Professional Documents
Culture Documents
48 נצבים PDF
48 נצבים PDF
פרשתשמות
שבוע פרשת
(2 - 8 September
(30 December 18) 13)
12 - 5 January ה'תשע"גתשע"ח
כ"ח אלול
טבת- כ"ג
כ"ב- י"ז
,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf
¨ § § § © ¨ § § ¨ § ¨ § ¤ Ÿ¡ ¨ § ¥
¤ ¨ § ¦ ¤ ¥ ª § © ¨ § © § ¤ ¥ ¥ Ÿ ¨ Ÿ § ¨§
¤ © § ¦ Ÿ ¨ ¤ £ © § ¦ ¤ § § ¦ © Ÿ ¨ ¦
¨ § § ¨ § ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¤ ¨ £ © § © ¤§¤
¨ § ¦ § ¨ § ¦ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ ¦ § ¤ § § © © § ¦ © ¨ § ¤ § § © ¨ § ¤ §©§ ¨ ¥ § ¦ © ¨¦ §
§ ¨ § ¤ ¥ ¦ © ¨ §
¤ ¨ § ¦ § Ÿ
§ ¦ § ¤ ¨ §
¨ § © ¨ § §©
«¦ § «¦ §
« § ¨
«¥ § ¦ ¤ «¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨
¤ § © § ¤ § ¦ ¤ ¤ ¨ § ¨ ¦ ¨ § ¨ ¨ § ¨ § © ¨ § ¤ §¤§¦
«¥ ¨ ¡ ¤ § § «© £
«¤ § ¦ §
«¥ ¨ § ¦ ¥ ̈
« §©
¨ ¨ § ¤ ¨
¤ ¦ £ © § ¦ § ¦ ¥ £ ¦ Ÿ ¡ ¤ § © £ © ¤ §© §
«¥ § § «¤ § «¥ § «¨ ª «¥ ¨ § ¦ ¥ « § © ¨ «¥ ¨ ¡ ¤ §
Ÿ ¨ ¨ £ ¨ § ¨ ¨ ¤ § ¦ Ÿ § ¦ © ¨ © ¤ © ¨ § ¤ ¨ ¨ § ©
«¥ ¨ § ¦ « © § «¨ «¥ © § © ¨ § «¨ © « ¨ «¨ § ¦
« § ¨
¨ § ¤ £ ¨ Ÿ © ¤ ¨ ¨ © ¥ ¨ ¥ § ¤ § © £ © ¨ § ¤ ¥¦
¨ ¦ ¨ © ¨ ¤ £ ¨ ¨ ¤ ¤ ¥ Ÿ ¡ ¨ § ¨ ©
¤ § § © © § ¤ § © § © ¤ ¥ © ¨ § ¤ ¤ § © § ¤ ¨ ¥Ÿ
¤ ¥ ¥ ¥ Ÿ ¨ § ¨ § ¤ § ¤ © § ¨ Ÿ ¤ §© §
¥ ¨ § ¨ © ¨ ¨ ¤ ¨ © ¨ § ̈
¦©
¥
¤ ¨ ¦ ¤
¥ £ ¥ Ÿ ¥ ¤ ¨ § ¦ ¨
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¤ ¨ §
¥ § ¤ ¥ §
¥ ¨ §
¨ ¥ § ¦ ¨§ ¦ ©
¨ ¤ ¨ §
¥ Ÿ ¡ ¨ §
¥ ¨ § ¦
©§
¤ ¨ ¤ ¦ ¨ § § ¥
¤ § ¦ ¦ ¦ ©
¤ ¨
¨ §
§ © §
¥ ̈
¨
ג
«¨ § «©
¨À §
¬¨Ÿ § ¤ ¡ «¤
À § ©
¥̧ ¨
³© »¨
¬ ¦
«¦ ª «¨ ¨
À § ©¹
®¦ ¨
¨Ÿ § − ¤
´ § «©
®Ÿ £ «© ¥ ¬¨ § Ÿ « « § © ´¨ § −¦ ® ¥ ¨ § ¦ ¬¨ © Ÿ« « § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «© ´
Ǭ
´¨ § ¤ © ¦ −¨ ¨ ® ¨ ¦ ´¨ ¨ © ¥ © − «¦ « § © ´¨ § −¦ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¦ ¨− § Ÿ « « § © ´¨ § −¦
® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ §Ÿ « § ¬¤ § ¤ ¦À £ «¹© ® ¨
§Ÿ « § ¦ − ´¨Ÿ § «¨ ¨ ´¦ −¤ £«© © ® ¨ ¦ Ÿ ´ ¦ − ´¨Ÿ §
¦ ¬ © «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ ¹§ ¬¥ §
¦ ® ¨ § ¬¦ ¨ «¦ ¦ § ¦ © Ÿ À § ¹¦ ® ¨Ÿ «© ¬ £ «© À «¨ ¨ «¨ © Ÿ À § ¹¦
Ÿ ´ ¨ «© ¦ £ ´¦ À̈Ÿ §¹ ¬¥ § ® ¦ ´¥ § £Ÿ − À¦Ÿ § ¦ ¦ ³ © «© ¦ £ ´¦ ¨ÀŸ ¹§ ¬¥ §
¦ ®¨ § ©
® ¦ ¦ ©
¬¥ ¢ «¨ § À̈ «¦ Ä̈ ¦ ³ «¨ «¦ À¦¹ ¦ § «© ® ¨ ´¨ § ¦ § ´¦ ¨ ¦ «¨ ¨ £ ´¨Ÿ «© ®Ÿ § ¦ ¦ ´© ¦ §
¬¥ £ «©
¥À © £ «¹© ®¤ § «¤ ¦ ¬ ¨ Ÿ « ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ ¨ÀŸ ¹§ ´¦ § ®¨ ¥ « ¨Ÿ § − ´¦ § ¦ «¨ ¨ Ÿ ´ À̈Ÿ ¹§ ¬¦ §
® ¨Ÿ «©
© ¬© © ¤ «¨ ¬¤ À¹̈ Ÿ «¨ ¤®¤ ¥ £ «© ¬¦ § ¦ ¦ «¨ ¨ § Ÿ ´ ¤ À̈ © ¹§ ® ¨
¦ ´© § ¦ Ÿ ´ © «¨
«¨ ¦ Ÿ ´ § À̈ § «¨¹ ® ¦ © ´ £ «¨ ¤ ¤ − «¨ «¦ À¦¹ ¦ § © ¦® ¨ ¦ £ ´¦ § « − « Ÿ ¬ ¨ À¦ ¦ ©¹
¨ ´¨ « ´¨ § § ¦ § ¨ −¦ ¨
® ¨Ÿ § ´¨ ¨ © − ¤ «¥ ¥ § ´¨ § ¦ −¦ Ÿ® ¨ § ´¨ ¨Ÿ § − ´¥ ¥
³¥ «¨Ÿ § ¬¥ ¦ ¤À § © «¥¹ ® ¨Ÿ § ´¥ § ¨ © − ´ ¨ «¨ ¬¨ ¦ »§ © ¨Ÿ §¹ ¨ ¬¨ ® ¨ ¨ ¬ ¦ » ¨Ÿ § −
´ ¨ «¤ § « £ ©À Ÿ ¡¹ ¨ ®¤ § ´¨ © ´¦ ¥ © «¥ § ¦ © À § ©¹ © ® ¦ Ÿ £ «© ¬© § ¦ ¬¨ ¤Å¶¨© » ¨Ÿ §
« § © ´¨ § −¦ ® ¦ ´¨Ÿ «©
d"kyz'd ,dpyd y`x axr
כד( משניות – מסכת סוטה א( סדר הנחת תפילין .............................................ב
ביאור קהתי .........................................................קצא
מזמורי תהלים קיז ,קיח ....................................ג ב(
כה( עין יעקב מסכת מגילה .......................................................קצז מאמר ד"ה תקעו בחודש שופר גו' ג(
כו( מסכת מנחות עם ביאורים שבת פרשת נצבים ,כ"ח אלול ,ה'תשח"י ............................ה
מדף כג עד דף כט ....................................................קצח מאמר ד"ה אתם נצבים היום כולכם גו' ד(
שבת פרשת נצבים ,כ"ח אלול ,ה'תשמ"ח .........................יח
מתורת רבותינו נשיאי חב"ד:
ה( מכתב כללי ימי הסליחות ,ה'תשכ"ד .................................כב
שולחן ערוך הלכות שבת עם הערות וציונים כז(
שיחת יום ג' פרשת ניצבים ,כ"ד אלול ,ה'תשכ"ד ........כד ו(
אדמו"ר הזקן ..........................................................רכו
שיחת שבת פרשת נצבים ,כ"ח אלול ,ה'תשכ"ד .....כה ז(
כח( שולחן ערוך הלכות הלוואה
לפי לוח רב יומי אדמו"ר הזקן .......................................רכז ח( שיחת אור ליום ג' פ' נצבים ,ג' דסליחות ,ה'תנש"א ......לג
לקוטי תורה ד"ה אתם נצבים כט( ט( שיחת יום ג' פ' נצבים ,כ"ד אלול ,ה'תנש"א ...............לח
אדמו"ר הזקן ...........................................................רל שיחת יום ד' פ' נצבים ,כ"ה אלול ,ה'תנש"א ..............מה י(
שערי תשובה ל( יא( שיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים
אדמו"ר האמצעי ......................................................רלו כ"ז אלול ,ה'תנש"א ..................................................נב
לא( מאמרי הצ"צ – מאמרי הצ"צ תרי"ד-תרט"ו יב( לקוטי-שיחות פרשת נצבים כרך יט ........................נז
אדמו"ר ה"צמח צדק" ................................................רלז ילקוט לוי יצחק על התורה לכ"ק הרה"ג הרה"ח המקובל יג(
לב( תורת שמואל תרל"ב ....................................סג ר' לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל
אדמו"ר מוהר"ש .....................................................רלח יד( ילקוט גאולה ומשיח – פרשת נצבים ...................סד
לג( שיעורים בהמשך המאמרים – תער"ב טו( שיעורי חומש יומי לשבוע פרשת נצבים ...............סה
אדמו"ר מוהרש"ב ....................................................רלט טז( שיעורי תהלים לשבוע פרשת נצבים ......................עו
לד( ספר המאמרים – ה'תש"ט שיעורים בספר התניא )מוגה( יז(
אדמו''ר מוהריי''צ .....................................................רמ לשבוע פרשת נצבים ...........................................עז
לה( ספר השיחות ה'ש"ת-תש"א בלה"ק יח( לוח "היום יום" לשבוע פרשת נצבים ...................פח
אדמו''ר מוהריי''צ ...................................................רמא יט( הלכה יומית לעיון ברמב"ם ...............................צא
לו( אגרות קודש
אדמו"ר מוהריי"צ .................................................................רמב שיעורי רמב"ם
לז( חומש לקריאה בציבור ......................................רמה –ג' פרקים ליום לשבוע פרשת נצבים ..................צד כ(
לח( קריאה התורה למנחת שבת-קודש ........................רנב כא( –פרק אחד ליום לשבוע פרשת נצבים ..............קמב
לט( ביאורים לפרקי אבות פרק ה ...........................................רנג כב( –ספר המצוות לשבוע פרשת נצבים .................קסח
דברי התורה שאנו מקבלים באדיבות של כל המוציאים לאור ,שייכים אליהם ואסור בהחלט לעשות בהם שימוש מסחרי
ה
43 ÔBLlÓ
¿ƒ ,ÌÈwÁ
e‰ÊÂהתוכן הפנימי של ¿ƒÀ ÔBLÏ
∆¿ ,‡e‰ χNÈÏ
¿≈ »¿ƒ תקעו בשופר בחודש'B‚ ÙBL
» L„Áa∆… « eÚ˜z
נאמר בספר תהלים¿ƒ : 1
החוקים של 44 ,‰ÏÚÓ
»¿« ÏL
∆ ÌÈÈÚ‰
ˆƒ»¿ƒ» Èei
≈ ƒ ̉≈ Èkƒ ,eiˆÂ
ƒ¿ ‰˜È˜Á
¬» ƒ ‡e‰ χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ˜Á
הראוי לכך Èkƒהמצוה לתקוע בשופר היא … 2
המצוות כפי שהם בעולם הזה הם 'דמות' ו'ציור' של השורשים הרוחניים 45 e˙kMבפסוק
»∆ ‰Ó« 2 ÔȉÏ
ƒ»¿ CȈÂ
ƒ»¿ .1 ˜ÚÈ
… ¬« ȘχÏ
≈… ≈ ËtLÓ
»¿ ƒ 3
46 ÌÈ˙B
ÔÎÏÂמפני המעלה המיוחדת הזו של החוקים ¿ƒ
העליונים שלהם ¿»≈ )ÔÎlL
≈»∆ L„Á LÙÓומפרט ¿≈ ∆
∆… ‰Êȇa ≈»¿ Bȇ ≈¿ ,Ì˙Ò
»¿ L„Áa« …∆ 4
47 ˙LÙe
« »»¿ .‡˜Âc»¿« χNÈÏ
…≈ »¿ƒ¿ ˙‡Ê „ÓÏÏ
… ¿ƒ Ï"Ê« eÈÓÎÁ≈»¬ eΈ‰
¿¿À 5
48 ˙Lt
« »» ˙lÁ˙a ¡‡«ƒ¿ƒ 6 BÓ 3 ‡e‰ L„Á ‡∆… ‰ÊÈ
∆ ≈ ‡Ïe
¿»≈ 6
49 ÌLa
˙kרבנו בחיי ¿ ≈
«» ÌÈ„ÚBn‰
« ¬ƒ 7ולמדו זאת מהכתוב בהמשך הפסוק
50 L„Ó
«¿ƒ ÌLe ≈ ¿ 7 ÈÓÏLei‰
«¿ «¿ƒ " 8בכסה ליום חגנו" ,כלומר שהכוונה
51 ‡‰n
»À EÏ¿ Ôȇ≈ ,8 ÌÈl‰z ¿ƒƒ 9לחג שחל בתחילת החודש כאשר
52 ‡.'eÎ ‰È˜Ï
» ∆… ¡ ÏÚ« ˙kÚnL
∆¿«∆∆ ‰‚ÂÓ È˙Ï ‰Á‰ 10הירח עדיין מכוסה ,שהוא ראש
53 EÈa
∆» ,‡È‰ƒ ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« ˙eL˙e
לישׂראל הוּא ¿ « שׁוֹפר גוֹ' ִכּי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ בּחדשׁ ָ ֶֹ ַ eÚ˜z ¿ƒ 1 dÈÏ≈ ‰Â‰
»¬ ‰B‡ÎÏÂ
¿» ¿ƒ 11השנה(,
54 ‰M‰ŒL‡
»» « … ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ eÊb להבין ַ 2מה »¿ יעקב ִ ָ ְ .
וצריִ ָ ְ 1 לאלקי ַ ֲ ֹ
שׁפּט ֵ ֹ ֵ ִמ ְ ָ היה לו )לפסוק( לומר 2 ÓÈÓÏ
« ≈¿ 12
55 ‰"a˜‰
»»« „iÓ«ƒ ,ÈBÏt
¿ƒ ¿ ÌBÈa ƒ ƒ¿ « L„Áa
ÈÚÈM‰ומדוע « …∆ ≈¿ 13
LeÙa
חדשׁבּאיזה ֶֹ
מפרשׁ ְ ֵ ֶ ואינוֹ ְ ָ ֵ
סתםֵ ְ , בּחדשׁ ְ ָ
שּׁכּתוּב ַ ֶֹ ֶָ 3
56 BÓÏBÚ
» Ôe„Ï» ÌBÈ B˙B‡a¿ LBÈ ≈ 14כתוב בחודש סתם כך שיש צורך
57 .'eÎרבנו בחיי מביא שם את דברי
איזה
וּלבאר ֵ ֶ
ללמד ְ ָ ֵחכמינוּ ַז"ל ִ ְ ֹ הצרכוּ ֲ ָ ֵ)שׁלּכן ֻ ְ ְ
ֶ ֵָ 4
15בהסבר ולימוד מיוחד כדי לדעת
חכמינו זכרונם לברכה על הפסוק "כה' 58 בּפרוּשׁ למימר ְ ֵהוה ֵליהּ ְ ֵ ַ ולכא ָוֹרה ֲ ָ ְְִ הוּא ,(3 חדשׁ ֶֹ 5
16שהכוונה לראש השנה?„BÚ¿ .
אלוקינו בכל קראנו אליו"" :אין לך 59 שּׁכּתוּב להבין ַמה ֶ ָ צריִ ָ ְ שּׁביעיְ .ועוֹד ָ ִ בּחדשׁ ַה ְ ִ ִ ֶֹ ַ 6 לגבי »∆ ‰Ó« ÔȉÏ
e˙kM ˆƒ»¿ CÈ
ƒ» 17
60 אומה שמעכבת על אלוקיה כאומה זו" יעקב,
לאלקי ַ ֲ ֹ שׁפּט ֵ ֹ ֵ לישׂראל הוּאִ ,מ ְ ָ ִ 7כּי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ 18תקיעת שופר בהמשך הפסוק Èkƒ
61 והקדוש ברוך הוא עושה ,כביכול ,את
לישׂראל,
שׁעלֿ ְ ֵידי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ שׁמעוּת ַה ָכּתוּב הוּא ֶ ַ ְדּמ ְ ַָ 8 ËtLÓ
»¿ ƒ ,‡e‰ χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ˜Á … 19
62 רצונם של בני ישראל ועליהם אמר דוד ˙eÚÓLÓc
»¿ « ¿ ,˜ÚÈ
… ¬« ȘχÏ
≈… ≈ 20
63 המלך בתהלים "אקרא לאלוקים עליון
מהי
ולכא ָוֹרהִ ַ , יעקבְ ִ ְ , לאלקי ַ ֲ ֹ שׁפּט ֵ ֹ ֵ נע ֶשׂה ִמ ְ ָ ֲַ 9 ˜Á… È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ‡e‰ e˙k‰ »« 21
64 לאל גומר עלי" שכאשר הסנהדרין פּר ַשׁת בּבחֵיּי ָ ָוהֵנּהַ ְ ִ , לזהִ ְ . הענינים ֶזה ְ ֶ שׁיּכוּת ָ ִ ְ ָ ִ ָ ַ 10 ËtLÓ
»¿ ƒ ‰NÚ∆ ¬« ,χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ 22
65 יושבין לעשות ראש השנה ביום פלוני, נתן
שׁנּקראוֹת ֻח ִקּים ָ ַ מּצוֹת ֶ ִ ְ ָ שׁה ִ ְכּתב ֶ ַ וֹשׁיםַ ָ 4 ְ 11קד ִ … ¬« ȘχÏ
,˜ÚÈהיינו שמדובר ≈… ≈ 23
66 מיד הקדושֿברוךֿהוא מושיב סנהדרין שׁכּתוּב ֻ 5ח ָקּיו דּוקאְ ,כּמוֹ ֶ ָ לישׂראל ַ ְ ָהק ָבּ"ה ְ ִ ְ ָ ֵ ָ ַ 12 24במעין סיבה ותוצאה כך ש"חק
67 של מלאכים ואומר להם לכו וגמרו מה לישׂראל הוּא, וּכתיב ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ לישׂראלִ ְ , שׁפּטיו ְ ִ ְ ָ ֵ וּמ ְ ָ ָ ִ 13 25לישראל" גורם ל"משפט לאלוקי
68 שהתחתונים גוזרין ...וכתיב "אלה
וציּוּרִ ,כּי ֵהם חקיקה ְ ְִֶ 14וזהוּ ְלשׁוֹן ֻח ִקּיםִ ,מ ְלּשׁוֹן ֲ ִ ָ ˙eÎiL
»« ȉÓ
ƒ« ,‰B‡ÎÏÂ
יעקב" ¿» ¿ƒ 26
69 מועדי ה' ,אלה הם מועדי" .אמר ∆¿ ‰Ê∆ ÌÈÈÚ‰
‰ÊÏומה הקשר »ƒ»¿ƒ 27
70 הקדושֿברוךֿהוא" :אין לי מועדים
נוֹתנים ֹזאת ולכן ְ ִ מעלהֵ ָ ְ , הענינים ֶשׁל ַ ְ ָ יּוּרי ָ ִ ְ ָ ִ ִ 15צ ֵ 28ביניהם שכתוצאה ממנו האחד גורם
71 אלא אלו שלכם" ,כי כל המועדים פּר ַשׁת בּתח ַלּת ָ ָ וּבפר ַשׁת ֱאמוֹר ִ ְ ִ 6 דּוקאָ ָ ְ . לישׂראל ַ ְ ֵָ ָ ְ ִ ְ 16 את השני?. 29
72 שאנו מקדשים ,שלו הם שנאמר "כה' מדרשׁ וּב ֵשׁם ִ ְ ַ וּשׁלמי ְ 7 בּשׁם ַה ְיּר ַ ְ ִ כּתב ְ ֵ מּוֹעדים ָ ַ ַ 17ה ֲ ִ ÈiÁa
≈«¿ƒ ,‰p‰Â
פירוש רבנו בחיי על ≈ƒ¿ 30
73 ,‰nÏאלקיה כוּ' .אלוקינו בכל קוראנו אליו"»» . כּבת ַעל ֱ ֹ ֶ ָ תּה ִלּיםֵ ,8אין ְלֻ א ָמּה ֶ ְ ַ
שׁמּע ֶ ֶ ִ ְ 18 ˙k
˜„«» 4 ÌÈLB
¿ ƒ
˙Lt
31התורה »» «
74 היום הזה הוא ראש השנה ויום הדין שׁיּהיה
גּזרוּ ֶ ִ ְ ֶ בּניְ ָ מּלאכים ִהיאֶ ָ , שׁוּבת ַה ַ ְ ָ ִ וּת ַ ְ 19 ÌÈwÁ
ƒÀ ˙B‡˜pL
»¿ƒ∆ ˙Bˆn‰L
¿ƒ«∆ 32
75 ,‡e‰ χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ˜Á
יוֹשׁב והמשפט … Èkƒ הק ָבּ"ה ֵ שּׁנה ְבּיוֹם ְפּל ִוֹניִ ,מַיּד ַ ָ ֹ 20ראשֿׁ ַה ָ ָ 33כידוע שהמצוות מתחלקות בדרך כלל
76 ˜Áוקבעו … eÊb¿» χNÈ
כלומר≈ »¿ƒ , 34לשלושה חלקים – "עדות" )מצוות
77 ,‰M‰ŒL‡
תאריך שבו יחול … « »»
וֹלמוֹ כוּ'ָ .ל ָמּהִ ,כּי ֹחק ְ 21בּאוֹתוֹ יוֹם ָלדוּן ע ָ 35שהם אות וסימן כמו החגים
78 ‡e‰ ȉÂהקביעה הזו של בני שּׁנה≈¬« , גּזרוּ ֹחק ֹראשֿׁ ַה ָ ָ ישׂראל ָ ְ לישׂראל הוּאֵ ָ ְ ִ , ֵ ָ ְ ִ ְ 22 36והמועדים(" ,חוקים" )מצוות שהן
79 ,˜ÚÈ
… ¬« ȘχÏ
≈… ≈ ËtLÓמקֵיּם ישראל »¿ ƒ יעקבֶ ,שׁהוּא ְ ַ לאלקי ַ ֲ ֹ שׁפּט ֵ ֹ ֵ והרי הוּא ִמ ְ ָ ֵ ֲ ַ 23 37למעלה מהבנת השכל האנושי כמו דיני
80 Ìi˜Ó
‡e‰Lהקדושֿברוךֿהוא ¿«≈ אקרא ∆ 9 וֹמר ֶ ְ ָ הוי א ֵ מּהםֵ ֱ , וּמס ִכּים ִע ָ ֶ גּזרתם ַ ְ ָ ָ ֵ ְ 24 38טומאה וטהרה( ו"משפטים" )מצוות
81 ,̉nÚונוהג
∆»ƒ ÌÈkÒÓe
ƒ¿« Ì˙Êb מדרשׁ ֶזה ¿≈» » וּלפי ִ ְ ָ עליִ ְ . גּוֹמר ָ ָ לאֿל ֵ עליוֹןֵ ָ , לאלקים ֶ ְ ִ ֹ ֵ 25 39שמובנות גם בשכל האנושי כמו "לא
82 ȉ
¡≈ לפי הקביעה של בני ישראל 40תגנוב" ו"לא תגזול"( ואת המצוות
,ÈÏÚ
היינו האלוקים 83 »» ÓBb
≈ ÏŒ‡Ï ≈» ,ÔBÈÏÚ¿∆ ÌȘχÏ
‡˜ƒ… ≈ 9 ‡
‡»¿∆ ÓB
≈ ,‡˜Âc
ולא לאומות»¿« χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ‰"a˜‰
»»« Ô˙
שנכללות בהגדרה "חוקים" »« 41
84 ‰p‰
≈ƒ ‰Ê∆ L„Ó
»¿ƒ ÈÙÏe
שגומר ומחליט לפי דעת התחתונים ,בני ישראלƒ¿ . ˜Á
… È˙Îe
ƒ¿ ,χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ÂÈËtLÓe
»»¿ ƒ ÂÈwÁ
»À 5 e˙kL
העולם ¿»∆ BÓk 42
(1תהלים פא ,דֿה (2 .בכל הבא לקמן – ראה ד"ה תקעו תרל"ד )סה"מ תרל"ד ס"ע שט ואילך( (3 .ר"ה ח ,סע"א ואילך.
(4יט ,יט (5 .תהלים קמז ,יט (6 .כג ,ד (7 .סנהדרין פ"א ה"ב (8 .פרק ד (9 .תהלים נז ,ג.
ו
43 ˙NÚ
∆∆ ¬ ˙ÏÁ˙‰
«»¿« ‡e‰ ‰M‰ŒL‡L
»» « … ∆ CÎÏ »¿ ÛÒBpL» ∆ ,‰Êa ∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ ,˜ÚÈ … ¬« ȘχÏ
≈… ≈ ËtLÓ »¿ ƒ ‡e‰ χNÈÏ ≈ »¿ƒ¿ ˜Á … Èkƒ e˙k‰ »« Let≈ 1
44 ,‰eLzואם כן מובן שתוכן עבודת היום הוא עבודת התשובה ¿«
Ì‚Â » ¿ ÈÓÈ ˜≈¿ ÌÈÚB ƒ¿ ‰hÓÏ »«¿ χNiL
,χNÈÏעל ידי כך ∆≈ »¿ƒ≈ »¿ƒ¿ ˜Á … È„ÈŒÏÚL
2הוא ∆« ¿≈
45 ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰ ÙBL » ȉ ≈¬« ,11 ÙBLa
ÌBi‰« ˙ˆÓהעיקרית היא ¿ » «¿ƒ ‰NÚ ‡∆ ¬« ÈÊ ‰M‰ŒL‡cהיום שבו יחול ראש השנה«¬ , 3את «»» « … ¿ ÌBi‰
46 ,‰eLz‰כך שגם מצד "מצוות היום" התשובה היא ענין עיקרי בראש » ¿« ÔÈca ƒ« LBÈ≈ ‰"aw‰L »»«∆ ,˜ÚÈ … ¬« ȘχÏ
≈… ≈ ËtLÓ 4כתוצאה מזה למעלה »¿ ƒ
47 12 Ì"aÓ‰
«¿ «» ˙kL
«»∆ BÓÎe השנה ¿ 5ביום זה ,היום שנקבע לכך על ידי בני
48 13 ˙BÓB˜Ó¿ ‰nÎa )»«¿ ‡e‰Âשׁפּט ¿ » ישראל. 6
לישׂראל הוּא ִמ ְ ָ ִ 1הֵנּה ֵפּרוּשׁ ַה ָכּתוּב ִכּי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ
49 במאמרי חסידות העוסקים במשמעות ÔeÈÂהתוכן הפנימי של הדברים » ¿ ( 7
שׁיּשׂראל
לישׂראלֵ ָ ְ ִ ֶ , שׁעלֿ ְ ֵידי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ יעקבַ ֶ , לאלקי ַ ֲ ֹ
ֵֹ ֵ 2
50 ‡ŒÏÚŒÛ
הפנימית של ראש השנה( « « ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˙eÏÏk »¿ e‡a≈ Ìc˜‰a ≈¿∆¿ 8
51 ŒL‡a… ¿ ÙBL
» ˙ÚȘzL נע ֶשׂה « ƒ¿∆ Ètƒ אזי ַ ֲשּׁנהַ ֲ , דּראשֿׁ ַה ָ ָ וֹבעים ַהיּוֹם ְ ֹ למ ָטּה ק ְ ִ ַ ְ 3 «Úe„È» ,‰p‰c ≈ƒ ¿ .‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ 9
52 ,e˙k‰ואם כן »« ˙Êb«≈¿ ‰M‰
« »» בּדּין.יוֹשׁב ַ ִקּבּ"ה ֵ שׁה ָ ָ
יעקבַ ֶ , לאלקי ַ ֲ ֹ
שׁפּט ֵ ֹ ֵ ִ 4 ‡˜pLמ ְ ָ ˜eic‰בתורת החסידות ∆»¿ƒ ƒ« 10
53 לכאורה אין מקום לתת למצוה זו דּראשֿׁ הענין ְ ֹ
כּללוּת ָ ִ ְ ָ בּהקֵדּם ֵבּאוּר ְ ָ ְ ֶ ְ ÔeÈ 5 ˙lÁzב( ¿ » «ƒ¿ ‡Ï … ¿ ‰M‰
»» « L‡ … ÌLa ≈ ¿ 11
54 טעמים הגיוניים המתקבלים בשכל
שׁנּקרא
וּע ַה ִדּיּוּק ֶ ִ ְ ָ דּהֵנּהָ ,יד ַ שּׁנהִ ְ . ַה ָ ָ 6 L‡L… ∆ ÌLÎc
≈ ¿ ƒ , » »
10 ‰M‰ « 12
55 ,Ba LÈ≈ ÊÓבקול
האדם ,בכל זאת ∆ ∆ Ì„‡‰איננו רק התחלה של האדם »»» 13
דּכ ֵשׁםשּׁנהְ ִ ,10 תּח ַלּת ַה ָ ָ ולא ְ ִ שּׁנה ְ ֹ בּשׁם ַ ה ָ ָ ֵ ְ 7
56 ÌÈLÈ
ƒ≈¿ eeÚ ÓBÏk השופר« ¿ , ˙eÏÏk ÏÏBkבתוכו את ¿» 14אלא הראש ≈
57 eˆÈ˜‰
ƒ» ÌÈÓc אברי ∆¿«¿ ƒ
ƒ »¿ƒ¿ ,ÌÎ˙MÓ החיּוּת ֶשׁל ָכּל ֵ ְ ֵ כּללוּת ַ ַ כּוֹלל ְ ָ האדם ֵ שׁראשׁ ָ ָ ָ ‡ֹ ֶ 8 ,Ûeb‰« È ≈¿≈ Ïk» ÏL ∆ ˙eiÁ‰ «« 15
58 eNtÁÂ
¿«¿ אבר ∆¿« ≈¿«ƒ
,ÌÎ˙ÓczÓ לכל ֵ ָ שׁכת ִמ ֶמּנּוּ ַחיּוּת ְ ָ נמ ֶ ֶואחרֿ ָכְּ ִ ַ epnÓהגּוּףַ ַ ְ , 9
∆ƒ ˙ÎLÓ ∆∆ ¿ƒ CkŒÁ‡Â » ««¿ 16
59 ,‰eL˙a
» ¿ƒ eÊÁ החיּוּת ¿«¬ ≈ ∆
¿ƒ¿ ÌÎÈNÚÓa כּללוּת ַ ַ שּׁנה הוּא ְ ָ פּרטיְ ,כּמוֹ ֵכן ֹראשֿׁ ַה ָ ָ ‡ִ ָ ְ
10 »≈ ÏÎÏ 17מהראש « ˙eiÁפרטית ¿»
60 וגם מדברי הרמב"ם עולה שהעבודה בּעב ָוֹדה, יוּבן ַגּם ָ ֲ וּמֶזּה ָ שּׁנהִ . ,ÈËtהמיוחדת לאותו אבר פרטי ֶ 11שׁל ָכּל ַה ָ ָ ƒ »¿ 18
61 הרוחנית של ראש השנה היא עבודת
וֹדת ָכּל דּגמת ֲעב ַ שּׁנה ִהיא ֻ ְ ַ דּראשֿׁ ַה ָ ָ שׁהעב ָוֹדה ְ ֹ ֲ ָ ֶ 12 ‡e‰ ‰M‰ŒL‡
» » « … ÔÎ≈ BÓk¿ 19
62 ‰„BÚ‰
» ¬» ,ÌB˜ÓŒÏkÓהתשובה » »ƒ ‰M‰
»» « Ïk» ÏL ∆ ˙eiÁ‰ «« ˙eÏÏk »¿ 20
63 ÔÈÚ
‡«¿ƒ ˜« dÈ
» ≈ ‰M‰ŒL‡c
¿ … « »»
הראשׁ וּכמוֹ ָ ֹ העב ָוֹדהְ , כּללוּת ָ ֲ שׁהיא ְ ָ שּׁנהֶ ,א ָלּא ֶ ִ 21ובמשך השנה נמשכת בכל יום ויום ַ 13ה ָ ָ
64 ˙‡∆ ÈÒ‰Ï
‰eLz‰שמטרתה ¿»ƒוּכמוֹ ֵכן «¿ » החיּוּת ֶשׁל ָכּל ַהגּוּףְ . כּללוּת ַ ַ ֶ 14 ‰fÓeשׁבּוֹ הוּא ְ ָ 22חיות פרטית לכל יום בפרט∆ƒ .
65 ,ÌÈÈeˆŒÈzÏa‰
«ƒ ¿ ƒ¿ƒ מעין »ƒ»¿ƒ
ÌÈÈÚ‰ להיוֹת ֵ ֵ צריְ ִ שׁבּכל יוֹם ָויוֹם ָ ִ וּבן ִמֶזּה ֶ ְ ָ ,‰„BÚaעבודת ה' מ ָ
15 » ¬» Ìb« ÔeÈ » 23
שנגרמו על ידי החטאים שפוגמים 66 שׁכתשׁנּמ ֶ ֶ בּאדםְ ִ ֶ , וּכמוֹ ָ ָ ָ שּׁנהְ . דּראשֿׁ ַה ָ ָ העב ָוֹדה ְ ֹ ֲ ָ 16 השנה בראש הנדרשת 24המיוחדת
67 Ìb« dLÈ
‡»¿∆ ‡lבנפש האדם ∆» בּזה, והענין ָ ֶ בּפרטיּוּתָ ְ ִ ָ ְ . אבר ִ ְ ָ ִ לכל ֵ ָ מהראשׁ ְ ָ ַ 17חיּוּת ֵ ָ ֹ ‡È‰ƒ ‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ ‰„BÚ‰L
» ¬»∆ 25
68 ÈÙk
ƒ¿ ‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ ‰„BÚ‰
»¬ » שׂרת התחלת ֲע ֶ ֶ שּׁנה הוּא ַ ְ ָ ַ שׁראשֿׁ ַה ָ ָ לכֹ ֶ שׁנּוֹסף ְ ָ
ָ ֶ 18 שהרי »» « Ïk» ˙„BÚ
,‰M‰ « ¬ ˙Ó‚c
«¿À 26
69 dÓˆÚŒ„vÓ
»¿« «ƒ ‰„BÚ » ¬ ‡È‰L∆ƒ 27כל השנה היא פרטים בתוך הכלל של
70 ÁÎeÓ„ÎÂ
מלבד עניין התשובה» ¿ƒ¿ .
והרי
בּשׁוֹפרֵ ֲ ַ ,11 מצות ַהיּוֹם ְ ָ וגם ִ ְ ַ תּשׁוּבהַ ְ , ימי ְ ָ ֵ ְ 19 ˙eÏÏk
»¿ ‡È‰L
‡ƒ∆ ‡l 28ראש השנה ∆»
71 ‡È‰ƒ ÙBM‰
» « ˙ˆnL
«¿ƒ∆ ‰fÓ
∆ƒ שׁכּתב
וּכמוֹ ֶ ָ ַ תּשׁוּבהְ , ענין ַה ְ ָ שׁוֹפר הוּא ִ ְ ַ ָ 20 BaL∆ L‡‰
… » BÓÎe¿ ,‰„BÚ‰
» ¬» 29
72 dÓˆÚŒÈÙa
»¿« ≈¿ƒ ‰ÂˆÓ נחשבת »¿ƒ בּכ ָמּה ְמקוֹמוֹתַ (13אףֿ ַעלֿ ִפּי וּבא ְ ַ הרמ ַבּ"ם)ְ 12וה ָ ְ ַ ָ 21 Ïk» ÏL∆ ˙eiÁ‰
«« ˙eÏÏk
»¿ ‡e‰ 30
73 ) ‰eLz‰והתשובה היא
» ¿« „lÓ
«¿ƒ רמז
גּזרת ַה ָכּתוּבֶ ֶ , שּׁנה ְ ֵ ַ בּראשֿׁ ַה ָ ָ שׁוֹפר ְ ֹ שׁתּקיעת ָ ַ ִ ְ ֶ 22 «.Ûeb‰ 31
רק אחד הרמזים של השופר אבל לא 74 דּמים ונרָ ִ שּׁנתכםְ ִ ְ ,
ישׁנים ִמ ְ ַ ְ ֶ וֹמר עוּרוּ ְ ֵ ִ ֵ 23ישׁ בּוְֹ ,כּל ַ ÌBÈ ÏÎaL
»¿∆ ‰fÓ
∆ƒ ÔeÓ
» ÔÎ≈ BÓÎe
¿ 32
75 ˙Bˆn‰
¿ƒ« ÈBÓ
≈ Ì‚cכל עניינו(«¿ , וחזרוּשׂיכם ְ ִ ְ בּמע ֵ ֶ
וח ְפּשׂוּ ְ ַ ֲ דּמתכםַ ְ , תּרֵ ַ ְ ֶ הקיצוּ ִמ ַ ְ ִ ָ 24 ÔÈÚÓ
≈≈ ˙Bȉψ¿ƒ CÈ ƒ» ÌBÈ» 33
76 ‰eLz‰
» ¿« ˙ÂˆÓ «¿ƒ ˙‡∆ ÌÈBnL
∆ ƒ »» « … ¿ ‰„BÚ‰
‰M‰ŒL‡cשהרי » ¬» 34
77 ,14 ˙BˆÓבשונה
¿ƒ ‚"Èz‰
»¿«« ÏÏÎa
«¿ƒ
שּׁנהדּראשֿׁ ַה ָ ָ העב ָוֹדה ְ ֹ שׁוּבהִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםֲ ָ , בּת ָ ְ ִ 25 35בכל יום ויום נמשכת חיות פרטית
מאלה שאינם מונים אותה כמצוה 78 הענינים
להסיר ֶאת ָ ִ ְ ָ ִ תּשׁוּבה ְ ָ ִ ענין ַה ְ ָ אינהּ ַרק ִ ְ ַ ָ ֵ 26 36שנמשכת מהחיות הכללית של ראש
בנימוק שלא יתכן שתהיה מצוה 79 דּראשֿׁ העב ָוֹדה ְ ֹ ישׁנהּ ַגּם ָ ֲ בּל ִתּיֿ ְרצ ִוּייםֶ ,א ָלּא ֶ ְ ָ ַ 27ה ִ ְ ˙ÎLÓpL
∆∆ ¿ƒ∆ ,Ì„‡a
»»» BÓÎe
37השנה¿ .
שקיומה הוא רק במקרה שהאדם חטא 80 וּכחוכדמ ָ עצמהְּ ִ ְ .שׁהיא ֲעב ָוֹדה ִמ ַצּדֿ ַ ְ ָ כּפי ֶ ִ שּׁנה ְ ִ
ַ 28ה ָ ָ היינו מהחיות … »≈ ˙eiÁ« 38
L‡‰Ó
)ולדבריהם המצוה היא שאם אדם 81 עצמהּבּפניֿ ַ ְ ָ מצוה ִ ְ ֵ שּׁוֹפר ִהיא ִ ְ ָ שׁמּצות ַה ָ ִ 29מֶזּה ֶ ִ ְ ַ 39הכללית שבראש נמשכת חיות פרטית
עושה תשובה חובה עליו להתוודות על 82
שׁמּוֹנים ֶאת מּצוֹת ֶ ִ וֹני ַה ִ ְ דּגם מ ֵ תּשׁוּבהַ ְ ,לּבד ַה ְ ָ ִ 30מ ְ ַ .˙eiËÙa
‡ƒ »¿ƒ
»≈ ÏÎÏ
¿» 40
חטאו( אבל גם לפי הדעות שמצות 83 41והולך ומבאר את תוכנה ומהותה של
התשובה כן נמנית בין תרי"ג המצוות 84
הרי ֵהם מצוֹתֵ ֲ ,14 תּרי"ג ִ ְ בּכלל ַה ַ ְ ָ תּשׁוּבה ִ ְ ַ מצות ַה ְ ָ ַ ְ ִ 31 עבודת ה' בראש השנה: 42
(10ראה לקו"ת תבוא מא ,ג .נצבים מז ,אֿב .ר"ה נח ,אֿב .עטרת ראש בתחלתו (11 .ר"ה כו ,ב (12 .הל' תשובה פ"ג
ה"ד (13 .המשך תרס"ו ע' ב ואילך .סה"מ ה'שי"ת ע' 8ואילך .ועוד (14 .סמ"ק מצוה נג .וראה לקו"ש חל"ח ע' 18ואילך.
ז
ומוכן וראוי לקלוט את האור האלוקי 43 » ≈ ÈÏk
Ô˜È ƒ¿ BÓˆÚ¿« ˙‡∆ ˙BNÚÏ «¬ ˙BˆÓ
¿ƒ 'Ï¿ ‰eLz‰
» ¿« ˙ˆÓe «¿ƒ ÙBM‰
» « ˙ÂˆÓ «¿ƒ ÌÈBÓƒ ̉≈ ȉ ≈¬ 1
44 Ô˜Èשהאדם יבטל את מציאותו ולא יהיה» ≈ ÈÏÎc
ƒ¿ƒ ÔÈÚ‰Â
בתוכו»¿ƒ»¿ . ‰„BÚ‰הרוחנית
» ¬» ˙eÏÏÎÏ »¿ƒ «Ú‚Ba
≈ ¿ Ìb« ÔeÓ
» ‰fÓe 2שונות ונפרדות∆ƒ .
45 ȉL
≈¬∆ ,˙eˆÚ‰¿«» È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰NÚ
בעלֿגאווה עם תחושת ישות ≈‡∆ ¬« BÈ „lÓ
«¿ƒ dÓˆÚŒÈÙa
‰„BÚרוחנית »¿« ≈¿ƒ » ¬ Ìb« ‡È‰L ƒ∆ ,‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ 3
46 ,Èeˆ» ÈzÏaשלא מביא תועלת
ƒ¿ƒ ÔÈÚ
»¿ƒ ‡e‰ ˙eˆÚ‰ ‡¿«» ,‰ac
«¿«» ‰„BÚ‰של האדם את בוראו שיש לה
» ¬» ˙eÏÏk »¿ ‡È‰L ƒ∆ ,‰eLz‰
» ¿« 4
בעבודת ה' אלא אדרבה מונע ומעכב 47 ,eȉÂ
¿«¿ .‰M‰
5השפעה «»» « Ïk» ÏÚ
48 ‡Èza
»¿«« ‡nÎÂ
מעבודת ה' כראוי ¿«¿ …» מצוֹת.תּשׁוּבה ְלב' ִ ְ
וּמצות ַה ְ ָשּׁוֹפר ִ ְ ַמצות ַה ָ ,‡cהדור 1מ ִוֹנים ִ ְ ַ ‡»» LÎ « ¿« L‡kL∆ ¬«∆ 6
49 ÈMÓ
≈¿ ƒ ÏLn‰ » »« 17 ˙eÎȇa «¬ƒ ʇL
» ∆ 7מוכשר ,היינו במצב רוחני נעלה,
דּראשֿׁ העב ָוֹדה ְ ֹלכללוּת ָ ֲ
בּנוֹגע ִ ְ ָ
וּבן ַגּם ְ ֵ ַ וּמֶזּה מ ָ ִ 2
50 ÌÚƒ ‰Ê∆ ÌȘa‡˙n‰
‡ƒ¿«¿ƒ« ÌÈL ¬»ƒ ‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ ‰„BÚ‰ » ¬» 8
51 ˙eψÚa
¿«¿ ‡e‰ „Á‡‰»∆» ̇L ∆ƒ∆ ,‰Ê לּבד
עצמהּ ִמ ְ ַ
בּפניֿ ַ ְ ָ
שׁהיא ַגּם ֲעב ָוֹדה ִ ְ ֵ שּׁנהִ ֶ , ַ 3 „vÓה ָ ָ«ƒ ‡È‰ƒ ,ÙBMa» « ‰„BÚ‰ » ¬» 9
52 ¿≈
,˙e„Îeהנובעת מעצבות ודיכאון, שּׁנה.
העב ָוֹדה ַעל ָכּל ַה ָ ָכּללוּת ָ ֲ שׁהיא ְ ָ
תּשׁוּבהִ ֶ , ,‰„BÚ‰הרי כאשר ַ 4ה ְ ָ » ¬» ˙eÓÏL ≈¿ 10
53 Ϙaבקלות «‡e‰ ̇ƒ Ìb «¿ ÁvÈ
¿«À העב ָוֹדה שׁאז ָ ֲ דּראָ ֶ , אכ ַשׁר ָ ָ שׁכּא ֶשׁר ַ ְ ְוהינוֲּ ַ ֶ , ְַ 5 11העבודה היא מושלמת ,בדרגה נעלית
54 ˙BÈ
העצוב והמדוכדך ≈ Babƒ בּשּׁוֹפרִ ,היא ִמ ַצּד העב ָוֹדה ַ ָ שּׁנה ֲ ָ - ְדּראשֿׁ ַה ָ ָ ֹ 6 ˙eÏÏk
»¿ ‡e‰ dÈÚ
‡»»¿ƒ ÈÊ
12ביותר«¬ ,
55 ÔBÁˆaשל ¿ƒ¿ ÔÎ≈ BÓÎe¿ ,BÁÓ
≈¬≈ כּללוּת ענינהּ הוּא ְ ָ אזי ִ ְ ָ ָ העב ָוֹדהַ ֲ , שׁלמוּת ָ ֲ ְֵ 7 dlk
»À ‰M‰
»» « Ïk» ÏL∆ ‰„BÚ‰
» ¬» 13
56 ŒÈ‡L
ˆi‰הרעƒ∆ ,היצר הטוב על «≈∆ 14העבודה בראש השנה פועלת וממשיכה
כּלּהּ.שּׁנה ֻ ָ העב ָוֹדה ֶשׁל ָכּל ַה ָ ָ ֲָ 8
57 ˙eψÚa
¿«¿ BÁvÏ ‡¿«¿ LÙ ∆¿ » 15חיות על כל השנה כולה ,כפי שיתבאר
58 ˙eˆÚÓ
¿«≈ ˙BÎLÓp‰» ¿ƒ« ˙e„Îe¿≈ דּכלוֹדה ְ ָ העב ָ בּענין ָ ֲ דּהֵנּהַ ְ ִ ְ , בּזהִ ְ , ֶ ָ ÔÈÚ‰Â
9ג( ¿»»¿ƒ להלן. 16
59 ˙eÊÈÊaוחיות
ודיכאוןƒ¿ƒ ̇ƒ Èkƒ , הוי'
עבד ָתּ ֶאת ֲ ָ ָ כּתיבְ ַ ָ 15 שּׁנה ְ ִ ַה ָ ָ 10
ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ,‰p‰c
≈ƒ ¿ ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ (‚ 17
60 ‰Óe« ,‰ÁÓOÓ
»¿ƒ ƒ ˙ÎLÓp‰
ומרץ «∆∆ ¿ƒ צריכה
שׁהעב ָוֹדה ְ ִ ָ לבבֲ ָ ֶ , וּבטוּב ֵ ָ בּשׂמחה ְ אלקיָ ְ ִ ְ ֶ ֹ ֱ 11 15 È˙k
ƒ¿ ‰M‰
»» « ÏÎc
»¿ ‰„BÚ‰
» ¬» 18
61 ‰È‰È
∆¿ƒ ˆÚ ∆∆ ÏÎa »¿ 18 e˙kM ∆» ושׁרשׁ דּהֵנּהְ ,יסוֹד ְ ֶֹ דּוקאִ ְ . בּשׂמחה ַ ְ ָ להיוֹת ְ ִ ְ ָ ְ ִ 12 ‡EȘÏ
∆… ¡ 'ȉ
»»¬ ˙‡∆ »z„Ú ¿«» 19
62 ,˙BÓולכאורה משמעות הכתוב » כּלי ִקבּוּל להיוֹת ְ ִ העב ָוֹדה הוּא ִ ְ ְֵ 13ורא ִשׁית ָ ֲ »≈ eËe
,Ïומכאן ¿ ‰ÁÓNa
»¿ƒ ¿ 20
63 ȉ
היא שהעצבות היא מעלה ויתרון ¬≈ ˆ‰ÎÈ
» ƒ¿ ‰„BÚ‰L
21לומדים ∆»¬ »
שׁלּמעלה
שׁכה ֶ ְ ַ ְ ָ להמ ָ ָ כּלי ַ ַ ְ וה ְ ִ
אלקוּתַ ְ , שׁכת ֱ ֹ להמ ָ ַ
ְ ַ ְ 14
64 ‰Ê∆ ÔBLlÓעצמו ‡»ƒ ,‰ac
«¿«» ,‰p‰c
≈ƒ ¿ .‡˜Âc
»¿« ‰ÁÓNa
»¿ƒ ¿ ˙BȉÏ
¿ƒ 22
65 BÓˆÚŒ„vÓ
¿« «ƒ ˆÚ‰L ∆∆»∆ ÚÓLÓ « ¿« מחזיק, ריקן ַ ֲ ִ כּלי ֵ ָ בּוֹתינוּ ַז"לִ ְ 16 כּמאמר ַר ֵ 15הוּא ְ ַ ֲ ַ ‰„BÚ‰
» ¬» ˙ÈL‡Â
ƒ ≈¿ LLÂ
∆… ¿ „BÒÈ¿ 23
66 ,‰ÏÚÓובוודאי שהשמחה≈‡»¬« Ba ÔÈ עצמוֹ לעשׂוֹת ֶאת ַ ְ העב ָוֹדה הוּא ַ ֲ שׁרא ִשׁית ָ ֲ ְוהינוּ ֶ ְֵ ַ 16 24העיקר הראשוני והמרכזי של עבודת ה'
67 «ÚÈbiL
עדיפה על פני העצבות «ƒ«∆ ˜ נע ֶשׂה ַעלֿ ְ ֵידי ריקן ֵאינוֹ ַ ֲ דּכלי ֵ ָ והענין ִ ְ ִ
ריקןָ ְ ִ ָ ְ . כּלי ֵ ָ ִ ְ 17 25שהוא הכלל והיסוד לכל שאר הפרטים
68 ‡¿ƒ ‰ÊÈ
,ÔB˙Èולמרות ∆ ≈ epnÓ
∆ƒ ‡ÈÂ
¿»… ענין
העצבוּת הוּא ִ ְ ָ דּר ָבּהְ ַ ָ , שׁהרי ַא ְ ַ העצבוּתֵ ֲ ֶ , ְ ַ ָ 18 Ïea˜ƒ ÈÏk
כלי ראוי ƒ¿ ˙BȉÏ
¿ƒ ‡e‰ 26
שהעצבות היא תופעה לא רצויה יש 69
מּשׁל בּאריכוּתַ 17ה ָ ָ בּתּניא ַ ֲ ִ מּבאר ַ ַ ְ ָ וכ ְ ֹ ָ בּל ִתּי ָרצוּיַ ְ , ְ ִ 19 ‡,˙e˜Ï
… ¡ ˙ÎLÓ‰Ï
ומוכשר ¿«¿ »« 27
אפשרות שתבוא ממנה תוצאה טובה 70 28שהאדם יגיע לדרגה רוחנית כזו
האחדשׁאם ָ ֶ ָ בּקים ֶזה ִעם ֶזהִ ֶ , מּתא ְ ִ
אנשׁים ַה ִ ְ ַ שּׁני ֲ ָ ִ ִ 20מ ְ ֵ
לא 71 ‡e‰ ÔB˙i‰Â
כלשהו ¿«¿ƒ ויתרון ÈÏk‰Â
29שהאלוקות תשרה ותתגלה בו ¿«¿ƒ
העצב עצמו שהוא כאמור דבר לא 72 בּקל ַגּם ִאם הוּא ינצּח ְ ַ וּכבדוּתַ ֻ ְ , בּעצלוּת ְ ֵ 21הוּא ְ ַ ְ ‰ÎLÓ‰Ï
««¿ »» והמתאים 30הראוי
רצוי ויש לבטלו ולדחות אותו אלא 73 יּצר, בּנצחוֹן ַהֵ ֶ וּכמוֹ ֵכן ְ ִ ְ מחברוְֹ , יוֹתר ֵ ֲ ֵ ִ 22גּבּוֹר ֵ ‰ÏÚÓlLכדי שהאור האלוקי»¿«¿∆ 31
74 ˙eˆÚ‰
‡¿«» Á
«« ‰‡a‰
»»« ‰ÁÓO‰
« »¿ƒ נּמ ָשׁכוֹת וּכבדוּת ַה ִ ְ בּעצלוּת ְ ֵ לנצּחוֹ ְ ַ ְ אפ ָשׁר ְ ַ ְ שׁאיֿ ֶ ְ ִ ֶ 23 Ó‡Ók
32יומשך ויתגלה בו «¬«¿ ‡e‰
לפעמים ,היינו 75ÌÈnÊÓ
ƒ»À¿ ÌÈzÚÏ
¿ƒƒ שּׂמחה, שׁכת ִמ ִ ְ ָ נּמ ֶ ֶ בּזריזוּת ַה ִ ְ מעצבוּתִ ,כּי ִאם ִ ְ ִ ְ ַ ֵ 24 Ô˜È
» ≈ ÈÏkƒ¿ 16 Ï"Ê« eÈ˙Ba
≈ « 33
שלפעמים מגיעים לשמחה הרצויה 76 ƒ¬« 34
,˜ÈÊÁÓכשם שבכלי כפשוטו הרי
הרי
וֹתרֵ ֲ , יהיה מ ָ עצב ִ ְ ֶ בּכל ֶ ֶ שּׁכּתוּב ָ ְ 18 וּמה ֶ ָ ַ 25
77 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
∆« ¿≈ ∆ דווקא מתוך העצבות 35הוא מהווה כלי קיבול ואפשר לשים בו
הודות לשמחה הבאה מתוך העצב 78
עצמוֹ שׁהעצב ִמ ַצּדֿ ַ ְ שׁמע ֶ ָ ֶ ֶ דּר ָבּהִ ,מ ָלּשׁוֹן ֶזה ַמ ְ ַ ַ 26א ְ ַ
36משהו רק כאשר הוא ריק ואילו כאשר
לאחר שהאדם 79 ‡CkŒÁ
» «« ‰NÚ
«¬ ∆ יתרוֹן, איזה ִ ְויבא ִמ ֶמּנּוּ ֵ ֶ שׁיּגּיע ְ ָ ֹ
מעלהַ ,רק ֶ ַ ִ ַ ֵ 27אין בּוֹ ַ ֲ ָ 37הכלי מלא אין אפשרות להכניס בתוכו
נפטר מהעצבות ומצליח להשתחרר 80 העצבוּת אחר ָ ַ ְ בּאה ַ ַ שּׂמחה ַה ָ ָ יּתרוֹן הוּא ַה ִ ְ ָ ְוה ִ ְַ 28 38דבר .כך ,על דרך משל ,ברוחניות ,כדי
81 ÈÚÈÓLz
« ¿ƒ≈ ƒ 19 e˙kM
∆»
ממנה «‰Ó אחרֿ ָכַּ מה נע ֶשׂה ַ ַ שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ מזמּניםַ ֶ , לע ִתּים ְ ֻ ָ ִ ִ ְ 29 39להיות כלי לקלוט אור אלוקי ,האדם
82 ‰Ï‚z
»¿≈» ,‰ÁÓNÂ
»¿ƒ ¿ ÔBNN » תּגלנה
ושׂמחהָ ְ ֵ ָ , תּשׁמיעני ָשׂשׂוֹן ְ ִ ְ ָ שּׁכּתוּבִ ֵ ִ ְ ַ 19 ָ ֶ 30 40צריך להיות 'ריק' היינו בביטול וללא
83 ,˙Èkc(L
)» ƒƒ ∆ ÈÁ‡Ï
≈¬«¿ ˙BÓˆÚ ¬» האריז"ל
תּקּן ָ ֲ ִ ַ ולכן ִ ֵ שׁ(דּכּיתֵ ָ ְ ,
)לאחרי ֶ ִ ִ ָ עצמוֹת ְ ַ ֲ ֵ ָ ֲ 31 eȉÂ
תחושה של יישות עצמית ¿«¿ 41
84 ÓBÏ
« Ï"Êȇ‰
« ƒ¬» Ôwz
≈ƒ ÔÎÏÂ
¿»≈ ‡e‰ ‰„BÚ‰
» ¬» ˙ÈL‡L∆≈ ƒ 42
(15תבוא כח ,מז (16 .ברכות מ ,א .וראה גם ד"ה אתם נצבים תשי"א )תו"מ ח"ג ע' 340ואילך( (17 .פכ"ו (18 .משלי יד,
כג (19 .תהלים נא ,י.
ח
45 ȉ
≈¬ ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
להיות המשכה מאור הסובב שלמעלה ממדידה והגבלה » »ƒ פרק נ"א בתהלים שבו מופיע הפסוק "תשמעיני ששון ושמחה... ‰Ê∆ BÓÊÓ
¿ƒ 1
מצד האדם העובדה שהנשמה ירדה לעולם הזה ובאה במגע עם דברים 46 È„k
≈¿ ,„enl‰ ˜„ƒ« Ì ‡∆… ˙BˆÁ¬ Ôewzƒ ˙ÈÓ ‡« ƒ¬ Á 2תגלנה עצמות דכית" ««
47 ÌÈÓÚÙÏ
ƒ»¿ƒ ˙ÏÙB∆∆ ‰hÓÏ »«¿ B˙Bȉa 'eÎ ˆÚ‰כיתרון האור גשמיים היא ירידה גדולה ביותר כי ¿ƒ ‡∆∆« Á «« ‰‡a‰
‡»»« ˙ÈzÓƒƒ¬ ‰ÁÓNa»¿ƒ ¿ „ÓÏÏ… ¿ƒ 3
48 'eÎ ‰Â‡˙Âלעניני עולם הזה ולתאוות ותענוגי עולם הזה »¬«¿ ‰cÓÁ »¿∆ BaÏa ˙BȉÏבכל ¿ƒ ˆ¿ƒ ‰ÎÈ » ƒ¿ dÓˆÚ »¿« ‰„BÚ‰L
» ¬»∆ ,‡ˆÓ 4שבא מתוך החושך»¿ƒ¿ .
49 והתאוה החמדה ¿ »
‰ÏBÚ ÈÙlL
‡≈¿ƒ∆ ‡l »∆ ,‰ÁÓNa 5אופן ¿ »¿ƒ
50 ,eȉÂ
¿«¿ ,BÁBÓaL ¿∆ BzLÁÓÏ
קדם ¿«¬ «¿ אמירת ִתּקּוּן ֲחצוֹת ֶֹ אחר ֲ ִ ַ מזמוֹר ֶזה ַ ַ וֹמר ִ ְ ‰„BÚ‰וכהכנה לעבודת ה' מתוך 1ל ַ » ¬» 6
51 ÂÈÈÚ
»»¿ƒ Ïk» L‡k ∆ ¬« ÌbL ∆« ˙BȉÏ
¿ ƒ ˆCÈ
ƒ» 7שמחה וטוב לבב
אחר
בּאה ַ ַ אמ ִתּית ַה ָ ָ בּשׂמחה ֲ ִ ללמד ְ ִ ְ ָ כּדי ִ ְ ֹ ַ 2ה ִלּמּוּדֵ ְ ,
52 ̉≈ ‰NÚÓeŒeacŒ‰LÁÓa
«¬ ∆ ¿«¬ »» ƒ ÌÈÓÚÙÏאם יש צורך בכך ƒ»¿ƒ 8
53 ,ÈÚ„kולא יתכן שיעבור עבירהצריכה ≈»¿ƒ עצמהּ ְ ִ ָ שׁהעב ָוֹדה ַ ְ ָ ונמצאֲ ָ ֶ , העצב כוּ'ָ ְ ִ ְ . ˙eÈÓaוכאב על הריחוק מאת ה' ֶ ֶ ַ 3 ƒ¿ƒ 9
54 ‰Ê∆ ÔȇL
≈∆ CÎÏ »¿ ÛÒBpL
בפועל ∆ » צרי ִ ָ וֹדה ָ העבֲ ָ שׁלּפני
ֵ ְ ִ ֶ לּא ָ אֶ ,בּשׂמחה
ָ ְ ִ ְ להיוֹת ְ ִ 4
È„Îa
10בגלל החטאים והעוונות ≈¿ƒ
55 ,ÏÚt‰
«… « χ∆ ‰LÁn‰Ó
»» ¬««≈ CLÓ להסיר ֶאת » ¿ƒ בּכדי ְ ָ ִ בּמרירוּת ִ ְ ֵ לפעמים ִ ְ ִ להיוֹת ִ ְ ָ ִ ְ ִ ŒÈzÏa‰
5 ƒ¿ƒ« ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» ˙‡∆ ÈÒ‰Ï ƒ»¿ 11
56 והתאווה והחמדה שבליבו לעולם לא בּל ִתּיֿ ְרצ ִוּיים. הענינים ַה ִ ְ ָ ִ ְִָ 6 ומעכב מונע להיות העלולים ƒ
ÌÈÈeˆ¿ 12
57 ‰LÁÓa
»» ¬«¿ Ìb« ‰p‰ מּרירוּת ֵאינוֹ ַעל מתממשת ≈ƒ ענין ַה ְ ִ יוֹתרִ ,הֵנּה ִ ְ ַ ֵ ˙eiËÙe 13בעבודת ה' אבל כל זה הוא הכנה ƒ »¿ƒ 7
58 ÔÙ‡a
∆… ¿ ‰Ê∆ ȉ ‡Ùebעצמה ¬≈ » 14ואמצעי לכך שבסופו של דבר העבודה
דּוקאִ ,כּי ִאם ַעל ועוֹנוֹת ַ ְ ָ חטאים ַ ֲ ֲָ ִ 8
59 ‰LÁn‰
»» ¬«« ˙ÏÙB ∆∆ L‡kL ∆«¬ ∆ 15עצמה תהיה מתוך שמחה וטוב לבב.
60 ‡d˙B
» ‰ÁBc ∆ ‡e‰ ȉ ¿≈¬ ,BÁBÓa הּ בּהיוֹת
ָ ְ ִ שׁהרי
ֵ ֲ ֶ ,טּה ָ למַ ְ נּשׁמה
ָ ָ ְ הַ ירידת
ַ ִ ְ ענין
ַ ְ ִ עצםֶ ֶ 9
,˙BÈבנוסף למבואר≈ ˙eiËÙe
ƒ »¿ƒ 16
61 ,„iÓוכמבואר בספר התניא שהנזהר«ƒ לפניו,
ָ ָ ְ תּיִ עמד
ְ ַ ָ שׁר ֶ אֲ הוי'
ָ ָ ֲ חיַ נאמר ָבּהּ 20 ַ ֱ ֶ ָ
למעלהְ ַ ְ 10
17לעיל באופן כללי כיצד המרירות
במחשבה לעולם איננו מהרהר מחשבה 62 וּבירידתהּ
אלקוּתָ ָ ִ ִ , לעניני ֱ ֹשׁיּכת ַרק ְ ִ ְ ְ ֵ שׁהיתה ַ ֶ ֶ ָ ְ ָ ֶ 11 18שבעבודת התשובה איננה בסתירה
לא טובה ברצון ,היינו במודע ומתוך 63 שׁיּוֹדע
ואף ֶ ֵ ַ גּשׁמ ִיּיםַ ְ . לענינים ַ ְ ִ שׁיּכת ִהיא ְ ִ ְ ָ ִ למ ָטּה ַ ֶ ֶ ַ ְ 12 19לעניין השמחה ,יש להוסיף ולבאר כי
עניין ,כי ברגע שהמחשבה עולה 64
שׁכת שׁהמ ָ ַ
גּשׁמ ִיּיםְ ַ ֶ , בּדברים ַ ְ ִ מעלה ִ ְ ָ ִ שׁיּשׁ ַ ֲ ָ 13הוּא ֶ ֵ ÔÈÚ
«¿ƒ ‰p‰
≈ƒ יותר 20בפרטיות
במוחו הוא דוחה אותו 'בשתי ידיים'65 , הכאב והצער על כך ƒ¿« 21
˙eÈn‰
תּוֹניםבּתח ִ דּוקאְ ַ ְ , שׁמיּוּת ַ ְ ָ בּג ְ ִ סּוֹבב ִהיא ְ ַ 14אוֹר ַה ֵ
בכל כוחו ,ואם זה מצבו שאפילו 66 ריחוק 22שהאדום רחוק מה' ≈‡ÏÚ« BÈ
במחשבה אינו נכשל כי אף פעם איננו 67 נוֹפלת
למ ָטּה ֶ ֶ בּהיוֹתוֹ ְ ַ הרי ִ ְ דּוקאִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםֵ ֲ , ָ ְ ַ 15 Èkƒ ,‡˜Âc
»¿« ˙BBÚ¬« ÌȇËÁ
23בגלל ¬»ƒ
מהרהר באופן שהרהור עצמו הוא 68 וֹלה ותאוה כוּ' ְוע ָ חמָדּה ְ ַ ֲ ָ בּלבּוֹ ֶ ְ לפעמים ְ ִ ִ ָ ְ ִ 16 ˙„ÈÈ
« ƒ¿ ÔÈÚ
«¿ƒ ÌˆÚ ∆∆ ÏÚ« ̇ƒ 24
חטא ,הרי לכאורה כל העניינים 69 כּא ֶשׁר ָכּל שׁגּם ַ ֲ והינוַּ ֶ , שׁבּמוֹחוְֹ ַ ְ , שׁבתּוֹ ֶ ְ למח ַ ְ
ֲ ַ ְ 17 ‰ÓLp‰שהייתה למעלה בגן עדן »»¿« 25
פוגעים 70 אינם שסביבו הגשמיים כּדבעי,
וּמע ֶשׂה ֵהם ִ ְ ָ ֵ שׁבהֿ ִדּבּוּרֿ ַ ֲ בּמח ָ ָ
עניניו ְ ַ ֲ ָ ָ ְ ִ 18 ‰hÓÏלעולם
26שיש בו גילוי אלוקות ¿«»
בנשמתו ומדוע הירידה לעולם הגשמי 71 27הזה הגשמי להתלבש בגוף גשמי,
שׁבה ֶאל מּח ָ ָמה ַ ֲנמ ָשַׁ ֵ שׁאין ֶזה ִ ְ לכֵ ֶ שׁנּוֹסף ְ ָ ָ ֶ 19
ולגוף גשמי נחשבת ירידה גדולה 72 ȉL
∆¬≈ 28שהיא ירידה גדולה מאד
בּאפן
הרי ֶזה ְ ֹ ֶ גּוּפא ֲ ֵ שׁבה ָ בּמח ָ ָפּעלִ ,הֵנּה ַגּם ְ ַ ֲ ַ 20ה ֹ ַ
73 ŒÏkÓ
ועצומה? על כך בא המענה כי »ƒ בהיות הנשמה האלוקית d˙Bȉa
» ¿ƒ 29
74 ÌÈÚ‚
ƒ»¿ ‰ÊȇlL
∆ ≈¿∆ ÔÂÈk
»» ≈ ,ÌB˜Ó הרי הוּא שׁבה ְבּמוֹחוֵֹ ֲ , מּח ָ ָ נוֹפלת ַה ַ ֲ שׁכּא ֶשׁר ֶ ֶ ֲ ַ ֶ 21 Ó‡
‰ÏÚÓÏלפני שירדה למטה ∆¡«
»¿«¿ 30
עד שדחה את המחשבה הזו 'מיד' כן 75 שׁלּאיזה
כּיון ֶ ְ ֵ ֶ וֹתהּ ִמַיּדִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםָ ֵ , דּוֹחה א ָ ֶ 22 Èz„ÓÚ
‡ƒ ¿«» L∆ ¬ 'ȉ
»»¬ ÈÁ« 20 da» 31
76 BÊ ‰LÁÓe
‰cÓÁתאוה «¬ »»
»¿∆ ‰˙ȉ
»¿» וּבמחוֹ,בּלבּוֹ ְ ֹ שׁבה זוֹ ְ ִ וּמח ָ ָ
חמָדּה ַ ֲ היתה ֶ ְ ְרגעים ָ ְ ָ ִ ָ 23 ˜« ˙ÎiL∆∆« ‰˙ȉL
»¿»∆ ,ÂÈÙÏ»»¿ 32
77 BÓˆÚ
¿« ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ,BÁÓe
… ¿ BaÏa
¿ƒ דּכיון
והינוָּ ֵ ְ , הרעְ ַ ְ . שׁלמוּת ָ ַ עצמוֹ הוּא ְ ֵ הרי ֶזה ַ ְ ֵ ֲ 24 … ¡ ÈÈÚÏ
‡ ,˙e˜Ïכיון שעמדה לפני ≈¿¿ƒ¿ 33
78 «» ˙eÓÏL
Ú‰רע מושלם גם ≈¿ ‡e‰ d˙„ÈÈe
34ה' בקירוב לאלוקות » » ƒ ƒ
בּהם הרי ָ ֶ מּע ֶשׂהֵ ֲ , כּלי ַה ַ ֲ להם ְ ֵ שׁכּחוֹת ֵאלּוּ ֵאין ָ ֶ ֹ ֶ 25
אם לא הרהר ברצון וכל שכן 79 ‡È‰ויש לה קשר ƒ ˙ÎiL
∆∆« ‰hÓÏ
»«¿ 35
הרע. שׁלמוּת ָ ַ שׁלּהםֵ ְ , שּׁלמוּת ֶ ָ ֶ שׁנהּ ְכּ ָבר ַה ְ ֵ עצמם ֶי ְ ָ
ָ ְ ַ 26
שהמחשבה לא באה לידי מימוש 80 ÌÈiÓLbוחומריים
ƒƒ¿ « ÌÈÈÚÏ
36קרוב ¿ƒ»¿ƒ
81 ,eȉÂ
בדיבור ובמעשה חלילה¿«¿ . האלקיתֵ ,הן נּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ צער ָגּדוֹל ַל ֶ ֶ שׁזּהוּ ַ ַ וּבן ֶ ֶ ַוהרי מ ָ ֵ ֲ 27 37שמעלימים ומסתירים על האור האלוקי
והסיבה לכך שבכל זאת המחשבה 82 נוֹדע ָלהּ ִ)זי שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ הענין ֶ ַעצם ָ ִ ְ ָ ִ 28מ ַצּד ֶ ֶ 38וכאשר האדם מתבונן בירידה הגדולה
והתאווה הזו לרגע נחשבת רע מושלם 83 39הזו ,הוא אמור לבוא לידי מרירות.
84 ÈÏk
≈¿ Ì‰Ï el‡≈ ˙BÁkLהמחשבה והתאווה ≈‡∆» ÔÈ … ∆ ÔÂÈÎc
היא ¿≈ » לעומת עולמות ,ÌÈiÓLb
ƒƒ¿ « ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ ‰ÏÚÓ
»¬« LiL
≈∆ ‡e‰ «Ú„BiL
≈ ∆ Û‡Â
«¿ 40
85 ÌÓˆÚ
»¿« ̉a
∆» ȉ
‰NÚn‰והם לא באים לידי ביטוי בכוחות המעשה≈¬ ,
««¬ ∆ ,‡˜Âc
»¿« ˙eiÓL‚aƒ¿ «¿ ‡È‰ƒ Bq‰
≈ « B‡ ˙ÎLÓ‰L 41רוחניים ∆«¿ »«
86 ˙eÓÏL
≈¿ ,̉lL
∆»∆ ˙eÓÏM‰
≈¿ « k
»¿ dLÈ
במחשבה ובתאווה כשלעצמה ∆¿» »¿« ÌÈBzÁ˙a
,‡˜Âcכמבואר בחסידות שהעולמות העליונים הרוחניים ƒ ¿«¿ 42
87 e‰fLהרע
∆∆ ÔeÓ
» ȉ ډועצם המחשבה והתאווה היא רע מושלם≈¬« .
»« 43נבראים וקיימים על ידי ירידת האור האלוקי מדרגה לדרגה ב'סדר
88 ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ̈Ú
∆∆ „vÓ«ƒ Ô‰≈ ,˙Șχ‰
ƒ… ¡» LÙpÏ ˆ∆∆« ÏB„b» Ú הזה «« 44השתלשלות' אבל כדי לברוא עולמות ונבראים גשמיים "יש מאין" חייבת
(20מלכיםֿב ה ,טז.
ט
44 ŒÛ‡L
«∆ ,eȉÂ
¿«¿ ,˙BˆÓ¿ƒ Ìi˜Ïe
≈«¿ ‰Bz» „ÓÏψ… ¿ƒ CÈ
ƒ» BÓˆÚŒ„vÓ
¿« «ƒ ,Ú‰«» ˙e‡ÈˆnÓ „ƒ¿ƒ (CÈʃ ËÒÈÂÂÚ
)¿ ƒ ¿ ∆ Èʃ dÏ» Ú„B
« ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
∆ ≈¿ «∆ 1
45 e˙kL
»∆ BÓÎe
¿ ,˙BˆÓe
¿ƒ ‰B˙Ï» ¿ CiL»« Bȇ≈ BvÓ
»« „vnL
«ƒ∆ ÈtŒÏÚ
« ƒ ȉL
2שהיא מציאות שקודם הירידה לעולם לא הייתה מוכרת לה כלל ∆¬≈
46 24 ««¿»
‡Èzaלגבי מי שנמצא באותו מצב רוחני חמור שעליו נאמר "מה לך dÓˆÚŒ„vÓבמעמדה ומצבה כפי שהיא קודם הירידה למטה »¿« «ƒ ‰ÓLp‰ »»¿« 3
47 לספר חוקי" עד כדי כך שבעוד שמצד הטבע של האדם המוח שליט על הלב, ,ÂÈÙÏהיא עומדת לפני ה' בקירוב »»¿ Èz„ÓÚ
‡ƒ ¿«» L∆ ¬ 'ȉ
»»¬ ÈÁ« da» È˙k
ƒ¿ 4
48 הרי אצלו המצב שונה והוא ברשות לבו ‰ÏÙpL
»¿»∆ ÈÁ‡Ïe¿«¬≈ 5לאלוקות
49 CÈvLכדי
נּשׁמה ואין לבו ברשותו ∆»ƒ שׁהרי ַה ְ ָ ָ הרעֵ ֲ ֶ , מּציאוּת ָ ַ דערוויסט ִזיִ (מ ְ ִ ְ ִ ְ ֶ 1 ,BÁÓe … BaÏa ƒ¿ ‰Â‡z‰Â
»¬««¿ ‰cÓÁ‰
»¿∆« 6
50 ˙BNÚÏלהתחיל לעבוד את ה' «¬ ˙e‡ÈˆnÓ
ƒ ¿ ƒ k
»¿ ‡È‰
ƒ ˙Ú„BÈ
«« 7
עמד ִתּיהוי' ֲא ֶשׁר ָ ַ ְ כּתיב ָבּהּ ַחי ֲ ָ ָ עצמהּ ְ ִ ִ 2מ ַצּדֿ ַ ְ ָ
51 ˙BtÏw‰
ƒ¿« aLÏ
≈« ¿ ‰lÁz
»ƒ¿ ‰eLz
¿ » ∆∆ ,Ú‰
e‰fLעצם המפגש וההיכרות «» 8
52 ÏL∆ ‰vÁÓe
»ƒ¿ ÏÈcÓ ƒ¿« CÒÓ»» ̉Lבּלבּוֹ ∆≈ תּאוה ְ ִ וה ַ ֲ ָ
החמָדּה ְ ַ שׁנּפלה ַ ֶ ְ
וּלאחרי ֶ ָ ְ ָ לפניוֵ ֲ ַ ְ ,ˆָ ָ ְ 3 Ú
9עם המושגים הלא רצויים הם ««
53 ÂȇÏ
ƒ»¿ BÈa≈ ˙˜ÒÙn‰∆∆¿«« ÏÊaשׁזּהוּ «¿∆ הרעֶ ֶ , מּציאוּת ָ ַ כּבר ִמ ְ ִיוֹדעת ִהיא ְ ָ וּמחוַֹ ַ , ֹ 4 ‰Ê∆ „vÓ «ƒ ԉ ‡ˆ≈¿ .dÏ
»¿∆ ÏB„b» 10
54 ,ÌÈÓMaLדבר שנעשה על ידינוֹפלת ∆« »«ƒ שׁכּא ֶשׁר ֶ ֶ והן ִמ ַצּד ֶזה ֶ ַ ֲ אצלהֵּ ְ . צער ָגּדוֹל ֶ ְ ָ ַ ַ ‰cÓÁ‰
5 »¿∆« ˙ÏÙB ∆∆ L‡kL
∆ ¬«∆ 11
55 שישבור את ליבו ויתמרמר על מצבו נּחים הרי ֵהם ֻמ ָ ִ וּמחוֵֹ ֲ , בּלבּוֹ ֹ שׁבה ְ ִ מּח ָ ָוה ַ ֲ
החמָדּה ְ ַ
ְֶַ 6 שהלה …
,BÁÓe ƒ
BaÏa¿ »» ¬««¿ 12
‰LÁn‰Â
56 ,‰fÓלא זו בלבד∆ƒ ‰È˙ÈÂ
צריכים הנחות » ≈ ƒשׁהיוּ ְ ִ ִ דּתמ ַוּרת ֶזה ֶ ָ בּעניני ַרעְ ִ ,
בּשׁעה זוֹ ְ ִ ְ ְ ֵ 13מתאווה לדברים לא רצויים ,והמוח ָ ָ ְ 7
57 שההקדמה וההכנה הזו הכרחית לפני ȉלמרות שהדבר 14חושב עליהם ¬≈
שיתחיל לעסוק בתורה ומצות אלא 58
בּעניני
בּשׁעה זוֹ ְ ִ ְ ְ ֵ הרי ֵהם ְ ָ ָ קד ָשּׁהֵ ֲ , בּעניני ְ ֻ
להיוֹת ְ ִ ְ ְ ֵ
8 ְִ
15הוא לזמן קצר מאד ולמרות שהתאווה
59 ‰Bza
» « B˙e˜qÚ˙‰
¿«¿ƒ È„ÈŒÏÚL
∆« ¿≈ שׁכּח
עניניםָ .הא'ַ ֹ ֶ , גּוּפא ֵישׁ ב' ִ ְ ָ ִ וּבזה ָ ַ 9רעֶ ָ . 16והמחשבה נדחית ולא באה לידי ביטוי
¿ƒ
˙BˆÓe
קודם שיעשה תשובה וישבור 60 והבּ' ְוהוּא בּעניני ַרעַ ְ , והחמָדּה ֵהם ְ ִ ְ ְ ֵ שׁבה ְ ַ ֶ ְ מּח ָ ָ
ַ 10ה ַ ֲ ÌÈÁpÓ
17ומימוש ,בכל זאת ≈ƒ»À ̉
את ה'מסך' המבדיל בינו ובין הקדושֿ 61 בּכחוֹת ֵאלּוּ שׁתּמּשׁ ְ ֹ שׁבּרגעים ֵאלּוּ ֹלא ִה ְ ַ ֵ הע ָקּרִ ָ ְ ִ ֶ , ִ ָ 11 ,Ú« ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ BÊ ‰ÚLa
18שקועים ¿ »»
62 Ák
«… ÛÈÒBÓƒ ‡e‰ ȉ ברוךֿהוא ¬≈ יוֹתר,וּע עוֹד ֵ שׁענין ֶזה ָגּר ַ קד ָשּׁהָ ְ ִ ֶ , עניני ְ ֻ ֲ 12עבוּר ִ ְ ְ ֵ ˆÌÈÎÈ
ƒ ƒ¿ eȉL»∆ ‰Ê∆ ˙eÓ˙c
« ¿ ƒ 19
63 , ‰ÚLבאופן
25 »» ÈÙσ¿ ˙BtÏwa
«¿ƒ שׁסּלּוּק ָהאוֹר הוּא ָחמוּר אחרִ ֶ 21 בּמקוֹם ַ ֵ מּבאר ְ ָ וכ ְ ֹ ָ ַ ְ 13 ̉≈ ȉ
˜„≈¬ ,‰M
» À¿ ÈÈÚa
≈¿¿ƒ¿ ˙BȉÏ
¿ƒ 20
64 ŒÏkÓ
זמני ,כל עוד לא עשה תשובה»ƒ , Ú« ÈÈÚaוזה
≈¿¿ƒ¿ BÊ ‰ÚLa»» ¿ 21
בּהלכוֹת פּסק ַר ֵבּנוּ ְ ִ ְ ולכן ָ ַ בּרעֵ ָ ְ . יּרידה ָ ָ מה ְ ִ ָ יוֹתר ֵ ַ ֵ 14
65 ‡CkŒÁ
» «« ÊÁiLk »…¿«∆ ¿ ,ÌB˜Ó 22כשלעצמו הוא הפסד גדול שכתוצאה
66 BnÚיחד ƒ ‰ÏÚÈ
‡∆¬« ÈÊ
«¬ ,‰eL˙a
» ¿ƒ שׁוֹנים'(, דּברי ָה ִ'רא ִ )על ְיסוֹד ִ ְ ֵ תּוֹרהַ 22 תּלמוּדֿ ָ ְ ַ 15 23ממנו הנשמה מצטערת מאד שהרי
67 עם העלייה שלו עצמו את »Ïk לס ֵפּר ֻח ָקּיִ ,23הֵנּה עליו ַמה ְלַּ ְ שׁנּאמר ָ ָ שׁגּם ִמי ֶ ֶ ֱ ַ ַ ֶ 16 24חבל על כל רגע שבו הנשמה לא
68 ˙BˆÓeשקיים בינתיים,
¿ƒ ‰Bz‰« » מצוֹת, וּלקֵיּם ִ ְתּוֹרה ְ ַ ללמד ָ צריֹ ְ ִ עצמוֹ ָ ִ 17הוּא ִמ ַצּדֿ ַ ְ דבוקה באלוקות בקירוב ובגלוי. 25
אפילו אם באופן זמני הוריד את מעשיו 69 שׁיּשׁמּצּד ַמ ָצּבוֹ ֵאינוֹ ַ ָ שׁאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ִ ַ ‡Ùebבעניין זה עצמו ≈' LÈ
ְוהינוַּ ֶ , ְ ַ 18 » ‰Êe
∆» 26
לרשות הקליפות ,הרי כשהוא חוזר 70 ÌÈÈÚההפסד והנזק שבהרהור לא
ƒ»¿ƒ 27
שׁצּרי בּתּניאִ ָ ֶ 24 שׁכּתוּב ַ ַ ְ ָ וּכמוֹ ֶ ָ וּמצוֹתְ , ְ 19לת ָוֹרה ִ ְ
בתשובה כל מה שעשה בעבר חוזר 71 ,'‡‰עצם 28רצוי מורכב משני פרטים» .
שׁהם קּלפּוֹת ֶ ֵ שׁבּר ַה ְ ִ תּח ָלּה ְל ַ ֵ תּשׁוּבה ְ ִ לעשׂוֹת ְ ָ ֲ ַ 20
כמבואר בספר 72 ,‰M„˜Ï
ועולה עמו » À¿ƒ ‰LÁn‰ההרהור
»» ¿«« ÁkL 29העובדה ∆ …«
התניא )פרק ז( שגם כאשר אדם אוכל 73 מּפסקת ֵבּינוֹ בּרזל ַה ַ ְ ֶ ֶ וּמח ָצּה ֶשׁל ַ ְ ֶ מב ִדּיל ְ ִ מסְ ַ
ÈÈÚa ָ ָ 21
‰cÓÁ‰Âהתאווה ≈≈¿¿ƒ¿ ̉ »¿∆«¿ 30
ושותה למלא את תאוות גופו ונפשו 74 שׁעלֿ ְ ֵידי ויתירה ִמֶזּהַ ֶ , שׁבּשּׁמיםָ ֵ ִ , לאביו ֶ ַ ָ ַ ִ ,wÚ‰ ִ ָ ְ 22
»ƒ» ‡e‰Â¿ 'a‰Â «¿ ,Ú« 31
הבהמית ועל ידי זה החיות שבאוכל 75 כּח
וֹסיף ֹ ַ הרי הוּא מ ִ וּמצוֹת ֲ ֵ בּתּוֹרה ִ ְ התע ְסּקוּתוֹ ַ ָ ַ ְ ִ 23
‡ elשבהם הרהר ≈ ÌÈÚ‚aL
ƒ»¿ƒ∆ 32
ובמשקה "יורד ונכלל לפי שעה ברע 76 אחרֿ כּשׁיּחזר ַ ַ
שׁעהִ ,25מ ָכּלֿ ָמקוֹםֹ ְ ַ ֶ ְ , לפי ָ ָ ‡Ï
33והתאווה דברים לא רצויים …
בּקּלפּוֹת ְ ִ ִ ְ ַ 24
גמור שבשלוש קליפות הטמאות77 ,"...
וּמצוֹת תּוֹרה ִ ְ יעלה ִעמּוֹ ָכּל ַה ָ אזי ַ ֲ ֶ שׁוּבהַ ֲ , בּת ָ eÚ¬ el‡≈ ˙BÁÎa
ָ 25כְּ ִ … ¿ LnzL‰
≈«¿ ƒ 34
אבל זה רק לפי שעה "עד אשר ישוב 78 «Úeb» ‰Ê∆ ÔÈÚL
˜„»¿ƒ∆ ,‰M » À¿ ÈÈÚ
≈¿¿ƒ 35
תּשׁוּבה,יּע ֶשׂה ְ ָ דּבר ֶשַׁ ֲ שׁבּרוּר ַהָ ָ וכיון ֶ ָ לקד ָשּׁהָ ֵ ְ , ֻ ְ ִ 26
האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו79 ... ˙BÈמהמחשבה והתאווה ≈ „BÚ 36
יכולים לחזור ולעלות עימו בשובו 80 עכ ָשׁו צריַ גּם ַ ְ לכן ָ ִ שׁהרי ֹלא ִ ַידּח ִמ ֶמּנּוּ ִ ָנדּחֵ ָ ,26 ֵ ֲ ֶ 27
‡21 Á
≈« ÌB˜Óa »¿ ‡nÎÂ
37עצמה»… ¿«¿ ,
וודאי 81 eaL
»∆ ÔÂÈÎÂ
לעבודת ה'"» ≈¿ , יעסק
שּׁאיןֿ ֵכּן ִאם ֹלא ַ ֲ ֹ וּמצוֹתַ ,מהֿ ֶ ֵ בּתּוֹרה ִ ְ לעסק ַ ָ˙BÈֹ ֲ ַ 28
≈ eÓÁ» ‡e‰ B‡‰» ˜elqL ƒ∆ 38
82 ȉL
≈¬∆ ,‰eLz
» ¿ ‰NÚiL
∆ ¬«∆ c‰
«»» להעלוֹת יהיה לוֹ ַמה ְ ַ ֲ שׁאז ֹלא ִ ְ ֶ וּמצוֹתָ ֶ , בּתּוֹרה ִ ְ˜Òt ָ ַ 29
«» ÔÎÏÂ
≈»¿ .Úa »» ‰„Èi‰Ó
» ƒ¿«≈ 39
83 ,26 Ác
»ƒ epnÓ
∆ƒ ÁcÈ
«ƒ ‡Ïהובטחנו … ˙BÎωa
eaהאדמו"ר הזקן ¿¿ƒ ≈« 40
84 ,˙BˆÓe
¿ƒ ‰Bza
» « ˜ÒÚÏ
ÂLÎÚבעודו במצב רוחני ירוד «¬ …
ˆ» ¿« Ìb« CÈ
ƒ» ÔÎÏ
»≈ ÈÓƒ ÌbL
«∆ ,('ÌÈBL‡'‰
ƒ ƒ » Èc )≈¿ƒ „BÒÈ¿ ÏÚ « 22 ‰BzŒ„eÓÏz
» ¿« 41
85 BÏ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï
… ʇL
»∆ ,˙BˆÓe
¿ƒ ‰Bza» « ˜ÒÚÈ
… ¬« ‡Ï… ̇ƒ ÔkŒÔȇMŒ‰Ó
« ∆≈ ≈ ,23 ÈwÁ
»À tÒÏ
≈«¿ El¿ ‰Ó« ÂÈÏÚ
»» Ó‡pL
42שמצבו הרוחני חמור עד כדי כך ∆∆¡«
86 .‰M„wÏ
» À¿« B˙ÊÁa
»»¬« BnÚƒ ˙BÏÚ‰Ï «¬«¿ ‰Ó ‡e‰ ‰p‰ 43ולכאורה לא ראוי שיעסוק בלימוד התורה ,החוקים של ה'≈ƒ ,
(22 (21פ"ד ס"ג (23 .תהלים נ ,טז .וראה סנהדרין קו ,ב .חגיגה טו ,ב (24 .פי"ז )כג ,א( (25 .הל' ת"ת שם (26 .ע"פ
שמואלֿב יד ,יד.
י
42 ‡e‰Â¿ ,‰ÏÚÓlÓ
»¿«¿ƒ «ÚeiÒÏ
ˆ CÈזקוק האדם ¿ƒ
»ƒ בתוכו אור אלוקי נעלה - כמה גדול ההפסד שבמחשבה ותאווה ,Ï"p‰«« ÔÈÚa
»¿ƒ» Ìb« ÔeÈ» ‰fÓe∆ƒ 1
של אור אלוקי ונתינת כוח להתעלות ברוחניות 43 ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« ÔÈÚ «¿ƒ ‰Êa ∆» ,Ú« ÈÈÚ ≈¿¿ƒ BzLÁÓ ¿« ¿« ÁÎa «… ¿ LBÁL
≈ ∆ ˙‡Ê… „lnL 2לא רצוייה ∆«¿ƒ
44 ,˙B‡‰אברהם יצחק ויעקב ¿BÓk »» È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰ÏÚÓlÓ »¿«¿ƒ ˙ÎLÓpL ∆∆ ¿ƒ∆ ,ÌLÁ »» ¬ ‡Ï ˜„… ¿ ‰M » À¿ ÈÈÚ ≈¿¿ƒ el‡≈ ÌÈÚ‚a ƒ»¿ƒ LÁÏ
… ¿« ÏBÎÈ» ‰È‰L»»∆ 3
45 ‰ÈÙÁ‰שגורמת
» ƒ¬« ‡e‰ ‡a ≈¿ ,ÌÈN
ƒ» ‰eÙÁ
» »¬ ‡a ≈¿ 28 e˙kL »∆ ‰Ê∆ ÏÎa »¿ ÔBa˙È
≈ ¿ƒ L‡Î ∆ ¬«¿ . ÔB‰ „a‡Óרוחני »»» ÏB„b≈«¿ ‡e‰ ȉ ≈¬ 4
46 ŒÏÚL
לאדם את הביטול הנדרש ∆« 5ויתעמק לחשוב עד כמה הנזק גדול,
47 ,'Ô˜È
» ≈ ÈÏk'‰
ƒ¿ « ˙‡∆ ÌÈNBÚƒ d„È בּענין ַה ַנּ"ל»» , יוּבן ַגּם ָ ִ ְ ָ וּמֶזּה ָ קּד ָשּׁהִ . בּחזרתוֹ ַל ְ ֻ ִ dÓˆÚעמּוֹ ַ ֲ ָ ָ 1 »¿« BÊ ˙eBa˙‰ ¿ ¿ƒ ‰p‰ ≈ƒ 6
48 ̉≈ ‡a‰≈¿« ˙‡∆ ÌÈÙBÁ‰Â עניני ַרעƒ¿ «¿ , שׁבתּוֹ ִ ְ ְ ֵ מח ַ ְ בּכח ַ ְוֹשׁב ְ ֹ ַ שׁמּלּבד ֹזאת ֶשׁח ֵ ֶ ִ ְַ 2 ˙eÈÓ娟 ‡iL
… »∆ ‰˜ÈtÒÓ
» ƒ¿ « 7
49 ŒÏÚL
«∆ ,ÌÏBÚ‰
» » ˙B‡¬ ,ÌÈO‰ קד ָשּׁה « »ƒ עניני ְ ֻ בּרגעים ֵאלּוּ ִ ְ ְ ֵ שׁב ִ ְ ָ ִ לח ֹ שׁהיה ָיכוֹל ַ ְ בּזה ֶ ָ ָ ‡ ‰Ê∆ Ïk» ,ÌÓהמרירות ֶ ָ 3 »¿» .‰ÓeˆÚ
» ¬ 8
50 χNÈ
≈ »¿ƒ ˙Òk∆∆¿ ˙ÈNÚ≈ ¬« Ì„È ורב»» . מא ֵבּד הוֹן ָגּדוֹל ָ ָ הרי הוּא ְ ַ שׁבםֵ ֲ , ְולא ֲח ָ ָ ֹ 4 ה' לעבודת כהכנה ‡e‰ האמורה 9
51 ˜ÈÊÁÓ
ƒ¬« Ô˜È » ≈ ÈÏkƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ‰„BÚ‰
‡» ¬» Ï »¬ ,‰„BÚ‰
˜„» ¬» Ì …∆ 10
52 ÔÎÏÂ
הקולט בתוכו את האור האלוקי≈»¿ .
עצמהּ
בּוֹננוּת זוֹ ַ ְ ָ הת ְ בּכל ֶזהִ ,הֵנּה ִ ְ בּוֹנן ְ ָ ית ֵ ְוכא ֶשׁר ִ ְֲ ַ 5 ‰ÁÓNa »¿ƒ ¿ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ ‰ÎÈ
» ƒ¿ dÓˆÚ
»¿« 11
53 ÌBi‰כאשר מתחילים אמנםָ ,כּל ֶזה «ƒ¿ƒ
« ˙lÁ˙a וּמהָ ְ ָ . למרירוּת ֲעצ ָ שׁיּבא ִ ְ ִ פּיקה ֶ ָ ֹ מס ִ ָ
ְ ַ 6 ‰„BÚ‰» ¬» È„ÈŒÏÚ ≈¿ «¿ ,‡˜Âc »¿« 12
54 ˙eÎÊ¿ ÔÈÈkÊÓ
מחדש את עבודת ה' «¿ƒ ƒ צריכה
ָ ִ ְ הּ עצמ
ָ ְ ַ וֹדה ָ העב
ֲ ָ אבלָ ֲ , וֹדה ָ העבֲ ָ קדם ֶ ֹ וּא ה 7 Ô˜È
» ≈ ÈÏk ƒ¿ ‰NÚ ∆ ¬« ‰ÁÓNa»¿ƒ ¿ 13
55 e‰fLהטעם הפנימי לכךבּשׂמחה »‡∆∆ ,˙B וֹדה ְ ִ ְ ָ העב ָ ועלֿ ְ ֵידי ָ ֲ דּוקאַ ְ , בּשׂמחה ַ ְ ָ להיוֹת ְ ִ ְ ָ ˜ÈÊÁÓכמבואר לעיל ש'כלי ריקן' ְ ִ 8 ƒ¬« 14
56 eh
ÈÁ‡lLאמירת «… ‰Ó ∆¿«¬≈ מחזיק. ריקן ַ ֲ ִ כּלי ֵ ָ נע ֶשׂה ְ ִ ֲַ 15היינו שהאדם מבטל את הישות 9
57 EÈ˙BkLÓ
∆ ¿¿ ƒ ˜ÚÈ ‡… ¬« EÈω …»∆ 16והמציאות העצמית שלו ונעשה כלי
58 התפילה בתחילת , χNÈ
29 ≈ »¿ƒ וּשׁ חב ָ אין ֵ בּוֹתינוּ ַז"ל 27 ֵ ר ַ וּ אמרְ ָ נּה ֵ ה
ִ ‡C « ( ד 10
לקליטת האור האלוקי בנפשו. 17
59 ̉≈ EÈ˙BkLÓe
∆ ¿¿ ƒ EÈω‡c ¿ …»∆ ולכן,
ֵ ָ ְ , וּרים ִ האסֲ ָ בּית ֵ מִ וֹ עצמ ְ ַ את ֶ תּיר ִ מַ 11
eÈ˙Ba
‡≈ « eÓ ¿» ‰p‰ ≈ƒ C‡« („ 18
60 ˙lÁz
«ƒ¿ ‡e‰L ∆ ,‰lÙ˙e
»ƒ¿ ‰Bz » צריריקן ִ ָ - כּלי ֵ ָ בּבחינת ְ ִלהיוֹת ִ ְ ִ ַ שׁיּוּכל ִ ְ כּדי ֶ ַ ֵ ְ 12 ˙‡∆ ÈzÓ ƒ« LeÁ » Ôȇ≈ 27 Ï"Ê« 19
61 ‡ÌÈÓB
ƒ¿ ,ÌBi‰« Ïk» ˙„BÚ שׁכת ¬ « שׁנּמ ֶ ֶ שׁכה ֶ ִ ְ ההמ ָ ָ ענין ַ ַ ְ לּמעלהְ ,והוּא ִ ְ ַ יּוּע ִמ ְ ַ ְ ָ לס ַ ,ÌÈeÒ‡‰מסופר ִ ְ 13
ƒ ¬» ˙ÈaÓ ≈ƒ BÓˆÚ ¿« 20
62 ‡B‡» EcÒÁ ¿¿« a … ¿ ȇ בּאר «¬ƒ שׁכּתוּבֵ ְ 28 האבוֹתְ ,כּמוֹ ֶ ָ לּמעלה ַעלֿ ְ ֵידי ָ ָ ִ 14מ ְ ַ ְ ָ נכנס חלה. אבא בר חייא שרבי בגמרא 21
63 , E˙Èaוההשפעות של "ברב 30 ≈∆ 22אצלו רבי יוחנן ושאל אותו :חביבין
שׁעלָֿ ָידהּ החפירה ֶ ַ בּאר הוּא ַ ֲ ִ ָ שׂריםֵ ְ , וּה ָ ִ חפר ָ ֲָ 15
מידת החסד ,היא 64 חסדך" ,בזכות 23עליך יסורין? אמר לו :לא הן ולא
65 ˙eÎÊ¿ LeÙc
‡≈ ¿ ,̉
» »¿« ˙eÎÊa בּאר ¿ƒ וֹפרים ֶאת ַה ְ ֵ והח ְ ִ ריקן'ַ ְ , 'כּלי ֵ ָ וֹשׂים ֶאת ַה ְ ִ 24שכרן .אמר לו :תן לי ידך .נתן לו ידו 16ע ִ
66 Á"BÓ ˜"k¿ ˙kL נע ֵשׂית «»∆ BÓk¿ ‡e‰ שׁעלָֿ ָידם ַ ֲ וֹלםַ ֶ , שּׂריםֲ ,אבוֹת ָהע ָ 25והקימו וריפא אותו מהמחלה .לאחר ֵ 17הם ַה ָ ִ
67 ÔBLlÓ
¿ƒ ‡e‰L ‡„∆ 31 "BÓ ולכן «¿
מחזיקֵ ָ ְ . ריקן ַ ֲ ִ כּלי ֵ ָ בּבחינת ְ ִ ישׂראל ִ ְ ִ ַ כּנסת ִ ְ ָ ֵ 26מכן רבי יוחנן עצמו חלה .נכנס אצלו ֶ ֶ ְ 18
68 eÈȉ
‡¿« ̉
» »¿« ˙eÎÊe שׁזּהוּ «¿ ,˙ekÊ מזכּירין ְזכוּת ָאבוֹתֶ ֶ , בּתח ַלּת ַהיּוֹם ַ ְ ִ ִ 27רבי חנינא .אמר לו :חביבין עליך ִ ְ ִ 19
69 )ËÈȘÈÈ
«¿ ≈ ˙eȉa‰Â
ƒ¿«¿ ˙ei˜p‰ שׁכּנוֹתיƒ¿«
יעקב ִמ ְ ְ ֶ אהליֹ ֲ ַ טּבוּ ֹ ָ ֶ שׁלּאחרי ַמה ֹ 28יסורין? אמר לו :לא הן ולא שכרןֵ ֲ ַ ְ ֶ 20 .
70 ÏÚtL
˜«»∆ (ËÈȘ‡Ï ‡«¿» ¿ Ôe 29
וּתפ ָלּה,
תּוֹרה ְ ִ שׁכּנוֹתיֵ הם ָ וּמ ְ ְ ֶ דּאהליִ ישׂראל ֶ ָ ֹ ְ ,29 אמר לו :תן לי ידך .נתן לו ידו והקימו ֵ ָ ְ ִ 21
71 ‰Ê∆ ÔÈÚÂ
»¿ƒ¿ ,ÌÏBÚa
‡» » ̉ «¿» » 30וריפא אותו מהמחלה .ונשאלת
72 מעלתו וזכותו המיוחדת של אברהם
בּרב
ואני ְ ֹ וֹמרים ַ ֲ ִ תּח ַלּת ֲעב ַוֹדת ָכּל ַהיּוֹם ,א ְ ִ 31השאלה :אם היה בכוחו של רבי יוחנן ֶ 22שׁהוּא ְ ִ
73 a
˙B˙aבמילים ¿ … דּפרוּשׁ אבינו » ¿ƒ
≈¿ ÊÓ אברהםֵ ְ , בּזכוּת ַ ְ ָ ָ בּיתְ ִ ,30 חס ְדָּ אבוֹא ֵ ֶ 32לעשות זאת כאשר רבי חייא חלהְ ַ 23 ,
74 B˙„BÚ
» ¬ wÚL«ƒ∆ ÈÙÏ ƒ¿ ,EcÒÁוחמי «¿¿וּשׁת מ ִוֹרי ְ ָ ִ שׁכּתב ְכּבוֹד ְקד ַ 33למה לא הקים את עצמו כאשר הוא ְ 24זכוּת הוּא ְכּמוֹ ֶ ָ ַ
75 ∆∆« ÔÈÚa
,„ÒÁ‰כמובא «¿ƒ¿ ‰˙ȉ רהם »¿» אבָ ָ אדמוֹ"רֶ 31שׁהוּא ִמ ְלּשׁוֹן ַזכּוּתְ ,וּזכוּת ַ ְ 34עצמו חלה? על כך עונה הגמרא :אין ְ ַ 25
76 בדברי חכמינו שעבודת ה' של אברהם )ריינקייט אוּן בּהירוּת ֵ ְ ַ וה ְ ִ
היינוּ ַה ְ ִנּקיּוּת ְ ַ 35חבוש ]אסיר[ מתיר עצמו מבית ְ ַ 26
77 Ì‚‰c
הייתה במידת החסד והאהבה « ¬« 36
וענין ֶזה וֹלםָ ְ ִ ְ , אברהם ָבּע ָ שׁפּעל ַ ְ ָ ָ קלארקייט( ֶ ָ ַ 37האסורים .ובחסידות מבואר שהדברים ַ ְ ָ ְ 27
78 LBÈÂ
≈ ¿ Ԙʇ≈» eÈ
ƒ» ̉‡L
∆«¿» » נכונים גם לגבי 'התרה' ויציאה ממצב
79 Ïk» Ìi˜Â
≈ƒ¿ ,32 ‰È‰ וֹדתוֹ » ƒ ƒ
»» ‰ÈLÈa שׁע ַקּר ֲעב ָ לפי ֶ ִ חס ְדִּ ְ , בּרב ַ ְ בּתבוֹת ְ ֹ ִנרמז ְ ֵ 38רוחני נחות שהאדם עצמו לא יכול ָ ְ 28
80 ,33 ‰z
»¿ƒ ‡lL… ∆ „Ú« ‰Bz‰ זקן « » אבינוּ ָ ֵ שׁאברהם ָ ִדּהגם ֶ ַ ְ ָ ָ החסדַ ֲ ַ , בּענין ַ ֶ ֶהיתה ְ ִ ְ ַ 39להתרומם ממצבו ללא סיוע מלמעלהָ ְ ָ 29 .
81 „nÏÂתורה גם
„ÓÏÂתורה בעצמו ¿≈ƒשׁלּא ¿»«תּוֹרה ַעד ֶ ֹ היהִ ְ ,32וקֵיּם ָכּל ַה ָ בּישׁיבה ָ ָויוֹשׁב ִ ִ ָ ֵ ְ 30 ˙BÈ‰Ï ¿ƒ ÏÎeiL« ∆ È„k ≈¿ ,ÔÎÏÂ≈»¿ 40
82 Ó‡nÓ
)«¬«ƒ Ìb« ÁÎeÓ„k
מּאמר לאחרים » ¿ƒ וּכח ַגּם ִמ ַ ֲ ַ )כּדמ ָ ול ֵמּד ִ ְ ולמד ְ ִ נתּנה ַ ָ ְ ,
33 ְִָ 31 לקלוט הראוי Ô˜È
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ ¿ƒ 41
(27ברכות ה ,ב (28 .חוקת כא ,יח .תנחומא עה"פ וראה לקו"ת חקת סב ,ד .ועוד (29 .בלק כד ,ה (30 .תהלים ה ,ח .וראה
זהר בהקדמה יא ,א .ח"ג ח ,ב (31 .לקו"ד ח"ד תרז ,ב .סה"ש תש"ד ע' (32 .124יומא כח ,ב (33 .יומא שם .קדושין פב,
א.
אי
43 „Á‡Â
‡»∆¿ „Á»∆ ÏÎa ‰˜LÓeמעין ודוגמת עניין 'וארא' שהיה אצל האבות עצמם ¿» ∆¿ « ‰ÏBc ∆ ‰È‰ ‡»» ̉ » »¿« „Ú
∆∆ ÊÚÈχL
∆∆ ƒ¡∆ 34 Ï"Ê« eÈÓÎÁ≈»¬ 1
44 ‰ÈÙÁ‰של באר
» ƒ¬« ÔÈÚc
«¿ƒ ¿ ,ÌÈNƒ» ‰eÙÁ
» »¬ ‡a ≈¿ e‰Ê ∆¿ .χNiÓ
ÌÈÁ‡Ïהרי שאברהם הפיץ את דברי התורה גם לאחרים(≈ »¿ƒƒ , ƒ≈¬« Ba« ˙BzÓ
« ƒ 2
45 ,ÌÈqÎכדי
ƒ«n‰Â
¿«¿ ÌÈÓÈÏÚn‰
ƒ ƒ¿«« ÌÈc‰ ƒ»¿« ˙‡∆ ÈÒ‰Ï ,„ÒÁ‰בגשמיות ƒ»¿ ‡e‰ ∆∆« ÔÈÚa «¿ƒ¿ ‰˙ȉ B˙„BÚשל אברהם את ה' »¿» » ¬ wÚ «ƒ ,ÌB˜ÓŒÏkÓ
» »ƒ 3
46 BÊ ‰ÈÙÁÂברוחניות ,בנפש האדם
36 ȉa‰לגלות את המים הנמצאים בעמקי הבאר «¬» ƒ ƒ»« ÙÒa ∆≈¿ ‡˙ȇ„Π‡» ƒ ¿ƒ¿ ,35 ȉB
‡ƒ¬ ̉ » »¿« ‡˜»¿ƒ ÔÎÏÂ
≈»¿ 4
47 ˙B‡‰הזכות »» È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‡È‰ƒ ‰Ó‡L
»¿»∆ 'Òct'a
37 ≈¿« « ‡e‰Â
» ¿ 5
48 ‡„Á
»∆ ÏÎaL
והנתינת כוח מהאבות ∆¿» ‰"a˜‰
»»« ÈÙÏ≈¿ƒ „ÒÁ‰ ∆∆« ˙cÓ «ƒ 6
49 »» «∆ ,„Á‡Â
Ì„ÈŒÏÚLבכוחם של דּוֹלה ¿∆» היה ֶ אברהם ָ ָעבד ַ ְ ָ ָ שׁאליעזר ֶ ֶ
חכמינוּ ַז"לֶ ֶ ִ ֱ ֶ 34 ,ı‡aמאז ֵ ָ ֲ 1‡∆»» ̉
» »¿« ˙Bȉ¡ ÈÓÈÓ
≈ƒ 7
50 ÌÈc‰
ƒ»¿« ˙Ò‰
«»¬ ˙ÈNÚלאחרים(ִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםִ ,ע ַקּר האבות «¬ ≈ תּוֹרת ַרבּוֹ ַ ֲ ֵ ִ שׁקה ִמ ַ וּמ ְ ֶ ַ 2 ‡Ï 8שאברהם אבינו נמצא בעולם הזה …
51 אברהם ««¿ƒ ƒ
,'eÎ ÌÈÓÈÏÚn‰ומונעים מהאדם נקרא ַ ְ ָ ָ ולכן ִ ְ ָ החסדֵ ָ ְ ,בּענין ַ ֶ ֶהיתה ְ ִ ְ ַ ֲעב ָוֹדתוֹ ָ ְ ָ 3 ,Èz·ÏÓ
ƒ¿ «¿ ˙BNÚÏ ¬« ÈzΈ‰
ƒ¿«¿À 9
52 ŒÈ„ÈŒÏÚÂ
וּבא לקלוט בנפשו אור אלוקי ¿« ¿≈ בּהירְ 36וה ָ בּספר ַה ָ ִ וכדאיתא ְ ֵ ֶ וֹהבי ָ ִ ְ ִ ְ ,35 4 LnLÓeא ֲ ִ ≈« ¿ „ÓBÚ ‡≈ ̉» »¿« ȉL
≈¬∆ 10
53 ∆ ‰Êהודות להסרת הדברים שמהווים ‡ÌÈÓB
ƒ¿ C»kŒÁ‡Â ««¿ .ÈÓB˜Óa
ƒ ¿ƒ 11
הק ָבּ"ה לפני ַ ָהחסד ִ ְ ֵ שׁאמרה ִמַדּת ַ ֶ ֶ בּ'פּרֵדּס' ָ ְ ָ ֶ 37 ְַ ַ 5
54 מעין מסך המונע את קליטת האור ˜„EL
¿ ¿» ÏÎȉ‡« ≈ χ∆ ‰ÂÁzL∆¬«¿ ∆ 12
55 'Ô˜È
'» ≈ ÈÏk ‰NÚהאדם ¿ƒ לעשׂוֹת «¬ ∆ הצרכ ִתּי ַ ֲ
בּארץֹ ,לא ֻ ְ ַ ְ אברהם ָ ָ ֶ מימי ֱהיוֹת ַ ְ ָ ָ ֵ ִ 6 ˙eÎÊa ,E˙‡Èaועניין היראה הוא ¿ƒ
∆» ¿ƒ¿ 13
56 ˙ÎLÓ‰
˜ÈÊÁ‰Ïלהכיל בתוכו «¿ »« וֹמיƒ¬«¿ . בּמק ִ שׁמּשׁ ִ ְ וּמ ַ ֵ וֹמד ְ אברהם ע ֵ שׁהרי ַ ְ ָ ָ מלאכ ִתּיֵ ֲ ֶ , B˙„BÚLשל יצחק את ה' ְ ַ ְ 7 » ¬∆ ,˜ÁˆÈ»¿ƒ 14
57 ‡.˙e˜Ï
¡… קד ְשׁ היכל ָ ְ שׁתּחוה ֶאל ֵ ַ וֹמרים ֶא ְ ַ ֲ ֶ ְואחרֿ ָכּ א ְ ִ ַַ 8 ,‰eb‰
» ¿« ˜a ‰˙ȉבעיקר ¿« »¿» 15
58 »¿«¿ BÈÚÂ
‰ÏÚÓÏבאלוקות ,כידוע בּקו ¿»¿ƒ היתה ְ ַ שׁעב ָוֹדתוֹ ָ ְ ָ יצחקֲ ֶ , בּזכוּת ִ ְ ָ בּיראתְ ִ , 16שממנו נובעת מידת היראה ¿ֶ ָ ְ ִ ְ 9 BÓk
59 שכל מה שקורה למטה הוא השתקפות
ואחרֿ ָכּ יצחקַ ַ ְ . וּפחד ִ ְ ָ שׁכּתוּבַ ַ 38 ַ 10 ŒÁ‡Âה ְגּב ָוּרהְ ,כּמוֹ ֶ ָ ««¿ .˜ÁˆÈ»¿ƒ „ÁÙe
«« 38 e˙kL»∆ 17
60 של ענייני אלוקות למעלה )כפי שמובא ˙'B‚ È˙lÙ
ƒ»ƒ¿ ȇ‡ƒ¬« ÌÈÓB
ƒ¿ Ck» 18
בּזכוּת לּתי גוֹ' ֵעת ָרצוֹן ְ ִ ,39 תפ ָ ִ
ואני ְ ִ וֹמרים ַ ֲ ִ 11א ְ ִ
61 בתניא פרק ג שלנשמה יש עשר כוחות .˜ÚÈ
… ¬« ˙eÎÊa¿ƒ ,39 ÔBˆ» ˙Ú≈ 19
62 "כנגד עשר ספירות עליונות
בּתח ַלּת ַהיּוֹם ְזכוּת ָאבוֹת, שׁמּזכּירים ִ ְ ִוזהוּ ֶ ַ ְ ִ ִ יעקבֶ ְ .ֹ ֲ ַ 12 ÌBi‰« ˙lÁ˙a
«ƒ¿ƒ ÌÈÈkÊnL
ƒ ƒ¿«∆ e‰Ê ∆¿ 20
63 ואחד שנשתלשלו מהן"( ¿ ∆ ‡e‰
„BÒÈ'L אחד ְ ֶ ָ בּכל ֶ ָ ישׁנוֹ ְ ָ האבוֹת ֶ ְ ענינם ֶשׁל ָ ָ ַוהרי ִ ְ ָ ָ 21כאשר מתחילים את עבודת ה' מחדש ֵ ֲ 13
64 בּפרוּשׁ ¿ ¿»
'‡˜ecספירת המלכות העליונה כּמּבאר ְבּ'ת ָוֹרה אוֹר' ֵ ְ 40 יּשׂראלָ ֹ ְ ַ , ִ 14 ȉÂמ ִ ְ ָ ֵ
22בכל יום ויום ¿≈¬« ,˙B‡» ˙eÎÊ
65 נקראת 'נקבה' כי היא בבחינת 'מקבל' יעקב,
ואל ַ ֲ ֹ יצחק ְ ֶ אברהם ֶאל ִ ְ ָ וארא ֶאל ַ ְ ָ ָ ַ 15 ÏÎaה ָכּתוּבָ ֵ ָ 41 »¿ BLÈ¿∆ ˙B‡‰ »» ÏL ∆ ÌÈÚ
»»¿ƒ 23
66 לעומת המידות שהן בבחינת 'משפיע'
הוה, עתיד ֶשׁהוּא ְלשׁוֹן ֶֹ שׁוּארא הוּא ַגּם ְלשׁוֹן ָ ִ ָ ֵ ָ ֶ 16 יוצא בלי ≈ » ¿
,χNiÓƒ ƒ » ∆
„Á‡Â¿ »∆ 24
‡„Á
ועניין זה שהנשמה היא 'כלי' לאור 67 25מן הכלל )בניגוד לעניינם של השבטים
האלוקי ,מקביל לכך ש'יסוד נוקבא' 68
שׁמּצּד
והינוַּ ִ ֶ , אדםְ ַ ְ , בּכל ָ ָ בּחינה זוֹ ְ ָ שׁתּמיד ֵישׁ ְ ִ ָ ִ ָ ֶ 17 26שאינו בא בירושה לכל אחד ואחד(,
69 ÏÎÏ
¿» Ïea˜ƒ ÈÏk
ƒ¿ ‡È‰ƒ ואחדאחד ְ ֶ ָ בּכל ֶ ָ שׁיּשׁנוֹ ְ ָ האבוֹת ֶ ֶ ְ ענינם ֶשׁל ָ ָ ָ ָ ְ ִ 18 ‡40 'B ‰B˙'a
» ¿ ‡nk »… ¿« 27
של האור האלוקי הבא 70 «« ¿ »
˙BÎLÓ‰‰ בּכל
אלקוּתָ ְ , דּואראִ ,גּלּוּי ֱ ֹ הענין ְ ָ ֵ ָ
נע ֶשׂה ָ ִ ְ ָ יּשׂראלֲ ַ ,ִ 19מ ִ ְ ָ ֵ χ∆ ‡‡Â
»≈» e˙k‰
41 »« LeÙa ≈¿ 28
71 „vÓ
«ƒ מהספירות שלמעלה הימנה, שׂרים, וּה ָ ִ חפר ָ בּאר ֲ ָ וזהוּ ְ ֵ יּשׂראלֶ ְ .ואחד ִמ ִ ְ ָ ֵ אחד ְ ֶ ָ ָ ֶ 20 ,˜ÚÈ
… ¬« χÂ∆¿ ˜ÁˆÈ
‡»¿ƒ χ∆ ̉
» »¿« 29
72 .daL
»∆ Ïeha‰«ƒ דּברים להסיר ֶאת ַה ְ ָ ִ החפירה הוּא ְ ָ ִ ְדּענין ַ ֲ ִ ָ ַ ְ ִ 21 „È˙Ú
ƒ» ÔBLÏ¿ Ìb« ‡e‰ ‡‡eL
»≈»∆ 30
73 ˙„BÚa
« ¬« ‡e‰L ∆ BÓk¿ ‰p‰Â
≈ƒ¿ (‰ וחפירה זוֹ ִהיא ַעלֿ ְ ֵידי מּכ ִסּיםָ ִ ֲ ַ , וה ְ ַ
מּעלימים ְ ַַ 22ה ַ ְ ִ ִ ∆… ÔBLÏ¿ ‡e‰L
,‰Â‰היינו שאין ∆ 31
74 »»» « Ïk
,‰M‰כמבואר לעיל שעניין זה 32הכוונה רק לומר שה' נראה ונגלה אל
קיים בעבודת האדם בכל יום ויום 75
נע ֵשׂית שׁעלָֿ ָידם ַ ֲ ואחדַ ֶ , אחד ְ ֶ ָ שׁבּכל ֶ ָ האבוֹת ֶ ְ ָ ָ ָ 23 33האבות בעבר )לפני ימי משה רבנו
באופן 76 בפרט ¿Ìb« ‡e‰ ÔÎ≈ BÓk ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה מּעלימים כוּ'ַ ְ , דּברים ַה ַ ְ ִ ִ הסרת ַה ְ ָ ִ ַ ָ ֲ 24 34שאליו נאמר הפסוק( אלא הביטוי
77 ,‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ ‰„BÚaכללי »¬ » אלקוּת. שׁכת ֱ ֹ המ ָ ַ
להחזיק ַ ְ ריקן' ְ ַ ֲ ִ 'כּלי ֵ ָ נע ֶשׂה ְ ִ ֲ ַ 25 35מתפרש גם בלשון עתיד שלא מכוון רק
78 ÔÈÚ
«¿ƒ ˙eÏÏk»¿ ˙BȉÏ
ˆ¿ƒ CÈ
ƒ» ʇL
∆» כּלי
דּנוּקבא' ִהיא ְ ִ שׁ'יסוֹד ְ ְ ָ למעלה הוּא ֶ ְ ְוענינוֹ ְ ַ ְ ָ ָ ְ ִ 26 36לזמן מסוים בעתיד אלא הזמן כולו,
79 «¬» ƒ
‰˜È˜Á‰בנפש האדם )בדומה שׁבּהּ. ההמ ָשׁכוֹתִ ,מ ַצּד ַה ִבּטּוּל ֶ ָ לכל ַ ַ ְ ִ 27קבּוּל ְ ָ 37ואם כן הדבר נכון בכל זמן הווה
לעניין החפירה של באר שמטרתה 80
שּׁנהְ ,כּמוֹ בּעב ַוֹדת ָכּל ַה ָ ָ ְ ‰p‰Âכּמוֹ ֶשׁהוּא ַ ֲ 28ה( ¿≈ƒ של האבות BÊ ‰ÈÁa
» ƒ¿ LÈ≈ „ÈÓzL
ƒ»∆ 38
להסיר את הדברים המונעים ומעכבים( 81 „vnL
«ƒ∆ ,eȉ‡„¿«¿ ,Ì »» ÏÎa »¿ 39
82 'Ô˜È
'» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙BÈ‰Ï במטרה ¿ƒ
שּׁנה, דּראשֿׁ ַה ָ ָ וֹדה ְ ֹ בּעב ָ ֵכן הוּא ַגּם ָ ֲ 29
ÏÎa
»¿ BLiL
¿∆∆ ˙B‡‰ »» ÏL∆ ÌÈÚ
»»¿ƒ 40
להכיל ולקלוט את 83 Ïa˜Ï
שמסוגל ¿«≈ להיוֹת החקיקה ִ ְענין ַ ֲ ִ ָ כּללוּת ִ ְ ַ להיוֹת ְ ָ צריְ ִ שׁאז ָ ִ ָ ֶ 30 ‰NÚ
∆ ¬« ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ „Á‡Â‡»∆¿ „Á»∆ 41
84 .‰M‰
»» « Ïk» ÏÚ« Șχ‰
ƒ… ¡» ÚÙM‰
« ∆« שּׁנה. האלקי ַעל ָכּל ַה ָ ָ שּׁפע ָ ֱ ֹ ִ לק ֵבּל ַה ֶ ַ ריקן' ְ ַ 'כּלי ֵ ָ ִ ְ 31 ‡,˙e˜Ï
… ¡ Èelbƒ ,‡‡Âc
»≈»¿ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» 42
(34יומא שם .פרש"י לך טו ,ב (35 .ישעי' מא ,ח (36 .סי' קצא (37 .שער כב פ"ד (38 .ויצא לא ,מב (39 .תהלים סט ,יד.
(40ר"פ וארא )נה ,א( (41 .ר"פ וארא )ו ,ג(.
בי
44 ÌM‰
‰ÏBÚבגימטריא ע"ב≈ « ‡e‰Â¿ ,
∆ ÔÎa≈¿ ,‰p‰c
≈ƒ ¿ ,44 ÔÎe
≈¿ ÌÈÓÚt
¿»ƒ ‰Ê∆ ÔÈÚÂ
¿»¿ƒ
החקיקה הכללית שפועלת את הביטול בנפש בזכות האבות 1
45 " ,45 ËiÂויסע מלאך
≈« ‡iÂ
…»« ÚqiÂ
«ƒ« ÌȘeÒt‰
ƒ ¿« '‚Óƒ ‡ˆBi‰
שם הוי' « ≈ ˙BÚȘz‰בשופר שהיא עיקר העבודה הרוחנית של
È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‰NÚ«¿ƒ
«¬ ∆ 2
46 האלוקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰ ‰ÚȘz
» ƒ¿ , ˙B‡‰
42 »» '‚ „‚k
̉L התקיעות ¿∆∆
ראש השנה≈∆ , 3
47 ויעמוד מאחריהם; "ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰ ÌÈL ‡ƒ»¿ ,̉
» »¿« „‚k
∆∆¿ ‰hÓÏ
»«¿ ‰ÏÚÓlÓ
»¿«¿ƒ ‰ÎLÓ‰‰
««¿ »» 4
48 והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰hÓlÓ
»«¿ƒ ‰‡ÏÚ‰ «¬»» 5
49 אל זה כל הלילה; "ויט משה את ידו כּנגד ג'
שׁהם ְ ֶ ֶ
תּקיעוֹתֵ ֶ , נע ֶשׂה ַעלֿ ְ ֵידי ַה ְ ִ
ְוענין ֶזה ַ ֲ
ְָ ִ 1 בקבלה מבואר »¿ƒ
,˜ÁˆÈ ¿∆∆
„‚k 6
על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים 50 7וחסידות שההתקרבות בין המעלה
עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה 51
לּמעלה
שׁכה ִמ ְ ַ ְ ָ ההמ ָ ָענין ַ ַ ְ תּקיעה הוּא ִ ְ ַ האבוֹתָ ִ ְ ,42 ָָ 2
) 8הבורא ,אלוקות( והמטה )העולם,
52 ˜eÒt» ÏÎaL
ויבקעו המים" ∆¿» העלאה
ענין ַ ֲ ָ ָ שׁברים הוּא ִ ְ ַ אברהםִ ָ ְ , כּנגד ַ ְ ָ ָ למ ָטּה ְ ֶ ֶ ְַ 3 9האדם( יכולה להיות בשתי צורות –
53 "Ú ÔLÈ
משלושת הפסוקים הללו ∆¿» כּנגד
וּעה ִהיא ְ ֶ ֶ וּתר ָ יצחקְ , כּנגד ִ ְ ָ למעלה ְ ֶ ֶלּמ ָטּה ְ ַ ְ ָ ִ 4מ ְ ַ 10המשכה והתגלות של אור אלוקי
54 ‡ÌÈpÙB
ƒ« '‚ ‰Êa ∆» Lȇ≈¿ ,˙Bi˙B
ƒ וּעת ַעמּוֹ שׁוֹמע קוֹל ְתּר ַ שׁכּתוּבַ ֵ 43 יעקבְ ,כּמוֹ ֶ ָ ֹ ֲַ 5 )של 11מלמעלה למטה ,והעלאה
55 ̉L
כיצד השם ע"ב נרמז בפסוק ∆≈ הרחמים, ויעקב ִהיא ִמַדּת ָ ַ ֲ ִ בּרחמיםֹ ֲ ַ ְ , ישׂראל ְ ַ ֲ ִ ֵ ְָ ִ 6 12התחתון( מלמטה למעלה ובאופן כללי
56 »» '‚ „‚k
,˙B‡‰כפי שהולך ¿∆∆ בּאהוּעהָ ָ , שׁבריםֿ ְתּר ָ תּקיעהֿ ְ ָ ִ ְואחרי ג' ַהקּוֹלוֹת ְ ִ ָ ֲֵ ַ 7 13עבודתו של אברהם בקו החסד
57 ומפרט. 14והאהבה היא המשכה מלמעלה למטה
למ ָטּה, לּמעלה ְ ַ שׁכה ִמ ְ ַ ְ ָ המ ָ ָ שׁהיא ַ ְ וֹנה ֶ ִ אחר ָ תּקיעה ַ ֲ ָ ְִ 8
58 ''ÚqiÂ
«ƒ« ˜eÒta »« "Ú ÌL≈ ,ÔÎÏÂ
¿»≈ ) 15כמובן גם מכך שהחסד נמשך כמים
59 »» ÔÙ‡a
,LÈהיינו מלמעלה ∆… ¿ ‡e‰ העב ָוֹדה אחרי ָ ֲ שׁבּאה ַ ֲ ֵ שׁכה ֶ ָ ָ ההמ ָ ָענין ַ ַ ְ ְ 9והוּא ִ ְ ַ למטה( מלמעלה לרדת 16שטבעם
60 ‡Ì‰
» »¿« „‚k
∆∆¿ B˙BȉÏ
למטה ¿ƒ וזהוּ ַגּם ֵכּן ַמה שׁבּג' ַהקּוֹלוֹתֶ ְ . בּרצאָֿושׁוֹב ֶ ְ ֹ ָ ְ 10 17ועבודתו של יצחק בקו הגבורה
61 ‡È‰ƒ „ÒÁ‰
∆∆« ˙cÓ «ƒ B˙cnL∆»ƒ וּבכן ,44 פּעמים ְ ֵ וֹמרים ד' ְ ָ ִ שּׁנה א ְ ִ שׁבּראשֿׁ ַה ָ ָ ֹ ְ ֶ 11 18והיראה היא העלאה מלמטה למעלה
62 ÔÙ‡a
‰ÎLÓ‰מלמעלה למטה ¿ …∆«¿ »» יּוֹצא ִמג' וֹלה ע"בְ ,והוּא ַה ֵשּׁם ַה ֵ בּכן ע ֶ ְדּהֵנּהֵ ְ , ִ 12 ) 19כמובן גם מכך שהגבורה כאש
63 LÈלפי הסדר הרגיל והקבוע של
»» ישׁנן
שׁבּכל ָפּסוּק ֶ ְ ָ ויּבא ַ ֵויּטָ ְ ֶ ,45 ויּסּע ַ ָ ֹ ַ 13ה ְפּס ִוּקים ַ ִ ַ 20שטבעה לעלות מלמטה למעלה(
ירידת האור האלוקי מלמעלה למטה64 . BÓk¿ ,˜ÚÈ
… ¬« „‚k
∆∆¿ ‡È‰ƒ ‰Úe˙e
» ¿ 21
כּנגד ג' שׁהם ְ ֶ ֶ וֹפ ִנּים ֶ ֵ בּזה ג' א ַ וֹתיּוֹתֵ ְ ,וישׁ ָ ֶ 14ע"ב א ִ
65 '‡e‰ '‡iÂ
…»« ˜eÒta »« "Ú ÌLÂ ¿≈ ˙Úez
« ¿ ÏB˜ «ÚÓBL ≈ 43 e˙kL
»∆ 22
היינו מלמטה למעלה 66 ,CeÙ‰» ÔÙ‡a
¿ …∆ בּאפן
'ויּסּע' הוּא ְ ֹ ֶ בּפּסוּק ַ ִ ַ ולכןֵ ,שׁם ע"ב ַ ָ האבוֹתֵ ָ ְ . ָ ָ 15 ˜ÚÈÂ
… ¬«¿ ,ÌÈÓÁa
ƒ¬ «¿ χNÈ
≈ »¿ƒ BnÚ« 23
67 ˙cÓ
«ƒ ,˜ÁˆÈ»¿ƒ „‚k
∆∆¿ B˙BÈ‰Ï ¿ƒ החסד
שׁמּדּתוֹ ִמַדּת ַ ֶ ֶ אברהם ֶ ִ ָ כּנגד ַ ְ ָ ָ ישׁרִ ,ל ְהיוֹתוֹ ְ ֶ ֶ ָ ָ 16 ƒ¬ «» ˙cÓ
,ÌÈÓÁ‰ספירת «ƒ ‡È‰ƒ 24
68 ‡e‰ dÈÚL ∆»»¿ƒ ,‰eb‰
«¿ » בּפּסוּק ושׁם ע"ב ַ ָ ישׁרֵ ְ . בּאפן ָ ָ שׁכה ְ ֹ ֶ המ ָ ָ ִ 17היא ַ ְ 25התפארת )שהיא שילוב של חסד
69 .‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰hÓlÓ »«¿ƒ ‰‡ÏÚ‰ «¬»» יצחק,כּנגד ִ ְ ָ להיוֹתוֹ ְ ֶ ֶ בּאפן ָהפוְּ ִ , 'ויּבא' הוּא ְ ֹ ֶ ֹ ָ ַ 18 ˙BÏBw‰« '‚ ÈÁ‡Â 26וגבורה( ¿«¬≈
70 „‚k
∆∆¿ ‡e‰L '∆ 'ËiÂ
≈« ˜eÒte«» לּמ ָטּה העלאה ִמ ְ ַ שׁענינהּ הוּא ַ ֲ ָ ָ ִ 19מַדּת ַה ְגּב ָוּרהָ ָ ְ ִ ֶ , ‰‡a
»» ,‰ÚezŒÌÈLŒ‰ÚȘz
» ¿ ƒ»¿ » ƒ¿ 27
71 ÌƒÚ È‰
≈¬ ,˙‡Ùz‰
∆∆¿ƒ« ˙cÓ «ƒ ˜ÚÈ
«¬ … ‡È‰L
∆ƒ ‡‰BÁ
» ¬« ‰ÚȘz » ƒ¿ 28
יעקב ִמַדּת כּנגד ַ ֲ ֹ 'ויּט' ֶשׁהוּא ְ ֶ ֶ וּב ָפּסוּק ַ ֵ למעלהַ . ָ ְ ַ ְ 20
72 ¡ »
d˙Bȉלמרות שמידת התפארת היא ,‰hÓÏ
»«¿ ‰ÏÚÓlÓ»¿«¿ƒ ‰ÎLÓ‰»» ¿« 29
73 ,‰e‚Ï
» ¿ƒ „ÒÁ ∆∆ ÔÈa≈ ÚvÓÓ ¿»À חסדממ ָצּע ֵבּין ֶ ֶ היוֹתהּ ְ ֻ הרי ִעם ֱ ָ תּפארתֵ ֲ , ַ 21ה ִ ְ ֶ ֶ ‰‡aL
»»∆ ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰Â¿ 30
לחסדַ ֲ ַ ְ ,
כּמאמר 46 נוֹטה ְ ֶ ֶ לגב ָוּרהִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם ִהיא ָ ְ ִ 22
74 ÌB˜ÓŒÏkÓ
ושילוב של שניהם » »ƒ BLÂŒ‡ˆa
» … »¿ ‰„BÚ‰‡» ¬» ÈÁ
≈¬« 31
75 «¬«¿ ,„ÒÁÏ
46 Ó‡Ók ∆∆¿ ‰ËB» ‡È‰ƒ ולכן
רחמיֵ ָ ְ , דּאמצעיתא( ִאיהוּ ַ ֲ ֵ )עמ ָוּדא ְ ֶ ְ ָ ִ ָ שׁפּט ֲ ִ 23מ ְ ָ « '‚aL
.˙BÏBw‰לגבי חיות הקודש ¿∆ 32
76 ËtLÓ
כפי שאומרים ב'פתח אליהו' »¿ ƒ ישׁרְ ,כּמוֹ בּאפן ָ ָ בּפּסוּק ַ ֵויּט ֵשׁם ע"ב הוּא ְ ֹ ֶ ַ 24גּם ַ ָ 33של המרכבה העליונה נאמר שהן רצות
77 )» ƒ»¿∆ ¿ ‡„eÓÚ
‡˙ÈÚˆÓ‡cוהרי ¬ » " 34רצוא ושוב" .וגם בעבודת ה' של כל
חסדים ענין ֲ ָ ִ אברהםְ .והוּא ִ ְ ַ שׁכּנגד ַ ְ ָ ָ ויּסּע ֶ ְ ֶ ֶ בּפּסוּק ַ ִ ַ ָ ַ 25
תפארת היא בקו האמצעי בהתאם 78 35יהודי צריך להיות שילוב בין ה"רצוא",
לחלוקה של הספירות לשלושה קוין79 :
מחסדֿ ְוּגב ָוּרה שׁשּׁר ָשׁם ֵ ֶ ֶ דּאימאְ ָ ֶ , ְדּא ָבּא ְוּגבוּרוֹת ְ ִ ָ ַ 26
36היינו התשוקה והשאיפה לדבוק בה'
ימין – חכמה ,חסד ,נצח .שמאל -בינה ,גבורה ,הוד .אמצע – דעת ,תפארת 80 37בתכלית הדביקות עד כדי כלות הנפש ,ובין ה"שוב" ,היינו חיי הנשמה בגוף
כי למרות שמידת התפארת כוללת גם את עניין 81 ,ÈÓÁ
יסוד( ≈¬ « e‰È‡ƒ 38כדי שיוכל לעסוק בתורה ומצוות כנשמה בגוף בעולם הזה ולא לבוא לידי
שהוא כנגד יעקב 82 ËiÂ
≈« ˜eÒta»« Ìb« ÔÎÏÂ
הגבורה ,עיקרה חסד ורחמים ¿»≈ 39כלות הנפש .ובעניננו ,גם העבודה הרוחנית בזכות האבות שבשלושת הקולות
83 ‡.̉
» »¿« „‚kL
∆∆¿∆ Úqi«ƒ« ˜eÒta
»« BÓk¿ ,LÈ
»» ÔÙ‡a
∆… ¿ ‡e‰ "Ú ÌL ≈ 40השונים של השופר ,תקיעה ,שברים ותרועה היא עבודה בשילוב של "רצוא"
84 ,‡Óȇc
» ƒ ¿ ˙Be‚e ¿ ‡a‡c »« ¿ ÌÈ„ÒÁ
ÔÈÚהחיבור בין ¬»ƒ
¿«¿ƒ ‡e‰Â 41ו"שוב" ואחריה באה המשכה והתגלות מלמעלה למטה שלא בעבודת האדם
85 ƒ« ¿ ‰e‚eŒ„ÒÁÓ
,Cȇcבחינת 'אריך אנפין' )מילולית: » ¿ ∆∆≈ ÌLML ∆ »¿ » והיא ה'תקיעה אחרונה'. 42
86 ˙Úc‰Â
פנים ארוכות( שהיא בחינה ב'כתר עליון' שלמעלה מעשר הספירות ¿«« « „' בתפילת העמידה ‡ÌÈÓB
ƒ¿ ‰M‰ŒL‡aL
»» « … ¿∆ ‰Ó« Ôk≈ Ìb« e‰ÊÂ
∆¿ 43
(42ראה זח"ג צט ,ב ובביאוה"ז שם (43 .ברכת שופרות במוסף דר"ה (44 .ראה זח"ב נב ,ב .ביאוה"ז להצ"צ ס"ע תיא
ואילך .וש"נ (45 .בשלח יד יטֿכא (46 .תקו"ז בהקדמה )יז ,ב(.
גי
ולכן גם מי שנהג היפך התורה ועבר עבירה ,חלילה ,יכול לשוב 45 ≈« »
,‰Bz‰Ó ÌaÁn‰
את החסד והגבורה ביחד )בהיותו קו האמצעי הכולל גם את«¿«¿» 1
עבודת 46 ‰Ê∆ ÔÈÚÂ
ולהתקרב אל ה' בכוח התשובה שלמעלה מהתורה ¿»¿ƒ ,‡ÈÎc
‡»¿« ‡ÈÂ
» ƒ¬ ˙ÈÁaÓ
הימין וגם את השמאל ומחבר ביניהם « ƒ¿ƒ ‡e‰ 2
47 ‡ ,˙Bשמעלתה» ˙eÎfÓ
¿ƒ ˙BÈ
≈ ‰ÏÚÓÏ
התשובה בדרגה כזו »¿«¿ ‡e‰ ˙ÈÁa
« ƒ¿ ‡e‰L ˜„∆ ,Ìȃ» Áe
« È˙k ƒ¿ ËiÂ
≈« ˜eÒta
»« ÔÎÏÂ
אויר טהור ¿»≈ 3
48 ˙eÎfL
¿∆ vÓa
»«¿ ‡ˆÓ
L‡kהאדם »¿ƒ
∆ ¬« ÌbL
«∆ ,eȉÂ
נתבארה לעיל ¿«¿ ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚÂבהתגלות בחינת האוויר הקדמון למעלה
˜„∆ ≈¿ «¿ ,ÔBÓ‡¿« ÈÂ
¬ƒ 4
49 »ƒ
,‰ÏÈÚBÓואין »‡» ≈ ˙B
‡dÈ 5שגורם למשב 'רוח קדים' למטה
בכוחה לקרב ולחבר אותו לאלוקות 50 אוירא
בּחינת ֲ ִ ָ בּרם הוּא ִמ ְ ִ ַ מּח ְ ָ
דּעת ַה ְ ַ והַ ְַדּאריַ ְ , ִַ 1 ŒÌÈŒ˙ÚȘc
« « ƒ¿ƒ ÔÈÚ‰ »¿ƒ» ‰NÚ«¬ ∆ 6
51 ˙‡∆ Ú«»¿ Ì‚Ùe
«» ‡ËÁL
»»∆ ÈÙÏ¿ƒ קדיםֶ ,שׁהוּא וּח ָ ִ כּתיב ר ַ בּפּסוּק ַ ֵויּט ְ ִ ולכן ַ ָ דּכיאֵ ָ ְ , ְָ ַ 2 Ìz‡Â
∆«¿ 47 Ó‡
«¡∆ ‰ÊŒÏÚL
∆ «∆ ,ÛeÒ 7
52 ,Cc‰ויצר מסך מבדיל בינו ובין
«∆∆ ,ÔeLÈÁzבעת קריעת ים סוף אמר
«¬ƒ 8
הענין
נע ֶשׂה ָ ִ ְ ָ ועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֲ קדמוֹןַ ְ , אויר ַ ְ בּחינת ֲ ִ ַ ְִ 3
53 ÌB˜ÓŒÏkÓ
הקדוש ברוך הוא » »ƒ 9ה' למשה רבנו "ואתם תחרישון" ,היינו
54 ÊÓpL
» ¿ƒ∆ ,‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚ
«¿ƒ ÏÈÚBÓ
ƒ וא ֶתּם נאמר ַ ְ 47 שׁעלֿ ֶזה ֶ ֱ ַ דּקריעתָֿיםֿסוּףַ ֶ , ַ ְִ ִ 4 להמשיך שיש האלוקי 10שהגילוי
55 ,'„‰שבכל זאת « ÔÎe
≈¿ ˙ÙÒB‰a
¿ »« יוּבן
וּכמוֹ ֵכן ָ מילּתאְ .48 תּליא ִ ְ ָ תּיקא ַ ְ ָ בּע ִ ָ תּחרישׁוּןַ ְ , ֲִ ַ 5 11מלמעלה כדי לפעול את קריעת ים סוף
56 יוכל לשוב ולהתחבר עם ה' כיון שׁכהשׁההמ ָ ָ
שׁכּיון ֶ ַ ַ ְ שּׁנהָ ֵ ֶ , דּראשֿׁ ַה ָ ָ בּהמ ָשׁכוֹת ְ ֹ ַ 6גּם ַ ַ ְ 12הוא למעלה מהמשכה והתגלות מתוך
57 B˙eÓˆÚa
«ÚÈbnLענין התשובה ¿«¿ שׁכת ִהיא ∆«ƒ נמ ֶ ֶ לכן ִ ְ בּיוֹתרֵ ָ , נעלית ְ ֵ בּחינה ַ ֲ ֵ ִ 7היא ִמ ְ ִ ָ ' 13סדר השתלשלות' שיכולה לבוא
58 ,Ca˙Èכמבואר בהרחבה בחסידות ענין ֵשׁם ע"ב ג' ≈»¿ƒ 14בעקבות מעשי האדם מלמטה אלא
וּבכןֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ פּעמים ְ ֵ ַ 8עלֿ ְ ֵידי ג' ְ ָ ִ
59 שהתשובה מועילה לכפר על חטאים 48 ‡˙lÈÓהדבר
»¿ ƒ ‡ÈÏz
»¿« ‡˜ÈzÚa
» ƒ«¿ 15
60
והֵנּהָ ,כּל ֶזה ויעקבִ ְ . יצחק ְ ַ ֲ ֹ אברהם ִ ְ ָכּנגד ַ ְ ָ ָ פּעמים ְ ֶ ֶ ְִָ 9
ועוונות ,כי החטא פוגם מלכתחילה רק 16תלוי בבחינת 'עתיק יומין' )שנעתק
61 בכוחות הגלויים של נפש האדם וּבכן
ישׁנוֹ ַגּם ְ ֵ לזה ֶ ְ ונוֹסף ְ ֶ דּראָ ְ . אכ ַשׁר ָ ָ כּא ֶשׁר ַ ְ 10הוּא ַ ֲ 17ונבדל מהתגלות הנקראת 'יום'( שהיא
62 נאמר 49שׁעלֿ ֶזה ֶ ֱ ַ תּשׁוּבהַ ֶ , ענין ַה ְ ָ ַ 11הד'ֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ
ובקשר שלהם עם בחינות באלוקות 18הבחינה הפנימית והנעלית שבבחינת
63 שיש להם קשר עם מעשיו של האדם, שׁגּםהיינוַּ ֶ , מּלֲ א ֶשׁר ֹלא ַכָדּתְ ַ , וּבכן ָאבוֹא ֶאל ַה ֶ ֶ ֵ ְ 12 ' 19כתר עליון' שמעשי התחתונים לא
64 אבל כשהאדם שב בתשובה הוא וֹעיל תּוֹרהִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם מ ִ עבר ַעל ָדת ֶשׁל ָ כּא ֶשׁר ָ ַ ֲ ַ 13 20יכולים לעורר )וכן מבואר בלקוטי
65 מעורר את הקשר העמוק והפנימי של 21תורה סוף פרשת ואתחנן" :וענין הג'
למעלה
תּשׁוּבה ִהיא ְ ַ ְ ָ שׁה ְ ָ לפי ֶ ַ תּשׁוּבהִ ְ , ענין ַה ְ ָ ַ ְ ִ 14
66 עצם הנשמה שלו עם הקדוש ברוך 22פסוקים ויסע ויבא ויט ישר הפוך וישר
67 הוא בעצמו שהוא קשר שקיים תמיד
יוֹתר ִמ ְזּכוּת למעלה ֵ וענין ֶזה הוּא ְ ַ ְ ָ תּוֹרהָ ְ ִ ְ , מה ָ ַ ֵ 15 23שצריך להיות תחילה ממעלה למטה
68 ושום דבר לא פוגם בו כי התשובה שׁזּכוּת בּמ ָצּב ֶ ְ נמצא ְ ַ כּא ֶשׁר ִ ְ ָ שׁגּם ַ ֲ והינוַּ ֶ , ָ 16אבוֹתְ ַ ְ , 24ואחר כך ממטה למעלה ואחר כך חוזר
69 ועבר ֶאת 'נוגעת' בעצם האלוקות »¬ƒƒ
˙ÈzÓ‡a וּפגם ְ ָ ַ שׁחטא ָ ַ לפי ֶ ָ ָ וֹעילהִ ְ ,אינהּ מ ִ ָ ָ 17אבוֹת ֵ ָ 25להיות ממעלה למטה והם ג' קוין"(.
70 LL∆… ‡e‰ ÌMnL » ƒ∆ ,B˙eÓˆÚ שׁנּרמז «¿
תּשׁוּבהָ ְ ִ ֶ , ענין ַה ְ ָ וֹעיל ִ ְ ַ דּרִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם מ ִ ַ 18הֶ ֶ ˙BÎLÓ‰a
» ¿«« Ìb« ÔeÈ
» ÔÎ≈ BÓÎe
¿ 26
71 בּר» ¿« ,
‰eLz‰וכאשר 'נוגעים' בעצמותו ית ָ ֵ
בּעצמוּתוֹ ִ ְ שׁמּגּיע ְ ַ ְוּבכן ַהד'ַ ִ ַ ֶ , וֹספת ְ ֵ ְ 19בּה ָ ַ 27של התגלות אלוקות מלמעלה למטה
72 יתברך ,ממילא הפגם שבכוחות
תּשׁוּבה.
שׁרשׁ ַה ְ ָ שׁמּשּׁם הוּא ֶֹ עצמוּתוָֹ ִ ֶ , בּאמ ִתּית ַ ְ ִ ֲ ָ 20 ÔÂÈkL
∆≈ » ,‰M‰ŒL‡c
»» « … ¿ 28
73 הנחותים יותר נתקן ונשלם. ‰ÈÁaÓ
» ƒ¿ƒ ‡È‰ƒ ‰ÎLÓ‰‰L»» ¿««∆ 29
74 ‰p‰בעוד≈ƒ ,˙BÈ ≈ ˙eiËÙeƒ »¿ƒ
וֹספת ָוא"ו וּבכן ְבּת ֶ ֶ יוֹתרִ ,הֵנּה ְ ֵ וּבפרטיּוּת ֵ ִ ָ ְ ִ 21 ˙ÎLÓ
∆∆ ¿ƒ ÔÎÏ
≈» ,˙BÈa
≈ ¿ ˙ÈÏÚ≈¬« 30
75 ש"בכן" בגימטריא ע"ב ,כמבואר הוי'
דּשׁם ֲ ָ ָ החסד ְ ֵ חסדּוֶֹ ,שׁהוּא ַ ֶ ֶ בּגימטרָיּא ַ ְ ִ ְ ַ ִ ְ 22 ,ÔÎe
≈¿ ÌÈÓÚt
ƒ»¿ '‚ È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‡È‰ƒ 31
76 Â"‡Â» ˙ÙÒB˙a
∆∆ ¿ ÔÎe למעלה ִמ ְזּכוּת לעיל ,הרי ¿≈ שׁתּל ְשׁלוּתְ ,והוּא ְ ַ ְ ָ מה ְ ַ ְ שׁלּמעלה ֵ ִ ָ ְ ַ ְ ֶ 23 '‚ "Ú ÌL ≈ ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ 32
77 ,BcÒÁהחסד שלו ¿« ‡iËÓÈ‚a
שׁכּתוּב ¿»ƒ¿« ƒ הוי'ְ ,כּמוֹ ֶ ָ למ ָטּה ִמ ֵשּׁם ֲ ָ ָ שׁהיא ְ ַ ָ 24אבוֹת ֶ ִ ˜ÁˆÈ
‡»¿ƒ ̉
» »¿« „‚k
∆∆¿ ÌÈÓÚt
ƒ»¿ 33
78 'ȉ
»»¬ ÌLc ≈ ¿ „ÒÁ‰∆∆« ‡e‰L פּעמים ∆ להםְ .וד' ְ ָ ִ נוֹדע ִתּי ָ ֶהוי' ֹלא ַ ְ וּשׁמי ֲ ָ ָ ָוארא גוֹ' ְ ִ ָ ֵ 25 … ¬«¿ 34
˜ÚÈÂבדוגמת ההמשכה וההתגלות
79 ¿ ¿«¿ ƒ≈ ‰ÏÚÓlL
,˙eÏLÏzL‰Óחסד נאמר ∆¿«¿» בקריעת ים סוף ,כמבואר לעיל. 35
שׁלּכן ֶ ֱ ַ הוי'ֵ ָ ֶ , בּחסד ֲ ָ ָ וֹפ ִנּים ְ ֶ ֶ וּבכן ֵהם ד' א ַ ֵ ְ 26
נעלה יותר ממידת החסד כפי שהיא 80 L‡k
∆ ¬« ‡e‰ ‰Ê∆ Ïk» ,‰p‰Â ≈ƒ¿ 36
באה לפי הסדר של ירידת האור האלוקי מלמעלה למטה בצורה הדרגתית 81 ‰ÊÏ
∆¿ ÛÒBÂ
‡cהדור מוכשר ,היינו מצוי במצב רוחני נעלה» ¿ .
‡»» LÎ
« ¿« 37
חסד הוי' שלמעלה מ'סדר 82 )כמו חוליות של שרשרת האחוזות זו בזו( ¿‡e‰Â «¡∆ ‰ÊŒÏÚL
49 Ó‡ ∆ «∆ ,‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚ«¿ƒ ‡e‰L ∆ ,'„‰« ÔÎe
≈¿ Ìb« BLÈ
¿∆ 38
83 ,'ȉ
»»¬ ÌMÓ
≈ ƒ ‰hÓÏ
»«¿ ‡È‰L ƒ∆ ˙B‡» ˙eÎfÓ ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ
השתלשלות' ¿«¿» 39במגילת אסתר בדברי אסתר למרדכי שהיא חוששת שאינה ראויה לגשת למלך
84 'B‚ ‡‡Âשהתגלה
e˙kLשהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו »≈» ¿»∆ BÓk 40אחשורוש ובכל זאת תנסה לגשת אליו וגם בעניין זה מופיע הביטוי "ובכן",
85 ̉Ï
∆» ÈzÚ„B
ƒ¿ « ‡Ï… 'ȉ
»»¬ ÈÓLe
אל האבות עם השמות "אֿל" ו"שֿדֿי" ¿ƒ ,eÈȉ
והדבר רומז למצב ¿« ,˙cÎ
»« ‡Ï
‡… L
∆ ¬ CÏn‰
∆∆« χ∆ ‡B‡» ÔÎe
≈¿ 41
)ובעבודת האדם היינו שעניין התשובה ה"ובכן" הרביעי ,נעלה משלושת 86 ,‰Bzוהתרחק
» ÏL Úהאדם «∆ ˙„» ÏÚ
«» L‡k
∆ ¬« ÌbL
42כזה בעבודת ה' ∆«
87 ÌÈÓÚt
הבחינות תקיעה ,שברים ,תרועה שכנגד שלושת האבות(ƒ»¿ '„¿ . ,‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚ«¿ƒ ÏÈÚBÓ
ƒ ÌB˜ÓŒÏkÓ
43מאת המלך הקדושֿברוךֿהוא» »ƒ ,
88 ,'ȉ
»»¬ „ÒÁa
‡ ÌÈpÙBדרגות שונות בהמשכה ובהתגלות ¿∆∆
ƒ« '„ ̉≈ ÔÎe ¿≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‡È‰ƒ ‰eLz‰L
» ¿«∆ ÈÙÏ 44כדי שיוכל לחזור ולהתקרב אל ה' ¿ƒ
(47בשלח יד ,יד (48 .זח"ב מח ,א (49 .אסתר ד ,טז.
די
45 ÌÈÈÚ
ƒ»¿ƒ ÈÒ‰Ï
ƒ»¿ ‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ CȈÂ
ƒ»¿ ,ÌÈÈeˆ
ƒ ¿ ÈzÏa
ƒ¿ƒ ÌÈÈÚ
ƒ»¿ƒ e„B‰a¿ Ó‡
בפרק קי"ח בתהלים המתחיל ב"הודו לה' כי טוב «¡∆ ÔÎlL
∆»≈ 1
46 ÔÈÚ
«¿ƒ ʇ» ‰p‰
≈‡ ,elהמונעים ומעכבים את האדם מלהתקרב לאלוקות ≈ƒ ,BcÒÁ
¿« ÌÏBÚÏ
» ¿ Èkƒ 'B‚ e„B‰ ,BcÒÁ
¿« ÌÈÓÚtכי לעולם חסדו" „' ¿»ƒ 2
47 ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ˙ÚbnL
«««∆ ‰eLz‰
» ¿« ˙„BÚ ‡e‰ ÙBM‰עניין אחר שהוא ¬ «
« » ‡Èkƒ Ô‰
… ¬« ˙Èa≈ ‡» eÓ‡È
¿ … ,BcÒÁ
¿« ÌÏBÚÏ
» ¿ Èkƒ 'B‚ ‡» Ó‡È
…« 3
48 ,52 ÌÈceכנגד
ƒÀ¿ ÌÈc˜
ƒÀ¿ ÌÈ„e˜Úa
ƒ ¬« ̉≈ ˙B‡» '‚c¿ ,˙B‡» ˙eÎfÓ
¿ƒ ̉L≈∆ ,50 BcÒÁ
¿« ÌÏBÚÏ
» ¿ Èkƒ '‰ ȇÈ
≈ ¿ƒ ‡» eÓ‡È
¿ … ,BcÒÁ
¿« ÌÏBÚÏ
¿ » 4
שלושת העולמות הרוחניים העליונים 49 5ארבעת הפעמים "חסדו" שעניינם הוא
שלמעלה מעולם האצילות ,הנקראים 50 וֹלםחסדּוֹ ,הוֹדוּ גוֹ' ִכּי ְלע ָ פּעמים ַ ְ ְ 1בּהוֹדוּ ד' ְ ָ ִ ÌL ‡≈ ˙Bi˙B
ƒ '„ „‚k 6חסד ה' הם ¿∆∆
ו"ברודים" 51 "נקודים" יאמרוּ ָנא
"עקודים" חסדּוְֹ ֹ , וֹלם ַ ְ יאמר ָנא גוֹ' ִכּי ְלע ָ חסדּוַֹ ֹ , ְַ 2 ‡CkŒÁ
» «« CLÓ » ¿ƒ¿ ,'ȉ »»¬ 7
52 )שעניינם מבואר בהרחבה בקבלה
יראי ה' יאמרוּ ָנא ִ ְ ֵ חסדּוְֹ ֹ , וֹלם ַ ְ אהרן ִכּי ְלע ָ ֵ 3בּית ַ ֲ ֹ ÏB„b‰»« Ïl‰a
≈«¿ ˙BÈ≈ ˙eiËÙaƒ »¿ƒ 8
53 ובחסידות ונקודת הדברים היא Èkƒ Ó‡
«¡∆ BaL 9פרק קל"ו בתהלים ∆
וֹתיּוֹת ֵשׁם כּנגד ד' א ִ שׁהם ְ ֶ ֶ חסדּוֹ ֵ ֶ , 50 וֹלם ַ ְ ִ 4כּי ְלע ָ
54 שב"עקודים" עדיין אין התחלקות ,ÌÈÓÚt
ƒ»¿ Â"Î BcÒÁ ¿« ÌÏBÚÏ» ¿ 10
55 לדרגות שונות אלא כל הבחינות הם
בּה ֵלּל יוֹתר ְ ַ בּפרטיּוּת ֵ אחרֿ ָכִּ ָ ְ ִ ונמ ָשַׁ ַ הוי'ְ ִ ְ , ָ ֲָ 5 ÌL tÒÓהגימטריא של ≈«¿ƒ ‡e‰L ∆ 11
56 כעקודים וקשורים יחד; ב"נקודים" כל פּעמים, חסדּוֹ כ"ו ְ ָ ִ וֹלם ַ ְ נאמר ִכּי ְלע ָ ַ 6ה ָגּדוֹל ֶשׁבּוֹ ֶ ֱ ַ ) 'ȉיו"ד – ,10ה"א – ,5וא"ו –
»»¬ 12
57 בחינה היא ענין בפני עצמו כי יש ענין כ"ו וזהוּ ַגּם ֵכּן ִ ְ ַ הוי'ֶ ְ . מס ַפּר ֵשׁם ֲ ָ ָ ֶ 7שׁהוּא ִ ְ Ìb« e‰ÊÂ
,6 13ה"א – 5ובסך הכל ∆¿ .(26
58 נפרדות; ל'נקודות' התחלקות דּאףקּבּ"הַ ְ ,51 בּחסדּוֹ ֶשׁל ַה ָ ָ נזּוֹנין ְ ַ ְ שׁהיוּ ִ ִ 8דּוֹרוֹת ֶ ָ ˙BBc Â"Î ÔÈÚמבריאת «¿ƒ Ôk≈ 14
59 ו"ברודים" היינו התכללות של הדרגות
שׁלּכן ֹלא ָהיוּ בּל ִתּי ְרצ ִוּייםֵ ָ ֶ , ֶ 9שׁדּוֹרוֹת ֵאלּוּ ָהיוּ ִ ְ ÔÈBf
ƒ ƒ eȉL 15העולם ועד מתן תורה ∆»
60 השונות כמו התכללות של כמה גוונים ,51 ‰"aw‰ולא»»« ÏL ∆ BcÒÁa¿«¿ 16
חסדֶֶ בּחינת
ִמ ְ ִ ַ נזּוֹנין
להיוֹת ִ ִ ְִ וֹליםְ 10יכ ִ
61 ‰eLz‰
» ¿« È„ÈŒÏÚ ‡≈¿ « ÌÓ ביחד( »¿» Û‡c
17בזכות מעשיהם ועבודתם ¿ «
62 ‰‰‡‰
»¬«» ˙ÈÁa « ƒ¿ ÌÈÎÈLÓÓלהם «¿ ƒ ƒ נמ ָשַׁ גּם ָ ֶ שׁתּל ְשׁלוּתִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹםְ ִ , ְדּה ְ ַ ְ ִ 11 ÈzÏa
ƒ¿ƒ eȉ» el‡≈ ˙BBcL ∆ 18
63 ,χNÈÏ
≈ »¿ƒ¿ ‰"aw‰ »»« ÏL שׁכה זוֹ «¿ƒ
∆ ˙ÈÓˆÚ שׁהמ ָ ָלפי ֶ ַ ְ בּיוֹתרִ ְ , וּברבּוּי ְ ֵ החסדִ ְ , שׁפּעת ַ ֶ ֶ ַ 12ה ְ ָ ַ במעשיהם והנהגתם ƒ ¿ 19
,ÌÈÈeˆ
64 שהיא בדרגה יותר גבוהה משלושת שׁלּמעלה
דּוקא ֶ ְ ַ ְ ָ הוי' ַ ְ ָ ִ 13היא ִמ ַצּד ֵשׁם ֲ ָ ָ ˙BȉϿƒ ÌÈÏBÎÈ
ƒ ¿ eȉ» ‡Ï … ÔÎlL
≈»∆ 20
65 העולמות האמורים ולמעלה מהדרגה ענין ֲעב ַוֹדת ֹראשֿׁ כּללוּת ִ ְ ַ וזהוּ ְ ָ שׁתּל ְשׁלוּתֶ ְ . מה ְ ַ ְ ִ ֵ 14 „ÒÁ
∆∆ ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ ÔÈBf
ƒ ƒ 21
66 שנמשכת בזכות שלושת האבות ¿ ¿«¿ ƒ ¿ 22
,˙eÏLÏzL‰cכי לא היו ראויים
כּא ֶשׁר אפן ָהא'ֲ ַ , וֹפ ִנּיםֶ ֹ . בּזה ב' א ַ שׁיּשׁ ָ ֶ שּׁנהֵ ֶ , ַ 15ה ָ ָ
67 ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ 'ȉ »»¬ ÌL ≈ ÔÈÚ
¿«¿ƒ ‡e‰Â ŒÏkÓ 23לקבל השפעה ממידת החסד »ƒ
68 ‡˙ÈzÓ
¬ƒƒ ,˙ÂÏLÏzL‰Ó
≈¿ ¿«¿ ƒ
שׁכהההמ ָ ָ שּׁוֹפר הוּא ַ ַ ְ ענין ַה ָ שׁאז ִ ְ ַ דּראָ ֶ , אכ ַשׁר ָ ָ ְ ַ 16 ̉Ï∆» Ìb« CLÓ » ¿ƒ ,ÌB˜Ó» 24
69 B˙eÓˆÚהקדוש ברוך הוא בעצמו ענינים «¿ישׁנם ִ ְ ָ ִ כּא ֶשׁר ֶ ְ ָ ואפן ַהבּ'ֲ ַ , האבוֹתֶ ֹ ְ . שׁעלֿ ְ ֵידי ָ ָ ַ ֶ 17 Èeae
¿ƒ ,„ÒÁ‰
∆∆« ˙ÚtL‰ «»¿ « 25
70 שלמעלה מהעולמות האמורים. להסירתּשׁוּבה ְ ָ ִ לענין ַה ְ ָ וצריַ ְ ִ ְ בּל ִתּי ְרצ ִוּייםִ ָ ְ , ְ ִ 18 ,˙BÈaכפי שמצינו שבאותן שנים≈ ¿ 26
71 ÔȉÏ
ˆƒ»¿ CÈ ƒ» ÔÈ„Ú
‡ƒ«¬ ÌÓוֹדת »¿» ( שּׁוֹפר הוּא ֲעב ַ ענין ַה ָ ענינים ֵאלּוִּ ,הֵנּה ָאז ִ ְ ַ ִ ָ ְ ִ 19 ÈÙÏ
27בני האדם חיו שנים רבות ¿ƒ
72 wÚL
«ƒ∆ ÏÈÚÏ ≈¿ ‡a˙pM
למעלה ִמ ְזּכוּת ָאבוֹתְ ,דּג' «≈»¿ƒ∆ ‰Ó שׁמּגּעת ְ ַ ְ ָ תּשׁוּבה ֶ ַ ַ ַ ַ 20ה ְ ָ ÌL ≈ „vÓ«ƒ ‡È‰ƒ BÊ ‰ÎLÓ‰L
»» ¿«∆ 28
73 ‰„BÚ‰הכללית של ראש השנה אמנם »¬ » ‡˜Âcשעניינו הוא גילוי»¿« 'ȉ»»¬ 29
וּבר ִדּיםָ ְ ָ ,52 נק ִדּים ְ ֻ בּעק ִוּדים ְ ֻ ָ 21אבוֹת ֵהם ַ ֲ
74 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙BÈ‰Ï ‡È‰ƒעניין הביטול ¿ƒ 30והמשכה בלי גבול )ולכן הוי' הוא היה
75 ‰B‡ÎÏc
» ¿ƒ¿ ,˜ÈÊÁÓ ƒ¬« Ô˜È » ≈ ÈÏk
¿ƒ
האהבה
בּחינת ָ ַ ֲ ָ שׁיכים ְ ִ ַ ממ ִ ִ תּשׁוּבה ַ ְ ַ 22עלֿ ְ ֵידי ַה ְ ָ 31הווה ויהיה כאחד ,למעלה מהגבלת
76 eÈ˙Ba
≈ « Ó‡ÓÏ«¬«¿ ˙BÒ ≈ ‰Ê∆ ȉהוי' ¬≈
ענין ֵשׁם ֲ ָ ָ לישׂראלְ ,והוּא ִ ְ ַ קּבּ"ה ְ ִ ְ ָ ֵ עצמית ֶשׁל ַה ָ ָ ִ ְ ַ 23 32הזמן וכן למעלה מהגבלת המקום(
77 ˙cÓ
« 16Ï"Êשאמרו כי יש הבדל בין «ƒ עצמוּתוֹ. אמ ִתּית ַ ְ שׁתּל ְשׁלשותִ ֲ , מה ְ ַ ְ שׁלּמעלה ֵ ִ ָ ְ ַ ְ ֶ 24 והוא ˙eÏLÏzL‰Ó
¿ ¿«¿ ƒ≈ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ 33
78 ‰"aw‰למדת בשר ודם שבמידת לעיל «»» בּאר ְ ֵ שּׁנּת ָ ֵלהבין ַמה ֶ ִ ְ צריִ ָ ְ עדין ָ ִ ‡ִ ַ ֲ ÌÓ 25ו( »¿» 34משפיע גם למי שלא ראוי לקבל
79 ‡ÏÓ
≈» ÈÏk בּבחינת הקדוש ברוך הוא ¿ƒ להיוֹת ִ ְ ִ ַ העב ָוֹדה ִהיא ִ ְ שׁע ַקּר ָ ֲ ִֶ 26 השפעה. 35
80 Bȇ≈ Ô˜È » ≈ ÈÏk ƒ¿ ,˜ÈÊÁÓ למאמר «¬ƒוֹתר ְ ַ ֲ ַ הרי ֶזה ס ֵ דּלכא ָוֹרה ֲ ֵ מחזיקְ ִ ְ , ריקן ַ ֲ ִ כּלי ֵ ָ ִ ְ 27 ˙„BÚ
« ¬ ÔÈÚ«¿ƒ ˙eÏÏk»¿ e‰Ê ∆¿ 36
81 ,˜ÈÊÁÓואילו במידת בשר ודם «¬ƒ ' ‰Êa∆» LiL≈∆ ,‰M‰ŒL‡
»» « … 37
82 ההיפך הוא הנכון שרק כלי ריקן מחזיק
מחזיק, מלא ַ ֲ ִ כּלי ָ ֵ קּבּ"ה ְ ִ בּוֹתינוּ ַז"ל ִ 16מַדּת ַה ָ ָ ַ 28ר ֵ ƒ« 38
‡ ÌÈpÙBשתי צורות המתייחסות
83 וכלי מלא אינו מחזיק והגמרא מביאה שׁצּרי וּבן ֶ ָ ִ שׁמּזּה מ ָ מחזיקֶ ִ ֶ , ריקן ֵאינוֹ ַ ֲ ִ כּלי ֵ ָ ִ ְ 29 ‡,'‡‰» ÔÙ
39לשתי דרגות שונות∆… .
84 על כך פסוקים בהם נאמר שכאשר הענין הוּא, דּוקאַ .אָ ְ ִ ָ מלא ַ ְ ָ כּלי ָ ֵ בּבחינת ְ ִ להיוֹת ִ ְ ִ ַ ְ ִ 30 ,‡cכשהדור‡»» LÎ
« ¿« L‡k
∆ ¬« 40
האדם שומר את מצוות ה' והוא 85 41מוכשר ונמצא בדרגה גבוהה בעבודת
86 CÈvL
ƒ»∆ ÔeÓ
» ‰fnL
∆∆ƒ בבחינת "כלי מלא" ,אזי הוא זוכה לברכות ה' הפועלת ˙B‡‰
»» È„ÈŒÏÚL
≈¿ «∆ ‰ÎLÓ‰‰
»» ¿«« ‡e‰ ÙBM‰ » « ÔÈÚ
«¿ƒ ʇL
ה' ∆» 42
ומדוע כאן מדגישים את המעלה של 87 ‡˜Âc
»¿« ‡ÏÓ
≈» ÈÏk
ƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙BȉÏ
¿ƒ בעבודה הרוחנית של,'a‰« ÔÙ‡Â
את הביטול בנפש האדם כמבואר לעיל∆… ¿ . 43
88 "כלי ריקן"?. ÌLÈאצל האדם הרוצה להתקרב לאלוקות »¿∆ L‡k
ראש השנה הוא «¬ ∆ 44
(50תהלים קיח ,אֿד (51 .פסחים קיח ,א (52 .מבוא שערים דרוש העקודים פ"א מ"ת.
וט
43 56 Ó‡n‰
««¬» «Úe„È» ȉ
לא די בכך כדי להעביר את החכמה לתלמיד כי ¬≈ ˙Ó‡aL
∆¡∆∆ ,‡e‰ ÔÈÚ‰
ההדגשה על "כלי ריקן" מצד אחד ועל "כלי «‡»¿ƒ» C 1
44 ‡ ,ÔÏÚˢÙÈBמילולית :אי אפשר להציב
˜‡¿ ∆¿ ¿ « Ëȃ ÔÚÓ∆ ÔÚ˜∆ t «‡ » LÙÂ
∆∆¿ Ûeb‰« „vnL«ƒ∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,ÏÏk
»¿ ‰È˙Ò
מלא" מצד שני ≈‡» ƒ¿ BÊ ÔÈ 2
ראש והכוונה היא כי אם לתלמיד אין שכל מצד עצמו אין אפשרות 'לייצר' 45 ,Ô˜Èהיינו לבטל את
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙BȉÏ
ˆ¿ƒ CÈ
˙ÈÓ‰a‰האדם »ƒ
««¬ƒ 3
וכדי שהתלמיד יהיה מסוגל לקלוט את שכלו של הרב 46 ÁΉe
לו שכל ¿∆¿≈ « 4הישות ואת המציאות שלו שנובעים מהגוף והנפש הבהמית ודווקא זו הדרך
עצמו 47 „ÈÓÏz‰L
∆««¿ƒ אין ברירה אלא 5להיות "מחזיק" וקולט אור אלוקי
וחכם ,בבחינת "כלי 48ÏÎN
∆≈ a« ‰È‰È
∆¿ƒ שׁמּצּד ַהגּוּף לפי ֶ ִ ַ כּללִ ְ , סתירה ְ ָ שׁבּאמת ֵאין זוֹ ְ ִ ָ ֱֶֶ ֶ 1 ˙Șχ‰
ƒ… ¡» LÙ
∆∆ „vÓ
‡«ƒ Ï 6בנפשו ¬»
49 ˆCÈ
ƒ» ,‰Ê∆ ÌÚƒ „ÁÈe
מלא"««¿ . ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙Bȉψ CÈהאדם ¿ƒ ƒ» 7
ריקן,כּלי ֵ ָ בּבחינת ְ ִ להיוֹת ִ ְ ִ ַ צריְ ִ בּהמית ָ ִ ְונפשׁ ַה ַ ֲ ִ ֶֶ 2
50 ,Ô˜È
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ Ìb« ˙BȉÏ
¿ƒ „ÈÓÏz‰
««¿ƒ ÈÏk
ƒ¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ eȉÂ
¿«¿ ,‡ÏÓ≈» ÈÏk
ƒ¿ 8
51 ללמוד מתוך ביטול הישות והמציאות
בּבחינת
להיוֹת ִ ְ ִ ַ צריְ ִ האלקית ָ ִ נפשׁ ָ ֱ ֹ ִ אבל ִמ ַצּד ֶ ֶ ֲָ 3 ˙BˆÓe
¿ƒ ‰B˙c
» ¿ ÌÈÈÚa
ƒ»¿ƒ¿ ‡ÏÓ≈» 9
52 ‰Ó»» ˜Ê …¿ 57 Ó‡Ókוֹרה שלו ¿«¬« בּענינים ְדּת ָ מלא ְ ִ ְ ָ ִ כּלי ָ ֵ שׁיּהיה ְ ִ והינוּ ֶ ִ ְ ֶ מלאְ ַ ְ , כּלי ָ ֵ ְִ 4 ˜ÓÚe
10וזו הדרך לקבל את ברכת ה'∆… ¿ .
53 בּוֹתינוּ ַז"ל ««¿ƒ ƒ
,ÌÈ„ÈÓÏzaשהלימוד צריך להיות יוֹתרִ ,הֵנּה ִמ ְלּשׁוֹן ַר ֵ וּבעמק ֵ וּמצוֹתֶ ֹ ְ . ְִ 5 eÈ˙Ba
≈ « ÔBLlÓ ¿ƒ ‰p‰ ≈ƒ ,˙BÈ
≈ 11
54 מתוך )מידה מסוימת של( מורא ופחד כּלי
להיוֹת ְ ִ שׁצּריְ ִ עצמוֹ ֶ ָ ִ הענין ַ ְ שׁבּאוֹתוֹ ָ ִ ְ ָ שׁמע ֶ ְ ַ 6מ ְ ַ Ï"Êשאמרו את ההבדל בין "כלי « 12
55 ,eȉÂהמושגצרי מפני הרב המלמד ¿«¿ עצמוֹ ָ ִ בּענין ֶזה ַ ְ מחזיקָ ְ ִ ְ , ריקן ַ ֲ ִ דּכלי ֵ ָ ֵריקןִ ְ ִ , ָ 7 13מלא" ל"כלי ריקן" באימרה אחת
56 ‡lL
"זרוק מרה בתלמידים" משמעו ∆ … BÓˆÚ
¿« ÔÈÚ‰
»¿ƒ» B˙B‡aL¿∆ ÚÓLÓ«¿ « 14
בּוֹתינוּ מאמר ַר ֵ ויוּבן ַעלֿ ִפּי ַ ֲ ַ מלאָ ְ , כּלי ָ ֵ להיוֹת ְ ִ ְִ 8
57 ˜˙Ïa
«»« ˙ÚLaL «¿ ƒ∆ „Ïa «¿ƒ BÊ ,Ô˜È
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙BÈ‰Ï CÈvLהאדם ¿ƒ
ƒ»∆ 15
58 ÏÎO‰כאשר התלמיד מאזין לדברי שׁיּשׁ בּוֹ « ≈∆ למי ֶ ֵ חכמה ֶא ָלּא ְ ִ נוֹתן ָ ְ ָ קּבּ"ה ֵ ַ 9ז"ל ֵאין ַה ָ ָ ‰Ê∆ ÔÈÚa
»¿ƒ¿ ,˜ÈÊÁÓ
ƒ¬« Ô˜È
» ≈ ÈÏÎc
ƒ¿ƒ 16
59 הרב ומשתדל לקלוט את הרעיון ואין כּימין ֵ ְ ,54 לח ִ ִ חכמתא ְ ַ יהיב ָ ְ ְ ָ שׁנּאמרִ ְ 53 חכמהַ ֱ ֶ ֶ , ָ ְ ָ 10 ˙BȉÏגםˆ CÈהאדם ¿ƒ ƒ» BÓˆÚ¿« 17
60 ˙‡∆ Ô˜BÏ
ˆ CÈהתלמיד ¿ ≈ וגבּוֹר כוּ' .55השכלי »ƒ חכם ְ ִ שׁוֹרה ֶא ָלּא ַעל ָ ָ שּׁכינה ָ ַ 11ה ְ ִ ָ ÔeÈÂאיך בכל זאת אין
» ¿ ,‡ÏÓ
≈» ÈÏk
ƒ¿ 18
61 )‡(CÈʃ ԘȄÈÈÏÒÈB
¿≈ ¿ ƒ BÓˆÚתּתּאה «¿ שׁחכמה ַ ָ ָ ענינוֹ הוּאָ ְ ָ ֶ , קּבּלה ִ ְ ָ וֹתיּוֹת ַה ַ ָ ָ וּבא ִ ְ 12 Ó‡Ó
«¬« ÈtŒÏÚ 19כאן סתירה « ƒ
62 ÌÈÏaÏÓ‰
ƒ¿¿«¿« ÌÈÊ ƒ» ˙BBˆÓ דּרָ ֿמ ָשׁל ≈¿ ויוּבן ַעלֶֿ ֶ לּאהָ ְ . לחכמה ִע ָ ָ כּלי ְ ָ ְ ָ ִ 13היא ְ ִ Ô˙B
≈ ‰"aw‰ »»« Ôȇ≈ Ï"Ê« eÈ˙Ba
≈ « 20
63 ,ÏÎOÏלסלק מתוכו מחשבות « ≈∆ Ba LiL ≈∆ ÈÓÏ ‡ƒ¿ ‡l»∆ ‰ÓÎÁ»¿» 21
אליו, שׁבּאיןֿ ֲערוָֹ ֵ לתלמיד ֶ ְ ֵ שׂכל ְ ַ ְ ִ מּשׁפּיע ֵ ֶמרב ַה ַ ְ ִ ַ ַ ֵ 14
64 ותאוות בכל נושא אחר ,דבר שעשוי בספר דניאל 53 «¡∆∆ ,‰ÓÎÁ
Ó‡pL »¿» 22
65 להפריע לו מלקלוט את הרעיונות של
והינוּדּוקאְ ַ ְ , מלא ַ ְ ָ כּלי ָ ֵ להיוֹת ְ ִ תּלמיד ִ ְ שׁצּריַ ה ַ ְ ִ ִ ָ ֶ 15 , ÔÈÓÈkÁÏנותן
54 ƒ ƒ«¿ ‡˙ÓÎÁ
»¿¿» ȉȃ¿ 23
66 הרב ולהתרכז לחלוטין בקליטת דברי מּשׁפּיע ֵישׁהרב ַה ַ ְ ִ ַ כּא ֶשׁר ָ ַ שׂכלִ ,כּי ַגּם ַ ֲ שׁיּהיה ַבּר ֵ ֶ ֶ ְ ִ ֶ 16 ‰ÈÎM‰
» ƒ¿ « Ôȇ 24חכמה לחכמים ¿≈
67 ,˙‡Êל"זרוק מרה" … „BÚ ‰p‰ וּע הרב ≈ƒ הרי ָיד ַ שׁפּיעֵ ֲ , מּעלוֹת ֶשׁל ַמ ְ ִ ַ 17לוֹ ֶאת ָכּל ַה ַ ֲ Ba‚Â
ƒ¿ ÌÎÁ‡»» ÏÚ« ‡l »∆ ‰BL
» 25
68 ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ÌbL וֹיפשטעלן ,יש משמעות נוספת ∆« קאפּ ֶקען ֶמען ִניט ַאר ְ ְ ֶ ְ מּאמרַ 56א ָ ַ 18ה ַ ֲ ָ ‰Ïaw‰
»»«« ˙Bi˙B‡e ƒ ¿ .55 'eÎ 26
69 ) dÓˆÚלא רק»¿« ‰‚N‰Â
»» ¬« ‰‰‰
וּביחד ִעם «¬»» ‰‡zz
»»« ‰ÓÎÁL»¿»∆ ,‡e‰ BÈÚ »¿ƒ 27
שׂכלַ ַ ְ . יהיה ַבּר ֵ ֶ תּלמיד ִ ְ ֶ שׁה ַ ְ ִ וּבהכרח ֶ ַ ַ ֵ ְ ֶ ְ 19
70 ÏÎOÏ
∆≈ « ÈÏkƒ¿ ‡È‰Lבהכנות אליה( ∆ƒ 28החכמה התחתונה ,היינו חכמת האדם
ריקן,כּלי ֵ ָ להיוֹת ַגּם ְ ִ תּלמיד ִ ְ צריַ ה ַ ְ ִ ֶ 20זהִ ָ ,
71 ‰Êa
האמצעי לקליטת הרעיון השכלי∆» , ‰ÓÎÁÏ
»¿»¿ ÈÏk
ƒ¿ ‡È‰ƒ 29בעולם הזה
72 ÈÏk
ƒ¿ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ ‡Ùebעצמו »ƒ » שׁלּא זוֹ והינוֹּ ֶ , למידיםְ ַ ְ , בּתּ ְ ִ ִ מרה ַ ַ זרק ָ ָ כּמאמר ֹ ְ 57 ַ ֲ ַ ְ 21 החכמה העליונה ,החכמה »»ƒ 30
‰‡lÚ
73 ,Ô˜Èכלומר שהתלמיד נדרש לשלב וֹקן ֶאת ≈ » צריְ לר ֵ שּׂכל ָ ִ בּלת ַה ֵ ֶ שׁבּשׁעת ַק ָ ַ בּלבד ֶ ִ ְ ַ ַ ְ ִ 22 הטעם לכך שהחכמה ÔeÈÂ
31האלוקית» ¿ .
74 בין הצורך להיות "כלי מלא" ועליו מרצוֹנוֹת ָ ִזרים וֹיסליידיקן ִזיְ ֵ ( עצמוֹ )א ְ ֵ ִ ְ ְ ַ 23 32שלמטה היא הדרך לקבל את החכמה
75 להיות חכם ומסוגל לקלוט את הדברים בּענין
שׁגּם ְ ִ ְ ַ שּׂכלִ ,הֵנּה עוֹד ֹזאתַ ֶ , בּלים ַל ֵ ֶ המבל ְ ְִ ַ ְ ַ 24 Ó
«≈ ÏLÓŒCcŒÏÚ
33שלמעלה « ∆∆ » »
76 העמוקים שרבו משפיע ובין הצורך ÏÎNרעיון שכלי
∆≈ «ÚÈtLn‰
34מורה «« ¿ƒ
בּזה שּׂכלֶ ָ , כּלי ַל ֵ ֶ שׁהיא ְ ִ עצמהּ ֶ ִ שׂגה ַ ְ ָ וה ָ ָההבנה ַ ֲ ָ ָ ֲ ַ 25
77 להיות "כלי ריקן" וללמוד מתוך ‡,ÂÈÏ
»≈ CBÚŒÔȇaL
¬ ≈¿∆ „ÈÓÏ˙σ¿«¿ 35
78
שׁגּם ויתרה ִמֶזּהַ ֶ , ריקןָ ֵ ִ , כּלי ֵ ָ להיוֹת ְ ִ צריְ ִ גּוּפא ָ ִ ָ 26
ביטול ,דחיית הרצונות האישיים וריכוז 36תלמיד שבין רמת הידע וההבנה שלו
79 ÔÈÚa
»¿ƒ¿ ÌbL «∆ ,‰fÓ כּלי מוחלט »≈ ƒ
∆ƒ ‰˙È להיוֹת ְ ִ צריְ ִ שׁמּשׁפּיע לוֹ ָ ִ עצמוֹ ֶ ַ ְ ִ ַ בּענין ֶזה ַ ְ ָ ְ ִ ְ 27 37לזו של הרב יש פער עצום עד שאין
80 « BÏגם כדי ƒ¿ «∆ BÓˆÚ
ÚÈtLnL בּשּׂכל ֶא ָלּא ∆¿« ‰Ê וּמה ַ ֵ ֶ שׁב ְמא ָ יח ֹ שׁלּא ַ ְ והינוּ ֶ ֹ ֵריקןְ ַ ְ , ָ 28 „ÈÓÏz‰
ƒ¿«« CÈvL
38ביניהם כל דמיון ∆»ƒ
81 לקלוט את הרעיון שהרב משפיע לו שׁב יח ֹ שׁהרי ִאם ַ ְ שׁהםֵ ֲ ֶ , הרב ְכּמוֹ ֶ ֵ דּברי ָ ַ יק ֵבּל ֶאת ִ ְ ֵ ַ ְ 29 eȉÂ
¿«¿ ,‡˜Âc
»¿« ‡ÏÓ≈» ÈÏk
ƒ¿ ˙BȉÏ
¿ƒ 39
82 ,Ô˜È
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙BȉÏ
ˆ CÈהתלמיד ¿ƒ
»ƒ ∆≈ a« ‰È‰iL
,ÏÎNורק אם התלמיד ∆¿ƒ∆ 40
באותה שעה שהוא מתרכז לקבל 83 ÏÎOa
∆≈ « ‰Óe‡Ó
» ¿ LÁÈ
… ¿« ‡lL
… ∆ eȉÂ
¿«¿ 41עצמו חכם הוא מסוגל לקלוט במוחו מחכמתו העצומה של רבו Ìb« Èkƒ
84 ,̉L
≈∆ BÓk¿ ‰«» Èc
≈¿ƒ ˙‡∆ Ïa˜È
‡≈«¿ ‡l
ולקלוט את דברי הרב ∆» ,ÚÈtLÓ
« ƒ¿ « ÏL ∆ ˙BÏÚn‰
¬«« Ïk» ˙‡∆ BÏ LÈ≈ «ÚÈtLn‰
ƒ¿ «« ‰ «» L‡k
∆ ¬« 42
(53דניאל ב ,כא (54 .ברכות נה ,א (55 .שבת צב ,א (56 .סהמ"צ להצ"צ ג ,א .סה"מ תרנ"ט ע' ג .ובכ"מ (57 .כתובות קג,
ב.
זט
בתפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"( בכל זאת בכל 47 שלו וינסה בתוך כך להתבונן בדברים ולבחון ÏÎOa
∆≈ « LÁÈ
… ¿« ̇ƒ ȉL ≈¬∆ 1
אמיתי והמשכה חדשה שמעולם לא הייתה 48 LecÁƒ ÏL ∆ ÔÈÚ ÌÚƒ ˙ÚÓהשנה ‡≈»¿ƒ ÔÈ ∆∆… ¿ ‰ «» ˙ÚtL‰ «»¿ « ‰È‰z ‡∆¿ƒ ÈÊ 2אותם לפי ההבנה שלו«¬ ,
49 ŒL‡a)… ¿ CLÓpL
» ¿ƒ∆ ÏÏk‰ ‰ÎLÓ‰והתגלות »¿« ÔÓƒ‡»» ¿« ˜« ‡l „ÈÓÏz‰והעירוב הזה ימנע מהתלמיד לקלוט את דברי הרב כמוה»∆ , ƒ¿«« ÏL ∆ BÏÎN ¿ƒ 3
50 ‡e‰ ‰M‰ŒL‡a
‡»» « … ¿ Ï ,Ët‰לאותו יום בפרט ¬» »¿« χ∆ (‰M‰ « »» כראוי. 4
51 ˙ÎLÓpL
˙eiÁ‰הכללית ∆∆∆ ¿ƒ «« LecÁƒ ˙‡Êקיימת סיבה נוספת … „BÚ¿ 5
52 ,„Ïaולא
‡«¿ƒ ˙Á «« ‰Lמערבת ִעם «»» ÏÚ« ˜ הרב ְ ֶֹ ֶ שׁפּעת ָ ַ תּהיה ַה ְ ָ ַ אזי ִ ְ ֶ בּשּׂכלַ ֲ , 6שבגללה יש לשלול מחשבה של ֶ ֵ ַ 1
53 ÈM‰הבא
ƒ≈ « ‰M‰ŒL‡e
יותר ¿ … « »» 7
הע ָקּר, תּלמידְ .ועוֹד ֹזאת ְוהוּא ָ ִ שׂכלוֹ ֶשׁל ַה ַ ְ ִ 8התלמיד בשכלו שלו תוך כדי קליטת ְ ִ 2
54 ˙eiÁ« ÌÚt«« „BÚ ˙ÎLÓאחריו ∆∆ ¿ƒ ,wÚ‰וטעם זהדברי הרב ¿»ƒ» ‡e‰Â
55 נּשׁפּע»» « ÏÚ« ,
»ƒ¿ « ‰M‰
‰iM‰הבאה אחר כך
הענין ַה ִ ְ ָ בּשׂכלוֹ אוֹדוֹת ָ ִ ְ ָ שׁב ְ ִ ְ שׁיּח ֹ שׁבּשׁעה ֶ ַ ְ ָ ָ ְ ֶ 3 ‰ÚLaL 9חשוב יותר מאשר הקודם ∆¿ »»
56 והיא חיות חדשה שלא הייתה מעולם מק ֵבּל ואינוֹ ְ ַ הרב ְ ֵ דּברי ָ ַ מא ֵבּד ֶאת ִ ְ ֵ בּשׁעה זוֹ ְ ַ הרי ְ ָ ָ ֵ ֲ 4 ˙B„B‡ BÏÎNa LÁiLהתלמיד ¿ ¿ƒ… ¿«∆ 10
57 כדברי רבנו הזקן ב'אגרת הקודש' יוֹתר,
וּע עוֹד ֵ ענין ָגּר ַ שׁזּהוּ ִ ְ ָ דּבריוֶ ֶ , ,ÚtLp‰וינסה לבחון ֶאת ָכּל ְ ָ ָ5 »¿ƒ« ÔÈÚ‰ »¿ƒ» 11
58 שבספר התניא )סימן יד(" :ובכל שנה וּע
שׁסּלּוּק ָהאוֹר ָגּר ַ לעיל ֶ ִ בּאר ְ ֵ שּׁנּת ָ ֵ
דּרַ מה ֶ ִ ְ ַעלֶֿ ֶ 6 ȉ
≈¬ שלו ההבנה כלי לפי בו 12ולעיין
59 ושנה יורד ומאיר ...אור חדש ומחודש בּעב ָוֹדה, יוּבן ָ ֲ וּכמוֹ ֵכן ָ בּרעְ . יּרידה ָ ָ מה ְ ִ ָ יוֹתר ֵ ַ BÊ ‰ÚLaשבה הוא מפעיל את ֵ 7 »» ¿ 13
60 שלא היה מאיר עדיין מעולם". ‡˙∆ „a‡Ó
≈ « ¿ 14השכל שלו הרי התלמיד
להיוֹת צריְ ִ עצמוֹ ָ ִ הענין ַ ְוּבאוֹתוֹ ָ ִ ְ ָ אחת ְ שׁבּבת ַ ַ ְֶַ 8
61 ‰M‰ŒL‡
»» « … ‡e‰L ∆ 'L„Á'e
« …∆ BȇÂ
‰שמושפעים אליו ¿≈ «» Èc≈¿ƒ 15
62 ,ÙBM‰
» « ˙„BÚ « ¬ ˙BÈ‰Ï ˆ¿ƒ CÈ»ƒ להיוֹת ְ ִ שׁצּרי ִ ָ ֶ היוֹת ֱ דּעם ִ ְ ריקן,
ָ ֵ וּכליִ ְ מלא ֵ ָ כּליִ ְ 9
,ÂÈcשל הרב»»¿ Ïk» ˙‡∆ Ïa˜Ó ≈«¿ 16
63 אשר במובן הרוחני נכללים בזה כמה וֹ עצמ ְ ַ בּזה ֶ ָ נּה ֵ ה
ִ ,וֹת וּמצ
ְ ִ וֹרה ָ דּת ְ בּעניניםִ ָ ְ ִ ְ מלא ֵ ָ כּליִ ְ 10
ÔÈÚ
»¿ƒ e‰fL 17אלא קולט רק חלק מהם ∆∆
64 ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ואז עניינים ,ראשית ∆ בּבטּוּלָ ְ , שׁיּהיה ְ ִ והינוּ ֶ ִ ְ ֶ ריקןְ ַ ְ , כּלי ֵ ָ להיוֹת ְ ִ צריְ ִ ,˙BÈמאשר העניין ָ ִ
11 ≈ „BÚ «Úeb» 18
65 ««¿ »»
‰ÎLÓ‰‰של הביטול )"כלי ריקן"( אלקוּת. שׁכת ֱ ֹ להמ ָ ַ
כּלי ִקבּוּל ְ ַ ְ נע ֶשׂה ְ ִ ֲַ 12 שנובע החיסרון היינו 19האמור לעיל
66 Ì‚Â
«¿ ,Ï"pk«« ˙B‡‰ »» È„ÈŒÏÚL
קאי ַעל ∆« ¿≈ בּחדשׁ ָ ֵ שׁוֹפר גוֹ'ֶֹ ַ , בּחדשׁ ָ תּקעוּ ַ ֶֹ ְ ִ e‰Ê 20מעירוב בין שכל התלמיד לשכל הרב 13ז( ¿∆
67 ˙BȉÏבעבודת האדם ˆ¿ƒ CÈ »ƒ ÏÈÚÏ
≈¿ ‡≈»a˙pM
¿ƒ∆ ‰Ó« CcŒÏÚ ∆∆ « 21
התח ְדּשׁוּת נע ֶשׂה ִ ְ ַ שּׁנה ֶשׁבּוֹ ַ ֲ ֹראשֿׁ ַה ָ ָ 14
68 ˙„BÚ
« ¬ ÏÚ« ÙBMaL » «∆ ÊÓ‰ »∆ ∆ 22לגבי חומרת המחשבה והחמדה הבלתי
69 ‡LÎ
« ¿« ‡Ï )… L‡k
∆ ¬« ‰eLz‰«¿ » שׁל ֶ ענין
ָ ְ ִ אין ֵ שּׁנה ָ ָ ה
ַ דּבכל ָ ְ ִ , שּׁנהָ ָ הַ כּל ָ על ַ יּוּת הח
ַ ַ 15
B‡‰העובדה » ˜elqL 23רצויה ∆ƒ
70 ‡cכאשר הדור לא נמצא במצב )שׁנּמ ָשׁ»» כּלל ֶ ִ ְ שׁכה ִמן ַה ְ ָ המ ָ ָ 24שבאותה שעה האדם לא עוסק בדברים ִ 16חדּוּשֶׁ ,א ָלּא ַרק ַ ְ
71 רוחני נעלה והאדם זקוק לעבודת שּׁנה
בּראשֿׁ ַה ָ ָ אבל ְ ֹ פּרטָ ֲ , שּׁנה( ֶאל ַה ְ ָ בּראשֿׁ ַה ָ ָ 25חיוביים של תורה ומצוות »ֹ ְ 17 «Úeb
72 התשובה כתנאי וכהכנה להתקרבות אחתשׁנה ַ ַ שׁכת ַרק ַעל ָ ָ שׁנּמ ֶ ֶ החיּוּת ֶ ִ ְ Úaוהנזק 18הוּא ִחדּוּשׁ ַ ַ »» ‰„Èi‰Ó
» ƒ¿«≈ ˙BÈ ≈ 26
73 ÔÎe
≈¿ ÔÈÚ «¿ƒ ‡e‰L פּעם לאלוקות(∆ , שׁכת עוֹד ַ ַ נמ ֶ ֶ שּׁני ִ ְ שּׁנה ַה ֵ ִ וּבראשֿׁ ַה ָ ָ בּלבדֹ ְ , 27שבהפסד האור גדול וחמור יותר ,וכך ַ ְ ִ 19
74 Ï"pkכפי שנתבאר ש"ובכן" ««« '„‰ 28גם לענייננו – ההפסד של אי קליטת
'חדשׁ' ֶשׁהוּא ֹראשֿׁ וּב ֶֹשּׁניּהַ . שּׁנה ַה ְ ִ ָ ַחיּוּת ַעל ַה ָ ָ 20
הרביעי הוא עניין התשובה הבא בנוסף 75 29דברי הרב חמור יותר מהעירוב של
76 לשלושת ה"ובכן" שהם כנגד שלושת
ענין
שּׁוֹפרֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ להיוֹת ֲעב ַוֹדת ַה ָ צריְ ִ שּׁנה ָ ִַ 21ה ָ ָ שכל התלמיד עם שכל הרב. 30
77 האבות. צרי וגם ָ ִ כּנּ"לַ ְ , האבוֹת ַ ַ שׁעלֿ ְ ֵידי ָ ָ שׁכה ֶ ַ ההמ ָ ָ
ְ ַ ַ 22 ‰„BÚa
»¬ » בנמשל ÔeÈ
» ÔÎ≈ BÓÎe
¿ 31
78 ÌiÒnLסיום הפסוק "תקעו תּשׁוּבה ¿∆
≈«¿∆ e‰Ê שׁבּשּׁוֹפר ַעל ֲעב ַוֹדת ַה ְ ָ הרמז ֶ ַ ָ להיוֹת ָ ֶ ֶ ְ ִ 23 32בעבודת ה' הכללית הנדרשת מהאדם
79 ˜Á
וּבכן ַהד' בחודש שופר" הוא … Èkƒ ענין ְ ֵ דּרא(ֶ ,שׁהוּא ִ ְ ַ אכ ַשׁר ָ ָ )כּא ֶשׁר ֹלא ַ ְ ֲ ַ 24 ‡˙Á
«« ˙aL 33בראש השנה«¿∆ ,
80 ‡e‰ ˜Á … ,‡e‰ χNÈÏ חק ¿≈ »¿ƒ לישׂראל הוּאֹ , שׁמּסֵיּם ִכּי ֹחק ְ ִ ְ ָ ֵ וזהוּ ֶ ְ ַ כּנּ"לֶ ְ .ַ ַ 25 ˆCÈ
ƒ» BÓˆÚ ¿« ÔÈÚ‰
»¿ƒ» B˙B‡e¿ 34
81 ,‰ÏÚÓlnL
»¿«¿ƒ∆ 'ËÏBa ≈ Ì˙BÁ'‰
« » ¿ƒ 35
˙BȉÏהשילוב בין שני העניינים
שׁפּוֹעל
שׁמּלּמעלהֵ ֶ , בּוֹלט' ֶ ִ ְ ַ ְ ָ ֵ וֹתם 26הוּא ַה'ח ָ
82 χNÈ
≈ »¿ƒ ˙BÓLa ¿ƒ¿ ÏÚBtL
∆ ≈ ÌÚc
ƒ ¿ ,Ô˜È
» ≈ ÈÏÎe
ƒ¿ ‡ÏÓ
≈» ÈÏk
36הללו ¿ƒ
83 «≈ Ì˙BÁ
,Ú˜BLכמבואר וֹתם ¿« ƒ
» ˙ÈÁa שׁוֹקעְ ,דּ'ח ָ וֹתם ֵ ַ בּח ַינת ח ָ ישׂראל ְ ִ
בּנשׁמוֹת ִ ְ ָ ֵ ְ ִ ְ 27 ‡ÏÓ
≈» ÈÏkƒ¿ ˙BȉÏ
¿ƒ CÈvL
ƒ»∆ ˙Bȉ¡ 37
84 בלקוטי תורה )שיר השירים בדיבור עצמית, אהבה ַ ְ ִ שׁכת ַ ֲ ָ המ ָ ַ
שׁמּלּמעלה הוּא ַ ְ בּוֹלט' ֶ ִ ְ ַ ְ ָ ֵ 28 ¿ƒ ‰B˙c
,˙BˆÓeוכאמור » ¿ ÌÈÈÚa
ƒ»¿ƒ¿ 38
המתחיל "שימני כחותם"( שיש שני 85 ‰p‰
39שזו הדרך להמשכת ברכות ה' ≈ƒ
סוגים של חותמות ו"אם האותיות שעל החותם שוקע ,נעשה על השעוה 86 ˙BȉÏ
ˆ¿ƒ CÈ BÓˆÚבעבודה של לימוד התורה וקיום המצוות עצמה »ƒ
¿« ‰Êa
∆» 40
בולט .ואם האותיות שעל החותם בולט נעשה על השעוה שוקע" .ובנמשל 87 ,Ïeha
ƒ¿ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ eȉÂ
,Ô˜Èריק מתחושת ישות עצמית ומציאות ¿«¿
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ 41
– עליית העולמות מלמטה למעלה היא בחינת חותם בולט שגורם שתהיה 88 ‡ ˙e˜Ïבנשמתו.
… ¡ ˙ÎLÓ‰Ï
Ïea˜ƒ ÈÏkראוי ¿«¿ »« ƒ¿ ‰NÚ
∆ ¬« ʇÂ
»¿ 42
המשכה מלמעלה למטה ,חותם שוקע כי "אתערותא דלתתא" גורמת 89 L„Áa
∆… « ,'B‚ ÙBL
» L„Áa ∆… « eÚ˜z e‰ÊÂהפירוש הפנימי בפסוק ¿ƒ∆¿ (Ê 43
"אתערותא דלעילא" ,וכך להיפך שה"חותם בולט" מלמעלה למטה מעורר 90 ˙eiÁ‰
«« ˙eLcÁ˙‰¿«¿ƒ ‰NÚ∆ ¬« BaL ∆ ‰M‰ŒL‡
˜‡ Èהכוונה «»» « … ÏÚ ≈ » 44
91 ‡e‰ ‰ÏÚÓlnL
»¿«¿ƒ∆ 'ËÏBa ≈ Ì˙BÁ'c
בבני ישראל בחינת "חותם שוקע" ¿ » ‰M‰למרות
»» « ÏÎc
»¿ƒ ,‰M‰
45האלוקית לקיום והתהוות העולם «»» « Ïk» ÏÚ
92 ŒÏÚÂ
,˙ÈÓˆÚמהקדוש ברוך הוא לבני ישראל ¿«
‡ƒ¿« ‰‰
»¬« ˙ÎLÓ‰
«¿ »« 46שהקדוש ברוך הוא מהווה ומחיה את העולם כל הזמן מחדש )כפי שאומרים
זי
16 'פנים זעירות' היינו המידות ƒ¿« ÈÚÊ'
,'ÔÈt‡ ≈¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ ,˜ÚÈa
… ¬«¿ ˙e˜Ï‡
…¡ 'Ú˜BL
«≈ Ì˙BÁ' » ‰NÚ ∆ ¬« הודות להמשכה והתגלות מלמעלה‰ÊŒÈ„È
∆ ≈¿ 1
17 ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ ˙BÈ
≈ ‰hÓÏe
»«¿ שבספירות העליונות שיהיה בהן תוספת אור .Ô˜È
» ≈ ÈÏÎc
ƒ¿ƒ Ïeha‰ƒ« ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ ,‰hÓÏ
»«¿ 2
18 »» ¿««¿ ,˙BÈa
ותוספת‰ÎLÓ‰‰Â ≈ ¿ ˙BBzÁz‰
¿«« ˙B‚„na
≈¿«« ,˜Ú ≈» „"eÈ ‡l‡
»∆ ,˙B‡» ˙eÎÊc¿ƒ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ˜ÈtÒÓ
ƒ¿« ‡Ï… L‡kL
∆ ¬«∆ ,‰Êa
∆» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 3
19 ‰BË
» ‰ÓÈ˙ÁÂ
» ƒ¬« ‰È˙Îa
» ƒ¿ƒ ,ÌÈiÓLb‰
ƒƒ¿ «« ÌÈca
ƒ»¿« Ìb« ‡È‰ƒ ההשפעה «¬ ,ÙBMaL
לא די בהמשכת אלוקות עלÈʇ » «∆ ‰eLz‰
» ¿« ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ CȈ
ƒ» 4
20 BËa¿ ‰w˙Óe
»À¿ ‰BË
» ‰LÏ»» ¿ ב'סדר השתלשלות' אלא, דרך הרגיל5
21 ∆¿ƒ«¿ ‰‡p‰
טוב כפשוטו‰Ï‚p‰Â ∆ ¿ƒ« ֶשׁהוּא,למ ָטּה ַ ְ 'שׁוֹקע
ַ ֵ וֹתם ָ נע ֶשׂה 'ח
ֲ ַ ְועלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה
ַ 1 ‰‰‡
»¬« ˙elb˙‰
«¿ƒ ˙BȉÏ
¿ƒ ‰ÎȈ
» ƒ¿ 6
22 .שנראה בגלוי B˙eÓˆÚ
¿« „vnL«ƒ∆ ˙ÈÓˆÚ ƒ¿« 7
שׁכּא ֶשׁר ֹלא ֲ ַ ֶ ,בּזה ֶ ָ והענין
ָ ְ ִ ָ ְ .ריקן
ָ ֵ דּכלי ִ ְ ִ ענין ַה ִבּטּוּל
ְַ ִ 2
≈»¿ƒ
כמבואר לעיל במעלת,Ca˙È 8
צריכה
ָ ִ ְ אזי ַ ֲ ,שׁבּשּׁוֹפר
ָ ַ ֶ תּשׁוּבה ָ ְ לענין ַה ַ ְ ִ ְ צרי ִ ָ ֶא ָלּא,דּזכוּת ָאבוֹת ְ ִ הענין
ָ ְ ִ ָ מס ִפּיק
ְַ 3
התשובה וכוחה לפעול התקרבות של9
נע ִשׂים
ֲ ַ שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַ ֶ ,בּר ֵ ָ ית
ְ ִ עצמוּתוֹ ְ ַ שׁמּצּד ַ ִ ֶ עצמית ִ ְ ַ אהבה ָ ֲ ַ הת ַגּלּוּת ְ ִ להיוֹתְִ 4
האדם לאלוקות כי בעבודת התשובה10
ֶשׁהוּא,יעקב ֹ ֲ ַ לאלקי
ֵ ֹ ֵ שׁפּט ָ ְ שׁזּהוּ ִמֶ ֶ ,אלקוּת ֹ ֱ שׁכת ַ ָ להמ
ְ ַ ְ ריקן ָ ֵ כּליִ ְ בּבחינת
ַ ִ ְ ִ ישׂראלֵ ְָ ִ 5 האדם 'מגיע' בקדוש ברוך הוא בעצמו11
בּבחינת יוּ"ד
ַ ִ ְ ִ יוֹתר ֵ וּלמ ָטּה ַ ְ ,'אנפּין ִ ְ ַ 'זעיר ֵ ְ בּחינת
ַ ִ ְ ,בּיעקב ֹ ֲ ַ ְ אלקוּת ֹ ֱ שׁכת ַ ָ המ
ְ ַ ענין
ְַ ִ 6 χNÈ
≈ »¿ƒ ÌÈNÚ
ƒ ¬« ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
∆ ≈¿ «∆ 12
,גּשׁמ ִיּים
ִ ְ ַ בּדּברים ַה ִ ָ ְ ַ שׁכה ִהיא ַגּם ָ ָ וההמ
ְ ַ ַ ְ ,בּיוֹתר
ֵ ְ תּחתּוֹנוֹת ְ ַ בּמּדרגוֹת ַה ֵ ְ ַ ַ ,עקב ֵָ 7 ˙ÎLÓ‰Ï
«» ¿«¿ Ô˜È
» ≈ ÈÏk
ƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ 13
ȘχÏ
≈… ≈ ËtLÓ
»¿ ƒ e‰fL
∆∆ ,˙e˜Ï‡
… ¡ 14
.נּגלה
ֶ ְ ִ וה
ַ ְ נּראה ֶ ְ ִ וּמת ָקּה ְבּטוֹב ַה ֻ ְ וֹבה ָ שׁנה ט ָ ָ וֹבה ְל ָ וחתימה טָ ִ ֲ ַ בּכתיבהָ ְִִ 8
˙ÎLÓ‰
«» ¿« ÔÈÚ
«¿ƒ ‡e‰L ∆ ,˜ÚÈ
… ¬« 15
(1ריש פרשתנו )נצבים כט ,ט( (2 .מד ,א (3 .ראה רמ"ז לזח"ב לב ,ב .וראה גם זח"ג רלא ,א .פענח רזא ס"פ נצבים.
(4תפלת מוסף דר"ה ,מר"ה כז ,א (5 .תו"א משפטים עה ,ג .תו"ח שם תט ,רע"א .ועוד (6 .ר"פ משפטים (7 .שמו"ר פט"ו,
ו.
טי
44 Ì„‡"Ó
»» ≈ ‰ÏÚÓÏ"»¿«¿ ,"BÏ ÏÚnÓ ««ƒ ‡È‰ƒ ÌÈÙO‰ ƒ »¿ « ˙„ÈÓÚL "‡« ƒ¬∆ Ìz ∆« Ó‡ «¡∆ ˙BÓLpe »¿« ,BÏ ÏÚnÓ ««ƒ ÌÈ„ÓBÚ
ƒ¿ ÌÈÙN ƒ »¿ 8 Ó‡
«¡∆ 1
45 ‰Êa
∆» e‡a‰
‡≈« 11 Á
≈« ÌB˜Óa]»¿ ‡nÎÂ
»… ¿«¿ "‡qk‰ ≈ƒ« ÏÚL «∆ ÔBÈÏÚ‰ ÔÈÚÓההסבר על פי חסידות של »∆¿ «¿ƒ≈ e˙kL »∆ ‰Ó« ÔÈÚÂ
≈«¿ ,"ÌBi‰« ÌÈvƒ»ƒ 2
46 )‡e‰Ê∆ Ì
" ÌÈÙNמלאכים איך באמת המלאכים הנקראים 'שרפים' יכולים להתעלות כל כך ƒ 3הכתוב בתיאור המרכבה העליונה בנבואת ישעיה ¿» ƒ
47 ‰LÁÓcהמחשבה והתשוקה שלהם להיות בדרגה
»» ¿« ¿ ‰„BÚ‰ » ¬» È„ÈŒÏÚ ,"BÏ ÏÚnÓמעל ה' היושב על כסא « ¿≈ ««ƒ ÌÈ„ÓBÚ
4עליונים הנקראים בשם זה ¿ƒ
48 "‡˜Â
»»¿ ˙„BÚ
« ¬ È„ÈŒÏÚ
זו≈¿ « B‡ , 5רם ונישא ,כביכול ,ועל פסוק זה
49 ,[( 'Bb "Ó‡Â
12 מּעל לוֹ«»¿ ‰Ê∆ χ∆ ‰Ê∆ , וֹמדים ִמ ַ ַ שׂרפים ע ְ ִ נאמרִ ָ ְ 8 " 6שרפים עומדים ממעל לו" כתוב ִ ָ ְ ַ ַ 1
בּמּלאכים ֶ ֱ ַ
« ∆∆ ∆
‰ÊŒCcŒÏÚכמו הפירוש האמור
e‡aבמאמר שבא בתור ביאור ַ 2 ≈¿ 7
50
ועין ַמה נצּבים ַהיּוֹם"ֵ ַ ְ , "א ֶתּם ִ ָ ִ נאמר ַ נּשׁמוֹת ֶ ֱ ַ וּב ְ ָ
51 ÔÈÚa
«¿ƒ¿ Ìb« ÔeÓ
בעניין "ממעל לו" » 8למאמר שלפניו ב'לקוטי תורה' פרשת
52 ,"'‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ ÌBi‰« ÌÈv
"‡ƒ»ƒ Ìz
«∆ מּעל לוֹ", וֹמדים ִמ ַ ַ "שׂרפים ע ְ ִ מענין ְ ָ ִ שׁכּתוּב ֵ ִ ְ ַ ָ ֶ 3 ÈzLc˜Â
9אמור «ƒ¿ «¿ƒ¿ 9 ˜eÒt» ÏÚ
53 ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ eȉ ¿« "'‰ ÈÙÏ"c
¿ ≈¿ƒ , ישׂראל 10
ֵ ָ ְ ִ בּני
ֵ ְ וֹ בּת ְ דּשׁתּי
ִ ְ ַ ונק
ְ ִ ְ בּבאוּר ַעל ָפּסוּק 9 ֵ ְ 4
) ,10 χNÈשם
≈ »¿ƒ Èa ≈¿ CB˙a¿ 10
54 .'ȉ
»»¬ ÌMÓ
≈ƒ לפני
נצּבים ַהיּוֹם ִ ְ ֵ ענין ַא ֶתּם ִ ָ ִ יוּבן ִ ְ ַ דּרֶ ֿזה ָ ְועלֶֿ ֶ 11מבואר ..." :הם מתלהבים ומתלהטים ַ
5
55 ≈ ¿∆≈ Ìb« ÔeÓ
CLÓ‰Óרצף וסדר » ÔÎÂ דּכ ֵשׁם ¿≈ וּבןְ ִ , וּמֶזּה מ ָ גּההִ . הה ָ ָ
12בתשוקה ורשפי אש לאסתכלא ביקרא 6ה'ַ ,עדֿ ָכּאן ְלשׁוֹן ַ ַ
56 13 »¬«« ÌÈÈÚ‰
Ó‡naזה ב'לקוטי למעלה »ƒ»¿ƒ מּעל לוֹ"ָ ְ ַ ְ , "מ ַ ַשּׂרפים ִהיא ִ שׁעמידת ַה ְ ָ ִ 13דמלכא ]להסתכל בכבוד המלך[ ַ ִ ֲ ֶ 7
57 ÌL» ‡nL
תורה' פרשת ניצבים≈»¿∆ , 14
בּמקוֹם מּבאר ְ ָ ]וכ ְ ֹ ָכּסּא" ְ ַ שׁעל ַה ִ ֵ העליוֹן ֶ ַ "אדם ָ ֶ ְ 15בבחינת סובב כל עלמין שהוא קדוש ֵ 8מ ָ ָ
58 ˙„BÚה' של הנשמות« ¬ ÔÈÚL
∆«¿ƒ ומובדל ,ולכן נקראים שרפים על שם
59 )"‡Ìz
«∆ וֹדה ביום … « »»
‰M‰ŒL‡ העב ָ )אם ֶזהוּ ַעלֿ ְ ֵידי ָ ֲ בּזה ִ אחרַ 11ה ֵבּאוּר ָ ֶ 16הרשפי אש והתשוקה הנפלאהֵ ַ 9 ...
60 ˙zΉ
«»¿« ‡È‰ƒ ("ÌBi‰« ÌÈv "וקרא ֶזה ֶאל ֶזה ƒ»ƒ שׁבה ,אוֹ ַעלֿ ְ ֵידי ֲעב ַוֹדת ְ ָ ָ ְדּמח ָ ָ
17להיכלל בבחינת סובב כל עלמיןְ ַ 10 ...
61 CÏÓÏ
¿∆∆ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» בּענין «»וּבן ַגּם ְ ִ ְ ַ דּרֶ ֿזה מ ָ ואמר" גּוֹ' ַ ,[(12עלֶֿ ֶ 18ולכן נאמר עליהם שרפים עומדים ַ ָ ְ 11
שהתקיעה 62 מחדש ,כדברי הגמרא הינוּ
דּ"לפני ה'" ַ ְ לפני ה'"ֵ ְ ִ ְ , נצּבים ַהיּוֹם ִ ְ ֵ "א ֶתּם ִ ָ ִ
ַ 12 19ממעל לו .ומבואר לעיל הקושיא איך
63 בשופר בראש השנה וכן אמירת פסוקי 20שייך לומר על הנברא שעומד ממעל
הוי'.
למעלה ִמ ֵשּׁם ֲ ָ ָ
ְְַָ 13
64 מלכיות זכרונות ושופרות בתפילת 21לשכינה כביכול .והענין דישעיה אמר
65 מוסף של ראש השנה ,היא כדי בּמּאמר,13
הענינים ַ ַ ֲ ָ מהמ ֵשִׁ ָ ְ ִ ָ וּבן ַגּם ֵ ֶ ְ ÔÎÂמ ָ ≈¿14 22ואראה את אד' יושב על כסא רם כו'
66 ‰fÓc
∆ƒ ¿ .14 ÌÎÈÏÚ שּׁנה ∆«¿ƒ ƒ
∆ ≈¬ ÈeÎÈÏÓzL שׁענין ֲעב ַוֹדת ֹראשֿׁ ַה ָ ָ שׁמּבאר ָשׁם ֶ ִ ְ ַ ֶ ְ ֵָ 15 23שרפים עומדים ממעל לו .ופירוש שם
67 ÏL∆ ÌÁÎa
»… ¿ LiL ‡Ùebעצמו ∆≈» תּרת ַה ָקּדוֹשֿׁ הכ ָ ַ
נצּבים ַהיּוֹם"( ִהיא ַ ְ )"א ֶתּם ִ ָ ִ
ַ 16 24אד' הוא בחינת מדת מלכותו יתברך...
68 ŒLB„w‰»« ˙‡∆ ÈzΉÏ
ƒ¿«¿ χNÈ
דּמ ֶזּה ≈ »¿ƒעליכםִ ְ .14 שׁתּמליכ ִוּני ֲ ֵ ֶ למלִ ְ ַ ֶ , ָ 17בּרוּֿהוּא ְ ֶ ֶ 25כמו שהיא מלובשת בהעולמות
69 BÎÈÏÓ‰Ïe
ƒ¿«¿ CÏÓÏ להכ ִתּיר ֶאת »∆∆¿ ‡e‰ŒCea ישׂראל ְ ַ ְ בּכחם ֶשׁל ִ ְ ָ ֵ שׁיּשׁ ְ ֹ ָ גּוּפא ֶ ֵָ 18 26בבחינת ממלא כל עלמין ...על ידי
70 ÔeÓ
להיות מלך עליהם ועל העולם» , 27גבורות וצמצומים תחלה לצמצם האור
71 ‰ÈÁaÓ
» ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ÌÓˆÚ »¿« ̉L∆≈
שׁהם
וּבן ֶ ֵ וּלהמליכוֹ ,מ ָ למלִ ְ ַ ְ ַ 19ה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּֿהוּא ְ ֶ ֶ 28והחיות עד שיהיה יכול להתלבש
72 BÊשל המלכות ,ולכן יש להם את לפניֿ ֶזה
שׁגּם ִ ְ ֵ דּהגם ֶ ַ בּחינה זוַֹ ֲ ַ .
למעלה ִמ ְ ִ ָ
עצמם ְ ַ ְ ָָ ְ ַ 20 29בהעולמות ושיתהוו בבחינת גבול
73 הכוח לפעול ולחדש את מלכותו של וּכהִ ,מ ָכּלֿ ָמקוֹם למל ָ בּחינת ָרצוֹן ִ ְלמעלה ְ ִ ַ ֵ 21ישׁ ְ ַ ְ ָ 30ומדה ...ועל זה אמר שרפים עומדים
74 Ì‚‰c
בּעצמוּתוֹ 15הקדושֿברוךֿהוא בעולם«¬ « . מּחלט ְ ַ ְ בּבחינת ָרצוֹן ַה ֻ ְ ָ ָ 22רצוֹן ֶזה הוּא ִ ְ ִ ַ 31ממעל לו .כלומר כאילו הן למעלה
לפני שבני ישראל 75 ∆ ≈¿ƒ ÌbL
‰ÊŒÈÙÏ ∆« 32מבחינת שם אדנ"י שהוא בחינת ממלא
76 ‰ÏÚÓÏבאלוקות
מעוררים ומחדשים ,כביכול ,את הרצון למלוכה ≈ LÈכבר ¿«¿» 33כל עלמין .מפני שעיקר תשוקתם להשיג בחינת סובב כל עלמין הנקרא קדוש.
77 ‰Ê∆ ÔBˆ» ÌB˜ÓŒÏkÓשקיים לפני
» »ƒ ,‰ÎeÏÓÏ» ¿ƒ ÔBˆ» ˙ÈÁa ¿« ƒ 34דהיינו שתשוקתם לצאת מהגבלתם וצמצומם מכוח הפועל האלוקי המחייה
78 ËÏÁn‰
»¿À« ÔBˆ» ˙ÈÁaההתעוררות של בני ישראל « ƒ¿ƒ ‡e‰ 35אותן בבחינת צמצום מבחינת ממלא כל עלמין ולהדבק בבחינת סובב כל
79 ,15 B˙eÓˆÚaכמבואר בהרחבה במאמרי החסידות של ראש השנה ,השלב ¿«¿ 36עלמין ולהיות כי אל אשר רוחם פונה בתשוקתם יקרא בשם עומד שם
הראשון ברצון העליון למלוכה נקרא 'רצון המוחלט' כי מדובר בהחלטה 80 = ] 37עלֿדרך "היכן שהוא רצונו של אדם שם הוא נמצא[ וזהו שהשרפים
בלבד ולא ברצון גלוי .להבנת הדברים מובא משל מנפש האדם .כמו אדם 81 38עומדים בתשוקתם ממעל לו לשם אדנ"י רצונוֿלומר שתשוקתם לבחינת סובב
הבונה בית שקודם הבניה יש לו רצון לבנות בית וכדי שהרצון אכן יהיה מניע 82 39כל עלמין" .עד כאן מ'לקוטי תורה' שם .ובמקום אחר בחסידות מובא שעניין
לעשות מעשה ולעסוק בבנייה ,הוא צריך להיות 'רצון גלוי' ,והסיבה 83 40זה שהשרפים נחשבים כעומדים ממעל לשם אד' כי זו תשוקתם הוא המקור
להתעוררות הרצון הגלוי היא 'רצון המוחלט' ,היינו שבשלב מוקדם יותר 84 41לתורת הבעלֿשםֿטוב אשר במקום שמחשבתו של אדם ,שם הוא נמצא(.
האדם מחליט במחשבתו כי כאשר יתאפשר לו הוא יבנה כזה בית .וההחלטה 85 Ô‡kŒ„Ú
» « ,'‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ ÌBi‰« ÌÈv
‡ƒ»ƒ Ìz
∆« ÔÈÚ
«¿ƒ ÔeÈ
» ‰ÊŒCcŒÏÚÂ
∆ ∆∆ «¿ 42
הזאת איננה 'רצון גלוי' ואיננה מביאה לידי מעשה אלא רצון שנשאר 86 ÌLÎc
≈ ¿ƒ ,ÔeÓ
» ‰fÓe ‰‰b‰‰במאמר 'אתם ניצבים'∆ƒ .
»»«« ÔBLÏ¿ 43
(8ישעי' ו ,ב (9 .אמור כב ,לב (10 .לקו"ת אמור לב ,ב (11 .לקו"ת שם .כתר שם טוב הוספות סל"ח .וש"נ (12 .ישעי' ו,
ג (13 .סעיף ג – מד ,ב (14 .ר"ה טז ,א .לד ,ב (15 .ראה המשך ר"ה תרס"ה ,תש"א ,תש"ג – בתחילתו.
כ
שלמעלה ממציאות העולמות לגמרי והוא השורש והמקור להתהוות "ג' 43 1במחשבה .מצד שני ,למרות שהרצון המוחלט לא מוביל לידי פועל ,הוא
ראשים" .ועל כך מבואר ש"רישא דלא אתידע" היא הבחינה הנעלית ביותר 44 2בעצם הסיבה שבעקבותיה מגיע הרצון הגלוי .כך גם בנמשל באלוקות .לפני
ב"שלושה ראשי ראשים" ,והיא בחינה נעלמת ונסתרת לגמרי שמצד עצמה 45 3התעוררות רצון גלוי למלוך על העולם ולברוא את העולמות והנבראים
46 ‡ÏÂ
… ¿ Ú„È«» ‡Ïc
'… ¿ ‡LÈ
» ≈ ‡e‰L∆ אין לה שייכות לגילוי לזולת כלל, 4מחדש ,יש 'רצון מוחלט' שהוא רצון במחשבה ואינו יורד לפועל אך מהווה
47 ‡˙ , 'Ú„Èלא רק שאינו ידוע
16 «»¿ƒ 5סיבה ומקור ל'רצון הגלוי' ,ועל כך
לאחרים אלא גם אינו ידוע לעצמו 48 בּחינת ָרצוֹן כּללִ ,כּי ִאם ְ ִ ַ בּגדר ִגּלּוּי ְ ָ שׁאינוֹ ְ ֶ ֶ ֵֶ 1 6מבואר כאן שאמנם לפני הרצון הגלוי
49 Èel‚Â
ƒ¿ ‰ÚÈ„È
» ƒ¿ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ BȇM
∆≈ היה ִחדּוּשׁ בּגדר ִגּלּוּיֹ ,לא ָ ָ היה ְ ֶ ֶ מּחלט ָ ָ ַ 2ה ֻ ְ ָ 7כבר יש את הרצון המוחלט אבל הוא
50 ,BÓˆÚÏהיינו נעלם ונסתר עד
«¿«¿ Ìb 8לא גורם לחידוש המלוכה וההשפעה
שׁיּשׁגּוּפא ֶ ֵ וּמ ֶזּה ָ שּׁנהִ , בּראשֿׁ ַה ָ ָ וּשׁט ֶוּרעם ָכּלֿ ַכֹּ ְ ְ 3
51 '‡Ï
… BÓˆÚ ¿« ‡e‰ ÌbL כדי כך ∆« Lהרצון המוחלט
9לעולמות ,כיוון ∆
הרצוֹן שׁכת ָ ָ שׁהמ ָ ַוּכח ֶ ַ ְ שּׁנה מ ָ בּראשֿׁ ַה ָ ָ ְ 4שׁט ֶוּרעם ְ ֹ
52 ‰fÓe
∆ƒ ,17 Ba LiM ≈∆ ‰Ó« 'Ú„È»« אלא רצון »¿ Èelbƒ „‚a
,ÏÏk ∆∆¿ Bȇ≈ 10
53 χNiL
∆≈ »¿ƒ ÔÂÈÎc
» ≈¿ ,ÔeÓ» מּחלט
שׁהרצוֹן ַה ֻ ְ ָ וּבן ֶ ָ ָ וּמֶזּה מ ָ חדשִׁ , דּבר ָ ָ 5הוּא ָ ָ ÔBˆ» ˙ÈÁa
11נעלם« ƒ¿ ̇ƒ Èkƒ ,
54 ,‰Ê∆ ÔBˆ» Èelbשהיה ƒ ÌÈÏÚBt
¬ƒ שׁ'רצוֹן בּזהָ ֶ , וֹסיף ָ ֶ בּגדר ִגּלּוּיֵ ְ .וישׁ ְלה ִ ֵ 6אינוֹ ְ ֶ ֶ ,Èelbכמו
ƒ „‚a
∆∆¿ ‰È‰»» ËÏÁn‰
»¿À« 12
55 ÌLL
‡» ¿» ÔkŒÌ
בהעלם לגמרי ≈ ƒ בּבחינת
שׁאינוֹ ִ ְ ִ ַ בּאפן ֶ ֵ שׁלּמעלה ,הוּא ְ ֹ ֶ מחלט' ֶזה ֶ ְ ַ ְ ָ ְָֻ 7 LecÁƒ ‰È‰ »» ‡Ï 13הרצון הגלוי …
56 ËÏÁn‰
»¿À« ÔBˆ» ˙ÈÁa« ƒ¿ƒ ‡e‰ 'רישׁא
בּענין ֵ ָ מּבאר ְ ִ ְ ַ דּרַ ה ְ ֹ ָ לע ְצמוַֹ ,15עלֶֿ ֶ ִ 8גּלּוּי ַגּם ְ ַ CkŒÏk
ÌÚeËLeסערה ורעש » «∆ ¿ 14
57 שאם לא כן ,לא היה בכוחם לגלות »» « … ¿ 15
,‰M‰ŒL‡aכי אם כן ,כל
ולא
דּלא ָ ַידע ְ ֹ 'רישׁא ְ ֹ אתידע' ֶשׁהוּא ֵ ָ ְדּלא ִ ְ ָ ַ ֹ 9
58 רצון זה. 16הנפעל בראש השנה הוא כתוצאה
ידיעה ְ ִוגלּוּי ַגּם בּבחינת ְ ִ ָ שּׁאינוֹ ִ ְ ִ ַ אתידע' ֵ ֶ ,16 ַ ָ ְ ִ 10
59 ,ÓBÏחידוש גדול יותר,
¿« LÈ≈ „BÚ ‡Ùeb
» ‰fÓe 17מרצון שכבר ישנו ∆ƒ
שּׁיּשׁ בּוֹ ≈ »¿ƒ∆ , 'לא ָ ַידע' ַמה ֶ ֵ עצמוֹ ֹ שׁגּם הוּא ַ ְ לעצמוַֹ ֶ , ְ ַ ְ 11
17
60 χNiLמצד נשמתם ומצד הכוח ŒL‡a… ¿ ÌÚeËL
∆ ¿ LiL 18עצמו ∆≈
61 שניתן להם לעורר את הרצון העליון פּוֹעלים ִגּלּוּי ָרצוֹן שׁיּשׂראל ֲ ִ דּכיון ֶ ִ ְ ָ ֵ וּבןָ ֵ ְ , וּמֶזּה מ ָ ִ 12 »» « 19
‰M‰וכן מרעישים ומפליאים
62 למלוכה בראש השנה" ,שתמליכוני מּחלט.בּבחינת ָרצוֹן ַה ֻ ְ ָ שׁר ָשׁם הוּא ִ ְ ִ ַ ֶ 13זהִ ,אםֿ ֵכּן ָ ְ 20בעניין חידוש המלוכה וההשפעה
Ìbאפילו « ‰ÏÚÓÏ
למעלה ַגּם עליכם"»¿«¿ ̉≈ , ˙ÎLÓ‰L
«» ¿«∆ ÁÎeÓ
»
ֵ „BÚ¿14ישׁ ל ַ
63 21בראש השנה
שׁיּשׂראל ֵהם ְ ַ ְ ָ וֹמרֵ ָ ְ ִ ֶ ,
64 ËÏÁn‰
»¿À« ÔBˆ‰ »» ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ פועלים ישראל שבני ÔBˆ‰
»» 22
65 ,BÓˆÚונשמות ישראל מושרשות «¿
דּהרי
עצמוֵֹ ֲ ַ , מּחלט ַ ְ הרצוֹן ַה ֻ ְ ָ בּחינת ָ ָ ִמ ְ ִ ַ 15
c
23ומחדשים בראש השנה »» ‡e‰
66 בדרגה עוד יותר נעלית באלוקות בּגדר
עצמוֹ ֵאינוֹ ְ ֶ ֶ מּחלטִ ,מ ַצּדֿ ַ ְ הרצוֹן ַה ֻ ְ ָ בּחינת ָ ָ ַ ִ ְ 16 ÔBˆ‰L
»»∆ ÔeÓ
» ‰fÓe ∆ƒ ,L„Á»» 24
67 ,ËÏÁn‰
»¿À« ÔBˆ‰ »» ˙ÈÁa פּוֹעלים בּוֹ « ¬≈
« ƒ¿ ȉc שׁיּשׂראל ֲ ִ וּמֶזּה ֶ ִ ְ ָ ֵ לעילִ , כּנּזכּר ְ ֵ ִ 17גּלּוּי ַ ִ ְ ָ ƒ „‚a
Èelbועניין ∆∆¿ Bȇ≈ ËÏÁn‰
»¿À« 25
68 Èelbƒ „‚a
∆∆¿ Bȇ≈ BÓˆÚŒ„vÓ
וּכח ¿« «ƒ כּביכוֹל ,מ ָ וֹשׂים בּוֹ ִשׁנּוּי ִ ְ ָ דּהינוֶּ ,שׁע ִ ִ 18גּלּוּיְ ַ ְ , 26הגילוי מתחדש רק בשלב מאוחר יותר
69 ,ÏÈÚÏכפי שנתבאר שזהו ≈¿ kÊpk
הרצוֹן «»¿ƒ בּחינת ָ ָ למעלה ִמ ְ ִ ַ שׁשּׁר ָשׁם הוּא ְ ַ ְ ָ ִ 19מֶזּה ֶ ָ ְ הנקרא 'רצון הגלוי'. 27
70 רצון נעלם ונסתר לגמרי ללא כל ÔBˆ'L
» ∆ ,‰Êa∆» ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ LÈ ≈¿ 28
ושׁר ָשׁם הוּא העצםְ ָ ְ , הרצוֹן ֵאינוֹ ָ ֶ ֶ מּחלטִ ,כּי ָ ָ ַ 20ה ֻ ְ ָ
71 שייכות להתגלות לזולת ולהשפעה ‡e‰ ,‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ‰Ê∆ 'ËÏÁÓ»¿À 29
72 ÌÈÏÚBt
ƒ¬ χNiL≈ »¿ƒ∆ ‰fÓe לזולת∆ƒ , הרצוֹן. מחלט ָ ָ בּרֶ ,שׁבּוֹ ֻ ְ ָ ית ָ ֵ
וּמהוּתוֹ ִ ְ בּעצמוּתוֹ ַ ְ ַ ְ 21 Ìb« Èelbƒ ˙ÈÁa
« ƒ¿ƒ BȇL
≈∆ ÔÙ‡a
∆… ¿ 30
73 ישׂראל הוּא Baברצון הנעלם הזה ¿« ¿ ,Èelbƒ
,eȉc שׁשּׁר ָשׁם ֶשׁל ִ ְ ָ ֵ וֹמרְ ָ ֶ , ֵ „BÚ¿22ישׁ ל ַ ,15BÓˆÚÏכלומר ,נעלם
31אפילו ¿«¿
74 ÏBÎÈk
»¿ƒ ÈepL ƒ Ba ÌÈNBÚL דּהֵנּה ַה ָלּשׁוֹן ∆ ƒ בּחינה זוִֹ ְ . למעלה ַגּם ִמ ְ ִ ָ ְְַָ 23 32ונסתר ולא שייך לבוא לידי פעולה של
ביחס לעניינו מצד עצמו וגורמים שכן 75 33מלוכה בפועל ,אפילו לגבי הקדושֿ
76 ÌLMLשל נשמות ישראל ‡e‰» ¿» ∆ ‰fÓ
∆ƒ ÁÎeÓ
יתעורר ויתגלה» , ‡Ïc
'… ¿ ‡LÈ
» ≈ ÔÈÚa
«¿ƒ¿ ‡n‰
»… ¿« CcŒÏÚ
« ∆∆ 34ברוךֿהוא בעצמו ,כביכול,
77 ,̈ډכמו
∆∆» Bȇ≈ ÔBˆ‰
»» Èkƒ ,ËÏÁn‰
»¿À« ÔBˆ‰
»» ˙ÈÁaÓ
« ƒ¿ƒ ‰ÏÚÓÏ
¿«¿» דבר ראשוני שאינו ידוע ,כלומר ,מבואר בקבלה וחסידות ‡˙'Ú„È
«»¿ƒ 35
בנפש האדם שגם הרצון עם היותו כוח נעלה וכוח כללי ,אינו עצם הנפש 78 36שה"מוחין" )חכמהֿבינהֿדעת( שבספירות העליונות שמהם מתהוות המידות,
עצמה אלא אחד הכוחות שלה .וכך גם למעלה הרצון איננו העצם ממש 79 37נקראים "ג' ראשים" .אולם יש בחינה עליונה יותר של "מוחין" ,שלמעלה
80 BaL∆ ,Ca˙È
≈»¿ƒ B˙e‰Óe« B˙eÓˆÚa
ÌLLÂשל נשמות ישראל ¿«¿ ‡e‰
¿ »¿ » 38מלהיות שורש ומקור להתהוות המידות ,היינו בחינה אלוקית המובדלת
81 ÔBˆ‰ומזה יש לנשמות ישראל את הכוח לפעול שינוי ברצון
»» ËÏÁÓ
»¿À 39ומרוממת לחלוטין ממציאות של עולמות )עד שהיא נעלית מכדי להוות שורש
82 המוחלט. 40לאור אלוקי הנותן מקום למציאות העולמות ,ל"מידות"( ,בדומה לרעיון שכלי
83 ‡e‰ χNÈ
≈ »¿ƒ ÏL
∆ ÌLML
,ÓBÏחידוש גדול עוד יותר» ¿» ∆ ,
¿« LÈ≈ „BÚ 41המופשט ומנותק לגמרי מהמציאות החיצונית ,כך שאי אפשר שיתעוררו
84 BÊ ‰ÈÁaÓשנקראת 'עצמותו
Ìb« ‰ÏÚÓÏעמוק יותר ונעלה יותר » ƒ¿ƒ
¿«¿» 42בעקבותיו רגשי לב המופנים כלפי הזולת .והוא האור האלוקי של האיןֿסוף
(16ע"ח שער יג )שער א"א( פ"ב (17 .פי' הספרא דצניעותא להאריז"ל בפ"ק )דקי"ט ע"א( ,נעתק בלקו"ת דרושים ליוהכ"פ
בסופן )עא ,רע"ד( .ועוד.
אכ
37 "ÌÈv
)ƒ»ƒ ̉L
≈∆ χNÈ
≈ »¿ƒ ÏL
∆ Ì˙„BÚ
» » ¬ ÔÙ‡a
∆… ¿ Ìb« ÔeÈ
» ‰Ê∆ ÏkÓe
»ƒ ȉאחרי הכל «‡e‰ Ìb
≈¬ "˙e‰Óe "« ˙eÓˆÚ ¿« ÔBLl‰»« ‰p‰c
ומהותו'≈ƒ ¿ . 1
‡ "ÌÎȘÏלפי כל הפירושים האמורים לעיל ,עד לפירוש הכי נעלה 38
∆ ≈… ¡ '‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» Ïk» ˙ÏÈÏL
« ƒ¿ ‡e‰ ‰Ê∆ ‡z «… ÏL ∆ BÎzL
‡zמסויים¿»∆ .…« 2
‰„BÚ‰Lשל נשמות ישראל 39
ב"לפני" – למעלה מכל תואר ומכל הגדרה כלל ∆»¬ » ∆ƒ ‰hÓlL
,epnÓהיינו תואר שכוונתו לומר כי מדובר על )»«¿∆ (ÌÈÈelb‰
«ƒ ƒ 3
40 ,ÏÈÚÏ
≈¿ kÊpk
»¿ƒ« "„Á‡k
»∆¿ ÌÈ„Á‡Ï
ƒ»¬« ÌÎlÎ"c
∆¿À ¿ ÔÙ‡a
בראש השנה ∆… ¿ ‡È‰ƒ ‰fÓe
העצם שלמעלה מכל גילוי והארה והתפשטות שאינם העצם ממש ∆ƒ 4
הרי לפי האמור לעיל מובן גם עד איזה 41 ‡Ùebמזה עצמו שיש צורך ויש» 5
עומק מופלא מגיעה האחדות הזו 42 6מקום להבהיר ולשלול שבחינה זו
שׁתּכנוֹ ֶשׁל תּארְ ָ ֶ . הרי ַגּם הוּא ֹ ַ וּמהוּת" ֲ ֵ "עצמוּת ַ ְַ 1
בכוח 43 ‰ÊŒÈ„ÈŒÏÚL
∆« ¿≈ ∆ ÔÂÈÎc
¿≈ » BÏ LiL≈∆ ÔeÓ
7איננה העצם ממש» ,
גּלּוּיים()ה ִ ִ הענינים ַ שׁלילת ָכּל ָ ִ ְ ָ ִ תּאר ֶזה הוּא ְ ִ ַ ַֹ 2
44 ההתייצבות הזו "לאחדים כאחד" 8לעצם שנקרא 'עצמות ומהות' ≈‡BÊÈ
45 ‡"ÌÎȘÏ
"∆ ≈… ¡ '‰ ÈÙÏ≈¿ƒ ÌÈÚÈbÓשׁיּשׁ לוֹ ֵאיזוֹ «ƒ ƒ וּבן ֶ ֵ גּוּפא מ ָ וּמֶזּה ָ שׁלּמ ָטּה ִמ ֶמּנּוִּ , ְֶַ 3 ˙B‚c‰
«¿» ÏÎÏ
¿» ˙eÎiL
»« 9
46 ȉ
≈¬ ,˙B‚c‰ »¿« ÏkÓ דּר»¿«¿∆
»ƒ ‰ÏÚÓlL ועלֶֿ ֶ וֹתןַ ְ , שׁשּׁוֹללים א ָ דּרגוֹת ֶ ְ ִ לכל ַה ְ ָ שׁיּכוּת ְ ָ ַָ 4 » ÌÈÏÏBML
‡ ,Ô˙Bכי אילו לא ƒ¿ ∆ 10
47 ˙e„Á‡a וּקה « ∆∆ ∆
¿«» Ìb« ‡e‰ ‰ÊŒCcŒÏÚ חכמה ֲעמ ָ וֹמר ַעל ָ ְ ָ שׁהא ֵ בּ'תּניא' ָ ֶ 18 מּבאר ַ ַ ְ ָ ַ 5ה ְ ֹ ָ 11הייתה לו כל שייכות כלל לכל עניינים
48 המביאה וגורמת לעליית הנשמות יצחק
שּׁוֹמע ִ ְ ַ בּיּדיםָ ,כּל ַה ֵ ַ שּׁשׁהּ ַ ָ ַ ִ למ ְ ָאפ ָשׁר ְ ַ שׁאיֿ ֶ ְ ִֶ 6 12אלה של הגילוי וההארה לא היה מקום
49 ‡È‰Lאחדות ברמה נפלאהאלקיכם" ,לבחינה זו ∆ƒ "לפני ה' ֱ ֹ ֵ ֶ ישׂראל הוּא ִ ְ ֵ ושׁר ָשׁם ֶשׁל ִ ְ ָ ֵ 7לוְֹ ָ ְ . 13וטעם וצורך להדגיש שהוא מושלל
50 ÏkÓ
»ƒ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ‰„e˜ מאד של ¿ » ‡n‰
»… ¿« CcŒÏÚÂ
14מעניינים אלה ¿« ∆∆
דּרגוֹת למעלה ִמ ָכּל ַה ְ ָ הינוּ ְ ַ ְ ָ "לפני" ָכּאןְ ַ , שׁפּרוּשׁ ִ ְ ֵ ֵֶ 8
51 ,˙B‚cלא רק שיש כאן »¿ ȘelÁ
≈ ƒ ÏÚ« ÓB‡‰L
≈ »∆ 18 '‡Èz'a
»¿« « 15
52 התאחדות של רמות שונות או אפילו
דרגוֹת תּאר ֶשׁל ְ ָ וה ֹ ַ גּדר ְ ַ מה ֶ ֶלמעלה ֵ ַ דּהוי'ַ ,גּם ְ ַ ְ ָ ָ ֲָ ַ 9 ‰˜eÓÚומנסה לתאר עד
» ¬ ‰ÓÎÁ
»¿» 16
53 התאחדות עד שלא מבדילים בין חילוקי ואחרי ְוכוּ'. ולפני ְ ַ ֲ ֵ
וּמ ָטּה ְ ִ ְ ֵ וּמעלה ַ ְַָ 10
17כמה היא עמוקה ביותר עד כדי כך
54 הדרגות אלא שכל המושג של הבדלים ישׂראל
וֹדתם ֶשׁל ִ ְ ָ ֵ בּאפן ֲעב ָ ָ יוּבן ַגּם ְ ֹ ֶ ֶ ÏkÓeזה ָ »ƒ 11 ,ÌÈ„ia
ƒ«»« dLMÓÏ
» ¿ «¿ LÙ‡ŒÈ‡L
» ¿∆ ƒ∆ 18
55 Ìb« ‰ÏÚÓÏe
אלקיכם"( וחילוקים לא קיים ¿«¿» לפני ה' ֱ ֹ ֵ ֶ "נצּבים ִ ְ ֵ )שׁהם ִ ָ ִ ֵֶ 12 כי «¿ƒ «ÚÓBM‰
BÏ ˜ÁˆÈ ≈ « Ïk» 19
56 ,'eÎ ‰b„Âאין שום
»¿«¿ „b ∆∆ ÏkÓ»ƒ 20מלכתחילה אין לחכמה שום קשר
57 הגדרות כלל ,וממילא אין כל הבדלי
כּאחד"לאחדים ְ ֶ ָ לּכם ַ ֲ ָ ִ דּ"כ ְ ֶ
בּאפן ְ ֻ שׁהעב ָוֹדה ִהיא ְ ֹ ֶ ֲ ָ ֶ 13 21ושום שייכות לחוש המישוש ,ולכן
58 ÌÎÈL‡"ÓL
∆∆ ≈ » ƒ כלל דרגות "לפני
גּיעים ִ ְ ֵ שׁעלֿ ְ ֵידיֿ ֶזה ַמ ִ ִ דּכיון ֶ ַ לעילָ ֵ ְ , כּנּזכּר ְ ֵ ָ ְ ִ ַ 14 22תיאור של עומק החכמה שהיא
59 EȈÚ
"∆≈ ËÁ ≈… „Ú« "ÌÎÈËL הרי ַעלֿ ∆ ≈¿ƒ דּרגוֹתֵ ֲ , שׁלּמעלה ִמ ָכּל ַה ְ ָ אלקיכם" ֶ ְ ַ ְ ָ 15ה' ֱ ֹ ֵ ֶ 23מושללת ממישוש בידיים הוא דבר
60 ‰„e˜
» ¿ ˙ÈNÚ ≈ ¬« "EÈÓÈÓ
∆ ≈ ‡LÂשׁלּמעלה ¿ …≈
שׁהיא ְנק ָוּדה ֶ ְ ַ ְ ָ בּאחדוּת ֶ ִ דּרֶ ֿזה הוּא ַגּם ָ ַ ְ ֶ ֶ 16 24המעורר צחוק וגיחוך .ומזה מובן שאם
61 ÏkÓ
»ƒ ‰ÏÚÓlL
‡ ˙Áויחידה ∆¿«¿» ודר ָגּה ««גּדר ְ ַ ְ וּלמעלה ַגּם ִמ ָכּל ֶ ֶ דּרגוֹתָ ְ ַ ְ , לּוּקי ְ ִָ 17מ ָכּל ִח ֵ 25כן שוללים עניינים מסויימים מבחינה
62 .˙e˜lÁ˙‰
¿«¿ƒ È„b≈¿ƒ עצי"חטב ֵ ֶ שׁבטיכם" ַעד ֹ ֵ שׁיכם ִ ְ ֵ ֶ "רא ֵ ֶ שׁמ ָ 18כוּ'ִ ֶ , 26ומדריגה מסויימת ,זה אומר שיש קשר
63 ‰fÓeמהאחדות המוחלטת עד לנקודה ∆ƒ ושייכות ביניהם. 27
64 אחת ויחידה בה נמצאות נשמות ישראל
שׁלּמעלה
אחת ֶ ְ ַ ְ ָ נע ֵשׂית ְנק ָוּדה ַ ַ מימיֲ ַ " ְושׁאב ֵ ֶ ֵ ֹ 19
‡e‰ χNÈ
≈ »¿ƒ ÏL ∆ ÌLLÂ
» ¿» ¿ 28
65 כשהתעלו ל"לפני ה' אלוקיכם" ,למעלה בּכל
אחרֿ ַכָּ ְ נמ ָשַׁ ַ וּמֶזּה ִ ְ התח ְלּקוּתִ . גּדרי ִ ְ ַ ִ 20מ ָכּל ִ ְ ֵ
LetL
‡≈∆ ,"ÌÎȘÏ
"∆ ≈… ¡ '‰ ÈÙÏ
≈¿ƒ 29
66 מכל הבחינות והמדריגות ,כמבואר שׁכת
נמ ֶ ֶ שׁהאחדוּת ִ ְ וֹמםְ ַ ָ ֶ , בּמק ָ שׁהם ִ ְ כּפי ֶ ֵ פּרטים ְ ִ ַ 21ה ְ ָ ִ
‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ eȉ"¿« ,Ô‡k» "ÈÙÏ
≈¿ƒ 30
67 ‡ŒÁ
CLÓויורד ומתגלה «« "חטב לעיל» ¿ƒ ,
שׁבטיכם" ַעד ֹ ֵ שׁיכם ִ ְ ֵ ֶ "רא ֵ ֶ ישׂראלִ ,מ ָ בּכל ִ ְ ָ ֵ Ìb« ,'ȉc
»»¬ « ˙B‚c‰
ָ ְ 22 »¿« ÏkÓ»ƒ 31
68 ÌÈËt‰
ƒ »¿« ÏÎa « Ckעניין אחדות זו ¿» מימי." ושׁאב ֵ ֶ עציֵ ֹ ְ ֵֶ ÏL
∆ ‡z‰Â
«… «¿ „b‰Ó
23 ∆∆«≈ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ 32
למרות 69 ,ÌÓB˜Óa
» ¿ƒ ̉L
≈∆ ÈÙk
¿ƒ ‰hÓe
»« ‰ÏÚÓe
„ ˙B‚איזו שיהיו «¿»
»¿ 33
שבמקומם יש הבדלים ויש חילוקי דרגות ,גם שם יש התאחדות מוחלטת 70 ,'eο ÈÁ‡Âכלומר מושלל לגמרי מכל תואר שמתייחס לכל סוג
≈¬«¿ ÈÙÏÂ
≈¿ƒ¿ 34
הדרגות הפרטיות 71 ,χNÈבכל
≈ »¿ƒ ÏÎa
»¿ ˙ÎLÓ
∆∆ ¿ƒ ˙e„Á‡‰L
∆ »« ¿ 35של מדרגות עליונות או תחתונות ,ולשם נשמות ישראל מתעלות וניצבות
72 ."EÈÓÈÓ
∆ ≈ ‡LÂ
≈… ¿ EȈÚ
"∆≈ ËÁ
≈… „Ú« "ÌÎÈËL
∆ ≈¿ƒ ÌÎÈL‡"Ó
∆≈ » ƒ בראש השנה. 36
שלום רב וברכה!
ראש השנה נקבע ע"י הבורא – לא ביום בו נברא כלל העולם ,אלא ביום בו נברא האדם – אדם
הראשון.
הסבר הדבר:
בבריאת האדם לא רק שהסתיימה כל הבריאה של ששת ימי בראשית ,אלא היא גם באה לידי
שלימות ומילוי.
בכך הושגה שלימות הבריאה – לא רק משום שהאדם הוא היצור הנעלה ביותר ,אלא יחד עם
זאת ,גם משום שהאדם הוא היצור שהוא מסוגל ,הוא צריך ,והוא עתיד ,בסופו של דבר ,להביא את
כל שאר חלקי הבריאה לשלמותם הם.
דבר זה מושג כאשר האדם מנצל במדה מלאה את כל כחותיו הוא ואת כל כחות הטבע – הן
בעולם ה"דומם" ,הן בעולם ה"צומח" והן בעולם ה"חי" – למען הטוב והקדושה,
כי על־ידי־זה מגיע כל נברא והבריאה בכללה לידי התאמה עם רצון הבורא.
***
בריאת האדם שונה ,בין השאר ,במיוחד בכך ש"נברא יחידי" ,בניגוד לנבראים אחרים שנוצרו
בכמות גדולה.
דבר זה מורה ומדגיש לנו כי לאדם אחד ויחיד האפשרות להביא את הבריאה כולה לתכליתה
ושלמותה ,כשם שאדם הראשון עשה זאת .אדם הראשון ,מיד לאחר בריאתו ,ביום ראש השנה הראשון
– דרש ואף השיג שכל ברואי עולם יכירו בשלטון הבורא ,תוך הכרזה:
בואו נשתחוה ונכרעה ,נברכה לפני ה' עושנו –
על־ידי "נשתחוה" ,על־ידי התבטלות עצמית ,ורק על־ידי־זה מסוגל נברא להתאחד ולהתייחד
עם הבורא ,ובכך להשיג את השלימות הרמה ביותר.
וחכמינו ,זכרונם לברכה ,מלמדים אותנו כי מאדם הראשון אנו לומדים ויודעים לגבי כל אדם:
"לפיכך נברא האדם יחידי ,ללמדך – נפש אחת כאילו עולם מלא".
כלומר ,לכל יהודי ,גם בזמננו ,בכל מקום ומצב בו יימצא – האפשרות המוחלטת (ומתוך כך
גם – החובה) להתרומם ולהגיע לדרגה העילאית ביותר של שלימות ,ולפעול אותו דבר גם ב"עולם
מלא" – בבריאה כולה.
***
הסבר הדבר :בקצרה ובאופן אחר קצת – ראה מכתב לר"ה תשי"ד ,תשט"ז.
גם באה לידי שלימות :בחדא"ג מהרש"א (ר"ה כז ,א) :כאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם .ועיין
המשך זה היום דשנות תש"ד ,תש"ט.
להביא את כל שאר :ראה ב"ר (פי"א ,ו) :כל מה שנברא כו' צריכין עשי' .בלקו"ת נשא כו ,ב.
לידי התאמה עם רצון :ראה אבות ספ"ו .יומא לח ,א.
ש"נברא יחידי" :משנה סנהדרין ספ"ד.
אדם הראשון ,מיד :זח"ג ס"פ אמור .וראה ג"כ פרד"א פי"א.
גכ אגרות קודש
ראש השנה – יום בריאת האדם הראשון והיחיד – מזכיר לכל יהודי את התפקיד האמור,
ראש השנה – מגלה את אי הנכונות שבתירוצים של אלה שאינם ממלאים את תפקידם,
ש"בלתי אפשרי לשנות את העולם" ,או ש"לא קיבלו מהוריהם את החינוך וההכשרה המתאימים
לכך" ,או ש"העולם כה גדול ,ואילו הוא בודד ומה ביכלתו להועיל?"
ראש השנה – מעניק כחות למילוי התפקיד ,משום שביום זה מתחדשת כל הבריאה ,מתחילה
שנה חדשה ,עם כחות מחודשים כביום של "ראש השנה" הראשון.
וכפי תוכן וסדר התפלה שבראש השנה – והרי עצם הבקשה מוכיח כי אפשרי מילוי הבקשה
וכי תפלה זו מסוגלת לעשות זאת – שכל יחיד מבקש בכל תפלה של ראש השנה:
"מלוך על העולם כולו . .וידע כל פעול כי אתה פעלתו" – ששלטון הקב"ה יוכר על העולם
כולו ,עד שכל פעול ויצור ידע כי הקב"ה יוצרו.
***
היו זמנים בהם עורר הרעיון האמור – שלפיו מסוגל כל אדם "לשנות" את העולם – ספיקות,
והיו דרושות לכך הוכחות וביסוסים וכו'.
אך בתקופתנו אנו ,אין צורך ,למרבה הצער ,לחפש הוכחות רבות לשכנע כי לולא הקב"ה שהוא
מלך העולם ו"ה' מלך – תכון תבל בל תמוט" (=מלכותו מכוננת תבל שלא יתמוטט) – עלול אדם יחיד
להרוס ר"ל את כל העולם.
אם הדבר הוא כך בצד שהוא היפוכו של צד הטוב – ודאי ,איפוא ,שבצד הטוב מסוגל אדם
יחיד לפעול במדה מרובה הרבה יותר .כי לאמיתו של דבר ,הבריאה היא טובה בפנימיותה ,ולכן היא
נוטה יותר לטוב מלהיפוכו.
***
יעזור ה' לכל אחד ואחת לקבל ביום ראש השנה החלטות איתנות ברוח ראש השנה ,כאמור,
ולקיים בפועל החלטות אלו בכל יום מימי השנה הבאה,
-את "נשתחוה" לפני ה' המתבטא בכל הענינים של החיים היום־יומיים ע"י קיום מצוות ה'
– עד ש"בכל דרכיך דעהו",
-ויצירת דבר זה גם בעולם שמסביב
לפי תוכנו של ראש השנה ,שאינו רק תחלת השנה ,אלא ,בעיקר ,ה"ראש" של השנה ,וכשם
שהראש מנהיג כל אבר של כל הגוף ,כך צריכות ה"חיות" והחלטות "ראש השנה" למלא ולהנהיג את
כל ימי השנה.
ואז הגוף (השנה) כולו – בריא בכל המובנים.
אי הנכונות :להעיר ג"כ מרמב"ם הל' תשובה פ"ה ,וא"ו .קונטרס ומעין מי"ג ואילך.
וידע :ראה תניא ספ"ג.
כל פעול :עולם העשי' (סי' האריז"ל).
ה' מלך :אמרו אדם ביום שנברא כשהמליך אותו וכל הבריות אחריו (פדר"א פי"א).
מסוגל אדם יחיד :להעיר מקידושין מ ,ב.
במדה הרבה יותר :ראה יומא לח ,ב.
הבריאה היא טובה :בראשית א ,לא .וראה מו"נ ח"ג פכ"ה (ופי"ג).
"בכל דרכיך דעהו" :ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
ה"ראש" :עטרת ראש בתחלתו.
דכ
בלתי מוגה
‡ .עומדים אנו ימים ספורים לפני ראשֿהשנה ,בימי הסליחות ,שאז מתחיל הזמן שהקב"ה מוותר 1
ומוחל על כל הענינים שלא סיימו להשלימם בשנה החולפת ,וזוהי הכנת הדרך לקבל את ברכתו של 2
· .רבינו הזקן מבאר 1שהפרשה שקורין לעולם קודם ראשֿהשנה היא פרשת נצבים: 4
התחלת הפרשה היא" :אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית גו' למען הקים אותך היום 5
לו לעם וגו'" ,והיינו ,שבני ישראל עומדים לפני ה' ,והקב"ה לוקח אותם אליו בתור עם ,וכורת עמהם 6
ברית ,באופן נצחי ,על כל הזמנים וכל המקומות שבהם נמצאים בני ישראל. 7
ובתור התחלה והכנה לכריתת ברית בין הקב"ה ובני ישראל -נאמר בפסוק שעמידת בני ישראל לפני 8
הקב"ה צריכה להיות באופן ד"נצבים ..כולכם" ,כולם ביחד ,ומונה בפסוק את הסוגים השונים שיש בבני 9
ישראל ,מ"ראשיכם" ,מנהיגי בני ישראל ,עד לאלו שעוסקים במלאכות הכי פשוטות" :חוטב עציך" 10
ו"שואב מימיך"; וכאשר כל בני ישראל מתאחדים יחדיו ועומדים לפני הקב"ה "כאיש אחד" - 2הרי זה 11
מכין את הדרך ונעשה כלי להמשכת ברכתו של הקב"ה בכל המצטרך. 12
‚ .אחד הדברים -והעיקרי -שמאחד ומשוה את כל בני ישראל הוא -לא עשירות ,ואפילו לא הבנה 13
והשגה ,אלא ההתקשרות שבני ישראל מתקשרים עם הקב"ה בעצמו ,רק בגלל שכך הוא רצונו יתברך, 14
בענין זה מתאחדים ומשתווים כל בני ישראל ,מגדול עד קטן ,מ"ראשיכם" עד "שואב מימיך", 16
ועלֿידיֿזה נעשה אצלם שלום עם הקב"ה ,עלֿידי השלום וההתאחדות בינם לבין עצמם. 17
וכדי לחנך ברוח זו את דור העתיד ,את הילדים ,שיהיו מוכנים למעמד ומצב זה ,להיות "עם אחד" ,3 18
שמקבל על עצמו את "ה' אחד" ,4עלֿידי לימוד "תורה אחת" - 5הנה על זה ניתן הציווי "ושננתם 19
לבניך" ,6לחנך את הילדים מקטנותם ברוח זו ,כך שכאשר יגדלו ,יתנהגו לפי הדרך שמראים להם. 20
וזהו גם מהמטרות העיקריות של ישיבות "תומכי תמימים" ,ובתיֿספר "בית רבקה" )או כפי שנקראים 21
בשאר מדינות" :אהלי יוסף יצחק"( -לחנך ילדים וילדות מקטנותם ברוח כזו ,שידעו שהם שייכים לאותו 22
עם ,אשר מאז שעמדו בהר סיני קיבלו מהקב"ה את התורה על כל משך אלפי השנים שלאחריֿזה ,ועלֿידי 23
לימוד התורה וקיום כל הענינים שבתורה ,מקבלים את ברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך. 24
„ .ומזה מובן גם גודל הזכות והשכר שיש לכל אלו שתומכים במוסדות שמחנכים ילדי ישראל ברוח 25
זו ,נוסף על העיקר ,שמנהלים את הבתים שלהם ומחנכים את הילדים שלהם ברוח זו. 26
ויעזור השםֿיתברך לכל אחת מכן ,ולכולכן יחד ,להמשיך את עבודת הקודש של חינוך הילדים בדרך 27
היהדות והחסידות ,מתוך בריאות ,שמחה ומצב רוח טוב ,ולהתברך מהקב"ה בכל המצטרך ,לכל אחת 28
ולכלֿלראש -להכתב ולהחתם עלֿידי הקב"ה בעצמו לשנה טובה ומתוקה בכל פרטי הענינים ,ועד 30
ובזה אסיים -שהקב"ה יתן לכל אחת מכן ,ולכולכן יחד ,כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. 32
מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך" ,מתאחדים כולם יחד "להיות לאחדים כאחד"; 1
ועלֿדרךֿזה בכל איש פרטי מישראל ,שצריך לקבץ ולאחד את כל עשר כחות נפשו. 2
ההמשכה דראשֿהשנה היא מבחינת עצמותו יתברך שהוא באופן של פשיטות שלמעלה מהתחלקות. 4
ולכן ,כדי שבני ישראל יוכלו לפעול המשכה זו ,צריך להיות גם אצלם ענין של התאחדות " -כולכם", 5
ועלֿדרךֿזה בכל אחד מישראל -שעבודתו צריכה להיות מצד בחינת ה'יחידה' שלמעלה מהתחלקות 7
)למעלה גם מבחינת "בכל מאדך" " ,11מאד שלך" ,12היינו ,שרק אצלו הרי זה למעלה ממדידה והגבלה, 8
אבל לגבי חבירו הרי זה עדיין במדידה והגבלה( ,כידוע פירוש רבינו הזקן 13בדברי הגמרא 14בנוגע 9
לעשרת הימים שבין ראשֿהשנה ליום הכיפורים" ,כאן ליחיד"" ,פירוש בחינת יחידה"" ,בחינת תשובה 10
בגילוי ,כפי שמבקשים" :מלוך וכו' rtedeבהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך" ,באופן גלוי דוקא. 14
וזהו גם הטעם שמדגישים את ענין המלוכה דוקא ,ולא ענין הממשלה -כידוע 15החילוק ביניהם, 15
שממשלה היא בעלֿכרחו ,ואילו מלוכה היא ברצון דוקא ,כמאמר" 16ומלכותו ברצון קיבלו עליהם", 16
וכדי שתהיה ההמשכה למטה בגילוי -יש צורך בכל פרטי המדריגות ,שנכללות במספר עשר ,כמו 18
בכל דבר שבקדושה ,17והיינו ,עשר המדריגות שבכל אחד מישראל ,עשרה כחות הנפש ,וכן עשר 19
המדריגות שבכללות ישראל ,מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך". 20
העצמוּת" -
ב"פּשׁיטוּת ָ ַ ְ
אלא ,שכל פרטי המדריגות צריכים להיות באופן של התכללות והתאחדות ְ ִ 21
„ .ויש לומר בדיוק הלשון "לאחדים kאחד" ,בכ"ף הדמיון -שזהו רק בדוגמת הענין ד"אחד" ,כיון 23
ועלֿדרך המבואר במאמר דיבורֿהמתחיל לך הוי' הצדקה לרבינו הזקן ) 19שחזר ונדפס לא מזמן(20 25
בדיוק הלשון "כל דיירי ארעא כו' כלא חשיבי קמיה" k" ,21לא" ולא "לא ממש"" ,דלגבי מקורם הם ,`l 26
כדוגמת אור וזיו ,אבל לגבי בחינת עצמיות הנקרא קמיה שלא נערוך אליו ,אין ביטולם בבחינת לא, 27
בערך עילה ועלול ,אלא kלא ,כמו דוגמת ביטול עלול לגבי עילתו בבחינת משל לבד" ,והיינו ,ש"kלא" 28
הוא ביטול xzei dlrpמאשר "לא" ,שהוא בהעדר המציאות לגמרי ,עד שלא שייך לומר עליו אפילו 29
התואר "לא" ,אלא "כלא" ,בכ"ף הדמיון -למעליותא .ועלֿדרךֿזה בנידוןֿדידן ,ש"kאחד" הוא dlrnl 30
.‰וכללות הענין בזה -שההמשכה דראשֿהשנה היא מבחינת "פשיטות העצמות" ,ובאופן שנמשך 32
ועלֿדרך לשון כ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן 22בנוגע לראשֿהשנה לחסידות ,שצריכה להיות 34
(29שער הגדול )כט ,ב ואילך(. יום" בתחלתו( .סה"ש תורת שלום ע' 246וע' .248
(30ראה עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו. (23ע"פ ל' חז"ל -תענית ח ,ב.
(31דב"ר פ"א ,ו .וראה לקו"ת ראה כח ,סע"ד. (24זח"ב סג ,ב .פח ,א.
(32ב"ר רפמ"ד. (25ראה הנסמן בליקוט טעמים ומקורות לסליחות -בפיסקא
(33ראה גם תורת מנחם ח"ד ע' 324ואילך .וש"נ. אשרי.
(34פרדס שי"א פ"ג .הובא ונת' בסהמ"צ להצ"צ מצות (26ראה המשך תער"ב ח"ג ס"ע א'שפה )נעתק ב"היום יום"
האמנת אלקות פי"א )דרמ"צ נח ,א( .ובכ"מ. ו שבט ,ובתורת מנחם -רשימת היומן ע' שכד .וש"נ(.
(35תהלים קיט ,צו. (27דניאל ט ,ז .וראה גם תורת מנחם ח"ו ע' .153ח"ט ע'
(36סי"ז. .187ועוד.
(28ראה מגילה כו ,ב .גיטין נ ,ב .ב"מ טז ,א .ב"ב קנו ,א.
c"kyz'd ,lel` g"k ,miavp zyxt zay zgiy חכ
"מצוותיך" ,לשון רבים ,דקאי על "מצות הצדקה שהיא מצות ה' ממש ,מה שהקב"ה בכבודו ובעצמו 1
עושה תמיד כו'" -דלכאורה ,הרי אמרו רבותינו ז"ל 37שהקב"ה מניח תפילין ומתפלל ,ועלֿדרךֿזה 2
בנוגע לקיום כל המצוות? -אך הענין הוא ,שקיום כל שאר המצוות הוא מצד בחינת הגילויים )ששם 3
יש תפיסת מקום למציאות הזולת( ,ואילו מצות הצדקה )שנעשית אך ורק מצד הנותן בלבד( היא "מצות 4
.Áוהנה ,כללות ההמשכה ד"לך הוי' הצדקה" היא בראשֿהשנה ,אלא שבתחילת הבריאה היתה 6
המשכה זו מצד "כי חפץ חסד הוא" ,38ואילו עכשיו ,באתערותא דלתתא תליא מילתא – 39עלֿידיֿזה 7
ש"לנו בושת הפנים" ,באופן של העדר תפיסת מקום לגמרי ,שזהו הכלי להמשכה ד"לך הוי' הצדקה", 8
שהיא ההמשכה שמצד עצמותו יתברך -שבאה בתורת צדקה ,מצד הנותן בלבד. 9
ועלֿדרך מה שכתוב " 40מרום וקדוש אשכון ,ואת דכא ושפל רוח" ,והיינו ,שדווקא מצד היותו "דכא 10
ושפל רוח" ,הרי הוא כלי להשראת בחינת "מרום וקדוש". 11
ולהעיר ,שהענין ד"בושת הפנים" הוא גם כאשר לא חסר מאומה בכללות העבודה דקיום התורה 12
ומצוות בכל הפרטים והדקדוקים כו' ,כולל גם העבודה ד"בכל דרכיך דעהו" .41 13
ועלֿדרך מאמר רבותינו ז"ל " 42אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה ,היה בעיניך כרשע", 14
והרי מובן ,שתורה שבעלֿפה אינה צריכה לשלול ענין של שקר ,ועל כן צריך לומר שזה ש"אומרים לך 15
צדיק אתה" הוא ענין אמיתי ,והיינו ,שלא זו בלבד ש"לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם" ,43אלא 16
כמבואר בתניא 44בפירוש מדריגת צדיק" ,שהרע נהפך להיות טוב גמור ..בהסיר הבגדים הצואים ממנו 17
שהם תענוגי עולם הזה כו'" ,ואףֿעלֿפיֿכן "היה בעיניך כרשע". 18
וכללות הענין בזה -שגם אצל צדיקים צריך להיות ענין התשובה לפי ערכם ,בדקות דדקות כו'. 19
ואדרבה" :המה צריכים לתשובה עילאה יותר ,שכל הגבוה מחבירו יותר הוא חוטא לפי ערכו ומעלתו, 20
עלֿדרךֿמשל בהמה המטנפת בהיכל המלך ,הגם שצריכים לנקות ההיכל ,לא יפלא כלֿכך ,שדרך הבהמה 21
בכך כו' .אבל אדם המתטנף ,מאד יפלא ,ותבער חמת המלך לזורקו מן ההיכל וכו'" ,45ועלֿדרך מאמר 22
וזהו גם הענין ד"לנו בושת הפנים" ,ששייך גם במדריגות נעלות ,ואדרבה" ,כל הקרוב יותר יהיה 24
.Ëויש לקשר זה גם עם הענין ד"אתם נצבים היום כולכם"" ,לאחדים כאחד": 26
נתבאר לעיל )סעיף ג( שעלֿידי ההתאחדות באופן שלמעלה מהתחלקות ,נעשית ההמשכה 27
בראשֿהשנה מ"פשיטות העצמוּת" .אמנם ,כדי ש"ראשיכם שבטיכם" יוכלו להתאחד עם "חוטב עציך" 28
ועלֿפיֿזה יובן גם סדר הכתוב "ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך ועד שואב מימיך" ,מלמעלה 30
למטה )אף שלכאורה היה צריך למנותם בסדר דמלמטה למעלה( -כדי להדגיש את הצורך בענין הביטול 31
ונמצא ,שענין הביטול שבהתאחדות ד"ראשיכם שבטיכם" עם "חוטב עציך ושואב מימיך" 33
שעלֿידיֿזה באים להמשכה דראשֿהשנה מ"פשיטות העצמוּת" -הוא עלֿדרך הענין ד"בושת הפנים" 34
נדה ל ,סע"ב .הובא בתניא בתחילתו. (42 (37ראה ברכות ו ,סע"א )תפילין( .ז ,רע"א )תפלה( .שמו"ר
תניא רפי"ב )בנוגע למדריגת הבינוני(. (43 פ"ל ,ט )מצוות( .ועוד.
ספ"ט. (44 (38מיכה ז ,יח.
מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' עדר. (45 (39לקו"ת פרשתנו מז ,ב .ובכ"מ.
שבת קיד ,רע"א. (46 (40ישעי' נז ,טו.
(41משלי ג ,ו .וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.
טכ c"kyz'd ,lel` g"k ,miavp zyxt zay zgiy
1 וזהו גם תוכן מאמר רבותינו ז"ל" 47כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה ,שנאמר 48מראשית
2 השנה ,מרשית כתיב כו'" ,היינו ,שענין העשירות נמשך דוקא עלֿידי הביטול" ,שישראל עושין עצמן
3 רשין בראשֿהשנה לדבר תחנונים ותפילה ,כענין שנאמר 49תחנונים ידבר רש" .50
4 ויש להוסיף ,שהביטול בהשתוות ל"חוטב עציך" ו"שואב מימיך" הוא עוד יותר מאשר הביטול
5 ש"עושין עצמן רשין".
6 ובהקדמה -שבענין העניות יש כמה דרגות ,עד להדרגא הכי נמוכה " -אביון"" ,שתאב לכל דבר" .51
7 אמנם ,אפילו "אביון" -יש לו תקוה כו' ,ובמילא ,אין זה עדיין תכלית הביטול .ולמטה מזה הוא מי
8 שאין לו תקוה -שזהו ה"עבד" ,שאינו מציאות לעצמו כלל ,שהרי כל "מה שקנה עבד קנה רבו" ,52
9 והאומר לשפחה הרי את מקודשת לי לאחר שתשתחררי -אינה מקודשת.53
10 וזהו גם הענין ד"חוטב עציך" ו"שואב מימיך" ,כפי שמפרש רש"י "שבאו כנענים להתגייר בימי משה
11 כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע ..ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים" ,והיינו ,שנשארו micarלבני
12 ישראל.54
13 ועלֿפיֿזה נמצא ,שהביטול שבהשתוות ל"חוטב עציך" ו"שואב מימיך" הוא יותר מהביטול ד"עושין
14 עצמן רשין" ,כיון ש"חוטב עציך" ו"שואב מימיך" הם עבדים שהם בתכלית הביטול עוד יותר מאשר
15 הדרגא היותר נמוכה שבעני ,ואףֿעלֿפיֿכן מתאחדים גם עמהם באופן ד"כולכם"" ,לאחדים כאחד".
16 ולכן עלֿידי ביטול זה )"בושת הפנים"( נעשית ההמשכה דראשֿהשנה מ"פשיטות העצמוּת" )"לך הוי'
17 הצדקה"(.
18 וזהו גם הענין ד"מתעשרת בסופה" ,ובאופן שלא צריך להמתין אפילו רגעים אחדים ,אלא תיכף ומיד
19 בתחילת השנה )לאחרי תקיעת שופר (55נמשך ענין העשירות ,שהוא ענין המשכת מרחב העצמי,56
20 בגשמיות וברוחניות.
* * *
21 .Èמאמר 57דיבורֿהמתחיל אתם נצבים גו' .58
* * *
22 ) .‡Èלאחרי המאמר ,נערך "שבע ברכות" של אחד התלמידים ,ואחרֿכך אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א(:
23 ענין הנישואין קשור גם עם ראשֿהשנה ,שהרי ראשֿהשנה הראשון היה יום ברוא אדם הראשון ,ועל
24 זה נאמר בברכות הנישואין" :כשמחך יצירך בגןֿעדן מקדם".
25 וזהו גם שבראשֿהשנה צריך להיות ענין של שמחה ,וכדאיתא ב'טור' " :59ישראל ..לובשים לבנים
26 ומתעטפים לבנים ..ואוכלין ושותין ושמחין בראשֿהשנה ,לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס כו'",
27 ואדרבה ,דוקא עלֿידי השמחה שפורצת גדר ,60פורצים את כל הגדרים וזוכים בדין ,ובאופן ש"באור פני
28 מלך חיים" .61
(57לע"ע לא הגיע לידינו ,וראה תורת מנחם חמ"א ע' 278 (47ר"ה טז ,ריש ע"ב.
)המו"ל(. (48עקב יא ,יב.
(58בעת אמירת המאמר התעלף אחד החסידים ,ולאחרי (49משלי יח ,כג.
המאמר ,כששאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את הרופא אודותיו, (50פירש"י ר"ה שם.
גארניט" ,אמר כ"ק והשיב ,שהוא במצב טוב ,באמרו" :ס'איז ָ (51פירש"י משפטים כג ,ו .ראה טו ,ד .תצא כד ,יד.
אדמו"ר שליט"א :התורה נתנה "רשות לרופא לרפאות" )ברכות (52פסחים פח ,ב.
ס ,סע"א .וש"נ( ,וכאשר הרופא אומר שזה שום דבר ,הרי זה אכן (53קידושין סב ,א )במשנה( .וש"נ.
שום דבר. (54ראה פירש"י ד"ה מחוטב -יבמות עט ,סע"א.
(59או"ח סוסתקפ"א. (55ראה תורת לוי"צ ע' סז .לקוטי לוי"צ אג"ק ע' תכא.
(60סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך .ועוד. התוועדויות תנש"א ח"א ס"ע 64ואילך .וש"נ.
(61משלי טז ,טו .וראה לקו"ת מסעי צג ,א ואילך .ובכ"מ. (56ראה סה"מ אעת"ר בתחלתו.
c"kyz'd ,lel` g"k ,miavp zyxt zay zgiy ל
.·Èבעמדנו בסמיכות לסיום השנה ,יש לעורר אודות הצורך בעריכת חשבוןֿנפש גם בנוגע ללימוד 1
התורה. 2
ובהקדם תיווך הפירושים במה שכתוב בפרשת השבוע " 62כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום ,לא 3
נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד וגו": 4
רבינו הזקן מבאר ב'לקוטי תורה' 63שמה שכתוב "כי המצוה הזאת גו'" "קאי על התשובה ,דלעיל 5
מיניה 64כתיב כי תשוב אל ה' ..והיא המצוה אשר אנכי מי שאנכי מצוך כו'" .ובהגהת ה'צמח צדק': 6
"כן כתב ב'ראשית חכמה' פרק א מ'שער התשובה' בשם הרמב"ן ,דפסוק כי המצוה הזאת קאי על מצות 7
התשובה". 8
]ויש לדייק בדברי ה'צמח צדק' שמביא פירוש זה מ"ראשית חכמה ..בשם הרמב"ן" ,ולא מדברי 9
הרמב"ן עצמו - 65כי הרמב"ן עצמו מפרש תחילה שקאי "על כל התורה כולה" ,ואחרֿכך מוסיף" ,והנכון, 10
כי על כל התורה יאמר כי המצוה אשר אנכי מצוך היום ,אבל המצוה z`fdעל התשובה הנזכרת כו'", 11
ואילו ב'ראשית חכמה' מביא רק את הפירוש השני שבדברי הרמב"ן שקאי על התשובה[. 12
ונוסף לזה ,ישנו גם הפירוש שקאי על כללות התורה ומצוות )כהפירוש הראשון שברמב"ן( ,כמובן 13
גם ממה שכתב רבינו הזקן ב"דף השער" של ספר התניא )שגם הוא נכתב עלֿידי רבינו הזקן בעצמו(66 14
"מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד ..לבאר היטב איך הוא קרוב מאד כו'"; ובפרק י"ז )בגימטריא 15
וכמוֿכן ישנו גם פירוש הגמרא במסכת עירובין 68שקאי במיוחד על לימוד התורה. 17
ויש לתווך בין כל הפירושים הנ"ל - 69שהפסוק קאי אמנם על מצות התשובה ,אבל כיון שגם מצות 18
התשובה נלקחת מן התורה ]וכמודגש בראשֿהשנה ,שאומרים פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות ,5כדי 19
להביא ראיה מן התורה ,[70על כן צריך לומר ,שמה שכתוב על התשובה "לא נפלאת גו' כי קרוב גו'" 20
קאי גם על התורה )דאם לא כן ,איֿאפשר לומר על התשובה "כי קרוב גו'"( ,ובמילא קאי גם על המצוות, 21
שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ,70כולל ובמיוחד ענין האהבה ,שהיא השורש לכל המצוות, 22
כמבואר ב'חינוך קטן' 71ש"שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו ורחימו ,היראה שורש ויסוד ל"סור 23
והתיווך דכל הפירושים בנוגע לפועל -כאשר ישנו ענין התשובה על לימוד התורה מתוך אהבה 25
ויראה )עלֿידיֿזה שלומדים גם תורת החסידות( ,ובשביל זה צריך לערוך חשבוןֿצדק כיצד היה לימוד 26
ולכן ,בעמדנו בסיום השנה יש לעורר אודות עריכת בחינות לתלמידי הישיבה ,72הן בנגלה והן 28
בחסידות. 29
.‚Èולהעיר: 30
כבר דובר לפני כמה שנים אודות עריכת בחינות לתלמידים בסוף זמן הלימודים ,ובגלל ש"גזירה 31
ולא עוד ,אלא שהיו כאלו שבאו אלי בטענות :היתכן שעורכים "בחינות" -בדייקם לכנות זאת בלשון 33
(68נה ,רע"א - .נזכר גם סיום דברי הגמרא שם" :ולא מעבר ל ,יאֿיד. (62
לים היא ,לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים". פרשתנו מה ,ג. (63
(69ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 171ואילך. שם ,יו"ד. (64
(70קידושין מ ,ב .וש"נ. ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 112הערה .24 (65
(71בתחילתו .וראה גם תניא פ"ד. ראה גם תורת מנחם חל"ח ע' .285וש"נ. (66
(72ברשימה אחרת נזכר גם ע"ד אברכי הכולל. ראה סה"מ תש"ד ע' .54 (67
אל c"kyz'd ,lel` g"k ,miavp zyxt zay zgiy
1 ואז נתחוור אצלי ענין מסויים:
2 פעם סיפר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר 73אודות התייסדות ישיבת "תומכי תמימים" עלֿידי אביו ,כ"ק
3 אדמו"ר )מהורש"ב( נשמתוֿעדן ,בשנת תרנ"ז ,שמקודם לכן ,טען אחד החסידים -שהיה גדול בנגלה
4 "וואלאז'ין" בחסידות?! ...ולאחרי שחזר מאוהל אביו ,כ"ק אדמו"ר
ובחסידות ובעבודה -היתכן להכניס ַ ָ
5 מהר"ש נשמתוֿעדן ,הודיע על החלטתו לייסד את הישיבה ,מבלי להתפעל מהטענה הנ"ל.
6 בשעתו ,לא הבנתי מדוע מספר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור זה ,מה שייך ונוגע דבר זה אלי; אך
7 כאשר באו אלי בטענות בנוגע לבחינות ,נתחוור לי הדבר...
8 ובכן :כשם שאז לא התפעלו מהטענות וייסדו את הישיבה ,ואחרֿכך ראו את גודל התועלת וההצלחה
9 כו' -כן הוא גם בנוגע להאמור לעיל אודות הבחינות.
10 -אינני 'בעלֿהבית' לחייב מישהו לעשות דבר בניגוד לרצונו; אבל בכל הקשור אלי ,כמו כניסה
11 ל'יחידות' או קבלת מענה בכתב ,הרי בבעלותי להתנות זאת בעריכת הבחינות הנ"ל.
12 .„Èונקודת הדברים:
13 גם בתורת החסידות צריך להיות הלימוד באופן שידע ויבין וישיג הענין הנלמד ,74ולא כאותם
14 הטוענים שהעיקר הוא שיתעורר באהבה ויראה כו' ,ולא נוגע כלֿכך לימוד והבנת הענינים לאשורם
15 )"אבּי ער לערנט חסידות"( ,גם אם אין זה באופן של לימוד הראוי ולבוריים ,ובלבד שלומד חסידות ַ ִ
16 לשמו )"עס איז מערניט ווי געבורטשעט".(...
17 וכידוע מה שכתב אדמו"ר האמצעי ,75שלא די בהתבוננות כללית ,אלא יש צורך בהתבוננות פרטית
18 דוקא ,ועלֿאחתֿכמהֿוכמה בנוגע להלימוד ,שצריך לידע ולהבין לא רק כללות הענין ,אלא גם פרטי
19 הענינים כו' ,ואחרֿכך לבוא גם לנקודת התמצית כו' -שזהו תוכן ענין ה"קיצורים" ,כפי שמצינו אצל
20 כ"ק מו"ח אדמו"ר שעוד לפני הנשיאות ערך קיצורים לספר 'שערי אורה' ,וכן לאחר שישב על כס
21 הנשיאות.76
22 וכדי להבטיח שהלימוד יהיה כדבעי ,הנה מזמן לזמן יש לערוך בחינות -לא "עגזעמס" ,אלא
23 "בחינות" דוקא ,ולא רק בחינה ,אלא באופן של חשבון ,וחשבוןֿצדק ,כדי שכל אחד יראה מה נחסר
24 אצלו בשנה שעברה ,ויחליט לתקן זאת בשנה הבאה.
25 ולהעיר גם ממה שנמצא במאמר של רבינו הזקן באחד הביכלאך שיצאו לחירות" ,77הטעם למה בכל
26 הענינים שבספר 'עץ חיים' נזכר לשון "בחינה" ,מפני שהכינוי אינו אמת כו' ,והוא מלשון בוחן ,כמו
27 עלֿדרךֿמשל שיבחנו את הכסף אם הוא צרוף ,שבחינתו יקרא במספר כך וכך )לייטיג בלשון אידיש(,
28 שאין בחינה זו שייכת כלל למהות הכסף כו' ,רק שהוא הוראה לבד על שבחו כו'".
29 ועלֿדרךֿזה בנידוןֿדידן ,שתועלת הבחינה היא להורות שהלימוד שהיה עדֿעתה ` jxra epiלגבי
30 מעלת הלימוד שיכול וצריך להיות ,ולכן צריכה להיות אצלו zeycgzdבלימוד התורה ]ולהעיר מהשייכות
31 לראשֿהשנה ,כמו שכתוב" 78תקעו בחודש שופר" ,בחודש מלשון חידוש ,כמאמר רבותינו ז"לְ ַ 79
"חדשׁוּ
32 מעשיכם"[ ,עלֿידי תוספת dribiבתורה ,כמאמר רבותינו ז"ל" 80יגעת ומצאת" " -מצאת" דייקא ,כמו
33 מציאה שבאה בהיסח הדעת ,81כי אף שכללות לימוד התורה הוא ענין של דעת ,מכלֿמקום צריך להיות
מנחם חל"ב ע' .349 (73ראה תורת מנחם -רשימת היומן ע' שלה .וש"נ.
(77נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א בסופו )ע' (74ברשימה אחרת נזכר גם שהענינים הנלמדים צריכים
רפה(. להיות אצלו מן המוכן ,וכמו בגשמיות ,שהסדר הראוי הוא שיש
(78תהלים פא ,ד. לאדם ממון מן המוכן ,ואז יכול לרכוש כל המצטרך לו ע"י
(79מדרש תהלים עה"פ. המחאה )"צ'יק"( ,ולא באופן שכאשר צריך איזה דבר ,אזי מחפש
(80מגילה ו ,ריש ע"ב. עבודה שעלֿידה יוכל להשתכר כו'.
(81סנהדרין צז ,א. (75שער היחוד בתחילתו ,ובפ"ד.
(76ראה תורת מנחם חט"ו ס"ע 17ואילך .וראה גם תורת
11והרמי"ם הקבועים ,כי מאחר שהם "ערבים" לתלמידיהם ,ורוצים שיראו את טיב פירותיהם ,הרי מצד
" 12אהבת עצמו" עלול המלמד והראשֿישיבה לוותר ולמחול לתלמידו כו'; מהֿשאיןֿכן כאשר הבחינה
ערבים זה בזה" .87 13תהיה עלֿידי מישהו שהערבות שלו היא רק מצד הענין ש"כל 86
`,lelישראל
c"kyz'd g"k ,miavp zyxt zay zgiy בל
להתעלות
שיוכלבני ישראל
כדי אחינו בבלי
אודות תלמוד
להזכיר לישכח יש תעניות
שמחתי" - ארבעים(ראש את )או
ירושלים על "אעלהמאה
שהתענה ברבי זירא
שכתוב 88 שמצינו
עלֿפי מה כפי.ÊË 142
. לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי ,82ועלֿדרך שצריך לישכח חיזו דהאי עלמא קודם העליה לגןֿעדן 83
שנמצאים במדינה ההיא ,במיצר כו' ,שיש להם נסיונות וכו' ,ואףֿעלֿפיֿכן עומדים במסירות נפש ,באופן 153
שהתועלת של הבחינה היא לא רק להנבחן ,אלא גם להבוחן ,בבחינת "מאיר עיני שניהם להוסיף,היראה" .89
"שלימות
של ויש 164
יפות וכו'.
היציאה מן המיצר אל המרחב כו'. תהיהפנים
אצלם החדשהבסבר
השנההבחינה
שלקראתתהיה הוי'" ,84כך
ויהיֿרצוןשבוודאי 175
לפועל :ישראל הנמצאים כאן ,בתוככי כלל ישראל -שיהיה אצל כולם המרחב האמיתי, .ÂËבנוגע
ובנוגעלכל בני וכן 186
להתחיל מיד בעריכת בחינות לתלמידים ,כך שלקראת שמיניֿעצרת תהיה מוכנה רשימת כל התלמידים 8
הנבחנים ואופן ידיעותיהם וכו' )ובשנה הבאה יוכלו להתכונן לבחינות במשך זמן ארוך יותר(. 9
ומה טוב -שהבחינות ייערכו עלֿידי הרבנים וראשיֿישיבות מבין האורחים ,85ולא עלֿידי המלמדים
• 10
והרמי"ם הקבועים ,כי מאחר שהם "ערבים" לתלמידיהם ,ורוצים שיראו את טיב פירותיהם ,הרי מצד 11
"אהבת עצמו" עלול המלמד והראשֿישיבה לוותר ולמחול לתלמידו כו'; מהֿשאיןֿכן כאשר הבחינה 12
תהיה עלֿידי מישהו שהערבות שלו היא רק מצד הענין ש"כל 86ישראל ערבים זה בזה" .87 13
שנמצאים במדינה ההיא ,במיצר כו' ,שיש להם נסיונות וכו' ,ואףֿעלֿפיֿכן עומדים במסירות נפש ,באופן 15
ויהיֿרצון שלקראת השנה החדשה תהיה אצלם היציאה מן המיצר אל המרחב כו'. 17
וכן בנוגע לכל בני ישראל הנמצאים כאן ,בתוככי כלל ישראל -שיהיה אצל כולם המרחב האמיתי, 18
קעפּלאך"...
ַ "ווי ַא שי"ן מיט דריי
(86שבועות לט ,סע"א .וש"נ.
לקו"ש חל"ד ע' • (82ב"מ פה ,סע"א )לגירסת הרש"ל .וראה
24הערה .6וש"נ( .וראה גם לקו"ש שם ע' .30וש"נ.
(87חסר הסיום )המו"ל(. (83ראה תורת מנחם סה"מ אייר ע' ריח .וש"נ.
(88תהלים קלז ,ו. (84משלי כט ,יג .וראה תמורה טז ,א .הקדמת התניא.
(89ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס ,ב .ובכ"מ. (85ברשימה אחרת :ובודאי לא יתנהגו בשפלות של שקר,
(12דאף שבאים אנו מיום השני ,אבל ,נמצאים כבר לאחרי (1ראה גם שיחת י"ג אלול בתחלתה )לעיל ע' ,(219ט"ו
תפלת ערבית דיום השלישי. אלול בתחלתה )לעיל ע' .(242
(13פרש"י בראשית א ,ז )מב"ר פ"ד ,ו(. (2ראה הנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 641בהערה )ד"ה פותחין
(14שבת פח ,א. בברכה(.
(15ולהעיר ,שהענין ד"עם תליתאי" קשור עם תוכן המנהג (3זח"ג עג ,א.
שכאשר יהודים נפגשים יחדיו מקשרים זאת עם נתינה לצדקה*, (4ראה בארוכה שיחת ש"פ תבוא ,כ"א אלול שנה זו ס"ו
שעי"ז מתאחדים שני היהודים שנפגשים -עם יהודי שלישי, )לעיל ס"ע 281ואילך( .וש"נ.
ונעשים שלשתם מציאות אחת ויחידה ,וכידוע פתגם רבותינו (5ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע כח.
נשיאינו** שכאשר שני יהודים נפגשים יחדיו ,צריכה לבוא מזה (6ראה סה"ש תש"ג ע' .179 .177
טובה ליהודי שלישי )ראה גם התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' .(307 (7ראה חגיגה בסופה .וש"נ.
(16ועד שכל עניני העולם הם באופן דשלשה דוקא - (8ולהעיר מהשייכות דרימון לראש השנה -שהוא מהדברים
שזהו"ע החוזק שנעשה בעולם ע"י מ"ת*** )כמארז"ל )שבת שנוהגים לאכול בראש השנה ,כפי שמביא אדמו"ר הזקן בשו"ע
שם( "מאי דכתיב ארץ יראה ושקטה . .בתחילה יראה )"די וועלט )או"ח סתקפ"ג ס"ד(" :יש אוכלים רמונים . .נרבה זכיות כרמון",
געשאקלט"( ולבסוף שקטה . .דכתיב ויהי ערב ויהיָ האט זיך
ָ וכדאיתא בספרים )מלבי"ם שה"ש ד ,ג .ועוד( שיש רימונים שיש
בוקר יום הששי . .שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ,ואמר להם גרעינים )או שכן הוא בכל הרימונים(.
להם ,אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו'"( ,וחוזק - (9אף שבנ"י מחוייבים לא רק במצוות ,אלא בכל עניני תורה
"חזקה" -קשור עם מספר שלשה. ומצוותי' ,ועוד זאת ,שגם המצוות עצמם יש להם כו"כ שמות -
ולכן מודגש מספר שלשה גם בנוגע העולם - "עדות"" ,חוקים"" ,משפטים" וכיו"ב ,וכידוע בנוגע למזמור
ביתֿהמקדש שיבנה במהרה בימינו ממש -שנחלק לשלשה חלקים קי"ט בתהלים ,שבכל פסוק "יש בו כו' תורה עדות פקודים מצוה
)ראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ה( ,ובביהמ"ק גופא ,החלק כו' משפט כו' חוקים" )לשון הכותרת להמזמור(.
השלישי ,קדש הקדשים -שבו נמצאת "אבן השתי'" -כולל שלש (10ראה לקו"ת בחוקותי מה ,ג .מז ,ב .ובכ"מ.
דרגות של קדושה :קדשים )לשון רבים( -ב' דרגות ,וקדש (11משא"כ בשאר השמות של המצוות -עדות חוקים
)הקדשים( -דרגא שלישית )ראה לקו"ת פקודי ה ,א .ובכ"מ(. ומשפטים כו' -שכל אחד מהם מורה על תוכן וענין בפ"ע.
דל
ובזה גופא -יום השלישי דסליחות ,17כידוע 18שאצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הי' יום זה בין 1
הימים הקבועים לאמירת 19מאמר דא"ח ברבים )כפי שרואים שישנם כו"כ מאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר 2
ולהעיר ,שמספר שלשה )יום השלישי( קשור גם עם ענין התשובה )כללות הענין דסליחות( -כידוע
20 4
שעבודת הצדיקים נחלקת בכללות בשני קוים" :סור מרע ועשה טוב" ,21ולאח"ז באה עבודה נעלית יותר 5
" -בקש שלום ורדפהו" ,21שזהו"ע התשובה ,וקשור גם עם פנימיות התורה. 6
וכיון שזהו זמן שבו נמשך "דברי אלקים חיים" -הרי "באור פני מלך חיים" ,22היינו ,שהקב"ה 7
ממשיך לכאו"א מישראל חיים טובים וכו' ,ככל פרטי הענינים שבזה שנימנו בהתפלות של הכהן גדול 8
ביוהכ"פ. 9
ג .וכדי לקשר זה )ככל הענינים( עם מעשה בפועל - 23מהנכון שילמדו אחד מהמאמרים הנ"ל )ועכ"פ 10
חלקו( ,איש כפי חפצו ובמקום שלבו חפץ ,במשך המעתֿלעת דיום שלישי דסליחות. 11
פארבריינגען" ,וההתוועדות תהי' דוקא"א שטורעמדיקן ַובודאי יחליטו גם לערוך )עוד בלילה זה( ַ 12
בשמחה גדולה ,ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" )עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים ,והוא יוציא בזה
24 13
פארט ניט
דאך ָ
את כל המשתתפים( -אם כי עם הגבלות כו' ,שהרי סוףֿסוף אין זה פורים )"ס'איז ָ 14
פורים"( ...אבל אעפ"כ ,הרי פורים קשור עם יום הכפורים )"פורים" ,(25סיום וחותם עשרת ימי תשובה, 15
וכידוע 28סיפורו של נשיא דורנו בנוגע להתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש ,29שכאשר הגיעו 17
)"האט
ָ שאפילו לאחרי הברכה אחרונה ,ואפילו לאחרי שהלכו לטבול במקוה וכיו"ב " -התנודדו" עדיין 19
ד .ויש לקשר הענין דאמירת מאמר דא"ח ביום שלישי דסליחות -עם שיעור חומש היומי ,כדלקמן 21
)ס"ז(. 22
ובהקדמה -שהשיעור חומש דיום שלישי דסליחות תלוי בהקביעות דראש השנה ,שבזה תלוי' חלוקת 23
הפרשיות -אם קורין "נצביםֿוילך" ביחד ,או שקורין פ' נצבים בפני עצמה ,ופ' וילך בפני עצמה ,לאחרי 24
ר"ה )בשנה בפ"ע( ,ובהתאם לכך משתנה גם השיעור חומש דיום השלישי דסליחות. 25
(25תקו"ז תכ"א )נז ,ב(. (17להעיר שב"סליחות" -לשון רבים -נכללים הענינים
(26שהרי "סוף מעשה במחשבה תחלה" )פיוט "לכה דודי"(, והלשונות שבהם נתבאר ענין הסליחה בפרטיות יותר" :סלח לנו,
ובנדו"ד ,שהסוף והסיום דעשי"ת )יוהכ"פ( נכלל בתחלת מחל לנו ,כפר לנו" ,כפי שאומרים* גם בתפלת יוהכ"פ ,שענינו
המחשבה )ר"ה(. "קץ מחילה וסליחה" )רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ז( ,והתשובה
(27ומודגש במיוחד בקביעות שנה זו ,שאמירת הסליחות שבו היא תשובה עילאה )לקו"ת תצא לו ,ג .לז ,ד .ובכ"מ( ,שזוהי
היא במשך ימים ]שהרי יש שנים שבהם אומרים סליחות גם אופן העבודה דיום השבת )תניא אגה"ת פ"י( ,ודוגמתו גם
במשך שמונה ימים ,ולאידך ,יש שנים שבהם אומרים סליחות ביום השלישי דסליחות שהוכפל בו כי טוב**.
במשך ארבעה ימים בלבד ,שזהו מספר הימים המוכרח להיות (18ראה גם סה"מ תרנ"ה ע' תמגֿד .תש"ה ע' .225ֿ6
בכל שנה ושנה )ראה עט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תקפא([ -כמספר (19אמירה דוקא ,היינו ,לא רק במחשבה ,אלא גם בדיבור,
שבעת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ ,שענינם אחד עם ר"ה ויוהכ"פ, וכיון ש"עקימת שפתיו הוי מעשה" )סנהדרין סה ,א( ,יש בזה גם
כמובן מלשון חז"ל "עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" )ר"ה יח, ענין המעשה.
א .וש"נ(. (20ראה גם סה"מ מלוקט ח"ד ע' ז.
(28ראה גם תורת מנחם -התוועדויות ח"ג ריש ע' .327 (21תהלים לד ,טו.
ועוד. (22משלי טז ,טו.
(29ואף שלכאורה אי אפשר להשתוות להמעמד ומצב בשנים (23אע"פ שכללות ענינה של תורת החסידות "לשנות טבעי'
ההם ובמקום ההוא -הרי כל הענינים ניתנו לכאו"א מאתנו ) "לקו"ד ח"א נו ,אֿב(.
,באופן שכאו"א יורש . (24מגילה ז ,ב.
הכרזה
כפול
הל
1 וכידוע הסימן "פתבג המלך"" ,30ב"ג המלך פת וילך" ,31שכאשר חל ר"ה )שהוא " "בשנה,
2 ובפרט שביום זה נעשה הקב"ה מלך ,כמ"ש בתפלת ר"ה "מלוך על העולם כולו בכבודך" ,ואז נעשית
3 קבלת מלכותו על כל השנה כולה (32ביום ב' )כבקביעות שנה זו( או ביום ג'" ,33פת וילך ,פת מלשון
4 פתות אותה פתים ,34שמחלקים נצבים וילך )שברוב השנים הם מחוברות( לשתים".35
5 ובקביעות כזו ניתוסף -בהמשך נ"ג פרשיות התורה -קריאה בתורה בפני עצמה עם שבעה קרואים
6 )שהרי כאשר פרשיות נצביםֿוילך מחוברות אזי קורין שבעה קרואים בשביל שתי הפרשיות( ,והיינו,
7 שניתוסף עילוי אצל בנ"י )שנקראים "המלך"" ,מאן מלכי רבנן" (36בההתקשרות שלהם עם התורה,
8 שזהו"ע ד"מלאים מצוות כו'" ,לפי שעיקר ההתקשרות )ענין ה"מצוות" מלשון צוותא וחיבור( היא ע"י
9 התורה ,כמוזכר לעיל )ס"א( ש"תלת קשרין אינון מתקשרן דא בדא ,קוב"ה וישראל".
10 ולהעיר ,שהוספה זו אצל בנ"י היא ביחס לעבודתם ביום השבת -שכן ,אע"פ שביום השבת אין
11 אומרים "מקדש ישראל והשבת" )כמו ביו"ט( ,לפי ש"שבת מקדשא וקיימא" 37מלמעלה ,מ"מ ,גם בנוגע
12 לשבת ישנו הענין ד"אשר ברא אלקים ,38"שזהו"ע ד" את השבת" ,39היינו ,שע"י עבודתם
13 ביום השבת 40מוסיפים בנ"י בהתענוג דיום השבת 41עונג מיוחד לגבי העונג כמו שהוא מצד
14 הענין ד"מקדשא וקיימא" .וזהו הטעם לכך ששלימות התענוג דיום השבת הוא דוקא קרוב היום,
15 בזמן המנחה וסעודה שלישית" ,42רעוא דרעוין" - 43שאז ישנה עבודתם של ישראל במשך יום הש"ק
16 ,ולכן גם התענוג הוא באופן נעלה יותר מהתענוג בזמן תפלת ערבית ,שחרית ומוסף ,ושתי
17 הסעודות הקשורות עמהם.
18 ה .ויש להוסיף ולבאר כללות הענין דחלוקת הפרשיות נצבים וילך שכל אחת היא פרשה ") פת
19 וילך"( -דלכאורה ,ענין של אינו שייך כלל לבנ"י שענינם הוא ענין דוקא ,כמודגש בהענין
20 ד"ואהבת לרעך כמוך" ,44ועד "כמוך" ממש?!
21 ונקודת הביאור בזה -לפי שרוצים שאצל בנ"י יהיו שני הענינים גם יחד :מעמד ומצב של אחדות,
22 כבמתןֿתורה שכל בנ"י היו "כאיש אחד בלב אחד" ;45וביחד עם זה ,גם הענין דשלשה המודגש
23 במתןֿתורה )כנ"ל ס"ב( ,שבזה מודגש שהאחדות היא גם במצב שיש בו אפשריות לענין של פירוד.46
24 ובנדו"ד -שחלוקת הפרשיות היא כדי להדגיש עוד יותר את ההתכללות והשייכות שביניהן:
25 דובר כמ"פ 47אודות הלימוד וההוראה דב' הפרשיות נצביםֿוילך -שלא זו בלבד שאין סתירה
(35מג"א שם .פר"ח שם .מחזור ויטרי שם .אבודרהם שם. (30לשון הכתוב -דניאל א ,ה .ועוד.
(36ראה גיטין סב ,סע"א .זח"ג רנג ,ב )ברע"מ(. (31טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד .מחזור ויטרי סי' שנ.
(37ביצה יז ,א. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות .בעה"ט ר"פ וילך.
(38בראשית ב ,א. (32וכמדובר כמ"פ שזהו הענין דר"ה ועניני העבודה
(39תשא לא ,טז. שבו.
(40נוסף על העבודה בערב שבת ,שעל זה אמרו חז"ל )ע"ז (33ושייך גם לקביעות שנה זו -שהרי כאשר יום א' דר"ה
ג ,סע"א( "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". חל ביום ב' ,אזי יום ב' דר"ה חל ביום ג' ,ושני הימים מתאחדים
(41כידוע שכללות ענין השבת הוא תענוג ,משא"כ יו"ט יחדיו " -כיומא ,"כפי שהאריך רבינו הזקן בשו"ע שלו
שענינו שמחה )ראה סה"מ תש"ט ס"ע .130וש"נ(. )או"ח סת"ר ס"ג ואילך( בביאור הענין ע"פ נגלה.
(42שיש בה העילוי דשלשה ,כמדובר לעיל )ס"ב( בנוגע ולהעיר ,שהשו"ע של רבינו הזקן מיוסד כולו לגמרי על
ליום שלישי דסליחות. פנימיות התורה ,אבל ,ביחד עם זה ,דבר ברור הוא שלהיותו
(43זח"ב פח ,סע"ב. "שולחן ערוך" ,צריכות כל ההלכות שבו להיות באופן "ערוך"
(44קדושים יט ,יח. דוקא ,ועוד יותר משו"ע הביתֿיוסף ,שלכן ניתוספו בשו"ע
(45פרש"י יתרו יט ,ב .וראה מכילתא שם. אדה"ז גם ההלכות ,משא"כ בשו"ע הב"י נכתבו ההלכות
(46ראה לקו"ש ח"ב ע' 301ואילך .ועוד. בלי הטעמים ,ואילו טעמי ההלכות באו בחיבור בפני עצמו,
(47ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 298ואילך .חכ"ט ע' 173 חיבור על הטור שנקרא בשם "בית יוסף"*.
ואילך .ועוד. (34לשון הכתוב -ויקרא ב ,ו.
ול
ביניהן ,אלא אדרבה ,כל אחת מסייעת את חברתה ,פרשת נצבים מסייעת לפרשת וילך ופרשת וילך 1
וכן הוא גם כאשר קורין כל אחת מהן בשבת בפ"ע ,שכל פרשה כוללת גם את תוכנה של חברתה, 3
והיינו ,שפרשת וילך נכללת בפרשת נצבים ,ופרשת נצבים נכללת בפרשת וילך ,כפי שרואים כו"כ ענינים 4
בפרשת נצבים )ובפרט בחלק הפרשה דיום זה ,משלישי עד רביעי( שבהם נרמז תוכנה דפרשת וילך, 5
ועד"ז לאידך ,שבפרשת וילך ישנו ברמיזא תוכנה דפרשת נצבים. 6
ו .ומזה מובן ,שקריאת פרשת נצבים בפני עצמה אינה אלא ענין של - שכל הענינים שבפרשה 7
הדגשת ענינו של חודש אלול -שהרי בפרשת נצבים ישנו הפסוק שבו נרמז א' מהראשיֿתיבות של 10
אלול.48 11
וכן הדגשת ענינו של ראש השנה -כמרומז בהתחלת הפרשה "אתם נצבים" ,ש"נצבים" הוא מלשון 12
"נצב ,49"שזהו ענינו של ר"ה -ה בשנה ,שבו נמצא כאו"א מישראל במעמד ומצב ד"נצב 13
מלך" ,ולכן בכחו לקיים את הציווי "שתמליכוני עליכם" ,50היינו ,שהוא בבחינת "הממליך מלכים" ,כיון 14
ש"לו המלוכה" ,51שכל יהודי הוא בבחינת מלך -כפי שבא בגילוי אצל "מאן מלכי רבנן" ,ולאח"ז נמשך 15
מאכט איבער די ומתגלה גם אצל כאו"א מישראל ,שע"י עבודתו משנה את מציאות העולם )"ער ַ 16
ולהעיר מהמבואר בזה בספרי חסידות ומוסר - 53ש"טורא" קאי על זה ש"נדמה להם כהר" ,54ועי"ז 18
שכאו"א מישראל שנמצא במעמד ומצב ד"מלכא" " -עקר טורא" "" ,דייקא ,שאינו את ההר, 19
אלא עוקר את ההר ומעמידו במקומו המתאים לו -שזהו"ע ד"זדונות נעשו לו כזכיות" ,55ויתירה מזה, 20
"זכיות" ממש ,ואדרבה" ,זכיות" שלמעלה מהזכיות דצדיקים גמורים ,כמאחז"ל" 56במקום שבעלי תשובה 21
עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם" -שזהו החידוש של חודש תשרי לגבי חודש ניסן, 22
שבחודש ניסן נמצאים בנ"י במעמד ומצב של צדיקים ,ואילו בחודש תשרי נמצאים בנ"י במעמד ומצב 23
ועוד זאת -שהענין דנצבים נמשך ומוסיף ומסייע גם בפרשת וילך ,אשר ,בקביעות שנה זו כל עניני' 25
הם ביתר שאת וביתר עוז ,להיותה בשנה ) כולל גם ר"ת חדש( ,לאחרי העבודה דר"ה ,שבו "יורד 26
ומאיר . .אור חדש ומחודש . .עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה" ,58ואור זה 27
נמשך ויורד בגלוי עד לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה הימנו ;59ובפרט שפרשת וילך תהי' ב"שבת 28
שובה" ,שענינו "שובה ישראל עד ה' אלקיך") 60ענין ששייך במיוחד לימי הסליחות(. 29
(59ואדרבה -דוקא בעולם התחתון ,שדוקא שם נעשה (48הפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" )נצבים
הקידוש והקביעות דר"ה ,כמארז"ל "כשמתכנסין מלאכי השרת ל ,ו( " -את לבבך ואל לבב" ר"ת "אלול" )בעה"ט עה"פ .ועוד(.
לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה . .הקב"ה אומר להם . .אני ואתם (49מ"א כב ,מח .וראה אוה"ת נצבים ע' א'רא .ועוד.
נלך אצל ב"ד של מטה" )דב"ר פ"ב ,יד .וראה שמו"ר פט"ו ,ב(, (50ר"ה טז ,סע"א .וש"נ.
ודוגמתו בזמן הזה -ביום הש"ק שלפני ר"ה ,שהוא בדוגמת שבת (51לשון הפיוט "וכל מאמינים" בתפלת מוסף דר"ה
מברכים דכל השנה כולה )ראה לקו"ש ח"ט ע' 184ואילך( ,כידוע ויוהכ"פ.
הפתגם והתורה שבזה )שנמסרה ע"י נשיא דורנו )"היום יום" כה (52ראה ב"ב ג ,ב.
אלול(( "החדש השביעי . .הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים (53ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 349בשוה"ג.
שהוא השבת האחרון דחדש אלול ,ובכח זה ישראל מברכים את (54סוכה נב ,א.
החדשים יא פעמים בשנה" ,כמדובר כמה פעמים ,ובאריכות ,ואין (55יומא פו ,ב.
כאן המקום לחזור עוד הפעם על הדברים*. (56ברכות לד ,ב .רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
(60הושע יד ,ב - .התחלת הפטורת שבת שובה. (57ראה אוה"ת בא ע' רנז ואילך .ועוד.
(58כמ"ש רבינו הזקן בתניא אגה"ק סי"ד.
זל
1 והיינו ,שתנועת ההליכה )"וילך"( שצריכה להיות בכל עניניו של יהודי שצריך להיות בבחינת
2 "מהלך" ,ובפרט כאשר ישנה הליכה נוספת אצל משה רבינו )"וילך משה"( ,שעי"ז נעשית הליכה נוספת
3 ב"אתפשטותא דמשה" שבכאו"א מישראל ,61אנשים נשים וטף -נעשית באופן ד"נצבים" ,ככל הפירושים
4 שבדבר ,ועאכו"כ הפירוש ששייך במיוחד לר"ה ,מלשון "נצב מלך" )כנ"ל(.
5 ז .ונחזור לעניננו -לקשר הענין דאמירת מאמר דא"ח ביום שלישי דסליחות עם שיעור חומש היומי
6 )כנ"ל ס"ד(:
7 סיום וחותם חלק הפרשה והשיעור בחת"ת דיום שלישי דסליחות בקביעות שנה זו שקורין פרשת
8 נצבים בפני עצמה -הוא" :הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו וגו'".62
9 וענינו בכללות העבודה -ש"הנסתרות להוי' אלקינו" קאי על העבודה דאהבה ויראה ,63שבה יש
10 חילוקי דרגות בין יהודי אחד לזולתו; ו"הנגלות לנו ולבנינו" -קאי על מעשה המצוות ,שאופן קיומם
11 ומספרם הוא אצל כאו"א מישראל בשוה ,כמ"ש" 64לא תוסיפו גו' ולא תגרעו".
12 ונוסף לזה ,ישנו גם הענין ד"הנסתרות" ו"הנגלות" בתורה" :הנסתרות לה' אלקינו" -פנימיות התורה,
13 ו"הנגלות לנו ולבנינו" -נגלה דתורה.
14 אמנם ,למרות החילוק שבין "הנסתרות" ו"הנגלות" ,פעלו בנ"י -ובפרט לאחרי זמן האריז"ל שאז
15 "מצוה לגלות זאת החכמה" - 65שגם "הנסתרות לה' אלקינו" יהיו באופן ד"הנגלות לנו ולבנינו" ,היינו,
16 שגם התורה נעשית אצל כאו"א מישראל דתורה.
17 ]ומסיים בכתוב" 62לעשות את כל דברי התורה הזאת" -שענין זה )ש"הנסתרות" נעשים "נגלות"(
18 הוא בכל עניני התורה ,עד לסיום קריאת כל התורה במשך השנה בשבת פרשת "וזאת הברכה" בהמשך
19 ספר דברים ,אשר ,עיקרו של ספר זה הוא "אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם"[.
20 וענין זה מודגש באמירת מאמר דא"ח )שפנימיות התורה באה באופן של נגלה דתורה( ביום השלישי
21 דסליחות -שקשור עם "יום השלישי" דמתןֿתורה ,כפי שמזכירים גם בתפלת מוסף דראש השנה" :ויהי
22 ביום השלישי גו' ויהי קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאד" ,66אשר ,לא זו בלבד שחוזרים ואומרים
23 פסוק זה וב"שטורעם" בכל ר"ה ,אלא עוד זאת ,שקול זה הוא באופן ד"לא יסף"" ,67לא פסק" ,68היינו,
24 "קלא דלא פסיק" החל ממתןֿתורה עד היום הזה -שלכן תובעים אצל כאו"א מישראל ש"בכל יום יהיו
25 בעיניך חדשים"" ,69חדשים" ממש ,לפי שהקול דמ"ת הוא "קלא דלא פסיק" אצל כאו"א
26 מישראל ,ד"מזלייהו חזי" ,70ויתירה מזה ,שאצל כמה מבנ"י הרי זה נעשה )לא רק באופן ד"מזלייהו
27 חזי" ,אלא( באופן של קביעות -ע"י קביעות עתים בלימוד התורה באופן של קביעות ו"חזקה"
28 )שזהו"ע הקשור עם יום .(
29 ח .ועוד והוא העיקר -שע"י הפצת המעיינות חוצה )ש"הנסתרות" באים באופן של "נגלות"( קאתי
30 מר דא מלכא משיחא,71
31 ובפרט ע"י השליחות ליתן לצדקה ,ובאופן שכאו"א יוסיף מדילי' ,שעי"ז ממהרים עוד יותר את
32 הגאולה שתהי' תיכף ומיד ממש -עוד בלילה זה ,קודם קריאת שמע שעל המטה ,ואפילו קודם המשך
33 ההתוועדות כו' ,כך שמיום השלישי זה נכנסים תיכף ומיד ל"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" ,72בבית
34 המקדש השלישי.
ובלשון הכתוב בפרשת נצבים" :73ושב 74הוי' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך גו'" ,קיבוץ 1
גליות ,בגאולה האמיתית והשלימה ,גאולה העשירית ,הקשורה עם שירה העשירית.75 2
ובאופן שכולם יחדיו" ,בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ,76כל העשר סוגים שבבנ"י 77שנימנו 3
בתחלת פרשת נצבים " -נצבים כולכם לפני ה' אלקיכם" ,עצמות איןֿסוף ,כאמור" ,יקימנו ונחי' ," 4
בביהמ"ק השלישי והמשולש" ,78מקדש אדנֿי כוננו ידיך" ,79ובקודש הקדשים ,שבו נמצאת אבן השתי', 5
וענין זה נעשה תיכף ומיד -עוד לפני ר"ה ועוד לפני המשך ימי הסליחות -עי"ז שכאו"א מישראל 7
מגלה את ה"אבן שתי'" שבו ,שזהו"ע ה"לוחות" שישנם באופן של חקיקה בכאו"א מישראל ובכלל 8
ישראל, 9
ובפרט כאשר כו"כ מישראל מתאספים יחדיו בבית משולש :בית של גמילותֿחסדים ,בית של לימוד 10
התורה ,ובית של עבודת התפלה; ומתאספים יחדיו בפרשת נצבים ,באופן ד"נצב מלך" -הרי זה נעשה 11
הקדמה קרובה ממש שבכאו"א מישראל מתגלית בחינת משיח )"מלך"( שבו" ,דרך כוכב מיעקב וקם 12
בגאולה האמיתית והשלימה -תיכף ומיד ממש -ע"י דוד מלכא משיחא. 14
שטרות של דולר ,כדי לתתם )או חילופם( לצדקה[. ]כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים 15
•
-לנשי ובנות ישראל תחיינה -
בלתי מוגה
א .הסדר אצל בנ"י -שפותחין בברכה,1 16
שזהו כמו שהסדר הוא בתורה -מלשון הוראה ,2שמורה לבנ"י כיצד צריכים להתנהג בכל דבר - 17
שמתחילה באות בי"ת ,ר"ת ברכה) 1אע"פ שיש קס"ד שהתורה צריכה להתחיל באות אל"ף ,להיותה 18
התחלת אותיות הא"ב( ,1וההסברה בזה ,לפי שהתורה רוצה להורות לכאו"א מישראל שכל דבר שעושה 19
וזוהי גם הוראה לכל העולם ולכל הענינים שנבראו בעולם -שכל הענינים שנעשים בעולם צריכים 21
כוננהו
טל
1 ובאופן שהברכה היא לא רק אליו בלבד ,או למשפחתו והקרובים אליו ,אלא גם לכל הנמצאים
2 בהסביבה ,ואפילו לאלה שאינם נמצאים בהסביבה -כלשון הכתוב בפרשת השבוע" :3את אשר ישנו פה
3 גו' ואת אשר איננו פה".
4 ב .ותוכן הברכה -כמ"ש בהתחלת פרשת השבוע )שהתחילו לקרותה בשבת שלפנ"ז( "אתם נצבים
5 היום כולכם לפני ה' אלקיכם וגו'":
6 "כולכם" -כל בנ"י ,האנשים והנשים ,כל מי ששייך לעם ישראל ,וכולל גם את כל בנ"י שבכל
7 הדורות עד לדורנו זה ,וגם הדורות העתידים להיות" - 4נצבים גו' לפני ה' אלקיכם",
8 ובאופן ד"לעברך בברית ה' אלקיך" - 5כריתת ברית עם הקב"ה ,שזוהי השייכות וההתקשרות הכי
9 גדולה שיכולה להיות.
10 ולהעיר ,ששייכות והתקשרות זו נקראת בכתוב בשם "ברית :"
11 בכל ענין של כריתת ברית צריכים להיות עכ"פ שני משתתפים ,ובנדו"ד ,הקב"ה ובנ"י .ומשניהם -
12 הקב"ה ובנ"י -בוחרים לקרוא את הברית רק על שם "הוי' אלקיך" ,אע"פ שעיקר החידוש שבדבר הוא
13 )לא עצם פעולת הקב"ה בכריתת הברית ,אלא( שהכריתת ברית נעשית וניכרת ,החל מבנ"י
14 שבשבילם נברא העולם ,6וכמארז"ל" 7כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,ובמילא צריך
15 לידע את החשיבות והנחיצות שבהנהגתו ,אשר ,העולם כולו מצפה ומקוה ,נותן לו כח ומבקש ממנו -
16 שיתנהג באופן שיביא ברכה לעולם ,הן בגשמיות והן ברוחניות,
17 שהחידוש בזה הוא בשתים) :א( שגם הענינים שבעוה"ז התחתון צריכים להיות חדורים עם
18 ,ובאופן שהרוחניות נעשית העיקר בעולם) ,ב( וגם הברכות שבעולם הקשורות עם
19 שבעולם ]כפי שרואה יהודי בעצמו שהברכות שלו נמשכות מהנשמה שלו ,שהיא העיקר ,וממנה נמשכת
20 הברכה גם בנפש הבהמית ,ועל ידה גם בהגוף ,ועל ידו גם בחלקו בעולם[ -נמשכות וחודרות בענינים
21 שבעוה"ז התחתון,
22 וענין זה נעשה ע"י עבודתו של יהודי בקיום התורה ומצוותי' בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי -
23 שעי"ז פועל בעולם כולו שיהי' חדור בהרוחניות דתורה ,וכן לאידך ,שהרוחניות דתורה תומשך ותחדור
24 בעולם ,שכן ,עם היות שהתורה היא דבר ה' ,חכמתו ורצונו של הקב"ה ,מ"מ ,האפשרות ללמוד תורה
25 ולחדש בתורה 8היא בעוה"ז דוקא ,ששם ניתנה התורה לבנ"י ,כדי שיחדירו אותה בכל העולם.
26 ג .ענין זה )התחלת פרשת השבוע בענין הקשר והשייכות דבנ"י להקב"ה באופן דכריתת ברית( בא
27 בהמשך ובהוספה לכללות ענינו של חודש אלול " -אני 9לדודי ודודי לי":10
28 "אני לדודי" פירושו ,שכל מציאותו וחייו של ה"אני" -כל יהודי שאומר על עצמו " "כמה פעמים
29 בכל יום -היא הפני' וההתקשרות שלו להקב"ה )"דודי"( ,ובזה גופא -כפי שהקב"ה נקרא בשם "דודי",
30 שזהו תואר שמדגיש את ענין האהבה,11
31 ועי"ז פועל להיות "דודי לי" -שהקב"ה פונה מכל שאר הדברים להיות שייך אך ורק "לי",
32 ועד שכל ארבעת התיבות " -אני לדודי ודודי לי" -נעשים תיבה אחת וענין אחד" :אלול".
ד .ויש להוסיף בביאור הענין ד"אני לדודי" -בפרטיות יותר: 1
מציאותו של יהודי היא באופן שההתקשרות והאהבה האמיתית שלו היא -לא לענינים גשמיים, 2
ואפילו לא לענינים הקשורים עם רוחניות ושכל סתם ,אלא -להקב"ה ,תורתו ומצוותיו. 3
וטעם הדבר -כיון ש"אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם" ,וכאשר נמצאים "לפני הוי' אלקיכם" אזי 4
"לא ראיתם כל תמונה וגו'" )כמ"ש בפרשיות שלפנ"ז - (12מלבד הרוחניות דהקב"ה ,13עשרת הדברות, 5
ועד כדי כך ,שגם אומות העולם מכירים בכך שגדלותם וחכמתם 14של בנ"י היא בכך שהם קשורים 7
עם התורה ,חכמתו ורצונו של הקב"ה -כמ"ש" 15כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים . .עם חכם 8
ונבון" ,בגלל שלומדים תורה ומקיימים המצוות האמורות בה במחשבה דיבור ומעשה. 9
ובאופן כזה הוא החינוך של ילד יהודי מקטנותו )ע"י נשי ישראל - (16שבחינוך זה תלוי כל העתיד 10
של האדם ,כמ"ש שלמה ,החכם מכל האדם" :17חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"18 11
-באופן המתאים ל"יזקין"" ,זקן שקנה חכמה" ,19שיהי' חדור בחכמת התורה ,ובאופן ד"קנה" ,שלשון 12
"קנין" מורה הדבר ,כפירוש המפרשים 20בדברי המשנה שלומדים בפרקי אבות:21 13
ה .ועוד זאת ,שהקשר והשייכות של יהודי עם הקב"ה " -אני לדודי" -הוא גם ביחס למציאות 15
העולם ,בענינים שלכאורה אינם שייכים לתורה ,כפי ששנינו במשנה הנ"ל" :חמשה קנינים קנה הקב"ה 16
בעולמו ,ואלו הן ,תורה קנין אחד ,שמים וארץ קנין אחד וכו'" ,והיינו ,שגם המציאות ד"שמים וארץ", 17
והחביבות שלהם )"שמים וארץ אחד"( -לפי שבהם ניכר הענין ד"מה רבו מעשיך ה'" 23ו"מה גדלו 18
מעשיך ה'" - 24קשורים עם התורה וזקוקים לה ,כיון שע"י התורה נברא כל העולם ,כמ"ש בהתחלת 19
ובפרטיות יותר -שהתורה חודרת לא רק בשמים )למעלה( ,אלא גם בארץ )למטה( ,ולא עוד אלא 21
שגם הארץ שייכת לאותו קנין שאליו שייכים השמים " -שמים וארץ קנין אחד" )שקשור עם "תורה קנין 22
אחד"(. 23
בנוגע לשמים -אין זה פלא גדול שהשמים נעשים חדורים בתורה ,כיון שבצבא השמים הביטול 25
להקב"ה ,כדאיתא בגמרא 26שהילוך צבא השמים ממזרח למערב )שהשמש והירח זורחים במזרח 26
.
אמ
1 ושוקעים במערב( -שלכאורה הו"ע טבעי שלא רואים בו ענין של נס או מופת -הו"ע
2 )"וצבא השמים לך משתחוים" (27שמקומה במערב.
3 וכל זה נוסף על דצבא השמים ,שבשביל זה יש צורך בכח המניע -כמסופר
4 במדרשי חז"ל אודות היהודי הראשון ,אברהם אבינו" ,כיון שנגמל איתן זה )שהגיע להכרה שכלית(
5 התחיל לשוטט בדעתו כו'"" ,28הי' לבו משוטט ביצירת העולם והי' מכוין בכל מאורות שבעולם . .ראה
6 זריחת החמה וכו'" ,29והתחיל לחשוב מהי הסיבה לכך שהשמש אינה עומדת במקומה אלא מתנענעת
7 ומהלכת עד ששוקעת במערב ,ולמחרת חוזרת וזורחת ,30עד שהגיע לידי מסקנא ש"בודאי יש אדון ויש
8 אלוקה" שמנהיג ומניע את השמש ,שהוא גדול וחזק יותר מהשמש.31
9 ובאופן כזה גדל ומתחנך כל ילד יהודי -כמ"ש באברהם "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו
10 דרך ה'" - 32שגם הוא מתבונן בהילוך השמש בכל יום ממזרח למערב ,ושואל את אביו או אמו או
11 המורה והמחנך) :א( מהי הסיבה שהשמש הולכת לכיוון מערב) ,33ב( ובכלל -מהו הכח המניע את
12 השמש?
13 וכפי שיודע בעצמו שכאשר צריך לנענע אצבעו ,ידו או רגלו ,ועאכו"כ את כל גופו -יש צורך בכח
14 ויגיעה .וכמו כן מבין שתנועת כל גופו אין לה חשיבות ותפיסת מקום כלל לגבי תנועה של גוף גדול
15 כמו הירח ,ועאכו"כ לגבי גוף גדול כמו השמש ,וא"כ ,כדי להניע אותם יש צורך בכח גדול ביותר,
16 ועאכו"כ כדי להניע את הירח והשמש והכוכבים ,
17 -כפי שניתן לראות במקומות וזמנים מיוחדים את הילוך השמש והירח ביחד ,ובפרט בעת ליקוי
18 לבנה ,שאז רואים את השמש ,וכמו כן בעת ליקוי חמה ,שאז רואים את הלבנה באמצע היום,
19 וכמו שראו כו"כ בנ"י בקיץ זה ,34וגם אלה שהיו במדינות אחרות ולא ראו בעצמם ,שמעו זאת
20 מאחרים ,והרי כל מאורע בעולם שיהודי רואה או שומע )ובפרט מאורע גדול וחשוב הקשור עם הילוך
21 השמש והירח( הוא בהשגחה פרטית ,כתורת הבעש"ט) 35שנתפרסמה לכל בנ"י ,כולל גם ילדים קטנים(
22 שעשאה לענין עיקרי באמונה.
23 וכאשר מקבל חינוך הראוי )עוד בקטנותו ע"י אמו או אחותו הגדולה( -יודע הוא ללא כל ספק אשר
24 מי הוא זה שיכול להניע גופים גדולים כמו השמש והירח והכוכבים ,הרי זה רק מי שהוא
25 מכל הבריאה כולה ,שלכן בכחו וביכלתו להניע את כל צבא השמים ,ולא רק פעם אחת,
26 אלא באופן תמידי ,בכל יום -כפי שהולך ונמשך אלף שנה ,אלפיים שנה ,שלשת אלפים שנה ,ארבעת
27 אלפים שנה ,חמשת אלפים שבע מאות חמישים ואחת שנה )ה'תשנ"א( ,אשר במשך כל השנים האלה
28 הולכים ומסבבים השמש והירח והכוכבים באותו תוקף וחוזק ללא שום שינוי וחלישות.36
29 ונוסף על כחו של הקב"ה שניכר בתנועת והילוך השמש והירח ,הרי זה ניכר גם בענין ,אור
30 כפשוטו ,שקשור עם המקור האמיתי של האור -הקב"ה.
31 ומכל זה מובן שבנוגע ל"שמים" -אין זה פלא גדול שנעשים חדורים בתורה.
(34בכ"ט תמוז -ליקוי חמה .בט"ו תמוז ובט"ו באב -ליקוי (27נחמי' ט ,ו.
לבנה )המו"ל(. (28לשון הרמב"ם בהל' ע"ז פ"א ה"ג.
(35ראה כש"ט )הוצאת תשנ"ט( בהוספות סקע"ט ואילך, (29מדרש הגדול ס"פ נח.
סרכ"ג ואילך .וש"נ. (30כי ,לולי זאת ,הרי לאחרי שהשמש שוקעת ואין רואים
(36וגם כאשר ישנו ליקוי חמה או ליקוי לבנה ,שזהו"ע של אותה ,אי אפשר לדעת מה נעשה עמה ,האם היא עדיין מתנענעת
חסרון באור החמה או הלבנה -הרי תיכף לאח"ז חוזרים ומאירים ומהלכת או שמא עמדה מהילוכה ,ובמילא ,לא צריכים לחשוב
בכל תקפם כמקודם ,ומזה מוכח שהשינוי שאירע באמצע ,לא הי' ולחפש מהו הכח המניע את השמש.
מצד החמה או הלבנה ,שאז לא הי' יכולים לחזור (31אע"פ שהשמש עצמה גדולה שלא בערך מהאדם ,ואפילו
ולהתחדש מיד בכל תקפם כמקודם )כפי שרואים שכאשר ישנו מכו"כ בני אדם ביחד.
משך זמן שהאדם הוא במצב של חלישות רח"ל ,אזי רישומו ניכר (32וירא יח ,יט.
משך זמן לאח"ז ,ויש צורך לחפש עצות -ע"י מאכלים מיוחדים (33להעיר ,שרוב בנ"י נמצאים בארצות המערב -כמו בנ"י
או רפואות -להסיר החלישות לגמרי שלא ישאר ממנה רושם(. שדרים בארצותֿהברית ,וכמו כן בנ"י שדרים באירופה וכיו"ב.
במ
ז .וזהו החידוש בענין "שמים וארץ קנין אחד" ,שקשור עם "תורה קנין אחד" -שהתורה חודרת 1
ארץ -עיקרה הוא חלק הדומם שבה ,שכן ,מה שתופס מקום יותר בארץ הלזו הוא חלק 3
הדומם ,עפר הארץ )וכן גם המים( ,כפי שרואים שהכמות והגשמיות שלהם היא שלא בערך לגבי הכמות 4
וגם כאשר נצרף את הרוחניות שניתנה בדברים הגשמיים שבעולם ,הן חיות הנשמה של מין המדבר, 6
והן החיות של מין החי ,ואפילו החיות של מין הצומח -אין זה מגיע לגודל הכמות של מין הדומם. 7
ועוד זאת -ש"הכל הי' מן העפר" ,37היינו ,שהתחלת בריאת כל הענינים שבעולם היא מן העפר, 8
וכיון שכן ,הרי לא זו בלבד שנשאר רושם מענין העפר ,אלא עוד זאת ,שכל עניני הבריאה שנתהוו מאין 9
ליש בכחו של הקב"ה ,חוזרים להיות עפר -כמ"ש" 38כי עפר אתה ואל עפר תשוב". 10
ואע"פ שבארץ שעיקרה הוא חלק הדומם לא רואים את כל הענינים האמורים לעיל בנוגע לצבא 11
השמים ,מ"מ ,כאשר רוצים להדגיש את ענין בעבודתו של יהודי ,מביאים דוגמא )לא 12
מהביטול וההשתחוואה דצבא השמים ,אלא( מענין העפר דוקא " -ונפשי לכל תהי'".39 13
וזהו כללות הענין ד"אני לדודי" -שמציאותו של כל יהודי )"אני"( ,גידולו 40והתפתחותו ,41וכל 14
עניניו ,כולל גם הענינים הקשורים עם מציאות העולם ,שמים וארץ וכל צבאם -קשורים עם הקב"ה. 15
ח .וענין זה )"אני לדודי ודודי לי"( הוא לא רק בחודש אלול ,אלא גם בכל יום ויום בכל השנה 16
כולה: 17
התחלת כל יום 42של כל יהודי -גם ילד קטן -הוא באמירת" 43מודה ," שזהו ע"ד "אני 18
לדודי", 19
וממשיך" :שהחזרת בי נשמתי" ,שזה עתה החזיר לו הקב"ה את נשמתו חדשה ורגועה ,44על משך 20
כל היום כולו ,עד זמן השינה ,45ועושה זאת "בחמלה רבה" ,להיותו "אב הרחמן" ו"אב הרחמים",46 21
]ומסיים אמירת מודה אני בתיבת "אמונתך" -דכיון שהקב"ה אינו בערך כלל להנבראים שבעולם, 22
הרי אי אפשר להשיגו בשכל ,כי אם באופן של ,שמאמין שהקב"ה ברא את כל העולם ,שמים 23
וארץ וכל צבאם )כולל גם אותו ובני משפחתו( ,ולא עוד אלא שבורא ומהוה אותם מאין ליש בכל רגע 24
שענין זה )"שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה"( הוא ע"ד המשך הענין ד"אני לדודי" .48" " - 26
אלא שכל זה הוא בגילוי ובהדגשה יתירה בחודש אלול ,שענינו "אני לדודי ודודי לי" ,ובפרט בשבוע 27
שבו קורין הפרשה ד"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם". 28
* 29
תאמרנה" )תהלים לה ,יו"ד( ,שכל גופו מתנענע באמירת "מודה (37קהלת ג ,כ.
אני לפניך". (38בראשית ג ,יט.
(44שו"ע אדה"ז או"ח רס"ד .סמ"ו ס"ו. (39נוסח "אלקי נצור כו'" )ברכות יז ,א(.
(45וגם בבוא זמן השינה -אומר תחילה "שמע ישראל הוי' (40כפי שרואה ילד יהודי בחייו הפרטיים -שעם היותו
אלקינו גו'" ,היינו ,שהכח והחיות שלו )"אלקינו"( הוא "הוי'", עדיין קודם ברֿמצוה ,הרי במשך הזמן יגדל להיות ברֿמצוה,
מלשון מהוה )תניא שעהיוה"א רפ"ד .ובכ"מ( ,שברא את השמים כמו אחיו או אחותו שכבר נעשו ברֿמצוה או בתֿמצוה ,או שהם
ואת הארץ וכל צבאם. כבר לאחרי הנישואין ,ויש להם ילדים שהם גדולים יותר ממנו.
(46ראה לקמן ס"ט והערה .60 (41בשכל )"קליגער"( ,ובמילא גם בעניני יהדות
(47תניא שעהיוה"א בתחילתו .ובכ"מ. )"פרימער"(.
(48ובזה נכלל גם שמבלי הבט על גדלותו הבלתי מוגבלת (42עוד לפני שמזכיר ענינו המיוחד של היום ,ובנדו"ד ,שזהו
של הקב"ה ,מניח הוא כביכול את כל עניניו ומקשיב לילד קטן יום בחודש אלול ,ועאכו"כ עוד לפני שמזכיר את יחודו של חודש
שאומר "מודה אני לפניך" ,ולא עוד אלא שענין זה גורם נחת רוח אלול לגבי שאר חדשי השנה ,שענינו "אני לדודי ודודי לי".
הכי גדול להקב"ה )"נחת רוח לפני"( ,כפי שהוא בתכלית העלי' (43וכיון שמחנכים אותו באופן שכל ענין של יהדות
)שלכן נקרא "אויבערשטער"(. -אזי אין זו אמירה בשפתיו בלבד ,אלא באופן ד"כל עצמותי
גמ
1 ט .כל האמור לעיל מוסיף עוד יותר בברכת כתיבה וחתימה טובה שכל איש ישראל )אנשים ונשים
2 וגם טף( מברך את בנ"י שנפגש עמהם 49בחודש אלול ,50כמנהג ישראל,51
3 ובחודש אלול גופא -ניתוסף בזה עוד יותר כאשר נמצאים בי"ב ימים האחרונים שהם כנגד י"ב
4 חדשי השנה ,יום לחודש,52
5 והוספה יתירה -בסיום וחותם חודש אלול -בימי הסליחות ,ובפרט בעמדנו ביום השלישי דסליחות,53
6 שאז נעשה הקיום והתוקף ד"חזקה" 54בכללות הענין דסליחות 55ובכל שלשת פרטי האופנים דסליחה
7 מחילה וכפרה )"סלח לנו מחל לנו כפר לנו"( ,ובפרט בעמדנו לאחרי כל שלשת התפלות של יום השלישי
8 דסליחות ,שישנו ענין של חזקה ביום השלישי דסליחות גופא,
9 ]ובפרט שנוסף על קיומם של הסליחות שנאמרו כבר ,רואה הקב"ה את ההחלטה שיוסיפו באמירת
10 הסליחות גם ביום הרביעי ,ובימים שלאחריו ,עד לסיום ימי הסליחות -שבקביעות שנה זו מסיימים
11 אמירתם ביום ראשון ,שנקרא בכתוב" 56יום אחד" ,שהי' הקב"ה יחיד בעולמו ,57וממנו נכנסים לראש
12 השנה ,שבו מבקשים "מלוך על העולם כולו בכבודך" ,ומאריכים בפרטיות בפסוקי מלכיות זכרונות
13 ושופרות[,
14 -הרי בודאי שכאו"א מאתנו ,בתוך כלל ישראל בכל מקום שהם ,נתברך כבר בבני חיי ומזוני רויחי,
15 ובכולם רויחי ,ובקיצור )אבל באותו תוכן ,ועם כל החיות והתוקף( :ברכת שנה טובה ומתוקה,
16 וממשיכים זאת מראש השנה על כל ה"עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" ,58שבהם
17 מוסיפים בענין התפלה שענינה בקשת רחמים -שלכן נהגו גם נשים בישראל לקיים מצות התפלה,
18 וכדאיתא בגמרא 59שנשים חייבות בתפלה "דרחמי נינהו" -כולל גם תפלה ובקשה מיוחדת בנוסח "אב
19 הרחמן" ו"אב הרחמים") 60נוסף לכך שמזכירים נוסח זה בכמה תפלות דשאר ימות השנה( ,שעי"ז ניתוסף
20 בברכותיו של הקב"ה "הזן את העולם כולו . .ברחמים" ,61ובפרט בנוגע לבנ"י "עם 62קרובו",63
21 ולאח"ז על כל חודש תשרי ,אותיות "רשית" ,64להיותו ה"ראש" של כל השנה כולה ,ומחודש תשרי
22 -על כל הענינים של כל השנה ,בכל מקום בעולם ,ועאכו"כ בחלקי העולם הקשורים עם בנ"י ,ועאכו"כ
23 בארץ ישראל ,ושם גופא -בירושלים עיר הקודש ,ושם גופא -בהר הקודש ,בבית המקדש ובקדש
24 הקדשים )ששם נמצאים לוחות הברית(.
25 *
26 י .כנהוג נסיים בענין של צדקה -ליתן לכל אחת מכן שליחות מצוה לצדקה ,וכל אחת תוסיף משלה,
27 ותתן לצדקה בהקדם האפשרי ,שעי"ז יתוסף על כל הזכיות שלפנ"ז גם הזכות של מצות הצדקה.
(57ב"ר פ"ג ,ח .הובא בפרש"י עה"פ. (49כולל גם אלה שנפגש עמהם בפעם הראשונה.
(58כלשון חז"ל -ר"ה יח ,א .וש"נ .ולהעיר ,שמלשון זה (50החל משבת מברכים אלול ,ועאכו"כ מראש חודש אלול
מובן שלמרות החילוקים שבימים אלה ,כולל גם החילוק שבין )ב' הימים דר"ח" ,ראשי חדשיכם"(.
ר"ה ליוהכ"פ ,כמודגש בתפלות היום ,מ"מ כל עשרת הימים (51ראה מט"א סתקפ"א ס"ט )מלקוטי מהרי"ל(.
ענינם אחד. (52סה"ש תש"ג ע' .177ע' .179
(59ברכות כ ,ב. (53לפי מנהגנו שמתחילים אמירת הסליחות ביום ראשון
(60ובאופן שמ"אב הרחמים" נמשך גם ל"אב הרחמן", בשבוע )משא"כ אלו הנוהגים לומר סליחות ריבוי זמן לפנ"ז ,ואין
שזהו"ע של תואר -שכן" ,אב הרחמים" משמעותו גם ביחס כאן המקום להאריך בזה( ,ובמילא ,יום השלישי בשבוע הוא יום
ל"רחמים" הנמצאים במקום אחר ,משא"כ "אב הרחמן", השלישי דסליחות.
ש"הרחמן" הוא תואר על האב ,אבינו שבשמים ,שנקרא "אב (54נוסף על הקיום והתוקף שנעשה עי"ז שהקב"ה סולח
הרחמן". אפילו פעם אחת בלבד.
(61נוסח ברכה ראשונה דברהמ"ז. (55ומובן שענין הקיום והתוקף כו' הוא לאו דוקא באם הי'
(62תהלים קמח ,יד. איזה ענין בלתיֿרצוי )עכ"פ בשוגג או באונס( הדורש סליחה,
(63ולא רק קירבה בגשמיות ,כמו שני אנשים הקרובים זל"ז, אלא גם -ובעיקר -ביחס לענינים שמעולם לא היתה בהם
אלא באופן שהם חד ממש. חלישות ,להיותם מלכתחילה ענינים טובים ,בטוב הנראה והנגלה
(64בעה"ט עקב יא ,יב. -שקיומם יומשך לעד ולנצח נצחים.
(56בראשית א ,ה.
דמ
ובפרט לאחרי שבודאי עשו כל הדרוש -וישתדלו להוסיף ולהשלים עוד יותר -שיהי' לכאו"א 1
מישראל כל צרכי החג ד"זמן שמחתנו" ,ולפנ"ז -כל המצטרך לו בערב יוהכ"פ שבו צריכים לאכול 2
בכפליים ,כנגד תשיעי בתשרי ועשירי בתשרי ,65ולפנ"ז -צרכי ראש השנה ,כמ"ש" 66אכלו משמנים ושתו 3
ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו" ,וכן לפנ"ז -כל המצטרך לו בימי הסליחות כדי 67שתהי' לו מנוחת 4
ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" - 68באופן של קירוב וזירוז ,ובלשון חז"ל" 69מצוה הבאה לידך 6
אל תחמיצנה" ,שאין להמתין כשיעור שיכול הקמח לבוא לידי חימוץ ,י"ח 70רגעים ,71ואין להמתין אפילו 7
ובפשטות -שתיכף ומיד ממש "הנה זה בא" ,72דוד מלכא משיחא ,ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, 9
"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" ,73ו"כספם וזהבם אתם" ,74כולל גם עניני העבודה דכסף ,אהבה, 10
"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" ,75וכן עניני העבודה דזהב שגם הם נכללים ב"פולחנא דרחימותא", 11
ובפרט בעמדנו בהמשך ובסמיכות לתפלת מנחה ,אשר ,אפילו "אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת 12
המנחה",76 13
-ולהעיר שאצל אליהו היתה אמירת "הוי' הוא האלקים" ב"פ ,77ועתה מתכוננים אנו לומר )בסיומו 14
וחותמו של יוהכ"פ( "הוי' הוא האלקים" ז"פ ,78ומסיימים בתקיעת שופר ,תקיעה גדולה] 79בהמשך 15
להתקיעות דראש השנה ,80ולפנ"ז -התקיעות שתוקעים בכל יום מימי חודש אלול בסיום וחותם דתפלת 16
ועוד והוא העיקר ,אודות תקיעת שופר יהי' " תקע בשופר גדול לחרותנו" - 18
הגאולה דכל בנ"י ,כולנו כאחד" ,כאיש אחד בלב אחד" ,כפי שהי' במ"ת ,82שגם אז הי' הענין דתקיעת 19
לעולם ועד" פעמים )כנגד ג' עולמות בי"ע( ,ו"הוי' הוא (65סידור אדה"ז )לאחרי סדר כפרות( .אשל אברהם
האלקים" פעמים. )להרה"צ כו' מבוטשאטש( לשו"ע או"ח ר"ס תרד.
(79ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רמג .וש"נ. (66נחמי' ח ,יו"ד .וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ג ס"ד.
(80ובפרט בשנים שבהם תוקעים בשופר בשני הימים דראש (67ולא רק "כדי" שתהי' לו ,אלא שאכן תהי' לו בפועל.
השנה -דלא כביו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת ,שאז (68ב"ב יו"ד ,א .וראה תניא פל"ז )מח ,ב(.
תוקעים רק ביום שני דר"ה*. (69ראה מכילתא ופרש"י בא יב ,יז .פרש"י יומא לג ,סע"א.
(81ויש מקומות שנוהגים שאם לא תקעו בשופר לאחרי מגילה ו ,סע"ב.
תפלת שחרית -מאיזו סיבה שתהי' ,סיבה טובה ,שהיו עסוקים (70אע"פ שבמספר י"ח ישנה מעלה שהוא בגימטריא "חי",
במצוה שהזמן גרמא וכו' -אזי תוקעים בשופר לאחרי תפלת שקשור עם ענין החיות.
מנחה .ויש רמז לזה בכמה מקומות. (71ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתנ"ט ס"טֿיו"ד.
(82פרש"י יתרו יט ,ב .וראה מכילתא שם. (72שה"ש ב ,ח .וראה שהש"ר עה"פ.
(83שם ,יט. (73בא יו"ד ,ט.
(84ואין זה "מדובר ,"באיזה מקום למעלה (74ישעי' ס ,ט.
)"ערגעץֿוואו אינדערֿהויך"( ,אלא כאן למטה מעשרה טפחים, (75ראה זהר ח"ב נה ,ב .ח"ג רסז ,א.
בביתֿהכנסת ובביתֿהמדרש ,ובית שמרבים בו תורה של נשיא (76ברכות ו ,ב.
דורנו ,כ"ק מו"ח אדמו"ר ,ששמו )הראשון( רומז על קיום היעוד (77מלכיםֿא יח ,לט.
"יוסיף אדנֿי שנית ידו לקנות את שאר עמו גו' מאשור וממצרים (78דאף שאמירת "שמע ישראל" היא רק פעם אחת )בהתאם
גו' ומאיי הים" )ישעי' יא ,יא(. לכך ש"הוי' אחד"( -הרי לאח"ז אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו
בשבת
המ
1 כך ,שסיומו של יום השלישי דסליחות ,יום השלישי בשבוע ,שהוא בדוגמת יום השלישי שבתחלת
2 בריאת העולם 85שהוכפל בו כי טוב" ,86כפלים 87לתושי'" - 88יהי' בבית המקדש השלישי" ,מקדש אדנֿי
3 כוננו ידיך" ,89וזוכים לקיום היעוד" 90ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" ,חיים נצחיים ,שנכללים
4 בהכתיבה וחתימה טובה לחיים טובים וארוכים.91
5 ועד שמשיח צדקנו לא ימתין ,ח"ו ,אפילו על נתינת השליחות לצדקה ,אלא יבוא תיכף ומיד ממש,
6 ויחלק בעצמו צדקה לכל אחד ואחת ,החל ממנו בעצמו ,אשר ,הצדקה הכי גדולה שלו היא -להוציא
7 מהגלות את כאו"א מישראל וכלל ישראל ,תיכף ומיד" ,לא עיכבן אפילו כהרף עין",92
8 ואז יקויים היעוד -שאמרנו בסיום תפלת המנחה " -אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך",93
9 בבית המקדש השלישי ,תיכף ומיד ממש.
10 ]כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן חבילת שטרות של דולר ,ואמר [:דבר נכון שבהמשך להמדובר אודות
11 יום השלישי ,תהי' חלוקת הדולרים לצדקה באופן שיתנו לכל אחת שתרצה לקבל השליחות -שלש
12 שטרות.
13 ועוד והוא העיקר -שההוספה בענין הצדקה ,ובאופן של "חזקה" )שלש שטרות( ,תמהר עוד יותר
14 את הגאולה האמיתית והשלימה ,תיכף ומיד ממש.
15 ונסיים -כמנהג ישראל בימים אלה ,וגם בלשון יחיד :לשנה טובה תכתבי ותחתמי.
•
-אחרי תפלת ערבית -
בלתי מוגה
16 א .פותחין בברכה,1
17 ובפרט כאשר מדובר אודות ענין חדש שבו צריך להיות ענין של פתיחה )כמבואר בחסידות2
18 ש"פתיחה" היא בענין חדש לגמרי - (3כביום זה )כ"ה אלול( שבו נברא העולם 4בשבעת ימי בראשית,5
19 החל מיום ראשון שבו נברא האור 6עי"ז ש"ויאמר אלקים יהי אור",7
20 ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט) 8שנעשית יסוד בפנימיות התורה( שכל דבר שבעולם נברא בכל רגע ורגע
בזהר ותיקוני זהר )תורה שבכתב דפנימיות התורה( שהלשון (85כפי שאומרים ב"מעמדות" דיום שלישי בכל שבוע,
הרגיל בהתחלת כל מאמר שנקרא על שמו של תלמיד ותיק, ובהדגשה יתירה בעמדנו בשבוע שבו חל יום כ"ה אלול שבו
אמורא או תנא ,הוא) "" :רבי כו'( -דלא כבש"ס נברא העולם.
שמשתמשים בלשונות שונים ,אע"פ שבכל התורה כולה ישנו ענין (86פרש"י בראשית א ,ז )מב"ר פ"ד ,ו(.
החידוש" ,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" )שו"ע אדה"ז או"ח (87איוב יא ,ו.
סס"א ס"ב( ,ויתירה מזה :חדשים )פרש"י תבוא כו ,טז( ,ועד (88תושי' -גם מלשון ישועה.
חדשים ממש ,כבפעם הראשונה ממש. (89בשלח טו ,יז ובפרש"י.
(4ויק"ר רפכ"ט .ועוד - .נסמן בסה"מ מלוקט ח"ג ע' ג (90הושע ו ,ב.
הערה .7 (91כולל גם הפירוש ד"יום שכולו ארוך"" ,שגם בתחילתו
(5ודוגמתו בכל שבוע ושבוע ,ובפרט בשבוע דימי הסליחות, הוא ארוך" )תו"א תולדות יח ,סע"ד(.
שהתחלתם "במוצאי מנוחה". (92מכילתא ופרש"י בא יב ,מא.
(6נוסף על התהוות כללות ענין הזמן ,כדאיתא בספרי קבלה (93תהלים קמ ,יד.
שגם הזמן נתהווה מאין ואפס ליש )ראה בהנסמן באגרותֿקודש (1ראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 641בהערה )ד"ה פותחין
כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' רכד(. בברכה(.
(7בראשית א ,ג. (2ראה אמ"ב ש' הק"ש פנ"ז )נה ,א( .סה"מ תרע"ח ע' רפג.
(8תניא שעהיוה"א בתחלתו .וראה גם שם אגה"ק סכ"ה. תרפ"ח ע' קב .ובכ"מ.
(3וענין זה מודגש ביותר בפנימיות התורה -כפי שמצינו
ומ
מאין ואפס המוחלט להיות יש נברא ,יש נוצר ,ועד ליש שבעולם העשי' שהוא תכלית הישות ,והיינו, 1
שבכל רגע ורגע ,בשעתא 9חדא וברגעא חדא ,נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה :ברגע שלפנ"ז הי' זה 2
ענין שאין לו מציאות כלל וכלל ,וברגע שלאח"ז מתהווה בכל תוקף הישות, 3
וכל זה -אפילו בנבראים שמציאותם קיימת מאז בריאת העולם ,כמו צבא השמים ,השמש והירח 4
והכוכבים ,שהם קיימים באיש ,ועד"ז בצבא הארץ ,שאע"פ שאינם קיימים באיש כצבא השמים ,הרי הם 5
קיימים עכ"פ במין ,היינו ,שכללות המין והסוג של הנברא נשאר בקיומו ,אע"פ שבנוגע לכל נברא פרטי 6
שבכל מין מבאר הרמב"ם 10שמציאותו נפסדת ,הן במיני בעליֿחיים ,ואפילו בסוג הדומם ,כמו אבן, 7
שגם היא מתבטלת ממציאותה עי"ז שמתפוררת כו' -הרי כולם מתהווים בכל רגע ורגע מאין ואפס, 8
והתהוות זו היא בכח הא"ס ,ובלשון אדמו"ר הזקן בחלק אגה"ק 11שבספר התניא" :מהותו ועצמותו 9
של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו ולכן הוא לבדו 10
בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה" ,יש 11
הנעשה ,שנעשה חד עם יש הנוצר ויש הנברא ,עד ליש שבאצילות ,וכל ענינים אלו נעשים חד עם יש 12
האמיתי -עי"ז שיהודי מגלה בעצמו את היש האמיתי ,אשר ,ה"ישות" שלו היא בכך שאליו שייכת 13
התורה ,ואליו שייך כל סדר ההשתלשלות וכל העולם שנברא בשבילו ,12כדי שמתוך מנוחה שמחה וטוב 14
לבב יוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות באופן דמוסיף והולך ואור. 15
ב .והנה ,אמיתית מציאות הבריאה היא כפי שהיתה בתחילת הבריאה שהעולם כולו הי' מים במים,13 16
וכפי שיהי' גם לעתיד לבוא ,כמ"ש" 14כמים לים מכסים" )כפי שמביא הרמב"ם בסיום וחותם ספרו(. 17
הפירוש ד"מים במים"" ,כמים לים מכסים" ,הוא ,שאף שישנה מציאות כל הנבראים ,מ"מ ,מה שנראה 19
לעיני כל באי עולם אינו אלא מים בלבד ,אפילו לא מציאות הים ,אלא המים שמכסים גם על מציאות 20
הים. 21
וכמודגש בפשטות הכתובים ש"רוח אלקים מרחפת על פני המים"" :15רוח אלקים" -שקשור עם 22
מציאותם של בנ"י" ,רוחו של משיח" - 16מרחפת על כל המציאות כולה שנקראת בכתוב בשם "פני 23
והיינו ,שלא נזכר בכתוב שזוהי הפנימיות של הארץ הלזו התחתונה ,או הפנימיות של ד' היסודות 25
ביחד ,או עכ"פ א' היסודות ביחד עם יסוד המים ,אלא רק הפנימיות - כיון שהדבר היחיד שנראה 26
הוא מציאות המים ,אע"פ שיודעים שתחת המים ישנו ים וכו'. 27
והענין בזה -שמציאות המים" ,אין מים אלא תורה" ,17חודרת בכל הבריאה כולה עד שכל מציאות 28
וזהו כללות מעמד ומצב העולם בזמן הגאולה -שהרי גאולה הוא מעמד ומצב שלמעלה מכל מדידה 30
והגבלה ,שאז אי אפשר לחלק בין "נקודה" לכל המציאות כולה. 31
לגבי ומזה מובן ,שמעמד ומצב העולם קודם הגאולה -בזמן הגלות -הוא באופן של 32
בלשון "סמך" -כיון שתיכף ומיד הרי זה ) ראה (19אגרותֿקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' שכו ואילך.
לקו"ש חכ"ה ע' 267ואילך .ועוד( ,הן היום שבו סמך כו' ,והן ועוד.
מלך בבל עצמו ,ועאכו"כ ירושלים -שתהי' לא רק כפי שהיתה " (20סמוך" דייקא ,היינו ,לא זו בלבד שנמצא על שולחן
בזמן בית ראשון ובזמן בית שני* ,אלא באופן נעלה עוד יותר. אביו המלך ,אלא שזוהי כל מציאותו.
(21נצבים ל ,ג. ולהעיר ,שמצינו לשון זה גם שלא למעליותא " -מלך
בבל אל ירושלים" )יחזקאל כד ,ב( .וטעם הדבר שמשתמשים כאן
המקדש שנים בית
בערך שלא
חמ
ובהקדמה -שזהו פסוק בתורה שבכתב ,שבו לא נוגע כ"כ ענין ההבנה וההשגה בשכל הגשמי ,כמו 1
בתושבע"פ )כהפס"ד בשו"ע ,(22היינו ,שגם אם לא תופסים לגמרי במה מתבטא אמיתית הענין ד"ושב 2
ה' אלקיך את שבותך ורחמך וגו'" ,די באמירת הפסוק כשלעצמו -לאחרי הקדמת ברכת התורה ,ברכה 3
וכאשר שואלים כל אחד מאנשים נשים וטף דבנ"י מהי כוונתם ורצונם באמירת "ושב ה' אלקיך את 5
שבותך ורחמך וגו'" -עונה כאו"א מהם שאין צורך לפרש כוונתם ורצונם ,כיון שהתורה פסקה ש"אין 6
מקרא יוצא מידי פשוטו" ,24ובמילא ,צריך להיות תיכף ומיד ממש -כיון שזהו השיעור השייך ליום זה 7
" -ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים וגו'" ,קיבוץ נדחי ישראל ,כמ"ש 8
בהמשך הכתובים" 25אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך וגו'". 9
]ובהמשך לזה באים גם שאר הענינים שבפרשיות שלאח"ז ,עד לפרשת "וזאת הברכה אשר ברך 10
משה" ,החל מההתגלות דמשה במעמד ומצב של נשמה בגוף ,אלא שבהנשמה שבגופו ניתוספה גם 11
המעלה ד"אל עפר תשוב" ,26נוסף על העליות ד"ויעל משה גו' אל הר נבו"" ,כמה מעלות היו ופסען 12
הענין ד"ושב וקבצך מכל העמים גו'" נעשה עי"ז שכאו"א מישראל מקבץ את נדחי ישראל , 15
בעבודתו הפרטית ,היינו ,כל המחשבות והדיבורים והמעשים ,גם אלה שמאיזה סיבה שתהי' היו במעמד 16
ומצב של "נדחך" לשעה קלה עכ"פ -כיון שתיכף ומיד שב בתשובה. 17
וכדאיתא בגמרא" 28אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום" )ועד"ז 18
להיפך ,אם הי' אצלו ענין בלתיֿרצוי ביום אל תהרהר אחריו בלילה( כי בודאי עשה תשובה. 19
]ולהעיר ,שאע"פ שענין זה נאמר בנוגע ל"תלמיד חכם" ,הרי "כל בניך לימודי ה'" ,29ודרשו חז"ל30 20
"אל תקרי בניך אלא בוניך" ,דקאי על תלמידי חכמים ,והרי ידוע הכלל 31בדרשת "אל תקרי" ששני 21
הפירושים אמת ,היינו ,שהן הפירוש ד"בניך" כפי שנכתב בפסוק ,והן הפירוש ד"בוניך" כפי שנקרא ע"פ 22
הציווי ד"אל תקרי כו' אלא כו'" ,ישנם בבת אחת אצל כאו"א מישראל -כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא 23
דורנו מבאר תוכן ב' הפירושים בד"ה וכל בניך שאמרו בקשר לחתונה) 32ובודאי יש לכל אחד -או 24
שיכול להשיג -קונטרס זה ומאמר זה במיוחד( ,והרי עומדים אנו בימי חודש אלול ,שענינו "אני לדודי 25
ודודי לי" ,33שזהו"ע החתונה דהקב"ה )"דודי"( וכנס"י )"לי"( ,היינו ,שבימים אלו מודגש ביותר 26
שלכאו"א מישראל "היכולת והרשות 34נתונה" 35שיהי' אצלו ענין הנישואין כביכול 36עם הקב"ה ,היינו, 27
שכאו"א מישראל וכלל ישראל נעשים "כלה" לאבינו שבשמים שהוא החתן ,ונעשה "לכה דודי לקראת 28
כלה פני )מלשון פנימיות( שבת נקבלה"" ,ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".[37 29
(33שה"ש ו ,ג .וראה לקו"ת ראה לב ,ב ואילך .ובכ"מ. (22הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב .וש"נ.
(34ובמילא הרי זה נעשה באופן שהענין כולו מתחילה ועד (23ראה תו"א מקץ לז ,ג .ובכ"מ.
סוף הוא ענין שלו ,ע"י היגיעה שלו והחידוש שלו כו' -כענין (24שבת סג ,א .וש"נ.
של רשות; ויש בזה גם הכח דעצם נפשו -שזהו"ע היכולת, (25פסוק ד.
שדרגתה בנפש האדם היא למעלה גם מחפץ ורצון. (26בראשית ג ,יט.
(35ע"ד לשון הרמב"ם* -בספרו הלכות הלכות )הל' (27ברכה לד ,א ובפרש"י.
תשובה פ"ה( ,שכתבו "בדרך קצרה" ,אבל ביחד עם זה" ,בלשון (28ברכות יט ,א.
ברורה" -בנוגע לכללות הענין דקיום התומ"צ ,גם ביחס ליהודי (29ישעי' נד ,יג.
שנמצא במעמד ומצב שצריכים להסביר לו שהרשות בידו לקיים (30ברכות בסופה .וש"נ.
מצוה כו'. (31נסמן בלקו"ש חכ"א ע' 24הערה .27
(36להעיר ש"כביכול" הוא גם מלשון "יכולת". (32קונטרס דרושי חתונה -ש"נאמרו על חתונת בתו . .
(37תמיד בסופה. כסלו תרפ"ט" -בתחלתו )נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א טז ,ב
ואילך ,סה"מ תרפ"ט ע' 71ואילך ,וכמ"פ בקונטרס בפ"ע(.
טמ
1 ויש להוסיף ,שגם ענין התשובה מודגש בשיעור חומש היומי -כמ"ש" 38ומל ה' אלקיך את לבבך
2 ואת לבב זרעך" ,39שהפירוש הפשוט בזה הוא שהקב"ה נותן לכאו"א מישראל את הכח והאפשרות לשוב
3 בתשובה,
4 ומה גם שענין זה מודגש בכל ימי חודש אלול ,כיון שא' מהראשיֿתיבות דאלול הוא "ת בבך את
5 בב" ,40ובפרט שבחודש אלול עצמו נמצאים כבר בי"ב ימים האחרונים ,41ובימי הסליחות.42
6 וזהו תוכן שיעור חומש היומי -שע"י ענין התשובה )"ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך"(
7 נעשה קיבוץ הנדחים בעבודתו הרוחנית של כאו"א מישראל" ,ושב הוי' אלקיך את שבותך" ,והיינו,
8 שנעשה היחוד דהוי' עם אלקיך ,כחך וחיותך )ועד ש"ישראל )ע"י אורייתא( וקוב"ה כולא חד" ,(43לפעול
9 את "שבותך" ,ועי"ז נעשה קיבוץ נדחי ישראל כפשוטו " -ושב וקבצך מכל העמים וגו'".
10 ו .ויש להוסיף בביאור הענין ד"ושב וקבצך גו'":
11 לא זו בלבד שמקבצים את כולם למקום אחד" ,קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו" ,ושם נמצא
12 כאו"א בפ"ע במעמדו ומצבו הקודם ,או עכ"פ במעמד ומצב שהוא בערך למעמדו ומצבו הקודם ,אלא
13 עוד זאת ,שאצל כאו"א נעשה מעמד ומצב ד"קבץ" -בגימטריא "בכל מכל כל" )כדאיתא בספרים,(44
14 שזהו מש"נ אצל האבות אברהם יצחק ויעקב" :45אברהם דכתיב בי' בכל )"וה' 46ברך את אברהם
15 בכל" ,(47יצחק דכתיב בי' מכל )"ואוכל 48מכל" ,(49יעקב דכתיב בי' כל" )"וכי יש לי כל",(50
16 וכיון שאברהם יצחק ויעקב הם ה"אבות" של כאו"א מישראל ,מקבל כאו"א מישראל את עניניהם
17 של האבות -ובנדו"ד" ,בכל מכל כל" -מצד היותו "יורש" ,51ובפרט כאשר ישנו הענין ד"ושב וקבצך",
18 ש"קבץ" בגימטריא" 52בכל מכל כל".
19 והענין בזה -ש"כל" )כולל גם "בכל" ו"מכל" שהיסוד שלהם הוא תיבת "כל"( קאי על כל סדר
20 השתלשלות ,והרי בחייו של יהודי )בכל פרט שבהם( נכלל כל סדר השתלשלות ,כפס"ד התורה ש"כל
21 אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,12ובמילא ,יש אצלו השלימות ד"כל" )וכן "בכל" ו"מכל"(.
22 ובפרט כאשר נמצאים כבר לאחרי סיום עבודתם של ישראל בכל פרטי הענינים" ,בכל מכל כל",
23 פּגעטאן און ַאלץ
ָ 'האט שוין ַאלץ ָא
כהעדות של נשיא דורנו שכבר סיימו והשלימו את הכל )"מ ָ
24 אויפגעטאן"( ,וכבר עומדים "הכן כולכם" ,53וגם הכפתורים כבר מצוחצחים ,
54 ָ
25 -כך שגם כאשר נמצאים במעמד ומצב ד"עבדי אחשורוש אנן" ,55ישנו כבר הענין ד"מרדכי יצא
26 מלפני המלך בלבוש מלכות" ,56היינו ,שיציאתו של יהודי מלפני המלך ,מלכו של עולם ,למלא את
השליחות לעשות לו ית' דירה בתחתונים ,היא בתכלית ההידור והיופי ,ע"ד בגדי כהונה שהם "לכבוד 1
הרי בודאי שכבר צריך להיות הענין ד"ושב וקבצך גו'" ,קיבוץ נדחי ישראל ,ובפרט כאשר ישנו גם 3
הענין ד"שלום לכל זרעו") 58שהרי בתחילת כל יום ויום ישנה אמירת "ואהבת לרעך כמוך" - (59לא רק 4
"לרוב אחיו" ,60אלא "לכל זרעו" ,כמדובר כמ"פ 61שהחידוש בגאולה האמיתית והשלימה שאפילו יהודי 5
אחד ויחידי לא ישאר בגלות ,וכולל גם הדורות העתידים לבוא ,שזהו "זרע" האמיתי ,שקשור עם דוד 6
ז .וכהנ"ל הוא בהדגשה יתירה בבואנו מפרשת ביכורים שקראנו בשבת שלפנ"ז " -כי תבוא אל 8
הארץ גו' וירשת וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'":62 9
בפרשת ביכורים מרומזת כללות עבודתו של כאו"א מישראל -שבכחו וביכלתו לפעול שכל דבר בעולם 10
יהי' ענין של ביכורים ,המובחר מכל שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל" ,חטה ושעורה גו' ורמון",63 11
ובפרטיות יותר -שחטה ושעורה הם המזון דנפש האלקית )חטה( ודנפש הבהמית )שעורה( ,64ועד"ז 12
-ולהעיר מהשייכות ד"רמון" לראש השנה ,כפי שמביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו) 65אף שלא 14
ובפרט בחודש אלול ,שכיון שצריכים להשלים את כל עניני העבודה דכל השנה כולה ,צריכים להיות 16
כל סוגי העבודה באותו חודש ,ועאכו"כ בי"ב ימים האחרונים של החודש ,ועאכו"כ בימי הסליחות 17
שבהם צריכים להשלים את כל הענינים שלפנ"ז ,ועד לשלימות באופן משולש ,כמרומז בג' הלשונות 18
ובפרט לאחרי שכבר עברו שלשה ימים דימי הסליחות ,וכן יום הרביעי ,שבו ניתלו המאורות ,ובאים 20
ליום החמישי ,שבו ניתנה ברכה למין החי שנברא בו ביום ,ולאח"ז -והוא העיקר -יום הששי ,שבו ניתנה 21
ברכה לאדם שנברא בו ביום ,כמ"ש" 67ויצר גו' את האדם ויפח באפו נשמת חיים" ,דקאי על כאו"א מישראל 22
" -אתם קרויין אדם" ,68אשר ,באיזה מעמד ומצב שיהי' פוסקת הגמרא במסכת סנהדרין 69ש"ישראל הוא", 23
ולכן מודגש עוד יותר שאצל כאו"א מישראל ישנה השלימות ד"בכל מכל כל" ,ובמילא נעשה גם 24
אם אכלו שיעור שלם** -כדאי לאכלו בתחלת הסעודה )לאחרי (57תצוה כח ,בֿמ.
נט"י וברכת המוציא***( ,ע"ד מ"ש אדמו"ר הזקן בסידורו (58אסתר בסופה.
"נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ," שאז אין (59קדושים יט ,יח .וראה לקו"ש חכ"ה ע' 374ואילך .וש"נ.
צריך לברך אחריו )אע"פ שפירות שנאכלין בתוך הסעודה צריך (60ומ"ש במרדכי "לרוב אחיו" -הרי זה כדי שכל יהודי
לברך לפניהם( ,כיון שנפטר בברכת המזון )כידוע שיחת כ"ק ידע שמרדכי השאיר לו את השליחות לעשות מ"רוב אחיו" " -כל
מו"ח אדמו"ר בענין זה(. זרעו".
(67בראשית ב ,ז. (61ראה לקו"ש חי"א בתחילתו .ועוד.
(68יבמות סא ,רע"א. (62ר"פ תבוא.
(69מד ,רע"א - .ולהעיר ,שבאמצעות הפסקיֿדינים נעשית (63עקב ח ,ח.
בעלותם של הסנהדרין על מציאות העולם ,ועל ידם נעשה הענין (64ראה לקו"ת אמור לו ,א ואילך .ובכ"מ.
ד"ושפטו העדה גו' העדה" )מסעי לה ,כדֿה( -ע"ד לשון (65או"ח סתקפ"ג ס"ד - .ולהעיר ,שענין זה הובא בשו"ע
הרמב"ם )הל' תשובה פ"ג ה"ד( שע"י מצוה אחת "הכריע את במקום שלכאורה אינו מובן לגמרי*.
עצמו ואת כל העולם כולו )שהיו במעמד ומצב "שקול"( לכף (66וכדי שלא יתעוררו שאלות וספקות בנוגע לאמירת )ברכה
זכות וגרם לו ולהם תשועה ." על הרימון בפני עצמו ,וכן( ברכה אחרונה לאחרי אכילת הרימון,
) המו"ל(
) המו"ל(
אנ
1 ח .ועי"ז שמקשרים כהנ"ל עם ענין הצדקה ,ליתן לכאו"א שליחות מצוה לצדקה ,ובהוספה מדילי'
2 -פועלים שכל האמור לעיל יקויים בפועל באופן ש"לא עיכבן כהרף עין" ,70תיכף ומיד ממש ,עוד לפני
3 ההמשך בדיבורים אלה,
4 ובפשטות -ש"מראה באצבעו ואומר זה" - 71הנה רואים שנתקיים היעוד "ושב ה' אלקיך את שבותך
5 ורחמך ושב וקבצך גו'"" ,קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ",
6 -ובפרט לאחרי שכאו"א מישראל השלים כבר בתכלית השלימות את קיבוץ כל המעשים והדיבורים
7 והמחשבות שלו ,ובמילא צריכה להיות תיכף ומיד פעולתו של הקב"ה בענין זה ,כמארז"ל "כל הקורא
8 ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ,72ועד"ז בנוגע למצוות" ,מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות",73
9 ואדרבה ,שהבעלות על מצוות ה' ניתנה לבנ"י ,שהם פוסקים כיצד צריך לקיים את המצוה ,כבית הלל או
10 כבית שמאי ,74והקב"ה אומר במתיבתא דרקיעא שצריכים לברר את הפס"ד דב"ד של מטה- 75
11 וענין זה )"ושב וקבצך גו'"( נעשה באופן אשר בהכתיבה וחתימה טובה שמתחיל כאו"א מישראל
12 לקבל במזומן -ישנה השלימות ד"בכל מכל כל" )"קבץ"(,
13 ובאופן של ביכורים ,היינו ,שכל דבר 76הוא באופן שנשתבחה בו ארץ ישראל ,ובמילא גם ארץ
14 ישראל כולה ,אלי' באים כל בנ"י" ,כל יושבי' עלי'" ,77ובאופן ד"ענית ואמרת"" ,78לשון הרמת קול",79
15 בקול שיר ובקול תרועה ובשמחה ובטוב לבב -ככל פרטי הענינים שנתבארו בנוגע לאופן הבאת
16 הביכורים" :השור הולך לפניהם וכו' ומשיכנסו כולן בשערי ירושלים יתחילו לקרות עומדות היו רגלינו
17 בשעריך ירושלים . .עד שמגיעים לעזרה וכו'") 80כמדובר בהתוועדות שלפנ"ז.(81
18 ט .וכן תהי' לנו -לכאו"א מישראל ולכל בנ"י ,ובפרט כאשר נמצאים במעמד של "קהל גדול",82
19 כו"כ עשיריות מישראל ,אשר "אכל 83בי עשרה שכינתא שריא",84
20 -ואף שנמצאים עדיין בחוץֿלארץ ,הרי בחוץֿלארץ גופא נמצאים בבית משולש ,בית הכנסת ובית
21 המדרש ובית מעשים טובים של נשיא דורנו ,ששמו רומז על קיום היעוד ד"יוסיף אדנֿי שנית ידו לקנות
22 את שאר עמו וגו'" ,85ו"כל השומע יצחק לי" ,86שזוהי שמחה הכי גדולה שלמעלה מכל מדידה והגבלה,87
23 השמחה של נשיא דורנו בראשנו ,יחד עם כאו"א מאתנו ,אנשים נשים וטף -
24 נעשה מיד "ישובו הנה"" - 82ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך" ,מארבע כנפות הארץ,
25 מחוץֿלארץ ,לשערי ארץ ישראל ,ומשערי ארץ ישראל לשערי ירושלים ועד לשערי בית המקדש השלישי
26 והמשולש" ,מקדש אדנֿי כוננו ידיך".88
27 ועוד והוא העיקר -שע"י נתינת הצדקה )כאמור( נעשה כל זה תיכף ומיד ממש.
28 ]כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנאספים שטר של דולר לצדקה[.
ועאכו"כ בחודש אלול ,כמנהג ישראל 2שכאשר פוגשים איש ישראל )גם כאשר פוגשים אותו בפעם 2
הראשונה( צריכים לברכו בברכת שנה טובה ומתוקה ,וברכה זו היא הפתיחה לכל הענינים שיהיו ביניהם 3
ועאכו"כ בי"ב ימים האחרונים דחודש אלול שהם באופן ד"יום לחודש" ,3הן בנוגע לחשבון על 5
ובפרט שבי"ב הימים האחרונים דחודש אלול עצמם עומדים כבר -לאחרי שבת סליחות -ערב השבת 7
-שזוהי המעלה המיוחדת בשנה זו 4שיש בה )לא רק שבת אחת של סליחות ,כהקביעות בכמה שנים, 9
ומתכוננים לאמירת הסליחות בפעם ,ביום 6הששי בשבוע דפרשת "אתם נצבים היום כולכם"7 11
-שאז נעשית "חזקה" בענין הסליחות ע"י אמירתם במשך שלשה ימים 8באופן ד" 9לתושי'" ,חזקה 12
והרי כללות הענין ד"כפלים" קשור עם ענין הגאולה ,12גאולה מכל מדידות והגבלות -כשם שענין 14
התשובה הוא )לא כמו כללות העבודה בעניני התורה ומצוותי' שהיא במדידה והגבלה ,אלא( עבודה 15
שלמעלה מכל מדידה והגבלה ,ועד כדי כך ,שיש צורך בהשתדלות מיוחדה שעבודת התשובה תהי' )לא 16
כמו אצל ר' אלעזר בן דורדיא ש"געה בבכי' עד שיצתה נשמתו" ,13אלא( באופן שיוכל להמשיך בלימוד 17
(9ולהעיר ,שגם בשלשה ימים ישנו ענין הכפל -שהרי יום (1ראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 641בהערה )ד"ה פותחין
השלישי הוכפל בו כי טוב )פרש"י בראשית א ,ז )מב"ר פ"ד ,ו((, בברכה(.
"טוב לשמים וטוב לבריות" )קידושין מ ,א .וראה אוה"ת בראשית (2ראה מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט.
לג ,ב ואילך .ועוד(. (3סה"ש תש"ג ע' .179 .177
(10ובלשון אדמו"ר הזקן באגרת התשובה )פ"ט( " -כפול (4כמדובר כמ"פ אודות יחודה של שנה זו בכמה ענינים -
ומכופל". למעליותא ,כמודגש גם בהר"ת ד"פלאות ראנו"" :נפלאות" -
(11שאז יהי' סדר זמנים ומנין בפ"ע -אע"פ שגם אז יזכירו למעלה מנסים סתם ,ו"אראנו" -אע"פ שהסדר בדרך כלל הוא
את הענינים שהיו בעוה"ז ,החל מזכירת יצי"מ )כמ"ש בהגדה של ש"אין בעל הנס מכיר בנסו" )נדה לא ,א(.
פסח( ,וכמוזכר גם בפרשת השבוע )נצבים כט ,טו(" :כי אתם (5איוב יא ,ו.
ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים גו'". (6ולהעיר ,שעיקר הזמן שנקבע לאמירת הסליחות הוא סמוך
(12ראה פרדר"א פמ"ח .יל"ש ר"פ לך לך. לסיום תפלת ערבית ,אלא שצריך להיות לאחרי חצות הלילה,
(13ע"ז יז ,סע"א. כמובן וגם פשוט ,וכך הי' נהוג בעבר שאמירת הסליחות היתה
(14אע"פ שענין המסירתֿנפש הוא נעלה יותר שלא בערך קודם עלות השחר ,אלא שאח"כ נתאחר הזמן ,מאיזה סיבה
מהעבודה דלימוד התורה וקיום המצוות -כפי שמצינו בנוגע שתהי' -טירחא דציבורא כו'.
לה"ביתֿיוסף" )בעל המחבר דהשולחןֿערוך ,פוסק על כל (7להעיר מהשייכות לר"ה -הן מצד יום הששי בשבוע,
הדורות כולם( שכותב בספרו "מגיד מישרים" שבתחלה חשב שהוא בדוגמת יום הששי של בריאת העולם ,יום ברוא אדה"ר,
שיזכה לדרגא היותר נעלית שתהי' לו , ובסופו כמו ר"ה; והן מצד פרשת השבוע" ,אתם נצבים גו'" ,כידוע
של דבר "נענש" )על ענין שלא הי' בהתאם לגודל מעלתו כו'( ש"היום" קאי על ראש השנה )ראה פענח רזא ס"פ נצבים .רמ"ז
ולא זכה לכך ,והמשיך בעבודתו בקיום התומ"צ בתור נשמה לזח"ב לב ,ב .לקו"ת ר"פ נצבים( ,ובמילא ,הרי זה שייך גם
בגוף ,לאורך ימים ושנים כפשוטם ,כמדובר כמ"פ )ראה גם לקראת ר"ה ,ע"י הלימוד בתורה* בעניני ר"ה.
לקו"ש חכ"א ע' .176וש"נ(. (8נוסף לכך שבכללות ענין הסליחות ישנם ענינים " -סלח
לנו מחל לנו כפר לנו".
גנ
1 ב .ויש לקשר זה עם חלק הפרשה השייך ליום זה -מששי עד שביעי:
2 בשיעור חומש דיום זה נאמר" :15כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו' לא בשמים היא גו' ולא
3 מעבר לים היא וגו'".
4 והתמיהה בזה :מאי קמ"ל?!
5 משה רבינו עומד ומדבר עם בנ"י קרוב לסוף שנת הארבעים ,לאחרי ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים
6 לראות ואזנים לשמוע") 16כמ"ש "ולא נתן גו' עד היום הזה"( ,17ובנ"י רואים שבמשך כל הזמן הזה
7 מדברים אליהם ודורשים מהם קיום התומ"צ במעמד ומצב של נשמות בגופים ,לא בשמים ,ולא מעבר
8 לים -שכן ,במשך כל הזמן נמצאים הם במדבר ,שאינו מעבר לים ,אלא קרוב לארץ מצרים ולארץ
9 ישראל ,באמצע.18
10 וא"כ ,מהו החידוש ש"המצוה הזאת גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא וגו'"?!
11 ג .ויובן בהקדם המדובר כמ"פ שכל עניני התורה הם הוראה ,אפילו קאֿסלקאֿדעתך בתורה שהתורה
12 עצמה שוללת זאת,
13 וכפי שמאריך אאמו"ר בהחידושים שלו ,19ש"ההלכה שעלי' אמרו אח"כ שבדותא היא כולם ממש
14 אמר ה' . .ה' עצמו אומר ההלכה והוא עצמו אמר שבדותא היא ,וכן כל האיבעיות שנשארו בתיקו,
15 והדברים שנשארו בתיובתא ,כולם אמרם ה' ,והוא אמר ג"כ התיקו והתיובתא וכדומה" ,והיינו ,שאע"פ
16 שלשונות אלה מורים על העדר הקיום והעדר המציאות ,מ"מ ,גם ענינים אלה ניתנו בשעת מתןֿתורה,
17 ובאופן של נתינה נצחית,
18 ועאכו"כ בנדו"ד ,שיש אריכות שלימה בתורהֿשבכתב" :לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא
19 וגו'" -יש לומר בפשטות ,שמזה גופא מוכח שהתורה היא דוקא "בשמים" ודוקא "מעבר לים" ,ומשום
20 זה צריכה התורה לשלול ולומר ש"לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא וגו'" ,אלא ששלילת ענין זה
21 אינה באופן שלא נשאר ממנו רושם ,אלא אדרבה כו' ,כדלקמן.
22 ד .והביאור בזה:
23 כאשר בנ"י שמעו עשרת הדברות ,וכמו כן כשקיבלו כל עניני התורה ומצוותי' ממשה רבינו
24 )ש"קיבל 20תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'" ,(21הי' מונח אצלם בפשטות שהתורה היא דוקא ""
25 ודוקא " :" בשמים -כמ"ש" 22מן השמים השמיעך את קולו" ,ומעבר לים -ע"ד מ"ש" 23כמים
האדמה אשר תביא מארצך וגו'" -כפי שענין זה הוא ברוחניות (15ל ,יאֿיג.
הענינים*. (16ולהעיר ,שגם כאן ישנם ענינים.
(19לקוטי לוי"צ אגרותֿקודש ע' רסו. (17תבוא כט ,ג.
(20אבות רפ"א. (18ויש לומר ,שה"אמצע" הוא ע"ד ממוצע שבקדושה,
(21ולהעיר מהדבר פלא בלשון הרמב"ם בהקדמתו לספרו: שאינו ממוצע המפסיק ,אלא ממוצע המחבר -שהרי יש צורך
"למדה משה רבינו כולה בבית דינו . .ואלעזר ופינחס ויהושע בחיבור שני הפכים לגמרי ,מעמד ומצב שיהודי נמצא ב"ארץ
שלשתן קבלו ממשה" -שאינו מונה את יהושע בתור מקבל מצרים" ,ומעמד ומצב שיהודי נמצא ב"ארץ ישראל",
ראשון בבית דינו של משה ,אלא רק לאחרי אלעזר ופינחס ,שסדר כולל גם כפי שענין זה הוא בעבודה הרוחנית -כמ"ש בתניא
זה ,בפשטות ,הוא לפי שאלעזר ופינחס היו מבוגרים יותר )פמ"ז( ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו
מיהושע )לא רק בכמה ענינים ,אלא גם( במספר השנים ,כמובן כאילו הוא יצא ממצרים" ,היינו ,שבכל יום ישנו מעמד
מהמסופר בתנ"ך אודות מספר שני חיי יהושע וכלב כו'. ומצב שיהודי נמצא בארץ מצרים ויוצא משם ,וכמו כן ישנו הענין
(22ואתחנן ד ,לו. דמ"ת בהר סיני -בכל יום יהיו בעיניך חדשים )פרש"י תבוא כו,
(23ישעי' יא ,ט. טז( ,ותיכף ומיד גם ענין הכניסה לארץ והבאת הביכורים " -כי
תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי
כפשוטה
דנ
לים מכסים" )כפי שהוא ברוחניות הענינים( ,ולא עוד אלא שהתורה היא למעלה משמים )כולל גם "שמי 1
והחידוש בפסוק "לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא גו'" -שהתורה "נסעה וירדה" 25ממקומה 3
בשמים ומעבר לים )ולמעלה מהם( ,ובאה למטה ,ועי"ז נעשו כל עניני התורה כפי שהם בשמים ומעבר 4
לים -לא בשמים ולא מעבר לים ,אלא באופן ש"קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" )כהמשך 5
וסיום שיעור חומש היומי( ,26במחשבה )בלבבך( בדיבור )בפיך( ובמעשה )לעשותו( ,ש"המעשה הוא 6
העיקר".27 7
ובהקדמה -שכאשר נמצאים קרוב לסיום הגלות ,ובקרוב ממש יהי' הזמן דקוב"ה אתא לאתבא 9
צדיקייא בתיובתא ,28הרי עיקר העבודה היא עבודת התשובה ,ובמילא ,גם מ"ש בשיעור חומש היומי 10
"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים גו' כי קרוב אליך וגו'" 11
והרי תשובה ענינה שהיא דוקא , ויתירה מזה ,כיון שצריכה לכפר ולהשלים החסרון 13
בעניני התורה שהיא בשמים ומעבר לים )כנ"ל ס"ד( ,עכצ"ל ,שהיא אפילו משמים וים )כולל גם 14
וכידוע שתשובה היא למעלה מתורה ,שכן ,אע"פ שתשובה )ובפרט תשובה עילאה שענינה יחוד 16
פנימי( קשורה עם לימוד התורה )כמבואר באגרת התשובה ,(30מ"מ ,קדמה תשובה אפילו לתורה,31 17
וכמובן גם ממארז"ל" 32שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו כו' ,שאלו לתורה וכו' ,שאלו להקב"ה ואמר 18
יעשה תשובה ויתכפר לו" ,היינו ,שתשובה היא למעלה מחכמה ולמעלה מתורה ,ולכן ,רק כאשר שאלו 19
להקב"ה -שהוא למעלה מכל הענינים שנימנו לפנ"ז -אזי המענה הוא "יעשה תשובה כו'". 20
וזהו החידוש שלמרות גודל מעלת התשובה שהיא למעלה אפילו משמים וים כו' -נמשכת ובאה 21
ו .ומזה מובן גודל מעלת התשובה ביום הששי דסליחות -להיותו ביום הששי בשבוע דפ' נצבים, 23
שבשיעור חומש שבו נאמר "כי המצוה הזאת גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר לים היא גו' כי קרוב 24
בעמדנו בסיום העבודה דחודש אלול ,ומתכוננים כבר לאמירת הסליחות בפעם הששית -הרי בודאי 26
שכל הענינים הבלתיֿרצויים לא זו בלבד שלא נשאר מהם שום רושם ,אלא אדרבה ,שנתהפכו לטוב, 27
וכיון שכן ,הרי עבודת התשובה עתה היא -לא כדי לפעול ענין של כפרה באופן ש"אין מזכירין לו 29
-דמאי קמ"ל?! לא זהו החידוש של עבודת התשובה שיהודי לא צריך לחשוש מפני יום הדין! 31
ובפרט לאחרי כל הענינים שעברו בנ"י ,ולאחרי מעשינו ועבודתנו משך אלפי שנים ,ועוד והוא העיקר, 32
לאחרי ההתעסקות בלימוד פנימיות התורה וכו' ,הרי בודאי שאין שום חידוש בכך שיהודי אינו שייך 33
12ועאכו"כ ע"פ הרגילות שהיתה אצל כו"כ חסידים ,שהיו מחשיבים )מסבירים ומפרסמים( שיום
בזמן נשיאותו ,ועד"ז בזמן כל רבי
,אצל
13הולדתם הוא -הפעם הראשונה שבאו לליובאוויטש אל הרבי57
ונ
14נשיאותו של נשיא דורנו -אלה שבאו ל"ליובאוויטש שבליובאוויטש" של נשיא דורנו כ"ק מו"ח
ונוסף[ .לזה ישנם גם הענינים שנתבארו בתורת חסידות חב"ד ,החל ממאמרי אדמו"ר הזקן ,ובהם גופא 151אדמו"ר
משמים
אפילוב"להבין ולמעלה
שמתחילים מאמרים לים,
קצרים בשמים ומעבר
שהםאלא גם מאמרכפי
חז"ל, הענינים
בכל או
יותרפסוק המאמרים ניתוסף עוד
שמתחילים עם רק שכן ,הרי
- 162לאוכיון
לעשותו" -
בשכל ובלבבך עומק הארוכים,בפיך
ובהם ישנו הדבר מאד מאשר אליך
במאמרים ש"קרוב
באופן
אלוואור רואים ענינים
התפעלות נעשים כל
וכיו"ב,זה,שבהם
וביחד עם
ענין; כו'",
173וים
שבחר"ד,אדמו"ר הזקן לייסד עליו את ספר התניא ,תורה שבכתב דתורת חסידות חב"ד,58 והבנה הפסוק
והשגה בחב 184שזהו
195כפי שנדפס בנוסח "דףֿהשער" שכתב אדמו"ר הזקן בעצמו" :מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד
-שזהו ענינו של אדמו"ר הזקן שעל ידו באו הענינים דפנימיות התורה )זהר ותיקוני זהר של רשב"י,
20בפיך ובלבבך לעשותו".
6ובהמשך לזה תורתו של האריז"ל (52באופן ד"יתפרנסון מיני'" ,53שעי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו- 54
ובזה ניתוסף מדור לדור ,עד לדורנו זה שזכה להוולד ולהתחיל לילך "מחיל אל חיל" 55בזמנו של 7
]ולהעיר ,שגם אלה שלידתם כפשוטה )היציאה לאויר העולם( היתה לפני כן -הנה כאשר מגיע הזמן 9
שבו "נולד" ונתגלה הנשיא ,הרי כיון ש"הנשיא הוא הכל" ,56נולדים גם הם מחדש ,ועד לאופן נעלה 10
ועאכו"כ ע"פ הרגילות שהיתה אצל כו"כ חסידים ,שהיו מחשיבים )מסבירים ומפרסמים( שיום 12
הולדתם הוא -הפעם הראשונה שבאו לליובאוויטש אל הרבי ,57אצל כל רבי בזמן נשיאותו ,ועד"ז בזמן 13
נשיאותו של נשיא דורנו -אלה שבאו ל"ליובאוויטש שבליובאוויטש" של נשיא דורנו כ"ק מו"ח 14
אדמו"ר[. 15
וכיון שכן ,הרי ניתוסף עוד יותר בכל הענינים כפי שהם בשמים ומעבר לים ,ולמעלה אפילו משמים 16
וים; וביחד עם זה ,נעשים כל ענינים אלו באופן ש"קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" - 17
שזהו הפסוק שבחר אדמו"ר הזקן לייסד עליו את ספר התניא ,תורה שבכתב דתורת חסידות חב"ד,58 18
כפי שנדפס בנוסח "דףֿהשער" שכתב אדמו"ר הזקן בעצמו" :מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד 19
תהלים פד ,ח. (55 (52שאמר ש"בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת •
פרש"י חוקת כא ,כא. (56 החכמה" )תניא אגה"ק סכ"ו(.
ראה "היום יום" ל שבט. (57 (53ראה תקו"ז ת"ו בסופו .לקו"ש חכ"ד ע' 136הערה .35
ראה אגרותֿקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' רסא .ועוד. (58 (54ראה אגה"ק דהבעש"ט -נדפסה בכש"ט בתחילתו.
ובכ"מ.
)(iyiy meil עמ' א"xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz
` cenr מנחות gk
ליום שישי sc zegpn
המשך ביאור למס'
17 ,zexiyk ,zekizg dnkn eyrp m`y ,úBøöBöç § £ éèeòîì¥ © § :`xnbd zyxece ,'Eidi ¨ ¤ ¦ äéçøôe
§ ¦ dPOn ¨ ¤ ¨ § äéøBzôk
¨ ¤ § © äéòéáb ¨ ¤ ¦ § Dpwe ¨ ¨ § Dkxi ¨ ¥ § dxFpOd
© § ¨ 1
18 zaxwd zrya ycwnd ziaa oda mirwez eidy úBøöBöç § £ ,àéðúc § © §¨ m` mle` ,íéçøôe ¦ ¨ § íéøBzôk¦ § © íéòéáb ¦ ¦ § äàa¨ ¨ ,áäæ ¨ ¨ äàa
¨ ¨ m`y ,`ziixad 2
19 dkny dnily zg` dkizgn ± úLòä ¤ ¤ ¨ ïî¦ íéàa ¦ ¨ eéä¨ ,zepaxwd gkene .íéçøôe ¦ ¨ § íéøBzôk ¦ § © íéòéáb ¦ ¦ § äàa ¨ ¨ dðéà ¨ ¥ ,áäæ ¨ ¨ äàa ¨ ¨ dðéਠ¥ 3
20 íàNò
¨ ¨ £ .óñkä ¤ ¤ © ïî¦ e ,dxvevg zxeva ziidp `idy cr qpxewa dilr .dxiyk zekzn ipin x`yn dxepny ,`ziixadn 4
21 ,úBëzî ¨ © éðéî
¥ ¦ øàMî
¨ § ¦ ,íéøLk ¦ ¥ § ,xeay sqk zekizgn - úBàèeøbä ¦¨ § © ïî äàa
¨ ¨ m`y mb df weqtn cnle xen` - énð ¦ © àîéàå
¨ ¥ § :`xnbd zl`ey 5
22 .zakrn dpi` dywnn oziiyry ixd .íéìeñt § ¦ ÷ixdy ,íéð ¦ ¨ äàa ¨ ¨ dðéਠ¥ ,áäæ ¨ ¨ äàa ¨ ¨ dðéà
÷¨ ¥ m` mle` ,íéð ¦ ¨ äàa ¨ ¨ ,áä樨 6
23 úBëzî ¨ © éðéî¥ ¦ øàMî ¨ § ¦ dpey dn - àðL ¨ § éàîe © :`xnbd dywn :`xnbd daiyn .mipw mr dzeyrl ieeivd mb xn`p df weqta 7
24 ,'óñk¤ ¤ zxvFvg
Ÿ § £ iYW '¥ § Ll§ dUr ¥ £ (a i xacna) áéúëc ¦ § ¦ meyn ,íéìeñt ¦ §y ©`l` 'dxepn' z`xwp dpi` ,mipw diciva oi`y dxepn - àeää 8
25 ziiyry jkn micnele ,[(my) 'dcrd ¨ ¥ ¨ `xwnl '¨ § 'äéåä
]'¨ § ¦ § Ll§ Eide §¨ ¨ £ oeylå .z`xwp `id - éøwéî '¥ § ¦ dphw dxepn - 'èBît ¨ 9
26 - énð ¦ © úBàèeøbä
¨ § © ïî¦ o`yr m` ,ok m`e ,zakrn sqkn zexvevgd 'dywn' 'dywn' zyxc oiprl zetqep zeziixa d`ian `xnbd 10
27 `oeylå§ 'mz '¤ £ © äL÷î
¨ Ÿ dUrY ¨ § ¦ (my) oda xn`p ixdy ,zeleqt eidi mb äL÷î
¨ § ¦ äøðnä
¨Ÿ § © äNòî '¥ £ © äæå ¤ § (c g xacna) dxeza xn`p :lirl xkfpd 11
28 äøBðî
¨ § éab ¥ © l dxezd dhrin - àðîçø ¨ ¨ £ © èòéî
¥ ¦ .:`xnbd
תהלים פד ,חzvxzn(55 '.'äéåä
¨¨£ xnelk
זאת ,äL÷î
לגלות § ¦ äàa
ומצוה ¨ ¨ ,áäæ
מותר¨ ¨ ¨ äàa
האחרונים ¨ ¨ m`y שאמר ,`ziixad
ש"בדורות אלו zyxece (52,'áä樨 12
29 'dzyrpy dxepnd - 'àéä כא¦ `weecy. miyxece
חוקת כא,פרש"י ¦,'àéä
'äL÷î
¨ § ¦ (56
dazke .äL÷î
¨ § ¦ äàa ¨ ¨ dðéਠ¥ ,áäæ ¨ ¨ äàa dðéà
"ו(¨ ¨ .
סכ ¨`¥ m )תניא`mle
אגה"ק החכמה" `,zgdkizgn 13
30 .úBøöBöç
àìåל§ £ d
שבט. Ÿ § ,dleqt
יום" ",ze`hexbdהיום
(57 onראה dywn
.35 הערהdxepndע' 136 dyrn ]'dfeחכ"ד לקו"ש ''dywn בסופו.ת"וaey xn`p df weqt
תקו"ז jyndaראה (53 14
31 .ìk
ועוד ïðaøע' רסא.
¨ ,`ziixaa © eðzח ¨ ¨
"ד מהוריי ¨"צ
:zexvevgdאדמו"ר oipra
קודש `ziixa
d`ianאגרותֿ `xnbdראה(58 ''äL÷î
¨ § ¦ :`xnbd
בתחילתו. בכש"ט zl`ey נדפסה .[(my)- '`id dywn dgxt
דהבעש"ט אגה"ק ראה cr dkxi cr (54adf 15
32 íéìkä
©¦¥ daiyn .xzein `ed ixdy ,`a `ed dnl - àúà ¨ £ éàîì "מ© § .àôéñc
ובכ¨
§ ¥ 16
זנ
" "
חנ
32 ברור לך" ,דבר המסביר שיש אפשרות שגם לאחר ב( לאחר "ומעמידו על חלק היפה" ממשיך רש"י 1
33 ש"מעמידו על חלק היפה" נדרשת אמירה "את זה ברור "ואומר לו את זה ברור לך" ,ומזה מובן ,שלאחר שהאב 2
34 לך" )כדלהלן(. "אומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ,ומעמידו על חלק 3
35 וכך בעניננו :הענין של "אני מורה לכם שתבחרו בחלק יפה" ,עדיין יש צורך בפעולה – אמירת "את זה 4
36 החיים" שבפסוקנו ,הוא הענין של "אומר לו" ברור לך" .וצריך להבין) :א( מדוע יש צורך בכך? )ב( 5
37 " על חלק היפה" – לאחר שהתורה מסבירה היכן מוצאים אמירה בפסוק – בנמשל? 6
38 בפסוקים ש"אם תעשה טוב ,הרי לך חיים", ג( בסוף דבריו אומר רש"י "ועל זה נאמר ..הנחת ידי 7
39 צריכה לבוא ההוראה "ובחרת בחיים". 8על גורל הטוב) – "...א( הוא מתבטא "ועל זה נאמר",
.‰ 9ביטוי שבא לפרש את הפסוק ,ולא "וכמו
10שנאמר" וכדומה – ביטויים המביאים הוכחה לפירוש
„"ÌÈÈÁ" ‰ÈÁÏ „ÁÂÈÓ ÊÂÈÊ ˘Â
11הפסוק הנדון) .ב( הוא מציין שפעולת "מעמידו על חלק
40 מן הנאמר במשל שיש צורך לאחר נתינת "חלק יפה" 12היפה" נעשית באופן של "הנחת ידי על גורל הטוב,"...
41 ל"העמיד" "על חלק היפה" ,מובן ,שמדובר כאן אודות
42 סוג נחלה שקשה לדעת במבט שטחי מהו ה"חלק היפה" 13והשאלות על כך הן :א( רש"י מפרש את פשוטו של
43 שבה ,ולכן הנותן צריך להצביע "על חלק היפה". 14מקרא של הפסוק ,ומדוע הוא אומר "ועל זה נאמר
) 15בתהילים( ?"...ב( מהי הכוונה ב"הנחת ידי"?
44 ]בכך אפשר להסביר את הדיוק במשל "כאדם האומר
45 ) "...ולא – "לחבירו" :(16 „.
""ÍÏ Â ‰Ê ˙‡" ˙ÈӇΠY "ÌÈÈÁ ˙ÁÂ
46 ודאותו של המקבל בכך שהנותן "מעמידו על חלק
47 היפה" תלויה בידיעתו שני דברים – )א( שהנותן יודע ההסבר לכך הוא: 16
48 בבירור שזהו חלק היפה ) .17ב( שהנותן מעוניין בטובת הקושי שרש"י מתכוון לענות עליו בפירושו הוא: 17
49 המקבל בכל ליבו ,ומוכן לתת לו את החלק שבנחלתו
18הענין הכתוב בפסוקים אלו – "החיים והמות נתתי
50 – של שני פרטים אלו מודגשת במשל) :א(
19לפניך ...ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" ]וכן
51 החלק הוא ב"נחל ,"נחלת הנותן ,והוא מכירו היטב) .ב(
20ההמשך "לאהבה ...לשמוע בקולו ...כי הוא חייך– ["...
52 הוא נותנו " ,"והאב מוכן לתת לבנו ,יותר מכל אחד
21כבר כתוב ,ובפירוט ,בפסוקים הקודמים" :ראה נתתי
53 אחר ,את החלק היפה.
22לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" ,12
54 כך גם בנמשל ,לגבי הקדושֿברוךֿהוא וישראל :כדי 23כלומר" ,זה תלוי בזה .אם תעשה טוב הרי לך חיים ואם
55 שישראל יקבלו ש"חיים" ו"טובה" הם "זה תלוי בזה" – 24תעשה רע הרי לך מות" ,13כפי שמפרשת התורה אחרֿ
56 למרות שבעיני בשר אין הדבר נראה תמיד – אומרים להם 25כך " 14אשר אנכי מצוך היום לאהבה ...וחיית ורבית ...ואם
57 לשים לב לשני דברים) :א( העולם הזה "נחלתי" של 26יפנה לבבך ...הגדתי לכם– "...
58 הקדושֿברוךֿהוא ,בורא העולם ומנהיגו ,היודע בוודאות
59 מהי הדרך הנכונה של "חיים") .ב( ישראל הם "בנים .. מדוע ,אפוא ,חוזרת על כך התורה כאן שוב ?15 27
60 לה' אלקיכם" 18וביכלתם להיות בטוחים בכוונת ה' 28מסביר רש"י שהחידוש כאן מודגש במילים "ובחרת
61 לטובתם[. 29בחיים" ,כתובות לפניֿכן.
62 אבל כיוון שאין רואים בעיני בשר את "חלק היפה", 30ומהו החידוש? על כך מביא רש"י משל – "כאדם
63 וסומכים על דברי הנותן ,מובן שהוא אינו מסתפק בכך 31האומר לבנו ...ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה
בבחיי כאן( איתא – "לחברו" ]ובספרי שם :משל למלך כו' והזמין כל (12ל ,טו.
האורחים והי' אוהבו כו'[ .אבל ב "תהלים שם :כאדם (13רש"י שם.
כו'. (14שם ,טזֿיח וברש"י שם.
(17להעיר גם מאוה"ח ר"פ ראה. (15ברמב"ן כאן :והנה הוא כמחתים העדים כו' .אבל ראה "
(18ראה יד ,א. וילך לא ,כח .וראה בארוכה לקמן ע' 354ואילך.
(16אבל להעיר שבדפוס ראשון ושני )ובכו"כ כת"י רש"י .וכן
טנ
31 חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי .הנחת ידי על גורל הטוב ש"מעמידו על חלק היפה" ,אלא הוא שוב מזרז את 1
32 לומר את זה קח לך": המקבל ואומר לו לקחת את החלק היפה .וזוהי התוספת 2
33 "ובחרת בחיים" איננה אמירה בלבד ,אלא באמצעותה – "ואומר לו את זה ברור לך". 3
34 הקדושֿברוךֿהוא מראה לישראל )"אני מורה לכם"( וכך בעניננו ,שגם לאחר ההסבר לישראל ש"חיים" 4
35 את ה"גורל הטוב" ,עד אשר רואים בעיני בשר ו"טוב" – "זה תלוי בזה" ,ו"העמדתו על החלק היפה", 5
36 )מפעם לפעם ,לפחות( שבאמצעות עשיית טוב זוכים עדיין נדרש זירוז מיוחד 19מלמעלה" :ובחרת בחיים למען 6
37 ל"חיים" ,24 כך שאפשרית על "גורל תחיה אתה וזרעך" ,שישראל יסמכו לגמרי על ה' ויבחרו 7
38 הטוב" – אפשר למששו בידיים – וזה מאמת לישראל ב"חלק החיים". 8
39 שעשיית טוב היא "גורל הטוב" ו"חלק החיים".
.Â
.Ê "‰ÈÓ‡ ˜ ‰È‡ Y "ÌÈÈÁ ˙ÁÂ
Ï˘ÓÏ Ï˘Ó‰ ÔÂ˘Ï ÔÈ ÈÂÈ˘Ï Ò‰‰ אך עדיין אפשר לשאול – לכאורה ,אין המשל דומה 9
40 בכך אפשר להסביר גם את שבלשון רש"י – 10לנמשל:
41 במשל הוא אומר "ואומר לו את זה לך" ,ובנמשל,
42 בפרשו את הפסוק "ה' מנת חלקי וכוסי ,"...הוא אומר 25
11במשל מובן שהזירוז "את זה ברור לך" משפיע על
12הבן ,כי לבן אין ידיעה עצמית מוחלטת לגבי טיב נחלת
43 "לומר את זה לך":
13אביו ,ודי לו בוודאות האב הנותן ובזירוזו ,ובנוסף לכך
44 הזירוז של האב ,לאחר ש"מעמידו על חלק היפה", 14מדובר על זירוז עלֿידי אב לגבי נחלה ,ולכן,
45 הוא בדיבור בלבד ,ויוצא שייכת לגמרי 15למרות שהבן אינו רואה ממש בעיניו שזהו "חלק היפה"
46 לבן .לכן אומר האב "את זה לך" ,על בעצמו 16שבנחלה ,הרי הזירוז נוטע בו את הבטחון באמיתיות דברי
47 את "חלק היפה" ,שהאב מורה עליו. 17אביו ,20
48 לעומת זאת ,אמירת הקדושֿברוךֿהוא "ובחרת 18ואילו בנמשל ,לא זו בלבד שלא תמיד רואים את
49 בחיים" היא באופן של " על גורל הטוב" – 26 19הענין של "מעמידו על חלק היפה" )"אם תעשה טוב הרי
50 ה"גורל הטוב" כבר נבחר ונכרך בישראל ,ולא נותר להם 20לך חיים"( ) עד אשר הכוונה בכך יכולה להיות
51 אלא אותו – את זה לך. 21אפילו ל"חיים" ,(21 אלא יותר מכך :בעיני
52 ולכן משתמש רש"י בביטוי " 27הנחת ידי ...את 22בשר נראה לפעמים ,ש"דרך רשעים צלחה" ,10
53 זה קח לך" )לא כמו במשל " לו ,("...כי העיקר הוא 23ו"נופת תטופנה שפתי זרה" – 22את תענוגי העולם הזה
54 "הנחת ידי ,"...והאמירה "את זה קח לך" מבטאת רק את 24הוא חש בגופו ואילו בענין של "ואחריתה מרה כלענה" 23
55 מטרת "הנחת ידי" ,את התוצאה של "הנחת ידי". 25הוא יכול רק ,או ,לכל היותר ,להבין בשכלו –
.Á 26ואם כך ,כיצד יכול הזירוז – אמירת ה' בתורתו
‰Ê ÈÂÈ˘ ÊÓ‰ È˙Îω‰ ÔÈÚ‰ " 27ובחרת בחיים" – לשכנע את האדם בוודאות את
56 . בשינוי הנ"ל בלשון רש"י נרמז גם ענין 28החיים ולבחור במקומם בטוב ובחיים של תורה
57 כדי להבינו יש להצביע על דיוק נוסף בלשון רש"י: 29ומצוות?
58 החלק היפה נקרא בנמשל בשם "" ,"גורל על כך אומר רש"י בהמשך – "ועל זה נאמר ה' מנת 30
(24או – שמרגיש איך שחיים אמיתיים הוא )לא חיים בשריים (19להעיר "צו )י ,ב( צריך הכתוב לזרז כו' .ראה )יב ,כג(
וגשמיים ,כ"א( חיים של תומ"צ. "שהיו שטופים כו' הוצרך לומר חזק" .ועוד.
(25ובדפוס ראשון הגירסא בהמשל :את זה בחר לך ואת זה קח (20להעיר מרד"ה ומקנה רב תרס"ו.
לך. (21ראה תיב"ע כאן .בחיי כאן )ולעיל פסוק טו( .אוה"ח כאן.
(26ולהעיר ,שבפרש"י תהלים שם ,גם במשל אומר "כאדם כו' וראה ספרי שם. .
ומניח ידו על חלק הטוב" )ועד"ז הוא בספרי שם( ,אבל מסיים )לא "קח אבל להעיר ,שמלשון הכתוב "כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על
לך" ,כ"א( לך" .ואכ"מ. האדמה גו'" משמע ,שהמדובר )עכ"פ – ע"פ של מקרא( בחיים
(27אבל בדפוס א' :ואומרת לי )ובא' מכת"י רש"י :ואמרת(. .וראה לקמן בפנים.
ובכת"י אחדים תיבת "לומר" ליתא. (22משלי ה ,ג.
(23שם ,ד.
ס
29 בחירה היא באופן של " לך" – ישנם שני חלקים, הטוב" ,28והכוונה בכך היא לרמוז ,שאופן בחירת 1
30 או שתי דרכים ,שבכל אחד מהם יש יתרון על פני האחר ישראל ב"חלק החיים" הוא כחלוקה עלֿפי גורל. 2
31 )שלולא זאת לא ייתכן כאן מצב של ,( – ובכך מובן שינוי הלשון דלעיל בין המשל לנמשל 3
32 ובוחרים חלק אחד ,ולא את האחר. )"ברור לך" לעומת "קח לך"( ,הרומז שיש הבדל בין 4
33 הדרך השניה היא :בחירה בטוב ובחיים בבחירה הפעולה של "אדם האומר לבנו ,"...לבין גורל באופן של 5
34 שלמעלה מטעם ודעת ,35ללא חישוב שכלי .בבחירה כזו "הנחת ) (ידי על גורל ,"...כדלהלן: 6
35 נקראים ה"חיים" בשם " הטוב" )כידוע – 36ואף
לגבי חלוקה בין שותפים באמצעות גורל סוברים חלק 7
36 בפשטות כך הוא – שגורל איננו ענין שכלי ,אלא "למעלה
8מן ה"ראשונים" ,29שהגורל רק מברר איזה חלק צריך כל
37 מבחינת דעת"( .בחירה מתבטאת רק ב"קח לך" – החלק
9אחד מהם לקבל ,אך כדי שחלק זה אכן יהיה שלו ,הוא
38 השני או הדרך השני ,אין להם מקום מלכתחילה ,והעבודה
10צריך לבצע קנין.
39 היא רק את ה"גורל הטוב".
.È 11לעומת זאת ,בחלוקת ארץ ישראל לפי גורל ,שהיתה
12באמצעות "קלפי ואורים ותומים" ,(31 " ") ,30
˘‰˘Â„˜ Ȅ‰ȉ ˙ÈÁÏ ÌÈÒ‰‰ È 13סוברים כולם ,32שעלֿידי גורל זה לכל יהודי חלקו
החסידות 40 37 דברים אלו יובנו לפי המוסבר בתורת 14בארץ ישראל ,והוא כבר שייך לו.
41 ש"דרך רשעים צלחה" ,ובאופן כללי – השפעת החיות
42 האלקית ל"קליפה" היא מדרגת "מקיף" ,ולכן היא , 15ובדומה לכך בעניננו :במקרה של " האומר
43 ואילו ההשפעה לכוחות הקדושה היא מן האור ה"פנימי", 16לבנו ,"...אמירתו רק לבן מהו "חלק היפה" –
44 אור בכלי ,ולכן היא עלֿפי חשבון ומידה. " 17אומר לו את זה לך" .ואילו בנמשל ,אמירת
18הקדושֿברוךֿהוא "ובחרת בחיים" ,אינה רק מהו
45 וזוהי מעלת ישראל בבחירתם בקדושֿברוךֿהוא, " 19חלק החיים" ,אלא גורמת לכך 33שה"גורל הטוב" כבר
46 בקדושה – הם מוותרים על ריבוי השפע שישנו בצד " 20נקנה" ושייך ליהודי ,והוא צריך רק לקחתו במעשה ממש
47 ה"קליפה" ,ובוחרים בהשפעה מצד " – 21על גורל הטוב לומר את זה לך".
48 הקדושה .38
.Ë
49 ומדוע אכן בוחרים ישראל בזאת? על כך יש ,באופן
50 כללי ,שני הסברים: ˘"ÌÈÈÁ ˙ÁÂ" Ï˘ ÌÈÙ‡‰ È
מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י זה: 22
51 א( כיוון שההשפעה המרובה לרשעים היא זמנית
52 בלבד ,ואחרֿכך היא פוסקת ,39ואילו ההשפעה לצדיקים שני ענינים אלו – " היפה ..לך" ,ו" 23
53 נעשית בסופוֿשלֿדבר בריבוי עצום ,40כנאמר :41אם 24הטוב ..לך" ,הם שני אופנים שבהם יכול יהודי להגיע
54 לעוברי רצונו כך – לעושי רצונו עלֿאחתֿכמהֿוכמה. 25ל"ובחרת בחיים":
הבחירה שלפי השכל ,עקב חישוב של 55 זוהי 26דרך אחת היא :בחירה עלֿידי חישוב שכלי ,שלפי
בקדושה ,הנרמזת בענין הראשון בדברי רש"י56 : הבחירה 27טעם ודעת ,ואז נקראים הטוב והחיים בשם " היפה"
57 " היפה ..לך". ) 28כידוע ,34ש"חלק" הוא "עבודה שעלֿפי טעם ודעת"(.
(36אגה"ק סו"ס ז .וראה ד"ה אך בגורל – אוה"ת ר"פ פינחס. (28ובכת"י אחדים דרש"י הגירסא :הטוב .ובא' מכת"י
תרכ"ו .ד"ה אשרנו תרצ"ו פ"ד ואילך .ועוד. רש"י :חלק וגורל הטוב.
(37תו"א ר"פ בשלח .ובכ"מ .וראה במקומות שצויינו בהערה (29נסמנו באנציקלופדיא תלמודית ע' גורל )כרך ה' ע' תיחֿט(.
הבאה. (30לשון הגמרא – ב"ב קו ,ב.
(38ראה בכ"ז בארוכה קונטרס ומעין מאמר ח' ואילך .וראה (31רשב"ם ב"ב שם .מב"ב קכב ,א .הובא בפרש"י פינחס כו,
אוה"ת תבא ע' תתערב ואילך .ד"ה כבוד מלכותך תר"ס .ועוד. נד .וראה ספרי פינחס שם.
(39קונטרס ומעין )מאמר ו' בסופו .מ"ז פ"ד .מי"א פ"ב( .ועוד. (32ראה הנסמן באנציקלופדיא תלמודית שם )ע' תיט(.
וראה ספרי דלעיל הערה .11ובד"ה כבוד מלכותך שם :ובסוף יתגלה .. (33דדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה )ראה "לך טו ,יח(.
איך שהם בחי' מות ממש. (34בפירוש "אשרנו מה טוב – "סד"ה אשרנו תרצ"ו
(40ראה קונטרס ומעין מ"י פ"ג .ד"ה כבוד מלכותך שם. )בסה"מ קונטרסים ח"ב( .וראה סד"ה אשרנו ה'ש"ת .ועוד.
(41נדרים נ ,סע"ב .מכות בסופה .תו"א שם )סא ,ג(. (35ראה תניא פי"ט )כה ,א( :לעמוד ..בלי שום טעם ודעת ושכל
מושג לו ..ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו כו'.
אס
25 א( של בחירת היהודי באלקות נובע מכך ב( כיוון שההשפעה המצומצמת היא מצד הקדושה, 1
עצמותו 26 .46 שעצם הנשמה של יהודי מאוחדת ,כביכול ,עם מפנימיות רצון הקדושֿברוךֿהוא ,שלא כהשפעה 2
27 וכוונת הבחירה בדרגה זו – למרות שבלתי אפשרי ל"קליפה" שהיא "כמאן דשדי בתר כתפוי" =) 42כמי 3
28 שעצם הנשמה תבחר במשהו אחר זולת אלקות ח"ו – 47 שמשליך מאחורי כתפו( – לכן הוא בוחר בקדושה .43 4
29 היא ,שבחירת היהודי והתקשרותו לאלקות איננה נובעת כלומר ,השפעת הקדושה היא באופן של "באור פני מלך 5
30 מסיבה ויתרון בבחירה זו חיים" ,ולמרות שהיא מצומצמת היא חביבה עליו 44יותר 6
31 – שאז )א( ההתקשרות מוגבלת לפי הסיבה הגורמת מהריבוי אשר ב"קליפה". 7
32 לה) ,ב( אין זו בחירה אמיתית ,48כי בגלל הסיבה זו אינה בחירה שלפי חישוב שכלי ,אלא למעלה 8
33 האדם "מוכרח" כביכול לבחור כך – 9מטעם ודעת .הנובעת מרצונו של היהודי
אלא מפני שזהו הרצון של עצם הנשמה 34 , 10באלקות ,מצד דרגת ה"גורל" שבנשמתו .45לכך אין
ומפני שאין לה סיבה ,הרי שבחירה זו היא באופן השולל 35 11מתאים האופן של "ברור לך" ,כי בדרגה זו אין חשיבות
36 49 כל דבר זולת אלקות. 12לשום דבר מלבד אלקות ,אלא האופן של "גורל הטוב ..
13לך" ליישם את דרגת ה"גורל" בתוך פנימיותו ,עד
37 ב( הבחירה באלקות הוא בשכל האדם ,50כי
14למחשבה ,דיבור ומעשה.
38 העובדה שרצונו של היהודי באלקות היא בחירתו החפשית
39 ניכרת רק כאשר יש לפניו בפועל שתי דרכים של "חיים" .‡È
40 ו"מות" ,והוא בוחר בחיים .וזה ייתכן רק בשכל האדם, ˘Ï΢ Y ÈÂÏÈ‚‰ ,‰Ó˘‰ ̈ÚÓ Y ‰ÈÁ‰ ˘Â
41 היכול למצוא יתרונות בשתי הדרכים ,ובכל זאת – "ובחרת Ì„‡‰
42 ." 15למרות זאת נאמר בפסוק "החיים והמות נתתי לפניך...
43 לפיכך נאמר בפסוק "החיים והמוות נתתי לפניך... 16ובחרת בחיים ,"...שמדובר כאן על האופן של " לך",
44 ובחרת בחיים" ,כי בעבודה למעשה ,הבחירה היא באופן 17בחירה בין "חיים" ל"מות" ,כמובן גם מן הדיוק בלשון
45 של " לך". 18רש"י " ,"... שהענין של "הנחת ידי על גורל
46 אך רש"י מגלה ,ב"יינה של תורה" ,את המשמעות 19הטוב לומר ..קח לך" איננו של "ובחרת בחיים",
47 של "ובחרת בחיים" – "ועל זה נאמר ...הנחת ידי 20אלא ש"ובחרת בחיים" כולל ענין זה ,הכתוב
48 על גורל הטוב לומר את זה קח לך" :הפנימיות של 21במקום אחר.
49 הבחירה השכלית באלקות הבחירה של דרגת "גורל" 22ההסבר לכך הוא :בענין של "החיים והמות נתתי
50 שבנשמה ) הנשמה( ,השוללת לחלוטין "מות" ו"רע", 23לפניך ...ובחרת בחיים" – שבחירת חלק החיים עלֿידי
51 כך שיש צורך רק ב"קח לך" ,כפי שהוסבר לעיל. 24יהודי היא בחירה חפשית – נכללים שני דברים:
(47ראה ד"ה כבוד מלכותך שם :ואינו שייך רצון אחר כלל. (42תניא פכ"ב .נת' בקונט' ומעין מ"ב פ"ב ואילך .וראה סדור
ובלקו"ת שבהערה הקודמת :אך לפי שבחינה ..זו ירדה ונתלבשה ..ע"כ ד"ה עבדים היינו.
יכולה להיות ממשלה זו גם לבחור הרע ח"ו כו' .וראה תו"ש ע' 220 (43ראה בארוכה קונטרס ומעין מאמר ז' )ועוד( – דפנימיות רצון
ובהערה 4שם. העליון מאיר לישראל דוקא.
בד"ה כבוד מלכותך שם )ועד"ז בסה"מ עת"ר ע' קעו( ,שמשו"ז (44ע"ד פי' הבעש"ט )כתר שם טוב סצ"ז( ב"תפלה לעני גו'
עיקר ענין הבחירה הוא בכחות הנפש ,כי בעצם ושורש הנשמה "מה ולפני ה' ישפוך שיחו" – שמבוקשו הוא שרוצה רק לדבר עם המלך
שהיא רוצה ונמשכת לאלקות הוא בדרך ממילא בלי בחירה ורצון" – )להיות "לפני ה'"( ואין נוגע לו הכבוד והעושר כו' ,עיי"ש.
אבל מהמבואר במקומות שצויינו בהערה הקודמת מובן ,שגם בעצם (45ע"פ המבואר בפנים יומתק יותר מה שמפרש בבחיי כאן
הנשמה ישנו ענין הבחירה )ואדרבה – שם הוא ענין הבחירה(, הלשון "גורל ] "ולא היפה" ,כמ"ש לפנ"ז "חלק היפה"[ – "
והכוונה בהמאמר שם י"ל שהיא לשלילת אופן הבחירה כמו"ש בדרגא נק' טוב וכו'" – כי מצד בחי' גורל שבנשמה ,זה שבוחר בחיים הוא )לא
דשכל ומדות. כדי שיהי' לו ריבוי בגשמיות – "חלק היפה" – כ"א( מצד זה שרוצה
(48ראה לעיל הערה ,46דכח הבחירה של הנשמה הוא דוגמת ," כבפנים.
הבחירה למעלה שהיא בחירה חפשית לגמרי. (46ד"ה כבוד מלכותך הנ"ל .סיום המשך תקעו עת"ר )קה"ת
(49ראה בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1341ובהערות שם .חי"א ע' 7 תשל"ה – ע' יא .סה"מ עת"ר )הוצאת תשמ"ה( ע' רמט(.
הערה .58 ועד"ז הבחירה שבנשמה – מה ש"הן האדם הי' כאחד ממנו"
(50ד"ה כבוד מלכותך )ועד"ז בסה"מ עת"ר וסיום ההמשך הנ"ל( )ראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ה( ולכן אין מי שמעכב על ידו ,כמו הקב"ה
שם ,עיי"ש באורך .וראה ג"כ לקו"ת פרשתנו מו ,רע"ג .ולהעיר ג"כ דאין מעכב על ידו )לקו"ת אמור לח ,ב( – שרשו בעצם הנשמה )וראה
מלקו"ת שנעתק לעיל הערה .46וראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ו ע' 118 לקו"ת שם :אך לפי שבחינה ומעלה הרמה זו למטה בגוף
הערה .47 הגשמי כו' ,עיי"ש(.
בס
.תרס"ו . ב, ע"פ תוד"ה קללות מגילה לא.( לקו"ת ריש פרשתנו51
.(( ראה תו"ש שם )בריש העמוד58 .טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד
. ועיין תניא פרק מט. ה וברש"י,( יתרו יט59 . א,( ברכות יב52
לקו"ת פרשתנו.(( פע"ח ש' ר"ה פ"א )ובמקומות המקבילים60 .( כמשנ"ת בלקו"ת שם53
." . ד ואילך, וראה בארוכה סדור רמד. ב, ר"ה נח. ב,נא ' לעיל ע. ואילך127 '( ראה בארוכה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ד ע54
.( ראה אוה"ת ר"ה ס"ע א'שמג ואילך61 .232 .164
נת' בד"ה ביום עשתי עשר. י,( לשון המדרש – במדב"ר פי"ד62 . ה,( תהלים מז55
.(יום תשל"א )סה"מ מלוקט ח"ג ע' צט ואילך . ועוד. סע"א ואילך, וראה פסחים פז.( פתיחתא דרות רבה ג56
וראה סד"ה ביום השמע"צ )הא'( בהמשך. א,( ראה זח"ג לב57
(oey`x meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a ראשון
עמ' ב cenrליום
bk מנחות
sc zegpn
'המשך ביאור למס
20 éåä
¥ ¨ ,gnwd `edy ìéèa ¥ ¨ d oind o`ky ,oaen ïðéìæà
© ¦ § ¨ ìèa
¥ ¨ øúa
© ¨ [xn`y milhazn mpi` 'oiler' wx mzrcl oky dyw ,opax zrck diepy 1
21 éåä
¥ ¨ àLtòî
¨ § © § éëìc
¦ § ¦ ,oilazd `edy ìháîk¥ © § § zeidle jtdzdl leki - dpyndy xacd heyt `l` ,'oiler' mpi` miixiyde ,dfa df 2
22 oiprl ,oilazk zeidl epic jtdi ,wvad ytrzi m`y - ïéìázk ¦ ¨ § § dì¨ dywe ,lha epi` 'epina oin'y xaeqd dcedi iax zhiya zkled 3
23 epi`y epina oin aygp jkitle ,dvn zaeg ici ea mi`vei oi`y zaexrz ef ixd ,`pipg iax zrcl oiae `cqg ax zrcl oia o`ky 4
24 [xn`y `cqg axl-] øîàc © ¨ § ïàîì© § àlà
¨ ¤ ,dvn ici ea `veie ,lha m`d ok m`e ,aexa lhazdl herindl el dide ,'epin epi`ya oin' 5
25 ie`x oilazd ike ± ävî
¨ © eåä¨ à÷¨ éî¦ ïéìáz
¦ ¨ § ,dyw ,ïðéìæà
© ¦ § ¨ ìháî
¥ © § øúa
©¨ zkled dpi` ,lhazp `l unewdy zxaeqy epizpyny xn`p 6
26 oin zaexrz ef ixd ,xyt` i`y oeike ,devnl die`xd dvn zeidl .`iig iax zhiya 7
27 .ea lha herindy epin epi`ya äøîàðå
¨ § ¤ ¤ § ,õîB÷a
¤ § äøè÷ä¨ ¨ § © äøîàð
¨ § ¤ ¤ àøéæ
¨ ¥ éaø
¦ © øîà̈
© :`xnbd zvxzn 8
28 àëä̈
¨ :`xnbd zxne` .`cqg axl `ziixad z` `xnbd zx`an õîB÷a
¤ § äøeîàä ¨ £ ¨ äøè÷ä
¨ ¨ § © äî© ,dey dxifba micnele ,íéøéLa ¦ © ¦ § äøè÷ä
¨¨ § © 9
29 xzei oilaz daxd `ly - ïéìáz ¦ ¨ § dì¨ Létà ¦ © àìc
Ÿ § ïðé÷ñò
© ¦ § ¨ éàîa
©§ íéøéL
¦ © ¦ ïéॠíéøéLa
¦ © ¦ § äøeîàä
¨ £ ¨ äøè÷ä
¨ ¨ § © óà© ,Bøéáç
¥ £ úठìháî
¥ © § õîB÷
¤ ïéॠ10
30 uexizk dgiken `xnbd .äìèa ¨ ¥ § àìŸ oklå§ ,àéä¦ ävî ¨ © daeøc
¨ § ,wvadn herind ,z`fl dnecd zxg` zaexrza la` ,õîBwä ¤ © úठïéìháî
¦ §©§ 11
31 ,àéä¦ ävî'
¨ © éðz÷c
¥ ¨ ¨ § :ok wiicl mb yi `ziixad oeyln - énð ¦ © à÷éc¨ § © :df .aexa lha 12
32 aexdy ernyn '`id dvn' oeyle ,'úìaeúî ¤ ¤ § ävî ¨ © úàø÷pL ¥ § ¦ ¤ àlà ¨¤ ,òîL
© § àz̈ :`cqg ax lr dywne ,`pipg iaxl di`x d`ian `xnbd 13
33 .dpéî
¨ ¦ òîL © § `xnbd dwiqn .dvnl ie`xd wvan `ed ,xegy rxf oin - çö÷a © ¤ § dvn ly wval dìaéz
¨ § ¦ ,`ziixaa epipy 14
34 m`d ,cg` ilka migpend dgpn iwlg ipy oiprl dpc `xnbd äøLk
¨ ¥ § ,ïéìáz
¦ ¨ § éðéî
¥ ¦ ìëáe
¨ § ïéîLîeLa
¦ § § § e` ,mgla epnn zzl milibxe 15
35 ux`l laan `pdk ax dlryk - àðäk ¨ £ © áø© ÷éìñ ¦ ¨ ék¦ :mtxvn ilkd ,gqt ly oey`x lila dvn zlik` zaeg ici da z`vl z`f dvn 16
36 iax ipaa ybt - éøîà÷å ¦ § ¨ ¨ § éáúéc
¦ § ¨ § àéiç
¨ ¦ éaø
¦ © éðáì
¥ § ¦ eäðéçkLà
§ ¦ § § © ,l`xyi ,Czòc
¨ § © à÷ìñ
¨ § ¨ à÷¨ .úìaeúî
¤ ¤ § ävî ¨ © úàø÷pL¥ § ¦ ¤ àlà
¨ ¤ ,àéä¦ ävî
¨ © y itl 17
37 mizyl B÷ìçL§ ¦ ¤ ,zg` dgpn ly ïBøOò ¨ ¦ exn`e ,miayei eidy `iig oi` ok it lr s`e ,ävnî ¨ © ¦ éôè
¥ § ïéìáz
¦ ¨ § [wvaa daxdy-] dì¨ Létàc ¦ © § 18
`pipg iaxl-] øîàc © ¨ § ïàîì © § àîìLa
¨ ¨ § ¦ .wvad z` lhan oilazd 19
גס ילקוט לוי יצחק על התורה
ועיין במדרש רבה פרשת בשלח 5סמוך לסוף פרשה ן־עכְ ּבוֹ ר וַ ִ ּי ְמל ְֹך
בראשית לו ,לט :וַ ָ ּי ָמת ַּב ַעל ָחנָ ן ֶּב ַ
כ"ג 6ומה שנרשם שם בגליון בס"ד. ַּת ְח ָּתיו ֲה ַדר וְ ׁ ֵשם ִעירוֹ ּ ָפע ּו וְ ׁ ֵשם ִא ׁ ְש ּתוֹ ְמ ֵ ֽה ַיט ְב ֵאל
תורת לוי יצחק ,חידושים וביאורים בש"ס עמוד רסג ת־מ ְט ֵרד ַּבת ֵמי זָ ָ ֽהב:
ַּב ַ
קסא
קסב רמז דשרש ה"עבד" הוא מתוהו ,ואם מל וטבל (המרומז
רמז ,ד"עבד" שרשו מתהו ,ואם מל וטבל נתתקן, בהמלך הח' הדר — מהיטבא"ל) נתקן
ב"מהיטבאל" יש אותיות "מילה טבילה" — "טבי עבד" שרש העבד הוא מתהו.1
בגי' מהיטבאל אך מל וטבל הוא מה שנתקן.
טבי עבדו 7דר' גמליאל ,נק' טבי מלשון טוב ,שהי' ע"י ,הדר מלך הח' ,שזהו בחי' מילה שביום השמיני,
עבד טוב כמו שאמר עליו ר"ג 8כשר הי' ,והי' תלמיד ויסוד הוא 2הדורא דגופא.3
חכם כמו שאמר עליו ר"ג 9ראיתם טבי עבדי שהוא וע"י ,מהיטבאל שהוא מלשון 4טבילה.
ת"ח.
ובכלל עבד שרשו מתהו ,ותיקון הוא הדר
11 10
ומהיטבאל ,ועבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות שרשו )1מבאר ומרמז דעבד" מבחי' "תהו" ,ואם מל וטבל הוא בחי'
ממהיטבאל כי במהיטבאל יש אותיות מיל"ה ,טביל"ה. "תיקון" .עיין עוד בילקוט לוי יצחק פרשת משפטים (כא ,לב) טעם,
טב"י 12עב"ד ,גימט' מהיטבאל במכוון.13 דאם נגח שור את עבד צריך לשלם סכום "כסף שלשים שקלים".
)2מקשר מלך השמיני "הדר" ,עם מילה ב"שמיני" ,ומילה היא
לקוטי לוי יצחק ,ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומאחז"ל עמוד
קסב ביסוד אות ברית קודש הנקרא הדורא דגופא.
ראה זוהר פרשת תצוה דף קפו ע"ב ,וז"ל :אמאי אקרי הדר (למה
נקרא היסוד הדר) ,והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא וצריכא
)5וז"ל שם (שמות רבה פרשה כג ,יב) :ד"א אז ישיר משה הה"ד לאתכסייא תדיר (והרי הוא מקום טמיר ומכוסה שאין לו גלוי וצריך
(תהלים מ ,ג) ויעלני מבור שאון ממצרים מטיט היון מטיט לבנים. להיות מכוסה תמיד) ,ולית הדר אלא מאן דאתגלייא ואתחזי (ואין
(שם) ויקם על סלע רגלי זה הים ,כונן אשורי שעברו ביבשה מיד הדר אלא מי שמתגלה ונראה ,ואם כן איך יצדק ביסוד השם הדר,
(שם) ויתן בפי שיר חדש .משל לאשה שהיתה נדה השלימה ימי נדתה ומתרץ) אלא אף על גב דאיהו דרגא טמירא (אלא אף על פי שהוא
וטהרה ,באתה אצל אישה אמר לה מי מעיד עליך שטהרת אמרה לו מדרגה מכוסה ,עכ"ז) הדורא איהו דכל גופא (הוא הידורו של כל
הרי שפחתי מעידה שטהרתי לפני' וטבלתי ,לכך נאמר את השירה הגוף) ,ולא אשתכח הדורא לגופא אלא ביה (ולא נמצא הידור לגוף
הזאת ,נאים אנו לומר שירה לפניך שאין בנו טומאה והרי המילה אלא בו) ,מאי טעמא (מהו הטעם ,ואמר כי) מאן דלית עמיה האי
מעידה עלינו שאנו טהורים ,לכך נאמר את השירה הזאת ואין זאת דרגא לית ביה הדורא למיעל בבני נשא (מי שאין עמו מדרגת היסוד,
אלא מילה שנאמר (בראשית יז) זאת בריתי אשר תשמרו. כלומר שהוא סריס ,אין בו הידור ויופי לבוא בין בני אדם ,כי) קלא
)6אולי י"ל בדא"פ ,דמתורצת בזה שאלת פי' מהרז"ו על המדרש, לאו עמיה כדכורא (הקול אין לו כמו לזכר (כמ"ש במסכת יבמות
דנקט דוקא טבילה ומילה. דף פ ע"ב ,אחד מסימני הסריס הוא שקולו לקוי ואין ניכר בין איש
)7מבאר ומרמז דעבד בכלל שרשו מעולם התהו ,וכשנתגייר הוא לאשה) ),והדורא דקלא אתכסאת מניה (והידור הקול נתכסה ממנו),
מעולם התיקון ,וכ"ש "טבי" עבדו של רבי גמליאל הוא מתיקון. וכן דיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה (זקן וההידור שמהדרים לאיש
)8ראה ברכות טז ,ב. בעל זקן אין עמו כי אין לו הדרת פנים זקן ,הרי) ואף על גב דאתכסייא
)9ראה סוכה פרק ב משנה א. ההוא דרגא (אף על פי שהיסוד הוא מכוסה ,אבל) כל הדורא דגופא
)10ראה גם לעיל סימן קסא. ביה תליא (כל הידור הגוף בו תלוי) (רמ"ק ומפרשים).
)11ראה לעיל סימן קמו .קמז ואילך ,דהז' מלכי אדום מרמז לעולם )3ראה עוד בזה לעיל סימן קנג .קנו .קנט.
התהו ,ו"הדר" ו"מהיטבאל" הוא התחלת עולם התיקון. )4פירוש :דהעבד שרשו מעולם התהו והם הז' מלכים ,ואם "מל"
)12טב"י (בגי' + )21עב"ד ( ,97 = )76וכן "מהיטבאל" בגי' .97 — שמילה שהוא בשמיני ,והוא כנגד "הדר" מלך השמיני (וברית נק'
)13עיין בפנים בלקוטי לוי יצחק ,שמבאר בזה הטעם דעבד מחוייב הדורא דגופא ,וזהו "הדר") ,ו"טבל" כנגד "מהיטבאל" — אז הוא
במצות כאשה. עולם התיקון.
מתוך הספר ילקוט גאולה ומשיח -פרשת נצבים דס
לא חשיב עשה כמ"ש התוס' .א"נ דאי איתי' ל"ת הכא היכי ל ,ב-ג – ושבת עד ה' אלקיך
קאמר רחמנא שובו שובו לבטל הל"ת בקום עשה והלא ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך
נהפוך הוא דכל כי האי גוונא מלמדין אותה שתאמר לא היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך
חפצתי שלא לבטל הל"ת ,אלא ע"כ ליכא הכא ל"ת כלל כי ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך
אל אלקים ה' וכדרך שכתבנו בשם הב' המאורות הגדולים מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה
ז"ל.
א .בפ' יה"כ (יומא פו ).אר"י גדולה תשובה שדוחה ל"ת
ועד"ז הי' אפשר לפרש עוד טעם פלוגתא זו דפליגי
שבתורה שנאמר (ירמי' ג ,א) הן ישלח איש את אשתו
בפלוגתא דאביי ורבא בריש פ"ק דתמורה בכל מלתא
והלכה מאתו והיתה לאיש אחר וגו' ושובו אלי נאום ה'.
דאמר רחמנא לא תעביד דלאביי אי עביד מהני ולרבא לא
מהני ובעי התם תלמודא והשתא דשנינן כל הני שנויי במאי ואני שמעתי מפי קדוש הרב המובהק כמוה"ר חיים
פליגי וכו' ,ומקשו התוס' ז"ל וא"ת נימא דפליגי באדם אלגאז"י זצוק"ל הוא הי' אומר בטעם אומרם גדולה תשובה
שנשבע שלא לגרש את אשתו ואח"כ עבר וגירשה דלאביי שדוחה ל"ת שבתורה ומאי ריבותא [דתשובה ,והלא מדה
מהני ולרבא ל"מ גיטא כיון דעבר אמימרא דרחמנא ,ותירץ היא בתורה אתי עשה ודחי לא־תעשה] ,כלפי הא דאמרו
דכיון שאין האיסור כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו אלא בפרק אלו נערות (כתובות מ ).וניתי עשה דלו תהי' לאשה
מעצמו ומרצונו בדה ענין איסור שבועה זו בכה"ג לא אמר ולדחי ל"ת דלא יבא ממזר ,ומשני התם היכא אמרינן ניתי
רבא לא מהניא ,ויש חולקין בסברא זו כמבואר בתשובות עשה ולדחי ל"ת כגון מילה בצרעת דלא אפשר דלא לקיומי
הר"ג פמ"א סי' ס"ח שהמרדכי חלוק ע"ז ועיין בתשובות לעשה ,אבל הכא אי אמרה לא בעינא מי איתי' לעשה כלל,
הראנ"ח ח"א סס"י מ"ב. וכתבו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דכיון דאי אמרה לא בעינא
ליתי' לעשה אפילו כי אמרה בעינא לי' לא חשיב עשה דלא
ומעתה מקום יש לומר דדעת הספרי דקאמר וכי גרושין
דמי למילה ע"ש.
אתם לי ושלל ענין גרושין מכל וכל הוא מפני שהוא תפס
כמאן דאמר כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד והיינו רבותא דתשובה ,דאע"ג דעשה דושבת הוא
לא מהני ,א"כ הקב"ה שנשבע להקים את ישראל לו לעם ברצונו יתברך כי ברצונו לקבלנו וברצונו שלא לקבלנו הי'
ושלא להמירן [כמ"ש בפרק הנזקין (גיטין נז ):בפ' את מן הדין שלא יהא הך עשה דוחה לל"ת דלאמר הן ישלח
ה' האמרת היום וכו' וה' האמירך ,שנשבע הקב"ה שאין איש וכו' דלא דמי למילה בצרעת אם לא כי גדולה תשובה.
מעביר אותם באומה אחרת וכו'] לא מהני גיטא .אמנם והרב המופלא כמהר"ח אבולעפיא זצוק"ל הי' מפרשה
תלמוד דידן דסבר דגט כריתות הוה אלא דעשה דתשובה ע"ד הנז' עמ"ש רש"י אי אמרה לא בעי' מי איתי לעשה
אלים ס"ל כי כל כה"ג דהוא יתברך בדה איסור זה להשבע כלל ,והשתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה לבטל
שלא לגרש אי עביד מהני והוי גיטא אלא דע"י כחה של הל"ת ע"כ ,והיינו אומרם גדולה תשובה שדוחה ל"ת
עשה דתשובה הם שבים לאישם הראשון ודוחים ל"ת. שבתורה דבעלמא מלמדים אותה שתאמר איני רוצה
ויש לצרף לזה טעם המקרא בסדר ואתחנן בצר לך שלא לבטל הל"ת והכא הוא עצמו אומר לישראל שובו אלי
וכו' עד ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' לבטל הל"ת יען כי גדולה כחה של תשובה.
אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך ועוד לאלוה מילין בזה בהעיר דהנה מתלמוד דידן מפורש
אשר נשבע להם ,שהכונה לומר על ענין עשה דתשובה יוצא דאיכא ל"ת בהן ישלח איש וגדולה תשובה שדוחה
דאיכא ל"ת דלא ישוב ,ונותן טעם כי אל רחום ה' אלקיך ל"ת שבתורה ,ואילו בספרי אמרו ז"ל עתידה כנסת ישראל
ע"ד שאמרו בספרי כלום הכתבתי אלא איש אל אנכי ולא לומר לפני הקב"ה רבש"ע כבר הכתבת בתורה לאמר הן
איש ,ולפי שיקשה ע"ז דבלאו האי טעמא דאל אנכי נמי ישלח איש את אשתו וכו' ,א"ל כלום הכתבתי אלא איש
אין כאן דין גרושין דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד הלא אל אנכי ולא איש וכי גרושים אתם לי כה אמר ה' איזה
לא מהני ,לז"א כי אין זה באיסור לא יוכל לשלחה ,אבל מה ספר כריתות אמכם ע"כ נראה דס"ל דליכא ל"ת כלל ,וכאן
שלא ירפך ולא ישחיתך הוא מטעם ולא ישכח את ברית הבן שואל במאי קמפלגי תלמוד דידן והספרי.
אבותיך אשר נשב"ע להם ,כי מעצמו ומרצונו בדה ענין
איסור שבועה זו ובכה"ג לא אמרינן לא מהני. ויתכן דהספרי ס"ל דעל כרחך לומר דהכא ליכא ל"ת
שארית יעקב פ' האזינו דאם איתי' היכי אתי עשה דושבת ודחי ל"ת והא אם אמר
קב"ה לא בעינא מי איתי' לעשה כלל ,ואפי' כי אמר בעינא
הס
»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔBÎlk
¿» ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» ÔÈÓȘ
ƒ¿» Ôez‡« ט
´¨Ÿ §
−¥ § ¦ ¤½ § ª Æ© ¤̧ ©
³¦ ¨ ¦
ÔBÎÈÒ
≈» ÔBÎÈËL≈¿ƒ ÔBÎÈLÈ≈ ≈ ÔBΉχ
¬»√
:χNÈ
≈ »¿ƒ L‡
«¡ Ïk
… ÔBÎÈÎÒÂ
≈¿»¿ Ÿ −
¤½ ¥ § Ÿ ´ § Æ
¤ ¥ § ¦
¤À ¥ § ¦
´¤ ¥ «¨
® ¤ ¥Ÿ « ¡
«¥ ¨ § ¦ ¬¦
"כּל ִאישׁ
ֹ ואחרֿ ָכּ
ַ ַ ְ ,החשׁוּב ָחשׁוּב ק ֵוֹדם ∆ ≈¿… ¿ לפני
ָ ֶ ∑ ÌÎÈËLÂ ֵ ְ ִ שׁכּנּסם ֹמ ֶשׁה ַ ְ ∑ ÌÈv
ָ ְ ִ ֶ מל ֵמּד ƒ»ƒ Ìz‡
∆«
."ישׂראל
ֵ ְָ ִ .בּבריתִ ְ ִ להכניסם
ָ ִ ְ ַ ְ ֿהוּא ְבּיוֹם מוֹתוַֹה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ
∆ ≈¿ƒ .שׁבטיכם
ÌÎÈ˜Ê ֶ ֵ ∑ ָראÌÎÈËL
ֶ ֵ ְ ִ שׁיכם ְל ∆ ≈¿ƒ ÌÎÈL‡
∆≈ »
קי
ִ והרגל ְזק
ֶ ֶ ָ ְ הרא
ֹ ָ ֶ ָ ,האברי
ִ ָ ֵ ָ ארל
ָ ְ ִ עלת
ָ ֲ ַ יע ִמ
ַ ִ ְ ַמ ִ ְ ִ הֶ נת ֹמ
ברית
ברית ַנתַָ ( ט־י,)כט מימי
ֶ ֵ אב ֵאב . . יכ
יכ
ֶ ֵ ָרא
היא
ִ ֶ ,תהדֲ ַדת ַה
ַ ד ְנקַ ִמ. ג. ֶזה ֶאת ֶזהלימי
ִ ִ ְ מ
ַ לזה ֶ ָ ֶזה לֶ ת ָ אחד
ְ ַ ְ ()אור החיי ְ ַ ַ להכניס
תערב
ערב ָ ִ ְ ַ ְ א
אֶזה ה
ל ֹראֶ לל ָ ְ תקְ התח
ַ ְ ִ ֵאי,דיִ ל ְיהָ אצלֶ ֵ ָ וה ַמ ֶָ ְ ָ ֹ ְ נ
הל ָ ְ ֶ י,זה
ֶ ָ ֶזהמערבי
ִ ָֹ ְ ערבי ִ ֵ ֲ ָ ֻ ֶ ,ראל
ֵ ָ ְ ִי
.ָ אחת ַמ ַ ַ דה ָ ְנקמְ ֵה ָ ֻ ;ורגל
ֶ ְֶ ֵר יֶ א
ֲ ַ ראל ִהיאֵ ָ ְ לל ִי
ָ ְ לֶ תלמ ֵ ְ ַה. א.יפ
ִַ א
אבר
ָ ֵ לָ . ב.(מימיֶ ֵ אב)
ֵ רגל
ֶ ֶ וג
ַ ְ (יכ
ֶ ֵ ָ)רא ֹראַ
CÈ˙ÈLÓ
» ƒ¿ « B‚a¿ Ècƒ CBi‚Â
» ƒ¿ ÔBÎÈL
≈¿ ÔBÎÏÙË
¿¿« י
´¥ Ÿ «¥ ®
¤ £ «© ¤ ´¤ §
−¤ £
½ § ´¥ §
¤½ ¥ §
´¤ § ©
:CÈiÓ
»« ÈÏÓ
≈¿ „Ú« CÈÚ‡»» ˘lÓ
≈»ƒ
«¤ ¥ ¬¥ Ÿ −© ¤½ ¥
"ויּעשׂוּ ַגּם ֵה ָמּה
ֲ ַ ַ ( )יהושע ט:בּגּבע ִוֹנים
ְ ִ ַ האמוּרָ ָ וזהוּ ְֶ כּנענים
ִ ֲ ַ ְ שׁבּאוּ ַ ְ ( ∑ )תנחומאEȈÚ
ָ ֶ מל ֵמּד ∆≈ ËÁÓ ≈… ≈
.ושׁוֹאבי ַ ִמים
ֵ ֲ ְ עציםִ ֵ וֹטבי
ֵ ְ וּנתנם ֹמ ֶשׁה ח
ָ ָ ְ ,"בּערמה
ָ ְָ ְ ,וֹשׁע
ַ ֻ בּימי ְיה
ֵ ִ גּבע ִוֹנים
ְ ִ שׁבּאוּ
ָ ֶ כּדר
ֶ ֶ ְ ,בּימי ֹמ ֶשׁה
ֵ ִ גּיּר
ֵ ַ להת
ְְִ
לָ ַחס ְ־ותערב ְ ָ ְ ִ ֶ ראס ָ ֶ יטאפ ָ ִ ְ ,ה ֶ ָ סק ֵ עֶ :מימי
ֶֽ ֵ אב
אב
ֵ
ֹ עדַ עצי
ֶ ֵ מחטב
ֵ ֹ ֵֽ
;ת ַהותאו ֲ ַ ְ תאחר ֵ ֲ תבָ מח ֲַ הֶ מֹ נתנ ָ ָ ְ 'ה כֶ מ ֹ ימיֵ ִ רלהת
ֵ ַ ְ ִ ְ נעני ִ ֲ ַ ְ א ָ ֶ דמל ֵַ ְ
אכילה
ָ ִ ֲ כלל ֶזה ָ ְ ִ ֶ ,""מסחר ָ ְ ִ עניני ֵ ְ ְ ִ ְ סק ֵ עֶ עה ָ ָ ְ אבל ֲָ ( ובפירוש רש"י. י, )כטמי ִ ַ אבי
ֵ ֲ ְועצי ִ ֵ טבי
ְֵ ח
לעקר ֶאת
ֹ ֲ ַ צרי ִ ָ ָאז ַ ֶ יאמר ַ ֹ ִמי,עניני ַה ֵ ְ ְ ִ וכל ָ ְ הת
ִָ ְ ""עצי
ֶ ֵ ְ ,(" עמוד פט יו "היו )הובא בקובק ֵ ָ ַהנרֵ ַ ת ַ ְ ִ ע
ַ ָיד
,"לב ִאי ֶ ְ תבָ מח ֲ ַ ת"ר ַ להסיח ֶאת ָה ַ ִ ָ ְ ִ ת ִמאו ֲ ַ ַה להסיח
ַ ִ ָ ְ ""לחטב ֹ ְ ַ רי ִ ָ ֶ בתָ ַהדנמל ֵ ְ ַ ְ ,עצה ָ ֵ ְ א ִמה
?האד
ָ ָ ָ לֶ גותענ ֲ ַ ְ לדע ְ ַ ְ נינת
ִ ְ תהר ְ ָ עניני
ֵ ְ ְ ִ רהָ לכאְִ ְ מזר
ֵ ""מימי ֶ ֵ ;"לב ִאי ֶ ְ תבָ מח ֲ ַ ת"ר ַ – "ת"עצ ֵ ֶאת ָה
ְ " ִמ"כנע
ַ ַ ְ – "נעני ִ ֲ ַ ְ א"ָ ֶ ,"יר ִ ַ דנ ֵ ְ מל
ַ ְ ָ ועל ְַ ַ ְ ,(ג" )תניא פרק אענ
ועל ֲ ַ מיני
ֵ ִ לָ צמיחי ִ ִ ְ ַ ַה"מי ִ ַ ַעל ַה
עצי
ִ ֵ טבי
ֵ ְ ה חֶ מ ֹ "נתנ ָ ָ ְ בכל ֹזאת ָ ְ ,( ח ועוד,חר )הושע יב ֵס ל ֶאתֵ לב ַ ְ כאב" ִמ"ל ֹ ְ ִ – "מימי ֶ ֵ אב" ֵ תלהי ְ ִ האדָָָ
""מסחר
ָ ְ ִ ְ סק ֵ נעני" ְוע"
ִ ֲ ַ ְ אהֶ עה ָ ָ ְ ַ ֶ ,"מי ִ ַ אבי
ֵ ֲ ְו .תמִ ְ ַ לעניני
ֵ ְ ְ ִ ְ תאו ֲ ַ ַה
ת"רַ ֶאת ָהע ְ ַ "לחטב" ִמ ֹ ְ ַ צרי ִ ָ ,ֶ תהר ְ ָ בעניני
ְֵ ְ ִ ְ ראה
ָ ָ הְ סנ ָ רט ָ ְ זמר ֵ ַ ְ אָ פר ֵ ְ "יר ִ ַ ֶ מרל ַ ְֵוי
.ִ ת ִמאו ֲ ַ ציא ֶאת ַה ִ לה ְ "אב"לֹ ְ ִ ְו,"תבָ מח ֲַ רהת
ָ ְ האד ָ ָ ָ סק ֵ עֶ עה ָ ָ ְ ינח ַ ֵ :אמר ַ ֹ א ָ ֶ ְ .ז
הָ דֻ ְ עניני ַה
ֵ ְ ְ ִ ְ ְ ֻורלהכניס ֹרא ִ ְ ַ ְ רי ִ ָ ֶ איַ ָאז ַו,הבתפ ִָ ְִ
וס
Ècƒ d˙ÓBÓe
≈» ¿ C‰Ï‡ »»¡ »ÈÈ„« ‡ÓȘa
»»¿ƒ C˙eÏÚ‡Ï
» »»¿ יא
´¨Ÿ § Æ
¤ £ ®
¨ «¨ §
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ § ²¦ § ¦
À § § ¨ §
:ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» CnÚ»ƒ Êb «¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿
« ©
− § ¦ ¬¥Ÿ ¤½ Ÿ ¡
וֹברים
ִ ְ ְוע,וּמח ָצּה ִמ ָכּאן
ִ ְ מח ָצּה ִמ ָכּאןִ ְ וֹשׂין ִ בּריתוֹת ע
ְִ יתּכן
ֵ ָ ִ ולא
ֹ ְ .בּבריתִ ְ ִ וֹבר ְ ְ ִ ∑ EÚÏ
ֵ עלהיוֹת ¿¿»¿
כּרתוּ
ְ ָ "העגל ֲא ֶשׁר
ֶ ֵ ָ ( )ירמיה לד:שׁנּאמר ַ ֱ ֶ ֶ ְכּמוֹ,בּנתּיםְִֵַ שׂוֹתכם
ֶ ְ 'לע
ֲ ַ ( ֶא ָלּא ְכּמוֹ )לעיל ד,''להעביר
ְ ִ ֲ ַ ְ לפרשׁוֹ ְכּמוֹ
ְָ ְ
."בּתריוָ ָ ְ ויּעברוּ ֵבּין
ְ ַ ַ ַ ,שׁנים
ִ ַ ְ ִל כּוֹרתי
ֵ ְ ָהיוּ ָכּ.העברה ֶ ֶ ∑ ˙Èa
ָ ָ ֲ ַ דּר ¿¿»¿ .'וֹתם
ƒ¿ƒ EÚÏ ָ א
ȉBÓ„˜
ƒ »√ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» C˙È »» ‡Ó˜‡Ï
» »¬« ÏÈ„a
ƒ¿ יב Æ
§ ¤ § «¦ ³ § À̈ § ¹ ¸ © Á
§Ÿ« «¦ ¨
© ´© §
ÏÈlÓ
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ dχÏ
»¡∆ CÏ» ȉÈ
≈¿ ‡e‰Â¿ ‡nÚÏ
»«¿
̉‡Ï
» »¿«¿ C˙‰‡Ï
»»»¬« ÌÈi˜ƒ« È„ƒ ‡ÓÎe
»¿ CÏ»
¤½ Ÿ £ «© Æ
© § ¦ ³¤ £ «© §
®¨ ¤ ¦ −¤ £ «© ¦½ Ÿ «¥
:˜ÚÈÏe
… ¬«¿ ˜ÁˆÈÏ
»¿ƒ¿
Ÿ « £«© § −¨ § ¦ §
¬¨ ¨ § © §
והרי ַא ֶתּם ֵ ֲ ַ ,כּליה ָ ָ ְ תּכם ֶ ְ ולא ָע ָשׂה ִא ֹ ְ הכעס ֶתּם ַל ָמּקוֹם ְְִַ הוּא ∑ ָכּלֿ ָכּÌÚÏ »¿ BÏ ÌBi‰« E˙‡ŒÌȘ‰ ¿… ƒ» ÔÚÓÏ ««¿
∑ )סנהדרין קי"ב ב( ַכּיּוֹם ַהֶזּה ֶשׁהוּאÌBi‰ « .לפניו ָ ָ ְ יּמים ִ ַָק ‡e‰Â¿ .לעם ָ ְ לפניוָ ָ ְ וֹת ְ למען ַקֵיּם א ַ ַ ְ לטרחַ ֹ ְ ִ נכנסְִַ
עתיד ִ ָ וכ ָ ְ לכם ֶ ָ האיר ִ ֵ ָכּ,וּמאיר ִ ֵ מאפיל ִ ֲ ַ ַקָיּם ְוהוּא וֹתיֶ לאב ֲ ַ ונשׁבּעַ ְ ִ ְ שׁדּבּר ְל ֶ ִ ֶ לפי ִ ְ ∑ Ìȉχσ… ≈ El¿ ‰È‰È ∆¿ƒ
אתכם
ֶ ְ ֶ יּמין ִ ְ מק
ַ ְ יּסּוּרין ִ ִ והַ ְ קּללוֹת ָ ְ והַ ְ ,לכם ֶ ָ להאיר ְִָ הוּאלכ ָ ְ ,אחרת ֶ ֶ ַ בּא ָמּה ֻ ְ זרעם ָ ְ ַ להחליף ֶאת ִ ֲ ַ ְ שׁלּא ֹ ֶ
,שׁלּמעלה ִמזּוֹ ָ ְ ַ ְ ֶ פּר ָשׁה ָ ָ ואף ַהַ ְ .לפניוָ ָ ְ אתכם ֶ ְ ֶ צּיבין ִ ִ וּמַ אחר
ַ ַ ,תּקניטוּהוּ ִ ְ ַ שׁלּא ֹ ֶ בּשּׁבוּעוֹת ַה ָלּלוּ ְ ַ אתכם ֶ ְ ֶ וֹסר
ֵא
דּברָ ָ ."'ראיתם ֵאת ָכּל ֲא ֶשׁר ְוגוֹ ֶ ִ ְ "א ֶתּם ַ :פּיּוּסין ֵהם ִ ִ לפי
ִ ְ שׁתּי ִ ְ פּר
ַ ֵ ַעד ָכּאן.בּדל ִמ ֶכּם ֵ ָ לה
ִ ְ יכל ֹ ָ ֶשׁהוּא ֵאינוֹ
פּרנס
ָ ְ ַ יוֹצאין ִמ
ִ ְ ישׂראל ֵ ָ ְ ִ שׁהיוּ ָ ֶ לפי
ִ ְ ,"נצּבים ִ ָ ִ "א ֶתּם ַ :אחר ֵַ )תנחומא( ָל ָמּה:גּדה ָ ָ וּמדרשׁ ַא ַ ְ ִ .פּר ָשׁה ָ ָ ְפּשׁוּטוֹ ֶשׁל
צּבה ָ ָ וֹתם ַמ ָ ָע ָשׂה אלפיכ ָ ִ ְ ,וֹשׁעַ ֻ מּשׁה ִליה ֶ ֹ ִמ,לפרנס ָ ְַ ְ שׁשּׁמעוְּ ָ ֶ לפי ִ ְ ?קּללוֹת ָ ְ נצּבים" ַל ִ ָ ִ "א ֶתּם ַ פּר ַשׁת ָ ָ ִנסמכה
ְְָ
( )שמואל א יב:וּאל ֵ וכן ְשׁמ ֵ ְ ,וֹשׁע
ַ ֻ וכן ָע ָשׂה ְיה ֵ ְ ,לזרזם
ָ ְ ָ ְ כּדיְֵ שׁבּת ַוֹרת ְ ֶ חוּץ ִממ"ט,שׁתּים ִ ַ ְ חסר ֵ ָ קללוֹת ָ ְ מאה ָ ֵ ישׂראל
ֵ ְָ ִ
ונכנסוּ
ְ ְ ִ ְ כּשׁיּצאוּ ִמָיּדוֹ ְ ָ ֶ ְ ,"תּכם ֶ ְ שּׁפטה ִא ָ ְ ָ וא ִ ְ "התיצּבוּ
ְְַ ִ ?בּאלּוּ ֵ ְ לעמד
ֹ ֲ ַ יוּכל ַ ִמי:ואמרוּ ְ ָ ְ ,פּניהם
ֶ ֵ ְ ה ִוֹריקוּ,כּהנים ִ ֲֹ
.ְ ָלידוֹ ֶשׁל ָשׁאוּל הר ֵבּהְ ַ ,"נצּבים ַהיּוֹם ִ ָ ִ "א ֶתּם ַ :יּסם ָ ְ לפ
ַ ְ התחיל ֹמ ֶשׁה ִ ְִ
‡ÓȘ
»»¿ ˙È» Ê‚
«¿ ‡‡
»¬ ÔBÎÈ„BÁÏa
≈ ¿ƒ ÔBÎnÚ
¿ƒ ‡ÏÂ
»¿יג
Ÿ ½ ©
´¦ § © ¤ Æ ¥Ÿ
¦À Ÿ «¨ ®
¤ § © §
−¤ § ¦
Ÿ ¬ §
:‡„‰
»» ‡˙ÓBÓ
»» ˙È»¿ ‡„‰
»»
Ÿ « ©
−¨ ¨ «¨ ¤ §
̇˜
≈ » ‡nÚ
»»ƒ ‡Î‰»» ȉB˙ȇc
ƒ ƒ ¿ ÔÓ» ˙È» ȇ≈¬ יד
−¥ § ¦ ½ © ´¥ Ÿ Ƹ¨ ¦
Ÿ À
¹ § ¤
¤̧ £ ¤ Á¦
ȉB˙ÈÏ
ƒ ≈ Ècƒ ˙È»¿ ‡‰Ï‡
»»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
»
:ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» ‡nÚ
»»ƒ ‡Î‰»» « ©
¬¨ ¦ Ÿ −
²¤ ¥ ¬¤ £ ¥̧ §
® ¥ Ÿ ¡
´¨Ÿ §
.העתידים ִ ְלהיוֹת ַ ְ ∑ ‰t
ִ ִ ֲ ָ ואף ִעם דּוֹרוֹת … epȇ
∆ ≈ L‡
∆ ¬ ˙‡Â
≈¿
זס
‡Ú‡a
» ¿«¿ ‡˙Èc
»¿≈ ƒ ˙È» ÔezÚ„È
¿ «¿ Ôez‡« ȇ
≈¬ טו
¦ ® ¨ § ¦ ¤´¤ §
§ −© ¨ ¤ £ ¬¥
¤½ § © §
´¤ © «¦
Ècƒ ‡iÓÓÚ
»«¿« B‚a¿ ‡Ú
»¿«¬ Ècƒ ˙ÈÂ
»¿ ÌȈӄ
ƒ»¿ƒ ¿
:ÔezÚ
¿«¬ «¤ § © £ ¬¤ £
−¦ ©
¤ ¬¤ §
§ ²© ¨ ¤ £ ¥ §
.אחריהם
ֶ ֵ ֲ ַ ללכת
ֶ ֶ ָ אחד ִמ ֶכּם אוֹתוֹ
ָ ֶ ושׁמּא ִה ִשּׁיא ֵלב
ָ ֶ ְ ,שׁראיתם ָהאוּמוֹת ִ ְ ∑ 'B‚¿ ÌzÚ„È
ֶ ִ ְ ֶ לפי ∆¿ «¿ Ìz‡ŒÈk
∆« ƒ
‡Ú‡
»» ÔB‰˙ÂÚË
¿»¬« ˙ÈÂ
»¿ ÔB‰ÈˆewL
≈ ƒ ˙È» Ôe˙ÊÁÂ
≈¬«טז
¤ ¤½ ¨ ´¥ ®
¤ ¥ «ª ¦
−¥ §
¤½ ¥ ´ ¦ ¤ Æ
§ ¦ ©
:ÔB‰nÚ
¿ƒ Ècƒ ‡‰„Â
»¬ «¿ ‡tÒk
»¿« ‡‡Â
»¿«¿
«¤ ¨ ¦
¬¤ £
−¨ ¨ §
¤¬¤
אבל
ָ ֲ ,יגּנבוּ
ְ ָ ִ שׁמּאָ ֶ יראים ִ ֵ ְ 'כּוֹכבים
ִ ָ וֹבדי ֵ ְ שׁאין ָה'ע
ֵ ֶ לפי
ְִ וּסים
ִ שׁהם ְמא ֵ ֶ ∑ ַעל ֵשׁם̉ȈewLŒ˙‡
∆ ≈ ƒ ∆ e‡z ¿ƒ«
לפי
ִ ְ ,שׂכּיתם ֵהםָ ִ ְ בּחדרי ַמֵ ְ ַ ְ ,מּהם
ֶ ָ וזהב – ִעָ ָ ְ כּסף
ֶ ֶ ֶשׁל ıÚ≈ .כּגלל
ָ ָ ְ וּסין
ִ וּמא
ְ שׁמסרחים ∆ ≈Àƒ .כּשׁקצים
ִ ָ ְ ֻ ֶ ∑ ̉ÈÏlb ְִָ ִ
.שׁמּא ִ ָ ְיגּנבוָּ ֶ יראיםִ ֵ ְ שׁהם
ֵֶ בּגלוּי
ָ ְ ראיתם
ֶ ִ ְ אבנים
ִ ָ ֲ ושׁלֶ ְ עצים ָ ∑ אÔ‡Â
ִ ֵ וֹתן ֶשׁל ∆∆»
˙ÈÚÊ
ƒ ¿« B‡ ‡˙z‡
»¿ƒ B‡ b
«¿ ÔBÎa¿ ˙ȇƒ ‡ÓÏÈc
»¿ ƒ יז
¤ ¥À
´¨ ¨ § ¦ º̈ ¦ « ´¦ ¤Â ¨Â
´¥ ¤
‡zÏÁcÓ
»¿« «ƒ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» Èt≈» daÏ ≈ƒ Ècƒ ‡ËL
»¿ƒ B‡
‡iÓÓÚ
»«¿« ˙ÂÚË«¬« ˙È» ÁÏÙÓÏ
«¿ƒ¿ C‰ÓÏ«≈¿ ‡‰Ï‡
»»»¡ »ÈÈc
¿«
¤´¤ ¨
¥½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ ¦ ¥ Æ© ³¤Ÿ ¸ ¨ § Á¤£
ÔȇËÁ
ƒ¿ƒ ‰‰Ó
« ¿«¿ b
«¿ ÔBÎa¿ ˙ȇƒ ‡ÓÏÈc
:ÔB„Ê» B‡
»¿ ƒ Ôep‡‰
ƒ»
¤Ÿ ²
¤À ¨ ´¥ ¤ ® ¥ ¨
´¦ ©
−¥ Ÿ ¡ ¤ Ÿ ½ £ «©
«¨ £ «© § Ÿ − ¬¤Ÿ
שׁהם
ֵ ֶ כּגּידיןִ ִ ַ מגֵדּל ֵע ֶשׂב ַמר ַ ְ שׁרשׁ »¬«¿ L‡
ֶֹ ∑ ‰ÚÏÂ … צרי
ִ ָ אני ָ ִ ְ ∑ 'B‚¿ ÌÎa
ִ ֲ לפיכ ∆» LÈŒÔt≈ ∆
.בּקר ְ ֶבּכם
ְ ִ ְ וּמר ֶבּה ֶר ַשׁע
ְ ַ מפרה
ֶ ְ ַ :וֹמר
ַ ְכּל,מרים
ִָ ∆ ¬ .בּכם
L‡ ֶ ָ שׁמּא ֵישׁ ָ ֶ ∑ ÌÎa
∆» LÈŒÔt ≈ ∆ .שׁבּיעכם
ֶ ֲ ִ ְ לה
ְַ
‰t ∆… .בּרית
∆… LL ִ ְ עליו ַה ַ ְ ∑ ִמÌBi‰
ָ ָ לּק ֵבּל « ‰Ù
∆… BÏ »¿
‡„‰
»» ‡˙ÓBÓ
»» ÈÓb˙t
≈»¿ƒ ˙È» dÚÓLÓa
≈¿¿ ƒ¿ ȉÈÂ
≈ ƒיח
¸¥ ¨ § ¦ § Ÿ À © ¸¥ § ¦ ¤ Á
¨¹ ¨ «¨ § ¨ §
¨¿ ¨ §
ȇ
≈¬ Èσ ȉÈ
≈¿ ‡ÓÏL
»»¿ ÓÈÓÏ
« ≈¿ daÏa
≈ƒ¿ LÁÈÂ
«« ƒ
dÏ≈ ‡ÙÒB‡Ï
»» ¿ ÏÈ„aƒ¿ ÏÈʇ
≈» ‡‡
»¬ ÈaÏ
ƒƒ B‰‰a
¿«¿
®¥ ¥ −¦ ¦
¬ ¦ § ¦ ²¦
¦½ ¤ § «¦
´ ¨ Æ
Ÿ ¥ ³¨§ ¦
:‡˙e„Ê
» »¿ ÏÚ« ‡˙eÏL
» » ȇËÁ
≈¿∆ (dÏ)
«
«¨ ¥ § © ¤ −¨ ¨ «¨
¬ §
© ²© §
מעביר
ִ ֲ ַ והייתי
ִ ִ ָ ְ ,בּשׁוֹגג
ֵ ְ שּׁע ָשׂה ַעד ֵהָנּה ָ ֶ פּרענוּת ַעל ַמהָ ְֻ בּלבּוִֹ ְ שׁב ֹ יח ָ ָ ְ ∑ ְלשׁוֹןBÏa
ֲ ַ .בּרכה »¿ƒ Ca˙‰Â
≈»¿ƒ¿
פּרע
ַ ָ וא
ֶ ְ ,מּזיד ִ ֵ שׁאצרפם ִעם ַה ֵ ְ ָ ֲ ֶ ְוג ֵוֹרם ַע ָתּה,עליהםֶ ֲֵ קללוֹת ָ ְ 'לא ְיבוֹא ִוּני ֹ :לאמר ֹ ֵ ,לעצמוֹ ְ ַ ְ בּר ַכּת ָשׁלוֹם
ְִ
וֹספא ֵלהּ ָ ָ 'בּדיל ְלא ִ ְ :וּנקלוֹס ְ ְ תּר ֵגּם א
ְ ִ וכן
ֵ ְ .ִמ ֶמּנּוּ ַה ֹכּל ∑ בנדיר"אCa˙‰Â ≈»¿ƒ¿ .'יהיה ִלי ֶ ְ ִ ָשׁלוֹם ַא,ַה ָלּלוּ
שּׁגגוֹת ָ ְ אני ַה
ִ ֲ וֹסיף לוֹ ִ ֶשׁא,'זדנוּתא ָ ָ ְ וּתא ַעלָ חטאי ָשׁלְֵֶ ."פּלּל ֵ ַ "והת
ְ ִ ְ ,"גּלּח ָ ַ "והת
ְ ִ ְ : ְכּמוֹ,בּלע"ז ַ ַ ְ שוי"א
כּאדם
ָ ָ ְ וֹשׂה ֶ ֶשׁהוּא ע,שׁוֹגג ֵ ∑ ‰Â‰ »»» .ַעל ַה ְזּדוֹנוֹת ( )במדבר כד: ְכּמוֹ,בּמראית ִל ִבּי ִ ְ ַ ְ ∑ Cχ≈≈ ÈaÏ ƒƒ ˙eLa
ƒ¿ ƒ
∑ ֶשׁהוּא‰‡Óˆ‰ »≈¿« .דּעת ַ ַשׁלּא ִמ ֹ ֶ וֹשׂה ֶ ִשׁכּוֹר ֶשׁהוּא ע וֹאהֶ שׁלּבּי ר ִ ִ ֶ ַמה:וֹמר ַ ְכּל,"ולא ָקרוֹב ֹ ְ שׁוּרנּוּ
ֶ "א
ֲ
.וּבתאוה
ָ ֲ ַ ְ דּעת ַ ַוֹשׂה ִמ
ֶ ע וֹסיף לוֹ ִ לפי ֶשׁא ִ ְ ∑ ‰Â‰
»»» ˙BÙÒ¿ ÔÚÓÏ ««¿ .לעשׂוֹת ֲַ
חס
Û˜˙È
≈¿ƒ ÔÎa
≈¿ ȇ
≈¬ dÏ≈ ˜aLÓÏ
«¿ ƒ¿ »ÈÈ¿ ÈÈÈ
≈ ≈ ‡Ï» יט
³¨Ÿ § © ©¸ § ¤ ¨Â ´¦ ¼
© Ÿ ´ § »
¨Ÿ §
´¤ Ÿ Ÿ «
da≈ Ôe˜a„ÈÂ
¿¿ƒ¿ ‡e‰‰« ‡‚a
»¿«¿ d˙ÓÁÂ
≈¿∆¿»ÈÈ„ ¿« ‡Ê‚
»¿»
»ÈÈ¿ ÈÁÓÈÂ
≈¿ƒ¿ ÔÈ„‰
≈» ‡ÙÒa
»¿ƒ¿ ÔÈÈ˙Îc
ƒ ƒ¿ƒ ‡iËÂÏ
»«»¿ Ïk» ¨½ ¨ ´¨ ¨ Æ
−¨ § © ¨ § ³¨ §
½ © ´¦ ¨ Æ
¨§ ¦§
:‡iÓL
»«¿ ˙BÁzÓ¿ƒ dÓL
≈¿ ˙È»
¦ «¨ ¨ ©
© −© ¦
½ § ¤ Æ ¨Ÿ §
³¨ ¨ ®¤ ©
¤ ´¥ ©
כּפי
ִ ְ ,שׁמע
ַ ֹ ְ וֹלה ִל
ָ רגילה ִויכ
ָ ִ ְ שׁהיא
ִ ֶ כּדר
ֶ ֶ ְ האזן
ֶֹ ָ ֶאת מתח ֵמּם
ַ ְ ִ ַהגּוּף,כּעס ַ ַ ' ∑ ַעלֿ ְ ֵידי‰ŒÛ‡ « ÔLÚÈ
« ¿∆
, אנפרטמנ"ט,חמה »¿ƒ¿ .הארץ
ָ ֵ ∑ ְלשׁוֹןB˙‡˜Â ֶ ָ ָ דּרֶֶ ,"בּאפּוַֹ ְ "עלה ָע ָשׁן
ָ ָ ( )ש"ב כב:וכן ֵ ְ ,האף
ַ ָ יוֹצא ִמן
ֵ והע ָשׁןְֶָ
.מעביר ַעל ַה ִ ָמּדּה
ִ ֲ ַ ואינוֹ
ֵ ְ ,נקמה
ָ ָ ְ לבישׁת
ַ ִ ְ אחיזתַ ֲִ שׁמיע
ַ ִ ְ ַה ָכּתוּב ַמ,לפני ַה ָמּקוֹם ֵ ְ ִ שׁאין זוֹ
ֵ ֶ ְואףֿ ַעלֿ ִפּי
ַ
χNȄ
≈ »¿ƒ¿ ‡iËL
»«¿ƒ ÏkÓ
… ƒ ‡LÈÏ
» ƒ¿ »ÈÈ¿ dpLÙÈÂ
≈ƒ ¿¿«¿כ Æ
Ÿ § ®
¥ ¨ § ¦
´¥ § ¦ Ÿ − ¦
¨½ ¨ § Æ
¨Ÿ §
³ ¦ § ¦ §
‡˙ÈB‡„
»¿« ¿ ‡ÙÒa
»¿ƒ¿ ÔÈÈ˙Îc
ƒ ƒ¿ƒ ‡ÓȘ
»»¿ ÈËÂÏ≈»¿ ÏÎk
…¿
:ÔÈ„‰
≈»
«¤ ©
−¨ © ¤ ¬¥ §
¨¾ § © ½¦ § © ̈
´
'תּוֹרה ַה ֹזּאת
ָ ו'ה ַ ְ ,''בּסּפר
ֶ ֵ ְ תּחת ַ ַ וּנה ָ פּחא' ְנת ָ ְ 'ט
ִ ַה וּלמעלה הוּא ָ ְ ַ ְ ∑ ‰f‰ ∆« ‰Bz‰» « ÙÒa ∆≈¿ ‰e˙k‰ » ¿«
''טּפּחא
ָ ְ ִ וכאן ַהָ ְ ,""ה ֹזּאת
ַ :אמר ַ ָ לכָ ְ ,לזה
ֶ ָ ְדּב ִוּקים ֶזה וכל
ָ ְ חלי
ִ ֳ ַגּם ָכּל,תּוֹרה ַה ֹזּאת ָ "בּספר ַהֶ ֵ ְ ( )לעיל כח:וֹמר ֵ א
תּוֹרה' ְדּב ִוּקים
ָ 'ספר ַה ֶ ֵ נמצא ָ ְ ִ ,'תּוֹרה
ָ 'ה ַ תּחת ַ ַ וּנה ָ ְנת .'תּוֹרה
ָ 'ה ַ וּסב ַעל ָ מ,נקבה
ָ ֵ ְ ְלשׁוֹן,''ה ֹזּאת ַ ?"'ַמ ָכּה ְוגוֹ
נוֹפל
ֵ שׁה ָלּשׁוֹן ַ ֶ ,אחריו
ָ ֲ ַ נוֹפל
ֵ זכר ָ ָ ְלשׁוֹןלפיכ
ָ ִ ְ ,לזה
ֶ ָ ֶזה ועלֿ ְ ֵידי ִפּסּוּק ַ ְ .'סּפר
ֶ ֵ 'ה
ַ וּסב ַעל ָ מ,זכר ָ ָ ְלשׁוֹן,''הֶזּהַ
.''סּפר
ֶ ֵ ַעל ַה קּללוֹת ָ ְ בּפר ַשׁת ַה
ָ ָ ְ :שׁתּי ְלשׁוֹנוֹת ֵ ְ נחלקים ִל
ִ ָ ֱ ֶ טּעמים ֵהן
ִ ָ ְ ַה
ÔeÓe˜È¿ Ècƒ ÔBÎÈa
≈¿ ‰‡˙» »¿« ‡c»» ÓÈÈÂ
« ≈¿כא Æ
¸ ¨ ³¤ £ Æ
¤ ¥ § À £ «© ¨ ´ © º© ¨ §
‡˜ÈÁ
» ƒ ¿ ‡Ú‡Ó
» ¿«≈ È˙ÈÈc
≈ ≈¿ ÔÈÓÓÚ
ƒ¿« e
« ÔBÎÈ˙aÓ
≈¿«ƒ
‡‰ÚÓ
»» ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡È‰‰
ƒ« ‡Ú‡c
» ¿« ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ ˙È» ÔeÊÁÈÂ
¡∆¿
 ¨ §Â
®¨ § ¤´¤ ¥
Ÿ − ¨
¬¤ £
½¦ § ¨ ¸© §
¤½ ¥ £ ´© ¥
:da« »ÈÈ¿ ÚÓ‡
«¿« Ècƒ
¬¨ ¦ ¤ £
¨ ¤½ ª £ ´© ¤ § Æ ¦ © ¤³¨ ¨
º© ¤
Ǭ
−¨Ÿ §
‡Ï» dÚ‡
« ¿« Ïk» ˙„ȘÈ
« ƒ¿ ‡ÁÏÓe
»¿ƒ ‡˙Ùb » ≈¿» כב Ÿ
´ § Æ
© ¨ ¦ Ÿ ³ ¼
¨ § © ¨ ´¨ ¥ § »
© »¤ ¨
´¦ § ¨
‡aÒÚ
»¿∆ Ïk» da« ˜qÈ«ƒ ‡ÏÂ
»¿ ÁÓˆ˙
«¿« ‡Ï »¿ Úʃ̇
«¿
Ècƒ ÌÈBˆe
ƒ ¿ ‰Ó„‡» ¿« ‰ÓÚÂ
»… ¬« Ì„Òc
… ¿ ƒ ‡zÎt‰Ók
»¿∆¿«¿
Ÿ ³ §
©º ¥ § © § ¤ ®¥ ¨ −¨
¬¤ £«© Ÿ § © ¦½ § ©
:d˙ÓÁe
≈¿∆¿ dÊ‚a
≈¿»¿ »ÈÈ¿ CÙ‰
«¬
− © § ¨½Ÿ § ´© ¨ Ƥ £ ¦½ § ´¨ § © Æ
¨Ÿ £ «©
« ¨ £ «©
ÔÈ„k
≈¿ »ÈÈ¿ „Ú
«¬ ‰Ó∆ ÏÚ« ‡iÓÓÚ
»«¿« Ïk» ÔeÓÈÈÂ
¿ ≈¿כג
¤´¨ ¨
¨ −¨
²¨Ÿ § ¨ ¨
¤̧ ©
¦½ © ¨ Æ
§ «¨ §
:ÔÈ„‰
≈» ‡a »« ‡Ê‚
»¿» ÛB˜˙¿ ‡Ó» ‡„‰
»» ‡Ú‡Ï
» ¿«¿
«¤ © − ¨ ©
¬© ¨
²¦ ¢ ¬¤
®Ÿ ©
טס
‡‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ„
¿« ‡ÓȘ
»»¿ ˙È» e˜Lc
»¿ ƒ ÏÚ« ÔeÓÈÈÂ
¿ ≈¿כד
´¥ Ÿ ¡
−¨Ÿ §
¬ ¦ § ¤
½ § «¨
´¤ £ ©
½ § ´¨ §
ÔB‰˙È
¿» d˙e˜t‡a
≈ »«¿ ÔB‰nÚ ¿ƒ Êb
«¿ Ècƒ ÔB‰˙‰‡„
¿»»¬ «
:ÌȈӄ
ƒ»¿ƒ ¿ ‡Ú‡Ó
» ¿«≈
¤¬¤ ¥ −¨ Ÿ
¬ ¦ « § ¨½ ¦ ´© ¨ Æ
¤ £ ® ¨Ÿ £
¦ «¨ § ¦
e„È‚Òe
ƒ¿ ‡iÓÓÚ
»«¿« ˙ÂÚËÏ
«¬«¿ eÁÏÙe»¿ eÏʇÂ
»¬«כה
® ¤ ¨
− £ «© § ¦ ©
½¦ ¥ £
´¦ Ÿ ¡ Æ
§ © «© ©
À § «¥ ©
‡ÈËB‡
» ƒ ‡Ï»¿ ÔepÚ„È
À »¿ ‡Ï» Ècƒ ÔÏÁc
»¬ « ÔB‰Ï¿
:ÔB‰Ï¿
«¤ ¨ −© ¨
Ÿ ¬ §
½ ¨ § Ÿ «
´¤ £ Æ ¦Ÿ ¡
להם
ֶ ָ חלק
ַ ָ להם ֹלא
ֶ ָ שׁבּחרוּ
ֲ ָ ֶ אוֹתוֹ ֱאלֹ ַהּ,"חלק
ַ ָ "לא
ֹ … ¿ .אלהוּת
‡Ï ֹ ֱ בּהם ְגּב ַוּרתֶ ָ ∑ ֹלא ָ ְידעוּÌeÚ„ÈŒ‡Ï
»¿ …
.חלק
ֶ ֵ נחלה ְושׁוּם
ָ ֲ ַ שׁוּם 'ולא
ָ ְ :תּר ֵגּם
ְ ִ וּנקלוֹס
ְ ְ ְוא.לחלקם
ָ ְ ֶ ְ נתנם ∆» ˜ÏÁ
ָ ָ ְ ∑ ֹלאÌ‰Ï «»
וּלשׁוֹן
ְ .וֹבה
ָ להם שׁוּם ט
ֶ ָ הטיבוּ
ִ ֵ ֹלא,'וֹטיבא ְלהוֹן
ָ ִ א
‰‡˙ȇÏ
»»¿«¿ ‡È‰‰
ƒ« ‡Ú‡a
» ¿«¿ »ÈÈ„
¿« ‡Ê‚
»¿» Û˜˙e
≈¿ כו Æ
¨ ¤̧ ¨
³¦ ¨ § ® ¦ ©
¤´¨ ¨ −¨Ÿ §
¬© © «¦ ©
:ÔÈ„‰
≈» ‡ÙÒ
»¿ƒ¿ ÔÈÈ˙Îc
ƒ ƒ¿ƒ ‡iËÂÏ
»«»¿ Ïk» ˙È» dÏÚ
«¬
«¤ ©
¤ ¬¥ ©
−¨ § ©
¨½ ¨ § © ¨ ¤
‰ÓÁe
»¡∆ Ê‚a
«¿ƒ ÔB‰Ú‡
¬ ¿« ÏÚÓ
«≈ »ÈÈ¿ ÔeplËÏËÂ
ƒ¿¿«¿כז
¤ ´¤ §
−¨ ¥ §
¬© §
¨½ ¨ § ©
´© ¥ ƨŸ §
³¥ § ¦ ©
‡ÓBÈk
» ¿ ÈÁ‡
ƒ√» ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ ÔepÏ‚‡Â
ƒ¿«¿ Ê‚«¿ ÛB˜˙e
¿ƒ
:ÔÈ„‰
≈»
«¤ © ¬ ©
¤ −¤ £
¤¬¤ ¤ ²¥ ¦
§ © ©
®¨
."אדמתם
ָ ָ ְ ַ מעל
ַ ֵ נוֹת ָשׁם
ְ "הנני
ְִ ִ ()ירמיה יב :וכן
ֵ ְ ,''וטלטלנוּן ְ ַ ְ ∑ '‰ ÌLziÂ
ִ ְ ְ ַ ְ :כּתרגּוּמוֹ ≈ ¿ƒ«
‡Ï
»» ÔÈÏbÓ„e
»¿»ƒ ¿ ‡‰Ï‡
»»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ÔnhÓc
»¿«ƒ ¿ כח ¸
Ÿ Ÿ Ÿ ¥̧Ÿ ¨Ÿ §Ÿ Ÿ Ÿ Ÿ³ Ÿ̈
Ÿ º § ¦ © §
® ¥ Ÿ ¡
−¨Ÿ «©
Ÿ ½ ¨ § ¸¦ ©
ÈÓb˙t
≈»¿ƒ Ïk» ˙È» „aÚÓÏ
«¿∆¿ ÌÏÚ »√ „Ú« ‡ÏÂ
»»¿ƒ¿
:‡„‰
»» ‡˙ÈB‡
»¿« Ÿ « © ¬¨ ©
−¥ § ¦ ¨ ¤ ¾ £ «©
¨½ ©
ואםִ ְ ,קּר ֵבּנוּ
ְ ִ הרע ִמַ ָ לבער
ֵ ַ ְ ,וּלבנינוּ ֵ ָ ְ אבל ַה ִ ְנּגלוֹת ָלנוּ
ֲָ בּידינוּ
ֵ ָ ְ ַמה:תּאמרוּ ְ ֹ ואם ִ ְ ∑ eȉχ
≈… ¡ '‰Ï« ˙zÒp‰ … »¿ƒ«
( )סנהדרין מג.הר ִבּיםַ ָ ()את ֶ יענשׁוּ ְ ָ ֵ ,בּהם ֶ ָ נע ֶשׂה ִדּין
ֲ ַ ֹלא ,יּחידִ ָהרה ֵוּרי ַה
ְ ִ הר ִבּים ַעל ַ ָ מענישׁ ֶאת ִ ֲ ַ ַא ָתּה,לעשׂוֹתֲַ
שׁאף ַעל ַה ִ ְנּגלוֹת ֹלא ַ ֶ לדרֹשׁ ְ ִ ,"וּלבנינוֵּ ָ ְ "לנוָּ ָנקוּד ַעל "וראוּ
ָ ְ ואחרֿ ָכַּ ַ ְ ,"'בּכם ִאישׁ ְוגוֹ ֶ ָ "פּן ֵישׁ ֶ :שׁנּאמר
ַ ֱֶ ֶ
שּׁקּבּלוּ
ְ ִ ֶ שׁעברוּ ֶאת ַהַ ְיּרֵדּן ִמ ְ ָ ֶ הר ִבּים ַעד ַ ָ ענשׁ ֶאת ַָ יוֹדע
ַ ֵ אדם ָ ָ והלא ֵאין ֹ ֲ ַ ,"ההיא ִ ַ הארץ ֶ ָ ָ ֶאת ַמכּוֹת
ונעשׂוֲּ ַ ְ ,עיבל
ָ ֵ וּבהר ַ ְ בּהר ְ ִגּר ִזּים ַ ְ וּעה ָ עליהם ֶאת ַה ְשּׁב
ֶ ֲֵ אתכם ַעל ֶ ְ ֶ מענישׁ ִ ֲ ַ אני ִ ֲ חברוֹ? ֵאין ֵ ֲ וֹנוֹתיו ֶשׁלָ מטמ ְַ
.ערבים ֶזה ָ ֶלזה ִ ֲֵ ,יחידִ ָ יפּרע ֵמאוֹתוֹ ַ ָ ִ ְוהוּא,אלהינוּ ֵ ֹ ֱ 'שׁהן ַלה ֵ ֶ ,נּס ָתּרוֹת
ְ ִ ַה
ע
ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ Ïk» CÏÚ»¬ Ôe˙ÈÈ≈ ȇ
≈¬ ȉÈÂ
≈ ƒא
¤ ¥À ¨
´¦ ¨ § © ¨ ¤¹ ¨
Ÿ ¸ ¨ «¦ Á ¨ ¨ §
CaÏÏ
»ƒ¿ e˙˙e
¿ CÓ„˜
» »√ ˙ȉÈ
ƒ»¿ Ècƒ ÔÈËÂÏe
ƒ»¿ ÔÎa
«¿ƒ
:Ôn˙Ï
»«¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CÏ‚‡
»¿« Ècƒ ‡iÓÓÚ
»«¿« ÏÎa»¿ Æ
¨ Ÿ «¥ £ «© ®¤ ¨ §
¦ −© ¨ ¬¤ £ ¨½ ¨ § © § ƨ ¨§ ©
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ §
² £ ¦ ¦ ¤ £
¦½ © ¨¸ § ¤½ ¨ § ¤
̈
¨«
אפ
ֶ ֹ ְ תלהי ְ ִ ער ַ ַ ַהרג ֶ ֶ ַ צרי ִ ָ – זָ נעלית ֵ ֲ ַ בהָ ְ ָ ב
ְבַ ללה גו' ְו
ללה
ָ ָ ְ וה
ַ ְ רכה
ָ ְָ גו' ַהעלי
רכה ֶ ָ יבא ֹ ָ ִֽכי־והיה
ָָ ְ
.הרגילִ ָ ָ פי
ִ ְ תר ִמֵ כאיב י ִ ְ ַ ַה ( א־ב, )ל:
:ֶֽ נפְ ַ בכל־
ָ ְ לבב
בכל ְ ָֽ ְ כל־
ָכלְ ' גואלהי
ֶ ֹ ֱ הַָעד־ ְיה
,רכה
ָ ָ ְ אחרי ַהֵ ֲ ַ וקא ָ ְ ַ יעה ָ ִ ללה ַמ
ָ ָ ְ ע ַה ַ ַמב ָ ־זה מ ֶ יועל־
ִ ְַ למא
ָ ָ ְ ִ . . אלל ֹ ְ ִ ֵ "י:הָ הק ְ ִ רהָ ' ַעל ַהה ֵ ֹ פתי'
ְֵ ִ ְ
ברָ ָ דמ ָ ְ ֶ אחרי ֵ ֲ ַ יע ַ ִ מצער ַמ ֵ ַ ְ בר
ָ ָ ֶ ְ ֶ האד ָ ָ ָ בע ַ ֶ י ִמִ אה
ָ ָ קללה
ָ ָ ְ ראה
ֶ ְ ִ ֶ ְ יב ֶאל ִלִ ָ י,קללה ָ ָ ְ עליו
ָ ָ א ָיבִא
קדמ ָ ְ ֹלאמא ִ ֵ תר ֵ ה יהר ֵ ְ ַ מכאיב
ִ ְ ַ מצער ֵ ַ ְ הרי ֶזה ֵ ֲ ,בט הקשה" )וכיב ֶאל ִלִ ָ ירכה ֵאי ָ ָ ְ יראהֶ ְ ִ אבל ִא ָ ֲ ,עליו
ָָ
הרי
ֵ ֲ ,עני ִ ָ הָ ונע ֲ ַ ְ ללַ ְ ַ עליו ַהָ ָ ֵ תה
ַ ְ ִ ֶ ירִ ָעכמ ְ .בַה .(' הקדושב'אור החיי
.יוָל ַחָ עני ִ ָ היה
ָ ָ ֶ יִ ה ִמ ָ ַ יִ לדָ צער ֲַ :זה
ֶ ָ ראֵ מר ַהלַ ְֵוי
,"רכהָ ָ ְ "ה
ַ אחרי ֵ ֲ ַ יעה ָ ִ ללה" ַמ ָ ָ ְ "ה
ַ רֶ א ֲ ַ וקאָ ְ ַ ־זה ֶ יועל־
ִ ְַ ררֵ ְמע,"ללה
ָ ָ ְ "ה
ַ ער ֵמ ַ ַ ַההר
ֵ ְ ֶ ְ מעַ ְ ַמבית
ִ ְ ַהֵ מהמ
ְֵֶ
ְ ָ ְ כל"
לבב ָ ְ – נעלית ֵ ֲ ַ בהלתָ ְ ִ האד ָ ָ ָ רר ֶאתֵ ְלעכח ָֹ ְ ת ִללפנימ
ִ ִ ְ ִ דרת ֶ ֶ נעלית ַהח
ֵ ֲ ַ בהת
ָ ְ ִ בטא ָל ֵ ֶאת ַהח
."נפ
ֶ ְ ַ בכלְָ ררֵ ע
ְ ֶ תטפ ְ ַ ְ ב ָ מ ."נפֶ ְ ַ בכל
ָ ְ לבבְ ָ ְ כל"
ָ ְ – ונפ ְ ְַ
Ïa˜˙e
««¿ C‰Ï‡ »»¡ »ÈÈ„
¿« ‡zÏÁ„Ï
»¿« «¿ e˙˙e ¿ ב
Ÿ ² §
½ Ÿ § ´
¨ § © «¨ § Æ
¤̧ Ÿ ¡
³¨Ÿ § © º̈ § © §
¿z‡« ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ÏÎk
… ¿ dÓÈÓÏ
≈¿ ≈¿
:CLÙ
» ¿« ÏÎe
»¿ CaÏ
»ƒ ÏÎa
»¿ CÈe
»¿
− § ¨ § ¨ §
¤½ ¨ ´¨ © ® ©
− § © §
¬ ¦ Ÿ «¨ ¤ £
«¤ § © ¨ §
ָלד ַ ָ ֶ בר ָ ָ ל ַעללפע ְ ִ לה ָ ְיכאינָ ֵ לה ָ עְ ֶ ,לל ֶזה ְָ ב ובפרש"י,מא פו)י
ָ מרא
ָ ָ ְ ַ איתא ָ ִ ,בהָ ְ לת ַה ַ עְ תדא
מ
ַ ְ ַ היה ָ ָ א ֹ ֶ ,חד ָ ָ בר ָ ָ ללפע ְ ִ ציר ִ רֶ א ֲ ַ א ַרקה לנע ֲ ַ תנ"זד ְ ֶ עלת ֶ ֶ מאהבה ָ ֲ ַ ֵ בה ָ ְ רֶ ( ֲאש
היה
ָ ָ ֶ ל ַמהֶ יר ְ ִוגילבר ֵ ְ ר ַרק ָ ר ְמדֶ א ֲ ַ אבלָ ֲ .דֵ ַה להָ ְיכבה ז
ָ ְ ,מרל ַ ְ ."חילת ָ ִ ְ ִמנ"נעקר ֲעָ ֱ ֶ ְו,"תזכֻ ְִ
זמ
ַ ְ לברר ַעל ֵ ָ ְ לה ָ חרת ְיכֶ ֶ לה ְמא ָ עְ ַ ֶ בָ מ,מאז ָ ֵ בר
ְָ ֹלאאיל ִ ְ בָ ונח
ְ ֶ ְ ,לגמרי
ֵ ְ ַ ְ הע ָ ֱ ֶ ֶ למפרע
ָ ֶ עקר ַ ֵ ְ ַ ְ ַ ללפע ְִ
.ד
ֵ ַה .לָ היה ֵמע ָָ
תפנימ
ִ ִ ְ תד ַמהַ ראל ִמ ֵ ָ ְ ִיל ִאיָ :יד־ָ ִ יד ִ ַ א הוכְֵ כרחת
ַ ַ ְ ה' מָ ר ִ'סיֶ ֲא,ל ָ עָ אלל ה ָ ְ :ַ מָ רהָ ולכא ְְִ
תמציא ִ ְ ,החטא ְ ֵ ַ זמ
ַ ְ ִ ֶ אָ ֶא,ה ָ קד ְ בא טהרי ה ֵ ֲ ,מתנ
ְִָ יצד
ַ ֵ ־ ֵ ואִ ְ .ה ָ ֶ צאה( ִמ ָ ָ )ה ַ 'בב ָ ל'מסְ ַ מה ָ ת ְקדלהי ְִ
להָ כְ ֶ ַמהב ָ מ, ֵ ֶ וכיו
ָ ֵ ְ ;העל
ֵ ְ ֶ ְ בה( ִהיא ָ )ה ַ יתִ האמי ִ ֲָ העבירה
ָ ֵ ֲ ָ ערַ ר ֶאתלעק ֲ ַ הָ ה ִסיֶה ַ ְ בה ָ ְ ה ַ ֶ ַָ
צריכה
ָ ִ ְ אינ ָ ֵ ֶ יו ָ ֵ למפרע
ַ ֵ ְ ַ ְ ללפע ְ ִ ()מאהבה
ָ ֲ ַ ֵ בה ָ ְ ַה זמ
ַ ְ ֶ אה ֶמ ָ ָ היא ִ ֶ מאחר ַ ַ ֵ ,('בב ָ 'מס ְ )ה
ַ "חלת ָ ִ ְ "מ
ִ
ת ֶאתלג ַ ְ לברר ֵ ָ ְ א ַרקָ ֶא,ד ֵ ַהמ ַ ְ ַ חד ָ ָ בר ָ ָ ללפעְִ ?לאחריה
ָ ֲֶ ַ ְ
.(החטאְ ֵ ַ עת)ַ ְ ִ לכ ֵ ָ ד ֶ קַ דיִ ה ְ ַ היָ ֶ ה ָ דְ והַ ְ בַה :לבאר
ֵ ָ ְ ונראהֶ ְִ ְ
אע
CÏÚ»¬ ÌÁÈÂ
« « ƒ C˙ÂÏ‚
»»¿« ÈL
≈» ˙È» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ e˙ȃג
¨À § ®
¤ £ «¦ §
− § « § ¤
²¤ Ÿ ¡ ¨Ÿ §
¨¸ §
»ÈÈ¿ CpcÈ
»ƒ¿«¿ Ècƒ ‡iÓÓÚ
»«¿« ÏkÓ
»ƒ CpLÎÈÂ
»ƒ¿¿ƒ¿ e˙ȃ
:Ôn˙Ï
»«¿ C‰Ï‡
»»¡
−¤ Ÿ ¡
¬¨Ÿ §
² § «¦ ¡
¤ £
¦½ © ´¨ ¨ ¦ Æ
§¤¦§
̈
¨«
בּידיו ַמ ָמּשׁ ִאישׁ ָ ָ ְ וֹחז
ֵ להיוֹת א ְ ִ צריִ ָ עצמוֹ ְ ַ כּאלּוּ הוּא
ְִ :לכ ֹתּבְ ִ היה לוָֹ ָ ∑ E˙eLŒ˙‡
¿ ¿ ∆ Eȉχ ∆… ¡ '‰ L » ¿
תּל ְקּטוּ ַ ְ ( )ישעיה כז:שׁנּאמר
ֻ ְ "וא ֶתּם ַ ֱ ֶ ֶ כּענין
ָ ְ ִ ָ ,ִאישׁ ִמ ְמּקוֹמוֹ כּביכל
ֹ ָ ְ ִ ,למדוּ ִמ ָכּאןְ ָ בּוֹתינוּ
ֵ ַר."וּת ְ "וה ִשׁיב ֶאת ְשׁב ְֵ
האמּוֹתֻ ָ שׁאר ָ ְ בּגליּוֹת ֻ ָ ְ ואף
ַ ְ ,"ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ בּניֵ ְ אחד
ָ ֶ לאחד
ְַַ ,וּתםָ בּצרת ָגּל ַ ָ ְ ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ שּׁכינה ְשׁר ָוּיה ִעם ָ ִ ְ שׁהֶַ
."מצרים
ִ ַ ְ ִ "ושׁב ִתּי ֶאת ְשׁבוּת ְ ַ ְ ( )יחזקאל כט:מצינוּ ֵכּן ִָ .מּהםֶ ָ ֶשׁהוּא ָישׁוּב ִע,לעצמוֹ ְ ַ ְ גּא ָלּה
ֻ ְ הכ ִתּיב
ְ ִ שׁנּגאלין
ִ ָ ְ ִ ֶ וּכ
ְ
,וּבק ִשׁי
ֹ ְ גּליּוֹת ֻ ָ שׁגּדוֹל יוֹם ִקבּוּץ ָ ֶ ,לפרשׁ ֵ ָ ְ ְועוֹד ֵישׁ
ÔnzÓ
»«ƒ ‡iÓL
»«¿ ÈÙÈÒa
≈»¿ƒ C˙ÂÏ‚
»»¿« È‰È ≈¿ ̇ƒ ד Æ
§ ¤ ©§
¨À ¦
®¦ ¨ ¨ ©
´¥ § ¦
− £ «© ¦
¬¤ § «¦ ¦
:Cp˜È
»ƒ¿»¿ ÔÓzÓe
»«ƒ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CpLÎÈ
»ƒ¿¿ƒ
«¤ ¨ ¦
−¨ ¦
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ §
C˙‰‡
»»»¬ e˙ÈÈc
ƒ ƒ ‡Ú‡Ï
» ¿«¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ CpÏÚÈÂ
»ƒ≈»¿ה
¬ § «¨ ¤ £
¤ ²¨ ¨ ¤ ¤À Ÿ ¡
´¨Ÿ §
º £ «¦ ¡ «¤
:C˙‰‡Ó
»»»¬≈ CpbÒÈÂ
»ƒ¿«¿ CÏ» ËBÈÂ
∆ ¿ d˙˙Â
« ¿≈¿
«¤ Ÿ £ «¥
− § § ¦ §
¬ § «¦ ¥ § ®
¨ § ¦ «¦
−¤ Ÿ £
˙ÈÂ
»¿ CaÏ
»ƒ ˙eLÙË ¿« ˙È» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ÈcÚÈÂ
≈¿∆¿ו
® ¤ § ©
´© § ¤ §
− § «¨ § ¤ ²¤ Ÿ ¡
¨Ÿ § ¸¨
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ˙È» ÌÁÓÏ
« ¿ƒ¿ CÈ„
»¿ƒ ‡aÏ
»ƒ ˙eLÙË¿«
:CÈiÁ
»« ÏÈ„aƒ¿ CLÙ
» ¿« ÏÎe
»¿ CaÏ
»ƒ ÏÎa
»¿
− § § © ¨ §
¬ § «¨ § ¨ § ²¤ Ÿ ¡
¨Ÿ § ¤
º̈ £ «© §
«¤ ©
© ¬© §
אי
ֵ ֶ , ֵאימינ ֵ ָ ְ בפרט
ָ ְ ִ .הפ
ָ ִ ְ ִהיא,דהָ העבֲ ָ ַקו די ִלי
ִדיְוד ()בעל הטורי ל
לת ֱאלב
בֵ י־
יֵ ו( ָרא,לבב )ל
ַ ְ ואת
ֶ ְ לבב
ְ ָ ְ ֶאת
ראל
ֵ ָ ְ ר ֶאת ִיֵ מחַ ְ פל
ֵ ֶ ,הפ ָ ִ ְ ב ז
ֵ ַ ֶ דה ָ א ֲעבָ ֶאָלנ מה ָ ָ הק
ְ ַ א ה,בהָ ְ דת ַה ַ רה ַעל ֲעבֶ ֶ ,ת ֶזהב־ ֵ יֵ ָרא
וַ ַה ני
ִנילאבי
ְ ֶ ָ תתנ
נָ מ
ַמ לרעה
ֵ ֵ ְ ִאי.מי
ִ ַ ָ ַ ֶ לאביה
ֶ ִ ֲַ .לתבת ֱאל ַ ֵ ְ רמזי
ִ ָ ְ ִ ַהחסדי
ִ ָ ֲ תגמילִ ְ דה ָ ֲעב,רהלת ָ ְ דִויס
.חסדי
ִ ָ ֲ ת
תמיל
ִמילְ לֶ האדָ ָ ָ דת ַ בעב
ֲ ַ ,מקלטָ ְ ִ ערי ֵ ָ עני
ַ ְ ִ י ָל יִ מ
ְמַ ְוליד
ָ ְ ה
הָ ִא
די ִ ֲ .( א, )מכות ילטי
ִדיאני ְלד ִ ְ רה ק ָ ברי ֵ ְ ִ יִ ,רהָ ַקו ַהֶזה
ÏÚ« ÔÈl‡‰
≈ƒ» ‡iËÂÏ
»«»¿ Ïk» ˙È» C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ ÔzÈÂ
≈ƒ¿ז ®
¤¥¨
− ¨ «¨ ¨ ¬¥
¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ
© ¨ §
:CeÙ„
»¿ Ècƒ C‡Ò
»¿» ÏÚÂ
«¿ C„
»»¿ ÈÏÚa
≈¬«
« ¨ §
¬¤ £
−¤ § « © §
¬ ¤ §Ÿ « ©
˙È» „aÚ˙Â
≈¿«¿»ÈÈ„
¿« ‡ÓÈÓa
»¿ ≈¿ Ïa˜˙e
««¿ e˙z¿ ¿z‡Â
«¿ח Æ
¨ ¦¸ ¨ §
® ¨Ÿ § ´ § −¨ § © «¨ § ½ ¨
´¨ © §
:ÔÈc≈ ‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ȉB„Bwt
ƒ ƒ Ïk»
« ©
− § © §
¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £
¨½ Ÿ § ¦ ¨ ¤
בע
‡cÏÂa
»¿«¿ C„È
»¿ È„BÚ
≈» ÏÎa
… ¿ C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Cp˙BÈÂ
»ƒ¿ ¿ט
¸¦ § ¦ ¤À ¨
´¥ £ «©
Ÿ ´ § ¤¹ Ÿ ¡ ¸¨Ÿ § Á
§ «¦ §
CÚ‡„
» ¿« ¿ ‡a‡e
»ƒ¿ CÈÚ„
» ƒ¿ƒ ‡cÏÂe
»¿«¿ CÚÓ„ »¿ ƒ
‡Ók
»¿ ËÏ»¿ CÏÚ
»¬ È„ÁÓÏ
≈¡∆¿ »ÈÈ¿ e˙È¿ ȇ
≈¬ ‡ËÏ
»»¿ ´¦
® ¨ Ÿ §
− § «¨ § ©
¬ ¦ § ¦ ² § § ¤ §
¦ § ¦ ¹
§§¦
:C˙‰‡
»»»¬ ÏÚ« È„Á
ƒ¬ È„ƒ © −¨ ¤ £ «© ½ § Æ ¤̧ ¨ ³ ¨ À̈Ÿ §
´¨
«¤ Ÿ £
hÓÏ
«ƒ¿ C‰Ï‡»»¡ »ÈÈc
¿« ‡ÓÈÓa
»¿ ≈¿ Ïa˜˙
««¿ ȇ
≈¬ י Æ
¨ Ÿ § ¦ Ÿ ³ § ¦
¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § Æ § ©À § ¦ ´¦
‡ÙÒa
»¿ƒ¿ ÔÈÈ˙Îc
ƒ ƒ¿ƒ ȉBÓȘe
ƒ »¿ ȉB„Bwt
ƒ ƒ
C‰Ï‡
»»¡ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ e˙˙¿ ȇ
≈¬ ÔÈ„‰
≈» ‡˙ÈB‡„
»¿« ¿ ƨ ³¦ ®¤ ©
−¨ © ¤ ¬¥ §
¨¾ § ©
¨½ Ÿ ª §
:CLÙ
» ¿« ÏÎe
»¿ CaÏ
»ƒ ÏÎa
»¿
«¤ § © ¨ §
− § «¨ § ¨ § ¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § ¤
‡ÓBÈ
» C„wÙÓ
»¿«¿ ‡‡
»¬ Ècƒ ‡„‰
»» ‡z„˜Ùz
» ¿∆¿« ȇ
≈¬ יא
® ©
− § © §
¬ ¦ Ÿ «¨
²¤ £ Ÿ ½ ©
´¨ § ¦ © ¦
:‡È‰ƒ ‡˜ÈÁ
» ƒ ¿ ‡ÏÂ
»¿ CpÓ
»ƒ ‡È‰ƒ ‡LÙÓ
» ¿¿« ‡Ï» ÔÈ„≈
«¦
−¨Ÿ § Ÿ « § ½ § ¦ Ʀ
¬¥ § ¦ Ÿ «
מכ ָסּה
ֻ ְ ,בּמטמ ִוֹניּוֹת
ְ ַ ְ ותּרד
ֵ ֵ ַ ,"פּלאים
ִ ָ ְ "ותּרד
ֵֵ ַ ()איכה א ,מכ ָסּה ִהיא ִמ ְמֻּ ְ ∑ ֹלאEnÓ¿ ƒ ‡Â‰ƒ ˙‡ÏÙŒ‡Ï≈¿ƒ …
.בּטּמוּן
ָ ַ וּשׁהָ ֲחב ,'כּסּי
ִ ַ ית
ְ ִ 'ארי
ֵ ֲ ותרגוּמוֹ
ְ ַ ְ ,"יפּלא
ֵ ָ ִ "כּי
ִ ( )לעיל יז:שׁנּאמר
ַ ֱ ֶ ֶ ְכּמוֹ
‡Ï
»» ˜qÈ
«ƒ ÔÓ» ÓÈÓÏ
« ≈¿ ‡È‰ƒ ‡iÓL
»«¿ ƒ ‡Ï» יב Æ
¨ § ¸© ¨ ©
³¨ ¤ £«© ´¦
Ÿ À ¥ ® ¦
¦ −© ¨ © Ÿ ¬
d˙È
«» ‡pÚÓLÈÂ
»»ƒ¿¿«¿ ‡Ï»» dqÈÂ
«¿ƒ¿ ‡iÓLÏ
»«¿ ƒ
:dp„aÚÂ
«ƒ¿¿«¿
¨ «¤ £«© §
−¨ Ÿ
¬¥ ¦ § © § ¨½
¨ ´¤ ¨ ¦ §
.וּללמדהּ
ָ ְ ָ ְ אחריה
ָ ֶ ֲ ַ לעלוֹת
ֲ ַ צרי
ִ ָ היית
ָ ִ ָ ,בּשּׁמים
ִ ַ ָ ַ היתה
ָ ְ ָ שׁאלּוּ
ִֶ ()עירובין נה ∑ ‡Â‰
ƒ ÌÈÓM
ƒ«» « ‡Ï
…
הלכה
ָ ָ ֲ לפסק
ֹ ְ ִ נ ָ ִ ואי
ֵ ְ , ִהיאמי
ִ ַ ָ ַ רה ֹלא ָ הרי ֵ ֲ :הֶ וקְָ ( יב, ִהיא )למי ִ ַ ָ ַ ֹלא
מי
ל ֹלאֵ בית ִה ֵ אי ַ ַ ית ֵ ֶ ,מרלַ ֵמה? ְוי ָ ָ ְ ַהר ֶֹ לפי ְִ . . ִהיאמי
ִ ַ ָ ַ ואמר ֹלא
מי ַ ָ ְ רגליו
ָ ְ ַ ע ַעל ַעֻ י ְיה
יִ עמד ַר ַָ
אָ ֶא,מהָ ָ ְ ַהֶר ֹ דַ ִמאצל ָ ְ ֶ נח ַ הֶ מה ַ ְ ק ְ ַ הס
ְִ ַ ִ מהר
( ב,סיני )בבא מציעא נט ַ ֵ רה
ָרה נה ָנהְ בר ִנ
ָברְ ֶ
גְ מהנָ ָ ְ ,הָ ְל ַמה
ֵ ֶ פיִ ְ ,כל
ָ ְ ִ ְ העני
ָ ְ ִ ָ הבנת
ַ ָ ֲ ַ עְ ַהתי
ְִ רהָ בְ ממדת ַה
ַ ִ ִ תיה
ֶ ֵ מנ
ְ ִ רש
ֶֹ ֶ ,אי ַ ַ ית
ֵ ֶ ע
ַ ָיד
.יִ ֶאת ַהסק ְ ָ ואז
ְָ .יִ מק
ִ ְ החסד
ֶ ֶ ַ ממדת
ַ ִ ִ ר
ָ ְ ָ ֶ ,לֵ בית ִה
ֵ ,מחמירי
ִ ְִַ
גע
?"ִהיא חה
ָ ֶ ָ ְ ִוימימה
חה ָ ְ ַ ָ ַהנ
מימה נָ יעלה־
יעלה־
ֶ ֲ ַֽ מיִ לאמר
ֹ ֵ הואִ מי
מיִ ַ ָ ֹלא ַב
כתב
ָ ְ ִ ֶ רה ָ ראל ֵ ָ ְ לי ִ ְ ננ ְ ִ רה־
ָ ַ מ ַ ְ :טָ רֵ וה ְַ :הָ
ֶֽ ונע
ֲַֽ ְ את
ָ ֹ מענ
ֵ ִ ְ ַ ְוינ
מענ נָ
,ארֶ ָ ָ נהנָ ְ ִ איַ ו
ַ ְ כתב ָ ְ ִ ֶ רה ָ ,הֵ וה ִ ְ .העל־
ֶ ַ ְ ֶ רהות ָ ְ תלעל ֲ ַ צרי ִ ָ היית
ָ ִ ָ ,מי ִ ַ ָ ַ היתה ָ ְ ָ אִ ֶ – ִהיאמי ִ ַ ָ ַ ֹלא
רה
ָ לֶ ר ָ ֵ ֶ אָ ֶא.פר ֶ ֵ ַעל ַהדי ְ ִ בה ָ ְ נכ
ְ ִ האְָ ( ובפירוש רש"י. יב, )לללמד ָ ְ ָ ְ אחריה
ָ ֲֶ ַ
הֶ מ ֹ לֶ יוִ ראל ִמ ֵ ָ ְ ִ מע ְ ָ ,העל־
ֶ ַ ְ ֶ רה ָ – כתב ְָ ִ ֶ ראפ
ָ ְ ֶ יצד ַ ֵ ,"י ֶזהר ִ ַ רֵ ת ַעללהק ְ ַ ְ ראפ
ָ ְ ֶ רהָ לכא ְִ
.סיני
ָ ִ ַעל ַהר יעיאר ִ ָ ְ ַ תהי ְ ִ רהָ בְ י ַהִ ִמל ָ ְ ִ ֶ נר ֵַ "על
ַ תנה ֶ ְ ַ הַ ֶ גיטיִ ִ ְ וכדאיתאָ ִ ְ ִ ְ ?"ללמד ָ ְ ָ ְ אחריה
ָ ֶ ֲ ַ ת"לעל ֲַ
הֶ ִמיצרי ִ ָ לזמ
ַ ְ ִ מַ ְ ִ ֶ תלטע ְ ִ היה ָמק ָ ָ ־הכי ִ ָ מ ִ ר־אפ
ָ ְ ֶ אי ִ ֶ נאי" ַ ְ זה ֶ ְ ,טל
ֵ ָ נא ָ ְ "לרקיע
ַ ִ ָ ָ עלי
ִ ֲ ַ ֶ מנת ְָ
,ראל
ֵ ָ ְ לי
ִ ְ רידָ ִ להְ רה ָ טעמי ֵ ֲ ַ מעל
ַ ֹ ְ ִ די ֵ ְ מימהָ ְ ַ ָ ת ַהלעל ֲַ ."מְ לק
ְַ
מענ
ֵ ִ ְ ַ ְויחה ָלנָ ֶ ָ מימה ְ ִויָ ְ ַ ָ ַהיעלה ָלנֶ ֲ ַ "מי ִ נאמר ַ ֱ ֶ ועל ֶזה ְַ :אחרת
ֶ ֶ ַ יא ָ ְ קְ מתרצת ֶ ֶֹ ְ א זָ אלימ ְ ִ ַ יאָ ְ ֶ והאמת ְֱֶָ
נה
ָ ְ ִ ֶ מאז ָ ֵ ," ִהיאמי ִ ַ ָ ַ "לא ֹ ֶ האמת ִהיא ֶ ֱ ָ – ַא."ת ָא ל"ט,לאר ֶ ָ ָ כנסְ ְ ִ ֶ רה ַלֶ מ ֹ אמר ָ ָ ֲ ֵאברי ִ ָ ְ רהָ לכא
ְִ ְ
"מאדֹ ְ בר ָ ָ ַהאלי
ֶ ֵ ב"קר ָ רה־
ָ ַ עת ַמ ַ ְ ִ ראל ֵ ָ ְ ליִ ְ רה
ָ רה
ָ ה ַ ֶ דעי ִ ְ י ָ ֻ ֶ איַ ו ַ ְ ־
ֵ וא ִ ְ ,רה־
ָ ַ אחר ַמ ַ ַ נהָָ
.הֶ ַהל ָ עָ מי
ִ ַ ָ ַ "לא ֹ ֶ זה ֶ ָ ־ל ָ מע ַ ְ קמ
ַ ָ מאי ַ ," ִהיאמי ִ ַ ָ ַ "לא ֹ
ÚÈ
«ƒ≈ ÔÓ» ÓÈÓÏ
« ≈¿ ‡È‰ƒ ‡nÈÏ
»«¿ ‡ÚÓ
»¿ƒ≈ ‡ÏÂ
»¿יג
¨¹ ¨ £«© ´¦ Ÿ À ¥ ® ¦ −¨ ©
¤ ¬¥ ¥ Ÿ « §
‡pÚÓLÈÂ
»»ƒ¿¿«¿ ‡Ï
»» dqÈÂ
«¿ƒ¿ ‡nÈ„
»«¿ ‡ÚÏ
»¿ƒ¿ ‡Ï
»»
:dp„aÚÂ
«ƒ¿¿«¿ d˙È
«»
¨ «¤ £«© §
−¨ Ÿ
¬¥ ¦ § © § ¨½
¨ ´¤ ¨ ¦ § Æ
¨ ©
¤ ³¥ ¤
CÓeÙa
» ¿ ‡„ÁÏ
»¬« ‡Ób˙t
»»¿ƒ CÏ» Ș
ƒ» ȇ
≈¬ יד
− § «¨ § ¦
¬ ¦ §
®Ÿ §
−¨ ¨ ©
²¤ ¥
¬ ¨ «¦
:d„aÚÓÏ
≈¿¿∆¿ CaÏe
»ƒ¿
« £ «©
.וּבעלֿ ֶפּה
ַ ְ בּכתב
ָ ְ ִ לכם
ֶ ָ נתּנה ָ ∑ ַהEÈχ
ָ ְ ִ תּוֹרה ∆≈ B˜ŒÈk
» ƒ
˙ÈÂ
»¿ ÈiÁ
≈« ˙È» ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» CÓ„˜
» »√ ˙ȉȄ
ƒ» ƒ ÈÊÁ
≈¬ טו
® © ¤ §
−¦ © «© ¤ ½ © Æ
¤̧ ¨ §
¦ ³© ¨
¥̧ §
:‡LÈa
» ƒ ˙È»¿ ‡˙BÓ
» ˙È»¿ ‡˙Ë
»¿«
«¨ ¨ ¤ §
¤ −¨ © ¤ §
הרי ְל
ֵ ֲ - תּע ֶשׂה ַרע
ֲ ַ ואם
ִ ְ , ַח ִיּיםהרי ְל
ֵ ֲ - תּע ֶשׂה טוֹב
ֲ ַ ִאם:בּזהֶ ָ ∑ ֶזה ָתּלוּיBh‰Œ˙‡Â
« ∆¿ ÌÈiÁ‰Œ˙‡
ƒ«« ∆
.היא
ַ ֵ וֹלֵ מפרשׁ ְוה
ֵ ָ ְ וה ָכּתוּב
ַ ְ ,מּות
ֶ ָ ַה
א ה,בוה ַ ְ יִ הח
ַ ַ ה ֵ ֶ כליתִ ְ ִ ַההבנת
ָ ָ ֲ סס ַרק ַעלת ְֵַ ִ ינת
ִ ַ ָ "ראהֵ ְ נאמרַ ֱ ֶ תמצְ ִ רה
ָ ת ַעל ִקללי ִ ָ ְ ת ַהאזהר
ְַָָ
העבד
ֶ ֶ ָ דתַ עבֲ ַ דת ה' ִהיא ַ י ֲעבִ .'בד ה ֵבד עעדי
ִ ַ ֲ יהא ֵ ְ ֹלא ,רהָ לכאְ ִ ."יִ ח
ַ ַ בחר
ָ ְ ַ ָ ...בואת ַה ֶ ְ יִ הח
ַ ַ ֶאת ַהלפני ֶָ ְ
עליו
ָ ָ ילִ ה
ֵ ֶ העל ֹ ָ ני
ֵ ְ א ִמה ה ֶ העבד ע
ֶ ֶ ָ ֶ ל ַמהָ :נלאד
העבד ֲַ יִ "ח
ַ ת ִהיאוהמצ ְ ִ ַ ְ רהָ ַהר
ֶ ֶ ֶ כלְ ִ עיני
ֵ ֵ ְ האדָ ָ ָ "אה"ר
ֶ
תבמצו
ְ ִ ַ רה
ָ ַ האד ָ ָ ָ חירת
ַ ִ ְ סלהת
ֵ ַ ְ ִ ְ צריכה
ָ ִ ְ ולכ
ֵ ָ ְ .נֲאד ?יִ ח ַ ְ ִ ֶ להזהיר
ַ ַ בחר ִ ְ ַ ְ צרֶֹ ֵ ַמה יל ֵ ְ ,"בְוט
."יִ ח
ַ ַ בחר"
ָ ְ ַ ָ א־הר־ ָ הקד ָ ַ יַעל ִצ תבמצו
ְ ִ ְ רה
ָ ַ האד ָ ָ ָ חירת
ַ ִ ְ ִא:א הלכ ָ ְ רֵ ההס
ְ ֶ ַ ,אָ ֶא
דע
להבי
ִ ָ ְ כל
ֶ ֵ ַהַ צרי
ִ ָ לפיכ
ָ ִ ְ ,תיוָ וכח
ֹ ְ האד
ָ ָ ָ לֶ תמציא
ְִ וגַ ְ "...ינת
ִ ַ ָ "ראה
ֵ ְ מר ֵ ק ְואסָ ַהיִ מק
ְ ַ לפני ֵכ
ֵ ְ ִ ַא
.בוה ַ ְ יִ הח
ַ ַ ת ֵהוהמצ
ְ ִ ַ ְ רה
ָ הַ ֶ ולח
ְָ יִ "ייִ ח
ַחַ בחר"
ָ ְ ַ ָ קפס ָ ַ ָ מד
ְ ֻ "בחר"
ָ ְ ַ ָ יצ ְִ
לָ ֶאלרְ יח ְ ַ תוהמצ
ְ ִ ַ ְ רה
ָ הַ ֶ ,צהר
ֶ א־הר־ ָ הקד ַָ
„ebÒ˙Â
¿ƒ¿ ÈÚË˙Â
≈¿ƒ¿ Ïa˜˙
≈«¿ ‡ÏÂ
»¿ CaÏ
»ƒ ÈÙÈ
≈¿ƒ ̇Â
ƒ¿יז
¨ ²¦ £ «© § ¦ §
À̈ § © ¦ § ®
¨ § ¦ Ÿ ´ §
− § «¨ §
¬¤ § ¦ ¦ §
:ÔepÁÏÙ˙Â
ƒ¿¿ƒ¿ ‡iÓÓÚ
»«¿« ˙ÂÚËÏ
«¬«¿
«¨ § © £ «©
−¦ ¥ £ ¬ ¦ Ÿ «¥
. ∑ ֲ ֵהרי ָ ַהרעEÏ
¿»¿ ‰ÙȌ̇Â
∆¿ƒ ƒ¿
Ôe„Èz
¿ ≈ „ÈÓ
« ≈ ȇ
≈¬ ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» ÔBÎÏ¿ È˙ÈeÁ
ƒ ≈« יח
³ª ¦ £ «© Ÿ ® ¥ Ÿ Ÿ − ¨
¬ ¦ ½ © Æ
¤ ¨
¦ § ³© ¦
˙È» Ú
≈» ¿z‡« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« ÔÈÓBÈ
ƒ ÔeÎB˙
¿ ‡Ï»
:d˙ÈÓÏ
« ¿ ≈¿ Ôn˙Ï
»«¿ ÏÚÓÏ
«≈¿ ‡cÈ
»¿¿«
¬ ¨
½¥ § © © ¤ Æ
¥ Ÿ ³¨ © ¤̧ £ ¨½
¨ £ ´¨ © Æ ¦¨
«¨ § ¦ § ̈ ¨−
. ∑ ֲ ֵהרי ַה ָ ֶמּותÔe„‡z
≈ … „‡
… » Èkƒ
˙ÈÂ
»¿ ‡iÓL
»«¿ ˙È» ÔÈ„≈ ‡ÓBÈ
» ÔBÎa¿ ˙È„‰Ò‡
ƒ≈¿« יט ¼
¤¼¨ ¨ ¤ § ¦ ´© ¨ © ¤ »© ´¤ ¨ ¦ Ÿ ¸ ¦ «©
ÔÎa
»¿ƒ CÓ„˜
» »√ ˙ȉÈ
ƒ»¿ ‡˙BÓe
» ÈiÁ
≈« ‡Ú‡
» ¿«
¿z‡« ÈÁÈ˙c
≈ ≈ ¿ ÏÈ„a
ƒ¿ ÈiÁa
≈«¿ ÈÚz˙Â
≈ ¿ƒƒ¿ ÔÈËÂÏe
ƒ»¿ Æ
¨ § © «¨ ®
¨ ¨ § © § −¨ ¨ § ©
¤½ ¨ § ¦ ´© ¨ Æ
¤ ¸¨ © § ³¦ © « ©
:CÈe
»¿
«¤ § © § ¬¨ ©
−¤ § «¦ © ¬© § ¦½ © «©
בּלין
ִ ְ מק
ַ ְ זוֹכין ֵאין
ִ ִאם,להפסד ֵ ְ ֶ ְ ולא ֹ ְ שׂכר
ָ ָ שׁנּעשׂוּ ֹלא ְל ֲַ ֶ ∑ ı‡‰Œ˙‡Â
∆»» ∆¿ ÌÈÓM‰Œ˙‡
ƒ«» « ∆ ÌBi‰« ÌÎ
∆» È˙„Ú‰
ƒ… ƒ«
ֹלא ִשׁנּוּ ֶאת,פּרענוּת ָ ְ ֻ בּלין ִ ְ מק
ַ ְ וֹטאין ֵאין ִ ְ ואם ח ִ ְ ,שׂכר ָָ ,הרעהָ ָ ָ אתכם ֶ ְ ֶ תּקרה ֶ ְ ִ וכא ֶשׁרֲ ַ ְ ,וֹלם ָ יּמים ְלע ִ ָשׁהם ַק ֵֶ
ואםִ ְ ,שׂכרָ ָ תּק ְבּלוַּ ְ ,זכיתם ֶ ִ ְ שׁאם ִ ֶ דּתם – ַא ֶתּם ָ ִָמ ( )ספרי האזינו.בּכל ֹזאת ָ ְ בּכם ֶ ָ התריתי
ִ ֵ ְ ִ שׁאני ִ ֲ ֶ עדים ִ ֵ יהיוְִּ
.!אחתֿ ַ ָכּמּהְֿ ַוכ ָמּה
ַ ַ ֿ ַעל,פּרענוּת ָ ְ ֻ תּק ְבּלוּ ַ ְ ,חטאתם ֶ ֲָ ,"'שּׁמים ְוגוֹ ִ ַ ָ בכם ַהיּוֹם ֶאתֿ ַה ֶ ָ "העדתיִ ֹ ִ ַ :אחר ֵ ַ דּבר ָָ
בּחלק
ֶ ֵ ְ שׁתּבחרוֲּ ְ ִ ֶ לכם ֶ ָ אני מ ֶוֹרה ִ ֲ ∑ ÌÈiÁaƒ«« »zÁe ¿«» תּכּלוּ ְ ַ הס
ְ ִ :לישׂראל ֵ ָ ְ ִ ְ ֿהוּאלהם ַה ָקּדוֹשֿׁ ָבּרוּ ֶ ָ אמר ַָ
יפהֶ ָ חלקֶ ֵ 'בּחר ְל ַ ְ :לבנוֹ ְ ִ וֹמר ֵ כּאדם ָהא ָ ָ ְ ,הח ִיּים ַַ שׁמּא ִשׁנּוּ ֶאת ָ ֶ ,אתכם ֶ ְ ֶ שׁמּשׁ ֵ ַ שׁבּראתי ְל ִ ָ ָ ֶ בּשּׁמים ִַָ ַ
'אתֶ :וֹמר לוֹ ֵ ְוא,יּפה ֶ ָחלק ַה ֶ ֵ וּמעמידוֹ ַעל ִ ֲ ַ ,'בּנחלתי
ִ ָ ֲַ ְ והאיר ִ ֵ ְ מּזרח
ָ ְ ִ גּל ַגּל ַח ָמּה ִמן ַה ְ ַ עלה ָ ָ שׁמּא ֹלא ָ ֶ !?דּתם ָ ִָמ
חלקי
ִ ְ ֶ מנתָ ְ ' )תהלים טז( "ה:נאמר ַ ֱ ֶ ועל ֶזה ַ ְ .'בּרר ְלֹ ְ ֶזה שּׁמשׁ ֶ ֶ "וזרח ַה ַ ָ ְ ( )קהלת א:שׁנּאמר ַ ֱ ֶ ֶ כּעניןָ ְ ִ ְ !?וֹלם ָ לכל ָהע ְָ
גּוֹרל ַהטּוֹב ָ נּח ָתּ ָ ִידי ַעל
ְ ַ ִה,"גּוֹרליִ ָ תּוֹמי ִ ַא ָתּה,וֹסי ִ ְוכ ,אתכםֶ ְ ֶ שׁמּשׁ ֵ ַ שׁבּראתי ְלִ ָ ָ ֶ בּארץ ֶ ָ ָ תּכּלוּ ְ ַ הסְ ִ ."שּׁמשׁ ֶ ֶ וּבא ַה ָ
.' ֶ'את ֶזה ַקח ְל:ל ַוֹמר ,מּחה ָ ְ ולא ִצ
ֹ ְ וֹתהּ ָ זרע ֶתּם אְ ַ ְ שׁמּא ָ ֶ !?דּתהּ ָ ָשׁנּתה ִמ ָ ְ ִ שׁמּא ֶָ
וּמה ֵאלּוּ ָ !?והעלתה ְשׂע ִוֹרים ָ ְ ֶ ֶ ְ זרע ֶתּם ִח ִטּים ְ ַ ְ שׁמּא ָ ֶ אוֹ
הע
dÓÈÓÏ
≈¿ ≈¿ ‡Ïa˜Ï
»»«¿ C‰Ï‡»»¡ »ÈÈ¿ ˙È» ÌÁÓÏ
« ¿ƒ¿ כ
¨ § ¨ §
− Ÿ §
© Ÿ ¬ § ¦ ¤½ Ÿ ¡
´¨Ÿ § ¤ ƨ £ «© §
CÈiÁ
»« ‡e‰ ȇ ≈¬ dzÏÁ„Ï
≈¿« «¿ ‡˜˙‡Ïe
»»»¿ƒ¿
»ÈÈ¿ ÌÈi˜
ƒ« Ècƒ ‡Ú‡
» ¿« ÏÚ« zÓÏ
«ƒ¿ CÈÓBÈ
» ˙eÎB‡Â
» ¿
À̈ ¨ £ «¨ © ¤ ´¤ ¨ ¤½ ¨ ¤Ÿ ´ § Æ
¤̧ © ³ ´¦ ®
ÔzÓÏ
«ƒ¿ ˜ÚÈÏe
… ¬«¿ ˜ÁˆÈÏ
»¿ƒ¿ ̉‡Ï
:ÔB‰Ï¿
» »¿«¿ C˙‰‡Ï
»»»¬«
Ÿ − £«© §
¬¨ § ¦ §
²¨ ¨ § © § ²¤ Ÿ £ «© ¨Ÿ §
¸© § ¦ Á
¤£
ÙÙÙ «¤ ¨ ̈ ¬¥
חסלת פרשת נצבים . לבב"ו סימ,מ' פסוקי
"היינו שאין:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .2 ." ובכ"מ. לקו"ת ר"פ בהר- "ע"ד חילוק אחותי רעיתי:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .1
˜"Î ˙Ú‰ .4 ."(˘Ù ÈÈÁ) Ôȇ ( שגם לאכילה2 ,( שאין להם מלפנים ג"כ1 "היינו:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .3 ."מרויחים עתה
ואפ"ל. "תואר בלתי רגיל לאביון:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .5 ."( "שזה מוסיף בכמות הנתינה )תרומות פ"ד מ"ג:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡
. א, ב"מ סב.7 . לו, בהר כה.6 ."'דתרתי משמע גם מל' 'נקי מנכסיו
חע
4 1
5 2
6 3
51 2 16
52 3 17
53
4 18
54
5 19
55 6
20
56 7 21
57 8 22
58
9
23
59 10
24
60
11
25
61 12 26
62 13 27
63 14 28
64 15 29
65 16
30
66
17 31
"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .9 .( )לעיין בד"ס." "כל המקיים )ופרש"י מדקדק( בעצמו כך סוף בא לידי כך ח"ו: בגמ' שם. א, ב"מ לג.8
.11 ."( גם לבני וחיי2 ,( להווה1 : "בנוגע:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .10 ."(( בנוגע לממון )מזוני2 ,( מהעתיד1 : "דאגה:‡"ËÈÏ˘
וראה אגרת התשובה. יד, איוב יא.15 . ראה תנחומא משפטים טו.14 . ראה ויק"ר רפכ"ז.13 . ג, ראה דב"ר פ"ה.12 . כ,קהלת ז
˙ השכרÏÈÏ˘ "לכאורה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .18 . יז, משלי יט.17 . סע"א ופרש"י וחדא"ג מהר"ל שם, ראה ב"ב י.16 .ספ"ג
בכל המצות אינה- סגולה לפרנסה בעוה"ז: וי"ל דמרמז עוד טעם.(דמצות בעוה"ז אינו נוגע בנדו"ד )כ"א רק החיוב דישנו בצדקה
הטעם? וי"ל דבזה מוסיףԇΠ"לכאורה מאי נפק"מ:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .19 ."( מנתינתוÌÈÈÏÙÎ - לבד בצדקה )וכמש"נ
' הגÏÎ (˙ )ראה פל"ב( ועפ"ז יומתק שבאווארנט )שלא לדקדקÂÈ כיון שהוא בכלל, בכ"ז שייך הנ"ל- ÍÈÁ‡ דאפילו אינו בסוג וחי
טע
11
1
12
2
13
3
14
15
4
5
16 1 6
17 2
7
18 3
8
19 4 9
20 5
10
, מ.20 ." לא יהי' בשווה כ"א יותר להמקבל- ÍÓÚ (3 , יתן גם לבריות- ÍÈÁ‡ (2 , לא ידקדק בזה- ÈÁ (1 : אע"פ שנאמר:הגבלות
˘Â„Î "ובמילא גם אם נתן כבר לצדקה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .22 ." "לא רק מניעת שכר:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .21 .א
. א, ברכות כו. ב, חגיגה ט.23 ."˘ אגה"ק זו„ÈÁ - ' צריך ליתן עוד בעת המנין כו- הענינים דלעילÏÎ לפנ"ז ובמילא נתעלמו
. פיה"מ שם. "משנה ריש פאה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .2 . א, זח"א פח.1 . ד, תהלים קכה- ל' הכתוב.25 . טו, קהלת א.24
"וראה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .4 . רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ח.3 ."((' )הב7 'וראה ד"ה כל המרחם תש"ט )סה"מ תש"ט ע
. צו, תהלים קיט.5 ."פמ"ח
פ
:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .9 ." "תורה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .8 ." "מצוות:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .7 . יט, וירא יח.6
.' בתחי, לעתיד:(‡ מובן שזהו גם ב' עניניםÏÈÓÂ) "להעיר שמחלק לב' זמנים:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .10 .""גילוי אלקות
.16 . א, קסג.15 . יב, קהלת ז.14 . כג, תהלים קד.13 . ב, מנחות כט.12 ." "ראה פמ"ח:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .11 ."וצ"ע
. א,ב"מ פו
אפ
15
1
16
2
17
3
18
4
19 5
20 6
21 1 7
22
2
8
23
3 9
24 4 10
25 5 11
26 12
27
13
28
14
(„ עניןÂÚ - "ועטרותיהם בראשיהם )מקיף:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .19 . א, ברכות יז.18 . ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע.17
שכן, אי אפשר לומר שהוא מאיר למטה כמו למעלה, שלמרות שהאור מאיר גם למטה,"‡ העירËÈÏ˘ ȉ .20 ."(ונהנין כו' )פנימי
התנשאות המלך: האם כמו שהוא למע' כך מתגלה- ÈÓ‚Ï ויש עוד ענין שונה, העליון והתחתון שווהÌÏÂÚ גילוי שלו- Ú"ÎÂÒ"
˜"Î ˙Ú‰ .21 ."( אבל אינו דומה כלל לכמו שהיא בעצמו )לא בעצמותו כ"א אפילו בגילוי ובהרגש דעצמו,‰Â¢ על כל בני המדינה
תהלים.22 ."( תער"ב בתחלתו. א, שתיקה וביטול )לקו"ת במדבר סט- ולא הענין שהוא מל' כתר לי, "שזה נוגע כאן:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡
"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .25 . כא, ישעי' ס.24 .( סע"ב ואילך, הובאה ונתבארה להלן סימן כט )קמט, תפלת ר' נחוניה בן הקנה.23 . ד,כא
ראה תו"א יתרו- משא"כ ג"ע שלא כל העם זוכה," צדיקיםÌÏÂÎ בתחה"מ "ועמך: "הובא כאן כי זה מחילוקי תחה"מ וג"ע:‡"ËÈÏ˘
שלעיל, הוסיף הרבי שליט"א- " ולמרות שהוא אומר להלן "אך א"א להגיע למדריגה זו עד שיהא בג"ע תחלה."' לקו"ת וכו. ב,עג
ופשיטא. משה והאבות כו' ועד שואב מימיך: ויהיו אז, בתחה"מ„ÓÚÈ - צדיקים" הכוונה היא רק ש"כולםÌÏÂÎ כשהוא אומר "ועמך
."' וכאו"א לפום שעו"ד )בג"ע( וכו, החילוק שבין זל"ז בהגילויים דאזτ‚ -
בפ
38 1
39 2
40 3
41 4
42 5
43 6
44 1 7
45 2 8
46 3 9
47 4 10
48 5 11
49 6 12
50
7
13
51
8
14
52
9
15
53
10
16
54
11 17
55 18
56
19
57
20
58
21
59
22
60
23
61 24
62 25
63 26
64 27
65 28
66 29
67
30
68
31
69 32
70 33
71
34
72
35
73
36
74 37
"במקום שהחכ' נמצאת )ג"ע( הכתר הוא בהעלם:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ . יב, איוב כח.28 . ב, ב"ב עה.27 . ה, ישעי' מ.26
ספר המצוות להצ"צ )דרמ"צ( מצות.30 ." ובכ"מ.' והחכמה כו: סע"א, "ראה משפטים קכא:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .29 ."''אין
לקמן. ראה ח"א פל"ז.34 . המשך תרס"ו ע' שמו.33 .' פרק א' משנה ז.32 . בשער הגמול.31 . ג, וראה גם לקו"ת צו טו.ציצית
Ó"Î ע"פ הנ"ל אינו מובן מחז"ל: וי"ל דבא לתרץ- !? "לכאורה מה ענין פיסקא זו כאן:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .35 .סימן לב
" אבל ה"ז רק "הארה דהארה, והתירוץ עפמשנ"ת לעיל ס"ג- .( מצות הצדקה- )וראה ג"כ לקמן סכ"ט( דשכר המצות בג"ע )וכולל
כן אינו מובן "נשמות הצדיקים כו' שהם עתה בג"ע" כמה אלפי שנים )שהזכיר כאן לעיל( מאי נפק"מ ואהני להו להשכר- 'וכו
שזהו שייך- בא ע"י שטל תורה מחייהוÓ"‰Á˙ :'' ביÒÂ˙ - „ עניןÂÚ ומוסיף.' אך א"א כו:' ולזה מוכרח להמשיך הבי- .()דתחה"מ
.'" שזהו בג"ע דוקאÈÏÈ„ ‡ÂÚ˘ ובמילא תלוי גם בהשגת "בחי' ח"ע כפום,"( שיהי' בסוג "כל העוסק בתורה‰Ê Ï"ÊÁÓÎ) ÈÂÏ˙Â
' ח"ע דכפום שיעורא דילי,‡ )דוקא( תשיחך" )התורהȉ" וה"ז- " השכר ד"תשיחך- תחה"מÈÁ‡Ï :' תוס' בי- „ עניןÂÚ ומוסיף
אף שלא הביאו )ולא רמזו אפילו( ע"ע! אלא שמסתייע להענין,' לכל תכלה גו: הכתובÌÂÈÒ ' עפ"ז יומתק ג"כ שמסיים בבי.(Ú"‚
אבל. יבוא לרחבה מצותך מאדÊ"Á‡ כנ"ל( ורק- ' שתחלה צ"ל "כל תכלה" )כי אא"פ כו, וממתיק עי"ז גם הסדר דבכתוב- שקדמו
:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .36 ."˙ שע"י הצדקה דלמטהÂÁ‰ ' שהרי ענינה בי- "' מקום להזכיר "כל תכלה גוÔȇ בתחלת האגרת
גפ
15 1
16
2
17 3
18 4
19
5
20 6
21 7
22 8
23 9
24 10
25 11
26 12
27 13
28 14
"ראה כתובות:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .37 ." כל חד. א. ז. כ"ח- ולכן הקיפוהו בחצע"ג- שלכאורה אינו מובן- '"במקום כו
. ט, תהלים מ.41 . יט, ישעי' כו.40 . ספ"ו.39 . כב, משלי ו.38 ." לעיל ספל"ו. ב,קיא
דפ
להורות: "וכל' הסכמת הרבנים שי' בני הגאון המחבר ז"ל נ"ע:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .1 . סוף מסכת תמיד.43 . סוף ברכות.42
"כי נסדרו לא ע"פ סדר הזמן שנכתבו כ"א ע"פ סדר:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .2 ."לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון
לקו"ת.7 . צו, תהלים קיט.6 . א, ברכות יז.5 . ובכ"מ. א, לקו"ת מטות פב.4 . אבות פ"ד מי"ז.3 ."(110 'הענינים )סה"ש תש"ה ע
. ל, ויצא לא.9 . לעיל ח"א ר"פ י"ד.8 .'מסעי ד"ה לבאר ענין המסעות אות ב
הפ
45
1
46
2
47
3
48
4
49
5
50
51
6
7
52
1
8
53
2
9
54
3
10
55
4
11
56
5
12
57 6
13
58 7
14
59 8
15
60 9
16
61 10
17
62 11 18
63 12 19
64 13 20
65 14 21
66 15 22
67 16 23
68 17
24
69 18 25
70 26
71 27
72
28
73
29
74
30
75
31
76
32
77
33
78
34
79
35
80 36
81
37
82
38
83
39
84
40
85 41
86 42
87 43
88 44
א באריכות )בקיצור בסה"מ, תו"א תולדות ח- "ל' רבים:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .12 . ז, שיר השירים ז.11 . יב, תהלים צז.10
משלי.19 . ב, קידושין ב.18 . ד ואילך, משלי ב.17 . צ"ע מקומו.16 . שם.15 . ז, קרח יח.14 . ב, ראה זח"ג קעז.13 ."(תקס"ח לאדה"ז
. א,לא
ופ
לתרץ מש"כ ס"ד- "מוכרח להוסיף זה כאן:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .23 . ג, תהלים מב.22 . א, ח"ב ס. א, ראה זח"א כד.21
˜"Î ˙Ú‰ . ו, משלי ג.24 ." ועפ"ז יש בעבודה זו גם שייכות לצדקה- .שזה הגילוי נעשה לא ע"י התבוננות כ"א ע"י תפלה וצדקה
מה יפיתÂ˙Î‰Ï "עצ"ע מהי השייכות:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡ ˜"Î ˙Ú‰ .25 ." "וכפס"ד השו"ע או"ח סרל"א בארוכה:‡"ËÈÏ˘ "ÂÓ„‡
מובן שאהב"ת היא כמבואר באגה"ק- (' )מה גו' ומה גו‰‡ÏÙ‰„ גו'?! וי"ל ע"פ המבואר בתו"ח שם הטעם להיופי והנועם ובאופן
."( שלכן אין בה ההפלאה דיופי ונועם- כאן )וכן בנוגע לאהמ"ס
תורת החסידות דורשת ,כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים ,ניט שטעכען
זיך ,כי בטופרהא אחידן ,יעדער שטאָ ך איז קליפה וסטרא אחרא ,ואחר נטילת
הצפרנים צריך להיות נטילת ידים ,כמבואר ענינה בדא"ח ,המשכת המוחין למדות.
יכים ְל ָה ִסיר ֶאת ַה ִ ּצ ּ ָפ ְרנַ ִים ,לֹא ִל ְדקֹרִּ ,כי ּתוֹ ַרת ַה ֲח ִסידוּ ת ּדוֹ ֶר ׁ ֶשתִּ ,כי ְּת ִח ָ ּלה ַלהוֹ ָכ ָחה ְצ ִר ִ
ילת 'ס ְט ָרא ַא ֲח ָרא'; ְו ַא ַחר נְ ִט ַ [=ב ִצ ּ ָפ ְרנַ ִים נֶ ֱא ָחזוֹ ת]ָּ ,כל דְּ ִק ָירה ִהיא ְ
'ק ִל ּ ָפה' ְו ִ ַּ "בטוּ ְפ ָר ָהא ֲא ִח ָידן" ְּ
ילת ָי ַד ִיםַּ ,כ ְמב ָֹאר ִענְ ָינָ ּה בדא"ח ִּ[ד ְב ֵרי ֱאל ִֹקים ַח ִ ּייםֲ ,ח ִסידוּ ת]ַ ,ה ְמ ׁ ָש ַכת ַה ִ ּצ ּ ָפ ְרנַ ִים ָצ ִר ְ
יך ִל ְהיוֹ ת נְ ִט ַ
ַה ּמ ִֹחין ְל ִמ ּדוֹ ת.
מ ֶשׁהּ ְ ,בנוֹ ׁ ֶשל ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקןּ ְ ,ב ָל ְמדוֹ – ְוהוּ א ָאז ְּכ ֶבן ח־יא ׁ ָשנָ ה – ַה ּסוּ ְג ָיא ְ ּב ׁ ִש ְב ָחן ׁ ֶשל ֲח ָכ ִמים ר' ֹ
ּ
"שנוּ ִמדּ וֹ ַתי"ֶ ׁ ,ש ֵי ׁש ָ ּב ֶזה ׁ ְשנֵ י [=ר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶ ּבן יוֹ ָחאי] ׁ ָשם ׁ ְ ַ ְ ּב ִג ִּטין (סז א) נִ ְס ַּת ּ ֵפק ְ ּב ַמ ֲא ַמר ַר ׁ ְש ִ ּב"י
ּ ֵפרוּ ׁ ִשיםִ :ל ְּמדוּ ּתוֹ ָר ִתי ַ(ר ׁ ִש"י) אוֹ ִמדּ וֹ ַתי ִּכ ְפ ׁשוּ טוֹ ּ ְ .בתוֹ ְך ָּכ ְך נִ ְכנַ ס ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקן ְו ָא ַמר – ְ ּבנִ גּ וּ ןְּ ,כ ַד ְר ּכוֹ
ַ ּב ּק ֶֹד ׁשּ :תוֹ ָרה ׁ ֶש ִ ּנ ְּתנָ ה ָלנוּ ֻּכ ָ ּל ּה ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ תֲ ,א ִפ ּלוּ ָה ֳענָ ׁ ִשין ׁ ֶש ָ ּב ּה ֵהם ֶ ּב ֱא ֶמת ֶח ֶסד ְוטוֹ ב ,וּ ׁ ְשנֵ י
[=זה ָ ּב ֶזה ָּתלוּ י]ִ :אי ֶא ְפ ׁ ָשר ִל ְהיוֹ ת ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ ת ְ ּב ִלי ּתוֹ ָרה, ֶ ַה ּ ֵפרוּ ׁ ִשים ֶא ָחד ֵהםְ ,ו ָהא ְ ּב ָהא ַּת ְל ָיא
"צ ַמח ֶצ ֶדק" ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ְ ּב ִגיל ח־יא ׁ ָשנָ ה. ְו ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר ְלתוֹ ָרה ְ ּב ִלי ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ תְּ .כ ָכל ַה ַ ּנ"ל ָק ָרה ַ ּגם ְל ַה ֶ ּ
אַ מאָ ל איז יעדער וואָ רט וואָ ס מ'האָ ט געהערט געווען א תורה ,און יעדער זאך וואָ ס
מ'האָ ט געזעהן -א הוראה אין עבודה און הדרכה.
ֶ ּב ָע ָברָּ ,כל ִא ְמ ָרה ׁ ֶש ּ ׁ ָש ְמעוּ ָה ְי ָתה ּתוֹ ָרהְ ,ו ָכל ָּד ָבר ׁ ֶש ָראוּ – הוֹ ָר ָאה ָ ּב ֲעבוֹ ָדה ְו ַה ְד ָר ָכה.
טפ היום יום . . .
יט ׁשָ ׁ ,ש ַמ ְע ִּתי ִמ ּמוֹ ִרי ְו ַר ִ ּבי ָה ַרב ַה ַּמ ִ ּגיד ְ ּב ׁ ֵשם מוֹ רוֹ ְו ַר ּבוֹ ַא ְדמוֹ "ר ַה ָ ּז ֵקן ִס ּ ֵפרּ ִ :ב ְהיוֹ ִתי ְ ּב ֶ
מע ְז ִר ְ
אשוֹ ן ְל ָח ְד ׁ ֵשי ַה ּ ׁ ָשנָ הַ ,ה ָ ּקדוֹ ׁש־יעי ׁ ֶשהוּ א ַהח ֶֹד ׁש ָה ִר ׁ ־ע ֶדןַ :הח ֶֹד ׁש ַה ּ ׁ ְש ִב ִ ל־שם־טוֹ ב נִ ׁ ְש ָמתוֹ ֵ ַה ַ ּב ַע ׁ ֵ
ָ ּברוּ ְך־הוּ א ְ ּב ַע ְצמוֹ ְמ ָב ְרכוֹ ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת ְמ ָב ְר ִכים ׁ ֶשהוּ א ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ָה ַא ֲחרוֹ ן דְּ ח ֶֹד ׁש ֱאלוּ ל ,וּ ְבכ ַֹח ֶזה ִישְׂ ָר ֵאל
"ה ּיוֹ ם" ָק ִאי ַעל ר ׁ
ֹאש ַה ּ ׁ ָשנָ ה "א ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּיוֹ ם" ,דְּ ַ ְמ ָב ְר ִכים ֶאת ֶה ֳח ָד ׁ ִשים י"א ּ ְפ ָע ִמים ַ ּב ׁ ָשנָ הְּ .כ ִתיב ַ
"א ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים – "ו ֲה ָוה יוֹ ם דִּ ינָ א ַר ָ ּבא"ְ ,ו ַ "ו ְי ִהי ַה ּיוֹ ם גּ וֹ '" ְו ִת ְר ֵ ּגם ַ ׁ ֶשהוּ א יוֹ ם ַהדִּ ין ,וּ ְכמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּ ב ַ
ֹאש ַה ּ ׁ ָשנָ הֶ ׁ ,שהוּ א ׁ ַש ָ ּבת ָה ַא ֲחרוֹ ן ְּדח ֶֹד ׁש ַק ָ ּי ִמים ְועוֹ ְמ ִדים"ְ ,ו ַה ְינוּ ׁ ֶש ּזוֹ ִכים ַ ּבדִּ ין .וּ ְב ׁ ַש ָ ּבת ׁ ֶש ִ ּל ְפנֵ י ר ׁ
־ברוּ ְך־הוּ א ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת ְמ ָב ְר ִכים ח ֶֹד ׁש "א ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים" ,דְּ ֶזהוּ ִ ּב ְר ָכתוֹ ׁ ֶשל ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּ ֱאלוּ ל ,קוֹ ְר ִאין ָאז ּ ָפ ָר ׁ ַשת ַ
יע ְ ּברֹב טוֹ ב ְל ָכל ִישְׂ ָר ֵאל ַעל ָּכל ַה ּ ׁ ָשנָ ה. יעיֶ ׁ ,שהוּ א ַה ְּמשֻׂ ָ ּבע ְו ַה ַּמשְׂ ִ ּב ַַה ּ ׁ ְש ִב ִ
סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא :שרי' ,מליחה ,הדחה .ענינם
בעבודה :שרי' -ווייקען זיך אין דברי הרב ,מליחה -יחידות ,הדחה -ניגון.
ילה ְלהוֹ ִציא ִמ ֶּמנּ וּ דַּ ם ָה ָאסוּ ר הוּ אְ ׁ :ש ִר ָ ּיהְ ,מ ִל ָ
יחהֲ ,ה ָד ָחהִ .ענְ ָינָ ם ֵס ֶדר ֶה ְכ ׁ ֵשר ָ ּבשָׂ ר ַל ֲא ִכ ָ
ַ ּב ֲעבוֹ ָדהְ ׁ :ש ִר ָ ּיה – ְל ַה ׁ ְשרוֹ ת ַע ְצמוֹ ְ ּבדִּ ְב ֵרי ָה ַרבְ ,מ ִל ָ
יחה – ְי ִחידוּ תֲ ,ה ָד ָחה – נִ גּ וּ ן.
מדברי קודש רבינו הזקן :ישראל גוי אחד בארץ ,דער עם ישראל אויך אין דער
ערדישער וועלט איז פארבונדען מיט ה' אחד ,השי"ת מאַ כט פון רוחניות גשמיות ,און
דער עם ישראל מאַ כט פון גשמיות רוחניות.
"ישְׂ ָר ֵאל גּ וֹ י ֶא ָחד ָ ּב ָא ֶרץ"ַ .עם ִישְׂ ָר ֵאלּ ַ ,גם ְ ּב ַא ְר ִצ ּיוּ ת ָהעוֹ ָלםָ ,ק ׁשוּ ר ִמ ִּד ְב ֵרי ק ֶֹד ׁש ַר ֵ ּבנוּ ַה ָ ּז ֵקןִ :
הוּ א ִעם ה' ֶא ָחד .ה' ִי ְת ָ ּב ֵר ְך עוֹ שֶׂ ה ֵמ ָהרוּ ָחנִ ּיוּ ת ַ ּג ׁ ְש ִמ ּיוּ תְ ,ו ַעם ִישְׂ ָר ֵאל עוֹ שֶׂ ה ֵמ ַה ַ ּג ׁ ְש ִמ ּיוּ ת רוּ ָחנִ ּיוּ ת.
. . . היום יום צ
בכלל ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי צבור בעניני,ברכת ד' היא תעשיר
, דער אויבערשטער ב"ה בלייבט ניט קיין בעל חוב: וכמאמר,צדקה וחזוק היהדות
. צאָ לט ער במיטב מיט בני חיי ומזוני רויחי,פאר יעדער גוטער זאך וואָ ס א איד טוט
ִ ּב ְכ ָלל וּ ִב ְפ ָרט ְל ַהנּ וֹ ֵתן ֵמ ִע ּתוֹ וּ ִמ ְ ּז ַמנּ וֹ ַל ֲעסֹק ְ ּב ָצ ְר ֵכי ִצ ּבוּ ר ְ ּב ִענְ ְינֵ י ְצ ָד ָקה,""ב ְר ַּכת ה' ִהיא ַּת ֲע ׁ ִשיר ִּ
ֲעבוּ ר ָּכל ָד ָבר טוֹ ב ׁ ֶש ְ ּיהוּ ִדי.־ברוּ ְך־הוּ א לֹא נִ ׁ ְש ַאר ַ ּב ַעל חוֹ ב ּ ָ ַה ָ ּקדוֹ ׁש: וּ ְכ ַמ ֲא ָמר,ְו ִח ּזוּ ק ַה ַ ּי ֲהדוּ ת
.] וּ ַפ ְרנָ ָסה ְ ּב ֶר ַוח, ַח ִ ּיים,[=ב ָבנִ ים
ְּ ֵ ְ ּב ָבנֵ י ַח ֵ ּיי וּ ְמזוֹ נֵ י ְר ִו,'יטב
יחי ַ 'מֵ ְמ ׁ ַש ֵ ּלם הוּ א ְ ּב,עוֹ שֶׂ ה
כי אין לנו בית דין הגדול – הרי זו מניעה צדדית ,אך בעצם )הל'ואין להוסיף עליו ואין לגרוע ממנו ,כלשון הרמב"ם
קיימת היכולת להוסיף עליהן )אם יקום בית הדין הגדול(. יסוה"ת רפ"ט(" :דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת
ולכן ,אף שיש מונים רק שבע מצוות מדרבנן )ורמזו לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון" ,ואילו
ששבע מצוות דרבנן יחד עם תרי"ג מצוות דאורייתא מספרן מצוות דרבנן הן 'מצוות שנתחדשו' "כדי לחזק הדת ולתקן
'תר"ך' ' ,התורה' -ראה של"ה שם( ,הרי זה משום שכך העולם" )הל' ממרים פ"א ה"ב( וכיון שלצורך חיזוק הדת יתכן
נקבע מלמעלה ,שבפועל יהיו שבע מצוות דרבנן ,אך מצד שחכמים יצטרכו להוסיף מצוות דרבנן "לפי מה שהשעה
גדרם אין להן מנין קבוע ומוחלט. צריכה" ,אין להן מספר קבוע.
ואף שלמעשה עתה אין אפשרות להוסיף על מצוות דרבנן
למות ו"אין תרופה למכתו בלתי אם יעבור על האיסור" הרי וכדומה :באונס מחמת עצמו הוא מסכים למכירה בלב שלם,
זה 'אונס דנפשיה' וכיון שעבר על האיסור מרצונו נענש ,אבל אבל אם אחרים אילצו אותו אינו מוכר בהסכמה מלאה ואין
כשאנסוהו אחרים אינו נענש ,כי לא עבר על האיסור מרצונו זו מכירה.
אלא מאונס. ולפי זה יש לבאר גם את דברי הרמב"ם :כשחלה ונטה
76
ÚLz
‡Ï
« ≈ ÔÏÏÎa
… ˙BˆÓ
»»¿ƒ LÈ≈ .רבעי
¿ƒ LLÂ
ִ ָ ְ ונטע
≈ ¿ ,‰NÚ
ַ ֶ ְ שׁני
≈ ¬ ˙BˆÓ
ִ ֵ מעשׂר
¿ƒ LÏL
ֵ ֲ ַ הלכוֹת
… » ˙BˆÓ
ְ ִ 30
¿ƒ 31
77 ˙Èa≈ ˙BÎω¿ƒ :ÔecÒ
» ƒ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ,ÚLz
« ≈ ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ ;ÈL
ƒ≈ NÚÓ≈ ¬« LÈىσ¿«¿ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« 32
78 ˙BÎω
¿ƒ ,Ba ÌÈ„BÚ‰Â
ƒ¿ »¿ Lc˜n‰
»¿ƒ« ÈÏk≈¿ ˙BÎω
¿ƒ ,‰ÈÁa‰
» ƒ¿« ıeÁ ,Ì„‡‰ »»» ÈΈ ≈¿» ‡La »¿ ƒ ÂÈÓc » » ‡ÈˆB‰Ï ƒ ¿ ‡lL … ∆ () 33
79 ‰NÚÓ
≈ ¬« ˙BÎω
¿ƒ ,ÁaÊÓ
«≈¿ƒ Èeq‡
≈ ƒ ˙BÎω ¿ƒ ,Lc˜n‰
»¿ƒ« ˙‡Èa«ƒ ;‰‡ÓËa
»¿À¿ BÏÎ‡Ï ¿»¿ ‡lL … ∆ (‚) ;‰ÎÈÒ » ƒ¿ ‰i˙Le »ƒ¿ ‰ÏÈÎ‡Ó » ƒ¬≈ 34
80 ÈÏeÒt
≈ ¿ ˙BÎω ¿ƒ ,ÔÈÙÒeÓe
ƒ» ÔÈ„ÈÓz ƒ ƒ¿ ˙BÎω¿ƒ ,˙Baw‰
»¿»« NÚÓ
≈ ¬« Ï·υ ¡∆ ‡lL … ∆ (‰) ;˙eȇa ƒ¬« BÏÎ‡Ï ¿»¿ ‡lL … ∆ („) 35
81 ˙BÎω
¿ƒ ,ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ ˙„BÚ « ¬ ˙BÎω ¿ƒ ,ÔÈLc˜n‰
ƒ »¿À« NÚÓ
« ¬« Ï·υ ¡∆ ‡lL… ∆ (Â) ;ÌÈÏLeÈÏ
ƒ«» ƒ ıeÁ Ô‚c »» ÏL ∆ ÈL
ƒ≈ 36
82 .‰ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ‰ˆÈ
»¿ƒ NÚÓ« ¬« Ï·υ ¡∆ ‡lL… ∆ (Ê) ;ÌÈÏLeÈÏ
ƒ«» ƒ ıeÁ LBÈzƒ 37
83 ˙BˆÓ
¿ƒ LL ≈ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ L≈È .הבּחירה
ָ ִ ְ ַ הלכוֹת ֵבּית ְ ִ ,L„˜∆… BlkÀ ÈÚƒ»¿ ÚË «∆ ˙BÈ‰Ï ¿ƒ (Á) ;ÌÈÏLeÈÏ ƒ«» ƒ ıeÁ 38
84 ‰ÊÂ
∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BˆÓ
¿ƒ LÏLÂ
… » ¿ ,‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ LÏL…» ÏÎÏ
»¿ ÈLƒ≈ NÚÓk
≈ ¬«¿ ÂÈÏÚÏ»»¿ƒ ÌÈÏLeÈa
ƒ«» ƒ Ï·‰Ï ≈»≈¿ BÈ„Â ƒ¿ 39
85 ˙BÏ
¿ƒ ‡lL
… ∆ () ;Lc˜Ó »¿ƒ ˙BÏ ¿ƒ (‡) :ÔËt» »¿ ‡e‰ .NÚn‰
≈ ¬«« Èecƒ ˙BcÂ˙‰Ï «¿ƒ¿ (Ë) ;c »» 40
86 („) ;ÂÈÏÚ
»» ˙BÏÚÓa¬«¿ ˙BÏÚϬ« ‡lL
… ∆ (‚) ;˙ÈÊbƒ» ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« כּהנּה
ָ ֻ ְ מתּנוֹת ְ ַ שׁאר ָ ְ בּכּוּרים ִעם ִ ִ הלכוֹת ְ ִ 41
87 ;ÈÒ
ƒ» Lc˜n‰
»¿ƒ« ˙‡∆ ÓLÏ
… ¿ ƒ (‰) ;Lc˜n‰
»¿ƒ« ÔÓƒ ‰‡ÈÏ
» ¿ƒ¿ ˙Bˆӿƒ ‰BÓL
∆ ¿ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÚLz « ≈ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .שׁבּגּבוּלין ִ ְ ַ ֶ 42
88 .Lc˜n‰
»¿ƒ« ˙ÈÓL
« ƒ¿ ˙ÈaL‰Ï
ƒ¿ «¿ ‡lL
… ∆ (Â) (‡) :ÔËt» »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙ÂˆÓ «¿ƒ ˙Á‡Â ««¿ ,‰NÚ≈ ¬ 43
89 LÈ≈ .והעוֹבדים בּוֹ
ִ ְ ָ ְ המּקדּשׁ
ָ ְ ִ ַ כּלי ֵבּיתֵ ְ הלכוֹת ְ ִ Ï·È
« … ‡lL… ∆ () ;Lc˜nÏ »¿ƒ« Ô˙BÏÚ‰Ïe
» ¬«¿ ÌÈeka ƒ ƒ LÈÙ‰Ï ƒ¿«¿ 44
90 ,‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ LL ≈ ˙Bˆӿƒ ‰NÚ≈¿ ∆ Úa‡
«¿« ÔÏÏÎa
»»¿ƒ ;Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ˙B˜Ï ¿ƒ (‚) ;ÌÈÏLeÈÏ
ƒ«» ƒ ıeÁ ÌÈeka ƒ ƒ Ô‰k‰≈… « 45
91 (‡) :ÔËt
» »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BˆÓ
¿ƒ ‰BÓLe
∆ ¿ ÌÈÈÁÏe
ƒ«»¿ «ÚBÊ¿ ˙˙Ï ≈» (‰) ;Ô‰kÏ ≈… « ‰lÁ »« LÈÙ‰Ï ƒ¿«¿ („) 46
גיק
46 (È) ;ÌÈÓc ƒ » ˙˜ÈÊ
« ƒ¿ Ì„˜ ∆… ÌÈl˜ ƒ« ÌÈL„˜ƒ »» Na « ¿ Ï·Ï
… ¡∆ (‚) ;e‰BÓk» ˙BNÚÏ ¬« ‡lL… ∆ () ;‰ÁLn‰»¿ ƒ« ÔÓL ∆∆ ˙BNÚÏ ¬« 1
47 ;‰Bza
» « ÌÈe˙k‰
ƒ ¿« ‰ÈNÚÓ
» ∆ ¬« „Òk ∆≈¿ ‰ÁÓ»¿ƒ Ïk» ˙BNÚÏ ¬« ˙k˙Ók
∆… ¿«¿ ˙BNÚÏ ¬« ‡lL … ∆ („) ;epnÓ ∆ƒ CeÒÏ» ‡lL …∆ 2
48 ‡lL
… ∆ („È) ;‡ËBÁ ≈ ˙ÁÓ «¿ƒ ÏÚ« ÔÓL ∆∆ ÌÈNÈ ƒ» ‡lL… ∆ (‚È) ıeÁ ˙Ëw‰
∆… ¿« ÁaÊÓ «¿ƒ ÏÚ« È˘‰Ïƒ ¿«¿ ‡lL … ∆ (‰) ;˙Ëw‰∆… ¿« 3
49 ;Ô‰k
≈… ˙ÁÓ«¿ƒ Ï·z≈»≈ ‡lL … ∆ (ÂË) ;‰BÏ » ¿ »‰ÈÏÚ ∆» ÔzÈ≈ƒ ‡lL
… ∆ (Ê) ;Û˙k‰ ≈»« ÏÚ« ÔB‡‰ ¬» ˙‡NÏ ≈ » (Â) ;˙Ëw‰
∆… ¿« ÔÓƒ 4
50 eÏ·iL
¿ …∆ (ÊÈ) ;ıÓÁ ≈» ˙ÁÓ «¿ƒ ‰Ù‡z ∆»≈ ‡lL … ∆ (ÊË) (Ë) ;Lc˜na
»¿ƒ« ÈÂl‰ ƒ≈« „ÚiL
… ¬«∆ (Á) ;epnÓ ∆ƒ ÌÈca‰ƒ«« eeÒÈ» 5
51 ÂÈ„
»»¿ Ïk» ‡ÈiL ƒ»∆ (ÁÈ) ;˙BÁÓ »¿ ÈÈL ≈»¿ Ìȉk‰
ƒ¬… « Lc˜Ï
≈«¿ (È) ;Lc˜na »¿ƒ« BÁ ≈¬ ˙·ÏÓa
∆ ∆¿ƒ „Á‡ »∆ ‰NÚÈ∆ ¬« ‡lL
…∆ 6
52 ÂÈ„
»»¿ Á‡È
≈«¿ ‡lL… ∆ (ËÈ) ;Ba Ú‚tL «»∆ Ï‚a ∆∆» ÂÈ˙B„Â
» ¿ƒ¿ ˙BÂL » ˙BÓLn‰
»¿ ƒ« Ïk» eȉiL ¿ƒ∆ (‡È) ;‰„BÚÏ » ¬» Ô‰k‰ ≈… « 7
53 (Î) ;Ô‰a ∆» iÁ »« ‡e‰L ∆ ÌÈc ƒ»¿ ‡Le»¿ ÂÈ˙B„» ¿ƒ¿ ‡lL
… ∆ (‚È) ;‰„BÚÏ» ¬» ‰p‰k »À¿ È„‚a
≈¿ƒ LaÏÏ… ¿ƒ (È) ;ÌÈÏ‚a
ƒ»¿» 8
54 ‡È‰Ï
ƒ»¿ (‡Î) ;‰ÈÁa‰ » ƒ¿« ˙È≈¿a ˙Baw‰ »¿»« Ïk» Ș‰Ïƒ¿«¿ .„BÙ‡‰
≈» ÏÚÓ «≈ ÔLÁ‰∆… « ÁfÈ «ƒ ‡lL
… ∆ („È) ;ÏÈÚn‰ ƒ¿« ÚwÈ «»ƒ 9
55 ‡lL
… ∆ (Î) ;‰ÈÁa‰ » ƒ¿« ˙ÈÏ ≈¿ ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁ » ÈL„˜ ≈ ¿» ‰NÚ
≈¿ ∆ LÓÁ≈¬ ÔÏÏÎa»»¿ƒ LÈ≈ .המּקדּשׁ ָ ְ ִ ַ בּיאת ַ ִ הלכוֹת ְ ִ 10
56 Ș‰Ï
ƒ¿«¿ ‡lL … ∆ (‚Î) ;‰ÊÚÏ »»¬» ıeÁ ˙Ba˜ »¿» ËÁLÏ
… ¿ƒ ‡Ï
… ˙Bˆӿƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ LÏLe… ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙Bˆӿƒ ÈzL≈¿ ˙BÂˆÓ ¿ƒ 11
57 .‰ÊÚÏ
»»¬» ıeÁ Ôa˜ »¿» BkL ƒ Ô‰k
≈… ÒkÈ≈»ƒ ‡lL… ∆ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« 12
58 ‰NÚ
≈¿ ∆ ÚLz « ¿ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .וּמוּספיןִ ָ תּמידין
ִ ִ ְ הלכוֹת ְ ִ (‚) ;L‡ … «Úet¿ Ô‰k ≈… BÏ ÒkÈ ≈»ƒ ‡lL… ∆ () ;Lc˜nÏ »¿ƒ« 13
59 ˙ˆÓ
«¿ƒ ˙Á‡Â««¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ ‰BÓL
∆ ¿ ˙BÂˆÓ ¿ƒ Ô‰k
≈… ÒkÈ
≈»ƒ ‡lL… ∆ („) ;ÌÈ„‚a ƒ»¿ «Úe˜¿ Ô‰k≈… BÏ ÒkÈ≈»ƒ ‡lL
… ∆ 14
60 ÈL
≈¿ Ș‰Ïƒ¿«¿ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙ ∆ ¬« ‡Ï … Lc˜n‰
»¿ƒ« ÔÓƒ Ô‰k ≈… ‡ˆÈ ≈≈ ‡lL
… ∆ (‰) ;ÏÎȉ‰ » ≈« χ∆ ˙Ú≈ ÏÎa »¿ 15
61 ÏÚ« L‡≈ ˜ÈÏ„‰Ï ƒ¿«¿ () ;˙BÏBÚ ÌBÈ ÏÎa »¿ ÌÈNk
ƒ »¿ (Ê) ;Lc˜n‰
»¿ƒ« ÔÓƒ ÌȇÓË ƒ≈¿ ÁlLÏ
«≈« ¿ (Â) ;‰„BÚ » ¬ ˙ÚLa «¿ ƒ 16
62 ˙‡∆ ÌȉÏ
ƒ»¿ („) ;d˙BaÎÏ
» «¿ ‡lL … ∆ (‚) ;ÌBÈ ÏÎa »¿ ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« ‰Ï
«¿ ‡ÓË≈» ÒkÈ≈»ƒ ‡lL… ∆ (Á) ;Lc˜nÏ »¿ƒ« ‡ÓË ≈» ÒkÈ
≈»ƒ ‡lL
… ∆ 17
63 (Â) ;ÌBÈ ÏÎa »¿ ˙˘
∆… ¿ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ (‰) ;ÌBÈ ÏÎa »¿ ÔLc‰
∆ ∆« LnLÈ
≈«¿ ‡lL … ∆ (È) ;‡ÓË ≈» LnLÈ ≈«¿ ‡lL … ∆ (Ë) ;˙Èa‰ ƒ«« 18
64 ‰ÁÓ
»¿ƒ ÏB„b» Ô‰k ≈… ȘiL
ƒ¿«∆ (Ê) ;ÌBÈ ÏÎa »¿ ˙B≈ ˜ÈÏ„‰Ï
ƒ¿«¿ (È) ;ÂÈÏ‚Â
»¿«¿ ÂÈ„È »» „BÚ‰
≈ » Lc˜Ï ≈«¿ (‡È) ;ÌBÈ ÏeË¿ 19
65 ÈL
≈¿ ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ (Á) ;'ÔÈzÁ' ƒƒ¬ ˙‡˜p‰ ≈¿ƒ« ‡È‰Â ƒ¿ ,ÌBÈ ÏÎa »¿ ‡lL
… ∆ (‚È) ;ÁaÊ «≈¿nσ«¿ ÏÎȉÏ
» ≈« ÌeÓ ÏÚa «« ÒkÈ≈»ƒ ‡lL… ∆ 20
66 (È) ;ÌÈt‰
ƒ»« ÌÁÏ ∆∆ ˙BNÚÏ ¬« (Ë) ;˙aLa »« ¿ ˙BÏBÚ ÌÈNk ƒ »¿ ;BÚ
≈ ÌeÓ ÏÚa «« „ÚÈ
… ¬« ‡lL
… ∆ („È) ;ÌeÓ ÏÚa «« „ÚÈ
… ¬« 21
67 (È) ;ÁÒt‰ «∆« ÛÒeÓ« (‡È) ;ÌÈL„Á ƒ »√ ÈL‡ ≈ » ÛÒeÓ « .Ê» „ÚÈ
… ¬« ‡lL… ∆ (ÂË) 22
68 Lȇƒ» Lȇƒ Ïk» tÒÏ … ¿ƒ (‚È) ;‰Ùez‰ » ¿« ÓÚ ∆… Ș‰Ï
ƒ¿«¿ ‰NÚ
≈¿ ∆ Úa‡
«¿« ÔÏÏÎa»»¿ƒ LÈ≈ .מזבּח ַ ֵ ְ ִ אסּוּרי
ֵ ִ הלכוֹת ְ ִ 23
69 ÛÒeÓ
« („È) ;ÓÚ‰ ∆… » ˙˜‰
«»¿« ÌBiÓƒ ˙BÚeL » ‰ÚL
»¿ƒ ‡Ï
… ˙BÂˆÓ ¿ƒ NÚ ∆ ∆¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ Úa‡ «¿« ˙BÂˆÓ ¿ƒ 24
70 ˙B‡a‰»« ˙Baw‰
»¿»« ÌÚƒ ÌÁl‰ ∆∆« ÈzL ≈¿ ‡È‰Ïƒ»¿ (ÂË) ;˙ˆÚ ∆∆¬ ˙Baw‰
»¿»« Ïk» Ș‰Ï ƒ¿«¿ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« 25
71 ;‰M‰
»» « L‡ … ÛÒeÓ
« (ÊË) ;˙ˆÚ ∆∆¬ ÌBÈa¿ ÌÁl‰ ∆∆« ÏÏ‚a
«¿ƒ (‚) ;ÁaÊnÏ
«≈¿ƒ« ÌeÓ ÏÚa «« LÈc˜‰Ï
ƒ¿«¿ ‡lL … ∆ () ;ÌÈÓÈÓzƒ ƒ¿ 26
72 ÛÒeÓ
« (ËÈ) ;‚Á‰ »∆ ÛÒeÓ« (ÁÈ) ;ÌBˆ ÌBÈ ÛÒeÓ « (ÊÈ) È˘È
ƒ ¿« ‡lL
… ∆ (‰) ;BÓc» ˜ÊÈ …¿ƒ ‡lL
… ∆ („) ;ËÁLÈ … ¿ƒ ‡lL … ∆ 27
73 .˙ˆÚ
∆∆¬ ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ‡lL
… ∆ (Ê) ;BÚ ≈ ÌeÓ ÏÚa «« Șȃ¿« ‡lL
… ∆ (Â) ;BaÏÁ ¿∆ 28
74 ‰BÓL
∆ ¿ ÔÏÏÎa »»¿ƒ LÈ≈ .המּקדּשׁין ִ ָ ְ ֻ ַ פּסוּליֵ ְ הלכוֹת ְ ִ ‡lL
… ∆ (Á) ;ÌÈBb‰ ƒ « ˙Ba˜a ¿¿»¿ elÙ‡ ƒ¬ ,ÌeÓ ÏÚa «« ȘÈ
ƒ¿« 29
75 ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙Bˆӿƒ LL ≈ ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙Bˆӿƒ ÈzL ≈¿ ˙Bˆӿƒ ;ÌÈLc˜n‰
ƒ »¿À« ÈÏeÒt≈ ¿ ˙BcÙÏ ¿ƒ (Ë) ;ÌÈL„wa ƒ »√« ÌeÓ ÏÈËÈ ƒ» 30
76 B‡ eÏÒÙpL
¿¿ƒ∆ ÌÈL„˜ ƒ »» Ï·Ï
… ¡∆ ‡lL … ∆ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ∆¿ ‰Ê∆ ÔÓÊ
«¿ Ì„˜Â∆… ¿ .‰‡Ï‰Â
»¿»» ÈÈÓM‰
ƒ ƒ¿ « ÌBiÓƒ Ș‰Ï ƒ¿«¿ (È) 31
77 ‡lL
… ∆ (‚) ;Ïebtƒ ÏÎ‡Ï … ¡∆ ‡lL… ∆ () ;ÌeÓ Ì‰a ∆» Ïh‰L
« À∆ (‡È) ;B˙B‡ ÔÈÈ˜Ó ƒ ƒ¿« Ôȇ ≈¿ ,ÔÓÊ«¿ qÁÓ
«À¿ ‡˜p‰»¿ƒ« ‡e‰ 32
78 ;˙B
» ÏÎ‡È « … ‡lL … ∆ („) ;ÌpÓÊ »«¿ Á‡Ï ««¿ ÌÈL„˜ ƒ »» È˙BÈ
ƒ È˘‰Ï
ƒ ¿«¿ ‡lL … ∆ (È) ;ÈÁÓe ƒ¿ Ô˙‡ »¿∆ Ș‰Ïƒ¿«¿ ‡lL … ∆ 33
79 Ï·È
« … ‡lL… ∆ (Â) ;e‡ÓËpL ¿¿ƒ∆ ÌÈL„˜ ƒ »» Ï·ȫ … ‡lL… ∆ (‰) ‡lL
… ∆ („È) ;˙Baw‰ »¿»« Ïk» ÁÏÓÏ«… ¿ƒ (‚È) ;L„e «¿ B‡N ¿ 34
80 (Á) ;˙Bp‰
» « ˙‡∆ ÛNÏ … ¿ ƒ (Ê) ;ÌÈL„w‰ ƒ »»« ‡ÓËpL»¿ƒ∆ Ì„‡ »» .˙Baw‰
»¿»« ÏÚÓ «≈ ÁÏn «∆ ˙ÈaL‰Ï
ƒ¿ «¿ 35
81 .‡Óh‰
≈»« ˙‡∆ ÛNÏ … ¿ƒ LÏL
… » ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .הקּרבּנוֹת ָ ְ ָ ַ מעשׂה ֵ ֲ ַ הלכוֹת ְ ִ 36
82 ˙Á‡
«« ‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ .הכּפּוּריםִ ִ ַ עבוֹדת יוֹם ַ ֲ הלכוֹת ְ ִ LÏLe
… ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ NÚ ∆ ∆ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÌÈNÚƒ¿ ∆¿ 37
83 „q‰
∆≈« ÏÚ« Ôlk »À ÌÈetk‰
ƒ ƒ« ÌBÈ ‰NÚÓ ≈ ¬« ‰NÚiL∆ ¬«∆ ‡È‰Âƒ¿ (‡) :ÔËt» »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ 38
84 ÔÈÈece‰Â
ƒ ƒ«¿ ˙Baw‰ »¿»« ,˙BÓ ÈÁ‡ ≈¬« ˙LÙa« »»¿ e˙kL »∆ BÓk¿ () ;„q‰∆≈« ÏÚ« ÌÈe˙k‰ ƒ ¿« ‰ÈNÚÓk
» ∆ ¬«¿ ‰ÏBÚ‰ » » ˙BNÚÏ ¬« 39
85 .‰„BÚ‰
» ¬» ‡Le »¿ ÈÚO‰ ƒ» « ÁelLÂ
« ƒ¿ („) ;˙‡hÁ‰ »«« „Ò ∆≈ (‚) ;‰ÏBÚ‰ » » Na « ¿ Ï·Ï
… ¡∆ ‡lL … ∆ 40
86 ˙Á‡
«« ˙BÂˆÓ ¿ƒ LÏL… » ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .מעילה ָ ִ ְ הלכוֹת ְ ִ ‡lL
… ∆ (‰) ;˙ÈÓÈt‰ ƒ ƒ¿« ˙‡hÁ‰ »«« NaÓ « ¿ƒ Ï·υ ¡∆ ‡lL … ∆ 41
87 ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÌÈzLeƒ«¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ (Ê) ;ÌL‡‰ » »» „Ò ∆≈ (Â) ;ÛBÚ‰» ˙‡hÁa ««¿ ÏÈcÈ ƒ¿« 42
88 LÓÁ∆… ˙ÙÒB˙a
∆∆ ¿ ‡ËÁ »» L‡ ∆ ¬ ÏÚBn‰
≈ « ÌlLÏ ≈« ¿ (‡) :ÔËt» »¿ (Á) ;Lc˜na»¿ƒ« ÌÈL„˜ ƒ »» ÈL„˜
≈ ¿» Na « ¿ Ìȉk‰
ƒ¬… « eÏ·iL
¿ …∆ 43
89 „ÚÏ
… ¬« ‡lL … ∆ () ;ÏÚBn‰ ≈ « ÔÈcƒ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ,Ôa˜Â
»¿»¿ Ê» Ï·È
« … ‡lL … ∆ (Ë) ;‰ÊÚÏ »»¬» ıeÁ ÌeÏÎ‡È ¿ … ‡lL … ∆ 44
90 .ÌÈL„w‰
ƒ »√« ÊÊ‚Ï
…¿ƒ ‡lL … ∆ (‚) ;ÌÈL„˜a ƒ »»¿ ‡lL
… ∆ (‡È) ;ÌÈÓÏM‰ ƒ»¿ « „Ò ∆≈ (È) ;ÌÈL„˜ ƒ »» ÈL„wÓ
≈ ¿»ƒ 45
דיק
45 („) ;'ȇcÂ
«« ÌL‡'
» » ‡˜p‰
»¿ƒ« ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ,ÔB„wÙa
»ƒ¿ ÙkL
«»∆ LÏLÂ
… » ¿ ‰‡Ó
»≈ ,‰Ê∆ ÙÒa
∆≈¿ ˙BÏÏÎp‰
»¿ƒ« ˙Bˆn‰
¿ƒ« Ïk» e‡ˆÓ
¿¿ƒ 1
46 ‰È‰
»» ̇ƒ ,˙BÚe„È¿ ˙BÚ ≈¬ ÏÚ« Ôa˜
»¿» ‡ËBÁ‰
≈ « ȘiLƒ¿«∆ ÌÈMÓÁÂ
ƒ ƒ¬« LLÂ
≈ ¿ ,‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ ÌÈÚa‡Â
ƒ»¿«¿ ÚL
«∆ Ô‰Ó
∆≈ 2
47 ,‰Ùȇ‰
» ≈» ˙ÈÈNÚ
ƒ ƒ ¬ B‡ ÛBÚ ÈÚƒ» ‰È‰
»» ̇ƒ¿ ,‰Ó‰a
»≈¿ ÈLÚ
ƒ» .‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï
… ˙BˆÓ
¿ƒ 3
48
49
eȘiL
˙Á‡a
ƒ¿«∆ (‰) ;'„BÈÂ
««¿ ‰Îωk
»»¬« ‡…lL
≈ ¿ ‰ÏBÚ
∆ Ôa˜'
»¿» ‡˜p‰»¿ƒ« ‡e‰ ‰ÊÂ
∆ eB‰Â¿ eÚË» ̇ƒ ,Ôa˜
»¿» ÔÈ„‰q‰
ƒ¿∆¿««
∆¿
4
62 b≈ ‰BÈ
∆ ‡lL … ∆ („) ;ÌÈ„a ƒ»¿ƒ ‰BÈ ∆ ‡lL … ∆ (‚) ;kÓÓe »¿ƒ ,ÔBÓÓ» ȘÊ
≈¿ƒ ˙BÎω¿ƒ :ÔecÒ
» ƒ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ,LÓÁ ≈» ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ 17
63 .ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ e‰BÈ
≈ ‡lL … ∆ (‰) ;BBÓÓa »¿ ˜„ˆ ∆∆ ÏBÁ
≈ ˙BÎω ¿ƒ ,‰„‡Â
»≈¬« ‰ÏÊb»≈¿ ˙BÎω ¿ƒ ,‰b »≈¿ ˙BÎω ¿ƒ 18
64 Ú„ÈÏ
« ≈ ˙BÎω‰ »¬« el‡≈ ÔÈÚ«¿ƒ .וּמתּנהָ ָ ַ זכיּה ָ ִ ְ הלכוֹת ְ ִ .LÙ
∆∆ ˙ÈÓLe
« ƒ¿ ÁˆB
«≈ ˙BÎω ¿ƒ ,˜ÈfÓeƒ« 19
65 ÔÈ„Â
ƒ¿ ,‰˜È
∆¿ƒ ‰ne∆« ‰˜È∆¿ƒ C‡È‰« ≈ ,˜Ù‰‰
≈¿∆« ÔÓƒ ‰ÎBÊ ∆ ÔÈcƒ ˙BˆÓ
¿ƒ Úa‡«¿« ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .נזקי ָממוֹן ֵ ְ ִ הלכוֹת ְ ִ 20
66 dȇ
» ≈ BÊȇÂ≈¿ ˙ÊBÁ
∆∆ ‰zÓ »»« BÊȇ ≈¿ ,Ïa˜Óe
≈«¿ ‰zÓ »»« Ô˙B≈ ÔÈcƒ () ;BM‰« ÔÈcƒ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ≈ ¬ 21
67 .˙ÊBÁ
∆∆ .‰Ú‰‰
»»¿«« ÔÈcƒ („) ;Ba‰« ÔÈcƒ (‚) ;Ú‰‰ ≈¿∆« 22
68 ÔÈcƒ Ú„ÈÏ
« ≈ ˙BÎω‰»¬« el‡≈ ÔÈÚ «¿ƒ .שׁכנים ִ ֵ ְ הלכוֹת ְ ִ ÈzL
≈¿ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÚL «∆ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .גּנבה ָ ֵ ְ הלכוֹת ְ ִ 23
69 „Á‡
»∆ Ïk» ȘÊ
≈¿ƒ ˙˜Á‰Â
«» ¿«¿ ,ÔÈÙzM‰ƒ»À « ÔÈa≈ ˙BÚ˜w‰ »¿«« ˜elÁƒ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ LÓÁ ≈»¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙Bˆӿƒ 24
70 .ˆn‰
∆∆« ÏÚa «« ÔȄƒ¿ ,BlL ∆ ˆn‰
∆∆« ÏÚaÓe««ƒ BÎMÓ ≈¿ ƒ Ô‰Ó ∆≈ (‚) ;pb‰
»«« ÔÈcƒ () ;ÔBÓÓ» ‚Ï …¿ƒ ‡lL … ∆ (‡) :ÔËt » »¿ 25
71 ˙BÎω‰»¬« el‡≈ ÔÈÚ «¿ƒ .ושׁתּפיןִ ָ ֻ ְ שׁלוּחין
ִ ְ הלכוֹת ְ ִ ÏÂÚ
∆» ‰NÚÈ
∆ ¬« ‡lL
… ∆ („) ;˙BϘLn‰»¿ ƒ« ÌÚƒ ÌÈʇn‰
ƒ«¿ … « ˜cˆÏ ≈«¿ 26
72 Ô‰ÈËtLÓe
∆ ≈¿¿ ƒ ,BÙzL »À ¿ Ì„‡ »» ÏL ∆ BÁeÏL ¿ ÔÈcƒ Ú„ÈÏ «≈ Ô‡Â
∆∆» Ô‡∆∆ Ì„‡Ï
»»¿ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡lL… ∆ (‰) ;˙BϘLne»¿ ƒ« ‰cna »ƒ« 27
73 .ÔÎNe
»»¿ Ô„ÒÙ‰e
»≈¿∆¿ ÔkÓÓe»»¿ƒ ÔÁwÓa » »ƒ¿ ;̉a∆» Ô˙BÂ
≈ ¿ Á˜BÏ
« ≈ BȇL ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰Ùȇ » ≈¿ ‰Ùȇ» ≈ 28
74 ˙Bˆӿƒ ‰NÚ≈¿ ∆ LÏL… ¿ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .עבדים ִ ָ ֲ הלכוֹת ְ ִ .˙BLÙ
»¿ ‚Ï
…¿ƒ ‡lL… ∆ (Ê) ;Ïeb¿ ‚ÈqÈ ƒ« ‡lL … ∆ (Â) 29
75 ‰ÊÂ
∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰BÓLe
∆ ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ LÓÁ ≈» ˙Bˆӿƒ ÚL«∆ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .ואבדה ָ ֵ ֲ ַ גּזלהָ ֵ ְ הלכוֹתְ ִ 30
76 ÎnÈ
≈»ƒ ‡lL… ∆ () ;ÈÚƒ¿ƒ „Ú∆∆ ÔȘ
«¿ƒ ÔÈcƒ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ
∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙Bˆӿƒ LÓÁ ≈»¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÈzL
≈¿ 31
77 ‡lL
… ∆ („) ;CÙa ∆»¿ ep„ÚÈ
∆¿«« ‡lL … ∆ (‚) ;„Ú ∆∆ ˙kÓÓ∆∆¿ƒ (‚) ;˜LÚÏ
… ¬« ‡lL… ∆ () ;ÏÊ‚Ï…¿ƒ ‡lL… ∆ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ 32
78 Ba „Ú
… ¬« ‡lL
… ∆ (‰) ;CÙa ∆»¿ Ba ˙BcÏ ¿ƒ LBz» b≈ ÁÈp « ƒ« ˙‡∆ ÈL‰Ï
ƒ »¿ (‰) ;˙Be‡˙‰Ï«¿ƒ¿ ‡lL … ∆ („) ;„ÓÁÏ … ¿« ‡lL … ∆ 33
79 ‡lL
… ∆ (Ê) ;ÈLÙÁƒ ¿» B˙‡ˆa ≈¿ BÏ ˜ÈÚ‰Ï
ƒ¬«¿ (Â) ;„Ú ∆» ˙„BÚ
« ¬ ÈL‰Ï
ƒ »¿ (Ê) ;‰„‡‰»≈¬» ÔÓƒ ÌlÚ˙È≈«¿ƒ ‡lL … ∆ (Â) ;‰ÏÊb‰ »≈¿« 34
80 ;d„ÚÈÏ
»¬«¿ (Ë) ;‰iÚ»ƒ¿ƒ ‰Ó‡ »» ˙BcÙÏ ¿ƒ (Á) ;Ì˜È » ≈ ‡ˆÈ≈≈ .‰„‡‰
»≈¬» 35
81 ,ÌÏBÚÏ
» ¿ ÈÚk
ƒ¬«¿ „Úa∆∆¿ „ÚÏ … ¬« (‡È) ;Înz ≈»ƒ ‡lL … ∆ (È) ÔÈcƒ ‡e‰Â¿ ,˙Á‡
«« ‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ .וּמזּיק ִַ ֵ חוֹבל הלכוֹת
ְ ִ 36
82 (È) ;ÂÈȇ
»» ≈ ÈL‡Ó
≈ »≈ „Á‡ »∆ ÂÈB„‡
» ¬ BÏ ÏÈt‰ ƒƒ ̇ƒ ‡l‡ »∆ .BÁ
≈¬ ÔBÓÓ» ˜ÈfÓ ƒ« B‡ BÁa ≈¬« ÏBÁ ≈ 37
83 ı‡Ï
∆∆¿ ı‡Ï ∆»» ‰ˆeÁÓ» ƒ ÁaL «»∆ „Ú ∆∆ Èb҉σ¿«¿ ‡lL …∆ ÚL
«¿ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .נפשׁ ֶ ֶ וּשׁמירת
ַ ִ ְ רוֹצח ַ ֵ הלכוֹת ְ ִ 38
84 .eÈχ
≈≈ ÏBvp‰ ƒ« ‰Ê∆ „Ú∆∆ ˙BB‰Ï¿ ‡lL … ∆ (‚È) ;χNÈ ≈ »¿ƒ ‡Ï
… ˙Bˆӿƒ NÚÂ
∆ ∆¿ ,‰NÚ≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ ÚL «∆ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰NÚ
≈¿ ∆ 39
85 ‰BÓL
∆ ¿ ,‰Ê∆ ÙÒa ∆≈¿ ˙BÏÏÎp‰ »¿ƒ« ˙Bˆn‰ ¿ƒ« Ïk» e‡ˆÓ ¿¿ƒ ‡lL
… ∆ () ;ÁˆÏ
«… ¿ƒ ‡lL… ∆ (‡) :ÔËt» »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« 40
86 ‰NÚ
≈¿ ∆ ÌÈzLe ≈¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ Ô‰Ó ∆≈ LL ≈ ‰NÚ ≈¿ ∆ ;‰‚‚La
»»¿ ƒ ÁˆB
«≈ ˙BÏ‚‰Ï ¿«¿ (‚) ;ÁˆB
«≈ LÙÏ ∆∆¿ Ùk ∆… ÁwÏ«ƒ 41
87 .‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ ˙ÓeÈ
« ‡lL … ∆ (‰) ;˙eÏb» iÁÓÏ »À¿ƒ Ùk ∆… ÁwÏ «ƒ ‡lL … ∆ („) 42
88
ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ (Â) ;ÔÈca
;Û„B‰
ƒ« ‰„ÈÓÚ
≈ » ÏÚ« ÒeÁÏ» ‡lL
» ƒ¬ Ì„˜
… ∆ (Ê) ;Û„B
∆… ,ÁˆiLk
≈ ÏL
« ¿ƒ∆ ¿ ÁˆB‰
∆ BLÙa
«≈ » 43
¿«¿ Ûcp‰
»¿ƒ« 44
89 ,˙eÈÎN
ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ :ÔecÒ
» ƒ ‡e‰ ‰ÊÂ
∆¿ ,LÓÁ
≈» ÂÈ˙BÎω
» ¿ƒ ËϘÓ
»¿ƒ ÈÚ ≈» LÈÙ‰Ï
ƒ¿«¿ (Ë) ;Ìc» ÏÚ« „ÓÚÏ … ¬« ‡lL … ∆ (Á) 45
זטק
46 ‚‰Ï
… ¬« (Ë) ;ÛÈÒa ƒ«¿ ‚‰Ï
… ¬« (Á) ;‰ÙNa » ≈¿ ƒ ‚‰Ï … ¬« (Ê) ˙BÎω¿ƒ ,‰ÂÏÂ
∆… ¿ ‰ÂÏÓ
∆¿« ˙BÎω ¿ƒ ,ÔB„wÙe »ƒ ‰Ï‡L »≈¿ ˙BÎω ¿ƒ 1
47 ;B˙‚ȉ
» ƒ¬ ÌBÈa¿ ‚‰p‰
»¡∆« a˜Ï
… ¿ƒ (‡È) ;˙BÏ˙Ï ¿ƒ (È) ;˜Áa ∆∆¿ .˙BÏÁ»¿ ˙BÎω ¿ƒ ,ÔÚËÂ
»¿ƒ¿ ÔÚBË≈ 2
48 ;ÛMÎÓ
≈ «¿ ˙BÈÁ‰Ï¿«¿ ‡lL … ∆ (‚È) ;B˙Ï »¿ƒ ÔÈÏzƒ» ‡lL … ∆ (È) LÏL
… » ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÚL «∆ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .שׂכירוּת ִ ְ הלכוֹת ְ ִ 3
49 ˙Èk‰a
«»«¿ ÛÈÒBÈ ƒ ‡lL … ∆ (ÂË) ;ÚLÏ » »» ˙B˜Ï‰Ï ¿«¿ („È) ÔÈcƒ (‡) ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ Úa‡Â«¿«¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙Bˆӿƒ 4
50 (ÊÈ) ;˙Úc‰« «« ÔcÓ‡a
«¿À¿ Ș ƒ» ‚‰Ï
… ¬« ‡lL… ∆ (ÊË) ;‰˜Bl‰ ∆ « (‚) ;BÓBÈa¿ ÈÎNƒ» ÎN«¿ ÔzÏ ≈ƒ () ;ÎN »» ÓBL ≈ ¿ ÈÎN ƒ» 5
51 BÁ
≈¬ ‚B‰≈ ÏÚ« ÒeÁÏ» ‡lL … ∆ (ÁÈ) ;Òe‡» LÚÏ …¬« ‡lL …∆ Ï·iL
« …∆ („) ;BpÓÊ «¿ Á‡ «« ÈÎN ƒ» ÎN «¿ Á‡È ≈«¿ ‡lL …∆ 6
52 (Î) ;ÔÈca ƒ« Ïc‰«« ÏÚ« ÌÁÏ ≈ «¿ ‡lL… ∆ (ËÈ) ;Ba ÏBÁ ≈ B‡ Ï·È
« … ‡…lL ∆ (‰) ;Ba ‰NÚiL ∆ ¬«∆ aÁÓ‰ »À¿« ÔÓƒ ÈÎO‰ ƒ» « 7
53 ÏÚ« ÔÈc‰ƒ« ˙Bh‰Ï «¿ ‡lL
… ∆ (‡Î) ;ÔÈca ƒ« ÏB„b» c‰Ï ≈«¿ ‡lL …∆ (Â) ;‰Î‡ÏÓ
» »¿ Ób «¿ ˙ÚLa
«¿ ƒ ‡lL … ∆ aÁÓ‰
»À¿« ÔÓƒ ÈÎO‰ ƒ» « 8
54 ‡lL
… ∆ (Î) ;‡ËBÁ ≈ ‡e‰L ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙BÚ ≈¬ ÏÚa «« (Ê) ;Ï·M
«»∆ ‰Ó« ÏÚ« ˙È ≈» B„Èa»¿ ÈÎO‰ƒ» « CÈÏBÈ ƒ ‡lL …∆ 9
55 ;ÌB˙È» b≈ ËtLÓ «¿ ƒ ˙Bh‰Ï «¿ ‡lL… ∆ (‚Î) ;ËtLÓ »¿ ƒ ÏeÚÏ≈«¿ .‰Ó‰a
»≈¿ ‡L »¿ ÔÎÂ≈¿ ,BLÈ„a ƒ¿ BL ÌÒÁÈ … ¿« ‡lL …∆ 10
56 LȇӃ≈ ÔÈca ƒ« ‰‡ÈÏ
» ¿ ƒ ‡lL
… ∆ (‰Î) ;˜„ˆa ∆∆¿ ËtLÏ … ¿ ƒ („Î) ˙BˆÓ
¿ƒ ÈzL≈¿ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .וּפקּדוֹן ָ ִ שׁאלה ָ ֵ ְ הלכוֹת ְ ִ 11
57 ÚÓL
«≈ ‡OÏ » ƒ ‡lL
… ∆ (ÊÎ) ;„ÁL «… ÁwÏ «ƒ ‡lL… ∆ (ÂÎ) ;ÚBÊ « ¿ ÔÈcƒ () ;χBM‰
≈ « ÔÈcƒ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ‰NÚ≈ ¬ 12
58 Ïl˜Ï
≈«¿ ‡lL … ∆ (ËÎ) ;Ôic‰ »«« Ïl˜Ï≈«¿ ‡lL … ∆ (ÁÎ) ;‡ÂL ¿» .ÌpÁ
»ƒ ÓBL
≈ 13
59 χNÈ
≈ »¿ƒ Èa ≈¿ ‡MÓ
»¿ ƒ Ì„‡ »» Ïl˜Ï
≈«¿ ‡lL … ∆ (Ï) ;‡ÈNp‰ ƒ»« ‰NÚ
≈¿ ∆ ÌÈzL ≈¿ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .ולוה ֶ ֹ ְ מלוה ֶ ְ ַ הלכוֹת ְ ִ 14
60 .ÌÈLk‰
ƒ≈ ¿« ‡Ï
… ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰BÓLe
∆ ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ Úa‡ «¿« ˙BÂˆÓ ¿ƒ 15
61 LÏL
… » ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰BÓL
∆ ¿ ÔÏÏÎa »»¿ƒ LÈ≈ .הלכוֹת ֵעדוּת ְ ִ () ;CÓ»» ÈÚÏ
ƒ»¿ ˙BÂωϿ«¿ (‡) :ÔËt » »¿ ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« 16
62 ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ LÓÁ ≈»¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‡lL
… ∆ („) ;ÈÎp‰ƒ¿»« ˙‡∆ NbÏ …¿ƒ (‚) ;B˙B‡ NbÈ …ƒ ‡lL
… ∆ 17
63 ;˙e„Ú≈ BÏ LiL ≈∆ ÈÓσ¿ ÔÈcƒ ˙Èa ≈¿ „ÈÚ‰Ï
ƒ»¿ (‡) :ÔËt » »¿ ÔBkLn‰
¿ «« ÈÊÁ‰Ï
ƒ¿«¿ (‰) ;ÚBÊa « ¿ƒ BÁ ÏÚa «« ÔkLÓÈ
≈¿ «¿ 18
64 ÔÈ„a
ƒ¿ „Ú‰≈» ‰BÈ∆ ‡lL… ∆ (‚) ;ÌÈ„Ú‰ ƒ≈» ˜ÁÏÂ
… ¿«¿ L„Ï … ¿ƒ () Á‡È
≈«¿ ‡lL … ∆ (Â) ;BÏ CȈ ƒ» ‡e‰L ∆ ÔÓÊa «¿ƒ ÂÈÏÚÏ
»»¿ƒ 19
65 c
»» Ìe˜È» ‡lL … ∆ („) ;˙BLÙ »¿ È≈È„a
ƒ¿ ,ÂÈÏÚ
»» „ÈÚ‰L ƒ≈∆ ‰Ê∆ (Ê) ;BÏ CȈ ƒ» ‡e‰L ∆ ˙Úa ≈¿ ÈÚ‰
ƒ»∆ ÂÈÏÚaÓ»»¿ƒ ÔBkLn‰ ¿ «« 20
66 ‡lL
… ∆ (Â) ;‰Ú »≈¬ ÏÚa «« „ÈÚȃ» ‡lL… ∆ (‰) ;„Á‡ »∆ ˙e„Úa ≈¿ ÔÈNBÚL
ƒ ∆ ÌÈÏk ƒ≈ ÏÁÈ
… ¬« ‡lL
… ∆ (Á) ;‰Óχ »»¿« ÏÁÈ … ¬« ‡lL
… ∆ 21
67 ˙BNÚÏ ¬« (Á) ;˜La ∆∆ ¿ „Èډσ»¿ ‡lL … ∆ (Ê) ;B˜» „ÈÚÈ ƒ» (È) ;˙Èaa
ƒƒ¿ ‰ÂÏn‰
∆¿«« ÔzÈ ≈ƒ ‡lL… ∆ (Ë) ;LÙ ∆∆ Ï· ∆… ̉a ∆» 22
68 .˙BNÚϬ« ÌÓÊ «» L‡k
∆ ¬« ÌÓBÊ≈ „ÚÏ ≈¿ ÔÈa≈ Ì„‡
»» ˜qÚ˙È
≈«¿ƒ ‡lL… ∆ (‡È) ;˙Èaa ƒƒ¿ ‰Âl‰ ∆… « ‰ÂÏÈ ∆¿ƒ ‡lL
… ∆ 23
69 LÏL
… » ˙BÂˆÓ ¿ƒ ÚLz « ≈ ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .ממרים ִ ְ ַ הלכוֹת ְ ִ zÎÈ
… ¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,Ô‰ÈÈa
∆ ≈ ≈ „ÈÚȃ» ‡ÏÂ… ¿ ,˙Èaaƒƒ¿ ‰ÂÏ ∆… ¿ ‰ÂÏÓ
∆¿« 24
70 ‡e‰ ‰Ê ∆¿ ;‰NÚ˙∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ LL ≈ ¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙BÂˆÓ ¿ƒ B˙BÂωÏe
¿«¿ ÈÎp‰
ƒ¿»« ÔÓƒ ˙BÂÏÏ ¿ƒ (È) ;ÚÈ … ¬« ‡Ï … ¿ ,ËL
»¿ 25
71 ÔÈcƒ ˙Èa≈ eÓ‡iL
¿ …∆ ‰Bz‰ » « Ètƒ ÏÚ« ˙BNÚÏ ¬« (‡) :ÔËt » »¿ .˙Èaa
ƒƒ¿ 26
72 ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ ‡lL … ∆ (‚) ;̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ eÒÏ» ‡lL … ∆ () ;ÏB„b‰ »« ÔÈcƒ ‡È‰Â
ƒ¿ ,˙Á‡
«« ‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ .ונטעןָ ְ ִ ְ טוֹעןֵ הלכוֹת ְ ִ 27
73 ÔLeÙa
» ≈¿ ‡Ï … ¿ ,˙ÎaL
»¿ƒ∆ ˙Bˆna ¿ƒ« ‡Ï … ,‰Bz‰ » « ÏÚ« .ÙBk
≈ B‡ ‰„BÓe ∆ ÔÚBË ≈ 28
74 ;Ïk‰
… « ÔÓƒ «Ú‚Ï
…¿ƒ ‡lL… ∆ („) ;‰ÚeÓM‰ » ¿ « ÈtÓ ƒƒ e„ÓlL
¿«»∆ „Ò
∆≈ ÔÈcƒ ‡È‰Âƒ¿ ,˙Á‡«« ‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ .נחלוֹת ָ ְ הלכוֹת ְ ִ 29
75 ;̇Â≈» ‡» ˙Bk‰Ï «¿ ‡lL… ∆ (Â) ;̇ ≈» ‡» Ïl˜Ï
≈«¿ ‡lL … ∆ (‰) .˙BÏÁ»¿ 30
76 ‡lL
… ∆ (Ë) ;̇ ≈» ‡Ó
»≈ ‰‡ÈÏ» ¿ ƒ (Á) ;̇ ≈» ‡» „aÎÏ ≈«¿ (Ê) LÏL
… » ,‰Ê∆ ÙÒa ∆≈¿ ˙BÏÏÎp‰ »¿ƒ« ˙Bˆn‰ ¿ƒ« Ïk» e‡ˆÓ ¿¿ƒ 31
77 .Bn‡Â
ƒ¿ Âȇ
ƒ» ÏB˜ ÏÚ« ‰BÓe ∆ BÒ ≈ Ôa‰ ≈« ‰È‰È∆¿ƒ ÌÈzLe
≈¿ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙Bˆӿƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ ˙Á‡ «« Ô‰Ó ∆≈ ÌÈNÚ ƒ¿ ∆¿ 32
78 ˙ˆÓ
«¿ƒ ˙Á‡ «« ˙BÂˆÓ ¿ƒ Úa‡«¿« ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ .אבל ֶ ֵ הלכוֹת ְ ִ .‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï … ˙BÂˆÓ ¿ƒ ‰NÚ ≈¿ ∆ 33
79
80
(‡) :ÔËt
Ïa‡˙Óe
» »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ
≈«¿ƒ ‡nË˙Ó ≈«¿ƒ Ô‰k
∆¿ ;‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï
≈… elÙ‡Â
… ˙BˆÓ
ƒ¬« ,ÌÈBw‰
¿ƒ LÏL … » ¿ ,‰NÚ
ƒ ¿« ÏÚ« Ïa‡˙‰Ï ≈«¿ƒ¿
≈¬
34
40 .ÌÈÙeb
ƒ ‡LÏ„»¿ ƒ ‰ÓB
∆ ‰È‰ »» ,Ûe‚ ‰È‰
»» ) (17מכות כד ,(.כלומר :אנוכי ה' מחוייב המציאות ,ולפיכך
טיק
31 ÏÚÂ
«¿ .ÌÈL‡‰
ƒ»¬» ÈÙeb
≈ ‡MÓ »¿ ƒ BzÚ„a
¿ «¿ BLeaÏÓe
(25אחרי שהוכיח במופת הגיוני שהקדושֿברוךֿהוא אינו »¿« BÙeb Ïk
32 ÈÙe
‡«» ,ÈÁ"»… ¬ ˙‡∆ »˙ȇÂ
ƒ »¿ :Ӈ«»¿ e˙k‰
»« ÊÓ
« » ‰Ê∆ c
»» גוף ,הוא מחזר כאן להביא ראייה להוכחתו גם מהתנ"ך.
33 ."33e‡È
»≈ ‡Ï
… ;"ÂÈÏ‚
"»¿« ˙Á˙Â
««¿ :‰Bza » « e˙kL ≈ ƒ .Ë 1
‡»∆ ‰Ê∆ e‰Ó« ,ÔkŒÌ
(33תוכן הלכה זו הוא :ביקש משה רבינו להכיר לדעת את
";"'‰ ÈÈÚ
"≈ ≈ ;"'‰ „È ‡« ;"ÌÈ‰Ï ƒ… ¡ Úaˆ‡a
"«¿∆¿ ÌÈe˙k
ƒ ¿ 2
„ ÔzÚמהותו של הקדושֿברוךֿהוא לאמיתה כאשר היא ,עד כדי »¿ « ÈÙÏ
ƒ¿ Ïk‰… « ?26el‡‰ ≈» ÌÈc
ƒ»¿« ‡ˆBiÎÂ
"‡≈ «¿ ,"'‰ ÈÊ
≈¿» 3
, ˙BÙeb‰כך שיוכל להבדיל בין מציאותו למציאות שאר הנמצאים, 27 ‡« ‡l»∆ ÔÈÈkÓ
ƒ ƒ« ÔȇL
» ≈∆ ,‡e‰ Ì„‡ŒÈa»» ≈¿ ÏL ∆ 4
,Ô‰כמו שיכיר אדם את רעהו שהסתכל בפניו ונתרשמה צורתו ≈ ÌÈÈepk
ƒ ƒ Ïk‰Â… «¿ .28Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ ÔBLÏk ˙¿ƒ ‰B
» ‰a„Â
»¿ƒ¿ 5
,BÏŒLÈ∆ Áבזיכרונו היטב שלא יחליפהו באיש אחר .על זה קיבל משה ∆∆ È΃¿ "ÈaÁ
ƒ¿« ˜a «¿ È˙BpL
"‡ƒ « ̃ :Ó‡pL
«¡∆∆ 6
‰È‡רבינו תשובה"" :וראית את אחורי ,ופני לא ייראו" ,כלומר:»» ¿ .ÏLÓ » » Ïk‰Â
… «¿ ,ÏLÓ ‡» » ‡l »∆ ?‚B‰≈ ‡e‰ Áe ∆∆« 7
Ceaהקשית לשאול .אמנם ,תשיג את מהותי יותר מהקודמים » LB„w‰ »« ‰‡L‡» »∆ ÓB‡≈ „Á »∆ ‡ÈpL
ƒ»∆ ‰Ê∆ cÏ
»»« 8
לפניך והבאים אחריך ,אבל גם כן אך את ‰˙ˆ˜Óולא כולה
" -כי לא יראני האדם וחי" :אדם חי ,המחובר מגוף ונפש,
ıeÓÁ¬ e‰‡ » » „Á‡Â
»∆¿ ,"eÁ »ƒ ‚Ï˙k "«¿ƒ dLeÏ
≈ ¿ :‡e‰ 9
Ìi‰אין כוח בדעתו להשיג מהותי כאשר היא )עיין שמונה »« ÏÚ« e‰‡ » » BÓˆÚ¿« ea≈« ‰LÓ ∆ ;‰ˆaÓ
»¿»ƒ ÌÈ„‚aƒ»¿ 10
פרקים פרק ז; מורה נבוכים חלק א ,נד(. eaˆŒÁÈÏLk
ƒ « ƒ ¿ ƒ ÈÈÒe
« ƒ ¿ , »
29‰ÓÁÏÓ»¿ƒ ≈
‰NBÚ ƒ¿ 11
Ba‚k
Ïk‰
‡… « ‡l»∆ , ‰eˆÂ
31 » ¿ ˙eÓc¿ BÏ ÔȇL ≈∆ ,ÓBÏ
« . ÛeËÚ» 12
30
34 ‡lL
… ∆ a˙È≈»¿ƒ ,‰i‚e
»ƒ¿ Ûe‚ BȇL ≈∆ a˙pL » ≈¿ .‡È BzÚc
≈»¿ƒ∆ ÔÂÈΠ¿ « Ôȇ≈ 32c‰
»»« ˙zӇ«ƒ¬« .‰ÊÁne
∆¬«« ‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Óa
≈ ¿«¿ 13
35 ‡ÏÂ
… ¿ eaÁƒ ‡Ï … ˙BÙeb‰« ˙BÚ‡nÓ ‡¿… ¿ƒ „Á»∆ BÏ Ú‡È
«¡∆ ‰ÊÂ
∆¿ .B˜ÁÏe
¿»¿ B‚ÈN‰Ï ƒ «¿ ‰ÏBÎÈ
» ¿ ‡Ï … ¿ ,ÔÈÓ
‡„ƒ≈ Ì»» ÏL ∆ 14
36 ,‰„ÈÈ
» ƒ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ‰iÏÚ
»ƒ¬ ‡Ï … ,‰cÓ
»ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÌB˜Ó» ‡Ï
… ,34„eÙ≈ ˙ÈÏÎz
ƒ¿« „Ú« ̇ƒ ,‡ˆÓz ‡»¿ƒ dBÏ
"« ¡ ˜Á‰ ∆≈« :e˙k‰ »« Ó‡L
«»∆ 15
37 ‡ÏÂ
… ¿ ,BÁ‡» ‡Ï … ¿ ÌÈÙƒ» ‡ÏÂ
… ¿ ,χÓN
… ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÔÈÓÈ
ƒ» ‡ÏÂ
¿… ."‡ˆÓz
»¿ƒ ÈcL «« 16
38 ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« 35ÔÓÊa«¿« ÈeˆÓ» Bȇ ≈¿ ;‰„ÈÓÚ
» ƒ¬ ‡ÏÂ
… ¿ ‰ÈLÈ
¿» ƒ
39 ,‰pzLÓ
∆«¿ ƒ Bȇ ≈¿ ;ÌÈL ƒ» ÔÈÓe
«¿ƒ ˙ÈÁ‡Â (26הלא כל אלה אברי גוף הם? (27כדברי רבינו ƒ ≈ BÏ
ƒ¬«¿ ˙ÈL‡
)מורהֿנבוכים חלק א ,כו(" :כי לא ישיגו ההמון בתחילת
40 ‡ÏÂ
… ¿ ˙ÂÓ∆» ‡Ï… BÏ ÔȇÂ≈¿ ;ÈepL
ƒ BÏ Ì‚iL
„…¿ƒ∆ »» BÏ ÔȇL
מחשבתם מציאות כי אם לגשם בלבד ,לדבר שיש לו גוף; ∆≈
41 ,‰ÓÎÁ
»¿» ‡Ï … ¿ ˙eÏÎÒ¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ;36ÈÁ‰
»∆ Ûeb‰« ÈiÁk
≈«¿ ,ÌÈiÁ
וכל מה שאין לו גוף או אינו נמצא בגוף -אינו לדעתם «ƒ
42 ‡ÏÂ
… ¿ , ‰ˆÈ˜‰
38 » ƒ¬ ‡ÏÂ… ¿ ‰L
»≈ ‡Ï… ; ÌÎÁ‰
37 »»∆ Lȇ‰ƒ» ˙ÓÎÁk
) (28 .‡ˆÓברכות לא (.כדי שיבינו לדבריה מדברת ¿»¿«
43 ‡ÏÂ
… ¿ ,˙eˆÚ ¿« ‡ÏÂ… ¿ ‰ÁÓN
»¿ƒ ‡Ï … ¿ ,˜BÁN¿ ‡ÏÂ… ¿ ÒÚÎ
התורה בכינויים ובציורי דיבור הלקוחים מתוך חיי האדם ««
44 ‡eÓ
¿» CΠ»¿ .Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ ea„k ƒ¿ ea„ƒ ‡ÏÂ… ¿ ‰˜È˙L
וסביבתו .וזוהי כוונת חז"ל במאמרם" :אשריהם צדיקים ¿» ƒ
45 , ‰„ÈÓÚ
40 » ƒ¬ ‡Ï … ¿ ‰ÈLÈ
» ƒ¿ ‡Ï … ,‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ Ôȇ≈ : ÌÈÓÎÁ
39 הנביאים שהם ,‰ˆÂÈÏ ‰Âˆ‰ ÌÈÓ„Óאלא אין משמיעים ¬»ƒ
לאוזן -אלא מה שהיא יכולה לשמוע ,ואין מראים לעין -
46 .41ÈetÚƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÛÚ
∆… ‡ÏÂ
¿…
אלא מה שהיא יכולה לראות )מדרש "שוחר טוב" פרק א(.
(34לא הרכבה ולא הפרדה .כל המקרים והפעולות המנויים ) (29מכילתא בשלח() (30 .ראש השנה יז (31 .(:מכיוון
כאן הם משיגי הגוף .ולא ישיגו ,איפוא ,את המצוי הראשון שלכל אחד הוא נגלה בצורה ודמות אחרת ,אות הוא שאין
שאינו גוף (35 .שהרי קדמון הוא לכל דבר וגם לזמן, לו צורה ודמות כל עיקר ,והכל רק במחזה (32 .מהותו
כאשר כבר אמרנו; וכמו שאין לו תחילה וראשית ,כך אין האמיתית של הקדושֿברוךֿהוא תעלומה היא ,ולא יגיע
לו סוף ותכלית (36 .שהם תוספת לגוף האדם; והמצוי האדם לעולם לחקר תכליתה.
הראשון שאינו גוף ואינו מורכב אין לו שום תוספת -אלא :Ó‡Lk
«»∆ ¿ ‚ÈN‰Ï
ƒ «¿ ea≈« ‰LÓ∆ LwaL≈ƒ∆ ‰Ê∆ e‰Ó« .È 17
הוא והחיים מהות אחת היא (37 .שהיא תוספת על
מהותו; אבל הוא לא כן :הוא -החכמה ,והחכמה -הוא.
B‡ˆn‰
‡¿»ƒ ˙zÓ
«ƒ¬ Ú„ÈÏ
« ≈ Lwa≈ƒ ?"E„k
"∆… ¿ ˙‡∆ ‡» ȇ‰
ƒ≈ ¿« 18
(38לפי נוסח אוכספורד .שם פעולה בהפעיל משורש קוֹץ BÓk¿ BaÏa
ƒ¿ «Úe„È» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« ,‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« ÏL ∆ 19
אחי ָיקוֹץ ,והוראתו :יקיצה משינה .ברוב הדפוסים הנוסח: ˆB˙e
» ‰˜˜ÁÂ
»¿¿∆¿ ÂÈÙ
»» ‰‡L
» »∆ ,ÌÈL‡‰
‡ƒ»¬» ÔÓƒ „Á»∆ ˙ÚÈ„È
« ƒ¿ 20
הקיץ:
הקיצה -שם פעולה שנגזר בטעות משם הפועל ָ ִ ֲִ ‡MÓ
»¿ ƒ BzÚ„a
¿«¿ „Ù»¿ƒ Lȇ‰ƒ» B˙B‡ ‡ˆÓpL
»¿ƒ∆ ,BaÏ ƒ¿ 21
אשבעה בהקיץ תמונתך )תהלים יז ,א( .עיין בדברי רש"י ˙e‡ÈˆÓ
ƒ¿ ˙BȉϿƒ e≈a« ‰LÓ ∆ Lwa ≈ƒ Ck» .ÌÈL‡‰ƒ»¬» 22
)בבא בתרא י) (39 .(.חגיגה טו (40 .(.בגמרא שלנו חסר ˙‡ÈˆÓ
« ƒ¿ ‡MÓ»¿ ƒ BaÏa ƒ¿ ˙„Ù
∆∆¿ƒ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« 23
"ולא עמידה" .ורש"י בפירושו מעיר" :ולא עמידה" לא .‡È‰ƒ L‡k
∆ ¬« B‡ˆn‰
‡¿»ƒ ˙zÓ«ƒ¬ Ú„iL
«≈∆ „Ú« ,ÌȇˆÓp‰
ƒ»¿ƒ« 24
גרסינן (41 .הרמב"ם בפירושו למשנה )סנהדרין פרק י( ,ÈÁ‰
«« Ì„‡‰»»» ˙Ú„a
««¿ Ák«… ÔȇL≈∆ ,‡e‰ Cea» BÈL‰Âƒ ¡∆ 25
פירש" :לא ערף ולא עפוי" -לא פירוד ולא חיבור" .עורף"
הוא סמל הפירוד ,ו"עפוי" מלשון :ועפו בכתף פלשתים
ÏÚ« ‰Ê∆ c
‡»» ˙zÓ
«ƒ¬ ‚ÈN‰Ï
ƒ «¿ ,LÙÂ
∆∆» ÛebÓƒ aÁÓ
»À¿ ‡e‰L ∆ 26
)ישעיה יא ,יד( ,שפירושו :יתחברו )עיין שם( .ויש ÂÈÙÏ
‡„»»¿ Ì»» Ú„È
«» ‡lM
… ∆ ‰Ó« ,‡e‰ Cea» BÚÈ„B‰Â
ƒ ¿ .BÈa¿À 27
מפרשים" :עפוי" משורש :עפה .שפירושו :סבוב והתגלגל, ,c
»» B‡ˆn‰
¿»ƒ ˙zÓ‡Ó
«ƒ¬≈ ‚ÈN‰Lƒ ƒ∆ „Ú« ,ÂÈÁ‡Ï
»¬«¿ Ú„È «≈ ‡ÏÂ
… ¿ 28
אופנים לא עפו )מדרשֿרבה ,יתרו( ,וכה פירושו :לא עורף ,ÌȇˆÓp‰
ƒ»¿ƒ« ‡MÓ
»¿ ƒ BzÚ„a
¿«¿ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« „ÙpL
«¿ƒ∆ 29
-דבכל צדדיהם יש רק פנים )רש"י ,חגיגה טו (.ולא עפוי ‚ÈN‰Â
‡ƒ ƒ¿ ÂÈBÁ
» ¬ ‰‡L» »∆ ÌÈL‡‰
‡ƒ»¬» ÔÓƒ „Á
»∆ „tiL
≈»ƒ∆ BÓk¿ 30
כק
31 ˜ÏÁ
»¡∆ BÓÏBÚa
» ¿ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» ‚»»∆ ‰Ó« Ïk» .
»« ‡aM -ולא סבוב ,על דרך :לא יסבו בלכתן ,איש אל עבר פניו
32 ÌÈaÁÓ
ƒ»À¿ Ô‰L ≈∆ ,Ìȇea
ƒ ¿ Ô‰Ó ∆≈ : ÌȘÏÁ
7 ƒ»¬ ‰LÏLÏ
» ¿ƒ ילכו )יחזקאל א ,ט( ,ולדעת רש"י - ÈÂÙÈÚ :לשון עייפות.
33 BÓk¿ ,„ÈÓz
ƒ» 10ÌÈ„ÒÙÂ
ƒ»¿ƒ¿ Ìȉ ƒ… ̉Â
≈¿ ,9‰eˆÂ
» ¿ 8ÌÏbÓ
∆…ƒ eÏl‰
»« ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» ‡e‰ Ôk≈ c‰Â ƒ ¿ .È 1
»»«¿ ÏȇB‰Â
34 ∆≈ . ˙BÎzn‰Â
Ô‰Óe 11 »««¿ ÌÈÁÓv‰Â
ƒ»¿«¿ ‰Ó‰a‰Â
»≈¿«¿ Ì„‡‰
»»» ˙BÙeb Ïk‰
… « ,Ìȇȉ
ƒ ƒ¿« È„e
≈¿ƒ¿ ‰Bza
» « eÓ‡pL
¿∆∆∆ ,Ô‰
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 2
35 ‡ÔÈ
‡» ≈ Ï
»¬ ,‰eˆÂ
» ¿ ÌÏbÓ ∆…ƒ ÌÈaÁÓ
ƒ»À¿ Ô‰L≈∆ ,Ìȇea
¿ ƒ ÌÈÓMa
"ƒ«» « LBÈ
≈ :Ó‡pL
«¡∆∆ BÓk¿ ;Ô‰≈ ‰ˆÈÏÓe
» ƒ¿ ÏLÓ »» 3
36 ,ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» BÓk¿ ‰eˆÏ » ¿ ‰evÓe
» ƒ Ûe‚Ï¿ ÛebÓƒ ÔÈpzLÓ
ƒ«¿ ƒ ,"'‰ NN "» L‡k
∆ ¬« ,"̉Èωa
"∆ ≈¿«¿ ÈeÒÚk
ƒ ¬ƒ ,"˜ÁNÈ »¿ƒ 4
37 ÔÈpzLÓ
ƒ«¿ ƒ ÔȇÂ
» ≈¿ ÌÓÏ‚a
»¿»¿ ÌÏBÚÏ
˜» ¿ ‰Úe
ˆ» ¿ Ô˙e
‡» » ‡l ∆» ˙‰B
» ‰ac»¿ƒ :ÌÈÓÎÁ
‡ƒ»¬ eÓ ¿» Ïk‰
… « ÏÚ« ;Ô‰
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 5
38 ÔȇÂ
≈¿ .Ô‰aL
∆»∆ ÌÈÎBk‰Â
ƒ» «¿ ÌÈlbÏb‰ƒ«¿«« ̉¿≈¿ ,el‡≈ BÓk "̉≈ È˙‡‰
‡ƒ… « :ÓB≈ ‡e‰ ÔΠ≈¿ .Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ ÔBLÏk ¿ƒ 6
39 .˙Beˆ ‡Lk
ˆ»¿ ƒ Ì˙e
» » ‡Ï … ¿ 12ÌÈÓÏb
ƒ»¿ ‡Lk
»¿ ƒ ÌÓÏb
»¿» ,"È˙ÈL
ƒ ƒ» ‡Ï"‡… '‰ È
‡ƒ¬ :ÓB≈ ‡e‰ ȉ ≈¬ ,"ÌÈÒÈÚÎÓ
ƒ ƒ¿« 7
40 ̉Â
≈¿ ,ÏÏk‚»¿ ÌÏ ∆… ‡Ïaˆ… ¿ ‰e» Ìȇea ƒ ¿ Ô‰Óe≈∆ ‰È‰
»» ,ÁÓN
«≈» ÌÈÓÚÙeƒ»¿ ÒÚBk ≈ ÌÈÓÚt ƒ»¿ ‰È‰ »» el‡Âƒ¿ 8
41 ‡˙Beˆ ‡l»∆ ,‰i‚e
‡»ƒ¿ Ûeb ÌÈ
» ≈ ÌÈ·Ïn‰L
ƒ»¿««∆ ,ÌÈ·Ïn‰
««¿»ƒ ‡‡l
»∆ ÔÈÈeˆÓ
‡ƒ ¿ ÔÈ
» ≈ el‡‰ ≈» ÌÈc‰
ƒ»¿« ÏΠ»¿ .42‰pzLÓ
∆«¿ ƒ 9
42 .13BfÓƒ BÊ ˙B„Ù
»¿ƒ ‡L
∆ ¬ ,ÓÁ
∆… Èz
≈» ÈÎL
≈¿… ,ÌÈÏÙM‰
ƒ»¿ « ,ÌÈÏÙ‡‰
ƒ≈¬» ÌÈÙebÏ
ƒ « 10
Ca˙È
‡≈»¿ƒ ,‡e‰ Cea» ,‡e‰ Ï »¬ . Ì„BÒÈ
43 » ¿ ÙÚa
»»∆ 11
(7עולם השפל ,זהו העולם שלנו .עולם הגלגלים והכוכבים.
ועולם המלאכים ,כמו שהוא הולך ומבאר (8 .חומר ,כמו:
.‰Ê∆ Ïk» ÏÚ« ÌÓB˙ÈÂ
¿≈ ¿ƒ 12
גולמי כלי עץ )כלים יב ,ז( ,חומר מחוסר צורה ותבנית. " (42מלך בשר ודם כשהוא בכעס אינו ברצון; אבל
(9היא נפש החומר ועצמותו ,אשר בה יתעצם החומר הקדושֿברוךֿהוא אינו כן ,אלא גם כשהוא בכעס הוא
וייבדל משאינו מינו .למשל :השכל הוא צורת האדם ,כי בו ברצון" )מדרש שוחר טוב ,פרק ב() (43 .איוב ד ,יט(.
יתעצם ויתייחד למין מיוחד ,מין "מדבר" ,ונבדל בזה משאר
בעלי החיים .ולפיכך נקרא אדם המחוסר שכל -גולם.
1
ונבדלת "צורה" מ"תבנית" ,שזו האחרונה היא צורה (1שמצוה לאהוב את ה'; שכל הברואים מחולקים לשלושה
גשמית ,חיצונית ונראית לעינים ,כמו :תבנית יד ,בעוד חלקים; ראשי פרקים על מעשה מרכבה.
ש"צורה" היא רוחנית מופשטת ,ומושגת רק בשכל. ‰‡ÈÏe
» ¿ƒ¿ B‰‡Ï
√»¿ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ,‰f‰
∆« ‡Bp‰Â
» «¿ „aÎp‰ ≈» .‡ 13
»¿ƒ« χ‰
(10מתהווים ,ונפרדים תמיד ליסודות שמהם נתהוו. :Ó‡Â
‡«¡∆¿ ,"EȉÏ
"∆… ¡ '‰ ˙‡≈ »z‰‡Â
¿«»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,B˙B‡ 14
(11הם ארבעת סוגי היצורים שעל כדור הארץ :דומם, ."‡Èz
‡» ƒ EȉÏ
∆‡˙ ∆… ¡ '‰ 15
צומח ,חי ,מדבר .ומנויים פה בסדר מהופך ,מלמעלה
למטה (12 .שהם בני חלוף ,ההווים ונפסדים תמיד – אלא ‰ÚLa
»» ¿ ?B˙‡ÈÂ
» ¿ƒ¿ B˙‰‡Ï
»¬«¿ Cc‰ ∆∆« ‡È‰ƒ C‡È‰Â « ≈¿ . 16
בניֿקיימא הם ואינם משתנים (13 .נפרדות ונפשטות מכל ÌȇÏÙp‰
ƒ»¿ƒ« Âȇee
» ¿ ÂÈNÚÓa » ¬«¿ Ì„‡‰ »»» ÔBa˙iL
≈ ¿ƒ∆ 17
חומר ,ונבדלות הן אחת מחברתה ע"י מעלתן )עיין להלן,
הלכה ה( .ורבינו ז"ל בספרו )מו"נ ח"ב ,י( מבאר את מאמר ‡ÏÂ
… ¿ CÚ
∆≈ dÏ» ÔȇL
≈∆ ,B˙ÓÎÁ »¿» Ô‰Ó
∆≈ ‰‡ÈÂ
∆ ¿ƒ¿ ,ÌÈÏB„b‰Â
ƒ ¿«¿ 18
המדרש )ב"ר פרק סח( ,ש"המלאך הוא שלישו של עולם", ‰Â‡z
»¬« ‰e‡˙Óe
∆«¿ƒ ‡ÙÓe
≈»¿ ÁaLÓe‡«≈« ¿ ‰B
≈ ‡e‰ „iÓ »ƒ ı˜≈ 19
עלֿפי שיטתו כאן ,שהעולם נחלק לשלושה חלקים – "ˆ‰‡Ó
»¿» :„Âcƒ» Ó‡L
«»∆ BÓk¿ .ÏB„b‰ »« ÌM‰≈ « Ú„ÈÏ
‚„« ≈ ‰ÏB
» ¿ 20
ועולם המלאכים הוא ,איפוא ,שליש העולם. el‡‰
≈» ÌÈca
ƒ»¿« MÁnLÎe
≈ «¿∆ ¿ ."ÈÁ» Ï‡Ï ≈¿ ÌȉχÏ
ƒ… ≈ ÈLÙƒ ¿« 21
«Ú„BÈÂ
≈ ¿ ,„ÁÙÈÂ
«¿ƒ¿ ‡ÈÈÂ
»ƒ¿ ÂÈBÁ‡Ï
» ¬« Úz» ¿ƒ ‡e‰ „iÓ
»ƒ , ÔÓˆÚ
2 »¿« 22
43 L‡≈ C‡Ïn‰
»¿«« e‡L ‡»∆ ,ÌÈÓB
ƒ¿ ÌȇÈp‰L „« .
ƒ ƒ¿«∆ ‰Ê∆ e‰Óe ˙Ú„a
« «¿ ˙„ÓBÚ
‡∆∆ ,‰ÏÙ »≈¬ ,‰ÏÙL ˜»»¿ ,‰pË
»« ¿ ‰i
»ƒ¿ ‡e‰L ∆ 23
44 ,‰„ÈÁ
» ƒ C„Â
∆∆¿ ‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Óa≈ ¿«¿ Ïk‰
… « 14?ÌÈÙk
ƒ»»¿ ÏÚe
«« :„Âcƒ» Ó‡L
«»∆ BÓk¿ , ˙BÚc≈ ÌÈÓz
3 ƒ¿ È≈¿Ùσ ‰ËeÚÓ
˜» ¿ ,‰l »« 24
45 BÓk¿ ; ÌÈ„k‰
15 ƒ≈¿« ˙BÙebk« „Î
≈» BȇÂ
≈¿ ,Ûe‚ BȇL
≈∆ ÓBÏ
« ‡ˆÈkƒ LB‡¡ ‰Ó» EÈ˙Úa
∆… ¿¿∆ ‰NÚÓ ≈ ¬« EÈÓL‡∆» ‰‡"∆ ¿∆ Èk
ƒ 25
46 ,L‡≈ BȇÂ
‡≈¿ ,"‡e‰ ‰ÏÎ
‡»¿… L‡≈ EȉÏ
"∆… ¡ '‰ Èk
ƒ :Ó‡pL
∆∆¡« ÌÈÏÏk
ƒ»¿ ‡Ó
‡≈»¿ È
ƒ¬ , el‡‰
4 ≈» ÌÈc‰
ƒ»¿« ÈÙÏe˙ƒ¿ ."epkÊ
∆¿¿ƒ 26
47 ÂÈ·ÏÓ
"»»¿« ‰NÚ ∆… :Ó‡pL«¡∆∆ BÓÎe ¿ ;ÏLÓ ‡» » ‡l∆» Á˙Ù«∆ eȉiL
¿ƒ∆ È„k≈¿ ,ÌÈÓÏBÚ‰
ƒ» » ÔBaƒ ‰NÚnÓ ≈ ¬«ƒ ÌÈÏB„b
ƒ ¿ 27
48 . "˙BÁe
16
ÔÈÚa
«¿ƒ¿ 5ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eÓ‡L
¿»∆ BÓk¿ ;ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ ‰‡Ï
… ¡∆ ÔÈnÏ
ƒ≈« 28
(14והלא המלאך הוא צורה בלי גולם ,איֿגופני ,ואיך ‰È‰Â
»»¿ Ó‡L
«»∆ ÈÓƒ ˙‡∆ ÈkÓ »« Ck» CBznL
‡ƒ« ‰z 6 ‡ƒ∆ ,‰‰
»¬« 29
יתואר כאש ובעל כנפים שהם גופים מורכבים? (15כמים .ÌÏBÚ‰
» » 30
או עפר ,אלא קלים הם כאש ורוח .אבל כל זה הוא רק דרך
משל וחידה לשבר את האוזן ,ולאמיתו של דבר -הם צורות (2ומעריך לעומתם את אפסות האדם ומך ערכו .מיד הוא
נפרדות ואינם גופנים כל עיקר )השווה מו"נ ח"א ,מט(. נסוג אחור מתוך רגש של נחיתות ופחיתות ,כמו שהוא
(16וסופו של הפסוק" :משרתיו אש לוהט" :פעם אש, הולך ומבאר (3 .הכוונה לאלהים ,סמל שלימות הדעת.
ופעם רוח – לומר לך :שאינם לא זה ולא זה ,אלא הכל ובמקרא :תמים דעים )איוב לז ,טז( (4 .האמורים בענין,
לפי כח הדמיון של הנבואה )מעשה רוקח(. שמתוך הסתכלות והתבוננות בנפלאות תמים דעים ,באים
לידי אהבתו ויראתו' (5 .ספרי' ,ואתחנן (6 .מתוך עיון
49 ‡ÔÈ
» ≈ ȉÂ
«≈¬« ,BfÓƒ BÊ ˙Bev‰ 17e„tÈ ∆« .‰
¿»ƒ ‰ne והתבוננות בתורת ה' ומצוותיה.
אכק
31 Ì„‡‰
»»» Èa
≈¿ Ák
«… ÔȇL
≈∆ ,‰Úc» ≈ ‡Ba‰
≈ « ˙Ú„BÈ
« « ‡È‰ƒ Ìb« „Á‡
»∆ Ïk» ‡l‡»∆ ,Ô˙e‡ÈˆÓa
» ƒ¿ƒ ÔÈÂL ƒ» ԻȇL
≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ 18?ÔÈÙeb
ƒ 1
32 .d˙BÓk
» ¿ Ú„ÈÏÂ
« ≈¿ ‚ÈN‰
ƒ «¿Ï ÏBÎÈ» ‰eˆÂ
» ¿ ÌÏbÓ
∆…ƒ ÌÈaÁÓ‰
ƒ»À¿« ,BÁkÓ
… ƒ ÈeˆÓ» ‡e‰Â¿ ,BÁ
≈¬ ÏL∆ B˙ÏÚnÓ
»¬«ƒ ‰hÓÏ
»«¿ Ô‰Ó
∆≈ 2
33 .24BÓˆÚ
¿« «Ú„BÈ
≈ ‡e‰L ∆ BÓk¿ ‡Ba‰
≈ « ÔÈÚ„BÈ
ƒ ¿ Ôȇ
» ≈ Ïk‰Â
… «¿ ŒLB„w‰
»« ÏL ∆ BÁkÓ
… ƒ ÌȇˆÓ
ƒ»¿ƒ Ïk‰Â
… «¿ ,19‰fÓ
∆ƒ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰Ê∆ 3
מכירה את הבורא לא לפי גדלו,( כל אחת מהצורות22 B˙ÓÎÁa »¿»¿ ‰ÓÏL …… ¿ ÊÓL
« »∆ e‰ÊÂ∆¿ .BeË¿ ‡e‰ŒCea» 4
(2מנין הגלגלים ,קיבל הרמב"ם מתוכני זמנו ,שהוכיחו כי (33על שם המרכבה שראה יחזקאל כשנגלו לו מראות
תשעה הם )מו"נ ח"ב ,ט( .וכדאי להעיר שרבים מקשים על אלוקים )יחזקאל א( .ואףֿעלֿפי שהשם "מרכבה" לא נזכר
שיטת רבינו מגמרא מפורשת )חגיגה יב ,(:שרק שני רקיעים בפירוש בכל המראה ,אולם נקרא כך בפי חכמינו ,מפני
הם ,שנאמר :הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים )דברים שראה במראה מתחת לכסא הכבוד ארבע חיות – וזוהי
י ,יד( .אולם קושיא זו ,כבר הרגיש בה רבינו והקדים במו"נ דמות מרכבה ,כמו שנאמר :ותצא מרכבה ממצרים בשש
)שם( ואמר :שחכמי התלמוד מנו את כדורי הכוכבים לרקיע מאות כסף וסוס בחמשים ומאה )מלכיםֿא י ,כט( .ללמדך,
אחד ,ואת הגלגל המקיף שאין בו כוכבים כלל -חשבו שסתם שם "מרכבה" נאמר על קיבוץ של ארבעה אישים
לרקיע השני ,ואין שום סתירה מדבריהם לשיטתו. )מו"נ ח"א ,ע(.
) (3חגיגה יב .(:הרמב"ם ז"ל מונה בזה את הגלגלים ÌÈ„a
ƒ»¿ƒ L„Ï ¿ƒ ‡lL
… ∆ ,34ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eeˆƒ .È 5
מלמטה למעלה ,ולכן הסדר שלהם מהופך מזה שאנו ÌÎÁ
»» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ ,„Ïa ‡«¿ƒ „Á»∆ LÈ‡Ï ‡ƒ¿ ‡l»∆ el‡≈ 6
רגילים בו לפי הספרות התלמודית )רש"י ,שבת קכט. :
ÌȘt
ƒ»¿«‰ ÈL‡
≈ » BÏ ÔÈÒBÓ ƒ¿ CkŒÁ‡Â
» ««¿ ;BzÚcÓ ¿ «ƒ ÔÈÓe
ƒ≈ 7
פרקי דרבי אליעזר פרק ו( :שצ"ם חנכ"ל ,שסידורם
מלמעלה למטה .שבעה כוכבי לכת אלה ,קבועים בשבעת BzÚcÓ
¿ «ƒ ÔÈÓ
ƒ≈ ‡e‰Â¿ ,c‰»»« ÔÓƒ ıÓL
35 ∆∆ B˙B‡ ÔÈÚÈ„BÓe
ƒƒ 8
הגלגלים התחתונים ,וכל אחד מקיף את כדור הארץ לפי ÌÈwÓÚ
ƒÀ¬ ÌÈc
ƒ»¿ el‡≈ ÌÈ„e
ƒ»¿ .B˜ÓÚÂ
¿»¿ c‰
»»« ÛBÒ «Ú„BÈÂ
≈¿ 9
תנועת הגלגל שלו .בגלגל השמיני ,קבועים שאר הכוכבים .36ÔÏÒÏ
»¿»¿ ‰Èe‡
» ¿ ˙ڄ« «» ˙Úc
« « Ïk» ÔȇÂ
≈¿ ,„‡ÓÏ
… ¿ƒ „Ú« ̉≈ 10
והם מפוזרים על פני כל הגלגל הזה ,הנקרא" :גלגל "ÌÈNk
ƒ »¿ :ÏLÓ » » Cc∆∆ B˙ÓÎÁa
»¿»¿ ‰ÓÏL‡…… ¿ Ó
«» ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« 11
המזלות" ,ונראים לעינינו בלילה .הגלגל התשיעי הוא :‰Ê∆ ÏLÓ
» » LeÙa ≈¿ ÌÈÓÎÁ
37 ‡ƒ»¬ eÓ ¿» Ck» "ELeÏÏ
∆ ¿ƒ 12
הגלגל היומי ,המקיף את כדור הארץ במשך עשרים וארבע ,ELeÏÏ
∆ ¿ƒ eÈ‰È ¿ƒ ,ÌÏBÚ
» ÏL ∆ 38BBLk¿ƒ Ô‰L
≈∆ ÌÈcƒ»¿ 13
שעות .ובהילוכו המהיר הוא מקיף את כל הגלגלים ,ולמרות
תנועותיהם המיוחדות לכל אחד מהם ,הוא מניעם עמו
;ÌÈaa
‡ƒ«» Ì˙B» L„z ¿ƒ χ «¿ ,EcÏ¿«¿ EÏ¿ :ÓBÏk
« ¿ 14
"תנועת החלק בכל" .ובעוד שכל הגלגלים הפנימיים ‡;"Cz
»ƒ ÌÈÊÏ
ƒ»¿ ÔȇÂ
≈¿ EcÏ"∆«¿ EÏ¿ eȉÈ
‡¿ƒ :Ó«» ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« 15
מקיפים את הארץ ממערב למזרח ,מקיף הגלגל התשיעי את Ck» "CBLÏ
≈ ¿ ˙Áz «« ÏÁÂ"»»¿ Lc‡«¿ :Ó«» ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« 16
הארץ ממזרח למערב ,ונראה כאילו הוא חוזר למערב, L„k
«¿ƒ Ô‰L≈∆ ÌÈc ƒ»¿ :ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» 39ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eLt ¿≈ 17
ומכאן שמו" :גלגל החוזר". .40EBLÏ
∆ ¿ ˙Áz «« eȉÈ
¿ƒ ,ÏÁÂ
¿»» 18
33 Ô‰aL
∆»∆ ÌÈlbÏb‰
ƒ«¿«« ‰BÓMÓ
» ¿ ƒ ÏbÏ‚Â «¿« Ïk» .
«¿«¿ ÏbÏb (34חגיגה יא (35 .:מעט מזעיר ,קצת (36 .כמסופר
34 ,‰fÓ
∆ƒ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ‰Ê∆ ,‰a‰
≈¿« ÌÈlbÏ‚Ï
ƒ«¿«¿ ˜ÏÁ
»¡∆ ÌÈÎBk‰
« »ƒ )חגיגה יד (:שמארבעה חכמים שנכנסו ל"פרדס" -רק אחד,
גכק
המקיפים את כל העולם ,אי אפשר שיהא פחות משמונהֿ ÚnÓ
»¬«ƒ ÌÈBÒ
ƒ¿ ÌÈlbÏb
ƒ«¿« Ô‰Ó∆≈ 4ÌÈψ
‚ƒ»¿ È„Ï
¿≈¿ƒ BÓk 1
עשר ,אבל אפשר שמספרם יעלה יותר .והמפרש "שם טוב" ÏbÏb‰
«¿«« BÓk¿ ,ÚÓÏ
»¬«¿ ÁÊnÓ
»¿ƒƒ ÌÈBÒ
ƒ¿ Ô‰Óe
∆≈ ,ÁÊÓÏ
¿»¿ƒ 2
יבאר שם ,שלכל אחד מהכוכבים :שבתאי ,צדק ,מאדים, ̉ÈÈa
∆ ≈ ≈ Ôȇ≈ ÌlÎÂ
»À¿ .ÚÓÏ
»¬«¿ ÁÊnÓ
»¿ƒƒ ÊBÁ‰
≈ « ,ÈÚÈLz‰
«¿ ƒ ƒ 3
כוכב ולבנה -יש גלגל "יוצא מרכז" – הרי עשרה.
והכוכבים :חמה ,נוגה ,לכל אחד מהם שני גלגלים "יוצאי ».5Èet» ÌB˜Ó 4
מרכז" – הרי ששה .הוסיף עליהם את גלגל המזלות וגלגל (4כקליפות הבצלים המקיפות ומונחות אחת על גבי חברתה
המקיף – הרי שמונהֿעשר (12 .הם גלגלי הקפה. ומדובקות זו בזו ,ואין שום חלל ריק ביניהן )והשווה מו"נ
(13לקו המשוה (14 .שחז"ל חייבו אותנו ללמוד לדעת ח"א ,עב( (5 .כי לו היה שם מקום פנוי ,לא היה קשר
חכמה זו ולחשב חשבונותיה )שבת עה ,(.בסמכם את אורגני ביניהם.
דבריהם על הכתוב :כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים
)דברים ד ,ו( .תקופה – שם משורש :קוף אחי נקף. ÔȇÂ
≈¿ ,6ÌÈ„Î
ƒ≈¿ ‡ÏÂ
˜… ¿ ÌÈlƒ« ‡Ï‡… ,ÔÈ ƒ«¿«« Ïk» .‚ 5
» ≈ ÌÈlbÏb‰
ופירושו :הקף וסיבוב .גלגול זמן :ויהיה לתקופת הימים .˙BÈÚ≈ ‡L
»¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÁL
… » ÔÈÚ« ‡ÏÂ
‡„… ¿ Ì
7 … » ÔÈÚ
ƒ« ‡Ï
… ,̉Ï
∆» 6
)שמואלֿא א ,כ( .וכאן ענינו :חשבון הילוך השמש והירח. ÔÈÚ‰
ƒ«» ˙ȇÓÏ
ƒ ¿«¿ ˙ÏÎz‰
∆≈¿« ÔÈÚk‡≈¿ Ì˙B
» ÔȇBƒ e‡L
»∆ ‰ÊÂ
∆¿ 7
מזלות – משורש :נזלֿהלך ,ונזכרים במקרא )מלכיםֿב כג, ÌÚË
«« ‡Ï… ,̉Ï
∆» Ôȇ≈ ÔÎÂ
≈¿ .ȇ‰
ƒ¬» db
«… ÈÙÏ
ƒ¿ ,‡e‰ „Ïa
«¿ƒ 8
ה( .והם שתיםֿעשרה קבוצות כוכבים המהוות בהרכבן ‡‡l
»∆ ÔÈÈeˆÓ
ƒ ¿ ÔÈÚ‡Ó‰
ƒ »… ¿« el‡≈ ÔȇL≈∆ ÈÙσ¿ ,ÁÈ
« ≈ ‡ÏÂ
…¿ 9
תמונות מתמונות שונות בדמות :טלה ,שור וכו' כדלהלן
)הלכה ו( .ואמרו חז"ל )ברכות לב (:אמר הקב"ה לכנסת
.8Ô‰Ó
∆≈ ‰hÓlL
«»«¿∆ ˙BÙeba 10
ישראל :בתי ,שניםֿעשר מזלות בראתי ברקיע .ובפרקי דרבי (6כי מהות גולמם וחומרם ,אינו ממהות החומר שלנו.
אליעזר פ"ו ,מונה שמותם כסדר הערוך פה בהלכה ו .וכן (7צבע ,מראה אדום ,ולכן מין זכר .וריבויוֵ :עינוֹת ,על
מנויים הם במדרש מגילת אסתר על הפסוק :בחודש משקל לילות (8 .שלמטה מגלגל הירח ,כלומר :בכדור
הראשון הוא חודש ניסן )מגילת אסתר פ"ג ,א(. שלנו.
25 e‰e˜lÁ¿ƒ ,Ïk‰
… « ˙‡∆ ÛÈwÓ
ƒ« ‡e‰L ∆ ,15ÈÚÈLz‰ «¿« .Â
ƒ ƒ ¿« ÏbÏb ÔÈl‚Ú
ƒÀ¬ Ô‰≈ ÌÏBÚ‰
» » ˙‡∆ ÔÈÙÈwn‰
ƒ ƒ«« el‡‰ ƒ«¿«« Ïk» .„ 11
≈» ÌÈlbÏb‰
26 ˜ÏÁ
∆≈ Ïk» ;ÌȘÏÁ
ƒ»¬ NÚŒÌÈLÏ
» » ≈¿ ƒ ÌÈBÓ„w‰
ƒ ¿«« ÌÈÓÎÁ‰
«¬»ƒ ÔÓƒ ˙ˆ˜ÓÏ
»¿ƒ¿ LÈÂ≈¿ .ÚˆÓ‡
«¿∆» ‰ÈeÏz ∆»»¿ ,9ecÎk
» ¿ ı‡‰Â «¿ 12
27 ÔÓƒ B ‰‡zL
ˆ∆ »≈∆ BÊ ‰e
» ÌL ≈ ÏÚ« ,ÌL≈ BÏ eÏÚ‰
¡∆ ˜ÏÁÂ
»≈∆ ÔȇÂ
≈¿ ,Ô‰a
˜∆» ÌÈÚe
ƒ ¿ Ô‰L˜≈∆ ,ÌÈpË
ƒ« ¿ ÌÈlbÏb
ƒ«¿« ÌÈÎBk‰
ƒ» « 13
28 ̉Â
≈¿ ,ÂÈzÁz
»¿« ÌÈeÎÓ
ƒ»À¿ ̉L
≈∆ ,epnÓ
∆ƒ ‰hÓlL
»«¿∆ ÌÈÎBk‰
« »ƒ ˜ÔË
» » ÏbÏb
‡«¿« ‡l
»∆ ,ı‡‰
∆»» ˙‡∆ ÔÈÙÈwÓ
ƒ ƒ« ÌÈlbÏb‰
‡ƒ«¿«« Ì˙B
» 14
29 ,ÔËÒ
» ¿« ,ÌÈÓB‡z
ƒ ¿ ,BL ,‰ÏË ∆» :Ì˙BÓML
» ¿ ∆ ˙BÏfn‰
««» . ÛÈwn‰
10 ƒ«« ÏB„b‰
»« ÏbÏba
«¿«« «Úe˜» ÛÈwÓ
ƒ« BȇL
∆≈ 15
30 ,ÈÏc
ƒ¿ ,È„b
˜ƒ¿ ,˙L∆ ∆ ,˜Ú
»¿« ,ÌÈʇÓ
ƒ«¿ … ,‰Ïe˙a
‡» ¿ ,‰È
«¿≈
31 .ÌÈ‚c
»ƒ (9חכמינו ז"ל אמרו" :אין מרובע מששת ימי בראשית"
)ירושלמי ,שבועות פ"ג ,ה"ח( (10 .קבוע בגוף הגלגל
(15הגלגל התשיעי נחלק לשלוש מאות וששים מעלות, המקיף ,ולא בחללו .כדי לבאר את תנועת כוכבי הלכת,
והשמש מקיפה את הארץ ביום אחד מהלך שהוא קרוב שפעמים ממהרים תנועתם ופעמים מאיטים אותה ,הוכרח
למעלה אחת ,וחלק זה ילכו הכוכבים שבגלגל השמיני התוכן תלמי ,יוצר השיטה "מרכזיות הארץ" ,לשער כי
בתקופה של שבעים שנה בקירוב. אחדים מכוכבי הלכת יש להם מרכזים נוספים משלהם ואין
הארץ מרכזם .אלה נקראים" :יוצאי מרכז" ,וקטנים הם
32 ˆ‰e
» ‡ÏÂ… ¿ ‰wÏÁ
»À¬ ‡Ï
… ,Ba Ôȇ≈ BÓˆÚ
¿« ÈÚÈLz‰ «¿« .Ê
ƒ ƒ ¿« ÏbÏb
מגלגלי מרכזי הארץ .וכן שיער שישנם "גלגלי הקפה",
33 eaÁa
‡ƒ¿ ‡l»∆ ;ÎBλ ‡Ï … ¿ el‡‰≈» ˙Bev‰« ÏkÓ »ƒ הנקראים :אפיציקלים ,שמעגלם הקטן הוא מסלול הכוכב.
34 ÌÈÎBÎa
ƒ» ¿ ‰‡iL
∆ »≈∆ ‡e‰ ÈÈÓM‰
ƒ ƒ¿ « ÏbÏbaL
«¿««∆ ÌÈÎBk‰
« »ƒ והוא קבוע בתוך המעגל הגדול ,המשמש לו מרכז" .גלגלי
35 .Ô‰Ó
∆≈ B˜» B‡ el‡‰ ≈» ˙Bev‰« ˙Èzƒ¿« BaL ∆ ÌÈÏB„b
¿ ƒ הקפה" אלה אינם מקיפים את העולם בכלל )השווה מו"נ
36 » „‚k
‡Ô˙B ∆∆¿ ˙BeÎÓ
»À¿ eȉ» ‡Ï
… ˙Beˆ NÚŒÌÈM‰
» » ≈¿ « el‡Â ¿≈ ח"א ,עב(.
37 ˙BÓL≈ Ô‰Ï
∆» eÏÚ‰¡∆ ʇL
»∆ ,Ïean‰«« ÔÓÊa
‡«¿ƒ ‡l »∆ ÌȘÏÁ‰
«¬»ƒ ÌÏBÚ‰
» » Ïk» ˙‡∆ ÔÈÙÈwn‰
ƒ ƒ«« ÌÈlbÏb‰ «¿ƒ .‰ 16
ƒ«¿«« Ïk» tÒÓ
38 ÏkL
»∆ ÈÙσ¿ ,ËÚÓ«¿ eÒ
¿» k»¿ ‰f‰
∆« ÔÓfa‡«¿« Ï ≈‡»¬ .el
ÔȇL
» ≈∆ ÌÈpËw‰
ƒ« ¿« ÌÈlbÏb‰
ƒ«¿«« tÒÓe
«¿ƒ ;11NÚŒ‰BÓL
» » » ¿ 17
39 LÓM‰
∆∆ « BÓk¿ ,ÌÈBÒ
ƒ¿ Ìlk »À ,ÈÈÓL
ƒ ƒ¿ ÏbÏ‚aL
«¿«¿∆ ÌÈÎBk‰
« »ƒ
eÚLƒ ˙ÚÈ„ÈÂ
« ƒ ƒ ÌÈÎBk‰ «¬«ƒ .12‰BÓL
ƒ» « CωnÓe » ¿ ÔÈÙÈwÓ
ƒ ƒ« 18
40 Cl‰˙iL
≈«¿ƒ∆ ˜ÏÁÂ∆≈¿ ;˙e„Îa
≈¿ƒ ÔÈBÒ
ƒ¿ Ô‰L ‡≈∆ ‡l »∆ ,Ái‰Â
¿«»≈ «
ÌBc» ÁeÓ
« ≈ Ô˙iËpÓe
»»ƒ¿ƒ ,‰ÚL»» ÏÎe
»¿ ÌBÈ ÏÎa»¿ Ô˙ÈÒ
»» ƒ¿ 19
41 Ïk» Bc‚k
¿∆¿ CÏȇ≈≈ ,„Á
»∆ ÌBÈa¿ Bc‚k
¿∆¿ Ái‰Â
16 « ≈»«¿ LÓM‰
« ∆∆
ÏÚÓ
«≈ Ô‰bÓe
»¿»ƒ ,13ÌBc» ÁeÏ
« ¿ ÔBÙˆ» ÁeÓe
« ≈ ÔBÙˆ» ÁeÏ
« ¿ 20
42 .‰L
»» ÌÈÚMÓ
ƒ¿ƒ ƒ e˜a≈¿ Ô‰Ó
∆≈ ÎBk»
˙eˆÂ
« ¿ ÌÈlbÏb‰
ƒ«¿«« el‡≈ Ïk» tÒÓ
«¿ƒ Ú„eÈ
«»ƒ ,Ô˙Șe
»» ƒ¿ ı‡‰
∆»» 21
(16כמעט בכל הדפוסים ,הנוסחא כאן" :השמש והירח". ÔBaLÁ
¿ ∆ ˙ÓÎÁ
«¿» ‡È‰ƒ BÊ¿ .Ô˙Ùw‰
»»»« C„ ∆∆¿ Ô˙ÎÈω
»» ƒ¬ 22
ותמוהה היא מאד ,שהרי אין מהלך השמש והירח שוה: ÈÓÎÁ
≈¿« Ô‰
∆» eaÁ
¿ƒ ÌÈa
ƒ« ÌÈÙÒe
ƒ»¿ ,14˙BÏfÓe
»« ˙BÙe˜z¿ 23
שהשמש מקיפה את הארץ במשך שס"ה יום ,והירח מקיף .ÔÂÈ
»» 24
את הארץ במשך כ"ט יום ,שתיםֿעשרה שעות ותשצ"ג
חלקים .וכבר תמהו המפרשים על זה )עיין "חזון נחום"(. (11בספרו )מו"נ ,שם( יאמר רבינו :מספר הגלגלים
דכק
33 ÌȇÂ
» ≈¿ LÙ∆∆ ÈÏÚa
≈¬« Ìȇ» ≈ el‡‰
≈» ˙BÙe‚ ‰Úa‡ »»¿« .‡È ," אין תיבת "והירח,אבל בנוסחת אוקספורד הוצאת חיימזון
34 ÏÎÏ
»¿ LÈÂ≈¿ . ÌÈ˙Ó
21 ƒ≈ ÌÈÙe‚k
ƒ ¿ ‡l‡
»∆ ,ÌÈÈkÓ
ƒ ƒ« ‡ÏÂ
… ¿ ÌÈÚ„BÈ
ƒ¿ : שיטת הגלגלים המוצעת בזה והידועה בשם.ונכונה היא
היתה, שהארץ היא מרכז כל העולם כולו,גיאוצנטרית
35 ,B‚ÈNÓ
ƒ « ‡ÏÂ
… ¿ ,BÚ„BÈ
¿ BȇL≈∆ ,22‚‰Ó
»¿ƒ ̉Ó∆≈ „Á‡Â
»∆¿ „Á‡»∆
לחורבן1403-73) שלטת כל ימי הביניים עד קופרניקוס
36 '‰ ˙‡∆ eÏω"
¿« :„Âc ƒ» Ó‡L
«»∆ ‰ÊÂ∆¿ .B˙BpLÏ
« ¿ ÏBÎÈ» BȇÂ
≈¿ שלפיה השמש היא, אבי השיטה ההליוצנטרית,(בית שני
37 ‚ÏL
∆∆ „e»» L‡≈ ,˙BÓ‰z … ¿ ÏÎÂ
»¿ ÌÈÈpz
ƒ ƒ« ı‡‰
∆»» ÔÓƒ .מרכז הבריאה
38 ,Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ e‰eÏω ¿« :ÌÈc‰
ƒ»¿« ÔÈÚ
«¿ƒ e‡e≈ ;23"BËȘ ƒ¿ ,ÌÈp˘
ƒ« ¿ ÌÈÎBk
ƒ» Ô‰Ó ∆≈ LÈ≈ ,Ìȇp‰ ƒ» « Ïk» .Á
ƒ ¿ƒ« ÌÈÎBk‰ 1
39 Ìȇea
ƒ ¿ ‡Le
»¿ ƒ „ae»»« L‡a≈» e‡zL¿ƒ∆ ÂÈ˙BebÓ
» ¿ƒ ÌÈÎBk
ƒ» Ô‰Ó ∆≈ LÈÂ≈¿ ,Ô‰Ó
∆≈ „Á‡Ó
««≈ ‰ÏB„b» ¿ ı‡‰L
∆»»∆ 2
40 ˙k
∆∆ƒ „ÈÓz
ƒ» Ì˙ebL
» » ¿∆ ,ÚȘ‰
« ƒ»» ÔÓƒ ‰hÓÏ»«¿ e‡zL ¿ƒ∆ ‰nk
»« ı‡‰∆»» ÔÓƒ ÏB„b» Ô‰Ó∆≈ „Á‡ »∆ ÏkL»∆ ,ÌÈÏB„b
ƒ ¿ 3
41 . ÏB„‚Ïe
24 »¿ Ô˘Ï
… »¿ ÌÈÚa‡
ƒ»¿« BÓk¿ Ái‰
« ≈»« ÔÓƒ ‰ÏB„b
» ¿ ı‡‰Â
∆»»¿ .ÌÈÓÚÙ
ƒ»¿ 4
אלא המנוחה היא,( להם אין תנועה סיבובית כמו גלגלים21 ÌÈÚLÂ
ƒ¿ƒ ¿ ‰‡Ó
»≈ BÓk¿ ı‡‰
∆»» ÔÓƒ ‰ÏB„b
» ¿ LÓM‰Â
∆∆ «¿ .ÌÈÓÚt
ƒ»¿ 5
ואם יכריחם איזה כח חיצוני לעזוב מקום:מנהגם וטבעם ‰BÓLe
∆ ¿ ÌÈÙχ ƒ»¬ ˙LMÓ
∆ ≈ ƒ „Á‡
»∆ Ái‰
« ≈»« ‡ˆÓ
»¿ƒ .ÌÈÓÚt
ƒ»¿ 6
ישובו תיכף, אזי בסור הכח המכריח,מנוחתם ולהתנועע ÎBk
» ÌÈÎBk‰
ƒ» « ÏÎa»¿ ÔȇÂ
≈¿ .e˜a
≈¿ LÓM‰
∆∆ « ÔÓƒ ˙B‡Ó≈ 7
כשהיא, אבן שהיא מיסוד העפר: למשל.בקו ישר למקומם .ÈM‰
ƒ≈ « ÏbÏbaL
«¿««∆ ÎBkÓ
» ƒ Ô˘
» » ‡ÏÂ
… ¿ ,LÓM‰
∆∆ « ÔÓƒ ÏB„b» 8
וכן. עפר הארץ, תשוב תיכף למטה ליסודה,נזרקת למעלה
,שאר היסודות – וזה אות שאין בהם רוח חיים )מו"נ ח"ב ‰Ú„Â
» ≈¿ LÙ
∆∆ ÈÏÚa
≈¬« ,Ôlk
»À ÌÈlbÏb‰Â ƒ» « Ïk» .Ë 9
ƒ«¿««¿ ÌÈÎBk‰
"והארץ היתה תהו:( וכן אמרו חז"ל )בראשיתֿרבה פ"ב.(ו ÈÓƒ ˙‡∆ ÔÈÈkÓe
ƒ ƒ« ÌÈ„ÓBÚÂ
ƒ¿ ¿ ÌÈiÁ
ƒ« ̉Â
≈¿ ,17̉≈ ÏkN‰Â
≈¿ «¿ 10
שוממת ודואגת על,ובהו" – ישבה לה הארץ תוהה ובוהה ÈÙÏe
ƒ¿ BÏ„‚ ¿» ÈÙÏ
ƒ¿ „Á‡Â
»∆¿ „Á‡
»∆ Ïk» .ÌÏBÚ‰
» » ‰È‰Â»»¿ Ó‡L
«»∆ 11
, "העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת: ואמרה,רוע מזלה .ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« BÓk¿ ̈BÈÏ
»¿ ¿ ÌȇÙÓe
ƒ¬»¿ ÌÈÁaLÓ
ƒ¿« ¿ B˙ÏÚÓ
»¬« 12
,( טבע המיוחד לו22 ."העליונים חיים והתחתונים מתים
הרי לא, איך יהללוהו,( אם גופים מתים הם23 .סגולה ˙‡∆ ÔÈÈkÓ
ƒ ƒ« Ck» ,‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« ÔÈÈknL
ƒ ƒ«∆ ÌLÎe
≈ ¿ 13
( בני אדם יהללוהו כשיראו24 ?המתים יהללו יֿה ˙Ú„Â
« «¿ .Ô‰Ó
∆≈ ‰ÏÚÓlL
»¿«¿∆ ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« ˙‡∆ ÔÈÈkÓe
ƒ ƒ« ,ÔÓˆÚ
»¿« 14
.גבורותיו בברואים ובכל תופעות הטבע ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« ˙ÚcÓ « «ƒ ‰ËeÚÓ
» ¿ ÌÈlbÏb‰Â
ƒ«¿««¿ ÌÈÎBk‰
ƒ» « 15
.Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ ˙ÚcÓ
« «ƒ ‰ÏB„‚e
» ¿ 16
יום חמישי כ"ו אלול ה'תשע"ח המתנועעים תמיד בלי,( תנועתם הסיבובית של הגלגלים17
1
מוכיחה – לדעת רבינו – שהם בעליֿחיים,הרף ולא ינוחו
( כל הנבראים למטה מן הרקיע מורכבים מארבעת1 .( ד,ובני דעה והשכל )עיין מורהֿנבוכים ח"ב
היסודות; נפש האדם וצורתו; מה בין מעשה בראשית BȇL
≈∆ ,„Á‡ »∆ ÌÏb∆… Ái‰
« ≈»« ÏbÏbÓ
«¿«ƒ ‰hÓÏ»«¿ χ‰ ≈» ‡a »» .È 17
.למעשה מרכבה ,‰Ê∆ ÌÏ‚Ï
∆…¿ ˙Beˆ Úa‡ «¿« ‡e »» . ÌÈlbÏb‰
18 ƒ«¿«« ÌÏ‚k ∆…¿ 18
42 ,ı‡Â
∆»» ÌÈÓe
ƒ« ÁeÂ
« ¿ L‡≈ ̉L≈∆ ,eÏl‰»« ÌÈÙe‚ »»¿« .‡
ƒ ‰Úa‡ ‰eˆÂ
» ¿ ‰eˆ
» Ïk» Úa˜Â
« ¿ƒ¿ ,ÌÈlbÏb‰
ƒ «¿ « « ˙eˆk
« ¿ ÔȇÂ
» ≈¿ 19
43 ÏÎÂ
… ¿ .ÚȘ‰
« ƒ»» ÔÓƒ ‰hÓÏ ƒ »¿ƒ« Ïk» ˙B„BÒÈ¿ ̉≈ ,L‡‰
»«¿ Ìȇp‰ ≈» ˙eˆ« ‰BL‡ » ƒ ‰eˆ » .‰Ê∆ ÌÏb ∆… ˙ˆ˜Óa»¿ƒ¿ 20
44 ÁÓˆÂ
«∆¿ ‚„»¿ NÓÂ
∆ ∆¿ ÛBÚ» ‰Ó‰aÓe
»≈¿ƒ Ì„‡Ó »»≈ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ .L‡‰
≈ » Ûeb Ô‰ÈMÓ
∆ ≈ ¿ ƒ ‰È‰Â
»¿ ƒ¿ ,‰Ê
∆ ÌÏb
∆ … ˙ˆ˜Óa
» ¿ƒ ¿ ‰aÁ˙
»¿«¿ƒ 21
45 ,ÔÈ
»¿ƒ ȇ
≈¿« ‡Le
»¿ ,˙BiÏbÓe
ƒ»¿« ˙BBË Ìȇ ∆∆« ‰È‰Â
ƒ»¬« ˙ÎzÓe »¿ƒ¿ ,B˙ˆ˜Óa
»¿ƒ¿ ‰aÁ˙
»¿«¿ƒ ,Áe‰
« » ˙eˆ « ‰iL »ƒ¿ ‰eˆÂ
» ¿ 22
46 ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ aÁÓ
»À¿ ÔÓÏb
»¿» Ïk‰
… « ÙÚ »» ÈLe‚Â
≈ ¿ Ìȉƒ»¿ ,ÌÈn‰
ƒ«« ˙eˆ« ˙ÈLÈÏL ƒ ƒ¿ ‰eˆÂ » ¿ .Áe‰
« » Ûeb Ô‰ÈMÓ ∆ ≈¿ ƒ 23
47 ÔÓƒ ‰hÓlL
»«¿∆ ÌÈÙeb‰
ƒ « Ïk» e‡ˆÓ ¿¿ƒ .eÏl‰»« ˙B„BÒÈ¿ ‰eˆÂ
» ¿ .ÌÈn‰
ƒ » « Ûeb ̉ÈMÓ
∆ ≈ ¿ ƒ ‰È‰Â
» ¿ƒ¿ ,B˙ˆ˜Óa
» ¿ƒ ¿ ‰aÁ˙
»¿«¿ƒ 24
48 ÌÈaÁÓ
ƒ»À¿ ,el‡‰≈» ˙B„BÒÈ¿ 2‰Úa‡Ó
»»¿«≈ ıeÁ ,ÚȘ‰« ƒ»» ‰È‰Â
»¿ƒ¿ ,B˙ˆ˜Óa
»¿ƒ¿ ‰aÁ˙»¿«¿ƒ ,ı‡‰ ∆»» ˙eˆ « ˙ÈÚÈ ƒ ƒ¿ 25
49 ˙B„BÒÈ¿ ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ aÁÓ
»À¿ ̉lL
∆»∆ ÌÏ‚Â ∆…¿ ,‰eˆÂ ∆…ƒ ‰Úa‡
» ¿ ÌÏbÓ »»¿« «ÚȘ‰
ƒ»» ÔÓƒ ‰hÓÏ»«¿ ‡ˆÓ »¿ƒ .ı‡‰∆»» Ûeb ̉ÈMÓ∆ ≈¿ ƒ 26
50 aÁÓ
»À¿ Bȇ≈ ˙B„BÒȉ
¿« ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ „Á‡ »∆ Ïk» χ
»¬ .el‡‰
≈» „Á‡Â
» ∆¿ „Á‡
» ∆ ÏÎÂ
» ¿ ,‰fÓ
∆ ƒ ‰ÏÚ
» ¿ ÓÏ
« ¿ ‰Ê
∆ , 20ÔȘÏÁÓ
ƒ » ¿ À ƒ 27
19ÔÈÙe‚
51 .„Ïa
»¿ƒ ‰eˆÂ
» ¿ ÌÏbÓ∆…ƒ ‡l‡»∆ .ÏbÏ‚
«¿« BÓk¿ ÂÈ˙BÁe
» ÏkÓ
»ƒ epnÓ∆ƒ ‰hÓlL»«¿∆ ˙‡∆ ÛÈwÓ ƒ« 28
.L‡‰
≈» Ûeb ‡e‰ ,Ái‰« ≈»« ÏbÏ‚Ï
«¿«¿ CeÓq‰ »« ,ÔBL‡‰ ƒ» Ûeb‰« 29
"כל:( הריטב"א בפירושו לארבעה פרקים אלה אומר2 .ÌÈn‰ ƒ«« Ûeb epnÓ ∆ƒ ‰hÓÏ»«¿ .Áe‰
« » Ûeb epnÓ ∆ƒ ‰hÓÏ»«¿ 30
שהרי יש גופים המורכבים רק משני, לאו דווקא- " הגופיםÈet
» ÌB˜Ó» ̉ÈÈa
∆ ≈ ≈ ÔȇÂ≈¿ .ı‡‰
∆»» Ûeb epnÓ ∆ƒ ‰hÓÏ »«¿ 31
מעפר- מורכב רק מאש ועפר; אבק, עשן: כגון,יסודות
.ÏÏk
»¿ Ûe‚ ‡Ïa …¿ 32
. ממים ורוח- אש:ורוח
שאינו מגיע למדריגת חומר, חומר שפלֿערך:( כלומר18
52 3eahÓ
«ƒ ,‰hnÓ
»«ƒ ÌÎωÓ
»»¬« ˙BȉÏ
¿ƒ Áe‰Â
« »¿ L‡‰ ∆∆ .
≈» Cc אלה הם ארבעת היסודות. יד,( במדברֿרבה19 .הגלגלים
53 ı‡‰Â
∆»»¿ ÌÈn‰
ƒ«« C„Â
∆∆¿ .ÚȘ‰
« ƒ»» ÈtÏk
≈«¿ ‰ÏÚÓÏ
»¿«¿ ,ı‡‰
∆»» שמהם הורכב,( עפר )ארמ"ע, מים, רוח, אש:הטבעיים
54 ;ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» „Ú« ‰hÓÏ
»«¿ «ÚȘ‰
ƒ»» ˙ÁzÓ
««ƒ ÌÎωÓ
»»¬« ˙BȉÏ
¿ƒ . עולם היסודות: ונקרא על כן,העולם השפל וכל אשר בו
55 .4epnÓ
∆ƒ ‰hÓÏ
»«¿ ÔȇL
≈∆ ‰hn‰
»«« ‡e‰ «ÚȘ‰
ƒ»» ÚˆÓ‡L
«¿∆∆ . מחולקים:( כמו20
הכק
39 ÊÁÈ
…¬« „iÓ
»ƒ „ÒtiLk
≈»ƒ∆ ¿ „ÒÙp‰
»¿ƒ« Ïk» ‡ÏÂ… ¿ .ÙÚ‰
»»∆ ÔÓƒ ‚‰Ó
»¿ƒ ‡l‡»∆ ,5̈ÙÁ
»¿∆¿ ‡Ï … ¿ ÌzÚ„
»¿ «¿ ‡Ï … ,ÌÎel‰
» ƒ Ôȇ ≈¿ 1
40 ,Á‡
≈« „Ï
»»¿ ÊÁÈÂ
…¬«¿ „ÒtÈ
≈»ƒ ‡l‡
»∆ ,˙B„BÒȉ
¿« ‰Úa‡Ï
»»¿«¿ ÌÁ« L‡‰≈» ÚË «∆ .Ô‰a∆» ÚaËpL
«¿ƒ∆ ÚËÂ6 «∆¿ Ô‰a ∆» Úa˜pL
«¿ƒ∆ 2
41 ÊÁÈ
…¬« ÌÈc‰
ƒ»¿« ÛBÒ¿ ,10Á‡
≈« „Ï
»»¿ Á‡≈« „Â
»»¿ ÌÈn‰
ƒ««¿Â .ÁÏÂ
«» ÌÁ« Áe‰Â
« »¿ .ÌlkÓ »Àƒ Ϙ« ‡e‰Â¿ ,LÈ ≈»¿ 3
42 . ‰ÏÈÏÁ
11 » ƒ¬ ÔÈÊBÁ
ƒ¿ ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» e‡ˆÓÂ
¿¿ƒ¿ ;˙B„BÒÈÏ
¿« ‰„Î
»≈¿ ‡È‰Âƒ¿ ,‰˜Â»»¿ ‰LÈ
» ≈¿ ı‡‰Â ∆»»¿ .ÌÈÁÏ ƒ«¿ ÌȘ ƒ» 4
( סובבים11 .( פושטים צורה ולובשים צורה אחרת10 ‰ÏÚÓÏ
»¿ «¿ ÌȇˆÓ
ƒ »¿ ƒ CÎÈÙÏ
» ƒ ¿ ,‰pnÓ
» ∆ ƒ ÌÈl˜
ƒ « ÌÈn‰Â
ƒ« « ¿ ,ÌlkÓ
» À ƒ 5
תוארֿהפועל- חלילה, וחוזרים וסובבים במעגל אין קץÛÁÓ ≈ «¿ ‡e‰ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,ÌÈn‰
ƒ«« ÔÓƒ Ϙ« Áe‰Â« »¿ .ı‡‰ ∆»» ÏÚ« 6
. רקידה במעגל- ָמחוֹל: אחי חוֹל; ומזה השם,חלל ֹ ָ משורש̉L ≈∆ ÈtÓe
≈¿ƒ .Áe‰ « » ÔÓƒ Ϙ« L‡‰Â ≈»¿ .ÌÈn‰ ƒ»« ÈtŒÏÚ
≈¿ « 7
Ûeb Ïk» ‡ˆnÈ≈»ƒ ,ÚȘ‰
« ƒ»» ˙ÁzL ««∆ ÌÈÙeb ƒ ÏÎÏ »¿ ˙B„BÒÈ¿ 8
43 ÏÎa
»¿ „ÈÓz
ƒ» ‰ÊÏ
∆» ‰Ê∆ ÌÈpzLÓ
ƒ«¿ ƒ el‡‰ »»¿« .‰ ˙ÎzÓe
≈» ˙B„BÒÈ¿ ‰Úa‡ ∆∆« Áӈ «∆» ‚„ »¿ ÛBÚ» ‰iÁ»«¿ ‰Ó‰e»≈¿ Ì„‡Ó »»≈ Ûe‚¿ 9
44 ˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ?„ˆÈk
« ≈ .ÔÙeb
» Ïλ ‡Ï … ,Ô˙ˆ˜Ó
»»¿ƒ ,‰ÚL »» ÏÎe
»¿ ÌBÈ ÔzÚa‡Â
»¿«¿«¿ .ÙÚ»»¿ ÌÈÓe
ƒ« ÁeÂ
« ¿ L‡Ó ≈≈ aÁÓ»À¿ BÓÏb ¿» ,Ô‡Â
∆»» 10
45 ∆∆ ¿ƒ ˙ÈpzLÓ
12˙Bt˙Óe ≈«¿ ƒ ÌÈn‰ƒ«« ÔÓƒ ‰Bw‰
» ¿« ı‡‰ ∆»» ,eÚ‰ ≈» ˙Úa≈¿ Ì‰Ó ∆≈ „Á‡»∆ Ïk» epzLÈ «¿ƒ¿ ,„ÁÈ ««¿ eÚ˙È
¿»¿ƒ 11
46 ÁeÏ
« » ÌÈÎeÓq‰
ƒ ¿« ÌÈn‰ ƒ«« ˙ˆ˜Ó»¿ƒ ÔΠ≈¿ .ÌÈÓ
ƒ» ˙ÈNÚÂ
≈ ¬«¿ Ô‰Ó∆≈ „Á‡Ï
»∆¿ ‰ÓB„∆ Bȇ≈ ÔzÚa‡Ó
»¿«¿«≈ aÁÓ‰ »À¿« ‡ˆniL ≈»ƒ∆ „Ú« 12
47 B˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ,Áe‰
« » ÔΠ≈¿ .Áe
« ÔȉÂ
ƒ… ¿ 13ÔÈÒÓÒÓ˙Óe
ƒ¿¿«¿ƒ ÔÈpzLÓƒ«¿ ƒ „Á‡ »∆ ˜ÏÁ ∆≈ elÙ‡ ƒ¬ Ô‰Ó∆≈ ÚÓa
»… ¿« Ôȇ ≈¿ .BcÏ «¿ ‡e‰Lk ∆ ¿ 13
48 ÔΠ∆ ¬«¿ 14ÏÏBÁ˙Óe
≈¿ .L‡≈ ‰NÚ ≈ ¿ƒ ‰pzLÓ ∆«¿ ƒ L‡Ï ≈» CeÓq‰ »« ı‡ ∆∆ B‡ ÔÓˆÚ
»¿« ÈÙa
≈¿ƒ ÌÈÓƒ« B‡ BÓˆÚ ¿« ÈÙa≈¿ƒ L‡≈ ‡e‰L ∆ 14
49 ‰pzLÓ
∆«¿ ƒ ,ÏÏBÁ˙Ó
≈ ¿ƒ ÁeÏ « » CeÓq‰ »« d˙ˆ˜Ó
»»¿ƒ ,L‡‰ ≈» epzL
«¿ƒ Ïk‰… « ‡l‡»∆ ,dÓˆÚ
»¿« ÈÙa≈¿ƒ Áe« B‡ dÓˆÚ »¿« ÈÙa
≈¿ƒ 15
50 CeÓq‰
»« B˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ,Áe‰
« » ÔΠ≈¿ .Áe
« ‰NÚ ∆ ¬«¿ 15Òpk˙Óe
≈«¿ƒ ,ÔzÚa‡Ó
»¿«¿«≈ aÁÓ‰»À¿« Ûe‚» Ûeb ÏΠ»¿ .„Á‡ »∆ 7Ûe‚ eNÚ ¬«¿ 16
51 ,17ÌÈn‰
ƒ«« ÔÎÂ≈¿ .ÌÈÓ ∆ ¬«¿ 16Òpk˙Óe
ƒ» ‰NÚ ≈«¿ƒ ‰pzLÓ∆«¿ ƒ ÌÈnσ«« Ì‰Ó ∆≈ LÈ≈ χ»¬ .„Á‡k»∆¿ LÈÂ∆…¿ ÁÏ «≈ ,ÌÁ … » ˜… B ‡ˆnÈ≈»ƒ 17
52 .ı‡
∆» ‰NÚÂ
∆ ¬«¿ Òpk˙Óe
≈«¿ƒ ‰pzLÓ∆«¿ ƒ ı‡Ï∆»» CeÓq‰»« B˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ÈÏÚa≈¬« BÓk¿ ,L‡‰ ≈» „BÒÈÓƒ ‰˜ÊÁ
8 »¿» ̉ ∆» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,ÌÈÙebƒ 18
53 Ïk» ÔȇÂ
≈¿ .ÌÈÓi‰
ƒ»« C‡ ∆… ÈÙÏe
ƒ¿ ,ËÚÓ «¿ ËÚÓ«¿ ‰Ê∆ ÈepL ƒ ¿ Ô‰Ó
∆≈ LÈÂ≈¿ .˙È≈» ÌÁ‰… « ̉∆» ‰‡È ∆ »≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,‰iÁ »« LÙ∆∆ 19
54 Ïk» B‡ Áe
« ÌÈn‰ ƒ«« Ïk» ‰NÚiL
∆ »≈∆ „Ú« ,‰pzLÓ
∆«¿ ƒ „BÒȉ ¿« ,Ìȇ‰
ƒ»¬» BÓk¿ ,ı‡‰ ∆»» „BÒÈÓƒ ‰˜ÊÁ »¿» Ô‰ ∆» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ÔÈÙeb
ƒ 20
55 ˙B„BÒȉ
¿« ÔÓƒ „Á‡»∆ ÏËaiL
≈»ƒ∆ LÙ‡» ¿∆ ȇLƒ∆ ,L‡≈ Áe‰
« » ,ÔÈÙeb ƒ Ô‰Ó ∆≈ LÈ ≈¿ .‰a‰
≈¿« Li‰ ∆…« ̉ ∆» ‰‡È ∆ »≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ 21
56 ˙ˆ˜Óe
»¿ƒ ,ÁeÏ
« ¿ L‡Ó ≈≈ ‰pzLÈ
∆«¿ƒ ˙ˆ˜Ó»¿ƒ ‡l‡ »∆ ;‰Úa‡‰
»»¿«» ̉ ∆» ‰‡È
∆ »≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,ÌÈn‰
ƒ«« „BÒÈÓƒ ‰˜ÊÁ »¿» ̉ ∆» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ 22
57 ‡ˆnÈ
≈»ƒ BÁÂ
≈¬« „Á‡ »∆ Ïk» ÔÈa≈ ÔÎÂ
≈¿ ,L‡Ï ≈¿ ÁeÓ
« ≈ ‰pzLÈ
∆«¿ƒ ÛebÓƒ ˙È ∆∆ ÌÁ« Ûeb ‡ˆnÈ≈»ƒ ‰f‰ ∆« Cc‰∆∆« ÏÚ «¿ .˙È≈» Ál‰
«≈« 23
58 .ÌÏBÚÏ
» ¿ ‰ÏÈÏÁ
» ƒ¬ ˙BÊBÁÂ
¿ ¿ ,ÔzÚa‡
»¿«¿« ÔÈa≈ ÈepM‰ ƒ« e‡ˆnÈ
¿»ƒ ÔÎÂ
≈¿ ;LÈ≈» Á‡
≈« ÛebÓƒ ˙È ∆∆ LÈ ≈» Ûe‚¿ ,ÌÁ« Á‡≈« 24
.( יט, פור התפוררה ארץ )ישעיה כד:( מלשון הכתוב12 Ô‰ ∆» ‰‡È
∆ »≈ ÌÈÙe‚Â
ƒ ¿ ,„Ïa
»¿ƒ w‰ … « Ô‰ ∆» ‰‡iL
∆ »≈∆ ,ÌÈÙe‚ƒ 25
מלשון; ימאסו כמו מים )תהלים.( מתנדפים ונעשים רוח13 „Á‡k »∆¿ Li‰Â∆…«¿ w‰… « Ô‰
∆» ‰‡È ∆ »≈ ÌÈÙe‚Â
ƒ ¿ ,„Ïa »¿ƒ Ál‰
«≈« 26
.( יט, סע מתחולל )ירמיה כג:( מלשון14 .( ח, נחLi‰Â ∆…«¿ ÌÁ‰
… « B‡ ,‰ÂLa∆» ¿ „Á‡k
»∆¿ Ál‰Â«≈«¿ w‰ … « B‡ ,‰ÂLa∆» ¿ 27
כונס כנד מי הים:( מלשון16 .( מתכווץ ומצטמצם15 … ÈÙÏ
ƒ¿ ‰ÂLa
∆» ¿ „Á‡k
»∆¿ Ál‰Â
«≈«¿ ÌÁ‰ … « B‡ ,‰ÂLa ∆» ¿ „Á‡k
»∆¿ 28
.( יסוד המים17 .( ז, )תהלים לגB˙B‡ ‰NÚÓ ≈ ¬« ‰‡È ∆ »≈ ,˙Úz‰
∆… ¬«« wÚa «ƒ¿ ‰È‰L »»∆ „BÒȉ ¿« 29
59 B˙ÈqÓe
» ƒ¿ƒ ,18ÏbÏb‰«¿«« ˙ÈÒa
« ƒ¿ƒ ‰È‰È ∆¿ƒ ‰Ê∆ ÈepLƒ ¿ . .ÚÓ‰
»… ¿ « Ûeba« BÚËÂ
¿ ƒ ¿ „BÒȉ¿« 30
60 Ì„‡ŒÈ
»» ≈¿ ÈÓÏb≈¿» ‡L»¿ Ô‰Ó ∆≈ ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ ÔzÚa‡
»¿«¿« eaÁ˙È
¿«¿ƒ . הוא מרכזו- כל נקודה שבו, דבר כדורי.( ממרכז הארץ3
61 ÌÏb
∆… ÏÎÏ
»¿ Ô˙B
≈ χ‰Â≈»¿ .˙ÎzÓe
∆∆« Ô‡Â∆∆¿ ÁÓˆ«∆ ,‰iÁ
»« LÙÂ∆∆¿ הוא המטה- ( כדור הארץ הנמצא במרכזו של גלגל הרקיע4
62 ‡È‰L
ƒ∆ ,ÈÈNÚ‰
ƒ ƒ ¬» C‡ÏÓ
»¿« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ,BÏ ‰Èe‡
» ¿ ‰eˆ» ÌÏ‚Â ∆…» ( כהילוך הכוכבים והגלגלים שהם5 .שאין למטה הימנו
63 .19'ÌÈLȇ'
ƒ ƒ ˙‡˜p‰
≈¿ƒ« ‰ev‰» « ( תכונה וסגולה תולדתית שאין בה6 .בעלי דעה ורצון
( על ידי הערבוב נשתנו היסודות כל כך עד שאינם7 .רצון
,( על ידי סיבוב הגלגלים והשפעתם מתמזגים היסודות18 . חלק יותר גדול,( תוקף8 .ניכרים עוד
. מדבר, חי, צומח, דומם:ומהם מתהווים כל יצורי מטה
.( הלכה ז,( כמבואר למעלה )פרק ב19 „Ù
»¿ƒ ‡e‰ el‡≈ ˙B„BÒÈ¿ ‰Úa‡Ó
»»¿«≈ aÁÓ‰
»À¿« ÏΠ»¿ .‚ 31
LÈÂ
≈¿ ,ÌÈ„Á‡
ƒ»¬ ÌÈÓÈ
ƒ» Á‡Ï
««¿ „Ù»¿ƒ ‡e‰L
∆ LÈ≈ :ÛBqa« 32
64 ‰eˆ
» B‡ ‰eˆ » ‡Ïa… ¿ ÌÏb ∆… ‰‡B
∆ ‰z‡ » ¿ .Ê ,̉Ó
»« Ôȇ≈ ÌÏBÚÏ ∆≈ aÁ˙pL
≈«¿ƒ∆ ÏÎÂ
… ¿ .˙Ba« ÌÈL
ƒ» Á‡Ï
««¿ „Ù
»¿ƒ ‡e‰L∆ 33
65 Ûeb ˜lÁnL
≈«¿∆ ‡e‰ Ì„‡‰ 20 »»» Ï≈ ‡l‡ »∆ ,ÌÏ‚∆… ‡Ïa
… ¿ ȇƒ 9Ì„‡‰Â
∆… »¿ ‰f‰
»»« elÙ‡
ƒ¬ .Ô‰Ï
∆» „tÈ
≈»ƒ ‡lL
… ∆ LÙ‡
» ¿∆ ȇƒ 34
66 ;‰eˆÂ
» ¿ ÌÏbÓ∆…ƒ aÁÓ
»À¿ ‡e‰L ∆ «Ú„BÈÂ
≈ ¿ ,BzÚ„a
¿ «¿ ‡ˆÓp‰
»¿ƒ« B˙ˆ˜Ó»¿ƒ eLÈÂ
»¿ ,ÂÈ˙B„BÒÈÏ
» ƒ ÊÁÈÂ
…¬«¿ „ÒtÈ
≈»ƒ ‡lL
… ∆ LÙ‡
» ¿∆ 35
67 ˙Úa‡Ó
««¿«≈ aÁÓ»À¿ ÌÓÏbL»¿»∆ ÌÈÙebƒ ÌL » LiL≈∆ «Ú„BÈÂ
≈ ¿ .ı‡Ï
∆»» B˙ˆ˜Óe
»¿ƒ ÁeÏ
« ¿ B˙ˆ˜Óe
»¿ƒ ÌÈnÏ
ƒ«¿ B˙ˆ˜Óe
»¿ƒ L‡Ï≈¿ 36
68 ˜« aÁÓ
»À¿ BȇÂ≈¿ ËeLt» ÌÓÏbL»¿»∆ ÌÈÙe‚Â
ƒ ¿ ,˙B„BÒȉ¿«
69 Ôȇ
ƒ ¿ƒ Ôȇ
» ≈ 22ÌÏb
∆… ̉Ï
∆» ÔȇL≈∆ ˙Bev‰Â«¿ .21„Á‡ ∆…ƒ . אחת מאבני החושן- אודם.( שהם חמרים קשים ביותר9
»∆ ÌÏbÓ
70 ÔB„‡¬ eÚ„iL ƒ ¿ Ô‰≈ 23l‰
¿ «»∆ BÓk¿ ,ÔÈÚe„È ≈« ÔÈÚa
≈¿ ‡l‡
»∆ ,ÔÈÚÏ
ƒ«» ‰nÏ»» el‡≈ ˙B„BÒÈσ „tÈ
≈»ƒ „ÒÙp‰
»¿ƒ« ÏΠƒ .„ 37
»¿ ÏȇB‰
71 .ÔÈÚ
ƒ» ˙i‡
«ƒ ¿ ‡Ïa
… ¿ Ïk‰
…« BÈa
»¿ƒ L
… ∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ?"eLz» ÙÚ »» χÂ"
∆¿ :Ì„‡Ï»»» Ó‡
«¡∆ 38
וכק
והיא קיימת גם אחרי מות,לא בגוף ולא בנפש החיונית . גולם הגלגלים:( כגון21 .( תבונת אדם20
.( סנהדרין פרק י,האדם )עיין בפירושו למשנה .( דרך השאלה23 . הצורות הנפרדות,( המלאכים22
בכח השכל והבינה שבליבו משיג האדם את:כלומר
28 31ÈÏcÓ
ƒ¿ƒ Ók
«¿ ,‰Ê∆ ÔÈÚa
»¿ƒ¿ eacL
¿«ƒ∆ el‡‰ ƒ»¿« Ïk» .È
≈» ÌÈc‰ . עין הבשר,הצורות הבלתי נראות לעין הפשוטה
29 ˜t
∆∆ ˜ÓÚ
∆… ÔÈÚk
«¿ƒ¿ Ìȇ
» ≈ χ
»¬ ;̉≈ ÌÈwÓÚ
ƒÀ¬ ÌÈ„e
ƒ»¿ ̉≈
30 ˜ÙaL
∆∆¿∆ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡≈ Ïk» e‡e≈ .32ÈLÂ
ƒ≈ ¿ ÔBL‡ƒ ;χ‰
≈» BÏ Ô˙pL
«»∆ 24B˙eˆ» ‡È‰ƒ Na » » Ïk» LÙ∆∆ .Á 1
31 CÎÂ
»¿ .33'˙ÈL‡
ƒ ≈¿ ‰NÚÓ'
≈ ¬« ‡˜p‰
»¿ƒ« ‡e‰ ,ÈÚÈe
ƒ ƒ¿ ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ ˙eˆ
« ‡È‰ƒ ,Ì„‡»» ÏL ∆ BLÙa
¿«¿ ‰Èeˆn‰
» ¿« ‰˙ȉ»≈¿« ˙Úc‰Â
« ««¿ 2
32 Ìb« ÔÈLBc
ƒ ¿ ÔȇL ≈∆ 34ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓÎÁ‰ ƒ»¬« eeˆƒ :‰Bza
» « Ó‡
«¡∆ BÊ ‰eˆ» ÏÚ «¿ .BzÚ„a
¿ «¿ ÌÏM‰
≈» « Ì„‡‰
»»» 3
33 ÔÈÚÈ„BÓ
ƒ ƒ „Á‡ »∆ Ì„‡Ï»»¿ ‡l‡
»∆ ,ÌÈaa
ƒ«» el‡‰
≈» ÌÈca
ƒ»¿« ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ ,ÓBÏk
« ¿ , "e˙eÓ„k
25 ≈ ¿ƒ eÓψa
≈¿«¿ Ì„‡ »» ‰NÚ"
∆ ¬« 4
34 .Ô˙B‡
» ÔÈ„nÏÓe
ƒ¿«¿ el‡≈ ÌÈc
ƒ»¿ ,ÌÏb
∆… ̉Ï
∆» ÔȇL≈∆ ˙BÚc‰ ≈« ˙‚NÓe
∆∆ « ˙Ú„Bi‰
« « « ‰eˆ
» BÏ 5
: כלומר, כטיפת מים הנופלת מדלי מלא,( מעט מזעיר31
‰Ó„iL
∆ ¿ƒ∆ „Ú« ,ÌÏ‚
∆… ‡Ïa
… ¿ ‰eˆ» ̉L≈∆ ,ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« BÓk¿ 6
.מעט מזעיר הם לעומת כל מה שיש לדבר בעניין נשגב זה ,ÌÈÈÚÏ
ƒ« ≈» ˙kp‰
∆∆ƒ« BÊ ‰eˆ» ÏÚ« 26ÓB‡ ≈ Bȇ ≈¿ .Ô‰Ï
∆» 7
( תורת הטבע ורזי33 .( העוסקים במעשה מרכבה32 BfL
∆ ,Ûeb‰« ÌL
∆ ‡Le
»¿ ˙B˙Òl‰Â »¿«¿ ÌËÁ‰Â
∆… «¿ ‰t‰∆« ‡È‰L
ƒ∆ 8
היצירה המוצעת בצורת "ראשי פרקים" בפרשה הראשונה ,‰iÁ
»« LÙ∆∆ ÏÎÏ
»¿ ‰Èeˆn‰
» ¿« LÙp‰ ∆∆« dȇÂ
» ≈¿ ;dÓL»¿ '‡z'
«… 9
.(:( )חגיגה יא34 ."של ספר "בראשית ‡l‡
»∆ ;‰‰Óe
≈ ¿«¿ LÈbÓe
ƒ¿« „ÈÏBÓeƒ ‰˙BLÂ
∆ ¿ ÏÎB‡ ≈ daL »∆ 10
35 ‰NÚÓ
≈ ¬« ÔÈÚÏ
«¿ƒ¿ ‰kÓ
»»¿∆ ‰NÚÓ
≈ ¬« ÔÈÚ « .‡È
«¿ƒ ÔÈa≈ ‰Óe e˙k‰
»« LÙp‰
∆∆« ˙eˆe
« ¿ , LÙp‰
27 ∆∆« ˙eˆ
« ‡È‰L ƒ∆ ,˙Úc‰
« «« 11
36 Ôȇ≈ „Á‡Ï
»∆¿ elÙ‡ƒ¬ ,‰kÓ
»»¿∆ ‰NÚÓ
≈ ¬« ÔÈÚL
«¿ƒ∆ ?˙ÈL‡
ƒ ≈¿ ‡wz
≈»ƒ ˙Ba« ÌÈÓÚÙe
ƒ»¿ ."e˙eÓ„k≈ ¿ƒ eÓψa"
≈¿«¿ :a„Ó ≈«¿ 12
37 ¿ «ƒ ÔÈÓe
,BzÚcÓ ƒ≈ ÌÎÁ »» ‰È‰
»» ÔkŒÌ‡Œ‡l‡
≈ ƒ »∆ ,Ba ÌÈLBc ƒ¿ ‰f‰Ï
≈»ƒ¿ CȈ ƒ» CÎÈÙÏe
» ƒ¿ .28Áe« » LÙ∆∆ ‰ev‰
» « ˙‡Ê… 13
38 ˙ÈL‡
ƒ ≈¿ ‰NÚÓ≈ ¬« ÔÈÚÂ
«¿ƒ¿ ;ÌȘt‰
ƒ»¿« ÈL‡
≈ » BÏ ÔÈÒBÓ
ƒ¿ „ÓlÈ
≈»ƒ ÌLÂ
≈ » ÌL≈ ÏÎÂ
»¿ ,Ô‰a
∆» Ì„‡»» ‰ÚËÈ
∆¿ƒ ‡lL
… ∆ ,Ô˙BÓLa
» ¿ ƒ 14
39 B˙B‡ ÔÈÓ
ƒ≈ BȇL≈∆ ÈtŒÏڌۇ
ƒ « « „ÈÁiÏ ƒ»« B˙B‡ ÔÈ„nÏÓ
ƒ¿«¿ .29BÈÚÓ
»¿ƒ≈ 15
40 Ú„ÈÏ
« ≈ ÏBÎiM»∆ ‰Ó« Ïk» B˙B‡ ÌÈÚÈ„BÓeƒƒ ,BzÚcÓ
¿ «ƒ .( הרוחניים25 ."( שבה הוא נבדל מסוג ה"צומח24
41 ÈÙÏ
ƒ¿ ?ÌÈaÏ
ƒ«» B˙B‡ ÔÈ„nÏÓ
ƒ¿«¿ Ôȇ≈ ‰ÓÏÂ
»»¿ .el‡≈ ÌÈcÓ
ƒ»¿ƒ וידמה, ניתן בו בינה ודעת להשיג דברים מופשטים:כלומר
42 Let≈ ‚ÈN‰Ï
ƒ «¿ ‰Á
»» ¿ ˙Ú„
«« BÏ LÈ∆ Ì„‡»» Ïk» ÔȇL≈∆ .( א, יושבי מרום )מורה נבוכים חלק א,לנו
43 .35ÔÈa
»¿À ÏÚ« ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» e‡e
≈ גם בלא דעת:( כגון28 .( החיונית27 ."( "בצלמנו26
ב(; והרוח תשוב אל האלוקים,נפש לא טוב )משלי יט
( לפיכך מלמדים אותם רק ליחידי סגולה זכי לב וגדולי35 ( כי לפעמים תבאנה "נפש ורוח" במובן29 .( ז,)קהלת יב
.מחשבה לפיכך,( כא,הנפש החיונית היורדת היא למטה )קהלת ג
44 Ïk» ÈkÓe
ƒ« ,el‡‰
≈» ÌÈca
ƒ»¿« ÔBa˙Ó
≈ ¿ƒ Ì„‡L «¿ƒ .È
»»∆ ÔÓÊa מזהיר רבינו להיזהר בשמות אלה שלא לערבבם ולא לטעות
45 ‰‡ÈÂ
∆ ¿ƒ¿ ,B ‡ˆBik
≈ « Ì„‡Â»»¿ ÏbÏ‚Â
«¿«¿ C‡ÏnÓ
»¿«ƒ Ìȇea‰
ƒ ¿« מתוך הנושא הנידון תוגדר: אלא ללמדם מעניינם,בהם
46 ÏÎÂ
»¿ ÌÈeˆÈ‰
ƒ ¿« ÏÎa»¿ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« ÏL∆ B˙ÓÎÁ
»¿» .מהותם
47 BLÙ
¿« ‡Óˆ˙Â
»¿ƒ¿ ,ÌB˜nÏ»« ‰‰‡»¬« ÛÈÒBÓ
ƒ Ìȇea‰
ƒ ¿« È„k
≈¿ ˙B„BÒȉ¿« ÔÓƒ ˙aÁÓ
∆∆À¿ ˙‡f‰
…« LÙp‰ « Ôȇ≈ .Ë 16
∆∆« ˙eˆ
48 ‡ÈÈÂ
»ƒ¿ ,37‡e‰ Cea» ÌB˜n‰ »« ‰‡Ï
… ¡∆ BNa
» ¿ 36dÓÎÈÂ
«¿ƒ¿ ≈¿∆ „Ú« ‰ÓLp‰
‡‰zL 30 »»¿« ÁkÓ«… ƒ dȇÂ
» ≈¿ ,̉Ï
∆» „tzL
≈»ƒ∆ 17
49 BÓˆÚ
¿« CÈÚiLk
ƒ¬«∆ ¿ ,B˙el˜Â
«¿ B˙el„Â
«¿ B˙eÏÙMÓ
¿ƒ ƒ „ÁÙÈÂ
«¿ƒ¿ ‡l‡
»∆ ;ÛebÏ« ‰ÎȈ
» ƒ¿ ‰ÓLp‰L
»»¿«∆ BÓk¿ ,‰ÓLÏ
»»¿ƒ ‰ÎȈ
» ƒ¿ 18
50 ÔkLŒÏÎÂ
≈∆ »¿ ;38ÌÈÏB„b‰
ƒ ¿« ÌÈLB„w‰
ƒ ¿« ˙BÙeb‰Ó «≈ „Á‡Ï
»∆¿ ,ÌÏb‰
∆…« „tiLk
≈»ƒ∆ ¿ CÎÈÙÏ» ƒ¿ .‡È‰ƒ ÌÈÓM‰
ƒ«» « ÔÓƒ '‰ ˙‡Ó
≈≈ 19
51 ,ÌÈÓÏb‰
ƒ»¿« ÔÓƒ ˙B„Ùp‰
»¿ƒ« ,˙BB‰h‰¿« ˙Bev‰Ó«≈ ˙Á‡Ï
««¿ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰ÓLp‰
»»¿« „‡˙ « … ¿ ,˙B„BÒȉ
¿« ÔÓƒ aÁÓ
»À¿ ‡e‰L ∆ 20
52 ‡e‰L ∆ BÓˆÚ¿« ‡ˆÓÈÂ
»¿ƒ¿ ; ÏÏk
39 »¿ ÌÏ‚a
∆…¿ eaÁ˙
¿«¿ƒ ‡lL
…∆ ÏÎa
»¿ ÛebÏ« ‰ÎȈe
» ƒ¿ ,Ûeb‰« ÌÚƒ ‡l‡ »∆ ‰ÈeˆÓ
» ¿ dȇL
» ≈∆ 21
53 .ÒÁÂ
≈»¿ ˜È≈ ,‰nÏÎe
»ƒ¿ ‰Le
» ‡ÏÓ ≈» ÈÏÎk
ƒ¿ƒ dȇL
» ≈∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ,˙‡f‰ …« ‰ev‰
» « ˙k˙
≈»ƒ ‡Ï… ‰ÈNÚÓ
» ∆ ¬« 22
כּמהּ לך בשרי )תהלים ַ ָ : מלשון,( ישתוקק תשוקה גדולה36 ˙BÚc‰
≈« ˙‚NÓe
∆∆ « ˙Ú„BÈ « « ‡l‡»∆ ,‰ÈNÚÓa
» ∆ ¬«¿ ‰ÓLÏ
»»¿ƒ ‰ÎȈ
» ƒ¿ 23
( ואהבתו לאלוקים תאלצהו להיות "משכיל37 .( ב,סג ˙„ÓBÚÂ
∆∆ ¿ Ïk‰… « ‡Ba ≈ ˙Ú„BÈÂ
«« ¿ ,ÌÈÓÏb‰
ƒ»¿« ÔÓƒ ˙B„et‰
¿« 24
כדי להכירו לדעת יותר ויותר; ועל ידי זה,"דורש אלוקים ‰ÓÏL
…… ¿ Ó‡L«»∆ ‡e‰ .ÌÈÓÏBÚ ƒ» ÈÓÏBÚÏe
≈¿ ¿ ÌÏBÚÏ» ¿ 25
והיא תכלית- ישתלם במעלת המידות ובמעלות השכליות Áe‰Â
« »¿ ,‰È‰Lk
»»∆ ¿ ı‡‰ ∆»» ÏÚ« ÙÚ‰
»»∆ LÈÂ"
… »¿ :B˙ÓÎÁ
»¿»¿ 26
הנרצה העליונה של אדם להגיע בזה לחיי נצחים )עיין ."d»»˙¿ L‡
∆ ¬ Ìȉχ‰
ƒ… ¡» χ∆ eLz» 27
.( הגלגלים38 .( סנהדרין פרק י,פירושו למשנה
.( המלאכים39 כל אשר: כמו,( היא הנפש החיונית נחלת כל חי למינהו30
: רצונו לומר.( כב,נשמת רוח חיים באפיו )בראשית ז
54 ˙BˆÓ
¿ƒ LÓÁaL
≈»¿∆ el‡≈ ÌȘÙ
ƒ»¿ ‰Úa‡ ≈¿¿ƒ¿ .‚È
»»¿« ÈÈÚÂ ,הנשמה ההיא היודעת דעת עליון אינה מסוג אותה הנשמה
55 B˙B‡ ÔȇB˜
ƒ ¿ ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓÎÁL
ƒ»¬∆ ̉≈ ,40el‡‰
≈» שעם מותו תאבד גם היא,הנפש החיונית הצריכה לגוף
56 ; ÒctÏ
42 ≈¿«« eÒÎ
¿¿ƒ ‰Úa‡ ¿»∆ BÓk¿ ,41'Òct'
»»¿« :eÓ‡L ≈¿« אלא מאת ה' היא והיא צורת האדם שאינה תלוייה- עימו
זכק
"קידוש השם" )ספר המצוות ,ט( :כשגזר נבוכדנצר הרשע ÌÈÏB„b
ƒ ¿ ÌÈÓÎÁƒ»¬« eȉ» χNÈ
≈ »¿ƒ ÈÏB„bL
≈ ¿∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ 1
להשתחוות לצלם .כמסופר בספר דניאל ,השתחוו לו כל ÌÈc‰
ƒ»¿« Ïk» ‚ÈN‰Ïe
ƒ «¿ Ú„ÈÏ
« ≈ Ák
«… Ô‰
∆» ‰È‰
»» ÌlÎ
»À ‡Ï
… ,eȉ» 2
המון בית ישראל ולא היה שם ביניהם מקדש שם שמים, ,Òcta
≈¿«« ÏiËÏ≈«¿ Èe‡» ÔȇL
‡≈∆ ,ÓB≈ ȇÂ
ƒ¬« .43ÔÈa
»¿À ÏÚ« 3
כי פחדו לנפשם והעטו חרפה על כל ישראל .עד שבאו 44Ne
דניאל ,חנניה ,מישאל ועזריה וקידשו שם שמים ברבים, » » ÌÁÏÂ
∆∆¿ ;Ne» » ÌÁÏ∆∆ BÒÎ
≈¿ ‡lÓ˙pL
‡≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ ‡l»∆ 4
והסירו את החרפה מעל עמם .ונתקיימו אז דברי ישעיה ‡MÓ
»¿ ƒ ̉∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,zn‰Â
»À«¿ eÒ‡‰»» Ú„ÈÏ
« ≈ ‡e‰ 5
הנביא ,שאמר :לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו, ˜e‡
˜¿» 'ÔË
'» » c
»» el‡≈ ÌÈcL
ƒ»¿∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ .˙Bˆn‰ ¿ƒ« 6
כי בראותו ילדיו ...יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ÏB„b» c»» : ÌÈÓÎÁ
45 ‡ƒ»¬ eÓ¿» ȉL
≈¬∆ ,ÌÈÓÎÁ
‡ƒ»¬ Ô˙B
» 7
ואת אלהי ישראל יעריצו )ישעיה כט ,כג( (4 .יומא פה, ;‡Â ≈»« ¿ 46˙Bȉ
»»¿ ÈÈa‡c ˜»¬ ÔË
» » „Â
»»¿ ,‰kÓ
»»¿∆ ‰NÚÓ
≈ ¬« 8
ב (5 .חייב ליתן את הדין על שמסר נפשו חינם .רבינו ÔÈMÈÓ
ƒ¿«¿ Ô‰L ≈∆ ,ÔÓÈc˜‰Ï
» ƒ¿«¿ Ô‰≈ ÔÈÈe‡
‡ƒ ¿ ÔÎŒÈtŒÏÚŒÛ
≈ ƒ « « 9
סובר" :יעבור ואל ייהרג" שאמרו רבותינו ,פירושו – מחויב
לעבור ,כדי שלא ייהרג .אבל רבים מגדולי הראשונים
‰ÏB„b‰
» ¿« ‰Bh‰» « ̉L ≈∆ ,„BÚ¿ ;‰lÁz
‡„»ƒ¿ Ì»» ÏL∆ 47BzÚc
¿ « 10
חולקים עליו בזה ,וסבורים שאם נהרג ולא עבר – צדקה ,‰f‰
∆« ÌÏBÚ‰
» » eMÈÏ ƒ¿ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« «ÚÈtL‰L
ƒ¿ ƒ∆ 11
תיחשב לו ,ולדעתם "יעבור ולא ייהרג" רשות היא ולא ,Ïk‰
… « ÌÚ„iL
≈ »≈∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ,‡a‰»« ÌÏBÚ‰
» » ÈiÁ
≈« ÏÁÏ
… ¿ƒ È„k
≈¿ 12
חובה )עיין עבודה זרה כז ,ב ב'תוספות' דיבורֿהמתחיל Ï≈ ÏÚe
«« Á » » Ï≈ ÏÚa
«« ,‰M‡Â
» ƒ¿ Lȇƒ ,ÏB„‚Â
˜»¿ ÔË
» » 13
יכול אפילו(. ˜ˆ.
»» 14
24 ıeÁ ,˙BˆÓ ¿ƒ ‡La‡»¿ ƒ ?6ÌÈeÓƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na∆« . (40א( לידע שיש שם אלוקה; ב( שאחד הוא ואין זולתו;
25 ‡Ï
»¬ .ÌÈÓcƒ » ˙ÎÈÙLe
« ƒ¿ ˙BÈÚ »¬ Èel‚ƒ¿ ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚÓ
≈¬ « ג( לייחדו; ד( לאהבו; ה( ליראה ממנו (41 .גן נחמד,
26 Ô‰Ó
‡∆≈ ˙Á «« ÏÚ« Ú
… ¬ :BÏ Ó‡È
« … ̇ƒ ,el‡≈ ˙BÚ≈¬ LÏL ¿ כינוי הוא לגן שמים ,גן של המסתורין האלוקי .ויודעי ח"ן,
27 ‡?7ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc
ƒ»¿ ‰na∆« .ÚÈ
… ¬« χÂ
«¿ ‚‰È
˙≈»≈ !‚‰
‡≈»≈ B המה בעלי המסתורין וה"מקובלים" בדורות הבאים ,מצאו
28 ÔB‚k¿ ,BÓˆÚ
¿« ˙‡‰Ï
«»¬« Ôek˙Ó
≈«¿ƒ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ‰L
≈ »∆ ÔÓÊa«¿ƒ בו מקום להתגדר בו; וגם מצאו בו נוטריקון נאה מתאים
לשיטתםÙ :שט ,מז„ ,רושÒ ,וד) (42 .חגיגה יד (:נכנסו
29 ,BÏÈLz
ƒ ¿« BÏ ÏMÏ
≈ «¿ B‡ ˙aMa
»« ¿ B˙È≈ BÏ ˙BÏ¿ƒ BÒ‡L
∆¬» לטייל בו ולחזות בנועם ה' על ידי התבוננות במעשהֿ
30 Ôek˙
‡≈«¿ƒ ̇ƒ Ï»¬ .‰Ê∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ dÏÚÏ
‡»√»¿ 8‰M‡» ƒ Ò
‡«» B מרכבה ובמעשהֿבראשית (43 .וכולם ניזוקו חוץ מאחד.
31 ÔÈÏ
≈¿ BÈa≈ ‰È‰
»» ̇ƒ „Ïa «¿ƒ ˙Bˆn‰¿ƒ« ÏÚ« BÈÚ‰Ï
¿«¬ƒ (44וכן אמרו חז"ל :כל משען לחם )ישעיה ג ,ב( -אלו
32 ;‚‰È
≈»≈ χÂ
«¿ ÚÈ
… ¬« ,9χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ‰NÚ»» ¬ ÌL» ÔȇÂ
≈¿ BÓˆÚ
«¿ בעלי תלמוד )חגיגה יד .(.כמו כן אמרו :דברי תורה -כל
33 «¿ ‚‰È
χ ≈»≈ χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ‰NÚa
»» ¬« BÈÚ‰Ï
‡ƒ¬«¿ BÒ»¬ ̇Â
¿ƒ ההוגה בהם טועם טעם בשר )עירובין כא) (45 .(:סוכה
34 ‰ÂˆÓ
‡»¿ƒ ÏÚ« ‡l »∆ BÈÚ‰Ï
ƒ¬«¿ Ôek˙
≈«¿ƒ ‡Ï… elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÚÈ
«¬ … כח (46 .(.השקלאֿוטריא בתלמוד; הקושיות והאיבעיות
35 .„Ïa
»¿ƒ ˙BˆÓ¿ƒ ‡MÓ
»¿ ƒ שאביי ורבא עסקו בהם .ולמה נקרא "דבר קטן"? כי ביחס
למעשהֿמרכבה שנושאו הוא הקדושֿברוךֿהוא בכבודו
(6שיעבור ולא ייהרג (7 .שיש לחלק בין שלוש עבירות ובעצמו ,עוסק התלמוד במצוות ה' ומשפטיו (47 .וכן
אלו לשאר העבירות שבתורה (8 .באשה פנויה ידובר פה, אמרו חז"ל על התנאים ,שהם "מיישבי העולם" )סוטה
כי אשת איש בכלל "גילוי עריות" היא (9 .כי אין פרהסיא כב.(.
פחות מעשרה בני אדם )סנהדרין עד ,ב(.
1
36 ;11‰Êb‰
»≈¿« ˙ÚLa
«¿ ƒ ‡lL
… ∆ 10el‡‰ ≈» ÌÈc‰
ƒ»¿« Ï΂»¿ . (1שכל בית ישראל ְמצ ִוּוים על קידוש השם; מתי לעבור
37 ÚL
» » CÏÓ
∆∆ „ÓÚiL
… ¬«∆ ‡e‰Â¿ ,‰Êb‰»≈¿« ˙ÚLa
‡«¿ ƒ Ï
¬» ולא להיהרג ,ומהו חילול ה'.
38 ÏhÏ
≈«¿ χNÈ
≈ »¿ƒ ÏÚ« ‰Êb
»≈¿ Ê‚ÈÂ
…¿ƒ¿ ,ÂÈÁÂ
»≈¬« v„Îek
«∆¿« ¿ƒ ÏB„b‰
»« ÌM‰
≈ « 3Lec˜ƒ ÏÚ« ÔÈeˆÓ ≈ »¿ƒ ˙Èa≈ Ïk» .‡ 15
ƒÀ¿ 2χNÈ
39 ‡elÙ
ƒ¬ ,ÚÈ
… ¬« χÂ
«¿ ‚‰È
≈»≈ ˙Bˆn‰
¿ƒ« ÔÓƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ B‡ Ì˙c
»» ."χNÈ
≈ »¿ƒ Èa
"≈¿ CB˙a¿ ÈzLc˜Â
ƒ¿ «¿ƒ¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ,‰f‰ ∆« 16
40 ÔÈa≈ ,‰NÚ
»» ¬ CB˙a¿ Ò‡
»¡∆ ÔÈa≈ ,˙BˆÓ
¿ƒ ‡MÓ
‡»¿ ƒ ˙Á««« ÏÚ ˙˙‡∆ eÏlÁ
"¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,BÏlÁÏ
¿«¿ ‡lL… ∆ ÔȉÊÓe
ƒ»¿À 17
41 .ÌÈÎBÎ
ƒ» È„BÚ
≈¿ ÔÈÏ≈¿ BÈa≈ Ò‡
∆¡» Ò‡ÈÂ
…¡∆¿ ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ≈ „ÓÚiLk
… ¬«∆ ¿ ?„ˆÈk
˜„« ≈ ."ÈL
ƒ ¿» ÌL ≈ 18
(10 ˙BeÓ‡‰שיש לחלק בין עבירה לעבירה ,ובין עשרה ופחות ¬» ˙BˆÓ
¿ƒ ÏkÓ‡»ƒ ˙Á
«« ÏÚ« ÚÏ
… ¬« χNÈ
≈ »¿ƒ ˙‡∆ 19
Ó‡pLמעשרה (11 .רדיפות וגזירות דתיות )שם(.
«¡∆∆ ,‚‰È
≈»≈ χ«¿ ÚÈ
… ¬« e‚‰È
∆¿«« B‡ ‰Bza » « 20
42 ‡ÏÂ
… ¿ ‚‰Â
«¡∆¿ !‚‰È
≈»≈ χÂ
«¿ ÚÈ „«¡∆∆ ÈÓƒ Ïk» .
… ¬« :Ba Ó‡pL ÈÁÂ
« » "̉a
∆ » ÈÁÂ
«» Ì„‡‰
»»» ‡˙Ì
»… ‰NÚÈ
∆ ¬« "‡L
∆ ¬ :˙Bˆna
¿ƒ« 21
43 :Ba Ó‡pL
«¡∆∆ ÈÓƒ Ïλ¿ .BLÙa
¿«¿ iÁ˙Ó
≈«¿ƒ ‰Ê∆ ȉ «» ȉ
≈¬ Ú ≈¬ Ú
«» ‡ÏÂ
… ¿ ˙Ó≈ ̇Â
ƒ¿ . ̉a
4 ∆» ˙eÓiL»∆ ‡ÏÂ
… ¿ ,̉a
∆» 22
44 ˜˙‡∆ Lc
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ú
«» ‡ÏÂ
… ¿ ‚‰Â
«¡∆¿ !ÚÈ
… ¬« χÂ
«¿ ‚‰È
≈»≈ .5BLÙa
¿«¿ iÁ˙Ó
∆≈«¿ƒ ‰Ê 23
45 ˜Lc
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ‰NÚa
»» ¬« ‰È‰»» ̇Â
ƒ¿ ;ÌM‰
(2לרבות גם נשים ,שגם הן מצוות על קידוש השם≈ « ,
46 ,‰ÈÊÚÂ
»¿«¬« χLÈÓ
≈» ƒ ,‰ÈÁ
»¿«¬ ,χi„k
≈ƒ»¿ ,ÌÈaa
ƒ«» ÌM‰
כמבואר במסכת סנהדרין )עד ,ב) (3 .למסור את הנפש על ∆‡˙ « ≈
47 ÔȇL
≈∆ ,˙eÎÏÓ
¿« È‚e‰
≈ ¬ Ô‰≈ el‡Â
≈¿ .12ÂÈÁÂ
»≈¬« ‡È˜Ú
» ƒ¬ ÈaÂ
תורת ה' ודתו ,שעלֿידיֿזה מתקדש שמו יתעלה )'תורת ¿«ƒ
48 e‚‰
¿«… EÈÏÚ
"∆» Èkƒ :Ó‡ ∆ ≈¬« ,13Ô˙ÏÚÓ
«¡∆ Ô‰ÈÏÚ »»¬« ÏÚ« ‰ÏÚÓ
כהנים' ,אמור( .וכדאי להביא בזה דברי רבינו על מצות «¬»
חכק
24 .25χNiÓ
≈ »¿ƒƒ «« LÙ
‡˙Á ∆∆ ̉Ï
∆» eÒÓÈ
¿¿ƒ χÂ
«¿ ,ÔlÎ
»À e‡nhÈ
¿«ƒ :Ó‡
«¡∆ ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« ;15"‰ÁË»¿ƒ Ô‡ˆk… ¿ eLÁ
¿« ¿∆ ,14ÌBi‰« Ïλ 1
25 ‡„Á
»∆ eÏ» ez¿ :ÌÈÎBÎ
ƒ» È„BÚ≈¿ Ì‰Ï ‡∆» eÓ¿» ̇ƒ ÔÎÂ
¿≈ ÈÓƒ ÏÎÂ
»¿ ."ÁÊ «» ÈÏÚ
≈¬ È˙È
ƒ ƒ¿ È˙k
≈ ¿… ,È„ÈÒÁ
"‡» ƒ¬ Èσ eÙÒ
¿ƒ 2
26 ,ÌlÎ
»À e‚‰È
¿»≈ !ÌÎlk
∆¿À ‚‰
… ¬« ,‡ϻ ̇Â
ƒ¿ ,ep‚‰Â
∆¿««¿ ÌkÓ
∆ƒ ȉ
≈¬ ‚‰«¡∆ ‡ÏÂ
… ¿ ÚÂ
«»¿ !ÚÈ
… ¬« χÂ
«¿ ‚‰È
≈»≈ :Ba Ó‡pL
«¡∆∆ 3
27 ¬ƒ ̇Â
26e‰e„ÁÈ ƒ¿ .χNiÓ
‡≈ »¿ƒƒ ˙Á «« LÙ
∆∆ ̉Ï
∆» eÒÓÈ
¿¿ƒ χÂ
¿« ȉ
≈¬ ,χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ‰NÚa»» ¬« ‰È‰
»» ̇ƒ¿ ;ÌM‰
≈ « ˙‡∆ ÏlÁÓ
≈«¿ ‰Ê∆ 4
28 !ÌÎlk
∆¿À ˙‡∆ ‚‰
… ¬« B‡ ,ÈBÏÙ
ƒ ¿ eÏ» ez¿ :eÓ‡Â
¿»¿ ̉Ï
»∆ ‡È‰L
ƒ∆ ,‰NÚ ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ Ïhe
≈ƒ ,ÌÈaaƒ«» ÌM‰≈ « ˙‡∆ ÏlÁ≈ƒ ‰Ê∆ 5
29 B˙B‡ ezÈ
¿ƒ ,27ÈÎaŒÔa
ƒ¿ƒ ∆ ÚLk«∆ ¿ ‰˙ÈÓ
» ƒ iÁÓ
«À¿ ‰È‰»» ̇ƒ ÏelÁƒ ‡È‰L ƒ∆ ,‰NÚ˙Œ‡Ï
∆ ¬« … ˙ÂˆÓ «¿ƒ ÏÚ« ÚÂ
«»¿ ,ÌM‰≈ « Lecƒ̃ 6
30 iÁ
«« Bȇ≈ ̇Â
ƒ¿ ;28‰lÁzÎÏ
»ƒ¿«¿ Ôk≈ ̉Ï∆» ÔÈBÓ
ƒ Ôȇ ≈¿ ,̉Ï
»∆ ÔȘÏÓ
ƒ¿« Ôȇ≈ ,Ò‡a∆… ¿ ÚL
«»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÔÎŒÈtŒÏڌۇÂ
≈ ƒ « «¿ .ÌM‰ ≈« 7
31 ‡˙Á
«« LÙ∆∆ ̉Ï∆» eÒÓÈ
¿¿ƒ χ«¿ ,ÔlÎ
»À e‚‰È
¿»≈ ‰˙ÈÓ
»ƒ ,ÔÈcŒ˙Èa
ƒ ≈ B˙B‡ ÔÈ˙ÈÓÓ ƒ ƒ¿ ÔȇL
≈∆ ÓBψ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ;B˙B‡ 8
32 .χNiÓ
≈ »¿ƒƒ BÚÏ
‡≈ » ‡l »∆ ÔÈ˙ÈÓÓe
ƒ ƒ¿ ÔȘÏÓƒ¿« ÔȇL≈∆ ;Ò‡a∆… ¿ ‚‰
‡«» elÙ
ƒ¬ 9
BÚfÓ
¿«ƒ Ô˙Ba
≈ ¿ Ó‡pL«¡∆∆ ,‰‡˙‰Â
» »¿«¿ ÌÈ„Úeƒ≈¿ ,BBˆa ¿ƒ 10
(25לפי שאין דוחים נפש מפני נפש )תרומות פ"ח ,מי"ב.
ירושלמי ,שם ה"ד( (26 .שנקבו בשמו של אחד מהם, ÈtÓ
ƒƒ ;"‡e‰‰« Lȇa ƒ» Èt
‡«» ˙‡∆ È"ƒ¬ 16Èz˙Â
ƒ«»¿ :CÏnÏ ∆… « 11
ודרשו כי ימסרוהו לידם (27 .שנתחייב מיתה על שמרד ,‚‚BL
≈ ‡Ï … ¿ ,Òe‡» ‡Ï'… 18'‡e‰‰ « :e„ÓÏ ¿» 17‰ÚeÓM‰
» ¿ « 12
במלכות )שמואלֿב ,פרק כ( (28 .שאין זו ממידת חסידים, ‰eÓÁ
» ¬ ‡È‰L ƒ∆ ,ÌÈÎBkƒ» ˙„BÚ« ¬ ̇ƒ ‰Óe » ;‰ÚËÓ∆¿À ‡ÏÂ… ¿ 13
כמסופר )ירושלמי ,תרומות פ"ח ,ה"ד( על אחד שנתחייב ÔȇÂ
≈¿ , ˙k
19 ≈» iÁ»« Bȇ≈ Ò‡a
‡∆… ¿ d˙B
» „BÚ‰≈ » ,Ïk‰ … « ÔÓƒ 14
מיתה למלכות ,וברח ללוד אצל רבי יהושע בןֿלוי והתחבא ˙BˆÓ
¿ƒ ‡LϘ»¿ ƒ ÓÁÂŒÏ
∆… » « 20ÔÈcŒÔÈa
ƒ ≈ ˙˙ÈÓ « ƒ ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» 15
שם .כשהקיפו חילות המלך את העיר ואיימו להחריבה אם ‡Ï"… ‰ÚpÏÂ
‡»¬««¿ :ÓB ≈ ‡e‰ ˙BÈÚe »¬« ;‰Bza» « ˙BeÓ‡‰ ¬» 16
לא ימסרוהו בידם ,שידל רבי יהושע את האיש בדברים
לצאת אליהם ולעזוב את העיר ,כדי שלא לסכן את חיי
ÁÏÂ
«… ¿ƒ¿ BLÙ ¿« ËlÓχ≈«¿ ÏBÎÈ» ̇ƒ Ï
22 „»¬ . "
21 ˙»» ‰NÚ
∆ ¬« 17
תושביה .הלה הסכים ,יצא ונמסר עלֿידם רבי יהושע ‡e‰ ‰p‰ ≈ƒ ‰NBÚ ∆ Bȇ ≈¿ ,ÚL‰
» »» CÏn‰
∆∆« „È« ˙ÁzÓ««ƒ 18
למלכות .ואליהו הנביא שהיה רגיל תמיד אצל רבי יהושע ˙„BÚ
« ¬ „BÚ ≈ ‡˜ »¿ƒ ‡e‰Â¿ , B‡˜≈ ÏÚ« L
23 » ÏÎk
∆∆¿ 19
בןֿלוי לא נגלה מאז אליו עוד .והיה רבי יהושע מצטער „BÈÂ
≈ ¿ ‡a‰ »« ÌÏBÚ‰
» » ÔÓƒ „Ë »¿ƒ ‡e‰Â¿ ,24„ÈÊÓaƒ≈¿ ÌÈÎBk
ƒ» 20
מאד ,וישב בתענית עד שנתגלה אליו אליהו ואמר לו :וכי .Ìp‰Èb
…ƒ ≈ ÏL ∆ ‰BzÁz‰
» ¿«« ‰‚„nÏ««¿≈» 21
למסורות ולמלשינים אני נגלה?! אמר רבי יהושע :הלא
משנה מפורשת היא ,שכגון זה מותר? )תוספתא ,תרומות (12בבבאֿבתרא י ,ב (13 .כמו שאמרו חז"ל :הרוגי
פ"ז( .אמר לו אליהו :וכי משנת חסידים היא? מלכות -אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם )שם(.
(14גיטין נז ,ב (15 .אלו רבי עקיבא וחבריו שמסרו עצמם
33 .ÌȇÏÁa
‡ƒ»√» eÓ ¿» Ck» ,29ÔÈÒ‡a
ƒ»√» eÓ‡L »¿ƒ» .Â
¿»∆ ÔÈÚk לשחיטה על דברי תורה )סנהדרין קי (16 .(:נוסח זה היה
34 ,ÌȇÙB‰
ƒ¿ » eӇ¿»¿ ,˙eÓÏ» ‰Ë»»¿ ‰ÏÁL
»»∆ ÈÓƒ ?„ˆÈk≈« גם בספר "היד החזקה" שלפני בעל "מעשה רוקח" .וברוב
35 .ÔÈNBÚ
ƒ ‰BzaL» «∆ ÔÈeq‡Ó
ƒ ƒ≈ ÈBÏt
ƒ ¿ „a
»»¿ B˙‡eÙL
∆¿ » הדפוסים מובא כאן הפסוק" :ונתתי את פני באיש ההוא"
36 ,‰kÒ
»»« ÌB˜Óa¿ƒ ‰BzaL
‡» «∆ 30ÔÈeq
ƒ ƒ ÏÎa »¿ Ôȇt˙Óe
ƒ¿ «¿ƒ – ותמוה הוא ,שהרי אין פסוק כזה נזכר כלל בנותן מזרעו
למולך (17 .כל דבר שקיבלוהו חז"ל מסיני ,ויש לו גם
37 ˙ÎÈÙLe
¿« ƒ 32˙BÈÚ
»¬ Èel‚ƒ¿ 31ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚÓ« ¬≈ ıeÁ אסמכתא בקרא ,קוראו רבינו" :מפי השמועה" ,מהֿשאיןֿ
38 .34Ô‰a
∆» Ôȇt˙Ó
ƒ¿ «¿ƒ Ôȇ≈ ‰kÒ
»»« ÌB˜Óa ¿ƒ elÙ‡L
ƒ¬∆ ,33ÌÈÓc
»ƒ כן "קבלה" שאין לו אסמכתא בקרא )"יד מלאכי"(.
39 LÚ
∆… ÔÈcŒ˙È
ƒ ≈ B˙B‡ ÔÈLBÚ ƒ¿ ‡t˙Â≈ «¿ƒ¿ Ú
«» ̇¿ƒ " (18ההוא" – משמע ,כשהאיש העובר את העבירה הוא
40 .35BÏ Èe‡‰
»» בהווייתו ,כמו שהוא :בדעתו ובהכרתו הברורה ,והמעשה
שהוא מוציא אל הפועל נעשה ברצונו והסכמתו – להוציא
(29שיש חילוק בין עבודהֿזרה ,גילוי עריות ושפיכות את השוגג מאליו ,או את המוטעה עלֿידי אחרים .וכן
(30אפילו באיסורי הנאה. דמים ,לשאר עבירות. להוציא את האנוס שעושה מתוך הכרח שמכריחים אותו
(31כגון :שהרופאים אמרו לו שאם ישתה את המים ,או ולא ברצונו )'תורת כהנים' קדושים .זבחים קח.(:
יאכל העלים מאותה עבודהֿזרה – יירפא (32 .עיין לקמן (19כשעבדוה במזיד ,אבל בלי עדים והתראה (20 .בעדים
הלכה ט (33 .כגון :אשה המקשה לילד וחייה בסכנה – והתראה (21 .כי אנוסה היא ,כמו שמפרש הפסוק והולך:
אם הוולד הוציא כבר את ראשו ,שוב אין נוגעים בו כדי "כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש ,כן הדבר הזה",
להציל את חיי אמו )אהלות פ"ז ,מ"ו( (34 .פסחים כה, ואונס רחמנא פטריה )ע"ז נד (22 .(.בכתבֿיד ברלין ,וכן
א .וכן אמרו )עבודה זרה כז ,ב( :לא ישא ויתן אדם עם באוקספורד ,חסרה כל הפיסקה הזאת ,ולכן היקפנוה
המינים ,ואין מתרפאים מהם ,אפילו לחיי שעה .מעשה בסוגריים .אולם מעין זה נמצא ב"אגרת השמד" להרמב"ם.
בבןֿדמא ,בן אחותו של רבי ישמעאל ,שהכישו נחש ,ובא (23מלשון הכתוב )משלי כו ,יא( (24 .כי מה שהיה
יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ,ולא הניחו רבי ישמעאל. תחילה באונס ,נעשה לבסוף ברצון )כתובות נא ,ב .ביאור
ואמר לו :רבי ישמעאל אחי ,הנח לו ואירפא ממנו ואני הגר"א ,שו"ע יו"ד סי' קנז ,ס"ק כ(.
אביא לך מקרא מן התורה שהוא מותר )וחי בהם – ולא
שימות בהם( .ולא הפסיק לגמור את הדבר עד שיצתה ‡˙Á
«« eÏ» ez¿ :ÌÈÎBÎ
ƒ» È„BÚ
≈¿ ̉Ï∆» eÓ‡L ƒ» .‰ 22
¿»∆ ÌÈL
נשמתו ומת .קרא עליו רבי ישמעאל :אשריך ,בןֿדמא, !ÔÎlk
∆¿À ˙‡∆ ‡nË≈«¿ ,‡ϻ ̇Â
‡ƒ¿ ,d˙B
» ‡nËe
≈«¿ ÔkÓ
∆ƒ 23
טכק
25 eBÈ ‡ÏÂ
… ¿ ,˙eÓÈÂ
»¿ ,CÎa
»¿ BÏ ÔÈBÓ
ƒ Ôȇ≈ ,„b‰
≈»« ÈBÁ‡Ó
≈ ¬≈ שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה ולא עברת על דברי
26 χNÈ
≈ »¿ƒ ˙Ba¿ e‰È¿ ‡lL
… ∆ ;„b‰
≈»« ÈBÁ‡Ó
≈ ¬≈ dnÚ »ƒ a„Ï
≈«¿ ואם מחמת.( שהרי איש לא אנסו לכך35 .'חבריך וכו
27 .44˙BÈÚa
»¬» ıÙÏ
… ¿ƒ el‡≈ ÌÈ„
ƒ»¿ƒ e‡BÈÂ
»¿ ,˜Ù‰
≈¿∆ חליו – מי יערוב לו שתהיה לו לרפואה? ואולי יירפא גם
( שנאמר למעלה )ה"ד, ולפיכך אין זה דומה לאנוס.בלעדיה
. א,( סנהדרין עה44 .(שאין עונשים אותו – כי שם אונס ודאי )מעשה רוקח
28 ˙BˆÓ
¿ƒ ÏkÓ
»ƒ ˙Á‡
«« ÏÚ« ,Ò‡
∆… ‡Ïa
… ¿ ,BzÚcÓ ≈ » Ïk» .È
¿«ƒ BÚ‰ ÔÈBÚ
ƒ¿ Ôȇ≈ ˙BLÙ »¿ ˙kÒ
«»« ÌB˜Óa¿ƒ elÙ‡L ƒ«ƒ .Ê
ƒ¬∆ ÔÈpÓe 1
29 ȉ
≈¬ 46ÒÈÚÎ‰Ï ∆∆¿ 45ˇLa
ƒ¿«¿ ,LÙa »¿ ƒ ‰Bza
» « ˙BeÓ‡‰ ¬» ˙‡≈ »z‰‡Â"
¿«»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ?el‡≈ ˙BÚ ≈¬ LÏMÓ¿ ƒ ˙Á‡
«« ÏÚ« 2
30 :˜L
∆∆ ˙ÚeLa
« ¿ ƒ Ó‡
«¡∆ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,ÌM‰≈ « ˙‡∆ ÏlÁÓ
≈«¿ ‰Ê∆ "E„‡Ó
∆… ¿ ÏÎe
»¿ ELÙ
¿ ¿« ÏÎe
»¿ EÏ
¿»¿ ÏÎa
»¿ ,Eȉχ
∆… ¡ '‰ 3
31 ‰NÚa
»» ¬« Ú
«» ̇Â
ƒ¿ ;"'‰ ȇ
ƒ¬ Eȉχ
∆… ¡ ÌL≈ ˙‡∆ »zÏlÁÂ"
¿«ƒ¿ χNiÓ
≈ »¿ƒƒ LÙ∆∆ ˙‚ȉÂ
« ƒ¬« .ELÙ
∆ ¿« ˙‡∆ ÏËB
≈ ‡e‰ elÙ‡ ƒ¬ 4
32 Ïk» ÔÎÂ
≈¿ .ÌÈaa
ƒ«» ÌM‰
≈ « ˙‡∆ ÏlÁ
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 47χNiÓ
≈ »¿ƒƒ Òp‡
36 »« „iÓ
«ƒ Ì„‡
»» ÏÈv‰Ï
ƒ«¿ B‡ ,˙Á‡∆∆« LÙ∆∆ ˙‡tÏ
… «¿ 5
33 „
»» ÈtÓ
≈¿ƒ ‡Ï… ,‰ÂˆÓ
»¿ƒ ‰NÚ» » B‡ ‰ÚÓ»≈¬≈ LBt‰
≈ « LÙ
∆∆ ÔÈ„a‡Ó
ƒ¿«¿ ÔȇL
≈∆ ,‡e‰ 37BÏ ‰ËB » ˙Úc‰L
« ««∆ c»» 6
34 ‡l‡
»∆ ,„Bk» LwÏ
≈«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ‰‡È
» ¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ „ÁÙ
«« ‡Ï… ,ÌÏBÚa
» » Èk"
ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙BLÙÏ
»¿ƒ eL˜e‰
¿ ˙BÈÚ»¬« . LÙ
38 ∆» ÈtÓ
≈¿ƒ 7
35 ˜Ècv‰
ƒ«« ÛÒBÈ
≈ ˙ÚÈÓk
« ƒ¿ƒ ,‡e‰ Cea» 48‡Ba‰ ≈ « ÈtÓ
≈¿ƒ c‰
»»« Ôk≈ ,LÙ∆∆ BÁˆe
» ¿ e‰Ú
≈ ≈ ÏÚ« Lȇƒ Ìe˜È» L‡k
∆ ¬« 8
36 .ÌM‰
≈ « ˙‡∆ Lc˜Ó ≈¬ 49Ba« ˙L‡Ó
≈«¿ ‰Ê∆ ȉ ∆ ≈≈ BÓˆÚ
¿« ."‰f‰
∆« 9
, כביכול,'( להכעיס את ה46 .( בזלזול וקלות ראש45 .( השכל הישר מחייב זאת37 . חמסן,( איש זרוע36
בעוד שלו לעצמו אין בזה,ולהרעים את הבריות בסביבתו מה חזית דדמא:(:( כמו שאמרו חכמינו )פסחים כה38
שנשבע שאכל ולא, כגון שבועת שקר.שום תועלת והנאה ,דידך סומק טפי – למה תראה דמך יותר אדום מדם אחרים
.( בפרהסיא47 . סג, השווה 'ספר המצוות' ל"ת.אכל אולי להיפך?! ורש"י ז"ל,וחייך יותר יקרים מחיי אחרים
' שבבטחונו בה,( כנחשון בןֿעמינדב נשיא שבט יהודה48 , פיקוח נפש דוחה אמנם כל עבירות שבתורה:מפרש שם
בעוד שאחרים היו מדיינים זה עם,קפץ לתוך הים תחילה אבל במקום שסוף סוף,מפני חיבת נפשו של איש ישראל
,( כדברי חז"ל )שם49 .(. וקידש שם שמים )סוטה לז,זה והעבירה תהיה עשויה – אין שם דין,תאבד נפש מישראל
הוסיפו לו אות אחת, יוסף שקידש שם שמים בסתר:(:לו כי מי יאמר שנפשך חביבה לפני המקום,"של "פיקוח נפש
.( ו, עדות ביהוסף )תהלים פא: שנאמר,על שמו ? אולי להיפך,יותר משל זה
37 ,ÌM‰
≈ « ÏelÁƒ ÏÏÎa «¿ƒ ̉L ≈∆ ÌÈÁ‡ ƒ≈¬ ÌÈcƒ»¿ LÈ ≈¿ .‡È ‡La
»¿ ƒ Ôȇt˙Ó
ƒ¿ «¿ƒ ÔȇL
≈∆ ,ÌÈeÓ‡
ƒ ¬ ÌÈcƒ»¿ ‰na ∆« .Á 10
38 ÌÒÙÓe
» ¿À¿ ‰Bza » « ÏB„b» Ì„‡ »» Ì˙B‡» ‰NÚiL ∆ ¬«∆ ‡e‰Â¿ Cc
∆∆ Ô‰L≈∆ ÔÓÊa
«¿ƒ ?‰kÒ
»»« ÌB˜Óa ¿ƒ ‡l‡ »∆ ÌÈeq‡ƒ ƒ 11
39 ÂÈÁ‡
»¬« 50ÌÈpÓ ƒ¿«¿ ˙Bia‰L ƒ¿«∆ ÌÈc ƒ»¿ ,˙e„ÈÒÁa ƒ¬« ÌȈ˜L
ƒ»¿ ‰ÏBÁ‰
∆ « ˙‡∆ ÔÈÏÈ·nL
ƒ ƒ¬«∆ ÔB‚k¿ , Ô˙‡‰
39 »»»¬ 12
40 ÏlÁ ≈¬ ˙BÚ
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ 51 ≈¬ ÔȇL
» ≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ ,ÌÏÈLa » ƒ¿ ƒ B˙B‡ ÔÈÏÈ·nL
ƒ ƒ¬«∆ B‡ ,ÁÒta «∆« ıÓÁ ≈» B‡ ÌÈNÓe ƒ » ¿ 13
41 Áwn‰
»ƒ« ÈÓc ≈ ¿ Ô˙B≈ Bȇ ≈¿ ,Á˜lL «»∆ ÔB‚k¿ ,ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ ÔB‚k¿ ,Ô˙‡‰
»»»¬ Cc∆∆ ‡lL… ∆ χ »¬ .ÌÈetk‰ŒÌBÈa
ƒ ƒ« ¿ 14
42 53ÔÈÚBz
ƒ¿ ÌÈÎBn‰ ƒ¿ « e‡ˆÓ¿¿ƒ¿ ,BÏ LiL ∆∆ ‡e‰Â¿ ,52zχÏ
«¿«¿ ;‰ÏÚÓ
»¿»≈ B‡ ıÓÁÓ
≈»≈ 41‡Ó‚eÏÓ
»¿ ¿ B‡ 40‰iË»ƒ ¿ BÏ ÔÈNBÚL
ƒ ∆ 15
ÌÚƒ ÚÓ
»… ¿ Ó« Ô‰a
∆» LiL
≈∆ ÌÈc
ƒ»¿ B˙B‡ ÔȘLnL
ƒ¿ «∆ B‡ 16
43 ‰ÏÈ·a
» ƒ¬« B‡ ˜BÁNa ∆¿«∆ B‡ ;54ÔÙÈwÓ
¿ ƒ ‰aiL » ƒ« ‡e‰Â¿
‰Ê∆ ȉ
≈¬ CÁÏ
≈« ‰‡‰
»»¬ Ô‰a
∆» Ôȇ≈ ȉL
≈¬∆ ,Ï·Ó
»¬« Èeq‡
≈ ƒ 17
44 ÌÚƒ BeacLƒ∆ B‡ ;55Ô‰ÈÈe
∆ ≈ ≈ ı‡‰ ∆»» ÈnÚ ≈« ψ‡∆≈ ‰i˙Le
»ƒ¿
ȇÏkÓ
≈¿ƒƒ ıeÁ ;42‰kÒ »»« ÌB˜Óa¿ƒ ‡lL… ∆ elÙ‡Â
ƒ¬« ,zÓ »À 18
45 ,˙BÙÈ» ÌÈt
ƒ» Òa∆≈¿ ÔÏa˜Ó
»¿«¿ Bȇ ≈¿ ˙Á««¿ Bȇ≈ ˙Bia‰
ƒ¿«
Cc
∆∆ ‡lL
… ∆ elÙ‡
ƒ¬ ÔÈeÒ‡
ƒ ¬ Ô‰L ≈∆ ,ÏÁa
»»¿ Ne» » Ìk‰∆∆« 19
46 el‡‰≈» ÌÈc
ƒ»¿« ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ;ÒÚΠ««» ‰Ë˘»» ¿ ÏÚa«« ‡l‡»∆
Cc
∆∆ ‡lL
… ∆ elÙ‡
ƒ¬ Ô‰Ó
∆≈ Ôȇt˙Ó
ƒ¿ «¿ƒ Ôȇ≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ;43Ô˙‡‰
»»»¬ 20
47 BÓˆÚ
¿« ÏÚ« ˜c˜„iL
56 ≈¿«¿∆ CȈ ƒ» ,ÌÎÁ»» ÏL ∆ BÏ„‚¿» ÈÙÏ
ƒ¿ Ïk‰
…«
.‰kÒ
»»« ÌB˜Óa¿ƒ ‡l‡
»∆ ,Ô˙‡‰
»»»¬ 21
48 ÌÎÁ‰
»»∆ ˜c˜c≈¿ƒ ̇ƒ ÔΠ≈¿ .57ÔÈc‰
ƒ« ˙eMÓ
« ƒ ÌÈÙÏ ƒ¿ƒ ‰NÚÈÂ
∆ ¬«¿
49 BzÚ„Â ƒ¿« ÌÚƒ 58˙Á
¿ «¿ ˙Bia‰ ««¿ Bea„ƒ ‰È‰Â »»¿ ,BÓˆÚ¿« ÏÚ« כגון,( כל האיסורים שבתורה שנאמרו בלשון אכילה39
50 ÏÚÂ
»¡∆¿ ,˙BÙÈ» ÌÈt ƒ» Òa
∆≈¿ ÌÏa˜Óe
»¿«¿ ,̉nÚ ∆»ƒ 59˙ÚÓ
∆∆… ¿ ומבשרם לא תאכלו )ויקרא: שכתוב בו,איסור אכילת חזיר
אין לוקים עליהם אלא כשאוכלים אותם דרך,( ח,יא
51 ,BÏ ÔÈl˜nÏ
60 ƒƒ¿« elهƒ¬« ,Ô‰Ï∆» „aÎÓ
≈«¿ ;ÌÏBÚ»¿ Bȇ ≈¿ ̉Ó
∆≈ אבל איסורים שלא נזכרה בהם: שזהו דרך הנאתם,אכילתם
52 ÈnÚ
≈« 61˙BÁȇa ƒ¬« ‰aÈ∆¿« ‡ÏÂ… ¿ ,‰eÓ‡a
» ¡∆ Ô˙BÂ≈ ¿ ‡NBÂ
≈ ¿ בשר בחלב וכלאי הכרם – אסורים בין: כגון,לשון אכילה
53 ,‰Bza
» « ˜ÒBÚ≈ ‡l‡ »∆ „ÈÓ˙ƒ» ‰‡È
∆ »≈ ‡ÏÂ
… ¿ ,Ô˙ÈLÈÂ
»» ƒ ƒ ı‡‰
∆»» ומתרפאים בהם רק,דרך הנאתם ובין שלא כדרך הנאתם
54 ÂÈNÚÓ
» ¬« ÏÎa »¿ ‰NBÚÂ
∆ ¿ ,ÔÈlÙ˙aƒƒ¿ƒ zÎÓ »¿À ,˙ˆÈˆa
ƒ ƒ¿ ÛeËÚ» .( תחבושת על מכה לרככה40 .במקום סכנה
55 ‰a‰
≈¿« 63˜Á˙È
≈ «¿ƒ ‡lL … ∆ ,62‡e‰Â¿ ;ÔÈc‰ ƒ« ˙eMÓ
« ƒ ÌÈÙ娟 . ב,( פסחים כה42 .( תחבושת לחה על מכה לחממה41
56 B˙B‡ ÔÈÒl˜Ó
ƒ¿«¿ Ïk‰ … « e‡ˆniL
¿»ƒ∆ „Ú« ,ÌÓBzLÈ ≈ ¿ƒ ‡Ï …¿ . ב,( שם כד43
57 ˙‡∆ Lc˜ ≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÂÈNÚÓÏ
» ¬«¿ ÌÈe‡˙Óe
ƒ«¿ƒ B˙B‡ ÌȉB‡Âƒ¬ ¿ eÓ‡Â
¿»¿ ,˙eÓÏ» ‰ËÂ
»»¿ ‰ÏÁÂ
»»¿ ,‰M‡a
» ƒ¿ ÂÈÈÚ «»∆ ÈÓƒ .Ë 22
» ≈ Ô˙pL
58 ,‰z‡
»» ÈcÚ
ƒ¿« Èσ Ó‡iÂ"
∆ …« :ÓB‡ ≈ e˙k‰ »« ÂÈÏÚÂ
»»¿ ,ÌM‰≈« ˙eÓÈ» !BÏ ÏÚazL
≈»ƒ∆ „Ú« ‰‡eÙ
» ¿ BÏ Ôȇ≈ :ÌȇÙB‰
ƒ¿ » 23
59 ."‡t˙‡
»»¿∆ Ea¿ L‡ ∆ ¬ χNÈ
≈ »¿ƒ dnÚ
»ƒ a„Ï
≈«¿ elÙ‡Â
ƒ¬« .‰ÈeÙ
» ¿ ‰˙ȉ
»¿» elÙ‡
ƒ¬ ,BÏ ÏÚaz
≈»ƒ χÂ
«¿ 24
לק
16 ,˙BÏtËp‰
»¿ƒ« ˙Bi˙B‡‰
ƒ » el‡≈ ˜ÁBn‰
≈ « ̘ÁÓÏ
»¿»¿ eÒ‡Â
(50מדברים בגנותו (51 .לגבי אחרים ,שאינם מבני ¿»
17 . ˙e„Ó
10 ¿« ˙kÓ
«« B˙B‡ ÔÈkÓ
‡ƒ« Ï
»¬ , ‰˜BÏ
9 ≈‡∆ BÈ עלייה (52 .על אתר ,תיכף (53 .לפי גירסת הגמרא
שלנו ,משמע :כשאין תובעים אותו יש חילול השם ,וזהו
(7שבועות לה ,ב (8 .קדושת השם שלפניהן ,מתפשטת ההיפך ממה שכתב רבינו כאן )עיין יומא פו .(.וכבר הרגיש
ועוברת גם עליהן (9 .מלקות דאורייתא (10 .מלקות בזה הכסףֿמשנה .והנה נתברר שבש"ס ,כתבֿיד אוקספורד,
מדברי סופרים שאין לה קצבה ,אלא לפי ראות עיני הגירסא כדברי רבינו כאן ,והובאה גם ב"דקדוקי סופרים".
ביתֿהדין וכפי צורך השעה .ורש"י ז"ל פירש :מכת מרדות (54הוא מסבבם ומטריחם לבוא בכל פעם ב"לך ושוב":
– רידוי תוכחת שלא יהא רגיל בכך ,ואין לה קצבה אלא והרואים זאת אומרים שהוא גוזל אותם ואינו רוצה לפרוע.
עד שיקבל עליו )חולין קמא .(:מרדות – מלשון מרד ומעל. (55בביתם ועמהם :אבל להסב עמם על שולחנו בביתו –
על שמרד בדברי חכמים )הערוך( .ולדעת רש"י ,מלשון מעבר החוק
מותר (56 .יקפיד ויחמיר על עצמוֶ ֵ ֵ (57 .
רידוי וייסור ,שרודים ומייסרים אותו. והמנהג לצד הויתור ,למשל :צדק ומשפט -זוהי "שורת
18 ‡"‰≈ „"eÈ ,'Ìȉχ'Ó
ƒ… ¡ ≈ „"Óχ∆» Û"Ï ∆» ˙k„«» . הדין" ,חסד ורחמים – "לפנים משורת הדין" (58 .יומא
פו ,א (59 .איש רעים להתרועע ומקובל על הבריות.
'19 ,12'dÈ
» ÓBÏ
ˆ« Cȃ» Ôȇ »¿ƒ Bȇ≈ '‰Â‰È'Ó
≈¿ .˜ÁÓ 11 »… ƒ (60למזלזלים בכבודו ונוהגים בו קלות ראש )דא"ז ,פרק
20 ÌL≈ ˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ÌM‰
≈ « ‰fL
∆∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,13BÓˆÚ
¿« ÈÙa
≈¿ƒ ÌL
≈ ‡e‰L ∆ ארח ,ופירושו :ואינו מרבה
ו( (61 .שם משפט מהפועל ָ ֹ ַ
21 ,'ÈcM'Ó
«« ƒ ˙"Ïc
∆» Ô"ÈL ƒ ˙Bk‰
‡≈ « Ï»¬ .‡e‰ LÙÓ‰
«¿ …» אצלם באכסניא .ויש קוראים :אריחות ,ריבוי מן אריחהֿ
22 .14˜ÁÓ
»¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ,'˙B‡v'Ó
ˆ„"»¿ ƒ ˙"Èa≈ È
»ƒ ארוחה – סעודה (62 .ובלבד (63 .יותר מדי לקיצוניות,
ויהא כאיש שומם שאינו מן הישוב המעורר תמהון
(11רצה לכתוב אלהים ,ולא הספיק וכתב רק אל ,וכן יה והשתוממות אצל הבריות ,עלֿדרך הכתוב :אל תתחכם
משם הויה ,ושני שמות אלה שמות קודש הם בפני עצמם. יותר ,למה תשומם )קהלת ז ,טז(.
(12כשמלכתחילה התכוון לכתוב יה ,שיש בו שתי
קדושות :קדושה עצמית וגם קדושת מקצת שם המפורש. 1
(13הפר"ח גורס" :ועוד ,מפני שזה השם מקצת" וכו'. (1שאסור למחוק את השמות הקדושים; ואלו שמות
וגירסת הרדב"ז היא :כתב אל מאלהים' ,וה' משם הויה – מותרים במחיקה.
אינו נמחק ,ואין צורך לומר 'יה' שהוא שם בפני עצמו.
ו"מפני שזה השם מקצת שם המפורש" חוזר אל 'וה' ,ÌÈLB„w‰
ƒ ¿« ˙BÓM‰ ≈ « ÔÓƒ ÌL ≈ 2„a‡Ó‰‡≈«¿« Ïk» . 1
ושׁאל המלאך (38לא כדעת הסוברים שזה "שם חול"ֶ ֶ ְ , ȈÚ
≈¬ ÛBN‰
≈ « Ô·≈¿ ."ÌÎȉÏ
˙∆ ≈… ¡ '‰Ï« Ôk≈ ÔeNÚ
"¬« ‡Ï… 4
ההולך באמצע מכוונים דברי אברהם ,אלא כדעת רבי "̉ÈL‡Â
∆ ≈≈ ¬« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰˜BÏ
∆ ‰˙ÁL‰
»»¿ « Cc
∆∆ Lc˜‰
∆¿≈ 5
אלעזר המודעי )שבועות לה ,(:שאברהם פנה בזה לה' ˙'‰Ï« Ôk≈ ÔeNÚ"¬« ‡Ï
… :È˙Îe ƒ¿ ,"L‡a ≈» ÔeÙNz
¿¿ ƒ 6
בבקשה להמתין לו עד שיכניס את אורחיו (39 .לוט פנה ‡."ÌÎȉÏ
¡ …≈ ∆ 7
בזה אל ה' שבידו להמית ולהחיות ,ושיעור הכתוב כך הוא:
ויאמר לוט אליהם ,אל המלאכים" :אלֿנא יהיה כדבריכם ' (27ספרי' ,פרשת ראה. (26שלא עלֿמנת לבנות.
שאמרתם אלי להימלט ההרה" .ומעתה הוא פונה אל ה': ,30Ô‰Èe‡e
∆ ≈ ≈ 29Ô‰ÈLeÙe
∆ ≈ ≈ ,Ôlk »À 28L„w‰ ≈¿ƒ .Á 8
∆… « È˙k
אדוני! הנה נא מצא עבדך חן וגו' )רש"י ,שם( ,או כפירוש
הריטב"א" :ויאמר לוט אליהם" – בפניהם ,והדיבור כולו
,„ia »¿«¿«¿ ; „ia
»« Ô„a‡Ó‰Â 31 »« Ì„a‡Ï
»¿«¿ B‡ ÌÙNÏ» ¿» ¿ eÒ‡» 9
לה' (40 .שופטים פרק כ (41 .שם ,יזֿיח (42 .מלכיםֿ ‡?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na ∆« .32˙e„Ó¿« ˙kÓ
«« B˙B‡ ÔÈkÓƒ« 10
(43כוונתו להקב"ה שהשלום שלו. א ,פרק כא. ‡Ï
»¬ ;‰M„˜a» À¿ƒ χNÈ
≈ »¿ƒ Ì˙kL»»¿∆ L„w‰ ∆… « È˙Îa
≈¿ƒ¿ 11
(44הכתובים במקומם שאסור למחקם )עבודת המלך(. ÔÈÙBN
ƒ ¿ ‰BzŒÙÒ
» ∆≈ ˙kL «»∆ χNÈ
‡≈ »¿ƒ 33ÒBB˜Ètƒ∆ 12
(45כלומר :כל ''מלך' ,דאילו 'מלכיא' חול הוא תמיד ,וגם ˙M„˜a
« À¿ƒ ÔÈÓ‡Ó
ƒ¬« BȇL
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,BaL ∆ ˙Bkʇ‰
»¿«» ÌÚƒ B˙B‡ 13
פה (46 .בדברי דניאל גופו ,דאילו בספר דניאל יש עוד BzÚ„
¿ «¿ ‰ÏÚÓ
∆¬« ‡e‰L ‡∆ ‡l»∆ ,BÓLÏ¿ ƒ B˙Î
»¿ ‡ÏÂ
… ¿ ÌM‰
≈ « 14
'מלך' שהוא קודש )דניאל ד ,לד( (47 .ושיעור הכתוב כך ‡Ï
… ,ÔÎ≈ BzÚ„Â ¿ «¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ ;34ÌÈc‰
ƒ»¿« ‡Lk»¿ ƒ ‰fL
∆∆ 15
הוא :אנת ,מלכא נבוכדנצר ,מלך מלכיא ,שהוא אלהא
דשמיא מלכותא חסנא וגו' )רש"י ,שבועות שם(. ÌL≈ ÁÈp‰Ï
« ƒ«¿ ‡lL ≈¿ , BÙNÏ
… ∆ È„k 35 ¿» ¿ ‰ÂˆÓe
»¿ƒ .ÌM‰ ≈ « Lc˜˙
≈«¿ƒ 16
ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ‡≈ Ï »¬ .̉ÈNÚÓÏ
∆ ≈ ¬«¿ ‡ÏÂ… ¿ ÌÈÒB˜Èt‡Ï
ƒ ¿ ƒ∆» 17
יום שישי כ"ז אלול ה'תשע"ח L„w‰
∆… « È˙k
≈¿ƒ ÔÎÂ
≈¿ .B˙B‡ 36ÔÈÊBb
ƒ¿ ÌM‰ ≈ « ˙‡∆ ˙kL
«»∆ 18
.eÊbÈ
≈»ƒ ,ÌÈÎBk
ƒ» „BÚ ≈ Ô˙kL»»¿∆ B‡ 37eÏaL∆» 19
1
(1מעלת הנבואה ,ומיהו הזוכה לה; ההבדל בין נבואת כּתבי ,שהרי הקמץ (28כתבי הקודש – מן הראוי לנקד ְ ָ ֵ
משה רבינו לנבואת שאר הנביאים. שמתחת לתי"ו הוא יסודו ואינו משתנה גם בסמיכות ,כמו:
כּתבי נשתרשה
כתבֿהדת )אסתר ד ,ח( .אולם מפני שהצורה ִ ְ ֵ
31 Èa
≈¿ ˙‡∆ 2‡aÓ
≈«¿ χ‰L
≈»∆ Ú„ÈÏ« ≈ ˙c‰ ‡≈ ƒ .
»« È„BÒÈÓ כבר ושגורה בפי כל יהודי ,וכמעט שנתקדשה על ידי
32 ÏB„b» ÌÎÁ
‡»» ÏÚ« ‡l
»∆ ‰ÏÁ
3 »» ‰‡ep‰
» ¿« ÔȇÂ
≈¿ .Ì„‡‰
»»» תפילת האזכרה "אב הרחמים" שאומרים בשבת ,על כן
33 ÂÈÏÚ
»» ab˙Ó
≈«¿ƒ BˆÈ
¿ƒ ‡‰È … ¿ ,4ÂÈ˙BcÓa
≈¿ ‡Ï » ƒ¿ Babƒ ,‰ÓÎÁa
¿»¿» (30ביאורי עניניהם. (29תרגומיהם. החזקנו בה.
בלק
23 Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÏtzL
‡… ƒ∆ Á
«« ,ÌBi« B‡ ,‰ÏÈÏ
»¿» ÔBÈÊÁa
¿∆¿ ,ÌBÏÁ
«¬ BˆÈ
¿ƒ ÏÚ« BzÚ„a
¿«¿ ab˙Ó
‡≈«¿ƒ ‡e‰ ‡l »∆ ,ÌÏBÚa» » „a »»¿ 1
24 ‡˙,ÚcÂ
‡»«¿∆ ÂÈÏ
"»≈ ‰‡na
» ¿«« :Ó‡pL
«¡∆∆ BÓk¿ , ‰Ócz
21 «¿≈ » ‡„Ì»» .„‡Ó
… ¿ „Ú« ‰BÎ
6 » ¿ ,‰Á
»» ¿ ‰Úc
»≈ ÏÚa «« ‡e‰Â¿ , „ÈÓz
5 ƒ» 2
25 ‡Ô‰È
∆ ≈¿∆ ,Ìȇa˙nLk
ƒ¿«¿ƒ∆ ¿ ÔlÎÂ
‡„»À¿ ."Ba a
∆«¬ ÌBÏÁa «¬ 7BÙe‚a¿ ÌÏL ≈» ,el‡‰ ≈» ˙Bcn‰ƒ« ÏÎa»¿ ‡lÓÓ»À¿ ‡e‰L ∆ 3
26 ̉È˙BBzLÚÂ
∆ ≈ ¿ ∆¿ ,ÏLk ≈ » Ûeb‰« ÁΫ… ¿ ,ÔÈÚÊÚcÊÓ
ƒ¿¿ «¿ƒ ÌÈÏB„b‰
ƒ ¿« ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» Ô˙B‡a ≈ »ƒ¿ , ÒctÏ
» ¿ CLnÈ 8 ≈¿«« ÒkiLk
≈»ƒ∆ ¿ 4
27 ‰Ó« ÔȉÏ
ƒ»¿ 23‰Èet
» ¿ ˙Úc‰
« «« ‡M˙Â
≈» ƒ¿ ,22˙BÙË˙Ó
¿«¿ƒ ,‚ÈN‰Ïe
ƒ «¿ ÔȉÏ
ƒ»¿ ‰BÎ
» ¿ ‰Úc» ≈ BÏ ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ ,9ÌȘBÁ‰
ƒ ¿» 5
28 ‡‰ÓÈ
"» ≈ ‰p‰Â
≈ƒ¿ :̉‡a
» »¿«¿ Ó‡pL
«¡∆∆ BÓk¿ ;‰‡zM
∆∆ ¿ƒ »» 10ÏÏk
ÌÚ‰ «¿ ÈÎcÓ
≈¿«ƒ LBÙe≈ ,CÏB‰Â≈ ¿ Lc˜˙Ó ≈«¿ƒ ‡e‰Â¿ 6
29 :χi„a
≈ƒ»¿ Ó‡pL
«¡∆∆ BÓÎe¿ ;"ÂÈÏÚ
»» ˙ÏÙ
‚„∆∆… ‰Ï
»…¿ ‰ÎLÁ
¬ ≈» ,BÓˆÚ¿« 11ÊÊÓe
≈»¿ CÏB‰Â≈ ¿ ,ÔÓf‰
»¿« ÈkLÁÓa
≈« ¬«¿ ÌÈÎÏB‰‰ƒ¿ « 7
30 ."Ák
«… ÈzˆÚ
ƒ ¿«» ‡ÏÂ
… ¿ ˙ÈÁLÓÏ
ƒ¿ «¿ ÈÏÚ
«» Ct‰
"«¿∆ È„B‰Â
¿ ƒ „Á‡a
»∆¿ ÏÏk »¿ ‰LÁÓ
˙»» ¬« BÏ ‰È‰∆¿ƒ ‡lL… ∆ BLÙ ¿« „nÏÓe
≈«¿ 8
(20 ; ÂÈ˙BÏeaÁ˙Âכמו שאמרו )פסיקתא זוטרתא ,בהעלותך(" :ושאר כל
» 13 ¿«¿ ÔÓf‰
«¿« ÈωÓ
≈¿«≈ ‡ÏÂ… ¿ 12ÌÈÏËa
ƒ≈¿ ÌÈcÓ
ƒ»¿ƒ 9
˙Ázהנביאים ,כל אחד ואחד לפי כוחו" (21 .על הדברים ˜«« ‰eL» ¿ ,‰ÏÚÓÏ»¿«¿ „ÈÓzƒ» ‰ÈeÙ
14 » ¿ BzÚc ‡¿ « ‡l»∆ 10
,˙BB‰h‰שבהלכה זו ושלאחריה השווה )מורה נבוכים חלק ב, ¿« ,˙BLB„w‰ ¿« ˙Bev‰« Ô˙B‡a
» ¿ ÔÈ‰Ï ƒ»¿ 15‡qk‰
≈ƒ« 11
,dlkמאֿמה( (22 .מחשבותיהם ומערכי ליבם מתבלבלות. »À ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« ÏL ∆ B˙ÓÎÁa »¿»¿ ÏkzÒÓe
≈«¿ƒ 12
(23 17Ô‰Óצרופה ונקייה מכל סיגי הגופניות.∆≈ «Ú„BÈÂ
≈ ¿ ,ı‡‰∆»» eaË« „Ú« ‰BL‡
16 » ƒ ‰evÓ » ƒ 13
31 Cc
∆∆ ,‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Óa
≈ ¿«¿ ‡Èpσ»« ÌÈÚÈ„BnL
ƒ ƒ ∆ ÌÈc‰ƒ»¿« .‚ ÁezL
« »∆ ˙Úe ≈» .ÂÈÏÚ »» ‰BL
» L„w‰ ∆… « Áe
« „iÓ »ƒ BÏ„b ¿» 14
32 ÏLn‰
» »« ÔB˙t
¿ƒ BaÏa
ƒ¿ ˜˜ÁÈ≈»≈ „iÓe
»ƒ ,BÏ ÔÈÚÈ„BÓ
ƒ ƒ ÏLÓ » » ÌÈ·Ïn‰
ƒ»¿«« ˙ÏÚÓa «¬«¿ BLÙ ¿« Ú˙z
≈»¿ƒ ,Áe‰ « » ÂÈÏÚ »» 15
33 ‰‡L
» »∆ Ìlq‰
»À« BÓk¿ .‡e‰ ‰Ó« Ú„È «≈¿ ‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Óa≈ ¿«¿ ÔÈÈÂ
‡ƒ»¿ ,Á≈« LÈ‡Ï ƒ¿ CÙ‰ÈÂ
'‡≈»≈¿ ,18'ÌÈLÈ
ƒ ƒ Ìȇ˜p‰
ƒ »¿ƒ« 16
34 ‡e‰Â¿ ,24Ba ÌÈ„BÈÂ
ƒ¿ ¿ ÌÈÏBÚƒ ÌÈ·ÏÓe
‡ƒ»¿« ,eÈ ƒ» ˜ÚÈ
… ¬« ÏÚ« ‰lÚ˙pL
‡»«¿ƒ∆ ‡l »∆ ,19‰È‰L
»»∆ ˙BÓk¿ BȇL ≈∆ BzÚ„a ¿ «¿ 17
35 ‰‡L
» »∆ ˙BiÁ‰
«« BÓÎe
¿ ; Ô„eaÚLÂ
25 » ¿ƒ ¿ ˙BiÎÏnÏ
À¿«« ÏLÓ» » ‰È‰
»» Ó‡pL
«¡∆∆ BÓk¿ ,ÌÈÓÎÁ‰ ƒ»¬« Ì„‡ŒÈa
»» ≈¿ ‡L »¿ ˙ÏÚÓ «¬« 18
36 ,‰ÈÓÈ
»¿ ¿ƒ ‰‡L
» »∆ „˜L
≈» ÏwÓe ≈« ÁeÙ
« » Èq‰Âƒ«¿ ,26χ˜ÊÁÈ
¿∆¿≈ ‡."Á
≈« Lȇσ¿ »zÎt‰Â
¿«¿∆¿ ÌnÚ
"»ƒ »˙Èa˙‰Â
ƒ«¿ƒ¿ :Ïe‡La » ¿ 19
37 ÔÎÂ
≈¿ ,27‰ÈÎÊ
»¿«¿ ‰‡L
» »∆ ‰Ùȇ‰Â
» ≈»¿ χ˜ÊÁÈ
≈¿∆¿ ‰‡L
» »∆ ‰l‚n‰Â
¿«¿»ƒ
(2משרה עליהם רוח קדשו ונותן להם שפע נבואתו.
38 BÓk¿ ,BB˙Ùe
¿ƒ ÏLn‰
‡» »« ÌÈÓBƒ¿ Ì‰Ó ∆≈ .ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« ‡L )השווה מ"ת ,הלכות תשובה פרק ג ,הלכה ח() (3 .נדרים ¿»
39 ÌÈÓÚÙe
ƒ»¿ ;„Ïa»¿ƒ ÔB˙t‰
‡¿ƒ« ÌÈÓB
ƒ¿ Ì‰Ó ∆≈ LÈÂלח (4 .(.התרומיות (5 .מושל ברוחו וכובש את יצרו≈¿ ;28el‡≈ .
40 Èc
≈¿ƒ ˙ˆ˜Ók
»¿ƒ¿ ,ÔB˙Ù ¿ƒ ‡Ïa… ¿ „Ïa
«¿ƒ ÏLn‰
‡» »« ÌÈÓB
¿ƒ (6הגיונית וישרה .השווה שמונה פרקים להרמב"ם )פרק ז(.
41 ̉≈ ‰„ÈÁ
» ƒ C„Â
∆∆¿ ÏLÓa» »¿ ÔlÎÂ
»À¿ ;‰ÈÎÊe
»¿«¿ χ˜ÊÁÈשם מונה רבינו בין הסגולות המכשירות לנבואה גם ¿∆¿≈
42 .Ìȇa˙Ó
ƒ¿«¿ƒ "עשיר" ,כלומר :השמח בחלקו ואינו מצטער על מה שאין
לו (7 .ויחד עם המעלות השכליות והמידותיות גם בריא
) (25בראשיתֿרבה ,סח(. ) (24בראשית כח ,יב(. ושלם בגופו ,שחמרו ומזגו הם בתכלית השווי ללא כל
) (26יחזקאל בֿג() (27 .זכריה ה ,ו( (28 .שהזכרנום. הפרעה .כי מכאובים וייסורים משפיעים לרעה על הכוח
43 ‡‡l
»∆ ,eˆiL
¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa
»¿ Ôȇa˙Ó „ƒ ƒ¿« Ïk» .
ƒ¿«¿ƒ Ôȇ≈ ÌȇÈp‰ המדמה הנחוץ לסגולת הנבואה ומונעים את האדם מהידבק
44 ÏŒÈBËÂ
≈ ≈ ¿ ÌÈÁÓN ƒ≈¿ ÌÈLBȃ¿ ¿ ,ÌzÚc»¿« 29ÌÈeÎÓ
¿«¿ƒ בשכל העליון ,כדברי חכמינו :אין הנבואה שורה לא מתוך
45 CBzÓƒ ‡Ï… ,‰BL» ‰‡ep‰» ¿« ÔȇL≈∆ ;30ÌÈ„„Ba˙Óe
ƒ¿ ¿ƒ (8לעסוק במעשהֿמרכבה עצבות וכו' )שבת ל.(:
ובמעשהֿבראשית (9 .הנשגבים מדעת בניֿאדם פשוטים.
46 .31‰ÁÓN
‡»¿ƒ CBzÓƒ ‡l »∆ ,˙eψڿ« CBzÓƒ ‡ÏÂ
… ¿ ˙eˆÚ
«¿ (10ומתרחק מהמון העם ההולך בחושך בעיניים עצומות,
47 ,BpÎÂ
ƒ¿ ÏÈÏÁÂ
ƒ»¿ Û˙Â
… ¿ Ï
∆≈ ̉ÈÙÏ
∆ ≈¿ƒ ,ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Èa
≈¿ CÎÈÙÏ
¿» ƒ אחרי תעתועי הזמן (11 .מעיר ומעורר (12 .כגון :אהבת
48 "‰n‰Â
»≈¿ :Ó‡pL«¡∆∆ e‰ÊÂ∆¿ .32‰‡ep‰
» ¿« ÌÈL˜Ó
ƒ ¿«¿ ̉¿≈ הניצוח וכבוד מדומה (13 .רדיפה אחרי קניינים מדומים
49 „Ú« ‰‡ep‰
33 » ¿« C„a ∆∆¿ ÔÈÎl‰Ó
ƒ¿«¿ :ÓBÏk
« ¿ ,"Ìȇa˙Ó
ƒ¿«¿ƒ וחיי מותרות המושכים ליבות בניֿאדם ומעבירים אותם על
50 !34Ïcb˙Ó
≈«¿ƒ ÈBÏt
‡ƒ ¿ :ÓB
≈ ‰z‡L»«» BÓk¿ ,e‡piL
∆¿»ƒ מכוּונת (15 .כסא הכבוד" (16 .חיות דעתםֶ ֶ ְ (14 .
הקודש" ,שהיא למעלה מכל שאר הצורות .עיין למעלה
(29הם מרכזים את דעתם ומייחדים אותה עם העניין )פרק ב ,הלכה ז( (17 .על ידי הסתכלותו בהן מכיר הוא
המבוקש (30 .יושבים בדד .ובהתבודדותם הם מתדבקים ויודע גדלו של הקדושֿברוךֿהוא ,בבחינת :השמים
על ידי הסתכלות פנימית בשכל העליון) (31 .שבת ל(: מספרים כבוד אֿל )תהילים יט ,א( (18 .היא הצורה
וזוהי הסיבה -יאמר רבינו -שפסקה הנבואה בישראל מאז העשירית התחתונה ,הקרובה למעלת דעת בניֿאדם ,והם
הלכו בגולה בימי החורבן ,לרגל הדיכאון והעצבות המקננת המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה .עיין
בלב להיותם עבדים מסורים בידי סכלים המצערים למעלה )פרק ב ,הלכה ז( (19 .קודם לכן בטרם שנחה
ומדכאים אותנו ,כעניין הכתוב :מלכה ושריה בגויים אין עליו הרוח.
תורה ,גם נביאיה לא מצאו ÔÂÊÁמה' )איכה ב ,ט(; כי כל
זה משפיע על הכוח המדמה .והיא הסיבה גם כן שתשוב ‰ÓÎÁa
»¿»« LiL≈∆ BÓk¿ .Ô‰≈ ˙BÏÚÓ
¬« ˙BÏÚÓ ƒ ƒ¿« . 20
¬« ÌȇÈp‰
אלינו הנבואה בימות המשיח ,כשימלא שחוק פינו )מורה ÏB„b» ‡È
ƒ» ‰‡epa
» ¿« Ck» ,BÁÓ≈¬≈ ÏB„b» ÌÎÁ»» 21
(32השראה עליונה ממעל. נבוכים חלק ב ,לו(. ‡‡l
»∆ ‰‡ep‰
» ¿« ‰‡Ó≈ ¿« ÔȇB
ƒ Ôȇ≈ ÔlÎÂ
»À¿ . ‡ÈpÓ
20 ƒ»ƒ 22
גלק
23 ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» .ÌÏL ≈» B„ÓÚ¿» ÏÚ« „ÓBÚ
≈ ‡e‰Â¿ ,‰‡ep‰» ¿« ( מתאמצים ומשתדלים להיות מסוגלים לקבל את שפע33
24 ,ÔÎ≈ Bȇ≈ ea
≈« ‰LÓ
∆ ;eˆiL ¿ƒ∆ ˙Ú≈ ÏÎa
»¿ Ìȇa˙Ó
ƒ¿«¿ƒ Ôȇ≈ ,( משתדל להיות גדול; הולך הלוך וגדול34 .הנבואה
25 ‰‡ee
» ¿ BzLBÏ¿ « L„w‰ ∆… « Áe
« ,40ıtÁiL
… ¿«∆ ÔÓÊ«¿ Ïk» ‡l‡
»∆ .אבל לא הגיע עדיין אל התכלית הנרצה
26 ,dÏ» ÔncʉÏe
41 ≈ «¿ƒ¿ BzÚc¿ « ÔeÎÏ
≈«¿ CȈ
ƒ» BȇÂ
≈¿ ;ÂÈÏÚ
»» ‰BL
» Èa'
≈¿ Ìȇ˜p‰
ƒ »¿ƒ« ̉≈ ,‡a˙‰Ï
≈«¿ƒ¿ ÔÈL˜Ó ≈∆ el‡≈ .‰
ƒ ¿«¿ ̉L 1
27 ,˙M‰
≈» « È·ÏÓk
≈¬¿«¿ „ÓBÚÂ≈ ¿ ÔnÊÓe
»À¿ ÔeÎÓ
»À¿ ‡e‰ ȉL ≈¬∆ » ¿∆ ÌzÚc
LÙ‡ 35 »¿ « ÌÈeÎnL
ƒ¿«¿∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ .'ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« 2
28 ‰ÚÓL‡Â
»¿¿ ∆¿ e„ÓÚ"¿ƒ :Ó‡pL«¡∆∆ ,˙Ú≈ Ïλ¿ ‡a˙Ó
≈«¿ƒ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .36‰L˙
∆¿ ƒ ‡lL
… ∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ,Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ‰ÈÎL
» ƒ¿ ‰LzL
∆¿ ƒ∆ 3
29 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,χ‰ ≈» BÁÈˉ
ƒ¿ƒ ‰Êe
∆» ."ÌÎÏ∆» '‰ ‰eˆi∆«¿ ‰Ó« .( משתדלים להגיע לנבואה על ידי הכשרה והכנה קודמת35
30 „ÓÚ
… ¬ ‰t … ‰z‡Â
»«¿ ,ÌÎÈω‡Ï
∆ ≈√»¿ ÌÎÏ ∆» eeL ̉Ï∆» Ó‡
… ¡ CÏ"
≈ אלא, ראוי הוא שתשרה עליו שכינה:( כמו שאמרו חז"ל36
31 ‰‡ep‰Lk
» ¿«∆ ¿ ,ÌȇÈp‰ƒ ƒ¿« ÏkL »∆ ,z„ÓÏ
» ¿«» ‡‰» ."È„nÚ ƒ»ƒ ורבינו בספרו )מורה.(.שאין דורו זכאי לכך )סנהדרין יא
32 ,Ûeb‰« ÈΈ
≈¿» ‡e‰L ∆ ,42Ìω‡Ï
»√»¿ ÌÈÊBÁ
ƒ¿ ̉Ó∆≈ ˙˜lzÒÓ
∆∆«¿ƒ הראשונה: שלוש דעות בנבואה: לב( אומר,נבוכים חלק ב
33 ;̉È˙BLpÓ
∆ ≈ ¿ƒ ÔÈLBt
ƒ ¿ Ôȇ≈ CÎÈÙÏ» ƒ¿ ,ÌÚ‰
»» ‡Lk
»¿ ƒ Ìlk»À אם חכם או, כי כל איש, היא דעת הפתאים המאמינים-
34 Lt«» CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,ÔBL‡‰ ƒ» Bω‡Ï
√»¿ ÊÁ
«» ‡Ï … ea
≈« ‰LÓe
∆ אם אך יש בו קצת ממידת החסידות, מלומד או בער,סכל
35 BzÚ„
¿ « ‰L˜Â
»¿ ¿ƒ¿ ,BÏ ‰ÓBc‰
∆ « ÔÓe ƒ ÌÏBÚÏ
» ¿ ‰M‡‰» ƒ» ÔÓƒ ותיקון המידות יכול להיות נביא כשיבחר בו ה' להשרות
כי, היא דעת הפילוסופים האומרים- השנייה.עליו שכינתו
36 ,ÌÏBÚÏ
» ¿ „B‰‰« ÂÈÏÚÓ »»≈ ˜lzÒ
≈«¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,ÌÈÓÏBÚ‰
ƒ» » eˆÏ¿ ואם האדם מושלם בכל,הנבואה היא שלימות טבעית
37 .ÌÈ·Ïnk
ƒ»¿«« Lc˜˙Â
≈«¿ƒ¿ ÂÈt
»» BÚ Ô˜Â
«»¿ המעלות השכליות והמידותיות וחונן גם בכוח המדמה
במראה מעורפלת: כלומר,( באספקלרייה שאינה מאירה37 הדעה. אז בהכרח הוא נביא ואי אפשר שלא יינבא- הדרוש
( נבהלים39 .( באספקלרייה מאירה38 .ומטושטשת היא מסכימה. היא דעת תורתנו ועיקר אמונתינו- השלישית
, נמוגו כל יושבי כנען )שמות טו: מלשון,מפחד החיזיון אבל היא,בכל לדעת הפילוסופים בנוגע להכשרה הרוחנית
עימדו ואשמעה מה יצוה ה' )במדבר:( שנאמר40 .(טו שעם כל הכשרתו אין הכרח עדיין שיהיה,חולקת עליה בזה
, אשרי ילוד אשה שכך היה מובטח: ואמרו חז"ל,( ח,ט תלמידו של, הלא ברוך בן נריה.'לנביא והכל תלוי ברצון ה
.( בהעלותך,שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עימו )ספרי ירמיה הנביא היה מוכן ומוכשר לכך וה' מנע ממנו שפע
על ארבעה הבדלים אלו שבין נבואת משה לנבואת שאר ואני יגעתי באנחתי ומנוחה: והוא קובל ומתאונן,נבואתו
, השווה פירוש המשנה לרבינו )סנהדרין פרק י,הנביאים : שנאמר, ג( ואין מנוחה אלא נבואה,לא מצאתי )ירמיה מה
.(( כמבואר למעלה )הלכה ד41 .(יסוד שביעי הנה אשר: וה' השיב לו ביד ירמיה.""ותנח עליהם הרוח
.( לביתם ולחיי משפחתם כמקודם42 אם אין.( ה,בניתי אני הורס ואתה מבקש לך גדולות? )שם
כרם אין רואה! אין הנביאים מתנבאים אלא בזכות ישראל
38 ,„Ïa
«¿ƒ BÓˆÚÏ
¿«¿ B˙‡e
» ¿ ‰È‰zL
∆¿ƒ∆ LÙ‡
» ¿∆ ,‡Èp‰ƒ»« .Ê ואינה,' הא למדת שהנבואה תלוייה ברצון ה.( בא,)מכילתא
39 ‡lM
… ∆ ‰Ó« Ú„iL«≈∆ „Ú« ,BzÚc¿ « ÛÈÒB‰Ïe
ƒ ¿ Baσ ÈÁ‰Ïƒ ¿«¿ .דבר טבעי כדעת הפילוסופים
40 ÁlLiL
«À¿∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ .ÌÈÏB„b‰
ƒ ¿« ÌÈc‰
ƒ»¿« Ô˙B‡Ó
» ≈ «Ú„BÈ≈ ‰È‰»» ÏÎÏ
»¿ ‰‡e» ¿ Cc ∆∆ ̉≈ eÓ‡L
¿«»∆ ÌÈc‰ƒ»¿« Ïk» . 4
41 ≈ ¿ ,‰ÎÏÓÓ
ÔBÎÏ »»¿« B‡ ÈÚƒ ÈL‡Ï
≈¿«¿ B‡ ı‡‰∆»» ÈnÚÓ
≈«≈ ÌÚÏ «¿ ,ea
≈« ‰LnÓ
∆ ƒ ıeÁ ,ÌÈBÁ‡‰Â
ƒ ¬«»¿ ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌȇÈp‰ ƒ ƒ¿« 5
42 ÌÈNÚnÓ
ƒ ¬«ƒ ÌÚÓÏ
»¿»¿ B‡ ,eNÚi ¬« ‰Ó« ÌÚÈ„B‰Ïe
» ƒ ¿ Ì˙B‡ » ˙‡e
« ¿ ÔÈa≈ LÈ≈ LÙ‰ ≈¿∆ ‰Óe « .ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» ÏL ∆ Ôa »« 6
43 ˙B‡ BÏ ÔÈ˙B
ƒ¿ ,B˙B‡ ÌÈÁlLnLÎe
ƒ¿« ¿∆ ¿ .̉ȄÈaL
∆ ≈ ƒ∆ ÌÈÚ‰ƒ »» B‡ ÌBÏÁa¬« ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« ÏkL
»∆ ?ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» ‡LÏ
»¿ ƒ ‰LÓ ∆ 7
44 ‡ÏÂ
… ¿ .43˙Ó‡a
∆¡∆ BÁÏL
»¿ χ‰L≈»∆ ÌÚ‰»» eÚ„iL
¿≈∆ È„k
≈¿ ,˙ÙBÓe
≈ ,„ÓBÚÂ
≈ ¿ Ú≈ ‡e‰Â¿ ‡a˙Ó ≈«¿ƒ ea ≈« ‰LÓe∆ ;‰‡Ó ∆ ¿«¿ 8
45 ,45‡È
ƒ» ‡e‰L∆ 44BÏ ÌÈÈÓ‡Ó
ƒ ƒ¬« ˙ÙBÓe
≈ ˙B‡ ‰NBÚ‰ ∆ » Ïk» Bz‡ƒ a„Ï
≈«¿ „ÚBÓ≈ ω‡ ∆… χ∆ ‰LÓ ∆ ‡e"… ¿ :Ó‡pL «¡∆∆ 9
46 Èe‡» ‡e‰L∆ B˙lÁzÓ
»ƒ¿ƒ Ba ÌÈÚ„Bȃ ¿ eÈȉL
ƒ»∆ Ì„‡ »» ‡l‡»∆ ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» ."ÂÈχ »≈ acÓ≈«ƒ ÏBw‰« ˙‡∆ ÚÓLi «¿ƒ« 10
47 Ïk» ÏÚ« Ô‰
∆» ‰lÚ˙pL
»«¿ƒ∆ ,ÂÈNÚÓe
» ¬«¿ B˙ÓÎÁa
»¿»¿ ‰‡epÏ
» ¿« ÏLÓa
» »¿ ÌȇB
ƒ ̉M ≈∆ ‰Ó« ÌȇBƒ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ,C‡ÏÓ
»¿« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « 11
48 d˙M„˜a
»» À¿ƒ ,‰‡ep‰
» ¿« È΄a
≈¿«¿ Cl‰Ó≈«¿ ‰È‰Â»»¿ ,BÏÈ‚ŒÈa
ƒ ≈¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,C‡ÏÓ»¿« È„ÈŒÏÚ
≈¿ « ‡Ï … ea
≈« ‰LÓ ∆ ; ‰„ÈÁÂ
37 » ƒ¿ 12
49 Ó‡Â
«»¿ ˙ÙBÓe
≈ ˙B‡ ‰NÚ » »¿ ‡a» CkŒÁ‡Â
» ««¿ ,d˙eLÈÙe
» ƒ¿ƒ ‰LÓ
∆ χ∆ '‰ a„Â"∆ƒ¿ :Ó‡Â
«¡∆¿ ;"Ba a„‡
∆«¬ ‰t∆ χ∆ ‰t" ∆ 13
50 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,46epnÓ∆ƒ «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ BÁÏL »¿ χ‰L ≈»∆ ;"ËÈaÈ
ƒ« '‰ ˙Ó˙e"«À¿ :Ӈ «¡∆¿ ;"ÌÈt ƒ» χ∆ ÌÈt ƒ» 14
51 BȇÂ
≈¿ ˙ÙBÓe
≈ ˙B‡ ‰NÚiL ∆ ¬«∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ."ÔeÚÓLz
»¿ ƒ ÂÈχ"
»≈ ,BÈa
¿À ÏÚ« c‰
»»« ‰‡B
∆ ‡l‡ »∆ ,ÏLÓ» » ÌL » ÔȇL
≈∆ ,ÓBÏk
« ¿ 15
52 ÔÎŒÈtŒÏڌۇÂ
≈ ƒ « «¿ , B‚a¿ ÌÈ„
47 ƒ»¿ BÏŒLÈ∆ ˙B‡‰» ‰ÊÂ∆¿ ,‡È
ƒ» :ÂÈÏÚ
»» ‰„ÈÚÓ
» ƒ¿ ‰Bz‰L
» «∆ ‡e‰ ;ÏLÓ » » ‡Ïe
… ¿ ‰„ÈÁ» ƒ ‡Ïa… ¿ 16
53 Èe‡Â
»¿ ÌÎÁÂ
»»¿ ÏB„b» Ì„‡Â
»»¿ ÏȇB‰
ƒ ,BÏ «ÚÓLÏ… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ‡l‡
»∆ ,‰„ÈÁa
» ƒ¿ ‡a˙Ó
≈«¿ƒ BȇL
≈∆ ,"˙„ÈÁ
… ƒ¿ ‡Ï … ¿ ‰‡Óa"
∆ ¿«¿ 17
54 CÎaL
»¿∆ ,48B˙˜ÊÁ
»¿∆ ÏÚ« B˙B‡ ÌÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« ,[‡e‰] ‰‡eÏ
» ¿ƒ ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» .38BÈa ¿À ÏÚ« c‰
»»« ‰‡BL
∆ ∆ ,‰‡Óa ∆ ¿«¿ 18
55 ÈL
≈¿ ÈtŒÏÚ
ƒ « ÔÈc‰ƒ« ˙‡∆ CzÁÏ
… ¿« eÈeˈpL
ƒ«¿ƒ∆ BÓk¿ .eÈeˈ
ƒ«¿ƒ ;ÔÎ≈ Bȇ≈ ea
≈« ‰LÓe
∆ , ÔÈ‚‚BÓ˙Óe
39 ƒ¿ ¿ƒ ÌÈωƒ»¿ƒ¿ Ìȇȃ ≈¿ 19
56 ˜L
∆∆ ¿ e„ÈÚ‰L
ƒ≈∆ LÙ‡L
» ¿∆∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ ,ÌÈLk ƒ≈ ¿ ÌÈ„Ú ƒ≈ ,"e‰Ú
≈ ≈ χ∆ Lȇƒ a„È
∆«¿ L‡k"
∆ ¬« :ÓB‡≈ e˙k‰L »«∆ ‡e‰ 20
57 ÏÚ« Ô˙B‡
» ÔÈ„ÈÓÚÓ
ƒ ƒ¬« ,eψ‡
≈¿∆ ̉≈ ÌÈLÎe
ƒ≈ ¿ ÏȇB‰ƒ ,BÁ
≈¬ Èc
≈¿ƒ «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ω
»¿ƒ Ì„‡»» ÔȇL
≈∆ BÓk¿ :ÓBÏk « ¿ 21
58 :Ó‡
«¡∆ Ô‰∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ el‡‰ ≈» ÌÈce
ƒ»¿« .49Ô˙eLk
» ¿« Èc
≈¿ƒ ÔȉÏ
ƒ»¿ ea ≈« ‰LÓ
∆ ÏL ∆ BzÚ„a
¿ «¿ ÁΫ… ‰È‰»» Ck» 22
דלק
במצולות הים (7 .כך הנוסחא בדפוס "מגדל עוז", ,"eÈÏe
≈»¿ eÏ» ˙Ï‚p‰Â
‡… ¿ƒ«¿ ,eȉÏ
"≈… ¡ '‰Ï« ˙zÒp‰
«… »¿ƒ 1
והסכים עמה בעל "מעשה רוקח" .ונוסחת רוב הדפוסים: ."lÏ
»≈« ‰‡È
∆ ¿ƒ '‰Â« ÌÈÈÚÏ
ƒ« ≈« ‰‡È
∆ ¿ƒ Ì„‡‰
"»»» Èk
ƒ :Ó‡Â
¿∆¡« 2
"צרכנו למזון" אינה מתאימה למשפטי המאמר ,שכולם
בגוף שלישי. (43וכן אמרו )ירושלמי ,סנהדרין פרק י"א ,הלכה ו(:
"והנביא שנתנבא בתחילה ,אם נתן אות -שומעין לו; ואם
24 B˙‡e
» ¿ ÏÚ« ÌÈ„Ú‰ ƒ≈» ̉≈ Ô‰Ï ∆» ÁlML
«À ∆ el‡≈ e‡ˆÓ ¿¿ƒ . לא -אין שומעין לו (44 .נוסחה אחרת" :אותו".
25 ‡,Á
≈« ˙B‡ Ô‰Ï ∆» ˙BNÚÏ ˆ¬« CÈ ƒ» Bȇ‡≈¿ ,˙Ó
∆¡ ‡È‰L ∆ƒ (45אם ראינו שאינו ראוי לנבואה מצד מיעוט חכמתו
26 c
»» e‡L »∆ ÌÈ„Ú ƒ≈ ÈLk
≈¿ ƒ , ca
8 »»« ÌÈ„Ú ƒ≈ ‡e‰Â» ̉L ∆≈ ופחיתות מידותיו -אין במופתיו ממש (46 .ודווקא
כשהוא מזהיר על שמירת התורה או בדבר הרשות ,אבל
27 ‡ÓB
≈ ‡e‰L ∆ BÁÏ
≈¬« „Ú≈ Ô‰Ó‡∆≈ „Á»∆ ÏkL »∆ ,„ÁÈa
‡««¿ „Á∆» לעבור על מצוה ממצוות התורה לפי שעה -אין לשמוע
28 Ck» ;BÁÏ
≈¬« ‰È‡»» ¿ ‡È‰Ï
ˆƒ»¿ Cȃ» Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ Ôȇ‡≈¿ ,˙Ó
¡∆ אלא למי שהוחזק כבר לנביא ,כמו אליהו בהר הכרמל .עיין
29 „ÓÚÓ
‡«¬« Á «« BÏ ÌÈ„Ú ƒ≈ χNÈ
≈ »¿ƒ Ïk» ,ea ≈« ‰LÓ ∆ למטה )פרק ט ,הלכה ג( (47 .יש כאן דברים מסותרים
30 Ó‡L
«»∆ e‰Ê ∆¿ .˙B‡ Ì‰Ï ∆» ˙BNÚÏ ˆ¬« Cȃ» BȇÂ
≈¿ ,ÈÈÒŒ‰
« »ƒ שצריך לתת להם לב )רש"י ,כתובות קיא ;(.ואפשר שהאות
31 BÏ Ô˙pL
«»∆ ˙Úa ≈¿ ,B˙‡e
» ¿ ˙lÁ˙a
«ƒ¿ƒ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰
» »« BÏ נעשה בלהטים ואחיזת עיניים .אולם זהו רק בטרם שנבדק;
32 "EϘÏ
"∆… ¿ eÚÓLÂ
¿» ¿ BÏ Ó‡Â «»¿ ÌȈÓa
ƒ«¿ƒ¿ Ô˙BNÚÏ
»» ¬« ˙B˙B‡‰ מכוּונים ,הרי זה
אבל כשבדקו אותו לא פעם ונמצאו דבריו ְ ָ ִ
33 LÈ≈ ˙B˙B‡‰» ÈtŒÏÚ ƒ « ÔÈÓ‡n‰L
ƒ¬««∆ ,ea ≈« ‰LÓ
∆ Ú„È «» נביא אמת כמבואר לקמן )פרק י ,הלכה ב( (48 .שהוא
נביא אמת (49 .סתם אדם ,כל זמן שאין מלעיזים עליו -
34 CÏÈlÓ
≈ ≈ƒ ËÓL »¿ƒ ‰È‰Â»»¿ ,MÁÓe
≈ «¿ ‰‰Óe
≈ ¿«¿ ÈÙcƒ… BÏa»¿ƒ
בחזקת כשר הוא.
35 ŒLB„w‰ »« BÚÈ„B‰L
ƒ ∆ „Ú« ;"Èσ eÈÓ‡È ƒ¬« ‡Ï"… Ô‰Â
≈¿ :Ӈ ¿»«
36 e‡ˆiL
‡¿≈∆ „Ú« ‡l ‡»∆ ÔÈ
» ≈ ˙B˙B‡‰» el‡L »≈∆ , ‡e‰ŒCea
9 1
37 ˜lzÒÈ
≈«¿ƒ ,‰f‰∆« ‰‰ »» ÏÚ« e„ÓÚÈÂ
¿««¿ e‡ˆiL
¿≈∆ Á‡Â««¿ ,ÌȈnÓ
ƒ«¿ƒƒ (1האותות שעשה משה לפי הצורך עשאם ,ולא כדי
38 ,˙B‡ Ô‡k» EÏ¿ Ô˙B ≈ ȇL
‡ƒ¬∆ ,EÈÁ∆¬« Ôȉ‰nL
ƒ¬ ¿«¿∆ e‰‰ ¿ƒ שיאמינו בו על ידם.
39 ‡MÈ
≈»ƒ ‡Ï … ¿ ,‰lÁzÓ
»ƒ¿ƒ ˙Ó‡a ∆¡∆ EÈzÁÏL
ƒ¿«¿ ȇLƒ¬∆ eÚ„iL ∆≈¿ ˙B˙B‡‰» ÈtÓ
≈¿ƒ χNÈ
≈ »¿ƒ B eÈÓ‡‰
ƒ¡∆ ‡Ï … ,ea
≈« ‰LÓ∆ .‡ 3
40 "˙B‡‰» El¿ ‰Ê‡∆¿ :ÓB≈ e˙k‰L »«∆ ‡e‰Â¿ .e‰‰ ¿ƒ ÌaÏa
¿»ƒ , ÈÙc
3 ƒ… BaÏa
ƒ¿ LÈ≈ ,˙B˙B‡‰» ÈtŒÏÚ ƒ¬««∆ , ‰NÚL
ƒ « ÔÈÓ‡n‰L 2 » »∆ 4
41 ÌȈnÓ
ƒ«¿ƒƒ ÌÚ‰ »» ˙‡∆ E‡ÈˆB‰a
¬ ƒ ¿ ,EÈzÁÏL ‡ƒ¿«¿ ÈÎ ƒ…» Èkƒ ‡Ïk» ‡l
»∆ .ÛeMΠƒ¿ 4ËÏa»¿ ˙B‡‰» ‰NÚiL ∆ »≈∆ LÙ‡L» ¿∆∆ 5
42 »˙‡ˆÓ
≈¿ƒ . "‰f‰
10 ∆« ‰‰ »» ÏÚ« Ìȉχ‰ ƒ… ¡» ˙‡∆ Ôe„Úz ««¿ »» ¬ 5Cv‰
,̇NÚ ∆… « ÈÙÏ
ƒ¿ ,a„na
»¿ƒ« ‰LÓ ∆ ‰NÚL » »∆ ˙B˙B‡‰» 6
43 e‡» Ôȇ≈ ,ea
≈« ‰LÓ‡∆ Á «« „ÓÚiL
… ¬«∆ ‡Èƒ» ÏkL
‡»∆ ,ÓB≈ «ÚȘL‰Ï
ˆƒ¿ «¿ Cȃ» ‰È‰»» .‰‡ep‰
» ¿« ÏÚ« ‰È‡ »» ¿ ‡È‰Ï
ƒ»¿ ‡Ï … 7
44 ̇ƒ :Ó‡pL
« …∆ È„k ≈¿ ,BcÏ«¿ ˙B‡‰» ÈtÓ≈¿ƒ Ba ÌÈÈÓ‡Ó
«¬ƒ ƒ ;BÎB˙a¿ ÔÏÈψ‰Â
6 » ƒ¿ƒ¿ Ìi‰˜»« ˙‡∆ Ú «» ÌÈiˆn‰
ƒƒ¿ƒ« ˙‡∆ 8
45 ÈtÓ
‡≈¿ƒ ‡l »∆ !Ó‡iM« …∆ ‰Ó« ÏÎÏ »¿ BÏ ÚÓL «¿ƒ ,˙B‡ ‰NÚÈ «¬ ∆ Ú˜a
ˆ«» e‡Ó ¿» ;Ôn‰
»« ˙‡∆ eÏ» „ÈB‰
ƒ ÔBÊÓÏ ˆ»¿ 7eÎ
¿«» 9
46 ,˙B‡ Ô˙ «» ̇ƒ :Ӈ«»¿ ‰Bza» « ‰LÓ ∆ ‰evL »ƒ∆ ,‰Âˆn‰
«»¿ƒ ‡Ô˙B
» ‰ÚÏa ˜»¿» Á «… ˙„Ú
«¬ B eÙk ¿» ;Ô‡‰
∆∆» ˙‡∆ Ô‰Ï ∆» 10
47 ÈtŒÏÚ
ƒ « c‰ »»« CzÁÏ … ¿« eevL
»ƒ∆ BÓk¿ !ÔeÚÓLz ‡»¿ ƒ ÂÈÏ ≈» ?B eÈÓ‡‰
ƒ¡∆ ‰ne »« .˙B˙B‡‰» Ïk» ‡L »¿ ÔÎÂ≈¿ ;ı‡‰∆»» 11
48 e„ÈÚ‰
ƒ≈ ̇ƒ ÔÈÚ„BÈ
ƒ ¿ e‡» ÔȇL≈∆ ÈtŒÏڌۇÂ
ƒ « «¿ ,ÌÈ„Ú ƒ≈ ÌÈL
¿«ƒ eÈʇÂ
≈¿»¿ ,Ê» ‡ÏÂ… ¿ e‡» eÈÈÚL
≈ ≈∆ ,ÈÈÒŒ‰
» ƒ « „ÓÚÓa «¬«¿ 12
49 ,‡Èp‰
ƒ»« ‰fÓ ∆ƒ «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ Ck» ,˜L ‡∆∆ ̇ƒ ˙Ó ¡∆ ‡e‰Â¿ ,ÌÈ„Ètl‰Â
ƒ ƒ««¿ ˙BÏBw‰Â «¿ L‡‰‡≈» ,Á≈« ‡Ï … ¿ eÚÓL¿» 13
50 ‡B‡ ,˙Ó ∆¡ ˙B‡‰» ̇ƒ ÌÈÚ„BÈ ƒ ¿ e‡» ÔȇL ‡≈∆ ÈtŒÏÚŒÛ
« « ƒ :ÌÈÚÓBL
ƒ¿ e‡Â ‡»¿ ,ÂÈÏ
»≈ acÓ
≈«ƒ ÏBw‰Â «¿ ÏÙÚ‰
∆ »¬» χ∆ Lb «ƒ 14
51 .ËÏÂ
»» ÛeMοƒ ‡:ÓB
≈ ‡e‰ ÔΠ≈¿ !CÎÂ
»» Ck» Ô‰Ï
‡∆» Ó
… ¡ CÏ≈ ,‰LÓ
∆ ,‰LÓ ∆ 15
(8כנוסחת אוקספורד .וברוב הדפוסים" :שהם והוא עדים "˙‡∆ ‡Ï
… :Ӈ«¡∆¿ ;"ÌÎnÚ∆»ƒ '‰ ac ∆ƒ ÌÈÙa
"ƒ»¿ ÌÈtƒ» 16
בדבר" ,ונהיר יותר הנוסח שקבענו (9 .לבסוף ,כדי לאמצו „ÓÚnL
«¬«∆ ÔÈpÓe
ƒ«ƒ ."˙‡f‰ …« ˙Èa‰
ƒ¿« ˙‡∆ '‰ ˙k ‡«» eÈ˙
≈… ¬ 17
ולעודדו שיואיל לקבל את שליחותו (10 .דברי הרמב"ם ‡,˙Ó
∆¡ ‡È‰Lƒ∆ B˙‡eÏ
» ¿ƒ ‰È‡‰
»» ¿» ‡È‰ƒ BcÏ «¿ ÈÈÒŒ‰
« ƒ « 18
ז"ל פה תמוהים ,שהרי הוא מבאר את הענין הנידון עלֿפי Úa
‡«¿ EÈÏ
‡∆≈ ‡a» ÈÎ
"ƒ…» ‰p‰
≈ƒ :Ó‡pL„«¡∆∆ ?ÈÙ ƒ… Ba ÔȇL ≈∆ 19
הכתובים שלא כסדרם :הלא על "מעמד הר סיני" הודיע ה' eÈÓ‡È
ƒ¬« Ea¿ ̂«¿ CnÚ
»ƒ Èa„a
ƒ¿«¿ ÌÚ‰ »» ÚÓLÈ
«¿ƒ eÚa¬« ÔÚ‰
»»∆ 20
למשה בראשית התגלותו אליו ובתחילת נבואתו ,וכאן B eÈÓ‡‰
ƒ¡∆ ‡Ï … ‰Ê∆ c
»» Ì„wL∆… ∆ ,ÏÏkÓ
»¿ƒ ;"ÌÏBÚÏ» ¿ 21
משמע שאך לבסוף הודיע לו על זה ,אחרי שראה שהוא LiL
≈∆ ˙eÓ‡
‡»¡∆ ‡l »∆ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ ˙„ÓBÚ ∆∆ ‡È‰L ƒ∆ ˙eÓ‡ »¡∆ 22
משמתט ומסרב ללכת? והמפרשים מתחבטים בזה )עין .‰LÁÓe
»» ¬« e‰‰ ‡¿ƒ ‰ÈÁ
«¬∆ » 23
לחםֿמשנה ,שאלות ותשובות רלב"ח ,סימן נא( .ויש ליישב
זאת עלֿפי הכלל הידוע של חז"ל" :אין מוקדם ומאוחר (2להם במצרים (3 .פקפוק ודחיה ,משום חשש של זיוף
בתורה" )"משרת משה"( .וכן גם סברת מארנ"ח שהובאה ֿגדף,
הדף ָ ֹ
דפה אחי ָ ֹ
ואחיזת עינים .דופי – שם נגזר משורש ָ ֹ
ב"מעשה רוקח" ,שלדעת רבינו ז"ל :מה שכתוב בתחילה ופירושו :מגרעת ,איֿאמון ,כמו :בבןֿאמך תתן דופי
"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'" צריך להיות )תהלים נ ,כ( (4 .יחיד ,מן בלטיהם )שמות ז ,כ(.
בסוף ,מפני שהיא תכלית כל הדברים :ומה שבא אחריו הוא (5לצורך השעה ולצרכם עשאם ולא כדי שיאמינו בו.
רק ביאור הענין וסיפור גלגול הדברים איך היה. )השווה הקדמת רבנו לפירוש המשנה( (6 .טיבע אותם
הלק
. ג' אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה:אמרו חז"ל ÌÈ˙ÙBÓe
ƒ¿ ˙B˙B‡ ‰NÚ » »¿ ‡Èp‰
ƒ»« „ÓÚ » ƒ¿ .‚ 1
«» ̇ƒ CÎÈÙÏ
לא בשמים: שאל )בשמים(! אמר להם:אמרו לו ליהושע ea
≈« ‰LÓ∆ ÏL ∆ B˙‡e
» ¿ LÈÁΉσ¿«¿ Lwe≈ƒ ,ÌÈÏB„b
ƒ ¿ 2
ועם,( לפי שעתן5 . ב,( מגילה ב4 .(.היא )תמורה טז Ô˙B‡L
» ∆ ,12e‡a ≈¿ ÔÈÚ„BÈ
ƒ ¿ e‡Â»¿ ,11BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ 3
ומת הנביא ההוא:( דכתיב6 .חילוף הזמנים חלפו גם הן
וכל מיתה האמורה בתורה סתם – בחנק,( כ,)דברים יח ea
≈« ‰LÓ∆ 13˙‡epL
« ¿∆ ÈÙÏ ƒ¿ ;Ô‰≈ ÛeMΠƒ¿ ËÏa
»¿ ˙B˙B‡‰» 4
14‰Ê
∆ ˙B˙B‡ CÚpL… ¬«∆ È„k≈¿ ,˙B˙B‡‰» ÈtŒÏÚƒ « dȇ»≈ 5
.(:)סנהדרין פט
‰eÚÓL
» ¬«¿ eÈʇe
≈¿»¿ »‰eȇƒ ¿ eÈÈÚa
≈ ≈¿ ‡l‡
»∆ ,‰Ê∆ ˙B˙B‡Ï¿ 6
36 ̉Ï
∆» ÌȘ‡ƒ» ‡È"
ƒ» :‰Bza
» « Ó‡
«¡∆ ‰nÏ ≈ ƒ . ÌÈ„ÚÏ
»» ,ÔkŒÌ‡ ƒ≈¿ ?‰ÓB„∆ c‰ »»« ‰ÓÏ»¿ ‡‰» .‡e‰ ÚÓML «» ∆ BÓk¿ 7
37 ,7‡» ‡e‰ ˙c» ˙BNÚÏ
¬« ‡Ï … ?"EBÓk» ̉ÈÁ‡
∆ ≈¬ wÓ
∆∆ƒ BÓk¿ BȇL ≈∆ ,ÂÈÈÚ
» ≈¿ ‰‡L
» »∆ c»» ÏÚ« Ì„‡Ï
»»¿ e„ÈÚ‰L
ƒ≈∆ 8
38 ‡lL
… ∆ ÌÚ‰»» ȉʉÏe
ƒ¿«¿ ‰Bz‰» « Èc
≈¿ƒ ÏÚ« ˙BeˆÏ
«¿ ‡l‡»∆ Ô‰L≈∆ ȇcÂa««¿ «Ú„BÈ
≈ ‡l‡ »∆ ,Ô‰Ï
∆» «ÚÓBL
≈ BȇL ≈∆ ;‰‡L
» »∆ 9
39 eÎÊ"
¿ƒ : ̉aL
8 ∆»∆ ÔBÁ‡‰
¬«» Ó‡L
«»∆ BÓk¿ ,‰ÈÏÚ
» ∆» eÚÈ
¿«« ˙B‡‰» ‡a» ̇L ƒ∆ ,‰B˙» ‰Ó‡ »¿» CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .˜L
∆» È„Ú
≈≈ 10
40 ,˙eL‰¿» È„a
≈¿ƒ¿ eeˆ
»ƒ ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ ;"ÈcÚ
ƒ¿« ‰LÓ ∆ ˙Bz« ȉL
≈¬∆ ,"‡e‰‰« ‡Èp‰ƒ»« Èc
≈¿ƒ χ∆ ÚÓL˙
«¿ ƒ ‡Ï"
… ,˙ÙBn‰Â
≈ «¿ 11
41 ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ eNÚ¬ ;eÎÏz¿≈ χ« B‡ ÈBÏt
ƒ ¿ ÌB˜ÓÏ»¿ eÎÏ¿ :ÔB‚k¿ »˙ȇM
ƒ »∆ ‰Ó« LÈÁΉÏ
ƒ¿«¿ ˙ÙBÓe
≈ ˙B‡a¿ EÈχ
∆≈ ‡a» ‰Ê∆ 12
11»
‰ez
¿ƒ χ« B‡ BÊ ‰ÓBÁ
» ea¿ ; eNÚz ¬« χ« B‡ 9ÌBi‰« ‡l‡
42 10
»∆ ˙ÙBÓa
≈ ¿ ÌÈÈÓ‡Ó
ƒ ƒ¬« e‡» Ôȇ ≈¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ ,EÈÈÚ
∆ ≈¿ 13
43 ‰˙ÈÓ
» ƒ iÁ
»« ÂÈc
»»¿ ÏÚ« BÚ‰Â
≈ »¿ ,BÏ «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ,‰Ê∆ ˙B‡Ó≈ Ïa˜ ≈«¿ C‡È‰
« ≈ ‰LÓ∆ eevL»ƒ∆ ˙Bˆn‰
¿ƒ« ÈtÓ
≈¿ƒ 14
44 ÚÓLÈ
«¿ƒ ‡Ï… L‡
∆ ¬ Lȇ‰
ƒ» ‰È‰Â"
»»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ , ÌÈÓL
12 ƒ«» È„Èa
≈ ƒ .eÚÓMLÂ
¿»» ∆ ¿ eȇL
ƒ »∆ ‰LÓ
∆ ÏL ∆ B˙‡e
» ¿ LÈÁΉÏ
ƒ¿«¿ ‡aL»∆ 15
45 L„‡¿∆ È·
ƒ…» ,ÈÓLa
ƒ¿ ƒ a„È
≈«¿ L‡
∆ ¬ ‡Èp‰
ƒ»« Èc
≈¿ƒ χ∆
ואין להקשות מקיום אותותיו – "כי. א,( סנהדרין צ11
46 ."BnÚÓ
ƒ≈ .( בבירור12 .( כד,מנסה ה' אתכם" )מו"נ ח"ג
השווה. הדברים מכוונים,( כלפי מייסדי הנצרות והאסלאם7 ( אותות נביא זה לעומת אותות14 .( אמיתת נבואתו13
,( הנביא מלאכי בתחילת הבית השני8 .""אגרת תימן .משה רבינו
( מלכיםֿב10 . טו,( שמואלֿא9 .שהיה אחרון הנביאים
1
השווה דברי רבינו בהקדמתו. יא,( ישעיה כב11 . כב,ו
ולא לגרוע ממניין,( שאין נביא רשאי לחדש מצוה1
ואין נפשו נכרתת,( שימות קודם זמנו12 .לפירוש המשנה
.המצוות
בניגוד לעונש "כרת" שגם נפשו תיכרת,מחיי העולם הבא
מיתה בידי: ולפי רש"י.( מ"ו, סנהדרין פ"ט,)ברטנורא ˙„ÓBÚ
∆∆ ‰ÂˆÓ »¿ƒ 2‡È‰Lƒ∆ ,‰Bza
» « LÙÓe»… ¿ ea» c»» .‡ 16
וכרת – נוסף על:שמים – ימיו נקצרים ואינו הולך ערירי ‡ÏÂ
… ¿ ÈepLƒ ‡Ï … ,dÏ» Ôȇ≈ ;ÌÈÓÏBÚ
ƒ» ÈÓÏBÚÏe≈¿ ¿ ÌÏBÚÏ» ¿ 17
.(.קיצור ימיו הוא הולך גם ערירי )שבת כה
L‡
∆ ¬ c‰
»»« Ïk» ˙‡" ≈ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,˙ÙÒB˙ ∆∆ ‡Ï … ¿ ÔBÚ‚»≈ 18
47 LBk‰Â
≈ «¿ ,13BÓˆÚ ¿« Èc
≈¿ƒ ÏÚ« ÚL«»∆ ‡È ƒ» ÔΠÛÒ˙
≈¿ .‚ ≈… ‡Ï… ,˙BNÚÏ ¬« eÓL˙¿¿ ƒ B˙‡… ÌÎ˙‡ ∆¿∆ ‰eˆÓ
∆«¿ È·
ƒ…» 19
48 15ÔzLÏLe
»¿ »¿ ƒ ;ÌÈÓL
ƒ»» È„Èa≈ ƒ ‰˙ÈÓ
» ƒ iÁ»« B˙‡e
14 eÏ» ˙Ï‚p‰Â"
» ¿ … ¿ƒ«¿ :Ӈ«¡∆¿ ;"epnÓ ∆ƒ Ú‚˙ «¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ÂÈÏÚ
»» 20
49 eÏ» Ó‡È
« … ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .16"BnÚÓƒ≈ L„‡¿∆ È·"
ƒ…» :Ó‡ ‰Bz‰
«¡∆» « Èc ≈¿ƒ Ïk» ˙‡∆ ˙BNÚÏ ¬« ÌÏBÚ » „Ú« eÈÏe≈»¿ 21
50 ÏkÓ
»ƒ ˙Á‡«« ÏÚ« ÚÏ
… ¬« ,‡Èƒ» ‡e‰L∆ eÏ» Ú„BpL
« ∆ ,‡Èp‰ e‡» ÔÈeˆÓ
ƒ»« ƒÀ¿ ‰B˙ » Èc ≈¿ƒ ÏkL»∆ ,z„ÓÏ
» ¿«» ‡‰» ."˙‡f‰ …« 22
51 ÔÈa≈ ,‰a‰
≈¿« ˙BˆÓ¿ƒ ÏÚ« B‡ ,‰Bza» « ˙BeÓ‡‰ ¬» ˙BˆÓ ÌÏBÚ
¿ƒ» ˙wÁ" «À :ÓB‡≈ ‡e‰ ÔΠ≈¿ .ÌÏBÚ
» „Ú« Ô˙BNÚÏ
» ¬« 23
52 .18BÏ «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ 17‰ÚL »» ÈÙÏ
ƒ¿ ,˙BeÓÁ¬ ÔÈa≈ ˙Bl˜« ,z„ÓÏ
» ¿«» ‡‰» .3"‡È‰ƒ ÌÈÓM
ƒ«» « ‡Ï"… :Ӈ«¡∆¿ ,"ÌÎÈ˙„Ï
∆ ≈…… ¿ 24
53 Ïka
… « :‰ÚeÓM‰
» ¿ « ÈtÓ ƒƒ ÌÈBL‡
ƒ ƒ ÌÈÓÎÁÓƒ»¬≈ e„ÓÏ ¿«» ÔÎÂ̇ƒ CÎÈÙÏ
≈¿ » ƒ¿ .‰zÚÓ»»≈ c »» 4LcÁÏ
≈«¿ ȇM « « ‡È
ƒ» ÔȇL≈∆ 25
54 e‰iχk
»ƒ≈¿ !‰B˙» Èc≈¿ƒ ÏÚ« Ú
… ¬ :‡Èp‰
ƒ»« EÏ¿ Ó‡È ‰NÚÈÂ
« … ̇ƒ ∆ ¬«¿ χNiÓ
≈ »¿ƒƒ ÔÈa≈ ,˙Bn‡‰À» ÔÓƒ ÔÈa≈ Lȇƒ „ÓÚÈ
… ¬« 26
55 .20ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚÓ« ¬≈ ıeÁ ,BÏ ÚÓL «¿ 19ÏÓk‰ ∆ ¿«« ‰a B‡ ‰ÂˆÓ
«¿ »¿ƒ ÛÈÒB‰Ï
ƒ ¿ BÁÏL »¿ '‰L ∆ ,Ó‡ÈÂ
« …¿ ˙ÙBÓe
≈ ˙B‡ 27
56 ‰a
«¿ e‰iχ
»ƒ≈ ÔB‚k¿ ,‰ÚL»» ÈÙÏ ƒ¿ c‰
»»« ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ Let≈ ˙Bˆn‰¿ƒ« ÔÓƒ ‰ÂˆÓa»¿ƒ¿ LÙÏ≈»¿ B‡ ,‰ÂˆÓ »¿ƒ «Ú‚Ï
…¿ƒ 28
57 ˙Á
∆∆¿ƒ ÌÈÏLeÈÂ
ƒ«» ƒ ,ıeÁa« ‰ÏBÚ » Ș‰Lƒ¿ƒ∆ ,ÏÓk‰ ˙Bˆn‰
∆ ¿«« ¿ƒ« Ô˙B‡L
» ∆ ,Ó‡L «»∆ B‡ ;‰LnÓ ∆ ƒ eÚÓL¿«» ‡lL … ∆ 29
58 ‡e‰L ∆ ÈtÓe
≈¿ƒ .˙k ≈» iÁ
»« ıeÁa« Șn‰Â
ƒ¿««¿ ,21CÎÏ ,˙BB„ ÈB„Ïe
»¿ ≈ ¿ ÌÏBÚÏ» ¿ Ôȇ » ≈ χNÈ
≈ »¿ƒ Ô‰∆» eeˈpL
«¿ƒ∆ 30
59 ÂÈχ"
»≈ :Ó‡ «¡∆ ‰Êa∆» ̂«¿ ,BÏ «ÚÓL
… ¿ ƒÏ ‰ÂˆÓ»¿ƒ ,22‡È ȉL
≈¬∆ ,˜L
ƒ» ∆∆ ‡Èƒ¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 5eȉ» ÔÓÊ
«¿ ÈÙÏ
ƒ¿ ˙BˆÓ
¿ƒ ‡l‡»∆ 31
60 C‡È‰
« ≈ :BÏ eÓ‡Â
¿»¿ e‰iχ
»ƒ≈ ˙‡∆ eχL¬» el‡Â ƒ¿ ."ÔeÚÓLz ÏÚ« ,6˜Áa
»¿ ƒ ∆∆¿ B˙˙ÈÓe
» ƒ ;‰LÓ ∆ ÏL ∆ B˙‡e
» ¿ LÈÁΉÏ
ƒ¿«¿ ‡» 32
61 ÏÎa
»¿ EÈ˙ÏÚ
∆…… ‰ÏÚz
∆¬« Ôt" ∆ :‰Bza» « e˙kM »∆ ‰Ó« ˜Ú Cea» ,‡e‰L
… ¬« ∆ .e‰eˆ»ƒ ‡Ï… L‡∆ ¬ '‰ ÌLa ≈ ¿ a„Ï
≈«¿ „ÈʉL
ƒ≈∆ 33
62 ıeÁa« Șn‰
ƒ¿«« ‡l‡»∆ Ó‡
«¡∆ ‡Ï … :ÓB‡
≈ ‰È‰ »» ?"ÌB˜Ó» „Ú« eÈÏe
≈»¿ eÏ» ˙‡f‰ …« ‰Âˆn‰L
»¿ƒ«∆ ,‰LÓÏ ∆ ¿ ‰eˆ»ƒ ,BÓL ¿ 34
63 Ș‡
ƒ¿« ȇ
ƒ¬ χ
»¬ ;‰LÓ∆ ‰evL»ƒ∆ BÓk¿ ,˙k≈» iÁ»« ,ÌÏBÚÏ
» ¿ .fÎÈÂ
≈« ƒ χ≈ Lȇƒ ‡ÏÂ… ¿ ,ÌÏBÚ
» 35
64 .ÏÚa‰
«»« ȇÈ
≈ ƒ¿ LÈÁΉÏ
ƒ¿«¿ È„k ≈¿ ,23'‰ „a
«¿ƒ ıeÁa« ÌBi‰« ( שהתורה היא מצוה לדורות עולם )השווה להלן הלכות2
65 ÈÙÏ
ƒ¿ ÚÏ
… ¬« ÌȇÈp‰
ƒ ƒ¿« Ïk» eeˆƒ ̇ƒ ,˙‡f‰ …« Cc‰∆∆« ÏÚ «¿ ואין אנו,( כבר ניתנה תורה מסיני3 .( ה"ח,תשובה פ"ג
66 ˜Ú
»¡∆ c‰L
»»«∆ ,eÓ‡ ¿» ̇Â
ƒ¿ .̉Ï
∆» «ÚÓLÏ
… ¿ ƒ ‰ÂˆÓ»¿ƒ ‰ÚL »» וכן.(: וכלֿשכן בנביא מתנבא )ב"מ נט,משגיחים בבתֿקול
ולק
17 ‰Ó« ÏÎÂ
»¿ ,˜L
∆∆ ‡Èƒ¿ ‡e‰L
∆ ȇcÂa
««¿ Ú„
«≈ CÎÈÙÏe
¿» ƒ "eÏ
‡» :‰Ó
»¿» ‰Bz‰L
» «∆ ;24˜Áa
∆∆¿ B˙˙ÈÓ
» ƒ ÌÏBÚÏ
¿ » 1
18 .˜ÁÈÂ
≈»≈¿ ,‰NÚ
» » ÛeMÎÂ
ƒ¿ ËÏa
»¿ ‰NÚM
∆» » ."ÌÏBÚ
» „Ú« eÈÏe
¿»≈ 2
(27ולא לשים לב לאותותיו שעשה ,אפשר שבלט עשאם. (13כגון :עידו הנביא ,שאכל לחם בביתֿאל למרות
ועוד :השכל המכזיב את עדותו ,יותר נאמן מן העין הרואה שנצטוה שלא לאכול ,שנאמר בו :יען כי מרית את פי ה'
אותותיו – והרי כבר נתבאר לבעלי השכל שאין לעבוד ולא שמרת את המצוה אשר צוך ה' )מלכיםֿא יג ,כא(.
זולתי ה' ממציא כל הנמצאים )שם(. (14כגון :יונה בן אמיתי (15 .א – העובר על דברי הנביא.
ב – הנביא העובר על דברי עצמו .ג – הכובש נבואתו.
יום ש"ק כ"ח אלול ה'תשע"ח (16שמשמעו :מיתה בידי שמים .ושלשתם ,ממקרא זה
נלמדים )סנהדרין פט (17 .(.הוראת שעה ולא לתמיד.
(18יבמות צ ,ב (19 .מלכיםֿא ,פרק יח (20 .שאף
(1איזה אות יעשה הנביא כדי שיאמינו בו. בהוראת שעה ולשעה קלה אין שומעים לו )סנהדרין צ,(.
19 Bȇ≈ ,BÁÏL
»¿ '‰L ∆ Ó‡ÈÂ
« …¿ eÏŒ„ÓÚiL
» … ¬«∆ ‡È‡ƒ» Ïk» . ואמרו שם" :אפילו אם מעמיד לך חמה באמצע הרקיע –
20 B‡ ea≈« ‰LÓ
∆ ˙B˙B‡Ó≈ „Á‡k »∆¿ ˙B‡ ˙BNÚÏ ˆ¬« CÈ
»ƒ אל תשמע לו" :ואין לחשוש לאותותיו ,הוא שאמר הכתוב:
21 ÏL∆ B‚‰Ó
»¿ƒ ÈepLƒ ̉a
∆» LiL≈∆ ,ÚLÈχÂ
‡» ƒ¡∆ e‰iÏ
¿»ƒ≈ ˙B˙B‡k כי מנסה ד' אלהיכם אתכם )דברם יג ,ד( (21 .אףֿעלֿפי
22 ÌÈ„È˙Ú‰
ƒ ƒ¬» ÌÈcƒ»¿ Ó‡iL
« …∆ BlL ‡∆ ˙B‡‰» ‡l
»∆ ;ÌÏBÚ
» שרק ירושלים נועדה לכך (22 .אלא מפני שהוחזק כבר
לנביא (23 .ככתוב :ובדברך עשיתי )מלכיםֿא יח ,לו( ולא
23 ˙‡Ó
"« … È΃¿ :Ó‡pL
„«¡∆∆ ,ÂÈ
»»¿ eÓ‡ÈÂ
¿»≈¿ ,ÌÏBÚa
» » ˙BȉϿƒ מלבי עשיתי מה שעשיתי )ויקראֿרבה כב( .וכן )ירושלמי
24 ‡BiLk
»∆ ¿ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ ."'B‚¿ c‰
»»« ˙‡∆ Ú„
‡«≈ ‰ÎÈ
» ≈ ,EÏa
∆»¿ƒ מגילה פ"א .הי"א( אמר ר' שמלאי" :ובדברך עשיתי" –
25 ‡BÈ» ‡ÏÂ
… ¿ ,ÌM‰
≈ « ˙e·ÏÓa
¬¿«¿ 2‰‡eÏ
» ¿ƒ Èe‡‰‡„»» Ì
»» הקדושֿברוךֿהוא אמר לו (24 .הוריות ד ,ב.
26 ˙BˆÓa
¿ƒ¿ '‰ ˙‡∆ „ÚÏ ‡… ¬« ‡l »∆ ,Ú‚Ï
«…¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ÛÈÒB‰Ï
¿ ƒ
27 ‰ÈÁ‰
≈¬« B‡ Ìi‰ ˜»« eÏ» Ú‡«¿ :BÏ ÌÈÓB
ƒ¿ Ôȇ≈ ‰Bz‰
« » ÈtÓ
ƒƒ e„ÓlL
¿«»∆ ÌÈcÓ ƒ»¿ƒ c
»» ˜Ú«» ̇ƒ ÔΠ„≈¿ . 3
28 ‡‡l
»∆ !Ea¿ ÔÈÓ‡ ƒ¬« CkŒÁ‡Â
» ««¿ ,el‡ ≈¿ ‡ˆBiÎÂ
≈≈ «¿ ˙Ó ˆ‰e
»ƒ '‰L˙∆ ,‰B
» ÈÈcÓ
≈ ƒƒ ÔÈ„a
ƒ¿ Ó‡L
«»∆ B‡ , ‰ÚeÓM‰
25 «¿ » 4
29 ÌÈ„È˙Ú‰
ƒ ƒ¬» ÌÈc‡ƒ»¿ Ó
‡… ¡ ,‰z»« ‡È
‡ƒ» ̇ƒ :BÏ ÌÈÓB
¿ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈBÏÙ
ƒ ¿ È„k
≈¿ƒ¿ ‰ÎωÂ
»»¬« ‡e‰ Ck» ÔÈc‰L
ƒ«∆ BÏ 5
31 «Úe„Èa
˜»¿ ÔË
» » c
»» ÏÙ«» elÙ‡Â
ƒ¬« .e‡BÈ» ‡Ï
„… ̇ƒ ÂÈ
¿»» ."‡È‰ƒ ÌÈÓM
"ƒ«» « ‡Ï
… :‰Ó‡L
»¿»∆ ,‰Bz‰
» « LÈÁΉÏ
»ƒ¿«¿ ‡ 7
32 ‰È‰È
∆¿ƒ Ìlk „»À ÂÈ
»»¿ e‡a» ̇ ƒ¿ ;3˜L
∆∆ ‡Èƒ¿ ‡e‰L∆ .Ïka
… « BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ ,‰ÚL »» ÈÙÏ
‡ƒ¿ Ï
¬» 8
33 .ÔÓ‡
»¡∆ eÈÈÚ
¿≈ ≈ (25כגון :איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים שאינו
מפורש בתורה ,אלא מפי השמועה למדו שעינוי נפש האמור
ביום זה :ועניתם את נפשותיכם )ויקרא כג ,כז( ,הוא צום.
ורבינו בהקדמתו למשנה ,יאמר :כגון שאמר :וקצותה את
האותות שעשה משה רבינו ,אינ להוכחת אמיתות התורה כפה )דברים כה ,יב( היא כריתת יד ממש ולא קנס שקונסים
אלא להוכחה שנשלח על ידי הקב"ה ,וכיו שכותב שאי את המבייש ,כמו שבא בקבלה )בבאֿקמא כח ,(.ויסמוך
הנביא שיעמוד לנו צרי לעשות אות שה' שלחו ,הביא הדבר ההוא לנבואה ויאמר ,שהקב"ה אמר לו שהדברים
כפשוטם – נביא שקר הוא ויהרג (26 .כי בדברים שבעיון
הדוגמא מהאותות של משה רבינו שנעשו לש הוכחת
וסברא ,אין נביא עדיף מחכם .ואלף נביאים כאליהו
שליחותו. ואלישע ,ואלף חכמים ואחד – הלכה כחכמים ,שנאמר:
אחרי רבים להטות )שמות כג ,ב( .ולא הרשנו הקדושֿברוךֿ
(2איש סגולה מוכתר בכל המעלות וראוי לקבל שפע הוא ללמוד מן הנביאים אלא מן החכמים אנשי הסברות
נבואה ,כמפורש למעלה )פרק ז ,הלכה א( (3 .ירמיה אמר והדעות .לא אמר :ובאת אל הנביא אשר יהיה בימים ההם,
אל חנניה נביא השקר :לכן ...השנה אתה מת )ירמיה כח, אלא "ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט וגו'" )רבינו
טז( .וכתוב אחריו :וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחודש בהקדמתו למשנה(.
השביעי )שם ,יז( .הא כיצד? אם "בחודש השביעי" ,אין ‡Ï
»¬ ,˙BˆÓ ¿ƒ ‡La
‡»¿ ƒ ?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈcƒ»¿ ‰na∆« .‰ 9
"בשנה ההיא" ,ואם "בשנה ההיא" ,אין "החודש השביעי", ;‰ÚL
»» ÈÙÏ
ƒ¿ elÙ‡Â
ƒ¬« ,BÏ ÔÈÚÓBL
ƒ¿ Ôȇ≈ ,ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚa
« ¬« 10
שהרי תשרי נמנה כבר לשנה אחרת החדשה? אלא מלמד
שמת בערב ראשֿהשנה וציווה את בניו ואת בני ביתו
'‰L∆ ,Ó‡Â
«»¿ ÌÈÏB„b
ƒ ¿ ÌÈ˙ÙBÓe
ƒ¿ ˙B˙B‡ ‰NÚ » » elÙ‡Â
ƒ¬« 11
להסתיר את הדבר ושיוציאוהו אחרי ראשֿהשנה ,בשביל ‰ÚL
»» ¿ B‡ ,„Ïa
«¿ƒ ÌBi‰« ÌÈÎBk
ƒ» ˙„BÚ
« ¬ „ÚzL
̂… ¬«∆ e‰eƒ
» 12
לעשות נבואתו של ירמיה שקר )ירושלמי ,סנהדרין יא, ˆ‰e
»ƒ ‰Ê∆ ÏÚÂ
«¿ ;'‰ ÏÚ« ‰Ò„»» a
∆ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „Ïa
«¿ƒ BÊ 13
הלכה ה( .הא למדת ,שאם נפל פרט אחד מדברי הנביא ˙χ∆ ÚÓL
«¿ ƒ ‡Ï… ...˙ÙBn‰Â
"≈ «¿ ˙B‡‰» ‡e
» :Ӈ «»¿ e˙k‰
»« 14
נקרא" :נביא שקר". '‰ ÏÚ« ‰Ò „»» a∆ƒ Èkƒ ...‡e‰‰« ‡Èp‰ƒ»« Èc
≈¿ƒ 15
34 „ÂÈ
»»¿ e‡ˆÓ
¿¿ƒ ̇ƒ 4‰a‰
≈¿« ÌÈÓÚt ƒ¿ .
ƒ»¿ B˙B‡ ÔȘ„Be ;‰LÓ
∆ ÏL ∆ B˙‡e
» ¿ LÈÁΉÏ
ƒ¿«¿ ‡» ȉL
‡≈¬∆ , "ÌÎȉÏ
27 ∆ ≈… ¡ 16
זלק
35 ÏÚ« ÌÁÂ
»ƒ¿ „ÒÁ∆∆ Â
«¿ ÌÈt‡
ƒ«« C‡∆∆ ‡e‰ŒCeaŒLB„w‰L
» »«∆ Ó‡pL
«¡∆∆ BÓk¿ ;˙Ó‡∆¡ ‡È
ƒ¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ ,Ôlk
»À ÌÈÓ‡
ƒ»¡∆ 1
36 ÈL‡k
≈¿«¿ Ì‰Ï ∆» ÁÏÒÂ
«¿ƒ¿ ‰eL˙
» ¿ eNÚL »∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ;‰Ú‰
» »» Èkƒ ,ÚL
«» ‡a
≈¿ „ÚÂ
«¿ ÔcÓ
»ƒ χNÈ
≈ »¿ƒ Ïk» Ú„iÂ"
«≈« :χeÓLa
≈ ¿ƒ 2
37 ÁÈˉ
« ƒ¿ƒ ̇ƒ χ »¬ .10‰i˜ÊÁk
»ƒ¿ƒ¿ Ì‰Ï ∆» ‰ÏzL
»»∆ B‡ ,9‰ÂÈ
≈¿ ƒ ."'‰Ï« ‡ÈÏ
ƒ»¿ χeÓL
≈ ¿ ÔÓ‡
»¡∆ 3
38 ‰Bh‰
» « ‰‡ »» ‡ÏÂ
… ¿ ,CÎÂ
»» Ck» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ Ӈ«»¿ ‰BË
» ÏÚ« ( סתם רבינו ולא פירש כמה פעמים; ולדעת בעל "טורי4
39 ‰BË
» c «¿ ÏkL»∆ ;˜L∆∆ ‡Èƒ¿ ‡e‰L ∆ «Úe„Èa
»¿ Ó‡L
« »∆ שכן משה רבינו בתחילת שליחותו,אבן"; שלוש פעמים
40 ‡ÏÂ
… ¿ ;11ÊBÁ
≈ Bȇ≈ ,ȇz «¿ ÏÚ« elÙ‡ ƒ¬ ,χ‰ ≈» Ê‚iL
…¿ƒ∆ למצרים נתן לו הקדושֿברוךֿהוא שלושה אותות לעשותם
41 ,ÔBL‡ƒ ÔaÁa
»¿À¿ ‡l‡»∆ ,‰BË» „a «¿ƒ ÊÁL«»∆ 12eȈӃ» לפני פרעה ולפני בני ישראל שיהא מוחזק בעיניהם לנביא
42 ÊÁÂ
«»¿ ,ÌÈÚL‰
ƒ» ¿» ÌÚƒ e˙eÓÈ» ‡lL
… ∆ ÌȘÈcvÏ
ƒ ƒ«« ÁÈˉLk
« ƒ¿ƒ∆ ¿ .אמת ואיש אלוקים
43 ,z„ÓÏ
» ¿«» ‡‰» .14˙aL »« ˙ÎqÓa
∆∆«¿ LÙÓ »… ¿ ‰ÊÂ∆¿ ;13ÂÈ„a
»»¿ƒ „È˙ÚM
ƒ»∆ ‰Ó« ÌÈÓB‡
ƒ¿ ÌÈÓÒBw‰Âƒ¿ «¿ ÌÈBÚÓ‰
ƒ¿ ¿« ‡Ï‰Â … ¬« .‚ 4
44 e‰ÈÓiL
»¿ ¿ƒ∆ ‡e‰ .‡Èp‰ƒ»« ÔÁaÈ
≈»ƒ „Ïa
«¿ƒ ‰Bh‰
» « È„aL
≈¿ƒ¿∆ ‡l‡
»∆ ?ÌÈe
» ≈ ‡Èp‰
ƒ»« ÔÈa≈ LÈ≈ LÙ‰ ≈¿∆ ‰Óe « ,˙BÈ‰Ï ¿ƒ 5
45 ‰ÈÓÈ
»¿ ¿ƒ ‰È‰Lk
»»∆ ¿ ,efÚ« Ô∆ ‰ÈÁÏ
»¿«¬« B˙eL˙a
» ¿ƒ Ó‡ «» ̉Èc
∆ ≈¿ƒ ˙ˆ˜Ó
»¿ƒ ,Ô‰
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌÈÓÒBw‰Â
ƒ¿ «¿ ÌÈBÚÓ‰L
ƒ¿ ¿«∆ 6
46 ̇ƒ :‰ÈÁÏ
»¿«¬« BÏ Ó‡«» ,‰BËÏ
» ¿ ‰ÈÁÂ
»¿«¬« ‰ÚÏ
» »¿ ‡a˙Ó
≈«¿ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ÔÈÚk
»¿ƒ» ,ÔÈÓi˜˙Ó
ƒ¿«¿ƒ Ôȇ≈ Ô˙ˆ˜Óe »»¿ƒ ÔÈÓi˜˙Óƒ¿«¿ƒ 7
47 ;15˜L
∆∆ ‡È ƒ¿ ȇL
ƒ¬∆ ‰È‡
»» ¿ ‰Êa
∆» Ôȇ≈ ,È„
«»¿ e„ÓÚÈ
¿«« ‡Ï … ,ÌÈÎBka
ƒ» « ÌÈÊÁ‰
ƒ… « ÌÈÓL
ƒ«» ȉ≈¿… CÚÈLBÈÂ
À ƒ ¿ ‡» e„ÓÚÈ" ¿«« 8
48 !˜L∆∆ ‡Èƒ¿ ‰z‡L
»«» Ú„eÈ«»ƒ ,EÈ„
∆»¿ e„ÓÚÈ¿«« ‡Ï… ̇ƒ χ
»¬ ∆ ¬≈ "CÈÏÚ
5'L‡Ó' ƒ»» e‡È …» L‡Ó
∆ ¬≈ ÌÈL„ÁÏ
ƒ »√∆ ÌÈÚÈ„BÓ
ƒƒ 9
49 ‡Èp‰
ƒ»« ,'B‚¿ ‰f‰
∆« c‰
»»« ˙‡∆ ‡» ÚÓL «¿ C‡"« :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌeÏk¿ ̉ÈcÓ
∆ ≈¿ƒƒ Ìi˜˙È
≈«¿ƒ ‡lL… ∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ;L‡ ∆ ¬ Ïk» ‡ÏÂ… ¿ 10
50 Ú„eÈ
«»ƒ ‡Èp‰
ƒ»« c«¿ ‡a
… ¿ ,ÌBÏL» (a„È)
≈«¿ [‡pÈ]
≈»ƒ L‡∆¬ ÌÈca
ƒ« ˙B˙‡… ÙÓ"
≈≈ :Ó‡pL«¡∆∆ ÔÈÚk
»¿ƒ» , Ïk
6 … « eÚËÈ
¿ƒ ‡l‡ »∆ 11
51 ."˙Ó‡a
∆¡∆ '‰ BÁÏL »¿ L‡ ∆ ¬ ‡Èp‰
ƒ»« ,ÔÈÓi˜
ƒ»« ÂÈc
»»¿ Ïk» ,‡Èp‰ƒ»« χ »¬ ;"ÏÏB‰È ≈ ¿ ÌÈÓҘƒ¿… ¿ 12
( שקיבל ארכה והוספה חמשֿעשרה10 .( פרק ג,( )יונה9 ‡e‰ ÔÎÂ≈¿ ;"‰ˆ‡
» ¿« '‰ cÓ«¿ƒ ÏtÈ …ƒ ‡Ï … Èk"
ƒ :Ó‡pL«¡∆∆ 13
כי מת אתה, צוו לביתך: אחרי זה שאמר לו הנביא,שנה L‡Â
∆ ¬« ÌBÏÁ¬ tÒÈ
≈«¿ ÌBÏÁ¬ Bz‡ƒ L‡ ∆ ¬ ‡Èp‰"
ƒ»« :ÓB‡ ≈ 14
ואין לשאול.(.( )ברכות ז11 .( לח,ולא תחיה )ישעיה ̇
À¿ a‰
»« ˙‡∆ Ôzl
∆∆« ‰Ó« ,˙Ó‡ ∆¡ Èc
ƒ»¿ a„È≈«¿ Bz‡ƒ Èc
ƒ»¿ 15
אחרי," "ויירא וייצר לו:מיעקב אבינו שכתוב אצלו Ô˙k
∆∆¿ ˙BÓBÏÁ‰Â¬«¿ ÌÈÓÒBw‰
ƒ¿ « ÈcL ≈¿ƒ∆ ,ÓBÏk« ¿ ;"'‰ 16
ושמרתיך בכל אשר תלך )בראשית:שהבטיחו ה' ואמר לו Ôz
∆∆ Ba ÔȇL
≈∆ ak»« ,'‰ „e«¿ ;a» ËÚÓ «¿ Ba Ú˙pL
≈»¿ƒ∆ 17
כי דברים שבין הקדושֿברוךֿהוא ובין הנביא- ( טו,כח Ô˙B‡L
» ∆ ,Ӈ «»¿ ÁÈˉ
« ƒ¿ƒ e˙k‰ »« ‰f‰ ∆« ce
»»« .ÏÏk »¿ 18
: כדברי חז"ל, ייתכן שה' יינחם גם לרעה,בתור איש פרטי
(; אבל.נתיירא יעקב שמא יגרום החטא )ברכות ד ˙Bn‡ÏÀ» ÌÈÓÒBw‰Â
ƒ¿ «¿ ÌÈBÚÓ‰
ƒ¿ ¿« ÔÈÚÈ„BnL
ƒ ƒ ∆ ÌÈc‰ ƒ»¿« 19
כשהקדושֿברוךֿהוא אמר לנביא להבטיח את בניֿאדם Ìz‡
∆« ÔȇÂ
≈¿ ,˙Ó‡
∆¡ Èc
≈¿ƒ ÌÎÏ ∆» «ÚÈ„BÈ
ƒ ‡Èp‰ ƒ»« ,ÔÈfÎÓe
ƒ¿«¿ 20
אז לא יינחם שוב לרעה )הקדמת רבינו,בבשורה טובה ‡Ï"
… :Ó‡pL«¡∆∆ ,7B ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌÒB˜Â≈ ¿ ÔBÚÓÏ
≈ ¿ƒ ÔÈÎȈƒ ƒ¿ 21
( פיסקה זו עד "וזה מפורש במסכת12 .(לספר המשנה ÌÈBb‰
ƒ « Èkƒ ,'B‚¿ L‡a ≈» Bze ƒ Ba¿ ÈÚÓ ƒ¬« E¿ ‡ˆnÈ ≈»ƒ 22
ובנוסח, חסרה היא בכתביֿיד אברבנאל וברלין,"שבת ."'B‚¿ EÈÁ‡Ó
∆«≈ EawÓ
¿¿ƒƒ ‡È" ƒ» :Ӈ«»¿ ,"'B‚¿ ‰l‡‰ ∆≈» 23
כנראה שהיא השגת איזה משיג על.אוקספורד גם כן איננה eÚÈ„B‰Ï
≈ ƒ ¿ ‡l‡ »∆ ,eÏ» „ÓBÚ
≈ ‡Èp‰ ƒ»« ÔȇL≈∆ ,z„ÓÏ
» ¿«» ‡‰» 24
"הרמב"ם; והפיסקה האחרונה "וזה מפורש במסכת שבת ,ÚÂ
» »¿ ÚNÓ
« ƒ ÌÏBÚa» » ˙BÈ‰Ï ¿ƒ ÌÈ„È˙Ú‰ƒ ƒ¬» ÌÈ„ ƒ»¿ 25
שהרי אין דרכו של רבינו לציין את המקורות,תוכיח „ÈÁÈ
ƒ» ÈΈ
≈¿» elÙ‡Â
ƒ¬« ;Ô‰ ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ÌBÏLÂ » ¿ ‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ 26
ולדעת הרב הגאון ר' ראובן מרגליות יש כאן השגת.לדבריו
ראשי." והיא מתחילה מן "אלא בחורבן ראשון,הראב"ד
‡ÈpÏ
ƒ»« CωÂ
«»¿ ,‰„‡
»≈¬ BÏ ‰„‡L»¿»∆ ,Ïe‡Lk » ¿ ,BÏ «ÚÈ„BÓ
ƒ 27
א"א )אמר אברהם( שבהם מתחילות כל השגותיו:התיבות ‡e‰ ÌÈc‰
ƒ»¿« el‡ ≈¿ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ . dÓB˜Ó
8 » ¿ BÚÈ„B‰Ï ƒ ¿ 28
נסתלפו ומהן נתהוותה המלה,של הראב"ד על הרמב"ם ÛÈÒBÈ
ƒ B‡ ˙Á‡ ∆∆« ˙„» ‰NÚiL ∆ ¬«∆ ‡Ï … ,‡Èp‰ƒ»« Ó‡iL
« …∆ 29
( מפני שמידת הדין קטרגה13 . ונהירים דבריו.""אלא .Ú‚È
»¿ƒ B‡ ‰ÂˆÓ»¿ƒ 30
( כי15 .(.( )נה14 .עליהם על שלא מיחו ברשעים
כי, פה( מֿהחלקי שבראש התיבה מגיד,( )בראשיתֿרבה5
: וכן אמרו חז"ל.לפעמים יינחם ה' על הרעה שדיבר לעשות
( כאותם6 .רק חלק מדבריהם מתקיים ולא כולם
אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן,"אמר לו ירמיה לחנניה
שצופים ואינם יודעים,האיצטגנינים המצפצפים והמהגים
שהקדושֿברוךֿהוא אומר להביא רעה,סימן לדברי
להם: "שמא תאמר:( כמאמרם7 .(:מה צופים )סוטה יב
אתה הוא שצריך ליתן סימן,ומתנחם; ואתה מתנבא לטובה
ואתה לא כן: תלמוד לומר- ולי אין לי,יש במה לשאול
ובמדרש.( הלכה ה, סנהדרין יא,לדבריך" )ירושלמי
.( שופטים, אקים לך" )ספרי... נביא מקרבך...'נתן ה
. מפרשים הדברים באריכות,( אות יג,תנחומא )וירא
.( פרק ט,( )שמואלֿא8
52 ȉ
≈¬ ‡È
ƒ» ‡e‰L
∆ Á‡
≈« ‡È
ƒ» BÏ „ÈÚ‰L ƒ» .‰
ƒ≈∆ ‡È :Ó‡iL
« …∆ ÔB‚k¿ ,ÓB‡≈ ‡Èp‰L
ƒ»«∆ ˙eÚt‰ ≈¿ƒ .„ 31
» ¿À« Èc
53 ;‰È˜Á
» ƒ¬ CȈ
ƒ» ÈM‰
ƒ≈ « ‰Ê∆ ÔȇÂ
≈¿ ,‡È
ƒ» ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‡e‰ ,‰ÓÁÏÓ
»»¿ƒ B‡ Ú » » ˙ÈBÏÙ
ƒ ¿ ‰L»» B‡ ,˙eÓÈ» ÈBÏt
ƒ ¿ 32
54 Ïk» B eÈÓ‡‰Â
ƒ¡∆¿ ,ÚLB‰ÈÏ
«À ƒ „ÈÚ‰ ƒ≈ ea
≈« ‰LÓ
∆ ȉL
≈¬∆ ‰Êa
∆» Ôȇ≈ ,ÂÈ„
»»¿ e„ÓÚ
¿» ‡Ï
… ̇ƒ el‡≈ ÌÈ„
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ 33
55 ‡È
ƒ» .˙BBcÏ« ÔÎÂ
≈¿ ;˙B‡ ‰NÚiL
∆ ¬«∆ Ì„˜∆… χNÈ
≈ »¿ƒ !‡» ‡ÏÂ
… ¿ a„
∆ƒ ‰p‰
≈ƒ :ÌÈÓB‡
ƒ¿ ÔȇÂ≈¿ ,B˙‡eÏ
» ¿ƒ ‰LÁΉ
» »¿« 34
חלק
ארבע: כלשון המשנה, תכונות נפש מוסריות,( מידות2 ,ÌÚt
«« Á‡
«« ÌÚt
«« ÂÈ„
»»¿ƒ eÈÓ‡‰Â
ƒ¡∆¿ ,B˙‡e
» ¿ ‰Ú„BpL
»¿ ∆ 1
.( יא,מידות בדעות – נוח לכעוס וכו' )אבות פרק ה ‰‡ep‰
16 » ¿« È΄a
≈¿«¿ CÏB‰
≈ ‰È‰Â»»¿ ,‡È
ƒ» BÏ „ÈÚ‰L
ƒ≈∆ B‡ 2
כך אין, כשם שאין פרצופיהם שוים זה לזה:( כדברי חז"ל3 dȇ
» ≈ ‡nL»∆ B˙‡ea
» ¿ƒ ‰‰Ïe
≈ ¿«¿ ÂÈÁ‡
»¬« MÁÏ
≈ «¿ eÒ‡» 3
וכעין זה גם במסכת ברכות.( פנחס י,דעתם שוה )תנחומא
לכן הרחיבה: מלשון.( השואפת לבלוע הכל4 . א,נח
ÌÈÎÏB‰
ƒ¿ ‰È‰∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,17ÈcÓ
«ƒ ˙BÈ
≈ B˙BqÏ«¿ eÒ‡Â
»¿ ,˙Ó‡
∆¡ 4
מצמצם,( מחסר את נפשו5 .( יד,שאול נפשה )ישעיה ה ÌÎȉχ
∆ ≈… ¡ '‰ ˙‡∆ eq˙
«¿ ‡Ï"
… :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌÏBÚÏ
» ¿ ÌÈqÓe
ƒ«¿ 5
.( טז, ותקצר נפשו )שופטים טז: מלשון.צרכיו עד לאפס ea˜a
≈¿ƒ¿ '‰ Lȉ"≈¬ :eÓ‡L¿»∆ ,"‰qna»«« Ì˙Èq
∆ ƒƒ L‡k
∆ ¬« 6
. ובלבד שיצרף פרוטה לפרוטה,( חושך מפיו ומרעיב נפשו6 eÈÓ‡È
ƒ¬« ,‡È
ƒ» ‰fL
∆∆ Ú„BpL
« ∆ Á‡Ó
««≈ ‡l‡»∆ ;"Ôȇƒ» ̇ƒ 7
,( אוהב שחוק ומהתלות תמיד ורודף תענוגים והוללות7 eLÁÈ
¿ ¿« ‡ÏÂ
… ¿ e‰‰È
¬ ¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,Ìa˜a
»¿ƒ¿ '‰ Èkƒ eÚ„È ¿≈¿ 8
( בעל8 .( ב, לשחוק אמרתי – מהולל )קהלת ב:מלשון ‰È‰
»» ‡Èƒ» Èkƒ eÚ„ÈÂ"
¿»¿ :Ó‡pL«¡∆∆ ÔÈÚk
»¿ƒ» ,ÂÈÁ‡
»¬« 9
,( קמצן רע עין9 . עצוב רוח ומתאונן תמיד:מרה שחורה ."ÌÎB˙
» ¿ 10
עינו, וה"מסגף עצמו ברעב" דלעיל:שעינו צרה באחרים
.( ומקמץ אף לנפשו )לחםֿמשנה,צרה גם בו בעצמו ( כי17 .( כמנהגם של הנביאים שהוחזקו לנביאי אמת16
ולכילי לא יאמר שוע: כמו שנאמר,"( ההיפך של "כילי10 אז מי שמנסה אותו כאילו מנסה,'אחרי שנתאמת כנביא ה
ותרן בממונו המרבה לפזר יותר: ופירושו,( ה,)ישעיה לב ולא ייתכן לעבוד את ה' על דרך הספק,'הוא את ה
בעוד ש"המאבד, ולו גם לדברים שבצדקה,מכפי מיסת ידו ,והפקפוק ובבקשת אותות ומופתים )הרמב"ן על התורה
כל ממונו" דלעיל הוא המבזבז ממונו לדברים שאין בם .( טז,דברים ו
( המחרף12 . מוגֿלב,( פחדן11 .(מועיל )לחםֿמשנה
.נפשו ומוסר עצמו לסכנות
38 ‰ˆwa
∆»« ‰pnÓ
»∆ƒ ‰˜BÁ‰
» ¿» ‰Ú„Â
» ≈¿ ‰Úc ≈¿ .
»≈ Ïk» ÔÈa≈ LÈÂ ,‰NÚ
≈ ¬ ˙BˆÓ
¿ƒ LÓÁ≈ » .˙BˆÓ
¿ƒ ‰NÚŒ˙Á‡
≈¿ ∆ «« ÔÏÏÎa
»»¿ƒ LÈ≈ 11
39 ÏÎÂ
»¿ .BfÓƒ ‰˜BÁ
» ¿ BÊ , ˙BiBÈa
ƒ ≈ ˙BÚc≈ Á‡‰ ≈«» ˙Bnc‰Ï
«ƒ¿ (‡ :ÔËÙ
» »¿ e‰ÊÂ
∆¿ .‰NÚ˙
∆ ¬« ‡Ï… ˙BˆÓ
¿ƒ LL ≈ ¿ 12
40 B˙ia
»ƒ¿ ˙lÁz
«ƒ¿Óƒ Ì„‡Ï
»»» Ô‰L
≈∆ ˙BÚc≈ Ô‰Ó ∆≈ LÈ≈ ,˙BÚc‰≈« .ÌÈÚ
ƒ ≈ ˙‡≈ ‰‡Ï
… ¡∆ (‚ .ÂÈÚ„BÈa
» ¿ ¿ ˜ac‰Ï
≈«ƒ¿ ( .ÂÈ΄a
» »¿ƒ 13
41 Ì„‡
»» ÏL∆ BÚhL
¿ƒ∆ ,˙BÚc≈ Ô‰Ó
∆≈ LÈ ≈¿ ;BÙeb ÚË
«∆ ÈÙÏ
ƒ¿ ( .ÌÈÁ‡
ƒ« ‡NÏ
…¿ ƒ ‡lL
… ∆ (‰ .ÌÈb‰ƒ≈« ˙‡∆ ‰‡Ï
… ¡∆ („ 14
42 ‡MÓ
»¿ ƒ ˙BÈ
≈ ‰‰Óa
»≈¿ƒ Ì˙B‡
» Ïa˜Ï≈«¿ „È˙Úƒ»¿ ÔeÎÓ
»À¿ ‰Ê∆ ˙BpÚÏ
«¿ ‡lL
… ∆ (Á .ÌÈtƒ» ÔÈaωÏ
ƒ¿«¿ ‡lL… ∆ (Ê .ÁÈÎB‰Ï
« ƒ ¿ 15
43 ‡l‡
»∆ ,B˙ia
»ƒ¿ ˙lÁzÓ
«ƒ¿ƒ Ì„‡Ï
»»» ÔȇL
» ≈∆ ,Ô‰Ó∆≈ LÈÂ
≈¿ .˙BÚc‰
≈« (‡È .̘Ï
…¿ƒ ‡lL
… ∆ (È .ÏÈÎ
ƒ » CωÏ
… ¬« ‡lL
… ∆ (Ë .ÌÈÏÏÓ‡
ƒ»¿À 16
44 ÈÙÏ
ƒ¿ BÓˆÚÓ
¿«≈ Ô‰Ï
∆» ‰ÙpL
»¿ƒ∆ B‡ , ÌÈÁ‡Ó
ƒ≈¬≈ Ì˙B‡» „ÓÏ «» .ËÏ
… ¿ƒ ‡lL
…∆ 17
45 ‰Úc‰
» ≈« BfL
∆ ,ÚÓML
«» ∆ B‡ ;BaÏaƒ¿ ‰˙ÏÚL
»¿»∆ ‰LÁÓ
»» ¬« :el‡≈ ÌȘÙa
ƒ»¿ƒ el‡‰≈» ˙BˆÓ‰
¿ƒ« Ïk» e‡e≈ 18
46 „Ú« da» BÓˆÚ
¿« ‚ȉ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,CÏÈÏ
≈ ≈ Èe‡» de » BÏ ‰BË»
19
47 .BaÏ
ƒ¿ ‰Úa˜pL
»¿¿ƒ∆ ושהממוצעת היא,( שיש באדם דיעות מדיעות שונות1
.הטובה; כיצד להשיגה
( כמו הדעות הקיצוניות האלה שמנה רבינו כאן בהלכה13
הנמצאות בין שני הקצוות,( ממוצעות14 .הקודמת BÊ¿ ,Ì„‡ŒÈaÓ
»» ≈¿ƒ „Á‡Â »∆¿ „Á‡ »∆ ÏÎÏ»¿ LÈ≈ ‰a‰≈¿« ˙BÚc≈ .‡ 20
שגם הן רחוקות אחת מחברתה לפי נטייתן לצד זה,האלה ‡e‰L ∆ ,Ì„‡»» LÈ≈ .˙BÈa
≈ ¿ ‰pnÓ »∆ƒ ‰˜BÁe
» ¿ ,BfÓƒ ‰pLÓ »À ¿ 21
:( כמו שאמרו חכמינו16 .( מותאם15 .או לצד זה ˙MÈÓ
∆∆À¿ BzÚcL ¿«∆ ,Ì„‡ »» LÈ ≈¿ ;„ÈÓz
ƒ» ÒÚBk≈ ,‰ÓÁ »≈ ÏÚa«« 22
.(.הרבה שכנים הרעים עושים )סוטה ז ËÚÓ
«¿ ÒÚk «« ÒÚÎÈ
«¿ƒ ,ÒÚÎÈ
«¿ƒ ̇ ƒ¿ ;ÏÏk
»¿ ÒÚBÎ
≈ Bȇ ≈¿ ÂÈÏÚ
»» 23
48 ‰Ú„Â
» ≈¿ ‰Úc
» ≈ ÏÎaL
»¿∆ BfÓƒ BÊ ˙B˜BÁ‰ ¿» ˙Bˆ˜
»¿ ÈzL≈¿ .‚ LÈÂ
≈ ¿ ,˙BÈa
≈ ¿ ÏŒd‚
≈ « ¿ ‡e‰L∆ ,Ì„‡
»» LÈÂ
≈ ¿ .ÌÈL
ƒ» ‰nÎa
» «¿ 24
49 ‡ÏÂ
… ¿ Ô‰a
∆» ˙ÎÏÏ
∆∆» Ì„‡Ï
»»» BÏ Èe‡» ÔȇÂ
≈¿ ,‰BË
» Cc » ≈ ‡Ï
∆∆ Ôȇ … ,‰Â‡z»¬« ÏÚa«« ‡e‰L ∆ LÈÂ≈¿ .˙BÈa
≈ ¿ ÁeŒÏÙL
« «¿ ‡e‰L ∆ 25
50 Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡Ï
««¿ ‰ËB
∆ BÚË ¿ƒ ‡ˆÓ»» ̇ƒ¿ .BÓˆÚÏ »¿«¿ Ï≈ ÏÚa
¿«¿ Ô„nÏÏ «« ‡e‰L ∆ LÈ ≈¿ ;‰Â‡˙a
»¬«¿ CωÓ
… ¬≈ BLÙ ¿« ÚaNƒ̇
«¿ 26
51 ‚‰Â
«»¿ Ô‰Ó
∆≈ ˙Á‡«« „ÓÏ«» kL
»¿∆ B‡ ,Ô‰Ó∆≈ ˙Á‡Ï
««¿ ÔÎeÓ
» B‡ ÌÈhÚÓ
ƒ « ¿ ÌÈ„Ï
ƒ» ¿ƒ elÙ‡ƒ ¬ ‰e‡˙È
∆« ¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,„‡Ó
… ¿ B‰Ë» 27
52 ‡È‰Â
ƒ¿ ,ÌÈBh‰
ƒ « C„a∆∆¿ CÏÈÂ
≈≈¿ ËeÓÏ
» ¿ BÓˆÚ ƒ¬« da» ‡lL
¿« ÈÊÁÈ … ∆ , ‰Á
»» ¿ LÙ ∆∆ ÏÚa «« LÈ ≈¿ .Ô‰Ï
∆» CȈ ƒ» Ûeb‰L «∆ 28
53 .‰Lȉ
»»¿« Cc‰
∆∆« :Ó‡pL
«¡∆∆ ÔÈÚk
»¿ƒ» ,ÌÏBÚ‰
» » ÔBÓÓ» ÏkÓ »ƒ BLÙ ¿« ÚaNƒ̇
«¿ 29
,BLÙ¿« v˜Ó
≈«¿ LÈ ≈¿ ;"ÛÒk ∆∆ ÚaNÈ
«¿ƒ ‡Ï … ÛÒk∆∆ ‰≈…‡" 30
54 ‰Úc
» ≈ ÏÎaL
»¿∆ ˙ÈBÈ
ƒ ≈ ‰cÓ »ƒ ‡È‰ƒ ‰Lȉ ∆∆« .„ ÛcÈ
»»¿« Cc‰ … ¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,BÏ ˜ÈtÒÈ
ƒ¿« ‡lL … ∆ ËÚÓ«¿ c »» elÙ‡ ƒ¬ BicL
«∆ 31
55 ‰Úc‰
» ≈« ‡È‰Âƒ¿ ,Ì„‡Ï
»»» BÏ LiL ∆∆ ˙BÚc‰ ≈« ÏkÓ
»ƒ ‰Ú„» ≈¿ ,Úa
» »¿ BÓˆÚ¿« ÛbÒÓ≈«¿ ‡e‰L ∆ LÈÂ≈¿ .Bkˆ¿» Ïk» ‚ÈN‰Ïƒ «¿ 32
56 dȇÂ
» ≈¿ ,‰ÂL∆» ˜eÁƒ ˙Bˆw‰
»¿« ÈzLÓ
≈¿ ƒ ‰˜BÁ
» ¿ ‡È‰L ƒ∆ ‡l‡»∆ ,BlMÓ ∆ ƒ ‰Ëet
» ¿ ÏÎB‡ ≈ Bȇ ≈¿ ,B„È» ÏÚ« ıB˜Â≈ ¿ 33
57 ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eeˆƒ CÎÈÙÏ» ƒ¿ .BÊÏ» ‡ÏÂ
… ¿ BÊÏ¿ ‡Ï … ,‰B˜
» ¿ B„Èa »¿ BBÓÓ» Ïk» „a‡Ó ≈«¿ ‡e‰L ∆ LÈ ≈¿ ;ÏB„b» Úˆa ««¿ 34
58 ÚLÓe
≈« ¿ „ÈÓz ƒ» ÂÈ˙BÚc
» ≈ ÌL » Ì„‡
»» ‡‰iL
≈¿∆ ,ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÔB‚k¿ ,˙BÚc‰ ≈« Ïk» ‡L »¿ el‡≈ ÌÈÎc ƒ»¿ ÏÚ «¿ .BzÚ„Ï
¿ «¿ 35
59 ÌÏL
≈» ‡‰iL
≈¿∆ È„k
≈¿ ,˙ÈÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» Cca
∆∆« Ì˙B‡
» ÔeÎÓe
≈«¿ Ì˙B‡» ,ÔÓÁÂ
»¬ «¿ ÈÊ·Â
ƒ»¿«¿ , «ÚBL» ÈÏÈÎÂ
« ƒ¿ , ÔB‡Â
≈ ¿ ÏÏB‰Ó
≈ ¿ 36
60 ‡ÏÂ
… ¿ ,ÒÚÎÏ
… ¿ƒ ÁB
« ‰ÓÁ »≈ ÏÚa
«« ‡‰È≈¿ ‡Ï… ?„ˆÈk
« ≈ . BÙe‚a¿
.Ô‰
∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ , ÏŒıÈn‡Â
≈ ƒ«¿ ÏŒCÂ
»≈ «¿ 37
טלק
‡ÏÚ« ‡l
»∆ ,ÒÚÎÈ
«¿ƒ ‡Ï … .ÈBÈa
‡ƒ ≈ ‡l »∆ ,LÈbÓ
ƒ¿« BȇL
≈∆ ˙ÓÎ≈¿ 1
‰NÚÈ
∆ »≈ ‡lL
… ∆ È„k≈¿ ,ÂÈÏÚ »» ÒÚÎÏ
… ¿ƒ Èe‡L »∆ ÏB„b» c»» 2
הפירוש ב"והלכת בדרכיו" הוא ג ללכת בשליחותו של ÌÈ„Ï
ƒ»¿ƒ ‡l»‡∆ ‰e‡˙È
∆«¿ƒ ‡Ï … ÔÎÂ
‡≈¿ .˙Á
∆∆« ÌÚt«« B ‡ˆBik
≈ « 3
הקב"ה ,והרי "שלוחו של אד) אדמה לעליו (כמותו", ÔÈÚk
»¿ƒ» ,Ô˙ÏeÊa
»» ¿ ˙BÈÁÏ ‡¿ƒ LÙ
» ¿∆ ȇÂ
ƒ¿ Ô‰Ï
ˆ∆» Cȃ» Ûeb‰L
«∆ 4
וממילא הציווי "והלכת בדרכיו" הוא שכל יהודי יכול וצרי ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï
… ÔÎÂ≈¿ ."BLÙ ¿« ÚNÏ
‡« ¿ ÏÎ "ˆ≈… ˜Èc
ƒ« :Ó‡pL«¡∆∆ 5
להדמות להקב"ה. ŒÈiÁÏ
≈«¿ BÏ CÈvL ƒ»∆ c »» ‚ÈN‰Ï
‡ƒ «¿ ‡l»∆ ,B˜ÒÚa
¿ƒ¿ ÏÓÚ≈» 6
‡ÏÂ
… ¿ ."˜ÈcvÏ
ƒ«« ËÚÓ «¿ BË" :Ó‡pL «¡∆∆ ÔÈÚk
»¿ƒ» ,‰ÚL »» 7
ˆ„˜‰
»»¿ Ô˙B
‡≈ ‡l »∆ ;BBÓÓ» fÙÈ
≈«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ,˙BÈa
≈ ¿ B„È» ıt˜È
… ¿ƒ 8
(26שבת קכא ,ב (27 .לשם סייג והרחקה (28 .כי לא
כל המידות שוות :אצל האחת – הקצה הראשון ,החיובי ‡‰È
≈¿ ‡ÏÂ
… ¿ .CÈvL
ƒ»∆ ÈÓÏ ƒ¿ Èe‡Î
»» ‰ÂÏÓe
∆¿« ,B„È» ˙qÓ«ƒ ÈÙk
ƒ¿ 9
הוא יותר טוב מן האחרון .ואצל האחרת – טוב האחרון Ïk» ÁÓN
‡«≈» ‡l »∆ , ÔB‡Â
≈ ¿ ˆÚ≈» ‡ÏÂ
… ¿ ,˜ÁBNÂ
≈ ¿ ÏÏB‰Ó
≈ ¿ 10
השלילי מן הראשון .למשל :במידת הנדיבות – טוב יותר .ÂÈ˙BÚc
» ≈ ‡L »¿ ÔΠ≈¿ .˙BÙÈ» ÌÈt
ƒ» Òa
∆≈¿ , ˙Áa
««¿ ÂÈÓÈ
»» 11
הקצה הראשון :הפזרנות .השועות מן הקצה האחרון, ÂÈ˙BÚcL
‡„» ≈∆ Ì »» Ïk» .ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« Cc ∆∆ ‡È‰ƒ BÊ C„Â∆∆¿ 12
הקמצנות והכילות :ובמידת אהבתֿכבוד – טוב יותר הקצה .ÌÎÁ
»» ‡˜»¿ƒ ,˙BÚvÓÓ
»À¿ ,˙BiBÈa
≈ƒ ≈ ˙BÚc 13
האחרון .שפלותֿהרוח מן הקצה הראשון ,הגאוותנות.
לפיכך החסידים המקפידים ומחמירים על עצמם להתנהג (17כלומר :שהיא נמצאת בתווך בדיוק ,וזהו "שביל הזהב"
לפנים משורת הדין ,עוזבים עלֿפי רוב את "שביל הזהב" ששיבחוהו החכמים בכל העתים .וכדברי חכמינו )ירושלמי,
ומטים עצמם פעם לקצה הראשון ופעם לקצה האחרון – חגיגה פ"ב ,ה"א( :התורה הזו דומה לשני שבילים :אחד
הכל לפי מהות ה"דעה" .וכן מספר לנו התלמוד )ב"מ ל,(: של אור ואחד של שלג .היטה בזה – מת באור ,היטה בזו
שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה עוסק במצות "פריקה – מת בשלג .מה יעשה? – יהלך באמצע .לכל מידה
וטעינה" ,אףֿעלֿפי שמצד הדין היה פטור מזה משום "זקן שבאדם יש שתי קצוות :ראשון ואחרון .הראשון – הוא
ואינה לפי כבודו" ,אבל הוא עשה זאת לפנים משורת הדין. הצד החיובי ,צד התוספת :והאחרון – הוא הצד השלילי,
(29כאן סוף הלכה ה )לפי נוסח קושטא ,רסט(. צד החסרון .למשל :הפזרנותֿהשועות היא – הקצה
הראשון ,הצד החיובי במידת נתינת הצדקה ,כשהנותן נותן
27 ,ÔepÁ« ‡˜
»¿ƒ ‡e‰ ‰Ó« :BÊ ‰ÂˆÓ
»¿ƒ LeÙa ¿ƒ Ck» .Â
≈¿ e„nÏ יותר מכפי יכלתו .והקמצנותֿהכילות היא – הקצה האחרון,
28 ‡‰z
»« Û‡« ,ÌeÁ« ‡˜»¿ƒ ‡e‰ ‰Ó« ;ÔepÁ« ‰È‰
‡≈¡ ‰z
«‡»« Û הצד השלילי והחסרון ,כשהנותן קופץ ידו ללא רחמים .שתי
29 ‰È‰
‡≈¡ ‰z »« Û‡« ,LB„˜» ‡˜ »¿ƒ ‡e‰ ‰Ó« ;ÌeÁ« ‰È‰¡≈ קצוות אלה רעים הם גם יחד ,ורק הדרך הממוצעת בין שתי
30 ‡Ô˙B
» ÏÎa »¿ χÏ
≈» ÌȇÈp‰
˜ƒ ƒ¿« e‡¿» BÊ Cc
∆∆ ÏÚÂ
»˜„«¿ .LB הקצוות הללו ,מידת הנדיבות – היא המשובחת ובה ידבק
האדם .וכן בשאר כל המידות) .השווה שמונה פרקים
31 ,'LÈÂ
'ˆ»»¿ ˜Ècƒ« ,'„ÒÁ ∆∆ ‡«¿ ÌÈt
'‡ƒ«« C
∆∆ :ÔÈÈepk‰
«ƒ ƒ קצוה שנסתעפה מן להרמב"ם ,פרק ד( .קצוות – מן ַ ְ ָ
32 Ô‰L
≈∆ «ÚÈ„B‰Ï
ƒ ¿ Ô‰ ∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,'˜ÊÁÂ
'»»¿ Bab
'ƒ ,'ÌÈÓz
»ƒ קצהֿקצו ,ומשמש זכר ונקבה (18 .המתואר חסר הֿ ֶָ ְָ
33 Ô‰a
∆» BÓˆÚ¿« ‚ȉ‰Ï
‡„ƒ¿«¿ Ì»» iÁÂ
»«¿ ,ÌÈLÈÂ
ƒ» ƒ ÌÈBË
ƒ ÌÈÎc¿»ƒ הידיעה ,כדרך לשון המשנה ,כמו :כנסת הגדולה.
34 .BÁÎ
… ÈÙk
‡ƒ¿ ÂÈÏ
»≈ ˙Bnc‰Ïe
¿«ƒ (19מעריך דעותיו ושוקלן .מחשב דרכו )סוטה ה.(:
(20בכתבֿיד אברבנאל ובאוקספורד ,המלה "בגופו" איננה.
(30של "והלכת בדרכיו" )'ספרי' עקב .שבת קלג ,ב(.
(21בשטר ועדים )ב"מ עה (22 .(:קיצוני לצד החיובי.
)השווה גם מו"נ ח"א ,נד(.
(23קיצוני לצד השלילי (24 .בינוני (25 .כאן סוף הלכה
35 eÚ˜iL
¿»ƒ∆ „Ú« el‡≈ ˙BÚ„a
≈¿ BÓˆÚ
‡„¿« Ì»» ÏÈbÈ « ≈¿ .Ê
ƒ¿« „ˆÈΠד )עלֿפי דפוס קושטא ,רסט(.
36 ÈtŒÏÚ
ƒ « ‰NBÚL
∆ ∆ ÌÈNÚnaƒ ¬«« LlLÈÂ
≈« ƒ ‰LÈÂ
∆¿ƒ¿ ‰NÚÈ
∆ ¬« ?B ˜Á˙ÈÂ
≈ «¿ƒ¿ ,˙BÈa
≈ ¿ BÓˆÚ ¿« ÏÚ« ˜c˜„Ó
≈¿«¿ ‡e‰L ƒ .‰ 14
∆ ÈÓe
37 eȉiL
¿ƒ∆ „Ú« ,„ÈÓz
ƒ» ̉a ∆» ÊÁÈÂ
…¬«¿ ,˙BiÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» ˙BÚc‰ «≈ ‡˜
»¿ƒ ‰Ê∆ „ˆÏ«¿ B‡ ‰Ê∆ „ˆÏ «¿ ËÚÓ
«¿ ˙ÈBÈ
ƒ ≈ ‰ÚcÓ» ≈ƒ 15
38 ,ÂÈÏÚ
»» ÁË
«… ̉∆» ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÂÈÏÚ
˜»» ÌÈl
ƒ« ̉ÈNÚÓ
«¬ ≈ ∆ ‰ˆw‰
∆»« „Ú« l‰≈« dbÓ
«…ƒ ˜Á˙iL
≈ «¿ƒ∆ ÈÓƒ ?„ˆÈk
« ≈ .„ÈÒÁ
ƒ» 16
39 ‡˜
»¿ƒ el‡‰
≈» ˙BÓM‰L
≈ «∆ ÈÙÏe
ƒ¿ .BLÙa¿«¿ ˙BÚc‰
≈« eÚwÈÂ
¿¿»ƒ BÊ¿ ,„ÈÒÁ
ƒ» ‡˜
»¿ƒ ,˙BÈa
≈ ¿ ÁeŒÏÙL
« «¿ ‰È‰È ∆¿ƒ¿ ÔBÁ‡‰
¬«» 17
40 ˙ÎÏÏ
∆∆» ÔÈiÁ
ƒ»« e‡L
»∆ ˙ÈBÈa‰
ƒ ≈« Cc‰∆∆« ̉Â
≈¿ ,ˆBi‰
≈ « Ô‰
»∆ „Ïa
«¿ƒ ÚˆÓ‡‰
«¿∆» „Ú« ˜Á˙
≈ «¿ƒ ̇Â
ƒ¿ .˙e„ÈÒÁ
ƒ¬ ˙cÓ«ƒ ‡È‰ƒ 18
41 ‡Ì‰
» »¿« „nlL
≈ƒ∆ ‡È‰Â"ƒ¿ ."'‰ Cc
∆∆ BÊ Cc∆∆ ˙‡˜
»≈¿ƒ da ÏÚÂ
«¿ .‰ÓÎÁ
»¿» ˙cÓ«ƒ ‡È‰ƒ BÊ¿ ,ÌÎÁ
»» ‡˜
»¿ƒ ÂÚ
»» ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ 19
42 ‰eˆÈ
‡∆«¿ L
∆ ¬ ÔÚÓÏ
««¿ ÂÈzÚ„È
"ƒ¿ «¿ Èk
ƒ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÂÈÏ
‡»»¿ eÈ
»ƒ eȉ» ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈ„ÈÒÁ ƒ ƒ¬« .˙BÚc‰≈« Ïk» ‡L»¿ BÊ Cc∆∆ 20
43 ,BÓˆÚÏ
¿«¿ ‰Îe
»»¿ ‰BË
» ‡ÈÓ ƒ≈ ,BÊ C„a
∆∆¿ CÏB‰‰Â
¿≈ «¿ ."'B‚Â ÈzL
≈¿ „‚k∆∆¿ ˙ÈÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» CcÓ ∆∆ƒ Ô‰lL
∆»∆ ˙BÚc≈ ÔÈhÓ ƒ« 21
44 ac
‡∆ƒ L
‡∆ ¬ ˙‡≈ ̉
» »¿« ÏÚ« '‰ ‡È‰
"ƒ» ÔÚÓÏ
««¿ :Ó‡pL
∆∆¡« ‰ˆw‰
∆»« „‚k‡∆∆¿ d˙B
» ÔÈhnL ƒ«∆ ‰Úc »≈ LÈ≈ :˙Bˆw‰»¿« 22
45 ."ÂÈÏÚ
»» ‰ˆw‰
∆»« „‚k‡∆∆¿ d˙B
» ÔÈhnL ƒ«∆ ‰Úc » ≈ LÈÂ≈¿ ,ÔBÁ‡‰
¬«» 23
(31מקור הלכה זו )אבות פ"ג ,יט( "והכל לפי רוב e‡» ÔÈeˆÓe
ƒÀ¿ .ÔÈc‰Œ˙eMÓ
ƒ« « ƒ ÌÈÙÏ ƒ¿ƒ e‰ÊÂ
∆¿ ,ÔBL‡‰ƒ» 24
המעשה" .לדעת רבינו )שם( בפירושו ,נקנות המעלות לא ÌÈÎc‰
ƒ»¿« ̉ ≈¿ ,ÌÈBÈa‰
ƒ ≈« el‡‰ ≈» ÌÈÎca
ƒ»¿« ˙ÎÏÏ∆∆» 25
לפי גודל המעשה אלא לפי רוב מספר המעשים ,וכה דבריו ."ÂÈ΄a
"»»¿ƒ »zÎωÂ
¿«»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÌÈLȉÂ
ƒ»¿«¿ ÌÈBh‰
ƒ « 26
מק
כופפים אותו לצד,וכשרוצים לתקנו ולהעמידו על מתכונתו כשיתן אדם אשר ידבנו לבו נדבה של אלף זהובים:בקירוב
,( על אופן זה5 . ואז הוא מתיישר וחוזר לתיקונו,שכנגד לא תעלה בידו מידת הנדיבות במעשה הגדול,בבת אחת
ֿ( כמו שאמרו חכמינו על מלוי6 .עלֿפי השיטה הזאת כמו שתעלה בידי זה שהתנדב אלף זהובים,היחידי הזה
– ?( )להיות כשרים לעדות, מאימתי היא חזרתם:בריבית באלף פעמים – מפני שזה האחרון כפל מעשה הנדיבות
משיקרעו את שטריהם ולא ילוו עוד בריבית אפילו לנכרים בעוד,אלף פעמים והגיע לו בזה קנין נפש חזק מאד
.(:)סנהדרין כה .שהראשון נפשו התעוררה פעם אחת ולא יספה
30 ,˙ÈBÈaa
ƒ ≈« Ô‰a ∆» ‚‰Ï
… ¿ƒ Ì„‡Ï
»»» BÏ eÒ‡L »∆ ˙BÚc≈ LÈ ≈¿ .‚
.( לפעמים הדעה הקיצונית היא הטובה1
31 ,Á‡‰
≈«» ‰ˆw‰ ∆»« „Ú« „Á‡‰ »∆» ‰ˆw‰∆»« ÔÓƒ ˜Á˙È ≈ «¿ƒ ‡l‡ »∆
32 ÂÚ
»» Ì„‡ »» ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ ,‰Bh‰
» « Cc ∆∆ ÔȇL
≈∆ ,Ï≈ db «… ‡e‰Â¿ LÈÂ
≈¿ .Ó» ˜B˙Óe
» ˜B˙Ó» n‰ «« ÌÈÓÚBË
ƒ¬ Ûeb‰« ÈÏBÁ ≈ .‡ 1
33 ‰ÎeÓ
» ¿ BÁe ‰È‰˙ ∆¿ƒ¿ ÁeŒÏÙL
« «¿ ‰È‰iL ∆¿ƒ∆ ‡l‡ »∆ ,„Ïa«¿ƒ ÔȇL
» ≈∆ ˙BÏ·ÓÏ
»¬«¿ ‡˙ ≈»¿ ‰e‡˙nL
∆«¿ƒ∆ ÈÓƒ ÌÈÏBÁ‰ƒ « ÔÓƒ 2
34 ‡ÏÂ
… ¿ ,"„‡Ó
… ¿ ÂÚ"
»» ea ≈« ‰LÓa
∆ ¿ Ó‡«¡∆ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ .„‡ÓÏ… ¿ƒ ‡BNÂ
≈ ¿ ,ÌÁt‰Â »∆«¿ ÙÚ‰ »»∆ ÔB‚k¿ ,‰ÏÈ·ϻ ƒ¬« ÔÈÈe‡
ƒ ¿ 3
35 „‡Ó"
… ¿ :ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ eeˆƒ CÎÈÙÏe
» ƒ¿ .„Ïa »¿ƒ "ÂÚ"»» Ó‡ «¡∆
… ÈÙÏ
ƒ¿ Ïk‰
… « Na‰Â
» »«¿ ˙t‰«« ÔB‚k¿ ,ÌÈBh‰
ƒ « ˙BÏ·n‰
»¬«« 4
36 dÈa‚n‰
« ƒ¿«« ÏkL »∆ ,eÓ‡ ¿» „BÚ¿ ."ÁeŒÏÙL
« «¿ ȉ ≈¡ „‡Ó…¿ ÌÈe‡˙Ó
ƒ«¿ƒ ,˙BÏBÁ ̉È˙BLÙpL
∆ ≈ ¿«∆ Ì„‡ŒÈa»» ≈¿ Ck» .ÈÏÁ‰
ƒ… « 5
37 ˙‡∆ »zÁÎLÂ
¿«» ¿ ,EÏ
∆»¿ ÌÂ"»¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ,wÚa»ƒ» Ùk «» ,Baσ ‰Bh‰
» « Cc‰ ∆∆« ÌȇBNÂ
ƒ¿ ¿ ,˙BÚ‰ »» ˙BÚc‰ ≈« ÌȉB‡Â
ƒ¬ ¿ 6
38 da≈ ˙ȇcƒ ¿ Ô‡Ó» ‡˙nLa"
»¿« ¿ :eÓ‡ ¿» „BÚ¿ ."Eȉχ ∆… ¡ '‰ ÈÙÏ
ƒ¿ „‡ÓÏ
… ¿ƒ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ‰„λ≈¿ ‡È‰Âƒ¿ ,da» ˙ÎÏÏ
∆∆» ÌÈÏvÚ˙Óe
ƒ¿«¿ƒ 7
39 ‰cÓ
»ƒ ÒÚk‰ ««« ÔΠ≈¿ .d˙ˆ˜Ó
»»¿ƒ elهƒ¬« ,"Áe‰
« » ˙eqb« ÈB‰" :eÏl‰ »« ÌÈL‡a
ƒ»¬» ÓB‡ ≈ e‰ÈÚLÈ»¿«¿ ÔÎÂ≈¿ .ÌÈÏÁ
»¿» 8
40 ‰pnÓ
»∆ƒ ˜Á˙iL
≈ «¿ƒ∆ Ì„‡Ï »»» Èe‡Â »¿ ,„‡ÓÏ
… ¿ƒ „Ú« ‡È‰ƒ ‰Ú »» B‡Â¿ B‡Ï¿ CLÁ
∆ ÌÈÓN ƒ» ,Ú» BhÏ «¿ BË ÚÏ
«» ÌÈÓ‡‰
ƒ¿… » 9
41 elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÒÚÎÈ«¿ƒ ‡lL
… ∆ BÓˆÚ¿« „nÏÈÂ
≈« ƒ ,Á‡‰
≈«» ‰ˆw‰∆»« „Ú« ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« ;"ÓÏ»¿ ˜B˙Óe » ˜B˙ÓÏ »¿ Ó« ÌÈÓN ƒ» ,CLÁÏ
∆ ¿ 10
42 ‰Óȇ
» ≈ ÏÈˉσ»¿ ‰ˆ » » ̇Â
ƒ¿ .ÂÈÏÚ
»» ÒÚÎÏ
… ¿ƒ Èe‡L»∆ c»» ÏÚ« ."CLÁ
∆ È΄a
≈¿«¿ ˙ÎÏÏ
∆∆» LÈ ∆ ˙BÁ‡ ¿» ÌÈÊÚ‰"
ƒ¿… « :Ó‡«¡∆ 11
43 ,ÒÙ
»¿« ‰È‰»» ̇ƒ eav‰ ƒ« ÏÚ« B‡ ,B˙ÈŒÈe
≈ ≈¿ ÂÈa »» ÏÚ« ,ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ψ‡∆≈ eÎÏÈ
¿≈ ?˙BLÙp‰ »¿« ÈÏBÁ
≈ ˙wz«»« ‡È‰ƒ ‰Óe
« 12
44 ‰‡È
∆ ¿« ËeÓÏ
» ¿ eÊÁiL¿««∆ È„k ≈¿ ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÒÚÎÏ
… ¿ƒ ‰ˆÂ » »¿ ÔÈ„nÏnL
ƒ¿«¿∆ ˙BÚca ≈« ÌÈÏÁ
»¿» e‡tÈÂ
¿ « ƒ ,˙BLÙp‰
»¿« ȇÙB
≈¿ Ô‰L≈∆ 13
45 ‰È‰˙Â
∆¿ƒ¿ ,ÌqÈÏ »¿«¿ È„k≈¿ ,ÒÚBÎ≈ ‡e‰L ∆ ̉ÈÙa
∆ ≈¿ƒ BÓˆÚ ¿« ÌÈÈkn‰Â
ƒ ƒ««¿ .‰Bh‰
» « CcÏ ∆∆« ÌeÈÊÁiL
ƒ¬«∆ „Ú« ,Ì˙B‡ » 14
46 ∆ «ƒ ‡e‰L
‰ncÓ ∆ Ì„‡k
»»¿ ,BÓˆÚ ¿« ÔÈÏ
≈¿ BÈa≈ ˙MÈÓ
∆∆À¿ BzÚ„ ¿« ÌÈÓÎÁ‰
ƒ»¬« ψ‡ ∆≈ ÌÈÎÏB‰
ƒ¿ Ìȇ » ≈¿ ̉lL
∆»∆ ˙BÚ‰ »» ˙BÚ„a
≈« 15
47 ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eÓ‡ ¿» .ÒÚBÎ≈ Bȇ≈ ‡e‰Â¿ ,BÒÚk ¿« ˙ÚLa«¿ ƒ ÒÚBk≈ ÒeÓe
» ‰ÓÎÁ" »¿» :‰ÓÏL…… ¿ Ó‡ «» ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ,Ì˙B‡
» ‡tÏ ≈ «¿ 16
48 ˙„BÚ
« ¬ „BÚ ≈ el‡k ƒ¿ ,ÒÚBk‰≈ « Ïk" » :ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ."eÊa» ÌÈÏȇ
ƒ ƒ¡ 17
49 ,‡e‰ ÌÎÁ »» ̇ƒ ÒÚBk‰ ≈ « ÏkL »∆ ,eӇ¿»¿ ;"ÌÈÎBkƒ»
50 B˙‡e
» ¿ ,‡e‰ ‡È ƒ» ̇ƒ¿ ,epnÓ∆ƒ ˙˜lzÒÓ
∆∆«¿ƒ B˙ÓÎÁ »¿» .( פ"ג,"( השווה דברי רבינו )ב"שמונהֿפרקים2
הלכה א( על אחד,( כמסופר בירושלמי )תענית פרק א3
51 . ÌÈiÁ
ƒ« ̉ÈiÁ
∆ ≈« Ôȇ≈ ÒÚÎ «« ÈÏÚe
≈¬« .epnÓ ∆ƒ ˙˜lzÒÓ∆∆«¿ƒ כפירוש גליון הש"ס,שחטא בלשונו )ברכילות ולשוןֿהרע
52 BÓˆÚ¿« ‚ȉiL
ƒ¿«∆ „Ú« ,ÒÚk‰ ««« ÔÓƒ ˜Á˙‰Ï
≈ «¿ƒ¿ eeˆƒ CÎÈÙÏ» ƒ¿ .שם( ושלחוהו לרבי חנינא )שהיה רופא נפשות( לרפואתו
53 ‡È‰ƒ BÊ¿ ,ÌÈÒÈÚÎn‰
ƒ ƒ¿«« ÌÈ„Ï ƒ»¿ƒ elÙ‡ ƒ¬ LÈbÈ ƒ¿« ‡lL…∆ , חזור בך ועסוק בתורה – ורפא לך:אמר לו רבי חנינא
54 ÔȇÂ
» ≈¿ ÔÈeÏÚ
ƒ ¬ Ô‰≈ ÌȘÈcv‰ ƒ ƒ«« C„Â∆∆¿ .‰Bh‰
» « Cc‰ ∆∆« ואין עץ חיים,( ד, מרפא לשון עץ החיים )משלי טו:שנאמר
55 ÔÈNBÚ
ƒ ,ÔÈÈLÓ ƒ ƒ ¿ Ìȇ» ≈¿ Ì˙tÁ
»» ¿∆ ÌÈÚÓBLƒ¿ ,ÔÈÏBÚ ƒ¿ .– אלא תורה
56 :ÓB‡
≈ e˙k‰ »« ̉ÈÏÚÂ
∆ ≈¬« ;ÌÈeqÈa
ƒ ƒ¿ ÌÈÁÓNe
ƒ≈¿ ‰‰‡Ó »¬«≈
57 . "B˙‚a
»À¿ƒ LÓM‰ ∆∆ « ˙‡ˆk ≈¿ Âȉ‡Â"
»¬… ¿ ,‰ÓÁ
»≈ ÏÚa«« ‡e‰L ∆ ÈÓƒ ?Ì˙‡eÙ
»» ¿ ‡È‰ƒ „ˆÈΠ« ≈¿ . 18
LÈbÈ
ƒ¿« ‡Ï
… Ïl˜Â
«À¿ ‰k‰
»À ̇Lƒ∆ ,BÓˆÚ¿« ‚ȉ‰Ï
ƒ¿«¿ BÏ ÌÈÓB‡
ƒ¿ 19
בחרם. א, ה,( שם9 . ב,( סוטה ד8 . ד,( אבות פ"ד7 ‰ÓÁ‰
»≈« ˜ÚzL
≈»≈∆ „Ú« ,‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊ«¿ BÊ C„a
∆∆¿ CÏÈÂ
≈≈¿ ;ÏÏk
»¿ 20
( על.( וכן אמרו )תענית ד10 .יהא מי שיש בו גאוה ,‰a‰
≈¿« ÔBÈfa
»ƒ¿ BÓˆÚ
¿« ‚ȉÈ
ƒ¿« ÏŒd‚
≈ «¿ ‰È‰ »» ̇Â
ƒ¿ .BalÓ
ƒƒ 21
מפני שתורתו רותחת בו,צורבא מרבנן העלול לכעוס
ומרתיחה אותו – שעליו להתרחק מן הכעס ולהרגיל את ˙BfÓ‰
«¿« ˙BÁÒ»¿ ÈÈBÏa
≈ ¿ LaÏÈÂ
«¿ƒ¿ ,Ïk‰
… « ÔÓƒ ‰hÓÏ
»«¿ LÈÂ
≈≈¿ 22
והסר כעס מלבך: שנאמר,עצמו להתנהג בנחת ובמתינות db
«… ˜ÚiL
… ¬«∆ „Ú« ,el‡≈ ÌÈ„
ƒ»¿ƒ ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,̉ÈLBÏ
∆ ≈ ¿ ˙‡∆ 23
( מעמיד פנים של כועס ואינו כועס11 .( י,)קהלת יא Cc
∆∆ ‡e‰L ∆ ,˙ÈÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» CcÏ ∆∆« ÊÁÈÂ
…¬«¿ epnÓ∆ƒ l‰ ≈« 24
, בראשית ב,( זוהר12 . מדמה: ויש סוברים.( ב,)שבת קה Ïk» da» CÏÈ
≈≈ ,˙ÈÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» CcÏ ∆∆« ÊÁiLÎÏÂ
…¬«∆ ¿ƒ¿ . ‰Bh‰
» « 25
שכל הכועס כאילו עובד, "והא אוקמוה: וזה לשונו.טז ‰È‰
»» ̇ƒ :˙BÚc‰≈« Ïk» ‡La
»¿ ƒ ‰NÚÈ
∆ ¬« ‰Ê∆ ˜« ÏÚÂ
«¿ .ÂÈÓÈ
»» 26
והגאון ר' חיים הלר מעיר שבתשובת הרשב"ש.עבודהֿזרה ‚‰ÈÂ
«¿ƒ¿ ÈM‰
ƒ≈ « ‰ˆwÏ
∆»« BÓˆÚ¿« ˜ÈÁÈ
ƒ ¿« „Á‡‰
»∆» ‰ˆwÏ
∆»« ˜BÁ» 27
. א,סימן ש"ע הובא מאמר זה כלשונו ממסכת נדרים כב ‰cÓ
»ƒ ‡È‰Â
ƒ¿ ,‰Bh‰
» « CcÏ∆∆« Ba ÊÁiL
…¬«∆ „Ú« ,« ÔÓÊ«¿ Ba 28
.וכנראה היתה כך הנוסחה לפני רבותינו הראשונים ז"ל .‰Ú„Â
» ≈¿ ‰Úc
» ≈ ÏÎaL
»¿∆ ˙ÈBÈ
ƒ ≈ 29
"כל הכועס – כל מיני:הנוסחה בתלמוד שלפנינו היא
, קיג,( שם14 . ב,( פסחים סו13 ."גיהנום שולטים בו ,( משל מה הדבר דומה? לחפץ שנתכופף ונתעקם4
אמק
25 ‡ÏÂ
… ¿ ;Ïa˜Ó
≈«¿ BȇL ≈ ‡e‰Â¿ ,˙˜˙a
≈∆ «Ú„BÈ ∆… ¿ƒ¿ BÏ ‰aÈ
∆¿« ( גם השמש היה מן16 . ב, גיטין לו. א,( יומא כג15 .ב
26 È„k
≈¿ ,ÔÎÓÏ
»¿»¿ ÔÁ˙ÙÏ
»¿»¿ CȈ ƒ» ‡e‰L∆ ˙BiÁ
ƒ» BÏ ÁzÙÈ
«¿ƒ כשהירח בא לפני הקב"ה והציע,העלובים ואינם עולבים
27 .B ‡ˆBik
≈ « Ïk… ÔÎÂ
≈¿ ,Á˙t
«» B„Bk¿ ÏÈLaL
ƒ¿ ƒ∆ ,B˙BzÙÏ
«¿ מפני שאין שני מלכים משתמשים בכתר,שיקטין אחד מהם
ולבסוף יצא השמש בגבורתו כגבור מנצח באורו.אחד
28 ,eÒ‡» ˙ÚcŒ˙b
« « «ƒ¿ ÏLÂ
∆ ¿ Èeztƒ ÏL
∆ ˙Á‡
«« ‰lÓ
»ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« .( שם,"הגדול )מהרי"ף על "עיןֿיעקב
29 ÏÓÚ
»» ÏkÓ
»ƒ B‰Ë» ÏÂ
≈¿ ,ÔBλ ÁeÂ
« ¿ ,˙Ó‡∆¡ ˙ÙN
«¿ ‡l‡
»∆
30 . ˙Be‰Â
«¿ B‡ ‡l‡»∆ a„È
≈«¿ ‡ÏÂ… ¿ ,‰˜È˙La
» ƒ¿ ƒ Ì„‡ »» ‰aÈ » ¿ .„ 1
∆¿« ÌÏBÚÏ
המדבר: הקב"ה שונאם, שלושה:( כדברי חכמינו ז"ל23 .BÙe‚ ÈiÁÏ ≈«¿ Ì‰Ï ∆» CÈvL ƒ»¿ƒ B‡ , ‰ÓÎÁ
ƒ»∆ ÌÈ„ »¿» „a
«¿ƒ 2
( פנימיותו24 .(: אחד בפה ואחד בלב וכו' )פסחים קיד‰ÁÈN » ƒ ÁN » ‡lL… ∆ ,LB„w‰»« ea
≈« „ÈÓÏz
ƒ¿« ,« ÏÚ« eÓ‡
¿» 3
וכן אמרו ב"אבות.(: )יומא עב, כפיו כן לבו: כחיצוניותו.Ì„‡ »» Ïk» « ƒ ‡È‰ƒ BÊ¿ ÂÈÓÈ
… ˙ÁÈN »» Ïk» ‰ÏË
»≈¿ 4
( נעל25 ." "יהא סתרך עליך כגלוי: פרק כח," דרבי נתן‰Ê∆ ÏÚ «¿ .ÌÈc
ƒ»¿ Ì„‡ »» ‰aÈ
∆¿« ‡Ï
… Ûeb‰« ÈΈa
≈¿»¿ elÙ‡Â
ƒ¬« 5
‡ מעור בהמה שמתה אינה כלֿכך חזקה כנעל של בריאהÈÓ ƒ≈ ÌÈ„
ƒ»¿ ‰an‰
∆¿«« Ïk" » :eӇ¿»¿ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ eeˆƒ 6
שמא מחמת נשיכת, משום חשש סכנה, ועוד.‡ שנשחטהl‡ »∆ ,BË ÛebÏ« È˙‡ˆÓ ƒ »» ‡Ï" … :eӇ ¿»¿ ,"‡ËÁ ¿≈ 7
( לא יפצר26 .(.נחש מתה והארס נבלע בעור )חולין צד
( מנחה27 ." שיש בזה משום "גניבת דעת,בו מאד
Èc
≈¿ƒ eȉÈ
¿ƒ ‰ÓÎÁ
»¿» È„e
≈¿ƒ¿ ‰B˙» È„a
≈¿ƒ¿ ÔÎÂ
≈¿ ."‰˜È˙L
» ƒ¿ 8
.( "כיבוד" שמכבדים בו את האורחים )שם: ודורוןeevL ƒ∆ ‡e‰Â¿ .ÌÈaÓ ƒÀ¿ ̉ÈÈÚÂ
∆ ≈¿¿ƒ¿ ÌÈhÚÓƒ«¿ Ì„‡‰»»» 9
.( נכלים ומעשי תרמית28 Cc∆∆ ÂÈ„ÈÓÏ˙Ï
» ƒ¿«¿ Ì„‡ »» ‰LÈ
∆¿« ÌÏBÚÏ"
» ¿ :eӇ ¿»¿ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ 10
ËÚeÓ
» ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ ÔÈaÓ
ƒÀ¿ ÌÈc‰ »¬ ."‰ˆ˜
ƒ»¿« eȉ» ̇ƒ χ »»¿ 11
31 ψÚ
≈» ‡ÏÂ
… ¿ ,˙Bl˙‰Óe
«¬« ˜BÁN ¿ ÏÚa«« Ì„‡ »» ‡‰È
≈¿ ‡Ï… .Ê a
… ¿ ÌBÏÁ‰
¬« ‡a» Èk"ƒ :Ó‡
«¡∆ ‰Ê∆ ÏÚ«¿ ,˙eÏÎÒ
¿ƒ BÊ È‰
≈¬ 12
32 ˜BÁN"¿ :ÌÈÓÎÁƒ»¬ eÓ‡ ¿» Ck» .ÁÓN«≈» ‡l‡ »∆ ,ÔB‡Â
≈ ¿ ."ÌÈc
ƒ»¿ a
… ¿ ÏÈÒk
ƒ¿ ÏB˜Â¿ ,ÔÈÚ
»¿ƒ 13
33 ‡lL
… ∆ ,eeˆÂ
ƒ¿ ."‰ÂÚÏ
»¿∆¿ Ì„‡‰
»»» ˙‡∆ ÔÈÏÈbÓ
ƒ ƒ¿« L‡Œ˙el˜Â
… «¿ ופטטיא דאורייתא, "כל פטטיא בישין:( כמאמרם ז"ל17
34 ‡l‡
»∆ ,Ïa‡˙Óe
≈«¿ƒ ˆÚ ≈» ‡ÏÂ
… ¿ ,˜BÁˆa¿ƒ ıet» Ì„‡ »» ‡‰È≈¿ ה"ה( – כל הפטפוטים רעים, ברכות פ"ט,טבין" )ירושלמי
35 ‰È‰È
∆¿ƒ ‡Ï ≈¿ .˙BÙÈ» ÌÈt
… ÔΠƒ» Òa
∆≈¿ Ì„‡‰
»»» Ïk» ˙‡∆ Ïa˜Ó
≈«¿ . ב,( יומא יט18 . רק פטפוטים בדברי תורה טובים,הם
36 ÏËe
≈» ˆÚ ≈» ‡Ï »¿ƒ , ‰Á
… ¿ ,ÔB‰Ï« ω »» ¿ LÙ
∆∆ ÏÚa
«« ,ב"תשובות הגאונים" בסוף ספר "נהרות דמשק" קע"ח
37 ˜ÒÚa
∆≈¿ ËÚÓÓ
≈«¿ ,‰BË» ÔÈÚ ƒ« ÏÚa«« ‡l‡ »∆ ;‰Î‡ÏnÓ
» »¿ƒ וזו אחת מהם,מנויים עשרה דברי חסידות שרב נהג בהם
38 ÁÓNÈ
«¿ƒ ,B˜ÏÁ¿∆ ‡e‰L ∆ ËÚÓ‰«¿« B˙B‡Â¿ .‰Bza» « ˜ÒBÚÂ
≈ ¿ וראוי לציין שגם בפירושו למשנה )אבות.()הגהת הרד"ל
39 ‡ÏÂ
… ¿ ,‰‡˜
»¿ƒ ÏÚa«« ‡ÏÂ
… ¿ ,‰Ë˘
»» ¿ ÏÚa«« ‰È‰È … ¿ .Ba .( שם19 . יז( מייחס רבינו ז"ל מידה זו לרב,פ"א
∆¿ƒ ‡ÏÂ
40 eÓ‡
¿» Ck» .„Bk‰ »« Á‡«« Û„B≈ ‡Ï … ¿ ,‰Â‡z
»¬« ÏÚa«« ולא באריכות לשון- ב,( פסחים ג21 .( התוכן שלהם20
.המטרידה ומבלבלת
41 ˙‡∆ ÔȇȈBÓ
ƒ ƒ „Bk‰Â »«¿ ‰Â‡z‰Â »¿ƒ« :ÌÈÓÎÁ
»¬««¿ ‰‡w‰" ƒ»¬
42 ‰cna
»ƒ« CÏÈ ≈≈ :c
»» ÏL ∆ BÏÏk»¿ ."ÌÏBÚ‰» » ÔÓƒ Ì„‡‰»»» ÈL‰Ï
ƒ »¿ ‰ÓÈ
≈«¿ ‡Ï… CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .‰˜È˙L
» ƒ¿ ‰ÓÎÁÏ »¿ .‰ 14
»¿»« ‚ÈÒ
43 ÂÈ˙BÚc
» ≈ Ïk» eȉiL¿ƒ∆ „Ú« ,‰Ú„»≈¿ ‰Úc»≈ ÏÎaL
»¿∆ ˙ÈBÈa‰
ƒ ≈« ,˙Á««» ‰eLa
» ¿ ÌÈ„ÈÓÏzÏ
ƒ ƒ¿«« „nÏÈÂ
≈« ƒ ;a„Ï
≈«¿ ‰aÈ
∆¿« ‡ÏÂ
… ¿ 15
44 Òlt"
≈« :Ó‡ «» ‰ÓÏML
…… ¿ ∆ ‡e‰Â¿ .˙eÚˆÓ‡a »¿∆¿ ˙BeÎÓ
»À¿ :‰ÓÏL
…… ¿ Ó‡L
«»∆ ‡e‰ .ÔBLÏ» ˙eÎȇ ƒ¬ ‡Ïe
… ¿ ‰˜Úˆ
»»¿ ‡Ïa… ¿ 16
45 ."ekÈ
…ƒ EÈÎc
∆»¿ ÏÎÂ
»¿ ,EÏ‚
∆¿« ÏbÚÓ
«¿« ."ÌÈÚÓL
ƒ»¿ƒ ˙Áa««¿ ÌÈÓÎÁ
ƒ»¬ Èc"
≈¿ƒ 17
,( אבות פ"ג30 . הדרך הממוצעת,"( הוא "שביל הזהב29 . יג,( אבות ג22
בעל:( מתלמידי בלעם הרשע32 . טו,( שם א31 .יג
.( יט,תאוה ושואף בצע אשר לא ידע שבעה )שם פ"ה .ÈezÙe
ƒ ˙B˜ÏÁ»¬ È„a
≈¿ƒ¿ BÓˆÚ
¿« ‚ȉ‰Ï »»» eÒ‡» . 18
ƒ¿«¿ Ì„‡Ï
( שאינו דואג כלל לסיפוק צרכיו ומחסר נפשו מן הדברים33 , Bk
»¿ BÎBz ‡l‡»∆ , la
≈« „Á‡Â
»∆¿ ‰ta
∆« „Á‡
»∆ ‰È‰È
∆¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ 19
"אין אדם מת אלא מתוך. כאילו אינו מן הישוב,ההכרחיים
.( י,( ואינו אץ להעשיר )שם פ"ד34 .( יא,בטלה" )אדר"נ
˙Úc
« « ‚Ï
…¿ƒ eÒ‡Â
»¿ .‰taL
∆«∆ c‰
»»« ‡e‰ laL≈«∆ ÔÈÚ‰Â
»¿ƒ»¿ 20
. כא,( שם36 .( א,( זהו העושר האמיתי )אבות פ"ד35 ÈÎÏ
ƒ¿»¿ kÓÈ
… ¿ƒ ‡Ï
… ?„ˆÈk
« ≈ .ÈÎp‰
ƒ¿»« ˙Úc
« « elÙ‡Â
ƒ¬« ,˙Bia‰
ƒ¿« 21
שקול ומדוד.( יא, פלס ומאזני משפט )משל טז:( מלשון37 ÏL∆ ÏÚÓ
»¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,‰ËeÁL
» ¿ Na « ¿ ÌB˜Óa¿ƒ ‰Ï
»≈¿ Na« ¿ 22
דרכיך שתהיינה מכוונות באמצעותן בלי הכרע לכאן או ‰ÒÈ
≈ ¿«¿ ‡ÏÂ
… ¿ .‰ËeÁL
» ¿ ÏL ∆ ÏÚÓ
»¿ƒ ÌB˜Óa¿ƒ ‰˙Ó
»≈ 23
.לכאן – ואז תצליח ‡ÏÂ
… ¿ ;ÏÎB‡
≈ BȇL≈∆ «Ú„BÈ
≈ ‡e‰Â¿ ,Bψ‡¿∆ Ï·iL
« …∆ BÁa
≈¬« 24
במק
למנות לפני נזירות בנו (20 .כגון שנזירות שלו היתה (6שכשגילח את הראשונה ביום שלשים ואחד נגמרה
נזירות מרובה (21 .ומגלח (22 .כגון שנדר נזירות סתם, הנזירות ,ומתחלת נזירות שניה בו ביום ,כאדם המקבל
והתחיל למנות עשרה ימים ונולד לו בנו (23 .שאין גידול נזירות בחצי יום ,שעולה לו אותו חצי יום ליום שלם ,נמצא
שיער פחות משלשים יום .וכלשון המשנה שם טו" .שאין שביום ששים כלתה הנזירות השניה ,ומגלח למחרתו כדין
תגלחת פחות משלשים יום" .ובזה יובנו דברי רבינו לעיל: )תוספות לנזיר ה (7 .(:שהוא יום שלשים ואחד לנזירותו
ש"אינו סותר אלא עד נזירות בנו" ,מכיון שעליו למנות השניה (8 .נמצאו שלשים יום של הנזירות השניה ,כלו
אחרי נזירות בנו שלשים יום ,הרי זו חשובה נזירות בפני ביום חמשים ותשעה ,וכבר אמרנו בהלכה הקודמת" ,אם
עצמה ,ודי לו אם יסתור הימים שאחרי נזירות בנו ,ולא את גילח ביום שלשים -יצא" )משנה נזיר טז.(.
הימים שמנה לפניה )רדב"ז(.
,9Ôa≈ Èσ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊÂ
ƒ»¿ ,ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .‚ 11
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
26 ÈȉÂ
ƒ ≈¬« ,Ôa≈ Èσ ‰È‰iLk
∆¿ƒ∆ ¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ « ≈ .„ ÌÈÏLÓ
≈ » ?„ˆÈk ƒ¿ « Ôa≈ BÏ „ÏB
« Ck» Á‡Â
««¿ BlL∆ ˙eÈÊ
ƒ¿ ÏÈÁ˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ 12
27 : Ôa≈ BÏ „ÏBÂ
24 « ¿ BlL ∆ ˙eÈÊa
ƒ¿ƒ ÏÈÁ˙‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,ÌBÈ ‰‡Ó
»≈ ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :Ó
«» . Ba¿ ÏL
11 ∆ ˙‡∆ ‰BÓ
∆ Ck» Á‡Â
««¿ BlL
10 ∆ ˙‡∆ 13
גמק
עשרה ימים שאינם ראויים לתגלחת ,עלֿכרחו מונה שלשים ˙È
≈» B‡ 25ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ „pL«»∆ ‰‡n‰
»≈« ÔÓƒ ‡L
«¿ƒ ̇ƒ 1
ימים רצופים מעכשיו וחוזר ומונה הנזירות שנדר לאחר ˙eÈÊ
ƒ¿ ˜ÒBt
≈ ȉL
≈¬∆ ,ÌeÏk¿ „ÈÒÙ‰
ƒ¿ƒ ‡Ï
… Ôa‰
≈« „ÏBpLk
¿∆ « 2
עשרים .אבל התוספות שם יג :דיבורֿהמתחיל חדא ,סיכמו ‡ÈÓe
ƒ≈ Ál‚Óe
«≈«¿ ,Ba¿ ÏL ∆ ‰BÓe
∆ ÏÈÁ˙Óe
ƒ¿« BlL ∆ 3
שהואיל ועשרה ימים האחרונים אינם ראויים להצטרף עם
העשרים הראשונים ,ודאי נודר זה נתכוון להניח עשרים יום
e‡LpL
¬¿ƒ∆ ˙È ≈» B‡ ÌÈLÏM‰
ƒ ¿ « ÌÈÏLÓe
˜ƒ¿ « ,ÂÈ˙Ba
»¿¿ » 4
תחום בשבת" ,שהיוצא חוץ לתחום המדינה )=העיר( בשבת (44שמא ימות למחר ונמצא שהוא נזיר היום ,וכל דקדוקי
-לוקה" )הל' שבת פכ"ז ,ה"א( וספק הוא ,אם יש איסור נזירות עליו .ודבר זה נלמד ממה שאמרו )נדרים ג (:האומר:
תחומין למעלה מעשרה טפחים ,או אין איסור תחומין לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר ,הרי זה נזיר מיד ,שמא
למעלה מעשרה )עירובין מג (47 .(.שהוא שבת או יו"ט. ימות עתה )ראה לעיל פ"א ,ה"ד( ,אף כאן יש לחוש שמא
(48נזיר ח (49 .בימי החול (50 .ואע"פ שגם בימי החול ימות למחר ,אלא שבדין הקודם אינו חייב אלא נזירות אחת
אינו אלא ספק אם יבוא ,בכל זאת אין אומרים בזה :ספק ואח"כ הוא מותר בכל ,ואילו בדין שלפנינו הרי זה אסור
נזירות להקל ,כי "ביום שבןֿדוד בא" -משמעו ביום שהוא לשתות יין וכו' לעולם ,שמא ימות למחר )רדב"ז( .וכתב
ראוי לבוא מצד הדין ,כפירוש 'רבינו תם' בתוספות ה"קרית ספר" שבדין שלפנינו ,אינו אלא אסור לשתות יין,
לעירובין מג :ד"ה ואסור לשתות )מעשה רוקח( (51 .אם אבל אינו לוקה ,שהרי זה התראת ספק ,שמא יחיה למחר
יבוא או לא יבוא (52 .עירובין מג :שלא אמרו :ספק נמצא שלא עבר כלום ,ואין לוקים על התראת ספק.
נזירות להקל אלא בתחילת תחולת הנזירות .אבל אם כבר ̇ƒ ,Ba ‡a» „Âc
ƒ» ÔaL
∆∆ ÌBia« ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .‡È 3
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰
חלה עליו ,אינה נפקעת מספק ,כמבואר בנזיר ח .ולעיל פ"ג, B‡ ˙aLa
»« ¿ ̇ƒ¿ ;45ÌÏBÚÏ
» ¿ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ „
«» ÏÁa
…¿ 4
הי"ז בענין "הריני נזיר מלוא הקופה" ,ובביאורנו שם אות
עט .וכתב ה"קרית ספר" שגם בדין זה אינו אלא אסור ,zÓ
»À BË ÌBÈ B˙B‡ B‡ ˙aL ‡»« d˙B
» „«» BË ÌBÈa¿ 5
לשתות יין אבל אינו לוקה ,שאם לא בא עדיין בן דוד, ‡BÈ» ̇ƒ ˜ÙÒ
≈» c‰L
»»«∆ .ÌÏBÚÏ
» ¿ eÒ‡» CÏȇÂ
≈ ≈¿ Ô‡kÓ
»ƒ 6
הוברר הדבר למפרע ,שלא עבר כלום. ‡e‰Â¿ ÏȇB‰Â
ƒ ¿ , ‡BÈ» ‡Ï
46 … B‡ BË ÌBÈa¿ B‡ ˙aLa»« ¿ 7
12 ˙ÁÏ‚z
‚««¿ƒ Ál
«ƒ ‡ÏÂ
… ¿ B˙eÈÊ
ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ eÓÏML ƒ» .È
¿» ∆ ÈÊ ˜ÙqL
≈¿∆ ,˙eÈʃ¿ ÂÈÏÚ
»» ‰ÏÁ
»» ‡Ï… „pL
47 «»∆ ÌBÈa¿ ˜ÙÒ
≈» 8
13 ‡nh‰Ïe
≈«ƒ¿ ÔÈÈ
ƒ« ˙BzLÏÂ
¿ ƒ¿ Ál‚Ï
«≈«¿ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ‰‰Ë
53 »√» ,50˙eÈÊ
ƒ¿ ÂÈÏÚ
»» ‰ÏÁ
»» 49CÏȇÂ
≈ ≈¿ Ô‡kÓ
»ƒ ,48Ϙ‰Ï
≈»¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ 9
14 .ÂÈÏÚ
»» ˙eÈÊ
ƒ¿ Șec˜c
≈ ¿ƒ Ïλ¿ ,Ì„wÓ
∆… ƒ ‰È‰Lk
»»∆ ¿ ÌÈ˙ÓÏ
¿≈ƒ ˙eÈÊ
ƒ¿ ˙Ú˜ÙÓ
‡««¿« dÈ » ≈ ˜ÙÒ
51 ≈» ‡È‰L
ƒ∆ ‰‡a‰
»»« ˙aLÂ
»« ¿ 10
15 .54‰˜BÏ
∆ ‡nh
»«ƒ B‡ ÔÈÈ
ƒ« ‰˙L
»» B‡ Álb«ƒ ̇Â
¿ƒ . ÂÈÏÚ
52 »» ‰ÏÁL
∆»» 11
הכל )שם ה"ג( (58 .שיש בלשון קבלתו ,לשון נזירות.
(59כל הימים שעבר בהם עולים לו לימי נזירותו )משנה ועל מה ששאלו ,אי עולה הדבר בקנה אחד ע הנוסח
המק
17 ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,dÏÚa
»¿« ÚÓL
«» Ck» Á‡Â
««¿ ,dÓc
» » ˜ÊÂ
¿«¿ƒ בנזיר לא ,(:שהרי אונס היה ,שחשב שאינו נזיר ,וכל זה
18 ‰˜ÈÊ
˜„» ƒ¿ Ì
∆… ̇ƒ¿ . Ù‰Ï
76 ‚≈»¿ ÏBÎÈ» Bȇ≈ ‰Ál
»¿ƒ ‡Ï
… מדין תורה (60 .החכמים ,שהיו נקראים סופרים על שם
19 ˙ÁÏ‚˙a
‡««¿ƒ¿ ?78ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈcƒ»¿ ‰na
∆« .77ÙÈ≈» ‰Ê∆ ȉ
¬≈ שהיו סופרים כל האותיות שבתורה )קידושין ל (.ובירושלמי
שקלים )פ"ה ,ה"א( אמרו" :מה תלמודֿלומר סופרים )דברי
20 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ÙÈ
≈» 80‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚˙a
‡««¿ƒ¿ Ï »¬ ;79‰‰Ë
»√» הימיםֿא ,ב ,נה(? אלא שעשו את התורה ספורות ספורות"
21 ‡È‰L
ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÏL∆ ˙Baw‰
»¿»« ewL
∆»¿ מנין ומספר לכל הלכה ,כגון :חמשה לא יתרומו :חמשה
22 ‡.81˙Á
∆∆« ˙eÈʃ¿ ˙BÓÏ
ˆ¿ƒ ‰ÎÈ
» ƒ¿ ÔÈ„Ú
¬«ƒ דברים חייבים בחלה .ועזרא הכהן היה נקרא סופר )עזרא
(75שעליה להביא שלש בהמות ,כמבואר לקמן פ"ח ,ה"א. ז ,ו( "כשם שהיה סופר בדברי תורה )=מנה אותיותיה( ,כך
(76את נדר נזירותה ,ועליה להביא את שאר קרבנותיה היה סופר בדברי חכמים" )ירוש' שם( ,למנות ההלכות
ולהתגלח כדין .ואין אומרים יפר את נדרה משום עינוי נפש, כנ"ל (61 .ברייתא נזיר לב.
כי לאחר שנזרק הדם יכולה היא לשתות יין )לקמן פ"ח, B„a
¿ƒ¿ z‰
≈∆ ‚‰Â
«»¿ ,ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ „pL
«»∆ ȉ « ≈ .„È
≈¬ ?„ˆÈk 1
ה"ה( ואין כאן שום עינוי נפש (77 .שעדיין אסורה היא Á‡Ïe
««¿ ,ÌBÈ ÌÈOÚ ƒ¿ ∆ eq‡ƒ ‚‰Â
«»¿ ,ÌÈÓÈ
ƒ» ‰OÚ
¬ »» 2
בשתיית יין ,ומיפר אדם נדרי אשתו משום עינוי נפש )משנה ‰BÓ
∆ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ BÏ Ò‡Â
«»¿ ÌÎÁÏ
»»¿ χL«» ÌÈLÏM‰
«¿ ƒ 3
נזיר כח .(.ולקמן פ"ט ,ה"ט יתבאר מה תעשה בקרבנותיה
שהפרישה לפני ההפרה (78 .שאין הבעל יכול להפר
Ô‰a
∆» ‚‰pL
«»∆ ‰OÚ‰
»» ¬» „‚k
∆∆¿ ,χML
«» ∆ ÌBiÓƒ ÌÈÓÈ
ƒ» ‰OÚ
¬ »» 4
ומין אחד ,כך אינו חייב שתים על היין והחומץ אע"פ שהם e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ , ÌÈÙBÒ
41 ƒ¿ ÈcÓ
≈¿ƒƒ eÒ‡» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Òt
¿» 4
שני שמות ,הואיל ואינו מיוחד לאו בכל אחד מהם בפני ‡ÏÎ
«» ̇ƒ B˙B‡ ÔÈkÓe
ƒ« ,42˙BeÒ‡¬ ˙BÏ·Ó
»¬« ˙BÎωa
¿¿ƒ 5
עצמו )רדב"ז( .אמנם אם ישתה חומץ בלבד -ילקה עליו. .43˙ecÓ
¿« ˙kÓ
«« 6
שבפירוש אמרה תורה :חומץ יין לא ישתה .והראב"ד חולק,
(41מדברי חכמים ,כדברי רבי יוחנן בע"ז סז ,ב" :טעמו
ולדעתו יין וחומץ שני מינים ושני שמות הם ,כמבואר
ולא ממשו -אסור ואין לוקים עליו" .וסובר רבינו -אסור
בבבאֿבתרא צו ,א -וחייב שתים .אולם רבינו ב'ספר
מדבריהם בלבד (42 .פט"ו ,ה"ג .ובכת"י התימנים :כמו
המצוות' ,לאֿתעשה רו ,הוכיח את דבריו מסוגיית הש"ס
שביארנו באיסורי מאכלות .ולדעת הראב"ד ,אם יש בו טעם
נזיר לח ,ב .ששאלו שם" :והרי שייר יין וחומץ ,מכאן אתה
יין ,אפילו אם אין בו רביעית בכדי אכילת פרס ,הרי זה
למד שאינו חייב על היין והחומץ שתים ,מפני שהחומץ
אסור מן התורה ,אלא שאין לוקים עליו .וראה ב'תוספות'
אמנם נאסר בעבור עיקרו ,שהוא היין ,וכאילו אמר הכתוב,
חולין צח ,ב דיבורֿהמתחיל :רבא אמר (43 .שמרד ועבר
שאיסורו לא נסתלק ממנו )מהיין( בהפסדו )ע"פ 'ספר
על דברי חכמים ,והיא כפי ראות עיני הדיין וכפי צורך
המצוות' מהדורת ר' חיים העליר ובהערותיו שם( .והשווה
השעה ,כדברי רבינו בפירושו למשנה ,נזיר פ"ד ,מ"ג.
'ספר החינוך' מצוה שעב.
26 Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,BlkÀ ÌBi‰« Ïk» 52ÔÈÈa
ƒ«¿ ‰˙BL
∆ ‰È‰L ƒ» .È
»»∆ ÈÊ ‚Ê» ˙ÈÊÎe
ƒ«¿ ÔˆÁ
» ¿« ˙ÈÊÎe
ƒ«¿ ÌÈÚ
ƒ»¬ ˙ÈÊk
ƒ«¿ Ï·L
«»∆ Èʃ» .Á 7
27 Bȇ≈ ˙ÈÚÈe
ƒ ƒ¿ ˙ÈÚȃ ƒ¿ Ïk» ÏÚ« 53ÌÈÓMÏ
ƒ«» « iÁ
»« ‡e‰L∆ ËÁÒ«» elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÔÈÈ
ƒ« ˙ÈÚÈ
ƒ ƒ¿ ‰˙LÂ
ˆ»» ¿ ÌȘen
ƒ ƒ ˙ÈÊÎe
ƒ«¿ 8
28 , Bc
54 »¿ ÏÁÈ≈« ‡Ïc
… ¿ ˙Á‡Â
««¿ ÔÈÈ
‡ƒ« ÌeMÓƒ ˙Á‡«« ‡l
»∆ ‰˜BÏ
∆ LÓÁ≈» ‰˜BÏ
∆ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ˙ÈÚÈ
ƒ ƒ¿ 44epnÓ
∆ƒ ‰˙LÂ
‡»» ¿ ÏBkL
¿∆ 9
29 ˙ÈÚÈ
ƒ ƒ¿ Ïk» ÏÚ« Ba e˙‰ ¿ƒ ̇ ƒ¿ .55e‡aL
¿¿«≈∆ BÓk ‰˜BÏÂ
‡∆ ¿ .‡e‰ „Á »∆ ‡Ïa
»¿ Ô‰Ó
‡∆≈ „Á
»∆ ÏkL
»∆ , ˙Bi˜ÏÓ
45 ƒ¿« 10
30 ‡e‰¿Â ,‰zLz
∆¿ ƒ χ« ,‰zLz∆¿ ƒ χ« :BÏ eӇ¿»¿ ˙ÈÚÈe
¿ƒ ƒ ÏÎa
»¿ ‰ÂL
∆» ‡e‰L ∆ ,Bc
»¿ ÏÁÈ
≈« ‡Ï
… ÌeMÓƒ ˙ÈML
ƒ ƒ ˙e˜ÏÓ
¿« 11
31 ,ÌÈÙBÒ
ƒ¿ ÈcÓ
≈¿ƒƒ .56„Á‡Â‡»∆¿ „Á»∆ Ïk» ÏÚ« iÁ
»« ‰˙BL
∆ ÌÈÚ
ƒ»¬ ˙ÈÊk
ƒ«¿ B‡ ‚Ê» ˙ÈÊk
‡ƒ«¿ ÏÎ
«» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ . ÌÈ„p‰
46 ƒ»¿« 12
32 epnÓ
∆ƒ ˜Á˙ÈÂ
≈ «¿ƒ¿ ÔÈÈ
ƒ« È˙BL
≈ LBÓa« ¿ „ÓÚÏ… ¬« ÈÊÏ
ƒ»« eÒ‡L
∆» ,ÌÈÚ
‡ƒ»¬ ÌeMÓƒ B‡ ‚Ê» ÌeMÓƒ ˙Á «« :ÌÈzL
ƒ«¿ ‰˜BÏ∆ 13
33 ÈÒ
ƒ» : ÌÈÓÎÁ
58 ‡ƒ»¬ eÓ ¿» . ÂÈÙÏ
57 »»¿ ÏBLÎÓ¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,‰a‰
«¿≈ ÈÊÏ
ƒ»¿ ÔÈc‰
ƒ« ‡e‰Â¿ .47Bc
»¿ ÏÁÈ
≈« ‡Ï
… ÌeMÓƒ ˙Á‡Â««¿ 14
34 .59˜È
»¿ƒ ‡Ï… ÌÎÏ
«∆∆ ‡ÏÚ« ˙Á«« :ÌÈzL
ƒ«¿ ‰˜BÏ
∆ ‡e‰L ∆ ‡nh
»«ƒ B‡ ÁlbL
«ƒ∆ 15
ÏÎa
»¿ ‰ÂM‰
∆» « eq‡‰
ƒ» ÏÚ« ˙Á‡Â
««¿ ,Ba „ÁÈÓ‰
»À¿« eq‡‰ƒ» 16
(52בכת"י התימנים :שותה יין ,וכן לשון המשנה בנזיר מב, .Bc
»¿ ÏÁÈ
≈« ‡Ï
… ‡e‰L∆ ,ÌÈ„p‰
«¿»ƒ 17
א (53 .שהקב"ה מעניש אותו על כל רביעית ורביעית,
שהיא עבירה בפני עצמה ,כלשון רבינו בפירושו למשנה, (44שאין לו עדיין טעם יין ,אבל הוא נקרא בשם אחר :יין
(54שאין חיוב ללקות אלא אחר ההתראה. שם. חדש (45 .ברייתא נזיר לח ,ב .כי התורה אמרה" :וענבים
(55לעיל ה"ח (56 .בדפוסים קדומים :אחת ואחת .וכן לחים ויבשים )= צמוקים( לא יאכל -לחייב על זה בפני
לשון המשנה ,נזיר מב ,א (57 .שמא ימשך אחריהם עצמו ועל זה בפני עצמו ,ומכאן אתה דן לכל איסורי נזיר,
וישתה עמהם (58 .ע"ז נח ,א (59 .שמא יאכל שם כל שהוא מין אחד והם שני שמות -חייב על זה בפני
ענבים. עצמו" וכו' ,לרבות יין חדש )= אפילו מיץ ענבים( וענבים,
35 Ú˙a
««¿ ÔÈa≈ ,60‰˜BÏ
‡∆ ˙Á «« ‰ÚO
»¬« ÁlbL ƒ» .‡È
«ƒ∆ ÈÊ אע"פ שטעמם שוה ,הואיל והם שני שמות -חייב שתים.
(46שם ,כי גם הנזירות נדר היא ,כמבואר לעיל פ"א ,ה"א.
36 ÔÎÂ
≈¿ . Úz
63 «« ÔÈÚk
≈¿ dwÚÓ
62 »»ƒ≈ dˆvwL
≈»¿ƒ∆ ‡e‰Â¿ . ‚eÊa¿ ÔÈa
61
יע ֶשׂה
אבל אינו לוקה מלקות שביעית ,משום" :מכל אשר ֵ ָ
37 „Á‡Â
»∆¿ Ál‚Ó‰
‡«≈«¿« „Á»∆ .64‰˜BÏ
∆ B„Èa »¿ dLÏz
» »¿ ̇ƒ מגפן היין . . .לא יאכל" כי זהו "לאו שבכללות" שזה
38 ̇Â
ƒ¿ .65BL‡
… ÏÚ« ÚÈ
… ¬« ‡Ï
… Úz
«« :Ó‡pL
«¡∆∆ ;Álb˙n‰
««≈«¿ƒ כולל הרבה דברים ואינו מפרש דבר מסויים ,ואין לוקים על
39 ,‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ dwÚÏ
»»ƒ¿ dL‡» … ÛÎÏ
… » È„k
≈¿ epnÓ
∆ƒ ÁÈp‰
« ƒƒ לאו שבכללות )שם כרבא ,בניגוד לאביי( (47 .שלוקין
40 .66Úz
«« ÔÈÚk
≈¿ ‰Ê∆ ÔȇL
∆≈ עליו ,כמבואר בהל' נדרים פ"א ,ה"ה.
חמק
השיער ,אע"פ שאינו מתכוין לכך -אסור ,השווה הל' שבת (60נזיר מ ,א .וכן בתוספתא שם פ"ד ,מ"ג.
פ"א ,ה"ו (77 .שהרי זה כמו העביר סם על ראשו ,שאינו (61במספרים (62 .סמוך לשרשה (63 .שמגלח מעיקרו.
לוקה .כמבואר לעיל הי"ב )'מרכבת המשנה'( .ויתכן שביטל נזיר מ ,א (64 .שם לט ,ב .שנאמר" :לא יעבור על ראשו
בזה מצותֿעשה של :גדל פרע .כמבואר לעיל בהעברת סם. -לרבות כל המעבירים" (65 .קרא בו" :לא יעבור" הוא,
13 ˙B‡ÓËa
¿À¿ ÔÈa≈ ,78‰ÚL
»¿ƒ ˙‡ÓË
«¿À ˙ÓÏ≈¿ ‡nhpL ƒ» .ÂË
»«ƒ∆ ÈÊ ולא יעביר לו אחר )שם מד ,(.שלשון "יעבור" מוסב על
התער ,שלא נתפרש כאן הפועל ,ומשמע בין הוא בין אחר
14 ˙B‡ÓËa
¿À¿ ÔÈa≈ , ‡a˙iL
80 ≈»¿ƒ∆ BÓk¿ , Ô‰ÈÏÚ
79 ∆ ≈¬ Ál‚Ó
«≈«¿ ‡e‰L ∆ )'תורה תמימה'( .וראה בהל' ע"ז פי"ב ,ה"ז" :ואין המתגלח
15 .82‰˜BÏ
∆ ‰Ê∆ ȉ≈¬ 81Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ál‚Ó
«≈«¿ BȇL
∆≈ לוקה עד שיסייע" (66 .נזיר לט ,ב .אבל ביטל מצותֿ
(78שבעה ימים (79 .שמחוייב להתגלח עליהן תגלחת עשה ,שנאמר :גדל פרע שער ראשו ,כמבואר בהלכה הבאה
טומאה (80 .לקמן פ"ז ,ה"ב (81 .כגון שנגע ברביעית )'קרית ספר'(.
דם מן המת ,או בגולל ודופק ,כמו שיתבאר שם ה"וֿז. ÈM‰Â
ƒ ƒ¿ ÚO‰
»≈ « ˙‡∆ ÈMnL
ƒ «∆ 67ÌÒ« BL‡ ƒ¡∆ .È
… ÏÚ« ÈÚ‰ 1
(82משום :לא יטמא להם במותם )במדבר ו ,ז( ,כי אין זה ,‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ Ïha
‡≈ƒ ‡l
»∆ , ‰˜BÏ
68 ∆ Bȇ≈ ÚO‰∆‡˙ « ≈» 2
ענין לתגלחת טומאה ,המפורשת בפסוק אחר )שם ,ט( "וכי .BL‡
… ÚO
«¿ Út
«∆ Ïcb≈« :Ó‡pL
∆∆¡« 3
ימות מת עליו . . .וגלח ראשו ביום טהרתו" ,שאינו מתגלח
עד שיטמא מטומאות שהן מעצמו של מת ,כלשון רבינו (67משחה (68 .נזיר מ ,א .לענין מצות תגלחת הטהרה,
לקמן פ"ז ה"א ,ובביאורנו שם .ואע"פ שכתב רבינו בהל' והואֿהדין לענין איסור גילוח ,כשם שאינו יוצא בסם מצות
טומאת מת פ"ג ,ה"ג" :לפיכך אני אומר ,שכל טומאה מן גילוח ,כך אינו עובר עליו באיסור גילוח )'תורה תמימה'(.
המת שאין הנזיר מגלח עליה -אינה דין תורה" -אין זה ואע"פ שאמרנו לעיל אות סא "לא יעבור -לרבות כל
סותר מה שכתב כאן" :הרי זה לוקה" ,כי רבינו לשיטתו המעבירים" ,הכוונה כשהוא מעביר בידו ,אבל הסם שאינו
ב'ספר המצוות' שורש שני ,שכל דבר שאינו מפורש בתורה, תולש ביד -אינו עובר עליו )רדב"ז( .וב'זית רענן' מסביר,
אע"פ שהוא נדרש באחת מי"ג מידות ,נקרא 'מדברי הואיל ואין השערות נושרות מיד בשעת המשיחה -אין
סופרים' )ראה הל' אישות פ"א ה"ב ,ובביאורנו שם אות ח(. דינה כתער .וב'ספר המצוות' 'עשה' צב ,מביא רבינו מקור
וכן כתב רבינו שם פ"ה ,ה"ו" :אע"פ שהם דברי קבלה, ההלכה שבהעברת סם אינו עובר בלאו אלא ב'עשה'
אינם דין תורה ,שהרי לא נתפרשו בתורה" .וכתב ה'כסף מ'מכילתא' ,והיא ב'ספרי' זוטא נשא פרק ו ,א" :ואל יתן
משנה' שם ,שכוונת רבינו לומר ,שמשפטם דין תורה ,אלא סמנים בעשה . . .מה שיירתי במצותֿעשה ,החופף באדמה
שאינם מפורשים בתורה )'מעשה רוקח'(. והנותן סמנין".
16 iÁ
»« ‡e‰L ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,‰a‰
≈¿« ÌÈÓÚt
ƒ»¿ ˙ÓÏ »«ƒ .ÊË
≈¿ ‡nh ÌeMÓƒ ‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ BL‡ … Ïk» ÁlbL ƒ» .‚È
«ƒ∆ ÈÊ 4
17 ÔÈcƒ ˙Èa≈ Ôȇ≈ ÌÈÓMÏ
ƒ«» « ˙Á‡Â
‡««¿ ˙Á
«« Ïk» ÏÚ« ˙e˜ÏÓ
«¿ ÚO
»≈ Ïk» ÏÚ« Ba e˙‰
¿ƒ ̇‡ƒ¿ .69˙Á
‡«« ‡l
»∆ ˙ÁÏ‚z‰
«««¿ƒ 5
18 ÌÚt
«« Ïk» ÏÚ« Ba e˙‰
¿ƒ ̇‡ƒ¿ . ˙Á
83 ‡«« ‡l
»∆ B˙B‡ ÔȘÏÓ
«¿ƒ Ál‚Ó
«≈«¿ ‡e‰Â¿ ,Ál‚z
«≈«¿ χ« ,Ál‚z
«≈«¿ χ« :BÏ eÓ‡Â
¿»¿ ÚOÂ
70 ¿ ≈» 6
19 .84˙Á‡Â
‡««¿ ˙Á «« Ïk» ÏÚ« ‰˜BÏ
∆ ‡nhÓ≈«ƒ ‡e‰Â¿ ,ÌÚÙÂ
»«« .˙Á‡Â
‡««¿ ˙Á
«« Ïk» ÏÚ« ‰˜BÏ
∆ 7
(83שאין מלקות ביתֿדין בלי התראה על כל פעם ופעם. (69משנה ,נזיר מב ,א .וכבר נתבאר לעיל ה"י ,שהוא חייב
(84משנה ,נזיר מב ,א .והשווה לעיל ה"י. לשמים על גילוח כל שערה ושערה .וכן כותב רבינו
20 ÊÁÂ
«»¿ ,LÙe
≈≈ 86‡nhpLa
‡»«ƒ∆ ¿ 85?ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .ÊÈ
ƒ»¿ ‰na בפירושו למשנה ,שם (70 .בכת"י התימנים :כל שערה
ושערה.
21 «Ú‚B
≈ ‰È‰ ‡»» ̇ƒ Ï»¬ ;88Ïȉ‡‰
ƒ¡∆ B‡ ‡O»» B‡ 87Ú‚Â
¿»«
22 iÁ
‡»« Bȇ≈ Á
≈« ˙Óa
≈¿ Ú‚Â
«»¿ ,B„Èa
»¿ ˙n‰
≈« ÔÈ„Ú ≈¿ ,ÂÈtˆa
ƒ«¬« ,˙Óa »¿»ƒ¿ CÎBÁÂ
≈ ¿ B„Èa
»¿ BÚO»¿ ÏÚ« 71ÛÙBÁ
≈ ÈÊ ƒ» .„È 8
23 ‰ÚÈ‚
» ƒ¿ Ïk» ÏÚ« Ba e˙‰L
‡¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,˙Á‡«« ‡l
∆» B˙ek
» »« ‡ÔÈ
≈ ȉL
≈¬ ∆ ,LLBÁ
≈ ‡BÈ
≈ ÚO
» ≈ ÏÙ
« » ̇Â
ƒ¿ 9
24 .89„ÓBÚÂ
≈ ¿ ÏlÁÓ
»À¿ ȉL
≈¬∆ ,‰ÚÈ‚e
¿» ƒ ˜ÒÈ
… ¿ƒ ‡Ï ‡… Ï»¬ . ÈMÈ
72 ƒ« ‡lL… ∆ LÙ‡Â
» ¿∆¿ ÈM‰Ïƒ «¿ 10
˙‡∆ ˙MnL
75 ∆∆ «∆ ÈtÓ
≈¿ƒ , ‰Ó„‡a
74 » »¬« ÛÁÈ
… » ‡ÏÂ… ¿ ˜ÒÓa
73 ≈¿«¿ 11
(85שאם התרו בו ,לוקה על כל אחת (86 .במת. .77‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ Ôk≈ ‰OÚ» » ̇Â
ƒ¿ .76ȇcÂ
«« ÚO‰
»≈ « 12
(87במת (88 .עליו ,ראה לקמן פ"ז ה"ה ,שאע"פ שכבר
טמא הוא מנגיעתו הקודמת ,נוספה לו טומאה בנגיעתו (71משפשף ומגרד (72 .משנה ,שם .וכרבי שמעון
השניה ,שבשעה שנוגע במת ,אדם שני הנוגע בו יטמא האומר :דבר שאינו מתכוין מותר .השווה הל' שבת פ"א,
שבעת ימים -וזוהי הנקראת 'טומאה בחיבורין' ,אבל ה"ה (73 .בגמרא שם אמרו" :כל הסורק ,להסיר נימין
משפירש מן המת ונגע בו אדם אחר ,אינו טמא אלא טומאת )שערות( מדולדלות מתכוין" .ומפרש רש"י :הרי זה דבר
ערב )נזיר מב :וב'תוספות' שם ד"ה :לא קשיא(. מתכוין ואסור .וכתב הרדב"ז ,שבכל זאת אינו לוקה ,כיון
(89מנגיעתו הראשונה ,והתורה אמרה )ויקרא כא ,ד( "לא שכבר נידלדלו קצת -אין כאן גילוח ,אבל אסור לסרוק,
יטמא בעל )= כהן( בעמיו להחלו" -מי שאינו מחולל, כיון שעדיין לא נעקרו לגמרי (74 .מין מיני אדמה המשיר
מוזהר על הטומאה .יצא זה שהוא מחולל ועומד .והואֿ (75ובכת"י את השיער ,ראה רע"ב למשנה שם.
הדין לנזיר ,שהם למדים זה מזה )שם וב'תוספות' דיבורֿ התימנים :שמשיר (76 .ואע"פ שאינו מתכוין להשיר
המתחיל :איתיביה אביי(. השיער ,הואיל וידוע שאיֿאפשר לחוף באדמה ולא ישיר
טמק
13 „ÈÊÓ
ƒ≈ ÈÊp‰
ƒ»« ‰È‰
»» ̇ƒ :104ÈÊp‰ ≈«¿« .Î
ƒ»« ˙‡∆ ‡nËÓ‰ ÌL» ˙nL ≈∆ „Ú« ÌL » ‰‰LÂ
»» ¿ ˙ÈÏ
ƒ«¿ ÒÎpL ƒ» .ÁÈ
«¿ƒ∆ ÈÊ 1
14 ‡Ï
… eÚ≈ƒ ÈÙÏÂ
≈¿ƒ¿ ÌeMÓƒ BÚ
≈ B‡nhL
¿ƒ∆ ‰ÊÂ∆¿ ,‰˜BÏ
∆ ÈÊp‰
«»ƒ 92Ïc‚Óe
»¿ƒ ‰z»≈ ‰cLa
91 »ƒ ¿ ˙n‰
≈« ω‡Ï
∆… ¿ ÒÎpL
«¿ƒ∆ B‡ ,90˙n‰
«≈ 2
15 B‡nhL
¿ƒ∆ ‰Ê ∆¿ ,‚‚BL
≈ ÈÊp‰ƒ»« ‰È‰
»» ̇Â
ƒ¿ ;105ÏLÎÓ
˙… ¿ƒ Ôz
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 93BzÚcÓ
¿ «ƒ ÂÈÏÚÓ
»»≈ ‰z‰
»≈« ‚b« ÚÙe
«» BÁ
≈¬ ‡e
» 3
16 ‰˜ÏÈ
∆¿ƒ ‡Ï… ‰nÏÂ
»»¿ . ‰˜BÏ
106 ∆ ̉Ӈ∆≈ „Á
»∆ Ôȇ≈ „ÈÊÓ≈ƒ ˙Á‡Â
««¿ , ‡È
94 …» ‡Ï‡… ÌeMÓƒ ˙Á «« :ÌÈzL
ƒ«¿ ‰˜BÏ
∆ 4
17 L‡… ˙‡∆ ‡nËÂ
≈ƒ¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ÈÙÏ
ƒ¿ 107?ÈÊp‰
ƒ»« ˙‡∆ ‡nËÓ‰
«¿ « ≈ Ôȇa
ƒ» ‰‡Èe
» ƒ ‰‡ÓË»¿À ȉL
≈¬∆ ;95‡nhÈ»«ƒ ‡Ï… ÌeMÓƒ 5
18 .109BzÚcÓ
¿ «ƒ BÓˆÚ
¿« ‡nËiL
≈«¿∆ „Ú« ‰˜BÏ
∆ Bȇ≈ 108BÊ
¿ƒ ˜˙Ó„B
∆ ∆ B˙‡ÓË»¿À Bk„k¿«¿ ÒÎ
‡«¿ƒ ̇ƒ Ï
»¬ .96˙Á‡k
¿«« 6
שלקמן הלכה י"א כותב רבינו ,שמגלח שער ראשו בשביעי Á‡Â
««¿ ,7Út«∆ BÏ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ˙BÒ
≈ ‰Ê∆ ȉ¬≈ 5
ומביא קרבנותיו בשמיני ,הרי שתגלחתו קודמת להבאת .8˙BÓÏ
¿ƒ ÏÈÁ˙Ó
»ƒ¿« Ck 6
קרבנותיו (20 .מקרבנותיו (21 .ובגמרא אמרו" :ואחר (2שנאמר "והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו" -טומאה
ישתה הנזיר יין -אחר מעשה יחידי" ,אחר זריקת דם קרבן סותרת ואין היין סותר" (3 .לסתור אינו סותר אלא ברוב
אחד מקרבנותיו ,נמצא שקודם שנטמא היה מותר כבר ראשו" וכתבו התוספות שם דיבור המתחיל לסתור ,שזוהי
באיסורי נזיר ,וכאילו שלמה נזירותו (22 .ואותו קרבן הלכה )=למשה מסיני( בנזיר ,שלא מצינו בה טעם.
שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. (4כגון מספריים הגוזזים את השיער סמוך לעיקרו (5 .כי
27 Ïc‚Ï
≈«¿ Èe‡L
»∆ ÌBÈ ‡e‰L∆ ,23ÂÈÁ‡lL »¿ƒ .‰
»¬«¿∆ ÌBia« ‡ÓË אם נשאר מהם כדי לכוף ראשם לעיקרם אינו סותר.
28 ˙BÒ
≈ Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ˙‡ÏÓ
‡… ¿ Á‚«« Ál
«ƒ B‡ ,ÚO
≈» (6גזלנים (7 .גידול שיער בן שלושים יום (8 .ממקום
שפסק ,בין בנזירות מועטת )שהיא של שלושים יום( בין
29 ‰ÓÏL
»¿» ȉL
‚≈¬∆ ,Ál«ƒ ‡Ï
… ÔÈ„ÚL
¿ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,24ÌeÏk בנזירות מרובה.
30 .25dÏ» ÏtËpL
«¿ƒ∆ ÏÎÂ
… ¿ ˙eÈÊp‰
«¿ƒ
ÌBÈ ÌÈOÚ
ƒ¿ ∆ Á‡Ïe
««¿ ,ÌBÈ ‰‡Ó »≈ ˙eÈÊ
ƒ¿ „ « ≈ . 7
«» ?„ˆÈk
(23אחרי יום הבאת קרבנותיו ,כגון ביום שלושים ושניים „Ú« ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ‰‰BL ∆ ‰Ê∆ ȉ≈¬ BL‡…
… Álb˙
««¿ƒ 8
לנזירות סתם ,או ביום מאה ושניים כשקיבל עליו נזירות ‰BÓ
∆ ÌBÈ ÌÈLÏM‰ƒ ¿ « Á‡Â««¿ ,BL‡ … ÚO
«¿ ‰aiL
∆¿ƒ∆ 9
מאה יום (24 .נזיר יד" :נטמא ביום גידול שער רב אמר
אינו סותר" ומפרש רבינו :יום גידול שער יום שאחרי יום
‡Ô˙B
» ÏΠ»¿ .B˙eÈʃ¿ ÈÓÈ
≈¿ ÌeÏLz ¿ « ÌBÈ ÌÈBÓL
ƒ ¿ 10
הבאת קרבנותיו (25 .הוא יום הבאת קרבנותיו ,שהוא יום ÔȇL
‡≈∆ ‡l
»∆ ,9ÂÈÏÚ
»» ˙eÈÊ
ƒ¿ Șec˜c
≈ ¿ƒ Ïk» ÌBÈ ÌÈLÏM‰
ƒ ¿ « 11
אחרי מלאת. .10ÔÈn‰
»¿ƒ« ÔÓƒ BÏ ÔÈÏBÚ
ƒ 12
31 ‡‡l
»∆ ,˙BÒ
≈ Bȇ≈ ÈMa
ƒ≈ « B‡ „pL »¿ƒ .Â
«»∆ ÌBia« ‡ÓË (10ועליו (9שאסור לו לשתות יין ולהיטמא למת.
32 :Ó‡pL
˜«¡∆∆ ; Ba
26 »¿» ‡ÈiL‡ƒ»∆ Á«« ̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÌÈÏLÓ
« ¿ƒ להשלים נזירותו ממקום שפסק.
33 ÌÈÓÈ
ƒ» ÈL
≈¿ ÌL» eȉiL
¿ƒ∆ „Ú« eÏtÈ
¿ƒ ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓi‰Â¿«»ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« ,‰‚‚La
»»¿ ƒ ÔÈa≈ ÔB„Êa
»¿ ÔÈa≈ ,‡ÓËpL
»¿ƒ∆ ÈÊ ƒ» .‚ 13
34 ‰‡Ï‰Â
»¿»» ÈLÈÏMÓ
ƒ ƒ¿ ƒ ‡ÓË»¿ƒ ̇ƒ ,28CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .27ÌÈBL‡
ƒ ƒ , Ïk‰
12 … « ˙Ò
«» Ò‡a
11 ∆… ¿ ˙BÏÊÓe
»« ÌÈÎBk
ƒ» È„BÚ
≈¿ e‰e‡nË ¿ƒ 14
35 .29ÔÈÓ„Bw‰
ƒ ¿ « Ïk» ˙BÒ
≈ , ‰‡ÓË
14 ˜»¿À ˙Ba
¿¿» ‡ÈÓeƒ≈ , ‰‡ÓË
13 ‚»¿À ˙ÁÏ ««¿ƒz Ál‚Óe
«≈«¿ 15
ÌÈÓi‰Â
ƒ»«¿ :Ó‡pL
«¡∆∆ ;˙eÈÊ ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ ˙BÓÏ ¿ƒ ÏÈÁ˙Óe
ƒ¿« 16
(26כשיטהר מטומאתו ,ביום השמיני לטומאתו. ¿ƒ ÈÓÈ
15BÊ ≈¿ ˙‡ÏÓ
… ¿ ÌBÈa¿ ‡ÓË
»¿ƒ elÙ‡Â
ƒ¬« .eÏtÈ¿ƒ ÌÈL‡‰
ƒ… ƒ» 17
" (27הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחילת מאה ,יכול יהא
סותר? תלמוד לומר :והימים הראשונים יפלו ,עד שיהיו לו .16Ïk‰
… « ˙Ò
¿«» ÌBi‰« ÛBÒa 18
ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים" .ולדעת התוספות: (11וכן אמרו נזיר שנטמא מביא קרבנות על הזדון כשוגג,
כשנטמא ביום ראשון אינו מביא קרבן טומאה כלל ,אלא שנאמר "וכי ימות מת עליו בפתע פתאום" -פתע ,זה שוגג
מונה שבעה ימים ,וביום השמיני הוא חוזר ומונה להשלים וכן הוא אומר :ואם בפתע בלא איבה הדפו ,פתאום -זה
ימי נזירותו (28 .הואיל ולא הקפיד הכתוב אלא על שני אונס (12 .ואפילו מה שמנה קודם בטל (13 .כשיטהר.
ימים הראשונים (29 .ואחרי שיטהר מתחיל למנות מניין (14ביום השמיני לטומאתו (15 .ביום השלושים לנזירות
חדש .ואפילו אם נטמא בסוף ימי נזירותו הרי זה סותר ,ואין סתם ,או ביום האחרון לנזירות מרובה (16 .משנה בנזיר
אומרים :והימים הראשונים יפלו -מכלל שיש אחרונים, טז" .הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל"
וזה אין לו אחרונים .אלא הלכה כחכמים בזה ,שאפילו ולא כרבי אליעזר האומר שם :אינו סותר אלא שלושים.
נטמא ביום מלאת סותר הכל ואין צורך ב"ימים אחרונים".
˙‡‰
«»¬ ÌBÈ ‡e‰L ∆ ,17˙‡ÏÓ
‡… ¿ ÌBÈ Á »¿ƒ .„ 19
«« ‡ÓË
36 ; ˙eÈÊ
31 ƒ¿ ÂÈÏÚ
»» ‰ÏÁ»» ˙Ó≈ ‡ÓË
30 ≈¿ ‡e‰Â¿ ÈÊa
ƒ»¿ „«» .Ê ÌÈLÏL
ƒ ¿ ˙BÒ
≈ ‡ÓË »¿ƒ ‡Ï
… el‡ƒ ‰‰Ë˜»√» ˙Ba
¿¿» 20
37 ‚ 33Ál
«ƒ B‡ ÔÈÈ
ƒ« ‰˙L‡»» B‡ 32˙Á
∆∆« ÌÚt
«« ‡ÓË
»¿ƒ ̇ƒ¿ ‰‡ÓË
˜»¿À ˙Ba¿¿» ‡ÈÓ ƒ≈ ?‰OÚÈ
∆ ¬« „ˆÈÎÂ
« ≈¿ .18„Ïa
«¿ƒ 21
38 ÔÈÏBÚ
ƒ Ôȇ≈ ÌÈÓÈ ƒ» ‰nk»« B˙‡ÓËa
»¿À¿ ‰‰L»» ̇ƒ¿ . ‰˜BÏ
34 ∆ ˙BÓÏ
¿ƒ ÏÈÁ˙Óe
ƒ¿« , ‰‡ÓË
19 »¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Óe
«≈«¿ ,‰ËiLk
«¿ƒ∆ ¿ 22
39 .37ÈÚÈMa
ƒ ƒ¿ « ÏaËÈÂ
… ¿ƒ¿ ÈÚÈLe
ƒ ƒ¿ ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ 36‰fiL
∆«∆ „Ú« ,35BÏ ‡ÈÓe
ƒ≈ ,‰‰Ë
»√» ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Óe
«≈«¿ ,ÌBÈ ÌÈLÏLƒ ¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ 23
40 „pL
«»∆ ‰ÊÏ
∆» ˙eÈʃ¿ ÔÈnÓ
«¿ƒƒ BÏ ‰ÏBÚ
∆ BlL ∆ ÈÚÈL
‡ƒ ƒ¿ ÌBÈ¿ „Á»∆ ÂÈÏÚ
»» ˜ÊpL
‡«¿ƒ∆ Á«« ‡ÓË
»¿ƒ ̇ƒ¿ .‰‰Ë
˜»√» ˙Ba
¿¿» 24
41 ÏÈÁ˙Ó
ƒ¿« Bȇ≈ ‡ÓËpL
39 »¿ƒ∆ B‰Ë» ÈÊ
‡ƒ» Ï
»¬ . ‡ÓË
38 ≈» ‡e‰Â¿ ‡L»¿ ‡ÈÈ
‡ƒ» ‡l
»∆ , ÌeÏk¿ ˙BÒ
21 ≈ Bȇ≈ ÌÈÓc‰
20 ƒ »« ÔÓƒ 25
42 .41‰‡Ï‰Â
»¿»» ÈÈÓM‰
‡ƒ ƒ¿ « ÌBiÓƒ ‡l
»∆ 40˙BÓÏ
¿ƒ .22‰ËiLk
«¿ƒ∆ ¿ BlL∆ ‰‰Ë
˜»√» ˙Ba
»¿¿ 26
(31וכשיטהר מטומאתו עליו (30לפני קבלת נזירותו. (18ואפילו נדר (17ביום הראשון שלאחר מלאת ימי נזרו.
אנק
(52זה שנדר בנזיר בהיותו בבית הקברות (53 .ולא היזה לנהוג נזירות בטהרה ,ללא קבלת נזירות פעם שנייה.
וטבל (54 .כיוון שלא טהר בינתיים הכול טומאה אחת (32בהיותו טמא (33 .בימי טומאתו (34 .הואיל וחלה
היא ,ואפילו יטמא אחרי כן בטומאה שהנזיר מגלח עליה, עליו נזירות (35 .למניין נזירות טהרה שיתחיל אחר כך.
אינו מגלח ואינו מביא קרבן הואיל ולא טהר בינתיים. (36במי אפר פרה אדומה (37 .לטומאתו ,כדין כל טמא
(55כדין כל טמא הטעון הזאה וטבילה (56 .לשם נזירות מת הטעון הזאה וטבילה (38 .שמתחיל למנות נזירותו
טהרה ,לקיים נדרו שנדר בבית הקברות (57 .כי טומאת מיום שביעי אחרי שהיזה וטבל ,לפי שאינו מביא שום קרבן
בית הקברות אף על פי שהיא מטמאה את הנזיר שבעה על טומאתו אין לו לחכות ליום השמיני ,יום הבאת
ימים ,אין היא סותרת את הימים הקודמים ,והם עולים לו (39אחרי שמנה שני ימים לנזירותו. הקרבנות.
מן המניין ,לכשיצא מבית הקברות ויטהר וישלים עליהם. (40נזירות הטהרה (41 .שבו הוא מביא קרבנותיו על
אבל זה ברור ,שימי טומאתו בהיותו בבית הקברות אינם טומאתו ,ואינו מתחיל למנות נזירותו אלא אחרי הבאת
עולים לו (58 .לצאתו מבית הקברות והתחיל להיטהר. קרבן חטאתו .והטעם ,שטמא שנזר אינו מביא קרבן על
(59וכשיטהר לא יצטרך להשלים אלא עשרים ותשעה יום, טומאתו ,מפורש שם שנאמר "וכי ימות מת עליו ...וטמא
נוסף על יום השביעי ,שנחשב כיום אחד למניינו .בניגוד ראש נזרו" -בטהור שנטמא הכתוב מדבר ,ולא בטמא שנזר.
לנזיר טהור שנטמא ,שאינו מתחיל למנות מניינו אלא מיום ‰ÏÁ
»» ˙eÈÊ
ƒ¿ ˙Bw‰
»¿« ˙Èa «»∆ ÈÓƒ .Á
≈¿ ‡e‰Â¿ „pL 1
השמיני והלאה .ואף על פי שנזיר זה טהור שנטמא הוא, ÔÈÏBÚ
ƒ Ôȇ≈ ÌÈÓÈ
ƒ» ‰nk»« ÌL » ‰‰L
»» elÙ‡Â
ƒ¬« .42ÂÈÏÚ
»» 2
שהרי מנה מקצת ימים אחרי שנטהר ,ונטמא אחר כך- ,
הואיל ועיקר נזירותו קיבל בטומאה ,נקרא :טמא שטהר,
‡lL
… ∆ Ba e˙‰
¿ƒ ̇Â
ƒ¿ . ÌL
44 » B˙i‰L
»ƒ¿ ÏÚ« ‰˜BÏÂ
∆ ¿ . BÏ
43 3
נטמא באותה שעה אינו סותר .זה הכלל :נודע לו לפני (69כדרך שנזיר טהור מגלח (70 .שתחת דוד האשם.
הדבר המעכבו סותר ,לאחר הדבר המעכבו אינו סותר אלא (71בירושלים .וידוע פירושו של רבינו שכל ערי ישראל
בטומאה ידועה .כי כך נתקבלה ההלכה מסיני. נקראות :מדינה (72 .שנאמר "וקידש את ראשו" -הרי
33 ‡„Ì
»» ÔȇL
≈∆ Ïk
… ?ÌB‰z‰ «¿À ‡È‰ƒ BÊ È‡≈ .ÁÈ
¿« ˙‡ÓË הוא כקדש ואסור בהנאה (73 .שלא יהנו ממנו (74 .אם
34 ˙‡ÓË
‡«¿À eÓ¿» ‡ÏÂ
… ¿ . ÌÏBÚ‰
91 ‡» » ÛBÒa¿ elÙƒ¬ dÈkÓ
«» ƒ שרפוהו (75 .ובתוספתא נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר
בלכתחילה ,אבל בדיעבד ,אם השליכו תחת הדוד ,הכול
35 ȉL
≈¬∆ ,‡Ï
‡… ‚e‰» Ï
»¬ ;92„Ïa
«¿ƒ ˙Óχ≈¿ ‡l
»∆ ÌB‰z‰
«¿ מודים ,שיצא ,ולכתחילה אין צורך לשורפו תחת הדוד כי
36 . B‚‰L
93 »¬∆ ‰Ê∆ Ba «Ú„BÈ
≈ אם לקברו כנ"ל .בניגוד לנזיר טהור שמצוה לכתחילה
(91כתהום הזו שהיא עמוקה ונעלמה מאיתנו עד אין להשליך שערו תחת דוד השלמים.
שיעור (92 .שנמצא טמון בקרקע ,ואפשר שאף אחד לא ÏÚ« Ba e˙‰L¿ƒ∆ ÔÈa≈ ,‰a‰ ≈¿« ˙B‡ÓË¿À ‡ÓËpL
»¿ƒ∆ ÈÊ ƒ» .ÂË 11
הרגיש במותו ,או שנפל לקבר ומת .ואין אחד יודע. ‡˙Á«« Ïk» ÏÚ« Ba e˙‰ ¿ƒ ‡lL… ∆ ÔÈe
≈ ˙Á‡Â‡««¿ ˙Á «« Ïk» 12
(93הרוצח .וכל שהכיר בה אחד ,הרי זו טומאה ידועה.‡. „Á
76 ˜»∆ Ôa
‡»¿» ‡l»∆ ÂÈ˙B‡ÓË
» ¿À ÏÚ« ‡ÈÓ ƒ≈ Bȇ≈ ˙Á‡Â ««¿ 13
וכתב הרדב"ז :צריך שיהא ניכר ,שהוא הרוג בידי אדם,˜„Ì∆… ‰iL»ƒ¿ ÌÚt «« ‡ÓËpL ‡»¿ƒ∆ ?ÌÈeÓƒ ¬ ÌÈc ƒ»¿ ‰na ∆« 14
אבל אם היה הרוג מיד חיה רעה או שהכישו נחש ומת ,הרי
Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
לא הכיר בו אדם ,והרי זו טומאת התהום.
«¿ . ‰BL‡‰
77 » ƒ» ‰‡ÓË ˜»¿À ˙Ba ¿¿» ‡ÈiL ƒ»∆ 15
˙‡‰
« »¬ ˜„Ì
∆… B˙‰Ë
» √ » ‡Á
« « ÌÈÓÈ
ƒ» ‰nk
» « Á‡˙pL
≈ «¿ ƒ∆ 16
37 .95ÌB‰z‰
¿« ˙‡ÓË
«¿À BÊ Ôȇ≈ 94ÈeÏb» ˙n‰ ‡»¿ƒ .ËÈ ‡l
≈« ‡ˆÓ »∆ ‡ÈÓƒ≈ Bȇ≈ ÌÈÓi‰
79 ƒ»« Ô˙B‡a
» ¿ ‡ÓËÂ
»¿ƒ¿ , B˙‡hÁ
78 »« 17
38 96ÂÈab
»« ÏÚ« ÌÈn‰Â
ƒ««¿ ‰ÚÓ
»»¿ ˙BÚ˜˜a
¿¿«¿ Ú˜LÓ
»¿ À ‡ˆÓ
»¿ƒ ‡È‰Â
ƒ≈¿ ‰ËÂ
81 «»¿ ‡ÓË ‡»¿ƒ ̇ƒ Ï ‡»¬ . „Á
80 ˜»∆ Ôa »¿» 18
39 ÔeÓË» ‰È‰
»» .97‰Úe„È
» ¿ dȇL
» ≈∆ ,ÌB‰z‰ ¿« ˙‡ÓË
«¿À BÊ È‰
≈¬ ,B˙‡hÁ » « ‡È‰L
ƒ≈ ∆ ‡Á
« « ‰iL
»ƒ¿ ÌÚt
«« ‡ÓËÂ
» ¿ƒ ¿ , 82B˙‡hÁ»« 19
40 ,ÌÈÓa
ƒ«¿ ;ÌB‰z‰¿« ˙‡ÓË
«¿À BÊ È‰
≈¬ 98˙BBˆa
¿ƒ B‡ Ô˙a
∆∆¿ iÁ
»« B˙ÏBÚ‡» ¿ BÓL » ¬ ‡È‰ƒ≈ ‡Ï… ÔÈ„ÚL
ƒ«¬∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« 20
41 .100ÌB‰z‰
¿« ˙‡ÓË
‡«¿À dÈ
» ≈ 99ÌÈÚÏq‰
ƒ»¿« ȘȘe
≈ ƒ¿ƒ ‰ÏÙ‡a
«¬≈» ‡. ˙BÁ
83 ≈¬ ˙Ba˜a
¿»¿» 21
(94כגון שהיה הנזיר במערה ,ונמצא מת צף על פי המערה, (76והדבר ברור ,שאין התראה מועילה כלום (77 .שהם
ספק נטמא בו ,ספק לא נטמא ,כגון שהייתה המערה פתוחה חטאת ועולה ואשם (78 .שהוא ביום השמיני (79 .טרם
מלמעלה ואינו מאהיל עליה (95 .הואיל ונמצא במקום, שהביא חטאתו (80 .שכל עוד שלא הביא חטאתו אינו
שאפשר שיראוהו בני אדם (96 .וירד הנזיר לטבול שם מתחיל למנות נזירות טהרה .נמצאו כל טומאותיו כאילו הן
מטומאה אחרת ,שאינה טומאת מת (97 .אף על פי טומאה אחת ארוכה ,הואיל ועדיין לא יצא לשעה הראוייה
שבוודאי נטמא ,לא הייתה הטומאה ידועה לשום אדם. למניין נזירות טהרה (81 .הזה וטבל (82 .אחרי שהעריב
(98אפשר שלא הכיר בו אדם מעולם ,שהרי תבן יכול שמשו (83 .שמשהביא חטאתו ,חלה עליו נזירות טהרה,
להתגלגל עליו על ידי רוח ,וצרורות עשויים להתגלגל וכשנטמא אז הרי היא טומאה חדשה אחרי שנטהר.
ממקום למקום (99 .סדקים ,חגוים (100 .הואיל והם
חלולים יכול אדם להציץ בהם ואינה מכוסה ,שאפשר Ú„B
« Ck» Á‡Â ««¿ ,‰‰Ë
»√» ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÁlbL«ƒ∆ Èʃ» .ÊË 22
» ¿ ‰‡ÓËa
84‰Úe„È »¿À¿ ̇ƒ :BÊ ¿ƒ ÈÓÈ
≈¿ CB˙a¿ ‰È‰ »» ‡ÓhL
≈»∆ 23
שאדם הסתכל והכיר בו.
42 ‡È‰Â
ƒ≈¿ ,‰ÚÓa
»»¿ƒ 101ÏËÂ
«»¿ „ÈÂ
«»¿ ,˙Óa
≈¿ ‡ÓËpL ƒ» .Î
»¿ƒ∆ ÈÊ Ál‚Óe
« ≈« ¿ ,‰‡ÓË
» ¿ À ˜˙Ba
¿ ¿» ‡ÈÓe
ƒ ≈ ,Ïk‰
… « ˙Ò
« » ‡ÓË
»¿ƒ 24
43 ,‰‰Ë
»√» ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Â
«ƒ¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ ‰Óe
»» ,‰‡ÓË ˜¿¿» ˙Ba
˜»¿À ˙Ba ¿¿» ‡ÈÓe
‡ƒ≈ ,˙Á∆∆« ˙eÈʃ¿ ‰BÓe
∆ ,‰‡ÓË »¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ 25
««¿ .˙BÒ
≈ Bȇ≈ ‡ÓË »¿ƒ ÌB‰z‰¿« ˙‡ÓËa
«¿À¿ ̇ ƒ¿ ;‰‰Ë
»√» 26
85
44 ‰Ún‰
»»¿« ˙BÚ˜˜a
¿¿«¿ Ú˜LÓ
»¿ À ‰È‰
»» ˙nL
≈∆ Ú„B
« Ck» Á‡Â
45 dȇL
» ≈∆ ‰‡ÓË
»¿À ‡È‰Lƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,ÏaËÏ
… ¿ƒ „iLk
¿ ∆»« . »» «
86‰Ïaw‰« ƒƒ
ÈtÓ »»
‰Îω ¬ ∆
‰Ê » »
„¿ 27
46 ˙˜ÊÁÂ
«¿∆¿ ,102‰‡ÓËÏ
»¿À¿ ˜ÊÁ‰L
«¿À∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ;Ïk‰
… « ˙Ò
«» ‰Úe„È
(84שאפשר שהייתה ידועה לאדם אחר בשעה שנטמא» ¿ .
גנק
20 ÏL∆ ˙ÏbÏb‰
∆…¿À« ÏÚ‡«¿ .„Á
»∆ ˙nÓ
≈ƒ ‰‡a‰
»»« 13‰„M‰
»¿ƒ « ÏÚÂ
¿« ȉ
≈¬ 104˜‰Ï
≈»¿ „È
«» .103ȇcÂ
«« ‰ËiL
«¿ƒ∆ „Ú« ‡ÓË
≈» ‡Óh‰
«» ≈ 1
21 ÏÚÂ
‡«¿ , „Á
15 »∆ ˙nÓ≈ƒ ‡a‰
»« ˙n‰
‡≈« ÔÓƒ
∆≈ ÏÚÂ
‡«¿ . „Á
14 ≈»∆ ˙Ó Èt
≈¿ ÏÚ« Ûˆ» ˙n‰
≈« ‡ˆÓ
»¿ƒ . Ú‚pL
105 «»∆ Ú„iL
∆«≈∆ „Ú« ,B‰Ë» ‰Ê 2
22 Èe‡L
»∆ Oa» » Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ LiL
‡≈∆ ,„Á
»∆ Ì„‡Ó
»»≈ ÈÁ‰
‡«« ÔÓƒ
≈∆ Ú‚pL
«»∆ B˙˜ÊÁL
»¿∆∆ ;107‡ÓË≈» ˙˜ÊÁa
«¿∆¿ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 106ÌÈn‰
««ƒ 3
23 ‡a‰
»« Ìc» ‚Ï 17 … ȈÁ
ƒ¬ ÏÚ«¿ . ÈÁa
16 ‡«« ‰Îe
» ¬ Ba ˙BÏÚÏ «¬ . Ûˆ» ‡e‰L
108 ∆ ‰Êa
»∆ 4
24 e‰Ê∆ ȇ≈ .19˙n‰≈« ˜
«¿ ÌÈÙÁ
ƒ«¿» ‡ÏÓ
… ¿ ÏÚÂ
‡«¿ .18„Á
»∆ ˙nÓ
≈ƒ (101ביום השביעי לטומאתו (102 .כשירד למערה היה
25 .20‰ÁeÒ
» ¿ ‰ÁÏ »≈ ‰OÚÂ
» ¬«¿ ÁBnpL
« ƒ∆ ˙n‰ ≈« Oa
« ¿ ‰Ê∆ ?ψ
∆∆ טמא וודאי (103 .ולא אמרו טומאת התהום טהורה בנזיר,
(6שכל אבריו נוצרים ,ועדיין אין עליו כזית בשר )נזיר נ(. אלא כשהיה הנזיר בחזקת טהור (104 .שלא היה טמא
וברש"י לחולין פט .:והשווה הל' טומאת מת פ"ב ,ה"א: למת כלל אלא ירד להצטנן מחומו (105 .ואם נודע שנגע,
"שנאמר הנוגע במת לכל נפש אדם" (7 .ליחה סרוחה הרי זה טמא מת ,אלא שאינו סותר ימי נזירותו הואיל ונודע
היוצאת מבשר המת שנימוח .נצל -לשון הפרשה ,כמו לו לאחר שנזרק אחד מן הדמים ,וטומאת התהום היא.
)בראשית לא ,ט( "ויצל אלוקים את מקנה אביכם" )רש"י (106וספק נטמא בו ספק לא נטמא (107 .שספק טומאה
לנזיר נ (8 .(.של אברי האדם ,והם :קכ"ה איברים ,שהם ברשות היחיד ספקו טמא ואפילו ירד להקר הרי זה טמא.
הרוב של רמ"ח איבריו (9 .אבל אם אין בהם רוב מנין ואין זו טומאת התהום ,שהרי נמצאה במקום שאפשר
העצמות ,אינן מטמאות באהל עד שיהיה בהן רובע הקב, שיראוה בני אדם ,והואיל ו"טומאה ידועה" היא ,אפילו
כמבואר בהל' טומאת מת פ"ב ,ה"ט ,ובכל זאת אין הנזיר נודע לו לאחר זריקת הדמים ,סתר הכול (108 .שספק
מגלח עליהן עד שיהא בהן חצי קב ,כמבואר להלן ה"ו. טומאה צפה על פני המים טהורה לעניין שרץ .ובהלכות
(10כגון שתי שוקיים וירך אחת )נזיר נ (11 .(.משנה נזיר אבות הטומאות פרק י"ד ,הלכה ג' כותב רבינו" :ולא אמרו
מט (12 :אהלות פ"ב ,מ"ו ,וכחכמים .וראה נזיר נב. ספק טומאה צפה טהור אלא לשרץ בלבד".
(13מערכת חוליות העוברות לאורך הגב שבאדם.
(14משנה נזיר מט" :על השדרה ועל הגולגולת" ,אלא יום רביעי כ"ה אלול ה'תשע"ח
שבגמרא שם נב .נסתפקו אם כוונת המשנה לשדרה
וגולגולת יחד ,או כל אחת מהן מטמאה ,ורבינו סובר ,מכיון
1
ששמאי אמר )שם עמ' ב( "עצם אחד מן השדרה או מן (1טומאות מן המת ,שאין הנזיר מגלח עליהן ואינו סותר
הגלגולת" ,הרי שאין צורך בשתיהן .ואע"פ שהגמרא שם את נזרו ,נזיר שנצטרע אם ימי הסגרו עולים לו מן המנין,
דוחה" :שונה שמאי שמחמיר" -מכיון שאין אנו מוצאים שהנזיר מיטמא למת מצוה ואינו שותה יין מצוה ,שהנזיר
שום מחלוקת מפורשת בזו ,עלינו לומר ,שזוהי דיעה מותר להתגלח תגלחת מצוה למרות שיש בו עשה ולאֿ
מוסכמת על הכל )כסףֿמשנה בשם הר"י קורקוס ,בהל' תעשה.
טומאת מת פ"ב ,ה"ח( .וכתב רבינו בפירושו למשנה, Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ál‚Ó
«≈«¿ ÈÊp‰
ƒ»« ÔȇL
≈∆ ˙n‰ ¿À LÈ≈ .‡ 5
≈« ÔÓƒ ˙B‡ÓË
אהלות פ"ב ,מ"א ,שדרה וגולגולת אע"פ שאין בהן בשר Ô‰
∆» ‡ÓËpL
»¿ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡Â
«¿ ,2ÔÈÓ„Bw‰
ƒ ¿ « ˙‡∆ ˙BÒ
≈ ‡ÏÂ…¿ 6
מטמאות באהל ,לפי שצורת אדם ניכרת בהן ,ככתוב: ‡ÓËÈ
»¿ƒ ÈÎÂ
ƒ¿ :Ba Ó‡
«¡∆ ‡lL
… ∆ ÈÙσ¿ . ‰ÚL
3 »¿ƒ ˙‡ÓË
«¿ À 7
"בעצם אדם" עצם שניכר בו ,שהוא של אדם (15 .ולא
משני מתים ,כגון הזרוע או השוק ,שיש בה שתי עצמות,
‡ÓËiL
»¿ƒ∆ „Ú« ÂÈÏÚ»» ˙Ó≈ ˙eÓÈ» È·ƒ¿ :‡l
»∆ ,LÙÏ
∆∆¿ 8
והאחת ממת אחד ,והאחת ממת שני ,ונקראות אבר אחד ‡ÈÈ
ƒ» Ck» Á‡Â
5 ««¿ , ˙Ó≈ ÏL
4 ∆ BÓˆÚÓ
¿«≈ Ô‰L≈∆ ˙B‡ÓhÓ
¿Àƒ 9
)רש"י נזיר נב (16 .(.כל שאילו היה האבר מחובר באדם Ïk» eÏtÈÂ
¿ƒ¿ ,‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚ÈÂ
«« ƒ ,‰‡ÓË
˜»¿À ˙Ba
¿¿» 10
חי ,היה יכול לעלות ארוכה )=רפואה( ע"י אותו בשר ,והוא .ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓi‰«»ƒ 11
פחות מכזית )משנה נזיר מט .(:ובגמרא שם נג :דרשו:
(2ראה לעיל פ"ו ,הי"א (3 .שדינו להיות טמא על ידן
"בחלל חרב או במת" )במדבר יט ,טז( -אבר שהבדילתו
שבעה ימים ,וכמבואר להלן ה"ז (4 .כגון בשרו או
החרב מן החי ,הרי הוא כמת (17 .שתי רביעיות ,ואע"פ
עצמותיו ,המנויות להלן ה"ב ,ולא ארץ העמים ,או גולל
שגם רביעית אחת מטמאה באהל ,הלכה למשה מסיני ,שאין
ודופק ,או נוגע בכלים הנגועים במת ,המנויות להלן ה"וֿה.
הנזיר מגלח אלא על חצי לוג )שם מט :ובתוספות(.
והשווה 'תוספות' נזיר נד .דיבורֿהמתחיל וכלים.
(18שם נב .וכחכמים (19 .גופו של מת ,שכלה לחותו
(5כלומר ,רק אז.
ונעשה כמין עפר ,משנה שם מט" :תרווד )=כף( רקב"
ובגמרא שם נ :אמר רבי יוחנן ,מלוא חפניו (20 .נזיר נ,. ÏÚ« :Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ál‚Ó
«≈«¿ ÈÊp‰L
ƒ»«∆ ˙n‰
≈« ÔÓƒ ˙B‡ÓË ≈¿ . 12
¿À el‡Â
ובהל' טומאת מת פ"ב ,ה"א כותב רבינו" :והוא שתקרוש ˙ÈÊk
ƒ«¿ ÏÚÂ
«¿ . ÔÈ„È‚a
6 ‡ƒ ƒ¿ ÂÈ
»∆≈ eM˜˙
¿ «¿ƒ ‡Ï
… elÙ‡Â
ƒ¬« ,ÏÙp‰
∆≈« 13
אותה הליחה ,שאם קרשה בידוע שהיא מבשרו ,ואם לא
… Ô‰L≈∆ ˙BÓˆÚ »¬ ÏÚÂ
«¿ .7ψ
∆∆ ˙ÈÊk
ƒ«¿ ÏÚÂ
«¿ ,˙n‰
≈« OaÓ
« ¿ƒ 14
קרשה אינה מטמאה ,שמא כיחו וניעו )רוק הפה וליחת .9w‰«« Ú
«… Ô‰a
∆» ÔȇL
≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,8˙BÓˆÚ‰
»¬» ÔÈÓ
«¿ƒ 15
הגרון( הוא" וזה ע"פ הגמרא בנזיר שם.
Ètƒ ÏÚ« ۇ«¿ , ˙Ó≈ ÏL
10 ∆ BÈa
»¿ƒ … Ô‰L
≈∆ ˙BÓˆÚ»¬ ÏÚÂ
«¿ 16
26 ÏL
∆ ÔB‡a
»¿ ÌÚ
… » wiL
≈»ƒ∆ „Ú« ‡nËÓ
≈«¿ ˙n‰
≈« ˜ ‚≈¿ .
«¿ Ôȇ ÏÚ« Û‡« ,11˙BÓˆÚ»¬ ˜« ȈÁ
ƒ¬ ÏÚÂ
«¿ .w‰
«« Ú
«… Ô‰a
∆» ÔȇL
≈∆ 17
27 ‡B‡ ,
∆≈ epnÓ
∆ƒ ÒÁ≈» . ÌÏL
22 ≈» BlkÀ ‰È‰ÈÂ
∆¿ƒ¿ , LÈL
21 «ƒ Ïλ¿ .BÈÓ
»¿ƒ … ‡ÏÂ
… ¿ BÈa
»¿ƒ … ‡Ï… Ô‰a
∆» ÔȇL
≈∆ Ètƒ 18
28 ÏLa
∆ ¿ B‡ 24ıÚ≈ ÏL∆ ÔB‡a
»¿ B‡ 23B˙eÒÎa
¿ƒ a˜pL
∆«¿ƒ . ÌÈ˙Ó
12 ƒ≈ ÈMÓ
≈¿ ƒ ‡ÏÂ
‡… ¿ ,„Á
»∆ ˙Ó≈ ÏMÓ
∆ ƒ eȉÈ
¿ƒ ˙BÓˆÚ‰
»¬» 19
דנק
ונדירות מאד )רדב"ז( .וב"לחם משנה" הקשה למה לא ˙ÓÏ
‡≈¿ ‡l
»∆ ˜
‡»» eÓ
¿» ‡ÏÂ
… ¿ .˜
»» BÏ Ôȇ≈ 25˙ÎzÓ
«∆∆ 1
הזכיר רבינו ,שאין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן . BÓc» ÒÁ
26 ≈» ȉL
≈¬∆ ,‚e‰» ‡ÈˆB‰Ï
ƒ ¿ ,„Ïa
«¿ƒ 2
העצמות ,כמבואר בנזיר נא ?.אבל רבינו כבר הזכיר )לעיל
ה"ד( "ויהיה כולו שלם" ,וממילא יש בו בשר וגידים (21שאינו נשחק ואינו נרקב ,וכל הרקב הוא מגופו של מת
ועצמות )מרכבתֿהמשנה(. בלבד )נזיר נא (22 .(.שם עמ' ב (23 .לפי שכסותו
נרקבת עמו ,נעשית לו תערובת .והלכה למשה מסיני ,שאין
13 Ú‚
«» ̇ƒ ,37eÈnL
ƒ»∆ ˙B‡ÓË ¿À ‰OÚ ≈¿ « el‡≈ Ïk» .‰
≈¿ ∆ ÌÈzL‰ רקב המת מטמא ,אלא הבא מן המת עצמו בלא כל תערובת
14 ‰ÈÏÚ
» ∆» ÈÊp‰ƒ»« 38Ïȉ‡‰
ƒ¡∆ B‡ ,d‡O »»¿ B‡ Ô‰Ó ∆≈ ˙Á‡a
««¿ ÈÊ »ƒ)שם עמ' א( (24 .כנ"ל (25 .שדרכה להעלות חלודה,
15 ÈÊp‰
ƒ»« ‰È‰ »» B‡ , ÈÊp‰
40 ƒ»« ÏÚ« ‰‡Óh‰»¿À« Ïȉ‡‰
39 ‡ƒ¡∆ B ותתערב עם המת )הל' טומאת מת ג ,ד( .ומתוך שאמרו שם
16 Ál‚Ó
«≈«¿ ‰Ê∆ ȉ ‡≈¬ 41„Á»∆ ω‡a∆… ¿ el‡≈ ˙B‡ÓhÓ
¿Àƒ ˙Á‡Â ¿«« נא" .בארון של שיש" ,למד רבינו למעט של מתכת ,ובהל'
17 ˙‡∆ ˙BÒÂ
≈ ¿ ,‰‡ÓË ˜»¿À Ôa«¿» ‡ÈÓeƒ≈ ,‰‡ÓË »¿À ˙ÁÏ‚z ««¿ƒ טומאת מת שם ,כותב רבינו" :בארון של שיש או של
זכוכית וכיוצא בהן" (26 .נדה כז :וכבר נתבאר ,שלא
18 ȇL
ƒ∆ ;ÚbÓa »«¿ ‡nËÓ≈«¿ BȇL ≈∆ ,˜‰
»»» ÔÓƒ ıeÁ .42Ïk‰ «… אמרו רקב אלא למת שלם.
19 ‡Ì‡ƒ χ»¬ .43„Á »∆ Ûe‚ Bȇ≈ ȉL
≈¬∆ ,BlÎa À¿ ÚbiL
‡«ƒ∆ LÙ∆¿ »
20 .Ál‚Ó
«≈«¿ Bω‡a√»¿ ‡ÓË»¿ƒ B‡ B‡O ¿» B‡ BÚO »¿ eÊÊbL
¿»∆ B‡ ,27„Á‡k »∆¿ ÌÈ˙Ó ƒ≈ ÈL
˜≈¿ e ¿» .„ 3
‰˙nL
»≈∆ ‰aÚ ‡»»À ‰M » ƒ B‡ , BnÚƒ Ìe˜e
28 ˆ»¿ ÂÈt
»¿»ƒ 4
(37למעלה ה"ב (38 .סיכך בגופו עליה (39 .בדפ' רומי,
. ‡nËÓוכן בכת"י התימנים :האהילה (40 .שהטומאה סיככה על ≈«¿ ̉lL∆»∆ ˜‰ »»» Ôȇ≈ »‰ÈÚÓa
∆≈¿ daÚÂ
»»À¿ ‰a˜Â
»¿¿ƒ¿ 5
29
הנזיר ,כגון שהוא עמד תחתיה (41 .והגג מאהיל על , ≈
30‡nËÓ« ¿ ≈
‡BÈ »
˜» » ¬
‰OÚpL«∆ «
„Ú ≈
˙n‰ « «
ÔÁË» ‡Ìƒ ÔÎÂ
≈¿ 6
„Úשניהם (42 .משנה נזיר מט (43 :גוש אחד ,וכן שנינו « BÙÚ
»¬ ÁÈp‰Â
« ƒƒ¿ ˙n‰ ≈« ˙‡∆ ÔÁË
«» .ÂÈχÓ
»≈≈ ȘiL
ƒ¿«∆ „Ú« 7
ÈÁבאהלות פ"ב ,מ"ב "מלוא תרווד רקב שגבלו במים ,אינו « ‡e‰Lk ∆ ¿ B˙ˆ˜Ó
]»¿ƒ [Ș‰L
ƒ¿ƒ∆ B‡ , BlkÀ Ș‰L
31 ƒ¿ƒ∆ 8
˜Ïחיבור לטומאה" .וכתב רבינו בפירושו שם" :לפי שחלקיו »»¿ ‡ÓË
»¿ƒ ̇ƒ¿ ;32˜ÙÒ≈» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ Ïk‰
… « Ș‰Â
ƒ¿ƒ¿ ˙Óe≈ 9
34Úaנבדלים קצתם מקצתם ,והלישה לא תשימהו גוף אחד ,כמו «… ¿ ‡ÓË
»¿ƒ ̇ƒ ÔΠ≈¿ . ‡ÓË
33 ≈» ˜ÙÒ≈¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ ‰Ê∆ 10
35Ôω‡aשאמרו )שבת יח :(.אפר לאו בר גיבול הוא". »√»¿ ˙ÏbÏb‰
∆…¿À« ÔÓƒ B‡ ‰„M‰Ó
»¿ƒ «≈ Ôȇa‰ƒ»« ˙BÓˆÚ»¬ 11
21 ,‰BÚOk
» ¿ ƒ ÌˆÚ ‡∆∆ elÙ
ƒ¬ ,˙n‰≈« ̈Úa
∆∆¿ Ú‚pL
«»∆ Èʃ» ÔÎÂ≈¿ . . ‡ÓË
36 ≈» ˜ÙÒ≈¿ ‰Ê∆ ȉ
¬≈ 12
22 ˜˙Ba
¿¿» ‡ÈÓe ƒ≈ ,ÂÈÏÚ »» Ál‚Ó
«≈«¿ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ B‡O " (27נעשו גלגלים )=תערובת( זה לזה" )נזיר נא»¿ B‡ .(.
23 ‰BÚOk
» ¿ ƒ ÌˆÚ ∆∆ ÔȇÂ
≈¿ .44ÌÈÓ„Bw‰
ƒ ¿ « ˙‡∆ ˙BÒÂ≈ ¿ ,‰‡ÓË (28הרי זה כמי שנקבר בכסותו ,שרקבונם נעשה לו »¿À
24 OÚ
» » ÌÈMÓ ≈¿ ƒ ˙Á‡
««¿ ‡ÓË ‡»¿ƒ Ï »¬ .45ω‡a
∆… ¿ ‡nËÓ תערובת ,ואין לו תורת רקב )שם( (29 .בעיה שם≈«¿ ,
25 ÌÈÎBk
»ƒ È„BÚ‰
‡≈¿ » ı ∆∆ Le‚a¿ :46eÏl‰ »« ÌÈc שנפשטה בדרך אם תמצא לומר ,כיון שסוף העובר לצאת ¿»ƒ
26 Ô‰L
≈∆ , dÎB˙a
48 ˜» ¿ ∆∆ LÁpL
«¡∆∆ ‰„O ∆» ¿ B‡ , ˙BÏÊÓe
47 )אילו היתה חיה( הרי הוא כגוף פרוש ונבדל .וכבר נתבאר»« ,
27 50ÏÚ«¿ ÂÈÏÚ
»» Ïȉ‡‰L
ƒ¡∆∆ B‡ ;49‡OÓe » «¿ ÚbÓa»«¿ ÔȇnËÓשרקב שני מתים אינו מטמא .וכדאי להעיר ,שבגמרא שם ¿«¿ƒ
אמרו :שני מתים שנקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו,
28 ˙BÚt‰»¿« B‡ ,52˙BÏȇ‰ » ƒ» ÔÓƒ ÌȇˆBi‰ƒ¿ « 51ÌÈ‚ÈO‰והרקיבו ועמדו על מלוא תרווד רקב ,רקבם טמא )אףֿעלֿ « »ƒ ƒ
29 ;Ba ‡ˆBiÎÂ
‚≈ «¿ 54ÏÓ »» B‡ ‰hÓ »ƒ B‡ ,53„b‰
≈»« ÔÓƒ ˙B‡ˆBi‰ פי שלא נשאר מכל אחד אלא חצי תרווד ,כיון שכל אחד « ¿
30
… ‡Ï … Ô‰a ∆» ÔȇL
≈∆ ˙BÓˆÚ »¬ Ú«… ω‡a
∆… ¿ ‡ÓËpL
נקבר יחידי ,יש להם דין רקב -תוספות שם( ,וזהו שהדגיש ‡»¿ƒ∆ B
31 ÔÓƒ Ìc» ˙ÈÚÈa
ƒ ƒ¿ƒ ‡ÓËpL
»¿ƒ∆ B‡ ;ÔÈÓ »¿ƒ … ‡ÏÂ
… ¿ 55ÔÈa
רבינו כאן :קברו שני מתים כאחד ,שדווקא באופן זה אין »¿ƒ
32 B‡ ;56ω‡e∆… ¿ ‡OÓe» «¿ ÚbÓa »«¿ ‡nËÓ≈«¿ ‡È‰L ƒ∆ ,˙n‰ הרקב מטמא (30 .שם עמ' ב .אין זה רקב אלא עפר «≈
33 ÚbÓa
»«¿ ÔȇnËÓƒ¿«¿ Ô‰L ≈∆ , ˜ÙBca
58 ≈ « B‡ ÏÏBba
57 ≈ « ‡ÓËpL טחינתו (31 .ספק ,שמא צריך שירקב כברייתו ,כמו שהיה ∆»¿ƒ
34 ÔÓƒ ∆‡a
≈¿ B‡ ÈÁ‰ «« ÔÓƒ ‡a∆≈¿ ‡ÓËpL
»¿ƒ∆ B‡ ; ω‡e59 ללא כל שינוי (32 .שם .ספק ,אם מה שהרקיב כשהוא חי ¿ …∆
35 .˙BÒ
≈ Bȇ≈ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ 60Èe‡k»» Oa
» » Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔȇL≈∆ ˙n‰ יש לו תורת רקב .או נאמר ,הואיל והוא מת לפנינו ,הרי זה «≈
כהרקיב כולו כשהוא מת (33 .ולא יכול להביא קרבן על
(44משנה נזיר מט (45 .:אהלות פ"ב ,מ"ג ,שנאמר טומאתו ,כי שמא טהור הוא ,ואסור לו להכניס חולין
)במדבר יט ,יד( "אדם כי ימות באהל" צריך שיהיה היכר (34רובע הקב ,והקב ארבעה לוגין. לעזרה.
בעצם ,שהיא של אדם .וכן כל עצם שאין עליון דמיון (35שהאהיל הנזיר עליהן ,או שהיה הנזיר והן באהל אחד,
אנושי )הכוונה לשדרה וגולגולת שחסרו .תוספות יו"ט כמבואר בסמוך ה"ה (36 .שם נב :כי אע"פ שבדרך כלל
שם( ,וכן הכתוב אומר )שם טז( "או בעצם אדם" )רע"ב אין הנזיר מגלח ,אלא על חצי קב עצמות -בשדרה
שם ע"פ פירוש המשנה לרבינו שם פ"א ,מ"ח( .ובדפוס וגולגולת ,הואיל והן חמורות ,שמטמאות כמו שהן ,ראה
רומי ,וכן בכת"י התימנים הנוסח" :ואין עצם אחד מטמא לעיל ה"ב ,אולי גם רובע עצמות מהן הנזיר מגלח עליהן.
באהל" ,ובצדק ,שהרי בהל' טומאת מת פ"ב ,ה"י כותב וכל זה לענין טומאת אהל ,אבל לענין מגען ומשאן ,אפילו
רבינו" :היה עצם אחד אפילו יש בו רובע )=הקב( הרי זה על עצם כשעורה ,הרי הוא מגלח ,כמבואר בסמוך ה"ו.
מטמא במגע ובמשא ,ואינו מטמא באהל" וראה נזיר נג. וראוי להעיר ,שבגמרא שם נא .נשארו עוד הרבה בעיות
בדברי שמאי שם (46 .המנויים להלן (47 .ובדפוסים בענינים אלו בתיקו ,ורבינו השמיטן ,מפני שאינן מצויות,
הנק
8 ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,ÈÚÈMe
ƒ ƒ¿ « ÈLÈÏMa
ƒ ƒ¿ « ‰fÈ
∆« ‰ÚL
»¿ƒ קדומים :ארץ העמים .וכל חוץ לארץ נקראת כך ,וגזרו
9 67BȇL
≈∆ ‰fL
∆∆ ,Èσ ‰‡È
∆ »≈ ÔÎÂ
≈¿ . ˙Ó≈ ˙‡ÓË
66 «¿À ˙BÎωa
¿¿ƒ טומאה על עפר הבא מחוץ לארץ ,שיהא מטמא במגע
10 eÏÚiL
¬«∆ È„k
≈¿ ,ÌÈÏÎa
ƒ≈¿ Ú‚
«» ̇ƒ ÈÚÈMe
ƒ ƒ¿ « ÈLÈÏMa
ƒ ƒ¿ « ‰fÓ
«∆ ובמשא .וכתב רבינו בפירושו למשנה )אהלות פ"ב ,מ"ג(
"שהם להתרשלותם עם המתים ,וקוברים אותם בכל מקום,
11 . B˙eÈÊ
68 ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ ÔÈnÓ
«¿ƒƒ ÌÈÏka
ƒ≈« B˙‡ÓË
»¿À ÈÓÈ
≈¿ BÏ שפטנו על ארצותם בזאת הטומאה -וזה בגזירה מדרבנן...
(62שם נד" .ואהל" ,ומפרש רבינו שם :שנגע באהל המת. לפי שאנו נאמר שיהיה בכל חלק מעפרה עצם כשעורה".
(63שהם מטמאים כמת עצמו ,והנוגע בהם טמא טומאת (48ונשברו עצמות המת ונידושו בכל השדה עד מאה אמה.
שבעה ,שנאמר )במדבר יט ,טז( "בחלל חרב או במת" ,חרב (49משנה שם ,וכן בנזיר נד (50 .טעות סופר יש כאן,
הרי זה כחלל )נזיר נג .(:וכתב רבינו בהל' טומאת מת פ"ה, וצ"ל" :כשהאהילו עליו ועל כזית מן המת שריגים
ה"ג" :מפי השמועה למדו ,שהחרב כמת ,והואֿהדין לשאר היוצאים" וכו' ,וכן בהל' טומאת מת פי"ט ,ה"ו )מעשה רב,
כלים בין כלי מתכות ,בין כלי שטף ובגדים ,הרי הוא אומר לרבי בצלאל הכהן מוילנה( (51 .ענפים (52 .שהענפים
)שם לא ,יט( "כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו ביום רחוקים זה מזה ,ואין בכל אחד מהם שיעור טפח להביא
השלישי וביום השביעי" וכי תעלה על דעתך ,שזה ירה חץ את הטומאה על ידו ,ומן התורה טהור הוא ,שאין זה אהל.
והרג ,או זרק אבן והרג ,נטמא שבעת ימים? אלא הורג נפש וחכמים גזרו טומאה בהולך תחתיהם )נזיר נד :ובתוספות
בחרב וכיוצא בה ,מפני שנטמא בנגיעתו בכלי שהרג בו, שם ,וכן רבינו בהל' טומאת מת פי"ג ,ה"ב( (53 .אבנים
שהרי נגע הכלי במת" (64 .אבל הוא טמא שבעה ימים. או עצים בולטים ממנו .פרעות -לשון גדל פרע )רע"ב
(65שנגעו במת (66 .פ"ה ,ה"ג .ולדעת הראב"ד שם ,אין לאהלות פ"ח ,מ"ב( וגם אלה אינם מביאים הטומאה ,מפני
זה אלא בכלי מתכות או בחיבורין ואפילו בשאר כלים. שאין ברחבם טפח )תוספות יו"ט לאהלות שם ,וראה בנדה
חיבורים -שנגע האדם בכלים ,בשעה שהכלים היו נז .וסח (54 .(:שתחת המיטה או הגמל ,יש כזית מן המת
מחוברים למת (67 .בדפוסים קדומים :שזה שאינו. והנזיר עמו )תוספתא אהלות פ"ט ,מ"א( ואין כריסו של
(68שאילו היה צריך הזאה ,לא היו ימי טומאתו עולים לו הגמל נידון כאהל ,שאינו עשוי להגן ,וכדברי רבינו בהל'
למנין נזירותו .והמקור לדברי רבינו ,שאין הנזיר מזה על טומאת מת פי"ט ,ה"ו "שכל אלו ההלכות האמורות
כלים שנגעו במת ,הוא לשון סוגיית הש"ס בנזיר נד: בטומאת אהלים הנעשים מן האדם או מן הבהמה או מן
שהתפלאו שם ,כלים הנוגעים במת ,הנוגע בהם בר הזאה הכלים הכל מדברי סופרים ...ולפיכך אין הנזיר מגלח
הוא? ועלֿכרחך שזה דין מיוחד בנזיר ,כי בשאר כל אדם, עליהם" .ובירושלמי נזיר פ"ז ,ה"ג מונה מיטה וגמל בין
ודאי שטעון הזאה ,וכשיטת רבינו בהל' טומאת מת כנ"ל. אלה ,שאינם נעשים אהל ואין הנזיר מגלח עליהם ,וראה
והראב"ד סובר ,שאין משם ראיה ,כי המשנה עוסקת בכלי סוכה כא" .אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל".
עץ ושלא בחיבורין ,וכשנגעו במת אינם כמת ,אלא אב (55ראה לעיל ה"ב ,ובביאורנו אות ט (56 .אבל אין הנזיר
הטומאה בלבד ,והנוגע בהם אינו טמא שבעה ואינו טעון מגלח עליה ,הלכה למשה מסיני )משנה בנזיר נד .ובתוספות
הזאה ,בין נזיר בין שאר כל אדם ,ולפיכך מתפלאה הגמרא שם מט :דיבורֿהמתחיל ועל חצי לוג( (57 .כיסוי ארון
שם" :כלים בני הזאה הם?" )לחםֿמשנה(. המת (58 .צדי הארון ,שהכיסוי דופק עליו (59 .אהלות
פ"ב ,מ"ד ,שנאמר :וכל אשר יגע על פני השדה -לרבות
12 70BËeÏÁ
¬ ÈÓÈ
≈¿ Ïk» 69ËÏÁ‰Â
«¿À¿ ÚˈpL
«»¿ƒ∆ Èʃ» .Ë גולל ודופק ,אשר יגע -משום מגע הוא מטמא ולא משום
¿»« ¿
13 71BzÚˆÏ ‡«¿ƒ∆ Á
‰ËiL «« ÙBqL
≈ ∆ BÈÙÒ ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚLÂ
¿ «¿ƒ משא )רע"ב שם( .וכתב רבינו שם :ויקראו צדי הקבר
14 ÈÓÈÓ
≈ ƒ BÏ ÔÈÏBÚ
ƒ Ôȇ≈ 73‰iLÏ
»ƒ¿ ƒ 72‰BL‡
» ƒ ˙ÁÏ‚z ≈««¿ƒ ÔÈa "דופקים" להיותם דוחקים המת )לשון "ודפקום יום אחד",
15 Ê» ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .76BÏ ÔÈÏBÚ
ƒ 75bÒ‰
≈¿∆ ÈÓȇ≈¿ Ï
»¬ .74B˙eÈÊ
¿ƒ בראשית לג ,יג( ויקרא כיסוי הקבר גולל ,להיותו אצלו
16 ÔÈÏBÚ
ƒ 77 »» ƒ ÈÓÈ
Ô˙ÈÊ ‡≈¿ Ïk» ‰M
» ƒ ÔÈa≈ Lȇƒ ÔÈa≈ ,BOa
¿» מאבן מתגלגלת על פי הקבר (60 .כדי להעלות ארוכה
)נזיר נג (:כרבי יוחנן .ועלֿכרחך שאין בו עצם כשעורה,
17 ‰Îω
»»¬ ‰Ê∆ „»»¿ .78ÔȇÓË
ƒ≈¿ Ô‰L≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,Ô‰Ï »∆ שאם יש בו עצם כשעורה הרי הנזיר מגלח לפחות על מגעו
18 .79‡e‰ ÈÈqÓ
« ƒƒ ‰LÓÏ
¿ ∆ ועל משאו )תוספות שם( .וראה לעיל ה"ב ,ובביאורנו אות
(69שנגמר דינו שהוא טמא" ,וטמאו הכהן" )ויקרא יג ,יא( יד.
(70שהוא טמא מתרגם יונתן "ויחלטיניה כהנא". ‰ÚL
»¿ƒ ˙‡ÓË
«¿À ‡ÓË »¿∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .Ê
≈» ‡e‰ el‡≈ ÏÎaL 1
בהחלט (71 .כשנרפא נגע הצרעת (72 .שהיא ביום ‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Ó
«≈«¿ Bȇ≈ ÈÚÈMe
ƒ ƒ¿ « ÈLÈÏMa
ƒ ƒ¿ « ‰fÓe
«∆ 2
טהרתו ,שנאמר בו )ויקרא יד ,ח( "וגלח את כל שערו".
(73שהיא ביום השביעי לטהרתו ,ככתוב שם ט. ‡Ïk» Ï
»¬ .ÔÈÓ„Bw‰
ƒ ¿ « ˙‡∆ ˙BÒ
≈ ‡Ï˜… ¿ ˙Ba
»¿» ‡ÈÓ
ƒ≈ ‡ÏÂ
¿… 3
(92הנזיר (93 .למשך ימי נזירותו בלבד (94 .שאמר: . ‡ÓË
84 ≈» ‡e‰L ∆ 5
הריני נזיר לעולם )ראה לעיל פ"ג ,הי"א( ,בכל זאת סתם (80כגון נבילה או שרץ .שהן קלות מטומאת זיבה ,ואין
נזירות אינה אלא שלשים יום )תוספות לנזיר מז .(.ולדעת טומאתו שבעה ימים אלא טומאת ערב בלבד (81 .שאין
ה"לחם משנה" כוונת רבינו ,שהנזיר ,נזר בחייו אחרי איסור לנזיר להטמא אלא למת בלבד ,כמו שאמרו )נזיר
שנולד ,ואין קדושתו קדושת עולם -בעוד שהכהן קדושתו מג" (.לא יטמא להם במותם )במדבר ו ,ז( -במותם אינו
מיום שנולד (95 .משעה שנולד ועד יום מותו )משנה מיטמא ,אבל מיטמא בנגיעתם ובזיבתם" ,והשווה הל'
בנזיר מז .(.ועוד הבדל יש ביניהם ,שהנזיר ישנו בשאלה, טומאת אוכלין פט"ז ,ה"ט (82 .היה נזיר ונצטרע ,ובימי
וקדושתו ניתרת ע"י שאלה לחכם )ראה לעיל פ"ב ,ה"א( (83שכשיתרפא מצרעתו ,עליו צרעתו נטמא למת.
וקדושת כהן אינה בטלה עולמית )לחםֿמשנה(. להשלים נזירותו על הימים שמנה מקודם ,כמבואר לעיל
20 ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÈÊ
‡ƒ¿ „Á
»∆ ,ÌÈÈÊ
ƒƒ¿ ÈL ¿» .„È
≈¿ Ba eÚ‚t ה"ט ובביאורנו אות עב (84 .לצרעתו ,לא היה סותר את
21 ‰È‰
»» .96ÌÈLÏL
ƒ ¿ ÈÊ
ƒ¿ ‡nhÈ
»«ƒ ÌBÈ ‰‡Ó»≈ ÈÊ
ƒ¿ „Á‡Â
¿∆» הקודמים בגלל צרעתו בלבד ,נזיר יד :כרבי יוחנן ,אבל ריש
22 ‡nhÈ
»«ƒ ÌÏBÚ
» Èʃ¿ ÈM‰Â
ƒ≈ «¿ 97eˆ˜» ÔÓÊÏ
«¿ƒ ÈÊ
‡ƒ» „Á
∆» לקיש אומר שם" :אינו סותר )=את הקודמים( ,צרעת לחוד
ונזירות לחוד" ,הואיל ואין ימי צרעתו עולים לו למנין
23 ‰eÓÁ
˜„» ¬ B˙M
» À¿ ÌÏBÚ
» ˙eÈÊpLƒ¿∆ ;eˆ˜» ÔÓÊÏ
«¿ƒ ÈÊp‰
«»ƒ נזירותו ,דינו משונה מסתם נזיר ,ואין טומאתו במת סותרת
24 .98‰fÓ
∆ƒ כלום .וראה לקמן פ"י ,הי"בֿיג.
(96שקדושתו מועטת מקדושת נזיר מאה )ירושלמי נזיר ˙ÁÏ‚˙e
««¿ƒ¿ 85‰ÂˆÓ»¿ƒ ˙Ó≈ ˙‡ÓËa«¿À¿ zÓ ƒ»« .‡È 6
»À ÈÊp‰
פ"ז ,סוף ה"א( (97 .אפילו לאלף שנה )ראה לעיל פ"ג,
הי"א( (98 .ירושלמי שם ,שנזיר עולם אם הכביד שערו, ÈÓƒ ?„ˆÈk
« ≈ .˙eL‰¿» ÔÈÈk
≈¿ ‰Âˆn‰
»¿ƒ« ÔÈÈa
≈¿ eÒ‡Â
»¿ ,86‰ÂˆÓ
»¿ƒ 7
מיקל בתער בכל שניםֿעשר חודש ומביא קרבנו ,וזוהי ÂÈÏÚ
»» ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ȉL
≈¬∆ ,ÔÈÈ ƒ« ÌBi‰« ‰zLiL
∆¿ƒ∆ ÚaLpL
«¿ƒ∆ 8
קדושתו ,בעוד שנזיר לזמן קצוב אינו מגלח עד סוף ימי ÏÚ« ˙eÈÊ
ƒ¿ ‰ÏÁ
»» ÈÊa
ƒ»¿ „
«» Ck» Á‡Â
««¿ ,87˙BzLÏ
¿ƒ 9
נזרו ,ואינו מביא איפוא שום קרבן טהרה תוך ימי קצבת eÒ‡» ‡e‰L∆ ÓBÏ
ˆ« CÈ ƒ» ÔȇÂ
≈¿ . ÔÈÈa
88 ƒ«¿ eÒ‡Â
»¿ ‰ÚeM‰
» ¿ « 10
נזירותו ,ראה לעיל פ"ג ,הי"ב .וגם סתם נזירות קצובה ,אינה . ÌÈÙBÒ
89 ƒ¿ ÈcÓ
‡≈¿ƒƒ ‡l»∆ BȇL
≈∆ ,‰Ïc‰Â
»»¿«¿ Lec˜ƒ ÔÈÈa
≈¿ 11
לכל ימי חייו ,שלרוב היא לזמן קצר בלבד ,ולפיכך קדושתה
קלה מנזיר עולם )רדב"ז(. (86מבואר להלן הט"ו. (85מבואר להלן הי"ב.
(87מחמת שבועתו (88 .נזיר ד .שנאמר )שם ,ג( "מיין
25 ,ÚˈpL
«»¿ƒ∆ ÈÊ ƒ» ?‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙ÁÏ‚˙a
««¿ƒ¿ zÓ « ≈¿ .ÂË
»À ‡e‰ „ˆÈΠושכר יזיר" ,והוא מיותר ,שהלא נאמר מכל אשר יעשה
26 Ïk» Ál‚Ó
«≈«¿ ‰Ê∆ ȉ≈¬ ˙eÈÊ ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ CB˙a¿ BzÚvÓ
¿ «»ƒ ‡tÂ
¿» ¿ƒ מגפן היין -לרבות יין מצוה כיין הרשות ,וכפירוש
27 Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰OÚ ≈ ¬ ˙ˆӫ¿ƒ BzÁÏ‚z
99 ¿«¿ƒ ȉL ≈¬∆ .BÚO ¿» התוספות שם ,וכן שם מד (89 .שאע"פ שאמרו )פסחים
28 ÌB˜Ó» ÏÎÂ »¿ ;ÓB‚Â
≈ ¿ BÚO »¿ Ïk» ˙‡∆ Ál‚ «ƒ¿ :Úˆna
«¿ …» קו" (.זכור את יום השבת לקדשו -זכרהו על היין" -אין
29 ˙ÏBÎÈ» ̇ƒ :100‰OÚ∆ ¬« ‡Ï … ¿ ‰OÚ≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ ‡ˆBÓ
≈ ‰z‡L ∆«» זה אלא אסמכתא בלבד ,שקידוש היום כשלעצמו הוא מן
30 ‡BÈ» ‡ϻ ̇Â
102 ƒ¿ ,ËeÓ» ̉ÈL 101 ∆ ≈¿ ˙‡∆ Ìi˜Ï ¿«≈ התורה ,והיין אינו אלא מדברי חכמים )תוספות נזיר ד.
דיבורֿהמתחיל מאי היא ,וכן בפסחים שם( והשווה הל'
31 ÈÓÈa
≈ ƒ ÁlbL«ƒ∆ Èʃ» ‡BωÂ˙¬« .‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï … ˙‡∆ ‰Á„ÈÂ
∆ ¿ƒ¿ ‰OÚ
¬≈ שבת פרק כט ה"א ,ה"ו.
32 ‰È‰È
∆¿ƒ L„˜» :Ó‡pL «¡∆∆ ,‰OÚ ˙≈ ¬« ‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï … ÏÚ« Ú«» BÊ
¿ƒ
33 „‰ÁB
∆ ‰OÚ ≈ ¬ Ôȇ≈ ÌB˜Ó» ÏÎe
»¿ , BL‡
103 … ÚO
«¿ Út «∆ Ïcb
«≈ Cl‰Ó
≈«¿ ‰È‰ »» ?‰ÂˆÓ
»¿ƒ ˙Ó≈ ˙‡ÓËa
«¿À¿ zÓ « ≈¿ .È 12
»À ‡e‰ „ˆÈÎÂ
34 ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÏL ∆ ‰OÚ„≈ ¬ ‰ÁB
∆ ‰nÏ »»¿ ,104‰OÚÂ˙≈ ¬« ‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï… ‰Ê∆ ȉ
≈¬ epa˜iL
∆¿¿ƒ∆ ÈÓƒ ÌL» ÔȇL
≈∆ ˙Óa
≈¿ Ú‚Ùe
«» Cca
∆∆« 13
35 ,˙Úˆa
« «»¿ ÈÊp‰ƒ»« ‡ÓË
»¿ƒ kL»¿∆ ÈtÓ≈¿ƒ ?˙eÈÊÏ ƒ¿ƒ Ú‚p‰
«∆« ˜.91Ô‰≈ ‰Ïa
»»« Èc
≈¿ƒ el‡≈ ÌÈ„e
ƒ»¿ .BB˜Â
¿ ¿ BÏ 90‡nhÓ
≈«ƒ 14
36 Bȇ≈ ȉÂ
≈¬« ,105e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ BÏ ÔÈÏBÚ ƒ Ôȇ≈ BËeÏÁ¬ ÈÓÈ ≈ƒ (90מותר לו להטמא ,אבל בכל זאת הוא סותר נזירותו
37 ‡‡l
»∆ ‡L«¿ƒ ‡ÏÂ… ¿ ,ÂÈχÓ
»≈≈ ‰OÚ‰ ≈ ¬» ÏËe≈» ,Ô‰a»˜„∆» 106LB ומביא קרבן טומאה )קרית ספר( (91 .משנה בנזיר מז,.
38 CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,BL‡ … ÏÚ« ÚÈ
… ¬« ‡Ï… Úz«« :‡e‰L ˙∆ ,‰OÚ
∆ ¬« ‡Ï… ובגמרא שם מח .דרשו :לאביו ולאמו ...לא יטמא )במדבר
39 .107B˙B‡ ‰Á„Â
» »¿ ˙Úv‰
« «»« ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÏL ∆ ‰OÚ»≈ ¬ ‡a ו ,ז( מה תלמוד לומר? והלא כבר נאמר )שם ו( "על נפש
זנק
וקדוש לאלקיו . . .והנה הוא צריך כפרה בשובו להטמא (99לצרעתו (100 .שאחת היא בסתירה לשניה ,כגון
בתאוות העולם" (4 .איזו לחטאת ואיזו לעולה ,אע"פ לעשות ציצית מחוטי צמר בטלית של פשתן ,שהציצית
שכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם. מצותֿעשה ,והשעטנז הוא איסור לאֿתעשה (101 .כגון
(7האיל. (6בכת"י התימנים :תיקרב. (5הכבשה. חוטי צמר בטלית של צמר ,הרי אפשר לו לקיים את שתיהן,
(8הכבש ,הואיל ואמר :הרי אלו לנזירותי ,הרי זה כאילו וכן חוטי פשתן בטלית פשתן (102 .כגון שיש לו טלית
קרא שם לכל אחד ואחד )משנה ,נזיר מה ,.וברע"ב שם(. פשתן ,וחייב להטיל בה חוטי תכלת ,שהם מצמר ,תבוא
ואע"פ שכבשה ראויה גם לשלמים ,ככתוב בתורה )ויקרא מצות תכלת ותדחה איסור שעטנז )מנחות מ .וכן בהל'
ג ,וֿז( -בקרבנות נזיר ,אין הכבשה ראויה אלא לחטאת ציצית פ"ג ,ה"ו( ,וגם כאן ה'עשה' של תגלחת מצורע דוחה
)'תוספות יו"ט'( (9 .העשרון -הוא עשירית האיפה את ה'לאֿתעשה' של איסור גילוח הנזיר ,שנאמר בו" :תער
)במדבר כח ,ה( ,והאיפה שלש סאין ,והסאה ששה קבים, לא יעבור על ראשו" )נזיר נח (103 .(.והרי זו מצותֿעשה,
כמבואר בהל' עירובין פ"א ,הי"ג .נמצא ,העשרון :שני כמבואר לעיל פ"א ,ה"א (104 .כגון יבמה אלמנה מן
קבים פחות חומש )הל' ביכורים פ"ו ,הט"ו( (10 .נמצאת הנישואין ,אסורה להתייבם לכהן גדול ,שאין 'עשה' של
כל חלה היא שלישית העשרון (11 .שהן בלולות בשמן מצות יבום דוחה 'לאֿתעשה' )של אלמנה לכהן גדול(
כשעדיין הן סולת (12 .הרקיק אינו בלול בשמן אלא ו'עשה' ,שמוזהר על הבעולה ,ככתוב" :והוא אשה בבתוליה
משוח בשמן אחר אפייתו )הל' מעשה הקרבנות פ"ט, יקח" )יבמות כא .ובהל' יבום פ"ו ,הי"א( (105 .לעיל
הכ"א( (13 .כל חלה כדינה ,חלת מצה -בלולה בשמן, ה"ט (106 .ראה לקמן פ"י ה"ב" :ששער נזיר שנצטרע,
והרקיק -משוח ,ככתוב בתורה )במדבר ו ,טו( .וכן בהל' מותר בהנייה" הרי שאין בו כל קדושה (107 .ולדעת
מעשה הקרבנות שם ,הכ"ג .וכנראה ,שכאן סומך רבינו על הראב"ד ,אין זה עיקר הטעם ,אלא מפני שהלאו וה'עשה'
מה שיכתוב בפרוטרוט בהל' מעשה הקרבנות )'מעשה של נזיר קלים מאד ,שנזירות ישנה בשאלה לחכם ,והיא
רוקח'( .ובמנחות עח ,א -ששם המקור לדין חלות נזיר, ניתרת ,ולפיכך 'עשה' של תגלחת מצורע דוחה אותם,
אמרו" :ובשר זבח תודת שלמיו -לרבות שלמי נזיר לעשרת כמבואר ביבמות ה .ורבינו סובר ,מאחר שבמסכת נזיר מא:
קבים ירושלמיות )נמצאו שתי חלות לקב( ,ולרביעית שמן". ונח .מודגש בפירוש ,שתגלחת מצורע דוחה 'לאֿתעשה'
(14של רביעית הלוג שמן (15 .מנחות פט ,א (16 .בסל, שבנזיר ,ולא הזכירו שם את ה'עשה' שבנזיר ,אין אנו
ככתוב )במדבר ו ,יז(" :על סל המצות" .ובהל' מעשה מניחים גמרא מפורשת במקומה ,ונמשכים אחרי סוגיא
הקרבנות פ"ט הכ"ג ,מסיים רבינו" :והכהן לוקח מהן ביבמות ,שהיא שלא במקומה .וגם טעמו של הראב"ד ,לא
)מהחלות( שתי חלות ,אחת מכל מין". יספיק לתגלחת מצורע שהוא נזיר ,נזירות שמשון ,שאין לו
שאלה ,ראה לעיל פ"ג ,הי"ד ,ולפיכך טעמו של רבינו מקיף
11 Á‡Â
««¿ ,‰ÏBÚ‰
» » Ck» Á‡Â
««¿ ,‰lÁz
»ƒ¿ ˙‡hÁ‰ ≈ ¿ .
»«« ËÁBLÂ וכולל יותר )רדב"ז(.
12 ‡Á
«« Álb«ƒ ̇Â
ƒ¿ .Ál‚Ó
«≈«¿ Ck» Á‡Â
17 ««¿ ,ÌÈÓÏM‰
«ƒ»¿ « Ck
13 ÏMÓe
≈ «¿ .18‡ˆÈ»» ‰ÏBÚ‰
» » B‡ ˙‡hÁ‰ »«« ËÁML
∆ »« יום חמישי כ"ו אלול ה'תשע"ח
14 ÈÁÊ
≈¿ƒ ÏL∆ ˉ
∆… » ÔÓƒ Á˜BÏÂ
« ≈ ¿ .19Ô˜ÏBL
»¿ B‡ ÌÈÓÏM‰« ¿»ƒ
15 L‡Ï
≈» BÎÈÏLÓ
ƒ¿ « Ck» Á‡Â
««¿ ,20ÚO‰
»≈ « ÏÚ« Ô˙BÂ
≈ ¿ ÌÈÓÏM‰
« ¿»ƒ 1
16 ˙‡hÁ‰
»«« ˙Áz«« BÎÈÏL‰
ƒ¿ ƒ ̇ƒ¿ .ÌÈÓÏM‰
ƒ»¿ « „ec ˙Áz«« (1תגלחת טהרה וסדר הבאת קרבנות הנזיר ,דין נזיר
17 .21‡ˆÈ
»» ממורט ,ותגלחת פסולה כיצד יעשה ,תגלחת הבן על
קרבנות אביו הנזיר ,הריני נזיר ועלי לגלח נזיר ושמע חברו
(17משנה ,נזיר מה ,א .וכרבי יהודה שם .וכן סדרן בתורה ואמר ואני ועלי לגלח נזיר ,כיצד יעשו.
)במדבר ו ,יד( .ואחרי עשיית השלמים ,כתבה תורה )שם,
יח( "וגלח הנזיר" .וראה ב'תוספות יו"ט' שם (18 .משנה, ÈÓÈ
≈¿ ÈÊp‰
ƒ»« Ó‚iLk
… ¿ƒ∆ ¿ ?‡È‰ƒ „ˆÈk
« ≈ ‰‰h‰ ««¿ƒ .‡ 1
»√»« ˙ÁÏ‚z
שם (19 .בישול מרובה ,ובכל זאת אינם יוצאים מתורת ‰OÎÂ
» ¿«¿ ,‰ÏBÚÏ
» ¿ Ok ∆∆ :˙BÓ‰a≈¿ LÏL » ‡ÈÓ
ƒ≈ 2B˙eÈÊ
ƒ¿ 2
בישול )משנה ,שם עמ' ב ,ו'תוספות' פסחים לט.(: 4Lt
≈≈ ‡ÏÂ… ¿ ÔzLÏL
»¿ »¿ ‡È‰ ƒ≈ . ÌÈÓÏLÏ
3 ƒ»¿ ƒ ÏȇÂ
ƒ«¿ ,˙‡hÁÏ
»«¿ 3
(20נזיר מה ,ב .שנאמר )במדבר ו ,יח(" :אשר תחת זבח ‰Èe‡‰Â
» ¿»¿ ,˙‡hÁ »« ˜z
6 «¿ƒ ˙‡hÁÏ
5 »«¿ ‰Èe‡‰
» ¿» 4
השלמים -מזבחו )=מהרוטב( יהא תחתיו" (21 .שם .‰ÏBÚ
» 8‰ÏBÚÏ » ¿ ‰Èe‡‰Â
» ¿»¿ ,ÌÈÓÏL ƒ»¿ 7ÌÈÓÏLÏ
ƒ»¿ ƒ 5
"זבח -לרבות את החטאת". ÈLe
≈¿ ˙BBOÚ
9 ¿ ∆ ‰ML» ƒ ÌÈÓÏM‰
ƒ»¿ « Ïȇ≈ ÌÚƒ ‡ÈÓe ƒ≈ 6
18 23˙kLÏa
«¿ ƒ¿ ,22ÌÈLp‰
«»ƒ ˙ÊÚa
«¿∆¿ ?BÚO
»¿ Ál‚Ó ‚» ≈¿ .
«≈«¿ ÔÎȉ OÚ
∆ ∆ :10‰lÁ»« ÌÈOÚ
ƒ¿ ∆ Ô‰Ó
‡∆≈ ‰ÙB
∆ .˙ÏÒ ∆… ÔBOÚ
» ƒ ÈLÈÏL
≈ ƒ¿ 7
19 ÌLÂ
» ¿ ,˙ÈÓBc
ƒ ¿ ˙ÈÁÊÓ
ƒ »¿ƒ Ô˜a
∆∆¿ ÌL » ‰˙ȉL
»¿»∆ ÌÈÈÊp‰
«¿ƒƒ ÁLBÓe
≈« .˙BvÓ« 12ȘȘ
≈ ƒ¿ ‰OÚÂ
»» ¬« ,11˙BvÓ« ˙BlÁ« 8
20 ̇Â
ƒ¿ .24L‡Ï
≈» ÔÚO
»»¿ ÔÈÎÈÏLÓe
ƒ ƒ¿ « Ô‰ÈÓÏL
∆ ≈¿« ˙‡∆ ÔÈÏMÓ
¿« ¿ƒ ‰LÓÏ
∆ ¿ ‰Îω »»¬ ‰Ê∆ eÚLÂ
14 ƒ ¿ .ÔÓL
∆∆ ˙ÈÚÈa
ƒ ƒ¿ƒ 13ÌÈOÚ‰
ƒ¿ ∆» 9
21 ÔÈe
≈ ‰È„na
» ƒ¿« ÁlbL
«ƒ∆ ÔÈe≈ .26‡ˆÈ
»» 25‰È„na
» ƒ¿« Álb
«ƒ ‡.16„Á
»∆ ÈÏÎa
ƒ¿ƒ ÌÈOÚ‰
ƒ¿ ∆» ‡ÈÓe
ƒ≈ .15ÈÈqÓ
« ƒƒ 10
22 . BÚO
27 »¿ CÈÏLÓ
ƒ¿ « ‡e‰ „ec‰« ˙Áz «« Lc˜na
»¿ƒ« ÁlbL
∆«ƒ (2ראה לעיל פ"ד ,ה"א (3 .ככתוב בתורה )במדבר ו ,יד(.
23 :Ó‡pL
«¡∆∆ ,Áe˙t
« » ‰ÊÚ‰
»»¬» Á˙t
«∆ ‰È‰iL
∆¿ƒ∆ „Ú« Ál‚Ó
«≈«¿ BȇÂ
¿≈ וכתב הרמב"ן שם יא" :טעם החטאת . . .כי האיש הזה
24 ‰fL
∆∆ ,Á˙t‰
«∆« „‚k
∆∆¿ Ál‚iL
«≈«¿∆ ‡Ï
… . „ÚBÓ
28 ‡≈ ω ∆… Á˙t
∆« חוטא בנפשו במלאת הנזירות ,כי הוא עתה נזור מקדושתו
25 .29‡e‰ Lc˜Ó
»¿ƒ ÔBÈÊa
¿ƒ ועבודת ה' ,וראוי היה לו שיזיר לעולם ויעמוד כל ימיו נזיר
חנק
(36אחרי מלאת לו שלשים יום ,כי ביום שלשים עצמו, (22חצר בית המקדש ,מקום מעמד לנשים ,ונזכרת במשנה
אסור לו עדיין לשתות יין )רדב"ז( .וה'אור שמח' מסביר את מדות פ"ב ,מ"ה (23 .חדר (24 .משנה שם ,וככתוב
היתר טומאתו מבערב ,ע"פ מה שנתבאר בנזיר יד ,ב -נזיר בתורה" :ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים".
שנטמא לאחר זריקת הדמים ,ועדיין לא גילח ,אין לו תקנה (25בכל ערי ישראל לגבולותיה ,כשיטת רבינו בפירושו
למצות גילוח ,שלעולם לא יוכל להתגלח כמצוותו ,שאינו למשנה )ראש השנה פ"ד ,מ"א( שירושלים כולה נקראת
יכול לסתור ולמנות נזירות אחרת ולהביא קרבן אחר מקדש; ומדינה -שאר העיירות שבכל ארץ ישראל.
ויתגלח ,שהרי לאחר מלאת נטמא )ואינו סותר( ,ואין לו (26משנה ,נזיר מה ,ב .והרע"ב שם מפרש :מדינה -
תקנה לגלח בטהרה אלא מגלח בטומאה )רש"י( .ומעתה, ירושלים ,ואע"פ שנאמר שם "וגלח הנזיר פתח אהל מועד"
אם הנזיר יטמא למתים ביום הבאת קרבנו לפני גילוחו ,לא -אין זה אלא ללמד ,שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל
יוכל להתגלח עוד פתח אוהל מועד )בגלל טומאתו(, מועד פתוח ,וכמבואר בסמוך (27 .משנה ,שם .ובנוסח
וממילא אין לו תקנה עולמית ,אבל אם לא גילח עד הערב, המשנה שבבבלי ,כתוב" :ואם גילח במדינה ,לא היה משלח
אזי ממילא מותר לו להטמא למתים ,שבערב כבר ננעלו תחת הדוד" ,אבל נוסח המשנה שב'ירושלמי' שם" :ואם
דלתות ההיכל ,וממילא אינו יכול להתגלח ,ולמחר כבר עבר גילח במדינה ,היה משלח" וכו' .וראה לעיל פ"ו הי"ד,
זמן אכילת שלמי נזיר ,ולא יוכל לשלח שערו תחת הדוד לענין תגלחת נזיר טמא (28 .הוא ההיכל ,ורבינו כתב:
כמצוותו ,ולפיכך מותר לו להטמא לכתחילה ,שבין כה כבר פתח העזרה פתוח ,וצריך עיון (29 .נזיר מה ,א .ולפי זה,
הפסיד את מצות הגילוח כתיקונה (37 .דמי הקרבנות. לא יגלח בלילה ,שאז פתח העזרה סגור ,וכן אמרו )זבחים
(38נזיר מו ,א .כדעת החכמים ,שאין הגילוח מעכב. נה" (:שלמים ששחטם קודם פתיחת דלתות ההיכל -
וכלֿשכן התנופה ,שהיא אחרי הגילוח )רדב"ז( .וכן סתמה פסולים ,שנאמר ושחטו פתח אהל מועד ,בזמן שהוא פתוח
המשנה בנזיר כח ,א" :נזרק עליה אחד מן הדמים ,אינו יכול ולא בזמן שהוא נעול".
להפר" .ואמרו בגמרא שם :משנתנו שלא כרבי אליעזר, ,Ïȇ‰
ƒ«» ÔÓƒ ‰ÏLa
»≈ ¿ «ÚBf‰
¿« ˙‡∆ Ô‰k‰
≈… « ÏËB
≈ Ck» Á‡Â„««¿ . 1
הסובר תגלחת מעכבת וכו' )כסףֿמשנה(.
ÏÚ« Ô˙BÂ
‡»¿ ¿ ,„Á
»∆ ˜È˜Â
ƒ»¿ ,Ïq‰
‡«« ÔÓƒ ˙Á
«« ‰vÓ »« ˙lÁÂ
¿«« 2
12 ‰ÂˆÓ
»¿ƒ ,ÂÈÏÚ
»» kÚÓ
39 ≈«¿ ˙ÁÏ‚z‰ ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .Â
««¿ƒ« ÔȇL z‰
«À Ck» Á‡Â««¿ .30ÔÙÈÓe
» ƒ¿ ‰ÈÊp‰
»ƒ¿« B‡ ÈÊp‰ƒ»« Ètk
«≈ 3
13 ‡Ïa
… ¿ ÁlbL
«ƒ∆ ÈÊÂ
ƒ»¿ .‰aÓ
∆À¿ ÔÓÊ
«¿ Á‡Ï
‡««¿ elÙƒ¬ 40Ál‚Ï
¿«≈« .ÌÈ˙ÓÏ
ƒ≈¿ ‡nh‰Ïe
≈«ƒ¿ ÔÈȃ« ˙BzLÏ
¿ ƒ 31ÈÊp‰
«»ƒ 4
14 ¿ ‰OÚ
41ÌeÏk » » ‡Ï
… ˙BÚO
»¿ ÈzL
≈¿ iLÂ
≈ƒ ¿ ÁlbL
˙«ƒ∆ B‡ ,Ú
««
(30הכהן ,ככתוב )במדבר ו ,כ( "והניף אותם הכהן" ,וכמו
15 ÈÊ
ƒ» ÔÈa≈ B‰Ë» ÈÊ
ƒ» ÔÈa≈ .Áelb
« ƒ ˙ˆÓ
˜«¿ƒ Ìi≈ƒ ‡ÏÂ
שאמרו )קידושין לו" (:כהן מכניס ידו תחת יד בעלים ¿ …
16 .42‡ÓË
»≈ ומניף" .וכתב רבינו" :או הנזירה" כדברי המשנה )שם עמ'
(39בכ"י תימן ,ורומי ר"מ :מעכבת (40 .נגעים פי"ד, א( "והתנופות . . .נוהגות באנשים ולא בנשים ,חוץ ממנחת
מ"ד .וכן בנזיר מ ,א (41 .שם ,שנאמר )במדבר ו ,ה( סוטה ונזירה שהן מניפות" ,ולא כדברי רבי שמעון שזורי,
"תער לא יעבור על ראשו ,עד מלאת הימים וגו' -התורה האומר )נזיר מה (.אין נזירה מניפה" ,שמא יתגרו בה פרחי
אמרה :אחר מלאת ,לא תהא תגלחת אלא בתער" .ובנוגע כהונה" .וראה פירוש המשנה לרבינו בקידושין שם" :ודין
לשיור שתי שערות ,כתבו ה'תוספות' שם ,שזוהי הלכה הנזירה והנזיר בענין הקרבן -שוה ,למה שנאמר בתחילת
בנזיר .וב'תוספות יו"ט' לנגעים שם ,מפרש ,שסתם שיער הפרשה :איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר ,והוא מה
אינו פחות משנים - ,וכן אמרו ב'תורת כהנים' )תזריע פרק שאמרו )קידושין שם( אתיא )= למד( כף כף מסוטה".
ב( "ושער בנגע הפך לבן ,מיעוט שער שתי שערות" -וכל (31זה למצוה מן המובחר ,אבל לעכב ,ראה בסמוך ה"ה.
ששייר שתי שערות ,עדיין שערו עליו ולא קיים מצות ÏÚ« Û‡Â
«¿ .33Úz
«« ÈÚ‰Ï
ˆƒ¬«¿ Cȃ» Bȇ≈ 32ËÓÓ ƒ» .‰ 5
»… ¿ ÈÊ
גילוח (42 .נזיר מב ,א .שנאמר בו )במדבר ו ,ט( :ביום ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÌÈtk
34 ƒ«« BÏ ÔȇL ≈∆ B‡ ÚO »≈ BÏ ÔȇL
≈∆ Ètƒ 6
השביעי יגלחנו ,שאין צריך לומר ,שהרי כבר אמר הכתוב ‡È‰
ƒ≈ ̇ ƒ¿ . ‡nËÈÂ
35 »«ƒ¿ ‰zLȘ∆¿ƒ¿ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ȘӃ¿« 7
)שם( :וגלח ראשו ביום טהרתו ,אלא לומר לך ,שיגלח כל
ראשו ,ואם שייר שתי שערות -לא עשה כלום. ,˙kÚÓ
∆∆«¿ ˙ÁÏ‚z‰
««¿ƒ« Ôȇ≈ BL‡ ‚… Ál«ƒ ‡ÏÂ
˜… ¿ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» 8
‡„Á
»∆ ÂÈÏÚ
»» ˜fiMnL
≈»ƒ∆ ƒ∆ .36ÚÏ∆∆» ‡nhÓe
≈«ƒ ‰˙BL ‡∆ ‡l »∆ 9
17 ÊÁÂ
«»¿ ,BlkÀ BL‡… ÁnˆÂ
«ƒ¿ ,43˙BÚO
»¿ ÈzL
≈¿ ÁÈp‰Â «ƒ .Ê ‡ÏÂ
« ƒƒ¿ Álb … ¿ ÂÈtk
»« ÏÚ« Ô˙«» ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,z‰
«À ÌÈÓc‰
37 ƒ »« ÔÓƒ 10
18 «« ÁlbL
‡44˙Á «ƒ∆ B‡ ,˙BÚO‰
»¿ « ÈzL‡≈¿ Ô˙B
» ÌÚƒ BÁl‚¿¿ƒ .38kÚÏ
≈«¿ ‡ÏÂ
… ¿ ‰ÂˆÓÏ
»¿ƒ¿ el‡≈ ÌÈcƒ»¿ ÏkL
»∆ ;Ûȉ
ƒ≈ 11
19 ‡˙Á
«« ‰L
»¿» .46Áelb
« ƒ ˙ˆÓ
˜«¿ƒ Ìi
≈ƒ ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ ˙Á
«« 45‰LÂ
¿»¿»
20 .47Áelb
« ƒ ˙ˆÓ
‡«¿ƒ Ô‡k» Ôȇ≈ ˙Á
«« Ál‚Â
¿«ƒ (32שאין לו שערות בראשו ,כגון שהוא קרח (33 .יומא
סא ,ב – וכביתֿהלל .ואע"פ שבנזיר מו ,ב -אמרו" :ובית
(43אבל אם לא גילח את הראש כולו אלא את שתי הלל אומרים ,צריך להעביר תער על ראשו" -כבר העירו
השערות בלבד ,יתכן שלא עשה כלום ,הואיל וכשגילחן ה'תוספות' ביומא שם ,שזאת היא מהסוגיות ההפוכות,
נשאר ראשו מלא שיער ,כמו שנסתפק בזה אביי ,בנזיר שם. ופסק רבינו כהסוגיא ביומא ,שכן המשנה בנגעים פי"ד
(44משגילח ושייר שתי שערות ,ועדיין לא צמחו לו מ"ט ,שנויה כמותה .ואילו הסוגיה בנזיר ,היא בסתירה
שערות (45 .נפלה מאליה (46 .הואיל ובשעה שבא לדברי המשנה בנגעים )'תוספות יו"ט' נגעים ,שם(.
לגלח היו שתים ,שהן שיעור גילוח (47 .שבשעה שעמד (34ואינו ראוי להניף (35 .מותר לו להטמא למתים.
טנק
(63כגון שלא לשמן ,או שהביא איל בן שנה ומצוותו לגלחן ,לא היו שתים ,ואין גילוח בפחות משתי שערות
שיהיה בן שתי שנים )נזיר כד :וב'תוספות' שם( (64 .הרי )נזיר שם ,וכן בבבאֿקמא קה" (.אע"פ ששער אין כאן,
הם כשלמי נדבה (65 .כשלמי נזיר ,בניגוד לשלמי נדבה, מצות גילוח אין כאן".
הנאכלים לשני ימים ולילה אחד (66 .חלות נזיר הבאות
עם שלמי נזיר ,כמבואר לעיל ה"א (67 .לכאורה ,הכוונה BzÁÏ‚z
¿«¿ƒ 49ÏeÒt» ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ 48ÌÈÓÏM‰ «ƒ .Á
ƒ»¿ « ÏÚ« Álb 1
לחזה ושוק הניתנים לכהן במתנה ,אבל אלה ניתנות לכהן ˙‡hÁ‰
»«« ÏÚ« Álb «ƒ .51BÏ eÏÚ» ‡Ï
… ÂÈÁÊe
»»¿ ,50‰ÏeÒt
¿ » 2
אף משלמי נדבה? ולפיכך הגיה ה'אורח מישור' ,הובאו Ck» Á‡Â
««¿ , ˙‡hÁ
52 »« ÌLÏ≈ ¿ ‰ËÁL
»¬¿ƒ ‡lL
… ∆ ˙‡ˆÓÂ
¿»¿ƒ 3
דבריו ב'מרכבת המשנה' ,שצ"ל :אלא מתנות ולא זרוע, BzÁÏ‚z
¿«¿ƒ Ô˙ˆÓk
»»¿ƒ¿ ÔȘ‰Â
» ƒ¿ƒ¿ ‰ÏBÚ‰Â
» »¿ ÌÈÓÏM‰
ƒ»¿ « ‡È‰
≈ƒ 4
כלומר ,הזרוע מן האיל הניתנת משלמי נזיר לכהן ,אינה .53BÏ eÏÚ» ‡Ï
… ÂÈÁÊe
»»¿ ‰ÏeÒt
¿ » 5
ניתנת משלמים אלה מאחר שלא הותר הנזיר בהם ,והרי הם
כשלמי נדבה ,שאין לכהן בהם אלא מתנות חזה ושוק בלבד (48אחרי עשיית השלמים בלבד (49 .כגון שנשפך הדם
)נזיר ,שם( .וראה ב'תוספות' שם עמ' א ד"ה שלמים נמי. או שנטמא (50 .הואיל ועדיין לא נזרק אפילו אחד מן
וה'אור שמח' מקיים את גירסת הספרים" :ולא מתנות", הקרבנות בהכשר ,והרי זה כגילחוהו לסטים לאחר מלאת,
והכוונה לחזה ושוק ,שאינם ניתנים תנופה על כפי הנזיר, וסותר שלשים יום ,כמבואר לעיל פ"ו ,ה"א ,ד.
ואשה נזירה אינה מניפה כלל ,ראה לעיל אות כט ,הואיל (51הזבחים שיקריב אחר תגלחתו הפסולה ,לא עלו לו
ואין הנזיר ניתר בהם ,בניגוד לשלמי נזיר כשרים ,שנותן לחובתו ,הואיל ואינו ראוי עכשיו להתגלח עד שיעשה
הכהן אותם על ידי הנזיר ומניפם .כמבואר בהל' מעשה שלשים יום ,והרי הוא כאילו הקריבם תוך מלאת ימי נזרו
הקרבנות פ"ט ה"ט ,אבל זה ודאי שניתנים מתנה לכהן ,כי )משנה ,נזיר מו :וב'תוספות' שם( (52 .והרי היא פסולה,
אפילו שלמי נדבה חייבים בחזה ושוק .וכן לשון התוספתא כמו ששנינו )זבחים פ"א ,מ"א( "כל הזבחים שנזבחו שלא
"אין בהם נתינה על כפים". לשמם כשרים . . .חוץ מן החטאת" (53 .נזיר שם,
וכמבואר לעיל אות נ.
19 Ïk‰
… « ̉nÚ
∆»ƒ ‡a‰
»« ÌÁl‰Â
∆∆«¿ 68el‡≈ ˙BÓ‰a
≈¿ LÏL» .‚È
20 ‡a˙iL
≈»¿ƒ∆ BÓk¿ ,Lc˜‰
≈¿∆ È„
≈¿ƒ ‡Lk
»¿ ƒ , ÔÈlÁ‰
69 ƒÀ« ÔÓƒ ‡lL
… ∆ eËÁLÂ
¬¿ƒ¿ ÌÈÓÏM‰
ƒ»¿ « ÏÚÂ
«¿ ‰ÏBÚ‰
» » ÏÚ« Álb«ƒ .Ë 6
21 .70BÓB˜Óa
¿ƒ ÔȘ‰Ï
‡» ƒ¿«¿ ˙BÁ˜≈¬ ˙Ba
»¿» ‡È‰
ƒ≈ Ck» Á‡Â
««¿ ,54ÔÓLÏ
»¿ ƒ 7
. BÏ eÏÚ» ‡Ï
56 … ÂÈÁÊe
»»¿ ‰ÏeÒt
55 » ¿ BzÁÏ‚z
¿«¿ƒ ÔÓLÏ
»¿ ƒ 8
(68המנויות לעיל ה"א (69 .ולא ממעות מעשר שני.
(70הל' מעשה הקרבנות פט"ז הט"ו ,ש"כל המחוייב (54והרי הם כשרים ,אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה,
בקרבן ,לא יביא קרבנו אלא מן החולין" .ומקורו במנחות נמצא שלא גילח על שלמי נזיר ועולתו ,אלא על עולת נדבה
פ"ג .הוקשו כל הקרבנות לחטאת ,מה חטאת נאמר בה או שלמי נדבה ,שלא לשם חובתו (55 .שנזיר שגילח על
)ויקרא טז ,ו(" :והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו" - שלמי נדבה -לא יצא ,נמצא כאילו התגלח בתוך מלאת
משלו ולא משל מעשר ,אף כל דבר שבחובה -אינו בא וסותר שלשים (56 .משנה שם ,כחכמים .וכמבואר לעיל
אלא מן החולין ,וראה במשנה ,שם פב ,א. אות נ.
22 ˙BÚnÓ
»ƒ 71Ál‚‡L
«≈«¬∆ ˙Ó»¿ ÏÚ« ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ »‰ .„È
‡ƒ ≈¬ :ÓB Lk
≈ » ̉Ӈ∆≈ „Á
»∆ ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ 57ÔzLÏL «ƒ .È 9
»¿ »¿ ÏÚ« Álb
23 ˜ÔÓƒ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÓƒ≈ BȇÂ
≈¿ ,ÈÊ
ƒ» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈL
ƒ≈ OÚÓ
«¬ ≈ e˜ÈÂ
¿¿ƒ¿ ÌÈÁf‰
59 ƒ»¿« ‡L
»¿ ‡ÈÈÂ
ƒ»¿ , ‰Lk
58 »≈ ¿ BzÁÏ‚z
¿«¿ƒ 10
24 .72ÔÈlÁ‰
‡ƒÀ« ÔÓƒ ‡l
»∆ ,OÚn‰
««¬ ≈ . Ô˙Îωk
60 ¿»»¿ƒ 11
(71קרבנות שעליו להביא לצרכי תגלחתו (72 .מכיון (57אחרי שהוקרבו כולם :החטאת והעולה והשלמים.
שאמר :הריני נזיר -נתחייב ,שאמירתו לגבוה )להקדש( (58שכבר נתבאר לעיל ה"ה" :שמשיזרק עליו אחד מן
כמסירתו להדיוט ,וכשחזר ואמר :עלֿמנת וכו' אינו יכול הדמים -הותר" (59 .תמורת אלה שנמצאו פסולים.
לשנות ולפטור עצמו ממעות מעשר שני )ביצה כ .וברש"י(. (60הואיל ותגלחתו כשרה ,לא סתר כלום ,ואין לו אלא
ויתכן ,שאם יאמר :עלֿמנת שאביא ממעות מעשר שני - להשלים הקרבת קרבנותיו בהכשר )משנה ,שם(.
הריני נזיר ,הואיל והקדים תנאו להתחייבותו ,יביא כפי תנאו
)'תוספות' שם(. ‡e‰ ȉ
≈¬ ‰ÏeÒt
» ¿ BzÁÏ‚z ¿«»∆ ÌB˜Ó» Ïk» .‡È 12
¿«¿ƒ eÓ‡L
˙BÒ
≈ ‡e‰L ∆ ,B˙eÈÊ
ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ CB˙a¿ Álb˙pL
««¿ƒ∆ ÈÓkƒ¿ 13
25 ˜˙Ba
¿¿» ‡È‰Ï
ƒ»¿ BÏ LÈ≈ ÈÊa
ƒ»¿ „pL
«»∆ Lȇ‰ƒ» .ÂË ÌÈLÏL
ƒ ¿ ‰BÓ∆ ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ .61e‡aL
¿«≈∆ BÓk¿ ,ÌBÈ ÌÈLÏL
ƒ ¿ 14
26 ˙Ál‚Ó
«««¿ ‰M‡‰
» ƒ» ÔȇÂ
≈¿ ;̉ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ál‚Óe
«≈«¿ BÓˆÚχ¿«¿ 73ÂÈ
»ƒ ˜.62ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÈÂ
ƒ»¿ ,‰ÏeÒt‰
» ¿« ˙ÁÏ‚z‰
‡««¿ƒ« Á
«« ÌBÈ 15
27 76‰Ïaw‰
»»«« ÈtÓ
ƒƒ ‰Îω
»»¬ 75‰Ê∆ „Â
‡»»¿ .74‰È
˜» ƒ» ˙Ba
«¿¿» ÏÚ
28 ˙BÚÓ» LÈÙ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,ÈÊ
‡ƒ» ÂÈ
ƒ» ‰È‰L
»»∆ ÈÓƒ ?„ˆÈk« ≈ .‡e‰ (61לעיל פ"ו ה"א ,שאין גידול שיער פחות משלשים יום.
(62ויגלח עליהם שנית תגלחת כשרה.
29 ,77ÔÈÓe˙Ò
ƒ ¿ ˙BÚn‰»« ÁÈp‰Â
« ƒƒ¿ ˙Óe
˜≈ ,ÂÈ˙Ba
» ¿¿» Ô‰a∆» ˙B˜Ï
¿ƒ
30 ‡È‡L
ƒ»∆ ˙Ó
»¿ ÏÚ« ÈÊ
ƒ» Èȉ
‡ƒ ≈¬ :ÂÈ
‡ƒ» ˙BÓ ÈÁ
≈¬« Ó‡Â
¿»« ,64ÌÈLk
ƒ≈ ¿ 63Ô˙ˆÓk
»»¿ƒ¿ ‡lL
… ∆ ÔËÁML
»»¿ ∆ ÈÊ ≈¿« .È 16
ƒ» ÈÓÏL
31 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÂÈ˙Ba˜Ï
‡» ¿¿»¿ È
ƒ» LÈÙ‰L
ƒ¿ƒ∆ ˙BÚnÓ˜»ƒ È˙Ba
»¿¿ « ÌBÈÏ¿ ÔÈÏ·Â
ƒ»¡∆¿ .‰BÁ
» ÌLÏ ≈ ¿ ÌÈÏÚaÏ
ƒ»¿« ÌÈÏBÚ
ƒ ÔȇÂ≈¿ 17
32 ÂȇÂ
ƒ»¿ ‡e‰ ‰È‰ »» ̇ƒ ÔΘ≈¿ .ÂÈ˙Ba
» ¿¿» Ô‰Ó∆≈ ‡ÈÓ≈ƒ .ÚBÊ
« ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ˙BzÓ
67 »« ‡ÏÂ
… ¿ ÌÁÏ
66 ∆∆ ÔÈeÚË
ƒ ¿ ÔȇÂ
‡≈¿ , „Á
65 »∆ 18
סק
חטאתי ,ואם עלו לי ,הרי זו חטאת העוף הבאה על הספק ,‡‰
»» ˙Óe≈ ,ÔÈÓe˙Ò
‡ƒ ¿ ˙BÚÓ» ÂÈ ƒ» LÈÙ‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,ÌÈÈÊ
¿ƒƒ 1
)לחםֿמשנה לקמן פ"י ,סוף הי"ב(. ˙BÚÓ» ÏÚ« Ál‚Ó
«≈«¿ Èȉ
‡ƒ ≈¬ :ÂÈ
‡ƒ» ˙BÓ Á
«« Ôa‰≈« Ó‡Â
¿»« 2
17 ‡È‰Ï
ƒ»¿ iÁ»« ÈÊ
ƒ» Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚ«» ȉ ≈ » .ÁÈ
≈¬ :ÓB‡‰ ‡Ï
‡… ̇ƒ Ï
»¬ .79Ô‰Ó
˜∆≈ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÓ ƒ≈ ‰Ê∆ ȉ
‡≈¬ 78È
»ƒ 3
18 ÈÊ
ƒ» ‰ÊÈ
∆ ‡≈ „È« ÏÚ« ÔȘÓe
91 » ƒ¿« ,‰‰Ë»√» ˙ÁÏ‚z
˜««¿ƒ ˙Ba
»¿¿ ÌÈa
ƒ» ÁÈp‰Â
« ƒƒ¿ ‡‰
»» ˙Ó≈ . ‰„Ï
81 »»¿ƒ ˙BÚn‰
»« eÏtȇ¿ƒ Ó
80 »« 4
19 B‡ ,ÈÊ
˜ƒ» ˙Ba
¿¿» ȈÁ
ƒ¬ ÈÏÚ
«» ȉ
‡≈¬ :„Ú Ó «» .‰ˆiL
∆∆ ¿ƒ ‡È‰L
ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,ÌÈÓe˙q‰
ƒ ¿« ˙BÚn‰ »« ÌȘÏBÁ
ƒ¿ 82ÌÈa «ƒ 5
20 ‡ÈÓ
ƒ≈ ‰Ê∆ ȉ
≈¬ 92ÈÊ
ƒ» ȈÁ
ƒ¬ Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚ
«» ȉ‡≈¬ :Ó
«» ̇ƒ ,83B˜ÏÁ
¿∆ ÏÚ« Ál‚Ï
«≈«¿ Ô‰Ó‡∆≈ „Á»∆ ÏÎÏ
»¿ LÈÂ
≈¿ ,Ô‰Ï
∆» ‰MÈ
¿» À 6
21 ÈÊ
ƒ» B˙B‡Â¿ ,‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ Èʃ» ‰ÊȇÏ
∆ ≈¿ ˙Baw‰
»¿»« ȈÁ¬ƒ .84ÌÈL
ƒ«¿ Ètƒ Ô‰a
∆» ÏËB
≈ BÎa‰Â
¿«¿ 7
22 ÈÏÚ
«» ȉ
‡≈¬ :Ó‡«» ̇ƒ Ï»¬ .BlMÓ
˜∆ ƒ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ÌÈÏLÓ
« ¿ƒ (73שנדר אביו לנזירותו הוא (74 .אפילו כשאין בנים,
23 ÈÊ
˜ƒ» ˙Ba
¿¿» ‡ÈÓ
ƒ≈ ‰Ê∆ ȉ ≈¬ 93ÈÊ
ƒ» ȈÁ
˜ƒ¬ ˙Ba
»¿¿ והיא היורשת היחידה (75 .שהבן מגלח ,ואין הבת
24 . ˙eÈÊ
94 ƒ¿ ȈÁ
ƒ¬ eÏ» ÔȇL
≈∆ ;ÌÏL »≈ מגלחת (76 .כך מסורת היא בידינו )נזיר ל .וברש"י(.
(77שלא פירש ואמר :הרי אלו לחובתי ,ראה לקמן פ"ט
(91עבור ,ובכת"י התימנים :על ידי .ודין זה נלמד ממקור ה"ד .ואם פירש ,דינו מבואר שם ה"ג (78 .אע"פ שבשעה
הי"ט הבאה (92 .כוונתו לחצי קרבנות נזיר שלם )נזיר שנזר לא היה בדעתו להביא משל אביו ,שהרי נזר בחיי
יב (93 .(:משמעו ,כאילו יש קרבנות לחצי נזירות. האב (79 .נזיר ל ,ב .וכגירסת ה'תוספות' שם דיבורֿ
(94שאפילו אמר :הריני נזיר יום אחד ,הרי זה נזיר שלשים המתחיל :תא שמע (80 .הבן ,שהוא רוצה לגלח על מעות
יום ,כמבואר לעיל פ"ג ה"ב ,וכן אמרו בנדרים פג ,א" :אין אביו (81 .לקופות שבמקדש ,שמשליכים בהן שאר מעות
נזירות לחצאים ,ואין קרבן לחצאים" .ומכיון שסמך תיבת נדבה ,לקנות מהן קרבנות ציבור ,והם עולות נדבה )משנה,
"חצי" לנזיר ולא לקרבנות ,נתכוין לומר "חצי נזירות" ואין מעילה יא .ורע"ב לנזיר פ"ד ,מ"ד( (82 .וכולם נדרו
לנו חצי נזירות ,ולפיכך יתחייב בכל הקרבנות )נזיר ,שם(. בנזירות בחייו ,או לאחר מותו (83 .והיתר ישלימו
25 ÚÓLÂ
«» ¿ ,95ÈÊ
ƒ» Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚÂ
«»¿ ÈÊ
ƒ» Èȉ ≈ » .ËÈ
ƒ ≈¬ :ÓB‡‰ מכיסיהם (84 .כשאר הירושות ,שנוטל בהן חלק כפול
)נזיר ל ,(:בעיה שנפשטה שם בדרך" :אםֿתמציֿלומר".
26 iÁ
»« BȇÂ
≈¿ ,ÈÊ
ƒ» BÁ
≈¬ ȉ
'≈¬ 'ȇÂ
ƒ¬« Ó‡Â
«»¿ BÁ¬≈
27 ‡‡l
»∆ BÓˆÚ¿« ÒÈt˙‰
ƒ¿ƒ ‡Ï … ȉL
‡≈¬∆ ;Á ≈« ÈÊ
ƒ» Ál‚Ï
¿«≈« ,eˆ˜» ÔÓÊ
«¿ ÈÊ
ƒ» Ôa‰Â
≈«¿ ÌÏBÚ
» ÈÊ
ƒ¿ ‡‰ »»∆ ÔÈa≈ .ÊË 8
»» ‰È‰L
28 ‰Ê∆ ȉ
≈¬ ÈÊ
ƒ» Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚÂ
«»¿ ȇÂ
‡ƒ¬« :Ó
«» ̇ƒ¿ .˙eÈÊ
«¿ƒ ÌÏBÚ
85 » Èʃ¿ Ôa‰Â
≈«¿ eˆ˜» ÔÓÊ
«¿ ÈÊ
ƒ¿ ‡‰
»» ‰È‰L
»»∆ ÔÈa≈ 9
29 ˜˙Ba
»¿» Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ Ïk» ‡ÈÓ
ƒ≈ ÔÈÁ˜t
ƒ ¿ƒ eȉ» ̇Â
ƒ¿ .96iÁ
«» ˙eÈÊ
ƒ¿ ˙BÚnÓ
˜¿ƒ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ‡ÈÓe
ƒ≈ Ál‚Ó
«≈«¿ ‰Ê∆ ȉ≈¬ 10
30 Ál‚Ï
«≈«¿ ÌÈiÁ
ƒ»« 98Ôk≈ eOÚ» ‡Ï… ̇ƒ¿ .97BÁ
≈¬ È„È
«≈¿ ÏÚ ‡. ÂÈ
86 »ƒ 11
31 ‡.99ÌÈÁ
ƒ≈¬ ˙eÈÊ
¿ƒ
(85ראה למעלה פ"ג ,הי"אֿיב ההבדלים הדיניים שביניהם.
(95נתחייב בשני נדרים ,להיות נזיר ,ולהביא קרבנות (86אע"פ שאין נזירותם שוה .הואיל ועלֿכלֿפנים הם שוים
תגלחת נזיר אחר (96 .בשניהם )שם יא (97 .(:זה מביא בנזירות טהרה ,ששניהם מביאים קרבנות טהרה ,הם בכלל
קרבנותיו של זה ,וזה מביא קרבנותיו של זה ,ונפטרו ההלכה שמפי הקבלה )נזיר שם( ,בעיה שנפשטה בדרך:
מלהביא קרבנות נזיר אחר ,ואע"פ שבשעה שנדר הראשון אםֿתמציֿלומר.
לגלח נזיר ,עדיין לא היה השני נזיר )שם יב (98 .(.אלא
כל אחד הביא קרבנותיו משלו (99 .כדי לקיים את נדרם 87‰‡ÓË
˜»¿À ˙Ba
¿¿» Ô‰a∆» ‡È‰Ï
ƒ»¿ ˙BÚÓ» ‡‰ ƒ¿ƒ .ÊÈ 12
»» LÈÙ‰
השני .ובכת"י התימנים" :נזירים אחרים" .וכן לשון המשנה ̇ƒ ÔÎÂ
≈¿ .‰‰Ë
˜»√» ˙Ba
¿¿» Ô‰a
∆» ‡ÈÓ
ƒ≈ Ôa‰
≈« Ôȇ≈ ˙ÓÂ
≈» 13
שם יא ,ב .ומכאן המקור להתחלת הי"ח ,כמו שהערנו לעיל Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ál‚Ó
«≈«¿ Ôa‰≈« Ôȇ≈ ‰‰Ë
»√» Ôa˜Ï
«¿»¿ ‡‰
»» ÔLÈÙ‰
» ƒ¿ƒ 14
אות צ. ‡È‰
ƒ≈ ̇ƒ¿ . ˜ÙÒ
89 ≈» Ô‰≈ el‡≈ ÌÈcL
ƒ»¿∆ . ‰‡ÓË
88 »¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ 15
32 BÁ
≈¬ ÚÓLÂ
«» ¿ ,100ÈÊ
ƒ» ȈÁ
ƒ¬ Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚ
«» ȉ ≈ » .Î
≈¬ :ÓB‡‰ .90BÏ eÏÚ» ‡Ï
… ÂÈÁÊ
¿»» 16
33 ȈÁ
ƒ¬ ‡ÈÓƒ≈ ‰Ê∆ Èʃ» ȈÁ
ƒ¬ Ál‚Ï
«≈«¿ ÈÏÚÂ
«»¿ ȇÂ
ƒ¬« :Ó‡Â
¿»« (87שנטמא בתוך ימי נזרו ,והפריש מעות לצפרים וקרבן
34 ,‰Ê∆ ÏL
˜∆ ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ȈÁ ƒ¬ ‡ÈÓƒ≈ ‰ÊÂ
∆¿ ,‰Ê∆ ÏL˜∆ ÂÈ˙Ba
»¿¿ » אשם (88 .אם נטמא (89 .בעיה היא בגמרא שם ,הואיל
35 ̇Â
ƒ¿ .ÔÈÁ˜t
˜ƒ ¿ƒ eȉ» ̇ƒ ,ÂÈ˙Ba
» ¿¿» ÌÈÏLÓ
ƒ¿ « Ô‰Ó‡∆≈ „Á
»∆ ÏÎÂ
¿» ואין קרבנות נזירותם ממין אחד ,שמא לא עליהם נתקבלה
36 ‰ÊÂ
∆¿ ,‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ ÈÊ
ƒ» ‰ÊȇÓ
˜∆ ≈≈ ˙Ba
»¿» ȈÁ
ƒ¬ ‡ÈÓ»ƒ≈ ‰Ê∆ Â‡Ï ההלכה שבנזיר (90 .לשם חובתו ,ועל כרחו יביא זבחים
37 .‰ˆiL
∆ ¿ƒ∆ ÈÊ
ƒ» ‰ÊȇÓ
˜∆ ≈≈ 101˙Ba
»¿» ȈÁƒ¬ ‡ÈÓ
≈ƒ ויתנה :אם הזבחים הראשונים עלו לי -יהיו אלה
אחריםֶ ְ ַ ,
נדבה ,ואם הראשונים לא עלו לי -יהיו אלה לחובתי
(100לדעת הרדב"ז ,יש כאן טעות ,וצריך להגיה :הריני נזיר )כסףֿמשנה( .אבל עדיין יש להסתפק ,מה יעשה בחטאתו
ועלי לגלח חצי נזיר ,וכן בהגהות מהר"ם מפדובה. שהרי אין חטאת באה נדבה? )'מעשה רוקח'( ,ולפיכך
(101בכת"י התימנים" :זה מביא חצי קרבנות לאיזה נזיר מהנכון הוא ,שיביא רק חטאת העוף הבאה על הספק )ראה
שירצה ,וזה מביא חצי קרבנות לאיזה נזיר שירצה" .ודין זה לקמן פ"י ,ה"ח( ועולה ושלמים לא יביא כלל ,שאינם
נלמד מהמשנה בנזיר יא ,ב -שהיא המקור להי"ט דלעיל. מעכבים ,ומכיון שכבר הביאם בראשונה על הספק -די לו,
ולדעת הרדב"ז ,יתכן שרבינו היה גורס במשנה שם יב ,ב: יתנה :אם הראשונים לא עלו לי ,הרי זה ועל חטאתו ַ ְ ֶ
אסק
20 B‡ ‰Ê
»» ÏL∆ ¿Â ÛÒk
∆∆ ÏL
∆ ÔBLÏ» LÈÙn‰
ƒ¿«« ÔÎÂ
≈¿ .16ÔÈÓe˙Ò
¿ ƒ "הריני נזיר ,ועלי לגלח חצי נזיר ,ושמע חבירו ואמר ואני,
21 È˙ÏBÚÏe
ƒ» ¿ È˙‡hÁÏ
ƒ »«¿ ‰Ê∆ :Ó‡L«»∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,17ÈÏk
¿ƒ ועלי לגלח חצי נזיר".
22 .18ÔÈÓe˙Ò
ƒ ¿ ˙BÚÓk»¿ ‡e‰ ȉ
≈¬ ÈÓÏLÏÂ
¿«»¿ ƒ
יום שישי כ"ז אלול ה'תשע"ח
(15שאינה ראוייה למזבח ,אלא להימכר ,ודמיה קדושים
לקרבנות נזירותו (16 .ואם מת ,יפלו לנדבה (17 .הואיל 1
וראויים הם להימכר מיד ,ללא כל שהייה ,דינם כמעות. (1מותר מעות נזירות וההבדל בין מעות מפורשות למעות
(18ואין זה דומה ממש למעות ,שאם אמר עליהן" :הרי אלו סתומות ,נדרה בנזיר והפיר לה בעלה מה ייעשה בקרבנות
לעולתי ולחטאתי וכו' שהן כמפורשין" .כי המעות הן שהפרישה ,שני נזירים שנטמא אחד מהם ואינו ידוע מיהו
מחולקות ,ויכול להפריש מהן דמי חטאת ,ודמי עולה ,הכול כיצד יביאו קרבנותיהם ,עד אחד בנזירות והנזיר מכחישו.
בפני עצמו .אבל לשון של כסף או כלי הם גוף אחד ,ואפילו ,2ÌÈÈÊ
˜ƒƒ¿ ˙Ba
¿¿» Ô‰Ó
∆≈ ȘiL ‡ƒ¿«« .
ƒ¿«∆ ˙BÚÓ» LÈÙn‰ 1
אמר עליו :הרי זה לחטאתי ולעולתי וכו' אין זה כמפורש.
ולפי זה אם הפריש :שלוש בהמות בעלות מום ,או שלוש
ÌÈÈÊ
˜ƒƒ¿ ˙Ba
¿¿» Ô˙BÓa
»» ¿ e‡Èȃ» eÈ˙B‰Â
ƒ ¿ Ô‰Ó
∆≈ Ș‰Â
¿ƒ¿ƒ 2
לשונות של כסף או שלושה כלים ואמר :הרי אלו לחטאתי ˙BÚÓ» LÈÙ‰
ƒ¿ƒ .ÌÈÈÊÏ
ƒƒ¿ƒ ÌÈÈÊ
ƒƒ¿ ˙BnL
‡« ∆ ; ÌÈÁ
3 ¬≈ƒ 3
ולעולתי וכו' הרי הם כמעות מפורשות. .6‰„Ï
»»¿ƒ ˙B˙Bn‰
» « eÏtÈ
¿ƒ 5eÈ˙B‰Â
ƒ ¿ 4B˙eÈÊÏ
ƒ¿ƒ ÔÈÓe˙Ò
¿ ƒ 4
להאכל ,כי שמא נזיר טהור הוא ואינו חייב בה ,ונמצא כהן ‡Úa
«¿« Ál‚Óe
«≈«¿ ,34‰L‡»» ÌÈÚa
ƒ»¿« „Ú« ÔÈÈa
ƒ«¿ ‰˙BL
≈‡∆ BÈ 3
אוכל מליקה שלא במקום מצוה ,והיא נבילה גמורה ,ודינה ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ .ÌÈL
ƒ» OÚ ‡∆ ∆ Ïk» ÛBÒa¿ ˙Á «« ,˙BÁÏ‚z
»¿ƒ 4
להשרף ,כמבואר בהל' פסולי המוקדשין פי"ט ,ה"י. ÈÓÈ
≈¿ ˜ÙÒÏ
≈¿ƒ ‰iL
ˆ»ƒ¿ ; BzÚ
35 ¿ «» ÈÓÈ
≈¿ ˜ÙÒÏ
≈¿ƒ ‰BL‡
» ƒ 5
(46לעיל פ"ח ,ה"א .ולא הזכיר רבינו שעליו להביא צפרים ;37B˙‡ÓË
»¿À ˜ÙÒÏ≈¿ƒ ˙ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ ;36ÚˆÓ
»… ¿ ÏL∆ BÈÙÒ¿ƒ 6
בתגלחת הראשונה )ראה לעיל ה"ב( ,למרות שנישנו .38‰‰Ë
»√» ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ˙ÈÚÈ
¿ƒ ƒ 7
בברייתא בנזיר ס ,.כי אין רבינו עוסק כאן אלא בקרבנות
הנעשים בפנים העזרה .ואלו הצפרים נעשות מחוץ לעזרה, (32טומאת מת (33 .ראה בביאורנו לעיל אות כב.
כמבואר בגמרא שם ,כי יש לחוש שמא אינו מצורע ואסור (34כי עד אז הוא בספק נזירות (35 .שאינו יכול לגלח
להביא חולין לעזרה ,ולפיכך אינן נחשבות כקרבן )רדב"ז(. כל עשר שנים ,שמא אינו מצורע והוא נזיר ואסור בגילוח.
(36ואינו יכול לגלח בסוף שבעה ימים לתגלחתו הראשונה,
15 :˙BÁÏ‚z‰
»¿ƒ« LÏLa¿ ƒ ‡ÈnL
ƒ≈∆ ÛBÚ‰» ˙‡hÁ… « LÏL ¿ .‰ שמא טמא מת הוא ,ותגלחתו הראשונה היתה לספק
16 ˜ÙÒÏ
≈¿ƒ ‰iL
»ƒ¿ ;47B˙‡ÓË
»¿À ˜ÙÒÏ
≈¿ƒ ‰BL‡
» ƒ ˙‡hÁ «» טומאתו ,וחלה עליו נזירות טהרה ואסור לגלח כל עשר
שנים הבאות (37 .שמא מצורע היה ושתי תגלחותיו היו
17 Á‡Ï
‡««¿ ‡l˜»∆ Ba
»¿» ‡ÈÓƒ≈ Úˆn‰
»… ¿« ÔȇL
ˆ≈∆ ,BzÚ»« ¿ לצרעתו וזו לטומאתו ,ואינו יכול לגלח שבעה ימים אחרי
18 ˜ÙÒÏ
≈¿ƒ ˙ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ ˙‡hÁ »« ÔÎÂ≈¿ ;48‰iL
»ƒ¿ ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ תגלחתו השניה ,כי שמא לא נטמא למת ,והרי הוא נזיר
19 ¿ƒ¿ ‰ÏBÚ
49BÊÏ » «« ˙ÁÏ‚z
‡˙Á ««¿ƒ ÔȇL≈∆ .B˙‡ÓË »¿ À טהור ואסור בגילוח כל עשר השנים ,שימי חלוטו וספירו
20 ,‰È‰
»» ȇcÂ
«« ˙Ó≈ ‡ÓËe
≈¿ ȇc«« ÚˆÓ
»… ¿ ‡nLÂ
»∆ ¿ , BzÚˆÏe
50 ¿»« ¿ לא עלו למנין ,ועלֿכרחו שוהה עד גמר שלשים שנה.
21 BÓk¿ BzÚˆÏ
¿ «»¿ ‰iM‰Â
»ƒ¿ «¿ ‰BL‡‰
» ƒ» ˙ÁÏ‚z‰L ∆«««¿ƒ (38שמא טמא מת היה ,ותגלחתו השלישית היתה
וסק
שחוטי חוץ( שהעולה דורון היא ,והחטאת והאשם היא CÎÈÙÏe
» ƒ¿ ,‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ˙ÈLÈÏL
ƒ ƒ¿ ˙ÁÏ‚˙Â
««¿ƒ¿ ,51e‡aL
∆≈«¿ 1
עיקר הכפרה" )כסףֿמשנה ולחםֿמשנה( (63 .כי שמא . ˙ÈLÈÏMa
52 ƒ ƒ¿ « ‰‡ÓË
˜»¿À Ôa
«¿» ‡È‰Ï
ˆƒ»¿ CÈ
»ƒ 2
היה גם טמא למת ,נמצא שבתגלחת השניה ,היתה עולתו
נדבה ,שכבר הביא עולה לצרעתו בתגלחתו הראשונה, (47שמא נזיר טמא הוא וחייב בחטאת (48 .ולפיכך אין
ותגלחתו השלישית היא לטומאתו ,וגם זו נדבה ,שאין הראשונה אלא לטומאתו ,והשניה אינה אלא לצרעתו ,כי
(64כאמור באות סא. הטמא מביא עולת בהמה. אם נזיר טמא היה ,כבר הביא חטאתו בתגלחת הראשונה.
(65נזירות טהרתי .ואע"פ שהתגלחת השניה היא של ימי (49לספק טומאתו (50 .כמבואר לעיל בביאורנו אות כו.
ספירו ,בכל זאת אם הקריב עולתו לנזירותו עלתה לו ,אע"פ (51לעיל ה"ב (52 .כל זה בנזיר ס.
שהקריבה קודם זמנו ,כמבואר בהל' מעשה הקרבנות פי"ח, ‰BL‡‰
» ƒ» ÏÚ« ,Ô‰nÚ
∆»ƒ ‡ÈnL
ƒ≈∆ ‰Ó‰a»≈¿ ˙BÏBÚ LÏL» . 3
ה"ט )לחםֿמשנה( (66 .הכבשה לחטאת והאיל לשלמים. , È˙BÁÓ
53 ‡ƒ» ≈ BÊ È
ƒ¬ B‰Ë» ̇ƒ :ÓB‡Â
≈ ¿ ‰˙Ó
∆¿« ‡e‰ 4
(67שאני מקריב כעת לתשלום קרבן נזירותי ,וכבר שנינו ‡ÓB
≈ ‡e‰ ÔÎÂ
≈¿ .54‰„
»»¿ ‡È‰ƒ ȉ
‡≈¬ È
ƒ¬ ‡ÓË
≈» ̇Â
¿ƒ 5
)נזיר נט (:שהנזיר מביא קרבנותיו לחצאין (68 .שהשניה
היא לצרעתו ,וכבר הביא עולתו בתגלחת הראשונה, . ˙ÈLÈÏMe
56 ƒ ƒ¿ « ‰iMa
55 « ¿»ƒ 6
והשלישית היא לטומאתו ,ואין נזיר טמא מביא עולת (53שנזיר טהור אינו מגלח אלא עד שיזרקו עליו אחד מן
בהמה (69 .שכך הסדר :שתי תגלחות הראשונות לצרעתו, הדמים (54 .שנזיר טמא אינו מביא עולת בהמה ,אבל
השלישית לטומאתו ,הרביעית לנזירותו ,וכבר נתבאר לעיל חטאתו אינה באה נדבה .וכן אינו מביא שלמיו ,שהם
ה"ו מדוע הוא מביא עולתו בתגלחת השניה ,כי שמא לא טעונים לחמי נזיר ,ואין שלמים כאלו באים נדבה )תוספות
נטמא לצרעתו ואינו אלא טמא מת ,נמצאת הראשונה לנדה ע .דיבורֿהמתחיל למחרת( .וכבר נתבאר לעיל פ"ח,
לטומאתו והשניה לנזירותו ,וכן מביא בשלישית ,שמא ה"ב ,שאם גילח על העולה יצא (55 .אם נזיר טהור אני
נצטרע ולא נטמא למת כלל .נמצאת השלישית לנזירותו, שלא נצטרעתי ,והייתי נזיר טמא בלבד ,וכבר הבאתי קרבן
וכמבואר לעיל אות נה )ע"פ הסוגיא נזיר ס.(. טומאתי בתגלחת הראשונה ,הרי זו לחובתי ,ושאר קרבנותי
17 ˙ÁÏ‚˙a
««¿ƒ¿ ‡Ï … ÔÈkÚÓ
‡ƒ¿«¿ ÔÈ
» ≈ 70‰ÏBÚ‰Â
» »¿ ÌL‡‰ »¬ .Á
‡» »» Ï אביא בתגלחת הרביעית (56 .שאם נזיר טהור אני עתה,
18 ‡‡e‰ ̇ƒ :ÓB ≈ 72»˙‡ˆÓ
≈¿ƒ . ˙Úˆa
71 « «»¿ ‡ÏÂ… ¿ ‰‡ÓË
»¿ À ולא הייתי נזיר טמא כלל ,ושתי תגלחותי הראשונות היו
19 ,ÔÈtva
ƒ√ƒ« ‰Ë «» ȉ
≈¬ ˙Óa ≈¿ ‡ÓË
»¿ƒ ‡Ï … ¿ ȇcÂ
«« ÚˆÓ
¿ …» לצרעתי ,נמצא שקרבני זה הוא לחובת נזירות טהרתי
20 ‡È‰L
ƒ∆ ÈtÓ
≈¿ƒ Ï·z
≈»≈ ‡ÏÂ… ¿ , B˙‡hÁ
73 »« ‡È‰ƒ ÛBÚ‰» ˙‡hÁ¿«« )מרכבת המשנה( .ואע"פ שמאחר יתר קרבנות נזירותו ,אין
בכך כלום ,שהרי אנוס הוא ,כמבואר בסמוך ה"ז )רדב"ז(.
21 ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÔawÓ
«¿»ƒ dnÚL »ƒ∆ ‰Ó‰a »≈¿ ˙ÏBÚÂ
« ¿ ,74˜ÙÒ »≈
22 ‡e‰ ˙Ó≈ ‡ÓË≈¿ ̇ƒ¿ .75‰Ó‰a‰
»≈¿« ÏÚ« Ál‚iL
««¿∆ È„k≈¿ ,‰‰Ë
»√»
58‰˙Óe
∆¿« ,˙ÈÚÈ
ƒ ƒ¿ ˙ÁÏ‚˙a
««¿ƒ¿ 57‰‰Ë ˜»√» Ôa ƒ≈ .Ê 7
«¿» ‡ÈÓe
23 ‡ÓËe
≈¿ ÚˆÓ»… ¿ Bȇ≈ ̇ƒ¿ .76‰„
»»¿ ‰Ó‰a
»≈¿ ˙ÏBÚ« ȉ ≈¬ BÊ¿ ,59‰„
»»¿ ‰BL‡
» ƒ È˙Èȉ ƒ ƒ» ‡ÓË≈» ̇ƒ :ÓB‡Â
≈ ¿ 8
24 ˙ÏBÚÂ
« ¿ ,‡ÓËpL
»¿ƒ∆ Èʘƒ» Ôa
«¿» ÛBÚ‰» ˙‡hÁ ≈«« ‡e‰ ˙Ó ˙BÁ
« ‰BL‡» ƒ È˙Èȉ ƒ ƒ» ËÏÁÓ
61 »¿À ̇ƒ¿ ; ‰BÁ
60 » 9
25 .78‰BÁ‡a
» ¬«» ‰‰Ë ˜»√» Ôa
«¿» ‡È‰ƒ≈ ȉÂ
≈¬« ,77‰„
»»¿ ‰Ó‰a
¿≈» ˙BiÚˆÓ‡‰
ƒ»¿∆» ÌÈzLeƒ«¿ ,˙eÈÊ ƒ¿ ˙BÁ
« BÊ¿ ,62ÚˆÓ »… ¿ 10
26 ‡È‰L
ƒ≈∆ ‰Ó‰a
»≈¿ ˙ÏBÚ
« ÚˆÓ »… ¿ ‡ÏÂ
… ¿ ˙Ó≈ ‡ÓË
≈¿ Bȇ≈ ̇Â
¿ƒ ÚˆÓe
»… ¿ È˙Èȉ
ƒ ƒ» ˙Ó≈ ˙‡ÓhÓ
«¿Àƒ B‰Ë» ̇ ƒ¿ ;63‰„
»»¿ 11
27 ˙‡hÁÂ
««¿ ,˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ˙BÁÓ
« ≈ ‡È‰ƒ ‰BL‡‰
» ƒ» ˙ÁÏ‚za «««¿ƒ ˙BÁÏ
‡« ¿ ˙Á «« ,‰iM‰
»ƒ¿ « ÔÎÂ≈¿ ‰BÁ
» ‰»BL‡‰ ƒ» ‰ÏBÚ» 12
28 .80˙Ï·
∆∆¡∆ ‡Ï… ȉÂ
≈¬« ,79˜ÙÒ
≈» ÏÚ« ‰‡a»»» ÛBÚ‰ ˙ÈÚÈe
ƒ ƒ¿ ˙ÈLÈÏLe
ƒ ƒ¿ ,65˙eÈÊ ƒ¿ ˙BÁÏ
« ¿ ˙Á‡Â
««¿ 64ÚˆÓ
»… ¿ 13
È˙Èȉ
ƒ ƒ» ‡ÓË≈» ̇ƒ¿ ;67È˙‰Ë
˜ƒ »√» Ôa
«¿» 66‡M‰Â
»¿ «¿ ,‰„
»»¿ 14
(70שנזיר טמא ומצורע מביאים כשהם ודאי ,ראה לעיל ‰iLe
ˆ»ƒ¿ ,˙Ú « «» ˙BÁ
« ‰BL‡» ƒ ‰ÏBÚ » ÚˆÓe »… ¿ 15
אות לח (71 .כדברי רבינו לעיל פ"ו ,הי"ב" :אבל עולתו .69‰‰Ë
»√» ˙ÁÏ‚z
˜««¿ƒ Ôa
«¿» ‰ÊÂ∆¿ ,68‰„
»»¿ ˙ÈLÈÏLe
¿ƒ ƒ 16
ואשמו )של נזיר טמא( אין מעכבים אותו מלמנות" ,וכן
בהל' מחוסרי כפרה פ"א ,ה"ה" :וכל זמן שלא הקריבו (57הכולל עולה חטאת ושלמים ,כלעיל ה"ד (58 .בכת"י
חטאתם ,אסורים לאכול בקדשים .אבל העולה והאשם התימנים :ומתנה ואומר (59 .שאין נזיר טמא מביא עולת
)=של מצורע( אינם מעכבים" וראה נזיר ס (72 .בדפוסים (60לטהרת נזירותי .ואין אומרים ,העולה בהמה.
קדומים ,וכן בכת"י התימנים ,מתחילה כאן ההלכה. שהקריב בתגלחתו השניה היתה לחובת נזירותו ,כי יש
והתיבות" :אבל האשם" וכו' ,שייכות להלכה הקודמת. לחוש שמא טמא ומוחלט היה ,נמצאו שתי תגלחותיו
(73כבר נתבאר לעיל ה"ה ,שאין המצורע מביא קרבנו אלא הראשונות לצרעתו ,והשלישית לטומאתו ,וזו הרביעית
לאחר תגלחת שניה )וראה בביאורנו לעיל אות סא( ,ולא לחובתו )כסףֿמשנה( (61 .מצורע מוחלט ,ראה פירושו
נתכוון רבינו על חטאתו זו שהיא לצרעתו ,אלא לספק לעיל פ"ז ,ה"ט (62 .אע"פ שכתב רבנו לעיל ה"ה" :שאין
טומאתו ,כי הואיל ויש לחוש שהוא גם טמא למת ,הרי המצורע מביא קרבנו אלא לאחר תגלחת שניה" לא הקפיד
בהכרח להביא כבר בתגלחת ראשונה קרבן חטאתו ,כדי אלא על חטאת העוף ,שהיא עיקר קרבנו .אבל עולה,
שיוכל להתחיל למנות אח"כ נזירות טהרתו ,שהרי כל עוד שאינה אלא דורון ,אף אם יביאנה לפני תגלחתו השניה היא
שלא יביא חטאתו לא יוכל למנות נזירותו ,שחטאתו כשרה ,וכן כתב בהל' מעשה הקרבנות פי"ח ,ה"ט" :אבל
מעכבתו ,ראה לעיל פ"ו ,הי"ב ,והואיל ובסוף השנה השניה אם שחטו עולותיהם בחוץ )חוץ למקדש( בתוך ימי הספירה
יצטרך להביא עולתו לנזירותו ,עליו איפוא להקריב חטאתו )שבין תגלחת ראשונה לשניה( חייבים )ֿ משום איסור
זסק
נזירותו -לעיל פ"ז ,ה"ט( ,נמצא שביום לח לנזירותו ,הרי לטומאתו בסוף השנה הראשונה כדי שלא יצטרך לעבור
הוא מגלח ממהֿנפשך ,אם נזיר טהור הוא ,הרי שלמה ב"בל תאחר" על קרבן טהרתו ,כי אם לא יביא חטאתו
נזירותו )אחרי נכיון שבעת ימי צרעתו( ,ואם נטמא למת, בראשונה לא יוכל להביא עולתו בשניה ,ויעבור על "בל
הרי מצוה עליו לגלח תגלחת טומאה ביום השביעי לטהרתו תאחר" )מרכבת המשנה( (74 .שמא לא נטמא כלל.
)מרכבת המשנה( (89 .נזירות טהרה (90 .נמצא שאם (75שאם לא יביא קרבן נזירותו ,לא יוכל להתגלח כלל,
קיבל עליו נזירות סתם ,שהיא שלשים יום ,הרי זה שותה שמא נזיר טהור הוא ,ואין נזיר טהור מגלח בלא קרבן.
יין ומיטמא למתים אחרי ששים ושבעה יום לנזירותו. (76כי אין נזיר טמא מביא עולת בהמה לחובתו.
ששבעה ימים עלו לו לימי ספירת צרעתו ,ושלשים יום (77ומגלח עליה (78 .בתגלחת הרביעית שהיא לנזירותו.
לגמר נזירותו )שמא לא נטמא ,ואסור לו לגלח עד שישלים (79שמא טמא למת שחייב חטאת העוף (80 .כמבואר
נזירות טהרתו( ,ועוד שלשים יום שהוא מונה אחרי תגלחת לעיל ה"ד ,ובביאורנו אות מד.
טומאתו ,שמא נטמא וסתר את כל ימי נזירותו הקודמת )נזיר
ס (91 .(:ביום השמיני להרפאו מצרעתו ,ואחרי שהזו ‡Úa
«¿« Ál‚Ó
«≈«¿ ‡e‰L ‡∆ ÌÈeÓ
ƒ ¬ ÌÈc ∆« .Ë
ƒ»¿ ‰na 1
עליו ביום השלישי וביום השביעי ,כאמור לעיל אות פו. Lȇ‰
‡ƒ» Ï
‡»¬ ; ‰M
82 ˜» ƒ B‡ ÔË
81 » » ‰È‰Lk
»»∆ ¿ ?˙BÁÏ‚z
»¿ƒ 2
(92שכבר נתבאר לעיל ה"א ,שכל טמא טומאה היוצאה ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ‡Ï … 83˜ÙqÓ
≈»ƒ Ál‚Ó
≈‡«≈«¿ BÈ 3
מגופו ,אינו זכאי לאכול מקרבנות המקדש ,עד אשר יטהר BL‡
… ˙‡t
«¿ ÛÈwÓ
ƒ« ‡ˆÓÂ
»¿ƒ¿ ‡e‰ B‰Ë» ‡nL ˆ»∆ ,˙Ú
»« « 4
ויביא קרבנותיו ,וצרעת היא טומאה יוצאה מגופו )נזיר ˙ÁÏ‚z
‡««¿ƒ ‡l
»∆ Ál‚Ó
«≈«¿ Bȇ≈ CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .‰ÂˆÓ
»¿ƒ ÌB˜Óa
¿ƒ ‡lL
∆… 5
שם( .כל הלכה זו נתפרשה עלֿפי מרכבת המשנה ,ורבינו ,kÚÏ
≈«¿ el‡≈ ˙BÁÏ‚z
‡»¿ƒ Úa«¿« ÔȇL≈∆ .84„Ïa
«¿ƒ ‰‰Ë
»√» 6
מפרש את הסוגיא בנזיר שם שלא כרש"י ותוספות.
.85‰ÂˆÓÏ
‡»¿ƒ¿ ‡l ∆» 7
14 ˜ÙqÓ
≈¿ƒ ‰ËÂ
94 «»¿ , ˜ÙÒa
≈»¿ ÚˆÓ
93 »… ¿ ‰È‰Â
»»¿ ȇc »¿ƒ .‡È
«« ‡ÓË (81גדול בשנים .אלא שלא הביא שתי שערות שאינו בר
15 Ál‚Ó
«≈«¿ Ck« Á‡Â
««¿ ,‰ÓÏL
»≈¿ B˙eÈÊ
ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ ‰BÓ
ˆ∆ BzÚ»« ¿ עונשין ונדרו נדר ,כמבואר בהל' נדרים פי"א ,ה"ג ולעיל
16 ‰ÁBc
» BÚ‚ ¿ƒ ˜ÙÒ≈¿ ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÔȇL≈∆ ; Ú‚p‰
95 «∆« ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ פ"ב ,הי"ג (82 .שאינה מוזהרת על איסור הקפת הראש,
17 ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÔÈaL
≈∆ 97ÌÈÓÈ
ƒ» ˙ÚL
«¿ƒ ‰BÓ
∆ Ck« Á‡Â ««¿ .96˙eÈÊ
¿ƒ הואיל ואינה באיסור השחתת הזקן ,השווה לעיל פ"ט,
18 ‡ÈÓe
ƒ≈ Ál‚Óe
«≈«¿ ,‰iL»ƒ¿ ˙ÁÏ‚˙Ï
««¿ƒ¿ ‰BL‡‰
» ƒ» ÚˆÓ ¿ …» הט"ו (83 .כל שלש התגלחות הראשונות ,שהן ספק )נזיר
19 .98ÈÚÈLe
ƒ ƒ¿ ÈLÈÏLa
ƒ ƒ¿ ƒ ‰fÓe
∆« .ÌÈL„wa
ƒ »»« ÏÎB‡Â
˜≈ ¿ ÂÈ˙Ba
»¿¿ » נז (84 .(:שהיא האחרונה ,וחייב להתגלח עלֿכלֿפנים,
20 Ál‚Óe
«≈«¿ ,99˙Ó≈ ˙‡ÓËÏ
‡«¿À¿ ÌÈÁ
ƒ≈¬ ‰ÚL
»¿ƒ ‰BÓ ∆ Ck« Á‡Â
¿«« בתורת נזיר טהור (85 .כמבואר בנזיר נז :שאפילו מצורע
21 . dlk
101 »À B˙eÈÊ
100 ƒ¿ ‰BÓ
∆ Ck« Á‡Â««¿ ,‰‡ÓË»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ אין תגלחתו מעכבתו ,ששאלו שם :והלא עושה השחתת
זקן? )כגירסת רש"י ותוספות שם( ותירצו :באשה וקטן.
(93ספק נגע ,ספק בוהק שהוא טהור (94 .ונרפא. ומשמע מזה ,שבגדול אינו משחית )=מגלח( זקנו כלל,
(95שאיֿאפשר לו למנות שבעה ימים לטומאת מת למרות שהוא ספק מצורע )לחםֿמשנה( ,וראה לעיל פ"ח,
ולהתגלח תגלחת טומאה ,שמא מצורע הוא ,ומצורע אינו ה"ה ,ובהל' צרעת פי"א ,ה"ד" :תגלחת המצורע וטבילתו
משלח קרבנותיו עד שיטהר ,כמבואר בהל' ביאת מקדש והזאתו אינן מעכבות זו את זו".
פ"ב ,הי"א ,וגם לצרעתו אסור לו לגלח ,שמא אינו מצורע,
ונזיר שנטמא אסור לו -לדעת רבינו -לגלח גילוח רשות, ‡e‰ „ˆÈk« ≈ ˜ÙÒa
≈»¿ ‡ÓËÂ
»¿ƒ¿ ȇc«« ÚˈpL ƒ» .È 8
«»¿ƒ∆ ÈÊ
עד אשר ימנה ימי נזירות כפי שנדר )מרכבת המשנה, ÈLÈÏMa
ƒ ƒ¿ « ‰fÓ ∆« BzÚvÓ
¿ «»ƒ «‰ËiL
86 ‡¿ƒ∆ Á«« ?‰OBÚ
∆ 9
בהבנת דברי רבינו( (96 .שנאמר בה" :תער לא יעבור על ˙BÓÏ¿ƒ ÏÈÁ˙Óe
ƒ¿« ,88‰‡ÓË
»¿À ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Óe
«≈«¿ ,87ÈÚÈMe
ƒ ƒ¿ « 10
ראשו" ,ואפילו נטמא ,שסותר הכל ,אינו מותר אלא ˜ÙÒa
≈¿ƒ ÌÈBL‡‰
ƒ ƒ» ÌÈÓi‰ƒ»« eÏÙ¿» ȉL
≈¬∆ ,89dlk
»À B˙eÈÊ
ƒ¿ 11
בתגלחת טומאה מיד ,או בתגלחת רשות לאחר שלשים יום . ÔÈÈa
90 ƒ«¿ ‰˙BLÂ
∆ ¿ ‰‰Ë
˜»√» Ôa
«¿» ‡ÈÓe
ƒ≈ ,‡ÓËpL
»¿ƒ∆ ‰‡ÓË
»¿À 12
)מרכבת המשנה( (97 .כדי להטהר מצרעתו (98 .באלה .92ÌÈL„˜a
‡ƒ »»¿ ÏÎB
ˆ≈ 91˙Ú˜« «» Ôa
«¿» ‡ÈiL
ƒ»∆ Á‡Óe
««≈ 13
שבעת הימים שבין תגלחת ראשונה לשניה ,כדי שיוכל
להביא קרבנות צרעתו ,ולא יהיה טמא מת ,שטמא מת אין (86שירפא מצרעתו (87 .להטהר מטומאת מת ,כי כל עוד
מקריבים עליו קרבן ,וכאמור לעיל אות פו .ובדפוסים שיהיה טמא מת ,לא יוכל לשלוח קרבנות צרעתו ,שהלכה
קדומים וכן בכת"י התימנים" :אם הזה בשלישי ובשביעי", היא )הל' ביאת מקדש פ"ב ,הי"ב( "טמא מת ,אין מקריבים
כלומר ,אינו מביא קרבנותיו לצרעתו עד אשר יזו עליו עליו קרבן כלל עד שיטהר" .ואע"פ שעדיין טמא הוא
בשלישי ובשביעי ,כאמור (99 .אחרי שכבר נטהר מצרעתו לצרעתו ,אפשר להזות עליו מאפר הפרה ,כמבואר בהל'
יכול הוא להביא קרבן טומאת מת .וראה בסמוך הי"ג. פרה פי"א ,ה"ג" :כל המטמאין מקבלין הזאה" וכו'.
(100אחרי שגילח תגלחת טומאה והביא חטאתו ,מיד חלה (88לאחר שישלמו ימי נזירותו ,כי שמא לא נטמא ,ואסור
עליו נזירות טהרה (101 .נמצא ,שאם נזר סתם נזירות לו להתגלח עד שישלים ימי נזירות טהרתו ,וכגון שנרפא
שהיא שלשים יום ,ונטמא ודאי והוחלט מספק ,אוכל מצרעתו ביום יא לנזירותו ,ונטמא טומאת ספק בו ביום ,הרי
בקדשים לאחר שלשים ושבעה ימים ,ואינו שותה יין עד זה מגלח תגלחת ראשונה לצרעתו בו ביום ,וביום יז
אחר שבעים וארבעה יום ,שהרי מונה תחילה שלושים ימי לנזירותו מגלח תגלחת שניה לצרעתו ,ומשלים עוד עשרים
נזירותו ,ושבעה ימים שבין תגלחת לתגלחת ,ושוב שבעה יום לנזירותו )שימי חלוטו וספירו לא סתרו ולא עלו למנין
חסק
ביאת מים )=טבילת גופו( ,ככתוב )ויקרא יד ,ט( "ואת כל ימים לטומאת מת ,הרי ארבעים וארבעה ,הוסף עליהם
שערו יגלח ...ורחץ את בשרו במים וטהר" .ונזיר שנטמא שלושים יום שהוא מונה בסוף לנזירותו ,הרי שבעים
למת ,כתוב בו )במדבר ו ,ט( "וגלח ראשו ביום טהרתו" וארבעה )נזיר ס (:ולא כפירוש רש"י ותוספות שם.
גילוחו לאחר טהרתו במים )נזיר ס .(:והואיל ואין תגלחת
צרעתו עולה לטומאתו ,עלֿכרחו מונה שבעת ימים אחרים, Á‡Ï
««¿ ȇcÂa ««¿ ÚˆÓe
»… ¿ ‡ÓË ≈» ‰È‰
»» ̇ƒ ÔÎÂ≈¿ .È 1
עד שיהיה שערו כדי לכוף ראשו לעיקרו ,הוא שיעור הראוי ,‰BL‡‰
ˆ» ƒ» ˙Ú « «» ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ Ál‚Ó
«≈«¿ BzÚvÓ
¿ «»ƒ 102‰ËiL
∆«¿ƒ 2
לתגלחת ,כמבואר בנזיר לט :ולעיל פ"ו ,ה"א )לחםֿמשנה(. B˜Êe
»¿ BL‡ «≈«¿ , ÈÚÈMe
… Ál‚Óe 103 ƒ ƒ¿ « ÈLÈÏMa
ƒ ƒ¿ « ‰fÓe
«∆ 3
14 ‡ÂȉÏ
»… ¡ Ê
∆≈ :Ó‡
«¡∆ ‰Ê∆ ÏÚ «¿ ,ÁaLÓe
»À ¿ ‰‡ ∆» ‰Ê∆ ȉ
≈¬ .106ÔÈÈa
ƒ«¿ ‰˙BLÂ
∆ ¿ ‰‰Ë
˜»√» Ôa«¿» ‡ÈÓe
ƒ≈ ,105‰ÓÏL
¿≈» 7
15 ,‡Èk
ƒ»¿ e˙k‰»« BϘLe
»¿ . '‰Ï« ‡e‰ L„˜» ,BL‡
111 «… ÏÚ (102שירפא מנגעו (103 .לטומאת מת ,כדי שיוכל
16 ÌÎÈeÁaÓe
∆ ≈ «ƒ ÌȇÈÏ ƒ ƒ¿ƒ ÌÎÈaÓ∆ ≈¿ƒ ÌȘ‡Â)ƒ»» :(Ó‡pL
∆∆¡« להקריב קרבנות צרעתו ,וכאמור לעיל בביאורנו אות פו.
17 .112ÌÈÊÏ
ƒƒ¿ƒ (104לטומאתו ,שאין ימי ספירו לצרעתו עולים לו לימי
טומאתו ,כמבואר בסמוך הי"ג (105 .נזירות טהרה החלה
(109משנה בנדרים ט .שאין זו נזירות לה' .ולא לכונן עליו עם הקרבת קרבן חטאת טומאתו ,כמבואר לעיל פ"ו,
דעותיו או לתקן מעשיו )ראה לעיל הל' נדרים פי"ג ,הכ"ג(. הי"ב (106 .נמצא זה שותה יין ומיטמא למתים לאחר
(110כגון שהיה מתגאה ביפיו ונדר בנזיר ,כדי לכוף יצרו, ארבעים וארבעה יום לקבלת נזירותו הסתמית שהיא בת
כמבואר בהל' נדרים ובביאורנו שם (111 .נדרים ט: שלושים יום )נזיר ס" .(:זה הכלל איֿאפשר לעשות דין
כדברי שמעון הצדיק ,שאמר לנזיר כזה" :כמוך ירבו נזירות טומאה ולא נזירות טהרה עד תום ימי חלוטו"
בישראל ,עליך הכתוב אומר איש כי יפליא ...נזיר להזיר )תוספות שם עמ' א ,דיבורֿהמתחיל ספק( ,כי כל עוד שהוא
לה'" .וראה לעיל פ"א ,אות ט .ובמד"ר נשא י ,יא :אמר טמא טומאת מצורע ,אין מקריבים עליו שום קרבן ,ואינו
הקב"ה ,הריהו חשוב לפני ככהן גדול .מה כהן גדול נאמר נטהר מצרעתו עד שיגלח ויביא קרבנותיו )מרכבת המשנה(.
בו :נזר שמן משחת אלהיו עליו ,אף בנזיר :נזר אלהיו וגו'.
(112ספרי זוטא נשא ו ,ח .והרד"ק בפירוש לעמוס שם: ‰‡Óh‰
»¿À« ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚL
«¿ƒ ÔȇL
≈∆ ?107‰ÚL
»¿ƒ ÙBÒ
≈ ‰nÏ»» .‚È 8
"אפילו הבחורים ,שדרכם ללכת אחרי תאות הבשר והיין, ÏL
∆ ˙ÁÏ‚˙Â
««¿ƒ¿ ˙ÁÏ‚z
««¿ƒ ÔÈaL
≈∆ ‰ÈÙÒ
» ƒ¿ ÈÓÈ
≈¿ ˙ÚLa
«¿ƒ ¿ ÔÈÏBÚ
ƒ 9
נתתי בהם רוח טהרה שינזרו מן היין ...כי היין הוא המביא
האדם לרדוף אחרי תאות הבשר ...הפרשתי אתכם ,כדי
. ÚˆÓ
108 ¿ …» 10
שתהיו קדושים". (107שבעת ימי טומאה ,אחרי שכבר ספר שבעה ימים
„‡iÓL
»«¿ ƒ ‡zÚiÒa
»¿«ƒ¿ ˙eÈÊ
ƒ¿ ˙BÎω
¿ƒ B‰Ï¿ B˜ÈÏÒ
¿ƒ לתגלחתו וגם הזה ושנה? (108שתגלחת מצורע היא לפני
32 בּדּבריםשׁגיאה ְגּמ ָוּרה ַ ְ ָ ִ שׁשּׁגוּ ְ ִ ָ מנינןֶ ,א ָלּא ֶ ָ שׁזּהוּ ִ ְ ָ ָ וֹמרֶ ֶ : ְכּל ַ אקדּיםכּלליםַ .אִ ְ ַ עשׂר ְ ָ ִ ארבּעה ָ ָ והם ַ ְ ָ ָ מּצותֵ ְ ,
בּמנין ַה ִ ְ ֹ
ְ ִ ְַ 19
33 שׁלּא ָ ְידעוּ פּני ֶ ֹ וזאת ִמ ְ ֵ בּחבּוּר ֶזהֹ ְ , בּאר ְ ִ שׁיּת ָ ֵ
ַה ְמּנ ִוּייםְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ שׁצּוּנוּ ַה ֵשּׁם תּוֹרהָ ִ ֶ , ספר ַה ָ שׁכּוֹלל ֵ ֶמּצות ֶ ֵ שׁכּלל ַה ִ ְ ֹ ]ואמר[ ֶ ְ ַ
ְ ַֹ 20
77 מג ָלּה ― שׁמּקרא ְ ִ שׁב ֶ ִ ְ ָ תּח ֹ שׁלּא ַ ְ כּדי ֶ ֹ בּארתּי ְלֹ זאתֵ ְ , ִה ֵנּה ֵ ַ ְ ִ עליוִ ,כּי הוּא ָבּרוּר. להעיר ָ ָצריִ ָ ְ היה ָ ִ שׁענין ֶזה ֹלא ָ ָ ַדּע ֶ ִ ְ ָ 31
78 וֹריתא נח ָשׁב ִמ ְדּא ַ ְ ָ נביאים ― ֶ ְ כּיון ֶשׁהוּא ִתּקּוּן ְ ִ ִ ֵָ "שׁשׁתּלמוּד הוּאֵ : שׁלּשׁוֹן ַה ַ ְ כּיון ֶ ְשׁהרי ֵ ָ ֶ ֲֵ 32
79 דּרבּנן ערוּבין ִמ ְ ַ ָ ָ שׁהרי ֵ ִ ֵ ֲ ֶ , בּסיני" ― למ ֶשׁה ְ ִ ָ נאמרוּ לוֹ ְ ֹ מצות ֶ ֶ ְ עשׂרה ִ ְ ֹ וּשׁלֹשֿׁ ֶ ְ ֵ ֵמאוֹת ְ 33
80 וּבית ִדּינוֹ. דּוד ֵ שׁלמה ֶבּןֿ ָ ִ שׁהם ִתּקּוּן ְ ֹ ֹ ַ אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ֵ מּנין? ֶא ָלּאכּלל ַה ִ ְ ָ דּרבּנן ֶשׁהוּא ִמ ְ ַ בּדבר ֶשׁהוּא ִמ ְ ַ ָ ָ נאמר ְ ָ ָ ֵאיַ ֹ 34
81 מנה ולכן ָ ָ זּוּלתנוּ ֵ ָ ְ , שּׁנּעלם ִמ ָ ֵ וזה ַמהֿ ֶ ֶ ֱ ַ ְֶ חנ ָכּה
וּמנוּ ֵנר ֲ ֻ בּזה ָ שׁכּבר ָטעוּ ָ ֶ כּיון ֶ ְ ָ העירנוּ ַעל ָכִּ ,מ ֵ ָ ִַ ֹ 35
82 ערםתראה ָ ֹ "כּיֿ ִ ְ ֶ שׁעיהִ : שׁמּצא ִבּי ַ ְ ָ לפי ֶ ָ ָ ערמּיםִ ְ , בּשׁת ֲֻ ִ הל ָ ַ ְַ בּכלֿיוֹם בּרכוֹת ְ ָ מאה ְ ָ וכן ֵ ָ
עשׂהֵ ְ , מצות ֲ ֵ בּכלל ִ ְ ֹמג ָלּה ִ ְ ַוּמקרא ְ ִִ ְָ 36
83 אמרוֹ: לכלל ָ ְ נכנס ִ ְ ַ שׁזּה ִ ְ ָ ולא ָ ַידע ֶ ֶ וכ ִסּיתוֹ" ֹ ְ . ְִ ערמּים
בּשׁת ֲֻ ִ והל ָ ַ
מתים ְ ַ ְ וּקברת ֵ ִ
וֹלים ְ ֻ ַ וּבקּוּר ח ִ אבלים ִ ְִונחוּם ֲ ֵ ִ 37
84 ענין ַה ִצּוּוּי יחסר לוֹ" ִ . כּי ִ ְ ַ מחסרוֹ ֲא ֶשׁר ֶ ְ ַ "דּי ַ ְ ֹ ֵ הה ֵלּל.
בּהן ֶאתֿ ַ ַ לגמר ָ ֶ עשׂר יוֹם ִ ְ ֹ וֹנה ָ ָ וּשׁמ ָ ְוחשּׁוּב ְתּקוּפוֹת ְ ִ 38
85 הרעבים, שׁנּאכיל ֶאתֿ ָ ְ ֵ ִ ספק ― ֶ ַ ֲ ִ בּזה שׁוּם ָ ֵ ואין ָ ֶ ַה ֶזּה ― ְ ֵ דּבריהם
שׁשּׁוֹמע ֶאתֿ ִ ְ ֵ ֶ בּמי ֶ ֵ ַ בּתמיהה ְ ִ להסתּכּל ִ ְ ִ ָ אכן ֵישׁ ְ ִ ְ ַ ֵ ֵָ 39
עק
45 שׁאפשׁר
מחכמת ַה ָכּתוּב ֶ ֶ ְ ָ שׁכּן ֵ ָ ְ ַ בּאחת ִמי"ג ִמדּוֹתֵ ֶ . ְראיה ְ ַ ַ ָָ וכסּוּי שׁאין לוֹ ַמ ָצּעִ ְ , למי ֶ ֵ הערמּיםִ ְ ,ונ ֵתּן ַמ ָצּע ְ ִ
ְונל ִבּישׁ ֶאתֿ ָ ֲֻ ִ ְַ 1
46 המקבּל אוֹ ֶה ֵקּשׁ מּוֹרה ַעל אוֹתוֹ ַה ֵפּרוּשׁ ַ ְ ֻ ָ רמז ַה ֶ למצא בּוֹ ֶ ֶ ְִ ֹ יכלת
שׁאין לוֹ ְ ֹ ֶ ונ ִשּׂיא ֶאתֿ ַה ָפּנוּי ֶ ֵ שׁאין לוֹ ִכּסּוּיַ ְ , למי ֶ ֵ ְִ 2
47 דּבר ֵכּן שׁהָ ָכּיון ֶ ַ ענין ֶזה ָשׁםָ ֵ . בּארנוּ ִ ְ ָ וּכבר ֵ ַ ְ עליוָ ְ , מּוֹרה ָ ָ ַה ֶ בּדברי
כּמפרסם ְ ִ ְ ֵ לרכּבָ ְ ֻ ְ ַ , שׁדּרכּוֹ ִ ְ ֹ ונרכּיב ִמי ֶ ַ ְ להתח ֵתּןִ ְ ַ ְ ,
ְְִַ 3
48 בּמָדּה וּה ְ ִ וֹציא ָ שׁחכמים ה ִ שׁנּמצא ֶ ֲ ָ ִ ָ ְ ִ ֶ לא ָכּלֿ הרי ֹ ― ֲֵ "דּי
אמרוֵֹ : לכלל ָ ְ נכנס ִ ְ ַ שׁכּלֿ ֶזה ִ ְ ָ תּלמוּד ָ ֶ ַה ַ ְ 4
49 בּסיני; ַא למ ֶשׁה ְ ִ ַ נאמרה ְ ֹ שׁהיא ֶ ֶ ְ ָ עליה ֶ ִ נאמר ָ ֶ ָ ִמי"ג ִמדּוֹת ֹ ַ בּלעגי
אצל ֵאלּוּ ְ ַ ֲ ֵ מח ָבּר ֵ ֶ תּלמוּד ְ ֻ כּאלּוּ ְלשׁוֹן ַה ַ ְ מחסרוֹ"ַ .אִ ְ ְַ ֹ 5
50 סוֹמכים אוֹתוֹ שׁחז"ל ְ ִ שּׁנּמצא ֶ ֲ ַ נאמר ַעל ֹכּל ַמהֿ ֶ ִ ְ ָ ַגּם ֹלא ֹ ַ אחרת ; וּבלשׁוֹן ַ ֶ ֶ שׂפה ְ ָ ָָ 6
51 דּרבּנן ― ִכּי הוּא אחת ִמי"ג ִמדּוֹתֶ .שׁהוּא ִמ ְ ַ ָ ָ בּתּלמוּד ַעל ַ ַ ַַ ְ מּצות
דּוֹמה ֵבּין ַה ִ ְ ֹ וכ ֶ מג ָלּה ְ ַ מקרא ְ ִ וּלא ָכֹּ ― לא ָמנוּ ִ ְ ָ ְול ֵ 7
52 שּׁלּא
והענין ָכּ הוּאֹ :כּל ַמהֿ ֶ ֹ מקבּלָ ְ ִ ָ ְ . להיוֹת ֵפּרוּשׁ ְ ֻ ָ ָיכוֹל ִ ְ בּשׁבוּעוֹת : גּמרא ִ ְ וּלשׁוֹן ַה ְ ָ ָ בּסיניְ .למ ֶשׁה ְ ִ ָשׁנּאמרוּ לוֹ ְ ֹ ֶ ֱֶ ְ 8
53 למד אוֹתוֹ תּלמוּד ָ ַ שׁה ַ ְ
ותמצא ֶ ַ בּתּוֹרה ְ ִ ְ ָ מפרשׁ ַ ָ תּמצאנּוּ ְ ָֹ ִ ְ ֶָ שׁעתידין
סיני; ֶ ֲ ִ ִ שׁנּצטוּוּ ַעל ַהר ִ ַ מצות ֶ ִ ְ ַ ֵאין ִלי ֶא ָלּא ִ ְ ֹ 9
54 שׁזּה גּוּף ואמרוּ ֶ ֶ בּעצמם ְ ָ ְפּרשׁוּ ֵהם ְ ַ ְ ָ בּאחת ִמי"ג ִמדּוֹתִ ,אם ֵ ְ ְַַ "קיּמוּוֹמרְ ִ : תּלמוּד ל ַ מג ָלּהִ ,מ ַ ִנּין? ַ ְ מקרא ְ ִ
להתחֵדּשְׁ ,כּגוֹן ִ ְ ָ ְְִַ 10
55 הרי ֶזה ָראוּי וֹריתא ― ֲ ֵ שׁזּה ִמ ְדּא ַ ְ ָ תּוֹרה אוֹ ֶ ֶ ָ כּברְ ,והוּא: שׁקּבּלוּ ְ ָ קיּמוּ ַמהֿ ֶ ִ ְ וקבּלוּ" ְ ִ ― ְִ ְ 11
56 אמרוּ ֶשׁהוּא מּסרת ְ ָ מקבּלי ַה ָ ֶֹ שׁהרי ְ ַ ְ ֵ למנוֹתוֵֹ ֲ ֶ , ְִ כּלאחר
והחכמים ִ ְ ַ ַ נּביאים ְ ַ ֲ ָ ִ שׁיּת ְקּנוּ ַה ְ ִ ִ מצוה ֶ ְ ַ
בּכלֿ ִ ְ ָ שׁיּאמינוּ ְ ָ
ֶ ֲַ ִ 12
57 בּפרוּשׁ אמרוּ ֹזאת ְ ֵ ולא ָ ְ בּארוּ ֹזאת ְ ֹ אבל ִאם ֹלא ֵ ֲ וֹריתא; ֲ ָ ִמ ְדּא ַ ְ ָ ִמ ֵכּן. 13
58 עליוַ ,גּם מּוֹרה ָ ָ שׁאין ָפּסוּק ַה ֶ כּיון ֶ ֵ דּרבּנןָ ֵ , הרי הוּא ִמ ְ ַ ָ ָ ― ֲֵ
דּרבּנןְ ,כּמוֹ
שׁהן ִמ ְ ַ ָ ָעשׂה ֶ ֵ מצות ֲ ֵ דּוּע ָמנוּ ִ ְ ֹתּמהניַ :מ ַ אבל ְ ֵ ַ ִ ֲָ 14
59 מנה וּלפיכָ ָ וּלתנוָּ ִ ְ , שׁתּבּשׁ בּוֹ ז ָ ֵ שׁכּבר ִנ ְ ַ ֵ כּלל ֶ ְ ָ ֶזה ְ ָ
שׁהן
תעשׂה ֶ ֵ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ ולא ָמנוּ ַגּםֿ ֵכּן ִ ְ ֹ כּרנוֹּ ְ , שׁהז ַ ְ
ְִֶ 15
60 לידי ָכּ, שּׁהביאוֹ ִ ֵ וּמהֿ ֶ ֱ ִ עשׂהַ . מצות ֲ ֵ בּכלל ִ ְ ֹ חכמים ִ ְ ַ יראת ֲ ָ ִ ְִ ַ
וּמקרא
חנ ָכּה ִ ְ ָ
עשׂה ֵנר ֲ ֻ מצות ֲ ֵ שׁמּנוּ ֵבּין ִ ְ ֹהרי ְכּמוֹ ֶ ָ דּרבּנן? ֲ ֵ
ִמ ְ ַ ָ ָ 16
61 "אתֿה' עקיבא ֶ : רבּי ֲ ִ ָ דּברי ַ ִ נּראה ִליֵ ְ ִ , כּפי ַה ִ ְ ֶ ְִ
בּכלל
למנוֹת ַגּםֿ ֵכּן ִ ְ ַ להם ִ ְ היה ָ ֶ וה ֵלּלָ ָ ,
בּרכוֹת ְ ַ וּמאה ְ ָ מג ָלּה ֵ ָ ְִ 17
62 חכמים. תּלמידי ֲ ָ ִ
לרבּוֹת ַ ְ ִ ֵ תּירא" ַ ְ ― אלהיָ ִ ֱ ֶֹ
מצות
כּעשׂרים ִ ְ ֹ שׁניּוֹת ְ ֶ ְ ִ עשׂרים ְ ִ תעשׂה ― ֶ ְ ִ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ ְִֹ 18
63 כּלל ַה ִ ְנּז ָכּר בּרבּוּי ,הוּא ִמן ַה ְ ָ שּׁנּלמד ְ ִ שׁכּל ַמהֿ ֶ ִ ְ ַ ְוח ְשׁבוּ ֶ ֹ ָ
וערוה ִ היא ערוה ְ ֶ ְ ָ
שׁכּלֿ ֶ ְ ָ
תעשׂה? ִכּי ְכּמוֹ ֶ ָ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ 19
64 .
וּשׁנָיּה שׁנָיּה ְ ִ וֹריתאָ ,כָּ כּלֿ ְ ִ תעשׂה ְדּא ַ ְ ָ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ 20
65 האם
בּעל ָ ֵ דּוּע ֹלא ָמנוּ ִכּבּוּד ַ ַ שׁח ְשׁבוַּ ,מ ַ דּבר ְכּמוֹ ֶ ָ ַאִ אם ַה ָ ָ 21
66 וֹספת ַעל עצמהּ ,נ ֶ ֶבּפני ַ ְ ָ
מצוה ִ ְ ֵ
האב ִ ְ ְָוא ֶשׁת ָ ָ ֵ ואמרוּ
שׁבּארוּ ְ ָ ְ
דּרבּנןְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ֲ תעשׂה ְ ַ ָ ָ
ִ היא ֹלאֿ ַ ֲ ֶ 22
67 האנ ִשׁים
שׁכּן ָ ֲ ָ אחיו ַה ָגּדוֹל? ֶ ֵ וכן ִכּבּוּד ָ ִ ואם? ְ ֵ ִכּבּוּד ָאב ָ ֵ בּאר
נת ָ ֵוּכבר ִ ְ
סוֹפריםָ ְ . דּברי ְ ִ שׁניּוֹת ִמ ִ ְ ֵ ִ ְ : 23
68 אמרוּ לכ ְבָּדםְ ָ .יּבים ְ ַשׁחָ ִ
מרבּוּי ֶ ַ למדנוּ ִ ֵ הא ֶלּה ָ ַ ְ
ֵָ רצוֹנם
מצוה" ְ ָ "אסּוּר ִ ְ ָ בּמּשׁנה ִ שּׁאמרוּ ַ ִ ְ ָ שׁמּהֿ ֶ ָ ְ בּתּלמוּדַ ֶ , ְַַ 24
69 אחיַ ה ָגּדוֹל לרבּוֹת ָ ִ אביַ ְ ― " "אתֿ ָ ִ ֶ : מצוה
מצוה? ִ ְ ָ ואמרוַּ :מאי ָ ְ ִ שּׁניּוֹתְ ָ ְ . וֹמרַ :ה ְ ִ ל ַ 25
70 לרבּוֹת ֵא ֶשׁת "ואתֿ ִא ֶמַּ ְ ― " בּעל ִא ֶמֶּ ְ ; וּלרבּוֹת ַ ַ ְַ כּלל
למנוֹת ְבּתוַֹ ה ְ ָ להם ִ ְ היה ָ ֶ וכָ ָ חכמיםָ ְ . דּברי ֲ ָ ִשׁמע ִ ְ ֵ
ִל ְ ֹ ַ 26
71 לרבּוֹת תּירא" ― ְ ַ אלהיָ ִ "אתֿה' ֱ ֹ ֶ שׁאמרוֶּ : אביְ ,כּמוֹ ֶ ָ ְ ִָ סוֹפרים!דּברי ְ ִ שׁהיא ִמ ִ ְ ֵ וּצהִ ֶ , ֲאחוֹת ֲחל ָ 27
72 ולא ָמנוּ ֵאלּוּ?! דּוּע ָמנוּ ֵאלּוּ ְ ֹ וּמ ַחכמיםַ . תּלמידי ֲ ָ ִ
ְִַ ֵ
תעשׂה
וכלֿ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ דּרבּנן ְ ָ
עשׂה ְ ַ ָ ָ מנינוּ ָכּלֿ ֲ ֵ דּברִ :אלּוּ ָ ִ כּללוֹ ֶשׁל ָ ָ ְָ 28
73 וֹתר ִמֶזּה ְוהוּא, לענין ָחמוּר י ֵ הידיעה ְ ִ ְ ָ
חסר ַ ְ ִ ָ הביאם ֹ ֶ וּכבר ֱ ִ ָ ְָ דּבר
וזה ָ ָ רבּים! ְ ֶ לאלפים ַ ִ גּיע ַ ֲ ָ ִהענין ַמ ִ ַ
היה ָ ִ ְ ָ ְדּרבּנןָ ָ ,
ַ ָָ 29
74 דּרשׁ איזה ָפּסוּקְ ,ואוֹתוֹ ַה ְ ַ דּרשׁ ֶשׁל ֵ ֶ מצאוּ ְ ָ שׁאם ָ ְ ִֶ דּרבּנן
שׁכּל ַמהֿ ֶשּׁהוּא ִמ ְ ַ ָ ָ כּללְ ,והוּאֹ ֶ : נסתּר ְ ָ שׁאין בּוֹ ִ ְ ָ ָבּרוּר ֶ ֵ 30
75 דּבר ― מאיזה ָ ָ
להתרחק ֵ ֵ ֶ פּעלּה אוֹ ְ ִ ְ ַ ֵ לעשׂוֹת ֵאיזוֹ ְ ֻ ָ מחֵיּב ַ ְֲַ כּלּם
שׁה ְסּכוּם ַה ֶזּה ֻ ָ לפי ֶ ַ מצותִ ְ ,תּרי"ג ִ ְ ֹ בּכלל ַ ְ ַנח ָשׁב ִ ְ ַ ֵאינוֹ ֶ ְ 31
76 בּכלל
וֹתם ִ ְ ַ הרי ֵהם מ ִוֹנים א ָ דּרבּנן ― ֲ ֵ ספק ְ ַ ָ ָ בּלי ָ ֵ כּלּם ְ ִ ְוא ֶלּה ֻ ָ
ֵ שׁנּבארַ .אדּרבּנןְ ,כּמוֹ ֶ ְ ָ ֵ דּבר ִמ ְ ַ ָ ָ בּהם שׁוּם ָ ָ ואין ָ ֶתּוֹרה ְ ֵ פּסוּקי ָ ְ ֵ 32
77 דּקרא ֵאינוֹ מ ֶוֹרה ַעל שׁוּם שׁפּשׁטהּ ִ ְ ָ מּצותַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ְ ָ ֵ ַה ִ ְ ֹ נּיחיםוּמ ִ ִ
דּרבּנן ַשׁהם ִמ ְ ַ ָ ָ דּברים ֶ ֵ מקצת ְ ָ ִ שׁהם מ ִוֹנים ִ ְ ָ ֶזה ֶ ֵ 33
78 עליהם
שׁלּמּדוּנוֶּ ֵ ֲ , כּלל ֶ ִ ְ ועל ַאף ַה ְ ָ דּבריםַ ְ , וֹתם ַה ְ ָ ִ דּבר ֵמא ָ ָָ לקבּלוֹ
אפשׁר ְ ַ ְ שׁאיֿ ֶ ְ ָ דּבר ֶ ִ בּחירתם ― ֶזה ָ ָ לפי ְ ִ ָ ָ מקצתם ְ ִ ִ ְ ָָ 34
79 מידי ְפּשׁוּטוֹ; וֹצא ִ ֵ מקרא י ֵ בּאמרם ֵ : אין ִ ְ ָ ַה ָשּׁלוֹםָ ְ ָ ְ , כּלל
ענין ַה ְ ָ
בּארנוּ ִ ְ ַוּכבר ֵ ַ ְ שׁיּאמרוָֹ ְ . יאמרוֹ ִמי ֶ ֹ ְ פּניםְ ֹ , ְבּשׁוּם ָ ִ 35
80 כּשׁמּוֹצאים
בּכלֿ ָמקוֹםִ ְ ֶ ְ , וֹקר ְ ָ תּלמוּד ח ֵ שׁה ַ ְ ְואףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ַ ַ אדם.ספק ְלשׁוּם ָ ָ שׁמץ ָ ֵ שׁאר ֶ ֶ שׁלּא ִנ ְ ַוראיתוֹ ַעד ֶ ֹ ַה ֶזּה ְ ַ ֲ ָ 36
81 דּרַ ה ֵבּאוּר רבּים ַעל ֶ ֶ ענינים ַ ִ שׁלּמדוּ ִמ ֶמּנּוּ ִ ְ ָ ִ ָ פּסוּק ֶ ָ ְ
עשׂרה
בּאחת ִמ ְשּׁלֹשׁ ֶ ְ ֵ
שּׁנּלמד ְ ַ ַ שּׁניֹ ֶ :
שׁלּא ֹכּל ַמהֿ ֶ ִ ְ ַ כּלל ַה ֵ ִ
ַה ְ ָ 37
82 דּקרא גּוּפהּ ִ ְ ָ שׁוֹאלֵ : הראיוֹתְ ,ו ֵ והבאת ָ ְ ֲַָָ ַ
בּרבּוּיָ ,ראוּי
בּהן אוֹ ְ ִ
נדרשׁת ָ ֶ
תּוֹרה ִ ְ ֶ ֶ
שׁה ִָמדּוֹת ַ ֶ 38
83 מד ֵבּר? ֶ ― א ָלּא בּמאי ָקא ְ ַ ְַ
למנוֹתוֹ.ְִ 39
84 מצות
בּכלל ִ ְ ֹ שׁגיאה זוָֹ ,מנוּ ִ ְ ַ מסתּמּכים ַעל ְ ִ ָ שׁהם ִ ְ ַ ְ ִ כּיון ֶ ִֵמ ֵ ָ
85 בּגלל
מתיםַ ְ ִ , וּקברת ֵ ִ אבלים ְ ֻ ַ וֹלים ְ ִונחוּם ֲ ֵ ִ עשׂהִ :בּקּוּר ח ִ ֲֵ דּיני
שׁרב ִ ֵ מּשׁנהֹ ֶ ,
בּוּרנוּ ַעל ֵפּרוּשׁ ַה ִ ְ ָ בּראשׁ ִח ֵ בּארנוּ ְ ֹ כּבר ֵ ַ ְְָ 40
86 דּרלהם ֶאתֿ ַהֶ ֶ וֹדעתּ ָ ֶ
יתעלּה"ְ :וה ַ ְ ָ דּבריו ִ ְ ַ ֶ
נּאמר ַעל ְ ָ ָ דּרשׁ ַהֶ ֱ ַ ַה ְ ָ תּוֹרה
שׁה ָ עשׂרה ִמדּוֹת ֶ ַ בּשׁלֹשׁ ֶ ְ ֵ נלמדים ִ ְ תּוֹרה ִ ְ ָ ִ ַה ָ 41
87 יעשׂוּן" ְ והוּא מּעשׂה ֲא ֶשׁר ַ ֲ ואתֿ ַה ַ ֲ ֶ ילכוּ ָבהּ ְ ֶ ְֵ פּעמיםוֹתן ַה ִמּדּוֹת ְ ָ ִ
בּמָדּה ֵמא ָ
שׁנּלמד ְ ִ
שׁה ִדּין ֶ ִ ְ ַ
בּהןְ ,ו ֶ ַ
ִנדרשׁת ָ ֶ
ְֶ ֶ 42
88 גּמילוּת דּר ― זוֹ ְ ִ אמרם ַעל ֶזה ֶ : אתֿ ַהֶ ֶ ָ ְָ מקבּלים
פּרוּשׁים ְ ֻ ָ ִ
שׁהם ֵ ִ דּינים ֶ ֵמחלקת; ַאף ֵישׁ ִ ִ ֵישׁ בּוֹ ַ ֲ ֹ ֶ 43
89 מתים; קברת ֵ ִ וֹלים; ָבּהּ ― זוֹ ְ ֻ ַ ילכוּ ― ֶזה ִבּקּוּר ח ִ חסדים; ֵ ְֲִָ עליהם
שׁמּביאים ֲ ֵ ֶ
מחלקתֶ ,א ָלּא ֶ ְ ִ ִ
בּהם ַ ֲ ֹ ֶ ואין ָ ֶ רבּנוּ ְ ֵמּשׁה ַ ִֵמ ֹ ֶ 44
אעק
45 וֹהגוֹת
שׁאינן נ ֲ
מצות ֶ ֵ ָ
למנוֹת ִ ְ ֹ
שׁאין ִ ְ
ֵֶ שּׁלישׁי:
כּלל ַה ְ ִ ִ
ַה ְ ָ לפנים
יעשׂוּן ― זוֹ ִ ְ ִ דּינין; ֲא ֶשׁר ַ ֲ מּעשׂה ― ֵאלּוּ ַה ִ ִ ְואתֿ ַה ַ ֲ ֶ
ֶ 1
46 ְלדוֹרוֹת. פּעלּוֹת וּפעלּה ִמןֿ ַה ְ ֻ פּעלּה ְ ֻ ָ שׁכּלֿ ְ ֻ ָוח ְשׁבוּ ֶ ָ שּׁוּרת ַה ִדּיןָ ְ . ִמ ַ 2
פּעלּוֹת שׁכּלֿ ַה ְ ֻ ולא ָ ְידעוּ ֶ ָ עצמהֹּ ְ , בּפני ַ ְ ָמצוה ִ ְ ֵ הא ֶלּה ִהיא ִ ְ ָ ֵָ 3
47 בּסיני"
למ ֶשׁה ְ ִ ַ נאמרוּ לוֹ ְ ֹ מצות ֶ ֶ ְ "תּרי"ג ִ ְ ֹ שׁאמרםַ ְ ַ : ַדּע ֶ ָ ְ ָ
מּצות
כּלל ַה ִ ְ ֹ אחת ִמ ְ ַ מצוה ַ ַ תּחת ִ ְ ָ נכנסוֹת ַ ַ וֹמיהן ִ ְ ָ
הא ֶלּה ְוד ֵ ֵֶָ 4
48 נּוֹהגוֹת מּצות ַה ֲ מספּר ַה ִ ְ ֹ שׁמּספּר ֶזה הוּא ִ ְ ַ מ ֶוֹרהָ ְ ִ ֶ ,
"ואהבתּ
יתעלּהָ ְ ַ ָ ְ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ בּפרוּשְׁ ,והוּא ָ ְ בּתּוֹרה ְ ֵ האמוּרוֹת ַ ָ ֲָ 5
49 קשׁרלהן ֶ ֶ וֹהגוֹת ְלדוֹרוֹת ֵאין ָ ֶ שׁאינן נ ֲ שׁמּצות ֶ ֵ ָ לפי ֶ ִ ְ ֹ ְלדוֹרוֹתִ ְ .
גּוּפהּ ָמנוּ ִחשּׁוּב וּבדר זוֹ ָ לרעָ כּמוֶֹ ֶ ְ . " ְֵ ֲ 6
50 בּאמרם
כּוּנוּ ְ ָ ְ ָ נת ַ ְ ולא ִ ְ ואם ֹלאֹ ְ . בּסיני ְ ִ
נאמרוּ ְ ִ ַ בּסיניִ ,אם ֶ ֶ ְ ְִ ַ
נּאמר ַעל דּרשׁ ַה ֶ ֱ ַ בּגלל ַה ְ ָכּמצוה ִ ְ ְַתּקוּפוֹת ָ ְ ִ ְ 7
51 מאמר
וזה ַ ֲ ַ בּסיניֶ ְ , שׁנּתּנהּ ְ ִ ַ תּוֹרה ֶ ִ ְ ָ לעקּר ַמ ַתּן ַה ָ "בּסיני" ֶא ָלּא ְ ִ ַ ְִ ַ
העמּים" לעיני ָ ַ ִ
וּבינתכם ְ ֵ ֵ
חכמתכם ִ ַ ְ ֶ"כּי ִהיא ָ ְ ַ ְ ֶ ַה ָפּסוּקִ : 8
52 תּנה ְלְ וגוֹ'" וא ְ ָ והיהֿ ָשׁם ְ ֶ ההרה ֶ ְ ֵ אלי ָ ָ ָ "עלה ֵ ַ יתעלּהֵ ֲ : ה' ִ ְ ַ ֶ
53 קראהּ? אמרוּ ַ : מאי ְ ָ ַ וּבפרוּשׁ ָ ְ ֵ ְ . וּבינה
חכמה ִ ָ אמרם ֵ : איזוֹ ִהיא ָ ְ ָ ְ ― . והוּא ָ ְ ָ 9
54 צוּהֿ ָלּנוּ "תּוֹרה ִ ָ ָ
וֹמרֶ :זה ִחשּׁוּב ְתּקוּפוֹת הוי א ֵ העמּים? ֱ ֵ לעיני ָ ַ ִ
שׁהיא ְ ֵ ֵ ִֶ 10
56 יהיה ְלִ "מ ִפּי "לא ִ ְ ֶ "אנכי" ְו ֹ ֶשׁהוּא תרי"א; ְו ָ ֹ ִ שׁאפשׁר
וֹתר ִמֶזּהָ ְ ֶ ֶ , ענין ֶשׁהוּא ָבּרוּר י ֵ הלא ִאלּוּ ָהיוּ מ ִוֹנים ִ ְ ָ ֲ ֹ 12
57 מצות . תּרי"ג ִ ְ ֹ שׁלמוּ ַ ְ ַ וּבא ֶלּה ִנ ְ ְ שׁמעוּם; ְ ֵ גּבוּרה ְ ָ ַה ְ ָ וזהלמנוֹתוֹ ― ְ ֶ שׁראוּי ִ ְ וֹתר ֶ ָ דּעת י ֵ להעלוֹת ַעל ַהַ ַ ְ ֲַ 13
58 בּסימן ֶזה, כּוּנה ְ ִ ָ ַ ה ַ ָ ָ נדרשׁת
תּוֹרה ִ ְ ֶ ֶ
שׁה ָ אחת ִמי"ג ִמדּוֹת ֶ ַ בּמָדּה ַ ַ שׁנּלמד ְ ִדּבר ֶ ִ ְ ָ ָכּלָֿ ָ 14
59 שׁמענוּהוּ ֶא ָלּא ִמ ֶמּנּוּ הוּא ולא ְ ַ ְ שׁצּוּה ָלנוּ ֹמ ֶשׁה ְ ֹ דּבר ֶ ִ ָ שׁהָ ֶַָ רבּים. לאלפים ַ ִ
גּיע ַ ֲ ָ ִמּצות ַמ ִ ַ מספּר ַה ִ ְ ֹ היה ִ ְ ַ בּהן ― ִכּי ָאז ָ ָ ֶָ 15
60 יעקב"קה ַלּת ַ ֲ ֹ וֹרשׁה ְ ִ קרא" :מ ָ ָ וֹתהּ ָ ָ תּ'וֹ'ר'ה' ְוא ָ ָ מנין
ִ ְַ שׁאינן ְבּרוּרוֹת,פּני ֶ ֵ ָ וֹתן ִמ ְ ֵלּמנ ָ נמנעים ִמ ִ ְשׁאנוּ ִ ְ ָ ִ שׁב ֶ ָ תּח ֹ
שׁמּא ַ ְ ֶָ 16
61 שׁכּן
וֹרשׁה ָלנוֵּ ֶ , אינהּ מ ָ ָ וֹהגת ְלדוֹרוֹת ֵ ָ שׁאינהּ נ ֶ ֶוּמצוה ֶ ֵ ָ ― ִ ְָ בּל ִתּי
וּלי ִ ְ
וּלי ָנכוֹן ְוא ַ מּדּה א ַ וֹתהּ ַה ִ ָ נּלמד ְבּא ָ ְו ֶשׁאוֹתוֹ ַה ִדּין ַה ִ ְ ָ 17
62 שׁנּאמר:קּיּם ְלדוֹרוֹתְ ,כּמוֹ ֶ ֶ ֱ ַ דּבר ַה ַ ָ "ירשּׁה" ֶא ָלּא ָ ָ נקרא ְ ֻ ָ ֹלא ִ ְ ָ שׁכּל
סּבּה ִהיאֹ ֶ , סּבּהֶ ,א ָלּא ַה ִ ָ ָנכוֹן ― ֹלא ֹזאת ִהיא ַה ִ ָ 18
63 שּׁאמרוּ וּמ ַמּה ֶ ָ ְ הארץ" ִ . שּׁמים ַעלֿ ָ ָ ֶ "כּימי ַה ָ ַ ִ ִ ֵ למ ֶשׁהשׁנּאמרוּ לוֹ ְ ֹ העקּרים ֶ ֶ ֱ ְ ענפים ִמןֿ ָ ִ ָ ִ שּׁנּלמד ֵהם ֲ ָ ִ ַמהֿ ֶ ִ ְ ָ 19
64 מצוּה
כּאלּוּ ְ ַ ֶ ואבר ְ ִ אבר ָ ֵ ָ שׁכּלֿ ֵ ָ ַ גּם ֹזאתָ ֶ : מצות.
תּרי"ג ִ ְ ֹ והםַ ְ ַ : בּפרוּשֵׁ ְ , בּסיני ְ ְִֵ ַ 20
65 מעברה
מזהירוֹ ֵ ֲ ֵ ָ כּאלּוּ ַ ְ ִ וכלֿיוֹם ָויוֹם ְ ִ מצוהָ ְ ,לעשׂוֹת ִ ְ ָ לאדם ַ ֲ ָָָ
66 אבללעוֹלםָ ֲ , יחסר ְ ָ מּנין ַהֶזּה ֹלא ֶ ְ ַ שׁה ִ ְ ָ
וֹכיח ֶ ַוהרי ֶזה מ ִ ַ ― ַ ֲֵ נמנים. אינם ִ ְ ִ הרי ֵאלּוּ ֵ ָ לּוֹמדֵ ֲ , בּעצמוֹ ַה ֵ היה ֹמ ֶשׁה ְ ַ ְ ואפלּוּ ָ ָ ֲַ ִ 21
73 לטהרוֹ,שׁמּצוה ְ ַ ֲ כּשׁם ֶ ִ ְ ָ לט ְמּאוֹ" ֵ ְ ― "לטהרוֹ אוֹ ְ ַ ֲ ַ ְ : למנוֹת שׁלּא ִ ְ צריכים ֶ ֹ היינוּ ְ ִ ִ בּתּוֹרהִ ָ , מאחר ֶשׁהוּא ִ ְנז ַכּר ַ ָ ֵַַ 28
74 שׁיּאמרוּ לוֹ: מּצוה ִהיא ַרק ֶ ֹ ְ שׁה ִ ְ ָ הרי ֶ ַ לט ְמּאוֹ ― ֲ ֵ מצוה ְ ַ ָכָּ ְ ִ שׁה ָכּתוּב כּיון ֶ ַ אחתָ ֵ , כּמצוה ַ ַ גּוֹלה" ְ ִ ְ ָ בּשׁגגה ― ֶ נפשׁ ִ ְ ָ ָ "מ ֵכּהֶֿ ֶ ַ 29
75 טמא אוֹ יהא ָ ֵ שׁבּהם ְ ֵ דּברים ֶ ָ ֶ פּרטי ַה ְ ָ ִ אבל ִ ְ ֵ טמא אוֹ ָטהוֹרָ ֲ , ֵָ למנוֹת ָכּ: והיה ָלנוּ ִ ְ מצוה זוֹ ָ ָ ְ . הלכוֹת ִ ְ ָ פּרט ִ ְ ַָ 30
אמרוֹ78 :
וכן ָ ְ
טמאֵ ְ .
יסתּפּק בּוִֹ ,כּי הוּא ָ ֵ
ְולא ִ ְ ַ ֵ
ֹ נביא עוֹד "ולאֿ ָקם ָ ִ אמרוֹֹ ְ : ְָ 34
"79 ויכֵזּב""לא ִאישׁ ֵאל ִ ַ כּמ ֶשׁה" ֹ ; שׂראל ְ ֹבּי ְ ָ ֵ
ְִ 35
82 ואין
חרוּתהּ ֵ ְ , שׁלמה ֵ ָ שׁלּא ִנ ְ ְ ָ כּיון ֶ ֹמיתה ֵ ִָ ָ "אין",
בּמ ַלּת ַ ִ שּׁלילה ְ ִ
וה ְ ִ ָ רבּיםַ ְ .וכא ֶלּה ַ ִ
ִמ ֶמּנּוּ" ֵ ָ ְ 38
אינם
מּתים ֵ ָ אין" ַ ְ ;
"וה ֵ ִ "ואדם ַ ִ
אמרוָֹ ָ ְ :ְכּגוֹן ָ ְ 39
83 יצאשׁבּכֵ ֵ
יקתּלּא" ָ ְ ֶ , "לא ֻ ְ ַ ָוֹמר ֹ לתרגּם ֶאתֶֿזה ְול ַ ְ ְַ ֵ
רבּים ַגּם ֵכּן. וּלתם ַ ִ וּמה" ְ וז ָ ָ וֹדעים ְמא ָיְ ִ 40
84 וּמתוּ "לא י ְאמרוֹ ָכּאןֹ : האזהרהִ .כּי ָ ְלענין ָ ַ ְ ָ ָ
שּׁלילה ְ ִ ְ ַ
מענין ַה ְ ִ ָ
ֵ ִ ְַ
85 מות" חטא ָ ֶ נּערה ֵ ְ "אין ַלַ ֲ ָ
אמרוֵֹ : פּשׁה" ְכּמוֹ ָ ְ ִכּיֿ ֹלא ֻח ָ ָ לאזהרהְ ,והוּא:שּׁלילה ָ ַ ְ ָ ָ
ההבדּל ֵבּין ַה ְ ִ ָ
בּאר ְלֵ ְ ֶ ַ ִה ֵנּה ִ ְ
נת ָ ֵ 41
86 שׁלל
האנס; ָכַּ ָ בּגלל ָ ֶֹ מּיתה ִ ְ ַ מּנּה ִחיּוּב ַה ִ ָ שׁשּׁלל ִמ ֶ ָ
ַ ָ ֶ פּעל
ואינהּ ֶא ָלּא ֹ ַמענין ַה ִצּוּוּי ְ ֵ ָ
שׁהאזהרה ַ ְ ִ ֵ
ֶ ָ ַ ְ ָָ 42
87 אמרֵ :אין כּאלּוּ ָ ַ העבדוּתִ ְ , בּגלל ָ ַ ְ
מּיתה ִ ְ ַ מהם ָכּאן ִחיּוּב ַה ִ ָ ֵֶ האזהרה;
לעתידָ ,כָּ ָ ְ ַ ָ לעוֹלם ֶ ָ ִ
שׁה ִצּוּוּי ְ ָ כּשׁם ֶ ַ וֹמרֵ ְ :בּצוּוּיְ ,כּל ְִַ 43
ועק
46 בּאר
ית ָ ֵ וּמ ָכּאן ִ ְמּשׁנהִ , שׁאמרה ַה ִ ְ ָ תעשׂהְ ,כּמוֹ ֶ ָ ְ ָ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ִֶ ְַ יהיה
"ולאֿ ִ ְ ֶ
אמרוֹֹ ְ : וכן ָ ְ פּשׁהֵ ְ . מותִ ,כּי ֹלא ֻח ָ ָ חטא ָ ֶ להם ֵ ְ ֶָ 1
47 יבדּיל" בּכנפיו ֹלאַֿ ְ ִ
שׁסּע ֹאתוֹ ִ ְ ָ ָ בּעוֹלת ָהעוֹף"ְ :ו ִ ַ שׁאמרוֹ ְ ַ ְֶָ וּפרשׁוּ שׁלילהְ ֵ .
וכעדתוֹ" ― הוּא ְ ִ ָ כקרח ְ ַ ֲ ָ ְ ַֹ 2
48 וֹאילשׁלילה ,ה ִ לפי ֶשׁהוּא ְ ִ ָ למנוֹתוִֹ ְ , ֵ ― אין ִ ְ ואמרוּ ענינוֹ ְ ָ ְ
וּבררוּ ִ ְ ָ
שׁלילה ֵ ְחכמים ֶשׁהוּא ְ ִ ָ ֲָ ִ 3
49 שׁאמר
כּיון ֶ ָ ַ שׁכּןָ ֵ ,כּשׁרֵ ֶ . הבדּיל ― ָ ֵ וּלדברי ַה ֹכּלִ :אם ִ ְ ְִִ ְֵ וֹען ַעל יּוֹצא ְוט ֵ שׁכּלֿ ַה ֵ שׁמיענוּ ֶ ָ יתעלּה ִה ְ ִ ָ ֶ :שׁהוּא ִ ְ ַ ֶ 4
50 עוֹלה
היה ֶ לנתחיו" ָ ָ , "ונ ַתּח ֹאתוֹ ִ ְ ָ ָ בּהמהִ ְ :בּעוֹלת ְ ֵ ָ
ְ ַ יארע
לעצמוֹ ֹ ― לא ֶ ֱ ַ ויבקּשׁהּ ְ ַ ְ
כּה ָנּה ִ ַ ְ ָ ַה ְ ֻ 5
51 צרי אמרֵ :אינוֹ ָ ִ לפיכַ ָ עוֹלת ָהעוֹף ָכָּ ִ ְ , שׁגּם ַ בּדעתּנוַּ ֶ ,
ְַ ְ ֵ שּׂרפה ― וה ְ ֵ ָ
בּליעה ְ ַ
וֹמרַ :ה ְ ִ ָ ועדתוְֹ ,כּל ַ לקרח ַ ֲ ָשּׁארע ְ ַֹ לוֹ ַמהֿ ֶ ֵ ַ 6
52 כּשׁרְ ,כּמוֹ הבדּיל ― ָ ֵ ואם ִ ְ ִ בּלבד; ְ ִ שׁסּע ִ ְ ָ להבדּילֶ ,א ָלּא ְו ִ ַ
ְְִַ שׁה לוֹ" בּיד מֹ ֶ דּבּר ה' ְ ַ "כּא ֶשׁר ִ ֶ
ענשׁוֹ ַ ֲ יהיה ָ ְֶא ָלּא ִ ְ ֶ 7
53 בּמקוֹמוֹ. בּאר ִ ְשׁנּת ָ ֵ ְִֶ וֹמר: ְ כּל ַ 8
בּחיק"
"הבאֿ ָנא ָ ְידֶ ֵ ְ אליוֵ ָ : יתעלּה ֵ ָ
אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ צּרעת; ְ ֶוזהוּ ָ ְ ַה ָ ַ ַ 9
54 אמרוֹ: שׁלילה ָ ְ בּגדר ְ ִ ָ שׁהם ְ ֶ ֶ הא ֶלּה ֶ ֵ לּאוין ָ ֵ כּלל ַה ָ ִ עוֹד ִמ ְ ַ
מלְ יה ָוּדה לעזּיּה ֶ ֶ
שּׁארע ְ ֻ ִ ָ ראיה ִמ ַמּהֿ ֶ ֵ ְַוהביאוּ ְ ָ ִָ ֵ 10
55 פּדה" האדם ֹלא ִי ָ ֶ יחרם ִמןֿ ָ ָ ָ חרם ֲא ֶשׁר ָ ֳ ַ "כּלֿ ֵ ֶ ָ
11
56 תּדעאזהרה ― ִאם ֵ ַ שׁלילה ― ֹלא ַ ְ ָ ָ בּאר ְלֶ שׁזּוֹ ְ ִ ָ וית ָ ְֵ ִ ְ ,
שׁמּצאנוּ
ואףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ָ ָ ַ ְ . 12
57 בּדמים כּבר ָדּן ְ ָ ִ שׁה ָכּתוּב ְ ָ דּבר ַה ֶזּהְ ,והוּאַ ֶ : וּבן ַהָ ָ ַמהוּ מ ַ
אמרם:
סנהדרין ְ ,והוּא ָ ְ ָ בּגּמרא ַ ְ ֶ ְ ִ
אחרת ָ ָ ְ ַ דּעה ַ ֶ ֵֶָ 13
58 נקבה,זכר אוֹ ְ ֵ ָ וּלפי ֱהיוֹתוֹ ָ ָ נּערִ ְ לפי ִגּיל ַהֶ ֱ ָ בּערכים ְ ִ קצוּבים ָ ֲ ָ ִ ְ ִ
ולאֿ
שׁנּאמרֹ ְ :
תעשׂהַ ֱ ֶ ֶ , בּלאֿ ַ ֲ ֶעוֹבר ְ ֹבּמחלקת ֵ מּחזיק ְ ַ ֲ ֹ ֶ
"כּלֿ ַה ַ ֲ ִ
ָ 14
59 "ער
עלי" ,אוֹ ֵ ֶ "ערכּי ָ ַ שׁאמרִ ְ ֶ : בּענין ֶזה ֵבּין ֶ ָ ַ הבדּל ְ ִ ְ ָ ואין ֶ ְ ֵ ְֵ
תּוֹכחה ֹלאדּרַ ה ָ ָ הרי ֶזה ַעל ֶ ֶ וכעדתוֹ" ― ֲ ֵ כקרח ְ ַ ֲ ָ
יהיה ְ ְִֶַֹ 15
60 רוֹאים אוֹתוֹ ַה ְפּל ִוֹני ָמה הוּא הרי ָאנוּ ִ עלי" ― ֲ ֵ ְפּל ִוֹני ָ ַ
ענין ֶזה
האזהרה ַעל ִ ְ ָ
אבל ָ ַ ְ ָ ָ בּענין ֶזה; ֲ ָ
דּקרא ְ ִ ְ ָ פּשׁטהּ ִ ְ ָ
שׁכֵּ ָ ְ ֶָ 16
61 אדם נּער הוּא ָ ָ ואם ַה ֶ ֱ ָ לכִ ְ . בּהתאם ְ ָ שׁלּם ְ ֶ ְ ֵ וּמהֿ ִגּילוִֹ ,וי ַ ֵ ַ
בּמקוֹמוֹ שׁאבאר ִ ְ
אחרְ ,כּמוֹ ֶ ֲ ָ ֵ תּחת ָלאו ַ ֵ ִנכללת ַ ַ
ֶ ֶ ְ 17
62 אמרגּמר ִדּינוֹ ָ ַ ואחר ְ ַ ונפסק ִדּינוַֹ ַ ְ , מיתת ֵבּית ִדּין ְ ִ ְ ַ שׁנּתחֵיּב ִ ַ ְִֶ ַ
. 18
63 שׁלּםיתחֵיּב ְל ַ ֵ הרי ֶזה ֹלא ִ ְ ַ עלי" ― ֲ ֵ "ערֶ זה ָ ַ ִמי ֶשׁהוּאֶ ֵ :
64 שׁנּגמר
מעת ֶ ִ ְ ַ ערֵ ֵ שׁאין לוֹ ֵ ֶ כּמת ֶ ֵ לפי ֶשׁהוּא ָחשׁוּב ְ ֵ ְכּלוּםִ ְ , להבדּיל ֵבּין אפשׁר ְ ַ ְ ִ שׁעל ָ ָידיו ֶ ְ ָ דּבר ֶ ַ ֵאין ֵאפוֹא שׁוּם ָ ָ 19
65 וֹמרֵ :אין פּדה"ְ ,כּל ַ "לא ִי ָ ֶ בּאמרוֹ ֹ שׁרצה ְ ָ ְ הענין ֶ ָ ָ וזהוּ ָ ִ ְ ָ ִדּינוֶֹ ְ . אבל ֹלא דּבריםָ ֲ , מענין ַה ְ ָ ִ לאזהרה חוּץ ֵ ִ ְ ַ שּׁלילה ָ ַ ְ ָ ָ ַה ְ ִ ָ 20
66 דּיני
וזהוּ ִדּין ִמ ִ ֵ שׁלּםֶ ְ . מּעריְ ל ַ ֵ שׁיּצטר אוֹתוֹ ַה ַ ֲ ִ פּדיוֹןֵ ָ ְ ִ ֶ , לוֹ ִ ְ בּעברית ִמ ָלּה והאזהרה ְ ִ ְ ִ שּׁלילה ְ ָ ַ ְ ָ ָ שׁמּלּת ַה ְ ִ ָ כּיון ֶ ִ ַ מּלּהָ ֵ , ִמןֿ ַה ִ ָ 21
67 וּלשׁוֹן אזהרהְ . אבל ֵאינוֹ ַ ְ ָ ָ שׁזּכרוֹ ַה ָכּתוּבָ ֲ , וֹתם ֶ ְ ָ והלכ ָ הערכים ְ ִ ְ ָ ֲָ ִ הבנה
תּהא ֲ ָ ָ שׁלּמּעיּן ְ ֵהכרחֵ ַ ְ ַ ֶ , ולכן ֶ ְ ֵ ַ "לא"ֵ ָ ְ . והיא ִמ ַלּת ֹ אחתִ ְ , ַַ 22
68 להרג ֹלא יּוֹצא ֵ ָ ֵ וה ֵ גּוֹסס ְ ַ מּשׁנה ַ : ה ֵ ַה ִ ְ ָ שׁלילה
איזה ָלאו הוּא ְ ִ ָ בּקלּוּת ֵ ֶ ואז ַי ִשּׂיג ְ ַ דּברים ְ ָ בּענין ַה ְ ָ ְִ ִ ְַ 23
69 בּתנאישׁזּה ִ ְ ַ תּלמוּד ֶ ֶ : וּפרשׁ ַה ַ ְ נערַ ֵ . ולא ֶ ֱ ָ ִנָדּר ְ ֹ העירוּ וּכבר ֵ ִ קּדםָ ְ . שׁבּארנוּ ִמ ֶֹ אזהרהְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ ְואיזה ָלאו הוּא ַ ְ ָ ָ ֵ ֶ 24
70 מּכל ָתּאוּלשׁוֹן ַה ְ ִ ְ להרגְ . שׂראל ֵ ָ ֵ וֹצא ִמ ֵבּית ִדּין ֶשׁל ִי ְ ָ ֵ שׁיּהא י ֵ ְֵֶ אצלם
שּׁמּצאנוּ ֶ ְ ָ בּמהֿ ֶ ָ ָ ענין ֶזה ְ ַ עליהם ַה ָשּׁלוֹםַ ,על ִ ְ ָ חכמיםֶ ֵ ֲ , ֲָ ִ 25
71 פּדיוֹן, להם ִ ְ מיתת ֵבּית ִדּין ֵאין ָ ֶ יּבי ִ ַ ַ : חָ ֵ שׁלילה
לּאוין ִאם הוּא ְ ִ ָ בּלאו ִמן ַה ָ ִ בּיניהם ְ ָ
שׁנּפלה ֵ ֵ ֶ בּמּחלקת ֶ ָ ְ ָ ַ ַ ֲ ֶֹ 26
72 פּדה מוֹת האדם ֹלא ִי ָ ֶ יחרם ִמןֿ ָ ָ ָ חרם ֲא ֶשׁר ָ ֳ ַ "כּלֿ ֵ ֶ שׁנּאמרָ : ֶ ֱֶ ַ "וּמלק
יתעלּה ַעל ַח ַטּאת ָהעוֹףַ ָ : בּאמרוֹ ִ ְ ַ ֶ אזהרהֶ ְ ,וזה ְ ָ ְ אוֹ ַ ְ ָ ָ 27
73 בּארוּהעיּוּן ָבּהֵּ ,איֲ ֵ וּבעמק ָ ִ בּדיּוּק ַה ָלּשׁוֹן ְ ֹ ֶ בּוֹנן ְ ִ הת ֵ וּמת"ְ ִ . י ָ תּנּאיבדּיל" ִ . ה ֵנּה ַ ָ ולאֿ ַ ְ ִערפּוֹ ְ ֹ ֶאתֿראשׁוֹ ִממּוּל ָ ְ 28
74 להם"אין ָ ֶ בּאמרםֵ : אזהרה ְ ָ ְ ָ ולא ַ ְ ָ ָ שׁלילה ְ ֹ שׁה ָלּאו ַהֶזּה ְ ִ ָ ֶַ ולכן הוּא אזהרהֵ ָ ְ , סוֹבר ֶשׁזּוֹ ַ ְ ָ ָ בּמּשׁנהֵ , המד ֵבּר ַ ִ ְ ָ ִדּידןְ ,והוּא ַ ְ ַ ַ 29
75 הענין ַה ֶזּה וֹתם"ֶ .אתֿ ָ ִ ְ ָ פּוֹדין א ָ "אין ִ אמרוֵּ : ולא ָ ְ פּדיוֹן" ְ ֹ ְִ פּסל.הבדּיל ַ ָ ― וֹמרִ :אם ִ ְ ִ א ֵ 30
76 יּבי
למחָ ֵ
ואמרוִּ :מַ ִנּין ִ ְ ֻ ערכים ְ ָ ְ בּפרשׁת ֲ ָ ִ בּסּפרא ְ ָ ָ ַ בּארוּ ַ ִ ְ ָ עצמוֹ ֵ ֲ ְַ שׁכּן
תעשׂה; ֶ ֵ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ יהיה ִ ְ ַ שׁה ָלּאו ַה ֶזּה ִ ְ ֶ לפי ֶזה ֶ ַ וֹצא ְ ִ יֵ 31
77 "ערכּוֹ שׁאמר ֶ ְ לאחד ַ ָ ֶ . מיתת ֵבּית ִדּיןָ ֶ ְ , ִ ַ הקריב ְשׂאוֹר אוֹ כּאלּוּ ִ ְ ִ פּסלִ ְ , הראשׁ ― ָ ַ כּשׁהבדּיל ֶאתֿ ָ ֹ ְ ִֶ ְִ 32
78 פּדה", "לא ִי ָ ֶ וֹמרֹ : תּלמוּד ל ַ אמר ְכּלוּם? ַ ְ שׁלּא ָ ַ עלי"ֹ ֶ , ַ ָ שׁה ָלּאו ַה ֶזּה סוֹברַ ֶ , שׁמעוֹן ֵ בּרבּי ִ ְ אלעזר ְ ַ ִרבּי ֶ ְ ָ ָ אבל ַ ִ ְדּבשָׁ ֲ . ַ 33
79 ענין ֶזה בּארנוּ ִ ְ ָ וּכבר ֵ ַ ְ ערָ ְ . שׁאינוֹ ַחָיּב ֵ ֶ וֹמרִ :מַ ִנּין ֶ ֵ ְכּל ַ "לא
אמרוֹֹ : שׁפּרוּשׁ ָ ְ אזהרהְ ,ו ֶ ֵ ולא ַ ְ ָ ָ שׁלילה ֹ ְ ְ ִ ָ 34
80 מספּק
דּבר ְ ֻ ָ שׁאר ָ ָ שׁלּא ִנ ְ ַ וֹמרֹ ֶ , שׁאני א ֵ הבּאוּר ַעד ֶ ֲ ִ בּתכלית ַ ֵ ְְִַ מספּיקהראשֶׁ ,א ָלּא ַ ְ ִ להבדּיל ָ ֹ צריִ ְ ַ ְ שׁאינוֹ ָ ִ יבדּיל" ― ֶ ֵ ְִַ 35
81 אדם. שׁבּבני ָ ָההבנה ֶ ִ ְ ֵ לקשׁה ַ ֲ ָ ָ אפלּוּ ֹלא ִ ְ ֵ ֲִ כּשׁרהבדּיל ― ָ ֵ וּלפיכִ אם ִ ְ ִ בּאיזה ִשׁעוּרָ ִ ְ , שׁיּח ֹתּ אוֹתוֹ ְ ֵ ֶ ֶַ ְ 36
רבּי
היה ַ ִ וֹמר ָ ָ זבחים א ֵ בּגּמרא ְ ָ ִ אמרוּ ַ ְ ָ ָ וכְ ָ דּעתּוָֹ ְ . לפי ַ ְ ְִ 37
82 בּתּוֹרה
שׁמּשׁוֹת ַ ָ המ ַ ְ
מּלּים ַ ְ שׁה ִ ִ
בּענין ֶזהַ ,דּע ֶ ַ כּיון ֶ ִ ַ ְ
שׁדּבּרנוּ ְ ִ ְ ָ ֵָ בּח ַטּאת ָהעוֹף; שׁמּבדּילין ְ ַ שׁמעתּי ֶ ַ ְ ִ ִ שׁמעוֹןִ ְ ַ ָ : בּרבּי ִ ְ אלעזר ְ ַ ִ ֶ ְ ָָ 38
83 עליו
שּׁהזהיר ָ ָ
וכל ַמהֿ ֶ ִ ְ ִ ארבּע ִמ ִלּיםֹ ְ , לאזהרה ֵהן ַ ְ ַ ָ ַ ְ ָָ
והקשׁוּ ַעל להבדּילְ ִ ְ . צריִ ְ ַ ְ יבדּיל" ― ֵאינוֹ ָ ִ "לא ַ ְ ִ ַמאי ֹ 39
84 שּׁמר'
והן'ִ :ה ָ ֶתעשׂהֵ ְ .
מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶנקראַ ְ ִ :מארבּע ֵאלּוּ ִ ְ ָ בּאחת ֵ ַ ְ ְַַַ
דּכתיב: גּבּי בּוֹר ַנ ִמּיִ ְ ִ , מעתּהֵ ַ , ואמרוֶּ :א ָלּא ֵ ַ ָ ְדּברים ֵאלּוּ ְ ָ ְ ִָ 40
85 אמרוּ ָ : כּלֿ ָמקוֹם וּבפרוּשׁ ָ ְ 'לא'ֵ ְ . 'אל' ְו ֹ וּ'פן'ַ ,
ֶ
הכי
יכ ֶסּנּוּ" ִ ָ ― ולא ְ ַ "ֹ ְ 41
86 צות
'לא' ― ֵאינוֹ ֶא ָלּא ִמ ְ ַ 'אל' ְו ֹ'פּן' ְו ַשּׁמר'ֶ , שׁנּאמר'ִ :ה ָ ֶ
ֶ ֱֶ ַ
תּשׁוּבה:והיתה ַה ְ ָ לכסּוֹת?! ְ ָ ְ ָ צריַ ְ דּאינוֹ ָ ִ ַנ ִמּי ֵ ְ 42
87 תעשׂה.
ֹלאֿ ַ ֲ ֶ
דּבעי ִכּסּוּי. כּלל ְ ָ ֵ שׁלּם" ― ִמ ְ ָ "בּעל ַהבּוֹר ְי ַ ֵ דּכתיבַ ַ : התם ִ ְ ִ ָָ 43
88 שּׁער
כּוּנת ַה ַ ַ
תּשׁלם ַ ָ ַ
אחדֶ ,שׁבּוֹ ִ ְ ַדּבר ֶ ָ
לבאר ָ ָ
שׁאר ָלנוּ ְ ָ ֵ
ִנ ְ ַ אבל
ֲָ דּבריםִ ,אם זוֹ מענין ַה ְ ָ ִ ראיה ֵ ִ ְ ַ שׁמּביאים ְ ָ ָ בּארִ ִ ְ ֶ , נת ָ ִֵה ֵנּה ִ ְ 44
89 וֹתנוּ
וחֵיּב א ָבּתּוֹרה ְ ִ
שׁבּאר ַ ָשׁכּלֿ ָמקוֹם ֶ ֵ ֵ
ַה ֶזּהְ ,והוּאָ ֶ : יבדּיל" ― "לא ַ ְ ִ שׁאמרוֹ ֹ בּאר עוֹד ֶ ָ ְ ונת ָ ֵ
אזהרהְ ִ ְ . שׁלילה אוֹ ַ ְ ָ ָ ְ ִ ָ 45
זעק
45 נמצאאבל ִאם ִ ְ ָ קּבּלה; ֲ ָ וֹשׂאי ַה ַ ָ ָהמפרשׁים נ ְ ֵ דּברי ַ ְ ָ ְ ִ ָלנוּ ַעל ָכֵּ ְ ִ וּפל ִוֹני מעשׂה ְפּל ִוֹני ְ מעצמנוּ ַ ֲ ֶ שׁנּשׁלל ֵ ַ ְ ֵ
עצמנוּ ַעלֿ ְ ֵידי ֶ ִ ְ ֹ לנקּוֹת ַ ְ ֵ ְַ 1
46 וה ִצּוּוּי ענין ְפּל ִוֹניַ ְ , כּוֹלל ִ ְ ָ שׁה ִצּוּוּי ַה ֶזּה אוֹ ַה ָלּאו ֵ קבּלהַ ֶ , ַָָ תעשׂה,מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ כּלל ִ ְ ֹ נמנה ִמ ְ ַמּעשׂה ִ ְ ֶ הרי אוֹתוֹ ַה ַ ֲ ֶ ― ֲֵ 2
47 והאמת:הרי ֶזה ַה ָנּכוֹן ְ ָ ֱ ֶ אחר ― ֲ ֵ ענין ַ ֵ כּוֹלל ִ ְ ָ ונכ ָפּל ֵ וֹזר ְ ִ ְ ַהח ֵ אזהרהִ .כּי ולא ַ ְ ָ ָ
שׁלילה ְ ֹשׁנּאמר בּוֹ הוּא ְ ִ ָ שׁה ָלּאו ֶ ֶ ֱ ַ ַאףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ַ 3
48 בּפני
למנוֹת ֶאתֿ ֶזה ִ ְ ֵ ואז ָראוּי ִ ְ לעניןָ ְ ,
נכ ַפּל ָפּסוּק ֶא ָלּא ְ ִ ְ ָ שׁלּא ִ ְֶ ֹ עשׂיתי
אני ֹלא ָ ִ ִ ונאמרִ ֲ : מעצמנוּ ְ ֹ ַשׁנּשׁלל ֵ ַ ְ ֵ
עלינוּ ֶ ִ ְ ֹ שּׁה ִטּיל ָ ֵ ִמ ֶ ִ 4
49 הריוֹסף ― ֲ ֵ ענין נ ָ אבל ִאם ֵאין ִ ְ ָ עצמוָֹ ֲ . בּפני ַ ְואתֿ ֶזה ִ ְ ֵ עצמוֹ ְ ֶ ְַ שׁעשׂיּת אוֹתוֹ בּהכרחַ ִ ֲ ֶ ,עשׂיתי ָכּ ― נ ַוֹדע ְ ֶ ְ ֵ ַ ולא ָ ִ ִ ָכֹּ ְ 5
50 שׁהעון ַה ֶזּה ָחמוּר וֹדיעֹ ָ ֶ ֶ , וגם ָבּא ְלה ִ ַ לחזּוּק; ְ ַ כּפל ְ ִ תּכלית ַה ֵ ֶ ְִַ יּבנוּ ַה ָכּתוּב שׁח ְ ָ
וזה ְכּגוֹן ֶ ִ עליהֶ ְ ,
מזהרים ָ ֶ ָ וכִ ָ ְ ֻ ַה ָכָּ ָֿ 6
51 שׁנּכ ַפּלאזהרה ,אוֹ ֶ ִ ְ אחר ַ ְ ָ ָ אזהרה ַ ַ שׁבּאה בּוֹ ַ ְ ָ ָ כּיון ֶ ָ ָ מאדָ ֵ , ְ ֹ אכל ִתּי
"לאֿ ָ ַ ְשׁנּאמרֹ : ַ ֹ ֶ 7
52 מּצוה שׁלמת ִדּין ַה ִ ְ ָ לה ְ ָ ַ ְַ למת" נת ִתּי ִמ ֶמּנּוּ ְ ֵ ולא ָ ַ בּטמא ְ ֹ בערתּי ִמ ֶמּנּוּ ְ ָ ֵ
ולא ִ ַ ְ ִ באני ִמ ֶמּנּוּ ְ ְֹ ִֹ 8
53 אחרתְ ,כּמוֹ בּמצוה ַ ֶ ֶ איזה ִדּין ְ ִ ְ ָ ללמד ִמ ֶמּנּוּ ֵ ֶ כּדי ִ ְ ֹ ,אוֹ ְ ֵ מאלּוּ וּמעשׂה ֵ ֵ מעשׂה ַ ֲ ֶ שׁכּלֿ ַ ֲ ֶ שׁמע ִמֶזּהָ ֶ : ַ ― מ ְ ַ 9
54 מפנה וֹמרֶ ְ ֻ : תּלמוּד ְוא ֵ שׁמּבאר ַה ַ ְ ֶ ְ ֵָ מצות ֵאלּוּ. כּשׁנּד ֵבּר ַעל ִ ְ ֹ בּמקוֹמוֹ ְ ֶ ְ ַ בּאר ֶזה ִ ְ וית ָ ֵ
עליוְ ִ ְ ,מזהרים ָ ְִָָֻ 10
55 שׁחכמים, מצאנוּ ֶ ֲ ָ ִ וּכבר ָ ָ שׁוהָ ְ . גּזרה ָ ָ לה ִקּישָׁ ,לדוּן ִמ ֶמּנּוּ ְ ֵ ָ ― ְַ
והעשׂה,
לּאוין ְ ָ ֲ ֵ
עצם ַה ָ ִלמנוֹת ֶאת ֶ ֶ תּשׁיעיֵ ֶ :
שׁאין ִ ְ כּלל ַה ְ ִ ִ ַה ְ ָ 11
56 בּפּרקפּסחים ַ ֶ ֶ בּגּמרא ְ ָ ִ ענין ֶזה ַ ְ ָ ָ העירוּ ַעל ִ ְ ָ עליהם ַה ָשּׁלוֹםִ ֵ , ֲֵ ֶ
עליהם.
שׁמצוּים ֲ ֵ ֶ
שׁמּזהרים ְו ֶ ְ ֻ ִ
הענינים ֶ ֻ ְ ָ ִ
ֶא ָלּא ֶאתֿ ָ ִ ְ ָ ִ 12
57 נכ ַפּל, נּראה הוּא ִ ְ שׁלּפי ַה ִ ְ ֶ לּאוין ֶ ְ ִ לאחד ַה ָ ִ וכְוּנוּ ְ ַ ַ שּׁני ִ ְ , ַה ֵ ִ
58 בּענין
להקימוֹ ְ ִ ְ ָ וּבקּשׁוּ ַ ֲ ִ זּוּלתוְֹ ִ , נלמדה ִמ ָ כּבר ִ ְ ְ ָ שׁהאזהרה ְ ָ
כּיון ֶ ָ ַ ְ ָ ָ ֵָ דּברים: בּארבּעה ְ ָ ִ
ואזהרוֹתיה ֵהם ְ ַ ְ ָ ָ
תּוֹרה ְ ַ ְ ָ ֶ ָ צוּוּיי ַה ָ שׁכּלֿ ִ ֵ ַדּעָ ֶ , 13
59 רבינא
אמר ֵלהּ ָ ִ ָ וקשׁיהַ ֲ : טענה ְ ֻ ְ ָ בּדרָ ֲ ַ ואמרוּ ַעל ָכֶּ ֶ ְ וֹסףְ ָ ְ , נָ שׁצּוּתה
וזהוּ ֶ ִ ְ ָ וּבדבּוּרֶ ְ . בּמדּוֹת ְ ִ בּמעשׂיםִ ְ , בּדעוֹתִ ֲ ַ ְ , ְֵ 14
60 לעבר
ואימא ֹ ֲ ַ לרב ָא ֵשׁיָ ֵ ְ : ְַ להאמין
שׁנּצטִוּינוּ ְ ַ ֲ ִ דּעהְ ,כּגוֹן ֶ ִ ְ ַ וּלקבּל ֵאיזוֹ ֵ ָ להאמין ְ ַ ֵ וֹתנוּ ְ ַ ֲ ִ א ָ 15
61 להקים רוֹצה ְ ָ ִ שׁא ָתּה ֶ וֹמרֶ :זה ֶ ַ לאוין? ְכּל ַ בּשׁני ָ ִ עליו ִ ְ ֵ ָָ וֹתנוּ
שׁהזהירה א ָ ויראתוֹ; אוֹ ֶ ִ ְ ִ ָ יתעלּה ְ ִ ְ ָ
וּבאהבת ַה ֵשּׁם ִ ְ ַ ֶ בּיּחוּדַ ֲ ַ ְ . ִַ 16
62 שׁנּלמד ִמןֿ ַה ָלּאו כּענין ֶ ִ ְ ַ שׁלּא ָ ִ ְ ָ אחרֹ ֶ , בּענין ַ ֵ ֶאתֿ ַה ָלּאו ַה ֶזּה ְ ִ ְ ָ שׁיּשׁבּדּעה ֶ ֵ לּהיוֹת ַ ֵ ָ שׁהזהרנוּ ִמ ִ ְדּעהְ ,כּגוֹן ֶ ֻ ְ ַ ְ בּאיזוֹ ֵ ָ לּהאמין ְ ֵ ִמ ְ ַ ֲ ִ 17
63 נכ ַפּל ְבּאוֹתוֹ שׁמּא ִ ְ וֹצא ֶזה? ֶ ָ בּקּשׁ מ ָ מת ַ ֵדּוּע ִ ְ האחר ― ַמ ַ ֵַָ מעשׂהְ ,כּגוֹן בּאיזה ַ ֲ ֶ וֹתנוּ ְ ֵ ֶ צוּתה א ָ וכן ִ ְ ָ וּלתוֵֹ ְ . אלהוּת ְלז ָ ֱ ֹ 18
64 בּשׁני
דּבר ַחָיּב ִ ְ ֵ העוֹשׂה אוֹתוֹ ַהָ ָ שׁיּהא ָ ֶ כּדי ֶ ְ ֵ עצמוֵֹ ְ , ענין ַ ְ ִ ְָ מּקדּשׁ; אוֹ ולבנוֹת ֶאתֿ ַה ִ ְ ָ קּרבּנוֹת ְ ִ ְ להקריב ֶאתֿ ַה ָ ְ ָ שׁנּצטִוּינוּ ְ ַ ְ ִ ְִֶ ַ 19
65 היכא אמר ֵלהָּ :כּלֿ ֵ ָ תּשׁוּבהַ ֲ : וּבאה ַה ְ ָ לאוין?! ָ ָ ָ ִ לּהקריבשׁהזהרנוּ ִמ ְ ַ ְ ִ מעשׂהְ ,כּגוֹן ֶ ֻ ְ ַ ְ מאיזה ַ ֲ ֶ וֹתנוּ ֵ ֵ ֶ הזהירה א ָ ְִִ ָ 20
66 למדרשׁ דּא ָכּא ְ ִ ְ ַ ְ ִ וּלתוֹ . נּעבד ז ָ שׁתּחות ַלֶ ֱ ַ
לּה ְ ַ ֲ ֹ וּמ ְ ִ יתעלּה ִ
וּלתוֹ ִ ְ ַ ֶ ְלז ָ 21
67 וֹקמינן ולא מ ְ ִ ַ דּרשׁינןָ ְ , ַ ִ ְ ָ ― שׁנּצטִוּינוּ
בּאיזוֹ ִמָדּהְ ,כּגוֹן ֶ ִ ְ ַ להתנהג ְ ֵ
וֹתנוּ ְ ִ ְ ַ ֵ צוּתה א ָ ְוכן ִ ְ ָ ֵ 22
68 בּאר ְל, נת ָ ֵ
תּיריִ .ה ֵנּה ִ ְ בּלאוי ַי ִ ֵ
ֵ ָ ְ אמרוֹ: וּבאהבהְ ,והוּא ָ ְ בּחמלה ְ ַ ֲ ָ בּרחמנוּתָ ְ ֶ ְ , בּחסדָ ֲ ַ ְ , בּצדקה ְ ֶ ֶ ִ ְָָ 23
69 יתרנקראֵ ָ : הרי הוּא ִ ְ ָ ענין ― ֲ ֵ וֹספת ִ ְ ָ שׁלּא ָבּא ְלת ֶ ֶ שׁכּלֿ ָלאו ֶ ֹ ֶָ מאלּוּ שׁהזהירתנוּ ֵ ֵ
לרעָ כּמוֹ ; "אוֹ ֶ ִ ְ ִ ַ ְ "ואהבתּ ְ ֵ ֲ
ְְַָָ 24
70 שׁאמרוּואףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ָ ְ נכ ַפּלַ ְ . וֹמרֶ :שׁהוּא ִ ְ ְ , כּל ַ וּגא ַלּת ַהָדּם נּקימה ְ ֻ וה ְ ִ ָנּטירה ְ ַ שׁהזהרנוּ ַעל ַה ְ ִ ָ ִמדּוֹתְ ,כּגוֹן ֶ ֻ ְ ַ ְ 25
71 בּכלֿ ֹזאת הוּא הרי ְ ָ לאוין' ― ֲ ֵ בּשׁני ָ ִ עליו ִ ְ ֵ 'לעבר ָ ֶָשׁהוּא ַ ֲ ֹ וֹתנוּ
שׁצּוּתה א ָ שׁאבאר .אוֹ ֶ ִ ְ ָ הרעוֹתְ ,כּמוֹ ֶ ֲ ָ ֵ וּלתן ִמןֿ ַה ִמּדּוֹת ָ ָ ְוז ָ ָ 26
72 בּאר ִמןֿ ַה ָלּשׁוֹן ַה ֶזּה , שׁמּת ָ ֵיתרְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ ָלאו ָ ֵ פּלּל
וּלהת ַ ֵשׁנּצט ִוּינוּ ְלהוֹדוֹת לוֹ ְ ִ ְ דּברְ ,כּגוֹן ֶ ִ ְ ַ איזה ָ ָ בּאמירת ֵ ֶ ֲַ ִ ַ 27
73 שׁמּספּר
בּאר ְלַ ְ ִ ֶ , נת ָ ֵ שׁנּכ ַפּלִ .ה ֵנּה ִ ְ כּיון ֶ ִ ְ למנוֹתוֹ ֵ ָ ְואין ָראוּי ִ ְ ֵ שּׁאבאר;
בּזה ִמ ַמּהֿ ֶ ֲ ָ ֵ יּוֹצא ָ ֶ וכ ֵ העונוֹת ְ ַ וּלהתודּוֹת ַעל ָ ֲ ֹ אליו ְ ִ ְ ַ ֵָ 28
74 העשׂין. לּאוין אוֹ ָ ֲ ִ בּגלל ִרבּוּי ַה ָ ִ מתרבּה ִ ְ ַ מּצות ֵאינוֹ ִ ְ ַ ֶ ַה ִ ְ ֹ שׁבוּעת
שׁהזהרנוּ ַעל ְ ַ דּברְ ,כּגוֹן ֶ ֻ ְ ַ ְ איזה ָ ָ מאמירת ֵ ֶ ְוהזהירתנוּ ֵ ֲ ִ ַ
ְִִ ַ ְ 29
וּלתן.
קּללה ְוז ָ ָ וה ְ ָ ָ
הרע ְ ַ וּלשׁוֹן ָ ַ והרכילוּת ְ שּׁקר ְ ָ ְ ִ ַה ֶ ֶ 30
75 שׁתּיםבּתּוֹרה ְ ֵ נכ ַפּל ַ ָ בּשּׁבּת ִ ְ שּׁביתה ַ ַ ָ שׁצּוּוּי ַה ְ ִ ָ וּעִ ֶ , הרי ָיד ַ ֲֵ
76 מּוֹנה
יסבּר ִמי ֶשׁהוּ ַה ֶ פּעמים ― ְכּלוּם ִ ְ ֹ עשׂרה ְ ָ ִ ֶ ְֵ הענינים
למנוֹת ֶאתֿ ָ ִ ְ ָ ִ הרי ָראוּי ִ ְ ענינים ֵאלּוֵּ ֲ , ִאם ֻה ְשּׂגוּ ִ ְ ָ ִ 31
77 בּשּׁבּת,
שּׁביתה ַ ַ ָ עשׂה ַה ְ ִ ָ מצות ֲ ֵ שׁמּכּלל ִ ְ ֹ ויאמרַ ְ ִ ֶ : מּצות ְ ֹ ַ ֶאתֿ ַה ִ ְ ֹ מעשׂה אוֹ שׁא ֶלּה ַ ֲ ֶ עליהםֵ ,בּין ֶ ֵ מזהרים ֲ ֵ ֶ שׁמּצוּים אוֹ ֻ ְ ָ ִ ֶ ְ ִֻ 32
78 אכילת
האזהרה ַעל ֲ ִ ַ בּאה ָ ַ ְ ָ ָ וכן ָ ָ מצות?! ְ ֵ עשׂר ִ ְ ֹ שׁנים ָ ָ ְוהיא ְ ֵ ִ שׁבּאוּ צּוּוּין ֶ ָ לרבּוּי ַה ִ ִ לה ִבּיט ְ ִ ואין ְ ַ דּעה אוֹ ִמָדּהֵ ְ . ִדּבּוּר אוֹ ֵ ָ 33
79 וֹמר:דּעת ל ַ לברֿ ַ ַ אפשׁר ְ ַ האם ֶ ְ ָ פּעמים ― ַ ִ שׁבע ְ ָ ִ ַהָדּם ֶ ַ האזהרוֹת לרבּוּי ָ ַ ְ ָ בּ"עשׂה"; אוֹ ְ ִ המד ָבּר ַ ֲ ֵ העניןִ ,אם ַ ְ ֻ ְבּאוֹתוֹ ָ ִ ְ ָ 34
80 יטעה
שּׁלּא ִ ְ ֶ מצות? ִהֵנּה ֶזה ִמ ַמּהֿ ֶ ֹ שׁבע ִ ְ ֹ שׁאסּוּר ַהָדּם הוּא ֶ ַ ִֶ לחזּוּק כּלּם ְ ִ בּ"לאו" ― ִכּי ֻ ָ המד ָבּר ְ ָ בּענינוִֹ ,אם ַ ְ ֻ שׁבּאוּ ְ ִ ְ ָ ֶָ 35
81 אחתמצוה ַ ַשׁהיא ִ ְ ָ שׁבּתִ ֶ , בּשׁביתת ַ ָוֹמרַ ִ ְ ִ : אחד ― ְכּל ַ בּוֹ ַאף ֶ ָ שׁפּעמים ָיבוֹא לפי ֶ ְ ָ ִ בּלבד ִ ְ . ִ ְָ 36
82 שׁהיא אכילת ַהָדּםִ ֶ , בּאזהרה ַעל ֲ ִ ַ וכן ָ ַ ְ ָ ָעשׂה; ְ ֵ מצות ֲ ֵ כּלל ִ ְ ֹ ִמ ְ ַ וכן ָיבוֹא בּוֹ ִצוּוּי לחזּוּקֵ ְ , אחרי ָלאו ְ ִ עצמוֹ ָלאו ַ ֲ ֵ ענין ַ ְ ְבּאוֹתוֹ ִ ְ ָ 37
83 מאמר
תּמצא ַ ֲ ַ שׁאפלּוּ ִ ְ ָ תעשׂהַ ְ .ודע ֶ ֲ ִ מּצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ אחת ִמ ִ ְ ֹ מצוה ַ ַ ִ ְָ חכמיםמאמר ֲ ָ ִ תּמצא ַ ֲ ַ לחזּוּקֶ .א ָלּאֿ ִאםֿ ֵכּן ִ ְ ָ אחרי ִצוּוּי ְ ִ ַ ֲֵ 38
84 עבר
כּבר ָ ַ עברה ְפּל ִוֹנית ְ ָ שׁהעוֹבר ֲ ֵ ָ
לברכה ֶ ָ ֵ זכרוֹנם ִ ְ ָ ָלחכמינוּ ִ ְ ָ ֲַָ ֵ מאלּוּ אוֹ שׁכּלֿ ָלאו ֵ ֵ המפרשׁיםָ ֶ , ויבארוּ ְלִ ְ ָ ְ ַ הענינים ִ ָ ֲ בּחלּוּק ָ ִ ְ ָ ִ ְִ 39
85 עבר ַעל כּבר ָ ַ דּבר ְפּל ִוֹני ְ ָ שׁהמבטּל ָ ָלאוין ,אוֹ ֶ ַ ְ ַ ֵ וכִ ָ ַעל ָכָּ ָ העשׂה
שׁכּוֹלל ַה ָלּאו אוֹ ָ ֲ ֵ כּענין ֶ ֵ שׁלּא ָ ִ ְ ָ ענין ֶ ֹ כּוֹלל ִ ְ ָ עשׂה ֵ ָכּלֿ ֲ ֵ 40
86 לּאוין
וֹתם ַה ָ ִ למנוֹת ָכּלֿא ָ יתחֵיּב ִמֶזּה ִ ְ עשׂין ― ֹלא ִ ְ ַ וכִ ֲ ָכָּ ָ שׁאר
ספקִ ,כּי ָאז ֹלא ִנ ְ ַ בּלי ָ ֵ למנוֹתוֹ ְ ִ הרי ָאז ָראוּי ִ ְ האחר ― ֲ ֵ ֵַָ 41
87 כּיון
עצמוָֹ ֵ , בּפני ַ ְ עשׂה ִ ְ ֵ ולא ָכּלֿ ֲ ֵ עצמוֹ ְ ֹ בּפני ַ ְ אחד ִ ְ ֵ ָכּלֿ ֶ ָ שׁפּשׁט ַה ָכּתוּב עניןַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ְ ַ וֹספת ִ ְ ָ לחזּוּק ֶא ָלּא ָבּא ְלת ֶ ֶ ְִ 42
88 עוֹבר ַעלאמרוּ ֶשׁהוּא ֵ ולא ָ ְ כּפילוּתֹ ְ . ואין בּוֹ ְ ִ אחד ְ ֵ שׁהענין ֶ ָ
ֶ ָ ִ ְָ וֹמרים שׁאנחנוּ ֵאין ָאנוּ א ְ ִ לפי ֶ ֲ ַ ְ אחדִ ְ . בּענין ֶ ָ
שׁהם ְ ִ ְ ָ ֵ ֶ 43
89 כּפל ַה ִצּוּוּי פּני ֵ ֶלאויןֶ ,א ָלּא ִמ ְ ֵ וכִ ָ עשׂין אוֹ ַעל ָכָּ ְ וכִ ֲ ָכָּ ְ כּשׁאין
ענין ֶא ָלּא ְ ֶ ֵ וֹספת ִ ְ ָ ואינוֹ ְלת ֶ ֶ לחזּוּק ְ ֵ נכ ַפּל ְ ִ שׁאיזה ָפּסוּק ִ ְ ֵֶ ֶ 44
חעק
46 שׁלּא ִי ַקּח אחדְ ,והוּאֹ ֶ , ענין ֶ ָ אחת ַעל ִ ְ ָ אזהרה ַ ַ לאויןֶ ,א ָלּא זוֹ ַ ְ ָ ָ ָ ִ אזהרוֹת ַרבּוֹת עבר ַעל ַ ְ ָ שׁהרי ָ ַ מּצוהֵ ֲ ֶ , וֹתהּ ַה ִ ְ ָ האזהרה ְבּא ָ אוֹ ָ ַ ְ ָ ָ 1
47 והביא אסיפתםִ ֵ ְ , בּעת ֲ ִ ָ ָ תּבוּאה אוֹ ַה ֵפּרוֹת ְ ֵ שּׁשּׁכח ִמןֿ ַה ְ ָ ַמהֿ ֶ ָ ַ וֹקהוֹמרים "ל ֶ תּמצא ֶשׁא ְ ִ רבּיםֶ .א ָלּאֿ ִאםֿ ֵכּן ִ ְ ָ צוּוּים ַ ִ אוֹ ִ ִ 2
48 תפאר": "לא ְ ָ ֵ וזיתים; ֵפּרוּשׁ ֹ ענבים ְ ֵ ִ דּגמאוֹתִ ָ ֲ : שׁתּי ֻ ְ ָ לכֵ ְ ְָ בּפני
אחד ִ ְ ֵ נמנה ָכּלֿ ֶ ָ הרי ָאז ִ ְ ֶ וֹקה ָשׁלֹשׁ" ― ֲ ֵ שׁתּים" ,אוֹ "ל ֶ ְ ִַ 3
49 הענפים*. והן ָ ֲ ָ ִ בּקצות ַה ֹפּארוֹתֵ ְ , שּׁשּׁכח ָתּ ְ ַ ְ ֹ תּכרת ַמהֿ ֶ ָ ַ ְ ַאלֿ ִ ְ ֹ אחד,מלקיּוֹת ַעל ֵשׁם ֶ ָ שׁתּי ַ ְ ִ וֹקה ְ ֵ אדם ל ֶ שׁאין ָ ָ לפי ֶ ֵ עצמוִֹ ְ , ְַ 4
50 עתּה, שּׁאמר ַ ָ כּלל ַה ֶזּה הוּא ַמהֿ ֶ ֹ ַ וֹסיף ַל ְ ָ שּׁראוּי ְלה ִ ַאִ מ ַמּהֿ ֶ ָ בּמכּוֹת ֻ ְ
וח ִלּין בּתּלמוּד ְ ַ וּע ַ ַ ְ שּׁיּד ַלפי ַמהֿ ֶ ָ שׁאבאר ְ ִ ְכּמוֹ ֶ ֲ ָ ֵ 5
51 שׁמצוּים הענינים ֶ ְ ֻ ִ למנוֹת ֶאתֿ ָ ִ ְ ָ ִ שׁיּשׁ ִ ְ שׁאמרנוֵּ ֶ , הענין ֶ ָ ַ ְ ְוהוּאָ ְ ִ ָ : שׁני ֵשׁמוֹת, מלקיּוֹת ַעל ְ ֵ שׁתּי ַ ְ ִ וֹקה ְ ֵ אבל ל ֶ וּלתם; ֲ ָ ְ וז ָ ָ 6
52 הענין
שׁיּהא ְבּאוֹתוֹ ָ ִ ְ ָ בּתנאיֵ ְ ֶ , עליהם הוּא ִ ְ ַ מזהרים ֲ ֵ ֶ אוֹ ֻ ְ ָ ִ בּפני
מהם ִ ְ ֵ ענין ֵ ֶ בּכלֿ ִ ְ ָ האזהרה ְ ָ שׁבּאה ָ ַ ְ ָ ָ ענינים ֶ ָ ָ שׁני ִ ְ ָ ִ וֹמרֵ ְ : ְכּל ַ 7
53 ראיה
שׁיּשׁ ְ ָ ָ וענין; אוֹ ֶ ֵ ענין ְ ִ ְ ָבּכלֿ ִ ְ ָ מיחד ְ ָ עליו ָלאו ְ ֻ ָ שׁמּזהרים ָ ָ ְִֶָֻ וּמשּׁוּם "עוֹבר ִמשּׁוּם ָכִּ ֵ אמרם: ההבדּל ֵבּין ָ ְ ָ עצמוֶֹ .זהוּ ַ ֶ ְ ֵ ְַ 8
54 הענינים ֶזה ִמֶזּה מּבדּילה ֶאת ָכּלֿ ָ ִ ְ ָ ִ קּבּלהַ ,ה ַ ְ ִ ָ בּעלי ַה ַ ָ ָ שׁאמרוּה ַ ֲ ֲֵֶָ ָ שׁתּים אוֹ וֹקה ְ ַ ִ אמרם" :ל ֶ וּבין ָ ְ ָ ָכֵּ " 9
55 כּוֹלל
אחד ֵ אבל ִאם ָלאו ֶ ָ מהםָ ֲ . ענין ֵ ֶ לכלֿ ִ ְ ָ אזהרה ְ ָ ְֵוישׁ ַ ְ ָ ָ והראיה ַעלוֹקה ָשׁלֹשׁ" ָ ָ ְ ָ ְ . לֶ 10
56 ענין
לבדּוֹֹ ,לא ָכּלֿ ִ ְ ָ נמנה ַה ָלּאו ְ ַ הרי ָאז ִ ְ ֶ רבּים ― ֲ ֵ ענינים ַ ִ ִ ְִָ ציציתשׁאין לוֹ ִ ִ אמרם ֹ : כּל ֶ ֵ שּׁאמרנוָּ ְ ָ , ָכּלֿ ַמהֿ ֶ ָ ַ ְ 11
57 וזהוּ ָלאו כּוֹללם ― ְ ֶ הענינים ֶשׁאוֹתוֹ ַה ָלּאו ְ ָ ְוענין ִמןֿ ָ ִ ְ ָ ִ ִ ְָ שׁנּכ ַפּל בּוֹ ְלשׁוֹן ִצוּוּי לפי ֶ ִ ְ עשׂהִ ְ , בּחמ ָשּׁה ֲ ֵ עוֹבר ַ ֲ ִ בּבגדּוֹ ― ֵ ְְִ 12
58 שׁאמרוֹ וזה ֶ ָ ְ עתּהֶ ְ . שׁנּבאר ַ ָ עליוְ ,כּמוֹ ֶ ְ ָ ֵ שׁאין ל ִוֹקין ָ ָ שׁבּכללוּת ֶ ֵ ְִֶָ והיה
ציצתָ ָ ְ , ונתנוּ ַעלֿ ִ ִ ציצתְ ָ ְ , להם ִ ִ "ועשׂוּ ָ ֶ פּעמיםָ ְ : חמשׁ ְ ָ ִ ֵָ 13
59 אמרוּ תאכלוּ ַעלֿ ַה ָדּם" ְ ָ , "לא ֹ ְ יתעלּה ֹ ְִֶַ תּעשׂהֿ ָלַ עלֿ "גּדלים ַ ֲ ֶ לציצת" ִ ִ ְ לכם ְ ִ ִ ֶָ 14
60 שׁתּצאקדם ֶ ֵ ֵ בּהמה ֶֹ וֹכל ִמ ְ ֵ ָ "מַ ִנּין ָלא ֵ בּפרוּשׁוִֹ : ֵ ְ , כּסוּתַ . "א כּנפוֹת ְ ְ ארבּע ַ ְְַ ַ 15
61 תאכלוּ וֹמרֹ :לא ֹ ְ תּלמוּד ל ַ תעשׂה? ַ ְ בּלאֿ ַ ֲ ֶ נפשׁהּ ֶשׁהוּא ְ ֹ ְַ ָ אחת, מצוה ַ ַ שׁהיא ִ ְ ָ ציצת ֶ ִ בּמצות ִ ִ מפרשׁ ְ ִ ְ ַ מאמר ְ ָֹ להם ַ ֲ ָ מצאנוּ ָ ֶ ָָ 16
62 תאכלוּ תאכלוּ ַעלֿ ַה ָדּם ― ֹלא ֹ ְ אחרֹ :לא ֹ ְ דּבר ַ ֵ ַעלֿ ַהָדּםָ ָ . מצוה זוֹ . כּשׁאז ִכּיר ִ ְ ָשׁאבאר ְ ֶ ַ ְ ְכּמוֹ ֶ ֲ ָ ֵ 17
63 רבּי
בּמּזרקִ ַ . ועדין ָדּם ָ ְ ִ ַ בּשׂר ִ ַ ֲ ַ , ָָ מניח
שׁאינוֹ ֵ ִ ַ "כּל ֶ ֵ אמרוּ ֹ : עצמוֹ ָ ְ דּרֶ זה ַ ְ ועל ֶ ֶ ְַ 18
64 מברין שׁאין ַ ְ ִ וֹמרִ :מַ ִנּין ֶ ֵ דּוֹסא א ֵ ָ שׁנּכ ַפּל ַה ִצּוּוּיפּני ֶ ִ ְ עשׂה"ִ ,מ ְ ֵ בּשׁמנה ֲ ֵ עוֹבר ִ ְ ֹ ָ תּפלּין ― ֵ ְִִ 19
65 הרוּגי ֵבּית ַ על ֲ ֵ אמרםוכן ָ ְ ָבּשׁלֿ ֹראשׁ ְו ֶשׁלָֿידֵ ְ . וֹמר ְ ֶ פּעמיםְ ,כּל ַ שׁמנה ְ ָ ִ בּהם ְ ֶֹ ֶָ 20
66 עקיבא
רבּי ֲ ִ ָ תאכלוּ ַעלֿ ַהָדּםִ ַ . וֹמרֹ :לא ֹ ְ תּלמוּד ל ַ ִדּין? ַ ְ עוֹבר
דּוּכן ― ֵ עוֹלה ַל ָ שׁאינוֹ ֶ כּהן ֶ ֵ "כּלֿ ֹ ֵ ָ : 21
67 וֹעמיןשׁאין ט ֲ ִ נּפשׁ ֶ ֵ שׁהרגוּ ֶאתֿ ַה ֶ ֶ לסנהדרין ֶ ָ ְ וֹמרִ :מַ ִנּין ְ ַ ְ ֶ ְ ִ א ֵ פּעמיםַ .אֹ לא שׁנּכ ַפּל ַה ִצּוּוּי ָשׁלֹשׁ ְ ָ ִ פּני ֶ ִ ְ עשׂה"ִ ,מ ְ ֵ בּשׁלֹ ָשׁה ֲ ֵ ִ ְ 22
68 תאכלוּ ַעלֿ ַהָדּם. וֹמרֹ :לא ֹ ְ תּלמוּד ל ַ ְכּלוּם ָכּלֿאוֹתוֹ ַהיּוֹם? ַ ְ כּהניםבּרכּת ֹ ֲ ִ וֹמרַ ְ ִ : מּצות ,ל ַ מּוֹנה ֶאתֿ ַה ִ ְ ֹ יסבּר ִמי ֶשׁהוַּ ,ה ֶ ְִ ֹ 23
69 סוֹרר וּמ ֶוֹרה ִמַ ִנּין? לבן ֵ אזהרה ְ ֵ חנינאָ ָ ְ ַ : בּרבּי ֲ ִ ָ וֹסי ְ ַ ִ רבּי י ֵ אמר ַ ִ ַָ כּיון
מצותָ ֵ .שׁמנה ִ ְ ֹ וּתפלּין ְ ֶֹ מצותִ ִ ְ , חמשׁ ִ ְ ֹ וציצת ָ ֵ מצותִ ִ ְ , ָשׁלֹשׁ ִ ְ ֹ 24
70 חמ ָשּׁה הרי ֵאלּוּ ֲ ִ תאכלוּ ַעלֿ ַהָדּם" ― ֲ ֵ וֹמרֹ :לא ֹ ְ תּלמוּד ל ַ ְַ מצות
וֹנאת ַה ֵגּר ָשׁלֹשׁ ִ ְ ֹ למנוֹת א ָ ַ הרי ֵאין ַגּם ִ ְ דּבר ֵכּן ― ֲ ֵ שׁהָ ָ
ֶַ 25
71 תּחת ָלאו ֶזה. נכלליםַ ַ . וכ ָלּם ִ ְ ָ ִ בּאזהרה ְ ֻ שׁכּלּם ְ ַ ְ ָ ָ ענינים ֶ ֻ ָ ִ ְִָ מציעא : בּגּמרא ְ ִ ָ אמרם ַ ְ ָ ָ בּגלל ָ ְ ָ כּפילת ַה ָלּאוַ ְ ִ , פּני ְ ִ ַ ִמ ְ ֵ 26
72 "עלענינים ֵאלּוַּ : כּשׁמּנוּ ִ ְ ָ ִ סנהדרין ְ ֶ ָ בּגּמרא ַ ְ ֶ ְ ִ אמרוּ ַ ְ ָ ָ וּבפרוּשׁ ָ ְ ְֵ לאוין,בּשׁלֹ ָשׁה ָ ִ עוֹבר ִ ְ המא ֶנּה ֶאתֿ ַה ֵגּר ֵ ― ְַַ 27
73 שׁבּכללוּת ― דּהוי ֵלהּ ָלאו ֶ ִ ְ ָ וֹקה ִמשּׁוּם ְ ָ ֵ כּלּם ֵאינוֹ ל ֶ ָֻ לאויןֶ ,א ָלּא ֵא ֶלּה בּשׁלֹ ָשׁה ָ ִ לּוֹחצוֹ ְ ִ ― וה ֲ ְַ 28
74 שׁלּאו וּבארוּ עוֹדָ ֶ , עליו"ֲ ֵ . שׁבּכללוּת ֵאין ל ִוֹקין ָ ָ ְוכלֿ ָלאו ֶ ִ ְ ָ ָ תלחצנּוּ" "ולא ִ ְ ָ ֶ וֹנה" ְ ֹ "לא ת ֶ בּלבדֹ : מצות ִ ְ ָ שׁתּי ִ ְ ֹ ְֵ 29
75 סּוּרי
תּלתא ִ א ֵ תּריֿ ְ ָ ָ דּאתוֹ ְ ֵ שׁבּכללוּת הוּאֲ ַ : ְִֶָ ספק. וזה ָבּרוּרֵ ,אין בּוֹ שׁוּם ָ ֵ בּכֶ ְ ― ונכ ַפּל ַה ָלּאו ְ ָ ְ ִ ְ , 30
76 שׁנּכלל
ואסּוּר ֶ ִ ְ ַ למנוֹת ָכּלֿ ִאסּוּר ְ ִ שׁאין ִ ְ הרי ֶ ֵ מחד ָלאו ― ֲ ֵ ֵַ הזהירה
פּני ָמה ִ ְ ִ ָ "מ ְ ֵ מציעא ִ : בּגּמרא ְ ִ ָ אמרוּ ַ ְ ָ ָ וּבפרוּשׁ ָ ְ ְֵ 31
77 כּוֹלל
עצמהֶּ ,א ָלּא מ ִוֹנים ֶאתֿ ַה ָלּאו ַה ֵ בּפני ַ ְ ָ כּמצוה ִ ְ ֵ בּלאו ֶזה ְ ִ ְ ָ ְָ פּני ֶשׁסּוּרוֹ שׁשּׁה ְמקוֹמוֹת ַעל ַה ֵגּר? ִמ ְ ֵ בּשׁלֹ ִשׁים ְו ִ ָ תּוֹרה ִ ְ ָ 32
78 "לא
וֹמר ֹ וּכמוֹ ַה ָלּאו ַה ֶזּהְ ,כּל ַ לבדּוְֹ . הא ֶלּה ְ ַ הענינים ָ ֵ ֶאתֿ ָכּלֿ ָ ִ ְ ָ ִ שׁאלּוּ ְשׁלֹ ִשׁים ָו ֵשׁשׁ וֹמרֵ ֶ , למי ֶשׁהוּ ל ַ אפשׁר ְ ִ ָרע!" ְכּלוּם ֶ ְ ָ 33
79 שׁל" מכ ֹ עוּר ֹלא ִת ֵתּן ִ ְ "ולפני ִ ֵ
אמרוֵֹ ְ ִ ְ : תאכלוּ ַעלֿ ַהָדּם" ָ ְ ֹ ְ אפשׁר
שּׁאיֿ ֶ ְ ָ הרי ֶזה ַמה ֶ ִ מצות?! ֲ ֵ תּרי"ג ִ ְ ֹ כּלל ַ ְ ַ מצות ִמ ְ ַ ְִֹ 34
80 רבּיםְ ,כּמוֹ ענינים ַ ִ כּוֹלל ִ ְ ָ ִ שׁגּם הוּא ֵ לפי ֶ ַ ִ ְ , לאמרוֹ.ְְָ 35
81 שׁוא" שׁמע ָ ְ "לא ִת ָשּׂא ֵ ַ אמרוֹֹ : וכן ָ ְ שׁנּבאר ֵ ְ . ְֵֶָ
בּתּוֹרה
נּמצא ַ ָ למנוֹת ָכּלֿ ָלאו ַה ִ ְ ָ שׁאין ִ ְ
בּררֵ ֶ , ונת ָ ֵ
בּאר ְ ִ ְ
נת ָ ֵ ִה ֵנּה ִ ְ 36
82 שׁנּבאר
רבּים ְכּמוֹ ֶ ְ ָ ֵ ענינים ַ ִ כּוֹלל ִ ְ ָ ִ שׁגּם הוּא ֵ ַ ֶ ,
נכ ָפּל ― ֶא ָלּא שׁיּהיה ִ ְ
שׁאפשׁר ֶ ִ ְ ֶלפי ֶ ֶ ְ ָ
עשׂהִ ְ , ְולא ָכּלֿ ֲ ֵ ֹ 37
83 סּוּגים שּׁני ַה ִ האחד ִמ ְ ֵ וזה הוּא ַהסּוּג ָ ֶ ָ ֶ ְ ― .
עליהם.
מזהרים ֲ ֵ ֶ שׁמצוּים אוֹ ֻ ְ ָ ִ הענינים ֶ ְ ֻ ִ
למנוֹת ֶאתֿ ָ ִ ְ ָ ִ ָראוּי ִ ְ 38
84 שׁבּכללוּת. ֶשׁל ָלאו ֶ ִ ְ ָ
וֹספת
נּכ ָפּל ָבּא ְלת ֶ ֶ העשׂה ַה ִ ְ
שׁה ָלּאו אוֹ ָ ֲ ֵ לדעת ֶ ַ אפשׁר ָ ַ ַ
ְואיֿ ֶ ְ ָ ִ 39
85 רבּים דּברים ַ ִ
לאסר ְ ָ ִ
אחד ֶ ְ ֹ שׁיּבוֹא ָלאו ֶ ָ שּׁני הוּאָ ֶ , ַהסּוּג ַה ֵ ִ מקבּלי
והם ְ ַ ְ ֵ שׁיּוֹרה ַעל ֹזאת ― ְ ֵ עניןֶ ,א ָלּא ַעלֿ ְ ֵידי מ ֶוֹרה ֶ ֶ ִ ְָ 40
86 שׁיּאמרֹ :לאלזהְ ,והוּא ֶ ֹ ַ וֹספים ֶזה ָ ֶ
בּרים ְונ ָ ִ המח ָ ִ
ְַֻ נכ ַפּלשׁה ָלּאו ִ ְיטעַ ֶ עליהם ַה ָשּׁלוֹם ַגּם ֹלא ִ ְ ֲ ַה ֵפּרוּשׁ ֶ ֵ ֲ 41
87 חלקיםֵ :ישׁ ִמ ֶמּנּוּ שׁני ֲ ָ ִנחלק ִל ְ ֵ
וכְ .וסוּג ֶזה ֶ ְ ָ תעשׂה ָכָּ ָ ֲַ ֶ כּרמֹ לא תבצר ַ ְ ְ
"כּי ִ ְ ֹ יתעלּהִ :אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ
שׁוֹניםְ ,כּגוֹן ָ ְ בּבטּוּיים ִ ְִ ִ 42
88 ודבר
דּבר ְ ָ ָ
מלקוּת ַעל ָכּלָֿ ָ בּתּלמוּד ֶשׁהוּא ַחָיּב ַ ְ שּׁבּארוּ ַ ַ ְ ַמהֿ ֶ ֵ ֲ עמרשׁכח ָתּ ֹ ֶ
אמרוֹ ְ"ו ָ ַ ְ אחר ָ ְ אחריַ ַ " תעוֹלל ַ ֲ ֶ ְ ֵ 43
89 שׁאינוֹשּׁאמרוּ ֶ ֵ
בּרים; ְ ֵוישׁ ִמ ֶמּנּוּ ַמהֿ ֶ ָ ְ המח ָ ִ
דּברים ַ ְ ֻ וֹתם ַה ְ ָ ִ ֵמא ָ תח ֹבּט "כּי ַ ְ ואמרוִֹ : לקחתּוֹ" ְ ָ ְ , בּשּׂדה ֹלאֿ ָתשׁוּב ְ ַ ְ ַ ֶָ 44
90 וֹתם שׁבּכללוּתִ .הֵנּה א ָ לפי ֶשׁהוּא ָלאו ֶ ִ ְ ָ אחתִ ְ , ַחָיּב ֶא ָלּא ַ ַ שׁני
שׁאין ֵאלּוּ ְ ֵ לפי ֶ ֵ אחריִ ְ ― " תפאר ַ ֲ ֶ זיתֹ לא ְ ָ ֵ ֵ ְ 45
טעק
46 יעשׂה"מ ֹכּל ֲא ֶשׁר ֵ ָ ֶ לאמרוִֹ : כּוּנה ְ ָ ְ
שׁבּכללוּת" ― ַה ַ ָ ָ ַעל ָלאו ֶ ִ ְ ָ ואחת ― ֵהם אחת ָ ַ ַ שׁבּארוּ ֶשׁהוּא ַחָיּב ַעל ָכּלֿ ַ ַ לּאוין ֶ ֵ ֲ ַה ָ ִ 1
47 וכעליוָ ְ . שׁלּוֹקין ָ ָ
סוֹבר ֶ ִ בּיּי ֵ שׁא ַ ֵ
גּפן ַהַ ִיּין" ַ ֶ ִמ ֶ ֶ וּמהֿ עצמהַּ : בּפני ַ ְ ָ כּמצוה ִ ְ ֵ מהם ְ ִ ְ ָ דּבר ֵ ֶ נמנה ָכּלָֿ ָ שׁאנוּ ִ ְ ֶ ֶָ 2
48 וּדבשׁ ַעל מּעלה ִמ ְשּׂאוֹר ְ ַ "ה ַ ֲ ֶמּנחוֹת ַ : בּפרק ד' ִמ ְ ָ אמרוּ ְ ֶ ֶ ְָ כּמצוה
נמנה אוֹתוֹ ְ ִ ְ ָ אחת ַעל ַה ֹכּל ― ִ ְ ֶ שּׁבּארוּ ֶשׁהוּא ַחָיּב ַ ַ ֶ ֲֵ 3
49 וֹקה ִמשּׁוּם וֹקה ִמשּׁוּם ְשׂאוֹר ְול ֶ בּיּי :ל ֶ אמר ַא ַ ֵ בּחַ ָ ,מּז ֵ ַ
גּבּי ַה ִ ְֵַ ילקה ִמי ֶשׁהוּ שׁלּא ִ ְ ֶ בּכּלל ַה ֶזּהֹ ֶ , שּׁקּבענוּ ַ ְ ָ לפי ַמהֿ ֶ ָ ַ ְ אחתִ ְ , ַַ 4
50 דּבשׁ", וֹקה ִמשּׁוּם ֵערוּב ְ ַ וֹקה ִמשּׁוּם ֵערוּב ְשׂאוֹרְ .ול ֶ ְדּבשׁ ְול ֶ ַ שׁח ְיּבוּ וּמאחר ֶ ִ
אפןַ ַ ֵ . אחד ְבּשׁוּם ֹ ֶ מלקיּוֹת ִמ ֵשּׁם ֶ ָ שׁתּי ַ ְ ִ ְֵ 5
51 "כל ― " שׁאמרוֹ ָ וֹמר ֶ ָ ְ ְכּל ַ בּרים המח ָ ִ
הענינים ַ ְ ֻוֹתם ָ ִ ְ ָ ִ וענין ֵמא ָ ענין ְ ִ ְ ָבּכלֿ ִ ְ ָ
בּפרוּשׁ ְ ָ ְֵ 6
52 שׁלּא
לבדּוְֹ ,ו ֶ ֹ יקריב ְ ַשׁלּא ַ ְ ִ דּבריםֹ ֶ : שׁני ְ ָ ִ כּוֹלל ְ ֵ ֵ שׁהעוֹשׂה
ואחדְ ,ו ֶ ָ ֶ אחד ְ ֶ ָ שׁלּוֹקין ַעל ָכּלֿ ֶ ָ וֹמר ֶ ִ וֹספיםְ ,כּל ַ ְונ ָ ִ 7
53 שׁיּהיה ― בּאיזה ִשׁעוּר ֶ ִ ְ ֶ מהם ְ ֵ ֶ תּערבת ֵ ֶ שׁיּשׁ בּוֹ ַ ֲ ֹ ֶ דּבר ֶ ֵ יקריב ָ ָ ְַ ִ ידענוּ
הרבּה ― ָ ַ ְ מלקיּוֹת ַ ְ ֵ וֹקה ַ ְ ִ אחת ל ֶ בּבת ַ ַ כּלּם ְ ַ וֹתם ֻ ָ א ָ 8
54 ידעתּ :ל ִוֹקין ַעל ָלאו שׁכּבר ָ ַ ְ ָ שׁטּתוֹ ֶ ְ ָ עקּר ִ ָ לפי ִ ַ ְוכלֶֿזה ְ ִ ָ ענין
וכלֿ ִ ְ ָהרבּה ָ ְ שׁהם ֵשׁמוֹת ַ ְ ֵ בּהכרחֵ ֶ ,
ְ ֶ ְֵ ַ 9
55 אמרֵ :אין ל ִוֹקין ַעל ָלאו "רבא ָ ַ אמרוּ ָ ָ שׁבּכללוּתְ .ו ָשׁם ָ ְ ְִֶָ לבדּוֹ.ִנמנה ְ ַ
ְֶ 10
56 לקי", מיהא ָ ֵ חדא ִ ָ דּאמרי ָ ֲ : שׁבּכללוּתִ .א ָכּא ְ ָ ְ ֵ ְִֶָ
57 "וא ָכּא
אחתִ ְ . וֹקה ַ ַ וּמבשּׁל ― ל ֶ אכל ָנא ְ ֻ ָ וֹמרִ :אם ָ ַ ְכּל ַ שּׁני ַה ֶזּה, חלקי ַהסּוּג ַה ֵ ִ שּׁני ֶ ְ ֵ דּגמאוֹת ַרבּוֹת ִמ ְ ֵ עתּה ֻ ְ ָ ואזכּיר ַ ָ ְְִַ 11
58 לאוהּ מיחד ָ ֵדּלא ְ ַ ַ לקיִ ,משּׁוּם ְ ָ חדא ַנ ִמּי ָלא ָ ֵ דּאמריָ ֲ : ְ ָ ְֵ לּאוין ִמןֿ ַהסּוּג ַה ֶזּה וֹתם ַה ָ ִ שׁאז ִכּיר א ָ ְואפשׁר ֶ ַ ְ ְֶ ָ 12
59 דּחסימה".כּלאו ַ ֲ ִ ָ ָ ְ אמרוֹ מהם ָ ְ תּכלית ֵבּאוּרֶ ֵ . המכָוּן ַ ְ ִהענין ַ ְ ֻ
בּרר ָ ִ ְ ָ שׁיּת ָ ֵ
כּדי ֶ ִ ְ כּלּםֵ ְ , ָֻ 13
מּנּוּ ָנא תּאכלוּ ִמ ֶ "אלֿ ֹ ְ פּסחַ : בּכבשׂ ַה ֶ ַ יתעלּה ְ ֶ ֶ ְִֶַ 14
60 תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא "אלֿ ֹ ְ שׁנּאמרַ : שׁזּה ֶ ֶ ֱ ַ בּארֶ ֶ , כּיון ֶ ִ ְ
שׁנּת ָ ֵ ֵָ שׁאנוּ מ ִוֹנים ָלאו ֶזה מבשּׁל" ָ ֶ , וּבשׁל ְ ֻ ָ ֵ ָ 15
61 שׂאר
"כּלֿ ְ ֹ שׁנּאמרָ : וכן ֶזה ֶ ֶ ֱ ַ אחת; ְ ֵ מצוה ַ ַ וּבשׁל" ― ִ ְ ָ ֵָ כּמצוה
תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא" ְ ִ ְ ָ "אלֿ ֹ ְ נמנה ַ ולא ִ ְ ֶ אחתֹ ְ , כּמצוה ַ ַ ְ ִ ְָ 16
62 עמּוֹני
יבא ַ ִ "לאֿ ָ ֹנמנה ָכַּ גּםֹ : אחתֶ ְ ִ , מצוה ַ ַדּבשׁ" ָ ְ ִ וכלֿ ְ ַ ְָ ענין ָלאו לכלֿ ִ ְ ָ יחד ְ ָ שׁלּא ִ ֵ כּיון ֶ ֹ כּמצוהָ ֵ ,מבשּׁל" ְ ִ ְ ָ תאכלוּ ְ ֻ ָ "לא ֹ ְ ְו ֹ 17
63 וכן ַגּםֿ ֵכּן: אחתֵ ְ , מצוה ַ ַ וֹאבי" ָ ְ ִ ― וּמ ָ ִ בשׁל
ולא ָ ֵ תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא ְ ֹ "אלֿ ֹ ְ אמר ַ ולא ָ ַ עצמוֹ ְ ֹ בּפני ַ ְ
ִ ְֵ 18
64 אמרוֹ: וכן ָ ְ תענּוּן" ֵ ְ , אלמנה ְ ָויתוֹם ֹלא ְ ַ "כּלֿ ַ ְ ָ ָ ָ הענינים,
שׁני ָ ִ ְ ָ ִ כּוֹלל ְ ֵ אחד ַה ֵ הביא ָלאו ֶ ָ מבשּׁל" ― ֶא ָלּא ֵ ִ ְָֻ 19
65 אמרוֹ: וכן ָ ְ שׁפּט ֵגּר ָיתוֹם" ֵ ְ , "לא ַת ֶטּה ִמ ְ ַ ֹ פּסחים וּבפרק ב' ִמ ְ ָ ִ לאחרֶ ֶ ְ . מהם ָ ַ ֵ אחד ֵ ֶ וֹסיף ֶ ָ וח ֵבּר ְוה ִ ְִ 20
66 יגרע" וענתהּ ֹ לא ִ ְ ָ כּסוּתהּ ְ ֹ ָ ָ
"שׁארהּ ְ ָ ְ ֵָ מבשּׁל ― שׁתּ ִיםָ ֻ ְ : וֹקה ְ ַ אכל ָנא ― ל ֶ בּיּיַ ָ : "אמר ַא ַ ֵ אמרוּ ָ ַ ְָ 21
67 שׁכּלֿ ָלאו לפי ֶ ָ אחתִ ְ , כּמצוה ַ ַ מהם ְ ִ ְ ָ נמנה ָכּלֿ ָלאו ֵ ֶ ֶ ְ ִ ― פּני
וזה ― ִמ ְ ֵ וֹקה ָשׁלֹשׁ"ֶ ְ . וּמבשּׁל ― ל ֶ שׁתּיםָ :נא ְ ֻ ָ וֹקה ְ ַ ִ לֶ 22
68 וּבשׁל
תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא ָ ֵ "אלֿ ֹ ְ הא ֶלּה הוּא ְכּמוֹ ַ לּאוין ָ ֵ מה ָ ִ ֵַ שׁאכל ָנא ― וּבשׁעה ֶ ָ ַ שׁבּכללוּתָ ָ ְ , שׁסּבר :ל ִוֹקין ַעל ָלאו ֶ ִ ְ ָ ֶַָ 23
69 בּיניהם.
הבדּל ֵ ֵ ֶ ואין ֶ ְ ֵ דּבשׁ"ֵ ְ . וכלֿ ְ ַ שׂאר ְ ָ "כּלֿ ְ ֹ וּכמוֹ ָ מבשּׁל"ְ , ְָֻ תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא: מהם ― ַאלֿ ֹ ְ האחד ֵ ֶ לאויןָ ֶ ָ : שׁני ָ ִ עבר ַעל ְ ֵ ַָ 24
70 כּלב וּמחיר ֶ ֶ וֹנה ְ ִ אתנן ז ָ תביא ֶ ְ ַ "לאֿ ָ ִ
אמרוֹֹ : וכן ָ ְ ְֵ תּאכלוּ ֶא ָלּא אמרַ :אל ֹ ְ כּאלּוּ ָ ַ מכללאִ ְ ,שּׁני ― ָלאו ַה ָבּא ִ ְ ָ ָ ְוה ֵ ִ
ַ 25
71 וכן
אחדֵ ְ . ― הוּא ָלאו ֶ ָ וֹקהוּמבשּׁל ,ל ֶ אכל ָנא ְ ֻ ָ ואם ָ ַ צליִ ְ .שׁלּא ָ ִ אכלוֹ ֶ ֹ והרי ֲ ָ צלי ― ַ ֲ ֵ ִָ 26
72 וּלהבדּיל ְוגוֹ'
בּבאכם ְוגוֹ' ְ ַ ְ ִ תּשׁתּ ְוגוֹ' ְ ֹ ֲ ֶ שׁכר ַאלֿ ֵ ְ ְ "יין ְו ֵ ָאמרוִֹ ַ : ְָ אכילתוֹ
שׁנית ַעל ֲ ִ ָ אכילתוֹ ָנאְ ,ו ֵ ִ אחת ַעל ֲ ִ ָ לדעתּוֹ ָשׁלֹשַׁ ַ : ְַ ְ 27
73 אחד ַעל בּלאו ֶ ָ הזהיר ְ ָ וֹמרִ ְ ִ : וֹרת" ְ כּל ַ וּלה ֹ ְ אמרוּ צליְ .ו ָשׁם ָ ְ שׁלּא ָ ִ אכילתוֹ ֶ ֹ וּשׁלי ִשׁית ַעל ֲ ִ ָ מבשּׁלִ ְ , ְָֻ 28
74 כּשׁהוּא ָשׁתוּי ― ֶזהוּ בּתּוֹרה ְ ֶ וֹראה ַ ָ מּקדּשׁ אוֹ ַהה ָ ָ כּניסה ַל ִ ְ ָ ַה ְ ִ ָ אמרֵ :אין ל ִוֹקין ַעל ָלאו "ורבא ָ ַ מאמר ֶזה ְ ָ ָ בּהמ ֵשָׁ ֲ ַ ְְֶ 29
75 סּוּגי ָלאו שּׁני ִמ ֵ חלקי ַהסּוּג ַה ֵ ִ שּׁני ֶ ְ ֵ האחד ִמ ְ ֵ החלק ָ ֶ ָ ֵֶַ לקי מיהא ָ ֵ חדא ִ ָ דּאמרי ָ ֲ : שׁבּכללוּתִ .א ָכּא ְ ָ ְ ֵ ְִֶָ 30
76 שׁבּכללוּת. ְִֶָ וֹקהוּמבשּׁל ― ל ֶ אכל ָנא ְ ֻ ָ וֹמרִ :אם ָ ַ ְ ," כּל ַ 31
77 קּוֹדם ַה ֶזּה, החלק ַה ֵ בּדיּוּק ְכּמוֹ ְלשׁוֹן ַ ֵ ֶ שּׁני הוּא ְ ִ ַאֶ ֵ ַ
החלק ַה ֵ ִ מיחד
דּלא ְ ַ ַ לקיִ ,משּׁוּם ְ ָ חדא ַנ ִמּי ָלא ָ ֵ דּאמריָ ֲ :"וא ָכּא ְ ָ ְ ֵ אחתִ ְ . ַַ 32
78 ודבר ִמןֿ דּבר ְ ָ ָ שׁכּלֿ ָ ָ המקבּל ֶ ָ בּפּרוּשׁ ַ ְ ֻ ָ שׁבּא ַ ֵ ֶא ָלּא ֶ ָ אמרוֹ וֹמר ָ ְ דּחסימה" ― ְכּל ַ כּלאו ַ ֲ ִ ָ לאוהּ ָ ְ ָ ֵ 33
79 ואם עצמוִֹ ְ , בּפני ַ ְ עליו ִ ְ ֵ וֹספים ל ִוֹקים ָ ָ בּרים ְונ ָ ִ המח ָ ִ
דּברים ַ ְ ֻ ַה ְ ָ ִ בּדישׁוֹ" ֶ , שׁהוּא ָלאו תחסם שׁוֹר ְ ִ "לאֿ ַ ְ ֹ יתעלּה ֹ ְִֶַ 34
80 בּרים, המח ָ ִ
וֹתם ַ ְ ֻ אחד ֵמא ָ וֹקה ַעל ָכּלֿ ֶ ָ כּלּם ― ל ֶ יעשׂה ֶאתֿ ֻ ָ ֲַ ֶ אחד דּבר ֶ ָ מּזהיר ַעל ָ ָ אחד ַה ַ ְ ִ ֶָ 35
81 אחת בּבת ַ ַ וֹתם ְ ַ יעשׂה א ָ ַגּם ִאם ַ ֲ ֶ 36
82 בּפני
כּלאו ִ ְ ֵ ואחד ְ ָ אחד ְ ֶ ָ למנוֹת ָכּלֿ ֶ ָ ואלּוּ ָראוּי ִ ְ ֵ ְ ― דּברים ― ָנא שׁני ְ ָ ִמּזהיר ַעל ְ ֵ אבל ָלאו ֶזה ַה ַ ְ ִ ָ ֲ ; 37
83 בּשׁערילאכל ִ ְ ָ ֶ וּכל ֶ ֱ ֹ "לאֿת ַ יתעלּהֹ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ מהם ָ ְ עצמוֶֹ ֵ . ְַ בּגּמרא
בּרר ַ ְ ָ ָ שׁנּת ָ ֵ
ידעתְּ ִ ֶ ,
וּכבר ָ ַ ְ ָ
עליוָ ְ . וּמבשּׁל ― ֵאין ל ִוֹקין ָ ָ ְָֻ 38
84 ויצהר ותירשֶׁ ָ ְ ִ ְ דּגנְ ֹ ִ ְ מעשׂר ְ ָ ְ ַ ְ ַ נדחים ולכן ִ ְ ִ
שׁבּכללוּת"ֵ ָ ְ , "אין ל ִוֹקין ַעל ָלאו ֶ ִ ְ ָ סנהדרין ֵ ְְֶַ ִ 39
85 בּגּמראאמרוּ ַ ְ ָ ָ ְ ָ . שׁאכל ָנא אוֹ אחתֵ ,בּין ֶ ָ ַ וֹקה ַ ַ וה ָנּכוֹן ֶשׁהוּא ל ֶ בּיּיַ ְ .
ִדּברי ַא ַ ֵ
ְֵ 40
86 ויצהר ― ַחָיּב ַעל תּירשׁ ְ ִ ְ ָ דּגן ִ ֹ מעשׂר ָ ָ"אכל ַ ְ ַ כּרתוֹת ַ ָ : ְֵ נמנה
וּלפיכֶ ְ ִ
וֹקה; ְ ִ ָ בּלבד ל ֶ אחת ִ ְ ַ וּמבשּׁל ― ַ ַ מבשּׁל אוֹ ָנא ְ ֻ ָ ְָֻ 41
87 "וכי ל ִוֹקין ַעל ואמרוִּ ְ : והקשׁוּ ַעל ֶזה ְ ָ ְ ואחת"ְ ִ ְ . אחת ְ ַ ַָכּלֿ ַ ַ כּמצוה
מבשּׁל" ְ ִ ְ ָ וּבשׁל ְ ֻ ָ תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא ָ ֵ "אלֿ ֹ ְ יתעלּהַ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ ְָ 42
88 כּדיכּתיבִ .מ ְ ֵ תּירא ְ ִ "קרא ַי ִ ָ תּשׁוּבהָ ְ : וה ְ ָ שׁבּכללוּת?" ְ ַ ָלאו ֶ ִ ְ ָ אכל ָזג בּיּיַ ָ : "אמר ַא ַ ֵאמרוּ עוֹד ָ ַ אחתְ .ו ָשׁם ְ ָ ֶָ 43
89 תּירשׁ
דּגנְ ֹ ִ מעשׂר ְ ָ ְ אלהיַ ְ ַ לפני ה' ֱ ֹ ֶ "ואכל ָתּ ִ ְ ֵ
כּתיבְ ַ ָ ְ : ְִ חרצן ― שׁתּים; ַ ְ ָ וֹקה ְ ַ ִ ― ל ֶ 44
90 לאכל
וּכל ֶ ֱ ֹ "לא ת ַ למכ ַתּב ֹ למה ִלי ְ ִ ְ ויצהרָ ְ ; " ְ ִ ְ ֶָ אמרֵ :אין ל ִוֹקין ורבא ָ ַ וֹקה ָשׁלֹשָׁ ָ ְ . וחרצן ל ֶ
שׁתּים; ָזג ְ ַ ְ ָ
וֹקה ְ ַ ִ לֶ 45
פק
46 גּרוּשׁה,
וֹמר ַה ְ ָשׁהיאְ ,כּל ַ לפי ֶ ִ התנ ְצּלוּת ― ְ ִ בּהחלט ִ ְ ַ
ֵאין לוֹ ְ ֶ ְ ֵ ללאו ִ ― אם תּימא ְ ָ וכי ֵ ָ בּשׁעריִ ְ ?" ִ ְ ֶָ 1
47 "וא ָשּׁהיתעלּהִ ְ :
אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ עצמוְֹ ,והוּא ָ ְ בּפני ַ ְ
בּלאו ִ ְ ֵ בּפרוּשׁ ְ ָ ְֵ תּבנהי
למכ ְ ִ ְ ֵ
למה ַדּר ְ ִ ְ למה ִלי ְ ֶ ְ תאכלוּםָ ְ . קראֹ :לא ֹ ְ לימא ְ ָ ֵכּן ֵ ָ 2
48 בּררנוּ ֶאתֿ ָ ִ ָ
העקּר כּבר ֵ ַ ְמאי ָשׁהּ ֹלא ִי ָקּחוּ"ִ ― .הֵנּה ְ ָ ְגּרוּשׁה ֵ ִ
ָ לח ֵלּק" שׁמע ִמ ַנּהַּ ְ : כּלּהי? ְ ַ ֵ ְ ֻ 3
49 ספקוֹתיו
וּבארנוּ ְ ֵ ָ שׁבּכללוּתְ ַ ֵ , וֹמרָ :לאו ֶ ִ ְ ָ ַה ָגּדוֹל ַה ֶזּהְ ,כּל ַ "ולחם
יתעלּהֶ ֶ ְ : שׁאמרוֹ ִ ְ ַ ֶ בּאר ַגּםֿ ֵכּןְ ָ ֶ , נת ָ ְֵ . ו ָשׁם ִ ְ 4
50 בּלבד
שׁבּכללוּת ִ ְ ָ
מּמּנּוּ ָלאו ֶ ִ ְ ָ וּמהֿ ִ ֶ לח ֵלּקַ , מּמּנּוּ ְ ַ וֹדענוּ ַמהֿ ִ ְֶוה ַ ְ תאכלוּ וכרמל ֹלא ֹ ְ וקלי ְ ַ ְ ֶ
ְָ ִ 5
51 נמנה
לח ֵלּק ― ִ ְ ֶ שׁזּה ֶשׁהוּא ְ ַ אחתְ ,ו ֶ ֶ עליו ֶא ָלּא ֶ ָ ְואין ַחָ ִיּבים ָ ָ
ֵ אחתֶ ― שׁהוּא ַחָיּב ַעל ָכּלֿ ַ ַ 6
52 אחתִ .שׂים כּמצוה ֶ ָ
נמנה ְ ִ ְ ָלח ֵלּק ― ִ ְ ֶ שׁאינוֹ ְ ַמצות; ְו ֶ ֵ
כּהרבּה ִ ְ ֹ
ְ ְַ ֵ וכרמל וקלי ְ ַ ְ ֶ לחם ְ ָ ִ "אכל ֶ ֶ אמרוַּ ָ : ואחתְ ָ . ְַַ 7
53 מאד
מפתּח ָגּדוֹל ְ ֹתּמידִ ,כּי הוּא ַ ְ ֵ ַ עיניִ ָ
נגד ֵ ֶ כּלל ֶזה ֻכּלּוֹ ֶ ֶ ְָ וכי ל ִוֹקין ואחתִ ְ . אחת ְ ַ ַ ַ ― חָיּב ַעל ָכּלֿ ַ ַ 8
54 מּצות.
מנין ַה ִ ְ ֹ
לאמּוּת ִ ְ ָ ְִ רחמנא ָחדלכ ֹתּב ַ ֲ ָ ָ כּתיבְ ִ : תּירא ְ ִ קרא ַי ִ ָ שׁבּכללוּת? ְ ָ ַעל ָלאו ֶ ִ ְ ָ 9
שׁאמרוֹוטריא ֶ ָ ְ שׁקלא ְ ַ ְ ָ אחרי ַ ְ ָ בּאר ַ ֲ ֵ ונת ָ ֵ
אידִ מֵנּהּ"ְ ִ ְ . ְוליתי ִ ָ
ֵ ֵ 10
יום שלישי כ"ד אלול ה'תשע"ח מלקוּת לח ְיּבוֹ ַ ְ לח ֵלּקַ ְ : הז ִכּירוֹ ְ ַ צרַ ְ ,ורק ִ ְ היה בּוֹ ֶֹ "קלי" ֹלא ָ ָ ִָ 11
לאיזוֹ
ההקדּמוֹת ְ ֵ
למנוֹת ֶאתֿ ַ ַ ְ ָ שׂיריֵ ֶ :
שׁאין ִ ְ הע ִ ִ
כּלל ָ ֲ
ַה ְ ָ דּרבּתּלמוּד ַעל ֶ ֶ אמרוּ ַ ַ ְ וכא ֶשׁר ָ ְ עצמוֲֹ ַ ְ . בּפני ַ ְ
קלי ִ ְ ֵ ַעל ָ ִ 12
שׁהיא.
תּכלית ֶ ִ
ְִַ כּיון
עצמוֹ ֵ ָ בּפני ַ ְ קלי ִ ְ ֵ מלקוּת ַעל ָ ִ יתחֵיּב ַ ְ שׁמּא ִ ְ ַ וּכּוּחָ ֶ : ַה ִ ַ 13
וכרמל לחם ְ ַ ְ ֶ ויהיה ַחָיּב ַעל ֶ ֶ בּגלל ֶזהֶ ְ ִ ְ , שׁנּז ַכּר ִ ְ ַ
ְִֶ 14
צּוּוּיים
וֹתם ַה ִ ִ ואין א ָ צוּוּייםֵ ְ , בּתּוֹרה ִ ִ פּעמים ָיבוֹאוּ ַ ָ ְִָ מלקוּת ְ ַ 15
דּגמהמּצוהָ ְ ֻ . לעשׂיּת ַה ִ ְ ָ הקדּמוֹת ַ ֲ ִ ַ מּצוהֶ ,א ָלּא ַ ְ ָ ַה ִ ְ ָ בּאמצע
לקלי ָ ֶ ְ ַ רחמנא ְ ָ ִ כּת ֵבּהּ ַ ֲ ָ ָ הלכתא ַ ְלמאי ִ ְ ְ ָ אחת? ֵה ִשׁיבוַּ ְ : ֶָ 16
סלת" ְוגוֹ' ִ כּי ֵאין ָראוּי "ולקח ָתּ ֹ ֶאמרוְֹ ַ ָ ְ : לזה ָ ְ ֶָ כרמל,
וקלי ִכּיֿ ַ ְ ֶ קלי ְ ָ ִ לחם ִכּיֿ ָ ִ וֹמר ֶ ֶ : ― ל ַ 17
כּמצוה ― ֶא ָלּא ואפיּתוֹ ְ ִ ְ ָ כּמצוה ַ ֲ ִ ָ סּלת ְ ִ ְ ָ לקיחת ַה ֹ ֶ למנוֹת ְ ִ ַ ְִ ואחד.אחד ְ ֶ ָ ְויהיה ַחָיּב ַעל ָכּלֿ ֶ ָ ְִֶ 18
לפני
פּנים ְ ָ ַ לחם ָ ִ שּׁלחן ֶ ֶ "ונת ָתּ ַעלֿ ַה ֻ ְ ָ אמרוַֹ ָ ְ : נּמנה הוּא ַרק ָ ְ ַה ִ ְ ֶ
תּמיד לחם ָ ִ שׁיּהא ֶ ֶ מּצוה ִהיא ַרקֵ ְ ֶ , תּמיד" ַ ְ ;
וה ִ ְ ָ ִָ מעביר
מּצא ְבִּ ֲ ַ "לא ִֿי ָ ֵ
יתעלּהֹ : שׁאמרוֹ ִ ְ ַ ֶ
אמרְ ָ ֶ , לכַ ֹ בּדוֹמה ְ ָ
ְ ֶ 19
וּמ ַמּה הוּא לּחם ַה ֶזּהִ , יהיה ַה ֶ ֶ תּארֵ ,איֶ ְ ִ אחרֿ ָכֵּ ֵ לפני ה'ַ ַ . ִ ְֵ וּמנחשׁ
מעוֹנן ְ ַ ֵ קסמים ְ ֵ קסם ְ ָ ִ בּאשׁ ֹ ֵ וּבתּוֹ ָ ֵ ְבּנוֹֿ ִ 20
ועל עשׂרה ַחלּוֹתַ ְ . שׁתּים ֶ ְ ֵ ויהיוּ ְ ֵ סּלתְ ִ ְ , שׁיּהיה ִמ ֹ ֶ ואמר ֶ ִ ְ ֶ נעשׂהַ ָ ְ , ֲַ ֶ מּתים" ודרשׁ ֶאלֿ ַה ֵ ִ דּעני ְ ֵֹ
שׁאל אוֹב ְ ִוי ְ ֹ ִ חבר ְו ֹ ֵ וחבר ָ ֶ וּמכ ֵשּׁף ְ ֹ ֵ
ְַ 21
שׁמן ַ ִזית אליֶ ֶ "ויקחוּ ֵ ֶ אמרוְֹ ִ ְ : למנוֹת ָ ְ עצמהּ ֵאין ִ ְ דּר זוֹ ַ ְ ָ ֶֶ הא ֶלּה
דּברים ָ ֵ תּשׁעת ַה ְ ָ ִ אחד ִמ ִ ְ ַ שׁכּלֿ ֶ ָ
ָ ֶ ― 22
תּמיד"; ְוזוֹ "להעלת ֵנר ָ ִ אמרוֹֹ ֲ ַ ְ : ָזֶ , "א ָלּא מ ִוֹנים ָ ְ אינם
וכ ָלּם ָ ֵ עצמוֹֻ ְ ,
בּפני ַ ְשׁנּמנוּ הוּא ָלאו ִ ְ ֵ ְִֶ 23
ועל בּ"תמיד" ַ ְ . בּאר ְ ָ ִ שׁנּת ָ ֵ הטבת ַה ֵנּרוֹתְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ ִהיא ֲ ָ ַ שּׁני חלקי ַהסּוּג ַה ֵ ִ שּׁני ֶ ְ ֵ
הראשׁוֹן ִמ ְ ֵ החלק ָ ִִמןֿ ַ ֵ ֶ 24
סמּים" "קחֿ ְלִ ַ אמרוַֹ : עצמהּ ֵאין מ ִוֹנים ָ ְ דּר זוֹ ַ ְ ָ ֶֶ 25
שׁאמרבּכלֿיוֹםְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ קּטרת ְ ָ הקטרת ַה ְ ֶֹ ֶ ,א ָלּא מ ִוֹנים ַ ְ ָ ַ "מעוֹנן
בּאמצעֵ ְ : יתעלּה ָ ֶ ְ ַ אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ לכְ ָ והראיה ְ ָ ָ ָ ְ ָ ְ . 26
יקטירנּה
נּרת ְוגוֹ' ַ ְ ִ ֶ ָ בּהיטיבוֹ ֶאתֿ ַה ֵ ֹ בּבּקר ְ ֵ ִ "בּבּקר ַ ֹ ֶ ַה ָכּתוּבֶ ֹ ַ : בּפני
מהם ָלאו ִ ְ ֵ אחד ֵ ֶ שׁכּלֿ ֶ ָ בּאר ֶ ָ נת ָ ֵכּבר ִ ְ שׁכּן ְ ָ וּמנחשׁ" ― ֶ ֵ ְ ֵַ 27
מּצוהאהרן ְוגוֹ'" ְ ― וזוֹ ִהיא ַה ִ ְ ָ וּבהעלת ַ ֲ ֹ ְ ֲַ ֹ תעוֹננוּ" ולא ְ ֵ תנחשׁוּ ְ ֹ "לא ְ ַ ֲ אמרוֹֹ : עצמוְֹ ,והוּא ָ ְ ְַ 28
הקדּמה ַל ִצּוּוּי סמּים" ― ַ ְ ָ ָ "קחֿ ְלִ ַ אמרוֹ ַ אבל ָ ְ ַה ְמּנ ָוּיהָ ֲ . בּאמצע ― כּירם ָ ֶ ְ ַ והז ִ ָלח ֵלּק ― ְ ִ ְ וּמנחשׁ ְ ַ מעוֹנן ְ ַ ֵ וּכמוֹ ְ ֵ ְ . 29
תּהיה
דּבר ִ ְ ֶ וּמאיזה ָ ָ מצוה זוֹ ֵ ֵ ֶ תּעשׂה ִ ְ ָ מבארֵ ,איֶ ָ ֵ ֶשׁהוּא ְ ָ ֵ וּמנחשׁ,מעוֹנן ְ ַ ֵ ואחריהם ֵהם ְכּמוֹ ְ ֵ שּׁלּפניהם ְ ַ ֲ ֵ ֶ ָכֹּ כּל ַמהֿ ֶ ִ ְ ֵ ֶ 30
ראשׁ" בּשׂמים ֹ "קחֿ ְלִ ָ ְ אמרוַֹ : וכְ ָ קּטרת ַה ֹזּאת ְ ָ ַה ְ ֶֹ בּענין
וּלתנוּ ְ ִ ְ ָ טעה ז ָ ֵ וּכבר ָ ָ וכרמלָ ְ . וקלי ְ ַ ְ ֶ בּלחם ְ ָ ִ שׁבּ ֲארוּ ְ ֶ ֶ ְכּמוֹ ֶ ֵ 31
שׁח
למ ֹ ַ שׁצּוּנוּ ִ ְ נּמנה הוּא ַה ִצּוּוּי ֶ ִ ָ אבל ַה ִ ְ ֶ נמנה; ֲ ָ ֵ ― אינוֹ ִ ְ ֶ בּכלל ,אוֹ ענינים ֵאלּוּ ִ ְ ָ שּׂיגה ִ ְ ָ ִ שׁדּעתּוֹ ֹלא ִה ִ ָ פּני ֶ ַ ְ ֶזה ,אוֹ ִמ ְ ֵ 32
מּשׁחהבּשׁמן ַה ִ ְ ָ קּדשׁ ְ ֶ ֶ וּכלי ַה ֶֹ וּמלכים ְ ֵ וֹלים ְ ָ ִ כּהנים ְגּד ִ ֲֹ ִ כּהנים: יתעלּה ַעל ַה ֹ ֲ ִ אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ מנה ָ ְ בּהםָ .כָּ ָ שׁגה ָ ֶ שׁשּׁכח ְו ָ ֶָ ַָ 33
ירבּהשׁלּא ִ ְ ֶ כּדי ֶ ֹ דּוֹמה לוֵֹ ְ , דּר זוֹ ָתּדוּן ָכּלֿ ַה ֶ ועל ֶ ֶ המתארַ ְ .ַ ְ ָֹ מאי ָשׁהּ ֹלא גּרוּשׁה ֵ ִ וא ָשּׁה ְ ָ וחללה ֹלא ִי ָקּחוּ ְ ִ זנה ַ ֲ ָ ָ "א ָשּׁה ֹ ָ ִ 34
בּכּלל
כּוּנתנוּ ַ ְ ָ וֹהי ַ ָ ָ ֵ שׁיּרבּה ― ְוז ִ שּׁאינוֹ ָראוּי ֶ ִ ְ ֶ מנינַ מהֿ ֶ ֵ לפי ִ ְ ָ ְ ְִ בּגּמרא
בּאר ַ ְ ָ ָ נת ָ ֵוּכבר ִ ְ אחתָ ְ , כּמצוה ַ ַ ִי ָקּחוּ" ָ ְ ִ ְ ― 35
פּני
עליוִ ,מ ְ ֵ והערנוּ ָ ָ כּרנוּהוּ ְ ֵ ַ ְ הז ַ ְ
דּבר ָבּרוּרֶ .א ָלּא ִ ְ ַה ֶזּהְ ,והוּא ָ ָ בּא ָשּׁה אפלּוּ ְ ִ ואחת ֲ ִ אחת ְ ַ ַ קדּוּשׁין ֶ ,שׁהוּא ַחָיּב ַעל ָכּלֿ ַ ַ ִ ִ 36
מּצוה ִעם הקדּמוֹת ַה ִ ְ ָ מקצת ַ ְ ָ וּמנוּ ִ ְ ָ הרבּה ָ כּבר ָטעוּ ַ ְ ֵ בּזה ְ ָ שׁגּם ָ ֶ ֶַ אפשׁר
אמנם ֶ ְ ָ בּמקוֹמוֹ ָ ְ ָ . שׁנּבאר ִ ְ אחתְ ,כּמוֹ ֶ ְ ָ ֵ ַַ 37
בּוֹנן
שׁמּת ֵ למי ֶ ִ ְ בּאר ְ ִ שׁמּת ָ ֵ
מצותְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ כּשׁתּי ִ ְ ֹ עצמהּ ִ ְ ֵ מּצוה ַ ְ ָ ַה ִ ְ ָ אחת, כּמצוה ַ ַ וחללה ְ ִ ְ ָ וֹנה ַ ֲ ָ ָ התנ ְצּלוּת ַעל ְמנוֹתוֹ ז ָ למצא לוֹ ִ ְ ַ ְִ ֹ 38
לברכה ― זכרוֹ ִ ְ ָ ָ קיּארא ִ ְ שׁמעוֹן ַ ָ ָ שׁהז ִכּיר ִ ְ פּרשׁיּוֹת ֶ ִ ְ בּמנין ַה ָ ָ ְִ ִ ְָ שׁאמרוֹדּעה ֶ ָ ְ אצלוֹ ַהֵ ָ וגברה ֶ ְ שׁבּכללוּת ְ ָ ְ ָ שׁח ָשׁבוֹ ָלאו ֶ ִ ְ ָ פּני ֶ ֲ ִמ ְ ֵ 39
פּרשׁיּוֹת כּירים ָ ָ ִ מּז ִ ִ אחריו ִמןֿ ַה ַ ְ שׁנּמ ַשָׁ ֲ ַ וכלֿ ִמי ֶ ִ ְ הוּא ְ ָ "אלֿ אמרוַֹ : וחללה ֹלא ִי ָקּחוּ" ְכּמוֹ ָ ְ זנה ַ ֲ ָ ָ "א ָשּׁה ֹ ָ יתעלּהִ : ְִֶַ 40
בּמנינם.ְ ִ ְ ָָ וזהלח ֵלּק ְ ֶ שׁזּה ְ ַ ולא ָ ַידע ֶ ֶ מבשּׁל"ֹ ְ , וּבשׁל ְ ֻ ָ תּאכלוּ ִמ ֶמּנּוּ ָנא ָ ֵ ֹ ְ 41
וקלי
"ולחם ְ ָ ִ אמרוֶֹ ֶ ְ : הבדּיל ֵבּין ָ ְ שׁגּם ֹלא ִ ְ ִ לח ֵלּקְ ,כּמוֹ ֶ ַ ֵאינוֹ ְ ַ 42
מּצוה
חלקי ַה ִ ְ ָ
למנוֹת ֶ ְ ֵ שׁאין ִ ְשׂרֵ ֶ : האחד ָע ָ ַַָ כּלל
ַה ְ ָ וענתהּ ֹלא כּסוּתהּ ְ ֹ ָ ָ "שׁארהּ ְ ָ אמרוָֹ ֵ ְ : וּבין ָ ְ תאכלוּ" ֵ ְוכרמל ֹלא ֹ ְ ְַ ֶ 43
אחת.מצוה ֶ ָ
כּללם ִ ְ ָ
בּנפרדִ ,אם ְ ָ ָ
חלק ְ ִ ְ ָ
ָכּלֿ ֵ ֶ
שׁמּנה
אבל ֶ ָ ָ בּזה; ֲ ָ יּוֹצא ָ ֶ בּכ ֵ עליו ְ ַ את ֹפּשׁ ָ ָ יגרע"ַ .אֹ לא ֶ ְ ִ ְָ 44
חלקים
אחת ֵישׁ לוֹ ֲ ָ ִ
מצוה ַ ַ
אחד ֶשׁהוּא ִ ְ ָ
שׁדּין ֶ ָ
לפעמיםִ ֶ ,
ְִִָ ֵישׁ אחתַ ,על ָכּ מצוה ַ ַ ועשׂה ַה ֹכּל ִ ְ ָ וחללה ְ ָ ָ וֹנה ַ ֲ ָ ָ בּכלל ז ָ ְגּרוּשׁה ִ ְ ַָ 45
אפק
46 החלקים
שׁאפלּוּ ַ ֲ ָ ִ בּאר ְלִ ֲ ֶ , נת ָ ֵמצות"ִ .הֵנּה ִ ְ שׁתּי ִ ְ ֹ ְואינהּ ְ ֵ
ֵ ָ מינין
ארבּעה ִ ִ שׁהיא ַ ְ ָ ָ וּלב ֶ ִ מצות ל ָ רבּיםְ ,כּגוֹןַ ְ ִ : ִַ 1
47 אחת ִאם מצוה ַ ַ פּעמים ֵהם ִ ְ ָ עכּבים ֶזהֿ ֶאתֿ ֶזהִ ָ ְ , שׁאינם ְמ ַ ְ ִ
ֵֶ ָ מצוה
הדר ָ ְ ִ ― שׁפּרי ֵעץ ָ ָ וֹמריםִ ְ ֶ , הרי ֵאין א ְ ִ ֵ ֲ ; 2
48 לכן
תּז ְכּרוּ"ֵ ָ , "למען ִ ְבּצּיצת ְ ַ ַ מּטּרה ַ ִ ִ שׁהרי ַה ַ ָ ָ אחד; ֶ ֲ ֵ הענין ֶ ָ
ָ ִ ְָ עצמהּ, בּפני ַ ְ ָ מצוה ִ ְ ֵ ועץֿ ָעבוֹת ָ ְ ִ ― עצמהֵּ ְ , בּפני ַ ְ ָ ִ ְֵ 3
49 שׁאר
זכירהִ .אם ֵכּןֹ ,לא ִנ ְ ַ לידי ְ ִ ָ מּביא ִ ֵ דּבר ַה ֵ ִ כּללוּת ַהָ ָ ִנמנית ְ ָ
ְֵ תּמרים וכ ֹפּת ְ ָ ִ עצמהַּ ְ , בּפני ַ ְ ָ מצוה ִ ְ ֵ נחל ― ִ ְ ָ וערביֿ ָ ַ
ְ ְַ ֵ 4
50 "אין
"מעכּבין" ְו ֵלאמרם ְ ַ ְ ִ מּצות ְ ָ ְ ָ בּמנין ַה ִ ְ ָֹלנוּ ִל ֵתּן ֵלב ְ ִ ְ ַ שׁכּן
מּצוהֵ ֶ , חלקי ַה ִ ְ ָשׁכּלֿ ֵאלּוּ ֵהם ֶ ְ ֵ לפי ֶ ָ עצמהִּ ְ , בּפני ַ ְ ָמצוה ִ ְ ֵ ִ ְָ 5
51 אחד אוֹ ענין ֶ ָ
בּלבדִ :אם הוּא ִ ְ ָ לענין ִ ְ ַמעכּבין" ― ֶא ָלּא ָ ִ ְ ָ ְְִַ לקיחת
מּצוה ְ ִ ַ תּהיה ַה ִ ְ ָ ואחרי ִאח ָוּדםֶ ְ ִ , לאחדםֵ ֲ ַ ְ , צוּה ְ ַ ֲ ָ הוּא ִ ָ 6
52 כּללים ֵאלּוּ תּשׁיעי ִמ ְ ָ ִבּכּלל ַה ְ ִ ִ שׁבּארנוּ ַ ְ ָ רבּיםְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ ענינים ַ ִ
ִ ְִָ למנוֹת לכֵ אין ָראוּי ִ ְ וֹמה ְ ָ וּבדיּוּק ְבּד ֶ וּעִ ְ . בּיּד ַבּיּוֹם ַהָיּד ַ ַה ֹכּל ַ ָ 7
53 בּבא ָוּרם. עוֹסקים ְ ֵ שׁאנוּ ְ ִ ֶָ ואזב
ארז ְ ֵ ֹ ועץ ֶ ֶ צפּרים ְ ֵ בּשׁתּיֿ ִ ֳ ִ טהר ִ ְ ֵ בּמּצרעֶ ,שׁהוּא ָ ֵ אמרוֹ ַ ְ ָֹ ְָ 8
54 עשׂיּתהּ,
שׁמּצוּים ַעל ֲ ִ ָ ָ שׂרָ ֻ ְ ַ ֶ :
שׁבּפּעלּה ֶ ְ ֻ ִ שּׁנים ָע ַָה ְ ֵ כּלל
ַה ְ ָ כּשׁשׁ חרשׂ ֵ ְ ― וּכלי ֶ ֶ וּמים ַח ִיּים ְ ִ תּוֹלעת ַ ִ וּשׁני ַ ַ ְִ 9
59 עוֹלה
קרבּן ֶ עליה ָ ְ ָ
יּבים ָ ֶ ָ שׁחָ ִ
עליה ָא ָשׁם ַוַדּאיֵ ְ ,וישׁ ֶ ַ שׁחָ ִיּבים ָ ֶ ָ ֶַ שׁפּטוֹ, שׁעקּר ִמ ְ ָ וֹקהַ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶ ִ ַ הרי ֶזה ל ֶ ְוהתראה ― ֲ ֵ ַ ְָ ָ 14
60 נמנה
לפיכֹ לא ִ ְ ֶ ְוי ֵוֹרד ָ ִ ְ . להענישׁיתעלּה ְ ַ ֲ ִ שׁצּוּנוּ ִ ְ ַ ֶ וּמהן ― ֶ ִ ָ שּׁמים; ֵ ֶ שׁיּהא ִדּינוֹ ָמסוּר ַל ָ ָ ִ ְֵֶ 15
61 קבוּעה ― נמנה ִחיּוּב ַח ָטּאת ְ ָ הא ָשׁםֶ ,א ָלּא ִ ְ ֶ הח ָטּאת ִעם ָ ָ ַַ שׁקּבע
בּלבדֹ ,לא ְבּגוּפוְֹ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ בּממוֹנוֹ ִ ְ ָ עליהן ְ ָהעוֹבר ֲ ֵ ֶ ֶאתֿ ָ ֵ 16
62 וחיּוּב ָא ָשׁם ַוַדּאי ― מצוהִ ְ ,וחיּוּב ָא ָשׁם ָתּלוּי ― ִ ְ ָ מצוהִ ְ ,
ִ ְָ גּנּבול ַ ָ
חמשׁ ְ ַ תּוֹספת ֹ ֶ גּזלן ֶ ֶ ַל ַ ְ ָ 17
63 יתחֵיּב ְבּאוֹתוֹ מצוהַ ְ ִ ,עוֹלה ְוי ֵוֹרד ― ִ ְ ָ קרבּן ֶ וחיּוּב ָ ְ ָ מצוהִ ְ ,
ִ ְָ שׁיּקריביתעלּה ֶ ַ ְ ִ שׁצּוּנוּ ִ ְ ַ ֶ וּמהן ― ֶ ִ ָ שּׁגּנב; ֵ ֶ כּפל ַמהֿ ֶ ָ ַ וּמי ֵ ֶ תּשׁל ֵ ַ ְ 18
64 שׁעל
העברוֹת ֶ ַ שׁנּוּיי ָ ֲ ֵ
ולא ָנ ִשׂים ֵלב ְל ִ ֵ שׁיּתחֵיּב; ְ ֹ קרבּן ִמי ֶ ִ ְ ַ ְָ ָ כּפּרֿלוֹ. וית ַ ֵ
קרבּן ַעל ַח ָטּאתוֹ ְ ִ ְ העוֹבר ָ ְ ָָ ֵ 19
65 שׁמּנינוּ
כּשׁם ֶ ָ ִ קרבּןֵ ְ ,יּבים אוֹתוֹ ִמין ֶשׁל ָ ְ ָ מהן ַחָ ִ אחת ֵ ֶ ָכּלֿ ַ ַ שׁאנוּ עשׂהָ ֶ , מצות ֲ ֵ כּלּם ִ ְ ֹ הא ֶלּה ― ֻ ָ הענ ִשׁים ָ ֵ לקיּוּם ָ ֳ ָ שׁר ְ ִ וא ֶ
ֲַ 20
66 שׁעל
העברוֹת ֶ ַ שׁנּוּיי ָ ֲ ֵ
שׂמנוּ ֵלב ְל ִ ֵ ולא ַ ְאחת ְ ֹ מצוה ַ ַ מּלקוּת ִ ְ ָ ַה ַ ְ שׁנּסקל
שׁנּלקה ֶאתֿ ֶזהְ ,ו ֶ ִ ְ ֹ שׁנּמית ֶאתֶֿזהְ ,ו ֶ ַ ְ ֶ ִנצטִוּינוּ ֶ ָ ִ ְַ 21
67 לכלֿ ִמין קבע ַה ָכּתוּב ְ ָ וכַ ָ מלקוּתָ ְ . יּבין ַ ְ מהן ַחָ ִ אחת ֵ ֶ ָכּלֿ ַ ַ מנינן,
וּלאפן ִ ְ ָ ָ
עליוֶ ֹ ְ . שּׁעברנוּ ָ ָ קרבּן ַעל ַמהֿ ֶ ָ ַ ְ שׁנּקריב ָ ְ ָ ֶאתֿ ֶזהְ ,ו ֶ ַ ְ ִ 22
68 עצמהּ.בּפני ַ ְ ָ פּרשׁה ִ ְ ֵ מהם ָ ָ ָ ֵֶ מּצות
מצות ִמ ִ ְ ֹ כּארבּע ִ ְ ֹ ארבּע ִמיתוֹת ֵבּית ִדּין ְ ַ ְ ַ נמנה ַ ְ ַ שׁאנוּ ִ ְ ֶ ֶָ 23
69 לה ִשׁיב צרָ ְ שׁאין ֶֹ ערבּוּב ֶ ֵ בּכּלל ַה ֶזּה ִ ְ וּלתנוּ ַ ְ ָ ערבּב ז ָ ֵ וּכבר ִ ְ ֵ ְָ נּסקלין.
מצות ַה ִ ְ ָ ִ מּשׁנה : זוֹ ִ ְ ַ עשׂהְ ,לשׁוֹן ַה ִ ְ ָ ֲֵ 24
70 עצםבּגלל ֹ ֶ עליו ִ ְ ַ לה ִשׁיב ָ ָ יהיה ַקל ְ ָ עליו; ַאף ֹלא ִ ְ ֶ ָָ נּשׂרפין? מצות ַה ִ ְ ָ ִ כּיצד ִ ְ ַ אמרוּ ַ ֵ : וכן ָ ְ ְֵ 25
71 מּוֹנה
אדם ַה ֶ פּלּא ַעל ָ ָ וּלהת ַ ֵ
לתמ ַהּ ְ ִ ְ הרי ֵישׁ ִ ְ ֹ לענינים ֲ ֵערבּוּבוֹ ָ ִ ְ ָ ִ ְִ ואמרוּ עוֹד נּהרגין? ְ ָ ְ מצות ַה ֶ ֱ ָ ִ נּחנקין? ֵכּי ַצד ִ ְ ַ מצות ַה ֶ ְ ָ ִ כּיצד ִ ְ ַ ֵ ַ 26
72 כּרת יּבי ָ ֵ וּמח ְ ֵ
אחדֻ ְ , אחד ֶ ָ כּלּם ֶ ָ יּבי ִמיתוֹת ֵבּית ִדּין ֻ ָ מח ְ ֵ
ְֻ תבערוּ ֵאשׁ" "לאֿ ְ ַ ֲ יתעלּהֹ : שׁאמר ִ ְ ַ ֶ שׁזּה ֶ ָ ַ ֶ ֶ , 27
73 וֹנה ַגּם אחרֿ ָכּ מ ֶ תעשׂה; ַ ַ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ כּלל ִ ְ ֹ מיתה ִמ ְ ַ יּבי ִ ָ וּמח ְ ֵ
ְֻ בּשּׁבּת, הענ ִשׁים ַ ַ ָ לבצּע ֶאתֿ ָ ֳ ָ שׁלּא ְ ַ ֵ ַ אזהרה ֶ ֹ ― הוּא ַ ְ ָ ָ 28
74 וֹתהּיּבים א ָ שׁעליהם ַחָ ִ עליהםֶ ֵ ֲ ֶ , שׁהזהרנוּ ֲ ֵ ֶ דּברים ֶ ֻ ְ ַ ְ ֶאתֿ ַה ְ ָ ִ מצוה ; שּׂרפתֿ ִ ְ ָ הזהיר ִמ ְ ֵ ַ שׁבּזה ִ ְ ִ ְוהוּאֶ ָ ֶ , 29
75 "הלכוֹת בּעל ֲ ָ שׁמּנה ַ ַ תעשׂהְ ,כּמוֹ ֶ ָ ָ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ בּכלל ִ ְ ֹ מּיתהַ ְ ִ , ַה ִ ָ וֹשׁב ֵבּית ִדּין ֹלאֿ וֹמרְ :בּמ ַ שׁבתיכם"ְ ,כּל ַ "בּכל ֹמ ְ ֹ ֵ ֶ ְואמרֹ ְ : ַָ 30
76 סקילה,
יּבי ְ ִ ָ מח ְ ֵ
בּכלל ְ ֻ שּׁבּת' ִ ְ ַ מּח ֵלּל ֶאת ַה ַ ָ 'ה ְ ַ ְגּדוֹלוֹת" ַ "שׂרפה
אמרוָּ ֵ ְ : עשׂהְ ָ . מצות ֲ ֵ תבערוּ ֵאשַׁ ,אףֿ ַעלֿ ִפּי ֶשׁזּוֹ ִ ְ ַ ְ ֲַ 31
77 שׁאר ָלנוּ ולא ִנ ְ ַ מלאכה"ֹ ְ . תעשׂה ָכּלֿ ְ ָ ָ "לאֿ ַ ֲ ֶ מנה ֹ אחרֿ ָכָּ ָ ַַ אחת שׁהיא ַ ַ מיחדתִ ֶ , שּׂרפה ְ ֻ ֶ ֶ לל ֵמּדַ :מה ְ ֵ ָ ויצאת ְ ַ היתהָ ָ ְ , בּכּלל ָ ְ ָ ְַָ 32
78 שׁקּיּוּם ספקִ ֶ , בּלי ָ ֵ שׁוֹנהִ ְ , בּרא ָ וֹשׁבים ָ ִ שׁהם ח ְ ִ וֹמר ֶא ָלּא ֶ ֵ ל ַ שׁאר שּׁבּתַ ,אף ָכּלֿ ְ ָ דּוֹחה ֶאתֿ ַה ַ ָ ואינהּ ָ ִמ ִמּיתוֹת ֵבּית ִדּין ְ ֵ ָ 33
79 בּהםואםֿ ֵכּן ― ֵאי מ ִוֹנים ָ ֶ תעשׂהִ ְ . מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ הענ ִשׁים ִ ְ ַ ָ ֳָ שּׁבּת" ִמיתוֹת ֵבּית ִדּין ֹלא ִ ְידחוּ ֶאתֿ ַה ַ ָ 34
80 עליו אוֹתוֹ יּבים ָ ָ שׁחָ ִדּבר ַ ֶ וגם ַהָ ָ הענשׁ ְ ַ ֶֹ ָ וכ אדםָ ְ . יספּק בּוֹ שׁוּם ָ ָ ולא ְ ַ ֵ וזה ָבּרוּר ְ ֹ ֶ ְ . 35
81 וֹמר ְבּתוֹ וֹכןְ ,כּל ַ שׁמּנוּ ְבּת ָ קשׁה ִמֶזּהָ ֶ , וֹתר ָ ֶ הענשׁ?! ְוי ֵ ָ ֶֹ למנוֹת ואין ִ ְ כּמצוהֵ ְ ,בּרצוּעה ְ ִ ְ ָ מּלקוּת ָ ְ ָ שׁנּמנה ַה ַ ְ ַגּם ָראוּיֶ ְ ִ ֶ , 36
82 והםמיתה; ְ ֵ שׁבּהם ֵאין ִ ָ כּרת ֶ ָ ֶ יּבי ָ ֵ מח ְ ֵ
תעשׂהֻ ְ , מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ ְִֹ דּרָ מ ָשׁל, שׁנּאמרֶ ֶ ,עצמהּ ַעד ֶ ֹ ַ בּפני ַ ְ ָ כּמצוה ִ ְ ֵ מיחד ְ ִ ְ ָ ענשׁ ְ ֻ ָ ָכּלֿ ֶֹ 37
83 מּצוה ַה ְמּנ ָוּיה, והענשׁ ַעל ָכּ זוֹ ַה ִ ְ ָ כּרת ְ ָ ֶֹ שׁחיּוּב ַה ָ ֵ מד ִמּיםִ ֶ , ְַ עשׂה מצות ֲ ֵ שׁבּת ― ִ ְ ַ מח ֵלּל ַ ָ לסקל ְ ַ שׁנּצטִוּינוּ ִ ְ ֹ שׁה ִצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ֶַ 38
84 ואמר
פּרשׁ ֹזאת ְ ָ ַ מּצות" ֵ ֵ "ספר ַה ִ ְ ֹ שׁבּעל ֵ ֶ ַעד ֶ ַ ַ עוֹבדוּסקילת ֵ שׁנָיּה; ְ ִ ַ מצוה ְ ִ בּעל אוֹב ― ִ ְ ָ וּסקילת ַ ַ אחת; ְ ִ ַ ַַ 39
85 דּברים פּרקִ ָ ְ , שּׁכּלל אוֹתוֹ ַה ֶ ֶ כּשׁסּכּם ַמהֿ ֶ ָ ַ הראשׁוֹןֵ ִ ֶ ְ , בּפּרק ָ ִ ַ ֶֶ מּצות
מנין ַה ִ ְ ֹ שׁיּהא ִ ְ ָ שׁלי ִשׁיתַ ,עד ֶ ְ ֵ מצוה ְ ִ עבוֹדה ָ ָזרה ― ִ ְ ָ ֲ ָ 40
86 וֹדיענוִּ ,כּי ענינים ֶשׁה ִ ָ וּשׁנים ִ ְ ָ ִ "וּמ ֶמּנּוּ ְשׁלֹ ִשׁים ְ ַ ִ בּנסח ֶזהִ : ְ ַֹ יּבי ִמיתוֹת ֵבּית ִדּיןְ ,כּמוֹ מח ְ ֵ
שׁהם ְ ֻ האי ִשׁים ֶ ֵ מנין ָ ִ כּפי ִ ְ ָ ְִ 41
87 וֹתם יבצּע א ָ ויתעלּה ְ ַ ֵ ַ בּרֶ ַ ְ ִ ְ ית ָ ֵ הוּא ִ ְ דּבר ָכּ, היה ַהָ ָ שׁכּן ִאלּוּ ָ ָ בּוֹננוּתֵ ֶ . הת ְ בּלי ִ ְ וּלתנוּ ְ ִ שׁעשׂה ז ָ ֵ ֶָ ָ 42
88 וֹמר"וּמ ֶמּנּוּ"ְ ,כּל ַ שׁאמר ִ וזה ֶ ָ ַ וּחים"ֶ ְ . וכ ָלּם ְבּט ִ אנחנוֻּ ְ , ְולא ֲ ַ ְ ֹ בּפני
מצוה ִ ְ ֵ וּמלקוּת ִ ְ ָ מלקוּת ַ ְ שׁנּמנה ָכּלֿ ַ ְ בּהכרח ֶ ִ ְ ֶ היה ְ ֶ ְ ַ ָראוּי ָ ָ 43
89 הענינים ― וּשׁנים ָ ִ ְ ָ ִ וּשׁלֹ ִשׁים ְ ַ ִ פּרקְ . שׁכּוֹלל אוֹתוֹ ַה ֶ ֶ הענין ֶ ֵ ִמןֿ ָ ִ ְ ָ בּפני
מצוה ִ ְ ֵ נבלה ― ִ ְ ָ וֹכל ְ ֵ ָ מלקוּת א ֵ שׁתּהא ַ ְ עצמהּ ַעד ֶ ְ ֵ ְַָ 44
90 יּבי
מח ְ ֵ
שׁעת ְ ֻ ות ְ ַ בּלבד ְ ִ כּרת ִ ְ ַ המחָ ִיּבים ָ ֵ וּשׁלֹ ָשׁה ַ ְ ֻ עשׂרים ְ ֵהםִ ְ ֶ : וּמלקוּת שׁנָיּהְ ַ , מצוה ְ ִ חזיר ― ִ ְ ָ בּשׂר ֲ ִ וֹכל ְ ַ וּמלקוּת א ֵ עצמהְּ ַ , ְַָ 45
דפק
ַה ִמּדּוֹת ְ , כּגוֹן ֶזה ֶ ָ ְ
שׁאמרוּ 45 "וכ ָלּםאמרוֹֻ ְ : וענין ָ ְ שׁמּנהָ ְ ִ ְ . שׁמים ְכּמוֹ ֶ ָ ָ בּידי ָ ַ ִ מיתה ִ ֵ ִ ָ 1
שׁלּא 46
אביוֹ ֶ ,
וּמ ֵכּה ָ ִ
אביו ַ
מקלּל ָ ִ
בּאזהרת ְ ַ ֵ
ַ ָ ְ ַ ְ יכרית הבטיחֶ ,שׁהוּא ַ ְ ִ יתעלּה ִ ְ ִ ַ וֹמר ֶשׁהוּא ִ ְ ַ ֶ וּחים" ― ְכּל ַ ְבּט ִ 2
47 ולא
אביֹ ְ " תקלּל ָ ִ "לאֿ ְ ַ ֵאמרֹ : כּללִ ,כּי ֹלא ָ ַ בּכּתוּב ְ ָ בּארה ַ ָ ְִנת ָ ֲ ָ סּברהאצלוֹ ַה ְ ָ ָ שׁארה ֶ ְ שׁאדם ֶזה ֹלא ִנ ְ ֲ ָ ספקָ ָ ֶ , ואין ָ ֵ ְוימית ֶזהֵ ְ . ִָ 3
48 שׁה ָכּה אוֹ למי ֶ ִ מיתה ְ ִ אבל ִחֵיּב ִ ָ אביָ ֲ ," "לאֿ ַת ֶכּה ָ ִ אמרֹ : ַָ וֹבתנוּ ָאנוּ שׁהן ח ָ ֵ מהן ֶ ֵ עלינוֶּ ,א ָלּא ֵישׁ ֵ ֶ וֹבה ָ ֵ מצות ח ָ שׁתּרי"ג ִ ְ ֹ ֶ ְַ ַ 4
49 וֹציאוּ תעשׂהְ ,וה ִ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ שׁהן ִ ְ ֹ למדנוֵּ ֶ , וּמתּוָֹ כְּ ַ ָ קלּלִ . ִֵ וּפרשֶׁ ,שׁהוּא שׁאמר ֵ ֵ יתעלּהְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ וֹבתוֹ ִ ְ ַ ֶ שׁהן ח ָ מהן ֶ ֵ ְֵוישׁ ֵ ֶ 5
50 בּדר
אחרים ְ ֶ ֶ אזהרה ִמ ְמּקוֹמוֹת ֲ ֵ ִ בּהן ַ ְ ָ ָ יּוֹצא ָ ֶ וּלכ ֵ להן ְ ַ ְולמדוּ ָ ֶ ְָ לדעתּי
שׁכּלֿ ֶזה ְ ַ ְ ִ ועד ֶ ָ וֹדע ָ ֵוה ֵשּׁם י ֵ ַ אנחנוַּ ְ . ולא ֲ ַ ְ וֹתן ְ ֹ יבצּע א ָ ְֵַַ 6
51 שּׁאמרוּ למהֿ ֶ ָ ְ סתירה ְ ַ ואין זוֹ ְ ִ ָ אחת ִמןֿ ַה ִמּדּוֹתֵ ְ . ַַ פּניםִ ,כּי ֵהם לד ֵבּר ַעל ֶזה ְבּשׁוּם ָ ִ צריַ ְ ואין ָ ִ בּלבּוּל ָגּמוּרֵ ְ , ְִ 7
52 למהֿ ולא ְ ַ מזהירין ִמןֿ ַה ִדּין"ֹ ְ , "אין ַ ְ ִ ִ ֵ : כּלּם ָטעוּת זוֹ, להם ֻ ָ בּאה ָ ֶ שׁבּטּוּלם ָבּרוּר; ֶא ָלּא ָ ָ ְדּברים ֶ ִ ָ ִָ 8
53 כּוּנת
מזהירין ִמןֿ ַה ִדּין?!" ֶא ָלּא ַ ָ ַ "וכי ַ ְ ִ ִ תּמידִ ְ : וֹמרים ָ ִ ֶשּׁא ְ ִ פּעםבּכַ ַ : וּנבוּכים ְ ָ כּמצות ְ ִ הענ ִשׁים ְ ִ ְ ֹ שׁהם מ ִוֹנים ֶאתֿ ָ ֳ ָ פּני ֶ ֵ ִמ ְ ֵ 9
54 לאסר
כּדי ֶ ְ ֹ מזהירין ִמן ַה ִדּין" ― ְ ֵ "אין ַ ְ ִ ִ וֹמריםֵ : ַמהֿ ֶשּׁא ְ ִ דּברוגם ֶאתֿ ַהָ ָ הענשׁ ְ ַ וּפעם מ ִוֹנים ֶאתֿ ָ ֶֹ לבדּםַ ַ , וֹתם ְ ַ ָ מ ִוֹנים א ָ 10
55 שּׁלּא
בּדרִ למּוּד ַעלֿ ְ ֵידי ִמָדּה ַ מהֿ ֶ ֹ ְֶֶ כּמצות
וקוֹבעים ֶאתֿ ָכּלֿ ֶזה ְ ִ ְ ֹ הענשִׁ ְ ְ , שׁעליו ַחָ ִיּבים אוֹתוֹ ָ ֶֹ ֶָָ 11
56 לעוֹשׂה
הענשׁ ְ ֵ נמצא ֶאתֿ ָ ֶֹ אבל ִאם ִ ְ ָ לגמרי; ֲ ָ פּרשׁ בּוֹ ָאסוּר ְ ַ ְ ֵ ְִנת ָ ֵ מּנין ַה ָנּכוֹן הוּא סדר ַה ִ ְ ָ אבל ֵ ֶ בּוֹננוּתָ ֲ . הת ְ בּלי ִ ְ תעשׂה ְ ִ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ 12
57 מעשׂהבּהכרח ֶשׁהוּא ַ ֲ ֶ בּתּוֹרה ― ֵ ַנדע ְ ֶ ְ ֵ ַ מפרשׁ ַ ָ מעשׂה ֶזה ְ ָֹ ֲַ ֶ וּלפי
עשׂהִ ְ , מצות ֲ ֵ ענשׁ הוּא ִ ְ ַ שׁכּלֿ ִמין ֶשׁל ֶֹ כּרתּיָ ֶ : שּׁהז ַ ְ ִ
ַמהֿ ֶ ִ ְ 13
58 העיר היכן ֵ ִבּאחת ַה ִמּדּוֹת ֵ ָ נלמד ְ ַ ַ עליוַ ְ .ורק ִ ְ ַ וּמזהרים ָ ָָאסוּר ֻ ְ ָ ִ נצטִוּינוּ עשׂהִ ,כּי ָאנוּ ִ ְ ַ מצות ֲ ֵ גּנּב ― ִ ְ ַ וּמי ַ ָתּשׁל ֵ יהיה ִדּין ַ ְ ֶזה ִ ְ ֶ 14
59 ענשׁ ַה ָכּתוּב "לא ָ ַ כּלל ֹ שׁיּתקיּם ָלנוּ ַה ְ ָ כּדי ֶ ִ ְ ַ ֵ האזהרהֵ ְ , ַעל ָ ַ ְ ָ ָ חמשׁ ― תּוֹספת ֹ ֶ בּשׁעוּר ֶזהִ ְ .ודין ֶ ֶ עליו ְסכוּם ְ ִ לה ִטּיל ָ ָ ְַ 15
60 האזהרה ַעל שׁמּצאנוּ ָ ַ ְ ָ ָ אחרי ֶ ָ ָ ואכן ַ ֲ ֵ הזהיר"ֵ ָ ְ . ֶא ָלּאֿ ִאםֿ ֵכּן ִ ְ ִ מצוהִ ְ ,ודין ִחיּוּב ָא ָשׁם קבוּעה ― ִ ְ ָ מצוהִ ְ ,ודין ִחיּוּב ַח ָטּאת ְ ָ ִ ְָ 16
61 מיתתכּרת אוֹ ִ ַ ועשׂה אוֹ ָ ֵ שׁעבר ְ ָ ָ דּבר ― ָאז ַחָיּב ִמי ֶ ָ ַ אוֹתוֹ ָ ָ וקרבּן
מצוה; ְ ָ ְ ָ מצוהִ ְ ,ודין ִחיּוּב ָא ָשׁם ָתּלוּי ― ִ ְ ָ ַוַדּאי ― ִ ְ ָ 17
62 כּלליםוֹתהּ ִעם ָכּלֿ ַה ְ ָ ִ וּזכר א ָ הקדּמה זוֹ ְ ֹ ֵבּית ִדּיןַ .דּע ֵאפוֹא ַ ְ ָ ָ ולחנק
ולהרג ְ ַ ֲ ֹ שׂרף ְ ַ ֲ ֹ ול ְ ֹ לסקל ְ ִוכן ִ ְ ֹ מצוה; ְ ֵ עוֹלה ְוי ֵוֹרד ― ִ ְ ָ ֶ 18
63 לקמּן.
שּׁנּז ִכּיר ְ ַ ָבּכל ַמהֿ ֶ ַ ְ שׁקּדמוּ ְ ֹ ְֶָ בּפני
מצוה ִ ְ ֵ הא ֶלּה ִ ְ ָ הענ ִשׁים ָ ֵ אחד ִמןֿ ָ ֳ ָ ְולתלוֹת ― ָכּלֿ ֶ ָ ְִ 19
בּרצוּעה
שׁההלקאה ָ ְ ָ כּשׁם ֶ ַ ַ ְ ָ ָ שׁיּתחֵיּב; ְ ֵ בּהן ִמי ֶ ִ ְ ַ יתחֵיּב ָ ֶעצמהַּ ְ ִ , ְַָ 20
64 ואבאר
מצוהֵ ָ ֲ ַ , מצוה ִ ְ ָ מּצותָ ְ ִ , להז ִכּיר ָכּלֿ ַה ִ ְ ֹ אתחיל ְ ַ ְ ַע ָתּה ַ ְ ִ שׁיּתחֵיּבֶ ― .זהוּ ַמהֿ בּמּלקוּת ִמי ֶ ִ ְ ַ יתחֵיּב ַ ַ ְ אחתַ ְ ִ , מצוה ַ ַ ִ ְָ 21
65 מּצוה בּדרֵ פּרוּשׁ ֵשׁם ַה ִ ְ ָ וֹתן ְ ֶ ֶ א ָ שׁלמוּ ַה ֶזּה ,וּבוֹ ִנ ְ ְ בּכּלל
ְַָ להקדּימוְְִַֹ שּׁרצינוּ
ֶָ ִ 22
66 דּברינוּ בּרא ִשׁית ְ ָ ֵ שׁהבטחנוּ ְ ֵ ְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ ַ ְ עוֹסקים בּוֹ. שּׁאנחנוּ ְ ִ למה ְ ַ ֲ ֶ - תּוֹעיל ְ ַשׁהקדּמתם ִ כּללים ֶ ַ ְ ָ ָ ָ ַה ְ ָ ִ 23
67 מּאמרַ .א טּרת ַה ַ ֲ ָ שׁזּוֹהי ַמ ְ ַ
לפי ֶ ִ ִ ְ ,
68
69
כּשׁאז ִכּיר
תעשׂה,
והיאְ ַ ֶ ְ :
בּלאֿ ַ ֲ ֶ
תּוֹספתִ ְ ,
בּעשׂה אוֹ ְ ֹ
טּרה זוֹ ֶ ֶ
ענשׁ ַ ֲ ֵ איזה ֶֹ
למ ָ ָ
וֹסיף ְ ַ
עליה ֵ ֶ שׁיּשׁ ָ ֶ ָ
בּעיני ְלה ִ
מּצוה ֶ ֵ
טוֹב ְ ֵ ַ
ֶאתֿ ַה ִ ְ ָ
24
70 מיתה ,אוֹ עליה ― ַחָיּב ִ ָ "והעוֹבר ָ ֶ ָ ואמרֵ ָ ְ : ענ ָשׁהּ ְ ֹ ַ אז ִכּיר ָ ְ ְַ 25
71 אחת ִמ ִמּיתוֹת ֵבּית ִדּין, מלקוּת ,אוֹ ַ ַ קרבּן ָכּ ,אוֹ ַ ְ כּרת ,אוֹ ָ ְ ָ ֵָ יּבים שׁחָ ִ
דּבר ֶ ַ שׁכּלֿ ָ ָ הקדּמה זוָֹ ֶ : לכָ ָ ְ ַ וֹסיף ְ ָ עוֹד ָראוּי ְלה ִ 26
72 הענ ִשׁים ― ענשׁ ִמןֿ ָ ֳ ָ זּכר בּוֹ ֶֹ שּׁלּא ִי ָ ֵ וכל ַמהֿ ֶ ֹ וּמין"ֹ ְ . תּשׁל ִ אוֹ ַ ְ בּהכרח
הרי זוֹ ְ ֶ ְ ֵ ַ כּרת ― ֲ ֵ מיתת ֵבּית ִדּין אוֹ ָ ֵ עליו ִ ַ ָָ 27
73 שׁאמרוּהרי ֶזה ְכּמוֹ ֶ ָ ְ תעשׂהֵ ֲ , מּצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ שׁאם ִהיא ִמ ִ ְ ֹ תּדע ֶ ִ ֵַ בּכרתַ ,אףֿ ַעלֿ שׁהם ְ ָ ֵ וּמילה ֶ ֵפּסח ִ ָ תעשׂה .חוּץ ִמ ֶ ַ מצות ֹלאֿ ַ ֲ ֶ ִ ְַ 28
74 ולא
מלֹ ְ ," מצות ֶ ֶ "כּעוֹבר ַעל ִ ְ ַ ֵ ְ : כּרתוֹת סּכת ְ ֵ בּרישׁ ַמ ֶ ֶ שׁהז ִכּירוּ ְ ֵ עשׂהְ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ מצות ֲ ֵ שׁהם ִ ְ ֹ ִפּי ֶ ֵ 29
75 מצוה
הרי ָכּלֿ ִ ְ ָ כּלּן ― ֲ ֵ עשׂה ֻ ָ מצות ֲ ֵ אבל ִ ְ ֹ להענישׁוָֹ ֲ . עלינוּ ְ ַ ֲ ִ ֵָ עליהן
שׁהעוֹבר ֲ ֵ ֶ וּלתן ֶ ָ ֵ עשׂה ז ָ ָ מצות ֲ ֵ אצלנוּ שׁוּם ִ ְ ֹ ואין ֶ ְ ֵ ֵ ְ ; 30
76 בּרצוּעה
להלקוֹת ָ ְ ָ וֹבהֵ ,ישׁ ָלנוּ ְ ַ ְ שׁעשׂיּתהּ ח ָ בּשׁעה ֶ ֲ ִ ָ ָ מהן ְ ָ ָ ֵֶ מיתת ֵבּית ִדּיןִ .אםֿ ֵכּןֹ ,כּל שׁכּן ִ ַ וכלֿ ֶ ֵ כּרת ― ְ ָ יתחֵיּב ָ ֵ ְִַ 31
77 זמן
יעבוֹר ְ ַ יעשׂה ,אוֹ ַ ֲ שׁיּמוּת אוֹ ַ ֲ ֶ לּעשׂוֹתהּ ַעד ֶ ָ נּמנע ִמ ַ ֲ ָ ֶאתֿ ַה ִ ְ ָ וּמת ,אוֹ ֶשׁהוּא דּבר ְפּל ִוֹני י ַ שׁהעוֹשׂה ָ ָבּתּוֹרה ֶ ָ ֶ שּׁנּאמר ַ ָ ַמהֿ ֶ ֶ ֱ ַ 32
78 דּרָ מ ָשׁלֵ ,אין ָלנוּ בּסּכּהֶ ֶ , ולא ָי ַשׁב ַ ֻ ָ שׁעבר ְ ֹהחיּוּבִ .כּי ִמי ֶ ָ ַ ִַ עליו
מזהרים ָ ָ דּבר ֻ ְ ָ ִ בּברוּר ֶשׁאוֹתוֹ ַהָ ָ ידענוּ ְ ֵ כּרת ― ָ ַ ְ ַחָיּב ָ ֵ 33
79 עברתוֹ ― ְ ַודע ֹזאת. אחר ֻסכּוֹת ַעל ֲ ֵ ָ להלקוֹתוֹ ַ ַ ְְַ בּכּתוּב ַה ָלּאו ֶשׁבּוֹ בּאר ַ ָ שׁיּת ָ ֵתעשׂהֵ ְ .וישׁ ֶ ִ ְ בּלאֿ ַ ֲ ֶ ְו ֶשׁהוּא ְ ֹ 34
האזהרה
וגם ָ ַ ְ ָ ָ מבאר ְ ַ הענשׁ ְ ֹ ָ ויהיה ָ ֶֹ הענשׁ ְ ִ ְ ֶ לּבד ֵבּאוּר ָ ֶֹ ִמ ְ ַ 35
80 נּשׁיםֵ ,בּיןוֹבה ַעל ַה ָ ִ שׁאינן ח ָ
מּצות ֶ ֵ ָ ְועוֹדְ ַ ֶ ְ :
כּשׁאז ִכּיר ֶאתֿ ַה ִ ְ ֹ
בּהם: שׁאמר ָ ֶ ועבוֹדהֿ ָ ָזרהַ ָ ֶ , שׁבּת ַ ֲ ָ מבארתְ ,כּגוֹןִ :חלּוּל ַ ָ ְ ֶֶֹ 36
81 וֹבה ַעלאינהּ ח ָ אמרְ :וזוֹ ֵ ָ תעשׂה ― ֹ ַ וּבין ֹלאֿ ַ ֲ ֶעשׂה ֵ ֲֵ
אחרֿ ָכִּ חֵיּב תעבדם"ַ ַ , "לא ָ ָ ְ ֵ מלאכה" ְו ֹ תעשׂה ָכּלֿ ְ ָ ָ "לאֿ ַ ֲ ֶ ֹ 37
82 ולא
מעידוֹת ְ ֹ ולא ְ ִ אינן ָדּנוֹת ֹ נּשׁים ֵ ָ שׁה ָ ִ
וּעַ ֶ ,
נּשׁיםָ ְ .ויד ַ
ַה ָ ִ
בּארתּת ָ ֵוּפעמים ֹלא ִ ְ עבדִ ָ ְ . מלאכה אוֹ ָ ַ שׁעשׂה ְ ָ ָ למי ֶ ָ ָ סקילה ְ ְִִ ָ 38
83 בּמלחמת ְרשׁוּת ֹלא נלחמוֹת ְ ִ ְ ֶ ֶ ולא ִ ְ ָ
בּידיהן ְ ֹ
קרבּן ִ ֵ ֶמקריבוֹת ָ ְ ְִַָ
הענשׁ
מז ִכּיר ֶאתֿ ָ ֶֹ גּרידאֶ ,א ָלּא הוּא ַ ְ בּלאו ְ ֵ ָ בּכּתוּב ְ ָ האזהרה ַ ָָ ַ ְ ָָ 39
84 שׁזּהכּיון ֶ ֶ
נּשׁים"ָ ֵ , וֹבה ַעל ַה ָ ִ אינהּ ח ָוֹמר ָבּהּ ְ"וזוֹ ֵ ָ אצטר ל ַ
ֶ ְ ֵָ
"לא
אצלנוֹּ : כּלל הוּא ֶ ְ ֵ שׁה ְ ָ
האזהרה; ֶא ָלּא ֶ ַ ועוֹזב ֶאתֿ ָ ַ ְ ָ ָ בּלבד ְ ֵ ִ ְַ 40
85 צר.
ללא ֶֹ דּברים ְ ִֹרבּוּי ְ ָ ִ
פּנים ועלֿ ָכּלֿ ָ ִ הזהיר" ַ ְ , ענשׁ ַה ָכּתוּב ֶא ָלּאֿ ִאםֿ ֵכּן ִ ְ ִ ַָ 41
86 בּארץֿוֹבה ֶא ָלּא ְ ֶ ֶ שׁאינן ח ָמּצות ֶ ֵ ָ ְועוֹדְ ַ ֶ ְ :
כּשׁאז ִכּיר ֶאתֿ ַה ִ ְ ֹ בּכלֿ וֹמרים ְ ָ לפיכ א ְ ִ ענשָׁ ִ ְ . שׁחָיּב ֶֹ לכלֿ ִמי ֶ ַ אזהרה ְ ָ ֵישׁ ַ ְ ָ ָ 42
87 תעשׂה
וּבין ֹלאֿ ַ ֲ ֶעשׂה ֵ בּיתֵ ,בּין ֲ ֵ בּפני ַה ַ ִ
שׂראל ,אוֹ ִ ְ ֵ
ִי ְ ָ ֵ וֹמרָ :כּ תּלמוּד ל ַ אזהרה ִמ ַ ִנּין? ַ ְ שׁמענוָּ ָ ְ ַ , "ענשׁ ָ ַ ְ ָמקוֹםֶֹ : 43
88 בּפני
שׂראל אוֹ ִ ְ ֵ בּארץֿ ִי ְ ָ ֵ
וֹבה ֶא ָלּא ְ ֶ ֶ אינהּ ח ָ אמרְ :וזוֹ ֵ ָ ― ַֹ בּאחת
וּה ְ ַ ַ למד ָ בּכּתוּבָ ְ , האזהרה ַ ָפּרשׁה ָ ַ ְ ָ ָ נת ָ ְ ָואם ֹלא ִ ְ ָוכִ ְ ." ָ 44
הפק
אמירה
לּיחס לוֹ ֲ ִ ָ
יתרוֹמם ִמ ְ ַ ֵ
אמרוֹ ― ִ ְ ֵ
ְוהוּא ָ ְ קרבים ֶא ָלּא אינם ְ ֵ ִ קּרבּנוֹת ֵ ָ שׁכּלֿ ַה ָ ְ ָ וּע ַגּםֿ ֵכּןָ ֶ , בּיתָ ְ .ויד ַ ַה ַ ִ 1
נפשׁוֹת דּיני ְ ָ
וכן ִ ֵ לעזרה; ְ ֵ אסוּרה ִמחוּץ ָ ֲ ָ ָ שׁהעבוֹדה ֲ ָ בּמּקדּשׁ ְו ֶ ָ ֲ ָ ִַ ְָ 2
יהיה
"לאֿ ִ ְ ֶ
ֹ "מַ ִנּיןמּכל ָתּאִ : וּלשׁוֹן ַה ְ ִ ְ מקדּשְׁ . כּשׁיּשׁ ִ ְ ָ וֹתם ֶא ָלּא ְ ֶ ֵ דּנים א ָ ֵאין ָ ִ 3
בּאר ְבּסוֹף נת ָ ֵ פּני" ָ ְ .
וּכבר ִ ְ אחרים ַעל ָ ָאלהים ֲ ֵ ִ
ְלִ ֹ ֱ בּחי מז ְ ִמעם ִ ְ וֹמרִ ֵ : תּלמוּד ל ַ בּית? ַ ְ בּפני ַה ַ ִממיתין ֶא ָלּא ִ ְ ֵ שׁאין ְ ִ ִ ֵֶ 4
אמרם
מצותְ ,והוּא ָ ְ ָ תּרי"ג ִ ְ ֹ
כּלל ַ ְ ַשׁלּאו ֶזה הוּא ִמ ְ ַ ַמכּוֹת ָ ֶ בּית ― ַא ָתּה תּקּחנּוּ ָלמוּת ָ האִ :אם ֵישׁ ְלִ ַ ִֶָ 5
למ ֶשׁה
נאמרוּ לוֹ ְ ֹ מצות ֶ ֶ ְ
עשׂרה ִ ְ ֹ וּשׁלֹשׁ ֶ ְ ֵ "שׁשׁ ֵמאוֹת ְ ָשׁםֵ : אמרוּ עוֹד: ממית"ְ .ו ָשׁם ָ ְ ואם ָלאו ― ֵאין ַא ָתּה ֵ ִ ממית; ְ ִ ִֵ 6
עשׂה.מּצות ֲ ֵ
שׁוֹנה ִמ ִ ְ ֹ
הרא ָ בּמּצוה ָ ִ
שׁבּארנוּ ַ ִ ְ ָ
בּסיני ְוגוֹ'"ְ ,כּמוֹ ֶ ֵ ַ ְ
ְִ ַ מעם וֹמרִ ֵ : תּלמוּד ל ַ בּח? ַ ְ מּז ֵ ַ וּכה ַל ִ ְ סנהדרין ְסמ ָ שׁתּהא ַ ְ ֶ ְ ִ "מַ ִנּין ֶ ְ ֵ ִ 7
מּלכוּת וה ַ ְ
נּבוּאה ְ ַ שׁה ְ ָ וּע ֶ ַ וכן ָיד ַ תּקּחנּוּ ָלמוּת"ֵ ְ . בּחי ִ ָ ֶ מז ְ ִ
ְִ 8
בּידיעת
שׁנּצטִוּינוּ ִ ִ ַ שּׁניּה ― ִהיא ַה ִצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ מּצוה ַה ְ ִ ָ ַה ִ ְ ָ מתמידים שׁאנחנוּ ַ ְ ִ ִ החטאים ֶ ֲ ַ ְ שׁנּחַדּל ִמןֿ ַ ֲ ָ ִ נסתּלּקוּ ִמ ֶמּנּוּ ַעד ֶ ֶ ְ ְְִַ 9
וסבּתוֹ
מּציאוּת ְ ִ ָ שׁפּוֹעל ַ ה ְ ִ שׁנּדע ֶ ֵ ַה ִיּחוּדְ ,והוּאַ ֵ ֶ : שׁהבטיחנוּ,
וירחמנוְּ ,כּמוֹ ֶ ִ ְ ִ ָ יסלח ָלנוּ ה' ִ ַ ֲ ֵ ואז ִ ְ ַ בּהם ― ְ ָ ֶָ 10
שׂראל
"שׁמע ִי ְ ָ ֵ יתעלּהַ ְ : אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ אחדְ ,והוּא ָ ְ שׁוֹנה הוּא ֶ ָ הרא ָ ִָ אחריֿ ֵכן "והיה ַ ֲ ֵ נּבוּאהָ ָ ְ : החזרת ַה ְ ָ שׁאמר ַעל ַ ֲ ָ ַ ְויחזירןְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ ֲַ ִ ֵ 11
תּמצא
מּדרשׁוֹת ִ ְ ָ וּברב ַה ִ ְ ָ אחד" ֹ ְ . אלהינוּ ה' ֶ ָ ה' ֱ ֹ ֵ וֹתיכם" וּבנ ֵ ֶ בּניכם ְ בּשׂר ְ ִונ ְבּאוּ ְ ֵ ֶ רוּחי ַעלֿ ָכּלֿ ָ ָ שׁפֶּ אתֿ ִ ֶא ְ ֹ 12
ליחדני"
מנת ְ ַ ֲ ֵ ִ שׁמיַ ,עלֿ ְ ָ ליחד ֶאתֿ ְ ִמנת ְ ַ ֵ
"עלֿ ְ ָ וֹמריםַ : שׁהם א ְ ִ ֵֶ "בּיּוֹם שׁלהַ : מּמ ָ ָ וה ֶ ְמּלכוּת ְ ַ החזרת ַה ַ ְ ואמר ַעל ַ ֲ ָ ַ ַ ָ ְ . 13
וֹציאנוּ ִמ ֵבּיתשׁלּא ה ִ ָ בּדבר ֶזהֹ ֶ : כּוּנתם ְ ָ ְָוהרבּה ְכּגוֹן ֶזהָ ָ ָ ַ . ְַ ֵ פּרציהן
וגדרתּי ֶאתֿ ִ ְ ֵ ֶ נּפלת ְ ָ ַ ְ ִ דּויד ַה ֹ ֶ ֶ סכּת ָ ִ אקים ֶאתֿ ֻ ַ ַההוּא ָ ִ 14
והטבה,
חסד ַ ֲ ָ ָ בּעשׂיּת ֶ ֶ שּׁעשׁה ַ ֲ ִ ַ עמּנוּ ַמהֿ ֶ ָ ָ עשׂה ִ ָ ולא ָ ָ עבדים ְ ֹ ֲִָ עוֹלם" ַ . גּם ָיד ַ
וּע כּימי ָ וּבניתיה ִ ֵ
אקים ְ ִ ִ ָ והרסתיו ָ ִ ַ ֲִ ָֹ 15
שׁאנוּ
לפי ֶ ָ אחדִ ְ , בּדעתּנוּ ֶשׁהוּא ֶ ָ שׁנּקבּע ְ ַ ְ ֵ בּתנאי ֶ ִ ְ ַ ֶא ָלּא ִ ְ ַ ועלֿ ִפּי בּמלַ ְ יהיוּ ֶא ָלּא ְ ֶ ֶ הארץ ֹלא ִ ְ וכבּוּשׁ ָ ָ ֶ מּלחמה ְ ִ שׁה ִ ְ ָ ֶַָ 16
וֹמרים ַ ְ ִ
'מצות וּבהרבּה ְמקוֹמוֹת א ְ ִ בּכֵ ְ ַ ְ . מחָ ִיּבים ְ ָ ְֻ אלעזר
"ולפני ֶ ְ ָ ָ שׁאמרֵ ְ ִ ְ : וכהן ָגּדוֹלְ ,כּמוֹ ֶ ָ ַ וֹלה ְ ֹ ֵ סנהדרי ְגּד ָ ְְֵֶַ 17
וֹמריםשׁמים'ִ ,כּי א ְ ִ 'מלכוּת ָ ַ ִ למצוה זוֹ ַגּם ַ ְ וקוֹראים ְ ִ ְ ִָיחוּד'ִ ְ ְ , יעמד" כּהן ַ ֲ ֹ ַה ֹ ֵ 18
עליו
לקבּל ָ ָ כּדי ְ ַ ֵ ֵ ְ : מפרסמיםכּלּם ְ ֻ ְ ָ ִ שׁענינים ֵאלּוּ ֻ ָ וּלפי ֶ ִ ְ ָ ִ ִ ְ . 19
וּנה בּוֹ. והאמ ָ בּיּחוּד ְ ָ ֱ וֹדאה ַ ִוֹמר ַהה ָ ָ שׁמיםְ ,כּל ַ מלכוּת ָ ָ ִ ֹעל ַ ְ תעשׂה עשׂה אוֹ ֹלאֿ ַ ֲ ֶ מצות ֲ ֵ הרי ָכּלֿ ִ ְ ַ אדםֵ ֲ , בּני ָ ָאצל ֹרב ְ ֵ ֵֶ 20
בּמיתוֹת ֵבּית ִדּין ,אוֹ בּעבוֹדוֹת ,אוֹ ְ ִ בּקרבּנוֹת ,אוֹ ַ ֲ ַה ְתּל ָוּיה ְ ָ ְ ָ 21
יום חמישי כ"ו אלול ה'תשע"ח בּמלחמת ְרשׁוּת ― ֹלא ומל ,אוֹ ְ ִ ְ ֶ ֶ בּנביא ָ ֶ ֶ בּסּנהדרין ,אוֹ ְ ָ ִ ְְֶַַ ִ 22
אגרות קודש
מאשרים קבלת מכתבו בו כותב ר"פ מפעולותיו במשך הזמן מעת בואו מ ...ז .א .יותר מחצי
שנה .והתקוה שבודאי לדכוותי' למותר להאריך -שהפעולות שכותב אולי מספיקות לבעלי עסק או
בכלל לזה שעסקו ענינים אחרים לגמרי ,אלא שבזמנים הפנוים מעסקו מתעסק בהפצת היהדות או
החזקת המוסדות וכו' ואי"ז מספיק כלל וכלל למי שזה צ"ל עסקו ועיקר עסקו .ואין כאן הכוונה רק
מפני שהרי המשכורת באה מקופה צבורית ובמילא צ"ל עשיית הענינים באמונה וכו' -כי אם עיקר
בזה ,שעל האדם לחוס על איבוד ימיו ביותר וביותר .וכמבואר בדא"ח עה"כ ימים יוצרו ולו אחד בהם,
שמספר הימים הוא מתאים להפעולות הדרושות ,וכל יום אשר אינו מלא ועאכו"כ באם ריק הוא
מפעולות הדרושות ,הרי וכו',
איברא דלימוד זכות בנידון דידן [ -בהיפך מכתבו שמפני שלא הי' פת בסלו ולכן חסר בפעולות,
כ"א אדרבא] מפני שהי' פת בסלו ,לא שם לב למחז"ל פשוט נבילא בשוקא ואל תאמר כהנא אנא ,ועד
כדי כך -שטרם נגש לאיזו פעולה בדקה שבע בדיקות ,אולי יש בזה ענין שאינו לפי הכבוד וכו' וכו'.
והודיעונו חז"ל אין צועקין על העבר .ובפרט בנדון דידן ,שהרי לכאורה אין נפק"מ אם הוא
העדר הרצון או העדר היכולת ,והרי ענין שליחות הוא בדוקא שאין על השליח לחכות על כל פרט ופרט
להוראה בפעולה ,או לחכות לימות המשיח אשר רוח הטומאה יעבור מן הארץ ולא תהיינה כל העלמות
והסתרים .כ"א אדרבה -להפיץ אור במקום חשך העלם והסתר [אשר בהעלם והסתר זה נכללת
לפעמים קרובות גם דאגת הפרנסה .ובנוגע אליו הרי שללו זה ,ובכ"ז כו'] .ופשוט ומובן שעתה בעשי"ת
אין להאריך בענינים כאלו ,שהרי זכיותיהם של כאו"א בתכ"י -צריכים להדגיש אותם ביותר וביותר,
וק"ל ,ועכ"פ מכאן ולהבא -הנה יבוא בדברים עם...
פשיטא שאין בהנ"ל כל ענין של קפידא וכיו"ב ,כי אם אך ורק הצער גדול על שמטעמים משונים
בזבז זמנו כשרונותיו וידיעותיו ,מבלי לנצלם כלל כדרוש להפצת המעינות ,בתוככי הפצת היהדות,
וק"ל ,ובפרט -שנמצא בתוככי עשיריות אלפים כ"י אחב"י ,אשר נשמתם רעבה וצמאה לדבר ה' [אלא
שחלק חשוב מהם אין יודעים למה הצמאון והרעבון ,ואשרי חלקו של המנצל כשרונותיו להודיעם ע"ד
האמור ולקרבם תחת כנפי השכינה] ,וכנראה שהמאמר הכל תלוי במזל -גם בזה קאי הוא.
מדרככם הרעה :כי על חנם ) (‚Îמה עשית מול בית פעור ועוד
ייעפו שלא יוכלו להשיגה ומה סופה בחדשה ימצאונה עתה את מחזקת באותו הדרך כבכרה קלה המשרכת
חדש אחד יש בשנה שהיא ישנה כל החדש ואז היא דרכיה :גמלה נקבה בחורה שהיא אוהבת לנוע
נלכדת אף אתם חדש אחד )הוא אב( הוכן לכם כבר בכרי מדין )ישעיה ס( מתורגם הוגני מדין והם גמלים
מימות המרגלים שקבעו אבותיכם בכיית חנם בו בחורים כמו שמצינו בסנהדרין נפישי גמלי סבי דטעיני
תלכדו . .שו"ן דגרונמינ"ט בלעז וכן ת"י משכי דהוגני :מחזקת בדרכי נעוריה ל' מסריך
כירודא ,ד"א ל' יללה כמו תאניה ואניה )איכה ב( ל"א סריך ויש לחברו עם שרוך הנעל )בראשית יד( קושרת
שאקונטריא"ה בלעז כמו תאנת שילה )יהושע טז(: דרכי נערותה בלבה („Î) :שלוואטיק"ו בלעז
) (‰Îזו היא מדתך כפרא האוהבת ויש לועזין קוליי"ן בלעז :הלמוד להיות
לנוע נביאי אומרי' ליך מנעי עצמך מעכו"ם שלא תלכי במדברות כן אוהבת לנוע :פותחת את פיה
יחף בגולה ומנעי גרונך מלמות בצמא ותאמרי על דברי ושואפת רוח ולעולם הוא חוזר למקומו :
הנביאים נואש אין מיחוש נואשתי בדבריכם ,נואש אותה מדת תנינים שיש בה כי גם התנין שואף
נוקליי"ר בלע"ז (ÂÎ) :בתחלה כשהוא נמצא רוח כמה שנאמר שאפה רוח כתנים )ירמיה יד( מי
גנב והוא היה מוחזק נאמן כך ת"י: ישיבנה מאותה מדה כן אתם מי יוכל להשיבכם
שתעידו עלי שבשביל אהבתו חליתי ) (Êותופסין גנבים
ביסורים קשים ביניכם יבא נבוכדנאצר ויעיד יבא המהלכים בלילות :חבלו בי חבורה כל
אליפז וצופר וכל נביאי האומות ויעידו עלי שקיימתי פצע לשון מכת כלי זיין הוא נברדור"יא בלע"ז:
את התורה (Ë) :כך היו שואלין עדיי המרודד והמרוקע עלי וכן כל הענין לשון
האומות את ישראל מה אלהיכם מכל האלהים שכך אשת נעורים המתאוננת על בעל נעוריה ומבקשתו,
אתם נשרפים ונצלבים עליו :להעיד וזו הוא הדוגמא :נבוכדנאצר
לו על אהבתך (È) .לבן כמו )איכה ד( צחו וחיילותיו :לנקום נקמתו של מקום:
בחלב :אפרש תחלה כל הענין לפי פשוטו בית המקדש :אף
קילוס נוי בחור כשהוא לבן ופניו אדמוניות : מלאכי השרת שהיו שומרים חומותיה כענין שנאמר
נדגל בחיילות הרבה רבים חיילותיו רבבות )ישעיה סב( על חומתיך ירושלם וגו' הם הציתו בו
הרבה קרויין רבבה שנאמר )יחזקאל יז( רבבה כצמח את האור כענין שנאמר )איכה א( ממרום שלח אש
השדה נתתיך .ולבן להלבין עונותי ,צח ולבן וגו' (Á) .האומות אנשי נבוכדנצר
כשנראה בסיני נראה כזקן מורה הוראות וכן בשבתו שראיתם בחנניה מישאל ועזריה מוסרים עצמם
למשפט )דניאל ז( לבושיה כתלג חור ושער רישיה לכבשן האש ואת דניאל לגוב אריות על עסקי התפלה
כעמר נקא :ליפרע משונאיו כענין שנאמר ואת דורו של מרדכי בימי המן :
)ישעיה מג( מדוע אדום ללבושיך : לעתיד לבא ליום הדין שיבוקש מכם להעיד עלי
הרבה חיילות מקיפין אותו: כענין שנאמר )ישעיה טו( יתנו עידיהן ויצדקו :
`xephxa yexit
.dpnl` :äùãç äùà áéúë àø÷å ,åì äùãç äðéàù ,øæåç åðéà ,äñøéàå .ezyexb z` xifgnde :éøô íéùåò íðéàù íéî÷ùå íéæøà ïåâë .wxq ipli` b
äãîë åàðáå åøúñ .epekn lr :äçé÷ìì åì äéåàø àäúù ,äç÷ì éàî ,ç÷ì àìå øîåì øùôà äéäå ,äç÷ì àìå áéúëã ,äìéáùá øæåç åðéà ,ìåãâ ïäë äñøéàå
éåä àìå ,íéðáìì äôé åìù ò÷ø÷ä ïéàå ,ïåøù åîùù àåä íå÷î .oexya mipal zia dpead :ùøåéäå ç÷åìäî òøâå ,àåä ùãç åàìã ,øæåç åðéà ,äðåùàø
:íéðù òáù ìë íéîòô éðù äùãçì ïéëéøö åéäù ,àîéé÷ ìù øáã
íé÷ñåò àìà ïäéúáì ïéøæåç ïéàå ìàøùé õøà êåúì äëøòîä ïî íéøæåçå ïäë éøáã ïéòîåù íùå ìåáâä ãò íéëìåä ìéòìã êðäã .onewnn oiff oi`y el`e c
íøë òèåðä ïëå .äðù ïééãò åá øã àìå .ekpge zia dpead :ïäë éô ìò áåùìå øôñä ãò úëìì åìéôàå ïîå÷îî ïéææ ïéà åìàå .äîçìîì íéëìåäì ïåæîå íéî ÷ôñì
:åæë úåéäì úøçà äéåä áåúëä êì ó éñåä .àåä àéåáéøì .didi :åúéá ìéáùá .ezial didi iwp :åéìò äîéìù úéòéáø äðù äøáò àì ïééãòå ,åììçå
äúìú ,åãéáù úåøéáòî àøéä åäæ àøéäù .jkitl :íéáéåà íå÷øôé àìù ïéôåôö ãåîòì ïéøù÷úîùë .dnglnd ixywa :ïäë éøáã ìò .mixheyd etqie d
`xephxa yexit
,âøåää úà éúéàø øîàå äìçú ãçà àá íà ìáà .íéôøåò åéä [æà] úçà úáá íäéðù åàáù ïåâëå .zi`x `l xne` cg` cre izi`x xne` cg` cr g
,åùéçëäå ë"çà ãçà ãò àáù ô"òà ,ïéôøåò ïéà ãçà ãò éô ìò åìéôà òãåð àä ,åäëä éî òãåð àì (íù) áéúëã åäúðéîàä äøåúäù ,éøú éáë åäåðîéäå
,ïä úåãò éìåñô ãçàäå íéðùäù ïåâëå .mitxer eid zi`x `l mixne` mipye izi`x xne` cg` cr :íéðù íå÷îá ãçà ìù åéøáã ïéàù ,éðùä ïîàð åðéà
:úåòã áåø øçà êìä úåãò éìåñôáã
:éôåã éìáî úîà íúøåú øîåìë .åá ìëäù ùéà .zeleky`d elha :âåøäì ìéâø éî íäá åéä ïéøéëîù éôì .dtexr dlbr dlha h
מנחם שניאורסאהן
זר ") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף כה עמוד א- פרק שלישי.מנחות
תוספות רש"י
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף כה עמוד ב- פרק שלישי.מנחות חר
רש"י תוספות
טר (iyily meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr dk sc zegpn
60 ,mcd wxfpy xg` dxfrl ueg àöBiä ¥ © xyad úठokå§ ,epnfa edelk` ,miycwa d`neh oer lr dvxn uivd oi`y .leqte ± äöøeä ¨ § àì Ÿ 1
61 mlk` m` mewn lkn ,mcd zwixf ici lr mixedhl exzipy s`y .miakek icaerl 2
62 ïðéà
¨ ¥ dzrL ¤ oeik ,zxka mdilr yepr `di `l sebd z`neha zepaxway `ziixaa epipyy dn lr - éäðéîøe ¦ § ¦ § :`xnbd dywn 3
63 ,ok xnel oi`y `ziixad zx`an .íéøBähì ¦ § © ïéìëàð
¦ ¨ ¡ ¤ zeidl miie`x epipyy dnn zeywdl yi ,cifna xaryk dvxn uivd oi` cigi 4
64 xUA
¨ ¨ lk`Y
© Ÿ xW` ¤ ¤ © § ,epcnlne (my) aezkd `a ± øîBì
¤ £ WtPde' © ãeîìz § © ìòå
© § ,øNaä ¨ ¨ © ìòå © § ,ícä¨ © ìò© ,ävøî ¤ © § õévä ¦ © äî¨ ìò© ,zxg` `ziixaa 5
65 ,od zexzein ''dl xy`' el` zeaizy ,''äì© øLà ¤ £ minlXd
¦ ¨ § © gaGn
©¤ ¦ ñðBàa
¤ § ïéa¥ ,ãéæîa ¦ ¥ § ïéa¥ e ,ââBLa
¥ § ïéa¥ ,eaixwde àîèpL ¨ § ¦ ¤ oaxw ly áìçä ¤¥© 6
66 ,mixedh zlik`l zrk ie`x epi`y miycw xya mby ,äaéø ¨ ¦e oaxwde ,dvxn uivd mlek lr ,øeaéöa ¦ § ïéa¥ e ,ãéçéa ¦ ¨ § ïéa¥ ,ïBöøa ¨ § ïéa¥ e 7
67 .sebd z`neha edelk`yk ,zxk eilr miaiig .cifnl bbey oia welig oi`e dvxn uivd mlerly ixd .xyk 8
68 lr mb zxk aiigl aezkd daixy xg`n :dpce `ziixad dkiynn dipyd `ziixad ± àä¨ ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ ,óñBé ¥ áø© øîà © ¨ :`xnbd zvxzn 9
69 yiy ± äaøî¤ § © éðàL
¦ £ ¤ ìBëé¨ ,mixedhl dlik`l ie`x epi`y xya `ziixade ± àä¨ ,`id éñBé ¥ éaø ¦ © zrc ,cifnl bbey oia dwlig `ly 10
70 zaygn zngn elqtpy zepaxw ± ïéìebétä ¦ ¦ © xya úठmb zeaxl minkg ewlgpy epivny itke .`id ïðaø ¨ ¨ © zrc ,dwligy dpey`xd 11
71 ,epnfa edelk` `ly zngn xzepy xya ± úBøúBpä ¨ © úàå ¤ § ,lebit ,zexitd on dnexz zyxtd oiprl àéðúc ¨ § © § cifna eqpw m` iqei iaxe 12
72 .zxk sebd z`neha ezlik` lr eaiigziy ,mixedh zexit ± øBähä ¨ © ìò© mi`nh zexitn - àîhä ¥ ¨ © ïî¦ ïéîøBz
¦ § ïéॠ13
73 z` aiigl zeaxl sqep xewn `ziixad dkixv ike :`xnbd ddnz rci `ly ,ââBLa ¥ § df did m` ,íøz © ¨ e xar íàå ¦ § .odk cqtd iptn 14
74 onf xg`l xyad oly ,ïì¨ edf - eðééä § © úBøúBð
¨ ixde ,zexzepd ,ãéæîa
¦ ¥ § la` .äîeøz ¨ § Búîeøz ¨ § ,mixedh el`e mi`nh el` zexity 15
75 .zxk eilr miaiigy dlgzda `ziixad dxn` xak jk lre ,exizd exn`e minkg edeqpw ,xedhd lr `nhd on `ed mxezy rciy 16
76 zeaxl iziid lekiy ,xnel `ziixad zpeek àlà ¨ ¤ :`xnbd zx`an ,øîBà
¥ éñBé ¥ éaø¦ © .mexzle xefgl `ed jixve ,äîeøz ¨ § Búîeøz ¨ § ïéॠy 17
77 (my)øîBì
© ãeîìz § © ,úBøúBp
¨ lr zxk miaiigy enk§ ïéìebétä¦ ¦ © z` óà© jixv oi`e ,äîeøz ¨ § Búîeøz ¨ § ,ãéæîa ¦ ¥ § ïéa¥ ,ââBLa ¥ § ïéa¥ e ,llk eqpw `l 18
78 lr wxy ,dfa èòéî ¥ ¦ e ,'íéîìMä
¦ ¨ § © çáfî
© ¤ ¦ xUA
¨ ¨ lk`Y
© Ÿ xW`
¤ £ WtPde'
¤¤ © § `ziixady ,zeziixad oia dxizqd zvxezne .mexzle xefgl 19
79 .minlyd xya lk lr `le ,zxk miaiig minlyd gafn wlg ,`id minkg zrc ,dvxed bbeyae dvxed `l cifnay dxn`y 20
80 úéàø
¨ ¦ ¨ äî̈ ,hrine daix aezkdy epivny xg`ne :`ziixad zl`ey iqei iax zrc ,dvxed cifna mby dxn`y `ziixade cifna eqpwy 21
81 àéöBäìe
¦ § ,zxk aeigl ,dwixf xg` olde `veid z` ± elॠúठúBaøì ©§ .`l bbeyay enk cifna eqpw `ly `id 22
82 z`neha mzlik` lr zxk miaiig oi`y ,milebitd z` ± elॠúठoia cifna oiay dxn`y ef `ziixay xnel oi`y :`xnbd dywn 23
83 ¤ £ xn`y dna áeúkä
xW`' ¨ © äaéøL¨ ¦ ¤ øçà © © :`ziixad zx`ane .sebd dn lk ixd ± déì¥ úòîLc © § ¨ § øîéà © ¥ y itl ,`id iqei iax dvxed bbeya 24
84 xazqn ± zøîà ¨ § © ¨ ,'minlXd
¦ ¨ § © gaGn' © ¤ ¦ xn`y dna aezkd èòéîe ¥ ¦ ,''dl© la` .cifna ñéð÷ ¦ ¨ àìcŸ § df oiprl wx `ed ,éñBé ¥ éaøì ¦ © § eprnyy 25
85 eid dligzny ,øLBkä ¤ © úòL © § ïäì ¤ ¨ äúéäL
¨ § ¨ ¤ elॠúठéðà ¦ £ äaøî
¤ § © ,xnel xaeqy eprny m`d ± déì¥ úòîL © § ¨ éî¦ úBìéëà ¦ £ ìò© õéö¦ ävøîc ¤ ©§ ¦ 26
86 dvex jpdy itke ,dlik`l cnerd xya z`neh lr dvxn uivdy 27
lr mnc wxfp xaky miycw xya mde ,mixedh zlik`l miie`x
dvxn uivdy da x`eany `ziixad z` iqei iax zrca cinrdl 28
87 àlL
Ÿ ¤ elॠúठéðà ¦ £ àéöBîe
¦ ,dwixf xg`l e`vie eply `l` gafnd
88 zlik`l miie`x eid `l dligzny oeik ,øLBkä ¤ © úòL © § ïäì
¤ ¨ äúéä
¨§¨ ìò© ävøî ¤ © § õévä¦ © ,øîBॠøæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © ,àéðúäå
¨ § © ¨ § .xya z`neh lr mb 29
89 .milebitd z` hrnl yi okle ,mixedh .miiw xyad eli`k ,oaxwd xiykdl ,`nhpy xya lr ± úBìéëà ¦£ 30
90 lr zxkd aeigy epcnle xg`n ,øîàz © Ÿ íàå ¦ § :`ziixad zl`ey mc lr wx `l` ,úBìéëà ¦ £ ìò© ävøî ¤ © § õévä ¦ © ïéॠ,øîBà ¥ éñBé
¥ éaø ¦ ©e 31
91 .e`nhpy mixeni`e 32
xzipe xyekd zry el didy xyaa wx `ed d`neha dlik`
92 øçàì
© © § Bìëàå
¨ £ © ,íéîc¦ ¨ ú÷éøæ
© ¦ § éðôì
¥ § ¦ àîèpL
¨ § ¦ ¤ øNä
¨ ,le`yl yi ,mixedhl `ziixaa mi`pzd ixac z` jetdl yi - Cetéॠ:`xnbd zvxzn 33
93 el dzid `l ixde ,äàîeè ¨ § íeMî¦ åéìò ¨ ¨ ïéáéiç
¦ ¨ © äî¨ éðtî
¥ § ¦ ,íéîc ¦ ¨ ú÷éøæ
© ¦§ ,úBìéëà ¦ £ ìò© ävøî¤ © § õévä ¦ © ïéॠ,øîBà ¥ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © ,dzepyl yi jke ,ef 34
94 .llk mixedhl xzip `le ezligzn did `nh ixdy ,xyekd zry z` yxtl yi ,oky oeike .úBìéëà ¦ £ ìò© ävøî ¤ © § õévä ¦ © ,øîBà ¥ éñBé ¥ éaø ¦ © 35
.iqei iaxk ,dvxed bbeya oia cifna oia dxn`y `ziixad 36
95 zaygpe ,d`nehd lr ävøî ¤ © § õéväL
¦ © ¤ éðtî
¥ § ¦ :`ziixad zayiin
96 m`de ± dì¨ úëôà © § ¨ úéöî ¥ ¨ éîe ¦ ,úLL ¤ ¥ áø© dì¨ ó é÷úî ¦ § © :`xnbd dywn 37
xzid el oi`y s`e ,xedh xyad did eli`k dlern dwixfd 38
97 oi`y xaeq xfril` iaxy df ote`a mdixac z` jetdl xyt`
okle ,mixedhl xzip zeidl ie`x llka `ed ixd ,lreta dlik`
98 ± àéðúäå
¨ § © ¨ § ,dvxn uivdy xaeq iqei iaxe ,zelik` lr dvxn uivd 39
.d`neha df xya zlik` lr zxk miaiig 40
99 xya lke`d lr zxk yper xn`p dxeza ,`ziixa epipy ixde
iaxy jkn dgikene ,`ziixad ixac z` `xnbd zwiicn dzr
100 z` dfa zniiqne ,zelik` lr dvxn uivdy xaeq xfril` øNa
¨ ¨ mby xnel iziid ìBëé¨ :`ziixad dpc .sebd z`neha miycw 41
101 ote`a lirl d`aedy `ziixad ixac z` jetdl oi`y dziiyew íeMî¦ zxk ïäéìò ¤ ¥ £ ïéáéiç
¦ ¨ © eäé§ ,íéîc ¦ ¨ ú÷éøæ
© ¦ § éðôì
¥ § ¦ elk`e àîèpL ¨ §¦¤ 42
102 zwiicn .zelik` lr dvxn uivd oi`y xeaqi xfril` iaxy ìk'
¨ (hi f `xwie) øîBì © ãeîìz § © ,sebd z`neha edelk`yk - äàîeè ¨ § 43
103 ixd ± ïéঠdwixf xg` elk`e ,dwixf mcew xyad àîèð ¨ § ¦ :`xnbd øNa
¨ ¨ ìëàz
© Ÿ øLà ¤ £ Lôpäå'
¤ ¤ © § (k f my) xn`p dfl jenqe ,'øNa ¨ ¨ ìëàé© Ÿ øBäè¨ 44
104 àöBé
¥ d xya lr la` ,dvxn uivdy meyn ,mrhde ,zxk aiig `ed `edd¦ © WtPd¤ ¤ © äúøëðå
¨ § § ¦ § åéìò¨ ¨ Búàîeèå
¨ § § 'äì© øLà ¤ £ íéîìMä
¦ ¨ § © çáf ¦ 45
105 àìŸ ,dwixf xg`l elk`y s` ,'`vei' oicn `ed eleqte ,dwixf mcew øzépä
¨ ¦ © xya wxy ,miweqtd zekinqn cenll yie ,'diOrn ¨ ¤ ©¥ 46
106 uivd oi` ,'`vei' meyn lqtpy xg`ly ,zxk aiigzn epi` ± df `ed ,'xUA ¨ ¨ lk`i© Ÿ xFdh¨ lM' ¨ llka `ed ixde ïéøBähì ¦ § § dlik`a 47
107 xzipy ink xyad z` aiygdl dliren dwixfd oi`e ,eilr dvxn xyaå§ ,sebd z`neha edelk`yk äàîeè ¨ § íeMî¦ zxk åéìò ¨ ¨ ïéáéiç
¦ ¨©y 48
108 lebitk epicy ,xyekd zry el did `ly xya df ixde ,mixedhl iab lr mcd zwixf mcew oebk ,ïéøBähì ¦ § § dlik`a øzéð ¨ ¦ BðéàL ¥¤ 49
109 .sebd z`neha ezlik` lr zxk miaiig oi`y zxk åéìò ¨ ¨ ïéáéiç
¦ ¨ © ïéॠ,mixedhl dlik`a `ed xeq` oiicry ,gafnd 50
110 ueg `viy xyal dliren dwixf oi`y ,`ziixaa ok m` x`ean .sebd z`neha edelk`yk ± äàîeè ¨ § íeMî¦ 51
111 xya llka did '`vei' mb ,dliren dwixfd dzid eli`y ,dxfrl ef zekinqn yexcl oi` `ny ± BðéॠBà :oecl `ziixad dkiynn 52
112 ine ± déì¥ úòîL © § ¨ ïàî© e .`nhpy xya enk mixedhl xzipd àlà
¨ ¤ ,oixedhl llk xzip epi`y xya lr wx zxk aeign hrnl 53
dzr ie`x epi` j` mixedhl xzipe enc wxfpy xya s` hrnp 54
113 `ed øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø
¦ © ,àöBiì
¥ © úìòBî
¤ ¤ ä÷éøæ ¨ ¦ § ïéॠøîàc
© ¨ § eprny mi`pzdn
114 ,'ebe 'lk`Y
© Ÿ xW` ¤ ¤ © § (my) xn`py dnn ,yexcp jke ,lk`idl
¤ £ WtPde' 55
iax ,(:e) dlirn zkqna mi`pz dfa ewlgpy .ok xaeqy eprnyy
115 eli`k ,oaxwd z` xiykdl ,`veil dliren dwixfy xaeq `aiwr mlk`yk äàîeè ¨ § íeMî¦ åéìò ¨ ¨ ïéáéiç
¦ ¨ © ïéøBähì
¦ § © ìëàð
¨ ¡ ¤ d xya `weec 56
116 ,`veil dliren dwixfd oi`y xaeq xfril` iaxe .xyad `vi `l ,ïéøBähì
¦ § © dzr ìëàð ¨ ¡ ¤ zeidl ie`x BðéàL ¥ ¤ xya lkå§ ,sebd z`neha 57
117 oecipd mye .mcd wxfp `l eli`k df ixde ,oaxwd z` xiykdl íeMî¦ åéìò
¨ ¨ ïéáéiç
¦ ¨ © ïéॠ,mixedh zlik`l ie`x did dligzny s` 58
118 enk ,''d iycw'a `l` dlirn oi`y ,dlirn xeqi` oiprl `ed `le ïl¨ y xyaä© úठmb jka hrnl yi ± éðà ¦ £ àéöBà
¦ ok m`e ,äàîeè¨ § 59
המשך בעמוד צ
(iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr ek sc zegpn יר
56 úéæ¦ © éöçk
¦ £ © `l` xiizyp `l m` eléôà ¦ £ äìBò
¨ oaxwáe § .zifk xeriyl dxe`kly ,dpey`xd `ziixad oeyln òîL © § àz¨ :`xnbd dywn 1
57 oaxwL ¤ éðtî
¥ § ¦ ,ícä
¨ © úठ÷øBæ
¥ e ,zifkl mitxhvn áìç ¤ ¥ úéæ¦ © éöçëå
¦ £ © § øNa
¨ ¨ .`liy ax ixack `lye ,dvxed `l cifna ewxf m`y da yxetn 2
58 jkitl ,algl xyad oia welig oi`e ,gafnl ìéìk ¦ ¨ dlek ¨ dler äöøeä
¨ § ,ââBLa
¥ § df did m` ,B÷øæe¨ § àîèpL
¨ § ¦ ¤ íc¨ ,`ziixaa epipy jky 3
59 äçðnáe
¨ § ¦ © .mcd z` wxefe alg zif ivg mr xya zif ivg sxhvn weligdy yxetne .oaxwd äöøeä ¨ § àì Ÿ ,ãéæîa¦ ¥ § df did m`e ,oaxwd 4
60 .jynda x`eaiy itke ,mcd z` ÷Bøæé§ ¦ àì Ÿ úîéi÷¤ ¤ © dlek¨ eléôà ¦£ d`nehdy s` ,dvxed `l cifna ewxf m`y ,dwixfd oiprl `ed 5
61 ixd ,dgpna yi dwixf efi` ± dzãéáò ¨ § ¦ £ éàî© äçðî ¨ § ¦ :`xnbd zl`ey .`liy axk `lye ,bbeya dzid 6
62 `ziixaa dxen`d dgpn àtt ¨ ¨ áø© øîà© ¨ :`xnbd daiyn .mc da oi` m` ïéa¥ welig oi` ,B÷øæe¨ § àîèpL
¨ § ¦ ¤ íc¨ ,øîà÷ © ¨ ¨ éëä
¦ ¨ :`xnbd zvxzn 7
63 `l m`y `ziixad zycgne ,gafd mr d`ad íéëñð ¦ ¨ § úçðî © § ¦ `id dzid cvik ielz lkd `l` ,ãéæîa ¦ ¥ § wxf m` ïéa¥ e ,ââBLa ¥ § wxf 8
64 ,dxiizyp gafd zgpny s` ,algdn e` xyadn zifk xiizyp àìŸ ãéæîa
¦ ¥ § `nhp m`e .oaxwd äöøeä ¨ § ,ââBLa ¥ § àîèð ¨ § ¦ m`y ,d`nehd 9
65 dler didy ± Czòc ¨ § © à÷ìñ
¨ § ¨ .gafd mc zwixfl dliren dpi` .oaxwd äöøeä
¨ § 10
66 gafd mr cgiay oeikn ± àéúà ¨ § ¨ à÷¨ çáæ© ¤ éãäáe
¥ £ © ìéàBä¦ xnel jzrca
67 ly etebk `id daeyg - àéîc ¨ § ¨ àçáéæc
¨ § ¦ § déôeâk
¥ § ,mikqpd zgpn d`a
68 ïì¨ òîLî © § © à÷¨ ,dxiizypy meyn mcd z` wexfl lkeie ,gaf
äðùî 11
69 .zifk oaxwd sebn x`yiy jixvy iptn ,ok xacd oi`y `ziixad dgpn ixiiy df oiprl zencl yi m`d zwelgn d`ian epizpyn 12
70 zwixfl liren x`ypy alg mby `ziixad ixacl `xnbd zxfeg e` ,dgpnd ly äéøéL ¨ ¤ ¨ § eàîè𧠧 ¦ e unewd z` aixwdl `a :gaf xyal 13
71 dlik`l ie`x xya oi` m` mby éléî ¥ ¦ éðäðî ¥ ¨ ¨ § :`xnbd zl`ey .mcd
øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø
¦ © zhiyl - úcîk © ¦ § ,äéøéL
¨ ¤ ¨ § eãáà
§ ¨ y e` ,äéøéL
¨ ¤ ¨ § eôøNð
§ § ¦y 14
dgpna oicd `ed ,'xya oi`y it lr s` mc' dnda oaxwa xaeqy 15
72 ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © øîà̈ © :`xnbd daiyn .mcd z` wxefy alg wx x`ype - úcîëe
© ¦ § .dgpnd äøéLk ¨ ¥ § e unewd z` xihwny ,miixiy dl oi`y 16
73 ïa¤ òLBäé
© ª § éaø ¦ © íeMî¦ df exn`y yie ± da¨ eèîe ¨ ,ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaø ¦ © íeMî¦ ,'mc oi` xya oi` m`' dnda oaxwa xaeqd òLBäé © ª § éaø
¦ © zhiyle 17
74 gzR © ¤ 'd gAfn © § ¦ lr© mCd ¨ © z`¤ odMd ¥ Ÿ © wxfe' © ¨ § (e fi `xwie) àø÷ ¨ § øîà © ¨ ,àéðð稧 © £ .äìeñt
¨ § `id miixiy dl oi` m`y dgpna oicd `ed 18
75 m` mby rnyne ,''äì© çBçéð © ¦ çéøì © ¥ § áìçä ¤ ¥ © øéè÷äå ¦ § ¦ § crFn ¥ ld` ¤Ÿ
76 ét¦ ìò© óàå © § ,mcd z` wxef dxhwdl ie`xd 'áìç' ¤ ¥ oaxwdn xiizyp
77 .øNa¨ ¨ ïéàL ¥¤ àøîâ 19
78 x`yp m`y weqtdn cenil epivn ok` ± ïçkLàå ¨ § § © § :`xnbd zl`ey øîà̈
© :ryedi iax zhiy z` xiaqnd ax zrc z` d`ian `xnbd 20
79 x`ype ,eca` algde xyad lk xy`k la` ,mcd z` wxefy 'áìç' ¤¥ úö÷î
¨ § ¦ m` ìáà
¨ £ ,dgpnd ly äéøéL
¨ ¤ ¨ § ìk¨ eàîèpL
§ § ¦ ¤ `weece ± àeäå§ ,áø© 21
80 ,mixhwpe gafnd iab lr miler md mby úBéìë ¨ § ézLe ¥ § úøúBé ¤ ¤ wx .dgpnd dlqtp àì Ÿ ,e`nhp äéøéL
¨ ¤¨ § 22
81 wx ex`yp m`y oicd jky `xnbd dgikene .mcd z` wxefy ïìðî ¨¨ § `nhpa wx ,xnelk ,ïéঠàîèð
¨ § ¦ ,Czòc
¨ § © à÷ìñ
¨ § ¨ à÷¨ :`xnbd zxne` 23
82 `ziixad seqa éðz÷c ¥ ¨ ¨ § ,mcd z` wxefy zeilkd izye zxzeid 24
,unewd z` xihwdl ax xizd xedh x`yp ewlge dgpndn wlg
83 m` wxy ,`xnbd zwiicn ,'÷Bøæé§ ¦ àì Ÿ úîéi÷ ¤ ¤ © dlek ¨ eléôà ¦ £ äçðnáe'
¨§ ¦ © - óeøNå ¨ § ãeáਠdgpndn wlgyk la` .epiptl dgpnd lke li`ed 25
84 dgpnd oi`y iptn ,mcd z` ÷Bøæé§ ¦ àìc Ÿ § àeä äçðî ¨ § ¦ gafdn x`yp lky jixvy meyn ,unewd mixihwn oi` - àì Ÿ ,sxyp e` ca`p 26
85 ,mcd z` ÷Bøæé§ ¦ úBéìë ¨ § ézLe¥ § úøúBé ¤ ¤ exiizyp m` àä¨ ,gafd sebn 27
.miniiw eidi miixiyd
86 .ïìðî
¨ ¨ § dl`yd znkqn `xnbde ryedi iaxly ,øáñ÷ © ¨ ¨ éঠ,ax øáñ÷ © ¨ ¨ éàî© :ax lr `xnbd zl`ey 28
87 micnely ,ayiil øîà © ¨ [envra-] déãéc ¥ ¦ ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © :`xnbd daiyn zeaiyg el yi ± àéä¦ àúléî ¨ § ¦ dgpnd ixiiyn xiizypy dn ± àøeiL ¨ ¦ 29
88 wlg ìk Ÿ ,''dl çBçéð © ¦ çéøì © ¥ § algd ¤ ¥ © xihwde' ¦ § ¦ § (my) weqtdn z`f dgpn ixiiya eléôà ¦ £ ok m` ,unewd z` xihwdl xzen jkle 30
89 ,mcd z` eilr miwxef çBçéð © ¦ çéøì © ¥ § gafnl äìòî ¤ £ © äzàL ¨ © ¤ dndadn .unewd z` xihwdl xzen `di énð ¦ © óeøNå ¨ § ãeáਠmwlgy 31
90 .''d gAfn © § ¦ lr© mCd ¨ © z`¤ odMd ¥ Ÿ © wxfe'© ¨ § weqtd zligza x`eany enk eca`a jkle ,àéä¦ àúléî ¨ § ¦ åàì¨ àøeiL ¨ ¦ ryedi iaxly ,ax øáñ÷ © ¨ ¨ éঠe 32
91 gixl'e 'algd xihwde' micenil ipy jixv recn x`az `xnbd
zvwn àîèð ¨ § ¦ y dgpnå§ ,dgpnd dlqtp miixiyd zvwn etxyp e` 33
92 :`xnbd zxne` .mcd zwixf z` xiykdl liren dn cnll 'gegip
`zlin e`l `xeiy' xen`k `lde ,dlqtp `l àîòè ¨ £ © éàî© dixiiyn 34
93 oi`e ,'çBçéð
© ¦ çéøì' © ¥ § ázëîì © § ¦ § C éøèöéàå
¦ § § ¦ § ,'áìç' ¤ ¥ ázëîì © § ¦ § C éøèöéà妧 § ¦§ éঠ.e`nhpy miycw lr xtkn uivdy ± õéö¦ ävøîc ¤ © § ¦ iptn ,'`id 35
94 on wlg lky micnel 'gegip gixl' xn`py dnny oeiky le`yl
,énð
¦ © äéøéL
¨ ¤ ¨ § ìk¨ ,dixiiy zvwn e`nhpyk wx ax xiykd dnl éëä ¦ ¨ 36
95 .'alg'a jxev yi dnl ,mcd z` miwxef gafnd lr axwd dndad 37
z` xihwi ,e`nhp dgpnd ixiiy lk m` mby ozep oicd xnelk
96 x`yp m` `weecy àðéîà ¨ ¦ £ äåä ¨ £ ,'áìç'
¤ ¥ wx áúk © ¨ éàc¦ § :`xnbd zx`an 38
.xtkn uivde li`ed ,unewd
97 ,weqta yexita xkfen algdy meyn ,mcd z` wxef - ïéঠ'áìç' ¤¥ xnelk ± àéä¦ àúléî ¨ § ¦ àøeiL ¨ ¦ y ax øáñ÷ © ¨ ¨ íìBòì ¨ § :`xnbd daiyn 39
98 z` wxef epi` - àì Ÿ ,yexita eazkp `ly úBéìë ¨ § ézLe ¥ § úøúBé ¤ ¤ la` 40
uivdy iptn `le ,dxiyk dgpnd miixiydn wlg x`yp m`y
99 éàå¦ § .mixeni` x`y lr jcnll 'çBçéð © ¦ çéø' © ¥ àðîçø¨ ¨ £ © áúk © ¨ jkl ,mcd wiiczy ick `l ,'àîèðå' ¨ § ¦ § ax xikfdy dne .d`nehd lr xtkn 41
100 xiizyp `l m` eléôà ¦ £ àðéîਠ¦ £ äåä ¨ £ ,'çBçéð© ¦ çéøì' © ¥ § wx àðîçø ¨ ¨ £ © áúk ©¨ 42
,dxiyk dgpnd oi` etxyp e` eca` miixiydn wlg m`y xn`ze
101 z` wexfi ,dxiizyp gafd mr d`ad äçðî ¨ § ¦ d wxe ,melk gafd sebn zvwn e`nhp oic ,xnelk ,óeøNå ¨ § ãeáàì ¨ § ïécä ¦ © àeäå§ `nhp zn`a ik 43
102 wlg `edy el dnecde alg wxy ,'áìç' ¤ ¥ àðîçø¨ ¨ £ © áúk © ¨ jkl ,mcd 44
dgpndy ,dey miixiydn zvwn etxyp e` eca` oice miixiyd
103 sebn dpi`y dgpn xeiy meyn la` ,mcd z` wxef ,dndad sebn
`le `nhp `weec ax xikfdy dne - 'àîèð' ¨ § ¦ øîà÷c© ¨ ¨ § éàäå © § .dxiyk 45
104 .mcd z` wxef epi` ,gafd z` dhxityk dpyndy oeikn - è÷ð © ¨ eäééLéø
§ © ¥ iptn ,sxyp e` ca`p 46
la` ,`nhp xikfd ax mb jkl ,dligza `nhp dxikfd mixwnd 47
.dxiyk dgpnd miixiydn wlg sxyp e` ca`pa mb zn`a 48
105 äðùî :ryedi iax zhiya ax ixack `ziixan di`x d`ian `xnbd 49
106 unewa .a .eyciw `ly unewa .` :mipiipr ipya dpc dpynd xg`le ehgypL ¤ äøBzaL ¨ © ¤ íéçáfä ¦ ¨ § © ìk¨ ,øîBà ¥ òLBäé
© ª § éaø ¦ © àéðúck
¨§ © § § 50
107 :miinrt exihwde ewligy cnerd øNa ¨ ¨ úéfk ¦ © © ïäî ¤ ¥ øéizLp
¥ © § ¦ e xyad `nhp e` ca`p okn 51
108 éaøå
¦ © § .ìeñt¨ ,eycwl ick úøL
¥ ¨ éìëa
¦ § ¦ egipd àl Ÿ unwL ¤ xg`le unw xizdl ick ícä ¨ © úठ÷øBæ ¥ ,dxhwdl cnerd áìç ¤ ¥ úéfk¦ © © Bà ,dlik`l 52
109 mrta eivg ,oi`vgl xnelk - íéîòt xiizyp `l m` la` .dxhwdl algd z` e` dlik`a xyad z` 53
¦ © £ © döîe÷
¨ § øéè÷ä
¦ § ¦ .øéLëî
¦ § © ïBòîL
§ ¦
110 .dgpnd äøLk ¨ ¥ § zxg` mrta eivge ,zg` s`y ,ícä ¨ © úठ÷øBæ ¥ Bðéॠ,áìç ¤ ¥ úéæ¦ © éöçëå
¦ £ © § øNa ¨ ¨ úéæ¦ © éöçk¦ £ © `l` 54
mitxhvn mpi` mc` zlik`e gafn zlik` ,zifk xiizyp cgiay 55
גיר (iriax meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr ek sc zegpn
59 øeàä¨ úévzL
¦ © ¤ ãò© øBèé÷¦ äìòî
¤ £ © ïLák
¨ § ¦ ïéॠe ,'ïLákä
¨ § ¦ © øBèé÷k
¦ § õøàä
¤¨ ¨ õeç ïéa¥ dlk`l ayg el`nya unewd cera ,xnelk ,äéìò ¨ ¤ ¨ áMéçå
¥ ¦§ 1
60 y`d qtzzy jixv ,xehiw dlri xepzdy ick ,xnelk ,Baeøa§ ïéàå
¥ § ìeñt¨ ,dlile mei xg`l ± Bpîæì
© § ¦ õeç ïéa¥ ,dxfrl ueg ± BîB÷î짦 2
61 xihwde'
¦ § ¦ § (a a `xwie) ea aezky unewa oke ,ekezay mivrd aexa yper yi epnfl uegay s`y .zxk yepr dlke`d oi` - úøk ¥ ¨ Ba 3
62 .eaexa xe`d dlyn m` wx dxhwd aygp `l ,'DzxMf` ¨ ¨ ¨ § © z`¤ odMd
¥Ÿ © `l` zlbtn daygnd oi`y iptn ,zxk yepr epi` o`k ,zxk 4
63 ,àáøì
¨ ¨ § àcà ¨ © áø© øa© ïéáø ¦ ¨ déì¥ øîà̈© :opgei iax lr dywn `xnbd .xyk epi` ilka `ly l`nye ,(:d lirl) dcearl ie`xa 5
64 ,mxnr ax mya mixne` jcinlz ± íøîò ¨ § © áø© øîà
© ¨ C éãéîìz
¨ ¦ § © éøîà
¦§ ¨ äéìò
¨ ¤ ¨ áMéç
¥ ¦ epinia ecerae oinia unw - [Bðéîéa] ¦ ¦ (àðéøçà àðùéì) 6
65 ly íéøáà ¦ ¨ ¥ ïBâk§ ,äìéla
¨ § © © áøwéì
© § ¦ ïkøcL
¨ § © ¤ íéøác¦ ¨ § àlà
¨ ¤ éì¦ ïéॠ,àéðz¨§ © ìebét¦ ,Bpîæì
© § ¦ õeç zaygn .úøk¥ ¨ Ba ïéàå
¥ § ìeñt¨ ,BîB÷îì
§ ¦ õeç zaygn 7
66 LîMä
¤ ¤ © àBaî¦ ïøéè÷îe¨ ¦ § © ïìònL
¨ £ © ¤ ,zepaxw x`y ialg ± íéøãôe ¦ ¨ § ,dler íéøîBà
¦§ íéîëçå
¦ ¨ £ © .ïBòîL
§ ¦ éaøå
¦ © § øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø¦ © éøác
¥ § ¦ ,úøk
¥ ¨ åéìò
¨ ¨ ïéáéiçå
¦ ¨© § 8
67 äìélä
¨ § © © ìk¨ ïéëìBäå
¦ § § [oitxyp-] ïéìkòúîe ¦ § © § ¦ ,dngd zriwy xg` ± l`nyl oinin unewd zxard - Búðzî ¨ § © Bzìñt
© ¨ § ìàîOì
Ÿ § § BðúpL
¨ § ¤ ïåék
¨¥ 9
68 úøèwäå
¤Ÿ § © § äðBáläå
¨ § © § õîBwä
¤ © ïBâk§ ,íBia© áøwéì
© § ¦ ïkøcL
¨ § © ¤ íéøác ¦ ¨ § .dlek
¨ .jenqa x`eaiy itke ,dpwz el oi` aeye ,ezlqt 10
69 `ian lecb odkdy oiziag zgpn±] çeLî © ¨ ïäk ¥ Ÿ úçðîe
© § ¦ íéðäk
¦ £ Ÿ úçðîe
©§ ¦ mixaeq minkgy àîòè
¨ £ © éàî© :minkg ixac z` `xnbd zx`an 11
70 àBaî¦ ïøéè÷îe
¨ ¦ § © ïìònL
¨ £ © ¤ ,oaxwd mr d`ad íéëñð ¦ ¨ § úçðîe
© § ¦ [mei lka :`xnbd daiyn .dpwz el oi` l`nyl unewd z` ozpy xg`ly 12
71 .dngd zriwy xg` ± LîMä ¤¤ © ,zxy ilka unewd z` ycwl jixvy - éìëa ¦ § ¦ äMeã÷
¨ § éòác¥ ¨ § íeMî¦ 13
72 xne` dz` ji` ,zl`eye `ziixad ixac rvn`a `xnbd dwiqtn ìò© äîäa
¨ ¥ § øàevî
© © ¦ CtLpL
© § ¦ ¤ gafd íãk ¨ § äNòð
¨ £ © ,ìàîOì
Ÿ § § BðúpL
¨ § ¤ ïåéëå
¨¥§ 14
73 úøîà
© § ¨ àäå
¨§
,dngd zriwy xg`l `edy ynyd `ean oxihwny dey zxy ilka unewd yeciw ik ,ìeñtL ¨ ¤ ilka Bôñàå ¨ £ © ,ätöøä
¨ § ¦¨ 15
74 `ean' qexbz l` :`xnbd daiyn .íBia© áøwéì © § ¦ ïkøc
¨ § © el` mixacy .gafa mcd zlawl 16
75 zriwy mcew cg` rbx eyexity ,'LîMä ¤ ¤ © àa Ÿ íò'¦ àlà ¨ ¤ 'ynyd exn`y ïBòîL § ¦ éaøå
¦ © § øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaøc
¦ © § ììkî
¨ § ¦ :ongp ax lr dywn `xnbd 17
76 .äìélä
¨ § © © ìk¨ ïéëìBäå
¦ § § ïéìkòúnL
¦ § © § ¦ ¤ ,dngd [ekixvd-] eòa¨ àì Ÿ ,epinil xifgi el`nyl unewd xiard m`y 18
77 hrn gafnl mz`lrddy ïépî ¦ © ¦ :`ziixad ixacl `xnbd zxfeg epxn`y enke epinil exifgdl mixizn eid `l ok m`y ,éìk ¦ § ïzî
©© 19
78 ,driwyd xg`l mzxhwd aex z` zxzn dngd zriwy iptl unewa micen lkd xn`y ongp ax lr dywe .minkg zrca 20
79 .äaéø
¨ ¦ ,'äìBòä
¨ ¨ úøBz
© úàæ'
Ÿ (a e my) øîBì
© ãeîìz § © .àúáeéz
¨ § § ïîçð
¨ § © áøc© § àúáeéz
¨ § § :`xnbd zxne` .ilk yeciw oerhy 21
80 àäå
¨ § :opgei iax lr `xnbd dywn `ziixad ixac ex`azpy xg`l iaxe `iig iaxc dixa dcedi iaxl `ziixad z` zx`an `xnbd 22
81 úçkLî
© © § © àì
Ÿ ,dngd zriwy mcew cg` rbxa ixde ± 'LîMä
¤ ¤ © àa Ÿ íò'¦ zrca xn`y àéiç ¨ ¦ éaøc
¦ © § déøa
¥ § äãeäé
¨ § éaøì¦ © § :`xnbd zxne` .i`pi 23
82 zeide .dngd zriwy mcew unew ly Baeøa§ øeàä¨ úévzM ¦ © ¤ dì¨ z`fd `ziixad ,'oinia dcaer cia dcaerl `a' oerny iax 24
83 dlila xhwed eaexy `vnp ,`weec meia axwidl jixv unewde yi cia dcaery oeiky ,déì¥ àòéiñî ¨ § © § ,oinil xifgn oerny iaxly 25
84 - èBì÷ì § ¦ ïàk¨ ,àéL÷ ¨ § © àìŸ :`xnbd zvxzn .'dngd zriwy'a lqtpe àîéì
¨ ¥ ,l`nya xihwdl xiykdy éàpé © © éaøì
¦ © § la` .oinia dcaerl el 26
85 lqti `ly ick `ed ,driwyl jenq zelrdl dxizdy `ziixad zx`an .oinil xifgdl el yiy x`ean o`ky ,àúáeéz ¨ § § éåäéz
¥¡ ¤ 27
86 øézäì
¦ © § ïàk̈e .eaex jixv oi`y dcen opgei iax mb df oiprly ,dpila ixac - øè÷äc¥ § ¤ § àpzk
¨ © § éøîàc
¦ § © § àðà
¨ £ ,éàpé
© © éaø
¦ © Cì¨ øîà
© ¨ :`xnbd 28
87 .dlik`a miixiyd z` xizdl ick `ed ,eaex jixvdy opgei iaxe - 29
'eke unewd ,'eke mixa`e mialg xhwd xn`y lirl `pzdk
88 `ziixaa dì¨ éðúî ¥ § © øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø
¦ © :`ziixad ixacl zxfeg `xnbd mby ixd ,oixyk l`nya oiae oinia oia ilka oia cia oia olrdy 30
89 dì¨ íé÷Bî ¦ ,meia maixwdl yiy dywi `ly icke ,'LîMä ¤ ¤ © àBaî' ¦ ippi`e ± éðz÷
¥ ¨ ¨ íéããöì
¦ ¨ § ¦ åàìå
¨ § ,i`yx l`ny cia dcaerl `a m` 31
90 .dlila zelrdl xzen mze`y ,eltpe y`d on evtwa ± ïéò÷Bôa ¦ § § cia dcaer m`y ,'ipzw miccvl' xn`y dcedi iaxk yxtn 32
91 .ïéò÷Bôa
¦ § § zxacn `ziixady ,éàpé © © éaø
¦ © øîà
© ¨ éîéc¦ ¦ áø© àúà ¨ £ ék¦ ïë奧 yiy `vnpe ,l`nya dpcari ilka dcaer m`e ,oinia dpcari 33
92 úøè÷
¤Ÿ § éàpé © © éaø
¦ © øîà © ¨ àäå¨ § ,éëä
¦ ¨ éàpé© © éaø
¦ © øîà
© ¨ éîe ¦ :`xnbd zl`ey .izhiyk dpi` ok` epinil xifgiy `ziixade .izenk `pz 34
93 zenily zekizg ± ïéèø÷ ¦ ¨ § eléôঠ£ ,iniptd çaænä© ¥ § ¦ © éab ¥ © ìòî© ¥ äò÷tL¨§¨¤ d`ian `xnbd .äøLk ¨ ¥ § íéîòt
¦ © £ © döîe÷¨ § øéè÷ä
¦ § ¦ :dpyna epipy 35
94 éaø
¦ © éáãa¥ § ¦ éîBéðî
¥ § © øa© àðéðç¨ ¦ £ áø© éðúå
¥ ¨ § .gafnl ïúBà ¨ ïéøéæçî ¦ ¦ £ © ïéॠ,daL ¨¤ àìå
Ÿ § íéîòt
¦ © £ © ,éåì
¦ ¥ ïa¤ òLBäé
© ª § éaø ¦ © øîà© ¨ :`weec minrt m`d zwelgn 36
95 Làä¥ ¨ ìëàz © Ÿ øLà' ¤ £ (b e my) weqtdn yexcl yiy ,á÷òé Ÿ £ © ïa¤ øæòéìà
¤¤ ¦ ¡ .dylyl `le miwlg ipyl unewd z` wlgl i`yx - íéîòt ¦ © £ © éîòt
¥ £© 37
96 éàå
¦ § ,øéæçî ¦ £ © äzà ¨ © eltpy äìBò ¨ éìekéò
¥ ¦ wxy ,'çaænä
© ¥ § ¦ © ìò© äìBòä ¨ ¨ úठunewd wlgl i`yx - íéîòt ¦ © £ © éîòt
¥ £ © eléôàå ¦ £ © íéîòt
¦ © £ © øîà© ¨ ïðçBé
¨ ¨ éaøå
¦ ©§ 38
97 `ziixad i`pi iax cinrd ji`e ,eltpy úøè÷ ¤Ÿ § éìekéò
¥ ¦ øéæçî
¦ £ © äz਩
.eäééðéa
§ © ¥ éàî© :ewlgp dna `xnbd zx`an .miwlg dylyl mb 39
98 ïkéî
¨ ¦ énñ
¥© :`xnbd daiyn .oirweta zxehw lr mb zxacny
m`d - íéúéæ ¦ ¥ éðMî
¥ § ¦ úBçt¨ õîB÷¤ Lé¥ ,àøéæ ¨ ¥ éaø¦ © øîà © ¨ :`xnbd daiyn 40
99 zxfgd ly dkldd da xn`p `ly meyn ,'úøè÷' ¤Ÿ § [o`kn wegnz-]
100 .oirwet
Lé¥ m`då§ .`l e` mizif ipy xeriy zegtl unewa `diy jixv 41
iaxl iel oa ryedi iax oia ± eäééðéa § © ¥ àkéਠ¦ ,úéfkî ¦ © © ¦ äúeçt
¨ § äøè÷ä ¨¨ § © 42
101 ék¦ éqà ¦ © éaø¦ © øîà̈ © :ekxck xhwed `ly unewa wtq d`ian `xnbd
okle ,íéúéæ ¦ ¥ éðMî
¥ § ¦ úBçt¨ õîB÷ ¤ ïéॠøáñ © ¨ éåì ¦ ¥ ïa¤ òLBäé
© ª § éaø ¦ © .opgei 43
102 éaø
¦ © éòa)¥ ¨ éëä ¦ ¨ éòa ¥ ¨ ,úBçðî ¨ § zkqna§ øæòìà ¨ ¨ § ¤ éaø ¦ © dpey didyk ± èéLt ¦ ¨ 44
wx ik ,minrt inrt lr gikedl oi` ,minrt dxiykdy dpyndn
103 äëøònä
¨ ¨ £ © © ivr úठåéìò ¨ ¨ øcéñå
¥ ¦ § ,gafnd y`xa BøcéqL § ¦ ¤ õîB÷¤ (øæòìà ¨¨ § ¤ 45
,dylyl wlgna la` ,zifk wlg lka yi mipyl unewd wlgnyk
104 .e÷éz¥ ,Cëa ¨ § äøè÷ä ¨ ¨ § © Cøc¤ ¤ ïéॠBà ,Cëa ¨ § äøè÷ä
¨ ¨ § © Cøc ¤ ¤ m`d .eäî©
Lé¥ øáñ
© ¨ ïðçBé
¨ ¨ éaøå ¦ © § .úéfkî
¦ © © ¦ äúeçt
¨ § äøè÷ä ¨ ¨ § © ïéàå¥ § ,zifk wlg lka oi` 46
105 ,äi÷æç
¨ ¦ § ¦ éòä
¥ :mixa` zxhwd ote`a zewitq izy d`ian `xnbd
oeik - úéfkî ¦ © © ¦ äúeçt ¨ § äøè÷ä ¨ ¨ § © Léå ¥ § ,íéúéæ ¦ ¥ éðMî
¥ § ¦ úBçt¨ õîB÷ ¤ 47
106 ivr úठïäéìò ¤ ¥ £ øcéñå ¥ ¦ § ,gafnd lr ïøcéqL ¨ § ¦ ¤ zepaxw ly ïéøáà ¦¨ ¥ 48
,zifk didi wlg lkay gxkd oi`y s` ,minrt dpynd dxiykdy
107 øîà© ¨ (g ` my) 'íéöòä ¦ ¥ ¨ ìò© 'ebe oxd` Ÿ £ © ipA¥ § Ekxre'§ ¨ § m`d .eäî© äëøònä ¨ ¨£ © © 49
wlig m` mb xiykdl yi jk ,mizif ipyn zegt unew yi ixdy
108 àø÷ ¨ § áéúëc¦ § ¦ ïåék ¨ ¥ àîìc ¨ § ¦ Bà ,jtidl `le 'íéöòä ¦ ¥ ¨ ìò' © à÷åc ¨ § © ,àðîçø
¨¨£ © 50
.dylyl
109 rnyny ,'çaænä © ¥ § ¦ © ìò© äìBòä ¨ ¨ úठLàä ¥ ¨ ìëàz © Ÿ øLà' ¤ £ (b e my) àðéøçà ¨ ¦£ © 51
:dlik`a dgpnd ixiiy mixzen izni`n zwelgn d`ian `xnbd
110 ± ãéáò ¦ ¨ éëä¦ ¨ éòa ¥ ¨ éঠjkitl ,mivrd lr `le gafnd lr dlerdy
111 mixa` xcqi ± ãéáò ¦ ¨ éëä¦ ¨ éòa
¥ ¨ éঠe ,mivr lr mixa` xcqi dvxi m`
.äìéëàa
¨ ¦ £ © íéøéL ¦ © ¦ øézî ¦ © éúîéàî
© ¨ ¥ ¥ exihwdl ligzdy õîB÷ ¤ ,øîzéà
© § ¦ 52
xg`l - øeàä¨ úठBa [qtzpyn-] äìLnMî ¨ § ¨ ¤ ¦ øîBà ¥ àðéðç
¨ ¦ £ éaø¦ © 53
112 .e÷éz¥ ,gafnd lr
Baeøa§ øeàä¨ úठBa úévzLî ¦ © ¤ ¦ øîà © ¨ ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © .ezvwna y`d qtzpy 54
113 .eäî© äëøònä ¨ ¨ £ © © ivr écéöa ¥ ¦ § ïøcéqL
¨ § ¦ ¤ ïéøáà ¦ ¨ ¥ ,àçtð ¨ ¨ © ÷çöé¨ § ¦ éaø ¦ © éòa¥¨ 55
.eaexa dhly y`dy xg`l ±
114 lr eyexit 'ìò' © aezkyky øîàc © ¨ § ïàîc © § àaélà ¨ ¦ © :`xnbd zx`an
115 ,ynn mivrd lr mixa`d gipdl yi i`ceay ,Cì¨ éòaéz ¥ ¨ ¦ àì Ÿ ,Lnî ¨©
øa© äaøì
¨ © § äãeäé ¨ § áø© déì¥ øîà̈ © :opgei iax zhiy z` zx`an `xnbd 56
xe`d zliyn jixvdy ïðçBé ¨ ¨ éaøc ¦ © § àîòè¨ £ © Cì¨ äøañà ¨ § § © ,÷çöé¨ § ¦ áø© 57
øBèé÷¦ äìò ¨ ¨ äpäå'¥ ¦ § mecq zkitd lv` (gk hi ziy`xa) àø÷ ¨ § øîà
© ¨ .eaexa 58
(iying meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr fk sc zegpn דיר
56 dpealde unewdy ecnl miweqtd ltkne ,'äçðnä
¨ § ¦ © ìò© øLà
¤£ ± Cì¨ éòaéz
¥ ¨ ¦ ék¦ .ynn 'mivrd lr' ernyny áéúk ¦ § 'íéöòä
¦ ¥ ¨ ìò'c
© § 1
57 .df z` df miakrn le`y `a` itl ± øîàc © ¨ § ïàîc
© § àaélà
¨ ¦ © ,wtzqdl jl yiy dn `l` 2
mixa` zgpd m`d ,éàî© ,Ceîña ¨ § ezpeeky 'ìò' © aezkd z` yxtny 3
.`l e` die`x daxwdl aygp mivrl jenq 4
58 äðùî ìò'© aezkd z` yxtp o`k mb ± énð ¦ © àëä
¨ ¨ m`d ,md wtqd iccve 5
59 úठäæ¤ ïéákòî
¦ § © § ,[lf`frl ipyde 'dl cg`d] íéøetkä ¦ ¦ © íBé éøéòN
¥ ¦ § éðL
¥§ [ile`-] àîìc¨ § ¦ Bà .die`x daxwd ef ixd `linne ,Ceîña ¨ § 'mivrd 6
60 minly éNák ¥ § ¦ éðL¥ § .exiag ila mdn cg` `iadl xyt` i`e ,äæ¤ `l` ,zenewnd lka enk 'jenq'a epi` 'íéöòä ¦ ¥ ¨ ìò'© aezkd xe`ia 7
61 .äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî
¦ § © § ,mgld izy mr [zereayd bg-] úøöò ¤ ¤ £a mi`ad lr' weqtd seqa xn`py dnl dnec eyexit - 'çaænä © ¥ § ¦ © ìò'c
© § àéîec
¨§ 8
62 ze`ad ,dycgd d`eazd ly mihgn zeieyrd úBlç© ézL ¥§ eyexit i`ce ['gafnd lr' aezka-] my enk ± íúä ¨ ¨ äî¨ ,'gafnd 9
63 zg` lkay miptd mgl ly ïéøãñ ¦ ¨ § éðL
¥ § .Bæ úठBæ úBákòî
§ © § ,zxvra dxhwd jiiy `l ixdy ,el jenq `le gafnd iab lr - Lnî ¨ © 'ìò'© 10
64 ,zay lka ycwnd ziaa ogleyd lr mixcqny ,zelg yy 'ìò'© eyexit ['mivrd lr'-] o`k mb ± énð ¦ © àëä
¨ ¨ óà© ,gafnl jenq 11
65 éðL
¥ § .dipyd ila zg` dkxrn xcql xyt` i`e ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦§ ©§ ef dl`y cenrz ,e÷éz¥ .mdl jenq `le mivrd iab lr - Lnî ¨© 12
66 mgl ly zekxrnd izy lr zepezpd ,dpeal oday [zetk±] ïéëéæá ¦ ¦¨ .dhytp `ly ,wtqa 13
67 ïéákòî
¦ § © § ïéëéæaäå
¦ ¦ ¨ © § miptd mgl ly ïéøãqä ¦ ¨ § © .äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § ,miptd
68 ikifa z` ozi `l ogleyd lr mgl zekxrn oi` m`y ,äæ¤ úठäæ¤
69 .mgl ozi `l oikifa oi` m`e ,dpeald äðùî 14
70 oke ,zevn iwiwxe zevn zelg mdy ,øéæpaL ¦ ¨ © ¤ mgl ly íéðéî ¦ ¦ éðL¥§ :carica s` dgpn oaxwa miakrnd mixaca dpc epizpyn 15
71 zrlez ipye aef`e fx` ur mdy ,dnec`d äøtaL ¨ ¨ © ¤ mipin äL¨ ŸìL§ z` xihwd m` - Baeø úठákòî ¥ © § Bèeòéî¦ ,dgpnd ly õîBwä ¤ © 16
72 ,äãBzaL
¨ © ¤ mgl ipin äòaøà ¨ ¨ § © okå§ ,dxtd ztixy jez l` miklyend xeriyd `edy zleq ïBøOò ¨ ¦ .dleqt dgpnd ,elek z` `le eaex 17
73 ,ung mgl zelge zkaxen zleq ,zevn iwiwx ,zevn zelg mdy df ixd ,`edy lk elit` Bèeòéî¦ xqg m` ,dgpnl xzeia ohwd 18
74 okå§ ,bexz`e daxr qcd alel mdy ,áìelaL ¨ © ¤ mipin äòaøà ¨ ¨ § © okå§ mi`ad mikqpd ,xnelk ,ïéiä ¦ © © .dleqt dgpnde Baeø úठákòî ¥©§ 19
75 ,mixetve zrlez ipye aef`e fx` ur mdy ,òøBönaL ¨ § © ¤ mipin òaøà © §© li`l oidd ziyilye xtl oidd ivg mxeriye ,oaxwd mr 20
76 .äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § dl` lk df ixd ,`edy lk elit` Bèeòéî¦ xqg m` ,yakl oidd ziriaxe 21
77 l` minrt ray dncn dfn odkdy dnec`d äøtaL ¨ ¨ © ¤ úBàfä ¨ © òáL©¤ mikqp zgpna ozipd ïîMä¤ ¤ © .milqtp mikqpde Baeø úठákòî ¥©§ 22
78 íéãaä¦ © © ïéa¥ ìòL
© ¤ úBéfä¨ © òáL© ¤ .Bæ úठBæ úBákòî§ © § ,cren ld` ipt gkep zgpna ozipd onyd oke ,lirl xkfpd oiid xeriyk exeriyy 23
79 e` ,mixetkd meia odkd dfny ,áäfä ¨ ¨ © çaæî© § ¦ ìòL© ¤ e úëøtä¤ Ÿ ¨ © ìòL ©¤e lk elit` Bèeòéî¦ xqg m` ,oexyrl cg` bel exeriyy dacp 24
80 dcear ixirya e` ,xeaiv ly xac mlrd xta e` ,giyn odk xta ïîMäå
¤ ¤ © § úìBqä
¤ © .dleqt dgpnde Baeø úठákòî ¥ © § df ixd ,`edy 25
81 .Bæ úठBæ úBákòî § © § elld ze`fdd ,dxf eli`k aygp ,mdn cg` xqg m`e ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § dgpn ly 26
`l m`e ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî
¦ § © § äðBáläå
¨ § © § õîBwä
¤ © .llk `iad `l 27
.llk xihwd `l eli`k mdn cg` xihwd 28
82 àøîâ
83 epipy .dpyna epypy zekldd lkl dxeza xewn d`ian `xnbd
84 cnlp df oic ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § íéøetkä ¦ ¦ © íBé éøéòN ¥ ¦ § éðL ¥ § :dpyna àøîâ 29
85 ,(cl fh my) mixetkd mei zeceara dxeza daezkd 'äweç' ¨ oeyln éàî© :`xnbd zl`ey .dpyna epypy mipicl xewn d`ian `xnbd 30
86 .'mlFr
¨ zTgl © ª § mkl ¤ ¨ z`GŸ dzide' ¨§¨ § :`xnbd daiyn .lqtp ,`edy lk xqgpy unewy oipn ± àîòè ¨ £© 31
87 cnlp df oic ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § úøöò ¤ ¤ £ éNᥠ§ k¦ éðL ¥ § :dpyna epipy zgpna zg` mrt ,[minrt-] éðîéæ
¥ § ¦ éøz
¥ § 'Böîe÷
§ àìî'
Ÿ § àø÷
¨ § øîà
©¨ 32
88 iyak oipra dxeza daezkd ,[akrl dzernyny] 'äéåä' ¨ ¨ £ oeyln `heg zgpna dipy mrte ,'Fvnw § ª `lnŸ § mXn ¨ ¦ unwe'
© ¨ § (a a `xwie) dacp 33
89 ly úBlç© ézL ¥ § .''dl© Eidi § ¦ Wcw ¤ Ÿ miUaM ¦ ¨ § ipW ¥ § lr' © (k bk my) zxvr zg` minkg eyxce ,'Fvnw § ª `Fln§ dPOn ¨ ¤ ¦ odMd
¥ Ÿ © unwe' © ¨ § (ai d my) 34
90 oipra daezkd 'äéåä' ¨ ¨ £ oeyln cnlp df oic ,ef z` ef zeakrn zxvr .akrl zg`e devnl 35
91 .'dpiidY
¨ ¤ § ¦ zlq ¤ Ÿ 'ebe dtEpY ¨ § mgl ¤ ¤ E`iaY' ¦ ¨ (fi bk my) mgld izy .Baeø úठákòî ¥ © § Bèeòéî¦ ,dgpnl zleq ïBøOò ¨ ¦ :dpyna epipy 36
92 oeyln cnlp df oic ,ef z` ef miakrn miptd mgl ly ïéøãñ ¦ ¨ § éðL¥§ :`xnbd daiyn .df oic micnl oipn ± àîòè ¨ £ © éàî© :`xnbd zl`ey 37
93 oxd`l
Ÿ £ © § dzide'¨ § ¨ § ,(h ck my) miptd mgl oipra dxeza daezkd 'äweç' ¨ aezkl leki dide ,'dzìqî' ¨ § ¨ ¦ (a a my) dacp zgpn zyxta àø÷ ¨ § øîà
©¨ 38
94 ,miptd mgl mr mi`ad dpeal ly ïéëéæá ¦ ¦ ¨ éðL
¥ § .'mlFr ¨ wg¨ 'ebe eipalE ¨¨ § àeäL¤ ìk¨ dgpnd äøñç ¨ § ¨ íàL ¦ ¤ ecnl 'd ze`d xeziine ,'zlqn' 39
95 weqta aezkd 'äweç' ¨ oeyln cnlp df oic ,df z` df miakrn .äìeñt
¨ § ,zleq 40
96 exkfpy mikifad z` mb lleky ,mixcqd ipy oipra lirl `aedy df oic .Baeø úठákòî ¥ © § Bèeòéî¦ ,mikqpa ozipd ïéiä ¦ © © :dpyna epipy 41
97 oeyln cnlp df oic ,df z` df miakrn ïéëéæaäå ¦ ¦ ¨ © § ïéøãqä¦ ¨ § © .dyxta ¤ ¨ ¥ äëk'
zaize ,'ebe 'dUrI ¨ ¨ (`i eh xacna) mikqp zyxta weqtdn ,cnlp 42
98 .akrn dyxta xen`d lky ,lirl `aedy weqta aezkd 'äweç' ¨ .carica s` akrl dzernyn 'dkM' ¨¨ 43
99 df miakrn øéæpaL ¦ ¨ © ¤ [zevn iwiwxe zevn zelg] mgl ly íéðéî ¦ ¦ éðL ¥§ Bèeòéî¦ ,dacp zgpnae mikqp zgpna ozipd ïîMä ¤ ¤ © :dpyna epipy 44
100 lr© äNòé ¤ £ © ïk'¥ (`k e xacna) xifp zyxta áéúëc ¦ § ¦ dnn cnlp ,df z` cnlp ,akrn íéëñð ¦ ¨ § úçðîc
© § ¦ § onyd zenky df oic .Baeø úठákòî ¥©§ 45
101 ¨ ¨ © ¤ mipin äL¨ ŸìL§ .akrn dfy aezkd zernyne ,'Fxfp
äøtaL § ¦ zxFY© úçðî
© § ¦ ae .akrl dzernyny ,'ebe 'dUrI ¤ ¨ ¥ äëk'
¨ ¨ xkfpd weqtdn 46
102 zyxta aezkd 'äweç' ¨ oeyln cnlp ,df z` df miakrn dnec`d 'd ze`d xeziine ,'dðîMîe ¨ § © ¦ DYlQn' ¨ § ¨ ¦ (a a `xwie) àø÷ ¨ § øîà © ¨ ,äáãð
¨ ¨§ 47
103 äãBzaL
¨ © ¤ mgl ipin äòaøà ¨ ¨ § © .'dxFYd ¨ © zTg © ª z`f' Ÿ (a hi my) dxtd .äìeñt
¨ § dgpnd ,onydn àeäL ¤ ìk¨ øñç © ¨ íàL ¦ ¤ ecnl 48
104 dcezd ingly ± øéæðì ¦ ¨ § L÷zéàc© § ¦ § dnn cnlp ,df z` df miakrn cnlp df oic ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § úìBqäå
¤ © § ïîMä ¤ ¤ © :dpyna epipy 49
105 lr'© (bi f `xwie) dcezd ingl zyxta áéúëc ¦ § ¦ ,xifp inlyl eywed xn`p mixeka zgpnae ,'dðîMîe ¨ § © ¦ dzìqî' ¨ § ¨ ¦ dacp zgpna xn`pdn 50
106 øî© øîàå © ¨ § ,'åéîìL¨ ¨ § úãBz © çáæ© ¤ ìò© FpAxw ¨ § ¨ aixwi ¦ § © ung¥ ¨ mgl ¤ ¤ zNg Ÿ © onyde zleqdy ecnl miweqtd ltkne ,'dðîMîe ¨ § © ¦ dNøbî' ¨ § ¦ ¦ (fh a my) 51
107 'dcez'y `vnp ,øéæð ¦ ¨ éîìL¥ § © úBaøì © § d`a 'åéîìL' ¨ ¨ § zaizy `ziixaa .df z` df miakrn 52
108 ingly myke ,dfl df eywede ,cg` weqta eazkp 'xifp inly'e cnlp df oic ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § äðBáläå
¨ § © § õîBwä ¤ © :dpyna epipy 53
109 .dcez ingla oicd jk ,lirl x`eank df z` df miakrn xifpd ,'dúðBáì
¨ ¨ § ìk¨ ìò© 'ebe mXn ¨ ¦ unwe' © ¨ § (a a my) dacp zgpna xn`pdn 54
110 áéúëc
¦ § ¦ dnn cnlp df z` df miakrn òøBönaL ¨ § © ¤ mipin äòaøàå ¨¨ §© § äðBálä
¨ § © ìk¨ úàå ¥ § 'ebe FvnwA § ª § EPOn ¤ ¦ mixde'
¦ ¥ § azke xfg (g e my) oldle 55
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף כז עמוד ב- פרק שלישי.מנחות זטר
רש"י תוספות
זיר (iying meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr fk sc zegpn
60 dfn gken - dpéî ¨ ¦ òîL © § .éì¦ änì
¨ ¨ àðîçø
¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § 'úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaî'
¥¦ .íeìk§ äNò
¨ ¨ àì
Ÿ úBðznä
¨ © © ïî¦ úçà
© © øqéç
© ¦ íàL
¦¤ 1
61 .äúéîa
¨ ¦ § wqery weqtd ly ipyd ewlgl jiiy 'zkextl ziane'y ïéa¥ oze` dfdy ± ïàNòL ¨ ¨ £ ¤ ,dnec`d äøtaL ¨ ¨ © ¤ úBàfä ¨ © òáL © ¤ ,ïðaø
¨ ¨ © eðz¨ 2
62 :`xnbd zvxzn .ef dprh lr dpri dn äãeäé ¨ § éaøå ¦ © § :`xnbd dywn len l` (ãòBî ¥ ìäBà ¤ éðt ¥ § çëð
© Ÿ ìà) ¤ úBðeeëî ¨ § àlL Ÿ ¤ ïéa¥ ïîL ¨ § ì¦ àlL Ÿ ¤ 3
63 áúk
© ¨ àìåŸ § 'LãBwä
¤ © ìà' ¤ wx dxeza aezk did m` ± àðîçø ¨ ¨ £ © áúk
© ¨ éঠmya dxeza dpekn dxty oeik ,mrhde .úBìeñt§ ,cren lde` gzt 4
64 yxtn weqtdy xnel dreh iziid ± àðéîà ¨ ¦ ¨ äåä ¨ £ ,'úëøtì
¤ Ÿ ¨ © úéaî'
¥¦ opi`y ze`fde .dnyl `ly zaygna zlqtp z`hge ,'z`hg' 5
65 ìëéä
¨ ¥ ìáà ¨ £ ,e`l xeqi` yi mye úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaî¥ ¦ 'LãB÷' ¤ `ed dn - éàî© yiy (c hi xacna) dxt zyxta xn`py meyn ,zeleqt zepeekn 6
66 okl ,didi `l e`l elit`e ± àì Ÿ énð ¦ © åàì¨ e 'ycew' `xwp epi` oeyl mb my xn`pe ,cren ld` ipt gkp l` mcd z` zefdl 7
67 `ed 'ycew'y epcnll ick zkextl zian aezkl dxezd dkxved .carica elit` akrn dxta xn`pd lky cnll ,'dweg' 8
68 .zewln miaiig lkidl dqipk lr mbe lkidd ,òøBönaL
¨ § © ¤ onyd ly ze`fdå§ ,íéðôaL ¦ § ¦ ¤ ze`hgd mc ly ze`fdå§ 9
69 itl ,dcedi iax zaeyz z` milawn mpi` ïðaøå ¨ ¨ © § :`xnbd zx`an zeleqt ze`hgd mc ly ze`fd .úBìeñt§ ïîL ¨ § ì¦ àlLŸ ¤ oze` dfdy 10
70 zerhl mewn yiy xnel xyt` i` ± úøîà © § ¨ úéöî ¥ ¨ àì Ÿ àeää© y onyd ze`fd la` .dnyl `ly mileqty z`hg zepaxw oick 11
71 øîàpL
© ¡ ¤ ¤ ,LãB÷¤ éøwéà
¥ § ¦ Blek ìëéäc
¨ ¥ § oeik ,'ycew' `xwp epi` lkidy milral elr `ly df oiprl wx zeleqt ,onyl `ly rxevnay 12
72 ,'íéLãwä
¦ ¨ ¢ © Lã÷
¤Ÿ ïéáe
¥ LãBwä
¤ © ïéa¥ íëì
¤ ¨ úëøtä
¤ Ÿ ¨ © äìécáäå'
¨ ¦§ ¦§ (bl ek zeny) .miycw zlik`a xeq`e oiicr xdhp `l rxevnde ,daeg myl 13
73 lkidl dqipkay epiid ,'ycewd l` zr lka `ai l`e' aezk m`e oia cbpk oze` dfd `ly miptay ze`fd xnelk ,úBðeeëî ¨ § àlL Ÿ ¤e 14
74 .e`l yi ,miycwd ycew zia cbpk oze` dfd `ly rxevn lye ,micad 15
75 .minkgk xn` `ly déîòè ¥ § © éàî© äãeäé ¨ § éaøå ¦ © § :`xnbd zl`ey lr dywn `xnbd .akrl weqt oda xn`p `ly oeik úBøLk ¥ § 16
76 ziane'y ïðaø ¨ ¨ © éøîà ¦ § ¨ à÷ãk ¨ § ¦ Czòc ¨ § © à÷ìñ ¨ § ¨ éঠ:`xnbd daiyn éab
¥ © ,àéðúäå
¨ § © ¨ § :zepeekn `ly ze`fd dnec` dxta dlqty `ziixad 17
77 áBzëì § ¦ ,dzin aeiga wqery weqtd ly ipyd wlgl jiiy 'zkextl àlL
Ÿ ¤ ze`fd la` úBìeñt§ ïîL ¨ § ì¦ àlL Ÿ ¤ dfd m`y dnec` äøt ¨¨ 18
78 àìå
Ÿ § ,'zEni¨ `le Ÿ § úëøtì
¤ Ÿ ¨ © úéaîe ¥ ¦ ,Lãwä ¤Ÿ © ìठzr¥ lka ¨ § `ai Ÿ ¨ l`e' © § àðîçø¨¨£ © - àä¨ ,àéL÷ ¨ § © àì Ÿ àcñç ¨ § ¦ áø© øîà© ¨ :`xnbd zvxzn .úBøLk ¥ § úBðeeëî¨ § 19
79 ip`e ± àðéîà ¨ ¦ ¨ àðàå ¨ £ © ,'úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìà' ¤ llk aezkl jxev oi`e ± éòa ¥¨ ,äãeäé¨ § éaø ¦ © zhiya `id zepeekn opi`y ze`fd zlqetd `ziixad 20
80 dqipka ,äúéîa ¨ ¦ § epic úëBøtì ¤ ¨ © úéaî ¥ ¦ l` dqipka m`y invrn oia` .ïðaø
¨ ¨ © zhiya `id dxiykny `ziixade - àä¨ 21
81 qpkpy mcew ixdy ,dzin aiigy i`cea ± àéòaéî ¨ § © ¦ úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìठéøqeçî
¥ § § ,àéðúc ¨ § © § :minkge dcedi iax zwelgn z` zx`an `xnbd 22
82 dqipk lr dzin aiigzde zkextl zian did xak zxetkd ipt l` zepaxwd z` e`iad `l j` oyny aixrde elahy mi`nh ± äøtë ¨¨ © 23
83 dpéî
¨ ¦ òîL © § ,éì¦ änì ¨ ¨ àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc © ¨ § 'úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìà' ¤ ,jk m`e ,myl qpkp m` ,äøæòì ¨ ¨ £ ¨ eñðëpL§ § ¦ ¤ ,rxevne zclei dafe af oebk ,mzxtkl 24
84 la` ,äúéîa ¨ ¦ § epic úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìठcr dqipkay ,dfn gken `l` ± ± øîBì © C éøö ¦ ¨ ïéàå ¥ § .úøk ¥ ¨ Leðò¨ ãéæîa¦ ¥ § qpkp m`e ,úàhç ¨ © áéiç ¨ © ââBLa
¥ § 25
85 .e`l xeqi`a ± äøäæàa ¨ ¨ § © § wx df ixd cala úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaî ¥ ¦ dqipka øàLe
¨ § eyny aixrd `le lahy `nh ± íBé ìeáè§ y xacd heyte 26
86 :`xnbd daiyn .dcedi iax zprhl epri dn ïðaøå ¨ ¨ © § :`xnbd zl`ey bbeya mzqipk lr z`hg miaiigy ,jk mpic mb íéàîhä ¦ ¥ § © ìk¨ 27
87 éàäå © § ,'zxetkd ipt l`' aezkl C éøö ¦ ¨ àìc Ÿ § oekp mpn` ± énð ¦ © éëä ¦ ¨ ,ïúvéçnî
¨ ¨ ¦ § ¦ íéðôì ¦ § ¦ eñðëpL § § ¦ ¤ íéøBäèe
¦ § .cifna dqipka zxke dxfrl 28
88 éèeòîì
¥ © § ick ,'úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìà' ¤ dxeza aezky dne ± àðîçø ¨ ¨ £ © áúëc ©¨ § cenrl l`xyil exizdy zen`d xyr zg`l xarn eqpkp xnelk 29
89 LteLî
¨ § Cøc ¤ ¤a miycwd ycwl qpkpd z` dzin aeign xehtl ± ,ìëéäì
¨ ¥ © eqpkp m` ,axrnl gxfnn mkxca ekiynde ,dxfra oda 30
90 gxfnay gztdn dlibxd jxca qpkp `ly xnelk ,[yaeyn-] .zewln íéòaøàa ¦ ¨ § © § mpic ,zkextd cr eribde Blek z` exar m` s` 31
91 dyre miycwd ycw zneg z` uxty oebk `l` ,axrn oeeikl myy miycwd ycew epiidc ,miptle úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaî ¥ ¦ eqpkp m`e 32
92 `pzd dpyy enk ± éác ¥ § àðúãk ¨ ¨ § ¦ .myn qpkpe ,oetva e` mexca gzt epiidc 'úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìà' ¤ cr eribde ekiynd m`y oky lke ,oex`d 33
93 mei zceara dxeza xn`p ,á÷òé Ÿ £ © ïa¤ øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ © ly eyxcn ziaa ìk¨ øîBà ¥ äãeäé¨ § éaø ¦ © .minkg zhiy ef ,äúéîa ¨ ¦ § mpic ,oex`d len 34
94 éðt
¥ § [ìò] © (ìà) [xtd mcn] FrAv`a ¨ § ¤ § dGde' ¨ ¦ § (ci fh `xwie) mixetkd éðt
¥ § ìàå ¤ § ,zewln íéòaøàa ¦ ¨ § © § epic my qpkpd úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaîe¥ ¦ Blek ìëéä ¨ ¥ 35
95 zxetkd ly igxfnd cvd len dfn `edy xnelk ,'äîã÷ ¨ § ¥ úøtkä ¤Ÿ © © .äúéîa
¨ ¦ § epic oex`d iptl cr xzei cer axwznd la` ± úøtk ¤Ÿ © ä© 36
96 ìk¨ y cenll yi o`kn - áਠäða ¨ ¨ äæ¤ ,[oex`d lry ieqikd `id] ,el`d mi`pzd miwleg dna ± éâìôéî ¦ § § ¦ à÷¨ éàîa © § :`xnbd zx`an 37
97 .gxfnd len xnelk ,íéã÷ ¦ ¨ éðt¥ § àlà ¨ ¤ Bðéॠ'éðt' ¥ § øîàpL © ¡ ¤ ¤ dxeza íB÷î¨ øac¥ © äLî ¤ Ÿ ìठ'ä øîàiå' ¤ Ÿ © (a fh `xwie) xn`p ,dfd weqta ± àø÷ ¨ § éàäa ©§ 38
98 dpeekd ,dzin aiig zxetkd ipt l` qpkpdy xn`p m` okle éðt
¥ § ìठúëBøtì
¤ ¨ © úéaî
¥ ¦ Lãwä
¤Ÿ © ìठúò¥ ìëá
¨ § àáé
Ÿ ¨ ìàå
© § E éçà
¦ ¨ ïøäà
Ÿ £ © ìठ39
99 ly igxfnd cvd len l` eipte axrn oeeikl gxfnn qpkpy `ly e`l xeqi`a gzet weqtd ,'úeîé¨ àìå Ÿ § ïBøàä
¨ ¨ ìò© øLठ£ úøBtkä
¤ ©© 40
100 lr dzin aiig epi` cvd on qpkpe gzt el gzt `ed m`e .zxetkd `edy zxetkd ipt l` dqipk xeqi`a miiqne ,ycewd l` `ai 41
101 .jk wlg dfi`l mi`pzd ewlgpe ,'zkextl zian' xkfp mdipia .dzina 42
102 jxca qpkpd z` hrnl cnli `ed oipn äãeäé ¨ § éaøå ¦ © § :`xnbd dywn àìa
Ÿ § LãBwä¤ © ìठqpkpd ,éøáñ ¦ § ¨ ïðaø
¨ ¨ ©y epiide .jiiy `ed weqtd ly 43
103 iax mb :`xnbd zvxzn .xzein epi` weqtd eixacl `ld ,yteyn úøtkä
¤Ÿ © © éðt ¥ § ìàå ¤ § úëøtì
¤ Ÿ ¨ © úéaî ¥ ¦ qpkpde ,zewln aiig xnelk ,àáé Ÿ ¨ 44
104 z`f cnll ick la` ,xeht yteyn jxca qpkpdy dcen dcedi weqtd seql zkiiy 'zkextl zian'l dqipkd ,mzhiyl .úeîé¨ àìa Ÿ § 45
105 `le zxetkd ipt' wx aezkz dxezdy witqn ± 'éðt' ¥ § àø÷ ¨ § àîéì ¨ ¥ [lkidl-] LãBwä ¤ © ìठqpkpd øáñ © ¨ äãeäé
¨ § éaøå
¦ © § .dzin aeig epiidc 46
106 ìà'¤ y dpéî ¨ ¦ òîL © § `l` ,'l`' zaiz dtqep recn ± 'ìà' ¤ éàî© ,'zeni ,zewlna xnelk ,àáé Ÿ ¨ àìaŸ § epic ,[miycwd ycew-] úëøtì ¤ Ÿ ¨ © úéaî¥ ¦ le 47
107 .zkextl zian dqipka `le dzin aiig `ed à÷åc ¨ § © 'zxetkd ipt zligzl zkiiy zkextl zianl dqipk dcedi iax zrcly iptn 48
108 dpnn cenll oi`e ,à÷åc ¨ § © åàì¨ 'ìà' ¤ zaiz ïðaøå ¨ ¨ © § :`xnbd zx`an epic oex`d len qpkpd wxe ± úeîé¨ àìa Ÿ § úøtkä
¤Ÿ © © éðt¥ § ìàå ¤ § .weqtd 49
109 ly evexizl zxfeg `xnbd .dzinn zkextl zian dqipk hrnl .dzina 50
110 opi`y dxt ze`fd oipra zeziixad izy oia dxizql `cqg ax éàî© :`xnbd zl`ey .miwlegd ly mnrh z` zx`an `xnbd 51
111 qpkpyk wxe ,à÷åc ¨ § © 'úøtkä ¤Ÿ © © éðt ¥ § ìà' ¤ øîàc © ¨ § äãeäé ¨ § éaøå ¦ © § :zepeekn à÷ìñ
¨ § ¨ éঠ:`xnbd daiyn .dcedi iax k exn` `ly ïðaøc ¨ ¨ © § eäééîòè
§© § © 52
112 äfäå'
¨ ¦ § ,dnec` dxt ze`fd oipra weqtd mb ok m` ,dzin aiig myl oey`xd wlgl jiiy 'zkextl ziane'y ,äãeäé ¨ § éaø ¦ © øîà÷ãk
© ¨ ¨ § ¦ Czòc
¨ §© 53
113 dpi`y d`fde ,à÷åc ¨ § © a `ed mb ± énð ¦ © ,'crFn ¥ ld`¤ Ÿ ipR ¥ § çëð © Ÿ ìठdxezd dzid ± àðîçø ¨ ¨ £ © áBzëì § ¦ ,e`l xeqi`a `edy weqtd ly 54
114 mixaeq ïðaøå ¨ ¨ © § .dpey`xd `ziixad zhiy efe ,dleqt zpeekn 'zEni¨ `le Ÿ § úøtkä
¤Ÿ © © éðt¥ § ìàå¤ § ,Lãwä ¤Ÿ © ìठzr¥ lka ¨ § `aiŸ ¨ l`e'
© § zazek 55
115 mbe à÷åc ¨ § © åàì¨ 'l`' ,zxetkd ipt l` dqipka myy myk ± íúäcî ¨¨ §¦ ± àðéîà
¨ ¦ ¨ àðàå ¨ £ © ,'úëøtì
¤ Ÿ ¨ © úéaî' ¥ ¦ llk aezkl jxev oi`e ± éòa ¥ ¨ àìåŸ § 56
116 dxt ze`fd oipra o`k mb ± énð ¦ © àëä ¨ ¨ ,dzin aiig 'zkextl zian' úëøtì
¤ Ÿ ¨ © úéaî ¥ ¦ ,zewln áéiçéî © © ¦ ìëéä ¨ ¥ d lr m`y invrn oia` ip`e 57
117 d`fde ,à÷åc ¨ § © åàì¨ 'l`' ,'cren lde` ipt gkp l`' weqta ,dnec` zian l` qpkpy mcew ixdy ,zewln aiigy i`cea ± àéòaî ¨§ © ¦ 58
jk m`e ,ezqipk lr zewln aiigzde lkida did xak zkextl 59
המשך בעמוד גצ
(iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` cenr gk sc zegpn חיר
57 àøîâ eixeg`yk cner odkdy ± éà÷c ¥ ¨ § xaecn zg` `ziixaa ± àä¨ 1
58 .df z` df miakrn dxepnd ipwy mrhd z` zx`an `xnbd len weica `ly s` axrn oeeikl dfne - écàå ¥ © § áøòî¨ £ © l eipte çøæî ¨§ ¦ l 2
59 z` df miakrn dxepnd ipw drayy àîòè ¨ § © éàî© :`xnbd zl`ey .zexiyk zepeekn opi`y ze`fdy da xn`p okle ,cren ld` gzt 3
60 xn`py ,mda xn`p ± eäa§ áéúk ¦ § 'äéåä'¨ ¨ £ oeyl :`xnbd daiyn .df ïBôö¨ d oia cnery ± éà÷c ¥ ¨ § xaecn zxg`d `ziixaa la` ± àä¨ 4
61 oeyl xn`py mewn lke ,'Eidi § ¦ dPOn ¨ ¤ ¦ mzpwE ¨ Ÿ § mdixYtM' ¤ ¥ Ÿ § © (el dk zeny) ze`fdy da xn`p okle ,mexcl e` oetvl dfne ± écàå ¥ © § íBø㨠då§ 5
62 .akrn xacdy xnel `a 'died' .zeleqt zepeekn opi`y 6
63 eðz̈ :dxepnd ziiyr ipic z` zx`and `ziixa d`ian `xnbd ze`fdd ± òøBönaLå ¨ § © ¤ § íéðôaLå ¦ § ¦ ¤ § ,`ziixaa lirl `aed ± øî© øîà ©¨ 7
64 zg` dkizgn ± úLòä ¤ ¤ ¨ ïî¦ äàa ¨ ¨ äúéä ¨ § ¨ äøBðî ¨ § ,`ziixaa ïðaø ¨¨ © m`e ,úBìeñt§ ïîL ¨ § ì¦ àlLŸ ¤ eyrpy rxevnaye zeiniptd ze`hgay 8
65 áäfä
¨ ¨ © ïîe ¦ ,dxepnd zxeva ziidpy cr qpxewa dilr dkne ,dnily rxevn lye ,micad oia cbpk `ly ze`hga ,úBðeeëî ¨ § àlL Ÿ ¤ eyrp 9
66 zekizgn - úBàèeøbä ¨ § © ïî¦ dàNò ¨ ¨ £ .adfn dieyr zeidl dkixv oke ± ± àéðúäå
¨ § © ¨ § :`xnbd dywn .úBøLk ¥ § ,miycwd ycw zia cbpk `ly 10
67 .äøLk¨ ¥ § ,adfn `le úBëzî ¨ © éðéî
¥ ¦ øàMî ¨ § ¦ d`yr .äìeñt ¨ § ,xeay adf àlL
Ÿ ¤ ïéa¥ eyrpy ze`fdy ,rxevn oipra `ziixaa epipy `lde 11
68 dpey dn - àðL ¨ § éàî© :`xnbd dywn .`ziixad ixaca dpc `xnbd .úBøLk ¥ § úBðeeëî ¨ § àlL Ÿ ¤ ïéa¥ ïîL ¨ § ì¦ 12
69 (`l dk zeny) áéúëc ¦ § ¦ meyn ,äìeñt ¨ § `idy úBàèeøbä ¨ § © ïî¦ d`yryk zlqety `ziixad - àä¨ ,àéL÷ ¨ § © àì óñBé
Ÿ ¥ áø© øîà © ¨ :`xnbd zvxzn 13
70 digxtE
¨ ¤ ¨ § dixYtM ¨ ¤ ¦ § 'äéåä'
¨ ¤ Ÿ § © diriaB'] ¨ ¨ £ oeylå§ 'dxFpOd ¨ § © dUriY ¤ ¨ ¥ äL÷î' ¨ § ¦ `ziixade ± àäå ¨ § ,øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø ¦ ©k zxaeq dnyl `ly d`fd rxevna 14
71 epiidc ,'dywn' dziiyry jkn micnele ,[(my) 'Eidi § ¦ dPOn¨¤ ¦ éaø
¦ © :`xnbd zx`an .ïðaø ¨ ¨ ©k zxaeq dnyl `ly d`fd dxiykny 15
72 éðéî
¥ ¦ øàL ¨ § n d`yr m` ,ok m`e ,zakrn ,dnily zg` dkizgn wxfpy e` dhgypy z`hgy myky ,úàhçì ¨ © § íLà ¨ ¨ Léwîc ¦ © § øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ 16
73 ¨ ¦ ¨ § (my) xn`p ixdy ,dleqt dxepnd didz mb - énð
ziUre' ¦ © úBëzî ¨© `ly enc wxfpy e` hgypy my` jk dleqt dnyl `ly dnc 17
74 adfn dziiyry ixd ,xkfpd weqta 'äéåä' ¨ ¨ £ oeylå§ 'xFdh¨ áäæ ¨ ¨ zxpn
©Ÿ § mby ,íLàì ¨ ¨ § onyd bel z` mb ± âBì énð ¦ © Léwî ¦ © e xfeg ,leqt enyl 18
75 zekzn ipin x`yn d`yr m`y `ziixad dxn` recne ,zakrn ± éLwî
¦ § © àì Ÿ ïðaø¨ ¨ ©e ,zeleqt onyl `ly eyrpy onyd ly ze`fd 19
76 daizn rnyne ,'äNòéz' ¤ ¨ ¥ (my) àø÷ ¨ § øîà © ¨ :`xnbd zvxzn .dxiyk enyl `ly ehgyy my` mzhiyle ,z`hgl my` miyiwn mpi` 20
77 m` úBaøì © § ,dxiyk didz ,dyriz dxepndy ote` lkay ef .zexiyk onyl `ly onyd ze`fd mb okl ,xyk 21
78 .úBëzî ¨ © éðéî¥ ¦ øàL ¨ § n dzyrp my` miyiwn ezhiyly zxn`y øæòéìà ¤ ¤ ¦ ¡ éaøìe ¦ © § :`xnbd dywn 22
79 úBaøì © § 'dyriz' zaizn cnle xen` - àîéàå ¨ ¥ § :`xnbd zl`ey øác¨ ¨y okzi éëå ¦ § ,my`l onyd bel z` miyiwne mixfege z`hgl 23
80 dUriY
¤ ¨ ¥ dWwn' ¨ § ¦ (my) xn`p ixdy ,dxiyk úBàèeøb ¨ § n dzyrp m`y migaf zkqna x`azd `lde ,Lwéäa ¥ ¤ § ãnìîe¥ © § øæBç ¥ Lwéäa ¥ ¤ § ãîlä ¥ ¨ © 24
81 lr jled zeaxl micnel epnn 'dyriz'dy epiidc ,'dxFpOd ¨ § © .ywida cnlne xfeg ywida cnld oi` miycway (:hn) 25
82 ipin x`yn dzyrp m` eli`e ,ze`hexb xiykdl ,'dywn'd ïðaø
¨ ¨ © àäå ¨ § àä¨ ,zeziixaa dxizqd z` uxzl yi jk àáø ¨ ¨ øîà © ¨ àlà ¨ ¤ 26
83 à÷ìñ
¨ § ¨ àì Ÿ :`xnbd daiyn .'died' herin zngn ,dleqt zekzn enyl `ly ehgyy my`y minkgk zexaeq zeziixad izy ± 27
84 äáéúk
¨ ¦ § 'äL÷n'àc ¨ § ¦ © § oeikn ,jk cenll jzrca dlri l` - Czòc ¨ § © ,zexiyk onyl `ly ze`fdy dxn`y `ziixad ± ïàk¨ `l` ,xyk 28
85 'adf' zaizln xzei 'dywn' zaizl dkenq 'died' oeyly - 'äéåä' ¨¨£ ,mipdkl dlik`a beld ixiiy z` (ïaø÷ä) ¨ § ¨ © øéLëäì ¦ § © § oiprl epiid 29
86 Dpwe
¨ ¨ § Dkxi ¨ ¥ § dxFpOd ¨ § © dUriY ¤ ¨ ¥ dWwn ¨ § ¦ xFdh¨ adf ¨ ¨ zxpn © Ÿ § ziUre']
¨ ¦ ¨§ àìL)
Ÿ ¤ úBöøäì § © § epiid ,zeleqt ze`fddy dxn`y `ziixade ± ïàk¨ e 30
87 ziiyry jkn micnele ,[(my) 'Eidi § ¦ dPOn
¨ ¤ ¦ digxtE
¨ ¤ ¨ § dixYtM ¨ ¤ Ÿ § © diriaB
¨ ¤ ¦§ myl milral elr `l ze`fddy ,xnelk ,(äáBç ¨ íeLì§ íéìòaì ¦ ¨ § © eìò¨ 31
88 .zakrn dpi` adfn dziiyr mle` ,zakrn dywn dxepnd .miycw zlik`a oiicr xeq` rxevnde daeg 32
89 daizd mb `ld - áéúk ¦ § 'äL÷n'à ¨ § ¦ © énð ¦ © 'äNòéz' ¤ ¨ ¥ :`xnbd dywn
90 ziUre']
¨ ¦ ¨ § 'adf' zaizl xy`n xzei 'dywn' zaizl dkenq 'dyriz'
91 diriaB
¨ ¤ ¦ § Dpwe ¨ ¨ § Dkxi ¨ ¥ § dxFpOd¨ § © dUriY ¤ ¨ ¥ dWwn ¨ § ¦ xFdh¨ adf ¨ ¨ zxpn©Ÿ §
92 ieaixdy cnlp ok m`e ,[(my) 'Eidi § ¦ dPOn ¨ ¤ ¦ digxtE¨ ¤ ¨ § dixYtM ¨ ¤Ÿ § © äðùî 33
93 didi ,dxiyk `id dxepnd dzyrp eay ote` lkay 'dyriz'n dxepnl .df z` df miakrnd mitqep mixac zx`an dpynd 34
94 zvxzn .dxiyk ze`hexbn dzyrp m` elit`y 'dywn' iabl `xwpd rvn`a cg` dpw ,mipw dray eid ycwnd ziaay 35
95 'äL÷î'
¨ § ¦ 'äL÷î' ¨ § ¦ miinrt dxepnd ziiyr oipra xn`p :`xnbd mipwd xtqny zx`an dpynd .cv lkn mipw dylye 'dxepn' 36
96 dk my) 'xFdh ¨ adf ¨ ¨ zg` © © dWwn ¨ § ¦ DNM' ¨ ª ,(my) 'dxFpOd ¨ § © dUriY ¤ ¨ ¥ dWwn'] ¨ § ¦ ,mdn cg` xqg m`e ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî ¦ § © § äøBðî¨ § éð÷ ¥ § äòáL¨ § ¦ :akrn 37
97 .zakrn 'dywn' dziiyry - ákòì ¥ © § jkn micnele ,[(el did dpw lk y`xay ,dxepnd ly äéúBøð ¨ ¤ ¥ äòáL ¨ § ¦ .dleqt dxepnd 38
98 'áäæ'
¨ ¨ miinrt mb xn`p dxepnd ziiyr oipra `ld :`xnbd dywn ,äæ¤ úठäæ¤ ïéákòî
¦ § © § ,zeliztde onyd z` mipzep eay jfa oirk ilk 39
99 adf¨ ¨ zg` © © dWwn ¨ § ¦ DNM' ¨ ª ,(`l weqt my) 'xFdh¨ adf ¨ ¨ zxpn ¨ ¦ ¨ § 'áäæ'
© Ÿ § ziUre'] ¨¨ .dleqt dxepnd ,mdn cg` xqg m`e 40
100 dziiyry - ákòì ¥ © § cenll yi jka mbe - énð ¦ © ,[(el weqt my) 'xFdh¨ :zeakrn odizyy zx`an dpynd ,zeiyxt izy zeaezk dfefna 41
101 ipin x`yn dzyrp m`y `ziixaa epipy recne ,akrz adfn ,odn zg` dxqg m`e ,Bæ úठBæ úBákòî § © § äæeænaL
¨ § © ¤ úBiLøt ¦ ¨ ¨ ézL
¥§ 42
102 ly myexit dn ike - éàî© éàä© :`xnbd zvxzn .dxiyk zekzn z` zakrn ± ïákòî ¨ § © § zg` ze` ± ãçà ¨ ¤ áúk © § eléôà ¦ £ e .dleqt dfefnd 43
103 dxepny xn`p m` xacd oaen - àîìLa ¨ ¨ § ¦ úøîà © § ¨ éঠ,el` mixac `l` lieb ztwen dpi` zg` ze` m` xnelk ,zeiyxtd izy 44
104 éðéî
¥ ¦ øàMî ¨ § ¦ dzyrpy dxepne ,äìeñt ¨ § úBàèeøbä ¨ § © ïî¦ dzyrpy dfefnd ,dzkldk `ly daezk `idy e` ,zxg` ze`l dweac 45
105 miieaixd z` jixvy oaen - eðééä § © ,ok xn`p m`y ,äøLk ¨ ¥ § úBëzî ¨© .dleqt 46
106 ,jenqa z`aend àLøãì ¨ ¨ § ¦ 'äL÷î' ¨ § ¦ 'äL÷î' ¨ § ¦ 'áäæ' ¨ ¨ 'áäæ' ¨ ¨ zeaizdn ozrax`y zx`an dpynd ,zeiyxt rax` zeaezk oilitza 47
107 úBàèeøbä¨ § © ïî¦ dzyrpy dxepny xn`p m` `l` - úøîà © § ¨ éঠàlà ¨¤ dxqg m`e ,Bæ úठBæ ïéákòî ¦ § © § ïéléôzaL
¦ ¦ § © ¤ úBiLøt ¦ ¨ ¨ òaøà© § © :zeakrn 48
108 zeaiz ,dywi ,äìeñt ¨ § úBëzî ¨ © éðéî ¥ ¦ øàMî ¨ § ¦ dzyrpy dxepne ,äøLk ¨¥ § ïákòî
¨ § © § zg` ze` ± ãçà ¨ ¤ áúk © § eléôà
¦ £ e .zeleqt oilitzd ,odn zg` 49
109 .oda yexcz dn - déa¥ úLøc © § ¨ éàî© 'äL÷î' ¨ § ¦ 'äL÷î' ¨ § ¦ 'áäæ' ¨ ¨ 'áäæ'
¨¨ ztwen dpi` zg` ze` m` xnelk ,zeiyxtd rax` z` zakrn ± 50
110 dyrna xn`p ,`ziixaa àéðúc ¨ § © § ,àLøc ¨ ¨ § éàî© :`xnbd zx`an .zeleqt oilitzd ,dzkldk `ly daezk `idy e` lieb 51
111 íéìkä¦ ¥ © ìk¨ úॠdúà ¨ Ÿ äNòé ¤ £ © øBäè¨ áäæ ¨ ¨ økk' ¨ ¦ (hl dk zeny) dxepnd rax`y zx`an dpynd .ziviva aiig zetpk rax` el yiy cba 52
112 äàa¨ ¨ m`y ,'adf xkk' zeaizd zekinqn `ziixad zyxece ,'älàä ¤¥¨ dxqg m`e ,Bæ úठBæ úBákòî § © § úBiöéö
¦ ¦ òaøà © § © :zeakrn zeivivd 53
113 lwynn zeyridl dkixv `id - äàa ¨ ¨ ,áäæ ¨ ¨n dxepnd dzyrp - ïzòaøàL
¨ § © § © ¤ iptn ,ziviv zevn lhan df cba yaeld ,odn zg` 54
114 xn`p cer .økk ¨ ¦ äàa ¨ ¨ dðéà ¨ ¥ ,áäæ ¨ ¨ äàa ¨ ¨ dðéà ¨ ¥ m` mle` ,økk ¨ ¦ ly opi`e ,úBöî § ¦ òaøà© § © ïzòaøà
¨ § © § © ,øîBà
¥ ìàòîLé
¥ ¨ § ¦ éaø ¦ © .úçà ¨ ¤ äåö ¦ 55
115 dUriY
¤ ¨ ¥ dWwn ¨ § ¦ xFdh¨ adf ¨ ¨ zxpn© Ÿ § ziUre'
¨ ¦ ¨ § (`l dk my) dxepnd dyrna .ef z` ef zeakrn 56
") (שטיינזלץ- מתוך מהדורת "אבן ישראל- הקומץ רבה דף כט עמוד ב- פרק שלישי.מנחות דכר
רש"י תוספות
הכר (ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz a cenr hk sc zegpn
62 úBãìBú§ älà'
¤ ¥ (c a ziy`xa) øîBà ¥ àeäLk ¤ § ,é"äa ¥ § àaä ¨ © íìBòäå
¨ ¨ § ã"eéa§ `"d ze`d lbx oilitza el dwqtp ± é"äc ¥ § àòøk ¨ § © déì¥ à÷éñôéà ¨ ¦§ ¦ 1
63 ,'íàøa
¨ ¨ § é"äa'
¥ § àlਠ¤ ,'íàøaäa'
¨ § ¨ ¦ § éø÷z¥ § ¦ ìà© ,'íàøaäa¨ § ¨ ¦ § õøàäå
¤ ¨ ¨ § íéîMä
¦©¨ © ± àá÷éða¨ § ¦ § [(b bi zeny) 'ebe 'mrd ¨ ¨ l`¤ dWn ¤ Ÿ xn`Ie' ¤ Ÿ © weqta] 'íòä'c ¨¨ § 2
64 àaä¨ © íìBòäå
¨ ¨ § é"äa¥ § `xap äfä ¤ © íìBòä
¨ ¨ øîBà ¥ éåä] ¥ ¡ ,i"d ze`a xnelk oic dn le`yl `a` iax iptl `a ± àaà ¨ © éaøc ¦ © § dén÷ì ¥ © § àúà ¨ £ ,awpa 3
65 äîBc
¤ `edL ¤ éðtî
¥ § ¦ ,é"äa
¥ § äfä¤ © íìBòä
¨ ¨ àøáð ¨ § ¦ äî¨ éðtîe
¥ § ¦ .[ã"eéa§ `xap - äpè÷ ¨ © § úBà øeòéLk ¦ § Ba øéizLî ¥ © § ¦ íঠ,`a` iax déì¥ øîà © ¨ ,oilitzd 4
66 i"d ze`l dneca ,ziriax dvign ea oi`y xcgl ± äøcñëàì ¨§© § ©§ .ìeñt¨ ,åàì¨ íàå ¦ § ,øLk̈ ¥ ,c"ei ze`d 5
67 ,drx zeaxzl mlerdn úàöì ¥ ¨ äöBøä
¤ ¨ ìkL ¨ ¤ fnxle ,eizgzn gezty déì¥ à÷éñtéà ¨ ¦ § ¦ ,éìewéc ¥ ¦ øa© éîøc ¦ ¨ § eing ± deîç © £ àeäc§ éøîz ¥ § © øa© éîàø ¦ ¨ 6
68 lbxdy mrhd dne ± déòøk ¥ § © àéìz
¨ § © àîòè ¨ £ © éàîe © .z`vl leki ± àöé ¥¥ weqta] 'âøäiå'c Ÿ £ © © § e"ie ze`d lbx oilitza el dwqtp ± å"éåc ¨ § àòøk ¨ §© 7
69 éàc
¦ § fnxl ,ze`d bbl zxaegn dpi`e dielz i"d ze`d ly ziniptd àúà ¨ £ ,awpa ± àá÷éða ¨ § ¦ § [(eh bi zeny) 'mixvn ¦ © § ¦ ux`A ¤ ¤ § xFkA§ lM¨ 'd bxdIe' Ÿ £©© 8
70 eze` miqipkn ± déì¥ éìéiòî ¦ § © § ,äáeLúa¨ § ¦ xefgl `a m`y ± øãä ©¨ øîà© ¨ ,oilitzd oic dn le`yl `xif iax iptl `a ± àøéæ ¨ ¥ éaøc ¦ © § dén÷ì ¥ ©§ 9
71 gzt jixv `ed recn ± Cäa © § déìéiòìå
¥ § © ¦ § :`xnbd zl`ey .dxfga wepiz `ad jl ± Ltè ¥ ¦ àìå Ÿ § íékç ¦ © àìc Ÿ § à÷eðé ¨ § éúééà ¥ § © ìéæ¦ ,`xif iax déì¥ 10
72 .`vi epnny oezgzd gztdn dxfga qpkiy ,ea qpkidl oeilr ± déì¥ éø÷ ¥ ¨ éঠ,ef daiz `exwl el xen`e ytih epi`e mkg epi`y 11
73 iptn ,riizqn xacd oi` ± àúléî ¨ § ¦ àòéizñî
¨ § © § ¦ àì
Ÿ :`xnbd daiyn (âøäé) `l` 'bxdIe' Ÿ £ © © df oi` ,àì Ÿ éঠ,øLk ¥ ¨ ,'âøäiå' Ÿ £ © © `xew `ed m` 12
74 el miyer okle ,rxd xvid iptn reiq jixv xdhidl `ay iny .ìeñôe ¨ ,àeä ['âøäéé'] ¥ ¨ ¥ 13
75 Léø¥ øîàc
© ¨ § ,Lé÷ì
¦ ¨ Léøãk
¥ § ¦ ,daeyza xefgl ecra riiqiy sqep gzt äãeäé
¨ § áø© øîà̈ © :zeize`d lry oibzd oipra dyrn d`ian `xnbd 14
76 ,'ïç¥ ïzé
¤ ¦ íéåðòìå
¦ ¨ £ © § õéìé
¦ ¨ àeä íéölì
¦ ¥ © íà'
¦ (cl b ilyn) áéúëc
¦ § ¦ éàî© ,Lé÷ì
¦¨ àeä Ceøa¨ LBãwäì ¨ © § Bàöî ¨ § ,íBønì ¨ © epiax äLî ¤ Ÿ äìòL ¨ ¨ ¤ äòLa ¨ ¨ § ,áø© øîà © ¨ 15
77 àa¨ de ,minyd on BúBà ïéòéiñî ¦ § © § øähì
¥ ¨ ¦ àa¨ dy fnxl `a weqtd .dxezd zeize` lry oibzd epiidc ,úBiúBàì ¦ ¨ íéøúk ¦ ¨ § øLB÷å ¥ § áLBiL ¥ ¤ 16
78 `ay iny ixd .`nhidl gzt Bì ïéçúBt ¦ § ryx zeidl ± àîhì ¥¨¦ z` xi`ydl Eãé§ ¨ ìò© ákòî ¥ © § éî¦ ,íìBò ¨ ìL ¤ BðBaø¦ ,åéðôì ¨ ¨ § dyn øîà © ¨ 17
79 on ecia eriiqiy `ll xdhidl leki epi`e reiq jixv xdhidl odilr siqedl jixv dz`y ,oibz `ll oze` zazky enk zeize`d 18
80 yi i"d ze`ly mrhd dne ± àâàz ¨ ¨ déì¥ úéঠàîòè ¨ £ © éàîe © .minyd úBéäì § ¦ ãéúòL ¦ ¨ ¤ Lé¥ ãçà ¨ ¤ íãà ¨ ¨ ,`ed jexa yecwd Bì øîà © ¨ .mixzk 19
81 øLB÷
¥ éðà ¦ £ ,`hgy in [Ba] øæBç ¥ íঠ,àeä Ceøa¨ LBãwä ¨ © øîà © ¨ ,ebba bz õB÷ ìk¨ ìò© LBøãì § ¦ ãéúòL ¦ ¨ ¤ ,BîL§ óñBé ¥ ïa¤ àáé÷òå ¨ ¦ £ © ,úBøBc änk ¨ © óBña§ 20
82 ,ã"eé ze`a¨ àaä ¨ © íìBòä
¨ ¨ àøáð ¨ § ¦ äî¨ éðtî¥ § ¦ e .ey`xl [øúk] ¤ ¤ (øù÷) Bì ,åéðôì
¨ ¨ § dyn øîà © ¨ ,úBëìä ¨ £ ìL¤ ïéléz ¦ ¦ ïéléz ¦ ¦ bze bz lk lr ± õB÷å¨ 21
83 .dzxeva dphw `idy c"ei ze`d enk ,íéèòeî ¦ ¨ BaL ¤ íé÷écvL¦ ¦ © ¤ éðtî
¥§ ¦ øBæç£ ,`ed jexa yecwd Bì øîà © ¨ .éì¦ eäàøä ¥ § © ,íìBò ¨ ìL¤ BðBaø¦ 22
84 ohw uwer ea yi recn epiidc ,c"eid ly BLàø Ÿ óeôk¨ äî¨ éðtîe ¥§ ¦ iax icinlz ly úBøeL äðBîL ¤ § óBña§ áLéå © ¨ § dyn Cìä © ¨ .EøBçàì ¤ £ © 23
85 ,`ad mleray ± BaL ¤ íé÷écvL ¦ ¦ © ¤ éðtî ¥ § ¦ ,ey`x seqa dhnl cxeid iptn dyn ly Bçk Ÿ LLz © ¨ ,íéøîBà ¦§ ïä¥ äî¨ òãBé © ¥ äéä ¨ ¨ àìå Ÿ § ,`aiwr 24
86 cg`d ly eceake ,äæì ¤ ¨ äæ¤ ïéîBc ¦ ïðéàL¨ ¥ ¤ ïäéNòî
¤ ¥ £ © éðtî ¥ § ¦ ,íäéLàø¤ ¥ ¨ óeôk¨ òébäL
© ¦ ¦ ¤ ïåék ¨ ¥ ,rcei envr `edy dnn xzei rcei `aiwr iaxy d`xy 25
87 .exiagn cg`d miyiiazn mde ,exiag ly eceakn lecb Eì§ ïépî¦ © ¦ éaø ¦ © ,åéãéîìz
¨ ¦ § © Bì eøîà § ¨ ,mrh jixvd ãçà ¨ ¤ øáãì ¨ ¨ § `aiwr iax 26
88 ézøz
¥ § © éðä ¥ ¨ ,óñBé¥ áø© øîà̈ © :dxez xtq zlqet zerh efi` dpc `xnbd oeik .`ed éðéqî © ¦ ¦ äLîì ¤ Ÿ § äëìä ¨ ¨ £ ,`aiwr iax ïäì ¤ ¨ øîà © ¨ .ef dkld 27
89 ,dxez ixtq zeklda ± íéøôña ¦ ¨ § ¦ áø© øîà © ¨ el` mixac ipy ± éléî ¥ ¦ s` ,Bzòc § © äáMééúð
¨ § © § ¦ ,enya zekld xne` `aiwr iaxy dyn d`xy 28
90 oicd ± àãç ¨ £ .`ziixan `iyew mdilr yie ± déúáeéz ¥ § § àéðúå ¨§ © § àáe¨ dyn øæç © ¨ .el` zekld ly onrh oiicr laiw `l `edy it lr 29
91 óc© ìëa © § úBiòè ª ¨ ézL ¥ § Ba LiL ¤ ¤ äøBz ¨ øôñ ¤ ¥ ,áø© øîàc © ¨ § àä̈ ,oey`xd Lé¥ ,íìBò ¨ ìL ¤ BðBaø¦ ,ddinza åéðôì ¨ ¨ § øîà © ¨ ,àeä Ceøa¨ LBãwä ¨ © éðôì¥ § ¦ 30
92 ¥ ¨ ¦ ,sce sc lka zeierh LŸìL¨ ea yiy dxez xtqe ,ïwúé
.æðbé © ª § ,óã婨 ,`ed jexa yecwd Bì øîà © ¨ .éãé¦ ¨ ìò© äøBz ¨ ïúBð ¥ äzàå ¨ © § äæk ¤ ¨ íãà ¨ ¨ Eì§ 31
93 ,`ziixaa epipyy ,ax ixac lr `ziixan dywe ± déúáeéz ¥ § § àéðúå ¨§ © § ,íìBò¨ ìL ¤ BðBaø¦ ,åéðôì ¨ ¨ § dyn øîà © ¨ .éðôì © ¨ § äáLçna ¨ ¨ £ © © äìò ¨ ¨ Ck¨ ,÷BúL§ 32
94 dxez xtqe ,ïwúé © ª § ,sce sc lka zeierh LŸìL¨ ea yiy dxez xtq jexa yecwd Bì øîà © ¨ .BøëN ¨ § éðàøä¦ ¥ § © ,`aiwr iax ly BúøBz ¨ éðúéàøä ¦ © ¥ § ¤ 33
95 .æðbé
¥ ¨ ¦ ,sce sc lka zeierh òaøà © § © ea yiy BøNa ¨ § z` ïéì÷BML ¦ § ¤ äàø ¨ ¨e ,åéøBçàì ¨ £ © dyn øæç © ¨ .[EøBçàì] ¤ £ © øBæç£ ,`ed 34
96 úçà © © óc© dxez xtqa ± Ba Lé¤ íঠ,`ziixaa àðz ¨ ¨ :`xnbd dtiqen exya z` ewxqy xg`l ,filhi`a ± ïéìBwîa ¦ © § `aiwr iax ly 35
97 epwzl yie Blek ìò© úìvî ¤ ¤ © df sc ,zerh lk `ll - äîéìL ¨ ¥§ ìL¤ BðBaø¦ ,ddinza åéðôì ¨ ¨ § dyn øîà © ¨ .edebxde lfxa ly zewxqna 36
98 àeäå§ ,áøc © § déîMî ¥ § ¦ àzøî ¨ § © øa© ìàeîL ¥ § øa© ÷çöé ¨ § ¦ áø© øîà̈ © .eizeierhn Ck¨ ,÷BúL§ ,`ed jexa yecwd Bì øîà © ¨ .døëN ¨ ¨ § Bæå§ äøBz ¨ Bæ ike ,íìBò ¨ 37
99 ,ahid aezk xtqd aexy ote`a ± øétL ¦ © àøôñc ¨ § ¦ § déaeø ¥ áéúëc
¦ § ¦ .éðôì
© ¨ § äáLçna ¨ ¨ £ © © äìò ¨ ¨ 38
100 dyy e` dyngn xzei oi`e ,zeierh `ll `ed sc lk aexy xnelk øîà̈
© :dfefne ,oilitz ,dxez xtqay zeize`d zxeva dpc `xnbd 39
101 cg` sc mb ,zeierh `ll sc lk aex oi` m` mle` ,sc lka zeierh ,odilrn miphw oibz ± ïéðeiæ ¦ ¦ äL¨ ŸìL§ úBëéøö ¦ § úBiúBà ¦ äòáL ¨ § ¦ ,àáø ¨ ¨ 40
102 .xtqd lk lr livn epi` mly .w"icv ,l"nib ,o"iif ,o"ep ,z"ih ,o"ir ,o"iy ± õ"â æ"ðèòù ,ïä¥ elàå ¥ § 41
103 sc eze`a yi m` ± óc© àeääa © § úéঠéঠ,óñBé ¥ áøì © § ééaà
¥ © © déì¥ øîà ©¨ cg`e ,l`nyl dhep cg` ,oinil dhep mdn cg` ,el` oibz 42
104 df sc m`d ± éàî© ,zeierh rax` yi xtqa sc lkae úBiòè ª ¨ LŸìL¨ .dlrnl dler rvn`a 43
105 zegt ea yiy sc mb m`d epiidc ,`l e` xtqd lk lr livn ixteq z` izi`x ± áø© éác ¥ § éð÷ååc
¥ ¨ § © éøôñì ¥ § ¨ § eäì§ àðéæç ¨ ¥ ¨ ,éMà ¦ © áø© øîà © ¨ 44
106 áéäéúéàå
¦ § § ¦ § ìéàBä ¦ ,sqei ax déì¥ øîà © ¨ .mly aygp zeierh rax`n ± ú"éçc ¥ § débâì ¥ © § eäì§ éøèçc ¦ § ¨ § ,xyein azk aezkl miwcwcnd ax zia 45
107 z` owzn ± ï÷zéî © © ¦ ,oewizl ozip df dxez xtqy oeik ± éðe÷zéàì ¥ © ¦§ bz oirk el miyere ,z"ig ze`d bba lwn oirk xheg miyer eidy 46
108 .xtqd lk lr livn `ed f`e ,zeierh yly ea yiy scd ziniptd lbxd z` milez eid oke ± é"äc ¥ § déòøëì ¥ § © § déì¥ eìúå ¨ § ,dlrnl 47
109 xtqy ,`ziixaa epipyy el` mixac ± éléî ¥ ¦ éðäå¥ ¨ § :`xnbd zx`an .dlrnl dze` mixagn eid `le ,i"d ze`d ly 48
110 úBøéñç ¥ £ yk `l` mpi` ,fpbi zeierh rax` eay sc lka yiy dxez ± àeä éç© ,øîBìk © § ,ú"éçc ¥ § débâì ¥ © § eäì§ éøèç ¦ § ¨ y mrhd :`xnbd zx`an 49
111 úBøéúé ¥ § zeize` rax` ea yi m` ìáà ¨ £ ,sc lka zeize` rax` ea déòøëì
¥ § © § déì¥ eìú¨ y mrhdå§ ,íìBò ¨ ìL¤ Bîeøa§ `ed jexa yecwd 50
112 zeize`d z` xiqdl yi `l` ,dfa yegl oi` ± da¨ ïì¨ úéì¥ ,sc lka éàî© ,énà ¦ © éaøî¦ © ¥ äàéNð ¨ ¦ § äãeäé ¨ § éaø ¦ © l`yy enk ± dépéî ¥ ¦ àòáãk ¨ § ¦ § ,é"äc ¥ § 51
113 ,zeize` rax` úBøéñç ¥ £ sc lka xy`k :`xnbd zxxan .zexizid øîà© ¨ .'íéîìBò ¦ ¨ øeö 'ä déa ¨ § ék¦ ãò© éãò ¥ £ 'äa© eçèa' § ¦ (c ek diryi) áéúëc ¦ § ¦ 52
114 éæçéîc
¥ § ¦ § íeMî¦ ,àðäk ¨ £ © áø© øîà © ¨ :`xnbd daiyn .owzi àì Ÿ àîòè ¨ £ © éàî© yecwd éøä ¥ £ ,àeä Ceøa¨ LBãwäa ¨ © § BðBçèa § ¦ äìBzä ¤ © ìk¨ ,in` iax déì¥ 53
115 d`xi ,zexeyd oia zexqgd zeize`d z` siqei m`y ± øneðîk ¨ § ¦ dcedi iax déì¥ øîà © ¨ .àaä ¨ © íìBòìå ¨ ¨ § äfä ¤ © íìBòa ¨ ¨ äñçî ¤ § © Bì `ed jexa 54
116 .dxez xtql `ed i`pbe ,minzk ea yiy xnepnk xtqd dnl ± àðL ¨ § éàî© ,il dyw jk ip` ± éì¦ àéL÷ ¨ § © à÷¨ éëä ¦ ¨ àðà ¨ £ ,d`iyp 55
117 ± deîç
© £ àøbà ¨ ¨ ¦ :dxez xtqa zeierh oipra dyrn d`ian `xnbd ea aezk `le ± áéúk ¦ § àìå Ÿ § 'déa' ¨ § ea aezky ± áéúëc ¦ § ¦ df weqt dpey 56
118 sc lka úBøéúé ¥ § zeize` rax` el eid ± äéì¥ äåä ¨ £ àaà ¨ © éaøc¦ © § eing ,df weqt éàòléà © § ¦ éaø ¦ © øa© äãeäé ¨ § éaø ¦ © Løããk © ¨ § ¦ ,in` iax el aiyd .'dé'¨ 57
119 iax iptl `a ± àaà ¨ © éaøc¦ © § dén÷ì ¥ © § àúà ¨ £ .ely dxez xtqa ± déøôéña ¥§ ¦ § é"ä¥ ze`a¨ `xa ãçà ¨ ¤ ,àeä Ceøa¨ LBãwä ¨ © àøaL ¨ ¨ ¤ úBîìBò ¨ éðL ¥ § elॠ58
120 `l ± ïøîà ¨ ¨ £ àì Ÿ ,`a` iax déì¥ øîà © ¨ .xtqd oic dn le`yl `a` i ze`a xnelk ,'dia' ,weqtd yexit edfe ,ã"eé ze`a¨ `xa ãçàå ¨ ¤ § 59
121 àlਠ¤ ,fpbi sc lka zeierh rax` ea yiy dxez xtqy epxn` íঠòãBé© ¥ éðéàå ¦ ¥ § .`ad mlerde dfd mlerd z` d"awd xvi d ze`ae 60
122 ,zeize` rax` zexqg sc lkayk ± úBøéñça ¥£© äfä
¤ © íìBòä ¨ ¨ y e` ± íঠ,é"äa ¥ § äfä ¤ © íìBòäå¨ ¨ § ã"eéa§ `xap àaä ¨ © íìBòä ¨ ¨ 61
וכר
1
2
3
4
5
6
7
לנושאם על ידי שינוי כגון במגבעתו ,נעליו וכיוצאֿ - עושה כעין 'כיס' על ידי שמניח
בזה ,אך אם אינו חייב לצאת מביתו -יישאר בביתו המעות על בגדו ומקפל וקושר המקום בו נמצאים
כל השבת ,וכדלהלן. המעות.
ולדבר מצוה כגון תפילה בציבור וקריאתֿהתורה - אבל אם נוטל הסדין בידו או מניחו
אפשר להקל ולצאת בהם לכרמלית . על כתפו חייב אף על טלטול הסדין.
וכן חולה הזקוק לשאת בקביעות תרופות ,או דבר - דרך הולכי דרכים להוציא מעותיהם
מאכל שיוכל ליטלו אם ירגיש חולשה מיוחדת כדי צרורים בסדינם ,וכל אדם הוא לפעמים מהולכי דרכים.
שלא יבוא לידי סכנה ,והוא הדין הצריך שיהיו עליו - היינו שתפורים ומוטמנים בתוך
הוראות רפואיות כיצד לנהוג עמו בשעת חירום ,או הבגד ממש -וצריך לקרוע חוטים כדי להוציאם .
חיבור אלקטרוני המחובר למוקד רפואי ומתריע על - בזמן מלחמה ,או במקום שצפוי
מצב של סכנה -רשאי לצאת בהם לכרמלית לצורך להיענש אם אינו נושא עליו מסמכי זיהוי )פספורט או
מצוה ובדרך שינוי -ואינו צריך להשאר בביתו . תעודת זהות( -אם חייב לצאת מביתו - יכול
על ידי שייעשם כאבזם לחגורתו כדלעיל על סעיף כד(. (324אבל כשמונחים בכיס )או ארנק( חייב גם אם הוא
וראה עוד בזה בשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' נו ,שו"ת ארץ תפור לבגד כדלהלן סעיף לט ,וראה ערוך השולחן סעיף ק
צבי ח"א סי' ס ועוד ,וראה ערוך השולחן סעיף ק שמוטב שאם כורכן בנייר ותופרן נראה דזהו כמו בלא כיס ,דאין
להתפלל ביחידות ולא לילך לביתֿהכנסת מלנהוג היתר עושין כיס מנייר.
בזה ,וכאן נתבארו הדברים לשיטת שוע"ר. (325טעם הפטור משום שאין דרך הוצאה בכך ,ולא מפני
(330אך תרופות לכאבי ראש וכיוצא בזה אין להקל, שתפירתם מבטלתם לבגד )כפי שכתב ב'תורת שבת'( ,ולכך
דלהלן סי' שכח ס"כ אסר במקצת חולי שבות דשבות ע"י די בכל שינוי בנשיאת המעות )כגון נתינתן במנעליו או
ישראל ואפילו בשינוי ,ועפי"ז נאסר גם מה שהתיר בשו"ת בגרביו )ראה משנ"ב ס"ק קכג( להתיר נשיאתם במקרים
משנה הלכות הנ"ל שמי שאינו יכול לישב בבית וצריך דלהלן.
לצאת לטייל מחמת בריאות הוי בכלל דבר מצוה. (326באופן שיתבאר לקמן סל"ט ,אבל כאן האיסור אינו
(331ע"פ שש"כ פ"מ סעיף ז ,והוסיף שאם יוכל לא יעצור משום מוקצה.
לפוש כל זמן לכתו ברחוב ,כך שלא תהיה הנחה ברשות (327כגון חייל שנקרא למלחמה )כדלעיל על סעיף ג( ,או
הרבים )ויש להחמיר כך בערים הגדולות ביותר עכ"פ(. שצריך ללכת לבית רפואה ,וכל דבר הדומה להפסד מרובה.
(332סוף סי"ב :דבר שמשנה בעשייתו מדרך החול אף על (328בסי' שג סכ"ג מבואר דהוצאה שלא כדרכה בחצר
פי שהוא שבות גמור מותר לעשותו אפילו ע"י ישראל שאינה מעורבת )שבות דשבות( מותרת במקום מצוה ,ואף
במקום צער ...ויש אומרים שהוא הדין במקום הפסד ויש שבסי' שלד סי"ט משמע שאסור להוציא לכרמלית במקום
לסמוך על דבריהם במקום הפסד גדול. בזיון כתבי קודש ,לא הוזכר שם לאסור הוצאה על ידי
(333כדלקמן :‡"ÈÒ ÛÂÒ ‰Ó˘ 'ÈÒויש אומרים שכל שאין שינוי.
ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו רשות (329מכלֿמקום אין להתיר לדבר מצוה אלא בכרמלית
הרבים אלא כרמלית .ועל פי דבריהם נתפשט המנהג )שהיא המוזכרת בסי' שג הנ"ל והיא מוזכרת כאן כטעם
במדינות אלו להקל ולומר שאין לנו עכשיו רשות הרבים הב' להקל ,משא"כ בהפסד מרובה שאפשר להקל גם מטעם
גמורה ואין למחות בידם שיש להם על מי שיסמכו )וכל הא' )שלא גזרו בהפסד מרובה(,
ירא שמים יחמיר לעצמו(. וכשאינו לדבר מצווה )או בערים הגדולות ביותר שנחשבות
(334די בטעם הראשון להתיר הוצאת המעות ,והטעם לרשות הרבים ,וכן החפץ להחמיר מכיון שלא הוזכר להתיר
השני )שאין לנו רשות הרבים( -הוא טעם נוסף )זכרון יוסף בדבר מצוה על ידי שינוי בסי' שלד הנ"ל( יכול לטלטלם
זכר
- אם זקוק ללבוש בבגד זה ,כגון שאין לו בגד אחר -ינער המעות קודם לבישתו .
חשש שמא ישכח ויצא -אלא במקום הפסד )כן משמע אות קסז ,ששיטת שוע"ר להקל בכל מקום הפסד בשבות
להלן סל"ט ,וראה סי' שג סכ"ג )הובא להלן(. אחת )שיש בה שינוי( ,ובמקום הפסד מרובה מותרת אפילו
(337סעיף כג :יש אומרים שאפילו בתכשיטים שאסרו מלאכה דאורייתא כלאחרֿיד(,
לצאת בהם לרשות הרבים משום גזרה שמא יביאם בידו אמנם יש שפירשו שצריך לב' הטעמים כי כאן הוא מקום
אסור לצאת בהם אפילו בבית דהיינו שאסור להתקשט בהם הפסד בלבד ולא הפסד מרובה ,ומותר רק כשהוא שבות
כלל בשבת ...גזירה שמא יצאו בהם לרשות הרבים... דשבות ,אבל במקום הפסד מרובה מותר אפילו בשבות
ואפילו אם היה אצלו מבעוד יום צריך להסירו כשתחשך גמור )כן ביאר בס' מכון לשבתך )על מג"א ס"ק מו( וצ"ע
אם לא נזכר להסירו סמוך לחשיכה ...ויש להחמיר כסברא דלהלן סעיף לט משמע שסוגיא דידן דהפסד המעות עוסקת
זו אם לא בעת הצורך שאז יש לסמוך על סברא הראשונה בהפסד מרובה(.
)המתירה לצאת בהם בבית ובמקום מעורב(. (335ראה גם לקמן :"Ò ÛÂÒ ˘ 'ÈÒשלא אמרו
ומשמע בסעיף לט ,שטוב יותר ללכת עם הבגד עד המקום שבכרמלית לא גזרו גזרה מפני שהוא גזרה לגזרה אלא
בו מפקידו או מניחו ,ולא לפשטו מיד ולטלטלו ,ואם בדבר שאין בו דרך מלאכה ...ולכן אסרו ...הוצאה כלאחר
הטלטול נעשה לצורך הבגד ולא לצורך המעות -יפשוט יד וכן כל כיוצא באלו.
מיד ויטלטל הבגד כדלהלן סי' שי סי"ד. (336לשוע"ר אין להתיר לבישת בגד ובו חפץ שיש בו
•
18 העני להקדים עני לעשיר ומה תלמוד לומר עמך להקדים ‡ מצות עשה להלוות לעניי ישראל )אם ידו משגת ושיעור 1
19 ענייך הקרובים לשאר עניי העיר ועניי עירך לעניי עיר אחרת השגת יד נתבאר בהלכות צדקה( שנאמר אם כסף תלוה 2
20 כדרך שנתבאר בהלכות צדקה .ומצוה זו להלוות לעני את עמי את העני עמך יכול רשות תלמוד לומר והעבט 3
21 גדולה מן הצדקה כמו שנתבאר שם: תעביטנו וגו'. 4
22 כל הנוגש את העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו לא ואף בלא עבוט חייב להלוותו ואף ליתן לו מתנת חנם שהרי 5
23 מעות ולא מטלטלין עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה נאמר נתן תתן לו )ואומר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך 6
24 לו כנושה .ולנכרי יש אומרים שמצות עשה לנגוש ולהצר בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה וגו' והמלוה 7
25 לו שנאמר את הנכרי תגוש זו מצות עשה ולא רשות: על המשכון אינו משמט על כרחך אף בלא משכון חייבך 8
הכתוב להלוות לו( .ומה תלמוד לומר והעבט תעביטנו שאם 9
26 ‚ אסור לאדם להראות לבעל חובו בזמן שיודע שאין לו העני אינו רוצה להתפרנס משל אחרים וגם בוש ללות 10
27 ואפילו לעבור לפניו מפני שהוא נכלם בראותו למלוה אומרים לו הבא משכון כדי להגיס דעתו שלא יבוש .אין לי 11
28 ואין ידו משגת לפרוע ועל זה רמז הכתוב לא תהיה לו אלא עני עשיר שצריך ללות מנין שמצוה להלוותו לפי שעה 12
29 כנושה ולא נושה ממש: תלמוד לומר את עמי. 13
30 „ אסור ללוה לכבוש ממון חבירו בידו ולומר לו לך ושוב ואפילו אם בא לפניו נכרי ללות ממנו בריבית וישראל עשיר 14
31 ומחר אתן ויש אתו שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב בחנם הישראל קודם אם צריך להוציא המעות לפרנסתו ודי 15
32 ומחר אתן ויש אתך: מחסורו ולא להלוותו לנכרים בריבית או בשאר משא ומתן 16
33 * שנאמר את עמי עמי קודם לנכרי .ומה תלמוד לומר את 17
חכר
51 אך צריך להחזיר לו כל כלי בעת שהוא צריך לו ויחזור ‰אסור ללוה שיקח הלואה ולהוציאה שלא לצורך עסק 1
52 ויקחנו בעת שאינו צריך לו מחזיר לו את הכר בלילה כדי פרנסתו בענין שהוא מאבדה מן המלוה שלא ימצא 2
53 לישן עליו ואת המחרישה ביום כדי לעשות בה מלאכתו וכן ממה לגבות חובו ואם עושה כן נקרא רשע אף על פי 3
54 כל כיוצא באלו שנאמר השב תשיב לו את העבוט כבוא שהמלוה עשיר גדול והוא עני שנאמר לוה רשע ולא ישלם. 4
55 השמש ושכב בשלמתו וגו' זו כסות לילה שמחזירה לו וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זו מוטב שלא 5
56 בלילה ואם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו להלוותו משילוהו ויצטרך לנגשו אחר כך ויעבור בכל פעם 6
57 לו זו כסות יום שמחזירה לו לכל היום עד בא השמש ואז משום לא תהיה לו כנושה. 7
58 נוטלה ומחזיר לו כסות לילה וכן כל כלי בעת שהוא צריך אבל אם הוציאה לצורך עסק פרנסתו ואחר כך מטה ידו 8
59 לו .ואף אם הלוה נתנו לו מדעתו מצוה להחזיר לו .וכלים ואין לו לפרוע אנוס הוא ואינו חייב להשכיר עצמו ולא 9
60 הצריכים לו ביום ובלילה אסור ליטלם כלל כגון בגד לעשות שום מלאכה כדי לפרוע אף על פי שנקרא לוה רשע 10
61 שלובש ביום ובלילה וכלי שאוכל בו כמו קערה ושלחן ולא ישלם. 11
62 ומפה וכל כיוצא באלו:
ומכל מקום כל ממון שיגיע לידו וכל המטלטלין היתרים 12
63 Áוכל זה בעני ואפילו עשיר בקרקעות אלא שאין לו כלים על כדי סידור שמסדרין לבעל חוב חייב ליתן הכל להמלוה 13
64 יותר מכדי צרכו בצמצום אבל אם יש לו שני כלים ולא ישאיר לעצמו רק כדי מזון ל' יום וכסות י"ב חודש לו 14
65 ממין אחד מחזיר לו אחד מהם ואין צריך להחזיר לו השני לבדו ולא לבניו ואשתו אף על פי שחייב במזונותיה 15
66 בשביל אשתו ובניו שנאמר השב תשיב לו לו ולא לאשתו ומלבושיה .וכן לעולם כל אימת שיגיע לידו איזה ממון או 16
67 ובניו: מטלטלין יתנם להמלוה ולא ישאיר לעצמו רק שיהיה לו 17
68 * מזון ל' יום וכסות י"ב חודש מיום זה שהגיע הממון לידו. 18
אלא אם כן ניתן לו הממון בתנאי על מנת שלא לפרוע ממנו 19
69 Ëוכלים שעושים בהם אוכל נפש אפילו יש מהם הרבה
לחוב .והמזון והכסות משערים בבינונים שבעיר אף על פי 20
70 אצלו ועושה בכולן אסור ליטול אפילו אחד מהם
שהיה רגיל תחילה לאכול וללבוש כעשיר או כעני .ואפילו 21
71 למשכון שנאמר לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל
אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנתו חייב למכור ספריו 22
72 לרבות כל דבר שעושין בו אוכל נפש כגון יורה שמבשלין
ואפילו ספר תורה ולפרוע להמלוה ואין צריך לומר בית 23
73 בה ועריבה שלשין בה וסכין של שחיטה וכיוצא בהם
דירה .אלא אם כן מוחל לו המלוה מרצונו מה שמוחל לו. 24
74 מכלים שהאוכל נעשה וניתקן בהם )אבל סכין שמחתכין בה
אבל ספרים שקנה לבניו וכן בגדי חול שקנה להם או 25
75 בשר ופת הרי היא כקערה וכוס שאין האוכל נעשה בהן(.
לאשתו ואפילו בגדי שבת של אשתו שלא קנה לה הוא לא 26
76 והאוכל נפש עצמו מותר למשכן ובלבד שישאיר לו כדי יפרע מהם חובו: 27
77 סידור בעל חוב: Âהמלוה את חבירו לא ילוונו אלא בפני עדים אפילו הלוה 28
78 Èהאלמנה בין עניה בין עשירה אין ממשכנין אותה כלל הוא תלמיד חכם ובודאי לא יכפור מדעתו אף על פי כן 29
79 שנאמר לא תחבול בגד אלמנה .ויש אומרים דהוא הדין יש לחוש שישכח ההלואה מחמת טרדת לימודו ויכפור בו. 30
80 לגרושה: וכל המלוה בלא עדים עובר משום ולפני עור לא תתן 31
81 ‡Èוכל זה כשממשכן בזרוע על ידי שליח בית דין אבל מכשול .אלא אם כן הלוהו על המשכון .ואף על פי כן 32
82 מדעת הלוה מותר ליטול ממנו כל מה שנותן אפילו המלוה בשטר משובח יותר שבמשכון אפשר שישכח הלוה 33
83 כלים שעושין בהם אוכל נפש ואפילו בגד שעליו ואפילו סך ההלואה ובעדים בלא שטר אפשר שלא יהיו העדים 34
85 Èוכל זה כשנוטל בתורת משכון להיות בטוח ממעותיו * 36
86 ואינו רוצה ליטול בתורת פירעון מפני שאינו חפץ בו Êהמלוה את חבירו אחד עני ואחד עשיר שלא על המשכון 37
87 רק במעות ועל ידי לקיחת משכון והחזרתו בכל יום יתבייש וכשהגיע זמן הפרעון בא למשכנו להיות בטוח במעותיו 38
88 וימהר לבקש מעות .אבל אם בא ליטול בתורת פירעון רשאי או לגבות חובו מהמשכון לא ימשכננו בעצמו בזרוע אלא 39
89 ליטול על ידי שליח בית דין כל הכלים היתרים על כדי על פי בית דין שישלחו שלוחם .ואם משכנו בעצמו בין 40
90 סידור שמסדרין לבעל חוב אף על פי שעושים בהם אוכל שחטף מן הלוה בשוק בין שנכנס לביתו )שלא מדעתו( ונטל 41
91 נפש .כי לא הקפידה תורה אלא על שביתת כלים שעושים משכון הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תבא אל ביתו 42
92 בהם אוכל נפש שישבתו ממלאכתם כל זמן שהם ברשות וגו' ואין צריך לומר לנוטל בזרוע אפילו בשוק. 43
93 המלוה שהרי אינו רשאי להשתמש בהם כל זמן שהם אצלו ומה תלמוד לומר בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו 44
94 בתורת משכון .אפילו בגד אלמנה מותר ליטול בתורת יוציא אליך את העבוט החוצה בשליח בית דין הכתוב מדבר 45
95 פירעון אם הוא יתר מכדי סידור בעל חוב: שיכול לכפותו להוציא העבוט החוצה והוא הדין ליקח 46
96 ‚Èוכל מי שיש לו יותר מכדי סידור בעל חוב ואינו רוצה ממנו בזרוע בשוק אבל לא יכנס לביתו ליטול ממנו בתורת 47
97 ליתן מותר לכפותו אפילו על ידי הכאה ואין בזה משום משכון אלא בתורת פרעון .רק כשנוטל בתורת פרעון צריך 48
98 לא תהיה לו כנושה .וגם ממה שמשאיר לו כדי סידור בעל להניח לו כדי סידור בית דין שמסדרין לבעל חוב וכשנוטל 49
99 חוב רשאי ליטול ממנו ביום כלי הצריך לו בלילה ולהחזירו בתורת משכון אין צריך להניח לו כלום. 50
טכר
48 ואם המשכון כלה והולך יכול למוכרו אף בתוך ל' יום בלילה וליטול כלי הצריך לו ביום ולעשות כן לעולם כדי 1
49 לתביעה: שיבקש מעות לפרוע לו )ולא אמרה תורה לא תהיה לו 2
50 ÁÈוכל המוכר משכון לא ימכרנו אלא על פי בית דין כנושה אלא כשנושה בו מה שאין לו כלל(. 3
51 הראוים לדון .והם יודיעו ללוה אם הוא בעיר שיבא וכשנוטל בתורת פירעון רשאי השליח בית דין ליכנס לביתו 4
52 ויטעון אם יש לו טענה ואם אינו בעיר אין צריך להמתין ליטול חפציו אבל לא המלוה בעצמו: 5
53 עליו .וגם הבית דין יושיבו שלשה אנשים הבקיאים בשומא
54 שישומו כמה הוא שוה וימכרנו באותה שומא .ואם מכרו
* 6
55 ביותר מהשומא היתרון לבעליו .לכך לא ימכרנו אלא „Èוכל זה בהלואה אבל בחוב אחר כגון שכר בהמתו או 7
56 בעדים כדי שלא יטעון הלוה שמכרו ביותר מהשומא. כליו שהיו מושכרים אצלו או שכר ביתו או שכר עצמו 8
שנשכר אצלו או דמי גזילתו וגניבתו מותר למשכנו בעצמו 9
57 וצריך המלוה למכור המשכון ולא ליקחנו לעצמו באותה שלא על פי בית דין ואף ליכנס לביתו למשכנו .ואם זקפן 10
58 שומא )או אפילו ביותר מהשומא( מפני החשד שיחשדוהו עליו בהלואה אסור שנאמר משאת מאומה .וכן הערב 11
59 שלקחו בזול והיה אפשר למכרו ביוקר. למלוה מותר ליכנס לביתו למשכנו אפילו המלוה עצמו. 12
60 וגבאי צדקה שנטל משכון ממי שחייב לצדקה דינו במכירתו ואם הוא ערב קבלן דינו כלוה ואסור: 13
61 כדין ההדיוט לכל דבר: ÂËוכל זה למשכנו שלא בשעת הלואתו אבל בשעת 14
62 ËÈוכיצד שמין השמאין את המשכון או מטלטלין אחרים הלואה אם מלוהו על המשכון מותר ליכנס לביתו 15
63 או קרקע שהלוה מגבה למלוה שמין כפי מה שהמלוה וליטול ממנו אפילו כלים שעושים בהם אוכל נפש ואפילו 16
64 יוכל למכרם מיד אפילו כשיושב בביתו לפי השעה ולפי מאלמנות ואינו צריך להחזיר לו כלל לא כסות יום ביום 17
65 הזמן ולא שיצטרך לחזר בעיירות ובשווקים למכרם ולא ולא כסות לילה בלילה: 18
66 להמתין אפילו על יום השוק שבעיר זו שימצאו קונים הרבה ÊËוכשיגיע זמן הפירעון לא ימכרנו עד לאחר שלשים 19
67 ויוסיפו זה על זה בדמים אלא שמין כמה דמים היה נותן יום. 20
68 עכשיו מי שצריך לו חפץ זה ורוצה לקנותו ובסכום זה וכן הנוטל משכון אחר שהגיע זמן הפירעון לא ימכרנו עד 21
69 יקבלנו המלוה כי זהו שוויו עכשיו .ואף שעכשיו אין לפנינו לאחר שלשים יום מיום נטילתו אותו אם הוא דבר שאין 22
70 מי שרוצה לקנותו בסכום זה זהו מפני שרואים דחקו של צריך להחזירו ללוה לא ביום ולא בלילה מפני שאינו צריך 23
71 הלוה שמוכרח למכרו סבורים הם לדחקו יותר שימכור בזול לו או שיש לו כיוצא בו. 24
72 אבל שוויו הוא כפי מה שהיה נותן עכשיו מי שצריך לו
73 חפץ זה ורוצה לקנותו עכשיו: אבל דבר שצריך להחזירו לו אי אפשר למוכרו לעולם 25
שכיון שנוטלו בתורת משכון חייב לקיים בו מצות השבת 26
74 * העבוט בעת שצריך לו .ומה תקנתו יחזירנו ללוה לגמרי אף 27
75 Îוכן הדין כששמים לחוב אחר שלא בא מחמת הלואה בעת שאינו צריך לו כגון כסות יום בלילה וכסות לילה ביום 28
76 אלא מחמת נזק או גזלה וגנבה או שאלה שכירות ויחזור ויטלנו ממנו בתורת פירעון )וימכרנו אם הוא בגד 29
77 ופקדון. חשוב ויקח ללוה מדמיו בגד הראוי לו על פי דין סידור 30
78 ואין חילוק ביניהם אלא לענין שאם יש לו מעות ללוה בעל חוב(. 31
79 שצריך ליתנו למלוה ולא לפרעו במטלטלים אבל בחוב אחר ויש אומרים שאף המלוה על המשכון והוא דבר הצריך לו 32
80 בנזק וכיוצא בו ובגזלה ובגנבה אם אין הגזלה או הגנבה וצריך לקיים בו מצות השבת העבוט אם היה ממשכנו אחר 33
81 קיימת על דרך שיתבאר בהלכות גזלה רשאי לפורעו ההלואה אף שעכשיו שהלוהו עליו אינו צריך לקיים בו 34
82 במטלטלין אפילו יש לו מעות ואפילו מטלטלין גרועים כמו מצות השבה מכל מקום אסור למכרו לעולם עד שיפדנו 35
83 סובין רק שישומו אותן על דרך שנתבאר .לבד שכירות הלוה או שיחזירנו לו ויחזור ויטלנו ממנו בתורת פירעון 36
84 פועלים שחייב למכור מטלטלין בעצמו אם אין לו מעות כדרך שנתבאר .ובעל נפש יחוש לדבריהם: 37
85 ולפרוע לפועל במזומנים ואפילו לומר לו טול מה שעשית
86 בשכרך אינו רשאי: * 38
87 ‡Îהמלוה לעני על מרא וקרדום וכיוצא בהם יכול ÊÈוכשנוטל בתורת פרעון יכול ליטול ולמכור מיד שהגיע 39
88 להשכירם שלא ברשות בעלים ויטול השכר לעצמו זמן הפירעון .ולא הצריכו שלשים יום אלא כשבא לידו 40
89 בפירעון חובו מפני ששכרם יתר על פחת שנפחתים בתורת משכון שנתנו שהות ללוה לפדותו כל ל' יום שהוא 41
90 במלאכה ומן הסתם נוח לבעליהם שישכירם והרי זה זמן הרחבת בית דין. 42
91 כמשיב אבדה .ומכל מקום לא ישכירנו לעצמו אלא לאחרים ול' יום אלו מונין מיום שתבע את הלוה .ואין צריך 43
92 מפני החשד שיחשדוהו שישכיר לעצמו בזול. שיתבענו בבית דין אלא אפילו בינו לבינו .והוא שתבעו 44
93 אבל משכון אחר אינו רשאי להשכירו לא לאחרים ולא אחר שהגיע זמן הפירעון. 45
94 לעצמו שלא מדעת הבעלים אפילו הגיע כבר זמן הפרעון ואם הלוהו סתם בלא זמן סתם הלואה היא ל' יום ואינו 46
95 אלא ילך וימכרנו על פי בית דין. יכול לתובעו קודם ל' יום. 47
לר
12 המלוה השני רוצה להוסיף בשכרו אינו יכול ליתן לו רשות ואפילו למשכנו אצל אחר אסור שהמשכון הוא כפקדון ביד 1
13 שלא מדעת הבעלים( כי שמא אין רצונם שישתמש בו אחר :המלוה 2
14 פן יקלקלנו ואף אם ברי לו שלא יקלקלנו אסור כמו וכמו שצריך ליזהר בשמירת פקדון לשמרו כדרךÎ 3
15 .שיתבאר שם השומרים כמו שיתבאר בהלכות מציאה ופקדון כך 4
16 ואף אם נותן לו רשות אין נתינת רשותו מועלת לו כל שהוא צריך ליזהר בשמירת המשכון ביותר מפני שהוא כשומר 5
17 .שלא ברשות הבעלים וכשם שהנפקד אינו רשאי למסור הפקדון לאחר.שכר עליו 6
לשמרו כמו שיתבאר שם כך אין המלוה רשאי להפקיד 7
18 ואם אומר שהבעלים נתנו לו רשות למשכנו וליתן רשות .המשכון ביד אחר או למשכנו שלא מדעת הבעלים 8
19 להשתמש במשכון נאמן ומותר למלוה השני לסמוך על
ואפילו נתנו לו הבעלים רשות למשכנו אינו רשאי ליתן 9
20 :דבריו
רשות להמלוה השני להשתמש במשכון אפילו בשכר אפילו 10
:דיני הלואה אם היה לו רשות מהבעלים להשתמש בו בשכר )ואפילו אם 11
•
19 7
' ְוג
1
1
20
2
2
21
8
3
22
3
4
24
6
26
8
27
9
28
10
29
11
30
4
12
31
13
32
5 14
33
15
34
16
35
6
17
36
18
ני
ֵ ְ תְ י
ִ ְ ַ "ונק
ְ ְִ קסָ על
ֵ ַ
ַ ריא
"ראלי
ְֵָ ִ
"אני
ֲִ קסָ איכה סָ ֵ ְ :תר
ַ ְ :"בינ
ִ ָ ִ ֶ "א
ַ מעני
ָ ְ ִ ֵ ד עיוע
ֵַ ְ
"אני
ֲִ קסָ ַ ,בקהלת
ֶ ֶ ֹ ְ ."ארב
ֵֹ ב" קסָ ְוס."ברה ֶֶַ
.'ד א ַע, פ''בַ ,יתרְ ִ תַ ר
ָ ָ :הרב
ַ ֹ ַ ."קהלת
ֶ ֶֹ
.('ד ב ַע, י"ו ַד,תמְ זהר
ַ ֹ ַ )עיי
ֵ ַ
,ה ט"ו ָ ָ אֹ
ָ ר
"לרקיע
ַ ִ ָָ מעל
ַ ֵ ל"ויהי ק
ִ ְ ַ קסָ ר ַעליא ֵ ַ המ ֶ ִ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ
.(
אלר
35
16
3
39
7
40
8
9
41
10
42
' ְוכ
11
43
10
12
44
18
13
45
'ְוג
אר ְ ִ ֶ כמְ
ֵ ָ ת
14
46
.(11 אחר
ֵַ מק
ְָ 15
47
48
' כ
16
51
19
52
20
53
21
54
22
55
20
23
56
21 ' ְוג
24
57
12
25
58
26
59
13
27
60
28
61
14 29
62
30
63
31
64
32
,נה־ה
ָ ָ ַ ער ֹרא
ַ ַ ,"חיי
ִ ַ "פרי ֵע
ִ ְ ִ יוע
ֵַ ְ
'רק ג
ֶֶ
בלר
29
22
1
30
' כ
2
31
3
32
30
23 'כ
4
33
5
34
אחר
ֵ ַ מק
ָ ְ אר ְ ִ ֶ מְ ' כ31
ֵ ָ ת
' ְוג
6
35 .
7
36 32 ' כ
8
37
9
38
10
40
25
12
41
' כ
26
13
43 33
27
15
' כ
16
44
45
17
46
34
18
47
19
48
' כ
20
49
28
21
50
35
22
51
23
52
24
53
25
54
36
26
55
27
56
29
28
.('ד ב ַע, קל"ב ַד,מה
ָ רְ זהר
ַ ֹ ַ י)וע
ֵ ַ ְ
"סתי"לס
ִ ָ ְ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ,יריה
ִ ִ ַ יר
ִ ְ '"אחרי ה
ֵ ֲ ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ראהֵ ְ תַ פר
ָ ָ ְ :ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ
"לקְ מעת
ַ ְ ִ י"
ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רבד
ִ ְ . ֵ ֵ אלקיכ
"לכ ֶ ֵֹ ֱ
תחְ מפ
ְ ַ ,[ת]נהחי
ִ ִ ַ תחְ "מפ ְ ַ עני
ָ ְ ִ ְ ,
ָ יע
ֵ ַ
.("תנימה
ִ ְִַ
גלר
28
1
29
37
2
30
38
3
31
מְ ' כ
39
4
34
46
7
35
8
36
9
37
10
38
47
11
42
15
43 ' כ
40
16
44
17
45
41 18
46
19
47
48
20
48 ' כ
42
21
49
43
22
50
23
51 49
' ְוכ
44 24
52
25
53
26
54
' כ
27
29
1
30
2
31
3
32
50
4
33
5
34
52
6
35
7
36
8
37
51 9
38
10
39 53
11
40
12
41
13
42
14
43
15
44
' כ
54
16
45
17
46
18
47
19
48
' כ
' כ
20
21
49
22
50
51
23
52
24
54
55
26
55
27
ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע
ֵ ַ ְ .ָ יע ֵ ַ , "צמח
ָ ְ ִ ציא
ִ כאר ֶָ ָ ֵ ַ ְ
ַמהיוע
."למה
ֹ ֹ ְ ר ִלֶ "א
ֲ פיר ֵ ְ , ִ ִ ַ יר"
"יריה ִ קפס ְָ
ָ בחד
"פר ֶ ֹ ַ קע"
ְ ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ המ
ֶ ִ ארת
ֵָ ְִ ֶ
"ראינה
ָ ֶ ְ "צאינה
ָ ֶ ְ תחילהִ ְ ַ ַ רד ִ ְ ,יתִ רא ֵ ְ תַ ר ָ ָ אר סת
ֵ ָ ְ ִ ֶ מה
ַ .
.("למה
ֹ ֹ ְ ל"
ֶ ֶ ַ פיר ֵ ְ ,
' כ
)
ַ תמְ :זהר ֵ ַ ְ
ַ ֹ ַ יוע
.('ד ב ַעמ ס, ס"א)ד
ַ אחרי
ֵ ֲ ַ תַ בפר
ָ ָ ְ .('ד ב ַע,ט''ז
צעקה
ָ ָ ְ ער
ֶ ֵ "סֵ ר"ב
ְ ַ ַ .('ד א ַע,' כ)ד
ַ תמְ זהר
ַ ֹ ַ יוע
ֵַ ְ
' כ
"ראל ַעדי
ֵ ָ ְ ִ בה"ָ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד ִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵַ ְ
'ב כת
ָ ֶ א ַמה הוכה
ָ ֻ ְ ַ כלית
ִ ְ ַ ה"וה
ֵ ִ ְ :י
ֵ ַ ,
.(ָ יע ֵ ַ ."''רא כ
ֵָ ִ 'למע
ַ ְַ
י"
ִ קסָ ר ַעליא
ֵ ַ המ
ֶ ִ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵַ ְ
הלר
23 61
1
24
2
56
3
25
4
26
57 5
27
62
58
6
28
7
29
8
30
59
9
31 63
10
32
11
33
12
34
60
13
35
14
36
15
37
' כ
16
39 .64 אחר
ֵַמק
ָ ְ אר ְ ִ ֶ מְ ' כ
ֵ ָ ת
18
40
19
41
20
42
21
43 65
22
"צו
ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ , ינחס
ָ ְ ִ תַ פר
ָ ָ ְ
,"ראלי
ֵ ָ ְ ִ ני
ֵ ְ ֶאת
. ֵ ַ ,' כ
ָ יע
, "אתה
ֹ ַ צוההָ ְ ִ ַ י"
ִ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ
)
,
' כ
ֵ ַ .' כ
.ָ יע
"סאי
ִ ְ ִ מי"ה
ִ ַ ָ ַ תחילהִ ְ ַ ַ רד ִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע ֵַ ְ
רדִ ְ ארת ֵ ַ ְ
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהיוע "רגלי
ָ ְ ַ ֲהד"והאר
ֶ ָ ָ ְ עני
ָ ְ ִ ְ ,
"צדקֶ ֶ "מאזני
ֵ ְ ֹ פיר ֵ ְ , "מחיו
ִ ְ ִ ְ יִ "ר
ָ תחילה ִ ְ ַַ
.(
, קע"ה)ד ַ מה
ָ רְ תַ ר
ָ ָ ס:"'לס כ
ֶ ֶ ַ קל"ו
ַ ָ ְ עני
ָ ְ ִ רנז ַ ֹ ַ
ָ ְ ִ הרב
"עצרת
ֶ ֶ ֲ מיניה
ִ ִ ְ ַ "ַ תחילה
ִ ְ ַ ַ רד
ִ ְ ארת
ֵ ָ ְ ִ ֶ ַמהי)וע
ֵ ַ ְ ספר ָ
ֶ ֵ ְ באה
.('ד ב ַעמס
"קד
ֶ ֶ מימי
ֵ ִ לאבתינ
ֵ ֹ ֲ ַ ענ
ָ ְ ַ ְ ִ רֶ "א
ֲ פיר ֵ ְ ,
.ייינה
ִ ִ ַ ערכיֵ ְֶ
.(
'רק א ֶ ֶ 'ער חַ ַ
.(' ט"ז א)ד ַ קראו
ָ ְ ִ ַ זהר
ַ ֹ ַ יוע
ֵ ַ ְ
ולר
1 .קיצּוּר
18
' כ
2
19
'כ 3
20
' – ַעד כ
4
21
5
27
11
28
12
29
' כ
13
30
14
17
•
21 התפלה וטעם ושרש הדברים יובן בהקדם שרש ענין אעברה נא ואראה את הארץ הטובה כו' את‰Ê ()ו 1
22 התפלה להיות ידוע שעיקר התפלה הוא בחי' הדביקות כי הנה ענין המשל.'ההר הטוב הזה כו 2
23 והמשכות הנפש בתשוקה והתלהבות נפלאה לה' לבדו הנ"ל בעליון ותחתון שיש שני דרכי' באופן 3
24 'בשלהובי דרחימות' ברשפי אש התשוקה בבחי התחברותם אם בעליו' התחתון לגבי עליון או בירידת 4
25 הסתלקות וכלות הנפש כמ"ש כלתה נפשי וזהו עיקר העליון לגבי התחתון כל זה יש ג"כ בנמשל בעבודת 5
26 'ענין העלאת מ"נ כידוע שעולה מלמטה למעלה בבחי ה' בשרש ענין התורה והתפל' שההפרש ביניה' הוא 6
27 אור חוזר דוקא וכמו ואל אישך תשוקתך וע"כ עיקר שהתורה נק' דרך הויה שבה יורד שם הויה מלמעלה 7
28 ושרש התפלה הוא בבחי' המל' וכמ"ש ואני תפלה למטה מעצמו שלא על ידי אתדל"ת בהעלאת מ"ן כלל 8
29 והנה ידוע שכל תשוקה ברשפי אש אינו אלא..'כו וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' מעצמו ודבריו חיים 9
30 מרחוק דוק' אשר לזאת תכלה נפשו אליו להשיגו וקיימים גם בכל דור כשאדם מדבר דבר ה' בדברי 10
31 ולדבוק בו כמו ואל אישך תשוקתך כשהוא מרחוק תורה נמשך אור ה' מעצמו למטה אבל שרש התפלה 11
32 תשוקתה להתחבר ולהתיחד עמו בקירוב כו' אבל הוא בבחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה דווקא וע"כ 12
33 כאשר המשפיע מקרוב ונותן ומשפיע למקבל בטלה נק' התפלה סולם כמ"ש בזוהר ע"פ סולם מוצב ארצה 13
34 'תשוקת המקבל ברשפי אש וכמ"ש אתבסמת נוק' כו כו' וגם בחי' הירידות וההמשכות שבח"י ברכות ש"ע 14
35 אדרבה אז המקבל בבחי' בטול בהעדר הרגשת 'אינו רק לפי ערך העלאת מ"נ דוקא כמשל שאל 15
36 עצמותו מכל וכל כו' וכמו התלמיד בבואו בקירוב התלמיד שמשיבין לו רק לפי שאלתו כנ"ל בענין יעננו 16
37 לקבל שבא לכלל ביטול במציאות כו' ולא יתכן אז ביום קראנו כו' וזהו שרש ענין התפלה כידוע 17
38 וכמו כן יובן.התשוקה כו' וכמ"ש במ"א באריכות שהתפלה עיקרה בחי' שפיכו' נפש וכמה שכתוב 18
39 שרש ענין התורה שהיא למעלה ממדרגת התפלה ולזה.ואשפוך את נפשי כו' וכמ"ש בפע"ח וד"ל 19
40 שהתפל' היא בחי' הצמאון ברשפי אש התשוקה הטעם גזרו אומר דמי שתורתו אומנתו פטור מן 20
זלר
9 לנמוך וכמ"ש הוי כל צמא לכו למים שאחר הצמאון מלמטה למעלה שזהו בא מצד הריחוק של המקבל 1
10 שבתפלה לכו למים הוא בחי' המשכת אור דתורה כו' ברצותו לעלות ולהתייחד עם המשפיע כנ"ל אבל שרש 2
11 וזה היה עיקר מדריגת משה דכתיב בו כי מן המים התורה הוא בחי' החכמה שהוא בחי' מ"ה והוא 3
12 משיתהו מים דאוריית' כו' כידוע ולזה אמרו דשכינה מדריגת משה שאמר ונחנו מ"ה בבחי' ראיה מקרוב 4
13 היתה מדברת מתוך גרונו של משה מדברת מאיליו בחי' ביטול במציאות מכל וכל שהוא בא מצד בחי' 5
14 וממיל' בבחי' ביטול וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו' עוצם הקירוב אל המשפיע ולהיות ששרש התורה הוא 6
15 שאינו רק כלי לדבר דבר ה' וכמ"ש המגיד אני המשנה בחי' ההמשכה מעצמו' המשפיע בקירוב מלמעלה 7
16 המדברת בפיך כו' וכמ"ש במ"א וד"ל: למטה וע"כ נמשלה התורה כמים שיורדים מגבוה 8
•
31 פנימי' ובחי' אותיות מגלים המדות לחוץ לזולתו ,כך בו קללה ולא ירד הטל לברכה ואמאי קאים 2
32 הוא למעלה כי אמרתי עולם חסד יבנה שהבנין הוא עלמא אסדרא דקדושה ואיש"ר דאגדתא וכמ"ש ארץ 3
33 שהחסד הוא מתגלה בעשרה מאמרות שהם המדות עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים ,כשלא סדרים אזי 4
34 עליונות מתגלים בעשרה מאמרות ובעשרה מאמרות אופל וחושך וצלמות אבל כשיש סדרים היינו סדרי 5
35 נברא העולם ,וזהו נק' עיר אלקינו ,וזהו אימתי הוא דקדושה אזי יהי' אור וברכה ,וענין סדרא דקדושה 6
36 גדול שהוא התפשטות אלקות בנבראים כשהוא בעיר היינו ג"פ קדוש שבובא לציון גואל ומתרגמינן קדיש 7
37 אלקינו שהוא הצירופי אותיות שבעשרה מאמרות בשמי מרומא עלאה בית שכינתה ,קדיש על ארעא 8
38 שמתגלה בהם הארה בעלמא אבל הוא בא בבחי' עובד גבורתה וקדיש לעלם ולעלמי עלמיא זהו ענין 9
39 פנימי' בעשרה מאמרות בנבראי' בבחי' אור וחיות סדרא דקדושה .ולהבין זה צ"ל ענין קדוש מהו ,כי הנה 10
40 פנימי ,וזהו נק' בחי' ממלא כ"ע ,אבל ולגדולתו אין יש בחי' קדוש ובחי' גדול וכמ"ש והיית רק למעלה 11
41 חקר שזהו גדולתו העצמי בחי' סובב כ"ע שהוא בבחי' יכול כמוני ת"ל כי גדול אני גדולתי למעלה מגדולתכם 12
42 מקיף ,הגם שמחי' ומהוה ג"כ כל נברא ונברא אבל וכמ"ש רק הכסא אגדל ממך שזהו בחי' גדול בחי' 13
43 בבחי' העלם ואינו בא בבחי' פנימי' וזהו נק' סובב מלוכה ,וגם הנה כתי' והתקדשתם והייתם קדושים 14
44 כ"ע ,אבל קדוש הוא למעלה מבחי' סובב ,כי סובב יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה 15
45 וממלא נק' מאור כי בחי' סובב נק' מאור הגדול ובחי' מקדושתכם ,נמצא יש בחי' קדוש ובחי' גדול וארז"ל 16
46 ממלא נק' מאור הקטן כי שמש ומגן הוי' אלקים ונק' גדול ה' ומהולל מאוד אימתי הוא גדול כשהוא בעיר 17
47 הוי' בחי' שמש מאור הגדול ואלקי' נק' מאור הקטן אלקינו ,וידוע ענין של עיר הוא כמו שאנו רואי' למטה 18
48 שמהמאור הוא מאיר בחי' זיו ואור ,אבל קדוש הוא אותיות הדיבור ונקראי' בס' יצירה אבנים כמו שתי 19
49 בחי' חושך שלמעלה מבחי' אור ומאור שזהו כמ"ש אבנים בונות ד' בתים שלושה אבנים ששה בתים 20
50 ישת חושך סתרו העלם עצמות שאינו בא בגדר ונמצא אבנים הם האותיות ובתים הם התיבות ועיר הם 21
51 השפעה ולא בבחי' סובב ולא בבחי' ממלא ,וזהו כמה וכמה תיבות לפ"ע השכל והמדה זהו נק' עיר, 22
52 המתנשא מימות עולם שהוא מנושא מימות עולם ואינו והטעם שנק' אותיות בשם אבנים כי האבן הוא הדומם 23
53 בגדר עולם כלל זהו בחי' קדוש ,ושבת נק' ג"כ קדוש והחיות שבו מצומצם מאוד כך הוא אותיות הדיבור 24
54 וכמו שבת קודש ויו"ט נק' מקרא קודש ,ועוד יש ששת כשמאיר המדה בדיבור היינו כמו מדת החסד כשמדבר 25
55 ימי החול וצ"ל למה נקראים ימי החול לשון חולין כי בדיבור אזי אי אפשר לגלות המדה כמו שהיא רק אפס 26
56 הלא ששה ימי החול שרש ומקור שלהם הוא מששת קצהו יתגלה בדיבור וע"ש זה נק' האותיות הדיבור 27
57 מדות עליונות וכמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה וכו' דומם מחמת שבהם המדה מצומצם מאוד ,אבל זאת 28
58 ולמה נקראים ימי החול. ההארה שבא בדיבור היא באה בבחי' פנימי' בדיבור 29
39 עבירה זו כ"א רק כח המתאוה בעצם ,שבאמת בכח ואיתא במד"ת הובא בבחיי ס"פ כי תצא אמר 2
40 המתאוה זה הי' יכול להיות באהבה עזה לאלקות ,רק הקב"ה לישראל שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה א' 3
41 הלבושי' של כח המתאוה הוא התואר והציור ,שציור כאן ואחת מחה תמחה וגו' ,הוו זהירי' בהם אם 4
42 בחי' כח המתאוה הזה בלבוש רע ,הנה לבוש זה א"א עשיתם כן הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר 5
43 לברר כ"א צריכי' לדחותו מכל וכל ,אמנם עצם כח שנא' ואנכי עפר ואפר ,ובאם לאו התקינו עצמיכם 6
44 המתאוה יכול להפוך מן הקצה אל הקצה שיהי' בבחי' לשיעבודה של מצרי' דכתי' בחומר ובלבני' .ולכאו' 7
45 תוקף האהבה ברשפי אש לאלקות .וזהו שארז"ל בכל צ"ל הלא מלחמת עמלק הי' אחר יצ"מ ,ושאול הגם 8
46 לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר דלכאו' יפלא איך כי חמל על מיטב הצאן והניח את אגג חי מ"מ לא 9
47 היצה"ר ישוב לאהבת ה' ,אך זהו כנ"ל שהיצה"ר הנה מצינו שנשתעבדו ישראל שנית במצרי' ומהו שאו' 10
48 הוא רק כח המסית להתאות תאוה ,ולעורר את כח התקינו עצמיכם לשעבודה של מצרים. 11
49 המתאוה שיש בנפש האדם ,ואם כי הוא מסיתו לעשות ÔÂÈÂבהקדם ענין קליפת עמלק דכתי' בי' ראשית גוי' 12
50 היפך רצון העליון ,אמנם באמת זהו כמשל הזונה עם עמלק ואחריתו עדי אובד ולכאו' יפלא הלא 13
51 בן המלך המבואר בזהר תרומה דקס"ג א' ,ולכן יכולי' הוא הראשית גוי' ולמה יהי' אחריתו עדי אובד יתר על 14
52 להפכו להיות ואהבת בכל לבבך שגם היצה"ר ישוב כל הגוי' דכתי' בהם כי אז אהפוך אל עמי' שפה 15
53 לאהבת הוי' בגילוי ולא בהסתר פנים כמשל הזונה .אך ברורה לקרוא כולם בש' ה' ולעבדו שכם א' .והענין 16
54 הנה כ"ז הוא בכח המתאוה שבנפשו ,אבל ענין קליפת הוא דהנה כל האומו' אפי' הז' אומות הכנעני וכו' ה"ה 17
55 עמלק הוא שיודע את רבונו ומתכוין למרוד בו הרי מנגדי' למדות לבד ,ובעבודה הם בחי' ז' מדות הרעות, 18
56 הוא יודע היטיב ומבין בטוב ענין חידוש יש מאין שע"ז ארז"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו 19
57 ומ"מ הוא מכוין למרוד בו ,ומה יכולי' להפוך את רוח שטות שהרוח שטות מכסה על האמת ,וכמ"ש 20
58 הכוונה שהרי כוונה זו הוא כענין התואר והציור בסש"ב שנדמה לו שע"י שיעשה הדבר הזה לא יהי' 21
59 מלבוש הרע דתאוות שאר אומו' שג"ז אין יכולי' לברר נפרד כלל מאחדותו ית' ,והיינו שהרוח שטות מכסה 22
60 כ"א לדחות לגמרי מכל וכל ,ועד"ז הוא בחי' קלי' שעי"ז לא יהי' נפרד ,אבל אם הי' יודע שעי"ז יפרד 23
61 עמלק שא"א לבררו בדרך בירור רק ע"ד כלי חרס מאחדותו ית' לא הי' עושה בשום אופן בעולם ,כ"א 24
62 שבירתו זהו תקנתו שאינו מועיל הכשר אחר כ"א שהרוח שטות מכסה שידמה לו שעי"ז לא יהי' נפרד 25
63 שבירה ,וכן בקלי' עמלק אינו מועיל רק איבודו, כלל א"כ מדוע לא ימלא תאות לבו הרע .אבל ענין 26
64 ואיבודו זהו תיקונו ,ועיקר הסיבה לזה להיותו ראשית עמלק הוא שיודע את רבונו ומתכוין למרוד בו ,פי' 27
65 גוי' היינו שהוא הקלי' המנגד נגד הדעת שהוא מבחי' שיודע היטיב ומרגיש ענין חידוש וחיות האין ,איך 28
66 מוחין מקור המדות ,ולכן א"א לבררו בדרך בירור כ"א שהוא מהוה ומחי' בכל עת ובכל רגע את היש ומ"מ 29
67 אחריתו עדי אובד לגמרי מכל וכל כו' .ומעתה יובן הוא מורד בו ,וע"ז רומז תי' ומתכוין למרוד ,פי' 30
68 דברי המדרש שאומר אם עשיתם כך היינו ענין הזכירה ומתכוין בכוונה לעשות היפך הידוע כו' וע"ד שחוצפה 31
69 דמחיית עמלק ,היינו שזוכר ורע בעיניו הרע דעמלק, אפי' כלפי שמי' מהני כו' ואי לזאת א"א לבררו כלל 32
70 פי' מלבד מה שהוא רחוק ממנו להיותו רע בעיניו הנה ואינו דומה לשאר האומות דכתי' בהם כי אז אהפוך 33
71 הוא דואג על ענין מציאת אופן וענין רע כזה ,אז הרי כו' שהם ה"ה מנגדי' למדות לבד שז"ע הרוח שטות 34
72 אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר שנא' ואנכי עפר שמכסה על האמת ,וה"ע התגברות התאוה מתאות לבו 35
73 ואפר. הרע לעשות מה שלבו לב כסיל חפץ ,והרי בענין 36
•
טלר
39 תוכן הפרק :המשל ממספר הכולל ומספר המרובה 2
40 לעצמו ולזולת ,והנמשל בספירת המלכות שבה הוא 3
41 כלומר ,בתהליך ספירה כזה ניכר בגלוי אצל הסופר עיקר ענין ההגבלה " -מספר הכלים" ,ואילו בספירות 4
42 גודל הריבוי העצום של המספר מאה אלף שמעליה הכלים מתארים את גוון האור " -מספר 5
43 שאינו יודע את הכמות האורות". 6
44 וצריך למנות את המספר בכדי לדעת את הכמות ,שאז, בפרק הקודם למדנו ,שעיקר עניין המספר הוא במלכות 7
45 ככל שמתקדם בתהליך הספירה ,ניכרת לעיניו העוצמה כיון שהיא מגלה את ההגבלה וההתחלקות בפועל, 8
46 הרבה שבריבוי מספרים אלו. ובשביל לגלות את ההגבלה צריך ריבוי צמצומים 9
47 לפני שהתחיל לספור הנרמזים במילים "רב טובך". 10
48 אין הלשון 11
49 צרך למנות אחד לאחד ,ולכן "זכר" פירושו שזה לא הדבר עצמו אלא רק הזיכרון 12
50 מאה אלף(. שלו ,וכיון שנתבאר ש"רב טובך" הוא ריבוי הצמצומים 13
51 שאומר "יו"ד רבבות" בתוכו היוצרים הגבלה והתחלקות ,מובן ש"זכר רב טובך" הוא 14
52 שבתוך מספר זה כלול כל הפרטים זיכרון למספר המגביל ואין עניינו ההגבלה בפועל על 15
53 והאחדים של המאה אלף ,אחד ידי הספירה אלא הזיכרון שלה ,כפי שיבאר. 16
54 לאחד ,כלומר ,למרות בשביל לבאר ענין זה ,מביא הרבי 17
55 שנראה לכאורה ,שאין הבדל מצד האמת אם סופר אחד נ"ע משל 89מאופן הספירה של האדם. 18
56 לאחד עד שמגיע למספר הכולל או שאומר לכתחילה על מנת להקל את הבנת המשל כדאי להקדים ,כי יש 19
57 את המספר של סך הכל ,שהרי בזה שסופר אחד לאחד שני סוגי מספרים' ,מספר הכולל' ו'מספר המרובה'. 20
58 לא מוסיף כלום במנין ורק מגלה את הסכום הכולל 'מספר הכולל' פירושו הסכום הכולל של כל הספירה, 21
59 הקיים כבר קודם. לדוגמא ,הסכום הכולל הוא מאה אלף .ו'מספר מרובה' 22
60 את הסכום הכולל פירושו שמונה את המאה אלף באופן של אחדים ,אחד 23
61 ועניין הספירה אחרי השני ,וכך מוסיף ומתקדם עד שמגיע למספר 24
63 שסופר אחד לאחד בשביל להגיע למספר הכולל -כיון בשורות הבאות דן בהרחבה ,מה יותר נעלה מבין שני 26
64 אז ולא כשאומר את הסכום הכולל הסוגים והיכן הוא עניין המספר לאמיתותו ,האם 27
65 ביחד. כשמונים את הסכום הכולל בבת אחת ,או כאשר מונין 28
66 אחד לאחד .ולסיכום הדברים מבאר ,כי שני אופנים אלו 29
67 ענין יכולים להיות באופן של "גדלות" ובאופן של "קטנות", 30
68 המספר בא לבטא את הריבוי וההתחלקות הקיימים וזה תלוי האם האדם סופר לעצמו או לזולתו ,וכפי 31
69 בדבר .לכן ,כשסופר אחד לאחד עד שמגיע למספר שיפרט בהרחבה. 32
70 הכולל ,יש כאן את ענין המספר בעוצמה חזקה וגלויה, בתחילה מבאר הרבי נ"ע את האופן הראשון בספירה, 33
71 ונקרא בחינת 'גדלות' ,ואילו כשאומר את המספר בו מניית הפרטים נעלית יותר מהסכום הכולל. 34
72 הכולל מבלי למנות אחד לאחד ,הוא מעלים בזה את מאה אלף( 35
73 העוצמה והריבוי הקיימים במספר ,ונקרא בחינת הרי יש סדר ועליה ממספר למספר, 36
74 'קטנות' בלבד. ממשיך 37
.89משל זה מופיע בחלקו בהרחבה באותיות אלו בסידור עם דא"ח בפירוש הפסוק "זכר רב טובך" דלעיל.
מר
8 אינו הדבר בעצמו ,אלא שם שעניינו לזכור את הדבר, וכנראה במוחש ,שכאשר רוצים להעצים מספר מסוים, 1
9 ולדוגמא שם של ספר ,השם אינו התוכן עצמו של הספר מונים אותו אחד לאחד וקוראים לכל אחד בשמו וכו', 2
10 אלא רק זיכרון שנדע על מציאות הספר .וכך ,אין זה ולא משתמשים רק בשם הכולל את כולם כאחד. 3
11 דומה כאשר קוראים למספר בשם כללי -מאה אלף, אמירת המספר הכולל בלבד ,הוא 4
12 שהוא בחינת זיכרון בלבד ,לכאשר סופרים בפועל אחד 90 כלומר המספר הכולל הוא רק שם 5
13 לאחד עד שמגיעים למאה אלף. של הדבר ,כדי לזכור אותו ,אך לא הוא הדבר בעצמו 6
וזכרון על מהותו כשיזכרוהו בשמו ואם לאו לא היה נזכר עליו .90ובסידור עם דא"ח שם כתב :כמו קריאת שם לאדם
כלל כו'. שיהיה לו לזכרון לזכור את גופו ומהותו על ידי אותו השם בזכרו
אותו בשמו ,שאין מהות האדם בשם זה ,רק שהשם הוא לסימן
∑
22 לצאת שׁנּנער ָ ֵשּׁעה ֶ ִ ְ ָ דּמ ָ ָ וֹבץ"ִ ְ , פּתח ַח ָטּאת ר ֵ דּ"ל ֶ ַ
ָלבוֹאַ ְ , להיוֹת שׁצּריְ ִ וֹסיפיןִ ָ ֶ , דּגוֹרעין וּמ ִ ִ דּוקאִ ְ ְ , ְַָ 2
24 בּאר
שּׁכּתב ָהר' מ ֶשׁה ַזכּוּת יב ְ ֶֹ ועיּן ַמה ֶ ָ ַ צא ַעמּוּד ב(ֵ ַ ְ . תּח ַלּת יהיה ְ ִ ול ָמּה ֹלא ִ ְ ֶ האלקיתָ ְ , הנּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ כּח ַ ֶ ֶ וֹסיפין ַעל ֹ ַ וּמ ִ ִ 4
25 לאחר י"ג והיּצר טוֹב ָבּא ְ ַ ַ יּשׁב ַדּף קעטֶ ֵ ַ ְ . פּר ַשׁת ַוֵ ֶ ֵרישׁ ָ ָ וֹסיפין ֶזהוּ גּוֹרעין וּמ ִ ִ שׁהרי ְ ִ האלקיתֵ ֲ ֶ , בּנּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ העבוֹדה ַ ֶ ֲֶָ ָ 5
26 והיּצר טוֹב וּכסילֶ ֵ ַ ְ , זקן ְ ִ מלֵ ָ נקרא ֶ ֶ הרע ִ ְ ָ היּצר ָ ָ ולכן ַ ֵ ֶשׁנהֵ ָ ְ , ָָ עשׂה ֶאת האלקים ָ ָ הלא ָ ֱ ֹ ִ התּוֹרה ֲ ֹ ועל ִפּי ַ ָ התּוֹרהַ ְ , ִמ ִמּדּוֹת ַ ָ 6
27 השּׁני.
ילד ַ ֵ ִ בּקהלת ֶ ֶ ונקרא ְ ֹ ֶ ֶ וחכםָ ְ ִ ְ , מסכּן ְ ָ ָ מלֵ ְ ִ ִנקרא ֶ ֶ ְָ בּנּפשׁ העבוֹדה ַ ֶ ֶ התחלת ָ ֲ ָ להיוֹת ַ ְ ָ ַ צריְ ִ והיה ָ ִ ישׁרָ ָ ְ , האדם ָ ָָ ָָ 7
28 בּישׂראל" כוּ', השּׁנית ְ ִ ְ ָ ֵ "ונפשׁ ַ ֵ ִ כּתבֶ ֶ ְ , וּבספר ֶשׁל ֵבּינ ִוֹנים יג ָ ַ ְֵֶ תּשׁוּבה,בּעלי ְ ָ גּבּי ַ ֲ ֵ הנּסירה ֵאינוֹ ַרק ַ ֵ ענין ַ ְ ִ ָ דּהרי ִ ְ ַ האלקיתֵ ֲ ַ ,ָ ֱ ִֹ 8
29 חלק
השּׁנית ִ 7היא ֵ ֶ ונפשׁ ַ ֵ ִ הקּל ָפּהֶ ֶ ְ , האחת ִהיא ִמ ַצּד ַ ְ ִ דּנפשׁ ָ ַ ַ ְ ֶֶ אדם בּכל ָ ָ הבּהמיתִ ,כּי ִאם ְ ָ דּנפשׁ ַ ַ ֲ ִ הטּבעי ְ ֶ ֶכּח ַ ִ ְ ִ שׁהגבּירוּ ֹ ְִִֶַ 9
30 הנּשׁמה
דּקדם י"ג יד ַגּם ֵכּן ַ ְ ָ ָ והגם ְ ֶֹ מּעל כוּ'ַ ֲ ַ , אלקהּ ִמ ַ ַ ֱ ַֹ התּוֹרה
ועל ִפּי ַ ָ הנּסירהַ ְ , להיוֹת ִמַדּת ַ ְ ִ ָ צריְ ִ בּעבוֹדתוֹ ָ ִ
ֲַ ָ 10
31 הנּשׁמה
המחָיּה אוֹתוִֹ ,מ ָכּל ָמקוֹם ֵאין ַ ְ ָ ָ האלקית ִהיא ַ ְ ַ ָ ֱ ִֹ תּח ַלּת להיוֹת ְ ִ צריְ ִ היה ָ ִ ישׁרָ ָ , האדם ָ ָ עשׂה ֶאת ָ ָ ָ שׁהאלקים ָ ֶָ ָ ֱ ִֹ 11
32 שׁקּדםדּרֶֹ ֶ ועל ֶ ֶ והתגּלּוּת ַ ְ ,8 התפּשּׁטוּת ְ ִ ְ ַ בּבחינת ִ ְ ַ ְ האלקית ִ ְ ִ ַ ָ ֱ ִֹ האלקיַ ,על נפשׁוֹ ָבּאוֹר ָ ֱ ֹ ִ להאיר ַ ְ האלקיתִ ָ ְ , בּנּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ העבוֹדה ַ ֶ ֶ
ֲָ ָ 12
33 אשׁר
"חדלוּ כוּ' ֲ ֶ שׁכּתוּב ִ ְ וּכמוֹ ֶ ָ בּאפּוְֹ , הנּשׁמה ְ ַ התּפלּה ַ ְ ָ ָ ְִַָ אלקי
וּבהתעוֹררוּת ֱ ֹ ִ אלקוּתְ ְ ִ ְ , והשּׂגת ֱ ֹ התבּוֹננוּת ְ ַ ָ ַ ְ ֵידי ִ ְ ְ 13
34 וּמתגּלּה
מתפּשּׁטת ִ ְ ַ ָ דּוקא ִ ְ ַ ֶ ֶ התּפלּה ַ ְ ָ
ועל ְ ֵידי ַ ְ ִ ָ בּאפּוֹ"ַ ְ , שׁמה ְ ַ ְנ ָ ָ טבעיּיםהמּדּוֹת ִ ְ ִ ִ להכניע ַעל ְ ֵידי ֶזה ַ ִ ויראהַ ִ ְ ַ ְ , בּאהבה ְ ִ ְ ְָ ֲַָ 14
35 שׁנה ,הוּא האדםַ ,עד י"ג ָ ָ ימי ָ ָ ָ בּכללוּת ְ ֵ ַבּגּוּף כוּ'ְ ,כּמוֹ ֵכן ִ ְ ָ נפשׁוֹת בּהב' ְ ָ דּהנּה ְ ַ הענין הוּאֵ ִ ְ , הבּהמית כוּ'ַ .אָ ְ ִ ָ ְדּנפשׁ ַ ַ ֲ ִֶֶ 15
36 לאחר י"ג שׁלּהּ ְ ַ ַ והתפּשּׁטוּת ֶ ָ בּאפּוְֹ ַ ְ ִ ְ , שׁמה ְ ַ דּרְ מ ַשׁל ְנ ָ ָ ַעל ֶ ֶ ואחד
אחד ְ ֶ ָ בּכל ֶ ָ שׁיּשׁ ְ ָ הבּהמית ֶ ֵ ונפשׁ ַ ַ ֲ ִ האלקית ְ ֶ ֶ ְדּנפשׁ ָ ֱ ֹ ִֶֶ 16
37 קדם ,הוּא הבּהמית ָבּא ֶֹ שּׁהנּפשׁ ַ ַ ֲ ִ והטּעם ַמה ֶ ַ ֶ ֶ שׁנה כוּ'ַ ַ ַ ְ , ָָ דּעקּר
הגם ְ ִ ַ עשׂיתי"ַ ֲ , אני ָ ִ ִ "וּנ ָשׁמוֹת ֲ ִ שׁכּתוּב ְ יּשׂראלְ ,כּמוֹ ֶ ָ ִמ ִ ְ ָ ֵ 17
38 דּכן הוּא ַגּם פּריֵ ְ , קדמה ַל ְ ִ דּקל ָפּה ָ ְ ָ וּע ִ ְ ִ ,9 היּד ַ מהכּלל ַ ָ ְֵַָ שׁכּתוּב וּכמוֹ ֶ ָ האלקיתְ , הנּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ דּישׂראל הוּא ַ ֶ ֶ החיּוּת ְ ִ ְ ָ ֵ ַַ 18
39 הרי
קלפּוֹת ֵ ֲ ,10 שׁיּשׁ בּוֹ ד' ְ ִ האגוֹז ֶ ֵ בּפרי ָ ֱ בּגּשׁמיּוּתְ ,כּמוֹ ִ ְ ִ ַַ ְ ִ האלקית ֶזהוּ דּהנּשׁמה ָ ֱ ֹ ִ שׁמת ַח ִיּים"ָ ָ ְ ַ ְ , בּאפּיו ִנ ְ ַ יּפּח ְ ַ ָ "ו ִ ַ
ַ 19
40 מאיר "ר ִבּי ֵ ִ וּכמוֹ ַ הפּריְ , ואחר ָכִּ ְ ַ הקּל ָפּה ְ ַ ַ צוֹמח ַ ְ ִ
תּח ָלּה ֵ ַ ְ ִ בּכ ָמּה וּחשׁ ְ ַ נראה ְבּמ ָ )וכן ִ ְ ֶ המחֶיּה אוֹתוֹ כוּ'ֵ ְ , החיּוּת ַ ְ ַ ַַ 20
שם .ועיין גם כן זוהר חלק ב קח ,ב. (7ראה בכל זה בספר הקיצורים והערות לתניא עמוד עב
(10זוהר חלק א רסג ,א .מקדש מלך לזוהר חלק א יט ,סוף ואילך.
עמוד ב .הובא ונתבאר בערכי הכינויים להצמח צדק )נדפסו בספר (8להעיר משולחן ערוך לרבנו הזקן חלק אורח חיים מהדורא
החקירה אשר לו( ערך אגוז. בתרא סוף סימן ד.
(9לקוטי תורה להאריז"ל סוף פרשת וישלח .ספר הליקוטים
22 היה
שׁלּא ָ ָ שׁכּן ֶ ֹ וּמ ָכּל ֶ ֵ הקּל ָפּהִ , התהוּוּת ַ ְ ִ כּלל ִ ְ ַ להיוֹת ְ ָ ְִ פּרידּרמּוֹן הוּא ְ ִ קל ָפּתוֹ ָ ַזרק"ִ ְ , אכל ְ ִ מצא ,תּוֹכוֹ ָ ַ ִרמּוֹן ָ ָ 1
23 להיוֹת צריְ ִ ולזאת ָ ִ הפּריֹ ָ ְ , שׁיּל ִבּישׁ ֶאת ַ ְ ִ להיוֹת ֶ ַ ְ אפשׁר ִ ְְֶ ָ "כּפלח
שׁכּתוּב ְ ֶ ַ וּכמוֹ ֶ ָ לרמּוֹןְ , נמ ְשׁלוּ ְ ִ דּהמּצות ִ ְ
ָחשׁוּבֹ ְ ִ ַ ְ , 2
24 שׁמּבאר
לזה הוּא ְכּמוֹ ֶ ְ ֹ ָ והדּגמא ָ ֶקדםָ ְ ֻ ַ ְ . הקּל ָפּה ֶֹ התהוּוּת ַ ְ ִ ְִַ מצווֹת מלאים ִ ְ שׁבִּ ֵ ְ ריקנין ֶ ָ שׁאפלּוּ ֵ ָ ִ קּתִ ֲ ֶ ," הרמּוֹן ַר ָ ֵ ִָ 3
25 היה
דּהקשׁהָ ,ל ָמּה ָ ָ וכליםָ ְ ִ ְ , בּענין אוֹרוֹת ְ ֵ ִ בּעץ ַח ִיּים ַ ְ ִ ְ 13 ְֵ ואחר ָכּ מקדמת ָלבוֹאַ ַ ְ , והיא ַ ְ ֶ ֶ קל ָפּה ְ ִ כּרמּוֹן כוּ'ֵ ,ישׁ לוֹ ְ ִ ְִ 4
26 ויתגלּה
לגמרי ְ ִ ְ ַ ֶשׁיּתעלּם ָהאוֹר ְ ַ ְ ֵ הצּמצוּםֵ ַ ְ ִ ֶ , להיוֹת ַ ִ ְ צריְ ִ ִָ צוֹמח
תּח ָלּה ֵ ַ בּתבוּאה ְ ִ וכָ ְ ִ האכל ֶשׁהוּא ַהתּוֹ כוּ'ָ ְ , ָבּא ָ ֹ ֶ 5
27 בּחינת ָהאוֹר ֵאין נמ ָשָׁ האוֹר ִמ ְ ִ ַ ואחר ָכְּ ִ הכּליַ ַ ְ , מציאוּת ַ ְ ִ ְִ נראההצּמיחה ִ ְ ֶ וּבתח ַלּת ַ ְ ִ ָ הח ָטּהִ ְ ִ , ואחר ָכִּ ַ והמּוֹץַ ַ ְ , התּבן ְ ַ
ֶֶַ 6
28 בּתח ָלּה אוֹר שׁאר ִ ְ ִ פּני ָמה ֹלא ִנ ְ ָ וּמ ְ ֵ הצּמצוּםִ , שׁלּפני ַ ִ ְ סוֹף ֶ ִ ְ ֵ וכדאיתא
לעקּרָ ִ ְ ִ ְ , עצמם ְ ִ ָ וֹשׁבים ֶאת ַ ְ ָ וכן ח ְ ִ העקּרֵ ְ , שׁהן ָ ִ ָ ֵֶ 7
29 אפשׁר
היה ֶ ְ ָ תּח ָלּה ֹלא ָ ָ היה ָהאוֹר ְ ִ דּאם ָ ָ ותרץִ ְ , הקּו כוּ'ֵ ֵ ְ . ַַ וּכמוֹ שׁמּדּיינין ֵאלּוּ ִעם ֵאלּוּ כוּ'ְ . יּשׁלח ֶ ִ ַ ְ ִ בּמדרשׁ ַר ָבּה ַו ִ ְ ַ ְ ְִָ 8
30 אינם
הכּליםָ ֵ , שׁנּתהוּוּ ַ ֵ ִ לאחר ֶ ִ ְ ַ אבל ְ ַ ַ הכּליָ ֲ , התהוּוּת ַ ְ ִ להיוֹת ִ ְ ַ ְִ והצעוֹת המּשׁלים ַ ֲ ָ אוֹמרים ַ ְ ָ ִ תּח ָלּה ְ ִ השּׂכלִ ְ , בּהשׁפּעת ַ ֵ ֵֶכן ְ ַ ְ ָ ַ 9
31 וּבדגמא
הקּו כוּ'ָ ְ ֻ ְ . בּהם אוֹר ַ ַ כּשׁמּאיר ָ ֶ מתבּטּלים ַגּם ְ ֶ ֵ ִ ִ ְְַ ִ ואחר
והתּבןַ ַ ְ , והרי ֵהם ְכּמוֹ ַהמּוֹץ ְ ַ ֶ ֶ עקּרֵ ֲ ַ , שׁאין ֶזה ִ ָ דּברים ֶ ֵ ְ ִָ 10
32 התגּלּוּתבּתח ָלּה ִ ְ ַ היה ִ ְ ִ שׁאם ָ ָ הזּהִ ֶ , בּענין ַ ֶוֹמר ָ ִ ְ ָ כּזאת ֵישׁ ל ַ ָֹ המכָוּן הוּא דּעקּר ַ ְ ֻ והינוּ ְ ִ ַ השּׂכל כוּ'ְ ַ ְ , עקּר ַ ֵ ֶ אוֹמרים ִ ַ ָכִּ ְ 11
33 וּבפרט
הקּל ָפּהָ ְ ִ , התגּלּוּת ַ ְ ִ להיוֹת ִ ְ ַ אפשׁר ִ ְ היה ֶ ְ ָ הפּריֹ ,לא ָ ָ ַ ְִ דּתהוּ בּשׁר ָשׁןֹ ְ , שׁכּן הוּא ְ ָ ְ לפי ֶ ֵ והענין הוּא ִ ְ ,11 לבסּוֹף כוּ'ָ ְ ִ ָ ְ . ְַ 12
34 התהוּוּתתּח ָלּה ִ ְ ַ להיוֹת ְ ִ צריְ ִ ולזאת ָ ִ הפּריֹ ָ ְ , שׁיּל ִבּישׁ ֶאת ַ ְ ִ ְֶַ התּקּוּן בּחינת ַ ִ הכּוּנה הוּא ְ ִ ַ שׁעקּר ַ ַ ָ ָ דּהגם ֶ ִ ָ קדם ַל ִתּקּוּןַ ֲ ַ , ַָ 13
35 שּׁהנּפשׁ
וזהוּ ַגּם ֵכּן ַמה ֶ ַ ֶ ֶ הפּרי כוּ'ֶ ְ . ואחר ָכִּ ְ ַ הקּל ָפּה ְ ַ ַ ְַ ִ יצרהּ", שׁבת ְ ָ ָ בראהָּ ,ל ֶ ֶ "לא ֹתהוּ ְ ָ ָ שׁכּתוּב ֹ וּכמוֹ ֶ ָ דּוקאְ , ְַָ 14
36 האלקית כוּ'. הנּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ ואחר ָכֶּ ֶ ַ המית ָקדוּם ָלבוֹא ְ ַ ַ הבּ ֲ ִ
ַַ אהני ֵליהּ" טו כוּ'. אהני ֵליהּ ֵ ְ 12ודין ֹלא ַ ֲ ֵ "דּין ַ ֲ ֵ וּכמאמר ֵ ְ ֲַַ 15
37 בּנּפשׁ
העבוֹדה ַ ֶ ֶהתחלת ָ ֲ ָ להיוֹת ַ ְ ָ ַ דּצריְ ִ יקשׁהִ ָ ְ , ֶ ְ ַ .ev˜ƒ שׁבה, בּמּח ָ ָוקדוּם ַ ַ ֲ יעקב"ָ ְ , "ואהב ֶאת ַ ֲ ֹ שׁכּתוּב ָ ֹ ַ וּכמוֹ ֶ ָ ְ 16
38 קדם ָלבוֹא הבּהמית ָ ַ דּנפשׁ ַ ַ ֲ ִ יקדּיםֶ ֶ ְ , האלקיתִ ְ ַ . ָ ֱ ִֹ התּהוּ ָקדוּם וּמ ָכּל ָמקוֹם ַ ֹ בּאמת כוּ'ִ , הבּכוֹר ֶ ֱ ֶ ְדּיעקב הוּא ַ ְ ֲַ ֹ 17
39 והסּבּה,
פּריֹ ,תּהוּ ַל ִתּקּוּןָ ִ ַ ְ . קדמה ַל ְ ִ קל ָפּה ָ ְ ָ האלקיתִ ְ , נּפשׁ ָ ֱ ֹ ִ ַלֶ ֶ והתהוּוּת בּהשׁתּל ְשׁלוּת ְ ִ ְ ַ וּכמוֹ ֵכן ְ ִ ְ ַ ְ התּקּוּן כוּ'ְ . ֶאל ַ ִ 18
41 מהתהוּוּת ָהאוֹרוֹת דּגמא ֵ ִ ְ ַ הפּריָ ְ ֻ , שׁתּל ִבּישׁ ַ ְ ִ שׁכּן ֶ ַ ְ וּמ ָכּל ֶ ֵ ִ קדמההקּלפּוֹת ָ ְ ָ התהוּוּת ַ ְ ִ בּאמת ִ ְ ַ הדּבר ָל ָמּה ֶ ֱ ֶ סבּת ַ ָ ָ ְוהנּה ִ ַ
ִֵ 20
פרשה ג ,יא .ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקמח .מדרש זוטא (11ראה בכל זה בספר קיצורים והערות לתניא עמוד מח
קהלת שם .זוהר חלק א רסב ,ב. ואילך.
(13שער א סוף ענף ג. (12ראה בראשית רבה פרשה ג ,ז .שם פרשה ט .קהלת רבה
טו .זה נוח לו ,וזה לא נוח לו) .מעול התיקו הוא מרוצה ומעול התוהו אינו מרוצה(.
∑
10 , " 1
11 , , , 2
12 , . 3
13 . " 4
14 , , , 5
15 , , . 6
16 . , 7
17 , . ' " :12 8
18 , ." ' 9
(12במדבר ט,יח.
במר
9 ". " , . 1
. 2
* * *
, , 3
10 " " . 4
11 ' " ,' ' 5
12 " . ,13 , 6
13 " , " 7
14 . 8
•
23 מעתה עד אחרי יו"ט אין הזמן גרמא לי לעמוד בקשרי ב"ה ,י"ד אלול תרצ"ג
24 מכתבים בענין זה גם עם כבוד ידידי שי' ,ורק בכל הדרוש ווארשא
25 לטובת הכולל בהכנסה ,הנה מזכירי המיוחד לזה מר
שלום וברכה! 1
26 ליברמאן שי' יתמיד בעבודתו ,אבל חפצי להגיד ליד"נ שי'
27 את החלטתי בענין זה. כל מכתבי ידידי הגיעני גם הטעל"ג המבשר מהחלטת 2
30 כמובן אשר אי אפשר להפריז על המדה ,וכל דבר צריך בהטבת הכולל בגשמיות וברוחניות ,ואמת יהגה פי ,כי 5
31 להיות באופן שיוכל להתקבל ,ולהתחשב עם תנאים חפצי בהטבת הגשמיות הוא בשביל הרוחניות... 6
32 מיוחדים ,ואשר הרצאתו הצעתו יגיע בעזה"י אלי בתחלת אכפול ואשלש את אשר כבר אמרתי והנני אומר גם 7
33 מ"ח הבע"ל ,למען אשר בתחלת כסלו הבע"ל יותחל היום ,מטרתי ושאיפתי להניח בעזרתו ית' כחי בהטבת 8
34 הסדר בזה .והי' אם יקובלו דבריי ובמשך איזה חדשים הכולל ,בשביל אותה ]המטרה[ אשר יסדוהו הוד כ"ק 9
35 יתייסד הענין -טוב .ובא"ל עלי להניח דבר זה ,כי המצב אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ,שהיא 10
36 ההוה הוא נגד שאיפתי ונגד מטרתי ,ובאלה לא חפצתי ההתעסקות בתורה ועבודה איש כפי ערכו... 11
37 בשום אופן ,וכל אשר יפתני על זה חוטא נגד התורה
עבודה דרושה לנו ,לא מריבות ולא רכילות וכו', 12
38 האמת והישר.
הרמת מצב הכולל בגו"ר דרושה לנו ,עבודה של הרבצת 13
39 למותר להגיד כי כל מה שהנני כותב הוא רק למענו תורה ויראת שמים ,עבודה של חסידות ,עבודה של חינוך 14
40 בלבד ,מגילוי פנימיות לבבי יכיר ידי"נ עד כמה יקר וחביב טוב ,התיסדות חדרים ,החזקת ישיבה ,קביעות שיעורי 15
41 הוא לי ,ועד כמה הנני חפץ לעבוד אתו עמו יחדיו בהטבת לימודים בנגלה וחסידות ,ועם זה עבודה ותעמולה 16
42 הכולל בעזה"י בגו"ר ,והנני מאמין כי לבבו נאמן באמת להרבות בעזה"י את ההכנסה ע"י אמצעים שונים ,ומהם 17
43 ובתמים כשיטת ליובאויטש מאז ומקדם ועתה ,אלקינו גם בשילוח שודר"ים להמדינות של אנ"ש שי' ,אנשים 18
44 ואלקי אבותינו יהי' בעזרינו בגו"ר. בעלי צורה בתורה בנגלה ובחסידות אשר כל רואם יראה 19
45 מוס"פ צעטיל מיוחד עם חשבון כללי .ידי"נ לא יוכל מי המה חברי הכולל חב"ד יצ"ו ,ולהיות נשיא ונוטל חלק 20
46 לתאר כמה דחיקא לי בעת הזאת מריבוי החובות שיש לי, בעבודה פורי' כזו דבר הוא ,ואלי' הנני שואף בכל לבי 21
•
גמר אגרות קודש
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ספריו נעים זמירות ישראל ג' חלקים הראשונים ,שהם ילקוט מאמרי רז"ל
ומפרשי התהלים ,ות"ח ת"ח על תשורתו זו.
כידוע ,תרי שליטין אינו בחיים הרוחניים של האדם :מוחא ולבא ,הרגש והשכל.
מתאים לזה ,הנה גם עבודת האדם לקונו בשתי דרכים ואופנים היא :דרך תפלה ודרך התורה.
התורה היא חכמתנו ובינתנו ,והתפלה -עבודה שבלב וכפי' רבינו הזקן ,בעל התניא והשו"ע :אין
הארצן און מיטן הארצן.
בכל זה ,הנה ,כמו בכללות הבריאה ,אשר להיותה מאחדות הפשוטה ,הרי מאוחדת ואחידה
היא ,עד שאפילו גם בחיצוניות הדברים מכירה עין המתבונן והבוחן בשיתוף והתכללות חלקי הבריאה
זה מזה -
כמו כן ,ועל אחת כמה וכמה ,באיש הישראלי ובכלל בענינים דקדושה ,שבהם אור הוי' אחד
נמצא בגילוי יותר ,הנה ניכר ומורגש בהם יותר ,שכל ענין נכלל מחברו.
וזהו ג"כ סוד מה שמצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ,שאף שב"ש שרש
נשמתם מבחי' שמאל העליון ולכן היו דנים להחמיר תמיד ,אעפ"כ בכמה דברים היו ב"ש מקילין מפני
התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין ,וכן שרש נשמת ב"ה כלול גם משמאל.
ופשיטא אשר כן הוא גם בסוגי עבודת האדם הכלליים הנ"ל :לימוד התורה מוכרח שיהי'
קשור ברגש הלב ,הן בשעת הלימוד -וכמרז"ל כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב
אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים -וגם קודם הלימוד ,שזהו ענין ברכת התורה בתחלה ,היינו
להרגיש בחביבותה ויוקר ענינה עד שיקבע הדבר בלבו.
ואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלה לסלקא ולמיקם קדם הוי'.
וכן בעבודת התפלה אף שהיא עבודה שבלב ,הנה קודם התפלה צריך לחשוב מרוממות הא-ל
יתעלה ובשפלות האדם וכו' .ובשעת התפלה יחשוב כאלו שכינה כנגדו וכו' .ובלא כוונה זו -אינה
תפלה.
יתר על כן ,הנה בתפלה גופא ישנם חלקים הקשורים בעיקרם במוח :סידור שבחיו של מקום,
פסוד"ז ,ברכות ק"ש וכו' .ובתורה -יש בה חלקים הקשורים בעיקרם ברגש.
וגם בזה -התכללות :המחשבה ההתבוננות והדעת ברוממות הא-ל ,בחכמתו ,גדלו וידו החזקה
-צריכים להביא לאהבת הא-ל הנכבד והנורא וליראתו.
והתפלה שבתורה ,אשר כאמור למעלה ,בזה הוא ג"כ ספר התהלים ,צריכה לימוד עמוק
בהבנה והשגה.
אגרות קודש דמר
ובשתי תיבות הראשונות של סימן צדי"ק שבתהלים נרמז ענין זה:
תפלה למשה -אתחברותא ואתדבקותא (של התפלה ומשה ,אשר כל התורה נקראת על שמו)
למיהוי כחדא בחיבורא חדא.
וכת"ר שזכה לזכות את הרבים בספריו הנ"ל ,אשר נוסף על העיקר -אמירת תהלים ברגש
שבלב ובהשתפכות הנפש ,ילמדו ויעיינו בטובי מפרשיו בהבנה והשגה ,הרי בטח זכות הרבים תלוי בו,
ויישר כוחו וחילי' לקרב ולאחד בנ"י באביהם שבשמים ע"י תפלה טהורה ותורה תמימה.
בכבוד ובברכה.
שלום וברכה!
מהמזכירות מסרו לי תוכן שיחתו הטלפונית ,ובפרט אשר קרא תגר על מה שמשתמשים אצלנו
בשפת המדינה ,שכ' חושש לתקלה בזה להתבוללות וכו'.
והנה ,נעם לי לשמוע השקפתו החריפה בענין אסימילצי' ,אשר אם תמיד הי' צורך להזהר בזה,
על אחת כמה וכמה בימינו אלו של טשטוש הגבולים ,ובפרט אשר יש כאלו שאומרים על חושך אור
ועל אור חושך .והנני מקוה אשר עינו טובה בשל אחרים גם בענין השקפה זו וישפיע על זולתו לטובה.
ובנוגע לפועל ,מה שמוציאים אנו לאור עניני דפוס וכדומה לא רק בלה"ק ואידית אלא גם
באנגלית (וגם צרפתית) ,הנה ידוע מה שאמרו חז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה ,ולמעשה אי אפשר
לחכות עד שכל אחינו בני ישראל בכל מקום שהם ילמדו להבין לה"ק או אידית ,כי צריך להצילם
ולקרבם לאבינו שבשמים ולתורה ומצות בפועל ,כי איבוד הזמן היא אבידה שאינה חוזרת.
מלבד זה ,הנה פה באמריקה ענין השפה אינו קשור באסימילצי' .ולדאבוננו מוצאים אנו כאן
שנוער המדבר לה"ק ,ובפרט אלו שבההברה הספרדית ,והלואי שיתעוררו בתשובה אבל עדיין הם
במצב שהוא היפך תורה ומצות .אין כוונתי ח"ו שלה"ק מביא לידי זה ,אלא ,כאמור ,חילופי ערכין
כאן שאומרים [ל]אור חושך ולחושך אור ,והשקפה זו שבעד נזיד עדשים של לאומיות (נאציאנאליזם)
מוכרים את אביהם שבשמים והתורה ומצות היא היא המביאה אותם לדבר בלה"ק .ואין להאריך
בענין המצער .ומה צדקו דברי נביאינו מהרסיך ומחריביך ממך יצאו ,כי אותן הדיעות וההשקפות
הכוזבות שיש בהן ניצוץ דקדושה הן הן המביאות יותר היזק.
ובהנוגע לכ' ,הנה מה ששלחו לו מענינא דיומא בשפת המדינה ,הכוונה בזה כי אם ימצא בהם
ענין הנה בטח ירצה להביאם לתשומת לב חוג רחב יותר שביניהם גם כאלה שאינם שומעים לה"ק או
אידית .בכל אופן מוסג"פ החומר בלה"ק ואידית.
ובמהרה בימינו יקויים היעוד ויעשו כולם אגודה אחת לעבוד את ה' אחד על ידי קיום תורה
אחת לכולנו ויהי' זה עכשיו בכל לשון שהוא שומע ואח"כ בשפה אחת לכולנו.
בכבוד ובברכה.
המר
¤À ¨ ´¥ ¤ ® ¥ ¨ ´¦ © −¥ Ÿ ¡ ¤ Ÿ ½ £ «© ̈ ¤´¤
Á § ¨ § ¨¿ ¨ § «¨ £ «© § Ÿ − ¬¤Ÿ ¤Ÿ ²
´¨Ÿ §
−¥ § ¦ ¤½ § ª Æ© ³¦ ¨ ¦
¤̧ ©
Æ
Ÿ ¥ ³ ¨ § ¦ ¸¥ ¨ § ¦ § Ÿ À © ¨¹ ¨ «¨ ¸¥ § ¦ ¤
¤½ ¥ § Ÿ ´ § Æ
¤ ¥ § ¦
¤À ¥ § ¦ ´¤ ¥ «¨ ® ¤ ¥Ÿ « ¡
© ²© § ®¥ ¥ −¦ ¦ ¬ ¦ § ¦ ²¦ ¦½ ¤ § «¦ ̈ ´
−¤ £ ½ §´¥ §
¤½ ¥ § ´¤ § © «¥ ¨ § ¦ ¬ ¦ Ÿ−
» ¨Ÿ § ´¤ Ÿ Ÿ « «¨ ¥ § © ¤ −¨ ¨ «¨ ¬ §
«¤ ¥ ¬¥ Ÿ −© ¤½ ¥ ´¥ Ÿ «¥ ® ¤ £ «© ¤ ´¤ §
´¦ ¨ Æ ¨ § ¦ § ³¨Ÿ § © ©¸ § ¤ ¨Â ´¦ ¼ ©Ÿ ´ § Æ
¤ £ ® ¨ «¨ § −¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ § ²¦ § ¦
À § § ¨ §
¤ ´¥ © −¨ § © ¨½ ¨ ´¨ ¨ Æ ¨ § ³¨ § ½© « ©
− § ¦ ¬¥Ÿ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ §
¦ «¨ ¨ © © −© ¦ ½ § ¤ Æ ¨Ÿ § ³¨ ¨ ® ¤©
BÏ ÈÓc
ƒ » ezz
¿ƒ χ«¿ ,ÌÎÏ∆» ÈÓc ƒ » χ«
Æ Ÿ § ® ¥ ¨ § ¦ ´¥ § ¦ Ÿ − ¦ ¨½ ¨ § Æ ¨Ÿ § ³ ¦§ ¦ §
מעניקה
ָ ִ ֲ ַ עצמהּ
ָ ְ ַ קּשׁה זוָֹ ָ וּב
ַ ,הגּאלּה
ָ ֻ ְ ַ לב ֵקּשׁ ֶאת
ַ ְ צריִ ָ יהוּדי
ִ ְ
«¤ © −¨ © ¤ ¬¥ § ¨¾ § © ½¦ § © ̈ ´ שׁיח
ַ ִ רוֹצים ָמִ 'אנוּ ָ כּשׁאוֹמר
ֵ ֶ ְ .'וֹדת ה ַ בּעב
ֲ ַ ועדּוּד ִ ְ יּוּע
ַ לוֹ ִס
Æ ¸ ¨ ³¤ £ Æ ¤ ¥ § À £ «© ¨ ´ © º© ¨ § יתרה
ָ ֵ ְ וּזהירוּת
ִ ְ ,בּעב ָוֹדתוֹ
ֲ ַ והוֹספה
ָ ָ ְ פּוֹעל בּוֹ ֵזרוּז ֵ ֶזה- 'עכשׁיו ָ ְַ
.המּשׁיח
ַ ִ ָ ַ בּיאת ַ ִ שׁמּע ֵכּב ח"ו ֶאתַ ְ ֶ דּברָ ָ בּידוֹ שׁוּם ָ ְ יהיה
ֶ ְ ִ שׁלּא
ֹ ֶ
®¨ § ¤´¤ ¥ Ÿ − ¨ ¬¤ £ ½¦ § ¨ ¸© § ¤½ ¥ £ ´© ¥
¨ ¤½ ª £ ´© ¤ § Æ ¦ © ¤³¨ ¨ º © ¤  ¨ §Â
³ § À̈ § ¹ ¸ © Á
§Ÿ« «¦ ¨ © ´© §
´¨ ¥ § » © »¤ ¨ ´¦ § ¨ «¨ −¨Ÿ § ¬¨ ¦ ¤ £
³¤ £ «© § ®¨ ¤ ¦ −¤ £ «© ¦½ Ÿ «¥ Æ § ¤ § «¦
−¨ ¬¤ £ «© Ÿ § © ¦½ § © Ÿ ´ § Æ © ¨ ¦ Ÿ ³ ¼̈ ¨ §©
Ÿ « £ «© § −¨ § ¦ § ¬¨ ¨ § © § ¤½ Ÿ £ «© ©§¦
´¨ § © Æ ¨Ÿ £ «© Ÿ ³ § ©º ¥ § © § ̈ ¤ ®¥
´¦ § © ¤ Æ ¥Ÿ ¦À Ÿ «¨ ® ¤ § © § −¤ § ¦ Ÿ ¬ §
− © § ¨½Ÿ § ´© ¨ Æ ¤ £ ¦½ §
¹ § ¤ ¤̧ £ ¤ Á¦ Ÿ « ©
−¨ ¨ «¨ ¤ § Ÿ½ ©
¨ ¨ ¤̧ © ¦½ © ¨ Æ § «¨ § « ¨ £ «©
¥̧ §
® ¥ Ÿ ¡ ´¨Ÿ §
−¥ § ¦ ½ © ´¥ Ÿ Æ ¸¨ ¦ ŸÀ
− ¨ © ¬© ¨ ²¦ ¢ ¬¤ ®Ÿ © ¤´¨ ¨ ¨ −¨ ²¨Ÿ §
« ©
¬¨ ¦ Ÿ − ²¤ ¥ ¬¤ £
−¨Ÿ § ¬ ¦ § ¤ ½ § «¨ ´¤ £ © ½ § ´¨ § «¤ ©
® © − § © §
¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £ Ÿ ½ © ´¨ § ¦ © ¦
² £ ¦ ¦ ¤ £ ¦½ © ¨¸ § ¤½ ¨ § ¤ Æ ¨ Ÿ «¥ £ «©
Æ ¤̧ Ÿ ¡
³¨Ÿ § © º̈ § © § ¨ «¨ −¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ §
Ÿ ¬ «¦ −¨Ÿ § Ÿ « § ½ § ¦ Ʀ ¬¥ § ¦ Ÿ «
Æ
¨ § ¸© ¨ ©
³¨ ¤ £«© ´¦ Ÿ À ¥ ® ¦
¦ −© ¨ ©
® © − § © §
¬ ¦ Ÿ «¨ ¤ £ Ÿ ² § ½ Ÿ § ´ ¨ § © «¨ §
¤ ¬¥ ¥ Ÿ « § ¨ «¤ £«© § −¨ Ÿ ¬¥ ¦ § © § ¨½
¨ ´¤ ¨ ¦ §
¨¸ §
«¤ § © ¨ § − § ¨ § ¨ § ¤½ ¨ ´¨ ©
Æ
§ ¤ ¦ § ¨À § ® ¤ £ «¦ §
− § « § ¤ ²¤ Ÿ ¡ ¨Ÿ §
ƨ © ¤ ³¥ ¤ ¨¹ ¨ £ «© ´¦ Ÿ À ¥ ® ¦ −¨ ©
¬ ¨ «¦ ¨ «¤ £«© § −¨ Ÿ ¬¥ ¦ § © § ¨½
¨ ´¤ ¨ ¦ §
¨ «¨ −¤ Ÿ ¡ ¬¨Ÿ §
² § «¦ ¡ ¤ £ ¦½ © ´¨ ¨ ¦
Æ
§ ¤ © § ¨À ¦ ®¦ ¨ ¨ © ´¥ § ¦ − £ «© ¦ ¬ ¤ § «¦ ¦
« £ «©
− § «¨ § ¦ ¬ ¦ § ®Ÿ § −¨ ¨ © ²¤ ¥
´¨Ÿ § º £ «¦ ¡ «¤ «¤ ¨ ¦ −¨ ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ §
BÏ ÈÓcƒ » ezz
¿ƒ χ «¿ ,ÌÎÏ∆» ÈÓc ƒ » χ« ®
¨ § ¦ «¦ −¤ Ÿ £ ¬ § «¨ ¤ £ ¤ ²¨ ¨ ¤ ¤À Ÿ ¡
שׁנּפעלה
ָ ֲ ְ ִ ֶ הגּדוֹלה
ָ ְ ַ העליּה
ָ ִ ֲ ָ נראה ֶאתֶ ְ ִ צדקנוּ
ֵ ְ ִ שׁיח
ַ ִ כּשׁיּבא ְמ
ֹ ֶָ ְ
²¤ Ÿ ¡ ¨Ÿ § ¸¨ «¤ Ÿ £ «¥ − § § ¦ § ¬ § «¦ ¥ §
אנפ ָתּ
ְ ַ ָ ה' ִכּי"אוֹדְ כּכּתוּב ָ ַ ,ונוֹדה ַלה' ַעל ָכּ ֶ ְ הגּלוּת ָ ַ ַעל ְ ֵידי
חלילה
ָ ִ ָ תּפ ַגּע ְ ִ הגּלוּת ָ ַ מעלת ַ ֲ ַ שׁיּדיעת
ַ ִ ְ ֶ ָאסוּר,אמנם ָ ְ ָ ."ִבּי
¨Ÿ § ¤ º̈ £ «© § ® ¤ § ©
´© § ¤ § − § «¨ § ¤
:והפּוּכוֹ ִ ְ דּבר
ָ ָ מיהוּדי
ִ ְ ִ תּוֹבעים ִ ְ .הגּלוּת ָ ַ לצאת ִמן ֵ ָ בּתּשׁוּקה
ָ ְַ «¤ ©
© ¬© §
− § § © ¨ § ¬ § «¨ § ¨ § ²¤ Ÿ ¡
בּכלָ ְ לזעק
ֹ ְ ִ עליו
ָ ָ וּביחד ִעם ֶזה
ַ ַ ְ ,בּגּלוּת ָ ַ מעלה
ָ ֲ ַ שׁיּשֵׁ ֶ לדעתַ ַ ָ עליו
ָָ
.מהגּלוּתָ ַ ֵ לצאת ֵ ָ שׁרוֹצה
ֶ ֶ ִלבּוֹ BÏ ÈÓc ƒ » ezz ¿ƒ χÂ
«¿ ,ÌÎÏ ∆» ÈÓc ƒ » χ«
. . קראָ ְ דּאמרַ ָ ְ ,למּקָדּשׁ ְ ִ ַ זכר ֶ ֵ דּעבדינן
ַ ִ ְ ָ ְ נּלן
ָ ָ"מ
ִ אמרוּ ְ ָ ַרז"לַ
−¦ © «© ¤ ½ © Æ
¤̧ ¨ § ¦ ³© ¨
¥̧ §
בּזה
ֶ ָ הדּיּוּקִ ַ ."שׁהָ דּרי
ִ ְ דּבעיא
ָ ֲ ַ ְ כּלל
ָ ְ מ
ִ ,להּ
ָ איןֵ דּוֹרשֵׁ היאִ ִציּוֹן
אלּא
ָ ֶ ,הגּאלּה
ָ ֻ ְ ַ בּעלמא ַעלָ ְ ַ ְ קּשׁה ָ ָ בּב
ַ ְ ֹלא ַדּי:דּוקא ָ ְ ַ ‰LÈc
» ƒ¿ הוּא
´¦ Ÿ «¨ ¤̧ £
«¨ ¨ ¤ §
¤−¨ © ¤ §
® © ¤§
.תּמידיתִ ִ ְ וּתביעה ָ ִ ְ דּרי ָשׁה ִ ְ להיוֹת ְ ִ צריכה
ָ ְִ
¤´¤ ¨ Æ ¤̧ Ÿ ¡ ³¨Ÿ § ¤ º̈ £ «© § ¼© » §© §
¨ ´¦ ¨ § ® ¨ ¨ § ¦ −¨ Ÿ ª § ¬¨ Ÿ § ¦ Ÿ ² § ¦ §
¨½ ¨ § ¦ ® ¤ ¥ ¨ − ¨ «¨ ¨ ¬¥ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ © ¨ §
¬¨ © ¤ £ ¤ ¨¾ ¨ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § © «¥ ¨ ¦½ ¨ § ´¨ © § « ¨ § ¬¤ £ −¤ § « © § ¬ ¤ §Ÿ « ©
Ÿ ´ § − § «¨ § ¬¤ § ¦ ¦ § «¨ § ¦ § ¨ −¨ ¨ ¨ ¤ Æ ¨ ¦¸ ¨ § ® ¨Ÿ § ´ § −¨ § © «¨ § ̈ ½
−¦ ¥ £ ¬ ¦ Ÿ «¥ ¨ ²¦ £ «© § ¦ § À̈ § © ¦ § ® ¨§ ¦ ¸¨Ÿ § Á
§ «¦ § « © − § © § ¬ ¦ Ÿ «¨ ²¤ £ ¨½ Ÿ § ¦
® ¥ Ÿ Ÿ − ¨ ¬ ¦ ½ © Æ ¤ ¨ ¦ § ³© ¦ «¨ § © £ «©
¦ § ¦ ¹ § § ¦ ¸ ¦ § ¦ ¤À ¨ ´¥ £ «© Ÿ ´ § ¤¹ Ÿ ¡
Æ¥ Ÿ ³¨ © ¤̧ £
¨½ ¨ £ ´¨ © Æ ¦ ¨
³ª ¦ £ «© Ÿ À̈Ÿ § ´ ¨ ´¦ ® ¨ Ÿ § − § «¨ § © ¬ ¦ § ¦ ² § §¤§
´¤ ¨ ¦ Ÿ ¸ ¦ «© «¨ § ¦ § ¨ −¨ ¬ ¨
½¥ § © © ¤ ´¦
«¤ Ÿ £ © −¨ ¤ £ «© ½ § Æ ¤̧ ¨ ³¨
Æ
¤ ¸¨ © § ³¦ © «© ¼ ¤¼¨ ¨ ¤ § ¦ ´© ¨ © ¤ »© ƨ Ÿ § ¦ Ÿ ³ § ¦ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § ©À § ¦
¦½ © «© Æ
¨ § © «¨ ® ¨ ¨ § © § −¨ ¨ § © ¤½ ¨ § ¦ ´© ¨ ƨ ³¦ ® ¤ © −¨ © ¤ ¬¥ § ¨¾ § © ¨½ Ÿ ª §
´¨Ÿ § ¤ Æ ¨ £ «© § «¤ § © § ¬¨ © −¤ § «¦ © ¬© §
«¤ § © ¨ § − § «¨ § ¨ § ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § ¤
זמר
−¦ © «© ¤ ½ © Æ ¤̧ ¨ § ¦ ³© ¨ ¥̧ § Æ
¤̧ © ³ ´¦
® ¨ § ¨ § − Ÿ § © Ÿ ¬ § ¦
¤½ Ÿ ¡
´¦ Ÿ «¨ ¤̧ £ «¨ ¨ ¤ § ¤−¨ © ¤ § ® © ¤§
¸© § ¦ Á ¤ £
À̈ ¨ £ «¨ © ¤ ´¤ ¨ ¤½ ¨ ¤Ÿ ´ §
¤´¤ ¨ Æ ¤̧ Ÿ ¡ ³¨Ÿ § ¤ º̈ £ «© § ¼© » §© §
¬¥ ¨
Ÿ − £«© §
¬¨ § ¦ §
²¨ ¨ § © § ²¤ Ÿ £ «©
¨Ÿ §
¨ ´¦ ¨ § ® ¨ ¨ § ¦ −¨ Ÿ ª § ¬¨ Ÿ § ¦ Ÿ ² § ¦ §
¨½ ¨ § ¦ «¤ ¨
¬¨ © ¤ £ ¤ ¨¾ ¨ ¤½ Ÿ ¡ ´¨Ÿ § Æ § © «¥ ¨ ¦½ ¨ §
Ÿ ´ § − § «¨ § ¬¤ § ¦ ¦ § «¨ § ¦ § ¨ −¨ ¨
−¦ ¥ £ ¬ ¦ Ÿ «¥ ¨ ²¦ £ «© § ¦ § À̈ § © ¦ § ® ¨§ ¦ ¨ § ¦ ¨ § ¨ § ¨ © ¥ § © © § ¦ §
©© § ¦
® ¥ Ÿ Ÿ − ¨ ¬ ¦ ½ © Æ ¤ ¨ ¦ § ³© ¦ «¨ § © £ «©
¥ ¨ ¦
¥ ¨ § © § © §
¥ § © ¦ § © §
¥ §¦
Æ¥ Ÿ ³¨ © ¤̧ £ ¨½ ¨ £ ´¨ © Æ ¦ ¨
³ª ¦ £ «© Ÿ
¥ ¨ § ¦ ¥ ¨ §
¥ © §
¥ § ¥ © § ¥ ¦ §
´¤ ¨ ¦ Ÿ ¸ ¦ «© «¨ § ¦ § ¨ −¨ ¬ ¨
½¥ § © © ¤ ¥ ¨ § ¦ § ¦ ¨ © § ¦
¨ ¨£ ©
© ¨ § © ¨ § ¨ © ¥ § ¥ §
Æ
¤ ¸¨ © § ³¦ © «© ¼ ¤¼¨ ¨ ¤ § ¦ ´© ¨ © ¤ »©
¨ § ¦ § ¥ ¨ § ¦ §
© © § ¦ §
¥ ¨ § ¦ ¨ © § ¨
¥§ ¨§
¦½ © «© Æ
¨ § © «¨ ® ¨ ¨ § © § −¨ ¨ § © ¤½ ¨ § ¦ ´© ¨
¨ § ª § ¥ § ¨ © § ¦ §
¤ © § ¦ § ¨ © § ¦ §
¥ © § ¦§
´¨Ÿ § ¤ Æ ¨ £ «© § «¤ § © § ¬¨ © −¤ § «¦ © ¬© §
¨ ¨ ¦ § ¨ ¨ § ¦ ¨ ¦ ¨ ¥ § ¦§
Æ ¤̧ © ³ ´¦
® ¨ § ¨ § − Ÿ § © Ÿ ¬ § ¦ ¤½ Ÿ ¡ ¥ ¨ § ¦ § ¨ § ¨ §
¨ ¦ £ © ¨ ¨ ¡ ¤ § ¨¨§§ ª
¸© § ¦ Á ¤ £ À̈ ¨ £ «¨ © ¤ ´¤ ¨ ¤½ ¨ ¤Ÿ ´ §
¬¥ ¨ Ÿ − £«© § ¬¨ § ¦ § ²¨ ¨ § © § ²¤ Ÿ £ «© ¨Ÿ §
«¤ ¨ מביא ַח ִיּיםִ ֵ מאחר ֶשׁטּוֹב ֹ ְ ִ יט( ֵישׁ, )לÌÈiÁa
ַ ַ ֵ ,לתמ ַהּ ƒ«« »zÁe¿«»
?בּח ִיּיםַ ַ לבחר
ֹ ְ ִ לאדם
ָ ָ ָ לצוּוֹת ַ ְ צרֶֹ ְכּלוּם ֵישׁ- מות ֶ ָ מביא ִ ֵ ְַורע
שׁזּה
ֶ ֶ לעשׂוֹת טוֹב ֹלא ַרק ִמשּׁוּם ֲ ַ שׁהצּוּוּי הוּא ִ ַ ֶ ,לוֹמר ַ ְֵוישׁ
'הוי
ָ ָ ֲ לפני
ֵ ְ ִ כּוּלכם
ֶ ְ ונצּבים ַהיּוֹם ִ ָ ִ ְ ,בּדּין
ִ ַ זוֹכיםִ ֿוּמַיּדִ תּיכףֶ ֵ
אלּא ַגּם ִמתּוֹ ֵ ַ ְ ִ ְ ÁÈÎÓ
ָ ֶ ,להתנהג ָכּ « ƒ¿« שׁהשּׂכל
ֶ ֵ ַ ֶ הינוּ ְ ַ ,מביא ַח ִיּיםִֵ
וחתימה
ָ ִ ֲ ַ כּתיבה
ָ ִ ְ ונע ֵשׂית
ֲ ַ ְ ,וֹמדים
ִ ְ יּמים ְוע ִ ָוק
ַ ְ מאירים
ִ ִ ְ - אלקיכם
ֶ ֵֹ ֱ ,ואכן
ֵ ָ ְ .יתרוֹן ְ ִ שׁוּםבּכ ָ ְ היה ָ ָ אפילוּ ִאם ֹלא ִ ֲ ,˙ÈLÙÁ ƒ ¿» בּחירה ָ ְִ
.וּברוּחניּוּת
ִ ָ ְ בּגשׁמיּוּת ִ ְ ַ ְ וּמתוּקה
ָ ְ וֹבה ָ לשׁנה טָ ָ ְ וֹבהָט ÁBa
≈ דּבר טוֹב; הוּא ָ ָ שׁזּה ֶ ֶ וֹבד ֶאת ה' ֹלא ַרק ִמשּׁוּם ֵ יהוּדי ע
ִ ְ
.()חיצ ִוֹני
ִ טעםַ ַ בּליִ ְ 'וֹבד ה ֵ להיוֹת ע ְִ
¨ ¦ ¦
¦ ¨
¤Ÿ ¨
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ §
© Ÿ ¥ § ©
¨ ¤ ¨ § ¨ ª §
¨ ¤ § Ÿ § ¨
¦ ¦ £ © © ¦
¦© ¥
¦ § © §
¨
¦ § © § ¦
© © §
¥ ¨ ¨ § ¤ Ÿ
¨ § ¨ Ÿ § ¦
חמר
−¤ ¥ § ¦ §
¬¨ ¨ §
¦½
´¦ ¦ § ¦
¸ © ¨ ³¤ £
¨½ «¨ ¤ ´¤ Æ
¥̧ Ÿ ¡ ¸¨ § ³¨ ©
´¥ ¨ § ¦ § ´¤ Ÿ §
½ § © ¸ ¨ © ³¥ © À̈ § ¹̈ ©
¸¨ ®
¤ ¡ ¤ ´¦ ¨ ¡«¤ ©
¤ «¤ ¨
−¤ ¡ ¨
¬¥ ¦ § ¦ ½©
¨ ¤ ¦ § © ¥§ ¬ ¦ § © ¤½ ¥ § ¦ Æ ¦ ©¸ ¦ § ¦ ³¦ ©½ Ÿ «¥ ¨ ¥ ¥ § ¤−¤ ¥ ¨ § ¦ §¦
§ ¤ ¥ «¦ ©
¥ £ © ¨ § ¦ ¤ ¨ ¦
¤¨ ¨ ¤
−¨ © © § ¥½ § ´¥ © § Æ ¨ ¨ «¤ ¦® ¨ ¨ § −¨ ¨ § Æ ¦
§ ¦ ¥ § ¦ ¥
© ³© § © ¨ § ¨ © ¥ ¨§ ¦
§ © ¤ © ¦ § © © § ¦ § © §¦ ¤ ´¦ Æ ¤ ¸¨ ¨ ³¦ ¨ «¤ ¥ ¬¤ § © Ÿ ´ § © © ¨ ¦¡ ¤ ¤
¦ ¨ § ¦ ¤ ¥ £ © ¨ ¦ § © ¤ ¨¦ ©
© ¬© § § ¤ Ÿ ¤½ ¡ «¤
¥ ¨ § ¦ § © ¦ § © ¥ ¦ ¨ § © ¥ ¦ §©
´¨Ÿ £ ´¥ © ®¦ § © ¨ ´¤ «¥ −¨ © § ¨½ § ¦ © ¨ Ÿ ® § ¤ Ÿ ´ ¦ −© ¨ « §
¥ ¥ § Æ ©Ÿ¸ © ¤ £ ©
¦ © ¨
©
¤ ¤
¦ ¨ § ª
§ ¦ §
¨ ¨ §
¨ ¦ §
¨ ¤
¨ ¨§
¥£ ©
¨ ¤−¤ ¨½ ¦ § Æ ¨ ¨ § © ³¦ § © À¦Ÿ ¡ Ÿ
¨ ¤ ¨ ¦ ¨ ¤
³¥ ¥
−¨ ¨ « ¦ ¨½ § ¦
Ÿ § ¤ Ÿ ¨¨ ¤½ ¡ «¤ Ÿ ´ Ʀ © ³© §
«¦ © «¨ § ¦ ¥ ¬¦ © § Ÿ © ¤ § ¦ ¤§ ¦
¨ ¤ © © ¦ © ¦ ©¨ ¦ § ¦ ¨ ¨ § © ¥½ § ¦ Æ ¦ ³ ¨ § © §¦
¤ § ¤ Ÿ ¦§
³¥ ¥ © ® § ¤ Ÿ ´ ¦ −© ¨ « § © ¬© § ¦ © −¦ ¨ § ¨ § ¨ ¤ ¡¤ ¤
¦ ¥ © ¨ ¨§ ¨ § ¦
«¨ § ¦ ¬ ¦ © § −¨ ¨ « ¦ ¨½ § ¦ Æ ©Ÿ¸ © ¨ ¨ § ¦ ¤ § ¦ ƨ ¨Ÿ ³ § ® ¥ §
©¥ § ¬¦ ²¤ £ ¨ ¦ § ¤ ½¨ ¨ ´¥
¥ § ¦ ¤ § ¦ ¨ ¤ ¨ ¦ ¨ ¤ ¨ §©§
® ¥ §
−¦ ¨ § ¨ § ½
¥ § ¦ Æ ¦ ³ ¨ § ²¦ ¨ § § © ¤ © § «¤ ¢«¦ −¨Ÿ §
© § ¤ −¤ § ¦ ¤¬¤ £ ©
¥ ¥
¨ ¤ ¡ ¤ ¤
¦ © § Ÿ ©
¤¤ ©
−¨Ÿ § ¬ ¦ ²¤ £ ½¨ ¨ ´¥ ƨ ¨Ÿ ³ § © § −¨ § ¤ ¤ § ¦
¨ §
¬¦ §
¨ §
® ¨Ÿ §
¥ § ¤ © ¨ © § ¨ ¡ ¤ © ¦§ © § ¤ −¤ § ¦ ¤¬¤ £ ²¦ ¨ § «¤ ¢ « ¦ Ÿ
¨ § § ¦ Ÿ ¤
¦ « ¨ Ÿ ¡
¤ §¨ §
§ © ¤ ¤¤ § ¦ À̈ £ ¹ ¨¸ Á ¥ ¨ «¥ Ÿ ¦ «¨ Ÿ ¡ © § −¨ § ¬ ¦ § ® ¨Ÿ §
טמר
¬¥ ¨ «¥ Ÿ
¥ § © © Æ ¥ § © § ¥ À̈ £ § © ¤ ¹ ¦ © ¨ ¨¸ Á
¥ ¨ «¥ ¥ § © §
¤ ¤ ¡¤ ¦ §
¨ ¥ § ¨
§ ¦ ¨ § ¨ ¦ § ¨½ ¦ § ¤ Æ ¥ ¨ ¦ ¨À ´¦
¨ ¤ § ¦ ¨½ ¨ § Æ
¥ © § ¦
¨ ¤ ¨ £ © ¨¥
Ÿ § ¤ ¤ ª § ¥¨¦
«¥ ¨ ¦ −¥ § © § ¨½ Æ ¨Ÿ §
³¥ ¨ «¦ ¤ ¤ ª §
® ¨ § −¥ § © § ¥ §
¦ § ¦ © ©
¦ § © § ¦
¨ § ¥ ¨ ¤ § ¤ §
− ¨ § ¦ ¥ ¦ § ¦ ¨½ § ƨ ¥ ¤ § ³© § ¦ «¦ ¦ ¨ ¤
§ © § ¦§
¥ ¦ § ¨ ¦ Ÿ §
¦ © ¨ ¨
§ © § ¦ ¨ ¥
¥ ¦
§ ¨ § ¦ Ÿ § ¦® ¨ ¨ ¨ § © § ¦ ¥ ¦ ¨ § © © ¥ ¦§ ©
¥ ¦
¨ ¨ ª
© ©
¨½ © © Æ
¦ «¨ Ÿ ¡
¨ ¨
¦ −© ¨
Ÿ³ §
Ÿ¬¦ ¨ ¥
¨À ´¦ ¨½ ¨ § Æ ¬¥ ¨ «¥ Ÿ Æ ¥ §©§
¦ © ¨ §
© § ¦ ©
¦ © ¨ § © ©
¨ ¦§ ¦¤
¦ § © § ¦ ¥§
¦
¥
¤ ¡ ¤
Ÿ ¦
© © §
©¨¤ «¦ ® ¨ § −¥ § © § ¨½ ¦ § ¤ Æ ¥¨¦
¥© ¥
¨ ¦§
¨¤ ¦ §¤
¦ ´© Ÿ « ©
¦ ©À ¨ « § ¤ ¦
¦ § © § ¦ ¤ ¦
¥ ¥ £ ¥
¦§ ©
© ¨ ½¦ § Ÿ «
¦ ¦ ¦ Æ
¦ § ¸© § ¦
«¦ «¥ ¨ ¦ −¥ § © § ¨½ Æ ¨Ÿ § ³¥ ¨
¦ © ¨ § ©
¨ § © © ©
¤ ¥ ¨
¦ § ¦
¦ § ©¤
¨ §²© © ¨ §
¦® ¨ ¨ − ¨ § ¦ ¨½ § ƨ ³© § ¦
© § §
¦§
¨ ¥
¦§ ¨ ¥ ®
¡«¤ Ÿ ´ −¦ ¨
¦ © ¨ § ©
¥© § ¦§ ¦
¨ ¨ § ¦ ©
¨½Ÿ § ¤ Æ
¦ −© ¨
¦ ¦ §© © ¬ ¦ ¨ ¨½ © © Æ ¨ ¨ ³ § ¦ §
Ÿ «¤ ¨ −¦ ¢ ©
¤ ¨ ¨ ¦ §
−¦ ¢ ¤
¥ §
¦ © ¬ § ¦ ©§
Ÿ
¦ ©À ¨ « §
¦ ´© Ÿ « ©
¦ «¨ Ÿ ¡
¤ ©
¤ ¨
¥ §
¨ § ¦
¨ § ¨ §
¦¨©
¦ ¦ § © ¦ ©
¦ §© § ¦©
¦ § © ¨ ¤ ¨ § ¦ ¦ § ¦
¨ §²© © ¨ §
® © ¨ ½¦ § Ÿ « Æ ¦ § ¸© § ¦ ©
¤ ¥ § ¦ §
¤ ¥ ¦ § ¦ ̈
¦
¨ © © ¦ © ¨ § ¤ ¥º § ©
§ § ¦
¦²© ¨ « § ¤ Ÿ¦ ¨ © §
¨½Ÿ § ¤ Æ
¨ ¦§ ¦ ¦ § © © ® ¡«¤ Ÿ ´ ̈ −¦
¨ § © ©
¨ §
¦
© §
¦ ¨ © ¤ «¨ ¨ ¥ §
²¨Ÿ §
© § ¦ ¥ ¨ ¨ ¤ §
®
−¨ ¦ § ¦
¤ ¨ ¥
−¦ ¢ ¬ § ¦ © § «¤ ¨ −¦ ¢ ©
¤ § ¤
¨ ¨ §
© ¦ § ©
§ ¦ §
¤ ¥ ¨ ©
¦ ¨ § ¤
¦§©
Á
¥ ¤ ¦ ®ª © ´ § ¦
¦²© ¨ « § ¤
− ¦ «¦ ¦ ¨ © § ¥º § © ¤
¥ ¦
¨ ©
¥ © § ¤ ©
¤ §©§
¦ ©½ §Ÿ ´ § Æ
¨ £ «© ³ ¥̧ ¨ § ¤
¤ ¨ ¨
¨ ¦ §
¨ ¤ ¦ ¦
¦© ¨ §
Æ
¨ ¥ «¥ § ³ § ¦ ¦ §
− ¦ «¦
¦ §©
²¨Ÿ § © § ¦ ¤ «¨ ¨ −¨ ¦ §
§ © −©¨ ¬¤ £ ¥ ¥ ¥½ «¦ ³
¦ §¨
¥̧ ¨ § ¤ Á ¥ ¤ ¦ ®ª © ´§ ¦ ¥
¦ © © ¤
¨ ¨ © ¤
¦ §© §©
¦ § © § © Æ ¨ § «© § ³¦ «
§ Ÿ
¤ − § «¦ § ª½ § Ÿ« ¥ Æ
¨ ¥ «¥ §
¦ © © ¤ ³ § ¦ ¦ § ¦ ©½ §Ÿ ´ § Æ ¨ £ «©
§ ¦ ¥
¦ © ¤
¦§©§©
¬¨ § © § © ¨ § © © ® ¨Ÿ §
¬ § © §
¨ ©
¦ © ¤
Æ
¨ § «© §
−ª § ¦
³¦ « § © −© ¨ ¬¤ £ ¥½ «¦ ¦
¦© ¨ ¦
¦ §
¦ ¥
¥ £ © ¦
¤Ÿ ©
§ © § ¦ § ¨ ¤ ¥ ¨ §
¬¨ § © §
«¦ § ¨ ® ¨Ÿ § ¤ − § «¦ § ª½ § Ÿ«
¥ ¨ § ¦
¤ ¤ ¨ ©
¨ ¨ © ©
¦ª
© £ ©
¤Ÿ © ¦ ¦© ¨ §
Æ § ¦ ³ § ¦ ¨ ¤ Æ § ¦
¦¨© ³ § ¦ «¦ § ¨ ¬ § © § −ª § ¦
§ ¦
¦ © ¤
¦ ¨ ©
© £ ©
© © ¦ ½¦ ¨ § ©
¦ ¨
¤£ ®
¥ £ © §
¨ ¨
© © ¨
¤´¤ ¤
Ÿ ³ Ÿ ´ ®
§ ¦ ¦ −©
¨ ¨ ¤´¤ − © ½¦ ¨ § ©
©
¤ ¨ ©
§
¨ § ¥
¦ ¨
¤ £
¥ £ ©
¤¤