שאלו‬.‫ צלם ודמות‬,‫העליונה‬
image (tzelem) and likeness (demut). For if a person's ‫ הרי‬,‫ידומה בגופו ולא בפעולות‬
physical form reflects the Supernal Form, yet his actions ‫הוא מכזיב הצורה ויאמרו‬
do not, he falsifies his stature. People will say of him, “A ‫עליו צורה נאה ומעשים‬
‫ שהרי עיקר הצלם‬.‫כעורים‬
handsome form whose deeds are ugly." For the ,‫והדמות העליון הן פעולותיו‬
essential aspect of the Supernal 'Form' and 'Likeness' is ‫ומה יועיל לו היותו כצורה‬
that they are the deeds of the Holy One, Blessed Be He. ,‫ דמות תבנית אבריו‬,‫העליונה‬
Therefore, what good is it for a person to reflect the .‫ובפעולות לא יתדמה לקונו‬
‫לפיכך ראוי שיתדמה אל‬
Supernal Form in physical form only if his deeds do not ‫ שהן י"ג מדות‬,‫פעולות הכתר‬
imitate those of his Creator? Thus, it is proper that ‫של רחמים עליונות ורמוזות‬
man's actions imitate the Thirteen Supernal Attributes -‫ י"ח‬,'‫בסוד הפסוקים )מיכה ז‬
of Mercy - the functions of the sefira of keter - hinted at :('‫כ‬
‫"מי אל כמוך נשא עון ועבר על‬
in these verses: ‫פשע לשארית נחלתו לא‬
Who is G-d like You, who pardons iniquity and forgives ‫החזיק לעד אפו כי חפץ חסד‬
the transgression of the remnant of His heritage? He ‫הוא; ישוב ירחמנו יכבש‬
does not maintain His anger forever, for He delights in ‫עונותינו ותשליך במצלות ים‬
‫כל חטאתם; תתן אמת ליעקב‬
kindness. He will again show us compassion, He will ‫חסד לאברהם אשר נשבעת‬
vanquish our iniquities, and You will cast all their sins ."‫לאבתינו מימי קדם‬
into the depths of the sea. Show faithfulness to Yaakov, ‫אם כן ראוי שתמצאנה בו י"ג‬
kindness to Avraham, which You have sworn to our ‫ ועכשיו נפרש אותן‬.‫מדות אלו‬
,‫הפעולות היוצאות מן המדות‬
fathers from days of old. (Michah 7:18-20) :‫הראויות שתהיינה בו‬
Consequently, it is proper that these Thirteen Attrib-
utes, which we will now explain, should also be found in
man.

1|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

1. Who is G-d like You ‫ מי אל כמוך‬.1

This attribute refers to the Holy One, Blessed Be He, as ‫המדה הזאת מורה על היות‬
‫ סובל‬,‫הקב"ה מלך נעלב‬
a tolerant King Who bears insult in a manner beyond .‫ מה שלא יכילהו רעיון‬,‫עלבון‬
human understanding. Without doubt, nothing is ‫הרי אין דבר נסתר מהשגחתו‬
hidden from His view. In addition, there is not a ‫ ועוד אין רגע שלא‬,‫בלי ספק‬
moment that man is not nourished and sustained by ‫יהיה האדם נזון ומתקיים‬
;‫מכח עליון השופע בו עליו‬
virtue of the Divine power bestowed upon him. ‫והרי תמצא שמעולם לא חטא‬
Thus, no man ever sins against G-d without G-d, at that ‫אדם נגדו שלא יהיה הוא‬
very moment, bestowing abundant vitality upon him, ‫באותו הרגע ממש שופע שפע‬
giving him the power to move his limbs. Yet even ‫ ועם‬,‫קיומו ותנועת אבריו‬
‫היות שהאדם חוטא בכח‬
though a person uses this very vitality to transgress, G-d ‫ אלא‬,‫ההוא לא מנעו ממנו כלל‬
does not withhold it from him. Rather, the Holy One, ‫סובל הקב"ה עלבון כזה להיות‬
Blessed Be He, suffers this insult and continues to ,‫משפיע בו כח תנועות אבריו‬
enable his limbs to move. Even at the very moment that ‫והוא מוציא אותו כח באותו‬
‫רגע בחטא ועון ומכעיס‬
a person uses that power for transgression, sin, and .‫והקב"ה סובל‬
infuriating deeds, the Holy One, Blessed Be He, bears ‫ולא תאמר שאינו יכול למנוע‬
them patiently. ‫ שהרי‬,‫ ח"ו‬,‫ממנו הטוב ההוא‬
One cannot say, G-d forbid, that G-d cannot withhold ‫בכחו ברגע כמימריה ליבש ידיו‬
‫ כעין שעשה לירבעם‬,‫ורגליו‬
His benevolence from a person, for it is within His ,‫ ועם כל זה‬.('‫ ד‬,‫)מלכים א' י"ג‬
power to shrivel up a person's arms or legs instantly, ‫שהכח בידו להחזיר הכח‬
just as He did with Yaravam. Yet even though it is within ‫ והיה לו לומר‬,‫הנשפע ההוא‬
G-d's power to withdraw vitality, and He could argue, ‫כיון שאתה חוטא נגדי תחטא‬
‫ לא מפני זה‬,‫בשלך ולא בשלי‬
"Since you sin against Me, sin with that which belongs ‫מנע טוב מן האדם ולא סבל‬
to you, not with that which belongs to Me," He does ‫ והשפיע הכח והטיב‬,‫עלבון‬
not withhold His goodness from man. He bears the ‫ הרי זה עלבון‬.‫לאדם טובו‬
insult and continues to bestow His power and .‫וסבלנות מה שלא יסופר‬
benevolence on man. Such an insult and the ‫ועל זה קוראים מלאכי השרת‬
‫להקב"ה מלך עלוב )פרקי‬
forbearance thereof defy description. ‫ והיינו אומרו‬.(‫היכלות פכ"ה‬
For this reason, the ministering angels refer to the Holy ‫ אתה אל בעל‬,"‫"מי אל כמוך‬
One, Blessed Be He, as the long-suffering King. This is ‫ אל בעל כח‬,‫חסד המטיב‬
the meaning of "Who is G-d like You" - "You, G-d, are ‫ ועם‬,‫לינקם ולאסוף את שלך‬
‫כל זה אתה סובל ונעלב עד‬
kind and benevolent, possessing the power to exact re- :‫ישוב בתשובה‬
venge and claim what is rightfully Yours, and yet You ‫הרי זו מדה שצריך האדם‬
are patient and tolerant until man repents." ,‫ הסבלנות‬,‫ רצוני‬,‫להתנהג בה‬
This, then, is a virtue man should emulate namely, ‫וכן היותו נעלב אפילו למדרגה‬
‫ ועם כל זה לא יאסוף‬,‫זו‬
tolerance. Even when he is insulted to the degree :‫טובתו מן המקבל‬
mentioned above he should not withdraw his benevo-
lence from those upon whom he bestows it.

2|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

2. Who pardons iniquity ‫ נושא עון‬- .2

This attribute is greater than the previous one, for .‫והרי זה גדול מהקודם‬
‫שהרי לא יעשה האדם עון‬
when a person transgresses, a destructive creature is ‫ כדתנן‬,‫שלא יברא משחית‬
created. As stated in the Mishna, "He who commits a ‫ "העובר‬:(‫ י"ג‬,‫)אבות פ"ד‬
single transgression acquires against himself a single ‫עבירה אחת קונה לו‬
accuser" who stands before the Holy One, Blessed Be ‫קטיגור אחד"; והרי אותו‬
‫קטיגור עומד לפני הקב"ה‬
Be, and states, "So-and-so made me." ;‫ואומר פלוני עשאני‬
Considering that no being in the world exists except by ‫ואין בריה מתקיימת בעולם‬
virtue of the fact that the Holy One, Blessed Be He, ,‫אלא בשפעו של הקב"ה‬
grants it life, how does this force of destruction stand ‫והרי המשחית הזה עומד‬
‫ ובמה מתקיים? הדין‬,‫לפניו‬
before Him? The strict letter of the Law would justify :‫נותן שיאמר הקב"ה‬
that the Holy One, Blessed Be He, should claim, "I do ‫ ילך אצל‬,‫"איני זן משחיתו‬
not nourish destructive creatures! Go to him who ,"‫מי שעשאו ויתפרנס ממנו‬
made you, and derive your sustenance from him." ‫והיה המשחית יורד מיד‬
‫ או‬,‫ או כורתו‬,‫ונוטל נשמתו‬
Then the destructive creature would immediately ‫נענש עליו כפי עונשו עד‬
descend and take the life of the sinner, or cut him off .‫שיתבטל המשחית ההוא‬
from his spiritual source, or punish him according to ‫ אלא‬,‫ואין הקב"ה עושה כן‬
his just desserts, until the destructive being would ‫ וכמו‬,‫נושא וסובל העון‬
‫ זן‬,‫שהוא זן העולם כולו‬
cease to be. ‫ עד‬,‫ומפרנס המשחית הזה‬
Nevertheless, the Holy One, Blessed Be He, does not ‫משלשה‬ ‫אחד‬ ‫שיהיה‬
make this claim. Rather, He bears the sin and endures ‫ או שישוב החוטא‬,‫דברים‬
it, and just as He sustains the entire world, He sustains ‫בתשובה ויכלהו ויבטלהו‬
‫ או יבטלהו שופט‬,‫בסגופיו‬
this destructive creature until one of three things ‫ או‬,‫צדק ביסורים ומיתה‬
happens: .‫ילך בגיהנם ושם יפרע חובו‬
1) The sinner repents, destroying or nullifying the ‫והיינו שאמר קין )בראשית‬
destructive creature by his acts of penance. ‫ "גדול עוני‬:(‫ י"ג‬,'‫ד‬
2) The righteous Judge nullifies it through the suf- ‫ ופירשו רז"ל‬,"‫מנשוא‬
:('‫)תנחומא בראשית סי' ט‬
fering or death of the sinner. ‫"כל העולם כולו אתה‬
3) The sinner descends to Gehinom to pay his debt. ,‫ זן ומפרנס‬,‫ כלומר‬,"‫סובל‬
This is also the explanation of Kayin's plea, "Is my sin ‫ שאין אתה יכול‬,‫"ועוני כבד‬
too great to bear?" (Genesis 4:13), which our sages ,‫ לפרנסו‬,‫ פירוש‬,"‫לסובלו‬
‫ אם כן‬.‫עד שאשוב ואתקן‬
interpreted as: "You bear and desire and nourish and ,‫הרי זו מדת סבלנות גדולה‬
sustain the entire world! Is my sin so severe that You ‫שיזון ויפרנס בריה רעה‬
cannot sustain it [i.e., the destructive creature] until I :‫ עד שישוב‬,‫שברא החוטא‬
repent and rectify the sin?" ‫ כמה‬,‫ומזה ילמוד האדם‬
‫ לסבול‬,‫צריך שיהיה סבלן‬
It is thus with tremendous tolerance that G-d nour- ,‫עול חבירו ורעותיו שהרע‬
ishes and sustains the evil creature created by the ‫ שעדיין‬,‫עד שיעור כזה‬
sinner until he repents. ,‫רעתו שחטא נגדו קיימת‬
From this, man should learn to what extent he, too, ‫והוא יסבול עד יתקן חבירו‬
,‫או עד שיתבטל מאליו‬
should be tolerant and bear the yoke of his fellow and :‫וכיוצא בזה‬
his evil, even though his transgressions are of such
magnitude that the evil remains. He should tolerate
one who sinned against him until the sinner mends his
ways or the sin disappears of its own accord.

3|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

3. And forgives ... transgression ‫ ועובר על פשע‬.3

This attribute is even greater than the preceding one, ‫ שהרי אין‬.‫זו מדה גדולה‬
‫ אלא‬,‫המחילה על ידי שליח‬
for when G-d forgives a sinner, He does not convey His ,‫על ידו ממש של הקב"ה‬
pardon through an emissary. Rather, the Holy One :('‫ ד‬,‫כדכתיב )תהלים ק"ל‬
Himself, Blessed Be He, grants the pardon, as it is ‫ ומה‬,"‫"כי עמך הסליחה וגו‬
written: "For with You is forgiveness ... " (Psalms ‫היא הסליחה? שהוא רוחץ‬
,'‫ כדכתיב )ישעיה ד‬,‫העון‬
130:4). What is the nature of this forgiveness? He ‫ "אם רחץ ה' את צואת‬:('‫ד‬
washes away the sin, as it is written: "When G-d has ‫ וכן כתיב‬,"'‫בנות ציון וגו‬
washed away the filth of the daughters of Zion ... " :(‫כ"ה‬ ,‫ל"ו‬ ‫)יחזקאל‬
(Isaiah 4:4). Similarly, it is written: "And I will sprinkle ‫"וזרקתי עליכם מים‬
‫ והיינו "עובר‬."'‫טהורים וגו‬
purifying waters upon you ... " (Ezekiel 36:25). This, ‫ שולח מימי‬,"‫על פשע‬
then, is the quality of forgiveness of transgression - G-d :‫רחיצה ועובר ורוחץ הפשע‬
sends purifying waters and washes away the sin. ‫והנה ממש כדמות זה צריך‬
A person should behave in exactly the same way. He ,‫ שלא יאמר‬,‫להיות האדם‬
‫וכי אני מתקן מה שפלוני‬
should certainly not say, "Why should I be the one to ‫חטא או השחית? לא יאמר‬
rectify so-and-so's sins or perversions?" For when man ‫כך! שהרי האדם חוטא‬
sins, the Holy One Himself, Blessed Be He, rectifies the ‫ שלא על‬,‫והקב"ה בעצמו‬
perversion, not by way of an emissary, and He washes ‫ מתקן את‬,‫ידי שליח‬
.‫מעוותיו ורוחץ צואת עונו‬
away the filth of a person's sins. From this, one can ‫ומכאן יתבייש האדם לשוב‬
also understand that a person should be ashamed to ‫ שהרי המלך בעצמו‬,‫לחטוא‬
return to his sinful ways, for the King Himself cleanses :‫רוחץ לכלוך בגדיו‬
the filth of his garments.
4. [And forgives the transgression of] the remnant of His ‫ לשארית נחלתו‬.4
heritage
‫הנה הקב"ה מתנהג עם‬
The Holy One, Blessed Be He, conducts Himself towards ‫ מה‬,‫ לומר‬,‫ישראל בדרך זה‬
Israel in this way: He says, “What shall I do for [the people ,‫אעשה לישראל והם קרובי‬
of] Israel, who are My relatives? I have the obligations of ‫ שהם‬,‫שאר בשר לי עמהם‬
My own flesh [she'er bassar] towards them!" For the ‫ וקורא לה‬,‫בת זוג להקב"ה‬
‫ כדפירשו‬,‫ אמי‬,‫ אחותי‬,‫בתי‬
people of Israel are the spouse of the Holy One, Blessed ‫ז"ל )שיר השירים רבה‬
Be He, and He calls them, "My daughter," "My sister," and ,‫ וכתיב )תהלים קמ"ח‬,(‫פ"ג‬
"My mother." As our sages explain the phrase "the ,"‫ "ישראל עם קרובו‬:(‫י"ד‬
children of Israel, a people close [kerovo] to Him" (Psalms ‫ממש קורבה יש לו עמהם‬
.‫ובניו הם‬
148:14), "He has an actual blood relationship [kurvah]
with them, and they are His children." ,"‫והיינו "לשארית נחלתו‬
This, too, is the meaning of the words "the she'erit ‫ וסוף סוף‬,‫לשון שאר בשר‬
[remnant] of His heritage," implying she’er bassar, a blood ‫ אם‬,‫ ומה אומר‬,‫הם נחלתו‬
,‫אענישם הרי הכאב עלי‬
relationship. In the final analysis, the children of Israel are :('‫ ט‬,‫כדכתיב )ישעיה ס"ג‬
G-d's inheritance. Says the Holy One, Blessed Be He: "If I ‫ כתיב‬,"‫"בכל צרתם לו צר‬
punish them, the pain is Mine!" as it is written, "In all their ‫ לומר שצערם‬,‫"לא" באל"ף‬
trouble, He is afflicted.,," (Isaiah 63:9). The verse is written ‫מגיע לפלא העליון וכל שכן‬
‫ שבהן עיקר‬,‫לדו פרצופין‬
‫( לא צר‬with an aleph), implying that the pain of Israel ‫ וקרינן בוא"ו "לו‬,‫ההנהגה‬
extends to the level of keter called peleh, and how much ,'‫ כדכתיב )שופטים י‬,"‫צר‬
more so to the level of the 'dual visage,' tiferet and ‫ "ותקצר נפשו בעמל‬:(‫ט"ז‬
malchut, through which the world is mainly run. [But] the ‫ לפי שאינו סובל‬,"‫ישראל‬
‫ מפני שהם‬,‫צערם וקלונם‬
4|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

verse is read ‫( לו צר‬with a vav), signifying that the pain is :‫שארית נחלתו‬
His. This is also the intention of the verse “…His soul ,‫כך יתנהג האדם עם חבירו‬
‫כל ישראל הם שאר בשר‬
became impatient with the misery of Israel" (Judges ‫ מפני‬,‫אלו עם אלו‬
10:16), for He cannot bear [the Jews'] suffering and dis- ‫ יש‬,‫שהנשמות כלולות יחד‬
grace, since they are the she'erit of His heritage. ‫בזה חלק מזה ובזה חלק‬
A person should conduct himself the same way towards ‫ ולכך אינו דומה‬,‫זה‬
‫את‬ ‫העושים‬ ‫מרובים‬
his friend, since all [the people of] Israel are blood ,‫המצוה )ספרא לויקרא כ"ו‬
relatives, being that all souls are united, and each ,‫ח'( וכל זה מפני כללותם‬
person has a part of all others. This is why an individual ‫ולכך פירשו רז"ל )ברכות‬
who carries out the commandments can't compare to ‫ ב'( על הנמנה מעשרה‬,‫מ"ז‬
,‫ראשונים בבית הכנסת‬
a multitude of people who do so, since they all ,‫אפילו מאה באים אחריו‬
complement one another. And thus, our sages explain ,‫מקבל שכר כנגד כולם‬
regarding one who numbers among the first ten to ‫ מפני‬,‫מאה ממש כמשמעו‬
arrive at the synagogue that even if one hundred come ‫שהעשרה הם כלולים אלו‬
‫ הרי הם עשר פעמים‬,‫באלו‬
after him, he receives a reward equivalent to [the ‫ וכל אחד‬,‫ הם מאה‬- ‫עשרה‬
combined reward of] them all. One hundred is to be ‫ לכן‬,‫מהם כלול ממאה‬
understood literally, since the souls of each of the first ‫ הוא יש‬,‫אפילו יבואו מאה‬
ten are included in each other so there are ten times ‫ וכן מטעם זה‬.‫לו שכר מאה‬
‫כל ישראל ערבים זה לזה‬
ten, equaling a hundred. Thus, the ten include a ‫ א'( מפני‬,‫)שבועות ל"ט‬
hundred souls. Therefore, even if a hundred people ‫שממש יש בכל אחד חלק‬
come after one of the first ten, his reward equals all of ‫ וכשחוטא‬,‫אחד מחבירו‬
theirs. This is why "all [the people of] Israel are ‫האחד פוגם עצמו ופוגם‬
‫ נמצא‬,‫חלק אשר לחבירו בו‬
guarantors for one another," since each individual Jew ‫ חבירו‬,‫מצד החלק ההוא‬
has a portion of all the others. When one individual ‫ אם כן הם שאר‬,‫ערב עליו‬
sins, he blemishes not only his own soul but the :‫זה עם זה‬
portion of him that every other Jew possesses. It ‫לכך ראוי לאדם להיות חפץ‬
follows that his fellow Jew is a guarantor for that ‫בטובתו של חבירו ועינו‬
‫טובה על טובת חבירו‬
portion. ‫וכבודו יהיה חביב עליו‬
Therefore, one should desire the best for his fellow, ‫ הוא‬- ‫ שהרי הוא‬,‫כשלו‬
view his neighbor’s good fortune benevolently, and ‫ ומטעם זה נצטוינו‬.‫ממש‬
cherish his friend's honor as his own - for he is he truly! ‫ "ואהבת‬:(‫ י"ח‬,‫)ויקרא י"ט‬
‫ וראוי שירצה‬."‫לרעך כמוך‬
For this reason, too, we are commanded to "love your ‫בכשרות חבירו ולא ידבר‬
fellow as yourself" (Leviticus 19:18) - and it is proper that .‫בגנותו כלל ולא ירצה בו‬
a person desire the well-being of his fellow, and he ‫כדרך שאין הקב"ה רוצה‬
should never speak ill of him or desire that evil befall ‫ מטעם‬,‫בגנותנו ולא בצערנו‬
‫ אף הוא לא ירצה‬,‫הקורבה‬
him. Just as the Holy One, Blessed Be He, desires ‫בגנות חבירו ולא בצערו‬
neither our disgrace nor our suffering, because we are ‫ולא בקלקולו וירע לו ממנו‬
His relatives, a person should not desire to see his ‫כאלו הוא ממש היה שרוי‬
fellow's disgrace, suffering, or downfall. Rather, a ‫באותו צער או באותה‬
.‫טובה‬
person should be pained by it as if he himself were the
victim. The reverse applies to his fellow's good
fortune.

5|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

5. He does not maintain His anger forever ‫ לא החזיק לעד אפו‬.5

This attribute is different from those mentioned above, ‫ שאפילו‬,‫וזו מדה אחרת‬
,‫האדם מחזיק בחטא‬
for even though a person persists in sinning, the Holy .‫אין הקב"ה מחזיק אף‬
One, Blessed Be He, does not persist in His anger. And ,‫ לא לעד‬,‫ואם מחזיק‬
even when He does become angry, it is not forever. ‫אלא יבטל כעסו אפילו‬
Rather, He assuages His anger even if a person does not ‫ כמו‬,‫שלא ישוב האדם‬
‫שמצינו בימי ירבעם בן‬
repent, as we find in the days of Yaravam ben Yoash, ,‫יואש )מלכים ב' י"ד‬
when the Holy One, Blessed Be He, restored the borders ‫ שהחזיר הקב"ה‬,(‫כ"ו‬
of the Land of Israel (II Kings 14): Even though the people
‫ והם היו‬,‫גבול ישראל‬
were unrepentant worshippers of calf idols, He had ‫ וריחם‬,‫עובדי עגלים‬
‫ אם כן‬,‫עליהם ולא שבו‬
compassion for them. Why? Because of this attribute of ‫למה ריחם? בשביל מדה‬
not maintaining His anger forever. On the contrary, He ‫ שלא החזיק לעד‬,‫זו‬
deliberately mitigates His anger, even though the sin still
‫ אדרבה מחליש‬,‫אפו‬
exists. And He does not exact punishment; rather, He ‫ עם היות שעדיין‬,‫אפו‬
‫ אינו‬,‫החטא קיים‬
waits hopefully and compassionately for sinners to re- ‫ אלא מצפה‬,‫מעניש‬
pent. This is the intention of the verse "Not forever will
,‫ומרחם אולי ישובו‬
He do battle, nor will He bear a grudge for eternity" ('‫ ט‬,‫והיינו )תהלים ק"ג‬
(Psalms 103:9). Rather, the Holy One, Blessed Be He, ‫"לא לנצח יריב ולא‬
‫ אלא‬,"‫לעולם יטור‬
conducts Himself with both tenderness and severity, as ‫הקב"ה מתנהג ברכות‬
Israel's benefit requires. ‫ הכל לטובת‬,‫ובקשות‬
This is a fitting attribute for a person to acquire in his .‫ישראל‬
conduct towards his fellow. Even if one is permitted to ‫וזו מדה ראויה לאדם‬
.‫להתנהג בה עם חבירו‬
chastise his friend or his children severely, and they ‫אפילו שהוא רשאי‬
would accept the rebuke, this is no reason to harshen his
‫להוכיח ביסורים את‬
chastisement and persist in his wrath, even if he is ‫ והם‬,‫חבירו או את בניו‬
‫ לא מפני זה‬,‫מתיסרים‬
naturally angry. Instead, he should assuage his anger and not
‫ירבה תוכחתו ולא‬
linger over it, even where it would be permissible to do so.
‫יחזיק כעסו אפילו‬
This idea is comparable to our sages' explanation of the verse
‫ אלא יבטלנו ולא‬,‫שכעס‬
"When you see the donkey of your hated enemy struggling ‫ גם אם‬,‫יחזיק לעד אפו‬
,‫אף הוא המותר לאדם‬
under his load ... , ‫עָ זֹב ַתּעֲ זֹב ִעמּ ֹו‬- you shall surely help him"
(Exodus 23:5). They explain the cause of the hatred ‫כעין שפירשו "כי תראה‬
‫חמור שונאך רובץ תחת‬
mentioned in the verse as being that he saw his enemy ('‫ ה‬,‫משאו" )שמות כ"ג‬
transgressing, and, being a lone witness, he cannot testify in
‫ופירשו רז"ל )פסחים‬
‫ ב'( מה היא‬,‫קי"ג‬
the rabbinical court. Thus, he is permitted to hate the fellow
‫ שראה‬,‫השנאה הזאת‬
as regards his sin. Even so, the Torah demands, ‫עָ זֹב ַתּעֲ זֹב ִעמּ ֹו‬-
‫ והוא‬,‫אותו עובר עבירה‬
"you shall surely help him," meaning, "abandon (‫ )עָ זֹב‬the
‫יחיד שאינו יכול להעיד‬
anger in your heart." Indeed, it is a religious obligation to
‫ ושונא אותו על‬,‫עליו‬
draw the person closer with love, for perhaps this method
‫ ואפילו הכי‬,‫דבר עבירה‬
‫אמרה תורה "עזוב‬
will succeed. This is exactly the attribute of "He does not
‫ שבוק ית‬,"‫תעזוב עמו‬
maintain His anger forever." ‫ אלא מצוה‬,‫דבלבך‬
,‫לקרב אותו באהבה‬
Translation: R. Moshe Miller. The Palm Tree of Devorah. ;‫אולי יועיל בדרך זו‬
Feldheim, 1993. [with some modifications] - ‫דהיינו ממש מדה זו‬
".‫"לא החזיק לעד אפו‬
6|7
 BEING GOD’S MOTHER AND THE INTERPENETRATED SELF

JAMES JACOBSON-MAISELS I jamesm@pardes.org.il

7|7