Professional Documents
Culture Documents
47 תבא PDF
47 תבא PDF
,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf
¨ § § § © ¨ § § ¨ § ¨ § ¤ Ÿ¡ ¨ § ¥
¤ ¨ § ¦ ¤ ¥ ª § © ¨ § © § ¤ ¥ ¥ Ÿ ¨ Ÿ § ¨§
¤ © § ¦ Ÿ ¨ ¤ £ © § ¦ ¤ § § ¦ © Ÿ ¨ ¦
¨ § § ¨ § ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¤ ¨ £ © § © ¤§¤
¨ § ¦ § ¨ § ¦ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ ¦ § ¤ § § © © § ¦ © ¨ § ¤ § § © ¨ § ¤ §©§ ¨ ¥ § ¦ © ¨¦ §
§ ¨ § ¤ ¥ ¦ © ¨ §
¤ ¨ § ¦ § § Ÿ ¦ § ¤ ¨ §
¨ § © ¨ § §©
«¦ § «¦ §
« § ¨
«¥ § ¦ ¤ «¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨
¤ § © § ¤ § ¦ ¤ ¤ ¨ § ¨ ¦ ¨ § ¨ ¨ § ¨ § © ¨ § ¤ §¤§¦
«¥ ¨ ¡ ¤ § § «© £
«¤ § ¦ §
«¥ ¨ § ¦ ¥ ̈
« §©
¨ ¨ § ¤ ¨
¤ ¦ £ © § ¦ § ¦ ¥ £ ¦ Ÿ ¡ ¤ § © £ © ¤ §© §
«¥ § § «¤ § «¥ § «¨ ª «¥ ¨ § ¦ ¥ « § © ¨ «¥ ¨ ¡ ¤ §
Ÿ ¨ ¨ £ ¨ § ¨ ¨ ¤ § ¦ Ÿ § ¦ © ¨ © ¤ © ¨ § ¤ ¨ ¨ § ©
«¥ ¨ § ¦ « © § «¨ «¥ © § © ¨ § «¨ © « ¨ «¨ § ¦
« § ¨
¨ § ¤ £ ¨ Ÿ © ¤ ¨ ¨ © ¥ ¨ ¥ § ¤ § © £ © ¨ § ¤ ¥¦
¨ ¦ ¨ © ¨ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ § § © © § ¤ § © § © ¤ ¥ © ¨ § ¤ ¤ § © § ¤ ¨ ¥Ÿ
¤ ¥ ¥ ¥ Ÿ ¨ § ¨ § ¤ § ¤ © § ¨ Ÿ ¤ §© §
¥ ¨ § ¨ © ¨ ¨ ¤ ¨ © ¨ § ̈
¦©
¥
¤ ¨ ¦ ¤
¥ £ ¥ Ÿ ¥ ¤ ¨ § ¦ ¨
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¤ ¨ §
¥ § ¤ ¥ §
¥ ¨ §
¨ ¥ § ¦ ¨§ ¦ ©
¨ ¤ ¨ §
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¥ ¨ § ¦
©§
¤ ¨ ¤ ¦ ¨ § § ¥
¤ § ¦ ¦ ¦ ©
¤ ¨
¨ §
§ © §
¥ ̈
¨
ג
«¨ § «©
¨À §
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤
À § ©
¥̧ ¨
³© »¨
¬ ¦
«¦ ª «¨ ¨
À § ©¹
®¦ ¨
¨Ÿ § − ¤
´ § «©
®Ÿ £ «© ¥ ¬¨ § Ÿ « « § © ´¨ § −¦ ® ¥ ¨ § ¦ ¬¨ © Ÿ« « § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «© ´
Ǭ
´¨ § ¤ © ¦ −¨ ¨ ® ¨ ¦ ´¨ ¨ © ¥ © − «¦ « § © ´¨ § −¦ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¦ ¨− § Ÿ « « § © ´¨ § −¦
® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ §Ÿ « § ¬¤ § ¤ ¦À £ «¹© ® ¨
§Ÿ « § ¦ − ´¨Ÿ § «¨ ¨ ´¦ −¤ £«© © ® ¨ ¦ Ÿ ´ ¦ − ´¨Ÿ §
¦ ¬ © «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ ¹§ ¬¥ §
¦ ® ¨ § ¬¦ ¨ «¦ ¦ § ¦ © Ÿ À § ¹¦ ® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ ¨ «¨ © Ÿ À § ¹¦
Ÿ ´ ¨ «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ §¹ ¬¥ § ® ¦ ´¥ § £Ÿ − À¦Ÿ § ¦ ¦ ³ © «© ¦ £ ´¦ ¨ÀŸ ¹§ ¬¥ §
¦ ®¨ § ©
® ¦ ¦ ©
¬¥ ¢ «¨ § À̈ «¦ Ä̈ ¦ ³ «¨ «¦ À¦¹ ¦ § «© ® ¨ ´¨ § ¦ § ´¦ ¨ ¦ «¨ ¨ £ ´¨Ÿ «© ®Ÿ § ¦ ¦ ´© ¦ §
¬¥ £ «©
¥À © £ «¹© ®¤ § «¤ ¦ ¬ ¨ Ÿ « ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ ¨ÀŸ ¹§ ´¦ § ®¨ ¥ « ¨Ÿ § − ´¦ § ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ À̈Ÿ ¹§ ¬¦ §
® ¨Ÿ «©
© ¬© © ¤ «¨ ¬¤ À¹̈ Ÿ «¨ ¤®¤ ¥ £ «© ¬¦ § ¦ ¦ «¨ ¨ § Ÿ ´ ¤ À̈ © ¹§ ® ¨
¦ ´© § ¦ Ÿ ´ © «¨
«¨ ¦ Ÿ ´ § À̈ § «¨¹ ® ¦ © ´ £ «¨ ¤ ¤ − «¨ «¦ À¦¹ ¦ § © ¦® ¨ ¦ £ ´¦ § « − « Ÿ ¬ ¨ À¦ ¦ ©¹
¨ ´¨ « ´¨ § § ¦ § ¨ −¦ ¨
® ¨Ÿ § ´¨ ¨ © − ¤ «¥ ¥ § ´¨ § ¦ −¦ Ÿ® ¨ § ´¨ ¨Ÿ § − ´¥ ¥
³¥ «¨Ÿ § ¬¥ ¦ ¤À § © «¥¹ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¨ © − ´ ¨ «¨ ¬¨ ¦ »§ © ¨Ÿ §¹ ¨ ¬¨ ® ¨ ¨ ¬ ¦ » ¨Ÿ § −
´ ¨ «¤ § « £ ©À Ÿ ¡¹ ¨ ®¤ § ´¨ © ´¦ ¥ © «¥ § ¦ © À § ©¹ © ® ¦ Ÿ £ «© ¬© § ¦ ¬¨ ¤Å¶¨© » ¨Ÿ §
« § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «©
אגרות קודש
תשי"ג,ט' אלול,ב"ה
.ברוקלין
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
'מוה"ר יהודא צבי שי
!שלום וברכה
כו( משניות – מסכת סוטה א( סדר הנחת תפילין .............................................ב
ביאור קהתי ..........................................................רכב
ב( מזמורי תהלים קיז ,קיח ....................................ג
כז( עין יעקב מסכת מגילה ......................................................רלא ג( מאמר ד"ה אני לדודי ודודי לי
כח( מסכת מנחות עם ביאורים ג' דסליחות ,ה'תשכ"ט ...............................................ה
מדף טז עד דף כב .....................................................רלב ד( מכתב כללי ח"י אלול ה'תשמ"ח .........................................כ
דברי התורה שאנו מקבלים באדיבות של כל המוציאים לאור ,שייכים אליהם ואסור בהחלט לעשות בהם שימוש מסחרי
ה
42 ,ÈÚ‰Ïe
¿»ƒ הארת אלוקות מלמעלה למטה. "Èσ È„Bc"c
ƒ ¿ ÔÈÚ‰»»¿ƒ נאמר ב'שיר השירים': 1
שבכללות בחודש אלול היא העבודה של "אני 43 ˙eiËÙaLבנוסף לכך
∆ƒ »¿ƒ ,1 ÈÏכנסת ישראל אומרת :אני נמשכת ורוצה להתקרב
ƒ È„B„Â
ƒ ¿ È„B„Ï
‡ƒ ¿ È
¬ƒ 2
לדודי" ובראש השנה ויום הכיפורים הוא הזמן של "ודודי לי" ,הרי בפרטיות 44 3אל 'דודי' )אהובי( ,הקדושֿברוךֿהוא ,והוא רוצה להתקרב אלי ,וארבעת
45 ,"È„B„Ï
ƒ ¿ ȇ"c
ƒ¬ ¿ ‰„BÚ‰
» ¬» dLiL»¿∆∆ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa »¿ ‰p‰ ) ‡˙ȇ„kיותר ≈ƒ » ƒ ¿ƒ Ïeχ¡ ˙BzŒÈL‡ 4המילים הללו "אני לדודי ודודי לי" הם » ≈ ≈
46 ‡e‰ d˙eÏÏkL
מלמטה למעלה ∆¿» » .(2 ˙e„ÈÒÁe
ƒ¬« ‰Ïawa 5כמובא ««»»
47 ‰NÚ
‡∆ ¬« ÈÊ«¬ ,‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚ «¿ƒ Ïeχ¡ ˘„ÁaL∆… ¿∆ ,‰Êa ∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 6
48 ,"ÈÏמלמעלה למטה, "ƒ È„Bc
ƒ „iÓ »ƒ ˙ÏÁ˙‰
7עם תחילת החודש «»¿« ‡e‰
49 ÔÈNBÚ
ƒ χNÈ ≈ »¿ƒ L‡k∆ ¬« ȉL
∆¬≈ )(‰‚ÂÓ È˙Ï ‰Á‰ ‰„BÚ‰הרוחנית « ¬« ƒ
˙ÎÈÚc » ¬» 8
50 ,5 ÔÈχ‚כי
ƒ»¿ƒ Ô‰≈ „iÓ »ƒ ‰eLz
¿ » ÏÚכל המעשים ˆ„˜ « ∆∆ ÔBaLÁ ¿∆ 9
51 עבודת התשובה פועלת את פעולתה וּל אל ֱ וֹת תּב ֵ שׁיֿ ֵ רא ָ , ִלי 1 וֹדיִ וד ְ וֹדי ִ לד ְ ‡Èƒ ¬ 1
‰M‰
10וההנהגות של האדם במהלך « »»
52 ‡e‰ ÔÎÂ וּבחסידוּת (ָ ְ ִ ָ ְ .
והענין מיד ,ולא רק לאחר זמן רב≈¿ , 2 בּקּבּלה ַ ֲ ִ )כּדאיתא ַ ַ ָ ָ ְִ ִ ָ 2 ההולכת ומסתיימת, »¿»∆ 11
‰ÚL
53 ÌÈiÁe‰הנפעלים
ƒƒ» » ÌÈÈÚa
וֹדה «ƒ»¿ƒ» Ìb העב ָ התחלת ָ ֲ שׁבּחדש ֱאלוּל הוּא ַ ְ ָ ַ בּזהֶֹ ְ ֶ , ֶָ 3 ‰„BÚ‰
» ¬» ˙eÏÏk
»¿ ÏÚ
« ‰Î‰‰Â
»»¬«¿ 12
54 È„ÈŒÏÚL
וההכנה על ידי התשובה≈¿ «∆ , שׁעברהָ ָ ֲ ַ ְ , שּׁנה ֶ ָ ְ ָ צדק ַעל ַה ָ ָ דּעריכת ֶח ְשׁבּוֹן ֶ ֶ ַ ִ ֲ ַ 4 ‰M‰ 13הרוחנית ,עבודת ה' «»» « ÏÚ
55 ("È„B„Ï
)"‡ƒ ¿ È ¬ƒ ‰eLz‰
ועל «¿ » עלינוּ ְ ַ בּאה ָ ֵ שּׁנה ַה ָ ָ העב ָוֹדה ַעל ַה ָ ָ כּללוּת ָ ֲ ַ 5 ≈ »¿ƒ Ïk» ÏÚÂעל ְ ָ χNÈ «¿ eÈÏÚ
≈» ‰‡a‰»»« 14
56 ,"ÈÏהארת "ƒ È„Bc
ƒ „iÓ »ƒ ‰NÚ«¬ ∆ ˙eÏÏÎa
»¿ƒ „q‰Â ∆≈«¿ .‰BËÏ » ¿ 15
57 אלוקות על האדם שעושה תשובה,
,וֹדה ָ העבֲ ָ וּת בּכללָ ְ ִ סּדר ֶ ֵ והַ ְ .וֹבה ָ לט ְ ישׂראלֵ ָ ְ ִ כּל ָ 6
,‰„BÚ‰הסדר בעבודת ה' בכלל» ¬» 16
58 BaL∆ ,Ïeχ¡ L„Áa ∆… ¿ ËÙe
»¿ƒ וּא ה לּה ָ שׁתּח
ִ ְ ֶ , למעלהָ ְ ַ ְ טּה ָ לּמ
ַ ְ מ ִ וּא ה שׁענינהּ
ָ ָ ְ ִ ֶ 7
‰hÓlÓ
»«¿ƒ ‡e‰ dÈÚL 17הוא ∆»»¿ƒ
59 ÊÓen‰
» ¿« ÔÈÚ‰ »¿ƒ» ˜« ‡Ï ההבטחה «¬ ∆
… ‰NÚ ישׁנהּ ַ ַ ְ ָ ָ ואז ֶ ְ ָ דּ"אני ְלד ִוֹדי"ָ ְ , הענין ְ ֲ ִ ,‰ÏÚÓÏהאדם למטה פועל ועושה ָ ִ ְ ָ
8 »¿«¿ 18
60 ,Ï"‡ ˙BzŒÈL‡aהחלק "וד ִוֹדי ¿» ≈ ≈ יהיה ְ שׁלּאחריֿזה ִ ְ ֶוההצלחהֶ ֵ ֲ ַ ְ ֶ , בּרכה ְ ַ ַ ְ ָ ָ ְוה ְ ָ ָ ַ 9 לאלוקות, להתקרב מלמטה, 19מצידו,
61 "‡È
שׁגּם הראשון של המילה "אלול"ƒ¬ , כּפּוּרים ַ ֶ ,3 שּׁנה ְויוֹם ַה ִ ִ בּראשׁ ַה ָ ָ דּהינוּ ְ ֹ ִ 10 ÔÈÚ‰לי"ְ ַ ְ , »¿ƒ» ‡e‰ ‰lÁzL 20למעלה ∆¿»ƒ
62 ÔÈÚ‰
‡»¿ƒ» Ìb« ‡l »∆ ,"È„B„Ï"אני ¿ ƒ שׁסּוֹפיֿ ֵתּבוֹת ֲ ִ וּע ֶ ֵ כּיּד ַ בּ'אלוּל'ָ ַ , נרמזים ְ ֱ ֵ 11הם ִ ְ ָ ִ התקרבות ƒ
,"È„B„Ï¿ ȇ"cƒ¬ ¿ 21
63 ,Ï" ˙BzŒÈL‡a
≈ ≈ »¿ ÊÓen‰ «¿ » dLÈ
»¿∆ ʇ 22לאלוקות מצד האדם ¿»
64 החלק השני של המילה "אלול",
את ֶ שׁכּוֹללים
ִ ְ ֶ , יוּדי"ן 4 ִ ' ד הם ֵ לי" ִ וֹדי ִ וד ְ וֹדי ִ לד ְ 12
‰Îa‰Â
¿«¿»» ‰Áˉ‰
»»¿«« 23
65 ˙eÏÏÎa
‡»¿ƒ ,ÌÓ"»¿» ."Èσ È„B„Â
¿ ƒ ימים שׂרה ָ ִ הע ָ ָ וגם ָ ֲ דּחדשׁ ֱאלוּלַ ְ , יּמים ְ ֶֹ ְ 13 ‰ÊŒÈÁ‡lLשׁלֹ ִשׁים ַהָ ִ ∆¿«¬≈ ∆ ,‰Áψ‰‰Â
»»¿««¿ 24
66 CÚaביחס אל »Ïk ∆∆¿ ,˙BÈ ≈ נע ֶשׂה שׁבּהם ַ ֲ כּפּוּריםֶ ָ ֶ , שּׁנה ְליוֹם ַה ִ ִ שׁבּין ֹראשׁ ַה ָ ָ 25להעבודה של "אני לדודי" במשך ימי ֵ ֶ 14
67 Ïeχ¡ L„Áa ∆… ¿ ‰p‰ ≈ƒ ,‰M‰שׁבּפרטיּוּת « »» וּלהעירִ ָ ְ ִ ֶ , דּ"דּוֹדי ִלי"ִ ָ ְ . הענין ְ ִ עיקר ָ ִ ְ ָ "ַ ִ 15 ,"Èσ È„B„ ƒ ¿ ‰È‰È 26חודש אלול ∆¿ƒ
68 "‡È
ƒ¬ ‡e‰ ‰„BÚ‰ » ¬» ˜ÈÚ דּ"אני « ƒ
העב ָוֹדה ְ ֲ ִ שׁיּשׁנהּ ָ ֲ בּכל יוֹם ָויוֹם ֶ ֶ ְ ָ 27הארת אלוקות אל האדם ,מלמעלה ִ 16הֵנּה ְ ָ
,"È„B„Ïהתעוררות מצד האדם אזי ¿ ƒ ְ 17 ‰M‰לד ִוֹדי"ָ ְ ֶ , »» « L‡a … ¿ eȉc
28למטה¿« ¿ ,
69
תּשׁוּבהַ ֲ , ענין ַה ְ ָ וּתהּ הוּא ִ ְ ַ שׁכּלל ָ
70 ÌÈÓȃ» ‰NÚe
להתקרב לאלוקות «¬ »» ̉אף ≈ ÌbL«∆ ,3 ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ¿ 29
71 ÌBÈÏ¿ ‰M‰ »» « L‡ … ÔÈaL ∆≈
ישׂראל
כּא ֶשׁר ִ ְ ָ ֵ שׁהרי ַ ֲ "דּוֹדי ִלי"ֵ ֲ ֶ , ִ נע ֶשׂה ִמָיּד 30שלמעשה ראש השנה ויום הכיפורים ֲ ַ 18
72 ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˜ÈÚ « ƒ ‡e‰ ÌÈetk‰ וכן הוּא ַגּם «ƒ ƒ נגאלין ֵ ְ ,5 תּשׁוּבה ִמָיּד ֵהן ִ ְ ָ ִ וֹשׂין ְ ָ 19 ÌÈÊÓע ִ 31חלים בחודש תשריƒ» ¿ƒ ,
73 "ÈÏהארה אלוקית אל ƒ È„Bc"c
¿ ƒ )"אני
ִ ֲ תּשׁוּבה ָ ְ הַ ידיֵ ְ ֿ שׁעל ַ ֶ ,וּחניּים ִ ִ ָ הר ָ בּענינים
ִ ָ ְ ִ ָ 20 ˙BzŒÈÙBqL
≈ ≈ ∆ «Úe„ik »« ,'Ïeχ'a¡ ¿ 32
74 e‰ÊÂ
בּחדשׁ האדם ,מלמעלה למטה∆¿ . וּבפרט ְ ֶֹ "דּוֹדי ִלי"ָ ְ ִ , ִ נע ֶשׂה ִמָיּד 33האותיות האחרונות של ארבעת ְ 21לד ִוֹדי"( ַ ֲ
75 Ï"Êבגמרא
6 « eÈ˙Ba
≈ « eÓ‡Lוּמז ∆»¿ הענין ַה ְמּר ָ נע ֶשׂה ֹלא ַרק ָ ִ ְ ָ ֱ 22 "Èσ È„B„Âאלוּלֶ ,שׁבּוֹ ַ ֲ ƒ ¿ È„B„Ï
"‡ƒ ¿ È
34המילים ¬ƒ
76 ,el‡≈ ÌÈÓÈ ƒ» ‰NÚ הענין ‡»» ¬ ˙B„B "אני ְלד ִוֹדי"ֶ ,א ָלּא ַגּם ָ ִ ְ ָ בּרא ֵשׁיֿ ֵתּבוֹת א"לִ ֲ , , Ô"È„eÈבגימטריא ָ ְ 23
4 ƒ '„ ̉≈ 35
ÌÈLÏL
ƒ… ¿ ˙‡∆ ÌÈÏÏBkL
36ארבעיםƒ¿ ∆ ,
אמנם, בּרא ֵשׁיֿ ֵתּבוֹת ו"ל"ְ ,וד ִוֹדי ִלי"ָ ְ ָ . וּמז ְ ָ ,Ïeχ¡ L„Ácשבהם ַ 24ה ְמּר ָ ∆… ¿ ÌÈÓi‰ ƒ»« 37
"אני
העב ָוֹדה הוּא ֲ ִעיקר ָ ֲבּחדשׁ ֱאלוּל ִ ַשּׁנהִ ,הֵנּה ְ ֶֹבּערָ כּל ַה ָ ָיוֹתרֶ ֶ ְ ,
בּכללוּת ֵ 38העבודה היא באופן של "אני לדודי"ָ ְ ִ 25 ,
הענין
עיקר ָ ִ ְ ָ
כּפּוּרים הוּא ִ ַשּׁנה ְליוֹם ַה ִ ִ שׁבּין ֹראשׁ ַה ָ ָ ימים ֶ ֵשׂרה ָ ִ וּבע ָ ָ
ְ 26 ‰NÚ‰לד ִוֹדי"ֲ ַ ,
»» ¬» Ì‚Â 39מלמטה למעלה«¿ ,
שׁעליהם
ימים ֵאלּוֶּ ֵ ֲ ֶ ,
שׂרה ָ ִבּוֹתינוּ ַז"ל 6אוֹדוֹת ֲע ָ ָ
שׁאמרוּ ַר ֵוזהוּ ֶ ָ ְ ִ ְ 27 ÌBÈÏ¿ ‰M‰
דּ"דּוֹדי ִלי"ֶ ְ . »» « L‡ … ÔÈaL
≈∆ ÌÈÓÈ ƒ» 40
˜ÈÚ
« ƒ ‰NÚ
∆ ¬« ̉aL
∆»∆ ,ÌÈetk‰
«ƒ ƒ 41
(1שה"ש ו ,ג (2 .פרי עץ חיים שער ר"ה פ"א .שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ .רד"ה אני לדודי בלקו"ת פ' ראה לב ,א.
שם לג ,א .דרושים לר"ה סד ,א .סידור עם דא"ח רכה ,סע"ג .ובכ"מ (3 .ראה רד"ה אני לדודי שם (4 .אבודרהם סדר
תפילת ר"ה .ב"ח או"ח סתקפ"א )ד"ה והעבירו( .ראשית חכמה שער התשובה פ"ד )ד"ה עוד יש( .אוה"ת פ' ראה ע'
תשפא .וראה לקו"ת דרושים לר"ה שם (5 .רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה (6 .ר"ה יח ,א .יבמות מט ,ב .קה ,א.
ו
43 „ÍÈʃ ËÚÂÂÚËe‚Ú
)∆ ∆ ¿ ¿¿∆ Ú ∆ BÓˆÚ ¿« ˜ÈÓÚnL
ƒ¬«∆ ,"ÈÙ ¿« ¿ B˙Bȉa
»» eLwa"c ˜¿ƒ e‰e‡ »¿ B‡ˆn‰a
¿»ƒ¿ 'ȉ
»»¬ eLc ¿ƒ 7 Ó‡«¡∆ ̉ÈÏÚL
∆¬≈ ∆ 1
44 l‰
≈« ˙eiÓÈÙÏ ,„ÈÁÈaהגמרא מתעמק בעמקות רבה וביסודיות( «ƒ
' «ÚÈbÓeחודר ונוגע' ƒ ƒ¿ƒ ‡ƒ»¿ eÏÈÙ
ƒ¬ ‡e‰ "Èσ È„Bc"c
ƒ ¿ ÔÈÚ‰»¿ƒ» ʇL»˜»∆ ,B 2
45 ,ÈeÏ‚a
ƒ¿ ‰È‰zL
,BlLשבדרך כלל היא נסתרת ולא באה לידי ביטוי ∆∆¿ƒ שואלת שלכאורה יש סתירה בין שני פסוקים :כתוב אחד אומר שה' אלקינו ∆ 3
46 EÈt
"‡˙ »∆
∆ ÏÚBt ‰Ê∆ ÔÈÚÂעבודת האדם לגלות את פנימיות הלב שלו ≈
עונה "בכל קראנו אליו" ,היינו תמיד ,וכתוב אחד אומר "דרשו ה' בהימצאו" ¿»¿ƒ 4
47 ‡≈«¿∆ ,"Lw
LwnLהאדם ≈«¬ 'ȉ
¬»» היינו שה' מצוי דווקא בזמן מיוחד. 5
48 ˙‡∆ ÌȇlÓÓe
בּהיוֹתוֹ מלמטה למעלה ƒ¿«¿ - קראוּהוּ ִ ְ מּצאוֹ ְ ָ בּה ָ ְ
הוי' ְ ִ
דּרשׁוּ ֲ ָ ָ נאמר ִ ְ
7 ַ ֱֶ 1 דווקא והגמרא עונה שליחיד ה' עונה 6
49 ,'ȉ
»»¬ EÈt
∆» ˙ÈÁaL
« ƒ¿∆ B˙Lwa «» » בזמן מיוחד ,בעשרת ימי תשובה, 7
אפילוּ
דּ"דּוֹדי ִלי" הוּא ֲ ִ הענין ְ ִ שׁאז ָ ִ ְ ָ
ָ 2קרוֹבָ ֶ ,
50 »»¬ « ˙eiÓÈt‰
,'ȉcעומק ופנימיות «¿ƒ ƒ ולציבור ה' עונה תמיד ,ונמצא 8
האלוקות שבדרך כלל לא באה לידי 51
הר ִבּים, לזכוּת ָ ַ שׁלּא ְזק ִוּקים ִ ְ הינוֹּ ֶ , בּיחידְ ַ , ְִָ 3 9שבעשרת ימי תשובה כוחו של היחיד
52 ‡„Á
»∆ Ïk» CB˙a¿ ‰l‚˙z
גילוי ∆«¿ƒ ואין יּשׂראלֵ ְ , ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ אחד ְ ֶ ָ וּמס ִפּיק ְזכוּתוֹ ֶשׁל ָכּל ֶ ָ ְַ 4 10גדול ככוחו של הציבור כל ימות
53 ,ÈeÏb» ÔÙB‡a
∆ ¿ χNiÓ
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â
¿∆» מיוּחדתִ ,כּיֿ ִאם ִמ ַצּד ֱהיוֹתוֹ לזכוּת ְ ֶ ֶ כּלל ִ ְ צריָ ְ ִָ 5 ,eȉ
שלעשרה ימים אלו יש 11השנה¿« ,
54 "ÈÏהארה"ƒ È„B„Â
ƒ ¿ ÔÈÚ
«¿ƒ e‰fL
∆∆ )"דּוֹדי
ִ וקרוֹב לוֹ קּבּ"ה ָמצוּי ְ ָ ישׂראלִ ,הֵנּה ַה ָ ָ ִ 6אישׁ ִ ְ ָ ֵ 12מעלה מיוחדת ובהם ה' "מצוי"
של פנימיות האלוקות על האדם55 .
ימים ֵאלּוּ. שׂרה ָ ִ בּע ָ ָ
ִלי"( ַ ֲ 7 ÌȘe˜Ê
ƒ ¿ ‡lL 13במיוחד עד כדי כך ∆ …
56 ˙eiÓÈtL
ƒ ƒ¿∆ ÈtŒÏڌۇc
ƒ « « ¿ ,eȉÂ
¿«¿ B˙eÎÊ¿ ˜ÈtÒÓe
ƒ¿« ,ÌÈa‰ ƒ«» ˙eÎÊÏ ¿ƒ 14
57 ‡„Á
»∆ ÏÎa
»¿ ˙eÓÏLa
≈¿ ƒ ‡È‰ƒ l‰
«≈ דּחדשׁ ֱאלוּל, העב ָוֹדה ְ ֶֹ כּללוּת ָ ֲ תּוֹכן ְ ָ ֶ ‰p‰Â 8ב( ¿≈ƒ ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â‡»∆¿ „Á»∆ Ïk» ÏL ∆ 15
58 „ÓÚÓ
»¬« ‰Êȇa
∆ ≈¿ ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â
¿∆» הוי' א ִוֹרי "לדוד ֲ ָ ָ בּמּזמוֹר ְ ָ ִ מבאר ַ ִ ְ ְ ָֹ 9 ˆ»¿ CÈ
ÏÏkהיחיד אינו זקוק ƒ» ÔȇÂ
≈¿ 16
59 ∆¿ƒ∆ vÓe
,‰È‰iLואפילו אם האדם «» בּראשׁ בּמּדרשׁ " 9א ִוֹרי" ְ ֹ איתא ַ ִ ְ ָ )שׁעל ֶזה ִ ָ וישׁעי" ַ ֶ 8 ִ ְ ִ ְ 10 ˙„ÁeÈÓכדי שתפילתו
∆∆ ¿ ˙eÎÊÏ 17כלל ¿ƒ
העומק 60 נכשל בחטא חסֿושלום, מתחילים
ולכן ַ ְ ִ ִ כּפּוּריםֵ ָ ְ , "וישׁעי" ְבּיוֹם ַה ִ ִ שּׁנהִ ְ ִ ְ , ַ 11ה ָ ָ B˙Bȉ¡ „vÓ «ƒ ̇ŒÈk 18תתקבלƒ ƒ ,
והפנימיות של נשמתו לא נפגמת61 , ,χNÈבגלל עצם היותו≈ »¿ƒ Lȇƒ 19
חדשׁ ֱאלוּל,(10 מראשֿׁ ֶֹ הוי' א ִוֹרי גוֹ' ֵ ֹ לדוד ֲ ָ ָ וֹמר ְ ָ ִ 12ל ַ
ופנימיות הלב נשארת תמיד שלימה 62 ‰p‰
20יהודי ,חלק מעם ישראל≈ƒ ,
63 ac
∆ƒ ÌÈÙa
ƒ»¿ ÌÈt"L
ƒ» ∆ ÔÂÈÎÂ
¿≈ »
פני
בּקּשׁוּ ָ ָ אמר ִל ִבּי ַ ְ שּׁכּתוּבְ 11לַ ָ שׁזּהוּ ַמה ֶ ָ ֶ ֶ 13 BÏ B˜Â »¿ ÈeˆÓ» ‰"aw‰ »»« 21
לפי פשוטו 64 , "ÌÎnÚ
12 ∆»ƒ 'ȉ
¬»» והינוּ,אב ֵקּשְׁ ַ ְ . הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ )ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה( ֶאת ָ ֶ ַ ְ 14 ÌÈÓÈ
ƒ» ‰NÚa
)"»» ¬« ("Èσ È„Bcƒ 22
הכתוב מדבר במתן תורה .ולפי 65 דּ"בּקּשׁוּ וֹפן ְ ַ ְ דּ"אני ְלד ִוֹדי" ִהיא ְבּא ֶ שׁהעב ָוֹדה ְ ֲ ִ ֲ ָ ֶ 15 ≈‡.el 23
המשמעות הפנימית ,הכתוב אומר 66 וּנטעוועט ִזיך( דערגר ְ ֶ ֶ )ער ֶ ְ ְ עצמוֹ ֶ שׁמּעמיק ַ ְ פני"ִ ֲ ַ ֶ , ָ ָ 16 ˙eÏÏk
»¿ ÔÎBz ∆ ‰p‰Â
≈ƒ¿ ( 24
שהיחס של הקדושֿברוךֿהוא ובני 67 וענין
בּגלוּיָ ְ ִ ְ , שׁתּהיה ְ ִ לפנימיּוּת ַה ֵלּב ֶשׁלּוֶֹ ְ ִ ֶ , גּיע ִ ְ ִ ִ וּמ ִ ַ ַ 17 ‰„BÚ‰התוכן הכללי של עבודת» ¬» 25
ישראל הוא התחברות והתקשרות של 68
שׁמּב ֵקּשׁ - אב ֵקּשׁ"ַ ְ ֶ , הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ "את ָ ֶ פּוֹעל ֶ ֶ 18זה ֵ ‡Ó
»… ¿ ,Ïeχ¡ L„Ác 26ה' ¿ …∆
"פנים בפנים" ,הפנימיות של הקדושֿ 69 ‡ÈB
ƒ 'ȉ "»»¬ „„Ï
ƒ»¿ BÓÊna ¿ƒ« 27
ברוךֿהוא עם הפנימיות של בני 70
הוי',
פּניָ ָ ֲ שׁבּחינת ָ ֶ בּקּשׁתוֹ ַ ִ ְ ֶ - לּאים ֶאת ַ ָ ָ וּממ ְ ִ
ַ ְ 19 "ÈÚLÈÂשנהוג לאומרו מראש 8 ƒ¿ƒ¿ 28
71 L‡kL
∆ ¬«∆ ÔeÓ » ȉ
ישראל≈¬ , ואחד
אחד ְ ֶ ָ תּתג ֶלּה ְבּתוָֹ כּל ֶ ָ דּהוי'ַ ְ ִ , פּנימיּוּת ַ ֲ ָ ָ ַ 20ה ְ ִ ִ 29חודש אלול עד סיום חג הסוכות
72 BlLשל האדם ∆ l‰≈« ˙eiÓÈt
¿ƒ ƒ ענין ְ"וד ִוֹדי ִלי". שׁזּהוּ ִ ְ ַ וֹפן ָגּלוּיֶ ֶ , יּשׂראל ְבּא ֶ ִ 21מ ִ ְ ָ ֵ 9 L„na
‡ ‡˙Èמובא «»¿ƒ
)» ƒ ‰Ê∆ ÏÚL
«∆ 30
73 ‡ˆBÏ
‡¿∆ LÈ≈ ÈÊ«¬ ,˙eÓÏLa
≈¿ ƒ ‡È‰ƒ בּשׁלמוּת שׁפּנימיּוּת ַה ֵלּב ִהיא ִ ְ ֵ דּאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ְ ִ ִ ְוהינוַּ ְ , ְ ַ 22 ,‰M‰
»» « L‡a "‡… ¿ "ÈBƒ 31
74 EÈt
∆» ˙ÈÁa« ƒ¿ Ìb« ˙eÓÏLa ≈¿ ƒ וּמ ָצּב מעמד ַ בּאיזה ַ ֲ ָ יּשׂראלֶ ֵ ְ , ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ אחד ְ ֶ ָ בּכל ֶ ָ ָ ְ 23 ,ÌÈetk‰
"ƒ ƒ« ÌBÈa¿ "ÈÚLÈ ƒ¿ƒ¿ 32
75 ¬»»
,'ȉהפנימיות של האלוקות ,ואם כן „„Ï
ƒ»¿ ÓBÏ
« ÌÈÏÈÁ˙Ó
ƒ ƒ¿« ÔÎÏÂ
≈»¿ 33
הוי'
דּבּר ֲ ָ ָ בּפנים ִ ֶ שׁ"פּנים ְ ָ ִ וכיון ֶ ָ ִ שׁיּהיהָ ֵ ְ , ֶ ְ ִ ֶ 24
נשאלת השאלה ,מהי משמעות הבקשה 76 ŒL‡Ó
‡ 'B‚ ÈBכבר ≈ …
ƒ 'ȉ
»»¬ 34
שתהיה הארה מפנימיות הוי' ,והרי 77
פּנימיּוּת ַה ֵלּב ֶשׁלּוֹ שׁכּא ֶשׁר ְ ִ ִ וּבן ֶ ַ ֲ הרי מ ָ מּכם" ֵ ֲ ,12 ִ 25ע ָ ֶ כי במזמור זה 10 Ïeχ¡ L„Á
∆… 35
הדבר קיים תמיד ,על כך בא המענה78 , בּחינת
בּשׁלמוּת ַגּם ְ ִ ַ אצלוֹ ִ ְ ֵ אזי ֵישׁ ֶ ְ בּשׁלמוּתַ ֲ , ִ 26היא ִ ְ ֵ 36מבואר התוכן הכללי של עבודת ה'
79 'ȉ
»»¬ EÈt
"‡˙ »∆ ∆ ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ אב ֵקּשׁ", הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ "את ָ ֶ הוי'ִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ֶ פּניָ ָ ֲ ֶ ָ 27 ‰Ó« e‰fL 37בימים אלה(∆∆ ,
80 ‡È‰ƒ ‰Lwa‰
‡» »«« Èkƒ ,"Lw ¬«≈ וֹפן ֶשׁל ִגּלוּי. יהיה ְבּא ֶ שׁענין ֶזה ִ ְ ֶ בּקּשׁה ִהיא ֶ ִ ְ ָ ִ 28כּי ַה ַ ָ ָ »∆ 38
11 e˙kMבמזמור זה שתחילתו
81 ‰Ê∆ ÔÈÚLשאמנם קיים תמיד אבל
∆»¿ƒ וּת מלכ ְ "גּלּה ְכּבוֹד ַ ְ בּקּשׁה ַ ֵ כּללוּת ַה ַ ָ ָ ‡Ó
דּרָ ְ 39ב"לדוד ,ה' אורי וישעי"«» EÏ¿ ,
ְועלֶֿ ֶ ַ 29
82 ÈeÏbƒ ÏL
∆ ÔÙB‡a
∆ ¿ ‰È‰È
בהעלם ∆¿ƒ )(‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ
∆ ≈¿ «¿ ÈÙ »» eLwa¿« ÈaÏ
ƒƒ 40
83 ‰Lwa‰שמבקשים
» »«« ˙eÏÏk»¿ CcŒÏÚÂ
ויהיה ניכר ונרגש בגלוי∆∆ «¿ . ‰„BÚ‰L
» ¬»∆ ,eȉÂ
‡ ,Lwכפי שממשיך ומבאר¿«¿ .≈«¬ 'ȉ
»»¬ EÈt
∆» ˙‡∆ 41
84 , "eÈÏÚ
13 ≈» E˙eÎÏÓ
"¿ ¿« „Bk¿ ‰lb
בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים «≈ ÔÙB‡a
"È„B„Ïההתעוררות מצד האדם להתקרב לאלוקות ∆ ¿ ‡È‰ƒ
ƒ ¿ ȇ"c
ƒ¬ ¿ 42
קאפּיטל כז (9 .ויק"ר פכ"א ,ד .מדרש תהלים עה"פ .פסיקתא דרב כהנא פסקא כז )פסקא אחרי
(7ישעי' נה ,ו (8 .תהלים ַ
מות( (10 .מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ו .קצשו"ע סקכ"ח ס"ב .וראה שער הכולל פי"א רסכ"ח (11 .תהלים שם ,ח.
(12ואתחנן ה ,ד.
ז
41 .BÏek ÌÏBÚ‰
» » ÏÎa ˙eÎÏn‰של הקדושֿברוךֿ פועלים את התגלות מלכותו של הקדושֿברוךֿהוא ¿» ¿«« ÔÈÚ «¿ƒ BLÈ
¿∆ dÏek
» ‰M‰ »» « ÏÎaL
»¿∆ Û‡c «¿ 1
42 ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡È‰ƒ Ïeχ¡ L„Ác ∆… ¿ ‰„BÚ‰L
» ¬»∆ CÎÏ »¿ ÌÚh‰ ««« ‰p‰Â ,‰fÓלא רק שיש הארה והמשכה של ‚( ¿≈ƒ ∆ƒ ‰˙ÈÂ
)»≈ ƒ ,(E˙eÎÏÓ
2הוא בעולם «¿ ¿
43 ‡ "Lwהתחברות של פנימיות הלב ≈«¬ 'ȉ
»»¬ EÈt ∆» ˙‡∆ ÈÙ »» eLwa"c 3ספירת המלכות כפי שהיא הספירה האחרונה מעשר הספירות והאור האלוקי ¿ «¿
44 ÔÈÚ
«¿ƒ ˙eÏÏkL»¿∆ ÈÙÏ ‡ eÏÈÙשל מדריגת ¿ „Bkעם פנימיות האלוקות ,כמבואר לעילƒ¿ ,‡e‰ , 4העובר דרכה הוא בצמצום ,אלא תמיד יש הארה ¬ƒ
45 »¬ »
‰„BÚ‰התוכן הכללי של עבודת ˙k
ȇ˜cוהכוונה «∆∆ ÏÚ
≈ »¿ ,E˙eÎÏÓ
¿ ¿« 5
46 ‡ ÏeÏשהיא עבודת ¡ L„Ác ענין ה' ¿ …∆ישׁנוֹ ִ ְ ַ כּוּלהּ ֶ ְ שּׁנה ָ שׁבּכל ַה ָ ָ דּאף ֶ ְ ָ עלינוּ" ַ ְ ,13 , ˙eÎÏÓבחינת 'כתר עליון' ֵ ָ 1
14 ¿« 6
47 ÔÈÚהתוכן
«¿ƒ ˙eÏÏk
התשובה »¿ ‡e‰ 7שלמעלה מעשר הספירות נקראת גם
אפילוּ ְכּבוֹד ויתרה ִמ ֶזּהִ ֲ , וּתָ ֵ ִ ,( )מלכ ְ מּלכוּת ַ ְ ַ 2ה ַ ְ
48 ŒÈÏÚa
≈¬« ˙„BÚ הכללי של ¬ « ' 8כתר מלכות' ובבקשה "גלה כבוד
49 ‰Ê∆ ÏÚLעל ענין «∆ ,‰eLz לבחינת ¿ »ועד ִ ְ ִ ַ מלכוּתַ ְ ,14 כּתר ַ ְ דּקאי ַעל ֶ ֶ וּתֵ ָ ְ , מלכ ְ 9מלכותך" נכללת בקשה להתגלות ְ ַ 3
50 ÌzLwe
∆¿ «ƒ 16 Ó‡ הכי ִראשׁוֹן ,התשובה ∆¡« בּשׁר ָשׁהּ ֲ ִ שׁהיא ְ ָ ְ מּלכוּת ְכּמוֹ ֶ ִ ַ 4 ˙ÈÁÏה ַ ְ
« ƒ¿ƒ „Ú 10מדריגה נעלית זו ¿«
51 »˙‡ˆÓe
‡»» EȘÏ∆… ¡ 'ȉ
»»¬ ˙‡∆ ÌMÓדּהינוּ » ƒ וּמקוֹרְ ַ ְ , דּשׁרשׁ ָ הענין ְ ֶֹ כּללוּת ָ ִ ְ ָ וּלמעלה ִמ ְ ָ ְְַָ 5 ¿«« 11
˙eÎÏn‰במדריגה עוד יותר נעלית,
52 ÏÎe
»¿ EÏ
¿»¿ ÏÎa˙„»¿ epL
דּלא ∆ ¿¿ƒ Èkƒ רישׁא ְ ָ בּבחינת ֵ ָ שׁהיא ִ ְ ִ ַ מּלכוּת ְכּמוֹ ֶ ִ בּחינת ַה ַ ְְִ ַ 6 ÈΉ
ƒ ¬ dLLa
» ¿» ¿ ‡È‰L
ƒ ∆ BÓk¿ 12
53 ELÙוהכוונה על עומק ופנימיות
17 וּשׁר ֶשׁת «¿ ∆ שׁהיא מ ְ ֶ יוֹתרְ ,כּמוֹ ֶ ִ וּלמעלה ֵ אתידעָ ְ ַ ְ ,15 ÔBL‡ƒ 13שנעלה גם מ'כתר מלכות'ַ ָ ְ ִ 7 ,
ְ ַ ְ 8 ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˙eÏÏkÓ »¿ƒ ‰ÏÚÓÏe»¿«¿ 14
54 הלב ,כפי שיתבאר להלן.
18 È˙k
"גּלּה
קּשׁים ַ ֵ מב ְ ִ בּרִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ְ ַ ית ָ ֵ בּעצמוּתוֹ ִ ְ
55 ƒ¿ ‰p‰c≈ƒ ¿ ,‰Êa∆» ÔÈÚ‰Â
¿»»¿ƒ ,B˜Óeואפילו במדריגה » LLc∆… ¿ 15
56 Èσ Á‡k
»¿ EzÈ
ב'שיר השירים' ¿∆ƒ ÈÓƒ " וּת
ְ מלכְ ַ וֹד "כּב ְ שׁבּחינת
ַ ִ ְ ֶ עלינוּ",ֵ ָ וּת
ְ מלכְ ַ וֹד כּבְ 9
16עוד יותר גבוהה ,למעלה מכל המושג
57 ‡,ıeÁa« E‡ˆÓ
‡¬»¿∆ Èn ƒƒ È„L≈¿ ˜BÈ
≈ שׁזּה
ֶ ֶ ועדַ ְ , יּשׂראל
ֵ ָ ְ ִ מִ ואחד ָ ֶ ְ אחדָ ֶ בּכל
ָ ְ וּי בּגלִ ְ תּהיה
ֶ ְ ִ 10
17של שורש ומקור )כלומר דרגה נעלית
ומבואר על כך בחסידות שאת הפסוק 58 בּכלידיֿזה ְ ָ
ועלֿ ְ ֵ ֶ וֹלם ְ ַ בּחלקוֹ ָבּע ָ ונמ ָשַׁ גּם ְ ֶ ְ פּוֹעל ְ ִ ְ
ֵ 11 18עד כדי כך שלא ניכרת בה כלל
אומרת כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא 59 וֹלם כּוּלוֹ. ָהע ָ 12 19השייכות שלה לספירת המלכות כפי
60 19 ‰„BÚ
¬ » ÈÈÚ
≈¿¿ƒ ÈL
≈¿ ̉L
∆≈ ˙ÈÁa
« ƒ¿ eȉc
20שהיא בעולמות ¿ «¿
דּחדשׁ ֱאלוּל שׁהעב ָוֹדה ְ ֶֹ לכֲ ָ ֶ טּעם ְ ָ ַ ‰p‰Âה ַ ַ 13ג( ¿≈ƒ
61 ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰ Ì˙eÏÏkL
שונים» »¿∆ , ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ‡È‰Lƒ∆ BÓk¿ ˙eÎÏn‰
¿«« 21
פּניפני ֶאת ָ ֶ דּ"בּקּשׁוּ ָ ָ וֹפן ְ ַ ְ ִהיא ְבּא ֶ 14
62 ÌȘÈcv‰שהיחס שלהם
ƒ ƒ«« ˙„BÚ
¬ « ‡˙ , Ú„Èמבואר
15 «»¿ƒ ‡Ïc
»¿ ‡LÈ
» ≈ 22
אל הקדושֿברוךֿהוא הוא יחס של 63 העב ָוֹדה ענין ָ ֲ שׁכּללוּת ִ ְ ַ לפי ֶ ְ ָ אב ֵקּשׁ" הוּאִ ְ , הוי' ֲ ַ
ָ ָ ֲ 15 23בקבלה וחסידות שספירת המלכות
64 ŒÈÏÚa
≈¬« ˙„BÚÂ
קירוב" ,כאח לי"« ¬« , בּעליֿ
ענין ֲעב ַוֹדת ַ ֲ ֵ כּללוּת ִ ְ ַ ְדּחדשׁ ֱאלוּל הוּא ְ ָ ֶֹ 16 24מושרשת ב'ראש העליון' )של ספירת
65 ‰eLzשהקשר שלהם עם האלוקות
¿ » קּשׁתּם ִמ ָשּׁם ֶאת וּב ַ ְ ֶנאמרִ 16 שׁעל ֶזה ֶ ֱ ַ תּשׁוּבהַ ֶ , ָ ְ 17 דלא 25הכתר( ,שנקרא "רישא
הוא מתוך הריחוק" ,אמצאך בחוץ" 66 וּבכל
לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ וּמצאת ִכּי ִ ְ ְאלקיָ ָ ָ הוי' ֱ ֹ ֶ
ָ ָ ֲ 18 26אתידע" )"רדל"א"( ,הראש שלא נודע
)ועלֿדרך ההבדל בין עבודת ה' של 67
יתּנ
כּתיבִ 18מי ִ ֶ ְ דּה ֵנּה ְ ִ בּזהִ ְ , נפ ֶשָׁ ְ ִ ָ ְ .17
והענין ָ ֶ ְ ַ 19 ,˙BÈ
≈ ‰ÏÚÓÏe
¿«¿» ) 27שלא מתגלה(
"יושבי אוהל" לעבודת ה' של "בעלי 68 ספירת המלכות ƒ∆ BÓk¿ 28
‡È‰L
שׁני
שׁהם ְ ֵ אמצאַ בּחוּץֵ ֶ , שׁדי ִא ִמּי ֶ ְ ָ ֲ יוֹנק ְ ֵ כּאח ִלי ֵ ָ ְ 20
69 עסק"(. ,Ca˙È
≈»¿ƒ B˙eÓˆÚa
¿«¿ ˙LLeÓ
∆ ∆¿ 29
70 ÌÏek
» CnÚ"L
≈« ∆ ÔÂÈk
‡» ≈ ,ÌÓ
»¿» ענין ֲעב ַוֹדת וּתם הוּא ִ ְ ַ שׁכּלל ָ עניני ֲעב ָוֹדהָ ְ ֶ ,19 ֵ ְ ְ ִ 21 מכל שלמעלה האלוקות 30עצם
ובעצם כל אחד 71 ˆ,20 "ÌȘÈc
«ƒ ƒ כּיון
אמנםָ ֵ , תּשׁוּבהָ ְ ָ . בּעליֿ ְ ָ ועב ַוֹדת ַ ֲ ֵ צּדּיקים ַ ֲַ 22ה ַ ִ ִ
ÌB˜ÓŒÏkÓ
31המדריגות הפרטיות» »ƒ ,
מישראל יש לו יחס של קירבה 72 ישׁנן בּ' ֲעבוֹדוֹת ֵאלּוּ דּיקים" ָ ְ ֶ ,20 כּוּלם ַצ ִ ִ שׁ"ע ֵמָּ ַ ֶ 23
E˙eÎÏÓ
"¿ ¿« „Bk¿ ‰lb ≈« ÌÈLwÓ
ƒ ¿«¿ 32
73 el‡≈ ˙B„BÚ¬ 'a ÔLÈ
לאלוקות»¿∆ , שׁעב ָוֹדתוֹ ִהיא כּפי ֶ ֲ יּשׂראלִ ְ , אחד ִמ ִ ְ ָ ֵ בּכל ֶ ָ "„Bk
¿
ַ 24גּם ְ ָ ˙ÈÁaL
« ƒ¿∆ ,"eÈÏÚ ≈» 33
והם 74 ‡≈ »¿ƒƒ „Á
,χNiÓ »∆ ÏÎa «»¿ Ìb שׁרי ,21ות ְ ֵ
בּאלוּל ְ ִ שׁעב ָוֹדתוֹ ִהיא ֶ ֱ וּכפי ֶ ֲ בּניסןִ ְ ,ָ ִ ְ 25 ¿ ¿« 34
"E˙eÎÏÓעד לדרגה הכי עליונה
75 ‡È‰ƒ B˙„BÚL
» ¬∆ ÈÙkאופן אחד ¿ƒ ‰È‰z
35שבה המלכות מושרשת∆¿ƒ ,
ענין ֲעב ַוֹדת בּגלוּי הוּא ִ ְ ַ העב ָוֹדה ְ ָ שׁבּניסן ָ ֲָ ִ ְ ֶ 26
76 ¿» ƒ
ÔÒÈaזמן של הארה והתקרבות „Á‡Â
‡»∆¿ „Á »∆ ÏÎa »¿ ÈeÏ‚a ƒ¿ 36
77 ÈÙÎe
אלוקית מלמעלה למטהƒ¿ , בּגלוּי הוּא העב ָוֹדה ְ ָ שׁרי ָ ֲ ות ְ ֵוּבאלוּל ְ ִ צּדּיקיםֱ ֶ , ַ 27ה ַ ִ ִ
ÏÚBt
≈ ‰fL ∆∆ „Ú«¿ ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ 37
78 ,21 ÈL˙Âזמן של התעוררות להתקרב
≈¿ ƒ¿ Ïeχa¡∆ ‡È‰ƒ B˙„BÚL
∆¬ » » » B˜ÏÁa
ÌÏBÚaלכל אחד יש חלק בעולם שעליו בפרט מוטל ¿∆¿ Ìb« CLÓÂ
» ¿ƒ¿ 38
79 ‡e‰ ÈeÏ‚a
»¿ ‰„BÚ‰
» ¬» ÔÒÈaL
לאלוקות מלמטה למעלה ,מתוך הריחוק» ƒ¿∆ , ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂעל ידי התגלות הארה
39לברר ולזכך אותו ולהעלותו לקדושה ¿« ¿≈ ∆
80 Ïeχe
,ÌȘÈcv‰מתוך קירוב לאלוקות )"כאח לי"( ∆¡
ƒ ƒ«« ˙„BÚ
« ¬ ÔÈÚ
«¿ƒ 40אלוקית שתביא את מלכותו של הקדושֿברוךֿהוא בגלוי באדם ובחלקו בעולם,
(13תפילת מוסף ליו"ט ולימים הנוראים (14 .ראה המשך תער"ב ח"א ע' רלז .ועוד (15 .עץ חיים שער יג )שער א"א( פ"ב.
וראה גם ד"ה אתם נצבים שנה זו (16 .ואתחנן ד ,כט (17 .בהבא לקמן -ראה ד"ה אני לדודי דג' סליחות תש"ט )סה"מ
תש"ט ע' 225ואילך( (18 .שה"ש ח ,א (19 .ראה בארוכה תו"א תרומה עט ,ג ואילך .לקו"ת שה"ש מד ,סע"ב ואילך.
(20ישעי' ס ,כא .וראה סנהדרין ר"פ חלק (21 .ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שס .תרנ"ב ס"ע ג .ועוד.
ח
42 ‰B˙c
» ¿ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ÏÎÏ»¿ «Ú‚Ba
≈ ¿ ÔÎŒBÓÎe
,‰eLzŒÈÏÚaמקור החיות שלנו ,הנבראים≈ ¿ . » ¿ ≈¬« ˙„BÚ « ¬ ÔÈÚ «¿ƒ ‡e‰ ÈeÏ‚a »¿ ‰„BÚ‰
» ¬» ÈL˙ ≈¿ ƒ¿ 1
43 ÔÈÏeÁדברים שאינם קדושה אבל ∆«¬
ÏÚ« eNÚpL ƒ eÏÈه ƒ¬« ,˙BˆÓe ¿ƒ ‰Êעל עבודת התשובה ∆ ÏÚL 2התקרבות מתוך הריחוק )"אמצאך בחוץ"( ∆«
44 EÈÎc
∆»¿ ÏÎac»¿¿ ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡È‰ƒ Ì˙iNÚL
»»ƒ ¬∆ ÔÂÈk » ≈ ,27 L„w‰ ∆… « ˙‰Ë «√» »˙‡ˆÓe ‡»» EÈ˜Ï ∆… ¡ 'ȉ ÌMÓמהמקום הרחוק ∆‡˙ ¬»» » ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ Ó‡ «¡∆ 3
45 ,28 e‰Úcמתוך ידיעה והכרה באלקות אפילו תוך כדי העיסוק בדברי חול »≈ .ELÙ∆ ¿« ÏÎe »¿ EÏ ¿»¿ ÏÎa˙„»¿ epL
∆ ¿¿ƒ Èkƒ 4
46 EÈNÚÓ
∆ ¬« Ïkc »¿ ÔÙB‡a
∆ ¿ eÏÈه «¬ƒ 5והולך ומבאר בפרטיות יותר את תוכנה
47 , ÌÈÓLשבענייני החולין
29 ƒ«» ÌLÏ נאמר ¿ ≈ שׁעל ֶזה ֶ ֱ ַ תּשׁוּבהַ ֶ , בּעליֿ ְ ָ ענין ֲעב ַוֹדת ַ ֲ ֵ וענינה של עבודת התשובהַ ְ ִ 1 : 6
48 עצמם יש כוונה ומטרה של קדושה ‰Ó« ‰p‰c
≈ ƒ ¿ ,ÔÈÚ‰
»¿ƒ » e‡e
≈ 7
וּמצאת ִכּי אלקיָ ָ ָ הוי' ֱ ֹ ֶ קּשׁתּם ִמ ָשּׁם ֶאת ֲ ָ ָ וּב ַ ְ ֶ ִ 2
49 ÔBLÏ» ̉ÈÏÚ ∆ ≈¬ ÓBÏ « CiL
«» EÈt
∆» ˙‡∆ ÈÙ »» eLwa ¿« e˙kM »∆ 8
50 " ,"‰Êהלשון שבמקורו ובעיקרו ∆ נפ ֶשׁ. וּבכל ַ ְ לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ ְְִ 3
BÊ ‰Lwa
» »« ‰p‰ ‡≈ƒ ,Lw ≈«¬ 'ȉ»»¬ 9
51 פני ֶאת מתייחס לאלוקות » ¿ƒ
Ì˙BÈ‰Ï בּקּשׁוּ ָ ָ שּׁכּתוּב ַ ְ דּהֵנּה ַמה ֶ ָ העניןִ ְ ,ָ ְ ִ ָ e‡e ≈ 4 e˙kL ‡È‰ƒ 10בעלת תוכן זהה ¿»∆ BÓk
52 "ÌÈÓL
"ƒ«» ÌL ˜≈ ÌÚƒ ÌÈeL בּקּשׁה זוֹ ִהיא ¿ ƒ אב ֵקּשִׁ ,הֵנּה ַ ָ ָ הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ ֶָ 5 ÌMÓ
» ƒ ,'B‚ ÌMÓ » ƒ ÌzLwe∆¿ «ƒ 11
53 ‰B˙a
» ¿ ËÙe"»¿ƒ ,"e‰Úc≈ » ÌÚ דּיקאƒ¿ . קּשׁתּם ִמ ָשּׁם גוֹ'ִ ,מ ָשּׁם ָ ְ ָ וּב ַ ְ ֶ שׁכּתוּב ִ ְכּמוֹ ֶ ָ 6 "משם" ואומר מדייק הפסוק »¿» 12
‡˜Èc
54 »¿« ˙BˆÓe
,ÌÓˆÚשבהם בוודאי שייך ¿ƒ וּכּה, בּאר ָ אחרֲ ַ 22 בּמקוֹם ַ ֵ כּמבאר ְ ָ בּזהָ ֹ ְ ַ , 13להורות שמדובר בהתקרבות לאלוקות ָ ְ ִ ָ ְ 7
והענין ָ ֶ
‡e‰ ȉLהקדושֿ לומר "זה" ∆¬≈
ָ ֶ 8 ,‰Êa ∆» ÔÈÚ‰Â
14מתוך הריחוק»¿ƒ»¿ .
55
וּבמילא ַגּם אלקוּתָ ֵ ְ , וֹמר ַעל ֱ ֹ שׁיּ ל ַ "זה" ַ ָ שׁלּשׁוֹן ֶ
56 B˙ÓÎÁÂממנהברוךֿהוא בעצמו ¿»¿» ‡ Áבתורת
22 ≈« ÌB˜Óa »¿ ‡Ók
»… ¿« 15
57 BBˆeממנו באות באה התורה ¿ דּר
ֶ ֶ ֿ ]ועלַ ְ וּת אלק
ֹ ֱ עם ִ קּשׁוּרים ִ ְ ה
ַ הענינים
ִ ָ ְ ִ ָ כּל ָ על ַ 9
ÔBLlL
»∆ ,‰ke‡a 16החסידות «¬ »
58 והתורה והמצוות 30 ‡„Á
המצוות ∆» שׂרה ָ ָ ע
ֲ נתן' 23 ָ ָ בּי ִ דּרַ ְ וֹת בּ'אבָ ְ ז"ל ַ בּוֹתינוּ ֵ ר ַ מאמרַ ֲ ַ 10
‡,˙e˜Ï
… ¡ ÏÚ« ÓBÏ« CiL "»« "‰Ê ∆ 17
59 אלקים קשורים ומאוחדים בו»¿» .
‡,ÌÓ שׁנּאמר ַוה' ֱ ֹ ִ 24 קּבּ"ה ַ ֱ ֶ ֶ - נקראים ַח ִיּיםַ ,ה ָ ָ ִ ָ ְ ִ ÌÈÈÚ‰
11 ƒ»¿ƒ» Ïk» ÏÚ« Ìb« ‡ÏÈÓe » ≈¿ 18
60 ÌÈÏÏÎ
ƒ»¿ƒ ÌȇL
» ≈∆ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ‡Lנקראוּ ַח ִיּים ¿» ישׂראל ִ ְ ְ וכן ִ ְ ָ ֵ אלקים ַח ִיּיםֵ ְ , אמת הוּא ֱ ֹ ִ ֱֶ 12 ]ŒÏÚÂ
«¿ ‡˙e˜Ï… ¡ ÌÚƒ ÌÈeLw‰
ƒ ¿« 19
61 ,Ï"p‰aענייני חולין של העולם אלקיכם ַח ִיּים ¿«« בּהוי' ֱ ֹ ֵ ֶ דּבקים ַ ֲ ָ ָ וא ֶתּם ַה ְ ֵ ִ שׁנּאמרַ ְ 25 ַ ֱ ֶ ֶ - 13 Ï"Ê« eÈ˙Ba ≈ « Ó‡Ó «¬« Cc ∆∆ 20
62 שאין להם קשר ישיר וברור עם עניני ‰NÚ
»» ¬ »»
23 'Ô˙ ƒ «
Èac ¿ »
˙B‡'a ¿ 21
אלקים ַח ִיּים[, נקרא ֱ ֹ ִ קּבּ"ה ִ ְ ָ שׁה ָ ָ כּוּלכם ַהיּוֹםְ ,כּמוֹ ֶ ַ ֶ ְ 14
63 " "ÌLביטוי » Ìȇ˜קדושה ƒ »¿ƒ ‰"aw‰»»« ,ÌÈiÁ ƒ« Ìȇ˜ ƒ »¿ƒ 22
64 שמורה על דבר רחוק ,בניגוד ל"זה"
שׁלּשׁוֹן ָ ֶ , זה ֶ אלקינוּ ֵ ֹ ֱ נּה ֵ הִ שּׁכּתוּב 26 ָ ֶ מה ַ וּ שׁזּה ֶ ֶ 15
‡˙Ó
‡∆¡ ÌȘσ… ¡ '‰Â« Ó‡pL24 «¡∆∆ 23
65 שהוא ביטוי שמורה על דבר קרוב. הוי'ֶ ,א ָלּא ַגּם ַעל נאמר ֹלא ַרק ַעל ֵשׁם ֲ ָ ָ "זה" ֶ ֱ ַ ֶ 16 ÔΠ≈¿ ,ÌÈiÁ ‡ƒ« ÌÈ˜Ï ƒ… ¡ ‡e‰ 24
66 ‰Ê∆ ÏÚÂביחס לאותם דברים לכל ¿« בּנוֹגע ְ ָ וּכמוֹֿ ֵכן ְ ֵ ַ יּוּתנוְּ . וח ֵ כּחנוּ ְ ַ אלקינוֵּ ֹ , ֵ ֹ ֱ 17 ÌÈiÁ ƒ« e‡˜ ¿¿ƒ χNÈ ≈ »¿ƒ 25
67 שנמצאים בריחוק ונקראים "שם" שׁנּעשׂוּ וּלין ֶ ַ ֲ ואפילוּ ח ִ וּמצוֹתִ ֲ ַ , הענינים ְדּת ָוֹרה ִ ְ ָ ִ ְִָ 18 ÌȘc‰
ƒ≈ ¿« Ìz‡Â
∆ «¿ « ¡∆∆ 26
25 Ó‡pL
68 ÔÂÈk
» ≈ ,ÌMÓ » ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ Ó‡ וֹפן ∆¡« שׂיּתם ִהיא ְבּא ֶ שׁע ִ ָ ָ כּיון ֶ ֲ קּדשׁ ָ ֵ ,27 טהרת ַה ֶֹ ַ 19 ÌÎÏekעל ָ ֳ ַ ∆¿ ÌÈiÁ ‡ƒ« ÌÎȘÏ
∆ ≈… ¡ 'ȉa
»»¬« 27
69 ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ˙‡∆ CBÙ‰Ï ¬« CÈvL
∆»ƒ ‡˜
»¿ƒ ‰"aw‰L»»«∆ BÓk¿ ,ÌBi‰« 28
וֹפן ְדּֿ ָכּל ואפילוּ ְבּא ֶ דּעהוּ ִ ֲ ַ ,28 דּרכיֵ ָ בּכל ְ ָ ֶ ְ 20דּֿ ְ ָ
70 ""ÌL » ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ e‡ˆÓpL ∆¿¿ƒ ,ÌÈiÁוכשם שבני ישראל ‡ƒ« ÌȘσ… ¡ 29
ולקרבם מהריחוק ולהעלותם לקדושה71 . עליהם ָלשׁוֹןוֹמר ֲ ֵ ֶ שׁיּ ל ַ שׁמים ָ ַ ,29 מע ֶשׂיְ ל ֵשׁם ָ ַ ִ 30הקשורים עם הקדושֿברוךֿהוא נקראו ֲ ַ 21
72 e˙kM
»∆ ‰Ó« Ôk≈ Ìb« e‰Ê ועם ¿∆ שׁמים" ְ ִ"שׁם ָ ַ ִ שׁוּרים ִעם ֵ להיוֹתם ְק ִ "זה"ָ ְ ִ , " 31חיים" כשם שהקדושֿברוךֿהוא נקרא ֶ 22
73 ÔÂÈÎc
» ≈¿ ,'B‚¿ ÌMÓ שׁהרי ∆¿ «ƒ
» ƒ ÌzLwe עצמםֵ ֲ ֶ , וּמצוֹת ַ ְ ָ וּבפרט ְבּת ָוֹרה ִ ְ "דּעהוּ"ָ ְ ִ , " 32חיים" ,כך גם לגבי הלשון "זה" שגם ֵ ָ 23
74 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ÏBÚÙÏ ¿ƒ ÌÈÎÈvLשׁאר ∆¿ƒ ƒ אמנםָ ְ , אחדָ ְ ָ .30 וחכמתוֹ ְוּרצוֹנוֹ ֶ ָ 33הדברים הקשורים באלוקות נקראים 24הוּא ְ ָ ְ ָ
75 ˙BȉÏ
ˆ¿ƒ ‰ÎÈ "» ƒ¿ ,"ÌL » "שׁם". נקראים ָ בּה ַנּ"לִ ָ ְ ִ ,
נכללים ְ ַ שׁאינם ִ ְ ָ ִ הענינים ֶ ֵ ִָ ָ ְ ִ ָ 25 e˙kM
26 »∆ ‰Ó« e‰fL " 34זה"[∆∆ ,
76 ÌzLwec
∆¿ «ƒ ¿ ÔÙB‡a∆ ¿ ‰„BÚ‰ »¬ » ÔBLlL
‡»∆ ,‰Ê∆ eÈ˜Ï ≈… ¡ ‰p‰ ≈ƒ 35
שׁצּריכּיון ֶ ָ ִקּשׁתּם ִמ ָשּׁםָ ֵ , וּב ַ ְ ֶנאמר ִ ְועל ֶזה ֶ ֱ ַ ַ 26
77 מתוך יגיעה ומאמץ ,כפי שממשיך ÌL≈ ÏÚ« ˜« ‡Ï … Ó‡
"«¡∆ "‰Ê ∆ 36
78 ˙„BÚaL
« ¬«∆ ,‰Êa ∆» ÔÈÚ‰Â
ומבאר»¿ƒ»¿ . ". "שׁםָ בּבחינת
ַ ִ ְ ִ וּ שׁנּמצא
ְ ְ ִ ֶ הענינים
ִ ָ ְ ִ ָ את ֶ וֹלהפ ֲ ַ 27
'ȉהשם שמתייחס אל הקדושֿ »»¬ 37
79 ÌȘχ‰L
ƒ… ¡»∆ ÈÙk ƒ¿ ,ÌȘÈcv‰קּשׁתּם ִמ ָשּׁם ְוגוֹ'ƒ ƒ«« , וּב ַ ְ ֶ
שּׁכּתוּב ִ ַ e‰ÊÂגּם ֵכּן ַמה ֶ ָ 38ברוךֿהוא בעצמו ,עצם האלוקות∆¿28 ,
"שׁם", בּבחינת ָלפעוֹל ִ ְ ִ ַ שׁצּריכים ִ ְ ְדּכיון ֶ ְ ִ ִ ֵָ ‡ ,eȘÏהאלוקות 29
‡≈… ¡ ÏÚ« Ìb« ‡l»∆ 39
צּדּיקים,
שׁבּעב ַוֹדת ַה ַ ִ ִ
בּזהֲ ַ ֶ ,
והענין ָ ֶ
קּשׁתּםָ ְ ִ ָ ְ .
וּב ַ ְ ֶוֹפן ְדּֿ ִ וֹדה ְבּא ֶ העב ָ להיוֹת ָ ֲ ָ ִ ְ 30 eÁk
צריכה ִ ְ 40כפי שהיא יורדת להיות …≈
e˙eiÁÂ
¿« ≈ ") 41אלוקים" מלשון כוח(
(22ראה לקו"ת בלק נו ,ד .ד"ה אני לדודי הנ"ל )לקו"ת שם לב ,ג( .וראה ד"ה בחודש השלישי שנה זו .ד"ה עם זו יצרתי
תשי"ב )סה"מ תשי"ב ע' רנ ואילך( (23 .ספל"ד (24 .ירמי' יו"ד ,יו"ד (25 .ואתחנן ד ,ד (26 .ישעי' כה ,ט (27 .ע"פ חגיגה
יט ,ב .וראה תו"א ויקהל פח ,א .ובכ"מ (28 .משלי ג ,ו (29 .אבות פ"ב מי"ב .וראה לקו"ש ח"ג ע' .907ע' .932ח"י ע'
.104ועוד (30 .ראה תניא פ"ב .פל"ח .פ"מ .אגה"ק סכ"ו .ובכ"מ.
ט
'אמת' במשמעות 43 ,B˙zÓ‡Ï
»ƒ¬« ˙Ó‡a
∆¡∆ ‡e‰L ‡∆ BÓk¿ (‡l ˙Ó‡aסתם»∆ ,
∆¡∆ ,31 LÈכפי שה' ברא את האדם מלכתחילה על מנת
»» Ì„‡‰
»»» ˙‡∆ ‰NÚ
»» 1
44 ‡ˆBÈהאיש הנידון
ʇLכאשר האמת לאמיתה מתבררת ≈ הנעלית ביותר ∆» Cc‰
∆∆« ˙‡∆ Ú «» ‡Ï … ¿ Ì‚t «» ‡Ï … ¿ ‡ËÁ»» ‡lL 2שילך בדרך הישר… ∆ ,
45 ƒ« ȇkÊ
,ÔÈcaוכך גם לענין הדין ומשפט של האדם למעלה בימי הדין של «« Ôȇ≈ ,˙ew„c «¿ ˙ew„a ‡Ïחטא ופגימה קלים ביותר«¿ , ‡… eÏÈÙ 3הישרהƒ¬ ,
46 ראש השנה ויום הכיפורים ,שעל ידי העבודה הרוחנית של "ובקשתם משם", ‰ÚÈ‚ÈÏ
ˆ» ƒ ƒ CÈ ƒ» ÔȇL ≈∆ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»«¿ »« «« «¿ ,‰ÚÈ‚ÈÏ ˆ» ƒ ƒ CÈ ƒ» 4
47 בסופו של דבר האדם יוצא זכאי בדין ,‰ÓeˆÚמאמץ גדול ,יוצא מן » ¬ 5
48 »Ïk ÈÓ‚Ï
¿«¿≈ ÌÈÏha˙Óe
ƒ¿«¿ƒ שׁלּאישׁרֹ ֶ ,31 האדם ָ ָ שׁהאלקים ָע ָשׂה ֶאת ָ ָ ָ כּפי ֶ ָ ֱ ֹ ִ ‡ִ ְ 1 eÏÈÙ ƒ¬ ˜ÈtÒÓ ‡ƒ¿« ‡l 6הכלל»∆ ,
49 ˙BÓÏÚ‰«¿» ÏL∆ ÌÈÈÚ‰
»ƒ»¿ƒ ,„Ïa
« ¿ƒ ‰Ï‡Lבקשה מועטת, »≈¿ 7
אפילוּ ֹלא דּרִ ֲ , עבר ֶאת ַהֶ ֶ ולא ָ ַ פּגם ְ ֹ ולא ָ ַ חטא ְ ֹ ָָ 2
50 ÌÈzÒ‰Âעל גילוי האלקות, ¿∆¿≈ƒ בבקשה χBMLk
¿∆ ≈ „iÓe
»ƒ 8
51 ","Èt
«» ˙ÈÁa‡ˆ« ƒ¿ BÏ ¿∆ ‰NÚÂאחתֿ ¿«¬ ∆ ועלֿ ַ ַ ליגיעהַ ְ , צריָ ִ ִ דּדקּוּתֵ ,אין ָ ִ בּדקּוּת ְ ַ ‡ַ ְ 3 Ï »¬ .B˙Lwa » »« ˙‡∆ ÌȇlÓÓ ƒ¿«¿ 9
52 Èel‚a
ƒ¿ "'ȉ"»»¬ EÈt
∆» ˙ÈÁeוּמהֶ ,א ָלּא ¿« ƒ ליגיעה ֲעצ ָ צריָ ִ ִ שׁאין ָ ִ וכ ָמּה ֶ ֵ כּמּהֿ ְ ַ CBÙ‰Ïלקדושה ָ ַ 4 ¬« Ìb« CÈvLk ƒ»∆ ¿ 10
53 פנימיות האור האלוקי מאיר בו בגלוי. כּשׁשּׁוֹאל
וּמָיּד ְ ֶ ֵ בּלבדִ , שׁאלה ִ ְ ַ אפילוּ ְ ֵ ָ מס ִפּיק ֲ ִ "ְ ַ ,"ÌL5 » ˙ÈÁc« ƒ¿ƒ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ˙‡∆ 11
54 ˙„(epL
)∆ ¿¿ƒ Èk ƒ e˙ka »« ÌiÒÓe
¿«≈ להפוֹ כּשׁצּריַ גּם ַ ֲ אבל ְ ֶ ָ ִ בּקּשׁתוָֹ ֲ . לּאים ֶאת ַ ָ ָ ממ ְ ִ ְַ 6 ‡ÈÊ
« ¬ , מאלקות בריחוק 12הנמצאים
55 שהבקשה והדרישה והחיפוש של להיוֹת צריְ ִ אזי ָ ִ "שׁם"ַ ֲ , דּבחינת ָ הענינים ִ ְ ִ ַ ֶ 7 ‰Ï‡Lאת ָ ִ ְ ָ ִ )»≈¿ ˜« ‡Ï … ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ ƒ» 13
56 האדם כדי להתקרב לאלקות )עבודת (Ìb« ‡‡l
» ∆ ,„Ïa
« ¿ƒ 14בקשה מועטת
יגיעה
בּלבדֶ ,א ָלּא ַגּם( ְ ִ ָ שׁאלה ִ ְ ַ )לא ַרק ְ ֵ ָ ֹ 8
57 ÏÎe
»¿ EÏ¿»¿ ÏÎa התשובה( תהיה ¿» ÏL∆ ÔÙB‡a
∆ ¿ ˙eÏczL‰Â ¿«¿ ƒ¿ ‰ÚÈ‚È» ƒ¿ 15
58 ‰LÈc‰
» ƒ¿« ÔÈÚL
«¿ƒ∆ ,eȉ¿« ,ELÙ«¿ ∆ ודוקאָ ְ ַ ְ (, קּשׁתּם
ֶ ְ ַ )וּב
ִ בּקּשׁה ָ ָ ַ שׁל ֶ וֹפן
ֶ בּא ְ וּת שׁתּדּל ְ ַ ְ ְוה
ִ 9
הרבה להתחנן » »« 16
‰Lwa
59 והחיפוש אחרי האלוקות שמביא שׁמּוֹסיף ִ ֶ וּכפי
ִ ְ ", "וּמצאת
ָ ָ ָ יהיה
ֶ ְ ִ זה ֶ ידיֿ ֵ ְ ֿ על ַ 10
ŒÈ„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‡˜Â„ )»¿«¿ ,(ÌzLwe
∆¿ «ƒ 17
60 תדר ֶשׁנּוּ" )דוּ ל"ומצאת" והתגלות "פני" »ÏBÎÈ "כּי ִ ְ ְ טּעם ַעל ֶזה הוּא ִ שׁה ַ ַ בּכּתוּב ֶ ַ ָ ַ ÈÙÎe11 "ƒ¿ ,"˙‡ˆÓe» »» ‰È‰È ∆¿ƒ ‰Ê∆ 18
61 B˙„BÚ
» ¬ „BÚ ≈ L‡k ∆ ¬« ˙BÈ‰Ï זוּכן(¿ƒ . וועסט ִאים ְ מאנען ,אוּן דוּ ֶ ְ וועסט ִאים ָ ֶ ְֶ 12 ÏÚ« ÌÚh‰L
« « « ∆ e˙ka
» « ÛÈÒBnL
ƒ ∆ 19
62 ELÙעבודה∆ ¿« ÏÎe
»¿ EÏ¿»¿ ÏÎa ענין ¿»
קּשׁהֶ ,א ָלּא ַגּם ִ ְ ַ וּב ָ ָ שׁאלה ַ הינוֹּ ,לא ַרק ְ ֵ ָ ‰Ê∆ 20הסיבה לכך שבעקבות "ובקשתם" ְ ַ 13
63 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ
מתוך פנימיות הלב∆ ≈¿ «¿ . "Èk
21אכן יהיה "ומצאת" ƒ ‡e‰
שׁתּ
ודר ְ ָ שּׁכּתוּבַ ָ ְ 32 דּרַ מה ֶ ָ שׁזּהוּ ַעלֶֿ ֶ דּרישׁהֶ ֶ , ַ 14ה ְ ִ ָ
64 ‰ek‰המטרה»»«« ˙ÈÏÎz
ƒ¿« ˙ÓÏL∆∆¿ƒ )דרישה במשמעות ˙„"epL
∆ ¿¿ƒ 22
וֹסקים 33 ִ ְ וּפ בּגמרא ָ ָ ְ ִ מּוּבא ָ הַ דּין ִ כּהַ ְ תּ,ָ וחקר
ְ ַ ָ ְ 15
65 ˙‡∆ ÌMÓ » ƒ ÌzLweŒc
הפנימית ¿ ∆¿ «ƒ ,ÔÚ‡Ó
∆ » Ìȇƒ ËÒÚ 23כפולה „¿∆ e
66 ‰NÚpL
∆ ¬«∆ ÔÙB‡e
‡∆ ¿ ,EÈ˜Ï דּברים ִמן ¬»»
∆… ¡ 'ȉ וֹקר ַגּם ְ ָ ִ שׁוֹאל ְוד ֵוֹרשׁ ְוח ֵ שּׁוֹפט ֵ שׁה ֵ 24אתה תדרוש ותתבע אותו ‡ַ ֶ 16 e„ Ôe
67 Bȇ≈ ‰B‡ÎÏc
"» ¿ƒ¿ ,"˙‡ˆÓe »» » לענין ֶזה, שׁיּכוּת ְ ִ ְ ָ להם ַ ָ שׁלּכא ָוֹרה ֵאין ָ ֶ ÔÎeÊואתה תבקש ַ 17ה ַצּד ֶ ִ ְ ¿ Ìȇƒ ËÒÚ ¿∆ 25
68 ÔBLl‰של הפסוק »« ˜eicƒ ÔeÓ » והענין
וּמ ָצּב ְ ָ ִ ְ ָ מּעמד ַ לברוּר ַה ַ ֲ ָ ידיֿזה ָבּא ְ ֵ ְועלֿ ְ ֵ ֶ ַ 18 ˜« ‡Ï
… ,eȉ
¿« (.אותו ותחפש 26
‡ ‡˙Èמובא» ƒ ȉL
"≈¬∆ ,"˙‡ˆÓe
»» »
69
בּאמתֶ ,א ָלּא( ְכּמוֹ ֶשׁהוּא )לא ַרק ְכּמוֹ ֶשׁהוּא ֶ ֱ ֶ ‡ֹ 19 Ìb« ‡l ‰Lweסתם»∆ , » »« ‰Ï‡L »≈¿ 27
70 ‰‡a»» ‰‡ÈˆnL∆¿» ƒ 34 «¿»»
‡Óba ‰LÈc‰במובן של חיפוש,» ƒ¿« ÔÈÚ «¿ƒ 28
בּדּין, זכּאי ַ ִ יוֹצא ַ ַ ֵ שׁאז לאמ ָתּתוָֹ ֶ , בּאמת ַ ֲ ִ ֶ ֱ ֶ 20 32
71 ,˙Úc‰ולא עלֿידי « «« ÁÒȉa ¿∆ « e˙kM
»∆ ‰Ó« CcŒÏÚ ∆∆ « e‰fL ∆∆ 29
72 ÔÂÈÎÂ
השתדלות ומאמץ מצד האדם» ≈¿ , וֹת העלמ ָ ְ ַ שׁל ֶ הענינים ִ ָ ְ ִ ָ כּלָ לגמרי
ֵ ְ ַ ְ בּטּלים ִ ְ ַ וּמתְ ִ 21
30לענין חקירת העדים לוודא שהם
73 ‰Ê∆ ÔÈÚLשל "ומצאת" ,ההתקרבותוּבחינת ∆»¿ƒ
"פּני"ַ ִ ְ , בּחינת ָ ַ אצלוֹ ְ ִ ַ ונע ֶשׂה ֶ ְ תּריםֲ ַ ְ , ְוהס ֵ ִ 31דוברים אמת ובירור הדברים בבית ְ ֶ 22
74 ‰„BÚ‰
» ¬» ÈÁ‡Ï תדר ֶשׁנּוּ( לאלוקות »≈¬«¿ ‡a )כּי ִ ְ ְ בּכּתוּב ִ וּמסֵיּם ַ ָ בּגלּוּיַ ְ . הוי'" ְ ִ "פּניָ ָ ֲ ֶ ָ 23 ÔÈc‰k ƒ«¿ ,z˜ÁÂ
» ¿«»¿ »zL„Â 32הדין ¿»« ¿
75 ‡Ï… eȉc
¿« ¿ ,ÌMÓ» ƒ ÌzLweŒc
דּרישׁה ¿ ∆¿ «ƒ שׁענין ַה ְ ִ ָ הינוַּ ְ ִ ֶ , נפ ֶשְׁ ַ , וּבכל ַ ְ לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ ָ ְ 24 33 ÌȘÒBÙe ¿ƒ ‡Ó‚a
»»¿ƒ ‡en‰ » « 33
76 ÔÈÚ
‡»¿ƒ ‡l »∆ ‡ÓÏÚa
»¿»¿ ‰Ï‡L לבב»≈¿ ˜« בּכל ְ ָ ְ וֹבד ֲעב ָוֹדתוֹ ְ ָ כּא ֶשׁר ע ֵ להיוֹת ַ ֲ ָ 25 LB„Âיכוֹל ִ ְ ≈ ¿ χBL ≈ ËÙBM‰L
≈ «∆ 34
77 ‰Ê∆ ȉ≈¬ ,‡˜Âc»¿« ‰Lwa » »« ÏL ∆ „v‰
«« ÔÓƒ ÌÈc ƒ»¿ Ìb« ˜BÁ ≈ ¿ 35
כּוּנהתּכלית ַה ַ ָ ָ נשׁלמת ַ ְ ִ ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ִ ְ ֶ ֶ נפ ֶשַׁ ְ . וּבכל ַ ְ ָ ְ 26
78 ˙Úc‰
« «« ÁÒȉc
« ∆ ¿ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» CÙȉ ≈∆ Ôȇ≈ ‰B‡ÎlL
36דברים צדדיים ∆» ¿ƒ
79 שהרי אדרבה יש כאן עבודה רבה
וֹפן
וּבא ֶ אלקיְ , הוי' ֱ ֹ ֶ קּשׁתּם ִמ ָשּׁם ֶאת ֲ ָ ָ וּב ַ ְ ֶ ‰Ê∆ ÔÈÚÏשבו ְ 27דּֿ ִ »¿ƒ¿ ˙eÎiL »« Ì‰Ï ∆» 37
ומאמץ גדול מצד האדם ,ולמה נקרא 80 וּבן ִדּיּוּק דּלכא ָוֹרה ֵאינוֹ מ ָ "וּמצאת"ְ ִ ְ ,
שׁנּע ֶשׂה ָ ָ ָ 38עוסקים ואותו בית הדין רוצה לחקור ֲ ַ ֶ 28
81 בּגּמרא 34הדבר בשם "מציאה"»¿ƒ» C‡« ?.
ÔÈÚ‰ איתא ַ ְ ָ ָ שׁהרי ִ ָ "וּמצאת"ֵ ֲ ֶ ,ָָ ָ ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂכתוצאה ַ 29ה ָלּשׁוֹן
39ולברר∆ ≈¿ «¿ ,
שׁענין ֶזה
וכיון ֶ ִ ְ ָ
דּעתָ ֵ ְ ,
בּהיסח ַהַ ַ בּאה ְ ֶ ַ 40מהחקירה והדרישה )"ובקשתם"( »ָ ִ ְ ֶ 30 ‡a
שׁמּציאה ָ ָ
ענין
בּעלמא ֶא ָלּא ִ ְ ָ
שׁאלה ְ ָ ְ ָ
דּהינוּ ֹלא ַרק ְ ֵ ָ
קּשׁתּם ִמ ָשּׁםְ ַ ְ ,
וּב ַ ְ ֶ
העב ָוֹדה ְדּֿ ִ ָ 31 vÓeבּא ְ ַ ֲ ֵ
לאחרי ָ ֲ »« „ÓÚn‰
»¬«« eÏ 41בית הדין ¿≈
‡e‰L)∆ BÓk¿ ˜« ‡Ï … ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 42
הענין הוּא, דּעתַ .אָ ְ ִ ָ דּהיסח ַהַ ַ
הענין ְ ֶ ַ
היפָ ְ ִ ָ
הרי ֶזה ֵ ֶ דּוקאֵ ֲ ,בּקּשׁה ַ ְ ָ
ֶ 32שׁל ַ ָ ָ
(31ע"פ קהלת ז ,כט (32 .פ' ראה יג ,טו (33 .ראה סנהדרין מ ,א ואילך .רמב"ם הל' עדות פ"א ה"ד ואילך (34 .סנהדרין
צז ,א.
י
דין כופין אותו על כך והגט כשר ולא נחשב לדבר שנעשה בכפיה ולא מרצון 43 וההתגלות האלוקית שבאה על ידי "ובקשתם משם" ‰ÎLÓ‰‰L
»» ¿««∆ ,‡e‰ 1
44 „ÓÚÓ
»¬« ‰Êȇa
∆ ≈¿ ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â ‡»∆¿ „Á»∆ ÏkL 2היא אכן תוצאה של עבודה ויגיעה ומכלֿמקום נקראת "ומצאת" כי ‡È‰ƒהבעל המגרש ,כיון ∆»
45 ,‡e‰Lגם אם הוא מצהיר שאין ברצונו לקיים את הוראת בית הדין ∆ vÓe «» 35 ‰‡ÈˆÓכשם » ƒ¿ ÌLa ≈ ¿ ˙‡˜ ≈¿ƒ ÔÎlL
≈»∆ ,‰Lwa‰
» »«« CÚ ∆∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ‡lL
…∆ 3
46 ,‰"a˜‰Ï
»» « CiL »« ˙BȉϿƒ ‰ˆB∆ B˙eiÓÈÙa
ƒ ƒ¿ƒ ‰p‰ על פי התורה≈ƒ , שבמציאה האדם זוכה לקבל שלא לפי ערך היגיעה שלו. 4
47 ‰hÓÏ
»«¿ ÏÚBÙa
« ¿ BBˆ¿ ÌȘÏe ¿«≈ CÈvL
‡ƒ»∆ ÈtŒÏÚŒÛ
‡ƒ « « ÌÓ »¿» 5
48 ,ÌÈÁÙËכלומר בצורה ƒ»¿ ‰NÚÓ
שׁלּכן ≈¬ »» בּקּשׁהֵ ָ ֶ , ערַ ה ַ ָ ָ לפי ֶ ֶ שׁלּא ְ ִ שׁכה ִהיא ֶ ֹ "ְ ַ ַ ֶ 1 Èkƒ 'B‚ ÌzLwe
שׁההמ ָ ָ ∆¿ «ƒ ˙BȉÏ
¿ƒ 6
49 ‰Bz‰
» « „eÓÈÏa מאד מעשית ¿ƒ ÏÎe
» ¿ EÏ
¿ » ¿ ÏÎa
» ¿ ̇epL„ƒ
∆ ¿ ¿ 7
מציאה.35 בּשׁם ְ ִ ָ נקראת ְ ֵ ְִֵ 2
50 ÈËt
≈ »¿ ÏÎe
»¿ ,˙Bˆn‰ ¿ƒ« Ìei˜Â ¿ƒ ,"ELÙוכדי שעבודת התשובה ∆ ¿« 8
51 ŒÌBi‰« B˙‚‰‰a»»¿«¿ ÌÈÈÚ‰ קּשׁתּם גוֹ' »ƒ»¿ƒ "וּב ַ ְ ֶלהיוֹת ִ שׁצּריְ ִ ‡ַ ÌÓאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ָ ִ 9תפעל את התוצאה של התגלות »¿» 3
52 .˙ÈÓBÈ
ƒ נפ ֶשׁ,"וּבכל ַ ְ לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ ִכּי ִ ְ ְ 10פנימיות האלקות אכן יש צורך בעבודה 4
53 ‰„BÚ‰
» ¬» ˙eÏÏk »¿ ‰p‰Âזמן ְ ִוריבּוּי „( ¿≈ƒ צריַ על ֶזה ִריבּוּי ְ ַ ˆִ 5 CÈמ ָכּלֿ ָמקוֹם ֵאין ָ ִ ƒ» Ôȇ≈ ÌB˜ÓŒÏkÓ
11ויגיעה» »ƒ ,
54 ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ Ïeχ¡ L„Ác וּבּר אוֹדוֹת ִאישׁ ¿ …∆ שׁמּד ָ כּיון ֶ ְ בּוֹננוּתִ ,כּי ֵ ָ ההת ְְִַ 6 ÈeaÈÂ
ƒ¿ ÔÓÊ
« ¿ Èeaȃ ‰Ê∆ ÏÚ« 12
55 Èkƒ 'B‚ ÌMÓ » ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ ae„nL
» ¿∆ ÔÂÈk» ≈ Èkƒ ,˙eBa˙‰‰
¿ ¿ƒ« 13
הוי'
דּבּר ֲ ָ ָבּפנים ִ ֶ דּ"פּנים ְ ָ ִ הענין ְ ָ ִ שׁיּשׁ בּוֹ ָ ִ ְ ָ ישׂראלֵ ֶ ,ֵ ְָ ִ 7
56 ÔÈÚ‰
̇»¿ƒ» ÌÚƒ eL˜» ,'B‚ epL„ƒ¿¿ ∆ ≈ »¿ƒ Lȇƒ ˙B„B‡ 14
,χNÈיהודי,
57 "ÔÈLB„Â
ƒ ¿ ¿ ÔÈÙÈÒBÓe כּחƒ ¿ ¿
ƒ ƒ ÔÈÚBb"c אלקיֲ ֹ ,הוי' ֱ ֹ ֶאנכי ֲ ָ ָ וּכתיבִ ֹ ָ 36 )כּנּ"ל(ִ ְ , מּכם" ַ ַ ִ 8 ÔÈÚ‰ע ָ ֶ
Ba LiLבעצם מהותו »»¿ƒ ≈∆ 15
58 אחד האופנים שבהם התלמוד דורש קּבּ"ה ָח ִשׁיב יּוּתִ ,הֵנּה ִדּבּוּרוֹ ֶשׁל ַה ָ ָ ְוח ֶַ 9 'ȉ
»»¬ ac∆ƒ ÌÈÙa ƒ»¿ ÌÈt"c
ƒ» ¿ 16
59 את פסוקי התורה – 'גורעין' )לוקחים ואחד
אחד ְ ֶ ָבּכל ֶ ָ וֹעל ְ ָ שׁנּע ֶשׂה ֵכּן ְבּפ ַ כּמע ֶשׂה ֲ ַ ֶ ,
37 ) ,(Ï"pkוהפנימיות שלו ְ ַ ֲ
10 «« "ÌÎnÚ∆»ƒ 17
ו'מפחיתים'( אותיות ממילה מסוימת 60 שׁיּוּמ ַשׁ
אינהּ ֶא ָלּא ֶ ְ בּזה ֵ ָ העב ָוֹדה ָ ֶ וכל ָ ֲ יּשׂראלָ ְ ,
ִ 11מ ִ ְ ָ ֵ האלוקות בפנימיות 18מחוברת
ו'מוסיפין' את האותיות הללו במקום 61
וֹשׁליהיה מ ֵ שׁענין ֶזה ִ ְ ֶ ההעלם ֶאל ַה ִגּלוּיָ ְ ִ ֶ , ִ 12מן ַ ֶ ְ ֵ ‡,EȘÏ
∆… ¡ 'ȉ
‡»»¬ ÈÎ
»…ƒ 36 È˙Îe
ƒ¿ 19
62 אחר ו'דורשין' את תוכן הפסוק לפי 20שם הוי' שקשור לעצם האלוקות הופך
63 בעקבות שמתקבלת המשמעות
וֹלם. בּחלקוֹ ָבּע ָ ואפילוּ ְ ֶ ְ עניניו ַ ֲ ִ בּכל ִ ְ ָ ָ ְושׁוֹלט ְ ָ ֵ 13 יורד ומתלבש E˙eiÁÂ
∆ «¿ EÁk
להיות …¬ 21
64 ה'גורעין' ו'מוסיפין' ,והולך ומבאר את יּשׂראל,
ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ אחד ְ ֶ ָ שׁכּל ֶ ָ פּסקֿ ִדּיןָ ֶ 38 וּע ַה ְ ַ וכָיּד ַ ַ ְ 14 Beacƒ ‰p‰
22ופועל באדם ובעולם≈ƒ ,
65 בּפנימיּוּתוֹ משמעות הדברים בעבודת ה'≈ƒ ¿ .
,‰p‰c וּמ ָצּב ֶשׁהוּאִ ,הֵנּה ִ ְ ִ ִ מעמד ַ בּאיזה ַ ֲ ָ ֶ ֵ ְ 15 ∆ ¬«¿ ÈLÁ
37 ‰NÚÓk ƒ » ‰"aw‰
»»« ÏL ∆ 23
66 ,'Ïeχ'c
¡ ∆ ‰„BÚ‰
» ¬» ˙eÏÏÎa וֹעל »¿ƒ וּלקים ְרצוֹנוֹ ְבּפ ַ להק ָבּ"הֵ ַ ְ , שׁיָּ ַ להיוֹת ַ ָ וֹצה ִ ְ 16ר ֶ ) 24כדברי המדרש" ,לזרעך נתתי וגו' ...ר'
67 "‡ƒ ¿ È
,"È„B„Ïהתקרבות לאלוקות ¬ƒ תּוֹרה ְ ִוקיּוּם בּלימוּד ַה ָ טפחיםִ ְ , שׂרה ְ ָ ִ מע ָ ָ
למ ָטּה ֵ ֲ ַ ְ 17 25הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף
68 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
בּהנהגתוֹ ַהיּוֹםֿ מלמטה למעלה∆ ≈¿ «∆ , הענינים ְ ַ ְ ָ ָ פּרטי ָ ִ ְ ָ ִ וּבכל ְ ָ ֵ מּצוֹתָ ְ , ַ 18ה ִ ְ 26מאמרו של הקדושֿברוךֿהוא מעשה
69 ","Èσ È„Bc
ƒ ‡CkŒÁ
» «« ‰NÚ «¬ ∆ 27שנאמר לזרעך נתתי ,אתן את הארץ
70 התקרבות האלוקות אל האדם מלמעלה
יוֹמית. ִ 19
28הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את
71 eaÈÁ‰
ƒ« ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ דּחדשׁ ֱאלוּל ֶשׁהוּא למטה »ƒ העב ָוֹדה ְ ֶֹ כּללוּת ָ ֲ ָ ְ ‰p‰Â 20ד( ¿≈ƒ בעניננו, וגם הזאת,(.... 29הארץ
72 ""Èσ È„Bc
ƒ ÌÚƒ "È„B„Ï ƒ ¿ ȇ"c
תדר ֶשׁנּוּ ¿ ¬ƒ קּשׁתּם ִמ ָשּׁם גוֹ' ִכּי ִ ְ ְ וּב ַ ְ ֶ ענין ִ ִ ְַ 21 30ה"דיבור" של הקדושֿברוךֿהוא עם
73 » ƒ¿« ÔÈÚ
39 ‰ÈÒp‰כמבואר «¿ƒ È„ÈŒÏÚ
וֹסיפין « ¿≈ דּ"גּוֹרעין וּמ ִ ִ הענין ְ ְ ִ 22גוֹ'ָ ,קשׁוּר ִעם ָ ִ ְ ָ 31בני ישראל באופן של "פנים בפנים",
74 בקבלה וחסידות שלצורך חיבור ÏÎa
»¿ ÏÚBÙa
« ¿ Ôk≈ ‰NÚpL
32גורם ∆«¬ ∆
דּ'אלוּל', העב ָוֹדה ֶ ֱ בּכללוּת ָ ֲ דּהֵנּהָ ְ ִ , ְ 23וד ְוֹר ִשׁין"ִ ְ .
75 ואיחוד צריכה להיות תחילה 'נסירה' ,χNiÓובעצם
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â
‡»∆¿ „Á
»∆ 33
76 והפרדה וכמו שמצינו בבריאת האשה
"דּוֹדי
אחרֿ ָכִּ נע ֶשׂה ַ ַ שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ "אני ְלד ִוֹדי"ַ ֶ , ִ ֲ 24 34הפנימיות של כל יהודי מחוברת
77 מאדם הראשון שהדבר היה היה דּ"אני ְלד ִוֹדי" ִעם החיבּוּר ְ ֲ ִ להיוֹת ַ ִ צריְ ִ ִ 25לי"ִ ָ , 35ומאוחדת עם הפנימיות של הקדושֿ
78 'ניסור' ו'חיתוך' צלע מן האדם ,וכך בּזה,והענין ָ ֶ
נּסירהָ ְ ִ ָ ְ .39 ענין ַה ְ ִ ָ "דּוֹדי ִלי" ַעלֿ ְ ֵידי ִ ְ ַ ִ 26 ‰Êa
∆» ‰„BÚ‰
» ¬» ÏÎÂ
¿» 36ברוךֿהוא,
79 ה'בנין' של ספירת המלכות הנקראת 40 מּגּיד להרב ַה ַ ִ תּוֹרה' ְ ָ ַ וּכּה ְבּ'אוֹר ָ בּאר ָ כּמבאר ַ ֲ ָ ֹ ְ ַ 27 37שעל האדם לפעול ולעשות מצידו
'נוקבא' )בראש השנה( נפעל עלֿידי 80 CLÓeiL
‡« ¿ ∆ ‡l
העניין‡»∆ dÈ » ≈ 38
'נסירה' והפרדה של בחינת המלכות מ'זעיר אנפין' )המידות( ,וכפי שממשיך 81 ‰Ê∆ ÔÈÚLשל
»¿ƒ∆ ,ÈeÏb‰ƒ« χ∆ ÌÏÚ‰‰
39שכבר קיים ,ויצא ויתגלה ≈¿∆« ÔÓƒ
82 ומפרט את משמעות הדברים בעבודת ה' של חודש אלול. ÂÈÈÚשל האדם
»»¿ƒ ÏÎa
»¿ ËÏBLÂ
≈ ¿ ÏLBÓ
≈ ‰È‰È 40השייכות שלו לאלוקות ∆¿ƒ
83 40 „Èbn‰
««ƒ ‰Ï
«»¿ '‰Bz
» B‡'a¿ ‰ke‡a
» ¬« ‡Ók
»… ¿« ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
¿»»¿ƒ ÌÏBÚaשמוטל עליו לברר ולהעלות לקדושה.
» » B˜ÏÁa¿∆¿ eÏÈÙ‡Â
41עצמו «¬ƒ
שלכאורה 84 » ƒ¿« ÔÈÚ
‰ÈÒp‰וההפרדה בין שתי בחינות «¿ƒ ÊÓeÓ
» ¿ ÔÎȉ
≈» 38 ƒ «¿« «Úe„iÎÂ
ÔÈcŒ˜Òt‰של הרמב"ם לגבי החייב לתת גט לאשתו שבית »«¿ 42
(35ראה גם לקו"ש ח"ד ע' .1165ובכ"מ (36 .יתרו כ ,ב (37 .ראה ב"ר פמ"ד ,כב (38 .רמב"ם הל' גירושין ספ"ב (39 .ראה
הנסמן בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' (40 .217עט ,ב ואילך.
אי
42 L„Áa
∆… ¿ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»«¿ »« «« «¿ ,ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa »¿ ÌÈÓÚt
ƒ»¿ ‰nk
«» 41 ‡Óba
«¿»» eÓ‡M
¿»∆ ‰Ó« ÈtŒÏÚ ƒ « ,‰Bza 1מחוברות ושייכות זו לזו « »
43 ¡‡ ,ÏeÏשהוא זמן מסוגל במיוחד לתשובה»«¿ »« «« «¿ ,
‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚ ‰Bz‰ולומדים באמצעותה » « ˙‡∆ Ô‰a ∆» ÔÈLBcL
ƒ ¿ ∆ ˙Bcn‰Ó ‡ƒ«≈ ˙Á «« 2
44 ƒ¿« ÈÓÈa
,˙BÁÈÏq‰לפי הנוהגים לומר 'סליחות' בימים האחרונים של ≈ƒ "ÔÈÚBb
¿ƒ 3הלכות בתורה שבעלֿפה מפסוקי התורה שבכתב ‡È‰ƒ
45 Ïk‰Â
… «¿ ,Ïeχ¡ L„Á∆… ÏL ∆ Ì˙BÁ‰Â
» «¿ Ìeiq‰ ƒ« Ì˙BȉlL
החודש ∆» ¿ƒ ,'ÔÈLB„'c
ƒ ¿ ¿ ÔÈÚ‰Ï »¿ƒ»¿ ‡Ï … » È„ÎaL
≈¿ƒ∆ ,eȉÂ
¿«¿ ."ÔÈLB„Â
ƒ ¿ ¿ ÔÈÙÈÒBÓe
ƒƒ 4
46 ,44 ÌezÈÁ‰
‡ƒ« ÈÁ ≈¬« CÏB‰ ≈ ÏÎe
»¿ EÏ¿»¿ ÏÎa˙„»¿ epL
"∆ ¿¿ƒ Èkƒ 5
במקורו ,מושג הלכתי בדיני ברכות 47
בּתּוֹרהַ ,עלֿ ִפּי ַמה נּסירה ַ ָ ענין ַה ְ ִ ָ וּמז ִ ְ ַ היכן ְמר ָ ,"ELÙחיפוש ובקשה מתוך רצון ָ ֵ 1 ∆ ¿« 6
)כדברי הגמרא שהטועה ופותח את 48 È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰Ê∆ ȉ
≈ ¬ לאלקות להתקרב 7
בּהן
שׁדּוֹר ִשׁין ָ ֶ מה ִמּדּוֹת ֶ ְ אחת ֵ ַ בּגּמראַ ַ 41 שּׁאמרוּ ַ ְ ָ ָ ְֶָ 2
ברכות קריאת שמע של ערבית 49 ,'ÔÈÙÈÒBÓe
ƒ ƒ ÔÈÚB‚'cƒ ¿ ¿ ‰„BÚ‰
» ¬» 8
בפתיחה של שחרית" ,יוצר אור" ,אבל 50
וֹסיפין ְוד ְוֹר ִשׁין". "גּוֹרעין וּמ ִ ִ ְ ִ תּוֹרה ִהיא ֶ 3 ÔÈÚ‰Lאת ַה ָ »¿ƒ»∆ 42 ‡nL ≈»¿∆ ÈÙÎe ƒ¿ 9
ערבים" יצא ,כי 51 חתם ב"מעריב "כּי
להענין ְדּ'ד ְוֹר ִשׁין'ִ , לבא ְ ָ ִ ְ ָ שׁבּכדי ָ ֹ ְוהינוֵּ ְ ִ ֶ , «ÚB‚Ïלהפחית ְ ַ 4 ¿ƒ eȉ¿« 'ÔÈÚB‚'c
ƒ ¿ ¿ 10
החתימה היא הקובעת ,וכך בכל ענין52 , הרי ֶזה נפ ֶשֵׁ ֲ ," וּבכל ַ ְ לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ ְ ְ ִ ,ÌÈÈeˆ
5 ƒ ¿ ÈzÏa‰ ƒ¿ƒ« ÌÈÈÚa ƒ»¿ƒ» 11
הסיום והחותם חשוב במיוחד ,וכן 53 וּכפי
וֹסיפין'ִ ְ , וֹרעין וּמ ִ ִ העב ָוֹדה ְדּ'ג ְ ִ ַעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ 6 ˙BÈ
≈ ˜eicƒ eȉ
¿ « ˙eÏÏÎe
»¿ƒ 12
בעניננו ,בימי הסליחות שבסיום וחותם 54
בּענינים
וֹע ָ ִ ְ ָ ִ לגר ַ
הינוּ ִ ְ וֹרעין' ַ ְ שׁהענין ְדּ'ג ְ ִ שׁמּבארָ ְ ִ ָ ֶ 42 ֵ ָ ְ ֶ 7 ,'ÚÓ 13וזהירות רבה ¿»≈ eÒ'a
חודש אלול בוודאי שעבודת התשובה 55 eȉ
¿ « 'ÔÈÙÈÒBÓ'c
ƒ ƒ ¿ ÔÈډ »¿ƒ»¿ 14
יוֹתר ְבּ'סוּר הינוּ ִדּיּוּק ֵ וּבכללוּת ַ ְ בּל ִתּי ְרצ ִוּייםָ ְ ִ , ַ 8ה ִ ְ
56 ʇL
»∆ ȇcÂa
««¿ ȉ
היא ביתר שאת ¬≈ ,ÌÈÈeˆ‰
ƒ ¿» ÌÈÈÚa ƒ»¿ƒ» ÛÈÒB‰Ïƒ ¿ 15
57 ŒÌ‡Â
ƒ¿ ,‰eL˙a
» ¿ƒ B˙„BÚ» ¬ ˜ÈÚ
«ƒ בּענינים
וֹסיף ָ ִ ְ ָ ִ הינוּ ְלה ִ וֹסיפין' ַ ְ והענין ְדּ'מ ִ ִ מרע'ָ ְ ִ ָ ְ , ָ ֵ 9 ŒÏÚ«¿ .'BË ‰NÚ'a ≈ ¬ ¿ ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ 16
58 ˆ,eÓb» ˜Èc
ƒ« k
»¿ ‡e‰ ȉ
≈≈¬ Ôk ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה בּ'ע ֵשׂה טוֹב'ַ ְ . וֹסיף ְ ֲ הרצ ִוּייםְ ,לה ִ ‰ÊŒÈ„Èבזכות הזהירות ב'סור מרע' ְ ָ 10
∆ ≈¿ 17
59 ˙BB„f‰
¿« ÌbL
«∆ ÔÂÈk
» ≈ ,‰a„‡Â
¿«¿«» לבבבּכל ְ ָ ְ תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ "כּי ִ ְ ְ הענין ְדּ'ד ְוֹר ִשׁין'ִ , נע ֶשׂה ָ ִ ְ ָ ֲ ַ ‰NÚ
11 18וההוספה ב'עשה טוב' «¬ ∆
60 ,45 ˙BiÎÊkכדברי
À¿ƒ BÏ eNÚ «¬ קּשׁתּם"וּב ַ ְ ֶ נע ֶשׂה ִ )שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ נפ ֶשַׁ ֶ " וּבכל ַ ְְָ 12 "Èk
ƒ ,'ÔÈLB„'c
ƒ ¿ ¿ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» 19
הגמרא שבתשובה בדרגה גבוהה גם 61
כּנּ"ל(. וּמצאת"ַ ַ ,
אלקיָ ָ ָ הוי' ֱ ֹ ֶ ִמ ָשּׁם ֶאת ֲ ָ ָ 13 ÏÎe
»¿ EÏ ¿»¿ ÏÎa ̇»¿ epL„ƒ
∆ ¿¿ 20
הופכות 62 במזיד שנעשו העבירות ‰NÚ
∆ ¬« )‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
∆ ≈¿ « ∆ "ELÙ
∆ ¿« 21
פּסקֿ ישׁנוֹ ְ ַ שׁהרי ֶ ְ
להביןֵ ֲ ֶ , צריִ ָ ְ עדין ָ ִ ‡ִ ַ ֲ ÌÓ 14 'ȉה( »¿»
למי שחטא 63 BÏ LÈ≈ ȉ לזכויות≈¬ , »»¬ ˙‡∆ ÌMÓ "» ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ 22
64 CÚa
∆∆¿ ‡lL… ∆ ˙BiÎÊועשה תשובה ¿À בּלי
פּוֹסקיםֲ ,א ֶשׁר ִמ ְ ִ לכל ַה ְ ִ ִדּין ָבּרוּר ְ ָ 15
Ï"pkכמבואר «« ,"˙‡ˆÓe
‡» »» EÈ˜Ï ∆… ¡ 23
65 ˆ˜Èc
ƒ« Èa‚Ï
ללא כל יחס והשוואה ¿«≈ קּוֹדםִ ,הֵנּה ַעלֿ ְ ֵידי וּמ ָצּבוֹ ַה ֵ מעמדוֹ ַ ַ 16ה ֵבּט ַעל ַ ֲ ָ לעיל באריכות(. 24
66 CBv‰ »≈ ƒ¿ ,46 eÓb
∆ « e‰Ó« ÔkŒÌ‡Â לכלוהרי ְ ָ נע ֶשׂה ַצ ִדּיק ָגּמוּר ֵ ֲ ַ ,
43 תּשׁוּבה ַ ֲ הרהוּר ְ ָ ְ ִ ,ÔȉÏ
17 ˆƒ»¿ CÈ ƒ» ÔÈ„Ú
‡ƒ«¬ ÌÓ
»¿» (‰ 25
67 ÌzLweŒc
∆¿ «ƒ ¿ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» ˙eÏÏÎa »¿ƒ כּמּה
תּשׁוּבה ַ ָ הרה ֵוּרי ְ ָ יּשׂראל ֵישׁ ִ ְ ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵאחד ְ ֶ ָ ָ ֶ 18 26לשם מה יש צורך בכל העבודה
68 ˙„,'B‚ epL
∆ ¿¿ƒ Èkƒ 'B‚ ÌMÓ »ƒ וכ ָמּה
כּמּהֿ ְ ַאחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ בּכל יוֹם ָויוֹםַ ְ , פּעמים ְ ָ ִ ָ ְ 19 27האמורה של "ובקשתם" וכן "גורעין
69 ˙BȉÏ
ˆ¿ƒ ‰ÎÈ
» ƒ¿ ‰Ê∆ ÏÈLaL∆ƒ¿ ƒ 28ומוסיפין" שהיא עבודה ויגיעה גדולה
בּימי
וכ ָמּה ִ ֵ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ בּחדשׁ ֱאלוּלַ ְ , ֶֹ ְ 20
70 ÔÈÚB‚'c
ƒ ¿ ¿ ‰„BÚ‰ » ¬» ˙Óc˜‰ «¿» « 29כדי להגיע ל"ומצאת" על ידי עבודת
71 ƒƒ
'ÔÈÙÈÒBÓeוהרי גם ללא זאת בוודאי
חדשׁוֹתם ֶשׁל ֶֹ והח ָ שׁלּהיוֹתם ַה ִסּיּוּם ְ ַ סּליחוֹתָ ְ ִ ֶ , ַ 21ה ְ ִ ÔÈcŒ˜Òt
ƒ «¿ BLÈ¿∆ ȉL
30התשובה ∆¬≈
72 כל אחד כבר נמצא במצב נעלה בּודּאי
הרי ְ ַ ַהחיתּוּםֵ ֲ ,44 אחרי ַ ִ וֹלֵ ֲ ַ וה ֹכּל ה ֵ ֱ 22אלוּלַ ְ , ‡L
∆ ¬ ,ÌȘÒBt‰
ƒ¿ « ÏÎÏ »¿ ea» 31
73 ביותר?. הרי הוּא ואםֿ ֵכּן ֲ ֵ שׁוּבהִ ְ , בּת ָ עיקר ֲעב ָוֹדתוֹ ִ ְ שׁאז ִ ַ ָ ֶ 23 BvÓe
»« B„ÓÚÓ
»¬« ÏÚ« Ëa‰
≈« ÈÏaÓ
ƒ¿ƒ 32
74 Œˆi‰
∆≈« ‰p‰c
≈ƒ ¿ ,‡e‰ ÔÈÚ‰
שׁגּם ַה ְזּדוֹנוֹת «‡»¿ƒ» C כּיון ֶ ַ ואדר ָבּהָ ֵ , כּבר ַצ ִדּיק ָגּמוּרַ ְ ַ ְ , ָ ְ 24 È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰p‰ Ì„Bw‰של האדם≈ƒ ,
≈ « 33
75 "Úc∆ ‡˜p‰
«»¿ƒ Ú‰בּער«» שׁלּא ְ ֶ ֶ זכיּוֹת ֶ ֹ הרי ֵישׁ לוֹ ְ ֻ כּזכיּוֹתֵ ֲ ,45 נעשׂוּ לוֹ ִ ְ ֻ ֲ ַ 25 ‰NÚ
‰eLzבלבד «¬ ∆
» ¿ e‰‰¿ƒ 34
76 ה'ערמומי' ˜,47 "ژȂeÏ
¿ ∆¿ ƒ , eÓbולכן המקדש את
43 ˆ» ˜Èc
ƒ« 35
בּכללוּתצּוֹרָ ְ ִ ואםֿ ֵכּן ַמהוּ ַה ֶ לג ֵבּי ַצ ִדּיק ָגּמוּרִ ְ ,46 ַ ְ 26
77 „Á‡Â
‡»∆¿ „Á »∆ ÏÎÏ »¿ ÌkÁ˙nL
∆≈«¿ƒ 36האשה "על מנת שאני צדיק גמור" ,גם
78 :BÏ ÈaÒÓe
ƒ¿« ‡a» ,BÈÚ »¿ƒ ÈÙÏתדר ֶשׁנּוּ גוֹ'ƒ¿ , קּשׁתּם ִמ ָשּׁם גוֹ' ִכּי ִ ְ ְ וּב ַ ְ ֶ
הענין ְדּֿ ִ ָ ְ ִ ָ 27 37אם ידוע לנו שעד עתה היה במצב
העב ָוֹדה דּמת ָ ֲ הקָ ַ להיוֹת ַ ְ צריכה ִ ְ שׁבּשׁביל ֶזה ְ ִ ָ ִ ְ ִ ֶ 28 38שונה לחלוטין" ,הרי זו מקודשת" או
וֹסיפין'.
וֹרעין וּמ ִ ִ ְדּ'ג ְ ִ 29 ȉÂ
39לכל הפחות "ספק מקודשת" «¬≈
לכלשׁמּתח ֵכּם ְ ָ
וּגינקער" ַ ְ ִ ֶ ,47
"דּער ְקל ִ ְ ֶ נּקרא ֶ הרע ַה ִ ְ ָ יּצרֿ ָ ַ דּהֵנּה ַהֵ ֶ הענין הוּאִ ְ , ‡ָ ְ ִ ָ C « 30 ≈ »¿ƒƒ „Á‡Â
χNiÓיהיה ‡»∆¿ „Á
»∆ ÏÎÏ
»¿ 40
‰eLz
» ¿ Èe‰‰
41מי שיהיה ≈≈ ¿ƒ LÈ
(41זבחים כה ,א (42 .ראה גם ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט )סה"מ תש"ט ע' 220ואילך( (43 .ראה קדושין מט ,ב .אור
זרוע סקי"ב .לקו"ת ר"פ דברים )א ,ב( .וראה תניא פ"א (44 .ברכות יב ,א (45 .יומא פו ,ב .תניא פ"ז (46 .ראה דרמ"צ
קצא ,סע"א (47 .ראה סה"מ תרפ"ט ע' .124ספר השיחות תר"ץ ע' .119תש"ז ע' .113
בי
40 B˙e‰Ó« ÌbL
«∆ „ÚÂ
לדירה«¿ , »»¿ƒ
,ÂÈÈÚדבר שמדגיש ביותר את שייכותו È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ Ï"pk ]«« ,Ôk≈ ‡e‰ ˙Ó‡‰Â ˆ∆¡»¿ eÓb» ˜Èc ƒ« Ep‰L
‡¿ƒ∆ ˙Ó ∆¡ Ô‰≈ 1
52 ‰Ècaכמשל המלך שרק במקום מגוריו הוא 41
» ƒ« ÈeÏ‚a
»¿ ‡e‰ B˙eÓˆÚ¿«¿ ‰hÓÏ
»«¿ ÔÈcŒ˜Òt ƒ «¿ e‰fL ˆ∆∆ ,eÓb» ˜Èc ƒ« ‰NÚ
∆ ¬« ‰eLz
» ¿ e‰‰ ¿ƒ 2
42 ‰ÊÏהתשובה לטענות ∆¿ ‰Ún‰Â
,ÔÈLe„˜Ïכמוסבר לעיל ,לעניין המקדש על תנאי שהוא צדיק לא לובש בגדי מלכות המכסים על מהותו∆¬««¿ . ƒ ƒ¿ «Ú‚Ba ≈ ¿ 3
43 אלו של היצר שבהם הוא מנסה למנוע מהעושה תשובה לעבוד את ה' כראוי, ÌÈaƒ» Èe≈¿ ÌÈÏ ƒ»¿ «Ú‚B≈ ‰fL ∆∆ „Ú«¿ ,B˙ÏeÊ
» ÌÚƒ Ìb« eLwL 4גמור»∆ ,
44 ÌMÓ» ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ e˙ka »« ‡e‰ „Ú« ˙BˆÓe
¿ƒ ‰Bza » « ÌȘÒBÚ ƒ¿ 5
45 Èkƒ »˙‡ˆÓe
‡»» EÈ˜Ï ∆… ¡ 'ȉ
אמת ∆‡˙ ¬»» וּמס ִבּיר לוֵֹ :הן ֱ ֶ ענינוָֹ ,בּא ַ ְ לפי ִ ְ ָ ואחד ְ ִ אחד ְ ֶ ָ ,ÌÏBÚ‰ובעניין חשוב כל ָ ֶ 1» » Ïk» ÛBÒ 6
46 ÏÎe
»¿ EÏ ¿»¿ ÏÎa ̇»¿ epL„ƒ
¿¿ ∆ 7כך בוודאי שזהו פסק דין אמיתי
שׁעלֿ כּנּ"ל ֶ ַ ]והאמת הוּא ֵכּןַ ַ , שׁה ְנַּ צ ִדּיק ָגּמוּר ְ ָ ֱ ֶ ִֶ 2
47 Ïk» ˙BÓlL ¿«∆ ,eȉ ¿« ,ELÙ«¿ ∆ Ep‰L
¿ƒ∆ ,‰fÓ ∆ƒ ‰˙È 8לחלוטין[»≈ ƒ ,
48 B˙Bȉa
‡ˆ¿ƒ BÏ ¿∆ eȉL שׁזּהוּ »ƒ»¿ƒ
»∆ ÌÈÈÚ‰ נע ֶשׂה ַצ ִדּיק ָגּמוּרֶ ֶ , תּשׁוּבה ַ ֲ הרהוּר ְ ָ ֵ ְ 3 ÌB˜ÓŒÏkÓידי ִ ְ » »ƒ ,‰eLzŒÏÚa
» ¿ «« Ìb« 9
49 " ,"ÌLכשהיה רחוק מאלוקות, » שׁקּשׁוּר ַגּם ִעם וּשׁיןָ ֶ , לקד ִ בּנוֹגע ְ ִ
למ ָטּה ְ ֵ ַ פּסק ִֿדּין ְ ַ 10היצר ה'ערמומי' מנסה למנוע גם ממי ַ ְ 4
50 ‡Ùebמתוך "» "ÌMÓ » ƒ ‰p‰ וֹסקים ≈ƒ בּנים ע ְ ִ וּבני ָ ִלבנים ְ ֵ נוֹגע ְ ָ ִ
שׁזּה ֵ ַ ועד ֶ ֶ זוּלתוַֹ ְ , 11שנמצא במצב נעלה כלֿכך לעבוד את ָ 5
51 LB„ÈÂ
¿ƒ¿ LwÈ ויתרה ִמֶזּה ,הריחוק עצמו ¿«≈ וֹלם[ָ ֵ ִ , וּמצוֹת ַעד סוֹף ָכּל ָהע ָ בּתּוֹרה ִ ְ ָ ַ 6 „vÓ 12ה' כדבעי ,וטוען כלפיו «ƒ
52 Ìb« ȉL‡≈¬∆ ,˙e˜Ï … ¡ ‡ˆÓÈÂתּשׁוּבהִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ִמ ַצּד ¿»¿ƒ בּעלֿ ְ ָ שׁה ְנַּ גּם ַ ַ ִ ֶ 7 EÈÏÚ ∆» ,Úa
»»∆ eȉL »∆ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» 13
53 " "ÌLאפילו בשעה » B˙Bȉa ¿ƒ ‡È
ƒ¬ ‰Óe
» ‡È
ƒ ¬ ÈÓ
ƒ :ÔBa˙‰Ï
≈ ¿ƒ¿ 14
אני
בּוֹנןִ :מי ֲ ִ להת ֵ עליְ ִ ְ בּעברֶ ָ , שׁהיוּ ֶ ָ ָ הענינים ֶ ָ ְִָ ִ ָ 8
54 ˜ÏÁ
∆≈ Ba ‰È‰ שחטא והיה רחוק »» ˙‡∆ „BÚϬ« ˙L‚Ï ∆ ∆» ÏÎe‡L« ∆ 15
55 ‡L
∆ ¬ ,53 LnÓ»« ÏÚnÓ ‡««ƒ ‰˜Ï∆ …« והלא
ֹ ֲ ַ הוי',
ָ ָ ֲ את ֶ וֹד לעב
ֲ ַ שׁת ֶ לג
ֶ ָ וּכלַ שׁא ֶ אני
ִ ֲ וּמה ָ 9
ÈÓLe
≈¿ ÌÈÓM‰ƒ«» « ‡Ï‰Â … ¬« ,'ȉ»»¬ 16
56 ‰˙ȉהנשמה»¿» ‡ËÁ‰
¿≈« ˙ÚLa««¿ ƒ Ìb ,וּחניּוּת ִ ָ בּר ְ זה ֶ ֿ דּרֶ ֶ ֿ]ועל
ַ ְ שׁמים
ִ ַ ָ הַ וּשׁמי
ֵ ְ שּׁמיםִ ַ ָ הַ 10
]‰ÊŒCcŒÏÚÂ
ÌÈÓL‰כפשוטו ¿« ∆∆ ∆ ƒ«» « 17
57 שׁמים שהיא 'חלק אלוקה ממעל' ¿»¿»
‰Ó‡ וֹפן ְדּֿ ָ ַ ִ וֹדתם ְבּא ֶ היתה ֲעב ָ ָ ימיהם ָ ְ ָ שׁכּל ְ ֵ ֶ ,˙eiÁeaהאנשים שהם נעלים ֵאלּוּ ֶ ָ
11 ƒ» ¿ 18
58 ,54 Ca˙Èולא נפרדה חסֿואף ≈»¿ƒ Bz‡ƒ יכל ְכּלוַּ ְ , וּמ ָכּלֿ ָמקוֹם[ לֹא ְ ַ ְ שּׁמיםִ , וּשׁמי ַה ָ ַ ִ ְֵ 12 ÏkL
»∆ ‡el
≈ 'שמים', בבחינת 19מאד,
59 ‡‡l»∆ „BÚ ‡Ï שׁבּעבר ושלום מאלוקות… ¿ , שׁלּאחרי ֶ ֶ ָ ָ אפ ָשׁרֵ ֲ ַ ְ ֶ 49 ואיְ ֶ בּית ַהֶזּה ֵ ְ ,48 ִ 13 ÔÙB‡aכּי ַה ַ ִ
∆ ¿ Ì˙„BÚ
» » ¬ ‰˙ȉ »¿» ̉ÈÓÈ
∆ ≈¿ 20
60 ‰Êהעובדה שאפילו בשעת ∆ ÔÈÚL
∆»¿ƒ ƒ«
,ÌÈÓM‰צדיקים» « ≈
ÈÓLe¿ ƒ«
ÌÈÓLc» ¿ 21
החטא החלק הפנימי של הנשמה לא 61
ושׁכנתּי
בּל ִתּי ְרצ ִוּייםְ ,יק ַוּים בּוֹ ְ ָ ַ ְ ִ ענינים ִ ְ אצלוֹ ִ ְ ָ ִ ָהיוּ ֶ ְ 14
22שתמיד עבדו את ה' כדבעי ובאופן
ועד נפרד מאלוקות ואפילו לא נפגם »« יּשׂראל ַ ְ , ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ אחד ְ ֶ ָ וֹכם ְ ,בּתוָֹ כּל ֶ ָ ְ 15בּת ָ
51 50
62 ÏÚt ‡Ï
… [ÌB˜ÓŒÏkÓe
» »ƒ 23נעלה
63 ‰eLz
» ¿ e‰‰ ¿ƒ È„ÈÏ שׁענין ∆»…
≈ ƒ ‡iL בּרַ ְ ִ ֶ , ית ָ ֵ
דּירה לוֹ ִ ְ נע ֶשׂה ִ ָ וֹפן ֶשׁהוּא ַ ֲ ְ 16בּא ֶ אינם כלים להשראת ¿¿«¿ 24
,EeÏkÏÎÈ
64 ˆ˜Ècƒ« ‰NÚ בּדּירה ִעם ָכּל ∆« ¿≈ ∆
∆ ¬« ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL נמצא ַהָדּר ַ ִ ָ שׁבּהּ ִ ְ ָ דּירה הוּא ֶ ָ ַ 17ה ִ ָ 25השכינה ,וכמו שנאמר לגבי בית
65 eÓbכמבואר לעיל באריכות שגם בּגלוּי » ועצמוּתוֹ הוּא ְ ָ שׁגּם ַמהוּתוֹ ְ ַ ְ ועד ֶ ַ עניניוַ ְ , ָ ָ ְ ִ 18 48 ‰f‰
∆« ˙Èa‰
ƒ«« Èkƒ Û‡Â
26המקדש ¿«
66 על ידי הרהור תשובה בלבד יכול 27שגם הוא לא יכול להיות כלי ראוי
קּשׁתּם
וּב ַ ְ ֶ בּכּתוּב ִ לזה הוּא ַ ָ מּענה ְ ֶ וה ַ ֲ ֶ בּדּירהַ ְ .52 ָ ִ ַ 19
67 האדם להתהפך ל'צדיק גמור'. להשראת השכינה למטה, 28לגמרי
בּכלתדר ֶשׁנּוּ ְ ָ וּמצאת ִכּי ִ ְ ְאלקיָ ָ ָ הוי' ֱ ֹ ֶ ִ 20מ ָשּׁם ֶאת ֲ ָ ָ
68 BÊ ˙eBa˙‰
¿ ¿ƒ È„ÈŒÏÚÂ
¿« ¿≈ CȇÂ
29בדומה לשמים ושמי השמים≈¿ ,
69 ('B‚ ÌMÓבמעלתה )» ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ הענינים
שׁלּמרוֹת ָכּל ָ ִ ְ ָ ִ הינוְּ ַ ֶ , נפ ֶשְׁ ַ , וּבכל ַ ְ לבבָ ְ ְ ָ ְ 21 ÈÁ‡lL
∆¿«¬≈ ייתכן » ¿∆ 30
‡49 LÙ
70 ˙„BÚÏ
« ¬« ‡È גּוּפא של עבודת התשובה…» , "מ ָשּׁם" ָ "שׁם"ִ ,הֵנּה ִ בּהיוֹתוֹ ָ אצלוֹ ִ ְ שׁהיוּ ֶ ְ ָ ֶ 22 ÌÈÈÚ
‡ˆƒ»¿ƒ BÏ
¿∆ eȉ» ÚaL »»∆∆ 31
71 Ï
»≈ eË¿ ‰ÁÓN בּהיוֹתוֹ »¿ƒ CBzÓƒ '‰ שׁהרי ַגּם ִ ְ אלקוּתֵ ֲ ֶ , וימצא ֱ ֹ וידרוֹשׁ ְ ִ ְ ָ יב ֵקּשׁ ְ ִ ְ ַ ְ 23 Ba ÌÈe˜È
« ¿ ,ÌÈÈeˆƒ ¿ ÈzÏa ƒ¿ƒ 32
»¿«« ‡Ók
55 ‡Èza »… ¿« ,‡˜Âc מּעל ַמ ָמּשׁ ֲ ,53א ֶשׁר «¿» Ïk» CB˙a¿ ,50 ÌÎB˙a
» ¿ ÈzÎLÂ
ƒ¿«» ¿ 33
72 אלקה ִמ ַ ַ חלק ֶ ֹ ַ היה בּוֹ ֵ ֶ "שׁם" ָ ָ ָ 24
73 ÏÙLe
«¿ ËBÈ„‰ ¿∆ ˙ÁÓOÓ«¿ƒ ƒ ÏLn‰בּר» »« ,54 ית ָ ֵ
באמנה ִאתּוֹ ִ ְ היתה ְ ָ ְ ָ החטא ָ ְ ָ בּשׁעת ַ ֵ ְ ַ 25גּם ִ ְ ַ „ÚÂ
«¿ , χNiÓ
51 ≈ »¿ƒƒ „Á‡Â‡»∆¿ „Á »∆ 34
74 CÏÓÏ
∆∆¿ B˙e˜˙‰a ‡¿»¿ƒ¿ ÌÈL ¬»ƒ ‡e‰Lהבעלֿתשובה ∆ ÔÙB‡a∆ ¿ 35
הרהוּר לידי ִ ְ שׁיּבא ִ ֵ פּעל ֶ ָ ֹ שׁענין ֶזה ָ ַ ְולא עוֹד ֶא ָלּא ֶ ִ ְ ָ ֹ 26
,Ca˙È
≈»¿ƒ BÏ ‰Èc
» ƒ ‰NÚ
36בעצמו «¬ ∆
קּשׁתּם ִמ ָשּׁם )וּב ַ ְ ֶבּוֹננוּת זוֹ ִ הת ְועלֿ ְ ֵידי ִ ְ נע ֶשׂה ַצ ִדּיק ָגּמוּרַ ְ . ידיֿזה ַ ֲ
שׁעלֿ ְ ֵ ֶ תּשׁוּבה ֶ ַ ָ ְ 27 37מקום ראוי ומתאים להשראת השכינה
מּשׁלבּתּניאַ 55ה ָ ָכּמבאר ַ ַ ְ ָ
דּוקאָ ֹ ְ ַ ,
לבב ַ ְ ָ שׂמחה ְוטוּב ֵ ָ לעב ַוֹדת ה' ִמתּוָֹ ְ ִ יבא ַ ֲ 28גוֹ'(ֹ ָ , daL
»∆ ‡e‰ ‰Èc‰» ƒ« ÔÈÚL
«¿ƒ∆ 38
מּתאכסן ְ ָודר
בּשׂרָֿ ָודם ַה ִ ְ ַ ְ ֵלמלָ ָ בּהתקרבוּתוֹ ְ ֶ ֶ אנשׁים ְ ִ ְ ָ ְ וּשׁפל ֲ ָ ִ הדיוֹט ְ ַ שּׂמחת ֶ ְ ִ 29מ ִ ְ ַ Ïk» ÌÚƒ ‰Èca
» ƒ« c‰»« ‡ˆÓ
»¿ƒ 39
(48מלכיםֿא ח ,כז )ושם :אף .אבל כן הובא בכלי יקר פקודי לט ,מג( (49 .מכאן עד סוף הפרק ,דיבר כ"ק אדמו"ר
שליט"א ברוב התרגשות ,כאשר מידי פעם נקטע קולו בבכי )המו"ל( (50 .תרומה כה ,ח (51 .ראה ראשית חכמה שער
האהבה פ"ו קרוב לתחילתו )ד"ה ושני פסוקים( .של"ה סט ,א .רא ,א .שכה ,ב .שכו ,ב .לקו"ת נשא כ ,סע"ב (52 .ראה
מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה ח"א ע' תפט )ועם הגהות וכו' -אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תרעט ואילך( .אוה"ת בלק ע' תתקצז.
סה"מ תרל"ה ח"ב ריש ע' שנג .המשך תרס"ו ס"ע ג (53 .ראה תניא רפ"ב (54 .תניא ספכ"ד (55 .פל"ג.
גי
,62 ÌÏBÚÏהאמת של הקדושֿברוךֿהוא קיימת בעצם גם בעולם 42
¿ » 'ȉ
¬»» ,eȉ
¿« ,'eÎ B˙Èa ≈¿ BnÚƒ Bz‡ƒ „ »¿ ÔÒ·˙n‰
≈¿«¿ƒ« Ì„ÂŒNa
»» » » 1
43 – ולמרות שנראה ÈÓÁ‰Â
ƒ¿»«¿ ÈÓLb‰
ƒ¿ «« ‰f‰
∆« ÌÏBÚa
» » Ìb« ‡e‰L
∆ ÈÙk
¿ƒ ‡ ÔÎÈÊtLeמארח,
¿ ƒ¿¿ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ ‰ÎÊ »» ,Úa
»»∆ BvÓe
»« B„ÓÚÓ»¬« ˙BÓlL
¿«∆ 2
44 ̉Ï
∆» ÔȇL
ÈÎÏÓלכאורה ששונאי ישראל חזקים ובני ישראל חלשים ,האמת היא ∆≈ ≈¿« CÏÓ ∆∆ ˙È„Â ˜« ƒ¿ ˙
«¿ƒ ÔÈÚ«¿ƒ ‡e‰L ∆ , ‰e‚Ï
56 3נותן אכסניה » ¿ƒ
45 ÔȇL
≈∆ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»«¿ »« «« «¿ ,ÌÓˆÚ »¿« „vÓ «ƒ ÏÏk »¿ ˙e‡ÈˆÓ "ƒ¿ B‡a ¿ ȉ ,BÓˆÚaאצל האדם שעשה תשובה «¬≈ ¿«¿ ‰"aw‰
»»« ÌÈÎÏn‰
ƒ»¿« 4
46 ÔȇÂ
≈¿ ,ÌÓˆÚŒ„vÓ
»¿« «ƒ Ák «… ̉ϻ∆ ∆∆ Èt
CÏÓכשנמצאים מול פני המלך ≈¿ 5
47 ˜,ÔË
» » Ú‚Ï
«∆¿ ÔBÈq
‡»ƒ ‡l מעמדוֹ ∆»∆ ‰Ê שׁלּמרוֹת ַ ֲ ָ הינוְּ ַ ֶ , בּביתוֹ כוּ'ְ ַ , ִ 1 , "ÌÈiÁאתּוֹ ִעמּוֹ ְ ֵ
57 6אזי זוכים לשפע של «ƒ
48 ‡ÌÎȘÏ
∆ ≈… ¡ 'ȉ»»¬ ‰qÓ"L∆ ¿«∆ CBzÓƒ ̉≈ CÏn‰
∆∆« ÈÈÚ
≈¿¿ƒ ÏkL
»∆ 7
לגב ָוּרה,56 וּשׁפּזיכן ִ ְ
להיוֹת א ְ ְ ִ ְ זכה ִ ְ בּעברָ ָ , וּמ ָצּבוֹ ֶ ָ ַָ 2
49 "Ìb« "‰qÓ¿«∆ ‡˙, "ÌÎ
63 ∆¿∆ ıBt
"≈ CÏÓ∆∆ Èkƒ ,‡˜Âc
»¿« ‰ÁÓN
»¿ƒ 8
50 " Òדגל גבוה «ÏÚ ≈ ÔBLlÓ מּלכים »ƒ מלכי ַה ְ ָ ִמלֵ ְ ַ ודירת ֶ ֶ קרבת ְ ִ ַ ענין ִ ְ ַ ,58 "„bואין לפניו שום הגבלותֶ 3 ,שׁהוּא ִ ְ ַ ≈» 9
51 ,eȉשמצבם הנחות
¿« , "Ìȉ‰
64 ∆»ƒ , ח ִיּים" 57 ַ מל
ֶ ֶ פּני
ֵ ְ וֹר"בּא ְ והרי
ֵ ֲ ַ וֹ, בּעצמ
ְ ַ ְ קּבּ"ה
ָ ָ ה
ַ 4
, "„bוכפי
59 ≈» ıBt
≈ ‰ÁÓN"Â
»¿ƒ ¿ 10
לכאורה של בני ישראל הוא ניסיון 52 דּוקאִ ,כּי שׂמחה ַ ְ ָ מּלֵ הם ִמתּוָֹ ְ ִ עניני ַה ֶ ֶ שׁכּל ִ ְ ְ ֵ ֶָ 5 11שרואים בפועל שכאשר האדם הוא
53 È„Îa
גּדר" ,59שהכוונה והמטרה שלו היא ≈¿ƒ פּוֹרץ ָ ֵ ו"שׂמחה ֵ גּדר" ָ ְ ִ ְ ,58 פּוֹרץ ָ ֵ "מלֵ ֶֶ 6 מגדרו 12בשמחה הרי הוא יוצא
54 ‡b„Ï
»¿«¿ χNÈ ≈ »¿ƒ ˙‡∆ dÈa‚‰Ïתּשׁוּבה ִמתּוֹ« ƒ¿«¿ להיוֹת ֲעב ַוֹדת ַה ְ ָ צריכה ִ ְוּמ ַצּד ֶזה ְ ִ ָ ִ 7 ‰Ê∆ „vÓe
13ומההגבלות הרגילות שלו «ƒ
55 BÓkÓ¿ƒ ˙BÈ ≈ ‰BÈÏÚ
» ¿∆ ‰ÏÚÓe «¬» ˙„BÚ
¬ « ˙BȉÏ
¿ƒ ˆ‰ÎÈ
» ƒ¿ 14
יוֹתר
וֹלה ֵ שׂמחה ְגּד ָ ועד ְל ִ ְ ָ דּוקאַ ְ , שׂמחה ַ ְ ָ ְָ ִ 8
56 ,65 ‰ÊŒÈÙÏקודם הירידה
∆ ≈¿ƒ eȉL ∆» ,‡˜Âc
»¿« ‰ÁÓN
»¿ƒ CBzÓƒ ‰eLz‰
» ¿« 15
57 ‰ÊŒÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ ÌbL «∆ Û‡c והניסיון« ¿ , מּצוֹת. שׁאר ַה ִ ְ שּׂמחה ֶשׁל ָכּל ְ ָ מה ִ ְ ָ ֵַ 9
˙BÈ
≈ ‰ÏB„b» ¿ ‰ÁÓNÏ »¿ƒ ¿ „Ú«¿ 16
58 ŒÏkÓ»ƒ ,˙ÈÏÚ ≈¬« ‡b„a קּשׁתּם ִמ ָשּׁם גוֹ'»¿«¿ eȉ» , וּב ַ ְ ֶ שּׁכּתוּב ִ בּמה ֶ ָ ענין ְ ַ ָ ְ ִ „BÚ¿10 ‡L
»¿ Ïk» ÏL ∆ ‰ÁÓO‰Ó
»¿ƒ «≈ 17
59 ‰ÏÚÓÏ
‡»¿«¿ Ì˙B » ÌȉÈa‚Ó
נּמצאים »ƒ ƒ¿« ÌB˜Ó מאלּוּ ַה ִ ְ ָ ִ וֹמר ֵ ֵ שׁלּמדים ַקלַֿוח ֶ ֶ ְִֵ 11 ¿ƒ« 18
˙Bˆn‰כי הקירוב לאלוקות שעלֿ
60 "ÏÚ« Ò e‰fLדיוק הלשון ≈ ∆∆ ,˙BÈ ≈ וֹברי ְרצוֹנוֹ בּוֹתינוּ ַז"לִ 60אם ְלע ְ ֵ כּמאמר ַר ֵ "שׁם"ַ ֲ ַ ְ , ָ 12 ידי עבודה זו הוא ביתר שאת. 19
61 ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ Ìb« ‰ÏÚÓÏ »¿«¿ ,"Ìȉ‰ ∆»ƒ בעבודת ה' המיוחדת ÔÈÚ
»¿ƒ „BÚ¿ 20
62 ‡ŒÛ‡« ,ÌÓ »¿» .ÌȉBb‰
ƒ ¿« Ìȉ »ƒ
והענין
וכ ָמּהָ ְ ִ ָ ְ . כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ וֹשׁי ְרצוֹנוֹ ַעלֿ ַ ַ ָ 13כְּ ,לע ֵ ‰Óa
21לחודש אלול ,עבודת התשובה«¿ ,
63 » ƒ¿∆ ÈtŒÏÚ
Ì˙e‡ÈˆnLשל שונאי וֹאה « ƒ סּביבוְֹ ,ור ֶ וֹלם ִמ ְ ִ נּע ֶשׂה ָבּע ָ בּהַ ֲ בּוֹנן ְ ַ שׁמּת ֵ בּזהְ ִ ֶ , ֶ ָ 14 ,'B‚ ÌMÓ
» ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ e˙kM »∆ 22
64 ÔÈÚ
«¿ƒ ÏÈLa ‡ƒ¿ ƒ ‡l‡»∆ dÈכּב ָשׂה ישראל ≈ » וישׂראל ֵהם ִ ְ ישׂראל כוּ'ֵ ָ ְ ִ ְ , שׂוֹנאי ִ ְ ָ ֵ שׁיּשׁנם ְ ֵ ָ ְ ֶ ֶ 15 el‡Ó
˜≈≈ ÓBÁÂŒÏ
∆ « « ÌÈ„ÓlL ƒ≈¿∆ 23
65 Ú‚Ï
«∆¿ ,‰zÚŒ˙ÚÏ
»« ≈¿ ȉ ≈¬ ,ÔBÈqp‰האמת »ƒ« - ויוֹדע ֶאת ָ ֱ ֶ זאביםַ ֵ ְ ,61 שׁבעים ְ ֵ ִ אחת ֵבּין ִ ְ ִ ַ ַ 16 בריחוק »
","ÌL ƒ»¿ƒ« 24
ÌȇˆÓp‰
66 ˜ ÔËשבו מתרחש הניסיוןLÈ≈ , 66 וֹלם ַה ֶזּה » » כּפי ֶשׁהוּא ַגּם ָבּע ָ וֹלםִ ְ ,62 הוי' ְלע ָ אמת ֲ ָ ָ ֶ ֱ 17 eÈ˙Ba
≈ « Ó‡Ók 25מאלוקות«¬«¿ ,
67 ,'eÎ ÁΠ«… ¿ ˙e‡ÈˆÓ ƒ¿ Ì‰Ï כּלל ִמ ַצּד »∆ מציאוּת ְ ָ להם ְ ִ שׁאין ָ ֶ והחמרי ֵ ֶ - גּשׁמי ְ ַ ָ ְ ִ ַ 18ה ַ ְ ִ ÈBÚÏ
60 Ï"Ê« 26בגמרא ≈¿ ¿ ̇ƒ
68 „vÓ
«ƒ ‰Ê∆ ÔȇL ≈∆ ÓBÏ« ÁΉe
¿∆¿≈ « ŒÏÚ« BBˆ¿ ÈLBÚÏ
≈ ¿ ,Ck» BBˆ¿ 27
69 ¿ ¿«¿ ƒ« „Ò
,˙eÏLÏzL‰‰הסדר הרגיל ≈∆
כּח
להם ֹ ַ שׁאין ָ ֶ וכ ָמּה ֶ ֵ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ עצמםַ ְ , ָ ְ ַ 19 »«¿ »« «« 28
‡ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Áאם הקדושֿ
70 של המשכת וירידת האור האלוקי קטן, לרגע ָ ָ נסּיוֹן ְ ֶ ַ ואין ֶזה ֶא ָלּא ִ ָ עצמםֵ ְ , ִ 20מ ַצּדֿ ַ ְ ָ 29ברוךֿהוא משפיע רוב טובה לעוברים
71 "מנסּה" ַגּם לעולם ממדריגה למדריגה ∆¬≈
ȉL אתכם" ֶ ַ ְ ,63 אלקיכם ֶ ְ ֶ הוי' ֱ ֹ ֵ ֶ שׁ"מנסּה ֲ ָ ָ ֶ ַ ְ ֶ 21 30על רצונו ,קלֿוחומר שישפיע רוב
72 ˙eÏLÏzL‰של ירידת ¿ ¿«¿ ƒ „Òa בּיהּ ¿≈∆ להג ִ ַ בּכדי ְ ַ ְ הינוֵּ ְ ִ , ההרים" ְ ַ ,64 "נס ַעל ֶ ָ ִ ִ 22מ ָלּשׁוֹן ֵ 31טובה לעושי רצונו ,וכך גם בענייננו
73 והמשכת האור באופן מסודר והדרגתי יוֹתר ִמ ְכּמוֹ עליוֹנה ֵ וּמעלה ֶ ְ ָ לדר ָגּא ַ ֲ ָ ישׂראל ְ ַ ְ ֶ 23את ִ ְ ָ ֵ 32שאפשר וצריך ללמוד הוראה בעבודת
74 ÔÈcƒ ÈtŒÏÚƒ « ‡È‰ƒ ‰ÚtL‰‰ בּדר ָגּא «« ¿»» לפניֿ ֶזה ָהיוּ ְ ַ ְ שׁגּם ִ ְ ֵ דּאף ֶ ַ לפניֿ ֶזהַ ְ ,65 שׁהיוּ ִ ְ ֵ ָ ֶ 24 מאלה וקלֿוחומר בכלֿשכן 33ה',
75 » ¿∆ ƒ ÌMÓe
‡ LÙ‡ŒÈלא » ƒ ,ÔBaLÁ ¿∆ ¿ 34הנמצאים "שם" בריחוק מאלוקות ,כפי
76 ˙ÚtL‰
«»¿ « Ì‰Ï ∆» CLÓeiL
ייתכן ∆ ¿ «
למעלה
וֹתם ְ ַ ְ ָ בּיהים א ָ מג ִ ִ נעליתִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ַ ְ ֵ ֲ ַ 25 שממשיך ומבאר. 35
77 ,˙eiÁ‰שהרי הם מנגדים לאלוקות למעלה ַגּם «« ההרים"ָ ְ ַ ְ , "נס ַעל ֶ ָ ִ שׁזּהוּ ֵ יוֹתרֶ ֶ , ֵ 26 ÔBa˙nL
∆≈ ¿ƒ ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 36
אמנםַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי וֹהיםָ ְ ָ . הרים ַה ְגּב ִ בּחינת ָ ִ ִ 27מ ְ ִ ַ ,BÈqÓ
ƒ¿ƒ ÌÏBÚa
» » ‰NÚp‰a
∆ ¬««¿ 37
קטן ֵ ,66ישׁ לרגע ָ ָ
לעתֿ ַע ָתּהַ ֶ ְ , הרי ְ ֵנּסּיוֹןֵ ֲ , ענין ַה ִ ָ בּשׁביל ִ ְ ַ אינהּ ֶא ָלּא ִ ְ ִ וּתם ֵ ָ שׁמּציא ָ ִ ְ ֶ 28 χNÈ
≈ »¿ƒ ȇBN
≈¿ ÌLiL»¿∆∆ ‰‡BÂ
∆ ¿ 38
שׁהרי
שׁתּל ְשׁלוּתֵ ֲ ֶ , הה ְ ַ ְ
סדר ַ ִ שׁאין ֶזה ִמ ַצּד ֵ ֶ וֹמר ֶ ֵ וּבהכרח ל ַ
וכח כוּ'ַ ֵ ְ ֶ ְ , מציאוּת ְ ֹ ַ להם ְ ִ ֶ ָ 29 ‡˙Á
«« ‰Nk
» ¿ƒ ̉≈ χNÈÂ
≈ »¿ƒ¿ ,'eÎ 39
אפ ָשׁר וּמ ָשּׁם ִאיֿ ֶ ְ וח ְשׁבּוֹןִ , שׁפּעה ִהיא ַעלֿ ִפּי ִדּין ְ ֶ הה ְ ָ ָ שׁתּל ְשׁלוּת ַ ַ בּסדר ִה ְ ַ ְ ֶ ֵ ְ 30 «Ú„BÈÂ
≈ ¿ , ÌȇÊ
61 ƒ≈¿ ÌÈÚL
ƒ¿ƒ ÔÈa≈ 40
‡˙Ó
– ˙Ó‡‰כלשון הכתוב ¡∆
∆¡» ˙‡∆ 41
בּחינה
להם ִמ ְ ִ ָ שׁנּמ ָשֶׁ ָ וֹמר ֶ ִ ְ צרי ל ַ ועל ֵכּן ָ ִ החיּוּתַ ְ , שׁפּעת ַ ַ להם ַה ְ ָ ַ שׁיּוּמ ַשֶׁ ָ ְ ֶ 31
(56לשון חז"ל -יומא יב ,א .וראה תניא פל"ד (57 .משלי טז ,טו .וראה לקו"ת מסעי צג ,ב ואילך (58 .פסחים קי ,א.
(59נתבאר בסה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך (60 .נדרים נ ,ב (61 .ראה תנחומא תולדות ה (62 .תהלים קיז ,ב (63 .פ' ראה יג,
ד (64 .ראה סהמ"צ להצ"צ עג ,א (65 .ראה סה"מ תרפ"ט ע' 203ואילך (66 .ע"פ ישעי' נד ,ז.
די
42 ) CÈʃ Ët‡Î'Óתופסים ,שמים לב( ƒ
ÌÈBÙe ¿ « ¿ ÌÈBÚ˙nLk ˜ƒ¿ ¿ƒ∆ ¿ ,ÔË » » CLÓpL » ¿ƒ∆ ÓBÏ ˆ« CÈ ƒ» Ôk≈ ÏÚ 1ואיך ייתכן שיקבלו השפעה מאלוקות ¿«
43 EÈÁÓ
∆¬« ˜a
∆∆¿ Cl‰˙Ó
‡≈«¿ƒ EÈ˜Ï ∆… ¡ 'ȉ
‡»»¬ ÈÊ ‡«¬ ,eÈ˜Ï ≈… ¡ 'ȉ ,˙eÏLÏzL‰בחינה שלגביה אין ∆‡»»¬ Ï ¿ ¿«¿ ƒ „qÓ ∆≈ƒ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ‰ÈÁaÓ » ƒ¿ƒ Ì‰Ï ∆» 2
44 . EÈÙÏ
69 ‡∆»¿ EÈÈB
∆¿ ˙˙ÏÂ≈»¿ EÏÈv‰Ï ¿«¿ ƒ ","BBˆ¿ ÈBÚ ¿≈ ÔBLl‰ »« ˜ei„Îe 3הבדלים ושם "כחשיכה כאורה" ¿ƒ
45 ÔÎŒBÓÎeכשם הוא בנוגע להצלת בני ישראל מיד השונאים שכאשר עומדים ≈ ¿ ÈtŒÏÚL ƒ «∆ ˙eÏLÏzL‰‰ ¿ ¿«¿ ƒ« „Ò ‰Ú‰דילוג «∆≈ ÏÚ
»»¬» ÏL ∆ ÔÈÚ
»¿ƒ e‰fL∆∆ 4
46 בניסיון זוכים להצלה ,כן ‡e‰ ÔBˆ‰ומצד בחינה זו אכן אינם »» 5
47 ÌbL
«∆ ,˙ÈÁe‰ƒ» » ‰„BÚa וּכדיּוּק ַה ָלּשׁוֹן »¬ » שׁתּל ְשׁלוּתִ ְ , סּדר ִה ְ ַ ְ שׁלּמעלה ִמ ֵ ֶ 6יכולים לקבל שפע וחיות ,אלא ָ ְ ַ ְ ֶ 1
ÌB˜Ó» ˙È˙« ƒ¿ Ôȇ≈ L‡k «¬ ∆
" 2 ‰Èע ְ ֵ » ÁaÓ
ƒ¿ƒ ÏLÏzLÂ
≈ ¿«¿ƒ¿ CLÓpL » ¿ƒ∆ 7
48
סדר העברה ַעל ֵ ֶ ענין ֶשׁל ָ ֲ ָ ָ שׁזּהוּ ִ ְ ָ וֹברי ְרצוֹנוֹ"ֶ ֶ ,
49 eˆ ҇» ‡ËÈ
)» ƒ Êȇ'Ò
ƒ ¿ ‰ÚhÏ«¿»» ˙eÏLÏzL‰
¿ ¿«¿ ƒ „qÓ ∆≈ƒ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ 8
50 CÈÊאין במה ˆƒ ÔÚtÚLËe
¿∆ ∆ שׁנּמ ָשׁ ְִֶ הרצוֹן, שׁעלֿ ִפּי ָ ָ ֶַ שׁתּל ְשׁלוּת הה ְ ַ ְ ‰ÏÈÙולא בדרך השפעה ִ ַ 3 » ƒ¿ Cc ∆∆ 9
51 Èa
'להיתפס' ו'להיטפל'( «≈¿ ÏÚ וּת שׁל ְ שׁתּל
ְ ַ ְ הִ סּדר ֶ ֵ מִ שׁלּמעלה
ָ ְ ַ ְ ֶ בּחינה
ָ ִ ְ מ ִ שׁל ֵ ְונשׁתּל
ְ ַ ְ ִ 4
‡Ók
10ישירה באופן מסודר »… ¿« ,'eÎ
52 ËÙe
»¿ƒ ,Ïeχ¡ L„Áa וּכּה≈ »¿ƒ .
∆… ¿ χNÈ בּאר ָ אחר ַ ֲ 67 בּמקוֹם ַ ֵ כּמבאר ְ ָ נפילה כוּ'ָ ֹ ְ ַ , דּרָ ִ ְ ֶ ֶ ‰ke‡a
5 ‡» ¬« 67 Á ≈« ÌB˜Óa »¿ 11
53 ,˙BÁÈÏq‰כי כבר עשו ƒ¿« ÈÓÈa בּתר ≈ ƒ דּשׁדי ָ ַ כּמאן ְ ָ ֵ שׁענין ֶזה הוּא ַרק ְ ַ ֶא ָלּאָ ְ ִ ֶ , 6 ,הזקן לרבנו תורה' ב'לקוטי )וכמבואר 12
54 ‰aÒ‰‰
»»¿«« „lÓבּיהּ תשובה על הכול «¿ƒ להג ִ ַ כּדי ְ ַ ְ גּוּפא ֵאינוֹ ֶא ָלּא ְ ֵ וגם ֶזה ָ כּתפוֹי ַ ְ ,68 13פרשת ראה" :והטעם שהניסיונות ְ ַ 7
55 ‡È
ƒ¬ ‰Óe‡» ȃ¬ ÈÓcוטענת היצר ¿ ƒ 14
ולכן,
כּנּ"לֵ ָ ְ . יוֹתרַ ַ , עליוֹנה ֵ למעלה ֶ ְ ָ ישׂראל ְ ַ ֲ ָ 15מביאים את האדם לידי דעת כי הנה ֶ 8את ִ ְ ָ ֵ
56 eȉL
»∆ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» „vÓ «ƒ ,'eÎ הניסיונות הגם שירדו בהסתר פנים
57 ‰p‰
)≈ƒ ,(Ï"pk«« Úa ‡ˆ»»∆ BÏ 'כא ְפּט ִזי¿∆ ( )מ ַ וֹררים ְ כּשׁמּתע ְ ִ קטןְ ִ ֶ ְ , בּרגע ָ ָ 16להיות מסתירים על חיות ה' וקדושתו ִ 9מָיּד ְ ֶ ַ
58 ,'B‚ ÌMÓ
» ƒ ÌzLwe
‡∆¿ «ƒ ,‰ac מתה ֵלּ»«¿« אלקיַ ְ ִ הוי' ֱ ֹ ֶ אזי ֲ ָ ָ אלקינוַּ ֲ , הוי' ֱ ֹ ֵ 17יתברך הנה מוסתר בהם חיות אלוקי 10וּפ ִוֹנים ֶאל ֲ ָ ָ
59 לפני .69 ומתבוננים בקלֿוחומר האמור ∆∆ƒ
‰fnL וֹיביֶ ָ ְ ולתת א ְ ֶ צּילֵ ָ ְ לה ִ ְ מחניַ ְ בּקרב ַ ֲ ֶ 18כעניין ה' אמר לו קלל כו' וכמאמר ֶ ֶ ְ 11
60 ‡Ùebמזה עצמו שאין טענה אחרת » כּא ֶשׁר ֵאין שׁגּם ַ ֲ וּחניתַ ֶ , בּעב ָוֹדה ָהר ָ ִ וּכמוֹֿ ֵכן הוּא ָ ֲ 19רבותינו ז"ל גלו לבבל שכינה עמהם ְ 12
61 ‡e‰ «Ú„BÈ
ניטא ָוואס צוּ מלבד "מי אני ומה אני" ≈ )ס ִ'איז ִ ָ טּענה ְ ְנתינת ָמקוֹם ַל ְ ָ ָ 20שהיא היא המסתתרת ומתלבשת בשר ַ ִ 13
62 "BBˆ¿ ÈBÚÏ
"‡≈¿ ¿ Ì ‡ƒ L ¬∆ 21של בבל להיות הוא המושל ולהיות
בּחדשׁ ֱאלוּל, ישׂראל ְ ֶֹ בּני ִ ְ ָ ֵ וּט ֶשׁע ֶפּען ִזיַ (על ְ ֵ 14צ ְ
63 ‰ÏÚÓlÓ
»¿«¿ƒ ‡È‰ƒ ‰ÎLÓ‰‰ ««¿ »» 22ישראל נתונים תחתיו .והנה החיות
64 ‰p‰
≈ƒ ,˙eÏLÏzL‰¿ ¿«¿ ƒ „qÓ ∆≈ƒ מיִ דּֿ ְ בּרה ָ ָ ההס
ְ ַ ַ לּבד ַ ְ מ ִ , וֹת סּליח ִ ְ הַ בּימיֵ ִ וּבפרט ָ ְ ִ 15
23אלוקי שירד מטה מטה בהעלם והסתר
65 ≈‡el ","BBˆ¿ ÈLBÚÏ ¿ ≈ אצלוֹ שׁהיוּ ֶ ְ הענינים ֶ ָ אני כוּ'ִ ,מ ַצּד ָ ִ ְ ָ ִ וּמה ֲ ִ אני ָ 24פנים יסודתו בהררי קדש ממקום גבוה ִ ֲ 16
66 ÔÈNBÚ
ƒ ,ÔBˆ‰ קּשׁתּם ִמ ָשּׁם גוֹ'ƒ¬ ∆ ,
»» ˙‡∆ ÌÈÏÚBtL וּב ַ ְ ֶ דּר ָבּהִ , )כּנּ"ל(ִ ,הֵנּה ַא ְ ַ בּעבר ַ ַ 25מאד נעלה ממדרגות עליונות דקדושה ָ ָ ֶ 17
67 ÏLוֹברי ְרצוֹנוֹ" מעוררים ופועלים את ¿∆ BBˆ "אם ְלע ְ ֵ יוֹדע הוּא ֲא ֶשׁר ִ גּוּפא ֵ ַ שׁמּזּה ָ 26כנודע ממשל נפילת החומה כו' אלא ֶ ִ ֶ 18
68 פועלת ועבודתם שׁתּל ְשׁלוּתִ ,ה ֵנּה », ÌB˜Ó
70
סּדר ִה ְ ַ ְ לּמעלה ִמ ֵ ֶ שׁכה ִהיא ִמ ְ ַ ְ ָ ההמ ָ ָ 27שנפל וירד מטה מטה בסתר המדרגות ְ ַ ַ 19
69 BLMÓ
¿» ƒ ÔBˆ‰»» ˙‡∆ CÈLӉϿ«¿ ƒ 28וכשעומד האדם בניסיון ומתגבר נגד
הרצוֹן, שׁפּוֹעלים ֶאת ָ ָ וֹשׁי ְרצוֹנוֹ"ֵ ,אלּוּ ֶ ֲ ִ "לע ֵ ְ 20
70 ÏÎa
»¿ ÌȇˆÓpL
ƒ»¿ƒ∆ ÔÂÈk » ≈ ,BB˜Óe ¿ 29כל מונע אזי קורע כל המסכים
71 „qÓ
∆≈ƒ ‰ÏÚÓÏ »¿«¿ ̉ÈÈÚ ∆ ≈¿¿ƒ וֹן הרצ ָ ָ את ֶ שׁי ִ להמְ ַ ְ , מקוֹם 70 ָ שׁל ֶ וֹנוֹ רצ ְ וֹשׂין ִ ע 21
30המסתירים ומעלימים אור וחיות ה'
72 Œ˙Á‡ŒÏÚ
«« « Y ˙eÏLÏzL‰ עניניהם ¿ ¿«¿ ƒ בּכל ִ ְ ְ ֵ ֶ שׁנּמצאים ְ ָ כּיון ֶ ִ ְ ָ ִ וּמקוֹרוָֹ ֵ , שּׁרשׁוֹ ְ 31ונמצא שיוצא אור וחיות ה' מהעלם אל ִ 22מ ָ ְ
73 ̉Ï
∆» ÚtLpL»¿ƒ∆ ‰nÎÂŒ‰nkכּמּהֿ «» ¿«» אחתֿ ַ ָ שׁתּל ְשׁלוּת – ַעלֿ ַ ַ סּדר ִה ְ ַ ְ למעלה ִמ ֵ ֶ 32הגילוי ונמשך גילוי זה בנפשו להמשיך ָ ְ ַ ְ 23
74 Úha
«∆« ̉ÈÈÚ
∆ ≈¿¿ƒ ÏÎa וּלמעלה מלמעלה ¿» בּטּבע ְ ַ ְ ָ עניניהם ַ ֶ ַ בּכל ִ ְ ְ ֵ ֶ להם ְ ָ שׁנּשׁפּע ָ ֶ ְוכ ָמּה ֶ ִ ְ ָ 33לה בחינת דעת והתגלות אלוקותו ַ 24
75 ,Úh‰Ó
≈«∆« ‰ÏÚÓÏe
שׁתּל ְשׁלוּת»¿«¿ , מה ְ ַ ְ וּלמעלה ֵ ִ שׁתּל ְשׁלוּת ְ ַ ְ ָ בּה ְ ַ ְ טּבעִ ְ , מה ֶ ַ ‰Ê∆ ÔÈÚLהשפעת ַ ֵ 25 ‡»¿ƒ∆ ,‡l 34יתברך"( ∆»
76 ‰ÏÚÓÏe
¿«¿» ˙eÏLÏzL‰a
¿ ¿«¿ ƒ¿ 71 35השפע והחיות לצד של היפך הקדושה
והרחבה , וֹשׁה ְ ָ ְ ָ ָ וּחה ַה ְקּד ָ המלאה ַה ְפּת ָ ִ 26מָיּדוֹ ַ ְ ֵ ָ
77 ‰‡ÏÓ‰
»≈¿« B„iÓ »ƒ ,˙eÏLÏzL‰Ó
≈¿ ¿«¿ ƒ 36ממקור שלמעלה מסדר השתלשלות
78 »» ¿»¿ ‰LB„w‰
71 ‰Á‰Â » ¿« ‰Áe˙t‰«¿ » פּרט ָ ְ ה ַ בּעניני
ֵ ְ ְ ִ ְ הן ֵ ,יחד ַ ָ גּם ַ וּחניּוּת ִ ָ וּבר ְ יּוּת שׁמ ִ ְ בּג
ַ ְ 27
˙a
«» È„Lc≈» ¿ Ô‡Ók «¿ ˜« ‡e‰ 37
79 בעצמו, הקדושֿברוךֿהוא של כּלל. וה ְ ָ בּעניני ַה ִצּבּוּר ְ ַ והן ְ ִ ְ ְ ֵ יּחיד ְ ֵ ְוהָ ִ
ַ 28
,68 ÈBÙ˙kכמי שמשליך מאחורי ¿« 38
80 ˙eiÓL‚a
¿« ¿ƒ היא וההשפעה 39כתפו )השפעה חיצונית בלבד מבחינת
81 ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ Ô‰Â
≈¿ „ÈÁi‰Â
ƒ»«¿ Ët‰ »¿« ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ Ô‰≈ ,„ÁÈ «» Ìb« ˙eiÁee ƒ» ¿ «dÈa‚‰Ï ƒ¿«¿ È„k ‡≈¿ ‡l ‡Ùebהשפעה זו עצמה ≈‡»∆ BÈ » ‰Ê∆ Ì‚Â " 40אחוריים"( ¿«
82 .ÏÏk‰Â
»¿«¿ eav‰«ƒ Ú‚a
«∆¿ „iÓ »ƒ ,ÔÎÏ ≈»¿ .Ï"pk «« ,˙BÈ ≈ ‰BÈÏÚ
» ¿∆ ‰ÏÚÓÏ»¬«¿ χNÈ≈ »¿ƒ ˙‡∆ 41
(67ראה לקו"ת פ' ראה יט ,ג (68 .תניא פכ"ב )כז ,ב( (69 .תצא כג ,טו (70 .ראה לקו"ת ברכה צט ,ג .ובכ"מ (71 .ברכה
שלישית דברכת המזון.
וט
שלא נמצאת בעבודה של לימוד התורה וקיום 44 ,˙Șχ‰ ƒ… ¡» LÙp‰Ó ∆∆«≈ ‰˙È »≈¿ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ È„kL )≈¿∆ („ ÛÈÚÒ ƒ¿ ÏÈÚÏ ≈¿ ‡a˙pL
≈»¿ƒ∆ ‰Óa «¿ ‰p‰Â
≈ƒ¿ ( 1
45 ‡È‰ƒ ˙ÈÓ‰a‰
ƒ¬«« LÙp‰Lk
∆∆«∆ ¿ Ìb« ÏÚBt≈ ‰Ê∆ ȉ ˙„' ('B‚ epLדרישה' במובן המצוות על דרך הרגיל≈¬ , ∆ ¿¿ƒ Èkƒ 'B‚ ÌMÓ )» ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ 'ÔÈLB„'c
ƒ¿ ¿ 2
46 'eÎ Û˜B˙aועדיין לא נשלמה העבודה של "גורעין" ,ביטול הדברים ∆ ¿ „Ò ∆≈ ‰ÏÁz »ƒ¿ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ 3של חיפוש ובקשה להתקרב לאלוקות »ƒ
47 ‡e‰ 'ÔÈÙÈÒBÓeהסדר
ƒ ƒ ÔÈÚB‚'cƒ ¿ ¿ „q‰L
∆≈«∆ ,eȉ ,'ÔÈÙÈÒBÓeחיזוק בסור מרע )גורעין( ועשה טוב הבלתי רצויים¿«¿ . ƒ ƒ ÔÈÚB‚'cƒ ¿ ¿ ‰„BÚ‰
» ¬» 4
48 ‰„BÚ‰
» ¬» L‡k הרגיל והרצוי «¬ ∆ , Ó‡n‰a
72 »¬««¿ ‡Ó ) 5ומוסיפין( ¿»≈
49 ,‰Bz‰
» « „Ò ∆≈ ÈtŒÏÚ
שׁכּדי ƒ « ‡È‰ƒ )סעיף ד( ֶ ְ ֵ לעיל ְ ִ בּאר ְ ֵ שׁנּת ָ ֵ בּמה ֶ ִ ְ ַ ְ ‰p‰Â 6של הרבי הריי"צ משנת תש"ט 1ו( ¿≈ƒ
50 ÈÙk
¿ƒ ,‰hÓÏ
¿«» ‰ÏÚÓlÓ
»¿«¿ƒ „q‰
∆≈« ‰nÏ »» ÔÈ‰Ï ƒ»¿ CȈc ƒ» ¿ 7
קּשׁתּם
)וּב ַ ְ ֶ הענין ְדּ'ד ְוֹר ִשׁין' ִ שׁיּהיה ָ ִ ְ ָ ְִֶֶ 2
51 Ì„‡‰
»»» ˙‡∆ ‰NÚ » » ÌȘχ‰L
∆»¡ …ƒ ÔÈÚB‚'c
ƒ ¿ ¿ ÔÙB‡a ∆ ¿ ‡˜Âc »¿« ‡e‰ 8
52 ,LÈכי על ידי ההקדמה וההכנה של תּחלה »»להיוֹת ְ ִ ָ צריְ ִ תדר ֶשׁנּוּ גוֹ'( ָ ִ ִ 3 ˙BȉÏמ ָשּׁם גוֹ' ִכּי ִ ְ ְ ¿ƒ CÈvL ƒ»∆ ,'ÔÈÙÈÒBÓe
ƒƒ 9
53 'גורעין' פעולת ה'מוסיפין' היא בעומק מבאר
ֵ ָ ְ וֹסיפין', ִ ִ וּמ וֹרעין ִ ְ דּ'ג ְ וֹדה ָ העב ֲ ָ סדר ֶ ֵ 4
' 'ÔÈÚBbהעבודה של ¿ƒ ¿»ƒ
‰ÏÁz 10
54 דּוקא ובפנימיות יותר ,כמבואר לעיל»¬ ,
‡Ï סּדר הוּא ַ ְ ָ להבין ָל ָמּה ַה ֵ ֶ דּצריִ ָ ְ מּאמרִ ָ ְ ,72 בּה ַ ֲ ָ 11התרחקות מעניינים בלתי רצויים ַ ְ 5
55 ÔÙB‡a
∆ ¿ ‡È‰ƒ ‰„BÚ‰ » ¬» L‡k תּחלה «¬ ∆להיוֹת ְ ִ ָ שׁצּריְ ִ וֹסיפין'ִ ָ ֶ , וֹרעין וּמ ִ ִ וֹפן ְדּ'ג ְ ִ ' ,'ÔÈÙÈÒBÓהעבודה ְ 6בּא ֶ ƒƒ CkŒÁ‡Â
» ««¿ 12
56 ˙eÏÏk»¿ ȉBfL
ƒ ∆ ,‰eLzŒÈÏÚc
'גּוֹרעין ¿«¬≈ ¿ » ְ ִ הרי וֹסיפין'ֵ ֲ , ואחרֿ ָכּ' מ ִ ִ 'גּוֹרעין' ְ ַ ַ ִ ְ 7 ȉ 13של הוספה בעניינים רצויים ¬≈
57 ‡˙˜Úa
¿»¿¿ƒ ‰„BÚ‰
»¬ » ‡e‰ 'ÔÈÙÈÒBÓe
ƒƒ 'ÔÈÚBb
ƒ ¿ 14
דּברי
)כּנּ"ל ִמ ִ ְ ֵ תּוֹרה ַ ַ וֹסיפין' הוּא ִמ ִמּדּוֹת ַה ָ 8וּמ ִ ִ
58 , ‡ÁÈLÓcבגלל ירידת הדורות
74 » ƒ ¿ƒ ‰Bz‰המידות שבהם » « ˙BcnÓ ƒƒ 15
59 Œ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
בתקופה זו ¿« «« «» שׂה ָ עָ האלקים ִ ֹ ֱ ָ הלא ֹ ֲ תּוֹרה ָ ה ַ פּי ִ ֿ ועל ַ ְ (, מּגּיד ִ ַ הַ הרב ַ ָ 9
16התורה שבכתב נדרשת ונלמדת בתורה
60 ŒÏÚÂ
«¿ ,Ïeχ¡ L„Áa ∆… ¿ ‰nΠ¿«» סדרֶ ֵ להיוֹת ְ ִ צרי ִ ָ כּן ֵ ֿ ואם ִ ְ , ישׁר ָ ָ האדם ָ ָ ָ את ֶ 10
‰
«» ÈcÓ
)≈¿ƒƒ Ï"pk 17שבעלֿפה ««
61 ÈÓÈa
≈ƒ תּהיה «« «» ¿«»
‡‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á שׁתּחלה ִ ְ ֶ למ ָטּהָ ִ ְ ֶ , לּמעלה ְ ַ העב ָוֹדה ִמ ְ ַ ְ ָ ֲ ָ ‡Ï‰ 11 … ¬ ‰Bz‰
» « ÈtŒÏÚÂ
ƒ «¿ ,(„Èbn‰ ƒ«« 18
62 ,˙BÁÈÏq‰שבהם בוודאי עיקר ידיֿ ֶזה «¿ƒ ועלֿ ְ ֵ בּתּוֹרהַ ְ , וֹספה ַ ָ וֹסיפין' ,ה ָ ָ העב ָוֹדה ְדּ'מ ִ ִ ֲָ 12 Ì„‡‰
» » » ‡˙ ∆ ‰NÚ
» » ÌȘχ‰
ƒ… ¡» 19
63 ‡ÈÊ
לגמרי העבודה היא עבודת התשובה«¬ , שׁיּפּטרוּ ְ ַ ְ ֵ וֹפן ֶ ִ ָ ְ וֹרעין' ְבּא ֶ הענין ְדּ'ג ְ ִ יהיה ַגּם ָ ִ ְ ָ ,LÈללכת בדרך ישרה ומסודרת ֶ ְ ִ 13 »» 20
64 ÏÈÁ˙È
ƒ¿« „ˆÈk« ≈ dÈÓŒ‡˜Ù
≈‡» ƒ »¿» ÔÈ „Ò
∆ ≈ ˙BȉÏ
¿ ƒ ˆCÈ
ƒ» ÔkŒÌ‡Â
≈ ƒ¿ 21
בּזה, בּל ִתּי ְרצ ִוּייםְ .וּנק ַוּדת ַה ֵבּאוּר ָ ֶ מהענינים ַה ִ ְ ִ ָ ְ ִ ָ ֵ 14
65 B˙„BÚוגם אם ההתחלה היא ¬ » ,‰hÓÏ
»«¿ ‰ÏÚÓlÓ »¿«¿ƒ ‰„BÚ‰ » ¬» 22
66 ב'מוסיפין' ולא ב'גורעין' ,בסופו של
יּוּת בּפנימ
ִ ִ ְ ִ תּפעל ַ ְ ִ וֹסיפין'
ִ ִ דּ'מ ְ וֹדה ָ שׁהעבֲ ָ ֶ שׁכּדי
ֵ ְ ֶ 15
» ¬» ‰È‰z
‰„BÚ‰הנעלית ∆¿ƒ ‰ÏÁzL
»ƒ¿∆ 23
67 דבר המעשים הטובים והחיוביים וֹפן
העב ָוֹדה ְבּא ֶ סדר ָ ֲ להיוֹת ֵ ֶ צריְ ִ עניניוִ ָ , וּבכל ִ ְ ָ ָ ָ ְ 16 ‰ÙÒB‰ »» ,'ÔÈÙÈÒBÓ'c
24יותר ¿ ƒ ƒ
68 אמנם ,יפעלו פעולתם»«¿«¿ ,
,‰a„‡Âבעבודת וֹסיפיןָ ְ ָ . ואחרֿ ָכּ מ ִ ִ תּחילה ְ ַ ַ וֹרעין' ְ ִ ָ ְ 17 ‰È‰Èדּ'ג ְ ִ ∆¿ƒ ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ
∆ ≈¿ «¿ ,‰Bza » « 25
69 התשובה אפשר ורצוי להתחיל תּשׁוּבה,בּענין ַה ְ ָ בּזה ִ :אם ֹלא ְ ִ ְ ַ 73 וֹסיף ָ ֶ אחרֿ ָכּ מ ִ ַַ 18 'ÔÈÚB‚'c
ƒ ¿ ¿ ÔÈÚ‰
»¿ƒ » Ìb« ממילא 26
70 ‡„Á
»¬ ‡zÚLaL הרי ֶזה ב'מוסיפין' ∆¿ «¿» האלקיתֵ ֲ , נּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ מהֶ ֶ יתרה ֵ ַ הת ַגּלּוּת ְ ֵ ָ שׁזּהוּ ִ ְ ֶ ֶ 19 ÔÙB‡a
27הפחתה עד לביטול מוחלט ¿ ∆
71 בשעה אחת 75 »¬ ‡Ú‚e
‡„Á ¿»¿ƒ ÌÈÈÚ‰Ó
ƒ»¿ƒ»≈ ÈÓ‚Ï ≈¿«¿ eËtiL ¿»ƒ∆ 28
וֹקף כוּ'. בּהמית ִהיא ְבּת ֶ נּפשׁ ַה ַ ֲ ִ כּשׁהֶ ֶ פּוֹעל ַגּם ְ ֶ ַ ֵ 20
72 וברגע אחד ,היינו במהירות גדולה, ÌÈÈeˆולמה בכל זאת ƒ ¿ ÈzÏa‰
ƒ¿ƒ« 29
73 ÔÈÚa
»»¿ƒ ÏÈÁ˙‰Ï
¿«¿ƒ »ÏBÎÈ שׁר ֶ כּא
ֲ ַ וּא ה וֹסיפין' ִ ִ וּמ וֹרעין ִ ְ דּ'ג ְ סּדר ֶ ֵ שׁהַ ֶ ְוהינוּ,ְ ַ 21
30סדר העבודה בפועל הוא שתחילה
74 ,BË ÈeaÈaשל לּמעלה ¿ ƒ ƒ
ƒ¿ ,'ÔÈÙÈÒBÓ'c תּוֹרהִ ,מ ְ ַ ְ ָ סדר ַה ָ העב ָוֹדה ִהיא ַעלֿ ִפּי ֵ ֶ ' 31גורעין' ורק אחרֿכך 'מוסיפין'? ֲ ָ 22
75 לימוד התורה וקיום המצוות באופן של ישׁר, האדם ָ ָ שׁהאלקים ָע ָשׂה ֶאת ָ ָ ָ כּפי ֶ ָ ֱ ֹ ִ למ ָטּהִ ְ , ַ ְ 23 È„kL
≈¿∆ ,‰Êa ∆» e‡a‰ ≈« ˙„e˜e
« ¿ 32
76 ËÚÓ
‡«¿ eÏÈÙ ƒ¬ ȉ
≈¬ ʇÂתּשׁוּבה' ,עשה טוב' ¿» דּבעליֿ ְ ָ וֹפן ְ ַ ֲ ֵ העב ָוֹדה ִהיא ְבּא ֶ כּא ֶשׁר ָ ֲ אבל ַ ֲ ָ ֲ 24 ÏÚÙz«¿ƒ 'ÔÈÙÈÒBÓ'c
ƒ ƒ ¿ ‰„BÚ‰L » ¬»∆ 33
77 , CLÁ
76 ∆… ‰a‰ ≈¿« ‰ÁBc שׁיחא ∆ B‡ ,74 דּמ ִ ָ בּעקבתא ִ ְ וֹדה ְ ִ ְ ְ ָ העב ָ כּללוּת ָ ֲ שׁזּוֹהי ְ ָ ,ÂÈÈÚוענייני ִ ֶ 25 »»¿ƒ ÏÎe»¿ ˙eiÓÈÙa
ƒ ƒ¿ƒ 34
78 ‰a‰
≈¿« ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
¿« «« «» ¿«» 35לימוד התורה וקיום המצוות יחדרו בו
אחתֿ ועלֿ ַ ַ בּחדשׁ ֱאלוּלַ ְ , וכ ָמּה ְ ֶֹ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ְועלֿ ַ ַ ַ 26
79 ‡.B „Ò
∆≈ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ 36בפנימיותƒ» ,
80 אמנם ,אף שמצד עבודת התשובה על
מינהּ
ָ ִ ֿ נפקא ָ ְ ָ אין ֵ אזי
ַ ֲ ,וֹת סּליח ִ ְ ה
ַ בּימי ֵ ִ מּה ָ כ
ַ ו ְ ֿ כּמּה ָ ַ 27
'ÔÈÚB‚'c
ƒ ¿ ¿ ÔÙB‡a ∆ ¿ ‰„BÚ‰ » ¬» 37
81 העבר אכן אפשר ועדיף להתחיל חדא שׁבּשׁע ָתּא ֲ ָ ואדר ָבּהְ ַ ְ ֶ , יתחיל ֲעב ָוֹדתוַֹ ְ ַ ְ , כּיצד ַ ְ ִ ‰ÏÈÁzשיפחית ויבטל את כל ַ ֵ 28 » ƒ¿ 38
82 ב'מוסיפין' של ריבוי טוב וריבוי אור, וֹסיפין', בּענין ְדּ'מ ִ ִ להתחיל ָ ִ ְ ָ חדא ָיכוֹל ְ ַ ְ ִ 75 וּברגעא ֲ ָ ְִ ְָ 29 CkŒÁ‡Â
39העניינים הבלתי רצויים ¿«« »
83 L„ÁL
∆… ∆ ÔÂÈk
» ≈ ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
דּוֹחה «‡» »ƒ C מעט אוֹר ֶ אפילוּ ְ ַ הרי ֲ ִ ואז ֲ ֵ בּריבּוּי טוֹבָ ְ , ‡ִ ְ 30 CkŒÁ
‡» «« ,ÌÓ »¿» .ÔÈÙÈÒBÓ
ƒ ƒ 40
84 ‡ ‡e‰ ÏeÏלא רק חודש החשבון הר ֵבּה אוֹר¡ . ‡Ìƒ :הנזכר במאמר ∆
73 ‰Êa» ƒ 41
ÛÈÒBÓ
וכ ָמּה ַ ְ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ הר ֵבּה ֹח ֶשַׁ ְ ,76 ְ ַ 31
85 ‰Î‰
והתשובה על העבר אלא «»»¬ Ìb e‰fL
∆∆ ,‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚa «¿ƒ¿ ‡Ï … 42
הכנה
שׁחדשׁ ֱאלוּל הוּא ַגּם ֲ ָ ָ כּיון ֶ ֶֹ ַ 32אִ מ ָכּלֿ ָמקוֹםָ ֵ ,
86 eÈÏÚ
≈» ‰‡a‰»»« ‰M‰«»» « Ïk» ÏÚ ˙elb˙‰
43עבודת התשובה היא «¿ƒ
(72ד"ה אני לדודי תש"ט פי"ב )סה"מ תש"ט ע' (73 .(228שם ע' (74 .230ראה תו"מ סה"מ אדר ע' צח ואילך (75 .זח"א
קכט ,א ואילך (76 .תניא פי"ב )יז ,א(.
זט
80 ‡ezכדי שייראו )יפחדו( 42
≈»ƒ ÔÚÓÏ
««¿ ‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« EnÚ ‰„BÚאת הפסוק ¿ƒ Èkƒ » ¬ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ ‰ÎÈ Ê‡Lבכל ימות השנה ¿» ƒ )»∆ ,(Ï"pk «« ‰BËÏ
» ¿ 1
43 ÔÈzÓ‰Ïמלפעול את ענין הסליחה
ˆƒ¿«¿ CB)∆ Ôȇ≈ ÌB˜ÓŒÏkÓe ,˙„eÒÓוהסדר הרגיל וה'ישר' הוא שתחילה צריך להיות 'גורעין' ורק ממך » »ƒ ∆∆ ¿ 2
44 ƒ ƒ« ÌBÈÏ¿ ‰M‰
ÌÈetk‰שבהם »» « L‡ … ÔÈaL ≈∆ ÌÈÓÈ ƒ» ‰NÚÏ »» ¬« „Ú« ˜ÈÚÏ « ƒ¿ ÔBk˙‰Ï ˆ≈ ¿ƒ¿ CÈ ƒ» ÔÎÏ 3אחר כך 'מוסיפין' ,כמבואר לעיל≈» ,
45 ÏBÚÙÏ
¿ƒ ÌÈÏBÎÈ
‡ƒ ¿ ‡l ‡e‰ ‰Êaאומרים את המזמור "שיר המעלות ממעמקים»∆ ,"... ∆» „q‰L ∆≈«∆ ,„eÒÓ » ¿ ÔÙB‡a ‰„BÚ‰של כל ימות השנה ¿ ∆ » ¬» 4
46 ƒ¿« ÈÓÈa
˙BÁÈÏq‰שגם …≈ ƒ „BÚ ˙‡Ê » ƒ¿ 'ÔÈÚBb'L
‰ÏÈÁzב'סור מרע' ƒ¿ ∆ 5
47 הם ימי סליחה(. שׁאז
)כּנּ"ל(ָ ֶ , וֹבה ַ ַ עלינוּ ְלט ָ בּאה ָ ֵ שּׁנה ַה ָ ָ ' 'ÔÈÙÈÒBÓב'ועשה ַ 1על ָכּל ַה ָ ָ ƒƒ CkŒÁ‡Â
» ««¿ 6
48 ÏLn‰
» »« «Úe„ik
»« ,81 ‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
¿»»¿ƒ ÔÈÚ‰
»¿ƒ » ‰NÚ
∆ ¬« ‰ÊŒÈÁ‡Ïe
∆ ≈ ¬ « 7טוב'¿ ,
צרי לכן ָ ִ וּדרתֵ ָ , להיוֹת ֲעב ָוֹדה ְמס ֶ ֶ צריכה ִ ְ ָ ְִ 2
49 Ì„‡Ó
»»≈ ,Ô˜f‰≈»« ea ≈« Ó‡L∆» « ÏÎa
˙„»¿ epL
∆ ¿¿ƒ Èkƒ ,'ÔÈLB„'c
ƒ¿ ¿ 8
50 ,ÌeˆÚ»¿ ÏB„b» CÒ« ÈÁ
»« ‡e‰L סּדר ∆ שׁה ֵ ֶוֹפן ְמס ָוּדרַ ֶ , העב ָוֹדה ְבּא ֶ לעיקר ָ ֲ כּוֹנן ְ ִ ַ להת ְְִֵ 3 .ELÙ
∆ ¿« ÏÎe
»¿ EÏ¿»¿ 9
51 ˜« ÌlLÏאלא
≈« ¿ ˙‚OÓ
∆∆ « B„È» ÔȇÂ
¿≈ וֹסיפין',
ִ ִ 'מ כּ ָ ֿואחרַ ַ ְ תּחילה
ָ ִ ְ שׁ'גּוֹרעין'
ִ ְ ֶ וּא ה בּזהֶ ָ 4
‡È‰ƒ ‰„BÚ‰
» ¬» ˙eÓÏL ≈¿ ‰p‰Â
≈ƒ¿ (Ê 10
52 BÊ ˙ȈÁÓe
ƒ¬« ,BÁ‰« ˙ȈÁÓ תדר ֶשׁנּוּ «¬ƒ הענין ְדּ'ד ְוֹר ִשׁין'ִ ,כּי ִ ְ ְ נע ֶשׂה ָ ִ ְ ָ וּלאחריֿ ֶזה ַ ֲֵ ֲ ַ ְ 5 ‡a‰Ïe »«¿ Ô‡knL »ƒ∆ „Ïa«¿ƒ BÊ ‡lL… ∆ 11
53 BÏ ÈLÙ‡a
ƒ» ¿∆¿ Bȇ≈ ÔkŒÌb « ≈ נפ ֶשׁ. וּבכל ַ ְ לבבָ ְ בּכל ְ ָ ְ ְָ 6 ‰È‰È
∆¿ƒ ובעתיד תשובה שעשה 12מאז
54 ̇ŒÈk
‡ƒ ƒ ,˙Á «« ÌÚÙa««¿ ÌlLÏבּלבד ¿ «≈ שׁלּא זוֹ ִ ְ ַ העב ָוֹדה ִהיא ֶ ֹ שׁלמוּת ָ ֲ ֵ ְ ‰p‰Â 7 ‰fÓז( ¿≈ƒ ∆ƒ ‰˙Ȉ»≈ ƒ ,eÓb» ˜Èc ƒ« 13
55 ÈeaÈa
˜ ‡ÚÓמעט מעט ¿ƒ
˜»¿ ƒ ‡ÚÓ»¿ ƒ ,˙BiÎÊÏ
À ¿ƒ BÏ ÌÈNÚ
ƒ ¬ « ˙BB„fL
¿ ∆ 14
יהיה ַצ ִדּיק ָגּמוּר, וּלה ָבּא ִ ְ ֶ שׁמּכּאן ְ ַ ִֶָ 8
56 Lȇ‰
ƒ» L‡k ∆ ¬« ‰p‰ ≈ƒ ,ÌÈL »ƒ ‡‡l
15שהיא תשובה נעלית ביותר»∆ ,
57 BÏ ÌlLiL
≈«¿∆ ÌÈkÒÓƒ¿« BÏ iÁL∆«» לּא ָ אֶ , יּוֹת לזכ
ֻ ְ ִ וֹל שׂים ִ נע
ֲ ַ וֹנוֹת שׁזּד ְ ֶ זּה ֶ מ
ִ ִויתרה
ָ ֵ 9
‰ˆeÓ
∆ ¿ ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ ,˙‡Ê… „BÚ 16
58 ,‰Êkמעט מעט ובתשלומים∆» ÔÙB‡a
¿ ∆ בּר
ֵ ָ יתְ ִ לפניו
ָ ָ ְ וחביב ִ ָ ְ וּצהֶ מר ְ שׁיּהיה
ֶ ְ ִ ֶ , זאתֹ וֹד ע 10
˙BÈ
≈ Ca˙È ≈»¿ƒ ÂÈÙÏ»»¿ ÈÁ ƒ»¿ 17
59 ÏczLÈ
≈«¿ƒ iÁ‰
»«« Ì„‡‰
‡»»» ÈÊצרי רבים«¬ , ועל ֶזה ָ ִ לפניֿ ֶזה ַ ְ .
77 שׁהיה ִ ְ ֵ יוֹתר ִמ ְכּמוֹ ֶ ָ ָ ֵ 11 77 ∆ ≈¿ƒ ‰È‰L
‰ÊŒÈÙÏקודם »»∆ BÓkÓ ¿ƒ 18
60 ≈«¿∆ „ÚÂ
ÌlLiLבסופו של דבר «¿ ,‰Êa
סּליחה ִהיא »∆ בּקּשׁת ַה ְ ִ ָ דּכא ֶשׁר ַגּם ַ ָ ַ סּליחהֲ ַ ְ , לענין ַה ְ ִ ְָ ִ ְַ 12 ÔÈÚÏ
«¿ƒ ¿ ˆCÈ
ƒ» ‰Ê
∆ ÏÚÂ
«¿ שחטא. 19
61 BBÁ Ïkכי היחס הטוב מצד וּצה «» Ìb נע ֶשׂה ְמר ֶ אזי ַ ֲ נפ ֶשַׁ ֲ ," וּבכל ַ ְ לבבָ ְ "בּכל ְ ָ ְ L‡Îcבנוסף לכללות ָ ְ 13 ∆ ¬«¿ ,‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« 20
המלווה מעורר את הלווה להשתדל 62 21התשובה וההתקרבות לאלוקות מחדש
שׁנּאמר
ונענה ִמָיּדַ ֱ ֶ ֶ , שׁצּוֹעק ְ ַ ֲ ֶ ועד ֶ ֵ ְוחביב כוּ'ַ ְ , ִ ָ 14
ולהתאמץ .וכך גם בעבודת ה' ,עצם 63 ‡È‰ƒ ‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« ˙Lwa « »« Ìb« 22
הרמ ַבּ"ם 79כּפסק ָ ַ ְ אענהַ ְ ִ ,78 ואני ֶ ֱ ֶ יקראוּ ַ ֲ ִ טרם ִ ְ ָ והיה ֶ ֶ ָ ָ ְ 15
64 עניין הסליחה מעורר את האדם ונותן ,"ELÙ
∆ ¿« ÏÎe
»¿ EÏ "¿»¿ ÏÎa»¿ 23
65 לו כוח לעשות תשובה. תּשׁוּבה.דּבעלֿ ְ ָ וֹדה ְ ַ ַ העב ָנע ֶשׂה ַעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ שׁענין ֶזה ַ ֲָ ְ ִ ֶ 16 ‰NÚ
‡∆ ¬« ÈÊ
24מתוך העומק והפנימיות«¬ ,
66 '‡ÈÁÈ
'‡≈¿ƒ Ôa ¿ƒ LÈtL ≈ ≈∆ e‰Ê שּׁנה ¿∆ שׁבּין ֹראשׁ ַה ָ ָ ימים ֶ ֵ שׂרה ָ ִ בּע ָ ָוֹמרים ַ ֲ ְועל ֶזה א ְ ִ ַ 17 „ÚÂ
«¿ ,'eÎ ÈÁ ƒ»¿ ‰ˆeÓ ∆ ¿ 25
67 ‡‰zבּימי »" ‰Ê∆ ˜eÒtכי עמך הסליחה"»« : לזה ִהיא ִ ֵ )וההכנה ְ ֶ כּפּוּרים ְ ַ ֲ ָ ָ ְ 18ליוֹם ַה ִ ִ Ó‡pL
«¡∆∆ ,„iÓ»ƒ ‰ÚÂ
∆¬«¿ ˜ÚBvL
≈ ∆ 26
68 Èe‡» EnÚ ¿ƒ¿ ,ÁBÏÒÏ
« ¿ƒ ÈÁ מּעמ ִקּים גוֹ'ִ ,כּי ִע ְמּ»« מּעלוֹת ִמ ַ ֲ ַ סּליחוֹת( ִשׁיר ַה ַ ֲ ַ 19ה ְ ִ ȇÂ
ƒ¬« e‡˜È »¿ƒ ÌË ∆∆ ‰È‰Â»»¿ 27
69 ,'eÎ ‰ÁÈÏq‰» ƒ¿« ˙cÓ «ƒ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ 79 Ì"aÓ‰
«¿ «» ˜ÒÙk ‡«¿ƒ , ‰Ú
78 ∆¡∆ 28
82 L„na
)וּמ ָכּלֿ ָמקוֹם ֵאין צ ֶוֹר תּוּראִ 80 למען ִ ָ ֵסּליחה ְ ַ ַ ַ 20ה ְ ִ ָ
70 »¿ƒ« e˙kL »∆ BÓÎe ¿ 29אודות מעלת התשובה שקודם לכן היה
71 ‡ˆ,EÏ
¿¿∆ ˙„˜ÙeÓ ¿∆∆ שּׁנה «¿» ƒ
‰ÁÈÏq‰ שׁבּין ֹראשׁ ַה ָ ָ ימים ֶ ֵ שׂרה ָ ִ לע ָ ָ
להמ ִתּין ַעד ַ ֲ ְ ַ ְ 21 30האדם בריחוק ואילו עכשיו שחזר
72 ,‡˜Ècכי רק אתה ,הקדושֿ לפעוֹל ֹזאת עוֹד ∆¿¿
‡ˆ»¿» EÏ וֹלים ִ ְ כּפּוּריםֶ ,א ָלּא ְיכ ִ ְ 22ליוֹם ַה ִ ִ ÔÈÚL
31ונתקרב בקשתו נשמעת מיד ∆»¿ƒ
73 ברוךֿהוא יכול ,ולכן צריך כביכול, סּליחוֹת(. בּימי ַה ְ ִ ִ ֵ 23 ‰„BÚ‰
» ¬» È„ÈŒÏÚ≈¿ « ‰NÚ ∆ ¬« ‰Ê∆ 32
74 ‰Êשל "עמך ∆ ÔÈÚL
שׁאמר ַר ֵבּנוּ לסלוח»¿ƒ∆ , מּשׁל ֶ ָ ַ וּע ַה ָ ָ כּיּד ַ בּזהָ ַ ,81 ֶ ָ ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿24 .‰eLzŒÏÚc
¿«« ¿ » 33
75 ÈÈÓ
≈ ƒ Ïk» ÏhÓ חיב ַסָ גּדוֹל הסליחה" ¿«≈ מאדם ֶשׁהוּא ַ ָ זּקןָ ָ ֵ , ַה ָ ֵ 25 ∆ ÏÚÂ
‰Êכדי לפעול את ענין הסליחה «¿ 34
35והמחילה ולהיות מרוצה וחביב לפני
מחצית ַהחוֹב, שׁלּם ַרק ַ ֲ ִ שּׂגת ְל ַ ֵ ואין ָידוֹ ַמ ֶ ֶ ְועצוּםֵ ְ , ָ 26
‡ÌÈÓB
¿ƒ 36ה' ,כמבואר לעיל,
קמעאקמעא ִ ְ ָ אחתִ ,כּיֿ ִאם ִ ְ ָ בּפעם ַ ַ
שׁלּם ְ ַ ַ שׁרי לוֹ ְל ַ ֵ בּאפ ָ ִ
וּמחצית זוֹ ַגּםֿ ֵכּן ֵאינוֹ ְ ֶ ְ ִ ֲ ַ 27 L‡… ÔÈaL ≈∆ ÌÈÓÈ ƒ» ‰NÚa
»» ¬« 37
אזי
כּזהַ ֲ , וֹפן ָ ֶ שׁיּשׁלּם לוֹ ְבּא ֶמס ִכּים ֶ ְ ַ ֵ שׁחָיּב לוֹ ַ ְ האישׁ ֶ ַ כּא ֶשׁר ָ ִ שׁניםִ ,ה ֵנּה ַ ֲ בּריבּוּי ָ ִ ִ ְ 28 ÌÈetk‰
«ƒ ƒ ¿ÌBÈÏ ‰M‰
»» « 38
יחיא'שׁפּירשׁ ִ'א ְבּן ִ ְ ֵ
וזהוּ ֶ ֵ ֵ שׁיּשׁלּם ַגּם ָכּל חוֹבוֶֹ ְ . ועד ֶ ְ ַ ֵ בּזהַ ְ , ישׁתּדּל ָ ֶ החָיּב ִ ְ ַ ֵ האדם ַ ַ ָ ָ ָ 29 ÈÓÈa
≈ ƒ ‡È‰ƒ ‰ÊÏ )∆¿ ‰Î‰‰Â
»»¬«¿ 39
וּכמוֹ סּליחה כוּ'ְ , להיוֹת ִמַדּת ַה ְ ִ ָ וע ְמָּ ראוּי ִ ְ וֹחִ ְ , לסל ַ חיב ִ ְ ָ 30פּסוּק ֶזהַ :א ָתּה ַ ָ ˙BÏÚn‰
¬«« ÈL ƒ (˙BÁÈÏq‰
ƒ¿« 40
ƒ«¬«ƒ 41
,'B‚ ÌÈwÓÚnÓובפרק זה אומרים
מב ֵטּל ָכּל שׁענין ֶזה ְ ַ
דּיקאָ ְ ִ ֶ ,אצלָ ְ ָ
אצלְ ְ ֶ , וּפקדת ֶ ְ ְסּליחה מ ְ ֶ ֶ בּמּדרשׁ ַ 82ה ְ ִ ָ שׁכּתוּב ַ ִ ְ ָ ָ ֶ 31
(77ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (78 .ישעי' סה ,כד (79 .שם ה"ז (80 .תהלים קל ,אֿד (81 .בהבא לקמן -ראה ד"ה
כי עמך הסליחה תש"ט )סה"מ תש"ט ע' 215ואילך( .וראה גם אוה"ת )יהל אור( עה"פ )ס"ע תק ואילך( .סה"מ תרל"ד
ע' שכה .תרח"ץ ע' רפא (82 .מדרש תהלים עה"פ .יל"ש שם רמז תתפא.
זי
44 ˙ÈÏÚ
≈¬« ‰„BÚ
» ¬ Ôȇ≈ ‰B‡ÎÏÂ
‰ÓBcעבודה )חשובה ונעלית( כעבודת האהבה ¿» ¿ƒ ∆ ‰Ê∆ ÔȇL ≈∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,eȉ¿«¿ ,‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« ÏÚ« ÌÈekÈÚÂ
ƒ ƒ¿ ˙BÚÈÓ ƒ¿ 1
45 ,"‡ez
"≈»ƒ ÔÚÓÏ
‡««¿ BÓB¿ e‰Óe ‡« ,‰‰
»¬« „vnL«ƒ∆ ‰„BÚ‰Ó » ¬»≈ ˙BÈ ≈ ‰nk
»« LÈ≈ ,ÁBÏÒÏ
« ¿ƒ ıÙÁ ≈» CÏn‰ ∆∆« L‡k
∆ ¬« ÌbL
«∆ ,Ì„ÂŒNa
»» » » CÏÓÏ∆∆¿ 2
46 ‰„BÚ‰
» ¬» È„ÈŒÏÚ ≈¿ « ‰ÊÏ ∆¿ ÌȇaL ƒ»∆ ˙eÓÏM‰ ≈¿ « ˙ÈÏÎzL ,'eÎ ‰È„n‰ולא תמיד המלך ∆«¿ƒ » ƒ¿« È„ÒÂ
≈¿ƒ¿ ÈÒeÓÈ
≈ ƒ „vÓ «ƒ ˙BÚÈÓ ƒ¿ ÈÈÚ
≈¿¿ƒ 3
47 " ,"ÌÈwÓÚnÓמהעומק והפנימיות ,והיא העבודה הפועלת את הסליחה ƒ«¬«ƒ ÔkŒÔȇMŒ‰Ó
4יכול לתת את החנינה המבוקשת גם אם המלך מעוניין בכך≈ ≈∆ « ,
48 ÔÈÚ
)«¿ƒ (ÔÚÓÏ
««¿ ÏÈLaƒ¿ ƒ ‰Ê∆ ȉ¬≈ ‰ÁÈÏq‰L
» ƒ¿«∆ ÔÂÈk» ≈ ‰p‰
≈ƒ ,‰"aw‰
»»« 5
49 ?‡˜Âc
)»¿« (‡ez
≈»ƒ ‰‡i‰
«» ¿ƒ לפי
והינוִּ ְ , סּליחהְ ַ ְ ,
ועיכּוּבים ַעל ַה ְ ִ ָ מניעוֹת ְ ִ ִ ֵ ִ 1 ,„Ïa
מיני ְ ִ «¿ƒ EnÚ ‡ˆ¿ƒ ,EÏ
¿¿∆ ˙„˜ÙeÓ
∆∆¿ 6
50 ‰nÓc
«ƒ ¿ ,‡e‰ ÔÈÚ‰ «‡»¿ƒ» C «
ÚBÓ
≈ ÌeL EÏ¿ ‡ÔÈ
≈ ȉ
≈¬ 7
כּא ֶשׁרשׁגּם ַ ֲ בּשׂרָֿ ָודםַ ֶ , למלָ ָ דּוֹמה ְ ֶ ֶ שׁאין ֶזה ֶ ֵֶ 2
51 ÔeÓ
» ,‡ez ≈»ƒ ÔÚÓÏ
««¿ e˙kL ∆» ŒÛ‡c
« ¿ ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ .ÁBÏÒÏ
« ¿ƒ 8
52 ˙Bi‰
≈ « ÔÙB‡‰Ï מניעוֹת ִמ ַצּד ∆««»»
∆ »¿ ‡È‰ƒ ‰ek‰L עניני ְ ִ
כּמּה ִ ְ ְ ֵ וֹחֵ ,ישׁ ַ ָ לסל ַ חפץ ִ ְ מּלֵ ָ )ַ 3 ÛÈÚÒה ֶ ֶ
ƒ¿ ÏÈÚÏ ≈¿ ‡a˙pL
≈»¿ƒ∆ ÈtŒÏÚ
ƒ « 9
53 » ¿ƒ¿ ‰ÏÚ
,‰‡Èaיראת ה' בדרגה «¬∆ ,קּבּ"ה ָ ָ ה
ַ כּןֵ שּׁאיןֿ
ֵ ֶ ֿ מה ַ וּ', כ מּדינה
ָ ִ ְ הַ וסדרי
ֵ ְ ִ ְ וּסי
ֵ ִנימ 4
‡e‰ χNiÓ
‡≈ »¿ƒƒ „Á »∆ ÏkL »∆ (‰ 10
54 ‰ÏÚÓ
»¬« ‰Êa ∆» LiLבּלבד ,הנעלית ביותר≈∆ , אצלִ ,ע ְמַּ ְ ִ וּפקדת ֶ ְ ְ סּליחה מ ְ ֶ ֶשׁה ְ ִ ָ כּיון ֶ ַ ִ ŒÏÚaהֵנּה ֵ ָ
5 «« Ì‚Â ˆ«¿ ,eÓb» ˜Èc ƒ« 11
55 Èa‚Ï
‡≈«¿ eÏÈÙ ‡ƒ¬ ,‰‰»¬« Èa‚Ï בּזה≈«¿ , והענין ָ ֶ
וֹחָ ְ ִ ָ ְ . לסל ַ וֹנע ִ ְהרי ֵאין ְל שׁוּם מ ֵ ַ ֲֵ 6 ,‰M‰
» » « Ïk» CLÓa
∆ ∆ ¿ ,‰eLz
» ¿ 12
56 ,‰‰‡aL
»¬«»∆ ‰BÈÏÚ‰
» ¿∆» ‡bc‰ אחד ««¿» שׁכּל ֶ ָ )סעיף ה( ֶ ָ לעיל ְ ִ בּאר ְ ֵשׁנּת ָ ֵ
ֿפּי ֶ ִ ְ ְדּאףֿ ַעל ִ ַ 7 L„Áa ∆… ¿ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»«¿ »« «« «¿ 13
57 כפי שממשיך ומבאר ,ועל היראה ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»« ¿ »« «« «¿ ,Ïeχ¡ 14
תּשׁוּבה,
בּעלֿ ְ ָ וגם ַ ַ יּשׂראל הוּא ַצ ִדּיק ָגּמוּרַ ְ , ִ 8מ ִ ְ ָ ֵ
58 הנעלית הזו נאמר שבאים אליה עלֿידי ƒ¿« ÈÓÈa
,˙BÁÈÏq‰ואם כן לכאורה ≈ ƒ 15
59 העבודה "ממעמקים".
בּחדשׁ וכ ָמּה ְ ֶֹ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ שּׁנהַ ְ , בּמ ֶשָׁ כּל ַה ָ ָ ְֶ 9 16בוודאי שראוי ונכון לסלוח לכל אחד
60 ‰‰‡‰L
»¬«»∆ ,84 ‰Êa∆» e‡a‰Â
¿«≈ סּליחוֹת, בּימי ַה ְ ִ וכ ָמּה ִ ֵ כּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ ֱ 10אלוּלַ ְ , 17ואחד ולמה יש צורך בבקשה מיוחדת
61 ‰‡p‰
»¡∆« χ∆ ‰B‡‰Ó ≈ »≈ ‰‡a וּקי »» וּסי ְוח ֵ דּנימ ֵ בּלה ְ ִ ההג ָ ָ
כּשׁיּשׁנהּ ַ ַ ְ ִ 11מ ָכּלֿ ָמקוֹם ְ ֶ ֶ ְ ָ 18ובעבודה מיוחדת כדי לפעול את עניין
62 ‰B‡‰
≈ » e˜≈ CÚ ∆∆ ÈÙÏe
וֹדה האהובƒ¿ , בּעב ָ שׁהם ָ ֲ כּפי ֶ ֵ מּלִ ְ , שׁקּבע ַה ֶ ֶ מּדינה ֶ ָ ַ ְודיני ַה ְ ִ ָ ֵ ִ 12 ŒÏkÓ
19הסליחה ,על כך בא המענה»ƒ ,
63 ew‰ )≈« „vnLסּליחהֵ ,אין זוֹ כלפי האהוב ∆«ƒ ענין ַה ְ ִ ָ שׁיּשׁנוֹ ִ ְ ַ וּחניתִ ,הֵנּה ַאף ֶ ֶ ְ ָ 13הר ָ ִ ‰Ïa‚‰‰
»»¿«« dLiLk
»¿∆∆ ¿ ÌB˜Ó» 20
64 ˙ÏÚÓa
«¬«¿ ÔBa˙Óe
≈ ¿ƒ ‡e‰ CÈÚÓ «¬ƒ ‰È„n‰
» ƒ¿« ÈÈ„Â
≈ ƒ¿ ȘeÁÂ
≈ ¿ ÈÒeÓÈc
≈ ƒ¿ 21
וּמק ֵבּלישׂראל ְ ַ וֹצה ִאישׁ ִ ְ ָ ֵ שׁבּהּ ר ֶ סּליחה ֶ ָ מעלת ַה ְ ִ ָ ַ ֲ ַ 14
65 Ï„Bb
∆ ‰È‰z ∆¿ƒ Ôk≈ (‰‡p‰ «∆¡» ̉L
≈∆ ÈÙk
CÏn‰עצמוƒ¿ ,
∆∆« ÚwL
«»∆ 22
66 ,‰‰‡‰ואם הקירוב מוגבל שׁזּוֹהי »«¬» סּליחה"ִ ֶ , "כּי ִע ְמַּ ה ְ ִ ָ ענין ִ שׁזּהוּ ִ ְ ַ וֹתהֶּ ֶ , 15א ָ ƒ» » ‰„BÚa
,˙ÈÁe‰שגם בה יש » ¬» 23
67 ‰‡i‰
‡» ¿ƒ« Ï האהבה מוגבלת»¬ , דּוקא.'אצלָ ְ ַ ' שׁמּוּפקדת ֶ ְ ְ סּליחה ֶ ְ ֶ ֶ ַה ְ ִ ָ 16
Û‡« ‰p‰
24כללים וסדרים קבועים≈ƒ ,
68 ‡e‰Â¿ ,BÓˆÚa ¿«¿ ‡Bp‰ וֹרה » « ÔÓƒ ‡È‰ƒ ולכא ָתּוּרא"ְ ִ ְ . "למען ִ ָ ֵ בּכּתוּב ְ ַ ַ ָ ַ CÈLÓÓe ƒ ¿« 17 ‰ÁÈÏq‰גם כפי
» ƒ¿« ÔÈÚ
«¿ƒ BLiL
¿∆∆ 25
69 ‡È‰Lƒ∆ ,˙eÓÓB‰ ¿ » ˙‡È « ¿ƒ ÔÈÚ
עיקר «¿ƒ שׁהרי ִ ַ בּזהֵ ֲ ֶ , ָדּרוּשׁ ֵבּאוּר ָ ֶ 18 26שהוא במסגרת הכללים והסדרים
70 ‡lL
… ∆ ,‡Bp‰» « ÏL ∆ B˙bc
»¿« „vÓ «ƒ ‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« ˙ÏÚÓ
27הרגילים«¬« BÊ Ôȇ≈ ,
71 ‡i‰והיראה בדרגא זו, ≈»« CÚ ∆∆ ÈÙk
¿ƒ
כּמאמרֵ 83לית אהבהַ ֲ ַ ְ , העב ָוֹדה ִהיא ִמ ַצּד ַ ֲ ָ ֲ ָ 19 ≈ »¿ƒ Lȇƒ ‰ˆB
χNÈיהודי ∆ daL »∆ 28
72 מפני הרוממות של הנורא עצמו ,לא ולכא ָוֹרה ֵאין וּתאְ ִ ְ , דּרחימ ָ וּלחנא ִ ְ ִ פּוּלחנא ְכּפ ְ ָ ָ ָ ָ ְ 20 ‡ ,d˙Bוהסליחה הנעלית
» Ïa˜Óe ≈«¿ 29
73 מוגבלת במידת היחס של הירא כלפי אהבה, שׁמּצּד ַ ֲ ָ מהעב ָוֹדה ֶ ִ ַ יוֹתר ֵ ָ ֲ נעלית ֵ ֲ 21עב ָוֹדה ַ ֲ ֵ ומקבלים 30יותר שאותה מבקשים
74 ÔÚÓÏ
««¿ Ó‡ «¡∆ ‰Ê∆ ÏÚ שּׁלמוּת הנורא«¿ . שׁתּכלית ַה ְ ֵ תּוּרא"ִ ְ ַ ֶ , "למען ִ ָ ֵ וֹמרוֹ ְ ַ ַ וּמהוּ א ְ ַ 22 31בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה,
75 ˙ÈÏÎz
«¿ƒ e‰fL∆∆ ,‡ez
הרי ≈»ƒ מּעמ ִקּים"ֵ ֲ , "מ ַ ֲ ַ העב ָוֹדה ִ לזה ַעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ שׁבּאים ְ ֶ ִ ָ ֶ 23 32היא הסליחה שלא על פי הכללים,
76 ‡eÏÈÙƒ¬ ‰ÏÚÓÏ »¿«¿ ,˙eÓÏM‰ דּוקא≈¿ « . )תּוּרא( ַ ְ ָ יּראה ִ ָ ֵ ענין ַה ִ ְ ָ )למען( ִ ְ ַ בּשׁביל ְ ַ ַ ֶ 24זה ִ ְ ִ EnÚ
"¿ƒ Èkƒ ÔÈÚ
«¿ƒ e‰∆fL∆ 33
77 ÌÈÏÚ
ƒ¬« ˙Bi‰ ≈ « ÌÈÈÚ‰Ó ≈»ƒ»¿ƒ ‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« ȉBfL
ƒ ∆ ,"‰ÁÈÏq‰
» ƒ¿« 34
78 ÌLa≈ ¿ Ìb« ÔÎÏ ≈»¿ .‰‰‡aL ∆»«¬»
וּבןתּוּרא ,מ ָ למען ִ ָ ֵשׁכּתוּב ְ ַ ַ דּמ ַמּה ֶ ָ הענין הוּאִ ְ , ַ 25אָ ְ ִ ָ ,‡˜Âc
'‡ˆ»¿« 'EÏ
¿¿∆ ˙„˜ÙenL
∆∆¿ ∆ 35
שׁיּשׁ בּיראהֵ ֶ , נעלה ְ ִ ְ ָ יּוֹתר ַ ֲ ֶ וֹפן ַה ֵ להא ֶ כּוּנה ִהיא ְ ָ שׁה ַ ָ ָ
ַ ֶ 26 כמבואר לעיל. 36
וה ֵבּאוּר שׁבּאהבהַ ְ .
העליוֹנה ֶ ָ ַ ֲ ָ
דּר ָגּא ָ ֶ ְ ָ לג ֵבּי ַהַ ְ אפילוּ ְ ַ אהבהִ ֲ , לג ֵבּי ַ ֲ ָ מעלה ְ ַ בּזה ַ ֲ ָ ֶ ָ 27 e˙ka
שעניין "כי עמך »« CÈLÓÓe
ƒ ¿« 37
)שׁמּצּד
וֹהב ֶ ִ ַ ערֵ קרוּב ָהא ֵ וּלפי ֶ ֶ
נּאהבִ ְ , וֹהב ֶאל ַהֶ ֱ ָ מהא ֵ בּאה ֵ ָ שׁהאהבה ָ ָבּזהָ ֲ ַ ָ ֶ ,84 ֶ ָ 28 כדי "‡ez
"≈»ƒ ÔÚÓÏ
38הסליחה" הוא ¿««
אבלהאהבהָ ֲ ,גּוֹדל ָ ַ ֲ ָ תּהיה ֶ נּאהב( ֵכּן ִ ְ ֶ בּמעלת ַהֶ ֱ ָ בּוֹנן ְ ַ ֲ ַ וּמת ֵ מערי הוּא ִ ְ ַ 29ה ֵקּרוּב ַ ֲ ִ ‰B‡ÎÏÂ
39שיראו )יפחדו( ממך» ¿ƒ¿ .
דּר ָגּתוֹשׁהיא ִמ ַצּד ַ ְ וֹממוּתִ ֶ , יראת ָהר ְ ענין ִ ְ ַ
בּעצמוְֹ ,והוּא ִ ְ ַ נּוֹרא ְ ַ ְ יּראה ִהיא ִמן ַה ָ ַ 30ה ִ ְ ָ ˜ÈÚ
« ƒ ȉL
≈¬∆ ,‰Êa
∆» e‡a≈ Lec» 40
‡,‰‰
»¬« „vÓ«ƒ ‡È‰ƒ ‰„BÚ‰
» ¬» 41
תּכליתשׁזּהוּ ַ ְ ִ תּוּראֶ ֶ , למען ִ ָ ֵ
נאמר ְ ַ ַ ועל ֶזה ֶ ֱ ַ ערַ הֵָיּראַ ְ . כּפי ֶ ֶ שׁלּא ְ ִ נּוֹראֹ ֶ , ֶ 31שׁל ַה ָ ‡ÁÏet
Ó‡Ókהזוהר ≈»»¿ ˙ÈÏ
83 «¬«¿ 42
בּשׁם ולכן ַגּם ְ ֵ שׁבּאהבהֵ ָ ְ .
נעלים ֶ ָ ַ ֲ ָ יּוֹתר ַ ֲ ִ מהענינים ַה ֵ אפילוּ ֵ ָ ִ ְ ָ ִ למעלה ֲ ִ שּׁלמוּתָ ְ ַ ְ , ַ 32ה ְ ֵ ,‡˙eÓÈÁcאין
» ƒ ¿ƒ ‡ÁÏeÙk
»»¿ ¿ 43
(83ראה זח"ב נה ,ב .ח"ג רסז ,א .לקו"ת שלח מב ,ג (84 .ראה סד"ה אני לדודי תש"ט )סה"מ שם ע' .(230
חי
43 ÌË
∆∆ „BÚ B˙Lwa » »« ˙‡∆ ‰"aw‰
»»« ‡lÓÓ≈«¿ ,(Ê ÛÈÚÒ )ƒ¿ Ï"pk
«« ˜Â
«¿ ,'ȉ
»»¬ ÌLc
‰Ê∆ ȉמדריגת היראה הנעלית הזו «≈ ¿ „"ei‰ ≈¬ ,'ȉ
¬»» 1
44 ÈeÏ‚a
ƒ¿ ‡e‰ 'ȉ»»¬ EÈt
∆» ˙ÈÁaL
,‡BwLאפילו לפני "ובקשתם" ∆¿« ƒ
∆ ≈ ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ,'‰ ˙B‡ ‰‡aהראשונה של שם הוי' ∆ »» ‰ÊŒÈÁ‡Ï
¿«¬≈ ∆ 2
45 "ƒ È„Bc
("ÈÏאצל האדם העוסק בעבודת התשובה. ƒ ÔÈÚ )«¿ƒ e‰fL
‡ˆ∆∆ BÏ
∆¿ 85 ‰aשהיא אכן אהבת ה' בדרגה נעלית ,אבל היראה האמורה ‡»« ‰‰
«¬» 3
46 ÌÏBÚaהמוטל עליו לברר,
» » B˜ÏÁa
¿∆¿ Ìb« ‰Ê∆ ÔÈÚ
»¿ƒ CLÓ
» ¿ƒ CkŒÁ‡Â
¿«« » e‡iL
¿ƒ∆ ‰NÚ» » ÌȘχ‰
ƒ… ¡» Ó‡«¡∆ BÊ ‰‡È
» ¿ƒ ÏÚÂ
נעלית עוד יותר ממנה«¿ . 4
לזכך ולהעלות ,ומהאדם וחלקו בעולם 47 ‰ÊaLביראה נעלית זו
∆»∆ ,86 ÂÈÙlÓ
»»¿ƒ 5
48 ÏÎe
הדבר נמשך ומאיר גם ¿» לאחריֿ ֶזה
הוי'ַ ְ ,ורק ְ ַ ֲ ֵ
דּשׁם ֲ ָ ָ
הרי ֶזה ַהיּוּ"ד ְ ֵ הוי'ֵ ֲ ,
ָ ֲָ 1 B˙e‰Óe« B˙eÓˆÚc
¿« ¿ ÔBˆ‰
» » ‡e‰ 6
49 ÌÈLwnL
ƒ ¿«¿∆ BÓk¿ ,BÏek ÌÏBÚ‰
» » עולמות ויצר 'עשה' כך ולשם ≈»¿ƒ
Ca˙È 7
ועל אהבה ַר ָבּה ַ ְ . 85 ענין ַ ֲ ָ בּאה אוֹת ה'ֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ 2 ָָ
50 ‰lb
≈« ,ÌȇB
ƒ » ÌÈÓÈc
ƒ»¿ ˙BlÙ˙a
ƒ¿ƒ ונבראים. 8
51 CBÏÓ¿ ,eÈÏÚ
≈» E˙eÎÏÓ
¿¿ ¿« „Bk לּפניו ,
86 שׁיּראוּ ִמ ְ ָ ָ האלקים ָע ָשׂה ֶ ִ ְ נאמר ָ ֱ ֹ ִ יראה זוֹ ֶ ֱ ַ ָ ְִ 3 È„B„Â
ƒ ¿ È„B„Ï
"‡ƒ ¿ È
ƒ¬ e‰ÊÂ∆¿ (Á 9
52 ,E„BÎa
∆ ¿ƒ BÏek ÌÏBÚ‰«» » ÏÚ בּר. ית ָ ֵ
וּמהוּתוֹ ִ ְ דּעצמוּתוֹ ַ הרצוֹן ְ ַ ְ שׁבּזה הוּא ָ ָ ֶָ ֶ 4 ,Ïeχ¡ ˙BzŒÈL‡
≈ ≈ » "Èσ 10
53 ˙ÈÁa
ȇ˜cשהכוונה היא «« ƒ¿ ÏÚ
¿» ≈ "אני ְלד ִוֹדי ְוד ִוֹדי ִלי" ָרא ֵשׁיֿ ֵתּבוֹת ִ ֲ e‰Ê 5ח( ¿∆ ̉L
≈∆ ,Ô"È„eÈ
ƒ '„ ˙BzŒÈÙBÒÂ
≈ ≈ ¿ 11
54 ‡bca
»¿«« ‡È‰Lƒ∆ BÓk¿ ˙eÎÏn‰
««¿ שׁהם יוּדי"ןֵ ֶ , וֹפיֿ ֵתּבוֹת ד' ִ ֱאלוּלְ ,וס ֵ 6 L„ÁŒL‡nL
∆… … ≈∆ ÌBÈ ÌÈÚa‡‰
ƒ»¿«» 12
55 «« ˙ÈÏÚ
) Ï"pkכמבואר לעיל ≈¬« ÈΉ
¬ƒ ƒ ƒ« ÌBÈ „Ú« Ïeχ¡ 13
,ÌÈetk‰כמובא
56
חדשׁ ֱאלוּל ַעד יוֹם שׁמּראשֿׁ ֶֹ בּעים יוֹם ֶ ֵ ֹ האר ָ ִ ְַ ָ 7
בפרטיות שהבקשה היא אפילו על 14בתחילת המאמר שאף כי עשרת הימים
57 התגלות המלכות כפי שהוא מושרשת
וּבפרטגּוּפאָ ְ ִ , שׁבּחדשׁ ֱאלוּל ָ והינוֶֹּ ְ ֶ , כּפּוּריםְ ַ ְ , ַ 8ה ִ ִ 15האחרונים מארבעים הימים הם בחודש
58 דּחדשׁ ב'עצמותו ומהותו'(» ƒ¿ ,
BÊ ‰ÈÁe וֹתם ְ ֶֹ והח ָ שׁהם ַה ִסּיּוּם ְ ַ סּליחוֹת ֶ ֵ בּימי ַה ְ ִ ֵ ִ 9 16תשרי ,גם הם נרמזים בראשיֿתיבות
59 ÏL∆ ÔÙB‡e
∆ ¿ ‰hÓÏ »«¿ ˙ÎLÓ כּבר ∆∆ ¿ƒ ישׁנוֹ ְ ָ החיתּוּםְ ֶ , אחר ַ ִ וֹלַ ַ וה ֹכּל ה ֵ ֱ 10אלוּלַ ְ , L„ÁaL
∆… ¿∆ ,eȉÂ
17של "אלול" ¿«¿
60 .ÈeÏbƒ ימים שׂרה ָ ִ בּע ָ ָ יוֹתר ַ ֲ בּפרטיּוּת ֵ שׁנּע ֶשׂה ִ ְ ָ ִ הענין ֶ ַ ֲ ָ ְ ִ ָ 11 ÈÓÈa ‡Ùebעצמו»¿ƒ ,
≈ ƒ ËÙe » Ïeχ¡ 18
61 ÏL∆ ÔÙB‡a∆ ¿ ‰NÚ ∆ ¬« ‰Ê∆ ÏΠהענין ¿»וּכללוּת ָ ִ ְ ָ כּפּוּריםָ ְ . שּׁנה ְליוֹם ַה ִ ִ שׁבּין ֹראשׁ ַה ָ ָ ֵ ֶ 12 Ìeiq‰
ƒ« ̉L ≈∆ ˙BÁÈÏq‰ ƒ¿« 19
62 CÏÓ
∆∆ Èt ≈¿ B‡"e ¿ ,‰ÁÓN »¿ƒ Ïk‰Â
… «¿ ,Ïeχ¡ L„Ác
∆… ¿ Ì˙BÁ‰Â
» «¿ 20
63 ,"ÌÈiÁשהרי מתקרבים לאלוקות «ƒ
קּשׁתּםוּב ַ ְ ֶ פּני"ִ , דּ"בּקּשׁוּ ָ ָ העב ָוֹדה ְ ַ ְ שׁעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ בּזהַ ֶ , ֶ ָ 13 BLÈ
¿∆ ,ÌezÈÁ‰‡ƒ« Á«« CÏB‰
≈ 21
64 ועומדים מול פני המלך ,המקור בּכל תדר ֶשׁנּוּ ְ ָ וּמצאת ִכּי ִ ְ ְ אלקיָ ָ ָ הוי' ֱ ֹ ֶ ִ 14מ ָשּׁם ֶאת ֲ ָ ָ ˙eiËÙa
ƒ »¿ƒ ‰NÚpL
∆ ¬«∆ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» k
»¿ 22
65 אב ֵקּשׁ" ,להשפעת שמחה וחיות» ≈ ,
ÔÂÈk הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ "את ָ ֶ אזי ֶ נפ ֶשַׁ ֲ , וּבכל ַ ְ לבבָ ְ ְ ָ ְ 15 ÔÈaL
≈∆ ÌÈÓȃ» ‰NÚa
»» ¬« ˙BÈ
≈ 23
66 ˙‡"c
∆ ¿ ÔÙB‡a∆ ¿ ‡È‰ƒ B˙„BÚL אצלוֹ ∆¬ » תּהיה ֶ ְ הוי'" ִ ְ ֶ "פּניָ ָ ֲ שׁבּחינת ָ ֶ שׁרצוֹנוֹ ֶ ְ ִ ַ הינוְּ ֶ , ְ ַ 16 ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈÏ¿ ‰M‰
»» « L‡… 24
67 ÌȇlÓÓe
‡ƒ¿«¿ ,"Lw ≈«¬ 'ȉ»»¬ EÈtבּעלֿ »∆ בּבחינת ַ ַ וכיון ֶשׁהוּא ִ ְ ִ ַ וֹפן ֶשׁל ִגּלוּיָ ֵ ְ , ְ 17בּא ֶ 25ובימים אלה יש לא רק "אני לדודי"
68 B˙Lwaמלמעלה נענים לבקשה של יקראוּ «» » 26מלמטה למעלה אלא גם "ודודי לי"
שׁ"טרם ִ ְ ָ פּסקֿ ִדּין ֶ ֶ ֶ הרי ַעלֿ ִפּי ַה ְ ַ תּשׁוּבהֵ ֲ , ָ ְ 18
69 האדם שתהיה הארה של 'פניך', 27מלמעלה למטה ,כפי שממשיך ומבאר.
70 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂ
פנימיות האלוקות∆ ≈¿ «¿ ,
קּבּ"ה ֶאת ממ ֵלּא ַה ָ ָ סעיף ז(ַ ְ , )כּנּ"ל ְ ִ אענה" ַ ַ ַואני ֶ ֱ ֶ ִ ֲ 19 È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˙eÏÏÎe
»¿ 28
71 הוי' שזוכה להארת "פניך הוי'"∆ ¬« ,
‰NÚ פּניָ ָ ֲ שׁבּחינת ָ ֶ שׁקּוֹראַ ִ ְ ֶ , טרם ֶ ֵ בּקּשׁתוֹ עוֹד ֶ ֶ ָ ָ ַ 20 ,"Èt
»» eLwa"c
¿« ¿ ‰„BÚ‰
» ¬» 29
72 ,Ïeχ¡ L„Á )∆… Ïk» CLÓa ‡ˆ∆ ∆¿ BÏ "דּוֹדי ִלי"(¿∆ . ִ ענין
)שׁזּהוּ ִ ְ ַ אצלוֹ ֶ ֶ בּגלוּי ֶ ְ 21הוּא ְ ִ 30התעוררות עומק ופנימיות האדם
73 ÈÓÈa
≈ ƒ ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
וּבכל ¿« «« «» ¿«» וֹלם ְ ָ בּחלקוֹ ָבּע ָ ענין ֶזה ַגּם ְ ֶ ְ נמ ָשָׁ ְ ִ ְואחרֿ ָכְּ ִ ַ ַ 22 'ȉ
»»¬ ˙‡∆ ÌMÓ » ƒ ÌzLwe
∆¿ «ƒ 31
74 Œ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂ
»« «« «¿ ,˙BÁÈÏq‰ דּימים «¿ƒ בּתפלּוֹת ְ ָ ִ קּשׁים ִ ְ ִ שׁמּב ְ ִוֹלם כּוּלוְֹ ,כּמוֹ ֶ ְ ַ ָ 23הע ָ ˙„epL
∆ ¿¿ƒ Èkƒ »˙‡ˆÓe
‡»» EȘÏ∆… ¡ 32
75 ‰‡a‰
»»« ‰M‰ »» « ˙ÏÁ˙a «ƒ¿ƒ ‰nΠעלינוְּ ,מלוַֹ על ¿«» וּתֵ ָ מלכ ְ גּלּה ְכּבוֹד ַ ְ נוֹראיםֵ ַ , ִ ָ 24 ‡ÈÊ
«¬ ,ELÙ
∆ ¿« ÏÎe
»¿ EÏ
¿»¿ ÏÎa»¿ 33
76 »vÓe
« „ÓÚÓ »¬« (‰BËÏ » ¿ eÈÏÚ »≈ ‡,"Lw
≈«¬ 'ȉ
»»¬ EÈt"‡˙ »∆∆ 34
מּלכוּת בּחינת ַה ַ ְ דּקאי ַעל ְ ִ ַ בּכב ֶוֹדֵ ָ ְ , וֹלם כּוּלוֹ ִ ְ ָ 25הע ָ BBˆLשל המבקש את ה'¿∆ ,eȉ
¿« 35
וּבחינה
)כּנּ"ל(ָ ִ ְ , נעלית ַ ַ הכי ַ ֲ ֵ בּדּר ָגּא ֲ ִ שׁהיא ַ ַ ְ ְ 26כּמוֹ ֶ ִ "'ȉ
"»»¬ EÈt∆» ˙ÈÁaL
36הוא ∆¿« ƒ
וּ"באוֹר שׂמחהְ , וֹפן ֶשׁל ִ ְ ָ נע ֶשׂה ְבּא ֶוכל ֶזה ַ ֲ וֹפן ֶשׁל ִגּלוּיָ ְ . וּבא ֶ למ ָטּה ְ שׁכת ְ ַ נמ ֶ ֶ 27זוֹ ִ ְ ,ÈeÏbƒ ÏL
∆ ÔÙB‡a
‡ˆ∆ ¿ BÏ¿∆ ‰È‰z
∆¿ƒ 37
אב ֵקּשׁ", הוי' ֲ ַ פּניָ ָ ֲ דּ"את ָ ֶ וֹפן ְ ֶ שׁעב ָוֹדתוֹ ִהיא ְבּא ֶ כּיון ֶ ֲ מלַ ח ִיּים"ָ ֵ , פּני ֶ ֶ ֵ ְ 28 ŒÏÚa
«« ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ‡e‰L ∆ ÔÂÈÎÂ
» ≈¿ 38
אחתֿ ועלֿ ַ ַחדשׁ ֱאלוּלַ ְ , )בּמ ֶשָׁ כּל ֶֹאצלוֹ ְ ֶ נע ֶשׂה ֶ ְ ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ בּקּשׁתוַֹ ְ , לּאים ַ ָ ָ וּממ ְ ִ
ַ ְ 29 Œ˜Òt‰
«¿« ÈtŒÏÚ
ƒ « ȉ≈¬ ,‰eLz
» ¿ 39
ÔÈcƒ 40האמור של הרמב"ם שהבעלֿ
עלינוּבּאה ָ ֵ שּׁנה ַה ָ ָ בּתחלת ַה ָ ָ
וכ ָמּה ִ ְ ִ ַכּמּהֿ ְ ַ אחתֿ ַ ָ ועלֿ ַ ַ סּליחוֹתַ ְ , בּימי ַה ְ ִ וכ ָמּה ִ ֵ כּמּהֿ ְ ַ ָ ַ 30
41תשובה צועק ונענה מיד ,באופן
וּלב ֵקּר
הוי' ְ ַ בּנוֹעם ֲ ָ ָ לחזוֹת ְ ַ הוי' גוֹ' ַ ֲ בּבית ֲ ָ ָ שׁב ִתּי ְ ֵ וּמ ָצּב ְדּֿ ִ ְ מעמד ַ וֹבה( ַ ֲ ָ ְ 31לט ָ ‡"‰Ú
∆¡∆ ȇÂ
ƒ¬« e‡˜È
»¿ƒ ÌË"L
∆ ∆∆ 42
(85ראה לקו"ת שה"ש מו ,א .ובכ"מ (86 .קהלת ג ,יד .וראה לקו"ת דרושים לשבת שובה סז ,סע"א ואילך.
מלַ ח ִיּים"ִ ,ה ֵנּה ∆» « ‰t פּני ֶ ֶ שׁ"בּאוֹר ְ ֵ וכיון ֶ ְ מּצוֹתָ ֵ ְ . ‰Á‰Âשל הקדוש ַה ִ ְ
3
41 ‡Ùeb
» ˙ÎaL »¿ƒ∆ ‰Bza »» ¿»¿ ‰LB„w‰ » ¿« 9
42 BÓˆÚ )¿« (‰"a˜‰ »»« ‡e‰L עצמה(∆ , תּוֹ מִ הענינים ִ ָ ְ ִ ָ כּל ָ שׁכים ִ ָ ונמ
ְ ִ ְ ", גּדר ֵ ָ פּוֹרץ ֵ "מל
ֶ ֶ 4
‡lÓÓ
≈«¿ ‰"aw‰Â 10ברוך הוא בעצמו»»«¿ ,
‡LÈטי43 ƒ ÂÈ„Èa‡»»¿ ÊÁB ≈ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ המלאה »ƒ ָיּדוֹ ַ ְ ֵ ָ גּדרִ ,מ פּוֹרצת ָ ֵ
שׁשּׂמחה ֶ ֶ ָ שׂמחהְ ִ ֶ , ָ ְ ִ ˙Á‡Â 5 ‡««¿ „Á »∆ Ïk» ˙Lwa « »« 11
44 ÔÈÚk
¿»¿ƒ ,BÓB˜nÓ ‡¿ƒ LÈ ƒ
ממ ֵלּא קּבּ"ה ְ ַ וה ָ ָ והרחבהַ ְ , וֹשׁה ְ ָ ְ ָ ָ וּחה ַה ְקּד ָ פּת ָ ÏÏk
ַ ה ְ
6 » ¿ ÈÎÎB˙a
ƒ ≈ ¿ בפרט, ≈ »
χNiÓ ¿ƒƒ 12
45 e˘eÏz
ידי 33 ¿ֿ שהגאולה ¿
היא על Ìz‡Â
Ó‡pLעם זאת ¿«∆
91 ‡«Ïˆ„˜¡»∆¬∆ ,eכּלל≈¿ƒָ ְ ÁÈLÓ
וֹככי « בּת ֵ¿ ִƒ יּשׂראל«≈¿ְ ,
È„ÈŒÏÚ ֵ,LnÓואחת ִמ ִ« ְ» ָ , ַ ַBÏÎȉa
87
אחד »ְ ≈¿ָ ֶwÏe כּל≈ בּקּשׁת ָ¿« 'ȉ
»»ַ¬ ָÌÚBa ַ« 7 ¿‰È˙k
‚» ƒ¬¿« 'B
˙BÊÁÏ ÔzÈÏ
≈ 'ȉ
בכללƒ»»¬,
˙Èa ƒ≈¿»ƒ¿ƒ¿ 131
≈¿ χNÈ
ÈzLc
34 ÔÓ
46 ƒ … B‡ÈˆBÓe
,˙‡Ê ∆ƒ BÓˆÚ
‰NBÚ ‡¿,„Á
«»‰"aw‰L
∆ »„Á‡Ï
»»«∆¿ ÔÙB‡a ‰nÎÂŒ‰nkŒ˙Á‡ŒÏÚÂשליח ,משיח צדקנו ,הרי זה ¿ ∆ »«¿ »« «« «¿ ,ÌBÈ»8 ÌBÈ ‰BË
»ÏÎa»¿ ‰LÏ
לאלוקות¿ »»
תמיד ‰BË
בקירוב » ‰ÓÈ˙ÁÂ
להיות »
ƒ¬« 142
וֹבה ָ ט שׁנה ָ ָ ל ְ וֹבה ָ ט וחתימה ָ ִ ֲ ַ כּתיבה ָ ִ ְ ליתּןֵ ִ ,ישׂראל ֵ ָ ְ ִ
47 )המדבר ÔÓƒ
על 35 ‡ÈÓeהפסוק‡B˙B ≈ ‰Bz‰עלƒ
90 ,˙eÏb‰
» «»«Ï«Ú BLeÙa ≈¿ È"L ƒ « ˙kL «»∆ BÓk¿ ÔÂÈΠ» ≈¿ .˙Bˆn‰ ¿ƒ« Ìei˜Â ƒ¿ ‰Bz‰ » « „eÓÈÏ ‰Ï‚p‰Â
∆¿ƒƒ«¿,‰ÏÙz‰
‰‡p‰
»∆ƒ¿¿ƒ« BËa « ¿¬‰˜e˙Óe
˙„BÚ »˙ÚLa
«¿¿ƒ 153
48 מכל «„Ú
העמים 36 ,Án‰
וקבצך»
ˆÈn‰ורחמךχ∆,ושב «∆¿ שבותך« גּם ַ יּם ֵ וּמק
ַ
ÌÈÎLÓÂהגאולה השלימה( "ושב ה' אלקיך את «≈ ְ , נּגלהֶ ְ ִ והַ ְ נּראה ֶ ְ ִ ה ַ
ƒ» ¿ƒ¿ ,"„b וֹב בּט ְ ≈» ıBt וּקה ָ
"≈ CÏÓ וּמת ְ ∆∆ ‰p‰
9
≈ƒ ,"ÌÈiÁ
האדם, במושגים«ƒשל
CÏÓ∆∆ Ètגם≈¿ B‡a"L
טוב ¿גלוי ∆ 164
49
לא 37
ופירוש שמה" )
בעצם, אלקיךמרחב הפיצך»«ה'¿ƒ
,ÈÓˆÚ‰ אשר¿ »
ÁnÏ «∆ נדּחנוּ ֵ ָ ִ בּץ ֵ לקַ ְ ל יּשׂרא
ֵ ָ ְ ִ מ ִ ואחת ַ ַ ְ אחד ָ ֶ כּל ָ תּפילת ַ ִ ְ 10
‡„Á
»»∆¿ƒÏk» CBzÓ
,‰ÁÓN ˙ÏÈÙz
«ƒƒ¿ÌÈÈÚ‰ Ìb
ƒ»«¿ƒÌi˜Óe
»≈«Ïk ¿» 175
38 ÁnL
50 »≈¿»∆∆ Ôa"Ï
LÓÁ ÈÙÎe
למצר ¿¿∆ƒ רש"ייחסיתמיועד רק בּחסד
מּה וכ ֶָ
כּמּהֿ ְְ ֶַ כּוּלם,
אחתֿ ַָ ָ ועלֶַֿאתַ וּמביא
הארץ,ויוֹםֵַ ְ ִ , יוֹם ָ בּכל ָ ָ ֶ כּנפ ָוֹת בּעוֹ ְ ְ ,ַ87 מארַָ
בּהיכל וההמשכה ְ ֵַ ְֵ 1
11 eÁc
≈ »ƒ ıa˜Ï≈«≈¿» ˙ˆBt
,„b χNiÓ
∆≈∆»¿ƒ‰ÁÓOL
ƒ»˙Á‡Â
¿«ƒ«∆¿ 186
39 ‰hÓÏ
51 »«¿¿ƒ Ô‡k
„BÓÏÏ »ƒ¿«‡e‰
ÏÈÁ˙nL ∆ "‡˜ÓÏÈÓˆÚ‰
בּניהם ¿»ƒ»¿«ƒ תּוֹרה ְְ ִֵוק ֶ נּגלהַ,ה ִָעם לימִ ְוּדֶ והנּראה ִ ְ ַ בּטוֹבַה ְ ַ ִה ִ ְָ ֶ עב ְ וּברחמיםֲ, ִ ֲַ ְַ ְ ִ 2 12 ‡ÈÓe
ƒ≈
מהגדרים ,ı‡‰
∆ »
למעלה » ˙BÙk
היא ¿« Úa‡Ó
« ¿«≈ 197
וההשפעה
יּוּם , תּפלה וֹדת ַ בּשׁעת
52 ŒÏÚaL
מציאות 40בתוך ∆¿« » ,ÌÈÁÙË
‰Bz ƒ»»¿ ≈‰NÚÓ
,dLeÙa ¿»‰Bz שׁ"לא ≈¬»» תּםַ ,88עד ֶ ֹ ‰Áe˙t‰
בני¿ »
ישראל 13 ‰‡ÏÓ‰כל « »≈¿,ÌÏek
את « » B„iÓ »ƒ∆ 208
‡˙
41 ,dËeLÙk
53 »» ¿˙ÎaL
‡Ùeb ƒ»¿ƒ∆‰Ïe‡ba » ‰Bzaהעולם « «»¿ מלַ ח ִיּים"ִ ,ה ֵנּה ∆‰t פּני ִא ֶָ ֶ וֹר ָ ְ
וּזהבם ֵ שׁ"בּאְ ָ וכס ֶָפּם ְ וכיון ְ
וּבנוֹתיהםְַ ְָ ֵ , מּצֵוֹתֶ. גם ַ 3הְ ִ ְ כולל
הקדוש הארץ,
של » »
‰Á‰Â
כנפות¿» ¿
בארבע »
‰LB„w‰ ¿
הפזורים « 219
‡42 ,˙ÈzÓ
שׁל
תּוֹ וֹפן ִמ ֶ וּבא ֶ
הענינים ִ ָ ְוֹב ָ ִ ְ כּל ָשׁכים ט וֹפן
ִ בּא ָ ֶונמ
ְ גּדרְִ ְ ,",89 פּרסהֵ"
ָ פּוֹרץָ שּׁאר ֵַ ְ "מלֵ
ֶ ִ 144ת ֶָ
54 BÓˆÚ )¿ƒ«ƒ¬(‰"a˜‰
˙eÁÂ
‡»»≈«¿ ˙ÈzÓ ƒƒ∆¬ ‰Ïe‡b
‡e‰L ¿עצמה»(, ,ÌÈÓÁe
≈«ƒ¿¬ «‰"aw‰Â
‡lÓÓ ¿ »»„ÒÁa בעצמו∆«¿∆¿,ה'נידחים'
ברוך הוא 22את
10
B˜a
‡43 LÈ
55 ƒ»¿ÂÈ„Èa
ˆ„˜»e
‡»¿≈¿ÊÁB
ƒ≈ ÁÈLÓ « ˙BȉÏ
ƒ ¿¿ƒ˙‡Èa ˆ«CÈ המלאה ¿»ƒ צדקנוּ, ֵ ְ ִ
גּדרִ ,מָיּדוֹ ַ ְ ֵ ָ שׁיח
ַ ִ מְ ידי ֵ ְ ֿ על
פּוֹרצת ָ ֵ ַ מּשׁ,
שׁשּׂמחה ֶ ֶ ָ מ ַ וֹב בּקר ָ
שׂמחהָ ְ ִ ֶ , ְ , הצלחה ָ ָ ְ
ָ ְ ִ ÌÚ ַ 15
5 «ƒ«¿,‰Ï‚p‰Â
˙Á‡Â ‡∆¿„Á
ƒ»«∆¿ ‰‡p‰ ∆Ïk»¿ƒ« ˙LwaBËa
« »¿« 23
11
44 ÔÈÚk
56 ¿»¿ƒ .LnÓ
,BÓB˜nÓ »«¿ƒ לּא Lȇƒ כּמוֹ ממ ְֵ
קּבּ"ה ְ ַ , זאת ֹ וֹשׂה
וה ָ ָ ֶ ע
והרחבהַ ְ , וֹ עצמ ְ ַ
וֹשׁה ְ ָ ְ ָ ָ קּבּ"ה ָ ָ שׁה
ַ ֶ
וּחה ַה ְקּד ָ וֹפן ֶ בּא ְ אבל
ַה ְפּת ָ ָ ֲ 16
6 ÌtÒÎÂ
ÏÏk
» ¿
¿ «¿ÈÎÎB˙a
ƒ ≈ ,̉È˙Be
¿∆ ≈
בפרט,¿ ≈̉Èa
»
χNiÓ ∆
¿ ≈
ƒ ¿
ƒ 24
12
45 e˘eÏz¿ ¿ Ìz‡Â ¿«∆ 91 כּלל ∆∆¡«
Ó‡pL חמָשׁ וֹככי ָ ְ ֵ "בּן
)ל ֵֶ ִ יּשׂראלְ ְ ,
בּת
90 תּוֹרה ואחתַעל ִמ ִַה ְ ָ ֵָ וּשׁוֹ
בּפר ְ ַ ַ שׁ"יֶ ְָ ֵ
אחד כּל בּקּשׁת ַרָ ִשׁכּתב ַַ ָָ ֶַ 7 ‡Ï"L17 …» ƒ∆¿ „Ú
‰È˙k בכלל«≈ ƒ, ,
ÔzÈÏ 88 ‡Ìz»ƒ χNÈ ≈»»»¿¿ƒ 25
̉Êe 13
ÔÓƒָ ְ B‡ÈˆBÓe
שׁבּכתב 46 ƒ ‡,„Á
» ∆ „Á‡Ï
» ∆ ¿ ‰BË
» ‰LÏ
» » ¿89 "‰Òt
‰BË
» » ¿ « ≈
˙‡M
‰ÓÈ˙ÁÂ
» ƒ»¬ ƒ«
בּתּוֹרה ֶ ִ שׁבּעלֿ ֶפּה ַ ָ תּוֹרה ֶ ְ ַ וֹבהוּשׁהּ,ט ָ ָ שׁנה בּפר ָ ָָ וֹבה ֵ ְל תּוֹרה ָ ְ וחתימה ָט ללמ ִוֹד ָ כּתיבהִ ְַ ֲ שׁמּתחילָליתּן ְ ְ ִ ִ
למקראַ ֵֶ ִ ", ישׂראל ֵָ ְָ ְִ ְ ִ 8
18 שנאמר כשם 26
14
47 ÔÓ
מּקוֹמƒוֹ, ‡B˙B
אישׁ ִמ ְ ‡ÈÓeִ ,˙eÏb‰אישׁ≈ִƒבּידיו וֹחז ְ«ָ»ָ להיוֹת ַאגּםֵ יּם ֵ צריְ ְִ
וּמק
ַ , עצמִוְֹ ֶָ ִ
נּגלה והַ נּראה ַ ְְ בּ"ה(
ֶ ְ ִ)הקַהָ וּאוֹב ַ ָ בּט שׁה
ְ וּקה ֶ גּוּפא ָ(, תהיה ָ ְ 199
וּמת
‰Ï‚p‰Â
שהיציאה¿«∆¿ƒ
‰‡p‰
∆ ¿ƒ« BËa מצרים ¿ ‰˜e˙Óe
ביציאת»
¿ 27 15
48 „Ú « ,Án‰ » ¿∆« χ∆ ˆÈn‰
וֹציאוֹ«≈ִמן« ַה ָגּלוּתִ ֵ , 28טוב
שאפילו
של האדם, המקנה עד
במושגים כולל גם מושלמת
גלוי גם 16
וֹתוֹ וּמביא א
,ÈÓˆÚ‰מרחב בעצם ,לא 49
נדּחנוּ ִ
אחדִֵ ָ,וּמ לק ֵֶבּץָ לאחד
ַ ְ יּשׂראְלֶ ָ ֵ וּקטָוְּ ִואחתתּל ִמ ְ תּם ְ ַ וא ֶ
ַ ְאחדְ ַ שׁנּאמר 91
ָ ֶ כּל ַתּפילת ֶ ֶָ ֱ ַָ ְ ִִ ְְ 20
כּענין 10
ƒ¿«» ÁnÏ «∆¿ » ‡„Á
»∆ Ïk
תישאר אחת »
לא ˙ÏÈÙz
בהמה« ƒ
Ìi˜Óeשל«¿ Ìb פרסה≈
«¿ 29 17
כּאן
50 ÁnL ָ וּא
» ¿∆∆ ÈÙÎe ה העצמי
ִ ְ ַ ָ שׁמּרחב
בּחסד רק יחסית למצר ¿ƒ ָ ְ ֶ ֶ וּכפי
ִ ְ העצמי,
כּוּלםֶ ֶ ְ , ִ ְ ַ ָ מּרחב
וּמביא ֶאת ָ ָ ְ ֶ ל
ַ עד ַ
הארץִ ֵ , , מּרחב ָ ְ ֶ הַ
כּנפוֹת ָ ָ ֶ אל ֶ מּיצר ַ
מאר ַבּע ַ ְֵ ה ַ מן ִ
העתידה ֵ ַ ְ
21
11 eÁc
≈ »ƒ ıa˜Ï≈«¿ χNiÓ
הגאולה וכך¿» ≈
תהיה במצריםƒƒ ,
˙Á‡Â
««¿ 30 18
51 ,‰hÓÏ
תּית
אמ¿ ִ«»ִ ֲ Ô‡k וחר »וּת ֵ‡e‰ִÈÓˆÚ‰תּית ְ
אמƒ
וּלה»«ֲ¿ ִ גּא ָ ְ
בּניהם הּ, שׁוּט
נּגלהִ ,עם ְ ֵ ֶ ָ כּפְ ִ וּלה ָ
וה ִ ְ ֶ בּגּא ְ
נּראה ְ ַ ַ , טפחים ִ ָ ְ
וּברחמיםְ ,בּטוֹב ַה ִ ְ ֶ שׂרה ָ ָ מע
ֲ ֵ טּה
ְַ ֲ ִ ָ למ
ַ ְ 22
12 BË
‡ÈÓe
ƒ≈ ÔÙB‡a
∆,ı‡‰
∆ ¿» » ˙BÙk
הרכוש, ¿« Úa‡Ó
«
שלימות ¿ « ≈
עם 31
19
,ÌÈÁÙËבתוך מציאות 52 ƒ»¿ ‰NÚÓ מּשׁ».שׁ"לאוֹב ַמ≈ָ¬ » בּקר
צדקנוּ ְֶ ָ ֹ עדֵ ְַ ִ ,88 שׁיח
תּם ַ בּביאת ִ ְאמָ ִ וכס ָפּם ְְ ִָ ָ ַ
וּזהבם וּבנוֹתיהםְ ַ ְ , ישראל ֶ ֵ ְ 13
23 B˜a,‰Áψ‰בני ¿»
את¿»כל»« ÏL ∆ » ÔÙB‡e
,ÌÏek ‡˙ ∆ ¿∆ 32
20
53 ,dËeLÙk
» ¿ƒ ‰Ïe‡ba העולם «¿ » גם כולל הארץ, כנפות בארבע הפזורים 21
‡54 ,˙ÈzÓ
וֹפן ֶשׁל וּבא ֶ וֹפן טוֹב ְ פּרסה" ְ ,89בּא ֶ שּׁאר ַ ְ ָ ִ 14ת ָ ֵ
ƒƒ¬ ˙eÁ ‡≈¿ ˙ÈzÓ ƒƒ¬ ‰Ïe‡b ¿ » ,ÌÈÓÁe
ƒ¬ «¿ „ÒÁa 22את ה'נידחים' ¿∆∆
55 B˜a ˆ„˜»¿ e≈¿ƒ ÁÈLÓ « ƒ ¿ ˙‡Èa ¿« ƒ צדקנוּ, ֵ ְ ִ שׁיח
ַ ִ מְ ידי ֵ ְ ֿ על ∑ ַ מּשׁ, ָ מ ַ וֹב בּקר ָ ְ , הצלחה ָ ָ ְ ַ 15
ÌÚƒ ,‰Ï‚p‰Â
∆¿ƒ«¿ ‰‡p‰ ∆ ¿ƒ« BËa¿ 23
56 .LnÓ «» וֹשׂה ֹזאתְ ,כּמוֹ עצמוֹ ע ֶ קּבּ"ה ַ ְ שׁה ָ ָ וֹפן ֶ ַ אבל ְבּא ֶ ָ ֲ 16 ÌtÒΠ»¿«¿ ,̉È˙Be ∆ ≈ ¿ ̉Èa ∆ ≈¿ 24
חמשׁ "בּן ָ ֵ )ל ֶ תּוֹרה ְ 90 בּפרוּשׁוֹ ַעל ַה ָ שׁכּתב ַר ִשׁ"י ְ ֵ ַ ָ ֶ ‡Ï"L 17 ‡… ∆ „Ú« , Ìz 88 »ƒ ̉Êe »»¿ 25
89 "‰Òt » ¿ « ≈
˙‡M » ƒ 26
שׁבּכתב
בּתּוֹרה ֶ ִ ְ ָ שׁבּעלֿ ֶפּה ַ ָ תּוֹרה ֶ ְ ַ וּשׁהָּ , בּפר ָ תּוֹרה ְ ֵ ללמוֹד ָ שׁמּתחיל ִ ְ למקרא" ֶ ַ ְ ִ ְ ִ ְָ 18 שנאמר כשם
בּידיו ִאישׁ ִאישׁ ִמ ְמּקוֹמוֹ, וֹחז ְ ָ ָ להיוֹת א ֵ צריְ ִ עצמוֹ ָ ִ )הק ָבּ"ה( ַ ְ
גּוּפא(ֶ ,שׁהוּא ַ ָ 27ביציאת מצרים שהיציאה תהיה ָ 19
28מושלמת כולל גם המקנה עד שאפילו
וּמביא אוֹתוֹוֹציאוֹ ִמן ַה ָגּלוּתִ ֵ , אחד ,וּמ ִ לאחד ֶ ָ וא ֶתּם ְתּל ְוּקטוּ ְ ֶ ָ שׁנּאמרַ ְ 91
כּענין ֶ ֶ ֱ ַ
ָ ְ ִ ְ 20
29פרסה של בהמה אחת לא תישאר
העצמי הוּא ָכּאן
שׁמּרחב ָ ַ ְ ִ
וּכפי ֶ ֶ ְ ָ העצמיִ ְ ,
מּרחב ָ ַ ְ ִ מּרחבַ ,עד ַל ֶ ְ ָ
מּיצר ֶאל ַה ֶ ְ ָ 30במצרים ,וכך תהיה הגאולה העתידה ִ 21מן ַה ֵ ַ
אמ ִתּית,
וחרוּת ֲ ִ אמ ִתּית ְ ֵ
וּלה ֲ ִ שׁוּטהְּ ,גּא ָ כּפ ָ וּלה ִ ְ בּגּא ָטפחיםְ ַ ,
שׂרה ְ ָ ִמע ָ ָ
למ ָטּה ֵ ֲ ַ ְ 22 BË ÔÙB‡a
31עם שלימות הרכוש∆ ¿ ,
בּקרוֹב ַמ ָמּשׁ. צדקנוּ ְ ָשׁיח ִ ְ ֵ
בּביאת ְמ ִ ְִַ ַ 23 B˜a
»¿ ,‰Áψ‰
»»¿« ÏL ∆ ÔÙB‡e
∆ ¿ 32
∑
(87תהלים כז ,ד (88 .ישעי' ס ,ט (89 .כמ"ש ביצי"מ -בא י ,כו (90 .נצבים ל ,ג (91 .ישעי' כז ,יב.
)(ipy meil עמ'`א "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz
cenr fi sc
ליום שני zegpn
מנחות המשך ביאור למס'
14 íLk
¥ §y df weqtn cenll yi cerå§ .mixeni`a - çaæî © ¥ § ¦ úìéëàa
©© ¦ £ àøîâ 1
15 xyad zlik` lr aygyk - íãà ¨ ¨ úìéëàì
© ¦ £ © íãà ¨ ¨ úìéëàî
© ¦ £ ¥ ïéáMçnL
§ §© § ¦ éaø
¦ © øîà© ¨ éqà
¦ © éaø
̈¦ © øîà
© :xfril` iax ly enrh z` zxxan `xnbd 2
16 zxhwd lr aygyke - ça © ¥ æî
§ ¦ úìéëàì
© ¦ £ © çaæî
© ¥ § ¦ úìéëàîe
© ¦ £ ¥ ,epnfl ueg dpi`y dlik` zaygna lqetd øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøc
¦ © § àîòè
¨ £ © éàî© ,ïðçBé
¨¨ 3
17 çaænì
© ¥ § ¦ © íãà ¨ ¨ úìéëàî
© ¦ £ ¥ dpiyyk ïéáMçî ¦ § © § Ck¨ .mpnfl ueg mixeni`d ÷(gi f `xwie) lebit ipica wqerd weqta xn`p - àø ¨ § øîà© ¨ .dkxck 4
18 - íãàì ¨ ¨ ¨ çaæî
© ¥ § ¦ úìéëàîe
© ¦ £ ¥ ,epnfl ueg xyad z` xihwdl aygy - ,dvxi
¤ ¨ ¥ `l ¦ ¦ § © mFIA© åéîìL
Ÿ iWilXd ¨ ¨ § çáæ
© ¤ øNaî
© § ¦ ìëàé
¥ ¨ ¥ ìëàä
'Ÿ ¨ ¥ íàå
§¦ 5
19 mrhd dn - àîòè ¨ £ © éàî© .mpnfl ueg mixeni`d z` lek`l aygyk (.hk migaf) l"fg ex`iae .'ebe 'didi¤ § ¦ lEBR¦ ,Fl aWgi ¥ ¨ ¥ `l`Ÿ Fz Ÿ aixwOd
© ©§ ¦ 6
20 ïBL ìa§ ¦ äøè÷äì
¨ ¨ § © § àðîçø
¨ ¨ £ © eäðé÷tàcî
§ ¦ § © § ¦ .weqt eze`n cnlp df oic mby oeyld ltkne .epnfl ueg zaygna aixwnd lr xacn weqtdy 7
21 d`ivede mc` zlik`l dxhwd aezkd deydy jezn - äìéëà ¨ ¦£ úìéëà
© ¦ £ ãçà
¨ ¤ ,øaãî
¥ © § áeúkä
¨ © úBìéëà ¦ £ ézLa
'¥ § ¦ y rnyn 'lk`i lk`d 8
22 .efl efn miaygne ,dey mpicy rnyn 'dlik`' oeyla mixkfen zelik` ipin ipy ,xnelk - çaæî © ¥ § ¦ úìéëà
© ¦ £ ãçàå¨ ¤ § íãà ¨¨ 9
23 miwlegd ïðaøå ¨ ¨ © § :weqtd z` miyxec minkg cvik zx`an `xnbd gafnd 'zlik`'e ,gafd xyan lke`y mc`d zlik` .weqta 10
24 `ivedy dn - àðîçø ¨ ¨ £ © eäðé÷tàc
§ ¦ § © § éàä© c mix`an xfril` iax lr oica gafn zlik` dxkfede .mixeni`d z` eilr mixihwny 11
25 'cnll `a ,'äìéëà יב. £ ïBL
כז¨ ¦ , ìa
§ ¦ gafn
ישעי' (91 zlik`a
נצבים ל ,ג.lebit(90aezkdכו. י, בא
zlqet"daygnyמ -
כמ"ש ביצי myk(89 ישעי© § '¤ס¦ § ,ט.
- ïéáMçnL ¥ §(88
íLk øîBìד,Eì§ .
תהלים כז©,
ick lebitd (87 12
zlqet daygn jk - ïéáMçî ¦ § © § Ck¨ ,gafd xyaa - íãà ¨ ¨ úìéëàa
©© ¦ £ 13
אגרת הקודש של כב' קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש כ
לקראת שנת תשמ"ט
(תרגום מאידית)
ב"היום ד' פרשת תבוא אל הארץ גו' ושמחת לפני ה' אלקיך,
ח"י אלול ,ה'תשמ"ח ,שנת הקהל
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם,
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
"פותחין בברכה ובשמחה" – בעמדנו בימי חודש אלול (בהתאם למנהג ישראל) ,ובמיוחד ביום
הסגולה ח"י אלול ,יום ההולדת של שני המאורות הגדולים ,הבעל-שם-טוב ,מייסד תורת החסידות הכללית
(בשנת נח"ת) ,ואדמו"ר הזקן ,מייסד תורת חסידות חב"ד ,בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת קה"ת),
ובמיוחד בשנה זו ,שח"י אלול חל ביום הרביעי בשבוע ,רביעי למעשה בראשית ,שבו שני
המאורות הגדולים – השמש והירח – החלו להאיר על הארץ,
יום ד' פ' תבוא ..ח"י אלול :להעיר שגם יום ההולדת של רבינו הזקן הי' ביום הרביעי פ' תבוא ,שבשיעור
חומש היומי (כז ,כ .שם ,ט) נאמר :תבוא אל הארץ גו' ,היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך – שנעשה בר"ה בהכתרת
המלך.
פ' תבוא :ראה לקו"ש חכ"ד ע' 641הערה ד"ה פ' תבוא .לקו"ש חל"ד ע' 145הערה .1
פ' תבוא ..ח"י אלול :להעיר מתורות הבעש"ט בפסוקי ריש פרשת תבוא ,שנאמרו בש"פ תבוא ח"י אלול
תרנ"ב ("היום יום" ח"י אלול .כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ג) .וראה שיחת ש"פ תבוא ,ח"י אלול
ה'תשמ"ז .הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו ,הערה ד"ה זה.
תבוא אל הארץ גו' :פרשתנו (תבוא) כו ,א .וראה גם לקמן כז ,ג.
ושמחת לפני ה' אלקיך :פרשתנו כז ,ז – סיום וחותם דשיעור יום זה.
אלול :הראשי-תיבות בתיבה זו – ראה לקו"ש ח"ט ע' 297ואילך .חכ"ד ע' .177שם ע' .313-14קונטרס
שיחת ש"פ ראה ה'תשמ"ו ס"א-ד .וש"נ.
שנת הקהל :ראה מכתב וא"ו תשרי שנה זו ,הערה ד"ה זה.
פותחין בברכה :ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק (שבתניא) .וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641הערה ד"ה זה.
ׂמח ,כדלקמןובשמחה :תנאי בעבודת הוי' – שהיא צ"ל תמיד .ובהדגשה יתירה בשנה שסימנה ושמה ִּת ְש ַ
במכתב.
בעמדנו ..אלול ..מנהג ישראל ..לאחל :ראה מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט (מלקוטי מהרי"ל הל' ימים
הנוראים) :נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יוה"כ רומז לו כו' שהוא מעתיר עליו
שיזכה בימי הדין הבאים לטובה ,להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים.
מנהג ישראל :אשר מנהג ישראל תורה היא – ראה תוד"ה נפסל ,מנחות כ ,ב .ושם :מנהג אבותינו תורה
היא .ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד .שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד רסט"ז .ובמנהגים ישנים
מדורא ע' :153והמנהג תורה היא .ובשו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפא :ומנהגן של ישראל תורה היא .וראה ירושלמי
פסחים פ"ד ה"א.
יום סגולה :ראה ספר השיחות ה'תש"ג (ע' 140ואילך) שאמרו אז "גוט יו"ט" .וראה בהנסמן במכתב ח"י
אלול ה'תשמ"ו הערה ד"ה זה.
ח"י אלול ,יום ההולדת :בענין יום הולדת של צדיקים – ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 86שוה"ג להערה .1
וש"נ .וראה ג"כ בעניננו (ח"י אלול) :ספר השיחות ה'תש"ג ע' 89ואילך .שם ע' .186נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד
ע' 189ואילך .וראה גם קונטרס שיחת אחש"פ שנה זו ע"ד ההנהגה ביום הולדת ,ובהערות שם.
יום ההולדת של שני המאורות הגדולים :ספר השיחות ה'תש"ג ע' 141ואילך .וראה לקו"ש חכ"ד ע' 178
ואילך ,ובהנסמן שם.
בעל-שם-טוב :ראה לקו"ש ח"ח ע' 27הערה 42ובשוה"ג שם.
בשנת נח"ת :ראה לקו"ד כרך א לא ,א ואילך .ספר השיחות ה'תש"ג ע' .146שם ע' .188
בעל התניא והשולחן-ערוך :ראה לקו"ש ח"ו ע' 36ואילך ובהערה 14שם.
בשנת קה"ת :ראה ספר השיחות ה'תש"ג ע' .188
ח"י אלול ..ביום הרביעי ..שני המאורות הגדולים :ראה לקו"ד כרך ג תפ ,סע"ב :ספר השיחות ה'תש"ה ע' ,129
שבח"י אלול תק"ה (אשר אז נולד רבינו הזקן) – שהקביעות דח"י אלול אז היתה ביום הרביעי – אמר הבעש"ט
לתלמידיו ,אשר "ביום הרביעי וואס בו נתלו המאורות ,איז אין דעם יום הרביעי פון קומי אורי (הפטרת ש"פ
תבוא – ישעי' ס ,א) ַארָאפגעקומען ַא נשמה חדשה וועלכע וועט בַאלייכטן די וועלט אין תורה הנגלית והחסידות".
אכ אגרות קודש
הרי ודאי שהיום הוא הזמן המתאים לכל אחד ואחת לאחל לכל אחד ואחת ,בתוך כלל ישראל,
שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות – כפי הנוסח המקובל על כל ישראל ,נוסח הכולל את כל הברכות.
במיוחד כיון שקיים קשר מיוחד בין ח"י אלול לבין ראש-השנה ,על פי הידוע שנוסף על כך שכל
חודש אלול הוא זמן של הכנה וחשבון-הנפש – הרי שנים-עשר הימים האחרונים של חודש אלול ,החל
מיום ח"י אלול ,מיוחדים בכך שכל אחד מהם קשור בחודש (שלם) מחדשי השנה ,יום לחודש .נמצא
שח"י אלול – הראשון שבשנים-עשר הימים – הוא כנגד חודש תשרי ,וכך הוא מקשר את ראש-השנה
של שנה זו עם ראש-השנה של השנה החדשה הבאה.
***
חשבון-הנפש האמור ,צריך לכלול במיוחד את שלושת הענינים שבהם מתייחדת השנה
ׂמח" ,כפי שדובר באריכות בהזדמנויות
"ת ַש ַ
ׂמח" ,ושנת ְּ
"ת ְש ַ
הנוכחית מכל השנים :שנת "הקהל" ,שנת ִּ
שונות ,ובקצרה:
"שנת הקהל" ,הנקודה העיקרית של מושג זה היא פעילות מוגברת ,בכמות ובאיכות ,לקרב
אנשים נשים וטף אל הקב"ה ,כולל על-ידי מעשים בפועל בכל שלושת הדברים :תורה ,עבודה וגמילות
חסדים ,ובכך גם לחזק עוד יותר את הקשר ("הקהל") בין בני ישראל ,איש לרעהו ,עד לאחדות מלאה
של כלל ישראל" ,גוי אחד בארץ" ,ועד אחדות עם ה' אחד על-ידי תורתנו ,תורה אחת.
ׂמח" .להיות במצב של שמחה אמיתית" ,עבדו את ה' בשמחה" – שמחה של תורה "שנת ִּת ְש ַ
ושמחה של מצוה – לא רק בימי שמחה ואירועים משמחים ,אלא כיון שכל יהודי נברא לשמש את קונו,
צריך הרי להיות "בכל דרכיך דעהו" ,ופירוש הדבר – מצב תמידי של שמחה.
לשמח את קונו :ע"י "נחת-רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" – פירש"י עה"פ ויקרא א ,ט (וראה תו"כ שם).
ספרי (הובא בפירש"י) עה"פ פינחס כח ,ח .וראה לקו"ת דרושים לשמע"צ שם פט ,ב .ולהעיר מקובץ מכתבים
שבסו"ס תהלים ע' .199סה"ש ה'ש"ת ע' .157
ובוראו :שבריאת אדה"ר בר"ה.
ישמח ה' במעשיו :תהלים קד ,לא .וראה לקו"ת דרושים לשמע"צ פח ,ד ואילך – בענין "זמן שמחתנו",
דרושים לסוכות (ד"ה ביום השמע"צ) פב ,א ואילך.
והחי יתן אל לבו :קהלת ז ,ב.
המעשה הוא העיקר :אבות פ"א מי"ז .תקו"ז תנ"ב (פז ,סע"א) .ת"ס (צג ,ב) .ת"ע (קלג ,ב .קלד ,א).
חשבון הצדק :ראה מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"א (לקו"ש חכ"ד ע' 601ואילך).
בהיקף גדול ונעלה ביותר :כי מעלין בקודש – ברכות כח ,א .וש"נ .ולהעיר מאגה"ק סי"ד ,שבכל שנה (בראש
השנה) "יורד אור חדש עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה".
יחיש את הגאולה האמיתית והשלימה :ראה מכתב י"א ניסן שנה זו ,הערה ד"ה איילט נָאכמער צו די גאולה.
כמצות רצונך :ראה תו"ח ר"פ ויחי (צה ,א .צו ,ג-ד) .אוה"ת ויחי כרך ו תתשכח ,ב ואילך .שם כרך ז
תתתסח ,סע"ב ואילך .המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך .ד"ה מצה זו תר"ם פס"ג .ובכ"מ.
מקדש אד' כוננו ידיך :בשלח טו ,יז .וראה פירש"י עה"פ .זח"ג רכ"א ,א .ועוד.
כהנים בעבודתם ..במעמדם :נוסח תפילת "רבון העולמים" לפני "איזהו מקומן".
לבני קורח :תהלים פז ,א.
כפי שחז"ל מבארים :ראה סנהדרין קי ,סע"א .תנחומא קרח יא .זח"ג נו ,ב.
"ירח ימים" :תצא כא ,יג .וראה זהר-חדש עה"פ (נח ,סע"ד) .ל"ת להאריז"ל עה"פ (וראה אוה"ת נ"ך ח"ב
ס"ע א'נ ובשוה"ג שם).
מזמור שיר ..בפה ובכלי :לקו"ת ברכה ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית (הא' – צח ,ג) :ד"ה זה בסידור (עם
דא"ח) שער החנוכה רעז ,ג-ד (וראה אוה"ת וישב כרך ה' תתקו ,א) .סה"מ תר"ל ע' קס .תרלו ח"ב ע' רמה-ו.
המשך תער"ב ח"א פקע"ג (ע' שנא) .סה"מ ה'ש"ת ס"ע .143וראה לקוטי לוי"צ לזח"ג ע' רפב ואילך.
ושמחת ..עולם על ראשם :ישעי' לה ,י .נא ,יא.
להצלחה :ראה אוה"ת וישב רעח ,א-ב .וראה לקוטי לוי"צ – אגרות ע' ל ואילך.
גכ
מכתב כללי לראש השנה
(תרגום חפשי מאידיש)
שלום וברכה!
ח"י אלול הוא ,כידוע ,יום הולדתם של שני המאורות הגדולים ,גדולי ישראל בדורותיהם
ובדורות שלאחריהם — הבעל-שם-טוב ,מייסד תורת החסידות הכללית (נולד בשנת נח"ת) ,ואדמו"ר
הזקן ,מייסד תורת חסידות חב"ד ,בעל התניא והשולחן-ערוך (נולד בשנת קה"ת).
והדבר מודגש עוד יותר בשנה זו ,כאשר על-פי קביעות השנה חל ח"י אלול ביום רביעי ,היום
הרביעי למעשה בראשית ,שבו "שני המאורות הגדולים" (השמש והירח) החלו לזרוח ולהאיר על הארץ.
אחת מנקודות היסוד בתורת הבעל-שם-טוב (ומתבארת בהרחבה בתורת חסידות חב"ד) היא
הענין של השגחה פרטית — שכל דבר שמתרחש בעולם ,לא רק בקשר למין המדבר (האדם) ,אלא גם
בקשר לבעלי-חיים ,ואפילו לצומח ולדומם — איננו מקרי חס-ושלום ,אלא מכוון מאת בורא העולם
פ' תבוא :ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' .)641לקו"ש חל"ד ע'
145הערה .1
פ' תבוא . .ח"י אלול :להעיר מתורת הבעש"ט בפסוקי ריש פרשת תבוא שנאמרו בש"פ תבוא ח"י אלול
תרנ"ב ("היום יום" ח"י אלול .כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ג .ספר השיחות תרצ"ז ע' .)207וראה
שיחת ש"פ תבוא ,ח"י אלול ה'תשמ"ז .הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ה הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ט ע' .)515
ח"י אלול . .יום הולדתם של שני המאורות הגדולים :שיחת ח"י אלול ה'תש"ג (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 141
ואילך) .וראה לקו"ש חכ"ד שיחה לח"י אלול (ע' 178ואילך) ,ובהנסמן שם .וראה הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תש"נ
הערה ד"ה ח"י אלול ,יום ההולדת (התוועדויות תש"נ ח"ד ע' .)267
בעל-שם-טוב :ראה לקו"ש ח"ח ע' 27הערה ,42ובשוה"ג שם.
בשנת נח"ת :ראה לקו"ד כרך א לא ,א ואילך .שיחת ח"י אלול ה'תש"ג וכ' אלול הנ"ל (ספר השיחות שם
ע' .146שם ע' )188
בעל התניא והשולחן-ערוך :ראה לקו"ש ח"ו ע' 36ואילך ,ובהערה 14שם.
בשנת קה"ת :ראה שיחת כ' אלול הנ"ל (ספר השיחות שם ע' .)188
ח"י אלול . .ביום רביעי . .שני המאורות הגדולים :ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה סי"ד (לקו"ד כרך ג תפ,
סע"ב .ספר השיחות ה'תש"ה ע' ,)129שבח"י אלול תק"ה (שאז נולד רבינו הזקן) — שהקביעות דח"י אלול אז
היתה ביום הרביעי — אמר הבעש"ט לתלמידיו ,אשר "ביום הרביעי ווָאס בו נתלו המאורות ,איז אין דעם יום
הרביעי פון קומי אורי (הפטרת ש"פ תבוא — ישעי' ס ,א) ַארָאּפגעקומען ַא נשמה חדשה וועלכע וועט בַאלייכטן
די וועלט אין תורה הנגלית והחסידות".
ביום רביעי . .שני המאורות הגדולים . .החלו לזרוח :בראשית א ,טז ואילך.
שני המאורות הגדולים (השמש והירח) :וגם הכוכבים .אשר כאו"א מבנ"י דוגמתם (ראה שמו"ר פט"ו ,כו.
במדב"ר פ"ב ,יג .ועוד) .ובעבודה :המאור הגדול — תורה-שבכתב ,המאור הקטן — תורה-שבעל-פה ,והכוכבים
— מצוות (ראה של"ה טז ,סע"א .קצא ,רע"א (הובא באוה"ת בראשית לו ,סע"ב .נ"ך כרך א ע' ריז .ועוד) .ד"ה
לסוסתי תקס"ד (לקו"ת שה"ש יא ,ד .סה"מ תקס"ד ע' ג .שם ע' רמט ואילך .מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי
חתונה ח"א ע' כט ואילך) .לקו"ש חלק ל ע' 10ואילך).
אחת מנקודות היסוד בתורת הבעל-שם-טוב . .השגחה פרטית :ראה בארוכה כתר שם טוב הוספות סי' קיט
[בהוצאת תשנ"ט — קעט] ואילך .וש"נ .קונטרס השגחה פרטית (לקו"ש ח"ח ע' 277ואילך).
הענין של השגחה פרטית :וידוע ראיית אדמו"ר הזקן מחולין (סג ,א) משלך .וראה לקו"ש ח"ז ע' .63
לקו"ש חלק ל ע' .50-149
לא רק בקשר למין המדבר (האדם) :דבזה כו"ע מודים (גם לולא חידוש הבעש"ט) — ראה קונטרס הנ"ל
(לקו"ש ח"ח ע' 278ואילך).
אגרות קודש דכ
ומנהיגו .ודאי שכך הוא בכל מאורע הקשור ביהודים ,ובמיוחד בצדיקים ונשיאי ישראל ,אשר ביחס
אליהם ההשגחה העליונה היא באופן מיוחד ,וכל פרט בקורות חייהם נושא בקרבו כוונה מיוחדת.
מכך מובן ,שכיון שיום הולדתם של "שני המאורות הגדולים" חל בחודש אלול ,מהווה הדבר
הוכחה על הקשר המיוחד שלהם עם התוכן הכללי של חודש זה — תקופת חשבון הנפש על השנה
החולפת וההכנה לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
דבר זה מתבטא ומואר בפתגם החסידים ,שנמסר על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר — "ח"י אלול
הוא היום שמביא חיים באלול . .ח"י אלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי".
כן ידוע ,שנוסף על כך שחודש אלול כולו הוא זמן של חשבון הנפש על השנה החולפת ושל הכנה
לקראת השנה החדשה ,הרי שנים-עשר הימים האחרונים של החודש ,מח"י אלול והלאה ,מתייחדים
בכך ,שכל אחד משנים-עשר הימים הללו קשור באחד משנים-עשר חדשי השנה — יום לחודש — וח"י
אלול ,הראשון משנים-עשר הימים הללו ,הוא כנגד הראשון משנים-עשר החדשים ,הוא חודש תשרי.
כך מחבר יום ח"י אלול את ראש-השנה של השנה שעברה עם ראש-השנה של השנה הבאה.
* * *
בראש-השנה מחדש הקב"ה את חיותה וקיומה של כל הבריאה .בכל שנה ,בזמן זה ,באה
מחדש חיות אלקית להחיות את כל הבריאה במשך השנה הבאה (עד ראש-השנה של השנה שלאחרי').
לפיכך נקרא יום זה "ראש השנה" (ה"ראש" של השנה) ,ולא "תחילת השנה" ,שכן כשם שבחיי האדם,
הראש מהווה המקור שממנו מתפשטת חיות הנפש לכל הגוף ,מה"ראש" לכל אבר — כך גם "ראש
השנה" מהווה ה"ראש" ,והמקור לחיות מחודשת לכל השנה ,ומראש-השנה מתחלקת חיות זו לכל
יום מימות השנה.
וזו משמעות הדין והמשפט של ראש-השנה ,שהוא יום הדין לא רק על עם-ישראל ,אלא
על כל האומות והברואים; כפי שאנו אומרים בתפילות ראש-השנה" :ועל המדינות בו יאמר"" ,זכר
ודאי . .בכל מאורע הקשור ביהודים :ראה לקו"ד כרך א פד ,סע"א ואילך (נעתק בכתר שם טוב שם סי' קכ
[קפא]) :די השגחה פרטית ווָאס על עם קרובו ית' דָאס קען מען גָאר ניט אויסמָאלן . .דָאס ווָאס עס איז נוגע ַא
אידן הוא בהשגחה פרטית ווָאס מען קען דָאס ניט פַארשטיין .וראה לקו"ש חלק ל ע' 149ואילך.
ובמיוחד בצדיקים . .ההשגחה העליונה היא באופן מיוחד :כמ"ש (תהלים לג ,יח .לד ,טז) עין ה' אל יראיו ,עיני
ה' אל צדיקים .וראה זח"ג (אד"ר) קל ,א .וראה פרטי הדרגות בתו"א וירא (טו ,ב) .לקו"ת ראה סד"ה כי תשמע
(ובקיצורים שם) .וראה גם אוה"ת וירא ד"ה אשר יאמר היום .ועוד.
חודש אלול . .חשבון הנפש :ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141ואילך .תרח"ץ ס"ע סו .סה"מ אידיש ע' .75שם
ע' .129ובכ"מ .וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' כ ,ובהנסמן שם הערה .65
פתגם :שיחת ח"י אלול ה'תש"ה ס"א (לקו"ד כרך ג ע' .946ספר השיחות ה'תש"ה ע' .)122נתבאר
בלקו"ש חי"ט שיחה לח"י אלול (ע' 250ואילך) .חכ"ט שיחה לח"י אלול (ע' 161ואילך).
אני לדודי ודודי לי( :שה"ש ו ,ג) ר"ת אלול — אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה פ"א .פע"ח שער כד (שער
ר"ה) פ"א .שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ .ב"ח לטור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א (ד"ה והעבירו) .הנסמן בסה"מ
מלוקט ח"ב ע' פב הערה .67
ידוע . .יום לחודש :שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר השיחות ה'תש"ג ע' .177שם ע' .)179
חודש תשרי :אשר התחלתו וראשו הוא יום ראש-השנה.
בכל שנה ,בזמן זה ,באה . .חיות אלקית :ראה גם תניא אגה"ק סי"ד.
לפיכך נקרא יום זה "ראש השנה" :ראה לקו"ת תבוא מא ,ג .נצבים מז ,א-ב .דרושים לר"ה נח ,א-ב .עטרת
ראש שער ר"ה בתחילתו .אוה"ת דרושים לר"ה כרך ה ע' ב'עז ואילך .המשך וככה תרל"ז ע' קכח .ובכ"מ.
ולא "תחילת השנה" :כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז ,א) "זה היום תחלת מעשיך" .וראה
המשך תרס"ו ע' טז .שם ע' כ .ובכ"מ.
ועל המדינות בו יאמר :תפלת מוסף דר"ה ("אתה זוכר") ,מירושלמי ר"ה פ"א ה"ג .ויק"ר רפכ"ט .יל"ש
עה"פ (פינחס כט ,א) ובחודש השביעי (רמז תשפב).
זכר כל היצור לפניך בא :תפלת מוסף דר"ה (שם).
הכ אגרות קודש
כל היצור לפניך בא"" ,וכל באי עולם יעברון לפניך"; שכן המשפט מתייחס להתחדשות הכללית של
החיות האלקית — של הבריאה כולה ושל כל נברא בפרט.
והכרה זו ,שהדין והמשפט מקיפים את חיותה וקיומה של כל המציאות האנושית בפרט ,ושל
כל העולם בכלל ,צריכה לחדור ולמלא את חשבון-הנפש של יהודי בימי ההכנה של חודש אלול ,ואז
הדבר מביא אותו להתמסרות מוחלטת להקב"ה ,כפי שזה מתבטא בראשי-התיבות של "אלול" — אני
לדודי ודודי לי — שיהודי מוסר את ה"אני" שלו ,את כל מציאותו וישותו ,להקב"ה ,וזה מעורר את
"ודודי לי" — שהקב"ה מגלה את אהבתו ליהודי ,ומשפיע לו חיות ,בבני ,חיי ומזוני רוויחי ,ובכולם
רוויחי ,כתיבה וחתימה טובה ,לשנה טובה ומתוקה.
* * *
בכל האמור מתווספת הארה וחיוניות מיום ח"י אלול ,יום הולדת "שני המאורות הגדולים",
אשר "נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי".
אחד מיסודות תורת הבעל-שם-טוב — המוסבר בהרחבה על-ידי אדמו"ר הזקן — הוא,
שבריאת העולם כולו" ,בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ,לא היתה באופן חד-פעמי
בששת ימי בראשית ,אלא שבריאת העולם כולו מתחדשת בכל יום ויום ,ויתר על כן — בכל רגע
ורגע ,והדבר מורה על חסדו הבלתי-מוגבל של הקב"ה :לא זו בלבד שהוא ,ברוך-הוא" ,זן את העולם
כולו בטובו בחן בחסד וברחמים" ,אלא יותר מזה — הוא בורא ללא הרף את העולם ואת אין-ספור
היצורים שלו.
הבריאה המתמדת של המציאות על-ידי הקב"ה עצמו היא גם ,מלבד מסיבות נוספות —
משום שהשפעה תמידית זו מן הבורא אל הנברא ,יוצרת ומביאה את הנברא להכרה עמוקה ולתחושה,
שהכל וכולם תלויים לגמרי בחסדו התמידי של הקב"ה ,וזה מביאו שוב להתמסרות תמידית ומלאה
לבורא העולם ,שימלא את רצונו וכוונתו של הקב"ה במלוא המידה.
וזהו הקשר ההדוק בין ח"י אלול ,כיום ההולדת של "שני המאורות הגדולים" ,לבין חשבון-
הנפש וההכנה המיוחדת לראש-השנה ,המתחילה בח"י אלול :על-ידי ההתבוננות היטב במה ש"שני
המאורות הגדולים" מלמדים אותנו ,מתווספת הארה גדולה וחיות בעבודה של "אני לדודי ודודי לי"
— ההתמסרות הפנימית של היהודי ("אני") ושל הקב"ה ("דודי") ומהקב"ה ("דודי") ליהודי ("לי").
* * *
האמור לעיל — ההכרה שכל נברא תלוי באורח מתמיד בחסדי השם — הוא תוכן עיקרי
של מצוות ביכורים ,שבה נפתחת פרשת השבוע ,תבוא אל הארץ (אשר בה מפורטת באריכות מצות
וכל באי עולם יעברון לפניך :פיוט "ונתנה תוקף" בתפלת מוסף דר"ה ויוהכ"פ ,מר"ה יח ,א .ירושלמי ר"ה
שם.
כתיבה וחתימה טובה :ראה לקוטי לוי יצחק אגרות-קודש ע' רי :אם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה
ביוהכ"פ כו' ,אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה ,וכמא' (ר"ה טז ,סע"ב) צד"ג [ועמך כולם צדיקים —
ישעי' ס ,כא (הפטרת ש"פ תבוא)] נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים כו' .וראה שיחת ז' תשרי ה'תנש"א (התוועדויות
תנש"א ח"א ע' )66הערה .76הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' .)533וש"נ.
לשנה טובה ומתוקה :ראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה זה (התוועדויות תשמ"ח ח"ד
ע' .)292
המוסבר בהרחבה על-ידי אדמו"ר הזקן :בשער היחוד והאמונה בתחילתו.
בראשית . .הארץ :בראשית א ,א.
זן את העולם . .ברחמים :נוסח ברכה ראשונה דברכת המזון.
בה מפורטת באריכות מצות הביכורים :משא"כ בפ' משפטים (כג ,יט) ובפ' תשא (לד ,כו) שם נאמר בקיצור.
מראשית כל פרי האדמה :תבוא כו ,ב.
אגרות קודש וכ
הביכורים והבאת הביכורים) :רואים כיצד יהודי מביא ונותן להקב"ה מראשית כל פרי האדמה,
מראשית ממיטב יבול פירותיו ,ומודה לה' על הפירות שהקב"ה בירכו בהם ,ותוך כדי כך מבטא הוא
בקול רם וברור ושמחה — "וענית ואמרת" — את הכרתו ב"חסדי המקום" (בכלל) ,כמפורט בפרשה.
ועל-פי תורתו הנ"ל של הבעל-שם-טוב ,שקיומו של כל מציאות נוצרת הוא חסד תמידי
שהקב"ה עושה בכל רגע ורגע עם כל נברא ונברא ,הרי מובן עד כמה נדרש רגש מתמיד של הכרת תודה
כלפי הקב"ה ,ובאופן גלוי ,הן בדיבור ,ויותר מזה — במעשה בפועל; שבכל מעשיו תהי' ניכרת ההכרה
בחסדי ה' ,עד שהדבר יעורר גם את כל הסובבים ,שגם הם יכירו בכך ויתנהגו בהתאם להכרה זו.
בעצם ,זה הדבר הראשון שיהודי עושה מיד בהקיצו משנתו בכל בוקר ,על-ידי ההכרה
וההצהרה (בדיבור) :מודה אני לפניך . .שהחזרת בי נשמתי .הוא מודה להקב"ה ,בכל הווייתו ("אני"
— כמו "אני לדודי") ,על כך שהקב"ה החזיר לו את נשמתו ,את חייו .וזה הבסיס והמבוא הראשוני
לעבודת השם ,הנמשכת אחר-כך בברכות השונות והרבות שהוא מברך ומודה להקב"ה במשך כל
היום ,וכל הימים ,על כל טובה והנאה שהוא מקבל.
* * *
ויהי רצון ,שכל אחד ואחת ,בתוך כלל ישראל ,יעשו בכל זה בכל לב ונפש,
ובפרט בעמדנו בימי אלול ,אשר על-פי מנהג ישראל ,מאחלים בהם לכל יהודי כתיבה וחתימה
טובה; ובודאי הקב"ה מקיים מיד איחול זה ,האיחול של ועמך כולם צדיקים ,ונותן מיד ,עוד בימי
אלול ,את הכתיבה והחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ,לכל יהודי ולכל היהודים ,עד שיהודי רואה
כבר בחודש אלול ,ובאופן גלוי ,את התחלת ה"טוב" וה"מתיקות" שחלק הקב"ה לו עבור השנה
החדשה.
ודבר זה עצמו מעורר אצל היהודי ,עוד בחודש אלול ,רגש של שמחה" ,ושמחת בכל הטוב",
והדבר מחזק אצלו עוד יותר את החלטותיו הטובות בהכנות לשנה החדשה ,הבאה עלינו ועל כל ישראל
לטובה ,בכל שלושת העמודים של תורה ,עבודה ,וגמילות-חסדים.
, ונרננה ונשמחה בכל ימינו:)שאז תקויים תפילתו של דוד המלך (נעים זמירות ישראל
מנחם שניאורסאהן
א (הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר, שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו:גאולה האמיתית והשלימה
. יל"ש ישעי' רמז תצט.) ב,— פסחים קטז
ובלשון הכתוב בפרשה שבה נתפרש. פיוט "ונתנה תוקף" בתפלת מוסף דר"ה ויוהכ"פ:תנש"א מלכותך
שיבוא אחריו [אחרי יעקב] דוד ושלמה (דמשיח: ובפרש"י עה"פ. תנשא מלכותו:) ז,ע"ד ביאת המשיח (בלק כד
.) ועוד.הוא מזרע דוד ושלמה — סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב
.) ד (בתחילתה, וראה שהש"ר פ"ד. א,ב כג- שמואל:נעים זמירות ישראל
. יד, תהלים צדי"ק:ונרננה ונשמחה בכל ימינו
שלום וברכה!
בבואנו משבת-קודש ,בה נקראה ברבים פרשת "תבוא אל הארץ" ,הנפתחת במצות ביכורים
(עם פרטים רבים בהבאת הביכורים),
הרי זה הזמן המתאים — לאחר הפתיחה בברכה ,ברכה שהזמן גרמא ,ברכת כתיבה וחתימה
טובה לשנה טובה ומתוקה — לעמוד ביתר פירוט על מה שצויין בקצרה במכתב הקודם בקשר למצות
ביכורים ,שתוכנה של הבאת הביכורים היא ההכרה שברכת ה' מביאה ליהודי את שפע התבואות
והפירות בשדהו ,ולכן הוא מעניק להקב"ה מראשית כל פרי האדמה ,מראשית וממיטב פירות השדה,
ומודה לה' על כל חסדיו.
אצל יהודי קיימת הרגשה תמידית של תודה להקב"ה על חסדיו ,בבני ,חיי ומזוני ,והפרטים
ופרטי-הפרטים שבכל אחד מהם ,כפי שאנו אומרים בכל יום ,שלש פעמים "נודה לך . .על חיינו
המסורים בידך . .ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ,ערב ובוקר וצהרים".
יתר על כן :אפילו בקרב אומות-העולם ,המאמינות ומכירות שהקב"ה הוא בורא העולם
ומנהיגו — שכך צריך להיות וכך גם יהי' במלוא המידה כאשר העולם יהי' כפי שהוא צריך להיות ,כפי
שאנו מבקשים בתפילות ראש-השנה :וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר
כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה — גם אצלן מצאנו הנהגה זו של מתן
תודה לה' על המזון וכדומה.
אבל ,במצות ביכורים אנו מוצאים ביטוי עמוק יותר ומקיף יותר של הכרת-תודה להקב"ה:
היהודי מבטא את רגשי-תודתו להקב"ה על השפע שהעניק לו לא רק בדיבור ,אלא הוא מבטא זאת
מוצאי ש"ק . .שבת סליחות :ראה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תשד"מ הערות ד"ה "מוצאי שבת-קודש"
וד"ה "מוצאי שבת-קודש . .שבת סליחות" (לקו"ש חכ"ד ע' .)647וש"נ.
כ"א אלול :יום חנוכת בית הכנסת ובית המדרש המרכזי דליובַאוויטש שבליובַאוויטש (" )"770בשנת
ה'ש"ת .המאמר שנאמר אז — נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' .160השיחה — בספר השיחות ה'ש"ת ע' .7-176
סליחות :פעולת ימי הסליחות לאחרי העבודה בימי אלול הקודמים — ראה כתר שם טוב (הוצאת קה"ת)
הוספות סי' יג [בהוצאת תשנ"ט — סי' יז] .וש"נ.
פרטים רבים :עוד פרטים ראה במס' בכורים פ"ג .ברמב"ם הל' ביכורים פ"ג ופ"ד.
הפתיחה בברכה :ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא .וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ
הערה ד"ה פותחין בברכה (לקו"ש חכ"ד ע' .)641וש"נ.
במכתב הקודם :דיום ד' פ' תבוא אל הארץ גו' ,ח"י אלול (לעיל ע' 264ואילך).
מראשית כל פרי האדמה :תבוא כו ,ב.
הרגשה תמידית של תודה להקב"ה :להעיר מב"ר פי"ד ,ט :על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס
לבורא .יל"ש עה"פ (תהלים קנ ,ו) כל הנשמה תהלל י"ה (רמז תתפט) .וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רא
(נ ,ד) .או"ת ע ,ד (בהוצאת קה"ת תש"נ ואילך — סי' רל).
אומרים בכל יום :בתפילת העמידה ברכת מודים.
שלש פעמים :ובשבת (ויוהכ"פ) ארבע (וחמש) פעמים.
בתפילות ראש-השנה :בתפילת העמידה (בברכת "אלקינו כו' מלוך כו'").
טכ אגרות קודש
בצורה חזקה יותר ,במעשים — הוא לוקח את ראשית ומיטב פירותיו ,מראשית כל פרי האדמה,
ומביא אותם לבית-המקדש" ,תביא בית ה' אלקיך" ,ומניח אותם לפני הקב"ה ,והנחתו לפני ה'
אלקיך.
ובהבאת ובנתינת כל המיטב והיפה להקב"ה ,משתקפת ההכרה המלאה שלה' הארץ ומלואה,
שהכל שייך להקב"ה .היהודי אינו מסתפק בהכרה ,שכל אשר לו הגיע אליו בחסדי ה' וברכתו יתברך,
אלא בהבאת הביכורים הוא מראה ,שגם לאחר קבלת שפע הפירות ,עדיין הכל שייך לבורא העולם,
שכן "לה' הארץ ומלואה" — ומשום כך הוא מביא את ראשית כל פרי האדמה (המיטב והיפה) לפני
ה' אלקיך ,שזה נשאר ברשותו של הקב"ה.
* * *
כידוע ,יהודים נקראים "ביכורים" על-פי הכתוב :כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי
אבותיכם ,משום שהם ה"ראשית" של העולם — קודמים ונעלים מכל הברואים — מחשבתן של
ישראל קדמה לכל דבר; שכן בני-ישראל הם תכלית הבריאה כולה ,כדברי חז"ל על הפסוק "בראשית
ברא אלקים" ,שהעולם נברא בשביל ישראל שנקראים "ראשית" .הדבר מתייחס לכל יהודי יחיד,
לאנשים ,נשים וטף ,כפי שאומרים חז"ל :כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.
כשם שהביכורים ,בפשטות ,צריכים להיות מובאים לירושלים ולהיות מונחים בבית המקדש
לפני מזבח ה' אלקיך — כך גם בנוגע לעם-ישראל :בהיותם ה"ביכורים" של העולם ,הרי ה"מקום"
האמיתי של בני-ישראל ,של כל אחד ואחד מישראל ,הוא לפני ה' אלקיך ,בבית-המקדש.
שכן עיקר מציאותו של יהודי היא נשמתו האלקית ,שהיא חלק אלקה ממעל ממש; ומשום
כך ,כל יהודי ,בכל מצב שבו הוא נמצא ,הריהו קשור ומחובר עם הקב"ה ,ולכן עליו להימצא לפני ה'
אלקיך.
רעיון זה צריך לחדור ולמלא את כל חייו של יהודי ,הן באופן כללי והן בכל פרט .יהודי צריך
להרגיש כי כל פרט של חייו הוא ענין של "ביכורים" להשם יתברך :לא רק בשעה שהוא שקוע בענינים
תביא בית ה' אלקיך :משפטים כג ,יט .תשא לד ,כו.
ווהנחתו לפני ה' אלקיך :תבוא כו ,י.
לה' הארץ ומלואה :תהלים כד ,א.
גם לאחר קבלת שפע הפירות . .שייך לבורא העולם :וע"ד לשון ס' החינוך (מצוה שכח) בנוגע לשנת השמיטה:
שיראה ממעשה האדם בכל ענין שנה זו (דשמיטה) כאילו אין דבר מיוחד ברשותו רק שהכל ברשות אדון הכל.
כידוע ,יהודים נקראים "ביכורים" :זהר ח"ג רנג ,א (ברע"מ) .וראה זח"ב קכא ,רע"א (ברע"מ) — .הובאו
ונתבארו באוה"ת פ' תבוא (ע' תתרלג ואילך .שם ע' תתרלט ואילך) .סה"מ תרנ"ד ע' רפד ואילך .וראה אסת"ר
פ"ט ,ב.
יהודים . .ה"ראשית" של העולם :כמ"ש (ירמי' ב ,ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו .וראה זהר ח"ב וח"ג
שם .תדבא"ר פי"ד .ויק"ר פל"ו ,ד .תנחומא (בָאבער) בראשית ג .פרש"י ר"פ בראשית .ד"ה קדש ישראל לה'
בלקו"ת פינחס עט ,סע"ב ואילך .אוה"ת פינחס ס"ע א'רג ואילך .שם ע' א'ריב ואילך .תבוא שם .סה"מ תר"ל ע'
רה ואילך.
כבכורה . .אבותיכם :הושע ט ,י.
מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר :ב"ר פ"א ,ד.
כדברי חז"ל " . .ראשית" :תנחומא (בָאבער) ,ויק"ר ופרש"י שם .וראה או"ת להה"מ בתחילתו.
בראשית ברא אלקים :בראשית א ,א.
כפי שאומרים חז"ל . .העולם :סנהדרין לז ,סע"א במשנה .וראה פירוש המשניות להרמב"ם בהקדמתו ד"ה
דע כי הקדמונים חקרו.
לפני מזבח ה' אלקיך :תבוא כו ,ד.
עיקר מציאותו של יהודי היא נשמתו האלקית :ראה תניא פכ"ט (לו ,א) .ר"פ לב .שעהיוה"א פ"ו (פ ,סע"ב).
רדב"ז לרמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד.
חלק אלקה ממעל ממש :תניא רפ"ב.
אגרות קודש ל
אלקיים ,עניני לימוד התורה וקיום המצוות ,אלא גם כאשר הוא מתעסק בדברי החולין שבעולם ,כמו
פרנסה וכדומה — הואיל ואלה הם דברי הרשות של יהודי ,שייכים גם הם לענין ה"ביכורים" ,וממילא
עליהם להיות חדורים במידה המלאה והנעלית ביותר של רוממות וקדושה ,כפי שראוי לדבר שצריך
להיעשות לפני ה' אלקיך.
ואפילו כשמדובר במחשבה בודדת ,דיבור או מעשה ,שנראים קטני-ערך בהשוואה למחשבות
דיבורים ומעשים אחרים שלו — הרי כאשר הוא מתבונן כראוי ,שגם מחשבה דיבור או מעשה אלה הם
חלק מה"ביכורים" ,שמובאים לבית-המקדש ,לפני ה' אלקיך ,והכהן אשר יהי' בימים ההם משגיח
על כל תנועה שלו — ודאי ישתדל ויתאמץ ,שכל דבר ,ולו הפעוט ביותר ,כל פרט ופרט של התנהגותו,
ייעשו במלוא שימת-הלב והזהירות.
כפי שאנו רואים במצות ביכורים בפשטות ,שהבאת הביכורים נעשית מתוך הרבה ריכוז
ותשומת-לב ,בכל פרט ופרט :מיד בהתחלה ,בהפרשת הביכורים ,אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה
שבכרה כורך עלי' גמי לסימן ואומר הרי זו בכורים; אחר-כך הוא אוסף את הפירות ,מוליך אותם
בעצמו את כל הדרך ,עד שהוא מביא אותם בטנא מקושט וכו' לירושלים ,לבית-המקדש ,עם כל הסדר
רב-הפרטים של הבאת הביכורים ,כמתואר בפרוטרוט על-ידי חז"ל.
ויחד עם תחושת גודל האחריות והזהירות של יהודי בכל פרט של הנהגת-ה"ביכורים" שלו,
הוא מתמלא שמחה עצומה על האושר הגדול ,שזכה ,בהשגחה פרטית ,להיות ה"ביכורים" של הקב"ה,
ולהיות מסוגל "להביא" את עצמו ,עם כל מחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו ,ולמסור את הכל להקב"ה.
וכך אנו מוצאים בסדר הגדול והחגיגי של הבאת הביכורים בפשטות ,עד שבמשך כל ההליכה
לירושלים קורין שמחתי באומרים לי בית ה' נלך ,וכשהגיעו לירושלים ולהר הבית ,נטל כל אחד
ממביאי הביכורים את ה"סל" ,את טנא הביכורים ,על כתפו ,ונשא שבח להקב"ה — ואומרין הללוי'
הללו א-ל בקדשו וכו' עד כל הנשמה תהלל י-ה הללוי'; ובמיוחד היתה השמחה גדולה עם הגעתם
לבית-המקדש ,לאחר שהונחו הביכורים לפני מזבח ה' אלקיך ,שאז וענית ואמרת — קראו בקול רם
וברור וברוב חדווה את פרשת הביכורים.
* * *
האמור לעיל מוסיף חיות מוגברת ושמחה בעבודתו המיוחדת של יהודי במשך חודש אלול
— תקופת חשבון הנפש על השנה החולפת ותקופת ההכנה לשנה הבאה ,הבאה עלינו ועל כל ישראל
דברי הרשות . .חדורים . .קדושה :ראה גם מכתב עש"ק ח"י אלול תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 622ואילך).
וש"נ.
הכהן אשר יהי' בימים ההם :תבוא כו ,ג.
אדם יורד לתוך שדהו כו' :פרש"י עה"פ תבוא כו ,ב .מביכורים פ"ג מ"א .תוספתא ביכורים פ"ב ה"ז .פרש"י
עה"פ משפטים כג ,יט .רמב"ם הל' ביכורים פ"ב הי"ט.
מוליך אותם בעצמו :ד"המפריש ביכוריו להעלותם בידו לירושלים ,לא ישלחם ביד שליח" — רמב"ם שם
פ"ב הכ"א .מירושלמי ביכורים פ"א ה"ה .וראה להלן בפנים ,ובהנסמן שם הערה ד"ה וכשהגיעו.
כמתואר בפרוטרוט על-ידי חז"ל :ביכורים פ"ג .רמב"ם שם פ"ב הי"ב ואילך .פ"ד הט"ז ואילך.
קורין . .נלך :רמב"ם שם פ"ד הט"ז ,מירושלמי שם פ"ג ה"ב.
שמחתי . .נלך :תהלים קכב ,א.
וכשהגיעו לירושלים . .נטל כל אחד . .את ה"סל" . .על כתפו :ביכורים פ"ג מ"ד .תוספתא ביכורים פ"ב ה"ח.
רמב"ם שם פ"ג הי"ב .פ"ד הי"ז.
ואומרין . .הללוי' :רמב"ם שם פ"ד הי"ז ,מירושלמי שם פ"ג ה"ב.
הללוי' הללו א-ל בקדשו וכו' :תהלים מזמור קנ .וראה ביאורו :פרדס שער ב רפ"ג ורפ"ה .ועוד .אוה"ת
לתהלים (יהל אור) ע' תקפח ואילך .וש"נ.
וענית ואמרת :תבוא כו ,ה .וראה לקוטי לוי יצחק לנ"ך ע' רמד.
אני לדודי ודודי לי :שה"ש ו ,ג — ר"ת אלול (נסמן במכתב ח"י אלול שנה זו הערה ד"ה זה (לעיל ע' .)266
אל אגרות קודש
לטובה ולברכה — כאשר כל יהודי חש עצמו קרוב להקב"ה ,אני לדודי ודודי לי; וכמשל הידוע של כ"ק
רבינו הזקן ,שבחודש אלול מתנהג הקב"ה עם יהודי כפי שנוהג מלך היוצא "לשדה" ,ומקבל שם את
כל הבאים בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם.
כשיהודי מרגיש את הקירבה הזאת של הקב"ה ,מעורר הדבר בלבו התעוררות כפולה —
מצד אחד ,התאמצות יתירה בחשבון-הנפש ובהכנה שלו ,על-ידי השתפרות והתעלות בכל פרט ובכל
הפרטים של עבודת השם — תורה ,עבודה וגמילות-חסדים ,כפי שמתאים להתנהגותו של אדם שזוכה
לקירבה כה יוצאת מן הכלל למלך מלכי המלכים הקב"ה; וביחד עם זאת ,גם רגש אהבה עמוק
להקב"ה (כפי שהדבר מתבטא במלים "אני לדודי") ,בשעה שהוא קולט ומרגיש את "הארת הפנים"
הגדולה והחמה של הקב"ה לכל יהודי.
* * *
ויהי רצון ,שכל אחד ואחת ,ינצלו את ימי-הסגולה האחרונים של חודש-הסגולה אלול ,של
שנת הסגולה הי' תהא שנת אראנו נפלאות — במלוא המידה,
ושנזכה מיד ל"תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך וירשתה וישבת בה" ,עד שכל יהודי
מיישב מיד את חלקו הפרטי בארץ-ישראל,
ומביא מיד ביכורים בפשטות ,ובשמחה גדולה ,בבית-המקדש השלישי ,שייבנה על-ידי
הקב"ה עצמו ,מקדש אדנ-י כוננו ידיך ,ומעשה ידינו כוננהו,
בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו ,יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו,
תיכף ומיד ממש.
בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה
לשנה טובה ומתוקה בכל
מנחם שניאורסאהן
וכמשל הידוע של כ"ק רבינו הזקן :לקו"ת פ' ראה ד"ה אני לדודי הא' ס"א (לב ,ב) .וראה ד"ה אני לדודי
תשמ"ו (סה"מ מלוקט ח"א ע' תסז ואילך) ,השייכות דמאמר זה (שבלקו"ת) לפרשת ראה והרמז לדף לב.
תורה ,עבודה וגמילות-חסדים :שלשת העמודים שעליהם העולם עומד וקיים — אבות פ"א מ"ב .שם מי"ח.
וראה ד"ה על שלשה דברים העולם עומד שנאמר ב"חנוכת ביהכנ"ס ,כ"א אלול ,ש"ת" (נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע'
160ואילך) .ד"ה זה בסה"מ מלוקט ח"ד ע' שפג ואילך.
חודש-הסגולה אלול :שבו הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים — לקו"ת ד"ה הנ"ל שם (לב ,א-ב) .ד"ה זה
הב' ס"א (לג ,א) .שם ד"ה ושמתי כדכד הא' ס"א (כד ,ד) .מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ס"ע תכב ואילך ,ובהנסמן
שם בהערה ד"ה הנזכר בספרי הקבלה.
הי' תהא שנת אראנו נפלאות :ראה בארוכה מכתבים כלליים לחג הפסח שנה זו*.
בית-המקדש השלישי ,שייבנה על-ידי הקב"ה עצמו :פרש"י ותוס' סוכה מא ,סע"א .תוד"ה אין — שבועות
טו ,ריש ע"ב .זהר ח"א כח ,א .ח"ג רכא ,א .תקו"ז תיקון ח .פרש"י עה"פ מקדש אדנ-י כוננו ידיך.
מקדש אדנ-י כוננו ידיך :בשלח טו ,יז.
ומעשה ידינו כוננהו :תהלים צדי"ק ,יז (טו"ב) .ובמדרש תהלים עה"פ :לעתיד לבוא אני אבנה אותו
ומשרה שכינתי בתוכו ואינו חרב לעולם.
שיש בו הוראה נצחית ]שהרי תורה היא מלשון הוראה ,1וכיון שהתורה היא נצחית ,2הרי גם ההוראה 2
שבה היא נצחית[ ,וכדברי רבינו הזקן 3שצריכים לחיות עם הזמן. 3
-והרי זה יום השבת שלאחרי ח"י אלול ,יום הולדת שני המאורות הגדולים :הבעלֿשםֿטוב ואדמו"ר 5
הזקן ,ולפני יום הבריתֿמילה ,שענינו הוא "תחילת כניסת נפש זו הקדושה" ,5ומובן ,שענינים אלו )יום 6
ההולדת ויום הברית של הבעלֿשםֿטוב ואדמו"ר הזקן( שייכים לכללות נשמות ישראל ,שנכללים בנשמת 7
שמבאר )בין הדברים( שהעבודה צריכה להיות באופן ד"וישבת" ,שיומשך בהתיישבות ,והמשכת 9
האורות בכלים ,שזהו ענין "ולקחת גו' ושמת בטנא" ,ועד "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם" ,6 10
שיהודי צריך לדעת שכאשר הולך ממקום אחד למקום אחר ,אינו הולך בעצמו ,אלא מוליכים אותו 11
מלמעלה ,והכוונה בזה היא " -לשכן שמו שם" ,לפרסם אלקות במקום שבו נמצא ,שזהו כללות הענין 12
שצריכים לפעול בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו ,להיות לו יתברך דירה בתחתונים.7 13
ונתבאר גם שענין זה שייך במיוחד בנוגע לאורחים -שבאים )"כיֿתבוא"( ממקום אחד למקום 14
כן דובר שהאורחים צריכים לנצל כל רגע פנוי ביום ובלילה ללימוד התורה כו' .8 16
וכן דובר אודות תושבי המקום -שצריכים לקבל את האורחים בסבר פנים יפות ולהראות להם פנים 17
כן דובר בענין "המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" -דקאי על ביתֿהמקדש שנקרא 19
"בית הבחירה" ,ובזמן הזה שביתֿהמקדש אינו קיים -הרי זה קאי על ביתֿכנסת וביתֿמדרש ,שנקראים 20
ונתבאר בענין קדושת ביתֿהכנסת ,שיש בזה ג' דעות) :11א( קדושה של כבוד ,כדין תשמישי מצוה, 22
)ב( קדושה מדרבנן) ,ג( קדושה מן התורה – כמו שכתוב בזהר בפרשת בשלח" :12פקודא )יט( למבני 23
מקדשא לתתא )"בי כנישתא"( כגוונא דבי מקדשא דלעילא ..ולצלאה בגוויה כו'" ,ומזה מוכח, 24
שהמצותֿעשה "ועשו לי מקדש" 13כוללת גם מצות בנין ביתֿכנסת ]אף שה'צמח צדק' בשאלותֿותשובות 25
חלק אורחֿחיים 14הביא רק ב' הדעות[ ,והרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .15 26
ובהמשך לזה דובר בארוכה אודות קדושת ביתֿהכנסת ,ובמיוחד בנוגע לביתֿהכנסת של כ"ק מו"ח 27
פי"ג ,ו .תניא רפל"ו .ובכ"מ. *( קיצור וראשיֿפרקים בלבד )המו"ל(.
(8ראה גם תורת מנחם ח"מ ע' .343וש"נ. (1ראה רד"ק לתהלים יט ,ח .גו"א ר"פ בראשית )בשם
(9לקו"ת פ' ראה לב ,ב. הרד"ק( .זח"ג נג ,ב.
(10יחזקאל יא ,טז .וראה מגילה כט ,א. (2תניא רפי"ז .ובכ"מ.
(11ראה אנציק' תלמודית )כרך ג( ערך ביהכנ"ס )ע' קצד(. (3סה"ש תש"ב ע' 29ואילך )נעתק ב"היום יום" ב חשון(.
וש"נ. (4כש"ט )הוצאת תשנ"ט( בהוספות ס"ג .וש"נ )נעתק ב"היום
(12ח"ב נט ,ב. יום" חי אלול( .וראה גם שיחת ש"פ תבוא ,ח"י אלול דאשתקד
(13תרומה כה ,ח. ס"י )תורת מנחם חל"ז ע' .(237וש"נ.
(14ס"כ ס"א )לב ,ד(. (5שו"ע אדה"ז או"ח )מהדו"ב( סוס"ד.
(15עירובין יג ,ב .וש"נ. (6שם ,ב.
(7ראה תנחומא בחוקותי ג .נשא טז .ב"ר ספ"ג .במדב"ר
גל
1 ואף שעורכים בו התוועדויות ,כפי שהתנה 16מלכתחילה כ"ק מו"ח אדמו"ר בשעה שרכש את
2 ביתֿהכנסת שיערכו בו התוועדויות כו' - 16הרי "לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי" ,17ולכן ,מיד לאחרי
3 ההתוועדות ,בהקדם האפשרי ,צריך לנקות את השולחנות וכו' ,ולהבטיח שיהיה המקום בצורה מכובדת
4 כראוי לביתֿהכנסת )ובוודאי לא באופן שיש מקום לשקלאֿוטריא אם מותר להתפלל במצב כזה.(...
5 וכן בנוגע לתלמידי הישיבה ,יחד עם המשגיחים והמשפיעים כו' ,שלומדים בביתֿהכנסת הזה -
6 שצריכים לזכור שזהו מקום קדוש וכו'.
7 ) אחד האורחים ביקש ברכה עבור יהודי רוסיא שיצאו משם וכו' ,ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א(:
8 צריכים להוסיף ולהדגיש שיהיה זה "במהרה בימינו" ,או )בלשון תרגום( "בעגלא דידן" ,כי לולי
9 זאת ,הרי זה יכול להיות לפי החשבון ש"אלף 18שנים בעיניך כיום אתמול" .19
10 ואף שהכוונה ברורה -צריכים לפרט את הדברים בדיבור ,כפי שמצינו ב'שולחן ערוך' בנוגע לתפילות
11 של ראש השנה כו' .20
12 והעיקר -שבקרוב ממש יצאו מן המיצר )ובלשון העולם :מאחורי מסך הברזל( אל המרחב ,הם
13 ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם" ,בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ,21ו"כספם וזהבם
14 אתם" ,22בטוב הנראה והנגלה.
* * *
15 מאמר )כעין שיחה( דיבורֿהמתחיל אני ישנה.23
* * *
16 איתא בגמרא במסכת בבאֿבתרא" :24בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשרֿודם )שהקב"ה רחמן,
17 וברכתו מרובה מקללתו .אבל אדם ,קללתו מרובה מברכתו( ,הקב"ה ברך את ישראל בעשרים ושתים
18 )אותיות( ,וקללן בשמונה .ברכן בעשרים ושתים ,מ"אם 25בחקותי" עד "קוממיות" )מאל"ף שבֿאם ,עד
19 תי"ו שבֿקוממיות( ,וקללן בשמונה ,מ"ואם 26בחקותי תמאסו" עד "ואת חקותי געלה נפשם" .ואילו
20 משה רבינו ,ברכן בשמונה ,וקללן בעשרים ושתים .ברכן בשמונה ,מ"והיה אם שמוע תשמע" )בפרשת
21 והיה כיֿתבוא (27ועד "לעבדם" .וקללן בעשרים ושתים ,מ"והיה 26אם לא תשמע" עד "ואין קונה" )חשוב
22 מוי"ו עד ה"א כל האלפ"א בית"א ,דהיינו שתים ועשרים אותיות(.
23 וצריך להבין -כקושיית המפרשים -כיצד יתכן שמשה רבינו ,ש"אוהב ישראל היה" ,28יברך את
24 ישראל בשמונה אותיות בלבד?!
25 ויובן בהקדם ביאור ההקדמה "בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשרֿודם" -דלכאורה אינו מובן:
26 מה נוגע לנו לדעת שמדתו של הקב"ה אינה כמדת בשרֿודם ,הרי ההנהגה שלנו היא כ"מדת בשרֿודם",
27
המשך בעמוד הפ ולא כ"מדת הקב"ה"?
ישעי' ס ,ט. (22 (16ראה אנציק' תלמודית שם ע' קצה .וש"נ .וראה גם אג"ק
המאמר לא הגיע לידינו לע"ע*. (23 אדמו"ר מוהרש"ב ח"ה ע' רב.
פח ,סע"ב ואילך )ובפירש"י(. (24 (17כתובות פה ,א .וש"נ.
ר"פ בחוקותי. (25 (18תהלים צ ,ד.
שם ,טו ואילך. (26 (19ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 23הערה .61
כח ,א ואילך. (27 (20ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ב ס"ז .וש"נ.
מנחות סה ,סע"א ואילך. (28 (21בא יו"ד ,ט.
דל
מאורע זה נקרא בלשון המדינה "גראונד ברייקינג" ,ולאחר פתיחת הקרקע טומנים בה את "אבן 3
היסוד". 4
והנה ,יהודי נצטווה שבכל הענינים שהוא עושה ,ילמד את הנהגתו מהתורה ,וכמוֿכן בנידוןֿדידן – 5
יש ללמוד מדברי התורה ,כיצד נהג הקב"ה בתחילת בריאת העולם ,ולנהוג כמותו בהנחת היסוד של כל 6
בנין. 7
בריאת העולם התחילה מ"אבן שתיה" ,שהיתה מונחת בביתֿהמקדש בקודשֿהקדשים ,ואבן זו היתה 8
ה"יסוד" לכל המשך הבריאה ,שלכן היא נקראת "אבן שתיה"" ,שממנה הושתת העולם" .2 9
ומזה לומד כל אחד ואחד ,שבשעה שהוא בונה בית )כפשוטו ,או כשהוא מבצע משימה כלשהי 10
לבניית איזה ענין שיהיה בגשמיות )בעניני הגוף( ,או ברוחניות )בעניני הנשמה(( ,הרי ה"יסוד" של הבנין 11
)או המשימה( ,צריך להיות קשור בקדושה – "ביתֿהמקדש" ,ולא סתם קדושה ,אלא – "קודשֿהקדשים". 12
ואחרֿכך יש להמשיך ולבנות את הבנין כולו ,עלֿפי היסוד ,וממילא כל הבנין יהיה קשור בקדושה. 13
נוסף על ההוראה מ"אבן היסוד" ,יש הוראה ולימוד גם מעצם ענין "שבירת הקרקע" לפני בניית 14
הבית: 15
בשעה שאדם בונה משהו ,צריכה ההתחלה להיות ב"שבירת קרקע" ,שבירת הגאווה והישות ,ענין 16
בידעו שאין הבניה עלֿידי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ,3הביטול" ,ונפשי כעפר לכל תהיה"ָ , 17
כיֿאם כוחו של הקב"ה ,4אלא שהקב"ה העניק לו כוחות )ועד שהם נהיו לגמרי ברשותו( ,שהוא יוכל 18
לבנות. 19
וכאשר הוא יתנהג באופן כזה )שה"יסוד" יהיה קדושה ,ובידיעה שהבניה היא בכחו של הקב"ה(, 20
הוא יזכה לברכות ה' ,ועד שהקב"ה מבטיח שהוא יהיה עמו "שותף" בביצוע ההחלטות ,וממילא כל 21
והבית יהיה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ,5שכל מה שבבית יהיה קדוש ,כי הקב"ה ישכון 23
ויש לקשר את האמור ,עם חלק הפרשה השייך ליום הרביעי ,6מרביעי עד חמישי ,כתורת אדמו"ר 25
הזקן – שנמסרה עלֿידי נשיא דורנו ,כ"ק מו"ח אדמו"ר - 7ש"צריך לחיות עם הזמן". 26
לכלֿלראש תחילת הפרשה – "כיֿתבוא אל הארץ גו' ולקחת גו'" ,כלומר שיהודי צריך לחיות עם 27
תקוה תמידית ,שמיד ממש הוא יכנס לארץ ישראל ,ויזכה לטוב שבגשמיות – "ראשית כל פרי האדמה", 28
ומיד עם כניסתו לארץ ,אומרת התורה – בחלק רביעי של הפרשה – שהמצוה הראשונה שהוא מחוייב 30
ועוד קודם לזה ,ברגעים האחרונים של הגלות ,מקבל כל יהודי – כתיבה וחתימה טובה ,לשנה טובה 1
]ציוה למר דוד שיחי' צ'ייס ולרש"ג שיחי' ,שיאמרו כמה מילים .ואחרֿכך הלך למקום הנחת "אבן 3
היסוד" ,ובאתֿחפירה חפר בעפר ,לקח בידיו הקדושות את "אבן היסוד" ,הניח אותה במקום החפירה 4
כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכל אחד ואחד שטר אחד של דולר ,עלֿמנת לתתו לצדקה[. 6
•
אגרות קודש
שלום וברכה!
מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'.
ומה אעשה ולצערי ,הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות
למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות
והסתרים הנ"ל בפרט ,ונתראה בשובע שמחות.
מוסגר פה הקונטרס לח"י אלול הבע"ל שזה עתה הו"ל אשר בטח ילמדו אותו ביחיד וברבים
בעיון הדרוש והשי"ת יזכה את כל אחד ואחד מאתנו להכניס את החיות בכל עניני עבודת חדש רחמים
זה היינו בתשובה "ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך" ,תורה "והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום"
עבודה "אני לדודי ודודי לי" וגמילות חסדים "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ועל פי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ,אשר הארת כל המועדים מאירה
בכל יום הנה יומשך זה ג"כ על כל השנה כולה שבדרך ממילא תהיה שנה טובה ומתוקה בגשמיות
וברוחניות גם יחד.
נח יא ,כט ובפירש"י. (6 סה"ש תש"ג ע' .141ועוד. (1
אבות רפ"א. (7 ראה לקו"ש חי"ט ע' 250ואילך .וש"נ. (2
גיטין ס ,ב .וש"נ. (8 ראה קונטרס משיחות ש"פ ראה תשמ"ו .וש"נ. (3
פירש"י כו ,טז. (9 "היום יום" ב' חשון .סה"ש תש"ב ע' 29ואילך. (4
כז ,ט. (5
חל
וזהו עלֿדרך "זלמן" ,שהרי ידוע מה שפרסם נשיא דורנו ,10ש"זלמן" אותיות "לזמן" ,וזמן של קדושה 1
קשור ביהדות ,תורה ומצוות ,שקיומן צריך להיות באופן של "חדשים ממש" בכל יום ויום. 2
ועלֿפיֿזה השם של אדמו"ר הזקן תואם לפי סדר הכתוב ,לכלֿלראש "הסכת ושמע" ,עלֿדרך השם 3
הראשון "שניאור" ,ואחרֿכך "היום הזה" ,עלֿדרך השם השני "זלמן". 4
וממשיך בכתוב ")הסכת ושמע ישראל היום הזה( ," להיות עם של הקב"ה, 5
וזה חוזר ומתחדש כל שנה ושנה ,שבכל שנה נהיים בניֿישראל עמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, 6
והקב"ה נהיה מלך עליהם ,עלֿידיֿזה שישראל מכתירים אותו עליהם למלך ,שהרי "אין מלך בלא עם" .11 7
ויש לומר שענין זה )שישראל נעשים לעם ,ומכתירים את המלך( קשור לחודש אלול בכלל ,ולח"י 8
עבודת הכתרת הקב"ה למלך מתחילה מראשֿחודש אלול .ואף שההכתרה היא בראש השנה -הרי 10
ההכתרה היא מראשֿחודש אלול ]ויש לומר ,שזהו הטעם הפנימי שתוקעים בשופר מראשֿחודש 11
אלול ,כי אז מתחילה הכתרת המלך שבראשֿהשנה[ .ובפרט מח"י אלול ,שהוא יום חשבוןֿהנפש 12
והשלמה לחודש תשרי 12וראש השנה ,שהוא זמן הכתרת המלך )בשנה שעברה ,וכך הוא קשור עם 13
ונקודת הענין :שהעבודה שישראל נעשים לעם היא בחמישה ענינים :תורה ,עבודה ,גמילותֿחסדים, 15
תשובה וגאולה ,שזוהי עבודת חודש אלול בכלל ,ובפרט מח"י אלול ,שהוא מכניס חיות חדשה בעבודת 16
וכאן המקום לעורר עוד פעם אודות ענין חודש אלול :חודש של חשבוןֿנפש והשלמה על השנה 18
החולפת .ובפרט מיום ח"י אלול ,שבו מתחיל חשבוןֿהנפש והשלמה בפרטיות כנגד י"ב חדשי השנה, 19
וכמוֿכן חודש אלול הוא חודש ההכנה לשנה הבאה ,שנת תשמ"ט ,שבה יהיה הולך ומוסיף ואור 21
ולהעיר שהרמז של שנת תשמ"ט הוא )כמדובר בהתוועדויות שלפניֿזה" – (14תשמט ידך" ,15 23
שהקב"ה ישמט ויבטל את כל החובות שיש לכל יהודי ,ועוד קודם לזה ,מראשֿחודש אלול ,כידוע מנהג 24
ישראל) 16שנתפשט ברובא דרובא של תפוצות ישראל ,(17שמראשֿחודש אלול ואילך כל אחד ואחד 25
מברך את עצמו ואת הסובבים אותו . 26
וכל ענינים אלו מוסיפים בשמחה ,ובפרט שחודש אלול הוא "חודש של שמחה" ,מכיון ש"המלך 27
בשדה" ,18דהיינו שהמלך נמצא עם כל אחד ואחד באיזה מצב שיהיה ,גם במצב של "שדה" ,וממילא 28
הרי זה פועל שמחה על כל אחד ואחד ,גם מי שבדרגת "שדה" ,ואדרבה כאשר המלך בא לדרגה זו, 29
השמחה גדולה יותר ,כמובן וגם פשוט .ובח"י אלול ענין זה )"המלך בשדה"( ביתר שאת ויתר עוז, 30
ובפרט שבעלי יום ההולדת בח"י אלול עומדים ומשמשים במרום "מה להלן עומד ומשמש ,אף כאן 32
עומד ומשמש" ,19ומלמדים זכות על כל אחד ואחד מישראל שבכל קצווי תבל ,וממשיכים עליו את כל 33
ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בנוגע לגלות ,שזה ענין של פיקוחֿנפש ו)כביכול( "שכינתא בגלותא" – 35
(17וממילא יש לזה תוקף דמ"ע )"אנכי גו'"( ומל"ת )"לא (10ראה לקו"ש ח"ו ע' .41וש"נ.
יהי' לך גו'"( – ראה רמב"ם ריש הל' ממרים .ויתירה מזה , (11בחיי וישב לח ,ל .שם ר"פ בלק .שעהיוה"א רפ"ז .ובכ"מ.
דמנהג ישראל ,כמבואר בענין השמחה הגדולה שבעת ההקפות (12ראה סה"ש תש"ג ע' .179 .177
)לקו"ת דרושי סוכות פ ,ג(. (13ראה מכתב כללי מיום רביעי ח"י אלול ש.ז.
(18לקו"ת פ' ראה לב ,ב. (14קונטרס משיחות ש"פ ראה הערה .103ש"פ תצא ס"ו.
(19סוטה יג ,ב. (15ל' הכתוב – ראה טו ,ג.
(16מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט.
טל
1 שתהיה גאולה האמיתית והשלימה מיד ,עלֿידי הקדמת עבודת התשובה )הראשיֿתיבות הרביעי
2 והחמישי שבאלול(" ,לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" ,20וכפסקֿדין הרמב"ם" 21הבטיחה תורה שסוף
3 ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" ,ו"מיד" עלֿפי הלכה שהוא .
4 וכדי לזרז את הגאולה ,נסיים כרגיל במצוות הצדקה – נתינת שליחות של מצוה "שוה לכל נפש",
5 אנשים נשים וטף בשוה )עלֿדרך מצות "הקהל"( ,וזהו ענין של אחדות כולם אפילו בכמות )ועלֿדרךֿזה
6 באיכות(.
7 והחלוקה היא לכל הנמצאים כאן ,ו"זכין לאדם שלא בפניו" ,22לכל הנמצאים בכל מקום שהוא,
8 שבכולם נהיה ענין האחדות ,שהרי כולם "עם אחד".
9 ובהוספה של שינוי למעליותא ,דבר שלא היה עד עתה) 23ובענין שאינו דורש טירחא יתירה ,עלֿדרך
10 שהגאולה תבוא ללא כל טירחא( – נתינת שלושה שטרות לצדקה ,עלֿדרך "חוט המשולש" ש"לא
11 במהרה ינתק" .24
12 וזה ימהר ויזרז את הגאולה ,בביתֿהמקדש ,ואז יראו בגלוי שבניֿישראל מכתירים
13 את מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ויתירה מזו – שהקב"ה מבקש מישראל "תמליכוני עליכם" ,25ונותן להם
14 את הוודאות שיצליחו בזה.
15 וכל הענינים האמורים יבואו תיכף ומיד במעשה בפועל ,שהרי "המעשה הוא העיקר" ,26
16 מתחיל מהגאולה האמיתית והשלימה ,במעשה בפועל ,תיכף ומיד ממש.
17 ]כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכל אחד ואחד שלושה שטרות של דולר ,עלֿמנת לתתם לצדקה[.
•
בלתי מוגה
18 דובר כמה פעמים ,ובפרט בח"י אלול ,ובמכתב מיום ח"י אלול ,בנוגע להדגשת ענין המעשה
19 בפועל – "המעשה הוא העיקר" 1בכל הענינים ,וביתר שאת ויתר עז בנוגע להחלטות טובות שבוודאי
20 כל אחד ואחד – האנשים הנשים והטף – קיבלו על עצמם בקשר לח"י אלול.
21 והנה ,ההחלטות טובות של ח"י אלול ,ניכרות בעיקר ביום ח"י אלול ,כי בח"י אלול עצמו,
22 מאחר שיש בו גם ענינים כלליים )שהוא כולל בעצמו את כל השנה הבאה ,עד ח"י אלול הבא של שנת
23 תשמ"ט ,ועלֿאחתֿכמהֿוכמה שהוא כולל את כל שניםֿעשר הימים שעד ראשֿהשנה( ,קשה להתבונן
24 בענינו הפרטי ובהחלטות טובות הפרטיות כו'; אך ביום שלאחריו ,שאינו יום כללי ,קל יותר ,ונוח יותר
25 לשוב ולהתבונן )גם( בענינים הפרטיים ובהחלטות הטובות של ח"י אלול.
26 ובפרט שמצד הענין ש"קדושה אינה זזה ממקומה" ,2ואדרבה "מעלין בקודש" ,3יש עילוי ליום
27 שלאחרי ח"י אלול.
28 נקודת ענינו של ח"י אלול הוא – כפי שפירש נשיא דורנו – שהוא מכניס ונותן חיות חדשה
29 בעבודת חודש אלול ,שכללותה )כמרומז בראשיֿתיבות אלול( :תורה ,עבודה ,גמילותֿחסדים ,תשובה
30 וגאולה.4
(26אבות פ"א מי"ז. "הקריאה והקדושה" סיוןֿתמוז תש"א .אלול תש"ב. (20
(1אבות פ"א מי"ז. הל' תשובה פ"ז ה"ה. (21
(2ראה ע"ח ש"ד פ"ג .של"ד פ"ג .של"ה פ"א. עירובין פא ,ב -במשנה .וש"נ. (22
(3ברכות כח ,א .וש"נ. שבעבר הי' רק ביחיד ,או "כפלים לתושיה". (23
(4ראה לעיל שיחת ח"י אלול בתחילתה .וש"נ. קהלת ד ,יב. (24
ר"ה טז ,סע"א .וש"נ. (25
מ
ונתבאר לעיל 5ההוראה שלמדים מפרשת השבוע ,פרשת כיֿתבוא ,בקשר לענינו של ח"י אלול ,כתורת 1
רבינו הזקן )שנמסרה עלֿידי נשיא דורנו( 6ש"צריכים לחיות עם הזמן". 2
ולכלֿלראש מתחילת הפרשה – במצוות ביכורים ,שיש בה ענין מיוחד שצריך להיות דוקא מהמובחר 3
המשובח והטוב " – 7מראשית כל פרי האדמה גו'" ,8ועד שזה תנאי לעיכובא במצוה ,9שרק אז הוא יכול 4
ומכאן למדים הוראה כללית לכללות התורה ומצוות )חמשה ענינים של אלול( שהם צריכים להיות 6
ועלֿדרךֿזה מחלק הפרשה של ח"י אלול ,מ"רביעי" עד "חמישי" ,למדים הוראה בנוגע לחיזוק 8
בכללות התורה ומצוות ,וכמו שנתבאר לעיל 10על הפסוק" 11הסכת ושמע ישראל ,היום הזה נהיית לעם 9
גו'" ,ש"הסכת" )שמיעה ששייך בה ראיה( קאי על תורה שבכתב ,ו"שמע" )שמיעה בלבד( קאי על תורה 10
שבעלֿפה .וממשיך "נהיית לעם"" ,באת עמו בברית" ,12ברית על כל המצוות )מצוותֿעשה ומצוות 11
נוסף על ההוראה הכללית ,יש ללמוד הוראה גם מחלק "רביעי" שבפרשה ,ומשם לומדים חידוש 13
" גו' לה' אלקיך גו'" ,13שהקב"ה פונה לכל יהודי ואומר לו" :ובנית" ,שאתה בכוחותיך צריך 15
לבנות בית חדש .וזהו רמז ויסוד ל'שטורעם' בנוגע לבניית בתים חדשים ,וכדלקמן. 16
צרכי האדם נחלקים בכללות לשלושה" :מזון" "לבוש" ו"בית"" .מזון" הוא ענין פנימי ,החודר 18
לפנימיות האדם" .לבוש ובית" הם מקיפים על האדם .ובהם גופא – "לבוש" הוא מקיף הקרוב ,ו"בית" 19
ובנוגע להעיקר שבין הצרכים – הרי למרות שמזון ולבושים נחוצים לחיי האדם יותר מהבית )ועד 21
שבלעדי המזון אין האדם יכול להתקיים( ,והאדם זקוק לבית רק לאחר שיש לו כבר מזון ולבוש, 22
מכלֿמקום "בית" מבטא את ) 14 והוא הצורך העיקרי והנעלה שבהם(. 23
והנה כל הענינים הגשמיים של האדם ,נשתלשלו מהענינים הגשמיים שבתורה ,והם נשתלשלו 24
ומזה מובן ,שהחילוק האמור בין "מזון" "לבוש" ו"בית" בעניניו הגשמיים של האדם ,קיים גם 26
והוא :דרגת המזון היא דרגת הפנימי )ממלאֿכלֿעלמין( ,ודרגת ה"לבושים" וה"בית" היא דרגת 28
המקיף )סובבֿכלֿעלמין( ,ובזה גופא – "לבוש" הוא דרגת המקיף ,ו"בית" הוא דרגת המקיף דמקיף 15 29
והנה דרגת ה"בית" – 'יחידה' – היא דרגת המשיח) 16הכללי ושבכל אחד ואחד( .ולכן הגאולה 31
האמיתית והשלימה )ועלֿדרךֿזה דוד המלך בכלל( ,קשור עם "בית" – בית המקדש" ,בית נאמן לה'". 32
ועלֿפיֿזה תובן מעלת הבית – כי מאחר שענין הבית )אפילו גשמי וחומרי( הוא מקיף דמקיף – 33
ויש להביא דוגמא לדבר מענין השמחה )שהיא קשורה לבית ,28וכמו שכתוב בהמשך הפרשה, 1
לאחרי "ובנית" – "ושמחת"( ,מהפסוק" 29שמחת עולם על ראשם" ,שיש בזה שני פירושים: 2
)א( שמחה מעניני העולם) ,וביחד עם זה ,הפירוש) (:ב( שמחה נצחית )עולם מלשון נצחיות( ,והיא 3
שמחה הנובעת מענינים נעלים – "ישמח ה' במעשיו" ) 30שהיא נובעת מזה ש"ישמח ישראל בעושיו" .(31 4
ועוד אופן בזה באדם עצמו) :א( שמחה בדרגה הכי תחתונה שבאדם )עלֿדרך "עולם" – ענינים 5
תחתונים() .ב( שמחה בדרגה שלמעלה מרגש הלב והבנת המוח – "על ראשם" ,מעל ראשם. 6
והוא עלֿדרך שני הפירושים שבחסידות 32בענין "אהבת עולם") :א( אהבה הנלקחת מהתבוננות 7
מעניני העולם ,וממילא הרי זו אהבה בדרגה הכי תחתונה) .ב( אהבה נצחית ,שלמעלה משינויי הזמן. 8
ועלֿדרךֿזה בשמחה שבמצוות ביכורים) :א( שמחה מענינים גשמיים ,שהקב"ה נתן לו משובח וטוב 9
כו' "ראשית כל פרי האדמה") .ב( שמחה מזה שמכיר שזה מהקב"ה – "הגדתי היום לה' אלקיך" .33 10
ועלֿידיֿזה שיהודי מתנהג כך ,שהוא שמח בהכרה שזה מהקב"ה ,נותנים לו מלמעלה "ראשית כל 11
פרי האדמה" .ויתירה מזה :מכיון שלמעלה יודעים מלכתחילה איך שהוא יתנהג – לכן מלכתחילה נותנים 12
ועלֿדרךֿזה בנוגע לענינינו :שעלֿידיֿזה שמקשרים ענינים הכי תחתונים עם הענינים הכי עליונים, 14
שעושים מהמקום שלו בחוץֿלארץ )ביתו( – ארץ ישראל" ,מקדש" ,מקבלים מהקב"ה את "ראשית כל 15
ובכל ענינים אלו ,לעשות החלטות טובות מיד" ,וה' יראה ללבב" 34את ההחלטות הטובות ,הן 17
ההחלטות שקיבלו ביום סגולה יום הבהיר ח"י אלול ,והן ההחלטות הטובות שממשיכים ומקבלים, 18
ובאופן של הוספה ,ביום סגולה זה ,יום השישי שהוכפל בו "טוב" .35 19
"והקב"ה עוזרו" ,36ומצרף את המחשבה הטובה )החלטה טובה( למעשה טוב )כמבואר בתניא 37ומובן 20
בפשטות( ,מיד ממש" ,ולא עיכבן אפילו כהרף עין" ,38מכיון שזה נעשה עלֿידי הקב"ה בעצמו ,ומי 21
וממילא יש שלימות באדם ובמעשיו :כי יש לא רק מחשבה שלימה )ההחלטה( ,אלא גם מעשה שלם, 23
תּשׂמח
תּשׂמח ְ ַ ַ
וכל זה מהווה הכנה ליום השבת ,ד"מי שטרח בערב שבת" 39בענינים הנ"ל – ִ ְ ַ 25
ו"הקהל" ,ובפרט שהוסיף ועשה בזה מתוך שמחה וטוב לבב – "יאכל בשבת" ,ומתוך עונג" ,ליום שכולו 26
בהמשך להאמור לעיל אודות בניית בתים )ובהמשך להזכרת השבת( – כאן המקום לבאר את 29
הטעם שיצאנו ל"הנחת אבן הפינה" עם בגד משי ,לבושי שבת ויוםֿטוב. 30
ובהקדים שהטעם על לבישת בגד משי ,מבאר אדמו"ר נשמתוֿעדן במאמר) 41בחצאיֿעיגול( ש"שבת 31
מקבל מעולם הבריאה" ,ומכיון שמשי הוא מבעלֿחי" ,וידוע שארבע המדרגות :דומם צומח חי מדבר, 32
כולל את הטוב שבכל ששת ימי הבריאה ,כולל הטוב של יום (28ראה שיחת ש"פ תבוא ס"ז ואילך.
השישי כיום בפ"ע. (29ישעי' לה ,יו"ד .נא ,יא – הובא בסיום המכתב כללי דח"י
(36ראה סוכה נב ,רע"ב .וש"נ. אלול.
(37ספט"ז. (30תהלים קד ,לא.
(38מכילתא ופירש"י בא יב ,מא. (31שם קמט ,ב.
(39ע"ז ג ,סע"א. (32ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת עולם בתחילתו.
(40תמיד בסופה. וש"נ.
(41סה"מ תרס"ב ס"ע רלא ואילך .וראה המשך תער"ב ח"ב (33תבוא כו ,ג.
ס"ע תתעב ואילך .וראה גם סה"מ אעת"ר ס"ע רכח ואילך. (34ש"א טו ,ז.
(35טוב הראשון מצד יום השישי עצמו .והשני ,מצד שהוא
גמ
1 הם כנגד ארבעה עולמות :אצילות בריאה יצירה עשיה ,הרי "חי" כנגד "בריאה" כו'" ,ולכן בשבת שהיא
2 דרגת עולם הבריאה ,לובשים בגד משי שבדרגת עולם הבריאה.
3 והנה ראינו בהנהגת רבותינו נשיאנו ,שבכל ענין של יוםֿטוב לבשו בגלוי בגד משי .ומכיון שהם
4 נהגו זאת בגלוי ,זהו סימן שאין זו הנהגה מיוחדת לנשיאי הדור.
5 ונסיים כרגיל בחלוקת שטרות שליחות של מצוה לצדקה .ולהעיר ,שמצות הצדקה היא עלֿדרך
6 האמור בנוגע לבניית בתים פרטיים ,שלוקחים עניני רשות ,ועושים אותם "מקדש" ,ועלֿדרךֿזה צדקה
7 – מחד גיסא קשורה עם הענינים הכי תחתונים ,ומאידך גיסא – עם הענינים הכי עליונים "רחבה מצותך
8 מאוד גו' 42היא מצות הצדקה שהיא מצות ה'" .43
9 וכל יהודי מקבל כתיבה וחתימה טובה ,לשנה טובה ומתוקה ,תיכף ומיד ממש ,עם כל הפירושים,
10 ובהצלחה הכי גדולה ,ומתוך שמחה "שמחת עולם על ראשם".
11 ויהיֿרצון שמהדיבור בכל ענינים אלו ,נבוא למעשה בפועל ,בכל אחד ואחד ,אנשים נשים וטף ,ביאת
12 משיח צדקנו ,ונלך כולנו יחד "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ,44יחד עם שכינתא שנמצאת
13 בגלותא – לקודשֿהקדשים "וארו עם ענני שמיא" 45עוד ביום השישי,
14 והרי ישנה הבטחה ש"טועמיה חיים זכו" ,46שכל הענינים דלעתידֿלבוא טועמים ביום השישי,
15 וטעימה כזו שנחשבת עלֿפי הלכה ל"טעימה" ,והיינו כאשר האדם עצמו ,לפי מעמדו ומצבו הוא
16 את הטעימה ,וכמוֿכן באלף השישי ,ועוד בזמן הגלות את הטעם של "יום שכולו שבת ומנוחה".
17 וענין זה )טעימה( קשור ל"טנא" שבמצות ביכורים שבריש פרשתנו ]כידוע ביאור נשיא דורנו ,והובא
18 גם בתורת הבעלֿשםֿטוב )בעל יום ההולדת בח"י אלול( ,ש" "ראשיֿתיבות עמים ,קודות,
19 ותיות.[47
20 ויהיֿרצון שנזכה לקיים את מצות הביכורים כפי שהיא בפשטות המקראות ,בארץ הקודש ,מיד ממש.
21 ובנוגע לשאלה שמקשים ,כיצד אפשר לקיים מצוות ביכורים מיד ,הרי לכאורה קודם צריך להיות
22 "כיבוש" ו"חלוקה" ,חרישה וזריעה ,קצירה כו' ו"ראשית כל פרי האדמה" ,ורק אז אפשר לקיים את
23 מצות ביכורים?
24 הרי כמדובר כמה פעמים ,שכל הפלפולים וכל הספיקות – ,ישבי תרץ ושיות אבעיות,48
25 שאלות חומרות הנהגות וכו' ,שזה ) (כולל בו את כל הענינים שבעולם ,בשעה שהם באים כהוספה
26 על העיקר ,49והרי ה"וא"ו" היא מדתו של יעקב אבינו ,קו האמת,50
27 ויהיֿרצון שנזכה לגאולה שקשורה עם יעקב אבינו ,הגאולה ,גאולה האמיתית והשלימה,
28 שקשורה עם יעקב שקראו בית" ,51ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" .52
29 ועוד ועיקר ,שבמהרה בימי ממש ,במדידות הזמן שלנו ,כפי שאנו מודדים ימים ,53נזכה לגאולה
30 האמיתית והשלימה ,ובפשטות למטה מעשרה טפחים ,ותיכף ומיד ממש.
(49ולהעיר שבצירוף כולם יחד ,יש עוד ענין .ואכ"מ. (42תהלים קיט ,צו.
(50ראה תניא פי"ג .אגה"ק ס"ו .ובכ"מ. (43אגה"ק סי"ז.
(51פסחים פח ,א. (44בא יו"ד ,ט.
(52ויצא כח ,יד. (45דניאל ז ,יג.
(53כמ"ש בשו"ע )אדה"ז או"ח ס"א ס"ח( שבנוגע לזמן ק"ש (46ראה לקו"ש ח"כ ע' .173וש"נ.
ותפילה כו' ,הרי "בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים שלה", (47ראה ד"ה אתם נצבים תשל"ט פ"ב )סה"מ מלוקט ע' שכט
דהיינו שמתחשבים עם מה שהאדם מודד זמן. ואילך( .וש"נ.
(48תויו"ט סוף עדיות.
דמ
רק פעם אחת ,בנוגע לביאה לארץ )"כיֿתבוא אל הארץ"( בלבד ,מסתבר ש"וירשתה וישבת בה" אינו 1
)רק( תנאי במצות ביכורים )"כי ירשתה וישבתה בה ולקחת גו'"( ,16אלא )גם( ציווי בפניֿעצמו בנוגע 2
ויש לומר ,שאין כוונת רש"י לשלול את פירוש פשטות הכתוב ש"והיה כיֿתבוא אל הארץ" צריך 4
להיות) :א( "וירשתה וישבת בה") ,ב( "ולקחת מראשית כל פרי האדמה" ,כיֿאם להוסיף עוד פירוש, 5
שסמיכות הציוויים וסדרם באה ללמדנו דין נוסף" ,מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ 6
וחלקוה" ,ואילו פירוש פשטות הכתוב ש"וירשתה וישבת בה" הוא )גם( ציווי בפניֿעצמו – לא צריך 7
רש"י לפרש ,כשם שאינו מפרש כל שאר התיבות המובנות ל"בן חמש למקרא". 8
ענין "כיֿתבוא אל הארץ וגו'" נתבאר בתורת הבעלֿשםֿטוב )משבע ה'תורות' שגילה כ"ק מו"ח 10
אדמו"ר נשיא דורנו בשם אביו ,ששמע מהבעלֿשםֿטוב בגןֿעדן – (17ש"ארץ" ,מלשון "שרצתה לעשות 11
רצון קונה" ,18הוא ענין הרצון והמרוצה ,שניתן מלמעלה באופן של ירושה )"וירשתה"( ,ונוסף לזה 12
צריכה להיות גם עבודה בכח עצמו" ,ולקחת מראשית כל פרי האדמה" ,כמבואר בפרטיות בתורת 13
הבעלֿשםֿטוב. 14
וענינו בעבודת כל יום – שמיד בתחילת היום צריך להיות "ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'", 15
נתינת תודה לה' )"שאינך כפוי טובה" ,(19שזהו ענין אמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת 16
ויתירה מזה ,באופן נעלה יותר מכמו שהיה לפניֿזה – שהרי הקב"ה הטביע ענין הצמיחה בעולם 18
)אפילו במין הצומח והחי ,ועלֿאחתֿכמהֿוכמה במין האדם( ,ומזה מובן )במכלֿשכן וקלֿוחומר( שאצל 19
הקב"ה ישנו בוודאי ענין של צמיחה ,כביכול" ,דער אויבערשטער שטייט ניט אויף ַאן ָארט" ,ומכיון 20
שיהודי נמצא יחד עם הקב"ה" ,מודה אני לפניך" ,והקב"ה מחזיר לו נשמתו )"החזרת בי נשמתי"( לאחרי 21
שנוסף בו עילוי ,כביכול ,אזי נעשה "בריה חדשה" באופן נעלה יותר. 22
והודאה זו שבתחילת היום )"מראשית כל פרי האדמה"( נעשית היסוד לעבודת היום כולו ,החל 23
מעבודת התפילה ,שזהו ענין כיבוש יריחו ,כידוע 21ש"יריחו" הוא ענין הריח ,ותפילה קשורה עם ענין 24
הריח )כמבואר ב'לקוטי תורה' בפרשתנו ,(22וכן קריאתֿשמע ,כמסופר בזוהר 23שהחסרון בקריאתֿשמע 25
נרגש "בריחא דלבושייכו" ,ועלֿדרךֿזה במשך כל היום כולו ,שנמצא תמיד במעמד ומצב ד"לפניך". 26
וכל זה – מתוך שמחה ,ועד לשמחה בשלימותה ,שהרי להיותו כל היום במעמד ומצב ד"לפניך" ,לא 27
שייך שיהיו אצלו ענינים בלתיֿרצויים ,24וממילא השמחה היא לא מביטול ענינים בלתיֿרצויים ,אלא 28
שמחה שמיוסדת ובנויה על מצב של שמחה שלפניֿזה ,באופן שמוסיף והולך ,שאז השמחה היא 29
בשלימותה.25 30
ולהעיר גם מתורת הבעלֿשםֿטוב )בין שבע ה'תורות' הנ"ל( שהשמחה היא על שזכה להיות מעבדי 31
ה' – שאין הכוונה שלפניֿזה היה במצב אחר חסֿושלום ,אלא שב"עבדי ה'" גופא נתעלה לדרגה נעלית 32
יותר .ועלֿדרך המדובר לעיל) 26בשיעורי הרמב"ם (27בענין "אז נדברו יראי ה' וגו' ליראי ה' ולחושבי 33
(22מג ,רע"ג. (16דאף שי"ל בפשטות שמ"ש "והי' כיֿתבוא גו'" קאי על
(23ח"ג קפו ,א – הובא בלקו"ת מסעי שם. כל הפסוק )גם על ההמשך "וירשתה וישבת בה"( – הרי ,מכיון
(24עכ"פ בנוגע למעשה ודיבור ,ואפילו במחשבה להרהר שאפ"ל גם באופן אחר ,הי' הכתוב צריך להדגיש אופן זה )אם
ברצון – כמבואר בתניא )פי"ב( בנוגע לעבודת הבינוני ,שנופלים כוונתו לתנאי בלבד( ע"י תוספת "כי" בנוגע ל"וירשתה וישבת
לו במחשבתו הרהורים כו' ,אלא שתיכף ומיד דוחה אותם ואינו בה".
מקבלם להרהר בהם ברצון ,וכ"ש בנוגע לדיבור ומחשבה. " (17היום יום" ח"י אלול כש"ט הוספות ס"ג .וש"נ.
(25ראה שיחות דלעיל הערה .41 (18ב"ר פ"ה ,ח.
(26שיחת ש"פ ראה סי"ח. (19פירש"י פרשתנו כו ,ג.
(27הל' טומאת צרעת בסופן. (20שו"ע אדה"ז או"ח רס"ד ,ורס"ו.
(21לקו"ת מסעי פט ,ב .צ ,סע"ד ואילך.
ומ
1 שמו" – 28שנוסף על היותו בדרגת "יראי ה'" מצדֿעצמו ,נוסף עילוי גדול יותר – "ליראי ה' ולחושבי
2 שמו" ,עד לשמו הגדול כו' ,כנ"ל בארוכה.
3 ונקודת הענין – 29שהשמחה צריכה להיות באופן של עבודה תמידית ,היינו ,שלא להסתפק בדרגת
4 השמחה שהגיע אליה עלֿידי עבודתו אתמול ,אלא גם היום צריך להיות ענין השמחה באופן של עבודה
5 בכח עצמו דוקא ,עלֿידי הוספה ַבּשמחה ,שהרי עלֿידי העבודה בענין השמחה מגיעים לשלימות
6 השמחה ,באופן נעלה יותר מהשמחה שהיתה בתחילת הבריאה" ,כשמחך יצירך בגןֿעדן מקדם",
7 "כשמחך" )בכ"ף הדמיון( למעליותא ,כמו שנתבאר בהתוועדות שלפניֿזה.30
8 ויש להוסיף ,שמעלת השמחה עלֿידי עבודה בכח עצמו ,מודגשת גם בכך שתורת הבעלֿשםֿטוב
9 בגןֿעדן אודות השמחה שזכו להיות מעבדי ה' ,נאמרה בהיותו בגןֿעדן לאחרי עבודתו בעולם למטה.
10 והענין בזה:
11 הנשמות בהיותן בגןֿעדן ,קודם שירדו למטה – עם היותן בדרגה נעלית ביותר ,כמאמר" 31כל נשמתא
12 ונשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי מלכא קדישא" ,הרי הן בדרגת "עמידה" בלבד ,32ואילו עלֿידי
13 הירידה למטה נוסף אצלם עילוי ה"הליכה" ,33שהרי הירידה למטה היא צורך עליה ,כי עלֿידי העבודה
14 למטה ,בכח עצמו דוקא ,מתעלה לדרגה נעלית יותר מכמו לפני הירידה.
15 ויש לקשר זה עם מה שכתוב בפרק רביעי דמסכת אבות )שלומדים בשבת זו( " – 34כתר שם טוב
16 עולה על גביהן":
17 "כתר שם טוב" מצדֿעצמו הוא ענין חיצוני ,ולמטה מ"כתר תורה ,כתר כהונה ,וכתר מלכות" ,ועד
18 כדי כך ,שהתנא מונה "שלשה כתרים" )תורה כהונה ומלכות( בלבד .ואףֿעלֿפיֿכן בהיותו "על גביהן",
19 הרי הוא "עולה על גביהן" ,למעלה משלושה הכתרים.
20 וההסברה בזה:
21 "כתר תורה ,כתר כהונה ,וכתר מלכות" – עם היות שגם בהם ישנו ענין של הליכה מדרגה לדרגה
22 )ולא באופן של עמידה בלבד(,
23 " -כתר תורה" :לימוד התורה באופן ד"לאפשה לה" " ,35כתר כהונה"" :לעמוד לפני ה' לשרתו" ,36
24 שעמידה זו ,להיותה "לפני ה'" ,הרי היא בוודאי באופן של הילוך ,ו"כתר מלכות" :להיותו "משכמו
25 פארנעם של ענין המלוכה ,הרי זה בוודאי באופן של הליכה – ומעלה גבוה מכל העם" ,37מיטן גאנצן ַ
26 מכלֿמקום מודגש בהם בעיקר הנתינה מלמעלה ,ולא כלֿכך מעלת העבודה בכח עצמו ,מהֿשאיןֿכן
27 "כתר שם טוב" ,שכל ענינו הוא עבודה בכח עצמו – הרי הוא "עולה על גביהן".
28 ומכיון שענין "כתר שם טוב" הוא בהדגשה יתירה אצל הבעלֿשםֿטוב" ,בעל שם טוב" ,בעלֿהבית
29 על ענין "שם טוב" ,38וממילא ,גם עלייתו "על גביהן" שנעשית עלֿידי העבודה בכח עצמו ,היא באופן
30 נעלה יותר ,הרי מובן גודל עלייתו של הבעלֿשםֿטוב בגןֿעדן לאחרי הירידה למטה ,ובמעמדו ומצבו
31 זה )בעלותו לגןֿעדן לאחרי הירידה למטה( אמר את ה'תורה' אודות השמחה אצל מי שזכו להיות מעבדי
32 ה'.
33 המורם מכל האמור לעיל – שצריכה להיות הדגשה מיוחדת בענין השמחהְ ָ ,
"קאכן ִזיך" בענין
34 השמחה ,כולל גם הדיבור והשקלאֿוטריא בענין השמחה ,והעיקר – השמחה בפועל ממש.
(34משנה יג. (28מלאכי ג ,טז .הובא באבות פ"ג מ"ב )פרק דשבת זו(.
(35זח"א יב ,ב .וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ב .וש"נ. (29ראה שיחות דלעיל ס"ה.
(36עקב יו"ד ,ח. (30קונטרס משיחות ש"פ תצא הערה .34
(37ש"א ט ,ב .וראה אוה"ת וירא )כרך ד( תשסד ,ב .שה"ש (31ראה זח"ג קד ,ב .זח"א צ ,סע"ב .רכז ,ב .רלג ,ב .זח"ב
)כרך ב( ע' תיד ואילך .ועוד. צו ,ב .זח"ג סא ,ב.
(38ראה לקו"ש ח"ח ע' 27הערה .42ועוד. (32ומרומז גם בלשון "הוה קיימא כו'" – מלשון עמידה.
(33ראה תו"א ס"פ וישב )ל ,סע"א ואילך( .ובכ"מ.
זמ
בגלל הצורך להוסיף עוד יותר בשמחה ,בבחינת "שיש לו מנה רוצה מאתיים" ,אלא הסיבה היא,
39 3
מצב זה – שלא רואים את השמחה – יכול להיות באחד משני אופנים) :א( השמחה קיימת אלא 5
שאינה נראית )מאיזו סיבה() ,ב( השמחה אינה נראית מפני שאינה קיימת. 6
ובנידוןֿדידן ,כשמביטים על פניהם של רוב הקהל ,מסתבר בפשטות )ב"פשוטו של מקרא" (...כאופן 7
השני. 8
להעלות חיוך על שפתיו – בלתי אפשרי! היתכן – טוען הוא – "אז )לעתידֿלבוא( ימלא שחוק 9
בּלאזן" ,כיֿאם "רצינות" )"ערנסט"( ...שכן ,בהתבוננו במצב – טוען הוא – הן המצב שלו ,הן
"אנגע ָ
ָ 12
המצב של הזולת והסביבה ,כולל ובמיוחד שנמצאים עדיין בגלות ,ולא רק בניֿישראל ,אלא גם "שכינתא 13
בגלותא" – 41הרי זה מצב רציני ,ולכן משתקף מצב זה גם בהבעת פניו הרציניות ,כביכול ,בגלל מצב 14
הגלות ,ובפרט שמרבים לדבר על זה – ...גם מצב זה )של העדר השמחה( רוצים לתלות "באשמתי"... 15
42 תּשׂמח ְ ַ ַ
ותּשׂמח ,וכמוזכר לעיל ולכן ,חוזרים ומדגישים עוד פעם ועוד פעם ,ששנה זו היא שנת ִ ְ ַ 16
שזוהי שנת הצלחה ,עלֿדרך מה שנאמר ביוסף )שמו הראשון של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו( "ויהי 17
ישנם כאלו שאינם מתביישים ,ומעיזים לומר "חכמה" – בה בשעה שזוהי טפשות הכי גדולה – 19
שלא ראו "הצלחה" )בלשון המעטה( בשנה זו ,ולכן אין לו סיבה מיוחדת להיות בשמחה ,ומה גם 20
מה נוגע טבע מרהֿשחורה כשרבינו הזקן מבאר )ב'לקוטי תורה' בפרשתנו (44שכל יהודי צריך להיות 22
בשמחה" ,עבדת את ה' אלקיך בשמחה" ,שמחה על שזכה להיות מעבדי ה'?! 23
ומה שטוען שלא ראה הצלחה ,ואין לו סיבה מיוחדת להיות בשמחה כו' – הרי זה היפך המציאות 24
שהיו אצלו כמה וכמה עניני הצלחה ושמחה ,ולדוגמא :נולד לו נכד ,והשתתף בעצמו בסעודת השמחה; 25
נכד נוסף נעשה בריא ,וכו' וכו' .ומה גם שכתב בעצמו שהיה ענין של קטרוג שאיֿאפשר ליפטר ממנו 26
כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,הכריז "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" ,45והדגיש פעמים רבות 29
שהדרך להביא את הגאולה היא עלֿידי ההוספה בהפצת המעיינות חוצה ,באופן ד"יתפרנסון" ,46אשר 30
מהענינים העיקריים בזה הוא ההוצאהֿלאור של מאמרי וספרי החסידות בדפוס. 31
ישנם נדבנים שלאחרי שהדפיסו קונטרס אחד ,אזי מפני גודל ההתפעלות על החידוש הגדול של 33
"דאלאי" ...וממשיך לעסוק בכל שאר הענינים ,מלבד הפצת המעיינות חוצה.
פעולתו ,מסתפק בזהָ ַ , 34
וישב לט ,ב. (43 (39ראה קה"ר פ"א ,יג .פ"ג ,יו"ד .רמב"ן ובחיי ס"פ חיי
מב ,סע"ג ואילך. (44 שרה .ועוד.
"הקריאה והקדושה" סיוןֿתמוז תש"א .אלול תש"ב. (45 (40תהלים קכו ,ב.
תקו"ז ת"ו בסופו .וראה לקו"ש חכ"ד ע' 136הערה .35 (46 (41זח"ג ד ,ב .סו ,סע"א .עה ,סע"א.
(42קונטרס משיחות ש"פ תצא ס"ט .שיחות דלעיל ס"ט.
חמ
1 אמנם ,ישנם כאלו שלא מסתפקים בהוצאה לאור של קונטרס אחד ,אלא מדפיסים ספר שלם ,ולא רק
2 ספר אחד ,אלא ריבוי ספרים כו' ,הן ספרים חדשים שנדפסים בפעם הראשונה מכתבֿיד ,והן ספרים
3 שכבר נדפסו וחוזרים ומדפיסים אותם בהוצאה חדשה ,עם הוספות כו' ,שהרי "איֿאפשר לבית המדרש
4 בלא חידוש" .47
5 ומובן גודל העילוי שנעשה עלֿידי הדפסת תורת החסידות – שהרי כשמדפיסים ספר חסידות באלף
6 ומחצה או אלפיים עותקים וכיוצא בזה ,מגיעים דברי החסידות לאלפיים יהודים )שהרי בוודאי שה'ספר'
7 יפעל עליהם לפתחו ולעיין בו כו'( ,וכשמוסיפים להדפיס עוד ספר באלפיים עותקים ,אזי נעשה הפצת
8 המעיינות באופן של כפליים ,ועוד יותר מזה כו'.
9 ומכיון שכן ,הרי גם התבוננות קלה בגודל הזכות שבדבר כו' – צריכה לפעול שמחה גדולה.
10 אבל אףֿעלֿפיֿכן – טוען הלה – כל זה היה כבר אתמול ,וכדי שיהיה בשמחה היום ,צריך ענין
11 נוסף של שמחה ב"מזומן" .ונוסף לזה – ממשיך לטעון – ישנם ענינים מסויימים שאינם באופן של טוב,
12 עלֿכלֿפנים כפי שנדמה בעיניו ,וכיוצא בזה בשאר טענות דוגמתן ,אשר אין צורך להאריך בזה ,ובוודאי
13 שאין לחזור על דברי טפשות כו' ,אשר המענה לזה הוא בפשטות – שגם ענין של שמחה שהיה אתמול
14 הוא ב"מזומן" ,ואותם ענינים שעכשיו אינו רואה הטוב שבהם ,יראה במשך הזמן כו'.
15 ובכל אופן ,יש צורך לעורר ולהדגיש עוד פעם אודות הענין החיובי – להוסיף ולהרבות בשמחה
16 ותּשׂמח )וכמדובר לעיל 48שבשנה הבאה עלינו לטובה ,לא תהיה השמחה תּשׂמח ְ ַ ַ
בסיומה של השנה ,שנת ִ ְ ַ
17 ענינה המיוחד של השנה ,כיֿאם ענין "תשמט ידך" ( ,ואחזור ואומר בפירוש עוד פעם שהיתה זו שנת
49
18 הצלחה בכל הענינים ,ובאופן שמוסיף והולך בימים הבאים,
19 ואומרים זאת בכל הוודאות – לא בתור "הגדת עתידות" ,שהרי אין עניני לומר עתידות.
20 ולהעיר מהשקלאֿוטריא האם מותר לשאול אצל אשה מגדת עתידות .ופשוט ,שהמדובר אודות הגדת
21 עתידות עלֿפי האמת ]כי בנוגע לדברי הבאי ושקר – פשיטא שאין מקום לילך אליהם ,ועלֿאחתֿכמהֿ
22 וכמה לבזבז ממונם של ישראל כו'[ ,מכיון שניסו וראו בפועל שמתקיימים הדברים )עלֿדרך שמצינו 50
23 בנוגע לקמיעות לאחרי שניסו שלוש פעמים כו'( ,שאז יש מקום לשקלאֿוטריא האם מותר לשאול אצלם
24 כו' כדי לבוא למצב של מנוחת הנפש כו' ,או שאין לשאול אצלם משום "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,51
25 "התהלך עמו בתמימות ..ולא תחקור אחר העתידות כו" ) 52כמובא ב'שולחן ערוך' – (53
26 כיֿאם מפני שכך היא המציאות בפועל ממש בהווה!
27 והמעשה הוא העיקר – להוסיף ולהרבות בשמחה בפועל ממש ,ותיכף ומיד ,החל מאמירת "לחיים"
28 על משקה גשמי ,שיש בו תכונה מיוחדת שמביא לידי שמחה – "המשמח אלקים ואנשים" ,54ולא רק
29 יין )שנזכר בכתוב( ,אלא גם "משקה" )יי"ש( ,אשר להיותו משקה המשכר )ונפקאֿמינה בכמה הלכות
30 בנוגע לענין השכרות( ,מובן שיש בו התכונה שמביא לידי שמחה.
31 ובנוגע להתבוננות אם כבר פעל בעצמו רגש של שמחה – ישאיר זה לחשבוןֿנפש בקריאתֿשמע
32 שעלֿהמיטה ,בסוף עבודת היום ]ומכיון שבמוצאי שבתֿקודש הזה אומרים סליחות ,ועלֿפי מנהג חב"ד
33 מתחילים לאחרי חצות – 55הרי החשבוןֿנפש בקריאתֿשמע שעלֿהמיטה יהיה מאוחר יותר[ ,ובינתיים,
34 יתחיל בענין של שמחה בפועל ובגלוי ,שרואים שמחזיק בידו )ומסתכל על( כוסית משקה המשמח.
35 ומוסיף והולך בשמחה ,עד לשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה ,אשר עם היות שצריכה להיות בסדר
36 מסודר ,ומתוך התבוננות וכו' ,הרי אחרֿכך נעשית השמחה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה ,עלֿדרך
37 מה שכתוב" 56פרזות תשב ירושלים".
פירש"י עה"פ. (52 חגיגה ג ,סע"א. (47
יו"ד ר"ס קעט. (53 קונטרס משיחות ש"פ ראה הערה .103ש"פ תצא ס"ו. (48
שופטים ט ,יג. (54 ל' הכתוב – ראה טו ,ג. (49
"היום יום" כ"ה אלול .ספר המנהגים חב"ד ע' .54 (55 ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"א סכ"ה ואילך .וש"נ. (50
זכרי' ב ,ח. (56 שופטים יח ,יג. (51
טמ
ועוד והוא העיקר – שעלֿידיֿזה ממהרים ומקרבים עוד יותר את שלימות השמחה בגאולה האמיתית 1
והשלימה עלֿידי משיח צדקנו ,וכפי שאמרנו זהֿעתה בתפילת מוסף" :הן גאלתי אתכם אחרית 2
כבראשית"" ,כבראשית" )בכ"ף הדמיון( למעליותא ,מכיון שהגאולה העתידה )"אחרית"( תהיה נעלית 3
דובר אודות השמחה שעלֿידי בנין בתים – נכלל בשיחות דלעיל סעיף ז ואילך .ובהמשך הענין, 6
אמר: 7
האמור לעיל שייך ונוגע במיוחד לאנשים שעוסקים בעניני הכלל ,מנהלי מוסדות ,ועד השכונה, 8
וכיוצא בזה ,שיש ביניהם כאלו שלאחרי שנתמנו לתפקיד ציבורי ,מודים הם אמנם לאלו שבחרו בהם 9
לתפקיד זה )שלא להיות כפוי טובה ,כנ"ל סעיף ה( ,אבל כשבאים אליהם ואומרים להם שצריכים לעשות 10
ולבנות וכו' ,משיבים ,שהתעייפו כבר ,ורוצים לנוח ,ולכן שלא ינדנדו להם )כלשונם(. 11
אמרו חכמינו ז"ל" 57אפילו ריש גרגותא משמיא מנו ליה" ,כלומר ,כל מינוי איזה שיהיה ,בין אם 12
זה שנתמנה השתדל שימנוהו ,ובין אם מינוהו ללא השתדלותו – הרי זה מינוי "משמיא" ,ומכיון שכן, 13
מודגשת יותר החובה למלא את התפקיד שנתמנה עליו ,ולא לתרץ שהוא רוצה לישון. 14
]ויש להוסיף ולהעיר ,שגם מצב של שינה אינו תירוץ כו' ,שהרי "אדם מועד לעולם כו' בין ער ובין 15
ישן" ,58היינו ,שגם בעת השינה צריך להיות 'בעלֿהבית' על עצמו ,עלֿידיֿזה ששוכב לישון כדבעי, 16
שאז לא יבוא למצב של שוגג כו' ,ואדרבה – יזכה לשמוע דברי תורה בחזיון לילה כו'. 17
ויש לומר ,שזהו אחד הטעמים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות עניני תורה שנאמרו לאחרי 18
ההסתלקות בחזיון לילה ,וכיוצא בזה ,עלֿדרך הסיפור אודות שבע ה'תורות' שאמר הבעלֿשםֿטוב 19
בגןֿעדן – דלכאורה ,אם המכוון הוא רק ל'תורות' בלבד ,היה יכול לפרסם ה'תורות' כשלעצמן ,וגם 20
בשם אומרן ,מבלי לספר 59שנאמרו לאחרי ההסתלקות ,בגןֿעדן ,או בחזיון לילה כו' – שכוונתו בזה 21
להוראה נוספת ,שעלֿידי ההנהגה כדבעי ,יכולים לבוא לדרגה כזו שיזכו לשמוע תורה בחזיון לילה, 22
ולכן ,כשמעוררים אותם שצריכים לעשות ולפעול כו' – צריכים לשמוח על כך שזכו שיעוררו אותם. 24
ישנם כאלו שהתעסקו בעבר בענינים של בניה ,ובמשך הזמן הצליחו לפתח קשרים עם מומחים לדבר, 26
הן מבניֿישראל ,והן )להבדיל( מאינםֿיהודים ,הן אנשים והן נשים ,כפי שרואים במוחש בעיר זו )עיר 27
הבירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו( שיש גם נשים שיודעות ומבינות בעניני בניה כו'. 28
ומכיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית )כתורת הבעלֿשםֿטוב( – מובן ,שיש לנצל קשרים אלו בשביל 29
וגם אם בינתיים נפסק הקשר עמהם )מכיון שהפסיקו לעסוק בעניני בניה ,והתחילו לעסוק בענינים 31
אחרים( ,הרי נקל יותר לחדש קשרים אלו ,מאשר להתחיל ביצירת קשרים חדשים ,כמובן וגם פשוט. 32
והתקוה חזקה שכל הנוגעים ושייכים לדבר ,יתעוררו בעצמם ויעוררו את אלו שצריכים לעורר אותם 33
לעסוק בענינים הנ"ל – החל מההתעוררות עכשיו ,כולל גם שיפרסמו הדברים לאלו שלא שמעו כו'. 34
ובוודאי לא יטענו שאין הדברים מכוונים אליהם ,שהרי נוסף לכך שמדגישים בפירוש שהדברים 35
מכוונים אליהם ,אין נפקאֿמינה אם המדבר כיוון אליהם אם לאו ,אלא העיקר הוא שתוכן הדברים 36
מתאים אליהם ,ואםֿכן אמירתם היא כמו זריעת גרעין שעלֿידו נעשית הצמיחה מאין ליש עד אין סוף. 37
(59אף שדרכו בקודש היתה לדייק בכל פרטי הסיפור ,גם (57ברכות נח ,סע"א.
בפרטים כאלו שאינם שייכים לכאורה לתוכן העיקרי של הסיפור. (58ב"ק כו ,סע"א – במשנה .וש"נ.
נ
1 ומובן שהדברים האמורים אינם בבחינת "דברי מוסר" – שהרי אמירת "דברי מוסר" אינה אופן
2 ההנהגה בחב"ד – כיֿאם לעורר בנוגע למעשה בפועל ,ובפרט שכל האמור מיוסד על דברי כ"ק מו"ח
3 אדמו"ר נשיא דורנו ,כמבואר באגרותֿקודש שלו ,בשיחותיו ובמאמריו כו' ,וכל אחד ואחד יכול לעיין
4 בדברי הרב ,אשר באמצעות ה"מפתחות" שסודרו עלֿפי האל"ף בי"ת יכול למוצאם בנקל גם פשוט
5 שבפשוטים כו'.
6 ]סיום השיחה – אודות הכניסה לארץ הקודש ביחד עם הבנינים כו' – נכלל בשיחות דלעיל[.
7 * * *
8 דובר אודות אספקת צרכי החג לנצרכים – נכלל בשיחות דלעיל סעיף יא .ובהמשך הענין ,אמר:
9 בענין זה דובר כבר בימים שלפניֿזה) 60נוסף על המדובר כמה פעמים בשנים שלפניֿזה ,(61כדי
10 שיעסקו בזה בהקדם האפשרי ,מפני הצורך להסיר את דאגתם של הנצרכים שמתחילים לדאוג משך זמן
11 לפני בוא חודש תשרי ,ודאגה זו מטרידה את מנוחתם כו' )אף שבאמת היו צריכים לבטוח בהקב"ה
12 ש"זן ומפרנס לכל"( ,עד שיקבלו את צרכי החג בפועל )לא רק הודעה של בשרֿודם( – עלֿידי המחאה
13 )שיק( וכיוצא בזה ,שאז נעשה אצלם מצב של מנוחת הנפש ,ולכן יכולים לעסוק בעבודתם בעניני תורה
14 ומצוות מתוך מנוחה כו' )עלֿדרך מה שכתב הרמב"ם 62בנוגע ליעודים גשמיים שבתורה(.
15 אמנם ,הגיעה שמועה מבהילה ,שישנם עשרות יהודים שעדיין לא קיבלו צרכי החג ,אףֿעלֿפי
16 שעומדים כבר קרוב לסיומו של חודש אלול ,ב'שבת סליחות'.
17 והסיבה לכך אינה מפני שלא יודעים מי הם הנצרכים – דמכיון שבשנה שעברה קיבלו צרכי החג,
18 יודעים מי הם ,ואףֿעלֿפיֿכן לא נתנו להם עדיין את צרכי החג.
19 ולכן ,מזכירים עתה עוד פעם אודות ענין זה ,כדי שיזרזו ויתנו צרכי החג לכל הנצרכים תיכף ומיד,
20 ולא עוד ,אלא לעשות חשבון עוד פעם אולי צריך ליתן להם עוד יותר כו' ,ופשוט שכל זה צריך להיות
21 מתוך סבר פנים יפות ,כפשוטו ממש.
22 ועוד תועלת בדיבור על זה עתה – להרגיע את רוחם של הנצרכים שממתינים בקוצר רוח ותמהים
23 על שלא קיבלו עדיין את צרכי החג ,שכאשר ישמעו שדיברו ועוררו על זה עוד פעם בהדגשה מיוחדת,
24 ידעו שבוודאי יקבלו את צרכי החג בהקדם ,והעיכוב לא היה אלא בגלל סיבה צדדית כו'.
25 ויש לקשר זה עם לימוד פרקי אבות בשבת זו – פרקים ג' וד' – כדאיתא בגמרא" 63גימ"ל דל"ת,
26 גמול דלים".
27 ובפרטיות יותר – בנוגע לתוכן הפרקים:
28 בפרק שלישי מבואר שיש חילוקי דרגות בלימוד התורה – "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה כו'
29 ומניין אפילו חמשה כו' ומניין אפילו שלשה כו' ומניין אפילו שנים כו' ומניין אפילו אחד כו'" .64
30 אמנם ,בנוגע למעלתם העצמית של ישראל – שוים כל בניֿישראל ,ובלשון המשנה בפרק רביעי– 64
31 העילוי של "כתר שם טוב" )ש"עולה על גביהן" ,למעלה גם מ"כתר תורה"( ,אשר אין לך "שם טוב"
32 יותר מזה שכל אחד ואחד מישראל הוא בן אברהם יצחק ויעקב ,ובת שרה רבקה רחל ולאה ,ועד ל"חלק
33 אלקה ממעל ממש" ,65אשר "העצם כשאתה תופס בחלקו ,אתה תופס בכולו" .66
34 וענין זה מדגיש ביותר עד כמה צריכה להיות ההשתדלות בטובתו של כל אחד ואחד מישראל ,מצד
35 גודל מעלתו כו'.
כאן המקום להזכיר גם אודות מסיבות והתוועדויות של שמחה ,כולל ובמיוחד – בקשר עם בניית 1
וכרגיל ,יגשו עתה אלו שהכינו קנקני משקה בקשר לענינים אלו ,ויכריזו על תוכן המאורע וכו', 3
ויזמינו את המסובים כאן ,עלֿכלֿפנים חלק מהם ,ועלֿכלֿפנים השתתפות בממונם וכו'. 4
ויהיֿרצון שפעולות אלו תהיינה בהצלחה ,ובאופן של הוספה בברכת ה' – "והריקותי לכם ברכה עד 5
בלי די" ,67כולל גם – הוספה בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ,ועד לברכה העיקרית 6
]לאחרי חלוקת המשקה – התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן "והריקותי לכם ברכה"[. 8
ולכאורה ,דרוש הסבר וביאור בטעם שם זה )"שבת סליחות"( – שהרי אמירת הסליחות היא 12
במוצאיֿשבת ,ואילו יום השבת עצמו אינו שייך ל"סליחות" ,ואדרבה" ,שבת" ו"סליחות" הם שני ענינים 13
בפניֿעצמם? 14
ומה שהמנוחה בשבת )"במוצאי מנוחה"( נותנת כח לאמירת הסליחות – הרי "בן חמש למקרא" לא 15
ויש לומר ,שבזה נרמז שענין ה"סליחות" גופא הוא באופן של "שבת" )"שבת סליחות" ,שבת'דיקע 17
סליחות( – "ברצון" ,עלֿדרך מאמר רבותינו ז"ל" 69מה הראשונים ברצון ,אף האחרונים ברצון" .ויתירה 18
מזה" ,אף )האחרונים ברצון(" למעליותא ,כלומר ,הפירוש של "אף אחרונים ברצון" אינו ש"האחרונים" 19
הם כמו "הראשונים" ,בכ"ף הדמיון בלבד )"אף" מלשון טפל( ,אלא אדרבה ,ש"האחרונים" הם למעלה 20
ויש להוסיף ולקשר ענין ה"סליחות" עם שיעור הרמב"ם השייך ל"שבת סליחות": 22
בתחילת שיעור היומי – 71כותב הרמב"ם" :כלי עץ וכלי עור וכלי עצם שנשברו ,טהרו מטומאתן". 23
כלומר :שלילת הטומאה יכולה להיות בשני אופנים) :א( "טהרו מטומאתן" ,היינו ,שהיה תחילה מצב 25
של טומאה ,ואףֿעלֿפיֿכן "טהרו מטומאתן" ,עלֿידי שבירה וכיוצא בזה) ,ב( "אין מקבלין טומאה" 26
ולהעיר ,שאף שיש בזה מה שאין בזה ,הרי בעמדנו בתוך שלושים יום לפני חג הסוכות )כמדובר 28
לעיל 72שמי"ד באלול ,שלושים יום לפני החג ,שואלין ודורשין בהלכות החג( ,מודגשת יותר המעלה 29
ש"אין מקבלין טומאה" – כפי שמצינו בדיני סוכה 73שאין מסככין אלא בדבר שאין מקבל טומאה 30
"כלי כו' שנשברו" – הוא ענין "לב נשבר ,75שבזה מרומז הקשר והשייכות לימי הסליחות ,החל 33
מ"מוצאי מנוחה" ,במוצאי "שבת סליחות" ,שהרי ענין ה"סליחות" הוא עבודת התשובה באופן ד"לב 34
ראה ויק"ר ספל"ב .לקו"ת בהעלותך לה ,ג .ובכ"מ. (81 כו ,יט. (76
משלי ה ,יז. (82 לקוטי לוי"צ לזח"ג ע' שפח. (77
ראה זהר ח"א סד ,אֿב. (83 מב ,בֿ הובא בלקוטי לוי"צ שם. (78
ל' חז"ל – תנחומא וארא טו. (84 תו"ח ר"פ ויחי .המשך תרל"ז פי"ז ואילך .ועוד. (79
ראה המשך באתי לגני תש"י פ"ב .ובכ"מ. (80
גנ
23 המעשה הוא העיקר ,לנצל את הימים האחרונים דובר כמ"פ במשך השנה ,ששנה זו מיוחדת 1
24 של השנה כדי "לחטוף" ולהשלים )גם מלשון היא מכל השנים בענין השמחה: 2
25 שלימות( ולהוסיף עוד יותר יהודית. מספר השנה )כפי שנקרא לפי מנהגם של בנ"י( 3
26 וזה נעשה הכנה מתאימה לשנה החדשה ,שאז לבריאת העולם הוא תשמ"ח ,שזה מורה שצ"ל 4
27 בטח רק יוסיפו בכל עניני עבודת ה' ,כולל – ותּשׂמח )אחרים(
תּשׂמח )בעצמו( ְ ַ ַ
בשמחהֿיהודיתַ ְ ִ , 5
28 שמחה. – שנה שעבודתה המיוחדת היא שמחה בכל 6
29 ובפרט שבחודש אלול עצמו נמצאים כבר הענינים" ,עבדו את ה' בשמחה" , 7
30 לאחרי י"ד אלול ,בתוך השלושים יום לפני חג מתחיל משמחה של תורה ושמחה של מצוה; 8
31 הסוכות ,זמן שמחתנו ,שמתחילים "שואלין 9ומכיון ש"אני נבראתי לשמש את קוני" ,וצ"ל
32 ודורשין בהלכות החג" – מובן ,ש"שואלין " 10דרכיך דעהו" שאז "כל ימיו עובד את ה'
33 ודורשין" כולל במיוחד את ענין בחג 11תמיד" – לכן צ"ל אצל יהודי מצב תמידי של
34 הסוכות ,זמן שמחתנו )נוסף לזה שכל הימיםֿ ") 12עבדו את ה' ב(שמחה" ,גם ב"דרכי) "דברי
35 טובים הם "מועדים לשמחה"( ,כמדובר בשבת 13רשות( שעובד" ,דעהו" בהם את ה' ,כך שכל היום
36 שעברה )י"ד אלול( בארוכה .ועלֿאחתֿכמהֿוכמה 14וכל הפרטים שבחיי היוםֿיום של יהודי חדורים
37 לאחרי שכבר עבר שבוע שלם מהתחלת 15בשמחה.
38 השלושים יום ,שבכל יום ויום נוספת בוודאי 16מזה מובן ,שבעמדנו השנה ,בחודש אלול
39 הוספה ב"שאילה ודרישה" בשמחה )כהכנה לזמן ) 17חודש אחרון של השנה( ,שצריך לעשות חשבוןֿ
40 שמחתנו(. 18הנפש וסךֿהכל בנוגע לעבודה במשך השנה
41 נוסף לזה ישנה שמחה מיוחדת בשבת זו: 19שעברה - צריך החשבון להכיל בתוכו את ענין
42 אע"פ שכל שבת יש בו שמחה )וביום שמחתכם 20השמחה ,לעשות חשבוןֿצדק כמה פעלו בזה,
43 אלו השבתות ,(מ"מ הרי ידוע החילוק שבין שבת 21והעיקר ,בהנוגע לפועל ,כמה צריך עדיין לפעול,
44 ליו"ט ,שיו"ט עיקר ענינו שמחה )מועדים 22והעיקר שבעיקר – שזה יבוא במעשה בפועל,
45 לשמחה( ,משא"כ שבת עיקר ענינו עונג ,והשמחה
46 )בשבת( אינה )כ"כ( בגילוי. (1ראה קונטרס משיחות ש"פ לךֿלך ,ש"פ תצא ,מכתב ח"י
אלול – שנה זו .ועוד.
(2בלי מספר האלפים )ה' אלפים( .וכן כותבים בכמה שטרות
(9אבות פ"א מי"ז. רק מספר המאות וכו' )בלי מספר האלפים( – .ולהעיר אשר
(10ראה פסחים ו ,א .וש"נ .טושו"ע ואדה"ז או"ח סתכ"ט המשכי ודרושי חסידות נקראים )גם ע"י רבותינו נשיאינו( על שם
ס"א. השנה מתחיל במספר המאות )בלי מספר האלפים( ,כמו :המשך
(11שלימות ההיקף של ז' ימי השבוע )ראה לקו"ת שה"ש תרס"ו ,המשך תער"ב ,ועוד; וכן כמה מאמרים שלא בהמשך,
כה ,א(. כמו :מאמרי עזר"ת ,פרז"ת ,וכן בשאר השנים.
(12ספרי בהעלותך יו"ד ,יו"ד. (3תהלים ק ,ב .וראה בהנסמן במכתב הנ"ל הערה ד"ה
(13לקו"ת צו יא ,ד .המשך וככה תרל"ז בתחילתו .המשך שמחה ..של מצוה.
שמח תשמח תרנ"ז בתחילתו .ובכ"מ. (4משנה וברייתא סוף מס' קידושין.
(14וי"ל דהפירוש הוא לא שאין שמחה ח"ו בשבת )ואדרבה (5משלי ג ,ו .וראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה בכל דרכיך דעהו.
אין עצב בה )משלי יו"ד ,כב .ירושלמי ברכות פ"ב סה"ז .הובא (6רמב"ם הל' דעות ספ"ג.
בתוד"ה מאן דאמר – מו"ק כג ,ב(( ,רק שהשמחה היא כשרגא (7סה"מ אידיש ע' .129 ,78 ,75ובכ"מ.
בטיהרא ,כי השמחה נכללת ובטילה בהעונג )ראה לקו"ש ח"ד ע' (8ובפרט לאחרי ח"י אלול ,אשר ידוע )ס' השיחות תש"ג ע'
1091הערה ,(31כי עונג ושמחה קשורים הם ,עד שנעשים חד (179 .177שהחשבוןֿצדק הוא במיוחד בי"ב ימים אחרונים של
]ובספירות – חכמה )עונג( ובינה )שמחה( הם תרין ריעין דלא חודש אלול )מח"י אלול עד סוף החודש( ,שכל יום מהי"ב ימים
מתפרשין" ,רעים אהובים" )ראה 'המשך שמח תשמח' הנ"ל הוא כנגד חודש אחר מי"ב חדשי השנה ,יום לחודש יום לחודש
בתחילתו ובסופו([ ,ואדרבה – "השמחה אינו אלא גילוי העונג" )ח"י אלול – כנגד חודש תשרי ,י"ט אלול – כנגד חודש חשון,
)'שמח תשמח' שם ,ס"ע רסד(. וכו'(.
דנ
25 מצות ביכורים בריש פרשתנו )"והי' כי תבוא אבל ישנם שבתות כאלו במשך השנה ,אשר 1
26 אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה בהם השמחה )שהיא בהעלם( בשבת באה )יותר( 2
27 וישבת בה ,ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר בגילוי – כמו . 3
28 תביא מארצך גו'" (היא מצוה בתורה הקשורה ומעין זה הוא גם בנוגע לשבת זו ,הבאה לאחרי 4
29 עם " – ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' ה" " ו"מועד" ח"י אלול ,ובשבת זו נתעלה 5
30 אלקיך ולביתך גו'" . השמחה )מיו"ט ח"י אלול( ועד לאופן של 6
31 ואף שכל המצוות צריך לקיים בשמחה" ,עבדת שלימות" ,ויכולו" של כל הענינים משבוע 7
32 את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" – מ"מ הרי הקודם. 8
33 בכל המצוות הוא בהדגשה ענין בקיום נוסף לזה ,שבת זו היא גם אחרי )ובסמיכות 9
34 המצוות )ורק שהעבודה גופא צ"ל מתוך שמחה(, 10ממש( לשבעת ימי המשתה של חתונת כ"ק מו"ח
35 משא"כ במצות ביכורים ,ענין הבאת ביכורים גופא 11אדמו"ר ,שהיתה בערב שבת י"ג אלול )תרנ"ז( ,
36 קשור בשמחה. 12וממילא נמשכים שבעת ימי המשתה עד ערב שבת
37 ויתירה מזה :גם ענין השמחה בכל המצוות, 13זו )כ"ף אלול( – וחתונה בכלל קשורה עם שמחה,
38 כתוב " - עבדת את ה' אלקיך בשמחה 14ועד לשלימות ענין השמחה ]וכמבואר בארוכה
39 ובטוב לבב" ,שמזה למדים ששמחה היא עיקר 15ב'המשך שמח תשמח' ,שאביו ,אדמו"ר
40 גדול בעבודת האדם. ) 16מהורש"ב( נ"ע אמר בשבעת ימי המשתה[,
41 ועד"ז כתוב בפרשתנו )בשיעור חומש של ח"י 17עאכו"כ חתונה של נשיא הדור ,ש"הנשיא הוא
42 אלול בשנה זו( גם הציווי " ובנית שם מזבח גו' 18הכל" .
43 וזבחת גו' לפני ה' אלקיך". 19ע"פ תורת אדמו"ר הזקן הידועה ,שצריך
44 תורה היא מלשון הוראה ,הוראה נצחית 20לחיות עם הזמן ,וכידוע שפרשיות התורה קשורות
45 בכל הזמנים ובכל המקומות .ומזה מובן ,שממצות 21עם הזמן שקוראים אותן - מובן ,שבפרשת שבוע
46 ביכורים ישנה הוראה נצחית לבנ"י ,גם כשנמצאים 22זה )סיום שנת תשמ"ח ,בתוך השלושים יום קודם
47 בחוץֿלארץ ואפילו בגלות )איפה ומתי שאין בכלל 23החג ,ושבת שלאחרי ח"י אלול ושבעת ימי
48 חיוב של ביכורים(: 24המשתה של החתונה( מודגש ענין השמחה:
49 "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך"
50 – כאשר יהודי נכנס לארץ )מקום( ששלחו הקב"ה
(15שיחת ח"י אלול תש"ג )ס' השיחות תש"ג ע' 140ואילך.
51 )ונתן לו שזה יהי' מקומו( ,לעשות ממנו ארץ ושם ,שאמרו אז "גוט יו"ט"( .תש"ה )ס' השיחות תש"ה ע' 122
52 ישראל ]כידוע פתגם ה'צמח צדק'" :עשה ארץ ואילך(.
53 ישראל" – [צרך להיות לכלֿלראש" ולקחת (16ראה אוה"ת בראשית כרך א מב ,ב ואילך .כרך ג תקח,
א ואילך .ועוד.
" (17שלשלת היחס ור"פ מתולדות בית רבנו" – ב"היום יום"
(22ריש פרשתנו )כו ,א(. בתחילתו .וראה קונטרס משיחת ש"פ תצא שנהֿזו ס"ב.
(23שם ,יא. (18פירש"י חוקת כא ,כא.
(24כח ,מז. " (19היום יום" ב' חשון .ס' השיחות תש"ב ע' 29ואילך.
(25ראה שער המצוות להאריז"ל בהקדמתו .של"ה סוף (20של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
פרשתנו )שפו ,א( .תניא פכ"ו .לקו"ת תזריע כ ,ג .ועוד .וראה (21ואף שחלק גדול מהפרשה היא התוכחה שמביאה לידי
המשך שמח תשמח הנ"ל ע' רנג .רנחֿרנט. היפך השמחה – הרי ידוע פתגם אדמו"ר האמצעי בנוגע לקריאת
(26פרשתנו כז ,ז. התוכחות בפ' תבוא ע"י אביו אדמו"ר הזקן :ווען דער טאטע
(27ראה זח"ג נג ,ב. לייענט "הערט זיך ניט קיין קללות" )"היום יום" י"ז אלול(,
(28אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה. ועד"ז הוא בכאו"א מישראל ,כשקריאתו בתורה חדורה בהרגש
(29כבספרי "והי' כי תבוא – אין והי' אלא מיד" ,ומש"כ התקשרותו עם אבינו שבשמים – שאז הוא ענין "דער טאטע
"וירשתה וישבת בה" – אולי י"ל לא תנאי בעצם החיוב ,ורק לייענט" .ואז נשמעת הקריאה בתורה ,שעלי' נאמר פיקודי ה'
דמכיון שביכורים צ"ל "מראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'", ישרים משמחי לב.
א"א לקיים המצוה בפועל עד לאחרי "וירשתה וישבת בה" ,כשיש ויתירה מזה :הענינים שבתוכחה הם בפנימיותן ברכות הכי
לבעל השדה חלק מבורר בארץ .והנפקותא מזה בנוגע לפועל – נעלות )ראה אוה"ת פרשתנו עה"פ ,וראה מו"ק ט ,ב .לקו"ת
בנוגע ל"דושנה של יריחו" שמיד בעת הכיבוש ,הי' זה חלק בחוקותי מח ,א(.
הנ
24 לחדור )לא רק בלימוד התורה וקיום המצוות, 1מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך",
25 ופרטים בחייו ,אלא( כל מציאותו ,כל הדברים 2וצריך ליתנם להקב"ה – ז.א .לכלֿלראש
26 בחיי היוםֿיום שלו )גם דברי רשות( ,ועאכו"כ – ") 3מראשית"( צריך להודות ולשבח לה' על שנתן
27 עצם הדבר שנברא ע"י הקב"ה. 4לו את ה"ארץ" ולהנות מפירותי' ,וכל הטובות שה'
28 ולהוסיף ,שרש"י מפרש ש"מקרא ביכורים" 5עושה עמו.
29 הוא "בזמן שמחה מעצרת ועד החג" – ימים וכפי שהסדר הוא אצל בנ"י בכל יום ,ש 6
30 אלו. 7כשניעור משנתו ,ונעשה אצלו "תבוא אל הארץ"
8מחדש ,הקב"ה" ,החזרת" ,נותן לו )"ה' אלקיך
31 ע"פ הנ"ל מובנת עוד נקודה:
9נותן לך"( את נשמתו ,כך שהוא נשמה בגוף בארץ
32 בשמחה ישנם ריבוי דרגות ואופנים .כפי 10הלזו הגשמית – הרי הדבר הראשון שעושה ,הוא
33 שרואים גם בדרגות בשמחה שנזכרו לעיל 11אומר " אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי
34 ]השמחה הכללית מצד השנה )שנת תשמ"ח(, 12נשמתי כו'" ,שנותן הודאה להשי"ת על הטובה.
35 ובפרט בסיום השנה ,בתוך שלושים יום קודם החג, 13והשבח וההודאה הוא " כל פרי האדמה"
36 השבת לאחרי ח"י אלול ,ולאחרי שבעת ימי ) 14לא רק בראשית היום ,אלא גם( מן המובחר והטוב
37 המשתה של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר[. 15והיפה כו' ) שזה מורה שהשבח וההודאה הם
38 ומכיון שיהודי צריך תמיד לעבוד את ה' מתוך 16בשלימות ,כי היהודי נותן לה' את הטוב והיפה
39 שמחה ,ובאופן ד"מעלין בקודש" – מובן שתמיד 17מכחותיו כו'(.
40 צריך להתווסף אצלו עליות בשמחה ,דרגה אחר 18ובכל זה צ"ל " בכל הטוב אשר נתן לך
41 דרגה. 19ה' אלקיך ולביתך" ,ז.א .לא רק שמחה ממצוה
42 ז.א .אפילו היתה אצלו עתה שמחה בשלימותה, 20פרטית )או ענין פרטי( ,אלא שמחה "
43 צריך ברגע שלאח"ז להוסיף בשמחה נעלית יותר. 21אשר נתן לך ה' אלקיך" ,מתחיל מעצם הדבר,
22שזכה להיות יהודי ,נשמה בגוף ,שנברא לשמש את
44 ועוד ענין בזה: 23קונו .וכמדובר לעיל שהשמחה של יהודי צריכה
45 ידוע גודל עילוי העבודה בכח עצמו
46 )אתעדל"ת( שזה מגיע באופן עמוק יותר ולמעלה מבורר דבני יתרו )ספרי בהעלותך יו"ד ,לב( .דלשיטת הספרי
47 יותר מההמשכה שנמשכת מעצמה מלמעלה ש"וירשתה וישבת בה" הוא רק בכדי שהביכורים יהיו "מראשית
פרי האדמה אשר נתת לי" – כשכבשו את יריחו ונתיישבו שם,
48 )אתעדל"ע( . נתחייבו מיד בביכורים )כמבואר כ"ז בארוכה בלקו"ש חל"ד ע'
145ואילך( .ועצ"ע.
(33ואף שכל השנה הוא זמן שמחה ,ובפרט בשנת תשמ"ח ויש להוסיף ,שגם לפי הש"ס )קידושין לז ,ב( שצ"ל
)כנ"ל בפנים( – הרי בכל השנה העיקר )בערך ימי שמחה שבה( "וירשתה וישבת בה" ,וכלשון רש"י )ריש פרשתנו( "שלא
הוא העבודה )ראה לקו"ת פרשתנו מג ,ב :השמחה גנוזה נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" – אין זה סותר
בהעבודה ועושין מהעבודה עיקר כו'( ,משא"כ כשיש ציווי ל"אין והי' אלא מיד" ,אלא "ארי' הוא דרביע עלי'" )ע"ד עירובין
מפורש על שמחה ,במועדים לשמחה ]ועד"ז במצת ביכורים עח ,ב .שבועות כב ,ב( ,כי הכיבוש והחלוקה היתה אפשרית
שמפורש בו ענין השמחה[ ,ועאכו"כ בזמן שמחתנו ,העיקר הוא להיות מיד ממש* .וע"ד שהי' ביריחו )מנעולה של ארץ ישראל(
השמחה .ויתירה מזה – ממנה לוקחים הכח לשמחה במשך כל שנכבשה מיד )ע"י תקיעת הכהנים בשופרות ,בלי מלחמה,
ימי השנה .וכן י"ל בנוגע ל"זמן שמחה מעצרת ועד החג" ,שאז כמסופר ביהושע קאפיטל ו( ,וגם חלוקתה )לבני יתרו( היתה מיד
ישנה שמחה מיוחדת )מפני שבזמן זה ה"אדם מלקט תבואתו )כנ"ל( – עד"ז הי' אפשר )ובפרט אם הכניסה לארץ היתה ע"י
ופירותיו ויינו ושמנו" ,שהו"ע של שמחה – ראה מפרשי המשנה משה( להיות בכל ארץ ישראל.
ביכורים פ"א מ"ז(. (30ראה רמב"ם סוף הל' איסורי המזבח.
(34וכן בסוגי האדם ,ישנן כמה דרגות בשמחה – כמבואר (31להעיר מדרשת חז"ל ש"והי'" הוא לשון שמחה )ב"ר
בלקו"ת פרשתנו )ד"ה תחת אשר לא עבדת גו'( ההפרש בין פמ"ב ,ג בסופו( ,וכן מפרשים ב"והי' כי תבוא" )אוה"ח ואו"ת
שמחת כל אדם ושמחת צדיקים. להה"מ ריש פרשתנו(.
(35ברכות כח ,א. (32וכתורת הבעש"ט )באחת מז' תורות שאמר בג"ע בח"י
(36ראה לקו"ת ויקרא ,ד"ה אדם כי יקריב .ועוד. אלול תרנ"ב( אידן זיינען "שמח וואס זיי זיינען זוכה זיין עבדי
(37וע"ד ב' הענינים שבריש פרשתנו :כי תבוא אל הארץ ה'" )נדפסה בכתרֿשםֿטוב הוספות ס"ג(.
אשר ה' אלקיך נותן לך – שזהו במתנה מלמעלה; וירשתה וישבת
בה – עבודת המטה )ראה ד"ה כי תבוא תרס"ו .תער"ב .תורת
הבעש"ט עה"פ בכש"ט הוספות ס"ג( .וכן בהמשך הפרשה )כז,
ונ
19 ודבר זה ניתן לקיימו ביתר קלות ,כאשר מתבונן ועד"ז הוא גם בנוגע לשמחה )ובמכ"ש וק"ו – 1
20 בזה שבכל יום – )לאחרי ש"החזרת בי נשמתי"( כי שמחה פורצת כל גדר ,גם הגדרים שלמעלה,( 2
21 נעשה "ברי' חדשה" ,ועד שנתהווה בכל רגע שהשמחה שבאה מכח עצמו ,היא יותר נעלית 3
22 ורגע מחדש ממש )כתורת הבעש"ט הידועה– ( מהשמחה שנמשכת בו מלמעלה. 4
23 דמכיון שהוא עכשיו "ברי' חדשה" ,ו"אני נבראתי ]ועד"ז בנוגע להאדם עצמו – הרי בפרט 5
24 לשמש את קוני" ,ו"עבדו את ה' בשמחה" הוא 6מסויים ,השמחה שבאה בכח עצמו היא גדולה
25 ציווי תמידי – צריכה להיות עכשיו שמחה חדשה
7יותר מהשמחה שבאה מצד הציווי מלמעלה – כי
26 )ובהחלט לא מספיקה השמחה שלו כפי שהיתה
8אדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבים של
27 אתמול ושלשום ,כי עכשיו הוא אדם "חדש" ,ויש
9חבירו ,וממילא יקרה אצלו ביותר השמחה הבאה
28 לו ציווי חדש "עבדו את ה' בשמחה"(.
10ע"י השתדלותו שלו )ביחס לשמחה באופן של
29 מזה מובן גם ,שה)הוספה ב(שמחה עצמה, 11קיום ציווי([.
30 צריכה להיות לא רק במחשבה ודיבור ,אלא דוקא
31 , שמחה שניכרת לעיני בשר בעוה"ז 12ולכן צריך תמיד להוסיף בשמחה )נוסף לטעם
32 הגשמי והחומרי. 13הנ"ל ד"מעלין בקודש"( ,כי השמחה שבעבר
14נעשית כטבע )שני( המזומן לו )ע"ד השמחה
33 דלכאורה היו יכולים לחשוב ,שמכיון ששמחה 15מלמעלה ביחס לשמחה בכח עצמו( ולכן נדרשת
34 היא רגש שבלב ,אין הכרח שזה יבוא במעשה. 16ממנו ,שעכשיו יוסיף משלו דרגה נעלית יותר,
35 ואדרבה :כיון ששמחה היא בלי גבול )פורצת 17וחדשה ,בשמחה ,ועד לדרגה שלא בערך לשמחה
36 גדר( ,הרי מגביל את השמחה )כי כל מעשה 18הקודמת .וכמו"כ דרגה אחר דרגה.
37 יש לו ציור והגבלה ,משא"כ במחשבה ודיבור
38 שהם יותר רוחניים ,אין כ"כ הגבלה(. ג ואילך( :תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך; ובנית גו'
וזבחת גו' ושמחת גו'.
39 אבל ישנו הכלל שהמעשה הוא העיקר ,כלל
(38ראה המשך שמח תשמח הנ"ל )ע' רנב ואילך( שהשמחה
40 ששייך בכל הענינים – כי דוקא בזה היא הכוונה מגעת בעצמותו ית' ,למעלה יותר מהמצוה עצמה כו' .ועפ"ז
41 שלמעלה ,לעשות דירה בתחתונים בעולם ' מבואר שם )ע' רסה ואילך .ע' רפב ואילך( הבקשה "שמח תשמח
רעים האהובים כו'" ,שאף שבבחי' "רעים האהובים" )חו"ב( יש
42 הגשמית " ,ידיך תכסוף" ,דוקא עי"ז ענין השמחה ,הרי שמחה זו היא בהגבלה )ע"פ מה שנמשך
43 נפעלת השלימות למעלה כביכול )אפילו לגבי מלמעלה ע"י סדר השתלשלות( ,ולכן מבקשים "שמח תשמח"
44 מחשבה ודיבור שלמעלה.( שתומשך ב"רעים אהובים" השמחה העצמי' דא"ס שנמשכת ע"י
עבודת המטה.
45 ולהוסיף ,שתכונת השמחה )אמיתית( היא דוקא (39ב"מ לח ,א.
(40ואף ששמחה היא בל"ג ,הפורצת כל גדר – הרי ידוע
46 כאשר היא מתבטאת בגלוי ובפועל באדם, שבבל"ג עצמו ישנן דרגות .ועד"מ :א"ס נקודות בקו )כי נקודה
אין לה מקום( ,וא"ס קוים בשטח ,וא"ס שטחים במעוקב.
(42שו"ע אדה"ז או"ח ס"ו ס"א ,וראה יל"ש תהלים רמז (41ועפ"ז גם מובן ,שמכיון שהשמחה החדשה באה לאחרי
תשב. ועל יסוד השמחה שלפנ"ז – הרי זו שמחה נעלית במאד ,ועד
(43שעהיוה"א בתחילתו. למעלה מכל הגבלה ,כי אפ"ל שמחה ע"י ההתבוננות בזה שיצא
(44ראה תניא פל"ו. ממצב בלתי רצוי ,שהיא שמחה גדולה ביותר )ראה תניא פל"א
(45איוב יד ,טו. – מ ,סע"א( ,אבל מכיון שחושב ומתבונן במצב הבלתי רצוי שהי'
(46ואף שלמעלה "כח אין חסר פועל" ובמילא גם מקודם – לא ימלט ,שגם עכשיו )כששמח מזה שיצא מזה( נרגש
ב"מחשבה" אין חסר – הרי אמיתית ענין השלימות היא לא רק איזה שמץ ממצבו הקודם ,ושמחתו אינה בתכלית השלימות.
להשלים את החסרון ,אלא שלימות בעצם* .וי"ל שזהו שגם ועכ"פ – השמחה היא מוגבלת ומדודה לפי ערך גודל הירידה
למעלה – ע"י המעשה בפועל מיתווספת שלימות )אף שגם )ע"ד הפירוש באהבת עולם ,ע"י התבוננות בעניני עולם – שיש
מקודם לא הי' חסרון ח"ו(. בזה ההגבלה שהאהבה היא לפי ערך עניני העולם שבהם
ואדרבה ,השלימות דלהשלים החסרון – היא מדידה והגבלה, מתבונן(;
משא"כ שלימות זו )שלמעלה מלהשלים החסרון( – היא למעלה משא"כ שמחה הבאה ע"י התבוננות בעניני שמחה )שלפנ"ז(
משיעור ומדה .ונמצא ,שהשלימות שנעשית ע"י עבודת האדם – היא למעלה ממדידה והגבלה )ועאכו"כ בלי שום שמץ של
במעשה בפועל ,היא בל"ג. ענינים הפכיים( .ע"ד שלימות השמחה שתהי' לע"ל )כשרוח
הטומאה אעביר מן הארץ( ,שמחת עולם על ראשם )ישעי' לה ,י.
נא ,יא( ,עולם בפירושו נצחיות – עליות בשמחה עצמה )ע"ד
המבואר באגה"ק סו"ס כו(.
זנ
מטעמים 35 יותר בזול ואינם הכרחים כ"כ במיני ובתנועותיו ומעשיו )שלא כעונג שיכול להישאר 1
36 כו' ,משא"כ הלבושים שרשם למעלה הוא מבחי' בהעלם( . 2
37 כתר ,ראש לנאצלים ,בחי' מקיף ,ולכן הם למטה ע"פ הנ"ל מובן ,שיהודי בכלל ,ובפרט בשנת 3
38 ג"כ מקיפים על האדם ולא חיות פנימית ,ונצרכים 4תשמ"ח ,עם כל הרמזים ועילויים בשמחה הנ"ל –
39 יותר לאדם כי א"א החורף בלי מלבוש כו' ,ולכן 5צריך להיות במצב תמידי בעליות בשמחה ,וכל
40 הם יותר ביוקר ומתקיים יותר לפי ששרשו למעלה 6הזמן לחפש דרכים חדשות איך להוסיף בעניני
41 גבוה יותר ממזון כו' שאינו מוגבל בכלים ,ולכן 7שמחהֿיהודית בחייו היוםֿיומיים )נוסף לעניני
42 אין לו כליון כ"כ כו' .ובתים שהם רחוקים יותר 8שמחה שהיו לפנ"ז( ,והוספה על גבי הוספה,
43 מגוף האדם ,שרשם למעלה הוא מבחי' תחתונה 9ובהדגשה – שמחה שניכרת במעשה בפועל ,בחיי
44 שבמאציל שהוא בחי' מקיף דמקיף כו' ,והם יותר 10היוםֿיום של יהודי בעוה"ז הגשמי.
45 נצרכים לאדם גם מהלבושים ,כי א"א לדור בלא
11ובזה גופא ,ישנם כמה אופנים ודרגות ,בהתאם
46 בית אף רגע ,והוא יותר ביוקר ומתקיים ביותר
12לצרכים וענינים השונים בחייו של יהודי )שבכולם
47 מפני ששרשם למעלה מעלה מבחי' מקיף דמקיף".
13צריך להיות שמחה ,כנ"ל( ,ועד לשלימות בזה –
48 ועפ"ז מבואר ה"טעם שעושים משתה ושמחה 14ע"י בניית בנינים חדשים ,כדלקמן.
49 בחנוכת הבית" ,והשמחה אז היא שמחה הכי
15כל צרכי האדם נחלקים בכללות בשלושה:
50 גדולה – כי בצרכי האדם ,ה"בית" הוא הענין הכי
16מזון ,לבוש ובית.
51 נעלה.
17בין צרכים אלו גופא ,ישנה מעלה ב"בית" לגבי
52 עפ"ז מובן ,שהאופן הכי טוב וגדול איך " 18מזון" ו"לבוש"" :מזון" ו"לבוש" קיימים רק
53 להוסיף )ע"י עבודה בכח עצמו( בשמחה בשנה זו 19למשך זמן קצר ,הרבה פחות מ"בית" ,דירת קבע,
54 )שנת תשמ"ח( ,ושמחה שתהי' ניכרת במעשה 20שנשאר קיים למשך זמן ארוך.
55 בפועל בחיי היוםֿיום של יהודי בעוה"ז הגשמי
56 – הוא ע"י שמקשרים זאת עם , שיש 21שזהו בפשטות הטעם שלבושים יותר יקרים
57 להם המעלה שהם קיימים לזמן ארוך ,ושרשם הכי 22ממזון ,ובתים הם יותר יקרים )שלא בערך( גם
58 נעלה )מקיף למקיף( ,והעיקר – דבר שנוגע 23מלבושים – "מפני שהמזון אינו מתקיים הרבה,
59 לשלימות האדם) ,וכמאחז"ל" כל אדם שאין לו 24שתיכף אחר שיעור עיכול המזון חוזר ונעשה רעב,
60 בית אינו אדם" ,וכנ"ל ש"א"א לדור בלא בית אף 25משא"כ הלבושים הם מתקיימים לערך שנה
61 רגע"( ,ולכן ה"ז קשור עם שמחה הכי גדולה. 26ויותר ,והבתים הם יותר מתקיימים גם מן
62 ולכן הציעו ,שבעמדנו עדיין בשנת תשמ"ח 27הלבושים ,ולכן בתים דמיהם יקרים מן הלבושים
63 )בסיומו וחותמו ,( 28מפני שהם מתקיימים יותר ,וכן הלבושים יקרים מן
29המזון".
(52ראה לקו"ש ח"ט ע' 139הערה .31 30והטעם לזה בפנימיות הענינים" :הבתים
(53ראה לקו"ת שם ,ב ,שמכיון ששורש הבית הוא מבחי' 31שרשם למעלה יותר גבוהים מן הלבושים,
מקיף דמקיף "לכן ירדה למטה במדרגה היותר תחתונה )שכל
שנפל במדרגה ,שרשו מבחי' ומדרגה יותר גבוה( אבנים ועפר 32והלבושים מן המזון"" ,מזון שהוא חיות פנימי
בחי' דומם ,משא"כ הלבושים הם מבחי' צומח" )והמזון מבחי' 33נמשך מבחי' ממכ"ע כו' ,ולכן המזון יש לו כליון
חי כו' – סידור שם כ ,רע"ג(. 34מאור פנימי המלובש ומוגבל בכלים כו' ,ולכן הם
(54כן הובא בכ"מ )ראה תו"ח ויקהל תרכז ,ב .ועוד( .וראה
יבמות סג ,א :כל אדם שאין לו קרקע כו' .ובתוס' שם ד"ה שאין:
"קרקע לבנות עליו שידור בו".
(55ובפרט שבאים עתה מיום חתונתו ושבעת ימי המשתה (47ראה 'המשך שמח תשמח' הנ"ל בתחילתו.
של נשיא דורנו ,שבקשר עם חתונה בונים בנין של שמחה ,בית (48בהבא לקמן ,ראה ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית ,בלקו"ת
חתנות לבנו )תענית יד ,ב .מגילה ה ,ג .רמב"ם הל' תעניות פ"ג ברכה )צח ,ד ואילך( ובסידור עם דא"ח )יט ,ד ואילך( .ועוד.
ה"ח .וראה כס"מ ולח"מ שם .ר"ן ספ"ק דתענית(. (49ל' הלקו"ת שם ,סע"ד.
(56והכל הולך אחר החיתום )ברכות יב ,א( ,וכנ"ל בפנים (50ורק במדבר הי' הנס שענני הכבוד היו מגהצים בגדיהם
)סעיף א( שבסיום השנה הוא זמן לחשבוןֿהנפש של עבודת כל במשך כל זמן היותם שם )ארבעים שנה( – פירש"י עקב ח ,ד.
השנה כולה. (51לקו"ת שם צט ,אֿב.
חנ
27 והן בנינים פרטים ,בניני רשות ]שאצל בנ"י גם ובפרט שהיתה , כפי שראו במוחש, 1
28 בנין של רשות קשור עם עבודת ה' – "בכל דרכיך 2שהדברים שעשו במשך השנה היו בהצלחה
29 דעהו" ,ובפרט שע"י בניית בתים בהצלחה ,יהודי ) 3גדולה( ,הן בעניני תורה ומצוות ,ואפילו בעניני
30 מקיים מצוות פרנסת אשתו ובני ביתו )"שארה 4רשות )מסחר וכיו"ב( –
31 כסותה גו' לא יגרע" .(ובפרט שיעשו גם מבתי שכל אחד ואחת יקשרו את השמחה בלהתחיל 5
32 הרשות משכן ומקדש לה' ,מתחיל מעשיית ) 6עכ"פ( לבנות )או עכ"פ לקנות( "בנינים" ,
33 חנוכת הבית ובשמחה )כנ"ל( ,וכמנהג ישראל –
34 להתחיל עם להביא ילדים לבית בתור חנוכת הבית, הן ברוחניות -להוסיף פעולות חדשות 7
35 שילמדו שם אל"ף בי"ת ,או פסוקי תורה וכיו"ב, ) 8שפעולה חדשה היא כמו "בנין חדש"( בכל
36 וגם לאח"ז – שע"י הבית יתווסף )עוד יותר( 9הענינים הטובים ,בהפצת התורה והיהדות והפצת
37 בתומ"צ והפצת היהדות[. 10המעיינות חוצה,
] 11נוסף לזה ש בבית הפרטי ,או
38 וכמובן ,שהבני' במיוחד נוגע ,שכל
12חדר וכיו"ב – משכן ומקדש לה' ,אשר עליו אומר
39 מוסד צריך לבית עבור המשרדים או כיתות של
13הקב"ה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ,
40 המוסד – הרי עכשיו הזמן מסוגל ביותר לבנות )או
14כמדובר כמ"פ בארוכה ;אבל זוהי הוספה בבית
41 לקנות( בנין חדש )ובפרט אם אין להם עדיין בנין
15שכבר קיים ,ובנדו"ד – מדובר בעיקר אודות בניית
42 משלהם( ,או אם יש להם כבר בנין – אולי צריך לבנין
,[ 16
43 יותר גדול ויפה ,או להוסיף חדרים לבנין וכיו"ב.
17ועוד ועיקר – כל אחד ואחת בכל מקום
44 ומה טוב – שיתחילו לבנות )או להשלים בנין
18ומקום שיש לו האפשריות בזה )יתחיל( לבנות
45 שהתחילו לבנותו ,עכ"פ חדר וכיו"ב( כבר בשנה זו,
19בנינים חדשים ] או אם אין באפשרותו
46 שנת תשמ"ח ,או אם אי"ז בכדי שיעשה )בדרך
20לבנות לבד – להשתתף עם אחרים ,כמה ביחד
47 הטבע( – עכ"פ לעשות מיד )בשנה זו( ההחלטה
21לבנות[,
48 הטובה בזה ,ולעשות כל התלוי להביאה בפועל
49 )ע"י כתיבת ההחלטה בכתב ,למוסרה גם לאחר, 22הן בנינים ציבוריים ,בתי תורה ,בתי תפילה,
50 ולהתקשר עם אלו שצריכים לבנות וכיו"ב( ,כך 23בתי צדקה )או כולם ביחד( – ובפרט שבאמת אין
51 שבסמיכות הכי אפשרית יוכל להתחיל בבני' 24צריך ע"ז הוראה מיוחדת בשנה מיוחדת )משנת
52 בפועל. 25תשמ"ח( ,כי כל הזמנים מסוגלים לבנות בתים
26כאלו )ואדרבה – מאי קמ"ל(.
53 ובהיותנו בשנת תשמח ושנת הצלחה )כנ"ל(,
54 בוודאי שהשי"ת יצליח את כל אחד ואחת בזה. (57ובפרט ששמו הראשון של נשיא הדור הוא – "יוסף",
55 בכדי לעשות התחלה טובה בזה "לפתוח את שפירושו בפשטות הוא ] ובהוספה זו עצמה ישנם כמה
פרטים" :יוסף – "שם העצם ושם המפורש ושם המיוחד:
56 הדרך" ,להוסיף יותר כח ליהודים בכל מקום שהם "לי" – הוספה בעבודת עצמו )ולא רק להשפיע שאחרים יוסיפו
57 לבנות בנינים חדשים – התחילו לעשות בזה לפני בעבודתם(; "בן אחר" – )לא רק ולבי חלל – תניא פ"א ,אלא(
58 ימים אחדים ע"י הנחת "אבן הפינה" של ביתֿ לעשות "בן" גם מבחי' "אחר" שבו ,היצה"ר שמנגד להוספה
בעבודה[.
59 הכנסת וביתֿהמדרש של נשיא דורנו כ"ק מו"ח (58תרומה כה ,ח.
60 אדמו"ר) ששם עבד עבודתו בעשר שנים (59לקו"ש חכ"ה ע' 303ואילך .קונטרס משיחת ש"פ תרומה
תשמ"ז .ועוד.
(60דענין זה שייך הן לאנשים והן לנשים .ולהעיר ,אשר
(61משפטים כא ,י. בכמה ענינים עיקריים יש לנשים , ,בינה יתירה )בנוגע
(62ועי"ז ניתוסף גם בהבנין עצמו ,שע"י זה שנעשה "מקדש לבניית בית וסידור החדרים כו'( וכמ"ש חכמת נשים בנתה ביתה
מעט" ,הרי הוא קיים )לא רק למשך זמן ארוך ,כ"א( לעולם ועד, )משלי יד ,א(.
כי לע"ל יעתיקו כל בתי כנסיות כו' לארץ ישראל )מגילה כט ,א(. ולהעיר מלקו"ת ברכה שם בסופו )ק ,א( ,בביאור מאחז"ל
(63ביום ג' פ' תבוא אל הארץ גו' ובנית .וראה השיחה עה"פ "להניח ברכה אל ביתך" ,שהברכה לאדם היא בשביל
שנאמרה ביום זה. אשתו ,שזהו מה שנאמר "מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא
(64להעיר ,שחנוכת ביהכ"נ של נשיא דורנו )במקום זה( לאשתי ביתי" )שבת קיח ,ב( ,שדוקא בזכות אשתו )בחי' מלכות(,
בשנת ה'ש"ת היתה ביום כ"א אלול – הקביעות דש"פ תבוא הנקרא ביתי )בחי' מקיף דמקיף( נמשך ההמשכה למטה בגשמיות
בשנהֿזו. כו'.
טנ
28 ביחד ע"ז מדגישים ,שאין זה )אספקת צרכי האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין ,וזה נשאר 1
29 החג לכל הזקוק לזה( דבר של מהֿבכך ח"ו ,כ"א ביתו עד סוף כל הדורות ,כי גם לאחרי ביאת 2
30 מצוה מן התורה ,וכלל גדול בכל התורה כולה – וילקח לארץ ישראל ,(ועשו
יעתק ִ ָ ַ
המשיח ה"ז ֵ ָ ֵ 3
31 "ואהבת לרעך כמוך" ,כפי שכל אחד אומר לפני מתוך שמחה ,וקישרו עם חזרת דברי תורה, 4
32 התפילה בכל בוקר. שבכתב ושבע"פ ,ובמיוחד – דברי תורתו של נשיא 5
דורנו. 6
33 וכמובן ,שאח"כ כשהולכים להתפלל ולבקש
34 מהקב"ה עבור צרכיו הפרטיים ,לאחרי הקדמת ומהתחלת הבני' של בית נשיא דורנו ,שהנשיא 7
36 בלספק לזולת את צרכיו. בנינים ,כל אחד ואחת במקומו הוא. 9
(65מגילה ,שם.
(67קדושים יט ,יח ובתו"כ שם. (66נחמי' ח ,י .שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ג ס"ד .וראה
(68בשלח טו ,יז ובפירש"י. לקו"ש חי"ד ע' 369ואילך.
ס
ולהעיר מענין "מנהג ישראל תורה היא" ,1ויש לומר בשני אופנים – שכןֿהוא עלֿפי תורה 1
מלכתחילה ,אלא שנתגלה עלֿידי מנהג ישראל ,או שעלֿידי מנהג ישראל נעשה תורה ,כפסקֿדין 2
וכל זה – בהוספה על השמחה הקשורה עם מזון ולבוש ,כפי שרואים במוחש ,שבזמן שמחה אוכלים 4
מזון מיוחד ולובשים לבוש מיוחד ,ולא רק ביוםֿטוב ,אלא גם במסיבה של שמחה בימות החול, 5
שאומרים לחיים כו' ,ולובשים לבוש מיוחד ,שהרי בוודאי לא יבואו למסיבה כזו בלבוש של סנדלר... 6
הטעם שמזכירים "סנדלר" דוקא – מכיון שענין זה מזכיר את המבואר בקבלה וחסידות ש"חנוך היה 7
ובכל אופן ,השמחה הקשורה עם מזון ולבוש אינה באופן קבוע ,כשם שהמזון והלבוש אינם אלא 9
למשך זמן כו' ,וכדי שתהיה שמחה באופן קבוע ,יש לקשר זאת עם בנין בית ,דבר קבוע ומתקיים. 10
ולהעיר ,שבנוגע לבתי תורה תפילה וגמילותֿחסדים – אמרו חכמינו ז"ל 4בפירוש "בית גדול" " ,5בית 11
שמגדלין בו תפילה ומגדלין בו תורה" )וכן גמילותֿחסדים( ,אשר מדיוק הלשון "מגדלין בו" ,משמע, 12
ועלֿדרךֿזה לאידך גיסא ,בנוגע לבתים פרטיים ,שכאשר מקשרים בנין הבית עם עניני תורה ותפילה, 14
וההסברה בזה – מובנת בפשטות )גם למי שאינו חב"ד'ניק( – שעניני התורה ומצוות פועלים המשכת 16
הברכה בגשמיות ,באופן טבעי או באופן סגולי ,כשתי הדעות שהובאו בשל"ה ,6אשר "אלו ואלו דברי 17
אלקים חיים" ,7ולא רק "דברי )אלקים חיים(" ,אלא גם במעשה בפועל. 18
ולהעיר ,שכל זה הוא בהוספה על הפתגם הידוע מאדמו"ר מהר"ש 8שכללות ענין הפרנסה בזמן הזה 19
הוא בדוגמת ענין ה"מן" ,ענין נסי שלמעלה מהטבע ,ובזה גופא – לא רק נס למשך זמן קצר בלבד, 20
אלא נס שהיה במשך ארבעים שנה ,מצד גודל מעלת הנס. 21
ויש לומר ,שבענין הפרנסה מודגש נס גדול יותר מאשר ב"מן" – שהרי נס הפרנסה בזמן הזה הולך 22
ונמשך בריבוי זמן ארוך שלא בערך ,לגבי ארבעים שנה של ירידת ה"מן". 23
(5מ"ב כה ,ט. (1ראה שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ .סתצד סט"ז .לקו"ש
(6בית אחרון )יב ,אֿב(. חכ"ב ע' 56הערה .2וש"נ.
(7עירובין יג ,ב .וש"נ. (2ראה רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"אֿב .שם פ"ב ה"ב ואילך.
(8אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' קלט .סה"מ תש"ט ע' 21 (3עש"מ מאמר אכ"ח ח"ג סכ"ב .לקו"ת שלח נא ,א .שה"ש
)הב'(. מד ,א .ובכ"מ.
(4מגילה כז ,רע"א.
אס
ואומר" 9מודה אני לפניך" ,שה") "שעד עכשיו הי' ישן וזהֿעתה נתעורר משינתו( נמצא " ,"לפני 1
וענין זה נמשך ומתפשט במשך כל היום כולו -שיהודי מודה להקב"ה על כל הענינים הטובים שנותן 3
לו ,כל הדברים שילד יהודי זקוק אליהם ,וכל מה שהוריו ומחנכיו וכל עם ישראל זקוקים אליהם ,וכל 4
הדברים שהעולם כולו זקוק אליהם -כמודגש בכמה וכמה מיני ברכות שיהודי מברך במשך כל היום 5
כולו ,10שמודה להקב"ה על כל דבר שאוכל ושותה או על כל הנאה אחרת בעולם ,ובאופן שעוד 6
הנאתו מהדבר ,מודה הוא להקב"ה על כך שסיפק לו דבר זה כדי שיוכל ליהנות ממנו. 7
]ולהעיר ,שהמנהג להודות להקב"ה ישנו )לא רק אצל בנ"י ,אלא( גם אצל שאר אוה"ע ,כמודגש 8
במדינה זו שבה אנו חיים ,שחקוק ע"ג מטבעות המדינה שכל אחד , כיון שהקב"ה 9
ברא את כל המדינה ואת כל הנמצא בתוכה ,וכן את כל שאר המדינות ,ואת כל העולם כולו ,והוא 10
בפועל )בלשון התפלה" - 11מלוך על העולם כולו בכבודך"( ,אשר ,כשם שענינו של כל מלך 11
ונשיא של רפובליקה הוא לספק את כל צרכי המדינה ,כדי שתתנהל כראוי ,באופן טוב ונעים ,עד"ז - 12
ובמכ"ש וק"ו - 12בנוגע להנהגת המלך , שזהו הקב"ה ,שמאז בריאת העולם מספק הוא 13
והרי זהו תוכן הענין ד"ח"י אלול" - "" :שכל אחד מרגיש שהוא ילד חי ,יהודי חי ,ברי' חי' של 15
הקב"ה ,וברי' כזו שיש לה שכל להבין זאת ,וגם לבטא זאת בדיבור ע"י אמירת "מודה אני לפניך" ,כיון 16
שיש לו על מה להודות " -שהחזרת בי נשמתי" ,שהקב"ה החזיר לו נשמתו בגופו ,והוא עושה נשמתו 17
עיקר וגופו טפל ,13שיודע ומרגיש שהעיקר בחייו של כל יהודי הוא ההודאה וההתקשרות להקב"ה" ,אני 18
ה .ובכל הנ"ל ניתוסף הדגשה מיוחדת בקשר ובשייכות להבעש"ט ואדמו"ר הזקן שיום הולדתם בח"י 20
אלול: 21
ידוע מ"ש רבינו הזקן בספר תניא קדישא מה ש"פי' הבעש"ט" בנוגע לבריאת העולם ע"י הקב"ה,
15 14 22
שנוסף לכך שהקב"ה ברא את העולם בפעם הראשונה )כפי שאמרתם זהֿעתה" :16בראשית ברא אלקים 23
-כולל ובמיוחד בריאת אדם הראשון ,שתיכף ומיד בתחילת בריאתו הכריז לכל העולם כולו" :בואו 25
נשתחוה ונכרעה נברכה )שכולל גם ההודאה( לפני ה' עושנו"" ,18בואו אני ואתם . .ונמליך עלינו מי 26
הנה מצד רוב הטוב של הקב"ה ,לא הסתפק בבריאת העולם באופן חדֿפעמי ,אלא הוא מהוה ומחי' 28
-הקב"ה אינו "מתעייף" ח"ו ,ובכל יום ויום ובכל רגע ורגע הרי הוא מחדש עוד פעם ועוד פעם 30
את כל הדברים הטובים שנותן לכאו"א מהילדים ,לכאו"א מהמבוגרים ,ולכל העולם כולו ,כל אומות 31
העולם וכל ברואי העולם" ,מדבר"" ,חי"" ,צומח" ו"דומם" ,ונותן ומשפיע להם חיות מחודשת והשפעה 32
אלקית מחודשת ,שתהי' להם הצלחה יתירה בקיומם ,צמיחתם ושגשוגם- 21 33
(14שעהיחוה"א בתחילתו. מאתנו ,אלא ,הסיבה לכך שמזכירים על כך בדיבור היא בשביל
(15היינו ,שפירש והפיץ בכל העולם )ראה "מ"מ ,הגהות אלה ש"ישנים" עדיין ,כדי שידעו שה"מלך חי וקיים" כבר נמצא
והערות קצרות" ב"לקוטי פירושים" לשם )ע' שמז((. כאן ,ובמילא ,יתעוררו גם הם משינתם ויצטרפו אל ילדי ישראל
(16בי"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל. שכבר התעוררו וכבר התחילו לומר "מודה אני לפניך".
(17בראשית א ,א. (9ועוד ועיקר -לא רק אמירה בעלמא ,אלא באופן שמרגיש
(18תהלים צה ,ו. זאת בכל לבו.
(19שם צג ,א. (10ראה רמב"ם הל' ברכות בתחלתן )ה"אֿד( .ועוד.
(20פרקי דר"א פי"א. (11בתפלת העמידה דר"ה ויוהכ"פ.
(21ובנוגע לילדי ישראל במיוחד -הצלחה יתירה בלימוד (12שהרי שליטתם של המלכים למטה ,ודאגתם לצרכי
תורתו של הקב"ה וקיום מצוותיו בהידור ,מתוך יראתֿשמים מדינתם -נמשכת ממלכותו של הקב"ה.
ואהבתֿשמים. (13ראה תניא רפל"ב.
גס
1 כדי 22שאצל כל אדם ואצל כל יהודי וילד יהודי יתוסף יותר בידיעת והרגשת וקבלת חסדי השם,
2 שבנוסף לכל הדברים הטובים שהקב"ה נתן לו לפנ"ז ,כולל גם ביום זה עצמו ,בהתחלת היום ,או בצהרי
3 היום )שזהו הזמן שבו נמצאים עכשיו( -נותן ומשפיע לו " מידו המלאה הפתוחה הקדושה
4 והרחבה" ,23ובאופן כזה שהאדם ירגיש את הקב"ה ,שהקב"ה הוא הנותן לו,
5 ומובן 24שכאשר הנתינה וההשפעה באה מאת ,הרי זה "בעין יפה" ,25בפנים זורחות ומאירות
6 )"מיט ַא שיינענדיקן און ַא ליכטיקן פנים"( ,כמודגש במיוחד בחודש אלול -כמ"ש רבינו הזקן )שיום
7 הולדתו בח"י אלול( בספרו לקוטי תורה ,26שבחודש זה נמצא "המלך )של כל העולם ,הקב"ה( בשדה",
8 שנמצא יחד עם כל יהודי כפי שנמצא בגלות ,כולל גם בגלות שלנו ,שכבר עברו שנים רבות כלֿכך
9 מזמן החורבן ,ו"מקבל את כולם ומראה לכולם".
*
10 ו .כמו כן הסדר אצלנו לקשר את המדובר גם עם פרשת השבוע ,ובנדו"ד ,פרשת "כיֿתבוא" ,כפי
11 שידובר לקמן בפרטיות יותר ,אבל מזכירים זאת כבר עתה -כיון שהענין ד"כי תבוא אל הארץ" קשור
12 עם המוזכר כבר לעיל )ס"ג( אודות הגאולה האמיתית והשלימה ,שאז יהי' הענין ד"תבוא אל הארץ"
13 כפשוטו ,ובכל התוקף והחיות -שכל אחד מאתנו ,בתוך כלל ישראל ,יבוא אל הארץ ,ארצנו הקדושה,
14 שהקב"ה הבטיח וקיים הבטחתו ונתנה לבנ"י ,ומאז שנעשו לעם נקראת בשם "ארץ ישראל" ,ארץ
15 ששייכת לעם היהודי ,והעם היהודי פועל שיהי' ניכר בה שזוהי ארץ שחדורה ביהדות.
16 ואז -בגאולה האמיתית והשלימה -יהי' גם שלימות הענין ד"טוב" ו"חי" )ענינם של יום זה ,יום
17 השבעה עשר בחודש ,בגימטריא "טוב" ,והיום שמתחיל בתפלת ערבית ,יום השמונה עשר" ,חי"( בכל
18 העולם כולו:
19 "טוב" -שנה טובה ומתוקה שנמשכת ע"י ארץ ישראל ועם ישראל לכל האומות שבכל העולם,
20 שנעשה שלום בכל העולם כולו ,ואחוה וריעות בין כל אומות העולם ,ובלשון הנבואה" :27לא ישא גוי
21 אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ,כי אם אך ורק שלום בעולם " -שלום" גם מלשון "שלימות",28
22 היינו ,שכל דבר ופרט שבעולם ,אצל כל האומות שבכל מדינות העולם ,יהי' באופן שלם ומושלם.
23 ו"חי" -שהרי בגאולה האמיתית והשלימה יהי' נראה בגלוי שהעולם כולו חי בפועל בהחיות
24 שנמשכת ממקור החיים ,שזהו הקב"ה ,כיון שתתגלה אלקותו ומלכותו של הקב"ה בכל העולם כולו
25 )בדומם ,עאכו"כ בצומח ,עאכו"כ בחי ,עאכו"כ במדבר ,ועאכו"כ בבנ"י( -כמ"ש" 29ה' ימלוך לעולם
26 ועד" ,היינו ,שבעולם כולו יתגלה שהקב"ה הוא מלך על כל המציאות כולה ,ובאופן ד")לעולם( ועד",
27 באופן נצחי ,30גאולה נצחית.31
28 ובפרט עי"ז שבנ"י מתכוננים לקבל פני משיח צדקנו באופן המתאים ,עי"ז שלומדים ומאמינים
29 "אט ָאט קומט משיח צדקנו" -שעי"ז ניתוסף מקווים ומצפים )"מ'קוקט אויס"( שהנה הנה משיח באָ ,
30 גם בנוגע להכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכל הענינים ובכל הפרטים ,ועוד ובמיוחד בפרט
31 העיקרי -כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה , עוד ביום
32 י"ז לחודש אלול דשנת "הי' תהא שנת נפלאות אראנו" ,ויה"ר שיהי' תיכף ומיד ממש ,ומתוך שמחה
33 וטוב לבב.
* * *
ז .כמוזכר לעיל )ס"ו( יש גם ההוראה מפרשת השבוע בתורה ,שכן ,את כל ההוראות הדרושות מקבל 1
יהודי מהתורה בכלל ,ובמיוחד מפרשת השבוע ,שנחלקת לשבעה חלקים ,וכל חלק מהפרשה קשור עם 2
ויש לבאר תחלה הוראת התורה בנוגע ליום השלישי בשבוע " -יום שהוכפל בו כי טוב" ,2היינו 4
ענין זה מהוה הוראה ולימוד לכל הנבראים שבעולם -הן מבנ"י והן מאוה"ע -שצריך להשתדל 6
וענין זה מתחיל אפילו מילדים קטנים ביותר ,שהרי גם לילד קטן ניתנת האפשריות לעשות 8
בשביל ילד שני ,ילד שלישי ,ובשביל ילדים רבים -נוסף לכך שכאשר ילד )הן ילד יהודי ,והן ילד 9
אינוֿיהודי( מתנהג באופן המתאים ,גומל הוא לאביו ולאמו ,שכן ,אין לך תענוג גדול אצל 10
אב ואם יותר מזה שמסתכלים ורואים כיצד הילד שלהם -שנתחנך ונתגדל על ידם בדרך מסויימת - 11
מנצל את החינוך כדי ליתן ולהשפיע טוב לא רק בשביל עצמו ,אלא גם בשביל אחיו ואחיותיו ,בשביל 12
ובזה גופא -באופן ד" בו כי טוב" ,טוב בגשמיות וטוב ברוחניות ,33והיינו ,שכאשר ילד -יהי' 14
מי שיהי' -עושה דבר מסויים בעולם ,צריך להשתדל שדבר זה ישפר וירומם את העולם ,הן בנוגע 15
ל"גוף" העולם והן בנוגע לה"נשמה" דהעולם ,הן בנוגע לגשמיות העולם ,והן בנוגע לרוחניות העולם 16
)כולל גם בנוגע לאוה"ע ,שגם אצלם קיימת החלוקה )כמו אצל בנ"י( דרוחניות וגשמיות(. 17
וזוהי ההוראה והשליחות שניתנה לכאו"א מהילדים ,ובודאי לכאו"א מהמבוגרים :כשם ש"בראשית 18
ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ,כך צריך כל נברא ,ועאכו"כ מין המדבר ,לעשות את כל התלוי בו 19
בנוגע לשמים והארץ וכל צבאיהם )אפילו מלאכים ,ואפילו שמש וירח וכוכבים( ,שיוכלו להמשיך 20
בקיומם וחיותם באופן כזה שיוסיפו תמיד באור וחיות ובכל ענינים הטובים -להביא ולהעלות כל דבר 21
ודבר שמתעסקים בו למעמד ומצב טוב ומושלם יותר מכפי שהי' קודם התעסקותם בהדבר ,הן בנוגע 22
ח .וזהו גם הלימוד וההוראה מהתחלת פרשת השבוע " -והי' כי תבוא אל הארץ גו' ולקחת מראשית 24
כל פרי האדמה אשר תביא מארצך גו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם וגו'": 25
"והי' כי תבוא אל הארץ" -שבנ"י נכנסים לארץ ישראל כפשוטה ,ונעשים בעליֿבתים על ארץ 26
ישראל, 27
ורואים שארץ ישראל היא במעמד ומצב של תכלית הטוב בגלוי ,ועד לעיקר הטוב -בית המקדש 28
)השלישי(" ,המקום אשר יבחר גו'" ,שהוא מוכן ועומד בשלימותו ,בארץ ישראל ,בירושלים עיר הקודש, 29
בהר הקודש ,יחד עם קדש הקדשים שבו נמצאת ה"אבן שתי'" ,שממנה הושתת )והיא היסוד (34של כל 30
ומביאים לשם את ה"ביכורים" -הפירות הכי טובים ומובחרים שהם ה"נציגים" של כל הפירות שבכל 32
ארץ ישראל ,ומודים להקב"ה על כל הטובה כו' ,ומסיימים "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את 33
עמך ישראל" ,36שהקב"ה מוסיף בברכותיו לבנ"י ,ועל ידם -לכל העולם כולו ,שמים וארץ וכל צבאם, 34
וההוראה מזה -ע"פ מאמר חז"ל" 37עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות" ,שאחד הפירושים 36
בזה ,שצריכים לפעול בכל העולם כולו 38הענין ד"תבוא אל הארץ" ,היינו ,שכשם שארץ ישראל היא 37
ובזה נכלל גם שכאו"א מהנמצאים בעולם וכל העולם כולו מקבל שנה טובה ומתוקה בגשמיות ,ושנה 3
טובה ומתוקה ברוחניות ,אשר ,עיקר הענין דשנה טובה ומתוקה הוא המעמד ומצב דהגאולה האמיתית 4
והשלימה. 5
וכל זה נעשה באופן של "חזקה" -שלכן יתנו ג' מטבעות -שפירושה בפשטות הו"ע של חוזק, 6
היינו ,שיהי' עולם חזק ,כיון שמתנהג כפי רצון הקב"ה ,שעי"ז מקבל החוזק מהמקור עצמו ,הקב"ה, 7
ביחד עם שמחה וביחד עם טוב וחסד ,הן חסדים המגולים ,והן החסדים שבעבר לא היו מגולים - 8
וענין זה נמשך בכל פרט בעולם ,עד בהפרט -שהוא ה"כלל" -של אמירת שירה" :וענית ואמרת 10
לעצמו ,ושנים הנשארים -א' לצדקה ,והב' -כפי שכל א' יחליט ,ובודאי יוסיף כל א' בנתינת הצדקה 13
ועי"ז יוסיף הקב"ה עוד יותר בברכותיו לכאו"א ,כפי שכבר הבטיח וכתב וחתם )כביכול( שיתן יותר 15
ויותר ,החל מברכת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ,ובפרט כאשר עושים התחלה בפועל 16
-ע"י שירה ושבח להקב"ה מתוך ניגון הקשור עם גאולה האמיתית והשלימה. 17
יג .ועוד והוא העיקר -שתיכף ומיד יקויים היעוד ד"כי תבוא אל הארץ", 18
ועוד לפני שבת פ' כי תבוא יקויים כבר מ"ש )בפרשה שלאח"ז( "אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם", 19
וכן יקויים ששומעים ממשה רבינו בעצמו )מ"ש בפרשה שלאח"ז( "האזינו השמים ואדברה ותשמע 20
וענין זה מביא יחד עמו גם מ"ש )בפרשה שלאח"ז( "וזאת הברכה אשר ברך משה" -שמתחדשת 22
עוד הפעם ברכתו של משה רבינו לכל שבטי ישראל ,ולכל בנ"י" ,לעיני כל ישראל", 23
וע"י בנ"י נמשכת הברכה לכל העולם -שהרי תיכף לאחרי הסיום ד"לעיני כל ישראל" מתחילים 24
"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ,שבזה נכלל גם "השמים החדשים והארץ החדשה".45 25
וכל זה נעשה תיכף ומיד ממש ,בעמדנו עדיין בפרשת כיֿתבוא ,ובפרט שבפרשה זו גופא נמצאים 26
כבר בסיום ג' ימים ,ביום טו"ב שבחודש אלול ,לאחרי תפלת מנחה ,ולאחרי אמירת "אך צדיקים יודו 27
לשמך ישבו ישרים את פניך" ,46ומתכוננים לתפלת ערבית שלאח"ז ,שאז יאמרו עוד הפעם "אך צדיקים 28
יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" ,אלא שההבדל ביניהם הוא ,דכיון שגאולה האמיתית והשלימה באה 29
תיכף ומיד ,הרי מתפללים ערבית ובסיומה שלא נשארים באותו מעמד ומצב ,אלא "ילכו מחיל 30
אל חיל" ,עד ש"יראה אל אלקים בציון"" ,47בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ,48בארצנו הקדושה, 31
ובירושלים עיר הקודש ,ובהר הקודש ,ובבית המקדש ,ועד בקודש הקדשים -כיון ) לפני תפלת 32
ישעי' סו ,כב. (45 (44נוסף על האמירה באופן ד"שפתותיו דובבות" )יבמות צז,
תהלים קמ ,יד. (46 רע"א( כאשר כאו"א מבנ"י לומד פרשה זו ,כבלימוד פרשת האזינו
שם פד ,ח. (47 בשנה שעברה ,ועד"ז -וביתר שאת וביתר עוז -כאשר מזכירים
בא יו"ד ,ט. (48 עכשיו ההתחלה של "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי
פי".
זס
1 יד .וכיון שגאולה זו באה מתוך שמחה וטוב לבב -ינגנו עכשיו )כאמור( ניגון של שמחה ,הקשור
2 גם עם גאולה האמיתית והשלימה.
3 "אט קומט די גאולה האמיתית ותיכף ומיד ממש מראה כאו"א באצבעו ואומר "ָ :"
4 והשלימה" ,ביחד עם משיח צדקנו!
5 "זאל שוין זיין די גאולה כו'" ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בידו הק' בשמחה רבה.
]ניגנו ָ
6 אח"כ נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א להמדריכים והמדריכות שיחיו מטבעות של עשר סענט כדי לחלק
7 להילדים והילדות שיחיו ג' מטבעות ,הא' -לצדקה ,הב' והג' -לעשות בהם כטוב בעיניהם.
8 טרם צאתו הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א[:
9 לשנה טובה תכתב ותחתם.
•
-אחרי תפלת ערבית -
בלתי מוגה
10 א .כמוזכר כמה פעמים פתגם רבותינו נשיאינו )שכבר נדפס (1בהפירוש ד"ח"י אלול" )שבין כל
11 הפירושים והענינים שבו ,ה"ז פירוש וענין עיקרי( -להכניס בכל עניני אלול.
12 והענין בזה:
13 חודש אלול הוא חודש החשבון על השנה שעברה ,וגם חודש ההכנה לשנה הבאה .ולכן צריכים
14 להיות בו ב' הענינים דחשבון והכנה בנוגע לכל פרטי הענינים דתורה עבודה וגמילות חסדים ,שעליהם
15 "העולם עומד" ,2ועאכו"כ שעליהם עומד ה"עולם" של כאו"א מישראל ושל כלל ישראל ,ובפרט שבשביל
16 כאו"א מישראל נברא כל העולם כולו.3
17 ובח"י אלול )שענינו להכניס בעניני (צריך להיות - שקשורה עם )ובאה ע"י(
18 - בתורה עבודה וגמ"ח.
19 ב .ובפרטיות יותר:
20 ובהקדמה -שרואים במוחש בהנהגת האדם שכאשר אומרים לו ענינים במושגים רוחניים בלבד,
21 הנה לפעמים מבין הוא מה עליו לעשות ,ולפעמים אינו מבין מה עליו לעשות ,ומתעוררת אצלו שקו"ט
22 בדבר ,כך ,שהזמן מתבזבז )"ס'גייט ַאוועק צייט"( על ענינים שאינם דרושים כלל וכלל.
23 ואחת מהעצות בדבר -שגם ענין שלכאורה הוא רוחני ,יקשרו אותו עם ענין ,דבר ממשי שכל
24 אחד יכול למששו ,ולהראות עליו )"מראה באצבעו ואומר זה" - (4להראות לעצמו ולבדוק את עצמו,
25 כך ,שאפילו אם נדמה למישהו שצריך הוא לחשוב הרבה כדי למצוא במה צריכה להתבטא תוספת החיות
26 ותוספת הפעולה שלו -יש לו דבר .
27 ועוד זאת -שבענין גשמי יכולים ) או עכ"פ כו"כ( באותו ענין ,משא"כ בענין רוחני
28 שתלוי יותר ברגש הלב ובהבנה והשגה במוח ,שבהם הוא עיקר החילוק בין אדם לחבירו ,דלא כבמעשה
29 גשמי ,ובפרט כאשר המדובר אודות בנ"י ,שכולם נצטוו על עשיית אותם מעשים בכל יום ויום -כללות
(3סנהדרין לז ,סע"א )במשנה(. (1סה"ש תש"ה ע' .122וראה לקו"ש חכ"ט ע' 161ואילך.
(4ראה תענית בסופה .שמו"ר ספכ"ג .פרש"י בשלח טו ,ב. וש"נ.
(2אבות פ"א מ"ב.
חס
רמ"ח מצוות עשה )וכן באופן של שלילה -שס"ה מצוות לא תעשה( ,אשר ,אע"פ שגם בענין המעשה 1
יתכנו חילוקים מן הקצה אל הקצה ,מ"מ ,יש בו נקודה מסויימת שבה משתווים כולם. 2
בנוגע לתפלה )עבודה( -ענין המודגש ביותר בחודש אלול אצל כאו"א מישראל ואצל כלל ישראל, 4
עד כדי כך ,שאפילו תלמידי חכמים מפחיתים מזמן לימודם בתורה כדי להוסיף בעניני תפלה - 5יכולים 5
לקשר זאת עם מזמורי תהלים הקשורים עם חודש אלול בכלל ,ועם יום זה )ח"י אלול( בפרט ,הן ג' 6
המזמורים שאומרים בכל יום מימי חודש אלול ,והן שיעור היומי כפי שנחלק לימי החודש ,השיעור של 7
יום י"ח בחודש )ח"י אלול( ,וכיו"ב .ועד"ז -אם יש למישהו תפלות מיוחדות הקשורות אצלו עם ח"י 8
אלול. 9
בנוגע לתורה -בענינים שהזמןֿגרמא ,דהיינו ,הלכות הקשורות לעניני חודש אלול ,או ר"ה ,או ימים 10
הבאים לאח"ז -שהרי "שואלין ודורשין בהלכות החג שלשים יום קודם החג" ,6החל מחמשה עשר 11
ועוד והוא העיקר :כיון שא' מהראשיֿתיבות ד"אלול" רומז על ענין הגאולה - 7יש לקשר זה עם 13
הוספה בלימוד הלכות הגאולה -בספר הרמב"ם ,בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח ,או 14
ובנוגע לגמילותֿחסדים -שגם בזה יכול להיות שקו"ט וספק כו' -הנה לכל לראש צ"ל ענין הצדקה 16
לעזור ולסייע לבנ"י הזקוקים לצרכי החג ,כולל גם צרכי ר"ה ,כמ"ש" 8שלחו מנות לאין נכון לו כי 17
קדוש היום לאדונינו" ,ונוסף לזה צריך להיות בצדקה ענין מיוחד הקשור עם ח"י אלול. 18
ובמילא ,ישנו גם דבר מפורט ,ברור וממשי ,הן בתורה ,הן בעבודה והן בגמ"ח. 19
ובכל ענינים אלו " -כל המוסיף מוסיפין לו" ,כמודגש בדברי חז"ל 9בנוגע לחמשה עשר באב ,אשר, 20
עניניו נמשכים עד יוהכ"פ" ,אחת בשנה" ,10כמובן מדברי המשנה" 11לא היו ימים טובים לישראל 21
ד .וכרגיל -נסיים בעשיית כאו"א שליח על ענינים של צדקה ,אשר ,עי"ז ממהרים ומזרזים את 23
הגאולה.12 24
ונוסף על שליחות זו ,שבשביל זה צריך ליתן לכל הפחות מטבע אחת )לכל הפחות( -יוסיפו מטבע 25
והעיקר ,כאמור ,ש"כל המוסיף מוסיפין לו" -הוספה בכל עניניו ,ובענין העיקרי -להכניס חיות בכל 27
ועי"ז נעשית עוד הוספה ,הוספה ממשית בהכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכל הענינים, 29
]כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים ב' שטרות של דולר ,ליתן לצדקה[. 32
(9תענית לא ,א ובפרש"י. (5ראה ברכי יוסף על שו"ע או"ח סתקפ"א סק"ו .הובא
(10ס"פ תצוה .אחרי טז ,לד. באלף למטה על מטה אפרים שם סקט"ו.
(11תענית כו ,ב. (6ראה פסחים ו ,סע"א .וש"נ .שו"ע אדה"ז או"ח רסתכ"ט.
(12ראה ב"ב יו"ד ,א .תניא פל"ז )מח ,ב(. (7ראה לקו"ש חכ"ט ע' .274וש"נ.
(8נחמי' ח ,יו"ד .וראה לקו"ש חי"ד ע' 369ואילך .וש"נ.
טס
28 כיון שהציווי והברית על כללות התומ"צ בא א .בהמשך לציווי בפרשתנו על מצ ות 1
29 בהמשך אחד מיד לאחרי מצות ביכורים ,יש 2ביכורים )ווידוי מעשר (בביאה לארץ )שבזה
30 לומר שישנה שייכות בתוכן ענינם) כידוע הדיוק " 3השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצות
31 בכל עניני תורה ,ובסדר התורה(. 4אשר צוה אותו ה' כו'" על מה שהתחיל "בעשתי
32 ובפרט ע"פ פירוש רש"י ,ש")היום הזה ה' 5עשר חודש באחד לחודש גו' בעבר הירדן בארץ
6מואב" - (חוזר משה לדבר על כללות קיום כל
33 אלקיך מצוך גו'( ושמרת ועשית אותם" היא ברכה 7התורה והמצוות ועל הברית שבין הקב"ה לבנ"י
34 שבאה בגלל קיום מצות ביכורים האמורה לפני
") 8כי כבר השלמתי לך הכל" בספר משנה תורה(:
35 זה") בת קול מברכתו הבאת ביכורים היום תשנה
36 לשנה הבאה"(. "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים 9
10האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל
37 ויתירה מזה :הברית על כללות תומ"צ נאמרה 11לבבך ובכל נפשך וגו'"; ואח"כ" - שמור את כל
38 פרשה ביחד עם מצות ביכורים ,ו
12המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום ,והי' ביום
39 הפרשה היא בענין זה )ביכורים( -שההתחלה )של 13אשר תעברו את הירדן אל הארץ גו' והקמות לך
40 כל דבר ,אפילו בלשון בני אדם ,ועאכו"כ בקדושה
14אבנים גדולות גו' וכתבת עליהן את כל דברי
41 ותורה( היא הקדמה ויש לה שייכות להמשך הענין.
15התורה הזאת וכו'"; ו " -הסכת ושמע ישראל
42 וצריך להבין מהי השייכות בין מצות ביכורים 16היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך ,ושמעת בקול ה'
43 והברית על קבלת התומ"צ -כל התומ"צ .לכאורה 17אלקיך ועשית את מצותיו גו'" ,ואח"כ בהמשך
44 ביכורים היא מצוה פרטית אחת בין כל מצוות 18הפרשה -מדובר בארוכה בקשר ל"דברי הברית
45 התורה .והיא קשורה עם תנאים והגבלות בזמן 19אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ
46 במקום באיש ובמין ]דוקא בארץ ישראל בזמן 20מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב" ,עד
47 שביהמ"ק הי' קיים ;דוקא מהשבעה מינים 21לסיום הפרשה ממש" :ושמרתם את דברי הברית
22הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר
(11ראה ספרי ריש פרשתנו :עשה מצוה האמורה בענין 23תעשון" ]ותוכן זה נמשך גם בפרשיות שלאחרי זה
)ביכורים( שבשכרה תכנס לארץ .ועפ"ז ,קיום הברית על כללות
תומ"צ בארץ ישראל הוא בשכר קיום מצות ביכורים .אבל עדיין ) 24נצבים ,וילך ,האזינו וזאת הברכה( ,ששם מדובר
צריך ביאור בהשייכות ביניהם ,כבפנים. ) 25לא על מצוות פרטיות ,אלא( בקשר לברית על
(12וענין זה נראה גם ב"מקרא ביכורים" ― שההודאה היא 26כללות התורה והמצוות וענינים כלליים הקשורים
על יציאת מצרים כו' ― ענינים כלליים השייכים ישראל
הדורות ― ראה לקמן בפנים סעיף ז. 27בזה[.
(13וראה לקו"ת ריש פרשתנו )ד"ה היום הזה ה' אלקיך
מצוך ― מא ,רע"ג(" :לא כתיב איזה יום דהמקרא מחובר
לפרשה שלמעלה הימנה שמסיימת ארץ זבת חלב ודבש שקודם (1בתחלתה )כו ,א ואילך(.
שנכנסו לארץ הי' כריתת ברית על קבלת התורה . .וזהו היום הזה (2שם ,יב ואילך.
וגו' דהיינו בשעת כניסתן לארץ ,ולכן ודבש היום הזה הוי' הוא (3רמב"ן פרשתנו עה"פ היום הזה ה' אלקיך מצוך גו' )שם,
ראשי תיבות צירוף הוי' אחת שהוא"ו של ודבש שבפרשה טז(.
ראשונה מחובר למקרא שלמטה הימנה כי הכל ענין אחד" )וראה (4דברים א ,ג .ה.
לקו"ש שבהערה הבאה )ע' ,(231שענין זה מתאים עם פרש"י (5ראה ספורנו עה"פ היום הזה גו' :היום הזה ― שאתה
עה"פ ,כי ההכרח של רש"י ש"היום הזה גו'" קאי במצות ביכורים נכנס עמו לברית ,הנה ענין הברית הוא שהאֿל ית' מצוך את
הוא )גם( ממה שנאמר לפני זה "ארץ זבת חלב ודבש" ,שדבש החוקים והמשפטים לטוב לך ואתה מקבל עליך לשמרם.
שייך דוקא למצות ביכורים ,עיי"ש(. (6פרשתנו כו ,טז.
(14נתבאר בלקו"ש חי"ט פ תבוא )ע' 227ואילך(. (7כז ,אֿג.
(15כלים פ"א מ"ו .חולין קלו ,א .רמב"ם הל' ביכורים רפ"ב. (8שם ,טֿי.
(16ביכורים פ"ב מ"ג .שקלים פ"ח מ"ח .תוספתא שם פ"ג. (9כח ,סט.
ספרי פרשתנו כו ,ד .רמב"ם שם. (10כט ,ח.
ע
29 אותו הקב"ה ועל כל חסדיו )"חסדי המקום"- ( שנשתבחה בהן ארץ ישראל ומהמובחר שבהם; 1
30 "וענית ואמרת לפני ה' אלקיך"" ,יספר חסדיו דוקא מי שיש לו קרקע בארץ ישראל ,וקרקע 2
31 יתברך עלינו ועל כל עם ישראל דרך כלל". משובחת" ;אין קורין מקרא ביכורים אלא בזמן 3
32 הרגש ההודאה להקב"ה על חסדיו ואמירת שמחה מעצרת ועד החג" ;ועוד[ .מהי השייכות 4
33 התודה והשבח להקב"ה על זה ,הוא ענין כללי של זה עם "היום הזה ה' אלקיך מצוך גו'" -שקאי 5
34 בחיי היהודי ,החל "מיד כשניעור משנתו" ע"י על המצוות ,שבהן מחוייבים בני ישראל בכל 6
35 הכרה והצהרה "מודה אני לפניך . .שהחזרת בי זמן ובכל מקום ,כפרש"י עה"פ" :בכל יום יהיו 7
36 נשמתי" .וזהו היסוד ,השער הראשון לעבודת בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם". 8
37 השם שלו ,שנמשכת בברכות ותפלות )ע"ד "נודה גם צריך להבין בנוגע לשם הפרשה - 9
38 לך . .על חיינו המסורים בידך . .ועל נפלאותיך " 10תבוא" :כבר דובר פעמים רבות בנוגע לשמות
39 וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים",( 11הפרשיות ,ששמו של דבר מבטא את תוכן הדבר
40 ו"ברכות הנהנין" השונות והרבות שיהודי מברך 12שנקרא בשם זה .ועפ"ז צריכים הסברה בפרשתנו:
41 ומודה להקב"ה במשך כל היום ,ובכל יום ,עבור " 13תבוא" פירושו -כניסה )של בנ"י לארץ ישראל(.
42 כל טובה והנאה שנהנה ,כולל -ועיקר -ברכת 14ולכאורה הרי זה רק הקדמה והכנה לקיום מצות
43 המזון )שהיא מן התורה" - (הזן את העולם כולו 15ביכורים )ושאר המצוות( שצריכים לקיים לאחרי
44 בטובו בחן בחסד וברחמים כו'". 16ש"תבוא אל הארץ גו'" .ואעפ"כ נקראת כל
17הפרשה -החל מעצם מצות ביכורים ,עד גם הברית
45 ויתירה מזה :אפילו באומות העולם ,שמאמינים
18על כללות כל המצוות שבפרשתנו -בשם "תבוא",
46 ומכירים שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו -
19שהוא בסךֿהכל לקיום המצוות בארץ!
47 ישנה ההנהגה דהודאה להקב"ה על כלכלתם
48 וכיו"ב. 20ב .ויובן זה בהקדים החידוש במצות ביכורים
49 ודבר זה מודגש עוד יותר ע"פ תורת הבעש"ט 21לגבי שאר האופנים בנתינת שבח והודאה לה':
50 הידועה )נתבארה בפרטיות ע"י אדמו"ר הזקן,( 22התוכן דהבאת ביכורים ומקרא ביכורים הוא
51 שבריאת כל העולם מתחדשת בכל יום ויום ובכל 23ההכרה ש"מאתו יתברך הוא יגיע לנו כל הברכות
52 רגע ורגע .שזהו חסד בלתי מוגבל מהקב"ה בורא 24בעולם" ;מביאה ליהודי את שפע
53 העולם לכל נברא -שמשפיע על הנברא ומביאו 25התבואות והפירות בשדהו ,ולכן ה"ה נותן להקב"ה
54 להכרה עמוקה יותר ולהרגש ,שהוא וכל הסובב " 26מראשית כל פרי האדמה" , מהראשונים
55 אותו תלוי בחסד התמידי דהקב"ה. 27והמובחרים שבפירות השדה ,ומודה להקב"ה
56 אבל במצות ביכורים מוצאים אנו חידוש - ) 28ואינו "כפוי טובה" (עבור הפירות שבהם בירך
57 ביטוי עמוק וכולל יותר של הכרה והודאה
58 להקב"ה :יהודי מבטא את רגשיֿתודתו להקב"ה (17ביכורים פ"א מ"ג .מ"י .רמב"ם שם ה"בֿג.
(18שהרי דוקא הפירות הגדלים בקרקע שלו חייבים
בביכורים )ביכורים שם מ"ב .רמב"ם שם ה"י(.
(28פרש"י שם ,ה. (19שהרי אין מביאין "לא מתמרים שבהרים ולא מפירות
(29פרשתנו שם. שבעמקים" )מקומות שבהערה .(17
(30חינוך מצוה תרו .וראה גם סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קלב. (20פרש"י פרשתנו כו ,יא .וראה גם רמב"ם שם פ"ד הי"ג.
(31ל' אדה"ז בשו"ע או"ח מהדו"ב ס"א ס"ו .ועוד. (21ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 356ואילך.
(32סדר היום בתחלתו ― הובא בבאה"ט או"ח ס"א סק"ה. (22כך נקראת בכל החומשים שראיתי )ולא תבוא( ,ועד
שו"ע אדה"ז שם .מהדו"ק שם ס"ה .סידור אדה"ז לפני "מודה לדרושי רבותינו נשיאינו דפרשה זו בהתחלתם .ובטור או"ח סו"ס
אני". תכח :כי תבא .וברמב"ם "סדר תפלות כל השנה" בסופו :והי' כי
(33תפלת העמידה בברכת מודים. תבוא .ואכ"מ.
(34ברכות מח ,ב .רמב"ם הל' ברכות רפ"א. (23ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57ואילך .ועוד.
(35נוסח ברכה ראשונה דבהמ"ז. (24שהרי "כי תבוא אל הארץ גו'" הוא לא הציווי על
(36בשער היחוד והאמונה בתחלתו. הכניסה לארץ וכיבוש וחלוקת הארץ ,שנאמר בפרשיות שלפני זה.
(37ראה בכ"ז גם מכתב ח"י אלול שנה זו )לעיל ע' .(268 (25חינוך מצוה צא .וראה גם חינוך מצוה תרו.
(38בהבא להלן ,ראה גם מכתב מוצש"ק פ' תבוא ,כ"א אלול (26פרשתנו כו ,ב.
שנה זו )לקמן ע' 290ואילך(. (27פרש"י שם ,ג.
אע
30 "ביכורים" ,כמ"ש" כביכורה בתאנה בראשיתה 1עבור חסדיו לא רק ,אלא שמבטא זאת
31 ראיתי אבותיכם" ,ו"קדש ישראל לה' ראשית 2באופן מוחשי יותר -ב : הוא לוקח
32 תבואתה" ,כיון שכשם ש"ביכורים" )מלשון " 3מראשית כל פרי האדמה" ,ומביא זאת לבית
33 בכור( הם "ראשית פרי האדמה" ,ו"הן ביכורים 4המקדש" ,תביא בית ה' אלקיך"" ,אל המקום
34 לכל" - כך בני ישראל הם ה"ראשית" דהעולם 5אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" ,ומניחם
35 -לפני ולמעלה מכל מה שנברא " -מחשבתן 6לפני הקב"ה" ,והנחתו לפני ה' אלקיך".
36 של ישראל ." וכמאחז"ל עה"פ ודבר זה מבטא את ההכרה המלאה ש"לה' 7
37 "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", 8הארץ ומלואה" ,והכל שייך להקב"ה :יהודי אינו
38 שהעולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית 9מסתפק בהכרה שכל רכושו בא לו בחסדי ה'
39 תבואתה". 10וברכתו ית' -אלא הוא מראה בהבאת הביכורים
11שגם לאחר קבלת שפע הפירות שייכים הפירות
40 וזה נוגע לא רק לכללות נשמות ישראל למעלה
) 12וכל נכסיו( עדיין להקב"ה )כיון ש"לה' הארץ
41 או כללות עם ישראל למטה ,אלא לכל יהודי פרטי
13ומלואה"( ,ולכן ה"ה מביא את "ראשית כל פרי
42 למטה ,אנשים נשים וטף ,כמאחז"ל " :
14האדמה" )הראשונים והמובחרים( "לפני ה'
43 חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,כל יהודי 15אלקיך" ,זה ברשות הקב"ה.
44 צריך לומר שהעולם נברא בשבילו.
16ופעולת הבאת הביכורים "לפני ה' אלקיך"
45 כשם שאת הביכורים בפשטות צריכים להביא ) 17באופן שזה נשאר שם( חודרת לעומק באדם
46 לירושלים ולהניח בבית המקדש" ,לפני ה' אלקיך" 18המביא הביכורים -שיכיר עוד יותר ,ירגיש -
47 -כן הוא גם בנוגע לבנ"י :בהיותם ה"ביכורים" 19שכולו וכל הנמצא ברשותו שייך "לפני ה' אלקיך"
48 של העולם ,הרי ה"מקום" האמיתי דבנ"י ,דכל - 20כיון שע"י הבאת ביכורים )במעשה בפועל(
49 יהודי ,הוא "לפני ה' אלקיך" ,בבית המקדש .כיון 21מתבטאת ההכרה לא רק במחשבה ודיבור שלו
50 שהמציאות העיקרית והאמיתית של יהודי )גם ) 22כבנתינת שבח והודאה בברכת המזון וכיו"ב( ,אלא
51 כנשמה בגוף למטה( היא הנפש האלקית שלו, 23גם במעשה שלו; זה חודר ב מציאותו ,כל
52 שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ,עד -בלשון " 24לבושיו" ,עד שהפעולה והמעשה חודר לעומק
53 הידוע" - ישראל וקוב"ה כולא חד" ,ולכן ,כל 25יותר גם בדיבורו " -וענית ואמרת לפני ה' אלקיך",
54 יהודי ,בכל מצב שנמצא ,קשור ומחובר עם 26שאומר זאת בקול רם )"וענית ל' הרמת קול"(
55 הקב"ה ,ולכן צריך הוא להמצא )גם בגלוי( "לפני 27ובשמחה ,ומחשבתו וכוונתו בזה.
56 ה' אלקיך",
ג .ויש לומר הביאור בזה: 28
57 "לפני" -הן בפירושו הפשוט :לפני -בסמיכות חז"ל אומרים שבני ישראל נקראים 29
29 צריכים הם להיות חדורים בהתנשאות וקדושה 1להקב"ה ,והן בפירושו הפנימי :מלשון פנימיות
30 המלאה ונעלית ביותר ,כמתאים לענין שנעשה - 2בפנימיות "ה' אלקיך"" ,ישראל וקוב"ה כולא
31 "לפני הוי אלקיך". 3חד" .הגם שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ,אמנם
32 ואפילו כאשר מדובר אודות מחשבה אחת 4העולם נברא רק כאמצעי "בשביל ישראל שנקראו
33 ויחידה ,דיבור או מעשה ,שנראה חסר חשיבות 5ראשית" ,ובמילא אין זה בא ואין זה מגיע
34 ביחס לשאר מחשבותיו ,דיבוריו ומעשיו -הרי 6בפנימיות )"לפני"( הרצון והכוונה דהוי' אלקיך;
35 בהיותם מחשבה ,דיבור או מעשה של יהודי ,ה"ז 7משא"כ ישראל הם "ביכורים" )"ראשית"( -
36 חלק מ"ביכורים" ששייכים בבית המקדש" ,לפני 8התכלית היא , וכל שאר הדברים נבראו
37 הוי' אלקיך"! " 9בשביל ישראל" ,כיון ש"ישראל וקוב"ה כולא
10חד" ,ולכן קשורים הם עם ") הפנימיות ד(הוי'
38 וההסברה בזה היא ,כנ"ל :כיון שזהו חלק מחיי
11אלקיך",
39 היהודי -ויהודי הוא "כולא חד" עם הקב"ה ,ואין
40 הוא אמצעי לדבר אחר ,אלא הכוונה והתכלית היא 12וכפי ש"הוי'" )מלשון מהוה (נעשה "אלקיך"
41 בו גופא -הרי מובן ,שכן הוא גם בנוגע לפרטי ) 13לשון יחיד ,לא אלקיכם(" ,כחך וחיותך" - כיון
42 חייו ,שכל פרט שיהודי עושה ,כל מחשבה דיבור 14ש יהודי -גם כפי שנמצא כנשמה בגוף למטה
43 או מעשה שלו ,ובכל רגע בזמן ונקודה במקום שבו ) 15שנתהוה משם הוי' כפי שנתלבש באלקיך ,כחך
44 הוא נמצא -אפילו אחד ויחיד וקטן ערך) לפי 16וחיותך( -הוא בדרגת ביכורים ,כנ"ל ש"כל אחד
45 ערך( -הוא חלק מ"ביכורים" שנמצאים "לפני ה' 17ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,ואין
46 אלקיך" ב"בית המקדש" )"מקדש אדנֿי כוננו 18מחלקים בזה בין יהודי אחד לאחר ,אלא "כל אחד
47 ידיך" ,(וגם ברגע זה ובמקום זה )אפילו אם זהו 19ואחד" ממש -אפילו כזה שנמצא בדרגא נחותה
48 רק דבר ארעי( יש לו חיוב לומר "בשבילי נברא ) 20בחיצוניות( "חייב לומר בשבילי נברא העולם".
49 )כל( העולם" ,כיון שכל הענינים נבראו בשביל
21ומזה מובן גם ,שזה שיהודי הוא "לפני ה'
50 עבודתו של יהודי )במחשבה ,דיבור או מעשה(
22אלקיך" צריך לחדור בכל חיי היהודי בכלל ,וגם
51 בזמן ומקום מסויים זה דוקא -כיון ש"מה' מצעדי
23בפרט .יהודי צריך להרגיש בחייו הוא ענין
52 גבר ) "ע"ד "מקדש אד' ידיך"(] ,עד
53 שיהודי יש לו כח ושליטה לפעול שינוי וחידוש 24של "ביכורים" להקב"ה :לא רק כאשר הוא עוסק
54 בזמן ומקום " -ישראל דקדשינהו לזמנים", 25בענינים אלקיים ,לימוד התורה וקיום המצוות,
55 ועד"ז בנוגע לקידוש המקום )ע"י בנין ביהכנ"ס 26אלא אפילו כאשר הוא מתעסק בעניני חולין
56 וכיו"ב([. 27דפרנסה וכדומה -הרי כיון שהם דברי הרשות של
, 28שייכים גם הם לענין ,ובמילא
57 ד .עפ"ז מובן החידוש דמצות ביכורים לגבי
58 שאר האופנים בהודאה ושבח לה': (58להעיר מתו"א משפטים עה ,ג .תו"ח שם תט ,רע"א.
ועוד.
(59ראה לקו"ש ח"ב ע' .604ח"ה ע' .246ח"ו ס"ע 235
(63ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' .622וש"נ. ואילך .ח"י ע' .25
(64עפ"ז יומתק הדין )פאה רפ"א .ביכורים פ"ב מ"ג( ― וגם הענין ש"אני נבראתי לשמש את קוני" )משנה
שביכורים אין להם שיעור )מן התורה*(" ,אפילו אשכול אחד וברייתא סוף קידושין( ,הנה מכיון שישראל וקוב"ה כולא חד,
ואפילו גרוגרת אחת" )ספרי פרשתנו כו ,ב(. הרי זה גופא מה שנבראו לשמש את קונם ,זהו המציאות שלהם
(65בשלח טו ,יז. )וראה לקו"ש ח"ה שם ובהערה .(40וראה )יתירה מזה( לקו"ש
(66תהלים לז ,כג .וראה "היום יום" י תמוז .ג אלול .יד חכ"ד ע' 163הערה .44
חשון .התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 28ואילך .וש"נ .וראה "היום (60ועוד יש לומר" :לפני הוי' אלקיך" ― למעלה מהוי'
יום" ח"י אלול תורת הבעש"ט בש"פ תבוא תרנ"ב עה"פ והי' כי אלקיך )ע"ד הפירוש ב"לפני הוי' תטהרו" )אחרי טז ,ל( ―
תבוא גו'. אוה"ת דרושים ליהוכ"פ ע' ב'קלט( ,שהרי ישראל וקוב"ה כולא
(67ברכות מט ,א. חד ,למעלה משם הוי' )מלשון מהוה( ואלקיך )שם אלקים(.
(61זח"ג רנז ,סע"ב .פרדס שער א )שער עשר ולא תשע(
פ"ט .שעהיוה"א רפ"ד.
(62ראה לקו"ת במדבר טו ,ריש ע"ד .שלח מ ,ג .אוה"ת יתרו
ע' תתצט ואילך .לקו"ש חי"ח ע' .191
גע
37 "כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני הענין הפנימי ד"ביכורים" הוא ,שמגלה איך 1
38 ישראל אומר אני ישראל קדמו" ,כיון ש"כל 2המציאות האמיתית דבנ"י היא דבר אחד עם
39 התורה היא ציווים לישראל". 3הקב"ה ,ולכן כל פרטיו הם "לפני ה' אלקיך" -
40 אמנם אין הפירוש בזה ,שישראל ,כפי שהם 4משתקף בקיום מצות ביכורים בפשטות )ע"י בנ"י(,
41 קדמו ולמעלה מהתורה ,אין להם שום שייכות עם 5שאין זו רק הודאה בדיבור ,אלא גם במעשה -
42 התורה ח"ו -כמובן מזה גופא שהתיבה
6שמביאים את הפירות הגשמיים "לפני ה' אלקיך"
43 דבראשית כוללת "ב' ראשית" ,תורה וישראל .ז.א. 7והם נשארים ברשותו של הקב"ה ,הפירות
8הגשמיים נהפכים לקדושה ,וזה חודר במציאותו
44 שאע"פ שבגלוי תורה וישראל הם שני דברים ,אבל
9של היהודי המביא את הביכורים ,במחשבה דיבור
45 באמת ובעצם הם דבר :בנ"י קשורים עם
10ומעשה שלו -שהוא )היהודי( נעשה ה"אומר"
46 תורה )"הם חיינו ואורך ימינו" ,(ותורה קשורה
) 11המקור( שאומר ומזמר את שבחו של הקב"ה -
47 עם בנ"י )"כל התורה היא ציוויים לישראל"(.
" 12וענית ואמרת לפני הוי' אלקיך" ,וכל הסובבים,
48 והפירוש בזה ש"ישראל קדמו" לתורה הוא - 13כולל ה"כהן אשר יהי' בימים ההם" ,וגם הקב"ה
49 סיבה ומסובב כביכול :תורה ניתנה בשביל 14בעצמו כביכול ,עומדים ומקשיבים לדבריו,
50 בנ"י )ציוויים לישראל( ,ולכן פקו"נ דוחה כל 15לא רק כהיחס דבורא ונברא שהנברא מודה לה'
51 התורה כולה ,ולא להיפך .קיום התורה )לאחרי 16על השפעת החיות והחסד ,אבל הבורא והנברא
52 מ"ת( אינו שייך ללא בנ"י ,צריכים את בנ"י 17נשארים שני דברים נפרדים ,כנ"ל.
53 שיקבלו ויקיימו את התורה )שהיא "מורשה קהלת
54 יעקב" .(משא"כ קיום ישראל שייך אפילו כאשר 18ע"י קיום מצות ביכורים ,מגלים למטה בעוה"ז
55 אדם עובר על תומ"צ ח"ו -כמאחז"ל" אע"פ 19התחתון ,איך שבנ"י )בהיותם נשמות בגופים( הם
56 שחטא ישראל הוא" ,כיון שבנ"י הם נעלים " 20ביכורים" )"ראשית"( דכל העולם ,שבשבילם
57 מהתורה ]כפי שזה מתבטא בגלוי בענין התשובה, 21נברא כל העולם.
58 שאפילו מי שעבר ר"ל על התורה ,יכול לעשות 22ה .מזה מובן הענין הכללי במצות ביכורים
59 תשובה ,כיון שנשמתו מגיע ב"מקום" שהוא 23שמקשר אותה עם כללות התומ"צ:
60 למעלה מתורה )כידוע בענין "שאלו לתורה כו' 24ביכורים מגלים את התכלית דקיום כל התורה
61 שאלו להקב"ה כו' אמר יעשה תשובה ויתכפר 25ומצוות -שאצל יהודי ,גם כפי שהוא נמצא נשמה
62 לו".[( 26בגוף בעוה"ז הגשמי ,יורגש בגלוי שהוא
63 אבל כיון שהתורה באה ביחד עם ישראל )"ב' " 27ביכורים" )"ראשית" של כל העולם( -בהיותו
64 ראשית"( -אלא שבזה גופא " -ישראל קדמו"- 28דבר אחד עם הקב"ה" ,לפני הוי' אלקיך"" ,ישראל
29וקוב"ה כולא חד".
(72ראה תדא"ר פי"ד )וראה התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע'
559שוה"ג להערה .(40 30ו .יתירה מזה ובעומק יותר:
(73סה"ש תש"ה ע' .121וראה גם סה"מ ה'ש"ת ע' .61 31זה שבנ"י הם "ביכורים" " -מחשבתן של
(74נוסח ברכת אהבת עולם דתפלת ערבית ― ע"פ לשון
הכתוב )נצבים ל ,כ( "כי הוא חייך ואורך ימיך". 32ישראל - " הוא אפילו לגבי .
(75ראה גם התוועדויות שם ע' 74הערה .61 33אע"פ ש"בראשית" " -ב' ראשית"" ,בשביל התרה
(76ראה יומא פב ,א .כתובות יט ,א. 34שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו
(77ברכה לג ,ד.
(78סנהדרין מד ,א. 35ראשית תבואתה"" ,שני דברים קדמו לעולם
(79ראה סה"מ תרכ"ט ע' שלח ואילך .ובכ"מ. 36תורה וישראל ,ואיני יודע איזה מהם קודם" -הרי
(80יל"ש תהלים רמז תשב .ועוד.
(81ועפ"ז אולי יש לומר הפירוש בהקס"ד במדרש ")שני
דברים קדמו לעולם תורה וישראל( ואיני יודע איזה מהם קודם" ראה בהנסמן בהערה .42 (68
)אף שאומר אח"כ "כשהוא אומר צו את בני ישראל . .אומר אני פרשתנו כו ,ג. (69
ישראל קדמו"( ― שכן הוא גם לפי המסקנא )ש"איני יודע איזה משלי ח ,כב. (70
מהם קודם"( ,כי ישראל ותורה חד הם ,אלא שבזה גופא ישראל )באבער( בראשית
פרש"י שבהערה .52וראה גם תנחומא ָ (71
קדמו. ה.
דע
28 זאת אומרת ,בישראל ישנם שתי דרגות) :א( 1הרי מובן ,שעצם מציאותם של ישראל קשורה
29 נשמות ישראל כפי שהן יורדות למטה בגוף בעולם 2לתורה ]כיון שבנ"י קשורים בעצם עם הקב"ה,
30 הזה הגשמי ,שבו הן "יש נברא ממש" ,ובגלל 3ולכן גם עם -חכמתו ורצונו ית') תורה(,
31 העלם והסתר העולם ,לא נראה בגלוי הקשר שלהם ) 4שאורייתא וקוב"ה כולא חד ,[(ולכן מציאותם
32 עם קוב"ה ,ולכן צריכים לגלות זאת ע"י אורייתא 5של ישראל עצמם )בהיותם חד עם קוב"ה( מביאה
33 -שגם בהיותה למטה "אורייתא וקוב"ה כולא 6אותם לקיום התורה בפועל ובגלוי ,כפס"ד
34 חד"; )ב( ועי"ז )הקשר דישראל עם אורייתא( - 7הרמב"ם שהרצון הפנימי דיהודי )אפילו במצב
35 מתגלה ה דישראל ,כפי ש"ישראל וקוב"ה 8שיצרו תקפו( הוא תמיד לקיים את רצון ה' )"רוצה
36 כולא חד" ,כפי שהם קדמו ונעלים מתורה .ולכן 9להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות
37 יש בכחם של בנ"י להשפיע ולחדש בתורה ,עד 10ולהתרחק מן העבירות"(.
38 שהם מחברים את התורה וקוב"ה שלמעלה
39 מהתורה )כנ"ל(. 11אלא שע"ד הרגיל -ענין זה גופא )שישראל
12קדמו לתורה( מתגלה בפועל ע"י תורה; כי לפי
40 ויש לומר ,שכיון שבנ"י -גם כפי שהם נמצאים 13סדר העבודה ע"ד הרגיל לכתחילה )מצד "אדם
41 - הם "ביכורים"" ,לפני ה' אלקיך" -הרי גם 14ישר הולך"( צריך יהודי ללמוד תורה ולקיים
42 למטה ישנו העצם דבנ"י כפי שהם למעלה מתורה 15מצוותי' ,ועי"ז מתגלית מעלתו של יהודי; אבל גם
43 ]וענין זה מתבטא בגלוי בענין התשובה ,כנ"ל[. 16לולא זה שייך שיהי' גילוי העצם דבנ"י כפי שהם
44 וכמובן גם ממאחז"ל הנ"ל ש"חייב כל אחד 17למעלה מתורה )כמודגש בעבודת התשובה ,כנ"ל(,
45 ואחד לומר בשבילי נברא העולם" ,שזה כולל 18כדלקמן.
46 )בפשטות( כל יהודי ,אפילו עםֿהארץ ,שאין לו
47 שייכות גלוי' לתורה] .וכמרומז בלשון חז"ל:
19והביאור בזה :בנוגע להלשון" תלת קשרין
48 אפילו בהדרגא ד"נברא העולם" -שהיתה לפני 20אינון מתקשרן דא בדא ,קוב"ה אורייתא וישראל",
49 מתן תורה ולפני הציווי על התורה -חייב 21וידועה השאלה : שלשה דברים מתקשרים
50 לומר "בשבילי נברא העולם"[. 22באמצעות שני קשרים .מהו הלשון "תלת קשרין"?
23ואחד הביאורים בזה :נוסף על הקשר דישראל
51 ויש לומר שזה מתבטא בנוגע לפועל בנוגע 24עם קוב"ה שנעשה ע"י אורייתא ,ישנו גם קשר
52 לתינוק וקטן בישראל )קודם שמתחיל לדבר ושייך 25שלישי בין ישראל וקוב"ה -כפי שישראל הם
53 ללימוד התורה בגלוי( ,ועד"ז קטן בידיעות שעדיין 26למעלה מאורייתא ,ואדרבה -הם מחברים את
54 אין לו שייכות גלוי' לתורה )שלא באשמתו ח"ו, 27התורה עם קוב"ה) שלמעלה מהתורה(.
55 אלא תינוק שנשבה לבין העכו"ם - (שכיון
56 שהקב"ה העמידו במצב זה ואין הוא אשם בכך,
57 הגם שעדיין אין לו שייכות גלוי' לתורה ,אעפ"כ ועוד י"ל :בעבודה יש ב' סדרים ,לפעמים תורה קודם לישראל
ולפעמים ישראל קודם לתורה )כדלקמן בפנים( ,ולכן "איני יודע
58 גם הוא בדרגת "ביכורים" ,ששייך "לפני ה' איזה מהם קודם" בסדר . אבל לפי שני האופנים
59 אלקיך" ,שקדמו ולמעלה מכל עניני העולם, הרי "ישראל קדמו" בשרשם למעלה.
60 ואפילו קדמו לתורה ,וכל הענינים נבראו (82ראה תניא פ"ד.
(83תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר .וראה הנסמן במאמרי
61 "בשבילו". אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה .וראה זח"א כד ,א .ח"ב ס ,א.
62 זאת אומרת ,שבעבודת השם בפועל ישנם שני תקו"ז ת"ו )כא ,ב( .תכ"ב )סד ,א( .לקו"ת נצבים מו ,א .ועוד.
(84הל' גירושין ספ"ב.
63 אופנים) :א( ע"ד הרגיל נעשה הקשר דישראל " (85צ"ע דבזהר פ' אחרי דע"ג ע"א לא נא' הל' תלת קשרין
64 וקוב"ה ע"י אורייתא ,ולכן "תלמוד תורה כנגד כ"א תלת דרגין אינון דמתקשרין כו' .אמנם בודאי נמצא באיזה
מקום בזהר או בתי' בל' תלת קשרין ,וכפה"נ כ"ק רבינו אדמו"ר
זצוקללה"ה נ"ע אמר בכל פעם בל' תלת קשרין כו' שכן נז'
(89סה"מ תש"ה שם. הלשון בכל הדרושים" ― סה"מ תרנ"ז ס"ע כח.
(90ראה תו"כ ופרש"י עה"פ קדושים כ ,א )ד"ה עם הארץ(: (86סה"מ תרנ"ז שם.
"עם שבגינו נבראת הארץ". (87לקו"ש חי"ח ע' .408חי"ט ע' .264ועוד.
(91ראה רמב"ם הל' ממרים פ"ג ה"ג. (88ראה לקו"ת שלח מז ,רע"ג .סה"מ תש"ה ע' .123וראה
(92וי"ל שעל דרגא זו אחז"ל )חולין צב ,א( "עלין שבה אלו גם התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' .559
הע
32 -שגם בהיותם במצרים" ,אין בלבנו אלא אחד" - כולם" ,וישנו חיוב תמידי על כל יהודי ללמוד 1
33 שלימות האחדות עם הקב"ה" ,לפני ה' אלקיך"[; תורה בכל רגע פנוי ,כיון שבזה תלוי קיומו 2
34 וגם לאח"ז -אע"פ ש"וירעו אותנו המצרים ומציאותו) .ב( כאשר מדובר אודות אדם שנמצא 3
35 וגו'" , במיצרים וגבולים דעולם ,הרי במצב -שלא באשמתו -שעדיין אין לו שייכות 4
36 "ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטוי' גלוי' לתורה -נמצא אצלו ענין ה"ביכורים", 5
37 ובמורא גדול ובאותות ובמופתים" ,עד "ויביאנו שבשבילו נברא הכל .ואדרבה -זה גופא מביא 6
38 אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת אותו לתורה ,כנ"ל. 7
39 חלב ודבש" - שבחר בבנ"י כ"ביכורים" דכל ז .ויש לומר שהענין הכללי במצות ביכורים 8
40 העולם ;ולכן מביא את בנ"י -מדה כנגד מדה
) 9הגילוי דמעלתם של ישראל " -ביכורים" -גם
41 " -ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו 10בעוה"ז הגשמי ,עד מעלתם שקדמו לתורה(
42 לפני ה' אלקיך". 11מתבטאת גם ב"מקרא ביכורים" ,הפרשה שמביא
43 שענין זה מגלה איך שבנ"י -גם לפני מתן 12הביכורים אומר" :וענית ואמרת לפני ה' אלקיך,
למטה44 תורה ,לפני שקבלו שייכות גלוי' לתורה 13ארמי אובד אבי וירד מצרימה גו' ויוציאנו ה'
45 -הם בדרגת "ביכורים" ,שקדמו לכל דבר ,אפילו 14ממצרים גו' ויתן לנו את הארץ הזאת גו'"-
46 לתורה ,וזה מתבטא בגלוי עי"ז ש"ויהי שם לגוי 15שאלו )ירידת יעקב למצרים ויציאת מצרים
47 גדול עצום ורב" ,ואח"כ "ויוציאנו ה' ממצרים ביד 16והכניסה לארץ ישראל( הם ענינים כלליים
48 חזקה ובזרוע נטוי' ובמורא גדול ובאותות 17הקשורים עם בנ"י הדורות:
49 ובמופתים" ,עד "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו 18תוכן הקריאה הוא ,שלמרות ש"ארמי אובד
50 את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש". 19אבי" ,שיעקב נמצא אצל לבן ,ו"לבן ביקש לעקור
20את הכל כשרדף אחר יעקב כו'" ,ולאח"ז )"ועוד
51 ח .עפ" ז י ומתק גם הד י ן בב יכ ור ים , 21אחרים באו עלינו לכלותינו"" (וירד מצרימה ויגר
52 ש"הביכורים טעונין כלי" ,כמ"ש" ושמת 22שם במתי מעט" )"בשבעים נפש" - (שכל זה הי'
53 בטנא" ,ובזה גופא הדין הוא ,ש"הביאם בכלי - 23הרי לא רק שזה לא פגע ביעקב
54 מתכות ]כמנהג העשירים ש"מביאים ביכוריהם 24ובניו ,אלא אדרבה" :ויהי שם לגוי גדול עצום
55 בקלתות של כסף ושל זהב" [נוטל הכהן 25ורב" ,הן בכמות והן באיכות,
56 הביכורים וחוזר הכלי לבעליו ,ואם הביאם בכלי
57 ערבה וחלף וכיוצא בהן ]כמנהג העניים [הרי ] 26החל עוד בזמן יעקב ,שזכה ש"מטתו
58 הביכורים והסלים לכהנים": 27שלימה" ,עד שכאשר הי' ליעקב חשש בזה,
" 28אמרו לו בניו :שמע ישראל )ישראל סבא( ה'
29אלקינו ה' אחד ,כשם שאין בלבך אלא אחד כך
(100פרשתנו שם ,ו.
(101ראה תו"א וארא נז ,ב ואילך .בשלח סד ,אֿב .יתרו עא, 30אין בלבנו אלא אחד ,באותה שעה פתח יעקב
ג ואילך .ובכ"מ. 31אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
(102פרשתנו שם ,חֿט.
(103ועפ"ז יומתק המשך הכתובים שלאחרי זה )שם ,יחֿיט(
― "וה' האמירך )מלשון חשיבות ,אעשה אתכם חטיבה אחת עמי הארץ . .דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא" .ועפ"ז מובן
בעולם ― ברכות ו ,א( להיות לו לעם סגולה גו' ,ולתתך עליון שאין זו סתירה למאחז"ל הנ"ל ש" חייב לומר כו'",
על כל הגוים אשר עשה" .וכן להלן כח ,א. שכולל בפשטות גם ע"ה.
(104ראה סוטה ח ,ב .ט ,ב .וש"נ .ועוד. (93פאה פ"א מ"א.
(105דאף שהאבות קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה (94סנהדרין צט ,א.
)ראה יומא כח ,ב .קידושין פב ,א( ,הי' זה ברוחניות ולא פעל (95פרשתנו כו ,ה ואילך.
זיכוך בחפצא הגשמית של העולם )ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' (96כמאחז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו
212ואילך .וש"נ(. כאילו הוא יצא ממצרים )משנה פסחים קטז ,ב(.
(106ל' הרמב"ם הל' ביכורים פ"ג ה"ז ,מספרי פרשתנו כו, (97פרש"י עה"פ.
ב. (98ויק"ר פל"ו ,ה .פרש"י ויחי מז ,לא .וראה פסחים נו ,א.
(107ביכורים פ"ג מ"ח. ועוד.
(108רמב"ם שם ה"ח. (99פסחים שם.
וע
38 י .ובזה יובן גם -בפרטיות יותר -השייכות שלימות הגילוי דמעלתן של ישראל בבחי' 1
39 דביכורים לדרשת רש"י עה"פ "היום הזה ה"א " 2ביכורים" היא בזה ,שגם כפי שהם נמצאים
40 מצוך" " -בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו 3ב"כלי" ,נשמה בכלי הגוף )מוגבל( ,עד אפילו
41 ביום נצטוית עליהם": 4בכלי עני )אין עני אלא בדעת ,(ניכר שם איך
5שהם "ביכורים" .ואדרבה" :הביכורים טעונין כלי"
42 דובר לעיל )ס"ג( ,שכיון שתכלית בנ"י - - 6הביכורים באים "לפני ה' אלקיך" דוקא על ידי
43 בהיותם "ביכורים" -היא בהם עצמם ,והכל נברא 7כלי.
44 ,מובן לכן שכל פרט בחיי יהודי )אפילו דבר
45 שאין לו עדיין שייכות גלוי' עם תורה( -כל רגע עד שדוקא כלי שעשוי מדברים הכי פשוטים 8
46 בזמן ,כל נקודה במקום ,כל מחשבה דיבור או ) 9מעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו(
47 מעשה יחיד ,יש לו תכלית בו עצמו )ואינו אמצעי 10מתאחד עם הביכורים ,באופן ש"הביכורים והסלים
11לכהנים" ,שגם הכלי עצמו נעשה בדרגת "לפני ה'
48 לדבר נוסף( ,ז.א .שזהו דבר חדש לגמרי )מצד
12אלקיך".
49 התכלית שיש בפרט זה עצמו( ,ע"ז חל החיוב
50 לומר "בשבילי )בשביל פרט זה( נברא העולם", 13ויתירה מזה :עי"ז נפעל שיהי' "ושמת ,"
51 ז.א .כל עניני העולם ,כל הרגעים בזמן וכו' נכללים 14טנא ר"ת טעמים נקודות אותיות - שתהי'
52 ברגע אחד זה. 15השלימות דתורה ,נוסף על האותיות ונקודות
16התורה -גם טעמי התורה ,ובאופן ד"ושמת" את
53 מזה מובן ,שהכח לפעול ש"בכל יום יהיו 17ה"ביכורים" -שיהודי "מונח" בפנימיות ב)טעמים
54 )תומ"צ( בעיניך ) "אע"פ שעשה את 18נקודות אותיות ד(תורה.
55 העבודה גם לפני זה( -בא דוקא מבנ"י
56 )"ביכורים"( ,כיון שבנוגע לכל עניני העולם -כיון 19ט .ע"פ הנ"ל יובן )בעומק יותר( השייכות
57 שאין הם תכלית לעצמם ,אלא אמצעי לדבר אחר 20דמצות ביכורים עם המשך הפרשה אודות הברית
58 )בשביל ישראל ובשביל התורה( ,ייתכן שיום 21על כללות התומ"צ ]נוסף על האמור לעיל )ס"ה(,
59 )ועאכו"כ רגע( בזמן ,יהי' המשך לעבודה דיום 22שביכורים מבטאים את התוכן דכל התומ"צ[:
60 שלפנ"ז ,או הכנה ואמצעי ליום שלאחרי זה; " 23ביכורים" -המעלה העצמית דישראל )שקדמו
24לתורה( -הוא ההתחלה והיסוד דכל התורה
61 דוקא בנ"י יש להם הכח לפעול "בכל יום יהיו
25והמצוות; כיון ש"ישראל וקוב"ה כולא חד" ,עושה
62 בעיניך ,"חידוש אמיתי ]בדוגמת החידוש 26הקב"ה )לכתחילה( כריתת ברית עם בנ"י שמאחדת
63 בכל יום ובכל רגע בהתהוות יש מאין ע"י הקב"ה 27את הקב"ה עם בנ"י )כהאחדות דשני חלקי
64 עצמו [ובכל יום ,שכולל גם בכל רגע ורגע, 28הברית( ,באופן גלוי גם למטה ,וזה מתבטא בפועל
65 באופן שהרגע החדש נעשה התחלה חדשה 29ובגלוי עי"ז ש"ושמרתם את דברי הברית הזאת",
66 בעבודתו בתומ"צ שכולל את כל הרגעים עד סוף 30בנ"י מקבלים על עצמם ומקיימים את התורה
67 וסיום עבודתו, 31ומצוות של הקב"ה" ,היום הזה ה' אלקיך מצוך
68 וכפי שדוקא בנ"י יש בכחם לחדש בתורה 32לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת
69 עצמה )בהיותם קודמים לה( ,עד גם -לפעול 33ועשית אותם ) " באופן שחודר
70 חידוש בלומד התורה עצמו ,שנעשה כאחדים חדש 34בהם לגמרי( ,כך שרואים בגלוי בעולם איך ש"וה'
71 ממש )ע"י לימוד התורה שלו( ,ובכל יום ורגע - 35האמירך היום להיות לו לעם סגולה גו' ולתתך
72 באופן חדש. 36עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם
37ולתפארת".
73 יא .ובזה יובן גם הביאור בשם הפרשה
74 "תבוא": בהבא להלן ,ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 145ואילך. (109
ראה נדרים מא ,א. (110
מגלה עמוקות אופן נג .או"ת להה"מ פרשתנו )נו ,ב(. (111
(113כנ"ל ס"א. התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' .311 וראה גם
(114ראה סה"מ עטר"ת ע' תמד .ה'ש"ת ע' 117ואילך. פרשתנו כו ,יחֿיט. (112
זע
32 רשאין )ויכולים (להקביל פניו והוא אע"פ ש"תבוא )אל הארץ(" הוא הכנה והקדמה 1
33 מקבל את בסבר פנים יפות ומראה פנים לקיום המצוות בכניסה לארץ ישראל -אבל 2
34 שוחקות לכולם" ,וכל אחד יכול לבקש ממנו כל בהיותם פעולה וסדר עבודה ד ,יש בזה 3
35 מה שהוא צריך, )"תבוא"( גופא תכלית לעצמו )נוסף לזה שזוהי 4
36 ובזה מודגש עוד יותר התוכן ד"ביכורים" - הקדמה להבא לאח"ז( ,שכולל )בפרט זה( את כל 5
37 התאחדות בנ"י עם הקב"ה ומתוך קירוב ואהבה עניני העבודה. 6
38 )"דודי"( מצד חשיבותם של בנ"י אצל הקב"ה; וזהו גם התוכן דתיבת "תבוא" עצמה :גם 7
39 ובנוסף לזה הרי אין בזה שום תנאים ,שצריך 8בתחלת עבודתו של יהודי ,כאשר הוא אוחז רק
40 להיות תלמיד חכם ,לומד תורה או מקיים מצוות 9ב"תבוא" )עוד קודם שמקיים מצוה( -צריך הוא
41 וכיו"ב ,אלא "כל מי שרוצה" יכול לקבל את פניו " 10להכנס" )תבוא( בזה , בידעו
42 והוא "מקבל את כולם בסבר פנים יפות" .וענין זה 11שב"תבוא" גופא נמצאת תכלית העבודה ברגע זה,
43 מדגיש את המעלה העצמית דבנ"י -בהיותם 12שכוללת -ונותנת רק הכח -לעשות את העבודה
44 "ראשית תבואתה" דהקב"ה -הרי הם מאוחדים 13שלאחרי זה" :וירשתה וישבת בה" ,והמצוה
45 עמו באהבה עמוקה )מבלי הבט על מעמדם ומצבם 14דהבאת ביכורים ומקרא ביכורים ,עד -כללות קיום
46 בגלוי ובחיצוניות(. 15הברית בהמשך הפרשה.
47 וענין זה נמצא בהדגשה יתירה בכך ש"אני 16ולהוסיף ,ששם הפרשה "תבוא" מרמז
48 לדודי ודודי לי" )ר"ת אלול( מתחיל ב"אני" -עצם 17שה"תבוא" הוא באופן ) אין המדובר כאן
49 המהות של יהודי ,כפי שהוא נמצא ב"אני" 18אודות הציווי להכנס לארץ ישראל( -וה"כי"
50 )מציאותו( שלו ,בכל מצב שהוא -הרי הוא נמשך 19מבטא את הסדר שבו זה יהי' -שדבר ודאי שיהי'
51 ומתקשר מעצמו )באתערותא דלתתא( עם "דודי" " 20תבוא אל הארץ וירשתה וישבת בה" ,ובאופן
52 )הקב"ה( ,ו) ה"אני לדודי"( דוקא מביא אח"כ 21ד"והי' כי תבוא" -אין והי' אלא מיד ,עד שמיד
53 גם את ה"ודודי לי" ,הקשר והאהבה דהקב"ה 22מקיימים את מצות ביכורים.
54 לבנ"י .וכמ"ש" כמים הפנים לפנים כן לב האדם
55 לאדם" :עי"ז ש"לב האדם" התחתון משתוקק * 23
56 באהבה "לאדם" העליון " -אני לדודי" ,הרי זה 24יב .ענין הנ"ל יש לו שייכות מיוחדת עם חודש
57 מביא אח"כ את ה"ודודי לי" ד"לב האדם" העליון 25אלול -הזמן דחשבון הנפש על השנה שעברה
58 "לאדם" התחתון. 26ושל ההכנה לשנה הבאה:
59 ויש לומר ,שזה שיש בכחו של יהודי )כפי חודש אלול -ר"ת "אני לדודי ודודי לי" 27
60 שהוא במעמד ומצב ד"אני"( לפעול )עד גם לעורר - 28הוא זמן שבו כל יהודי מרגיש קרוב להקב"ה,
61 את ה"ודודי לי"( -מבטא את כחו בהיותו 29וקירבה הקשורה עם אהבה ,כמודגש בהביטוי
62 "ביכורים" שמונחים "לפני ה' אלקיך"" ,ישראל " 30דודי" .וכמשל הידוע של אדמו"ר הזקן,
63 וקוב"ה כולא חד"; ובכדי שלא יהי' "נהמא 31שבחודש אלול הקב"ה הוא כ"מלך בשדה"" ,ואז
64 דכיסופא" ,ה"ז בא בגילוי עי"ז שיהודי נמצא
65 למטה בעולם שמעלים ומסתיר על שייכותו הגלוי' (115ראה לקו"ש חי"ט ע' .245
66 עם הקב"ה ,בכדי שהוא -ע"י ") אני"( - (116ראה לעיל הערה .22
67 יגלה זאת. (117ספרי ריש פרשתנו.
(118ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141ואילך .תרח"ץ ס"ע סו.
68 עד שזה מביא גם שלימות בקיום התומ"צ - סה"מ אידיש ע' .129 .75וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים
69 כמרומז בחמשת הראשיֿתיבות ד"אלול" כנגד הנוראים .ל"ת להאריז"ל עה"פ ובכתה גו' ירח ימים )תצא כא,
יג( .טואו"ח ר"ס תקפא .לקו"ת פ' ראה לב ,א.
(119שה"ש ו ,ג.
(123הוספתֿביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר בסה"מ ה'ש"ת ע' (120אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה פ"א .סדר היום
.167 )בסדר ר"ח אלול( .הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' פב הערה .67
(124משלי כז ,יט. (121ראה ב"ח לטור שבהערה .118
(125ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג .לקו"ת צו ז ,ריש ע"ד. (122לקו"ת שם.
חע
37 עד כמה צריכים לייקר כל רגע ביום )בהיותו כנגד תורה עבודה וגמילות חסדים ,תשובה וגאולה 1
38 חודש שלם( ,בעשיית חשבון הנפש המתאים )כמדובר בשנים שעברו - (כמרומז במלה 2
39 וההכנה לשנה הבאה! "לב") מקום משכן האהבה ד"דודי" )אהבה( - 3
40 ובפרט שנוסף על חודש הסגולה דאלול -הרי "לב האדם לאדם"( ,שהוא בגימטריא כ"ב בצירוף 4
41 זו שנת סגולה תנש"א ,ר"ת הי' תהא שנת נפלאות י' ,ויש לומר שזהו כנגד כ"ב אותיות התורה 5
42 אראנו ,והכנה לשנת תשנ"ב ,ר"ת תהא שנת שמתגלים ע"י עשר כחות הנפש דיהודי ,שעי"ז 6
43 נפלאות בכל ,ויש להוסיף בינה -עם מעלת הבינה נעשה ביחד " -לב" -ישראל אורייתא וקוב"ה 7
44 לגבי חכמה )ראי' ,אראנו( ,וחיבור שניהם יחד - כולא חד ,שאז ישנה שלימות גילוי ההתאחדות 8
45 הבן בחכמה וחכם בבינה ,כמבואר בכ"מ. ד"לב האדם לאדם"" ,אני לדודי ודודי לי". 9
46 ונוסף על עבודת עצמו בכל הנ"ל ,צריכים 10יג .ומזה ישנו לימוד לפועל -בנוגע לחשבון
47 לדאוג גם להשפיע על יהודים אחרים שמסביבו 11הנפש שכל אחד צריך לערוך בחודש אלול על
48 שגם הם יעשו את עבודתם בשלימות בחודש אלול, 12העבודה דשנה שעברה ,על מנת להשלים את החסר
49 ובימי הסליחות ,ואח"כ גם בחודש תשרי. 13או את מה שלא נעשה בשלימות; וגם לערוך
50 ועוד ועיקר -לעורר שוב אודות ההשתדלות 14הכנות מתאימות לעבודת השנה הבאה:
51 לספק את צרכי החג לכל המצטרכים בזה ,ולפני 15בהתחשב בכך שכל יהודי הוא "ביכורים"
52 זה -הצרכים דראש השנה )"אכלו משמנים ושתו 16שאותם צריכים להביא "לפני הוי' אלקיך" בבית
53 ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו" ,(ועד"ז 17המקדש ,וזה צריך לחדור בכל חייו ,גם בעניני
54 בימים שבינתיים ובמשך כל חודש תשרי. 18החול שלו -לא רק בימי השבת והימיםֿטובים ,לא
19רק בחודש אלול וחודש תשרי )המרובה
55 יד .בכל הנ"ל נוסף לימוד מיוחד בנוגע 20במועדות ,(אלא במשך כל השנה -מובן עד כמה
56 להגאולה ,שצריכה לבוא תיכף ומיד ממש )ע"פ כל 21צריך הוא להזהר בכל מה שהוא עושה.
57 הסימנים(:
22אפילו כאשר מדובר אודות מחשבה ,דיבור או
58 השלימות ד"תבוא אל הארץ" )וקיום מצות
23מעשה יחידי שנראה פחות ערך בהשוואה לשאר
59 ביכורים בפשטות( תהי' בגאולה האמיתית
24מחשבותיו ,דיבוריו או מעשיו -אבל כאשר
60 והשלימה ,כפי שהי' "כימי צאתך מארץ
25מתבונן בזה כראוי ,שגם המחשבה ,דיבור או
61 מצרים" ,כמדובר בפרשת ביכורים.
26מעשה הוא חלק מ"ביכורים" שמובאים לבית
62 כיון שזהו ענין הכי עיקרי שהזמן גרמא -כי 27המקדש - ,וה
63 ע"פ כל הסימנים היתה הגאולה צריכה לבוא כבר 28מקפיד על כל תנועה שלו -ודאי שישתדל ויתחזק
64 לפני זמן רב -מובן שה"וענית ואמרת לפני ה' 29שכל דבר הכי קטן ,כל פרט בהנהגתו ,ייעשה
65 אלקיך" ,ובפרט בחודש אלול כאשר "רשאין כל מי 30במלוא תשומת הלב והזהירות.
66 שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר
67 פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" -צריכה 31ואם כן הוא בכל ימי השנה ,ה"ז כמה פעמים
68 להיות בקשה מיוחדת "עד מתי"?! ...שתבוא כבר 32ככה האחריות והזהירות -ביחד עם הזכות -
69 הגאולה בפועל ממש! 33בעמדנו בחודש אלול ,חודש החשבון דכל השנה
34שעברה ,וחודש ההכנה לכל השנה הבאה ,ובפרט
70 והיות ,שה"וענית ואמרת" בא מיהודי -שהוא 35בשניםֿעשר הימים האחרונים דחודש אלול שהם
71 "ביכורים" לה'" ,כולא חד" עם הקב"ה ,וה"וענית 36כנגד י"ב החדשים ,יום לחודש - מובן עוד יותר,
72 ואמרת" נאמר "לפני הוי' אלקיך" )כולל בפירושו
(126לקו"ש חכ"ט ע' 272ואילך .וש"נ.
(130ספר יצירה פ"א מ"ד .וראה סה"מ תרנ"ט ע' עד ואילך. (127ולהעיר ,שהמשל דמלך בשדה הוא בלקו"ת דף .
ובכ"מ. (128ראה ב"י או"ח סתצ"ב )ד"ה ומ"ש( .שו"ע אדה"ז שם
(131נחמי' ח ,י. ס"ב.
(132לשון הכתוב ― מיכה ז ,טו. (129סה"ש תש"ג ע' .179 .177
טע
27 שהקב"ה עשה גלות הוא בכדי לעורר את עבודת לפני -בפנימיותו ,כנ"ל( -מובן שה"וענית 1
28 בנ"י לגלות בעולם איך שהם "ביכורים" לה' ,ואיך ואמרת" יש בכחו להביא את הגאולה ] כפי 2
29 "ישראל וקוב"ה כולא חד" ,ועי"ז -לבטל מיד את שה"ונצעק אל ה'" בגלות מצרים "וישמע ה' את 3
30 הגלות ,ולהוציא את כל הענינים הטובים והנעלים קולינו גו' ויוציאנו ביד חזקה גו' ויביאנו גו' ויתן 4
31 שנמצאים בגלות ,עד -לעשות מ"גולה" שתהי' לנו את הארץ הזאת"[ ,עד יתירה מזה -ש"טרם 5
32 "גאולה" )ע"י גילוי האל"ף דאלופו של עולם - יקראו ואני אענה" :היות שישנה המציאות 6
33 הכוונה העליונה -בגלות ,(המעלה דתשובה דקורא )יהודי( ,והוא נמצא במצב ד"יקראו" ,אין 7
34 שבאה ע"י הירידה בגלות. הקב"ה ממתין עד שתהי' הקריאה בפועל ,אלא 8
" יקראו ואני אענה". 9
35 ואע"פ ש"אחטא ואשוב כו' אין מספיקין בידו
36 לעשות תשובה" - אבל הקב"ה שלח את בנ"י 10ואע"פ שידוע פתגם רבותינו נשיאינו )שנדפס
37 לגלות )"לא ברצוננו הלכנו לגלות" כנ"ל( -אלא 11ומפורסם ,(ש"לא ברצוננו הלכנו לגלות ולא
38 זה בא עי"ז ש"נורא עלילה על בני אדם" רק 12ברצוננו נצא מהגלות ,אלא ברצון ה' כו'" -הרי
39 בכדי להעלות את בנ"י למעלה יותר; ובמילא ,ע"י 13זה מדובר כפי שיהודי נמצא עם הרצון הפרטי שלו
40 "וענית ואמרת" דבנ"י יש בכחו לבטל את ההעלם ") 14רצוננו" ,שהוא נפרד ח"ו מרצון ה'( בעולם הזה
41 וירידה לפי שעה דגלות ,ולהכניס ולגלות בזה את 15הגשמי בעובדין דחול וכו'; אבל כפי שיהודי הוא
42 האל"ף -אלופו של עולם -הגאולה האמיתית " 16חד" עם קוב"ה ,ובפרט בחודש אלול )שאז יש
43 והשלימה. 17מצב ד"אני לדודי ודודי לי"( אין לו את רצונו
18הפרטי ,אלא בלשון המשנה" - עשה רצונו
44 ויהי רצון ,שע"י ה"וענית ואמרת" דיהודי, 19כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו" -רצונו של
45 שמבקש וצועק להקב"ה :אנא רחם והוצא כבר את 20הקב"ה הוא רצונו של יהודי ורצונו של יהודי הוא
46 בנ"י מהגלות ,והבא כבר את הגאולה האמיתית 21רצונו של הקב"ה -יש בכחו של יהודי ל)פעול
47 והשלימה ע"י משיח צדקנו - 22שהקב"ה י(בטל את הגלות ויביא את הגאולה תיכף
48 ויהי רצון מהשם שזה יפעל את פעולתו ,ויביא 23ומיד ממש!
49 את הגאולה תיכף ומיד ממש ,וכל בנ"י הולכים - - 24ענין הגלות הרי אינו שייך לבנ"י כלל וכלל.
50 "תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה 25כיון שמקומו של יהודי הוא -סמוך על שולחן
51 וירשתה וישבת בה ,ולקחת מראשית כל פרי 26אביו" ,לפני ה' אלקיך" בבית המקדש .וזה
52 האדמה גו'",
53 "וענית ואמרת" -שיהי' תיכף ומיד ממש. (133פרשתנו כו ,ז.
(134ישעי' סה ,כד .וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ז.
(135שיחת ג' תמוז תרפ"ז ― נדפסה בסה"מ תרפ"ז ע' קצו.
(138ראה לקו"ת בהעלותך לה ,ג .ובכ"מ. ובכ"מ.
(139משנה סוף יומא. (136אבות פ"ב מ"ד.
(140תהלים סו ,ה .תנחומא וישב ד. (137ראה ברכות ג ,סע"א.
פ
29 בפשטות מובן ,שכיון שפסוק זה נאמר בסיום שבשבוע זה של פרשת "קומי אורי" חל ח"י אלול יום 5
30 התוכחה ,הוא בא לבטא את "היפך הטוב" הגדול הולדתו ,וידועים 3דברי הבעלֿשםֿטוב ,שגם יום 6
31 ביותר .ואם כך ,צריך להבין :מהי הפורענות הגדולה הולדתו שלו הוא בח"י אלול ,לגבי ענין זה )של הולדת 7
32 בכך שבני ישראל יחזרו למצרים וכו' ,11ואף אחד לא אדמו"ר הזקן ביום זה(. 8
33 ירצה לקנותם 12לעבדים ולשפחות? כך הם הדברים גם בפירושי רש"י בפרשתנו על 9
34 רש"י מסביר על כך" :באניות" – הכוונה היא: 10דברי התוכחה.
35 "בספינות ."כלומר הם יחזרו למצרים ;13 11ואפשר אף לומר ,שהדברים מודגשים יותר ביחס
36 ועל המילים "ואין קונה" אומר רש"י "כי יגזרו עליך 12לפירושי רש"י על התוכחה ,לפי הסברו של אדמו"ר
37 הרג וכיליון". 13הזקן ב"לקוטי תורה" 4על דברי התוכחה עצמם:
38 במבט ראשון נראה ,שבפסוק ישנן בעיקר שתי 14אמנם ,משמעותם בגלוי היא היפך הברכה ,אך בכל
39 פורעניות :א( ישראל יבואו למצרים "בשבי"; ב( 15זאת "לפי האמת אינם רק ברכות" ,5התורה כוללת
40 "יגזרו עליך הרג וכיליון" .ושאר המילים בפסוק 16בתוכה "סתים" ו"גליא" ,וה"סתים" – הפנימיות
41 )"באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה 17והנשמה 6של הקללות הוא ענין של ברכות נעלות
42 והתמכרתם שם לאויבך לעבדים ולשפחות"( הן רק 18ביותר ,7בדומה לנאמר בגמרא " 8הנך כולהו ברכתא
43 בשתי הפורעניות הללו. 19נינהו" =) 9אלו כולם ברכות הן(.
44 אך אפשר לומר ,שרש"י מראה ,באמצעות לשונו כך הם גם על התוכחה : 20
45 המדוייקת בפירושו ,כיצד כל פרט בפסוק דבר 21שברש"י מדגיש את חומרת הלא טוב שלפי פשוטו של
46 שהוא כשלעצמו היפך הטוב ,כדלהלן .ובדומה לכך 22מקרא; אבל לפי "יינה של תורה" שברש"י ,באות אותן
47 ב"יינה של תורה" הוא מסביר כיצד כל ענין מוסיף 23מילים לגלות את הפנימיות ולהדגיש יותר את הברכות
48 בגדולה ובטוב של הברכה שתהיה לישראל. 24הנעלות שבתוכחה.
(8מו"ק ט ,ב .ולהעיר ,שדוקא רשב"י ,שענינו גילוי פנימיות וסתים (1ראה לקו"ש ח"ה ע' 1וש"נ.
דאורייתא ,גילה שהן ברכות )ראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"א ע' 260 (2היום יום ע' כד.
ואילך(. (3ספר השיחות תש"ה ע' .129
(9ע"פ הנ"ל יש לבאר מה שקבעו התוכחות בעליות הכי חשובות – (4בחוקותי מח ,סע"א ואילך – ע"ד התוכחות דפ' בחקותי .וראה
דפ' בחוקותי בשלישי )ראה טושו"ע או"ח "סקל"ו( ודפרשתנו בשישי לקו"ש ח"ז ע' .233ועוד .וראה ש"ך עה"ת פרשתנו )כח ,טו( :בנגלה
)ראה שער הכוונות ענין קריאת ס"ת דרוש ב )פע"ח שי"ח פי"ט .ועוד( היא תוכחת ובנסתר היא אהבת ה' דברי אהבה )ומפרשם בפרטיות(.
הובא בבאה"ט או"ח סו"ס רפב .וראה מג"א שם סק"ט(. ובסוף התוכחה שם :ובנסתר כולה נחמה .אוה"ת ראה ע' תרמה ואילך.
(10כח ,סח. (5ראה היום יום ע' פח )הובא בלקו"ש שם( ע"ד התוכחות דפרשתנו.
(11להעיר מר"פ בשלח .שלח יד ,ד .וראה לך יג ,יוד. (6זח"ג קנב ,א.
(12להעיר מבחיי כאן :ואין קונה ,זו מדה טובה. (7ובאוה"ת פרשתנו )ע' תתרצב ואילך( מבאר בארוכה ,שהתוכחות
(13ראה רא"ם ,באר מים חיים )לאחי המהר"ל( ,ועוד. האלו דפרשתנו קאי הכל על הרע שבנוגה ,על אויביך .וראה לקו"ת שם
מח ,ב .מט ,א ואילך.
אפ
יעקב 28 ,19של התוכחה ,כי למדו זאת כבר לפניֿכן אצל ‚.
29 ועוד :מהו הקשר בין זה דוקא לענין של החזרה "...È˙Ó‡ ˘‡ Í„" ‰˘‚„‰‰ ÏÚ ‰Ï‡˘‰
30 למצרים?
כדי להבין זאת ,יש להקדים ולהסביר מדוע 1
31 ומובן בפשטות שאי אפשר להסביר – 20לפי מדגישה התורה "והשיבך ...בדרך אשר אמרתי לך לא 2
32 פשוטו של מקרא – שלמרות שהיה של ה' לא תוסיף עוד לראותה" ,שהרי ,לכאורה ,מהי חשיבות 3
33 לשוב "בדרך הזה" למצרים ,גורם החטא לכך עובדה זו וכיצד היא קשורה לתוכחה? ולכאורה ,אין 4
34 שהקדושֿברוךֿהוא אינו מתחשב בכך ומביאם לידי רואים שרש"י עונה על כך בפירושו. 5
35 עבירה על הציווי ,כי מהו הקשר בין הענין שחטאים
יש המפרשים ,14שבכך מסבירה התורה מדוע 6
36 גורמים לעבירה )בעל כרחם( על ציווי נוסף ,לבין
" 7והשיבך" דוקא "באניות" :כיון שהקדושֿברוךֿהוא
37 התוכחה ?21
8אמר "לא תוסיף עוד לראותה" – בדרך זו )"לא
.‰ 9תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" – (15לא ייתכן שישראל
"˙Âȇ"Ï È"˘ ˘ÂÈÙ ÏÚ ‰Ï‡˘‰ 10יבואו למצרים "בדרך הזה" ,בדרך ,ולכן מודגש
38 כדי להבין זאת ,יש להקדים ולהסביר יותר את 11בפסוק "והשיבך."... ...
39 פירוש רש"י על "באניות" – "בספינות בשבי" .שהרי 12אך קשה להסביר כך לפי פשוטו של מקרא )דרכו
40 לכאורה :ההסבר שישראל ילכו למצרים " "אינו 13של רש"י בפירושו על התורה( ,כי מדוע חשוב לציין
41 קשור רק למילה "באניות" ,אלא גם למילה "" 14ש"והשיבך ה' מצרים" איננו סותר את "לא
42 )שהקדושֿברוךֿהוא ישיבם לשם כשבויים( ,ואם כך 15תוסיף לראותה"? ובמיוחד כאשר ,לכאורה ,לא היה
43 צריך היה רש"י לפרש זאת על המילה "והשיבך" ,ולא 16צריך להיכתב "בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד
44 בקטע שבו הוא מפרש את המילה "באניות"? 17לראותה" – כי גם זה לא קשור ,לכאורה ,לתוכחה –
45 בעלי ה"תוספות" 22מסבירים ,שהמילה "באניות" 18וממילא לא היה צורך לציין "באניות" .16
46 את השביה" ,שאם היו מוליכין אותם ברגל, „.
47 לא היו שבים רק הגדולים היכולים ללכת ברגל" ,ואילו
Ë˘Ù‰ ÈÙÏ ÌÈϘ˙Ó Ìȇ˘ ÌÈ¢ ÌÈÒ‰
48 באמצעות האניות "יהיו שבים טף ונשים".
19לכאורה ניתן היה לומר – כפי שנאמר במדרש
49 אבל מזה שרש"י אומר "בשביה" ,בלי תוספת " 20לקח טוב" – 17שבכך רוצה התורה להדגיש למה
50 שום הסבר ,מובן ,שהחידוש אינו בכך שהשביה תחול 21עלולות העבירות לגרום :למרות שהקדושֿברוךֿהוא
51 על ,כוללת נשים וטף ,אלא בעצם הענין שביאתם 22הבטיח "לא תוסיף עוד לראותה" ,יכולים החטאים
52 לשם באניות תהיה "בשביה". 23לגרום לביטול הבטחה זו על ידי הקדושֿברוךֿהוא .18
. 24אך גם הסבר זה איננו מתאים כלֿכך לפשוטוֿשלֿ
‚ÌÈËÙ È˘ Y ‰Ú‚ ÌȈÓÏ Í„‰ Ì 25מקרא ,כי כדי לדעת ענין זה – שהחטא ,ובמיוחד
53 ההסבר לכך הוא :רש"י מפרש ,שכל הפרטים 26חטאים חמורים ,עלול לגרום לביטול הבטחת ה' ,אין
54 בפסוק אינם רק פרטים של תוכחה כללית אחת, 27צורך להגיע לקללות הנוראות ביותר )ובמיוחד (
שתתבטל ה .*וכן ממדרש לקח טוב שם )"שאר הארצות שאין (14אברבנאל כאן "ההפסד הח'".
הברית כרותה עלי'"( .אבל ראה לקמן בפנים והערה .20 (15שופטים יז ,טז.
(19וישלח לב ,יא ובפרש"י. (16ועוד ועיקר :מפשטות לשון הכתוב משמע ,ש"בדרך אשר אמרתי
(20כמ"ש בלק"ט פרשתנו עה"פ "שאפילו שאמר הקב"ה כו'". גו'" הוא המשך בתוכן ל"באניות" )ראה תיב"ע עה"פ( – ולא שבא
וראה גם הגירסא בספרי שופטים שם :ומה מצות )במקום "מצרים"(. תיבת "באניות".
(21ראה גם ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא :כי מה עונש זה להושיבם (17שופטים שם .וראה ספרי שם – אבל לא הובא שם הפסוק
במצרים בדרך כו' וכי עונש הוא לעבור על ד"ת. דפרשתנו.
(22ועד"ז בפענח רזא ,חזקוני ועוד. (18כן משמע מפשטות לשון הספרי )"שהברית כרותה עלי'"(
בפ
30 רש"י אינו צריך לציין זאת בפירוש ,כשם שאין שיחזירו את ישראל למצרים ,אלא שכל אחד מהם 1
31 הוא צריך לבאר את הקללה החמורה שב"והשיבך ה' מוסיף תוכחה נפרדת. 2
32 ,כי רש"י הסביר זה עתה ,27ש"אין מיראין את לכן מסביר רש"י ,שהפירוט שבפסוק "באניות 3
33 האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו" ,ובדיוק כמו עצם בדרך אשר אמרתי "...הוא ענין נוסף .בנוסף לפורענות 4
34 החזרה למצרים ,כך גם ה"דרך" למצרים היא לגבי שבעצם ההגליה למצרים ,תהיה גם לשם גרועה 5
35 ישראל "דבר שהוא יגור ממנו". ביותר ,וזאת ,בשני פרטים: 6
.Ê
)א( "באניות" – "בשביה" .כלומר ,לא זו בלבד 7
"...Ì˙ÎÓ˙‰Â" ÏÚ È"˘ È„Ï Ò‰‰ 8הם יהיו שבויים ,הרי שגם את למצרים
36 לפי זה יובן גם פירוש רש"י על המילים שבהמשך 9הם יעברו כשבויים באניות .דבר זה כרוך בצער רב
37 הפסוק "והתמכרתם שם לאויביך" – "אתם מבקשים 10וביסורים רבים יותר מן ההליכה לשבי דרך היבשה ,23
38 להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות" ,שמשמעותו 11כי "באניות" מצויים יותר תחת מרותם של השובים,
39 שלא תרצו להימכר על ידי מוכרים ,אלא 12כפי שרואים זאת בפשטות.
40 ,כפי שמסביר רש"י בקטע שאחרֿכך.
] 13בכך מובן מדוע אין רש"י מסביר כבעלי התוספות,
41 שהרי ,לכאורה ,תמוה :זה סותר את פירושו שהם 14שכן ,בנוסף לכך שבפשטות יכולים גם טף ונשים
42 יובלו למצרים " ,"ולא במצב שיוכלו למכור את 15ללכת ברגל לאיטם 24כפי שהיה ביציאת מצרים ,הרי
43 עצמם ,אלא רק על ידי "מוכרים אחרים"? 16שלפי פירושם יוצא ,שההגליה "באניות" איננה
44 וכן אינו מובן :אכן ,מדוע מדגישה התורה 17פורענות בפני עצמה ,אלא היא רק מחמירה את
45 "והתמכרתם" – ולא על ידי "מוכרים אחרים" – בעוד 18הפורענות הכללית של " , ...שהיא
46 אשר בהמשך נאמר ש"ואין קונה" מפני ש"יגזרו עליך 19תכלול את כולם ,ולפי זה היה צריך להיכתב
47 הרס וכיליון" ,ולא חשוב כלל מי ימכור אותם? " 20והשיב ה' כולכם "....וכדומה ,ולא להוסיף זאת כענין
ההסבר לכך הוא :כיוון שכל פרט 48 אלא 21חדש[.
ענין בפני עצמו ,כדלעיל ,מסביר רש"י 49 ,28 לתוכחה ) 22ב( "בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד
50 שאין מדובר בפסוק על מכירה על ידי מי שמוביל את 23לראותה" – הם יגלו למצרים בדרך שבה הלכו לפני
51 ישראל לשבי )שזוהי איננה קללה חמורה כל כך ,ואין 24כן – דרך המדבר הגדול והנורא ,נחש שרף ועקרב
52 זה ענין בפני עצמו( ,אלא שהמצב בשבי נעשה גרוע 25וצמאון אשר אין מים ) 25וכמובן בפשטות ,ללא הניסים
53 כלֿכך עד אשר )א( "אתם מבקשים להיות נמכרים 26והחסדים שהיו בהליכה הראשונה במדבר( ,שבגלל
54 להם לעבדים ולשפחות" – אתם בעצמכם תירצו 27זאת הבטיח הקדושֿברוךֿהוא שבאותה "דרך" – "לא
55 להימכר לעבדים ולשפחות על ידי בקשה מן השובים. 28תוסיף עוד לראותה"; ומובן העונש הנורא שבהליכה
56 ו)ב( יותר מזה :למי? – לאוביך"! 29ב"דרך" זו.26
אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" ,דרך המדבר .וע"ד דרך יציאתם (23וי"ל שלכן הוצרך רש"י לפרש תיבת "באניות" – "בספינות",
ממצרים שהיו ב' הענינים :דרך הים )בקרי"ס( ודרך המדבר. אף שתיבת "אניות" נאמרה לפנ"ז בתורה )ויחי מט ,יג( ואין רש"י
(27פרשתנו כח ,ס. מפרשה שם:
(28אף שרש"י מכריח בד"ה "והתמכרתם" )שלאח"ז( – "ולא יתכן ע"פ פשוטו אינו מובן מה נוגע בהתוכחה שישיבם באניות? ומצד
לפרש והתמכרתם בלשון ונמכרתם על ידי מוכרים אחרים מפני שנאמר זה הי' מקום לפרש )עכ"פ בדוחק( ד"אניות" כאן הוא מלשון "תאני'
אחריו ואין קונה" )ראה מפרשי רש"י שם( – הנה באם זה הי' ואני'" )איכה ב ,ה( ,לשון "צער ויללה" )פרש"י איכה שם(* :ולכן מפרש
הכרחו של רש"י ,הו"ל להקדים הכרח זה לפירושו בד"ה "והתמכרתם רש"י ד"אניות" פירושה כפשוטה "בספינות" .וכדי לתרץ מה זה נוגע
שם לאויביך בהתוכחה ,ממשיך )באותו הד"ה( ")בספינות( ,"דהשבי' בספינות
– אתם מבקשים כו'" ומזה שפירש תחילה "אתם מבקשים להיות היא צער גדול ביותר ,כבפנים.
נמכרים כו'" )מבלי להקדים הכרח לפירוש זה( מובן ,שגם בלי ההכרח (24ולהעיר מישעי' כ ,ד .הובא בפרש"י נח ט ,כג.
שכתב רש"י לאח"ז מובן שהפירוש ב"והתמכרתם גו'" הוא "אתם (25עקב ח ,טו.
מבקשים להיום נמכרים כו'" .וראה רא"ם וס' הזכרון עה"פ. (26ולפ"ז ב' ענינים בה"דרך" :א( במקום שצריך לילך דרך הים,
תהי' ההליכה "באניות" )וראה חזקוני עה"פ :ב( רוב הדרך – יהי' "בדרך
גפ
29 ניצוצות הקדושה הנמצאים בשלוש קליפות בכך מובן יותר פירוש רש"י על "ואין קונה – כי 1
30 הטמאות נפלו למטהֿמטה ביותר ,ומזה מובן, יגזרו עליך הרג וכיליון": 2
31 ששורשם בקדושה נעלה ביותר ,יותר משורש הניצוצות לפי האמור לעיל ניתן היה לחשוב ,ש"ואין קונה" 3
32 שנפלו לקליפת נוגה ,בהתאם לכלל הידוע " 33כל הוא רק המשך התוכחה הקודמת "והתמכרתם,"... 4
33 הגבוה יותר ,נופל למטה יותר" .ולכן ,כאשר הופכים שאתם תירצו ,עקב המצב הנורא ,להימכר ל"אויבך", 5
34 ניצוצות אלו לקדושה ,נמשך ויורד לעולם אור עליון אך "ואין קונה" – וכך תישארו במצב . 6
35 יותר.32
לפיכך מסביר רש"י ,שגם כאן אין מסופר רק על 7
36 זהו הפירוש הפנימי לפסוק "והשיבך ה' מצרים,"...
8התוצאה הגרועה של "והתמכרתם ,"...אלא יש כאן גם
37 שתכלית כל דברי התוכחה רמוזה בסיומם – "והשיבך"
9קללה בפני עצמה ,ש"ואין קונה" נובע מכך
38 )מלשון תשובה( ,להביא לידי המעלה של תשובה,
10ש"יגזרו עליך הרג וכליון" – שיא של פורענות ,ולכן
39 הנרמזת בהמשך הפסוק) :א( "והתמכרתם
11נאמרים דברים אלו התוכחה.
40 לעבדים ולשפחות" – שממדריגת "שם" ,מקום
41 הקליפות " – 34אויבך" – מבררים את ניצוצות .Á
42 הקדושה) .ב( ועלֿידיֿזה נגרם "ואין קונה" )כשני ‰Â˘˙‰ ˙„ÂÚ Y ˙ÈÏÚ‰ ˙ÈÏÎ˙‰
43 הפירושים 35על "אין מזל לישראל"( – ש"אין" הוא 12כאמור לעיל )סעיף א( ,רומז רש"י ,ב"יינה של
44 "קונה" ,המשכת וגילוי דרגת "אין" 36הנעלית מדרגת 13תורה" ,כיצד דברי התוכחה הם בפנימיותם ענינים
45 "קונה"; כידוע ,ש"קונה" הוא בעולם האצילות 14נעלים ביותר.29
46 )כהסבר של "ברוך קונך"( ,37ו"אין" נעלה מאצילות,
15מטרת התוכחה היא התעלות ישראל לדרגת חזרה
47 וכל זאת נגרם באמצעות עבודת התשובה .38
16בתשובה ,כנאמר" 30והיה כי יבואו עליך כל הדברים
.Ë 17האלה הברכה והקללה ...והשבות אל לבבך ...עד
„Ú ˙„ÂÚÎ Y ‰Â˘˙‰ ˙„ÂÚ 18ה' אלוקיך ,"...ויש לומר ,שלפיכך רמוז בסיום
48 בכך מוסיף רש"י – של תורה – ענין פנימי 19התוכחה ענין זה של תכלית התוכחה – התשובה.
49 יותר :ישראל הם חלק אלוקה ממעל ממש ,39ולכן אי 20מעלת התשובה היא ,כנאמר בגמרא " ,31גדולה
50 אפשר לומר שכל תכלית ירידת התוכחה היא למען 21תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות" – יש למי ששב
51 התעלות בלבד ,אלא גם ,ובעיקר ,למען 22בתשובה סוג של זכיות ,שאין אפילו
52 ההתעלות הנגרמת לישראל עצמם .40 23לצדיק גמור.
53 וכידוע ,התשובה גורמת התעלות נשגבה ביותר, 24ובפנימיות הענין :גם ניצוצות הקדושה ש"נופלים"
54 באין ערוך ,לא רק ב"חפצא" )ניצוצות הקדושה( ,אלא 25על ידי הזדונות אל "שלש קליפות הטמאות" ,נהפכים
55 גם ב" .41 "ואת פרטי ההתעלות מסביר רש"י 26לזכיות ,בעוד אשר צדיק יכול "לברר" ולזכך בעבודתו
56 בפירושו על "והתמכרתם "...ועל "ואין קונה": 27רק את הניצוצות שבדברים המותרים ,שמ"קליפת
57 "והתמכרתם שם לאוביך לעבדים ולשפחות – אתם 28נוגה" .32
כמשנת"ל ..בענין פנימיות אבא פנימיות עתיק כו'( ,אבל כאן הרי אין (29ראה גם אלשיך עה"פ.
זה ממש כמו שהן באוא"ס המאציל". (30נצבים ל ,אֿב.
וי"ל כי ע"י התשובה מגיעים לבחי' עתיק כמו שהיא במקומה )ראה (31יומא פו ,ב.
לקו"ת ס"פ אחרי .דרמ"צ מצות וידוי ותשובה פ"ב .ועוד( ,וא"כ מגיע (32ראה דרמ"צ קצא ,א .וראה לקו"ש ]המתורגם[ חי"ז ע' 199 .196
למעלה מבחי' קנין – " קונה" – שהיא פנימיות אבא פנימיות עתיק, ואילך .וש"נ.
כנ"ל. (33ראה בארוכה וכמה דוגמאות בשערי אורה ד"ה יביאו לבוש
(39תניא רפ"ב. מלכות פי"ב ואילך ,פל"ב ואילך.
(40בתניא פל"ז )מח ,ב( שירידת הנשמה למטה היא כדי לתקן את (34לקו"ת ראה לב ,רע"ג.
הגוף ונה"ב וחלקו בעולם .אבל ראה ד"ה וירח הש"ת ע' ח .לקו"ש ח"כ (35ראה לקו"ת האזינו עא ,ד.
ע' 284הערה .30ולהעיר מלקו"ת בלק עג ,סע"א :אך (36ראה לקו"ת שם ,שע"י תשובה מגיעים לבחי' זו.
לירידת הנשמה למטה שנעשים בחי' בעלי תשובה משא"כ לפני ירידתן (37תו"א עו ,ב .ובכ"מ.
הם בחי' צדיקים. (38בהמשך תרס"ו )ע' קסא( דאצילות "אינו דומה ממש לקנין שהוא
(41ראה לקו"ש חי"ז שם .וש"נ. אותו הדבר כמו שהוא ממש רק שבא לרשות אחר )ובהנמשל הוא
דפ
32 העולם" ,שכאשר יהודי מגיע לדרגה של מאה שנה – 1מבקשים להיות נמכרים" – מעלתה של עבודת
33 הוא כבר הגיע לכל מאה הדרגות ,וכבר זיכך 2התשובה היא שבאמצעותה נעשה היהודי עבד לה',
34 את כל עשרת כוחות הנפש שלו ,אשר כל אחד מהם 3ומעלתו של מתבטאת ב" להיות
35 כלול מעשר דרגות – הרי הוא "עבר ובטל מן העולם": 4נמכרים ,"...עבודת התשובה היא שבאמצעותה נעשה
36 הוא נעלה לחלוטין מן העולם" ,ולכן "כאילו מת" ,50 5היהודי עבד לה' ,ומעלתו של מתבטאת ב"
37 עד אשר הוא יכול לראות אלקות גם בעולם הזה 6להיות נמכרים ,"...עבודה ; אין זו 42
38 למטה .אמנם "לא יראני האדם וחי" – "בחייהם אינן 7עבודה בדרגת "בנים" )עבודת הצדיקים( שעבודתם
39 רואים אבל במיתתן רואין" ,51אך בכל זאת כיון שהוא 8והתקשרותם לאלוקות הם בנפשם ,כי משיכתם
40 "כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" ,הרי הוא "רואה" 9לאלוקות אינה נובעת בעיקרה מיגיעתם ועבודתם ,אלא
41 גם בחייו ,כאשר נשמתו בגופו ,את מה ש"במיתתן 10מלמעלה ,מאלוקות;
42 רואין".
11לעומת זאת ,עבודת בעלֿתשובה ,שבגלוי הוא
.‡È 12מרוחק מאלוקות ,43איננה מלמעלה ,מצד אלוקות,
‚˙ÂÏÚ˙‰‰ ÔÚÓÏ ‡È‰ ÌȈÓÏ ‰„Èȉ Ì 13מפני שהוא נהנה מכך ונמשך לעבודה זו .אדרבה זה
43 האמת היא ,שלא רק התוכחה עצמה היא למען 14הוא ההיפך מטבעו עתה – אלא ,שהוא השתנה בכח
44 ההתעלות לדרגת התשובה ,אלא גם הגורם לה הוא 15עצמו 44ונמשך לאלוקות מצד עצמו – "
45 למען תכלית זו. 16להיות נמכרים" .וזוהי הדרך העיקרית של עבודת ה'
17כעבד שאינו מבצע את עבודתו מתוך רגשותיו כלפי
46 כלומר ,בגלוי באה התוכחה עקב חטאים שחוטאים
, 18אלא ,להיפך ,זהו ההיפך מתכונותיו והוא
47 ישראל בבחירתם החפשית ,אבל בפנימיות בא גם ענין
19מתמסר לשירות אדונו בכח עצמו ומתוך קבלת עול.45
48 זה מלמעלה :הקדושֿברוךֿהוא מביא את ישראל
49 למצב זה כדי שיתעלו לדרגת התשובה .52 .È
50 דבר זה נרמז בתחילת הפסוק " ... בדרך ÏÚÓ˘ ‰‚„Ï Y ‰Ê‰ ÌÏÂÚ‰ ÈÈÁ ˙ÂÏÚ˙‰
51 אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" – גם הליכתם ÌÏÂÚÏ
52 של ישראל בדרך האסורה ,אשר הקדושֿברוךֿהוא 20כך מגלה רש"י בפרשו את המילים "ואין קונה –
53 הזהיר "לא תוסיף לראותה" ,קשורה ,בפנימיות, 21כי יגזרו עליך הרג וכיליון" ,ענין נעלה יותר הקיים
54 בהנהגה " – והשיבך ה'" ,במטרה לעלות את 22אצל ישראל באמצעות עבודת התשובה .46
55 ישראל – אחר כך – לדרגת התשובה.
23המשמעות הפנימית של "הרג וכיליון" היא,
56 ואת זאת מסביר גם רש"י "באניות– " ... 24שהיהודי שרוי ,בהיותו בחיים בעולם הזה הגשמי,
57 שירידת ישראל ל"מצרים" ,למצרים ולגבולות ,להעלם 25בהלךֿרוח של "הרג" כלפי תאוותיו ועברו ,הלךֿרוח
58 ולהסתר ,אינה מרצונם של ישראל ,אלא "," 26של יציאה מן העולם ושל "כליון"" ,כלתה 47נפשי",
59 הקדושֿברוךֿהוא מוליכם לשם בעלֿכורחם ,כדי 27כלות הנפש לאלוקות .כלומר ,כאשר הוא נמצא בעולם
60 להעלותם לדרגת התשובה. 28הזה ,נשמה בגוף ,הוא מגיע לדרגה נעלית ביותר,
.È 29שאליה מתעלה הנשמה בצאתה מן הגוף.
Ú‰ ÍÂÎÈÊ Ï˘ ‰„ÂÚ Y "˙ÂÈÙÒ" ͈ ˘È 30בדומה לפירוש של תורת החסידות 48על דברי
61 לפי כל האמור אפשר להבין גם את פירוש רש"י 31המשנה " 49בן מאה )שנה( כאילו מת ועבר ובטל מן
)ששייכת לעבודת התשובה ,כנ"ל( מגיע למעלה מעבודת הצדיקים ,בנים. (42בהבא לקמן בחילוק מדריגת בן ועבד – ראה ד"ה ומקנה רב
(47ראה לקו"ת שה"ש בתחילתו. תרס"ו ואילך .ובכ"מ.
(48ראה אוה"ת בראשית קי ,ב .בשלח ע' תקל .חוקת ע' תתיז. (43ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ו .ז.
(49אבות פ"ה מכ"א )לגירסת אדה"ז – סוף הפרק(. (44ראה גם לקו"ש ]המתורגם[ ח"ט ע' ,65וע' ,67וש"נ.
(50ראה זח"ג )קסב ,ב( בפי' במדבר הזה יתמו ושם ימותו. (45ולפי זה י"ל פי' "לאויביך" המבואר ברשימת הצ"צ לאיכה
(51תשא לג ,כ .ספרי בהעלותך יב ,ח .ובכ"מ. )אוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'לה( בפי' "כל רעי' בגדו בה" – העלי' שע"י
(52ראה תו"ח תולדות יג ,א .וראה לקו"ש ]המתורגם[ חי"ח ע' 426 התשובה הוא במדרי' נעלית כזו עד שנק' "אויביך" לגבי הבחי' שלפנ"ז.
ואילך ,וש"נ. (46וראה תו"א עד ,סע"ג )ובכ"מ( – דנשמות דאצילות נק בנים.
ועפ"ז מובן העילוי )וההמשך( ד"ואין קונה" ,שע"י עבודה דעבד
הפ
19 רש"י אומר ,שכאן מדובר אודות תיקון מצב של רק למילה "באניות – בספינות" ,שאין זה הפירוש 1
20 ירידה עקב חטאים – "בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף המשמעות "אניות" ,53אלא בכך רומז רש"י ,שלפי 2
21 עוד לראותה" – ולכן יש צורך לעבודה ולהגנה, ב"יינה של הפנימית של הפסוק )שאותה מגלה רש"י 3
22 המתבטאת לא רק ב"אניות" ,אלא גם ב"ספינות". כפי שהוא תורה"( ,קשור לכאן הענין של ה"אניות" 4
Âˉ ‰Ï‚˙È ‰Â˙‰ ˙ÂÈÓÈÙ „ÂÓÈÏ È„È ÏÚ ההסבר לכך הוא :ה"אניות" מגינות על האדם 6
˘‰ÁÎÂ˙ 7בעברו במי ים או אגם .וכך ברוחניות :כאשר יורדת
23 ויהי רצון ,שעל ידי לימוד "יינה של תורה" 8הנשמה למטה ,ל"מים הזידונים" של העולם הזה ,היא
24 ופנימיות התורה של דברי התוכחה ,יתגלה בקרוב 9זקוקה להגנה מטביעה בתוכם ,ח"ו ,וזה באמצעות
25 ממש הטוב אשר בפנימיות דברי התוכחה ,בטוב 10ה"ספינות" – עבודת התורה והמצוות ,כמוסבר במספר
26 הנראה והנגלה ,שכל אחד יראה זאת בעיני בשר בטוב 11מקומות .54
27 הנראה והנגלה ב"בני חיי ומזוני רוויחי", 12בכך יש שתי דרגות :א( "אניות" – שמו של
28 וכל הקללות יחולו "על אוביך ועל שונאיך אשר 13האמצעי המגן . כלומר ,עבודת התורה
29 רדפוך" ,56וכל יהודי ,בתוככי כלל ישראל ,ייכתב 14והמצוות כפי איך שהיא נעשית בעולם .ב(
30 וייחתם בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה " 15ספינות" – שם זה הוא בשפת .כלומר ,כפי
31 בטוב , ועד לברכה הכללית – ביאת 16שמתבטאים הדברים בעולם של "תרגום" – של
32 משיח צדקנו במהרה בימינו ממש. 17שבעים האומות ,שצריך לזככו ולהפכו לקדושה ,55
18וזוהי עבודת התשובה – הפיכת הזדונות לזכיות.
בהמשך השיחה נתבאר ,שבכל אחד ואחד מישראל ישנם שני הענינים ד"מדת הקב"ה" ו"מדת 1
בשרֿודם" ,שזהו ענין נפש האלקית ונפש הבהמית ,והחילוק שביניהם בנוגע לענין העבודה -שמצד 2
נפש האלקית עיקר העבודה היא ב"עשה טוב" )ענין הברכות( ,ומצד נפש הבהמית עיקר העבודה היא 3
ב"סור מרע" )ענין הקללות( ,ותוכן דברי הגמרא )"בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשרֿודם"( הוא 4
-שלא לערבב את שני אופני העבודה )שלא יהיה כמו הסיפור אודות הנשמות התועות ,כמו שנתבאר 5
וכן נתבאר הסיפור 30אודות קריאת הקללות שבתוכחה ,שפעם אחת לא היה רבינו הזקן בליאזנא 7
בשבת פרשת כיֿתבוא ,ואדמו"ר האמצעי שהיה אז נער קודם ברֿמצוה ,שמע הקריאה מאחר )ולא מרבינו 8
הזקן ,שהיה בעצמו הקורא בתורה( ,והעגמתֿנפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב ,עד שרבינו 9
הזקן נסתפק אם יוכל להתענות ביום הכיפורים ,וכששאלו את אדמו"ר האמצעי :הרי בכל שנה קוראים 10
פרשה זו ,ענה :כשאבא קורא " -הערט זיך ניט קיין קללות" )ונתבאר גם ,שעלֿידי הקריאה בתורה 11
פועלים ההמשכה בעולם ,אלא שכאשר הרבי קורא ,פועלת ההמשכה גם בנוגע לעבר ,עלֿדרך הענין 12
ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ,31מהֿשאיןֿכן כשקורא אחר ,הרי זה פועל רק בנוגע לעתיד(. 13
ב"היום יום" יז אלול(. (29ס"י ואילך )תורת מנחם ח"מ ע' 204ואילך(.
(31יומא פו ,ב. (30ראה תורת מנחם -רשימת היומן ע' שלח .וש"נ )נעתק
ילקוט לוי יצחק על התורה ופ
ערוב מקואות — 3כשפופרת הנוד ,כעביה וכחללה, ן־עכְ ּבוֹ ר וַ ִ ּי ְמל ְֹך
בראשית לו ,לט :וַ ָ ּי ָמת ַּב ַעל ָחנָ ן ֶּב ַ
כשתי אצבעות חוזרות למקומן". ַּת ְח ָּתיו ֲה ַדר וְ ׁ ֵשם ִעירוֹ ּ ָפע ּו וְ ׁ ֵשם ִא ׁ ְש ּתוֹ ְמ ֵ ֽה ַיט ְב ֵאל
מקואות פרק ו משנה ז ת־מ ְט ֵרד ַּבת ֵמי זָ ָ ֽהב:
ַּב ַ
קס
עירוב מקואות ,מקוה חסר שבצד מקוה שלם .אי "הדר" — הוא רמז ובגי' ד"אדם ,ידים ,וכלים" מטהרין
נמי בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ומתערבין המים במקוה (משנה מקואות פ"א מ"ז) — מהיטבאל לשון
דרך חריץ או נקב ,שיעורו לצרפן ולהכשירן כאילו יש טבילה
בכל אחד ארבעים סאה .כשפופרת הנוד כעובי'
מקוה שיש בו ארבעים סאה ,שבו טובלין ,ומטבילין.
וכחללה ,של קנה שנותנים בפי הנוד ,והיינו כשתי
משנה מקואות פ"א ,משנה ז'
אצבעות חוזרות למקומן ,מתהפכות ברוח בחלל הנקב,
ושתי אצבעות שאמרו הם שתי אצבעות הסמוכות
לגודל ,הראשונה שבפס היד ,דהיינו אצבע ואמה. מקוה שיש בו ארבעים סאה ,מים שאינם
פירוש הרע"ב שאובים .שבו טובלין ,בני אדם כל גופו .בני אדם
טמאים טובלין בו — חוץ מן הזב .ומטבילין ,הכלים,
והידים למידי דבעי טבילת ידים ולא סגי בנטילה ,כגון
4
כשתי אצבעות הם אצבע ואמה ,ושניהם יחד
לקודש.
אצב"ע אמ"ה גי' הד"ר ,הד"ר הוא המלך דתיקון.
פי' הרע"ב
מהיטבאל — טבילה ,דמקוה מטהרת.
תורת לוי יצחק ,חידושים וביאורים בש"ס עמוד תי־תיא
ראה ביאור המשנה בילקוט לוי יצחק עה"ת חלק א' סימן פב.
מקוה שיש בו ארבעים סאה ,שבו טובלין
ומטבילין ,טובלין הוא אדם ,ומטבילין הוא כלים
וידים.
)3ביאור המשנה :ערוב מקואות ,עירוב שני מקואות שיהיו נחשבים אד"ם כלי"ם ידי"ם גי' הד"ר ,והאדם והכלים
1
כמקוה אחד ,כגון שאין בכל אחד מהם ארבעים סאה ,וכשמתערבים
והידים הטמאים מהנשברים דתהו ,הם טובלין
מימיהם על ידי נקב ,הרי הם מצטרפים למקוה שלם של ארבעים
סאה ,וכל אחד מהם כשר לטבילה .כשפופרת הנוד ,עירובם הוא
ומטבילין בהדר דתיקון המטהר אותם ,וטהרתם הוא
על ידי נקב כרוחב השפופרת שנותנים בפי הנאד ,היינו :כעביה, ע"י טבילה דוקא .הוא כמו ושם אשתו מהיטבאל,
של השפופרת .וכחללה ,ששיעור רוחב הנקב צריך להיות כעובי מהיטבאל הוא מלשון 2טבילה.
השפופרת עצמה וכרוחב חללה ,והוא :כשתי אצבעות חוזרות תורת לוי יצחק ,חידושים וביאורים לש"ס עמוד תז
למקומן ,כשיעור שאפשר לסבב בחללו שתי אצבעות בריווח ,כלומר
כשיעור נקב עגול שקוטרו כרוחב שתי אצבעות ,ומבואר במפרשים,
שהכוונה לשתי אצבעות הסמוכות לאגודל (האצבע ואמה)( .משניות )1אד"ם (בגי' + ,)45כלי"ם ( + ,)100ידי"ם ( ,209 = )64כמספר
קהתי) "הדר".
)4אצב"ע (בגי' + )163אמ"ה ( ,209 = )46כמספר "הדר". )2ראה הביאור באריכות בתורת לוי יצחק כאן.
)(oey`x meil "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ראשון a
עמ' ב ליוםcenr
מנחות fh
sc zegpn
המשך ביאור למס'
15 zrcl - ìkä Ÿ © éøác ¥ § ¦ l xaic ,ìebét¦ øîàc © ¨ § ïàî© àlà ¨ ¤ :`xnbd dwiqn m`y ,(.ci lirl) éaøk ¦ © § xaeq øLk ¥ ¨ øîàc
© ¨ § ïàîe © ,leqt oaxwd ,xizn 1
16 ïàî© e ìkä
Ÿ © éøác
¥ § ¦ l xaic ìeñt¨ øîàc © ¨ § ïàî© oke ,iaxe minkge xi`n iax .mitxhvn mi`vgd oi`y ,xyk ,mrt lka xizn ivga lbit 2
17 .ìkä
Ÿ © éøác¥ § ¦ l øLk ¥ ¨ øîàc
§ ¨© ïàk¨ ãò© `ny - àîìc ¨ § ¦ ,jk xnel epl oi`n - éànî © ¦ :`xnbd daiyn 3
18 ÷øáñ
© ¨ ¨ ,ìkä
Ÿ © éøác ¥ § ¦ l ìebét¦ øîàc © ¨ § ïàî© :mdinrh z` `xnbd zx`an áMéçc
¥ ¦ § ote`a àlà ¨ ¤ xizn ivga milbtny íúä ¨ ¨ øéàî ¦ ¥ éaø÷¦ © øîà
© ¨ ¨ àì
Ÿ 4
19 xihwdl Cëa ¨ § äøè÷ä ¨ ¨ § © Cøãå¤ ¤ § hrn hrn lek`l êëa ¨ § äìéëà ¨ ¦ £ êøc ¤ ¤y lk epiidc ,mly dxhwd xeriy zxhwda - BøeòéLa ¦ § lebit zaygn 5
20 ueg ekxck lek`l daygna ekxck xihwdy `vnpe ,hrn hrn ayig mrt lka `l` ,BøeòéLa ¦ § áMéç
¥ ¦ àìc Ÿ § ,àëä ¨ ¨ ìáà ¨ £ ,cgi unewd 6
21 Cøc
)¤ ¤y (ïéà ÷¥ øáñ © ¨ ¨ ,ìkä Ÿ © éøác ¥ § ¦ l ìeñt¨ øîàc © ¨ § ïàîe © .lbite ,epnfl ïðaø
¨ ¨ © éøîà
¦ § ¨ à÷¨ àì Ÿ ïàk¨ ãòå © § .lbit àì Ÿ ,meyney xeriy zxhwda 7
22 äçðîk
¨ § ¦ § `id ixd - dì¨ àéåä ¨ § ¨ oklå§ ,Cëa ¨ § äøè÷ä
¨ ¨ § © Cøc¤ ¤ ïéàå¥ § Cëa ¨ § äìéëà
¨ ¦£ ,øézî¦ © d lka - déleëa ¥ § déa¥ áMéç ¥ ¦ àìc Ÿ § ote`a àlà ¨ ¤ leqty íúä ¨¨ 8
23 ÷øáñ
© ¨ ¨ ,ìkä
Ÿ © éøác ¥ § ¦ l øLk ¥ ¨ øîàc© ¨ § ïàîe © .dleqt `idy ,äøè÷eä ¨ § § àlL Ÿ ¤ lka - øézî ¦ © déleëa
¥ § déa¥ áMéçc ¥ ¦ § ,àëä¨ ¨ ìáà `¨ £ ,xizn ivga wx `l 9
24 `ll oick xihwde ,Cëa ¨ § äìéëà ¨ ¦ £ Cøc ¤ ¤ ïéàå¥ § Cëa¨ § äøè÷ä ¨ ¨ § © Cøc¤ ¤y øîà© ¨ à÷¨ àì Ÿ ïàk¨ ãòå © § .lbit ok` - ìébôc ¦ © § énð ¦ © éëä ¦ ¨ ,dpealde unewd 10
25 .zlqet daygn z`y - äãBáò ¨ £ dúBàî¨ ¥ déélî ¥ § © øãä© £ àìc
Ÿ § ote`a àlà ¨ ¤ xyky íúä ¨ ¨ éaø
© ¦ 11
26 dpc `xnbd .xgnl dpeal xihwdl zpn lr unwy in oic (.bi) epipy milyd `l ,oey`xd yakd zhigya eilr aygy zifkd ivg 12
27 ̈éøîà
¦ § :xgnl dpeal xihwdl zpn lr unew xihwna ayg lkd jqay - äãBáò ¨ £ dúBàî¨ ¥ déélî ¥ § © øãäc © £ © ,àëä ¨ ¨ ìáਠ£ ,zifkl 13
.ìéñôc¦ ¨ § énð ̈¦ © éëä
¦ ,zifk lr 14
זפ מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח -פרשת כי תבוא
ואשא אתכם על כנפי נשרים ע"י עננים שהם שלוחים וכן יא ,כח-ו – ברוך אתה בבואך וברוך אתה
יהי' לעתיד ,והיינו דכתיב כי בשמחה תצאו היינו ע"י הש"י בצאתך
עצמו ובשלום תובלון היינו ע"י השליח.
א .ראיתי בענין זה בספר תהלה דויד פירוש על תהלים
פנים יפות
לגאון אחד ספרדי הביא שם דבר נחמד וזה לשונו ,ראיתי
כח ,סג – והיה כאשר שש ה' עליכם בס' כתב יד ישן נושן כתוב על קלף מרבינו יהודה החסיד
להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש זצ"ל שכתב וזה לשונו משה רבינו ע"ה אמר בתחלה ברוך
ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם אתה בבואך לפי שהיו ישראל מוכנים להכנס לארץ תחילה,
ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה וכיון שידע שילכו אחר כך בגלות אמר אחר כך וברוך אתה
לרשתה בצאתך .אבל דוד אמר להיפוך דכבר נכנסו לארץ והוא
הי' מלך בירושלים ,ולכן בתחילה אמר ה' ישמור צאתך
ג .כן ישיש וגו' .בסנהדרין דף ל"ט אמר ר' שמואל בר כשתצא מארץ ישראל ותלך בגלות ,ואחר כך אמר ובואך
נחמני מה דכתיב ולא קרב זה אל זה וכו' שאין הקב"ה שמח כשתחזור לארץ ישראל עכ"ל .ואפשר דהיינו טעמא
במפלתן של רשעים וכו' ,הוא אינו שש אבל אחרים משיש דמסיים ואמר מעתה ועד עולם ור"ל דביאה הזאת לארץ
מדכתיב ישיש .נראה מזה להבין מה דכתיב בפרשת נצבים ישראל העתידה להיות בזמן הגאולה במהרה בימינו אמן
(ל ,ה) והביאך ה' אלקיך וגו' והטיבך והרבך מאבותיך, יהי' גאולה עולמית שלא יהי' עוד אחרי' גלות כלל ,לכן
ובתר הכי כתיב כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש כתיב אחר בואך מעתה ועד עולם.
על אבותיך מלת לשוש מיותר ,ענינו כי בהיות ישראל גן רוה
על אדמתן ושלום להם מכל צד הי' עיקר הברכה והשפע
בארץ ישראל ומתמציתם היו שותין שאר אומות ,כמ"ש כח ,יב – יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את
לעיל בפסוק והלוית גוים רבים אבל לעתיד בשעת הגאולה השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל
שינקום ה' נקמת אויביו ,כתב שם ונתן ה' אלקיך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה
האלות האלה על אויביך ועל שונאיך ,לכך כתב לשוש עליך
ב .והלוית גוים רבים וגו' .נראה ענינו מפני שאמרו חז"ל
לטוב פירוש שישוש על הטובה שלך ולא על מפלתן של
(תענית י ).שארץ ישראל מקבלת ע"י הש"י ושאר ארצות
אומות כמ"ש שאין הש"י שמח במפלתן של רשעים ,וכן
ע"י שליח ,והיינו שהשפע יורדת בשביל ישראל כדכתיב
באבותיך שהי' שלום להם שהיו האומות נכנעין תחתיהן
לתת מטר ארצך בעתו דהיינו שהוא במתנה ,וכן כתיב
שש הש"י עצמו.
(לעיל יא ,יד) ונתתי מטר ארצכם וכתיב (תהלים פה ,יג) גם
וז"ש כאשר שש על אבותיך ,וההפרש בזה כי בהיות
ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה ,אבל שאר ארצות בהלואה,
האומות בשלום והם נותנין הברכה לאומות כמ"ש והותירך
וז"ש והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה שאתה מקבל
ה' אלקיך שהרי נותנים התמצית לאומות ,אבל בשעת
במתנה אבל שאר ארצות בהלואה ,ועמ"ש שם עוד מ"ש
הגאולה שיתן ה' כל האלות האלה על האויבים ממילא
ישעי' (נה ,י-יא) כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ונתן
השפע הרב לישראל יהי' די והותר ,והיינו דכתיב והותירך ה'
זרע לזורע ולחם לאוכל כן יהי' דברי וגו' כ"א עשה אשר
אלקיך לטובה ,והטעם מה שלא אמרו שירה בבקיעת הים
חפצתי והצליח אשר שלחתיו כי המשל דומה לנמשל כי
על ישועת ישראל ,כי שם הישועה ע"י מפלה אבל בגאולה
המטר יורד בארץ ישראל מן הש"י עצמו ושאר ארצות ע"י
העתידה אין הגאולה ע"י מפלת האומות אלא שיתן הש"י
השליח ,כן הטובה המיועדת לישראל לפעמים ע"י הש"י
את האלות האלה על אויביך לנקום נקמתו מהם ,א"כ אין
עצמו ופעמים ע"י השליח ,וכן הי' ביציאת מצרים דכתיב
זה לזה.
אני ה' ולא השליח אבל אחר שיצאו כתיב (שמות יט ,ד)
פנים יפות
)(iyiy meil cenrעמ'` א"xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz מנחות `k
ליום שישי sc zegpn
המשך ביאור למס'
9 jk lk jixv oi`y ''çìîz
¨ § ¦ øîBì
© ãeîìz
§ © ,mc`a mrh zpzepy äðéak
©¦ ¨ ,yexitd `ed jk m` - éëä ¦ ¨ éঠ,`ler xa daxl ééaà ¥ © © déì¥ øîà ¨© 1
10 .gln daxd øîà
© ¨ àlà
¨ ¤ .oaz oeyl `edy ,aezkl jixv did - déì¥ éòaéî '¥ ¨ ¦ 'epðBaúé
¦§ ¤ 2
11 :`xnbd daiyn .dgilnd z` äNBò ¤ àeä ãöék© ¥ :`xnbd zl`ey cr daxd gln eilr oziy ìBëé¨ ,`ziixad zpeek `id jk ééaà © ©¥ 3
12 åéìò
¨ ¨ ïúBðå
¥ § ,ipyd cvl BëôBäå§ § øæBçå
¥ § ,çìî
© ¤ åéìò
¨ ¨ ïúBðå
¥ § ,øáàä
¤ ¥ ¨ àéáî
¦¥ .daxd zexey eilr yiy ïéðák ¨ § ¦ § epNòé
¤ £ ©y 4
13 .gafnd lr eäìòîe
¥ £ © ,çì .oipa oeyl `edy déì¥ éòaéî
'¥ ¨ ¦ 'epðáé
¤ § ¦ ,éëä
¦ ¨ éঠ,iia`l àáø¨ ¨ déì¥ øîà ¨© 5
14 ïëå
¥ § ,ééaà
̈¥ © © øîà
© :dxicwl xya zgiln xeriy zx`an `xnbd zl`ey .eäðBáz
¥ § ìBëé¨ ,`ziixad zpeek `id jk àáø ¨ ¨ øîà
© ¨ àlà
¨¤ 6
15 ick dglenl jixve ,dxicwa xya lyal dvexd - äøéã÷ì ¦§¨ ¥ ,éMà
¦ © áø© øîà
'© ¨ :`xnbd daiyn .'eäðBáz
¥ § ly yexitd éàî© :`xnbd 7
16 .df xeriyn xzei dglenl jixv oi` ,enc `ivedl íòè
© © glnd Ba ïzé ¨¥ ¦ y ick daxd gln eilr oziy xnel ziid ìBëé 8
חפ
‰È
‡≈» C‰Ï
»»¡ »ÈÈ¿ Ècƒ ‡Ú‡Ï
‡» ¿«¿ ÏeÚ˙≈ È
≈¬ ȉÈÂ
א≈ ƒ
´¨Ÿ § Æ
¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ ´ ¨ «¦ ƨ ¨ §
:da« ˙È˙Â
≈ ≈¿ d˙˙Â
‡« ¿≈¿ ‡ÒÁ
»»»¬« CÏ
Ǭ
¨ § ¬© ¨ §
−¨ § ¦ «¦ ®
¨ £«©
− §
¬¥ Ÿ
¡ ¤½ Ÿ
שׁכּבשׁוּ ֶאת
כּוּרים ַעד ֶ ָ ְ
בּב ִ
נתח ְיּבוּ ְ ִ
שׁלּא ִ ְ ַ
ַמ ִגּיד ֶ ֹ )קידושין לו( ∑ da
» »zLÈÂ
¿«»¿ dzLÈÂ
»¿ ƒ ƒ 'B‚¿ ‡B˙ŒÈk
» ƒ ‰È‰Â
»»¿
הארץ ְ ִוח ְלּק ָוּה.
ָ ֶָ
אלקתלפרסֹ ֶ
"לְ מֵ ְ ַ ְ ,"ָ נה ִהיא ְ ַ ֵ וה ַ ָ ָ
מעלהַ ְ ,
ִמ ְ ַ ְ ָ רת ָבא ח"י ֱאלל ת ָ ָ ַ על־־טב ְ ַ ָ רת ַה ַ ַ ֵ כַ ֶֹ
מצא . קָ ְ ִ ֶ ַָ האר."' ־תבא ֶאל ָ ָ ֶ "והיה ִי ָ תָ ָ ְ : לת ַ ָ אחר ַק ָ ַתרנ"ב ַ ַ
סי:
דמתְ ,וה ִ
רה ַה ֶ ֶעָ ־ה ַ ַ
חזר עד ַ
ערביתַ ָ ,פת ַ ְ ִ אחר ְ ִ ַ ַַ יע
דרַ ִ ַ ֶ ְ . דאיתא ַ ִ ְ ָ
לָ רצָ ִ ְ ִ , מרצה ְ 'ארְ 'לָ ְ ֶֶ
הרי ֶזהלרצ כֵ ֲ ,' יע ָָ
על־מנת ֶ ַ ִ ַ
־תבא ָ ְ ַ ,"' "והיה ִי ְָ ָָ אחד
כל ֶ ָ בירה ְ ָ
מעלה ִ ָ נה ִמ ְ ַ ְ ָ ֶאל ָה ָ'רצֶ 'הא ַמ ָ ָ
מסר
לְ מֹ ְ ִ "ָ "והלכ ֶָ אל ַה ָקֵ ַ ְ '
על־ידי ֶ ְ ָ ַ ְ ַ ְֵ לעת ב ְָ 'ל"ה ִרידֲ ַ ,"
להית ְ'ויָ ַ ְ דה ִ ְ העב ָ צריכה ָ ֲ
ראלָ ִ ְ ,
ִמ ִ ְ ָ ֵ
אלקת? מפרסמיֹ ֱ
ה ְ ַ ְ ְ ִ
אלקתֶ ַ .
לפרסֹ ֱ ָ
די ְ ַ ְ ֵ פֵ ְ ֶאת ַה ֶ ֶ לי,
להמ ִי ארת ַ ֵ ִ נא"ְ ַ ְ , מ ַָ ב ֶ ֶ"ולקח ְָ ' ו ַ ְ
מי ָבְ ַ ָ ְ ,
ְֻ
ה ִי.
פסק ְ ִ ברכה ָ ִ ְָ ָ לדעת
אלקיַ ,"על ְיה ִדי ָ ַ ַיבחר ה' ֱ ֹ ֶ "והלכ ֶָ אל ַה ָקֲ א ֶר ִ ְ ַ ְָ ְַ
בילי את יזמתֶ א ָא מ ִ ִ אינָ ְ ָ למקָ ֵ הליכתִ מ ָקָ ְ ֲִֶ ָ
אר
קד ָהֲ ָ ִ ֶ . הֻ ְ ממ ִיֶ ָ לֶ ,א ָא ַ ְ עניני ָהע ָמב ֵל ֶאת ִ ְ ְ ֵ
ְַ נתְ ל . .
אלהיֵ ֹ
הארֲ א ֶרְ יהָה ֱ ֹ ֶ א ֶאל־ ָ ֶ ָ
תבא
י־ ָ
והיהִֽ י
ְ ָָ
קדַ לה'. יהיֶ ֹ תַ ,אְ ִ מציא ָ
ְִִ האדמה וגו' )כו ,א(רי ָֽ ֲ ָ ָ
ל־ ְִ רי
ית | ָליתמרא ִ
ולקח ֵ ֵֽ ָ
ְ ָֽ ַ ְ
ולא ָל "מרא ִית" ְ ֹ להַ רק ֵ ֵ תֵ ֹ ַ
מד ֵָ ֶ , ויתרה ִמְ ֻ ִ ֵָ מיתהארַ ה ֵזַ ה ַ ְ ִ "אר "מ ָרה ַעל ָ ָ ֶ הארֶ ֶ – " "י ָתבא ֶאל ָ ָ ֶ ִ
נאריֵ רת ראל ִ ְ ָ ִ
רתֶ ל ַה ִ ְ ָ ֵ ְ ִ והינַ ֶ "רא ִית"ְ ַ ְ ,ֵ מה ֵ ִ ְ ָ
מאגרא ירידת ַה ְ ָ ָ הארִ "היא ְ ִ ַ "י ָתבא ֶאל ָ ָ ֶ והחמריתְ ,ו ִ
ְַ ָ ְִ
ה
ועליהֶ ֵ ֶ ,
הֶ ֵ ֲ ַ ר ָ ֶ
מבחריֶ ,(א ָא ֶ ִ ָ )מהֵ ַ רת ֻ ְ ָ ִ ֵֶ המית.
ונפַ ה ַ ֲ ִ להתלְ גֶ ֶ ְ יק ָאֵ ַ ְ ִ ְ , לבירא ַע ִ ְרמה ְ ֵ ָ ָָ
ריַ לה'. נלקחִ ִ ְְִ רידה ִהיאכלית ַה ְ ִ ָ האדמה" – ַ ְ ִ רי ָ ֲ ָ ָ מרא ִית ָל ְ ִ "ולקח ֵָ ֵ
ְ ַָ ְ
אינַ רק דת ה' ֵ ָ עב ַהחסידתֲ ֶ , רת ַ ֲ ִ והרי ֶזה ִמיסדת ַ ַ ֲֵ "אר"עניני ָה ָ ֶ
בחר ֵ)רא ִית( ֶ ְ ִ ְ ְ ֵ וה ֻ ְ ָלקחת ֶאת ַהב ְ ַ ַָ ַ
מ ָאהעסק ְ ַ
עת ָ ֵ ֶ־רהֶ ,א ָא ַַ ְ ִ ותלמד ָ פה ְ ַ ְ עת ַה ְ ִ ָ
ִ ְַ לקד ָה.
להעלתֻ ְ ִ
"אדמה" ְ ַ ֲ ָ וה ֲ ָ ְָָ
לנע ֶה ְ ֵ ל ֶזה ַ ֲתהָ ֶ ,
אכילה ְ ִ ָ עת ֲ ִ ָ ב ְ ַ נהִ , אמ ָמ ֱָ ֶ
ַ לה
נתניֵ ֹ ַ דֶ – "את ָל ֹזאת ְ ִ נא ִמָ ֶהַ ה ֶ ֶ
"ולקח ַה ֹ ְֵ ַָ
לקד ָה. לה ִ ְ ֻ מיְ ,וע ֶ
ָ ִַ ר
אינֵ הינֵ ֶ זחְ ַ ְ ,
ליל ַעל ַה ִ ְ ֵ ַ ליִ ָ ואינ ע ִ
כלָ ֵ ְ ,ֶא ְ ָ
ער" )סידור הרב( א ֵ
מר "מַד ְ ֶ ֵוהיה ֶא ָא ִמַד" – ְ ִ "איָ ָ ְ א( ֵ רי
ל־ ְִ רי
ית | ָל
ית
מרא ִ
ולקח ֵ ֵֽ ָ
הארְ ַ ָֽ ְ . .
א ֶאל־ ָ ֶ ָ
תבא
י־ ָ
והיהִֽ י
ְ ָָ
־יתרַ על
לה ֵֵ ָ ְ ִ דיה ְ ַ היא ַהה ָ ָ לפני "כִ ֶ ,' אני ְ ָ ֶ דה ֲ ִ "מ ֶ האדמה וגו' )כו ,א־ב(ָֽ ֲ ָ ָ
מהתננת
אה ֵ ִ ְ ְ אינָ ָ רה זָ ֵ ה ָ ָ
נמתי"ַ ֶ ,"החזרִ י ִ ְ ָ ִֶ ֶ ֱ ְַ ָ מצות
חלה ִ ְ ַ אימתי ָ ָרתינַ ז"לַ ָ ֵ , דברי ַ ֵ מחלקת ְ ִ ְ ֵמצינֶ ֹ ֲ ַ ִהֵה ָ ִ
"הה ָ ָ
לַ ֶ טעה ְ ִ טה ַה ְ ָ נה ַה ְ ָ מהאמ ָכליתֶ ,א ָא ֵ ָ ֱ ִ ְִ ריִ מַד ב ִ ונתח ְבִ ְ
והיה ֶא ָא ִמַד" ְ ִ ְ ַ "איָ ָ ְ ריִ ,אֵ ִ ִ
כל י. מחֵהָ ְ נמתַ ְ חזיר לָ ְ ִ הא ַה ַ ֲ ִ מצוה
נתח ְבָ ְ ִ ְ א ִ ְ ַלאר) ספרי על הפסוק כא ,(אֹ ֶ כנסֶ ָ ָ
ְ ֶ ִ ְְ
האר
בֶ את ָ ָ ֶ לאחר ֶ ָ ְ נתח ְבַ רק ְ ַ ַ ריַ ְ ִ ב ִב( ְמִ ְ ֶ יבה )קדושי לז ,ב(. ירה ִוי ִ ָלאחר ְ ָ זַ עד ְ ַ ַ
בח
תכלית ַה ֶ ַ
הִ ְ ַ ְ רת ֶ ֵ דיה ִהיא ַ ֵ אז ַהה ָ ָ ונתיַ ְבָ ֶ ,ָ ְִ ְ אלקיַ ח ִי," ברי ֱ ֹ ִ ואֵ ְ ִ "אֵ ְ לל )ערובי יג ,ב( ֵ ועל־י ַה ְ ָ
ְַ ִ
תצאה
אה ְ ָ ָ חרָ ָ ֶ , תפת ַה ַ ַ
דיה ֶ ִ ְ ִ ַ פיִ ָ ,היא ַהה ָ ָ וה ֹ ִ
ְַ האדְ לקנ. דת ָ ָ ָ עב ַ י ַה ֵעת ַ ֲ ראה ִמ ְ ֵ לבאר ֶאת ַהה ָ ָ יֵֵ ָ ְ
האד"
פלת ָ ָ ָ ב ִ ְיתע ֶה ְ הא־ל ִ ְ ַ "רממת ָ ֵ מההתננת ְ ְ ִֵַ ְ ְ ־יתרַ עללה ֵֵ ָ ְ ִ דיה ְ ַ רי הא ַהה ָ ָ מצות ִ ִ כַ ְ ִ הֵה ֹ ֶ ְִ
מהעמקת
פה )רמ"א באורח־חיי סימ צח סעי א(ַ ָ ֲ ַ ֵ , דַ ה ְ ִ ָ ֶ ֶֹ "רא ִית מביא ֶאת ֵ כִ ֵ
תינֵ ָ ֶ ,ועֲ אב ֵ ע ָה ִע ָנִ ְ יָ ֶ ַה ִ ִ
רה
ה ָ ָ
דיה ִהיא ְ ַ ־זה ַהה ָ ָ על־ידי ֶ
פהֵ ְ ַ ֶ , עניני ַה ְ ִ ָ
עת ְ ִ ְ ְ ֵ ַה ַ ַ "ה. ע ָה ָלנַ ה ָ ָ "ל ַהב" ֶ ָ מס ֵר ֶאת ָ האדמה"ַ ְ , רי ָ ֲ ָ ָ ָל ְ ִ
למת.בתכלית ַה ְ ֵקה ְ ַ ְ ִ ֲעמ ָ דיה
פיַ ה ָ ָ ני א ַ ִ ריֵ ,הֵ ְ זמִ חב ִ ִ י ַה ֵעת ִ ְ ַ ְֵ
חר:בתפת ַה ַ ַ
נתַ ִ ְ ִ נער ִמ ְ ָ כל יֵ ֶ ְ , ַלה' ֶ ְ ָ
טפ
ÏÚ˙
≈» Ècƒ ‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡a‡»ƒ Ïk» LÈÓ ≈≈ q˙Â
«ƒ¿ב ¦ ¨
¤̧ £
À̈ ¨ £ «¨
´¦ § ¨ ´¦ ¥ «¥
º̈ § © «¨ §
‡lÒ
»«¿ ÈÂL˙e
≈« ¿ CÏ» ‰È≈» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ È„ƒ CÚ‡Ó
» ¿«≈
‰‡L‡Ï
» »¿ «¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ÈÚzÈ
≈ ¿ƒƒ Ècƒ ‡˙‡Ï
»¿«¿ C‰˙e
«¿
¤® ¤ © ´
¨ § © § −¨ ¬¥ Ÿ
²¤ Ÿ ¡
¨Ÿ § ¤̧ £
² § § © «¥
:Ônz
»« dzÎL
≈¿ƒ¿
¬¥ © §
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § Æ
© § ¦ ³¤ £
½ ¨ © ¤ ƨ § © «¨ §
«¨ −§
שׁשּׁמנוֹ ָאגוּר ∆ ∆ ˙ÈÊ≈ .מינין
ְ ַ ֶ , ∑ ַ ִזית ֲאג ִוּריÔÓL ִ ִ שׁבעהָ ְ ִ ִמ שׁאין
ֵ ֶ ,ולא ָכּל ֵרא ִשׁית ֹ ְ ( ספרי.˙ ∑ )מנחות פ"ד בÈL‡Ó
ƒ ≈≈
ƒ ≈≈ .תּמרים
˙ ∑ )ברכותÈL‡Ó ִ ָ ְ דּבשׁ ַ ְ ∑ הוּאL„e»¿ .ְבּתוֹכוֹ ,בּלבד
ַ ְ ִ המינין
ִ ִ ַ שׁבעת
ַ ְ ִ כּוּרים ֶא ָלּא ִ בּב ִ ְ ָכּל ַה ֵפּרוֹת ַחָ ִיּבין
תּאנה
ָ ֵ ְ וֹאהֶ שׂדהוּ ְורֵ ָ יוֹרד ְלתוֹ ֵ אדם ָ ָ ( ספרי. בכורים פ"ג.לט "ארץ ִח ָטּה
ֶ ֶ ( )לעיל ח:לה ָלּןַ ְ ונאמרַ ֱ ֶ ְ ,""ארץ
ֶ ֶ נאמר ָכּאן ַ ֱֶ
'הרי ֶזה
ֵ ֲ :וֹמרֵ ְוא,לסימן
ָ ִ ְ גּמי ִ ֶ עליה
ָ ֶ ָ כּוֹרֵ ,שׁבּכּרה ְָ ִ ֶ שׁנּשׁתּבּחה
ָ ְ ַ ְ ִ ֶ מּיניםִ ִ שׁבעת ַה
ַ ְ ִ לּה ָלּן ִמַ ְ ַמה,"'וּשׂע ָוֹרה ְוגוֹ ְ
.'בּכּוּרים ִ ִ שׁהם
ֵ ֶ ,ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ארץ
ֶ ֶ שׁבחַ ֶ ַאף ָכּאן,ישׂראל ֵ ָ ְ ִ ארץֶ ֶ בּהם ֶָ
וקא
ָ ְ ַ תִ מעֲ ַ תמצו ְ ִ מת ֶ ֶ מק
ַ ְ ,'לי'
ִ ְ ַ ,ַ תמתל
ֶ ֶ ַ ְ ִ ,ֶ ִמ רי
ִריִ ַה. . ערבה
ָ ָ ֲ כלי
ֵ ְ ִ הביא
כלי ָ ִֵ נא
ֶנאֶ ַבָ מ
( ב,)כו ְמַ ְו
יעה
ָ ִ ־זה ִהיא ַמ ֶ ועל־ידי
ֵ ְ ַ ְ – (פא ָ הֶ ַהל ָ עָ ֶ 'ח'ְ ַ )ה
ַ ,"דעת ָהרמב
ַ ַ ְ מרל ִ ֲ ֹ ַלי
ַ ֵ ז( י, ג ביכורי" )רמבהני
הני יִ ַ וה
ְַ
צוה ִהיא
ָ ְ ִ ת ַהלמֵ ְ :ָ רי ִ ִ ַ וא ַ ְ .יתִ האמ
ִ ֲ ָ ת ָ למל
ֵ ְִ תלמ ֵ ְ היוז
ִ ְ ,רי ִ ִ ל ַהֶ ''חלק
ֶ ֵ יִ נעֲ ַ לָ ַהלי ִ ֵ ה
ֶַ
טָ בר ָ ָ – פאָ בכלי ִ ְ ִ ,וקא ָ ְ ַ כלי
ִ ְ ִ תָ אמביאי
ִ ִ ְ רֶ אֲַ זרֵ ח,כת ֶ ֶ כלי ַמ
ֵ ְ ִ הביא
ָ ִ ֵ ִא־אי־
ֵ ֵ ֶ )מה ַ צוהָ ְ ִ ַהִק
.ערבה
ָ ָ ֲ לי ִ ְ ,(ֶ ה ִמָ למ ַ ְ ח
ְ ַ )אי ֵ תפח ָ מזיר
ִ ְ רי ִ ִ ֶ ,תחסיד ִ ֲ ַ מבאר
ָ ֹ ְ הֵוה
ִ ְ .(עליל
ִ ָ ְ ַ לי ִ ְ ַה
הָ למ ַ ְ ח ְ ַ איֵ ֶ ,הֶ ַהל
ָ רדת ָלע
ֶ ֶ מה יָ ָ ְ ַה.מהל
ָ ָ ְַ
Ôep‡‰
ƒ» ‡iÓBÈa
»« ¿ ȉÈ
≈¿ Ècƒ ‡‰k
»¬« ˙ÂÏ
«¿ È˙È˙Â
≈ ≈¿ג ´
¨ § © «¨ § ® ¥ ¨
´¦ ¨ ©
−¤ § «¦
¬¤ £
¥½ Ÿ © ¤ Æ ¨ ¨
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» È˙ÈeÁ
ƒ ≈« dÏ≈ ÓÈ˙Â
« ≈¿
‡˙‰‡Ï
»»»»¬« »ÈÈ¿ ÌÈi˜
ƒ« Ècƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ˙ÈlÚ
ƒ« ȇ
≈¬ ¤ Æ
¦ ¸¨ ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ «© Æ© ¦ § ³© ¦ ¨À ¥
:‡Ï»» ÔzÓÏ
«ƒ¿ «¨ ¤¬¨
−¥ Ÿ £ «© ²¨Ÿ § ©
§ ¦ ¤̧ £ ¤ ¨½ ¨
פּעם
ַַ ()שם ∑ ÌBi‰
« ƒ ¿«ƒ .וֹבה
Èz„b‰ ָ ְכּפוּי טשׁאינ
ְ ֵֶ ()ספרי ֵאין ( ספרי.)ראש השנה כה ב ∑ ̉‰
≈» ÌÈÓia
ƒ»« ‰È‰È
∆¿ƒ L‡
∆ ¬
.פּעמים
ִ ָ ְ שׁתּי
ֵ ְ ולא
ֹ ְ בּשּׁנה
ָ ָ ַ אחת
ַַ ∑ ÂÈχ
»≈ ¿«»¿ . ְכּמוֹ ֶשׁהוּא,שׁבּימי
»zӇ ֶ ָ ְ ֶ כּהן
ֵ ֹ ֶא ָלּאְל
Ì„˜
»√ dÚˆÈÂ
≈ƒ¿¿«¿ C„ÈÓ
» ƒ ‡lÒ »« ‡‰k
»¬« qÈÂ
«ƒ¿ד
−© § ¦
¥¾ § ¦
½ ¦ ¸¦ §
® ¤ ¨ ¦
¤ −¤ ©
²¥ Ÿ ©
© ¨ §
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡Áa„Ó
»¿¿«
«¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ §
. ( סוכה מז.)ספרי וּמניף
ִ ֵ בּעלים
ִ ָ ְ תּחת ַיד ַה
ַ ַ נּיח ָידוֹ
ַ ִ כּהן ַמ ִ ָ ְ ∑ E„iÓ
ֵ ֹ .להניף אוֹתוֹ ∆»ƒ ‡h‰
∆∆« Ô‰k‰
≈… « Á˜ÏÂ
«»¿
צ
‰‡n‡
»» «¬ ÔÏ
»» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÓÈ˙Â
« ≈¿ È˙˙Â
≈»¿ה
´¥ Ÿ Æ
¦ © £
¤À Ÿ ¡ ´¨Ÿ §
´¥ § ¦
¹̈ § © «¨ §
¨ ¸¦ ¨ §
„Â
»¿ ÌȈÓÏ
ƒ«¿ƒ¿ ˙Áe
«¿ ‡a‡ »« ˙È» ‡„B‡Ï
»» ¿ ‡Úa»»
ÛÈwz
ƒ« « ÌÚÏ
«¿ Ôn˙
»« ‰Â‰Â»¬« ÚÊ
≈¿ ÌÚa
«¿ Ônz
»«
¨¾ ¦ § «©
® ¨ § ´¥ § ¦ −¨
¨¬¨ ©
¨ § ½© § ¦
¤´¥© ̈
¦½
:ÈbÒÂ
ƒ«¿ «¨ ¨
¬ ¨ − ¨
¤
ֿלהם ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ֶ ָ וֹשׁב ֵ ח,כּוֹכביםִ ָ ֿוֹבדיֵ ְ ֶשׁאוּמוֹת ע Èn‡
ƒ «¬ . הרמת קוֹל
()עיין סוטה דף לב ע"ב ַ ָ ֲ ˙» ∑ ְלשׁוֹןÈÚ ƒ»¿
ִ ֵ ֲ ∑ ְועוֹד‰ÓȈÓ
אחרים »¿«¿ƒ „i ∆≈« .כּמע ֶשׂהֲ ַ ְ שׁבה ָ ָ מח
ֲ ַ הוּא ,"אבי
ִ ָ אבד
ֵ ֹ "אר ִמּיַ ֲ :חסדי ַה ָמּקוֹם ֵ ְ ַ מזכּיר ƒ» „‡
ִ ְ ַ ∑ ȇ ≈…
.למצרים
ִ ַ ְ ִ ְ יעקב
ֹ ֲ ַ ַָירד,שׁאחרי ֹזאת
ֵ ֲ ַ ֶ ,לּוֹתנוּ
ֵ לכ ַ ְ עלינוּ
ֵ ָ ָבּאוּ שׁביל
ִ ְ וּב
ִ ,יעקבֹ ֲ ַ אחרַ ַ כּשׁרדף
ַ ָ ֶ ְ לעקר ֶאת ַה ֹכּל ֹ ֲ ַ בּקּשֵׁ ִ לבן
ָָ
.בּשׁבעים ֶ ֶנפשׁ
ִ ְ ִ ְ ∑ ËÚÓ»¿ È˙Óa≈¿ƒ ,כּאלּוּ ָע ָשׂה ִ ְ ָח ַשׁב לוֹ ַה ָמּקוֹם,()ליעקבֹ ֲ ַ ְ לעשׂוֹת ֲ ַ שׁח ַשׁב
ֶָ
ה
ָ כב ָ ְ לאר ֶ ָ ָ א ָ ֶ אחרי ֵ ֲ ַ א ַרק הרי ִ ִ מצות ַ ְ ִ בִח גר
ָגרָמצרימה ַו
ָ ְ ַ ְ ִ רד
ֶרדֵאבי ַו
ִ ָ אבד
ֵ ֹ י
יִ ארַ ֲ ' גָ ואמר
ְ ַ ָֽ ְ וענית
ָ ִ ָ ְ
"הָ ָ לה
ַ ַ דיה
ָ ָ הַ ִהיארי ִ ִ הבאת ַ ָ ֲ ַ ,ונמצאָ ְ ִ ְ .ָ בְ ַוהתיְ ְִ ( ה־ט,ה )כוֶ ַה ק ָ ֶאל־ ַהויבאנ
ק ֵ ִ ְ ַ ' גו
ָ
ָ ללאכ ֱ ֶ – תקביע ִ ְ ִ ָ בתל ֶ ֶ ָ האר ֶ ָ ָ ֶאת ָלנת ַ ָ ֶ ַעל "הָ ָ ה ַהָ ע ָ ֶ י ִ ִ ַהירימז ִ ִ ְ ַ רי
ִ ִ הבאת ַ ָ ֲ ַ ֶ ע ַ ַ ַה
.ב
ָ ע ִמולַֹ ְ ִ ְ דיה
ָ ָ ה ַלהֶ מע ֲ ַ ְ יִ ִהיארי ִ ִ הבאת ַהַ ָ ֲ יִ ,א התינ ֵ לאב
ֲַ
תמ ְמקהי ָ ֶ א ַ ֶ ירימז ִ ִ ְ ַ ,עלינ ֵ ָ חסד ֶזה ֶ ֶ יִ להד
ְ ַ ְ כדי ְֵ ַעדצריִ ַ ְ ִ מ
ִ ב ָ ָ ִמתינ ֵ יל ֶאת ֲאבִ ה ִ ֶ "ה ַעל ֶזהל ָ ַָ
להֶ ָ היהָ ָ ֹלא,זמַ ְ ֶ למ ֶ ְ תקביע ִ ְ ִ ראלֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ בְ ַנתיְ ִ ה
ֶָ ."דב ָ ְ חלב ָ ָ זבתַ ָ "ארֶ ֶ ֶאלהביא ָ ֱִֶ
ת
ָ לכ ַ ְ עליה
ֶ ֵ ֲ עמד ְ ָ – הואדר ָ ַ ְ ַ ְ ,א ַההק ָ ַ בל טָ לה
ָ ָ הה
ַ ַ ַרק ֶאתרי ִ ִ הבאת ַה ַ ָ ֲ ַ ירימז
ִ ִ ְ ַ ע
ַ ַמֵלע ַ ְ ֵ יַא
במצרי
ִ ַ ְ ִ ְ ,נה ָ ָ רי ִ ְ ראל ֶעֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ רָ אר ָ ֲ ַ יִ .יד ָ להאב
ִ ְֲַ הָ ע
ָ ֶ והחסדי ִ ָ ֲ ַ ְ י ִ ִ אר ַה ָ ְ ולא ֶאת ֹ ְ ,צרי
ִ ַ ְ ִ מ
ִ בָ ָ ִמ
.נה
ָ ָ רד"ו לה
ָ ָ הה
ַ ַ מְ ,לאר ֶ ָ ָ הביא ָ ִ ֱ ֶ קד ֶ ֹ ראל
ֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ "ה ִע ָ ָ ַה
ר
ֶ ֶ ַ י ָהיִ ,י ִ ִ אר ַה ָ ְ הביא ִ ֵ א ֹ ֶ ת ַמהטפ ְ ַ ְ ב ָ מ ?זהֶ ָ צא
ֵ ַ עמלק ְו ֵ ָ ֲ מלחמת ֶ ֶ ְ ִ ,־סקריעת ַי ַ ִ ְ ,וָ מעֵֵ
.עראיַ ֲ ר ֶ ֶ ָ ה ָ ֶ מק ָ ְ א :זהֶ ָ ראֵ מר ַהל ַ ְֵוי
‡ÏÚ
»»¬ e‰ÈÂ
» ƒ ‡ÈpÚÂ
»»¿«¿ ÌȈÓ
ƒ«¿ƒ ‡Ï
»» eLȇ‡Â
ƒ¿«¿ו
¬¨Ÿ £
−¥ ¨
¬ § ¦ ©
® © § ©
−¦ § ¦ ©
²¨ Ÿ
¥ ¨ ©
:‡ÈL˜
»¿ « ‡ÁÏt
»»¿»
̈
Ǭ
»ÈÈ¿ ÏÈa˜Â
ƒ«¿ ‡˙‰‡„
»»»»¬ « ‡‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡ÈlˆÂ
» ≈«¿ז Æ
¨Ÿ §
³© § ¦ ©
® ¥ Ÿ £
´¥ Ÿ ¡
−¨Ÿ § ¤ ¾© § ¦ ©
‡˙e‡ÏÂ
»» ≈¿ ‡ÏÓÚ
»»¿« ȉBÓ„˜
ƒ »√ ÈÏ‚Â ƒ∆¿ ‡˙Bψ
»» ¿
:‡˜Áe„Â
»»¬ ¿
«¥ £ «© ¤ §
−¥ ¨ £ ¤ §
²¥ § ¨ ¤ § ©©
¥½ Ÿ ¤
‡ÙÈw˙
» ƒ« ‡„Èa
» ƒ ÌȈnÓ
ƒ«¿ƒƒ »ÈÈ¿ ‡˜t‡Â
»»¿«¿ח
¨½ §
© Ÿ ´ § ¦ Æ ¨ ¨ £
³¨ §
¦ ½© § ¦ ¦ Æ
¨Ÿ §
³¥ ¦ « ©
ÔÈ˙‡e
ƒ»¿ ‡a
»« ‡ÂÊÁe
»»¿∆¿ ‡ÓÓÓ
»¿ »¿ ‡Ú„e
» »¿ƒ
:ÔÈ˙ÙBÓe
ƒ¿ ¿
«¦ § Ÿ « § − Ÿ § ®Ÿ ¨
−¨Ÿ §
‡Ú‡
» ¿« ˙È» ‡Ï
»» ‰ÈÂ
« ƒ ÔÈ„‰
≈» ‡˙‡Ï
»¿«¿ ‡˙ȇÂ
»»¿«¿ט
¤´¨ ¨ ¤ Æ
¨¸ ¤ ¦ © ®
¤ ©
´ ¨ © ¤
−¥ ¦ § ©
:L„e
»¿ ÏÁ
«¬ ‡„Ú
»¿» ‡Ú‡
» ¿« ‡„‰
»»
«¨ § −¨ ¨
¬© ¨
¤²¤
Ÿ½ ©
.שׁמעוֹ ַ ְ ∑ ı‡‰Œ˙‡
ָ ְ כּמ » ∆ƒ« .מּקָדּשׁ
∆»» ∆ eÏŒÔzi ְ ִ ֶזה ֵבּית ַה ()ספרי ∑ ‰f‰
∆« ÌB˜n‰ŒÏ‡
»« ∆
אצ
‡Ú‡„
» ¿« ¿ ‡a‡
»ƒ LÈ≈ ˙È» È˙˙ȇ
ƒ≈¿« ‡‰» ÔÚÎe
«¿ י
¨½ ¨ £ «¨
´¦ § Æ
¦ ¥ ¤ Æ ¦ ¥̧ ¥ ³¥ ¦ À̈ © §
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ dÚˆ˙Â
≈ƒ¿¿«¿ »ÈÈ¿ Èσ ¿z‰Èc
¿« ƒ
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ „ebÒ˙Â
¿ƒ¿
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § Æ¥ § ¦
À § © ¦ §
® ¨Ÿ § −¦
¨ ¬© ¨ ¤ £
«¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ §
−¥ § ¦
¨ ½¦ £ «© § ¦ §
.)ספרי וּמניף
ִ ֵ וֹזר
ֵ ְוח,כּשׁהוּא ק ֵוֹרא
ֶ ְ בּידוֹ
ָ ְ וֹחז
ֵ ְוא,כּהן
ֵ ֹ ַה (הנּחת
ַ ָ ַ :אחרים
ִ ֵ ֲ )ספרים
ִָ ְ נּפת
ַ ָאחר ַה ְ ֶ ∑ ַמ ִגּידBzÁp‰Â
ַ ַ שׁנּוֹטלוֹ ¿«ƒ¿
. (בכורים פ"ג
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CÏ» ‰È
«¿ Ècƒ ‡˙Ë
»¿« Ïλ¿ È„Á˙Â
≈¡∆¿יא
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ §
² § © «¨
¤ £
À © ¨ §
´¨ § © «¨ §
:CÈ
» ≈ Ècƒ ‡Bi‚Â
» ƒ¿ ȇÂÏÂ
≈»≈¿ ¿z‡« C˙Èa
» ≈ L‡ÏÂ
«¡∆¿
«¤ § ¦ §
¬¤ £
−¥ © §
½¦ ¥ © § Æ
¨ ©
®¤ ¥§
נטעוּ ְבּתוֹ
ְ ָ ִאם,כּוּרים ִ בּב ִ ֵ ∑ ַאף ַהÈÂl‰Â
ִ ְ לּוי ַחָיּב ƒ≈«¿ ‰z‡
»« :אמרוְּ ָ ∑ )בכורים שם( ִמ ָכּאןBh‰ŒÏÎa
« »¿ »zÁÓNÂ ¿ «» ¿
ואינוֹ ִ ֵ ( מכות יט. ∑ )שםEa˜a
ֵ ְ מביא ∆¿ƒ¿ L‡ ≈«¿ .עריהם
∆ ¬ b‰Â ֶ ֵָ הינוּ
ְ ַ :שׂמחה
ָ ְ ִ בּזמן
ַ ְ ִ בּכּוּרים ֶא ָלּא
ִ ִ מקרא ָ ְ ִ ֵאין ק ִוֹרין
.""לאב ֵוֹתינוּ
ֲ ַ :וֹמר ַ יכל לֹ ָ שׁאינוֹ ֵ ֶ ,ק ֵוֹרא וֹתיו
ָ וּפר ֵ וּאתוֹ ָ מל ֵקּט ְתּבַ ְ שׁאדם
ָ ָ ֶ ,החג
ָ ֶ ועד ַ ְ מעצרת
ֶֶ ֲ ֵ
. ֵ ִמביא ְ ֵואינוֹ ק ֵוֹרא,ואיל
ָ ֵ ָ מהחג
ָ ֶ ֵ אבל
ָ ֲ ,ושׁמנוְֹ ַ ְ ְ ֵויינוֹ
כ ֶאת ִחינמסר ְ ְ ִ ֶ א,לנפ ְ ַ ְ ת איעזב ְ ַ ַ ואחר־
ָ ַ ַ ְ כְ לח ְַ ראה
ָ ָ לבאר ַהה ֵ ָ ְ ֵ ְוי.רי ִ יִ מצותַ ְ ִ תדר א ָ ְמדתנפר ֵ ָ ָָ ְ
,"רמְ למרי ִ ְ מצוה א ָ ְ ִ ְ תחיל ִ ְ ַ "ה
ַ אָ ֶא,אחר ֵ ַ הֶ למי ְִ :נ ְלקהאד ָ ָ ָ דת ַ עב ֲ ַ צוה ז ָ ְ ִ ִמ
הינ
ְ ַ ,ָ ק ְ ִ לבית ַה ֵ ְ ַעדרי ִ יִ להביא ֶאת ַה ִ ָ ְ ריכי
ִ ְִ ֶ נָ ְ ֶ יר ֶ ֶ באילני ַה
ֵ ָ ִ ְ .( ז, ה'" )ישעי' הר" ֶ ֶ נקרא ָ ְ ִ ראל ֵ ָ ְ ִיַע
.תלמ ֵ ְ לתכלית ַה ִ ְ ַ ְ ַעדכר ֶאת ִחינלגמ ְִ ֵההענפי ִ ָ ֲ ָ ,תהאב ָ ָ ֵהיר ִ ָ ָ ַה.תפיר ֵ ענפי ִ ָ ֲ ,יר ִ ָָ
ברכי
ִ ְ ָ ְ ֶ רכה ָ ָ ְ הַ ֶ ַעד,דה ז ָ מעלת ֲעב ַ ֲ ַ דלה ָ ְ ָ וכל־
ַ ְָ ר ֶ ֶ ת ַהירֵ גמת ַ ְ דְ ,ער ַ ַהת ֵהירֵ וה ַ ְ ,תַ י ַהֵ ָרא
נהל
ָ ָ ְ נהֶ ְ ִ , ַהרי ִ יִ "הבאת
ָ ֵ ֵ דה ִהיא ָ העבֲ ָ לאחרי
ֲֵ ַ ְ .תאילנ
ָ ִ ָ גדלי ִ ֵ ְ לדי ִ ָ ַה
דהָ ד ֲעבלעב ֲ ַ הז ֶ ְ ִ ֶ אכר ה ָ ָ הַ ְ ,( טז,אה" )פרש"י כו ָ ָ ַה ילג
ִ ַ ְ אתי"ִ ָ בת ָ ֶ כמ ְ ,ראל ֵ ָ ְ ִי ַעלכר ֶ ֶ ְ נכנס ַ ְ ִ "ה ָ ָ וה
ְַ
.אהָ ָ נה ַהלָ ָ ְ ע ַ ַ ד עז כנס
ְ ְ ִ ֶ ילדה ָ ְ ַ ילד א ֶ ֶ רהָ ְ ִ ֶ רי ִ ְ אהור
ֶ ְ ,"ה ָ ַ תי ִ ֲאח
והביא
ִ ֵ ְ זכהָ ָ א ִ ֶ ,דה ז ָ דלה ֲעב ָ ְ ָ ה ָ ַ נראה ַעד ֶ ְ ִ ה
ִֶ ֶ רהָ מעניני ַה ֵ ְ ְ ִ ֵ עַ תו ַ ְ ִ ֶ ראל
ֵ ָ ְ ִ אחד ִמ ָ ֶ א,תמצו ְ ִ לגיל ְִ
לקרב
ֵ ָ ְ היז
ֶ ְ ִ אהָ ָ נה ַהל ָ ָ ְ יִ א הכר ָ ְ ,'לבית ה ֵ ְ ער
ַ ת ַהירֵ .תנ תני ִסי ֵ ְ ה ִמָ ־עַ ַעדעליה ֶ ֵ ֲ ידע ַ ָ א ֹ ֶ תיה ָ ֶ מצו ְִ
הז
ֶ ְ ִ ֶ ַעד,ָ ק ְ ִ לבית ַה ֵ ְ ולהביא
ָ ִ ֲ ַ ְ דיִ ד ְיה ְועדיִ ד ְיהע כְ ח
ַ ְ ֶ ,הינ ְ ַ .רי ִ לבי ִ ְ "רי ֶזה"
ִ ְ ביא ִ ָ ֶ מרֵ "ה ְוא ָ ָ ה ַהמצֶַ ְ
.בקרָ ְ בנינ
ָ ְ ִ ְ ָ ק ְ ִ לבית ַה ֵ ְ ,טפ ְ ִ רי ִ יִ להביא ִ ְָ תחילִ ְ ַ ֶ זה ֶ ָ יַ ֹלא,אמנ ָ ְ ָ .תמצו ְ ִ רה ָ לעניני ֵ ְ ְ ִ ְ תא
CzÏÏÚ
»¿«¬ NÚÓ
« ¿« Ïk» ˙È» ‡OÚÏ
»» «¿ ȈL˙
≈≈ ¿ ȇ
≈¬ יב
¬¨ ¨ ©
² § «¨ §
© § © ¨ ¤ ¥Â § ©Â
¤º © § ´¦
ȇÂÏÏ
≈»≈¿ Ôz˙Â
≈ƒ¿ ‡NÚÓ
»¿ ¿« ˙L«¿ ‰‡˙ÈÏ˙
»» ƒ¿ ‡zLa
»« ¿
CȘa
»¿ƒ¿ ÔeÏÎÈÂ
¿≈¿ ‡ÏÓ‡Ïe
»¿ ¿«¿ ‡nzÈÏ
»«ƒ¿ ‡Bi‚Ï
» ƒ¿
´ ¨ © Æ
¥ ©
À¦ ¥ ©
´¨ © «¨ §
® ¥ £ «© © ´© § −¦ ¦ § ©
:ÔeÚaNÈÂ
¿¿ƒ¿
«¥ ¨ §
−¤ ¨ § ¦
¬ § «¨ §
¨½ ¨ § © «¨ §
פּסח
ַ ֶ בּערב ַה
ֶ ֶ ְ וה ִוּדּוּי
ַ ְ זמן ַה ִבּעוּר
ַ ְ קבע
ַ ְ ,שּׁלישׁית
ִ ִ ְ שּׁנה ַה
ָָ E˙‡ez
¿» ¿ NÚÓŒÏkŒ˙‡
« ¿« » ∆ NÚÏ ≈ ¿« ‰lÎ˙∆«¿ Èkƒ
"מקצה ָשׁלֹשׁ
ֵ ְ ִ ( )דברים יד:שׁנּאמר ַ ֱ ֶ ֶ ,הרביעית
ִ ִ ְ ָ שׁנה
ָ ָ ֶשׁל מע ְשׂרוֹת ֶשׁל
ַ ַ להפרישׁ ֹ ְ ִ ֶ ְ ∑ ˙ÈLÈÏM‰
ִ ְ ַ ְ כּשׁתּגמר ƒ ƒ¿ « ‰Ma
»» «
בצ
תקחוּ "כּי ִ ְשׁנּאמר) :במדבר יט( ִ מע ֵשׂר ִראשׁוֹןְ ,כּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ בּהן ַ ֲ
ֶָ לה ָלּן:ונאמר ְ ַ
"מ ֵקּץ"ַ ֱ ֶ ְ , נאמר ָכּאן ִ תּוֹציא ְוגוֹ'"ַ ֱ ֶ , שׁנים ִ ִָ
שׁנאמר:
שׁניַ ֱ ֶ ֶ , וּמע ֵשׂר ֵ ִמּע ֵשׂר"ֲ ַ , ישׂראל ֶאת ַה ַ ֲ
בּני ִ ְ ָ ֵ מאת ְ ֵ
ֵֵ רגלַ ,אף לּה ָלּן ֶ ֶ
הקהלַ .מה ְ ַ לענין ַ ְ ֵ
שׁנים"ַ ְ ִ ְ , שׁבע ָ ִ "מ ֵקּץ ֶ ַ ִ
וֹשׁדּגנִ תּיר ְ מע ַשׂר ְ ָ ְ אלהיֲ ַ לפני ה' ֱ ֹ ֶ"ואכל ָתּ ִ ְ ֵ
)לעיל יד( ְ ָ ַ ְ לּה ָלּן ַחג ַה ֻסּכּוֹתַ ,אף ָכּאן ַחג רגלִ .אי ַמה ְ ַ ָכּאן ֶ ֶ
בּשּׁנה
מּדָ כּאן ַ ָ ָ ול ֶ ְ
וּבא ְ ִ
מע ְשׂרוֹתָ , שׁתּי ַ ַהרי ְ ֵ ְויצהרֵ ֲ ,"
ִ ְ ֶָ מע ְשׂרוֹת לע ֵשׂר"ַ ַ , תכ ֶלּה ַ ְ "כּי ְ ַוֹמרִ : תּלמוּד ל ַ ַה ֻסּכּוֹת? ַ ְ
מע ְשׂרוֹת ֶא ָלּא שׁתּי ַ ַ וֹתן ְ ֵ נוֹהג ֵמא ָ שׁאין ֵ שּׁלישׁית ֶ ֵ ַה ְ ִ ִ וזהוּ
כּלין בּוֹ ְ ֶ מּע ְשׂרוֹת ָ ִ שׁה ַ ַ רגל ֶ ַ שּׁלישׁיתֶ ֶ ,
שׁנה ַה ְ ִ ִ ֶשׁל ָ ָ
שׁני
מע ֵשׂר ֵ ִ ותחת ַ ֲ מע ֵשׂר ִראשׁוֹןַ ַ ְ , ואי ֶזה? ֶזה ַ ֲ האחדֵ ְ ,
ֶָָ אחר ַה ֻסּכּוֹת, שׁנּלקטין ַ ַ
אילנוֹת ֵישׁ ֶ ִ ְ ָ ִ שׁהר ֵבּה ִ ָ פּסחְ ַ ֶ , ֶַ
לּוי" ֶאת "ונת ָתּה ַל ֵ ִשׁנּאמר ָכּאןַ ָ ְ : עניַ ֱ ֶ ֶ , מע ַשׂר ָ ִ יתּן ַ ֲִֵ רביעית,
בּפסח ֶשׁל ְ ִ ִ כּלין ְ ֶ ַ שׁלישׁית ָ ִ
מע ְשׂרוֹת ֶשׁל ְ ִ ִ ִנמצאוּ ַ ְְַ
∑ ‰ÓχÏÂ
»»¿«»¿ ÌB˙iÏ »« bÏמע ֵשׂר ִראשׁוֹן≈« . הרי ַ ֲ ֲא ֶשׁר לוֵֹ ֲ , לבערוֹ
הצריכוֹ ַה ָכּתוּב ְ ַ ֲ וֹתיוִ ְ ִ , מע ְשׂר ָ שׁשּׁהה ַ ַ ְוכל ִמי ֶ ִ ָ ָ
להםֵ ∑ eÚNÂתּן ָ ֶ ≈» ¿ EÈÚL ∆»¿ ƒ eÏ· עני¿»¿ . מע ַשׂר ָ ִ ֶזה ַ ֲ נוֹהג ָבּהּ ֶא ָלּא שׁאין ֵ שׁנה ֶ ֵ ָ ָ ∑ NÚn‰
≈ ¬«« ˙L בּית«¿ . ִמן ַה ַ ִ
לעני
פּוֹחתין ֶ ָ ִ
'אין ֲ ִ אמרוֵּ : שׂבען) ,פאה .ספרי( ִמ ָכּאן ָ ְ כּדי ָ ְ ְֵָ שׁניםבּשׁתּי ָ ִ שׁנּהגוּ ִ ְ ֵ מע ְשׂרוֹת ֶ ָ ֲ שּׁני ַ ַ אחד ִמ ְ ֵ מע ֵשׂר ֶ ָ ֲַ
מחצי ַקב ִח ִטּים ְוכוּ'. בּגּרן ָפּחוֹת ֵ ֲ ִ ַ ֶֹ נוֹהג
שׁמיטה ֵ וּשׁניּה ֶשׁל ְ ִ ָ שׁוֹנה ְ ִ ָ שׁשּׁנה ִרא ָ שׁלּפניהָ ָ ֶ ,
ֶ ְ ֶָ ָ
‡NÚÓ
˜„»¿ ¿« L∆… È˙lt
‡ƒ≈« C‰Ï
˜„»»¡ »ÈÈ¿ Ì
»√ ÓÈ˙Â
יג¿≈ « ¤Ÿ ´ © ¦ § © ¦ ¤¹ Ÿ ¡ ¸¨Ÿ § Á¥ § ¦
¨¿ § © «¨ §
‡Bi‚Ïe
» ƒ¿ ȇÂÏÏ
≈»≈¿ dz‰È
≈ƒ»¿ ۇ «¿ ‡˙Èa
» ≈ ÔÓƒ
Èz„Èwt
ƒ« ¿ ƒ« Ècƒ C„Bwt
» ƒ ÏÎk»¿ ‡ÏÓ‡Ïe
»¿ ¿«¿ ‡nzÈÏ
¿»«ƒ
¨½ ¨ § © «¨ § ´ ¨ © Æ
¥ © § Ʀ ¥ © ³¦ © § ¸© §
¦ © ¦ ©À
‡:È˙ÈLz
ƒ ≈¿ƒƒ ‡Ï»¿ CÈ„BwtÓ
» ƒƒ ˙ÈÚ»ƒ»¬ ‡Ï
−¤ Ÿ § ¦ ¦
¦ § ¬© ¨ Ÿ « ¦® ¨ ¦ ¦ ´¤ £
§ ¨ ¦ § ¨« § −
¦ § «¨ ¨ § ¬Ÿ
וּמה ְקר ָוּיה שׁה ְתּר ָלראשׁוֹןַ ֶ , שׁני ְ ִולא ֵ ִ וּמהֹ ְ , לתר ָ ְִ שׁנּת ָתּ ‡) ∑ EȉÏסוטה לב( ִ ְ ַ ֵ
התודּה ֶ ָ ַ ∆… ¡ '‰ ÈÙÏ ≈¿ƒ »zӇ ¿«»¿
וּכתיב) :שמות דּגןִ ְ , שּׁנּע ָשׂה ָ ָשׁוֹנה ִמ ֶ ַ ֲ
שׁהיא ִרא ָ ֵ'רא ִשׁית'ִ ֶ , ) ∑ ˙Èa‰ŒÔÓספרי( ֶזהƒ«« ƒ L„w‰ ∆… « ÈzÚa וֹתיƒ ¿«ƒ . מע ְשׂר ֶ
ַַ
תּשׁנּה ֶאת ַה ֵ ֶסּדר. תאחר"ֹ ,לא ְ ַ ֶ ודמעֹ לא ְ ַ ֵ
"מלאתֲ ְ ִ ְ
כב( ְ ֵ ָ ְ וֹתיו
מע ְשׂר ָ שׁיהה ַ ַ שׁאם ִ ָ מּדִ ֶ ול ֶ ְרבעיִ ְ ,
ונטע ְ ָ ִ שׁני ְ ֶ ַ
מע ֵשׂר ֵ ִ
ֲַ
שׁאינוֹ שׁתּי ִמ ִמּין ַעל ֶ ֵ ֹ ∑ EÈ˙ˆnÓלא ִ ְ ַ
הפר ְ ִ ∆…¿ƒ ƒ ÈzÚŒ‡Ï
… »«¿ ƒ שׁצּריוּשׁליםִ ָ ֶ , העלם ִליר ָ ַ ִ ולא ֶ ֱ ָ שׁנים ְ ֹ שׁתּי ָ ִ ֶשׁל ְ ֵ
ולא ִמן
המּחבּרֹ ְ ,
התּלוּשׁ ַעל ַ ְ ֻ ָ יּשׁןֹ ְ ,
)ולא ִמן ַ ָ החדשׁ ַעל ַהָ ָ וּמן ֶ ָ ִָמינוִֹ , מע ֵשׂר) ∑ ÈÂlÏשם( ֶזה ַ ֲƒ≈« ÂÈz˙ ƒ«¿ Ì‚Â עכ ָשׁו«¿ . וֹתם ַ ְ להעל ָ
ְ ֲַ
הפר ַשׁתלּברכַ על ַ ְ ָ ִ ∑ ÈzÁÎLמ ְ ָ ֶ ְ
ƒ¿»» ‡Ï המּחבּר ַעל ַ ָהתּלוּשׁ(… ¿ .
ַ ְ ָֻ ÌB˙iÏ כּוּרים≈«¿ .
»« bÏÂ וּב ִ וּמה ִ לרבּוֹת ְתּר ָ 'וגם'ַ ְ , ִראשׁוֹןַ ְ ,
מע ְשׂרוֹת. ַַ נת ִתּים עני¿»¿ƒ »¿ .
ַ ְ ∑ E˙ˆӌÏÎk מע ַשׂר ָ ִ ֶ ∑ ‰ÓχÏÂזה ַ ֲ ¿»«¿»»
מע ֵשׂרולא ַ ֲ כּוּריםֹ ְ ,לב ִ וּמה ְ ִ דּמ ִתּי ְתּר ָ הקַ ְולא ִ ְ כּסדרןֹ ְ ,
ְ ְִָ
dpÓ
≈ƒ È˙lÙ
ƒ≈« ‡ÏÂ
»¿ dpÓ
≈ƒ Èχa
‡ƒ¿∆¿ ˙ÈÏÎ
יד »ƒ»¬ ‡Ï ¥½ ¨ § Ƥ̧ ¦
¦ § ³© ¦ Ÿ « §
¤À ¦
¦¹Ÿ §
¦ § ©¸ ¨ Ÿ «
˜˙ÈÏa
ƒ≈« ˙ÈÓÏ
ƒ¿ dpÓ
≈ƒ ˙ȉÈ
ƒ»¿ ‡ÏÂ
»¿ ‡ÒÓ„a
¿»»¿ ƒ
Ècƒ ÏÎk
… ¿ ˙È„Ú
‡ƒ»¬ ȉÏ
«»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
¿≈ ¿»
¨½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § ¦ § ©À ¨ ® ¥ § −¤ ¦
§ « ¦ ¬© ¨ Ÿ
:Èz„ÈwÙ
«ƒ« ¿ ƒ
¦ «¨ ¦ ¦
¬¤ £ ̈Ÿ − §
¾¦ ¦
בּמקוֹם האמוּר ְ ָשׁעריָ ָ
אכילת ְ ָ ֶ
דּרַ ִ ֲ לאכל ֶ ֶ
תּוּכל ֶ ֱ ֹ
ֶזה ֹלא ַ שׁאסוּר ְלא ֵוֹנן. ִ ∑ epnÓמ ָכּאן ֶ ָ ∆ ƒ ȇ
ƒ… ¿ ÈzÏ·Œ‡Ï
ƒ¿«» …
לעשׂוֹת לוֹ ָארוֹן ) ∑ ˙ÓÏספרי( ַ ֲ
≈¿ epnÓ אחרƒ«» … ¿ .
∆ ƒ Èz˙Œ‡Ï ֵַ טמא ְוהוּא שׁאני ָ ֵֵ ∑ ‡ÓËaבּין ֶ ֲ ִ ≈ »¿ epnÓ∆ ƒ ÈzÚŒ‡ÏÂ
¿ … ƒ ¿«ƒ
‡) ∑ ȉÏמעשר שני פ"ה(
»… ¡ '‰ ÏB˜a¿ ÈzÚÓL ותכריכיןƒ¿«» .ְ ַ ְִ ִ הז ַהר ַעלוהיכן ֻ ְ
טמאָ ֵ ְ . שׁאני ָטהוֹר ְוהוּא ָ ֵ ָטהוֹרֵ ,בּין ֶ ֲ ִ
‡L
∆ ¬ ÏÎk בּחירהƒ ƒ » .
… ¿ È˙ÈNÚ לבית ַה ְ ִ ָ וֹתיו ְ ֵ
הביא ֲִִ בּשׁערי) ,"יבמות עד .מכות לאכל ִ ְ ָ ֶ
וּכל ֶ ֱ ֹ"לא ת ַָכּ) ?לעיל יב( ֹ
ושׂמּח ִתּי בּוֹ. ˆְ ַ ָ ∑ È˙Èe
שׂמח ִתּי ְ ִ ַ ְ ƒ» ƒƒ דּשׁים: מּקָ ִוּלי ַה ֻ ְ
בּפס ֵ שׁנּאמר ִ ְ
טמאהְ ,כּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ
אכילת ֻ ְ ָ
י( זוֹ ֲ ִ ַ
אבל
וה ָטּהוֹר ְוגוֹ'"ָ ֲ , טּמא ְ ַ
תּאכלנּוּ ַה ָ ֵ
"בּשׁעריֶ ְ ֹ
)לעיל טו( ִ ְ ָ ֶ
גצ
באני
ִ ֹ ְ יאכלִ ְ ַ ָ ֹלא. . יתִ ַ ַה ִמד ֶ ֹ י ַהער
ִ ְ ַ ִ :צדקֶ ֶ ְ ֶח לָ ל ָחל ְלע יד( ח"י ֱאל, )כוֶ באני ִמ ִ ֹ ְ י יִ אכל
ְ ַ ָ ֹלא
,ְ קדְ ָ עְ קיפה ִמָ ִ ְ נאמר ַה ַ ֱ ֶ אָ ק ַהסָ ב ַ .' וגוֶ ִמ התחלת י"בַ ָ ְ ַ א ֶזה הֶ ע ַ ה ָידֵ וה
ִ ְ .תנלפר
ֵ ָ ָ ָ ְ תסמיכִ ְִ
,רכה
ָ ָ ְ רה ְ ֶוזה ְלאר
ָ ֲ רה ָ ַ ֶ קפה ָ ָ ְ ל ַהָ רז"לואמר ְ ְָ יֵ חדְ ָ נגד י"בֶ ֶ ְ ה
ֵ ֶ ,ל ֱאלחד ֶ ֹ לֶ ניהאחר ִ ֲ ַ ָ ימי ִָ
ראָ לנה ְ ִ כאָ כא ֲח ָ ְ אתה
ַ ְ ִ מעלת ַ ֲ ַ מז ַעלר ֵ ֶ מרל ַ ֵֶ מיחד ַעל ָ ֻ ְ נפ
ֶ ֶ ְ ֶחלער
ֹ ֲ ַ ֵ יבה ֶ ָ ,לחד ֶ ֹ ַ י,נה ָ ָ ַה
.בה
ָ ְ דת ַה ַ על־ידי ֲעב
ְֵ ַ רעל־
ֶ ֶ ַ את הרְ מע ַ ַ י
ִ ֶ ,מרל
ַ ֵ ְוי.נה ָ ָ י ַהֵ חד
ְ ָ ל י"בָ
˙È» Ce
≈» ‡iÓL
»«¿ ÔÓƒ CL„˜
» ¿» B„nÓ
¿ƒ ÈÎzÒ‡
ƒ¿¿ƒ טו ¤
³¥ ¨
¦ ©À ¨ © ¦ ¹ § § ¨
¸ § ¦ Á
¨ Á¦ § ©
‡Ï
»» ¿z‰È
¿«¿ Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ˙ÈÂ
»¿ χNÈ
≈ »¿ƒ ˙È» CnÚ
»«
ÏÁ
«¬ ‡„Ú
»¿» Ú‡
«¬ ‡˙‰‡Ï
»»»»¬« ‡zÓi˜
»¿∆« È„ƒ ‡Ók
»¿
® ¨
¨ −© ¨ ¬¤ £ ¨½ ¨ £ «¨ Æ¥ §
¥½ ¨ § ¦ ¤ Æ §©
:L„e
»¿
«¨ § −¨ ¨ ¬© ¨ ¤²¤
¥½ Ÿ £ «© Æ
¨ § ¸© § ¦
³¤ £ « ©
ֵ ָ ∑ eÈ˙‡Ï
לתת ≈… ¬« »zÚaL
¿«¿ƒ L‡k
∆ ¬« eÏ» ‰z˙ »«» L‡
∆¬ ∑ )ספרי( ָע ִשׂינוּ ַמהEL„˜ ¿ ¿» ÔBÚnÓ ¿ ƒ ‰ÙȘL‰
» ƒ¿ «
."וּדבשׁ
ָ ְ חלב
ָ ָ זבת
ַ ָ "ארץ
ֶ ֶ ,יּמ ָתּ
ְ ַ ְ ִוק,ָלנוּ שׁאמר ָתּ
ְ ַ ָ ֶ ,לעשׂוֹת
ֲ ַ שּׁעלי
ֶ ָ ֶ ֲע ֵשׂה ַא ָתּה ַמה,עלינוּ
ֵ ָ שּׁגּזר ָתּ
ְַָ ֶ
."גּשׁמיכם ְ ִבּע ָתּם
ֶ ֵ ְ ִ ונת ִתּי
ַ ָ ְ ,תּלכוּ
ֵ ֵ קּתי
ַ ֹ בּח
ֻ ְ "אםִ :()ויקרא כו
˙È» „aÚÓÏ
«¿∆¿ C„wÙÓ
»¿«¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈ
» טז ¤ ² £ «©
§ © §
¤¹ Ÿ ¡
¸¨Ÿ § ¤À ©
´ ©
ÔB‰˙È
¿» „aÚ˙Â
≈¿«¿ h˙Â
«ƒ¿ ‡iÈc
»« ƒ ˙ÈÂ
»¿ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iÓȘ
»«»¿
:CLÙ
» ¿« ÏÎe
»¿ CaÏ
»ƒ ÏÎa»¿ Æ
¨ ¦¸ ¨ § ³
¨ § © «¨ §
® ¦ ¨ § ¦ © ¤ § ¤ −¥ ¨ ¬ ¦ ª «©
«¤ § © ¨ §
− § «¨ § ¨ § ¨½
'הבאת ְ ַ ָ ְ ∑ ַבּתֿקוֹלÌ˙B‡
ָ ֵ ֵ :מברכתּוֹ » »˙ÈNÚƒ »¿ »zÓLÂ
¿«» ¿ בּכל יוֹם ִ ְיהיוּ
ָ ְ ∑ EeˆÓ
¿«¿ Eȉχ
∆… ¡ '‰ ‰f‰
∆« ÌBi‰«
.'שּׁנה ַה ָ ָבּאה
ָ ָ תּשׁנה ַל
ֶ ְ ִ ,בּכּוּרים ַהיּוֹם
ִ ִ .עליהםֶ ֵ ֲ וּית
ָ ֵנצט
ַ ְ ִ כּאלּוּ בּוֹ ַבּיּוֹם
ִ ְ ,חד ִשׁים
ָ ֲ בּעיני
ֶ ְֵ
,רח
ַ ֵ ָ ַ .תמידי
ִ ִ ְ מעלת ַה
ַ ֲ ַ ֵ י,יי
ִ ִ אי ֵ ֶ ,מֶֶַ בת
ַ ֵ ֶ הרי ֵ ֲ ( טז, )רש"י כוי
יִ חדָ ֲ עיני
ֶ ֵ ְ יהי
עיני ְ ִ
כל י
ָכלְ
ר ֵאתֵ מח ַ ְ ְוי.תְ ההתח
ַ ְ ִ ַ מעלת
ַ ֲ ַ ֵ י,תמידִ ָ ה
ֶ ַ ְ ִ ַה תמידי
ִ ִ ְ :תכת ֲהפענְ י ֵ ְ ררה ַעל ִחָ " מ"ה ַ
.יחד
ַ ַ תעל
ֲ ַ י ַה
ֵ ְ ֶאת,לָ ת ַהדהמנ
ָ ֻ ְ ַ תענְ י ַה
ְֵ .רח
ַ ֵ ָמ
ִ מ ֶ ֶ ִמ,ילה
ָ ְ ַ מ
ִ ב ִממר
ָ ְ ֻ י,הֵ וה
ִ ְ .תְ והתח
ַ ְ ְִ
dχÏ
»¡∆ CÏ» ȉÓÏ
≈¡≈¿ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» »zËÁ
¿«¬ »ÈÈ¿ ˙È» יז
¹¦ Ÿ «¥
¸ § Á § «¦ ® © ¨ § −© ¡ «¤
¬¨Ÿ § ¤
hÓÏe
«ƒ¿ ȉBÓ„˜
ƒ »√ Ô˜˙c
»¿» ¿ ÔÁ‡a
» ¿»¿ C‰ÓÏÂ
«¿ƒ¿
‡Ïa˜Ïe
»»«¿ ȉBÈ„Â
ƒ ƒ¿ ȉB„BwÙe
ƒ ƒ ȉBÓȘ ƒ »¿
−¨ ¨ § ¦
²¨ Ÿ § ¦ ¨ ª Ÿ ¸ §
¦ §
¨À ¨ § ¦
¤´¤ ¨ §
:dÓÈÓ
≈¿ ≈¿
« Ÿ §
© Ÿ ¬ § ¦§
להיוֹת לוֹ ְ ִ הארץ
ֶ ָ ָ מע ֵמּי
ַ ֵ אליו
ָ ֵ הפרישׁ
ְ ִ ְ ִ ְוהוּא,לאלהים
ִֹ ֵ וֹכיח
ַ ִ להם ֵעד מ ֶ ָ ∑ ֵאיןEÈÓ‡‰Â
¿ ƒ¡∆¿ »zÓ‡‰ ¿«¡∆
,''תּפארת
ֶ ֶ ְ ִ ְוהוּא ְלשׁוֹן,להם ֵעד ֶ ָ )וּמצאתי
ִ ָ ָ .סג ָלּהֻ ְ לעםְַ :דּלה
ָ ָוהב
ְ ַ ְ הפר ָשׁה
ָ ְ ַ נראה ֶשׁהוּא ְלשׁוֹןָ ְ ִ ולי
ִ ְ ,בּמּקרא
ְָ ִ ַ
.("פּוֹעלי ָ ֶאון
ֵ ֲ "יתא ְמּרוּ ָכּלַ ְ ִ ( )תהלים צד:ְכּמוֹ להיוֹת ְל ְ ִ כּוֹכביםִ ָ ֿוֹבדי
ֵ ְ מאלהי ע
ֵ ֹ ֱ ֵ דּל ִתּי ְל ְ ַהב
ְָ
דצ
ÈaÁ
ƒ« ÌÚÏ
«¿ dÏ≈ ȉÓÏ
≈¡∆¿ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» CËÁ
»¿» »ÈÈ«יח
¨½ ª § ´© § Æ
¬ § «¦ À ©
´ § «¦ ¡ «¤ º̈Ÿ «©
:ȉB„Bwt
ƒ ƒ Ïk» hÓÏe«ƒ¿ CÏ» ÏÈlÓ
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿
«¨ Ÿ § ¦ ¨
Ÿ − §
¦ §
®¨ ¤ ¦ −¤ £ «©
.""והייתם ִלי ְ ֻסג ָלּה
ֶ ְִִ ()שמות יט ∑ CÏŒac
» ∆ƒ L‡k
∆ ¬«
גֵ מתע
ַ ְ ִ ע
ַ ֵ ע
ֲ ַ ְ א ִמא הָ ֶא,רצ ֶ לא ַ ְ ללָ ְ ה ֶ ָ ֵ ַ ְ ִמ "להסג
ָ ְ לע ַ ְ ת ל"להיְ ִ ראל ֵ ָ ְ ִילע ַ ְ גענ
ַ ֵ ְ בתָ תנפר ֵ ָ ָָ ְ
.יָ פקיד ְמס ִ ְ ַ תאְ ממ ַ ְ אי ֵ ֶ ַא,ָ ִא ה ד"ה,)יתרו יט "יר
ִ ַ תב ַ ָ "לה"סג
ָ ְ יבת ַ ֵ בפר ֵ ְ .( יח,)כו
רהָ מי ִ ְ מק
ַ ְ ראלֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ ֶ זה ֶ ְ ,ראל
ֵ ָ ְ בני ִי
ֵ ְ ִ א ה ֵככמ ְ לי
ִ ְ מלכי ִ ָ ְ לתסג
ַ ְ ( )קהלת במְ ,חביב ִ ָ צר ָ "א:(והיית ֶ ְִִ
א ַעדנעלה ה ֶ ֲ ַ בר ָ ָ ,ל ָ עָ ריתֵ ָ ְ ִ תמלכ ְ ַ ימגִ ַ ְ תמצו ְִ הי
ְ ִ ֶ ַאָ ,ת ָ אנזי ִ ְ לכי ִ ָ ְ הַ ֶ תב טואבני ִ ָ ֲ ַ ,יקר
ָָ
עצמָ ְ ַ ראל
ֵ ָ ְ בני ִי
ֵ ְ ִ ע ַא ַ ֵ ע
ְ ַ ְ מ ִ גֵ מתע
ַ ְ ִ "ה ָ ָ ַה ַא,מאד
ֹ ְ ."תמאר א ָ ְ לה ִמסג ָ ְ ִלי
,לֶ ֶ צר ַה
ַ אמְ ראל ֵה ֵ ָ ְ י ִיִ .פקיד
ָ ִ ְ ַ ילמיל ִ ְ רֶ לי ֶקְִ :תהחסיד ִ ֲ ַ דר ֶ ֶ ְ לבאר ֶזה ֵ ָ ְ ְֵוי
טר
ֵ ֶזהאי ֵ ֶ אָ )א ֶ ה ֵ ֶ מְ ה ֶ ָ עַ ֵ ע
ֲ ַ ְ ִמל ֶ ֶ ה
ֶַ .תלמר
ִ ָ ְ ַ תב טאבני ִ ָ ֲ ההר ֵ ְ ַ נמצאי ִ ָ ְ ִ לֶ ֶ ל ַהֶ תר ְִ
דל
ֶ ה ֶאתמג ֶ ַ ְ ְ ַורק,פקידָ ִ ְ ַ יילִ ִמלָ ַחס ְ־ות ָא תַלי ְ רֵ להַ ְ תמלכ ְ ַ כתר ֶ ֶ ְ בע
ָ ְ ֶ אבני ִ ָ ֲ נָ ְ ֶ י,אמנְָ ָ
.(רית
ֵ ָ ְ ִ לפניו
ָ ָ ְ תָ ָ ִחי המדינה
ָ ִ ְ ַ לצרכיֵ ְ ָ ְ ה
ֶ ָ ֵ ַ ְ ִ ֶ אבני ִ ָ ֲ נ
ָ ְ ֶ י,תר ֶ ֶ ֶאת ַה
א ה ֵאי,ל ֶ ֶ צר ַה
ַ אְ תזנְ ַההאבני ִ ָ ֲ ָ ַא,זה ֶ ָ צא ֵ וכ
ְַ
„Ú
«¬ Ècƒ ‡iÓÓÚ
»«¿« Ïk» ÏÚ« ‰‡lÚ
»»ƒ CzÓÏe
»¿ƒ¿ יט
−¨ ¦ § ¦ ¨½ ¨
´¤ £ Æ
¦ © ¨ ³© À § ¤
´ § ¦ §
LÈc˜
ƒ« ÌÚ« C‰ÓÏe
»¡≈¿ eÏ¿ƒ¿ ÌeLÏe¿ ‡ÁaL˙Ï
»»¿ À¿
:ÏÈlÓ
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ «©
² ¨ ©
§ Ÿ « § «¦ §
¤® ¨ § ¦ § ´¥
§
«¥ ¦
¬ ¤ £ «©
.""והייתם ִלי ְקד ִוֹשׁים
ֶ ְִִ ()ויקרא כ ∑ ac
≈ƒ L‡
∆ ¬«k 'B‚¿ L„˜ŒÌÚ
… » « E˙ȉÏÂ
¿…¿ƒ¿
ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‡nÚ
»« ˙È» χNÈ
≈ »¿ƒ ÈÒÂ
≈»¿ ‰LÓ
∆… „ÈwÙe
ƒ« א Æ
Ÿ ¨
Ÿ ® ¥
−¨ ¨ ¤ ¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¦ § Æ ³© § ©
¤
ÔBÎ˙È
¿» „wÙÓ
≈«¿ ‡‡»¬ Ècƒ ‡z„˜Ùz
» ¿∆¿« Ïk» ˙È» Ë«
:ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
»
« ©
−¤ § ¤
¬¤ © §
²¦ Ÿ «¨
¤ £
¨½ § ¦ © ¨ ¤
. ()בעאבאכטענד בּלע"ז ֶֹ ∑ ְלשׁוֹן‰Âˆn‰ŒÏkŒ˙‡
ַ ַ ְ גרדנ"ט,הוה »¿ƒ« » ∆ ÓL
… »
הצ
‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ‡cÈ
»¿¿« ˙È» ÔeaÚ˙
¿¿« Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿ ȉÈÂ
≈ ƒב
¤ ¨¾ ¨ ¤ ¼
¥ § © © ¤ ´ § © «©
´¤ £ »© À̈ ¨ §
ÔÈ
ƒ¿¿« Ôȇ
ƒ¿« CÏ» ÌȘ˙e
ƒ¿ CÏ» ‰È
≈» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿«
:‡„ÈÒa
» ƒ¿ ÔB‰˙È
¿» „eÒ˙e
¿
´¦ ¨ £ Ƨ ³
¨ Ÿ ¥ £ «© ®¨ ´¥ Ÿ
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ¤ £
«¦ © −¨ Ÿ ¬
¨ § © § ½Ÿ §
סּכת
ֶ ֶ בּמ
ַ ְ כּדאיתא
ָ ִ ְ ִ ,עיבל
ָ ֵ בּהר ַ ְ וּכנגָדּן
ְ ֶ ְ בּגּל ָגּל
ְ ִ ַ וּכנגָדּן
ְְֶ תּוֹציאוּ ִמ ָשּׁם ִ ואחרֿ ָכּ ְ ַ ַ ∑ EÏ¿ »˙Ó˜‰Â
ַ ַ ְ ,בּיּרֵדּן … ≈¬«
.(ס ָוֹטה )דף לה נמצאת ַא ָתּה
ָ ֵ ְ ִ .עיבל
ָ ֵ בּהר ַ ְ מזבּח
ַ ֵ ְ ִ מהן ֶ ֵ ותבנוּ
ְ ִ ְ אחרוֹת
ֲֵ
,בּיּרֵדּן
ְ ַ ַ שׂרה
ֵ ְ שׁתּים ֶע
ֵ ְ :אבנים ָהיוִּ ָ ֲ מיני
ֵ ִ ְשׁלֹ ָשׁה:וֹמר
ֵ א
‡˙ÈB‡
»¿« ÈÓb˙t≈»¿ƒ Ïk» ˙È» ÔB‰ÈÏÚ≈¬ BzÎ˙Â
¿ƒ¿ג Ÿ− ©
¬¨ ©
²¥ § ¦ ¨ ¤ ¤À ¥ £ ´¨ § © «¨ §
»ÈÈ„
¿« ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ÏeÚ˙≈ Ècƒ ÏÈ„a
ƒ¿ CaÚÓa
»¿¿∆¿ ‡„‰
»»
L„e
«¿ ÏÁ «¬ ‡„Ú
»¿» ‡Ú‡
» ¿« CÏ» ‰È
≈» C‰Ï‡
»»¡
¬¨Ÿ § ¤ £
¤ ¹̈ ¨ ¤ Ÿ ¸ ¨ Á
¤ £ © ©¿ §
® ¤§ ¨ §
:CÏ» C˙‰‡„
»»»¬ « ‡‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ÏÈlÓ
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿
²¤ ¦
¬¤ £ «©
©½ § Æ ¨ ¨ ³© ¨
¤´¤ À §
´¥ Ÿ
´¤ Ÿ ¡
Ǭ
−¤ Ÿ £ «¥ Ÿ ¡
¬¨Ÿ §
˙È» ÔeÓȘz
ƒ¿ ‡cÈ
»¿¿« ˙È» ÔBÎÚÓa
¿»¬≈¿ ȉÈÂ
≈ ƒד
´¦ ¨ £ «¨ ¤ ¹¦ ¨ ¼
¥ § © © ¤ ´¤ § § ¨ § »
¨ ¨ §
‡ÓBÈ
» ÔBÎ˙È¿» „wÙÓ
≈«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡i‡
»«¿«
:‡„ÈÒa
» ƒ¿ ÔB‰˙È
¿» „eÒ˙e
¿ ÏÈÚ„
» ≈ ¿ ‡eËa
» ¿ ÔÈ„≈
® ¨ ¥ ´© §
− © ²¤ § ¤ ¬¤ © §
¦¹ Ÿ «¨
¤̧ £ ̈
¤ ¥À
«¦ © −¨ ¬ ¨ §© §
Áa„Ó
«¿« C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡Áa„Ó
»¿¿« Ôn˙»« È˙Â
≈¿ƒ¿ה
¦½ ¨ £
´© § ¦ ®
¤ Ÿ ¡
−¨Ÿ «©
© ¥½ § ¦ ƨ
¨ ³¦ ¨
:‡ÏÊt
»¿¿« ÔB‰ÈÏÚ
≈¬ ÌÈ˙
ƒ¿ ‡Ï» Ôȇ
ƒ¿«
«¤ § ©
−¤ ¥ £
¬¦ ¨ Ÿ «
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡Áa„Ó
»¿¿« ˙È» Èz
≈¿ƒ ÔÈÓÏL
ƒ¿» Ôȇ
ƒ¿« ו ®
¤ Ÿ ¡
´¨Ÿ §
−© § ¦ ¤ ¤½ § ¦ Æ
¥ § ³¦ ¨ £
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔÂÏÚ
»»¬ ȉBÏÚ
ƒ ¬ ˜q˙Â
≈«¿
«¤ Ÿ ¡
−¨Ÿ «©
Ÿ ½ Æ ¨ ¨
¨ ³¦ £ « © §
È„Á˙Â
≈¡∆¿ Ônz
»« ÏeÎÈ˙Â
≈¿ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ ÒBk˙Â
ƒ¿ז
¬¨Ÿ §
−¥ § ¦
¨½ § © ´¨ §
® ¨
¨ § ´© ¨ §
−¦ ¨ § ¬
¨ § © «¨ §
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
«¤ Ÿ ¡
‡˙ÈB‡
»¿« ÈÓb˙t
≈»¿ƒ Ïk» ˙È» ‡i‡
»«¿« ÏÚ« BzÎ˙Â
¿ƒ¿ח
Ÿ− ©
¬¨ ©
²¥ § ¦ ¨ ¤
¦À ¨ £ «¨ © ´
¨ § © ¨ §
:˙e‡È» Lt
«» ‡„‰
»»
«¥ ¥
¬¥ ©
.בּשׁבעים ָלשׁוֹן
ְִִ ְ ()שם ∑ Ëȉ
≈≈ ‡a
≈«
χNÈ
≈ »¿ƒ ÏÎÏ
»¿ ȇÂÏ
≈»≈ ‡i‰ÎÂ
»«¬»¿ ‰LÓ
∆… ÏÈlÓe
ƒ« ט
−¥ ¨ § ¦ ¨ ¤ ¦½ ¦ § «© ´¦ £ Ÿ « © § Ƥ ³¥ © § ©
ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈ
» χNÈ
≈ »¿ƒ ÚÓLe«¿ ˙Ȉ‡
≈¬ ÓÈÓÏ
« ≈¿
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡nÚÏ
»«¿ ‡˙ȉ
» ≈¬
¨ ´¥ § «¦ Æ
¤ ©
³ © ¥½ ¨ § ¦ Æ © § ³¥ § ©
Ÿ® ¥
«¤ Ÿ ¡ −¨Ÿ «© ¨½ §
.בּברית
ִ ְ ִ בּאת ִעמּוֹ
ָ ָ כּאלּוּ ַהיּוֹם
ִ ְ בּעיני
ֶ ֵ ְ יהיוּ ָ ְ ∑ »˙Èȉ
ְ ִ בּכל יוֹם ∆« ÌBi‰« .כּתרגּוּמוֹ
≈¿ƒ ‰f‰ ְ ַ ְ ∑ ˙kÒ‰
≈¿«
וצ
מבאר
ֵ ָ ְ אאמו"ר ק ֵקָ אדמו"ר ַה."לע ָ ְ "נהיית
ָ ֵ ְ ִ לֶ כ ֶ ֹ ַה דת ֻ ַ א יל ה ט( ח"י ֱאל, )כזלע
ֶ ֶ הה ָ ְ נהיית
ָ ֵ ְ ִ הֶ ַהַה
' הויעמי ֹ ָ אגימטר
ִ ָ ְ ל ָ ִ ְ ַ ִ ְ הז"ה"היוֶ (יצחק ָ ְ ִ לוי
ִ ֵ טיל)
ֵ ְִ ,ק
ֵ ָב ְואדמו"ר ַה־טעל־ ֵ ַ ַ ַה,לי ִ דְ ת ַהראְ ני ַה ֵ ְ לֶ
ק
ֵ ָוהרי אדמו"ר ַה
ֵ ֲ ַ "ד ת חב"דגדל
ְ ַ ְ חי
ִ ג' ַהמה ֵ ֶ ,(78) תעירָ ֲ ַ לחזר
ֹ ֲ ַ נהג
ַ ָ ב
ב־ט
־טֵ על־
ַעלַ ַה.ק ֶזהפס ָ ְ זיִ ְרמניה
ֶ ְֵ
.ת חב"דחסיד ִ ֲ רת
ַ דֵ ַא ְמיה "ֵ ַהר" ָ מרל ַ לה ֶ ָ ולגר
ֹ ְ ִ ְ ראל
ֵ ָ ְ ני ִי
ֵ ְ לֶ תב ָ ב ַ
ה
ֶ ֶ ,תהד ֲ ַת ַהַ נק
ֻ ְ ֶאתה ֶ ָ ררֵ ה ְוע
ָ ִ ֶ הינ
ְ ַ ,זה
ֶ ָ צא
ֵ וכ
ְַ
˙È» „aÚ˙Â
≈¿«¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
»¿ ≈¿ Ïa˜˙e
≈«¿ י Æ
¨ Ÿ § ¦ ¤
¨ ³¦ ¨ § ®
¤ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § − §
¨½ § © ´¨ §
‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ȉBÓȘ
ƒ »¿ ˙ÈÂ
»¿ ȉB„Bwt
ƒ ƒ
:ÔÈ„≈
« ©
− § © §
¬ ¦ Ÿ «¨
²¤ £
¨½ ª ¤ §
‡e‰‰« ‡ÓBÈa
» ¿ ‡nÚ
»« ˙È» ‰LÓ
∆… „ÈwÙe
ƒ« יא
Ÿ « ¥
− ©
¬ ©
¨½ ¨ ¤ Æ
¤
³© § ©
:ÓÈÓÏ
» ≈¿
‡eË
» ÏÚ« ‡nÚ »« ˙È» ‡ÎÏ
»»»¿ ÔeÓe˜È¿ ÔÈl‡
≈ƒ יב
¦½ ¦ §
´© © Æ
¨ ¨ ¤ ³¥ ¨ § º § © «©
¤ ¥ Â
ÈÂÏÂ
ƒ≈¿ ÔBÚÓL
¿ƒ ‡cÈ
»¿¿« ˙È» ÔBÎÚÓa
¿»¬≈¿ ÌÈÊ‚„
ƒƒ¿ƒ
:ÔÓÈe
ƒ»¿ƒ ÛÒBÈÂ
≈ ¿ ΢OÈÂ
» »ƒ¿ ‰„e‰ÈÂ
» ƒ
−¨ ¨ ¦ §
½¨ «¦
´¦ ¥ § Ƨ ¦ ®
¥ § © © ¤ −¤ § § ¨ §
«¦ ¨ § ¦
¬¥ §
כּל ֵפּי ַהר
ַ ְ פּניהם
ֶ ֵ ְ והפכוּ
ְ ָ ְ חזרוְּ ָ ,אמן
ֵ ָ ואלּוּ ע ִוֹניןֵ ְ ְואלּוּ
ֵ )דף :וֹטהָ סּכת ס ֶ ֶ בּמ
ַ ְ כּדאיתאָ ִ ְ ִ ∑ ÌÚ‰Œ˙‡»» ∆ CÏ ≈»¿
האישׁ ֲא ֶשׁר ִ ָ "ארוּרָ :וֹמריםִ ְ ְוא,בּקללה
ָ ָ ְ ִ וּפתחוּ
ְ ָ עיבלָ ֵ לראשֹׁ ְ ושׁשּׁהָ ִ ְ ,לראשׁ ַהר ְ ִגּר ִזּים ֹ ְ שׁבטים ָעלוּ ִ ָ ְ 'שׁשּׁה ָ ִ (לו
"ארוּר ֲא ֶשׁר ֹלא ָ כּלּם ַעד ָ ֻ וכן ֵ ְ ,'"'פסל ְוגוֶֹ ֶ יע ֶשׂה
ֲַ .בּאמצע
ַ ְ ֶ ָ ,למ ָטּה ַ ְ והארוֹן ָ ָ ְ והלויּם
ִ ִ ְ ַ ְ כּהנים
ִ ֲ ֹ וה
ַ ְ ,עיבל ָ ֵ ַהר
."ָ ִיקים :בּברכה
ָ ָ ְ ִ וּפתחוְּ ָ כּל ֵפּי ַהר ְ ִגּר ִזּים ַ ְ פּניהם
ֶ ֵ ְ לויּם ִ ִ ְ הפכוְָּ
,"'סּכה ְוגוֹ ָ ֵ וּמ
ַ פּסל ֶ ֶ יע ֶשׂה ֲ ַ האישׁ ֲא ֶשׁר ֹלא ִ ָ "בּרוּ ָ
ÏÈÚ„
» ≈ ¿ ‡eËa
» ¿ ‡iËÂÏ
»«»¿ ÏÚ« ÔeÓe˜È¿ ÔÈl‡Â
≈ƒ¿יג ´¨ Æ
¥ §
® ¨ ¥ ´© §
−¨ ¨ § © ©
¬ § © «©
¤ ²¥ §
:ÈÏzÙÂ
ƒ»¿«¿ Ôc» ÔÏeÊe
À ¿ L‡Â
≈ »¿ „b» Ôe‡
≈ ¿
«¦ ¨ § © § ¬¨
−ª §
¥½ ¨ §
χNÈ
≈ »¿ƒ L‡
«¡ ÏÎÏ
»¿ ÔeÓÈÈÂ
¿ ≈¿ ȇÂÏ
≈»≈ ÔeÈ˙ÈÂ
ƒ ƒיד ¬
−¥ ¨ § ¦
¬ ¦ ¨ ¤ ² § «¨ §
À¦ ¦ § «©
´ ¨ §
:‡Ó
» » ‡Ï˜
»»
̈«
‡˜ÁÓ
»» »¿ ‡ÎzÓe
»¿« Ìψ∆∆ „aÚÈ
≈¿« Ècƒ ‡b
»¿« ËÈσ טו
´© £ «
¹̈ ¥ © ¤ ¤̧ Á
¤ £«©
´¤ £ ¿¦ ¨ ̈´
ÔeÈ˙ÈÂ
ƒ ƒ ‡˙Ò
»¿ƒ¿ ÈeLÓe
ƒ« ¿ ÔÓ‡
»√ È„È
≈¿ „Ú
«… »ÈÈ¿ Ì„˜
»√
:ÔÓ‡
≈» ÔeÓÈÈÂ
¿ ≈¿ ‡nÚ
»« Ïk»
²¨ ¨ ¨
¨ §
¤ ® ¨ © ´¨ § −¨ ¨
¬¥ §
²¥ £ «©
À̈Ÿ §
«¥ ¨
− § «¨ §
זצ
רָ ס
ְ ִ חלק ַה
ֶ ֵ ְ "כה
ָ ֵ מ
ַ סל"
ֶ ֶ מכניס
ִ ְ ַ א – הילי
ֵ ִ ִמ,יתִ ִאי ָ ְוחר
ָ ָ ידי
ֵ ְ הֵ מע
ֲ ַ . . כה
ָכהֵ מ
ַמ סל
ֶסלָ הֶ יע
ֲ ַ רֶ ֲא
.( אות א ניצוצי אורות ש. ב,תר" )ראה זח"ג קכז"
ֶ ֵ ַ רה
ָ ֶַ ,הר
ַ ֹ ַה
ֵ ְ ,ע
ַ ַ אמר ֶתרָ ַ
ַ ָ טו( כ"ק מו"ח אדמו"ר,תר )כז
ברא
ָ ָ ְ רה ִמ
ָ ת ַהפנימ
ִ ִ ְ ִ ִחֵ מח
ַ ְ אד
ָ ָ רֶ א
ֲַ ֶ
המאמרי
ִ ָ ֲ ַ ַ ְ הֶ יע ֲ ַ אבל ַמה ָ ַ ;העני
ָ ְ ִ ָ לפיר ֵ ְ המאמר
ָ ֲ ַ ַ על ַַ סבראָ ָ ְ הָ סיִ מֶ דהינ ְ ַ ְ רה
ָ ת ַהפנימי ִ ִ ְ ִ מחד
ֵ ַ ְ אד
ָָ ֶ ְ
ג
ַ ֶ ונמצאָ ְ ִ ְ ,עלמא ֵדי
ָ ְ ַ ְ איננ
ֶ ֵ בר ָ ְ המאמר
ָ ֲ ַ ַ על
ַ ַ ֶ ,ני ִ ָ הי
ְַ וחמי
ִ ָ ְ ריִ ת מ ַ ד ְקדבְ ע ַ ַ ָ אמר ַעל ַ ָ מדילי
ֵ ִ ִ יתִ ִאי
רקְ יהרִ ַ ָ ענה ִלי ָ ָ ?המאמר ָ ֲ ַ ַ על ַ ַ ל ֶאתאל ְ ִ צריכיִ ִ ְ ָאז ָ ' ְופסל ג ֶ ֶ הֶ יעֲ ַ רֶ "א
ֲ ְדעני
ָ ְ ִ זה ֶ ֶ ,הרהז
ַ ַ ֵ ְ "ראדמ ְַ
...?("וואס ָ )"איז ִ כ ָ ְ מה ַ , נ:("טיקל ִ ְ )"קאלט ַ חר ַ ,רהָ ת ַהפנימי
ִ ִ ְ ִ לֶ ת ִמסבר ָ ְ להכניסִ ְ ַ ְ ר ָאס,ולכ
ֵ ָ ְ !"תר
ֶַָ
לכ
ֵ ָ ,תמציא ִ ְ מתערבת
ֶ ֶ ָ ְ ִ רה ֹלא ָ ת ַהנימי ִ ִ ְ דלימִ ְ ֶ יו ָ ֵ ְו ."הרב ַ ָ "דברי
ֵ ְ ִ ד ֶאתללמ ְ ִ ־אִ יִ
דלימ ִ ֶ יו
ָ ֵ :הואדר
ָ ַ ְ ַ ְ .פלה
ָ ִ ְ ַהד ֶ קד ֹזאת ַגללמ ְ ִ ראפ ְֶָ ,רגעטער
ְ ְ ֶ ֶ ְ תהי) ְ ִ ֶזהעני ָ ְ ִ תדר אֵ י ִדיהר ִ ַָ ֶ ְ
.פאגָ פלהל ָ ִ ְ ִ הכנה ָ ָ ַ הרי ֶזה ַג ֵ ֲ ליטִ ענינ ָ ְ ִ ֶזה :יהר
ִ ַ ָ י ָאז ֶאתאל ִ ְ ַ ָ ,(""לענינגראד
ַ ַ ְ ִ ֶ ֵ ְ הָ הנקראת ַע
ְִֵַ
אצלֶ ֵ לאל ְ ִ אל ה ָיכ,עצמ ְ ַ ְ מע ַ ָ אד ָ ָ ֶ מאמר
ָ ֲ ַ למא
ָָ ְ ִ
‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ dn‡Â
≈ƒ¿ ȉe‡
ƒ ¬ ÈϘÈc
≈¿ƒ¿ ËÈσ טז
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ § ®
¦ §
−¦ ¨
¬¤ § © ̈
¾
:ÔÓ‡
≈»
.""ונקלה ָ ִאחי
ָ ְְִ ()לעיל כה ֵ ְ ַ ְ ∑ Âȇ
ְלשׁוֹן,מזלזל ƒ» ‰Ï˜Ó
∆¿«
Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ dÁ„
≈¿« ¿ ‡ÓeÁz
» ¿ ÈLÈc
≈¿ƒ¿ ËÈσ יז
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
® ¥ ¥
´ §
−¦ © ̈
¾
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»«
."ְ"וה ַוּסג ָאחוֹר ()ישעיה נט : ְלשׁוֹן,קּרקע
ַ ְ ַ וֹנב ֶאת ַה
ֵ לאח ָוֹריו ְוג ִ ֲ ַ ∑ Ïeb¿ ‚ÈqÓ
ֲ ַ מחזירוֹ ƒ«
‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ‡Á‡a
» ¿»¿ ‡ÈeÚ
» ƒ¬ ÈÚËÈc
≈¿«¿ ËÈσ יח
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
¤® ¨ ©
−¥ ¦
¬¤ § © ̈
¾
:ÔÓ‡
≈»
. ַוּמ ִשׁיאוֹ ֵ ָעצה ָ ָרעה,בּדּבר ָ ∑ ַהeÚ
ָ ָ ַ סּוּמא ≈ƒ ‰bLÓ
∆¿ «
ÓÈÈÂ
« ≈¿ ‡ÏÓ‡Â
»¿ ¿«¿ ‡nzÈ
»«ƒ ic
«« ÔÈcƒ ÈψÈc
≈¿«¿ ËÈσ יט
¬© ¨ § ®
¨ ¨ § © §
− ¨ «¥ ¬© § ¦
²¤ © ̈
À
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»« Ïk»
«¥ ¨ ̈
−¨ ¨
Èlb
ƒ« ȇ
≈¬ ȉe‡
ƒ ¬ ˙z‡«ƒ ÌÚƒ ekLÈc
¿ƒ¿ ËÈσ כ
® ¦ ¨ ´
© §
−¨ ¦
¬ ¦ ¦½ ¨
¤ ´¥ ¦ Æ ¥ Ÿ
À ¨
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ȉe‡„
ƒ ¬ « ‡Ùk
»¿«
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ‡ÈÚa
» ƒ¿ Ïk» ÌÚƒ ekLÈc
¿ƒ¿ ËÈσ כא
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ § ® ¨ ¥ § ¨ ¦
−¥ Ÿ ̈
¾
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»«
̈
«¥
˙« B‡ ȉe‡
ƒ ¬ ˙a« d˙Á‡
≈»¬ ÌÚƒ ekLÈc
¿ƒ¿ ËÈσ כב ®
¦ © ´
−¦ ¨ ©
½ Ÿ £ ¦ Æ ¥ Ÿ ̈
À
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ dn‡
≈ƒ
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
חצ
‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ d˙BÓÁ
≈ ¬ ÌÚƒ ekLÈc
¿ƒ¿ ËÈσ כג
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
® § © Ÿ « ¦
−¥ Ÿ ̈
¾
:ÔÓ‡
≈»
Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ‡˙Òa
»¿ƒ¿ dÁÏ
≈¿«¿ ÈÁÓÈc
≈¿ƒ¿ ËÈσ כד
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
¤ ® ¨ ©
−¥ ¥
¬¥ © ̈
¾
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»«
כּשׁבּר
ַ ֵ ֶ ְ לפני מוֹתוֹ ֵ ְ ִ לברכוֹ
ְ ָ ְ בּלבּוֹ
ִ ְ היה
ָ ָ שׁלּא
ֹ ֶ לפי
ִ ְ ,ָארוּר .וֹמר
ֵ הרע הוּא א ָ ָ ∑ ַעל ָלשׁוֹן˙qa∆»« e‰Ú ≈ ≈ ‰kÓ≈«
. ֹלא ָ ָרצה ְ ַלק ְלּלוֹ ְ ָלכ,שּׁבטים
ִ ָ ְ שׁאר ַה
ְָ י"א ֲאר ִוּרים:דּר ָשׁן
ְ ַָראיתי ִבּיסוֹדוֹ ֶשׁל ַר ִבּי ֹמ ֶשׁה ַה
ִ ִ
כּתב
ַ ָ שׁמעוֹן ֹלא
ְ ִ וּכנגד
ֶ ֶ ְ ,שׁבטים
ִ ָ ְ כּנגד י"א
ֶ ֶ ְ ֵישׁ ָכּאן
Ìc« LÙ
«¿ Ï˘ÓÏ
« ¿ƒ¿ ‡„ÁL
»¬… Ïa˜Ó
≈«¿ Ècƒ ËÈσ כה
¬© ¨ §
® ¦ ¨ ´©
¤ −¤
¬ © § © Ÿ ½
© ´¥Ÿ Æ̈
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ÈkÊ
««
«¥ ¨ ̈
−¨ ¨
‡„‰
»» ‡˙ÈB‡
»¿« ÈÓb˙t
≈»¿ƒ ˙È» Ìi˜È
««¿ ‡Ï» Ècƒ ËÈσ כו
Ÿ− © «¨ ©
¬¥ § ¦ ¤
²¦¨ Ÿ «
¤ £ ̈ À
:ÔÓ‡
≈» ‡nÚ
»« Ïk» ÓÈÈÂ
« ≈¿ ÔB‰˙È
¿» „aÚÓÏ
«¿∆¿
«¥ ¨
−¨ ¨ ¨
¬© ¨ §
® ¨ ´ £ «©
.בּאלה ִוּב ְשׁב ָוּעה
ָ ָ ְ עליהם
ֶ ֵ ֲ וּה
ָ ְ ִוק ְבּל,כּלּהּ
ָ ֻ תּוֹרה ַ ָ ∑ ָכּאןÌȘȌ‡Ï
ָ כּלל ֶאת ָכּל ַה ƒ» … L‡
∆ ¬
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
»¿ ≈¿ Ïa˜˙≈«¿ ‡Ïa˜
»»« ̇ƒ ȉÈÂ
≈ ƒא
¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § Æ
© § ¦
© ³ ¨ ¦ À̈ ¨ §
‡‡
»¬ Ècƒ ȉB„Bwt
ƒ ƒ Ïk» ˙È» „aÚÓÏ «¿∆¿ hÓÏ
«ƒ¿
ÏÚ« ÈlÚ
«ƒ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CpzÈÂ
»ƒ¿ƒ¿ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿
− § © § ¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £
¨½ Ÿ § ¦ ¨ ¤ Æ £ «© Ÿ ³ § ¦
:‡Ú‡
» ¿« ÈÓÓÚ
≈¿« Ïk» ¤ «¨ ¨
¬¥ ¨ −© ½ § ¤ Æ
¤̧ Ÿ ¡
³¨Ÿ § ¹
§ ¸¨ §
®©
Cp˜a„ÈÂ
»À¿¿ƒ¿ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡˙ka
»¿¿ƒ Ïk» CÏÚ
»¬ Ôe˙ÈÈÂ
≈¿ב ´¦
®ª ¦ ¦ § ¤ −¥ ¨
¬ ¨ § © ¨ ²¤ ¨
¨
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
»¿ ≈¿ Ïa˜˙
««¿ ȇ
≈¬
«¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § − §
©½ § ¦
:‡Ï˜Áa
»¿«¿ ¿z‡« CÈe
ƒ¿ ‡z˜a
» ¿«¿ ¿z‡« CÈa
ƒ¿ ג
«¤ ¨ ©
−¨ ©
¬ ¨
® ¦ ¨
−¨ © ̈
¬
‡cÏÂe
»¿« CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡Â
»ƒ¿ CÚÓ„
»¿ ƒ ‡cÏÂ
»¿« CÈa
ƒ¿ ד ®
¤ § ¤ §
´¦ §
− § «¨ § ©
¬ ¦ § ²
§ § ¦ «¦ §
¨
:CÚ
»» È„ÚÂ
≈¿∆¿ CÈB˙
» Șa
≈¿« CÈÚ„
» ƒ¿ƒ
«
¤ Ÿ
¬ § § © §
−¤ ¨ £
¬© §
שׁהן
ֵ ֶ ,שׁתּרוֹת ַה ָלּלוּ
ָ ְ כּע
ַ ָ וֹתם ָ וּמחזיקוֹת א
ִ ֲ ַ בּעליהן
ֶ ֲֵַ שׁגּרת
ֶ ֶ ַ בּהמה ְמָ ֵ ְ שׁה
ַ ֶ ,בּקר ְ ָ ְ ולדוֹתְ ַ ∑ EÈÙχ
∆»¬ ‚L «¿
.חזקים
ִ ָ ֲ סלעים
ְִָ בּוֹתינוּ
ֵ ְ ַור.כּתרגּוּמוֹ ְ ַ ְ ∑ E‡ˆ∆ … ˙BzLÚ ¿¿ «¿ .מּעיה ָ ֶ ֵ ִמ
שׁמּע ִשׁירוֹתֲ ַ ֶ ?'שׁתּרוֹת ָ ְ 'ע
ַ שׁמם ָ ְ נקרא ָ ְ ִ ָל ָמּה:דרשׁוּ ְָ
טצ
:C˙ˆ‡Â
»»¿«¿ ClÒ
»« CÈa
ƒ¿ ה
«¤ § © § ¦
− £ § © ̈
¬
,יבשׁ
ֵ ָ דּבר ∆ ¿«¿ ƒ .בּס ִלּים
ָ ָ ∑ Ez‡LÓe ַ ְ מסֵנּן
ַ ְ שׁא ָתּה
ַ ֶ דּבר ַלח ָ ָ ,""טנא
ֲ ְ ַ :אחר
ֵ ַ דּבר ֶ ∑ ֵפּרE‡Ë
ָ ָ .וֹתי ¬¿« Cea»
.בּכּלי ְ ֵואינוֹ ָזב
ִ ְ ַ שׁנּשׁאר
ָ ְ ִֶ
:C˜tÓa
»¿ƒ¿ ¿z‡« CÈe
ƒ¿ CÏÚÓa
»¬≈¿ ¿z‡« CÈa
ƒ¿ ו
«¤ ¥ §
−¨ ©
¬ ¨
® ¤ Ÿ §
−¨ © ̈
¬
. ָלע ָוֹלםכּביאת
ְ ָ ִ ְ ,חטא
ְ ֵ בּלא
ֹ ְ וֹלם
ָ ִמן ָהעיציאת
ְ ָ ִ ְ שׁתּהא
ְֵֶ ()ב"מ קז ∑ E˙‡ˆa
∆ ≈¿ ‰z‡
»« Cee
» E‡
∆… ¿ ‰z‡
»« Cea»
ÔÈÈz
ƒ ƒ¿ CÏÚ
»¬ ÔÈÓȘc
ƒ¿»¿ C„
»»¿ ÈÏÚa
≈¬« ˙È» »ÈÈ¿ ÔzÈ
≈ƒ ז ®
¤ ¨ §
−¦ ¨ ¦
¤½ ¨ ´¦ ¨ © Æ
¤̧ §Ÿ « ¤ ³¨Ÿ §
¥̧ ¦
‡ÚLe
»¿ƒ ¿ C˙ÂÏ
»»¿ Ôe˜tÈ
¿ƒ „Á« ‡Á‡a
» ¿»¿ CÓ„˜ » »√
:CÓ„wÓ
» »√ƒ Ôe˜ÚÈ
¿ƒ≈ ÔÁ‡
» ¿» ¬ ¨
−¦ ¨ § ¬¨ § ¦ § ¤½ ¥ ´ § «¥ Æ
¨ ¤ ¤³¤ §
«¤ ¨ §
.פּזּרין ְ ָלכל ַצד
ִ ְ ַ מת
ְ ִ להיוֹת
ְ ִ ,לברח
ַ ֹ ְ ִ נּבהלים ֶ ֶ ∑ ֵכּןEÈÙÏ
ִ ָ ְ ִ ַהדּר ∆»¿ eÒeÈ» ÌÈ΄
ƒ»¿ ‰ÚLe
»¿ƒ ¿
ÏÎe
… ¿ CˆB‡a
»» ¿ ‡˙ka
»¿¿ƒ ˙È» CnÚ
»ƒ »ÈÈ¿ „wÙÈ
««¿ ח
Ÿ − §
¤¾ ¨ £ «©
¨½ ¨ § © ¤ Æ § ¦
³¨Ÿ § ¸© §
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡Ú‡a
» ¿«¿ CpÎÈÂ
»ƒ≈» ƒ C„È
»¿ ˙eËLB‡
»
:CÏ» ‰È
≈»
¬¥ Ÿ
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ¤ £ ¤ ¨¾ ¨
½ § ©´¥
® ¤ ¨
´© § ¦
̈«
ÌÈi˜
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ LÈc˜ƒ« ÌÚÏ
«¿ dÏ≈ »ÈÈ¿ CpÓȘÈ
»ƒ ƒ¿ ט
®¨ © § ¦ −¤ £ «© ½ ¨ ´© § Æ
¬¨Ÿ § Æ
§ «¦ §
C‰˙e
«¿ C‰Ï‡»»¡ »ÈÈc
¿« ‡i„Bwt
»« ƒ ˙È» h˙«ƒ ȇ≈¬ CÏ»
:ȉBÓ„˜
ƒ »√ Ô˜˙c
»¿» ¿ ÔÁ‡a
» ¿»¿
«¨ ¨ § ¦
−¨ § © «¨ §
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § Æ
Ÿ § ¦ ¤ Ÿ À § ¦ ´¦
»ÈÈ„
¿« ‡ÓL
»¿ ȇ
≈¬ ‡Ú‡
» ¿« ÈÓÓÚ
≈¿« Ïk» ÔeÊÁÈÂ
¡∆¿י ®
¤ ¨
´¨ § ¦
−¨Ÿ §
¬¥ ²¦
¤ ¨½ ¨ ´
¥ © ¨ ƨ §
:CpÓ
»ƒ ÔeÏÁ„ÈÂ
¬ ¿ƒ¿ CÏÚ
»¬ Ș˙‡
≈¿¿ƒ
¨ «¤ ¦
− § «¨ §
וא
ַ ְ .תאלקֹ ֱ יאיר
ִ ָ ַ ֶ ,הָ ִ ֲע,הרביעי
ִ ִ ְ ָ לָ ָלעיעי
ִ ִ ְ ַמ י( ֵא, )כחעלי
ֶ ָ נקרא
ָ ְ ִ ' ה
ֵ י
יִ האר
ֶ ָ ָ י
יֵ ל ַע
לָ ְ ָורא
ר
ֵ ל ֹראֶ יתפ ִ ִ ְ ִ (י ִ ַ מל)
ֹ ְ 'ר ג' ְוד ִח:אָ ר ִחֵ יל ֹראֶ יתפ ִ ִ ְ ִ ( א, )ברכות ורא ֹראָ ֶ י
יִ ִפְ
.האר
ֶ ָ ָ י
יֵ ל ַע
לָ עה ַעלָ ָ ְ ַה,לָ עָ עה
ָ ָ ְ לה
ְַ הֵוהִ ְ .יִ ל ד' ָראֶ " ְושייִ ל ג' ָראֶ " שי 'ל ג' ְודֶ
רהָ ה א
ָ ֶ ִ ֶ ,רהנ
ָ ְ קני ַה
ֵ ְ 'מז ְלזר
ֵ ר ֶזהח ִ ֶ ,מרל
ַ ֵ יַ מבאר
ָ ֹ ְ ,( א, )שבת קדי ִ ַ מל
ֹ ְ הינ
ְ ַ גימ"ל דל"תֶ ע ַ ָיד
.ל
ָ לכל ָהעָ ְ צאת ֵי ,יצירה
ָ ִ ְ ריאהָ ִ ְ תאצילִ ֲ ,תלמ ֶ ֹ ְ ֶ ,תחסיד
ָ ת ָהעל ִ ֲַ
‡cÏÂe
»¿«¿ CÚÓ„»¿ ƒ ‡cÏÂa
»¿«¿ ‡ËÏ
»»¿ »ÈÈ¿ Cp˙BÈÂ
»ƒ¿ ¿יא
− § § ¤ §
¬ ¦ § ¦ ²
§ § ¦
¦ § ¦
¨½ § Æ ¨Ÿ §
³ § «¦ §
ÌÈi˜
ƒ« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡e
»ƒ¿ CÈÚ„
» ƒ¿ƒ
:CÏ» ÔzÓÏ
«ƒ¿ C˙‰‡Ï
»»»¬« »ÈÈ¿
²¨Ÿ §
© § ¦ ¤̧ £ ¨½ ¨ £ «¨ © ® ¤ ¨ § ©
´¦ § ¦
«¨ ¤¬¨ −¤ Ÿ £ «©
ק
‡iÓL
»«¿ ˙È» ‡Ë»» dˆB‡
≈» ˙È» CÏ» »ÈÈ¿ ÁzÙÈ
«¿ƒ יב
¦ ©À ¨ © ¤ ¹ ©
¸ ¨ « ¤ Â § Â
´¨Ÿ § ´© § ¦
Ïk» ˙È» ‡ÎÏe
»»»¿ dcÚa
≈»ƒ¿ CÚ‡
» ¿« ËÓ
«¿ ÔzÓÏ
«ƒ¿
‡Ï» ¿z‡Â
«¿ ÔȇÈbÒ
ƒ ƒ« ÔÈÓÓÚÏ
ƒ¿«¿ ÛÊB˙Â
≈ ¿ C„È »¿ È„BÚ
≈»
® ¤ ¨
´¥ £ «© ¨ −¥
¾¥ ¨ §
½ ¦ § Æ
§ § © © § ̈ ³¥
:ÛeÊ˙¿
«¤ § ¦
Ÿ ¬
−¨ © § ¦½ © ´¦ Æ
¨ ¸¦ § ¦ §
Ìa
«¿ ȉ˙e
≈¿ LlÁÏ
»«¿ ‡ÏÂ
»¿ ÛÈw˙Ï
ƒ«¿ »ÈÈ¿ CpzÈÂ
»ƒ¿ƒ¿יג
¨ § ©½ § ´© Æ
¨ ¸¦ ¨ §
¨½ ¨ § Ÿ ´ § Æ
Ÿ § ³¨Ÿ § Æ
§ «¨ §
Ïa˜˙
≈«¿ ȇ
≈¬ ‡zÁ˙Ï
»¿«¿ ȉ˙ ≈¿ ‡Ï »¿ ‡lÚÏ»≈¿
‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡i„BwÙÏ
»« ƒ¿
´¨Ÿ §
Ÿ ´ § ¦ ¤ º© § ¦ «¦ ¨ ®¨ § −¤ § «¦ Ÿ¬ §
:„aÚÓÏe
»¿∆¿ hÓÏ
«ƒ¿ ÔÈ„≈
« £ «© § Ÿ ¬ § ¦ − © ² §
© §
¦ Ÿ «¨ ¤̧ £ ¤À Ÿ ¡
„wÙÓ
≈«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ ÏkÓ
»ƒ ÔeËÒ˙¿ƒ ‡ÏÂ
»¿יד
¬¤ © §
¦¹ Ÿ «¨ ¤̧ £ Æ
¦ ¨ § © ¨ ¦ À ¨
Ÿ ´ §
˙a
«» C‰ÓÏ
«¿ƒ ‡Ï‡ÓNe
» »¿ ‡ÈnÈ
» ƒ« ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» ÔBÎ˙È
¿»
:ÔepÁÏÙÓÏ
ƒ¿¿ƒ¿ ‡iÓÓÚ
»«¿« ˙ÂÚË«¬«
¬ ¦ Ÿ ¡
²¥ £ «©
¤ ¤À ¨ ®Ÿ § ´¦ ¨
− ©
²¤ § ¤
«¨ § ¨ §
−¦ ¥ £
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓa
»¿ ≈¿ Ïa˜˙
««¿ ‡Ï» ̇ƒ ȉÈÂ
≈ ƒטו
Ÿ ³ § ¦ ¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § Æ § Æ © § ¦
Ÿ ³ ¦
À̈ ¨ §
Ècƒ ȉBÓȘe
ƒ »¿ ȉB„Bwt
ƒ ƒ Ïk» ˙È» „aÚÓÏ
«¿∆¿ hÓÏ
«ƒ¿
Ïk» CÏÚ
»¬ Ôe˙ÈÈÂ
≈¿ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡»¬
− § © §
¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £ ¨½ Ÿ ª §
´¨ Ÿ § ¦ ¨ ¤ Æ £ «©
:Cp˜a„ÈÂ
»À¿¿ƒ¿ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iËÂÏ
»«»¿
« ¦ ¦ § ¤ −¥ ¨ ¬ ¨ § © ¨ ²¤ ¨
¨ ®©
:‡Ï˜Áa
»¿«¿ ¿z‡« ËÈÏÂ
ƒ¿ ‡z˜a
» ¿«¿ ¿z‡« ËÈσ טז
«¤ ¨ ©
−¨ ©
¬ ¨ §
® ¦ ¨
−¨ © ̈
¬
:C˙ˆ‡Â
»»¿«¿ ClÒ
»« ËÈσ יז
«¤ § © § ¦
− £ § © ̈
¬
אק
Șa
„‡≈¿« CÚ
» ¿« ¿ ‡a‡Â
„»ƒ¿ CÚÓ
»¿ ƒ ‡cÏÂ
יח »¿« ËÈσ
−¤ ¨ £
¬© § ®
¤ ¨ § ©
´¦ § −
§ § ¦ «¦ §
¬ ¨
:CÚ
»» È„ÚÂ
˙≈¿∆¿ CÈB
»
«
¤ Ÿ
§© § §¬Ÿ
:C˜tÓa
»¿ƒ¿ ¿z‡« ËÈÏÂ
ƒ¿ CÏÚÓa
יט »¬≈¿ ¿z‡« ËÈσ
«¤ ¥ §
−¨ ©
¬ ¨ §
® ¤ Ÿ §
̈−¨ ©
¬
˙ÈÂ
»¿ ‡iLebL
»« ƒ ˙ÈÂ »¿ ‡z‡Ó
» ¿∆¿ ˙È» Ca» »ÈÈ¿ È‚È
כ ¿»≈ Æ
¨ § © ¤ ³¨ ¥ § © ¤  § Â
´¨Ÿ § ´© © §
˙„Ú« „aÚ
≈¿« Ècƒ C„ȇ»¿ ˙eËLB
» ÏÎa »¿ ‡˙ÈÙBÊÓ
¿ »ƒ
˜„˙eLÈaƒ Ì
»√ ÔÓƒ «ÚÈÙa
„˙ƒ¿ƒ „È
« ≈ ¿ „ÚÂ
«¿ ȈzL˙c
¿ ≈≈¿ ƒ ´©
® ¤ £ «© ´¤ £ − § «¨
¬© § ¦ ¨ § § ¤ ¤½ § ¦ © ¤
„:ÈzÏÁ
ƒ¿« « ‡z˜Lc
»¿«¿ ƒ CÈ„BÚ
»»
¬¤ £
−¤ ¨ £ «© © Ÿ ¬
²¥ § ¦ ¥½ © Æ
§ ¨ £ © § ¦ ¨« ³ § ¤
¦ «¨ § © £
ִ ∑ ‰Óe‰n‰שׁגּוּשׁ קוֹל ֶ ָבּהלוֹת.
ממארת"» ¿« .
"צרעת ַ ְ ֶ ֶ
ַָ ַ )ויקרא יג( ִ ∑ ‰‡n‰ח ָסּרוֹןְ ,כּמוֹ:
»≈¿«
C˙È
»» ȈzLÈc
≈≈¿ƒ¿ „Ú« ‡˙BÓ
» ˙È» Ca» »ÈÈ¿ ˜a„È
כא «¿≈ Æ
© ¥
½ § Ÿ «
´ Ÿ © ©
¤ ®¨ © ¤ − §
²¨Ÿ §
¥ § ©
:d˙ÈÓÏ
« ¿ ≈¿ Ôn˙Ï
»«¿ ÏÏÚ
‡≈» ¿z‡« Ècƒ ‡Ú
» ¿« ÏÚÓ
≈«
«¨ § ¦ §
¨ −¨ ¨
̈¬¨ © ¤ £
« ¨½ ¨ £
‡z˜Ï„e
»¿∆¿ƒ ‡zÁc˜e
»¿ ««¿ ‡zÙÁLa
»¿∆« ¿ »ÈÈ¿ CÁÓÈ
כב »ƒ¿ƒ Æ
ª § © «©
¤ ¤À © ©
© ¹© © ©
¤ ¤̧ © ©
Â̈Ÿ §Â
´¨ § ©
‡B˜Èe
» ¿«¿ ‡BÙcLe
» ¿ƒ ¿ ‡aÁe
»¿«¿ ‡eÁÁe
¿«¿ »
:„È˙c
» ≈ ¿ „Ú« CpÙcÈÂ
¿»À ¿¿ƒ
«¤ § ¨ ¬©
− ¨ §
® ¨«¥ ©
− ¨ ¦ © © ½¤ ¤
ַ ∑ ÔB˜Èeמ ַכּת ְתּב ָ
וּאה »≈« ÔBÙcLe גּיסוֹת»ƒ « . עליָ ְ יביא ָ ִֶָ ∑ ˙Ácwe
««« « נשׁחף ְ ָונפ ַוּח. ָ ְ ֶ ∑ ˙ÙÁMa
שׁבּשׂרוֹ ִ ְ ַ ∆∆« «
בּלע"ז
קדים ,אשילד"ה ְ ַ ַ וּח ָ ִ שׁבּשּׂדוֹת»ƒ .
∑ ÔBÙcLר ַ ֶַ ָ בּא ִפּי"ְ ,והוּא ֵאשׁ ֶשׁל קדחה ְ ַ
"כּי ֵאשׁ ָ ְ ָ ְלשׁוֹן) :דברים לב( ִ
מכסיפין
וּאה ַ ְ ִ ִוּפני ַה ְתּב ָ
יבשֵׁ ְ , )זאנענפערבראנט(»≈ .
ֶ ֹ ∑ ÔB˜È מאד.שׁהיא ַח ָמּה ְ ֹ בּלע"ז )פיבער היטץ(ִ ֶ ,
וֹלי ,מלוו"י ְ ַ ַ ח ִ
בּלע"ז )געלב(∆¿» „Ú« .
‡∑ E„ לירקוֹן ,קמ"א ְ ַ ַ ונהפכין ְ ֵָ
ְ ֱֶ ָ ִ חלאים ֵהם. וּמיני ֳ ָ ִ
קּדּחתֵ ִ , ַ ∑ ˙˜lceח ָמּה ֵ
יוֹתר ִמ ַ ַ ַ ««∆∆
שׁתּכלה
וֹתֶ ְ ִ ֶ ,
וֹמר ַעד ֲאבוֹד א ְ דתיבד'ְ ,כּל ַ
'עד ְ ֵ ַ תּרגּוּםַ : ְַ תּמיד וצמא ָ ִ
מּח ְמּמוֹ תּוַֹ הגּוּףֵ ָ ְ , חלי ַה ְ ִַ ֹ ∑ ÁÁe
««¿ À
מאלי.ֵֵֶ "ועצמי
וּבלע"ז אשרינמנ"ט )בראנד( ְלשׁוֹן) :איוב ל( ְ ַ ְ ִ למיםַ ַ ְ ,
ְִַ
מאשׁ"∆∆« .
∑ Áe פּוּח ֵ ֵ
"נחר ַמ ַ חרב") ,ירמיה ו( ָ ָחרה ִמ ִנּי ֶָָֹ
ÔÈÈÒÁ
ƒ ƒ¬ CLÈ
» ≈ ÈÂlÚ
≈»ƒ Ècƒ CiÓL
כג»«¿ ÔB‰Èƒ
¤¬¨ ¨ §
¤ ®§
− § Ÿ « © ¬¤ £
²¤ ¨
¬ ¨ §
˙C˙BÁ
» ¿ È„ƒ ‡Ú‡Â
» ¿«¿ ‡ËÓ
»¿ƒ ‡˙Á‡lÓ
»»¬«ƒ ‡LÁk
» »¿ƒ
:ÔÈt
ƒ≈ „aÚÓlÓ
«¿∆¿ƒ ‡ÏÊÙÎ
»¿¿«¿ ‡ÙÈwz
«» ƒ
«¤ § ©
−¤ § © ¤ £
זּיעה,
נּח ֶשׁת ַמ ִ ָשׁה ְ ֹ
כּדרַ ֶ זּיעה ְ ֶ ֶ
תּהא ַמ ִ ָ והארץ ְ ֵ
וֹלםֶ ָ ָ ְ ,ָבּע ָ קללוֹת ָ ְ ∑ ˙LÁ∆… ¿ EL‡ŒÏÚ‡¿ … « L ∆ ¬ EÈÓL ∆» eȉ »¿
נח ֶשׁת
שׁמיֹ ְ וֹמרֶ ָ : וכאן הוּא א ֵ וֹתיהָ ְ ,
מרקבת ֵפּר ֶ ְָוהיא ַ ְ ֶ ֶ ִ סיני ִמ ִפּיושׁבּהר ִ ַ אמרןַ ְ ֶ ְ , עצמוֹ ֲ ָ ָ ַה ָלּלוֹּ ,מ ֶשׁה ִמ ִפּי ַ ְ
זּיעיןַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ֹ
שׁלּא שׁמים ַמ ִ ִשׁיּהיוּ ָ ַ ִ בּרזלְ ִ ֶ ,
ְוארצֶ ְ ַ
ְַ ְ נאמר) :ויקרא וכן ֶ ֱ ַ שׁמעןֵ ְ .
כּמ ְ ָ ָאמרן ְ ַ ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּֿהוּא ֲ ָ ָ
אבדן
חרב ֶשׁל ָ ְ ָ יהיה ֶֹ מטרִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ֹלא ִ ְ ֶ ָ ִיריקוּ ָ ָ וכאן קרי"ָ ְ , תּלכוּ ִע ִמּי ֶ ִ ואם ֵ ְ שׁמעוּ ִליִ ְ , "ואם ֹלא ִת ְ ְ כו( ְ ִ
בּרזל
שׁאין ַה ַ ְ ֶכּדרֵ ֶ זּיעה ְ ֶ ֶ תּהא ַמ ִ ָ והארץ ֹלא ְ ֵוֹלםֶ ָ ָ ְ ,ָבּע ָ יכּכה
אלהיְ ַ ,יד ֵבּק ה' ְבָּ ְ ַ ... "לקוֹל ה' ֱ ֹ ֶ וֹמרְ : הוּא א ֵ
קללה ִהיא וּמ ָכּלֿ ָמקוֹם ְ ָ ָ מרקיביןִ ,ואין ַה ֵפּרוֹת ַ ְ ִ ִ זּיע ְ ֵ
ַמ ִ ַ וגםיחידַ ְ , בּלשׁוֹן ָ ִ לאמרן ִ ְ
וֹתיו ְ ָ ְ ָ בּקלל ָ הקל ֹמ ֶשׁה ִ ְ ָ ה'"ֵ ֵ ,
תּוֹציא
כּברזלֹ ,לא ִ שׁהיא ְ ַ ְ ֶ כּנח ֶשׁת ֵבּין ֶ ִ שׁהיא ִ ְ ֹ ֵבּין ֶ ִ "את וֹמר) :שם( ֶ שׁבּראשׁוֹנוֹת הוּא א ֵ הקלִ ָ ֶ , בּקללה זוֹ ֵ ֵ
ֵכּן ִ ְ ָ ָ
מטר. שּׁמים ֹלא ָ ִיריקוּ ָ ָ וכן ַה ָ ַ ִֵפּרוֹתֵ ְ , שּׁמים
יהיוּ ַה ָ ַ ִ שׁלּא ִ ְ
וּשׁה"ֹ ֶ , כּנּח ָ וארצכם ַ ְכּבּרזל ְ ַ ְ ְ ֶ
שׁמיכם ַ ַ ְ ֶ
ְֵ ֶ
חרב יהא ֶֹ וּמתּוָֹ כֵּ ְ זּיעִ ,בּרזל ַמ ִ ַ שׁאין ַה ַ ְ ֶ כּדרֵ ֶ זּיעין ְ ֶ ֶַמ ִ ִ
בק
ÔÓƒ ‡ÙÚÂ
»¿«¿ ‡˜‡
»¿« CÚ‡
» ¿« ËÓ
«¿ ˙È» »ÈÈ¿ ÔzÈ
≈ƒ כד Æ
¦ ¸© ¨ © ¦®
¨ ¨ § ´¨ ¨
− § § ©
¬© § ¤ ²¨Ÿ §
¥ ¦
:ȈzL˙c
≈≈¿ ƒ ¿ „Ú« CÏÚ
»¬ ˙eÁÈ≈ ‡iÓL
»«¿
«¨ § «¨ ¦ −©
¤½ ¨
´¥ ¥
בּהם
ֶ ָ ונד ַבּק
ְ ִ ְ ,מּים
ִ ַ לחים ִמן ַהִ ַ שׁהן
ֵ ֶ זּרעים
ִ ָ ְ ֶאת ֵע ֶשׂב ַה דּבתר
ַ ָ ְ זיקא ָ ִ ( ∑ )תענית גÙÚÂ
»»¿ ˜‡ »» Eˆ‡¿ ¿« ËÓ « ¿
.וּמרקיבין
ִ ִ ְ ַ ,וּמתיבּשׁ
ֵ ַ ְ ִ ונע ָשׂה ִטיט
ֲַ ְ להר ִבּיץ
ְ ַ ְ כּדי
ֵ ְ ואין בּוֵֹ ְ ,צרכּוְֹ ָ ולא ָכּל
ֹ ְ יוֹרד
ֵ מטר ָ ָ .מטרא
ְָ ִ
וּמכ ֶסּה
ַ ְ ,האבק ָ ָ ָ וּמעלה ֶאת ָ ֲ ַ בּאה ָ ָ וּח
ַ והר
ָ ְ ,העפר
ָ ָ ֶ ֶאת
‡„Á
»¬ ‡Á‡a
» ¿»¿ C‡Ò
»¿» Ì„˜
»√ Èz
ƒ¿ »ÈÈ¿ CpzÈ
»ƒ¿ƒ כה
´¥ ¥ Æ ¨ ¤ ¤³¤ § ¼
¼¤ §Ÿ «
´¥ § ¦ »
¨ ¦
´¨Ÿ § ¸
§ ¤ ¦
˜BÚz
ƒ≈ ÔÁ‡» ¿» ‡ÚLe
»¿ƒ ¿ d˙ÂÏ≈»¿ ˜Btzƒ
:‡Ú‡
» ¿« ˙ÂkÏÓ
«¿¿« ÏÎÏ
»¿ «ÚÈÊÏ
ƒ¿ ȉ˙e
≈¿ ȉBÓ„wÓ
ƒ »√ƒ
¨½ £«© §
¨ ´¦ ¨ § ®
¨ ¨ § ´ ¨ −¦ ¨ §
¬¨ § ¦ § ¨½ ¥
¤ «¨ ¨ ¬ § § © Ÿ− §
כּדר
ֶ ֶ ְ עלינוּ
ֵ ָ יבא
ֹ ָ שׁלּא
ֹ ֶ , 'אוֹי ָלנוּ:ויאמרוּ
ְ ֹ ְ , ִמ ְמּכּוֹתי
ֶ שׁוֹמעי ַמ
ֵ ְ שׁיּזוּעוּ ָכּל
ָ ֶ ,וּלזיע ָ ֵ ְ ∑ ‰ÂÚÊÏ
ַ ִ ְ לאימה »¬«¿
.'שׁבּא ַעל ֵאלּוּ
ֶָ
‡ÙBÚ
» ÏÎÏ»¿ ÏÎÈÓÏ
« ≈¿ ‡bLÓ
»¿« ¿ CzÏ
»¿ƒ¿ ȉ˙e
≈¿ כו
¦ −© ¨ ©
¬ ¨ § ¨½ £ «© § Æ
§ «¨ § ¦
³¨ § «¨ §
:„ÈÓc
ƒ» ¿ ˙ÈÏÂ
≈¿ ‡Ú‡
» ¿« ˙ÈÚÏÂ
« ƒ¿ƒ¿ ‡iÓL„
»«¿ ƒ
«¦ £ «©
−¥ § ¤® ¨ ¨
´ © ¡ «¤ §
ÔÈBÁËe
ƒ ¿ƒ ÌȈӄ
ƒ«¿ƒ ¿ ‡ÁLa
»¬ƒ ¿ »ÈÈ¿ CpÁÓÈ
»ƒ¿ƒ כז
−¨ ¨ ©
½¦Ÿ § © Æ ¦ ¸© § ¦
³¦ § ¦
¹̈Ÿ §
¨¸ § ©
Ïek˙ƒ ‡Ï» Ècƒ LÈaÈ
ƒ« ÒÈÁe
ƒ¬« ‡a‚e
»¿«¿
:‰‡qz‡Ï
»»«ƒ¿
«¥ ¨ «¥ §
−© Ÿ «
¬¤ £
¤® ¨ ¤
ִ ְ ∑ b
שׁחין »» .()דף מא 'בּ'בכוֹרוֹת
ְ ִ כּדאיתא
ָ ִ ְ ִ ,ויבשׁ ִמ ַבּחוּץֵ ָ ְ בּפנים
ִ ְ ִ ַלח ִמ:מאד ָ ָ ∑ ַרעÌȈÓ
ֹ ְ היה ƒ«¿ƒ ÔÈÁLa
ƒ ¿ ƒ
.כּחרס ∆» .ַלח
ֵ ָ ∑ ְשׁ ִחיןÒÁ
ֶ ֶ ַ יבשׁ
‡˙eÈÓÒe
» ¿«¿ ‡˙eLÙËa
» ¿«¿ »ÈÈ¿ CpÁÓÈ
»ƒ¿ƒ כח
«¨ ¥
− § ¦ §
® ¨ ¦ §
− ¨ ¦ §
¨½Ÿ §
´¨ § ©
:‡aÏ
»ƒ ˙eÓÓÚLe
»¬« ¿
.בּלע"ז ֶ ֹ ∑ Ï
ַ ַ ְ אשטורדישו"ן,אטם ַה ֵלּב »≈ ÔB‰Ó˙e
¿ƒ¿
LMÓ
≈ « È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡‰ÈËa
»¬ ƒ¿ LMÓÓ
≈ «¿ ȉ˙e
≈¿ כט Æ
¥ ¦ «¨
³¥ © § ¤̧ £ «©
¦ À© ¢ «¨ © ´¥ © §
¨ ¹¦ ¨ §
ȉ˙e
≈¿ CÈ˙Á‡
»» ¿» ˙È» Áψ˙
«¿« ‡ÏÂ
»¿ ‡Ï˜a
»¿«¿ ‡ÈeÚ
» ƒ«
:˜ÈÙc
ƒ» ¿ ˙ÈÏÂ
≈¿ ‡iÓBÈ
»« Ïk» ÒȇÂ
ƒ»¿ ˜ÈLÚ
ƒ » Ìa
«¿
¨ ´©
¨ ¹¦ ¨ § ®
¤ ¨ § ¤ © −¦ § © Ÿ ¬ §
¨½ ¥ £ «¨
© «¦
¬¥ §
−¦ ¨ © ¨ ²¨ §
.יהיה ִ ְערעוּר
ֶ ְ ִ מע ֶשׂי ָ ְ ∑ ˜eLÚ»
ֲ ַ בּכל
‡˙Èa
» ≈ dpkLÈ
«ƒ¿¿ƒ ÔÁ‡
»√» ‚e
«¿ ÒBÈ˙≈ ‡˙z‡
»¿ƒ ל
−¤ § ¦ ¦ ¬©
¨ ¤½ ¨ § ¦ Æ¥ ©
³¦ §
À¥ ¨ §
´¨ ¦
‡ÏÂ
»¿ Bv˙ƒ ‡Ók
» ¿« da≈ ˙È˙
≈ ≈ ‡Ï»¿ ȃ̇
≈¿
:dplÁ˙
≈ƒ«¿
«¤ § © § Ÿ ¬ §
−© ¦
¤¬¤ ®
´¥ ¥ Ÿ « §
∑ epÏlÁ˙ .
∆¿«¿ וֹפרים הוּא ֶזה
ִ ְ ותקּוּן ס
ִ ְ ( )מגילה כה,ישׁכּבָנּה
ֶ ָ ְ ִ :שׁבח
ַ ֶ כּנּהוּ ְל
ָ ִ וה ָכּתוּב
ַ ְ ,פּילגשׁ ַ ֵ ∑ ְלשׁוֹן‰pÏbLÈ
ֶ ֶ ִ שׁגל »∆»¿ƒ
.לאכל ִ ְפּריוֹ
ֹ ֱ ֶ ,הרביעית
ִ ִ ְ ָ בּשּׁנה
ָָ ַ
dpÓ
≈ƒ ÏeÎÈ˙≈ ‡Ï»¿ CÈÈÚÏ
» ≈¿ ÒÎ
≈» ȉÈ
≈¿ CBz
» לא Æ
§Ÿ « £ ¼
¼¤ ¦ »
© Ÿ Ÿ ´ §
¤À ¥ § © ´ ¨ º § «
CÚ
»» CÏ» e˙È¿ ‡ÏÂ
»¿ CÓ„wÓ
» »√ƒ Ò‡
≈» ȉÈ
≈¿ CÓÁ
»»¬
:˜Èt
ƒ» CÏ» ˙ÈÏÂ
≈¿ C„
»»¿ ÈÏÚÏ
≈¬«¿ ÔÈÈÒÓ
ƒ ƒ¿
¤½ §Ÿ « §
´ ª § Æ
§ Ÿ « ®¨ − ¨ Ÿ ¬ §
¤½ ¨ § ¦
´¨
© «¦
− §
¬¥ §
גק
CÈÈÚÂ
» ≈¿ ÔÁ‡
»√» ‡nÚÏ
»«¿ ÔÈÈÒÓ
ƒ ƒ¿ CÈ˙e
»»¿ CÈa
»¿ לב
½ Ÿ
´¤ ¥ § Æ
¥ © ³© §
¸¦ ª §
¤¹ Ÿ §
¤̧ ¨
‡ÏÈÁ
» ≈ ˙ÈÏÂ≈¿ ‡ÓBÈ
» Ïk» Ô‰ÏÏ‚a
≈¿»¿ƒ ÔÙeÒÈÂ
» ƒ ÔÊÁ
»¬
:C„Èa
»ƒ
«¤ ¨
−¥ §
¬¥ §
® © ¨ −¤ ¥ £
¬¨§
.'עינים
ִ ַ ֵ 'כּליוֹן
ְ ִ : ְקר ָוּיה,בּאה
ָ ָ שׁאינהּ
ָ ֵ ֶ תּוֹחלת
ֶ ֶ ָכּל.שׁבים
ִ ָ ואינם
ָ ֵ ְ ,שׁיּשׁוּבוּ
ָ ֶ אליהם ַ ְ ∑ ̉Èχ
ֶ ֵ ֲ מצפּוֹת ∆ ≈¬ ˙BÏÎÂ
»¿
Ècƒ ‡nÚ
»« ÏeÎÈ≈ C˙e‡Ï
» ≈ Ïλ¿ CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡
»ƒ לג Ÿ «
´¤ £ −©
¬© Ÿ
½ £ ´¦ § ¨ § Æ
§ «¨ § © ³¦ §
Ïk» «ÚÈÚe
ƒ ¿ ˜ÈLÚ
ƒ » Ì
«¿ ȉ˙e
≈¿ ¿zÚ„È« «¿ ‡Ï»
:‡iÓBÈ
»«
«¦ ¨ © ¨
− ¨ § ¬ ¨ ²©
¨ À¦ ¨ § ̈
¨ § ®¨
:ÈÊÁ˙
≈¡∆ Ècƒ CÈÈÚ
» ≈ eÊÁÓ
≈≈ ‰hzLÓ
≈«¿ ƒ ȉ˙e
≈¿ לד
«¤ § ¦
¬¤ £
−¤ ¥
¬¥ § © ¦ ®
¨ ª §
¨ −¦ ¨ §
ÏÚÂ
«¿ ‡iÎ
»«À¿ ÏÚ« ‡LÈ
» ƒ ‡ÁLa
»¬ƒ ¿ »ÈÈ¿ CpÁÓÈ
»ƒ¿ƒ לה
¦ ©½ Ÿ © © § Æ
¦ ©¸ § ¦ © © À¨
´¦ § ¦
¹̈Ÿ §
¨¸ § ©
CÏ‚
»¿« ˙ÒtÓ
« ¿«ƒ ‰‡qz‡Ï
»»«ƒ¿ Ïek˙ƒ ‡Ï» Ècƒ ‡i˜L
»«»
:CÁBÓ
» „Ú«¿
«¤ ¢ § ¨
¬© §
− § § ©
¬© ¦ ®
¥ ¨ «¥ §
−© Ÿ « ¬¤ £
ÌÚÏ
«¿ CÏÚ
»¬ ÌȘ˙
ƒ¿ Ècƒ CkÏÓ
»¿« ˙ÈÂ
»¿ C˙È
»»»ÈÈ¿ ÈÏ‚È
≈¿« לו
¤½ ¨ ´¦ ¨
´¤ £ Æ
§ § © ¤ § À § Ÿ «
¹̈Ÿ §
¥̧
ÔÓz
»« ÁÏÙ˙Â
«¿ƒ¿ CÈ˙‰‡Â
»»»¬« ¿z‡« ¿zÚ„È
« «¿ ‡Ï» Ècƒ
:‡‡Â
»¿«¿ ‡Ú‡
»» ‡˙ÂÚË
»»¬« ÈÁÏt
≈¿« ‡iÓÓÚÏ
»«¿«¿
²¨
¨ § ¬© ¨ § ®
¤ Ÿ £ «© ´¨ ©
¨ § −© ¨ Ÿ « ¬¤ £
¾ ¤
¤ «¨ ¨ ¬¥ −¦ ¥ £ ¬¦ Ÿ ¡
‡iÓÓÚ
»«¿« ÏÎa
… ¿ ÈÚBLÏe
≈ ¿ Ï˙ÓÏ «¿ƒ e„ˆÏ»¿ ȉ˙e
≈¿ לז
¦½ © «¨ Æ
Ÿ § ®
¨ ¦ §
¦ §
−¨ ¨ § ¨½ © §
¨ ´¦ ¨ §
:Ôn˙Ï
»«¿ »ÈÈ¿ Cpa„È
»ƒ¿¿ƒ Ècƒ
¨ «¨
−¨Ÿ §
¬ § ¤ «© § ¤ £
,'שׁוֹעי
ֵ 'וּל
ְ :תּרגּוּמוֹ
ְ ַ וכן
ֵ ְ , ְ ַיד ְבּרוּ ְבּ,""ושׁנּנתּם
ָ ְַ ִ ְ ()לעיל ו וֹת
ְ וֹאה אֶ ָכּל ָהר, ∑ אש"ו אשטורדישו"ן‰nLÏ » « ¿
.שׁתּעי
ֵ ָ ְ וא
ִ ְ ,ְלשׁוֹן ִספּוּר ,אדם
ָ ָ רעה ָעלָ ָ כּשׁתּבא ַמ ָכּה » »¿ .עלי
ֹ ָ ֶ ְ ∑ ÏLÓÏ ֶ ָ ִישּׁוֹם
» ƒ¿ ƒ¿ .'למ ַכּת ְפּל ִוֹני
∑ ְלשׁוֹן‰ÈLÏ ַ ְ דּוֹמה
ָ 'זוֹ:יאמרוּ
ְ ֹ
LBÎz
¿ƒ ÚÊe
≈¿ ‡Ï˜ÁÏ
»¿«¿ ˜tz
≈« ÈbÒ
ƒ« ÚÊ
«¿ a« לח
−¤ § § ©
¬ ¦
Ÿ ½ ¡ «¤
´© § ®
¤ ¨ ©
´¦ −©
©¬¤
:‡Bb
» dpÏÒÁÈ
≈ƒ¿¿« ȇ
≈¬
̈
«¤ § © «
.שׁמּכ ֶלּה ֶאת ַה ֹכּל
ַ ְ ֶ ,''חסיל
ִ ָ נקרא
ָ ְ ִ ועל ֵשׁם ָכּ ַ ְ ∑ epÏÒÁÈ
ַ ְ ,יכ ֶלּנּוּ ∆¿¿«
ÈzL˙
≈¿ ƒ ‡Ï» ‡ÓÁÂ
»¿«¿ ÁÏÙ˙Â
«¿ƒ¿ Bvzƒ ÔÈÓk
ƒ ¿« לט
Ÿ ½ ¡ «¤
Ÿ ´ § Æ
¤ § ¦ Ÿ «
¦³© §
¨ §® ¨ ¨ § −© ¦
¬ ¦ ¨ §
:‡zÚÏz
»¿«… dpÏÎÈ˙
≈ƒ¿ ≈ ȇ
≈¬ LBÎ˙
¿ƒ ‡ÏÂ
»¿
© «¨ Ÿ ©
−¤ § Ÿ « ¬¦
‡Ï» ‡ÁLÓe
»¿ ƒ CÓeÁz
» ¿ ÏÎa »¿ CÏ» ÔB‰È¿ ÔÈ˙ÈÊ
ƒ ≈מ ¬¦
½ ¨
Ÿ ´ Æ
¤ ¤̧ §
®¤ § ¨ § − §
¬ § «¦
²¦ ¥
:CÈ˙ÈÊ
» ≈ ÔezÈ
¿ƒ ȇ
≈¬ CeÒ˙¿
«¤ ¥
−© ¦
."בּרזל
ֶ ְ ַ "ונשׁל ַה
ַ ְָ ()לעיל יט ְלשׁוֹן,וֹתיו ִ ַ ∑ ÏMÈ
ָ ישּׁיר ֵפּר «ƒ Èkƒ
ÔeΉÈ
»¿ ȇ
≈¬ CÏ» ÔB‰È¿ ‡ÏÂ
»¿ „ÈÏBz
ƒ Ôe
»¿ ÔÈa
ƒ¿ מא
¦ «¤ ©
− § «¥
¬ ¦ ¨½
´ § «¦ Ÿ §
® ¦
− ¨ ̈
¬ ¦
:‡ÈLa
»¿ƒ ¿
דק
:‰‡wÒ
» »« dpÒÁÈ
≈ƒ¿¿« CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡Â
»ƒ¿ CÏȇ
»» ƒ Ïk» מב
«© ¨ § ©
−¥ ¨ § ®
¤ ¨ § ©
´¦ § ̈
− § «¥
:לכ ֹתּב
ְ ִ היה לוֹ
ָ ָ שׁאם ֵכּן
ִ ֶ ,וּשׁין
ִ וגיר
ֵ ְ ולא ְלשׁוֹן ה ָוֹר ָשׁה
ֹ ְ .האר ֶבּה ָרשׁ ִמן ַה ְ ִפּריְ ַ ָ יע ֶשׂנּוֲּ ַ ∑ ψÏv‰
«»¿« LÈÈ
≈»¿
.ִיוֹרישׁ לפרשׁ
ֵ ָ ְ אפ ָשׁר ְ ֶ ואי
ִ ְ ,אר ֶבּה «»¿« .יעני
ְ ַ ∑ ִמיןψÏv‰ ִ ֲ ַ ∑ LÈÈ
≈»¿
.יירשׁ
ַ ִ :לכ ֹתּב
ְ ִ היה לוֹ
ָ ָ שׁאם ֵכּן
ִ ֶ ,יירשׁ ְלשׁוֹן ְ ֻיר ָשּׁה
ֵָ ְ
CpÓ
»ƒ ÏÚ« ˜ÈÏÒ
ƒ» ȉÈ
≈¿ CÈ
» ≈ Ècƒ ÏÚ
≈» ˙Bz
« מג
¨ § ® ¨
¨ § ´©
−¤ ¨
¬¤ £«©
½ § § ¦ § ´¤ £ Æ
¥ ©
‡zÁ˙Ï
»¿«¿ ˙Á ≈» ȉz
≈¿ ¿z‡Â«¿ ‡lÚÏ
»≈¿ ‡lÚÏ
»≈¿
:‡zÁ˙Ï
»¿«¿
¨ «¨
¨ ¬© −¥ ¥ ¬¨ © §
ȉÈ
≈¿ ‡e‰ dpÙÊB˙
≈ƒ¿ ‡Ï» ¿z‡Â
«¿ CpÙÊBÈ
»ƒ¿ ‡e‰ מד
Ÿ ½ §
´¤ § «¦ ®
¤ § © Ÿ ´
−¨ © §
½ § § © ́
:LlÁÏ
»«¿ ȉz
≈¿ ¿z‡Â
«¿ ÛÈw˙Ï
ƒ«¿
«¨ ¨ §
¬¤ § «¦
−¨ © §
CpÙcÈÂ
»À ¿¿ƒ¿ ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iËÂÏ
»«»¿ Ïk» CÏÚ
»¬ Ôe˙ÈÈÂ
≈¿מה Æ
¸ ¨ § ¤ ¥À ¨
´ ¨ § © ¨ ¤¹ ¨ ¸¨
‡zÏa˜
»¿∆« ‡Ï» ȇ ≈¬ ȈzL˙c
≈≈¿ ƒ ¿ „Ú« Cp˜a„ÈÂ
»À¿¿ƒ¿
ȉB„Bwt
ƒ ƒ hÓÏ «ƒ¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
»¿ ≈¿
´¨Ÿ § Æ §
¨ § ©À ¨
Ÿ´ ¦ ®
¨ § «¨ ¦ −© ½ ¦ ¦§
:C„wÙ
»¿« Ècƒ ȉBÓȘe
ƒ »¿
«¨ ¦
¬¤ £
−¨ Ÿ ª §
¬¨ Ÿ § ¦ Ÿ ² § ¦
¤½ Ÿ ¡
:ÌÏÚ
»√ „Ú« CÈe
»¿ƒ ˙ÙBÓÏe
≈ ¿ ˙‡Ï
»¿ Ca» ÔB‰Èƒמו
«¨ ©
− £ § © §
® ¥ §
− §
½ §
´ ¨ §
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡zÁÏÙ
»¿«¿ ‡Ï» Ècƒ ÛÏÁ
»√ מז
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § ¤ Æ
¨ § ¸© ¨ Ÿ «
³¤ £
© ©À
:‡Ïk
»… È‚qÓ
≈¿ƒ ‡aÏ
»ƒ ˙eÈtLe
ƒ« ¿ ‡Â„Áa
»¿∆¿
Ÿ «
Ÿ − ¥ ®
¨ ¥
´ §
−¨ § ¦ §
. ָכּל טוּבשׁהיה ְל
ָ ָ ֶ ∑ ְבּעוֹדÏk
… Ó
…≈
‡Ú‡
» ¿« ÈÙÈqÓ
≈»¿ƒ ˜ÈÁÓ
ƒ »≈ ÌÚ« CÏÚ
»¬ »ÈÈ¿ È˙ÈÈ
ƒ¿« מט
¬¤ £ «© ¤ ¨½ ¨
´¥ § ¦ Æ
Ÿ ¨ «¥ ³
¤̧ ¨ Á
¨Ÿ §
´¨ ¦
ÚÓL˙
«¿ ƒ ‡Ï» Ècƒ ‡nÚ
»« ‡L
»¿ƒ È„zLÓ
ƒ¿¿ ƒ È„ƒ ‡Ók »¿
:dLÈÏ
≈» ƒ « Ÿ §
−© § ¦ Ÿ « ¬¤ £ ¾ ¤ ®¨ ©
−¤ § ¦
)שם :וכן
ֵ ְ ,"לפ ֹתּר אוֹתוֹ ַ ְ ִ ( )בראשית מא:וכן
ְ ִ "תּשׁמע ֲחלוֹם ְֵ מצלחת
ַ ַ ְ ַ ודר ֹ ְ ִ ∑ Lp‰
ֶ ֶ ְ ,פּתאם ∆»« ‰‡„È
∆ ¿ƒ L‡k
∆ ¬«
.(בּלע"ז )פערשטעהען
ַ ַ ְ אינטינדר"י,"יוֹסף
ֵ שׁוֹמע
ַ ֵ "כּי ִ (מב ,תּכּיר ְלשׁוֹנוֹ
ִ ַ שׁלּא ֹ ֶ ∑ BLÏ «¿ ƒ … .וּסיו
… ¿ ÚÓL˙Œ‡Ï ָ ויקלּוּ ס
ֵַ ְ
‡ÒÏ
»»¿ ÔÈt‡
ƒ« qÈ
«ƒ ‡Ï» Ècƒ ÔÈt‡
ƒ« ÛÈwz
ƒ« ÌÚ« נ Ÿ ¬
© −© §
¥½ ¨ § Æ
¦ ¨
³¨ ¦ Ÿ «
¤̧ £
® ¦ ¨ ´© −
:ÌÁÓ
≈ «¿ ‡Ï» ‡˜È
»¿» ÏÚÂ
«¿
̈
Ÿ«
„Ú« CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡Â
»ƒ¿ CÈÚ„
» ƒ¿ƒ ‡cÏÂ
»¿« ÏeÎÈÈÂ
≈¿נא ¼
¨ § «¨ ¦ ´© »
§ «¨ § © «¦ §
¬ § § ¤ § ¸¦ §
©Â ¨ §Â
‡ÓÁ
»¿« ‡eÚ
» ƒ CÏ» ‡LÈ
«¿« ‡Ï» Ècƒ ȈzL˙c
≈≈¿ ƒ ¿
„BÈc
≈ ¿ „Ú« CÚ
»» È„ÚÂ
≈¿∆¿ CÈB˙
» Șa
≈¿« ‡ÁLÓe
»¿ ƒ
−¤ ¨ £
¬© §
¨½ § ¦ §
´ ¦ Æ
¨ ¨
À §
¹¦ § © Ÿ « ¤̧ £
:C˙È
»»
«¨ Ÿ
− ¦ £ «© ¬© ®
¤ Ÿ
Ÿ´§ § ©§
הק
CÈeL
» LaÎÈc
«¿ƒ¿ „Ú« CȘ
»¿ƒ ÏÎa»¿ CÏ» ˜ÚÈÂ
≈»¿נב
Ÿ ´ Ÿ § © Æ
¤̧ Ÿ Ÿ « ¤³¤ ´©
À¤ ¨ § ¨ § ¹ §
¸© ¥ §
Ô‰
≈¿ ‡ÊzL‡Ï
»»≈¿ ƒ¿ ıÁ
≈ » ¿z‡« Ècƒ ‡iÎÈÎe
»« ƒ¿ ‡iÓ
»« »
CÚ‡
» ¿« ÏÎa
»¿ CȘ
»¿ƒ ÏÎa
»¿ CÏ» ˜ÚÈÂ
≈»¿ CÚ‡
» ¿« ÏÎa
»¿
³© ¥ § ®
¤ § © ¨ § −¥ ¨
© ¬¥ Ÿ ²¨ ©
¬¤ £ ½ª§©§
:CÏ» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ‰È
«¿ Ècƒ
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ²© ¨
¬¤ £
½ § § © ¨¸ §
½¤ ¨ § ¨ § Ƨ
̈«
. ∑ ְלשׁוֹן ִרדּוּי ְ ִוכבּוּשׁEÈ˙ÓÁ
∆… … ˙„
∆∆ „Ú«
Ècƒ CÈ˙e
»»¿ CÈa
»¿ Na
« ¿ CÚÓ„
»¿ ƒ ‡cÏÂ
»¿« ÏeÎÈ˙Â≈¿נג
¬¤ £
¤½ Ÿ § Æ
¤̧ ¨ ³© § À
§ § ¦ «¦ § ´
¨ § © «¨ §
CÏ» ˜ÚÈc
≈»¿ ‡˙˜Úe
»¿«¿ ‡Èˆa
»»¿ƒ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CÏ» ‰È
«¿
:C‡Ò
»¿»
¬ ¦ ¨ ¤ £ ½ ¨ § Æ ¨ § ®
¤ Ÿ ¡
´¨Ÿ §
− § © «¨
«¤ §Ÿ «
−§
עקת
ַ ֲ ,ויהיה ָשׁם ָמצוֹק
ֶ ְ ִ ְ ,העיר
ִ ָ צרין ַעל
ִ ָ שׁיּהיוּ ַ ֲ ַ ∑ BˆÓa
ְ ִ ֶ מחמת »¿ 'B‚¿ EÈa
∆» Na
« ¿ EË
¿¿ƒ Èt
ƒ¿ »zÏ·Â
¿«»¿
.ֵ ָרעבוֹן
L‡z
≈¿ƒ ‡„ÁÏ
»¬« ˜pÙÓ„Â
««¿ ƒ¿ Ca» CÈk„
ƒ«¿ ‡b
»¿« נד Æ
¦ ¨ §
³ ¥
¸© ¥
®Ÿ §
Ÿ− ¨ «¤ §
½ §
´© ¨ Æ̈¦
ȉBa
ƒ ¿ ‡Le
»¿ ƒ dÓȘ
≈»¿ ˙z‡e
«ƒ¿ ȉeÁ‡a
ƒ »¿ dÈÚ
≈≈
:‡LÈ
«¿« Ècƒ
«¦
¬¤ £
−¨ ¨
¤¬¤ §
½ ¥
¤ ´¥ §
בּשׂרַ ְ מהם ִמ ֶ ֵ לאחדַ ַ ְ נּוֹתרים ִמ ֵתּת
ִ ָ בּבניו ַהָ ָ ְ תּרע ֵעינוֹ ֵַ ְלשׁוֹן,הענג
ֹ ָ ֶ הוּאהר ַ ָ ‚ ∑ הוּאÚ‰Â
…»∆¿ Ea¿ C‰ «»
," ְבּ"הר ַ ָ :אחר ֵ ַ דּברָ ָ .יאכל
ֵ ֹ ֲא ֶשׁר,אחיהם ֶ ִ ֲ – בּניו ָָ שׁשּׁניהם
ֶ ֵ ְ ֶ עליהם
ֶ ֵ ֲ וֹכיח
ַ ִ מ,"ֹוּמר ֵ וּ"מהתעֵנּג
ַ ְ ִ ֵ ,ִפּנּוּק
ולא
ֹ ְ ,יתאכזרוּ
ְ ְ ַ ְ ִ רעב ָתּנוּת
ְ ַ ַ מרב
ֹ ֵ ,לּבב ָ ֵ ַההרחמני ְ ַור
ִ ָ ְ ַָ בּדבר
ַ ְ ִ קצהָ ָ ודעתּוֹ
ְ ַ ְ מפָנּקֻ ְ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶשׁהוּא,אחדֶָ
.נּוֹתריםִ ָ לבניהם ַהֶ ֵ ְ ִ וּטים ִ בּניהם ַה ְשּׁח
ֶ ֵ ְ בּשׂר ַ ְ יתּנוּ ִמְִ ַעד ִכּי,וּבנוֹתיו
ָ ְ בּניו ָ ָ בּשׂרַ ְ לרעבוֹנוֹ
ֲ ַ ְ ימ ַתּק לוֹ
ְ ִ ,ִמאוּס
Ècƒ ȉBa
ƒ ¿ NaÓ
« ¿ƒ ÔB‰pÓ
¿ƒ „ÁÏ«¿ ÔzÓlÓ
«ƒ¿ƒ נה
¥½ Ÿ ´¤ £ Æ
¨ ¨ ³© § ¦ ¤À ¥
´© © §
´¥ ¦
‡Èˆa
»»¿ƒ ‡lk»… dÏ≈ ‡zL‡
«»¿ ƒ ‡ÏcÓ»¿ƒ ÏeÎÈÈ≈
:CȘ
»¿ƒ ÏÎa
»¿ C‡Ò
»¿» CÏ» ˜ÚÈ
≈» È„ƒ ‡˙˜Úe
»¿«¿
¬ ¦ ¨
¤̧ £
½ ¨ § Æ ¨ § Ÿ ®
− «¦ § ¦
¬¦ § ¦
«¤ ¨ § ¨ §
− § ¦Ÿ «
²§
˙‡Èq
« ƒ« ‡Ï» Ècƒ ‡˜pÙÓ„Â
»¿«¿ ƒ¿ C» ‡ÎÈkc
» ƒ«¿ נו Æ
¨ § © ©
³¨ § ¦ Ÿ « ¤̧ £ À̈ ª £ «¨ §
¹ § ̈
¨¸ © «
e˜pÙnÓ
¿«¿ƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ‡˙Á‡Ï
»»¬« dÏ‚
«¿« ˙Òt
« ¿«
de
«¿ƒ dÓȘ
«»¿ ‚a
«¿ƒ dÈÚ
« ≈ L‡z
≈¿ƒ eÎÈkÓe
ƒ«≈
´¦ § Æ
¨ ¥ ³© ¥
®Ÿ ¥
−¥ © § ¦ «¥
¤ ¨½ ¨ © ´¥ ©
:dze
« «¿ƒ
«¨ ¦ §
−¨ § ¦ ¨½ ¥
. ∑ ַה ְגּד ִוֹליםdze
»ƒ¿ de
»¿ƒ d˜ÈÁ
» ≈ Lȇa
ƒ¿ dÈÚ
» ≈ Úz
«≈
Ècƒ ‡‰e
»»¿ƒ dpÓ
«ƒ Ôe˜tÈc
¿ƒ¿ ‡‰a
»»¿ ÚÊe
≈¿ƒ נז
´¤ £ Æ
¨ ¤̧ ¨ §
¨ ¤À § © ´¥ ¦
´¥ © º̈ ¨ § ¦ §
‡˙Òa
»¿ƒ¿ ‡lk
»… ˙eÈÒÁa
ƒ¬« ÔepÏÎÈ˙
ƒ¿ ≈ ȇ
≈¬ „ÈÏ˙
ƒ¿
:CȘa
»¿ƒ¿ C‡Ò
»¿» CÏ» ˜ÚÈ
≈» Ècƒ ‡˙˜Úe
»¿«¿ ‡Èˆa
»»¿ƒ
½ ¨ § Æ ¨ § ¤ ® ¨ ©
Ÿ − ¤ Ÿ « §
¬¥ § Ÿ « ¦ ¥½ ¥
«¤ ¨ § ¦
− § ¦Ÿ «
² § ¬ ¦ ¨ ¤̧ £
.בּשׂר
ָ ָ אצלהּ ִמן ַה
ָ ְ ֶ לא ֶשׁר
ֲ ַ לּיתּן
ֵ ִ האחד ִמ
ָ ֶ ָ כּשׁתּאכל ֶאת
ַ ֹ ֶ ְ צרה
ָ ָ עינהּ
ָ ֵ תּהא
ֵ ְ בּכ ָלּן
ֻ ְ .קּט ִנּים ָ ֶ ָ ∑ d˙ÈÏLe
ַ ְ בּניה ַה »»¿ƒ ¿
וק
ÈÓb˙t
≈»¿ƒ Ïk» ˙È» „aÚÓÏ «¿∆¿ h˙«ƒ ‡Ï» ̇ƒ נח
´¨ © Æ
¥ § ¦ ¨ ¤ À £ «©
Ÿ ¹ § ¦ Ÿ ¸ ¦
ÏÁ„ÓÏ
« ¿ƒ¿ ÔÈ„‰
≈» ‡ÙÒa
»¿ƒ¿ ÔÈÈ˙Îc
ƒ ƒ¿ƒ ‡„‰
»» ‡˙ÈB‡
»¿«
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ˙È» ÔÈ„‰
≈» ‡ÏÈÁ„e
» ƒ ¿ ‡ÈwÈ
» ƒ« ‡ÓL
»¿ ˙È»
¥º © ¤ Â̈ § ¦ §  ®
¤ ©
¤ ´¥ © −¦ ª § © Ÿ½ ©
«¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § −¥
¤½ © Æ
¨ © § ³© § ¦ ©
ÔÁÓ
»» CÈa
»¿ ˙ÁÓ
«» ˙ÈÂ
»¿ C˙ÁÓ
»»» ˙È» »ÈÈ¿ LÙÈÂ
«¿«¿נט
³ ©
® ¤ § © ´ © −¥ §
½ § Ÿ ´ © ¤ Æ ¨Ÿ §
³¨ § ¦ §
:ÔÈÓȉÓe
ƒ¿ ≈¿ ÔÈLÈa
ƒ ƒ ÔÈLzÎÓe
ƒ ¿¿« ÔÓȉÓe
»¿ ≈¿ Ô
»¿¿«
«¦ ¨ ¡«¤ §
−¦ ¨
¬ ¦ ¨ ¢ «¨
½ ¨ ¡´¤ § Æ
ŸŸ §
.שׁליח ָוּתם
ִ ְ לקֵיּם
ַ ְ ,ליסּר »¡∆¿ .שּׁאר ַמכּוֹת
ֶ ְ ַ ְ ∑ ˙BӇ ָ ְ וּמבָדּלוֹת ִמ ָ ְ ֻ ∑ E˙kÓŒ˙‡
ְ ֻ מפלאוֹת ¿… « ∆ '‰ ‡ÏÙ‰Â
»¿ƒ¿
‡zÏÁ„
»¿∆ ¿ Ècƒ ÌȈÓ
ƒ«¿ƒ ÈLzÎÓ
≈ ¿¿« Ïk» ˙È» Ca» ˙ÈÂ
≈»¿ס
¨ §Ÿ − ¨
¬¤ £
¦ ½© § ¦
´¥ § © ¨ ¥ À §
´¦ ¥ §
:Ca» Ôe˜a„ÈÂ
¿¿ƒ¿ ÔB‰ÈÓ„wÓ
≈ »√ƒ
Ǭ
− § «¨ § ®
¤ ¥§ ¦
מּחלה
ָ ֲ ַ ָכּל ַה,'תּשׁמע ְוגוַֹ ְ ִ שׁמעַ ֹ ָ "והיה ִאם ָ ָ ְ ()שמות טו כּשׁהיוּ
ָ ֶ ְ ,פּני ַה ַמּכּוֹת ֵ ְ ∑ ִמ̉ÈtÓ
∆ ≈¿ƒ »z‚È¿…» L‡
∆ ¬
מיראין
ִ ְ ָ ְ ֵאין,"עליֶ ָ בּמצרים ֹלא ָא ִשׂים
ִ ַ ְ ִ ְ שׂמ ִתּי
ְ ַ ֲא ֶשׁר ָהיוּ,מצרים
ִ ַ ְ ִ וֹאים ַמכּוֹת ְמ ֻשׁנּוֹת ַה ָבּאוֹת ַעל
ִ ישׂראל ר
ֵ ְָ ִ
.בּדבר ֶשׁהוּא ָיגוּר ִמ ֶמּנּוָֹ ָ ְ ֶא ָלּא,האדםָ ָ ָ ֶאת :כּתיבִ ְ שׁכּןֵ ֶ תּדע
ַ ֵ ,עליהם
ֶ ֵ ֲ שׁלּא ָיבוֹאוּ ַגּם
ֹ ֶ מהם
ֶ ֵ יראים
ִ ְֵ
ÔÈÈ˙Î
ƒ ƒ¿ ‡Ï» Ècƒ ‡ÁÓ»» ÏÎÂ
»¿ ÚÓ
«¿ Ïk» Û‡« סא
¤ −¥ § ½ ¨
Ÿ ´ Ƥ £
¨½ © ¨ § Æ
¦ ¢ ¨ ³©
„Ú« CÏÚ
»¬ »ÈÈ¿ Ôep˙ÈÈ
ƒ¿« ‡„‰
»» ‡˙ÈB‡„
»¿« ¿ ‡ÙÒa
»¿ƒ¿
:CˆzLÈc
»≈¿ƒ¿
«¨ § «¨ ¦ −©
¤½ ¨ Æ
¨Ÿ §
³¥ § ©
®Ÿ ©
´¨ ©
. ∑ ְלשׁוֹן ֲ ִעלָיּהÌÏÚÈ
≈¿«
Ôe˙ȉ
≈¬ Ècƒ ÛÏÁ
»√ ÚÊ
≈¿ ÌÚa
«¿ Ôe‡zL˙Â
¬«¿ ƒ¿סב
¤½ ¦ ¡
´¤ £ © © ¨½ §
´¥ § ¦ Æ
¤ § © § ¦ §
‡zÏa˜
»¿∆« ‡Ï» ȇ
≈¬ ÈbÒÓÏ
≈¿ƒ¿ ‡iÓL
»«¿ ÈÎBÎk
≈¿ ¿
:C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓÏ
»¿ ≈¿
¬¨Ÿ §
− §
¨ § ©½ ¨
Ÿ ´ ¦ Ÿ® ¨
¦ −© ¨ ©
¬¥ § « §
«¤ Ÿ ¡
.וּעטין ִחלּוּף ְ ֻמר ִבּין
ִ ָ ' ∑ מB‚¿ ˙Áz
«« ËÚÓ
»¿ È˙Óa
≈¿ƒ Ìz‡LÂ
∆ ¿«¿ƒ¿
‡ËB‡Ï
»» ¿ ÔBÎÈÏÚ ≈¬ »ÈÈ¿ ÈcÁ„
≈« ƒ ‡Ók
»¿ ȉÈÂ
≈ ƒסג »
¤ § ¤
´¦ ¥ § ¤À ¥ £
¹̈Ÿ §
¨¸ ¤ £ «©
Â̈ ¨ §Â
ÔBÎÈÏÚ
≈¬ »ÈÈ¿ È„ÁÈ
≈¡∆ Ôk≈ ÔBÎ˙È
¿» ‰‡bÒ‡Ïe
»»¿«¿ ÔBÎ˙È
¿»
ÔeÏËÏh˙Â
¿¿«ƒ¿ ÔBÎ˙È ¿» ‰‡ˆLÏe
»»≈ ¿ ÔBÎ˙È
¿» ‡„B‡Ï
»» ¿
¬ ¦ £ «© §
¤½ ¥ £ ƨŸ § ³¦ ¨
´¥ ¼
¤ § ¤
´ §©§
:d˙ÈÓÏ
« ¿ ≈¿ Ôn˙Ï
»«¿ ÏÏÚ ≈» ¿z‡c
« ƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚÓ
«≈
¨½ ¨ £ «¨ ´© ¥ Æ
¤ § © ¦ § ®¤ § ¤
´¦ § © § −¤ § ¤
«¨ § ¦ §
¨ −¨ ¨ ¬¨ © ¤ £
"בּית
ֵ ( )משלי טו:וכן
ֵ ְ ,עקירה ∆¿«ƒ¿ .'להאביד ְוגוֹ
ָ ִ ֲ ∑ ְלשׁוֹןÌzÁq ִ ֲ ַ ְ ,עליכם
ֶ ֵ ֲ וֹיביכם
ֶ ֵ ְ ֶאת א ()מגילה י ∑ '‰ NÈNÈ
ƒ» Ôk≈
."'ֵ ִגּאים ִ ַיסּח ה
‡Ú‡
» ¿« ÈÙÈqÓ
≈»¿ƒ ‡iÓÓÚ
»«¿« ÏÎa »¿ »ÈÈ¿ CpcÈÂ
»ƒ¿« ƒסד
© §
¤ −¨ ¨ ¬¥ § ¦
¦½ © ´¨ ¨ § Æ ¨Ÿ §
³ § «¦ ¡ «¤
‡iÓÓÚÏ
»«¿«¿ ÔÓz»« ÁÏÙ˙Â
«¿ƒ¿ ‡Ú‡
» ¿« ÈÙÈÒ
≈»¿ „Ú«¿
C˙‰‡Â
»»»¬« ¿z‡« »zÚ„È
¿ «¿ ‡Ï» Ècƒ ‡˙ÂÚË
»»¿« ÈÁÏt
≈¿»
¤ £ À¦ ¥ £ ´¦ Ÿ ¡ ¨¹ ¨ § ¸© ¨ § ¤® ¨ ¨ ´¥ §
:‡‡Â
»¿«¿ ‡Ú‡
»»
¤ «¨ ¨ ¬¥
−¤ Ÿ £ «©
¬¨ ©
¨ § ²© ¨ Ÿ «
לכמרי
ֵ ְ ָ ְ גּליּוֹת
ִ ָ וגל
ְ ֻ ְ מעלים ַמס
ִ ֲ ַ ֶא ָלּא,אלהוּת ַמ ָמּשׁ ְ ַ ְ ∑ ÌÈÁ‡
ֹ ֱ ֹלא ֲעב ַוֹדת,כּתרגּוּמוֹ ƒ≈¬ Ìȉχ
ƒ… ¡ ÌM
» »z„ÚÂ
¿«»¿
.כּוֹכבים
ִ ָ ֲֿעב ַוֹדת
זק
ÁÓ
»¿ ‡‰È
≈¿ ‡ÏÂ
»¿ Áe˙
« ¿ ‡Ï» Ôep‡‰
ƒ» ‡iÓÓÚe
»«¿«¿ סה
© − ¨
¬¤ § «¦ Ÿ § © ¦½ § © Ÿ ´ Æ ¥ ¨
³¦ ©
ÏÁc
≈ » Ï≈ Ônz
»« CÏ» »ÈÈ¿ ÔzÈÂ
≈ƒ¿ CÏ‚
»¿« ˙ÒÙÏ
« ¿«¿
:LÙ
»¿ ÔÁtÓe
«¿« ÔÈÈÚ
ƒ¿« ˙ÎLÁÂ
«¿ «¿
¦ −© ¥
¬ § ¦ §
¨½ ©
´¥ ƨ ¬ § ¸¨Ÿ § Á
© ¨ §
®¤ § © © §
¤ «¨
¬ £ «© §
¿ƒ¿ ."שּׁמים ִ ְיר ָגּזוּ
ÔBÈÏÎÂ ִ ַ ָ וֹסדוֹת ַה
ְ )שמואלֿב כב( "מ,"ִ ְיר ָגּזוּן "וזאת ַ ָ « ∑ ֹלאÚÈb˙
ֹ ְ ( )ישעיה כח: ְכּמוֹ,תּנוּח ƒ¿« ‡Ï…
.תּבא
ֹ ָ ולא ֹ ְ ,לישׁוּעה ַ ְ ∑ ÌÈÈÚ
ָ ִ מצ ֶפּה ƒ« ≈ ,''דּחל
ֵ ָ :כּתרגּוּמוְֹ ַ ְ ,חרד »« Ï≈ ."גּעה
ֵ ָ ∑ ֵלבÊb ָ ֵ מּר
ְ ַ ַה
"שׁמעוּ ַע ִמּים
ְ ָ ( )שמות טו,"רגזה ָל
ָ ְ ָ תּחת
ַ ַ "שׁאוֹל ִמ
ְ :ְכּמוֹ
‰Â˙
≈» ȉ˙e
≈¿ ÏwÓ
≈√ƒ CÏ» ÔÏz
»¿ CÈiÁ
»« ÔB‰Èƒסו
¨½ §
¨ §´© Æ
¨ § © «¨ ®¤ ¤ ¦ − §
¬ ¦ ª §
¤½ ©
´ ¨ §
:CÈiÁa
»«¿ ÔÈÓȉ˙
ƒ ≈¿ ‡ÏÂ
»¿ ‡ÓÓÈÂ
»» ƒ ‡ÈÏÈÏ
»¿ ≈
«¤ © § −¦ £ «©
Ÿ¬ §
.לּוֹקח ְתּב ָוּאה ִמן ַהשּׁוּק
ַ ֵ ֶזה ַה:דּרשׁוּ
ְ ָ בּוֹתינוּ
ֵ ְ ַור (ק"ג ספק ָקרוּי ֵ ָ ָכּל,סּפק ֵ ָ ∑ ַעל ַהEÏ¿ ÌȇÏz
ƒÀ¿ EÈiÁ
∆«
.פּלטר ֵ ∑ ֶזה ַהEÈiÁa
ֵ ְ ַ ַעל ַהסּוֹמ ∆«¿ ÔÈÓ‡˙
ƒ¬« ‡ÏÂ…¿ ֵ ָ בּאה
)מנחות.'עלינוּ ָ ָ בּחרב ַהֶ ֶ ַ 'שׁמּא ָאמוּת ַהיּוֹם
ָ ֶ :''תּלוּי
ָ
‡LÓe
» ¿ «¿ ‡LÓ
» ¿ « ÔzÈ
≈ƒ ÔÓ» ÓÈ˙
« ≈ ‡Ùˆa
»¿«¿ סז
´¥ ¦ «¦
−© Ÿ
¤ ¬¤ ¨ ¤ ¤½
´¥ ¦ «¦ Æ
© Ÿ ¤Ÿ ³ ©
ȉ˙
≈¿ Ècƒ CaÏ
»ƒ ˙e‰ÂzÓ
¿«ƒ ‡Ùˆ
»¿« ÔzÈ
≈ƒ ÔÓ» ÓÈ˙
«≈
:ÈÊÁ
≈» ȉ˙
≈¿ Ècƒ CÈÈÚ
» ≈ eÊÁÓe
≈≈ ‰Â˙
≈»
−¤ ¥
¬¥ § © ¦ ¨½ § ¦ ´¤ £ Æ
§ «¨ §
© ³© ¦ ¤Ÿ ®
«¤ § ¦ ¬¤ £
קללתהּ
ָ ָ ְ ִ מר ָבּה
ֻ ְ שׁעה
ָ ָ וכל
ָ ְ ,תּמיד
ִ ָ מתח ְזּקוֹת
ַ ְ ִ שׁה ָצּרוֹת
ֶַ הערב ֶ ְ ִ ְ ( ∑ )סוטה מטÚ
ֶ ֶ ָ ויהיה ∆∆ ÔzÈŒÈÓ
≈ƒ ƒ Ó‡z
« … ˜aa
∆… «
.שּׁלּפניה
ָ ֶ ָ ְ ֶ ִמ ִ ֲ ַ ∑ ֶשׁל˜a
,שׁחרית ∆… ÔzÈŒÈÓ
≈ƒ ƒ Ó‡z ∆∆» .אמשׁ
« … Úe ֶ ֶ ֶשׁל
Ècƒ ‡Á‡a
» ¿»¿ ÔÈÙÒa
» ƒ¿ƒ ÌȈÓ
ƒ«¿ƒ »ÈÈ¿ CpÈ˙ÈÂ
»ƒ ≈»¿סח
´¤ £ Æ ¤ ¸¤ © ¼¦ ¢ «¨ »
¦ »© § ¦
¬¨Ÿ § Æ
§ «¦ ¡ «¤
ÔeacÊ˙Â
¿«¿ƒ¿ dÈÊÁÓÏ
«¿¿≈¿ „BÚ ÛÒB˙
≈ ‡Ï» CÏ» ˙ÈÓ‡
ƒ»¬
˙ÈÏÂ
≈¿ Ô‰Ó‡Ïe
»¿«¿ ÔÈcÚÏ
ƒ¿«¿ C„
»»¿ ÈÏÚÏ
≈¬«¿ Ônz»«
¤̧ § © © § ¦ § ® ¨ Ÿ § ¦ − ¬ ¦ Ÿ Ÿ « ½ §
¦ § ´© ¨
:‰˜c
≈»¿ «¤Ÿ ¬¥ § − ¨ §
¦ §
¬¦ ¨ £ «©
²¤ §Ÿ « § ¨
,"כּר ֶתּםְ ַ "והתמ
ַ ְ ִ ְ לפרשֵׁ ָ ְ יתּכן
ֵ ָ ִ ולא
ֹ ְ ,(וועט זיך אליין וועלין פערקייפען ÌL ∆ ¿««¿ƒ¿ .בּשׁביה
» ÌzkÓ˙‰Â ָ ְ ִ ְ בּספינוֹתִ ְ ִ ∑ ˙Bi‡a
ƒ√»
פּני
ֵ ְ ִמ,אחרים ִ ֵ ֲ וֹכריםִ ְ כּר ֶתּם' ַעלֿ ְ ֵידי מ ְ ַ 'ונמ
ְ ִ ְ בּלשׁוֹן ְִ לעבדים
ִ ָ ֲ ַ להםֶ ָ כּריםִ ָ נמ
ְ ִ להיוֹת ְ ִ קּשׁים
ִ ְ מב ∆¿… ¿
ַ ְ ∑ ַא ֶתּםEÈȇÏ
.""ואין ֶֹקנהֵ ְ :אחריו ָ ֲ ַ שׁנּאמר
ַ ֱֶ ֶ . ֶ ֶהרג ְ ִוכ ָלּיוֹןעלי
ֶ ָ יגזרוְּ ְ ִ ∑ ִכּי‰˜
∆… Ôȇ ≈¿ .שׁפחוֹת ָ ְ ול
ְִ
בּלע"ז איפורוונדרי"ץ ווי"ש )און איהר ַ ַ ְ ∑ ÌzkÓ˙‰Â
∆ ¿««¿ƒ¿
חד
ָ ג ְמי סֵ ניתו
ַ ְ ִ בה
ָ ְ על־ידי ַה ֵ ְ ַ ֶ .( ב,ת" )יומא פוזכ ֻ ְ ִ ל מצרי
ִ ַ ְ ִ ' היב ְ ִ "והֱ ֶ נאמר ַ ֱ ֶ תנפר
ֵ ָ ָ ָ ְ ֶ כחה ָ ֵ ַהס ְִ
.דת
ָ על־ידי ֲעב
ֵ ְ ַ לזהֶ ְ יע
ַ ִ ַמר ֵאינמָ יקצ ִ ַ אפיל
ִ ֲ ֶ תכ ְַֻ ואי
ֵ ְ תפחול ָ ְ ִ ְ לעבדי ִ ָ ֲ ַ יבי
ֶ ְ ְלאָ ר ֶ ְ ַ והתמ
ַ ְ ִ ְ 'ת גאנֳִָ
ה
ָ דְ ת ַהצ ִניצַ תלזכ ֻ ְ ִ נהפכיִ ָ ֱ ֶ ,בה
ָ ְ על־ידי ַהֵ ְ ַ הרי ֲֵ ֶ :תאלמעל
ָ ִ ֲ ַ ְ ב ֶזהתָ לפר ֵ ָ ְ ֵ ְוי."נה ֶק
־אי־
ֵ ֵ ֶ ַמה.תמא ֵ ְ ת ַהקלי ִ ְ 'ת ְלגנדְ על־ידי ַה
ֵ ְ ַ פל ְֶָ למעלת
ַ ֲ ַ ְ ראל ֵ ָ ְ ִיא־זה ָיב ֶ על־ידי
ֵ ְ ַ ֶ כחה ִהיא ָ ֵ ַ ֶ נה ָ ָ ַ ַה
תציצִ לברר ַרק ֶאת ַה ֵ ָ ְ ראפ ָ ְ ֶ ,יק ִ ַ דת ַהַ על־ידי ֲעב ְֵ ַ בריִ ָ ְ ל ַהָ עלי ֶ ָ א"והיה ִכי ָיב ָ ָ ְ בת ָ ֶ מְ ,בה ָ ְ ַה
מצותי )ראה דרגנַ תַ לי ִ ְ ִמר ָ ְ ָ ֶ ,ריִ ָ ַהברי ִָ ְ ַ ֶ ַעדָ ב ְבַ ' ְו גלבבֶ ָ ְ ת ֶאל ָ בֵ והֲ ַ 'ללה ג
ָ ָ ְ וה
ַ ְ רכה
ָ ָ ְ ה ַהֶ האֵָ
.( א,קצא .( א־ב, ל'" )נצבי "' גאלקי ֶ ֹ ֱ 'ה
תמאֵ ְ ת ַהקלי
ִ ְ 'גְ מצאיִ ָ ְ ִ ֶ ה ָ דְ ת ַהציצ ִ ֶ יו
ָ ֵ מ
ִ נע ֲ ַ תנד ְ ֶ בהָ ְ לה ָ ד"
ְ ֶ בה ִהיא ָ ְ מעלת ַה ַ ֲ ַ ,הֵוה ְִ
חק
יב."
"וה ְִ
יב בה "ֶ ֱ
וה למעלת ַה ְ ָ כחה ִהיא ָלבא ְ ַ ֲ ַ ברי ַה ֵ ָכל ִ ְ ְֵָ ה
קד ָ רְ ִ
בָ ְ ָ ֶ הרי ִמ ֶה מ ָ
תרֵ ֲ ,
למ ָה ַמ ָה ְי ֵ נפלַ ְ ְָ
לעבדי
יביִ ָ ֲ ַ רְ ָ לא ְ ֶ "והתמ ַ ְ ֶ
בה ְ ִ ְ ַ ועל־ידי ַה ְ ָ ְ ַ ְֵ לקלי ַת
פלִ ְ ִ רַ ה ִיצצת ֶ ָ ְ תר ִמ ֶֹ נעלה י ֵ
מקֶ ֲ ַ הא ְ ָ
לית ִ "היא ְמקַ ה ְ ִ חינת " ָ אפילִ מ ְ ִ ַולפחת"ִ ֲ ֶ , ְְִ ָ תר" )ראה למ ָה י ֵ נפל ְ ַתר ֵ י ֵ"ל ַה ָב ַ
ע ָלל ַהָד ַוכ ְ ָ
נגַ ְ ,
ַ
מברריִ ניצצת יביִ ְ ָ ְ ,"
"אֶ ְ
יבי ה" א )לקוטי־תורה ראה לב ,רע"ג( ֶ ֵ א ֶר
ולכֲ ַ ,
בארוכה שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילֵ ָ ְ .(
קלית ֵא ה ֶ ִ ְ ִ ועל־ידי ֵירר ִניצצת ַה ְד ָ הֵ ְ ַ ְ . ַה ְד ָ מאת( קלית ַה ְ ֵ )ג' ְ ִ כיִ ַ ניצצת ֵאְ ֶ מה ְ ִ
מברריַ ְ ְ ְָ ִ
חינת
תרַ ִ ְ , נעלה ְי ֵמתה אר ַ ֲ ֶ
מ ֶָ ַ ְ ִ נה" ְ ִ ֶ "ואי קֶ נה
ואיֵ ְ" קלי ַת
בירר ַה ִיצצת ֶ ִ ְ ִ מא ֶר ְ ֵתר ֵ ֲנעלה י ֵנמ ָ אר ַ ֲ ֶ ְִ
הה ִהיא חינה זְ ב ָ"אי) "ראה לקוטי־תורה האזינו עא ,ד(ָ ִ ְ ֶ , " ֵאי נג.
ַ
האצילת )תורה־אור עו ,ב(. לִ ֲ ָ נה" ע ָ "קֶ נה
חינת "ק
ִַ מ ְ ִ ַ נה
ה ַ ָ ָ
מצרי גַ ֶ ,"' יב ה' ִ ְ ַ ִ "וה ִ ְ
נימי ְ ֶ ֱ
ְ ֶוזהַ ה ֵירַ ה ְ ִ ִ
‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „ÈwÙ
˜ƒ« Ècƒ ‡ÓÈ
»»¿ ÈÓb˙t
‡≈»¿ƒ ÔÈl
סט ≈ƒ
¤À ¤
´¨Ÿ §
¨ ¦ ¤ £ ¹¦ § ©
¸¥ § ¦ Á
¤ Á¥
„a« ‡BÓ
» ¿ ‡Ú‡a » ¿«¿ χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ Ê‚ÓÏ
¿«¿ƒ
:Áa
≈… ¿ ÔB‰nÚ
‚¿ƒ Ê
≈¿ Ècƒ ‡ÓÈwÓ
»»¿ƒ
½¦ § ©
´© § ¦
® ¨ ¤´¤ §
−¥ ¨ § ¦
¬¥ § ¤ ¦ §Ÿ²
«¥Ÿ §
−¨ ¦
¬© ¨ ¤ £
שׁבּ'ת ַוֹרת ָ ְ ∑ ˙Èa‰
קללוֹת ֶ ְ וּעה«¿ƒ .
ƒ¿« „lÓ וּב ְשׁב ָ
בּאלה ִתּוֹרה ְ ָ ָ
עליהם ֶאת ַה ָ ַ ְ ֶ ∑ χNÈ
שׁיּק ְבּלוּ ֲ ֵ ֶ ‡˙≈ »¿ƒ ÈaŒ
≈¿ ∆ ˙ÎÏ
… ¿ƒ
בּסיני.
שׁנּאמרוּ ְ ִ ַ
כּהנים' ֶ ֶ ֱ ְ
ֲֹ ִ
מתעל
ואינֵ ַ ְ ִ לנס ְ ֵ
תרל ַ ֵ
האד הא ֶ ִ ְ ַ ֵ טבע ָ ָ ָ אזי ֶ ַמרהַ ֲ ֶ , ְֻ ֶ לעיניכ גו'
ל־ ֲא ֶרָ ע ָה ְיהָה ְ ֵֽ ֵ ֶ
את ָל ראיתֵ
ֶ ִ ְ ַא ֶ
מביאיאינִ ִ ְ ניֵ אָ ֵ כִ ִ
טבעֵ ָ ֶ , נע ֶה ֶ ַ הרל ַ ֲ
ִמ ֵֶ ְ ֶ ְ , ַ ה ֶֽה:
לדעת גו' ַעד ַה נתְ יהָה ָ ֶ
לכֵ לבַ ַ ָ ולא־ ָ ַ
ְ ֹֽ
ליראה.
ְ ְִ ָ ולק ) כט ,א־ג .ובפירוש רש"י( "ה ְ ִ ָ ֵ חסדי ַה ָ ָלה ִיר ֶאת ַ ְ ֵ ְַ
לקרב להביא ְ ֵ"חסדי ַה ָקִ ,"היא ְ ָ ִ הֵ ְ ַ ניֵ אֵ ֶ פע ַת ִ ִ
ְֻ ני
תנֵ ְ כ ָה ְמקמת ֶ ָ ְ מצינַ ְ הרי ָ ִלתמ ֵַ ֲ ,לכא ָרה יֵֹ ְ ִ ְִ
ת להי ָ יראה ִ ְ
עליָ ְ ִ
אינִ ֲ אָ ֵ ֶ בהַ ְ ,
יע ַה ָ
מ ְ ִ ַ דבקת ְ ַ ְֵ כג:להְ , עֶ ָ יֲ ַ ֶ לְ להדת ַלה' ַעל ַה ִ ִ ראל ִ ָ ִי ְ ָ ֵ
רה הה ָ ָ
צריכה ַ ַ
ני האָ ִ ְ , בר ִ ִ ה ָ ָ
הרי ִאַ מ ִיר ֶ ַ מיד ִיֵ ֲ ,
ְ ִ ִ אמינַ ה' גָ 'אז יָ ִיר לה גַ 'וַ ֲ ִ ראל ֶאת ַהָד ַה ְד ָ "וַ ְרא ִי ְ ָ ֵ
ַ
בה.יע ַה ָ מ ְ ִ ַ ואהבה ְ ַ
לפעל ֵקרב ְ ַ ֲ ָ זה ִ ְ ֹ ֶָ וכה ָה ַרת? ראל" )שמות יד ,לא; טו ,א(ֵ ָ ְ , בני ִי ְ ָ ֵ
מ ֶה ְ ֵ ֹ
בריו )בפסוקי ד־ה(: המ ֵָ ָ ְ רנְ ֶ ְ מ ֶה ַ ֵסק ֹ בניֵ א ע ֵ ְִִ "לה ִיר
דק ְלנַ ְ ר"י ְ ִ רמז ַ ִ עניֶ זה ָ ַ אר ִ ְ ָ למרֵ ֶ ,ְויֵַ
למתיכ
ד ָרֹ ,לא ָבלֶ ֵ ֹ ְ ַ נה ַ ִ ְ ארעיָ ָ אתכִ ָ ְ ַ לֶ ְ ֶ "וא ֵ ָ ולק ." "ה ְ ִ ָ ֵ חסדי ַה ָ ָ
ֶאת ַ ְ ֵ
ויי
אכלִ ַ ְ
לחֹ לא ֲ ַ ְ ֶ רגלֶ ֶ ,
מעל ַ ְ ֶ בלתה ֵ ַונעלֹ לא ָ ְ ָ מעליכְ ַ ַ ְ
ֲֵ ֵ ֶ והרגילתְ ,מַ הֵס בע ְ ָ ְ ִ דר ַה ֶ ַ צאיִ מ ֶ ֶ
ניַ ה ְ ִ נִ ִ הֵה ,יֶ ְ ָ
ְִ
"לה ִיר
עליהַ ְ היה ֲ ֵ ֶ כיחָ ָ ֶ על־זה ה ִ ָ תיתֶ ַ ֶ ," כר ֹלא ְ ִ ֶ ְו ֵ ָ יראת
עליַ ְ ִ בעִ ֲ אִ מ ִ ְ ָ וניֵ ָ קריעת ַי־סִ ִ ְ , ִ ְִ ַ
ולק .""ה ְ ִ ָ ֵ חסדי ַה ָ ָ
ֶאת ַ ְ ֵ יר
רי ְמקמת ֶ ַ ִ מצינִ ְ ואכִ ָ "הֵ ָ ְ , לי ַה ָ ָהרממת ְ ַ ֵ ָ ְ
בקי א ִֶ ֵ ְ "הבני ֶ ַ
"הַ ה ֶה"ִ ְ ַ ֵ , ר"יַ ֶ : מ ִיִ ַ ְ ֶוזהְ ַ ֶ ל"ה.
עליהָ ָ ַ יְ ,וידֶ ֵ ֲ אַ ה ִ ִראל ְ ֵ ני ִי ְ ָ ֵ
ְֵ
ק." וחפציָ ַ
ֲַ ֵ ִ זמ
כת ְ ַ מ ֶ ֶ
נית ֶ ִ ְ הנהגה ִ ִ
ניְ ,והא ַ ְ ָ ָ אחר יֶ ְנִ ִ ְ ַא סג ַ ֵ
טק
‡i˙‡
»«» CÈÈÚ
» ≈ ‰‡ÊÁ
»»¬ Ècƒ ‡i
»«¿¿« Èq
≈ƒ ב
Ÿ Ÿ «¨ ® ¤ ¥ − ¨ ¬¤ £
Ÿ ½ Ÿ § © Æ
© ©
:Ôep‡‰
ƒ» ‡i
»«¿¿« ‡i˙ÙBÓe
»«¿
«¥ ¨
−¦ Ÿ § ©
²¦ § Ÿ « © §
ÈÊÁÓÏ
≈¡≈¿ ÔÈÈÚÂ
ƒ¿«¿ ÚcÓÏ
«ƒ¿ ‡aÏ
»ƒ ÔBÎÏ¿ »ÈÈ¿ ‰È
«¿ ‡ÏÂ
»¿ג
− § ¦
¦¬© ¥ §
© ½© ¨ Æ¥ ¬¤ ¨
¸¨Ÿ § Á
© ¨ Ÿ « §
:ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈ
» „Ú« ÚÓLÓÏ
«¿ ƒ¿ ÔÈ„‡Âƒ¿À¿
«¤ ©
¬ © −©
©®Ÿ § ¦
¦´© § ¨ §
,עליה
ָ ֶ ָ שׁבט ְ ְ ִ בּני
ֵ ְ שׁליט ֶאת ִ ְ וּמה ַא ָתּה ַמ ָ ,ְונתּנה ָלנוּ
ְִָ חסֵדּי ַ ְ ∑ ˙Ú„Ï
ְ ַ לה ִכּיר ֶאת « «» Ï≈ ÌÎÏ ∆» '‰ Ô˙Œ‡ÏÂ
«» … ¿
?'נתּנה ָ ְ ִ ָלנוּ,נתּנה
ָ ְ ִ לכםֶ ָ 'לא
ֹ :מחר ָ ָ ְויאמרוּ ָלנוּ יוֹם
ְ ֹ ∆« ÌBi‰« „Ú« .ולידּבק בּוֹ
∑ ‰f‰ ֵ ָ ִ ְ ,ֿהוּאַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ
( )לעיל כז:להם ֶ ָ אמר
ַ ָ ועל ֹזאת ַ ְ ,דּבר
ָ ָושׂמח ֹמ ֶשׁה ַעל ַה ַָ ְ לבני
ֵ ְ ִ תּוֹרהָ ספר ַה ֶ ֵ שׁנּתן ֹמ ֶשׁה ַ ָ ֶ שׁמע ִתּי ֶשׁאוֹתוֹ ַהיּוֹם ְַָ
שׁא ֶתּםַ ֶ הבנתּי
ִ ְ ַ ֵ ַהיּוֹם ַהֶזּה,"'לעם ְוגוָֹ ְ נהיית
ָ ֵ ְ ִ "היּוֹם ַהֶזּה
ַ בּני
ֵ ְ כּהנים
ִ ֲ ֹ "ויּתּנהּ ֶאל ַהָ ְ ִ ַ ( )לקמן לא:שׁנּאמרַ ֱ ֶ ֶ ְכּמוֹ,לוי
ִֵ
.בּמּקוֹם ָ ַ וחפצים
ִ ֵ ֲ ַ דּבקים
ִֵ ְ ֹמ ֶשׁה:ואמרוּ לוֹ ְ ָ ְ לפני ֹמ ֶשׁה ֵ ְ ִ ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ָבּאוּ ָכּל,"לויִֵ
תּוֹרה
ָ בּלנוּ ֶאת ַה ְ ַ ְ ִוק,בּסיני
ַ ִ ְ עמדנוְּ ַ ָ ַאף ָאנוּ,ַר ֵבּינוּ
‡Ï» ‡a„Óa
»¿¿«¿ ÔÈL
ƒ¿ ÔÈÚa‡
ƒ¿¿« ÔBÎ˙È
¿» ˙Èa„Â
ƒ»«¿ד
³ ¨ Ÿ « ®¨ § ¦ © −¨ ¨
¬ ¦ ¨ § ©
²¤ § ¤ ̈
¬¥ «
ÏÚÓ
«≈ B„Ú¬ ‡Ï» CÒÓe
»»¿ ÔBÎpÓ
¿ƒ ÔBÎ˙eÒk
¿ ¿ ˙‡ÈÏ
« ƒ¿
:CÏ‚
»¿«
«¤ § ©
¬© ¥
−¨ § «¨ Ÿ
¬ § © «© §
¤½ ¥ £ «¥ Æ
¤ ¥Ÿ « § ©
‡Ï» ˜ÈzÚÂ
ƒ«¿ ˙„Á«¬ ÓÁÂ
«¬« ÔezÏ·
¿«¬ ‡Ï» ‡ÓÁÏ
»¿« ה Æ
© ¸© §
® ¤ ¦ § Ÿ ´
−¨ ¥ §
¦¬© §
¤½ § © £ Ÿ´
¤ ¤
:ÔBΉχ
¬»¡ »ÈÈ¿ ‡‡
»¬ ȇ
≈¬ ÔeÚc˙c
¿ƒ ¿ ÏÈ„a
ƒ¿ Ôe˙È˙L
≈¿
«¤ ¥ Ÿ « ¡
−¨Ÿ §
¬ ¦ £
²¦ ½ § «¥
‡kÏÓ
»¿« ÔBÁÈÒƒ ˜Ùe
«¿ ÔÈ„‰
≈» ‡˙‡Ï
»¿«¿ Ôe˙È˙‡Â
≈¬«ו
 § ¤Â ¤ «¤
Ÿ ´ ¦
´¥ ¥ © ®
¤ ©
´ ¨ © ¤
Ÿ − ¨ ©
‡˙eÓ„˜Ï
»» »√» Ô˙Ó„
»¿« ¿ ‡kÏÓ
»¿« ‚BÚ¿ ÔBaLÁ„
¿ ∆¿
:ÔeBÁÓe
¿ ‡˜
»»¿ ‡Á‚‡Ï
»»¬«
«¥ © ©
−¨ ¨ § ¦ ©
²¥ ¨ § ¦
¨ ¨ © ¤ «¤ ¸§
בּעיםִ ָ ארְ ַ שׁנתוֹ ַעד
ָ ְ וחכמת ִמ
ַ ְ ָ ְ דעתּוֹ ֶשׁל ַרבּוֹ ְ ַ ַעל סוֹף ִ ∑ ַע ָתּה ַא ֶתּם ר‰f‰
וֹאים ∆« ÌB˜n‰ŒÏ‡ »« ∆ e‡z … »«
עליכם ַה ָמּקוֹם ַעד ַהיּוֹם ֶ ֵ ֲ הק ִפּיד ְ ִ ֹלאוּלפיכ
ָ ִ ְ ,שׁנהָָ ואל ָירוּם
ַ ְ בּמּקוֹםָ ַ תּבעטוּ
ֲ ְ ִ ַאל,וכבוֹד ָ ְ בּגד ָלּה
ֻ ְ ִ עצמכם
ְְֶַ
וּשׁמר ֶתּם
ְ ַ ְ וּלפיכ
ָ ִ ְ , ַ ְיק ִפּידואיל
ָ ֵ ָ אבל ִמ ָכּאן ָ ֲ ,ַהֶזּה :אחר
ֵ ַ דּבר
ָ ָ .בּרית ַה ֹזּאתִ ְ דּברי ַה
ֵ ְ ִ וּשׁמר ֶתּם ֶאת
ְ ַ ְ ,לבבכם ְְֶַ
.'דּברי ַה ְ ִבּרית ַה ֹזּאת ְוגוֹ
ֵ ְ ִ ֶֿאת וֹמד
ֵ אדם ע ָ ָ שׁאין
ֵ ֶ ( )ע"ז ה,"לדעתַ ַ ָ לכם ֵלב ֶ ָ 'נתן ה ַ ָ "ולא
ֹ ְ
‡ÒÁ‡Ï
»»¬«¿ dp‰ÈÂ
«ƒ» ƒ ÔB‰Ú‡
¬ ¿« ˙È» ‡Òe
»¿ƒ¿ ז ®
¦ ¨ © §
−¦ ¥ « ¨
¨½ £«© §
´¨ § ¦ ©
¨½ § © ¤ Æ
© ¦ ©
˙e‚ÏÙÏe
¿«¿ „‚„
»¿ ‡ËLÏe
»¿ƒ ¿ Ôe‡„
≈ ¿ƒ ‡ËLÏ
»¿ƒ ¿
:‰MÓ„
∆«¿ ƒ ‡ËL
»¿ƒ
«¦ © § «© ¤ ¬¥
−¦ £ «© §
Ôe„aÚ˙Â
¿¿«¿ ‡„‰»» ‡ÓȘ
»»¿ ÈÓb˙t
≈»¿ƒ ˙È» Ôeh˙Â
¿ƒ¿ח
® ¨ Ÿ
−¤ ¦ £ «©
Ÿ ½ ©
´¦ § © Æ
¥ § ¦ ¤
¤À § © §
:Ôe„aÚ˙
¿¿« Ècƒ Ïk» ˙È» ÔeÁψ˙c
¿¿ƒ ¿ ÏÈ„a
ƒ¿ ÔB‰˙È
¿»
ÙÙÙ
« £ «©
¬¤ £ ¨ −¥
¦½ § ©
© ´© §
חסלת פרשת תבא . לעבדי"ו סימ,קכ"ב פסוקי
41 Enò
§ ¦ ék"
¦ :6 aezky enk - :áéúëãk
¦ § ¦ § ,"dpeilrd ux`"a - ,da¨ úìòîì
© £ © § õ÷¥ ïéàå ¥ § óBñ ïéàL ¥ ¤ ,"àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéà-øBà"¥ 1
42 `id ,miig ly xewnd `idy dpeilr dnkg - ,íéiç ¦ © øB÷î§ ,Búîëçîe
¨ § ¨ ¥ Cøaúé
¥ ¨ § ¦ epnî¤ ¦ CLîpä
¨ § ¦ © úeiçäå
© © § øBàä¨ úlãâe © ª§ 2
43 xi`nd - EøBàa § § ,"seq oi`" mr zcge`ne dlha ,"jnr" úBìònä
£ © © íeøì§ ,úéìëúå¦ § © § õ÷¥ ïéॠãò© ,éelò¦ øçà © © éelòa¦§ 3
44 xi`nd xe`d - ,"øBà äàøð ¤ § ¦ ,"dpeilrd ux`"l "dnkg"n zepeilrl zilkze seq oi`y oeeik ixd - .äìòî ¨ § © äìòîì
¨ §©§ 4
45 lkl "dpeilrd ux`"dn zekynpd zekyndd 5
46 mzeig milawnd mi`xapd ,"d`lir dnkg"n 6
47 øéànä
¦ ¥ © øBà eðéäc § © § ,dpnn ùã÷ä úøâà ixd ,dpeilrd dnkgdn 7
48 - äàlò
¨¨ ¦ äîëçî
¨§¨¥ úåéçäå øåàä úìåãâå úìòîì õ÷ ïéàå óåñ ïéàù ä"á 1 ,dlrp dnk cr had ilan 8
49 øB÷î§ ,dpeilrd dnkgdn éåìéò øçà éåìéòá åúîëçîå êøáúé åðîî êùîðä 2 jynpy xe`d ,dbixcna 9
50 éòãBéì
¥ § § òãBpëå)© © § íéiçä ¦© © äìòî äìòîì úåìòîä íåøì úéìëúå õ÷ ïéà ãò 3 leki - dxary dpya 10
51 znkg irceil - ,ïç¥ øåà äàìéò äîëçî øéàîå ãøåé äðùå äðù ìëáå 4 xzei dlrp xe` jynidl 11
52 -LàøŸ ìëaL ¨ § ¤ ,dlawd õøàì íìåòî ïééãò øéàî äéä àìù ùãåçîå ùãç 5 .dycgd dpya 12
53 ,äøéñpä
¨ ¦ § © àéä¦ äðMä ¨¨ © ìëá åùøùì ÷ìúñî äðùå äðù ìë øåà éë äðåéìòä 6 ãøBé¥ äðLå ¨ ¨ § äðL ¨ ¨ ìëáe ¨ § 13
54 íéLãç
¦ ¨ £ ïéçî ¦ Ÿ úìa÷îe
¤¤© § øôåù úòé÷ú é"ò ë"çàå åá äñëúî ùãçäùë ä"øò 7 - äàlò
4 ¨ ¨ ¦ äîëçî¨ § ¨ ¥ øéàîe ¦ ¥ 14
55 df - .('eë øúBé ¥ íéðBéìò
¦ §¤ øBà ,dpeilrd dnkgdn 15
øúåé äðåéìò 'éçáî ïåéìò ùãç øåà êùîð úåìôúäå 8
56 dlawd zxeza oipr
íéøãìå äðåéìò õøàì øéàäì äàìéò äîëç úâøãîáù 9 äéä
¨ ¨ àlLŸ ¤ ,Lcçîe
¨ ª § Lãç̈ ¨ 16
oipa oiprl xywda 10 õøàì¤ ¨ ¨ íìBòî¨ ¥ ïéãò ¦ © £ øéàî ¦ ¥ 17
57
íéìá÷îä íéðåúçúäå íéðåéìòä úåîìåòä ìë íä äéìò
,dpyd y`xa zeklnd 11 jynpd xe`d - ,äðBéìòä ¨ § ¤ ¨ 18
58
åúîëçå ä"á ñ"à øåàä ïî åðééäã äðîî íúåéç
59 z`ixa meia aezky itke ycg `ed "dnkg"n 19
60 y`x mei `ed) mc`d
êøåàá íééç øå÷î êîò éë áéúëãë äá ùáåìîä 12
"dnkg"ay ,ycegne 20
61 miwl` 'd ltie" :(dpyd
øå÷î äàìéò äîëçî øéàîä øåà åðééäã øåà äàøð 13
ycg xe` jynp dnvr 21
62 ,'eke 7 "mc`d lr dncxz
úìá÷îå äøéñðä àéä ä"ø ìëáù ç"éì òãåðëå) íééçä 14
dlrnly "seq oi`"n 22
63 epnny rlvd zcxtd
ïë úåéèøô éèøôáå ('åë øúåé íéðåéìò íéùãç ïéçåî 15
jynp df xe`e ,"dnkg"n 23
64 zxeza aezk .deg dzpap
ìëá øúåé íéðåéìò ïéçåî ïéëùîð íåéå íåé ìëá àåä 16
øBà ék¦ ,"dpeilrd ux`"a 24
65 dpeekd mc`y dlawd
øçà å÷ìúñðù íéðåùàøä ïéçåî ïðéàå øçùä úìôú 17
÷lzñî
¥ © § ¦ äðLå ¨ ¨ § äðL ¨ ¨ ìk̈ 25
66 zpiga ,"oeilrd mc`"l
íìåòä úåììëá ììë êøãå øúåé ïéäåáâ ÷ø äìôúä 18
-LàøŸ áøò ¤ ¤ ìëa ¨ § BLøL § ¨ ì§ 26
67 zpiga) zeliv`c `"f
.ä"øå ä"ø ìëá àåä ïë ïéðù éôìà úéùá 19
Îy`x axr lka - äðMä ¨ ¨ © 27
68 mler ly zecnd ly xe`d wlzqn dpyd 28
69 `"fn oigend zewlzqd - "dncxz miwl` 'd ltie"e ,(zeliv`d - LãçäLk¤Ÿ © ¤ § ,"seq oi` xe`" zEnvra eyxeyl ztlegd dpyd 29
70 f`e ,wlzqn lkydy dpiyd zrya xacdy itk ,(zecndn) dqkzn ycegdy bg" `xwp dpyd y`x - ,Ba äqkúî ¤ © § ¦ ,dpald 30
71 ici lr `ly) `"f ici lr `ly "zekln"l miycg oigen mikynp ,`id zeipgexa xacd zernyne ,f` dxi`n dppi` dpald ,5 "ea 31
72 itk xy`n dlrnl md dl`d miycgd oigend ,oky ,(zecnd - mi`xapde zenlerd z` dignd xe`d ,"zekln" zpigay 32
73 ïk¥ ,úeièøt¦ ¨ § éèøôáe
¥ ¨ § ¦ .`"f ici lr dlaiw "zekln"yk didy Ck-øçàå
¨ © © § ,eyxeyl wlzqne mlrzn - (dpal) "`xdiq" `xwpd 33
74 úlôz
© ¦ § ìëa¨ § øúBé
¥ íéðBéìò¦ § ¤ ïéçî ¦ Ÿ ïéëLîð
¦ ¨ § ¦ ,íBéå¨ íBé ìëa ¨ § àeä ïBéìò§ ¤ Lãç ¨ ¨ øBà CLîð ¨ § ¦ úBlôzäå ¦ § © § øôBL ¨ úòé÷z
© ¦ § éãé-ìò ¥ § © 34
75 - ,älôzä
¨ ¦ § © øçà
© © e÷lzñpL
§ © § ¦ ¤ íéðBLàøä
¦ ¦ ¨ ïéçî
¦ Ÿ ïðéàå
¨ ¥ § ,øçMä©© © dnkg - ,äàlò ¨ ¨ ¦ äîëç¨ § ¨ úâøãîaL
© ¥ § © § ¤ øúBé ¥ äðBéìò ¨ § ¤ äðéçaî ¨ ¦ § ¦ 35
76 - íìBòä
¨ ¨ úeììëa ¨ § ¦ ììk¨ § Cøãå¤ ¤ § .øúBé
¥ ïéäBáb¦ § ÷ø© ,lenz` ly iehiad itk - ,äéìò ¨ ¤ ¨ íéøcìå¦ ¨ © § äðBéìò
¨ § ¤ õøàì ¤ ¨ ¨ øéàäì ¦ ¨ § ,dpeilr 36
77 úéL"a¦ § ,mlerd lka `l` (dltzd zrya enk) mc`a wx `l íéðBéìòä
¦ § ¤ ¨ úBîìBòä ¨ ¨ ìk¨ íä¥ ,"dilr mixcle ux`l xi`nd" 37
78 àeä ïk¥ ,8 mlerd meiw ly dpy itl` zyya - ,"ïéðL ¦ § éôìà
¥§ © mdy dn - eðéäc § © § ,äpnî
¨ ¤ ¦ úeiç© íéìa÷îä ¦ § © § © íéðBzçzäå¦ § © © § 38
79 mikynp dpydÎy`x lkay - .äðMä-Làøå ¨¨ © Ÿ § äðMä-Làø
¨¨ © Ÿ ìëa¨§ cvn dpnn df oi` ,xzei dpeilrd dpigadn zeig milawn 39
80 .dycge dpeilr zeig - miycg oigen Laìîä
¨ ª § © Búîëçå
¨ § ¨ § àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBàä¨ ïî¦ `l` ,dnvr 40
תהלים.6 . א, ר"ה ח.5 ."' ודאי גם בח"ע נמשך או"ח זה מלמע' כו:( ב, "להעיר מלקו"ת )שה"ש נ:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .4
. א, ר"ה לא.8 . כא, בראשית ב.7 . י,לו
גיקlel` f"iÎf"h iyilyÎipy mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn
. ח"א רפ"ח.2 . הקדמת תיקוני הזוהר.1 . ב, ב"ב קנח.10 . א, תענית כד. כד, ראה שלח טו.9
lel` f"i iyily mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn דיק
ד"ה ולא.7 . ב, קנו.6 . ראה תניא ח"א פ"ג.5 . כו, יחזקאל א.4 . וראה להלן ס"כ. ע"ח שמ"ז פ"ב ובכ"מ.( ב, תקו"ז בהקדמה )ג.3
הובא לעיל ח"א רפ"ב; ח"ג )אגרת.13 . א, תהלים קג.12 . א, ברכות י.11 . כו, איוב יט.10 . ט, קהלת ט.9 . ו, משלי א.8 .תשבית
. ט, בראשית ב.14 . בשם הזוהר- התשובה( פ"ד
וטק lel` g"i iriax mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn
49 xyr cbpk zegek dxyr da yie zexitqdn d`a ixd dnypd yy - "`"f"n ,zexitqd lk opyi - "diyr"c ytp ly dbixcna 18
50 zexitqa mzervn`a oiadl mc`d leki okl ,zexitqd ïä¥ ïäL ¥ ¤ ,"dpia"ne "dnkg"n ,zekln - "`awep"n ,zecn 19
51 dxyr ok mb mpyi dnypay mixne`yk ,`l` .zepeilrd milkd ,oky - ,úeìéöàc ¦ £ © ð"åæc§ íéìëc
¦ ¥ § ,zeipevigd - íéøBçà ¦ © £ 20
52 ,dlrnly zexitqd xyrn d`a `idy iptn ,zexitqe zegek zexitqa miyalzne ,"diyr"a mixi`n "zeliv`" ly p"ef ly 21
53 ytpdny daiq jkaye ,zepeilrd zexitqd lk zexi`n dae od ,"diyr"d mler ly zexitqdy ixd ;18 "diyr"d mler 22
54 `ly ,oiivl yxcp - dlrnly zexitqa oiadl mc`d lkei - íäL ¥ ¤ ,"zeliv`"c p"ef ly milkd ly miixeg`de zeipevigd 23
55 zepeilrd zexitqly ,mdipia oeince jxr dfi` epyiy eaygi milka - íëBúaL ¨ § ¤ ,Lnî ¨ © úeäìàŸ ¡ md ,"zeliv`"c milkd 24
56 dfi` yi dnypd zegeklye ,dnypay zegekl oeinc dfi` yi æeðâå¨ § Laìîä
¨ ª § © àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà øéàî ¦ ¥ "zeliv`"c 25
57 oldl owfd epax `a ,okl ;zepeilrd zexitql `edy jxr wlga d"l wxtay d"dbda xne`y itk - ,úeìéöàc ¦ £ © äîëça
¨ § ¨ § 26
58 mey oi` oky ,yexitd zehyt hiytdl yiy ,oiivle lelyl "seq oi` xe`" recn ,xac ly enrh ,"`ipz"d xtq ly oey`xd 27
59 mdxa` ly cqgd zcn lr mb ixdy ,mdipia jxr meye oeinc xi`n ,"dnkg"ay "seq oi` xe`" ,ixd ;`wec "dnkg"a dxey 28
60 okÎitÎlrÎs` ,20 `ed jexa yecwdl "dakxn" didy ,epia` `ppwn d`lir `a`" ,"zeliv`"d mleray zexitqd lka 29
61 cqgd zcnl oeince jxr mey dl oi`y dilr mixne` ly milkay ixde ,zeliv`a zppwn dpeilr dnkg ,19 "zeliv`a 30
62 :owfd epax oeylae .dlrnly ,`ed jexa "seq oi` xe`" xi`n "zeliv`"d mleray zexitqd 31
¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .20 . תקו"ז ת"ו.19 . ראה ע"ח שמ"ז פ"ב.18 . ח, איוב לב.17 . וראה לעיל סי"ד. יב, קהלת ז.16 . שם.15
. כז, וירא יח.21 ." ועוד. פכ"ג. נת' בתניא ח"א פי"ח. ובכ"מ. ח, "ב"ר פמ"ז:‡"ËÈÏ˘
lel` g"i iriax mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn זטק
47 ly cqgd zcny ,dlrnl dhnln mb lley `ed zrke .epia` ,"dakxn" ly lehiad ote`l cr `ed jexa yecwdl ixnbl lha 1
48 ,z`fe - dlrnly cqgd zcn beqne oirn dppi` epia` mdxa` `edy zexnl card ,oky .epec`l card lehian dlrnl `edy 2
49 xn` okle - :øîà © ¨ äæìå
¤ ¨ § .miccvd lkn df oipr lelyl ick z` lhan `edy `l` ,invr oevx z`f lka el yi ,oec`l lha 3
50 àeä øôàäL¤ ¥ ¨ ¤ Bîëc § ¦ ,"øôàå¤ ¥ ¨ øôò
¨ ¨ éëðàå"
¦ Ÿ ¨ § :epia` mdxa` akexd iabl dlha "dakxn" eli`e ,oec`d oevx ipta epevx 4
51 ìL¤ Búeîöòå § © § Búeäî̈ mey dakxnl oi`y ote`a 5
52 urd - L ¤ ,óøNpä¨ § ¦ © õò䥨 ùã÷ä úøâà dfk ote`ae ,invr oevx 6
53 ákøî ¨ ,sxypy iptl äìòîìù äáäàå ãñç 'éçáù à"ãñå ä"á÷äì äáëøî 1 mdxa` ly elehia did
¨ § ª äéä̈ 7
54 çeø
© Lॠ:úBãBñé§ 'ãî¦ äáäà úãî úåäî âåñå ïéòî àéä úåðåéìòä úåøéôñá 2 .`ed jexa yecwdl epia` 8
55 ixd xac lk - ,øôò ¨ ¨ íé äðîî äàìôðå äìåãâ àéäù ÷ø ä"ò à"à ìù äáø 3 - ,àðéîà ¨ ¦ £ Czòc
¨ § © à÷ìñå
¨§ ¨§ 9
56 zeceqi drax`n akxen úåãîî òãåðë úéìëúå õ÷ ïéà ãò äìòî äìòîì 4 zrcd lr dler dide 10
57 Lॠ:úBãBñé§ 'âå§ ,22 dl` ïîöò ãöî úéìëúå óåñ [õ÷ ] íäì ïéàù úåðåéìòä à"ð 5 ãñ礤 úðéçaL
© ¦ § ¤ ,xnel 11
58 eëìäå
§ ¨ § eôìç
§ ¨ ¯ çeø
© íéî ¦© åäéàå ùîî íëåúá ùáåìîå øéàî ä"á ñ"à øåà éë 6 äìòîlL
¨ §©§¤ äáäàå
¨ £ © § 12
59 ïLòa
¨ ¨¤ eìëå
¨§ íäì̈
¤ úùáåìîä íãàä úîùðá ë"àùî .ãç éäåîøâå 7 àéä¦ úBðBéìòä § ¤ ¨ úBøéôqa ¦ § © 13
60 ïúákøäî
¨ ¨ ¨ §© ¥ äeäúnä
¤© § ¦ © à"ãñ î"î ìáà .ìåáâå õ÷ äéúåãîì ùéù øîåçá 8 úcî © ¦ úeäî¨ âeñå§ ïéòî ¥ ¥ 14
61 ea yi oyrd - ,òãBpk © © éëðàå à"æìå úåðåéìòä úåãî âåñå ïéòî ïä äéúåãîù 9 ìL ¤ "äaø ¨ © äáäà"
¨ £ © 15
62 ,dl` zeceqi dylyn ìù åúåîöòå åúåäî àåä øôàäù åîëã øôàå øôò 10 -åéìò¨ ¨ eðéáà ¦ ¨ íäøáà ¨ ¨ § © 16
63 eidy ,min ,gex ,y` 'âå ò"îøà úåãåñé 'ãî áëøåî äéäù óøùðä õòä 11 - àéäL ¦ ¤ ÷ø© ,íBìMä ¨ © 17
64 ãBñéå¦ ,urd ly ezakxda äåäúîä ïùòá åìëå íäì åëìäå åôìç ø"îà úåãåñé 12 ,dlrnly dad`de cqgd 18
65 àeäL¤ ,õòa¥ ¨ äéäL
¨ ¨ ¤ 'ãä© øôòä àåäù õòá äéäù 'ãä ãåñéå òãåðë ïúáëøäî 13 ,zenka - äìBãb
¨ § od 19
66 epi` `ed - BaL ¤ øôòä¨ ¨¤ ,zeki`a - äàìôðå
¨ ¨ § ¦ § 20
øàùðä àåä åá úèìåù ùàä ïéàå äèîì ãøåéä åáù 14
`l` ,oyrd mr dler 15 ly ezcnn - äpnî ¨ ¤ ¦ 21
67
åøîåçå åùîîå õòä úåäî ìë äðäå øôàä àåäå íéé÷
68 Làä
¥ ¨ ïéàå
¥ § ähîì
¨ © § ãøBiä
¥ ©
íãå÷ ïéòì äàøð äéäù éáåòå áçåøå êøåàá åúøåöå 16 äìòîì
¨ § © § ,epia` mdxa` 22
69 øàLpä
¨ § ¦ © àeä ,Ba úèìBL
¤¤
ø"îàù ÷ø åáù øôòä ãåñéî äéä åø÷éò óøùðù 17 õ÷¥ ïéॠãò© äìòî ¨ § © 23
70 dn - .øôàä
¤ ¥ ¨ àeäå§ ,íi÷
¨© dlecb mpn` - ,úéìëúå ¦ § © § 24
71 xtrd ceqin x`ypy
åì ùéå ïìåëî øúåé éøîåç àåä øôòä éë åá íéìåìë 18
Îlr j` - dpnn d`ltpe 25
72 `ed xt`dy ,ixd .uray
íä íéîä íâå çåøå ùàá ë"àùî éáåòå áçåøå êøåà 19
yi oeinc dfi` miptÎlk 26
73 did df iptly ,urd zedn
äéä ìëä åéáåòå åáçøå åëøà ìëå õòá øéòæî èòî 20
úBcnî ¦ ¦ òãBpk © © ,mdipia 27
74 ,jk .xt` `ed zrke ur
øàùðä øôàä àåäù øôòä ìà áù ìëäå øôòä ïî 21
íäì
¤ ¨ ïéàL ¥ ¤ úBðBéìòä̈ § ¤ 28
75 ,oldl owfd epax xn`i
åì ïéà øôàäù åîë äðäå ø"îà åðîî åãøôðù éøçà 22
óBñ [õ÷¥ :øçà ¥ © çqð] ¨ ª 29
76 did urdyk mcew mby
áçåøå êøåàá ìåãâä õòä úåäî ìà êøòå ïåéîã 23
- ,ïîöò ¨ § © ãvî © ¦ úéìëúå
¦ § © § 30
77 ìk¨ ,äpäå
¥ ¦ § .xt` `ed zrky ,xtrd - urd zedn xwir did ,ur uwa d`a `id ,dhnl zcxei zepeilrd zecndn drtyddyk 31
78 ,eyynl milekie "ynn" el yi urdy - BLnîe ¨ © õòä ¥ ¨ úeäî¨ dpnn mieedzn okly ,leab ly oipra xnelk ,zilkze seqe 32
79 Búøeöå
¨ § Bøîçå § ¨ § ,eay mind e` gexd e` ,y`dn `l ixd dfy zecndy itk ,onvr cvn ,j` .leab ilra mi`xape zenler 33
80 Bøwò
¨ ¦ ¯ óøNpL© § ¦ ¤ íã÷¤Ÿ ïéòì
¦ © ¨ äàøð
¤ § ¦ äéäL
¨ ¨ ¤ éáòå
¦ Ÿ § áçøå
© Ÿ § Cøàa
¤Ÿ § ék¦ ,zilkze seqe uw oda oi`e leab ila od ,mvra od zepeilrd 34
81 íéìeìk
¦ § çeø © íéî ¦ © LàL
¥ ¤ ÷ø© ,uray - ,BaL ¤ øôòä
¨ ¨ ¤ ãBñéî¦ äé䨨 jeza - íëBúa ¨ § Laìîe¨ ª § øéàî ¦ ¥ àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà 35
82 j` ,gexe min ,y` zeceqidn mb ekeza llek urdy - ,Ba xe`" ,`ed - ,"ãç© éäBîøâe
¦ ¨ § eäéà"å ¦ § ,Lnî ¨ © ,zepeilrd zecnd 36
83 agexd ,jxe`d mi`a epnny ,xtrd ceqin `ed eay xwird `lina ,cg` xac md ,zexitqd ly milkd ,eizecne "seq oi` 37
84 øúBé
¥ éøîç¦ § ¨ àeä ,eay xtrd ceqi - øôòä ¨ ¨ ¤ ék¦ ,urd ly iaerde -ïéàM-äî
¥ ¤ © ,"seq oi`" ly dpigaa od zepeilrd zecnd mb ixd 38
85 áçøå
© Ÿ § Cøट Bì Léå ¥ § ,zeceqid zyly x`y xy`n - ,ïlkî ¨ª¦ ,ixneg `edy seba - ,øîça ¤ Ÿ © úLaìîä
¤ ¤ ª § © íãàä ¨ ¨ ¨ úîLða© § ¦ § ïk¥ 39
86 ,iaere agex jxe` mda oi`y - ,çeøå © § Làa ¥ § ïk-ïéàM-äî
¥ ¥ ¤ © ,éáòå ¦Ÿ § cqgd zcny ,`lina oaen ixd - ,ìeáâe § õ÷¥ äéúBcîì¨ ¤ ¦ § LiL ¥ ¤ 40
87 agexe jxe`e ,zeynn ixd xak yi minly zexnl - íénä ¦ © © íâ婧 cqgd zcnn zlaben izla zepeilra dpeilre dlecb dlrnly 41
88 ìëå¨ § ,õòa
¥ ¨ ,xzeia dhern dcna - øéòfî ¥ § ¦ èòî © § íä¥ j` ,iaere ìáਠ£ ,seba zyaeln eznypy itk epia` mdxa` ly dad`e 42
89 ìkäå
Ÿ © § øôòä
¨ ¨ ¤ ïî¦ äéä ¨ ¨ ìkä"
Ÿ © ,urd ly - Béáòå § ¨ § Baçøå § ¨ § Bkøà §¨ ,aeygl mileki eid - àðéîà ¨ ¦ £ Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § ¨ íB÷î-ìkî ¨ ¨ ¦ 43
90 epnî¤ ¦ eãøôpL
§ § ¦ ¤ éøçà ¥ £ © øàLpä
¨ § ¦ © øôàä
¤ ¥ ¨ àeäL ¤ ,"øôòä ¨ ¨ ¤ ìठáL̈ úBcî¦ âeñå§ ïéòî
¥ ¥ ïä¥ ,epia` mdxa` znyp ly - äéúBcnL ¨ ¤ ¦ ¤ 44
91 xwir mcew didy xtrd `ed x`ypy xt`de - .çeø © íéî ¦ © Lॠzcny ,dhnl dlrnln owfd epax lly mcew - .úBðBéìòä § ¤ ¨ 45
92 úeäî¨ ìठCøòå ¤ ¤ § ïBéîc § ¦ Bì ïéॠøôàäL
¤ ¥ ¨ ¤ Bîk§ ,äpäå ¥ ¦ § .urd zedn mdxa` ly dad`de cqgd beqne oirn dppi` dlrnly cqgd 46
26 ãîçð
¨ § ¤ õò¥ äéäLk
¨ ¨ ¤ § Búeëéàå
¥ § Búeäî¨ ìठøôà
¤ ¥ äNòpL
¨ £ © ¤ øôòä
¨ ¨¤Búenëa
© § àì
Ÿ ,óøNpL
© § ¦ ¤ íã÷
¤Ÿ éáòå
¦ Ÿ § áçøå
© Ÿ § Cøàa ¤Ÿ § ìBãbä ¨ © õòä̈ ¥ 1
27 jxr mey ixd oi`y - ,ìLî-Cøc-ìò
¨ ¨ ¤ ¤ © 23 ìëàîì
¨ £ © § áBèå§ äàøîì zenkl `l jxr meye oeinc mey xt`l oi` - ,Búeëéàa
¤ §© § ¥ § àìå Ÿ § 2
28 oia oeinc meye jxr mey oi` jk ,urd oial xt`d oia oeinc meye Búeäî¨ [àeä] àeäL¤ óà© ,ezeaiygle ezeki`l `le urd 3
29 ly dad`de cqgd zcn iabl epia` mdxa` ly dad`d zcn - epnîe
¤ ¦ ,xt`d ly ezenvre ezedn `ed urd - Búeîöòå § ©§ 4
30 ,äfî
¤ ¦ øúBéå ¥ § ."zeliv`" ;xt`d - äeäúð ¨ © § ¦ ,urdn 5
31
32
íéôìàa
¦¨£©
xt`d oia - ,úBìcáä
ìécáäì
¦§ ©§
¨§ ©
ùã÷ä úøâà øîà© ¨ ìLî-Cøc-ìò
-åéìò
¨ ¨ ¤ ¤ © Ck̈ 6
¨ ¨ eðéáà ¦ ¨ íäøáà ¨ ¨§ © 7
33 iabl inybd urde
óà åúåëéàá àìå åúåîëá àì óøùðù íãå÷ éáåòå 1 úcî © ¦ ,Búcî ¨ ¦ ìò© íBìMä ¨ © 8
34 ly dad`d zecn zeipgex î"ãò êë äåäúð åðîîå åúåîöòå åúåäî [àåä] àåäù 2
äøéànä
¨ ¦ § © äáäàäå¨ £ © ¨ § ãñçä ¤¤© 9
35 cqge epia` mdxa` äøéàîä äáäàäå ãñçä úãî åúãî ìò ä"òàà øîà 3
óàc© § ,Bôeâa§ úLaìîe ¤ ¤ ª § Ba 10
¨ § ¦ ¤ ÷ø© ,"zeliv`"c äáäàä úãî [àéä] àéäù óàã åôåâá úùáåìîå åá úcî
4
36 äøacL ©¦ [àéä] ¦ àéäL ¦ ¤ 11
37 íãਠ¨ éða¥ § ïBLìk § ¦ äøBz¨ äúéäù åúîùðá øéàîä úåìéöàáù ïåéìòä ãñçå 5 ïBéìòä § ¤ ¨ ãñçå ¤ ¤ § äáäàä̈ ¨ £ © 12
38 okl - :ävìîe ¨ ¦ § ìLîa ¨ ¨§ ùáìúäì äèîì äúãøá ë"ôòà äðåéìò äáëøî 6 øéànä ¦ ¥© úeìéöàaL ¦ £ ¨ ¤ 13
39 cqgd zcinl mi`xew äâøãîì äâøãîî úåîìåòä úåìùìúùä é"ò åôåâá 7 äúéäL
¨§¨¤ BúîLða¨ § ¦ § 14
40 mdxa` ly dad`de øåà úåäî êøòå ïåéîã ïéà íéáø íéîåöîö éãé ìò 8 -ìò-óà © © ,äðBéìò ¨ § ¤ äákøî ¨ ¨ § ¤ 15
41 cqgd my lr epia` ïåéìò ãñçå äáäà øåà úåäî ìà åá øéàîä äáäàä 9 ähîì ¨ © § dzãøa ¨ § ¦ § ïë-ét ¥ ¦ 16
42 ."zeliv`" ly dad`de äùòðù øôòä úåäî ïåéîãå êøòë àìà úåìéöàáù 10 dfy - Bôeâa§ Laìúäì ¥ © § ¦ § 17
43 ,okyÎlkna mb oaei jk äàøîì ãîçð õò äéäùë åúåëéàå åúåäî ìà øôà úeìL§ ìzLä 11 § © § ¦ éãé-ìò¥ § © ,ixd 18
44 zexitqe zegekd zecndy úåìãáä íéôìàá ìéãáäì äæî øúåéå î"ãò ìëàîì áåèå 12 äâøãnî ¨ ¥§© ¦ úBîìBòä̈ ¨ 19
45 ,dhnl icedi ly dnypd :äöéìîå ìùîá íãà éðá ïåùìë äøåú äøáãù ÷ø 13 éãé-ìò ¥§ © äâøãîì
¨ ¥ § © § 20
46 meye jxr mey mdl oi` cxei - íéaø ¦ © íéîeöîö ¦ § ¦ 21
47 mdy oeeik ,z`f lka j` .mi`a md odny zexitqd iabl oeinc zelylzyd jxc "zeliv`"c cqgd zcn ly xe`d ixd 22
48 icedi leki ,icedi ly eznypa zexi`n zexitqde odn mi`a ïéॠ,f` ixd - miax minevnv ici lr mvnhvne zeax zebixcn 23
49 dfy ,zepeilrd zexitqa zvw (eteb z` dignd) eznypn oiadl øBà úeäî¨ ìठBa øéànä ¦ ¥ © äáäàä
¨ £ © ¨ øBà úeäî¨ Cøòå ¤ ¤ § ïBéîc
§ ¦ 24
50 ."dwl` dfg` ixyane" weqtd okez úeäî¨ ïBéîãå
§ ¦ § Cøòk
¤ ¤ § àlà
¨ ¤ ,úeìéöàaL
¦ £ ¨ ¤ ïBéìò
§ ¤ ãñçå
¤ ¤ § äáäà
¨ £ © 25
," הרבי שליט"א מעיר ב"הערות ותיקונים.24 ." וצ"ע השייכות לנדו"ד. א, "ענינו ראה זח"א כו:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .23
. מיותרת לכאורה," "לשון רחמנות,"שהמלה "לשון
lel` h"i iying mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn חיק
46 lkyd z` cixtdl mcewn gxken `ed `l` ,lkyd z` zcn - àéäL ¦ ¤ ,ãñçì
¤ ¤ § äøeáb
¨ § ïéa¥ úòvîî
© © ª § äcî ¨ ¦ `id ,mingxd 1
47 miniieqn mihxt `l` ,mihxtd lk z` el zelbl `l ,miwlgl úeðîçø
¨ § © ïBLì§ C iL
¨ © àlLŸ ¤ éîì
¦ § íb© ,ìkì
Ÿ © òétLäì
© ¦ § © § `id "cqg"d 2
48 øãña
¤ ¥ § Bì øcñì
¥ © § C éøvL
¦ ¨ ¤ ÷ø© ,lawl el lw didiy ,lkyd ly øòöa
© © § éeøL¨ Bðéàå ¥ § íeìk§ øñç ¥ ¨ BðéàL¥ ¤ éðtî
¥ § ¦ ,ììk
¨ § åéìò̈
¨ 3
49 lkyd ly oipr eze` `l ,ipy oipr `edy ,lyn - ,øçà ¥ © ïéðòå
¨§ ¦ § drtyde cqg `idy ,"cqg"d zcn cvn ,z`f lkae - .25 ììk ¨§ 4
50 ìò© øác ª ¨ øác̈
¨ ,lynpde `vei ,dlabd ila 5
51 oi`y ,xnelk - ,åéðôà ¨§ ¨ ùã÷ä úøâà ,j` .dfkl mb ritydl 6
52 izy el dlbn ììë øòöá éåøù åðéàå íåìë øñç åðéàù éðôî ììë
`ed 1 yiy "mingx"d zcn cvn 7
53 aeigl ody zexaqd
éãâá åîë úøàôú úàø÷ð úòöåîî äãî àéäù éôìå 2 ly zellkzd mb da 8
54 ote`a `l` ,dlilyle 3 dlabd zniiw ,"dxeab" 9
'éáøåòî äáøä íéðååâá òåáö ãâá àåäù î"ãò úøàôú
55 `xaqd z` e` - cg` 4 ,dfk cg`l ritydl `ly 10
ãâá ë"àùî .éåðå úøàôú àåäù êøãá [ åá] àúéì é"ëá
56 `xaqd e` zekfl dhepd 5 zepngxy in df znerle
11
ë"çàå úøàôú ïåùì åá êééù àì ãçà ïååâá òåáöä
57 xiykdl e` ,aeigl dhepd oi`y zexnl ixd ,eilr 12
äòôùää úòùá åðééäã äùòî éãéì äòôùää àåáá 6
58 lke ,dnecke leqtl e` 7 cvn yxcp ,ie`x `ed
13
ìëåéù êøãá òéôùäì êéà õòéúäì êéøö ùîî
59 z` lawl lkeiy ick z`f éôìe
¦ § .el ritydl zepngx 14
60 on - ,èòî© § èòî© § ,lkyd
øáã òéôùäì äöåøù ïåâë äòôùää ìá÷ì ìá÷îä 8
,"mingx"d zcn - àéäL ¦ ¤ 15
61 ,el rityn `ed lkyd
àéäù åîë äìåë åì äðøîàé íà åðáì äãîìì äîëç 9
yiy - úòvîî © © ª § äcî ¨ ¦ `id 16
62 mb ,xnelk .lkyd lk `le
øãñì êéøöù ÷ø ìá÷ìå ïéáäì ïáä ìëåé àì åìëùá 10
mbe "cqg" mb da 17
63 zcixia ,lkyd jxe`a
èòî èòî åéðôåà ìò øåáã øáã øçà ïéðòå øãñá åì 11
úàø÷𠥧¦ ,"dxeab" 18
64 on ,lkyd zcxedae
úåöòåé úåéìë ïäù ãåäå çöð úàø÷ð åæ äöò úðéçáå 12
éãâa
¥ § ¦ Bîk§ ,"úøàôz" ¤ ¤ § ¦ 19
65 mevnv didiy gxkdd
àéäù òøæä íéìùáîä ïéòéá ïéøú [ïäå ] íâå à"ð 13
,ìLî-Cøc
¨ ¨ ¤ ¤ ìò© ,úøàôz ¤ ¤ § ¦ 20
66 dhilwd xyekl m`zda
ìëùå äîëç øáã åðééäã çåîäî úëùîðä äôèä 14
íéðåâa
¦ ¨ § ¦ òeáö
© ¨ ãâa ¤ ¤ àeäL ¤ 21
67 agexa mbe ,lawnd ly
ìëù àåäù åîë êùîåé àìù áàä ìëùî êùîðä 15
Ba] íéáøòî ¦ ¨Ÿ § äaøä
¥ § © 22
68 ly miaxd eihxta ,lkyd åìëù úå÷ãî úö÷ äðúùé ÷ø åìëùå åçåîá ãàî ÷ã 16
Cøãa¤ ¤ § [`zil ciÎazka 23
69 didiy gxkdd on ,lkyd ìá÷ì ïáä ìëåéù éãë ë"ë ÷ã åðéàù ìëù äååäúéå 17
,éBðå§ úøàôz ¤ ¤ § ¦ àeäL ¤ 24
70 lawndy ick ,mevnv çåîäî úãøåéä äôèë î"ãò ùîî àåäå åúðáäå åçåîá 18
ãâa¤¤ ïk-ïéàM-äî
¥ ¥ ¤ © 25
71 ,mze` helwl lkei ùîî úéøîåçå äñâ úéùòðå [ãàî] ãàî ä÷ã àéäù 19
àìŸ ¯ ãçà ¨ ¤ ïåâa ¤ ¨ § òeávä
© ¨ © 26
72 - Bæ äöò ¨ ¥ úðéçáe
© ¦ § íééçøå íé÷çù àø÷ð ä"åð íâå ïéòéá ïéøúå úåéìëá 20
- .úøàôz ¤ ¤ § ¦ ïBLì§ Ba C iL ¨ © 27
73 ritydl ji` el zvriind wx `id "zx`tz" ,oky 28
74 - ;"úBöòBé
£ úBéìk"
¨ § ïäL
¥ ¤ ,"ãBä"å§ "çöð"
© ¥ úàø÷ð
¥ § ¦ ,lkyd z` dpyi "mingx"d zcnay iptne ,mipeeb dnk ly zellkzd 29
75 jk ,(uriin) dvr ly ciwtz (mb) zeilkl yi mc`d sebay myk øçàå
© © § ."zx`tz" mya z`xwp `id - dxeabe cqg ly zellkzd 30
76 cvik zevriind zeilkd od "ced"e "gvp" zecn ,ytpa mb zexxerzddy m` ,ritydl zexxerzdd dpyiy ixg` - ,Ck¨ 31
77 - ,"ïéòéa
¦ ¥ ïéøz"
¥ § ,zeipgexa - [ïäå
¥ § :øçà ¥ © çq𨠪 ] íâå
© § ,ritydl zcn cvn e` ,"dxeab"d zcn cvn e` "cqg"d zcn cvn `id 32
78 rxfd leyia ,zeinybay enk - ,òøfä
© ¤ © íéìMáîä
¦ § © § © oiriad ipy úòLa
© § ¦ eðéäc§ © § ,äNòî¤ £ © éãéì
¥ ¦ äòtLää
¨ ¨ § © © àBáa§ ,"mingxd" 33
79 df ,drtyd xaca ,zeipgexa jk ,"oiria oixz"d iciÎlr `ed oiprd z` cnel `edyk `l ,xnelk - 26 Lnî ¨ © äòtLää ¨ ¨ § © © 34
80 ,çnäî
© Ÿ © ¥ úëLîpä
¤ ¤ § ¦ © äthä ¨ ¦ © àéäL ¦ ¤ ,"ced"e "gvp" zecnd iciÎlr ,okn xg`l ynn oipr eze` ritydl dpkda - `l` ,envrl 35
81 ritynd - ,áàä ¨ ¨ ìëOî ¤ ¥ ¦ CLîpä¨ § ¦ © ìëNå ¤ ¥ ¨ äîëç¨ § ¨ øác © § eðéäc
§© § ìëeiL
© ¤ Cøãa ¤ ¤ § ,òétLäì
© ¦ § © § C éॠ,opeazdle - õòéúäì ¥ © § ¦ § C éøö ¦ ¨ 36
82 BçîaŸ § ãàî
Ÿ § ÷c© ìëN ¤ ¥ àeäL ¤ Bîk§ CLîé © § ª àlLŸ ¤ ,epal lky øác
© § òétLäì
© ¦ § © § äöBøL¤ ¤ ïBâk§ ,27 äòtLää ¨ ¨ § © © ìa÷ì ¥ © § ìa÷îä ¥ © § © 37
83 BðéàL¥ ¤ ìëN
¤ ¥ äeäúéå
¤ © § ¦ § BìëN§ ¦ úewcî © ¦ úö÷ ¨ § äpzLé
¤ © § ¦ ÷ø© ,BìëNå § ¦ § dn oal ritydl lecb wyg yi a`ly - ,Bðáì § ¦ dãnìì ¨ § © § äîëç ¨ § ¨ 38
84 àeäå§ ,Búðáäå
¨ ¨ £ © Bçîa Ÿ § ìa÷ì ¥ © § ïaä ¥ © ìëeiL© ¤ éãk ¥ § ,Ck-ìk© ¨ ÷c© ìëeé
© àì Ÿ ¯ BìëNa§ ¦ § àéäL ¦ ¤ Bîk§ dlk
¨ ª Bì äpøîàé ¨ ¤ § Ÿ íঠ,xzeiy 39
85 çnäî
© Ÿ © ¥ úãøBiä
¤ ¤ © ,rxf ly - ätèk ¨ ¦ § ,ìLî-Cøc
¨ ¨ ¤ ¤ ìò© ,Lnî ¨© a`d lv` `edy itk lkydy iptn mb - ,ìa÷ìe ¥ © § ïéáäì ¦ ¨ § ïaä ¥ © 40
86 Lnî ¨ © úéøîçå
¦ § ¨ § äqb ¨ © úéNòðå ¥ £ © § ,[ãàî]
Ÿ § ãàî Ÿ § äwc ¨ © àéäL ¦¤ `l` - ehlwle epiadl lkei oady ickn icn oicr (ritynd) 41
87 lkya dyrpy dnybdde dcixid idef - .ïéòéa ¦ ¥ ïéøúe ¥ § úBéìka¨§© jkÎlk `l xg` oipra lkyd z` yialdl mcew gxken `ed 42
88 "ãBä"å§ "çöð" © ¥ íâå © § .lawnd lky jxr itl didiy ,ritynd zexiyrd lky iptn mbe ,(lynpdn dhnly lyna enk) oicr 43
89 myd - ,íé÷écvì ¦ ¦ © © ïî¨ íé÷çBML ¦ £ ¤ "íéçø"å ¦ © ¥ § "íé÷çL" ¦ ¨ § íéàø÷𦠨§¦ dhepd `xaqe cg` cvl dhepd `xaqe eihxt lk lr lkyd ly 44
90 dfe ,28 "miwicvl on miwgey"y my lr `ed "miwgy" riwx ly lawl (lawnd) oad lkeiy ickn icn xiyr df ixd - ipyd cvl 45
דחסד משפיע גם לזה שמדה"ר אומרת לא להשפיע )אף שחסר( או גם- "חידוש לגבי המבואר בכ"מ:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .25
." ב( תיבות אלו אינן, הרבי שליט"א מעיר ב"הערות ותיקונים" ש"בד"ה כי ידעתיו סי"ג )אור התורה צח.26 ."שאסור לרחם עליו
, מחגיגה יב, "כנ"ל סוף שהיחוה"א:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .28 ." מל' ויסוד כדלקמן- "שזהו:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .27
טיק lel` h"i iying mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn
45 xacdy itk - "ced" zpiga ly llka llkeiy dnec oipr oi` miwlgl lkyd z` zewlgn ody "ced"e "gvp"a sqep oipr 1
46 milnd yexit cenll mb xyt` ,mxa .oegvpd oipr ,"gvp"a ìò© ,íéçøa
¦ © ¥ § [íéhç]
¦ ¦ ïçBhä
¥ © Bîk§ :owfd epax oeylae .miax 2
47 "gvp"l `id dpeekdy ,zxg` dxeva ,"gvp zpiga llka mbe" Céøö
¦ ¨ Ck¨ ¯ ãàîŸ § íéwc
¦ © íé÷ìçì
¦ ¨ £ © íéhçä
¦ ¦ © øøônL
¥ ¨ § ¤ ,ìLî-Cøc
¨ ¨ ¤¤ 3
48 zcnl deezyn `id eay "gvp"d zcna hxt `l - llka ,Bðáì
§ ¦ òétLäì
© ¦ § © § äöBøL
¤ ¤ äîëç¨ § ¨ øáãe
© § ìëOä ¤ ¥ © ïéè÷äì¦ § © § áàä̈
¨ 4
49 od odizyy ,"ced" ,íéaø¦ © íé÷ìçì¦ ¨ £ © í÷lçìe
¨§ ©§ 5
50 oixz"e ,"zevrei zeilk" ùã÷ä úøâà - èòî © § èòî © § Bì øîBìå© § 6
51 miwgy"e ,"oiria íééçøá [íéèç] ïçåèä åîë íé÷éãöì ïî íé÷çåùù 1 úBöòBîa
¥ § ,lkyd on 7
52 oipr `l` ,"on miwgeyy êéøö êë ãàî íé÷ã íé÷ìçì íéèçä øøôîù î"ãò 2 dne el xnel dn - .úòãå
© ¨¨ 8
53 zellk - llka "gvp"d 3 zwelg oipr ,el xnel `l 9
òéôùäì äöåøù äîëç øáãå ìëùä ïéè÷äì áàä
54 jk lrye ,"gvp"d oipr 4 miwlg ielibe lkyd 10
èòî èòî åì øîåìå íéáø íé÷ìçì í÷ìçìå åðáì
55 oipr dfy xne` `ed ,lkydn cala miniieqn 11
çöðì àåä çöð úðéçá ììëá íâå úòãå úåöòåîá 5
56 ote`a micnelyk ,oegvpd wnera mevnv `ed 12
úéáî åðáî ãåîéìäå äòôùää òðåî ìë ãâð ãåîòìå 6
57 :xe`iad o`k xqg ,dfk 7 lr sqep ,lkyd 13
58 oipr ly "llk"d edn
äøåáâä úãî ãâð ÷æçúäì åðééä úéáî .õåçîå mixen`d minevnvd 14
59 edfe - "ced" zcne
åðåöøá íéðéã úøøåòî àéäù åîöò áàáù íåöîöäå 8
agexe jxe`a lirl 15
60 oldl ."xqg"a dpeekd
( ) ïééãò êëì éåàø åðéàù øîåì åðá ìò
øñç íùøð é"ëá 9
zyy lkay jk ,lkyd 16
61 zpiga owfd epax xiaqi
áàä øù÷îù úåøù÷úää î"ãò àéä ãåñé 'éçáå 10
,jxe` ,lkyd ly zeevwd 17
62 "ãBñé"§ úðéçáe © ¦ § ."ceqi"d
ïåöøå äáäàá åîò åãåîì úòùá åðá ìëùá åìëù 11
dpyi - wnere agex 18
63 ,ìLî-Cøc
¨ ¨ ¤ ¤ ìò© ,àéä¦
òîåù ïáä äéä íà íâ äæ éãòìáå åðá ïéáéù äöåøù 12
zeilkd ly "dlert"d 19
64 øM÷nL
¥ ©§¤ úeøM÷úää
§ ©§ ¦©
ãîåìå åãòá øáãîù] åéáà éôî íîöò åìà íéøåáã 13
"gvp" ly zevreid 20
65 Bða§ ìëNa ¤ ¥ § BìëN § ¦ áàä̈ ¨ â"é 'éòñ åéúòãé éë ùåøãá) .åîöòì
ò"ð ö"ö ìòá ø"åîãà ÷"éëá 14
,ììka
¨§© íâå© § ."ced"e 21
66 Bnò¦ Bãenì¦ úòLa ©§ ¦ åîë ë"ë ïéáî äéä àì [åìà úåáéú àúéì (äæ ïåùì íù ÷úòåäù 15
àeä "çöð" ©¥ úðéça
© ¦ § 22
67 äöBøL
¤ ¤ ,ïBöøå ¨ § äáäàa¨£© § ô"àô åîò øáãîå åéìà åìëù øù÷î åéáàù åéùëò 16
ìk¨ ãâð ¤ ¤ ãîòìå
Ÿ £ © § çvðì © ¥ © § 23
68 cvny - ;Bða§ ïéáiL ¦ ¨¤ äî ìëå åðá ïéáéù ãàî ÷ùåçù ÷ùçå äáäàá 17
ãenläå
¦ © § äòtLää
¨ ¨ § © © òðBî © ¥ 24
69 ,zexywzdd dpyi oevxd ìåãâ ãåîéìäå äòôùää êë ìåãâ âåðòúäå ÷ùçäù 18
- ,õeçîe ¦ úéaî ¦ © ¦ Bðaî § ¦ 25
70 zexywzdde zexqnzdd miinipt mdy mixac mb 26
71 ,äæ¤ éãòìáe
¥ £ § ¦ ,(lawnd) oad lky mr (ritynd) a`d lky ly zeripn mdy mixac mbe ,ez` cenllne el ritydln mirpene 27
72 òîBL
©¥ ïaä
¥ © äéä ¨ ¨ íঠíb© ,"ceqi"d zcn ly zexywzdd ila - äøeábä ¨ § © úcî © ¦ ãâð ¤ ¤ ÷fçúäì
¥ © § ¦ § eðéä § © ¯ úéaî ¦ © ¦ ,zeipevig 28
73 ãîBìå
¥ § Bãòa £ © øaãnL]¥ © § ¤ åéáà ¦ ¨ étî ¦ ¦ íîöò ¨ § © elॠíéøeac ¦ ¦ ìò© BðBöøa§ ¦ íéðéc
¦ ¦ úøøBòî
¤ ¤ § àéäL ¦ ¤ ,Bîöò § © áàaL¨ ¨ ¤ íeöîväå § ¦ © § 29
74 ,ïãò-åúîùð ÷ãö-çîö ìòá ø"åîãà ùãå÷ ãé-áúëá) Bîöòì § ©§ dnkg el ritydl - ïéãò ¦ © £ Cëì ¨ § éeàø¨ BðéàL ¥ ¤ øîBì © ,Bða§ 30
75 àúéì ,(äæ ïåùì íù ÷úòåäù â"é óéòñ "åéúòãé éë" ùåøãá - df cbpk wfgzdl eilr `l` - df wenr lkye dwenr 31
76 åéáàL
¦ ¨ ¤ ,åLëò ¨ § © Bîk§ Ck-ìk © ¨ ïéáî ¦ ¥ äéä ¨ ¨ àìŸ ¯ [åìà úåáéú hlzydl ,zian zeripnd iabl "gvp" zernyn ef .el ritydle 32
77 äáäàa
¨ £ © § 30 íéðt ¦ ¨ ìठíéðt ¦ ¨ Bnò¦ øaãîe ¥ © § åéì¨ à¥ BìëN
§ ¦ øM÷î¥ ©§ .(øñç :íùøð ãé-áúëá) .`ed ekezay zeiniptd zeripnd lr 33
78 dn ,oevx wx `l dfy - ,Bða§ ïéáiL ¦ ¨ ¤ ãàî Ÿ § ÷LBçL
¥ ¤ ,÷Lçå ¤ ¥ ¨ ycewd zexb`l zeeydl ick mda epiiry cidÎiazka - 34
79 beprz ea lelky oevx ,oevxe wyg `l` ,oiai oady dvex `edy ."xqg" myxp - 29 qetcl df "`ipz" epikdyk - zeqtcpd 35
80 milnd ixg` .(zexywzd ly dfk beq ,"ceqi" oipr dfy) oi` ,zeipevig zeripn ,"uegn" zeripn (` :`id jkl dxaqdd 36
81 ciÎazka :zephw zeize`a aezk ,"envrl cnele ecra xacny" m` oeir jixvy :`"hily iaxd jk lr azeke .xiaqn owfd epax 37
82 31 b"i sirq eizrci ik yexca) "wcv gnv" lra x"enc` ycew `axc`e ,"zian" zeripnd xy`n zeheyt xzei uegn zeripnd 38
83 `l ,oky - [el` zeaiz - oi` - `zil (df oeyl my wzredy xe`iad - `"hily iaxd azek - `l` .heyt xzei "zian" - 39
84 cnelykl envrl oipr eze` cnelyk dnec epi`y cala ef (a .zxb`a xqgy o`k oiievy dna lelk "uegn" zeripnd lr 40
85 ila epal rityne cnel `edyk mb `l` ,dad`a epa mr eze` ,"gvp zpiga llkae" ly yexitd epcnly dnl m`zda 41
86 rityn `edy drya enk ote` eze`a df oi` - 'eke zexywzd lr xabzdl ,oegvpd oipr mb lelk "gvp" zpigaae llkay 42
87 zpada mitiqen zexywzdde wygd ,'eke zexywzda epal dna melk xqg `l - drtydd cbp miaekirde zeripnd 43
88 äòtLää
¨ ¨ § © © Ck¨ ¯ ìBãb¨ âeðòzäå
32 £ © © § ÷LçäM ¤ ¥ © ¤ äî© ìëå ¨ § .oad "ced"a oky ,"ced" zpigaa dfk oipr xiaqn epi` owfd epaxy 44
."( "ככתוב בהקדמת הרר"א שו"ב הגיהו אגה"ק שנדפסו בהשוואה לכת"י )לא דאדה"ז עצמו:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .29 ."ב
אבל פנים אל "פנים" בחי' נעלית,( ח, בהעלותך יב- "פה אל פה" בלא אמצעי )ראב"ע: "אפ"ל:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .30
נדפס באוה"ת.31 ." עפ"ז דוקא ה"ז הפכו דמדבר בעדו- וגם." ועד "שחושק מאד- נעלותÈΉ והרי כאן מדבר במעלות דיסוד,יותר
."( גדל )במקום גדול: "אולי צ"ל:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .32 .( ב,וירא שם )צח
lel` h"i iying mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn כק
להשפיע: ו' המדות שע"ע מבארÏÎ ' בבי: "כנראה הטעם:‡"ËÈÏ˘ È·¯‰ מציין- " על מה שאין רבנו הזקן מבאר בחינת "מלכות.33
' וזהו מלÚÈÙ˘Ó· ‰˙ÂÓÈÏ˘· - שבאה לידי מעשה̄˜ שמזה מובן שישנה- ‰˘ÚÓ לצמצם כו' בבוא ההשפעה לידי,(‰ÚÙ˘‰‰)
שופטים.35 . ח, משלי יב.34 ."(˙ המקבלÂÏ·‚‰ אבל בשלימותה בערך,ÚÈÙ˘Ó‰· ‚ של המשפיע כי ההשפעה היא עדייןÈÈϘÚ‡)
. כא,ח
אכק lel` 'k iyiy mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn
. א, סנהדרין סה.38 . ובכ"מ. ר"ח שער הקדושה פט"ו.37 . יב, עקב יא.36
lel` `"k ycew zay mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn בכק
25 ÷écö"
¦© z`xwpd ,ceqi - úcîa
© ¦ § ïëå
¥ § ."øãäå
¨ ¨ § ãBä" ïBLlî § ¦ iwl`d gekd cvn mb - "oi`"n "yi" d`ixa ef ixde ,lkd 1
26 `id ,ziwl`d ytpa `idy itk ,`id mby - ,40 "íìBò
¨ ãBñé§ äàãBäa
¨ ¨ § eðçðà
§ © £ íéãBî
¦ ,ïë-ét-ìò-óà
¥ ¦ © © ,`xeade deednd 2
27 ,drtydd oipra ,lyna ,lirl xaecy jxcÎlre itk ,zewl`a ïkL
¥ ¤ ,zn`d z` dyibxnd ,ytpa zizin` dgpd - úézîà ¦ ¦£ 3
28 epal ritydl beprze wyga zexywzdd oipr `ed "ceqi"y zrc" enk `id zizin`d zn`dy - .Bzîàì ¦ £ © úîàa
¤ ¡ ¤ àeä 4
29 epax xn`i jk ,(lawnd) `l"k `ed lkdy ,"oeilr 5
30
31
,"ceqi" oipra oldl owfd
beprzae wyga zexywzd
ùã÷ä úøâà ze`ivna lhae "ynn 6
itk `ly ,d"awd iabl 7
32 BLôð
§ © úBéäì § ¦ ,zewl`a 'äì úåãåäì ë"â äæ ììëáå åúéîàì úîàá àåä ïëù 1
"oezgz zrc"a `edy 8
33 ,íéiçä
¦ © © éiç
¥ © 'äa© äøeL÷
¨ § äáåè éåôë úåéäì àìå åðìîâ øùà úåáåèä ìë ìò 2
"yi"dy `l` "yi" miiwy 9
34 miigd z` dignd - åéúåìåòôå åéúåãîå åéçáù ìë ìò úåãåäì äæ ììëáå å"ç 3
`a df ,39 zewl`l lha 10
35 - Ba ä÷áãìe ¨ § ¨ § ,mnvr ãò íéçáåùî íäù íéðåúçúå íéðåéìò úåàéøáå 'éöàá 4
,"ced"d zcn cvn 11
36 ,`ed jexa yecwda àåäå 'úéå 'úé åéìà íéåàøå íéàðå [ø÷ç ] úéìëú ïéà à"ð 5 zn`l lehiade d`cedd 12
37 ,ä÷éLçå
¨ ¦ £© ä÷éáãa
¨ ¦ §¦ úåéäì íìåò ãåñé ÷éãö úãîá ïëå øãäå ãåä ïåùìî 6 mipian `ly zexnl 13
38 - .àìôð
¨ § ¦ âeðòúå
£ © § ÷Lça
¤¥§ ä÷éáãá åá ä÷áãìå íééçä ééç 'äá äøåù÷ åùôð 7 ly - äæ¤ ììëáe © § ¦ .dze` 14
39 ,"ceqi"d zcn cvn dfy åéìò ìá÷ì 'ìî úãîáå àìôð âåðòúå ÷ùçá ä÷éùçå 8 ,ïk¥ íb© ,"ced"d zcn 15
40 zewl`a zexywzdd äîéàá åðåãàì ãáò ìë úãåáòë åúãåáòå åúåëìî ìåò 9 ìk¨ ìò© 'äì© úBãBäì§ 16
41 ,`ltp beprze wyga äàøéáå 10 ,eðìîb¨ ¨ § øLà ¤ £ úBáBhä© 17
42 ly - ,úeëìî § © úcîáe
©¦ § äáBè
¨ éeôk§ úBéäì § ¦ àìå
Ÿ § 18
43 Búeëìî
§ © ìò Ÿ åéìò ¨ ¨ ìa÷ì
¥ © § ,zewl`a `idy ziwl`d ytpd dcez oziy `l` ,el eyry aeha xikn epi`y - .íBìLå-ñç ¨ § © 19
44 jk - .äàøéáe
¨ § ¦ § äîéàa
¨ ¥ § BðBãàì£ © ãáò
¤ ¤ ìk¨ úãBáòk
© £ © BúãBáòå
¨ £© oeyln ,"ced" df ,epz` dyr d"awdy daehd lk lr d"awdl 20
45 Îzlaw"d cvn d`xiae dni`a `ed jexa yecwd z` ceari úBãBäì§ ,"ced"d zcn ly - ,äæ¤ ììëáe ¨ § ¦ ,zecedl - d`ced 21
46 xiaqd owfd epax .miny zekln ler envr lr laiwy "ler úBàéøáe¦ § úeìéöàa ¦ £ © åéúBlòôe
¨ ª § åéúBcîe ¨ ¦ åéçáL ¨ ¨ § ìk¨ ìò© 22
47 olek ody itk ,"zekln" cr "cqg"n ,zecnd zray lk o`k ¨ ª] úéìëz
çqð ¦ § © ïéॠãò© íéçaLî ¦ ¨ ª § íäL ¥ ¤ ,íéðBzçúå
¦ § © § íéðBéìò ¦ § ¤ 23
48 .icedi ly ziwl`d eytpa - zewl`a àeäå§ ,älòúéå
¤ © § ¦ § Cøaúé
¥ ¨ § ¦ åéìà
¨ ¥ íéeàøe
¦ § íéàðå ¦ ¨ § ,[ø÷¤ ç¥ :øçॠ© 24
."( ואילך2048 ' "ב' פי' )אוה"ת בראשית ע:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .41 . כה, משלי י.40 . א ואילך, ראה לקו"ת ואתחנן ד.39
גכק lel` `"k ycew zay mei Ð eh zxb` Ð (dben) "`ipzd xtqa mixeriy" xtqd jezn
42 dbixcnd - ,ïBéìòä
§ ¤ ¨ úòc © © úðéça
© ¦ § Léå¥ § .ïîi÷ìe
¨ § © § ïúBéçäì
¨ £©§ ¤ Ÿ äàøé
,úLa ¨ § ¦ ,dpeilr d`xi - ,äàlò ¨ ¨ ¦ äàøé
¨ § ¦ äàa ¨ ¨ äpnnL
¨¤ ¦ ¤ 1
43 øeaçå ¦ § úeøM÷úä § © § ¦ úðéça © ¦ § àeäL ¤ "zrc" zpigaa dpeilrd ,'d zlecba - äðéça ¨ ¦ § Léå ¥ § ,d"awd zlecbn yea `edy - 2
44 ÷øáëe
¨ ¨ § äc÷ðk ¨ ª § ¦ àeäL ¤ ,âOnä¨ ª © ÷îò ¤ Ÿ âéOnä
¦ © © ìëOä ¤ ¥ © øB÷î§ äáäà
¨ £ © z`xwpd ,dad` zbixcne zpiga - äàa ¨ ¨ äpnnL
¨¤ ¦ ¤ 3
45 ,ähîì
¨ © § èMtúiL ¥ © § ¦ ¤ z`f lk xywi - ,BìëN § ¦ ìò© ÷éøánä ¦§ © © .àèeæ
¨ äáäਠ£ © äàa ¨ ¨ äpnnL
¨ ¤ ¦ ¤ ,'d zlecba - äðéça ¨ ¦ § Léå¥ § ,äaø
¨© 4
46 éãéì
¥ ¦ âOnä ¨ ª © ÷îò ¤ Ÿ àáéå Ÿ ¨§ xzei dphwd dbixcnd - 5
47
48
øeàaä
àéäL¦¤
¥ © úáçøäa
© ¨ § © § ,äðáä
,áçøå© Ÿ § Cøàa
¨¨ ©
¤Ÿ §
ùã÷ä úøâà `ed xen`d lk ;dad`a 6
ly zeiniptd zecna 7
49 úàø÷pä¥ § ¦ © ,äðéa ¨ ¦ úðéça © ¦ § äàìéò äàøé äàá äðîîù 'ä úìåãâ 'éçá ùéå úåëìî 1 - d`xi lye dad` 8
50 Bîk§ ,"øäpä ¨ ¨ © úBáBçø" § äáø äáäà äàá äðîîù äðéçá ùéå úùåá äàøé 2 ÎdpiaÎdnkgn ze`ad 9
51 - :43 BîB÷îa § ¦ øàaúiL ¥ ¨ § ¦¤ úåãîá ïëå àèåæ äáäà äàá äðîîù äðéçá ùéå 3 zeppeazdne dpadn ,zrc 10
52 "zrc"d zpiga ef ,xnelk ùáåìî úåéäì êéøö ïìåëáå 'åë ãñç ïäù úåéðåöéçä 4 úBcna ¦ © ïëå ¥ § ,'d zlecba 11
53 "dnkg" zxagnd ùôðä úåøù÷úä úðéçá àåäù úòãä úðéçá ïäá 5 ãñç ¤ ¤ :ïäL¥ ¤ ,úBiðBöéçä
¦ ¦ © 12
54 `idy "dnkg"y ,"dpia"l úìåãâî ïéðò äæéà úâùîù åæ äâùäá äòå÷úå äøåù÷ä 6
od - 'eke "dxeab"e - .'eë 13
55 dlbznd wxake ,dcewp çñéäá éë úåãîäî äãî äæéà äá äãìåð äðîîù 'ä 7 ÎdpiaÎdnkgn olek ze`a 14
56 zxagn ,cin mlrpe äãìåðä äãîä ë"â ú÷ìúñî åæ äâùäî òâøë úòãä 8 zeppeazddn ,zrc 15
57 `eazy "zrc"d zpiga çëá äá úåéäì íìòää ìà ùôðá éåìéâäî äðîî 9 lka - ïlëáe ¨ ª § ,'d zlecba 16
58 `le "dpia" ly dbyda àåäù éðôî úòã ïåùìá âååéæä àø÷ð ïëìå ìòåôá àìå 10 úBéäì §¦ Céøö ¦ ¨ ,zecnd 17
59 `l` ,dcewp ly dxeva úòãä à"ð] ïåúçú úòã 'éçá åäæå úåøù÷úä ïåùì úðéça
11 © ¦ § ïäa¤¨ Laìî ¨ ª § 18
60 daxdae zehytzda ïúåéçäì ïäá ùáìúîå úåãîá èùôúîä [ïåúçúä 12 úðéça © ¦ § àeäL ¤ ,úòcä © © © 19
61 milyne ,dbyda mihxt úðéçá àåäù ïåéìòä úòã úðéçá ùéå ïîéé÷ìå 13 ,Lôpä ¤¤© úeøM÷úä§ © § ¦ 20
62 z` micixend mixaqde âùåîä ÷îåò âéùîä ìëùä øå÷î øåáéçå úåøù÷úä 14 äòe÷úe ¨ § äøeLwä
¨ § © 21
63 ixd - xzei dhnl lkyd èùôúéù åìëù ìò ÷éøáîä ÷øáëå äãå÷ðë àåäù 15 úâOnL ¤¤ © ¤ Bæ äâOäa ¨ ¨ © § 22
64 ly dpigade gekd df øåàéáä úáçøäá äðáä éãéì âùåîä ÷îåò àáéå äèîì 16 ,'ä úlãbî © ª § ¦ ïéðò ¨ § ¦ äæéà ¤ ¥ 23
65 zxywne zxagnd "zrc" øäðä úåáåçø '÷ðä äðéá úðéçá àéäù áçåøå êøåàá 17 - da ¨ äãìBð
¨ § äpnnL
¨ ¤ ¦ ¤ 24
66 ,"dpia"l "dnkg"d zcewp :åîå÷îá øàáúéù åîë 18 äcî¨ ¦ äæéठ¥ ,ytpa 25
67 oirnl dleyn "dnkg" drya ixd - ,úBcnäî
¦ © ¥ 26
68 xdpl dleyn "dpia"e ,oitih oitih epnn miraep mindy didiy ,"zrc"d gek didiy yxcp ,oiprd z` dpian ytpdy 27
69 `id dpeekde - zeagxzdae zehytzda ea mirtey mindy òâøk
© ¤ § úòcä © © © çqäa
© ¤ § ék¦ ,biyn `edy oipra oezpe xeyw 28
70 "oezgz zrc" eli`e .dpiad xdpl `eai dnkgd oirnny ,äpnî
¨ ¤ ¦ äãìBpä
¨ § © äcnä
¨ ¦ © ïk¥ íb© ú÷lzñî
¤ ¤ © § ¦ ¯ Bæ äâOäî
¨ ¨ © ¥ 29
71 oipr `eai dbydne lkyny ,zecnl oigend z` xywn - ,íìòää
¥ § ¤ © ìठLôpa¤ ¤ © ,ielba df iptl dzidy - éelbäî ¦ © ¥ 30
72 xaqen miptÎlkÎlr .meiwe zeig zecnl wiprn `ede ,zecnd àìå
Ÿ § çëa© Ÿ § wx - da¨ úBéäì § ¦ ,mlrd ly ote`a `id ytpay 31
73 md ziwl`d ytpa zexitqde zegekd zxyr lk ji` o`k lreta la` ,d`xid e` dad`d el yi geka wxy - .ìòôa © Ÿ § 32
74 mileki ,"dwl` dfg` ixyan" ixd mciÎlre ,zewl` ipipra didz d`xid e` dad`dy `ian in .dcn dze` el oi` ielibae 33
75 .zepeilrd zexitqa oiadl l` zexywzdd ici lr ,oky ."zrc"d gek df ixd - lreta 34
76 å"è ïîéñ óåñ ùãå÷ä úøâàì à"èéìù ø"åîãà ÷"ë úøòä cg` rbxl `l s` epnn ezrc giqn `ed oi`y ote`a lkyd 35
77 ,jxc) l"pd wiicn o`ke a"ega (zenye) mipipr dnk dxe`kl ïëìå
¥ ¨ § ,"lreta"e zelbzda od lkyd on zeclepd zecnd - 36
78 oigend 'iac l"pke) zecnl rbepa 'ia exwr o`kc t"lie .(p"dgx ïBLì§ àeäL¤ éðtî ¥ § ¦ ,42 "úòc"
© © ïBLìa § ¦ âeefä
¦ © àø÷ð ¨ § ¦ 37
79 ok r"c 'ial rbepa mb okle ('ek zecnd lk yxeye xewne :ligzn oiprae ,dclez dpyi ,efk zexywzdne - .úeøM÷úä § © § ¦ 38
80 jxce 'ek a"egc zeceqid 'a beef `ed zrcc z"pyntre .`ed úðéça
© ¦ § eäæå ¤ § ,zecn ly dclez dpyi lky ly zexywzdd 39
81 ,jxc ,zrc jxra `"e`n d`x) a"egc zeceqi 'a md p"dgxe gQp© ª ] ,"zrc" zpigaa dpezgzd dbixcnd - ïBzçz § © úòc © © 40
82 .(p"ye p"dgx ïäa
¤ ¨ Laìúîe
¥ © § ¦ úBcna ¦ © èMtúnä
¥ © § ¦ © ,[ïBzçzä
§ © © úòcä
© © © :xg`
¥ © 41
הכוונהÈχ - " "צ"ע כוונתו "במקומו:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .43 ." "ראה ח"ג ספ"ג:‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .42
.'"להמקומות בח"א )ראה מפתחות( וכן בלקו"ת וכו
היום יום . . . דכק
רבינו הזקן פי' המאמר כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא ,אויף
א אידען דארף מען קוקען ווי ער שטייט אין מחשבה הקדומה דא"ק ,און דאָ רטען
שטייט יעדער נשמה מיט אלע דורות וואָ ס קומען ארויס פון איהר ביז ביאת המשיח
גואל צדק ,און אז מען טוט א אידען אַ טובה ,טוט מען אַ טובה אָ ט די אלע נשמות
עד סוף כל הדורות.
"כל ַה ְמ ַק ֵ ּים נֶ ֶפ ׁש ַא ַחת ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאל ְּכ ִא ּלוּ ִק ֵ ּים עוֹ ָלם ָמ ֵלא"ַ ,על ְיהוּ ִדי ֵי ׁש ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן ּ ֵפ ֵר ׁש ַה ַּמ ֲא ָמר ָּ
[=א ָדם ַקדְּ מוֹ ן ,דַּ ְר ָ ּגה ִע ָ ּל ִאית ְ ּביוֹ ֵתר ַ ּב ְ ּק ֻד ּ ׁ ָשה,
ָ ְל ַה ִ ּביט ְּכ ִפי ׁ ֶשהוּ א "נִ ְמ ָצא" ַ ּב ַּמ ֲח ׁ ָש ָבה ַה ְ ּקדוּ ָמה ְד ַא"ק
ׁ ֶש ִהיא ָמקוֹ ר ּבוֹ נִ ׁ ְשמוֹ ת ִישְׂ ָר ֵאל ֲאחוּ דוֹ ת]ְ ,ו ׁ ָשם "נִ ְמ ֵצאת" ָּכל נְ ׁ ָש ָמה ִעם ָּכל ַה ּדוֹ רוֹ ת ַהיוֹ ְצאוֹ ת ִמ ֶּמ ָ ּנה
יח גּ וֹ ֵאל ֶ ּצ ֶדק ,וּ ְכ ׁ ֶשעוֹ שִׂ ים ִליהוּ ִדי טוֹ ָבה ,עוֹ שִׂ ים טוֹ ָבה ְל ָכל ַה ְ ּנ ׁ ָשמוֹ ת ַה ָ ּללוּ ַעד סוֹ ף יאת ַה ָּמ ׁ ִש ַ ַעד ִ ּב ַ
ָּכל ַה ּדוֹ רוֹ ת.
רבינו הזקן הי' בעצמו הקורא בתורה .פעם אחת לא הי' בליאזנא ש"פ תבא ,ושמע
אדמו"ר האמצעי -והוא עודנו נער קודם הבר מצוה -הקריאה מאחר .העגמת נפש
מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב ,עד שביוהכ"פ נסתפק רבינו הזקן אם יוכל
להתענות.
כששאלו את אדהא"מ הרי בכל שנה קוראים פרשה זו ,ענה :כשאבא קורא "הערט
זיך ניט קיין קללות".
]ש ָ ּבת ּ ָפ ָר ׁ ַשת ָּתבֹאְ ,ו ׁ ָש ַמע [ב ׁ ַ ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן ָה ָיה ְ ּב ַע ְצמוֹ ַה ּקוֹ ֵרא ַ ּב ּתוֹ ָרהַ ּ .פ ַעם ַא ַחת לֹא ָה ָיה ְ ּב ִל ָ
יא ְזנָ א ְ ּ
יאה ֵמ ַא ֵחרָ .ה ָע ְג ַמת נֶ ֶפ ׁש ֵמ ַה ְ ּק ָללוֹ ת ר־מ ְצ ָוה – ַה ְ ּק ִר ָ ַא ְדמוֹ "ר ָה ֶא ְמ ָצ ִעי – ְוהוּ א עוֹ ֶדנּ וּ נַ ַער ק ֶֹדם ַה ַ ּב ִ
יא ּתוּ ִל ְכ ֵאב ֵלבַ ,עד ׁ ֶש ְ ּביוֹ ם ַה ִּכ ּפוּ ִרים נִ ְס ַּת ּ ֵפק ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן ִאם יוּ ַכל ְל ִה ְת ַענּ וֹ ת.
ׁ ֶש ַ ּב ּתוֹ ֵכ ָחה ֱה ִב ַ
ְּכ ׁ ֶש ּ ׁ ָש ֲאלוּ ֶאת ַא ְדמוֹ "ר ָה ֶא ְמ ָצ ִעי ֲה ֵרי ְ ּב ָכל ׁ ָשנָ ה קוֹ ְר ִאים ּ ָפ ָר ׁ ָשה זוֹ ָ ,ענָ הְּ :כ ׁ ֶש ַא ָ ּבא קוֹ ֵרא "לֹא
נִ ׁ ְש ָמעוֹ ת ׁשוּם ְק ָללוֹ ת".
הכק היום יום . . .
יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח .יום שנתגלה אליו מורו ורבו הק' -תפ"ד.
יום שנתגלה הבעש"ט -תצ"ד.
יום הולדת את רבינו הזקן -תק"ה.
תוכן תורת הבעש"ט בש"פ תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת :והי' כי תבוא
אל הארץ גו' .ארץ ל' מרוצה ול' רצון כדאיתא במדרש .אז דו וועסט צוקומען צום
רצון וואָ ס איז א מתנה מלמעלה און בירושה בכל אחד מישראל ,איז די עבודה דארף
זיין וישבת ,אראָ ּפטראָ גען אין התישבות ,ולקחת גו' ושמת בטנא ,ממשיך זיין אורות
בכלים ,והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך ,א איד דארף וויסען אז ער גייט פון
איין אָ רט אין דעם אַ נדערען ,איז ניט ער גייט אליין נאָ ר מ'פירט איהם מלמעלה ,און
די כוונה איז לשכן שמו שם ,אויף מפרסם זיין אלקות אין דעם ארט וואו ער איז.
אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף :והי' כי תבוא גו' בכדי
דו זאָ לסט צוקומען צום רצון כו' ,איז דאָ ס דורך דעם אז והלכת אל המקום גו' לשכן
שמו שם ,זאָ לסט זיך מוסר נפש זיין אויף מפרסם זיין דאָ רטען אלקות ,מיט וואס איז
מען מפרסם אלקות ,מיט א ברכה און א פסוק תהלים.
ל־שם־טוֹ ב ִ ּב ׁ ְשנַ ת תנ"ח .יוֹ ם ׁ ֶש ִ ּנ ְת ַ ּג ָ ּלה ֵא ָליו מוֹ רוֹ ְו ַר ּבוֹ ַה ָ ּקדוֹ ׁש – תפ"ד .יוֹ ם יוֹ ם ֻה ֶ ּל ֶדת ֶאת ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ
ל־שם־טוֹ ב – תצ"ד. ׁ ֶש ִ ּנ ְת ַ ּג ָ ּלה ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ
יוֹ ם ֻה ֶ ּל ֶדת ֶאת ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן – תק"ה.
"ו ָה ָיה ִּכי ַ
ל־שם־טוֹ ב ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת ּ ָפ ָר ׁ ַשת ָּתבוֹ א ח"י ֱאלוּ ל תרנ"ב ַא ַחר ק ָ ּב ַלת ׁ ַש ָ ּבתְ : ּת ֶֹכן ּתוֹ ַרת ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ
יע ֶאל ָה ָ'רצוֹ ן' יתא ַ ּב ִּמ ְד ָר ׁשְּ .כ ׁ ֶש ַּת ִ ּג ַ 'א ֶרץ' ְל ׁשוֹ ן ְמרוּ ָצה וּ ְל ׁשוֹ ן ָרצוֹ ןִּ ,כ ְד ִא ָ ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ גּ וֹ '"ֶ .
יכה ָה ֲעבוֹ ָדה ִל ְהיוֹ ת ְ'ו ָי ׁ ַש ְב ָּת' ְל"הוֹ ִרידוֹ ", ׁ ֶשהוּ א ַמ ָּתנָ ה ִמ ְ ּל ַמ ְע ָלה וּ ִבירוּ ׁ ָשה ְ ּב ָכל ֶא ָחד ִמ ִ ּישְׂ ָר ֵאלְ ,צ ִר ָ
"ו ָה ַל ְכ ָּת ֶאל ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר יך אוֹ רוֹ ת ַ ּב ֵּכ ִליםְ , "ו ָל ַק ְח ָּת גּ וֹ ' ְושַׂ ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א"ְ ,ל ַה ְמ ׁ ִש ְ
ַל ֲעשׂ וֹ תוֹ ְמ ֻי ּ ׁ ָשבְ ,
ילים אוֹ תוֹ ּ
יכתוֹ ִמ ָּמקוֹ ם ְל ָמקוֹ ם ֵאינָ ּה ָי ְז ָמתוֹ ֶא ָלא מוֹ ִב ִ יך"ַ ,על ְיהוּ ִדי ָל ַד ַעת ׁ ֶש ֲה ִל ָ ִי ְב ַחר ה' ֱאל ֶֹק ָ
"ל ׁ ַש ֵּכן ׁ ְשמוֹ ׁ ָשם"ְ ,ל ַפ ְר ֵסם ֶאלֹקוּ ת ַ ּב ָּמקוֹ ם ׁ ֶש ִ ּנ ְמ ָצא ּבוֹ . ִמ ְ ּל ַמ ְע ָלהְ ,ו ַה ַּכוָּ נָ ה ִהיא ְ
"ו ָה ָיה ִּכי ָתבוֹ א גּ וֹ '"ַ ,על ְמנָ ת ַא ַחר ְּת ִפ ַ ּלת ַע ְר ִבית ָח ַזר עוֹ ד ַה ּ ַפ ַעם ּתוֹ ָרה ַה ּקוֹ ֶד ֶמתְ ,והוֹ ִסיףְ :
"ו ָה ַל ְכ ָּת ֶאל ַה ָּמקוֹ ם גּ וֹ ' ְל ׁ ַש ֵּכן ׁ ְשמוֹ ׁ ָשם" – ִּת ְמסֹר ֶאת ַה ֶ ּנ ֶפ ׁש יע ָל ָרצוֹ ן כוּ 'ֲ ,ה ֵרי ֶזה ַעל ְי ֵדי ׁ ֶש ְ ׁ ֶש ַּת ִ ּג ַ
ְּכ ֵדי ְל ַפ ְר ֵסם ׁ ָשם ֱאלֹקוּ תּ ַ .ב ֶּמה ְמ ַפ ְר ְס ִמים ֱאלֹקוּ ת? ִ ּב ְב ָר ָכה וּ ָפסוּ ק ְּת ִה ִ ּלים.
רבינו הזקן זייענדיג נאָ ך אין וויטעבסק ,האָ ט אמאָ ל געזאָ גט א תורה אויפ'ן פסוק
אתם נצבים גו' ,און האָ ט געטייטשט מחוטב עצך ל' עצה ,מ'דארף אויסהאקען די רבות
אויסשעפען די מים וואָ ס מצמיחים כל מיני תענוג.
ּ מחשבות בלב איש ,שואב מימיך
. . . היום יום וכק
דער וואָ ס איז נידעריג און גראָ ב הערט ניט אָ ן די אייגענע גראָ בקייט און
.נידעריקייט
. ֵאינוֹ ָח ׁש ֶאת ַ ּג ּסוּ תוֹ וּ נְ ִחיתוּ תוֹ הוּ א,ֶזה ׁ ֶש ָ ּנחוּ ת ְו ַגס
– ִ ּב ְג ַלל ֲעבוֹ ָדתוֹ ִ ּב ְמ ִס ַירת נֶ ֶפ ׁש ְל ַפ ְר ֵסם ֱאלֹקוּ תוֹ ִי ְת ָ ּב ֵר ְך – ֵא־ל ֶא ָחד,אשוֹ ן – ַא ְב ָר ָהם ׁ ָא ִבינוּ ָה ִר
ְו ָכל, ֹ ָז ָכה ְל ַהנְ ִחיל ְל ַז ְרעוֹ ַעד סוֹ ף ָּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ֶאת ָה ֱאמוּ נָ ה ַה ְּטהוֹ ָרה ַ ּבה' וּ ְבתוֹ ָרתו,ְל ָכל ְ ּבנֵ י ָהעוֹ ָלם
.יש ְו ִא ּ ׁ ָשה ְ ּב ִישְׂ ָר ֵאל ֵי ׁש ָל ֶהם ַה ּכ ַֹח ְו ָהעֹז ִל ְמסֹר נַ ְפ ׁ ָשם ַעל ַה ּתוֹ ָרה ַה ְ ּקדוֹ ׁ ָשה
ׁ ִא
(iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr
עמ' א hi מנחות
ליום רביעי sc zegpn
'המשך ביאור למס
21 .aekir jkn cenll oi` okle ,dzaxwd xyt` i` 'dxez' xn`py mewna ± äøBz
¨ àéòa
¨ £ ¨ àì
Ÿ äweçå
¨ § ,äweç
¨ 1
22 cnlny dlik` lr xn`py dweg oeyl mb epivny dywn `xnbd xn`pyk la` ,dnr 'dweg' xn`p ok m` `l` aekir cenll 2
23 äweç
¨ àáéúk
¨ ¦ § éëc ¦ § 'íéðtä¦ ¨ © íçì' ¤ ¤ mb éøäå ¥ £ © :`xnbd dywn .akrl àäå
¨ § :dywne `xnbd zxfeg .'dxez' s` azkiy jxev oi` 'dweg' 3
24 lr `l` dazkp `l 'dweg' ea dazkpyky ± àáéúk ¨ ¦ § äìéëàà
¨ ¦£© dxez xn`py mewn lk' xn` ax `lde ± øîà© ¨ à÷¨ 'äweçå
¨ § äøBz'
¨ 4
25 `Ed miWcw ¦ ¨ ¨ Wcw ¤ Ÿ iM¦ Wcw Ÿ ¨ mFwnA ¨ § Edlk`e'
ª ¨ £ © (h ck my) weqta ezlik` dxezy eixaca yxtl xyt` cvike ,miey mdy rnyne 'dwege 5
26 ly íéøãñ¦ ¨ § éðL'
¥ § (.fk onwl) ïðz © § ok it lr s`å§ ,'mlFr ¨ wg¨ 'd iX`n ¥ ¦ ¥ Fl éëä̈
¦ :`xnbd zvxzn .dxez dkixv dpi` dwege dweg dkixv 6
27 lr mipzepy dpeal ly ïéëéæá ¦ ¦ § éðL ¥ § ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî¦ § © § miptd mgl ,'dxez' azkpy mewna s` ± äøBz ¨ áéúëc ¦ § ¦ áb© ìò© óà© ax øîà÷ ©¨¨ 7
28 úठäæ¤ ïéákòî
¦ § © § ïéëéæaäå
¦ ¦ § © § ïéøãqä
¦ ¨ § © oke ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § miptd mgl yi 'dweg' mb azkp m` ± àì Ÿ àì Ÿ éàå
¦ § ,ïéঠäweç
¨ àáéúk ¨ ¦ § éঠoiicr 8
29 `l` 'dweg' mda dxn`p `ly xg`n miakrn mdy epl oipne ,'äæ¤ .aekir jkn cenll oi` dweg azkp `l m`e ,aekir jkn cenll 9
30 .dlik` oiprl 10
.aekir cenll xyt` i` cal 'dwegn'y ax ixacn zernyn oi`e
31 itk àlਠ¤ :xg` ote`a dgpnn `iyewd z` ayiil zxfeg `xnbd ,aekir rnyn cal 'dweg'y ax zrca `xnbd dx`iay xg`l 11
32 mewn lk ± äìéëàà ¨ ¦ £ © àáéúëc ¨ ¦ § ¦ àëéä ¨ ¥ ìk¨ miptd mgln gkeny éøäå
¥ £ © :`xnbd dywn .aekir `ll 'dweg' epivny `xnbd dywn 12
33 df ixd ± àáéúk ¨ ¦ § àúléî ¨ § ¦ àlekà ¨ © dlik` lr 'dweg' oeyl azkpy oxd`
Ÿ £ © ipaA
¥ § ¦ xkf ¨ (`i e my) weqta 'äweç'
¨ ¨ lM' ¨ da¨ áéúëc
¦ § ¦ 'äçðî'
¨§ ¦ 13
34 yie ,dlik`d lr wx `le ,oic eze` lk lr df oeyl azkpy ink íB÷î¨ ìk¨ áø© øîà © ¨ ok it lr s`å§ ,'mkizxcl¤ ¥ Ÿ Ÿ § mlFr¨ wg¨ dPlk`i
¨¤£ Ÿ 14
35 da xn`py it lr s`y ,dgpna íúä ¨ ¨ éðàL¦ ¨ e .aekir epnn cenll oicy cnll àlà ¨ ¤ `a Bðéॠ,äçðî
¨ § ¦ úøBúa
© § áeúkä ¨ © [dpyy-] øéæçäL ¦¡ ¤ ¤ 15
36 aezkd da xn`y iptn ± àø÷ ¨ § øîàc© ¨ § miakrn dipic lk oi` 'dweg' aezkd øéæçä ¦ ¡ ¤ y mipic mze`y ax ixacn rnyne ,ákòì ¥ © § xn`p df 16
37 `ly jezne ,'dðîMîe ¨ § © ¦ dNøbî ¨ § ¦ ¦ DzxMf`¨ ¨ ¨ § © z`¤ odMd
¥ Ÿ © xihwde'
¦ § ¦ § (fh a my) mpi` - àì Ÿ aezkd øéæçä ¦ ¡ ¤ àì
Ÿ y mipic la` ,miakrn md ixd ± ïéঠ17
38 mly dyxb `diy cnll aezkd `ay rnyn 'onyne yxbn' xn`p
39 zvxzn .dgpna 'dweg' xn`py oeik eakri `l recne ,miakrn 18
weqtd wwfpy xg`ne ,dleqt mdn xqig m`y ,mly dpnye
40 àáéúk
¨ ¦ § äìéëàà
¨ ¦ £ © 'äweç'
¨ àáéúk
¨ ¦ § éëc
,dgpna íúä
¦ § ¨ ¨ éðàL
¦ ¨ :`xnbd 19
gken xaca aekir yiy cnll
lr `le dgpnd zlik` lr `l` dazkp `l 'dweg' ea dazkpyky 20
זכק
יום שלישי י"ז אלול ה'תשע''ח ? ' '
באחת הקהילות היה נהוג כי משרת השליחֿציבור של
הקהילה עוברת מאב לבן והנה אירע ששליח ציבור מת
והשאיר אחריו בן קטן ,והתעוררה השאלה האם יש למנות
מישהו באופן זמני עד שהקטן יגדל והמשרה תעבור אליו או
חכק
בפועל כל הזמן ,והרי עברו שנים רבות על עם ישראל ללא שמאחר ואין הוא ראוי להתמנות כעת ,הוא מאבד את זכותו?
מלך מימי משה רבינו ועד שאול המלך ,אך תפקיד כדוגמת וכתב בשו"ת 'חקרי לב' )או"ח יז( שלכאורה הדבר מפורש
שליח ציבור שאי אפשר שישאר פנוי וחייבים למנות אחר בהלכה זו שמלך שמת והשאיר בן קטן משמרים לו את
בינתיים ,אי אפשר לשומרו ליורש הקטן. המלוכה עד שיגדיל והרמב"ם מוסיף וכותב שכל השררות
ועוד יש לחלק בין מלך לתפקידים אחרים ,כי מצד עצם והמינויים עוברים בירושה.
הדין קטן אינו פסול להיות מלך ,כפי שמביא הרמב"ם מקור אך כתב כי מכך שהרמב"ם כתב דין זה )שאם הניח בן קטן
לדבריו מיואש שמלך בגיל שבע ,ולכן גם במקרה של תינוק משמרים עבורו את התפקיד( רק לגבי מלוכה ולא לגבי שאר
שבוודאי אינו ראוי עדיין למלוכה ,מאחר ואין זה חיסרון המינויים ,יש להסיק שדין זה אינו נוהג בהם.
מהותי ,אין הוא מאבד את זכותו למלוכה בזמן זה ,אך כאשר ובטעם הדבר יש לפרש כי מה שכתב הרמב"ם שאם הניח
הקטן מבחינה הלכתית ,כגון להיות שליח בן קטן 'משמרים לו המלוכה' אין הכוונה שממנים בינתיים
ציבור ,מאחר ונדחה מהתפקיד איבד את זכותו ושוב אינו אחר תחתיו אלא ממתינים עד שיגדל ואז ימנו אותו למלך,
חוזר וזוכה בו. אך אם ימנו אחר במקומו ,שוב לא יוכלו להורידו.
ופתרון זה אפשרי לגבי המלוכה שאין הכרח שיכהן מלך
יום חמישי י"ט אלול ה'תשע''ח ?
על ביטול מצוות עשה כמשמעות הגמרא
)סנהדרין נז ,א(
"אזהרתם זוהי מיתתם" – "ולא תקרא אזהרה אלא המניעה
מלאו".
וה'לחם משנה' יישב את שיטת הרמב"ם שמצוות 'דינים',
שלשיטתו פירושה להושיב דיינים ,אינה רק בקום ועשה, והרמב"ן בפירושו על התורה )בראשית לד ,יג( הקשה על זה
אלא גם בלא תעשה ,היינו אזהרה שלא יעשו עוול במשפט. שאם כדברי הרמב"ם ,שאנשי שכם נתחייבו מיתה כדין,
אך ה'חתם סופר' )שו"ת ח"ו סי' י"ד( העיר ,שאמנם בכך מובן מדוע כעס יעקב על בניו שהרגו אותם "והלא הם זכו ועשו
מדוע במצוות 'דינים' יש ביטול לאו ,אך עדיין לא מובן למה מצוה ,ובטחו באלוקים והצילם"?
נתחייבו אנשי שכם מיתה ,הרי גם אם לא הושיבו דיינים ולכן סובר הרמב"ן שעיקר מצוות 'דינים' שבני נח נצטוו
לשפוט את שכם לא עשו עוול במשפט? עליה אינה הושבת הדיינים אלא דיני גניבה ואונאה ועושק
וביאר: וכיוצא בזה ,כענין הדינים שנצטוו עליהם ישראל .ואמנם,
גם הרמב"ם מודה שבן נח אינו נהרג בבית דין על ביטול המצוה כוללת הוראה להושיב דיינים ,אך אין בן נח נהרג
עשה אבל לדעתו חייב מיתה בידי שמים ,כמו גוי ששבת עליה אם אינו מקיימה ,כי זו מצוות עשה ,ובן נח אינו נהרג
טכק
אנשי שכם היו חייבי מיתה ,כמו שכתב הרמב"ם ,וכעסו שחייב מיתה אבל אינו נהרג בבית דין .ולפי זה אנשי שכם
של יעקב אבינו על בניו לא היה בגלל הסכנה שנשקפה אמנם נתחייבו מיתה ,אבל אין בית דין מצווים להורגם .ולכן,
ליעקב ובניו ,כי זו אינה סיבה למנוע את ענישתם כמצוות אמנם שמעון ולוי שהרגו אותם אין עליהם אשמה ,אך כיון
ה' .אלא הכעס היה על כך שהדבר נעשה בדרך 'מרמה' )שהרי שלא היתה חובה על בית דין להרגם כעס עליהם יעקב
הבטיחו שלאחר שימולו עצמם "וישבנו אתכם והיינו לעם אחד"( ובכך יכול שהכניסו עצמם למצב סכנה כאשר לא היו מצווים לעשות
היה להיגרם חילול השם ,כלשון הכתוב" :עכרתם אותי כן.
להבאישני ביושב הארץ" )לקוטי שיחות ה ,עמ' .(151 והרבי מיישב את קושית הרמב"ן כך:
שבת קודש כ"א אלול ה'תשע''ח
"אבל כל להוציא אחרים ידי חובתם
)תוס' תמורה יד ,ב ד"ה דברים(
אחד לעצמו מותר".
ג .דברים שקריאתם חובה יכול לאומרם בעל פה .ויתירה
מזו :אפשר לקרוא פסוקים אלו בעל פה ,גם כשהקריאה היא
לא כחובה ומצוה "הואיל וניתנו לאומרה פעם אחת" )רבינו
יונה ברכות ה ,א ,בדפי הרי"ף ,ד"ה לא הפסיד(. בגמרא )גיטין ס ,ב(" :דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן
ולמה "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה"? בעל פה ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב".
כי יש דברים הנדרשים מתוך הכתב דוקא ,כגון חסירות מדוע ,אם כן ,נוהגים לקרוא בעל פה את פרשיות
ויתירות וכדומה ,ובעל פה לא ניתן לעשות זאת. הקרבנות ,שירת הים ,קריאת שמע וכדומה?
ו"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב" – כי כמה ביאורים בדבר:
ב'תורה שבעל פה' יש עניינים עמוקים ,ובלימוד מתוך הכתב א .דבר השגור בפי כל מותר לאומרו בעל פה )מרדכי גיטין,
יתכן שלא יבין היטב את כוונת הדברים .ולכן צריך למסרם ת"ז( "אבל אם לא שגור בפי אף על פי ששגור -
מפה לאוזן ,כי כך ניתן להסבירם בצורה מדוייקת )ריטב"א גיטין אסור )שו"ע אדה"ז או"ח מו ,א(.
שם(. ב .האיסור לומר בעל פה דברים שבכתב הוא רק כדי
לק
הקרע בין האצבעות וכורכם יחד כעין כריכת ספר ,ותוחב BȇÂ
≈¿ ,ÌÈLÏL
ƒ ¿ Á‡Ï
««¿ ÏÏBL
≈ Bn‡ƒ ÏÚ‡«¿ ÂÈ
«ƒ» ÏÚ 3
שם שתיים או שלוש תפירות; לקט -אוגד כל הקרע ראשו ‡elÙ
ƒ¬ ,„iÓ
»ƒ ˙ÏÏBLÂ
˜∆∆ ¿ ˙ÚB
« « ‰M‡‰Â
» ƒ»¿ .ÌÏBÚÏ
» ¿ ‰Á‡Ó
¿«∆ 4
על סופו ותוחב במחט שתיים או שלוש פעמים )רש"י . ˙eÚÈv‰
4 ƒ¿« ÈtÓ
‡≈¿ƒ ,dn
»ƒ ÏÚÂ
‡«¿ ‰È
«» ƒ» ÏÚ 5
לאלפסי שם( (14 .כמעלות הסולם ,שתופר שתי תפירות
(2תופר תפירה בלתי ישירה ,ואינה מעשה אומן .שלל -
ומפסיק ,וחוזר ותופר למטה ,שמניח בין תפירה לתפירה
מלה ערבית ,תפירה גסה ,אחת הנה ,ואחת הנה )הערוך
הפסק ,כסולם הזה שיש בו הפסק בין שלב לשלב )שם(.
השלם( .ובתוספות יום טוב למועד קטן פרק ג ,משנה ו
(15תפירה מתוקנת ,שהיא שווה למעלה ובולטת למטה.
מפרש :לשון שלל וביזה ,שכן השלל מפוזר אחת הנה ואחת
והרמב"ן מפרש :סתם תפירה -שווה למעלה ובולטת
הנה ,ואינו מונח וצבור (3 .תופר תפירה שווה ומתוקנת,
למטה ,ואיחוי אלכסנדרי -שווה מלמעלה ומלמטה כעין
וראה להלן הלכה ג בביאורנו ל"איחוי אלכסנדרי"" .ועת
אריגה )טור יורה דעה סימן שמ( .ובירושלמי מועד קטן פרק
לתפור" )קהלת ג ,ז( מתרגם" :ועידן בחיר לאחאה בזיעה".
ג ,הלכה ז אמרו" :איזה איחוי? כל שאין מקומו ניכר".
(4מועד קטן כב ,ב .ולשון הגמרא שם" :מפני כבודה",
(16שאין זה שלם ,והרי זה כקרוע ועומד (17 .מועד קטן
ומפרש ה"נמוקי יוסף" :שגנאי הוא לאשה אף על פי שאין
כו ,ב .ובכתב יד תימן תיבת "בלבד" אינה (18 .הבגד.
ליבה מגולה ,לעמוד בבגדים קרועים.
(19בכתב יד תימן :ונעשית (20 .שם ,וכדעת רבי שמעון
בן אלעזר. iÁ
»« Ck» ,Bn‡ƒ ÏÚ‡«¿ ÂÈ
‡„ƒ» ÏÚ« Ì
»» «ÚBwL
≈ ∆ C„k∆∆¿ . 6
19 .Á˜Bl‰
« ≈ « Ck» ,B˙BÁ‡Ï«¿ eÒ‡» ÎBn‰L
≈ «∆ ÌLÎe„≈ ¿ . ‡« ÏÚÂ
«¿ , ‡ÈOp‰
6 ƒ»« ÏÚ«¿ , ‰Bz
5 » B„nlL
¿ƒ∆ Ba« ÏÚ« «Ú˜Ï
… ¿ƒ 7
20 Bȇ≈ ‰Ê∆ ÚwL
«∆∆ Á˜BlÏ
« ≈ « «ÚÈ„B‰Ï
ˆƒ ¿ CÈ
ƒ» ÎBn‰
≈ « ,CÎÈÙÏ
¿» ƒ ,8ÌM‰
≈ « ˙ka
«¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ,‚‰pL
«¡∆∆ eav‰
ƒ« … ÏÚÂ
«¿ ,7ÔÈcƒ ˙Èa≈ 8
21 .21‰Á‡˙Ó
∆«¿ƒ ÏÚÂ
«¿ ,‰„e‰È
» ¿ ÈÚ ≈» ÏÚ«¿ ,ÛOpL
«¿ƒ∆ ‰Bz
» ÙÒ ∆≈ ÏÚÂ «¿ 9
. Lc˜n‰
9 »¿ƒ« ÏÚ«¿ ,ÌÈÏLeÈ
¿ »«ƒ 10
(21שם .ואם מכרו לו בגד קרוע סתם ,ולא הודיעוהו ,אסור
ללוקח לאחותו עד שידע ,שקרע זה הוא מהמתאחים ,וכן (5על רבו מובהק ,שלמד ממנו רוב חכמתו" ,אבל אם לא
אסור למכרו לגוי )יורה דעה שם סעיף יט על פי מסכת למד ממנו רוב חכמתו ,הרי זה תלמיד חבר ...וקורע עליו
שמחות פרק ט(. כשם שהוא קורע על כל המתים" וכו' )לשון רבינו הלכות
תלמוד תורה פרק ה ,הלכה ט( (6 .ראש הסנהדרין ונקרא
22 ‡?ÂÈ
ƒ» ÏÚ« «ÚBwL
≈ ∆ C„k
∆∆¿ Ba« ÏÚ« «ÚBwL ƒ«ƒ .‰
≈ ∆ ÔÈpÓe גם כן ראש הישיבה ,ראה לעיל הלכות סנהדרין פרק א,
23 ,ÂÈLÙe
» »» χOÈ
≈ »¿ƒ Î
‡∆∆ È
‡ƒ» È
ƒ» ˜ÚˆÓ
≈«¿ ‡e‰Â¿ :Ó‡pL
∆∆¡« הלכה ג .ובנוגע למלך שמת -ראה לקמן פרק י"ד ,הלכה
24 ÌÈLÏ
ƒ«¿ ƒ ÌÚ˜iÂ
≈ »¿ƒ« ÂÈ„‚a
»»¿ƒ ˜ÊÁiÂ
≈¬«« ,„BÚ e‰‡» » ‡ÏÂ
¿… כה (7 .זהו המשנה לנשיא ,הגדול שבשבעים סנהדרין,
25 .23‰ÙO‰
»» « ÏÈc‰Ï
ƒ¿«¿ iÁL
»«∆ ,Ô‡kÓ
˜»ƒ .22ÌÈÚ
¿» ƒ כמבואר בהלכות סנהדרין שם (8 .גידוף שם שמים ,ראה
להלן הלכה ז (9 .שנחרבו ,כמבואר להלן הלכה י .וכל
(22ואף על פי שאליהו חי הוא? כיוון "שלא ראהו עוד" אלה מקורם במועד קטן כו ,א.
הרי הוא אצלו כמת )מועד קטן כו ,א( (23 .את פתיחת
בית צווארו ,שייראה כאילו קרוע הוא לשניים ,בניגוד ,10Baσ ˙‡∆ ‰l‚nL
˜∆«¿∆ „Ú« «ÚB ƒ »¿« el‡≈ Ïk» .‚ 11
≈ ÌÈÚw‰
לקריעה שעל שאר קרוביו שאינו צריך להבדיל שפת הבגד, ÔÈÁ‡˙Ó
ƒ«¿ƒ ÔȇL ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ .11ÌÏBÚÏ
» ¿ ‰Á‡Ó∆«¿ BȇÂ
≈¿ 12
אלא קורע תחתיה ומניח השפה שלימה ,כמבואר לעיל פרק ÔÈÓk
ƒ¿ Ì˙BOÚÏÂ
» ¬«¿ , Ô˘ÏÏe
13 » ¿»¿ ÔÏÏÓÏ
»¿»¿ , ÔÏÏLÏ
12 »¿» ¿ zÓ
»À 13
ח ,הלכה ב. . „Ïa
15 ‡«¿ƒ ÈcÒkÏ
ƒ¿¿«¿∆¬ ÈeÁ‡a‡ƒ¿ ‡l
‡»∆ eÒ
¿» ‡ÏÂ
… ¿ ; ˙BÓlÒ
14 »À 14
אלק
השם ,פרט אם פרצה דליקה ואינו יכול להציל ונשרף ספר ÏÚ«¿ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ‡« ÏÚÂ
«¿ ‡ÈOp‰
ƒ»« ÏÚ« ÔÈÚBwL ƒ«ƒ .Â
ƒ ¿ ∆ ÔÈpÓe 1
תורה ,שאין כאן חילול השם (31 .על ידי שריפת יהויקים. ˜ÊÁiÂ
≈¬«« :Ó‡pL
«¡∆∆ ?eaˆƒ … ‚‰pL
«¡∆∆ ‰‡aL»»∆ ‰ÚeÓL
¿ » 2
והוא הדין הרואה תפילין ,או אפילו מגילה אחת מן ‡.Bz‡ƒ L∆ ¬ ÌÈL‡‰
ƒ»¬» Ïk» Ì‚Â «¿ ,ÌÚ˜iÂ
≈ »¿ƒ« ÂÈ„‚a
»»¿ƒ „Âc
»ƒ 3
הנביאים ,או מן הכתובים ,שנשרפה ,חייב לקרוע )יורה דעה
שם סעיף לז( .וכן כשנקרע או נמחק בזרוע -חייב לקרוע
‰Ê∆ Ïe‡L » ÏÚ« ,Ú‰ ∆»» „Ú« eÓˆi À»« ekÈÂ
¿ƒ« e„tÒiÂ
«¿¿ƒ 4
)ש"ך סעיף קטן נו( (32 .הקלף המקיף את הכתב. »ÈÈ¿ ÌÚ« ÏÚÂ
«¿ ,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ‡« ‰Ê∆ Ba¿ Ô˙B‰È
»» ¿ ÏÚ «¿ ,‡ÈO
»ƒ 5
(33מועד קטן שם. .24‰Ú
» » ‰ÚeÓL
» ¿ BÊ Áa ∆»∆ eÏÙ¿» Èkƒ χOÈ
≈ »¿ƒ ˙Èa≈ ÏÚÂ
¿« 6
29 ‡Ï
»¬ . ÌÈχ‰
39 ƒ≈¬» ‡Lk »¿ ƒ ÁÙË«∆ ÔÈÚB˜Â
ƒ ¿ ¿ .ÌÎÁ»» BȇL
∆≈ (25על דברי החירוף והגידוף של רבשקה שליחו של
30 „Ú« ÂÈÏÚ
˜»» ÔÈÚB
ƒ ¿ Ïk‰Â˜… «¿ ,41ÂÈB
» ¿ Ïk‰… « ˙nL
≈∆ 40ÌÎÁ
»» סנחריב מלך אשור באמרו" :מי בכל אלהי הארצות אשר
31 BL„Ó
»¿ƒ ˙Èe≈ .43ÔÈÓiÓ
ƒ»ƒ ÔȈÏBÁÂ
ƒ¿ ¿ ,42ÌaÏ»ƒ ˙‡∆ ÔÈl‚nL
∆¿«ƒ הצילו את ארצם מידי ,כי יציל ה' את ירושלים מידי" )שם
32 È„ÈÓÏz
≈ ƒ¿« e‚‰¬» Îe
»¿ .44‰ÚL
»¿ƒ Ïk» ÏËa≈» ÌÎÁ
»» B˙B‡ ÏL∆ לה( (26 .שכן כתוב )שם יט ,א( "ויהי כשמוע המלך
חזקיהו )דברי רבשקה ,מפי אליקים וחביריו( ויקרע את
33 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÁÙË
«∆ ‰Ê∆ ÏÚ« ‰Ê∆ «Ú˜Ï
… ¿ƒ ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ ÌÈÓÎÁ
¬»ƒ בגדיו" )מועד קטן כו ,א( ,והשווה הלכות עבודה זרה פרק
34 .45BÁ
≈¬ ˙‡∆ „nÏÓ
≈«¿ Ì‰Ó ‡∆≈ „Á»∆ ÔȇÂ
≈¿ ÔÈÂL
ƒ» Ô‰L
∆≈ ב ,הלכה י" :והוא שישמענה מישראל ...אבל השומע מפי
(36מועד קטן שם" .למה זה דומה לספר תורה שנשרף הגוי אינו חייב לקרוע; ולא קרעו אליקים ושבנא ,אלא מפני
שחייב לקרוע" ומפרש רש"י :התורה קרוייה נר שנאמר :כי שרבשקה היה ישראל מומר" ,ומקורו בסנהדרין ס ,א.
נר מצוה ותורה אור ,ונשמה נקראת נר ,ככתוב :נר ה' נשמת ,27ÔÈcƒ ˙Èa
≈¿ e„ÈÚiLk
ƒ»∆ ¿ «Ú˜Ï
… ¿ƒ ÔÈiÁ ƒ≈»¿ .Á
ƒ»« Ôȇ≈ ÌȄډ 12
אדם .ובשבת קה ,ב מפרש רש"י" :אף נשמת ישראל .28eÚÓM
¿» L
∆ ‰ÚLa
˜»» ¿ eÚ
¿» kL
∆¿» 13
הניטלת דומה לו )=לספר תורה( ,שאין לך ריק בישראל
שאין בו תורה ומצוות" .ולדעת רבי מאיר מרוטנברג, (27על ברכת המגדף (28 .מפי המגדף )שם( .וכן הכתוב
הובאה בכסף משנה ,חייבים לקרוע אפילו על אדם רשע, אומר" :ויקרע את בגדיו" -חזקיה קרע ,והם לא קרעו.
חוץ מעל מומר לעבודה זרה ,או עובר על אחת מכל וראה הלכות עבודה זרה פרק ב ,הלכה ח.
המצוות שבתורה להכעיס ,שנחשב כמומר (37 .שאינו
חשוד על שום עבירה ,ולא על שום ביטול מצוה ואין :Ó‡pL
«¡∆∆ ?ÛOpL
«¿ƒ∆ ‰Bz
» ÙÒ∆≈ ÏÚ« ÔÈÚBwL ƒ«ƒ .Ë 14
ƒ ¿ ∆ ÔÈpÓe
שמועתו רעה ,אף על פי שאינו גדול בתורה )לשון היורה „Ú« ,ÓB‚Â
≈ ¿ ‰Úa‡Â
»»¿«¿ ˙B˙Ïc
»¿ LÏL » È„e‰È
ƒ ¿ ‡B˜k ¿ƒ ȉÈÂ
ƒ¿« 15
דעה שם סעיף ו( (38 .אפילו שלא במעמד יציאת נשמתו. e„ÁÙ
¬» ‡ÏÂ
… ¿ ,29Á‡‰
‡»» ÏÚ« L
∆ ¬ L‡‰ ≈» ÏÚ« ‰l‚n‰
»ƒ¿« Ïk» Ìz … 16
(39מועד קטן שם (40 .ממונה על העיר שמבקשים ממנו ÏÏkÓ
»¿ƒ .ÂÈ„Ú
»»¬ Ïλ¿ CÏn‰
∆∆« ̉Ȅ‚a
˜∆ ≈¿ƒ ˙‡∆ eÚ ¿» ‡ÏÂ
… ¿ 17
הוראה )רש"י שם כב ,ב( (41 .כקרוביו (42 .כדין ‰Bz
» ÙÒ‡∆≈ ÏÚ« ‡l
»∆ «Ú˜Ï
… ¿ƒ ÔÈiÁ
ƒ»« ÔȇÂ
≈¿ .Ú˜Ï
«… ¿ƒ ÔÈiÁL
ƒ»«∆ 18
קריעה על אביו ואמו ,ראה לעיל פרק ח ,הלכה ג ,בניגוד ÈzL
≈¿ «Ú˜Ï
… ¿ƒ iÁÂ
»«¿ .31‰È‰L
»»∆ ‰OÚnk∆ ¬«« ,30«ÚBÊa
¿ƒ ÛOpL
«¿ƒ∆ 19
ל"אדם כשר" שאין קורעים עליו אלא טפח (43 .חליצת :Ó‡pL
«¡∆∆ .˙k‰
»¿« ÏÚ« ˙Á‡Â
««¿ ÏÈÂb‰
32 ‡ƒ¿« ÏÚ« ˙Á
˜«« :˙BÚȃ¿ 20
כתף המפורשת לעיל שם ,ולא ביאר רבינו שם בדין :חולץ .33ÌÈc‰
ƒ»¿« ˙‡Â∆¿ ‰l‚n‰
»ƒ¿« ˙‡∆ CÏn‰∆∆« ÛO‡… ¿ ÈÁ
≈¬« 21
לאביו ,אם מימין ,או משמאל ,כדין אב בית דין המבואר
להלן הלכה י"ד ,וכנראה שהכל תלוי ברצון הבן ,שאם רצה (29מועד קטן כו ,א ,כיוון שקראו לפני המלך יהויקים בן
חולץ משמאל ואפילו אם רצה לחלוץ שתי הידיים מכאן יאשיהו ,את הפסוק שבמגילת איכה )א ,ה( "היו צריה
ומכאן כדין נשיא ,ראה להלן הלכה ט"ו -חולץ )רדב"ז(. לראש ...כי ה' הוגה על רוב פשעיה" -מיד קדר כל אזכרות
(44לפי שמספידים אותו ,ואין עוסקים בתורה בבית מדרשו, שבה ושרפן באש (30 .בכוח ובזדון ,שיש כאן חילול
בלק
16 ÈzL
≈¿ ÔȈÏBÁÂ
ƒ¿ ¿ ,ÂÈÏÚ ˜»» ÔÈÚB
ƒ ¿ Ïk‰… « ˙nL
≈∆ ‡ÈOƒ» .ÂË שלא יתעצלו בהספדו )רמב"ן( .ואחר ההספד אין תלמידיו
17 .ÌÈÏËa
ƒ≈¿ ˙BL„Ó
57 »¿ƒ Èza
≈» ÏÎe
»¿ , Ô‡kÓe
56 »ƒ Ô‡kÓ»ƒ ÌÈ„i‰
«»«ƒ מתקבצים בבית מדרשו ,אלא מתחברים שניים שניים
18 ÔȇB˜Â
ƒ ¿ ¿ ˙Òk‰
∆∆¿« ˙ÈÏ≈¿ ˙aLa
»« ¿ ÔÈÒÎ
ƒ»¿ƒ ˙Òk‰
∆∆¿« ˙Èa≈ Èe
¿≈ ולומדים בבתיהם )יורה דעה סימן שדמ סעיף יח(.
(45בבא מציעא לג ,א ומפרש רש"י :לפי שהיו יושבים
19 ˙BÁtLÓ
»¿ ƒ ÔÈLBÈ
‡ƒ¿ ‡l »∆ ,˜eMa« eÏiËÈ¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ . ‰ÚL
58 »¿ƒ בבית המדרש יחד ,ומקשים ומפרקים זה לזה ,וכולם למדים
20 .60ÌBi‰« Ïk» 59ÌÈÂc
ƒ» ˙BÁtLÓ
»¿ ƒ זה מזה .נמצאו ארבע חלוקות הן :רבו מובהק ,מפורש לעיל
(56שם (57 .ובכתב יד תימן וכן בדפוס רומי ר"מ :וכל הלכה ב .ורבו שאינו מובהק ,שלא למד רוב חכמתו ממנו,
בתי מדרשות וכו' .ובשולחן ערוך יורה דעה סימן שדמ דינו מבואר בהלכות תלמוד תורה פרק ה ,הלכה ט שאינו
סעיף יח" :כל בתי מדרשות שבכל מקום שמספידים אותו קורע עליו אלא טפח ,כשם שהוא קורע על כל המתים .חכם
בטלים" (58 .בתורה .אבל אין מתפללים שם לגמרי אלא שהוא גדול ממנו ,שקורע עליו מצד הדין כמבואר לפנינו.
בבית האבל .והוא הדין ביום שני וחמישי קוראים בתורה ותלמידי חכמים השווים זה לזה בתורתם ,אינם קורעים אלא
בבית הכנסת ,וכל אנשי אותה עיר מתפללים בבית האבל מחמת מנהג )רדב"ז(.
)כסף משנה וכן ביורה דעה שם( (59 .כואבים ומצטערים. eÈÊÁ‰L
ƒ¡∆∆ ÔÂÈk
» ≈ ,˙nL≈∆ ÌÎÁ‰ ƒ ¿ « Ïk» .È
»»∆ ÏÚ« ÌÈÚBw‰ 1
(60מועד קטן כג ,א ושם הנוסח" :יושבים ודומים" .וגירסת «ÚBw‰L
≈ «∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ .46ÔÈÏÏBL
ƒ¿ ‰hn‰ »ƒ« ÈBÁ‡Ó
≈ ¬≈ Ô‰Èt
¿≈ ∆ 2
רבינו כגירסת הרי"ף שם" :יושבים ודוים" .ובטור שם כתב ˙nL
≈∆ Ba« elÙ‡L
48 ƒ¬∆ ; ÁÓÏ
47 »»¿ ‰Á‡Ó∆«¿ ÌÎÁ‰
«»»∆ ÏÚ 3
בשם רבינו האי גאון" :חכם ואלוף וגאון מכניסים אותו
לבית הכנסת ומניחים המיטה במקום שהיה דורש ,וסופדים
‰˙ÈÓ
» ƒ ÌBÈ B‡ ,„Ïa
‡«¿ƒ „Á‡»∆ ÌBÈ ‡l »∆ ÂÈÏÚ
»» Ïa‡˙Ó
≈‡≈«¿ƒ ÔÈ 4
לו תשלומין כל שבעה )מו"ק כד ,ב( .ובשו"ע יו"ד סי' שצט .˙aL
»« ȇˆBÓa
‡≈» ¿ Ô˙B » ‰ÙBÎÂ
∆ ¿ ÊBÁ
≈ 4
סעיף ו פוסק ,שראשֿהשנה ויוהכ"פ דינם כשלש רגלים (11עד למחרת בבוקר ,שמקצת היום ככולו ,כמבואר לעיל
לבטל האבילות .ואם נהג שעה אחת לפני ראש השנה, פ"ו הי"ב )שם כז ,א(.
בטלה ממנו גזירת שבעה ,ויוהכ"פ מבטל גזירת שלשים,
Ôȇ≈ ÌÈetk‰ƒ ƒ« ÌBÈ¿ ‰M‰ »» « L‡ … ÔΠƒ»¿‰ .‚ 5
»≈¿ ,ÌÈÏ‚
ואחרי יום הכיפורים אינו מונה כלום ,כמבואר שם סעיף ט,
באופן שעושים שתי הפסקות אפילו באבילות אחת ,ולא B˙Ó≈ ˙‡∆ Bw‰ ≈ « ÏΠ»¿ .Ô‰a
∆» ‚‰B
‡≈ ˙eÏ ≈¬ ÈcÓ
≈¿ƒƒ c »» 6
כדעת הראב"ד ,שהוזכרה לעיל אות יד. ‰M‰
»» « L‡ ˜„… Ì∆… B‡ Ï‚‰˜„∆∆» Ì ‡∆… ˙Á«« ‰ÚL ‡»» elÙƒ¬ 7
15 ‚Á‰
‡»∆ Á
«« ‰BÓ∆ ˙Bkq‰ ˜„À« ‚Á« Ì „«» .
˜∆… B˙Ó≈ ˙‡∆ ‡ˆÓ
» ¿ƒ . »
‰ÚL¿ƒ «≈
‚˙Ê¿ ∆
epnÓ ƒ » ¿
‰ÏËa» ƒ
ÌÈetk‰ƒ « ¿ 8
ÌBÈÂ
»¿ ƒ ‰LÏL
» ¿ ÌÈetk‰ ƒ ƒ« ÌBÈ¿ ‰M‰ »» « L‡ … Á‡Ï««¿ ‰BÓ ∆ 9
16 ÈÙa
≈¿ƒ Ï‚∆∆ ˙ˆÚ
∆∆¬ ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ȉL≈¬∆ ;„Ïa
«¿ƒ ÌÈÓȃ» ‰ÚLz
¿« ;ÌBÈ OÚ » » ‰ML » ƒ ÁÒt‰«∆« Á‡Ïe
««¿ , ÌBÈ ÌÈOÚ ƒ¿ ∆¿ 10
17 ,‰ÚL
»¿ƒ ˜ÈÒÙÓƒ¿« ÔBL‡‰ ƒ» BË ÌBÈ ‡ˆÓ »¿ƒ¿ ,BÓˆÚ
18 ȉ
‡≈¬ „Á
»∆ Ï‚∆∆ ‚Á« ÏL ∆ ÈÈÓLe
ƒ ƒ¿ ,‚Á‰»∆ ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚLÂ
¿ «¿ƒ ȉ
≈ ¬ ‚Á‰
» ∆ ÈÓÈ
≈ ¿ ˙ÚLÂ
« ¿ƒ ¿ ,‰ÚL
»¿ƒ ‚˙Ê
«≈ ¿ ‰ÏËa
» ¿ » ȉL
≈¬∆ 11
19 .ÌBÈ ÌÈOÚÂ
‡ƒ¿ ∆¿ „Á
∆» ‰BÓ
∆ ˙ˆÚ ˜„∆∆¬ Ì ˜∆… «» ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .OÚ ‡» » ‰Úa
»»¿« 12
‡„Á
»∆ ÌBÈ ‡e‰L ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ;ÌBÈ OÚ » » ‰ML ‡» ƒ ‰ÈÁ
» ∆¬« 13
(18מו"ק שם. .ÌÈÓÈ ƒ» ‰ÚLÏ
»¿ƒ ¿ ‰ÏBÚÂ
» ¿ Ï‚ ∆∆ ‡È‰ƒ ȉ≈¬ 14
20 ÔÓƒ Ï‚
˜„∆∆ Ì ∆… ÌÈÓȃ» ˙ÚL«¿ƒ B˙Ó≈ ˙‡∆ Bw‰ (12ואפילו דברים שבצנעה ,וכלשון רבינו לקמן ה"ח" :לא ≈ « .‰
21 ‰ÏËa
»¿» ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ¿ ‰M‰»» « L‡˜„… Ì
∆… B‡ ÌÈÏ‚‰
חלה עליו אבילות כלל" .ואע"פ שאמרו )כתובות ד ,א(ƒ»¿» :
22 BË ÌBÈ Úa∆∆¿ ÒaÎÏe
≈«¿ tÒÏ≈«¿ zÓe
»À .ÌÈLÏL
‚ƒ ¿ ˙Ê
"אע"פ שאמרו אין אבלות במועד ,אבל דברים של צנעא ¿≈«
23 , BlÎk
À¿ ÌBi‰« ˙ˆ˜nL
»¿ƒ∆ , ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ Úa נוהג" -גירסת רבינו שם :בשבת ,ולא :במועד ,וכן גירסת ‡∆∆¿ B
24 Bn‡ƒ ÏÚÂ
‡«¿ ÂÈ
ƒ» ÏÚ« ̇Â
ƒ¿ .ÌeÏk¿ ̉ÈÁ‡Ï
∆ ≈¬«¿ ‰BÓ
∆ BȇÂ'בעל המאור' שם .וביו"ד סי' שצט סעיף א פוסק שדברים ¿≈
25 ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Ï‚‰˜„∆∆» Ì ‡∆… e˙Ó≈ elÙ
ƒ¬ ,Ïa‡˙Ó
שבצנעה נוהג בהם אבילות אפילו ברגל ,וכגירסת הגמרא ≈«¿ƒ ‡e‰
26 Ba eÚ‚iL
¬¿ƒ∆ „Ú« B‡ Út «∆ ÁlLiL בכתובות שלפנינו .וכן בירושלמי מו"ק פ"ג ,ה"ה .וראה ≈‡«≈«¿ BÈ
««¿∆ „Ú« Ál‚Ó
27 .‰Ê∆ c
»» ÔȘÈÒÙÓ
ƒ ƒ¿« ÌÈÏ‚‰ƒ»¿» ÔȇÂ
≈¿ ,ÂÈÁ
¬≈» ב'תוספות' למו"ק יט ,ב ד"ה דלא נוהגין (13 .מו"ק יט,
א "רגלים מפסיקים" ,ורבן גמליאל אומר" :ראש השנה ויום
(19שם יט ,כ (20 .אחר תפילת מנחה לפני שקיעת החמה הכיפורים כרגלים" .וראה שם כ ,א "אפילו יום אחד,
)רדב"ז( (21 .ועולה לכאן ולכאן ,נחשב כשביעי וכשמיני, ואפילו שעה אחת" .ובירושלמי שם נימקו" :אפשר לשבעה
והרי הוא כאילו נהג גזירת שלשים בקצת אותו יום )שם בלא רגל )=ולפיכך היא מפסקת( ,אבל איֿאפשר לשבעה
וברש"י( (22 .יגדל שיער ארוך יותר מדאי ,ראה לעיל בלא שבת" .ואם השבת תפסיק כמו רגל ,לא תמצא לעולם
פ"ו (23 .ירושלמי שם פ"ג ,ה"ח" :כל דבר שהוא תלוי אבילות שבעה (14 .אם קבר מתו לפני יום הכיפורים.
דלק
(35המקומות הרחוקים מארץ ישראל ,שאין שלוחי ביתֿדין בשבעה ושלשים -הרגל מפסיק .ברם כאן ,עד שישלח פרע,
מגיעים אליהם ,היו עושים שני ימים מפני הספק ,לפי או עד שיגערו בו חבריו" .וראה ב'תוספות' למו"ק כב ,ב
שאינם יודעים יום שקבעו בו ביתֿדין את החודש איזה יום ד"ה עד שיגערו.
הוא ,מלשון רבינו בהל' קידוש החודש ,פ"ג הי"א.
(36קדושתו אינו אלא מדרבנן ,שמן התורה אינו קדוש אלא
ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ,Ï‚‰
∆∆» Úa
∆∆¿ BlL
∆ ÈMLƒ ƒ ÏÁ» . 1
מיטות כפויות לארץ ,ראה לעיל פ"ד ה"ט ,שביום הראשון (2שנאמר )דברים טז ,יד( "ושמחת בחגך" ,ואין 'עשה' של
לאבלו חייב האבל לישב על מיטה כפויה ,ואילו במועד אבילות יחיד דוחה 'עשה' של רבים )מועד קטן יד ,ב(,
אוכל האבל על מיטה זקופה )שם כד ,ב( .שאין כפיית וראה לעיל פ"י ,ה"ח (3 .מוציא זרועו מן החלוק עד
המיטה נוהגת במועד כלל )'נמוקי יוסף' שם( ,וראה שיתגלה כתיפו וזרועו ,כלשון רבינו לעיל פ"ח ,ה"ג.
ב'תוספות' שם כ ,א ד"ה שכבר ,שרש"י היה אומר :שאין (4מאכילים אותם משל אחרים ,שהאבל אסור לאכול ביום
עושים הבראה ברגל ,הואיל ואין בה אבילות. הראשון לאבלו משלו ,ראה לעיל פ"ד ,ה"ט (5 .מו"ק כד,
(16כשחזרו מהלוויה ,עמדו כולם ברחוב ,ועמד אחד ואמר ב (6 .שאינו אלא מדבריהם ,ראה לעיל פ"י ה"ט,
ברכה מיוחדת לאבלים לנחמם ,ומסיים בה" :בעל נחמות ובביאורנו .ואע"פ שאמרו )ביצה ו ,א( :יו"ט שני לגבי מת
ינחם אתכם ,ברוך מנחם אבלים" )כתובות ח ,ב( ,וראה כחול עשאוהו חכמים -אין זה אלא בצרכי המת עצמו ,כגון
במגילה כג ,ב וברש"י שם ד"ה אין אבלים )מו"ק כז ,א(. לקברו או לתפור לו תכריכין ,אבל הקריעה היא צרכי החיים
והואיל וברכה זו היא ברחבה ,במקום פומבי ביותר ,אין של המתאבלים )ר"ן שם ,וכן ברדב"ז( .ואם מת ונקבר
לאמרה בחול המועד )רדב"ז( (17 .המלווים את המת, ביו"ט ,אין לקרוע בחול המועד עד אחרי יו"ט כשיתחיל
כשחוזרים מהקבורה ,עומדים בשורה בצד בית הקברות להתאבל ,שחולֿהמועד אינו שעת חימום ,ולא שעת
לנחם האבלים ,ראה לקמן פי"ג ,ה"א (18 .את המנחמים שמועה ,ומכיון שנדחית הקריעה ביו"ט ,תידחה עד זמן
לביתם ,ולא ילכו לביתו של האבל )מו"ק שם(. האבל ,שהוא לאחר החג )משנהֿלמלך ,וכן ב"מגן אברהם"
(19שהמת מוטל עליה (20 .שם ,ומטעם זה "אין מוליכים או"ח סי' תקמז ס"ק ג( .והשווה הל' יו"ט ,פ"ו הכ"ג.
המת לביתֿהקברות בחולֿהמועד עד שיהיה כל הקבר
מתוקן ומזומן" )יו"ד סי' תא ,סעיף א( (21 .שהמועד ÌÈBw‰
‡ƒ ¿« ‡l »∆ ÔȈÏBÁ
ƒ¿ ‡Ï … ¿ „ÚBna ƒ ¿ Ôȇ≈ .
˜≈ « ÔÈÚB 4
כיו"ט ,שחייב לשמוח בו )תענית יז ,ב( (22 .להוליכן B‡ ÌÎÁ‰
»»∆ ÏÚ« ıÏBÁ‰Â
≈ «¿ «ÚBw‰
≈ « B‡ , χa
∆≈¿ ÔÈiÁL
∆«»ƒ 5
למקום אחר לקברן בקברות אבותם (23 .צער יש לו ˙‡ÈˆÈ
« ƒ¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ „ÓBÚ
≈ ‰È‰L »»∆ ÈÓƒ B‡ ,Lk
‡„≈ » Ì«»» ÏÚ 6
בשעת לקיטתן )מו"ק ח ,א( (24 .שאינו שמח בהם כ"כ CB˙Ï¿ „ÚBna
≈ « ÌÎÁ‰»»∆ ÏÚ« Ïk‰ … « ÔÈÓe
ƒ¿« .‰ÓL¿» » 7
לקברם בקברות אבותם ,ובוודאי יש לו צער בלקיטתן. Ïk‰L
… «∆ ; ÌÈχ‰
ƒ≈¬» ˙‡∆ ÔÈnL
ƒ¿«∆ C„k∆∆¿ , ‰Á‰
»¿ »» 8
וב'פרישה' ליו"ד סי' תג אות ח ,מפרש :שעצמות שאר .ÂÈÏÚ
‡»» ÌÈÏ
¬≈ƒ 9
קרוביו ודאי אסור ללקט מפני שאינו חייב לכבדם .ובמס'
שמחות פי"ב ,שנינו" :כל שקורעים עליו בשעת מיתתו, (7פרט לאלה שאינם חייבים לקרוע ,ורוצים לקרוע מפני
קורעים עליו בשעת ליקוט עצמות" .וראה לקמן פי"ב ,ה"ח. הכבוד ,שאסורים )מו"ק כד ,ב( (8 .הממונה על העיר
(25שבת כא ,ב (26 .מגילה ה ,ב שנאמר בהם )אסתר ט, ומבקשים ממנו הוראה )רש"י שם כב ,ב( (9 .שאינו חשוד
כב( "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (27 .תענית יז ,ב על שום עבירה ולא על שום ביטול מצוה ,אע"פ שאינו
"ראשֿחודש גופו יוםֿטוב הוא" (28 .שאינם כרגלים גדול בתורה )לשון השו"ע יו"ד סי' שמ ,סעיף ו(.
המפסיקים את האבילות ,וגם אינם כשבת ,שאין אבילות (10ואפילו אינו אדם כשר ,ועל כל אלה חייבים לקרוע
נוהגת בה ,והרי אמרו )מו"ק כח ,ב( :נשים מענות ומטפחות וקורעים במועד ,כמבואר במו"ק כה ,א .והשווה לעיל פ"ט,
בהם )ביאור הגר"א לאו"ח סי' תרצו ס"ק ה( .והרמ"א הי"א .וראה ביו"ד סי' תא סעיף ג "שמע שמועה קרובה
באו"ח שם מסכם :שאין אבילות נוהגת בפורים אלא )=תוך שלושים יום למיתתו( בחול המועד -חייב לקרוע".
בדברים שבצנעה בלבד (29 .אע"פ שאמרו )תענית יז ,ב( (11את הכל .וכל אחד מאכיל את חבירו ומחליף סעודתו
"הימים האלה הכתובים במגילת תענית )=שלא להספיד עמו ,כמו שמצינו ברבה ורב יוסף )מו"ק כז ,ב( שהיו
בהם ,וחנוכה ופורים בכללם( ,לפניהם ולאחריהם ,אסורים" מחליפים סעודותיהם זה לזה (12 .ככר העיר (13 .על
-כבר אמרו )ר"ה יח ,ב( "בטלה מגילת תענית" ,ואע"פ מות קרובם ,שהיו מברים אותם ברחבה ,כמבואר בכתובות
שאמרו )שם יט ,ב( :חנוכה ופורים לא בטלו -הכוונה להם ח ,ב וברש"י שם" (14 .שהכל כקרוביו" )מו"ק כה ,א(,
עצמם ,ולא לימים שלפניהם ולאחריהם ,שאינם עדיפים והשווה לעיל פ"ט ,הי"א.
משאר ימי המגילה שבטלו )כסףֿמשנה(. ‡‡l
»∆ ÔÈÓ
ƒ¿« Ôȇ≈ „ÚBna
≈ « ÌÈχ‰ ƒ¿«∆ ¿ .‚ 10
ƒ≈¬» ˙‡∆ ÔÈnLk
20 ;˙BÁtËÓ
¿«¿ ‡Ï ‡… Ï
»¬ ˙BpÚÓ
«¿ „ÚBna „ƒ»« .
≈ « :ÌÈLp‰ ‡ÌÈÏ
ƒ≈¬ ˙ka‡«¿ƒ ÔÈÓB
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ . ˙BÙe˜Ê¿ ˙BhÓƒ ÏÚ« 11
21 «¿ ÌÈeÙe
˙BpÚÓ ƒ ¿ ‰kÁe
»À¬« ÌÈL„Á
ƒ »√ ÈL‡e
¿» ≈ .ÔÈËBÙe
ƒ¿ ÔÈÓÁÓe
ƒ¬«¿ ‰eMa
» « ÔÈ„ÓBÚ‡ƒ¿ Ï »¬ ,„ÚBna
≈ « 12
22 .‰Êa
∆» ‡ÏÂ
… ¿ ‰Êa
∆» ‡Ï
… ˙BB˜Ó
‡¿ ¿ Ôȇ≈ Ï
»¬ .˙BÁtËÓe
¿«¿ ˙‡∆ ÏÈ‚‰Ï
ƒ¿«¿ ‡lL… ∆ ,BÁa
¿» ‰hn‰
»ƒ« ˙‡∆ ÔÈÁÈpÓ
ƒ ƒ« ÔȇÂ
≈¿ 13
23 . ˙BÁtËÓ
¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ˙BpÚÓ
«¿ ‡Ï
… ˙n‰
≈« a˜
«¿ƒ ÔÎÂ
≈¿ . ˙ÈÚ˙e
ƒ¬«¿ „tÒ‰a≈¿∆¿ eÒ‡» „ÚBn‰L
≈ «∆ ; „tÒ‰‰
≈¿∆« 14
(31יתבאר בסמוך בהלכה הבאה. (30מספקות כף אל כף. χL
∆≈∆ ,„ÚBna
≈ « Bn‡Â ‡ƒ¿ ÂÈ
ƒ» ˙BÓˆÚ ¿« ÌÈËwÏÓ
ƒ ¿«¿ Ôȇ≈ 15
(32מו"ק כח ,ב. Ôȇ≈ ÔÎÂ
˜≈¿ .ÌÈB
ƒ ¿ ‡L »¿ ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ;BÏ ‡e‰ 16
24 ˜?‰pÈ
» ƒ .˙Á‡k »À∆ ?ÈepÚƒ e‰Ê∆ ȇ≈ .‰
««¿ ˙BBÚ ÔlkL ÈL‡a
≈ »¿ ‡Ï … ¿ ÌÈeÙe
ƒ ¿ ‰kÁa
»À¬« ˙n‰ ≈« ˙‡∆ ÔÈ„ÈtÒÓ
ƒ ƒ¿« 17
ולק
בתולה יהיה שמח עמה שבעת ימים ,כמבואר בהל' אישות ‰„nÏÂ
»¿≈«¿ :Ó‡pL
‡«¡∆∆ .‰ÈÁ
» ∆¬« ˙BBÚ ÔlÎÂ
‡»À¿ ˙ÓB
∆∆ ˙Á‡L∆« « 1
פ"י הי"ב ,ולעיל פ"א ,ה"א (44 .שאין אבילות נוהגת ÌÈc
ƒ»¿ ‰na˜∆« . ‰pÈ
» ƒ d˙eÚ
» ¿ ‰M‡Â» ƒ¿ ,ȉ
ƒ∆ ÌÎÈ˙
¿…≈ ∆ 2
בהם )כתובות ד ,א( (45 .כדין הקובר את מתו ברגל, ÌÎÁ
»» „ÈÓÏz
‡ƒ¿« Ï»¬ ;e˙nL≈∆ ÌÚ‰»» ‡La
‡»¿ ƒ ?ÌÈeÓ
¬ ƒ 3
המבואר לעיל פ"י ,ה"ח (46 .והראב"ד שואל :למה לא
יעלו ימי המשתה למנין השלושים ,כמו ששנינו לעיל )שם(
ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ,„ÚBna
≈ « B˙B‡ ÌÈ„ÙBÒƒ¿ ˙nL ∆≈ 4
23 Èab
≈« ÏÚ« ÌÈÓƒ« Ô˙
«» ̇ƒ¿ ;‰zLn‰
∆¿ ƒ« ÈÓÈ≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ‚‰B≈ (40לא תביא ספדן לערער על מתה ,שמת זה ימים רבים,
24 ˙n‰
≈« ˙‡∆ ÔÈÒÈÎÓ
ƒ ƒ¿« BÎÓχ¿»¿ LÙ
» ¿∆ ȇƒ ȉL
≈¬∆ ,Oa »» לחזור אחרי קרובי המת ,כדרך שחוזר הספדן ,שצועק
25 ˙ÏÈÚa
« ƒ¿ ÏÚBe
≈ ,‰tÁÏ »À« ‰lk‰
»«« ˙‡Â∆¿ Ô˙Á‰
»»∆ ˙‡Â∆¿ , „ÁÏ
¿∆∆ ואומר :בואו בכו עמי כל מרי לב ,ומי שלבו דוה עליו הולך
26 Á‡Â
««¿ ,‰zLn‰
∆¿ ƒ« ÈÓÈ≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ‚‰BÂ
≈ ¿ ,LBÙe
≈ ‰ÂˆÓ »¿ƒ ומספיד על קרובו )מו"ק פ"א מ"ה ,וברע"ב שם(.
(41מו"ק ח ,ב .וכדברי רבינו בהל' יו"ט ,פ"ו הכ"ד" :כדי
27 ‚‰B
≈ ÌÈÓi‰‡ƒ»« Ô˙B
» ÏΠ‡»¿ .˙eÏ≈¬ ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ‚‰B
»≈ Ck
שלא יבוא הרגל והוא נעצב ,ולבו דואג וכואב מזכרון
28 ÔÈa≈ ÔLÈ
≈» ‡e‰ CÎÈÙÏ» ƒ¿ .˙aLk
»« ¿ ‰ÚˆaL
»¿ƒ¿∆ ÌÈ„a ƒ»¿ƒ הצער" .ושם תפס רבינו לשון "ואסור לאדם שיעורר וכו'"
29 LnLÈ
≈«¿ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,ÌÈLp‰
ƒ»« ÔÈa≈ ‰LÈ
»≈¿ BzL‡Â
¿ ƒ¿ ,ÌÈL‡‰
»¬»ƒ כלשון המשנה במועד קטן ,וכאן נקט רבינו לשון :לא
30 ÌÈLÏL
ƒ ¿ Ïk» ‰lk‰
»«« ÔÓƒ ÔÈËÈLÎz
ƒ ƒ ¿« ÔÈÚBÓ
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ .B˙hÓ
»ƒ תעורר אשה וכו' ,ע"פ לשון הירושלמי שם פ"א ה"ה" :לא
31 Ètƒ ÏÚ« Û‡« Oa‰
» »« kÓÏ
… ¿ƒ LÙ‡L
» ¿∆∆ ÌB˜Óa »¿ eȉ» .ÌBÈ תעורר אשה לוייתה )=אבל בעלה ,שהוא חיבורה( במועד".
32 eȉ» .‰lÁz
‡»ƒ¿ ˙eÏ ≈¬ ‚‰BÂ
≈ ¿ ,ÎBÓ
≈ ÌÈÓ ƒ« ÂÈÏÚ
»» Ô˙pL
∆»« וכתב הכסףֿמשנה :כל זה לפי מנהגם שהיו מעוררים בכי
33 ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« Oa‰
» »« kÓÏ
‡… ¿ƒ LÙ
» ¿∆ ȇLƒ∆ ÌB˜Óa ¿» ויללה .אבל מה שאנו נוהגים ,שבגמר השנה ,מספידים המת
34 .‰lÁz
»ƒ¿ ‰zLn‰
∆¿ ƒ« ÈÓÈ≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ‚‰B
≈ ÌÈÓ ƒ« ÂÈÏÚ
»» Ô˙»« ומזכירים נשמתו -מותר ,שאין זה "עירור" שלא ישכח מן
35 ‡dn»ƒ B‡ Ô˙Á
»» ÏL ‡∆ ÂÈ
ƒ» ˙nLk
‡≈∆ ¿ ?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈcƒ»¿ ‰na «∆ הלב ,אדרבה דעתו להפסיק עי"ז אבילותו ,וכן בשו"ע או"ח
סי' תקמז סעיף ה (42 .שבין כך ,המרירות חרותה בלבה
36 ÈÓƒ ̉Ï
∆» Ôȇ≈ BÊ ‰cÚÒ »À¿ e„ÈÒÙÈ
ƒ¿« ̇L
ƒ∆ ;‰lk »« ÏL ∆ ואין בה תוספת בגלל ההספד )ירושלמי שם( .ושם אמרו:
37 Bn‡ƒ B‡ ‰lk»« ÏL ‡∆ ‰È
‡» ƒ» ˙Ó≈ ̇ƒ Ï »¬ .̉Ï∆» ÁËiL
∆«¿ƒ "איזה עירור? מזכירתו בין המתים; הספד -שהוא עושה
38 ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ÔÈ‚‰B
˜ƒ¬ ̉ÈB∆ ≈ ¿ ‡L »¿ B‡ Ô˙Á »» ÏL ∆ לו הספד בפני עצמו".
39 ˙ÚL
«¿ƒ e‚‰ÈÂ
¬¿ƒ¿ ‰tÁÏ
»À« Òkz
≈»ƒ Ck» Á‡Â
««¿ ,‰lÁz
»ƒ¿ χ‰»≈∆
40 .‰zLn‰
∆¿ ƒ« ÈÓÈ
¿≈ ˙nL
≈∆ ÈÓe
ƒ .Ï‚k
∆∆¿ Ô‰≈ ȉ
≈¬ ˙e˙Á‰
¿«« ÈÓÈ «¿ƒ .Ê 15
≈¿ ˙ÚL
Bn‡Â
‡ƒ¿ ÂÈ
‡ƒ» elÙ
ƒ¬ ,‰zLn‰
∆¿ ƒ« ÈÓÈ≈¿ CB˙a¿ ˙Ó≈ BÏ 16
(47עדיין ראוי הבשר למכירה (48 .הראב"ד שואל :למה ˙ÚL
«¿ƒ ‚‰B
≈ Ck» Á‡Â
««¿ ,‰ÁÓO‰
»¿ƒ « ÈÓÈ≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ÌÈÏLÓ
ƒ¿ « 17
לא יחכה עד שיעברו עליו שלשים יום של אבילות ,כמבואר .‰ÁÓO‰
»¿ƒ « ÈÓÈ
≈¿ Á‡Ó
««≈ ÌÈLÏM‰
ƒ ¿ « ‰BÓe
‡∆ .˙eÏ≈¬ ÈÓÈ
≈¿ 18
לעיל פ"ו ה"ה ,שהאבל אסור בנישואין כל שלשים יום.
והרמב"ן -הובא ב'טור' יו"ד סי' שמב -אומר ,הואיל וכבר (43ימי המשתה ,שמשה רבינו תיקן לישראל ,שהנושא
זלק
6 CȇÓ
ƒ¬« Bȇ≈ ÌÎÁ
»» ÏL ∆ B„tÒ‰a ≈«¿ƒ« Ïk» .
≈¿∆¿ ÏvÚ˙n‰ התכונן לחופה וטרח בה הרבה ,אין לאחר החופה עד לגמר
7 Èe‡» Lk
‡„≈ » Ì
»» „tÒ‰a
≈¿∆¿ ÏvÚ˙n‰
≈«¿ƒ« ÏΠ»¿ .6ÌÈÓÈ
»ƒ שלשים (49 .שלא יקברוהו ,כדי שלא תחול עליו אבילות
8 Lk
‡„≈ » Ì
»» ÏÚ« ˙BÚÓc
» ¿ „ÈBn‰
ƒ « Ïλ¿ .7ÂÈiÁa
»«¿ wÏ
≈»ƒ מיד לאחר סתימת הגולל ,ואז לא יוכל לכנוס עד שתעבור
האבילות (50 .הבעילה הראשונה שהחתן בועל את אשתו
9 .8‡e‰ Cea» LB„w‰
‡ˆ»« Ï
∆≈ Ck» ÏÚ« eÓL
» BÎO
»¿ ȉ
¬≈ הבתולה ,נקראת "בעילת מצוה" ,כי עי"ז עשאה כלי ,וכמו
(6שבת קה ,ב "מידה כנגד מידה" -הוא לא התאבל על שאמרו )סנהדרין כב ,ב( "אין אשה כורתת ברית אלא למי
שנתקצרו ימי החכם ,אף לחייו לא יחושו מן השמים שעשאה כלי" ,ובאים לידי פריה ורביה ,וכן הכתוב אומר
)רש"י( (7 .שם ,שנאמר )יהושע כד ,ל( "ויקברו אותו )את )ישעיה נד ,ה( "כי בועליך עושׂיך" )'תוספות' לכתובות ד,
יהושע( בגבול נחלתו ...מצפון להר געש" -מלמד שרגש א ד"ה בעילת מצוה( (51 .אחרי שקוברים את המת ,אסור
עליהם ההר להרגם" על שלא הספידוהו כראוי )שם הוא בדברים שבצנעה ,מחמת אבלו ,כבסמוך (52 .ראה
וברש"י( .וגם עונש זה הוא "מידה כנגד מידה" -כי אם לעיל פ"י ,ה"א .אבל ברגל ממש ,מותר הוא אפילו בדברים
הוא מתעצל בהספדו ,הרי הוא מחשיבו כחי ,והרי הוא שבצנעה ,כמבואר שם ה"ג ובביאורנו (53 .כתובות שם.
כאילו מונח בקבר כשהוא חי ,לפיכך ענשו להיקבר בחייו והשווה הל' איסורי ביאה פכ"ב ,ה"א .וכתוב ב"הגהות
)מהרש"א שם( .וראוי להעיר כי הנוסח שלפנינו בגמרא שם מיימוניות" :מיעוט אנשים שנים ,ומיעוט נשים שתים.
הוא :המתעצל בהספדו של חכם ,ורבינו כנראה נמשך אחרי וביו"ד סי' שמב סעיף א ,מעיר הרמ"א ,שאסורים להתייחד
גירסת הרי"ף במועד קטן פרק ג דף רצג ,שהיא" :בהספד גם ביום ,ואם אינם ישנים בחדר אחד ,אינם צריכים שימור
של אדם כשר" (8 .שבת שם" ,הקדושֿברוךֿהוא סופרן כלל (54 .שם .כדי שלא תתגנה על בעלה (55 .שם.
ומניחן בבית גנזיו" ,שנאמר )תהלים נו ,ט( "נודי ספרת ולדעת רש"י שם ג ,ב ד"ה אביו של חתן :אמה של כלה -
אתה ,שימה דמעתי בנאדך". אינה משמשת גורם לסעודה ,אלא היא המכינה תכשיטין
לכלה .והעיר הר"ן שם ,כגון שהתמרוקים והקישוטים אינם
10 ÔȇÂ
≈¿ .9ÌÎÁ
»» ÏL∆ B˙hÓ
»ƒ ÏÚ« ‰Bz
» ÙÒ ‚ƒ ƒ« Ôȇ≈ .
∆≈ ÔÈÁÈpÓ מתקיימים .שאם לא כן ,תינשא לאחר שבעת ימי האבלות
11 B˙hÓ
»ƒ ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ Ôȇ ≈¿ . ‰hÓÏ
10 »ƒ¿ ‰hnÓ
»ƒƒ B˙B‡ ÔÈpLÓ
¿ «ƒ באותם תמרוקים ,שהכינה לה אמה מקודם.
12 „.11˙Bbb« C
∆∆ »‰eÏLÏLiL
¿ ¿«¿∆ ‡Ï… ,ÌÈÁ˙t
„ƒ»¿ C‡∆∆ ‡l∆»
13 .12˙BOÚÏ
¬« zÓ
»À ÌÚ‰
»» ‡Le
»¿ ƒ יום שני ט"ז אלול ה'תשע"ח
(9לומר" :קיים זה מה שכתוב בזה" ,כי אסור לישב על גבי
מיטה שספר תורה מונה עליה ,כמבואר בהלכות ספר תורה (1דיני הספד ,ושבעה מעמדות למת .דיני ליקוט עצמות
פרק י ,הלכה ו )מועד קטן כה ,א( .ודווקא על מיטתו ,אבל ופינוי ארון המת ממקום למקום -לעניין אבל והספד .בן
להניח הספר לפניו על גבי ספסל ,התיר רב האי גאון לאדם כמה שנים יהיה הקטן ,ויהיה ראוי להספד .סדרי הלווייה
חשוב וגדול בתורה ויחיד בדורו ,כמבואר בטור יורה דעה שונים בקטנים -בהתאם לגילם .עבדים ושפחות -לעניין
סימן שדמ וכן בש"ך שם ובטור יורה דעה סימן שנג. הספד ותנחומים.
(10אלא מוציאים אותו במיטה הראשונה שעשו לצרכו
)מועד קטן שם( ובטור יורה דעה סימן שנג (11 .כגון ,אם ˙‡∆ ÔÈÙBk
ƒ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .2‡e‰ ˙n‰ ‡≈¿∆« .
≈« „Bk¿ „tÒ‰‰ 1
הייתה המיטה רחבה מפתח הדלת ,שוברים הקיר ומרחיבים ÔÈ„ÙBÒÂ
ƒ¿ ¿ ˙BB˜Ó‰Â
3 ¿ ¿«¿ ÌÈB˜Ó
ƒ¿ ¿ ÎO
«¿ ÔzÏ
≈ƒ ÔÈLBi‰
« ¿ƒ 2
הפתח )מועד קטן שם( (12 .שלא אמרו אלא" :חכם
כבודו דרך הפתח" ,וכן" :חכם כבודו במיטה הראשונה".
.4B˙B‡ ÔÈ„ÙBÒ
ƒ¿ Ôȇ≈ e‰e„tÒÈ
¿¿ƒ ‡lL
ˆ… ∆ ‰e
»ƒ ̇Â
‡ƒ¿ .B˙B 3
;BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ wÈ ≈»ƒ ‡lL
ˆ… ∆ ‰e
‡»ƒ ̇ƒ Ï ¬» 4
14 ÔÈOBÚ
ƒ Ôȇ ≈¿ .13˙ÓÏ
≈¿ ˙B„ÓÚÓ
»¬« ‰ÚMÓ „ƒ¬ Ôȇ≈ .
»¿ƒ ƒ ÔÈ˙ÁBt .5epa˜z
∆¿¿ƒ B˜» Èkƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰ÂˆÓ
»¿ƒ ‰ew‰L
∆«¿ » 5
15 ‡‡l
»∆ ÔÈOBÚ
ƒ Ôȇ ≈¿ .14‰OÚÓ
»» ¬≈ ˙BÁÙa»¿ LBÓe
» «¬»
„ÓÚÓ (2ולא כבוד החיים ויקרם (3 .מלשון הכתוב )ירמיה ט,
16 ˙Èe
‡≈¿ , ÔBL‡ƒ ÌBÈa¿ ‡l
16 »∆ ÔÈOBÚ
ƒ ÔȇÂ≈¿ . ÌÈB˜a
15 ƒ ¿ƒ טז( "קראו למקוננות ותבואינה" (4 .אבל אילו היה
17 ÌB˜Óa
»¿ ÔÈOBÚƒ „ˆÈk « ≈ .17e‚‰pL
¬»∆ ÌB˜Óe
»¿ ,˙Bw‰
«¿» ההספד "כבוד החיים" לא היינו שומעים לו .שלא לפגוע
18 ‰ÁtLÓ
»»¿ ƒ Èe≈¿ ÌÈBw‰
ƒ ¿« ‡L »¿ ÔÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« ?e‚‰pL
∆»¬ בכבודם )סנהדרין מו ,ב( (5 .אלא שמסופקים בגמרא שם,
19 ˙BȘƒ Èc
≈¿ƒ ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ ÔÈÓB‡Â
‡ƒ¿ ¿ ,Ï ∆≈ Èa
≈¿ ÔȇL
∆≈ » אם המצוה היא "משום כפרה" ,שמורידים ומשפילים אותו
20 !eL≈ ÌȘȃ»¿ eL‡¿ :ÓB
≈ Ck» Á‡Â ««¿ .Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
¿« ≈ בתחתיות )רש"י שם( ,ולפיכך אם ציווה שלא לקברו -
21 Á‡Â
««¿ .ÔÈLBÈ
ƒ¿ Ô‰Lk ‡≈∆ ¿ ÌÈÁ
ƒ≈¬ ÌÈc
ƒ»¿ ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ ÓB‡Â
¿ ≈ שומעים לו ,שהרי אינו רוצה בכפרה ,או "משום בזיון"
22 .ÔÈ„ÓBÚ
ƒ¿ Ô‰Lk ≈∆ ¿ ÓB‡Â
≈ ¿ !e„ÓÚ … ¬ ÌȘÈ
ƒ»¿ e„ÓÚ
»¿ƒ :Ck היא ,שלא יתבזה על החיים ,שיראוהו מת ונרקב ונבקע,
23 .18ÌÈÓÚt
ƒ»¿ ÚL
«∆ „Ú« Ck» ÓB‡Â
≈ ¿ ÊBÁÂ
¿ ≈ ולפיכך אפילו ציווה שלא לקברו אין שומעים לו ,לבזות את
החיים בגללו ,ומתוך שזוהי בעייה שלא נפשטה ,הולכים
(13בחזרתם מן הקבר הולכים מעט ויושבים ,לנחם בה להחמיר )שם( ,והשווה הלכות זכייה ומתנה פרק י"א,
האבלים ,או להרבות צער על המת ולתת איש אל לבו לשוב הלכה כ"ד "שאסור להניחו בלא קבורה ,אלא כופים את
בתשובה ,כי חיי האדם הבל .ועומדים ,והולכים מעט היורשים לקברו מנכסיו" .וראה הלכות אישות פרק י"ד
וחוזרים ויושבים מעט ,כך עושים שבע פעמים ,כנגד שבעה הלכה כ"גֿכ"ד בעניין חיובי הבעל בקבורת אשתו.
חלק
(31מועד קטן כה ,א .אלא ,ששם הנוסח" :שלדו קיימת" הבלים הכתובים בקהלת )א ,ב( "הבל הבלים אמר קהלת
ומפרש רש"י :גופו קיים ,ורבינו סובר ,כיוון ששדרתו הבל הבלים )=הבלים שניים במשמע( הכל הבל" )בבא
קיימת ,הרי זה כ"שלדו קיים" שהשדרה היא עיקר בניין בתרא ק ,ב וברשב"ם שם( .ורש"י למגילה כג ,ב אומר:
הגוף )לחם משנה( (32 .ואין מספידים אפילו את החכם "כשנושאים את המת לקברו היו יושבים שבע פעמים
לאחר שנים עשר חודש למיתתו ,ראה לקמן פרק י"ג ,הלכה לבכות את המת ,והרוצה לספדו יספוד" (14 .אנשים
י ,זה שהעבירו את ארונו ממקום למקום -מספידים הואיל )מגילה כג ,ב( (15 .קרובי המת שאינם מתאבלים באים
ושלדו קיים ונקבר מחדש (33 .בברכת ה"טוב והמטיב" למעמדות לכבוד המת (16 .לקבורת המת (17 .בבא
שבברכת המזון ,שמוסיף בה דברים :דיין אמת ,שופט בתרא שם (18 .ולדעת הרשב"ם שם ,לאחר שישבו מעט,
בצדק ,שליט בעולמו לעשות בו כרצונו וכו' ,כדברי רבינו היה הממונה אומר להם עמדו ולכו אל מקום אחר .ובטור
בהלכות ברכות פרק ב ,הלכה ח .ובירושלמי מועד קטן פרק יורה דעה סימן שעו מביא בשם גאון" :וצריך לישב שבע
א ,הלכה ה :ברכת אבלים -מה שאומרים בבית הכנסת, פעמים מפני שהרוחות מלוות אותו ,ובכל שעה שיושב
ומפרש ה"קרבן העדה" "ברוך מנחם אבלים" ,וכן בורחות ממנו".
בירושלמי פסחים פרק ח ,הלכה ח .וראוי להעיר שבכתובות
ח ,ב אמרו" :ברכת אבלים ברחבה" ומפרש רש"י:
ÌB˜Óa
»¿ ÌÈL‡Ï
ƒ»¬« LBÓe
» „ÓÚÓ
»¬« ÔÈOBÚL
ƒ ∆ C„k∆∆¿ .‰ 1
לגבי כהן גדול המנחם את אחרים ,והשווה לעיל פ"ז ,ה"ו. BȇL
≈∆ ÏÎÂ… ¿ ;47Ba ÔȘqÚ˙Ó
ƒ¿«¿ƒ ÌÈa ƒ« 46ÌÈaÏ
ƒ«» kp‰
«»ƒ 3
(5שעדיין לא נחמוהו כלל (6 .מנחמים אותו כל שבעה, ÌB˜Óe
» .Ba ˜qÚ˙‰Ï
≈«¿ƒ¿ ÔÈiÁ
ƒ»« ÌÈaƒ« Ôȇ≈ ÌÈaÏ
ƒ«» k
»ƒ 4
ואפילו אלה שנחמוהו אתמול ,כמו שאמרו )מו"ק כב ,א( ÈÙÏ
≈¿ƒ ˙B‡ˆBÈ¿ ‰hn‰»ƒ« ÈÙÏ
≈¿ƒ ˙‡ˆÏ ≈» ÌÈLƒ» e‚‰pL
∆»¬ 5
"אפילו בא ביום השביעי ...והוא שבא ומצא מנחמים .49‰hn‰
»ƒ« Á‡Ï««¿ ˙B‡ˆBÈ
¿ ‰hn‰»ƒ« Á‡Ï
««¿ ;48‰hn‰
«» ƒ 6
אצלו" .ושם כא ,א" :ואם באו פנים חדשות".
(45שרויים בצער וסופדים (46 .שהיה רגיל לצאת מן
23 LÈÏ
≈ ≈ ÔȇM
ƒ» « ÔÈÓÁÓ‰
ƒ¬«¿« ÔȇÂ
≈¿ . L‡a
… ¿ ÒÓ ‚≈»» .
≈≈ χ‰ הבית ,והכירו אותו (47 .לספדו וללוותו (48 .ואין
24 .ı‡Ï
לחוש להרהור עבירה בשעת צער ואבל (49 .סנהדרין כ,
»»∆ Bz‡ƒ eLiÂ
¿≈« :Ó‡pL
˜«¡∆∆ .Ú˜«¿« Èab
‡≈« ÏÚ« ‡l
∆» א .ובירושלמי שם פרק ב ,הלכה ד אמרו :לפני המיטה -
25 ÂÈtƒ ˙‡∆ χ‰
≈»» ÁzÙiL
«¿ƒ∆ „Ú« c
»» ÓBÏ
« ÔȇM
ƒ» « ÔȇÂ
¿≈ שהן גרמו מיתה .לאחר המיטה -מפני כבוד בנות ישראל,
26 ‡ÈÁ
≈¬« :È˙Îe
ƒ¿ ;c‡»» ÂÈÏ
»≈ c
≈… ÔȇÂ
≈¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .‰lÁz
¿»ƒ שלא יהו )האנשים( מביטים בנשים .וביורה דעה סימן שנט
27 ÔÂÈÎÂ
‡» ≈¿ .ÊÙÈÏ
« ƒ¡ ÔÚiÂ
««« ,ÓB‚Â
≈ ¿ e‰Ètƒ ˙‡∆ Bi‡ƒ Á˙t≈«» ÔÎ סעיף א מסכם" :ועכשיו נהגו שאין יוצאות אלא לאחר
28 LÈÏ
≈ ≈ ÔȇM
ƒ» « ÔÈÓÁÓ‰
ƒ¬«¿« Ôȇ≈ eL BL‡a … ¿ ÚÚpL
∆«¿ƒ המיטה ,ואין לשנות".
29 .ÈcÓ
«ƒ ˙BÈ
≈ e‰eÁÈËȃ¿« ‡lL
‡ˆ… ∆ ,BÏ
∆¿
ÔȇÂ
‡≈¿ ,Ô˙B
» ÔÈ„ÈtÒÓ
ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ 50˙BÁÙM‰Â ƒ»¬» .È 7
»¿ «¿ ÌÈ„Ú‰
(7כתובות סט ,ב ,שנאמר )איוב כט ,כה( "אבחר דרכם ˙ka
«¿ƒ Ô‰ÈÏÚ
‡∆ ≈¬ ÌÈÓB
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ ,‰eLa
» ¿ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈ„ÓBÚ
ƒ¿ 8
ואשב ראש ...כאשר אבלים ינחם" .ואמרו שם ,קראָ :ינחם, ÌLk
‡≈ ¿ BÏ ÔÈÓB
‡ƒ¿ ‡l ‡»∆ ;ÌÈÏ
ƒ≈¬ ÈÓeÁ˙Â
‡≈ ¿«¿ ÌÈÏ
ƒ≈¬ 9
שהמתנחם מושיבים אותו בראש לנחמו (8 .מאמר רב ‡lÓÈ
≈«¿ ÌB˜n‰»« :BBÓÁ¬ ÏÚÂ
«¿ BBL ÏÚ« BÏ ÔÈÓB‡L
ƒ¿ ∆ 10
יהודה ,הביאו הרי"ף למו"ק סוף פ"ג ,ובגירסת הגמרא
שלפנינו )כח ,ב( איננו ,גם ב"ילקוט שמעוני" לאיוב שם
.51EBÒÁ
∆¿ ¿ 11
מביא מאמר זה בשם רבי (9 .אליפז היה ממנחמי איוב, (50הכנענים (51 .ברכות טז ,ב .ושם אמרו" :רבי יוסי
ולא ענה דבר עד אשר איוב האבל פתח פיו )מו"ק כח ,ב(. אומר :אם עבד כשר הוא ,אומרים עליו ,הוי איש טוב
(10שם ,כיון שהאבל אסור בשאילת שלום ,בזמן שהוא ונאמן ,ונהנה מיגיעו ,אמרו לו :אם כן ,מה הינחת
רוצה לפטור את מנחמיו לביתם ,הוא שוחה בראשו, לכשרים".
כתלמיד השוחה לפני רבו ליתן שלום )רדב"ז בשם
הרמב"ן(.
(1סדר ניחום אבלים .מת שאין לו אבלים להתנחם עליו,
30 Èa
≈¿ ‰OÚ
»» ¬ Ìȇa
ƒ» ÌÁ˙‰Ï
‡≈«¿ƒ¿ ÌÈÏ „≈∆ ˙Ó≈ .
ƒ≈¬ BÏ ÔȇL כיצד עורכים לו אבל וניחומים .באיזה כלים מביאים את
31 ÈÓÈ «¿ƒ Ïk» BÓB˜Óa
≈¿ ˙ÚL ¿ƒ ÔÈLBÈÂ
ƒ¿ ¿ ÔÈLk
‡„ƒ≈ ¿ Ì
»» המאכל לבית האבל להברותו .שלבי זמן שונים באבילות,
לבכי ,להספד ,לתספורת ולשאר חיובי אבל .החובה לדאוג
32 ‡Ï
… ̇Â
ƒ¿ .Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔȈa˜˙Ó
ƒ¿«¿ƒ ÌÚ‰»» ‡Le
»¿ ,˙eχ‰
»¬≈ ולפשפש במעשים לחזור בתשובה -בימי האבל.
33 ƒ¿«¿ƒ ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa
ÔȈa˜˙Ó ˜»¿ ÔÈÚe
ƒ ¿ ‰OÚ
»» ¬ ÌL»» eȉ
34 .BÓB˜Óa
¿ƒ ÔÈLBÈÂ
ƒ¿ ¿ ÌÚ‰
»» ‡MÓ
»¿ ƒ ‰OÚ
¬ »» ˙‡∆ ÔÈBwL
‡ƒ¿ ∆ Á
«« ?ÌÈχ‰
ƒ≈¬» ˙‡∆ ÔÈÓÁÓ ‡« ≈ .
ƒ¬«¿ „ˆÈk 12
מק
(24עשויים מקליפת ַאלון מיוחד (25 .בדפוס רומי ר"מ:
בכלי נצרים .וכן הנוסח במו"ק שם (26 .ובזכוכית צבועה,
אין מראה היין ניכר מבחוץ )שם(.
14 ˙BÒBk ‰OÚ
»» ¬ ÏÚ« ˙È
≈» χ‰
∆≈» ˙Èa ƒ Ôȇ≈ .Á
≈¿ ÔÈ˙BL והראב"ד השיג וכתב" :א"א זה אי לו שורש" .ובפרק י"ד
15 CB˙a¿ ‰LÏLe
‡» ¿ ,‰ÏÈÎ
˜„» ƒ¬ Ì
∆… ‰LÏL
» ¿ :„Á‡Â
‡»∆¿ „Á
»∆ ÏÎÏ
¿» ה"ו כתב הרמב" שניחו אבלי הוא גמ"ח ע החיי
16 ‡nL
»∆ ,ÛÈÒBÈ
ƒ ‡Ï‡… ¿ .‰ÏÈÎ
» ƒ¬ Á‡Ï
««¿ ‰Úa‡Â
‡»»¿«¿ ,‰ÏÈÎ
¬» ƒ וע המתי .ויש לומר שזהו יסוד מחלוקת שלדעת
17 .kzLÈ
≈«¿ƒ הרמב" ניחו אבלי הוא גמ"ח ג ע המתי ולכ ג
(27כתובות ח ,ב "התחילו היו שותים ומשתכרים ,החזירו במת שאי לו אבלי להתנח" באי עשרה בני אד כו'".
הדבר ליושנה" .ומפרש רש"י :ליושנה עשר כוסות .אלא אבל לדעת הראב"ד הוא גמ"ח ע החיי בלבד.
שרש"י שם מפרש ,שהיו משקים בעיקר את האבל ,ככתוב
)משלי לא ,ו( "ויין למרי נפש" ,ואולי עם האבל היו שותים (11במקום שמת שם (12 .לדעת הרדב"ז ,אין הכוונה
גם המנחמים .והרמב"ן -הובא בכסףֿמשנה -סובר ,שלא שישבו שם כל היום ,כדרך שהאבל יושב בקביעות כל היום,
ישתו אלא תוך הסעודה ,שיין שבתוך הסעודה אינו משכר, אלא באים בכל יום בבוקר ובערב ,בזמן שהציבור רגיל
וגם רבינו לא כתבה דרך חיוב אלא דרך שלילה ,וראה לעיל לבוא לנחם האבלים (13 .שלא ישבו אתמול כמתנחמים.
פ"ד ,ה"ו" :נקבר המת ,הרי זה מותר ...ולשתות יין מעט (14שבת קנב ,א" :מת שאין לו מנחמים" וכו' ,ומפרש
כדי לשרות אכילה שבמעיו אבל לא לרוות" .הרי רבינו :כאילו היה מנוקד ִמנחמים ,שפירושו מתנחמים,
שלכתחילה אין לו לשתות יין אלא בתוך הסעודה. שוודאי כל ישראל מנחמים הם ,ולא תמצא אלא מת שאין
18 ‡‡l
»∆ ,χ‰
∆≈» ˙Èa
≈¿ ‰„b‰Â
»»«¿ ‰ÚeÓL ƒ¿ Ôȇ≈ .Ë
‡» ¿ ÔÈÓB לו אבלים להתנחם ,ומתוך שלא הזכיר :אבלים ,מכאן
19 ‡‡l
»∆ ˙n‰≈« ÈÙa
‡≈¿ƒ ÔÈÓB
ƒ¿ Ôȇ≈ ÔΠ≈¿ . ÔÈÂc
ƒ» ÔÈLBÈ
¿ƒ שעיקר ההקפדה שישבו עשרה אנשים בכל יום להתנחם,
20 B‡ ÂÈÙa
»»¿ ‰Bz
» È„a
≈¿ƒ¿ ˜ÒÚÏ
‡… ¬« Ï
»¬ .˙Ó≈ ÏL„∆ ÌÈ
¿»ƒ ושאר כל העם יבואו לנחמם )מרכבת המשנה(.
21 .eÒ‡» ˙Bw‰
»¿« ˙Èa¿≈ χÓ
≈»≈ ıeÁ ,‡ÈOƒ» ÈÙa
≈¿ƒ „ÓÚÏ
… ¬« ÔÈiÁ
ƒ»« Ïk‰… « .‰ 1
(28דברי הלכה (29 .לפי שמושכים הלב ,ולא יתעסקו ıeÁ ','L
≈ BÏ ‡ÓB
≈ ÂÈtÓ
»»ƒ „ÓBÚ‰
≈ » ÏÎÏe
»¿ . ¿ ∆
‰ÏBÁ 2
. BÈÏÁaבאבילות )מו"ק כג ,א .וב'נמוקי יוסף' שם( .ואפילו בסתם
¿»¿ LÈ
≈≈ ,Bχa
¿∆¿ LÈ
≈≈ :ÚÓLnL
«¿ «∆ .‰ÏBÁÂ
∆ ¿ χÓ
≈»≈ 3
דברי חול ,נכון להחמיר ,כדי שיתן אל לבו אבילותו
(15כשנכנס לביתֿהמדרש (16 .שקשה עליהם העמידה,
)רדב"ז( .ובירושלמי מו"ק פ"ג ,הובא ב"הגהות מיימוניות"
זה מפני אבלו המדכאו ,וזה בגלל חליו (17 .מו"ק כז ,ב.
אמרו :אין לאכול עם האבל רוב עם ,שיצטרכו להתחלק
"אלא אומר להם :המקום יברך אתכם אל תטרחו" )'נמוקי
לשני מקומות ,וכן ביו"ד סי' שעח סעיף י (30 .מצטערים
יוסף' שם(.
(31דברי הספד וצרכי הוצאתו וקבורתו. וכואבים.
(32ברכות ג ,ב .יח ,א .כי הכל חייבים לספר בדברי תורה, ˜˙BÚ
»¿ ÔÈÁÈ„Óe
ƒ ƒ¿ ,χ‰
∆≈» ˙Èa
≈¿ ÔȈaÓe ƒ¿«¿ .Â
ƒ¿«¿ ÔÈ„aÎÓ 4
והמת דומם ,הרי זה "לועג לרש" ,והכתוב אומר )משלי יז, ˙‡∆ ÔȘÈÏ„Óe
ƒ ƒ¿« , ˙BiÁBψe
¿ ƒ ¿ƒ¿ ˙BÒBÎÂ
˙BB˙Ș 5
ה( "לועג לרש חרף עושהו" )רש"י( ,אבל דברי חולין ,שאין ‡ÏÂ
… ¿ Ó‚n‰
»¿À« ˙‡∆ ‡Ï… ÌL
» ÔȇÈÓ
‡ƒ ƒ¿ Ôȇ≈ Ï
»¬ .˙Bp‰
«≈ 6
גנאי למחריש בהם -אין לאסור ,ומעשים בכל יום,
שעוסקים בדברי חול בפני המת ,במעמד רבנים קשישים
. ÌÈÓOa‰
∆‡˙ «¿ »ƒ 7
ואין מוחים בידם )הגהות מיימוניות( .וכל שהוא לכבוד (18מכבדים -מטאטאים; מרבצים -מזלפים מים על
המת ,ודאי שמותר לומר בפניו .ועל זה סומכים לקרוא הרצפה להשכיב את האבק (19 .ואין בזה משום מלאכה
פסוקים בביתֿהקברות ,ודרשה לכבוד המת )כסףֿמשנה, לאבל )מו"ק כז ,א( (20 .כדים (21 .בקבוקים קטנים,
וכן ביו"ד סי' שדמ סעיף יז( .וראה לקמן פי"ד הי"ג ,וכן ראה מלכיםֿב ב ,ב (22 .קטורת של בשמים ,הנשרפים
בהלכה כה ,ש"מושיבים ישיבה על קברו )=של מלך( באש ומעלים ריחות נעימים (23 .שם ,שאסור לאבל
שבעה ימים" ,ובביאורנו שם. להתענג ולהתעדן ,אבל כל זמן שהמת מוטל ,מביאים
22 ÔȇÂ
≈¿ ,ÌÈÓȃ» ‰LÏMÓ
» ¿ ƒ ˙È≈» ˙n‰ ƒ Ôȇ≈ .È
≈« ÏÚ« ÔÈÎBa בשמים לבית המת ,או על המת עצמו ,להעביר הריח הרע,
23 ‡?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na∆« .‰ÚMÓ
»¿ƒ ƒ ˙È≈» ÔÈ„ÈtÒÓ
«¿ƒ ƒ אלא שאין מברכים על בשמים של מתים ,כמבואר שם
וב'נמוקי יוסף' ,והשווה הל' ברכות פ"ט ,ה"ח.
24 ÈÙÏ
ƒ¿ Ïk‰
… « ÌÈÓÎÁƒ»¬ È„ÈÓÏz
‡≈ ƒ¿« Ï »¬ ;ÌÚ‰»» ‡La
»¿ ƒ
25 ÔȇL
≈∆ ;ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ ˙BÈ
≈ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÎBa
ƒ ÔȇÂ≈¿ .Ô˙ÓÎÁ
»¿»» ‡Ï
… Ba ÔÈnL
ƒ¿«∆ Ï·n‰
»¬«« χ‰ ∆≈» ˙ÈÏ ƒ ƒ Ôȇ≈ .Ê 8
≈¿ ÔÈÎÈÏBÓ
26 ‡Ï
∆≈ ÈÎ
ƒ¿ ÈÓÈ≈¿ eÓziÂ
¿ƒ« :È˙Îe
ƒ¿ ,ea
≈« ‰LnÓ
»∆ ƒ ÏB„‚» eÏ ÈÏÎa
‡≈¿ƒ ‡l
»∆ ,Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌÚL
«« ÈÏÎa
≈¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÛÒÎ
∆∆ ÈÏÎa
≈¿ƒ 9
27 .L„Á
∆… OÚ» » ÌÈL
≈¿ ÏÚ« ˙È
≈» ÔÈ„ÈtÒÓ
ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ ÔÎÂ
≈¿ .‰LÓ
∆ LiÏ
≈«¿ ‡lL
… ∆ ;Ô‰a
∆» ‡ˆBiÎÂ
˜≈ «¿ ‰ÙeÏ
» ¿ ‰Ú
»»¬ ÏL ∆ ÌÈÒ
ƒ»¿ 10
28 OÚ
» » ÌÈLe
≈¿ ,LB„w‰ »« eaÓ
≈«≈ ÏB„b» ‰ÓÎÁa
≈‡»¿»¿ eÏ» ÔÈ ‡‡l
»∆ ,‰Ï
»»¿ ˙ÈÎeÎÊa
ƒ ¿ƒ ÔȘLÓ
ƒ¿ « ÔȇÂ
≈¿ .BÏ ÔȇL
≈∆ ÈÓƒ ˙‡∆ 11
29 Á‡Ï
««¿ B˙ÚeÓL
» ¿ ‰‡aL»»∆ ÌÎÁ
»» ÔÎÂ
≈¿ .„tÒ
«¿ƒ „Ïa
«¿ƒ L„Á…∆ Ô‰È˙BÈÈ
∆ ≈ ≈ ÔȇL≈∆ ÌÈiÚ‰
ƒƒ¬» ˙‡∆ LiÏ≈«¿ ‡lL
… ∆ ;‰Úeˆa
» ¿ƒ 12
30 . B˙B‡ ÔÈ„ÙBÒ
ƒ¿ Ôȇ≈ L„Á
∆… OÚ» » ÌÈL
¿≈ . ˙BBË
13
אמק
אבנים ,כיון שנתעררה )=נזדעזעה( אחת מהן ,נתעררו (33מו"ק כז ,ב .שנאמר )ירמיה כב ,י( "אל תבכו למת ואל
כולן ...ואם נולד בן זכר באותה המשפחה ,נתרפאת כל תנודו לו" -אל תבכו ,יותר מדאי; ואל תנודו לו ,יותר
אותה המשפחה" (47 .ובכ"י תימן :לחזור בתשובה וכו'. מכשיעור ,שלשה -לבכי ,ושבעה -להספד (34 .כתובות
קג ,ב ,רבינו הקדוש ציוה להושיב ישיבה אחריו עם מלאת
שלשים יום למותו ,אמר :איני עדיף ממשה רבינו וכו'.
(1מתבארת בו מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ,לנחם (35שם .עד שלשים יום ספדו ביום ובלילה ,מכאן ואילך
אבלים ,להכניס הכלה וללוות האורחים וכו' .גודל ערך ספדו ביום ולמדו בלילה ,או להיפך (36 .משמת.
מצות הכנסת אורחים והלויתם לדרכם .זמני ביקור חולים. (37אפילו ביום שמועה .שכן מצינו )יבמות עט ,א( שדוד
ביטול מלאכה ותלמוד תורה להוצאת תלמיד חכם לקבורה. המלך רצה להספיד את שאול המלך ולא הספידו ,כיון
נחום אבילי גוים וביקור חוליהם .איסור הנאה מבתי קברות, שכבר עברו שנים עשר חודש מנפילתו ,ומפרש רש"י:
בנין הקבר ,המת וכל תכריכיו והכלים הנזרקים על מטתו "שאין דרך כבוד לספוד אחר י"ב חודש ,אחר שנתקבלו
מחמת צער .הכבוד שעושים למלך או נשיא שמתו. תנחומין על המת ,כאמור במועד קטן כא ,ב".
17 ÌÁÏe
≈«¿ ,ÌÈÏBÁƒ wÏ≈«¿ ̉Èc
∆ ≈¿ƒ ÏL ∆ ‰OÚ ‡«¿ƒ .
≈ ¬ ˙ÂˆÓ :Ó‡pL
«¡∆∆ .ÈcÓ «ƒ ˙È
‡„≈» B˙Ó≈ ÏÚ« Ì ∆ «¿ƒ χ« .‡È
»» ‰M˜˙È 1
18 ˙BeÏÏe
«¿ , ‰lk‰
»«« ÒÈΉÏe
ƒ¿«¿ ,˙n‰≈« ‡ÈˆB‰Ïe
‡ƒ ¿ ,ÌÈÏ ¬≈ƒ .ÈcÓ
«ƒ ˙È≈» :ÓBÏk
« ¿ .BÏ e„z À» χÂ
«¿ ˙ÓÏ
≈¿ ekz
«‡¿ƒ Ï 2
19 ÏÚ« ˙‡OÏ
≈ » :‰ew‰
ˆ» ¿« ÈÎ
≈¿» ÏÎa ≈«¿ƒ¿ ,ÌÈÁB‡‰
»¿ ˜qÚ˙‰Ïe » ¿ƒ ÏÚ« [˙BÈ
]≈ BÓˆÚ¿« ÚˆÓ‰Â
≈«¿«¿ ;ÌÏBÚ» ÏL ∆ B‚‰Ó
»¿ƒ e‰fL
∆∆ 3
20 ÔÎÂ
≈¿ .a˜ÏÂ
… ¿ƒ¿ ,tÁÏÂ
… ¿«¿ ,„tÒÏÂ
… ¿ƒ¿ ,ÂÈÙÏ ≈ ≈¿ ,Û˙k‰
»»¿ CÏÈÏÂ «»≈ ?‰OÚÈ
∆ ¬« „ˆÈk
‡« ≈ ‡l
»∆ .LtË
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌÏBÚ
» ÏL ∆ B‚‰Ó
»¿ƒ 4
21 el‡Â
ˆ≈¿ . ̉ÈÎ
∆ ≈¿» ÏÎa»¿ Ì„ÚÒÏe
»¬«¿ ,Ô˙Á‰Â
»»∆¿ ‰lk‰
»«« ÁnOÏ
¿ «≈« ˙tÒ˙Ï
∆… ¿ƒ¿ ÌBÈ ÌÈLÏLƒ ¿ ,„tÒ‰Ï
≈¿∆¿ ‰ÚL
»¿ƒ ,ÈÎÏ
ƒ¿ƒ ‰LÏL
¿ » 5
22 Û‡« .eÚLƒ ̉Ï∆» ÔȇL
≈∆ ,BÙe‚aL
¿∆ ÌÈ„ÒÁƒ»¬ ˙eÏÈÓb≈ƒ¿ Ô‰ „.ÌÈ
ƒ»¿ ‰MÓÁ‰
» ƒ¬« ‡LÏÂ
¿»¿ ƒ 6
23 ÏÏÎa
«¿ƒ Ô‰≈ ȉ ≈¬ ,̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ el‡≈ ˙BˆÓ ¿ƒ ÏkL«»∆ Ètƒ ÏÚ
(39מו"ק כז ,ב ושם אמרו: (38מרבה להתאבל.
24 ‰ˆB
∆ ‰z‡L »«∆ ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» EBÓk» EÚÏ ¬ ≈¿ »z‰‡Â
¿»«¿ "המתקשה על מתו יותר מדאי ,על מת אחר הוא בוכה".
25 EÈÁ‡Ï
‡ƒ»¿ Ô˙B
‡» ‰z »« ‰OÚ‡≈ ¬ ,ÌÈÁ
‡ƒ≈¬ EÏ¿ Ì˙B» eOÚiL ∆«¬ וב"פתחי תשובה" ליו"ד סי' שצד ס"ק א ,מביא בשם 'ספר
26 .˙BˆÓe
¿ƒ¿ ‰B˙a
¿ » חסידים' :אדם שמת בנו או בתו אל ינשק אותם ,ושאר
מתים -סובר ה"פתחי תשובה" שמותר לנשקם ,ככתוב
)בראשית נ ,א( ביעקב אבינו "ויבך )=יוסף( עליו וישק לו".
(40המנויים לעיל פ"ו ה"ב ,ובמו"ק שם אמרו" :מכאן
מצות ניחו אבלי אינה מצוה שבגופו דווקא ואפשר ואילך ,אמר הקב"ה :אי אתם רחמנים בו יותר ממני".
לעשותה על ידי שליח )כמו שמצינו בדוד המל ש"ב פ"י
פ"ג( וא על ידי מכתב. ȉ
≈¬ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eevL
ƒ∆ BÓk¿ Ïa‡˙Ó
≈«¿ƒ BȇL ≈∆ ÈÓƒ Ïk» .È 7
ומה שכתב "ואלו ה מצות שבגופו" הוא להבדילה מ ÂÈOÚÓa
» ¬«¿ LtLÙÈÂ
≈¿ « ƒ ‚‡„ÈÂ
« ¿ƒ¿ „ÁÙÈ
‡«¿ƒ ‡l‡»∆ .ÈÊÎ
ƒ»¿« ‰Ê∆ 8
הצדקה שנזכרה בה"ג ש. ‚‡„z
« ¿ƒ ˙nL≈∆ ‰eÁ
» ¬ ÈaÓ
≈¿ƒ „Á‡Â
»∆¿ .‰eL˙a
» ¿ƒ ÊÁÈÂ
…¬«¿ 9
ועוד יש להוכיח ממה שכתב )פי"ד ה"ו( שהוא גמ"ח ע ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓÈ ƒ» ‰LÏL
» ¿ Ïk» . dlk
»À ‰eÁ‰
» ¬« Ïk» 10
החיי וע המתי ,ופשיטא שלמתי אי נפק"מ א בא ˆ;B‡e
»« ÏÚ« BÏ ˙ÁpÓ
««À Á
∆∆ el‡k
ƒ¿ BÓˆÚ¿« ˙‡∆ ‰‡È
∆ ¿ƒ 11
במכתב או על ידי שליח. Ô˜a
∆∆¿ ˙ÁpÓ
]««À [‡È‰ƒ el‡k
ƒ¿ ‰ÚL »¿ƒ „Ú «¿ ‰LÏMÓe
» ¿ ƒ 12
. ˜eMa« Bc‚k
¿∆¿ ˙BÚ
]∆∆ [el‡kƒ¿ CÏȇÂ
» ≈¿ Ô‡kÓ
»ƒ ;˙ÈÂÊ
ƒ» 13
ȉÂ
≈¬« .B˙MÓ
»¿ ƒ BÚÈÂ≈¿ ÊÁÈÂ
…¬«¿ ,BÓˆÚ¿« ÔÈΉÏ
ƒ»¿ ‰Ê∆ Ï»k 14
CÈvL
ƒ»∆ ÏÏkÓ
»¿ƒ .eÏÁ» ‡ÏÂ
‡˙… ¿ Ì
»… ‰˙Èk‰
‡» ƒƒ :ÓB
≈ ‡e‰ 15
.ÏeÁÏÂ
»¿ ıȘ‰Ï
¿»ƒ 16
יש שלמדו מכא שמצות אהבת ישראל היא רק לרע
(41שאין לבו מתרגש ומשתתף בצרת קרובו וחבירו.
בתורה ומצוות ,ואילו את הרשע מותר או מצוה לשנוא. (42ימשמש ויבדוק" .ויחפש ,בגדול החל" )שם מד ,יב(
אבל כבר העירו באחרוני מזה שלומדי מהפסוק ואהבת מתרגם הירושלמי :ופשפש (43 .שבת קו ,א .ומפרש
לרע כמו" ברור לו מיתה יפה" שכולל ג את הרשע רש"י :ייראו מן המיתה (44 .מו"ק כז ,ב .ושם הנוסח:
)המחויב במיתה( ורק מסית נתמעט בפירוש ממצות בין שתי ירכותיו .וברי"ף שם :בין כתפיו ,ומפרש ה'נמוקי
אהבת ישראל. יוסף' :שאילו זוקף ראשו ,היתה דוקרתו מאחוריו ,וכל כך
יעמוד בכובד ראש (45 .עד י"ב חודש (46 .מו"ק שם.
ומוכח מזה שהמצוה לשנוא את הרשע היא לא מפני
שמידת הדין מתוחה נגדו .ובירושלמי שם פ"ג ,ה"ז" :שכל
שנתמעט מהלשו" ואהבת לרע כמו "אלא שהוא ציווי אותה השנה ,הדין מתוח כנגד המשפחה ...כל שבעה -
בפני עצמו .וכ מוכח מתניא )פרק ל"ב( שג אלו שמצוה החרב שלופה ,עד שלשים -היא רופפת ,לאחר שניםֿעשר
לשנוא אות ,מצוה לאהב ג כ. חודש -היא חוזרת לתערה ,למה הדבר דומה? לכיפה של
במק
2 :da» ‚‰pL
«»∆ „ÒÁ‰
∆∆« C„ ‡∆∆¿ ,eÈ
‡ƒ» ̉
» »¿« B˜˜ÁL
∆¬» וכ מוכח ג מלשו הרמב") הלכות דעות פ"ו ה"ג( שסת
3 ‡. Ô˙B
» ‰eÏÓe
‡∆«¿ ,Ô˙B
» ‰˜LÓe„∆¿ « ,ÌÈÎ
ƒ»¿ ÈBÚ
≈¿ ÏÈ·Ó
«¬ƒ "לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו".
4 ,‰ÈÎL
» ƒ¿ Èt
≈¿ ˙Ïa˜‰Ó
‡«»¿«≈ ÌÈÁB ƒ ¿ ˙ÒΉ
«»¿« ‰ÏB„‚e
¿ »
5 ˙BÈ ‡» ƒ¿ .ÌÈL
≈ ÌÈeeÏ ƒ»¬ ‰LÏL» ¿ ‰p‰Â
≈ƒ¿ ‡iÂ
¿«« :Ó‡pL
∆∆¡«
6 el‡k
ƒ¿ ‰eÏÓ
∆«¿ BȇL
≈∆ Ïk … :ÌÈÓÎÁ
‡ƒ»¬ eÓ
¿» .Ô˙ÒΉÓ
≈«¿»»»
7 .ÌÈÓc
ƒ » CÙBL
≈
מדבריו משמע שמצות "ואהבת לרע כמו "אינה רק על
הרגש האהבה שבלב אלא ג על המעשה "עשה
לאחי"..
לכאורה קשה מה הראיה מפסוק זה והיה לו להביא הראיה וכ משמע ממה שכתב בהלכות דעות )פ"ו ה"ג( "מצוה על
שהביאה הגמרא מהמש הפסוקי) שבת קכ"ז( "ויאמר כל אד לאהוב את כל אחד ואחד מישראל...כו' לפיכ
אדני א נא מצאתי ח בעיני אל נא תעבור מעל עבד צרי שיספר בשבחו ולחוס על ממונו כו'" היינו ג עשיה
כו'" כי מש הראיה שאאע"ה הקדי האורחי לשכינה. בפועל ולא רק הרגש הלב.
ועוד קשה לשו הרמב" בהלכה א' "מצות־עשה של
דבריה לבקר חולי ולנח אבלי ולהוציא המת ולהכניס (2לחופה (3 .בדרכם למקומם (4 .השווה לעיל פ"ד,
הכלה " שהוא שינוי מלשו המשנה ה"ב" :וסובלים את המת על הכתף עד ביתֿהקברות",
"הכנסת אורחי." ובביאורנו שם (5 .לפני מיטתו (6 .מו"ק כח ,ב" :היה
והביאור בזה :בפעולה של כל גמילות חסדי ,ישנ שני רבי מאיר אומר" :והחי יתן אל לבו" )קהלת ז ,ב( -דברים
של מיתה .אם ספד -יספדוהו; אם קבר -יקברוהו; אם טען
ענייני :האחד הוא מילוי מחסורו של חברו )בחפצא(,
)נשא( יטענוהו" וכו' .וראה לעיל פי"ב ה"ב ,ובביאורנו שם.
והשני הוא מידת החסד הנדרשת מהאד) מצד הגברא(. (7ברכות ו ,ב" :ואם משמחו )לחתן( ,מה שכרו? זוכה
כעי זה הוא בהכנסת אורחי שהמצוה היא סיפוק לתורה שניתנה בחמשה קולות" וכו' .ובכתובות יז ,א אמרו:
צרכיה במאכל משתה ולינה ,ובנוס מצד מדת החסד "רבי יהודה בר אילעי היה נוטל בד של הדס ומרקד לפני
של המארח צריכה להראות מצדו ג התעניינות ושימת הכלה ,ואומר :כלה נאה וחסודה" (8 .פאה פ"א ,מ"א:
לב לאורח. "אלו דברים שאין להם שיעור ...וגמילות חסדים" .ואמרו
בירושלמי שם ה"א :במה דברים אמורים בגופו ,אבל
זה החידוש במצות הכנסת אורחי ,שג סיפוק צרכי
בממונו יש לו שיעור ,שהרי נמנו באושא ,שיהא אדם
האורח אינו יכול להעשות באופ סתמי אלא חייב להיות מפריש חומש מנכסיו למצוה (9 .וכדברי ה"תורת כהנים"
תו התעניינות ושימת לב של המארח .לכ הגדיר הרמב" שם" :רבי עקיבא אומר :זה כלל גדול בתורה" (10 .פרט
את חיוב מצות הכנסת אורחי" ללוות האורחי "ללמד לגוי שאינו בתורה ובמצוות .וראה שבת לא ,א "דעלך סני,
שג סיפוק צרכיה צרי להעשות בשימת לב והתעניינות לחברך לא תעביד ,זוהי כל התורה כולה" .ובבבאֿמציעא
בדיוק כמו בליווי האורחי. ל ,ב דרשו" :והודעת להם את הדרך )שמות יח ,כ( -זו
גמילות חסדים; אשר ילכו -זה ביקור חולים; בה -זו
ומעתה יוב ג מדוע הביא הרמב" הראיה מהפסוק "וירא קבורה; אשר יעשון -זו לפנים משורת הדין" .והשווה "ספר
והנה שלושה אנשי כו'" כי רק ש מודגשת שימת לבו המצוות" לרבינו שורש א .והרמב"ן שם משיג על רבינו,
של אברה אבינו לאורחי ,שא שהיה עסוק בהקבלת ולדעתו ניחום אבלים וביקור חולים וכן קבורת המת -הן
פני השכינה שהיא תענוג עילאי ,היתה בו שימת הלב מצוות מן התורה ,שכל אלו גמילות חסדים הן ,ובכלל:
לאורחי שנראו לעיניו מרחוק. ואהבת לרעך כמוך ,הן .וכבר אמרו )סוטה יד ,א( "אחרי ה'
אלקיכם תלכו ...הלך אחר מדותיו של הקב"ה... ,הקב"ה
ביקר חולים ...אף אתה בקר חולים; הקב"ה ניחם אבלים...
(11בכת"י תימן :הלווי (12 .סוטה מו ,ב" :ששכר הלוויה אף אתה נחם אבלים; הקב"ה קבר מתים ...אף אתה קבור
אין לה שיעור"" (13 .ואברהם הולך עמם לשלחם -המשל מתים" .ורבינו סובר ,שכל אלה אינם אלא אסמכתאות,
אומר :האכלת ,השקית ,תלווה ,כך :ואברהם הולך עמם ואינם אלא מדבריהם ,שהרי בפירוש אמרו )סנהדרין ע ,ב(:
לשלחם" )מדרש בראשית רבה ,פמ"ח ,אות כ( .ובמדרש אכל דבר שהוא מצוה ודבר עבירה ,דבר שהוא מצוה -
"שוחר טוב" פל"ז ,אמרו :ויטע א'ש'ל' בבאר שבע -אכילה, תנחומי אבלים; דבר עבירה -תענית ציבור ,ומפרש רש"י:
שתיה לויה .וכן ברש"י סוטה י ,א ד"ה פונדק (14 .וירא תנחומי אבלים -תקנת חכמים בעלמא הוא ,וכן פירש רבינו
וירץ לקראתם ,הרי שהניח את השכינה ,והלך לקבל האורחים לעיל הל' ממרים פ"ז ,ה"ב.
)שבת קכז ,א( (15 .סוטה מו ,ב "שאלמלי ליווהו אנשי
יריחו לאלישע ,לא גירה דובים לתינוקות ,שנאמר )מלכיםֿב ˜Á‰
… « ‡e‰Â¿ .Ïk‰
… « ÔÓƒ ‰aÓ
¿∆À ‰ÈÂl‰
«¿ .
»»¿« ÎO 1
גמק
שנאמר )במדבר טז ,כט( :אם כמות כל האדם ימותון אלה, ב ,כגֿכד( ויעל משם ...ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו
ופקודת כל האדם יפקד עליהם וגו' -שהם חולים ומוטלים בו ...ויקללם בשם ה' ,ותצאנה שתים דובים מן היער
בעריסתם ,ובני אדם מבקרים אותם )=ופקודת -לשון ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים" .וכך אמרו שם" :ידינו
ביקור( ,מה הבריות אומרים :לא ה' שלחני (26 .על לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו -וכי על לבנו עלתה,
החולה ,שאם זה מכביד עליו ,יכנס לחדר החיצון לשאול שביתֿדין שופכים דמים? אלא לא בא לידינו ופטרנוהו בלא
עליו אצל בניֿביתו )'בית יוסף' ליו"ד סי' שלה( (27 .כל מזונות ,ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה".
אחד נוטל חלק מששים ממה שהשאירו המבקרים
הראשונים )נדרים שם( .ושם הדגישו" :ובבן גילו" ,שאינו
ÔÈcƒ ˙Èe
≈ .‰˜„ˆÏ
»»¿ƒ ÔÈÙBkL
ƒ ∆ C„k ∆∆¿ ‰ÈÂÏÏ ‚ƒ .
»»¿ƒ ÔÈÙBk 1
נוטל חלק מששים אלא בן גילו ,ומפרש רש"י :בחור ÌB˜nÓ»ƒ BÚ‰
‡„≈ » Ì »» ˙BeÏÏ «¿ ÔÈÁeÏL
ƒ ¿ ÔÈw˙Ó
»ƒ¿«¿ eȉ 2
כמותו ,או זקן לזקן .והר"ן שם ,מפרש :שנולד המבקר el‡k
ƒ¿ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ‰ÏÚÓ
∆¬« ‰Ê∆ „a
»»¿ eÏvÚ˙
¿«¿ƒ ̇ƒ¿ .ÌB˜ÓÏ
¿» 3
במזל של חולה (28 .שם מ ,א "מעשה בתלמיד מתלמידי ‡˙Bn‡« Úa
«¿« BÁ≈¬ ˙‡∆ ‰eÏÓ‰
‡∆«¿« elÙ„ƒ¬ . ÌÈÓ
ƒ » eÎÙL
»¿ 4
רבי עקיבא שחלה ,לא נכנסו חכמים לבקרו ,ונכנס רבי ‡„Ì
»» iÁL
»«∆ ‰ÈÂÏ
»»¿ eÚL
ƒ ‰nλ«¿ .‰a‰
≈¿« ÎO»» BÏ LÈ≈ 5
עקיבא לבקרו ,ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו )בציווי רבי Lȇ‰Â
ƒ»¿ .ÈÚƒ ÏL
∆ deaÚ
» ƒ „Ú« „ÈÓÏzσ¿«« ‰»«» ?da 6
עקיבא( ,היה אומר לו :רבי ,החייתני .יצא ר"ע ,ודרש :כל „Ú« Ï«» „ÈÓÏz‰Â
ƒ¿««¿ . ˙aL
»« ÌeÁz¿ „Ú« BÁÏ «¬≈ 7
מי שאינו מבקר חולים ,כאילו שופך דמים" ,שהמבקר LÏL » „Ú« ˜‰Ó »¿À Ba« ‰È‰ »» ̇ ƒ¿ .‰Òt
«¿ » 8
עושה לחולה כל צרכיו .וכתב ה'פרישה' ל'טור' יו"ד סי'
שלה ,אפילו בימינו שהחולה שוכב על המיטה ,ואין אבק
. ˙B‡Òt
«¿ » 9
הארץ מזיק לו ,דעתו של אדם צלולה ונוחה כשהבית נקי. (16את מי שאינו רוצה ללוות את חבירו לדרך ,שילווהו
וגם רוח רעה שורה על מקום מיאוס ,וחולה צריך לשמור )סוטה מו ,ב( (17 .לתת צדקה ,ראה הל' מתנות עניים
נפשו יותר מאדם אחר ,שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, פ"ז ,ה"י (18 .סוטה שם .שהמהלך יחידי בדרך צפוי
ולפיכך יזהרו לכבד ולרבץ לפניו. לסכנת לסטים .וב"תפארת ישראל" למשנה שם )פ"ט ,מ"ו(
15 ÈLÈÏL
‡ƒ ƒ¿ ÌBiÓƒ ‡l »∆ ‰ÏBÁ‰ ƒ¿«¿ Ôȇ≈ .‰
∆ « ˙‡∆ ÔÈwÓ מנמק" :ואפשר שלכך נהרג מלסטים ,שחשבוהו כאיש
16 ÔÈwÓ
ƒ¿«¿ „ÈaΉÂ
ƒ¿ƒ¿ ÈÏÁ‰
ƒ… « ÂÈÏÚ
˜»» ıÙ
«» ̇Â
ƒ¿ .‰‡Ï‰Â
»»¿» שאין לו אוהבים לדרוש דמו" (19 .שם" .בשביל ארבע
פסיעות שליוה פרעה לאברהם ,שנאמר :ויצו עליו פרעה
17 LÏLa
» ¿ ‡Ï
… ‰ÏBÁ‰
∆ « ˙‡∆ ÔÈwÓ
ƒ¿«¿ ÔȇÂ≈¿ . „iÓ
‡»ƒ B˙B אנשים וגו' ,נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה".
18 ÈtÓ
‡≈¿ƒ ,˙BBÁ
¬« LÏLa » ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÌBia« ˙BBL‡ƒ ˙BÚL» (20שבעים אמה ושיריים שנותנים אותן עבור )=בליטה(
19 ‡Ï
… ÔÈwÓ
ƒ¿«¿ ÔȇÂ
≈¿ .‰ÏBÁ‰
∆ « ÈΈa
≈¿»¿ ÔȘqÚ˙Ó
ƒ¿«¿ƒ Ô‰L
∆≈ לעיר ,ומהן והלאה מודדים תחום שבת )רא"ש לנדרים נו,
20 ,L‡‰
… » ÈLBÁÓ
≈ ¿ ‡Ï … ¿ ÔÈÚ‰
ƒ«» ÈÏBÁ
≈ ‡Ï … ¿ ÌÈÚÓ
ƒ«≈ ÈÏBÁ
≈ ב( (21 .שהוא אלפּיים אמה מחוץ לעיר (22 .ארבעה
21 .Ô‰Ï
˜∆» ‰L
∆ » ewa‰L
ƒ«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ מילים ,ומיל הוא שיעור תחום שבת (23 .שרוב חכמתו
קיבל ממנו (24 .סוטה ,שם.
(29שלא ירע מזלו ,ואולי בבקשה מועטת שיבקש שונא
רעתו ,יתוסף חליו )שם וברא"ש( (30 .בבת אחת. ‡ÏB„‚» elÙ
ƒ¬ .Ïk‰
… « ÏÚ« ‰ÂˆÓ ƒ ewaƒ .„ 10
»¿ƒ ÌÈÏBÁ
(31ירושלמי פאה פ"ג ,ה"ז .ושם אמרו :הקרובים נכנסים ÏÎÂ
»¿ .ÌBia« ÌÈÓÚt
ƒ»¿ ‰a‰
≈¿« ÔÈwÓe
ƒ¿«¿ .ÔËw‰
» »« ˙‡∆ wÓ
≈«¿ 11
אליו מיד ,אפילו בחולי רגיל (32 .צ"ל :שבהן .כלומר, ÏÎÂ
»¿ .ÁÈËÈ
« ƒ¿« ‡lL
… ∆ „Ïe
«¿ƒ .ÁaLÓ
»À ¿ ÛÈÒBn‰
ƒ « 12
באותן השעות .וכן נראה מלשון ה'בית יוסף' ליו"ד סי' Ϙ‰Â
≈≈¿ BÈÏÁÓ
¿»≈ ˜ÏÁ
∆≈ ÏË
«» el‡k
ƒ¿ ‰ÏBÁ‰
∆ « ˙‡∆ wÓ‰
≈«¿« 13
שלה .וראוי להעיר ,שבנדרים מ ,א נימקו הטעם ,שכל חולה .ÌÈÓc
ƒ » CÙBL
≈ el‡k ƒ¿ wn
≈«¿ BȇL
≈∆ ÏÎÂ
… ¿ ;ÂÈÏÚÓ
»»≈ 14
מיקל עליו חליו בשעות הבוקר ,ולא יחוש המבקר לבקש
עליו רחמים ,ובשלש שעות האחרונות -מכביד עליו חליו
-ויתייאש מלבקש עליו רחמים .ורבינו חידש טעם משלו
לפי בקיאותו בחליים )רדב"ז( (33 .שם מא ,א חולי
ענינו של ביקור חולי הוא הקלה מייסורי החולה ויש בו
מעיים -משום בושה; חולי עין וראש ,שהדיבור קשה להם.
ומסיים השו"ע ביו"ד סי' שלה סעיף ח" :אלא נכנסים בבית הבאת סיוע לרפואתו ,וא שבגמרא משמע שהוא דווקא
החיצון ,ושואלים ודורשים בו". בב גילו הוא לעניי אחד מששי ,אבל ברמב" משמע
22 Èab
≈« ÏÚ« ‡Ï
… LÈ
≈≈ ‡Ï… ‰ÏBÁ‰
∆ « ˙‡∆ wÏ »¿ƒ« .Â
≈«¿ ÒÎp‰ שהוא הדי ב"כל המבקר" א שאינו ב גילו ,ואולי משו
23 ‡ÏÂ
… ¿ ,ÏÒÙÒ
»¿« Èab
≈« ÏÚ« ‡ÏÂ
… ¿ ,‡qk
≈ƒ Èab
≈« ÏÚ« ‡ÏÂ
… ¿ ,‰hÓ
»ƒ כ שינה ולא כתב "נוטל אחד מששי "אלא "כאילו" נטל
24 . ÂÈ˙BL‡nÓ
» ¬ «¿ƒ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,dBb
« » ÌB˜Ó» Èab«≈« ÏÚ "חלק" מחליו.
25 LwÓe
≈«¿ ,ÂÈ˙BL‡nÓ
» ¬ «¿ƒ ‰hÓÏ
»«¿ LBÈÂ
≈ ¿ ÛhÚ˙Ó
‡≈«¿ƒ ‡l∆» ובמאירי כתב )נדרי לט ,ב" (.שהמבקר מיקל בחליו של
26 .‡ˆBÈÂ
≈ ¿ ÌÈÓÁ
ƒ¬ « ÂÈÏÚ
»» חולה ...ובני גילו ר"ל שביקור ערב עליו שמצד הנאתו
מה חליו מיקל כו'".
(34שבת יב ,ב "מפני שהשכינה למעלה מראשותיו של
חולה" ,ולפיכך מתעטף מאימת שכינה ,כאדם היושב
באימה ואינו פונה לצדדים )רש"י שם( .ודוקא כשהחולה (25נדרים לט ,ב" :רמז לביקור חולים מן התורה ,מניין?
דמק
11 ÔȇL
≈∆ ÏÎÂ
… ¿ .ÔÈÏhÓ
ˆƒ¿«¿ Ôȇ≈ Bk
‡¿» Ïk» BÏ LÈ≈ Ï
¬» שוכב על הארץ ,שהיושב גבוה ממנו .אבל כששוכב על
12 . BnÚƒ ˜qÚ˙‰Ï
≈«¿ƒ¿ ÔÈiÁ
ƒ»« ‰Bza
» « ÔȘqÚ˙Ó
ƒ¿«¿ƒ המיטה ,מותר לישב על כסא )יו"ד סי' שלה סעיף ג(.
(35שאומר :המקום ירחם עליו בתוך חולי ישראל )שבת
(41ללוותו לקבורה (42 .ללוותה מבית אביה לבית שם( .ובבבאֿבתרא קטז ,א אמרו" :כל שיש לו חולה בתוך
חופתה )רש"י למגילה כט ,א( (43 .שיש לכלֿהפחות ביתו ,ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים ,שנאמר )משלי טז,
עשרה אנשים ,לעמידה בשורה ולקדיש ולברכת אבלים יד( :חמת מלך מלאכי מות ,ואיש חכם יכפרנה" - .ומנהג
(44מגילה ,שם. )רמב"ן ב'טור' יו"ד סי' שסא(. זה בצרפת ,שכל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ,מבקש לפני
(45אפילו יש לו כל צרכו ,וביחוד מי שהוא יושב ובטל, הרב התופס ישיבה ,שיברך אותו .ומזה נהגו בכל המדינות
מוטב שיתעסק עם המת מלהבטל )רדב"ז( .ובשו"ע יו"ד סי' לברך החולה בבית הכנסת ,ולבקש עליו רחמים )דרכי משה
שסא סעיף א" :ותינוקות של בית רבן אין מתבטלים כלל", ל'טור' יו"ד סי' שלה אות ב(.
שהרי אפילו לבנין ביתֿהמקדש אין מבטלים אותם ,כמבואר
בשבת קיט ,ב. ;ÌÈÏBÁ
ƒ ewϘƒ¿ Ì„B
‡≈ ÌÈσ≈¬ ˙ÓÁpL ∆ »≈ .Ê
«»∆∆ ,Èσ ‰‡È 1
ÌÚÂ
ƒ¿ ÌÈiÁ‰
ƒ«« ÌÚƒ „ÒÁ
∆∆ ˙eÏÈÓb‡ƒ¿ ÌÈÏ
ƒ≈¬ ÌeÁpL ∆ƒ 2
13 ˙iOÚa
‡«ƒ ¬« ÔÈeÒ
ƒ ¬ ÈÚ‰
ƒ» Èa
≈¿ Ïk» ÈÚa »∆ ˙Ó≈ .È
‡ƒ» „Á . ÌÈ˙n‰
«≈ƒ 3
14 ˜qÚ˙iL
≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ BÏ LÈ≈ ̇ƒ¿ .e‰ea˜iL
¿¿ƒ∆ „Ú« ‰Î‡ÏÓ
¿» »
15 .ÔÈzÓ
ƒ»À ÂÈΈa
»»¿ƒ (36והרדב"ז מהסס בזה ,כי יש מקום להעדיף ביקור חולים
על ניחום אבלים ,שהמבקר את החולה גורם לו שיחיה ,ואם
(46מועד קטן כז ,ב .אבל מבטלים מלאכתם להוצאתו, לא ביקרו כאילו שופך דמים ,כמבואר לעיל ה"ד ,ואילו
כמבואר לעיל ה"ט .וביו"ד סי' שסא סעיף ג ,פסק" :הרואה ניחום אבלים אין בו מעלות אלו .וכדברי רבינו נראה ,ממה
את המת ואינו מלווהו ,עובר משום לועג לרש ,ובר נידוי שאמרו )שבת יב ,ב( "בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר
הוא ,ולפחות ילוונו ארבע אמות". חולים בשבת" -הרי שהקדימו ניחום אבלים לביקור חולים,
16 ÌÈML
‡ƒ ƒ „Ú« BnÚƒ eȉ» elÙ
ƒ¬ ,˙nL
≈∆ ÌÎÁ ƒ¿« .‡È
»» „ÈÓÏz ואע"פ שבסוכה מא ,ב אמרו" :כך היה מנהגם של אנשי
ירושלים ...הולך לבקר חולים ולנחם אבלים -לולבו בידו"
17 ÌÈML
ƒ ƒ eȉ» .B˙‡ˆB‰Ï
»» ¿ ‰Bz
» „eÓÏz¿« ÔÈÏhÓ
ƒ¿«¿ ‡Baƒ -שם ברגל ,הואיל ואין בו אבילות ,אפילו בדברים שבצנעה,
18 ÌÈÁ‡Ï
ƒ≈¬« „nÏÓ
≈«¿ ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ .ÔÈÏhÓ
ƒ¿«¿ Ôȇ≈ ‡Baƒ צער האבל מועט .ולפיכך ביקור חולים קודם )אור שמח(.
19 . B˙‡ˆB‰Ï
»» ¿ Ïk‰… « ÔÈÏhÓ
‡ƒ¿«¿ ‡l
»∆ ,eÚL≈‡ƒ BÏ ÔÈ
‰lk‰
»«« ˙‡∆ ÁÈpÓ
« ƒ« ‰lÎÂ
»«¿ ˙Ó≈ ÂÈÙÏ »»∆ ÈÓƒ .Á
»»¿ ‰È‰L 4
(47כתובות יז ,א "נטילתה כנתינתה -מה נתינתה )=של
תורה בסיני( ,בששים רבוא ,אף נטילתה )=כשמת ותלמודו
˙Èa
≈¿ ÌÈÓÎÁ
‡ƒ»¬ Ï≈ :ÓB
≈ ‡e‰ ÔÎÂ≈¿ .˙n‰
≈« ÌÚƒ ˜qÚ˙Óe
≈«¿ƒ 5
בטל( בששים רבוא" (48 .מרביץ תורה ברבים (49 .שם. Cca
∆∆« ‰Êa
∆» ‰Ê∆ eÚ‚tL
¿»∆ ‰lÎÂ
»«¿ ˙Ó≈ .ÓB‚Â
‡≈ ¿ Ï≈∆ 6
ÔÈBÚ
ƒ¿ ‰ÊÂ∆» ‰ÊÂ
∆¿ . ‰lk‰
»«« ÈÙlÓ
≈¿ƒƒ ˙n‰
≈« ˙‡∆ ÔÈÈÚÓ
«¬ƒ ƒ 7
.CÏn‰
∆∆« ÈÙlÓ
≈¿ƒƒ 8
20 ‡,̉ÈÏ
∆ ≈≈¬ ÔÈÓÁÓe
ƒ¬«¿ ,ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ
≈¿ È˙Ó ƒ¿ .È
˜≈≈ ÔÈB
21 . ÌBÏL
» ÈÎc
≈¿« ÈtÓ
≈¿ƒ ,̉ÈÏBÁ
∆ ≈ ÔÈwÓe
¿«¿ƒ (37וסוף הפסוק :ולב כסילים בבית שמחה .ובמס' שמחות
פי"ב ,שנינו" :אבל חסידים הראשונים ,היו מקדימים לבית
(50גיטין סא ,א .ובתוספתא שם פ"ג הי"ח" :מנחמים אבלי האבל מלבית המשתה ,שנאמר :טוב ללכת אל בית אבל
גוים מפני דרכי שלום" ,והשווה הל' מלכים פ"י הי"ב, מלכת אל בית משתה" וגו' (38 .דרך צדדית (39 .והכלה
ובביאורנו שם .והואֿהדין שמלווים מתי גוים מפני דרכי עוברת עם אורחיה בדרך המלך ,באופן שמקדימים את
שלום ,כמבואר ב'בית יוסף' ל'טור' יו"ד סי' שפז ,בשם הכלה תחילה )כתובות יז ,א( ,ובמס' שמחות פי"א ,מנמקים:
ה'כלבו' .וכן מספידים אותם ,כמבואר בתוספתא גיטין שכבוד החי קודם לכבוד המתים (40 .שכבוד המלך עדיף
הנ"ל. משניהם ,שנאמר :שום תשים עליך מלך -שתהא אימתו
עליך ,ואין כבודו להמתין עד שהמת או הכלה יעברו מלפניו
22 ‡ÔÈÏÎB
ƒ¿ Ôȇ≈ ?„ˆÈk
« ≈ .‰‡‰a
‡»»¬« ÔÈeÒ
ƒ ¬ ˙Bw‰ ≈» .‚È
»¿« Èza )כתובות שם( .ובמס' שמחות שם ,אמרו" :אגריפס המלך
23 ,‰Î‡ÏÓ
» »¿ Ô‰a
∆» ÔÈOBÚ
ƒ Ôȇ ≈¿ ,Ô‰a
∆» ÔÈ˙BL
ƒ Ôȇ ≈¿ ,Ô‰a
»∆ עבר לפני הכלה )=נכנס לרחוב צדדי ,וחיכה עד שמסע
24 :c
»» ÏL∆ BÏÏk
»¿ .Ô‰a
∆» ÔÈBL
ƒ ‡Ï … ¿ ,Ô‰a
˜∆» ÔÈB
ƒ ‡Ï ¿… הכלה יעבור תחילה( ,ושיבחוהו חכמים ,אמרו לו מה ראית?
25 ‡Ï
… .L‡… ˙el˜« Ô‰a
∆» ÔÈ‚‰B
ƒ¬ ‡ÏÂ… ¿ ,Ô‰a
∆» ÔÈ˙B‡
≈‡ƒ ≈ ÔÈ אמר להם :אני נוטל כתר בכל יום ,וזאת תטול כתריה שעה
26 »¿ ÔÈlÙ˙e
B„Èa ˜ƒƒ¿
∆∆ ÏL ‡∆ ˙Bn‡« Úa
‡„«¿« CB˙a¿ Ì»» CÏÈ
≈≈ אחת" .ולדעת הרמב"ן -הובאה ב'טור' יו"ד סי' שס ,הכנסת
27 ‡Úa
«¿« ˜BÁe
»¿ .ÌL» Ïlt˙È
≈«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,BÚBÊa
¿ƒ ‰Bz
» ÙÒ¿≈∆ כלה קודמת לקבורת המת ,ולאחר שנכנסה לחופה ,תנחומי
28 .zÓ
«‡»À ˙Bn אבל קודמים לשמחת חתן וכלה ,וכן הבראת האבל קודמת
למשתה חתן ,ש"החתן מאכיל את האחרים ,והאבל אינו
(51שזוהי קלות ראש ,ובמגילה כט ,א שנינו" :אין נוהגים אוכל עד שיאכילוהו אחרים".
בהם קלות ראש" .וכשם שבבתיֿכנסת שנינו שם כח ,א:
אין אוכלים ושותים בהם ,ומפרש רש"י שם ,משום קלות ˙ÒΉÏe
«»¿«¿ ˙n‰≈« ˙‡ˆB‰Ï
«» ¿ ‰Bz» „eÓÏz ƒ¿«¿ .Ë 9
¿« ÔÈÏhÓ
ראש ,שמקילים אותם ,כך הדין בבתי הקברות )ביאור ˆ;Bk
¿» Ïk» BÏ ÔȇLa
‡≈∆ ¿ ?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc
ƒ»¿ ‰na
∆« .‰lk‰
»«« 10
המק
בתו הקטנה ,והאשה עם בנה הקטן ,ועם בןֿבנה הקטן ,זה הגר"א ליו"ד סי' שסח ס"ק א( (52 .משנה .שהרי זה
הכלל :כל שישן עמו בחייו ,נקבר עמו במותו" )לפי נוסח "לועג לרש" ,שהמת אינו קורא ואינו שונה )ברכות יח ,א(.
הרמב"ן ב"תורת האדם" הובא ב'טור' יו"ד סי' שסב(. (53נהנים ,כלשון המשנה )ברכות נא ,ב( "אין מברכים על
11 ˜Ú˜
«¿« ÔȇL
≈∆ ,‰‡‰a
»»¬« eÒ‡» Bȇ≈ w‰ «¬ .ÊÈ
∆∆« ÙÚ הנר -עד שיאותו לאורו" .ומפרש רש"י :שיהנו .וכנראה
שלמד רבינו דין איסור הנאה בביתֿהקברות מדין בתיֿ
12 .‰‡‰a
»»¬« eÒ‡» ÔÈa‰
˜»¿ƒ«
‡∆∆ Ï
»¬ . ˙Ò‡
∆∆¡∆ ÌÏBÚ
» הכנסת ,שנאמר בהם )מגילה כח ,ב( "ואין ניאותים בהם",
(66שנאמר )מלכיםֿב כג ,ו( "וישלך את עפרה )=של והשווה הל' תפילה פי"א ,ה"ו (54 .כגון לעשות בהם
האשירה( על קבר בני העם" ,מקיש )השוה( קבר בני העם צרכיו ,כמפורש בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג ,ובמגילה כט,
לעבודהֿזרה ,מה ע"ז אינה נאסרת במחובר לקרקע ,שכתוב א שנינו" :אין מרעים בהם בהמה ...ואין מלקטים בהם
"אלהיהם על ההרים" -ולא ההרים אלהיהם )=אין ההר עשבים ...מפני כבוד מתים" (55 .אפילו כשהוא אוחזן
נאסר כעבודהֿזרה( ,אף הקבר אינו נאסר במחובר לקרקע בידו ,וקלֿוחומר כשהן על ראשו ,שהוא מקיים בהן המצוה,
)סנהדרין מז ,ב( (67 .שבנוהו למעלה מעל הקרקע ,והרי הרי זה "לועג לרש" .ובברכות יח ,א הנוסח" :ותפילין
זה" :תלוש ולבסוף חיברו" ,ואסור במת כבעבודהֿזרה בראשו" (56 .ברכות שם .וכל שהוא לכבודו של מת -
)שם( .ויש אוסרים העפר שנטלו מן הקבר וחזרו ונתנו עליו, מותר ,כמבואר לעיל פי"ג ה"ט ,בביאורנו .והשווה הל'
שהרי זה" :תלוש ולבסוף חיברו" )יו"ד סי' שסד ,סעיף א(, תפילין פ"ד ,הכ"ג.
ולדבריהם אינו מותר אלא העפר שבצדי המת ובתחתיתו, ÌzÈ
≈¿ƒ ‡Ï
… ÌB˜ÓÏ»¿ ÌB˜nÓ»ƒ ˙BÓˆÚ ƒ « .„È
»¬ CÈÏBn‰ 1
או החופר כוך בסלע שלא נתלש הגג כלל ,ונשאר
כבתחילתו )ש"ך שם(.
ÈtÓ
≈¿ƒ ,̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ kÈÂ
«¿ƒ¿ BBÓÁ¬ Èab
≈« ÏÚ« ÌÁÈpÈÂ
≈ ƒ«¿ ‡È˜Ò„a
¿»¿¿ ƒ 2
ÈtÓ
≈¿ƒ ‡È˙Ó
≈»¿ƒ ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ .ÔBÈfa
»ƒ ‚‰Ó
«¿ƒ Ô‰a
∆» ‚‰BpL
∆ ≈ 3
13 Ba ÒkiL
≈»ƒ∆ „Ú« Ò‡
«¡∆ ‡Ï
… ˙ÓϘ≈¿ ∆ « .ÁÈ
∆∆ ‰Ba‰ .zÓ
»À ÌÈËÒl‰
ƒ¿ƒ« ÈtÓe
≈¿ƒ ÌÈpb‰
««»ƒ 4
14 .‰‡‰a
»»¬« Ò‡
«¡∆ ÏÙ
∆≈ Ba ÏÈˉ
ƒ≈ elÙ‡Â
ƒ¬« .˙n‰
«≈
(57עצמות המת (58 .מרצוף )שק( של עור (59 .ברכות
(69תינוק שלא כּלו לו (68אין ההזמנה בלבד אוסרתו. יח ,א והשווה הל' ספר תורה פ"י הי"א ,ושם מסיים רבינו:
חדשי לידתו (70 .סנהדרין שם. "ואם אין שם פחד ,מניחו )ספר התורה( בחיקו ,כנגד לבו,
15 ,˙n‰
≈« Ba ÌO » ¿ ,ÈÁ« ÌLÏ
≈ ¿ ‰OÚpL
» ¬«∆ LÙ∆∆ .ËÈ והוא רוכב על הבהמה והולך" .ובנוגע לעצמות ,מפשילן
16 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙n‰ ≈« ÌLÏ ‡≈ ¿ „Á
»∆ ÒBÓÈ„ƒ Ba ÛÈÒB‰Â
¿ ƒ לאחוריו על החמור ,כמבואר ביו"ד סי' תג ,סעיף י.
17 ˙‡∆ Èk‰
ƒƒ ̇ ƒ¿ . ‰‡‰a
»»¬« eÒ‡» Ïk‰… « ˙n‰
≈« ‰ptL
»ƒ∆ ÈeÊaÓ
‡»ƒ elÙ
ƒ¬ ,˜Ï
∆∆¿ wÓ
∆∆ƒ ˙n‰ ƒ«¿ Ôȇ≈ .ÂË
≈« ˙‡∆ ÔÈpÙÓ 5
18 ‰OÚ
» ¬« . zÓ
»À ‡M‰Â
‡»¿ «¿ ,d˙B
» ≈ ˙ÙÒBz‰
ıÏBÁ ‡∆∆ « elÙƒ¬ e‰pÙÓ
≈«¿ e‰„O
≈» CB˙a¿ ‰È‰
»» ̇ ƒ¿ .„aÎÓÏ
»À¿ƒ 6
19 ÏÚ« Û‡« ,Ò‡
«¡∆ ˙n‰
≈« Ba ÏËe‰L
« ∆ ÔÂÈk» ≈ ˙n‰
≈« ÌLÏ
¿≈ .ÈeÊÏ
»¿ „aÎnÓ
»À¿ƒ 7
20 .e‰ptL
»ƒ∆ Ètƒ (60מעבירים (61 .ירושלמי מו"ק פ"ב ,ה"ד .ומפרש
(71בנין שעל הקבר .ובלשון המקרא :ציוּן ,ראה יחזקאל ה"קרבן העדה" שהבלבול קשה למתים ,שמתייראים מיום
לט ,טו "ובנה אצלו ציוּן" (72 .לכשימות יקבר בו ,ועדיין הדין ,ובשמואל הוא אומר )שמואלֿא כח ,טו( "למה
חי הוא .והואיל ואין שם המת נקרא עליו ,אין זו הזמנת הרגזתני להעלות אותי" ,ומפרש הרד"ק ,שהיה מפחד מיום
"נפש" למת ,שהיא רק אחרי מות האדם (73 .שורה של הדין ,כי סבר שקוראים אותו לדין (62 .שהקבר השני,
אבנים (74 .ואילו לא הוסיף בו דימוס ,לא היה הקבר הוא בשדה המת (63 .ירושלמי שם" ,ערב הוא לאדם
אסור אלא כל זמן שהמת בתוכו ,הואיל ולא נעשה מתחילה שהוא נינוח אצל אבותיו" ,והשווה הל' יו"ט ,פ"ח ה"ט.
לשם המת משמת (75 .מסיר (76 .שם מח ,א ,שאין כאן ואם נתנוהו שם עלֿמנת לפנותו -מותר בכל ענין ,וכן מותר
אלא מעשה בלא "הזמנה" ,ואינו אסור אלא כשהמת בתוכו. לפנותו כדי להעלותו לארץ ישראל )כסףֿמשנה ,וכן ביו"ד
(77אחרי מות האדם ,בנה את הנפש לשמו ,נמצא שנקרא סי' שסג סעיף א(.
שמו עליו ,והרי זו "הזמנה" (78 .שיש כאן "הזמנה ÌÈ˙Ó
ƒ≈ ÈL
≈¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,˙Ó≈ Èab ƒ¿ Ôȇ≈ .ÊË 8
˜≈« ÏÚ« ˙Ó≈ ÔÈB
ומעשה" -כאחד ,ונאסר עולמית )שם( .והשווה הל' תפילין
פ"ד ,ה"ט" :כלי שהכינו להניח בו תפילין ,והניחן בו - a˜
»¿ƒ Bn‡ƒ ÌÚƒ ÔLi‰
≈»« Ô˘Â
» »¿ . ‡e‰ ÔBÈfaL
»ƒ∆ ,„Á‡k
»∆¿ 9
נתקדש ,ואסור להשתמש בו דברי חול; הכינו ולא הניח בו, .dnÚ
»ƒ 10
או שהניח בו עראי ולא הכינו -לא נתקדש ,והרי הוא חול (64שמחות פי"ג .אלאֿאםֿכן היה דופן הקבר מפסיק
כמו שהיה" .שהזמנה ,או מעשה -לבד ,אינם מועילים. ביניהם .ובנוגע לקבורת מת על גבי מת -דוקא שאין
21 ‡ Á
≈« ˜a
∆∆¿ B˜e
»¿ CωÂ
«»¿ ,ÂȇÏ
˜ƒ»¿ ∆ « .Î
∆∆ ‰Ba‰ ביניהם עפר ששה טפחים ,אבל אם יש ביניהם עפר ששה
22 ‰f‰
∆« w‰Â
∆∆«¿ ,˙ÈÓÏBÚ
‡ƒ» Á ≈« ˙Ó≈ Ba wÈ
≈»ƒ ‡Ï
… ‰Ê∆ ȉ
¬≈ טפחים -מותר )'טור' יו"ד סי' שסב( .ונראה שהכל תלוי
23 ‡.ÂÈ
ƒ» „Bk¿ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰‡‰a
»‡»»¬« eÒ בטיב העפר ,שאם היא אדמת סלע או קרקע קשה ,אפילו
אין ביניהם אלא הפסק כלשהו מותר ,וכן אמר רבן שמעון
(79משמת (80 .שם .וכתב ה'טור' ביו"ד סי' שסד "לא בן גמליאל )בבאֿבתרא קא ,א( "הכל לפי הסלע" )רדב"ז(.
יקבר בו הוא עולמית ,אבל אחר מותר להקבר בו" .ורבינו (65מס' שמחות שם" :רבי יהודה אומר :האיש נקבר עם
ומק
15 ‰an‰
∆¿«« Ïλ¿ .‰Ú»≈ÏB˙¿ ‰nÏ
» ƒ¿ ÌÎÈÏLÈ
≈ ƒ¿« χÂ
«¿ ,ÌÈiÚÏ
«¬ƒƒ סובר ,שאסור לבן לקבור בו אפילו מת אחר ,משום כבוד
16 ˙. ˙ÈÁL
ƒ¿ « ‡Ïa… ¿ BÚ
≈ ˙n‰≈« ÏÚ« ÌÈÏk
≈ƒ אביו ,וכנראה שחולק על דעת ה'טור' )לחםֿמשנה(.
(96מקלקל ומשחית (97 .מס' שמחות פ"ט ,ושם הנוסח: ‡e‰L∆ BÚOÓ
»¿ ƒ ıeÁ ;BlkÀ ‰‡‰a ≈« .‡Î
»»¬« eÒ‡» ˙n‰ 1
"מרבה עליו )על המת( רמה" (98 .שם .שהתורה אמרה: ÏÎÂ
»¿ BB‡¬ ÔÎÂ
≈¿ .BÙe‚ BȇL
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰‡‰a
»»¬« zÓ
»À 2
"לא תשחית את עצה" ,ולקמן הל' מלכים פ"ו ה"י ,מתבאר ÌÈÎen‰
ƒ» « ÌÈÏk ‡ƒ≈ Ï
»¬ .‰‡‰a
‡»»¬« ÔÈeÒ
ƒ ¬ ÂÈÎÈÎz
«¿» ƒ 3
ש"לא האילנות בלבד ,אלא כל המשבר כלים וקורע „‚a
‡∆∆ ‚
‡«» elÙƒ¬ .‰‡ »»‰a
¬« eÒ‡
¿∆∆ ‡Ï… CÈÎ˙Ï
¿«¿ƒ 4
בגדים ...דרך השחתה ,עובר בלא תשחית". ˙a˜p‰
∆∆¿ƒ« ‰hna»ƒ« «ÚÈbiL
ƒ«∆ „Ú« Ò‡
«¡∆ ‡Ï… ˙ÓÏ
¿≈ 5
‡.˙ÒB
∆∆ ‰Óʉ‰
»»¿«« ÔȇL
≈∆ .BnÚƒ 6
17 .ÂÈÏÚ
»» ÎB
≈ ‰È‰L»»∆ ÒeÒ ÔȘBÚ
ƒ¿ ˙nL ≈∆ CÏÓ∆∆ .‰Î
18 Ba LBÈ
≈ ‰È‰L»»∆ ÔBwa
»« ˙ÎLBÓ
∆∆ ‰˙ȉL»¿»∆ ‰Ï‚ÚÂ
¿∆¿» (81ע"ז כט ,ב .נאמר :ותמת שם מרים ,ונאמר :וערפו שם
19 ÌB˜Ó» ,‰hÓÏe
»«¿ ‰a·‰
»À¿«» ÔÓƒ ‰È˙BÒt
» ∆ ¿« MÓ
¿«≈ את העגלה בנחל ,הריני למד ב'גזירהֿשוה' "שם שם" -מה
20 ˜B
¿ƒ ÏÚ« ‰ÈLÈ
» ƒ¿ ÔÈÈLBÓe
ƒ ƒ .‰ÙË ‡» ≈¿ d˙B
» ‰OBÚ
∆ ÔȇL∆≈ עגלה ערופה אסורה בהנאה ,שכפרה כתובה בה כקדשים,
אף מת אסור בהנאה .ובירושלמי שבת פ"י ה"ה ,משמע
21 ‰Ê∆ B˙BÓ¿ BÏ eOÚ» „Bλ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .ÌÈÓÈ
ƒ» ‰ÚL
»¿ƒ שמת גוי מותר בהנאה ,שאמרו שם :המוציא מת גוי בשבת
22 Ôȇ≈ ˙nL
≈∆ ‡ÈOÂ
˜ƒ»¿ .B¿ƒ ÏÚ« ‰ÈLÈ
» ƒ¿ BÏ eÈLB‰L
∆ ƒ מרשות היחיד לרשות הרבים -פטור ,הואיל ומותר בהנאה,
23 . ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÏÚ« ˙È ≈» B˙ÈLÈ
» ƒ¿ ÔÈÏhÓ
¿«¿ƒ והוציאו ללמוד בו לצרכי רפואה ,כי אילו היה אסור בהנאה
(99הגידים שעל פרסותיו ,ואז אין אחר יכול להשתמש בו היה חייב על הוצאתו ,שהוא רוצה בביעורו שלא יכשל בו.
לרכיבה )ע"ז יא ,א( ,וראה לקמן הל' מלכים פ"ב ה"א, וכן נראה מסנהדרין יט ,ב שמאה ערלות של הפלשתים
שאין רוכבים על סוסו של מלך (100 .עגלה ,כלי רכב. שהרג דוד ,ראויות להשליכן לכלבים או לחתולים ,הרי
(101חותך ומשיר (102 .הברך ,פרק הרגל שבין השוק שמת גוי מותר בהנאה )משנהֿלמלך( ,אלא שבשו"ע יו"ד
והירך (103 .כי אם יחתוך מן הארכובה ולמעלה הרי היא סי' שמט סעיף א ,פסק שמת גוי אסור בהנאה כמת ישראל.
טריפה ,ו"אסור לגרום לבהמה טריפות בידים" )שם (82ששיער אינו בר מיתה ,שאינו עשוי להשתנות )ערכין ז,
וברש"י( (104 .בבאֿקמא טז ,ב .תלמידים לעסוק שם ב כרב נחמן ,וברש"י( ,וכן דעת ה'תוספות' בבבאֿקמא י,
בתורה .ואע"פ שאסור לעסוק בדברי תורה בפני המת או א ד"ה שהשור .והשווה לעיל הל' סנהדרין פי"ב ,ה"ד.
בביתֿהקברות משום "לועג לרש" ,ראה לעיל פי"ב ה"ט - (83שכורכים ולובשים בהם את המת (84 .סנהדרין מח,
כל שהוא לכבוד המת ,כגון בני ישיבה לכבוד רבם -מותר. (85שהזמינם לתרכיך ,ועדיין לא כרך בהם. ב.
או ידובר ,בריחוק ארבע אמות מקברו )'נמוקי יוסף' לב"ק (86לאחר שמת ,ונקרא עליו שם המת (87 .כל עוד לא
שם( (105 .ראש הסנהדרין ונקרא גם ראש הישיבה ,ראה כרכו בו (88 .שנושאים אותו בה לקבורה ,ורגילים היו
לעיל הל' סנהדרין פ"א ,ה"ג (106 .שכן ציוה רבינו לקברה עמו ,ומשום שלא יתחלף בתכריכי המת אסרוהו
הקדוש )כתובות קג ,ב( :הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום, )שם וברש"י( (89 .בלא מעשה עמה (90 .שם מז ,ב
וכמבואר לעיל הי"חֿיט.
אינו עדיף ממשה רבינו ,שכתוב בו" :ויבכו בני ישראל את
משה ...שלשים יום" ,והשווה לעיל פי"ב ,ה"י. ‰hn‰
»ƒ« ÏÚ« ˙n‰
≈« ÏÚ« ÔȘBfL ƒ≈« Ïk» .Î
ƒ¿ ∆ ÌÈÏk‰ 7
eÙlÁ˙È
¿«¿ƒ ‡lL
… ∆ ,‰‡‰a
‡»»¬« ÔÈeÒ
ƒ ¬ BnÚƒ ˙a˜p‰
«∆∆¿ƒ 8
24 ÏÎÂ
»¿ B˙hÓ»ƒ ÛOÏ
… ¿ ƒ Ô‰Ï
∆» LÈ≈ ˙nL
≈∆ ‡ÈO ∆∆ .ÂÎ
ƒ» B‡ CÏÓ .ÔÈÎÈÎ˙a
¿«¿ƒ ƒ 9
25 ‡ÏÂ
… ¿ ÈBÓ‡‰
ƒ ¡» Cc ∆∆ ‰Êa
∆» ÔȇÂ
≈¿ , BLÈÓLz
ƒ¿ « ÈÏk
¿≈
26 ˙eÓz» ÌBÏLa » ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .‰˙ÁL‰
»»¿ « ÌeMÓƒ (91מחמת צער (92 .שלא יבואו להתיר גם התכריכין
27 .CÏ» eÙOÈ
¿¿ƒ ÌÈL‡‰
‡ƒ… ƒ» EÈ˙B
∆ ¬ ˙BÙOÓe
¿¿¿ ƒ עצמם .אבל הכלים שנגעו במיטה שמת עליה ,אין רגילים
לכורכו עליה בתכריכי קבורה ולא נאסרו ,שלא יבואו
(107שלא ישתמשו בהם אחרים ,ואין זה לפי כבודם. להחליפם בתכריכין )שם מח ,ב וברש"י(.
(108שאסור לנהוג כמותם ,ככתוב )ויקרא יח ,ג(:
"ובחוקותיהם לא תלכו" (109 .איסור "לא תשחית"
˙n‰
≈« ÏÚ« Ô˙ÓÁa
»»¬« ÌÈÏk
ƒ≈ ÔȘÊÓ
ƒ¿»¿ Bn‡Â ƒ» eȉ» .‚Î
‡ƒ¿ ÂÈ 10
(14יבמות מה ,ב ולדעת התוספות שם קב ,א אם אביו BÏ Áȉ
« ƒ≈ '‰Â« B˙Èa≈¿ CÏn‰
∆∆« LÈ"«» Èkƒ ȉÈÂ
ƒ¿« :Ó‡pL
∆∆¡« 3
מישראל ,ודאי שהוא כשר ,וקוראים בו :מקרב אחיך .וראה ,‡Èp‰
ƒ»« Ô˙
»» χ∆ CÏn‰
∆∆« Ó‡iÂ
‡∆ …« .ÂÈÈ
»¿… ÏkÓ»ƒ ÈqÓ
ƒ»ƒ 4
לעיל הלכות סנהדרין פרק ב ,הלכה ט ,ופרק י"א הלכה יא CÏÓ
∆∆ ˙Ó˜‰L
« »¬∆ Á‡Ó‡««≈ .8"'B‚¿ ÌÈÊ
ƒ»¬ ˙Èa≈¿ LBÈ
‡≈ ÈÎ
»…ƒ 5
ובביאורנו שם .ומטעם זה -כותב הכסף משנה -הוכשר eχMLk
¬» ∆ ¿ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« ‰ˆ» » ‡l
… ‰nÏ»» ‰ÂˆÓ
»¿ƒ 6
רחבעם בן שלמה למלכות אף על פי שאמו הייתה נעמה eχL
¬» ‡ÏÂ
… ¿ ,10˙ÓÚ˙a
∆… ¿«¿ eχML
¬» ∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ?9χeÓMÓ
≈ ¿ ƒ CÏÓ∆∆ 7
העמונית כמפורש במלכיםֿא יד ,כא .וראה יבמות עז ,א. ,‡Èp‰
ƒ»« χeÓLa
≈ ¿ ƒ eˆwL »∆ ÈtÓ
‡≈¿ƒ ‡l »∆ ,‰Âˆn‰
»¿ƒ« Ìi˜Ï
¿«≈ 8
"שני מוסרות שהיו עלי פתחתם ,רות המואבייה ונעמה ."'B‚¿ eÒ‡Ó
‡˙¬» ȃ… Èkƒ ,eÒ‡Ó
‡˙»» E¿… ‡Ï"… Èk
ƒ :Ó‡pL
∆∆¡« 9
העמונית" .ובנודע ביהודה חושן משפט סימן א מחדש,
שלא הזהיר הכתוב" :מקרב אחיך" ,אלא בתחילת ה"שימה" (7בסנהדרין כ ,ב למדו זה ,ממה שנאמר )שמות יז ,טז( "כי
שראשית מינויו לא יהיה אלא מקרב אחיך ,אבל בבן מלך, יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק" -מכאן שמינוי מלך
שהמלכות באה לו בירושה אינו צריך "שימה חדשה", קודם ,שאין "כס" אלא מלך ,ככתוב )דברי הימיםֿא ,כט,
ומכיוון שאביו מלך בהכשר ,ממנים את בנו אפילו כשאין כג( "וישב שלמה על כסא ה' למלך" ,אולם רבינו נקט
אמו מישראל ,ולפיכך אין מקום לפקפק על כשרותה של דרשה פשוטה יותר ,שזוהי דרכו להביא ראייה היותר
מים. להעברת (15תעלה רחבעם. מלכות פשוטה ,והיותר נוחה - ,אם אין הדבר נוגע לעצם הדין -
(16המשותפת לאנשים רבים ,וממונה עליה שלא ישקה אף על פי שבתלמוד דרשוה מפסוק אחר )לחם משנה(,
איש ביומו של חבירו )קידושין עו ,ב וברש"י( (17 .שם. והשווה הלכות מעשה הקרבנות פרק י"ט ,הלכה ט ובהלכות
ובירושלמי שם פרק ד ,הלכה ה אמרו" :שום תשים עליך תמידין ומוספין פרק ב ,הלכה ב ,שגם שם מביא רבינו
מלך -אין לי אלא מלך ,מניין לרבות שוטרי הרבים וגבאי דרשות מפסוקים ,שלא הוזכרו בתלמוד וכנ"ל.
צדקה וסופרי דיינים ומכים ברצועה? תלמוד לומר :מקרב (8סנהדרין שם (9 .ראה שמואלֿא ח ,ז (10 .סנהדרין
אחיך תשים עליך מלך ,כל שתמניהו עליך לא יהא אלא מן שם" :לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן" ומפרש
הברורין שבאחיך" .וכתוב בסמ"ג לאֿתעשה רכא ,במה רבינו ,שהכוונה לפרשת המלך שבשמואל שם .וכן אמרו
דברים אמורים )=שאמו מישראל מכשירתו( בשאר שררות, שם" :זקנים שבדור כהוגן שאלו ,שנאמר תנה לנו מלך
אבל במלכות ,שנינו בתוספתא סנהדרין פרק ד ,משנה ו אין לשפטנו ,אבל עמי הארץ שבהם קלקלו ,שאמרו )שם כ(:
מעמידים מלך אלא מן המשיאים לכהונה ,והטעם ,משום והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכנו ,ויצא לפנינו".
שנאמר "מקרב אחיך" -ממובחרים שבאחיך ,ולפיכך
נתחייבו שונאיהם של ישראל ]=בלשון "סגיֿנהור"[ כלייה, ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ ÈtŒÏÚ
‡ƒ « ‡l »∆ ,‰lÁza
»ƒ¿« CÏÓ ƒ ƒ¬« Ôȇ≈ .‚ 10
∆∆ ÔÈ„ÈÓÚÓ
כשהחניפו לאגריפס המלך ואמרו לו "אחינו אתה" ,כמבואר e‰pnL
»ƒ∆ «ÚLB‰Èk
À ƒ , ‡È
12 ƒ» ÈtŒÏÚÂ
ƒ «¿ ÌȘÊ
11 ƒ≈¿ ÌÈÚL
ƒ¿ƒ ÏL∆ 11
בסוטה מא ,ב. ÌpnL
»ƒ∆ ,„„Â
ƒ»¿ Ïe‡LÎe» ¿ ,BÈcŒ˙Èe
ƒ ≈ ea 13 ≈« ‰LÓ∆ 12
.BÈcŒ˙Èe
ƒ ≈ È˙Ó‰ƒ» »» χeÓL
¿ ≈ 13
24 "EÈÏÚ
∆» :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙eÎÏna
‡¿«« ‰M ƒ ƒ¬« Ôȇ≈ .‰
» ƒ ÔÈ„ÈÓÚÓ
25 χOÈaL
≈ »¿ƒ¿∆ ˙BÓÈOÓ
ƒ ¿ Ïk» ÔÎÂ
≈¿ , ‰kÏÓ
18 »¿« ‡ÏÂ
… ¿ "CÏÓ
∆∆ (11בשינויי נוסחאות כתב יד המבורגר" :על פי בית דין של
26 ‡.19Lȇƒ ‡l
»∆ ̉a
∆» ÌÈpÓÓ
≈‡ƒ«¿ ÔÈ ע"א זקנים" .וכן מבואר לעיל הלכות סנהדרין פרק ה ,א,
ומקורו בתוספתא סנהדרין פרק ג ,משנה ב .וכתב רבינו:
(18ספרי פרשת שופטים אות קנז .ובברכות מט ,א אמרו: בתחילה ,לומר שאם בנו מלך אחריו ,אינו צריך מינוי כזה,
"תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים". שהמלכות ירושה היא לו ,כמבואר בסמוך הלכה ז.
(19כיוון שכל המשימות הושוו למלכות ,לעניין קהל גרים, (12ספרי פרשת שופטים אות קנז "אשר יבחר ה' ...על
הושוו גם לעניין פסול אשה )קרית ספר( .ובמדרש שוחר נביא" .וכן אמרו )סוכה כז ,ב( "שבט יהודה ובנימין העמידו
טוב פרק כ"ב פסוק ז אמרו :חשוך הדור שהאשה מנהיגתו. מלכים על פי נביא" .וכן אמרו )סוכה כז ,ב( "שבט יהודה
ואין להקשות מדבורה הנביאה שהייתה שופטת את ישראל ובנימין העמידו מלכים על פי נביאים" ומפרש רש"י :שאול
)שופטים ד ,ד( ,כי שמא לא דנה ,אלא מלמדת להם הדינים. ודוד על פי שמואל (13 .שהיה נביא.
ואולי קיבלו אותה עליהם משום שכינה ,כלומר שזה היה
‰nk
על פי הדיבור )תוספות בבא קמא טו ,א ונידה נ ,א(. ‡»« Á
‡«« elÙ
ƒ¬ ÌÈb ƒ≈ ωwÓ
«¿ƒ CÏÓ ƒ ƒ¬« Ôȇ≈ .„ 14
∆∆ ÔÈ„ÈÓÚÓ
"‡Ï
… :Ó‡pL«¡∆∆ ,χOiÓ
≈ »¿ƒƒ Bn‡ƒ ‰È‰zL∆¿ƒ∆ „Ú« ,˙BB„ 15
27 ˜,20v
»« ‡Ï
… ÏB„b» Ô‰Î
≈… ‡ÏÂ
… ¿ CÏÓ
∆∆ ÔÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« Ôȇ‡≈¿ . .14"‡e‰ EÈÁ
ƒ » …
‡Ï ∆
‡L ¬ ƒ¿
Èλ ƒ
‡LÈ ∆» ˙˙Ï
EÈÏÚ ˙≈» ÏÎe
« 16
28 Ô‰L
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ‡Ï
… 21ÈÒe
ƒ ¿ ‡Ï … ¿ ,Ôl
»« ‡ÏÂ
… ¿ ,tÒ
»« ‡ÏÂ
… ¿ :χOÈaL
≈ »¿ƒ¿∆ ˙eO »¿ ÏÎχ»¿ ‡l»∆ ,„Ïa
»¿ƒ ˙eÎÏÓÏ
¿«¿ ‡Ï … ¿ 17
29 ÔÈÏÊÏÊÓ
ƒ¿¿«¿ ÌÚ‰
»» ,‰l˜
»¿ƒ Ô˙en‡Â
» »À¿ ÏȇB‰‡ƒ ‡l »∆ ,ÔÈÏeÒt
‡ƒ ¿ elÙ ƒ¬ ,‰OÚ
»» ¬ O« B‡ ÌÈMÓÁƒ ƒ¬ O « ‡Ï… ,‡ˆŒO
»» « ‡Ï … 18
30 ‡„Á
»∆ ÌBÈ el‡Ó
≈≈ ‰Î‡ÏÓa
» »¿ƒ ‰OÚiMÓe
∆ ¬«∆ ƒ .ÌÏBÚÏ
» ¿ 22Ô‰a
∆» ;16˙B„OÏ» « ‰pnÓ
» ∆ ƒ ˜lÁnL
≈« ¿ ∆ ƒ« « «
‡15ÌÈn‰Œ˙n « «
ÏÚ ∆À
‰pÓÓ ¿ 19
31 .23ÏÒÙ
»¿ƒ ‡‡l
»∆ ‡‰È≈¿ ‡lL
… ∆ ,‡ÈOƒ» B‡ Ôic »« ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ≈¿ 20
(20 "CÏÓבכתב יד התימנים תיבה זו איננה ,ובמקומה כתוב :לא
∆∆ EÈÏÚ
∆» ÌÈOz
‡ƒ » EÈÁ"∆« wÓ
∆∆ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,χOiÓ
≈ »¿ƒƒ 21
טמק
הממלכה נתן )=יהושפט( ליהורם כי הוא הבכור". גרע .והוא אומן המקיז דם ,על שם שמגרע את הדם )רש"י
(31ספרי שופטים אות קסב" :מניין לכל פרנסי ישראל לקידושין פב ,א( (21 .מעבד עורות (22 .ברייתא
שבניהם עומדים תחתיהם ,תלמוד לומר :הוא ובניו בקרב בקידושין פב ,א ,ושם כתוב במקום קצבים :כובסים,
ישראל ,כל שהם בקרב ישראל ,בנו עומד תחתיו". וכנראה שגירסת רבינו שם :קצבים )כסף משנה( .ובתנא דבי
(32כתובות קג ,ב ,רבינו הקדוש ציווה על בנו גמליאל אליהו זוטא פרק ט"ז נאמר :הגרע והבלן ...אין מעמידים
שיהיה נשיא אחריו ,אף על פי שלא מילא מקום אבותיו מהם לא מלך ...ואין מוסרים להם דבר שיש בו שררה
בחכמה ,אלא ביראת חטא בלבד .והשווה הלכות כלי לרבים )קרית מלך( (23 .וכל זה כשעסק באלו דרך
המקדש פרק ד ,הלכה כ (33 .תוספתא שקלים שם: אומנות ומקצוע ,אבל אם עשה בהן דרך שחוק ,כדרך
"ובלבד שינהג כמנהג אבותיו" .וכן אמרו בתורת כהנים הבחורים ,שמספרים זה את זה ,אין בכך כלום )כסף משנה(.
פרשת צו פרק ה "יכול אף על פי שאינו ממלא מקום
אבותיו? תלמוד לומר )ויקרא טז ,לב( :ואשר ימלא את ידו ÔÓLa
∆∆ ¿ B˙B‡ ÔÈÁLBÓ ¿ƒ ,CÏn‰ ƒ ƒ¬«∆ ¿ .Ê 1
∆∆« ÔÈ„ÈÓÚnLk
לכהן תחת אביו... ,אם אינו ממלא מקום אביו ,יבוא אחר ÔÓM‰
∆∆ « Ct« ˙‡∆ χeÓL "≈ ¿ Áwi «ƒ« :Ó‡pL «¡∆∆ ,24‰ÁLn‰» ¿ ƒ« 2
וישמש תחתיו" (34 .כמו שאמרו )יומא עב ,ב( "של ÔÈÁLBnL
ƒ¿ ∆ Á‡Óe ««≈ . "e‰˜MiÂ
25 ≈»ƒ« BL‡ … ÏÚ« ˜vi …ƒ« 3
שולחן -זכה דוד ונטלו" (35 .ובמכילתא שמות יח ,כה
אמרו :שלושה דברים נתנו על תנאי ,ארץ ישראל ,ובית
˙eÎÏn‰L
¿««∆ ;ÌÏBÚ » „Ú« ÂÈÏe »»¿ BÏ ‰ÎBÊ ∆ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ,CÏn‰∆∆« 4
המקדש ,ומלכות בית דוד ...מלכות בית דוד מניין? שנאמר: BzÎÏÓÓ
¿«¿« ÏÚ« ÌÈÓÈ ƒ» CȇÈ"ƒ¬« ÔÚÓÏ
««¿ :Ó‡pL «¡∆∆ ,‰MÈ » À¿ 5
אם ישמרו בניך בריתי (36 .שאין משיח בא אלא מזרע ÔÈnLÓ
˜ƒ¿« ¿ ÔË » » Ôa≈ ÁÈp‰
« ƒƒ ."χOÈ≈ »¿ƒ ˜a
∆∆¿ ÂÈe
»» ‡e‰ 6
בית דוד ,וכדברי רבינו לקמן פרק י"א ,הלכה ד .וכן בכל Ú„ÈB‰È
»» ¿ ‰OÚL » »∆ BÓk¿ ,26ÏÈc‚iL ƒ¿«∆ „Ú« ‰ÎeÏn‰» ¿« BÏ 7
ימי מלכי ישראל ,לא פסקה מלכות בית דוד ,וכדברי רבינו ˙MÈÏ
˜« À ƒ Ì„B≈ ‰ÏÁa 28 »¬«¿ Ì„Bw‰ ≈ « ÏΠ»¿ .27L‡BÈÏ» ¿ 8
לקמן פרק י"א ,הלכה ד .וכן בכל ימי מלכי ישראל ,לא ‡ÏÂ
… ¿ .30epnÓ
∆ƒ ÔËwÏ
˜» »« Ì„B≈ ,ÏB„b‰ »« Ôa‰Â
≈«¿ .29‰ÎeÏn‰
» ¿« 9
פסקה מלכות בית דוד ,בניגוד לשאול שמלכותו פסקה בימי ÔÈÈepn‰
ƒ ƒ« ÏΠ»¿ ˙BO‰ ‡»¿ « Ïk» ‡l »∆ ,„Ïa»¿ƒ ˙eÎÏn‰ ¿«« 10
דוד ,וכן אמר נתן הנביא )שמואלֿב ,ז ,טו(" :וחסדי לא
יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול ,אשר הסירותי
,‡e‰Â¿ ;31ÌÏBÚ
» „Ú« BaŒÔÏe
¿ ∆¿ BÏ ¿ƒ ‰MÈ
» À¿ χOÈaL
≈ »¿ƒ¿∆ 11
מלפניך" (37 .ובמכילתא שם אמרו :עד שלא נבחר דוד, .‰‡Èe
» ¿ƒ¿ ‰ÓÎÁa
‡»¿»¿ ÂÈ˙B» ¬ ÌB˜Ó¿ ‡lÓÓ ≈«¿ Ôa‰≈« ‰È‰iL∆¿ƒ∆ 12
היו כל ישראל ראויים למלכות .משנבחר ,יצאו ישראל, ‰ÓÎÁ
»¿»¿ ‡lÓÓ≈«¿ BȇL ‡≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ
ƒ « « ,‰‡È » ¿ƒ¿ ‡lÓÓ
≈«¿ ‰È‰ »» 13
שנאמר )דברי הימיםֿב יג ,ה(" :הלא לכם לדעת ,כי ה'... ÏÎÂ
»¿ .B˙B‡ ÔÈ„nÏÓe
‡ƒ¿«¿ 32ÂÈ ƒ» ÌB˜Óa ¿ƒ B˙B‡ ÔÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« 14
נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח". B˙ÓÎÁL
‡»¿»∆ ÈtŒÏÚŒÛ
ƒ « « ,ÌÈÓLŒ˙‡È ƒ«» « ¿ƒ Ba ÔȇL ≈∆ ÈÓƒ 15
26 ‰È‰Â
»»¿ ,χOÈ
≈ »¿ƒ ÈËL
≈¿ƒ ‡MÓ
»¿ ƒ CÏÓ∆∆ „ÈÓÚ‰L
ƒ¡∆∆ ‡Èƒ» .Á ÔÈÈepn‰
ƒ ƒ « ÔÓ
ƒ ÈepÓÏ
ƒ ¿ ‡B˙B ÔÈpÓÓ
ƒ« ¿ ‡ÔÈ
≈ ‰aÓ
»À¿ 16
∆∆« B˙B‡ ˙Îa∆∆¿ ‰ÎÊ »» ,„Âc ƒ» ÁLÓpL « ¿ƒ∆ ÔÂÈk » ≈ . χOÈaL
≈ »¿ƒ¿∆ 17
33
27 ÌÁÏÂ
»¿ƒ¿ ‰Âˆn‰Â
»¿ƒ«¿ ‰Bz‰
» « C„a∆∆¿ CÏB‰
≈ CÏn‰
28 ˙eÎÏn‰
¿«« ˙BˆÓ¿ƒ Ïλ¿ ,CÏÓ
∆∆ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ '‰ ˙BÓÁÏÓ¬¿ƒ „Ú« ÌÈÎf‰ ƒ»¿« ÂÈÏe
»»¿ BÏ ˙eÎÏn‰ ¿«« ȉ ≈¬« ;34˙eÎÏÓ ¿« 18
29 ,„„Ï
ƒ»¿ ˙eÎÏn‰
¿«« wÚL
‡«ƒ∆ ÈtŒÏÚŒÛ
ƒ « « ;38Ba ˙B‚‰B ¬ ‡ÏÂ
… ¿ ."ÌÏBÚ
» „Ú« ÔBλ ‰È‰È
∆¿ƒ "E‡Òk
¬ ¿ ƒ :Ó‡pL
« ¡∆ ∆ ,ÌÏBÚ
» 19
30 „ÈÓÚ‰
ƒ¡∆ ÈÏÈM‰
‡ƒ… ƒ « ‰iÁ
»ƒ¬ ȉL
≈¬∆ .CÏÓ∆∆ 39ÂÈaÓ ∆¿ƒ¿ EÈ
»»ƒ ‰È‰È ∆» eÓLÈ"‡¿¿ƒ Ì ƒ :Ó‡pL «¡∆∆ ,ÌÈLÎÏ ‡ƒ≈ ¿ƒ ‡l »∆ ‰ÎÊ »» 20
31 ‡L
∆ ¬ Ïk» ˙‡∆ ÚÓLz
"«¿ ƒ ̇ƒ ‰È‰Â
»»¿ :BÏ Ó‡Â «»¿ ÌÚÈ
»»¿» ‡Ï
… ÌÈLÎÏ
ƒ≈ ¿ƒ ‡‡l
» ∆ ‰ÎÊ
» » ‡lL
… ∆ ‡ÈtŒÏÚŒÛ
ƒ « « . ƒ ƒ
35"È˙Èa¿ 21
∆«¬ ŒCeaŒLB„w‰
» »« . ÌÏBÚÏ» ¿ „Âc ƒ» ÚfÓ
«∆ƒ ‰ÎeÏn‰
˙» ¿« ˙k ≈»ƒ 22
36
32 „„Ï
ƒ»¿ È˙Èa
ƒ ƒ» L‡k
∆ ¬« ÔÓ‡
»¡∆ ˙ȃ« EÏ¿ È˙Èe
‡ˆƒ ƒ» ...Ee
33 ‡,„Á
»∆ ËL‡∆≈ Ôz
"≈∆ BÏÂ
‡¿ƒ¿ :‰iÁ «»¿ .40"'B‚¿ È˙Bz
»ƒ¬ BÏ Ó‡Â ƒ » ÂÈ »» eÊÚÈ
"‡¿«« Ì ƒ :Ó‡pL«¡∆∆ ,CÎ »¿ BÁÈˉ
ƒ¿ƒ ‡e‰ 23
34 «»¿ ÌÈÓi‰
ÈÙÏ ƒ»« Ïk» ÈcÚ
ƒ¿« „È„σ»¿ ȃ ˙Bȉ¡ ÔÚÓÏ
¿«« ÌÚLt
» ¿ ƒ ËL
∆≈ ¿ Èz„˜Ùe
ƒ ¿«» ...ÔeÎÏÈ
≈≈ ‡Ï
… ÈËtLÓe
«»¿ ƒ¿ 24
35 .41"ÌÈÏLeÈa
ƒ«» ƒ . "BnÚÓ
37 ‡ƒ≈ ÈÙƒ» ‡Ï … ÈcÒÁÂ
ƒ¿«¿ .ÌBÚ» ¬ ÌÈÚ‚e
ƒ»¿ƒ 25
(38ירושלמי הוריות פרק ג ,הלכה ב "מלך ישראל ומלך (24שעשה משה למשוח בו דברים הצריכים משיחה ,ככתוב
יהודה שניהם שווים ,לא זה גדול מזה ,ולא זה גדול מזה, )שמות ל ,כה( "ועשית אותו שמן משחת קודש" וסדר
שנאמר )מלכיםֿא ,כב ,י(" :ומלך ישראל ויהושפט מלך עשייתו מבואר בהלכות כלי המקדש פרק א ,הלכה בֿג.
יהודה יושבים ...בגורן" -כבגורן .שהם שווים ,כסנהדרין (25וכן אמרו )כריתות ה ,ב( :שמן שעשה משה במדבר...
היושבים כחצי גורן עגול ,וכולם שווים זה לזה )פני משה, בו נמשחו כהנים גדולים ומלכים .ומושחים אותו כמין נזר
שם( .והשווה הלכות שגגות פרק ט"ו ,הלכה ו (39 .של על ראשו ,כמבואר בהלכות כלי המקדש שם הלכה ט.
מלך ישראל (40 .וכן מצינו באלישע הנביא שציווה על (26כריתות שם (27 .שהחביאהו שש שנים בבית ה',
תלמידו הנביא למשוח את יהוא למלך ישראל )מלכיםֿב ט, ובשנה השביעית המליכהו ,כמפורש במלכיםֿב יא ,ג; יב,
אֿו( (41 .שכבר הבטיחו הקדושֿברוךֿהוא ,שלא תיכרת א ובדברי הימיםֿב כג ,יא .ובן שבע שנים היה במלכו,
המלכות מזרעו לעולם ,כאמור לעיל הלכה ז. (28ליורשו בגלל קרבתו כמפורש שם כד ,א.
המשפחתית (29 .תוספתא שקלים פרק ב ,משנה ט"ו.
36 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,42ÌÏBÚÏ
» ¿ ÌÈ„ÓBÚ‰
ƒ¿ » ̉≈ „ÂcŒ˙È ≈¿« .Ë
ƒ» ≈ ÈÎÏÓ ושם אמרו :בן ואח ,בן קודם לאח ,אח ובנו ,אח קודם
37 CÏÓ
∆∆ „ÓÚÈ
‡… ¬« ̇ƒ Ï
»¬ ."ÌÏBÚ
» „Ú« ÔBλ ‰È‰È
"∆¿ƒ E‡Òk
¬¿ƒ )=לבן אחיו( (30 .ככתוב )דברי הימיםֿב ,כא ,ג( "ואת
נק
(51שהמלכות ירושה היא למלך לעולם ואין צורך ȉL
≈¬∆ ,43B˙ÈaÓ
≈ƒ ˙eÎÏn‰
¿«« ˜Òtz
≈»ƒ χOÈ
≈ »¿ƒ ‡MÓ
»¿ ƒ 1
(52כדי לסלק המחלוקת, במשיחתו )כריתות ה ,ב(. . "ÌÈÓi‰
44 ƒ»« Ïλ ‡Ï
"‡… C
« :ÌÚÈÏ
»¿»»¿ Ó‡
∆¡« 2
ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו )שם ,וכלשון רבינו בהלכות
כלי המקדש פרק א ,הלכה י"א( (53 .שהעם מרננים (42שבניהם אחריהם ימלכו זה אחר זה (43 .ואפילו יהיו
אחריו ,והיא פחותה ממחלוקת )לחם משנה( (54 .שרצה כשרים וצדיקים ,לא ימשיכו למלוך (44 .וכן ביהוא בן
למלוך ,ככתוב )מלכיםֿא ,א ,ה( "ואדוניה ...מתנשא לאמור נמשי נאמר )מלכיםֿב י ,ל( :בני רביעים ישבו לך " -מכאן
אני אמלוך"ֵ (55 .אם אחזיהו ,שאיבדה את כל זרע ואילך בליסטאות היו נוטלים אותה" )ירושלמי הוריות פרק
הממלכה ,ומלכה בעצמה שש שנים ,כשיואש בן אחזיהו ג ,הלכה ב( .ולדעת הראב"ד אילו היה ירבעם מלך כשר
היה מוחבא מפניה בבית ה' )שם ב ,יא ,א( .ובסוף שש ובניו כשרים ,לא הייתה המלכות פוסקת מזרעו ,אבל הייתה
שנים כשהוציאוהו ,כתוב )שם ,יב( "וימליכו אותו שנייה למלכות בית דוד ,כגון קיסר ופלג )=חצי( קיסר ,וזה
וימשחוהו ...ויאמרו יחי המלך" (56 .שם כג ,ל" :וימשחו בהתאם לאמור לעיל הלכה ז" :כל השררות וכל המינויים
אותו וימליכו אותו תחת אביו" (57 .שהיה גדול ממנו שבישראל ,ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם" .וכוונת רבינו
שתי שנים )הוריות יא ,ב( .ויש להעיר ,שאת יהואחז לא היא ,שאין שום הבטחה מהקדושֿברוךֿהוא ,להעמיד מלכי
משחו בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון ,שכבר בימי ישראל לעולם ,אלא למלכי בית דוד בלבד ,שהרי נדב בן
יאשיהו אביו נגנז שמן המשחה ,וכמבואר בהוריות יב ,א. ירבעם נהרג ,ולא נותרה מבית ירבעם כל נשמה ,ככתוב
במלכיםֿא טו ,כט )על פי הכסף משנה( .ולדעת ה"אבן
האזל" כוונת רבינו היא ,לומר ,שאם יחול הפסק במלכי
(1הכבוד הגדול שנוהגים במלך .שאין ישיבה בעזרה אלא ישראל ,ואחרי כן יקום מי מבניהם שהוא כשר למלכות ,אין
למלכי בית דוד בלבד .שאין המלך חולץ או מייבם את שום חובה להמליכו ,בניגוד למלכי בית דוד ,שאפילו
אשת אחיו המת .הופעת העם והנביא לפני המלך .שמצוה נפסקה מלכותם ,ואחר כך קם מבניהם יורש ,שהוא כשר
על המלך לכבד לומדי תורה .ובייחוד הסנהדרין וחכמי למלכות ,מצוה להמליכו ,שכך הובטח לו :כסאך יהיה נכון
ישראל .שלא לנהוג גסות לב בישראל יותר מדאי. עד עולם.
14 ‡‰ÓÈ
» ≈ 2BÏ ÔÈÓÈOÓe
ƒ ƒ ¿ ,CÏna ‡ƒ¬ ÏB„b» „Bk» .
∆∆« ÔÈ‚‰B ‡‡l
»∆ ,45‰ÁLn‰
»¿ ƒ« ÔÓLa
∆∆ ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ÈÎÏÓ ƒ¿ Ôȇ≈ .È
≈¿« ÔÈÁLBÓ 3
15 ‡‰zL
≈¿∆ ,"ÌÈOzƒ » ÌBO" :Ó‡pL
‡„«¡∆∆ ,Ì
»» Ïk» Ïa
≈¿ ‰‡ÈÂ
¿» ¿ƒ ÌÈÏLeÈa
‡ƒ«» ƒ Ô˙B » ÔÈpÓÓƒ«¿ Ôȇ ‡≈¿ . ÔBÓÒÙ
46 ¿ ¿«¬ ÔÓLa
¿ ∆∆ 4
17 ‡ÏÂ
… ¿ B˙Î
¿ƒ¿ ‡ÏÂ… ¿ 4BËÈLa
ƒ¿« ¿ ÔÈLnzLÓ
ƒ ¿«¿ ƒ ÔȇÂ
≈¿ ,B‡Òk¿ƒ .49„Âc
ƒ» ÚÊ
‡«∆ ‡l»∆ 48ÔÈÁLBÓ
¿ƒ 6
18 6Ôlk
»À ˙Ó≈ ‡e‰LÎe ˙∆ ¿ .5ÂÈLÈÓL
» ƒ¿ « ÈÏk
≈¿ ÏkÓ»ƒ „Á‡
¿∆» (45שעשה משה במדבר ,וכמבואר לעיל (46 .שמן ריחני
19 ÂÈ˙BÁÙLÂ
» ¿ƒ ¿ ÂÈ„Úa
»»¬« LnzLÈ
≈«¿ƒ ‡Ï … ÔÎÂ
≈¿ .7ÂÈÙÏ
»»¿ ÔÈÙO
ƒ »¿ƒ המרוקח בבשמים אפרסמונים .ויש אומרים שזהו הצרי,
20 ‰˙ȉ
‡»¿» ‚LÈ
« ƒ¬ ,CÎÈÙÏ
‡» ƒ¿ .Á≈« CÏÓ
‡∆∆ ‡l»∆ ,ÂÈLnLÂ
¿ «» » והוא השרף הנוטף מעצי הקטף )הערוך( (47 .ככתוב:
21 .9‰i„‡Ï
»ƒ… ¬« ‰eÒ‡Â
» ¬« 8‰ÓÏLÏ
…… ¿ ƒ ˙zÓ
∆∆À "למען היות ניר לדוד עבדי ...לפני בירושלים" -מכאן,
שאין ממליכים בירושלים אלא מזרע דוד בלבד )פרי חדש(.
(2לכבודו (3 .סנהדרין יט ,ב .וראה שם צה ,א שבשעת (48בכתב יד התימנים :ואין מושחים בה ,והכוונה
הסכנה למלך ,רכב אבישי בן צרויה על סוסו של דוד לירושלים (49 .הוריות יא ,ב ,שנאמר )שמואלֿא ,טז יב(
להצילו (4 .משנה ,שם כב ,א .שרביט -מקלֿנוי שהמלך "קום משחהו כי זה הוא" -זה טעון משיחה )בשמן
נושא בידו לאות שלטון ,ככתוב )אסתר ד ,יא(" :מאשר המשחה( ,ואין אחר טעון משיחה" ,אלא בשמן אפרסמון
יושיט לו המלך את שרביט הזהב" (5 .תוספתא שם פ"ד, בלבד.
מ"ב (6 .כל כליו וגם מיטתו (7 .שם" ,כולם נשרפים ‡Ô˙B
» ÔÈÁLBÓ
ƒ¿ Ôȇ≈ ,„ÂcŒ˙È
ƒ» ≈ ÈÎÏÓ ƒ¿ ∆ ¿ .‡È
≈¿« ÔÈÁLBnLk 7
עליו" .וכן בע"ז יא ,א .שנאמר )ירמיה לד ,ה( "בשלום
תמות ,ובמשרפות אבותיך המלכים ...כן ישרפו לך",
. ÔÈÚn‰
50 ‡»¿«« ÏÚ« ‡l
∆» 8
והשווה לעיל הל' אבל פי"ד ,הכ"ו .אבל סוסו אין שורפים, (50כדי שתימשך מלכותם כמעיין )שם יב ,א( ,שנאמר
אלא עוקרים את גידי פרסותיו ,כמבואר שם ,ושוב אינו ראוי )מלכיםֿא ,א ,לג( "ויאמר המלך ...והרכבתם את שלמה
לרכיבה (8 .שהיה מלך ,והיא שרתה את דוד המלך ,ולא בני ...והורדתם אותו אל גיחון ומשח אותו שם צדוק
היתה לו בה תורת אישות ,ככתוב )מלכיםֿא ,א ,ד(: הכהן" .וסובר רבינו ,שאין זה אמור אלא במלכי בית דוד
"והמלך לא ידעה" (9 .שלא היה מלך ,ואין הדיוט בלבד ,שאנו מעוניינים בהמשך מלכותם ,ולא במלכי ישראל
משתמש בשרביטו של מלך )סנהדרין כב ,א( .דמכאן הוציא )כסף משנה(.
רבינו שאסור להדיוט להשתמש במשרתי המלך ,שהרי
אבישג השונמית היתה ממשרתיו ,ונאסרה לאדוניהו )כסףֿ
‰˙ȉ
‡»¿» ÔkŒÌ‡Œ‡l
≈ ƒ »∆ ,51CÏÓ ∆∆ Ôa∆ CÏÓ
∆∆ ÔÈÁLBÓ
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ .È 9
משנה( .וראה מלכיםֿא ב ,כב .ובתוספתא )סנהדרין פ"ד, È„k
≈¿ B˙B‡ ÔÈÁLBÓ
ƒ¿ , ‰ÓÁÏÓ
53 »»¿ƒ B‡ ˙˜ÏÁÓ
52 ∆… ¬« ÌL» 10
מ"ב( שנינו בפירוש" :ולא באחד מכל משמשיו". ÈtÓ
≈¿ƒ ‰ÓÏL
…… ¿ eÁLÓ ¿ » CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .˙˜ÏÁn‰
∆… ¬«« ˜lÒÏ
≈«¿ 11
56ÊÁ‡B‰È
»» ¿ eÁLÓe
¿ » ,55‰ÈÏ˙Ú
»¿«¬ ÈtÓ
≈¿ƒ L‡BÈÂ
‡„» ¿ ,54‰i
»ƒ… ¬ 12
22 .ÌÏBÚÏ
» ¿ Á‡Ï
≈«¿ ˙ÏÚ
‡∆∆¿ƒ dÈ
» ≈ CÏÓ
∆∆ ÏL
‡∆ BzL »¬ .
‡¿ ƒ Ï ‡. ÂÈÁ
57 ƒ» ÌȘÈB‰È
ƒ» ¿ ÈtÓ
≈¿ƒ 13
אנק
דברי אבילות כשאר אבל ,כמבואר לעיל הל' אבל פ"ז ,ה"ז. ÏL
‚∆ B˙Le
‡» ¿ B‡ 10B˙ÓÏ
»»¿« ‡OB
≈ Bȇ≈ ,CÏn‰
‡∆∆« elÙ
¬ƒ 1
(21סעודת הבראה שמברים לכל אבל ביום הראשון לאבלו ‡. Á
11 ≈« CÏÓ
∆∆ 2
)שם פ"ד ,ה"ט( (22 .סנהדרין שם .דרגש -מיטה קטנה
שנותנים לפני מיטה גדולה ,וממנה עולים למיטה הגדולה (10סנהדרין יח ,א .ואע"פ שהכתוב אומר )שמואלֿב יב ,ח(
)רע"ב לנדרים פ"ז ,מ"ה( .והשווה לעיל הל' אבל פ"ז ה"ח, "ואתנה לך את בית אדוניך )=שאול( ואת נשי אדוניך
ובביאורנו שם (23 .לחצר ביתֿהמקדש (24 .סוטה מ, בחיקך"? לא נתכוון אלא לנשים הראויות )=המותרות( לו
ב .ומפרש רש"י :שחלק להם הקב"ה כבוד ,להראות מבית המלך ,והן מירב ומיכל בנותיו של שאול ,אבל לא
שמלכותו שלימה ,אבל מלכי ישראל אסורים לישב שם, נשיו )שם יט ,ב( (11 .ירושלמי שם פ"ב ,ה"ג .וכן הכתוב
שאין כבוד שמים בכך ,ואפילו מלאכי השרת אין להם שם אומר )שמואלֿב ,כ ,ג( "ויקח המלך את עשר נשים
ישיבה ,ככתוב )ישעיה ו ,ב( "שרפים עומדים ממעל לו". פילגשים ...ואליהם לא בא ,ותהיינה צרורות עד יום מותן
ובסנהדרין קא ,ב אמרו :שזוהי הלכה למשה מסיני .והשווה אלמנות חיות" ,ואילו היתה גרושתו מותרת ,היה לו לדוד
הל' בית הבחירה פ"ז ,ה"ו. לגרשן ,ולא לעגנן כל ימיהן )'מראה הפנים' שם(.
tzÒÓ
≈«¿ƒ ‡e‰Lk ∆ ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÌÚ
… » ‡e‰Lk
∆ ¿ B˙B‡Ï »¿ .‚ 3
¿ƒ eÒ‡Â
17 ‰‡˙Óe
∆»¿ƒ BÓˆÚ ¿« Ôw˙Óe
≈«¿ ,25ÌBÈ ÏÎa »¿ tzÒÓ
≈«¿ƒ CÏn‰ ∆∆« .‰ . ‚tzÒÓ
12 ≈«¿ƒ ‡e‰Lk ∆ ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ıÁn‰Œ˙Èa
» ¿∆« ≈¿ ‡e‰Lk ∆ ¿ ‡ÏÂ
…¿ 4
18 BÈÙÈa
"¿»¿ CÏÓ∆∆ :Ó‡pL«¡∆∆ , ÌȇÙÓe
26 ƒ»… ¿ Ìȇ ƒ» ÔÈLeaÏÓa
¿«¿ ƒ .ÔBÈÊa
»ƒ ‰ÊÂ
∆¿ ,"ÂÈÙa
"»»¿ ‰˜ÈÂ
»¿»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,13ıÏBÁ
≈ BȇÂ≈¿ 5
19 ÔÈËÏÙa
ƒ≈¿«¿ B˙eÎÏÓ ¿« ‡qk≈ƒ ÏÚ« LBÈÂ≈ ¿ ."EÈÈÚ∆ ≈ ‰ÈÊÁz
∆¡∆ » ÏÚ« ÏÁnL
«»∆ CÏn‰L
∆∆«∆ ; BÏ ÔÈÚÓBL
14 ƒ¿ Ôȇ≈ ‰ˆ » » elÙ‡Â
ƒ¬« 6
20 ‡ÂÈÏ
»≈ Ôȇa ƒ» ÌÚ‰ »» Ïλ¿ , BL‡a
27 … ¿ ˙k∆∆ ÌÈOÓe
ƒ ≈ ,BlL ∆ ıÏBÁ
≈ BȇÂ≈¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ .ÏeÁÓ» B„Bk¿ Ôȇ≈ B„Bk¿ 7
21 ‡.‰ˆ
» ¿» ÔÈÂÁzLÓe
ƒ¬«¿ ƒ ÂÈÙÏ»»¿ ÔÈ„ÓBÚÂ
ƒ¿ ¿ ,28‰ˆiL ∆ ¿ƒ∆ ˙Úa »≈ ‡LÙ
» ¿∆ ȇL
ƒ∆ ÔÂÈk» ≈ ,‡e‰ ˙Ó≈ ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .15ÌaÈÓ
≈«¿ Bȇ≈ 8
22 ‡,‰ˆ
» ¿» 29‰ÂÁzLÓ
∆¬«¿ ƒ CÏn‰∆∆« ÈÙÏ≈¿ƒ „ÓBÚ≈ ‡È ‡ƒ» elÙ¬ƒ ˙L
‡≈ ≈ ‡l
»∆ , dÏ» ÔȈÏBÁ
17 ‡ƒ¿ Ôȇ≈ Ck» , BzL
16 ¿ ƒ ˙‡∆ ÌaÈÏ
≈«¿ 9
23 eÁzLiÂ
«¿ƒ« CÏn‰∆∆« ÈÙÏ
≈¿ƒ ‡iÂ
…»« ,‡Èp‰
ƒ»« Ô˙"»» ‰p‰
≈ƒ :Ó‡pL
∆∆¡« . d˙˜ÈÊa
18 »» ƒ¿ ÌÏBÚÏ
¿ » 10
24 ‡‡l
»∆ CÏn‰
∆∆« ÈÙÏ≈¿ƒ ‡» Bȇ≈ ÏB„b» Ô‰k‡≈… Ï»¬ ."30CÏnÏ«∆∆
25 „ÓBÚ
≈ CÏn‰ ‡∆∆« ‡l »∆ ,ÂÈÙÏ
»»¿ „ÓBÚ≈ BÈ≈‡Â¿ .31‰ˆ » » ̇ƒ (12מתנגב לאחר הרחיצה )סנהדרין כב ,א( .ובירושלמי שם
26 Ô‰k‰
‡≈… « ÊÚÏ
"»»¿∆ ÈÙÏÂ
≈¿ƒ¿ :Ó‡pL «¡∆∆ ,ÏB„b» ԉΠ≈… ÈÙÏ
≈¿ƒ פ"ב ה"ו ,משום שנאמר )ישעיה לג ,יז( "מלך ביפיו תחזינה
עיניך" .וראה בהל' כלי המקדש פ"ה ה"ג ,שגם כהן גדול
27 ˙‡∆ „aÎÏ
≈«¿ ÏB„b» Ô‰k ≈… ÏÚ« ‰ÂˆÓ‡»¿ƒ ÔÎŒÈtŒÏÚŒÛ
≈ ƒ « « ."„ÓÚÈ «¬ …
מוזהרים בו בכל אלה ,אלא שאם רצה שירחצו אחרים עמו,
28 ‡ÏÂ
… ¿ .32BÏ ‡BiLk »∆ ¿ ÂÈtÓ
»»ƒ „ÓÚÏÂ
… ¬«¿ BÈLB‰Ïe
ƒ ¿ CÏn‰ «∆∆ הרשות בידו ,שכהן גדול שמחל על כבודו -כבודו מחול.
29 ËtLÓa
«¿ ƒ¿ BÏ Ï‡LiLk ‡«¿ƒ∆ ¿ ‡l »∆ ÂÈÙÏ
»»¿ CÏn‰∆∆« „ÓÚÈ «¬ … (13לאשת אחיו ,שמת בלא בנים (14 .שם יח ,א.
30 .‰Bz‰
» « È„ÓBÏ
≈¿ „aÎÏ ≈«¿ CÏn‰
∆∆« ÏÚ« ‰ÂˆÓ»¿ƒ ÔÎÂ≈¿ .33ÌÈe‡‰
» ƒ (15שכל שאינה עולה לחליצה ,אינה עולה לייבום )רע"ב
31 „ÓÚÈ
… ¬« ,χOÈ≈ »¿ƒ ÈÓÎÁÂ
≈¿«¿ ÔÈ„‰Ò
ƒ¿∆¿« ÂÈÙÏ»»¿ eÒkiLÎe
¿ ∆¿»ƒ שם( .אמנם אין אנו מוצאים בתלמוד אלא" :כל שאינה
32 CÏÓ
∆∆ ËÙLB‰È
34 »» ¿ ‰È‰ »» ÔÎÂ
≈¿ ;Bcˆa ƒ¿ ÌÈLBÈÂ
≈ ƒ ¿ ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ עולה לחליצה וכו' .וכדברי רבותינו בעלי התוספות ביבמות
33 „ÓBÚ
≈ ‰È‰ »» 35ÌÎÁŒ„ÈÓÏ˙Ï
‡»» ƒ¿«¿ elÙ ƒ¬ ,‰OBÚ ∆ ‰„e‰È ¿ » מד ,א ד"ה :כל שאינו ,מצאנו גם כן מונח חדש זה .ורש"י
34 ‰na
∆« ! ÈBÓe
36 ƒ Èa ƒ« :BÏ ‡B˜Â ≈ ¿ B˜MÓe¿«¿ B‡ÒkÓ ¿ƒƒ בסנהדרין יט ,ב מפרש :אינו מייבם -שגנאי הוא לו לקום
35 BcÏ
«¿ B˙Èa ≈¿ CÏn‰
∆∆« ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ÔÓÊa‡«¿ƒ ?ÌÈeÓƒ ¬ ÌÈc ¿»ƒ על שם אחיו .וכן נראה מהירושלמי שם פ"ב ,ה"ג" :אם כן
נמצאת פוגם כבוד המלך" .וכתב ה'אור שמח' ,שהיבום
36 ÈÙa
≈¿ƒ ,‡ÈÒ‰Ùa
‡»¿∆ ¿«¿ Ï »¬ ;‰Úˆa
»¿ƒ¿ ‰Ê∆ ‰OÚÈ∆ ¬« ,ÂÈ„ÚÂ
»»¬« ‡e‰ צריך להיות בפני עדים )ראה הל' יבום פ"א ה"א ,ובביאורנו
37 a„È
≈«¿ ‡ÏÂ
‡„… ¿ ,Ì»» ÈtÓ
≈¿ƒ „ÓÚÈ
… ¬« ‡ÏÂ… ¿ .‰OÚÈ
∆ ¬« ‡Ï… ÌÚ‰ »» שם אות ח( ,וגנאי הוא למלך לבוא על אשה בפני עדים,
38 ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ È„k ≈¿ ,38BÓL
‡¿ ƒ ‡l
»∆ Ì„‡Ï»»¿ ‡˜È»¿ƒ ‡ÏÂ
«… ¿ ,37˙Bk וכדברי ה'תוספות' בקידושין יב ,ב ד"ה :משום פריצותא.
39 .39Ïk‰
… « Ïa≈¿ B˙‡È
» ¿ƒ (16שאין נושאים אלמנתו של מלך (17 .שאפילו יחלצו
לה אסורה היא להנשא ,וגם גנאי הדבר ,שאלמנת המלך
(25סנהדרין כב ,ב (26 .ירושלמי סנהדרין פ"ב ,ה"ו:
תחלוץ נעל )כסףֿמשנה( (18 .בקשרה לבעלה ,מלשון
"רבי יוחנן הלך לקבל פני הנשיא ,יצא לקראתו בחלוק
הכתוב )איוב לח ,ח( "אסורים בזקים" )רמ"א לאבןֿהעזר
פשתן .אמר לו ,חזור ולבוש חלוקך של צמר ,משום :מלך
סי' קנז ,סעיף א(.
ביפיו וגו'" (27 .ע"ז מד ,א" .ויתנו עליו את הנזר ואת
העדות )מלכיםֿב ,יא ,יב( -עדות היא לבית דוד ,שכל .20BlL
∆ 19ÔÈËÏt
ƒ≈¿« Á˙tÓ ≈ Bȇ≈ ˙Ó≈ BÏ ˙Ó≈ .„ 11
«∆ƒ ‡ˆBÈ
הראוי למלכות -הולמתו )יושבת העטרה בראשו יפה( ,וכל ‡e‰Â¿ ,ı‡‰
∆»» ÏÚ« ÔÈaÒÓ
ƒÀ¿ ÌÚ‰»» Ïk» 21B˙B‡ ÔÈnLÎe
ƒ¿«∆ ¿ 12
שאינו ראוי למלכות -אינה הולמתו" .וראה רש"י לסנהדרין ÚfÓ
«∆ƒ ‰È‰Â
»»¿ 23‰ÊÚÏ
»»¬» ÒÎ
«¿ƒ ̇Â
ƒ¿ .22Lbc‰
»¿«« ÏÚ« ÒÓ
≈≈ 13
כא ,ב ד"ה "שביקש להולמו" (28 .המלך (29 .בכת"י ÈÎÏÓÏ
‡≈¿«¿ ‡l »∆ ‰ÊÚa
»»¬« ‰ÈLÈ
» ƒ¿ ÔȇL
≈∆ ;LÈ ≈≈ „Âcƒ» 14
התימנים :ומשתחווה לו ארצה .כלומר ,כשהוא מופיע LiÂ
∆≈« „Âc
ƒ» CÏn‰
"∆∆« ‡iÂ
…»« :Ó‡pL«¡∆∆ ,„Ïa
»¿ƒ „ÂcŒ˙È
ƒ» ≈ 15
לפניו ,עליו להשתחוות תחילה ,ואח"כ לעמוד לפניו. .24"'‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ 16
(30ומסיים הכתוב" :על אפיו ארצה" ,ובזבחים קב ,א
אמרו :לעולם תהא אימת מלכות עליך ...שנאמר )מלכיםֿא, (19היכל" .בית פרעה" )בראשית יב ,טו( מתרגם יונתן:
יח ,מו( "ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני לפלטין דפרעה (20 .סנהדרין כ ,א .אבל חייב הוא בכל
בנק
אחאב" ,ומפרש רש"י :אחאב רוכב ,והוא רץ לפניו.
(1המצוה על המלך לכתוב לו ספר תורה לעצמו ,כשישב (31הכהן הגדול (32 .הוריות יג ,א "מלך קודם לכהן
על כסא מלכותו .האיסור להרבות לו נשים ופלגשים .שלא גדול ,שנאמר )שם א ,לג( ויאמר המלך להם )=לצדוק הכהן
ירבה לו כסף וזהב להתנאות בו .החובה על המלך לעסוק הגדול ולנתן הנביא( קחו עמכם את עבדי אדוניכם" -הרי
בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה .שאין דנים מלכי שמלך עדיף מהם (33 .ככתוב שם" :ולפני אלעזר הכהן
ישראל ולא מעידים עליהם ,משום גזירה ותקלה .דיני מורד יעמוד ,ושאל לו במשפט האורים לפני ה'" .ובהל' כלי
במלך .הרשות למלך להרוג ולתקן העולם בהתאם לצורך המקדש פ"י הי"א ,נתבאר כיצד שואלים באורים ותומים,
השעה. ומה שואלים (34 .ובכת"י התימנים :היה אסא מלך
17 BÏ ˙Bk
≈ ,B˙eÎÏÓ ¿« ‡qk≈ƒ ÏÚ« CÏn‰
∆∆« LiL
≈≈∆ ˙Úa‡≈¿ . יהודה (35 .שלא הגיע עדיין למעלת חכם וזקן .ובכת"י
18 BÏ eÁÈp‰Lƒƒ∆ Ùq‰∆≈« ÏÚ« ˙È ∆∆ BÓˆÚÏ
¿«¿ ‰BzŒÙÒ
≈∆ » התימנים :תלמיד חכמים (36 .כתובות קג ,ב (37 .כמו
19 ÏL∆ ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ ÈtŒÏÚ
ƒ « 3‰ÊÚ‰
»»¬» ÙqÓ
∆≈ƒ B‰ÈbÓe
‡ƒ« .2ÂÈ˙B
¬ » שאמרו שם" :נהוג נשיאותך ברמים" (38 .ללא תארי
כבוד (39 .ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו ,אמרו :שום
20 „‡pL
‡«¡∆∆ B‡ ÂÈ˙B» ¬ BÏ eÁÈp‰ ƒƒ BÏ Ì‡ƒ . „Á‡Â
4 »∆¿ ÌÈÚL
ƒ¿ƒ
תשים עליך מלך – 'אשים' אינו כתוב ,אלא "תשים",
21 ,ÂÈÊb
»»¿ ˙Èa≈¿ BÁÈpÓ
‡ƒ« „Á»∆ :‰B˙ŒÈÙÒ
» ≈¿ƒ ÈL ≈¿ ˙Bk
≈ שאתה תשים עליך בעצמך.
22 ÊeÊÈ» ‡Ï
… ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ ,5χOiÓ
‡≈ »¿ƒƒ „Á»∆ ÏÎk
»¿ Ba ‰eˆÓ
∆À¿ ‡e‰L ∆
23 Œ˙ÈÏ≈¿ B‡ ‡qk‰Œ˙ÈÏ
≈ƒ« ≈¿ ÒkiL ≈»ƒ∆ ˙Úa
‡≈¿ ‡l »∆ ,ÂÈÙÏÓ
»»¿ƒ Ïk‰
… « iÁÂ
≈ƒ¿ ,ÏB„b‰»« „Bk‰»« e˙k‰»« BÏ ˜ÏÁL
«»∆ C„k ∆∆¿ . 1
24 ‡ˆBÈ
≈ .6‰‡È˜Ï» ƒ¿ƒ Èe‡» ÔȇL≈∆ ÌB˜ÓÏ»¿ B‡ ,ıÁn‰
«∆¿ » , ÏÏÁÂ
40 »»¿ ÏÙL
»» Ba˜a¿ƒ¿ Baσ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ e‰e
»ƒ Ck» ,B„BÎa ¿ƒ 2
25 LBÈ
≈ ;BnÚƒ ‡e‰Â¿ ÒÎ »¿ƒ ;BnÚƒ ‡e‰Â¿ ‰ÓÁÏnÏ
«»»¿ƒ ÏŒ˙eqb
≈ « ‚‰È «¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ."Èa˜a
ƒ¿ƒ¿ ÏÏÁ"«» ÈaÏÂ
ƒƒ¿ :Ó‡pL «¡∆∆ 3
26 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,Bc‚k ¿∆¿ ‡e‰Â¿ 7ÒÓ≈≈ ;BnÚƒ ‡e‰Â¿ ÔÈca «ƒ BÏ
"»¿ Ìe ÈzÏÏ
ƒ¿ƒ¿ :Ó‡pL «¡∆∆ ,ÈcÓ«ƒ ˙BÈ≈ χOÈa≈ »¿ƒ¿ 4
27 . "ÂÈiÁ
8 »« ÈÓÈ
≈¿ Ïk» B ‡˜Â
"»»¿ BnÚƒ ‰˙ȉÂ
¿»¿» ,42ÌÈÏB„‚e
ƒ ¿ ÌÈp˘σ« ¿ƒ ÌÁÓe
≈ «¿ ÔBÁ ∆¿ƒ¿ .41"ÂÈÁ‡Ó
≈ ‰È‰È »∆≈ 5
(2סנהדרין כא ,ב .שנאמר )דברים יז ,יח(" :וכתב לו את „Bk¿ ÏÚ« ÒeÁÈÂ »¿ ,Ì˙BËe
»» ¿ ̉ȈÙÁa
∆ ≈¿∆¿ ‡BÈ »¿ ‡ˆÈÂ≈≈¿ 6
משנה התורה הזאת" "משנה" -שתים במשמע (3 .חצר ÔBLÏa¿ƒ ωw‰
»»« Ïk» χ∆ a„nLÎe≈«¿∆ ¿ .ÌÈp˘aL
˜ƒ« ¿ƒ∆ ÔË »» 7
המקדש ,שבאחת לשכותיה היה מונח ספרֿתורה עתיק. ‡ÈÁ
"«« ÈeÚÓL
ƒ »¿ :Ó‡pL «¡∆∆ , ˙Bk« a„È
43 ≈«¿ ÌÈa ƒ« 8
(4ירושלמי שם פ"ב ,ה"ו .והשווה הל' ספר תורה פ"ז ה"ב, ‰f‰
∆« ÌÚÏ »» „Ú∆∆ ‰È‰z
"‡∆¿ƒ ÌBi‰« Ì ≈ ¿ , "ÈnÚÂ
ƒ :ÓB‡Â 44 ƒ«¿ 9
והל' יוםֿטוב פ"ז ,הי"ג (5 .שנאמר בהם" :ועתה כתבו ÏB„b» eÏ» Ôȇ≈ .‰˙È
»≈¿ ‰ÂÚa
»»¬« ‚‰˙È » ¿ ;45"'B‚¿ 10
≈«¿ƒ ÌÏBÚÏ
לכם את השירה הזאת" )דברים לא ,יט( (6 .כגון בביתֿ
הקברות בתוך ארבע אמות של קבר ,כמבואר בהל' ס"ת, eÈÏÚ
≈» ‡Ï"… ‰Ó» eÁ‡¿«¿ :ÓB≈ ‡e‰Â¿ ,ea ≈« ‰LnÓ ∆ ƒ 11
46Ìtˆ˜Â
»¿ƒ¿ Ì˙BpÏ˙e
» À¿ ̇OÓe »» « ÌÁË» ¿» ÏaÒÈÂ
˙… ¿ƒ¿ ."ÌÎÈ˙pÏ
∆ ≈…À¿ 12
פ"י ה"ו ,וכן אינו עמו כשהוא ישן על מיטתו )שם פ"ז
ה"ג( ,שנאמר :והיתה עמו וקרא בו -מקום הראוי לקרוא :e˙k‰˜»« B‡ ∆ .47˜Bi‰
»¿ ‰ÚB ≈ « ˙‡∆ ÔÓB‡‰
≈ » ‡OÈ ‡»ƒ L∆ ¬«k 13
בו )סנהדרין כא ,ב( (7 .לסעודה (8 .שם .וב'ספרי' שם LÙÓ
»… ¿ ‰ÚB
∆ ÏL ∆ Bk„¿«¿ ."BnÚ« ˜ÚÈa
"… ¬«¿ ˙BÚÏ ¿ƒ 14
שנינו :ימי חייו -אלו הימים; כל ימי חייו -לרבות הלילות. ÌȇÏË
ƒ»¿ ıa˜È
≈«¿ BÚÊa
…¿ƒ ,‰ÚÈ
∆ ¿ƒ B„Ú ∆… ¿ : ‰Ïawa
"¿∆ ‰Úk 48 »»«« 15
וראה בביאורנו להל' ס"ת ,פ"ז ה"ג ,אות ז .וראוי לציין, ."'B‚¿ ‡OÈ
»ƒ B˜ÈÁe
¿≈ 16
שבתוספתא סנהדרין פ"ד מ"ד ,שנינו" :ואין רשות להדיוט
לקרות בה ,שנאמר :וקרא בו -הוא ולא אחר" .ורבינו לא (40נבוב ונקוב (41 .ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ד ,אמרו:
חש להזכירו ,מפני שכבר כתב )לעיל פ"ב ,ה"א( שאין שיר המעלות לדוד ,ה' לא גבה לבי -בשעה שמשחני
משתמשים "באחד מכל כלי תשמישו" )'פרי חדש'(. שמואל; ולא רמו עיני -בשעה שהרגתי את גלית ...כגמול
28 ‡e‰L
∆ ,e„ÓÏ
¿» 9‰ÚeÓM‰
» ¿ « ÈtÓƒƒ .ÌÈLƒ» Bl ‰aÈ … .
∆¿« ‡Ï עלי נפשי -כתינוק הזה היורד ממעי אמו ,כן היתה נפשי
29 ÌÈLp‰
ƒ»« ÔÈa≈ ÌÈL ƒ» ‰OÚŒ‰BÓL
≈¿ ∆ ∆ ¿ „Ú« Á˜BÏ ≈« עלי (42 .ובכת"י התימנים :לקטנם וגדולם (43 .בניגוד
30 ÛÈÒB‰
ƒ ̇ ƒ¿ .11‰OÚŒ‰BÓL
≈¿ ∆ ∆ ¿ Ïk‰ … « 10ÌÈL‚ÏÈÙe
ƒ ¿« ƒ למדבר אל יחיד ,שאינו מדבר עמו רכות ,כמבואר לעיל
ה"ה (44 .אחים וחברים אתם עמדי .וראה סוטה מ ,א.
31 ‡˙Á
∆∆« ‡OÏÂ
» ƒ¿ L‚Ï
≈»¿ 13BÏ LÈÂ
∆¿ .12‰˜BÏ
∆ dÏÚe
‡»»¿ ˙Á«« ובתוספתא סנהדרין פ"ד מ"ב ,שנינו" :הוא קורא אותם אחי
32 . LbL
14 ≈≈∆ BÊ ˙Áz«« ועמי ...והם קוראים אותו :אדונינו ורבינו ,שנאמר )מלכיםֿ
(9שקיבלו חכמינו איש מפי איש עד למשה מסיני. א ,א ,מג( "אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה".
(10נשים מיוחדות לו ,בלא כתובה ובלא קידושין ,כמבואר (45וכן אמרו )הוריות י ,א( "כמדומים אתם ששררה אני
לקמן פ"ד ,ה"ד (11 .סנהדרין כא ,א .שנאמר )שמואלֿב נותן לכם ,עבדות אני נותן לכם ,שנאמר :אם היום תהיה
יב ,ח( "ואתנה לך ...ואת נשי אדוניך בחיקך ...ואם מעט עבד לעם הזה" (46 .ספרי זוטא פרשת פנחס ,אות יח
ואוסיפה לך כהנה וכהנה" ,והדבר ידוע שעוד בחברון היו "איש אשר רוח בו -שיהא הולך עם הקפדנים כפי דעתם,
לדוד שש נשים )שם ג ,ה( .וכאן פונה הנביא נתן לדוד ועם המתונים כפי דעתם" (47 .מלשון הכתוב )במדבר יא,
בהיותו בירושלים :אם מעט לך ואוסיפה לך כהנה וכהנה, יב( (48 .דברי נביאים ,שקיבלו ברוח הקודש ,כל נבואה
כהנה -שש; וכהנה -עוד שש ,הרי ביחד שמונהֿעשרה. לפי צורך השעה והדור והמעשה )רש"י לחולין קלז ,א(.
גנק
ב" :מי שכל רזי עולם גלויים לו ,ישתה יין וישתכר? ויש ולפי זה עלינו לומר ,שבירושלים נשא דוד את בת שבע
אומרים :מי שכל רוזני עולם משכימים לפתחו ,ישתה יין ועוד אשה אחת ,והיתר היו עשר פילגשים ,ככתוב )שם טו,
וישתכר" (23 .תוספתא שם פ"ד ,ה"ה" :ומה אם מלך טז( "ויעזוב המלך את עשר נשים פילגשים לשמור הבית"
ישראל ,שלא עסק אלא בצרכי ציבור ,נאמר בו וקרא בו כל )רדב"ז( .והראב"ד סובר ,שהפילגשים אינן בכלל הי"ח,
ימי חייו ,שאר בני אדם )שיש להם פנאי( עלֿאחתֿכמהֿ ומותר למלך להוסיף לו פילגשים נוסף על י"ח נשים
וכמה ...ומה יהושע בןֿנון שעסק בכיבוש הארץ ,ועומד הראויות לו (12 .משמע ,שעל הקידושין לחוד אינו לוקה,
לחלקה לישראל ,נאמר בו :לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, כי עיקר ההקפדה היא ש"לא יסור לבבו" )ראה להלן ה"ו(.
והגית בו יומם ולילה ,שאר בני אדם עלֿאחתֿכמהֿוכמה", ואין הסרת הלב אלא כשבעלה .דוגמא לכך ,דברי רבינו
וראה בביאורנו לעיל אות ז דברי ה'ספרי' בזה. בהל' איסורי ביאה פי"ז ה"ד ,שבין כהן גדול ,ובין כהן
15 BÏ ‰˙ȉ
»¿» ‡Ï
‡… elÙ
ƒ¬ .24ÌÈLa
ƒ»¿ ÛeËL» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï ≈¿ .Â
… ÔÎÂ הדיוט שנשא אשה מן הארבע )גרושה זונה וחללה
16 ‡Lk
»¿ ƒ „ÈÓz‡ˆƒ» dÏ
»¿∆ ÈeˆÓ» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï‡… ˙Á
‡«« ‡l∆» ואלמנה( ,ולא בעל -אינו לוקה ,משום שנאמר בהן "ולא
יחלל" -ואין חילול אלא בבעילה )לחםֿמשנה(.
17 ÏÚ« ."EÏÈÁ
∆ ≈ ÌÈLpÏ
ƒ»« Ôzz
"‡≈ƒ Ï
« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌÈLth‰
«ƒ ¿ƒ (13רשאי הוא (14 .סנהדרין כב ,א" :בוא וראה כמה
18 "eÒÈ» ‡ÏÂ
… ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,25‰Bz
» ‰„Èt˜‰
» ƒ¿ƒ Baσ ˙Ò‰
¬»« קשים גירושין ,שהרי דוד המלך התירו לו לייחד )להתייחד
19 CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ;26χOÈ
˜≈ »¿ƒ ω
«¿ Ïk» Ï≈ ‡e‰ BalL
ƒ∆ ,"BÏ¿» עם אבישג השונמית ,למרות שכבר גזרו על יחוד עם פנויה,
20 "Ïk
» :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌÚ‰»» ‡MÓ
»¿ ƒ ˙È
≈» ‰Bza
» « e˙k‰
»« B˜ac
¿ƒ ולא התירו לו לגרש" שיגרש אחת משמונהֿעשרה נשיו,
21 ."ÂÈiÁ
»« ÈÓÈ
¿≈ ויקח את אבישג לאשה ,הרי שאם רצה המלך וגירש ,מותר
לו לישא אחרת במקום זו שגירש )כסףֿמשנה(.
(24להוט ,ונתון בכל לבו (25 .סנהדרין כא ,א" :רבי
שמעון אומר :אפילו אחת ומסירה את לבו ,הרי זה לא ‡elÙ
ƒ¬ .15BzkÓ
¿«¿∆ È„k
‡≈¿ ‡l
»∆ ,ÌÈÒeÒ
ƒ Bl ‰aÈ ‚… ¿ .
∆¿« ‡Ï 1
ישאנה ,אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים ,אפילו ‡L
»¿ ÔÈOBÚL
ƒ ∆ C„k
∆∆¿ ÂÈÙÏ
»»¿ ı» ˙BȉÏ
‡¿ƒ Èet» „Á
»∆ ÒeÒ 2
כאביגיל" ,שהיתה צדקנית .מכאן אתה למד ,שבהסרת הלב .17‰˜BÏ
∆ ÛÈÒB‰
ƒ ̇ ƒ¿ .16eÒ‡» ÌÈÎÏn‰
«¿»ƒ 3
הדבר תלוי )רדב"ז( (26 .וכן אמרו ב'במדבר רבה' פי"ט,
אות יז" :ללמדך שראש הדור -כל הדור" )'קרית מלך'(. (15כדי רכבו ופרשיו להלחם באויביו (16 .סנהדרין כא,
ובעירובין מא ,א" :בתר רישא )=אחרי הראש( גופא אזיל" ב .שנאמר )דברים יז ,טז( "למען הרבות סוס" -אפילו סוס
-הולך הגוף. אחד והוא בטל -לא ירבה" .ואינו מותר שיהיה לו ,זולתי
סוס אחד ,לרכוב בו כאחד העם" )פירוש המשנה לרבינו,
‡22 28Ô˙B
» ÔÈc
ƒ» ,„Âc ƒ» ˙È≈ ÈÎÏnL
≈¿«∆ 27e‡a
¿«≈ k »¿ .Ê שם( (17 .ושם אמרו :שעובר בלאֿתעשה על כל סוס
23 ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eÊb
¿» , χOÈ
29 ≈ »¿ƒ ÈÎÏÓ
‡≈¿« Ï»¬ .Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈ„ÈÚÓe
¿ƒ ƒ וסוס ,ובוודאי אינו לוקה אלא כשלקחם לו זה אחר זה ,אבל
24 ÔÈ„ÈÚÓ
ƒ ƒ¿ ‡ÏÂ
… ¿ 31„ÈÚÓ
ƒ≈ ‡Ï„… ¿ ,30B˙B‡ ÔÈ
ƒ» ‡ÏÂ
… ¿ Ôe„È» ‡lL
∆… אם לקח הרבה ביחד -אינו לוקה אלא אחת )רדב"ז(.
25 ‰Ïwz
»»« c‰
»»« ÔÓƒ ‡BÈÂ »¿ ,32Ô‰a
∆» Òb« ÔalL
»ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÂÈÏÚ»» 18ÂÈÊ‚a
»»¿ƒ ÁÈp‰Ï
« ƒ«¿ ‰ÊÂ
»»¿ ÛÒk∆∆ Bl ‰aÈ∆¿« ‡Ï … ¿ .„ 4
26 . ˙c‰
33 »« ÏÚ« „ÒÙ‰Â
¿∆¿≈ ÔziL
≈ƒ∆ È„k‡≈¿ ‡l»∆ ,Ba ˙B‡˙‰Ï
»¿ƒ¿ B‡ Ba ˙B‡b˙‰Ïe
19 »¿ƒ¿ 5
(27לעיל הל' סנהדרין פ"ב ,ה"ה (28 .סנהדרין יט ,א: ‰aiL
∆¿«∆ ‰Ê»»¿ ÛÒk
∆∆ ÏÎÂ
»¿ .ÂÈLnLÏe
» »« ¿ ÂÈ„ÚÏÂ
»»¬«¿ ÂÈ˙BÏÈÁÏ
» ≈¿ 6
שנאמר )ירמיה כא ,יב( "בית דוד כה אמר ה' ,דינו לבקר eav‰
ƒ« ÈΈÏ
≈¿»¿ ÔÎeÓ
» ÌL » ˙BȉÏÂ
¿ƒ¿ ,'‰ ˙Èa≈ ˆB‡Ï
« ¿ 7
משפט" .ואם לא דנים אותם ,איך יוכלו לדון אחרים ,והלא eÒ‡» ÔȇÂ
≈¿ . B˙Ba‰Ï
20 ¿«¿ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ì˙BÓÁÏÓÏe
» ¬¿ƒ¿ 8
כלל הוא :קשט עצמך ,ואח"כ קשט אחרים (29 .שאינם "‡ÏÂ
… ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÂÈÊb
»»¿ ˙Èa
≈¿ 21BÓˆÚÏ
¿«¿ ˙Ba‰Ï‡¿«¿ ‡l
»∆ 9
מבית דוד (30 .שם עמ' ב (31 .נראה ,שגם מלכי בית .‰˜BÏ
∆ ‰a‰
»¿ƒ ̇ƒ¿ ."Bl ‰aÈ
«¿∆ 10
דוד אינם מעידים ,שאינם גרועים מכהן גדול ,שאינו מעיד
לשום אדם מפני כבודו ,וכמבואר לעיל הל' עדות פ"א ,ה"ג (18באוצרותיו (19 .ככתוב )דברים ח ,יג( "וכסף וזהב
)כסףֿמשנה( .והדבר מפורש במס' שבועות דף לא ,א :אין ירבה לך ...ורם לבבך" (20 .סנהדרין כא ,ב" .וכסף וזהב
שבועת העדות נוהגת אלא בראויים להעיד ,להוציא מלך. לא ירבה לו -לו אינו מרבה ,אבל מרבה הוא כדי ליתן
ומפרש רש"י :המלך אינו ראוי להעיד ,שנאמר ,שום תשים אספניא" ,ומפרש רש"י :אספניא -שכר חיילות מדי שנה
עליך מלך -שתהא אימתו עליך ,והבא להעיד צריך לעמוד בשנה ,הנכנסים והיוצאים עמו כל שנה (21 .וכן מצינו
לפני הדיין ,ודרך בזיון הוא לו .ולדעת הלחםֿמשנה בהל' שאצר לבנין ביתֿ
בדוד המלך )דברי הימיםֿא כט ,ד( ָ
עדות שם ,אם העדות מכוונת "להפריש בה מן האיסור", המקדש שלשת אלפים ככרי זהב ,ושבעת אלפי ככרי כסף
מעיד גם המלך ,שזה כבודו .וכבר קדמוהו ב'תוספות' מזוקק.
לסנהדרין יח ,ב ד"ה מעיד" (32 .ואינם נכנעים לדברי "‡Ï
« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙eÎL¿ƒ Cc∆∆ ˙BzLÏ ∆∆« .‰ 11
¿ ƒ eÒ‡» CÏn‰
תורה" ,כלשון רבינו בהל' סנהדרין שם (33 .כמו שאירע ‰Bza
» « ˜ÒBÚ≈ ‰È‰È ‡∆¿ƒ ‡l»∆ . "ÔÈÈ
22 ƒ» B˙L ¿ ÌÈÎÏnÏ
ƒ»¿« 12
לסנהדרין כשדנו את ינאי המלך ,ובאותה שעה אמרו
)סנהדרין יט ,ב( :מלך אינו דן ואין דנים אותו .וראה את
"BnÚƒ ‰˙ȉÂ
»¿»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰ÏÈle
»¿»« ÌBia« χOÈ
≈ »¿ƒ ÈΈe
≈¿»¿ 13
פרטי המעשה בביאורנו לעיל הל' סנהדרין פ"ב ,ה"ה. .23"ÂÈiÁ
»« ÈÓÈ
≈¿ Ïk» B ‡˜Â
¿»» 14
15 ÌÏBÚ‰
» » Ôw˙Ïe
≈«¿ 50B‚‰Ï
¿»¿ ˙eL¿ CÏnÏ
∆∆« LÈ≈ 49‰‚‚La
»»¿ ƒ BÏ LÈÂ
∆ ¿ . » ¿
37„Ïaƒ ƒ«
ÛÈÒa¿ »∆
‡‡l … ¬
‚‰Ï« ˙eL ¿ ∆ ∆
CÏnÏ« ¿≈
Ôȇ 6
ƒ¿ ȘÙÈ
ƒ¿« ‡Ï ‡… Ï »¬ ;B„BÎÏ ¿ƒ ÔÈËBLaƒ ¿ ˙Bk‰Ïe «¿ Ò‡Ï
∆¡ …
38 7
16 »∆ ÌBÈa¿ ÌÈa
‡51„Á ƒ« ‚B‰Â
ˆ≈ ¿ .‰ÎÈ
» ƒ¿ ‰ÚM‰M
»» «∆ ‰Ó« ÈÙk
17 ‡‰ÓÈ
» ≈ ÏÈh‰Ï
ƒ«¿ ,53ÌÈa
ƒ« ÌÈÓÈ
ƒ» 52ÌÈÈeÏz
ƒ ¿ ÔÁÈpÓe
» ƒ« ,‰ÏB˙Â
¿ ∆ . ‚40ÏÊ
≈» ‰Ê
∆ ȉ
≈¬ Șى
ƒ¿ ƒ ̇Â
ƒ¿ . 39ÔBÓÓ» 8
18 .ÌÏBÚ‰
» » ÈÚL
≈¿ ƒ „È« aLÏe
¿ «≈ (34כמו שמצינו בעמשא ,ששלחו דוד להזעיק את איש
יהודה "ויוחר מן המועד אשר יעדו" )שמואלֿב כ ,ה( ,ורצה
(46כגון שהוכחשו העדים ב"בדיקות" ולא הוכחשו יואב לדונו כמורד במלכות ,כמבואר בסנהדרין מט ,א .וכן
בחקירות )ראה לעיל הל' עדות פ"ב ,ה"אֿב( .או שלא היו מצינו שאוריה החתי נחשב כמורד במלכות ,משום שאמר
העדים רואים אותו כאחת ,אלא אחד אחר השני ,שאין לו דוד :רד לביתך ורחץ רגליך ,והוא מיאן ,ככתוב )שם יא,
הרוצח נהרג על פיהם ,כמבואר שם פ"ד ,ה"א (47 .ג"כ יא( "ויאמר אוריה אל דוד ,האדון וישראל ויהודה יושבים
אינו נהרג ,כמבואר בהל' סנהדרין פי"ב ,ה"א (48 .שאינו בסוכות ...ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות" ,ועל זה
נהרג בביתֿדין ,כמבואר בהל' עדות פ"ה ,ה"א. נתחייב מיתה ,כמבואר בקידושין מג ,א .וב'תוספות' שם
(49שאינו נהרג ,אבל חזקתו שהוא קרוב למזיד ,וראוי ד"ה :מורד במלכות (35 .כמעשה שמעי בן גרא )מלכיםֿ
להענש .ואיזהו שונא? כל שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני א ב ,לז( (36 .שם ,ח .ובשמואלֿב טז ,ב .ובירושלמי
האיבה )הל' רוצח פ"ו ,ה"י( (50 .שהרי מצינו שהרג דוד סנהדרין פ"ב ה"ג ,אמרו" :כל המקלל מלכות בית דוד,
את העמלקי )שמואלֿב א ,טו( בהודאת פיו ,וכן את בני חייב מיתה" (37 .ירושלמי שם פ"ז ,ה"א .וכך לשון
רמון )שם ד ,ט( ע"פ הודאת פיהם ,ועלֿכרחך מדין מלכות, הכתוב )מלכיםֿא ב ,ח( "ואשבע לו בה' לאמור אם אמיתך
כמבואר לעיל הל' סנהדרין פי"ח ,ה"ו .וכן מצינו בירושלמי בחרב" ,והשווה לעיל הל' סנהדרין פי"ד ה"ב ,ופי"ח ה"ו,
סנהדרין פ"ו ה"ג ,ששני עבריינים פחדו מאיש חסיד שראה ובביאורנו שם .וראה בזוהר פרשת משפטים קז ,ב,
בקלקלתם ,וחששו שמא ילך להעיד עליהם ,והמלך דוד שמקשה :וכי שמעי טיפש היה ,שדוד נשבע לו שלא ימתינו
יהרגם וכו' .ואע"פ שעד אחד הוא ,ועלֿכרחך מדין מלכות. בחרב ,מכלל שבחנית או בחצים כן ימיתנו? ומתרץ שם
והשווה הל' רוצח פ"ב ,ה"ד (51 .בניגוד לביתֿדין שאינו ע"פ דרך הנסתר (38 .ככתוב )שם יב ,יא( "אבי יסר אתכם
דן שנים ביום אחד )לעיל הל' סנהדרין פי"ד ,ה"י(. בשוטים" )'אור שמח'( .וכתב הרדב"ז ,כל זה במלך
(52בניגוד לחייבי מיתת ביתֿדין ,שאין מלינים אותם אפילו שהומלך עלֿפי נביא ,או שהסכימו עליו כל ישראל ,אבל
לילה אחד ,אלא תולה אותם סמוך לשקיעת החמה ,ומתיר אם קם איש למלוך בזרוע ובחזקה אין חייבים לשמוע אליו,
אותם מיד )שם פט"ו ,ה"ז( (53 .כמו שמצינו בשבעת בני והממרה את פיו אינו נקרא מורד במלכות (39 .להפקיע
שאול ,שהומתו ונשארו תלויים מתחילת קציר שעורים עד שעבודו של בעל הממון ולהפקירו ,ולזכות בו לעצמו.
ימות הגשמים )שמואלֿב כא ,י( ,ושאלו ביבמות עט ,א: (40כמעשה כרם נבות היזרעאלי ,שאחאב רצה להפקירו
והלא כתוב" :לא תלין נבלתו על העץ"? ותירצו :מוטב לטובתו ,והנביא קובל" :כה אמר ה' ,הרצחת וגם ירשת"
שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא, )שם כא ,יט( .והשווה הל' גזילה פ"ה ,הי"ג" :מלך שלקח
שהיו עוברים ושבים אומרים :מה עשו אלה ,פשטו ידיהם חצר או שדה של אחד מבני המדינה ,שלא בדינים שחקק,
בגרים גרורים .אמרו ,אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו. הרי זה גזלן ...כללו של דבר ...כל שיקח מאיש זה בלבד,
והרי בני שאול לא הומתו מצד דין תורה ,שאין להם משפט שלא כדת הידועה לכל ,אלא חמס את זה ,הרי זה גזל".
מות על עוון שאול אביהם ,שהמית הגבעונים ,אלא מדין
מלך הומתו ,וה"תיקון" היה להוסיף גרים )הגהות מהר"ץ ,˙BˆÓa
¿ƒ¿ ˜qÚ˙pL
≈«¿ƒ∆ ÏÈLaƒ¿ ƒ CÏn‰
∆∆« ˙Êb ≈«¿« .Ë 9
«≈¿ ÏhÓ‰
חיות( .וראה ברמב"ן לדברים כא ,כב .וב"חתם סופר" או"ח 42‰
«» Èc
≈¿ƒ eËt» ‰Ê∆ ȉ
41 ˜≈¬ ,‰l
»« ‰ÂˆÓ‡»¿ƒ¿a elÙ
ƒ¬ 10
סי' רח ,בסוף הסימן. ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
˜≈¿ . ÔÈÓ„B
44 ƒ ¿ ‰
«» Èc
≈¿ƒ , „Ú‰
43 ∆∆» È„Â
≈¿ƒ¿ 11
.45BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ ÔȇL ≈∆ ,‰ÂˆÓ
»¿ƒ ÏhÏ
≈«¿ CÏn‰
∆∆« Êb«» ̇ƒ 12
יום רביעי י"ח אלול ה'תשע"ח
(41כמו שמצינו בעמשא בן יתר ,שהלך להזעיק את אנשי
יהודה ,במצות המלך דוד "ויוחר מן המועד" )שמואלֿב כ,
(1המיסים שהמלך מטיל לצרכיו ,ולצרכי מלחמה .שלוקח ה( -אמרו חכמינו )סנהדרין מט ,א( :הלך ומצאם עוסקים
מבחורי העם הטובים שמשים לעמוד לפניו .איסור פילגש בלימוד מסכת ,ולא רצה לבטלם מלימודם .אמר :כתוב "כל
להדיוט .שכופה את המוכשרים בעם להיות שרים .לוקח איש אשר ימרה את פיך ...יומת" ,יכול אפילו לדברי תורה?
מעשר מהתבואות והבהמות .חלקו של מלך המשיח תלמודֿלומר" :רק חזק ואמץ" .ומפרש רש"י ,רק -מיעוט
בארצות שכובשים ישראל .מנת המלך בביזה שהצבא בוזז. הוא .שאם בא המלך לבטל דברי תורה -אין שומעין לו.
מגמת המלך להרים דת האמת. (44לשון (43המלך ,שהוא עבדו. (42הקב"ה.
הנק
28 ˙eL¿ BÏ Lȇ∆¿ .28„eÚȃ ÈÁ
≈¬« „Ïa
«¿ƒ 27‰iÚ‰
»ƒ¿ƒ» ‰Ó‡a
»»¿ B‡ ÂÈΈÏ
»»¿ƒ ÌÚ‰ »» ÏÚ« ÒÓ« ÔzÏ ‡∆∆« LÈ≈ ˙eL¿ .
≈ƒ CÏnÏ 1
29 »« ,BBÓ‡Ï
29˙BÁaË ¿«¿ Á˜BlL
« ≈ ∆ ÌÈL‚ÏÈt‰
ƒ ¿« ƒ« ˙BOÚϬ« ÁȉÏ
4 « ƒ¿«¿ e҇ »¿ , ÒÎÓ
3 ∆∆ BÏ ˆB˜Â
2 ≈ ¿ .˙BÓÁÏn‰
»¿ƒ« CˆÏ¿ …∆ 2
30 ÁwÈ
«ƒ ÌÎÈ˙Ba
"∆ ≈ ¿ ˙‡Â∆¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ,30˙BÁw»«¿ ˙BÙB‡Â¿ 5ÒÎn‰
∆∆« ‚iL…¿ƒ∆ ÈÓƒ ÏkL»∆ Ê‚Ï
…¿ƒ BÏ LiL∆∆ ,ÒÎn‰∆∆« ÔÓƒ 3
31 ."˙BÙ‡Ïe
… ¿ ˙BÁaËÏe
»«¿ ˙BÁwÏ¿«» "¿ƒ Ìz‡Â
6BÏ eȉz ∆«¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ,‚‰È
≈»≈ B‡ BBÓÓ» Á˜lÈ «»ƒ 4
16 "‡Ï
… ;"„BÚ ‰f‰ ∆« Cca
˙∆∆« eLÏ» ÔeÙÒ
"ƒ… ‡Ï
… :Ó‡pL
∆∆¡« ‡,19B˙È
» ≈ BÚÏ
≈ ¿ È„k≈¿ 18B˙ȇÂ
» ƒ¬« 17ÌÈÚ‰
ƒ »» ÂÈOÚÓ
«¬ » 3
18 .29eq‡‰
ƒ» ÏÏÎa
«¿ƒ ‡icÒkχÂ
»ƒ¿¿«¿∆«¿ ."ÌÏBÚ» ˙ "ÁkL
"»¿ ƒ ‡Ï
… ,20‰ta"∆« "BÎÊ» :e„ÓÏ
¿» ‰ÚeÓM‰
«¿ » 5
.B˙‡OÂ
‡»¿ƒ ¿ B˙È
» ≈ ÁkLÏ
«… ¿ ƒ eÒ‡L
»∆ ,21la
«≈ 6
(24הוא הים התיכון (25 .בכת"י תימן :הים הגדול
המערבי (26 .היא אתיופיה שבאפריקה ,וכוש הנזכרת (17שהיה הראשון (16בין הזכרים ובין הנקבות.
בתנ"ך היא בדרום ערב אצל מצרים ,וכן הכתוב אומר להתגרות בישראל בצאתם ממצרים ,ככתוב )במדבר כד ,ב(
)יחזקאל כט ,י( "ונתתי את ארץ מצרים לחרבות ...שממה, "ראשית גוים עמלק" ,ומתרגם אונקלוס" :ריש קרביא
ממגדל סונה ועד גבול כוש" ,וכן )בדברי הימיםֿב ,כא ,טז( (18ישיבתו במקום סתר, דישראל הוה עמלקאה".
"הפלשתים והערבים אשר על ידי כושים" (27 .כל השטח להתנפל על ישראל באופן פתאומי (19 .שנאתנו אליו.
מן הים ,המקביל לארץ כוש ,וכנגד המדבר ,הכל נחשב (20ע"י קריאה בפה (21 .מגילה יח ,א .וכן ב'ספרי'
מצרים .וכן אמרו )תענית י ,א( "ארץ מצרים היא ארבע פרשת כיֿתצא ,אות רצו .וב'ספר המצוות' עשה קפט,
מאות פרסה על ארבע מאות פרסה" .וראה במדרש 'שמות מסיים רבינו" :הלא תראה ,איך עשה שמואל הנביא כשבא
רבה' פרשה י אות ב" :המצריים אומרים עד כאן תחומנו, לקיים מצוה זו :שהוא זכר תחלה ,ואח"כ ציוה להרגם,
והכושים אומרים עד כאן תחומנו" וכו' (28 .ירושלמי והוא אמרו )שמואלֿא טו ,ב(" :פקדתי את אשר עשה עמלק
סוכה פ"ה ,ה"א (29 .סוכה נא ,ב .אנשי אלכסנדריא של לישראל" .וגם בעמלק אין עושים מלחמה טרם שיפתחו לו
מצרים נענשו ונהרגו ,על שעברו על מה שאמרה תורה :לא לשלום ,כמבואר לקמן פ"ו ,ה"א ,ד .ולדעת הסמ"ג )הובאו
תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ,הרי שהיא בכלל מצרים דבריו ב"הגהות מיימוניות" כאן( אין מצוה זו נוהגת עד
)כסףֿמשנה(. ימות המשיח ,לאחר כיבוש הארץ ,שנאמר" :והיה בהניח
ה' ...לך מכל אויביך ...תמחה את זכר עמלק" .אולם פרשת
19 30‰BÁÒÏ
» ¿ƒ ÌȈӌı‡Ï
ƒ«¿ƒ ∆∆¿ ÊÁÏ …¬« zÓ »À .Á מחיית עמלק הנזכרת בשמואלֿא ,טו מהווה סתירה גלויה
20 eÒ‡» ÔȇÂ
‡≈¿ ,32˙BÁ
‡≈¬ ˙Bˆ »¬ LaÎÏ¿ƒ¿ 31‡ÈËÓ˜ÙÏÂ
¿»¿« ¿«¿ƒ לדיעה זו )רדב"ז(.
21 ˙ÚaL
≈¿∆ ,33‰Ê∆ ‡ϻ ÏÚ« ÔȘBÏ
ƒ Ôȇ ≈¿ .ÌL» «ÚwzL‰Ï
‡≈«¿ ƒ¿ ‡l∆» ÈtŒÏÚ
ƒ « CÏna
∆∆¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ÔÈLBkL »¬» Ïk» . 7
ƒ ¿ ∆ ˙Bˆ‡‰
22 «ÚwzL‰Ïe
≈«¿ ƒ¿ LÈÏ≈ ≈ LÁÈ
… ¿« ̇ƒ¿ .34‡e‰ zÓ »À ‰ÒÈk‰
«¿» ƒ Œı‡k
∆∆¿ ‡È‰ƒ ȉÂ
≈¬« ,ÌÈa
ƒ« Leakƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ,ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ 8
23 Lk
«» ̇Lƒ∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ .35‰OÚÓ
∆ ¬« Ba Ôȇ≈ ,ÌL » eLkL
¿»∆ ,‡e‰Â¿ . c
22 »» ÏÎÏ
»¿ «ÚLB‰È
À ¿ LkL
«»∆ χOÈ
≈ »¿ƒ 9
24 ‡È‰L
ƒ∆ ,ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ ÈtŒÏÚ
ƒ « χOÈ≈ »¿ƒ CÏÓ‡∆∆ ÌȈӌı
∆∆ ƒ«¿ƒ .23‰Bza
» « ‰eÓ‡‰
‡» ¬» χOÈŒı
‡≈ »¿ƒ ∆∆ Ïk» Leakƒ Á
«« 10
25 B‡ ,ÌÈ„ÈÁÈ
‡ƒ ƒ¿ dÏ» eLÏ» ‡l »∆ ‰È‰Ê‰
» ƒ¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ;˙zÓ
∆∆À
26 »‰ÈOÚnL
∆ ¬«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,Ì"ekÚ« „Èa «¿ ‡È‰Âƒ¿ da» ÔkLÏ…¿ƒ ' (22ספרי' פרשת עקב ,אות נא ,שנאמר )דברים יא ,כד( "כל
27 "‰OÚÓk
≈ ¬«¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ,˙Bˆ‡‰»¬» ÏkÓ »ƒ ˙BÈ
≈ ÔÈϘϘÓ
¿ƒ»¿À המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה" ,אם ללמד על
28 .36"ÌȈÓ
‡ƒ«¿ƒ ı ∆∆ תחומי א"י ,הרי כבר נאמר )יהושע א ,ד( "מהמדבר והלבנון
הזה ...יהיה גבולכם" -אלא כל מקום שתכבשו חוץ מן
(30לשם מקח וממכר סחורות שונות (31 .סחורה ,בלשון המקומות האלו ,הרי הוא שלכם ...ומניין שמצוות נוהגות
יוונית" .עובר לסוחר" )בראשית כג ,טז( מתרגם יונתן: שם? הרי אתה דן :נאמר כאן "יהיה" ,ונאמר להלן "יהיה".
מתקבלין בכל פרקמטיא (32 .ירושלמי סנהדרין פ"י, מה להלן מצוות נוהגות שם ,אף כאן מצוות נוהגות .אבל
ה"ח (33 .אפילו אם נשתקע לבסוף (34 .שעדיין לא ארצות שכבש יחיד מישראל ,או משפחה או שבט שהלכו
נשתקע (35 .ואין לוקים על לאו שאין בו מעשה )לעיל וכבשו לעצמם מקום ,אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם,
הל' סנהדרין פי"ח ,ה"ב( .ואע"פ שמשמע מדברי רבינו "אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצוות" )כלשון רבינו
שאם נשתקע ישנו איסור עלֿכלֿפנים ,בכל זאת נשתקע בהל' תרומות פ"א ,ה"ב( .וכן אמרו )גיטין מז ,א( "כיבוש
רבינו במצרים ,כי אנוס היה על פי המלכות ,בהיותו רופא יחיד -אין שמו כיבוש"' (23 .ספרי' שם" ,מפני מה כבש
למלך ולשרים )רדב"ז( .אף הוא )הרדב"ז( מעיד ומתנצל: דוד ארם נהרים וארם צובה ,ואין מצוות נוהגות שם? אמרו,
חנק
14 .52dÙÚ
¬»» ÏÚ« ÔÈÏbÏb˙Óe
‡ƒ¿¿«¿ƒ 51‰È
» ∆»¬ ÔȘMÓe
ƒ¿«¿ ,50χOÈ
וגם אני נתיישבתי שם זמן מרובה ללמוד תורה וללמדה≈ »¿ƒ ,
15 ˙‡Â
‡∆¿ ,‰È
» ∆»¬ ˙‡∆ EÈ„Ú
"∆»¬ eˆ» Èk‡ƒ :ÓB
≈ ‡e‰ ÔÎÂ וקבעתי שם ישיבה ,וזה מותר ,ושוב באתי לירושלים .וכדאי ¿≈
16 ."eÁÈ
≈… ¿ dÙÚ
¬»» להעיר ,שרבי אשתורי הפרחי ,מעיד בספרו "כפתור ופרח"
פרק ה ,שרבינו היה חותם שמו באגרת ,ומסיים בה:
(50כשדרכה רגלם על אדמת א"י והגיעו לתחילת תחומה. "הכותב ,העובר בכל יום שלשה לאוין" .והכוונה לשלושת
(51כתובות קיב ,א" :רבי אבא היה מנשק כיפי )=סלעים( הפסוקים בם הזהירה תורה לא תשוב למצרים .מכאן,
דעכוֹ" ,והיתה תחילת תחומי א"י ,כמבואר בגיטין עו ,ב שקשה בעיניו היתה לו ישיבתו במצרים (36 .ב'תורת
כשהיו התלמידים בארץ נפרדים מחבריהם ,שחזרו לחו"ל, כהנים' פרשת אחרי ,פרשתא ח' ,אמרו" :מנין שלא היתה
היו נפטרים מהם בעכו ,כי ליוום עד שם ,ומשם ואילך אסור אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן המצריים?
היה לתלמידי א"י לצאת ,שמעכו והלאה -חוץ לארץ. תלמודֿלומר :כמעשה ארץ מצרים" וגו'.
(52כתובות שם עמ' ב .וראה במדרש תנחומא פ' שלח,
הובא ב'תוספות' שם עמ' א" :כשעלה רבי חנינא הגדול ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁÏ » ¿ χOÈŒı‡Ó
≈ »¿ƒ ∆∆≈ ˙‡ˆÏ ≈» eÒ‡» .Ë 1
‡B‡ ,39‰M
מבבל ,ביקש לידע אם נכנס לא"י ,והיה שוקל אבנים ...כיון » ƒ ‡OÏ» ƒ B‡ ,38‰Bz» „ÓÏÏ ‡… ¿ƒ ‡l»∆ ,37ÌÏBÚÏ
» ¿ 2
‡e‰ ‡ˆBÈ
שמצאן כבידות ,אמר :אין אלו אלא אבני א"י ,והיה מנשקן ≈ ÔΠ≈¿ .41ı‡Ï
∆»» ÊÁÈÂ
…¬«¿ ;Ì"ekÚ‰ «» ÔÓƒ 40ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ 3
וקרא עליהן את הפסוק הזה :כי רצו עבדיך את אבניה. ,eÒ‡» ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁa» ¿ ÔkLÏ
43 ‡… ¿ ƒ Ï»¬ ; ‰BÁÒÏ
42 » ¿ƒ 4
„È
» ƒ ‰ÂL
והשווה ירושלמי שביעית פ"ד ,ה"ז. ∆» ‰OÚpL» ¬«∆ „Ú« Ú‰» »» ÌL » ˜ÊÁ‡«» ÔkŒÌ‡Œ‡l
≈ ƒ »∆ 5
17 χOÈŒı‡a
≈ »¿ƒ ∆∆¿ ÔÎBM‰
≈ « Ïk» :53ÌÈÓÎÁ ¿» .‡È eȉLk
‡ƒ»¬ eÓ ‡»∆ ¿ 45?ÌÈeÓƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na„∆« .44ÔÈÈ
ƒ» ƒ ÈLa
≈¿ ƒ ÔÈhÁ
ƒƒ 6
18 ,È˙ÈÏÁ
ƒ ƒ» ÔÎL
≈» Ó‡È
"« … Ïe
« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÔÈÏeÁÓ » ¬ ,ÏBÊa¿ ˙Bt‰
ƒ ¿ ÂÈ˙BBÚ ‡≈« ̇ƒ Ï »¬ ,˜Èa
∆…¿ ˙Bt‰Â≈«¿ ˙BÈeˆÓ¿ ˙BÚn‰ »« 7
19 ‡Úa
«¿« da» Cω
‡«» elÙ
ƒ¬ . "ÔBÚ» ‡O
54 À¿ da» Li‰
≈ « ÌÚ‰
»» ‰ËeÙ
» ¿ ‰„‡Â
» ¿» ¿ ,kzOÈ
≈« ¿ ƒ ‰n
∆ « ‡ÏÂ
… ¿ ˙BÚÓ» ‡ˆÓÈ
» ¿ƒ ‡ÏÂ
…¿ 8
20 55da» ew‰
»« ÔÎÂ
≈¿ .‡a‰
»« ÌÏBÚ‰
» » ÈiÁÏ ∆ ,˙Bn‡« . ÁÂ
≈«¿ ‰ÎBÊ 46 «∆ Ba ‡ˆÓiL »¿ƒ∆ ÌB˜Ó» ÏÎÏ »¿ ‡ˆÈ ≈≈ ÒÈk‰ ƒ« ÔÓƒ 9
21 ,56‰tk
»»« ÁaÊÓ
«¿ƒ ,Ba ‡e‰L
∆ ÌB˜n‰»« el‡Îe ∆«¿ƒ ,˙e„ÈÒÁ
ƒ¿ ,BÏ tk˙ ƒ¬ ˙cÓ ‡«ƒ dÈ» ≈ ˙‡ˆÏ ≈» znL»À∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 10
22 ‡e‰ ˙eÚÙe
57 ‡„» ¿À¿ ."BnÚ« B˙Ó
"» ¿« tÎÂ
∆ƒ¿ :Ó‡pL
∆∆¡« ÈtÓe
≈¿ ƒ , »
47eȉ Bc‰« ≈
‚„ÈÏB¿ ≈¿
ÈL ¿ƒ
,ÔBÈÏο ¿« ȉL
ÔBÏÁÓ ≈¬∆ 11
23 „‰ÓB
∆ Bȇ ≈¿ ."˙eÓz» 58‰‡ÓË
‡„»≈¿ ‰Ó"» »¬ ÏÚ
‡« :ÓB≈ . ÌB˜nÏ
49 »« ‰ÈÏÎ
»»¿ eiÁ˙Â
¿«¿ƒ¿ , e‡ˆÈ
48 ‚„¿» ‰ÏB
ˆ» ¿ ‰ »» 12
24 ŒÏڌۇÂ
‡« «¿ ;60B˙BÓ Á «« BzËÏB˜Ï
¿« ¿ 59ÌÈiÁÓ
˜ƒ«≈ BzËÏB
«¿ (37שמפקיע עצמו מן המצוות )רשב"ם לבבאֿבתרא צא,
25 .61ÌLÏ
» ¿ ̉È˙Ó
∆ ≈≈ ÌÈÎÈÏBÓ
ƒ ƒ eȉ» ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ÈÏB„b
≈ ¿ ÔÎŒÈt
א( (38 .שהיא מצוה גדולה ,כי גדול התלמוד שמביא ≈ ƒ
26 .62˜Ècv‰
ƒ«« ÛÒBÈÂ
‡≈ ¿ eÈ
ƒ» ˜ÚiÓ
… ¬«ƒ „ÓÏe
≈ˆ‡ ¿« לידי מעשה )ע"ז יג ,א .וב'תוספות' שם ד"ה ללמוד תורה(.
ואפילו אם יש בארץ מי שילמדהו ,מותר לו לצאת ללמוד
(53כתובות קיא ,א (54 .ומפרש רש"י :אל יתרעם לומר בחו"ל" ,לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל" )גמרא שם(.
צר לי ,כי כולם נשואי עוון (55 .שמת בחוץֿלארץ ונקבר והשווה לעיל הל' אבל פ"ג ,הי"ד (39 .בגלל חשיבות
בארץ (56 .שם (57 .כשהנביא הוכיח את אמציה כהן המצוה ,שנאמר בה )ישעיה מה ,יח( "לא תהו בראה לשבת
בית אל ,וניבא עליו קשות (58 .הכוונה לחו"ל ,שהיא (40ממונו )גמרא שם(. יצרה" )'תוספות' שם(.
אדמה טמאה (59 .שחי בארץ ונפטר בה (60 .שמת (41שתהא דעתו לחזור .אבל אם אין דעתו לחזור ,אפילו
בחוץֿלארץ והעבירו ארונו לקבורה בא"י ,שסוףֿסוף מת לישא אשה אסור לו לצאת ,כמבואר בכתובות קיא ,א שלא
על אדמה טמאה )שם( (61 .שם ,ובמועד קטן כה ,א. התירו ליבם לצאת לחו"ל לישא את יבמתו ,ובודאי מפני
(62שביקשו להעביר עצמותיהם לא"י לקבורה ,למרות שלא היתה דעתו לחזור ,כי בדעתו לחזור מותר לו ,כמבואר
שמתו בחוץֿלארץ .ובירושלמי )כתובות פי"ב ,ה"ג( אמרו: בע"ז יג ,א .וכן הוכיחו ה'תוספות' שם ד"ה :ללמוד תורה
רבה ורבי אלעזר היו מטיילים ברחוב ,ראו ארונות עם מתים )כסףֿמשנה( (42 .מועד קטן יד ,א ,שהיוצא להרוויח,
באים מחוץֿלארץ ,אמר רבה :מה הועילו אלו ,אני קורא דינו כיוצא למזונות ,ובוודאי אם אין לו מה לאכול ,רשאי
עליהם )ירמיה ב ,ז( :ונחלתי שמתם לתועבה -בחייכם הוא לצאת כמבואר בסמוך )יד איתן( (43 .בקביעות ,שלא
)=שמאסתם בה ולא באתם לדור בה(; ותבואו ותטמאו את עלֿמנת לחזור (44 .בבאֿבתרא צא ,א" :אלאֿאםֿכן
ארצי – במיתתכם .אמר לו רבי אלעזר ,כיון שמגיעים עמדו סאתיים בסלע" ,וידוע שהמחיר הרגיל הוא ארבעה
לארץ ,היו נוטלים גוש עפר ומניחים על ארונם ,וכתיב: סאין בסלע )עירובין פב ,ב( ,הרי שאם הוקיר המחיר
וכפר אדמתו עמו .והעירו ב"הגהות מיימוניות" -מכאן בכפליים -הרי זה רעב חזק )כסףֿמשנה( (45 .שאם לא
סמך ,למה שנהגו להניח עפר א"י על המתים בחוץֿלארץ. עלה המחיר כפליים -אסור לו לצאת (46 .ב"ב שם עמ'
וראה מנהג זה בשו"ע יו"ד סי' שסג ,סעיף א. ב .כרבי יוחנן ,המעיד שהוא זוכר ,כשעמדו ארבע סאין
27 ÈÚa
‡ƒ¿ elÙ
ƒ¬ χOÈŒı‡a
‡„≈ »¿ƒ ∆∆¿ Ì » ¿ .È
»» e„È» ÌÏBÚÏ קמח בסלע )=בזול( והיו רבים נפוחי רעב בטבריא ,מחוסר
28 ÈÚa
ƒ¿ elÙ‡Â
ƒ¬« ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ e„È» χÂ
«¿ ,Ì"ekÚ« daL
∆»À איסר לקנות בו לחם (47 .פרנסי הדור היו (48 .שחזק
29 el‡k
ƒ¿ ,ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁÏ
» ¿ ‡ˆBi‰
≈ « ÏkL
»∆ ;χOÈ
≈ »¿ƒ daL
∆»À הרעב בארץ ,ככתוב במגילת רות א ,א (49 .בבאֿבתרא
שם ע"א.
30 ‚ÌBi‰« ÈeL
"ƒ ¿≈ Èk ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰Ê»» ‰„BÚ
» ¬ „BÚ≈
31 ‡ÌȉÏ
ƒ… ¡ „Ú… ¬ CÏ≈ Ó‡Ï
… ≈ '‰ ˙ÏÁa
«¬«¿ ÁtzÒ‰Ó
≈«≈«¿ƒ ‡Œı
∆∆ ÈÓeÁz
≈ ¿ ÏÚ« ÔȘMÓ
ƒ¿«¿ eȉ» ÌÈÓÎÁ‰ ≈ ¿ .È
ƒ»¬« ÈÏB„b 13
טנק
(2שהיא בשאר האומות ,כדי להרחיב גבול ישראל. ‡„˙Ó
"« ¿« χÂ
‡∆¿ :ÓB
≈ ‡e‰ ˙BiÚÙe
‡À» ¿À¿ .63"ÌÈÁ
¬≈ƒ 1
(3שהיא בשבעה עממים ומלחמת עמלק ,כמבואר לעיל ı‡‰Ó
∆»»≈ ˙‡ˆÏ≈» eÒ‡L
»∆ ÌLk
≈ ¿ ."e‡È
…» ‡Ï… χOÈ
≈ »¿ƒ 2
פ"ה ,ה"א (4 .וכל עיר במשמע ,אפילו עיר של שבעה ‡LÏ
»¿ ƒ ÏaÓ
∆»ƒ ˙‡ˆÏ≈» eÒ‡» Ck» ,ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁÏ
¿ » 3
עממים ,וכן מצינו במשה רבינו שקרא לשלום לסיחון מלך
האמורי ,שהוא משבעת העמים )ראה דברים ב ,כו( ,ובוודאי
. "eȉÈ
64 ¿ƒ ‰nLÂ
»» ¿ e‡eÈ
"» ‰Ïa
»∆» :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙Bˆ‡‰
»¬» 4
לא עבר משה על ה'לאֿתעשה' -לא תחיה כל נשמה (63כתובות קי ,ב .והברייתא מסיימת שם" :וכי מי אמר לו
)רמב"ן לדברים כ ,א( .וב'מדרש רבה' דברים פ"ה ,אות יג: לדוד ,לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך :כל הדר
"חייך שאני מקיים גזירתך ,כל מלחמה שיהו הולכים ,לא בחו"ל ,כאילו עובד ע"ז" .וראה ב'תורת כהנים' פרשת בהר,
יהו פותחים אלא בשלום" (5 .אבל רש"י לתורה שם, פרשתא ה ,ה"ד" :כל היוצא לחו"ל -כאילו עובד ע"ז".
מפרש שכל הכתוב אינו מדבר אלא במלחמת רשות ,וראה (64שם קיא ,א .ושם קי ,ב אמרו :כל העולה מבבל לא"י
בפירוש רבי אליהו מזרחי שם (6 .והן מנויות לקמן פ"ט, -עובר בעשה ,שנאמר :בבלה יובאו ושמה יהיו ,עד יום
ה"א (7 .ולדעת הראב"ד ,אין קבלת שבע מצוות מעכבת פקדי אותם נאום ה' .ולדעת הכסףֿמשנה ,כוונת רבינו
במלחמת הרשות ,ואפילו לא קיבלו המצוות -אין הורגים ל"שאר ארצות" -אפילו לא"י .ורש"י שם קיא ,א מפרש:
מהם נשמה ,ומשלימים עמהם ,שהרי בערים רחוקות הם אסור לצאת מבבל ,לפי שיש שם ישיבות המרביצות תורה
יושבים ,ולא יחטיאו אותנו .מהֿשאיןֿכן במלחמת מצוה תמיד ,ואינו מזכיר את הפסוק" :בבלה יובאו" ,כי פסוק זה
המכוונת כלפי העמים שבא"י ,קבלת מצוות מעכבת בהם, אינו מדבר אלא בכלי המקדש ולא באנשים ,וכדיחוי הגמרא
ואם לא יקבלו מחרימים אותם ,שלא יחטיאו אותנו .וראה שם ,בטעמו של רבי זירא ,שהיה משתדל לעלות מבבל
בסמוך אות יב' (8 .ספרי' שופטים ,אות ר (9 .ושיוכל לא"י ,בניגוד לדעתו של רב יהודה האוסר עליה זו מהפסוק
כל ישראל ליקח מהם לחטוב עציו ולשאוב מימיו ,ונותן לו הנ"ל .ולפי זה ,בזמן שיש ישיבות בא"י ,מותר לעלות אליה
שכרו הראוי )רמב"ן לדברים כ ,יא( (10 .חומות ירושלים, אפילו מבבל.
כמפורש בכתוב הבא.
26 B‡ ÌBÓÓ
» » ȈÁ
ƒ¬ ÁwiL
«ƒ∆ ̉nÚ
∆»ƒ ˙B˙‰Ï
¿«¿ CÏnÏ ≈¿ .
∆∆« LÈ (1שאין עושים שום מלחמה בעולם ,עד שיקראו לשלום
27 ÁÈpÈÂ
« ƒ«¿ ÔÈÏËÏhÓ‰
ƒ¿¿«¿« B‡ ,ÔÈÏËÏhÓ‰
ƒ¿¿«¿« Ïk» ÁÈpÈÂ
« ƒ«¿ ˙BÚ˜w‰
««¿» תחילה .שלושה כתבים ששלח יהושע לשבעת העמים עד
28 .‰˙iM
∆¿«∆ ‰Ó« ÈÙk
ƒ¿ ,11˙BÚ˜w‰
««¿» שלא נכנס לארץ .דין עמון ומואב בקריאת שלום .איסור
קציצת אילן מאכל ,והשחתת כל דבר ערך שהוא .דברים
(11זהו הפירוש של "חצי ממונם". שפטרום חכמים במחנה צבא ,ומצוות מיוחדות לצבא,
29 eÓÈÏL‰L
‡ƒ¿ ƒ∆ Á
«« ̉Ï
∆» fÎÏe
≈«¿ Ì˙Èa
» ƒ¿ƒ wLÏ ‚»¿ .
≈« ¿ e҇ כמחנה קדוש.
30 .12˙BˆÓ
¿ƒ ÚL
«∆ eÏa˜Â
¿¿ƒ ÔȇBwL
ƒ ¿ ∆ „Ú« ÌÏBÚa
‡„» » Ì »» ÌÚƒ ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ ÔÈOBÚ ƒ Ôȇ≈ .‡ 5
(12 ˙ÓÁÏÓשהרי קראו להם לשלום ,והבטיחום שלא יהרגום ,ואם ∆∆¿ƒ „Á‡Â »∆¿ , ˙eL‰
2 ¿» ˙ÓÁÏÓ
‡∆∆¿ƒ „Á »∆ ,ÌBÏL » BÏ 6
,‰ÈÏÚימעלו בהבטחתם ,יש בזה חילול השם )ראה בסמוך סוף » ∆» ÌÁl‰Ï
˙˜≈»ƒ¿ 4ÈÚƒ χ∆
"«¿ƒ Èkƒ :Ó‡pL«¡∆∆ ,3‰ÂˆÓ
»¿ƒ 7
ÚLה"ה( ,ומה גם שהתורה לא התירה לנו דמם ,נמצא ההורגם «∆ eÏa˜Â
¿ƒ¿ eÓÈÏL‰
ƒ¿ ƒ ̇ƒ . "ÌBÏLÏ
5 ‡» ¿ ‰ÈÏ
» ∆≈ »˙‡˜Â
»»¿ 8
הוא שופך דמים ורוצח.
Ô‰Ó
∆≈ ÔÈ‚B‰
ƒ¿ Ôȇ≈ 6Ô‰ÈÏÚ∆ ≈¬ Á «… È
≈¿ eeˈpL
«¿ƒ∆ ˙BˆÓ ¿ƒ 9
31 ÚL
˜«∆ eÏa¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ eÓÈÏL‰L
ƒ¿ ƒ∆ B‡ ,eÓÈÏL‰ƒ¿ ƒ ‡Ï… ̇ƒ¿ .„ ÒÓÏ
"«» EÏ¿ eȉÈ
¿ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÒÓÏ «» Ô‰≈ ȉÂ≈¬« , ‰ÓL
7 »»¿ 10
32 ÌÈÎf‰
ƒ»¿« Ïk» ÔÈ‚B‰Â
ƒ¿ ¿ ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ ̉nÚ ∆»ƒ ÔÈOBÚ
ƒ ˙BˆÓ ¿ƒ B‡ ,˙e„Ú‰
˜¿«» eÏa
¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ Òn‰
«« Ì‰È ˜∆ ≈ÏÚ¬ eÏa
¿ƒ ."Ee„Ú»¬« 11
33 ÔÈ‚B‰
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ .ÌtËÂ
»«¿ ÌBÓÓ
» » Ïk» ÔÈÊÊBe
ƒ¿ ,13ÌÈÏB„b‰ƒ ¿« ,Ì‰Ï ∆» ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ Òn‰ ˜«« eÏa¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ˙e„Ú‰
¿«» eÏawL
¿ƒ∆ 12
34 ÛË« ‰Ê∆ 14"Ûh‰Â
"««¿ ÌÈLp‰
ƒ»« :Ó‡pL˜«¡∆∆ ,ÔË» » ‡ÏÂ
‡… ¿ ‰M
» ƒ eȉiL
¿ƒ∆ ,‡e‰ eÏa˜iL
¿«¿∆ ˙e„Ú‰Â
¿«»¿ .8̉ÈL∆ ≈¿ eÏa˜iL
¿«¿∆ „Ú« 13
35 ˙ÓÁÏÓa
‡∆∆¿ƒ¿ ?ÌÈeÓ
15 ƒ ¬ ÌÈcƒ»¿ ‰na ∆« .ÌÈÎʃ»¿ ÏL ∆ ,χOÈa
≈ »¿ƒ¿ L‡ … eÓÈȃ» ‡ÏÂ
… ¿ ,‰hÓÏ
»«¿ ÌÈÏÙLeƒ»¿ ÌÈÊ ƒ¿ƒ 14
36 ÔÈÓÓÚ
ƒ»¬ ‰ÚL‡»¿ƒ Ï »¬ ,˙Bn‡‰À» ‡L»¿ ÌÚƒ ‡e‰L ∆ ˙eL‰¿» χOÈ
≈ »¿ƒ ÏÚ« epÓ˙È
«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ .9Ì„È
»» ˙Áz
«« ÌÈLeÎ
ƒ ¿ eȉȇ¿ƒ ‡l»∆ 15
37 ,‰ÓL
»»¿ Ì‰Ó ∆≈ ÔÈÁÈpÓ
ƒ ƒ« Ôȇ≈ eÓÈÏL‰ƒ¿ ƒ ‡lL ≈»¬« ÌÈÎeÓ
… ∆ ˜ÏÓÚ ƒ» eȉiL¿ƒ∆ eÏa˜iL
¿«¿∆ Òn‰Â««¿ .ÌÏBÚaL
» »∆ c »» ÌeLÏ¿ 16
38 ...ÌÈnÚ‰
ƒ«» ÈÚÓ
≈»≈ ˜« .'B‚¿ ÏÎÏ
»¿ ‰OÚz
"∆ ¬« Ôk
≈ :Ó‡pL
∆∆¡« 10˙BÓBÁ‰« ÔÈa
«¿ƒ ÔB‚k¿ ,ÌBÓÓe
» » ÌÙe‚a » ¿ CÏn‰∆∆« ˙„BÚÏ
« ¬« 17
39 :˜ÏÓ
‡≈»¬Úa« ÓB
≈ ‡e‰ ÔΠ≈¿ ,"‰ÓL˙»»¿ Ïk» ‰iÁ∆«¿ ‡Ï … ,B ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ CÏn‰‡∆∆« ÔBÓ ¿« ÔÈe
«¿ƒ ˙B„eˆn‰ ¿« ˜ÊÁÂ∆… ¿ 18
40 ‡‡l
»∆ a„Ó
≈«¿ BȇL ≈∆ ÔÈpÓe
ƒ«ƒ . "˜ÏÓÚ
16 ≈»¬ ÎÊ"∆≈ ˙‡∆ ‰ÁÓz
∆¿ƒ ‰ÓÏL
…… ¿ CÏn‰∆∆« ‰ÏÚ‰
‡»¡∆ L∆ ¬ Òn‰„«« "«¿ ‰ÊÂ
∆¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ 19
41 ‡L
∆ ¬ ÈÚƒ ‰˙ȉ
"»¿» ‡Ï… :Ó‡pL
«¡∆∆ ?eÓÈÏL‰ ƒ¿ ƒ ‡lL
… ∆ el‡a
≈¿ ˙ÓBÁ
« ˙‡Â ≈¿ ‡Bln‰
ƒ« ˙‡Â∆¿ B˙Èa≈ ˙‡Â∆¿ '‰ ˙Èa≈ ˙‡∆ ˙BÏ ¿ƒ 20
42 ‚,ÔBÚ
¿ƒ ÈLÈ
≈¿ ÈeÁ‰ƒƒ« ÈzÏa
ƒ¿ƒ χOÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ χ∆ ‰ÓÈÏL‰
‡» ƒ¿ ƒ eȉ» L∆ ¬ ˙BkÒn‰
¿¿ƒ« ÈÚ ≈» Ïk» ˙‡Â ≈¿ ...ÌÈÏLeÈ
ƒ»» ¿ 21
43 ˜fÁÏ
≈«¿ ‰˙ȉ»¿» '‰ ˙‡Ó ≈≈ Èkƒ .‰ÓÁÏn
»»¿ƒ« eÁ˜Ï ¿» Ïk‰
… « ˙‡∆ ÌÏÚiÂ
≈¬«« ...ÈÓ‡‰
ƒ… ¡» ÔÓƒ ˙Bp‰
» « ÌÚ‰ »» Ïk» ...‰ÓÏLÏ
…… ¿ ƒ 22
44 ÔÚÓÏ
««¿ χOÈ≈ »¿ƒ ˙‡∆ ‰ÓÁÏn‰»»¿ƒ« ˙‡˜Ï «¿ƒ ÌaÏ »ƒ ˙‡∆ ‡Ï… χOÈ
≈ »¿ƒ ÈaÓe
≈¿ƒ .‰f‰ ∆« ÌBi‰« „Ú« „Ú ≈… ÒÓÏ
«¿ ‰ÓÏL
…… ¿ 23
45 ‡ÏÂ
… ¿ ÌBÏLÏ » ¿ Ì‰Ï ∆» eÁÏML
¿» ∆ ,ÏÏkÓ»¿ƒ ;"ÌÓÈÁ‰» ƒ¬« ÂÈ„ÚÂ
»»¬« ‰ÓÁÏn‰
‡»»¿ƒ« ÈL≈¿« ̉≈ Èkƒ ,„Ú ∆» ‰ÓÏL
…… ¿ Ô˙«» 24
46 ˜. eÏa
17 ¿ƒ ."ÂÈLÙe
» »» Baοƒ ÈOÂ
≈» ¿ ÂÈLÈÏLÂ
» ƒ» ¿ ÂÈO¿ »» 25
סק
מן העמים שאין בדעתם לבוא עליהם כלל ,ואינם חייבים (13סובר רבינו ,שאפילו שאר האומות ,תושבי הערים
לקבל עליהם עבדות ומסים )רמב"ן לדברים כ ,יא(. הרחוקות מגבול ישראל ,מוכרחות לקבל שבע מצוות בני
(27שיאמרו הגויים ,שהנשיאים חללו שבועתם ,ולא ידעו נח ,שהרי אנו באים לכבוש אותן ולדור בארצותיהן ,ואם
כי השבועה לא חלה עליהם כלל ,שבטעות היתה )גיטין מו, ישארו בכפירתן יחטיאו אותנו ,וכבר הבאנו לעיל אות ו
א( .והראב"ד סובר ,כל שלא השלימו טרם שעברו ישראל דעת הראב"ד בזה (14 .וסיום הכתוב"... :והבהמה וכל
את הירדן ,שוב אין ההשלמה מועילה להם ,ולפיכך אשר יהיה בעיר ...תבוז לך" (15 .שמשאירים הנשים
מוכרחים היו הגבעונים להערים שמארץ רחוקה הם .אולם, והטף (16 .ופירשו בבבאֿבתרא כא ,ב "זכר עמלק" ,שלא
מתוך שאמרו )ע"ז כד ,ב( ארוונה היבוסי גר תושב היה, ישאר לו זכרון ואפילו הנקבות נהרגות ,והכתוב אומר
שקיבל שבע מצוות ,וקיבלו דוד ,נראה כדעת רבינו ,שכל )שמואלֿא טו ,ג( "לך והכית את עמלק ...והמתה מאיש עד
מי שמשלים -מקבלים אותו )'קרית מלך'( .וראה אשה ,מעולל ועד יונק ,משור ועד שה" וגו' .ובמכילתא פ'
ב'תוספות' גיטין שם ,ד"ה כיון דאמרו .ועדיין יש להעיר בשלח ,דרשו" :כי יד על כס יֿה -נשבע המקום בכסא
מדברי עזרא הסופר )עזרא ט ,יב( בקשר להתערבות זרע כבוד שלו ,אם מניח אני נין ונכד לעמלק ,תחת כל השמים
קודש בעמי הארצות :הכנעני ,החתי וגו' )כמפורש שם ,ב(: -שלא יהו אומרים גמל זה של עמלק ,רחל זו של עמלק".
"ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ...ולא תדרשו שלומם (17ומכאן ,שאם קיבלו -היו משלימים עמהם .וכן אמרו
וטובתם עד עולם" ,הרי שעם כניסתם לארץ ,נאסרו להשלים )סוטה לה ,ב( "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל
עמהם )'אור שמח'(. תועבותם -הא למדת ,שאם היו חוזרים בתשובה היו
מקבלים אותם" .אולם רש"י שם מפרש ,שאין זה אלא
14 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌBÏLÏ » ¿ ̉Ï
∆» ÌÈÁÏBL » ÔBnÚ« .Â
ƒ¿ Ôȇ≈ ,‡BÓe לשבע אומות היושבות בחוץֿלארץ ,אבל ביושבות בתוך
15 ‡eÓ
¿» ."EÈÓÈ∆» Ïk» ,Ì˙BËÂ
»» ¿ ÌÓBÏL
˙„» ¿ L "¿ƒ ‡Ï… הארץ -אין מקבלים ,שמחמת יראה הן עושות .וכבר דחה
16 ,"ÌBÏLÏ
‡» ¿ »‰ÈÏ
"∆≈ »˙‡˜Â
»»¿ ,Ó‡pL
«¡∆∆ ÈÙÏ ƒ¿ : ÌÈÓÎÁ
28 ¬»ƒ הרמב"ן )דברים כ ,י( דיעה זו ,שהרי הכתוב מדבר בערי
17 ˙„L"¿ƒ ‡Ï
… :ÓBÏ« „eÓÏz ¿« ?Ôk≈ ‡BÓe
»» ÔBnÚ« ÏBÎÈ העמים האלה ,אשר ה' נותן לך נחלה ,ומדגיש :למען אשר
18 LÈ
"≈≈ EnÚ
¿ƒ :Ó‡pL «¡∆∆ ÈÙÏ ƒ¿ .29"Ì˙BËÂ
»» ¿ ÌÓBÏL¿ » לא ילמדו אתכם ,ומכאן שאם עשו תשובה -אין נהרגין,
19 ‡BÓe
» ÔBnÚ« ÏBÎÈ» ,"epBz ∆ ‡Ï … ,BÏ Bha« ...Ea˜a
¿¿¿ƒ כדרשת ה'ספרי' שם ,אות רב.
20 ÔȇL
≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
"ƒ « «¿ ."Ì˙BË»» ¿ :ÓBÏ « „eÓÏz ≈¿« ?Ôk
21 ,‰lÁz
»ƒ¿ ÌÓˆÚÓ
»¿«≈ eÓÈÏL‰ ƒ¿ ƒ ̇ƒ ÌÓBÏLa
» ¿ ƒ ÌÈχBL
¬ƒ ÒÎ
«¿ƒ ‡lL… ∆ „Ú« 18«ÚLB‰È
À ¿ ÁÏL «» ÌÈ˙΃»¿ ‰LÏL» ¿ .‰ 1
22 ‡.30Ô˙B
» ÔÈÏa˜Ó
¿«¿ƒ ,ÁÏ
«… ¿ ƒ ‰ˆBL
∆ ∆ ÈÓ
ƒ ̉Ï
∆ » ÁÏL
« » ÔBL‡‰ƒ » :ı‡Ï
∆»» 2
.ÌÈÏLÈ
ƒ¿« ,ÌÈÏL‰Ï
ƒ¿ «¿ ‰ˆBL
∆ ∆ ÈÓƒ :ÁÏLÂ «» ¿ ÊÁÂ
19 «»¿ .ÁÈ
«¿ƒ 3
' (28 .‰OÚÈספרי' כיֿתצא ,אות רנא (29 .והעיר הרדב"ז :כבר∆ ¬« ,‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ ˙BOÚÏ ¬« ‰ˆBL
∆ ∆ ÈÓƒ :ÁÏLÂ «» ¿ ÊÁÂ
«»¿ 4
ÈÙÏבא סנחריב ובלבל את העולם .כלומר ,שאין אנו יודעים ‚ƒ¿ 20?ÔBÚ ¿ƒ ÈLBÈ
≈¿ eÓÈÚ‰ ƒ¡∆ ‰Ó» ÈtÓ‡≈¿ƒ ,ÔkŒÌ
≈ ƒ 5
ËtLÓכיום ,מי הם עמונים ומואבים ,וכל גוי הפורש ,מרוב «¿ ƒ eÚ„È ¿» ‡ÏÂ
˜… ¿ ,eÏa¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ 21ÏÏÎa
»¿ƒ ̉Ï∆» ÁÏML
«» ∆ 6
האומות הוא פורש ,כמבואר בידים פ"ד ,מ"ד .והשווה הל'
איסורי ביאה פי"ב ,הכ"ה (30 .שלא אסר הכתוב אלא
. ÌBÏLÏ
22 » ¿ Ì‰Ï ∆» ÔÈÁ˙Bt
ƒ¿ Ôȇ≈ eML ∆ en„ ƒ¿ ,χOÈ
≈ »¿ƒ 7
דרישתנו לשלומם ,ולא היענותנו לקריאתם .וכתוב ב"הגהות Ì˙Bk‰Ï
» « ¿ Èe‡L
»∆ e‡Â
»¿ ÌȇÈOpÏ
ƒ ƒ ¿« c‰
» »« ˜‰L
» » ‰nÏÂ
»»¿ 8
̉Ïמיימוניות" :אינו אסור אלא לדרוש בשלומם ,אבל תשלומי∆» e˙kL¿»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ?‰ÚeM‰
24 » ¿ « ÈÏeÏ
23 ≈ Á ∆∆ ÈÙÏ
ƒ¿ 9
?"˙Èaשלום מותר ,כגון אם עשו עמך חסד ,מותר לפקדם לשלום, ƒ¿ ̉Ï˙∆» ˙Î
"… ¿ƒ ‡Ï ‡… :ÓB ≈ ‡e‰ ȉ ≈¬« .25˙Èa
ƒ¿ 10
˙eÚËeשנאמר )שמואלֿב י ,א( וימת מלך בני עמון ,וימלוך חנון
»¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ ,ÌÈ„Úƒ»¬ ÒÓÏ «» eȉiL
„¿ƒ∆ ÌÈ
» ƒ ‰È‰‡»» ‡l
»∆ 11
ÈÏeÏבנו ...ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון ...כאשר עשה אביו
≈ ,ÌeÚˉL ¿ƒ∆ ÏÚ« e‚‰iL¿»≈∆ ‰È‰»» ÔÈ„a
ƒ¿ , ̉Ï
26 ∆» eÚaL
¿¿ƒ 12
עמדי חסד וישלח דוד לנחמו" .ובכסףֿמשנה העיר, .27ÌM‰≈ « ÏelÁƒ 13
שבמדרש משמע ,שלא עשה דוד כהוגן בזה ,כוונתו למדרש
תנחומא פרשת פינחס אות ג" ,אתה מוצא במי שבא עליהם (18ירושלמי שביעית פ"ו ,ה"א (19 .לא שחיכה במכתב
במדת רחמים ,לסוף בא לידי בזיון ומלחמות ...זה דוד... השני ,עד שיקבל תשובה למכתבו הראשון ,אלא בבת אחת
אמר לו הקב"ה :אתה תעבור על דברי ,שאני כתבתי לא שלח שלשה כתבים בהם שלש הצעות ,וכן נראה מלשון
תדרוש שלומם ...אל תהי צדיק הרבה ,שלא יהא אדם הירושלמי שם )רדב"ז( .ושם אמרו :גרגשי פינה והלך לו
מוותר על התורה ...ולבסוף בא לידי בזיון ,ויקח חנון את לאפריקה (20 .לשקר ולומר :מארץ רחוקה באו עבדיך
עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם )שמואלֿב י ,ד( ,ואח"כ לידי וגו' )יהושע ט ,ט( ,והלא יכולים היו להצהיר על רצונם
מלחמה עם ארם נהרים" וכו' .וב'אור שמח' מתרץ ,שאם להשלים וינצלו? (21 .לכל ערי כנען בצורה כוללת.
משלם חסד עם מטיבו עצמו -זה מותר ,ודוד עשה חסד (22שחשבו הואיל ולא נענו בפעם הראשונה עם קבלת
עם בנו ,וזה אסור. הפניה הכללית ,שוב לא יקבל אח"כ שום קיבוץ מהם
)כסףֿמשנה( (23 .כמו :לולא (24 .שנשבעו להם נשיאי
23 ‡d˙B
» ÔÈÙÈwÓ
ƒ ƒ« Ôȇ≈ ,dOÙ˙Ï ƒ»∆ ¿ .Ê
» ¿»¿ ÈÚƒ ÏÚ« ÔÈvLk העדה ,ככתוב )שם ,טו( ,והלא אפילו לא נשבעו להם ,אסור
24 ÔÈÁÈpÓe
ƒ ƒ« ;‰È˙BÁe
∆» LÏMÓ
‡» ƒ ‡l
»∆ ,‰È˙BÁe
∆» Úa‡Ó
≈«¿« להכותם מאחר שהשלימו?! (25שיהיו שווי זכויות
25 ,BLÙ
¿« ÏÚ« ËÏn‰Ï
≈»ƒ¿ ‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ ÈÓƒ ÏÎÏe
»¿ ÁBaÏ
»« ≈ « ÌB˜Ó כאזרחים חפשיים (26 .שחשבו ,שהם מארץ רחוקה מאד,
אסק
17 ÌÈÏk
ƒ≈ aLÓ‰
‡≈« ¿« Ïk» ‡l
»∆ ,„Ïa
»¿ƒ ˙BÏȇ‰ ˆ… ¿ .È ˙‡∆ '‰ ‰e
» ƒ» ‡Ï »ƒ L‡k
∆ ¬« ÔÈ„Ó
"»¿ƒ ÏÚ« e‡aˆiÂ
¿¿ƒ« :Ó‡pL
∆∆¡« 1
18 „a‡Óe
≈«¿ ÔÈÚÓ
45 »¿« Ì˙BÒÂ
≈ ¿ ÔÈa
»¿ƒ ÒB‰Â
≈ ¿ ÌÈ„‚a
44 ƒ»¿ «ÚB˜Â
¿ ≈ ˆ.e‰e
»ƒ CÎaL
»¿∆ e„ÓÏ
31 ¿» ‰ÚeÓM‰
» ¿ « ÈtÓ
ƒƒ "‰LÓ∆ 2
19 ˙,"˙ÈÁL
ƒ¿ « ‡Ï"a
… ¿ BÚ
≈ 46‰˙ÁL‰
»»¿ « Cc∆∆ ˙BÏ·Ó
' (31ספרי' פרשת מטות ,אות קנז .וכתב הרדב"ז ,מסתבר»¬« ,
20 .47̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ ˙e„ÓŒ˙kÓ
‡¿« «« ‡l»∆ ‰˜BÏ
∆ BȇÂ
¿≈ שזה רק במלחמת הרשות ,ובשאר האומות ,דוגמת מדין,
(44כמו שאמרו )שבת קה ,ב( "המקרע בגדיו בחמתו שלומד ממנה .וכל זה מדרכי התורה אשר כל נתיבותיה
והמשבר כליו בחמתו ...יהא בעיניך כעובד ע"ז .ושם קכט, שלום .וכן גם דעת ה'חינוך' מצוה תקכז ,שבמלחמת ז'
א :רב יהודה -בקעו בשבילו שולחןֿארז ,להסיק בעציו עממים מקיפים אותה מכל צד .אולם ה'מנחת חינוך' שם
ולחממו ביום הקזתו ,ושאלו :והלא עבר משום בל תשחית? סובר ,שדעת רבינו שגם במלחמת מצוה אין מקיפים אותה
וכשרב הונא קרע בגדי משי לעיני בנו ,לראות אם יתרגז אלא משלש רוחותיה ,שהרי מלחמת מדין היתה על פי צו
ויתחצף ,שאלו בגמרא )קידושין לב ,א( :והלא עבר משום ה' ,והרי זו כמלחמת מצוה .ומה שהחיו בה את הטף )ראה
בל תשחית (45 .ב'מדרש רבה' פרשת פינחס אות ו ,שאלו שם ,יח( ,אינה אלא גזירת הכתוב .וראה דעת הרמב"ן
בקשר לכתוב )מלכיםֿב ג ,יט(" :וכל מעיני מים תסתומו", בהשגותיו על 'ספר המצוות' לרבינו ,שמונה דין זה בתור
והלא התורה אמרה לא תשחית ,ואתה אומר כן? ותירצו, מצותֿעשה בפני עצמה )שם מצוה ה( ,וגם לדעתו ,מצוה
שבמלחמת מואב מותר ,שהכתוב מזהיר עליהם :לא תדרוש זו אינה אלא במלחמת הרשות .והוא מנמק :שיש בזה
שלומם וטובתם (46 .ראה שבת קמ ,ב (47 .שאינה תיקון ,שנפתח להם פתח שיברחו ,ולא יתחזקו לקראתנו.
ÔȇÂ
שלשים ותשע מכות ,אלא כפי ראות עיני הדיין .ודוקא כל≈¿ 32‰È„nÏ
» ƒ¿« ıeÁL∆ Ï·Ӈ»¬« ÈÏÈ ƒ¿ Ôȇ≈ .Á 3
˜≈» ƒ ÔȈˆB
אלה ,שאזהרתם משום :לא תשחית ,סובר רבינו ,שאינו לאו
:Ó‡pL
«¡∆∆ ,eLiL
¿ƒ∆ È„k≈¿ ÌÈn‰
‡ƒ«« ˙n
33 «« ̉Ó
∆≈ ÔÈÚBÓ
ƒ¿ 4
גמור אלא איסור ישנו בדבר ,אבל הקוצץ אילן מאכל דרך
‡ÏÂ
… ¿ .‰˜BÏ
∆ ıˆBw‰
≈ « ÏÎÂ »¿ ;34"dˆÚ
˙»≈ ˙‡∆ ˙ÈÁL
"ƒ¿ « ‡Ï
… 5
השחתה ,אזהרתו משום "ואותו לא תכרות" ,ולוקה מכות
‡ÔÏÈ
« ƒ ıˆBw‰
≈ « Ïk» ÌB˜Ó» ÏÎa ‡»¿ ‡l »∆ ,„Ïa
»¿ƒ BˆÓ
»¿ 6
של תורה ,כמבואר במכות כב ,א )רדב"ז(.
˜B˙B‡ ÔȈˆB
‡ƒ¿ Ï »¬ ; ‰˜BÏ
35 ∆ ‰˙ÁL‰ »»¿ « Cc
∆∆ Ï·Ó
»¬« 7
21 ˜„Ì
∆… ÌÈÓÈ
ƒ» ‰LÏL
» ¿ Ì"ekÚ« ÏL ∆ ˙BÈÚ ƒ» .‡È ˜ÈfnL
ˆ»¬ ÏÚ« ÔÈ ƒ«∆ ÈtÓ
‡≈¿ƒ B‡ ,36ÌÈÁ‡ƒ≈¬ ˙BÏÈ
» ƒ ˜ÈfÓ
ƒ« ‰È‰
»» ̇ƒ 8
22 ,ÌBÈ» ÌBÈ ÏÎa
»¿ ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ ̉nÚ∆»ƒ ÔÈOBÚÂ
ƒ ¿ ,48˙aM‰
‡»« « ‰Ò
»¿» ‡Ï
… .38ÌȘÈ
ƒ»¿ ÂÈÓcL
» »∆ ÈtÓ
‡≈¿ƒ B‡ ,37ÌÈÁ
ƒ≈¬ ‰„Oa
≈¿ ƒ 9
23 elÙ‡Â
ƒ¬« "dz„
"»¿ƒ „Ú
« :Ó‡pL«¡∆∆ , ˙aLa
49 »« ¿ elÙ‡Â
«¬ƒ .‰˙ÁL‰
„»»¿ « C ‡∆∆ ‡l
»∆ ‰Bz» 10
24 .51˙eL¿ ˙ÓÁÏÓ
∆∆¿ƒ ÔÈa≈ ,‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙ÓÁÏÓ
∆∆¿ƒ ÔÈa≈ ;50˙aLa
¿ «»
(32כשצרים על עיר להלחם עליה" ,כדי להציק לאנשיה
(48אבל פחות משלשה ימים קודם השבת ,אין מתחילים ולהכאיב לבם" )'ספר המצוות' ל"ת נז( (33 .תעלה.
במצור ,כדברי רבינו בהל' שבת פ"ל ,הי"ג" :כדי שתתיישב " (34בכל דבר" )'ספרי' שופטים ,אות כג( (35 .מכות כב,
דעת אנשי המלחמה עליהם ,ולא יהיו מבוהלים וטרודים א .ואזהרתו" :כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות".
בשבת" (49 .אחרי שהתחילו במצור לפני השבת ,אין (36אפילו בשלו )ב"ק צב ,א( (37 .כמו ששנינו )בבאֿ
מפסיקים המלחמה בשבת (50 .שבת יט ,א ,אל תרפה בתרא כו ,א( "לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו,
ממנה עד שתכבשנה .והשווה הל' שבת פ"ב ,הכ"ה" :שלא אלאֿאםֿכן הרחיק ממנו ארבע אמות" ,שכשיחרוש
כבש יהושע יריחו אלא בשבת" (51 .שאפילו במלחמת אילנותיו לא יצטרך להכניס מחרשתו לתוך של חבירו .ושם
רשות אין מפסיקים בשבת ,וכמבואר ב'ספרי' שופטים אות כה ,ב שנינו" :מרחיקים את האילן מן הבור כ"ה אמה...
רג ,שבמלחמת רשות הכתוב מדבר .אבל זה ברור, אם הבור קדם )ושרשי האילן מזיקים הבור( קוצץ ונותן
שבמלחמת מצוה מתחילים אפילו בשבת ,כמבואר דמים" (38 .יקרים לבנין ,יותר משבח פירותיו )בבאֿקמא
בירושלמי שבת פ"א ,ה"ח .וראה כסףֿמשנה להל' שבת צא ,ב וברש"י(.
פ"ב ,הכ"ה.
Bȇ≈ elÙ‡Â
ƒ¬« ,40B˙B‡ ı˜Ï
… » zÓ
»À ,39˜Ò « ƒ Ïk» .Ë 11
‡»¿ ÔÏÈ
25 ‚‰pL
»¡∆∆ ÈÓe
ƒ .53ÌB˜Ó» ÏÎa»¿ ÔÈBÁ ƒ ∆ ¿ .È
ƒ ,52ÔÈBÁLk ‡‡l
»∆ ‰OBÚ
∆ BȇÂ≈¿ ÔȘʉL
ƒ¿ƒ∆ Ï·Ó
‡»¬« ÔÏÈ
« ƒ ÔÎÂ
ˆ≈¿ .BÏ CÈ
ƒ» 12
26 ˜BÓB˜Ó¿ ‰B
∆ ;wÈ
≈»ƒ ÌL » ,ÏtiL
…ƒ∆ ÌB˜na
»« ‰ÓÁÏna
«»»¿ƒ ı˜Ï
… » zÓ»À Ba ÁËÏ
«… ¿ƒ Èe‡» BȇL
≈∆ ËÚeÓ„» »» 13
27 . ‰ÂˆÓŒ˙Ók
54 ¿≈ »¿ƒ Ú
«… ?epv˜È
∆À¿ ‡ÏÂ
… ¿ ‰OBÚ
∆ ˙Èf‰ ƒ«« ‡‰È
≈¿ ‰nÎÂ
»«¿ .41B˙B‡ 14
(52אנשי המלחמה (53 .ואין רשות לבעל הקרקע לסלקם ‡Ï
… ,ÌÈÓz
ƒ»¿ ˜« ‰OBÚ
∆ ‡e‰L ∆ Ϙ„Â
∆∆¿ . ÌÈ˙ÈÊ
42 ƒ ≈ w‰
»« 15
מעל אדמתו" (54 .אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין .43epv˜È
¿∆À 16
לו קוברים" )לעיל הל' אבל פ"ג ה"ח( ,ונקבר במקום
(39שאינו עץ מאכל (40 .ככתוב" :רק עץ אשר תדע כי
שימצא בו )עירובין יז ,א( .כמבואר בהל' נזקי ממון פ"ה,
לא עץ מאכל הוא ,אותו תשחית וכרת" (41 .בבאֿקמא
ה"ג .וכתב הרדב"ז ,מסתבר אפילו מתו במלחמה מיתת
צא ,ב" :רק עץ אשר תדע -זה אילן מאכל" .ומפרש רבינו:
עצמם ,נקברים במקומם ,כיון שהם טרודים במלחמה -
זה עץ מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט.
עשאום כמת מצוה.
(42הקב -הוא ארבעה לוגין ,והסאה ששה קבין )הל'
28 ‡ÌÈÏÎB
¿ƒ :55‰ÁÓa
∆¬«¿ eËt„¿» ÌÈ »»¿« .‚È
‡ƒ»¿ ‰Úa עירובין פ"א הי"ג( ,ומתוך שהזיתים חשובים ,נחשב בהם
29 ÔȇÈÓe
ƒ ƒ¿ , ‰lÁza
57 »ƒ¿« ÌÈ„È
ƒ«» ˙ˆÈÁÓ
« ƒ ¿≈ ÌÈeËÙe
ƒ ¿ ,56ȇÓc‰
«¿ « רובע הקב לדבר ניכר (43 .ב"ק שם.
בסק
17 "‰È‰Â
»»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,„ÈÓz
ƒ» ÌÈOBÚ
ƒ ̉≈ Ck» ,68ÔB‡» ̉nÚ
∆»ƒ 59ÌÈLÈÂ
ƒ ≈ ƒ ÌÈLeÏz
ƒ ¿ Ô‡ˆÓ »»¿ elÙ‡Â
ƒ¬« .ÌB˜Ó» ÏkÓ
»ƒ 58ÌȈÚ
≈ƒ 1
18 . "LB„˜» EÁÓ
69 «¬∆ ÚlÓ
≈»¿ƒ ÔÈeËt
ƒ ¿ ÔÎÂ≈¿ .‰Ána
∆¬«« Ck» ÏÚ« ÔÈ„Èt˜Ó
ƒ ƒ¿« Ôȇ≈ 2
∆… ¿ ω‡Ó
60ω‡Ï ∆… ≈ ÔÈÏËÏËÓ
‡ƒ¿¿«¿ ‡l »∆ ,‰Ána
∆¬«« ˙BˆÁ≈¬ ÈeÚ
≈ ≈ 3
(66דקר לחפור בו (67 .דרשו ב'ספרי' )שם( "אין אזנך
אלא מקום זיינך" ,כלומר ,כלי מלחמתך .ולקטנים -אינו ‰vÈÁÓ
» ƒ¿ ‰Án‰
∆¬«« Ïk» eÙÈwiL ƒ«∆ ,‡e‰Â¿ .‰kÒÏ
»À¿ ‰kqÓe
»Àƒ 4
צריך לחפור ולכסות ,כמבואר בברכות כה ,א .אבל חייב ,„ÈÁi‰Œ˙eL
«»ƒ ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ È„k ≈¿ ÌÈÁÙË
ƒ»¿ ‰OÚ‚»» ¬ ‰‰B
¿ » 5
לצאת לדרך שמחוץ למחנה ,כמבואר שם .ובתרגום יונתן ‰˙eÁt
» ¿ ‰vÈÁÓ
» ƒ¿ ÔȇÂ≈¿ ,61˙aL»« ˙BÎωa
¿ƒ¿ ‡a˙pL
¿≈»¿ƒ∆ BÓk 6
לפסוק זה" :ותשוד תמן מוֹי דריגלך" -ותטיל שם מי Ck» ,Ô˙ÎÈωa
»» ƒ¬« el‡≈ ÏkÓ »ƒ ÔÈeËtL
ƒ ¿∆ ÌLÎe≈ ¿ .62‰OÚÓ
≈¬ »» 7
רגליך (68 .ארון אלקים ההולך עמם במחנה בעת המחנה. . Ô˙ÊÁa
63 » »»¬« ÔÈeËt
¿ ƒ 8
(69וכתב ה'חינוך' מצוה תקסו "משרשי המצוה...
שנפשותיהם של ישראל דבקות בשכינה לעולם ,וכלֿשכן (55היוצאת למלחמה ,ואפילו למלחמת הרשות )עירובין
במחנה ,שכולם נקיי הנפש ,כי כל הירא מעבירות שבידו שם ,ובפירוש המשנה לרבינו( (56 .פירות שנלקחו מעם
כבר הלך לו ושב אל ביתו ,ונשארו הטובים אשר רוח הארץ ,ואינו ידוע אם פירותיהם מעושרים כראוי .ראה הל'
אלקים שוכנת בתוכם ,וראוי להם לעמוד בנקיות". מעשר פ"ט ,ה"א .ומתוך שרוב עמי הארץ מעשרים הם,
נמצאת הפרשתם אינה אלא חומרא מדבריהם ,הקילו חכמים
יום חמישי י"ט אלול ה'תשע"ח עליהם )שם יז ,ב וברש"י( "לפי שהם מתעסקים בכיבוש
ארצות אויביהם" )פירוש המשנה לרבינו שם( (57 .שלפני
הסעודה ,משום שהם טרודים במלחמה .אבל במים
(1קריאת משוח מלחמה על העם .מי הם ,שאינם יוצאים אחרונים ,שלאחר הסעודה -חייבים ,הואיל ונתקנו מחמת
לעורכי המלחמה כל עיקר ,שאסור לחשוב ולהרהר הרהורי הסכנה של מלח סדום המסמא את העינים )ראה הל' ברכות
פחד ובהלה במלחמה .כל הנלחם בלא פחד ...מובטח לו פ"ו ,ה"ג( -חמורה סכנה מאיסור )עירובין שם(.
שלא תגיעהו רעה. (58להסקה ,או לכל צרכים אחרים ,ואין בזה משום גזל.
(59שבעליהם תלשום לצרכיהם וטרחו לייבשם ,ואע"פ
19 ,2˙eL‰
»¿ ˙ÓÁÏÓ
∆∆¿ƒ „Á‡Â
»∆¿ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙ÓÁÏÓ ‡»∆ .
‡∆∆¿ƒ „Á שאנשים אחרים אסורים ללקחם ,משום גזל )ראה הל' נזקי
20 .3‰ÓÁÏn‰
«»»¿ƒ «¿ ƒ ÌÚ‰
˙ÚLa »» χ∆ a„Ï
≈«¿ Ô‰k
≈… ÔÈpÓÓ
¿«ƒ ממון שם( -אנשי המחנה מותרים בהם )שם יז ,א(.
21 ‡˜p‰
»¿ƒ« e‰ÊÂ
∆¿ , ‰ÁLn‰
4 »¿ ƒ« ÔÓLa
∆∆ ¿ B˙B‡ ÔÈÁLBÓe
¿ƒ (60בלי כל עירוב ,בניגוד לשאר אנשים הגרים בחצר
22 ".5"‰ÓÁÏÓŒÁeLÓ
¿ « »»¿ƒ אחרת ,ולכל אחד בית בפני עצמו ,אסור להם לטלטל מבית
לבית ,וכן מבית לחצר ,עד שיתערבו בפת שלמה ,שגובים
(2ראה לעיל פרק ה ,הלכה א איזוהי מלחמת מצוה ואיזוהי מכל בית ובית ומניחים הכל בבית אחד מבתי החצר )הל'
(3הדברים המפורשים בסמוך הלכה ב. רשות. עירובין פ"א ,ה"אֿו ,טז( (61 .פט"ז ,ה"א (62 .טפחים
(4שעשה משה ,כמפורש בתורה שמות ל ,כה ,וראה הלכות בגובה )שם הט"ו( ,ובכת"י תימן :ואין מחנה פחותה
כלי המקדש פרק א ,הלכה ז (5 .שנמשח לתפקידו מעשרה .כלומר ,עשרה אנשים .ומקורו בירושלמי עירובין
המיוחד בעת מלחמה ,בניגוד לכוהן גדול שנמשח לעבוד פ"א ה"י ,שנאמר )דברי הימיםֿא יב ,כג( "עד למחנה גדול
עבודות המקדש ,שאינן כשרות אלא בו .וראה בהוריות יב, כמחנה אלהים" ,וכמה מנחה אלהים? עשרה.
ב חמישה דברים ,שהושווה בהם משוח מלחמה למעלת (63מהמלחמה )ירושלמי שם( ,שגם בחזירתם הם בסכנה,
כהן גדול .ובסוטה מב ,א דרשו :וניגש הכהן ודיבר אל העם שנאמר )שופטים ז ,ג( "מי ירא וחרד ,ישוב ויצפּור מהר
-זה משוח מלחמה ,ולא כל כהן שירצה ,כמו שהוכיחו שם. הגלעד"" .ולמה הם חוזרים בצפירה )=בהשכמה(? -מפני
23 :ÌÚ‰
»» χ∆ ‰ÓÁÏÓŒÁeLÓ
»»¿ƒ « ¿ a„Ó ≈«¿ ÌÈÓÚÙ ≈¿ .
ƒ»¿ ÈzL השונאים" ,שלא ירגישו בהם ,וראה ב"מראה הפנים" שם.
24 ,‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« eÎÚiL
˜„¿««∆ Ì
∆… ,ÔȇˆBiL
ƒ¿ ∆ ˙Úa≈¿ 6Ùqa
‡»¿« ˙Á
«« ‰„O‰
∆» « Èt
≈¿ ÏÚ« B‡ ‰Án‰
∆¬«« CB˙a¿ 64˙Bt‰Ï »¿ .„È 9
»ƒ¿ eÒ‡Â
25 BÏlÁ
¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ Ìk
∆∆ ÚË
‡«» L
∆ ¬ Lȇ‰"ƒ» ÈÓ
ƒ :ÌÚÏ
‡»» ÓB
≈ ˙„ÁÈÓ
∆∆À¿ Cc∆∆ ÌL
» Ôw˙Ï
≈«¿ ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
‡«¿ƒ ‡l
»∆ ,ÌB˜Ó» ÏÎa
»¿ 10
26 ; ‰ÓÁÏn‰
8 »»¿ƒ« ÈÎBÚÓ
≈¿ ≈ ÊÁÈ
…¬« , ÂÈc
7 »»¿ ÚÓLiLk
«¿ƒ∆ ¿ "'B‚¿ ıeÁÓƒ EÏ¿ ‰È‰z
65 "∆¿ƒ „ÈÂ
»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,da» ˙Bt‰Ï»ƒ¿ 11
27 χÂ
«¿ e‡Èz
"‡¿ ƒ Ï
‡« :ÓB
≈ ‰ÓÁÏn‰»»¿ƒ« ÈÎBÚa
≈¿ ¿ ˙Á‡Â
¿«« ."‰ÁnÏ
««¬∆ 12
28 .9"eÊtÁz
«¿¿
(64לקטנים או לגדולים" .ולא יפנו בני אדם בכל מקום,
(6בגבול ארצם ,שממנה יצאו למלחמה (7 .פעם שנית, ובין האהלים ,כדרך שעושים האומות" )'ספר המצוות',
כשעורכים המערכות ,וכמבואר בסמוך חלק ג .שבפעם עשה קצב( (65 .דרשו ב'ספרי' )כיֿתצא ,אות רנז( אין יד
הראשונה אינו אלא מזמינם להקשיב שנית ,דבריו ,שישמיע אלא מקום .שנאמר )שמואלֿא טו ,יב( "והנה מציב לו יד".
בעת שהמערכות יקרבו למלחמה )כסף משנה( .וכן שנינו
בתוספתא סוטה פרק ז ,משנה י "בספר מהו אומר :ילך „Á‡Â
‡»∆¿ „Á
»∆ ÏÎÏ
»¿ 66„˙È
≈» ˙BȉÏ
¿ƒ ‰OÚ
≈ ¬ ˙ÂˆÓ ≈¿ .ÂË 13
«¿ƒ ÔÎÂ
וישמע דברי כהן" משמעו ,שילך למקום מערכות המלחמה, tÁÈÂ
»¿«¿ Cc‰
∆∆« d˙B‡a
» ¿ ‡ˆÈÂ≈≈¿ ,BzÓÁÏÓ
¿«¿ƒ ÈÏk
≈¿ ÌÚƒ ‰ÈeÏz
» ¿ 14
ושם ישמע דברי הכהן המשוח ויחזור .ובספרי )שופטים ÏÚ« EÏ¿ ‰È‰z
"∆¿ƒ „˙ÈÂ
≈»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰qÎÈÂ
∆« ƒ ‰pÙÈÂ
∆« ƒ ,da» 15
אות קצד( "ילך וישמע דברי כהן מערכי המלחמה וחוזר" ÔȇL
≈∆ ÔÈe
≈ ÔB‡» Ô‰nÚ
∆»ƒ LiL ≈∆ ÔÈe
‡≈ . "'B‚¿ EÊ
67 ∆≈¬ 16
גסק
והעדיים )=קישוטים( שחופפים עליה בימי חתונתה .ולדעת )אור שמח( (8 .מהחזית ,ששם ערוך מחנה הצבא בסדר
הרדב"ז ,במלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון מסויים ,לקראת ההתקפה ,ובדברי הימיםֿא יב ,לח" :אנשי
לבעליהן ,כמנהג הערביות כיום ,אבל לא השתתפו בקרב, מלחמה עודרי מערכה" (9 .סוטה מב ,א .ולדעת הרדב"ז
שאין דרכן של נשים לעשות מלחמה .וראוי להעיר ,שבספר יש טעות בנוסח שלפנינו ,והוא מצא בספרים ישנים נוסח
המצוות עשה קצא כותב רבינו" :נאום משיח מלחמה יותר נכון" :שתי פעמים מדבר משוח מלחמה ...קודם
וההכרזה בעורכי המלחמה ,אינה חובה אלא במלחמת שיערכו מלחמה ,אומר להם :מי האיש הירא ורך הלבב
הרשות ...אבל מלחמת מצוה ,אין בה שום דבר מכל זה לא וכו' ,כשישמע הדבר חוזר מיד מעורכי המלחמה ,ואחת
נאום ולא הכרזה" ,ואשר על כן החליט רבי חיים הליר )שם בעורכי המלחמה אומר :אל תיראו ואל תחפזו .בעת
אות ח( שמה שכתוב לעיל ראש הלכה א" :אחד מלחמת שעורכים המערכות וכו'" ,נמצאת הלכה זו עוסקת במלחמת
מצוה ואחד מלחמת רשות" אינו שייך כלל לפרק זה ,והוא מצוה ,שבה לא היו מכריזים על בונה בית ונוטע כרם,
שייך לסוף פרק ו הקודם ,וכך צריך להיות שם... :ובין שאין שכולם יצאו להילחם )ראה לקמן הלכה ד( ,ולא היו
עימהם ארון ...מחניך קדוש ,אחד מלחמת מצוה ואחד מכריזים אלא על הירא ורך הלבב כנ"ל ,והלכה הבאה
מלחמת רשות .כסיום דברי רבינו שם סוף הלכה י"א .ובאור עוסקת במלחמת רשות ,ובה מזכיר רבינו הכרזת הכהן על
שמח הוכיח ,שגם במלחמת מצוה ממנים משוח מלחמה, בונה בית ונוטע כרם .וראה בביאורנו לקמן סוף הלכה ד.
שכן ,במלחמת מדין הכתוב אומר )במדבר לא ,ו( "וישלח
אותם משה ...ואת פינחס" -דרשו חכמינו )סוטה מג ,א( ,ÌÁl‰Ï
˜≈»ƒ¿ Ìȃ≈¿ ̉ ≈¿ 10˙BÎÚn‰ ƒ¿ ∆ ˙Ú≈ .‚ 1
»¬«« ÔÈÎBÚL
"פינחס -זה משוח מלחמה" הרי שגם במלחמת מדין, ˙BÎÚn‰
»¬«« Ïλ¿ db
«…» ÌB˜Óa »¿ „ÓBÚ
≈ ‰ÓÁÏÓŒÁeLÓ
»»¿ƒ « ¿ 2
שהייתה מלחמת מצוה על פי צו ה' ,מינו משוח מלחמה. χOÈ
"≈ »¿ƒ ÚÓL
«¿ : L„w‰ŒÔBLÏa
11 ∆… « ¿ƒ Ì‰Ï ∆» ÓB‡Â
≈ ¿ ,ÂÈÙÏ
»»¿ 3
CÈ
‡«≈ χ« ,ÌÎÈÈ
∆ ≈¿… ÏÚ« ‰ÓÁÏnÏ
˜»»¿ƒ« ÌBi‰« Ìȇƒ≈¿ Ìz ∆« 4
25 Œ˙Èa≈ ‰Ba‰
∆ « „Á‡Â
»∆¿ ,B˙ÈLÈÏ
» ƒ ƒ ˙Èa
ƒ« ‰Ba‰
‡∆ « „Á»∆ .‰ .̉ÈtÓ
∆ ≈¿ƒ eˆÚz
¿«« χ «¿ eÊtÁz
¿¿« χ«¿ e‡Èz
¿ ƒ χ« ÌÎÏ
∆¿«¿ 5
26 Èe‡Â
»¿ ÏȇB‰
ƒ ,18˙BˆB‡‰Œ˙Èa
» » ≈ ,ÌȈډŒ˙Èa
ƒ≈» ≈ ,˜a‰«»» ÌÚƒ ÌÎÏ∆» ÌÁl‰Ï
≈»ƒ¿ ,ÌÎnÚ ∆»ƒ Cω‰‡≈… « ÌÎȉÏ
∆ ≈… ¡ '‰ Èkƒ 6
27 ÔzpL
«ƒ∆ „Á‡Â
»∆¿ ,Á˜Bl‰
« ≈ « „Á‡Â
»∆¿ ,‰Ba‰
∆ « „Á‡Â»∆¿ ; ‰È„Ï
19 ¿» ƒ ŒÁeLÓ
‡« ¿ ÓB ‡˙≈ Ô‡k» „Ú« ."ÌÎ ∆¿∆ «ÚÈLB‰Ï
‡ƒ ¿ ÌÎÈÈ∆ ≈¿… 7
28 ‰Ba‰
‡∆ « Ï »¬ .20ÊBÁ
≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ LBi‰
≈ « B‡ ‰zÓ
»»«¿ BÏ ÌÚ‰
»» ÏÎÏ
»¿ B˙B‡ «ÚÈÓLÓƒ¿ « ÂÈzÁz
‡»¿« Á≈« Ô‰ÎÂ
≈… ¿ ,‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ 8
29 B‡ ,24˙ÒtÓe
‡∆∆ ¿ƒ 23‰„ÒÎ
»¿«¿« 22ÚL
«« ˙Èe≈ 21Ôz‰Œ˙Èa
≈ «∆∆ "ÈÓ
ƒ :‰ÓÁÏÓŒÁeLÓ
»»¿ƒ « ¿ a„Ó ≈«¿ CkŒÁ‡Â
» ««¿ .Ì» ÏB˜a¿ 9
30 ‡B‡ , ˙Bn‡« Úa
25 ‡«¿« ÏÚ« ˙Bn‡« Úa
«¿« Ba ÔȇL
≈∆ ˙È
«ƒ ‡L
∆ ¬ Lȇ‰ƒ» ÈÓeƒ .'B‚¿ L„Á »» ˙È
ƒ« ‰a
‡»» L∆ ¬ Lȇ‰ƒ» 10
31 .ÊBÁ
≈ Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 26˙Èa
ƒ« ÏÊBb‰
« ≈ ‡„Ú« .12"'B‚¿ O
‡«≈ L∆ ¬ Lȇ‰ƒ» ÈÓe
ƒ .'B‚¿ Ìk∆∆ ÚË
«» 11
(18שאוצרים בו יין ושמן ותבואה ,ואין אדם דר בו. ÏÎÏ
»¿ «ÚÈÓLÓ
ƒ¿ « ËBM‰Â
≈ «¿ ,a„Ó ≈«¿ ‰ÓÁÏÓŒÁeLÓ
»»¿ƒ « ¿ Ô‡k» 12
(19סוטה מג ,א (20 .שם ,שנאמר :מי האיש אשר בנה BÓˆÚÓ
¿«≈ ËBM‰
≈ « a„Ó ≈«¿ CkŒÁ
» «‡Â «¿ .Ì» ÏB˜a¿ ÌÚ‰ »» 13
וגו'" ,האיש" ,הרי זה בא לרבות כל אלו (21 .בגמרא שם ‡Á
≈« ËBLÂ
≈ ¿ ,"l‰ »≈« C «¿ ‡i‰
≈»« Lȇ‰"ƒ» ÈÓ
ƒ :ÓB‡Â
≈ ¿ 14
מדמים "בית תבן" לבית הבקר שחוזרים עליו ,ויפה הגיה .13ÌÚ‰
»» ÏÎÏ
»¿ «ÚÈÓLÓ
« ¿ƒ 15
הרש"ש שצריך להיות" :בית התבן ...אבל הבונה בית שער"
וכו' .וכן בדפוס רומי ר"מ (22 .בית קטן שעושים לפני (10מחנות צבא ערוכות למלחמה ,ככתוב )שמואלֿא יז,
שער החצר ושומר הפתח מסתופף שם (23 .פרוזדור (11סוטה מב ,א. כא( "מערכה לקראת מערכה".
שלפני הבית ואינו מקורה (24 .יציע שלפני הבית ,וכל (12וכל זה במלחמת רשות .כי במלחמת מצוה כולם
אלה אינם ראויים לדירה )שם וברש"י( (25 .שאינו ראוי משתתפים בה ,כמבואר להלן הלכה ד (13 .שם מג ,א.
לדירה )עירובין ג ,א( (26 .סוטה מג ,א ,שנאמר" :ולא
חנכו" ולא נאמר" :ולא חנך" ,הרי זה מיעוט ,זה -ולא ,‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« ÈÎBÚÓ
≈¿ ≈ ÔÈÊBÁ‰
ƒ¿ « Ïk» ÔÈÊBÁL
ƒ¿ ∆ Á‡Â««¿ .„ 16
L‡a
אחר ,פרט לגזול. ˆ… ¿ ˙B‡
»¿ ÈO
≈» ÌÈ„˜BÙe
ƒ¿ ˙BÎÚn‰»¬«« ˙‡∆ ÔÈw˙Ó
ƒ¿«¿ 17
‰ÎÚÓe
»»¬« ‰ÎÚÓ »»¬« Ïk» BÁ‡Ó »≈ ÔÈ„ÈÓÚÓe
ƒ ƒ¬« ,ÌÚ‰ »» 18
32 ‡ÈÏÈ
≈» ƒ ‰MÓÁ
» ƒ¬ «ÚËBp‰
≈ « „Á‡Â
»∆¿ ,Ìk∆∆ «ÚËBp‰
‡≈ « „Á»∆ . ̉ȄÈa
∆ ≈ ƒ ÏÊa
∆¿« ÏL
∆ 14ÔÈÏÈMÎÂ
ƒ ƒ «¿ ,ÌÈfÚÂ
ƒ«¿ ÌȘÊÁ
ƒ»¬ ÌÈËBL
ƒ¿ 19
33 ,ÚËBp‰
‡«≈ « „Á »∆ .27Ï·Ó
»¬« ÈÈÓ
≈ ƒ ˙LÓÁÓ
∆ ≈¬≈ elÙ‡Â
ƒ¬« ,Ï·Ó
»¬« CzÁÏ
… ¿« Ô„Èa
»»¿ ˙eL‰¿» ,‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« ÔÓƒ ÊÁÏ
…¬« ‰ˆB‰
∆ » 20
34 ‰k‰Â
»»¿«¿ ‰Î‰
»»¿« 29Èkn‰
ƒ¿«« „Á‡Â»∆¿ 28CÈn‰
ƒ¿«« „Á‡Â
»∆¿ ÌÈc
ƒ»¿ ‰na ∆« .15‰ÒÈ
» ƒ ‰ÏÈÙ
» ƒ¿ ˙lÁzL
«ƒ¿∆ ,B˜BL ˙‡∆ 21
35 ,LBi‰
≈ « „Á‡Â
»∆¿ ,Á˜Bl‰
‡« ≈ « „Á»∆ .30‰ÏÚa
»¿»¿ ˙iÁ
∆∆« ‡È‰L
ƒ∆ ?‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« ÈÎBÚÓ
‡≈¿ ≈ 16el‡≈ ÌÈL
ƒ»¬ ÔÈÈÊÁnL
‡ƒƒ¬«∆ ÌÈeÓ
ƒ ¬ 22
36 ‡ÈÏÈ
‡≈» ƒ ‰Úa
»»¿« «ÚËBp‰
‡≈ « Ï»¬ .‰zÓ
»»«¿ BÏ ÔzpL
«ƒ∆ „Á‡Â
»∆¿ Ïk‰
… « ,‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙ÓÁÏÓa
‡∆∆¿ƒ¿ Ï »¬ ,˙eL‰ ¿» ˙ÓÁÏÓa
∆∆¿ƒ¿ 23
37 Bȇ≈ Ìk
∆∆ ÏÊbL
«»∆ B‡ ,˜Ò
‡»¿ ÈÏÈ
≈» ƒ ‰MÓÁ
» ƒ¬ B‡ ,Ï·Ó
«¬» .17d˙tÁÓ
»»À≈ ‰lÎÂ
»«¿ B„ÁÓ
¿«≈ Ô˙Á»» elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÔȇˆBÈ
¿ƒ 24
38 ÔÈÊBÁ
ƒ¿ Ôȇ≈ ,ÔÈÙzL
ƒ»À ÈL
≈¿ ÏL ∆ Ìk
∆∆ ÔÎÂ
≈¿ .ÂÈÏÚ
»» ÊBÁ
≈
39 .31ÂÈÏÚ
»» (14קרדומות ,ככתוב )תהילים עד ,ו( "בכשיל וכילפות
יהלומון" (15 .סוטה מד ,ב ,שנאמר )שמואלֿא לא ,א(
(27אפילו מרוחקים זה מזה ,כלשון התוספתא )סוטה פרק "וינוסו אנשי ישראל ...ויפלו חללים" (16 .בוני בית
ז ,משנה י"א( "מחמשת המינים אפילו בחמש עיירות .ולא ונוטעי כרם וכו' (17 .סוטה שם .והוא מלשון הכתוב
כרש"י הסובר )שם מג ,א( ,שיהיו שני אילנות כנגד שניים )יואל ב ,טז( .והרד"ק שם ,מפרש :מחופתה -מהחליים
דסק
מים לעדה ולמזבח )יהושע ט ,כז( ,ודוד גזר עליהם ,שלא ואחד יוצא זנב (28 .שכופף ענף של אילן ומכסהו בעפר,
יבואו בקהל לעולם )שם פרק י"ב ,הלכה כ"בֿכ"ג(. כדי שיכה שורשים ויצמיח ענפים חדשים (29 .אילן
(40סוטה מד ,א ,שנאמר" :אשר ארש אשה ולא לקחה" בחבירו ,שנוקב האילן ,ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב
לקחה -משמע לזו ולא אחרת ,פרט לנישואי עבירה ,שהם לתוכו ,ועושה ענף בתוך הנקב ,ונושא ממין אותו אילן
לקיחת איסור .וראה לקמן בביאורנו בסוף הלכה י"ד. שנוטל ממנו )רש"י שם עמוד ב( (30 .שאז דינה כנטיעה
גמורה שחוזרים עליה מהמלחמה ,אבל אם אינה חייבת
10 ÔÈÚÓBMLk
ƒ¿ ∆ ¿ ‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« ÈÎBÚÓ ƒ¿ ∆ el‡≈ Ïk» .Ë
≈¿ ≈ ÔÈÊBÁL
בערלה ,כגון המרכיב נטיעה ילדה בזקנה )=שכבר עברו
11 ̉ÈÁ‡Ï
∆ ≈¬« ÔBÊÓe
» ÌÈÓ
ƒ« ÔȘtÒÓe
ƒ¿«¿ ÔÈÊBÁ
ƒ¿ ,Ô‰k‰
≈… « Èc
∆‡˙ ≈¿ƒ עליה ארבע שנים ונתחללה( ,שבטלה ילדה בזקנה ,אינה
12 .41ÌÈÎc‰
ƒ»¿« ˙‡∆ ÔÈw˙Óe
ƒ¿«¿ ,‡vaL
∆«»» נחשבת נטיעה ,ואין חוזרים עליה )שם עמוד ב( .ובהלכות
(41שם מג ,א. מעשר שני פרק י נתבאר איזו נטיעה חייבת בערלה .ובדפוס
וינציאה הנוסח" :ואחד המרכיב זקנה בחברתה )=בזקנה(
13 ,wÚ
»ƒ Ïk» ‰ÓÁÏn‰
»»¿ƒ« ÈÎBÚÏ
≈¿ ¿ ÔȇˆBÈ
ƒ¿ ÔȇL≈∆ el‡Â ≈¿ .È שהיא חייבת בערלה" (31 .שם .שאין זה כרמו המיוחד
14 ˙Èa
ƒ« ‰Ba‰
∆ « :ÌÏBÚa
» » c‡»» ÌeLÏ¿ Ì˙B» ÔÈÁÈËÓ
ƒ ƒ¿« Ôȇ¿≈ לו ,שאין בו גפן ,שאין לשניהם חלק בה )רש"י( .ולדעת
15 ÏlÁL
≈ƒ∆ ÈÓe ƒ ,ÌaiL
‡≈ƒ∆ B‡ B˙Òe » ¬ ‡OBp‰Â
≈ «¿ ,42BÎÁ«¬» הכסף משנה ,בית של שותפים חוזרים עליו ,שבוודאי יש
16 "Ș
ƒ» :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰L »» Ìz… „Ú« ÔȇˆBÈ
ƒ¿ Ôȇ≈ 43BÓk «¿ לכל אחד מהם מקום מיוחד להשתמש בו ,ונקרא ביתו.
17 ."Á˜Ï
‡»» L
‡∆ ¬ BzL
¿ ƒ ˙‡∆ ÁnOÂ
‡«ƒ ¿ ˙Á
»∆ ‰L
»» B˙ÈÏ
≈¿ ‰È‰È
∆¿ƒ וראה בלחם משנה ,שבירושלמי שם פרק ח ,הלכה ו מבואר,
18 ˙ÈÏ
ƒ«¿ ÔÈa≈ ,‰L
»» Șƒ» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,e„ÓÏ ¿» 44‰Ïaw‰
»»«« ÈtÓ ƒƒ שגם בית של שותפים אין חוזרים עליו.
19 Ï·Ï
… ¡∆ ÏÈÁ˙‰L
ƒ¿ƒ∆ ÌÎÏ ∆∆¿ ÔÈa≈ ,‡OpL
»»∆ ‰M‡Ï
» ƒ¿ ÔÈa≈ ,‰wL
»»∆ ˙‡∆ Ò‡Ó‰
≈»¿« „Á‡Â
»∆¿ ,‰Ïe˙a‰
» ¿« ˙‡∆ Ò‡Ó‰
‡≈»¿« „Á»∆ .Ê 1
20 .45BÈt
¿ƒ ‰MÓÁ
‡» ƒ¬ elÙ
ƒ¬ ,33‰ÓÈ
»»¿ BÏ ‰ÏÙ
»¿» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ ;32‰Óχ‰
»«¿»» 2
‡ (42 ‰Mשנכנס לגור בו .כי לבו וכל תאוותו לחינוך ביתו ולא
˜» ƒ Lc
≈ƒ .34ÔÈÊBÁ
ƒ¿ Ôlk
»À ̉Ӈ∆≈ „Á
«« ˙Óe‡≈ ÌÈÁ«ƒ 3
ÔÓf‰למלחמה ,על כן ינוס ויניס אחרים )רבי אברהם בן עזרא«¿« ÌÏLÂ
«» ¿ , L„Á ∆… OÚŒÌÈL
» » ≈¿ Á‡Ïe««¿ ÂLÎÚÓ
≈«¿ »
35 4
לדברים כ ,ה( (43 .בשנה הרביעית לנטיעתו ,שהפירות - .36BÏ ‡e» ÊBÁ
≈ ‰ÓÁÏna
«»»¿ƒ 5
צריכים לאכלם בירושלים ,או לחללם )=לפדותם( בדמים, (32סוטה מג ,א .ובספרי פרשת תצא אות רעא שנינו :כי
ולהעלות את דמיהם ירושלימה (44 .שקיבלו החכמים יקח איש אשה חדשה -אין לי אלא בתולה ,מניין לרבות
איש מפי איש עד למשה מסיני (45 .ועדיין לא עברה אלמנה וגרושה? תלמוד לומר :ושימח את אשתו -מכל
שנתו הרביעית )סוטה מג ,א(. מקום ,אם כן ,למה נאמר חדשה? מי שחדשה לו ,פרט
21 Ôw˙Ó
≈«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÔBÊÓe
» ÌÈÓ
ƒ« ˜tÒÓ »» « Ïk» .‡È
≈«¿ Ôȇ≈ ‰M‰ למחזיר גרושתו (33 .אף על פי שלא קידשה הוא ,אלא
22 ,46ÈÚ‰
»ƒ ≈«¿ Ô˙B
ÈqÙÏ ≈ ‡ÏÂ… ¿ ,‰ÓBÁa
» « ÓBL≈ ‡Ï … ¿ ,Cc
∆∆ מכוח אחיו המת באה לו )סוטה מד ,א וברש"י( (34 .שם,
23 "‡Ï
… :Ó‡pL
«¡∆∆ ,47ÌÏBÚa
» » c»» ÌeL ÂÈÏÚ
»» ÚÈ
… ¬« ‡ÏÂ
¿… שהרי היא ראוייה לכל אחד מהם ,ושמא תתייבם לו,
24 ÚÏ
… ¬« 48"c
»» ÏÎÏ
»¿ ÂÈÏÚ
»» ÚÈ
… ¬« ‡ÏÂ
… ¿ ‡va
»»« ‡ˆÈ≈≈ כמבואר שם מג ,ב .ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר
ובא לו )שם מג ,א( (35 .אם לא יחזור בו במשך הזמן
25 .„e„b‰
¿« ÈΈÏ
≈¿»¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÈÚ‰
ƒ» ÈΈÏ
≈¿»¿ ‡Ï… ,ÔȇÏ
ƒ » ÈLa
≈¿ ƒ תהיה מקודשת לו למפרע (36 .שהרי נתברר שנתקדשה
(46קרשי עץ לחזק שערי העיר )הערוך ,ערך פס א( ,וראה לו לפני התחלת המלחמה ,אבל אם לא אמר לה :מעכשיו,
בבא בתרא ח ,א )תוספתא פרק ז ,הלכה ט"ו( (47 .סוטה אלא קידשה לאחר י"ב חודש ,והגיע הזמן והוא בתוך
מד ,א (48 .שהוא צורך ציבורי .והרמב"ן לתורה שם, המלחמה אינו חוזר ,שהרי קדמה המלחמה לתחולת
מפרש :לא יעבור עליו -על הצבא הנזכר ,יאמר ,שלא קידושיו ,ואין אדם יכול לארס אשה בתוך המלחמה
יעבור האיש הזה על הצבא :לא להיות פקיד על אנשי ולהפקיע עצמו מחובת לחימתו )ירושלמי סוטה פרק ח,
הצבא ...או לכל הצריך להם ,כגון סיפוק מים ,לא ישגיח הלכה ו( .ואין זה דומה למת אחיו במלחמה ,שלא עשה
עליהם ,אלא בשמחתו. שום מעשה לפטור עצמו ,אלא מן השמים הקנוה לו )כסף
משנה( .וכבר נתבאר בהלכות אישות פרק ו ,הלכה י"ז ,שכל
26 49BÎO
¿» BÏ ÌÈc˜‰Â
ƒ¿ƒ¿ ÌÈÁ‡Ï
ƒ≈¬« BÈkO‰Â
ƒ¿ ƒ¿ ˙Èa »» .È
ƒ« ‰a האומר" :על מנת" כאומר מעכשיו ,שכוונתו מעכשיו יחול
27 Á‡Ï
««¿ BÎO»¿ BÏ Ô˙
«» . BÎÁL
50 »¬∆ ÈÓkƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ המעשה על מנת שיתקיים התנאי )רדב"ז(.
28 „Ú« BÎÁ
»¬ ‡lL
… ∆ ÈÓk
ƒ¿ ‡e‰ ȉ≈¬ L„Á∆… OÚŒÌÈL
¿≈ » »
29 .51‰zÚ
»» ‰eÒ‡‰
‡» ¬» ‰M » ƒ Ò‡Ó‰Â
≈»¿«¿ ,37B˙Leb ƒ¬«« .Á
» ¿ ˙‡∆ ÈÊÁn‰ 6
» ¬« ‰Leb
38‰ˆeÏÁ » ¿ ,ÏB„b» Ô‰ÎÏ
‡≈… ¿ ‰ÓÏ
»»¿« ÔB‚k¿ ,ÂÈÏÚ
»» 7
(49שנתן השוכר דמי השכירות מראש (50 .משעת קבלת χOÈ
≈ »¿ƒ ˙a« ,χ
≈ »OÈÏ
¿ƒ¿ 39‰È˙e
» ƒ¿ ˙ÊÓÓ
∆∆¿« ,ËBÈ„‰
¿∆ Ô‰ÎÏ
¿ …≈ 8
השכירות (51 .ואין מחשבים "ימי החינוך" אלא מעת .40ÊBÁ
≈ Bȇ≈ ÔÈ˙Ïe
ƒ»¿ ÊÓÓÏ
¿«¿≈ 9
קבלת השכר )ירושלמי סוטה פרק ח ,הלכה ד( .ושם אמרו:
אשר בנה -פרט לנפל ביתו ובנאו ,שאינו חוזר ,ורבינו לא (37שאינה חדשה לו (38 .אסורה לכוהן מדברי סופרים,
חשש להזכיר זה ,כי נלמד מדין מחזיר גרושתו המבואר שהיא כגרושה )הלכות איסורי ביאה פרק י"ז ,הלכה ז(.
לעיל הלכה ח ,שאינו חוזר )רדב"ז(. (39מן הגבעונים ,ויהושע נתנם להיות חוטבי עצים ושואבי
הסק
הירא ורך הלבב -זה בן ארבעים שנה ,שתש כוחו )הגהות ‰È‰
»» ̇ƒ :̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÏÚÂ
«»¿ ÂȈÙÁ
»»¬ Ba Ô˙Â
«»¿ ˙Èa »» .‚È
ƒ« ‰a 1
מיימוניות( .ובתוספתא סוטה פרק ז ,משנה י"ד :רבי עקיבא BÎÁL
»¬∆ ÈÓkƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ , Ô˙ÈÓL
53 » » ƒ¿ ÏÚ« ÏhÏ
52 ˆ≈«¿ CÈ
»ƒ 2
אומר ,הירא ,מה תלמוד לומר עוד "ורך הלבב" לומר לך, LÈÏ
ˆ≈ ≈ ÔÈÎÈ
‡ƒ ƒ¿ ÔÈ
» ≈ ̇ƒ¿ ;54Ba LÈÏ ≈ ≈ ÏÈÁ˙‰Â
¿ƒ¿ƒ 3
שאפילו גיבור שבגיבורים וחזק שבחזקים ,והיה רחמן חוזר,
שנאמר :ולא ימס את לבב אחיו כלבבו (59 .כלשון
.56BÎÁ
»¬ ‡lL
… ∆ ÈÓk
ƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ,55ÔÓBLÏe
¿ ¿» 4
הכתוב ירמיה יד ,ח (60 .ככתוב )דברים כ ,ד( "כי ה' (52מזמנו (53 .אילו לא נתנם בתוך הבית (54 .נתינתם
אלוקיכם ההולך עימכם להילחם לכם" = הם באים בנצחונו בבית זוהי ישיבתו (55 .שהם חפצים גדולים וכבדים,
של בשר ודם ,ואתם באים בנצחונו של מקום )סוטה מב, שאינם נגנבים ומתקלקלים בחוץ (56 .שביתו לא הועיל
א( (61 .יסכן עצמו ,כלשון הכתוב )שופטים יב ,ג(. להם כלום )ירושלמי שם(.
(62פירשו חכמינו )משנה בסוטה שם(" :אל ירך לבבכם -
מפני צהלת סוסים וציחצוח חרבות; אל תיראו -מפני הגפת ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ Ìk ∆∆ «ÚËB
≈ B‡ ˙Èa
ƒ« ‰Ba‰ »¿ .„È
∆ « ÏÎÂ 5
תריסים )=צלצול המגינים זה בזה ,להשמיע קול ולאיים( .57Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÊBÁ
≈‡≈ BÈ 6
ושפעת הקלגסים; אל תחפזו -מקול קרנות; אל תערצו - (57שם" ,ולא חנכו -את שמצווה לחנכו ,יצא זה שאינו
מפני קול צווחות (63 .הנשפכים בקרב ,בגלל פחדנותו מצווה לחנכו" ,שהדירה בחוץ לארץ אינה מצוה .ומכאן,
ועריקתו (64 .שהוא גרם לכך .ובמדרש ויקרא רבה פרשה שהמסיבות שעושים בחוץ לארץ לחנוכת בית חדש ,אינן
כ"ה ,אות ב "כל מי שיוצא לדרך ,ואינו מכוון לבו סעודות מצוה )שיירי קרבן שם וכן בבאר שבע( .ובמגן
(65בדברי למלחמה ,סוף שהוא נופל במלחמה". אברהם לאורח חיים תקסח ,סעיף קטן ה הביא בשם
הנביאים ,וכמבואר בביאורנו לעיל פרק ב ,הלכה ו. המהרש"ל ,שאם לא נתן לנהוג קלות ראש בבית ,אלא עשה
(66שהוא הנלחם עם אויבינו להושיענו (67 .המכוונת סעודה לחנכו תחילה לומר בה דברי תורה ,ולדרוש מעין
לייחוד ה' וקידוש שמו .ויונתן תרגם שם :מלחמות ַעם ה'. המאורע ,הרי זו סעודת מצוה .ובירושלמי שם הלכה ו
" (68חיים אלו -לפי שאין עימהם מוות ...נקראו :צרור הוסיפו :הנושא את האיילונית )אשה שאינה ראויה ללדת(
החיים" )לשון רבינו בהלכות תשובה פרק ח ,הלכה ג(, הואיל ואין מצוה לישב עימה ,אינו חוזר.
ובביאורנו שם :החיים הנצחיים צרורים לעד ולא יפרדו.
ÔȇL
≈∆ ,BÚÓLÓk
»¿ «¿ "l‰ »≈« C «¿ ‡i‰
≈»« Lȇ‰ "ƒ» ÈÓ ƒ .ÂË 7
ÒkiL
≈»ƒ∆ Á‡Óe««≈ . ‰ÓÁÏn‰
58 »»¿ƒ« ÈL˜a ≈¿ ƒ¿ „ÓÚÏ… ¬« Ák «… BaÏa ƒ¿ 8
(1היתר מאכלות אסורות לחלוצי צבא במלחמה .דיני
ישראל ביפת תואר במלחמה ,ודיני הכהן בה .יפת תואר BÚÈLBÓe
ƒ χOÈ
≈ »¿ ƒ ‰Â˜Ó
≈ ¿ ƒ ÏÚ
« ÔÚMÈ
≈ » ƒ ,‰ÓÁÏn‰
» » ¿ƒ « ÈL˜a
≈ ¿ ƒ¿ 9
‰OBÚשלא רצתה לעזוב עבודהֿזרה -מה ייעשה בה .דיני גר ∆ ‡e‰ ÌM‰ ≈ « „eÁȃ ÏÚL «∆ Ú„È ˆ«≈¿ , ‰ »» ˙Úa ≈¿ 10
59
עליו ,ככתוב בשמות כא ,כב .ומבואר בהל' חובל ומזיק ÏL∆ ÔÈcŒ˙ÈaL
ƒ ≈∆ ‰Ê »» ‰„BÚ
» ¬ Ïλ¿ . dk„k
18 »¿«¿ „ÚiL
∆«¬ … 2
פ"ד ,ה"א (32 .אדם חולה מחלה מסוכנת ,והרופאים ÏÎÂ
… ¿ ;20»‰ÈÏÚ
∆» ‚‰
»¡∆ ÁŒÔa
«… ∆ 19»‰ÈÏÚ
∆» ÔÈ˙ÈÓÓ
ƒ ƒ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ 3
קבעו שאין רפואה למחלתו ובה ימות) ,הל' רוצח פ"ב ÁŒÔa
«… ∆ Ôȇ≈ »‰ÈÏÚ∆» ÔÈ˙ÈÓÓ
ƒ ƒ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ÏL
∆ ÔÈcŒ˙Èa
ƒ ≈ ÔȇL ∆≈ 4
כּבלו.
ה"ח( ,שישראל פטור עליו מדיני אדםָ ְ (33 . .21Ïka
… « eÒ‡» ‚‰»¡∆ BȇL
≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ .‰ÈÏÚ» ∆» ‚‰
∆¡» 5
(34בדפוסים קדומים :לפני (35 .שבישראל פטור עליו. ÚhÏ
«ƒ ‡Ï … ¿ ,22‰vÓ
»≈« ÌȘ‰Ï ƒ»¿ B˙B‡ ÔÈÁÈpÓ ƒ ƒ« Ôȇ¿≈ 6
"ודורש דמים ,דורש ממנו דם" )שם פ"ג ,ה"י(. .ÈBÏ¿ Ô‰∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ˙Beˆ ˙BOÚÏ
24 ¬« ‡Ï‡… ¿ , ‰L
23 ¬ ≈» 7
' (36מדרש רבה' ,בראשית פרשה ל"ד ,אות יג" .מיד כל
חיה -זה המוסר את חבירו לחיה להרגו" (37 .שרדף אחר (17מיתה בסייף ,שכל מיתת בני נח אינה אלא בסייף,
חבירו להרגו (38 .את הנרדף (39 .של הרודף ,כגון כמבואר לקמן הי"ד ,ובביאורנו שם (18 .שדרך עבודתה
לקטוע רגלו (40 .סנהדרין נז ,א (41 .שאע"פ שהוא בכך ,כגון פוער לפעור ,וזורק אבן למרקוליס ,ולא להיפך.
"שופך דמים וחייב מיתה -אין ביתֿדין ממיתים אותו" והשווה הל' ע"ז פ"ג ,ה"ב (19 .כגון המגפף )=המחבק(
)הל' רוצח פ"א הי"ג( ,וכהסבר הכסףֿמשנה שם ,שהואיל והמנשק ע"ז ,שאינם אלא איסור "לא תעשה" בלבד )שם,
ולא נתכוון אלא להציל את הנרדף ,אין התראה שייכת בו, ה"ו( (20 .סנהדרין נו ,ב (21 .שישראל נאסר בה ,וכן
ואין ישראל נהרג בלא התראה ,אבל בןֿנח נהרג בלא אמרו )סנהדרין עד ,ב( "אינהו וכל אביזרייהו" )=הן ,וכל
התראה ,כמבואר לקמן הי"ד. השייך בהן( (22 .מצבת אבן אחת ,להקריב עליה אפילו
לשמים )רש"י לדברים טז ,כב( .וראה הל' ע"ז פ"ו ,ה"ו.
17 ˙L‡Â
∆ ≈¿ ,̇‰
≈» :Á
«… Èa
≈¿ ÏÚ« ˙BeÒ‡¬ ˙BÈÚ
»¬ LL≈ .‰ (23אילן הנטוע מתחילה כדי לעבדו )שם פ"ח ה"ג(,
18 ,‰Ó‰e
»≈¿ ,42eÎÊe¿ ,Bn‡Ó
ƒ≈ B˙BÁ‡Â¬« ,LȇŒ˙L‡Â
ƒ ∆ ≈¿ ,‡‰»» ומיוחד לעובדי הירח ,כמבואר בביאורנו שם פ"ז הי"א ,אות
19 ‡∆ ≈ BÊ "ÂÈ
‡43˙L ƒ» ˙‡∆ Lȇƒ ÊÚÈ
"»¬« ÔkŒÏÚ
≈ « :Ó‡pL
∆∆¡« ג (24 .צורות אדם ,כמבואר שם פ"ג ה"י ,ואע"פ שאינה
20 "BzL‡a
"¿ ƒ¿ ˜„Â
«»¿ ,dÚÓLÓk
"»»¿ «¿ "Bn‡ƒ ˙‡Â
‡∆¿ ,44ÂÈ
»ƒ עבודהֿזרה -כדי שלא יטעו בהם הטועים וידמו שהם לע"ז
21 "eȉÂ
»¿ ,46eÎÊ
¿ƒ ‡ÏÂ
"… ¿ 45"BzL‡a
¿ ƒ¿ ,BÁ
≈¬ ˙L‡
∆ ≈¿ ‡ÏÂ
¿… )שם( .וכל אלה אין בהם עונש מיתה לישראל אלא מלקות
בלבד )ראה הל' סנהדרין פי"ט ה"ג( ,וממילא אין בןֿנח
22 ÔȇL
≈∆ ,ÛBÚ» ‰iÁ»« ,‰Ó‰
»≈¿ ‡ÈˆB‰Ï
‡ƒ ¿ "„Á »∆ OÏ
¿» » נהרג עליהן ,אלא שאסור בהן כישראל ,וכמבואר לעיל אות
23 ‡‡È‰ƒ È
"‡ƒ» ˙« È˙BÁ
ƒ ¬ :Ӈ‡«¡∆¿ ;47„Á
»∆ Oa
» » ̉Â
≈» ‡e‰ יט.
24 .48"‰M‡Ï
» ƒ¿ Èσ ȉzÂ
‡ƒ¿« ,Èn
ƒƒ ˙« ‡Ï
«‡… C
ÌMa
≈ « 25CaL
≈ƒ∆ ÔÈa≈ ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ CaL «… ∆ .‚ 8
≈ƒ∆ ÁŒÔa
(42משכב זכר ,מעשה סדום .ראה ויקרא יח ,כב. ‰Ó« ; iÁ
28 »« ÔBLÏ» ÏÎa
»¿ ÈepÎa
27 ƒ¿ CaL
≈ƒ∆ ÔÈa≈ ,26„ÁÈÓ‰
»À¿« 9
(43שאיֿאפשר לפרש :אביו ממש ,שזה נכלל במיעוט: .29χOÈa
≈ »¿ƒ¿ Ôk≈ ÔȇM
∆≈ 10
"באשתו" -ולא בזכר ,כבסמוך (44 .ואפילו לאחר מות
אביו ,שאינה עוד אשת איש (45 .בכת"י תימן :ודבק (25שקילל ,ולשון נקיה היא כלפי מעלה (26 .שבירך את
באשתו (46 .שאין בו דיבוק ,מתוך שאין הנשכב נהנה - השם המיוחד של ארבע אותיות ,והוא :אדנ"י .וכלֿשכן שם
אינו נדבק עמו )סנהדרין נה ,א וברש"י( (47 .שאינן הוי"ה עצמו )ראה הל' ע"ז פ"ב ,ה"ז( (27 .שאר השמות
יולדות מן האדם ,בניגוד לאיש ואשה ,שזרע יוצא מהם, שאינם נמחקים ,כגון :אֿל ,אלקים ,שדי ,צבאות ,שאסור
ונעשה בשר האב והאם אחד בו )שם וברש"י( (48 .מכאן, למחקם )הל' יסודי התורה פ"ו ,ה"ב( (28 .מיתת סייף.
שאחותו מן האם אסורה לו ,אבל אחותו מאביו מותרת לו, (29שאינו חייב אלא על ברכת שם המיוחד בלבד )סנהדרין
שאין איסור אחוה בבני נח ,אלא מן האם )שם עמ' ב(. נו ,א( ,שנאמר )ויקרא כד ,טז( "ונוקב שם ה' מות יומת" -
והשווה הל' איסורי ביאה פי"ד ,הי"ג. אינו חייב אלא על שם המיוחד )=שהרי כתוב :ה' ,וזהו שם
עק
"משכבי אשה" -מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה ȉ
‡≈¬ 49Âȃ» ˙Òe‡Â
‡« ¬« ÂÈ
ƒ» ˙zÙÓ
«À¿ ÏÚ« iÁ «… ∆ .Â
»« ÁŒÔa 1
)שם ,ובדף נד ,א( (59 .שאילו בדיניהם פטור לגמרי, ‡elÙ
‡ƒ¬ ,ÂÈ
‡ƒ» ˙L ∆ ≈ ÏÚ« iÁÂ
»«¿ . ÌB˜Ó» ÏkÓ
50 »ƒ Bn‡ƒ ‡È‰ƒ 2
ובדיננו -כל אשת איש ,הבא עליה בחנק )שם( (60 .כאן ˜ÔÈa≈ ,52ÔË
» » ÔÈa≈ ,eÎf‰
¿« ÏÚ« iÁÂ
‡»«¿ .51ÂÈ
ƒ» ˙˙ÈÓ
« ƒ Á‡Ï
¿«« 3
הוא חוזר לדיניהם ,ומיתת בני נח בסייף ,וסייף חמור מחנק,
כמבואר לעיל הל' סנהדרין פי"ד ה"ד ,ולקמן הי"ד יתבאר
‡e‰Â¿ ;‰ÏB„b
˜» ¿ ÔÈa≈ , ‰pË
53 »« ¿ ÔÈa≈ ,‰Ó‰a‰
»≈¿« ÏÚ»«¿ ,ÏB„b 4
31 Ïk‰
… « ÏÚ« ‰Î‡ÏÓ
75 » »¿ ˙ÚL
«¿ ƒ ‡lL
… ∆ Ï·L
«»∆ ÏÚBt
‡≈ elÙ ¬ƒ (55שם נח ,ב ,שנאמר" :ודבק באשתו -ולא באשת
32 Ôk≈ ÔȇM
≈∆ ‰Ó« ;ÔÏÊb »¿« ÏÏÎa
«¿ƒ ‡e‰ ȉÂ≈¬« ,iÁ
»« ‡e‰ חבירו" .לא אסרה תורה אלא בדביקה .ובשלא כדרכה,
33 .77‰ËeÙŒ‰ÂMÓ
» ¿ ∆» ƒ ˙BÁt» ÏÚ« iÁ »« ÔÎÂ
≈¿ .76χOÈa
¿≈ »¿ƒ הואיל ואינה נהנית בדבר ,אינה נדבקת עמו )רש"י שם(.
34 dÏÊ‚e
‡»»¿ Á≈« ‡e» ,‰ËeÙŒ‰ÂMÓ
» ¿ ∆» ƒ ˙BÁt» ÏÊbL«»∆ ÁŒÔe
∆ …« (56בכת"י התימנים :ועדיין לא נבעלה (57 .שם נז ,ב,
35 .78»‰ÈÏÚ
∆» ÔÈ‚‰
ƒ»¡∆ Ô‰ÈL
∆ ≈¿ epnÓ
∆ƒ "בעולת בעל -יש להם; נכנסה לחופה לא נבעלה -אין
להם" ,שאינו חייב משום קידושיו וחופתו ,אלא משום
(71סנהדרין נז ,א (72 .שם" :גנב וגזל ,וכן יפת תואר". בעילתו .וראה לעיל פ"ח ה"ג" :שאין אישות לעכו"ם"
ומפרש רש"י :יפת תואר ,גם היא גזל ,שגוזלים את אשתו והכוונה לקידושיו (58 .שבעריות שלנו ,אמרה תורה
במלחמה -הרי שבןֿנח מוזהר על גזילת נפש ,והואֿהדין )ויקרא יח ,ו( "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו -
גניבת נפש )כסףֿמשנה( (73 .סנהדרין שם (74 .שכבש לרבות גויים שמוזהרים על העריות כישראל" .ובישראל
שכר בהמתו או שכר כליו (75 .אבל בשעת מלאכה מותר חייבים על אשת איש אפילו שלא כדרכה ,שנאמר בה:
אעק
8 Oe
‡» »
∆≈ ,88˙ÒkÙÓ
∆∆¿«¿ ‡È‰Lƒ∆ ÔÓÊ
«¿ Ïk» 87ÔÈÓÈq‰
«ƒ» ƒ לו לאכול ,ככתוב )דברים כג ,כה( "ואכלת ענבים כנפשך
9 ‡ÔÓƒ
∆≈ ÌeMÓƒ Á
«… ÈÏ
‡≈¿ƒ ÔÈeÒ
ƒ ¬ ,‰pnÓ
»∆ƒ ÔÈLBt‰
« ¿ƒ שבעך" (76 .שאין חיובם בזה משום גזל ,כובש שכר
10 .89ÈÁ‰
∆» שכיר -עובר עליו משום "לא תעשוק שכיר" )שם כד ,יד(;
פועל שלא בשעת מלאכה -משום" :ואל כּליך לא תתן",
(87סימני השחיטה :וושט וגרגרת (88 .מפרפרת ,מניעה ראה הל' שכירות פי"ב ,ה"ג .וגזלן אינו נקרא אלא החוטף
איבריה לכאן ולכאן (89 .שאין השחיטה מתרת הבהמה דבר מיד חבירו ,ככתוב )שמואלֿב ,כג ,כא( "ויגזול את
לבני נח אלא המיתה ,וכל עוד שהיא מפרפרת ,עדיין לא החנית מיד המצרי" ,וכמבואר בבבאֿקמא עט ,ב )רש"י
מתה הבהמה ,ואבר ובשר הפורשים ממנה אסורים )חולין בסנהדרין שם( (77 .סנהדרין שם ,ואפילו גזל מישראל,
לג ,א; קכא ,ב( .ומשמע מדברי רבינו ,שבכל זאת אינו נהרג והלה מחל לו אח"כ -בשעתו ציערו ,הילכך גזל הוא ,אלא
עליה ,שאין זה אבר מן החי ממש ,שמשעה שנשחטו רוב שאין ביתֿדין של ישראל נזקק להשיבו ,שבוודאי מחל לו
סימניה -התחילה מיתתה )רדב"ז( .ובישראל מותר לו אחרֿכך .וישראל בישראל גם כן אסור לו לגזול ממנו פחות
לאכול ממנה אבריה שנחתכו לאחר שחיטה ,ובלבד שיניחם משוה פרוטה ,אלא שלא עבר על "לא תגזול" ,הואיל ואין
וימתין עד שתצא נפשה ,כמבואר שם לג ,א .ובהל' שחיטה אתה קורא בו" :והשיב את הגזילה" ,שהנגזל מחל לו ,וכל
פ"א ,ה"ב. שאינו בהשבה אינו נקרא גזל .לא כן בןֿנח ,שאינו בר
השבה ,וכל דינו למיתה -אצלו דין פחות משוה פרוטה,
11 ÈÁ‰‡»∆ ÔÓƒ
∆≈ ÌeMÓƒ χOÈ
≈ »¿ƒ ÏÚ« eÒ‡L»∆ Ïk… .‚È כדין פרוטה )רש"י שם( .וראה הל' גזילה פ"א ,ה"ו.
12 ;χOÈ
≈ »¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÔÈiÁ
ƒ»« Á
«… ÈaL
≈¿∆ LÈÂ≈¿ .Á
«… Èa
»‡≈¿ ÏÚ« eÒ (78ע"ז עב ,א .ובני ישראל " -בני מחילה הם" ,שעוברים
13 ÔÈa≈ ,90‰‡ÓË
»≈¿ ÔÈa≈ ,‰iÁÂ
»«¿ ‰Ó‰a
‡»≈¿ „Á»∆ Á«… ÈaL
∆¿≈ על מדתם ומוחלים על דבר קל ,ואינו נחשב גזל בעיניהם,
14 ÌeMÓe ƒ ÈÁ‰
‡«« ÔÓƒ ∆≈ ÌeMÓƒ ‰ÈÏÚ
» ∆» ÔÈiÁ
ƒ»« ‰B‰Ë
¿ » אבל בני נח אכזרים הם ואינם עשויים למחול ,והרי זה גזל
15 ,˙ÒkÙÓ‰
∆∆¿«¿« ÔÓƒ ÔÈLBt‰
ƒ ¿ « Oe
» » ‡Â
∆≈¿ .ÈÁ‰
»∆ ÔÓƒ Oa
»» בידם )סנהדרין נט ,א וברש"י(.
16 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÔÈÓÈÒ
ƒ» ƒ ÈL
≈¿ χOÈ
≈ »¿ƒ da» ËÁML
‡«» ∆ ÈtŒÏÚŒÛ
« « ƒ ,ÈÁ‰
»∆ ÔÓƒ 80Oa
» » ÏÚÂ
«¿ ,79ÈÁ‰
‡»∆ ÔÓƒ
∆≈ ÏÚ« iÁ ≈¿ .È
»« ÔÎÂ 1
17 .91ÈÁ‰
‡»∆ ÔÓƒ
∆≈ ÌeMÓƒ Á«… ÈÏ
»‡≈¿ƒ eÒ Ï‡OÈÏ
‡≈ »¿ƒ¿ ‡l»∆ ÔÈeÚM‰
ƒ ƒ « ez¿ƒ ‡lL
… ∆ . ‡e‰L
81 ∆ ÏÎa¿» 2
(90וישראל אינו חייב ,שנאמר )דברים יב ,כג( "ולא תאכל .83ÈÁ‰
»∆ ÔÓƒ Ì„a
»¿ ‡e‰ zÓe
»À .82„Ïa
»¿ƒ 3
הנפש עם הבשר" ,אלא הבשר לבדו" ,כל שבשרו מותר )מין (79שנחתך מן החי (80 .שאין בו גידים ועצמות ,בניגוד
טהור( -אתה מצווה על איבריו ,וכל שאין בשרו מותר - ל"אבר" ,שסתמו :בשר גידים ועצמות ,פרט ללשון ולב
אי אתה מצווה על איבריו" ,ומכאן שבןֿנח ,המותר בבהמה וכדומה ,שאין בהם עצמות )חולין קכח ,ב( (81 .אפילו
טמאה -מוזהר על איבריה )חולין קב ,א( (91 .כמבואר פחות מכזית (82 .כמו שאמרו )עירובין ד ,א( "שיעורין...
לעיל אות פו .וסובר רבינו ,שאפילו בבהמה טהורה המותרת הלכה למשה מסיני הם" .והלכה למשה מסיני לא ניתנה
לישראל בשחיטתה -אין שחיטתה מתירתה לגבי בןֿנח, אלא לישראל )רדב"ז( .ואמנם בישראל אינו חייב על אבר
וזה כדעת רב אחא בר יעקב בחולין לג ,א .ודעת הרשב"א, מן החי עד שיהיה בו כזית )הל' מאכלות אסורות פ"ה,
הובאה בכסףֿמשנה ,שאין זה אלא בבהמה טמאה ,אבל ה"ג( (83 .ואע"פ שכתוב בו" :אך בשר בנפשו דמו לא
בהמה טהורה שנשחטה ע"י ישראל ,הואיל ושחיטתה תאכלו" ,אין זה מכוון לאסור לו דם מן החי ,אלא להתיר
מתירתה לישראל ,הרי אבר הפורש ממנה בעודה מפרכסת, לו אבר מן החי של שרצים ,כמבואר בסנהדרין נט ,א.
מותר גם לבני נח ,שאין לך דבר המותר לישראל ויאסר לבני וישראל -נאסר בדם ,בין מן החי בין מן השחוט ,כמבואר
נח ,וזה ע"פ סוגיית הש"ס שם קכא ,ב בברייתא דרב בהל' מאכלות אסורות פ"ו ,ה"גֿד.
אושעיא ,וסיומה של הברייתא "אחד גוי ואחד ישראל -
מותרים בו". B‡ 84‰Ó‰a‰
»≈¿« ÔÓƒ LBt‰
≈ « Oa‰
» »« B‡ ‡‰
‡∆≈» „Á»∆ .‡È 4
‚‰
»¡∆ ÁŒÔa
«… ∆ ÔȇL
≈∆ Èσ ‰‡È
‡∆ »≈ ÛBÚ‰» Ï
»¬ ; ‰iÁ‰
85 »«« ÔÓƒ 5
18 ÈLB‰Ï
ƒ ¿ ÔÈiÁ
ƒ»« ?ÔÈÈc‰
ƒ ƒ« ÏÚ« Ô‰≈ ÔÈeˆÓ « ≈¿ .„È
ƒÀ¿ „ˆÈΠ.86epnÓ
∆ƒ ÈÁ‰
‡«« ÔÓƒ
«∆≈ ÏÚ 6
19 ˙BˆÓ
¿ƒ LLa
≈ ¿ Ôe„Ï» 92CÏÙe
∆∆ CÏt∆∆ ÏÎa»¿ ÌÈËÙBLÂ
ƒ¿ ¿ ÔÈic
«»ƒ
20 ‡˙Á
«« ÏÚ« ÚL
«»∆ ÁŒÔe
«… ∆ .94ÌÚ‰ »» ˙‡∆ ȉʉÏe
≈‡ƒ¿«¿ 93el (84תוספתא ע"ז פ"ט ,ה"ד" :על אבר מן החי ,כיצד?
21 eiÁ˙
¿«¿ƒ ‰Ê∆ ÈtÓe
≈¿ƒ .95ÛÈÒa
ƒ«¿ ‚‰È
≈»≈ el‡≈ ˙BˆÓ
¿ƒ ÚMÓ
«∆ ƒ ...בשר המדולדל בבהמה ואין בו להעלות ארוכה אסור לבני
נח" (85 .חולין קא ,ב (86 .ואינו אלא אסור בלבד,
22 e‡» ̉Â
≈¿ ,96ÏÊb
«» ÌÎL
∆¿ ȉL
≈¬∆ ,‰‚ȉ
» ƒ¬ ÌÎL
∆¿ ÈÏÚa
»≈¬« Ïk ומקורו בחולין קב ,א "אכל אבר מן החי ממנה )מהעוף(,
23 Ôi„e
‡»«¿ „Á»∆ „Úa≈¿ ‚‰
»¡∆ ÁŒÔe
«… ∆ .97e‰e„» ‡ÏÂ… ¿ eÚ„ÈÂ
¿»¿ אינו סופג את הארבעים" ,כלומר אינו נענש ,והעמידוה שם
24 ‡Ï
‡… Ϙ»¬ , ÔÈB
98 ƒ ¿ ÈtŒÏÚÂ
ƒ «¿ ,‰‡˙‰
» »¿« ‡Ïa
‡… ¿ ,„Á
∆» בבני נח ,הרי שאינו נענש על העוף .ומתוך שאחרים
25 .̉Ï
‡∆» ‰M» ƒ Ôe„˙» ‡ÏÂ
‡… ¿ ,99‰M
» ƒ ˙e„Úa
¿≈ העמידוה שם בישראל ,לא מלאו לבו של רבינו לפסוק
בהחלט שאינו נהרג עליו ,וכתב" :יראה לי" )כסףֿמשנה(.
(92עיר מחוז )סנהדרין נו ,ב( .ושם הנוסח" :בכל פלך ופלך
וישראל חייב על אבר מן החי גם מן העוף ,כמבואר שם
ובכל עיר ועיר" .וראה לעיל הל' סנהדרין פ"א ,ה"אֿב.
קא ,ב .ובהל' מאכלות אסורות פ"ה ,ה"א.
(94שלא יעברו עליהן. (93המנויות לעיל ה"א.
(95בחרב )סנה' נו ,א( "כל מיתה האמורה בבני נח ,אינה ÈL
≈¿ da» ËÁL
‡«» elÙ
ƒ¬ ,‰Ó‰a‰ ≈ « .È
»≈¿« ˙‡∆ ËÁBM‰ 7
בעק
מלך גרר ,שהתנצל ואמר )בראשית כ ,ה(" :בתום לבבי אלא בסייף" ומפרש רש"י :שנאמר בהם )בראשית ט ,ו(
ובנקיון כפי עשיתי זאת" -הרי שטענת שוגג מספיקה "שופך דם האדם ...דמו ישפך" .וזוהי מיתת חרב השופכת
לפטור בבן נח (4 .קרובו של הנרצח (5 .בניגוד לישראל דם הרוצח ,ומיתה אחרת לא הוזכרה בהם .וראה שם נז ,א
שהרג בשגגה ,שגולה לעיר מקלט ,ומציל את חייו ,שאם שכל עונשי שאר המצוות למדים ממצות שפיכות דמים.
הרגו גואל הדם בתחום עיר מקלטו ,הרי הוא נהרג עליו, ובכת"י התימנים ,הנוסח" :כיצד? אחד העובד ע"ז ,או
כמבואר בהלכות רוצח פרק ה ,הלכה י"א (6 .שכבר שבירך את השם ,או ששפך דם ,או שבעל אחת משש עריות
נתבאר ,שהשוגג פטור מכלום ,אלא ,שאין דין ערי מקלט שלהם או שגזל אפילו פחות משוה פרוטה ,או שאכל כל
לגבי בן נח ,ככתוב )דברים יט ,ב( "תבדיל לך -ולא שהוא מאבר מן החי או בשר מן החי ,או שראה אחד שעבר
לאחרים" )ספרי שם אות קפ( ,וכל זה כשהרג את בן נח על אחת מאלו ולא דנו והרגו ,הרי זה ייהרג בסייף".
חבירו ,אבל בן נח שהרג את ישראל בשגגה הרי זה נהרג, (96את דינה בת יעקב ,ראה בראשית לד ,ב ,כה.
"אדם מועד לעולם" ,כלשון רבינו שם הלכה ד ,וראה מכות (97נמצא שעברו על הדינים ,וחייבים בסייף .והרמב"ן
ט ,א (7 .שבן נח ששגג פטור (8 .מכות שם .וכן שם ז, בפירושו לתורה שם יג ,משיג על דברי רבינו ,שאם כן ,למה
ב "שאני אומר ,אומר מותר -קרוב למזיד הוא" .והשווה כעס יעקב על שמעון ולוי הורגי עיר שכם ,וקילל אותם:
הלכות רוצח פרק ו ,הלכה י שאפילו ישראל ,שעלה על ארור אפם כי עז )שם מט ,ז( ,והלא זכו ועשו מצוה ובטחו
דעתו ,שמותר להרוג ,הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט, באלקים והצילם?! ולדעתו ,מצות "דינים" שנצטוו עליה
ולפיכך אם מצאו גואל הדם בכל מקום והרגו פטור ,וגם בני נח ,פירושה :דיני גניבה ואונאה ,עושק ושכר שכיר ,דיני
אינו נהרג על ידי בית דין ,ומה יעשה זה? ישב וישמור שומרים ואונס ומפתה ,ואם עבר עליהם נהרג ,ויחד עם זה
עצמו מגואל הדם ,כמבואר שם הלכה ה. נצטוו להושיב דיינים בכל עיר ועיר כישראל ,ואם לא
הושיבו אינם נהרגים ,שזוהי "מצותֿעשה" .ולא אמרו אלא
12 ÂÈ˙BˆnÓ
‡» ¿ƒƒ ˙Á«« ÏÚ« ÚÏ
‡… ¬« 9Òp
»« BÒ‡L «… ∆ .
»¬∆ ÁŒÔa "אזהרתם זוהי מיתתם" )סנה' נז ,א( ולא תיקרא אזהרה אלא
13 ‰Ê
10 »» ‰„BÚ
» ¬ „BÚϬ« Ò‡
‡»¡∆ elÙ
ƒ¬ .ÚÏ
… ¬« BÏ zÓ
»À המניעה בלאו (98 .בין העד ,ובין הדיין (99 .סנהדרין
14 ÌÏBÚÏe
˜» ¿ .11ÌM‰ŒLec
«≈ ƒ ÏÚ« ÔÈeˆÓ
ƒÀ¿ ÌȇL
» ≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,„BÚ
≈ נז ,ב .שנאמר )בראשית ט ,ה( "ואך את דמכם לנפשותיכם
15 ,‰ËBL
∆ ‡Ï … ¿ 12LÁ
≈≈ ‡ÏÂ
˜… ¿ ÔË
» » ‡Ï
… ,Ô‰Ó
∆≈ ÔÈLBÚ
≈‡ƒ¿ ÔÈ אדרוש -אפילו בדיין אחד )=אדרוש ,לשון יחיד(; מיד כל
16 .13˙BˆÓ
¿ƒ Èa
≈¿ ÌȇL
» ≈∆ ÈÙÏ
¿ƒ חיה -אפילו שלא בהתראה )=מיד כל דבר חי ,רש"י(;
אדרשנו ומיד כל אדם -אפילו בעד אחד; מיד איש -ולא
(9אדם אלים ותקיף (10 .שישראל מצווה עליה להיהרג מיד אשה; אחיו -אפילו קרוב".
ולא לעבוד ,ראה הלכות יסודי התורה פרק ה ,הלכה אֿב.
(11סנהדרין עה ,א ,שהרי נעמן ,אחר שקיבל עליו שלא
יום שישי כ' אלול ה'תשע"ח
לעבוד עבודהֿזרה ,אמר לאלישע הנביא )מלכיםֿב ה ,יח(:
"לדבר הזה יסלח ה' לעבדיך בבוא אדוני ...להשתחוות...
והוא נשען על ידי והשתחוויתי בית רמון" ,ואלישע ענה (1בן נח ששגג באחת ממצוותיו .בן נח שרצח בשגגה ,או
לו" :לך לשלום" ,הרי שהודה לו ,שאין איסור בדבר. שלא ידע שאסור לו לעבור על אחת ממצוותיו .בן נח
וכגירסת התוספות שם דיבור המתחיל :ואם איתא ,שאפילו שנתגייר ורוצה לחזור להיות כגר תושב .המצוות שבני נח
בפרהסייא אינו מצווה על קידוש השם .אבל ישראל מצווים נצטוו מפי הקבלה .שבני ישמעאל חייבים היום במצוות
על קידוש השם ,ככתוב )ויקרא כב ,לב( "ונקדשתי בתוך מילה .דיני גוי שעוסק בתורה או ששבת ממלאכתו .קבלת
בני ישראל" ,ובשעת השמד ,ייהרג ואל יעבור אפילו על צדקה מידי גוי ,ולמי תינתן .ישראל וגוי שבאו לדון לפנינו
אחת מכל המצוות )הלכות יסודי התורה פרק ה ,הלכה ג(. איך דנים אותם.
ובירושלמי שביעית פרק ד הלכה ג אמרו" :ונקדשתי בתוך
בני ישראל -ישראל מצווים על קידוש השם ,ואין הגויים ,3ÌeÏkÓ
¿ƒ eËt» 2ÂÈ˙BˆnÓ
» ¿ƒƒ ˙Á‡a ««¿ ‚‚ML «… ∆ .‡ 1
«» ∆ ÁŒÔa
מצווים על קידוש השם" (12 .שאינו שומע ואינו מדבר. Bȇ≈ Ìc‰
4 »« χBb
≈ B‚‰ »¬ ̇Lƒ∆ ,‰‚‚La
»»¿ ƒ ÁˆBÓ
«≈ ≈ ıeÁ 2
Ô‰ÈÈ„ŒÈza
(13השווה לעיל הלכות עדות פרק ט ,הלכה ט ,יא .ובגיטין‡∆ ≈ ƒ ≈» Ï »¬ ;6ËϘÓ
»¿ƒ ÈÚƒ BÏ Ôȇ ≈¿ ,5ÂÈÏÚ
»» ‚‰
»¡∆ 3
כב ,ב פסקו בפשיטות" :והלא לאו בני דעת הם" .וראה ‚‚La
‡«» ¿ ? ÌÈeÓ
7 ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na ∆« .B˙B‡ ÔÈ˙ÈÓÓ
ƒ ƒ¿ Ôȇ≈ 4
הלכות תרומות פרק ד ,הלכה ב.‡˙L
∆ ≈ ÏÚaL
«»∆ ÔB‚k¿ ,‰eÎ »»« ‡Ïa… ¿ ÚÂ
«»¿ ˙BˆnÓ
¿ƒƒ ˙Á‡a ««¿ 5
17 ÊÁÏ
…¬« ‰ˆ» » CkŒÁ‡Â
» ««¿ ,14ÏËÂ
«»¿ ÏÓe
» ib˙pL ‚«… ∆ .
≈«¿ƒ∆ ÁŒÔa Ú„È
«» ‡Ì
ƒ ‡Ï
»¬ ;‰ÈeÙ
» ¿ ‡B ‡BzL
¿ ƒ ‡È‰L
ƒ ∆ ‰n„Â
» ƒ¿ BÁ
≈¬ 6
18 Ì„wÓ
∆… ƒ ‰È‰Lk
»»∆ ¿ 15„Ïa
«¿ƒ LBz
» b≈ ˙BȉÏ ≈¬«≈ ,ÂÈÏÚ
¿ƒ¿ '‰ ÈÁ‡Ó ‡»» ‰eÒ
» ¬ ‡È‰L ƒ∆ Ú„È «» ‡ÏÂ
… ¿ ,BÁ
‡≈¬ ˙L∆ ≈ ‡È‰Lƒ∆ 7
19 B‡ ,c
»» ÏÎÏ
»¿ χOÈÎ
≈ »¿ƒ¿ ‰È‰È
‡∆¿ƒ ‡l
»∆ ,BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ ,‚‰
« » ‡Ì
ƒ ÔÎÂ
≈¿ ;BÏ zÓ
»À ‰Ê
∆ cL
» »∆ BaÏ
ƒ ÏÚ
« ‰ÏÚ
» » ‡‡l
»∆ 8
20 17ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ e‰eÏÈaˉLk
˜ƒ¿ƒ∆ ¿ ÔË
» » ‰È‰
»» ̇ ≈»≈ „ÈÊÓÏ
ƒ¿ .16‚‰È ƒ≈¿ B˜» ‰Ê∆ ȉ ≈¬ ‚‰Ï
… ¬« eÒ‡L»∆ Ú„È«» ‡Ï… ‡e‰Â¿ 9
21 LBz
» ‚≈ ‰È‰È ∆¿ƒ¿ ,ÏÈc‚iL
ƒ¿«∆ ‰ÚLa «¿ ÏBÎÈ» BÏ ‰È‰L
»» ¿ 18˙BÁÓÏ »»∆ ÈtÓ≈¿ƒ ,‰‚‚L
»»¿ Ì‰Ï ˙∆» BÊ LÁ
≈ »≈ ‡ÏÂ
… ¿ ;8‚‰Â
»¡∆¿ 10
22 Bȇ≈ eL 20B˙ÚLa
»¿ ƒ ‰ÁÓ
»ƒ ‡lL
… ∆ ÔÂÈÎÂ
» ≈¿ .19„Ïa
»¿ƒ .„ÓÏ
« » ‡ÏÂ
… ¿ „ÓÏÏ
… ¿ƒ 11
23 ‡a» ̇ƒ CÎÈÙÏ
‚» ƒ¿ .˜„ˆŒ
∆∆ ≈ ‡e‰ ȉ‡≈¬ ‡l»∆ ,21‰ÁBÓ
∆ (2שעבר עליהן בלא כוונה ,וכמבואר בסמוך (3 .גם
24 ÛÒk
∆∆ ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ ‰eÏÈaˉL
˜» ƒ¿ƒ∆ ‰pË »« ¿ ÏÚ« χOÈ
ממיתת סייף וגם מעונש אחר שהוא .וכן מצינו באבימלך ≈ »¿ƒ
געק
11 ‡Ì‡ƒ ‡l
»∆ ;ÛÈÒa
ƒ«¿ Á
«… Èa
≈¿ ˙˙ÈÓ
« ƒ ÏkL
»∆ ,31e‡a »¿ .‰
¿«≈ k ˙Áz
«« Ïk‰
… « ‰È‰È
∆¿ƒ ,23‰zÙÓ
‡∆«¿ B‡ ÒB
˜≈ Ò «¿ B‡ 22d˙a˙k
¿»»À 1
12 ̇Â
ƒ¿ .ϘqÈ
≈»ƒ ‰Ò‡Ó
» »… ¿ ‰Ú
»¬« B‡ χOÈ
32 ‡≈ »¿ƒ ˙L
∆ ≈ ÏÚa
»« ‡nL
»∆ ; ˙eba
24 ˙≈« ‰ÁÓ
∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÏÈc‚zL
ƒ¿«∆ „Ú« ,ÔÈcŒ˙Èa
«ƒ ≈ „È 2
13 .33˜ÁÈ
≈»≈ ÏÚazL
˜„≈»ƒ∆ Ì ∆… ‰tÁÏ
»À¿ ‰ÒÎpL
‡»¿¿ƒ∆ Á«« dÏÚa
¿»» ‡» ¿ ˙ÏÎB
25d˙eÈB‚a ∆∆ BÊ ˙‡ˆÓÂ
≈¿ƒ¿ ,‰ÁÓ˙e
∆¿ƒ ÏÈc‚˙Â
˙ƒ¿«¿ Ïh
…ƒ 3
ובכל הדפוסים הקדומים וכן בכתב יד התימנים" :אלא אם (14בהתאם להלכה ,שאינו גר עד שיימול ויטבול )יבמות
בעל אשת ישראל נערה מאורסה ייסקל" ,ותיבת "או" (15שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל, מו ,ב(.
איננה (33 .כפי שנתבאר לעיל פרק ט ,הלכה ז .ולא חזר ראה הלכות איסורי ביאה פרק י"ד ,הלכה ז ולעיל פרק ח,
רבינו לשנותו כאן ,אלא לחתום בזה בחייבי מיתת בית דין הלכה י (16 .שהרי הוא כישראל מומר )יבמות מז ,ב(.
שבבני נח ,מכאן ואילך אינו עוסק אלא במחוייבי מיתה וזה וודאי אם ישנו תחת ידינו ,או יהיה ישראל גמור ,או
בידי שמים בלבד )על פי כסף משנה(. ייהרג )כסף משנה( .והשווה הלכות איסורי ביאה פרק י"ג,
14 35‰Ó‰a
¿≈» ˙Úa‰a
‡«»¿«¿ ÔÈeÒ
ƒ ¬ Á«… ÈaL
≈¿∆ ,34‰Ïaw‰ ƒƒ .Â
»»«« ÈtÓ הלכה י"ז" :אפילו חזר ועבד עבודהֿזרה הרי הוא כישראל
15 . Ô‰ÈÏÚ
38 ∆ ≈¬ ÔÈ‚‰
ƒ»¡∆ Ôȇ ≈¿ , „Ïa
37 ‡»¿ƒ 36ÔÏÈ
» ƒ ˙k‰e
¿«¿»« משומד ,שקידושיו קידושין" (17 .כגון שאביו או אמו
16 ,39‡e‰LŒÏk
∆ » Ba ÏÁ ‡«» elÙ
ƒ¬ χOÈ
≈ »¿ƒ ‰k‰L
»ƒ∆ Ì"ekÚÂ
¿« נתגיירו ,והוא עמהם )כסף משנה( (18 .לומר ,אי אפשי
להיות גר וחוזר לסורו (19 .שאינו מקבל עליו אלא שבע
17 . ‚‰
41 »¡∆ Bȇ≈ ‰˙ÈÓ
40 » ƒ iÁ
»« ‡e‰L‡∆ ÈtŒÏÚŒÛ
« « ƒ מצוות בני נח בלבד .ומובן ,שאם יקדש אשה ישראלית -
(34שקיבלו חכמינו אישֿאיש מפי רבו עד למשה מסיני. אינה מקודשת ,שהרי הוא גוי גמור )כתובות יא ,א וברש"י(.
(35מין על שאינו מינו (36 .מין בשאינו מינו (37 .אבל (20מיד כשהגדיל (21 .ויהיה כישראל גמור ,או ייהרג
מותרים הם בלבישת בגדי כלאיים ,וכן לזרוע כלאיים בשדה )שם( (22 .שחייב לתת לה אם קידשה וגירשה (23 .הם
או כלאיים בכרם )סנהדרין נו ,ב( .ושם ס ,א דרשו" :את חמישים שקלים שחייב לתת לה אם בא עליה שלא לשם
חוקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאיים" )ויקרא יט ,יט( קידושין והיא הייתה בתולה ,ראה הלכות נערה בתולה פרק
-את חוקותי :חוקים שחקקתי לך כבר )=לבני נח( תשמורו, א ,הלכה י (24 .ואז בית הדין ימסור לה את הכסף.
ואלו הם :בהמתך לא תרביע כלאיים ,ושדך לא תזרע (25כשהיא גוייה (26 .כי בדיני בני נח אין תשלומי קנס
כלאיים -מה בהמה בהרבעה ,אף שדך בהרכבה ,שלא לאנוסה או מפותה )כתובות יא ,א(.
להרכיב אילן על שאינו מינו (38 .שלא מצינו בן נח נהרג
אלא על שבע מצוות בלבד )שם נז ,א( ,ועל כורחך לא ,‰Ê
»» ‰„BÚ
» ¬ „ÚL
«»∆ B‡ ,ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ 27CaL «… ∆ .„ 5
≈ƒ∆ ÁŒÔa
נתקבל הדרש הנ"ל אלא לעניין איסור בלבד )כסף משנה(. ib˙Â
≈«¿ƒ¿ BÁ
≈¬ ‚‰L
«»∆ B‡ ,BÁ‡≈¬ ˙L
∆ ≈ ÏÚ« ‡aL
»∆ B‡ 6
(39ולא הרגו (40 .שם נח ,ב ,שנאמר )שמות ב ,יא( χOÈ
‡≈ »¿ƒ ˙L
∆ ≈ ÏÚ« ‡aL
»∆ B‡ ,χOÈŒÔa
≈ »¿ƒ ∆ ‚‰«» .28eËt» 7
"וירא איש מצרי מכה איש עברי...ויך את המצרי ויטמנהו ,χOÈŒÔa
≈ »¿ƒ ∆ ÏÚ« B˙B‡ ÔÈ‚B‰Â
ƒ¿ ¿ .29iÁ »« ib˙Â
≈«¿ƒ¿ 8
בחול" (41 .מטעם האמור לעיל ,ועל כורחך מה שאמרו ‰pzL
»«¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,ÏÚaL
«»∆ χOÈ
‡≈ »¿ƒ ˙L∆ ≈ ÏÚ« B˙B‡ ÔȘBÁÂ
ƒ¿ ¿ 9
שם" :חייב מיתה" הכוונה למיתה בידי שמים )כסף משנה(. .30BÈ„ƒ 10
והשווה לקמן סוף הלכה ט.
18 ,42„Ïa
»¿ƒ BÚÊÂ
‡¿«¿ ̉
» »¿« da» ‰eˈ » ƒ« .Ê
»«¿ƒ ,‰ÏÈn‰ (27קילל (28 .סנהדרין עא ,ב" ,הואיל ונשתנה דינו
)=שמתחילה נידון בעד אחד ,ובדיין אחד ובלא התראה,
19 ÏL∆ BÚÊ¿« ‡ˆÈ
‡»» "EÈÁ ∆¬« EÚÊÂ
"‡¬ ¿«¿ ‰z
»« :Ó‡pL
∆∆¡« ואילו עכשיו הוא צריך התראה ,ועדים ובית דין של עשרים
20 ,43"ÚÊ
«» EÏ¿ ‡wÈ
≈»ƒ ˜ÁˆÈ
"»¿ƒ¿ Èk
ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,χÚÓLÈ
≈»¿ƒ ושלושה( ,ונשתנית מיתתו" שכל מיתת בני נח אינה אלא
21 "˙‡∆ EÏ¿ ÔzÈÂ
∆ƒ¿ :˜ÚÈÏ
‡… ¬«¿ Ó
«» ˜ÁˆÈ
»¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,44ÂOÚ
» ≈ ‡ˆÈÂ
¿»» סייף ,ואילו היה עובר עכשיו בגירותו היה חייב סקילה על
22 BÚÊ
¿« BcÏ
«¿ ‡e‰L ∆ ,ÏÏkÓ
»¿ƒ ,"EÚÊÏe
‡¬ ¿«¿ EÏ¿ ̉
» »¿« ˙ka
«¿ƒ ברכת השם ועבודהֿזרה ,והוא לא נתחייב מתחילה במיתה
23 ̉Â
≈¿ ,45‰Lȉ
»»¿« Bk„e
¿«¿ B˙„a»¿ ˜ÈÊÁn‰
‡ƒ¬«« ̉
» »¿« ÏL∆ חמורה כזו ,ולפיכך פטור )רש"י שם( .ובנוגע לבא על אשת
24 .46‰ÏÈÓa
» ƒ¿ ÔÈiÁÓ‰
«¿ƒ»À חבירו או הורגו ,וודאי שהוא פטור ,שהרי אילו בא עכשיו
על אשת גוי הוא פטור ממיתה ,וכן אם הרגו )שם וברש"י(.
(42ולא שאר בני נח (43 .סנהדרין נט ,ב (44 .אף על ולדעת הרדב"ז בן נח שנתגייר פטור ,על פי הכלל" :גוי
פי שהוא בנו של יצחק (45 .ועליו התכוון הקדושֿברוךֿ שנתגייר הרי הוא כקטן שנולד" )הלכות איסורי ביאה פרק
הוא באמרו לאברהם :כי ביצחק ייקרא לך זרע .ובסנהדרין י"ד ,הלכה י"א( והשווה לעיל הלכות עדות פרק י"ג ,הלכה
שם דרשו" :ביצחק -ולא כל יצחק" ,במקצת מזרעו ,ולא ב (29 .שאף על פי שנשתנה דינו לא נשתנית מיתתו,
כל זרעו .ובמדרש בראשית רבה פרשה נ"ג אות יב אמרו: שהרי גם עכשיו אם יהרוג ישראל מיתתו סייף ,ואם יבוא
ביצחק ,ב' -שניים ,במי שהוא מודה בשני עולמות" .כל על אשת ישראל שמיתתו חנק -הרי חנק קלה מסייף ,ויש
מי שהוא מודה בשני עולמות ייקרא לך זרע ,וכל מי שאינו בכלל מיתה חמורה מיתה קלה )שם וברש"י( (30 .ואי
מודה בשני עולמות )=כגון עשיו שכפר בתחיית המתים, אפשר להרגו בסייף ,כדין בן נח ,שהרי אילו היה בא על
רש"י שם( ,לא ייקרא לך זרע" (46 .השווה הלכות נדרים אשת ישראל עכשיו בגירותו ,אין דינו אלא חנק ,שהיא קלה
פרק ט ,הלכה כ"א. מסייף ,כמבואר לעיל הלכות סנהדרין פרק י"ד ,הלכה ד,
25 ÏL
∆ BÚÊ
¿« ̉L
˜≈∆ ,‰eË
» ¿ ÈaL
≈¿∆ ,47ÌÈÓÎÁ ¿» .Á
‡ƒ»¬ eÓ וכבר אמרנו שיש בכלל מיתה חמורה מיתה קלה.
דעק
(62ומקריבים אותה על המזבח )מנחות עג ,ב( ,שנאמר ÔÈiÁ
ƒ»« 48˜ÁˆÈÂ
»¿ƒ¿ χÚÓLÈ
‡≈»¿ƒ Á
«« ‡aL‡»∆ ̉
«¿» » 1
)ויקרא כב ,יח( "איש איש מבית ישראל ומן הגר ...אשר Èa
≈¿ƒ χÚÓLÈ
≈»¿ƒ Èa≈¿ ÌBi‰« eÚ˙Â
¿»¿ƒ¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ . ‰ÏÈÓa
49 ¿» ƒ 2
יקריבו לה' לעולה -איש איש לרבות הגויים ,שמקריבים ÔȇÂ
≈¿ ;50ÈÈÓMa
ƒ ƒ¿ « ‰ÏÈÓa
» ƒ¿ Ïk‰
… « eiÁ˙È
˜¿«¿ƒ ‰eË
¿ » 3
עולה" .וראה בהלכות מעשה קרבנות פרק ג ,הלכה ה שאין
מביאים עימה נסכים ,אבל נסכיה קרבים משל ציבור.
. »‰ÈÏÚ
51 ∆» ÔÈ‚‰
∆¡»ƒ 4
(63בבא בתרא ח ,א ,והצדקה מכפרת עליו ,כמו שאמרו (48ראה בראשית כה ,ב. (47סנהדרין נט ,ב.
שם )י ,ב( "כשם שהחטאת מכפרת על ישראל ,כך צדקה (49שנאמר )שם יז ,יד( "וערל זכר אשר לא ימול את בשר
מכפרת על אומות העולם" (64 .גר תושב זה ,שמקיים ערלתו ...את בריתי הפר" -לרבות בני קטורה ,שחייבים
שבע מצוות בני נח (65 .לזונו ולפרנסו ,ככתוב )ויקרא במילה .ולדעת רש"י בסנהדרין שם ,לא נתחייבו במילה,
כה ,לה( "גר ותושב וחי עמך" )עבודהֿזרה סה ,א( .וכן אלא אותם שישה בנים עצמם ,ולא זרעם אחריהם.
אמרו בפסחים כא ,ב שמצוה להקדים נתינת נבילה לגר, (50מספק (51 .שאין הורגים על הספק )משנה למלך(.
ממכירתה לנכרי ,שגר אתה ְמצ ֶוּוה להחיותו .ובגר תושב
ידובר שם ,שאינו עובד עבודהֿזרה ואוכל נבילות ,כפירוש ˜ÒÚÈ
… ¬« ‡Ï
… .52‰˙ÈÓ
» ƒ iÁ
»« ‰Bza
» « ˜ÒÚL «»∆ Ì"ekÚ« .Ë 5
רש"י שם (66 .שלא קיבל עליו לקיים שבע מצוות. Ì"ekÚ« ÔÎÂ≈¿ .„Ïa
»¿ƒ Ô‰lL
∆»∆ 53˙BˆÓ ¿ƒ ÚLa
‡«∆ ¿ ‡l»∆ 6
(67משום דרכי שלום ,שאם נסרב לקבלה ייטור לנו איבה. e‰‡OÚ
»» ¬ ̇ƒ ,ÏÁ‰‡… « ˙BÓÈÓƒ ÌBÈa¿ elÙ ƒ¬ ˙ML
54 «» ∆ 7
והשווה הלכות מתנות עניים פרק ח ,הלכה ט "מלך או שר ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ;56‰˙ÈÓ
» ƒ iÁ
»« 55˙aL»« BÓk¿ BÓˆÚÏ
¿«¿ 8
מן הגויים ששלח ממון לישראל לצדקה ,אין מחזירים אותו
לו ,משום שלום מלכות" )על פי בבא בתרא י ,ב(.
ÔÈÁÈpÓ
ƒ ƒ« Ôȇ≈ :c
»» ÏL∆ BÏÏk
»¿ . BÓˆÚÏ
57 ¿«¿ „ÚBÓ
≈ ‰OÚ » » ̇ƒ 9
(68שאסור לישראל ליטול צדקה מן הגוי ,שמבזה עצמו ;ÔzÚcÓ
»¿ «ƒ ÔÓˆÚÏ
»¿«¿ ˙BˆÓ¿ƒ ˙BOÚϬ«¿ ˙c» LcÁÏ
58 ‡≈«¿ Ô˙B
» 10
ומחלל שם שמים ,כמבואר בסנהדרין כו ,ב וברש"י שם. „ÓÚÈ
… ¬« B‡ ,˙Bˆn‰
¿ƒ« Ïk» Ïa˜ÈÂ
‚≈« ƒ ˜„ˆŒ
∆∆ ≈ ‰È‰È
‡∆¿ƒ B‡ ‡l
»∆ 11
והשווה לעיל הלכות עדות פרק י"א ,הלכה ה ובביאורנו B‡ ‰Bza
» « ˜ÒÚ«» ̇Â
ƒ¿ .Ú‚È
«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÛÈÒBÈ
ƒ ‡ÏÂ
… ¿ B˙B˙a
» ¿ 12
שם. B˙B‡ ÔÈLBÚÂ
ƒ¿ ¿ B˙B‡ ÔÈkÓ ƒ« c »» LcÁ ≈ƒ B‡ ˙L«» 13
23 ÌÈËÙBL
ƒ¿ ˙BOÚÏ ¬« χOÈ
≈ »¿ƒ ÏL ∆ ÔÈcŒ˙Èa
ƒ ≈ ÔÈiÁƒ»« .‡È ‡Bȇ≈ Ï
»¬ ,‰Ê∆ ÏÚ« ‰˙ÈÓ
» ƒ iÁ
»« ‡e‰L ∆ B˙B‡ ÔÈÚÈ„BÓe
ƒ ƒ 14
24 ÌÈËtLn‰
ƒ»¿ ƒ« ÈtŒÏÚ
ƒ « Ô‰Ï∆» Ôe„Ï» ,ÌÈLBz‰
ƒ» « ÌÈb‰ƒ≈« el‡Ï
¿≈ .59‚‰
∆¡» 15
25 ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ e‡» ̇ƒ .ÌÏBÚ‰
» » ˙ÁMÈ ≈»ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,69el‡‰
»≈ (52בידי שמים )סנהדרין נט ,א( ,שנאמר )דברים לג ,ד(
26 e‡» ̇Â
ƒ¿ ,ÔÈ„È
ƒ ÓÚÓ
ƒ¬« 70Ô‰Ó∆≈ ̉ÈËÙBL
∆ ≈¿ e„ÈÓÚiL∆«¬ƒ "תורה ציוה לנו משה מורשה -לנו מורשה ולא להם".
27 . ÔÈ„ÈÓÚÓ
72 ƒ ƒ¬« 71χOiÓ
≈ »¿ƒƒ ̉Ï
∆» e„ÈÓÚiL
∆«¬ƒ וכתב המאירי שם :מפני שאנשים סבורים עליו ,שהוא
משלנו ,מתוך שרואים אותו יודע ,ויבואו לטעות אחריו.
(69המבוארים בפרקים טֿי שלפנינו (70 .שיש ביניהם (53בהלכותיהן ובפרטיהן ,ועליהן נאמר שם" :שאפילו גוי
אנשים הראויים לשפוט (71 .שאין בהם מי שראוי לכך. ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" (54 .ממלאכתו ,יום
(72משל ישראל ,והכל משום תיקון העולם וישובו .וכן שלם (55 .ששובתים בו ממלאכה יום שלם (56 .שם נח,
מצינו באברהם אבינו ,שעמד לפני ה' להתפלל ,לא להשחית ב ,שנאמר )בראשית ח ,כב( "יום ולילה לא ישבותו" -וזה
את סדום ,וכמסופר בתורה בראשית יח ,כג. מוסב גם על בני נח ,שלא ישבתו ממלאכתם .שזה נראה,
28 χOÈ
≈ »¿ƒ ÈÈ„a
≈ ƒ¿ Ôe„Ï» EÈÙÏ
∆»¿ e‡aL
»∆ Ì"ekÚ« ÈL ≈¿ .È כאילו הוא מבני עמנו ,וילמדו אחרים ממנו לטעות אחריו
)מאירי שם( (57 .חג ,לשבות בו בתורת חג ,ולשמוח בו
29 ‰ˆB
∆ „Á‡‰ »∆» .73ÔÈcƒ» ‰BzŒÔÈc
» ƒ Ôe„Ï» ̉ÈL ∆ ≈¿ eˆÂ¿» במאכל ובמשתה ,שבזה הוא מבליט את שביתתו החיובית
30 »∆ Ôe„Ï» B˙B‡ ÔÈÙBk
‡‡l ƒ Ôȇ≈ ‰ˆB ‡∆ epÈ∆ ≈ „Á‡‰Â
¿»∆» בתורת "יום שבתון" ,ולא מפני שאין לו מה לעשות ובמה
31 ˙eÎÊ¿ LÈ≈ ̇ƒ ,Ì"ekÚ «¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ‰È‰ »» .74Ô‰ÈÈ„a
¿∆ ≈ ƒ להתעסק (58 .בכתב יד התימנים :לחדש דבר (59 .שלא
32 :BÏ ÌÈÓB‡Â
ƒ¿ ¿ ̉ÈÈ„a
∆ ≈ ƒ¿ BÏ ÔÈc
ƒ» ̉ÈÈ„a
∆ ≈ ƒ¿ χOiÏ
«≈ »¿ƒ מצינו בן נח נהרג אלא על שבע מצוות בלבד ,ועל כורחך
33 ÔÈc
ƒ» eÈÈ„a
≈ ƒ¿ χOiÏ
≈ »¿ƒ¿ ˙eÎÊ¿ LÈ≈ ̇ƒ¿ !ÌÎÈÈc
»∆ ≈ ƒ Ck לא אמרו שם "חייב מיתה" אלא מיתה בידי שמים בלבד.
34 ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ ! eÈÈc
75 ≈ ƒ Ck» :BÏ ÌÈÓB‡Â
„ƒ¿ ¿ ‰BzŒÔÈ
» ƒ BÏ
35 BÏ ÔÈc
ƒ» ÌÏBÚÏ
‡» ¿ ‡l »∆ ,76LBz
» ‚Ï ≈¿ Ôk≈ ÔÈOBÚ
ƒ ÔȇL ∆≈
60‰Bz‰
» « ˙BˆÓ ¿ƒ ‡MÓ
»¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙BOÚϬ« ‰ˆL «… ∆ .È 16
» »∆ ÁŒÔa
36 ˙LB
» Èb ≈≈ ÌÚƒ ÔÈ‚‰BpL
ƒ¬ ∆ ,Èσ ‰‡È∆ »≈ ÔÎÂ
≈¿ .̉ÈÈ„a
¿∆ ≈ ƒ d˙BOÚÏ
» ¬« B˙B‡ ÔÈÚBÓ ƒ¿ Ôȇ≈ 61ÎO »» Ïa˜Ï≈«¿ È„k
≈¿ 17
37 e‡» ȉL
≈¬∆ ,χOÈk
≈ »¿ƒ¿ ÌÈ„ÒÁŒ˙eÏÈÓ‚e
¬»ƒ ƒ¿ 77ı‡ŒC„a
¿∆∆ ∆∆ Ô˙
«» . epnÓ
62 ∆ƒ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿ ‰ÏBÚ» ‡È‰ ƒ≈ ̇ ƒ¿ .d˙Îωk
»»¿ƒ¿ 18
38 EÈÚLa
‡∆»¿ ƒ L "∆ ¬ bÏ
≈« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,78Ô˙BÈÁ‰Ï
» ¬«¿ ÔÈeˆÓ¿ƒÀ ‡d˙B
» ÔÈ˙BpL
ƒ¿ ∆ ,Èσ ‰‡ÈÂ
∆ »≈¿ ;63epnÓ
∆ƒ ÔÈÏa˜Ó
ˆ„˜ƒ¿«¿ ‰»»¿ 19
39 ÔÈÏÙBk
ƒ¿ Ôȇ≈ : ÌÈÓÎÁ
80 ƒ»¬ eÓ‡L
¿»∆ ‰ÊÂ
∆¿ . "dÏ·Â
79 »»¬« ‰pzz
»∆¿ƒ ‰ÂˆÓe
»¿ƒ ,χOiÓ
≈ »¿ƒƒ ÔBfƒ ‡e‰Â¿ ÏȇB‰
64 ƒ ,χOÈ≈ »¿ƒ ÈiÚÏ
≈ƒ¬« 20
40 ‡elÙ
ƒ¬ .LBz» ‚ ≈¿ ‡Ï… ,82Ì"ekÚa
«¿ 81ÌBÏL » ̉ϻ∆ ˆ„˜ ‰
»»¿ Ô˙pL
«»∆ Ì"ekÚ‰
66 ‡«» Ï»¬ ; B˙BÈÁ‰Ï
65 ¬«¿ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ 21
41 ̉È˙Ó
∆ ≈≈ a˜ÏÂ
… ¿ƒ¿ ̉ÈÏBÁ
∆ ≈ wÏ≈«¿ 83ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eeˆƒ ,Ì"ekÚ‰»« .68Ì"ekÚ« ÈiÚÏ
‡≈ƒ¬« d˙B
» ÔÈ˙BÂ
ƒ¿ ¿ 67epnÓ
∆ƒ ÔÈÏa˜Ó
ƒ¿«¿ 22
42 ÈiÚ
≈ƒ¬ ÏÏÎa«¿ƒ ̉ÈiÚ
∆ ≈ƒ¬ ÒÙÏe
≈¿«¿ ,84χOÈ
≈ »¿ƒ È˙Ó≈≈ ÌÚƒ (60פרט לשבת ותלמודֿתורה (61 .לא בתורת ְמצ ֶוּוה,
43 '‰ BË" :Ó‡ «¡∆ ȉ≈¬ .85ÌBÏL„» ÈÎ
≈¿« ÈtÓ
≈¿ƒ ,χOÈ
≈ »¿ƒ אלא כאדם שאינו ְמצ ֶוּוה ועושה ,כדי לקבל שכר.
העק
24 "ÌB„‡¡ ‰È‰Â
»»¿ ;12"ÌÈ» „Ú« ÌiÓ "»ƒ BÏLÓe
¿ » :Ba Ó‡pL
«¡∆∆ ÈÎc
"≈¿« »‰ÈÎc
∆»¿ :Ó‡Â
«¡∆¿ ,"ÂÈOÚÓ
» ¬« Ïk» ÏÚ« ÂÈÓÁÂ
»¬ «¿ ,ÏkÏ
«… 1
25 „„Ï
"ƒ»¿ ÌB„‡¡ ȉzÂ
13 ƒ¿« :Ó‡pL
„«¡∆∆ ,„ƒ» ‰Ê∆ "‰LÈ
¿≈ » . "ÌBÏL
86 » ‰È˙È˙
» ∆… ƒ¿ ÏÎÂ
»¿ ,ÌÚ
…« 2
26 ,ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰
∆∆« ‰Ê∆ "‰LÈ
"» ≈¿ ‰È‰Â
»»¿ ,"'B‚¿ ÌÈ„ÚÏ
(73בדפוס רומי וכן בכתב יד תימן :ורצו שניהם ,דנים להם «¬»ƒ
27 .14"'B‚¿ ÔBiˆƒ ‰a
«¿ ÌÈÚÈLBÓ
"ƒ ƒ eÏÚÂ »¿ :Ó‡pL
∆∆¡« דין תורה ,ותיבת "דנין" איננה (74 .כנימוסי בתי דיניהם
(2ובדפוס רומי ,וכן בכת"י התימנים :מלכות בית דוד. וכמשפטיהם (75 .בבא קמא קיג ,א (76 .שקיבל עליו
(3כמו שהיתה לפנים .עלֿפי מליצת התלמוד )יומא סט ,ב( (77בנימוס ובכבוד. לקיים שבע מצוות בני נח.
"שהחזירו העטרה ליושנה" ,וכן בקידושין סו ,א. (78לפרנסם ולתמכם (79 .פסחים כא ,ב וכמבואר לעיל.
(4זבחים מה ,א" :הילכתא למשיחא" ,ומפרש רש"י: (80גיטין סב ,א (81 .לומר להם; שלום שלום ,שתי
"הלכה הצריכה לנו לימות המשיח ,כשיבנה ביתֿהמקדש". פעמים (82 .שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח.
(5סנהדרין נא ,ב" :הלכתא למשיחא!" ומפרש רש"י: (83שם סא ,א (84 .לא שיקברו אותם אצל ישראל ,שהרי
הלכה זו ,כשיבואו ימי המשיח תצטרך לנו ,שישובו ארבע אסור לקבור רשע אצל צדיק ,ראה סנהדרין מז ,א ,אלא
מיתות ביתֿדין למקומן (6 .שהם תלויים בישיבת כל לומר שמתעסקים בהם לקברם .ולשון רבינו לעיל הלכות
ישראל על אדמתם ,ככתוב )ויקרא כה ,י( "וקראתם דרור אבל פרק י"ד ,הלכה י"ב "קוברים מתי גויים ,ומנחמים
בארץ לכל יושביה" ,וכמבואר בהל' שמיטה ויובל פ"י, אבליהם" (85 .גיטין שם ,והשווה הלכות מתנות עניים
ה"ח .וב'תורת כהנים' פרשת ויקרא ,פרשתא יג" :ואם יהיה פרק ז ,הלכה ז "מפרנסים ומכסים עניי גויים עם עניי
היובל )במדבר לו ,ד( -עתיד היובל לפסוק ולחזור". ישראל" (86 .וכבר נתבאר בהלכות עבודהֿזרה פרק י,
(7הבטיחה (8 .ואלה הכתובים ,מדברים בגלותנו הארוכה הלכה ו ש"אין כל הדברים האלו אמורים ,אלא בזמן שגלו
ובגאולתה ,שהרי אמר" :ושב וקבצך מכל העמים אשר ישראל לבין האומות ,או שיד הגויים תקיפה על ישראל,
הפיצך" וגו' .ובגלות בבל לא היו מפוזרים בין כל העמים, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם אסור לנו
וכן לא נתקיים בה" :והביאך ה' ...וירשתה והטיבך והרבך להניח גוי עובד עבודהֿזרה בארצנו ...עד שיקבל עליו שבע
מאבותיך" ,שהרי גלו שנית )'קרית ספר'( .וראה ברמב"ן מצוות שנצטוו בני נח ,שנאמר :לא ישבו בארצך ,אפילו
ויקרא כו ,טז שהבטחה זו )=והטיבך והרבך מאבותיך( היא לפי שעה".
הבטחה לכל שבטי ישראל ,שישובו בגאולה האחרונה לא ־
לששית העם ,יהודה ובנימין ,ששבו בימי עליית בבל. (1שהמלך המשיח יחזיר בימיו כל משפטי התורה כקדם.
ובירושלמי קידושין פ"א ה"ח ,אמרו :והטיבך והרבך שהאמונה במשיח מפורשת בתורה .וכל הכופר בו ,כופר
מאבותיך -אבותיך אע"פ שנגאלו חזרו ונשתעבדו ,אבל בתורה ובמשה רבינו .במה אפשר לוודא ,שזהו המשיח
אתם -משאתם נגאלים ,שוב אינכם משתעבדים. האמיתי.
(9בירושלמי תענית פ"ד ה"ה ,דרשו פסוק זה על המשיח.
ואונקלוס תרגם" :ויתרבּא משיחא מישראל" ,וכן ב'מדרש
2„Âc
ƒ» ˙eÎÏÓ
¿« ÈÊÁ‰Ïe
ƒ¬«¿ „ÓÚÏ… ¬« „È˙Ú
ƒ» ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰∆∆« .‡ 3
רבה' דברים פ"א ,אות יז (10 .וכן ברש"י לתורה שם. , Lc˜n‰
4 »¿ƒ« ‰Be
∆ ,‰BL‡‰
» ƒ» ‰ÏLÓnÏ »» ¿∆« ,3dLÈÏ »¿»¿ 4
(11הורס ,מלשון הכתוב )ישעיה כב ,ה( "מקרקר קיר" ÂÈÓÈa
»»¿ ÌÈËtLn‰
ƒ»¿ ƒ« Ïk» ÔÈÊBÁÂ
ƒ¿ ¿ ,χOÈ
≈ »¿ƒ ÈÁ„≈ ¿ƒ ıa˜Óe
≈«¿ 5
)אבןֿעזרא שם( (12 .וכל האומות יצאו מן שת בנו של ÔÈhÓL
ƒƒ¿ ÔÈOBÚÂ
˜ƒ ¿ ,˙Ba»¿» ÔÈȘÓ
ƒ ƒ¿« .5Ì„wÓ ∆… ƒ eȉLk»∆ ¿ 6
אדם הראשון )רש"י שם( (13 .בפסוק :ארם ,אולם ראה ÈÓƒ ÏÎÂ
»¿ .‰Bza
» « ‰eÓ‡‰
» ¬» d˙ˆӻ»¿ƒ ÏÎk »¿ ,6˙BÏBÈÂ
¿ ¿ 7
שם יד (14 .וב'מדרש רבה' שם ,אמרו" :אמרו ישראל ‡Ï… B˙‡ÈÏ
» ƒ¿ ‰kÁÓ
∆«¿ BȇL≈∆ ÈÓƒ B‡ Ba ÔÈÓ‡Ó ƒ¬« BȇL ≈∆ 8
לפני הקב"ה ,עד מתי משועבדים אנו בידו )ביד עשו(? אמר ‰LÓe
∆ ¿ ‰Bza‡» « ‡l»∆ ,ÙBÎ
≈ ‡e‰ „Ïa «¿ƒ ÌȇÈ
ƒ ƒ¿ ‡L»¿ ƒ 9
להם :עד שיבוא אותו יום ,שכתוב בו :דרך כוכב מיעקב "LÂ
» ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÂÈÏÚ»» 7‰„ÈÚ‰
» ƒ≈ ‰Bz‰
» « ȉL ≈¬∆ .ea ≈« 10
וקם שבט מישראל ...אותה שעה אני מופיע מלכותי ואמלוך
עליכם ,שנאמר :ועלו מושיעים בהר ציון". ̇ƒ .'B‚¿ Eˆa˜Â
¿∆ƒ¿ L» ¿ ,EÓÁÂ
∆¬ ƒ¿ E˙eL
‡¿ ¿ ˙‡∆ EÈ‰Ï ∆… ¡ '‰ 11
el‡Â
≈¿ . "'‰ E‡È‰Â
8 ¬ ƒ¡∆ .'B‚¿ ÌÈÓM‰
ƒ»» « ‰ˆ˜a≈¿ƒ EÁc¬ «ƒ ‰È‰È
∆¿ƒ 12
28 '‰ ÈÁÈ"ƒ ¿« ̇Â
‡ƒ¿ :ÓB »¿ƒ ≈»¿ Û‡« .
≈ ‡e‰ ËϘӌÈÚa ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» ÌÈÏÏBk
ƒ¿ ̉≈ ,‰Bza » « ÌÈLÙÓ‰
ƒ »… ¿« ÌÈc‰
ƒ»¿« 13
29 ,'B‚¿ ÌÈÚ
ƒ» LÏL » „BÚ EÏ¿ »zÙÒÈÂ
¿«»¿ ...EÏb
‡¿À¿ ˙‡∆ EȉÏ
¡ …∆ ÌÚÏa
»¿ƒ ˙LÙa
« »»¿ Û‡« .ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» È„ÈŒÏÚ
≈¿ « eÓ‡pL¿∆∆∆ 14
30 ŒCeaŒLB„w‰
» ˆ»« ‰e
»ƒ ‡ÏÂ
„… ¿ , ‰Ê∆
15 »» ‰È‰
»» ‡Ï
… ÌÏBÚÓe
≈ » ÔBL‡‰ƒ» ÁÈLna
« ƒ »« :ÌÈÁÈLn‰
ƒ ƒ ¿« ÈLa
≈¿ ƒ ‡a »ƒ ÌLÂ
» ¿ ,Ó‡
«¡∆ 15
31 ˆCÈ
ƒ» c‰
»»« Ôȇ≈ ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« È„a
‡≈¿ƒ¿ Ï
»¬ ;16e‰zÏ
… « ‡e‰ ˆ,̉È
∆ ≈» „iÓ «ƒ χOÈ
≈ »¿ƒ ˙‡∆ «ÚÈLB‰L
„ƒ ∆ ,„ ƒ» ‡e‰L ∆ 16
32 .17‰Ê∆ „a
»»¿ ÌȇÏÓ
ƒ≈¿ ÌÈÙq‰
ƒ»¿« ÏkL
»∆ ,‰È‡
¿ »» ˙‡∆ «ÚÈLBnL
ƒ ∆ ,ÂÈaÓ»»ƒ „ÓBÚL≈ ∆ ÔBÁ‡‰ ¬«» ÁÈLne
« ƒ »« 17
‡ÏÂ
"‡… ¿ ep‡
‡∆ ¿∆ :ÓB≈ ‡e‰ ÌL » ¿ .‰BÁ‡a
» ¬«» χOÈ ≈ »¿ƒ 18
(15שיהיו תשע ערי מקלט ,שלא היו אלא שלש בעבר
הירדן המזרחי ,ושלש בכל ארץ כנען .ראה במדבר לה ,יד.
CÏÓ
∆∆ ‰Ê∆ "B˜» ‡Ï "‡… ¿ epeL
„∆ ¬ , „ 9 ƒ» ‰Ê∆ "‰zÚ »« 19
ובמכות ט ,ב (16 .לחינם ולבטלה ,ועלֿכרחך פסוק זה ËL
"∆≈ ̘„»¿ ,„Â
ƒ» ‰Ê∆ "˜ÚiÓ
… ¬«ƒ ÎBk
"» Cc «» ;ÁÈLn‰
« ƒ »« 20
נאמר לעתידֿלבוא ,כמו שאמרו בירושלמי מכות פ"ב ,ה"ו: "‡BÓ
‡˙» È "≈¬«t ıÁÓe
«» ;ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏÓ∆∆ ‰Ê∆ "χOiÓ≈ »¿ƒƒ 21
"ולעתידֿלבוא מפרישים עוד שלש" ,שאז ירחיב ה' לנו את Ì„cÓÈÂ
≈¿«¿« ‡BÓ
"» ˙‡∆ Ci‡«« :ÓB≈ ‡e‰ ÔΠ„≈¿ , „Â
10 ƒ» ‰Ê∆ 22
הארץ ,ויתן לנו ארץ קיני וקניזי וקדמוני ,כמבואר בירושלמי ,ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰
∆∆« ‰Ê∆ "˙L ≈ Èa
"≈¿ Ïk» ˜˜Â
11 «¿«¿ ,"ÏÁa ∆∆« 23
ועק
הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס" .ובדפוסים הנ"ל :הרי זה קידושין פ"א ,ה"ח .והשווה הל' רוצח פ"ח ,ה"ד.
ודאי בדאי ורשע ואפיקורוס. (17בדבר המשיח וייעודו לעתיד ,כמפורש בישעיה יא ,וכן
במיכה ד ,מלאכי ג ,תהלים עב ,ובדניאל יב ועוד.
13 ˜ÒBÚÂ
≈ ¿ ‰Bza » « 28‰‚B‰∆ ,„ÂcŒ˙ÈaÓ
ƒ» ≈ƒ CÏÓ ∆∆ „ÓÚÈ
… ¬« ̇ „ƒ¿ . ˆCÈ
ƒ» ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰L
∆∆«∆ EzÚc ¿¿ « ÏÚ« ‰ÏÚÈ
∆¬« χ«¿ .‚ 1
14 ,‰tŒÏÚaLÂ
∆ «¿∆ ¿ ˙ÎaL ˙»¿ƒ∆ ‰B » ÈÙk ‡ƒ¿ ,ÂÈ ƒ» „„kƒ»¿ ˙BˆÓa¿¿ƒ B‡ ÌÏBÚa
» » ÌÈc
ƒ»¿ LcÁÓe
≈«¿ , ÌÈ˙ÙBÓe
18 ƒ¿ ˙B˙B‡ ˙BOÚÏ ¬« 2
15 ÌÁlÈÂ
≈»ƒ¿ ,29d˜„a »¿ƒ ˜fÁÏe
≈«¿ da» CÏÈÏ ≈ ≈ χOÈ
≈ »¿ƒ Ïk» ÛÎÈ ¿»… c‰
»»« Ôȇ≈ 20el‡≈ ÌÈ„
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 19ÌÈ˙Óƒ≈ ‰iÁÓ
∆«¿ 3
16 ̇ƒ . ÁÈLÓ
31 « ƒ » ‡e‰L ∆ ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ '‰ ˙BÓÁÏÓ
30 ¬¿ƒ ‰Ln‰
»¿ ƒ« ÈÓÎÁÓ
≈¿«≈ ÏB„b» ÌÎÁ »» ‡È˜Ú
» ƒ¬ Èa
ƒ« ȉL
≈¬∆ ,Ck» 4
17 ŒÈÁ„
≈ ¿ƒ ıa˜Â≈ƒ¿ BÓB˜Óa ¿ƒ Lc˜Ó »¿ƒ ‰e »» 32ÁÈψ‰Â
« ƒ¿ƒ¿ ‰OÚ »» , CÏn‰
22 ∆∆« ‡ÈÊBkŒÔa
» ≈ ∆ ÏL ∆ ÂÈÏÎ
21 »≈ ‡OB
≈ ‰È‰»» ‡e‰Â¿ ,‰È‰
»» 5
18 ÌÏBÚ‰
» » ˙‡∆ 34Ôw˙È ≈« ƒ .33ȇcÂa««¿ ÁÈLÓ
« ƒ » ‰Ê∆ ȉ ≈¬ χOÈ
≈ »¿ƒ en„ƒ¿ ,23ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰
∆∆« ‡e‰L ∆ ÂÈÏÚ
‡»» ÓB
≈ ‰È‰ »» ‡e‰Â¿ 6
19 ‡Ct‰
"… ¿∆ ʇŒÈk
» ƒ :Ó‡pL «¡∆∆ ,„ÁÈa ««¿ ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ „ÚÏ… ¬« BlkÀ „Ú« ,ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰
∆∆« ‡e‰L ∆ BB„ ÈÓÎÁ
≈¿« ÏΠ»¿ ‡e‰ 7
20 B„ÚÏ
¿»¿ '‰ ÌLa ≈ ¿ ÌlλÀ ‡˜Ï
… ¿ƒ ,‰e» ¿ ‰ÙO »» ÌÈnÚ ∆‡ƒ« Ï ,BȇL
≈∆ ̉Ï∆» Ú„B
« ,‚‰pL
«¡∆∆ ÔÂÈk» ≈ .24˙BBÚa
¬« ‚‰pL
«¡∆∆ 8
21 ‚‰
«¡∆ B‡ ,‰k … „Ú« ÁÈψ‰
« ƒ¿ƒ ‡Ï … 36̇ ‡ƒ¿ .35"„Á »∆ ÌÎL ¿∆ wÚÂ
«ƒ¿ . ˙ÙBÓ
25 ≈ ‡ÏÂ… ¿ ˙B‡ ‡Ï… ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ epnÓ
∆ƒ eχL
¬» ‡ÏÂ…¿ 9
22 ‡e‰ ȉÂ≈¬« ,‰Bz» ÂÈÏÚ »» ‰ÁÈˉL
» ƒ¿ƒ∆ ‰Ê∆ BȇL ≈∆ «Úe„Èa ¿» »‰ÈËtLÓe
∆»¿ ƒ ‰ÈwÁ
» ∆À ,˙‡f‰
…« ‰Bz‰L
» «∆ :Ô‰≈ ‰Îk »» ÌÈc‰
ƒ»¿« 10
23 ‡ÏÂ
… ¿ .e˙nL ≈∆ ÌÈLk‰Â
ƒ≈ ¿«¿ ÌÈÓÏM‰ƒ≈¿ « „ÂcŒ˙Èa
ƒ» ≈ ÈÎÏÓ ≈¿« ÏÎk ¿» ‡ÏÂ
… ¿ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÙÈÒBÓ
ƒ ƒ Ôȇ ≈¿ ,26ÌÈÓÏBÚ
ƒ» ÈÓÏBÚÏe
≈¿ ¿ ÌÏBÚÏ
» ¿ 11
24 ,ÌÈa
ƒ« Ba ˙BqÏ ‡«¿ ‡l»∆ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰ » »« B„ÈÓÚ‰ ∆¡ƒ . Ô‰Ó
27 ‚∆≈ ÔÈÚB
¿ƒ 12
25 Ïe
≈»¿ ̉a ∆» ÛBˆÏ ¿ƒ eÏLkÈ
¿ »ƒ ÌÈÏÈkOn‰
"ƒ ƒ¿ «« ÔÓe ƒ :Ó‡pL ∆∆¡«
26 «ÚeLÈ≈ Û‡« ."„ÚBnÏ ≈ « „BÚ Èkƒ ,ı˜≈ ˙Ú≈ „Ú« ÔaÏÏ ¿«¿≈ (18אות -בשמים; ומופת -בארץ )רש"י לדברים יג ,ב(.
27 , ÔÈcŒ˙Èa
38 ƒ ≈¿ ‚‰Â «¡∆¿ ÁÈLÓ
« ƒ » ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ ‰ncL » ƒ∆ ȈBp‰
37 « ¿ƒ " (19כאותות אליהו ואלישע ,שיש בהם שינוי מנהגו של
עולם" )לשון רבינו בהל' יסודי התורה פ"י ,ה"א(.
28 EnÚ
¿« ȈÈt
"≈ ƒ» Èe
≈¿ :Ó‡pL „«¡∆∆ ,χi ≈ƒ» B ‡a˙≈«¿ƒ k ¿» (20בדפוסים קדומים ,וכן בכ"י תימן :בדברים אלו,
29 ÏBLÎÓ ¿ƒ LÈ≈ ÈΠƒ¿ ."eÏLÎÂ
» ¿ƒ¿ 39ÔBÊÁ» „ÈÓÚ‰Ï ƒ¬«¿ e‡OpÈ ¿«ƒ "שהטיפשים אומרים" (21 .נמשך אחריו ותומך בו,
30 χBb
≈ ÁÈLnL « ƒ »∆ eac ¿ƒ ÌȇÈp‰ƒ ƒ¿« ÏkL »∆ ,‰fÓ »∆ƒ ÏB„b מלשון הכתוב )שמואלֿא ,טז ,כא( (22 .הוא בר כוכבא,
31 ,Ô˙BˆÓ
» ¿ƒ ˜fÁÓe ≈«¿ 40̉ÈÁ„
∆ ≈ ¿ƒ ıa˜Óe
≈«¿ ,ÌÚÈLBÓe» ƒ χOÈ ≈ »¿ƒ שמרד ברומיים והרג בהם הרג רב בשנת הנ"ב לאחר חורבן
32 Ì˙ȇL
» ƒ≈¿ fÙÏe ≈«¿ ,Áa ∆∆« χOÈ ≈ »¿ƒ „a‡Ï ≈«¿ Ìb «» ‰Ê¿∆ בית שני ,והתבצר בעיר ביתר ,ולפי שמרד בקיסר אדריאנוס
33 ÌÏBÚ‰
» » … ˙BÚˉÏe
¿«¿ ‰Bz‰ » « ÛÈÏÁ‰Ïe ƒ¬«¿ ,ÌÏÈtL‰Ïe
¿« ¿» ƒ קראוהו כוזיבא מלשון שקר וכזב )'סדר הדורות'( .וראה
34 ‡Ba
≈ ˙BLÁÓ ‡¿ ¿« Ï »¬ .'‰ È„ÚÏaÓ ≈¬¿«ƒ «dBχ¡ „ÚÏ «¬ … בבבאֿקמא צז ,ב "מעות כוזביות" ,ומפרש רש"י :מטבע
35 „ÂÈÎ
„»»¿ eÈÎ≈»¿ ‡Ï … Èkƒ ,Ì‚ÈO‰Ï
» ƒ «¿ Ì„‡a »»¿ Ák«… Ôȇ≈ ÌÏBÚ‰
» » של בן כוזיבא (23 .ירושלמי תענית פ"ד ,ה"ה .והיה דורש
עליו" :דרך כוכב מיעקב -דרך כוזיבא מיעקב".
36 el‡‰
≈» ÌÈc‰ƒ»¿« ÏΠ»¿ ;41ÂÈ˙BLÁÓ
» ¿ ¿« eÈ˙BLÁÓ ≈ ¿ ¿« ‡Ï ¿… (24שהרג את רבי אלעזר המודעי ,יצאה בת קול ואמרה:
37 „ÓÚL
«»∆ ÈχÚÓLi‰
ƒ ≈¿¿ƒ« 42‰Ê∆ ÏL ∆ ¿ ȈBp‰
ƒ¿ « «ÚeLÈ≈ ÏL ∆ "הרגת את רבי אלעזר המודעי ,זרועם של ישראל ,לפיכך
38 Ôw˙Ïe
≈«¿ ,ÁÈLn‰« ƒ »« CÏnÏ∆∆« Cc
43 ∆∆ MÈÏ
‡≈«¿ ‡l ‡»∆ ÔÈ
‡» ≈ ,ÂÈÁ
«¬» זרועו של אותו איש יבש תיבש ...מיד נלכדה ביתר"
39 ‡44Ê"» Èk
ƒ :Ó‡pL«¡∆∆ ,„ÁÈa ««¿ '‰ ˙‡∆ „ÚÏ … ¬« BlkÀ ÌÏBÚ‰» » )ירושלמי שם( .והשווה הל' תעניות פ"ה ,ה"ג" :ונפל ביד
40 '‰ ÌLa ≈ ¿ ÌlÎ »À ‡˜Ï
… ¿ƒ ‰e
» ¿ ‰ÙO »» ÌÈnÚ ‡ƒ« χ∆ Ct‰ ∆¿ … גויים ונהרגו כולם ,והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש",
41 BlkÀ ÌÏBÚ‰
» » ‡lÓ˙ ≈«¿ƒ k»¿ ?„ˆÈk ‡« ≈ ."„Á »∆ ÌÎL ∆¿ B„ÚÏ¿»¿ וראה ב'מדרש רבה' איכה פ"ב ,פסוק ב (25 .והראב"ד
42 ,˙Bˆn‰
¿ƒ« ÈcÓe≈¿ƒƒ ‰Bz‰» « ÈcÓe ≈¿ƒƒ 45ÁÈLn‰« ƒ »« ÈcÓ≈¿ƒƒ משיג :והלא אמרו )סנהדרין צג ,ב( :כשהכריז בר כוזיבא
43 ÌÈa
ƒ« ÌÈnÚeƒ«¿ ÌȘBÁ ƒ ¿ ÌÈi‡a ƒƒ¿ el‡≈ ÌÈc ƒ»¿ eËLÙe »¿ על עצמו שהוא משיח .שלחו חכמים אחריו לבדקו ,אם הוא
"מריח ודאין" )=שמריח באדם ושופטו ,ויודע מי החייב,
44 el‡≈ ÌÈ„a ƒ»¿ƒ ÌÈ˙BÂ
ƒ¿ ¿ ÌȇOB ƒ¿ ̉ ≈¿ ,ÏŒÈÏÚ
«¿≈ ≈ ככתוב במשיח )ישעיה יא ,גֿד( ,והריחו ביראת ה' ...ולא
45 ‡eȉ» ˙Ó∆¡ el‡≈ ˙BˆÓ ‡¿ƒ :ÌÈÓBƒ¿ el‡≈ ,‰Bz‰ » « ˙BˆÓe ¿¿ƒ למשמע אזניו יוכיח ושפט בצדק דלים"( ,כיון שראו שאינו
46 ;˙BB„Ï¿ ˙B‚‰B ¬ eȉ» ‡Ï … ¿ ,46‰f‰∆« ÔÓfa«¿« eÏËa ¿» Îe¿» "מריח ודאין" -הרגוהו .הרי שהחכמים שאלו ממנו אות,
47 ÔȇÂ
» ≈¿ Ô‰a ∆» LÈ≈ ÌÈzÒ ƒ»¿ƒ ÌÈc ‡ƒ»¿ :ÌÈÓB ƒ¿ el‡Â ¿≈ אולם רבינו סובר כירושלמי הנ"ל שהגויים הרגוהו
48 .̉ÈzÒ
∆ ≈¿¿ƒ ‰l‚ »ƒ¿ 48ÁÈLÓ
« ƒ » ‡a» Îe »¿ ,47ÔËeLÙk» ¿ƒ בעוונותיו ,וכשמואל האומר )ברכות לד ,ב( "אין בין העולם
49 ÌBÈ»¿ ÁÈψÈÂ
« ƒ¿«¿ ˙Ó‡a ∆¡∆ ÁÈLn‰« ƒ »« CÏn‰ ∆∆« „ÓÚiLÎe
¿ ∆«¬ … הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" )ראה לקמן
50 eÏÁ
¬» ˜ML∆∆ ∆ ÌÈÚ„BÈÂ
ƒ ¿ ¿ ÌÈÊBÁ
ƒ¿ Ìlk »À ̉≈ „iÓ »ƒ ,49‡OpÈÂ
¿≈»ƒ פי"ב ה"ב( ,ולדבריו אין לדרוש מהמשיח אותות ומופתים,
51 .50ÌeÚˉ¿ƒ ̉È˙B‡Â
∆ ≈ ¬« ̉ȇÈpLÂ
‡∆ ≈ ƒ¿∆ ¿ ,̉È˙B¬ ≈∆ וחולק על סוגיית התלמוד בסנהדרין הנ"ל )כסףֿמשנה(.
(26שנאמר )דברים כט ,כח( והנגלות לנו ולבנינו עד עולם
(28לומד ומתעמק (29 .פרצותיה וסדקיה ,כלשון הכתוב לעשות את כל דברי התורה הזאת -הא למדת ,שכל דברי
)מלכיםֿב ,יב ,ו( "והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר תורה מצווים אנו לעשותם עד עולם )לשון רבינו בהל'
ימצא שם בדק" (30 .בשונאי עם ישראל ,שכל השונא את יסודי התורה פ"ט ,ה"א( (27 .חסר כאן ,ובדפוס רומי
ישראל שונא את ה' ,שנאמר )תהלים פג ,גֿד( "ומשנאיך ואמשטרדם ,וכן בכת"י תימן" :וכל המוסיף או גורע ,או
נשאו ראש -על עמך יערימו סוד" ,הוא שהכתוב אומר שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן,
זעק
3 Ó‡pL
«¡∆∆ ‰Ê ∆¿ .‚‰B
≈ B‚‰Ók
»¿ƒ¿ ÌÏBÚ ‡» ‡l »∆ ,4˙ÈL‡
¿≈ ƒ )זכריה ב ,יב( "הנוגע בכם נוגע בבבת עינו" ,כביכול ,כלפי
4 »¿ƒ È„b
5"ıaÈ ƒ¿ ÌÚƒ ÓÂ
≈»¿ Ok∆∆ ÌÚƒ ‡Ê "≈¿ ‚Â
»¿ :‰ÈÚLÈa
»¿« ƒ מעלה )'ספרי' פרשת בהעלותך אות פד( ,נמצא הלוחם
5 ÔÈLBÈ
ƒ¿ χOÈ ≈ »¿ƒ eȉiL
¿ƒ∆ ,c‰
»»« ÔÈÚ«¿ƒ ‰„ÈÁÂ
» ƒ¿ ÏLÓ
»» בהם ,מלחמת ה' -הוא נלחם (31 .בחזקת -אבל לא
משיח ודאי (32 .חסר כאן ,ובדפוס הנ"ל ,וכן בכת"י
6 ,ÓÂ
≈»¿ ‡Êk
≈¿ƒ ÌÈÏeLn‰
ƒ ¿« Ì"ekÚ« ÈÚL
6 ≈¿ ƒ ÌÚƒ ÁËÏ
»∆« תימן" :ונצח כל האומות שסביביו" ובנה מקדש וכו'.
7 ÏÚ« „˜L≈… Ó ≈» ,Ì„„LÈ
≈¿»¿ ˙BÚ "»¬ ‡Ê
≈¿ :Ó‡pL
∆∆¡« (33שכן הבטיחו הנביאים )ישעיה ב ,ב( "והיה באחרית
8 ‡ÏÂ
… ¿ eÏÊ‚È
¿¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,˙Ó‡‰
∆¡» ˙„Ï «¿ ÌlλÀ eÊÁÈÂ
¿¿«¿ ,"̉ÈÚ
»≈ ∆ הימים נכון יהיה הר בית ה' ...ונהרו אליו כל הגויים" ,ושם
9 ,χOÈ
≈ »¿ƒ ÌÚƒ ˙Áa
7 ««¿ zn‰
„»À« »» eÏ·È
‡¿ … ‡l
»∆ ,e˙ÈÁLÈ
«¿ƒ יא ,א" :ויצא חוטר מגזע ישי ...ואסף נדחי ישראל ...מארבע
10 ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ≈¿ ."Ôz
∆∆ Ï·È
« … ˜ak"»»« ‰È‡Â
≈¿«¿ :Ó‡pL
∆∆¡« כנפות הארץ" .ובהל' תשובה פ"ט ה"ב ,מוסיף רבינו:
11 ˙BÓÈeƒ ;8ÌÈÏLÓ
ƒ» ¿ ̉≈ ÁÈLn‰
« ƒ »« ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡
¿≈ "שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד ,בעל חכמה יהיה יתר
12 ,ÏLÓ
» » ‰È‰
„»» »» ‰Ê∆ ȇÏ
≈¿ ,ÏkÏ… « Ú„eÈ
«»ƒ ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰
«∆∆ משלמה ,ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו" .וראה
13 .Ô‰
∆» eÊÓ
¿ » ÔÈÚ
»¿ƒ ‰Óe» בביאורנו שם (34 .חסר כאן ,וראה בסמוך בסוף הפרק,
שהשלמתי את כל החסר ,לפי נוסח בלתי מצונזר שבכת"י
(3מטבעו. (2ובכת"י תימן :אל יעלה על דעתך. תימן (35 .וכן אמרו )עבודהֿזרה כד ,א( "כולם גרים
(4שתשתנה המציאות ממה שהיא עתה )מלשון רבינו גרורים הם לעתידֿלבוא ,שנאמר :כי אז אהפוך ...ולעבדו
בפירושו להקדמת פרק "חלק" ,הוא הפרק העשירי ממסכת שכם אחד" .ומפרש רש"י" :אין חילוק בעובדים ,ישראל
סנהדרין( (5 .שנראה לכאורה שיהיה אז שינוי במעשה והאומות תהא עבודתם שוה בכל מצוותיו" (36 .כל הקטע
בראשית (6 .ובדפוס רומי :רשעי העולם (7 .במנוחה הזה עד סוף הפרק ,חסר מדפוס ונציאה של"דֿל"ו ואילך,
ובמתינות ,ככתוב )ישעיה ל ,טו( "בשובה ונחת תושעון". מטעמי צנזורה ,ונמצא בדפוסים קדומים כגון רומי ,שונצינו,
ובדפוס רומי :בנחת כישראל (8 .והראב"ד שואל :והלא ואמשטרדם תס"ב ,וכאן הוא מודפס במלואו לפי כת"י
נאמר בתורה )ויקרא כו ,ו( "והשבתי חיה רעה מן הארץ"? תימן ,הנמצא בידי החכם התימני הרב יוסף קפאח שליט"א,
כוונתו להשיג ,שבניגוד לדברי נביאים ,אין לפרש את דברי בירושלים (37 .מעיר נצרת ,בה נולד (38 .שמסרוהו
תורה דרך משל ,כי אין מקרא שבתורה יוצא מידי פשוטו, לשלטונות רומי ,והם שפטו אותו כמורד המלכות על
אולם אין זו השגה ,שכוונת הפסוק לומר :שהשלום ישרור שהכריז עצמו כמשיח מלך ישראל ,השווה אגרת תימן.
בארץ ,ותהא מיושבת אנשים ,וממילא יברחו החיות הוצאת מוסד הרב קוק עמ' קיט (39 .להופיע לפני העם
מהישוב ,עלֿפי דרך הטבע )'מרכבת המשנה'(. כנביא ,ולחדש דת הנוגדת לתורת ה' )שם עמ' קיח(.
14 ˙BÓÈσ ‰f‰ ∆« ÌÏBÚ‰
» » ÔÈa≈ Ôȇ≈ :10ÌÈÓÎÁ ‡ƒ»¬ 9eÓ ¿» . (40ראה בביאורנו לעיל אות ל ,והשווה אגרת תימן ,שם
עמ' קב (41 .ע"פ הכתוב בישעיה נו ,ח (42 .הכוונה
15 ‰‡È
∆ »≈ ,11„Ïa»¿ƒ ˙BiÎÏÓ À¿« „eaÚL ‡¿ƒ ‡l »∆ ÁÈLn‰
«» « ƒ למחמד מייסד דת האיסלם ,ובאגרת תימן ,שם עמ' קכא,
16 ÁÈLn‰
« ƒ »« ˙BÓÈ¿ ˙lÁ˙aL«ƒ¿ƒ∆ ,ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Èc≈¿ƒ ÏL ∆ ÔËeLtÓ
» ¿ƒ מכנהו רבינו :משוגע .ועליו אמר דניאל )ז ,ח( "משתכל
17 ‚Bb ˙ÓÁÏÓ
∆∆¿ƒ Ì„wL ∆… ∆ ¿ ,12‚B‚Óe
» ‚Bb ˙ÓÁÏÓ ∆∆¿ƒ ‰È‰z ∆¿ƒ הוית בקרניא ...ופום ממלל רברבן" ,וכוונתו תהיה להפר
18 ,ÌaÏ
»ƒ 13ÔÈΉÏe
ƒ»¿ χOÈ≈ »¿ƒ MÈÏ
≈«¿ ‡È ƒ» „ÓÚÈ
… ¬« ‚B‚Óe» התורה שבידינו ,ויתכוון לשנותה ,ככתוב )שם ז ,כה(
19 ‡ƒ»« ‰iÏ
14‡Èp‰ »ƒ≈ ˙‡≈ ÌÎÏ ∆» ÁÏL
‡«≈… ÈÎ"ƒ…» ‰p‰≈ƒ :Ó‡pL∆∆¡« "ויסבר להשניה זמנין ודת" )שם קכה -כו( (43 .לסלול
20 ‰ËÏ
≈«¿ ‡Ï … ¿ 15B‰h‰
»« ‡nËÏ≈«¿ ‡Ï … ,‡» Bȇ ¿≈¿ ,"'B‚ (44אחרי שיתאכזבו מרשעת המשיחים ולהכשיר.
21 ˙eLk¿ « ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ̉L ‡≈∆ 17ÌÈL
ƒ»¬ ÏÒÙÏ… ¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,16‡Óh‰
«» ≈ המדומים ומשקריהם ,ידעו להבחין ולהכיר בצדקת משיח
22 ÌBÏL ‡» ÌeOÏ» ‡l »∆ ,ÔÈÏeÒÙ
ƒ ¿ e˜ÊÁ‰L
¿¿À∆ ÈÓƒ ÈLΉσ ¿«¿ ‡Ï¿… ה' ובאמיתתו (45 .הבדאי והמדומה (46 .כדעת ישוע
הנצרי ,הזכירה רבינו באגרת הנ"ל עמ' קיח (47 .אלא
23 .19"ÌÈa
"ƒ» ÏÚ« ˙B‡» Ï≈ ÈL‰Â ƒ ≈¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ,18ÌÏBÚa
» » (48משיח השקר .והכוונה דברי משל ואליגורה.
24 ÁÈLn‰
« ƒ »« ˙‡Èa « ƒ Ì„wL
∆… ∆ ,ÌÈÓB‡L
ƒ¿ ∆ ÌÈÓÎÁ‰ ƒ»¬« ÔÓƒ LÈ ¿≈ לישמעאלי ,כמבואר במוספנו "תשובות הרמב"ם" עמ' תכז.
25 ‡Ï
… Ô‰ ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡≈ ÏΠ‡»¿ .20e‰iÏ
»»ƒ≈ ‡BÈ (49כלשון הכתוב )ישעיה נב ,יג( "הנה ישכיל עבדי ירום
26 Ô‰≈ ÌÈÓe˙Ò
ƒ ¿ ÌÈcL ƒ»¿∆ ,eȉiL
¿ƒ∆ „Ú« eȉȇ„¿ƒ Cȇ≈ Ì »» Ú„È≈« ונשא" .ודרשוהו חכמינו )תנחומא ,תולדות אות יד( על
27 »»« ̉Ï
˜21‰Ïa ∆» Ôȇ≈ ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« Ìb« ,ÌȇÈp‰ ‡ˆƒ ƒ¿« Ï ≈∆ משיח בן דוד (50 .כלשון הכתוב )ירמיה טז ,יט( "אליך
28 CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,ÌȘeÒt‰ƒ ¿« 22«ÚΉ≈¿∆ ÈÙÏ
‡ƒ¿ ‡l »∆ ,el‡≈ ÌÈ„aƒ»¿ƒ גויים יבואו מאפסי ארץ ,ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו".
29 Ôȇ≈ ÌÈtŒÏkŒÏÚÂ
ƒ» » «¿ ;23el‡≈ ÌÈ„a ƒ»¿ƒ ˙˜ÏÁÓ
∆… ¬« Ì‰Ï ≈∆» LÈ ־
30 . ˙ca
24 »« wÚ „˜»ƒ ԉȘec
∆ ≈ ¿ƒ ‡Ï … ¿ el‡≈ ÌÈc
ƒ»¿ ˙ȉ
«»¬ ecÒƒ (1שהעולם כמנהגו יתנהג אף בימי המשיח .שלא יתעסק
31 CȇÈ
ƒ¬« ‡ÏÂ
… ¿ ,˙B„b‰‰
»«« È„a
‡„≈¿ƒ¿ Ì »» ˜qÚ˙È
≈«¿ƒ ‡Ï … ÌÏBÚÏe
¿ » אדם בדברי האגדות על ביאת המשיח ,ולא יאריך בהן ,וכן
32 ‡ÏÂ
… ¿ ,Ô‰
∆» ‡≈ˆBiΫ¿ el‡≈ ÌÈÈÚa
ƒ»¿ƒ¿ ÌÈeÓ‡‰
ƒ ¬» ˙BL„na «»¿ƒ לא יחשוב זמן הקץ .שהמשיח ייחס את ישראל לשבטיהם,
33 ‡ÏÂ
… ¿ 25‰‡È
» ¿ƒ È„ÈÏ
≈ ƒ ‡Ï … ÔȇÈÓ
ƒ ƒ¿ ÔȇL ≈∆ ;wÚ »ƒ ÌÓÈOÈ
¿≈ ƒ עפ"י רוח הקודש שתנוח עליו .שתאוות החכמים לימי
34 ‡eÓ
¿» .27ÔÈvw‰ ƒƒ« MÁÈ≈ «¿ ‡Ï … ÔΠ‡≈¿ ;26‰‰ »¬« È„ÈÏ ≈ƒ המשיח ,אינה אלא לזכות בהם לחיי העולם הבא.
35 ‡‡l
»∆ . ÌÈvw‰
30 ƒƒ« ÈMÁÓ
≈¿ «¿ ÏL ∆ ÌÁe
29 » Átz «ƒ : ÌÈÓÎÁ
28 ¬»ƒ c
»» ÏËaÈ
≈»ƒ ÁÈLn‰
« ƒ »« ˙BÓÈaL
ƒ∆ 2l‰ ‡∆¬« χ« .
≈« ÏÚ« ‰ÏÚÈ 1
36 .33e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ 32c‰ »»« ÏÏÎa
«¿ƒ 31ÔÈÓ‡ÈÂ
ƒ¬«¿ ‰kÁÈ
¿«∆ ‰OÚÓa
≈ ¬«¿ LecÁƒ ÌL» ‰È‰È
∆¿ƒ B‡ ,ÌÏBÚ
» ÏL ∆ 3B‚‰nÓ
»¿ƒƒ 2
חעק
11 ‰Ê∆ :˙eLk
¿ « ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ Ô‰L
‡≈∆ ÏÚ« ÓB
‡≈ Bȇ≈ Ï
»¬ ;ÈBÏt
¿ ƒ (9בדפוס רומי ,וכן בכת"י תימן :פיסקא זו קשורה להלכה
12 ‰ÁtLnL
»»¿ ƒ∆ ,‡e‰ ÔÈc‰L ƒ«∆ ,! „Ú
39 ∆» ‰ÊÂ
∆¿ ÊÓÓ
«¿≈ הקודמת ,כי שם מקומה ,והלכה הבאה מתחילה :יראה
13 .41‰ÚÓË
»»¿ƒ 40‰ÚÓËpL
∆»¿¿ƒ מפשוטן וכו' (10 .ברכות לד ,ב (11 .שתחזור מלכות
ישראל ליושנה ,ולא יהיו משועבדים עוד למלכויות זרות.
(34יבררו יחוס משפחתם (35 .מייחס (36 .קידושין עא, (12גוג -שם המלך ,מגוג -שם האומה ,ככתוב )בראשית
א .שאין לויים עולים לדוכן ,ולא כהנים לעבודת המקדש י ,ב( "בני יפת גומר ומגוג" )יחזקאל לח ,ב וברש"י( ,והוא
אלא מיוחסים ,ושבט לוי כולל :הכהנים והלוים (37 .שכל יעלה על ישראל "באחרית הימים" להלחם בהם ,ויפול שם
מי שאינו מזרע הלוי ,נשאר ישראל כשר ,ככל ישראל. על הרי ישראל )שם טז ,ופרק לט ,ד( (13 .לאביהם
(38דרשו חכמינו )סוטה מח ,ב( "כאדם שאומר לחבירו עד שבשמים (14 .והכתוב מסיים" :לפני בוא יום ה' הגדול
שיחיו מתים ,ויבוא משיח בן דוד" ,שהרי אורים ותומים לא והנורא" ,וזהו יום מלחמת גוג ומגוג ,שה' יביאנו על הרי
היו במקדש שני )כתובות כד ,ב וברש"י( .ופסוק זה מדבר ישראל וישפוט אותו באבני אלגביש מן השמים )שם לח,
בבני כהנים שביקשו "כתבם המתיחשים ולא נמצאו", כב( ,ואז ידעו כי "ה' קדוש בישראל" )שם לט ,ז( וזהו "יום
ויאמר להם נחמיה )=הוא התרשחא( ,שהם מרוחקים מן ה'" (15 .שטיהרוהו בטעות (16 .שטימאוהו בטעות,
הכהונה עד ביאת המשיח (39 .עבד כנעני ,שפסול לבוא לפי שאליהו לא יוסיף ולא יגרע בתורה )פירוש המשנה
בישראל (40 .נתערבה ,נתערב בה פסול משפחה ,ולא לרבינו עדיות פ"ח ,מ"ז( .וכן אמרו )בבאֿמציעא נט ,ב(
ידוע מיהו (41 .נשארת בכשרותה ,הואיל והוחזקה "לא בשמים היא -כבר ניתנה תורה בהר סיני ...וכבר כתבת
בכשרות )קדושין עא ,א( ,וכן אמרו בעדויות פ"ח ,מ"ז :אין בתורה :אחרי רבים להטות" ,וכן אמרו )מגילה ב ,ב( "אלה
אליהו בא "לא לרחק ולא לקרב" .טמע -לשון דמע המצוות -שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה".
ותערובת" ,ויחפרוהו ממטמונים" )איוב ג ,כא( מתורגם: (17ליוחסין ,לא יאמר עליהם זה ממזר וזה עבד ,כמבואר
וחפסין ליה מן טומעיא )הערוך(. בסמוך בסוף ה"ג (18 .שלום לישראל מן האומות )עדיות
שם ,ובפירוש הראב"ד( (19 .לב האבות והבנים אשר נפל
14 ‡Ï
… ,ÁÈLn‰
« ƒ »« ˙BÓÈ¿ ÌȇÈp‰Â
ƒ ƒ¿«¿ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ee‡˙ „… .
«¿ƒ 42‡Ï בהם מורך ופחד ,וברחו אלה פה ואלה פה מפני הצרות,
∆¿ƒ
15 43e„iL ≈¿ ‡ÏÂ
È„Î … ¿ ,ÌÏBÚ‰
» » Ïk» ÏÚ« eËÏLiL¿¿ƒ∆ Ȅο≈ ישובו אותו היום ויתנחמו זה בזה )ראב"ד שם(.
16 È„Î
≈¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÌÈnÚ‰
‡ƒ«» Ì˙B
» e‡OiL
¿«¿∆ È„Î≈¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,Ì"ekÚa
»« (20לבשר על ביאתו )עירובין מג ,ב( .ולדעת הרדב"ז ,יבוא
17 ‰Bza
» « ÔÈÈeÙ
ƒ ¿ eȉiL
¿ƒ∆ È„k
‡≈¿ ‡l
»∆ ;ÁÓOÏÂ
«… ¿ ƒ¿˙BzLÏÂ
¿ ƒ¿Ï·Ï
∆¡ … אליהו למנות סמוכים בישראל .ראה לעיל הל' סנהדרין פ"ד
18 eÎÊiL
¿ƒ∆ È„k
≈¿ , ÏhÓe
44 ≈«¿ O‚B
≈ ̉Ï∆» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,d˙ÓÎÁÂ
¿»¿»» הי"א ,ובביאורנו (21 .איש מפי רבו (22 .הצעת סדר
19 .46‰eLz
» ¿ ˙BÎωa¿ƒ¿ e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,45‡a‰
»« ÌÏBÚ‰
» » ÈiÁÏ
¿«≈ הפסוקים .השווה הל' תשובה פ"ט ה"א ,ובביאורנו שם אות
א עמ' רנא (23 .סנהדרין צזֿצח .ובפסיקתא רבתא לה,
שנינו :שלשה ימים קודם שיבוא משיח ,בא אליהו ועומד
על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ,ואומר :הרי ארץ
ישראל ,עד מתי אתם עומדים בחרב ציה ושממה? וקולו
וצרי להבי מאי קא משמע ל ,והרי לא יעלה על הדעת נשמע מסוף העולם ועד סופו ,ואח"כ אומר להם :בא שלום
שחפ החכמי והנביאי הוא בשלטו על העול ומשו לעולם (24 .בכת"י תימן ,תיבה זו איננה (25 .יראת
חטא (26 .אהבת שמים (27 .קץ הגלות ,ומתי יבוא
כ נתאוו לימות המשיח. משיח (28 .סנהדרין צז ,ב (29 .תצא נשמתם ,ובכת"י
והביאור הוא :בפרק י"א ה"ד מתאר הרמב" את פעולותיו תימן" :תפוח דעתן"" (30 .שהיו אומרים כיון שהגיע
של מל המשיח שילח מלחמות ה' וינצח ..כל האומות הקץ ולא בא -שוב אינו בא" ,נמצא שהם מתאכזבים
שסביביו. ומתייאשים מן הגאולה )שם( (31 .ככתוב )חבקוק ב ,ג(
והנה מצינו שני אופני בהשפעת ישראל על אומות "ויפח לקץ ולא יכזב ,אם יתמהמה חכה לו" (32 .בעיקרו,
העול ,האחת היא על־דר הנ"ל שבתחילת ימות המשיח ולא בדקדוקיו (33 .בפרק הקודם ה"ד.
ההשפעה על אומות העול על ידי המשיח תהיה בדר BzÎÏÓÓ
¿«¿« MÈ˙zLk≈«¿ƒ∆ ¿ ,ÁÈLn‰
« ƒ »« CÏn‰ ∆∆« ÈÓÈa≈ ƒ .‚ 1
שלטו ורדיה .אבל ישנה ג דר נעלית יותר והיא ÂÈtƒ ÏÚ« Ìlk»À eÒÁÈ˙È
34 ¬«¿ƒ χOÈ
‡≈ »¿ƒ Ïk» ÂÈÏ
»≈ eˆa˜˙ÈÂ
¿«¿ƒ¿ 2
ההשפעה בדר ממילא שכיו שיהיו ישראל חכמי ÛˆÓ
"≈»¿ LÈÂ
«»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÂÈÏÚ »» ÁezL
« »∆ L„w‰ŒÁea
∆… « « ¿ 3
גדולי וישיגו דעת בורא ויהיה המצב שאת רוח הטומאה ‰Ê∆ :ÓB‡Â
≈ ¿ ‰lÁz »ƒ¿ 35‰ËÓ
≈«¿ ÈÂÏ ƒ≈ Èe
≈¿ ."'B‚¿ ‰ËÓe
≈« ¿ 4
אעביר מ האר ומלאה האר דעה את ה' ,הנה אז תהיה ÔȇL
» ≈∆ ˙‡∆ ‰ÁB„ ∆ ¿ !ÈÂσ≈ 36ÒÁÈÓ
»À¿ ‰Ê ∆¿ Ô‰k
≈… ÒÁÈÓ
»À¿ 5
השפעת ישראל על אומות העול בדר ממילא ,כי "Ó‡iÂ
‡∆ …« :ÓB ≈ ‡e‰ ȉ ≈¬ . χOÈÏ
37 ≈ »¿ƒ¿ ÔÈÒÁÈÓ
ƒ»À¿ 6
כשישראל רק ישבו ויעסקו בתורה הרי שבדר ממילא ÌȇÏ
ƒÀ¿ Ô‰k‰≈… « „ÓÚ… ¬ „Ú« ,'B‚¿ Ì‰Ï ∆» ‡˙Lz‰
»» ¿ƒ« 7
יטוהר העול ויושפע לאומות העול ההכרה בקב"ה ÔÈÒÁÈÓ
ƒ¬«¿ L„w‰ŒÁeaL
∆… « « ¿∆ ,z„ÓÏ » ¿«» ‰p‰ ≈ƒ .38"ÌÈn˙Â
ƒÀ¿ 8
ובהנהגתו את העול. ‡‡l
»∆ χOÈ
≈ »¿ƒ ÒÁÈÓ
≈«¿ BȇÂ
≈¿ .ÒÁÈÓ‰
»À¿« ÔÈÚÈ„BÓe
ƒ ƒ ÔȘÊÁn‰
ƒ»¿À« 9
וזה שמחדש הרמב" :שחכמי ישראל והנביאי לא נתאוו ËMÓ
∆≈ ƒ ‰Ê ∆¿ ÈBÏt
ƒ ¿ ËMÓ
∆≈ ƒ ‰fL∆∆ «ÚÈ„BnL
ƒ ∆ ,̉ÈËLÏ
∆ ≈¿ƒ ¿ 10
טעק
(47ככתוב בישעיה ב ,ד "ולא ילמדו עוד מלחמה". לסוג הראשו של ההשפעה שתבוא דר זה שישלטו וירדו
(48התנצחות והתחרות ,מלשון הכתוב )ירמיה יב ,ה( "ואיך בכל העול אלא לסוג השני של ההשפעה שתבוא בדר
תתחרה את הסוסים" .וכן אמרו )ברכות יז ,א( "העולם הבא
ממילא ,כי ה ישבו ויעסקו בתורה כל ימיה וההשפעה
אין בו ...לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות" (49 .לרוב,
ראה שבת ל ,ב" :עתידים אילנות שמוציאים פירות בכל על העול תעשה בדר ממילא וכתוצאה מלימוד
יום" (50 .אמיתות מציאותו ,כמו שביקש משה רבינו, ועיסוק בתורה ובידיעת ה'.
באמרו" :הראני נא את כבודך" ,וכמבואר בהל' יסודי
התורה פ"א ,ה"י (51 .כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג, (42ובכת"י התימנים" :נתאוו חכמים" וכו' ותיבת "לא"
"שאין כח בדעת האדם החי ,שהוא מחובר מגוף ונפש, איננה (43 .ישתעבדו וילחצו (44 .מלימוד התורה,
להשיג אמיתת דבר זה על בוריו" )שם( ,והשווה הל' "שבזמן שאדם טרוד בחולי ובמלחמה ורעבון ,אינו מתעסק
תשובה פ"י ,ה"ו (52 .וכן נאמר )יחזקאל לו ,כו( לא בחכמה ולא במצוות" )הל' תשובה פ"ט ,ה"א(.
"והסירותי את לב האבן מבשרכם ...ואת רוחי אתן " (45שאם לא יקנה פה חכמה ,ומעשים טובים אין לו ,במה
בקרבכם" .השווה הל' תשובה פ"ט ,ה"ב .וב"זוהר" וירא יזכה?" )שם( (46 .פ"ט ,ה"ב.
קיג ,ב אמרו" :והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ,וישיגו בני
אדם דעה שלימה ,שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'". ,47‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ ‡Ï … ¿Ú » » ‡Ï
… ÌL» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï
… ÔÓf‰ ¿ .‰
«¿« B˙B‡e 1
˙ÚtLÓ
והשווה פירוש המשנה לרבינו בהקדמתו לפרק "חלק" פ"י ««¿ À ‰È‰z ∆¿ƒ ‰Bh‰L
˙» «∆ ,48˙eÁ ¬« ‡Ï˜… ¿ ‰‡
»¿ƒ ‡Ï¿… 2
˜ÒÚ
∆≈ ‰È‰È
מסנהדרין ,הוצאת 'מוסד הרב קוק' עמ' קכז. ∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,49ÙÚk
»»∆ ÔÈÈeˆÓ
ƒ ¿ ÌÈp„Ún‰
ƒ«¬«« Ïλ¿ ,‰a‰
«¿≈ 3
Ó‡L
«»∆ Cea» .BlkÀ eaÁ‰Â
ƒ«¿ ÌÈÎÏÓ
ƒ»¿ ˙BÎω ¿¿ƒ eȉÈ
¿ƒ eÓÏL ¿ƒ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ .50„Ïa »¿ƒ '‰ ˙‡∆ ˙Ú„Ï
‡««» ‡l »∆ ÌÏBÚ‰
»» » Ïk 4
χÏ
≈» ÁL
«∆ ,ÌÏLÂ
«¿ƒ¿ Ìz« :BÏÏÎe
»¿ƒ BËÙa
»¿ƒ ÌÏBÚ‰ »»¿ ,ÌÈÓe˙q‰
» » ‰È‰Â ƒ ¿« ÌÈ ƒ»c¿ ÌÈÚ„BÈÂ
ƒ ¿ ¿ ÌÈÏB„b
ƒ ¿ ÌÈÓÎÁƒ»¬ χOÈ
≈ »¿ƒ 5
ÙÒ
∆≈ ‡e‰Â¿ OÚ‡» » ‰Úa
»»¿« ÙÒ
∆≈ Ó‚
«¿ƒ .ÌÏBÚ
» ‡Ba≈ "Èk
ƒ :Ó‡pL
« ¡∆ ∆ , 51 »»
Ì„‡‰ » «…
ÁÎ ƒ¿
ÈÙk » ¿
̇Ba «
˙Úc« ¿«ƒ
e‚ÈOÈÂ 6
˙BÎω
¿ƒ .ÌÈBÓLe
‡ƒ ¿ „Á »∆ ÂȘt
»»¿ ÔÈÓe
«¿ƒ .ÌÈËÙBL
¿ƒ . "ÌÈqÎÓ
52 ƒ«¿ ÌiÏ »« ÌÈnk
ƒ«« ,'‰ ˙‡∆ ‰Úc» ≈ ı‡‰
∆»» ‰‡ÏÓ
»¿» 7
˙e„Ú≈ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ÌÈOÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ‰ML
» ƒ ÔÈ„‰Ò
«¿∆¿ƒ
‰ÚL
»¿ƒ ÌÈÓÓ ƒ¿« ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ ÌÈOÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ÌÈL
¿«ƒ
˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
ƒ»¿ OÚ
‡» » ‰Úa
‡»»¿« Ï
∆≈ ˙BÎω
¿ƒ .ÌȘt
¿»ƒ
.ÌȘt
ƒ»¿ OÚ
» » ÌÈL
≈¿ ̉È˙BÓÁÏÓe
∆ ≈ ¬¿ƒ ÌÈÎÏÓ ¿»ƒ ידוע גודל דיוקו של הרמב" שלא כתב דבריו בלשו
מליצה וכו' אלא שכל מילה ומשפט יש בה תוכ מיוחד
" ומשמעות נפרדת כי לא חזר על עניי פעמיי לש
' מליצה וכד'.
ולפי זה צרי להבי ,א :א" הטובה תהיה משופעת" הרי
יום ש"ק כ"א אלול ה'תשע"ח זה כולל ש"המעדני מצויי כעפר" ומדוע הוסי זאת.
ב :מדוע כתב בלשו" מיעוט" "אלא לדעת את ה' כו'" ולא
"
בלשו חיובית שיהיה עסק העול לדעת את ה'.
' ג .לאחר שמיעט על ידי המילה "אלא" מה ממעט שוב
ÌÏBÚ » χ≈ '‰ ÌLa
¿≈ במילה "בלבד".
EÈ˙BˆÓ
∆ ¿ƒ Ïk» χ∆ ÈËÈa‰a
ƒ ƒ«¿ ,LB‡≈ ‡Ï
»‡… Ê והביאור בזה :א" :הטובה תהיה מושפעת" מוסב על עניי
של מעלה שבאותו הזמ לא יהיה ש לא רעב ולא מלחמה
ולא קנאה ותחרות מכיו" שהטובה תהיה מושפעת" והיא
הפסוק בו בחר הרמב" ככותרת ל'יד החזקה' ,בא הסיבה מדוע לא תהיה ש קנאה ,מלחמה ותחרות.
להשמיע את גודל מעלת ידיעת כל התורה כולה. ב .במילה "אלא" מחדש הרמב" שמכיו שבאותו זמ
ב'יד החזקה' ,נכללו כל הלכות התורה ג אלו שאינ יהיה "ואת רוח הטומאה אעביר מ האר "הרי שעבודת ה'
נוהגות בימינו ,כי הלימוד ברמב" הוא לא רק כדי לדעת של יהודי לא תהיה במלחמת היצר כי ההשתדלות
את המעשה אשר יעשו אלא שהוא לימוד התורה לשמה, והמאמ היו יומי אצל יהודי יהיה רק העיסוק בידיעת ה'.
כיו שהתורה היא חכמתו ורצונו ית' ,ומצד זה צרי להיות ג :ב"אלא לדעת את ה' בלבד" מחדש הרמב" שלימוד
"בהביטי אל כל מצוותי." התורה לא יהיה רק כדי לדעת את מעשה המצוות ואת
ועדיי יש לבאר מדוע זה בושה למי שלא יודע כל התורה המעשה אשר יעשו אלא שיהיה לימוד תורה מסוג אחר
כולה. ויעשה לש ידיעת ה' והדביקות בו " לדעת את ה בלבד'".
בהל' עדות כתב הרמב" שמאיימי על מוסר עדות שלא
פק
ÔÎÂ
≈¿ ;‰ÈÏÚ
» ∆» e‰eˆÂ »ƒ¿ ‰t∆ ÏÚaL «¿∆ ‰Bz » ÒÓ «» ,ea ≈« , ולכאורה. שהוא בושה לו בעוה"ז ובעוה"ב,יעיד שקר
eÏa˜¿ƒ ÌÈa
ƒ« ÌȘÊe
ƒ≈¿ .‰t∆ ÏÚ« „nÏ ≈ƒ ÂÈiÁ
»« ÈÓÈ≈¿ Ïk» ,ÚLB‰È
«À ¿ ומדוע לא מצינו בעבירות,שבועת שקר היא רק לאו
χeÓLe
≈ ¿ ;ÒÁÈtÓe »¿ ƒƒ ÌȘf‰ƒ≈¿« ÔÓƒ ÈÏÚ ƒ≈ Ïa˜Â
≈ƒ¿ ,ÚLB‰ÈÓ
«À ƒ שתהיה לו בושה בעולחמורות יותר שיזהירו את האד
.BÈcƒ ˙Èe
≈ χeÓMÓ
≈ ¿ ƒ Ïa˜ ≈ƒ „„Â
ƒ»¿ ,BÈcƒ ˙Èe≈ ÈÏÚÓ
ƒ≈≈ Ïaƒ̃≈ ? הבאהזה ובעול
,‰È‰
»» ÈÂÏÂ
ƒ≈¿ ,‰È‰»» ÌȈÓ
ƒ«¿ƒ ȇˆBiÓ
≈¿ ƒ ,ÈÏÈM‰ƒ… ƒ « ‰iÁ‡Â
»ƒ¬« שה עדי" על ש "את ישראל נקראו עדי שע,אלא
Ïa˜
≈ƒ ‡e‰Â¿ ;‰LÓ ∆… ÈÓÈa≈ ƒ Ô˘» » ‰È‰Â
»»¿ ,‰LnÓ∆… ƒ ÚÓL«» ¿ וא"כ יהודי, על חכמתו ורצונו של הקב"ה בעול כאעדי
˙Èe≈ ÈÏÈM‰
ƒ… ƒ « ‰iÁ‡Ó
»ƒ¬≈ Ïa˜ ≈ƒ e‰iχ»ƒ≈ .BÈcƒ ˙Èe ≈ „ÂcÓ
ƒ»ƒ בייעודו הכללי והעיקרי להיות עדהמעיד עדות שקר פוג
Ú„ÈB‰ÈÂ
»» ƒ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ e‰iχÓ
»ƒ≈≈ Ïa˜ ≈ƒ ÚLÈχÂ
» ƒ¡∆ ,BÈcƒ שהרי הבושה הוא, על תורתו ומצוותיו של הקב"הנאמ
Ïa˜
≈ƒ ‰ÈÎÊe
»¿«¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ÚLÈχӻ ƒ¡≈ Ïa˜ ≈ƒ Ô‰k‰≈… « ולא רק אבר כזה את כל מציאות האד כולל המקיפג
,BÈcƒ ˙Èe
≈ ‰ÈÎfÓ
»¿«¿ƒ Ïa˜ ≈ƒ «ÚLB‰Â
≈ ¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ Ú„ÈB‰ÈÓ
»» ƒ פוג שאינו יודע כל התורה כול אד ג כ,או אחר
ÒBÓÚÓ »≈ Ïa˜
≈ƒ ‰ÈÚLÈÂ
»¿« ƒ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ «ÚLB‰Ó
≈ ≈ Ïa˜ ≈ƒ ÒBÓÚ »¿ להיות עד לחכמתו ורצונו שלבשליחותו העיקרית בעול
χBÈÂ
≈ ¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ‰ÈÚLÈÓ
»¿« ƒ Ïa˜ ≈ƒ ‰ÎÈÓe
» ƒ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ את הפסוק הנ"ל להשמיענו" הביא הרמב ולכ,הקב"ה
˙Èe≈ χBiÓ
≈ ƒ Ïa˜ ≈ƒ ÌeÁ «¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ‰ÎÈnÓ
» ƒƒ Ïaƒ̃ ≈ ." "לא אבוש עליו נאמר,שרק מי שלמד כל התורה כולה
Ïa˜
≈ƒ ‰ÈÙˆe
»¿«¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ÌeÁpÓ «ƒ Ïa˜≈ƒ ˜ewÁ «¬« ,BÈcƒ
,BÈcƒ ˙Èe
≈ ‰ÈÙvÓ
»¿«¿ƒ Ïa˜ ≈ƒ ‰ÈÓÈÂ
»¿ ¿ƒ¿ ,BÈcƒ ˙Èe≈ ˜ewÁÓ«¬≈
˙Èe≈ ‡ÊÚÂ
»¿∆¿ ,BÈcƒ ˙Èe≈ ‰ÈÓiÓ
»¿ ¿ƒƒ Ïa˜ ≈ƒ ‰i
»ƒ≈ Ôa∆ Cee»
ÏL∆ BÈcƒ ˙Èa≈ .BÈcƒ ˙Èe ≈ ‰i
»ƒ≈ Ôa∆ CeaÓ »ƒ eÏa˜¿ƒ BÈcƒ
̉ ≈¿ .'‰ÏB„b‰
» ¿« ˙Òk ∆∆¿ ÈL‡'
≈¿« Ôȇ˜p‰
ƒ »¿ƒ« Ô‰≈ ,‡ÊÚ »¿∆ מדבר באד" כי הרמב,המילה "אז" מדברת על העתיד
,‰ÈÊÚÂ
»¿«¬« χLÈÓ
≈» ƒ ‰ÈÁ»¿«¬ χi„Â
≈ƒ»¿ ,È·ÏÓe
ƒ»¿« ‰ÈÎÊ »¿«¿ ÈbÁ«« ורוצה לומר שרק אחרי,הנמצא לפני הלימוד בספרו
‰a‰Â
≈¿«¿ ;ÏaÊe
∆»À¿ ÔLÏa» ¿ƒ ÈÎcÓe
«¿¿» ,‰ÈÏÎÁ »¿«¬ Ôa∆ ‰ÈÓÁe
»¿∆¿ יכול להימנע מרגש של בושה,' את ספר ה'ידשלומד האד
ÔBÁ‡‰
¬«» .ÌȘÊ
ƒ≈¿ ÌÈNÚÂ
ƒ¿ ∆¿ ‰‡Ó»≈ ÌeÏLz ¿ « ,Ô‰nÚ
∆»ƒ ÌÈÓÎÁƒ»¬ אחרי שלמד את כל התורה שג לו מכהעלולה להיגר
‰‡n‰
»≈« ÏÏkÓ«¿ƒ ‰È‰ »» ‡e‰Â¿ ,˜Ècv‰ ƒ«« ÔBÚÓL ¿ƒ ‡e‰ Ì‰Ó ∆≈ : ולדוגמא. מצוות לקיי אינו יודע היא עדיי,שבכתב
»» ‡e‰Â¿ ;ÌlkÓ
‰È‰ »Àƒ ‰t∆ ÏÚaL«¿∆ ‰Bz » Ïa˜Â ≈ƒ¿ ,ÌÈNÚÂ
ƒ¿ ∆¿ והיו לטוטפת בי לאות על ידנאמר בתורה "וקשרת
˙Èe≈ BÎBN Lȇƒ ÒB‚Èˇ ¿ ƒ¿« .‡ÊÚ »¿∆ Á‡ «« ÏB„b» Ô‰k ≈… , ומהו טוטפות, ומה לקשור אינו יודע "אי ועדיי,"עיני
Ôa∆ ÛÒBÈÂ
≈ ¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ˜Ècv‰ ƒ«« ÔBÚÓMÓ ¿ƒ ƒ eÏa˜ ¿ƒ BÈcƒ . וכו' וכיוצ"ב בשאר המצוות ועל יד עיני הוא ביוהיכ
˙Èe≈ ÌÈÏLeÈ
ƒ«» ¿ Lȇƒ ÔÁBÈ »» Ôa∆ ÛÒBÈÂ
≈ ¿ ‰„ˆ »≈¿ Lȇƒ ÊÚBÈ
∆∆ ."על זה נאמר "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותי
‰ÈÁt
»¿ «¿ Ôa∆ «ÚLB‰ÈÂ
À ƒ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ÒB‚ÈˇÓ
¿ ƒ¿«≈ eÏa˜ ¿ƒ ÌÈc
»ƒ
ÊÚBÈ
∆∆ Ôa∆ ÛÒBiÓ ≈ ƒ eÏa˜ ¿ƒ ÌÈc
» ƒ ˙Èe ≈ ÈÏa‡‰
ƒ≈¿«» ȇz «ƒ¿
ÔBÚÓLÂ
¿ƒ ¿ ȇaË
«« Ôa∆ ‰„e‰ÈÂ
» ƒ ,ÌÈc » ƒ ˙Èe≈ ÔÁBÈ
»» Ôa∆ ÛÒBÈÂ
≈ ¿
ȇzÂ
«ƒ¿ ‰ÈÁt
»¿ «¿ Ôa∆ «ÚLB‰ÈÓ
À ƒ eÏa˜ ¿ƒ ÌÈc
» ƒ ˙Èe≈ ÁËL«∆ Ôa∆ ,ez
¿ƒ ÔLeÙa
» ≈¿ ÈÈÒa
« ƒ¿ ‰LÓÏ
∆… ¿ BÏ ezpL
¿ƒ∆ ˙Bˆn‰
¿ƒ« Ïk»
˜„v‰
∆∆« Èb≈≈ ÔBÈÏˇÂ
¿«¿«¿ ‰ÈÚÓL»¿«¿ .ÌÈc » ƒ ˙Èe ≈ ÈÏa‡‰
ƒ≈¿«» ‰Bz‰Â
» «¿ ,Ô‡‰∆∆» ˙ÁÏ… À ˙‡∆ EÏ¿ ‰z‡Â"
»¿∆¿ :Ó‡pL«¡∆∆
Ïl‰
≈ƒ .ÌÈc
» ƒ ˙Èe≈ ÔBÚÓL¿ƒ ¿ ‰„e‰ÈÓ
» ƒ eÏa˜ ¿ƒ ÌÈc
» ƒ ˙Èe≈ BÊ ,"‰ÂˆÓ"e
»¿ƒ ;˙ÎaL
»¿ƒ∆ ‰Bz» BÊ ,"‰Bz"
» ."‰Âˆn‰Â
»¿ƒ«¿
˙Èe≈ ÔBÈÏˇÂ
¿«¿«¿ ‰ÈÚÓMÓ
»¿«¿ ƒ eÏa˜ ¿ƒ ÌÈc» ƒ ˙Èe≈ ȇnL«« ¿ .‰Âˆn‰
»¿ƒ« Ètƒ ÏÚ« ,‰Bz‰
» « ˙BNÚÏ ¬« eeˆÂ
»ƒ¿ .dLet
» ≈
Ïl‰
≈ƒ ÏL ∆ Ba¿ ÔBÚÓL¿ƒ ÔaÂ
»«¿ ȇkÊ«« Ôa∆ ÔÁBÈ
»» Ôa»«¿ .ÌÈc
»ƒ Ïk» .'‰t∆ ÏÚaL
«¿∆ ‰Bz'
» ˙‡˜p‰ ≈¿ƒ« ‡È‰ƒ ,BÊ ‰ÂˆÓe
»¿ƒ
eȉ» ÌÈ„ÈÓÏz
ƒ ƒ¿« ‰MÓÁ » ƒ¬ .BÈcƒ ˙Èe ≈ Ô˜f‰≈»« Ïl‰Ó
≈ƒ≈ eÏaƒ̃¿ .B„È» ˙Îa
«¿ƒ ,˙eÓiL
»∆ Ì„˜∆… ea
≈« ‰LÓ
∆… d˙k
»»¿ ‰Bz‰
» «
eÏawL
¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ÈÏB„b
≈ ¿ ̉ ≈¿ ,ȇkÊ«« Ôa∆ ÔÁBÈ
»» ÔaÏ»«¿ BÏ „Á‡»∆ ÙÒÂ
∆≈¿ ;ËLÂ
∆≈ » ËL∆≈ ÏÎÏ
»¿ ‰Bz
» ÙÒ ∆≈ Ô˙Â
«»¿
,ÚLB‰È
«À ¿ Èa ƒ«¿ ,ÏB„b‰ »« ÊÚÈχ
∆∆ ƒ¡ Èa ƒ« ̉≈ el‡Â ≈¿ ;epnÓ
∆ƒ ‰Bz‰
» « ÙÒ ∆≈ ˙‡∆ Á˜Ï"
«… » :Ó‡pL
«¡∆∆ ,„ÚÏ≈¿ ÔB‡a
»» e‰˙
»»¿
ÊÚχ
»»¿∆ ÈaÂ
ƒ«¿ ,χ˙
≈¿«¿ Ôa∆ ÔBÚÓL¿ƒ ÈaÂ
ƒ«¿ ,Ô‰k‰
≈… « ÈÒBÈ
≈ Èaƒ«¿ ;ÌÎȉχ
∆ ≈… ¡ '‰ ˙Èaƒ¿ ÔB‡¬ „vÓ
«ƒ B˙‡ … ÌzÓNÂ
∆¿« ¿ ,‰f‰∆«
ÊÚÈχ
∆∆ ƒ¡ ÈaÓƒ«≈ Ïa˜ ≈ƒ ÛÒBÈ
≈ Ôa∆ ‰È˜Ú » ƒ¬ Èaƒ«¿ .CÚ»¬ Ôa∆ ‰Bz‰
» « Let≈ ‡e‰ ,‰Âˆn‰Â
»¿ƒ«¿ ."„ÚÏ≈¿ Ea¿ ÌL» ‰È‰Â
»»¿
χÚÓLÈ
≈»¿ƒ Èa ƒ«¿ .‰È‰»» ˜„ˆ∆∆ b≈ Âȇ ƒ» ÛÒBÈÂ≈ ¿ ,ÏB„b‰ »« ‡LÏÂ
»¿ ƒ¿ «ÚLB‰ÈÏÂ
À ƒ¿ ÌȘfÏ
ƒ≈¿« da» ‰eˆ»ƒ ‡l‡
»∆ ;d˙k
»»¿ ‡Ï …
Ì‚Â
«¿ ,‰È˜Ú
» ƒ¬ ÈaÓƒ«≈ eÏa˜ ¿ƒ ˜„v‰∆∆« b≈ Ôa∆ È‡Ó ƒ≈ ÈaÂ
ƒ«¿ È·
ƒ…» L‡∆ ¬ c‰
»»« Ïk» ˙‡" ≈ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,χNÈ
≈ »¿ƒ Ïk»
ÏL∆ ÂÈÁ
»≈¬ .χÚÓLÈ≈»¿ƒ ÈaÓƒ«≈ ÂÈÁÂ
»≈¬« È‡Ó ƒ≈ Èaƒ« Ïaƒ̃
≈ ‰Ê∆ ÈtÓe
≈¿ƒ ."˙BNÚÏ ¬« eÓL˙
¿¿ ƒ B˙‡… ÌÎ˙‡∆¿∆ ‰eˆÓ
∆«¿
,ÔBÚÓL¿ƒ ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÈÒBÈ
≈ ÈaÂ
ƒ«¿ ,‰„e‰È
» ¿ Èaƒ« ̉≈ È‡Ó ƒ≈ Èa
ƒ« ‰zÎ
»¿¿ƒ ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .'‰t∆ ÏÚaL
«¿∆ ‰Bz'
» ˙‡˜ ≈¿ƒ
ÔÁBÈ
»» Èa ƒ«¿ ,ÚenL
« « Ôa∆ ÊÚχ »»¿∆ Èa ƒ«¿ ,‰ÈÓÁ
»¿∆¿ Èaƒ«¿ BÈcƒ ˙Èa
≈¿ dlk
»À ea
≈« ‰LÓ∆… d„nÏ
»¿ƒ ,‰t∆ ÏÚaL
«¿∆ ‰Bz»
.ÔBÈ„z
¿«¿ Ôa∆ ‰ÈÁ
»¿«¬ ÈaÂ
ƒ«¿ ,ȇfÚ«« Ôa∆ ÔBÚÓL¿ƒ ¿ ,Ïcq‰
»¿¿«« ÔzLÏL
»¿ »¿ ,ÚLB‰ÈÂ
«À ƒ ÒÁÈÙe
»¿ ƒ ÊÚχÂ
»»¿∆¿ ;ÌȘÊ
ƒ≈¿ ÌÈÚLÏ
ƒ¿ƒ ¿
ÊÚÈχ
∆∆ ƒ¡ ÈaÓƒ«≈ ‰È˜Ú» ƒ¬ Èa ƒ« ÏL ∆ ÂÈÁ»≈¬ eÏa˜ ¿ƒ ÔÎÂ≈¿ ‰LÓ
∆… ÏL ∆ B„ÈÓÏz
ƒ¿« ‡e‰L ∆ «ÚLB‰ÈÏÂ
À ƒ¿ .‰LnÓ ∆… ƒ eÏaƒ̃¿
אפק
47 Â
«¿ ,‡e‰
» « χeÓLe
≈ ¿ Ó «≈ eÏawL
¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« Ba« ÔBÙË¿« Èaƒ« ̉≈ ‰È˜Ú
» ƒ¬ Èa ƒ« ÏL ∆ ÂÈÁÂ
»≈¬« ;ÏB„b‰»« 1
48 ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ÈÏB„bÓe
≈ ¿ƒ ;‡‰k»¬» «¿ ,ÔÓÁ
»¿« «¿ ,‰„e‰È
» ¿ ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÊÚχ
»»¿∆ Ôa∆ ÔBÚÓL ¿ƒ Èaƒ«¿ ,ÈÏÈÏb‰
ƒ ƒ¿« ÈÒBÈ
≈ Èa ƒ« ÏL ∆ 2
49 ,Èn‡
ƒ« ÈaÂ
ƒ«¿ ,‡Á
»» a« a« ‰a
»« ÔÁBÈ
»» ÈaÓ
ƒ«≈ eÏawL
¿ƒ∆ ÔBÚÓL ¿ƒ ÔaÓ
»«≈ Ïa˜≈ƒ Ô˜f‰
≈»« χÈÏÓb
≈ ƒ¿« Ôa »« .Èe
ƒ Ôa∆ ÔÁBÈ
»» 3
50 ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ÏÏkÓe
«¿ƒ .Ôe‡» ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÈÓÈc
ƒ ƒ Â
«¿ ,Èq‡
ƒ« ÈaÂ
ƒ«¿ Ïa˜
≈ƒ Ba¿ ÔBÚÓL ¿ƒ ÔaÂ
»«¿ ,Ô˜f‰ ≈»« Ïl‰ ≈ƒ ÏL ∆ Ba¿ ,Âȇ
ƒ» 4
51 .ÛÒBÈ
≈ «¿ ‰a
»« ,‰„e‰È
» ¿ Óe«≈ ‡e‰
» Ó «≈ eÏawL
¿ƒ∆ Ba¿ ÔBÚÓL¿ƒ ÔaÂ
»«¿ ,epnÓ∆ƒ Ïa˜ ≈ƒ Ba¿ χÈÏÓb
≈ ƒ¿« ÔaÂ
»«¿ ,epnÓ
∆ƒ 5
52 ÈÈa‡
≈«« ,ÛÒBÈ
≈ Â «¿ ‰aÓ
»«≈ eÏawL¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ÏÏkÓe«¿ƒ ‡e‰ ‰Ê∆ ,ÔBÚÓL ¿ƒ Ôa»« ÏL ∆ Ba¿ ‰„e‰È
» ¿ Èaƒ«¿ .epnÓ
∆ƒ Ïaƒ̃
≈ 6
53 ÏÏkÓe
«¿ƒ .ÔÓÁ»¿« Ó«≈ Ìb« eÏa˜ ¿ƒ ̉ÈLe
∆ ≈¿ ;‡Â »»¿ ÈaÓe
ƒ«≈ ,ÂÈ‡Ó ƒ»≈ Ïa˜ ≈ƒ ‡e‰Â¿ ,'LB„w‰ »« ea'
≈« ‡˜p‰»¿ƒ« 7
54 a« Óe
« ;‡ÈÂ
» ƒ»¿ ÈL‡
≈ » « ,‡Ó
»»≈ eÏawL
¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« LB„w‰ »« ea
≈« .BÁ≈¬ ÔBÚÓL ¿ƒ ÈaÓe
ƒ«≈ «ÚenL « Ôa∆ ÊÚχ
»»¿∆ 8
55 .‡ÈÓe
» ƒ»≈ ,ÈL‡
≈ » « ÂȇÓ
ƒ»≈ Ïa˜
≈ƒ ÈL‡
≈ » « ,LB„w‰ »« ea
≈« „Ú«¿ ea
≈« ‰LÓ ∆… ˙BÓÈÓe ƒ .‰Ln‰
»¿ ƒ« aÁ≈ƒ 9
ÏÚaL
«¿∆ ‰B˙a » ¿ ÌÈaaƒ«» B˙B‡ ÔÈ„nÏnLƒ¿«¿∆ eaÁƒ eaÁ ¿ƒ ‡Ï … 10
‡Èƒ» B‡ ÔÈcƒ ˙Èa≈ L‡ … ,B„» Bc ÏÎa »¿ ‡l‡»∆ ;‰t∆ 11
"כל המצוות שניתנו לו:"בתחילת ההקדמה כתב הרמב ˙BÚeÓM‰ ¿ « ÔBÎÊ¿ƒ BÓˆÚÏ
¿«¿ ˙Bk ≈ ,Bc‰« B˙B‡a¿ ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ 12
את לוחות שנאמר ואתנה ל, ניתנולמשה בסיני בפירוש ÔÎÂ
≈¿ .ÌÈaa
ƒ«» ‰t∆ ÏÚ« „nÏÓ ≈«¿ ‡e‰Â¿ ,ÂÈ˙BaÓ» «≈ ÚÓML «» ∆ 13
' 'והמצוה, 'תורה' זו תורה שבכתב. והתורה והמצוההאב e‡aÓ ≈ƒ ,BÁk … ÈÙkƒ¿ BÓˆÚÏ ¿«¿ ˙Bk ≈ „Á‡Â »∆¿ „Á‡ »∆ Ïk» 14
." ומצוה זו היא הנקראת תורה שבע"פ... ÌÈcÓe
ƒ»¿ƒ ,ÚÓML «» ∆ BÓk¿ ‰È˙BÎωÓe » ∆ ¿ƒ≈ ‰Bz‰ » « 15
. א."והמצוה זו פירושה" אפשר לבאר בשני אופני ÈtÓ
ƒƒ Ìe„ÓÏ »¿ ‡lL… ∆ ÌÈÈca
ƒ ƒ« ,B„» Bc ÏÎa »¿ eLcÁ˙pL
¿«¿ƒ∆ 16
.( )שלא התפרשו בתושב"כש"פירושה" הוא פרטי הדיני
eÓÈkÒ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,˙BcÓƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ LÏMÓ… ¿ ƒ ‰cÓa»ƒ¿ ‡l‡»∆ ‰ÚeÓM‰
» ¿ « 17
. טעמי ההלכות שהוא ג.ב
„Ú« ,„ÈÓz ƒ» c‰»»« ‰È‰ »» Cλ¿ .ÏB„b‰ »« ÔÈcƒ ˙Èa≈ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ 18
ÔÈÈc‰
ƒ ƒ« ÏΠ»¿ ˙BÚeÓM‰ ¿ « Ïk» ıa˜ ≈ƒ ‡e‰Â¿ .LB„w‰ »« ea
≈« 19
את שיטתו" מבהיר הרמב,ומיד בתחילת ההקדמה
,ea
≈« ‰LnÓ ∆… ƒ eÚÓML ¿» ∆ ÔÈLet‰Â
ƒ ≈«¿ ÔÈe‡a‰ ƒ ≈« ÏΠ»¿ 20
וכמו, ולא טעמי ההלכותש"פירושה" היינו פרטי הדיני
‰Bz‰
» « ÏÎa »¿ ,B„» Bc Ïk» ÏL ∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ e„ÓlLÂ
¿»∆ ¿ 21
צ"ל הרוגוצ'ובי לפלוגתא בגמ' הא הגאו מכאשציי ÌÈÓÎÁÏ
ƒ»¬« BpL ¿ƒ ¿ .‰Ln‰
»¿ ƒ« ÙÒ ∆≈ Ïk‰Ó… «≈ aÁÂ
≈ƒ¿ ;dlk »À 22
"גמיר וסביר )ידיעת טעמי ההלכות( או ש"גמיר לחודא eˆaÂ
¿ƒ¿ ,Ìlk »À e‰e˙Îe»¿ ;χNÈ ≈ »¿ƒ ÏÎÏ »¿ ‰Ï‚Â
»¿ƒ¿ ,ÌÈaa
ƒ«» 23
." שהוא דעת הרמב מספיק ‰t∆ ÏÚaL «¿∆ ‰Bz » ÁkzLz ««¿ ƒ ‡lL … ∆ È„k ≈¿ ,ÌB˜Ó» ÏÎa »¿ 24
מותר להורות הא,וכשביאר אדמוה"ז פלוגתת הראשוני ÁÈp‰
« ƒƒ ‡Ï … ¿ ,Ck» LB„w‰ »« ea≈« ‰NÚ » » ‰nÏ»»¿ .χNiÓ
≈ »¿ƒƒ 25
" כתב שאזיל הרמב, לאו אללא ידיעת הטעמי ÌÈ„ÈÓÏz‰L
ƒ ƒ¿««∆ ‰‡L » »∆ ÈÙÏ ƒ¿ ?‰È‰L »»∆ ˙BÓk¿ c‰ »»« 26
כי "המצוה" קאי,לשיטתו שלא כתב טעמי ההלכות כלל ,˙B‡e » ˙BLcÁ˙Ó ¿«¿ƒ ˙Bv‰Â »«¿ ,ÔÈÎÏB‰Âƒ¿ ¿ ÔÈËÚÓ˙Ó
ƒ¬«¿ƒ 27
" משא"כ הרמב, ולא על טעמי ההלכותעל פרטי הדיני χNÈÂ
≈ »¿ƒ¿ ,˙ab˙Óe
∆∆«¿ƒ ÌÏBÚa » » ˙ËLBt ∆∆ ‰ÚL‰ »» ¿» ˙eÎÏÓe¿« 28
." טועי " דברי הרמב הלכה מתוכתב ש"כל המורי ˙BȉϿƒ „Á‡»∆ eaÁƒ aÁ ≈ƒ ˙Bˆ˜Ï»¿ƒ ÔÈÎÏB‰Â
ƒ¿ ¿ ÔÈÏbÏb˙Ó
ƒ¿¿«¿ƒ 29
שאסרו מהו הטע, ששורש הפלוגתא היאועוד ביאר ש LÈÂ
«»¿ ;ÁÎMÈ
«≈»ƒ ‡Ï … ¿ ‰‰Óa
»≈¿ƒ e‰e„ÓÏiL ¿¿ƒ∆ È„k ≈¿ ,Ìlk
»À „Èa«¿ 30
יודעי שכשאי משו הא, דברי המשנהלהורות מתו el‡Â≈¿ .ÌÈaa
ƒ«» ‰Ln‰
»¿ ƒ« „nÏ ≈ƒ¿ ,BÈcƒ ˙Èe ≈ ‡e‰ ÂÈÓÈ »» Ïk» 31
יבואו לדמות מילתא למילתא )דעת הרא"ש( אוהטעמי ea
≈« ÏL ∆ BÈcƒ ˙Èa ≈¿ eȉL »∆ ÌÈÓÎÁ‰ ƒ»¬« ÈÏB„b
≈ ¿ ̉≈ 32
דעת יחיד ולא נפסקה הלכהמפני שיש משניות שה ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÂÈa »» χÈÏÓ‚Â
≈ ƒ¿«¿ ÔBÚÓL ¿ƒ :epnÓ ∆ƒ eÏa˜Â¿ƒ¿ LB„w‰ »« 33
בחיבורו כיו שיי זה אי וטע,(" )דעת הרמבכמות ÈaÂ
ƒ«¿ , «¿ ,‡iÁ
»ƒ ÈaÂ
ƒ«¿ ,‡ÓÁ »» a« ‰ÈÁ» ƒ¬ ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÒÙ‡∆» 34
שע"י" כתב הרמב לכ.'שחיברו על פי מסקנת הגמ ÈaÂ
ƒ«¿ ,ÔÁBÈ»» Èa ƒ«¿ ,χeÓLe
≈ ¿ ,‡t˜ »»« e « ,ȇpÈ «« 35
היינו, התורה שבע"פ כולההלימוד בספרו יודעי ,epnÓ
∆ƒ eÏawL ¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« ÈÏB„b ≈ ¿ ̉≈ el‡≈ .‰ÈÚLB‰ »¿« 36
כל המצוות בהקדמתו ביאר בארוכה עניי וכ.""פירושה Ètƒ ÏÚ« Û‡« .ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« ‡MÓ »¿ ƒ ˙Be »¿ ÌÈÙχƒ»¬ Ô‰nÚÂ
∆»ƒ¿ 37
. הסברות והטעמי ולא הזכיר כלל עניי, ניתנובפירוש e„ÓÚÂ
¿»¿ LB„w‰ »« eaÓ≈«≈ eÏa˜ ¿ƒ NÚ » » „Á‡‰
««» el‡L ≈∆ 38
בהקדמתו התחיל ב"והמצוה זו פירושה" כי שיטתו גלכ ‰È‰
»» „ÈÓÏzƒ¿« Ôk≈ Á‡Â
««¿ ,‰È‰ »» Ô˘» » ÔÁBÈ
»» Èa ƒ« ,BL„Óa
»¿ƒ¿ 39
." "משנה תורה זה היא היסוד לכל חיבורובעניי
,ȇpÈ«« ÈaÓ
ƒ«≈ Ïa˜ ≈ƒ « ÔÎÂ≈¿ .‰Bz
» epnÓ ∆ƒ Ïa˜Â
≈ƒ¿ ȇpÈ
«« ÈaÏ
ƒ«¿ 40
‡ÙÒ
»¿ƒ aÁ ≈ƒ « .‡ÓÁ »» a« ‰ÈÁ» ƒ¬ ÈaÓ
ƒ«≈ Ïa˜≈ƒ χeÓLe
≈ ¿ 41
aÁ
≈ƒ ‡iÁ »ƒ ÈaÂ
ƒ«¿ ,‰Ln‰
»¿ ƒ« ÈwÚ ≈¿ƒ «ÚÈ„B‰Ïe
ƒ ¿ ‡Ï ≈»¿ ÈÙÒÂ
≈¿ƒ¿ 42
‰ÈÚLB‰
»¿« Èa ƒ« ÔÎÂ≈¿ .‰Ln‰
»¿ ƒ« ÈÈÚ≈¿¿ƒ ‡Ï≈»¿ ‡zÙÒBz‰
»¿∆ « 43
כוונת, ÈaÂ
ƒ«¿ ,‰Ln‰
»¿ ƒ« Èc≈¿ƒ ‡Ï
≈»¿ ˙B˙Èa‰¿«»« eaÁ ¿ƒ ‡t˜
»»« e« 44
היינו, להדגיש שלימוד התורה צ"ל בשלימות"הרמב Á‡
«« χNÈ≈ »¿ƒ ı‡a∆∆¿ ÈÓÏLeȉ
ƒ¿« ¿« „eÓÏz‰ ¿«« aÁ≈ƒ ÔÁBÈ
»» 45
ניתנה התורה למשה כי כ, תורה שבע"פתושב"כ ע ÈÏB„bÓe
≈ ¿ƒ .‰L »» ˙B‡Ó≈ LÏMÓ … ¿ ƒ e˜a ≈¿ ˙Èa‰
ƒ«« ÔaÁ«¿À 46
בפק
˙BBc‰« ÈÏB„b≈ ¿ ̉≈ ,ÌÈkÊp‰ ƒ»¿ƒ« ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« el‡≈ Ïk» מאוחר יותר ניתנה תורהמלכתחילה )ולא שרק בזמ
̉Óe
∆≈ ,˙BiÏb À» ÈL‡
≈ » ̉Óe ∆≈ ,˙BÈLÈ ƒ¿ ÈL‡≈ » Ì‰Ó ∆≈ תורה ניתנה האפשרות לשמיעת ומיד במת,(שבע"פ
ÌÈÙχ
ƒ»¬ ,B„» Bc ÏÎa »¿ ̉nÚÂ
∆»ƒ¿ .‰ÏB„b» ¿ È„‰qÓ
≈¿∆¿«ƒ .התורה בהבנה מלאה הכוללת כל התורה שבע"פ
̉≈ ,ÈL‡
≈ » «¿ ‡È
» ƒ» .̉nÚÂ
∆»ƒ¿ Ì‰Ó ∆≈ eÚÓML
¿» ∆ ˙Be »¿ ,"שניתנו לו למשה..." " מדוע כתב הרמב יוב, זהמתו
„eÓÏz‰
¿«« aÁL≈ƒ∆ ‡e‰ ÈL‡ ≈ » «¿ ;„eÓÏz‰
¿«« ÈÓÎÁ ≈¿« ÛBÒ מבהיר שבכ, ניתנוולא כתב בקיצור כל המצוות בפירוש
„eÓÏz‰
¿«« ÔÁBÈ
»» Èa ƒ« aÁL
≈ƒ∆ Á‡ «« ,ÚL
»¿ƒ ı‡a ∆∆¿ ÈÏa‰
ƒ¿«« שפירושה של התורה הוא חלק מהגדר של"הרמב
ÔÈ„eÓÏz‰
ƒ ¿«« ÈL ≈¿ ÔÈÚÂ
«¿ƒ¿ .‰L»» ‰‡Ó »≈ BÓÎa ¿ƒ ÈÓÏLeȉ
ƒ¿« ¿« ויאמר... יעמוד איש ש"א" שהרי כתב הרמב,התורה
ÌÈ„e
ƒ»¿ ,‰È˙BwÓÚ
» ∆ À¬ e‡e ≈ ‰Ln‰
»¿ ƒ« Èc ≈¿ƒ Let≈ ‡e‰ כלומר פירוש...או לפרש במצוה....שה' שלחו להוסי
ea
≈« ˙BÓÈÓƒ ÔÈcƒ ˙Èe ≈ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÏÎa »¿ eLcÁ˙pL
¿«¿ƒ∆ ה"ז נביא שקר,שלא שמענו ממשה
ÔÓe
ƒ ,ÌÈ„eÓÏz‰
ƒ ¿«« ÈMÓe ≈¿ ƒ .„eÓÏz‰ ¿«« eaÁƒ „Ú «¿ LB„w‰»« ." ונבואתו של משה באה "במעמד הר סיני,
ÌlkÓ
»Àƒ ˙BzÙÒBz‰
¿∆ « ÔÓe ƒ ,ÈÙÒÂ
≈¿ƒ¿ ‡ÙqÓe
»¿ƒƒ ,‡zÙÒBz‰
»¿∆ « האחד, במשה רבינו עצמו יש שני ענייני:יתירה מזאת
iÁ‰
»«« ,B‰h‰Â »«¿ ‡Óh‰ ≈»« ,zn‰Â »À«¿ eÒ‡‰ »» ‡a˙È
≈»¿ƒ .( והשני תורתו )זכרו תורת משה עבדי,הוא נבואתו
ÈtÓ
ƒƒ Lȇƒ e˜ÈzÚ‰L ƒ¿∆∆ BÓk¿ ,ÏeÒt‰Â »«¿ Lk‰
≈ »« ,eËt‰Â »«¿
נביא ש"אי" כפסק הרמב,והתורה היא למעלה מהנבואה
.ÈÈqÓ
« ƒƒ ‰LÓ ∆… ÈtÓ ƒƒ Lȇƒ
"לו במילי" וזה שמשמיענו הרמב."רשאי לחדש דבר
ÌȇÈe
ƒ ƒ¿ ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eÊbL ¿»∆ ÌÈc ƒ»¿ Ì‰Ó ∆≈ ‡a˙È ≈»¿ƒ Ìb«
של המצוות ניתנו" שלא רק שפירושלמשה כו' בפירוש
eÚÓML
¿» ∆ BÓk¿ ,‰BzÏ » « ‚ÈÒ »¿ ˙BNÚÏ ¬« ,B„» Bc ÏÎaL »¿∆
היינו על־ידי משה, אחד באופ אחד אלא גניתנו בזמ
,"ÈzÓLÓ
ƒ ¿«¿ ƒ ˙‡∆ ÌzÓLe"
∆ ¿«¿ Ó‡pL «¡∆∆ ,LeÙa ≈¿ ‰LnÓ
∆… ƒ
˙B‚‰n‰
»¿ƒ« Ì‰Ó ∆≈ ‡a˙È
≈»¿ƒ ÔΠ≈¿ .ÈzÓLÓÏ
ƒ ¿«¿ ƒ¿ ˙ÓLÓ∆∆¿ ƒ eNÚ¬ . התורה שבורבינו ע"ה לא רק בתור נביא אלא מצד עניי
BÓk¿ ,B„» Bc ÏÎa »¿ e‚‰pL¬»∆ B‡ eȘ˙‰Lƒ¿ƒ∆ ˙Bwz‰Â »««¿
eÒÏ» eÒ‡L »∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,Bc‰« B˙B‡ ÏL ∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ e‡L »∆ ÌBÏM‰» « ÂÈÏÚ»» ea ≈« ‰LÓ∆… „Ú« ÈL‡ ≈ » Ó «≈ ‡ˆÓ
»¿ƒ
EÏ¿ e„ÈbÈ
ƒ« L‡
∆ ¬ c‰»»« ÔÓƒ eÒ˙» ‡Ï" … :Ó‡pL «¡∆∆ ,Ì‰Ó ∆≈ () ,‡Ó
»»≈ ÈL‡≈ » « (‡) :Ô‰≈ el‡Â ≈¿ ,˙BBc ÌÈÚa‡
ƒ»¿«
‡lL
… ∆ ÌȇÏÙÓ
ƒ»¿À ÔÈȄƒ ƒ¿ ÌÈËtLÓ
ƒ»¿ ƒ ÔΠ≈¿ ."χÓNe… ¿ ÔÈÓȃ» ‡e‰
» Â «¿ („) ,‡e‰
» Ó «≈ ‰aÂ
»«¿ (‚) ,‰aÓ
»«≈ ‡Â»»¿
Bc‰« B˙B‡ ÏL ∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ̉a ∆» e„»¿ ,‰LnÓ
∆… ƒ ÌeÏaƒ̃ ¿ Â
«¿ ÔÁBÈ
»» Èa ƒ«¿ (‰) ,χeÓLe≈ ¿  «¿ ÔÁBÈ
»» ÈaÓ ƒ«≈
,ÌȘf‰
ƒ≈¿« Ô˙B‡» e˜ÒÙe ¿» ,Ô‰a ∆» ˙L„
∆ ∆¿ƒ ‰Bz‰L
» «∆ ˙Bcna ƒ« ÔaÓ
»«≈ LB„w‰ »« eaÂ≈«¿ (Â) ,LB„w‰ »« eaÓ
≈«≈ χeÓLe
≈ ¿
,„eÓÏza
¿«« ÈL‡≈ » « aÁ ≈ƒ Ïk‰… « .‡e‰ Ck» ÔÈc‰L ƒ«∆ eӂ¿»¿ ,Âȇ
ƒ» χÈÏÓb
≈ ƒ¿« ÔaÓ»«≈ ÔBÚÓL¿ƒ Ôa»«¿ (Ê) ,Âȇ
ƒ» ÔBÚÓL¿ƒ
ÌÈeaÁ
ƒ ƒ ‰LÓ »¿ ƒ ÈÓÎÁ
≈¿« eaÁ ¿ƒ¿ .ÂÈÓÈ»» „ÚÂ
«¿ ‰LÓ ∆… ˙BÓÈÓƒ ÔaÂ
»«¿ (Ë) ,Âȇ ƒ» ÔBÚÓL ¿ƒ ÔaÓ
»«≈ χÈÏÓb
≈ ƒ¿« Ôa»«¿ (Á)
B„ÈÓÏz
ƒ¿« ‰ÈÚLB‰
»¿« Èa ƒ« :‰Bz‰
» « Èc ≈¿ƒ LÙÏ ≈»¿ ,ÌÈÁ‡
ƒ≈¬ χÈÏÓb
≈ ƒ¿« ÔaÂ
»«¿ (È) ,Âȇƒ» Ô˜f‰
≈»« χÈÏÓb
≈ ƒ¿« ÔaÓ
»«≈ ÔBÚÓL¿ƒ
ÈaÂ
ƒ«¿ .˙ÈL‡a
ƒ ≈¿ ÙÒ ∆≈ e‡a≈ aÁ ≈ƒ ,LB„w‰ »« ea≈« ÏL ∆ ÔBÚÓL
¿ƒ ÔaÂ
»«¿ (‡È) ,Âȇ ƒ» ÔBÚÓL ¿ƒ ÔaÓ
»«≈ Âȇ ƒ» Ô˜f‰
≈»«
,‰Bz‰
» « ÛBÒ „Ú« "˙BÓL ¿ ‰l‡"Ó∆≈ ≈ Lt ≈≈ χÚÓLÈ
≈»¿ƒ ‰ÈÚÓMÓ
»¿«¿ ƒ ȇnL «« ¿ Ïl‰Â≈ƒ¿ (È) ,ȇnL «« ¿ Âȇ
ƒ» Ïl‰Ó
≈ƒ≈
aÁ
≈ƒ ‰È˜Ú» ƒ¬ Èa ƒ« ÔΠ≈¿ ;'‡zÏÈÎÓ'
»¿ ƒ¿ ‡˜p‰ »¿ƒ« ‡e‰Â¿ ,ÔBÚÓLÂ
¿ƒ ¿ ‰„e‰ÈÓ
» ƒ ÔBÈÏˇ¿«¿«¿ ‰ÈÚÓLe
»¿«¿ (‚È) ,ÔBÈÏˇÂ
¿«¿«¿
.˙BL„Ó
»¿ƒ eaÁ ¿ƒ ̉ÈÁ‡
∆ ≈¬« ÌÈÁ‡ ƒ≈¬ ÌÈÓÎÁƒ»¬« .‡zÏÈÎÓ
»¿ ƒ¿ ȇzÂ
«ƒ¿ ‰ÈÁt
»¿ «¿ Ôa∆ «ÚLB‰ÈÓ
À ƒ ÔBÚÓL ¿ƒ ¿ ‰„e‰ÈÂ
» ƒ („È)
.ÈÏa‰
ƒ¿«« „eÓÏz‰ ¿«« Ì„˜ ∆… aÁ«À Ïk‰Â
… «¿ ÛÒBÈÂ
≈ ¿ ÊÚBÈ
∆∆ Ôa∆ ÛÒBiÓ≈ ƒ ȇz«ƒ¿ «ÚLB‰ÈÂ
À ƒ (ÂË) ,ÈÏa‡‰
ƒ≈¿«»
ÈÓÎÁ
≈¿« ÈÏB„b
≈ ¿ ÛBÒ ,̉ÈÁ ∆ ≈¿«¿ ÈL‡ ≈ » «¿ ‡È
» ƒ» ‡ˆÓ
»¿ƒ ÔÁBÈ
»» Ôa∆ ÛÒBÈÂ ≈ ¿ ÊÚBÈ
∆∆ Ôa∆ ÛÒBÈÂ ≈ ¿ (ÊË) ,ÔÁBÈ
»» Ôa∆
˙BÊb
≈¿ eÊbLÂ
¿»∆ ¿ ,‰t∆ ÏÚaL «¿∆ ‰Bz » ÌȘÈzÚn‰
ƒ ƒ¿«« χNÈ ≈ »¿ƒ (ÁÈ) ,˜Ècv‰
ƒ«« ÔBÚÓMÓ¿ƒ ƒ ÒB‚ÈˇÂ
¿ ƒ¿«¿ (ÊÈ) ,ÒB‚ÈˇÓ
¿ ƒ¿«≈
Ì˙Êb
» »≈¿ ‰ËLÙe
»¿ » ˙B‚‰Ó »¿ƒ e‚ȉ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ˙Bwz »« eȘ˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ (Î) ,CeaÓ»ƒ ‡ÊÚÂ
»¿∆¿ (ËÈ) ,‡ÊÚÓ »¿∆≈ ˜Ècv‰
ƒ«« ÔBÚÓL¿ƒ ¿
˙BÓB˜Ó¿ ÏÎa »¿ ,χNÈ≈ »¿ƒ ÏÎa »¿ Ì˙B‚‰Óe
» »¿ƒ Ì˙w˙ »»»«¿ ‰ÈÙˆe
»¿«¿ (Î) ,‰ÈÙvÓ»¿«¿ƒ ‰ÈÓÈÂ
»¿ ¿ƒ¿ (‡Î) ,‰ÈÓiÓ
»¿ ¿ƒƒ Cee
»
aÁL
≈ƒ∆ ,ÈL‡ ≈ » « ÏL ∆ BÈcƒ ˙Èa≈ Á‡Â««¿ .̉È˙BLBÓ
∆≈ ¿ ,χBiÓ
≈ ƒ ÌeÁ «¿ („Î) ,ÌeÁpÓ «ƒ ˜ewÁ«¬« (‚Î) ,˜ewÁÓ
«¬≈
ÏÎa
»¿ χNÈ≈ »¿ƒ eft˙
¿«¿ƒ ,BÓ‚e »¿ Ba¿ ÈÓÈa ≈ ƒ „eÓÏz‰ ¿«« (ÊÎ) ,‰ÈÚLÈÓ
»¿« ƒ ‰ÎÈÓe » ƒ (ÂÎ) ,‰ÎÈnÓ » ƒƒ χBÈÂ
≈ ¿ (‰Î)
ÌÈi‡ÏÂ
ƒƒ»¿ ˙BˆwÏ »¿« eÚÈb‰Â ƒƒ¿ ,˙È ∆∆ eftƒ ˙Bˆ‡‰ »¬» «ÚLB‰Â
≈ ¿ (ËÎ) ,ÚLB‰Ó
«≈ ≈ ÒBÓÚ »¿ (ÁÎ) ,ÒBÓÚÓ »≈ ‰ÈÚLÈÂ
»¿« ƒ
ÌÈÎc‰
ƒ»¿« eLazLÂ
¿«¿ƒ¿ ,ÌÏBÚa» » ‰Ë˘ »» ¿ ‰˙Â
»¿»¿ ;ÌȘBÁ‰
ƒ ¿» Ú„ÈB‰ÈÂ
»» ƒ (‡Ï) ,Ú„ÈB‰ÈÓ »» ƒ ‰ÈÎÊe »¿«¿ (Ï) ,‰ÈÎfÓ»¿«¿ƒ
χNÈ
≈ »¿ƒ eÒpk˙
¿«¿ƒ ‡Ï … ¿ ,‰Bz
» „eÓÏz ¿« ËÚÓ˙Â
≈«¿ƒ¿ ,˙BÒÈ‚a »¿ƒ e‰iχÂ
»ƒ≈¿ (‚Ï) ,e‰iχ »ƒ≈Ó≈ ÚLÈχÂ
» ƒ¡∆ (Ï) ,ÚLÈÏ‡Ó » ƒ¡≈
eȉL
»∆ BÓk¿ ˙Be »¿ ÌÈÙχ ƒ»¬ ̉È˙BÈLÈa
∆ ≈ ƒ ƒ „ÓÏÏ … ¿ƒ ,χeÓMÓ
≈ ¿ ƒ „„ ƒ»¿ (‰Ï) ,„ÂcÓ ƒ»ƒ ‰iÁ‡Â
»ƒ¬« („Ï) ,‰iÁ‡Ó»ƒ¬≈
'‰ L‡∆ ¬ ÌÈ„ÈO‰
ƒ ƒ¿ « ÌÈ„ÈÁȃ ƒ¿ ÌȈa˜˙Ó
ƒ¿«¿ƒ ‡l‡ »∆ .Ì„wÓ
∆… ƒ (ÁÏ) ,ÒÁÈtÓ
»¿ ƒƒ ÈÏÚƒ≈¿ (ÊÏ) ,ÈÏÚÓ ƒ≈≈ χeÓLe
≈ ¿ (ÂÏ)
ÌȘÒBÚÂ
ƒ¿ ¿ ,‰È„Óe
» ƒ¿ ‰È„Ó» ƒ¿ ÏÎe»¿ ÈÚ ƒ» ÈÚƒ ÏÎa »¿ ‡B˜
≈ (Ó) ,ea≈« ‰LnÓ
∆… ƒ «ÚLB‰ÈÂ
À ƒ (ËÏ) ,ÚLB‰ÈÓ«À ƒ ÒÁÈÙe »¿ ƒ
ÌÈÚ„BÈÂ
ƒ ¿ ¿ ,Ìlk »À ÌÈÓÎÁ‰ƒ»¬« ÈeaÁa≈ ƒ¿ ÌÈÈÓeƒ ƒ¿ ,‰Bza» « '‰ ÌÚÓƒ≈ ÌlkL
»À∆ ‡ˆÓ »¿ƒ ‰eb‰
» ¿« ÈtÓ ƒƒ ea
≈« ‰LÓe
∆…
„ÓÚL
«»∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÏΠ»¿ .‡e‰ C‡È‰ « ≈ ËtLn‰
»¿ ƒ« Cc ∆∆ ̉Ó∆≈ .χNÈ
≈ »¿ƒ ȉχ
≈… ¡
גפק
47 ‡È‰L
ƒ∆ ,‰Ê∆ ÔÓÊ «¿ „Ú«¿ „eÓÏz‰¿«« aÁL «À∆ ÌBiÓƒ ,χNÈ ≈ »¿ƒ B‡ ÔȘ˙‰
ƒ¿ƒ B‡ Ê‚Â «»¿ ‰È„Óe
» ƒ¿ ‰È„Ó » ƒ¿ ÏÎa »¿ „eÓÏz‰¿«« Á‡«« 1
48 ‡È‰Â
ƒ¿ ,˙Èa‰
ƒ«« ÔaÁÏ
«¿À¿ Ûχ ∆∆» ‰‡Ó »≈ Á‡ «« ˙ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ‰L »» ‡Ï
… ˙Ba« ˙BÈ„Ó ƒ¿ ÈÏ≈¿ƒ B‡ B˙È„Ó » ƒ¿ ÈÏ
≈¿ƒ ‚ȉ‰
ƒ¿ƒ 2
49 ÚLÂ
«∆ » ÌÈLÏLe
ƒ… ¿ ˙B‡Ó≈ ÚL˙e « ¿ ÌÈÙχ ƒ»¬ ˙Úa‡««¿« ˙L «¿ ̉È˙BLBÓ
∆ ≈ ¿ ˜Á «… ÈtÓ
≈¿ƒ ,χNÈ≈ »¿ƒ ÏÎa »¿ ÂÈNÚÓ
» ¬« eËLt ¿» 3
50 .ÌÏBÚ
» ˙‡ÈÏ« ƒ¿ƒ ‰È„n‰
» ƒ¿« d˙B‡ » ÏL ∆ ÔÈcƒ ˙Èa≈ ˙Bȉ ¿ƒ ,ÌÈÎc‰
ƒ»¿« LeaL ƒ¿ 4
51 ˙‡∆ ‰ÚL »» ‰˜Á„Â
»¬ »¿ ,˙B˙È ≈¿ ˙Bˆ» eÙÎz ¿» ‰f‰ ∆« ÔÓfe
«¿« ÏËa
≈» „Á‡Â»∆¿ ÌÈÚL ƒ¿ƒ ÏL ∆ ÏB„b‰ »« ÔÈcƒ ˙Èe ≈ ,ÌÈ„ÈÁÈ
ƒ ƒ¿ 5
52 ;‰zzÒ
»¿«¿ƒ eÈB
≈ ¿ ˙Èe
« ƒ ,eÈÓÎÁ≈»¬ ˙ÓÎÁ «¿» ‰„‡Â
»¿»¿ ,Ïk‰…« ÔÈÙBk
ƒ Ôȇ≈ ,CÎÈÙÏ » ƒ¿ .„eÓÏz‰ ¿«« eaÁƒ Ì„˜ ∆… ÌÈL
ƒ» ‰nkÓ
»«ƒ 6
53 eaÁL
¿ƒ∆ ˙BeLz‰Â ¿«¿ ˙BÎω‰Â
»¬«¿ ÔÈLet‰
ƒ ≈« Ô˙B‡ » ,CÎÈÙÏ» ƒ¿ ÔȇÂ
≈¿ ,˙Á‡ ∆∆« ‰È„Ó
» ƒ¿ ‚‰Óa «¿ƒ¿ ‚‰Ï … ¿ƒ BÊ ‰È„Ó
» ƒ¿ ÈL‡
≈¿« 7
54 eM˜˙
«¿ƒ ,ÌȇӃ»… ¿ ÌÈc ƒ»¿ ̉L ≈∆ e‡Â »¿ ,ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« Á‡
≈« ÔÈcƒ ˙Èa≈ dÊbL»»¿∆ ‰Êb »≈¿ Ê‚Ï
…¿ƒ ‰Ê∆ ÔÈcƒ ˙ÈÏ ≈¿ ÔÈÓB‡
ƒ¿ 8
55 ËÚÓ
«¿ ‡l‡ »∆ Èe‡k »» ̉ÈÈÚ
∆ ≈¿¿ƒ ÔÈÓ ƒ≈ Ôȇ ≈¿ ,eÈÓÈa
≈»¿ CcL
∆∆∆ ÌÈB‡b‰Ó
ƒ ¿«≈ „Á‡ »∆ „nÏ ≈ƒ ̇ƒ ÔΠ≈¿ .B˙È„Óa
» ƒ¿ƒ 9
56 ,ÈÏa‰
ƒ¿«« :BÓˆÚ ¿« „eÓÏz‰
¿«« ,ÓBÏ « CȈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ .tÒÓa
»¿ƒ¿ „ÓÚL
«»∆ Á‡ ≈« ÔÈcƒ ˙ÈÏ ≈¿ ‡a˙Â
≈»¿ƒ¿ ,‡e‰ Ck» ËtLn‰ »¿ ƒ« 10
57 ̉L
≈∆ ˙BzÙÒBz‰Â¿∆ «¿ ,ÈÙÒ ≈¿ƒ¿ ,‡ÙÒ »¿ƒ¿ ,ÈÓÏLei‰Â
ƒ¿« ¿«¿ Ôȇ≈ „eÓÏza¿«« e˙k‰ »« ËtLn‰ »¿ ƒ« Cc ∆∆ ‰Ê∆ ÔȇL
≈∆ ÂÈÁ‡
»¬« 11
58 Ck» Á‡Â
««¿ ,C‡… » ÔÓÊe
«¿ ‰ÓÎÁ »»¬ LÙÂ∆∆¿ ‰Á»» ¿ ˙Úc« « ÔÈÎȈ
ƒ ƒ¿ ,ÂÈ„Ï
»»¿ƒ ‰ËB » ˙Úc‰L « ««∆ ÈÓÏ ƒ¿ ‡l‡ »∆ ,ÔBL‡Ï ƒ» ÔÈÚÓBL
ƒ¿ 12
59 ÌÈeÒ‡‰
ƒ ¬» ÌÈca ƒ»¿« ‰ÁBÎp‰» ¿« Cc‰ ∆∆« Ì‰Ó ∆≈ Ú„eÈ «»ƒ .ÔBÁ‡
¬« ÔÈa≈ ,ÔBL‡ƒ ÔÈa≈ 13
60 ‰Ê∆ ÈtÓe
≈¿ƒ .‡e‰ C‡È‰ « ≈ ‰Bz » ÈÈc ≈ ƒ ‡Le
»¿ ÌÈzn‰Âƒ»À«¿ ˙B‚‰Óe
»¿ƒ ˙Bw˙ »«¿ ˙BÊ‚e ≈¿ ÌÈÈ„a ƒ ƒ¿ ,eÏl‰ »« ÌÈ„e
ƒ»¿ 14
61 ÈzÚLÂ
ƒ¿«¿ƒ¿ ,ÈcÙq‰
ƒ«»¿« ÔBÓÈÈÓ ¿« Ôa∆ ‰LÓ ∆… ȇƒ¬ ,ȈÁ
ƒ¿» ÈzÚ
ƒ ¿«ƒ ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» χ »¬ .„eÓÏz‰ ¿«« eaÁƒ Á‡ «« eLcÁ˙pL
¿«¿ƒ∆ 15
62 È˙ȇÂ
ƒ ƒ »¿ ,ÌÈÙq‰
ƒ»¿« el‡a≈¿ È˙BÈe
ƒ ƒ ,‡e‰ Cea» ev‰« ÏÚ« ;Ô‰a
∆» ˙ÎÏÏ∆∆» χNÈ≈ »¿ƒ Ïk» ÌÈiÁ ƒ»« ,ÈÏa‰
ƒ¿«« „eÓÏzaL¿««∆ 16
63 ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ,ÌÈeaÁ‰
ƒ ƒ« el‡≈ ÏkÓ »ƒ ÌÈa˙n‰
ƒ¿»¿ƒ« ÌÈc ƒ»¿ aÁÏ
≈«¿ ÏÎa
»¿ ‚‰Ï… ¿ƒ ‰È„Óe
» ƒ¿ ‰È„Ó » ƒ¿ ÏΠ»¿ ÈÚƒ» ÈÚƒ Ïk» ÔÈÙBÎÂ
ƒ ¿ 17
64 ,‰Bz‰
» « ÈÈc≈ ƒ ‡L
»¿ ÌÚƒ B‰h‰Â »«¿ ‡Óh‰≈»« zn‰Â
»À«¿ eÒ‡‰ »» Ì˙BÊb
» ≈¿ Ê‚ÏÂ…¿ƒ¿ ,„eÓÏzaL ¿««∆ ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ e‚‰pL ¬»∆ ˙B‚‰n‰
»¿ƒ« 18
65 ‰Bz
» ‡‰zL ≈¿∆ „Ú« ,‰ˆ˜ »»¿ C„Â∆∆¿ ‰ea» ¿ ÔBLÏa »¿ Ìlk »À ÌÈc‰
ƒ»¿« Ì˙B‡ » ÏÎÂ
»¿ ÏȇB‰ ƒ ,Ì˙Bw˙a
» »«¿ ˙ÎÏÏ ∆∆»¿ 19
66 ‡ÏÂ
… ¿ ‡ÈL˜
»¿ À ‡Ïa
… ¿ Ïk‰… « ÈÙa
ƒ¿ ‰e„Ò
» ¿ dlk »À ‰t∆ ÏÚaL«¿∆ Ì˙B‡Â
» ¿ ,χNÈ ≈ »¿ƒ Ïk» ̉ÈÏÚ ∆ ≈¬ eÓÈkÒ‰ ƒ¿ƒ „eÓÏzaL¿««∆ 20
67 ‡l‡
»∆ ,‰Îa … ¿ ÓB‡
≈ ‰Ê ∆¿ ‰Îa… ¿ ÓB‡≈ ‰Ê∆ ‡Ï … ,˜et≈ ecL
»∆ B‡ e‚ȉ‰Lƒ¿ƒ∆ B‡ eÊbL ¿»∆ B‡ eȘ˙‰L ƒ¿ƒ∆ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« 21
68 L‡
∆ ¬ ËtLn‰
»¿ ƒ« Ètƒ ÏÚ« ,ÌÈBÎ
ƒ ¿ ÌÈB˜ƒ ¿ ÌÈeaƒ ¿ ÌÈcƒ»¿ χNÈ
≈ »¿ƒ ÈÓÎÁ
≈¿« Ïk» ̉≈ ,‡e‰ Ck» ËtLn‰L »¿ ƒ«∆ e„ÓÏ ¿»¿ ÔÈcƒ 22
69 ÌȇˆÓp‰
ƒ»¿ƒ« ÌÈLet‰Â
ƒ ≈«¿ ÌÈeaÁ‰ ƒ ƒ« el‡≈ ÏkÓ »ƒ ‡a˙È
≈»¿ƒ Bc dlk»À ‰Bz‰» « ÈwÚa
≈¿ƒ¿ ‰Ïaw‰ »»«« eÚÓML ¿» ∆ Ô‰Â≈¿ ,Ôa
»À B‡ 23
70 Ïk» eȉiL
¿ƒ∆ „Ú« ,ÂLÎÚ » ¿« „Ú «¿ LB„w‰ »« ea ≈« ˙BÓÈÓƒ ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« Ïk» .ÌBÏM‰ » « ÂÈÏÚ»» ea ≈« ‰LÓ∆… „Ú« ,Bc Á‡ «« 24
71 ÔÈ„e
ƒ¿ ,‰ÂˆÓ »¿ƒ Ïk» ÔÈ„a ƒ¿ ÏB„bÏ»«¿ ÔËwÏ
… »« ÔÈÈeÏb
ƒ ¿ ÔÈÈc‰
ƒ ƒ« ÌL≈ Ì‰Ï ∆» ‡ˆÈ»»¿ ,Ba ee » „eÓÏz‰ ¿«« eaÁƒ Á‡ «« e„ÓÚL
¿»∆ 25
72 c
»» ÏL ∆ BÏÏk»¿ .ÌȇÈe
ƒ ƒ¿ ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ ewz ¿ƒL ∆ ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» el‡≈ ÏΠ»¿ .'ÌÈB‡b'
ƒ ¿ Ìȇ˜p‰ ƒ »¿ƒ« ̉≈ Ì˙ÓÎÁa »»¿»¿ 26
73 ÔÈ„a
ƒ¿ ÌÏBÚa
» » Á‡ ≈« eaÁÏ ƒ¿ CȈƒ» Ì„‡ »» ‡‰È≈¿ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ÚL
»¿ƒ ı‡e ∆∆¿ χNÈ ≈ »¿ƒ ı‡a ∆∆¿ e„ÓÚL ¿»∆ ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« 27
74 ‰BzÏ
» « ıa˜Ó ≈«¿ ‰Ê∆ eaÁƒ ‰È‰È ∆¿ƒ ‡l‡ »∆ ,χNÈ
≈ »¿ƒ ÈÈcÓ
≈ ƒƒ e‡ÈˆB‰Â
ƒ ¿ „eÓÏz‰ ¿«« Cc ∆∆ e„ÓÏ ¿» ˙Ùˆe « ¿»¿ „ÙÒe
«»¿ƒ 28
75 ˙BÊb‰Â
≈¿«¿ ˙B‚‰n‰Â
»¿ƒ«¿ ˙Bwz‰ »«« ÌÚƒ ,dlk »À ‰t∆ ÏÚaL «¿∆ ‰wÓÚ
»À¬ CcL ∆∆∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,ÂÈÈÚ
»»¿ƒ e‡e¬≈ ÂÈ˙BÓeÏÚz
» ¬« B‡Ï» 29
76 BÓÎe
¿ ,„eÓÏz‰ ¿«« eaÁƒ „Ú «¿ ea
≈« ‰LÓ ∆… ˙BÓÈÓƒ eNÚpL ¬«∆ ÚÓ
»… ¿ Èn‡
ƒ «¬ ÔBLÏa ¿ƒ ‡e‰L ∆ ,„BÚ¿ ;„‡ÓÏ … ¿ƒ „Ú« Bkc ¿« 30
77 Á‡
«« eaÁL¿ƒ∆ ̉ÈeaÁ
∆ ≈ ƒ ÏÎa »¿ ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« eÏ» eLtL ¿≈∆ ‰˙ȉ
»¿» ÔBLl‰ »« d˙B‡L
» ∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,˙BÁ‡ ≈¬ ˙BBLÏ¿ ÌÚƒ 31
78 '‰Bz
» ‰LÓ'≈¿ ƒ ‰Ê∆ eaÁƒ ÌL ≈ È˙‡˜
ƒ »» CÎÈÙÏ» ƒ¿ .„eÓÏz‰ ¿«« χ
»¬ ;„eÓÏz‰ ¿«« aÁL «À∆ ˙Úa ≈¿ ÚLa»¿ƒ ¿ ÏkÏ … « ‰ea
» ¿ 32
79 Ck» Á‡Â
««¿ ,‰lÁz
»ƒ¿ ˙ÎaL
»¿ƒ∆ ‰Bz » ‡B˜ ≈ Ì„‡L »»∆ ÈÙÏ ƒ¿ Ôȇ≈ ,ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« ÈÓÈa ≈ ƒ ÚLa »¿ƒ ¿ ÔΠ≈¿ ˙BÓB˜n‰ ¿« ‡La
»¿ ƒ 33
80 BȇÂ
≈¿ ,dlk»À ‰t∆ ÏÚaL
«¿∆ ‰Bz » epnÓ ∆ƒ «Ú„BÈÂ
≈ ¿ ,‰Êa∆» ‡B˜
≈ .B˙B‡ ÌÈ„nÏnL ƒ¿«¿∆ „Ú« ÔBLl‰ »« d˙B‡ » ÈkÓ ƒ« Ì„‡ »» 34
81 eaÁƒ ˜lÁÏ
≈«¿ È˙ȇÂ
ƒ ƒ »¿ .̉ÈÈa
∆ ≈ ≈ Á‡ ≈« ÙÒ ∆≈ ˙B˜Ï ¿ƒ CȈƒ» ÔB‡b» ÏÎÏ»¿ ÈÚƒ» ÈÚƒ Ïk» ÈL‡ ≈¿« ÔÈχBL
ƒ¬ ˙Ba« ˙BχLe ≈¿ 35
82 ˙BÎω‰
»¬« ˜lÁ‡Â
≈«¬« ,ÔÈÚÂ
»¿ƒ¿ ÔÈÚ
»¿ƒ ÏÎa»¿ ˙BÎω »¬ ˙BÎω »¬ ‰Ê∆ ÌÈL˜ƒ » ÌÈc ƒ»¿ Ì‰Ï ∆» LÙÏ ≈»¿ ,̉ÈÓÈa∆ ≈ ƒ ‰È‰ »» L‡ ∆ ¬ 36
83 B˙B‡ ˜lÁ‡≈«¬ ˜Ùe∆∆ ˜t ∆∆ ÏÎÂ
»¿ ;ÔÈÚ
»¿ƒ B˙B‡aL ¿∆ ÌȘÙÏ
ƒ»¿ƒ Ì˙B‡Â
» ¿ ,Ì˙ÓÎÁ »»¿» ÈÙk ƒ¿ Ì‰Ï ∆» ÌÈÈLÓ
ƒ ƒ ¿ ̉ ≈¿ ,„eÓÏzaL
¿««∆ 37
84 el‡≈ .‰t∆ ÏÚ« ÌÈe„Òƒ ¿ eȉiL ¿ƒ∆ È„k ≈¿ ,˙Bp˘ « ¿ ˙BÎωϻ¬« ÌÈÙÒ
ƒ»¿ Ô‰Ó ∆≈ ÔÈNBÚÂ
ƒ ¿ ,˙BeLz‰ ¿« ÌȈa˜Ó
ƒ¿«¿ ÌÈχBM‰
ƒ¬ « 38
85 Ô‰L
≈∆ ˙BÎω »¬ Ô‰Ó∆≈ LÈ≈ ÔÈÚ»¿ƒ¿ ÔÈÚ
»¿ƒ ÏÎaL
»¿∆ ˙BÎω‰ »¬« ,B„» Bc ÏÎaL »¿∆ ÌÈB‡b‰
ƒ ¿« eaÁ ¿ƒ Ìb« .Ì‰Ó ∆≈ ÔȉÏ
ƒ»¿ 39
86 da» LiL≈∆ ‰Âˆn‰
»¿ƒ« ‡È‰Â ƒ¿ ,„Ïa
«¿ƒ ˙Á‡ «« ‰ÂˆÓ»¿ƒ ÈËtLÓ
≈¿¿ ƒ ˙BÎω»¬ LtL ≈≈∆ ÈÓƒ Ì‰Ó ∆≈ :„eÓÏz‰ ¿«« ‡Ï ≈»¿ ÌÈeaÁ
ƒ ƒ 40
87 ̉Ó
∆≈ LÈ ≈¿ ,BÓˆÚ
¿« ÈÙa
≈¿ƒ ÔÈÚ
»¿ƒ ‡e‰Â¿ ‰a‰ ≈¿« ‰Ïa˜»»« Èc
≈¿ƒ eM˜˙pL
«¿ƒ∆ ÌÈ„ÈÁÈ ƒ ƒ¿ ÌȘt ƒ»¿ LtL ≈≈∆ ÈÓƒ ̉Óe ∆≈ ,˙B„ÈÁÈ ƒ¿ 41
88 eȉÈ
¿ƒ ̇ƒ ,‰a‰≈¿« ˙Bˆӿƒ ÈËtLÓ
≈¿¿ ƒ ÌÈÏÏBkƒ¿ ̉L ≈∆ ˙BÎω »¬ „BÚ¿ .ÌÈ„Òeƒ»¿ ˙BzÎqÓ ¿∆« LtL ≈≈∆ ÈÓƒ ̉Óe ∆≈ ,ÂÈÓÈa»»¿ 42
89 eaÁƒ ˜elÁL ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;„Á‡ »∆ ÔÈÚa
»¿ƒ¿ Ôlk »À ˙Bˆn‰¿ƒ« Ô˙B‡
» iÁ‰Â
»««¿ zn‰Â»À«¿ eÒ‡‰ »» ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ,˙B˜eÒt¿ ˙BÎω »¬ eaÁ¿ƒ 43
90 BÓk¿ ,˙Bˆn‰¿ƒ« ÔÈÓ«¿ƒ ÈÙÏ ƒ¿ ‡Ï … ,ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ÈÙÏ ƒ¿ ‰Ê∆ eȉiL
¿ƒ∆ È„k ≈¿ ,̉Ï∆» ‰ÎȈ
» ƒ¿ ‰ÚM‰L »» «∆ ÌÈ„a ƒ»¿ƒ ,eËt‰Â»«¿ 44
91 ˙B‚‰Bp‰
¬ « ‰Bz‰» « ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÔÈÓe
«¿ƒ .Ba ‡BwÏ ≈ « ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ ÏL∆ B˜ÓÚÏ¿»¿ „ÈÏ ≈ ≈ ÏBÎÈ» BȇL ≈∆ ÈÓƒ ÚcÓÏ ««¿ ÌÈB˜
ƒ ¿ 45
92 ̉Ó
∆≈ :˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰NÚ≈¿ ∆ LÏLe… ¿ ˙B‡Ó≈ LL ≈ ,˙BB„Ï¿ ÈB‡b
≈ ¿ Ïk» da» eNÚL »∆ '‰ ˙·ÏÓ ∆ ∆¿ ‡È‰ƒ BÊ¿ .„eÓÏz ¿« 46
דפק
ואלו שלא הביא אינ נוגעי להלכה ,וא"כ מדוע כתב ̉Ï
∆» ÔÓÈÒ
» ƒ ,ÌÈÚa‡Â
ƒ»¿«¿ ‰BÓL
∆ ¿ ÌÈ˙‡Ó
ƒ« » ‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ 1
"אד קורא בתורה תחילה". LÏL
˙… ¿ ‰NÚ
∆ ¬« ‡Ï
… ˙BˆÓ
¿ƒ ̉Óe
‡„∆≈ ;Ì
»» ÏL
‡∆ ÂÈ
»»≈ ÔÈÓ
«¿ƒ 2
אלא שדווקא משו שכתב הרמב" חיבור שלאחריו לא ˙L
«¿ ÈÓÈ
≈¿ ÔÈÓ
«¿ƒ Ô‰Ï
∆» ÔÓÈÒ
» ƒ ,LÓÁÂ
≈»¿ ÌÈMLÂ
≈ƒ ƒ ¿ ˙B‡Ó 3
יצטרכו "לקרוא ספר אחר" ,ראה צור להבהיר שישנו חיוב .‰nÁ‰
«« » 4
על סוג לימוד נוס והוא התורה שבכתב .כי תושב"כ
ותושבע"פ ה שני סוגי בלימוד התורה ,כמבואר בהלכה
שדברי שבע"פ אי אתה רשאי לכותב כו' ושניה בהקדמה לספר ה'יד' ,כתב הרמב"" :אד קורא בתורה
חלוקי ג באופ הלימוד ,כי בתושבע"פ עיקר ההדגשה שבכתב תחילה ואח"כ קורא בזה ,ויודע ממנו תורה
היא על העיו וההבנה ,ואילו בתושב"כ העיקר הוא על שבעל־פה" ,וצרי להבי :הלא תורה שבכתב היינו חמשה
האמירה שבדיבור ,וג זה ש'לא ידע מאי קאמר' עולה חומשי תורה ,בה נכתבו המצוות שנתפרשו בתורה
לתורה ומבר ברכת התורה .את זאת בדיוק רצה הרמב" שבע"פ .וא רצה הרמב" להדגיש שכדי להבי את כל
להדגיש ,שהלומד בספרו את הלכות התורה ,אינו פטור המצוות אי צור בספר נוס בי התורה ל'יד החזקה',
מהלימוד בתושב"כ. מדוע הקפיד לפתוח בפסוקי מנ".
וא יבוא מישהו לידי מסקנה עקומה ביותר ,וידקדק והביאור בזה :פתיחת הרמב" בפסוקי נ" דווקא ,היא
בלשו הרמב" ש"קורא בתורה שבכתב תחילה ובזה" בהתא מדויק לעניי הנ"ל ,כי בפסוקי נ" מתקיימי שני
מדבר על חמשת חומשי התורה ,ומזה יסיק שלדעת הדברי כאחת .האחד ,שה כתורה שבכתב ממש ,שהרי
הרמב" אי צור בלימוד נ" ,יראה מיד בתחילת הלימוד "אי נביא רשאי לחדש דבר" ולכ ג הותרו להכתב ,ומצד
עד כמה מופרכת מסקנה זו ,כשיקרא את פסוקי נ" שני ה כתורה שבע"פ שהרי נתבארו בה ענייני
שהביא הרמב" בתחילת ספריו מבלי לציי כלל את שנכתבו בתורה בקיצור וברמז.
מקור ,כי הבי שהלומד בספרו למד ג נ" ויודע כבר לכ ,כשכותב הרמב" חיבור שהוא "מקב לתורה שבע"פ
את מקורותיה של הפסוקי שהביא ככותרות לספריו. כולה" מקדי לפתוח בפסוקי הנביאי שמצד אחד ה
סברה מוטעית זו היא ג היפ פסק הרמב" שכתב בהל' כתורה שבכתב ,ומצד שני ה פירוש כתושבע"פ ,ובה
ת"ת "חייב אד לשלש זמ למידתו ,שליש בתורה דווקא מתבטא העניי ד"אד קורא בתורה שבכתב תחילה
שבכתב ,שליש בתורה שבעל־פה ,ושליש יבי וישכיל ואח"כ קורא בזה כו'" שהרי בפסוקי הנביאי כלולי
אחרית דבר מראשיתו ,ויוציא דבר מדבר ויבי במידות שניה בחדא מחתא ,והרי ה כ"ממוצע" בי תושב"כ
שהתורה נדרשת בה כו' ועני זה הוא הנקרא גמרא" .וא"כ לתושבע"פ.
אי אפשר לומר שלדעת הרמב" יש ללמוד חמשה
חומשי תורה וספר ה'יד' ,ותו לא מידי .ובפרט שבהלכה
שלאח"ז כתב שכל זה הוא בתחילת לימודו של אד ,אבל
כשיגדיל בחכמה ...כו' יקרא בעיתי מזומני תורה
שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני ולכאורה ,א מטרת חיבורו " הלכות הלכות" היא "לברר
תורה. את האסור והמותר הטמא והטהור ע שאר דיני התורה",
הרי לש ידיעת ההלכות אי צור בלימוד התורה שבכתב,
כי הפסוקי הנוגעי להלכה הביא הרמב" בחיבורו,
חסר זה ,יהיה אסור לשתות גם ביום ראש חודש הבא, (2שאז נגמר היום (3 .ואם עמד בשעת הנדר בחצי היום
שהוא כולו שייך ללבנה הישנה ,שלפני המולד ,אולם מפני אסור לו לטעום למחר עד חצי היום (4 .הואיל ואם נדר
שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם והם קוראים לו :ראש "יום אחד" אסור מעת לעת (5 .מדין תורה (6 .מדברי
חודש ,לפיכך מותר לו מראש חודש ומעלה. חכמים (7 .להתיר לו נדרו (8 .בעוד שאסור לו לאכול
מצד הדין יום שלם מעת לעת.
19 ÔÓƒ ‡L
«¿ƒ ‡Ï‡… elÙ
ƒ¬ ,BÊ ‰L»» Oa ‡» » ÏÎB „ƒ¬∆ .
≈ ȇL
20 ‡,ÌBi‰« B˙B‡ ‡l
‡»∆ eÒ‡» Ôȇ≈ 20„Á
‡»∆ ÌBÈ ‡l
»∆ ‰M‰
« »» ˙ÚÓ
≈≈ eÒ‡Â
»¿ ,10˜ÙÒ
≈» ȉ≈¬ 9ÌBÈ ÌÚBË
≈ ȇL ƒ¬∆ „«» . 5
21 ‡e‰ ÌÈ„Ï
ƒ»¿ƒ ‰M‰
»» « L‡Â… ¿ .zÓ
»À ‰M‰»» « L‡
… ÌBÈe
¿ ‰ÎLÁL
‡»≈ »∆ Á ‡«« ÏΫ» ̇‡ƒ¿ ,„Á
»∆ ÌBÈ ÓB‡k
≈ ¿ ˙ÚÏ ≈¿ 6
22 ȉ
‡≈¬ ˙Á
«« ‰L
‡»» ÏÎB
≈ ȇLƒ¬∆ . ÈLz
21 ≈¿ ƒ L„Á
∆… L‡
… ÌBÈ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ BÊ ˙aL
12 »« ÌÚBË
≈ ȇL
ƒ¬∆ . ‰˜BÏ
11 ∆ Bȇ≈ 7
23‰aÚ˙
»¿«¿ƒ ̇Â
ƒ¿ .22ÌBÈÏ¿ ÌBiÓƒ ‰ÓÈÓz
» ƒ¿ ‰L∆»» eÒ‡» ‰Ê
23 zÓ
»À ‡e‰ ȉ ≈¬« ,13˙aM‰
»« « ÌBÈe
¿ ˙aM‰
»« « ÈÓÈ ≈¿ ‡La
»¿ ƒ 8
24 25‰L
‡»» ÏÎB
≈ ȇL
ƒ¬∆ .24deaÚe
» ƒ¿ da» eÒ‡» ‰M‰ « »» ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ ˙Á
15 «« ˙aL»« ÌÚBË
≈ ȇL
ƒ¬∆ . ˙aLa
14 »« « „Á‡Ó
»∆≈ 9
25 BÓk¿ ,˜ÙqÓ
≈»ƒ ÌBÈÏ¿ ÌBiÓƒ ‰ÓÈÓz
» ƒ¿ ‰L »» eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ ‡ÏÂ
… ¿ Ì˙Ò
»¿ ˙aL‡»« Ó
«» .˙ÚÏ≈¿ ˙ÚÓ
≈≈ ÌÈÓÈ
ƒ» ‰ÚL
»¿ƒ eÒ‡» 10
26 .e‡aL
∆≈«¿ ‰ÚL
»¿ƒ e҇ »¿ ,˜ÙÒ
≈» ȉ≈¬ BÊ ‡ÏÂ
‡… ¿ ˙Á
«« ‡Ï … Lt
≈≈ 11
(20כגון שעמד בכ"ט באלול (21 .שדרך בני אדם לקרוא ,‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ ˙aL‡»« Á‡«« ÏÎ
«» ̇Â
ƒ¿ ,˙ÚÏ
≈¿ ˙ÚÓ ≈≈ ÌÈÓÈ
ƒ» 12
תשרי ראש השנה (22 .עד שנה אחרת באותו יום שנדר. .e‡aL
¿¿«≈∆ BÓk 13
(23שהוסיפו לה אדר שני (24 .נמצא זה אסור בבשר (9ולא אמר "היום" (10 .אם דינו "כהיום" ואינו אסור
שלושה עשר חודש .ואין אומרים לא הייתה דעתו אלא על אלא עד שתחשך או דינו כ"יום אחד" ואסור מעת לעת.
שנה פשוטה שהיא י"ב חודש ,כי בנדרים הלך אחר לשון (11בעייא שלא נפשטה ,ובאיסור נדר שהוא איסור תורה -
בני אדם ובין פשוטה ובין מעוברת נקראת שנה (25 .ולא הולכים להחמיר ,אבל אינו לוקה ,שאין לוקים על הספק.
פירש ,לא אחת ולא זו. (12שבוע זה (13 .שלאחריהם ,שהוא גמר ימי השבוע.
27 ÈL
≈¿ ‡La
»¿ ƒ eÒ‡» 26‰Ê∆ «ÚeL
» ÔÈÈ
ƒ« ‰˙BL
∆ ȇLƒ¬∆ .‰ וכתב הרדב"ז :אין הדברים אמורים ,אלא כגון שעמד
28 L‡Ó
‡… ≈ ‡l
»∆ zÓ»À BȇÂ
≈¿ , ‰hÓM‰
27 »ƒ¿ « ˙Le
«¿ ƒ «ÚeM‰
«» בשעת נדרו בימי החול ,אבל היה עומד בשבת ונדר שלא
29 «ÚeL» ÔÈÈ
ƒ« ‰˙BL
∆ ȇL
ƒ¬∆ .˙ÈÚÈL
ƒ ƒ¿ ȇˆBÓ
≈» ÏL ∆ ‰M‰
« »» ישתה יין בשבת זו אינו אסור אלא באותו יום שבת בלבד
שאין העומד ביום השבת קורא שבת זו לשבוע הבא.
30 ‡:Ó
«» .ÌBÈÏ¿ ÌBiÓƒ ˙BeÓb¿ ÌÈL
ƒ» ÚL‡«∆ eÒ‡» „Á
∆» (14אף על פי שלא עברו עדיין שבעה ימים מעת לעת.
31 ÌÈMÓÁ
ƒ ƒ¬ ˙Le
«¿ ƒ ÏBi‰
≈ « ÈL≈¿ ‡La
»¿ ƒ eÒ‡» ‰Ê∆ ÏBÈ
28 ≈ (15טעימת שבת אחת תיאסר עלי ,וכגון שלא אסר עצמו
32 .29dÓˆÚ
«¿» אלא ממין אחד ,כגון יין וכדומה ,כי אם אסר עצמו טעימת
(26מחזור של שמיטה ,שהוא שבע שנים (27 .שהיא כל המינים שבעולם ,אין נדרו חל ,שאי אפשר לו להתקיים
שייכת לשבוע העבר .כשם שיום השבת הוא סוף השבוע, שבעה ימים ללא טעימה כל שהיא ,והרי זה נדר שווא
כך שנת השמיטה היא סוף מחזור השמיטה שעברה. שאינו חל.
(28שהוא מחזור של חמישים שנה (29 .ששנת החמישים ,16L„Á‰
∆… « ÈÓÈ
≈¿ ‡La
»¿ ƒ eÒ‡» ‰Ê∆ L„Á∆… ‰˙BL ƒ¬∆ .‚ 14
∆ ȇL
נמנית ליובל שעבר ולא לשבוע הבא. Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,17zÓ
»À ‰È‰È
∆¿ƒ L„Á ∆… L‡ ‡… ÌBÈa¿ Ï
»¬ 15
33 ‰L
»» ‰˙ȉ
‡„»¿» ̇ƒ , »¬ L‡ … „Ú« ÔÈÈ
ƒ« ‰˙BL
∆ ȇLƒ¬∆ . ‡eÒ‡» „Á
»∆ L„Á
∆… ÌÚBË
≈ ȇL
ƒ¬∆ . ÒÁ
19 ≈» L„Á
∆… ‰È‰L
18 »»∆ 16
34 eÒ‡» Bȇ≈ „pLk
«»∆ ¿ ˙aÚÓ
∆∆À¿ ‡È‰L
ƒ∆ Ú„È«» ‡ÏÂ
… ¿ ˙aÚÓ
¿∆∆À Ì˙Ò
»¿ L„Á ∆… „
«» .˙ÚÏ
≈¿ ˙ÚÓ
≈≈ ÌÈeÓb ƒ ¿ ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ 17
35 ÛBÒ „Ú« „«» ̇Â
‡„ƒ¿ .30ÔBL‡ƒ
»¬ L„Á
∆… L‡ ‡… „Ú« ‡l
∆» .˜ÙqÓ
≈»ƒ ˙ÚÏ≈¿ ˙ÚÓ
≈≈ ÌBÈ ÌÈLÏL»‡ƒ ¿ eÒ 18
36 Ú„È
«» ̇Â
ƒ¿ . ÈL
31 ‡„ƒ≈
»¬ ÛBÒ „Ú« eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ‡„≈¬
¬» (16של החודש השוטף (17 .שהוא נמנה עם ימי החודש
37 L‡
‡„… „Ú« eÒ‡» »¬ L‡ … „Ú« „Â
«»¿ ˙aÚÓ
∆∆À¿ ‰M‰L
∆« »» הבא (18 .החודש הבא (19 .בן עשרים ותשעה יום.
38 .32ÈL
‡„ƒ≈
¬» נמצא שהחודש שהוא עומד בו בשעת נדרו הוא מלא .שכן
(30שלא נתכוון אלא לאדר הסמוך לשבט (31 .כי נתכוון דרך רוב החדשים אחד מלא ואחד חסר ,ועושים בחודש
עד סוף כל הנקרא אדר וזהו סוף אדר שני (32 .כדעת רבי חסר הבא שני ימים ראש חודש ,שלמעשה היום הראשון
מאיר שם האומר" :אדר שני -כותב אדר סתם". הוא למלאות החודש שעבר ,בכל זאת מותר לנודר לשתות
בו ,הואיל ובלשון בני אדם נקרא יום זה ראש חודש -
39 '„Ú
« Ó‡L
«»∆ ÔÈa≈ ,ÁÒt‰«∆« „Ú« „a
»»¿ BÓˆÚ ≈ » .Ê
¿« ÒB‡‰ ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם .אולם לפי פירוש זה ,יותר
40 ‡‡l
»∆ eÒ‡» Bȇ≈ 'ÁÒt‰
'«∆« „Ú
« Ó‡L
«»∆ ÔÈa≈ 'ÁÒt‰
«∆« Èt
¿≈ היה נוח אילו היה כתוב" :אף על פי שהיה החודש מלא"
ופק
25 e„È
¿» ÔÈa≈ ,zÓ
»À ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌÈÓLb‰
ƒ» ¿« ÔÓÊ«¿ «ÚÈb‰
ƒƒ .50ÂÏÒk
≈¿ƒ 34ÁÒt‰
«∆« ‰È‰iL
‡∆¿ƒ∆ „Ú« :Ó
«» ̇Â
ƒ¿ .33„Ïa
«¿ƒ «ÚÈbiL
«ƒ«∆ „Ú 1
26 OÚ
» » ‰ÚMÓ
‚»¿ƒ ƒ ÌÈÓLƒ» ¿ e„È
¿» ̇Â
ƒ¿ .e„È
¿» ‡Ï
‚… ÔÈa≈ ÌÈÓL
¿ »ƒ „Ú« B‡ Ȉw‰
‡ƒ»« „Ú« :Ó
«» .ÁÒt‰
«∆« ‡ˆiL
≈≈∆ „Ú« eÒ‡» ȉ
¬≈ 2
27 ‡„Ú« :Ó «» ̇ ƒ¿ .52zÓ
»À ‰Ê∆ ȉ ≈¬ 51ÔÂLÁÓa
¿«¿ ∆ ¿» Ȉw‰
ƒ»« B‡ Ȉa‰
ƒ»« ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« :Ó‡L
«»∆ B‡ ,Ȉa‰
«»ƒ 3
28 ‡e‰Â¿ .ÌÈÓLb‰
ƒ» ¿« e„iL
¿»∆ „Ú« eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ≈¬ 53ÌÈÓLb‰
«¿ »ƒ .ÚÈbiL
‡« ƒ«∆ „Ú« ‡l
≈‡»∆ eÒ‡» BÈ 4
29 χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡a∆∆¿ ‡e‰L ∆ , ‰iL
54 »ƒ¿ ‰ÚÈ
» ƒ¿ ÔÓfÓ
«¿ƒ e„iL
∆»¿ (34משמעו :כל זמן שהוא הווה. (33לפני הפסח.
30 ÔÂLÁÓa
»¿ ∆ ¿«¿ ÌÈOÚƒ¿ ∆¿ ‰LÏMÓ
» ¿ ƒ dÏ» ÔÈÎeÓq‰
ƒ ¿« ˙BÓB˜Óe ¿
31 ÌÈÓLb‰
ƒ» ¿« e˜ÒÙiL
¿¿ƒ∆ „Ú« :Ӈ«»¿ Lt≈≈ ̇ ƒ¿ . CÏȇÂ
55 ¿≈ ≈ Ôȇ≈ 36ÂÈ„Ú
»» „Â
«»¿ 35«Úe˜» BpÓfL
«¿∆ Ïk »¿« ‰Ê∆ .Á
… :ÏÏk‰ 5
33 .57d˙BÓk
» ¿ ̉L ≈∆ ˙BÓB˜ne «¿ ÔB‚k¿ ,37«Úe˜» ÔÓÊ
«¿ BÏ ÔȇL
≈∆ ÏÎÂ… ¿ .‡ˆiL
∆≈≈∆ „Ú« eÒ‡» ‰Ê 7
„Ú« „pL
«»∆ ÔÈa≈ ÂÈ„Ú»» „pL
«»∆ ÔÈa≈ ,Ȉa‰Â
ƒ»«¿ Ȉw‰
ƒ»« ÔÓÊ¿« 8
(50בשנה מאוחרת ,אבל בשנה בכירה עונת הגשמים . «ÚÈbiL
38 ‡ƒ«∆ „Ú« ‡l»∆ eÒ‡» Bȇ≈ ‰È‰iL
∆∆¿ƒ 9
מתחילה בי"ז מרחשון ,כמבואר בסמוך .וזה שנדר עד
הגשם -משמעו ,עד שיגיע זמן ירידת הגשמים ואפילו שלא (35שיש להמשכו זמן קבוע ,כגון פסח שקבעה בו התורה
ירדו בפועל וכוונתו לזמן המאוחר ביותר שהוא הרביעה שבעה ימים (36 .עד הגיע זמנו (37 .שאין להמשכו זמן
השלישית שזמנה ראש חודש כסלו (51 .שזוהי עונת קבוע כגון קציר או בציר שאין זמן קבוע למשך ימי הקציר
הגשמים בשנה בכירה (52 .הואיל וכבר ירדו בפועל אינם והבציר ,שלפעמים ימי הקציר מעטים ופעמים מרובים לפי
גרועים מהגיע זמן רביעה שלישית ולא ירדו ,שמותר. ברכת השנים (38 .שאין בדעת הנודר להכניס את עצמו
(53כוונתו לירידת גשמים ממש וגם שירדו מרביעה שנייה באיסור זמן בלתי ידוע לו ובוודאי כוונתו עד שיגיע ולא
ואילך ,שלשון "גשמים" משמעה רבים ,ומיעוט רבים - יותר.
שניים (54 .שלושה זמני רביעה הם" :הבכירה )בשנה „Ú« eÒ‡» ȉ
≈¬ 39ıÈw‰
ƒ«« „Ú« „a
»»¿ BÓˆÚ ≈ » .Ë 10
¿« ÒB‡‰
מוקדמת( -בשבעה עשר במרחשון; הבינונית -בשלושה »¿« ÒÈΉÏ
40˙BlkÏk ƒ¿«¿ Ba „pL
«»∆ ÌB˜n‰
‡»« ÈL
≈¿« eÏÈÁ˙iL
ƒ¿«∆ 11
ועשרים בו; האפילה )המאוחרת( בראש חודש כסלו .רביעה ˜ˆÈ
ƒ¿ ˆ˜Ï
… ¿ƒ ÌÚ‰»» eÏÈÁ˙iL
ƒ¿«∆ „Ú« Ȉw‰
ƒ»« „Ú« . Ìȇz
41 ƒ≈¿ 12
-על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו .תרגום רובץ:
רובע (55 .אבל אם ירדו גשמים בי"ז במרחשון עדיין
„Ú« :Ó‡Â
«»¿ Lt ≈≈ .42ÌÈBÚO
˜ˆƒ ¿ ȃ¿ ‡Ï‡… Ï
»¬ ,ÌÈhÁ ƒƒ 13
אסור ,הואיל ואמר" :עד הגשמים" כוונתו לרביעה שנייה
… ÌÚ‰
»» eÏtÎiL
43 ¿«¿∆ „Ú« eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ıÈw‰
ƒ«« ÚiL
… ¬«∆ 14
כנ"ל .ובכל זאת אם לא ירדו גשמים והגיע זמן הרביעה Ìȇz
ƒ≈¿ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈLaÈnL
ƒ ¿«¿∆ 44‰ˆ˜naL
∆¿À«∆ ˙B‡ÏˆÁn‰
»¿¿«« 15
השלישית שהא ראש חודש כסלו ,הרי זה מותר ,כי אין ÈÙÏ
ƒ¿ Ïk‰
… « .46ÌȘenˆÂ
ƒ ƒ¿ 45˙B‚Bb
¿ ¿ Ì˙BOÚÏ
» ¬« ÌÈÚƒ»¬« 16
לאסרו עד שיעבור הפסח אלא אם אמר בפירוש :עד .„B
≈ ÏL ∆ B„
¿¿ƒ ÌB˜Ó 17
"שיפסקו הגשמים" (56 .שאז פסקו הגשמים כליל.
(57שצריכים לגשמים כמו ארץ ישראל ,הנודר בהם ופירש (39זמן לקיטת תאנים ,ונקרא קיץ ,לפי שקוצרים אותן ביד.
כנ"ל ,הרי זה אסור עד שיעבור הפסח ,למעט מצרים ובבל, (40סלים (41 .ואפילו אמר :עד שיהיה הקיץ ,אינו אסור
שאינם צריכים למים כל כך ,הנודר בהם יהיה מותר קודם אלא עד שיתחילו להכניסם מן השדה (42 .אף על פי
לכן בהתאם לזמן פסיקתם .וכבר נתבאר לעיל הלכה ט שקציר שעורים הוא קודם לקציר חיטים ,אינו נקרא קציר
ש"הכל לפי מקום נדרו של הנודר" .וראוי להעיר ,שאף על סתם אלא קציר חיטים ,לרוב חשיבותו (43 .יקפלו.
פי שלעניין נדר פוסק רבינו כרבי יוסי ,שזמן רביעה ראשונה (44מקום מיוחד בחצר שמאחורי הבית לשמור בו פירות.
הוא בי"ז מרחשון ,ולדבריו ,אין שואלים את הגשמים (45תאנים יבשות (46 .ענבים מיובשות .ואחרי שמכניסים
)תפילת" :ותן טל ומטר"( אלא מי"ז במרחשון. הפירות מקפלים המחצלות לשמרן לשנה הבאה.
„Ú« „a
»»¿ BÓˆÚ¿« Ò‡Â
«»¿ ‰Ú˜aa
»¿ƒ« „pL
«»∆ ȉ « ≈ .È 18
≈¬ ?„ˆÈk
34 ÔȇL
≈∆ :dÏ» Ó‡Â
«»¿ ÔÂLÁÓa
‡»¿ ∆ ¿«¿ BzL ƒƒ∆ ÈÓƒ .È
¿ ƒ ˙‡∆ Èc‰L ÌB˜Ó» ÏL
∆ ıÈwa
ƒ«« ÏkzÒÓ
≈«¿ƒ Bȇ≈ ‰Ï
47 «¿ ‰ÏÚÂ
»»¿ ,ıÈw‰
ƒ«« 19
35 ˙ÈÏ
≈¿ ÈÎÏz
ƒ¿≈ ̇ƒ ÁÒt‰«∆« „Ú«¿ 59Ô‡kÓ
»ƒ 58Èσ ˙ȉ
«‡≈¡∆ ¿z ıÈwa
‡ƒ«« ‡l
»∆ ,ÚÈb‰
« ƒƒ ‡Ï
… ̇ƒ «ÚÈb‰
ƒƒ ̇ƒ ‰zÚ
»« Ba ‡e‰L∆ 20
36 BÏ ˙B‰Ï
‡»≈ ‰eÒ
» ¬ BÊ È‰ ≈¬ ˙BkÒÀ „ÚÂ
«¿ ÌBi‰Ó
‡«≈ CÈ»ƒ Ïk
… ÔÎÂ
≈¿ . CÓBÒ
48 ≈ ‡e‰ ÂÈÏÚ»»¿ ,Ba „pL
«»∆ ÌB˜Ó» ÏL∆ 21
37 ÁÒt‰
«∆« ÈÙÏ
≈¿ƒ ‰Îω
»¿» ̇ ƒ¿ . CÏz
61 ≈≈ ‡nL
»∆ ‰Êb
»≈¿ , „iÓ
60 »ƒ . ‰Êa
49 ∆» ‡ˆBik
« ≈ 22
38 .62‰˜BÏ
∆ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÁÒt‰
«∆« ÈÙÏ
‡≈¿ƒ d˙B
» ‰p‰Ó∆«¿ ‡e‰ ȉÂ
«¬≈
39 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 64ȇz‰
«¿« CωL
«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,63ÁÒt‰
«∆« Ú »« (47בזמן קציצת תאנים .והדבר ידוע ,שהקיץ בבקעה מקדים
40 , ‰‰˙Â
66 ∆»≈¿ CÏzL
≈≈∆ dÁÈp‰Ïe
» ƒ«¿ B„a
65 ¿ƒ¿ ÔÈlÁ
ƒÀ ‚‰Ï
»‡… ¿ƒ eÒ להגיע" (48 .הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אף על
פי שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל".
41 ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,67„pL
«»∆ BÓk¿ ‚Á‰»∆ „Ú« eq‡ƒ da» ‚‰B
‡≈ ‡l ∆» והוא הדין להיפך ולהקל (49 .שאם במקום נדרו הורגלו
42 ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ . ÚL
68 «»∆ ÔÓÊ
«¿ eq‡aƒ¿ „p‰
∆∆« ‰ÏzL
»»∆ Ètƒ לקרוא לקציר שעורים "קציר סתם" ונדר עד הקציר אינו
43 ‡‰eÒ
‡» ¬ dÈ» ≈ 69ÁÒt‰ ‡«∆« Á«« ‰Îω»¿» ̇ƒ¿ .‰Êa»∆ אסור אלא עד שיתחילו לקצור קציר שעורים.
44 .70BÏ ˙B‰lÓ
»≈ƒ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌLb‰
∆ ∆« „Ú« „a
»»¿ BÓˆÚ ≈ » .‡È 23
¿« ÒB‡‰
(60אף על פי שעדיין לא (59מעכשיו. (58משלי. L„Á
∆… L‡ … χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡a
∆∆¿ ‡e‰L∆ ,ÌÈÓLb‰
ƒ» ¿« ÔÓÊ
«¿ „Ú« 24
זפק
הלכה (61 .ונמצא בעלה עובר למפרע משום :לא יחל.
(62בעלה לוקה שהרי הדירה ועובר על נדרו אם מהנה
אותה ,אבל היא אינה לוקה שהרי לא נדרה כלל.
ובהמש כתב ,שא נבדקו בתחילת שנה זו ונמצאו יודעי (63אחרי שהלכה לפני הפסח והינה אותה (64 .העונש
שהטיל עליה שלא להנהותה לפני הפסח (65 .שהדירה
ונתקיי נדר ,צריכי להבדק א נדרו שוב באותה שנה. לא לילך לבית אביה עד הסוכות (66 .מאחר שחילל נדרו
והקשה ה'כס משנה' מניי לרמב" די זה ,והלא בגמרא והנהה לפני הפסח ,נאסר עליו לא להניחה לילך לבית אביה
)נדה מה (:משמע שרק "היכא דבדקינא ולא ידעה עד החג ,ועליו לפסוק לה כפיה שנייה ,שלא יהנה אותה גם
להפלות" בודקי אותה שוב ,אבל א ידעה אי צרי אחרי הפסח ,כדי שלא תלך ויעבור על "לא יחל" ,כי אמצעי
לבדוק שוב .ומתר שגירסת הרמב" בגמרא היתה "היכא אחר אין בידו למנעה מהליכתה ,אלא איסור הנאתו עליה,
ובנדר זה ,שהוא נודר עליה ,יצא ידי חובתו שלא לעבור
דבדקינא וידעה" וכ תיר הרדב"ז ,אבל מפירוש המשניות
עוד על לא יחל (67 .שלא תלך (68 .איסור הנאה לפני
רואי שהגירסא שהיתה לפני הרמב" היא אכ" ולא הפסח ,אין זה פוטר את נדרו ,ועדיין עליו לנהוג איסור
ידעה" ,וא־כ' הדרא קושיא לדוכתה' מהיכ לקח בנדרו (69 .ולא הנהה קודם הפסח ,נמצא שלא עבר על
הרמב" שקט וקטנה צריכי בדיקה א יודעי לש מי נדרו ,ולא חילל את תנאו (70 .אף על פי שעדיין אסורה
נדרו בכל פע שידרו בתו שנה זו. לילך עד החג מחמת נדרו ,אין מחמירים עליו לכפותה שנית
שלא תיהנה לו ,הואיל ולא עבר על הכפייה הראשונה ,ולא
בשני האחרונות נדפסה 'מהדורא בתרא' של פירוש
הנהה לפני הפסח.
המשניות לרמב" ,וש אכ נדפסה הגירסא "ומצאנו
מביני "המעידה על כ שהרמב" סבר לבסו כגירסת ̇ƒ 72‚Á‰
»∆ „Ú« Èσ ˙ȉ
≈¡∆ ¿z‡« ÔȇL «» .‚È
‡≈∆ :71dÏ» Ó 1
17 ‡ÏÂ
‡… ¿ »‰È
ƒ» ÚÓL«» ‡ÏÂ… ¿ ,‰„pL
»¿»∆ ‰Ò‡Ó »¬« .‚È
» »… ¿ ‰Ú (48לאחר מות הארוס (49 .כמבואר לעיל ה"ו .והואֿהדין
18 Á‡Ï
‡««¿ elÙ ƒ¬ ,ÌÈÁ‡Ï
ƒ≈¬« ‰Ò‡˙Â
» ¿»¿ƒ¿ ‰Lb˙Â
» ¿»¿ƒ¿ ,dÏÚa
«¿» אפילו נדרה קודם שמת הארוס ושמע הארוס ושתק ,ומת
בו ביום ,נתרוקנה רשות לאב ויכול להפר לבדו ,כמבואר
19 ÔÈÙÓ
ƒ≈¿ ÔBÁ‡‰
¬«» ÏÚa‰Â
«««¿ ‡‰
»» ÚÓLiLk
«¿ƒ∆ ¿ ,ÌÈÓȃ» ‰nk
«» להלן הט"ז .והטעם מבואר בנדרים ע .שנאמר )במדבר ל,
20 ÚÓL
«» ‡ÏÂ
… ¿ ÏȇB‰
ƒ ,ÔBL‡‰ ƒ» Òe‡» ÈÙa
≈¿ƒ ‰„pL
»¿»∆ ‰È„
¿»∆ » ז( "ואם היו תהיה לאיש" שתי הוויות )קידושין( במשמע,
21 .58ÔBL‡‰
ƒ» Òe‡‰
‡»» Ì˙B
» השווה קודמי הויה שניה ,לראשונה ,כשם שלפני האירוסין
(58אין הגירושין נידונים כהיקם הנדר ,שהרי לא ידע שיש הראשונים האב מיפר לבדו ,אף קודמי האירוסין השניים,
לו להפר ,והואיל וגם אביה לא שמע ,יכולים להפר לה כשמת הארוס הראשון ,האב מיפר לבדו ,ואפילו נדרים
כשישמעו אפילו לאחר כמה ימים ,כדברי הש"ס נדרים עב. שנראו לארוס הראשון ,כמבואר שם" (50 .שאין הארוס
אם לא שמע" :אפילו לאחר מאה ימים נמי" )אור שמח, מיפר אלא בשותפות" = האב )להלן הי"ח( .ובנדרים ע.
וכבר קדמו בביאור הגר"א ליו"ד רלד ס"ק מה( ,אבל אם אמרו" :מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל" ,שנאמר:
שמע האב כשנדרה ,לא יוכל להפר לה לאחר כמה ימים. בנעוריה בית אביה ,כל זמן שהיא נערה -לא תצא מרשות
שאין הפרה אלא ביום שמיעה ,וכמבואר לקמן פי"ב ,הט"ו. אביה ,ואפילו מת האב ולא נשאר לה אלא בית אביה )ר"ן
שם( (51 .ובכת"י התימנים" :אחר מותו ,אין הבעל מיפר
22 Ù‰Â
≈≈¿ BcÏ
‡«¿ ‰È
» ƒ» ÚÓLÂ
«» ¿ ,‰„pL
»¿»∆ ‰Ò‡Ó »¬« .„È
» »… ¿ ‰Ú נדרי רשתו עד שתיכנס לחופה" וראה להלן ה"כ ,שאין
23 Ba ‰Ò‡˙Â
» ¿»¿ƒ¿ , ÚÓLiL
60 ˜„«¿ƒ∆ Ì ∆… Òe‡‰»» ˙Óe»≈ ,59dÏ הבעל מיפר נדרי ארוסתו אחר שנשאת.
24 ÔÈÙÓ
ƒ≈¿ ÔBÁ‡‰
¬«» dÒe‡Â
‡» ¬« »‰È
ƒ» ‰‡ÓÏ
‡»≈¿ elÙƒ¬ ,61ÌBia« ÚÓL
«» ‡ÏÂ
‡… ¿ ‰È
» ƒ» ÚÓL«» ¿ ,‰„pL
‡»¿»∆ 52‰Òe
» ¬ ‰Ú»¬« .‡È 5
25 ˜„Ì
∆… ˙nL≈∆ ,ÔBL‡ƒ Òe‡» ÈÙa≈¿ƒ ‰„pL
»¿»∆ »‰È„
62 ∆»¿ Ba Á‡Ï
≈«¿ ‰Ò‡˙Â
» ¿»¿ƒ¿ ,ÌBia« Ba ‰Lb˙Â
‡» ¿»¿ƒ¿ ,dÒe
» ¬ 6
26 .63ÚÓLiL
∆«¿ƒ ÔÈÙÓ
ƒ≈¿ ÔBÁ‡‰
¬«» dÏÚe
‡»¿« »‰Èƒ» ‰‡ÓÏ
‡»≈¿ elÙ ƒ¬ , ÌBia« 7
53
(82מבואר לעיל הט"ו (83 .ועם הפרתו החליש את הנדר, . Ù‰Ï
75 ¿»≈ 6
ואפילו חלקו של הבעל נגרע על ידי כך (84 .ואין צורך (67בו ביום (68 .לא היפר ולא קיים (69 .ולא הספיק
לומר אם שמע ואח"כ מת ,שבוודאי יכול הוא להורישו לגלות דעתו עד שמת .ויתכן ,אילו היה קיים היה מפר לה
לארוס השני ,וכמבואר לעיל אות ס (85 .נדרים עא .כיון באותו יום ,אלא שמיתתו גרמה לו (70 .בכת"י התימנים:
שנחלשו עם הפרת האב ,אין בהם כדי להתפיסם ולהורישם חזרה .נתרוקנה = כאדם המריק שקו ונותן לחברו כל מה
לאב ,ולפיכך אין אומרים כאן" :נתרוקנה רשות לאב". שבתוכו ,כן הבעל נשאר ריק והוריש לאב כל זכות שהיתה
(86שם .הארוס האחרון נידון כממלא מקום הראשון. לו בה )רא"ש לנדרים סח (71 .(.ברייתא נדרים סח.
וכמבואר לעיל הי"ד (87 .כי אם נתארסה למחר ,לא יוכל (72אפילו לבדו ,הואיל ושמע לפני שמת הארוס )ביאור
אביה להצטרף עם הארוס להפר ,שצריכה להיות כל ההפרה הגר"א ליו"ד רלד ס"ק לא( .אבל בהלכה הקודמת ,כשלא
ביום שמיעה אחיד ,ואיך תצטרף הפרת הארוס היום עם שמע האב לאחר מות הארוס אינו יכול להפר לבדו ,הואיל
הפרת האב אתמול ,ראה לקמן פי"ב ,הי"ז ,ואפילו שמע ולא היה נדר זה ראוי להפרה בחיי הארוס ,אין בו כדי
האב אתמול ושתק ,לא יוכל להפר היום ,שאין הפרה אלא להוריש זכותו לאב )ע"פ הרא"ש ,שם סח (73 .(:אישר.
ביום שמיעה )רדב"ז( (88 .לעיל הי"ד והט"ו. (74גילה דעתו שאינו רוצה בהפרתו ,ונוח לו בנדרה ,שהרי
20 Òe‡‰
»» ÚÓL«» ‡ÏÂ
… ¿ ,BcÏ
‡«¿ ‰È
» ƒ» dÏ» ى »¿» .Î
≈≈¿ ‰„ איֿאפשר להפר אלא ביום שמעו ,ומכיון שעבר היום ולא
היפר -זהו קיומו (75 .שהרי קיימו הארוס ,ואין הפרת
21 ÔȇL
≈∆ ;Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ 89B˙eLÏ¿ƒ ‰ÒÎpL
«»¿¿ƒ∆ „Ú האב מועילה במקום הקמת הארוס )נדרים סח .(:ואפילו
22 ˜„Ì
‡∆… ‡l
»∆ ,˙‡OpL
‡»ƒ∆ Á ‡«« B˙Òe
» ¬ È„
≈¿ƒ ÙÓ
≈≈ ÏÚa‰
««« היפר האב אתמול ביום שמעו ,אין הפרתו מועילה ,לאחר
23 . ‡‰
90 »» ˙eÙzLa
»À ¿ ÙnL≈≈∆ ‡e‰ B˙eLÏ ¿ƒ ÒkzL
∆≈»ƒ שהתבררה הקמת הארוס ע"י שתיקתו עד סוף היום.
24 ˙ˆ‡
≈≈ ‡lL
… ∆ „Ú« ,ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ È„ÈÓÏz
„≈ ƒ¿« C
∆∆ ‰È‰
»» 91CÎÈÙÏ
¿» ƒ
25 CB˙a¿ ¿z„pL
¿«»∆ 92ÌÈ„
‡ƒ»¿ Ïk» :dÏ» ÓB
≈ B˙eLÓ ¿≈ Bzaƒ ̇ƒ ˜ÙÒ
≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÚÓML
‡«» ∆ Á
«« Òe‡‰ » ¿≈ .ÊÈ 7
»» dLb
26 .ÔÈÙeÓ
ƒ» Ô‰≈ È≈¬‰ È˙Èa
≈ƒ ÔBÁ‡‰
¬«» ÏÚa‰««« ÌÚƒ ‡‰
»» ÙÈÂ
≈»¿ ‰˜È˙Lk
» ƒ¿ ƒ ÔÈLeb‰
ƒ ≈« 8
Òe‡» ÌiwL
≈ƒ∆ BÓk¿ ÔÈLeb‰
ƒ ≈« B‡ ,76ÌBia« Ba Ò‡iL
≈»≈∆ 9
(89לחופה ונשאת לו (90 .ומשנשאת כבר יצאה מרשות . ÌÈ„p‰
78 ƒ»¿« eÓi˜˙
¿«¿ƒ kL
»¿∆ , ÔBL‡ƒ
77 10
אביה ,ואינו מיפר לה אלא מה שתידור מנישואין ואילך,
כמבואר לעיל ה"ח (91 .הואיל ולא תועיל לה הפרה (76או לבדו ,כשלא תתארס בו ביום ,שהרי נתרוקנה רשות
לאחר נשואיה ,משיצאה מרשות אביה (92 .אפילו אלה האב )לחםֿמשנה( (77 .מכיון שיודע הארוס שלא יוכל
שלא שמעתי עליהם כלל ,וכמבואר בסמוך הכ"א. להפר לה אחר הגירושין ,ולא היפר קודם הגירושין ,הרי זה
כאילו קיים )נדרים עא :ובר"ן( (78 .ואין הפרת האב
27 ‡ÓB
≈ B˙eLÏ ¿ƒ Òkz
≈»ƒ ‡lL… ∆ „Ú« ,94ÏÚa‰ ≈¿ .‡Î
««« 93ÔÎÂ מועילה במקום קיום הארוס ,ומתוך שבעיה זו לא נפשטה
28 ÈÒkz
ƒ¿»ƒ ‡lL
… ∆ „Ú« CÈzÒ‡MÓ
ƒ¿ «≈∆ ƒ ¿z„pL
¿«»∆ ÌÈ„
»ƒ»¿ Ïk» :95dÏ בגמרא שם ,הרי זה ספק תורה והולכים בו להחמיר ,ואפילו
29 È„
≈¿ƒ ÙÓ
≈≈ ÏÚa‰L
«««∆ . ÔÈÙeÓ
96 ƒ» Ô‰≈ ȉ ≈¬ È˙Èa
¿ƒ ≈ CB˙a החזירה הארוס בו ביום אין האב יכול להפר עמו ,מכח ספק
30 ‡.97Ì˙B
» ÚÓL «» ‡lL‡… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« BzL
¿ƒ זה ,כמבואר בגמרא שם .וכל זה כששמע ואח"כ גירשה,
אבל גירשה ואח"כ שמע ,מבואר דינה לעיל הי"ג.
(93בכת"י התימנים אין כאן התחלת הלכה ,והכל מחובר
להלכה הקודמת ,ובצדק ,שהרי בלי הפרת הבעל אין תקנה ÚÓL
«» Ck» Á‡Â
««¿ ,‡‰
»» ˙Óe
≈ dÏ» Ù‰Â
≈≈¿ ‡‰ «» .ÁÈ 11
»» 79ÚÓL
לנדריה (94 .כשהוא ת"ח (95 .דרכו לומר .א"כ מה ‡Ï
… ‡‰
80 »» ˙eÓiL
˜„»∆ Ì
∆… ÏÚa‰
««« ÚÓL
‡«» elÙ
ƒ¬ ,ÏÚa‰
««« 12
שכתב רבינו" :דרך תלמידי חכמים" מוסב גם על אביה וגם ‡Á
«« ÌÏBÚÏ
» ¿ Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» BȇÂ
≈¿ ,ÏÚaÏ
««« ˙eL¿ ‰˜B˙
»¿ ¿ƒ 13
על בעלה (96 .משנה נדרים עב (97 :וכן האב ,כמבואר .81˙eÙzLa
‡»À ¿ ‡l
»∆ ÙÓ
≈≈ Òe‡‰ »» ÔȇL
≈∆ ;‡‰
»» ˙BÓ 14
בסוגיית הגמרא שם .גם ממה שאמרו שם עג" .אם תמצא
לומר בכל מיפר בלא שמיעה" וכו' משמע שכך היא (80ולא הספיק להפר ,אע"פ שהיה (79בהיותה ארוסה.
בצק
כשם ,שנסתפק בזה .וכל זה כשהיתה מאורסה לאחיו ,אבל ההלכה ,כשיטת הגאונים ,שכל מקום שאמרו :אם תמצא
היתה נשואה לאחיו ומת ,שכבר יצאה לגמרי מרשות אביה, לומר וכו' סימן שכך ההלכה) ,רדב"ז( .וראה לקמן פי"ב
אינה חוזרת לרשותו לעולם ואפילו היא נערה ,כמבואר הי"ג ,שהראוי לשמוע )פרט לחרש( אין השמיעה מעכבת
בסמוך הכ"ה (112 .ליורשה או להפר נדריה ,או לפטרה בו.
אח"כ בגט חליצה ,שאין קנין ביבמה מן התורה אלא ÈÁeÏL
≈ ¿ eÎωL ¿»∆ B‡ 98ÏÚa‰
««« ÈÁeÏL
≈ ¿ ÌÚƒ ‡‰ «» .Î
»» Cω 1
בביאה (113 .בהל' יבום פ"ב ה"א .וראה ברש"י ליבמות
ÔÈÙÓ
נב" .שהרי אין קידושין תופסין באשת אח ,והתורה לא
ƒ≈¿ dÏÚe‡»¿« »‰È
ƒ» ÔÈ„Úƒ«¬ ÏÚa‰
««« ÈÁeÏL
≈ ¿ ÌÚƒ ‡‰»» 2
היא עכשיו ארוסה (119 .שנדרה בהיותה נערה ,ועכשיו (105אשה שמת בעלה בלא בנים והיא זקוקה לאחיו
בגרה ,או נדרה לפני שנעשתה יתומה בחיי אביה. להתייבם" (106 .מדברי סופרים ,שלא יבוא היבם על
(120ארוסה האחרון (121 .עם התבגרותה או נישואיה. יבמתו עד שיקדש אותה בפני שני עדים בפרוטה ...וזהו
(122ואין כח ביד הארוס להפר לבדו (123 .בשעה הנקרא מאמר" )לשון רבינו בהל' יבום פ"ב ,ה"א(.
שנדרה .ואפילו כשנכנסה עכשיו לרשות הבעל ,אין הבעל (107שאין שם אחים אחרים אלא יבם זה ,וכן אין שם נשים
מיפר נדרי ארוסתו אחר שנשאת ,כמבואר לעיל ה"כ )משנה אחרות להתייבם אלא זו ,באופן שהיא זקוקה בהחלט ליבם
נדרים פט :וכפירוש רבינו שם( .וכן אמרו שם עמ' א זה (108 .משנה נדרים עד .וכדעת רבי עקיבא "שאין
במשנה הקודמת" :נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום החזירה היבמה גמורה ליבם )שזר הבא עליה יתחייב מיתה( כשם
בו ביום ,אינו יכול להפר" והעמידו בגמרא שם עב .שמשנה שהארוסה גמורה לאישה" )שהבא על ארוסת רעהו ,חייב
זו מדברת בגרושה מן הנישואין ,ויצאה מרשות אביה ושוב מיתה( ,ואין אני קורא בה" :ואם ביום שמוע אישה יניא
נתארסה אין הארוס יכול להפר ,שאינו מיפר אלא בשותפות אותה והפר את נדרה" ,שאין זה אישה .ואשר למאמר -
האב )ביאור הגר"א ליו"ד רלד ס"ק לה(. מבואר בסמוך בהלכה הבאה.
˜Ìi
»« ‰È‡Â
» ƒ»¿ 109ÂÈÁ‡Ï
ƒ»¿ ‰Ò‡Ó
» »… ¿ ‰Ú
»¬« BzÓÈ »¿» .„Î 10
¿ƒ¿ ‰˙ȉ
יום שלישי י"ז אלול ה'תשע"ח ‡‡l
»∆ ,110˙Á‡k
««¿ ‰È„
» ∆»¿ ÌÈÙÓƒ≈¿ ‰È‡Â
» ƒ»¿ Ìi‰
»»« Ôȇ≈ 11
1
da» ‰OÚ
» » elÙ‡Â
ƒ¬« .111czL
… ƒ∆ Ïk» ÙnL
≈≈∆ ‡e‰ BcÏ«¿ ‡‰
»» 12
(1סוג הנדרים שהאב מפיר וטיב הנדרים שהבעל מפיר, Ó‡n‰
»¬«« ÔȇL ≈∆ ;‰Ò‡Ó
» »… ¿ ‰Úk
‡»¬«¿ dÈ
» ≈ Ó‡Ó
»¬« Ìi‰
»»« 13
ההבדל בין נדרי עינוי נפש לדברים שבינו לבינה ,הפרת .113e‡aL
˜¿«≈∆ BÓk¿ ,112eÓb» ÔÈ
»¿ƒ dÓÈa
˜»»¿« ‰B
∆ 14
נדרים שעדיין לא חלו ולא נאסרה בהם ,שתיקת האב או
הבעל כדי לצערה ,יום ידיעת הנדר כיום שמיעתו. (109המת ,שלא הספיק לכנסה לחופה (110 .כדין נערה
המאורסה (111 .שהרי מת הארוס וחזרה לרשות אביה
24 ;BÚÓL
¿» ÌBÈa¿ ÙÓ≈≈ ‡‰
»» ˙BÚeM‰Â ‡ƒ»¿« Ïk» .
¿ «¿ 2ÌÈ„p‰ לגמרי ,וכמבואר לעיל ה"י .ואע"פ שהיבם קיים ,מתוך שלא
25 ÏBÎÈ» Bȇ≈ ÏÚa‰
‡««« Ï
»¬ .3‰ÈÒ‡Â
» ∆»¡∆ ‰È„
» ∆»¿ Ïk» :Ó‡pL
∆∆¡« קנאה עדיין קנין גמור ,הרי זה כמי שאינו ,ונתרוקנה רשות
26 , LÙ
4 ∆∆ ÈepÚƒ Ô‰a
∆» LiL
≈∆ ˙BÚeLe
¿ ÌÈ„
‡ƒ»¿ Ïk» ‡l
»∆ Ù‰Ï
¿»≈ לאביה .תדע ,שבמשנה שם לא הזכירו שלא יכול אביה
27 B‡ ‰ÚaLpL
»¿¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ,5dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
≈∆ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ Ô‰L
‡≈∆ B להפר לה )כסףֿמשנה( .וראה בר"ן שם עה .דיבורֿהמתחיל
גצק
שתתגרש או תתאלמן מבעלה זה (13 .חיי אישות ,והרי ÔÈa≈ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;7ËM˜˙z
≈ «¿ƒ ‡lL
… ∆ B‡ 6ÏÁÎz
… ¿ƒ ‡lL
… ∆ ‰„
»¿» 1
(14ראה להלן ה"ט. זה דבר שבינו לבינה. . BzL‡Ï
8 ¿ ƒ¿ Lȇƒ 2
(15שבדברים שבינו לבינה אינו מיפר לאחרים ,נמצאת
אשה זו אסורה להנשא אם לא יתיר לה חכם את נדרה. (2ואפילו אין בהם עינוי נפש ,ואינם דברים שבין האב
בנדרים פא ,ב -בעיה שלא נפשטה ,אם חיי אישות הם לבתו" (3 .אשר אסרה על נפשה ,לא יקום" .ולא חילק
דברים שבינו לבינה או עינוי נפש ,ומספק הולכים בה הכתוב בין נדר לנדר ,כדרך שהדגיש בהפרת נדרי האשה
להחמיר )רדב"ז לקמן הי"ז( .וראוי להעיר שבנדרים עט ,ב ע"י בעלה שנאמר בה )שם ,יד(" :כל נדר . . .לענות נפש,
-סיכמו ,שאפילו בדברים שבינו לבינה ,אם הפר לה בעלה אישה יקימנו ואישה יפרנו" .וראה בביאורנו להלן אות ז.
וגירשה ואח"כ החזירה -הרי נדרה מופר ,שוודאי דעתו (4כגון נדרה שלא תאכל היום או לא תשתה יין וכדומה.
להפר לה כל זמן שתהיה אשתו ,וכן נראה מדברי רבינו (5דברים הגורמים איבה בינו לבינה )רא"ש לנדרים עט.(:
להלן ה"י ,שכתב" :צריך להפר שמא יגרשנה ותהיה אסורה (6את עיניה בצבע כחול ,ככתוב )יחזקאל כג ,מ( "כחלת
לחזור לו" ,משמע מזה אם יפר לה מתחילה תהיה מותרת עיניך ועדית עדי" (7 .ובעלה מקפיד שלא תיראה מנוולת.
לו אפילו כשיגרשנה ויחזירה )מעשהֿרוקח( (16 .כגון " (8מלמד שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה" )נדרים עט.(:
נדרה שלא תכחול או לא תלבש רקמה. וראוי להעיר ,שב'ספרי' פ' מטות אות קנה ,וכן ב'ירושלמי'
נדרים פי"א ה"א ,דרשו" :בין איש לאשתו בין אב לבתו -
12 ÈepÚƒ „Á‡Â
˜»∆¿ ,18ÔË
» » ÈepÚƒ „Á‡Â „»∆ .
‡»∆¿ 17ÏB„b» ÈepÚƒ „Á מה הבעל אינו מיפר אלא נדרים שיש בהם עינוי נפש
13 ÙÓ
≈≈ Ïk‰… « ‰ÚL
19 »» ÈÙÏ ƒ¿ B‡ ‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊÏ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ ונדרים שבינו לבינה ,אף האב אינו מיפר אלא נדרים שיש
14 .ÏÚa‰
««« בהם עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה" .ולכאורה זה סותר
(17כגון רחיצה או שתיה (18 .כגון כיחול וקישוט, את דעת רבינו ,שהאב יכול להפר את כל נדרי בתו ללא
כמבואר בסמוך ה"ה (19 .כמו שאמרו בנדרים פ ,ב - הגבלה ,ורבינו בתשובתו לחכמי לוני"ל השיב :שדרש זה
שאמרה" :הנאת רחיצה עלי לעולם ,אם ארחץ היום" ,הרי אינו אלא לפי רבי שמעון ,ש"סתם 'ספרי' רבי שמעון"
שאפילו מניעת רחיצת יום אחד נחשבת אצלה ניוול ,ולפיכך )סנהדרין פו (.והם דברי יחיד ,ואם התלמוד היה סובר כך,
בעלה יכול להפר ,ומכאן שאין הבדל בין יום אחד לזמן היה מזכיר זה ,ולא מצינו בשום מקום באחד משני
מרובה ,והואֿהדין לעינוי לפי שעה )לחםֿמשנה(. התלמודים ולא בתוספתא שיזכירו חילוק זה אלא בהפרת
הבעל ולא בהפרת האב .ומרן ה'כסף משנה' מציין ,שדבר
15 B‡ ,ÌBi‰« ıÁz
« ¿ƒ ‡lL
… ∆ ‰ÚaL
»¿¿ƒ B‡ ‰„ « ≈ .‰
»¿» ?„ˆÈk זה נכתב שלא בהשגחה ,שהרי בפירוש אמרו ב'ירושלמי'
16 ;20Lc
«¿ ÌBi‰« Ï·z
« … ‡lL
… ∆ B‡ ,ÌBi‰« ÔÈÈ
ƒ« ‰zLz
∆¿ ƒ ‡lL
∆… )הנ"ל( שאין האב מיפר אלא נדרי עינוי נפש ודברים שבינו
17 LaÏz
«¿ƒ ‡lL
… ∆ B‡ ÌBi‰« ÏÁÎz
… ¿ƒ ‡lL
… ∆ ‰„»¿» ̇ƒ ÔÎÂ
¿≈ לבינה .וב'מרכבת המשנה' מצדיק את רבינו ,שדרשת
18 ‡elÙ
ƒ¬ .‰Êa∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .ÙÓ
≈≈ ÌBi‰« 21‰Ó˜
» ¿ƒ ה'ספרי' ,וכן הירושלמי הנ"ל מכוונת על נערה מאורסה,
19 B˙B‡ ‰ÓÚË
»¬» ‡lL… ∆ ÔÈnÓ
ƒƒ B‡ 22Ú« Ï·nÓ»¬«ƒ ‰„
»¿» שאביה וארוסה מפירים נדריה ,ולענין זה הקישם הכתוב,
שכל נדר שאין הארוס יכול להפר ,אף אביה לא יכול להפר.
20 . ÙÈ
23 ≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰ÈÓiÓ
» ∆»ƒ אבל רבינו מדבר בנערה שאינה ארוסה והיא ברשות אביה
(20כל אלה נחשבים עינוי גדול (21 .אריג צבעונין, לגמרי ,ולפיכך הוא מיפר כל נדריה .אולם דעת הרא"ש
ככתוב )יחזקאל טז ,י( "ואלבישך רקמה" .ואלה השנים הם )נדרים עט (.וכן הר"ן )שם סח (.שהאב והבעל שוים בזה,
בכלל דברים שבינו לבינה ,כמבואר לעיל ה"א )לחםֿ שאינם מפירים אלא נדרי עינוי נפש ובינו לבינה ,וראה
משנה( (22 .שהוא רע ומזיק לבריאותה ,והוא טוב ובריא בביאור הגר"א ליו"ד סי' רלד ס"ק קיֿקיא.
לאחרים ,והיא משתוקקת לאכלו ,אבל דבר שהוא רע
בעיניה ואינה רוצה בו -אין זה עינוי נפש )ט"ז ליו"ד סי' ÌÈ„Ï
ƒ»¿ƒ LÙ
∆∆ ÈepÚƒ Ô‰a∆» LiL
≈∆ ÌÈ„ « .
ƒ»¿ ÔÈa≈ ‰Óe 3
רלד ס"ק נא( .ובשו"ע שם סעיף סא ,כתוב :שהוא רע לה. ÙÓ
≈≈ LÙ
∆∆ ÈepÚƒ Ô‰a
∆» LiL
≈∆ ÌÈ„p‰L
ƒ»¿«∆ ?dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
∆≈ 4
(23תוספתא נדרים פ"ז מ"ג ,שלפעמים אין לה בביתה אלא BÓˆÚÏ
¿«¿ dÈÏ
» ≈¿ BÈaLÂ
‡≈∆ ¿ ; ÌÈÁ
9 ƒ≈¬ χÂ
∆¿ BÓˆÚ∆‡¿« Ï 5
מין זה בלבד ,ולא תוכל לאכלו ותצטער )'חסדי דוד' ,שם(. .10ÙÓ
≈≈ Bȇ≈ ÌÈÁ‡ÏÂ
ƒ≈¬«¿ ,ÙÓ
≈≈ 6
נמצאו שני נדרים אלו יש בהם עינוי נפש ,וכן סתם השו"ע
(9שאפילו גירשה בעלה ונשאת לאחרים ,נדרה מופר.
ביו"ד סי' רלד סעיף סא.
ובכת"י התימנים" :מיפר לעצמו ולאחרים" (10 .נדרים
21 ˙Á‡e
««¿ 24ÈepÚƒ dÏ» LÈ≈ ˙Á‡a
««¿ ,˙Bkk
»ƒ È˙MÓ
≈¿ ƒ ‰„»¿» . עט ,ב .וכמבואר להלן.
22 ÙÓ
≈≈ BȇÂ
≈¿ ,da» ‰pÚ˙nL
»«¿ƒ∆ BÊÏ¿ ÙÓ ≈‡≈≈ 25ÈepÚƒ dÏ» ÔÈ
23 .ÈepÚƒ dÏ» ÔȇL
¿≈∆ BÊÏ ,dÏ» ÙÓ
≈≈ 11Oa
» » Ï·Ï
… ¡∆ ‡lL
… ∆ ‰„ « ≈ .‚ 7
»¿» ?„ˆÈk
‡‰Ò
»¿» .12ÌÏBÚÏ
‡„» ¿ Ì»» Ïk» ÌÚƒ Ï·Ï
… ¡∆ ˙zÓ
∆∆À ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ 8
(24כגון שאחת היתה פת נקיה ,ואם לא תאכל ממנה , B˜ÏÁ
14 ¿∆ ÙÈ
≈» ÌÏBÚaL
‡„» »∆ Ì »» Ïk» LÈÓLz
13 ƒ¿ « ‰ÈÏÚ
» ∆» 9
תתענה ,ואחת היתה פת סובין שאפילו אם לא תאכלנה לא ‡È‰ƒ ȉ
≈¬ ‰pL‚È
»∆ ¿»¿ B‡ ˙eÓiLÎe
»∆ ¿ ,ezLnLÓ
¿ «« ¿ ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ 10
תתענה ,או שאין לה פת אחרת לאכול כיֿאם שתי ככרות .16‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
‡„≈¿ .15Ì
»» Ïk» LÈÓL˙a
‡ƒ¿ «¿ ‰eÒ
» ¬ 11
אלו ,ואם תאכל אחת מהן תשבע ,ולא תתענה עוד במניעת
אכילת השניה )נדרים פב :וברא"ש( (25 .מכיון שאין (12אפילו לאחר (11הרי זה נדר שיש בו עינוי נפש.
דצק
19 ÔȇL
≈∆ ;dLnLÏ
» ¿« ¿ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ù‰
≈≈ ‡Ï… ̇Â
ƒ¿ .Ù‰Ï
¿»≈ בשניה עינוי ,אין הפרת הבעל מועילה לה ,וגם אין נדרה
20 . BÏ eÒ‡‰
40 »» c
»» Ì„‡‰»»» ˙‡∆ ÔÈÏÈ·Ó
«¬ƒ ƒ מופר לה בהפרת הראשונה )שם ,כרבי יוחנן( ,ואין אומרים
נדר שהופר מקצתו הופר כולו ,כדרך שאומרים בהתרה
(34שמשועבדת היא לו להנאתו )נדרים טו :וברש"י שם(. )לעיל פ"ח ,ה"ח( ,כי התרת החכם עושה את הנדר טעות
(35שאין הנדר חל ,כי אין אדם אוסר חבירו בדבר שאינו מתחילתו ,והואיל והותר מקצתו הותר כולו ,שלא היה
(36מתחייב. שלו ,כמבואר לעיל פ"ה ,ה"ג. בדעתו בשעת נדרו אלא שיהא כל הנדר קיים ,אבל הפרת
(37מזונותיה (38 .חיי אישות (39 .פי"ב ,ה"ב .וכן הבעל אינה אלא מכאן ולהבא ,מה שהופר הופר ,והשאר
בנדרים ,שם (40 .שם טו ,ב .כי יש לה הרשות לאסור באיסורו עומד )רא"ש שם( .והשווה לקמן פי"ג ,ה"י.
הנאת תשמישה על עצמה .והשווה הל' אישות פי"ד ה"ו,
ולעיל פ"א ,ה"ל .ומדובר כאן :שאמרה לו :יאסר גופך עלי ÙÈ
≈» BÊ ‰È„Ó
» ƒ¿ ÏL∆ Ìȇz
ƒ≈¿ Ï·z
« … ‡lL »¿» .Ê
… ∆ ‰„ 1
מתשמיש ,כי "הנאת תשמישך" היא דבר שאין בו ממש BÏ ‡e‰ ÏB„b» ˜ÒÚL∆≈∆ ;dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
≈∆ ÌÈc
ƒ»¿ ÌeMÓƒ 2
ואין הנדר חל עליו ,כמבואר לעיל פ"ג ,ה"י .וראה בר"ן ̇ƒ ,28CÎÈÙÏ
‡» ƒ¿ .27˙Á
∆∆« ‰È„nÓ
» ƒ¿ƒ dÏ» ‡È‰Ïe
ƒ»¿ 26Ïth‰Ï
¿≈«ƒ 3
לנדרים טו ,ב דיבורֿהמתחיל והא מן. ˙BtÓ
‡≈ƒ Á≈« Lȇƒ dÏ» ‡È‰L
‚ƒ≈∆ B‡ ,dL≈» ¿≈ B‡ ˙Ó 4
ÙÓ
≈≈ BȇL
≈∆ ;‰ÈÏÚ
‡» ∆» ÔÈeÒ
ƒ ¬ el‡≈ ȉ
≈¬ ‰È„Ó
‡» ƒ¿ d˙B
» 5
21 ‡lL
… ∆ ‰„pL
»¿»∆ B‡ ,41Ô‰ÈOBÚÏ
∆ ≈ ¿ È„È «» eLc˜È »¿» .È
‡¿¿ƒ :‰Ó .29dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
≈∆ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ÌÈÁ‡Ï
«¬≈ƒ 6
22 ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰È„È
» ∆» ‰OÚÓa
≈ ¬«¿ Ò‡
»¡∆ Bȇ≈ ‰È„È
» ∆» ‰OÚÓa
≈ ¬«¿ ‰‰È
≈»∆
23 :43eÓ‡L
¿»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡L «∆ .42BÏ ÔÈ„aÚLÓ
ƒ»¿À ¿ ‰È„iL
∆»∆ » (26לטרוח (27 .אבל אין זה עינוי נפש ,שהרי יכולה
24 ,„eaÚM‰
¿ƒ « ÔÈÚȘÙÓ
ƒ ƒ¿« 44Lc˜‰‰Â
≈¿∆«¿ ıÓÁ‰Â ≈»∆¿ eÁM‰
« ¿ƒ לאכול מפירות מדינה אחרת )משנה ,נדרים עט :וכרבי יוסי
25 ‰ÏBÎÈ
» ¿ dȇL
» ≈∆ ÏÚa‰
45 ««« „eaÚLÏ
¿ƒ ¿ ˜efÁƒ eOÚ» ÌÈÓÎÁ
¬»ƒ שם( (28 .הואיל ואין זה עינוי נפש אלא דבר שבינו
לבינה (29 .כמבואר לעיל ה"ב .וכסתימת הסוגיא בנדרים
26 ˆ‡e‰ Cȇƒ» Ï
»¬ .46̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,BÚȘىÏ
¿«¿ƒ פב ,ב -לפי רבי יוסי" :אינו יכול להפר משום עינוי נפש,
27 .48BÏ ÊÁÏ
‡…¬« ‰eÒ
» ¬ ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ 47‰pL‚È
»∆ ¿»¿ ‡nL
»∆ ,Ù‰Ï
¿»≈ אבל מפר נדרים שבינו לבינה".
(41להקדושֿברוךֿהוא שבראן ,ונתכוונה להקדיש את
מעשי ידיה להקדש ,וממילא אסור לבעלה ליהנות מהם.
Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,30˙BiaÏ
ƒ¿« ˙B‰Ï
»≈ ‡lL
… ∆ ‰„ ≈¿ .Á 7
»¿» ̇ƒ ÔÎÂ
(42למעשה ידיה ,שהבעל זוכה בו ,כמבואר בהל' אישות ÌÈc
ƒ»¿ ÌeMÓƒ Ù‰Ï≈»¿ BÏ LÈ≈ ÏÏka
31 »¿« ÏÚa‰
««« ÔȇL≈∆ 8
פי"ב ה"ד ,נמצאת זו כאומרת :יאסרו פירות בעלי על בעלי. BlMÓ
∆ ƒ dÏÈ·‰Ï
» ƒ¬«¿ ˜e˜Ê» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡lL
… ∆ ,32dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
≈∆ 9
(43כתובות נט ,ב .ונדרים פו ,ב (44 .כגון לווה ששיעבד )ÔB‚k¿ ,(dlÎ
‡»À ‰n
33 »À ÏÚ« d˙‡‰
‡»»»¬ ‰Ò
»¿» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .„Ïa
«¿ƒ 10
שורו למלוה לגבות חובו ממנו ,והקדישו למזבח -הרי זה .ÙÈ
≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌÈχÚÓLi‰
ƒ ≈¿¿ƒ« Ïk» B‡ ÌÈ„e‰i‰
]ƒ ¿« [Ïk» 11
קדוש ,והמלוה גובה חובו ממקום אחר ,וכן אם שיעבד
ישראל חמצו לנכרי בעל חובו והגיע הפסח ,איסור חמץ (30מן הבריות (31 .הבריות ,שלא נתכוונה לאסור הנאתה
בפסח מפקיעו משעבוד הנכרי ונאסר בהנאה ,הואיל והחמץ ממנו ,ואפילו לא יפר לה -הרי זו מותרת ליהנות ממנו.
נשאר ברשותו של ישראל ולא ביערו בפסח ,וכן שחרור: (32משנה ,נדרים פג ,ב .ושם כתוב" :אינו יכול להפר",
שיעבד הלווה את עבדו הכנעני למלוה תמורת חובו ,וחזר וסובר רבינו אינו מיפר משום עינוי נפש ,אבל מיפר הוא
הלווה ושחררו ,הרי עבדו משוחרר והמלוה גובה חובו משום בינו לבינה )כסףֿמשנה( .ואם לא יפר לה ,אזי
ממקום אחר (45 .על מעשה ידי אשתו (46 .מדברי כשתתגרש תהיה אסורה מליהנות גם לו ,ולא תוכל
חכמים ,וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה, להתפרנס אלא מן ההפקר ,כמבואר בגמרא שם לפי רב
כמבואר לעיל פ"ג ,ה"ט )כתובות נט (47 .(:ואז יחול נחמן ,והשווה לעיל פ"ז ה"י (33 .הלשון אינו מדוקדק,
נדרה ,שמשגירשה אינה משועבדת לו למעשה ידיה. וכאילו היה כתוב :הנאתה מאומה כולה )כסףֿמשנה( .אבל
(48לפי שנאסר במעשה ידיה ,ואיֿאפשר לו להזהר שלא אילו לא נדרה אלא הנאתה מאדם אחד בלבד ,אין זה אפילו
תטחן ושלא תאפה לו או תעשה לו מלאכה אחרת שהאשה בכלל דברים שבינו לבינה ואינו יכול להפר כלל ,לפי רבי
חייבת לעשות לבעלה )משנה ,נדרים פה .ובר"ן שם(. יוסי ,שרבינו פוסק כמותו ,בניגוד לשמואל האומר )נדרים
ואע"פ שאין אדם אוסר דבר שלא בא עדיין לעולם ,בכל פב" :(.הנאת פלוני עלי -מיפר" ,משום עינוי נפש ,שמא
זאת יכולה האשה לאסור הנאת מעשה ידיה לבעלה ,אע"פ תצטרך אליו .וראה בר"ן שם דיבורֿהמתחיל אלא רישא
שעדיין לא עשתה כלום .כי איסור נדר הוא קדוש כדבר )לחםֿמשנה(.
המתקדש קדושת מזבח ,שאין לו פדיון ,כי גם הנדר אין לו ‡‰eÒ
» ¬ ÈLÈÓLz
ƒ ƒ¿ « ˙‡‰
«»¬ :dÏÚÏ
»¿«¿ ‰Ó‡L » ƒ» .Ë 12
»¿»∆ ‰M‡‰
פדיון ואינו ניתר למי שנאסר עליו ,ולפיכך הוא חל גם על „?‰ÓB
∆ ‰Ê∆ ‰ÓÏ »¿ ‡‰» .34Ù‰Ï
ˆ≈»¿ CÈ
ƒ» Bȇ≈ EÈÏÚ
∆» 13
דבר שלא בא עדיין לעולם )כתובות נט ,(:וכמבואר בסמוך
בסוף אות זו .אלא ,שכל עוד שהיא עם בעלה ,תיקנו חכמים
‡e‰ ÔÎÂ≈¿ . ˙Bt‰
35 ≈« ÏÚa
«« ÏÚ« BÁ
≈¬ ˙Bt≈ ÒB‡Ï
≈ ¿ 14
שלא יחול הנדר ,כדי לחזק את שעבוד הבעל ,אבל ‡Ó
«» ‡Ï… CÈÏÚ
‡ƒ«» ‰eÒ
» ¬ ÈLÈÓLz
ƒ ƒ¿ « ˙‡‰
«»¬ :dÏ» ÓB‡L
≈ ∆ 15
משנתגרשה שעה אחת -נאסרו מעשי ידיה עליו ,שהרי ˙eÒk¿ 37‡La
≈¿ ƒ dÏ» 36„aÚLÓ
»¿À ¿ ‡e‰L ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;ÌeÏk¿ 16
נפקע שעבודו )כסףֿמשנה ע"פ סוגיית הגמרא בכתובות ̇ƒ Ï»‡¬ .39˙eLȇƒ ˙BÎωa
¿ƒ¿ e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,38‰BÚÂ
» ¿ 17
שם( .וראה הל' מעשה הקרבנות פט"ו ה"ח ,שאם הקדיש ˆCÈ
ƒ» ÈÏÚ
‡«» ‰eÒ
» ¬ ELÈÓLz
¿ ƒ¿ « ˙‡‰
‡«»¬ :BÏ ‰Ó
»¿» 18
הצק
13 Èe‡‰
»» ,58ÔÚÓL
»»¿ ‡lL
… ∆ ÌÈ„
ƒ»¿ ÙÓ
≈≈ ÏÚa‰L
«‡«««∆ Ètƒ ÏÚ« Û דבר לקדושת מזבח ,ההקדש חל אע"פ שהדבר לא בא עדיין
14 . Ba ˙kÚÓ
59 ∆∆«¿ ‰ÚeÓM‰
» ¿ « Ôȇ≈ «ÚÓLÏ
… ¿ƒ לעולם ,שאם "היתה לו בהמה מעוברת ,ואמר :אם תלד זכר
הרי הוא עולה . . .ילדה זכר יקרב עולה" אע"פ שעובר
(57שהם חרשים שמדברים ואינם שומעים (58 .שאומר: נחשב דבר שלא בא לעולם ,כמבואר מלשונו בהל' מכירה
כל נדרים שנדרה אשתי )אפילו לא שמעתים( ,יהיו מופרים. פכ"ב ,ה"י" :ואפילו עובר ,הרי הוא כמי שלא בא לעולם,
וכמבואר לעיל פי"א ,הכ"א .והואֿהדין שהאב מיפר בלא והמזכה לעובר -לא קנה" )'מעשה רוקח'( .ולענין הקדש
שמיעה ,כמבואר שם ה"כ (59 .אבל זה שהוא חרש ואינו דמים ,אם הוא חל על דבר שלא בא לעולם ,ראה לקמן הל'
ראוי לשמוע -אינו מיפר ,וכן אמרו )נדרים עג" (.ושמע ערכין פ"ו ,הכ"ו ,כח.
אישה -פרט לאשת חרש" .וב'ספרי' פרשת מטות ,אמרו:
"ושמע אביה -להוציא את החרש" .והשווה הל' יבום פ"ד dÏÚa
‡»¿« È
ƒ¬ ‡Ï … 49da» ‰‰È
∆»≈ ‡lL
… ∆ ‰„ »¿¿ƒ .‡È
»¿» B‡ ‰ÚaL 1
הי"ג ,והל' מעשה הקרבנות פי"ז ,ה"ו. ÔÎÂ
≈¿ .50Ù‰Ï
˜≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ÂÈB
» ¿ ‡Le‡»¿ ÂÈÁ
»∆ ‡ÏÂ
¿… 2
ÈÙÏ
≈¿ƒ Ô˙Â
∆∆¿ EzÓ‰a
51 ¿¿∆¿ ÈÙÏ
≈¿ƒ ÌÈÓ
‡ƒ« Ôz
≈∆ ‡lL
… ∆ :‰„
»¿» ̇ƒ 3
15 Ôȇ≈ ÔËw‰
» »« .ÏÚa
«« ÔÈa≈ ‡» ÔÈa≈ ,60ÙÓ ∆ « .„È
≈≈ Bȇ≈ ‰ËBM‰ ,LÙ
∆∆ ÈepÚƒ Ô‰a
∆» ÔȇL
≈∆ ,el‡≈ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 52E˜a
¿»¿ 4
16 È„
≈¿ƒ ÙÓ≈≈ ÏÚa‰Â
«««¿ .ÙÓ ≈≈ Bȇ≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,61˙eLȇƒ BÏ ˙B·ÏnÓ
»¿ƒ Ìȇ » ≈¿ ,dÈÏ
» ≈¿ BÈaL
≈∆ ÌÈcÓ
ƒ»¿ƒ ÌȇÂ
¿≈ » 5
17 ÂÈ˙Ba
» ¿ ÈzL≈¿ È„
≈¿ƒ ÙÓ
≈≈ ‡‰»» ÔÎÂ≈¿ .62˙Á‡k
««¿ ÂÈL
»» ÈzL
¿≈ .Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 53Ô‰a
∆» ˙iÁ
∆∆« ‡È‰L
∆ƒ 6
18 .63˙Á‡k
¿««
(49ממנה ,או ממעשה ידיה (50 .משנה ,נדרים פה ,א.
(60כיון שאין לו דעת ,אין מעשיו כלום )רדב"ז( .וכן (51אע"פ שהיא חייבת ליתן לה תבן ,כמבואר בהל' אישות
הוסכם ברא"ש לנדרים עג ,א -שאין השוטה מיפר .ובהל' פכ"א ה"ה ,אינה חייבת ליתן לה מים ,שסתם השקאת
עדות פ"ט ה"ט ,כותב רבינו" :השוטה פסול לעדות מן בהמה היא בנהר או במעיין ,ואין דרך הנשים לצאת חוץ
התורה ,לפי שאינו בן מצוות .ולא שוטה שהוא מהלך ערום לביתן )כסףֿמשנה( (52 .שאינה חייבת בו ,כמבואר בהל'
ומשבר כלים . . .בלבד ,אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת אישות ,שם .והטעם ,מפורש בביאורנו שם ,שהבהמה
דעתו משובשת תמיד" וכו' (61 .לא תיקנו לו חכמים מיוחדת לו לרכיבה ,ולכן חייבת ליתן לה תבן ,כשאר צרכי
נישואין ,הואיל וסופו לבוא לידי נישואין גמורים ,כשיגדל הגוף של בעלה ,אבל בקרו העומד לחרישה ,שאינה לצורך
)הל' אישות פי"א ,ה"ו( ,וכמבואר ביבמות קיב ,ב .אבל גופו של הבעל -אינה חייבת ליתן לו תבן .וראה ברש"י
משום קטנותו כשלעצמה ,היה יכול להפר ,כיון שמופלא לכתובות סא :דיבורֿהמתחיל :בהמתו .וראוי להעיר,
הסמוך לאיש נדריו נבדקים )ראה לעיל פי"א ,ה"ד( הואֿ שבברייתא בנדרים פא ,ב -שהיא מקור דברי רבינו ,הנוסח:
הדין שהיה ראוי להפר נדרי אשתו ,ויבם קטן שקונה את "שלא אתן תבן לפני בהמתך ,ומים לפני בקרך" ,אלא
יבמתו מן התורה )ראה קידושין יט .ובהל' יבום פ"ה הי"ח, שרבינו גורס שם" :שלא אתן מים לפני בהמתך ,ותבן לפני
ובביאורנו שם( ,ודאי שמיפר מן התורה )'אור שמח'( .ונערה בקרך" .ונמשך בזה אחר גירסת הרי"ף בכתובות פ"ה,
נשואה לקטן ,אביה מיפר נדריה )רדב"ז( .והואֿהדין לאשת שלפיה ,אין האשה חייבת ליתן תבן לבקרו אלא לבהמתו
שוטה והיא נערה ,אביה מפר נדריה ,שגם לשוטה אין בלבד )'בית יוסף' ליו"ד סוף סי' רלד( (53 .כי על מלאכה
אישות ,כמבואר ביבמות שם (62 .שאומר לשתיהן :מופר שהיא חייבת בה ,אין נדרה חל ,הואיל והיא משועבדת לו,
לכן (63 .נדרים עג ,א .אע"פ שנאמר בהם" :אותה" :ואם אם לא שהיא עשירה ביותר והכניסה לו שפחות רבות,
הניא אביה "אותה" -ביום שמוע אישה יניא "אותה" שאינה חייבת בה )ראה הל' אישות פכ"א ה"ו( ואז נדרה
)במדבר ל ,ו ,ט( ,אין אומרים "אותה" לבדה -ולא אותה חל ,כמבואר בר"ן לנדרים פא ,ב.
וחברתה ,אלא "אותה" לאו דוקא ,ואפילו שתיהן כאחת .וכן
מפורש בתוספתא נדרים פ"ו ,מ"א" :או שהיו לו חמש eÏÁ» ‡Ï… ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ ÌÈ„
ƒ»¿ Ù‰Ï
≈»¿ ‡Ï ««« LÈ≈ .È 7
»»¿ ÏÚaÏ
נשים ,ונדרו כולן ואמר מופר ,כולן מופרים" .ודעת הרמב"ן eÒ‡» ÔÈi‰
ƒ«« :‰Ó‡L
»¿»∆ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk
« ≈ .54Ô‰a
∆» ‰Ò‡
»¿∆∆ ‡ÏÂ
…¿ 8
הובאה בר"ן לנדרים עג ,א -שאין הבעל יכול להפר שתי ÏÚ« Û‡« ,ÙÓ
≈≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈBÏt
ƒ ¿ ÌB˜Óχ¿ƒ CÏ
≈≈ ̇ƒ ÈÏÚ
«» 9
נשיו כאחת" ,ואותה" דוקא הוא ,ולא אותה וחברתה .וראה ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
≈¿ .55‰Ò‡
»¿∆∆ ‡ÏÂ
… ¿ ‰Îω
»¿» ‡Ï… ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ 10
בהל' סוטה פ"ד ה"ב" :אין משקים שתי סוטות כאחת, .56‰Êa
»∆ 11
שנאמר :והעמיד אותה הכהן" ,אלא ששם עיקר הטעם מפני
"שלבה גס בחברתה" ,ומפני צוות חברתה לא תפחד ולא (54נדרים פט ,ב -כחכמים ,ולא כרבי נתן שם .ושם דף צ,
תודה ,כמבואר בנדרים שם )לחםֿמשנה(. א -הביאו סמך לכך מהפסוק )איוב ה ,יב( "מפיר מחשבות
ערומים" ,הרי שיש הפרה אפילו למחשבה בלבד טרם
19 .64˙ÚÏ
¿≈ ˙ÚÓ
≈≈ dȇÂ
» ≈¿ ,ÌBi‰« Ïk» ÌÈ„ «»¬ .ÂË
ƒ»¿ ˙Ù‰ שהמעשה חל (55 .אבל לענין התרת הנדר ע"י חכם ,אין
20 ‡d˙B
» Ïk» ÙÓ≈≈ ȉ
≈¬ ÈLƒ≈ ÏÈÏ≈ ˙lÁ˙a
«ƒ¿ƒ ‰„
»¿» ?„ˆÈk
≈« מתיר לו עד שיחול הנדר ,כמבואר בהל' שבועות פ"ו ,הי"ד.
21 ÌBi‰« ˙lÁ˙a
«ƒ¿ƒ ÈL
ƒ≈ ÌBÈa¿ ‰„»¿» .65ÈL
ƒ≈ ÌBÈ ÏÎÂ
»¿ ‰ÏÈl‰
««¿» (56כגון שאמרה :תיאסר עלי הנאת בעלי ,אם אעשה איזה
22 67ÌÚƒ ÌBi‰« ÛBÒa¿ ‰„»¿» .66ÌBi‰« B˙B‡ Ïk» ÙÓ≈≈ שירות לאביו או לאבי ,הרי זה מיפר אע"פ שלא עשתה ולא
נאסרה )משנה ,שם פט .(:והשווה לקמן פי"ג ,הי"זֿיח.
23 ̇Â
ƒ¿ ;ÙeÓ
» CLÁz« ¿∆ ‡lL… ∆ „Ú« dÏ» Ù‰
≈≈ ̇ƒ :‰ÎLÁ
¬ ≈»
24 .68Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ‰ÎLÁL
»≈ »∆ „Ú« dÏ» Ù‰
≈≈ ‡Ï… .ÔÈÙÓ
‡ƒ≈¿ ÌÈ
» ≈ 57ÔÈÚÓBL
ƒ¿ ÔȇL
≈∆ ÏÚa‰ »» .‚È
««« B‡ ‡‰ 12
וצק
באותו יום .אלא שגירסת הש"ס שלפנינו היא" :ושמע האב (64משעת שמיעה ביום זה עד למחר באותה שעה ,שהן
דבו ביום מצי מיפר" וכו' ,וזה מוסב על האב כשהוא מיפר עשרים וארבע שעות (65 .שהיום הולך אחר הלילה
לבדו ,ולא כשהארוס השני מיפר עמו .ואמנם הרמב"ן חולק שלפניו ,ככתוב )בראשית א ,ה( "ויהי ערב ויהי בוקר ,יום
על דברי רבינו ,ולדעתו אפילו לא שמעו שניהם ביום אחד, (67סמוך (66אבל לא בלילה שלאחריו. אחד".
כל אחד מיפר ביום שמעו .וראה בשו"ע יו"ד סי' רלד ס"ה, לחשיכה (68 .שהלילה שלאחריו נחשב ליום הבא ,ואין
שהביא דעת רבינו כדעה סתמית ,ודעת הרמב"ן בשם" :יש זה "ביום שמעו" )משנה ,נדרים עו.(:
אומרים". '?'ÌBÈ Ï‡∆ ÌBiÓ
69 ƒ ‰Bza
» « e˙kL »∆ ‰Ê∆ e‰Óe « .ÊË 1
20 Û‡« ,80dÚˆÏ
»¬«¿ È„k≈¿ ˜˙LÂ
«» ¿ ÏÚa‰
««« B‡ ‡‰»» ÚÓL«» .ÁÈ ÙÓ ≈≈ ÔÎÂ
≈¿ ‰ÏÈla
»¿«« ‰„»¿» ̇ƒ ‰ÏÈla
70 »¿«« ÙnL≈≈∆ ,„nÏÓ ¿«≈ 2
21 ÚÂ
«»¿ ÏȇB‰ƒ ,d„ »¿ƒ Ìi˜Ï
≈«¿ BaÏa
ƒ¿ ‰È‰
»» ‡lL«… ∆ Ètƒ ÏÚ ÌÈÓÈ
ƒ» ‰nk
»« ‰˙‰LÂ
»¬ » ¿ ‰„
»¿» . 72e‡aL
¿ « ≈∆ BÓk
¿ , «
71ÌBi‰ »Ïk 3
22 ‰„
»¿» .82»‰È„
∆»¿ eÓi˜˙
¿«¿ƒ 81Ïha
≈ƒ ‡ÏÂ
… ¿ Ù‰
≈≈ ‡ÏÂ
«… ¿ ÌBi‰ ÌBÈa
¿ ÙÓ
≈ ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈ ¬ ÏÚa‰
««« ‡B ‡‰
» » ÚÓL
« » Ck
» Á‡Â
« ¿« 4
23 Ù‰L
≈≈∆ ‰Ú„È » ¿» ‡Ï… ‡È‰Â
ƒ¿ ,ÏÚa‰
««« B‡ ‡‰ »» dÏ» Ù‰Â≈≈¿ ÌBÈa¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ; dÚÓML
73 »»¿ ∆ ˙Úa ≈¿ ‰„»¿» el‡Îe
ƒ¿ ,BÚÓL »¿ 5
24 BÊ È‰
≈¬ ÔB„Êa »¿ d˙ÚeL
»» ¿ ÏÚ« B‡ d„ »¿ƒ ÏÚ« ‰ÚÂ
¿»¿» . « ¿
74„Ïa ƒ »¿
d„» ÌBÈa ¿ …
‡Ï ¿
,BÚÓL » 6
25 ÏȇB‰
ƒ ,eq‡Ï ƒ¿ ‰»ek˙pL
¿«¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« ۇ «¿ .83‰eËt
(69שמשמעו לכאורה "מעת לעת" ,שיעור שיש בין תחילת ¿ »
26 ÁÏÒÈ
«¿ƒ '‰Â« :Ó‡
«¡∆ ‰Ê∆ ÏÚÂ
«¿ .‰eËt
» ¿ 84z‰‰
≈∆« ‰OÚÂ
יום אחד לתחילת יום אחר ,דהיינו עשרים וארבע שעות ¿«¬ »
27 ˙kÓ
‡«« d˙B» ÔÈkÓe ‡˙ƒ« . d
85 ‡»… »‰È
ƒ» ‡È‰ )ר"ן שם( (70 .שמשמעו יום שלם אפילו בלילה ,ולא »ƒ≈ Èkƒ ,dÏ
28 .eq‡Ï
ƒ¿ ‰ek˙pL
»¿«¿ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,86˙ecÓ
«¿ כמשמעות הפשוטה של "ביום שמעו" ביום ולא בלילה
)גמרא שם( (71 .שאפילו נדרה בתחילת הלילה ,יכול הוא
להפר עד סוף היום שלאחריו (72 .בהלכה הקודמת .וראה
לקמן פי"ג ה"ח ,ובביאורנו שם (73 .טעות סופר ,וצריך
להיות :ששמע .וכן הוא בכת"י התימנים :ששמע (74 .וכן
אמרו ב'ספרי' פ' מטות ,קנג" :הואיל והבעל מיפר והאב
מצד גודל אהבתו של הקב"ה )האב( לכנסת ישראל )בתו(, מיפר ,מה הבעל עשה בו חרישה ושמיעה כיום נדר ,אף
בוודאי ש"הניא אביה אותה" ,וג כאשר יהודי נכשל בעניי האב נעשה בו חרישה ושמיעה כיום נדר".
לא רצוי ואפילו בזדו" ה' יסלח לה" ו"הרי זו פטורה". ,Ù‰Â
‡≈≈¿ ‰È
» ƒ» ÚÓL «» ¿ ,‰„pL
»¿»∆ ‰Ò‡Ó »¬« .ÊÈ 7
» »… ¿ ‰Ú
ומה שמכי אותה מכת מרדות ,היא א :לפי עיני הדיי .ב. Ôȇ≈ BÚÓL
¿» ÌBÈa¿ Ù‰Â
≈≈¿ Òe‡‰ »» ÚÓL
«» ÌÈÓȃ» Á‡Ïe
««¿ 8
כפי צור השעה ,ולכ כאשר הדיי יודע ש"ה' יסלח לה" ‡˙ÌBÈa¿ d
‡»… »‰Èƒ» ‡È‰ƒ≈ ̇ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ .ÙeÓ» ‰Ê∆ 9
היינו סליחה גמורה ומלאה ,הרי אע"פ שנפסק ש"מכי ,‰ÈÏÚ
» ∆» ‰È„e
» ∆»¿ LÈ‡Ï ˙ƒ¿ ‰È‰
∆¿ƒ Bȉ» ̇Â
ƒ¿ .ÓB‚Â
≈ ¿ BÚÓL ¿» 10
אותה מכת מרדות" בוודאי יראה לדיי שדי בדבר הכי Á‡L
««∆ ,z„ÓÏ
»¿«» ‡‰» .ÓB‚Â
≈ ¿ BÚÓL ‡¿» ÌBÈa¿ dLÈ
» ƒ ÚÓL«» ¿ 11
קט .ועל־אחת־כמה־וכמה שיעשה הדיי חשבו שנמצאי ÌBÈa¿ ÙÓ
≈≈ ‰Ê∆ ȉ≈¬ Òe‡‰ »» ÚÓLÂ
«» ¿ ‡‰»» Ù‰L
≈≈∆ 12
בחוש כפול ומכופל של זמ הגלות ואעפ"כ עוסקי ,Ù‰Â
≈≈¿ Òe‡» ÚÓL «» ̇ƒ ÔÈc‰ ƒ« ‡e‰Â¿ .75‡‰
»» «ÚBÓL ¿ 13
בענייני תורה ומצוות ,וא ח"ו נכשל הרי זה רק מצד דוחק BÚÓL
¿» ÌBÈa¿ Ù‰Â≈≈¿ ‡‰»» ÚÓL «» ÌÈÓÈ
ƒ» ‰nk»« Á‡Â
««¿ 14
השעה וכו' .ובפרט על־פי פסק־די הרמב" שרצונו e˙k‰
»« ‰Ò‡Ó
» »… ¿ ‰ÚaL
»¬«¿∆ ÔÈpÓeƒ«ƒ .ÙeÓ» BȇL
≈∆ 15
הפנימי של כל יהודי "לעשות כל המצוות" ורק "יצרו הוא ‡dLÈ
» ƒ ˙Èa≈ ̇ƒ¿ :‰hÓÏ
‡»«¿ ÓB≈ ‡e‰ ȉL ≈¬∆ 76?a„Ó≈«¿ 16
שתקפו" ,ומה יעשה הב ולא יחטא. .77ÓB‚Â
≈ ¿ dÏ» LÈÁ‰Â‡ƒ¡∆¿ dLÈ» ƒ ÚÓLÂ
«» ¿ ,ÓB‚Â
≈ ¿ ‰„ »»» 17
BÓk¿ ,Òe‡» ‰ÏÚÓÏ »¿«¿ eÓ‡‰ »» dLȇL
» ƒ∆ ÏÏkÓ78 »¿ƒ 18
.79e‡aL
∆≈«¿ 19
(80שתהא סבורה ,שדעתו לקיים נדרה ,והוא אינו מתכוון
לכך ,אלא שיפר לה לאחר מכאן )נדרים עח :ובר"ן(. (75סובר רבינו ש"ביום שמעו" האמור בארוס -הכוונה
(81שלא כפה אותה לעשות הדבר שאסרה אותו עליה, ליום שמיעת האב ,כלומר ,ששמיעת הארוס היתה ביום
כמפורש להלן פי"ג ,ה"ה (82 .מסקנת הסוגיה שם עט ,א. שמוע האב )לחםֿמשנה( (76 .אולי משמעות הכתוב:
וכתב הר"ן שם :שתק עלֿמנת לקיים לאלתר ,שוב אינו יכול "ואם היו תהיה לאיש" לנשואה גמורה (77 .ופסוק זה
להפר ,ואפילו בו ביום (83 .ממלקות (84 .לפני שעברה. בנשואה מדבר ,שבעלה לבד מיפר לה (78 .מכאן אתה
' (85ספרי' פ' מטות על פסוק זה ,ומסיים שם" :והרי דברים למד (79 .וכך דרשוהו חכמינו בנדרים סז ,א .וב'ירושלמי'
קלֿוחומר ,ומה אם נדרים המופרים צריכים סליחה ,קלֿ נדרים פ"י ה"א .והשווה לעיל פי"א ה"א ,ובביאורנו שם.
וחומר לנדרים שאינם מופרים" .ובנזיר כג ,א -אמרו: ובסמ"ג מצות ל"ת רמב ,מביא ראיה לדברי רבינו ,שאין
"כשהיה מגיע רבי עקיבא אצל פסוק זה ,היה בוכה .ומה הארוס והאב מפירים אלא כששמעו שניהם ביום אחד,
מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ,ועלה בידו בשר טלה מדברי הש"ס נדרים עב ,א" :כשלא שמע הארוס )הראשון(
-טעון כפירה וסליחה ,המתכוין לעלות בידו בשר חזיר, ושמע האב ובו ביום מצי )יכול( הארוס )השני( מיפר ,מכאן
ועלה בידו בשר חזיר – עלֿאחתֿכמהֿוכמה" (86 .מכות ואילך לא מצי מיפר" ,הרי ששמיעת שניהם צריכה להיות
זצק
משנה( .והשווה הל' אבל פ"ח ,ה"ח (98 .בכ"י התימנים, מדרבנן ,כדי להוכיחה שלא תהא מזידה )משנה ,נזיר שם
תיבה זו אינה .וכן בפסוק (99 .נדרים פו ,ב .וב'ספרי' פ' וברש"י( .ומכת מרדות האמורה בכל מקום ,כפי מראה עיני
מטות דרשו" :והחריש לה אביה" -שיהא מתכוון לה ,שאם הדיין וכפי צורך השעה )רע"ב שם( .מרדות -רידוי
נדרה בתו ואמר כסבור הייתי שאשתי -הרי זה יחזור ויפר". בתוכחה ,שלא ירגיל בזה ואין לה קצבה אלא עד שיקבל
(100שיום ידיעתו כיום שמועתו ,כאמור לעיל ה"כ. עליו )רש"י לחולין קמא.(.
‡B‡ ‰È
» ƒ» dÏ» ÙiL
˜„≈»∆ Ì∆… d„
»¿ƒ ÏÚ« ‰Ú »¿» .ËÈ
»¿»¿ ‰„ 1
יום רביעי י"ח אלול ה'תשע"ח ȉ
≈¬ dÏ» Ù‰Â
≈≈¿ ÌBia« Ba ÚÓML
«» ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,dÏÚa
«¿» 2
1
88˙e˜ÏÓ
¿« ̇ƒ ;87Ba ‰ÚL
»¿»∆ c »» ÏÚ« ˙iÁ
∆∆« BÊ 3
(1כיצד מפירים נדר וכיצד מבטלים אותו ,ההבדל שבין ˜.Ôa
˜»¿» 89Ôa
»¿» ̇Â
ƒ¿ ,˙e˜ÏÓ
«¿ 4
ביטול נדר להפרתו ,הפרת נדרים בשבת ,שליחות בהפרת
נדרים ,נדר שהופר מקצתו אם הופר כולו ,שהולכים בהפרה (87שבהפרת הבעל לא נעקר הנדר מעיקרו אלא הותר מכאן
אחר זמן קבלת הנדר ולא אחר שעת תחולתו ,הקמת הנדר ולהבא ,נמצאת זו עברה על נדרה באיסור )נזיר כא:
בלב ודין הפרתו בלב בלבד ,הנודר נדר מתי הוא נחשב וכמסקנת הסוגיה שם כב (.והשווה לקמן פי"ג הט"ו.
לזריז ומשובח. (88שעברה על נדרה ,הרי זו לוקה משום" :לא יחל דברו".
כמפורש לעיל פ"א ,ה"ה (89 .כגון שנשבעה שבועת
20 ÏÎa
‡»¿ Bzaƒ B‡ BzL
¿ ƒ Èc
≈¿ƒ 2Ìi˜Ó
‡„≈«¿ B‡ Ì ‡≈≈ .
»» ÙÓ ביטוי ,שלא תאכל מין פלוני ואכלתו -הרי זו חייבת קרבן,
21 ‰M‡‰
» ƒ» ÔȇL
≈∆ ;˙kÓ
∆∆« dȇL
» ≈∆ Ètƒ ÏÚ« ۇ»«¿ ,3ÔBLÏ כמבואר בהל' שבועות פ"א ,ה"ג .או שנדרה להיות נזירה
22 .4Ìeiw‰
ƒ« B‡ ‰Ù‰‰
»»¬« «ÚÓLÏ
ˆ… ¿ ƒ ‰ÎÈ
¿» ƒ ונטמאה ,שצריכה להביא קרבנות נזיר טמא )'קרית ספר'(.
ולדעת ה'אור שמח' הכוונה ,כשאכלה בשוגג מהככר
(2מביע הסכמתו (3 .שאפילו לא ידעה שהפירו לה את שנדרה ממנה ,הרי זו חייבת קרבן מעילה ,כדברי רבינו בהל'
נדרה ועברה על נדרה "הואיל ונעשה ההיתר פטורה" מעילה פ"ד ,ה"ט" :יש מעילה בנדרים".
ומעתה אין הקפדה באיזו לשון הפר (4 .שאפילו קיימו
בלב הרי זה קיום .והואיל ומועיל קיום במחשבה בלבד ,אין ‡Ï
»» LiL
≈∆ «Ú„BÈ
≈ ‰È‰»» ‡lL
… ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ˜˙LÂ
«» ¿ d„ «» .Î
»¿ƒ ÚÓL 5
להקפיד על לשון הקיום. ‡Ï
»¬ Ù‰Ï
≈»¿ Ì‰Ï ∆» LiL≈∆ Ú„iL«»∆ B‡ ,90Ù‰Ï
≈»¿ ÏÚaÏ
‡««« B 6
Ú„È
«» 92ÔÓÊ
«¿ Á‡Ïe
««¿ ,91‰Ù‰ˆ»»¬ CÈ ƒ» ‰Ê∆ „pL
∆∆∆ Ú„È «» ‡Ï
… 7
23 „
∆∆ Ôȇ≈ B‡ ,ÏËa≈» B‡ ,ÙeÓ
‡» :ÓB ≈ ?ÙÓ « ≈¿ .
≈≈ „ˆÈÎÂ
„p‰
∆∆« ˙ÚL
«¿ ‡È‰ƒ el‡kƒ¿ B˙ÚÈ„È» ƒ¿ ˙ÚLe
«¿ .ÙÈ ≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 8
24 „p‰
∆∆« ˙ȘÚ
« ƒ¬ ÌÈÚL
»»¿ƒ∆ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
∆≈ «¿ ,5ÌeÏk¿ ‰Ê
.ÌBi‰
« Ïk
» ÙÈÂ
≈»¿ , »
93B˙ÚeÓL¿ «
˙ÚL¿ ‡B 9
25 ‡:dÏ» Ó
‡«» ̇ƒ Ï»¬ .6‰ÈÁ‡Ï
» ∆¬«¿ ÔÈa≈ ‰ÈÙa
» ∆»¿ ÔÈa≈ .BwÚÓ
≈»ƒ
26 ‡Ï
… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „ ∆∆ Ô‡k» Ôȇ≈ B‡ ,8ÈczL
‡ƒ… ƒ∆ 7ÈLÙ
(90שום נדר ,לא של עינוי נפש ולא של בינו לבינהƒ ¿∆ ȇƒ .
27 B‡ ,CÈσ ÏeÁÓ» :Bzσ¿ B‡ BzL‡Ï¿ ƒ¿ ÓB‡‰
≈ » ÔÎÂ (91שהוא נדר גמור וזקוק להפרתו (92 .אפילו לאחר כמה ≈≈
≈¿ .9Ù‰
28 ‡Ï
… ‰Ê∆ ÔÈÚa
»¿ƒ¿ ‡ˆBik
≈ « ÏÎÂ
… ¿ , CÈσ ÈeL
10 ימים לנדרה (93 .משנה ,נדרים פז ,ב .אבל אם הפיר ביום »À
» B‡ ,CÈσ zÓ
29 ,ÌÎÁ‰
»»∆ BÓk¿ ÈzÓ
11 ƒ« ÏÚa‰Â
«««¿ ‡‰ »» ÔȇL
‡≈∆ ;ÌeÏk¿ Óהפרה«» .
נדר,
שמעו ,ולא ידע שנדר זה צריך הפרה ,אין הפרתו
שזה שמקצת ידיעה אינה ידיעה ,ומתוך שלא ידע
30 .12BÙÓe
≈¿ B˙lÁzÓ
»ƒ¿ƒ „p‰∆∆« ˜BÚ
‡≈ ‡l ∆» נמצאת הפרתו קודמת לנדר ואינה כלום )רדב"ז(.
(5שנינו" :אין זה נדר לא אמר כלום" .ולכאורה זה סותר ÏÚ« dÏ» Ù‰Â
≈≈¿ ,94Bzaƒ ‡È‰L ƒ∆ eÒ ‡»¿ ,BzL »¿» .‡Î 10
¿ ƒ ‰„
את דברי רבינו הסובר שהנדר מופר בלשון זו ,אלא ,שיש eÒÂ
»¿ ,95ÈÊa
ƒ»¿ ‰„
»¿» ̇ƒ ÔΠ≈¿ ;Bzaƒ ‡È‰L ƒ∆ ˙Úc« « 11
הבדל בין "אין זה נדר" ,שמשמעו ,אין כאן נדר ,ולפיכך
לא אמר כלום ,שהרי יש כאן נדר - ,ל"אין נדר זה כלום"
˜;Ôa
»¿» ‰„pL
»¿»∆ ˙Úc « « ÏÚ« dÏ» Ù‰Â
≈≈¿ , Ôa˜a
96 »¿»¿ ‰„pL
»¿»∆ 12
שמשמעו ,שהוא נדר ,אלא שאינו כלום לפי שהוא מבטלו. [dÓˆÚ
]»¿« ‰Ò‡L
»¿»∆ eÒ »¿ ,Ìȇ˙a
ƒ≈¿ƒ dÓˆÚ ‡»¿« ‰Ò
»¿» 13
(6בכתב יד התימנים" :בין בפניה בין שלא בפניה". ][dÓˆÚ
»¿« ҇υ ¡∆ ‰„pL
»¿»∆ ˙Úc « « ÏÚ« dÏ» Ù‰Â
≈≈¿ ,ÌÈÚa
ƒ»¬« 14
(7איני רוצה (8 .עתיד במקום עבר ,וכוונתו לנדרים שכבר ˙„Bp‰Â
∆∆ «¿ „p‰
∆∆« Ú„iLk
«≈∆ ¿ Ù‰Ïe
≈»¿ ÊÁÏ
ˆ…¬« CÈ ƒ» ÌÈÚa
ƒ»¬« 15
נדרה (9 .שאין זו לשון הפרה ברורה (10 .לשונות של ‡Ï
… :Ó‡pL
«¡∆∆ .97‰f‰∆« „p‰
∆∆« ÌLÏe
≈ ¿ ˙‡f‰…« ˙„Bp‰
∆∆ « ÌLÏ
≈ ¿ 16
התרת נדר על ידי חכם (11 .הנדר על ידי טעם ונימוק. ÚÓLÂ
«» ¿ :ÓB‡Â
≈ ¿ .dÓˆÚ»¿« ˙„BpÏ
99 ‡˙∆∆ « d
98 ‡»… ‰È
» ƒ» ‡È‰
ƒ≈ 17
(12בלא טעם .דברי רבינו אלה תמוהים מאוד ,שמשמעם, LÈÂ
≈¿ .‰„
»¿» „
∆∆ ‰Ê∆ ȇ≈ Ú„iL«≈∆ „Ú« d„ ‡»¿ƒ ˙‡∆ ‰È
» ƒ» 18
כאילו החכם אינו מתיר את הנדר אלא מכאן ולהבא ואילו .100‰ÚȄȉ
» ƒ¿« ÌBÈ Ïk» B˙B‡ Ù‰Ï ≈»¿ BÏ 19
הבעל עוקר את הנדר מתחילתו ,בעוד שלהלכה אין הבעל
מפר אלא מכאן ולהבא ,ואילו החכם עוקר את הנדר מעיקרו (95להיות נזירה. (94שאמרו לו :בתו נדרה.
כמבואר במסכת כתובות עד :קידש אשה על מנת שאין (96שאסרה על עצמה יין זה ,ואמרה שיהיה עליה כקרבן
עליה נדרים והלכה אצל חכם והתירה -מקודשת ,על מנת )ר"ן לנדרים פו (97 .(:משנה ,נדרים פו ,ב .ומובן ,שאם
שאין בה מומים והיו בה מומים והלכה אצל רופא וריפאה הודיעוהו תוך כדי דיבור להפרתו ,והעמידוהו על טעותו
אינה מקודשת" ,מה בין חכם לרופא? חכם עוקר את הנדר ורצה בהפרתו הקודמת ,אינו צריך לחזור ולהפר ,ש'תוך כדי
מעיקרו ,ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא" .הרי שהחכם דיבור' כדיבור דומה ,כמבואר בסוגיה שם פז ,א) .לחםֿ
חצק
19 ‰˙OÚ
»¿ » ÔÈa≈ .21˙BOÚÏ
‡¬« d˙B
» ‰ÙBÎÂ
∆ ¿ ,„Ïa
«¿ƒ BaÏa
¿ƒ מתיר ועוקר את הנדר מיסודו ,וב"קרית ספר" מגדיר ,שיש
20 . „p‰
22 ∆∆« ÏËa
≈» ‰˙OÚ
»¿ » ‡Ï
≈… ÔÈa חילוק בין התרת החכם להפרת הבעל ,כי הראשון ]=החכם[
מתיר הנדר ועדיין יש על הנודר קצת עונש ,כי היתר חכם
(19לומר לה :מופר לך (20 .כיוון ,שאם שתק ביום שמעו אינו מפורש בתורה ,אלא פורח באוויר נשען על רמז מועט,
הרי זה קיום הנדר ,הרי בהכרח כשרוצה להפר צריך להוציא ואילו הבעל והאב מוסמכים להפר את הנדר ברשות התורה,
הפרתו בשפתיו ,כדי שהדיבור יוציאו מכלל שתיקה. שכתבה מפורש" :ואם הפר יפר" "ואישהּ יפרנו" וכו' ולא
(21שמניח לפניה לאכול דבר שנדרה ממנו .ומעשה זה נשאר שום עונש על הנודרת ,וזוהי כוונת רבינו ,שהבעל
מוציאו מידי שתיקה ,כהפרה בדיבור (22 .נמצא ביטול עוקר את הנדר )מכאן ולהבא( שלא נשאר בו שום רושם,
נדר לחוד ,והפרתו לחוד .וזה מיוסד על דברי הברייתא ועונש .בניגוד לחכם ,שאינו אלא מתיר את הנדר ,אבל לא
בנדרים עז" :אומר לה טלי ואכלי ,טלי ושתי והנדר בטל מבטלו כליל ללא עונש .ומרן ה"כסף משנה" מתרץ:
מאליו -אמר ר' יוחנן וצריך שיבטל בליבו" הרי שהביטול שהחכם אינו יכול להתיר אלא על ידי פתח חרטה ,ששואל
הוא בלב ,בעוד שההפרה אינה אלא בשפתיו .ולדעת את הנודר ,אילו היית יודע בשעת נדרך ,שתצטער כל כך,
הראב"ד אין שום הבדל בין ביטול להפרה ,ואין שום דרך או שיארע לך כך וכך ,כלום היית נודר ,ואחרי שהנודר
לכוף את האשה ,אלא מיפר את הנדר דרך ביטול והפרה מצהיר ,שלא נדר על מנת כך ,נמצא שלא חל עליו הנדר
שהם אחד .וכשאמרו" :אומר לה טלי ואכלי ...והנדר בטל כלל ,והחכם אינו עוקר את הנדר אלא מתירו ,מורה הוראה,
מאליו" אין זה אלא כשהוא מפר בשבת ,שלא יפר לה כדרך שלאור חרטת הנודר אין כאן נדר כלל ,ולא חל עליו מעולם.
שהוא מפר לה בחול ,אלא משנה בלשונו ומבטלו בליבו אבל הפרת הבעל אינה על ידי חרטה ,אלא הבעל עוקרו
דרך הפרה ,ולמעשה אין שום הבדל בין ביטול להפרה ,כי לרצונו :למרות שהוא חל מתחילה ,זכאי הבעל לבטלו
שניהם אחד הוא .ובפירוש אמרו "חומר בנשים מבעבדים )מכאן ולהבא( בתוקף סמכותו כבעל ,נמצא שהפרה,
שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו" להפר נזירותה. פירושה :עקירה -אחרי תחולת הנדר -ללא הנמקה
אולם המעיין בדברי רבינו ,יראה שלא נתכוון לומר לכופה ושמיעת חרטה מאשתו הנודרת.
ממש לאכול ,שהרי בפירוש כתב" :וכופה אותה לעשות בין
עשתה בין לא עשתה בטל הנדר" הרי שאין כפייה זו אלא B‡ ,13ÈÎÈÏ
˜ƒ ƒ Ìi
»« :dÏ» Ó‡iL
« …∆ ÔB‚k¿ ?Ìi˜Ó ‚« ≈¿ .
≈«¿ „ˆÈΠ1
בדיבור .כי עצם מעשה הכפייה המתבטא בהנחת אוכל È˙Èȉ
ƒ ƒ» ¿z„
¿«» ‡Ï
… el‡ƒ B‡ ,C˙BÓk
≈ ¿ Ôȇ≈ B‡ ,z„
¿ ¿«» ‰ÙÈ
»∆ 2
לפניה או באמירתו :טלי ואכלי ,הרי זה מגלה את רצונו „a
∆∆¿ ‰ˆL
» »∆ ÔÚÓLnL
»»¿ «∆ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBik
≈ « ÏÎÂ… ¿ ,CÈcÓ
«≈ ƒ 3
בהפרת הנדר ,ואין לך הפרה מפורשת יותר מזו. ∆.‰Ê 4
21 ‡lL
… ∆ ÔÈa≈ 23˙aM‰
»« « CˆÏ
∆… ¿ ÔÈa≈ ,˙aLa
»« ¿ ÌÈ„ ƒ≈¿ .Á
ƒ»¿ ÔÈÙÓ ָ (13לך.
22 ','CÈσ ÙeÓ
» ˙aLa»« ¿ dÏ» Ó‡È
« … ‡Ï … ¿ .24˙aM‰
»« « CˆÏ
¿ …∆ ÓBÏ
ˆ« CÈ
‡ƒ» Bȇ≈ Bzaƒ B‡ BzL
¿ ƒ È„ „≈«¿« .
≈¿ƒ ÏhÓ‰ 5
23 :dÏ» ÓB‡Â
≈ ¿ BaÏa
ƒ¿ ÏhÓ
‡≈«¿ ‡l »∆ , ÏBÁa¿ ÓB‡L
25 ≈ ∆ C„k
¿∆∆ .ÌÈ„p‰
ƒ»¿« Ïk» eÏha˙Â
¿¿«¿ƒ¿ , ÌeÏk
14 6
24 .‰Êa
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,26È˙Le
ƒ¿ ÈÏË ‡ƒ¿ ,ÈÏÎ
ƒ¿ƒ ÈÏË
¿ƒ
(14בניגוד למפר ,שצריך להוציא בשפתיו ואם הפר בליבו
(23כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין (24 .שאם לא יפר אינו מופר.
לה היום ביום שמעו שוב לא יוכל להפר לה למוצאי שבת.
אבל אין נשאלים לחכם בשבת אלא אם היו הנדרים לצורך ‰Ò‡L
»¿»∆ c
»» ˙BOÚχ¬« d˙B
» ÛÎiL
…»∆ ?Ïeha‰ « .‰ 7
ƒ« e‰Óe
(25כי צריך לשנות בשבת מדרכו בחול. שבת. ÙÓ
‡≈≈ ‡l
‡»∆ ,d˙B
» ‰ÙBk∆ Bȇ≈ ‰Ù‰‰
‡»»¬« Ï »¬ . B˙B‡ 8
15
פנים (48 .דבר זה חוזר אל דברי תחילת ההלכה שאמר: (32כי כשהחכם מתיר הנדר ,נעשה הנדר טעות מעיקרו,
הריני נזיר ואת נזירה כמותי ,שלפיכך לא יפר ,מפני שאם והואיל והותר מקצתו ,הותר ממילא כולו ,שלא היה בדעתו
יפר יהיה גם חלקו בטל ,שהרי תלה נדרו בנדרה ,ואם נדרה אלא שיהא הנדר כולו קיים ,אבל הפרת הבעל אינה אלא
בטל הרי בהכרח גם נדרו בטל הואיל ושניהם תלויים זה מכאן ולהבא ,מה שהופר -הופר ,והשאר עומד באיסורו.
בזה ,אמנם לכתחילה אסור לו להפר חלקה ולגרום לעצמו
לעבור על "לא יחל דברו" ,אבל אם עבר והפר הרי ממילא d„a
»¿ƒ¿ 33BÓˆÚ
¿« ÒÈt˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ ÚÓLÂ
‡«» ¿ BzL »¿»∆ ÈÓƒ .‡È 8
¿ ƒ ‰„pL
חלקו מופר (49 .שהרי קיים לה. ‡e‰ „˜«» .34dÏ» Ìi
≈ƒ ȉL
≈¬∆ ,Ù‰Ï≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ 9
28 BÓˆÚ
¿« ÒÈt˙‰Â
‡ƒ¿ƒ¿ Á≈« ÚÓLÂ
«» ¿ ,‰„pL » ƒ» .ÂË
»¿»∆ ‰M‡‰ BlLÂ
∆ ¿ ,36dlL
»∆ ˙‡∆ ÙÓ
≈≈ 35B„a
¿ƒ¿ dÓˆÚ
»¿« ‰ÒÈt˙‰Â
» ƒ¿ƒ¿ 10
29 Ù‰Â
≈≈¿ dÏÚa
‡»¿« B‡ »‰È
ƒ» ÚÓLÂ
'«» ¿ ,'ȇÂ
ƒ¬« Ó‡Â
«»¿ 50d„a
¿»¿ƒ ˜.37Ìi
«» 11
27 '˜Ìi
‡»« dÏ» Ó «» .71‰Ù‰‰
‡»»¬« Á«« ÏÈÚBÓ
ƒ ‰Ó˜‰‰» »¬« ÔȇL
∆≈ .57Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» ÏÚa‰
««« Ôȇ≈ ˙‡OÂ
»ƒ¿ ,56‡Op‡Lk
¿ ∆∆»≈ 4
31 ‰ÚL
˜»» CÈσ Ìi‡»« :dÏ» Ó«» .76Ù‰Ï
≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ÁÓÏe
¿»» (56אעפ"י שאי אפשר שיחול הנדר אלא בשעת נישואיה,
32 ÔȇÂ
˜≈¿ ;Ìi»« ‰Ê∆ ȉ≈¬ Ù‰≈≈ ‡ÏÂ… ¿ ÌBi‰« ÚÂ
‡«»¿ ,˙Á«« ואז הרי בעלה יוכל להפר לה (57 .שאפילו במקרה זה
33 Á‡Ï
««¿ CÈσ ÙeÓ » ȉ ≈¬ :dÏ» Ó‡L
«»∆ ÈÓkƒ¿ ‰fL‡∆∆ ÔÈÓB
¿ƒ אנו הולכים אחרי שעת ביטוי הנדר וקבלתו ואז הייתה
34 ˜Ìi
‡»« :dÏ» Ó «» .ÂÈtÓ
ƒƒ ‰Ù‰
»»¬ ‡ÈˆB‰
ƒ ‡Ï … ȉL
≈¬∆ ,‰ÚL»» אלמנה (58 .אף על פי שאי אפשר לנדר לחול אלא בשעה
שתתגרש ,ואז הרי היא פנוייה (59 .כדעת רבי עקיבא
35 ÙeÓ
‡» :dÏ» Ó «» ‰ÚM‰
»» « ‰ÚLÎe
‡»¿»∆ ¿ ,˙Á «« ‰ÚL»» ÈÎÈÏ
ƒƒ שהולכים אחרי שעת האמירה בין להקל ובין להחמיר.
36 ̇Â
ƒ¿ ,d„a
‡»¿ƒ¿ ‰eÒ
» ¬ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ;77˜ÙÒ ≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ CÈσ
37 . ‰˜BÏ
78 ‡» dÈ» ≈ d„
»¿ƒ ÏÚ« ‰Ú
»¿» BaÏa
ƒ¿ Ùn‰Â
˜≈≈«¿ .61Ìi»« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 60BaÏa ≈«¿« .ËÈ 8
ƒ¿ Ìi˜Ó‰
(70אף על פי שבשעה שקיים לה שנית לא היה לה מקום BaÏa
ƒ¿ Ù‰≈≈ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .62e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÙeÓ
» Bȇ≈ 9
לחול ,שהרי מקויים ועומד הוא מהקמתו הראשונה ,בכל Bȇ≈ BaÏa
˜ƒ¿ Ìi
≈ƒ ̇ƒ¿ ;Ìi˜Ïe
≈«¿ ÊÁÏ
…¬« ÏBÎÈ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 10
זאת תלוייה ועומדת ,וכשמוצאת מקום לחול )כשנשאל על ;ea„ƒ È„k
≈¿ CB˙a¿ ÊÁ
‡«» ̇ƒ ‡l»∆ ,63Ù‰Ïe
≈»¿ ÊÁÏ
…¬« ÏBÎÈ» 11
הראשונה( היא חלה (71 .נמצא שבזה גילה דעתו שרוצה ÁkÓ
«… ƒ ÏB„b» BaÏaLƒ¿∆ ÌÈc ƒ»¿ Ák«… ‰È‰È
∆¿ƒ ‡lL
… ∆ È„k≈¿ 12
יותר בהפרה מבהקמה (72 .הוא הדין אפילו אם לא אמר: . ÂÈ˙ÙOa
64 »»¿ ƒ ‡ÈˆBn‰
« ƒ 13
"בבת אחת" אלא" :קיים ומופר ליך" כל שלא הפסיק
בתיבת :ליך ,בין הקמה להפרה ,הרי זה כבבת אחת. (60שלא הוציאו בשפתיו (61 .וזה נלמד משתיקה ביום
(73על פי הכלל" :כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת שמעו ,שהיא מקיימת הנדר .הואיל ועבר היום ולא הפר,
אינו" .וכיוון שאם אמר :קיים ליך וחזר ואמר :מופר ליך, גילה דעתו שהוא רוצה בקיום הנדר ,הרי שאנו הולכים בזה
אין ההפרה חלה ,הוא הדין כשאמר קיים ומופר ליך כאחד אחר דעתו ,מעתה ,אם קיים בליבו ,הרי גילה דעתו
אין ההפרה חלה ,ואפילו אם תרצה לומר ששתיהן אינן במפורש ,שרוצה לקיימו ,ואין זה גרוע מעבר יום השמיעה,
חלות ,ממילא נשאר הנדר קיים ,ששתיקתו מקיימתו )כסף שאינו יכול להפר (62 .שצריך להוציא בשפתיו ,שהדיבור
משנה( .והוסיף ה"אור שמח" להסביר ,כיוון שלא אמר יוציאו מידי שתיקתו ,שאם לא כן שתיקתו מקיימתו.
כלום ,נמצאת שנשארה רק מחשבתו ,והלכה היא :קיים (63הרי הוא כאילו קיימו בשפתיו ,שאינו חוזר ומפר ,אם
בליבו -הרי זה קיום ,הפר בליבו -אין זה מופר ,וכשיש לא שישאל על הקמתו (64 .שאפילו קיים בשפתיו וחזר
התנגשות במחשבה בין הקמה להפרה ,הרי זה "כבת אחת". בו תוך כדי דיבורו והפר הרי זה מופר ,שהרי זה כטועה.
(74אף על פי שיש לדקדק מדבריו :היום יהיה קיים ,ולמחר ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 65ÌÁÂ
‡«ƒ¿ BzL¿ ƒ B‡ Bzaƒ È„ ≈«¿« .Î 14
≈¿ƒ Ìi˜Ó‰
יהיה מופר ,ותתחיל ההפרה מהיום (75 .שסוףֿסוף לא
הוציא ההפרה בשפתיו ,ונשאר מקויים (76 .בזה שאמר:
Ba dÏ» ÙÓe
≈≈ ÊBÁÂ
≈ ¿ ,B˙Ó˜‰» »¬ BÏ ÈzÓe
ƒ« ÌÎÁÏ
»»¿ χL
»¿ƒ 15
מופר ליך למחר ,גילה דעתו ,שקיימו להיום ,וקיום χM‰Ï
≈» ƒ¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ,ÌÁÂ
«ƒ¿ dÏ» Ù‰
‡≈≈ ̇ƒ Ï
»¬ . ÌBia« 16
66
במחשבה הרי הוא קיום ,ומחר אינו זמן הפרה (77 .אם .Ìi˜ÈÂ
≈« ƒ ÊÁiL
…¬«∆ È„k
≈¿ ÌÎÁÏ
¿»» 17
קיום לשעה הוא קיום לעולם ,או אולי ,מכיוון שכל היום (66ביום שאלתו ,שהוא אצלו (65ומתחרט על הקמתו.
ראוי להקמה ולהפרה ,כל היום ברשותו הוא לקיים ולהפר. כיום השמיעה.
ולא אמרו" :קיים אינו יכול להפר" אלא כשקיים סתם ,אבל
לא כשפירש ואמר" :קיים ליך שעה אחת" (78 .משום: B‡ BcÏ
‡«¿ ‰È
» ƒ» dÏ» Ìi˜Â
≈ƒ¿ ‰„pL
»¿»∆ ‰Ò‡Ó »¬« .‡Î 18
» »… ¿ ‰Ú
לא יחל דברו ,שאין לוקין על הספק. χLpL
«¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Á‡‰
≈«» dÏ» Ù‰Â≈≈¿ BcÏ«¿ dÏÚa
»¿« 19
38 Ôw˙Ïe
≈«¿ ÂÈ˙BÚc
» ≈ 79ÔBÎÏ
≈ ¿ È„k≈¿ ÌÈ„
ƒ»¿ „pL«»∆ ÈÓƒ .‚Î ÌÚƒ dÏ» ÙÓe
≈≈ ÊBÁ
67 ≈ Bȇ≈ B˙Ó˜‰
» »¬ BÏ Èz‰Â
ƒƒ¿ ÌÎÁÏ
»»¿ 20
39 ‰È‰L
»»∆ ÈÓƒ ÔB‚k¿ ?„ˆÈk
« ≈ .ÁaLÓe
»À ¿ ÊÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÂÈOÚÓ
«¬ » ‡‡l
»∆ Ù‰Ï
≈»¿ ̉Ï∆» ÔȇL
≈∆ ; dÏ» Ù‰
68 ≈≈ kL»¿∆ Á‡‰
≈«» 21
40 ÈÓƒ B‡ ;ÌÈzL
ƒ«¿ B‡ ‰L »» Oa‰
» »« ÂÈÏÚ
»» ҇«»¿ ,ÏÏBÊ
≈ .69„Á‡k
»∆¿ ̉ÈL
¿≈ ∆ 22
41 ÔÓÊ
«¿ BÓˆÚ
¿« ÏÚ« ÔÈi‰
ƒ«« Ò‡Â
«»¿ ,ÔÈÈa
ƒ«¿ ‰‚BL
80 ∆ ‰È‰L∆»» (67המקיים (68 .ואפילו אם יפר הראשון עמו פעם שנית
42 ‰È‰L
»»∆ ÈÓƒ ÔÎÂ
≈¿ ;82ÌÏBÚÏ
» ¿ ˙eÎM‰
‡¿ƒ « Ò
«» B‡ ,81‰aÓ
¿∆À אינו מועיל (69 .שלא יפסיק בין אחד לחברו דבר המעכב
אר
שעתיד להיות רימה ותולעה ,העבודה )בשבועה( שאגלחך BÓˆÚ
¿« ÏÚ« Ò‡Â
«»¿ ,84ÔB‰Ï« ωÂ
»¿ƒ¿ 83ÌÈBÓÏL
ƒ ¿« Û„B ≈ 1
לשמים ...אמרתי לו :בני ,כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל, ‰È‰L ≈¿ ; BÊ ‰È„Ó
»»∆ ÈÓƒ ÔΠ85 ‡» ƒ¿ ÈL
≈¿« ˙ȉ
«»¬ B‡ ˙Bzn‰
««» 2
עליך הכתוב אומר :איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ‡87el≈ ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ;86ÈÊa
ƒ»¿ „Â
«»¿ ,BÈÙÈa
¿»¿ ‰‡b˙Ó
∆»¿ƒ 3
לה' (87 ..כגון שירא שלא יתקפו יצרו ויתרשל בקיום
" (89רצונו לומר, (88גדר וחיזוק. מצוות עשה.
‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ el‡≈ ÌÈ„e
ƒ»¿ƒ .̉≈ ÌMÏ≈ « ‰„BÚ
» ¬ Cc∆∆ Ôlk
»À 4
שנאמר )במדבר ו ,ב( "לנדור נדר נזיר ,להזיר לה'" ,כשם B‡ ˙a« BÏ ‰„ÏB‡»¿ ̇ƒ Ï »¬ ;Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÎÊ≈»» Ôa 2
שבנדרים עובר ב"לא יחל" ,אף נזירות כן .ומכאן שכשם ‡:Ó
«» .72Èʇƒ» ‰Ê∆ Ôȇ≈ 71ÒBÈ‚Bc
ƒ ¿¿« B‡ 70ÌeËÓË ¿À 3
שבנדרים ,אחרים )החכם( מוחלים לו ,אף נזירות כן )'קרית B‡ ˙a« BÏ „ÏB‡« elÙ ƒ¬ ,„Ï»» Èσ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
¬≈ ƒ 4
ספר'( .והדברים מפורשים במכות כב ,א .ששאלו שם: ‡BzL
¿ ƒ ‰ÏÈt‰
» ƒƒ .73ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÒBÈ‚Bc‡Â
ƒ ¿¿«¿ ÌeËÓË ¿À 5
"והרי נזיר?" כלומר ,שישנו בשאלה לחכם. .75ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰„ÏÈÂ
»¿»¿ ‰aÚ˙Â
»¿«¿ƒ¿ ‰ÊÁ»¿» .74ÈÊ
ƒ» Bȇ≈ 6
12 ÊpL
˜«»∆ ÂÈ˙Ba
10 » ¿¿» ‡È‰Ï
ƒ»¿ CωÂ
«»¿ ,ÈÊa «»∆ ÈÓƒ .
ƒ»¿ „pL " (70שאין לו לא זכרות ולא נקבות אלא אטום".
13 B‡ e‚pL
¿¿ƒ∆ Ô‡ˆÓ
»»¿ ,BÊ
¿ƒ ÈÓÈ
≈¿ ˙‡ÏÓa
… ¿ƒ ̇ÈiL
≈ ƒ¿∆ ˙Úc
«« « ÏÚ " (71שיש לו אבר זכרות ואבר נקבות" )הל' אישות פ"ב,
14 Ê
«» ‰Ó‰a‰
»≈¿« ‰‚
»¿¿ƒ ‡lL
… ∆ „Ú« ̇ƒ Ô‰Ó∆≈ ‰Ó‰a
»≈¿ ‰‚
»¿¿ƒ הכ"ד ,כה( ,ושניהם יש להם דין ספק זכר ספק נקבה,
15 B‡ ‰„‡L
»¿»∆ B‡ ‰‚pL
‡»¿¿ƒ∆ Á
«« ̇ ƒ¿ ;11ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ כמבואר שם (72 .משנה נזיר יב :שבלשון בני אדם אינו
16 .12˙eÚËa
»¿ Ê
«» ‰fL
∆∆ ,ÈÊ
ƒ» Bȇ≈ Ê
«» ‰˙nL
∆≈» נקרא בן אלא זכר ,ולא בת וכל אלו )רע"ב שם( (73 .שם,
שגם הטומטום נקרא ולד .ואין אומרים ,לולד חשוב נתכוון
(10כבש לעולה ,כבשה לחטאת ,ואיל לשלמים ,ככתוב )גמרא שם יג (74 .(.שמא לא היה ולד של קיימא ,ולא
בתורה במדבר ו ,יד (11 .משנה ,נזיר לב ,א .ואין אומרים נולד לתשעה חדשים גמורים ,ואין זה ולד .וספק נזירות
לו :אילו היית יודע שתיגנב בהמתך -כלום היית נודר ,כי להקל )רש"י שם( (75 .שם במשנה "חזרה וילדה ,הרי זה
אין פותחים ב"נולד" = בדבר שנתחדש לאחר הנדר ואינו נזיר" .ופירשו התוספות ,ילדה מהריון אחר .וכתב הרדב"ז:
שכיח ,כמבואר לעיל הל' נדרים פ"ח ה"ה ,ובהל' שבועות ואין צורך לומר אם חזרה וילדה מאותו הריון ,שהרי זה
פ"ו ,הי"ב .כי הואיל ואין זה שכיח" ,גמר בלבו בשעת נדרו נזיר ,ומעשים בכל יום שאשה מפילה ,ויולדת ולד של
שיהיה נזיר בכל ענין ,אפילו אם תיגנב בהמתו ,לפי שסבור קיימא מאותו הריון ,שטיפה אחת היא ונחלקת לשתים,
בלבו שלא תיגנב" )'תוספות' נזיר שם ,דיבורֿהמתחיל :מי וכמבואר בתוספות שם דיבורֿהמתחיל והפילה אשתו.
שנדר( (12 .שדעתו היתה לקבל נזירותו על אותה בהמה,
ובשעה שנזר לא היתה ברשותו) .משנה ,שם( .והשווה הל' יום שישי כ' אלול ה'תשע"ח
נדרים פ"ח ,ה"ג" :מפני שהוא נדר טעות ,והוא בכלל נדרי
שגגות שהם מותרים" .ולדעת ה'תוספות' בנזיר לב ,ב -אינו 1
נזיר ,בתנאי שיתיר לו החכם .ורבינו סובר ,שאינו נזיר כלל, (1קבלת נזירות באונס או בשוגג ,דין המתפיס בנזירות,
ואינו צריך אפילו שאלה לחכם. ספיקות שונים בקבלת נזירות ,שהולכים בהם להקל,
17 e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 13˙eÈÊa ‚ƒ¿«« .
ƒ¿ƒ ÒÈt˙n‰ שהאיש מדיר את בנו הקטן בנזירות ולא האשה ,דיני נשים
18 . „a
14 ∆∆¿ ÒÈt˙n‰
ƒ¿«« Ïk» ÔÈ„a
¿ƒ ועבדים בנזירות ,הפרתן וכפיית העבדים בביטול נזירותם,
נזירות שלא בפני הבית ובחוץֿלארץ.
(13שהתפיס נזירותו בנזירות חבירו ,כמפורש בסמוך
בהלכה הבאה (14 .הל' נדרים פ"ג ה"ג ,ש"המתפיס
ÊÊÏ
≈»¿ „pL
«»∆ B‡ 3Ò‡a
∆… ¿ B‡ 2‚‚BLa
≈ ¿ ÈÊa ≈ « .‡ 7
ƒ»¿ „Bp‰
6‡La
»¿ ƒ ,eËt» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 5ȇ‰ «¬ Cc∆∆ B‡ 4BÁ
≈¬ 8
בנדרים -חייב".
‰Ê∆ ȉ
≈¬ B„
¿ƒ ÏÚ« ÌÁÂ
8 «ƒ¿ ÈÊa
ƒ»¿ „pL
«»∆ ÈÓe
ƒ . ÌÈ„
7 ƒ»¿ 9
19 ȉ
≈¬ ‰Êk∆» Èȉ
ƒ ≈¬ :Ó‡Â
«»¿ ÂÈÙÏ
»»¿ BÚ
≈ ÈÊ »» .„ ‡L
ƒ» ‰È‰ »¿ ÔÈÈznL
ƒ ƒ«∆ C„k
∆∆¿ ,B˙eÈÊ
ƒ¿ BÏ ÈzÓe
ƒ« ÌÎÁÏ
»»¿ χL
»¿ƒ 10
20 ÂÈÙk
ƒ¿ Ètƒ :‡e‰ Ӈ «»¿ ,ÈÊa
ƒ»¿ BÁ
≈¬ „
«» .15ÈÊ
∆ƒ» ‰Ê . ƒ »¿
9ÌÈ„p‰« 11
21 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÊÊb‰lÓ
≈»ƒ¿ƒ BÚOk»¿ ƒ ÈÚO
ƒ»¿ :Ó‡L
«»∆ B‡ ,16ÔÈiÓ
ƒ«ƒ
22 ,ea„ƒ È„k
'≈¿ CB˙a¿ 'ȇÂ
ƒ¬« Ó‡Â
«»¿ 18ÚÓL
«» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .17ÈÊ
(2כגון שאמר :הריני נזיר אם אכלתי היום ,ובשעת נדרו »ƒ
23 Ó‡Â
«»¿ ÈLƒ≈ ÏL ∆ [ea„ƒ È„k
19 ≈¿ CB˙a¿ ÈLÈÏL
]ƒ ƒ¿ ÚÓLÂהיה בטוח שלא אכל ,ונזכר אח"כ שאכל היום )נדרים כה«» ¿ ,(:
24 .21ÔÈÈÊ
ƒƒ¿ Ôlk
»À 20‰‡Ó
»≈ Ô‰≈ elÙ‡Â
'ƒ¬« ,'ȇÂ
«¬ƒ וראה לעיל הל' נדרים פ"ח ה"ג ,ולעיל פ"א ,הט"ו.
(3כגון שהדירוהו מוכסים ,ואמרו לו :נדור לנו ,שאתה נזיר,
(15נזיר ג ,א .והשווה לעיל פ"א ,ה"ו (16 .מלשתות יין. אם יש עמך דבר שחייב במכס ,ונדר .ראה לעיל הל' נדרים
(17שם כא ,ב .אבל אמר :פי כפיו ושערי כשערו ,לא אמר פ"ד ,ה"א (4 .שלא יעמוד בדעתו ,כגון שאמר לו הריני
כלום ,שהפה והשיער אינם דברים שהנשמה תלויה בהם נזיר אם לא תבוא לסעוד אצלי .ראה שם ,ה"ג (5 .גוזמה
)שם( .וראה לעיל פ"א ,הט"ז (18 .את חבירו אומר :הריני והפלגה ,כגון שאמר :הריני נזיר ,אם לא ראיתי חומת עיר
ור
.( שיתקיים כדברי31 . ראובן הוא:( שאמר30 שלום:( שהוא כדי שאילת שלום תלמיד לרב19 .נזיר
,( שם33 . וכדעת ביתֿהלל שם. ב, נזיר לב,( משנה32 ( כל אחד20 .( הי"ז,עליך רבי )לעיל הל' שבועות פ"ב
- הרי זו ספק נזירות,הואיל ולא נתברר דברי מי נתקיימו שכל אחד. א,( נזיר כא21 .בתוך כדי דיבור של קודמו
. א, וכרבי יהודה שם לד,ולהקל ולפיכך אם נשאל הראשון על נדרו והותר.התפיס בקודמו
השני ושלאחריו, ואם נשאל השני והותר, הותרו כולם-
20 ‰‡Ó
»≈ ‰Ê∆ 34ÈÎa
ƒ¿ƒ ‰È‰È
∆¿ƒ ̇ƒ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ ≈¿ .Ë
≈ » ÔÎÂ והשווה לעיל הל' נדרים פ"ד.( והראשון אסור )שם,מותרים
21 Bȇ≈ „‡L
«»∆ B‡ ‚pL
«¿ƒ∆ B‡ˆÓe
»¿ B„„ÓÏ¿»¿ CωÂ
«»¿ ,35Bk . ובביאורנו שם ה"ג,ה"ט
22 .37Ϙ‰Ï
≈»¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ ˜ÙqL
≈¿∆ .‰Êa∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk
… ÔÎÂ
≈¿ .36ÈÊ
ƒ»
BÁÂ
≈¬« ,Ôa≈ Èσ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .‰
ƒ ≈¬ :„ ÓB‡‰ 1
המכילה שלשים,( מידת תבואה35 .( ערימת תבואה34 .23„iÓ
»ƒ ÈÊ
ƒ» BÁ
≈¬ ȉ
≈¬ 22'ȇÂ'
ƒ¬« Ó‡
«» 2
( שלא גמר36 . ה"א, כמבואר לקמן הל' ערכין פ"ד,סאה
.בדעתו להיות נזיר עד שיתברר הדבר כמו שאמר )נדרים יט ולומר שנתכוין,( אע"פ שיש להסתפק בכוונת דבריו22
. וכרבי יהודה. א,( נזיר ח37 .(ובר"ן שם שכוונת. א,( נזיר יג23 .להיות נזיר לכשיוולד גם לו בן
, הריני נזיר: שאמר,חבירו על גוף דברי הראשון ועיקרם
23 Ó‡Â
«»¿ ,˜BÁÓ»≈ 38ÈBk‰« ˙‡∆ e‡Â
»¿ Cca ƒ¿«¿ eȉ» .È
∆∆« ÔÈÎl‰Ó ואע"פ שזוהי בעיה בגמרא שם ולא.ובזה התפיס נזירותו
24 Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡
≈« Ó‡Â
«»¿ ,‰iÁ
»« ‰fL∆∆ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :̉Ó∆≈ „Á‡»∆ "אםֿתמציֿלומר על גופו: מתוך שאמרו שם,נפשטה
25 ‰Ê∆ ÔȇL
≈∆ Èʃ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡≈« Ó‡Â
«»¿ ,‰Ó‰a»≈¿ ‰fL∆∆ Èʃ» כקבלת הגאונים בכל,משמע" נראה שכך היא ההלכה
26 Ó‡Â
«»¿ ,‰Ó‰a
»≈¿ ‰Ê∆ ÔȇL
≈∆ Èʃ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡≈« Ó‡Â
«»¿ ,‰iÁ»« ֿ שההלכה כ"אםֿתמצי,"אםֿתמציֿלומר" שבבעיות הש"ס
27 ,‰Ó‰a
»≈¿ ‡ÏÂ… ¿ ‰iÁ
»« ‡Ï… ‰Ê∆ ÔȇL≈∆ ÈÊ ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡ ≈« .(לומר" )רדב"ז
28 ȉ
≈¬ ‰iÁÂ
»«¿ ‰Ó‰a»≈¿ ‰fL∆∆ Èʃ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡≈« Ӈ«»¿ ÚÓLÂ
«» ¿ ,Ôa≈ EÏ¿ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :BÁÏ ≈ » .Â
≈¬« ÓB‡‰ 3
29 Ô‰a
∆» ‰ÂL∆» ÌÈ΄
ƒ»¿ Ba LÈ≈ ÈBk‰L
«∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;ÌÈÈÊ
ƒƒ¿ Ìlk
39 »À ‰Ê∆ Ôek˙
≈«¿ƒ ‡lL … ∆ ;ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ Ôȇ≈ 'ȇÂ'
ƒ¬« Ó‡Â
«»¿ BÁ
≈¬ 4
30 Ba LÈÂ≈¿ ,‰Ó‰Ï
»≈¿ƒ Ô‰∆» ‰ÂL ∆» ÌÈ΄
ƒ»¿ Ba LÈ ≈¿ ,‰iÁÏ
»«¿ Ôa≈ EÏ¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ‰B‡≈ ȇL
ƒ¬∆ :ÓBÏ « ‡l»∆‡ ÔBÁ‡‰
24 ¬«» 5
31 BȇL
≈∆ ÌÈ΄
ƒ»¿ Ba LÈÂ≈¿ ,40‰Ó‰ÏÂ
»≈¿ƒ¿ ‰iÁÏ»«¿ ‰ÂL∆» ÌÈ΃„
»¿ .25epnÓ
∆ƒ LBa ‡e‰ ȉL ≈¬∆ ,‰Ê∆ BÓk¿ 6
32 e‡» ̇ƒ ÔÈc‰
ƒ« ‡e‰Â¿ . ‰iÁÏ
41 »«« ‡ÏÂ
… ¿ ‰Ó‰aÏ
»≈¿« ‡Ï … ‰ÂL∆»
33 e„Â
¿»¿ ,‰M‡
» ƒ B‡ Lȇƒ ‡e‰ ̇ƒ B e˜ÏÁ¿¿∆¿ ÒBÈ‚Bc‡
ƒ ¿¿« ( שלא להביע לו בפניו את רגשי25 .( להיות נזיר24
34 ;ÌÈÈÊ
ƒƒ¿ Ìlk»À ȉ ≈¬ ÈBka« el‡≈ e„pL ¿»∆ Cc∆∆ ÏÚ« ֿ "אם.( כדרך שהביע זה הראשון )נזיר שם,חיבתו אליו
35 ,LȇÏ
ƒ¿ Ô‰a∆» ‰ÂL ∆» ÌÈ΄
ƒ»¿ Ba LÈ≈ ÒBÈ‚Bc‡‰L
ƒ ¿¿«»∆ וכבר אמרנו שכל.' וכו," כל בפניו בוש הוא:תמציֿלומר
.("אםֿתמציֿלומר" הלכה היא )רדב"ז
36 Ô‰a
∆» ‰ÂL∆» BȇL
≈∆ ÌÈ΄e
ƒ»¿ ,42‰M‡Ï» ƒ¿ Ô‰
∆» ‰ÂL∆» ÌÈ΄e
ƒ»¿
37 LȇÏ
ƒ¿ ÔÈÂL
ƒ» Ô‰L≈∆ ÌÈ΄e
ƒ»¿ ,‰M‡Ï » ƒ¿ ‡Ï … ¿ LȇÏ
ƒ¿ ‡Ï … ÚÓLÂ
«» ¿ ,26Ôa≈ ÈBÏÙÏ
ƒ ¿ƒ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .Ê 7
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
38 . ‰M‡Ïe
43 » ƒ¿ Ôek˙
≈«¿ƒ ‡Ï… ‡nL»∆ :˜ÙÒ≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 'ȇÂ'
ƒ¬« Ó‡Â
«»¿ BÁ
≈¬ 8
ולא הכריעו בו. . . ( "מין מורכב מן העז ומן הצבי38
‰B‡
≈ ȇLƒ¬∆ ÓBÏ« B‡ ,27B˙BÓk¿ ÈÊ ƒ» ˙BȉÏ
¿ƒ ‡l‡
»∆ 9
חכמים אם מין בהמה או חיה היא" )לשון רבינו בפירוש . Ϙ‰Ï
29 ≈»¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ ˜ÙÒe
≈¿ . E˙BÓk
28 ¿ ¿ B˙B‡ 10
.( ששה אנשים אלו39 .( מ"ח, ביכורים פ"ב,המשנה ( שכל שלא בפניו27 .( ואותו פלוני לא היה במעמד זה26
( נמצאו כולם אמרו אמת41 .( כמבואר בסמוך הי"א40 , ולא נתכוין אלא לקבל עליו נזירות,אינו בוש ממנו
( כמבואר בסמוך42 .( וכפירוש רבינו שם. נזיר לד,)משנה ,( כשם שאתה רוצה שיהיה לו בן28 .והתפיסה בראשון
,( ולפיכך נתקיימו דברי כולם )תוספתא נזיר פ"ג43 .הי"א אבל לא נתכוין לקבל עליו נזירות כלל,כך גם אני רוצה
.(מי"א . מי"ב,( טהרות פ"ד29 . בעיה שלא נפשטה,()נזיר שם
39 ‡Ï
… ,45˙Bˆn‰
¿ƒ« ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ 44el‡‰≈» ÌÈÎc‰
ƒ»¿« Ïλ¿ .‡È ושמא אינו,שהרי הוא צריך להביא קרבנות במלאת ימי נזרו
40 ,˙Bˆn‰
¿ƒ« ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ ÈBk‰« ÈÎc
≈¿« ÔÎÂ
≈¿ .46Bz„ÏB˙Â
¿« ¿ BÚËa
¿ƒ¿ ואפילו בדרך נדבה לא.נזיר ונמצא שהכניס חולין לעזרה
.(. כי אין מביאים חטאת נדבה )ר"ן נדרים יט,יוכל להביא
41 ,Èeqkƒ ÔeÚË» BÓc» ?„ˆÈk « ≈ . Bz„ÏB˙Â
47 ¿« ¿ BÚËa¿ƒ¿ ‡Ï …
42 ÌȇÏk
ƒ«¿ƒ ‡e‰ ȉ ≈¬« ;49‰Ó‰k
»≈¿ƒ ,eÒ‡» BaÏÁÂ
¿∆¿ ;48‰iÁk
»«¿ ,Ôc‚k
»¿∆¿ ‡a» „Á‡
»∆ e‡Â »¿ Cca
∆∆« ÌÈÎl‰Ó
ƒ¿«¿ eȉL ƒ«¿ .Á 11
»∆ ÌÈL
43 ‡ÏÂ
… ¿ ‰iÁ
»« Bȇ≈ el‡kƒ¿ ,‰iÁ‰
»«« ÌÚƒ ÔÎÂ≈¿ ‰Ó‰a‰
»≈¿« ÌÚƒ ÔBÚÓL
¿ƒ ec‚k
≈¿∆¿ CÏB‰‰
≈ « ‰Ê∆ :ÌÈM‰ ƒ«¿ « ÔÓƒ „Á‡
»∆ Ӈ«»¿ 12
44 Ba LÈÂ≈¿ . ‰iÁÂ
51 »«¿ ‰Ó‰k
»≈¿ƒ ,‰ËÈÁL
» ƒ¿ ÔeÚË »¿ ;50‰Ó‰a
»≈¿ Èȉ
ƒ ≈¬ : ‰Ê∆ Ó‡Â
30 «»¿ ,‡e‰ Ôe‡≈ ¿ :BÁ ≈¬ Ó‡Â
«»¿ ,‡e‰ 13
45 .53BÓB˜Óa
¿ƒ ‡a˙È
≈»¿ƒ Ô‰Ó∆≈ „Á‡»∆ ÏÎÂ
»¿ ,52ÌÈÁ‡
ƒ≈¬ ÌÈ΄
ƒ»¿ ̇ƒ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Á‡‰
≈«» Ӈ«»¿ ,31Ôe‡
≈ ¿ ‰È‰È∆¿ƒ ̇ƒ Èʃ» 14
46 ‡nËÓe
≈«ƒ ; ÌÈL‡k
54 ƒ»¬« ,ÔÏa
∆… ¿ ‡nËÓ
≈«ƒ :ÒBÈ‚Bc‡
ƒ ¿¿« ÔÎÂ≈¿ ȉ
≈¬ Ôe‡
≈ ¿ ‡e‰ ȉ ≈¬« ̉Èχ
∆ ≈¬ «ÚÈb‰
ƒƒ ,ÔBÚÓL¿ƒ ‰È‰È∆¿ƒ 15
47 ‡Ï
… ,ÈÚ
ƒ¿ƒ „Úa∆∆¿ kÓ»¿ƒ BȇÂ
≈¿ ;55ÌÈLk
ƒ»¿ ,Ì„‡a
∆… ¿ BÓk¿ ,ÈÊ
ƒ» BÁ
≈¬ ȉ≈¬ ÔBÚÓL¿ƒ ‰È‰»» ̇Â
ƒ¿ , ÈÊ
32 ƒ» ‰Ê∆ 16
48 ,ÂÈÏÚ
»» ‚‰
»¡∆ 57B‚B‰‰Â
¿ «¿ ;56ÌÈLk
ƒ»¿ ‡ÏÂ… ¿ ÌÈL‡Î
ƒ»¬« ‡l‡
»∆ ,̉Èχ
∆ ≈¬ «ÚÈb‰
ƒƒ ‡Ï … .‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ .e„pL
¿»∆ 17
49 „Á‡
»∆ ÏÎÂ
»¿ ,ÌÈÁ‡
ƒ≈¬ ÌÈÈ„
ƒ ƒ Ba LÈÂ
≈¿ . ÌÈLÎe
58 ƒ»¿ ÌÈL‡k
ƒ»¬« ‡e‰ ÈÓƒ eÚ„È¿» ‡ÏÂ
… ¿ ,̉ÈÈÚÓ
∆ ≈ ≈≈ ÌÏÚÂ
«¿∆¿ ÂÈBÁ‡Ï
» ¬« ÊÁ «» 18
50 .59BÓB˜Óa
¿ƒ ˙kÈ
≈»ƒ . ÈÊ
33 ƒ» Ô‰Ó
∆≈ „Á‡»∆ Ôȇ≈ 19
זר
שמואל בנה בנזירות ,ככתוב )שמואלֿא א ,יא( "ומורה לא (44של האנדרוגינוס (45 .במובן הדיני (46 .בכת"י
יעלה על ראשו" )ראה במשנה שם סו .ולקמן פ"ג ,הט"ז( התימנים ,כל הפיסקה הזו בנוגע לכוי ,אינה (47 .דם
-על כרחנו לומר ,שגם אביו אלקנה הסכים על ידה והדירו שחיטתו (48 .אבל דם שחיטת בהמה ,פטור מכיסוי.
גם הוא .וראה ברד"ק לשמואל שם ,שאף הוא עמד על זה. (49כחלב בהמה ,אבל חלב חיה מותר (50 .ואסור
וב'אור המאיר' למורי רבי מאיר שפירא ז"ל סימן ל ,פלפל להרביעו לא על חיה ולא על בהמה אלא עם מינו.
בזה הרבה. (51הכל במסכת ביכורים פ"ב מ"חֿיא (52 .והן מפורשות
במשנה ,שם (53 .כגון בהל' יום טוב פ"ג ,ה"א; הל'
15 ,ÈÊ
‡ƒ» ‰z
»« ȉ
≈¬ :ÔËw‰
» »« BÏ
¿ƒ Ó‡L
«»∆ ‡‰ « ≈ .„È
»» ?„ˆÈk ביכורים פ"ט ,ה"ה; הל' אבות הטומאה פ"א ,ה"ו ועוד.
16 ˜˙LÂ
«» ¿ ,70ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ B‡ ,ÈÊ
ƒ» ÈBÏt
ƒ ¿ Èaƒ¿ :Ó‡L
‡«»∆ B (54זבים ובעלי קרי .לובן -כינוי לזרע הזכר (55 .שדם
17 Șec˜c
≈ ¿ƒ Ïk» Ba ‚‰Ï … ¿ƒ ‡‰»» iÁÂ
»«¿ .ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ôa‰
«≈ זיבתן ונדתן טמא )בכורים פ"ד ,מ"בֿג( (56 .שעבד עברי
18 , ‰‡ÓË
72 ˜»¿À Ôa«¿» ‡ÈÓ71 ƒ≈ ‡ÓË »¿ƒ ̇ ƒ¿ ,˙eÈÊ
¿ƒ אינו נמכר אלא האיש ,וזה ספק נקיבה הוא .והבת נמכרת
19 ‡Lk
»¿ ƒ ,‰‰Ë˜»√» Ôa«¿» ‡ÈÓ ƒ≈ B˙eÈÊ ƒ¿ ÌÈÏLiLÎe
¿ ∆«¿ƒ כשהיא קטנה ע"י אביה ,אבל אין האב מוכר את בנו לעבד
20 .ÌÈÏB„b‰
ƒ ¿« ÌÈÈÊp‰
«¿ƒƒ (58שם מ"ד. (57במזיד. )שם מ"ה ,וברע"ב(.
(59הל' יבום פ"ו ,ה"ח; הל' איסורי ביאה פכ"ב ,הי"א;
(70וב'תוספות' נזיר כח ,ב -דיבורֿהמתחיל האיש מדיר, הל' עדות פ"ט ,ה"ג ועוד.
הוסיפו :או שיצוה לבנו שיאמר הריני נזיר (71 .האב
בשביל בנו (72 .כדין נזיר גדול ,וכמבואר לקמן פ"ו ,ה"ג. 60ÌÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ ̉Ó
∆≈ ,Ìc‚k
»¿∆¿ Ìȇa‡ƒ» ÌÈL
ƒ»¬ e‡» ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .È 1
ומביא שתי תורים ,אחת לעולה ואחת לחטאת ,והכהן מולק el‡L
≈∆ Èʃ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :„Á »∆ Ӈ«»¿ , ÌÈÓeÒ
61 ƒ ̉Óe ≈∆ 2
ואוכל מחטאתו ואין בזה משום נבילה )נזיר כט.(. ,ÔÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ el‡≈ ÔȇL
≈∆ Èʃ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Á
≈« Ó‡Â
«»¿ ,62ÔÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ 3
21 ˜,ÂÈB
» ¿ eÁnLƒ∆ B‡ ‰Ê∆ „a
»»¿ ‰ÁÓe
»ƒ Ôa‰ ≈« ‰ˆ … .ÂË
» » ‡Ï ‡:Á
≈« Ó‡Â
«»¿ ,ÔÈÓeÒ
ƒ el‡L ≈∆ ÈÊ
‡ƒ» È
ƒ¬ ȉ
‡≈¬ :Á ≈« Ó‡Â
¿»« 4
22 ‰OÚ
» ¬« ȉL
˜≈¬∆ ,ÂÈB
» ¿ e‰eÁlbL ¿ƒ∆ B‡ BÚO »¿ ÁlbL
‡«ƒ∆ B ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Á≈« Ó‡Â
«»¿ ,ÔÈÓeÒ
ƒ el‡≈ ÔȇL
≈∆ ÈÊ ƒ» Èȉ
¬≈ ƒ 5
23 ˜ÂÈB
» ¿ B‡ ‡e‰ ‰ˆ » » ‡lL
„… ∆ 73BzÚ ¿ « ‰lbL
»ƒ∆ ‰OÚÓ«¬ ∆ ÔȇL
≈∆ Èʃ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Á≈« Ó‡Â
«»¿ ,ÔÈÓeÒÂ
ƒ ¿ ÔÈÁ˜tƒ ¿ƒ el‡L
∆≈ 6
24 BÏ LÈ≈ È˙Ó
«» „ÚÂ «¿ . ÈÊ
74 ƒ» Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ BÊ ˙eÈÊa
ƒ¿ƒ .64ÌÈÈÊ
ƒƒ¿ Ìlk
»À ȉ
≈¬ 63ÔÈÓeÒƒ ‡ÏÂ… ¿ ÔÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ ‡Ï≈‡… el 7
25 .75Lȇƒ ‰OÚÈÂ
∆ »≈¿ ÏÈc‚iL
ƒ¿«∆ „Ú« ?BÈc‰Ï
¿«ƒ .‰∆Êa» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
¿≈ 8
(73ובדפוס רומי ,וכן בכת"י התימנים :שגילה דעתם. (60רואים ,שעיניהם פקוחות )= פתוחות( (61 .עוורים.
(74משנה ,שם כח ,ב .וראה לקמן פ"ט ,הי"ב .וכתבו (62ודבריו אמת ,שיש ביניהם פקחים (63 .כי הפקחים
ה'תוספות' שם ,דוקא כשמיחו מיד כששמעו ,אבל אם שבהם אינם סומים ,והסומים שביניהם אינם פקחים,
בתחילה לא מיחו ,ואחר שהתחילה הנזירות מיחו ,אין בכך ונתקיימו דבריו (64 .הרדב"ז מציין את מקור ההלכה
כלום .וכן פירש רבינו שם" :וכל זמן שחלה עליו הנזירות בתוספתא ,ובתוספתא נזיר שלפנינו -איננה.
והתנהג בה ,אינו יכול לא הוא ולא קרוביו לבטלה".
ובתוספתא שם פ"ג ,מ"ט שנינו" :הדירו כשהוא קטן וגלח, ȉ
≈¬ ÈÊa
ƒ»¿ „Â
«»¿ 65ÌÈ„
ƒ»¿ ˙BÚÏ
« ¿ «ÚÈb‰L
˜ƒƒ∆ ÔË» » .‚È 9
או שהביא שתי שערות ,בטלה הימנו נזירות אביו" .ונראה, ‡Ï
… ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« ۇ ˜«¿ ,ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÓe
ƒ≈ ÈÊ ƒ» ‰Ê∆ 10
ששתי שערות מבטלות הנזירות ,אף לאחר שהתחיל כבר ÈcÓ
ƒ« Lȇ‰Â
ƒ»¿ .67ÌÈ„p‰
ƒ»¿« ‡Lk
»¿ ƒ ,66˙BÚO
»¿ ÈzL
≈¿ ‡È‰ƒ≈ 11
למנות ימי נזירותו )'תוספות' שם( .וראה ב'תוספות יו"ט' ˙BÚÏ
« ¿ ‡a» ‡lL … ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÈÊa
˜ƒ»¿ ÔË
» » Ba¿ ˙‡∆ 12
לסוטה פ"ג ,מ"ה .והרא"ש בפירושו לנזיר כח ,ב -מסתפק ‰Ê∆ „Â
»»¿ .ÈÊa
ƒ»¿ da
»¿ ˙‡∆ ˙cÓ
∆∆« ‰M‡‰
» ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ,68ÌÈ„
ƒ»¿ 13
אם שתה הבן יין או שנטמא למתים ,אם מחאתו מחאה ,כי .ÌÈ„
ƒ»¿ ‡La
»¿ ƒ ‚‰B
≈ BȇÂ
≈¿ ,69‡e‰ ‰Ïaw‰
»»«« ÈtÓ
ƒƒ ‰Îω
»»¬ 14
אין אלו דומים לגילוח ,שהוא מעשה בגופו .וב'אור שמח'
מכריע ,שאם שתה הבן בעצמו מרצונו הרי זו מחאה ,אבל (65שהוא בן שתיםֿעשרה שנה ויום אחד ,ויודע לשם מי
השקוהו קרוביו או טימאוהו אין זו מחאה ,שהמגלח את נדר ,כמבואר לעיל הל' נדרים פי"א ,ה"אֿד (66 .שאפילו
הנזיר לוקה )לקמן פ"ה ,הי"א( ,ולפיכך מחאתם מחאה. מלאו לו שלשֿעשרה שנה ויום אחד ,אלא שלא הביא שתי
אבל המשקה את הנזיר והמטמאו ,אינו לוקה )שם ,ה"כ( שערות ,עדיין לא נעשה גדול לשאר דברים (67 .שנדרו
ולפיכך אין מחאתם מחאה (75 .שיהיה בן שלשֿעשרה קיים ,וכמו שמטעים רבינו שם" :ודבר זה מדברי תורה,
שנה ויום ,ויביא שתי שערות ,כי עד אז עדיין קטן הוא לכל שהמופלא הסמוך לאיש ,הקדשו ונדרו נדר" ע"פ דברי
המצוות שבתורה )נזיר כט (:כדעת רבי. הש"ס נדה מו ,ב .וכרבי יוחנן וריש לקיש שם ,ולפיכך
מביא הקטן קרבנותיו ,ואינם חולין בעזרה (68 .שהוא
26 ;76˙eÈÊ
ƒ¿ Ô‰Ï
∆» Ôȇ≈ ˙BÏÊÓe
»« ÌÈÎBk ≈¿ » .ÊË
ƒ» È„BÚ‰ פחות מבן שתיםֿעשרה שנה ויום אחד (69 .שקיבל משה
27 . χOÈ
77 ≈ »¿ƒ Èa
≈¿ χ∆ ac
≈« :Ó‡pL
∆∆¡« מסיני )משנה ,נזיר כח :וכרבי יוחנן בגמרא שם( .וכתב
רבינו בפירוש המשנה שם" :מפי הקבלה -אין לו סמך
בתורה ולא רמז ,והוא מה שאמר )בגמרא שם( הלכה היא
בנזיר" .והשווה לקמן פ"ג הי"ב ,ובהל' אבל פ"ג ה"ח,
וצרי להבי מדוע לא פירט שמותרי ביי ובתגלחת ,ויוב ועוד .וכתב ה'מעשה רוקח' אע"פ שמצינו ,שחנה הדירה את
חר
העבדים ,כשאין רבו מוחה בידו .וראה לעיל הל' נדרים בהקדי שמצינו גדר של שבועה ונדר ג קוד מת־תורה
פי"ג ה"הֿו ,ובביאורנו. כמו שבועת אבימל ,שלכאורה צ"ע מאיזה טע התחייב
לקיי שבועתו ,והרי אי די שבועה בכלל ז' מצוות בני
6 B‡ 83LÙ∆∆ ÈepÚƒ Ô‰a
∆» LiL
≈∆ ÌÈ„ ƒ»¿ ‡L
»¿ „Ú‰
∆∆» „«» .ÁÈ
7 Ba« Ôȇ≈ 84CÈÚ‰L
ƒ¡∆∆ B‡ ,‰Î‡Ïn‰ » »¿« ˙‡∆ ÔÈkÚnL
∆¿«¿ƒ נח ..ויש לומר על־פי מה שפירש ה'חזקוני' שבני דור
8 ÏeÁÈ» ‡ÏÂ
˜… ¿ BÏ 86‰Èe
» ¿ BLÙ ¿« ÔȇL
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,85BtÎÏ
ˆÀ¿ CÈ»ƒ המבול נענשו על שלא שקיימו מצוות שחייבי בני אד
9 ‡ÌÈÁ
ƒ≈¬ ˙Bt≈ ÒB‡Ï
≈ ¿ ?‰ÓBc ∆ c‰»»« ‰ÓÏ
»¿ .87„
∆∆ ÂÈÏÚ
»» לשמר מכח סברת הדעת אע"פ שלא נצטוו .וכ כתב
10 kÚnL
„≈«¿∆ »» ‡ÏÂ… ¿ 89ÈepÚƒ ÌL‡» Ôȇ≈ ̇ƒ Ï
»¬ .88̉ÈÏÚ
¬≈ ∆ רבינו ניסי גאו) בהקדמתו למסכת ברכות( "כל המצוות
11 ,˙eÈÊa
ƒ¿ƒ BcÚ¿« „ «» . BtÎÏ
90 À¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ‰Î‡ÏÓ
¿» » שה תלויי בסברא ובאובנתא דלבא ,כבר הכל מתחייבי
12 ÌÈÏL‰Ï
ƒ¿ «¿ iÁÂ
»«¿ ,91˙eÁÏ ≈¿ ‡ˆÈ»» CÏ» ÙeÓ
» :BÏ Ó‡Â ¿»« בה למ היו אשר ברא אלקי אד על האר ,עליו ועל
13 ̇Â
ƒ¿ ,BÏ ÔÈÙÓ
ƒ≈¿ ÔȇÂ≈¿ B˙B‡ ÔÈÙBkƒ „Ú‰L
∆∆»∆ ; B˙eÈÊ
92 ¿ƒ זרעו אחריו לדורי דורי ."ועפ"ז יש לומר ,שג שמירת
14 .93˙eÁÏ
≈¿ ‡ˆÈ »» Ù‰
≈≈ מוצא שפתיו נכלל בדברי שחייבי בה ,מכח "סברת
הדעת" א שאינ בכלל שבע מצוות בני נח.
(83ומכחישים את גופו (84 .שאמר :ערכי עלי ,או ערך
פלוני עלי ,שנותן להקדש כפי שני הנערך ,ראה לקמן הל' עפ"ז יש לומר ,שלא בכל מקרה יהיה הגוי מותר ביי ותגלחת,
ערכין פ"א ,ה"ב (85 .לבטל נדרו (86 .והתורה אמרה ותלוי באיזה אופ קיבל עליו את הנזירות ,א אמר "הריני
)שם ,ל ,ג( "לאסור אסר על נפשו" יצא זה שאין נפשו קנויה נזיר כישראל" הרי בזה לא חל עליו די נזיר כלל ,כיו
לו אלא משועבד הוא לרבו )נזיר סב (87 .(:וגם הערכים שנתמעט מדי נזירות התורה ,והרי זה כנשבע על דבר שאי־
הם נדר ,כמבואר לקמן הל' ערכים פ"א ,ה"א (88 .שאין אפשר לו לקיי שאי כא שבועה ,ובמילא מותר ביי
האיסור חל ,כמבואר בנדרים פה ,ב (89 .הגוף והנפש. ובתגלחת .אבל א אמר "הריני נזיר מ התגלחת" או "מ
(90לבטל נדרו ,שהרי אין רבו מפסיד כלום ,ונדרו חל.
ובנזיר שם ,אומר אביי ,הטעם שאין העבד יכול לידור נדר היי ,"חייב לשמור מוצא שפתיו לא מדי נזיר אלא "מכח
שיש בו עינוי נפש ,שנאמר )ויקרא ה ,ד( "נפש כי תשבע . סברת הדעת" .ולכ לא פירט הרמב" שמותר ביי ובתגלחת,
. .להרע או להטיב" ,מה הטבה רשות ,אף הרעה רשות. כי ישנ מקרי שבה יהיה חייב מצד שמירת מוצא שפתיו.
יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו" .ובנדר שיש בו עינוי
נפש ,גופו נכחש ,וגורם רעה לרבו .וראה לעיל הל' שבועות
(76נזיר סא ,א (77 .אףֿעלֿפי שמקבלים מהם נדרים
פי"ב ,ה"ו" :עבד שנשבע ,אין רבו צריך לכפותו והרי הוא
ונדבות כישראל ,וקרבנם קרב ,אין נזירות חלה עליהם,
אחר שנשבע כקודם שנשבע" ,ושבועה אפילו אין בה עינוי
ומותרים לשתות יין ,ואין מביאין קרבנות נזירות )נזיר שם(.
נפש אינה חלה עליו ,וכבמבואר בביאורנו שם ,שהשבועה
וטעם הדבר ,כי קרבנות נדריו -הם מצוה שבממונו,
היא איסור נפשו על החפץ ו"אין נפשו של עבד קנויה לו"
וכשמקדיש ממונו נתקדש ,אבל הנזירות היא מצוה שבגופו,
וכלשון רבינו כאן ,אבל הנדרים הם איסור החפץ על עצמו,
ולא נצטוו הגויים על מצוה זו )תורה תמימה ,לפסוק זה(.
וכשאין בהם עינוי נפש חלים עליו )'תוספות יו"ט' נזיר
ובגמרא שם מפרש ,שבנזיר נאמר" :לאביו ולאמו לא
פ"ט ,מ"א( (91 .משנה ,נזיר סב ,ב" :היפר לעבדו יצא
יטמא" -מי שיש לו טומאה .יצאו אלו ,שאין להם טומאה,
לחירות" וכו' .והטעם ,כיון שלא כפה אותו כדרך העבדים שאם נגעו במת לא נטמאו ,וכן הכתוב אומר )במדבר יט,
אלא היפר לו כמנהג בני חורין ,גילה דעתו שאין לו רשות כ( "ואיש אשר יטמא . . .ונכרתה הנפש ההיא מתוך
עליו ,הואיל ונהג בו מנהג בתו ואשתו ,וכדברי רבינו בהל' הקהל" .יצאו אלו ,שאין להם קהל.
עבדים פ"ח ,הי"ז" :אמר לו רבו מופר לך -יצא לחירות,
שכיון שלא כפה אותו במקום שיש לכפותו ,גילה דעתו B‡ ‡‰Â
»»¿ .78˙eÈÊ
ƒ¿ Ô‰Ï
∆» LÈ≈ ÌÈ„Ú ƒ» .ÊÈ
ƒ»¬« ÌÈL 1
שהפקיע שעבודו" .והראב"ד חולק וגורס במשנה" :היפר
לעבדו ויצא לחירות ,משלים נזירותו" .הוא שונה ויצא
‡Lk
»¿ ƒ ,‰ˆ» » ̇ƒ ,‰M‡‰
» ƒ» ˙eÈÊ
ƒ¿ ÙÓ
≈≈ ÏÚa‰
««« 2
81B˙B‡ ÛÎÏ
… » BaÏ
80 «¿ LÈ≈ „Ú‰
‡∆∆» Ï
»¬ . ÌÈ„p‰
79 «¿»ƒ 3
בוא"ו .וגירסת משנתנו כגירסת רבינו "יצא לחירות" בלי
וא"ו (92 .נזיר ,שם (93 .ואין זה גרוע מעבד שאמר לו ‚‰B
≈ B˙B‡ ‰Ùk »» ‡Ï
… ̇Â
ƒ¿ .ÌÈ˙ÓÏ
ƒ≈¿ ‡nh‰Ïe
≈«ƒ¿ ˙BzLÏ¿ƒ 4
רבו לקרוא שלשה פסוקים בתורה בפני ציבור שיצא .82˙eÈÊ
¿ƒ 5
לחירות ,וכופים את רבו לכתוב לו שטר שחרור ,כמבואר
(78שבפירוש נאמר )שם ו ,ב( "איש או אשה כי יפליא
בהל' עבדים שם ,ע"פ דברי הש"ס בגיטין מ ,א.
לנדור נדר נזיר" ,ועבדים – אע"פ שאין נפשם קנויה להם,
יש להם נזירות ,שנאמר )שם( "ואמרת אליהם" -לרבות את
15 94BaÓ
«≈ CωL
«»∆ B‡ Áe «» ˙eÈÊa
ƒ¿ƒ „pL
«»∆ „Ú∆∆ .ËÈ העבדים (79 .נזיר סב ,ב .וראה לעיל הל' נדרים פי"א,
16 ÊÁÈÂ
…¬«¿ ÚˈiL
≈«¿ƒ∆ È„k ≈¿ ,ÔÈÈ
ƒ« ˙BzLÏ ¿ ƒ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ ה"וֿח (80 .יכול (81 .למחות בידו כל זמן שירצה,
17 ‡ÏÂ
… ¿ ,96Ál‚Â
«ƒ¿ B˙eÈʃ¿ ÌÈÏL‰Â
ƒ¿ ƒ¿ Ê «» .95Ba« ˙eLÏ
¿ƒ בניגוד לאשה שאינו יכול לכופה ,מכיון שנדרה בנזיר ולא
18 ‡ˆÈ
»» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ˙eÁÏ
98 ≈¿ ‡ˆÈ»» Ck» Á‡Â
««¿ ,Ba« BÚ„È
97 ¿» היפר לה ,שוב אינו יכול להפר )משנה ,נזיר סא .וברש"י(.
19 ˙eÁÏ
≈¿ ‡ˆÈÂ
‚»»¿ Ál«ƒ ‡ÏÂ
… ¿ „
‡«» ̇ƒ Ï
»¬ ;99B„
¿ƒ È„È
¿≈ (82כאמור לעיל אות עז "ואמרת אליהם" -לרבות את
טר
שערו "מקל בתער משניםֿעשר חודש עד שניםֿעשר ˙eÁÏ
≈¿ ‡ˆÈ
»» Ck» Á‡Â
««¿ ‡ÓË
»¿ƒ .100B„
¿ƒ È„È
≈¿ ‡ˆÈ
»» ‡Ï
… 1
חודש" ,כדין 'נזיר עולם' ,המבואר לקמן פ"ג ,הי"ב. . ‡ÓËpL
101 »¿ƒ∆ ‰ÚMÓ
»» ƒ ‰BÓ
∆ 2
7 ÈÓe
ƒ .105χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡a
‡∆∆¿ ‡l »∆ ˙‚‰B
∆∆ ˙eÈÊp‰ ƒ¿« Ôȇ≈ .‡Î (94בדפוס רומי ,וכן בכת"י התימנים :שהלך רבו .וכן נראה
8 B˙B‡ ÔÈiÁÓe
˜ƒ¿«¿ B˙B‡ ÔÈÒB ƒ¿ ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ ÊpL
∆»« מפירוש הרדב"ז (95 .שעדיין לא יצא לחירות בבריחתו,
9 χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡a∆∆¿ Èʃ» ˙BȉÏÂ
¿ƒ¿ χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡Ï∆∆¿ ˙BÏÚÏ«¬ כשם שלא יצא לחירות בהליכת רבו .ומטעם זה הביאו
10 ‰f‰
∆« ÔÓfa
«¿« „pL
«»∆ ÈÓƒ , CÎÈÙÏ
107 » ƒ¿ . ÊpL
106 «»∆ ÌÈÓi‰
ƒ»« ÔÈÓk
¿«¿ƒ רבינו כאן ,כדי להשוות בריחת העבד להליכת רבו ,לומר,
הואיל ולא יצא לחירות ,קונסים את העבד ,שלא ישתה כדי
11 χOÈ
≈ »¿ƒ ı‡Ï
∆∆¿ ˙BÏÚÏ ¬« B˙B‡ ÔÈÙBkƒ ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁa
¿ » שיצטער ויחזור לרבו ויכופהו לשתות .וכל זה משום תקנת
12 ‰aiL
∆»ƒ∆ „Ú« B‡ ˙eÓiL »∆ „Ú« ˙eÈʃ¿ ÌL » ‚‰B
≈ ˙BȉÏÂ
¿¿ƒ רבו )נזיר סב :וברש"י( .ואע"פ שרבי יוסי חולק על זה ,פסק
13 . BÊ
108 ¿ƒ ÈÓÈ
≈¿ ˙‡ÏÓa
˜… ¿ƒ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÈ ƒ»¿ Lc˜n‰
«»¿ƒ רבינו כרבי מאיר ,משום שסוגיית הש"ס שם פירשה את
(105שהרי גזרו טומאה על ארץ העמים )נזיר נד .והל' דברי רבי מאיר באחרונה ,אחרי רבי יוסי ,ודאי מפני שהלכה
טומאת מת פי"א ,ה"א( ,נמצא שאינו יכול למנות שם כמותו )רדב"ז( .וב'מעשה רוקח' מתרץ ,הואיל וזהו קנס
נזירות בטהרה ,והרי זה כאילו נדר והוא בבית הקברות, לעבד ,שישוב לרבו ,עלינו לומר הלכה כרבי מאיר בגזירתו,
ראה לקמן פ"ו ,ה"ח (106 .שאם נדר להיות נזיר מאה כדברי רב נחמן בכתובות ס ,ב (96 .כדין כל נזיר במלאת
יום ,הרי זה מונה מאה יום בעלותו לארץ ישראל ,למרות ימי נזרו (97 .צ"ל :ולא ידע ,וכן בדפוסים קדומים.
שהשלים כבר את נזירותו בחוץ לארץ )משנה בנזיר יט: (98אע"פ שאילו ידע ,יתכן שהיה כופהו ונתבטלה נזירותו.
וכבית הלל( .וראה בגמרא שם כ ,א -שקונסים אותו (99הואיל ונגמרה נזירותו ,ורבו לא הספיק לכופו )תוספתא
"בתחילת נזירות" .כלומר ,מתחיל וחוזר ומונה כל ימי נזיר פ"ו ,מ"ה( (100 .תוספתא שם ,הואיל ולא נשלמה
נזירותו כפי שקיבל בתחילה .ושם במשנה מסופר" :מעשה נזירותו ,שמחוסרת גילוח ,לא יצא ידי נזרו וחייב לנהוג
בהילני המלכה ,שהלך בנה למלחמה ,ואמרה אם יבוא בני נזירות אחרת .וטעם הדבר ,שכל נזירות שנוהג העבד שלא
מן המלחמה בשלום ,אהא נזירה שבע שנים ,ובא בנה מן מדעת רבו ,נחשבת "נזירות ספק" ,שמא ישמע רבו ויכופו
המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ,ובסוף שבע שנים עלתה ויבטל נזירותו ,ולפיכך כשלא השלים נזירותו ויצא לחירות,
לארץ והורוה ביתֿהלל שתהיה נזירה עוד שבע שנים אין המנין שמנה בעודו עבד ,עולה לו ,כי שמא אם היה
אחרות" וכו' .וכל זה מדברי חכמים ,אבל מן התורה נזירות עדיין עבד היה רבו כופהו ומבטל כל המנין ,ואין מנין
שבחוץ לארץ היא נזירות גמורה ,שהרי טומאת ארץ העמים הספק עולה לו לנזירות ודאי שחלה עליו לאחר שנשתחרר
אינה אלא מדרבנן ,ומן התורה טהור גמור הוא ,ועלה לו )'מרכבת המשנה'( (101 .תוספתא ,שם .ופירוש הדברים,
מניינו .וכן נראה מדברי רבינו בסמוך הכ"ב ,שחייב לנהוג אע"פ שיצא לחרות ,אינו מביא קרבנות טומאה כדין כל נזיר
נזירות בחוץֿלארץ מצד הדין .וכן הקנס אינו אלא חיובו טהור שנטמא ,וגם אינו צריך להתחיל את מנין נזירותו מיום
לעלות לארץ ישראל ולחזור ולמנות שם )כסףֿמשנה(. השמיני לטהרתו -כדין נזיר טהור שנטמא -שבו הוא מביא
(107הואיל ואסור לו לשהות בחוץֿלארץ מפני טומאתה. את קרבנותיו ,אלא ביום השביעי לטומאתו כשיטבול
(108והראב"ד שואל ,והלא בזמן הזה כולנו טמאים טומאת מתחיל למנות נזירותו .כי הואיל ונהג נזירותו בלא ידיעת
מת ,ואין לנו אפר פרה להטהר ,ואין הפרש בין ארץ ישראל רבו ,לא היה מניינו ודאי ,כי שמא ישמע רבו ויכופו ובטלה
לחוץ לארץ ,למה נכוף אותו לעלות לארץ ישראל .ולדבריו נזירותו ,וכשנטמא פקעה נזירותו ,ואינה ראויה לקרבן ,והרי
אסור להזיר בכל מקום ,אולם דעת רבינו ,הואיל וגזרו זה דומה לנדר בנזיר והוא טמא מת ,שיום שביעי שלו עולה
טומאה על ארץ העמים ,נמצא כל שעה שהוא נמצא שם, לו ממנין נזירות ואינו מביא קרבן טומאה ,כמבואר לקמן
הוא מוסיף טומאה על טומאתו ,ולפיכך כופים אותו לעלות פ"ו ,ה"זֿח .וב'ירושלמי' נזיר פ"ט ה"א ,אמרו" :נטמא
לא"י ,שלא יוסיף טומאה בכל שעה )רדב"ז( .והוסיף ה'כסף ואחרֿכך יצא לחירות ,מביא קרבן טומאה" .אולם רבינו
משנה' שבארץ ישראל אין שום איסור להזיר כיום ,שאע"פ פוסק כתוספתא הנ"ל )'מרכבת המשנה'(.
שכולנו טמאים טומאת מת ,אם אחר שנזר יזהר מלהטמא, .103˙Èa‰
ƒ«« ÈÙa
≈¿ƒ ‡lLÂ
… ∆ ¿ 102˙Èa‰
ƒ«« ÈÙa
≈¿ƒ ˙‚‰B
∆∆ ˙eÈʃ¿ .Î 3
מה איסור יש בזה! ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰f‰
∆« ÔÓfa
«¿« ÈÊa
ƒ»¿ „pL
«»∆ ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ
¿» ƒ 4
˜ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈiLƒ»∆ È„k
≈¿ ˙Èa ƒ« eÏ» ÔȇL
≈∆ ,104ÌÏBÚÏ
¿ » 5
14 eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ı‡Ï
∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ ‡e‰L ∆ ÔÓÊ »¿ .Î
«¿ ÏÎÂ .BÊ
¿ƒ ÈÓÈ
≈¿ ˙‡ÏÓa
… ¿ƒ 6
15 Șec˜c
≈ ¿ƒ ÏΠ»¿ ,Ál‚Ïe
«≈«¿ ÌÈ˙ÓÏ ƒ≈¿ ‡nh‰Ïe
≈«ƒ¿ ÔÈÈ ƒ« ˙BzLÏ
¿ƒ
16 ÔÈÏBÚ
ƒ el‡≈ ÌÈÓÈ ƒ» ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,ÂÈÏÚ
»» ˙eÈÊ (102בזמן שביתֿהמקדש קיים (103 .שהרי היא נדר ¿ƒ
17 ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ˙Óa
≈¿ Ú‚
‚«» B‡ Ál
«ƒ B‡ ‰˙LÂ
»» ¿ Ú כשאר נדרי איסור הנוהגים גם שלא בפני הבית .וכן שנינו ƒ¿ . BÏ
«» ̇ 109
18 .111‰˜BÏ
∆ 110‰ÚÈ‚a
» ƒ¿ƒ במשנה )נזיר לב" (:כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו ביהמ"ק
חרב . . .אמרו ,כל שנזר עד שלא חרב ביהמ"ק -נזיר )=
(109כדין נדר בנזיר והוא טמא מת ,שחלה עליו נזירות, וחייב לנהוג בנזירות( ,ומשחרב ביהמ"ק אינו נזיר" ,שיכול
אע"פ שימי טומאתו אינם עולים לו ,כמבואר לקמן פ"ז, לומר אילו הייתי יודע שהבית חרב ,לא הייתי נודר )רש"י
ה"ז (110 .שנשא את המת או האהיל עליו ,כמבואר לקמן ו'תוספות' שם( ,ומכאן אתה למד ,שאילו ידע שחרב הבית
פ"ז ,ה"ה (111 .כי אע"פ שכולנו טמאי מתים ,אין זה ונדר -הרי זה נזיר )רדב"ז( (104 .ויתכן שאם הכביד
יר
(5שלא יצא ללכת לשם (6 .והרי זה כאילו אמר ארוכה "מחולל ועומד" ,אלא הרי זה כנטמא למת ופירש ,וחזר
לי נזירות זו כמכאן ועד מקום פלוני (7 .שהתחיל ללכת ונגע ,שלוקה על כל נגיעה ,כמבואר לקמן פ"ה ,הי"ז.
בדרך המוליכה למקום פלוני (8 .שאין נזירות פחותה
משלושים יום (9 .שמכאן ועד אותו מקום .ופירשוה יום ש"ק כ"א אלול ה'תשע"ח
בגמרא שם ז" .כשהחזיק בדרך" .שהדעת מוכיחה ,שנתכוון
להיות נזיר כל זמן שיהיה בדרך .והתוספות שם פירשו:
1
שבוודאי מפני אונסי הדרך קיבל עליו נזירות להינצל מסכנת (1זמן סתם נזירות ,ודין האומר :הריני נזיר כמנין ימות
הדרך למספר מהלך ימים עד מקום פלוני. השנה ,ההבדלים בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב ,נזירות
שמשון ונזירות שמואל הרמתי ,המקבל נזירות כשער ראשו
23 B‡ LÏL » B‡ ˙BÈÊ ƒ¿ ÈzL
≈¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ «»∆ ÈÓƒ .Â
ƒ ≈¬ :Ó‡L או כעפר הארץ.
24 Ô‰Ó
∆≈ ˙eÈʃ¿ Ïk» ,Ó‡L
«»∆ ÔÈnk
»¿ƒ« ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ Úa
«¿« :Ó‡L
«»∆ ÈÓƒ ?„ˆÈk
« ≈ .ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ˙eÈÊ ‡«¿ .
ƒ¿ Ì˙Ò 1
25 «≈«¿ 10ÌÈLÏLe
Ál‚Ó ƒ ¿ ÌÈLÏL ƒ ¿ Ïk» ÛBÒe¿ .ÌBÈ ÌÈLÏL
¿ ƒ ‡:Ó
«» elÙ‡Â
ƒ¬« .ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ ˙BÁt» Ôȇ≈ ÈÊ
ƒ» Èȉ
¬≈ ƒ 2
26 ‡elÙ
ƒ¬ .‰iL
»ƒ¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ ˙BÓÏ
¿ƒ ÏÈÁ˙Óe
˜ƒ¿« ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÓe
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰a‰
≈¿« „‡Ó
… ¿ „Ú« ‰ÏB„b
» ¿ ˙eÈʃ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
¬≈ ƒ 3
27 ‡LÙ
» ¿∆ ȇLƒ∆ ,˙BÈÊ ‡ƒ¿ ÛÏ
∆∆ ‰‡Ó
»≈ Èʃ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Ó
»« .ÔÓÊ
«¿ Lt
≈≈ ‡Ï… ȉL
≈¬∆ ,ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÈÊ »ƒ 4
28 ‡˙Á
‡«« Á ‡«« ˙Á
«« ‰BÓ∆ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰f‰
∆« ÔÓfk
«¿« ‰ÈÁiL
∆∆¿ƒ
29 .12ÂÈ˙BÈÊ
» ƒ¿ ÔÈÓ ƒ¿«∆ „Ú« B‡ 11˙eÓiL
«¿ƒ ÌÈÏLiL «»∆ „Ú Èȉ
ƒ ≈¬ :Ó‡L
«»∆ ÔB‚k¿ ,ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ ˙BÁt» ÔÓÊ
«¿ Lt≈≈ . 5
(10ביום שלושים ואחד (11 .ומגלח בכל שלושים יום ÌBÈ ÌÈOÚ
ƒ¿ ∆ B‡ ,ÌÈÓÈ
ƒ» ‰OÚ
‡»» ¬ B‡ ,„Á
»∆ ÌBÈ ÈÊ
»ƒ 6
כנ"ל (12 .ואין לו דין של נזיר עולם ,אלא מגלח בסוף ‰˙eÁt
» ¿ ˙eÈʃ¿ ÔȇL
≈∆ ;ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ 7
כל שלושים ומביא קרבנותיו. .2‰Ïaw‰
»»«« ÈtÓ
ƒƒ ‰Îω
»»¬ ‰Ê∆ „Â
»»¿ .ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ƒ 8
" (2מפי הקבלה -אין לו סמך בתורה ולא רמז והוא מה
30 ‰BÓ
∆ ‰M‰ »» « ˙BÓÈ¿ ÔÈÓk
«¿ƒ¿ Èʃ» Èȉ ≈ » .Ê
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ שאמרו )בגמרא שם( הלכה היא בנזיר" .אמנם בנזיר ה,
31 ‰nÁ‰
»«« ˙BL ¿ Lt ≈≈ ̇ƒ .13‰M‰
»» « ˙BÓÈ¿ ÔÈÓk
«¿ƒ¿ ÂÈ˙BÈÊ
¿» ƒ אמרו" :קדוש יהיה -יהיה בגימטריה שלושים" .אבל רבינו
32 ‡˙Á
«« Ïk» ,˙BÈʃ¿ LÓÁÂ
≈»¿ ÌÈMLÂ
ƒ ƒ ¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ ‰BÓ
∆ בפירושו למשנה שם כותב ,שהיה להם דבר זה בקבלה,
33 ‰BÓ
∆ ‰Ï‰ »»¿« ˙L «¿ Lt≈≈ ̇ƒ¿ ;14ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Ô‰Ó≈∆ אלא ,שסמכו על הפסוק דרך סימן בלבד" ,כי אין לנו
34 Ì˙Ò«» ̇ƒ¿ ;˙BÈÊ ƒ¿ ÌÈMÓÁÂ
ƒ ƒ¬« Úa‡Â
«¿«¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ לסמוך על גימטריא" .וראה בנזיר ו :שדרשו" :קדוש יהיה
35 ȉL
≈¬∆ .˙BÈÊ ƒ¿ ÌÈMÓÁÂ
ƒ ƒ¬« Úa‡Â
«¿«¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ ‰BÓ
∆ גדל פרע -אין גדול פרע פחות משלושים יום" .שדרך בני
אדם לגדל שער שלושים יום ועד אז אין בו כובד.
36 ,Ì„»»‡ Èa
‡≈¿ ÔBLÏ¿ Á «« ÔÈÎÏB‰
ƒ¿ ÌÈ„p‰ƒ»¿« ÏkL»∆ ,e‡a
≈«¿
37 ÌBÈ ÌÈMLÂ
ƒ ƒ ¿ ‰MÓÁÂ
» ƒ¬« ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ ‰nÁ‰
»«« ÈL≈¿ ¿… ‡„Á
»∆ :Ó‡L
«»∆ ÔB‚k¿ ,ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ ˙BÈ
≈ ÔÓÊ«¿ Lt≈≈ .‚ 9
38 ‰Úa‡Â
»»¿«¿ ˙B‡Ó≈ LÏL ¿ ‰l‰
»»¿« ÈL
≈¿ Â… ¿ ,15dÏ» ÔÈBÓ
ƒ ‰L
»» ‰‡Ó»≈ B‡ ,ÌBÈ ‰‡Ó
‡»≈ B‡ ÌÈÚa
ƒ»¿« B‡ ÌÈLÏLe
ƒ ¿ 10
39 ‰L
»» ÌÚ‰ ˜»» Ïk» ÔÈB
ƒ Ôȇ ≈¿ ,16dÏ» ÔÈBÓ
ƒ ÌBÈ ÌÈMÓÁ«¬ƒ ƒ .˙BÈ
≈ ‡ÏÂ… ¿ ˙BÁt» ‡Ï
… ,LtL
≈≈∆ ÔÓfk
«¿« ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 11
40 . ‰l‰
17 »»¿« ˙LÏ
‡«¿ ƒ ‡l
»∆ Ì˙Ò¿»
ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ ˙Á
«« ‰ÚL»» ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .„ 12
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
(13נזירות של שלושים יום כנגד כל יום מימי השנה.
(14נמצא שהוא נוהג נזירות שלושים שנה (15 .ובהלכות
‰ÚLÂ
»» ¿ ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Ó
«» .3ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ 13
קידוש החודש פרק ט הלכה א כותב רבינו" :שנת החמה ÔÈÊB
ƒ¿ ÔȇL
≈∆ ;ÌBÈ ÌÈLÏLe
‡ƒ ¿ „Á »∆ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ ˙Á
«« 14
יש מחכמי ישראל שאומרים שהיא שס"ה יום ורביע יום . ˙BÚL
4 » 15
שהוא שש שעות; ויש מהם שאומרים :שהיא פחות מרביע (3כיוון שאין נודרים שעות ,שנאמר "ימי נזרו" -מלמד
היום" (16 .ורבינו שם פרק ו ,הלכה ד כותב" :שנה של שאין נזירות לשעות ,ואין נזירות פחותה משלושים יום ,הרי
לבנה ...שלוש מאות יום וארבעה וחמישים יום ,ושמונה זה נתכוון לנזירות שלימה (4 .והרי זה כאילו אמר :הריני
שעות ,ושמונה מאות וששה ושבעים חלקים" וכו'. נזיר אחד ושלושים יום.
(17ולפיכך אם נדר כמניין ימות השנה סתם הרי זה מונה
נזירותו כמניין ימי שנת הלבנה. ̇ƒ ,ÈBÏt
ƒ ¿ ÌB˜Ó¿ „Ú« Ô‡kÓ »ƒ Èʃ» Èȉ ≈ » .‰ 16
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
;„Ïa
«¿ƒ ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Cca
5 ∆∆« ˜ÈÊÁ‰
ƒ¡∆ ‡Ï… 17
41 ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰ˆÁÓe
‡»¡∆ ˙Á«« ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .Á Lt
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ ≈≈ ‡Ï
… ȉÂ
≈¬« ,‰ÏB„b
» ¿ ˙eÈÊχƒ¿ƒ ‡l»∆ ‰Ê∆ Ôek˙
≈«¿ƒ ‡lL
… ∆ 18
42 ‡B‡ ,„Á»∆ ÌBÈ¿ ÈÊ ƒ» Èȉ «» .18˙BÈÊ
‡ƒ ≈¬ :Ó ƒ¿ ÈzL
≈¿ ˙BÁt» CωÓ
»¬« ‰È‰ »» ̇ƒ :7Cca∆∆« ˜ÈÊÁ‰
ƒ¡∆ ̇ƒ¿ .6ÔÓÊ
«¿ 19
43 ÈzL
≈¿ Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ ˙Á
«« ‰ÚLÂ
»» ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Ó‡L
«»∆ ‰È‰»» ̇Â
ƒ¿ ; ÌBÈ ÌÈLÏL
8 ƒ ¿ ÈÊ ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ 20
44 ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ˙Á‡Â««¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Ó«» .19˙BÈÊ
ƒ¿ ÔÈÓk
‡«¿ƒ¿ ˙Á
«« ˙eÈÊ
ƒ¿ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌBÈ ÌÈLÏMÓ
ƒ ¿ ƒ ˙BÈ
≈ 21
45 LÏL» Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „BÚ¿ ˙Á‡Â
««¿ ÈÊ ƒ ≈¬ . ÌÈzL
ƒ» Èȉ 20 ¿«ƒ . ÌÈÓi‰
9 «»ƒ 22
איר
13 ,30BÚO
¿» ‚Ál ƒ¬« ,29B˙tk
«ƒ elه »»« ‡È‰
ƒ≈ elÙ‡Â
ƒ¬« .ËÙÂ
»¿ƒ¿ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ eL¿ „BÚ¿ ˙Á‡Â
««¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ .˙BÈÊ
¿ƒ 1
14 .‰iMa
»ƒ¿ « ‰BL‡
» ƒ BÏ ‰˙ÏÚ»¿» »‰ÈÏÚ
∆» χL
«¿ƒ Ck» Á‡Â
‡««¿ „Á
»∆ ÌBÈ¿ ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Èʃ» Èȉ
ƒ ≈¬ .˙BÈÊ
‡ƒ¿ Úa
«¿« 2
15 ,31‰BL‡‰
» ƒ» Á‡Ï ‡««¿ ‡l
»∆ ‰ÏÁ»» ‰iM‰
»ƒ¿ « Ôȇ≈ ȉL
≈¬∆ .21ÌBÈ „Á‡Â
»∆¿ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÏL ‡∆ ˙Á«« ˙eÈÊ
ƒ¿ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ 3
16 . dwÚÓ
32 ‡»»ƒ≈ dÈ
» ≈ el‡k
ƒ¿ dÈz‰L
» ƒƒ∆ ÔÂÈk
» ≈ ‰BL‡‰Â
¿»» ƒ (18כיוון שאמר :הריני נזיר ,חלה עליו נזירות אחת.
(26לתגלחתו. (25שאמר :הרי עלי שתי נזירויות. וכשהוסיף ואמר :ומחצה ,קיבל עליו נזירות שנייה ,כאילו
(27לחכם ,שיתיר לו את נדר נזירותו (28 .המניין שמנה אמר :ועוד מחצה ,והואיל ואין נזירות פחותה משלושים
לראשונה יעלו לשם הנזירות השנייה ,ולא יצטרך לשמור יום ,הרי זה נזיר שתי נזיריות (19 .שהאומר :הריני נזיר
(30על (29הקריב קרבנותיו. עוד נזירות שנייה. שעה אחת ,הרי זה נזיר שלושים יום (20 .כשאמר :ואחת,
הראשונה (31 .כי מי גרם לשנייה ,שלא תחול תחילה נתכוון להוסיף נזירות שנייה (21 .כאן הפסיק בתיבת:
להיות מניין הראשון שלה ,ראשונה הייתה מעכבתה. "שלושים" בין הריני נזיר לתיבת :ויום אחד ,נמצא שלא
(32שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו" ,ונמצא המניין למפרע נתכוון זה לקבל עליו נזירות נוספת ,אלא למנות ימי נזירותו
של שנייה". כמה יהיו ,והרי זה כאילו אמר :הריני נזיר שלושים ואחד
יום ,שהכול מצטרף למניין אחד .אלא ,שבגמרא שם אמר
17 ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ B‡ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ Èʃ» Èȉ «»∆ ÈÓƒ .‡È
ƒ ≈¬ :Ó‡L רב :אין הדברים אמורים ,אלא כשאמר הריני נזיר שלושים
18 Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Ó
«» ̇Â
ƒ¿ .ÌÏBÚÏ
» ¿ Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈiÁ
«« ÈÓÈ
»≈¿ Ïk ואחד יום ,אבל אמר :הריני נזיר שלושים יום ויום אחד -
19 ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,eˆ˜» ÔÓÊÏ
«¿ƒ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰L‡»» ÛÏ
∆∆ ÈÊ
»ƒ נזיר שתיים .מכיוון שהוסיף תיבת יום ,נתכוון לנדור שתיים,
20 .‰L
‡»» ÛÏ
∆∆ Ì„‡‰
»»» ‰ÈÁiL
‡∆¿ƒ∆ LÙ» ¿∆ ȇL
ƒ∆ Ètƒ ומטעם זה החליט בעל ה"לחם משנה" שיש כאן טעות
סופר ,וצריך להיות בדברי רבינו" :הריני נזיר שלושים ואחד
21 ÈÊp‰L
ƒ»«∆ ?eˆ˜» ÔÓÊÏ«¿ƒ ÈÊÏ
ƒ»¿ ÌÏBÚ
» ÈÊ « .È
ƒ¿ ÔÈa≈ ‰Óe יום" וכן נראה גם מדברי ה"כסף משנה" ,אלא שבכל
22 Ïk» :Ó‡pL
«¡∆∆ ;BÊ ¿ƒ ÈÓÈ
≈¿ ÛBÒ „Ú« Ál‚Ï
«≈«¿ eÒ‡» ÔÓÊÏ«¿ƒ הדפוסים הקדומים וכן בכתב יד התימנים ,כתוב" :שלושים
23 ˙‡ÏÓ
… ¿ „Ú« BL‡ … ÏÚ« ÚÈ
… ¬« ‡Ï
… Úz
«« BÊ
¿ƒ „∆∆ ÈÓÈ
¿≈ יום ויום אחד" ,ולפיכך נראה שסמך רבינו על הירושלמי
האומר :ברייתא חולקת על רב ,שהרי שנינו" :לא נחלקו
24 Ú˙a
««¿ ϘÓ
33 ≈≈ BÚO
»¿ „ÈaΉ
ƒ¿ƒ ̇ƒ ,ÌÏBÚ
» ÈÊeƒ¿ .ÌÓi‰
«»ƒ רבי ישמעאל ורבי עקיבא על האומר :הריני נזיר שלושים
25 ‡ÈÓe
ƒ≈ ,L„Á ∆… OÚ» » ÌÈL
≈¿ „Ú« L„Á∆… OÚ» » ÌÈMÓ
≈¿ ƒ יום ויום אחד שאינו נזיר אלא אחת" וכו' .וזה שלא כרב,
26 ıwÓ
≈ƒ 35ȉÈÂ
ƒ¿« :Ó‡pL
«¡∆∆ ;Ál‚iLk
«≈«¿∆ ¿ 34˙BÓ‰a
≈¿ LÏL ˜» Ba
»¿» ולפיכך פסק רבינו כמותה.
27 . BÁl‚Â
36 ¿ƒ¿ ÂÈÏÚ
»» „Î≈» Èkƒ ,Ál‚È
‡«≈«¿ L
∆ ¬ ÌÈÓiσ»« ÌÈÓÈ
»ƒ
28 ‡È‰ƒ ‰Îω
»»¬ 38‰Ê∆ „Â
»»¿ .37‰È‰
»» ÌÏB
» Ú ÈÊ
ƒ¿ ÌBÏL‡Â
» ¿«¿ el‡≈ ,B˙B‡ ÔÈ„ÈÚÓ
ƒ ƒ¿ ÌÈ„Úƒ≈ 22Èzk
≈ƒ ÈzL »∆ ÈÓƒ .Ë
≈¿ eȉL 4
29 ‡ÈÓ
ƒ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‡ÓËpL
»¿ƒ∆ ÌÏBÚ
» ÈÊe
ƒ¿ .39‰Ïaw‰
»»«« ÈtÓƒƒ 23LÓÁ
≈» ÊpL
«»∆ ÔÈ„ÈÚÓ
ƒ ƒ¿ el‡Â
≈¿ ,ÌÈzL
ƒ«¿ ÊpL
«»∆ ÔÈ„ÈÚÓ
¿ƒ ƒ 5
30 ÔÓÊÏ
«¿ƒ ÈÊ
ƒ» BÓk¿ ,‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Óe
«≈«¿ ‰‡ÓË ˜»¿À Ôa
«¿» Ôlk
»À ȉÂ
≈¬« ,ÌÈzL
ƒ«¿ LÓÁ≈» ÏÏÎaL
«¿ƒ∆ ;ÌÈzL
ƒ«¿ ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ 6
31 »˜ˆ.40e .24ÌÈzLa
ƒ«¿ ƒ ÌÈ„ÈÚÓ
¿ƒ ƒ 7
(33ולא מגלח לגמרי ,כאבשלום ,שלא גילח לגמרי ,שהרי (22זוגות (23 .והוא אומר שלא נדר כלל ,או שאומר איני
נתלה בשערו .ומעשה תלייתו סמוך לגילוחו היה. יודע (24 .כבית הלל .ובית שמאי אומרים" :נחלקה
(34לעולה ולחטאת ולשלמים ,כדין תגלחת הטהרה. העדות )הואיל ומכחישות זו את זו( ואין כאן נזירות" .וראוי
(35צריך להיות :והיה ,כלשון הכתוב ,וכן בכתב יד להעיר ,שבגמרא אמרו" :לא נחלקו בית שמאי ובית הלל,
התימנים (36 .לסוף שנים עשר חודש (37 .שקיבל עליו על שתי כיתי עדים ...שיש בכלל חמש שתיים .על מה
להיות נזיר כל ימי חייו (38 .שאבשלום היה נזיר. נחלקו על כת אחת ,אחד )=עד אחד( אומר שתיים ואחד
(39למשה מסיני .ואף על פי שהכתוב אומר" :כי כבד עליו אומר חמש ,שבית שמאי אומרים נחלקה עדותם ובית הלל
וגילחו" ,אין זה מוכרח לומר שהיה נזיר ,כי אולי מסיבות אומרים יש בכלל חמש שתיים" .וב"לחם משנה" תמה למה
אחרות גידל שערו ,אלא שקבלה הייתה בידי חכמינו. לא הביא רבינו דין זה? ויש להשיב ,שרבינו סומך על מה
(40כל זה במשנה" :נזיר עולם הכביד שערו מקל בתער ואם שיכתוב בהלכות עדות פרק ג הלכה ג" :אפילו אמר האחד
נטמא מביא קרבן טומאה" .וסובר רבינו ש"הכביד שערו" - מנה הלווהו והשני אומר מאתיים חייב לשלם מנה ,שבכלל
הכוונה לשנים עשר חודש ,וכמו שמצינו באבשלום וכדעת מאתיים מנה".
רבי שם עמוד ב ,אבל הנזיר לזמן קצוב אינו מגלח כלל,
שהרי נזר נזירות ארוכה .וכמבואר שם ז .שכל נזירות שיש ˙a
«¿ Ô‰ÈzL
∆ ≈¿ „pL
«»∆ ÔÈa≈ ,˙BÈÊ
ƒ¿ ÈzL «»∆ ÈÓƒ .È 8
≈¿ ÊpL
לה קצבה ,הרי היא נזירות אחת וארוכה ,ואינו מגלח כלל, ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Ó‡L
‡«»∆ ÔB‚k¿ ,BÊ Á ‡«»∆ ÔÈa≈ 25˙Á
«« BÊ „pL «« 9
אלא אם נטמא ,כשאר נזירים.
LÈÙ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ‰BL‡‰
» ƒ» ˙‡∆ ‰Óe »» ,ÌBÈ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ ,ÌBÈ 10
32 „
«» ‡Ï… ȉL
≈¬∆ ,eÓb» ÈÊ
ƒ» ‰È‰
»» ‡Ï ¿ƒ .‚È
… 41ÔBLÓL B„
¿ƒ Èz‰Â
ƒƒ¿ ‰BL‡‰
» ƒ» ÏÚ« 27χL ˜««¿ ,26Ôa
«¿ƒ Ck» Á‡Â »¿» 11
33 „ˆÈÎÂ
« ≈¿ .43‰‡Óh‰
»¿À« ÔÓƒ BLÈÙ‰
ƒ¿ƒ C‡Ïn‰
‡»¿«« ‡l
»∆ ,42ÈÊa
¿»ƒ Ôaw‰ ƒ≈ ,28‰iMa
»¿»« ‰Ê∆ ‡ÈÓe »ƒ¿ « ‰BL‡
» ƒ BÏ ‰˙ÏÚ »¿» 12
ביר
8 ;B„
¿ƒ ÏÚ« 48χM‰Ï
≈» ƒ¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ÔBLÓLk
¿ƒ ¿ ÈÊ
ƒ» zÓe
»À ,˙ÁÏ‚˙a
««¿ƒ¿ eÒ‡Â
»¿ ÔÈÈa
ƒ«¿ eÒ‡» ‰È‰
»» ?BÈ„ƒ ‰È‰
»» 1
9 . ‰˙ȉ
49 »¿» ÌÏBÚÏ
» ¿ ÔBLÓL¿ƒ ˙eÈÊpL
∆¿ƒ . ‰Ïaw‰
44 »»«« ÈtÓ
ƒƒ ‰Îω
»»¬ ‰Ê∆ „Â
»»¿ .ÌÈ˙ÓÏ
ƒ≈¿ ‡nh‰Ï
¿≈«ƒ 2
15 ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .53‰È‰
»» ÌÏBÚ
» ÈÊ ƒ¿ 52È˙Ó‰ ≈ ¿ .ÊË
ƒ» »» χeÓL ȉ
≈¬ ÔBLÓLk
¿ƒ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :Ó‡L » ƒ¿ .„È
«»∆ ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ 3
16 Ôk
∆¿ ,‰pÁ
»« Ôk
∆¿ ,È˙Ó‰
ƒ» »» χeÓLk
≈ ¿ ƒ Èȉ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
» ≈ Ál‚Ó
«≈«¿ BȇÂ≈¿ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ ÔÈi‰
ƒ«« ÔÓe
ƒ ˙ÁÏ‚z‰
««¿ƒ« ÔÓƒ ÈÊ
∆ƒ» ‰Ê 4
17 el‡a
≈» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,ÏbÏba
‡‚‚ «»¿ƒ
«¬ ˙‡∆ ÛqML
54 ≈ƒ ∆ ÈÓk
‡ƒ¿ ,‰˜Ï
∆¿»» »À , ÌÏBÚ
zÓe 45 » ÈÈÊ
≈ƒ¿ ‡Lk
»¿ ƒ L„Á
∆… OÚ
» » ÌÈL
»≈¿ Ïk 5
18 LȇÏ
ƒ¿ ‡nL‡»∆ :ÔÈÓB
ƒ¿ Ôȇ ≈¿ .55ÌÏBÚ
» ÈÊ
ƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‡‡l
»∆ Èzek˙
ƒ¿««¿ƒ ‡Ï ‡… :Ó ƒ¿ .46ÌÈ˙ÓÏ
«» ̇ ƒ≈¿ ‡nh‰Ï
¿≈«ƒ 6
19 .Ôek˙
≈«¿ƒ ‰l‡k
∆≈» ÂÈOÚnL
‡» ¬«∆ Á«≈ „pL
«»∆ ÈÓe
ƒ .Èʃ» Bȇ≈ ÔBLÓL
47 ¿ƒ BÓML
‡¿ ∆ Á
≈« LȇϿƒ 7
גיר
4 ̇Â
ƒ¿ ;57„Ïa
«¿ƒ ÌBÈ ÌÈLÏLƒ ¿ Èʃ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊ
¿«
5 ‡È‰ƒ el‡k
ƒ¿ ‰tw‰ ƒ Èz„
»À« ˙‡∆ ÌȇB 58 ƒ ¿«» Ì˙Ò
‡»¿ :Ó
»«
6 Ál‚Ï
«≈«¿ BÏ LÈÂ≈¿ .60ÂÈÓÈ
»» Ïk» ÈÊ ∆¿ƒ¿ ,59ÏcÁ
ƒ» ‰È‰È »¿« ‰‡ÏÓ
ידועה שאלת הרד"ק היא היתה יכולה חנה )וא שמשו»≈¿ (
7 ‡ÈÈÂ
ƒ»¿ ,L„Á∆… OÚ » » ÌÈLÏ
≈¿ ƒ L„Á ∆… OÚ » » ÌÈMÓ
לקבל נזירות עבור בנה ,והלא הלכה למשה מסיני "האיש ≈¿ ƒ
8 .61ÌÏBÚ
» ÈÈÊ
≈ƒ¿ ‡Lk
˜»¿ ƒ ,ÂÈ˙Ba
»¿¿ » מדיר בנו ,ואי האשה מדרת בנה בנזיר" .יש המתרצי
(56סל (57 .שכל שלא פירש זמן הרי הוא בכלל סתם שהאמהות לא הדירו את בניה בנזיר אלא ביקשו כ
נזיר ,שאינו נזיר אלא שלושים יום .ומה שאמר :נתכוונתי מהאבות ,וזהו לדעת הרמז בפסוק "ותאמר לאישה כו'"
להאריך זמן הנזירות ,לא נתכוון אלא לומר ,ארוכה עלי שביקשתו להדיר את בנ ,וכ חנה ביקשה מאלקנה להדיר
נזירות זו כמלוא הבית (58 .ולא היה בליבי אלא כפי את שמואל .אלא שתירו זה קשה ,שהרי הרמב"
שיפרשו החכמים את לשון נדרי (59 .גרעיני זרע חרדל, בפיה"מ כתב שעניי זה שהאיש מדיר כו' ואי האשה
שהם קטנים מאוד (60 .נזירות אחת ארוכה עד סוף ימיו.
מדרת בנה בנזיר ,הוא הלכה למשה מסיני "ואי לו סמ
(61ואין אומרים ,שמא לקופה מליאה קישואים נתכוון
ויהיה נזיר כמניין הקישואים שסל זה ראוי להכיל ולא יותר. בכתוב ולא רמז" ,והלא א כדבריה שהעניי רמוז
מאחר שנודר זה ירד לתורת נזירות ,לקבל עליו נזירות בכתוב ,מדוע כתב "אי לו רמז".
ארוכה ,והדבר ספק לאיזה מין מילוי הקופה נתכוון ,על בנוס ,ידועה השאלה על המשנה האחרונה במסכת נזיר,
כורחו לא יוכל להביא קרבנותיו במלאת ימי נזרו למניין היא למד רבי נהוראי 'גזירה־שוה' משמשו על שמואל,
הקישואים .כי שמא לחרדל נתכוון ,נמצא שעדיין לא מלאו והלא "אי גזירה־שוה למחצה" ,היינו שהדבר הנלמד חייב
ימי נזרו ואסור לו להביא חולין לעזרה .ולפיכך לעולם לא
להיות דומה לגמרי לדבר המלמד ,והלא שמשו היה נזיר
יעלה זה מקבלת נזירותו.
אחר והיה מותר להיטמא למתי.
9 Ù«¬Úk« B‡ ,ÈL‡
ƒ … ÚOk
«¿ ƒ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .ÁÈ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ ויש לומר :חנה וא שמשו אכ לא יכולות היו להדיר את
10 ȉ
≈¬ :Ó‡L
«»∆ ÈÓk ƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ìi‰
»« ÏBÁk¿ B‡ ,ı‡‰ »»∆ בניה בנזיר ,כי קדושת נזירות יכול רק האד לקבל על
11 ,ı‡‰
∆»» ÙÚ«¬ ÔÈÓk
«¿ƒ¿ B‡ ,ÈL‡
ƒ … ÚO
«¿ ÔÈÓk
«¿ƒ¿ ÈÏÚ
«» ˙BÈÊ
¿ƒ עצמו ואפילו לא המלא .ומה שעשו חנה וא שמשו הוא
12 ,ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ Ïk» Ál‚È » ƒ¿ . Ìi‰
««¿ CÎÈÙÏ
63 62 »« ÏBÁ ÔÈÓk
‡«¿ƒ¿ B חינו להנהגה טובה של נזירות ,וכשגדלו שמואל ושמשו
13 ÔÎÂ
≈¿ ,Ál‚ÈÂ
«≈« ƒ ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ‰iL
»ƒ¿ ˙eÈʃ¿ ˙BÓÏ
¿ƒ ÏÈÁ˙ÈÂ
¿«¿ƒ ולא מיחו על הנהגת הנזירות קיבלו על עצמ למפרע
14 ÔÈÈ
ƒ« ‰˙BL
∆ Bȇ≈ ˙ÁÏ‚˙Â
««¿ƒ¿ ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÏÎe»¿ . ˙eÓiL
64 «»∆ „Ú קדושת נזירות) .על־דר קט שנתגייר שמטבילי אותו על
15 ‡elÙ
ƒ¬ ,‡Óh
»«ƒ B‡ ‰˙L »» ̇ ƒ¿ .65ÌÈ˙ÓÏ
ƒ≈¿ ‡nhÓ≈«ƒ ‡ÏÂ
¿… דעת בית־די ,וא ירצה למחות כשיגדיל יחזור להיות גוי
16 .66‰˜BÏ
∆ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ˙ÁÏ‚z‰
¿««¿ƒ« ÌBÈa כדמעיקרא(.
(62הואיל וכל אלה גופים חלוקים הם ומובדלים זה מזה. ובזה תתור ג השאלה הנוספת ,כי מה שלמד רבי נהוראי
(63הואיל וקיבל עליו הרבה נזירויות נפרדות זו מזו. הוא לא 'גזירה־שוה' על סוג הנזירות של שמואל מסוג
(64ששערות ראשו מרובות משני חייו (65 .שהרי עם גמר הנזירות של שמשו ,אלא על אופ קבלת הנזירות
הנזירות הראשונה מתחלת השנייה ואין שום פרק זמן שבשניה היתה קבלת קדושת נזיר באופ שהגדילו ולא
מבדיל ביניהן (66 .משום חילול הנזירות החדשה שהוא מיחו.
עומד בה.
17 ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ ,BÊ kk
‡»ƒ ÏÎ
«… ̇ƒ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .ËÈ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ (53שהדירתו אמו בנזירות (52בן אלקנה וחנה.
18 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ dÏ·Â
‡»»¬« ,‰pÏÎ
»∆¿… ̇ƒ ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ ,‰pÏÎ
»∆¿… ̇ƒ )=בהסכמת אביו( שנאמר בו "ונתתיו לה' כל ימי חייו
19 ‡,˙Á
‡«« Á
‡«« ˙Á ∆ .67Ó‡L
«« ‰BÓe «»∆ ÔÈnk
»¿ƒ« ˙eÈÊa
ƒ¿ƒ iÁ
«» ומורה לא יעלה על ראשו" ,ונאמר בשמשון" :ומורה לא
יעלה על ראשו ,מה "מורה" האמורה בשמשון -נזיר אף
20 ÌÈLÏL
ƒ ¿ Ïk» ÛBÒa¿ Ál‚Óe
«≈«¿ ,ÌÈLÏLƒ ¿ Ô‰Ó ‡∆≈ ˙Á
»«« Ïk
"מורה" האמורה בשמואל -נזיר (54 .ביקע (55 .מיקל
21 ˜.Ba
»¿» ‡ÈÓe
≈ƒ שערו בכל י"ב חודש ,ואינו מטמא למתים.
(67שהנזירות חלה על נזירות .והוא הדין אם אמר :הריני
נזיר היום הריני נזיר היום -חייב שתיים .וכבר פסק רבינו ‰tw‰
56 »À« ‡ÏÓ
… ¿ B‡ ˙Èa‰
ƒ«« ‡ÏÓ
… ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .ÊÈ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ 1
לעיל בהלכות נדרים פרק ג ,הלכות אֿב ,שנדר חל על נדר, ‰È‰‡L
∆¿∆∆ ÈzÚ„a
ƒ¿ «¿ ‰È‰
»» ‡Ï
‡… :Ó
«» ̇ƒ .B˙B‡ ÔȘ„Ba
ƒ¿ 2
בניגוד לשבועה שאינה חלה על שבועה. ˙eÈÊp‰
ƒ¿« ÔÓÊ
«¿ Cȇ‰Ï
‡ƒ¬«¿ ‡l
»∆ Èzek˙
ƒ¿««¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÈÓÈ
«» Ïk» ÈÊ
»ƒ 3
דיר
אתּנוּישׁלימוּ ִ ָ אבל ִאם ֹלא ַ ְ ִ השּׁעבּוּדָ ֲ . ענין ַ ִ ְ וזהוּ ִ ְ ַ ְושׁפלוּתֶ ְ , ְִ וּכבר
בּרעָ ְ . קדּמוּנוּ ְ ָ ואשׁר ִ ְעמלקֶ ֲ ַ , עשׂה ָלנוּ ֶ ַזרע ֲ ָ ֵ אשׁר ָ ָ ֲֶ 11
ולקחת
וגדוֹלַ ַ ָ ְ , קטן ְ ָ בּעירֹ ָ , זכר ָ ִ להרוֹג ָכּלֿ ָ ָ נצטוּינוּ ַ ֲ ― ִ ְ ִַ שּׁעשׂה
שׁזּכירת ַמה ֶ ָ ָ עשׂה ֶ ְ ִ ַ ממּצות ֲ ֵבּמצוה קפ"ט ִ ִ ְ ֹ בּארנוּ ְ ִ ְ ָ ְֵַ 12
"ואםֿ ֹלא יתעלּהִ ְ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ הנּשׁיםְ ,והוּא ָ ְ וכלֿ ַ ָ ִ שׁללהּ ְ ָ ָכּלֿ ְ ָ ָ עשׂה.מצות ֲ ֵהאיבה לוֹ ― ִהיא ִ ְ ַ וחדּוּשׁ ָ ֵ ָ עמלק ְ ִ
ָלנוּ ֶ ַזרע ֲ ָ ֵ 13
וכלֿ ֶזה עמְּ וגוֹ'" ָ ְ . תשׁלים ִ ָ ַ ְ ִ וּמלּשׁכחוֹ ― מלּבּנוּ ִ ְ ָ ְדּבר ֶזה ִ ִ ֵ מלּהשׁליָ ָ
מזהרים ָאנוּ ִ ְ ַ ְ ִ ְוכִ ָ ְ ֻ
ָ 14
נתבּארוּ
וּכבר ִ ְ ָ ֲ הרשׁוּתָ ְ . מלחמת ָ ְ הוּא ִדּין ִ ְ ֶ ֶ תּשׁכּח""לא ִ ְ ָיתעלּהֹ :אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ תעשׂהְ ,והוּא ָ ְ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ ְוהיא ִ ְ ִַ 15
מסּנהדרין
וּבפרק ב' ִ ַ ְ ֶ ְ ִ מסּוֹטה ֶ ֶ ְ בּפרק ח' ִ ָ מצוה זוֹ ְ ֶ ֶ דּיני ִ ְ ִָ ֵ "זכוֹר" ― וּבספרי ָ : ֵ ְ ִ ְ , 16
. איבתוֹ
תּשׁליָ ֵ כּלוֹמרַ :אל ַ ְ ִ בּלּבַ ְ , תּשׁכּח" ― ַ ֵ "לא ִ ְ ָ בּפּה; ֹ ֶַ 17
מלּבּ.
תּסירנּה ִ ִ ֶ
ְואל ְ ִ ֶ ָ ַ 18
לקרא
שׁלּא ִ ְ ֹ שׁהזהרנוּ ֶ ֹ האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ המּצוה ַהנ"ו ― ָ ַ ְ ָ ָ ַ ִ ְָ
שׁבּצוּרנוּ ַעל
צוּנוּ ֶ ְ ֵ לעוֹלםְ ,והוּא ֶשׁה' ִ ָ וּמוֹאב ְ ָ ָ לעמּוֹן ָשׁלוֹם ְ ַ
וּנבקּשׁשׁיּכּנעוּ ְ ַ ֵ המּלחמה ֶ ִ ָ ְ לפני ַ ִ ְ ָ ָ לאנשׁיהן ִ ְ ֵ
נשׁלח ְ ַ ְ ֵ ֶ הערים ִ ְ ַ ֶ ִָ יום חמישי י"ט אלול ה'תשע"ח
העירָ ,אסוּר ָלנוּ ימסרוּ ָלנוּ ֶאתֿ ָ ִ אתּנוּ; ִאם ִ ְ ְ שׁיּשׁלימוּ ִ ָ מהם ֶ ַ ְ ִֵֶ מצות לא תעשה מו .מצות עשה קצ.
ממּצות
בּמצוה ק"ץ ִ ִ ְ ֹ שׁבּארנוּ ְ ִ ְ ָ וּלהרגםְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ להלּחם ָבּם ְ ָ ְ ָ ְ ִ ֵָ מצות לא תעשה נו .נז .מצות עשה קצב.
מנהג
עמּהם ִ ְ ָ נוֹהגים ִ ָ ֶ שׁאין ֲ ִ וּמוֹאב ֶ ֵ ָ מעמּוֹן עשׂה ― חוּץ ֵ ַ ֲֵ קצג.
וּמלּבקּשׁ
להם ָשׁלוֹם ִ ְ ַ ֵ מלהקדּים ָ ֶ הזהירנוּ ה' ִ ְ ַ ְ ִ אלּא ִ ְ ִ ָ ֶזה; ֶ ָ שׁלּעוֹלם ֹלא
שׁהזהרנוּ ֶ ְ ָ המּצוה ַהמ"ו ― ָ ַ ְ ָ ָ
האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ ַ ִ ְָ
וטבתם
שׁלמם ְ ֹ ָ ָ תדרשׁ ְ ֹ ָ "לאֿ ִ ְ ֹ יתעלּהֹ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ שׁיּכּנעוְּ .והוּא ָ ְ ְִֶָ ננהג
ושׁלּא ִ ְ ַ
כּפירתם ְ ֶ ֹ נלמד ְ ִ ָ ָ שׁלּא ִ ְ ַ כּדי ֶ ֹ מצריםֵ ְ ,בּארץ ִ ְ ַ ִ ָלגוּר ְ ֶ ֶ
תקרבשׁנּאמרִ :כּיֿ ִ ְ ַ "מכּלל ֶ ֶ ֱ ַ ספרי ַ ְ ִ : וּלשׁוֹן ִ ְ ֵ ְ . יתעלּה:
אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ התּוֹרהְ ,והוּא ָ ְ לדעת ַ ָ המגנּים ְ ַ ַ כּמנהגיהם ַ ְ ֻ ִ
ְ ִ ְֲֵ ֶ
לשׁלוֹם ָ יכוֹל אליה ְ ָוקראת ֵ ֶ ָעליה ְ ָ ָ ָלהלּחם ָ ֶ ָ ֶאלֿ ִעיר ְ ִ ָ ֵ הזּה עוֹד" ָ ְ .
וּכבר בּדּרֶ ַ תספוּן ָלשׁוּב ַ ֶ ֶ "לא ֹ ִ ֹ
שׁלמםתדרשׁ ְ ֹ ָ "לאֿ ִ ְ ֹ לוֹמרֹ : תּלמוּד ַ ַאף ָכּאן? ְ ַ אמרוּ פּעמיםְ ָ , שׁלשׁ ְ ָ ִ בּענין ֶזה ָ ֹ הלּאו ְ ִ ְ ָ נכפּל ַ ָ ְִַ
שׁנּאמר : מכּלל ֶ ֶ ֱ ַוטבתם"ַ ְ ִ . ְ ָֹ ָ תּוֹרה ֶאתֿ הזהירה ָ בּשׁלשׁה ְמקוֹמוֹת ִ ְ ִ ָ ָ ֹ ְ ִ :
ַ בּטּוֹב לוֹ" ָ יכוֹל ַאף ָכּאן ,
למצרים
חזרוּ ְ ִ ְ ַ ִ וּבשׁלשׁה ָ ְלמצריםָ ֹ ְ ִ , שׁלּא ָלשׁוּב ְ ִ ְ ַ ִ ישׂראל ֶ ֹ ִ ְָ ֵ
ימי "וטבתםָ ,כּלֿ ָ ֶ לוֹמרָ ָ ֹ ְ : תּלמוּד ַ ְַ
מהם הוּא אחד ֵ ֶ המּקוֹמוֹת ― ֶ ָ שׁלשׁת ַ ְ נענשׁוֶּ ֹ ְ . וּבשׁלשׁתּן ֶ ֶ ְ
ִ ְְָָ
לעוֹלם" . ְ ָ
אמרתּי ְלאשׁר ָ ַ ְ ִ "בּדּרֶ ֲ אמרוֶֹ ֶ ַ : והשּׁני ― ָ ְ שׁהזכּרנוּ; ְ ַ ֵ ִ ֶ ִ ְְַ
אילנוֹת
מלּכרוֹת ִ ָ שׁהזהרנוּ ִ ִ ְ המּצוה ַהנ"ז ― ָ ַ ְ ָ ָ
האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ ַ ִ ְָ והשּׁלישׁי ― לראתהּ" ִ ִ ְ ַ ְ ; תסיף עוֹד ִ ְ ֹ ָ לאֿ ֹ ִ
לאנשׁיה
להצּיק ַ ֲ ָ ֶ ָ כּדי ְ ַ ִ המּצוֹר ַעל ִעיר ְ ֵ בּשׁעת ַ ָ מאכל ִ ְ ַ ֲַָ תספוּ מצרים ַהיּוֹם ֹלא ֹ ִ ראיתם ֶאתֿ ִ ְ ַ ִ אשׁר ְ ִ ֶ "כּי ֲ ֶ אמרוִֹ : ְָ
תשׁחית ֶאתֿ "לאֿ ַ ְ ִ יתעלּהֹ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ לבּםְ ,והוּא ָ ְ וּלהכאיב ִ ָ
ְְַ ִ שׁפּשׁט
ואףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ְ ַ עוֹלם" ַ ְ לראתם עוֹד ַעדֿ ָ ִ ְ ָֹ
נכנסת תכרת" ֵ ְ .
וכן ִ ְ ֶ ֶ ואתוֹ ֹלא ִ ְ ֹ עצהּ ― ְ ֹ ֵָ וּכבר
בּקּבּלה ֶשׁהוּא ָלאוָ ְ . הלּשׁוֹן ֶשׁהוּא ִספּוּרָ ,בּא ָלנוּ ַ ַ ָ ָ ַָ
לבטּלה
בּגד ְ ַ ָ ָשׁיּשׂרוֹף ֶ ֶ בּכלל ָלאו ֶזהְ ,כּגוֹן ִמי ֶ ִ ְ השׁחתה ִ ְ ַָכּלֿ ַ ְ ָ ָ אלכסנדּריא ִהיא
שׁגּם ֲ ֶ ְ ַ ְ ַ ְ ָ סכּה ַ ֶ גּמרא ֻ ָ נתבּאר ְבּסוֹף ְ ָ ָ ְִֵָ
"לאֿ
עוֹבר ִמשּׁוּם ֹ הרי ֶזה ֵ לבטּלה ― ֲ ֵ כּלי ְ ַ ָ ָ ישׁבּוֹר ְ ִ אוֹ ִ ְ מוֹדדיםאלכסנדּריא ְ ִ
וּמיּם ֲ ֶ ְ ַ ְ ַ ְ ָ שׁאסוּר ָלדוּר ָבּהַּ ִ , הארץ ֶ ָ מכּלל ָ ָ ֶ ְִַ
שׁקּוֹצץ
נתבּארֵ ֶ , וּבסוֹף ַמכּוֹת ֵ ָ ְ ִ ולוֹקה ְ תשׁחית" ְ ֶ ַ ְ ִ ורחב
פּרסה ְ ֹ ַ ארבּע ֵמאוֹת ַ ְ ָ בּארַ ְ ַ ארץ ֶֹ ְ חבל ֶ ֶ ֶֶ
"ממּנּוּ
מהכאֶ ִ : ואזהרתּהּ ֵ ָ ָ
אמרוֵּ ְ ַ ְ ַ ְ : לוֹקהְ ָ . אילנוֹת טוֹבוֹת ― ֶ ִ ָ שׁאסוּר ָלדוּר מצרים ֶ ָ ארץ ִ ְ ַ ִ וזוֹהי ָכּלֿ ֶ ֶ פּרסהִ ְ , ארבּע ֵמאוֹת ַ ְ ָ ְַ ַ
בּפרק
מצוה זוֹ ְ ֶ ֶדּיני ִ ְ ָ
נתבּארוּ ִ ֵוּכבר ִ ְ ָ ֲתכרת" ְ ָ ואתוֹ ֹלא ִ ְ ֹ תאכל ְ ֹֹ ֵ לארץ
לעבר ְ ֶ ֶכּדי ַ ֲ ֹ מסחר אוֹ ְ ֵ לשׁם ִ ְ ָ לעבר ָבּהּ ְ ֵ מתּר ַ ֲ ֹ אבל ֻ ָ ָבּהָּ ֲ .
בּתרא . מבּבא ַ ְ ָ ב' ִ ָ ָ בּירוּשׁלמי : אמרוּ ִ ַ ְ ִ וּבפרוּשׁ ָ ְ אחרתֵ ְ . ַ ֶֶ
שׁיּצאוּ
שׁבּזמן ֶ ֵ ְ
שׁנּצטוּינוּ ֶ ִ ְ ַ המּצוה ַהקצ"ב ― ַ ִ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ ַ ִ ְָ לסחוֹרה
חוֹזר ִ ְ ָ ֵ אתּהאבל ַ ָ חוֹזרָ ֲ , ֵ אתּהלישׁיבה ִאי ַ ָ ִ ִ ָ
יפּנוּ,
למּחנה ֶשׁבּוֹ ִ ָדּרִ מחוּץ ַ ַ ֲ ֶ נכין ֶ ֶ
למּלחמה ָ ִ
מחנוֹתינוּ ַ ִ ְ ָ ָ
ֲַ ֵ הארץ.
וּלכבּוּשׁ ָ ָ ֶ ְולפרקמטיא ְ ִ
ִ ְַ ְ ַ ְָ
זיר
החתן
שׁיּתיחד ֶ ָ ָ
שׁנּצטוּינוּ ֶ ִ ְ ַ ֵ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ המּצוה ַהרי"ד ― ַ ִ ַ ִ ְָ וּבין
בּכלֿ ָמקוֹם ֵ צרכיו ְ ָ
יעשׂה ָכּלֿ ִאישׁ ְ ָ ָ ולא ַ ֲ ֶ
ְ ֹ 1
יצאולא ֵ ֵ
למסּעוֹת ְ ֹ ילָ בּהּ ְ ַ ָ ולא ֵ ֵ
שׁלמהֹ ְ , שׁנה ְ ֵ ָ לאשׁתּוֹ ָ ְִָ ְ אמרוֹהאמּוֹת ― ְוהוּא ָ ְ שׁעוֹשׂים ָ ֻ
כּדרִ ֶ האהלים ― ְ ֶ ֶ ָ ָֹ ִ 2
אלּאלזה ― ֶ ָ הדּוֹמה ָ ֶ
בּכלֿ ַ ֶ יתחיּב ְ ָ
ולא ִ ְ ַ ֵ לצבא ִכּבּוּשֹׁ ְ , ְִָ למּחנה ְוגוֹ'" . תּהיה ְלִ מחוּץ ַ ַ ֲ ֶ"ויד ִ ְ ֶ
יתעלּהָ ְ : ְִֶַ 3
שׁכּנסהּ ְ ,והוּא תּמימה ִמיּוֹם ֶ ְ ָ ָ שׁנה ְ ִ ָ עמּהּ ָ ָ ישׂמח ִ ְִַָ שׁנּאמר:
אלּא ָמקוֹםַ ֱ ֶ ֶ , ספרי ֵ :
"אין ָיד ֶ ָ וּלשׁוֹן ִ ְ ֵ ְ 4
ושׂמּח
אחת ְ ִ ַשׁנה ֶ ָ לביתוֹ ָ ָ יהיה ְ ֵ"נקי ִ ְ ֶיתעלּהִ ָ : אמרוֹ ִ ְ ַ ְֶָ מצּיב לוֹ ָיד" . והנּה ַ ִ
ְ ִֵ 5
דּיני
נתבּארוּ ִ ֵ
וּכבר ִ ְ ָ ֲ ָ ְ . לקח" אשׁרֿ
ֲ ֶ ָָ אשׁתּוֹ אתֿ
ֶ ִ ְ
כּלי
שׁיּהא ְ ִ שׁנּצטוּינוּ ֶ ְ ֵ הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ המּצוה ַהקצ"ג ― ַ ִ ַ ִ ְָ 6
מסּוֹטה . בּפרק ח' ִ ָ מצוה זוֹ ְ ֶ ֶ ִ ְָ
כּדיהמּחנה ְ ֵ
אנשׁי ַ ַ ֲ ֶ לכלֿ ַ ְ ֵ המּלחמה ְ ָכּלי ַ ִ ְ ָ ָ החפירה ָתּלוּי ִעם ְ ֵ ֲִַ ָ 7
מלּהוֹציא
שׁהזהרנוּ ִ ְ ִ האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ המּצוה ַהשי"א ― ָ ַ ְ ָ ָ ַ ִ ְָ ויכסּה
לכֶ ַ ִ , המּוּכנה ְ ָ
בּדּרָ ָ ַ שׁיּפּנה ָשׁם ַ ֶ ֶ לחפּוֹר בּוֹ ָמקוֹם ֶ ִ ָ ֶ ְַ 8
העבוֹדוֹת עבוֹדה ִמןֿ ָ ֲ שׁנה ְלשׁוּם ֲ ָ בּמשָׁ ָ מבּיתוֹ ְ ֶ ֶ החתן ִ ֵ ֶאתֿ ֶ ָ ָ פּני
הצּוֹאה ַעל ְ ֵ תּראה ַ ָ שׁלּא ֵ ָ ֶ כּדי ֶ ֹ שׁיּפּנהֵ ְ ,
אחר ֶ ִ ָ ֶ הצּוֹאה ַ ַ
ֶאתֿ ַ ָ 9
השּׁנה
בּמשָׁ כּלֿ ַ ָ ָ נפטרנּוּ ְ ֶ ֶ אלּא ִ ְ ְ ֶ לזוּלתהָּ ֶ , ולא ְ ָ ָ למלחמה ְ ֹ
ֹלא ְ ִ ְ ָ ָ בּתחלּת
שׁאמר ִ ְ ִ ַ דּוקאְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ חמה ַ ְ ָ המּל ָ ָבּמחנה ַ ִ ְהארץ ְ ַ ֲ ֵָ ֶָ 10
יתעלּה:אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ מבּיתוְֹ ,והוּא ָ ְ להעדרוֹ ִ ֵ הגּוֹרמים ְ ֵ ָ ְ ֵמחוֹבוֹת ַ ְ ִ וּלשׁוֹן איבְ . " מחנה ַעל ֹ ְ ֶ תצא ַ ֲ ֶ "כּיֿ ֵ ֵ
הפּרשׁהִ :ַ ָָ ָ 11
סוֹטהגּמרא ָ וּלשׁוֹן ְ ָ ָ דּבר" ְ . לכלֿ ָ ָ עליו ְ ָ יעבר ָ ָ"ולאֿ ַ ֲ ְֹ ֹ אזנ"תּהיה ְלַ עלֿ ֲ ֵ ֶ "ויתד ִ ְ ֶיתעלּהֵ ָ ְ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ ִצוּוּי ֶזה הוּא ָ ְ 12
יצא, בּלא ֵ ֵבּצּבא הוּא ְ ֹ בּצּבא" ָ יכוֹל ַ ָ ָ יצא ַ ָ ָ "לא ֵ ֵֹ : אלּא אזנָ ֶ "אין ֲ ֵ ֶ ספרי ֵ : וּלשׁוֹן ִ ְ ֵ ְ . 13
לוֹמר: תּלמוּד ַ וּמזוֹן ― ַ ְ מים ָ ויספּק ַ ִ כּלי ַ ִזין ִ ַ ֵ יתקּן ְ ֵ אבל ְ ַ ֵ ֲָ זיּוּנ. " ְמקוֹם ִ ֶ 14
מעביראתּה ַ ֲ ִ דּאין ַ ָ עליו הוּא ְ ֵ דּברָ ָ , לכלֿ ָ ָ עליו ְ ָ יעבר ָ ָ 'ולאֿ ַ ֲ ְֹ ֹ
אחרים מעביר ַעל ֲ ֵ ִ אתּה ַ ֲ ִ אבל ַ ָ ֲָ
יום שישי כ' אלול ה'תשע"ח
דּנפקא ִלי מאחר ְ ָ ְ ָ וכי ֵ ַ ַ ִ ְ ,
למּה ִלי? בּצּבא" ָ ָ יצא ַ ָ ָ "לא ֵ ֵדּבר"ֹ , לכלֿ ָ ָ עליו ְ ָ יעבר ָ ָמ"לּאֿ ַ ֲ ִֹ ֹ מצות עשה קצא .ריד.
התּשׁיעי
בּכּלל ַ ְ ִ ִ בּארנוּ ַ ְ ָ וּכבר ֵ ַ ְ לאוין"ָ ְ . בּשׁני ָ ִ עליו ִ ְ ֵ לעבר ָ ָ ֲַ ֹ מצות לא תעשה שיא .נח.
מצות.
שׁתּי ִ ְ ֹ יהיה ְ ֵ לאוין ִ ְ ֶבּשׁני ָ ִ עליו ִ ְ ֵ שּׁחיּבים ָ ָ שׁלּא ָכּלֿ ַמהֿ ֶ ַ ָ ִ ֶ ֹ מצות עשה רכא .מצות לא תעשה רסג.
עצמוֹ החתן ַ ְ שׁגּם ֶ ָ ָ ודע ֶ ַ ְַ רסד.
כּלוֹמר:מבּיתוַֹ ְ , מלּצאת ִ ֵ מזהר ִ ָ ֵ ָ ְ ֻ כּהן
למנּוֹת ֹ ֵ
שׁנּצטוּינוּ ְ ַ המּצוה ַהקצ"א ― ַ ִ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ ַ ִ ְָ
בּפרקמצוה זוֹ ְ ֶ ֶ דּיני ִ ְ ָ נתבּארוּ ִ ֵ וּכבר ִ ְ ָ ֲ השּׁנהָ ְ . לנסע ― ָכּלֿ ַ ָ ָ ִ ְ ַֹ המּלחמה
תוֹכחת ַ ִ ְ ָ ָ העם ֶאתֿ ְ ַ לפני ָ ָ שׁיּוֹכיח ֵ ְ ִ ֶ ִ ַ
מסּוֹטה . ח' ִ ָ ,
מלּירוֹא ֶאתֿ שׁהזהרנוּ ִ ִהאזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְהמּצוה ַהנ"ח ― ָ ַ ְ ָ ָ ַ ִ ְָ מפּני
חלשׁתוֵֹ ,הן ִ ְ ֵ מפּני ֻ ְ ָשׁיּלּחםֵ ,הן ִ ְ ֵ שׁאינוֹ ָראוּי ֶ ִ ָ ֵ ְויחזיר ִמי ֶ ֵ ֲַ ִ
וּמלּערוֹץ ֶ ֵ ְ ִ
מפּניהם, המּלחמה ִ ַ ֲ בּשׁעת ַ ִ ְ ָ ָ הכּוֹפרים ִ ְ ַ ַ ְִ גּישׁהחסר ִ ָ הגּוֹרם לוֹ ֹ ֶ בּדבר ַ ֵ שׁמּחשׁבוֹתיו ְתּלוּיוֹת ְ ָ ָ ְֶַ ְ ָ
האחר
העם ָ ַ ֵ כּנגד ָ ָ
ולעמוֹד ְ ֶ ֶ וּלהתחזּק ְ ַ ֲ
להתאמּץ ְ ִ ְ ַ ֵחוֹבה ְ ִ ְ ַ ֵ אלּא ָ ֶָ הכּתוּב שׁבּאר ַ ָ הדּברים ֶ ֵ ֵ שׁלשׁת ַ ְ ָ ִ והם ְ ֹ ֶ למּלחמה ― ְ ֵ ִַ ְָָ
עבר ַעל הרי ֶזה ָ ַ לאחוֹר ― ֲ ֵ וּפוֹנה ְ ָהנּסוֹג ֶ וכלֿ ַ ָ ָ ְ . וכהן
בּמּלחמהֵ ֹ ְ . מתחילים ַ ִ ְ ָ ָ אחרֿ ָכִּ ִ ְ ַ ַ ְ ― ורק ַ ַ
מפּניהם" . תערץ ִ ְ ֵ ֶ "לא ַ ֲ ֹ אמרוֹֹ : תעשׂהְ ,והוּא ָ ְ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ כּלּשׁוֹן בּתוֹכחתּוֹ ַ ָ ויאמר ְ ַ ְ מלחמה'ַ ֹ ְ . 'משׁוּחֿ ִ ְ ָ ָ נקראַ ְ : ֶזה ִ ְ ָ
תּיראוּם" ַ ָ ְ .
וכפל "לא ִ ָ ואמרֹ : הלּאו ְ ָ ַ וכפל ֶאתֿ ַ ָ ְַָ המעוֹדדים ֶאתֿ דּברים ַ ְ ְ ִ בּענין ֶזה ְ ָ ִ ויוֹסיף ְ ִ ְ ָ בּתּוֹרהִ ְ , הנּזכּר ַ ָ ְִַָ
ושׁלּא
לערוֹץ ְ ֶ ֹ שׁלּא ַ ֲ כּלוֹמרֹ ֶ : הרבּהַ ְ , בּענין ֶזה ַ ְ ֵ
הצּוּוּי ְ ִ ְ ָ ֶאתֿ ַ ִ נפשׁם ַעל למסוֹר ֶאתֿ ַ ְ ָ אוֹתם ִ ְ וּמביאים ָ למּלחמה ְ ִ ִ העם ַ ִ ְ ָ ָ ָָ
אפשׁר
שׁבּמצּב ֶזה ֶ ְ ָ לפי ֶ ְ ַ ָ המּלחמה ְ ִ
בּשׁעת ַ ִ ְ ָ ָ לאחוֹר ִ ְ ַ לפנוֹת ְ ָ ְִ סדרהמקלקלים ֶאתֿ ֵ ֶ בּסּכלים ַ ְ ַ ְ ְ ִ הנּקמה ַ ְ ָ ִ ועל ַ ְ ָ ָ ְִנצחוֹן ָדּת ה'ַ ְ ,
בּפרק
מצוה זוֹ ְ ֶ ֶדּיני ִ ְ ָ
נתבּארוּ ִ ֵ וּכבר ִ ְ ָ ֲהאמתָ ְ . דּבר ָ ֱ ֶ לקיּם ֶאת ְ ַ ְֵַ כּקרבכם ֶאלֿ "והיה ְ ָ ָ ְ ֶ יתעלּהָ ָ ְ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ היּשּׁוּבְ ,והוּא ָ ְ ִַ
מסּוֹטה . ח' ִ ָ להכריז
יצוּה ְ ַ ְ ִ אחרֿ ָכֶּ ַ ְ הכּהן" ַ ַ . ונגּשׁ ַ ֹ ֵ המּלחמה ְ ִ ַ
ִַ ְָָ
ולא
שׁבּנה ְ ֹ וכלֿ ִמי ֶ ָ ָ הלּבבָ ְ , רכּי ַ ֵ ָ להחזיר ַ ֵ הצּבא ְ ַ ֲ ִ ְבּשׁוּרוֹת ַ ָ ָ
תּאר,
יפת ֹ ַ
בּדין ְ ַ
שׁנּצטוּינוּ ְ ִ המּצוה ַהרכ"א ― ַ ִ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ ַ ִ ְָ שׁבּאר
כּנס ְכּמוֹ ֶ ֵ ֵ ולא ָ ַ ארשׂ ְ ֹ אכל ,אוֹ ֵ ַ ולא ָ ַ נטע ְ ֹ ישׁב אוֹ ָ ַ ַָ
יתעלּהָ ִ ָ ְ :
"וראית אמרוֹ ִ ְ ַ ְֶוהוּא ָ ְ אמרוּ השּׁטרים" ְ ָ . "ודבּרוּ ַ ֹ ְ ִ אמרוְֹ ִ ְ : הכּתוּבְ ,והוּא ָ ְ ַָ
דּיני
נתבּארוּ ִ ֵ תּאר" ָ ְ
וּכבר ִ ְ ָ ֲ יפתֿ ֹ ַ אשׁת ְ ַ
בּשּׁביה ֵ ֶ
ַ ִ ְָ מדבּר
כּהן ְ ַ ֵ השּׁטרים ― ֹ ֵ "ודבּרוּ ַ ֹ ְ ִ בּגמרא ְ ִ ְ : ִ ְ ָָ
קדּוּשׁין .
בּרישׁ ִ ִ מצוה זוֹ ְ ִֵ ְָ מלחמה
שׁוּחֿ ִ ְ ָ ָ תּוֹכחת ְמ ַ כּלוֹמרַ ְ : וכלֿ ֶזהַ ְ , משׁמיע"ָ ְ .
ושׁוֹטר ַ ְ ִ ַ ְ ֵ
אשׁת
מלּמכּוֹר ֵ ֶ
שׁהזהרנוּ ִ ִ ְ המּצוה ָהרס"ג ― ָ ַ ְ ָ ָ
האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ ַ ִ ְָ בּמלחמת
אלּא ְ ִ ְ ֶ ֶ חוֹבה ֶ ָ המּלחמה ֵאינוֹ ָ בּערכי ַ ִ ְ ָ ָ ְוההכרזה ְ ֹ ְ ֵ
ַ ַ ְָ ָ
עליה
שׁבּא ָ ֶ ָהפּעם ֶ ָ בּאוֹתהּ ַ ַ ַבּעילתהּ ְ ָ אחרי ְ ִ ָ ָ תּאר ַ ֲ ֵיפתֿ ֹ ְַַ מצוה ― ֵאין מלחמת ִ ְ ָ אבל ִ ְ ֶ ֶ נוֹהג ִדּין ֶזה; ֲ ָ וּבהּ ֵ הרשׁוּת ָ ְָ
אמרוֹ
בּמקוֹמוְֹ ,והוּא ָ ְ שׁנּתבּאר ִ ְ
העירְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ בּשׁעת ִכּבּוּשׁ ָ ִ ִ ְַ תּוֹכחה מכּלֿ ֶזהֹ ,לא ָ ָ דּבר ִ ָ ָבּה שׁוּם ָ ָ
וּמכר
לנפשׁהּ ָ ֹ
ושׁלּחתּהּ ְ ַ ְ ָ
חפצתּ ָבּהּ ְ ִ ַ ְ ָ"והיה ִאםֿ ֹלא ָ ַ ְ ָ יתעלּהָ ָ ְ :
ְִֶַ שׁנּתבּאר
הכרזה ְ , כּמוֹ ֶ ִ ְ ָ ֵ ולא ַ ְ ָ ָ ְ ֹ
בכּסף" . תמכּרנּה ַ ָ ֶ
לֹאֿ ִ ְ ְ ֶ ָ מצוה זוֹ. דּיני ִ ְ ָ נתבּארוּ ִ ֵושׁם ִ ְ ָ ֲ מסּוֹטה ָ ְ . בּפרק ח' ִ ָ ְ ֶֶ
חיר
43 שׁבּארנוּ.
הצּדקה ְכּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ המּתפּרנס ִמןֿ ַ ְ ָ ָ
לעני ַ ִ ְ ַ ְ ֵ
אפלּוּ ֶ ָ ִ חוֹבה ֲ ִ
ָ שׁהזהרנוּ ַגּם ֵכּן האזהרה ֶ ֻ ְ ַ ְ המּצוה ַהרס"ד ― ָ ַ ְ ָ ָ ַ ִ ְָ 1
44 זמן
בּכלֿ ְ ַ בּהכרחָ ְ ,
אדם ְ ֶ ְ ֵ ַ חוֹבה ַעלֿ ָכּלֿ ָ ָ שׁהן ָ מצות ֶ ֵ וּמהן ִ ְ ֹ
ֵֶ בּאמרי
כּוּנתי ְ ָ ְ ִ בּעילתהִּ ָ ָ ַ . אחר ְ ִ ָ ָ תּאר ַ ַ יפתֿ ֹ ַ מלּהעביד ְ ַ ִ ְ ֲִַ 2
45 והתּפלּין
הצּיצית ְ ַ ְ ִ ִשׁיּהיהְ ,כּגוֹן ַ ִ ִ מצּב ֶ ִ ְ ֶ וּבאיזה ַ ָ
וּבכלֿ ָמקוֹם ְ ֵ ֶ ְָ כּשׁאר
אצלוֹ ִ ְ ָ וינּיחנּה ֶ ְ שׁפחה ְ ַ ִ ֶ ָ יעשׂנּה ִ ְ ָ שׁלּא ַ ֲ ֶ ָ "להעבידהּ"ֹ ֶ : ְ ֲִַ ָ 3
46 שׁמּסּוּג ֶזה: המּצות ֶ ִנקרא ֶאתֿ ַ ִ ְ ֹ ואנוּ ִ ְ ָ שׁבּתָ ְ , וּשׁמירת ַ ָ ְ ִ ַ יתעלּה:אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ שׁפחוּתְ ,והוּא ָ ְ דּרְ ִ העוֹבדוֹת ֶ ֶ השּׁפחוֹת ָ ְ ַ ְָ 4
47 אדםבּהכרח ַעלֿ ָכּלֿ ָ ָ
חוֹבה ְ ֶ ְ ֵ ַ שׁהן ָ לפי ֶ ֵ ההכרחיּוֹתִ ְ ,
המּצות ַ ֶ ְ ָ ִ
ִַ ְֹ ספרי
וּלשׁוֹן ִ ְ ֵ ענּיתהּ" ְ . אשׁר ִ ִ ָ תּחת ֲ ֶ תתעמּר ָבּהּ ַ ַ "לאֿ ִ ְ ַ ֵ
ֹ 5
48 וּבכלֿ
וּבכלֿ ָמקוֹם ְ ָ זמן ְ ָ בּכלֿ ְ ַ
בּשׁנים ְ ָ מיּשׂראל ֶשׁהוּא ָגּדוֹל ְ ָ ִ ִ ִ ְָ ֵ תּשׁתּמּשׁשׁלּא ִ ְ ַ ֵ תתעמּר ָבּהּ ― ֶ ֹ "לאֿ ִ ְ ַ ֵ ֹ : 6
49 מצּב.ַָ שׁני
מזהירים ַעל ְ ֵ לאוין ֵאלּוּ ַ ְ ִ ִ שׁשּׁני ָ ִ נתבּאר ְלֵ ְ ֶ הנּה ִ ְ ָ ֵ ָבּהּ"ֵ ִ . 7
וגםלזוּלתוֹ ְ ַ מלּמכרהּ ְ ָ שׁהזהר ִ ְ ָ ְ ָ והםַ ְ ֻ ֶ : נפרדיםֵ ְ , ענינים ִ ְ ָ ִ
ִ ְִָ 8
50 תּמצא,עשׂה ֵאלּוּ ִ ְ ָ מצות ֲ ֵ בּרמּ"ח ִ ְ ֹ תּתבּוֹנן ְ ַ ַ וכאשׁר ִ ְ ֵ ְ ֲַ ֶ
יתעלּה:שׁצּוּה ִ ְ ַ ֶאלּא ְכּמוֹ ֶ ִ ָ שׁפחוּתָ ֶ , דּרְ ִ אצלוֹ ֶ ֶ מלּהשׁאירהּ ֶ ְ
ִ ְַ ְ ִ ָ 9
51 שׁנּנּיח
בּתנאי ֶ ַ ִ ַ שׁשּׁיםַ ְ ִ , ההכרחיּוֹת ֵהן ִ ִ שׁהמּצות ַ ֶ ְ ָ ִ ִֶַ ְ ֹ
פּרשׁוּ וכְ ֵ לנפשׁהּ"ָ ְ . "ושׁלּחתּהּ ְ ַ ְ ָ ְ ְִַָ 10
52 בּהכרח
מצות ֵאלּוּ ְ ֶ ְ ֵ ַ בּשׁשּׁים ִ ְ ֹ חיּב ְ ִ ִשׁאמרנוּ ֶשׁהוּא ַ ָ שׁאדם ֶזה ֶ ָ ַ ְ ֶ ָָ
53 שׁבּעיר, בּבית ֶ ְ ִ הינוֶּ :שׁהוּא ָגּר ְ ַ ִ אדם ַ ְ בּני ָ ָ
בּמצּב ֹרב ְ ֵ ִנמצא ְ ַ ַ ְָ וּמכרוֹ" "והתעמּרֿבּוֹ ְ ָ נפשׁ ְ ִ ְ ַ ֶ בּגוֹנב ֶ ֶשּׁנּאמרֵ ְ : בּמה ֶ ֶ ֱ ַ ַ ְ 11
54 כּלוֹמר
אדםַ ְ , בּני ָ ָ שׁהם ְמזוֹן ְ ֵ הידוּעים ֶ ֵ המּזוֹן ַ ְ ִ מיני ַ ָ
ְואוֹכל ִ ֵ ֵ לרשׁוּתוֹ משּׁיּכניסוֹ ִ ְ אמרוּ ִ ְ ַ ֶ ִ : ְ ָ , 12
55 אשּׁהונוֹשׂא ִ ָ אדםֵ ְ , בּני ָ ָ מסחר ִעם ְ ֵ ועוֹשׂה ִ ְ ָ וּבשׂרֶ ְ , לחם ָ ָ ֶֶ בּתחלּת
תּאר ִ ְ ִ ַ יפתֿ ֹ ַ דּיני ְ ַנתבּארוּ ִ ֵ וּכבר ִ ְ ָ ֲ ְוישׁתּמּשׁ בּוָֹ ְ . ִ ְֵַ 13
המּצוה א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,ז ,ח ,ט ,י ― ְוזוֹ בּמניננוּ ֶזהָ ְ ִ ַ : ְ ִ ְ ֵָ
57
15
58 אינהּ
וגם ִהיא ֵ ָ חיּבוֹת ָבּהּ; יא ― ְ ַ הנּשׁים ַ ָ העשׂירית ֵאין ַ ָ ִ ֲָ ִ ִ
59 ואינהּ
לנּשׁים; יג ― ְ ֵ ָ חוֹבה ַ ָ ִ ואינהּ ָ לנּשׁים; יב ― ְ ֵ ָ חוֹבה ַ ָ ִ ָ [ ] 16
60 לנּשׁים; טו ,יח ― חוֹבה ַ ָ ִ ואינהּ ָ לנּשׁים; יד ― ְ ֵ ָ חוֹבה ַ ָ ִ ָ
דּיניה
נתבּארוּ ִ ֶ ָ
'כּבר ִ ְ ָ ֲ
מצוה ְ ָ
בּכלֿ ִ ְ ָ
שׁאמרתּי ְ ָ ודע ֶ ֶ
שׁזּה ֶ ָ ַ ְ ִ ַ ְ 17
61 לזכרי
מיחדת ְ ִ ְ ֵ לנּשׁים; יט ,כו ― ְוזוֹ ְ ֻ ֶ ֶ חוֹבה ַ ָ ִ ְואינהּ ָ ֵ ָ
הפּרק אוֹ בּכֶ שׁאוֹתוֹ ַ ֶ ֶ כּוּנתי ְ ָ
פּלוֹני'ֵ ,אין ַ ָ ָ ִ
בּמקוֹם ְ ִ ְָ 18
62 הכּהנים; לב ,נד ,עג ,צד ,קמג ,קמו ,קמז ,קמט ,קנ ,קנב, ַ ֲֹ ִ
שׁלּא
המּצוהַ ,עד ֶ ֹאוֹתהּ ַ ִ ְ ָ דּיני ָ כּוֹללת ָכּלֿ ִ ֵהמּסּכתּא ֶ ֶאוֹתהּ ַ ַ ֶ ְ ָ
ָ 19
63 חוֹבה
ואינהּ ָ קנד ,קנה ,קנו ,קנז ,קנח ,קנט ,קס ,קסא ― ְ ֵ ָ
המּקוֹם מזכּיר ֶאתֿ ַ ָ אני ַ ְ ִ אלּא ֲ ִ שׁאלהָ ֶ ,משּׁם שׁוּם ְ ֵ ָ תּעדר ִ ָ
ֵ ֵָ 20
64 לנּשׁים; קסב ,קסג ,קסד ,קסה ,קסו ,קסז ,קסח ― ְוזוֹ ַָ ִ
דּיניהַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי
ורב ִ ֶ ָ המּצוה ְ ֹ
אוֹתהּ ַ ִ ְ ָ הלכוֹת ָ עקּר ִ ְ שׁיּשׁ בּוֹ ִ ֵֶָ 21
65 לנּשׁים; קע חוֹבה ַ ָ ִ אינהּ ָ לנּשׁים; קסט ― ְוזוֹ ֵ ָ חוֹבה ַ ָ ִ אינהּ ָ ֵ ָ
מפזּרוֹת
המּצוה ְ ֻ ָ
אוֹתהּ ַ ִ ְ ָ ָ מהלכוֹת שׁאלוֹת ַרבּוֹת ֵ ִ ְ שׁיּשׁ ְ ֵ ֵֶ 22
66 לנּשׁים; קעב ,קעה ,קפד ,קצה ,קצז ,רו, חוֹבה ַ ָ ִ ואינהּ ָ ―ְֵ ָ
עתּה.
מקוֹמן ָ ָ
אזכּיר ְ ָ שׁלּא ַ ְ ִבּתלמוּדֹ ֶ , אחרים ַ ַ ְ
בּמקוֹמוֹת ֲ ֵ ִ ִ ְ 23
67 לנּשׁים; ריג, חוֹבה ַ ָ ִ אינהּ ָ רז ,רח ,רט ,רי ,ריא ,ריב ― ְוזוֹ ֵ ָ
68 מיחדת
וגם ִהיא ְ ֻ ֶ ֶ לזּכרים; רטו ― ְ ַ מיחדת ַ ְ ָ ִ
והיא ְ ֻ ֶ ֶ ריד ― ְ ִ זכרן,
שׁקּדם ִ ְ ָ האלּהַ ָ ֶ , המּצות ָ ֵ ֶ בּכלל ַ ִ ְ ֹ תּתבּוֹנן ִ ְ ַוכאשׁר ִ ְ ֵ ְ ֲַ ֶ 24
69 לזּכרים.
ְִַָ לצּבּוּר ֹלא חוֹבה ַ ִ ָ שׁהן
מצות ֶ ֵ מהן ִ ְ ֹ תּמצא ֵ ֶ ִ ְָ 25
מלוהקמת ֶ ֶ הבּחירה ַ ֲ ָ ַ בּנין ֵבּיתֿ ַ ְ ִ ָ ויחידְ ,כּגוֹןַ ְ ִ : יחיד ְ ָ ִ לכלֿ ָ ִ ְָ 26
70 האלּה מ"ו ההכרחיּוֹת ָ ֵ ֶהמּצות ַ ֶ ְ ָ ִ
שׁמּשּׁשּׁים ַ ִ ְ ֹנתבּאר ְלִ ִ ִ ֶ , הנּה ִ ְ ָ ֵ ִֵ
ליּחידִ ,אם חוֹבה ַ ָ ִ שׁהן ָ מצות ֶ ֵ וּמהן ִ ְ ֹ עמלקֶ ֵ . ְוהכרתת ֶ ַזרע ֲ ָ ֵ ַ ְָ ַ 27
71 מהן
מצות ֵ ֶ עשׂרה ִ ְ ֹ וארבּע ֶ ְ ֵ
לנּשׁיםַ ְ ַ ְ ,חוֹבה ַגּם ַ ָ ִ מצות ֵהן ָ ִ ְֹ
קרבּן
פּלוֹניְ ,כּגוֹן ָ ְ ַ מצּב ְ ִ ארע לוֹ ַ ָ פּלוֹני אוֹ ִאם ֵ ַ מעשׂה ְ ִ עשׂה ַ ֲ ֶ ָָ 28
72 מצות
בּשׁשּׁים ִ ְ ֹ הסּימן ְ ִ ִ ויהיה ְלָ ִ ַ בּהןֶ ְ ִ ְ . חיּבוֹת ָ ֵ אינן ַ ֵָ ָ
אדם שׁיּשּׁאר ָ ָ ואפשׁר ֶ ִ ָ ֵ הזּבָ ְ ֶ ְ , וקרבּן ַ ָ שׁוֹגג ְ ָ ְ ַ ֵ 29
73 מלכוֹת , המּה ְ ָ שׁשּׁים ֵ ָ האלּוּ ִ ִ ההכרחיּוֹת ָ ֵַ ֶ ְָ ִ
יארע לוֹ ולא ֶ ֱ ַ המּעשׂה ְ ֹ יעשׂה אוֹתוֹ ַ ַ ֲ ֶ ולא ַ ֲ ֶ חיּיוֹ ְ , ימי ַ ָ ָכּלֿ ְ ֵ 30
74 אזלת ָידהנּשׁים ָ ְ ַ עשׂרה ִמןֿ ַ ָ ִהארבּע ֶ ְ ֵ
בּהשׁמטת ָ ַ ְ ַהסּימן ְ ַ ְ ָ ַ ְויהיה ַ ִ ָ
ְִֶ
שׁבּארנוּ,דּיניםְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ ממּצות ֵאלּוּ ַגּם ִ ִ וישׁ ִ ִ ְ ֹ הדּברֵ ְ . אוֹתוֹ ַ ָ ָ 31
75 בּלבד
מצות ִ ְ ָ בּחוֹבת ַהמ"ו ִ ְ ֹ הסּימן ְ ַ יהא ַ ִ ָ אוֹ ְ ֵ
כּנעני,
עבד ְ ַ ֲ ִ עבריּהִ ְ ,ודין ֶ ֶ אמה ִ ְ ִ ָ עבריִ ְ ,ודין ָ ָ עבד ִ ְ ִ ְכּגוֹן ִדּין ֶ ֶ 32
76 בּדם מנין ְ ַ
כּלוֹמרַ ְ ִ :בּריתַ ְ בּדם ְ ִ ֵ אתּ ְ ַלנּשׁים ַגּם ַ ְ ַָ ִ
זכרוֹ. שּׁקּדם ִ ְ ממּהֿ ֶ ָ ַ וזוּלתם ִ ַשׁוֹאל ְ ָ ָ חנּם ְ ִודין ֵ שׁוֹמר ִ ָ ְִודין ֵ 33
77 בּהכרח.
לאשּׁה ְ ֶ ְ ֵ ַ המיחדת ָ ִ ָ
הבּרית ַ ְ ֻ ֶ ֶ והן ַ ְ ִ להן ְ ֵ
חוֹבה ָ ֶָ
ולא
בּדין ֶזה ְ ֹ ולא ָידוּן ְ ִ חיּיו ְ ֹ ימי ַ ָ אדם ָכּלֿ ְ ֵ שׁיּשּׁאר ָ ְָואפשׁר ֶ ִ ָ ֵ ְֶ ָ 34
78 עשׂה.
מצות ֲ ֵבּמנין ִ ְ ֹ
לרשׁם ְ ִ ְ ַשּׁראינוּ ִ ְ ֹ
ֶזהוּ ַמהֿ ֶ ָ ִ בּפני
אלּא ִ ְ ֵ חוֹבה ֶ ָ שׁאינן ָ מצות ֶ ֵ ָ וּמהן ַגּם ִ ְ ֹ בּמצוה זוֶֹ ֵ . יתחיּב ְ ִ ְ ָ ִ ְ ֵַ 35
79 מהן
שּׁצּוּה בּוֹ ֵ ֶ לקיּם ָכּלֿ ַמהֿ ֶ ִ ָ עזר ְ ַ ֵאשׁאל ֵ ֶוּמאת ה' ֶ ְ ַ
ֵֵ הזכּרנוּן וּכבר ִ ְ ַ ְ הקהל ְ ָ וּמצות ַ ְ ֵוהראיּה ִ ְ ַ החגיגה ְ ָ ְ ִ ָהבּיתְ ,כּגוֹן ַ ֲ ִ ָ ִַַ 36
80 ממּנוּ.
שּׁהזהיר ִ ֶ
מכּל ַמהֿ ֶ ִ ְ ִ וּלהתרחק ִ ֹ
ְ ִ ְַ ֵ שׁיּשׁ למי ֶ ֵ אלּא ְ ִ חוֹבה ֶ ָ שׁאינן ָ מצות ֶ ֵ ָ וּמהן ַגּם ִ ְ ֹ אחתֶ ֵ . אחת ֶ ָ ַַ 37
81 בּמאמר ֶזה
לכלוֹל ְ ַ ֲ ָ שּׁרצינוּ ִ ְ וזהוּ ַ מהֿ ֶ ָ ִ ְֶ וּמתּנוֹת כּהנּה ַ ְ וּמתּנוֹת ְ ֻ ָ וּתרוּמוֹת ַ ְ מעשׂרוֹת ְ לוֹ ְרכוּשְׁ ,כּגוֹן ַ ַ ְ 38
82 . והעוֹללוֹת; והפּאה ְ ָ ֵ והשּׁכחה ְ ַ ֵ ָוהפּרט ְ ַ ִ ְ ָ הלּקט ְ ַ ֶ ֶ כּלוֹמר ַ ֶ ֶ עניּםַ ְ , ֲִִ 39
ויחיה
בּהן ְ ִ ְ ֶ יתחיּב ָ ֵ ולא ִ ְ ַ ֵ הרכוּשׁ ְ ֹ יהא לוֹ אוֹתוֹ ָ ְ שׁלּא ְ ֵ ְואפשׁר ֶ ֹ ְֶ ָ 40
" אשׁרהמּצות ֲ ֶ בּמצוה ִמןֿ ַ ִ ְ ֹ יתחיּב ְ ִ ְ ָ ולא ִ ְ ַ ֵ ימיו ְ ֹ אדם ָכּלֿ ָ ָ ָָ 41
שׁהיא לפי ֶ ִ בּכלל ֵאלּוִּ ְ , אינהּ ִ ְ ַ הצּדקה ֵ ָ אבל ַ ְ ָ ָ הזּהָ ֲ . ִמןֿ ַהסּוּג ַ ֶ 42
טיר
9 אבאר
שׁכּן ֲ ָ ֵ
בּלי ֹזאתֵ ֶ . מבקשׁיהן ְ ִ
תּשּׂגנה ַעלֿ ְ ֵידי ְ ַ ְ ֵ ֶבּמאמר ֶזה ֻ ַ ְ ְָ ֲַָ יום ש"ק כ"א אלול ה'תשע"ח
10 ראיה
ואביא ְ ָ ָ
מצוה ― ְ ָ ִ מצוה ִ ְ ָ
וּמנינן ― ִ ְ ָ כּלּן ִ ְ ָ ָ מּצות ֻ ָ
ֶאתֿ ַה ִ ְ ֹ
11 שׁאיןשׁיּשׁגּה ִמי ֶ ֵ
שּׁאפשׁר ֶ ִ ְ ֶ
ספק ,אוֹ ַמה ֶ ֶ ְ ָ שּׁיּשׁ בּוֹ ָ ֵ ַעל ָכּלֿ ַמהֿ ֶ ֵ "
12 ואבאר ֹכּלשׁגיאתוֹ ַ ֲ ָ ֵואסיר ְ ִ ָ תּוֹרהִ ָ ְ ,בּדיני ַה ָ בּקיאוּת ְ ִ ֵ לוֹ ְ ִ
13 ספק.שּׁיּשׁ בּוֹ ָ ֵ ַמהֿ ֶ ֵ הספר הזה . .
14 מצוה
דּיני ֵאיזוֹ ִ ְ ָ לפרט ִ ֵ בּחבּוּר ֶזה ְ ָ ֵ אבל ֵאין ַ ָ ָ ִ
כּוּנתי ְ ִ ֲָ במצות עשה
15 אפרשׁאמנם ֲ ָ ֵ
ואם ָ ְ ָ בּלבדִ ְ .
וֹתן ִ ְ ָלמנ ָמּצותֶ ,א ָלּא ִ ְ ִמןֿ ַה ִ ְ ֹ מּצות
מנין ַה ִ ְ ֹ
אבאר ֶאתֿ ִ ְ ָ
מּצות" בּוֹ ֲ ָ ֵ סּפר ַה ֶזּה ֵ ֶ
"ספר ַה ִ ְ ֹ ַה ֵ ֶ 1
16 דּרֵ פּרוּשׁ אפרשׁנּוּ ַעל ֶ ֶהרי ֲ ָ ְ ֶ כּרתןֵ ֲ ,
הז ָ ָ ָ
בּשׁעת ַ ְ
מהן ַמ ֶשּׁהוּ ִ ְ ַ ֵֶ פּסוּקי
ראיוֹת ִמ ְ ֵ לכָ ְ ואביא ְ ָ
וֹתןִ ָ ְ .
למנ ְָואיָ ראוּי ִ ְ ֵ 2
17 שּׁם ַה ֵ כּללים
ואקדּים ְ ָ ִ פּרוּשׁןִ ְ ַ ְ ,
חז"ל ַעל ֵ ָ דּברי ֲ ַ וּמ ִ ְ ֵ תּוֹרה ִ ַה ָ 3
18 העשׂה אוֹ ַה ָלּאו ַה ֶזּה, שׁיּוּדע ַמה הוּא ָ ֲ ֵ כּדי ֶ ִ ָ ַ
ֵ ְ , מּצות.
בּמנין ַה ִ ְ ֹ
עליהם ְ ִ ְ ַ
לסמֶ ֵ ֲ
שׁראוּי ִ ְ ֹ ָ ֶ 4
19 מנינן ַעל ִפּי
ידיעת ִ ְ ָ ָ
שׁתּשּׂג ְ ִ ַוּכ ֶ ֻ ַדּבר ִנ ָתּן ַה ֵשּׁם ַה ֶזּהְ . וּלאיזה ָ ָ
ְֵ ֶ בּרוּרה
בּראיה ְ ָ מּאמר ַהֶזּה ִ ְ ָ ָ מנינן ָנכוֹן ַעל ִפּי ַה ַ ֲ ָ שׁיּצא ִ ְ ָ ָ וּכ ֶ ֵ ְֵ 5
20 בּראשׁ אוֹתוֹ סתם ְ ֹבּדרָ ְ כּירן ְ ֶ ֶ
אז ִ ָ
החבּוּר ַהֶזּהָ ,אז ַ ְ ְראיוֹת ִמןֿ ַ ִ
ָ שׁמּנה
קּוֹרא ָטעוּתוֹ ֶשׁל ָכּלֿ ִמי ֶ ָ ָ בּרר ַל ֵ תּת ָ ֵ
ספק ― ִ ְ שׁאין ָבּהּ ָ ֵ ֵֶ 6
21 שׁזּכרנוּ
בּמּה ֶ ָ ַ ְ כּוֹלל ֶ ַ החבּוּר ַה ֵ ִַ מסיּם
לאדם ְ ֻ ָלה ִשׁיב ְ ָ ָ צרָ ְ
ואין ִלי ֶֹאנחנוֵּ ְ .שּׁמּנינוּ ֲ ָ ְ
הפַ מהֿ ֶ ָ ִ ֵֶ 7
22 . המכָוּנוֹת
תּכלית ַ ְ ֻ וה ַ ְ ִ
תּוֹעלת ְ ַ
שׁה ֶ ֶ כּיון ֶ ַ
לברר ָטעוּתוָֹ ֵ . ְולא ְ ָ ֵ ֹ 8
אגרות קודש
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבם מכ"ג אלול ,ונהניתי לקרות בו אשר למרות הקישויים שעמדו
בדרכם לא נפל רוחם וממשיכים בעבודתם בקדש ,ונעלה מכל ספק אשר אם רק יעשו יצליחו בהצלחה
מופלגה ,אבל לאידך גיסא נבהלתי לקרות במכתבם אשר שנים מהמורים שלהם הוסרו בקשר לחינוך
הממלכתי ותמיהני ג"כ כי הרי היתה הצהרה מפורשת שאין הפיטורים אלא ענין פורמלי וטכני שכפי
הידוע מהיחס מהקיבוצים דפאג"י וכיו"ב הנה לא יתערבו מבחוץ בשכירות המורים וכו' ובלבד
שבאופן רשמי יקבלו עליהם את הענינים שהם דורשים ובמילא מובן אשר גם מצדם דארפן זיי ניט
צולאזן התערבות שיורו מבחוץ לפטור המורים שיש בהם אמון וכו' אף שמובן ג"כ אז עס איז געזינטער
שיסודר כל הענין מבלי רעש ובדרך פשיטות שמוכרח הדבר שהחינוך בכפר של אופי מסויים יהי' ע"י
מורים מתאימים לאופי זה ,ובטוחני חזק שכשיעשו בזה באופן דיפלומטי ובלחש יצא לפועל בדרכי
נועם ובדרך פשיטות וביחוד שיש להם כבר חזקה מכמה שנים שיש מקום להנחות מיוחדות בשבילם
מכמה טעמים וד"ל.
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה ,הנני בזה להביע להם
ולב"ב שיחיו את ברכתי :ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
כר
¦ ½© § ¦ ¤´¤ § Æ
¨ © À̈ © § ¤ «¨ ©
¬¥ ¦ −¥ §
¦ ©½ Ÿ ¡ ´¨ § ¤ Æ ¥ § ¨
®¨ ¤ £ © Ÿ− £
³¦ § ª½ ¦ Æ
¦ Æ© «ª § ¥À ¨ ¨ ´¥ § © § «¨ ¨ ¬¥ − § ¦ ½ © ¤´¤ § ƨ © ® ¦ ´¥ ¦− §
¨º ¥ ´¦ « ¨ § −¦ ¡
¬¨Ÿ £ ª § ¦ ©½ ¥ Æ
¦ ¨ § © Ÿ ³ §
¦®¨ Ÿ ¡
´¨ § ¤ −¥ § ¨ ¨½ ¨ ´© ¦ Æ § ¦
¨½ £ © ´¥ ¨ Æ © Æ© § À̈ Ÿ §
º̈ § ¦ ¨ «© ´¦ ® ¡ ¤ Ÿ ´
−¦ § Ÿ ©
¦ ©½ Ÿ § Æ ¦ § Æ© ¦ ¥À ª
¨ ©´ § ¦
³¦ «¨ ¦ § ¨
¤ ¬¤ © −¥ ¦½ § § ´© § ¤ Æ ® §¥ ¤ ¡ ©´¤ Ÿ − ª ½¥Ÿ
´¦ § © § Æ ¦ Ÿ «¨ § «¨Ÿ ¬¨Ÿ ©§ −
«¦ ¡ ¬¨Ÿ £ −ª §
©½ ¨ § Æ
¥ £ ³¨ § ¦ ® ¦Ÿ −¨ ¦ § © § ¤ ¤½ © Æ
¦ § ©§ ¦
על דבריך :אך אתה לא ) (ÊÈהלא את הרעה ואת
שמרת הבטחתך ועל כל גבעה את צועה ל' משכב הפורענות הזאת תגרום לך האשמה והעון אשר עזבת
ומצע כי משמש ל' אלא (‡Î) :שורק את ה' אלהיך :שהיה מלמד אותך
הוא זמורות גפן טוב כלומר בני אבות כשרים וצדיקים דרך הטובה והישרה (ÁÈ) :למה
ומדרשו נטעתיך שורק הוספתי לך על שבע מצות של תעזבי אותי ותבטחי על מצרים :
בני נח שש מאות ושש כמנין שורק : שטבעו זכוריכם בנילוס שיחור הוא נילוס כמה שנאמר
דישטורלטור"ש בלע"ז :הצומחת ביערים: מן השיחור אשר על פני מצרים בספר )יהושע יג( :
) (Îמין אדמה שחפין ושפין בה את הבגדים: למרוד בי למען תגלי לדרך אשור למעבר נהר
נקיון כמו ובר לבב )תהלים כד( ויש לועזים פרת (ËÈ) :סוף שרעתך תביא עליך
בורית שאבו"ן בלעז :הא כרושם כתמא יסורין :ל' בנים שובבים )לקמן ג( :
דלא דכי כן סגיאו חוביך קדמי :טאק"א בלעז: ל' מוסר :פחד שלי לא היה בלבך לירא
על עון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו אותי (Î) :העול של עץ נופל בו ל'
שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם )שמות לב( כל שבירה והמוסרות שהן של עור נופל בהן לשון נתיקה:
פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עון העגל בהם: הם רצועות שקושרין בהם העול :
מיתת בעלה ,ואפילו על פי אשה ,מכל מקום חמש נשים אלו אינן במשנתנו ששמע ממי שהוא ,ואפילו מעד פסול ,על סתירתה ,שלדעת
– úBðîàðÈ Á Æ elàÅ éøäנאמנות להעיד לה שמת בעלהÅ ,dheqa la` , רבי אליעזר יכול להשקותה על פיו ,אלא שעל ידי mz q l ewשמע
אף חמש נשים אלו נאמנות להעיד עליה שנטמאה ,לאחר שקינא לה )רשב"ם ,ומובא בתוספות שאנץ( או שכך הבין לפי דעתו דרך שנסתרה )רשב
בעלה ונסתרה ,לפי שהתורה האמינה בזה כל עדות שיש בה ,כמבואר )המאירי בשם יש מפרשים( ,ואף לדעת רבי נחש מצפצוף העופות )המאירי
`xephxa yexit
.zernc eipir eblf :éðù úéá áøçð åéîéáå ,äéä ñåãåøåä ìù åòøæî .jlnd qtixb` :ãòåîä ìåç úìéçúî ,úåàøéì ìàøùé ìë àåáá (íù) ì"ú ,âç ìù ïåøçà
äéäå úùøô òîù úùøô íò øáçîå .ïðçúàåáù .rny cr mixacd dl` zlgzn `xewe :ìàøùéî åîàù .dz` epig` :úåëìîä ïî åìñåô äæä àø÷îäù
äìëú éë àøå÷å âìãî íùîå .øùòú øùò àøå÷å ,âìãîå .úåöî ìåò úìá÷ òåîù íà äéäå úùøôáå íéîù úåëìî úìá÷ òîù úùøôá ùéù ,òåîù íà
àìù ,ãçé íúåà àøå÷ äéä ,øùòì äìëú éëì øùò ïéá êìîä úùøôù ô"òàå .úåøùòîå úåîåøú úùøôäå íééðò úåðúîå ó éñà ïîæ àåäù éðôî øùòì
:êìî êéìò íéùú íåù ,êìîä úùøô àøå÷å øæåçå .äøåú ìù íéùðåòå úåøæâ úìá÷ ïäù ,úåìì÷å úåëøá ë"çàå .úåøùòîá ÷éñôäì
ùãå÷ä ïåùìá ïìäì äî ,øáãé äùî (è"é úåîù) ïìäì øîàðå ,íòä ìà øáãå ('ë íéøáã) ïàë øîàð .ycewd oeyla mrd l` xace .dngln geyn ` g
אגרות קודש
שלום וברכה!
על יסוד מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ,באתי בזה להעיר ,אשר הכתוב אשתקד,
בעניני התעוררות תורה ומצות ,בקשר לנסיעה לכאן ,והסדרים שלה ,בתקפו גם השנה זו.
ואדרבה -עפ"י הציווי להעלות בקדש ,בטח יוסיפו בזה ,כאו"א לפום שיעורא דילי',
והרי בעניני טוב וקדושה ,שגם עניני הגוף של ישראל עם קדוש נצטוה האדם לעשותם קדושה,
ככל שיהי' המצב טוב ,יש להוסיף ,הלוך והוסיף הלוף ואור.
ובודאי למותר להעיר ,אשר בהנ"ל הם גם הענינים הקשורים בהשפעה על הזולת ,ואדרבה,
כיון שואהבת לרעך כמוך -כלל גדול בתורה,
וידועה תורת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע ,אשר ואהבת את ה"א -ואהבת לרעך כמוך ,חד
הוא .וק"ל.
ובעמדנו ביום הולדת שני המאורות הגדולים ,הבעש"ט ואדה"ז ,יהי רצון שיאירו את חיינו,
ועד לחיי היום יומיים ,בהנוגע למחשבה דבור ומעשה למטה מעשרה טפחים.
וגם בזה יהי' באופן דמוסיף והולך ואור ,עדי יקוים היעוד ,דלילה כיום יאיר,
בעבודת האדם לקונו ובאופן דמלמטה למעלה -להפוך חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא,
אשר הדיוק בזה להפוך ,שהחשוכא ומרירו הם עצמם יעשו נהורא ומיתקא,
הלר (oey`x meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr fh sc zegpn
58 úøk
¥ ¨ Ba ïéॠ,íéøîBà ¦§ íéîëçå
¦ ¨ £ © ,úøk ¥ ¨ åéìò
¨ ¨ ïéáéiçå
¦ ¨ © § ìebt¦ ,øîBà ¥ øéàî ¦¥ ,epipy - éðz÷
¥ ¨ ¨ 'eke 'dipya ïéa¥ dpey`xa ïéa'¥ àäå
¨§ :`xnbd dywn 1
59 jixv zxzn dpi`y dceara mby `vnp .øéznä ¦ © © ìëa¨ § ìbôiL
¥ © § ¤ ãò© ,iy` ax uexiz - àéL÷
¨§ © :`xnbd dwiqn .zg` mrt wx lbity 2
60 m`d - úøáñ © § ¨ éî¦ ,`ax déì¥ øîà © ¨ :`ax uxzn .xiznd lka lbtl .dyw ,miinrt lbity uxizy 3
61 `l` ,jk df oi` ,ycwzn - LBã÷¨ øepza © © íçì ¤ ¤ dy dz` xaeq øéàî
¦ ¥ éaø¦ © ,øî© øîà̈ © :(`"r) `ziixaa xi`n iax zxaqa dpc `xnbd 4
62 øézäì
¦ © § àák ¨ § Lc÷ì¥ © § àaäå
¨ © § ,ezycwn - déì¥ àLc÷î ¨ § © § íéNák ¦ ¨ § d úèéçL© ¦ § dywn .úøk ¥ ¨ åéìò¨ ¨ ïéáéiçå
¦ ¨ © § ìebt¦ ,dpey`xa wx lbtnd s` ,øîBà ¥ 5
63 jk ,xiznd lka lbtl jixv xizdl d`ad dcearay myk - éîc ¥¨ ly ïéøéznä
¦ ¦ © © ìk¨ eáø÷iL § § ¦ ¤ ãò© áéiçéî
© © ¦ àì Ÿ úøk ¥ ¨ ixd - éãkî
¦ § ¦ :`xnbd 6
64 ycwnd lka lbtl jixv [zxvr iyakk] ycwl d`ad dceara
65 dceara mb xiznd lka lbtl jixvy di`x oi`e .[miyakd ipy]
'äöøé
¤ ¨ ¥ `l'Ÿ (f hi `xwie) lebita xn`p ,`ziixaa øî© øîàc © ¨ § ,oaxwd 7
66
úàöøäk
© ¨ § © § y dey dxifba micnele ,'dvxi' ¤ ¨ ¥ (fk ak my) xyk oaxwae 8
.zxzn dpi`y úàöøä
© ¨ § © ote` Ck¨ 'dl oevxl xyk oaxw lawzn ea ote`k - øLk ¥¨ 9
67 hgeydy (.`q migqt) epipy ,`axl éMà ¦ © øa© éîéL ¦ ¦ áø© dywd - áéúî ¦ ¥
68 hgeyd j` ,leqt oaxwd ,milxr edelk`iy zpn lr gqt oaxw
úàöøä
© ¨ § © ay myk - äî© xnelk ,lebitk leqt oaxw zriaw - ìeñt¨ 10
69 íéøçà
úàöøä
© ¨ § © a óà© ,ely ïéøéznä ¦ ¦ © © ìk¨ eáø÷iL § § ¦ ¤ ãò© xyk epi` ,øLk ¥ ¨ oaxw 11
¦ ¥ £ (:aq my) epipye .xyk ,milxr mbe milen mb edelk`iy dceard ly ïéøéznä ¦ ¦ © © ìk¨ eáø÷iL § § ¦ ¤ ãò© lbtzn epi` ìeñt¨ oaxw 12
70 edelk`iy oey`x oniq hgy - íéìøòì ¦ ¥ £ ¨ íéìeî¦ íéc÷ä
¦ § ¦ ,íéøîBধ zaygn da¨ áéMçc ¦ © § ïåék¨ ¥ xetk mei xt éàä© ,ok m`å§ .da lbtzpy 13
71 oky øLk ¥ ¨ ,milxr s` epnn elk`iy zpn lr ipy oniqe ,milen xy`k - écî ¥ © ék¦ e ,elqt - déìñt ¥ § © ,miycwd ycewa - íéðôa ¦ § ¦ lebit 14
72 oey`xd oniqa - íéìenì ¦ © íéìøò ¦ ¥ £ íéc÷ä ¦ § ¦ ,milenl ayg mdipya min - écî ¥ © à÷c¨ § àeä àîìòa ¨ § ¨ § àiî
¨ © eli`k ,ìëéäa ¨ ¥ © leqt mc dfn `ed 15
73 .milenl ayg `l oey`xa oky ìeñt¨ ,milenl ipyae milxrl ayg 16
,[ze`fdd] dceard ixizn lk eaxw `ly `vnp .dfn `ed mzq
74 - éâéìt
¦ ¦ § øézî ¦ © éöçác
¦ £ © § epicia laewne - ïì¨ àîéé÷å ¨ § ¨ § ,iniy ax x`an 17
.lbity xi`n iax xn` j`ide
75 oniq] xizn ivga milqet ezrcly ,xi`n iax `ed `tiqa lqetd
j` ,lbit `l ,leqt mcn dfd m` ok` ,äaø ¨ © øîà
© ¨ :`xnbd zvxzn 18
76 mzrcly `vnp .xizn ivga milqet oi` minkg zrcl j` ,[cg`
77 [leqtl e`] lbtl jixv zycwn `le dxizn dpi`y dhigya s`
íéøt¦ ¨ äòaøà
¨ ¨ § © aixwdy ote`a§ lbity dz` `ven - dì¨ úçkLî ©© § © 19
xt `iade ,mcd x`y jtype ,mipta mca lbity - íéøéòN ¦ ¦ § äòaøàå
¨¨ §©§ 20
78 xak íc¨dy úøáñ © § ¨ éî¦ ,`ax déì¥ øîà © ¨ :`ax uxzn .xiznd lka 21
mixg` `iade ,mnc x`y jtype ,zkextd lr dfde mixg` xirye
79 àLc÷î
¨ § © § dhigyd ïékñ ¦ © ,íc¨ `l` ,jk df oi` ,LBã÷¨ äîäa ¨ ¥ § d øàeöa
©© § 22
ly exdh ze`fdl mixg` `iade ,mnc jtype ,zepxwd lr dfde
80 .éîc
¥ ¨ øézäì¦ © § àák¨ § Lc÷ì
¥ © § àaäå
¨ © § zycwn dhigyd ok m`e ,déì¥ .eixizn lk eaxw xirye xt lky `vnp .gafn 23
81 äna¤ © ,(`"r lirl) epipy ,òîL © § àz¨ :yiwl yix ixac lr dywn `xnbd ,ãçà
¨ ¤ øéòNå
¦ ¨ § ãçà
¨ ¤ øt© a xaecny àîéz ¨ ¥ eléôà
¦ £ ,øîà
© ¨ àáø
¨ ¨ :sqep uexiz 24
82 ïzîáe
© © § äöéî÷a
¨ ¦ § ¦ wx edf ,lbit ,ecal unewa lbtndy íéøeîà ¦ £ íéøác ¦¨ § `vi `ly oiprl zeaygp - évøî ¥ © § éìebôì
¥ © § lkidd zepzn mewn lkn 25
83 zkled - äøè÷äc ¨ ¨ § © § Celéä¦ a xaecn oi` m`d - åàì¨ éàî© .Celéäáe ¦ § éìk
¦ § .mink opi`e ,lebit icin oaxwd 26
84 .unewd zkleda lbtl ic minkgl s`y `vnpe ,exihwdl unewd
xtd zcearay epipy :(`"r) lirl `ziixad lr dywn `xnbd 27
85 ezizl unewd zkled - éìk ¦ § ïzîc
© © § Celéä¦ edf ,àì Ÿ :`xnbd zvxzn zxg` `ziixaa àéðúäå ¨ § © ¨ § ,zepzn LŸìLå ¨ § íéòaøà
¦ ¨ § © yi xiryde 28
86 .xiznd lk `ed unewde ,dpeala dpi` ef dceary ,ilka oey`xd `pzd - àä¨ ,àéL÷ ¨ § © àì
Ÿ :`xnbd zvxzn .òáLå © ¤ ¨ íéòaøà
¦ ¨ § © 29
87 ,'Celéäáe
¦ § éìk¦ § ïzîa'
© © § `pzd ixac ,ok m` - éëä ¦ ¨ éঠ:`xnbd dywn
88 ozn jelid oky ,xnel jixv did - déì¥ éòaéî
,úBðøw
¨ § d zepznì§ xiryde xtd mc z` ïéáøòî ¦ § ¨ § øîàc© ¨ § ïàîk© § xaq 30
¥ ¨ ¦ 'éìk
¦ § ïzîáe
© © § Celéäa'¦ § ïéॠøîàc
© ¨ § ïàîk
© § xaq ipyd - àäå ¨ § ,axernd mcdn zepzip ode 31
89 - éëä¦ ¨ éðz
¦ § ,àéL÷¨ § © àìŸ àä¨ :`xnbd zvxzn .ilk oznl mcew ilk zepzn 'c e`vnpe ,cg` lk mcn zepzn 'c mipzepe ,zepxwl ïéáøòî ¦ § ¨ § 32
90 .'ilk oznae jelida' ,`ziixaa jk dpy .zexizi 33
91 m` j` .'äøè÷äì ¨ ¨ § © § Bì àa' ¨ epipy `ziixaa oldl :`xnbd dywn zvxzn .äðBîLe
¤ § íéòaøà
¦ ¨ § © zxg` `ziixaa àéðúäå ¨ § © ¨ § :`xnbd dywn 34
92 oky ,déì¥ éòaéî
¥ ¨ ¦ 'äëìBäì
¨ ¨ § Bì àa' ¨ ixd ,ilk ozn jelid `ed 'jelid' íéøéL
¦ © ¦ d zkity øîàc
© ¨ § ïàîk© § xaq df `pz - àä¨ ,àéL÷ ¨ § © àŸì :`xnbd 35
93 ,àéL÷
¨ § © àì
Ÿ àä̈ :`xnbd zvxzn .dxhwdl dkled yi ilk ozn xg` dkityd okle ,zakrn - ïéákòî ¦ § © § oevigd gafnd ceqi lr mcd ly 36
94 `pzd dì¨ `xew - éø÷ ¥ ¨ okl ,àéä¦ äøè÷äc
¨ ¨ § © § CøBö¤ äëìBäc
¨ ¨ § ïåék
¨¥ ïàîk© § xaq zepzn f"n dpyy `pzd - àä¨ e ,zepznd oipna zipnp 37
95 .'dxhwdl dkledl el `a' ezpeek 'dxhwdl el `a'e ,'äøè÷ä' ¨¨ § © .dkityd z` dpn `le ïéákòî ¦ § © § àì Ÿ íéøéL
¦ © ¦ øîàc
©¨ § 38
96 õîBwä
¤ © úठïúð' © ¨ `ziixaa oldl epipyy dn àlà ¨ ¤ :`xnbd dywn 39
zrcl lbit `l ,ecal unewd zxhwda lbtndy (`"r) epipy
97 ixdy ,déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ 'dwizya unewd z` C éìBä' ¦ ixd ,'ä÷éúLa
¨ ¦ § ¦ 40
lk edf oky ,unewa lbtl ic [dpeala dpi`y] dvinwa j` .minkg
98 :`xnbd dwiqn .dxhwda `le dxhwdl dkleda o`k xaecn ìbét
¥ ¦ ,eäì§ àéòaéà
¨ § © ¦ :unewd zkleda lebita dpc `xnbd .xiznd 41
99 lbtl ic eay 'jelid'y rnyn oky ,yiwl yix lr dyw - àéL÷
¨§ © äëìBä
¨¨ ,ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © øîà© ¨ .minkgl oicd eäî© ,unewd ly äëìBäa ¨¨ § 42
100 .dxhwdl dkled `ed unewa mb lbtl jixve ,äøè÷äk ¨ ¨ § © § äëìBä
¨ ¨ ,øîà
© ¨ Lé÷ì
¦ ¨ Léøå ¥ § ,lbite ,äöéî÷k
¨ ¦ §§ 43
101 zg` dlgn zif ivg lek`l zpn lr zxvr iyakn cg` hgy m` .dpeald zkleda 44
102 dipyd dlgdn zif ivg lek`l zpn lr ipyd yakd z`e ,xgnl énð
¦ © àkéà
¨ ¦ oky ,Lé÷ì ¦ ¨ Léøì ¥ § xacd oaen - àîìLa
¨ ¨ § ¦ :`xnbd zl`ey 45
103 ina dpc `xnbd .zelgde miyakd z` (.ci lirl) iax xiykn ,xgnl éàî© ,ïðçBé
¨ ¨ éaøì ¦ © § àlà ¨ ¤ ,xizn ivg `ed unewde ,äðBáìc ¨ § ¦ äëìBä
¨¨ 46
104 zvw cer lek`l ayg mrt lkae ,hrn hrn unew xihwdy øáñ÷
© ¨ ¨ ,àáø
¨ ¨ øîà
© ¨ :`xnbd daiyn .dpeala lbtl jixv oi`y àîòè ¨ £© 47
105 zvw - íeLîeL § xeriyk unewdn øéè÷ä ¦ § ¦ m` :xgnl mixiydn z` zakrn dpi`y dkled oebk ,úøzî ¤ ¤ © dðéàL
¨ ¥ ¤ äãBáò
¨ £ ìk¨ ,ïðçBé
¨ ¨ éaø¦ © 48
106 aeye ,xgnl íeLîeL § xeriyk mixiydn ìBëàì ¡ ¤ zpn lr epnn jixv oi`e ,dîöò
¨ § © éðôa
¥ § ¦ äéìò
¨ ¤ ¨ ìbôì
¥ © § àéä¦ äáeLç
¨ £ äãBáò
¨ £ ,oaxwd xzid 49
107 äìkL
¨ ¨ ¤ ãò© dyr jke ,xgnl zvw cer lek`l zpn lr zvw xihwd dcearl gk oi` okle ,'xizn' dkledd oi` oky ,'xiznd lk'a lbtl 50
108 zvw mrt lk xihwd dpeala oke ,jk elek xihwdy - Blek õîB÷ ¤ .lebitd z` akrl [dpeal zkledk] zxg` 51
109 áøå© § àcñç
¨ § ¦ áø© ewlgp ,xgnl mixiydn zvw lek`l daygna ïî¦ ãçà ¨ ¤ úèéçL
© ¦ § éøä ¥ £ ,`axl ééaà ¥ © © déì¥ øîà© ¨ :`axl iia` dywn 52
110 øîà
© ¨ ãçå
© § ,ìebét¦ edfy øîà © ¨ mdn cg` - ãç© y ,úLL ¤ ¥ áøå
© § àðeðîä
¨ § © oky ,`id [zxzn-] dúøézî ¨ ¨ ¦ © dðéàL
¨ ¥ ¤ äãBáòc
¨ £ § ,zxvr ly íéNákä ¦ ¨§ © 53
111 .øLk
¥ ¨ oaxwdy øîà © ¨ ãçå
© § ,lebit epi` j` ìeñt¨ oaxwdy ,minkge xi`n iax da éâéìô ¦ ¦ § mewn lkne ,xiznd `id dwixfd 54
112 xaeq ìebét¦ øîàc © ¨ § ïàî© y xnel yi m`d - àîéì ¨ ¥ :`xnbd zl`ey ãçਠ¤ èçL © ¨ (`"r) lirl ïðúc © § ¦ ,xiznd lka lbtl jixv minkg zrcle 55
113 lka lbit `ly s` o`k okle ,xizn ivga milbtny øéàî ¦ ¥ éaøk
¦ ©§ øéè÷ä
¦ § ¦ e` ,øçîì¨ ¨ § úBlç© d ézL ¥ § z` ìBëàì ¡ ¤ daygna íéNákä ¦ ¨ § © ïî¦ 56
114 ivga lbtndy ,ïðaøk ¨ ¨ © § xaeq ìeñt¨ øîàc© ¨ § ïàîe
© ,lbit ,cgi unewd éaø
¦ © ,øçîì
¨ ¨ § íéøãñ
¦ ¨ § d éðL
¥ § z` ìBëàì ¡ ¤ miptd mgl ly ïéëéæaä
¦ ¦ § © ïî¦ ãçà
¨¤ 57
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף יז עמוד ב- פרק שלישי.מנחות חלר
רש"י תוספות
טלר (ipy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr fi sc zegpn
45 éaø
¦ ©,dizy myl `le dwixf myl `l ,gafd mcn xgnl xi`ydl ïBL ìa
§ ¦ áMçî
¥ © § ék¦ àðL
¨ § àìå
Ÿ § çaænì
© ¥ § ¦ © äìéëà
¨ ¦ £ ïBL ìa
§ ¦ áMçî
¥ © § ék¦ àðL¨ § àìc
Ÿ § 1
46 gipdl zpn lr hgeyd oica ,Bæa¨ óà© øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø
¦ © øîà
© ¨ .ìñBt
¥ äãeäé
¨ § z` 'lik`dl' ayg m` oia dpey oicd oi`y ± çaænì © ¥ § ¦ © äøè÷ä
¨¨ § © 2
47 ìñBt
¥ øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø
¦ ©y ,xfril` iaxe minkg ewlgp xgnl encn ueg gafnd iab lr 'xihwdl' ayg m` oiae epnfl ueg gafnd 3
48 .ïéøéLëî
¦ ¦ § © íéîëçå
¦ ¨ £© .lbit mixwnd ipya ,epnfl 4
49 ± ïàîc © § àaélਠ¦ © äãeäé ¨ § éaø ¦ © :dcedi iax zhiy idn zxxan `xnbd ote` - énð
¦ © éঠ:minkg zrcl weqta sqep xe`ia d`ian `xnbd 5
50 m` ± ïðaøc ¨ ¨ © § àaélਠ¦ © àîéìéà ¨ ¥ ¦ .dcedi iax lqt mi`pzdn in zrck gafnd iab lr dxhwd z`xwp ok lry minkg zrcl x`al sqep 6
51 minkgy it lr s`y ,minkg itl xaic dcedi iaxy xn`p dlik` xeriyy myk ± úéfëa ¦ © © § äìéëà
¨ ¦ £ äî¨ y jcnll 'dlik`' mya 7
52 gipdl aygna ,mc` zlik`l gafn zlik`n dpyna § mixiykn ayg m`e ,úéfëa
¦ © © § äøè÷ä
¨ ¨ § © a lebit zaygn óà© ,(:hn zekxa) zifka `ed 8
53 `ld ,dzrn denzl yi - àzLä ¨ § © ,leqtl micen md xgnl encn xikfdy 'dlik`' oeyl íìBòìe ¨ § .lbit ,epnfl ueg zifk xihwdl 9
54 à÷c¨ § ,xgnl mc` zlik` zaygna íúä ¨ ¨ äîe ¨ ,xnege lw mixacd dlik` `l` ezernyna oi` ± òîLî © § © àçøBàc
¨ § § 'äìéëà'
¨ ¦ £ ,aezkd 10
55 z` lek`l ,dlik` oeyla ayegy ± äìéëà ¨ ¦ £ ïBLìa § ¦ áMçî ¥ ©§ .gafnl gafn zlik`e mc`l mc` zlik` ,dkxck 11
56 mixiykn minkg ± ïðaø ¨ ¨ © éøLëî¦ § § © ok it lr s`e ,xgnl mixeni`d daiyn .minkgk yxc `l recn øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøå ¦ © § :`xnbd zl`ey 12
57 zaygna o`k ± àëä ¨ ¨ ,mc` zlik`l gafn zlik`n dpiyy iptn dzid df weqta zxkfend dlik`d eli` - ïk¥ íঠy iptn :`xnbd 13
58 àìŸ ,dxhwd oeyla `le dlik` oeyla `l ayg `ly ,xgnl dgpd aezkl jixv aezkd did ± àðîçø ¨ ¨ £ © áBzëì § ¦ ,dkxck dlik` `weec 14
59 m` `l` ± øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøc ¦ © § àaélà ¨ ¦ © àlà ¨ ¤ .mixiykn minkgy ïkL ¥ ¤ ìk¨ `ll ,'ìëàé ¥ ¨ ¥ ìBëàé ¨ ¥ íà' ¦ xg` ote`a e` ± énð ¦ © éঠ,'ìëàä
¥ ¨ ¥ ìëàä Ÿ ¨ ¥ íà' ¦ 15
60 lqetd xfril` iax itl exn`p dcedi iax ixacy yxtl dvxz dpiy recn ± ìëàé ¥ ¨ ¥ ìëàäŸ ¨ ¥ éàî© .dlik`d zepeyl izy oia iepiy 16
61 mby dcedi iax eprinyne ,mc` zlik`l gafn zlik`n dpyna § ± ézøz
¥ § © dpéî ¨ ¦ úòîL © § ¨ ,mipey zepeyla 'lk`i lk`d' aezkl aezkd 17
62 øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © øîà © ¨ jk lrå§ ,xfril` iax lqet dgpd zaygna mc` zlik`n dpynd mby ,sqep cenil o`kn cenll jl yi 18
63 xyt` ike .'ïéøéLëî ¦ ¦ § © íéîëçå ¦ ¨ £ © ìñBt¥ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © Bæa¨ óà'© `ziixaa .lbit ,jtdl e` gafnl 19
64 zrcl ixdy ,äãeäé ¨ § éaø ¦ © eðééä § © øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © ok m` `ld ,jk yxtl øîà̈
© :opgei iax mya xn`y xe`iad lr iq` axl dywd `xif iax 20
65 gafn zlik` zaygna od xfril` iaxe minkg miwleg mdipy iax ly enrhy opgei iax mya zxn` cvik éqà ¦ © áøì
© § àøéæ ¨ ¥ éaø¦ © déì¥ 21
66 .xgnl dgpd zaygna ode mc`l àeä éëä ¦ ¨ íeMî¦ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøc ¦ © § àîòè¨ £ © éঠ`ldå© ,weqtdn `ed xfril` 22
67 iax m` ewlgp xfrl` iaxe dcedi iaxy yxtl dqpn `xnbd ie`x ± áéiçéì © © ¦ énð ¦ © úøk ¥ ¨ ok m` ,weqtn xfril` iax ly enrh m` ± 23
68 eäééðéa
§ © ¥ àkéà ¨ ¦ úøk ¥ ¨ ,i`ce `l` ± åàì¨ àlà ¨ ¤ :dxezdn lqet xfril` éëå
¦ § .dxezdn lebit `id ixdy ,ef dgpn zlik` lr zxk aiigziy 24
69 éaøc
¦ © § ,xfril` iax zrcl zxk aeig oiprl wx `ed mdipia lcadd ± aiig lke`d xfril` iaxl ok`y xnel dvxz m`e ± énð ¦ © éëä¦ ¨ àîéz¨ ¥ 25
70 çépäì'
© ¦ © § zaygna wxy xfril` iax zrca øáñ © ¨ (àn÷ ¨ © àpúc)
¨ © § äãeäé ¨ § zxn` dz` ixde ± ïðçBé ¨ ¨ éaøc ¦ © § déîMî¥ § ¦ zøîàc
§ § © £ © àeä zà § © àäå ¨ § .zxk 26
71 àîìòa
¨ § ¨ § àìeñt ¨ § `l` dpi`y iptn ,zxk aiig epi` 'xgnl encn zlik`n dpyna lqet xfril` iaxy it lr s`y opgei iax mya 27
72 ,`ziixaa exkfedy mixg`d mipicd el`a ± Cðäa ¨ ¨ § la` ,opaxcn lr úøk ¥ ¨ Leðò¨ ïéàL ¥ ¤ øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © äãBî¤ ,jtdle gafn zlik`l mc` 28
73 lr miaiig s` ± áéiçéî © © ¦ énð ¦ © úøk ¥ ¨ ,dkxck `ly dlik` zaygna .ef dlik` 29
74 øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © àúàå
¨ £ © .dxezd on lbtzdy iptn ,zxk df oaxw zlik` àaélà
¨ ¦ © àéä¦ éàpz ¥ ¨ © `xif iaxl iq` ax déì¥ øîà © ¨ :`xnbd zvxzn 30
75 zaygna oia ± éãéàå ¦ ¦ § éãéà ¦ ¦ ,xnele welgl xfrl` iax `ae ± øîéîì © ¥§ oica xfril` iax zrca mi`pz zwelgn dpyi ± øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøc ¦ ©§ 31
76 ïéàå
¥ § ìeñẗ oaxwdy xfril` iax xaeq dlik` zaygna oiae dgpd iaxly xne`y yi ± øîàc © ¨ § ïàîì © § àkéਠ¦ ,dkxck `ly dlik` 32
77 `ly lk lbit `l dxezd one ,opaxcn `ed leqtdy iptn ,úøk ¥ ¨ Ba yie ± øîàc © ¨ § ïàîì © § àkéàå ¨ ¦ § ,àúééøBàc
¨ § © § n äìeñt ¨ § dgpnd xfril` 33
78 .dkxck dlik` zaygn ayg .ïðaøc
¨ ¨ © § n äìeñt
¨ § dgpndy ezrca xne`y 34
79 yxtl xyt` ixdy ,jk yxtl gxkd oi` ± àì Ÿ :`xnbd dgec iax zrca mi`pz ewlgpy gikedl `ziixa d`ian `xnbd 35
80 zaygn lr zxk aeig oi` lkd zrcly ± àkéì ¨ ¥ úøk ¥ ¨ àîìò
¨ § ¨ éìeëc
¥ § çáfä
© ¤ © úठèçBMä ¥ © ,(c"d a"t migaf `ztqez) `ziixaa àéðúc ¨ § © § :xfril` 36
81 :øáca Ÿ £ © LŸìL¨ opyi ef `ziixaa àëäå
¨ ¨ © ú÷Bìçî ¨ ¨ § ,dkxck `ly dlik` ueg ± øçîì ¨ ¨ § ,gafnd iab lr dwixfl ie`xd Bîcî ¨ ¦ úBzL§ ì¦ zpn lr 37
82 minkg zwelgn z` `iady `ziixaa oey`xd `pzd - àn÷ ¨ © àpz¨© hgy m` oke .mc` zlik`l gafn zlik`n dpiyy `vnpe ,epnfl 38
83 Cðäa
¨ ¨ § øáñ © ¨ dkxck `ly dlik` zaygn oiprl wx xfril` iaxe `vnpe ,øçîì ¨ ¨ § ,mc` zlik`l ie`xd BøNaî ¨ § ¦ øéè÷äì
¦ § © § zpn lr 39
84 lqt okle ,dlik` oeyla dpiyyk `l` ewlgp `ly xaeq - éâéìt ¦ ¦ § ìBëàì ¡ ¤ zpn lr hgy m` oke .gafnl mc` zlik`n dpiyy 40
85 zaygna s` xiykdl e`eai `ny dxifb opaxcn xfril` iax zlik`n dpiy df ote`a mbe ,øçîì ¨ ¨ § dxhwdl miie`xd åéøeîéàî ¨ ¥¥ 41
86 oi`y iptn ,øLk ¥ ¨ ìkä Ÿ © éøác ¥ § ¦ 'çépäì'
© ¦ © § zaygna la` ,dkxck dlik` ìñBt
¥ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøå ¦ © § .øLk̈¥ oaxwd elld mipte`d lka .mc`l gafn 42
87 iax dcen ok lre ,dizye dlik` zaygna `l` dxezd on lebit 43
jtdle gafnl mc` zlik`n dpiy xy`ky epizpyna ezhiyk ±
88 .xgnl dgpd zaygn lr exfb `ly xfril` ± øçîì ¨ ¨ § Bîcî ¨ ¦ çépäì
© ¦ © § zpn lr gafd z` hgy m`e .leqt oaxwd 44
אגרות קודש
תשכ"א,א' אלול,ב"ה
.ברוקלין
'מר צבי שי
!שלום וברכה
נעם לי לקרות במכתבו אודות פעולות ככתבו...לאחרי הפסק נתקבל מכתבו מכ"ז מנ"א
שהרי, אבל התקוה חזקה שאין מסתפק כלל בהאמור, והרצאות על נושאי חב"ד,בהמגמה של ופרצת
וכנראה במוחש על כל צעד ושעל איך שכו"כ מאחב"י רעבים וגם,אין זה בערך לדרישת והכרח השעה
, עד כדי כך שאין יודעים במה ירוו את צמאונם ולהשביע הרעבון שלהם,צמאים ונפשם בהם תתעטף
המשך בעמוד ונר
(iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr gi sc zegpn מר
60 .lkd ixacl leqt el dpy dcedi ± Cðäa ¨ ¨ § øáñ © ¨ äãeäé ¨ § éaøå ¦ © § :dcedi iax zrc `id dipyd drcd 1
61 àlà
¨ ¤ :zayein `ziixad oi` dywnd ixac itl mby `xnbd dgec minkg ewlgp ± éâéìt ¦ ¦ § dizye dlik` oeyla dpiyy el` mipte`a 2
62 'ìñBt
¥ (ìåñô) øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaøå
¦ © § øLk'
¥ ¨ ,xnel jl yi dn `l` ± éàî© .ìeñt¨ oaxwd ìkä Ÿ © éøác ¥ § ¦ l ,'çépäì'
© ¦ © § zaygna la` ,xfril` iaxe 3
63 gipdl' oica zwelgn ilaad sqeil dpy dcedi iax s`y ± dééðúà
¥§ § © dxeng dgpd zaygn mrh dn ± àîòè ¨ £ © éàî© :`xnbd zxxan 4
64 jk xn` xfrl` iax s`yk dzr ilaad sqei gny okle ,'encn encn dgpd zaygnay iptn :`xnbd zx`an .dlik` zaygnn 5
65 xfrl` iax miiqy edn ok m` ± éàî© éëä ¦ ¨ éঠ.ezcia` z` el xifgde yeygl yiy ± 'Bîc¨ ìk' ¨ [meyn-] eèਠ'Bîc¨ úö÷î' ¨ § ¦ äøéæb ¨ ¥ § leqtl yi
6
66 i`rl` iaxe ,i`rl` iax ly epa dcedi iaxy éðtî ¥ § ¦ àä'¨ ,xn`e ,xgnl oaxwd mc lk z` gipdl aeygiyk s` xizdl e`eai `ny 7
67 ,'xfril` iax zpyn jl dpy jkitl xfril` iax ly ecinlz oaxwd dcedi iax zrcl ± àúééøBàc ¨ § © § àìeñt ¨ § 'Bîc¨ ìk' ¨ zaygnae8
68 `lde ,ok xaeq epi` envr xfrl` iaxy rnyn el` mixacny zaygn dcedi iaxly di`x `xnbd d`ian .dxezd on leqt 9
69 dpy envr xfrl` iax mb ± ïðéðúî © ¦ § © à÷¨ àúâeìt
¨ § § énð ¦ © ïðà
© £ (àúâeìt)
¨§ § äãeäé¨ § éaø ¦ © íäì ¤ ¨ øîà © ¨ ,àéðúc ¨ § © § :dxezd on zlqet enc lk zgpd 10
70 itk ,'gipdl' oica xfril` iaxe minkg oia zwelgn ilaad sqeil [oi`-] éঠike ,xgnl enc gipdl aygyk xiykdl exedy minkgl 11
71 .dcedi iax ixac z` laiw `l recne ,dcedi iax el dpyy ezhigy meia ewxf `le øçîì ¨ ¨ § mcl Bçépä ¦ ¦ íàL ¦ ¤ éì¦ íéãBî ¦
12 ízà
¤©
72 àlà
¨ ¤ :leqt lkd ixac 'gipdl' xaeq dcedi iaxy `xnbd zpwqn il eced ok m` ,dngd zriwya lqtp mcdy iptn ìeñt¨ gafdL 13 ¤
73 sqeil dpy dcedi iax ± dééðúॠ§ § © 'ìeñt¨ ìkäŸ © éøác'
¥ § ¦ y gxkda íìBòì ¨ § .leqt oaxwd ok mb ± ìeñt¨ énð ¦ © ,øçîì¨ ¨ § mcl Bçépäì ¦ © § áMéç 14
¥ ¦ yk mby
74 ilaad sqei xn`y edne ± éàîe © ,lkd ixacl leqt gipdly ilaad øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © [`ae-] àúàå ¨ £ § :xfrl` iax zrc `id ziyilyd drcd 15
75 øãäc
© £ © .df oica zwelgn dpy xfrl` iax `lde ,'éúãéáà ¦ ¨ ¥ £ éì¦ zøæçä'
¨ §© ¡ ¤ øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © encn gipdl aygyk ,Bæa¨ óà© y xnele welgl ± øîéîì 16 © ¥§
76 yiy ,epiide ,íìBòa
¨ ¨ úeìñt§ © íeL zegtl el xifgdy ± àäéî ¨ ¦ déì¥ `ly dlik` zaygn oica mzwelgnk ïéøéLëî ¦ ¦ § © íéîëçå ¦ ¨ £ © ìñBt
17 ¥
77 .zg` drc itl zegtl ,gipdl zaygna leqt 18 .dkxck
78 `id lirl d`aedy `ziixaa zwelgndy okzi `pwqnl ok m`e Bîcî ¨ ¦ çépäì'
© ¦ © § äãeäé ¨ § éaø ¦ © øáñ © ¨ c xnel xyt` ikå§ :`xnbd dywn 19
79 lk zgpd meyn enc zvwn zgpd zaygna mixfeb minkg m`d oi`y `ziixan gikedl yi `lde ± àéðúäå ¨ § © ¨ § ,ìeñt¨ ìkä Ÿ © éøác ¥ § ¦ 'øçîì
20 ¨¨§
80 iax ly enrha mi`pz zwelgn d`vnp `l oky oeike ,`l e` enc ézëìäLk
¦ § © ¨ ¤ § ,éaø ¦ © øîà̈ © ,`ziixaa epipy jky ,dcedi iax zrc ef 21
81 .dkxck `ly dlik` zaygna xfril` éaø¦ © ìöà ¤ ¥ izewtq le`yle icenlz ievin z` xxal ± éúBcî © ¦ úBvîì
22 ©§
,zxg` oeyla ef dreny exn`y yie ± dì¨ éøîàå ¦ § ¨ § ,òenL
© © ïa¤ øæòìà
23 ¨¨§ ¤
ecenlz z` zevnle cenll ± åéúBcî ¨ ¦ úBvîì © § izkldyk iax xn` 24
82 äðùî mkg `ed mday mixacd z` renyl ,òenL © © ïa¤ øæòìà ¨ ¨ § ¤ éaø
25 ¦ © ìL ¤
83 m` s`y dgpna zexen`d zeceard z` zhxtn epiptly dpynd sqei Bì áéáç ¦ ¨ äéäå¨ ¨ § ,åéðôì
¨ ¨ § áLBé ¥ éìáaä ¦ § © © óñBé ¥ `pzd z` éúàöî 26
¦ ¨ ¨ ,ipnn
84 dyrn xcq dxvwa micwdl yie .dgpnd dlqtp `l o`yr `l eribdy ãò© zepey zeklda exaice .øúBéa ¥ § xfrl` iaxl ilaad 27
85 ozepe ,ilka ony ozep ony mr ze`ad zegpna :zegpnd zaxwd èçBMä¥ © ,éaø' ¦ © xfrl` iaxl ilaad sqei Bì øîà © ¨ jke ,úçà © © dkldì§
28
86 dzid m` .lleae zleqd lr ony ozepe xfege ,onyd lr zleq iax Bì øîà © ¨ .epic dn ± 'eäî© øçîì ¨ ¨ § Bîcî ¨ ¦ çépäì
© ¦ © § zpn lr çáfä 29 © ¤ © úà¤
87 oiwiwx zgpnae ,dpick dze` dte` zet`pd zegpnd on dgpnd ef dl`y l`y ilaad sqeiy dyrnd did jke .øLk 30
¥ ¨ ,xfrl`
88 ziit` xg`l .onya oiwiwxd z` gyen s` xepza ziyrpd ± úéøçL ¦ £ © el`y aeye ,øLk ¥ ¨ Bì øîà © ¨ xfrl` iaxe ,axra ± úéáøò 31 ¦ §©
89 ziyily ony zpzn wveie xfeg .mizitl ozzet zet`pd zegpnd Bì øîà © ¨ aeye ,íéøäö ¦ © ¢ ¨ a mb el`ye cer xfge ,øLk ¥ ¨ Bì øîà 32
© ¨ e ,xweaa
90 ,dtepz zeperhy zegpnd on yi .dpeal dilr ozepe dgpnd iab lr iax Bì øîà © ¨ ,axrl jenq ± äçðî ¨ § ¦ d zrya el`ye xfgyk j` .øLk 33 ¥¨
91 .gafnd ly ziaxrn zinexc oxwa dybd zeperh zegpnd lke ìL¤ åéðt ¨ ¨ eáäö £ ¨ .ìñBt ¥ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøL ¦ © ¤ àlà ¨ ¤ minkg zrcl øLk 34
¥ ¨ ,xfrl`
92 ilkl unewd z` ozepe zevnwpd zegpnd z` unew dybdd xg`l iax ixaca gnyy dgnydn ewidade eipt exi`d ± éìáaä ¦ § © © óñBé
35 ¥
93 eglene gafnl unewd z` dlrne ,dpeald z` eilr gipne ,zxy eððåeék
§ © ¦ àlL Ÿ ¤ éðà ¦ £ äneãîk¤ § ¦ ,óñBé' ¥ xfrl` iax Bì øîà 36
© ¨ .xfrl`
94 .exihwne cr jl izxn`y dn lky ef jzgnyn d`xp - 'äzò ¨ © ãò© eðéúòeîL
37 ¥¨ §
95 onyd zpzn z` ozp `ly epiide ,dgpnd lr ony ÷öé © ¨ àì Ÿ m` ilaad sqei Bì øîà © ¨ .jzrc itl dkldl oeekn did `l 'xyk' dzr 38
96 z` ozp `ly ± ììa © ¨ àì
Ÿ e ,seqal dgpnd lr zpzipd ziyilyd xaeq ip` s`e dkldl mipeekn eid jixac lk ± ïä¥ éaø 39
¦ © xfrl` iaxl
97 dae zleqd zpizp xg`l dgpnd lr zpzipd dipyd onyd zpzn äðL ¨ ¨ 'ìeñt' ¨ äãeäé ¨ § éaøL ¦ © ¤ iptn xzeia dzr izgny okl àlà 40
¨ ¤ ,xyky
98 xg`l mizitl dgpnd z` úút © ¨ àìå
Ÿ § ,onya zleqd z` millea iax icinlz lk oia izaaqe ± åéãéîìz ¨ ¦ § © ìk¨ ìò© ézøæçå ¦ § © ¨ § ,df oica éì¦
41
99 zeperhd zegpnd z` ó éðä ¦ ¥ àìå
Ÿ § ,dgpnd z` çìî© ¨ àìåŸ § ,dziit` okle ,éúàöî ¦ ¨ ¨ àìå Ÿ § ,enya jk xn`iy øáç ¥ ¨ éì¦ ézLwáe 42
¦ § © ¦ dcedi
100 ,gafnd ly ziaxrn zinexc oxwa dgpnd z` Lébä ¦ ¦ àìŸ e ,dtepz éì¦ úéðML
¨ ¦ ¨ ¤ åéLëò ¨ § © .dcedi iaxn izrny dn izgky `ny izyyg 43
101 ,ozeevnk `le ,zelecb zekizgl zzty ± úBaeøî§ íézt ¦ ¦ ïúútL
¨ ¨ § ¤ Bà ,òenL
© © ïa¤ øæòìà ¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © ìL ¤ úBòîc ¨ § åéðéò
¨ ¥ eâìæ § ¨ .éúãéáà
¦ ¨ ¥ £ éì¦ zøæçä
¨ § © ¡ ¤ ,ìeñẗ 44
102 xg`l onya dgiyn miperhd xepz dyrn iwiwx z` ± ïçLî ¨ ¨ § àìå
Ÿ § ïéáéáç
¦ ¦ £ äøBú ¨ éøácL ¥ § ¦ ¤ íéîëç ¦ ¨ £ éãéîìz
¥ ¦ § © íëéøLà'
¤ ¥ § © ilaad sqei lr øîà © ¨ e 45
103 .äøéLk
¨ ¥ § dgpnd ,elld zeceard lk z` xqigy it lr s` ,mziit` ézáäà
¦ § © ¨ äî' ¨ (fv hiw mildz) äfä ¤ © àø÷nä
¨ § ¦ © åéìò ¨ ¨ àø÷ ¨ ¨ .'øúBéa
¥ § íëéìò ¤ ¥ £ 46
x`al reny oa xfrl` iax siqed .'åâå 'éúçéN ¦ ¨ ¦ àéä¦ íBiä© ìk¨ EúøBú ¤ ¨ 47
,jk ezrcy `l ,'leqt' jl dpyy dcedi iax mb :ilaad sqeil 48
104 àøîâ éaø¦ © ìL ¤ Bða§ did äãeäé ¨ § éaøL ¦ © ¤ éðtî
¥ § ¦ `ed enrh ixd - àä¨ `l` 49
105 dn ± '÷öé© ¨ àì'
Ÿ éàî© :dpynd zxacn ote` dfi`a zxxan `xnbd ixac eid Cëéôì ¨ ¦ § ,øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © ìL¤ Bãéîìz ¦ § © did éàòlà © § ¦ éaøå
¦ © § ,éàòlà
© § ¦ 50
106 ike ,ììk
¨ § ÷öé© ¨ àì
Ÿ y yxtp m` ± àîéìéà
¨ ¥ ¦ ,'wvi `l' dpynd zpeek øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © úðLî© § ¦ k Eì§ äðL ¨ ¨ e dcedi iax lv` miaiag xfril` iax 51
107 `lde ± da¨ áéúk ¦ § àáekéò
¨ ¦ `lde ,dxyk dgpnd didzy xyt` .dkldd jky xaeq epi`y it lr s` 52
108 yxtl yi gxkda àlà ¨ ¤ .zakrn dwivi zevny aezkd on yxcp mby `ziixadn gken cvik zx`ane `iyewd z` zniiqn `xnbd 53
109 ok m` ± éëä
¦ ¨ éঠ:`xnbd zl`ey .øæ¨ àlਠ¤ wvi ïäk¥ Ÿ d `ly '÷öé © ¨ àì'
Ÿ à÷ìñ¨ § ¨ éàå ¦ § :zwelgn dpyi 'encn gipdl' zaygna dcedi iax itl 54
110 yxtzi jynda dpypy 'lla `l' oic mby ± énð ¦ © 'ììa
© ¨ àì'
Ÿ c gxkda ± dééðúॠ§ § © 'ìeñt¨ ìkä Ÿ © éøác'¥ § ¦ y ,xnel jzrca dler m`e ± Czòc ¨ § © 55
111 lla xy`k `weecy rnyn didi ok m`e ,øæ¨ àlà ¨ ¤ ïäk
¥ Ÿ d ììa
© ¨ àì Ÿ y leqt 'encn gipdl' zaygna ilaad sqeil dpy dcedi iaxy 56
112 lla `l m` la` ± ììk ¨ § ììa
© ¨ àì
Ÿ àä¨ dxyk dgpnd odk mewna xf éì¦ zøæçä'
¨ § © ¡ ¤ xfrl` iaxl sqei xn`y edn ± éàî© ok m` ,lkd ixacl 57
113 ,äìeñt
¨ § dgpnd ,xf elit` yiy el xn` xfrl` iax ± déì¥ øîà÷ © ¨ ¨ àúâeìt¨ § § eäéঠixde ,'éúãéáà ¦ ¨ ¥ £ 58
iax ixdy ilaad sqei ly ezcia` `id ef `le ,df oica zwelgn 59
אמר ") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף יח עמוד א- פרק שלישי.מנחות
תוספות רש"י
ותקוותי שהוא בהתאם להוראת חכמינו ז"ל – לימוד המביא לידי מעשה. כי כבוד תורתו לומד שיעור ברבים בגמרא. . נהניתי לראות
.בחיי יום־יום
ה'תשי"ט,ממכתב ט"ז מנחם־אב
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף יח עמוד ב- פרק שלישי.מנחות במר
רש"י
תוספות
גמר (iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr gi sc zegpn
54 ± úBàfäå ¨ © § ,zepaxwd mc zlaw ± úBìawäå ¨ © © § ,serd zepaxw zwiln íéML
¦ ¦ (:bw) onwl dpyna epipy ixde ± ïðúäå © § ¨ § ,ok yxtl xyt` ike 1
55 lr mipta ez`fd oke ,oevigd gafnd lr zepaxwd mc zwixf mipexyr ãçàå ¨ ¤ § íéML¦ ¦ la` ,ony bela ie`xk ïéììáð ¦ ¨ § ¦ zleq ipexyr 2
56 it lr s` äìâò ¨ § ¤ úôéøòå
© ¦ £ © ,äèBñ¨ úà÷Läå © ¨ § © § ,adfd gafn lre zkextd mipexyr cg`e miyy acpzd m` okle ,ony bela ie`xk ïéììáð ¦ ¨ § ¦ ïéॠ3
57 ,mixetv ici lr òøBöî ¨ § úøäèå © ¢ ¨ § ,mipdka dzeevn ycwna dpi`y ± da¨ ïðéåäå
¨ ¦ £ © .ony bela wlg lk lelale milk ipyl mwlgl eilr 4
58 dxfra ziyrpd miitk ze`iyp ïéa¥ ,mrd z` jxal íétk ¦ © © úeàéNðe ¦ § xy`k s` ± éåä ¥ ¨ éàî© ïéììá𦠨 § ¦ íðéà
¨ ¥ ék¦ ,ef dpyna epzpe ep`ype 5
59 ïépî
¦ © ¦ ,xire xir lkay zqpkd ziaa õeçaî © ¦ ziyrpd ïéᥠe ,íéðôaî ¦§ ¦ ¦ ,cg` ilka m`iadl oexqgd dn lladl miie`x mpi` mipexyrd 6
60 øîBì© ãeîìz § © ,dpedka wlg el oi` el` zeceara dcen epi`y odky zakrn dpi` dlilay xg`ne ,'äøLk ¨ ¥ § ììa © ¨ àì'Ÿ epizpyna ïðúäå ©§ ¨§ 7
61 ïøäà
Ÿ £ © éðáì ¥ § ¦ äøeñnä¨ § © äãBáò ¨ £ lk ,'ïøäà Ÿ £ © éðaî' ¥ § ¦ ,aezkd epcnln ± lladl die`x dpi`y dlecb dgpn `iai m` didi leqt dfi` 8
62 ,äpeäka
¨ § © ÷ìç ¤ ¥ Bì ïéॠda¨ äãBî ¤ BðéàL ¥ ¤ ïäk ¥ Ÿ ìk̈ xfa dxiyk dpi`e hrn ± äléáì ¨ ¦ § éeàøä ¨ ¨ ìk¨ ,ef dl`y aeyia àøéæ ¨ ¥ éaø¦ © øîàå© ¨ § .ie`xk 9
63 iaxy jkn gken .xfa zexiyk opi` el` zecear dxyr ynge `l m` s`e ,Ba úákòî ¤ ¤ © § äléa¨ ¦ ïéॠezkldk lladl ie`xy zleq 10
64 dwivi ezrcly ,zeceard dxyr yng oia 'zewivi' dpn oerny cg`e miyiy oebk äléáì ¨ ¦ § éeàø¨ BðéàL ¥ ¤ ìëå Ÿ § .xyk ,llk lelai 11
65 dxiyknd epizpyn m`d `xnbd zl`ey okle ,xfa dxiyk dpi` m`iai m` okle ,Ba úákòî ¤ ¤ © § äléa¨ ¦ ,ie`xk millap mpi`y ,mipexyr 12
66 .oerny iaxk dpi` xfa dwivi dxiykn epizpyny df xe`ian gkene .dgpnd lqtz cg` ilka 13
67 xaecn `ziixaa ïàk¨ ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ ,ïîçð ¨ § © áø© øîà © ¨ :`xnbd zvxzn 'lla `le wvi `l' yxtl xyt` i` ok m`e ,llk lla `lyk s` 14
68 úçðî © § ¦ ,ìàøNé ¥ ¨ § ¦ úçðîa© § ¦ § xaecn epizpyna ïàk¨ eli`e ,íéðäk ¦ £ Ÿ úçðîa ©§ ¦ § .xf `l` odk lla `le wvi `l epiidc 15
69 yexcl yi ,dvinw zevn da dxn`py ± àéä¦ äöéî÷ ¨ ¦ § úác © § ìàøNé
¥ ¨§ ¦ `l' yexit `lde ,`id di`x ike ± àéøéà ¨ § ¦ éãéî¦ ¦ :`xnbd zvxzn 16
70 ä÷éöé¨ ¦ § ìò© ãnéì ¥ ¦ ,äpeäk ¨ § úåöî © § ¦ Cìéàå © ¥ § äöéîwî ¨ ¦ § ¦ wxy miweqtdn àä̈ yxtl yi `l` ,dfa df gxkda miielz oi` 'lla `l'e 'wvi 17
71 ,xfa zexiyk dvinwd mcewy zeceardy ± øæa ¨ § äøéLkL¨ ¥ § ¤ äìéìáe ¨ ¦ § '÷öé
© ¨ àì'
Ÿ ,epiipr itl ie`xk mdn cg` lk ± àúéàãk ¨ ¦ § ¦ àäå ¨ § àúéàãk
¨ ¦ §¦ 18
72 lr xaecn `ziixaa la` .xfa dwivi epizpyn dxiykd okle .ììk
¨ § ììa© ¨ àì Ÿ eyexit ììa © ¨ àìŸ e ,øæ¨ àlà ¨ ¤ ïäk¥ Ÿ ÷öé © ¨ àì Ÿ eyexit 19
73 zevn dxn`p da `ly ± àéä¦ äöéî÷ ¨ ¦ § úa© åàìc ¨ § íéðäk ¦ £ Ÿ úçðî ©§ ¦ dywn .äøLk ¨ ¥ § [zelecb-] úBaeøî§ íézt
¦ ¦ ïúútL
¨ ¨ § ¤ Bà :dpyna epipy 20
74 daeg dizecear zligzn ± äpeäk ¨ § àéòa ¨ £ ¨ àøwéòî
¨ ¨ ¦ ¥ okle ,dvinw xak ììk¨ § úút © ¨ àì
Ÿ xy`k ,denzl yi dzrn ± àzLä ¨ § © :`xnbd 21
75 .xfa da dleqt dwivi s`e ,odk ici lr dzeyrl ïézt
¦ ¦ o`yry `l` zzt xy`k ok m` ,äøLk ¨ ¥ § dgpndy epipy 22
76 úçðî © § ¦ [ixd-] éãkî ¦ § ¦ ,àáø ¨ ¨ déì¥ øîà © ¨ :ongp ax uexiz lr dywn `ax .dxiyk dgpndy rinydl jxev yi ike ± àéòaéî ¨ § © ¦ ,úBaeøî§ 23
77 zevn `dzy dzaxzd okidn ± ä÷éöéì ¨ ¦ ¦ éaøúéà ¥ © § ¦ àëéäî ¨ ¥ ¥ íéðäk ¦ £Ÿ ± ïéúéúôa
¦ ¦ § ¦ äaéøL ¨ ¦ ¤ ,epipyy 'úBaeøî§ ïézt' ¦ ¦ éàî© :`xnbd zvxzn 24
78 (e a my) l`xyi zgpna xn`py ,ìàøNé ¥ ¨ § ¦ úçðnî © § ¦ ¦ ,da zbdep dwivi miphw miziztd e`vnpe ,i`cn xzei miaexn miziztl zzty 25
79 'dgpn' (.dr onwl) l"fg miyxece ,'`ed¦ dgpn ¨ § ¦ onW ¤ ¨ dilr¨ ¤ ¨ Ywvie' ¨ § ©¨§ dgpnd df ote`a mby `pzd eprinyde ,mdl ie`xd xeriydn 26
80 zgpn íúä ¨ ¨ äî¨ xnel epilr okle ,dwivil zegpnd lk zeaxl
81 `id mb mipdk zgpna o`k ± énð ¦ © àëä ¨ ¨ óà© ,øæa ¨ § äøéLk ¨ ¥ § l`xyi
íézt'¦ ¦ íìBòì ¨ § ,àîéà ¨ ¥ úéòaéàå¥ ¨ ¦ § :sqep ote`a zvxzn `xnbd .dxiyk 27
oica yecig yi ok it lr s`å§ Lnî ¨ © zelecb epiid ,epipyy 'úBaeøî§ 28
82 wx xfa lqet oerny iaxy xnel xyt` i` ok m`e ,øæa ¨ § äøéLk¨ ¥ §
83 àeä llk zzt `lyk ,íúä ¨ ¨ ,xn`z `ny ± àîéúc ¨ ¥ § eäî© ik ,df 29
.l`xyi zgpna dcene mipdk zgpna
`id okle dgpnd lr zelg my yi ± ïäéìò ¤ ¥ £ úBlç© úøBz © àkéàc ¨ ¦ § 30
84 ïîçð
¨ § © áø© øîà © ¨ ,zxg` oeyla ef dreny exn`y yi ± éøîàc ¦ § ¨ § àkéà ¨ ¦
zztyk àëä ¨ ¨ ìáà ¨ £ ,dzizt zevn miiw `ly s` lr dxiyk 31
85 dxn`py ± úBöî÷ð ¨ § ¦ d zegpna§ xaecn epizpyna ïàk¨ ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ
'zelg' my rwty ± àkéà ¨ ¦ úBlç© úøBz © àìc
Ÿ § zelecb zekizgl 32
86 zgpn oebk úBöî÷ð ¨ § ¦ ïéàLa
¥ ¤ § xaecn `ziixaa ïàk¨ ,dvinw oda
my dilr oi` mbe ± àkéà ¨ ¦ ïéúéút¦ ¦ § úøBz © àìå
Ÿ § ,ozzty xg`n 33
87 déì¥ øîà̈ © .dvinw zevn oda dxn`p `ly mikqp zgpne mipdk
dgpndy zrcd lr dler did ,dkldk zzt `l ixdy 'mizizt' 34
88 úBöî÷ð ¨ § ¦ ïéàL ¥ ¤ zegpnd [ixd-] éãk ¦ § î¦ ,eixac lr `ax dywd - àáø ¨¨
.dxiyk dgpnd jk mby `pzd eprinyn ± ïì¨ òîLî © § © à÷¨ ,dleqt 35
89 zbdep dwivi zevn `dzy eaxzd okidn ± ä÷éöéì ¨ ¦ ¦ éaøúéà ¥ © § ¦ àëéäî ¨ ¥¥
àîéì¨ ¥ :xfa dxiyk dwiviy lirl xen`d lr le`yl zxfeg `xnbd 36
90 onW¤ ¨ dilr ¨ ¤ ¨ Ywvie'¨ § © ¨ § (my) zagn zgpna xn`py ,úBöî÷pî ¨ § ¦ § ,oda
91 dxiyknd epizpyny xnel yi m`d ± ïBòîL § ¦ éaøk¦ © § àìcŸ § ïéúéðúî ¦ ¦ § © 37
zegpnd lk zeaxl 'dgpn' (.dr onwl) l"fg miyxece ,'`ed¦ dgpn ¨§¦
92 `ed zevnwp opi`y zegpna dwivi oicy xnel epilr okle ,dwivil
éaø
¦ © (f"ht ev mipdk zxez) àéðúc ¨ § © § ,oerny iaxk zxaeq dpi` xfa dwivi 38
ixac eala xne`y - äãBáòa ¨ £ ¨ äãBî ¤ BðéàL ¥ ¤ ïäk ¥ Ÿ ìk¨ øîBà ¥ ïBòîL § ¦ 39
93 óà© ,øæa ¨ § äøéLk ¨ ¥ § dwivi ,zevnwpa ± íúä ¨ ¨ äî¨ ,úBöî÷ð ¨ § ¦ a dwivi oick§
,ealn z`f dca dyn `l` zepaxw el aixwdl 'd dev `le od lad 40
94 .øæa
¨ § äøéLk ¨ ¥ § dwivi didzy ie`x zevnwp opi`ya mb ± énð ¦ © àëä ¨¨
,mipdkl miwlgznd miycwd zwelga ± äpeäka ¨ § © ÷ìç ¤ ¥ Bì ïéॠ41
95 àìcŸ § ïéúéðúî¦ ¦ § © àzøåeçî¨ § © © § àlà ¨ ¤ :ongp ax ixack `ly `xnbd zpwqn
úठáéø÷nä' ¦ § © © (bl f `xwie) mipdkl miycwd xya zwelg oipra øîàpL © ¡ ¤ ¤ 42
96 iaxlc ,oerny iax zrck `ly epizpyn zxxean ± ïBòîL § ¦ éaøk¦ ©§
97 yie ,'äðîì ¨ ¨ § ïéîiä¦ ¨ © ÷BL äéäú ¤ § ¦ Bì ïøäàŸ £ © éðaî
¥ § ¦ áìçä¤ ¥ © úàå ¤ § íéîìMä
¦ ¨ § © íc© 43
lka epizpyn zrcle ,dleqt xfa dwivi zegpnd lka oerny
98 .xfa dxiyk dwivi zegpnd
,äpeäka
¨ § © ÷ìç ¤ ¥ Bì Lé¤ äãBáòa ¨ £ ¨ äãBî ¤ d odk wxy df weqtn yexcl 44
99 àîòè ¨ £ © éàî© :oerny iaxe minkg zwelgn mrh z` zxxan `xnbd
÷ìç¤ ¥ Bì ïéॠäãBáòa ¨ £ ¨ äãBî ¤ BðéàL ¥ ¤ odk la` ,miycwd zwelga 45
dcen epi`yk àlà ¨ ¤ hrnl cnl ipi` oiicre ± éì¦ ïéàå ¥ § .äpeäka
¨ § © 46
100 mixiykny [epizpyn ly `pzd-] minkg ly mnrh edn ± ïðaøc ¨¨ ©§
101 (a-` a my) zegpnd zyxta weqta xn`p ± àø÷ ¨ § øîà © ¨ .xfa dwivi
úBaøì © § ïépî
¦ © ¦ ,ãáìa
© § ¦ mcd zkled `idy weqta zxkfend Bæ dceara 47
,mipdkl zexeqnd úBãBáò£d äøNò ¥ § ¤ Lîç ¥ £ a dcen epi` m` s`y 48
102 ,'õî÷å
© ¨ § ïäkä
¥ Ÿ © ïøäà
Ÿ £ © éða
¥ § ìठdàéáäå
¨ ¦ ¡ ¤ äðáì
¨Ÿ § äéìò
¨ ¤ ¨ ïúðå
© ¨ § ïîL
¤ ¤ äéìò
¨ ¤ ¨ ÷öéå'
©¨§
103 onyd zpzn ± úBìéìaäå ¦ § © § ,zegpnd lr onyd zwivi ± úB÷éöéä ¦ § © :ody 49
yi dvinwl jenq `l` mipdkd l` d`ad dxkfed `ly jezne
zegpnd zzizt ± úBúéútäå ¦ § © § ,dgpnd z` da lleay dipyd 50
104 äìéìáe
¨ ¦ § ä÷éöé
¨ ¦ § ìò© ãnéì
¥ ¦ ,äpeäk
¨ § úåöî
© § ¦ Cìéàå
© ¥ § äöéîwî
¨ ¦ § ¦ wxy cenll
zegpna ± úBôeðzäå § © § ,zepaxwd lk zgiln ± úBçéìnäå ¦ § © § ,zezztpd 51
105 éaøå
¦ © § :`xnbd zxxan .øæa ¨ § äøéLkL
¨ ¥ § ¤ dvinwl zncew ozceary ± úBöéîwäå ¦ § © § ,gafnl dgpnd zybd ± úBLbääå ¨ © © § ,dtepz zeperhd 52
106 ïøäà
Ÿ £ © éða'
¥ § df weqta xn`py jezn :`xnbd daiyn .enrh dn ïBòîL
§ ¦ ± úB÷éìnäå ¦ § © § ,gafnd iab lr úBøè÷äå ¨ § © § ,zevnwpd zegpnd zvinw 53
חת"ת דהיום דווקא ביום, שיעור מיוחד בנגלה ובחסידות, נהגו לאחרונה – נתינת צדקה לפני תפילת הבוקר והמנחה:סדר דיום הולדת
.)זה (התבודדות – כמבואר בהיום יום
תשי"ח,ממכתב י"ז אלול
אנר (iying meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr k sc zegpn
26 ,zxzein `id 'oAxw' © § ¨ zaize ,'ebe ''dl© (äçðî) ¨ § ¦ ïaø÷ © § ¨ aixwz ¦ § © iM¦ Wtpe'
¤¤§ déì¥ äåä
¨ £ íc¨y ,jtidl xnel xazqn ixd - äaøcà
¨ © § © :`xnbd dywn 1
27 ãnìî
¥ © § weqtd `l` ,''dl© dgpn ¨ § ¦ aixwz ¦ § © iM¦ Wtpe'¤ ¤ § wx xnel el didy mc ïkL
¥ ¤ ,mixa`n xzei dgiln oicl mc zeaxl el did - ééeaøì ¥ ©§ 2
28 .gafnl íéöò ¦ ¥ acpzdl xyt`y - ïéácðúnL ¦ § © § ¦ ¤ ,epcnll `a - unewd enk - dúBîk¨ § mixg` øézî
¦ © y .oldlc mixaca dgpnl dnec 3
29 .`iadl el yi mivr änë ¨ © ,mzq mivr acpndå§ :`ziixad zxxan xyad z`e gafnl mixeni`d z` xizn mcd zwixfy ,dgpn ly 4
30 ,zelecb zekizg izy - ïéøæâ ¦ ¨ § éðL
¥ § `iadl el yiy ,`ziixad daiyn oi`y dn ,dlik`l miixiyd z` xizn dgpnd unew oke ,dlik`l 5
31 ok m` ,mixifb ipy dilr mipzep eid dkxrnd xeciq xg`ly oeiky änçä
¨ © © úòé÷La
© ¦ § ¦ ìñôð ¨ § ¦ mcde ,xg` xac mixizn mpi`y mixa`a ok 6
32 weqta epivn oke - øîBà ¥ àeä ïëå ¥ § ,aeyg xacl miaygp mixifb ipy dúBîk
¨ § gafnd lr dwixfl cer ie`x epi` dngd zriwy xg`ly - 7
33 ïaø÷
© § ª ìò© eðìtä§ © ¦ úBìøBbäå'¨ © § (dl i dingp) aezky ,oaxw e`xwp mivry dn ,dngd zriwy xg`l zlqtp ok mby ,dgpn ly unewd enk - 8
34 ,dgpnk çìî © ¤ ïéðeòèe
¦ § ,ïä¥ äçðî ¨ § ¦ ïaø÷
© § ¨ k mpic íéöò ¦ ¥ ,øîà © ¨ éaø ¦ © .'íéöòä
¦ ¥¨ milqtp mpi`e dlild lk oxihwdl xyt`y mixa`a ok oi`y 9
35 .dgpn oaxwk gafnd ly ziaxrn zinexc oxwa äLbä ¨ ¨ © ïéðeòèe
¦ § ,el` mixac ipya dgpnl dnec mcy xg`ne ,dngd zriwya 10
36 íéöò ¦ ¥ acpnd ,dgpn oaxwk mpic mivry éaø ¦ © éøáã ¥ § ¦ itì§ ,àáø ¨ ¨ øîàå
©¨§ oerh didie ,dgpnl dnec `ed dgiln oic iabl mby xazqn 11
37 miwc mivrl mze` wqxne ,dgpn oaxw enk äöéî÷ ¨ ¦ § ïéðeòè¦ § gafnl .dzenk dgiln 12
38 mivry éaø ¦ © éøáã
¥ § ¦ itì§ ,àtt ¨ ¨ áø© øîàå © ¨ § ,evnew `ln mdn lhepy cr mixacdy ,xnelk ,xzei miaexn el` - ïLéôð ¨ ¦ § C ðä
¨ ¨ :`xnbd zvxzn 13
39 ick mixg` íéöò ¦ ¥ `iadl ïéëéøö ¦ ¦ § gafnl íéöò ¦ ¥ acpnd ,oaxwk mpic dnec mcdy mixacdn xzei md ,dgpnl mda minec mixa`y 14
40 e`xwp mivry xaeqy iaxy ,o`kn x`eany ixd .mda otxeyl oicl dgpnl mixa` zencl xazqn xzei jkle ,dgpnl mda 15
41 `ziixad zxne` ji` ok m`e ,gln mb miperh mivry xaeq ,oaxw .mc zencl xy`n ,dgiln 16
42 .dgiln miperh oi` oaxw e`xwp mivry s`y (`"r) lirlc `aed - øî© øîà © ¨ :lirl d`aedy `ziixad lr cer dywn `xnbd 17
43 ,'íéöò'¦ ¥ lirlc `ziixan wegnl jixv - ïké ¨ î¦ énñ ¦ © :`xnbd zvxzn 'glnY
¨ § ¦ glnA
© ¤ © oAxw
© § ¨ lke'
¨ § wx aezk did eli` ,(`"r) `ziixaa lirl 18
44 .dgiln mb miperhy xaeq oaxw e`xwp mivry xaeqy iax ixdy eléôà
¦ £ y rnyn did - éðà ¦ £ òîBL
© ¥ ,'Lzgpn'
§ ¨ § ¦ aezk did `le (bi a `xwie) 19
45 oicn mivr hrnl weqt jixv oi` m`y ,dyw àlàå ¨ ¤ § :`xnbd dywn .ïaø÷
¨ § ¨ eàø÷pL
§ § ¦ ¤ xg`n ,dgiln miperh íãå ¨ ¨ íéöò
¦¥ 20
46 ,(`"r) lirl epnn miyxecy 'jzgpn' weqtd - àø÷ ¨ § ok m` ,dgiln eprnyy - øîàc © ¨ § déì¥ úòîL © § ¨ c `pzd edin - ïàî© :`xnbd dywn 21
47 miperh dl daeg oi`a mixg`y dgpnl minecd mixac wxy enke ,`ed éaø ¦ © `ld ïaø÷ ¨ § ¨ [e`xwp-] éøwéà ¥ § ¦ íéöò ¦ ¥ y ,xaeqy eze` 22
48 m` - éঠ,dgiln oicn hrnl `a xac dfi` - éàî© éèeòîì ¥ © § ,dgiln dpyy `ed iaxy gxkda ok m`e ,`ziixaa oldl x`aziy 23
49 aezkd 'Eúçðî ¤ ¨ § ¦ ìòî' © ¥ ixd ,dgiln oicn íc¨ éèeòîì ¥ © § `ay xn`z ok` - eòa¨ àéòaî¨ § © ¦ mivr éaø ¦ © itì§ ixdy ,dyw ok m`e ,ef `ziixa 24
50 .dgiln oerh oi` mcy micnl ep` - à÷ôð ¨ § ¨ weqtd seqa (` a `xwie) dxeza aezk ,`ziixaa epipyy - àéðúc ¨ § © § ,çìî
© ¤ miperh 25
אגרות קודש
][תשי"ג
, הנה ברור שפוסל- א) מה שנסתפק בדעת הרמב"ם בדין שלא כסדרן בתפלין ומזוזות...
. באר הגולה לשו"ע סל"ב סכ"ג. צפנת פענח שם. עיי"ש בנ"כ הרמב"ם.וכמש"כ בהל' תפלין פ"א הט"ז
כי, ולחנם נדחק במכתבו בטעם הרמב"ם שם.ועוד
אם, מכילתא וכו' אף שלא הובאו בבבלי,ב) פשיטא שהרמב"ם מביא ביד"ו דינים מהירושלמי
.אין הבבלי חולק ע"ז
. עייג"כ בשו"ת הצ"צ שער המילואים ס"ג- ג) מקור פסול דלא כסדרן בתו"מ
משבצות זהב ר"ס לב ור"ס. ראה שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ש"י- ד) אם פסול מה"ת או מדרבנן
. אות חיים (לבעהמ"ס מנח"א) ר"ס לב. קסת הסופר ס"ט. צ"צ וצפ"ע שם.לד
.' לאחר שהו"ל קונטרס העבודה נודעתי שכך נקרא בכ"מ בפולין וכו- "ה) השם "שבת ברכות
ויהי רצון שהוא וזוגתו שיחיו יגדלו את בנם מרדכי- ואחרון חביב ברכה בכל עת זמנה היא
.שיחי' עם שאר ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה והרחבה אמתית
(iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr `k sc zegpn בנר
59 ,aiig dtwdy oileg ly mca oicd `ede ,dxfray oevigd gafnd qipkze - ìéiòå
¥© § ,'íéöò'
¦ ¥ `ziixadn `ivez - ÷étà
¦ © :`xnbd zvxzn 1
60 ,lyean mca xhety ixirfe - ïàk¨ e ,miycwa dxtkl ie`xe li`ed .'íéëñð'
¦ ¨ § enewna 2
61 ycew jezl mipta miqpkp mncy úBiîéðtä ¦ ¦ § © úBàhç ¨ © ly mc a§ xacn ,àéðúc
¨ § © § :dgiln miperh mpi` mikqpy `ziixan dgiken `xnbd 3
62 ,dxtkl ie`x epi` dtwd m` df mcy ,lkidd jezl e` miycwd .çìî © ¤ ïéðeòè
¦ § ïéॠ,úøèwäå
¤Ÿ § © § ,íéöòäå
¦ ¥ ¨ § ,ícäå
¨ © § ,mikqp ly - ïéiä
¦ © © ìáà
¨£ 4
63 .eilr xeht jkle ,oldl x`az `xnbdy enke .lirl d`aedy `ziixad z` dpyy `pzd edin dywn `xnbd 5
64 oicd z` il zxkfd - àúléî ¨ § ¦ ïzøkãà
¨ § © § © jixaca ,iia`l `ax el øîà ©¨ íéöò
¦ ¥ zxhet `ziixady dn àéL÷
¨ § © ,`ed éaø¦ © éঠ,épî
¦ © :`xnbd dywn 6
65 zeipevigd úBàhça ¨ © © LøwL © ¨ ¤ íc¨ ,àcñç ¨ § ¦ áø© øîàc © ¨ § ,`cqg ax xn`y ,dgiln oicn úøè÷
¤Ÿ § zxhety dn àéL÷¨ § © ,`ed ïðaø ¨ ¨ © éঠe ,dgilnn 7
66 'ïúðå
© ¨ § FrAv`A
¨ § ¤ § z`Hgd ¨ © © mCn ¥ Ÿ © ç÷ìå'
© ¦ odMd © ¨ § ixdy ,eilr áéiç ¨ © ,Bìëàå
¨ £© daeg mi`a mixg`y mixacd lky (.k) lirl mixne` opax ixdy 8
67 dkixvd `ly ,[dxeza 'd deiv-] àðîçø ¨ ¨ £ © øîà © ¨ (dk c `xwie) 'ebe mivr jixv ixdy ,llka zxehw mbe ,dgiln miperh dl 9
68 df mce - éàäå © § ,dpizpe dgiwl `l` ,d`fde dliah mda dxezd ,àeä àpz ¨ © éàä© ,ef `ziixa dpyy `pzd :`xnbd zvxzn .dxihwdl 10
69 ,gafnd lr epnn zzle zgwl ozip - àeä äðéúðe ¨ ¦ § äçé÷ì ¨ ¦ § øa© yxwy èøtä¨ § © äî¨ ,øîBॠä÷Bøa ¨ § ïa¤ ïðçBé¨ ¨ éaø ¦ © ìL¤ Bða§ ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaø¦ © ,àéðúc
¨§ © § 11
70 lv` ixdy ,eilr øeèt¨ ,Bìëàå ¨ £ © úBiîéðtä
¦ ¦ § © úBàhça ¨ © © yxwy mc la` xacå§ ,äàîeè ¨ § ìa÷nL
¥ © § ¤ øác ¨ ¨ `ed ,dgpn epiidc ,dxeza LøBôî ¨ §d 12
71 (e c `xwie) 'ebe 'äfäå ¨ ¦ § mCA ¨ © FrAv`¨ § ¤ z`¤ odMd ¥ Ÿ © ìáèå' © ¨ § zeiniptd ze`hg çaæî
© ¥ § ¦ d ìò© [ozipy-] BðLé § ¤y xac å§ ,[y`d lr-] íéMàì ¦ ¦ ¨ äìBò¤ y 13
72 df mce - éàäå © § ,d`fde dliah mda dxezd dkixvdy ,àðîçø ¨ ¨ £ © øî੨ çaæî
© ¥ § ¦ ìò© BðLéå
§ ¤ § ,íéMàì
¦ ¦ ¨ äìBòå
¤ § ,äàîeè¨ § ìa÷îä ¥ © § © øác ¨ ¨ ìk Ÿ óà© ,ïBöéçä ¦© 14
73 zefdle ea leahl ozip `l - àeä äàfäå ¨ ¨ © § äìéáè¨ ¦ § øa© åàì¨ yxwpy ïéàL
¥ ¤ ,dgiln oicn íéöò ¦ ¥ [mihrenn-] eàöé § ¨ ,dgiln oerh ,ïBöéçä ¦© 15
74 .elk` m` eilr xeht jkle ,dxtkl ie`x epi`e ,epnn ,úøè÷¤Ÿ § äàöé¨ § ¨e ,íéMàì
¦ ¦ ¨ íéìBò
¦ ïéàL ¥ ¤ ,ïééå
¦ © ¨ ,íc¨ eàöé § ¨e ,äàîeè
¨ § ïéìa÷î ¦ §©§ 16
75 ,[envr-] déãéc ¥ ¦ àáøå ¨ ¨ § :`cqg ax lr zwlegd drc d`ian `xnbd .ïBöéçä ¦ © çaæî
© ¥ § ¦ d ìò© zpzip dðéàL ¨ ¥¤ 17
76 úBiîéðtä
¦ ¦ § © úBàhça ¨ © © yxwy mc eléôà ¦ £ y ,øîà © ¨ e `cqg ax lr wleg dywn .dgilnn mc hrnl weqt jxvp recn dywn `xnbd 18
77 yxwy dfk mc ,xg` mewnay - Bcâðëe § ¤ § ìéàBä ¦ ,eilr áéiç ¨ © ,Bìëàå
¨ £© àø÷¨ § déèòîc
¥ £ © § meyn ,dgiln oerh oi` mcdy àîòè ¨ £ © àlà ¨ ¤ :`xnbd 19
78 epi`y zeiniptd ze`hga mb jkl ,úBðBöéç¦ ä© úBàhça ¨ © © dxtkl éeàø¨ did `l m` la` - éëä ¦ ¨ åàì¨ àä¨ ,dgilnn íãì ¨ § [weqtd ehriny-] 20
79 .eilr aiig ,dxtkl ie`x ,çìî
© ¤ [jxhvi-] éòáéì ¥ § ¦ íc¨y àðéîà ¨ ¦ £ äåä ¨ £ ,dgilnn mc hrnl weqt 21
80 li`ed eilr aiig ,dxtkl ie`x epi`y s`y `ax itl ,àtt ¨ ¨ áø© øîà ©¨ epi`e ,mc oicn el `vi - ,íc¨ úøBzî © ¦ déì¥ ÷éôð ¦ ¨ déçìîc
¥ § © § ïåék
¨ ¥ `ld 22
81 s` ,Bìëàå ¨ £ © LøwL © ¨ ¤ øBîç£ íc© ,Ckìä ¨ § ¦ ,xg` mewna dxtkl ie`xe Bðéॠ,BìMéaL
§ ¦ ¤ íc¨ ,àðéðç ¨ ¦ £ éaø¦ © øîà
© ¨ éøéòæ
¦ ¦ § øîàc
© ¨ § ,dwixfl cer ie`x 23
82 eilr áéiç ¨ © ,ze`nh zendan `a oaxw oi` ixdy ,oaxwl ie`x epi`y mce ,dxtkl ie`xd mc lr `l` daiig `l dxezdy ,åéìò ¨ ¨ øáBò¥ 24
83 .úBðBöéçä ¦ © úBàhça ¨ © © dxtkl éeàø¨ dfk mc Bcâðëe § ¤ § ìéàBä ¦ ,mc meyn ,éøéòæ
¦ ¦ § øîà© ¨ äãeäé
¨ § áøå © § .dxtkl cer ie`x epi` elyiayn miycw 25
84 in ,éøéòæ ¦ ¦ § øîà© ¨ ìcéâ © ¦ áø© øîà © ¨ :dvivg oica `xnin d`ian `xnbd aygpe gzexk dpic dgilny ,åéìò ¨ ¨ øáBò ¥ BðéॠBçìnL ¨ § ¤ íc¨ mby 26
85 - õöBç ¥ ,Láé ¥ ¨ `ed m` ïéa¥ e çì© `ed m` ïéa¥ ,íc¨ exya lr el yiy y`a ïàìvL¨ ¨ § ¤ íéøáঠ¨ ¥ ,øîà © ¨ [envr-] déãéc ¥ ¦ äãeäé
¨ § áøå © § .elyia eli`k 27
86 .dliah oiprl dvivg `ed ixd íeMî¦ íäa ¤ ¨ ïéॠ,dkxrnd lr ïìòäå ¨ ¡ ¤ § ,dkxrnd lr mpzpy mcew 28
87 ícä¨ © `ziixaa epipy ,lcib ax ixac lr daiyid ipa eywd - éáéúéî ¥ ¦ ¥ (h ` `xwie) aezkd mda miiwzp `le ,gix mipzep mpi` - çBçéð © ¦ çéøì © ¥§ 29
88 ïéçì
¦ © md m`e ,ïéööBç ¦ § md ixd ïéLáé ¦ ¥ § md m` ,áìçäå ¨ ¨ ¤ § Lácäå¨ § © § Bécäå
§©§ oi`y `ed heyt ,mcd z` zlqet dgilndy oeike .''dl© gFgip © ¦ gix'
© ¥ 30
89 .uveg gl mc mby xn`y lcib ax lr dywe ,ïéööBç ¦ § ïðéਠ¥ zvxzn .dgilnn mc hrnl weqt jxvp recne ,dgiln oerh 31
90 mca xacn lcib ax - àä¨ ,uxzl yiy ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ :`xnbd zvxzn ,àîéúc
¨ ¥ § eäî© ,dgilnn mc hrnl weqt did `l m`y :`xnbd 32
91 `ziixad - àä¨ e ,zvw wacdle yaiizdl ligzny - C éøñc ¦¨ § äåöîì
¨ § ¦ § gln zvw - eäMî
¤ © mcd jezl jilydl jixvy - da¨ àãLéî
¨§ ¦ 33
92 `ed gl oiicry ,wacp `l mcdyk - C éøñ ¦ ¨ àìc Ÿ § ote`a zxacn oi` i`ce edyn `edd meyne ,dgiln zeevn ea miiwl - àîìòa ¨§¨§ 34
93 .ixnbl mcd oi`y `l` ,ok xacd oi`y ïì¨ òîLî © § © à÷¨ ,dxtkl lqtp mcd 35
94 aezk :dgiln oic ea xn`py weqtd z` yexcl dkiynn `xnbd 36
.llk dgiln oerh
95 zixA ¦ § gln© ¤ ziAWz ¦ § © `le Ÿ § glnY ¨ § ¦ glOA © ¤ © Lzgpn § ¨ § ¦ oAxw © § ¨ lke' ¨ § (bi a `xwie) 37
:`xnbd zxne` .lirl d`aedy elyiay mc oica dpc `xnbd
96 d`a dn - àúà ¨ £ éàîì
© § 'çìîz'
¨ § ¦ zaiz :`xnbd zl`ey ,'ebe 'Lidl` ¤Ÿ ¤ .åéìò
¨ ¨ øáBò¥ Bðéॠ,BìMéaL§ ¦ ¤ íc¨ ,àðéðç¨ ¦ £ éaø
¦ © øîà
© ¨ éøéòæ ¦ ¦ § øîà© ¨ ,àôeb
¨ 38
97 `aedy oicd epcnll - àéðúãëì ¨ § © § ¦ § :`xnbd daiyn .epcnll - àzòîL
¨ § © § àäì¨ § dì¨ øîà
© ¨ à÷å
¨ § ,àáø ¨ ¨ [ayi-] áéúé ¦ ¨ :`xnbd zxtqn 39
98 - eäðBáz¥ § xnel ziid ìBëé¨ ,cal 'çìna' © ¤ © aezk did m` ,`ziixaa ät÷ä
¨ § ¦ ,`ziixaa epipy ,`axl ééaà ¥ © © déáéúéà
¥ ¦ ¥ ,ixirf ly ef `xninl 40
99 lk jixv oi`y 'çìîz' ¨ § ¦ øîBì© ãeîìz § © ,gln daxd eilr ozil jixvy Bòîâe
¨ § áìçä¤ ¥ © úठ[qindy-] äçîäL¨ § ¦ ¤ Bà ,Bìëàå ¨ £ © ícä ¨ © úठ[yixwd-] 41
100 xnel ziid ìBëé¨ ,cal 'çìîz' ¨ § ¦ aezk did m`e - éঠe ,gln daxd jk ,elyiay mca xhety ixirf lr o`kn dywe .zxk áéiç ¨ © [edzye-] 42
101 xytpy min-] çìî © ¤ éîa
¥ § mbe ,gln ly mrh xyaa didiy witqny .leyia ici lr mcd z` miyixwn ixdy 43
102 mvr eilr zzl jixvy 'çìna' © ¤ © øîBì © ãeîìz§ © ,xyk [glnd mda xhety dn - ïàk¨ ,uxzl yiy ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ ,iia`l `ax el aiyd 44
103 àáä¥ ¨ l jixvy epcnll `a 'çìî © ¤ úéaLú ¦ § © àìå'
Ÿ § (my) weqtde .glnd - ïàk¨ e [y`a-] øeàa¨ leyia ici lr mcd ät÷äL ¨ § ¦ ¤ k epiid ,ixirf 45
104 oiae uiwa oia dievny ,mlerl [zwqet-] úúáBL ¤¤ dðéàL
¨ ¥ ¤ çìî ©¤ ,[ynyd mega-] änça ¨ © © mcd ät÷äL ¨ § ¦ ¤ k epiid ,aiigny `ziixad 46
105 jilyn midy dwc gln - úéîBãñ ¦ § çìî © ¤ ,Bæ `id gln Bæéàå ¥ § ,sxega lelv zeidl xfeg epi`e - øãä © ¨ àì Ÿ e ,mcd zedn dpzyp ,øeàa¨ y 47
106 mb àéánL ¦ ¥ ¤ úéîBãñ
¦ § çìî © ¤ àöî¨ ¨ àì Ÿ íàL ¦ ¤ micnl ep` ïépîe ¦ © ¦ ,diccvl øãä© ¨ qnpy xg`ly ,mcd zedn dpzyp `l ,änça ¨ © © la` ,dligzak 48
107 ,mc` icia rwxwd on mixtegy dqb gln - úéð÷Bøzñéà ¦ ¨ § § ¦ çìî ©¤ .dligzak lelv zeidl xfeg - 49
108 mb epcnlne .àeäL ¤ gln ìk¨ áéø÷z ¦ § © caricay 'áéø÷z' ¦ § © øîBì © ãeîìz § © éçãéàå
¥ § ¦ § ìéàBä
¦ àîéì¨ ¥ ,xeht didi énð ¦ © änça
¨ © © y ,`axl iia` el dywd 50
109 oaxw m`y epcnlne ,ux`l uegn elit`e íB÷î¨ ìkî ¨ ¦ gln áéø÷z ¦ § ©y 51
epi` yexw mc ixdy ,yexw didyk eaixwdln dgcpy oeiky -
110 gln áéø÷z ¦ § © y epcnlne ,úaLa ¨ © § eléôàå ¦ £ © gln áéø÷z ¦ § © ,`ed xeaiv àäc¨ § .elk` m` eilr xeht `die ,xak dgcp - éçãéà ¥ § ¦ ,dwixfl xyk 52
111 .äàîeèa
¨ § § eléôàå ¦ £© LøwL© ¨ ¤ íc¨ ,ïðçBé
¨ ¨ éaøî
¦ © ¥ éðî
¦ ¨ éaø
¦ © [epnn l`y ixdy-] dépéî ¥ ¦ àòa¨§ 53
112 m`y ,`ziixaa lirl epipy :lirlc `ziixad z` zx`an `xnbd äçãðå
¨ § ¦ § ìéàBä
¦ ,opgei iax déì¥ øîà © ¨ e ,eilr aiig `diy eäî© ,Bìëàå ¨ £© 54
113 .'edpeaz' `ed dpeekdy xnel leki iziid cal 'glna' aezk did
`axy :`xnbd zxtqn .eilr xehte äçcé ¤ ¨ ¦ ,yexw didyk mc oicn 55
114 øîà
© ¨ :`xnbd daiyn .'eäðBáz'
¥ § ly yexitd éàî© :`xnbd zl`ey .iia` ziiyew lr zeprl dn rci `ly ,[wzy-] ÷ézLéà ¦ § ¦ 56
115 enk§ daxd gln eilr ozi - epðBaúé
¤ § ¦ ìBëé¨ ,øîà÷
© ¨ ¨ éëä
¦ ¨ ,àleò
¨ øa© äaø
¨© `ziixad - ïàk¨ y ,uxzl yi ,(éàcå)
© © àîìc
¨ § ¦ ,`axl iia` déì¥ øî੨ 57
116 .èéèa
¦ § mipzepy ïáz
¤ ¤d lr mipzip mncy - úBðBöéçä
¦ © úBàhç¨ © ly mca§ xaecn ,aiigny 58
הנר (iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr `k sc zegpn
60 ly glna zepaxwd z` migleny `ziixan d`ian `xnbd çìî© ¤ ,ïðaø
¨ ¨ © eðz̈ :glna dlirn oica dpcy `ziixa d`ian `xnbd 1
61 ,äçðî¨ § ¦ `iadl éìò © ¨ éøä¥ £ øîBàä¥ ¨ y ,xnel ziid ìBëé¨ ,àéðúc ¨ § © § :ycwd éab
¥ © ìòL
© ¤ glnd la` ,epnn mipdp m` Ba ïéìòBî ¦ £ øáàä ¤ ¥ ¨ éab
¥ © ìòL©¤ 2
62 ïéãå¦ § ,Búéa¥ CBzî¦ äðBáì ¨ § d àéánL ¦ ¥ ¤ Cøãk ¤ ¤ § ,Búéa¥ CBzî¦ çìî © ¤ d z` àéáé ¦ ¨y ìL¤ BLàøaL Ÿ § ¤ glndå§ ,mixa`d zgiln zrya my ltpy - Lákä ¤¤ © 3
63 àéáäå¥ ¨ § äçðî
¨ § ¦ àéáä¥ ¨ dxeza øîàð © ¡ ¤ y ,epivn dna ok cenll yie - àeä ïéìòBî
¦ £ ïéॠ,dgpnd ly unewd zgiln zrya my ltpy - çaæî © ¥§ ¦d 4
64 yie ,äðBáì ¨ § dnr àéáäå ¥ ¨ § äçðî ¨ § ¦ àéáä ¥ ¨ dxeza øîàðå © ¡ ¤ § ,çìî © ¤ dnr .ea ynzydl ie`x epi`y oeik ,Ba 5
65 jixv çìî © ¤ óà© ,Búéa¥ CBzî¦ e`ian äðBál ¨ § äî© ,dpealn gln cenll micnl weqt dfi`n - äàø÷ ¨ ¨ § éàî© ,äðzî
¨ ¨ © áø© øîàå
© ¨ § :`xnbd zxxan 6
66 .Búéa¥ CBzî¦ e`iadl weqtdn :`xnbd zxne` .oaxwd iab lry glna dlirn yiy 7
67 cenll zexyt` yi ipy cvne - Bæ Cøãì ¤ ¤ § Clk
¥ © Bà :`ziixad dgec eìòäå
¡ ¤ § çìî
© ¤ íäéìò
¤ ¥ £ íéðäkä
¦ £ Ÿ © eëéìLäå
¦ § ¦ § 'ä éðôì
¥ § ¦ ízáø÷äå'
¨ § © § ¦ § (ck bn l`wfgi) 8
68 øîàðå
© ¡ ¤ § ,çìî © ¤ dnr àéáäå ¥ ¨ § äçðî¨ § ¦ àéáä ¥ ¨ dxeza øîàð © ¡ ¤ y ,zxg` jxcn rnyn ,'dlFr ¨ mzF`
¨ ¡ ¤ § aezky dfne ,''äì© äìBò
Elrde' ¨ íúBà
¨ 9
69 äî¨ ,mivrn gln cenll yie ,íéöò ¦ ¥ dnr àéáäå ¥ ¨ § äçðî
¨ § ¦ àéáä ¥ ¨ dxeza oic mdipya yi jkle ,dler miiexw mdipy glnd mr xa`dy 10
70 .øeaéö¦ ìMî ¤ ¦ `eai çìî © ¤ óà© ,øeaéö¦ ìMî ¤ ¦ mi`a íéöò ¦¥ .dlirn 11
71 :`ziixad dpc .xzei cenll d`xp jxc dfi`n `ziixad zxxan oic zia epwizy zepwzdn cg`y ,(f"n f"t milwy) dpyna epipy 12
72 yiy - ïéðc ¦ ¨y ,xnel xazqn dpdy ,xzei äîBc ¤ gln éîì ¦ § äàøð
¤ §¦ ly glna zepdil mi`yx mipdkdy ,did zepaxwd ipiipra 13
73 zepaxwd lky - íéçáfä ¦ ¨ § © ìëa ¨ § âäBpä¥ © øác ¨ ¨ `edy gln cenll epzdy ,(my) milwya íúä ¨ ¨ ïðz © § :ef dpwz ihxta dpc `xnbd .ycwd 14
74 ìàå
© § ,íéçáfä¦ ¨ § © ìëa¨ § âäBpä
¥ © øác ¨ ¨ ok mb mdy mivrî¦ ,dgiln miperh zepdil mi`yx - ïäa ¤ ¨ ïéúBàð ¦ ¥ íéðäkä ¦ £ Ÿ © eäiL § ¤ ,íéöòä ¦ ¥ ¨ ìòå © § ,çìnä© ¤ © ìò© 15
75 dðéàL
¨ ¥ ¤ ,dl dnec epi`y oeik äðBáì ¨ § n gln cenll oi`e - çéëBz © ¦ .mdn 16
76 .cal dgpna `l` íéçáfä ¦ ¨ § © ìëa ¨ § úâäBð
¤¤ àlà
¨ ¤ mdn zepdil mi`yxy eðL¨ àì Ÿ ,ìàeîL ¥ § øîà © ¨ :`xnbd zx`an 17
77 mr - dnò ¨ ¦ àaä ¨ © øác ¨ ¨ `edy gln ïéðc ¦ ¨y ,Bæ Cøãì ¤ ¤ § Clk¥ © xnel yi Bà .àìŸ äìéëà ¨ ¦ £ jxevì§ ìáà ¨ £ ,íðaø÷ ¨ ¨ § ¨ jxevì§ 18
78 ,ãçà ¨ ¤ éìëa
¦ § ¦ dnò ¨ ¦ àaä ¨ © øác ¨ ¨ ok mb `edy dpealî¦ ,ãçà ¨ ¤ éìëa¦ § ¦ dgpnd íðaø÷ì
¨ ¨ § ¨ § éàî© ,Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § ¨ à÷¨ :l`eny ixac xe`iaa dpc `xnbd 19
79 .ãçਠ¤ éìëa
¦ § ¦ dnò ¨ ¦ ïéàa
¦ ¨ ïðéàL
¨ ¥ ¤ ,íéöò
¦ ¥ eçéëBé
¦ ìàå ©§ ynzydl mdl xzeny epiidc ,íðaø÷ ¨ ¨ § ¨ z` çBìîì © § ¦ ,l`eny xn`y 20
80 ãeîìz
§ © ,epivn dna gln oic gikedl oi`y oeik :dwiqn `ziixad xn`y dne ,mi`ian mdy zepaxwd z` gelnl ycwd ly glna 21
81 lv` 'zixa' xn`p ,dey dxifba epic epcnll aezkd jxved - øîBì © .íéLã÷ ¦ ¨ ¨ úìéëà © ¦ £ jxevl epiid ,äìéëàì ¨ ¦ £ ¤ l`eny 22
82 lv` ïläìe¨ © § ,'àåä¦ íìBò
¨ çìî © ¤ úéøa'¦ § (hi gi xacna) aezky enk gln mdy íéLã÷ ¦ ¨ ¨ ly úBøBò çBìîì © § ¦ àzLä ¨ § © :df yexit lr dywn `xnbd 23
83 ¤ § © © (g ck `xwie) øîBà
Epkxri' ¥ àeäy ,'zixa' xn`p ok mb miptd mgl ly glna ynzydl zeyx mdl mipzep - ïðéáäé © ¦ £ ¨ ,ynn oileg 24
84 miptd mgla ïläl ¨ © § äî© 'íìBò ¨ úéøa ¦ § ìàøNé
¥ ¨ § ¦ éða
¥ § úàî
¥ ¥ cinY¦ ¨ 'd iptl
¥§ ¦ .zeyx mdl mipzep `l - ïðéáäé © ¦ £ ¨ àì Ÿ íéLã÷ ¦ ¨ ¨ úìéëàì © ¦ £ © ,ycwd 25
85 lv` ïàk¨ óà© ,'l`xUi ¥ ¨ § ¦ ipA¥ § z`n'¥ ¥ aezk ixdy ,øeaéö¦ ìMî ¤ ¦ `a `ed ly glna miycw zexer gelnl xzeny `ziixan d`ian `xnbd 26
86 dxifbn micnely `ziixaa x`ean ixd .øeaéö¦ ìMî ¤ ¦ `a `ed gln äL¨ ŸìLa§ ¦ y ,øîBà ¥ äzਠ© úàöîð ¨ ¥ § ¦ ,(a"d e"t `ztqez) ,àéðúc ¨ § © § :ycwd 27
87 recn ok m`e ,xeaiv lyn `a zepaxwd zgilnl glndy dey
88
ìL¤ BLàøáe Ÿ § ,Lákä ¤ ¤ © éab¥ © ìòå © § ,çìnä© ¤ © úkL © § ìa ¦ § ,äðeú𨠧 çìnä © ¤ © úBîB÷î§ 28
dn gxkda ok m`e ,mipdkl dxizdl zepzdl oic zia ekxved
89 ,mpaxwl glna ynzydl mipdkl xzeny epzdy l`eny xn`y
,çìnä
© ¤ © úkL © § ìa
¦ § gln `vnp didy dny :`ziixad zx`ane .çaæî © ¥ § ¦ d 29
90 meyn ,Lákä ¤ ¤ © éab
¥ © ìò© e ,íéLã÷ ¦ ¨ ¨ ly úBøBòd ïéçìBî ¦ § eid íML ¨ ¤ meyn 30
.mpaxw zlik` jxevl `ed dpeekd
,dkxrnd lr mze` mipzepy iptl íéøáàä ¦ ¨ ¥ ¨ úठíéçìBî ¦ § eid íML ¨ ¤ 31
91 øîà÷
© ¨ ¨ éëä
¦ ¨ ,éMà
¦ © áøì © § éëcøî
© § § ¨ áø© déì¥ øîà̈ © :di`xd z` dgec `xnbd
,äðBáläå
¨ § © § ,õîBwä ¤ © ïéçìBî ¦§ eid íML ¨ ¤ meyn ,çaæî © ¥ § ¦ ìL ¤ BLàøa§ e 32 Ÿ
92 ekxved `ly - àëøöð ¨ § § ¦ àì Ÿ ,xnel yiy ,éãéà ¦ ¦ áøc © § déøa ¥ § àLéL
¨ ¦ áø©
úìBòå
© § ,íéëñð ¦ ¨ § úçðîe
© § ¦ ,çéLî© ¦ ¨ ïäk ¥ Ÿ úçðîe © § ¦ ,íéðäk ¦ £ Ÿ úçðîe © § ¦ ,úøBèwäå ¤ § © § 33
93 zzl miaiig mipdkd oi`y xaeqy éøëea ¦ § ïᤠitì§ àlà ¨ ¤ ,ok zepzdl
94 ji` ,ycwd ly glna miycwd zexer gelnl xzeny oeike ,óBòä¨ 34
.xeaiv zepaxw jxevl lwyd zivgn
.xeq` `di miycwd zlik` jxevly okzi 35
95 minkgd iptl éøëea ¦ § ïa¤ ãéòä ¦ ¥ ,äãeäé
¨ § éaø ¦ © øîà © ¨ ,(c"n `"t milwy) ïðúc ©§ ¦
àlà
¨ ¤ :`xnbd zxne` .l`eny ixaca xg` yexit drivn `xnbd 36
96 ,àèBç
¥ Bðéॠ,lwyd zivgn ozepy - ì÷BML ¥ ¤ ïäk ¥ Ÿ ìk¨ y ,äðáéa ¤§©§
ribnd zepaxwd zlik` jx evl - íðaø÷ ¨ ¨ § ¨ úìéëàì © ¦ £ © ,íðaø÷ì ¨ ¨ § ¨ § éàî© 37
97 ïðçBé
¨ ¨ ïaø¨ © Bì øîà̈© .`iadl aiegn epi` dligzkly ,eixacn rnyne
ynzydl mipdkl xeq`y ,ïéleçc ¦ § äìéëà ¨ ¦ £ ,äìéëàì ¨ ¦ £ © éàîe © ,mwlgl 38
98 oicd àlà ¨ ¤ ,zxn`y enk oicd oi` - éë¦ àì Ÿ ,dcedi iaxl éàkæ © © ïa¤
.oileg zlik` jxevl ycwd ly glna 39
99 mixne`y íéðäkäL ¦ £ Ÿ © ¤ àlà ¨ ¤ ,àèBç ¥ `ed ì÷BL ¥ BðéàL ¥ ¤ ïäk ¥ Ÿ ìk¨ y ,`ed
ly glna ynzydl oi`y `ed àèéLt ¨ ¦ § ïéleç ¦ l :`xnbd dywn 40
100 d`ian dpyndy äæ¤ àø÷î ¨ § ¦ ïéLøBc
¦ § y meyn `ed ,mixeht mdy
xeq` ixd ,dxfra oileg miyer dn - íúä ¨ ¨ eòa¨ éàî© y ,ycwd 41
101 aezky .mzyxca md mireh zn`a la` ,mz`pdl - ïîöòì ¨ § © § ,oldl
.dxfrd jezl oileg qipkdl 42
102 ,mixne` mipdkde ,'ìëàú ¥ ¨ ¥ àì Ÿ äéäz
¤ § ¦ ìéìk ¦ ¨ ïäk ¥ Ÿ úçðî
© § ¦ ìëå'¨ § (fh e `xwie)
103 øî© øîàc © ¨ § áb© ìò© óà© y eprinydl `a l`enyy :`xnbd zvxzn 43
,mda wlg epl didi ixd ,zepaxwd jxevl milwy mipzep ep` m`y
(h e `xwie) weqta xn`p ,dgpn ixiiy iabl (.bk dxenz) `ziixaa 44
104 xeaiv lyn mi`a eidy íéðtä ¦ ¨ © íçìå ¤ ¤ § ,íçlä ¤ ¤ © ézLe¥ § ,øîBòå ¤ § ìéàBä ¦ e
aezk weqtd jyndae ,'ebe 'eipaE ¨ ¨ oxd`Ÿ © © Elk`i § Ÿ dPOn ¨ ¤ ¦ zxzFPde'¤ ¤ © § 45
105 oic mdl didi ixd ,àéä¦ eðlL ¨ ¤ milwyn mb ,mipdkl milk`p eide
ly zelitkd z` zyxec `ziixade ,'dElk`i ¨ § Ÿ crFn ¥ ld` ¤ Ÿ xvgA' © £ © 46
106 zzln mixeht ep`y gxkda ok m`e ,ïéìëàð ¦ ¨ ¡ ¤ Càéä ¨ ¥ e ,odk zgpn
107 zegpn eid m`y ,miyxec 'eìëàé' § Ÿ zaizne ,weqta dlik`d zepeyl 47
.milwy
108 ìò© úìëàð
¤ ¤ ¡ ¤ dgpnd àäzL ¥ § ¤ éãk ¥ § äîeøúe
¨ § ïéleç ¦ dnò ¨ ¦ eìëàiL § Ÿ ¤ ,zehren 48
,ixkea oa lr dywn `id ,uexizd z` zniiqn `xnbdy iptl
jxevl `ed oilegd zlik`y s`y ,epcnll l`eny `ae ,òáBOä © © 49
109 ïáìe
¤ § :`xnbd dywn .uexizd z` miiql zxfeg `id jk xg`e
oi` - eäì§ ïðéáäé © ¦ £ ¨ àì Ÿ íéLã÷c ¦ ¨ ¨ § çìî © ¤ éëä ¦ ¨ eléôà ¦ £ ,miycwd zlik` 50
110 - ééeúéàì
¥ ¦ § aiegn odkd oi` - áéiçéî © © ¦ àì Ÿ äléçzëìc
¨ ¦ § © § ¦ ïåék ¨ ¥ ,éøëea
¦§
.mkezl mipzep 51
111 àèBç
¥ `ianyk mb - énð ¦ © éúééî
¥ § © ék¦ ok m` ,lwyd zivgn `iadl
àðéáø
¨ ¦ © déì¥ øîà̈ © :l`eny ixaca ipyd yexitl di`x d`ian `xnbd 52
112 :`xnbd zvxzn .äøæòì
¨ ¨ £ ¨ ïéleç
¦ [qipkny-] ìéiòî ¥ © § à÷c
¨ § `vnpy ,àeä à÷ìñ
¨ § ¨ éàc ¦ § ,jixack `ed yexitdy àøazñî ¨ § © § ¦ énð ¦ © éëä ¦ ¨ ,éMà ¦ © áøì © § 53
113 mixqene mi`iany - ïBäì§ øñîe © ¨ éúééîc
¥ § © § meyn ,`iadl milekiy mdl xzeny àîòè ¨ £ © e ,mpaxw z` çBìîì © § ¦ ,íðaø÷ì ¨ ¨ § ¨ § éàî© ,Czòc ¨ § © 54
114 .øeaévì
¦ © mze` àä¨ ,jk lr ïéc¦ úéa¥ éðúàc ¦ § © § meyn `ed ycwd ly glna ynzydl 55
115 zepzdl ekxved recn uexizd z` miiql zxfeg `xnbd ,ycwd ly glna ynzydl mdl xzen did àì Ÿ ,ïéc¦ úéa¥ éðúà ¦ § © àì Ÿ 56
116 dwiqn .xeaiv ly glnn mpaxw gelnl mixzen eidi mipdkdy mdl mipzep - ïðéáäé © ¦ £ ¨ ìàøNéì¥ ¨ § ¦ § m`y ,denzl yi dzrn - àzLä ¨ § © 57
117 ,àðéîà
¨ ¦ £ Czòc
¨ § © à÷ìñ̈
¨ § ixkea oa itly :`xnbd xnel okzi ji` ,mdizepaxwl ycwd ly glna ynzydl zeyx 58
.dfa l`xyin mirexb mipdk eidi recn ,ïðéáäé © ¦ £ ¨ àì Ÿ íéðäkì ¦ £ Ÿ © y 59
(ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr ak sc zegpn ונר
46 áøòúð
¥ ¨ § ¦ :eaxrzpy mivnwe zegpn ly mipey mipte`a dpc epizpyn ly glna ynzydl zeyx 'd mdl ozpyky ± àðîçø ¨ ¨ £ © eäì§ éëæ ¦ ¨ ék¦ 1
47 dgpn ly unewa - dzøéáç ¨ § ¤ £ õîB÷a ¤ § l`xyi zgpn ly döîe÷ ¨§ eäì§ úéàc ¦ § oeik ,mdl dkif ìàøNéì ¥ ¨ § ¦ § wx ,cigi zepaxw jxevl ycwd 2
48 dgpna ,xnelk ,íéðäk ¦ £ Ÿ úçðîa © § ¦ § unewd axrzpy e` ,zxg` ,íéðäkì¦ £ Ÿ © la` ,glnd dpwp mdny dkyll milwy epzpy ± äkL ¨ § ì¦ 3
49 ,oiziag zgpna - çéLî © ¦ ¨ ïäk ¥ Ÿ úçðîa© § ¦ § axrzpy e` ,odk dilray àðîçø
¨ ¨ £ © eäì§ éëæ ¦ ¨ àì Ÿ ,äkL ¨ § ì¦ l ozil miaiig mpi`y ± eäì§ úéìc ¥ § 4
50 dgpna - íéëñð ¦ ¨ § úçðîa
© § ¦ § axrzpy e` .mei lka `ian lecb odkdy ynzydl mi`yx mipdkd mby ïì¨ òîLî © § © à÷¨ ,glna ynzydl 5
51 mdipy dgpnde unewd xnelk ,äøLk ¨ ¥ § ,zepaxwd mr miaixwny .mdizepaxw z` gelnl ycwd ly glna 6
52 unewd oicl dey dl` zegpn ly mpicy itl ,dxhwdl mixyk zxxan .xeaiv lyn mi`a mivrdy micnl okidn zxxan `xnbd 7
53 unewd axrzp m` øîBà ¥ äãeäé
¨ § éaø¦ © .dxhwd oiprl mda axrzpy ly àpúì ¨ © § déì¥ àèéLôc ¨ ¦ § ¦ ,zepaxwd zxhwd jxevl íéöòå ¦ ¥ § :`xnbd 8
54 unewde dgpnd - äìeñt¨ § ,íéëñð
¦ ¨ § úçðîa
© § ¦ § e` çéLî
© ¦ ¨ ïäk
¥ Ÿ úçðîa
©§ ¦ § .df oic epl okidn ± ïìðî ¨ ¨ § ,øeaéö¦ ìMî ¤ ¦ mi`ac§ (:`k lirl) dpynd 9
55 dúìéìa
¨ ¨ ¦ § dacp zgpn ly unewd - BfL ¤ itl ,mileqt da axrzpy àéðúc
¨ § © § ,`ziixaa epipyy dnn df oicl xewndy :`xnbd daiyn 10
56 oexyr lkl ony ly cg` bel wx mipzep dacp zgpn jezly ,äáò ¨¨ `iadl éìò © ¨ éøä¥ £ øîBàä¥ ¨ y ,xnel ziid ìBëé¨ ,(d"d e wxt mipdk zxez) 11
57 odk zgpn - Bæ eli`å§ ,dar dwiva dyrp dylyk okle ,zleq ,Búéa¥ CBzî¦ íéëñð ¦ ¨ § d àéánL
¦ ¥ ¤ Cøãk ¤ ¤ § ,Búéa¥ CBzî¦ íéöò ¦ ¥ d àéáé ¦ ¨y ,äìBò ¨ 12
58 ,ony daxd okezl mipzep - äkø ¨ © dúìéìa
¨ ¨ ¦ § mikqp zgpne ,giyn ,'çaænä
© ¥ § ¦ © ìò© øLà ¤ £ Làä ¥ ¨ ìò© øLà ¤ £ íéöòä ¦ ¥ ¨ ìò' © (g ` `xwie) øîBì © ãeîìz § © 13
59 dyrp owiva oze` miylyke ,oexyr lkl oibel dyly e` mipy `edy çaæn © ¥ § ¦ a epivn äî© ,mixne`e ,gafnl y`e mivr aezkd yiwd 14
60 wlg rlea unewd ,cgi eaxrzpy ici lr - Bæî¦ Bæ úBòìBa § ïäå ¥ § ,jx éøác
¥ § ¦ ,øeaéö¦ ìM ¤ epennî¦ mi`a Làå ¥ ¨ íéöò¦ ¥ óà© ,øeaéö¦ ìM ¤ epennî¦ `a 15
61 lhazn ,daxzpy df onye .axrzp day dgpnd ly onyd on .ïBòîL § ¦ éaø
¦ © øa© øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © 16
62 zgpn mbe .leqte ,unewd ly epny daxzpy `vnpe ,unewa çaæn
© ¥ § ¦ äî© ,xg` oic epcnll `a ywidd ,øîBà ¥ òenL© © ïa¤ øæòìà ¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © 17
63 rlapy opny hrnzpy itl ,dlqtp oiziagd zgpn e` mikqpd íéöò ¦ ¥ óà© ,dligz èBéãä § ¤ Ba LnzLð ¥ © § ¦ àlL Ÿ ¤ ote`a `l` xyk epi` 18
64 .unewa lhazpe .dligz èBéãä § ¤ ïäa
¤ ¨ LnzLð
¥ © § ¦ àlL Ÿ ¤ ote`a `l` mixyk mpi` Làå ¥ ¨ 19
iax xa xfrl` iax oia lcadd edn ± eäééðéa § © ¥ éàî© :`xnbd zl`ey 20
m` eäééðéa
§ © ¥ àkéà
¨ ¦ :`xnbd daiyn .reny oa xfrl` iaxl oerny 21
65 àøîâ oi` oerny iax xa xfrl` iax itly ,[miycg±] ézãç ¥ § © eidiy jixv 22
66 miwyna axrzpy miycw mc oica mi`pz zwelgn d`ian `xnbd zeidl mikixv ,reny oa xfrl` iax itle ,miycg zeidl mikixv 23
67 ,íéîa
¦ © § áøòúpL¥ ¨ § ¦ ¤ miycw íc¨ ,(:fr) migaf zkqna íúä ¨ ¨ ïðz © § :mixg` .heicd mda ynzyd `ly miycg 24
68 mc áøòúð ¥ ¨ § ¦ .dwixfl øLk ¥ ¨ xenb íc¨ úéàøî ¦ § © zaexrza Ba Lé¥ íঠ,mixyk mpi` ± àì Ÿ [mipyi±] é÷ézò
¥ ¦ © mivr ikå§ :`xnbd dywn 25
69 ± ïéàBø¦ ,ea xkip mcd d`xn oi`e ,mec` `edy ïééa ¦ © § miycw Cìnä
¤ ¤ © éðBãà
¦ £ ìòéå © © § çwé
© ¦ ãåc
¦ ¨ ìठäðåøà
¨ § © £ øîàiå'
¤ Ÿ © (ak ck 'a l`eny) áéúkäå
¦ § ¨ § 26
70 ,ea xkip mcd did m`e ,íéî ¦ © àeä eléàk ¦ § oiid z` ± BúBà miaiygn ixd ,'íéöòì¦ ¥ ¨ ø÷aä
¨ ¨ © éìëe
¥ § íéâéøBnäå
¦ ¦ © § äìBòì¨ ¨ ø÷aä¨ ¨ © äàø
¥ § åéðéòa
¨ ¥ § áBhä© 27
71 ,oileg ly äiç ¨ © íãa© § Bà äîäa ¨ ¥ § íãa © § miycw mc áøòúð ¥ ¨ § ¦ .dwixfl xyk :`xnbd zvxzn .mipyi eidy s` mivrl xwad ilka ynzydy 28
72 gafd mc did m`e ,íéî ¦ © àeä eléàk ¦ § oilegd mc z` ± BúBà ïéàBø ¦ ,mibixen myl mze` dyr wx dpex`y ,ézãça ¥ § © § xaecn énð ¦ © àëä¨ ¨ 29
73 mcn daexn oilegd mcy it lr s` ,dwixfl xyk ea xkip .mda ynzyd `l oiicr la` 30
74 miycw mc ly zg` dtih wx m` mb ,øîBà ¥ äãeäé ¨ § éaø ¦ © .miycwd ìL¤ ähî¨ ¦ ,àleò
¨ øîà
© ¨ :`xnbd daiyn .íéâéøBî
¦ ¦ éàî© :`xnbd zxxan 31
75 íc¨ ïéॠy itl ,dwixfl mcd xyk ,oileg mc ly lecb ilka dltp
76 .lha epi` epina oiny iptn ,íc¨ ìháî ¥©§
øîà
© ¨ :`xnbd daiyn .ìaøè¨ § © ìL
¤ ähî
¨ ¦ éàî© :`xnbd zxxan .ìaøè
32 ¨ §©
zeczi `ln `edy cak ur gel ± àñ÷ø ¨ ¨ § e÷c§ àféò
¨ ¦ ,äãeäé
¨ § áø©
33
77 øîà̈
© :dcedi iaxe [opax-] `nw `pz ly mnrh z` yxtn opgei iax
mixyewe ,d`eazd lr eze` mipzepy ,d`eazd zyicl ynynd 34
78 - eLøc § ¨ ãçà ¨ ¤ àø÷î ¨ § ¦ ,[dcedi iaxe `nw `pz-] íäéðLe ¤ ¥ § ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ ©
79 .weqt eze`n mzhiy z` eyxc
éàzLc
¥ ¨ § ¦ da¨ eLãc
¨ § ,d`eazd lr eze` mikyen mde ,mixeeyl eze` 35
80 xiryd mcne xtd mcn dfn lecb odkd did ,mixetikd meia éàî© ,óñBé
¥ áø© øîà̈
© :`xnbd zxxan .d`eazd dyecp jk ici lre ± 36
81 axrn did okn xg`le .zkextd cbpk lkidae ,miycwd ycewa `n diryi) aezky :`xnbd daiyn .ok mi`ex weqt dfi`n ±37 äàø÷
¨ ¨§
82 df oipr iable .adfd gafn lr cgi mdipyn dfne ,mincd ipy z` ,'ebe 'íéøä
¦ ¨ Leãz¨ úBiôét
¦ ¦ ìòa
© © Lãç
¨ ¨ õeøç¨ âøBîì
© § C ézîN
¦ § © äpä'
38 ¥ ¦ (eh
83 lr© ozpe © ¨ § øéòOä¦ ¨ © ícîe © ¦ øtä ¨ © ícî © ¦ ç÷ìå'© ¨ § (gi fh `xwie) dxeza aezk ixdy ,dyic jxevl ynynd xac `ed 'bxen'y weqtdn mi`exe 39
84 äaeøî
¤ § øt¨ ìL ¤ BîcL ¨ ¤ òeãé
© ¨ øácä ¨ ¨ © oky ,dywe .'aiaq ¦ ¨ gAfOd
© ¥ § ¦ © zFpxw §© © § aezk 40
.'WEcY¨ 'ebe uExg¨ bxFnl'
85 ,mincd ipy eaxrzpy xg`l dxe`kl ,ok m`e ,øéòN ¦ ¨ ìL ¤ Bîcî ¨¦
86 `xwdl `le ,aexd `edy xtd mca lhadl xiryd mcl el did
87
äðùî 41
'xiryd mc' eny `xwp oiicry dnne .'xiryd mc' mya cer .gafnd iab lr xhwp unewde ,zvnwp l`xyi ly dacp zgpn 42
88 mrha dcedi iaxe [opax-] `nw `pz ewlgpe .lhazp `ly x`ean 43
,lecb odk ly oiziag zgpn oke ,mipdkd mi`iany zegpnd
89 éøáñ
¦ § ¨ migafa dpynd ly `nw `pz ± ïðaø ¨ ¨ © .df oic lilk zeler wx ,zevnwp opi` ,zepaxwd mr mi`ad mikqp zegpne 44
.gafnd lr 45
ממה"מ- ואשר המלך,ובפרט שהימים ימי רחמים ורצון כימים הראשונים ימי חדש אלול
.) ב, לב, נמצא בשדה ומקבל את כל אחד בספ"י (עיין לקו"ת פ' ראה ד"ה אני לדודי- הקב"ה
אגרות קודש
תשכ"א,ח' אלול,ב"ה
.ברוקלין
אשר כלשון רבנו הזקן (בלקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי,ובהמצאנו בחדש הרחמים והרצון...
.' ב) המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בספ"י וכו, דברים לב,לי
ימי היות עניני חב"ד בשלימותם.יהי רצון שבכל הנ"ל יהי' כימים הראשונים ברצון בשלימות
.' בכל המציאות העצם וההתפשטות וכו,וכלשון אגה"ק הידוע
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
חלק ב ,הלכות שבת סימן שא ,האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך
ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו ,סוף סעיף לז
לכתפיו )שם מתחיל מקום חגירת אבנטים( וכן - היו מקפלים סודר לארבע
משתלשל לאחריו ומצידיו מתחת לכתפיו -דינו ומניחים על כתף אחת ,והקפלים משמשים לעתים
כאבנט. לנשיאת חפצים .
- לאותם הדרים במקומות שנהגו לצאת - חוט הנמשך מהסודר.
בסודר המקופל. - היינו שאין לקפלו ,אלא לשלשלו
- מותר לצאת בצעיף שבזמננו, על גבו וכתפיו כטלית .
ואפילו בזמן החום ,ואפילו לא קשרו אלא שעוטפו - כל בגד שאינו ברחבו כדי לכסות
היטב כדרך שרגילים לצאת בו בזמן הקור . ראשו ורובו -אין עליו דין כסות ,אמנם יכול להיות
- מותר לצאת במגבת הקשורה לו שם 'אבנט' -אם יקשרוהו .
על מתניו כעין חגורה ,וכן מותר לצאת במגבת - שלא יקשור את שני קצוות הסודר
הקשורה סביב הצואר כמו צעיף ,אך לכתחילה יש שלפניו צמוד לצווארו )כצעיף שבימינו( אלא יקשרם
להעדיף לקושרה כעין חגורה . באיזור החזה ,וכיון שהסודר קשור מלפניו מתחת
להתיר יציאה במטפחת הקשורה סביב צווארו משום (314ובשעת הקור או הצורך מתלבשים בסודר כרגיל.
שדומה לאבנט ,וצ"ע דמשמע משוע"ר שדין אבנט הוא (315עד"ז לעיל סי"א וסל"ה ולקמן סמ"א )בכל מקום
דווקא למטה מהכתפיים ,אמנם בימינו דין צעיף כדין שאין דרך לבישתו כך( .וראה לקמן שם דלא סגי בכל גופו
מלבוש גמור .וראה שו"ת אג"מ ח"ה סי' יח שרשאי ללבוש בלבד.
אפילו ב' צעיפים זה על גבי זה. (316תהלה לדוד ס"ק כט :והנה גם הב"י מודה דהיכי
(320שרוצה לטלטלה לצורך טבילה במקוה ,ואין חילוק דאין דרך לבישת הסודר במקופל -אסור .אף במכוסה ראשו
אם יבישה לגמרי ,או לחה מעט )כשאין חשש סחיטה(. ורובו כמו בטלית ,ולכן צריך לפרש מ"ש הרב ז"ל בסעיף
(321כמבואר בשוע"ר שאפשר ללבוש סודר )וממילא לז "במקומות שאין דרך לבישתו בכך אם רוצה להוציא
מגבת( כעין אבנט. סודר צריך לכסות בו ראשו ורובו דרך מלבוש גמור" ,ע"כ
(322לעיל נתבאר שדין הצעיף בזמננו כמלבוש גמור, כוונתו שלא יקפלנה .דבמקופל לא מהני ראשו ורובו.
ועפי"ז מותר ללבוש כל בגד )היינו בד שאינו גס ביותר( (317היינו שכדי להחשיבו ככסות צריך שיכסה ראשו
באופן שלובשים את הצעיף ,ואפילו בימות הקיץ )כמבואר ורובו )ולדעת ה'יש מי שאומר' בסוף הסעיף צריך שיהיה
פעמים רבות בסימן זה ,שמותר ללבוש כל בד בדוגמת בו שיעור כזה כדי להחשב ככסות אפילו במקום שדרכם
הלבישה של מלבוש גמור(. בכך( ,וכדי להחשיבו כאבנט צריך שיהיה קשור ,אבל טעם
ובשו"ת מהרש"ג ח"ב סי' מח" :יראים וחסידים ואנשי הקשירה אינו כדי שלא יפול מעליו )בדה"ש סי' קטו ס"ק
מעשה נוהגים היתר בדבר" )אמנם היתרו מבוסס כשדרכם טו ,וראה שם שיש שפירשו שטעם הקשירה באבנט משום
לפעמים בכך ,אך כאמור ,אין צריך להיתר זה(. שהוא קצר וחוששים שיפול מעליו(.
(323בשו"ת מהרש"ג )שם( כתב על לבישת המגבת כעין (318לקמן סמ"ב.
חגורה" :תלוי באיש אחר הרואה אותו מלובש על זה (319בקצות השלחן סי' קטו בדה"ש ס"ק טו בסופו ,כתב
אסר
ובכל מקום לא יניחו המגבת על גבו כסודר וכיוצאֿבזה, האופן ,אם מחשיב אותו ללובש או מחשיב אותו לנושא".
שאז צריך שיכסה את ראשו ורובו ,וכן יש להזהר שלא אמנם ,דבריו היו נכונים כשלובש המגבת כבגד ,אך אם
תהיה פרושה באופן שיתחייב בציצית ,וכן שלא תהיה לו לובשה כחגורה ,הרי אדרבה עדיף ללובשה על המתניים
חגורה נוספת על אותו הבגד. כעין חגורה שהוא מלבוש שהותר בשו"ע ,מאשר כעין צעיף
שלא הותר בשו"ע )והיה חייב עליו חטאת בזמנם(.
•
אפילו של רבים דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י ‚ ...ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות
אחרים ואפילו היא מצוה קלה של דבריהם מאחר שתכלית אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה
חכמה הם מעשים טובים והתלמוד הוא גדול מפני שמביא רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש
לידי מעשה וכן עיקר. בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת השכר לקבל
אלא אם כן הדורש הוא אדם גדול שמחזיר העם בתשובה פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד
בתוכחתו לעזוב דרך רשע ולשוב עדהו לעבדו באמת שזה שלמשמאילים בה הניתן מן השמים או אפילו ליקח
שקול כנגד מצות ידיעת התורה שנדחית מפניה אפילו מצות ]ל[עצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה
פריה ורביה כמ"ש למעלה וכל שכן מפני התשובה כי אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר
התשובה קודמת לידיעת התורה כי יראת חטאו צריכה הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וגו' וכל
להיות קודמת לחכמתו ואם אין יראה אין חכמה אבל אם תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא
הדורש לא הגיע למדה זו צריך להפסיק כדי להתחיל סעודה כקל שבצבור וגרוע מעמי הארץ שזדונות נעשים להם
שלישית קודם שקיעת החמה. כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות ועליו אמרו חכמים לא
זכה נעשית תורתו לו סם המות.
וכן צריכים הרבים להפסיק לימודם למצות תפלה אם השעה
עוברת אע"פ שתפלה מדברי סופרים הואיל וכולם חייבים ויש אומרים שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי
בה מאחר שאין תורתם אומנתם כרשב"י וחביריו: מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה ללמוד על מנת
לשמור ולעשות שהמאור שבה מחזירו למוטב כמו שאמרו
‰ואפילו רשב"י וחביריו לא אמרו עליהם שלא היו
חכמים על פסוק אותי עזבו ותורתי לא שמרו הלואי אותי
מפסיקין מלימודם לתפלה אלא לתפלת שמונה עשרה
עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה היה מחזירם למוטב.
שהיא בקשת רחמים ותחנונים לחיי שעה והתורה היא חיי
עולם אבל מפסיקין היו לברכות ק"ש שחרית וערבית אע"פ וכך אמרו חכמי הקבלה שכל התורה ומצות שאדם עושה
שהן מדברי סופרים וכן לשאר מצות מדברי סופרים שאם בעודו רשע אף שמוסיף כח בקליפות לפי שעה מכל מקום
אינו מפסיק נמצא שלמד שלא על מנת לעשות כמ"ש כשיחזור אח"כ בתשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כמ"ש
למעלה. כי לא ידח ממנו נידח אזי מוציא מהקליפה כל התורה
והמצות וחוזרים לקדושה בחזרתו.
ואפילו בתפלת י"ח אמרו שחסידים הראשונים היו שוהין
שעה אחת שלימה בכל תפלת י"ח משלש תפלות שבכל יום ולפיכך אין לו למנוע מלעסוק לעולם:
ושעה אחת שלימה קודם כל תפלה ושעה אחת שלימה אחר „ אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי
כל תפלה ונמצא שוהין ט' שעות ביום ולא היו חוששין אפשר לעשותה ע"י אחרים כמו שאמרו על ר' יהודה
לביטול תורה אף שתלמוד תורה כנגד כולם מפני שהיו בר אלעאי כשהיה מלמד לתלמידיו וראה את המת או את
מקשרים דעתם לאדון הכל ב"ה ביראה ואהבה עזה ודביקות הכלה היה מפסיק מתלמודו ללות המת ולהכניס הכלה
אמיתית עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ומצות לחופה.
הדביקות האמיתית ביראה ואהבה היא גדולה ממצות ת"ת *
וקודמת אליה כמ"ש ראשית חכמה יראת ה'.
ויש אומרים שאם הוא בענין שאם יפסיק ויבטל לימודו
* לרבים עכשיו לא יוכלו להתאסף עוד ללמוד להם אחר
Âאך מכל מקום גם חסידים הראשונים לא היו רשאים שיקיימו המצוה אין לו להפסיק אפילו למצוה של תורה
להשהות כל כך בתפלה אלא מפני שלמדו כבר תחלה ולפיכך במקום שהרב דורש בשבת במנחה ואירע אונס
כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה וקיימו ידיע)ו(ת התורה שנתאחר מלדרוש לא יניח מלדרוש וכן לא יפסיק באמצע
שמתוך שחסידים הם היתה תורתם משתמרת ומתקיימת מפני קיום סעודה שלישית והוא שדורש ומורה לעם את
בידם ולא משתכחת מהם. הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולהכניס
רק שמצות תלמוד תורה היא והגית בו יומם ולילה וכנגד בלבם יראת שמים ולא כמו שנוהגים עכשיו.
מצוה זו שקולה מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה ויש חולקין על זה ואומרים שבכל ענין אין תלמוד תורה
בסר
50 אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו תמיד ולא יתן אמיתית ליפטר ממצוה זו כדין כל העוסק במצוה פטור 1
51 שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה. מהמצוה אבל לא כנגד מצות ידיעת התורה וליפטר ממנה 2
52 אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באהל אין ח"ו. 3
53 התורה מתקיימת שלא תשכח אלא במי שממית עצמו כי תכלית היראה היא לירא ולהתבושש מגדולתו למרות 4
54 באהלי החכמים וכן אמר שלמה בחכמתו אף חכמתי עמדה עיני כבודו ח"ו לעשות הרע בעיניו לעבור על אחת מכל 5
55 לי חכמה שלמדתי באף היא עמדה ונתקיימה לי ועוד אמר מצות ה' אשר לא תעשינה בין לא תעשה של תורה בין של 6
56 כי מיץ חלב יוציא חמאה במי אתה מוצא חמאה של תורה דברי סופרים ח"ו ותכלית האהבה היא העבודה לעבדו 7
57 במי שמקיא עליה חלב שמצץ משדי אמו. מאהבה ובשמחה לעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה 8
58 וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים שנאמר ואת צנועים רצונו בקיום מצות עשה של תורה או של דברי סופרים 9
59 חכמה. ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג ולשמוח 10
בה' והיא מעין עולם הבא וקבלת שכר קיום מצות )אבל 11
60 וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו תלמודו מתקיים בידו
עבודה מאהבה היא כי מאשר צמאה נפשו לה' לדבקה בו 12
61 אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח שנאמר ערוכה בכל
היא רוה צמאונה במי התורה וקיום מצותיה דאורייתא 13
62 ושמורה אם ערוכה בכל רמ"ח איברים שלך משתמרת ואם
וקוב"ה כולא חד וע"ז נאמר הוי כל צמא לכו למים( ומאחר 14
63 לאו אינה משתמרת:
שידיעת כל התורה למי שאפשר לו היא מצות עשה של 15
64 Èברית כרותה שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת לא תורה כמ"ש למעלה והשוכח דבר ממשנתו מפני שלא חזר 16
65 במהרה הוא משכח ועל כן במקום שאין בית המדרש על לימודו כראוי כשאפשר לו עובר בלאו א"כ איך יעבור 17
66 בעיר אין לאדם ללמוד בביתו אלא בבית הכנסת שמתפללים בלאו ועשה מחמת שעוסק ביראת ה' כל היום )וגם מי שאי 18
67 בו אבל כשיש בית המדרש בעיר אין ללמוד יחידי בבית אפשר לו ידיעת כל התורה הרי אמרו לא עליך המלאכה 19
68 הכנסת אלא בבית המדרש בחבורה שנאמר חרב על הבדים לגמור(. 20
69 ונואלו חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים בד בבד
משא"כ מצות והגית בו יומם ולילה שהותרה מכללה במה 21
70 ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו
שנאמר ואספת דגנך וגו' אמרה תורה הנהג בהן מנהג דרך 22
71 שאין התורה נקנית אלא בחבורה ואמרו חכמים עשרה
ארץ ויוכל לצאת ידי חובתו בקביעות עתים ביום ובלילה 23
72 שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר
ואפילו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בשעת הדחק 24
73 אלקים נצב בעדת אל ואין עדה פחותה מעשרה.
כשאין לו פנאי מפני טרדת פרנסתו שהיא חיי הגוף וכ"ש 25
74 ויש להם להתפלל בצבור בבית המדרש במקום שלומדים וק"ו כשעוסק בחיי נפש לדבקה בה' חיים וע"ז אמרו 26
75 שקדושת בית המדרש גדולה וחמורה מקודשת בית הכנסת חכמים שתלמוד תורה היא מדברים שאין להם שיעור: 27
76 כמ"ש בהלכות בית הכנסת:
* 28
77 * Êכשם שמצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות 29
78 ‡Èולפיכך אסור להשיח שיחה בטלה בבית המדרש כמו ושכרה שקול כנגד שכר כולן כך ענשה חמור ושקול 30
79 שאסור בבית הכנסת ואפילו מי שנתעטש אין אומרים כנגד כולן כמו שמצינו במקדש ראשון שויתר הקב"ה על 31
80 לו רפואה בבית המדרש ואפילו שלא בשעת הלימוד ואצ"ל עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על ביטול 32
81 בשעת הלימוד שענשו גדול כמו שאמרו חכמים שמאכילין תורה שנאמר על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם 33
82 אותו גחלי רתמים: את תורתי וגו'. 34
83 Èוכן אין ישנים בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת ותחלת דינו של אדם אינו אלא על תלמוד תורה ואח"כ על 35
84 ארעי אלא מדוחק כגון מי שלומד יומם ולילה בבית שאר מעשיו: 36
85 המדרש והוא בענין שאם יצטרך לילך לישן בביתו ימשך
Áאע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם לומד רוב 37
86 מזה ביטול תלמוד תורה התירו לו לישן בבית המדרש.
חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות זכות בכתר 38
87 ואם מועיל תנאי בשעת בנין הבית המדרש להתיר שיחה תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה 39
88 ושינה נתבאר בהלכות בית הכנסת: ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה 40
89 ‚Èוכופין בני העיר זה את זה אפילו יחיד את הרבים ואפילו בליל]י[ תקופת תמוז יש ללמוד מעט ומט"ו באב 41
90 לקנות תנ"ך להניח בבית המדרש כדי שיקרא בהם כל ואילך יוסיף מעט מעט ודלא מוסיף יאסף בלא זמנו כמ"ש 42
91 מי שירצה מן הצבור בימיהם שלא ניתנה תורה שבעל פה באו"ח סי' רל"ח. 43
92 ליכתב ועכשיו שניתנה ליכתב כופין לקנות גם תורה שבעל כך אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר 44
93 פה כולה שהם ספרי התלמוד והפוסקים ומדרש אגדות קומי רוני בלילה וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד 45
94 שילמדו בהם גדולים וקטנים. נמשך עליו ביום וכל בית שאין נשמעין בו דברי תורה 46
95 וגובין לפי ממון ואפילו עם הארץ חייב ליתן לפי ממונו בלילה אש אוכלתו: 47
96 וגובין בכל מיני כפיות כמו לשאר צרכי הרבים. Ëואין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהם 48
97 ועיר גדולה שאין הספרים שבבית המדרש מספיקין ויש ולא באלו שלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה 49
גסר
47 עראי לבד ותורתו קבע אסור לו להתפרנס מהתורה אף על ביטול תורה מחמת חסרון ספרים שאין נמצאים לקנות ויש 1
48 פי שמניח מלאכתו ומעשה ידיו בשביל זה שהוא שכר יחידים שיש להם ספרים הרבה יש לבית דין לכופם 2
49 בטלה דמוכח. להשאיל ספריהם לכל מי שיתן משכון שוה כשיווי הספר 3
50 ואפילו מתמנה להורות הוראות שיש לו פנאי הרבה ללמוד על פי שומת בית דין שאם יתקלקל הספר ישלם הפחת על 4
51 ויוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה מאחר שאם היה פי שומת בית דין. 5
52 מתפרנס ממעשה ידיו והיה עושה תורתו קבע היה מקיים ]והוא הדין אפילו במקום שספרים מצויים לקנות אם איש 6
53 מצות ודברת בם ואף שלא היה יכול לבא לידי ידיעת עני הוא שאין ידו משגת לקנות מחוייב העשיר להשאיל לו 7
54 התורה כולה במשך זמן כזה שיוכל לבא עכשיו הרי אמרו על משכון וכופין אותו ולכך ראוי לכל ירא שמים לקנות 8
55 לא עליך המלאכה לגמור ולכך אין עליו להשתמש בכתר גמרות קטנות הרבה כדי להשאיל לבני עניים ואמרו חכמים 9
56 תורה בשביל כך. צדקתו עומדת לעד זה הכותב או קונה ספרים ומשאילן 10
57 אלא אם כן רבים צריכים לו שאין במדינה גדול בחכמה לאחרים[: 11
58 כמוהו והוא בורח מן הגדולה והגדולה מחזרת אחריו שאז * 12
59 עון בידו להמנע וחייב הוא להתמנות. „Èומותר לתלמיד חכם להודיע עצמו שהוא ת"ח במקום 13
60 ומאחר שנתמנה על הצבור אסור לו לעסוק בשום מלאכה שאין מכירים אותו אם צריך לכך ואי אפשר בענין אחר 14
61 בעצמו בפני שלשה כדי שלא יתבזה והצבור מצווין לפרנסו כגון שמעלילים עליו ואין ידו משגת לפייסם בממון אבל 15
62 בכבוד שלא יצטרך למעשה ידיו כלל ואפילו לעשרו כמ"ש אם ידו משגת לפייס בממון אסור להודיע עצמו כדי להנצל 16
63 הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו והוא הדין לכל גדול הדור בכבוד תורתו שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן 17
64 ופרנס בכל מדינה ומדינה: העולם ק"ו מבלשצר שנשתמש בכלי קדש. 18
65 ÊÈאין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירים ואין צריך לומר הלומד כדי להתגדל ולהיות לו שם כשם 19
66 אותו למוטב תחלה ואח"כ מכניסים אותו לבית המדרש הגדולים אשר בארץ או כדי להתפרנס במלמדות או דיינות 20
67 ומלמדים אותו ואם אי אפשר להחזירו למוטב תחלה והוא והוראות וכך אמרו חכמים אל תעשם עטרה להתגדל בהם 21
68 דוחק ליכנס ללמדו תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ולא ולא קרדום לחתוך בהם שכל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו 22
69 כיהושע בן פרחיה שדחה לפלוני בשתי ידים. מן העולם אלא דבר בהם לשמם ולשם פועלם בה'. 23
70 וכן הרב שהולך בדרך לא טובה אע"פ שחכם גדול הוא ואעפ"כ מי שאין בו יראת שמים לדבר לשמם אלא להתגדל 24
71 והכל צריכים לו אין למדים ממנו עד שיחזור למוטב: או להתפרנס מוטב שיעסוק בתורה שלא לשמה משיתבטל 25
ויפרוש כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה כמ"ש למעלה: 26
72 ÁÈהרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם
73 אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ÂËוגם למי שיש בו יראת שמים לא הזהירו ומנעו 27
74 ההלכה בטעמה היטב שנאמר ולמדה את בני ישראל שימה מלעשות קרדום אלא שלא יהיה תחלת לימודו בשביל 28
75 בפיהם ואומר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא להיות לו לאומנות להתפרנס בה שנמצא משתמש בכתר 29
76 נאמר אשר תלמדם צריך אתה לשום לפניהם טעם המיישב תורה תשמיש של חול לצרכו ועושהו כקרדום אבל אם למד 30
77 תלמודם ומשימו בלבם. לשם שמים ואח"כ אין לו במה להתפרנס אם לא במלמדות 31
או דיינות והוראות הרי זה משתמש בה לצרכה שאם לא 32
78 והתלמיד לא יהא בוש מחביריו לאמר לא הבנתי אלא שואל
יהיה לו מה לאכול לא יוכל לעסוק בה כראוי כשהוא מעונה 33
79 וחוזר ושואל אפילו כמה פעמים ועל כך אמרו לא הביישן
ברעב ועירום או נפשות ביתו. 34
80 למד ולא הקפדן מלמד:
ואם יכול לעסוק באיזה מלאכה לפרנס את עצמו ומניח 35
81 ËÈבמה דברים אמורים שלא הבינו התלמידים את הדבר
מלאכתו מלהתפרנס בה ומתפרנס מלימוד התורה לתלמידים 36
82 מפני עמקו או מפני דעתם שהיא קצרה אבל אם ניכר
כ"ש שהוא משתמש בה לצרכה בלבד כי כדי שלא ליבטל 37
83 לרב שמתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ומפני זה לא
מתלמוד תורה הוא מניח מלאכתו שהיה יכול לעסוק בה 38
84 הבינו חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם בדברים כדי
ולהתפרנס ממנה והוא נוטל שכר בטלה ולא שכר תורה 39
85 לזרזם ולחדדם וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה
כמ"ש למעלה ואף שלא יוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה 40
86 בתלמידים.
כשעוסק במלמדות מ"מ מקיים הוא מצות ודברת בם 41
87 לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא שתעשם עיקר ולא טפלה משא"כ כשיתפרנס ממלאכתו 42
88 לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא ויעשה אותה עיקר ותורתו עראי וטפלה בקביעות עתים 43
89 אימתו עליהם וילמדו ממנו במהרה: לבד: 44
הלכות ת"ת פרק רביעי אך מי שחננו ה' שיוכל להתפרנס ממעשה ידיו שיעשה ÊË 46
•
דסר
מצ
וּך 'זּה ה ה היּוֹם
30
1
1
31
2
32
' ְוג
3
34
5
35
6
36 ' כ
4
7
37 5
8
38
9
39
' ְוג 10
40
11
41
2 12
42
13
44
15
56
28
57 7
29
,"ראלי
ֵ ָ ְ ִ לבני
ֵ ְ ִ ר ֱאמ"לכ
ֵ ָ קסָ ַעל,וארא ֶ ֵ ָ תַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵַ ְ
ֶ ָ ָ ֶאלאתכ
"' כהאר ֶ ְ ֶ "והבאתי
ִ ֵ ֵ ְ עני
ָ ְ ִ רביא
ְֵ
.אחר
ֵ ַ מק ֵ ָ ְ ִ ֶ מְ
ָ ְ ארת
.(יתִ רא
ֵ ְ תַ ר
ָ ָ סאי" – ֵרי
ִ ְ ִ מי"ה
ִ ַ ָ ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ המ
ֶ ִ י)וע
ֵ ַ ְ
.' כ
מעני
ָ ְ ִ ֵ ,"תברכ
ֲ ָ ְ ה"
ֹ תחילה
ִ ְ ַ ַ רִ ס,אנ
ֹ ָ תַ פר
ָ ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵַ ְ
.("' כני
ִ ָ ָ לְ "ורב
ְַ תֶ "א
ֵ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ
פב ְלס ָקר,"דה
ֶ ֹ ַ רתֶ ֶ "א
ִ ְ י)וע
ֵ ַ ְ
."על
ָ ְ ַ עטרתֶ ֶ ֲ חילִַ
י
ֵ ַ ,(ד ב ַע, לב)
ַ אֹ תַ ר
ָ ָ ֵרי,זהר
ַ ֹ ַ הרמ''ז
ַ ַ ָ פיר
ֵ ְ י)ע
ֵ ַ
.("נה
ָנהָ ־ ַה
־א ֹרא
אָ – " ַה ֶ ֶ
רק
' כ
,הנ ָ ִ ְ 'ה
."' כבחד
ֶ ֹ ַ קע"
ְ ִ קסָ אחר ַעל
ֵ ַ מק
ָ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ כמ
ְ .(ד ב ַע, מח) ַ יתִ ראֵ ְ הר ֵ ַ ְ 'כ
ַ ֹ ַ יוע
הסר
36
1
37 9
' כ
2
38
3
40
' כ
5
41
' כ
6
42 10
7
43
8
44
' כ
8
9
45
10
46
11
47
48 ' ְוג
12
13
49 ' כ
14
50
15
51
16
52
17
53 11
54
18
55
19
56
20
57
21
60
24
61
25
62 12
26
63
27
64
28
65
29
69
33
70
34
71
35
ַ ב"מק
ְ ִ ְ . א, יב,חלק ב
ֶ ֵ הרב "קמרח
ַ ֹ ַ . ָ ֵ תב ֲאחת"ו
ַ ַ ֵַ
.ָ "מל
ֶֶ .("מיה
ִ ַ ָ ַ "האזינ
ִ ֲ ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ מ)
ְ
חלק
ֶ ֵ . ב, קצו. א, קכ. א, צ'ז. א, ו:חלק א ֶ ֵ :זהר
ַ ֹ ַ ק ֶזהסָ רנז ָ ְ ִ דְוע תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ לעיל
ֵ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהוע
ֵ ַ ְ . ב,נחס רי'ד
ָ ְ ִ הר
ַ ֹ ַ י)ע
ֵ ַ
, קעד. ב, סד. ב, נח. ב, לה.ד ב ַע ס, כ:חלק ג ֶ ֵ . א, קכו. ב, קכה:ב .("דילד
ִ ְ "אני
ֲִ
("אהר
ֹ ֲ ַ ית
יתֵ " ספר
ֶ ֵ ְ ל ֶזה
ספר לָ ָ ר
ְרִ ַ – ב, רמח.א
י
ֵ ַ ,ה אָ ר
ָ ָ ,תמְ תר
ַ ְ :"נראה ִלי
ָ ְ ִ 'ק ה"מרח
ָ ֵ ָמעני
ְ ִ ֵ י)וע
ֵ ַ ְ
וסר
29
1
30
2
31
3
32
4
33
5
34 14
6
35
7
36
8
37
9
38
10
39
11
40
12
41
13
42 15
14
43
15
44
16
45
17
18
46
19
47
17
16
20
48
13
21
49
50
18
22
51
23
54
26
55
' ְוג
27
56 19
' ְוג
28
."ח
ַ ִ מיניה
ִ ִ ְ ַ "
ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ָ לק
ַ ְ יוע
ֵ ַ ְ
יִ נפ
ְ ַ ו"תגל
ֵ ָ ְ ,"הוי"ה
ָ ָ ֲ ַ יִ ָא" קסָ ַעלָ לק
ַ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ כמ
ְ
ָ יע
ֵ ַ ."'אלהי כ
ַֹ ֵ
.("עצי
ִ ֵ
ֵ "מק
ְ קסָ ַעל,לח
ַ ְ תַ פר
ָ ָ ְ י)וע
ֵ ַ ְ
.ָ יע
ֵ ַ
"מי
ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד ֵ ָ ְ ִ ֶ מְ
ִ ְ ארת
."מנה
ָָ
' כ
ירז
ִ ְ ַ ֶ "וצרי
ִ ָ ְ עני
ָ ְ ִ ְ ,עקב
ֶ ֵ תַ פר
ָ ָ ְ ארת ֵ ַ ְ ' כ
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
"האר
ֶ ָ ָ תַ בר
ְ ִ ְ רהות
ָ ְ רית ְִ
.ָ יע
ֵ ַ .'כ
זסר
28
1
29
2
30
3
31
4
32
5
33
23
34
6
35
7
37
' ְוג
9
46
' ְוג
22 19
47
20
48
21
49
27
22
51
24
54 . ' כ
28
27
'"וה
ַ מעני
ָ ְ ִ ֵ יוע
ֵ ַ ְ ."עצרת
ֶ ֶ ֲ מיניה
ִ ִ ְ ַ "ַ קסָ על ַ ֶ ניה
ִ ֵ ַ רבִַ " ַה"וידע
ָ ְ ַ ָ ְ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ המ
ֶ ִ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵ ַ ְ
.(
ה מה ָ ר
ָ ָ ֵרי,את
ָ ִ יִ ,תר
ַ ְ "האמיר
ְ ִ ֱֶ ֵרי.ה חָ ר ָ ָ ס,יתִ רא ֵ ְ :"אד
ָ ָ ה"נע
ֶ ֲ ַ קסָ באה ָ תַר) ְ
.(
ה עה
ָ ר
ָ ָ ,לחו
ַ ְ ִ ַ תר
ַ ְ י)וע
ֵ ַ ְ ."יקצ
ִ ַ ֵאיאדָ ָ י"
ִ קפסָ ְ בקהלת
ֶ ֶ ֹ ְ .ַ ואתח
ַ ְ ֶ ָ הָ ר
ָ ָ .תַ ת ֻחַ ר
ָָ
– (ד א ַע, קכג) ַ
, קכ. א, נה:חלק בֶ ֵ . א, מזָ יועֵ ַ ְ . ב, לד. א, כג. א, כב:חלק א ֶ ֵ :זהר
ַֹ
. א,הרמ''ז מב
ַ ַ ָ ְ ָ יוע
ֵ ַ ְ .ד ב ַע ס, לה. ב, לג. יב א:חלק ג ֶ ֵ .א
ד ַע ס,]( רצ)ג)
ַ
.( ב, רעח. ב, רלח. ב, ריט:הרמ''ז ַ ַ ָ ְ ָ יוע
ֵ ַ ְ . א,קד
,' כ
:(ב
."תצא
ֵ ֵ י"
ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵ ַ ְ
' כ
רד
ִ ְ ,צאו
ֵ ֵ ַ תַ בפר
ָ ָ ְ ."תצא
ֵ ֵ י"
ִ קסָ לעיל ַעל ֵ ְ :ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ְכמ
"' כתדעי ָל
ִ ְ ֵ ֹלא"אִ תחילה
ִ ְ ַַ
צדקה
ָ ָ ְ "יצמיח
ַ ִ ְ ַ קסָ ַעלָ לק
ַ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ מה ַ ְ ,"ה
הָ לתה
ִ ְ ִ " מעני
ָ ְ ִ ֵ יוע
ֵַ ְ תחילה
ִ ְ ַ ַ רדִ ְ :"ָ האמר
ְ ַ ֱ ֶ '"את ה ֶ מעני
ָ ְ ִ ֵ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע ֵ ַ ְ
,"'"אני כ
ִ ֲ קסָ ַעל:"לד דָ ַהֵ " מעני
ָ ְ ִ ֵ ."יה
ִ ַ לָ נגד ֶ ֶ התה
ְִָ .
ִ ִ ַ ירִ י
יריה ֵ ַ ,"פרעה
ֹ ְ ַ רכבי
ֵ ְ ִ ְ סתי"לס
ִָ ְ
"'אנכי כ
ִ ֹ ָ "ראהֵ ְ קסָ ועל ַ ְ .ציצית
ִ ִ תַ פרָָ ְ .( " ִליי ִ ְ "ואר
ַ ֵ ְ קסָ ועל ְַ
."רהה
ָ ַ תַ "זאת ֻח
ֹ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ : ֶזהמעני
ָ ְ ִ ֵ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ
חסר
23 לשמש ומאירה בכל חלקיה ולפעמי' מתרחקת בתכלית )ה( ÏÎÂזה הרי מובן שרש ענין המכוון של בקשת 1
24 כו' וכך ע"י יהושע שהכניסם לארץ ישראל לא היו כל משה באמרו ואתחנן אל ה' לשון חנם 2
25 הזמנים שוין שלפעמים היו כנ"י במעלה ומדריגה ולשון חן ושניהם ענין אחד והוא שיאיר הוי' פניו 3
26 עליונה כמו בימי דוד ושלמה דקיימא סיהרא מאצי' לבי"ע מצד עצמו כי חפץ חסד הוא רק מצד 4
27 באשלמותא בבחינת מלוי הלבנה שהוא בכל עשר עצמו עצם הטוב שהוא למעלה הרבה מבחי' הארת 5
28 ספירות דמל' כו' ולפעמים היו בתכלי' הקטנות אור משם הויה לפי אופן ערך העלאת מ"ן דשם אלקים 6
29 והריחוק כמו בגלות בית ראשון וכן בבית שני חזר בנין שרש כנ"י למטה וכו' והיינו ענין חנם בלא טעם כלל 7
30 המל' ואח"כ נחרב ובאו בגלות כו' וזהו דרך כלל ודרך גם כשאין ישראל ראוים כלל לכך כו' וכן פי' חן כמו 8
31 פרט הי' בחי' עליות וירידות בכל דור גם בימי הנושא חן בלא טעם לדבר כלל כו' וכנ"ל ואז יהיה 9
32 השופטים ובימי שאול ודוד ובכל ימות מלכי ישראל קירוב נצחי לישראל בא"י ובבנין בהמ"ק שלא יחרב 10
33 כו' ועד ימוהמ"ש אין לך כל דור ודור שאין בו שנוי לעולם ולא יבואו בשעבוד מלכיות לעולם מטעם הנ"ל 11
34 ותמורת עליות וירידו' כמשל קירוב וריחוק הלבנה בכל שבירידת האור מן המשפיע מצד עצמו אין לזה ביטול 12
35 חדש וחדש כו' וד"ל) .או כפי משל עליות התחתון והפסק מצד התחתונים כלל כו' וזהו שהיה משה 13
36 לגבי העליון שלפעמים עולה ולפעמים יורד כשאינו מבקש שיכנס הוא לא"י ויכנסו ישראל על ידו דווקא 14
37 ראוי כמשל העולה בהר גבוה שאם אין יכול לעלות משום דפני משה כפני חמה בבחינת שם הוי' שנקרא 15
38 ממילא נופל ויורד למטה כו' וחוזר ועולה כו'( .אך לא שמשא כנ"ל וכמשל השמש שאין מניעה לו לזרוח 16
39 פעל משה בקשתו זאת משום דסוף מעשה דווקא אורו בתמידות בכל חלקי הירח כנ"ל כמ"כ לא היה 17
40 במחשבה תחלה והוא בחי' פני לבנה בחי' שם אלקי' שום מניעה ועיכוב לגלוי אור הוי' בבהמ"ק בשום פעם 18
41 כשיהי' בבחי' קטנות וגדלו' עי"ז דוקא יהי' עליות גם כשלא אכשר דרי אם היה משה מכניסם לארץ 19
42 המל' באלף הז' למעלה משם הוי' כמ"ש אשת חיל ישראל משום דפני משה כפני חמה דוקא משא"כ 20
43 עטרת בעלה נקבה תסובב גבר משום דנעוץ תחלתן יהושע שמקבל מפני משה כמו הלבנ' שמקבל' 21
44 בסופן וסופן בתחלתן כידוע וד"ל: מהשמש וע"כ פני יהושע כפני לבנ' שלפעמי' מתקרב' 22
•
13 אחזיר העולם לתוהו ובוהו ,ומתחילה הי' מחמת חפץ Î"Á‡Âשמים וארץ קנין א' והענין הוא ידוע הקושיא 1
14 חסד ואח"כ תלוי במעשה התחתונים ,וזהו ע"י עבודת למה נא' בק"ש הוי' אחד והלא יחיד הוא 2
15 המלאכי' שאומרים שירה בכל יום וזהו ענין פרק שירה בחי' גבוה מאחד למה לא כתיב הוי' יחיד .אך הענין 3
16 וגם זהו ענין פסוקי דזמרה שגם משבחי' בשבחים הוא אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח, 4
17 הללויה ,ועי"ז ממשיכים החיות בעולמות וזהו חיי כי הנה יש ב' המשכות א' הנק' חיי עולם והב' הנק' 5
18 שעה שלפ"ע העלאה כך הוא המשכה באתדל"ת חיי שעה ,היינו הענין ואתה מחי' את כולם מאין ליש 6
19 אתדל"ע ,וזהו חיי שעה ,אבל התורה נק' חיי עולם וכמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית 7
20 שזהו אתדל"ע מצד עצמו שזהו נק' חיי עולם ,וזהו אם מאין ליש וזהו ענין קנין שתמיד הוא מהוה מאין ליש 8
21 אין קמח שזהו חיי שעה וזהו ענין ח"י ברכאן דצלותא ושרשה הראשון הוא בחו"ב שהחכ' הוא בחי' אין 9
22 שפרש"י שזהו ענין בקשת מזון ורפואה ושלום שזהו וכמ"ש והחכ' מאין תמצא והבינה נק' יש להנחיל 10
23 חיי שעה ,וזהו שמניחין חיי עולם שהוא התורה אוהבי יש ויחוד חו"ב תרדל"מ אפי' רגע א' כי שרש 11
24 ועוסקין בחיי שעה שהיא התפילה ,והוא סבר זמן התהות יש מאין ובאם שח"ו הי' בחי' פירוד אזי הי' 12
טסר
18 אחד תמליכהו בשמים ובארץ וד' רוחות העולם ,וזהו תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ,וזהו ענין קנין שמים 1
19 א' דאחד הוא בחי' יחיד וחית הוא ז' רקיעים וארץ וד' וארץ כי שמים הוא כלול מב' הפכים כי כל השפעות 2
20 רוחות שיהי' נמשך גילוי אלקות למטה כמו למעלה, הוא ע"י שמים כמו גפרית ומלח שריפה וכו' הוא 3
21 וזהו קנין שמים וארץ מבחי' חיי שעה שהם המשכות מבחי' שמים וארובות השמים נפתחו ג"כ מן השמים 4
22 אלקות בעולמות לחדש הישינות שהוא נק' חיי שעה זהו בחי' גבורות ,ולהיפך בחי' חסדי' כמו הטל מן 5
23 ע"י תפילה וע"י השבחים שבפסוד"ז ,והקנין הוא השמים והמן לחם מן השמים ,וזהו שמים אש ומים 6
24 מבחי' חיי עולם שהוא בחי' תורה שע"י התורה הוא שהוא כלול משניהם ,והטעם שבשמים מאיר בחי' 7
25 ממשיכים הגילוי אלקות בעולמות והעיקר הוא ע"י שלמעלה מחו"ג וזהו עושה שלום במרומיו מחמת 8
26 העלא' דק"ש למס"נ באחד שהוא בחי' העלאה לעצמו' שהמשל ופחד עמו דווקא ,וזהו בחי' גבוה למעלה מן 9
27 אוא"ס ואח"כ המשכה תמליכהו בשמים וארץ וד' השמים ,והאדם מקבל מן השמים ,וזהו השמים כסאי 10
28 רוחות העולם שהוא מא' לחי"ת דל"ד שהוא ממשיך והארץ הדום רגלי והארץ הוא כח הצומח בארץ דווקא 11
29 הגילוי לבחי' תורה ומחבר הקב"ה בתושמ"ע ומהתורה כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל המכה כו' ובארץ 12
30 נמשך הגילוי לשמים וארץ שהוא השתלשלות עולמות הוא כח הצומח וצריך לשניהם ובאמצעות שניהם הוא 13
31 ויהי' אחד בשמים וארץ ,וזהו הסדר שבתפלה מתחילה הצמיחה וזהו שמים וארץ ,והקנין הוא בחי' אחד וזהו 14
32 ברכת התורה שזהו קנין דתורה ואח"כ פסוד"ז שזהו בחי' אחד שבק"ש שיהי' נמשך בבחי' שמים וארץ, 15
33 קנין שמים וארץ ואח"כ אהבת עולם שזהו קנין וזהו ומי כעמך ישראל גוי א' בארץ כי למעלה הוא 16
34 דאברהם ואח"כ ק"ש וד"ל. בחי' יחיד אבל כשנמשך בשמים וארץ הוא נק' בחי' 17
•
22 היתה לירידה זו דמל' לקבל מבחי' המ"ד דחכ' בזה"ג חפץ ,שנודע שישראל עלו במח' שפי' במח' 2
23 כדי שכל חפצי אעשה לע"ל שתוכל לקבל מבחי' קדם, הקדומה שלמעלה מעלה מבחי' החכ' שנק' ג"כ מח' 3
24 ולמה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה פי' כמ"ש בזהר בענין מח' ויובלא דלא אתפריש לעלמין, 4
25 רצון קונה היא כלליות ענין הרצון ,והיינו מה שבזה"ג אמנם זהו הנק' ראשית ,אבל עליית נש"י הוא במח' 5
26 היא בבחי' רצוא לקבל מבחי' מ"ד שז"ע ואל אישך הקדומה דא"ק שז"ע עליות המח' ,וזהו פי' נעוץ סופן 6
27 תשוקתך שזהו ע"פ סדרי השתלשלות דשמי' קדמו, בתחלתן ותחלתן בסופן היינו בחי' מאמר נעשה נעוץ 7
28 ועי"ז תגיע לע"ל לבחי' וכל חפצי אעשה היינו שתגיע בתחלתן הוא בחי' התחילה שלמעלה מבחי' ראשית 8
29 לבחי' קדם הנ"ל שז"ע חפצי הוא בחי' חפץ פנימיות כו' ,ועלייתם לבחי' מח' דא"ק הוא ע"י הרצוא שמגיע 9
30 הרצון ,והיינו שבזה"ג והוא ימשול בך בחי' המשכת עד בחי' תחלה ,שהרי נא' בס"י אם רץ לבך שוב לאחד 10
31 מ"ד דחכ' שבסדרי השתלשלות ,תהי' לע"ל נקבה שהשוב הוא לבחי' אחד שז"ע החזרה אחר קדימת 11
32 תסובב גבר ותהי' אשת חיל עטרת בעלה ,והי' ביום הרצוא ,שמוכרח לומר שהרצוא מגיע לבחי' היותר 12
33 ההוא יצאו מים חיים מירושלי' בחי' מל' אל הים גבוה לצאת גם מכלי הגבלת החכ' ,רק מפני שבע"כ 13
34 הקדמוני הוא בחי' ים החכ' הנמשך מבחי' קדם הוא אתה חי שוב לאחד הוא בחי' הראשית הנ"ל. 14
35 בחי' האין המהוה היש דחכ' להיות כי תהי' עליית Ê"ÎÂיובן המשך הפסוק מגיד מראשית אחרית היינו 15
36 המל' בבחי' חפץ דכ"ע ולכן תהי' המשפעת בבחי' עכשיו בזה"ג כנ"ל ,אך ירידה זו של בחי' 16
37 החכ' כו'. המל' בקבלת השפע ממ"ד דחכ' כנ"ל לצורך עלי' היא, 17
38 ‰ÊÂענין המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם טוב כמו שכל ירידה היא לצורך עלי' ,והיינו בכדי שיעלו 18
39 ושארית לאלה דברי התנאים והברית ,פי' שכמו ישראל במח' הקדומה דא"ק לע"ל ותהי' מקבל מבחי' 19
40 בסדר השתלשלות הנה הוא מגיד מראשית אחרית מקדם אשר לא נעשה עדיין בסדרי השתלשלות ,וזהו 20
ער
9 כשיריים לקבל מבחי' המ"ד דחכ' אם כי בשרשה היא ההשפעה מבחי' החכ' למל' ,אם כי המל' בשרשה 1
10 גבוה ממנו מ"מ משמת עצמה כשיריים לקבל מ"ד, נעלה יותר מ"מ עצתי תקום שתקבל מבחי' מ"ד בכדי 2
11 ועי"ז יהי' בחי' והי' שארית יעקב כו' כטל מאת ה' שכל חפצי אעשה לע"ל להיות נקבה תסובב גבר ,כן 3
12 אשר לא יקוה לאיש פי' שלא תקוה לקבל המ"ד מבחי' הוא יתן שם טוב ושארית ,פי' שם טוב הוא ע"ד מ"ש 4
13 איש כי לא תצטרך לכל זה כי כל חפצי אעשה הוא טוב שם משמן הטוב ,שמן הטוב הוא בחי' חכ' ,והשם 5
14 בחי' פנימיות החפץ דכ"ע שהמל' תתעלה לשם ,לכן הוא טוב יותר מן בחי' שמן הטוב דחכ' וכענין כתר 6
15 תהי' כטל מאת ה' כו' וזהו הוא יתן שם טוב ושארית שם טוב עולה על גביהן כו' ,ושארית שכ"ז הוא ע"י 7
16 כו'. שהוא בחי' שארית בחי' ביטול שמשים עצמה 8
•
28 עצמי אצל המשפיע שכלל לא שייך למקבל ,והמשכת שיש בזה 2
29 אור הקו אל העולמות הוא כמשל ירידת ההשפעה אל 3
30 המקבל ,שתהליך ההשפעה מורכב מארבעה שלבים חמש עשרה תארים ושבחים 4
31 כלליים שהם כנגד ארבעת אותיות שם הוי' שעניינו המתחילים כולם באות ו' -ונכון וקיים 5
32 המשכת האור למטה. וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר 6
33 ומפרט הרבי נ"ע את ארבעת השלבים כפי שהם ומתוקן ומקובל וטוב ויפה -סך הכל חמש עשרה מילים 7
34 בהמשכת אור הקו לעולמות: )כנגד האותיות י"ה מתוך שם הוי'( המתחילות באות 8
35 ו' .עניין האות ו' הוא המשכה וירידה מלמעלה למטה, 9
36 כפי שבמשל של השפעת השכל, ואם כן ,כל אות ו' היא ענין של צמצום ,ולכן על חמשה 10
37 השלב הראשון הוא מציאת נקודה ששייכת למקבל על עשרה ווי"ן אלו נאמר כיון שיסוד הוא 11
38 ידי העלמת וסילוק השכל העצמי ,כך בנמשל ,השלב ענין של צמצום בשביל להתקשר ולהתאחד עם המקבל 12
39 הראשון הוא ההמשכה הראשונית של אור הקו לאחרי כנזכר לעיל ,כדברי האר"י 85תתקשר( 13
41 נקודה זו היא עדיין למעלה מפרטים ,ונרמזת באות יו"ד בתפילת שבת ב"נשמת כל חי" :אין 15
42 של שם הוי' כיון שצורת האות יו"ד היא כנקודה בלבד, אנו מספיקים להודות לך ה' אלקינו ואלקי אבותינו על 16
43 והוא אור הקו כפי שהוא עדיין למעלה מהתלבשות אחת מ אלפי 17
44 בעולם אדם קדמון ,שהוא העולם הראשון לאחר הניסים והנפלאות שעשית עמנו שהפירוש במילים 18
45 הצמצום ובו כלולים כל פרטי הנבראים. אלו על פי פנימיות הענינים ,שה"טובות" הם 19
46 הראשונה של שם הוי' הצמצומים של דרגת היסוד הנקראת טוב ,ולכן נאמר 20
47 הנקודה על עולם "ריבוא רבבות פעמים הטובות" כו' , 21
48 אדם קדמון ,ששם הקדוש ברוך הוא עד 22
49 סוף כל הדורות 86היינו ,שיש שם את כל פרטי הצמצומים -מחולקים ל 23
50 הנבראים וכל סדר ההשתלשלות .וזה נרמז באות ה' 24
51 הראשונה של שם הוי' ,כיון שצורת התפשטותה היא 25
52 לאורך ולרוחב. 26
.86תפלת מוסף דראש השנה )בפסוקי זכרונות(. .85בזמירות לליל שבת ,בפיוט 'אזמר בשבחין'.
אער
37 אות יכולה להתחלף בכל שאר האותיות שחוץ ממנה - כפי שבשלב השני במשל 1
38 שווה ,462וכיון שיוצא שכל אות מתחלפת פעמיים, השפעת השכל ,למרות שיש כבר את הרחבת הפרטים, 2
39 פעם היא האות השניה ופעם להיפך )לדוגמא ,האות א' לגבי המקבל עדיין הכל בהעלם ,כיון שהרחבת הפרטים 3
40 מתחלפת עם האות י' והאות י' עם האות א'( ,זה היא רק בתוך המשפיע ואינה מתייחסת להשפעה 4
41 מתחלק לשתיים ,היינו 231 ,התחלפויות ,שכל בפועל ,כך בנמשל ,אף שכל הפרטים נכללים באדם 5
42 התחלפות היא גם בבחינת פנים וגם בבחינת אחור[ .וזה קדמון ,הם עדיין בהעלם ביחס לעולמות שלאחריו 6
43 השלב השני בהמשכת האור ,כנגד האות ה' בשם הוי'. השלב השלישי 7
44 כלומר ,השלב השלישי שכנגד האות ו' של שם בגילוי האור נרמז באות ו' של שם הוי' ,שעניינה הוא 8
45 הוי' -והמשכת ששת המידות ,והיא כנגד עולם היצירה הכללי )היינו, 9
46 אך עדיין עולם העקודים או הנקודים( ,ובמשל השפעת השכל 10
47 התלבשות בעולם הוא ,לכלכל ולתכנן את הדברים כיצד להעבירם בפועל, 11
48 כלומר ,השלב הרביעי שכנגד אות ה' האחרונה וכאן -כמו בנמשל -יש כבר התייחסות ישירה למקבל. 12
49 שבשם הוי' -שהוא המקבל השלב הרביעי 13
50 שבו נקלט האור בפועל בגילוי האור הוא קליטתו בפועל אצל המקבל ,היינו, 14
51 ארבעת התלבשות האורות בכלים של האצילות ,והוא כנגד אות 15
52 ה' האחרונה של שם הוי' ,וכמו במשל השפעת השכל, 16
53 כך גם בנמשל ,בשלב הרביעי נקלט השכל אצל המקבל. 17
54 ארבעת שלבים אלו בהמשכת האור שייכים 18
55 כפי שבמשל ,ככל שהשכל של היינו ,באופנים נוספים ובמדרגות גבוהות יותר, 19
56 המשפיע עמוק יותר עליו להתאמץ יותר לצמצם את לא רק בהמשכת אור הקו לאחר הצמצום -שהתבאר 20
57 עצמו לצורך ההשפעה למקבל. עד עתה ,אלא עוד קודם לכן. 21
58 על פי הסבר זה ,יובן שהביא הרבי בתוך אור אין סוף 22
59 נ"ע בתחילת הפרק :טוב הוא בחינת היסוד ,צמצום המאיר לפני הצמצום באופן של התפשטות בלי גבול, 23
60 לצורך ההמשכה למקבל וההתקשרות עמו ,ו"רב טובך" קיים בהעלם כוח הגבול של הבורא ,וכוח גבול זה נקרא 24
61 הוא ענין ריבוי הצמצומים , 'נקודת הרשימו' )כיון שהוא הרושם שנשאר לאחר 25
62 הסתלקות האור( ,בתוכה 26
64 שהלשון "זכר" פירושו נקודה זו כפי שכלולה באור אין סוף ,היא השלב 28
65 שזה לא הדבר עצמו אלא רק הזיכרון שלו , הראשון שכנגד האות יו"ד ,בחינת נקודה. 29
66 זהו כיון פנים ואחור 30
67 שעליהם מדבר הפסוק בעמק המלך 87מזכיר מושג זה של עולם 31
68 המלביש שהוא עניין הרשימו המורכב מאותיות .בתוך 32
69 אותיות אלו ,שעניינם כוח הגבול ,שהתגלה לאחר סילוק 33
70 כיון שהם בחינת נבראים ממש, האור ,מתלבש האור אין סוף ,ולכן נקרא "עולם 34
71 שנמשכים בבחינת יש מאין. המלביש" .ויש רל"א 231 -אופנים של חילופי אותיות 35
72 ]החשבון הוא כך 22 :האותיות כפול - 21שהרי כל 36
קו דכל מה שנתגלה אח"כ בבחי' קו"ח הכל הי' כלול בתחלה .87ראה לקוטי תורה פרשת בהר )מג ,ב( ,וראה גם המשך
בהעלם בנקודות הרשימה .וזהו אות יו"ד )וגם יש בה בהעלם זה ש"פ תרומה העת"ר .ספר המאמרים תרנ"א עמוד כד .ובספר
מבחי' העצמות שלפני הצמצום כו' כנ"ל( .ואות ה"א ראשונה המאמרים תרנ"ב עמוד צו כתב וזה לשונו :ובכדי שיהיו מציאות
הוא בחי' טה"ע ,ובמק"מ בראשית דט"ו כ' דטה"ע הוא בחי' העולמות בבחי' אורות וכלים הי' הצמצום הראשון באוא"ס והוא
הרשימה של המלביש וכוללת גם הרשימה של הא"ס כו' יעו"ש, שנתצמצם ונתעלם האור הראשון לגמרי ונשאר רק נקודה )וידוע
ושם בלשון מורו כ' דטה"ע הוא בחי' הרשימה של הא"ס ,וי"ל דע"י הצמצום נתהוו הכלים וכמ"ש בע"ח בשער עיגולים ויושר
דענין אות ה"א הוא מה שגליף גליפו בטה"ע והם אותיות דרל"א בתחילתו ,וכל סדר ההשתל' הכל באופן המשכת האור וע"י
שערים כמ"ש במק"מ שם ,והיינו בחי' עולם המלביש זהו בחי' התגלות האור נתגלה הכלי כו' וכמ"ש במ"א( ,ונקודה זו כוללת
אות ה' ראשונה. כל מה שיתגלה אח"כ ,וכמבואר במ"א דרשימה היא היולי לגבי
בער
12 בהמשך 1
13 הפסוק :שדרגת 'צדק' היא ספירת 2
14 המלכות ,כפי שאומר בתיקוני זוהר 88לגבי 3
15 את הלשון מלכות קדושה( 4
16 כלומר ,המלאכים יכולים לקבל ולהשיג רק את בחינת 5
17 המלכות ,כנאמר "וצדקתך ירננו" ,אך את בחינת היסוד 6
18 שלמעלה ממנה אין הם יכולים לקבל ולהשיג ורק הארה 7
19 ממנה ביכלתם להשיג ,כנאמר "זכר רב טובך יביעו". 8
20 קיצור. 9
21 10
22 11
∑
כּלל הוּא בּדרָ ְ אשׁר ְ ֶ ֶ המּדרגה" כוּ'ֶ ֲ , "בּסתר ַ ַ ְ ֵ ָענין ְ ֵ ֶ שׁזּהוּ ִ ְ ַ ֶֶ התגּלּוּת הדּרישׁה הוּא ִ ְ ַ ענין ַ ְ ִ ָ "ְ e‰ÊÂוד ְוֹר ִשׁין"ַ ְ ִ , יא( ¿∆
"מי
אמצאַ בחוּץ" ִ ,
6 כּאח ִליֲ ָ ְ ֶ , יתּנָ ְ "מי ִ ֶ ְ שׁכּתוּב ִ ְכּמוֹ ֶ ָ בּא יא דּל ָ
רעוּתא ְ ִ
בּחינת ְ ָ הלּבַ ִ ְ , פּנימיּוּת ַ ֵ בּחינת ְ ִ ִ ְִ ַ
עסק שׁעל ְ ֵידי ֵ ֶ תּוֹרהַ ֶ , בּעלי ָ קאי ַעל ַ ֲ ֵ כּאח ִלי" ָ ֵ יתּנָ ְ ְִֶ מאיר ִגּלּוּי אוֹר דּבצדּיקים ֵ ִהנּשׁמה כוּ'ִ ִ ַ ְ ִ , שׁרשׁ ַ ְ ָ ָ שׁמּצּד ֶֹ ִֶַ
"אמצאַ בחוּץ" בּנפשׁוֹ כוּ'ְ ,ו ֶ ְ ָ ֲ אלקוּת ְ ַ ְ מאיר ִגּלּוּי ֱ ֹ התּוֹרה ֵ ִ ַ ָ קּוּטי
בּ"ל ֵ שׁמּבאר ְ ִ וּכמוֹ ֶ ְ ֹ ָ התּפלּהְ ,הנּשׁמה ַעל ְ ֵידי ַ ְ ִ ָ עצם ַ ְ ָ ָ ֶֶ
בּהם הוּא ַעל ְ ֵידי אלקוּת ָ ֶ שׁהגּלּוּי ֱ ֹ עסקיםִ ַ ֶ , בּעלי ֲ ָ ִ קאי ַעל ַ ֲ ֵ ֵָ קוּמי ָל. בּענין ִ "יוֹנתי" ְ ִ ְ ַהמּתחיל ָ ִ ]מאמר[ ִדּבּוּר ַ ַ ְ ִ תּוֹרה" ַ ֲ ָ ָ
העוֹלם
בּהנהגת ָ ָ אלקוּת ְ ַ ְ ָ ַ שּׁנּראה ֱ ֹ והינוּ ַמה ֶ ִ ְ ֶ בּחינת חוּץְ ַ ְ , ְִ ַ הנּשׁמה
הארת ַ ְ ָ ָ התח ְבּרוּת ֶ ָ ַ דּהתּפלּה הוּא ִ ְ ַ נּוֹדע ְ ַ ְ ִ ָ ְוכ ַָ
ההעלמוֹת שּׁמּתּוָֹ ֲ ַ ַ פּרטית כוּ'ְ ,והוּא ַמה ֶ ִ בּהשׁגּחה ְ ָ ִ ְ ַ ְָָ ענין
שׁזּהוּ ִ ְ ַ הנּשׁמהֶ ֶ , וּמקוֹר ַ ְ ָ ָ שׁרשׁ ְ בּשׁת ַבּגּוּףִ ,עם ֶֹ המל ֶ ֶ
ְַֻ
ולבּוֹ דּעתּוֹ ְ ִ שׁיּתּן ַ ְ האלקיַ ,על ְ ֵידי ֶ ִ ֵ נראה ָהאוֹר ָ ֱ ֹ ִ ְוההסתּרים ִ ְ ֶ
ַ ֶ ְ ִֵ שׁמּבאר
השּׁמימה כוּ' ְכּמוֹ ֶ ְ ֹ ָ גּיע ַ ָ ָ ְ ָ שׁראשׁהּ ַמ ִ ַ דּתפלּהָ ֹ ֶ , סלּם ִ ְ ִ ָ ָֻ
הטּבעואינוֹ ַעל ִפּי ַ ֶ ַ בּהשׁגּחה ְ ֵ שׁהכּל ְ ַ ְ ָ ָ דּברֵ ,איֹ ַ ֶ ַעל ָכּל ָ ָ ירדהשׁמתוֹ ָ ְ ָ דּהארת ִנ ְ ָ תּשׁוּבה ְ ֶ ָ ַ בּעל ְ ָ אבל ַ ַ אחר ָ ֲ .5 בּמקוֹם ַ ֵ ְָ
ואז
פּנימית כוּ'ָ ְ . כּוּנה ְ ִ ִ לאיזה ַ ָ ָ שׁמּביא ְ ֵ ֶ אלקי ֶ ֵ ִ בּכח ֱ ֹ ִ ִכּי ִאם ְ ֹ ַ אפשׁר
ואי ֶ ְ ָ הבּהמיתִ ְ , הנּפשׁ ַ ַ ֲ ִ בּפּחֶ ,שׁהוּא ַ ֶ ֶ נאחזת ַ ַ
למ ָטּה ֶ ֱ ֶ ֶ ְַ
שׁהמּגן
דּכ ֵשׁם ֶ ַ ָ ֵ אלקים"ְ ִ , הוי' ֱ ֹ ִ וּמגן ֲ ָ ָדּ"שׁמשׁ ָ ֵ וֹאה ְ ֶ ֶ הוּא ר ֶ ואי
הסּלע"ִ ְ , בּחגוי ַ ֶ ַ "יוֹנתי ְ ַ ְ ֵוזהוּ ָ ִ למעלה כוּ'ֶ ְ , לעלוֹת ְ ַ ְ ָ ֲַ
לקבּל אוֹר שׁיּוּכלוּ ְ ַ ֵ בּשׁביל ֶ ְ השּׁמשׁ ,הוּא ִ ְ ִ ְונר ֵתּק ַעל ַ ֶ ֶ ְַ שׁבּלּב
ויראה ֶ ַ ֵ האהבה ְ ִ ְ ָ שׁהן ָ ַ ֲ ָ בּכּנפים ֶ ֵ
לפרח ַ ְ ָ ַ ִאפשׁר ָלהּ ִ ְ ֹ ַ ְֶ ָ
שׁיּהיה
בּשׁביל ֶ ִ ְ ֶ דּהטּבע ,הוּא ִ ְ ִ ההסתּר ְ ַ ֶ ַ השּׁמשְׁ ,כּמוֹ ֵכן ַ ֶ ְ ֵ ֶֶַ ההסתּר
שׁעל ְ ֵידי ַ ֶ ְ ֵ מראיַ ֶ ," "הראיני ֶאת ַ ְ ַ ִ
העצה הוּא ַ ְ ִ ִ כוּ'ָ ֵ ָ ,
בּיחוּד ָכּל פּנימית ְ ִ הכּוּנה ְ ִ ִ וישׁלם ַ ַ ָ ָ גּשׁמיתַ ְ ֻ ְ , השׁפּעה ַ ְ ִ ַ ְ ָָ "וּבקּשׁתּם
ענין ִ ַ ְ ֶ לבחינת ָרצוֹא כוּ'ְ ,והוּא ִ ְ ַ ַעל ְ ֵידי ֶזה ָיבוֹא ִ ְ ִ ַ
ואלקים דּהוי' ֵ ֹ ִ בּאמת הוּא ַ ֲ ָ ָ לאשׁר ֶ ֱ ֶ הגּשׁמ ִיּיםֶ ֲ ַ , הדּברים ַ ַ ְ ִ ְַ ִָ בּיוֹתר
הרצוֹן ְ ֵ תּקף ָ ָ נעשׂה ֹ ֶ אמנם ַעל ְ ֵידי ֶזה ַ ֲ ֶ הנּ"לָ ְ ָ . ִמ ָשּׁם" ַ ַ
מהטּבע.
למעלה ֵ ַ ֶ ַ עצמהּ ִהיא ְ ַ ְ ָ דּהטּבע ַ ְ ָכּלּא ַחדַ ֶ ַ ְ , ָֹ סדרבּבחינת ֵ ֶעבוֹדתם הוּא ִ ְ ִ ַ דּעקּר ֲ ָ ָ בּצּדּיקיםַ ִ ְ , ַגּם ִמ ַ ַ ִ ִ
הלּב. פּנימיּוּת ַ ֵ התגּלּוּת ְ ִ ִ יפרשׁ ְ"וד ְוֹר ִשׁין" ִ ְ ַ ֵ ָ ְ .ev˜ƒ בּבחינת
שׁלּהם הוּא ִ ְ ִ ַ דּל ָבּא ֶ ָ ֶ רעוּתא ְ ִ
בּחינת ְ ָ וגם ְ ִ ַ ְוהדרגהַ ְ ,
ְַָָ
תּשׁוּבה ַעל בּבעל ְ ָ התּפלּהַ ַ ְ ,בּצדּיקים הוּא ַעל ְ ֵידי ַ ְ ִ ָ ְ ִַ ִ אבלאחרָ ֲ . בּמקוֹם ַ ֵ שׁמּבאר ְ ָ וּכמוֹ ֶ ְ ֹ ָ והדרגה כוּ'ְ , סדר ְ ַ ְ ָ ָ ֵֶ
החלּוּק וּבכלל הוּא ַ ִ "וּבקּשׁתּם ִמ ָשּׁם"ָ ְ ִ . ההסתּרֶ ְ ַ ִ , ְ ֵידי ַ ֶ ְ ֵ נעשׂההנּ"לֶ ֲ ַ , "וּבקּשׁתּם ִמ ָשּׁם" ַ ַ תּשׁוּבהַ ,על ְ ֵידי ִ ַ ְ ֶ בּבעל ְ ָ ְַַ
עסקים. וּבעלי ֲ ָ ִ
תּוֹרה ַ ֲ ֵ בּעלי ָ "אמצאַ בּחוּץ"ֵ ֲ ַ , ִדּ"כאח ִלי" ְו ֶ ְ ָ ֲ ְָ והדרגה,
בּסדר ְ ַ ְ ָ ָ
שׁלּא ְ ֵ ֶ בּיוֹתרֹ ֶ , ההתפּעלוּת ְ ֵ בּתקף ַ ִ ְ ַ ֲ הרצוֹא ְ ֹ ֶ ָָ
(6ראה בכל זה בארוכה בתורה אור פרשת תרומה ובלקוטי (5ראה לקוטי תורה ]מאמר[ דיבור המתחיל יונתי וביאוריו
תורה שיר השירים על פסוק זה. בענין קומי לך.
21 " " " , 4
22 ," . 5
23 . " 6
•
9 והספרים שישנם תח"י יואיל נא לשלחם לפה על הכתובת תרצ"ג, ג' אלול, ו' עש"ק שופטים,ב"ה
10 .האמורה בזה ווארשא
11 בפתיחת שערי רחמים בחדש אלול הזמן מסוגל יותר 'ידידי וו"ח אי"א מוהר"ר אהרן שי
12 ואותה,לקביעות עתים לתורה ולהתעוררות בעבודה
!שלום וברכה 1
13 ואתו עמו ש"ב הנעלה והכי,המחשבה טובה שחושב ידידי
14 ראוי' היא, אודות קביעות לימוד דא"ח,'נכבד הר"מ שי ואין הזמן גרמא לבקר עתה,מכתבו במועדו הגיעני 2
15 והשם יהי' בעזרם,שיבוא מהכח אל הפועל בסדר מסודר [ כי יקיים וימלא ברכת אוהבינו שי' וישלח לי רפואה...] 3
16 . להוושע בגו"ר,ובעזר כל המשתתפים בזה ויזכנו,שלימה בתוך כאחב"י שי' הצריכים רפואה בגו"ר 4
•
דער
´¨Ÿ § Æ ¤ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ ´ ¨ «¦ Æ ¨ ¨ §
'הארץ גוֹ ֶ ָ ָ "והיה ִכּי ָתבוֹא ֶאל ָ ָ ְ נאמר ַ ֱ ֶ פּרשׁתנוּ ֵ ָ ָ ָ בּתחילת ַ ִ ְִ «¨ ¨ § ¬© ¨ § −¨ § ¦ «¦ ® ¨ £«© − § ¬¥ Ÿ ¤½ Ÿ ¡
נתחיבוּ
ְ ַ ְ ִ שׁלּא ֹ ֶ "מ ִגּיד ַ רשׁ"י ִ ַ וּמפרשׁ ֵ ָ ְ ."שׁב ָתּ ָבּהּ ְ ַ ִוירשׁתּהּ ְ ָוי
ְָ ִ ¤̧ £ À̈ ¨ £ «¨ ´¦ § ¨ ´¦ ¥ «¥ º̈ § © «¨ §
שׁאף ִאם ַ ֶ ,והינוּ ְ ַ ְ ."וּה ָ וחילקְ ִ ְ הארץ ֶ ָ ָ שׁכּבשׁוּ ֶאת ְ ָ ֶ כּוּרים ַעד ִ בּבי ְִ
כּלֿמקוֹם ֹלא ָ ָ ִמ,שׂראל ֵ ָ ְ בּארץ ִי ֶ ֶ ְ חלקם ָ ְ ֶ שׁקּבּלוּ ְ ִ ֶ יחידים ִ ִ ְ ָהיוּ ´
¨ § © § −¨ ¬¥ Ÿ ²¤ Ÿ ¡ ¨Ÿ § ¤̧ £ ² § § © «¥ ¦ ¨
לכלָ ְ וּה ָ וח ְלּק ִ ְ ,הארץ ֶ ָ ָ שׁנּכבּשׁה ָכּל ָ ְ ְ ִ ֶ כּוּרים ַעד ִ בּבי ִ ְ ִנתחיבוּ ְַ ְ
´¨Ÿ § Æ © § ¦ ³¤ £ ½ ¨ © ¤ Æ ¨ § © «¨ § ¤® ¤ ©
.שׂראל
ֵ ָ ְ ִי
¬¤ £ ¥½ Ÿ © ¤ Æ ¨ ¨ «¨ − § ¬¥ © § ¤½ Ÿ ¡
כּוּרים ִהיא ְלהוֹדוֹת ִ הבאת ִבּי ַ ָ ֲ הרי ֵ ֲ ,וּבן ָ ְולכאוֹרה ֵאינוֹ מ ָ ְִ
.פּירוֹתיה
ָ ֶ ֵ ההנאה ִמ ָ ָ ֲ ַ ועל ַ ְ ,שׂראלֵ ָ ְ לארץ ִי ֶ ֶ ְ הכּניסה ָ ִ ְ ַ להקּבּ"ה ַעל ָָ ַ Æ© ¦ § ³© ¦ ¨À ¥ ´ ¨ § © «¨ § ® ¥ ¨ ´¦ ¨ © −¤ § «¦
,שׂראלֵ ָ ְ ארץ ִי ֶ ֶ וחלוּקת ָכּל ַ ֲ ַ וֹדם ִכּבּוּשׁ ֶ שׁגּם ק ַ ֶ כּיון ָ ֵ ִמ,ְואםֿכּן
ֵ ִ © § ¦ ¤̧ £ ¤ ¨½ ¨ ¤ Æ ¦ ¸¨ ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ «©
נהנוּ ֵהם ִמטּוּב ֱ ֶ וּכבר ָ ְ ,בּארץ ֶ ָ ָ חלקם ָ ְ ֶ יחידים ִ ִ ְ לכמּה ָ ַ ְ כּבר ָהיוּ ְָ
שׁנּתן
ַ ָ ֶ הטּוֹבה ָ ַ להקּבּ"ה ַעל ָ ָ ַ נתחיבוּ ְלהוֹדוֹת ְ ַ ְ ִ דּוּע ֹלא ַ ַמ,הארץ ֶָ ָ
¤ −¤ © ²¥ Ÿ © © ¨ § «¨ ¤¬¨ −¥ Ÿ £ «© ²¨Ÿ §
?להם ֶָ
¨ ¸¦ ¨ § «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § −© § ¦ ¥¾ § ¦ ½ ¦ ¸¦ § ® ¤¨ ¦
:בּזהֶ ָ ְוהבּאוּר ֵַ ¤´¥© ¦½ ¨ ´¥ Ÿ Æ ¦ © £ ¤À Ÿ ¡ ´¨Ÿ § ´¥ § ¦ ¹̈ § © «¨ §
יהוּדי
ִ ְ שׁנּשׁאר ָ ְ ִ ֶ זמן ַ ְ וכל ָ ְ .לזה ֶ ָ שׁוּרים ֵהם ֶזה ִ שׂראל ְק ֵ ָ ְ ָכּל ִי
וֹבתםָ ָ חסר ְבּט ֵ ָ ,בּארץ ֶ ָ ָ חלק ֶ ֵ שׁאין לוֹ ֵ ֶ ,שׁיּהיה ֶ ְ ִ ֶ יהיה ִמי ֶ ְ ִ ,אחד ֶָ
¬ § ¨¾ ¦ § «© ® ¨ § ´¥ § ¦ −¨ ¨¬¨ © ¨ § ½© § ¦
וֹח
ַ ולשׂמ ְ ִ ְ ליהנוֹת ָ ֵ יכוֹלים ִ ְ ואינם ָ ֵ ְ ,שׂראל ֵ ָ ְ שׁאר ִי ָ ְ והנאתם ֶשׁל ָכּל ָ ָ ֲָ ַ
® © § © −¦ § ¦ © ²¨ Ÿ ¥ ¨ © «¨ ¨ ¬ ¨ −¨
.בּארץ
ֶ ָ ָ חלקוֹ ְ ֶ יהוּדי ִ ְ שׁלּא ִקי ֵבּל אוֹתוֹ ֹ ֶ ָכּל עוֹד,בּשׁלמוּת ְֵ ִ
´¥ Ÿ ¡ −¨Ÿ § ¤ ©¾ § ¦ © «¨ ¨ ¬¨Ÿ £ −¥ ¨ ¬ § ¦©
˙eÓÏL ≈¿ כּוּרים ִהיא ַעל ִ שׁבּהבאת ִבּי ַ ָ ֲ ַ ֶ שׁההוֹדאה ָ ָ ַ ֶ כּיון ָ ֵ וּמִ
"שׂמחה ָ ְ ִ "בּזמן ַ ְ ִ שׁהיא ַרק ִ ֶ "כּוּרים ִ "מקרא ִבּי ָ ְ ִ וּבפרט ָ ְ ִ ,ַהטּוֹב
²¥ § ¨ ¤ § ©© ¥½ Ÿ ¤ Æ ¨Ÿ § ³© § ¦ © ® ¥Ÿ £
שׁכּבשׁוּ ֶאת ְ ָ ֶ "עד ַ כּוּרים ִ להביא ִבּי ִ ָ ְ ֿאפ ָשׁר ְ ֶ לכן ִאי ֵ ָ ,( יא,)רשׁ"י כו ִ ַ Æ ¨Ÿ § ³¥ ¦ « © «¥ £ «© ¤ § −¥ ¨ £ ¤ §
"וירשׁתּהּ
ָ ְ ִ ִ אחד ֵאין ָ ֶ יהוּדי ִ ְ שׁאצל ֶ ֵ ֶ כּיון ָ ֵ דּמִ ְ ,"וּה ָ וחילק
ְ ִ ְ הארץ ֶָ ָ
®Ÿ ¨ −¨Ÿ § ¨½ § © Ÿ ´ § ¦ Æ ¨ ¨ £ ³¨ § ¦ ½© § ¦ ¦
.שׂראלֵ ָ ְ שׁאר ִי ָ ְ וֹבתם ֶשׁל ָכּל ָ ָ בּשׂמחתם ְוט ָ ָ ְ ִ ְ חסר ֵ ָ ,"שׁב ָתּ ָבּהּ ְ ַ ְָוי
® ¤ © ´ ¨ © ¤ −¥ ¦ § © «¦ § Ÿ « § −Ÿ §
© § © ¨ ¤ ¥Â § ©  ¤º © § ´¦ −¨ ¨ ¬© ¨ ¤²¤ Ÿ ½ © ¤´¨ ¨ ¤ Æ ¨¸ ¤ ¦ ©
´¨ © «¨ §® ¥ £ «© © ´© § −¦ ¦ § © ¬¨ ¨ ©
² § «¨ §
´¦ § Æ ¦ ¥ ¤ Æ ¦ ¥̧ ¥ ³¥ ¦ À̈ © § «¨ §
−¤ ¨ § ¦ ¬ § «¨ § ¨½ ¨ § © «¨ § ´ ¨ © Æ ¥ © À¦ ¥ ©
´¨Ÿ § Æ
¥ § ¦ À § © ¦ § ® ¨Ÿ § −¦ ¨ ¬© ¨ ¤ £ ̈ ¨½ ¨ £ «
¦ § © ¦ ¤¹ Ÿ ¡ ¸¨Ÿ § Á ¥ § ¦ ¨¿ § © «¨ § «¥ ¨ § «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § −¥ § ¦ ¨ ½¦ £ «© § ¦ § ¤½ Ÿ ¡
´ ¨ © Æ ¥ © § Æ ¦ ¥ © ³¦ © § ¸© § ¦ ©À © ¦ ¤Ÿ ´ © −¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ §
² § © «¨ ¤ £ À © ¨ § ´ ¨ § © «¨ §
¦ § ¬© ¨ Ÿ « ®¦ ¨ ¦ ¦ ´¤ £
− § «¨ § ¦ ¨ § ¨½ ¨ § © «¨ § «¤ § ¦ § ¬¤ £ −¥ © § ½¦ ¥ © § Æ ¨ © ®¤ ¥§
¤À ¦
¦¹Ÿ § ¦ § ©¸ ¨ Ÿ « ¦ § «¨ ¨ Ÿ ¬ §
−¤ Ÿ § ¦ ¦
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á«
® ¥ § −¤ ¦ ¦ ¬© ¨ Ÿ « § ¥½ ¨ § Æ ¤̧ ¦
¦ § ³© ¦ Ÿ « §
בּיצחק
ָ ְ ִ ְ שׁמּצינוִּ ָ ֶ וּכפי ִ ְ ,שׂמחה ָ ְ ִ לידת ַצ ִדּיק הוּא יוֹם ַ ֵ יוֹם
¬¤ £ Ÿ − § ¦ ¦¾ ¨ ¨½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § ̈ ¦ § ©À ,(בּניסן
ָ ִ ְ אחד ָ ֶ ,לידתוֹ ָ ֵ נדחתה ְליוֹם ָ ֲ ְ ִ המּשׁכּן
ָ ְ ִ ַ )הקמת ַ ָ ֲ אבינוּ ִָ
¦ ©À ¨ © ¦ ¹ § § ¨ ¸ § ¦ Á ¨ Á¦ § © ¦ «¨ ¦ ¦ מצינוּ
ִ ָ ֹלא ַא.(המן ָ ָ גּזרת
ַ ֵ ְ בּטּל ֶאת ֵ ִ לידתוֹ
ָ ֵ רבּנוּ )יוֹם ֵ ַ וּבמ ֶשׁה
ֹ ְ
בּמע ֶשׂה
ֲ ַ ְ וּבפרסוּם ְ ִ ְ בּגלוּי ָ ְ ,שׂמחה ָ ְ ִ יהיה יוֹםֿטוֹב ְויוֹם ֶ ְ ִ ֶשׁיּוֹם ֶזה
¬¤ £ ¨½ ¨ £ «¨ Æ ¥ § ¥½ ¨ § ¦ ¤ Æ § © ¤ ³¥ ¨
הרשׁ"בּ
ַ ַ ָ הרבּי
ִ ַ ָ קבע ַ ָ לגבּי ַח"י ֱאלוּל ֵ ַ ְ ואלּוּ
ִ ְ .שׂראל
ֵ ָ ְ לכל ִי ָ ְ ,בּפעל
ַֹ ְ
¬© ¨ ¤²¤ ¥½ Ÿ £ «© ƨ § ¸© § ¦ ³¤ £ «© ® ¨ ̈ ¨ −© גּלּה ֹזאת ָ ִ אדמוֹ"ר ְ ַ שׂמחה ְויוֹםֿטוֹב; וּכ"ק מו"ח ָ ְ ִ שׁזּהוּ יוֹם ֶֶ
«¨ §
−¨ ¨ .שׂראלֵ ָ ְ לכל ִי
ְָ
הער
¬¤ £ «© ©½ § Æ ¨ ¨ ³© ¨ ¤´¤ À § ´¥ Ÿ ´¤ Ÿ ¡
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á«
´¤ § § ¨ § » ¨ ¨ § «¨ −¤ Ÿ £ «¥ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § ²¤ ¦ לידתוֹ
ָ ֵ תּאריִ ֲ ַ גּלּה ֶאתָ ִ אדמוֹ"ר ְ ַ וחמי ִ ָ ְ קדוּשׁת מ ִוֹרי
ַ ְ ְכּבוֹד
¤̧ £ ¤ ¥À ¨ ´¦ ¨ £ «¨ ¤ ¹¦ ¨ ¼ ¥ §© © ¤ הדּבר
ָ ָ ַ היהָ ָ ועד ָאז ֹלא ַ ְ ,בּשׁנת תש"ג ַ ְ ִ הבּעלֿשׁםֿטוֹב ֵ ַ ַ ַ ֶשׁל
−¨ ¬¨ § © §® ¨ ¥ ´© § − © ²¤ § ¤ ¬¤ © § ̈ ¦¹ Ÿ « אדםָ ָ היה
ָ ָ שׁ"ראוּי ָ ֶ רז"לַ ַ אמרוּ ְ ָ תּןֿתּוֹרה
ָ ַ לגבּי ַמ ֵ ַ ְ ,והנּהֵ ִ ְ .ידוּע
ַ ָ
יפה
ֶ ָ הכּל ָע ָשׂה ֹ ַ "את ֶ אבל ָ ֲ ,"תּוֹרה ַעל ָידוֹ ָ שׁתּנּתן ֵ ָ ִ ֶ הראשׁוֹן ִָ
´© § ¦ ®¤ Ÿ ¡ −¨Ÿ «© © ¥½ § ¦ ƨ ¨ ³¦ ¨ «¦ ©
בּתּוֹרה
ָ ַ ואף ַ ְ .לאחרי כ"ו דּוֹרוֹת ֵ ֲ ַ ְ נתּנה ַרק ָ ְ ִ והתּוֹרה
ָ ַ ְ ,"בּעתּוֹ ְִ
Æ ¥ § ³¦ ¨ £ «¤ § © −¤ ¥ £ ¬ ¦ ¨ Ÿ « ¦½ ¨ £ שׁלּא ָהיוֹּ ֶ חדשׁים ִ ָ ֲ דּבריםִ ָ ְ מתגּלּיםִ ַ ְ ִ ִמדּוֹר ְלדוֹר:עצמהּ ָכּ ְַָ
ƨ ¨
¨ ³¦ £ «© § ® ¤ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § −© § ¦ ¤ ¤½ § ¦ .לפני ֶזה
ֵ ְ ִ ידוּעים
ִ ְ
¨ § ´© ¨ § −¦ ¨ § ¬ ¨ § © «¨ § «¤ Ÿ ¡ −¨Ÿ «© Ÿ½
² £ «©
§ © § ¤¹ Ÿ ¡ ¸¨Ÿ § ¤À © ´ ©
© ´¨ § © ¨ § «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § −¥ § ¦ ¨½ § © ´¨ § ®¨
³
¨ § © «¨ §
® ¦ ¨ § ¦ © ¤ § ¤ −¥ ¨ ¬ ¦ ª «© ¤
¬¥ © Ÿ− © ¬¨ © ²¥ § ¦ ¨ ¤ ̈ ¦À ¨ £ «
¤
«¤ § © ¨ § − § «¨ § ¨ § ¨½ Æ ¨ ¦¸ ¨ §
¨ ¤ ¦½ ¦ § «© ´¦ £ Ÿ « © § Æ ¤ ³¥ © § © «¥ ¥
¤´¤ ¨ § ¹¦ Ÿ «¥ ¸ § Á § «¦ ® © ¨ § −© ¡ «¤ ¬¨Ÿ §
Æ ¤ © ³ © ¥½ ¨ § ¦ Æ © § ³¥ § © Ÿ ® ¥ −¥ ¨ § ¦
© Ÿ ¬ § ¦ §
−¨ ¨ § ¦ ²¨ Ÿ § ¦ ¨ ª Ÿ ¸ § ¦ § À̈ ¨ § ¦
´¨Ÿ § − § ¨½ § © ´¨ § «¤ Ÿ ¡ −¨Ÿ «© ¨½ §
¨ ´¥ § «¦
´© § Æ
¬ § «¦ À ©
´ § «¦ ¡ «¤ º̈Ÿ «© «Ÿ §
¬ ¦ Ÿ «¨
²¤ £ ¨½ ª ¤ § Æ ¨ Ÿ § ¦ ¤ ¨ ³¦ ¨ § ® ¤Ÿ ¡
«¨ Ÿ § ¦ ¨ Ÿ − § ¦ § ®¨ ¤ ¦ −¤ £ «© ¨½ ª §
« © − §© §
¨½ ¨ ´¤ £ Æ ¦ © ¨ ³© À § ¤ ´ § ¦ §
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á ² ¨ © § Ÿ « § «¦ § ¤® ¨ § ¦ § ´¥ § −¨ ¦ § ¦
כּנּראה ִמ ָכּ
'רבּא
ֶ ְ ִ ַ ,וּנה
ָ ַ שׁמיהּ
ֵ ְ יהא
ָ האמ ֱ ָ כּח
ֵ ְ 'אמן
ַ ֹ וגלּה ֶאת
ֵ ָ לוֹמר ַ 'רבּן
ָ ִ ְ הבּעלֿשׁםֿטוֹב ע ֵוֹרר
ֵ ַַַ
ָ ַ ִ'תּינוֹקוֹת ֶשׁל ֵבּיתשׁחֵנּ ִֶ
«¥ ¦ ¬¤ £ «© −¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ «©
'השּׁםֵ ַ 'בּרוּ ָ יאמר ַ ֹ שׁאישׁ ָפּשׁוּט ִ ֶ השׁתּדּל ֵ ַ ְ ִ וכןֵ ְ ,ְוכדּוֹמה
ֶ ַ
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á
,בּלבד
ַ ְ ִ וּנה
ָ בּאמ ֱ ָ שׁלּא ַדּי ֹ ֶ קבע ַ ָ הזּקן
ֵ ָ ַ אדמוֹ"ר ְ ַ ואלּוּ
ִ ְ .ְוכדּוֹמה
ֶ ַ
,''זעירֿאנפּין
ִ ְ ַ ֵ ְ קּרית ֶשׁל ִ ָ הע
ִ ָ הסּפירה
ָ ִ ְ ַ ,תּפארת ֶ ֶ ְ ִ – שׂראל ֵ ָ ְ ִי
.יכלתּוֹ ִ ְ ' ַ ְגּדלוּת הÔȉÏ
ְ ָ ְ כּפי ƒ»¿ אחד ַחָיּב ָ ֶ אלּא ָכּל
ֶָ
המּטּה
ָ ַ ַ ִזכּוּ,מלכוּת ְ ַ – ÌL ≈ .למ ָטּה ַ ְ לּמעלהָ ְ ַ ְ שׁכת אוֹר ִמ ַ ָ המ ְַ
אלקיםִ ֹ ֱ "ויּרא ְ ַ ַ כּכּתוּב ָ ַ , – אוֹרBË .למעלה ָ ְ ַ ְ לּמ ָטּה ַ ְ והעלאתוֹ ִמ
ֲַָָ ְ
Ÿ « ¥ − © ¬ © ¨½ ¨ ¤ Æ ¤ ³© § © ,המּלכוּת ְ ַ ַ ÏÚa «« 'זעירֿאנפּין' הוּא
ִ ְ ַ ֵ ְ כּאשׁר ֶ ֲ ַ ."ֶאת ָהאוֹר ִכּי טוֹב
¦½ ¦ § ´© © Æ ¨ ¨ ¤ ³¥ ¨ § º § © «© ¤ ¥  )לא ִמ ַצּד ֹ ''זעירֿאנפּין
ִ ְ ַ ֵ ְ המּלכוּת ִמ ַצּד ְ ַ ַ העלאת ַ ָ ֲ ַ נפעלתְִֶֶ
½¨ «¦ ´¦ ¥ § Æ § ¦ ® ¥ § © © ¤ −¤ § § ¨ § מעלת ָהאוֹר ַ ֲ ַ שׁנהּ ָ ְ בּמּלכוּת ֶי ְ ַ ַ שׁגּםַ ֶ היינוּ ְ ַ ,(עצמהּ ָ ְ ַ המּלכוּת ְַַ
שׁיּתחֵדּשַׁ ְ ִ ֶ והעלאה ָ ָ ֲ ַ ְ שׁכהָ ָ המְ ַ הקּוּין ֶשׁלִ ַ ַ שׁניֵ ְ ְוהוּא ִיחוּד.ְוהגּלּוּי ִַ
© ¬ § © «© ¤ ²¥ § «¦ ¨ § ¦ ¬¥ § −¨ ¨ ¦ § ."וּכדין
ֵ ְ כּדין ֵ ְ "ליהוי
ֵ ֱ ֶ ,לעתיד ָלבוֹא ִ ֶָ
¬¨ −ª § ¥½ ¨ § ´¨ Æ ¥ § ® ¨ ¥ ´© § −¨ ¨ § ©
¬ ¦ ¨ ¤ ² § «¨ § À¦ ¦ § «© ´ ¨ § «¦ ¨ § © §
−¨ ¨ ¤ ¥½ ¨ § ¦
´¥ § ¦ § Æ ¤ ³© § ©
Á ¤ £ «© ´¤ £ ¿¦ ¨ ´ ¨ «¨ ¬ −¥ ¨ § ¦
¬¤ © § ²¦ Ÿ «¨ ¤ £
¨½ § ¦ © ¨ ¤ Æ Ÿ ¨ Ÿ® ¥
−¨ ¨ ¬¥ § ²¥ £ «© ¨ÀŸ § ´ © £ « ¹̈ ¥ © ¤ ¤̧ ¤ ´ § © «© ´¤ £ »© À̈ ¨ § « © −¤ § ¤
«¥ ¨ − § «¨ § ²¨ ¨ ¨ ¨ § ¤ ® ¨ © ´¨ § ®¨ ´¥ Ÿ −¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ¤ £ ¤ ¨¾ ¨ ¤ ¼ ¥ §© ©
−¨ ¨ ¨ ¬© ¨ § ® ¦ § −¦ ¨ ¬¤ § © ̈ ¾ «¦ © −¨ Ÿ
¬¨ § © § ½ Ÿ § ´¦ ¨ £ Ƨ ³¨ Ÿ ¥ £ «©
¬© ¨ § ® ¥ ¥ ´ § −¦ © ¾ ¨ «¥ ¨ Ÿ− © ¬¨ ©
²¥ § ¦ ¨ ¤ ¤À ¥ £ ´¨ § © «¨ §
¤® ¨ © −¥ ¦ ¬¤ § © ¾ ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨
¬¨Ÿ § ¤ £ ¤ ¹̈ ¨ ¤ Ÿ ¸ ¨ Á ¤ £ © ©¿ §
® ¤§ ¨ §
וער
¤ Ÿ À § ¦ ´¦ ®¨ © § ¦ −¤ £ «© ½ ¨ ´© § ¬© § ¦ ²¤ © À ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨ ¬© ¨ §
ƨ § «¨ ¨ § ¦ −¨ § © «¨ § ¤½Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ Ÿ §¦ À ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨ ¬© ¨ § ® ¨ ¨ § © § − ¨ «¥
− § «¨ § ® ¤ ¨ ´¨ § ¦ −¨Ÿ § ¬¥ ²¦ ¤ ¨½ ¨ ´¥ © ¨ ¬© ¨ § ® ¦ ¨ ´ © § −¨ ¦ ¬ ¦ ¦½ ¨ ¤ ´¥ ¦ Æ ¥Ÿ
²
§ § ¦ ¦ § ¦ ¨½ § Æ ¨Ÿ § ³ § «¦ § ¨ «¤ ¦ ®
¨ ¥ § ¨ ¦ −¥ Ÿ ¾ ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨
¨½ ¨ £ «¨ © ® ¤ ¨ § © ´¦ § ¦ − § § ¤ § ¬¦ § ¦ ¦ Æ ¥ Ÿ À ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨ ¬© ¨ §
´© § ¦ «¨ ¤¬¨ −¤ Ÿ £ «© ²¨Ÿ § © § ¦ ¤̧ £
−¨ ¨ ¨ ¬© ¨ § ® ¦ © ´ −¦ ¨ © ½Ÿ £
³¥ ¨ ¦ ©À ¨ © ¤ ¹ © ¸ ¨ « ¤  §  ´¨Ÿ § ¨ ¬© ¨ §
® § © Ÿ « ¦ −¥ Ÿ ¾ ¨ «¥ ¨
® ¤ ¨ ´¥ £ «© ¨ −¥ ¾¥ ¨ § ½ ¦ § Æ § §© © § ¬© ¨ § ¤ ® ¨ © −¥ ¥ ¬¥ © ¾ ¨ «¥ ¨ −¨ ¨
Æ
§ «¨ § «¤ § ¦ Ÿ ¬ −¨ © § ¦½ © ´¦ Æ ¨ ¸¦ § ¦ § ¬ © § © Ÿ ½ © ´¥Ÿ ƨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨
Ÿ ¬ § ¨ § ©½ § ´© Æ ¨ ¸¦ ¨ § ¨½ ¨ § Ÿ ´ § Æ Ÿ § ³¨Ÿ § À ¨ «¥ ¨ −¨ ¨ ¨ ¬© ¨ § ® ¦ ¨ ´© ¤ −¤
´¨Ÿ § Ÿ ´ § ¦ ¤ º© § ¦ «¦ ¨ ®¨ § −¤ § «¦ ´ £ «© Ÿ− © «¨ © ¬¥ § ¦ ¤ ²¦¨ Ÿ « ¤ £
« £ «© § Ÿ ¬ § ¦ − © ² § © § ¦ Ÿ «¨ ¤̧ £ ¤À Ÿ ¡ À̈ ¨ § «¥ ¨ −¨ ¨ ¨ ¬© ¨ § ®¨
¬¤ © § ¦¹ Ÿ «¨ ¤̧ £ Æ ¦ ¨ § © ¨ ¦ À ¨ Ÿ ´ § Ÿ ³ § ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § Æ © § ¦ © ³¨ ¦
¬ ¦ Ÿ ¡ ²¥ £ «© ¤ ¤À ¨ ®Ÿ § ´¦ ¨ − © ²¤ § ¤ ® © − § © § ¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £
¨½ Ÿ § ¦ ¨ ¤ Æ £ «©
Æ © § ¦ Ÿ ³ ¦ À̈ ¨ § «¨ § ¨ § −¦ ¥ £ ¤ «¨ ¨
¬¥ ¨ −© ½ § ¤ Æ ¤̧ Ÿ ¡ ³¨Ÿ § ¹
§ ¸¨ §
¨ ¤ Æ £ «© Ÿ ³ § ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § ´¦ ®ª ¦ ¦ § ¤ −¥ ¨ ¬ ¨ § © ¨ ²¤ ¨ ¨
¨ ® © − § © § ¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £ ¨½ Ÿ ª § ´¨ Ÿ § ¦
® ¦ ¨ −¨ © ¬ ¨ «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § − § ©½ § ¦
¬ ¨ « ¦ ¦ § ¤ −¥ ¨ ¬ ¨ § © ¨ ²¤ ¨
¬ ¦ § ² § § ¦ «¦ § ¨ «¤ ¨ © −¨ © ¬¨
«¤ ¨ © −¨ © ¬¨ §
®¦ ¨ −¨ © ¬ § § © § −¤ ¨ £ ¬© § ® ¤ § ¤ § ´¦ §
− § «¨ § ©
−
§ § ¦ «¦ § ¬ ¨ «¤ § © § ¦ − £ § © ¬ ¨ −¨ © ¬ ¨ «¤ § © § ¦ − £ § © ¬ ¨ « ¤ Ÿ
« ¤ Ÿ Ÿ ¬ § § © § −¤ ¨ £ ¬© § ® ¤ ¨ § © ´¦ § «¤ ¥ § −¨ © ¬ ¨ ® ¤Ÿ §
«¤ ¥ § −¨ © ¬ ¨ § ® ¤ Ÿ § −¨ © ̈ ¬ Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á
Æ
¨ § © ¤ ³¨ ¥ § © ¤  §  ´¨Ÿ § ´© © § ,וּבקצּוּר ִ ְ ˙B„e˜¿ בּאפן ֶשׁל ֶ ֹ ְ חסידוּת ִ ֲ גּלּה ָ ִ הבּעלֿשׁםֿטוֹב
ֵ ַַַ
® ¤ £ «© ´¤ £ − § «¨ ¬© § ¦ ¨ § ¤ ¤½ § ¦ © ¤ § ,בּהרחבה
ָ ָ ְ ַ ְ חסידוּת ִ ֲ בּאר
ֵ ֵ הזּקן ֵ ָ ַ אדמוֹ"ר ְ ַ .המּשׁנה
ָ ְ ִ ַ ְלשׁוֹןעלֿדּר
ֶֶ ַ
בּשׁני
ֵ ְ ִ תּלוּייםִ ְ האוֹפ ִנּים ַ ָ וּשׁני ֵ ְ .(„"aÁ «« )חסידוּת ִ ֲ והשּׂגה
ָ ָ ַ ְ בּהבנה
ֲַָָ
−¤ ¨ £ «© © Ÿ ¬ ²¥ § ¦ ¥½ © Æ § ¨ £ © § ³ § ¤ «¨ ¦ ´© .דּוקא
ָ ְ ַ האחרוֹנים
ִ ֲ ַ ָ התּוֹרה ַבּדּוֹרוֹת ָ ַ פּנימיּוּת ִ ִ ְ לגלּוּי ִ ְ הטּעמים
ְִַָ
© ¤ ®¨ © ¤ − § ²¨Ÿ § ¥ § © ¦ «¨ § © £ ¬¤ £ .נקדּוֹת ֻ ְ בּאפן ֶשׁלֶ ֹ ְ בּגלּוּי ִ ְ ˙ – ִמ ַצּד ֶזה ַדּיeÏb‰ »« CLÁ∆… ˙eab˙‰
¿«¿ƒ
,והשּׂגה
ָ ָ ַ ְ בּהבנהָ ָ ֲ ַ צר ֶֹ – ִמ ַצּד ֶזה ֵישׁÁÈLn‰ « ƒ »« ˙‡ÈÏ « ƒ¿ ‰Î‰»»¬
¨ −¨ ¨ ¬¨ © ¤ £ ¨½ ¨ £ «¨ Æ © ¥ ½ § Ÿ « ´Ÿ ©
.'בּידיעת הַ ִ ִ השּׂגה ְגּמ ָוּרה ָ ָ ַ תּהיהֶ ְ ִ לעתידֿלבא
ֹ ָ ִ ָ ֶ שׁכּן ֵֶ
© ¹© © © ¤ ¤̧ © © Â̈Ÿ §Â ´¨ § © «¨ § ¦ §
® ¨«¥ © − ¨ ¦ © ¤ ¤½ © Æ ª § © «© ¤ ¤À © ©
−¦ ¨ ¦
¤½ ¨ ´¦ ¨ © Æ
¤̧ §Ÿ « ¤ ³¨Ÿ § ¥̧ ¦
© ¬¤ £ ²¤ ¨ ¬ ¨ § «¤ § ¨ ¬© − ¨§
−¦ ¨ §
¬¨ § ¦ § ¤½ ¥ ´ § «¥ Æ ¨ ¤ ¤³¤ § ® ¤¨ §
«¤ § © −¤ § © ¤ £ ¤¬¨ ¨ § ¤ ®§ − § Ÿ«
¨½ ¨ § © ¤ Æ § ¦ ³¨Ÿ § ¸© § «¤ ¨ § ¬ ¨
¦ ® ¨ ¨ § ´¨ ¨ − § § © ¬© § ¤ ²¨Ÿ § ¥ ¦
¤ ¨¾ ¨
½ § ©´¥ ® ¤ ¨ ´© § ¦ Ÿ − § ¤¾ ¨ £ «©
´¨Ÿ § ¸ § ¤ ¦ «¨ § «¨ ¦ −© ¤½ ¨ ´¥ ¥ Ʀ ¸© ¨ © Æ ¬¨Ÿ § Æ
§ «¦ § «¨ ¬¥ Ÿ −¤Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ¤ £
זער
´ ¨ «¨ ¨ ¬© −¥ ¥ ¬¨ © § ¨ § ® ¨ ¨ § ´© ¨½ ¥ ´¥ ¥ Æ ¨ ¤ ¤³¤ § ¼ ¼¤ §Ÿ « ´¥ § ¦ » ¨¦
−¨ © § Ÿ ½ § ´¤ § «¦ ® ¤ § © Ÿ ´ −¨ © § ½ §§ © Ÿ − § ¨½ £«© § ¨ ´¦ ¨ § ® ¨ ¨ § ´ ¨ −¦ ¨ § ¬¨ § ¦ §
¤ ¥À ¨ ´ ¨ § © ¨ ¤¹ ¨ ¸¨ «¨ ¨ § ¬¤ § «¦ ¨½ £ «© § Æ § «¨ § ¦ ³¨ § «¨ § ¤ «¨ ¨ ¬§ §©
¨ § ©À ¨ Ÿ ´ ¦ ® ¨ § «¨ ¦ −© ½ ¦ ¦ § Æ ¸ ¨§ «¦ £ «© −¥ § ¤® ¨ ¨ ´© ¡ «¤ § ¦ −© ¨ © ¬ ¨§
¬¤ £ −¨ Ÿ ª § ¬¨ Ÿ § ¦ Ÿ ² § ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § Æ ¦ ¸© § ¦ ³¦ § ¦ ¹̈Ÿ § ¨¸ § ©
© − £ § © § ® ¥ § − § ½ § ´ ¨ § «¨ ¦
−© Ÿ « ¬¤ £ ¤® ¨ ¤ −¨ ¨ © ½¦Ÿ § ©
´¨Ÿ § ¤ Æ ¨ § ¸© ¨ Ÿ « ³¤ £ © ©À «¨
® ¨ ¦ § − ¨ ¦ § ¨½Ÿ § ´¨ § © « ¥ ¨ «¥ §
Ÿ « Ÿ − ¥ ® ¨ ¥ ´ § −¨ § ¦ § ¤½ Ÿ ¡ ¦ À© ¢ «¨ © ´¥ © § ¨ ¹¦ ¨ § «¨ ¥ −§ ¦ §
¨½ Æ ¨Ÿ § ³¤ § © § ¤̧ £ ¤À §Ÿ « ¤ ´ ¨ § © «¨ §
© −¦ § © Ÿ ¬ § ¨½ ¥ £ «¨ Æ ¥ ¦ «¨ ³¥ © § ¤̧ £ «©
Ÿ ³ º© ¨ § Ÿ ® ¤ Ÿ ´ § Ÿ − ¥ § ²¨ ¨ § ¨ ¨ § −¦ ¨ © ¨ ² ¨ § ¨ ´© ¨ ¹¦ ¨ § ®
¤ ¨§ ¤
´¨ ¦ «¨ Ÿ − ¦ § ¦ ¬© ½¤ ¨ © © Æ ¤ §© Æ ¥ © ³¦ § À¥ ¨ § ´¨ ¦ © «¦
¬¥ §
−¤ § ¦ ¬¤ £ «© ¤ ¨½ ¨ ´¥ § ¦ Æ Ÿ ¨ «¥ ³ ¤̧ ¨ Á ¨Ÿ § ® ´¥ ¥ Ÿ « § − ¤ § ¦ ¦ ¬© ¨ ¤½ ¨ § ¦
® ¦ ¨ ´© − « Ÿ § −© § ¦ Ÿ « ¬¤ £ ¾ ¤ ®¨ © ¤À ¥ § © ´ ¨ º § « «¤ § © § Ÿ ¬ § −© ¦ ¤¬¤
©Â ¨ §Â Ÿ « ¨ Ÿ ¬ © −© § ¥½ ¨ § Æ ¦ ¨ ³¨ ¦ Ÿ « ¤̧ £ − ¨ Ÿ ¬ § ¤½ ¨ § ¦ ´ ¨ Æ §Ÿ « £ ¼ ¼¤ ¦ » © Ÿ Ÿ´ §
¤̧ £ ¼ ¨ § «¨ ¦ ´© »
§ «¨ § © «¦ § ¬ § § ¤ § ¸¦ §
© «¦
− § ¬¥ § ¤½ §Ÿ « § ´ ª § Æ § Ÿ « ®¨
−¤ ¨ £ ¬© § ¨½ § ¦ § ´ ¦ Æ ¨ ¨ À § ¹¦ § © Ÿ « ½ Ÿ ´¤ ¥ § Æ ¥ © ³© § ¸¦ ª § ¤¹ Ÿ § ¤̧ ¨
¹ § ¸© ¥ § «¨ Ÿ − ¦ £ «© ¬© ® ¤ Ÿ Ÿ´§ § ©§ ³¦ § «¤ ¨ −¥ § ¬¥ § ® © ¨ −¤ ¥ £ ¬¨§
½ ª § © § Ÿ ´ Ÿ § © Æ ¤̧ Ÿ Ÿ « ¤³¤ ´©
À¤ ¨ § ¨ §
¨ § ® ¨ ¨ Ÿ « ´¤ £ −© ¬© Ÿ ½ £ ´¦ § ¨ § Æ § «¨ § ©
Ƨ ³© ¥ § ® ¤ § © ¨ § −¥ ¨ © ¬¥ Ÿ ²¨ © ¬¤ £
¨ −¦ ¨ § «¦ ¨ © ¨ − ¨ § ¬ ¨ ²© ¨ À¦ ¨ §
−¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § ²© ¨ ¬¤ £ ½ § § © ¨¸ § ½¤ ¨ § ¨ § ¨¸ § © «¤ § ¦ ¬¤ £ −¤ ¥ ¬¥ § © ¦ ® ¨ª §
¤½ Ÿ § Æ ¤̧ ¨ ³© § À § § ¦ «¦ § ´ ¨ § © «¨ § «¨ ¬¤ £ ¦ ©½ Ÿ © © § Æ ¦ ©¸ § ¦ © © À¨ ´¦ § ¦ ¹̈Ÿ §
½ ¨ § Æ ¨ § ® ¤ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § − § © «¨ ¬¤ £ «¤ ¢ § ¨ ¬© § − § § © ¬© ¦ ® ¥ ¨ «¥ § −© Ÿ«
Ÿ− ¨ «¤ § ½ § ´© ¨ Æ ¦ ¨ «¤ §Ÿ « − § ¬¦ ¨ ¤ £ ¤½ ¨ ´¦ ¨ ´¤ £ Æ § § © ¤ § À § Ÿ « ¹̈Ÿ § ¥̧
−¨ ¨ ¤¬¤ § ½ ¥ ¤ ´¥ § Æ ¦ ¨ § ³ ¥ ¸© ¥ ®Ÿ §
¨ § ¬© ¨ § ® ¤ Ÿ £ «© ´¨ © ¨ § −© ¨ Ÿ « ¬¤ £ ¾ ¤
ƨ ¨ ³© § ¦ ¤À ¥ ´© © § ´¥ ¦ «¦ ¬¤ £ ¨½ © § ¨ ´¦ ¨ § ¤ «¨ ¨ ¬¥ −¦ ¥ £ ¬ ¦ Ÿ ¡ ²¨
½ ¨ § Æ ¨ § Ÿ ®
− «¦ § ¦ ¬ ¦ § ¦ ¥½ Ÿ ´¤ £ −¨Ÿ § ¬ § ¤ «© § ¤ £ ¦½ © «¨ Æ Ÿ § ® ¨ ¦ § ¦ § −¨ ¨ §
¹ § ¨¸ © «¨ «¤ ¨ § ¨ § − § ¦Ÿ « ² § ¬ ¦ ¨ ¤̧ £ ¬¦ Ÿ ½ ¡ «¤ ´© § ® ¤ ¨ © ´¦ −© ©¬¤ ¨ «¨
© ´¥ © Æ ¨ § © © ³¨ § ¦ Ÿ « ¤̧ £ À̈ ª £ «¨ §
¦³© § ¨ §® ¨ ¨ § −© ¦ ¬ ¦ ¨ § «¤ § © «¨ −¤ § § ©
¨½ ¥ ´¦ § Æ ¨ ¥ ³© ¥ ®Ÿ ¥ −¥ © § ¦ «¥ ̈ ¤ ¨½ © «¨ Ÿ © −¤ § Ÿ « ¬ ¦ Ÿ ½ ¡ «¤ Ÿ ´ § Æ ¤ § ¦ Ÿ«
¨ ¤À § © ´¥ ¦ ´¥ © º̈ ¨ § ¦ § «¨ ¦ § −¨ § ¦ ¬¦ ½ ¨ Ÿ ´ Æ ¤ ¤̧ §
®¤ § ¨ § − § ¬ § «¦ ²¦ ¥
¤ ® ¨ © Ÿ − ¤ Ÿ « § ¬¥ § Ÿ « ¦ ¥½ ¥ ´¤ £ Æ ¨ ¤̧ ¨ § ¨½ ´ § «¦ Ÿ § ®¦ − ¨ ¬ ¦ ¨ «¤ ¥ −© ¦
«¤ ¨ § ¦ − § ¦Ÿ « ² § ¬ ¦ ¨ ¤̧ £ ½ ¨ § Æ ¨§ −¥ ¨ § ® ¤ ¨ § © ´¦ § − § «¥ ¨ ¦ «¤ © − § «¥ ¬¦
´¨ © Æ ¥ § ¦ ¨ ¤ À £ «© Ÿ ¹ § ¦ Ÿ ¸ ¦ −¤ ¨ ¬¤ £ «© ½ § § ¦ § ´¤ £ Æ ¥ © «© ¨ § ©
חער
ֵ ְ – CeÚ» ÔÁÏM‰Â
שׁני »¿À «¿ ‡Èz‰
»¿«« ÏÚa«« ,הכּנּוּי ֶשׁלּוֹ ִ ַ ֶזהוּ ַגּם.הנּס ָתּר
ְִַ ¥º © ¤ Â̈ § ¦ §  ® ¤ © ¤ ´¥ © −¦ ª § © Ÿ½ ©
ִכּי,()שׁניאוֹר
ֵ ְ אחת
ַ ַ בּתבה
ָ ֵ ְ מאחדים
ִ ָ ֻ ְ והנּס ָתּר
ְ ִ ַ ְ והנּגלה
ֶ ְ ִ ַ ְ .ָהאוֹרוֹת
.אחד
ָ ֶ לדבר
ָ ָ ְ אצלוֹ ְ ֶ התח ְבּרוּ
ַ ְ ִ שׁניהם
ֶ ְֵ «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § −¥ ¤½ © Æ ¨ © § ³© § ¦ ©
® ¤ § © ´ © −¥ § ½ § Ÿ ´ © ¤ Æ ¨Ÿ § ³¨ § ¦ §
¤ Ÿ´ ©
−¥ ¨ § ¦ ¨ ¤ ²¤ ¬¨ § ¦ © «¦ ¨ ¡«¤ § −¦ ¨ ¬ ¦ ¨ ¢ «¨ ½ ¨ ¡´¤ § Æ Ÿ Ÿ § ³©
³¨Ÿ § ¨¸ ¨ Á ¤ £ ¨ ´¥ ¤À ¦ § ´¤ © ® ¤¥ £
¨ §Ÿ − ¨ ¬¤ £ ¦ ½© § ¦ ´¥ § © ¨ ¥ À § ´¦ ¥ §
−¨ ¨ £ ¨ § Ÿ ¬ § © § ¦ ½© § ¦ ¤´¤ § Ƥ ¥ «¥ §
¨½ © ¨ § Æ ¦ ¢ ¨ ³© «¨ − § «¨ § ® ¤ ¥§ ¦
®¤ ¥ − ¨ ¬¤ £ Ÿ ½ Ÿ § © Æ © © « §© ¨ §
³¥ § © ®Ÿ © ´¨ © ¤ −¥ § ½ ¨ Ÿ ´ Æ ¤£
¸¨Ÿ § Á
© ¨ Ÿ « § «¥ ¨ −¦ Ÿ § © ²¦ § Ÿ « © § Ÿ Ÿ «¨
´¥ § ¦ Æ ¤ § © § ¦ § «¨ § «¨ ¦ −© ¤½ ¨ Æ ¨Ÿ §
−© ©®Ÿ § ¦ ¦´© § ¨ § − § ¦ ¦¬© ¥ § © ½© ¨ Æ¥ ¬¤ ¨ Ÿ® ¨ ¦ −© ¨ © ¬¥ § « § ¤½ ¦ ¡ ´¤ £ © © ¨½ §
−¨ ¨ ¬ ¦ ¨ § © ²¤ § ¤ ¬¥ «¨ «¤ © ¬© Â̈ ¨ §Â «¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § − § ¨ § ©½ ¨ Ÿ´ ¦
Ÿ ¬ § © «© § ¤½ ¥ £ «¥ Æ ¤ ¥ Ÿ « § © ³ ¨ Ÿ « ® ¨ §¦© » ¤ § ¤ ´¦ ¥ § ¤À ¥ £ ¹̈Ÿ § ¨¸ ¤ £ «©
−¨ ¥ § ¦¬© § ¤½ § © £ Ÿ ´ ¤ ¤ «¤ § © ¬© ¥ −¨ § «¨ ¬ ¦ £ «© § ¤½ ¥ £ Æ ¨Ÿ § ³¦ ¨ ´¥ ¼ ¤ § ¤ ´ §©§
«¤ ¥ Ÿ « ¡ −¨Ÿ § ¬ ¦ £ ²¦ ½ § «¥ Æ © ¸© § ® ¤ ¦ § ́ Ÿ ¨½ ¨ £ «¨ ´© ¥ Æ ¤ § © ¦ § ® ¤ § ¤ ´¦ § © § −¤ § ¤
 § ¤Â ¤ «¤ Ÿ ´ ¦ ´¥ ¥ © ®¤ © ´ ¨ © ¤ Ÿ− ¨ © Æ ¨Ÿ §
³ § «¦ ¡ «¤ «¨ § ¦ § ¨ −¨ ¨ ¬¨ © ¤ £
«¥ © © −¨ ¨ § ¦ © ²¥ ¨ § ¦ ¨ ¨ © ¤ «¤ ¸§ ¤® ¨ ¨ ´¥ § © § ¤ −¨ ¨ ¬¥ § ¦ ¦½ © ´¨ ¨ §
®
¦ ¨ © §
−¦ ¥ « ¨ ¨½ £«© § ´¨ § ¦ © ¨½ § © ¤ Æ ©¦©
¨ § ²© ¨ Ÿ « ¤ £ À¦ ¥ £ ´¦ Ÿ ¡ ¨¹ ¨ § ¸© ¨ §
Æ
¥ § ¦ ¤ ¤À § © § «¦ © § «© ¤ ¬¥ −¦ £ «© § Ÿ ´ Æ ¥ ¨ ³¦ © ¤ «¨ ¨ ¬¥ −¤ Ÿ £ «© ¬¨ ©
−¥ ¦½ § © © ´© § ® ¨ Ÿ −¤ ¦ £ «© Ÿ ½ © ´¦ § © ¸¨Ÿ § Á © ¨ § ®¤ § © © § © − ¨ ¬¤ § «¦ Ÿ § © ¦½ § ©
« £ «© ¬¤ £ ¨ ¤ «¨ ¬ £ «© § ¦ −© ¥ ¬ § ¦ § ¨½ © ´¥ ƨ ¬§
¨ §´© ƨ § © «¨ ¤® ¤ ¦ − § ¬ ¦ ª § ¤½ © ´ ¨ §
Æ © Ÿ ¤Ÿ ³ © «¤ © § −¦ £ «© Ÿ ¬ § ¨½ §
¨ § ¦ ¨ § ¨ § ¨ © ¥ § © © § ¦ §
©© § ¦ © ³© ¦ ¤Ÿ ® ´¥ ¦ «¦ −© Ÿ ¤¬¤ ¨ ¤ ¤½ ´ ¥ ¦ «¦
¥ ¨ ¦
¥ ¨ § © § © §
¥ § © ¦ § © §
¥ §¦
¬¤ £ −¤ ¥ ¬¥ § © ¦ ¨½ § ¦ ´¤ £ Æ § «¨ §
¥ ¨ § ¦ ¥ ¨ §
¥ © §
¥ § ¥ © § ¥ ¦ § Æ ¤ ¸¤ © ¼ ¦ ¢ «¨ » ¦ »© § ¦ ¬¨Ÿ § Æ § «¦ ¡ «¤ «¤ § ¦
¥ ¨ § ¦ § ¦ ¨ © § ¦
¨ ¨£ ©
® ¨ Ÿ § ¦ − ¬ ¦ Ÿ Ÿ « ½ § ¦ § ´© ¨ ´¤ £
© ¨ § © ¨ § ¨ © ¥ § ¥ §
¨ § ¦ § ¥ ¨ § ¦ §
© © § ¦ §
¥ ¨ § ¦ ¨ © § ¨
¥§ ¨§
− ¨ § ¦ § ¬ ¦ ¨ £ «© ²¤ §Ÿ « § ¨ ¤̧ § © © § ¦ §
¨ § ª § ¥ § ¨ © § ¦ §
¤ © § ¦ § ¨ © § ¦ §
¥ © § ¦§
¨ ¦ ¤ £ ¹¦ § © ¸¥ § ¦ Á ¤ Á¥ «¤Ÿ ¬¥ §
¨ ¨ ¦ § ¨ ¨ § ¦ ¨ ¦ ¨ ¥ § ¦§ ¤´¤ § −¥ ¨ § ¦ ¬¥ § ¤ Ÿ ² § ¦ ¤À ¤ ´¨Ÿ §
¥ ¨ § ¦ § ¨ § ¨ §
¨ ¦ £ © ¨ ¨ ¡ ¤ § ¨¨§§ ª «¥Ÿ § −¨ ¦ ¬© ¨ ¤ £ ½¦ § © ´© § ¦ ®¨
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰
≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á
,לשׁני אוֹר
ֵ ְ ִ רוֹמזֵ ,B‡ÈL
≈¿ ,הזּקן
ֵ ָ ַ אדמוֹ"רְ ַ הראשׁוֹן ֶשׁלִ ָ ְשׁמוֹ
Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰
≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á ,שׁנים
ִ ָ שׁלשֹׁ ָ בּהיוֹתוֹ ֶבּן ְ ִ הבּעלֿשׁםֿטוֹב
ֵ ַ ַ ַ עליו
ָ ָ שׁאמר
ַ ָ ֶ וּכפי
ְִ
בּשׁם
ֵ ְ שׁהיה לוֹ ַס ָבּא
ָ ָ ֶ 'שׁניאוֹר' הוּא ִמ ִתּינוֹק
ֵ ְ השּׁם
ֵ ַ ְמקוֹר ותוֹרת
ַ ְ הנּגלהֶ ְ ִ ַ תּוֹרת
ַ ,בּשׁני אוֹרוֹת ֵ ְ ִ וֹלם
ָ להאיר ֶאת ָהע
ִ ָ ְ שׁעתיד
ִֶָ
טער
שׁניהם.
שׁניאוֹר ַעל ֵשׁם ְ ֵ ֶ ונקרא ְ ֵ
'מאיר'ָ ְ ִ ְ ,
בּשׁם ֵ ִ וס ָבּא ְ ֵ
'אוֹרי' ְ ַ
ִ
‡ – ÈBאוֹר ֶ ִ
שׁלּי, לרמזƒ : וישׁ ִ ְ ֹ
שׁני אוֹרֵ ְ . שׁניאוֹר הוּא ְ ֵ והנּהֵ ְ , ְ ִֵ
ֵ ֶ ,'‰ ˙Bz
שׁכּן להשּׁאר «התּוֹרה ְ ִ ָ ֵ
עלוּלה ַ ָ בּלמּוּד ֶזה ֲ ָ נגלהִ ְ .
היינוּ ִ ְ ְֶַ
אשׁר ֹלא והמּמלכה ֲ ֶ "הגּוֹי ְ ַ ַ ְ ָ ָ פּרשׁתנוּ ָכּתוּב ַ בּהפטרת ָ ָ ָ ֵ ְ ַ ְ ַָ ִ ֵ ֲ ַ – ȇÓ
לאחרים, שׁוֹניםƒ≈ . דּברים ִ שׁני ְ ָ ִ
והתּוֹרה ֵהם ְ ֵ
הלּוֹמד ְ ַ ָ ַ ֵ
יחרבוּ". והגּוֹים ָחרוֹב ֶ ֱ ָ יאבדוּ ְ ַ ִ יעבדוֵּ ֹ ַַ ְ בּלּוֹמדָ ,כּ מאירה ַ ֵ
שׁהתּוֹרה ְ ִ ָ
פּוֹעל ֶ ַ ָ נס ָתּרִ .למּוּד ֶזה ֵ היינוּ ִ ְ ְַ
וֹתרוּהּ ְבּי ֵ לעתידֿלבא ָתּמ ַ
שׁיּתקֵיּם ֶ ָ ִ ָ ֹ ְולכאוֹרהִ ,ייעוּד ֶזה ֶ ִ ְ ַ ְִ ָ אתּהּ. ִ ,B˙Bzכּי הוּא ִ ְ ַ ֵ
מתאחד ִ ָ להיוֹת » הוֹפכת ִ ְ
שׁהיא ֶ ֶ ִֶ
בּהן
שׁנּצטוּוּ ָ ֶ מצווֹת ֶ ִ ְ ַ בּנוֹגע ְלז' ִ ְ
שׁלמא ְ ֵ ַ דּב ְ ָ ָ ראשׁוֹנהִ ְ ,
ָ בּהשׁקפה ִ
ְַ ְָָ
מיתה )כמבואר יּבים ִ ָ מתח ְ ִ
אוֹתןַ ְ ִ ,יּמים ָ מק ְ ִ
הרי ִאם ֵאין ְ ַ נחֵ ֲ ,בּני ֹ ְֵַ
Ÿ ´ ¦ ´¥ ¥ © ® ¤ © ´ ¨ © ¤ Ÿ − ¨ ©
בּני
שׁנּצטוּוּ ְ ֵ מצינוּ ֶ ִ ְ ַ היכן ָ ִ ברמב"ם הלכות מלכים ,סוף פרק ט(ַ ,אָ ֵ
"הגּוֹי דּוּע ַ ואםֿכּן ַמ ַ שׂראלֵ ִ ְ , בּני ִי ְ ָ ֵ ולעבוֹד ֶאת ְ ֵ לשׁרת ְ ַ ֲ נח ְ ָ ֵ ַֹ
²¥ ¨ § ¦ ¨ ¨ © ¤ «¤ ¸ §  § ¤Â ¤ «¤
יאבדוּ"? יעבדוֵּ ֹ אשׁר ֹלא ַ ַ ְ ְוהמּמלכה ֲ ֶ
ַ ַ ְ ָָ
´¨ § ¦ © ¨½ § © ¤ Æ © ¦ © «¥ © © © ¦ § ¨ ¨−
בּזה:
ְוהבּאוּר ָ ֶ ֵַ
חכמינוּ ַז"ל )פרש"י ר"פ בראשית .וראה ויק"ר מאמר ֲ ָ ֵ ידוּע ַ ֲ ַ ָ ַ
«¦ © § «© ¤ ¬¥ −¦ £ «© § ®
¦ ¨ © §
−¦ ¥ « ¨ § ©«¨½ £
שׁכּלראשׁית"ָ ֶ , שׁנּקראוּ ֵ ִ שׂראל ֶ ִ ְ ְבּשׁביל ִי ְ ָ ֵ "בּראשׁית ִ ְ ִ - פל"ו ,ד( ְ ֵ ִ
−¤ ¦ £ «© Ÿ ½ © ´¦ § © Æ
¥ § ¦ ¤ ¤À § © §
שׂראל.בּשׁביל ַעם ִי ְ ָ ֵ נבראוּ ַרק ִ ְ ִ וֹלם ִ ְ ְ וֹלם כּוּלוֹ ִעם אוּמוֹת ָהע ָ ָהע ָ « £ «© ¬¤ £ ¨ −¥ ¦½ § © © ´© § ® ¨Ÿ
וסי ַבּת שׁמּטּרת ְ ִ
בּגלוּי ֶ ַ ְ ַ רוֹאים ְ ָהגּלוּת ֵאין ִ בּזמן ַ ָעכשׁיו ִ ְ ַ
ְוהנּה ַ ְ ָ ִֵ
לע ִתידֿ שׂראלַ .אָ ֶ בּשׁביל ִי ְ ָ ֵ וֹלם ִהיא ִ ְ ִ יּוּמם ֶשׁל אוּמוֹת ָהע ָ ִק ָ
בּגלוּי הבּריאהְ ִ ,יראוּ ְ ָ וּמטרת ַ ְ ִ ָ תּתגּשּׁם ִסי ַבּת ַ ְ ַ שׁאז ִ ְ ַ ֵ לבאָ ֶ , ָ ֹ Ô˜f‰
≈»« "BÓ„‡Â ¿«¿ BËŒÌLŒÏÚa‰ ≈ ««« ˙„l‰ ∆∆À ÌBÈ Y Ïeχ¡ È"Á
שׂראל.
בּשׁביל ִי ְ ָ ֵ וֹלם ִהיא ַרק ִ ְ ִ שׁמּציאוּתם ֶשׁל אוּמוֹת ָהע ָ ְִֶ ָ אחד
חסיד ֶ ָ שׁח"י ֱאלוּל הוּא יוֹםֿטוֹבִ ָ . קבע ֶ ַ הרשׁ"בּ ָ ַהרבּי ָ ַ ַ
ַָ ִ
לעתידֿלבא ,גּוֹי
יאבדוּ"ִ ,כּי ֶ ָ ִ ָ ֹ יעבדוֵּ ֹ אשׁר ֹלא ַ ַ ְ "הגּוֹי ֲ ֶ ְולכן ַ ֵָ לבני
ונפלאוֹתיו ִ ְ ֵ
חסדּוֹ ְ ִ ְ ְ ָ בּפּסוּק "יוֹדוּ ַלה' ַ ְ לכָ ַ רמז ְ ָמצא ֶ ֶ ָָ
שׂראל,בּשׁביל ִי ְ ָ ֵ מציאוּתוֹ ִהיא ַרק ִ ְ ִ שׁכּל ְ ִ בּגלוּי ֶ ָ מראה ְ ָשׁאינוֹ ַ ְ ֶ ֵֶ בּגימטריּא
וֹפי ֵתּבוֹת – ְ ִ ַ ְ ִ ָ ראשׁי ֵתּבוֹת -ח"י ֱאלוּל .ס ֵ אדם"ֵ ָ : ָָ
וּבמילא
הקּבּ"הָ ֵ ְ , וֹלמוֹ ֶשׁל ַ ָ ָ תּהיה לוֹ ְזכוּת ִקיּוּם ְבּע ָ ֹלא ִ ְ ֶ המּענה
לרבּנוִּ ,ק ֵבּל ֶאת ַ ַ ֲ ֶ הרמז ְ ַ ֵ
כּשׁכּתב ֶאת ָ ֶ ֶ יוֹ"ם טוֹ"ב )ַ ָ ֶ ְ .(73
שׁאיןאלּא ִמשּׁוּם ֶ ֵ וֹנשָׁ ֶ , ענין ֶשׁל ע ֶ )דּאין ֶזה ִ ְ ָ "יאבדוּ" ְ ֵ ֹ ֵ פּסחים )קיח, גּמרא ְ ָ ִ
ועֵיּן ְ ָ ָ
היּפהַ ְ .
הבּאוּר ַ ָ ֶ רבּה ַעל ַ ֵ "תּוֹדה ַ ָ
הבּאָ : ַָ
למציאוּתם ְזכוּת ִקיּוּם(. ְִִ ָ הקּבּ"השׁבּרא ַ ָ ָכּנגד כ"ו דּוֹרוֹת ֶ ָ ָ כּנגד ִמיֶ ֶ ְ ,
הני כ"ו הוֹדוּ ְ ֶ ֶ א(ֵ ָ :
בּחסדּוֹ".
אוֹתם ְ ַ ְ וזן ָ תּוֹרה ְ ָ
להם ָ נתן ָ ֶולא ָ ַ
וֹלמוֹ ְ ֹ ְבּע ָ
¨ ¦ ¦
¦ ¨
¤Ÿ ¨
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ §
© Ÿ ¥ § ©
¨ ¤ ¨ § ¨ ª §
¨ ¤ § Ÿ § ¨
¦ ¦ £ © © ¦
¦© ¥
¦ § © §
¨
¦ § © § ¦
© © §
¥ ¨ ¨ § ¤ Ÿ
¨ § ¦ § ¨ Ÿ
פר
−¤ ¥ § ¦ §
¬¨ ¨ §
¦½
´¦ ¦ § ¦
¸ © ¨ ³¤ £
¨½ «¨ ¤ ´¤ Æ
¥̧ Ÿ ¡ ¸¨ § ³¨ ©
´¥ ¨ § ¦ § ´¤ Ÿ §
½ § © ¸ ¨ © ³¥ © À̈ § ¹̈ ©
¸¨ ®
¤ ¡ ¤ ´¦ ¨ ¡«¤ ©
¤ «¤ ¨
−¤ ¡ ¨
¬¥ ¦ § ¦ ½©