Leviticus - vow.PDF VOCALES

‫‪Leviticus 1‬‬ ‫‪Unicode/XML Westminster Leningrad Codex‬‬
‫כהנים את־דמו על־המזבח‬ ‫א ‪#‬הרן ה ‪#‬‬ ‫‪Leviticus‬‬

‫‪12‬‬
‫סביב׃ ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו‬
‫ואת־פדרו וערך הכהן אתם על־העצים‬ ‫ויקרא‬
‫על־‬ ‫‪#‬אשר‬ ‫על־האש‬ ‫‪#‬אשר‬
‫‪13‬‬
‫המזבח׃ והקרב והכרעים ירחץ במים‬
‫והקריב הכהן את־הכל והקטיר המזבחה‬ ‫ויקרא אל־משה וידבר יהוה אליו‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ פ‬ ‫מאהל מועד לאמר׃ דבר אל־בני ישראל‬
‫ואם מן־העוף עלה קרבנו ליהוה‬
‫‪14‬‬
‫ואמרת ‪#‬אלהם אדם כי־יקריב מכם קרבן‬
‫והקריב מן־התרים או מן־בני היונה את־‬ ‫ליהוה מן־הבהמה מן־הבקר ומן־הצאן‬
‫‪3‬‬
‫קרבנו׃ והקריבו הכהן אל־המזבח‬
‫‪15‬‬
‫תקריבו את־קרבנכם׃ אם־עלה קרבנו‬
‫ומלק את־ראשו והקטיר המזבחה ונמצה‬
‫‪1‬‬
‫מן־הבקר זכר תמים יקריבנו אל־פתח‬
‫ת־מראתו‬
‫‪16‬‬
‫דמו על קיר המזבח׃ והסיר א ‪C‬‬ ‫אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני‬
‫‪4‬‬
‫בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה‬ ‫יהוה׃ וסמך ידו על ראש העלה ונרצה‬
‫‪5‬‬
‫‪17‬‬
‫אל־מקום הדשן׃ ושסע אתו בכנפיו לא‬ ‫לו לכפר עליו׃ ושחט את־בן הבקר לפני‬
‫יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על־‬ ‫כהנים את־הדם‬ ‫יהוה והקריבו בני א ‪#‬הרן ה ‪#‬‬
‫העצים ‪#‬אשר על־האש עלה הוא אשה‬ ‫וזרקו את־הדם על־המזבח סביב ‪#‬אשר־‬
‫‪6‬‬
‫ריח ניחח ליהוה׃ ס‬ ‫פתח אהל מועד׃ והפשיט את־העלה‬
‫‪7‬‬
‫ונתח אתה לנתחיה׃ ונתנו בני א ‪#‬הרן‬
‫‪ 2‬ונפש כי־תקריב קרבן מנחה ליהוה‬ ‫הכהן אש על־המזבח וערכו עצים על־‬
‫‪8‬‬
‫סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן‬ ‫כהנים את‬ ‫האש׃ וערכו בני א ‪#‬הרן ה ‪#‬‬
‫‪2‬‬
‫עליה לבנה׃ ו ‪E‬הביאה אל־בני א ‪#‬הרן‬ ‫הנתחים את־הראש ואת־הפדר על־‬
‫כהנים וקמץ משם מלא ‪C‬קמצו מסלתה‬ ‫ה ‪#‬‬ ‫העצים ‪#‬אשר על־האש ‪#‬אשר על־‬
‫‪9‬‬
‫ומשמנה על כל־לבנתה והקטיר הכהן‬ ‫המזבח׃ וקרבו וכרעיו ירחץ במים‬
‫את־אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח‬ ‫והקטיר הכהן את־הכל המזבחה עלה‬
‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫ליהוה׃ והנותרת מן־המנחה לא ‪#‬הרן‬ ‫ואם־מן־‬ ‫אשה ריח־ניחוח ליהוה׃ ס‬
‫מאשי‬ ‫קדשים‬ ‫קדש‬ ‫ולבניו‬ ‫הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העזים‬
‫‪4‬‬ ‫‪11‬‬
‫וכי תקרב קרבן מנחה‬ ‫יהוה׃ ס‬ ‫לעלה זכר תמים יקריבנו׃ ושחט אתו‬
‫מ ‪#‬אפה תנור סלת חלות מצת בלולת‬ ‫על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני‬
‫מ ‪C‬שחים‬ ‫מצות‬ ‫ורקיקי‬ ‫בשמן‬ ‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬
‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬
‫‪and we keep the same form as BHS.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Leviticus 2‬‬

‫‪The Westminster Leningrad Codex‬‬ ‫‪Leviticus 2‬‬
‫קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני‬ ‫על־המ ‪#‬חבת‬ ‫ואם־מנחה‬
‫‪5‬‬
‫בשמן׃ ס‬
‫כהנים את־הדם על־המזבח‬ ‫א ‪#‬הרן ה ‪#‬‬ ‫קרבנך סלת בלולה בשמן מצה‬
‫‪3‬‬
‫סביב׃ והקריב מזבח השלמים אשה‬ ‫תהיה׃ פתות אתה פתים ויצקת עליה‬
‫‪6‬‬
‫ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת‬ ‫ואם־מנחת‬

‫‪7‬‬
‫הוא׃ ס‬ ‫שמן מנחה‬
‫‪4‬‬
‫כל־החלב ‪#‬אשר על־הקרב׃ ואת שתי‬ ‫בשמן‬ ‫סלת‬ ‫קרבנך‬ ‫מרחשת‬
‫הכלית ואת־החלב ‪#‬אשר ‪#‬עלהן ‪#‬אשר על־‬ ‫תעשה׃ והבאת את־המנחה ‪#‬אשר יעשה‬
‫‪8‬‬
‫הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־‬ ‫מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה‬

‫‪5‬‬
‫הכליות יסירנה׃ והקטירו אתו בני־א ‪#‬הרן‬ ‫‪9‬‬
‫אל־המזבח׃ והרים הכהן מן־המנחה‬
‫המזבחה על־העלה ‪#‬אשר על־העצים‬ ‫את־אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח‬
‫‪#‬אשר על־האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ פ‬ ‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫ניחח ליהוה׃ והנותרת מן־המנחה‬
‫ואם־מן־הצאן קרבנו לזבח שלמים‬ ‫לא ‪#‬הרן ולבניו קדש קדשים מאשי‬
‫‪7‬‬
‫ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃ אם־‬ ‫יהוה׃ כל־המנחה ‪#‬אשר תקריבו ליהוה‬
‫‪11‬‬
‫כשב הוא־מקריב את־קרבנו והקריב אתו‬ ‫לא תעשה חמץ כי כל־שאר וכל־דבש‬
‫‪8‬‬
‫לפני יהוה׃ וסמך את־ידו על־ראש‬ ‫‪12‬‬
‫לא־תקטירו ממנו אשה ליהוה׃ קרבן‬
‫קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו‬ ‫ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל־המזבח‬
‫על־המזבח‬ ‫את־דמו‬ ‫א ‪#‬הרן‬ ‫בני‬ ‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫לא־י ‪#‬עלו לריח ניחח׃ וכל־קרבן מנחתך‬
‫סביב׃ והקריב מזבח השלמים אשה‬ ‫במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית‬
‫ליהוה חלבו האליה תמימה ל ‪C‬עמת העצה‬ ‫‪E‬אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך‬
‫יסירנה ואת־החלב המכסה את־הקרב‬ ‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫ואם־תקריב מנחת‬ ‫תקריב מלח׃ ס‬
‫ואת כל־החלב ‪#‬אשר על־הקרב׃ ואת‬ ‫בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש‬
‫שתי הכלית ואת־החלב ‪#‬אשר ‪#‬עלהן ‪#‬אשר‬ ‫‪15‬‬
‫כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ ונתת‬
‫על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־‬
‫‪11‬‬
‫עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה‬
‫הכהן‬ ‫יסירנה׃ והקטירו‬ ‫הכלית‬ ‫‪16‬‬
‫הוא׃ והקטיר הכהן את־אזכרתה‬
‫ליהוה׃ פ‬ ‫אשה‬ ‫לחם‬ ‫המזבחה‬
‫‪12‬‬
‫מגרשה ומשמנה על כל־לבנתה אשה‬
‫ואם עז קרבנו והקריבו לפני‬ ‫ליהוה׃ פ‬
‫‪13‬‬
‫יהוה׃ וסמך את־ידו על־ראשו ושחט‬
‫אתו לפני אהל מועד וזרקו בני א ‪#‬הרן את־‬
‫‪14‬‬
‫דמו על־המזבח סביב׃ והקריב ממנו‬ ‫‪ 3‬ואם־זבח שלמים קרבנו אם מן־הבקר‬
‫קרבנו אשה ליהוה את־החלב המכסה‬ ‫הוא מקריב אם־זכר אם־נקבה תמים‬
‫‪2‬‬
‫יקריבנו לפני יהוה׃ וסמך ידו על־ראש‬
‫‪Leviticus 3‬‬ ‫‪2‬‬

‫ממנו את־החלב המכסה על־הקרב ואת‬ ‫את־הקרב ואת כל־החלב ‪#‬אשר על־‬
‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬
‫כל־החלב ‪#‬אשר על־הקרב׃ ואת שתי‬ ‫הקרב׃ ואת שתי הכלית ואת־החלב‬
‫הכלית ואת־החלב ‪#‬אשר ‪#‬עליהן ‪#‬אשר על־‬ ‫‪#‬אשר ‪#‬עלהן ‪#‬אשר על־הכסלים ואת־‬
‫הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־‬ ‫על־הכלית‬ ‫על־הכבד‬ ‫היתרת‬
‫‪10‬‬ ‫‪16‬‬
‫הכליות יסירנה׃ כ ‪#‬אשר יורם משור זבח‬ ‫יסירנה׃ והקטירם הכהן המזבחה לחם‬
‫השלמים והקטירם הכהן על מזבח‬ ‫‪17‬‬
‫אשה לריח ניחח כל־חלב ליהוה׃ ‪C‬חקת‬
‫‪11‬‬
‫העלה׃ ואת־עור הפר ואת־כל־בשרו‬ ‫עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל־חלב‬
‫וקרבו‬ ‫ועל־כרעיו‬ ‫על־ראשו‬ ‫תאכלו׃ פ‬ ‫לא‬ ‫וכל־דם‬
‫‪12‬‬
‫ופרשו׃ והוציא את־כל־הפר אל־מחוץ‬
‫למ ‪#‬חנה אל־מקום טהור אל־שפך הדשן‬
‫‪ 4‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬
‫‪2‬‬
‫ושרף אתו על־עצים באש על־שפך הדשן‬

‫י‪M‬רף׃ פ‬
‫אל־בני ישראל‪ 1‬לאמר נפש כי־ת ‪E‬חטא‬
‫‪13‬‬ ‫בשגגה מכל מצו ‪J‬ת יהוה ‪#‬אשר לא‬
‫ל־עדת ישראל ישגו ונעלם דבר‬ ‫ואם כ ‪#‬‬ ‫‪3‬‬
‫מעיני הקהל ועשו אחת מכל־מצו ‪J‬ת יהוה‬ ‫תעשינה ועשה מאחת מהנה׃ אם הכהן‬
‫‪14‬‬ ‫המשיח י ‪E‬חטא לאשמת העם והקריב על‬
‫‪#‬אשר לא־תעשינה ואשמו׃ ונודעה‬
‫חטאתו ‪#‬אשר חטא פר בן־בקר תמים‬
‫החטאת ‪#‬אשר חטאו עליה והקריבו‬ ‫‪4‬‬
‫הקהל פר בן־בקר לחטאת והביאו אתו‬ ‫ליהוה לחטאת׃ והביא את־הפר אל־‬
‫‪15‬‬ ‫פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את־ידו‬
‫לפני אהל מועד׃ וסמכו זקני העדה‬
‫על־ראש הפר ושחט את־הפר לפני‬
‫את־ידיהם על־ראש הפר לפני יהוה‬ ‫‪5‬‬
‫‪16‬‬ ‫יהוה׃ ולקח הכהן המשיח מדם הפר‬
‫ושחט את־הפר לפני יהוה׃ והביא‬ ‫‪6‬‬
‫הכהן המשיח מדם הפר אל־אהל‬ ‫והביא אתו אל־אהל מועד׃ וטבל הכהן‬
‫‪17‬‬ ‫את־אצבעו בדם והזה מן־הדם שבע‬
‫מועד׃ וטבל הכהן אצבעו מן־הדם‬
‫פעמים לפני יהוה את־פני פרכת‬
‫והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני‬ ‫‪7‬‬
‫‪18‬‬ ‫הקדש׃ ונתן הכהן מן־הדם על־קרנות‬
‫על־קרנת‬ ‫יתן‬ ‫הפרכת׃ ומן־הדם‬
‫מזבח קטרת הסמים לפני יהוה ‪#‬אשר‬
‫המזבח ‪#‬אשר לפני יהוה ‪#‬אשר באהל‬
‫באהל מועד ואת כל־דם הפר ישפך אל־‬
‫מועד ואת כל־הדם ישפך אל־יסוד מזבח‬
‫‪19‬‬ ‫יסוד מזבח העלה ‪#‬אשר־פתח אהל‬
‫העלה ‪#‬אשר־פתח אהל מועד׃ ואת כל־‬ ‫‪8‬‬
‫מועד׃ ואת־כל־חלב פר החטאת ירים‬
‫והקטיר‬ ‫ממנו‬ ‫ירים‬ ‫חלבו‬
‫‪20‬‬
‫המזבחה׃ ועשה לפר כ ‪#‬אשר עשה לפר‬ ‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬

‫ואם־כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה‬

‫‪32‬‬
‫החטאת כן י ‪#‬עשה־לו וכפר ‪#‬עלהם הכהן‬
‫‪21‬‬
‫‪33‬‬
‫תמימה יביאנה׃ וסמך את־ידו על ראש‬ ‫ונסלח להם׃ והוציא את־הפר אל־מחוץ‬
‫החטאת ושחט אתה לחטאת במקום‬ ‫למ ‪#‬חנה ושרף אתו כ ‪#‬אשר שרף את הפר‬
‫‪34‬‬
‫‪#‬אשר ישחט את־העלה׃ ולקח הכהן‬ ‫הוא׃ פ‬ ‫הקהל‬ ‫חטאת‬ ‫הראשון‬
‫‪22‬‬
‫מדם החטאת באצבעו ונתן על־קרנת‬ ‫‪#‬אשר נשיא י ‪E‬חטא ועשה אחת מכל־‬
‫מזבח העלה ואת־כל־דמה ישפך אל־יסוד‬ ‫מצו ‪J‬ת יהוה ‪E‬אלהיו ‪#‬אשר לא־תעשינה‬
‫‪23‬‬
‫‪35‬‬
‫המזבח׃ ואת־כל־חלבה יסיר כ ‪#‬אשר‬ ‫בשגגה ואשם׃ או־הודע אליו חטאתו‬
‫יוסר חלב־הכשב מזבח השלמים והקטיר‬ ‫‪#‬אשר חטא בה והביא את־קרבנו שעיר‬
‫‪24‬‬
‫הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר‬ ‫עזים זכר תמים׃ וסמך ידו על־ראש‬
‫עליו הכהן על־חטאתו ‪#‬אשר־חטא ונסלח‬ ‫ה‪M‬עיר ושחט אתו במקום ‪#‬אשר־ישחט‬
‫לו׃ פ‬ ‫חטאת‬ ‫יהוה‬ ‫לפני‬ ‫את־העלה‬
‫‪25‬‬
‫הוא׃ ולקח הכהן מדם החטאת‬
‫באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה‬
‫‪ 5‬ונפש כי־ת ‪E‬חטא ושמעה קול אלה‬
‫מזבח‬ ‫אל־יסוד‬ ‫ישפך‬ ‫ואת־דמו‬
‫והוא עד או ראה או ידע אם־לוא יגיד‬ ‫‪26‬‬
‫‪2‬‬ ‫העלה׃ ואת־כל־חלבו יקטיר המזבחה‬
‫ונשא ‪#‬עו ‪J‬נו׃ או נפש ‪#‬אשר תגע בכל־דבר‬ ‫כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן‬
‫טמא או בנבלת חיה טמאה או‪ c‬בנבלת‬ ‫לו׃ פ‬ ‫ונסלח‬ ‫מחטאתו‬
‫בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא‬ ‫‪27‬‬
‫‪3‬‬ ‫ואם־נפש אחת ת ‪E‬חטא בשגגה מעם‬
‫ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃ או כי יגע‬ ‫הארץ ב ‪#‬עשתה אחת ממצו ‪J‬ת יהוה ‪#‬אשר‬
‫ב ‪C‬טמאת אדם לכל ‪C‬טמאתו ‪#‬אשר יטמא‬ ‫‪28‬‬
‫‪4‬‬ ‫לא־תעשינה ואשם׃ או הודע אליו‬
‫בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃ או‬ ‫חטאתו ‪#‬אשר חטא והביא קרבנו שעירת‬
‫נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או‬ ‫עזים תמימה נקבה על־חטאתו ‪#‬אשר‬
‫להיטיב לכל ‪#‬אשר יבטא האדם בש ‪C‬בעה‬ ‫‪29‬‬
‫חטא׃ וסמך את־ידו על ראש החטאת‬
‫ונעלם ממנו והוא־ידע ואשם לאחת‬
‫‪5‬‬ ‫במקום‬ ‫את־החטאת‬ ‫ושחט‬
‫מאלה׃ והיה כי־יאשם לאחת מאלה‬ ‫‪30‬‬
‫‪6‬‬ ‫העלה׃ ולקח הכהן מדמה באצבעו‬
‫והתודה ‪#‬אשר חטא עליה׃ והביא את־‬ ‫ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־כל־דמה‬
‫‪#‬אשמו ליהוה על חטאתו ‪#‬אשר חטא‬ ‫‪31‬‬
‫ישפך אל־יסוד המזבח׃ ואת־כל־חלבה‬
‫נקבה מן־הצאן כשבה או־שעירת עזים‬
‫יסיר כ ‪#‬אשר הוסר חלב מעל זבח‬
‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬ ‫השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח‬
‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬ ‫ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃ פ‬
‫‪error in BHS.‬‬

‫פ‬ ‫לו׃‬ ‫ונסלח‬ ‫הכהן‬ ‫עליו‬ ‫וכפר‬ ‫לחטאת‬

‫‪17‬‬ ‫‪7‬‬
‫ואם־נפש כי ת ‪E‬חטא ועשתה אחת‬ ‫מחטאתו׃ ואם־לא תגיע‪ 1‬ידו די שה‬
‫מכל־מצו ‪J‬ת יהוה ‪#‬אשר לא תעשינה ולא־‬ ‫ת־אשמו ‪#‬אשר חטא שתי תרים‬ ‫והביא א ‪#‬‬
‫‪18‬‬
‫ידע ואשם ונשא ‪#‬עו ‪J‬נו׃ והביא איל תמים‬ ‫או־שני בני־יונה ליהוה אחד לחטאת‬
‫‪8‬‬
‫מן־הצאן בערכך לאשם אל־הכהן וכפר‬ ‫ואחד לעלה׃ והביא אתם אל־הכהן‬
‫עליו הכהן על שגגתו ‪#‬אשר־שגג והוא‬ ‫ת־אשר לחטאת ראשונה ומלק‬ ‫והקריב א ‪#‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪9‬‬
‫לא־ידע ונסלח לו׃ אשם הוא אשם‬ ‫את־ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׃ והזה‬
‫ליהוה׃ פ‬ ‫אשם‬ ‫מדם החטאת על־קיר המזבח והנשאר‬
‫‪21‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ נפש כי‬
‫‪20‬‬
‫בדם ימצה אל־יסוד המזבח חטאת‬
‫‪10‬‬
‫ת ‪E‬חטא ומ ‪#‬עלה מעל ביהוה וכחש ב ‪#‬עמיתו‬ ‫הוא׃ ואת־השני י ‪#‬עשה עלה כמשפט‬
‫בפקדון או־בתשומת יד או בגזל או עשק‬ ‫וכפר עליו הכהן מחטאתו ‪#‬אשר־חטא‬
‫‪22‬‬ ‫‪11‬‬
‫ת־עמיתו׃ או־מצא ‪#‬אבדה וכחש בה‬ ‫א ‪#‬‬ ‫ואם־לא ת‪M‬יג ידו‬ ‫ונסלח לו׃ ס‬
‫ונשבע על־שקר על־אחת מכל ‪#‬אשר־‬ ‫לשתי תרים או לשני בני־יונה והביא את־‬
‫‪23‬‬
‫י ‪#‬עשה האדם ל ‪#‬חטא בהנה׃ והיה כי־‬ ‫קרבנו ‪#‬אשר חטא ‪#‬עשירת האפה סלת‬
‫י ‪E‬חטא ואשם והשיב את־הגזלה ‪#‬אשר גזל‬ ‫לחטאת לא־ישים עליה שמן ולא־יתן‬
‫‪12‬‬
‫או את־העשק ‪#‬אשר עשק או את־הפקדון‬ ‫עליה לבנה כי חטאת היא׃ ו ‪E‬הביאה‬
‫‪#‬אשר הפקד אתו או את־ה ‪#‬אבדה ‪#‬אשר‬ ‫אל־הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא ‪C‬קמצו‬
‫מצא׃ או מכל ‪#‬אשר־ישבע עליו לשקר‬
‫‪24‬‬
‫את־אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי‬
‫‪13‬‬
‫ושלם אתו בראשו ו ‪#‬חמשתיו יסף עליו‬ ‫יהוה חטאת הוא׃ וכפר עליו הכהן על־‬
‫ביום‬ ‫יתננו‬ ‫לו‬ ‫הוא‬ ‫ל ‪#‬אשר‬ ‫חטאתו ‪#‬אשר־חטא מאחת מאלה ונסלח‬
‫‪25‬‬ ‫‪14‬‬
‫ת־אשמו יביא ליהוה איל‬ ‫אשמתו׃ וא ‪#‬‬ ‫וידבר‬ ‫לו והיתה לכהן כמנחה׃ ס‬
‫תמים מן־הצאן בערכך לאשם אל־‬ ‫‪15‬‬
‫יהוה אל־משה לאמר׃ נפש כי־תמעל‬
‫‪26‬‬
‫הכהן׃ וכפר עליו הכהן לפני יהוה‬ ‫מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא‬
‫ונסלח לו על־אחת מכל ‪#‬אשר־י ‪#‬עשה‬ ‫ת־אשמו ליהוה איל תמים מן־הצאן‬ ‫א ‪#‬‬
‫בה׃ פ‬ ‫לאשמה‬ ‫בשקל־הקדש‬ ‫כסף־שקלים‬ ‫בערכך‬
‫‪16‬‬
‫לאשם׃ ואת ‪#‬אשר חטא מן־הקדש‬
‫ת־חמישתו יוסף עליו ונתן אתו‬ ‫ישלם וא ‪#‬‬
‫‪ 6‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ צו את־‬
‫‪2‬‬
‫לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם‬

‫א ‪#‬הרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה‬
‫הוא העלה על מוקדה על־המזבח כל־‬ ‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬

‫‪C‬מרבכת תביאנה ‪C‬תפיני מנחת פתים‬ ‫הלילה עד־הבקר ואש המזבח תוקד‬
‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬
‫ליהוה׃ והכהן‬ ‫ריח־ניחח‬ ‫תקריב‬ ‫בו׃ ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד‬
‫המשיח תחתיו מבניו י ‪#‬עשה אתה חק־‬ ‫ילבש על־בשרו והרים את־הדשן ‪#‬אשר‬
‫‪16‬‬
‫עולם ליהוה כליל תקטר׃ וכל־מנחת‬ ‫תאכל האש את־העלה על־המזבח ושמו‬
‫‪4‬‬
‫תאכל׃ פ‬ ‫כהן כליל תהיה לא‬ ‫אצל המזבח׃ ופשט את־בגדיו ולבש‬
‫‪18‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬
‫‪17‬‬
‫בגדים ‪#‬אחרים והוציא את־הדשן אל־‬
‫‪5‬‬
‫אל־א ‪#‬הרן ואל־בניו לאמר זאת תורת‬ ‫מחוץ למ ‪#‬חנה אל־מקום טהור׃ והאש‬
‫החטאת במקום ‪#‬אשר תשחט העלה‬ ‫על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער‬
‫תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים‬ ‫עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך‬
‫אכלנה‬
‫הוא׃ הכהן המחטא אתה י ‪#‬‬
‫‪19‬‬
‫עליה העלה והקטיר עליה חלבי‬
‫‪6‬‬
‫במקום קדש תאכל ב ‪#‬חצר אהל‬ ‫השלמים׃ אש תמיד תוקד על־המזבח‬
‫‪20‬‬ ‫‪7‬‬
‫מועד׃ כל ‪#‬אשר־יגע בבשרה יקדש‬ ‫וזאת תורת המנחה‬ ‫לא תכבה׃ ס‬
‫‪1‬‬
‫ו ‪#‬אשר יזה מדמה על־הבגד ‪#‬אשר יזה‬ ‫הקרב אתה בני־א ‪#‬הרן לפני יהוה אל־פני‬
‫‪21‬‬ ‫‪8‬‬
‫עליה תכבס במקום קדש׃ וכלי־חרש‬ ‫המזבח׃ והרים ממנו ב ‪C‬קמצו מסלת‬
‫‪#‬אשר ת ‪C‬בשל־בו ישבר ואם־בכלי נחשת‬ ‫המנחה ומשמנה ואת כל־הלבנה ‪#‬אשר‬
‫‪22‬‬
‫‪C‬בשלה ומרק ו ‪C‬שטף במים׃ כל־זכר‬ ‫על־המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח‬
‫‪9‬‬
‫כהנים יאכל אתה קדש קדשים‬ ‫ב ‪#‬‬ ‫אזכרתה ליהוה׃ והנותרת ממנה יאכלו‬
‫‪23‬‬
‫הוא׃ וכל־חטאת ‪#‬אשר יובא מדמה אל־‬ ‫א ‪#‬הרן ובניו מצות תאכל במקום קדש‬
‫‪10‬‬
‫אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש‬ ‫ב ‪#‬חצר אהל־מועד יאכלוה׃ לא תאפה‬
‫ת‪M‬רף׃ פ‬ ‫חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש‬
‫‪11‬‬
‫קדשים הוא כחטאת וכאשם׃ כל־זכר‬
‫אכלנה חק־עולם לדרתיכם‬ ‫בבני א ‪#‬הרן י ‪#‬‬
‫וזאת תורת האשם קדש קדשים‬ ‫‪7‬‬ ‫מאשי יהוה כל ‪#‬אשר־יגע בהם יקדש׃ פ‬
‫‪2‬‬
‫הוא׃ במקום ‪#‬אשר יש ‪#‬חטו את־העלה‬ ‫‪13‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ זה‬
‫‪12‬‬
‫יש ‪#‬חטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־‬ ‫קרבן א ‪#‬הרן ובניו ‪#‬אשר־יקריבו ליהוה‬
‫‪3‬‬
‫המזבח סביב׃ ואת כל־חלבו יקריב‬ ‫ביום המשח אתו ‪#‬עשירת האפה סלת‬
‫ממנו את האליה ואת־החלב המכסה‬ ‫מנחה תמיד מ ‪#‬חציתה בבקר ומ ‪#‬חציתה‬
‫‪4‬‬
‫את־הקרב׃ ואת שתי הכלית ואת־החלב‬ ‫תעשה‬ ‫בשמן‬
‫‪14‬‬
‫בערב׃ על־מ ‪#‬חבת‬
‫‪#‬אשר ‪#‬עליהן ‪#‬אשר על־הכסלים ואת־‬
‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬
‫על־הכלית‬ ‫על־הכבד‬ ‫היתרת‬ ‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬

‫טמא לא יאכל באש י‪M‬רף והבשר כל־‬ ‫‪5‬‬

‫יסירנה׃ והקטיר אתם הכהן המזבחה‬
‫‪20‬‬
‫טהור יאכל בשר׃ והנפש ‪#‬אשר־תאכל‬ ‫כהנים‬
‫‪6‬‬
‫אשה ליהוה אשם הוא׃ כל־זכר ב ‪#‬‬
‫בשר מזבח השלמים ‪#‬אשר ליהוה‬ ‫יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים‬
‫ו ‪C‬טמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא‬ ‫הוא׃ כחטאת כאשם תורה אחת להם‬
‫‪7‬‬
‫‪21‬‬
‫בכל־טמא‬ ‫כי־תגע‬ ‫מעמיה׃ ונפש‬ ‫‪8‬‬
‫הכהן ‪#‬אשר יכפר־בו לו יהיה׃ והכהן‬
‫ב ‪C‬טמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל־‬ ‫המקריב את־עלת איש עור העלה ‪#‬אשר‬
‫שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים‬ ‫‪9‬‬
‫הקריב לכהן לו יהיה׃ וכל־מנחה ‪#‬אשר‬
‫‪#‬אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא‬ ‫תאפה בתנור וכל־נ ‪#‬עשה במרחשת ועל־‬
‫מעמיה׃ פ‬
‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬
‫מ ‪#‬חבת לכהן המקריב אתה לו‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬ ‫‪10‬‬
‫תהיה׃ וכל־מנחה בלולה־בשמן ו ‪#‬חרבה‬
‫אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב‬
‫‪24‬‬
‫לכל־בני א ‪#‬הרן תהיה איש כאחיו׃ פ‬
‫ועז לא תאכלו׃ וחלב נבלה וחלב‬ ‫‪11‬‬
‫וזאת תורת זבח השלמים ‪#‬אשר יקריב‬
‫טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא‬ ‫‪12‬‬
‫‪25‬‬ ‫ליהוה׃ אם על־תודה יקריבנו והקריב‬
‫תאכ ‪C‬להו׃ כי כל־אכל חלב מן־הבהמה‬ ‫על־זבח התודה חלות מצות בלולת‬
‫‪#‬אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה‬
‫‪26‬‬
‫בשמן ורקיקי מצות מ ‪C‬שחים בשמן וסלת‬
‫הנפש האכלת מעמיה׃ וכל־דם לא‬ ‫‪13‬‬
‫‪C‬מרבכת חלת בלולת בשמן׃ על־חלת‬
‫לעוף‬ ‫מושבתיכם‬ ‫בכל‬ ‫תאכלו‬
‫‪27‬‬
‫לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת‬
‫ולבהמה׃ כל־נפש ‪#‬אשר־תאכל כל־דם‬ ‫‪14‬‬
‫שלמיו׃ והקריב ממנו אחד מכל־קרבן‬
‫מעמיה׃ פ‬ ‫ונכרתה הנפש ההוא‬
‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬
‫תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬ ‫‪15‬‬
‫השלמים לו יהיה׃ ובשר זבח תודת‬
‫אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח‬ ‫שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו‬
‫שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה‬ ‫‪16‬‬
‫‪30‬‬ ‫עד־בקר׃ ואם־נדר או נדבה זבח קרבנו‬
‫מזבח שלמיו׃ ידיו תביאינה את אשי‬ ‫ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממ ‪O‬חרת‬
‫יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את‬ ‫‪17‬‬
‫והנותר ממנו יאכל׃ והנותר מבשר‬
‫החזה להניף אתו תנופה לפני‬ ‫‪18‬‬
‫‪31‬‬ ‫הזבח ביום השלישי באש י‪M‬רף׃ ואם‬
‫את־החלב‬ ‫הכהן‬ ‫יהוה׃ והקטיר‬
‫האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום‬
‫לא ‪#‬הרן‬ ‫החזה‬ ‫והיה‬ ‫המזבחה‬
‫‪32‬‬ ‫השלישי לא ירצה המקריב אתו לא‬
‫ולבניו׃ ואת שוק הימין תתנו תרומה‬
‫‪33‬‬
‫יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו‬
‫לכהן מזבחי שלמיכם׃ המקריב את־דם‬ ‫‪19‬‬
‫‪#‬עו ‪J‬נה ת‪M‬א׃ והבשר ‪#‬אשר־יגע בכל־‬

‫החשן ויתן אל־החשן את־האורים ואת־‬ ‫השלמים ואת־החלב מבני א ‪#‬הרן לו תהיה‬
‫‪9‬‬ ‫‪34‬‬
‫הת‪C‬מים׃ וישם את־המצנפת על־ראשו‬ ‫ת־חזה התנופה‬‫שוק הימין למנה׃ כי א ‪#‬‬
‫וישם על־המצנפת אל־מול פניו את ציץ‬ ‫ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני־‬
‫הזהב נזר הקדש כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬ ‫ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם‬
‫משה׃ ויקח משה את־שמן המשחה‬
‫‪10‬‬
‫לא ‪#‬הרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני‬
‫‪35‬‬
‫ל־אשר־בו‬ ‫וימשח את־המשכן ואת־כ ‪#‬‬ ‫ישראל׃ זאת משחת א ‪#‬הרן ומשחת‬
‫‪11‬‬
‫ויקדש אתם׃ ויז ממנו על־המזבח שבע‬ ‫בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן‬
‫‪36‬‬
‫פעמים וימשח את־המזבח ואת־כל־כליו‬ ‫ליהוה׃ ‪#‬אשר צוה יהוה לתת להם ביום‬
‫‪12‬‬
‫ואת־הכיר ואת־כנו לקדשם׃ ויצק‬ ‫משחו אתם מאת בני ישראל ‪C‬חקת עולם‬
‫‪37‬‬
‫משמן המשחה על ראש א ‪#‬הרן וימשח‬ ‫לדרתם׃ זאת התורה לעלה למנחה‬
‫‪13‬‬
‫אתו לקדשו׃ ויקרב משה את־בני א ‪#‬הרן‬ ‫ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח‬
‫‪38‬‬
‫וילבשם ‪C‬כ ‪O‬תנת ויחגר אתם אבנט וי ‪#‬חבש‬ ‫השלמים׃ ‪#‬אשר צוה יהוה את־משה‬
‫להם מגבעות כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬ ‫בהר סיני ביום צו ‪J‬תו את־בני ישראל‬
‫משה׃ ויגש את פר החטאת ויסמך‬
‫‪14‬‬
‫להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר‬
‫א ‪#‬הרן ובניו את־ידיהם על־ראש פר‬ ‫סיני׃ פ‬
‫‪15‬‬
‫החטאת׃ וישחט ויקח משה את־הדם‬
‫ויתן על־קרנות המזבח סביב באצבעו‬ ‫‪ 8‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ קח‬
‫‪2‬‬
‫ויחטא את־המזבח ואת־הדם יצק אל־‬

‫‪16‬‬ ‫את־א ‪#‬הרן ואת־בניו אתו ואת הבגדים‬
‫יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו׃ ויקח‬ ‫ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת‬
‫את־כל־החלב ‪#‬אשר על־הקרב ואת יתרת‬ ‫‪3‬‬
‫שני האילים ואת סל המצות׃ ואת כל־‬
‫הכבד ואת־שתי הכלית ואת־חלבהן‬ ‫‪4‬‬
‫‪17‬‬ ‫העדה הקהל אל־פתח אהל מועד׃ ויעש‬
‫ויקטר משה המזבחה׃ ואת־הפר ואת־‬
‫משה כ ‪#‬אשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה‬
‫ערו ואת־בשרו ואת־פרשו שרף באש‬ ‫‪5‬‬
‫מחוץ למ ‪#‬חנה כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬ ‫אל־פתח אהל מועד׃ ויאמר משה אל־‬
‫‪18‬‬ ‫העדה זה הדבר ‪#‬אשר־צוה יהוה‬
‫משה׃ ויקרב את איל העלה ויסמכו‬ ‫‪6‬‬
‫על־ראש‬ ‫את־ידיהם‬ ‫ובניו‬ ‫א ‪#‬הרן‬ ‫ל ‪#‬עשות׃ ויקרב משה את־א ‪#‬הרן ואת־בניו‬
‫‪7‬‬
‫האיל׃ וישחט ויזרק משה את־הדם על־‬
‫‪19‬‬ ‫וירחץ אתם במים׃ ויתן עליו את־ה ‪C‬כתנת‬
‫‪20‬‬ ‫ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את־המעיל‬
‫המזבח סביב׃ ואת־האיל נתח לנתחיו‬
‫ויתן עליו את־האפד ויחגר אתו בחשב‬
‫ויקטר משה את־הראש ואת־הנתחים‬ ‫‪8‬‬
‫האפד ויאפד לו בו׃ וישם עליו את־‬

‫‪31‬‬ ‫‪21‬‬
‫ואת־בניו ואת־בגדי בניו אתו׃ ויאמר‬ ‫ואת־הפדר׃ ואת־הקרב ואת־הכרעים‬
‫משה אל־א ‪#‬הרן ואל־בניו בשלו את־‬ ‫רחץ במים ויקטר משה את־כל־האיל‬
‫הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו‬ ‫המזבחה עלה הוא לריח־ניחח אשה הוא‬
‫ואת־הלחם ‪#‬אשר בסל המ ‪C‬לאים כ ‪#‬אשר‬ ‫ליהוה כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬
‫ובניו‬ ‫א ‪#‬הרן‬ ‫לאמר‬ ‫צויתי‬ ‫משה׃ ויקרב את־האיל השני איל‬
‫‪22‬‬
‫‪32‬‬
‫יאכל‪C‬הו׃ והנותר בבשר ובלחם באש‬ ‫המ ‪C‬לאים ויסמכו א ‪#‬הרן ובניו את־ידיהם‬
‫‪33‬‬ ‫‪23‬‬
‫תשרפו׃ ומפתח אהל מועד לא תצאו‬ ‫על־ראש האיל׃ וישחט ויקח משה‬
‫שבעת ימים עד יום מלאת ימי מ ‪C‬לאיכם‬ ‫מדמו ויתן על־תנוך אזן־א ‪#‬הרן הימנית‬
‫‪34‬‬
‫כי שבעת ימים ימלא את־ידכם׃ כא‪#‬שר‬ ‫ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו‬
‫‪24‬‬
‫עשה ביום הזה צוה יהוה ל ‪#‬עשת לכפר‬ ‫הימנית׃ ויקרב את־בני א ‪#‬הרן ויתן משה‬
‫‪35‬‬
‫ע‪#‬ליכם׃ ופתח אהל מועד תשבו יומם‬ ‫מן־הדם על־תנוך אזנם הימנית ועל־בהן‬
‫ולילה שבעת ימים ושמרתם את־משמרת‬ ‫ידם הימנית ועל־בהן רגלם הימנית ויזרק‬
‫‪25‬‬
‫‪36‬‬
‫יהוה ולא תמותו כי־כן ‪C‬צויתי׃ ויעש‬ ‫משה את־הדם על־המזבח סביב׃ ויקח‬
‫א ‪#‬הרן ובניו את כל־הדברים ‪#‬אשר־צוה‬ ‫את־החלב ואת־האליה ואת־כל־החלב‬
‫יהוה ביד־משה׃ ס‬ ‫‪#‬אשר על־הקרב ואת יתרת הכבד ואת־‬
‫שתי הכלית ואת־חלבהן ואת שוק‬
‫ויהי ביום השמיני קרא משה לא ‪#‬הרן‬ ‫‪9‬‬ ‫הימין׃ ומסל המצות ‪#‬אשר לפני יהוה‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫ולבניו ולזקני ישראל׃ ויאמר אל־א ‪#‬הרן‬ ‫לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן‬
‫קח־לך עגל בן־בקר לחטאת ואיל לעלה‬ ‫אחת ורקיק אחד וישם על־ה ‪#‬חלבים ועל‬
‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫תמימם והקרב לפני יהוה׃ ואל־בני‬ ‫שוק הימין׃ ויתן את־הכל על כפי א ‪#‬הרן‬
‫ישראל תדבר לאמר קחו שעיר־עזים‬ ‫ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני‬
‫‪28‬‬
‫לחטאת ועגל וכבש בני־שנה תמימם‬ ‫יהוה׃ ויקח משה אתם מעל כפיהם‬
‫‪4‬‬
‫לעלה׃ ושור ואיל לשלמים לזבח לפני‬ ‫ויקטר המזבחה על־העלה מ ‪C‬לאים הם‬
‫‪29‬‬
‫יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה‬ ‫לריח ניחח אשה הוא ליהוה׃ ויקח‬
‫‪5‬‬
‫נראה ‪#‬אליכם׃ ויקחו את ‪#‬אשר צוה משה‬ ‫משה את־החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה‬
‫אל־פני אהל מועד ויקרבו כל־העדה‬ ‫מאיל המ ‪C‬לאים למשה היה למנה כ ‪#‬אשר‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫ויעמדו לפני יהוה׃ ויאמר משה זה‬ ‫צוה יהוה את־משה׃ ויקח משה משמן‬
‫הדבר ‪#‬אשר־צוה יהוה ת ‪#‬עשו וירא ‪#‬אליכם‬ ‫המשחה ומן־הדם ‪#‬אשר על־המזבח ויז‬
‫‪7‬‬ ‫על־א ‪#‬הרן על־בגדיו ועל־בניו ועל־בגדי‬
‫כבוד יהוה׃ ויאמר משה אל־א ‪#‬הרן קרב‬
‫בניו אתו ויקדש את־א ‪#‬הרן את־בגדיו‬

‫ואת שוק הימין הניף א ‪#‬הרן תנופה לפני‬ ‫אל־המזבח ו ‪#‬עשה את־חטאתך ואת־‬
‫‪22‬‬
‫יהוה כ ‪#‬אשר צוה משה׃ וי‪M‬א א ‪#‬הרן‬ ‫עלתך וכפר בעדך ובעד העם ו ‪#‬עשה את־‬
‫את־ידו ידיו אל־העם ויברכם וירד מ ‪#‬עשת‬ ‫קרבן העם וכפר ב ‪#‬עדם כ ‪#‬אשר צוה‬
‫‪8‬‬
‫‪23‬‬
‫החטאת והעלה והשלמים׃ ויבא משה‬ ‫יהוה׃ ויקרב א ‪#‬הרן אל־המזבח וישחט‬
‫‪9‬‬
‫וא ‪#‬הרן אל־אהל מועד ויצאו ויב ‪#‬רכו את־‬ ‫את־עגל החטאת ‪#‬אשר־לו׃ ויקרבו בני‬
‫אל־כל־‬ ‫כבוד־יהוה‬ ‫וירא‬ ‫העם‬ ‫א ‪#‬הרן את־הדם אליו ויטבל אצבעו בדם‬
‫העם׃ ותצא אש מלפני יהוה ותאכל‬
‫‪24‬‬
‫ויתן על־קרנות המזבח ואת־הדם יצק‬
‫‪10‬‬
‫על־המזבח את־העלה ואת־ה ‪#‬חלבים וירא‬ ‫אל־יסוד המזבח׃ ואת־החלב ואת־‬
‫כל־העם וירנו ויפלו על־פניהם׃‬ ‫הכלית ואת־היתרת מן־הכבד מן־החטאת‬
‫הקטיר המזבחה כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬
‫‪ 10‬ויקחו בני־א ‪#‬הרן נדב ו ‪#‬אביהוא איש‬
‫‪11‬‬
‫משה׃ ואת־הבשר ואת־העור שרף‬
‫‪12‬‬
‫מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה‬ ‫באש מחוץ למ ‪#‬חנה׃ וישחט את־העלה‬
‫קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה ‪#‬אשר‬ ‫וימצאו בני א ‪#‬הרן אליו את־הדם ויזרקהו‬
‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬
‫לא צוה אתם׃ ותצא אש מלפני יהוה‬ ‫על־המזבח סביב׃ ואת־העלה המציאו‬
‫‪3‬‬
‫ותאכל אותם וי ‪C‬מתו לפני יהוה׃ ויאמר‬ ‫אליו לנתחיה ואת־הראש ויקטר על־‬
‫‪14‬‬
‫משה אל־א ‪#‬הרן הוא ‪#‬אשר־דבר יהוה‬ ‫המזבח׃ וירחץ את־הקרב ואת־הכרעים‬
‫‪15‬‬
‫לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם‬ ‫ויקטר על־העלה המזבחה׃ ויקרב את‬
‫‪4‬‬
‫אכבד וידם א ‪#‬הרן׃ ויקרא משה אל־‬ ‫קרבן העם ויקח את־שעיר החטאת ‪#‬אשר‬
‫מישאל ואל אלצפן בני ‪C‬עזיאל דד א ‪#‬הרן‬ ‫ויחטאהו‬ ‫וישחטהו‬ ‫לעם‬
‫‪16‬‬
‫ת־אחיכם‬‫ויאמר ‪#‬אלהם קרבו שאו א ‪#‬‬ ‫כראשון׃ ויקרב את־העלה וי ‪#‬עשה‬
‫אל־מחוץ‬ ‫פני־הקדש‬ ‫מאת‬ ‫‪17‬‬
‫כמשפט׃ ויקרב את־המנחה וימלא כפו‬
‫‪5‬‬
‫למ ‪#‬חנה׃ ויקרבו וי‪C M‬אם ב ‪C‬כ ‪O‬תנתם אל־‬ ‫ממנה ויקטר על־המזבח מלבד עלת‬
‫‪6‬‬ ‫‪18‬‬
‫מחוץ למ ‪#‬חנה כ ‪#‬אשר דבר משה׃ ויאמר‬ ‫הבקר׃ וישחט את־השור ואת־האיל‬
‫משה אל־א ‪#‬הרן ולאלעזר ולאיתמר בניו‬ ‫זבח השלמים ‪#‬אשר לעם וימצאו בני‬
‫ראשיכם אל־תפרעו ובגדיכם לא־תפרמו‬ ‫א ‪#‬הרן את־הדם אליו ויזרקהו על־המזבח‬
‫ולא ת ‪C‬מתו ועל כל־העדה יקצף ו ‪#‬אחיכם‬ ‫‪19‬‬
‫סביב׃ ואת־ה ‪#‬חלבים מן־השור ומן־האיל‬
‫כל־בית ישראל יבכו את־ה‪M‬רפה ‪#‬אשר‬ ‫האליה והמכסה והכלית ויתרת‬
‫‪7‬‬
‫שרף יהוה׃ ומפתח אהל מועד לא תצאו‬ ‫‪20‬‬
‫הכבד׃ וישימו את־ה ‪#‬חלבים על־החזות‬
‫פן־ת ‪C‬מתו כי־שמן משחת יהוה ‪#‬עליכם‬ ‫‪21‬‬
‫ויקטר ה ‪#‬חלבים המזבחה׃ ואת החזות‬
‫משה׃ פ‬ ‫כדבר‬ ‫וי ‪#‬עשו‬
‫‪Leviticus 10‬‬ ‫‪10‬‬

‫כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני‬ ‫‪9‬‬

‫וידבר יהוה אל־א ‪#‬הרן לאמר׃ יין ושכר‬
‫‪8‬‬
‫‪20‬‬
‫וישמע משה וייטב בעיניו׃ פ‬ ‫יהוה׃‬ ‫באכם אל־‬ ‫אל־תשת אתה ובניך אתך ב ‪#‬‬
‫אהל מועד ולא ת ‪C‬מתו ‪C‬חקת עולם‬
‫‪10‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה ואל־א ‪#‬הרן‬ ‫‪11‬‬ ‫ולהבדיל בין הקדש ובין‬
‫‪11‬‬
‫‪#‬‬ ‫לדרתיכם׃‬
‫‪2‬‬ ‫החל ובין הטמא ובין הטהור׃ ולהורת‬
‫לאמר ‪#‬אלהם׃ דברו אל־בני ישראל‬ ‫את־בני ישראל את כל־ה ‪C‬חקים ‪#‬אשר דבר‬
‫לאמר זאת החיה ‪#‬אשר תאכלו מכל־‬ ‫ביד־משה׃ פ‬ ‫‪#‬אליהם‬ ‫יהוה‬
‫‪3‬‬
‫הבהמה ‪#‬אשר על־הארץ׃ כל מפרסת‬ ‫וידבר משה אל־א ‪#‬הרן ואל אלעזר ואל־‬
‫‪12‬‬
‫פרסה ושסעת שסע פרסת מ ‪#‬עלת גרה‬ ‫איתמר בניו הנותרים קחו את־המנחה‬
‫‪4‬‬
‫בבהמה אתה תאכלו׃ אך את־זה לא‬ ‫הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל‬
‫תאכלו ממ ‪#‬עלי הגרה וממפריסי הפרסה‬ ‫‪13‬‬
‫המזבח כי קדש קדשים הוא׃ וא‪#‬כלתם‬
‫את־הגמל כי־מ ‪#‬עלה גרה הוא ופרסה‬ ‫אתה במקום קדש כי חקך וחק־בניך הוא‬
‫‪5‬‬
‫איננו מפריס טמא הוא לכם׃ ואת־השפן‬ ‫‪14‬‬
‫מאשי יהוה כי־כן ‪C‬צויתי׃ ואת ‪#‬חזה‬
‫כי־מ ‪#‬עלה גרה הוא ופרסה לא יפריס‬ ‫התנופה ואת שוק התרומה תאכלו‬
‫‪6‬‬
‫טמא הוא לכם׃ ואת־הארנבת כי־מ ‪#‬עלת‬ ‫במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־‬
‫גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא‬ ‫חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני‬
‫‪7‬‬
‫לכם׃ ואת־ה ‪#‬חזיר כי־מפריס פרסה הוא‬ ‫‪15‬‬
‫ישראל׃ שוק התרומה ו ‪#‬חזה התנופה‬
‫ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר‬ ‫על אשי ה ‪#‬חלבים יביאו להניף תנופה לפני‬
‫‪8‬‬
‫טמא הוא לכם׃ מבשרם לא תאכלו‬ ‫יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם‬
‫ובנבלתם לא תגעו טמאים הם‬ ‫‪16‬‬
‫כ ‪#‬אשר צוה יהוה׃ ואת שעיר החטאת‬
‫‪9‬‬
‫לכם׃ את־זה תאכלו מכל ‪#‬אשר במים כל‬ ‫דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־‬
‫‪#‬אשר־לו סנפיר וקשקשת במים בימים‬ ‫אלעזר ועל־איתמר בני א ‪#‬הרן הנותרם‬
‫‪10‬‬
‫ובנחלים אתם תאכלו׃ וכל ‪#‬אשר אין־לו‬ ‫א־אכלתם את־החטאת‬
‫‪17‬‬
‫לאמר׃ מדוע ל ‪#‬‬
‫סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל‬ ‫במקום הקדש כי קדש קדשים הוא‬
‫שרץ המים ומכל נפש החיה ‪#‬אשר במים‬ ‫ת־עו ‪J‬ן העדה‬
‫ואתה נתן לכם לשאת א ‪#‬‬
‫‪11‬‬
‫שקץ הם לכם׃ ושקץ יהיו לכם מבשרם‬ ‫‪18‬‬
‫לכפר ‪#‬עליהם לפני יהוה׃ הן לא־הובא‬
‫‪12‬‬
‫לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃ כל‬ ‫את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו‬
‫‪#‬אשר אין־לו סנפיר וקשקשת במים שקץ‬ ‫‪19‬‬
‫אתה בקדש כ ‪#‬אשר צויתי׃ וידבר א ‪#‬הרן‬
‫‪13‬‬
‫הוא לכם׃ ואת־אלה תשקצו מן־העוף‬ ‫אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם‬
‫לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס‬ ‫ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי‬
‫‪11‬‬ ‫‪Leviticus 11‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪14‬‬
‫והחמט והתנשמת׃ אלה הטמאים לכם‬ ‫ואת העזניה׃ ואת־הדאה ואת־האיה‬
‫בכל־השרץ כל־הנגע בהם במתם יטמא‬ ‫‪16‬‬
‫למינה׃ את כל־ערב למינו׃ ואת בת‬
‫‪15‬‬
‫‪32‬‬
‫עד־הערב׃ וכל ‪#‬אשר־יפל־עליו מהם‬ ‫הי ‪#‬ענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־‬
‫במתם יטמא מכל־כלי־עץ או בגד או־עור‬ ‫‪17‬‬
‫הנץ למינהו׃ ואת־הכוס ואת־השלך‬
‫או שק כל־כלי ‪#‬אשר־יעשה מלאכה בהם‬ ‫ואת־‬
‫‪18‬‬
‫ואת־הינשוף׃ ואת־התנשמת‬
‫עד־הערב‬ ‫וטמא‬ ‫יובא‬ ‫במים‬ ‫‪19‬‬
‫הקאת ואת־הרחם׃ ואת ה ‪#‬חסידה‬
‫‪33‬‬
‫וטהר׃ וכל־כלי־חרש ‪#‬אשר־יפל מהם‬ ‫ה ‪#‬אנפה למינה ואת־הדוכיפת ואת־‬
‫אל־תוכו כל ‪#‬אשר בתוכו יטמא ואתו‬ ‫ה ‪#‬עטלף׃ כל שרץ העוף ההלך על־‬
‫‪20‬‬
‫‪34‬‬
‫תשברו׃ מכל־האכל ‪#‬אשר יאכל ‪#‬אשר‬ ‫אך את־זה‬
‫‪21‬‬
‫ארבע שקץ הוא לכם׃ ס‬
‫יבוא עליו מים יטמא וכל־משקה ‪#‬אשר‬ ‫תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע‬
‫‪35‬‬
‫ישתה בכל־כלי יטמא׃ וכל ‪#‬אשר־יפל‬ ‫א‪#‬שר־לא לו כרעים ממעל לרגליו לנתר‬
‫מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים י‪ C‬תץ‬ ‫‪22‬‬
‫‪36‬‬
‫בהן על־הארץ׃ את־אלה מהם תאכלו‬
‫טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ אך מעין‬ ‫את־הארבה למינו ואת־הסלעם למינהו‬
‫ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם‬ ‫ואת־החגב‬ ‫למינהו‬ ‫ואת־החרגל‬
‫‪37‬‬
‫יטמא׃ וכי יפל מנבלתם על־כל־זרע‬ ‫למינהו׃ וכל שרץ העוף ‪#‬אשר־לו ארבע‬
‫‪23‬‬
‫‪38‬‬
‫זרוע ‪#‬אשר יזרע טהור הוא׃ וכי י‪ C‬תן־מים‬ ‫‪24‬‬
‫רגלים שקץ הוא לכם׃ ולאלה תטמאו‬
‫על־זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא‬ ‫עד־‬ ‫יטמא‬ ‫בנבלתם‬ ‫כל־הנגע‬
‫‪39‬‬
‫וכי ימות מן־הבהמה ‪#‬אשר־‬ ‫לכם׃ ס‬
‫הערב׃ וכל־הנשא מנבלתם יכבס בגדיו‬
‫‪25‬‬
‫היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא‬ ‫‪26‬‬

‫‪40‬‬
‫וטמא עד־הערב׃ לכל־הבהמה ‪#‬אשר‬
‫עד־הערב׃ והאכל מנבלתה יכבס בגדיו‬ ‫הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת‬
‫וטמא עד־הערב והנשא את־נבלתה יכבס‬ ‫וגרה איננה מ ‪#‬עלה טמאים הם לכם כל־‬
‫‪41‬‬
‫בגדיו וטמא עד־הערב׃ וכל־השרץ‬ ‫‪27‬‬
‫הנגע בהם יטמא׃ וכל הולך על־כפיו‬
‫השרץ על־הארץ שקץ הוא לא‬ ‫בכל־החיה ההלכת על־ארבע טמאים הם‬
‫‪42‬‬
‫יאכל׃ כל הולך על־גחון וכל הולך על־‬ ‫לכם כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־‬
‫ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ‬ ‫הערב׃ והנשא את־נבלתם יכבס בגדיו‬
‫‪28‬‬
‫השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ‬ ‫המה‬ ‫טמאים‬ ‫עד־הערב‬ ‫וטמא‬

‫‪43‬‬
‫הם׃ אל־תשקצו את־נפשתיכם בכל־‬ ‫וזה לכם הטמא בשרץ‬
‫‪29‬‬
‫לכם׃ ס‬
‫השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם‬ ‫השרץ על־הארץ החלד והעכבר והצב‬
‫‪44‬‬
‫בם׃ כי ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם והתקדשתם‬ ‫והלטאה‬ ‫והכח‬
‫‪30‬‬
‫למינהו׃ וה ‪#‬אנקה‬
‫‪Leviticus 11‬‬ ‫‪12‬‬

‫וידבר יהוה אל־משה ואל־א ‪#‬הרן‬ ‫‪13‬‬ ‫והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו‬
‫את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־‬
‫‪2‬‬
‫לאמר׃ אדם כי־יהיה בעור־בשרו שאת‬ ‫‪45‬‬
‫הארץ׃ כי ‪#‬אני יהוה המ ‪#‬עלה אתכם‬
‫או־ספחת או בהרת והיה בעור־בשרו‬ ‫מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם‬
‫לנגע צרעת והובא אל־א ‪#‬הרן הכהן או‬ ‫‪46‬‬
‫‪3‬‬ ‫קדשים כי קדוש אני׃ זאת תורת‬
‫כהנים׃ וראה הכהן‬ ‫אל־אחד מבניו ה ‪#‬‬ ‫הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת‬
‫את־הנגע בעור־הבשר ושער בנגע הפך‬ ‫על־‬ ‫השרצת‬ ‫ולכל־נפש‬ ‫במים‬
‫לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע‬ ‫‪47‬‬
‫הארץ׃ להבדיל בין הטמא ובין הטהר‬
‫צרעת הוא וראהו הכהן וטמא‬
‫‪4‬‬ ‫ובין החיה הנ ‪E‬אכלת ובין החיה ‪#‬אשר לא‬
‫אתו׃ ואם־בהרת לבנה הוא בעור בשרו‬ ‫תאכל׃ פ‬
‫ועמק אין־מראה מן־העור ושערה לא־‬
‫הפך לבן והסגיר הכהן את־הנגע שבעת‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫ימים׃ וראהו הכהן ביום השביעי והנה‬
‫הנגע עמד בעיניו לא־פשה הנגע בעור‬ ‫אל־בני ישראל לאמר אשה כי תזריע‬
‫‪6‬‬
‫והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃ וראה‬ ‫וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת‬
‫‪3‬‬
‫הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה‬ ‫דו ‪J‬תה תטמא׃ וביום השמיני ימול בשר‬
‫הנגע ולא־פשה הנגע בעור וט ‪#‬הרו הכהן‬ ‫‪4‬‬
‫ערלתו׃ ושלשים יום ושלשת ימים תשב‬
‫‪7‬‬
‫מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ ואם־‬ ‫בדמי ט ‪O‬הרה בכל־קדש לא־תגע ואל־‬
‫פשה תפשה המספחת בעור א ‪#‬חרי‬ ‫המקדש לא תבא עד־מלאת ימי‬
‫הראתו אל־הכהן לט ‪O‬הרתו ונראה שנית‬ ‫‪5‬‬
‫ט ‪O‬הרה׃ ואם־נקבה תלד וטמאה ש ‪C‬בעים‬
‫‪8‬‬
‫אל־הכהן׃ וראה הכהן והנה פשתה‬ ‫כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על־‬
‫המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת‬ ‫‪6‬‬
‫דמי ט ‪O‬הרה׃ ובמלאת ימי ט ‪O‬הרה לבן או‬
‫הוא׃ פ‬ ‫לבת תביא כבש בן־שנתו לעלה ובן־יונה‬
‫‪9‬‬
‫נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל־‬ ‫או־תר לחטאת אל־פתח אהל־מועד אל־‬
‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬
‫הכהן׃ וראה הכהן והנה שאת־לבנה‬ ‫הכהן׃ והקריבו לפני יהוה וכפר עליה‬
‫בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר‬ ‫וט ‪#‬הרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת‬
‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬
‫חי בשאת׃ צרעת נושנת הוא בעור‬ ‫לזכר או לנקבה׃ ואם־לא תמצא ידה די‬
‫בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא‬ ‫שה ולקחה שתי־תרים או שני בני יונה‬
‫‪12‬‬
‫הוא׃ ואם־פרוח תפרח הצרעת בעור‬ ‫אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה‬
‫וכסתה הצרעת את כל־עור הנגע מראשו‬ ‫וטהרה׃ פ‬ ‫הכהן‬
‫‪13‬‬ ‫‪Leviticus 13‬‬

‫בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן־העור‬ ‫‪13‬‬

‫ועד־רגליו לכל־מראה עיני הכהן׃ וראה‬
‫והוא כהה והסגירו הכהן שבעת‬ ‫הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו‬
‫‪27‬‬
‫ימים׃ וראהו הכהן ביום השביעי אם־‬ ‫וטהר את־הנגע ‪C‬כלו הפך לבן טהור‬
‫פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע‬ ‫הוא׃ וביום הראות בו בשר חי‬
‫‪14‬‬
‫‪28‬‬
‫ת ‪#‬עמד‬ ‫הוא׃ ואם־תחתיה‬ ‫צרעת‬ ‫יטמא׃ וראה הכהן את־הבשר החי‬
‫‪15‬‬
‫הבהרת לא־פשתה בעור והוא כהה‬ ‫וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת‬
‫שאת המכוה הוא וט ‪#‬הרו הכהן כי־צרבת‬ ‫הוא׃ או כי ישוב הבשר החי ונהפך‬
‫‪16‬‬
‫הוא׃ פ‬ ‫המכוה‬ ‫‪17‬‬

‫‪29‬‬
‫ללבן ובא אל־הכהן׃ וראהו הכהן והנה‬
‫ואיש או אשה כי־יהיה בו נגע בראש‬ ‫נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את־הנגע‬
‫‪30‬‬
‫או בזקן׃ וראה הכהן את־הנגע והנה‬ ‫הוא׃ פ‬ ‫טהור‬
‫מראהו עמק מן־העור ובו שער צהב דק‬ ‫שחין‬ ‫בו־בערו‬ ‫כי־יהיה‬ ‫ובשר‬
‫‪18‬‬
‫וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש‬ ‫‪19‬‬

‫‪31‬‬
‫ונרפא׃ והיה במקום השחין שאת‬
‫או הזקן הוא׃ וכי־יראה הכהן את־נגע‬ ‫לבנה או בהרת לבנה ‪#‬אדמדמת ונראה‬
‫הנתק והנה אין־מראהו עמק מן־העור‬ ‫‪20‬‬
‫אל־הכהן׃ וראה הכהן והנה מראה‬
‫ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את־נגע‬
‫‪32‬‬
‫שפל מן־העור ושערה הפך לבן וטמאו‬
‫הנתק שבעת ימים׃ וראה הכהן את־‬ ‫בשחין‬ ‫הוא‬ ‫נגע־צרעת‬ ‫הכהן‬
‫הנגע ביום השביעי והנה לא־פשה הנתק‬ ‫‪21‬‬
‫פרחה׃ ואם יראנה הכהן והנה אין־בה‬
‫ולא־היה בו שער צהב ומראה הנתק אין‬
‫‪33‬‬
‫שער לבן ושפלה איננה מן־העור והיא‬
‫עמק מן־העור׃ והתגלח ואת־הנתק לא‬ ‫‪22‬‬
‫כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ ואם־‬
‫יגלח והסגיר הכהן את־הנתק שבעת ימים‬
‫‪34‬‬
‫פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע‬
‫שנית׃ וראה הכהן את־הנתק ביום‬ ‫‪23‬‬
‫הוא׃ ואם־תחתיה ת ‪#‬עמד הבהרת לא‬
‫השביעי והנה לא־פשה הנתק בעור‬ ‫פשתה צרבת השחין הוא וט ‪#‬הרו‬
‫ומראהו איננו עמק מן־העור וטהר אתו‬ ‫‪24‬‬
‫‪35‬‬ ‫או בשר כי־יהיה בערו‬ ‫הכהן׃ ס‬
‫הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ ואם־פשה‬ ‫מכות־אש והיתה מחית המכוה בהרת‬
‫א ‪#‬חרי‬ ‫בעור‬ ‫הנתק‬ ‫יפשה‬ ‫‪25‬‬
‫‪36‬‬ ‫לבנה ‪#‬אדמדמת או לבנה׃ וראה אתה‬
‫ט ‪O‬הרתו׃ וראהו הכהן והנה פשה הנתק‬ ‫הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת‬
‫בעור לא־יבקר הכהן ל‪M‬ער הצהב טמא‬
‫‪37‬‬
‫ומראה עמק מן־העור צרעת הוא במכוה‬
‫הוא׃ ואם־בעיניו עמד הנתק ושער‬ ‫פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת‬
‫שחר צמח־בו נרפא הנתק טהור הוא‬ ‫‪26‬‬
‫הוא׃ ואם יראנה הכהן והנה אין־‬
‫‪Leviticus 13‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪38‬‬
‫צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ ושרף‬ ‫ואיש או־אשה כי־‬ ‫וט ‪#‬הרו הכהן׃ ס‬
‫את־הבגד או את־השתי או את־הערב‬ ‫יהיה בעור־בשרם בהרת בהרת‬
‫בצמר או בפשתים או את־כל־כלי העור‬ ‫לבנת׃ וראה הכהן והנה בעור־בשרם‬
‫‪39‬‬
‫‪#‬אשר־יהיה בו הנגע כי־צרעת ממארת‬ ‫בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור‬
‫‪53‬‬
‫הוא באש ת‪M‬רף׃ ואם יראה הכהן‬ ‫ואיש כי ימרט ראשו‬
‫‪40‬‬
‫טהור הוא׃ ס‬
‫והנה לא־פשה הנגע בבגד או בשתי או‬ ‫‪41‬‬
‫קרח הוא טהור הוא׃ ואם מפאת פניו‬
‫‪54‬‬
‫בערב או בכל־כלי־עור׃ וצוה הכהן‬ ‫‪42‬‬
‫ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃ וכי־‬
‫וכבסו את ‪#‬אשר־בו הנגע והסגירו שבעת־‬ ‫יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן ‪#‬אדמדם‬
‫‪55‬‬
‫ימים שנית׃ וראה הכהן א ‪#‬חרי ‪C‬הכבס‬ ‫צרעת פרחת הוא בקרחתו או‬
‫את־הנגע והנה לא־הפך הנגע את־עינו‬ ‫‪43‬‬
‫בגבחתו׃ וראה אתו הכהן והנה שאת־‬
‫והנגע לא־פשה טמא הוא באש תשרפנו‬ ‫הנגע לבנה ‪#‬אדמדמת בקרחתו או‬
‫‪56‬‬
‫פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ ואם‬ ‫עור‬ ‫צרעת‬ ‫כמראה‬ ‫בגבחתו‬
‫ראה הכהן והנה כהה הנגע א ‪#‬חרי ‪C‬הכבס‬ ‫בשר׃ איש־צרוע הוא טמא הוא טמא‬
‫‪44‬‬
‫אתו וקרע אתו מן־הבגד או מן־העור או‬ ‫‪45‬‬

‫יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ והצרוע‬
‫‪57‬‬
‫מן־השתי או מן־הערב׃ ואם־תראה‬ ‫‪#‬אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פ ‪C‬רמים וראשו‬
‫עוד בבגד או־בשתי או־בערב או בכל־‬ ‫יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא טמא‬
‫כלי־עור פרחת הוא באש תשרפנו את‬ ‫יקרא׃ כל־ימי ‪#‬אשר הנגע בו יטמא‬
‫‪46‬‬
‫‪58‬‬
‫‪#‬אשר־בו הנגע׃ והבגד או־השתי או־‬ ‫טמא הוא בדד ישב מחוץ למ ‪#‬חנה‬
‫הערב או־כל־כלי העור ‪#‬אשר תכבס וסר‬ ‫והבגד כי־יהיה בו נגע‬
‫‪47‬‬
‫מושבו׃ ס‬
‫‪59‬‬
‫מהם הנגע ו ‪C‬כבס שנית וטהר׃ זאת‬ ‫‪48‬‬
‫צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃ או‬
‫תורת נגע־צרעת בגד הצמר או הפשתים‬ ‫בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור‬
‫או השתי או הערב או כל־כלי־עור‬ ‫‪49‬‬
‫או בכל־מלאכת עור׃ והיה הנגע‬
‫לטמאו׃ פ‬ ‫או‬ ‫לט ‪#‬הרו‬
‫ירקרק או ‪#‬אדמדם בבגד או בעור או־‬
‫בשתי או־בערב או בכל־כלי־עור נגע‬
‫‪ 14‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ זאת‬
‫‪2‬‬ ‫‪50‬‬
‫צרעת הוא והראה את־הכהן׃ וראה‬
‫תהיה תורת המצרע ביום ט ‪O‬הרתו והובא‬ ‫הכהן את־הנגע והסגיר את־הנגע שבעת‬
‫‪51‬‬
‫‪3‬‬
‫אל־הכהן׃ ויצא הכהן אל־מחוץ למ ‪#‬חנה‬ ‫ימים׃ וראה את־הנגע ביום השביעי כי־‬
‫וראה הכהן והנה נרפא נגע־הצרעת מן־‬ ‫פשה הנגע בבגד או־בשתי או־בערב או‬
‫‪4‬‬
‫הצרוע׃ וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־‬ ‫בעור לכל ‪#‬אשר־יעשה העור למלאכה‬
‫‪15‬‬ ‫‪Leviticus 14‬‬

‫‪15‬‬
‫הימנית׃ ולקח הכהן מלג השמן ויצק‬ ‫צ ‪O‬פרים חיות טהרות ועץ ארז ושני‬
‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫על־כף הכהן ה‪M‬מאלית׃ וטבל הכהן‬ ‫תולעת ואזב׃ וצוה הכהן ושחט את־‬
‫את־אצבעו הימנית מן־השמן ‪#‬אשר על־‬ ‫הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים‬
‫‪6‬‬
‫כפו ה‪M‬מאלית והזה מן־השמן באצבעו‬ ‫חיים׃ את־הצפר החיה יקח אתה ואת־‬
‫‪17‬‬
‫שבע פעמים לפני יהוה׃ ומיתר השמן‬ ‫עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב‬
‫‪#‬אשר על־כפו יתן הכהן על־תנוך אזן‬ ‫וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר‬
‫‪7‬‬
‫המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־‬ ‫הש ‪C‬חטה על המים החיים׃ והזה על‬
‫דם‬ ‫על‬ ‫הימנית‬ ‫רגלו‬ ‫בהן‬ ‫המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וט ‪#‬הרו‬
‫האשם׃ והנותר בשמן ‪#‬אשר על־כף‬
‫‪18‬‬
‫על־פני‬ ‫החיה‬ ‫את־הצפר‬ ‫ושלח‬
‫‪8‬‬
‫הכהן יתן על־ראש המטהר וכפר עליו‬ ‫ה‪M‬דה׃ וכבס המטהר את־בגדיו וגלח‬
‫‪19‬‬
‫הכהן לפני יהוה׃ ועשה הכהן את־‬ ‫את־כל־שערו ורחץ במים וטהר ואחר‬
‫החטאת וכפר על־המטהר מ ‪C‬טמאתו‬ ‫יבוא אל־המ ‪#‬חנה וישב מחוץ לא ‪O‬הלו‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫ואחר ישחט את־העלה׃ וה ‪E‬עלה הכהן‬ ‫שבעת ימים׃ והיה ביום השביעי יגלח‬
‫את־העלה ואת־המנחה המזבחה וכפר‬ ‫את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת‬
‫ואם־דל הוא‬
‫‪21‬‬
‫עליו הכהן וטהר׃ ס‬ ‫גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־‬
‫ואין ידו מ‪M‬גת ולקח כבש אחד אשם‬ ‫במים‬ ‫את־בשרו‬ ‫ורחץ‬ ‫בגדיו‬
‫‪10‬‬
‫לתנופה לכפר עליו וע‪M‬רון סלת אחד‬ ‫וטהר׃ וביום השמיני יקח שני־כבשים‬
‫‪22‬‬
‫בלול בשמן למנחה ולג שמן׃ ושתי‬ ‫תמימים וכבשה אחת בת־שנתה תמימה‬
‫תרים או שני בני יונה ‪#‬אשר ת‪M‬יג ידו‬ ‫ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה‬
‫‪11‬‬
‫‪23‬‬
‫והיה אחד חטאת והאחד עלה׃ והביא‬ ‫בשמן ולג אחד שמן׃ וה ‪E‬עמיד הכהן‬
‫אתם ביום השמיני לט ‪O‬הרתו אל־הכהן‬ ‫המטהר את האיש המטהר ואתם לפני‬
‫‪12‬‬
‫‪24‬‬
‫אל־פתח אהל־מועד לפני יהוה׃ ולקח‬ ‫יהוה פתח אהל מועד׃ ולקח הכהן את־‬
‫הכהן את־כבש האשם ואת־לג השמן‬ ‫הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת־‬
‫והניף אתם הכהן תנופה לפני‬ ‫לג השמן והניף אתם תנופה לפני‬
‫‪13‬‬
‫יהוה׃ ושחט את־כבש האשם ולקח‬
‫‪25‬‬ ‫יהוה׃ ושחט את־הכבש במקום ‪#‬אשר‬
‫הכהן מדם האשם ונתן על־תנוך אזן־‬ ‫ישחט את־החטאת ואת־העלה במקום‬
‫המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־‬ ‫הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן‬
‫‪14‬‬
‫‪26‬‬
‫בהן רגלו הימנית׃ ומן־השמן יצק הכהן‬ ‫קדש קדשים הוא׃ ולקח הכהן מדם‬
‫‪27‬‬ ‫האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר‬
‫על־כף הכהן ה‪M‬מאלית׃ והזה הכהן‬
‫הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו‬
‫‪Leviticus 14‬‬ ‫‪16‬‬

‫הכהן וחלצו את־ה ‪#‬אבנים ‪#‬אשר בהן הנגע‬ ‫באצבעו הימנית מן־השמן ‪#‬אשר על־כפו‬
‫והשליכו אתהן אל־מחוץ לעיר אל־מקום‬ ‫לפני‬ ‫פעמים‬ ‫שבע‬ ‫ה‪M‬מאלית‬
‫‪41‬‬ ‫‪28‬‬
‫טמא׃ ואת־הבית יקצע מבית סביב‬ ‫יהוה׃ ונתן הכהן מן־השמן ‪#‬אשר על־‬
‫ושפכו את־העפר ‪#‬אשר הקצו אל־מחוץ‬ ‫כפו על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־‬
‫‪42‬‬
‫לעיר אל־מקום טמא׃ ולקחו ‪#‬אבנים‬ ‫בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית‬
‫‪29‬‬
‫‪#‬אחרות והביאו אל־תחת ה ‪#‬אבנים ועפר‬ ‫על־מקום דם האשם׃ והנותר מן־השמן‬
‫‪43‬‬
‫אחר יקח וטח את־הבית׃ ואם־ישוב‬ ‫‪#‬אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר‬
‫‪30‬‬
‫הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־ה ‪#‬אבנים‬ ‫לכפר עליו לפני יהוה׃ ועשה את־‬
‫וא ‪#‬חרי הקצות את־הבית וא ‪#‬חרי‬ ‫האחד מן־התרים או מן־בני היונה מ ‪#‬אשר‬
‫‪44‬‬ ‫‪31‬‬
‫הטוח׃ ובא הכהן וראה והנה פשה‬ ‫ת‪M‬יג ידו׃ את ‪#‬אשר־ת‪M‬יג ידו את־‬
‫הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית‬ ‫האחד חטאת ואת־האחד עלה על־‬
‫ת־אבניו‬
‫‪45‬‬
‫טמא הוא׃ ונתץ את־הבית א ‪#‬‬ ‫המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני‬
‫‪32‬‬
‫ל־עפר הבית והוציא אל־‬ ‫ואת־עציו ואת כ ‪#‬‬ ‫יהוה׃ זאת תורת ‪#‬אשר־בו נגע צרעת‬
‫בט ‪O‬הרתו׃ פ‬ ‫ידו‬ ‫לא־ת‪M‬יג‬ ‫‪#‬אשר‬
‫‪46‬‬
‫מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃ והבא אל־‬
‫‪33‬‬
‫הבית כל־ימי הסגיר אתו יטמא עד־‬ ‫וידבר יהוה אל־משה ואל־א ‪#‬הרן‬
‫‪47‬‬ ‫‪34‬‬
‫הערב׃ והשכב בבית יכבס את־בגדיו‬ ‫לאמר׃ כי תבאו אל־ארץ כנען ‪#‬אשר‬
‫‪48‬‬
‫והאכל בבית יכבס את־בגדיו׃ ואם־בא‬ ‫‪#‬אני נתן לכם ל ‪#‬א ‪C‬חזה ונתתי נגע צרעת‬
‫‪35‬‬
‫יבא הכהן וראה והנה לא־פשה הנגע‬ ‫בבית ארץ ‪#‬א ‪C‬חזתכם׃ ובא ‪#‬אשר־לו‬
‫בבית א ‪#‬חרי הטח את־הבית וטהר הכהן‬ ‫הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי‬
‫‪49‬‬ ‫‪36‬‬
‫את־הבית כי נרפא הנגע׃‪ v‬ולקח לחטא‬ ‫בבית׃ וצוה הכהן ופנו את־הבית בטרם‬
‫את־הבית שתי צ ‪O‬פרים ועץ ארז ושני‬ ‫יבא הכהן לראות את־הנגע ולא יטמא‬
‫‪50‬‬
‫תולעת ואזב׃ ושחט את־הצפר האחת‬ ‫ל־אשר בבית ואחר כן יבא הכהן‬ ‫כ ‪#‬‬
‫‪37‬‬
‫‪51‬‬
‫אל־כלי־חרש על־מים חיים׃ ולקח את־‬ ‫לראות את־הבית׃ וראה את־הנגע‬
‫עץ־הארז ואת־האזב ואת שני התולעת‬ ‫והנה הנגע בקירת הבית שק ‪#‬ערורת‬
‫ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר‬ ‫ירקרקת או ‪#‬אדמדמת ומראיהן שפל מן־‬
‫‪38‬‬
‫השחוטה ובמים החיים והזה אל־הבית‬ ‫הקיר׃ ויצא הכהן מן־הבית אל־פתח‬
‫‪52‬‬
‫שבע פעמים׃ וחטא את־הבית בדם‬ ‫שבעת‬ ‫את־הבית‬ ‫והסגיר‬ ‫הבית‬
‫‪39‬‬
‫הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ‬ ‫ימים׃ ושב הכהן ביום השביעי וראה‬
‫‪40‬‬
‫והנה פשה הנגע בקירת הבית׃ וצוה‬
‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪BHS.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Leviticus 14‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪53‬‬
‫במים וטמא עד־הערב׃ וכלי־חרש‬ ‫הארז ובאזב ובשני התולעת׃ ושלח‬
‫‪#‬אשר־יגע־בו הזב ישבר וכל־כלי־עץ‬ ‫את־הצפר החיה אל־מחוץ לעיר אל־פני‬
‫‪13‬‬ ‫‪54‬‬
‫ישטף במים׃ וכי־יטהר הזב מזובו וספר‬ ‫ה‪M‬דה וכפר על־הבית וטהר׃ זאת‬
‫לו שבעת ימים לט ‪O‬הרתו וכבס בגדיו‬ ‫הצרעת‬ ‫לכל־נגע‬ ‫התורה‬
‫‪14‬‬ ‫‪55‬‬
‫ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ וביום‬ ‫הבגד‬ ‫ולנתק׃ ולצרעת‬
‫השמיני יקח־לו שתי תרים או שני בני‬ ‫ולספחת‬
‫‪56‬‬
‫ולבית׃ ולשאת‬
‫יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד‬ ‫‪57‬‬
‫ולבהרת׃ להורת ביום הטמא וביום‬
‫‪15‬‬
‫ונתנם אל־הכהן׃ ועשה אתם הכהן‬ ‫הטהר זאת תורת הצרעת׃ ס‬
‫אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו‬
‫ואיש כי־‬
‫‪16‬‬
‫הכהן לפני יהוה מזובו׃ ס‬ ‫וידבר יהוה אל־משה ואל־א ‪#‬הרן‬ ‫‪15‬‬
‫תצא ממנו שכבת־זרע ורחץ במים את־‬ ‫‪2‬‬
‫לאמר׃ דברו אל־בני ישראל ו ‪#‬אמרתם‬
‫‪17‬‬
‫כל־בשרו וטמא עד־הערב׃ וכל־בגד‬ ‫‪#‬אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו‬
‫וכל־עור ‪#‬אשר־יהיה עליו שכבת־זרע‬ ‫‪3‬‬
‫טמא הוא׃ וזאת תהיה ‪C‬טמאתו בזובו רר‬
‫עד־הערב׃ פ‬ ‫וטמא‬ ‫במים‬ ‫ו ‪C‬כבס‬
‫‪18‬‬
‫בשרו את־זובו או־החתים בשרו מזובו‬
‫ואשה ‪#‬אשר ישכב איש אתה שכבת־‬ ‫‪4‬‬
‫‪C‬טמאתו הוא׃ כל־המשכב ‪#‬אשר ישכב‬
‫זרע ור ‪#‬חצו במים וטמאו עד־‬ ‫עליו הזב יטמא וכל־הכלי ‪#‬אשר־ישב עליו‬
‫‪19‬‬
‫הערב׃ ואשה כי־תהיה זבה דם יהיה‬ ‫‪5‬‬
‫יטמא׃ ואיש ‪#‬אשר יגע במשכבו יכבס‬
‫זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה‬ ‫בגדיו ורחץ במים וטמא עד־‬
‫‪20‬‬
‫וכל־הנגע בה יטמא עד־הערב׃ וכל‬ ‫‪6‬‬
‫הערב׃ והישב על־הכלי ‪#‬אשר־ישב עליו‬
‫‪#‬אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל‬ ‫הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־‬
‫‪21‬‬
‫‪#‬אשר־תשב עליו יטמא׃ וכל־הנגע‬ ‫‪7‬‬
‫הערב׃ והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו‬
‫במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא‬ ‫‪8‬‬
‫‪22‬‬ ‫ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ וכי־ירק‬
‫עד־הערב׃ וכל־הנגע בכל־כלי ‪#‬אשר־‬ ‫הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים‬
‫תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא‬ ‫‪9‬‬
‫‪23‬‬ ‫וטמא עד־הערב׃ וכל־המרכב ‪#‬אשר‬
‫עד־הערב׃ ואם על־המשכב הוא או‬ ‫‪10‬‬
‫ירכב עליו הזב יטמא׃ וכל־הנגע בכל‬
‫על־הכלי ‪#‬אשר־הוא ישבת־עליו בנגעו־בו‬
‫‪24‬‬ ‫‪#‬אשר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב‬
‫יטמא עד־הערב׃ ואם שכב ישכב איש‬ ‫והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים‬
‫אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים‬ ‫‪11‬‬
‫וטמא עד־הערב׃ וכל ‪#‬אשר יגע־בו הזב‬
‫וכל־המשכב ‪#‬אשר־ישכב עליו יטמא׃ פ‬
‫וידיו לא־שטף במים וכבס בגדיו ורחץ‬
‫‪Leviticus 15‬‬ ‫‪18‬‬

‫ואיל‬ ‫לחטאת‬ ‫בן־בקר‬ ‫בפר‬ ‫ואשה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא‬
‫‪25‬‬
‫‪4‬‬
‫לעלה׃ כתנת־בד קדש ילבש ומכנסי־בד‬ ‫עת־נדתה או כי־תזוב על־נדתה כל־ימי‬
‫יהיו על־בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת‬ ‫זוב ‪C‬טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה‬
‫בד יצנף בגדי־קדש הם ורחץ במים את־‬ ‫הוא׃ כל־המשכב ‪#‬אשר־תשכב עליו‬
‫‪26‬‬
‫‪5‬‬
‫בשרו ולבשם׃ ומאת ‪#‬עדת בני ישראל‬ ‫כל־ימי זובה כמשכב נדתה יהיה־לה וכל־‬
‫יקח שני־שעירי עזים לחטאת ואיל אחד‬ ‫הכלי ‪#‬אשר תשב עליו טמא יהיה כ ‪C‬טמאת‬
‫‪6‬‬ ‫‪27‬‬
‫לעלה׃ והקריב א ‪#‬הרן את־פר החטאת‬ ‫נדתה׃ וכל־הנוגע בם יטמא וכבס‬
‫‪7‬‬
‫‪#‬אשר־לו וכפר ב ‪#‬עדו ובעד ביתו׃ ולקח‬ ‫בגדיו ורחץ במים וטמא עד־‬
‫‪28‬‬
‫את־שני ה‪M‬עירם וה ‪E‬עמיד אתם לפני יהוה‬ ‫הערב׃ ואם־ט ‪#‬הרה מזובה וספרה לה‬
‫‪8‬‬ ‫‪29‬‬
‫פתח אהל מועד׃ ונתן א ‪#‬הרן על־שני‬ ‫שבעת ימים ואחר תטהר׃ וביום‬
‫ה‪M‬עירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל‬ ‫השמיני תקח־לה שתי תרים או שני בני‬
‫‪9‬‬
‫אחד ל ‪#‬עזאזל׃ והקריב א ‪#‬הרן את־ה‪M‬עיר‬ ‫יונה והביאה אותם אל־הכהן אל־פתח‬
‫‪30‬‬
‫‪#‬אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו‬ ‫אהל מועד׃ ועשה הכהן את־האחד‬
‫‪10‬‬
‫חטאת׃ וה‪M‬עיר ‪#‬אשר עלה עליו הגורל‬ ‫חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן‬
‫‪31‬‬
‫ל ‪#‬עזאזל י ‪O‬עמד־חי לפני יהוה לכפר עליו‬ ‫לפני יהוה מזוב ‪C‬טמאתה׃ והזרתם את־‬
‫‪11‬‬
‫לשלח אתו ל ‪#‬עזאזל המדברה׃ והקריב‬ ‫בני־ישראל מ ‪C‬טמאתם ולא י ‪C‬מתו‬
‫א ‪#‬הרן את־פר החטאת ‪#‬אשר־לו וכפר‬ ‫ב ‪C‬טמאתם בטמאם את־משכני ‪#‬אשר‬
‫‪32‬‬
‫ב ‪#‬עדו ובעד ביתו ושחט את־פר החטאת‬ ‫בתוכם׃ זאת תורת הזב ו ‪#‬אשר תצא‬
‫‪12‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪#‬אשר־לו׃ ולקח מלא־המחתה ג ‪#‬חלי־אש‬ ‫ממנו שכבת־זרע לטמאה־בה׃ והדוה‬
‫מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו‬ ‫בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה‬
‫קטרת סמים דקה והביא מבית‬ ‫עם־טמאה׃ פ‬ ‫‪#‬אשר ישכב‬ ‫ולאיש‬
‫‪13‬‬
‫לפרכת׃ ונתן את־הקטרת על־האש‬
‫לפני יהוה וכסה ‪#‬ענן הקטרת את־הכפרת‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 16‬וידבר יהוה אל־משה א ‪#‬חרי מות‬
‫‪#‬אשר על־העדות ולא ימות׃ ולקח מדם‬
‫שני בני א ‪#‬הרן בקרבתם לפני־יהוה‬
‫הפר והזה באצבעו על־פני הכפרת‬ ‫‪2‬‬
‫קדמה ולפני הכפרת יזה שבע־פעמים‬ ‫וי ‪C‬מתו׃ ויאמר יהוה אל־משה דבר אל־‬
‫‪15‬‬ ‫א ‪#‬הרן אחיך ואל־יבא בכל־עת אל־הקדש‬
‫מן־הדם באצבעו׃ ושחט את־שעיר‬
‫מבית לפרכת אל־פני הכפרת ‪#‬אשר על־‬
‫החטאת ‪#‬אשר לעם והביא את־דמו אל־‬
‫הארן ולא ימות כי בענן אראה על־‬
‫מבית לפרכת ועשה את־דמו כ ‪#‬אשר עשה‬ ‫‪3‬‬
‫הכפרת׃ בזאת יבא א ‪#‬הרן אל־הקדש‬
‫‪19‬‬ ‫‪Leviticus 16‬‬

‫‪27‬‬
‫המ ‪#‬חנה׃ ואת פר החטאת ואת שעיר‬ ‫לדם הפר והזה אתו על־הכפרת ולפני‬
‫‪16‬‬
‫החטאת ‪#‬אשר הובא את־דמם לכפר‬ ‫הכפרת׃ וכפר על־הקדש מ ‪C‬טמאת בני‬
‫בקדש יוציא אל־מחוץ למ ‪#‬חנה ושרפו‬ ‫ישראל ומפשעיהם לכל־חטאתם וכן‬
‫באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־‬ ‫י ‪#‬עשה לאהל מועד השכן אתם בתוך‬
‫‪28‬‬ ‫‪17‬‬
‫פרשם׃ וה‪M‬רף אתם יכבס בגדיו ורחץ‬ ‫‪C‬טמאתם׃ וכל־אדם לא־יהיה באהל‬
‫את־בשרו במים וא ‪#‬חרי־כן יבוא אל־‬ ‫מועד בבאו לכפר בקדש עד־צאתו וכפר‬
‫‪29‬‬
‫המ ‪#‬חנה׃ והיתה לכם ל ‪C‬חקת עולם‬ ‫ב ‪#‬עדו ובעד ביתו ובעד כל־קהל‬
‫‪18‬‬
‫בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את־‬ ‫ישראל׃ ויצא אל־המזבח ‪#‬אשר לפני־‬
‫נפשתיכם וכל־מלאכה לא ת ‪#‬עשו האזרח‬ ‫יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם‬
‫‪30‬‬
‫והגר הגר בתוככם׃ כי־ביום הזה יכפר‬ ‫המזבח‬ ‫על־קרנות‬ ‫ונתן‬ ‫ה‪M‬עיר‬
‫‪19‬‬
‫‪#‬עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני‬ ‫סביב׃ והזה עליו מן־הדם באצבעו‬
‫‪31‬‬
‫יהוה תטהרו׃ שבת שבתון היא לכם‬ ‫שבע פעמים וט ‪#‬הרו וקדשו מ ‪C‬טמאת בני‬
‫‪20‬‬
‫‪C‬חקת‬ ‫את־נפשתיכם‬ ‫ועניתם‬ ‫ישראל׃ וכלה מכפר את־הקדש ואת־‬
‫עולם׃ וכפר הכהן ‪#‬אשר־ימשח אתו‬
‫‪32‬‬
‫אהל מועד ואת־המזבח והקריב את־‬
‫ידו‬ ‫‪21‬‬
‫ו ‪#‬אשר ימלא את־ידו לכהן תחת אביו‬ ‫ה‪M‬עיר החי׃ וסמך א ‪#‬הרן את־שתי‬
‫‪33‬‬
‫ולבש את־בגדי הבד בגדי הקדש׃ וכפר‬ ‫ידיו על ראש ה‪M‬עיר החי והתודה עליו‬
‫את־מקדש הקדש ואת־אהל מועד ואת־‬ ‫ל־עו ‪J‬נת בני ישראל ואת־כל־‬ ‫את־כ ‪#‬‬
‫כהנים ועל־כל־עם‬
‫המזבח יכפר ועל ה ‪#‬‬ ‫פשעיהם לכל־חטאתם ונתן אתם על־‬
‫‪34‬‬
‫הקהל יכפר׃ והיתה־זאת לכם ל ‪C‬חקת‬ ‫ראש ה‪M‬עיר ושלח ביד־איש עתי‬
‫‪22‬‬
‫עולם לכפר על־בני ישראל מכל־חטאתם‬ ‫המדברה׃ ונשא ה‪M‬עיר עליו את־כל־‬
‫אחת בשנה ויעש כ ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬ ‫‪#‬עו ‪J‬נתם אל־ארץ גזרה ושלח את־ה‪M‬עיר‬
‫‪23‬‬
‫משה׃ פ‬ ‫במדבר׃ ובא א ‪#‬הרן אל־אהל מועד‬
‫ופשט את־בגדי הבד ‪#‬אשר לבש בבאו‬
‫‪24‬‬
‫אל־הקדש והניחם שם׃ ורחץ את־‬
‫‪2‬‬
‫בשרו במים במקום קדוש ולבש את־‬

‫אל־א ‪#‬הרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל‬ ‫בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת‬
‫ואמרת ‪#‬אליהם זה הדבר ‪#‬אשר־צוה יהוה‬ ‫‪25‬‬
‫‪3‬‬ ‫העם וכפר ב ‪#‬עדו ובעד העם׃ ואת חלב‬
‫לאמר׃ איש איש מבית ישראל ‪#‬אשר‬ ‫‪26‬‬
‫החטאת יקטיר המזבחה׃ והמשלח‬
‫ישחט שור או־כשב או־עז במ ‪#‬חנה או‬
‫‪4‬‬ ‫את־ה‪M‬עיר ל ‪#‬עזאזל יכבס בגדיו ורחץ‬
‫‪#‬אשר ישחט מחוץ למ ‪#‬חנה׃ ואל־פתח‬ ‫את־בשרו במים וא ‪#‬חרי־כן יבוא אל־‬
‫‪Leviticus 17‬‬ ‫‪20‬‬

‫כל־אכליו‬ ‫הוא‬ ‫דמו‬ ‫כל־בשר‬ ‫אהל מועד לא ‪E‬הביאו להקריב קרבן‬

‫יכרת׃ וכל־נפש ‪#‬אשר תאכל נבלה‬
‫‪15‬‬
‫ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש‬
‫וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ‬ ‫ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב‬
‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫במים וטמא עד־הערב וטהר׃ ואם לא‬ ‫עמו׃ למען ‪#‬אשר יביאו בני ישראל את־‬
‫יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא ‪#‬עו ‪J‬נו׃ פ‬ ‫זבחיהם ‪#‬אשר הם זבחים על־פני ה‪M‬דה‬
‫יאם ליהוה אל־פתח אהל מועד אל־‬ ‫ו ‪E‬הב ‪C‬‬
‫הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫אותם׃ וזרק הכהן את־הדם על־מזבח‬
‫אל־בני ישראל ואמרת ‪#‬אלהם ‪#‬אני יהוה‬ ‫יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב‬
‫‪3‬‬
‫‪E‬אלהיכם׃ כמ ‪#‬עשה ארץ־מצרים ‪#‬אשר‬ ‫‪7‬‬
‫לריח ניחח ליהוה׃ ולא־יזבחו עוד את־‬
‫ישבתם־בה לא ת ‪#‬עשו וכמ ‪#‬עשה ארץ־‬ ‫זבחיהם ל‪M‬עירם ‪#‬אשר הם זנים א ‪#‬חריהם‬
‫כנען ‪#‬אשר ‪#‬אני מביא אתכם שמה לא‬ ‫להם‬ ‫תהיה־זאת‬ ‫עולם‬ ‫‪C‬חקת‬
‫‪4‬‬
‫ת ‪#‬עשו וב ‪C‬חקתיהם לא תלכו׃ את־משפטי‬ ‫‪8‬‬
‫לדרתם׃ ו ‪#‬אלהם תאמר איש איש מבית‬
‫ת־חקתי תשמרו ללכת בהם ‪#‬אני‬ ‫ת ‪#‬עשו וא ‪C‬‬ ‫ישראל ומן־הגר ‪#‬אשר־יגור בתוכם ‪#‬אשר־‬
‫‪5‬‬
‫ת־חקתי ואת־‬
‫יהוה ‪E‬אלהיכם׃ ושמרתם א ‪C‬‬ ‫‪9‬‬
‫י ‪#‬עלה עלה או־זבח׃ ואל־פתח אהל‬
‫משפטי ‪#‬אשר י ‪#‬עשה אתם האדם וחי בהם‬ ‫מועד לא יביאנו ל ‪#‬עשות אתו ליהוה‬
‫‪6‬‬
‫איש איש אל־כל־שאר‬ ‫‪#‬אני יהוה׃ ס‬ ‫‪10‬‬
‫ונכרת האיש ההוא מעמיו׃ ואיש איש‬
‫בשרו לא תקרבו לגלות ערוה ‪#‬אני‬ ‫מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם ‪#‬אשר‬
‫‪7‬‬
‫ערות אביך וערות אמך לא‬ ‫יהוה׃ ס‬ ‫יאכל כל־דם ונתתי פני בנפש האכלת‬
‫תגלה‬ ‫לא‬ ‫הוא‬ ‫אמך‬ ‫תגלה‬ ‫‪11‬‬
‫את־הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃ כי‬
‫‪8‬‬
‫ערות אשת־אביך לא‬ ‫ערותה׃ ס‬ ‫נפש הבשר בדם הוא ו ‪#‬אני נתתיו לכם‬
‫‪9‬‬
‫ערות‬ ‫תגלה ערות אביך הוא׃ ס‬ ‫על־המזבח לכפר על־נפשתיכם כי־הדם‬
‫‪12‬‬
‫‪#‬אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת‬ ‫הוא בנפש יכפר׃ על־כן אמרתי לבני‬
‫בית או מולדת חוץ לא תגלה‬ ‫ישראל כל־נפש מכם לא־תאכל דם והגר‬
‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬
‫ערות בת־בנך או בת־בתך‬ ‫ערותן׃ ס‬ ‫ואיש‬ ‫הגר בתוככם לא־יאכל דם׃ ס‬
‫ערותך‬ ‫כי‬ ‫ערותן‬ ‫תגלה‬ ‫לא‬ ‫איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בתוכם‬
‫‪11‬‬
‫ערות בת־אשת אביך‬ ‫הנה׃ ס‬ ‫‪#‬אשר יצוד ציד חיה או־עוף ‪#‬אשר יאכל‬
‫‪14‬‬
‫מולדת אביך ‪#‬אחותך הוא לא תגלה‬ ‫ושפך את־דמו וכסהו בעפר׃ כי־נפש‬
‫‪12‬‬
‫ערות ‪#‬אחות־אביך לא‬ ‫ערותה׃ ס‬ ‫כל־בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני‬
‫ערות‬
‫‪13‬‬
‫תגלה שאר אביך הוא׃ ס‬ ‫ישראל דם כל־בשר לא תאכלו כי נפש‬
‫‪21‬‬ ‫‪Leviticus 18‬‬

‫‪28‬‬
‫לפניכם ותטמא הארץ׃ ולא־תקיא‬ ‫‪#‬אחות־אמך לא תגלה כי־שאר אמך‬
‫‪14‬‬
‫הארץ אתכם בטמ ‪#‬אכם אתה כ ‪#‬אשר קאה‬ ‫ערות ‪#‬אחי־אביך לא תגלה‬ ‫הוא׃ ס‬
‫ל־אשר‬
‫‪29‬‬
‫את־הגוי ‪#‬אשר לפניכם׃ כי כ ‪#‬‬ ‫דדתך‬ ‫תקרב‬ ‫לא‬ ‫אל־אשתו‬
‫‪15‬‬
‫י ‪#‬עשה מכל התועבות האלה ונכרתו‬ ‫ערות כלתך לא תגלה אשת‬ ‫הוא׃ ס‬
‫‪30‬‬ ‫‪16‬‬
‫הנפשות העשת מקרב עמם׃ ושמרתם‬ ‫ערות‬ ‫בנך הוא לא תגלה ערותה׃ ס‬
‫את־משמרתי לבלתי ‪#‬עשות מ ‪C‬חקות‬ ‫אשת־אחיך לא תגלה ערות אחיך‬
‫‪17‬‬
‫התועבת ‪#‬אשר נ ‪#‬עשו לפניכם ולא תטמאו‬ ‫ערות אשה ובתה לא תגלה‬ ‫הוא׃ ס‬
‫‪E‬אלהיכם׃ פ‬ ‫יהוה‬ ‫‪#‬אני‬ ‫בהם‬ ‫את־בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקח‬
‫‪1‬‬
‫לגלות ערותה ש ‪#‬ארה הנה זמה הוא‬
‫‪18‬‬
‫‪ 19‬וידבר יהוה אל־משה לאמר‪ 1‬דבר‬ ‫ל־אחתה לא תקח לצרר‬ ‫ואשה א ‪#‬‬
‫‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫לגלות ערותה עליה בחייה׃ ואל־אשה‬
‫ל־עדת בני־ישראל ואמרת ‪#‬אלהם‬ ‫אל־כ ‪#‬‬
‫בנדת ‪C‬טמאתה לא תקרב לגלות‬
‫קדשים תהיו כי קדוש ‪#‬אני יהוה‬ ‫‪20‬‬
‫‪3‬‬ ‫ערותה׃ ואל־אשת ‪#‬עמיתך לא־תתן‬
‫‪E‬אלהיכם׃ איש אמו ואביו תיראו ואת־‬ ‫‪21‬‬
‫‪4‬‬ ‫שכבתך לזרע לטמאה־בה׃ ומזר ‪#‬עך‬
‫שבתתי תשמרו ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ אל־‬
‫לא־תתן לה ‪#‬עביר למלך ולא תחלל את־‬
‫תפנו אל־ה ‪E‬אלילים ואלהי מסכה לא‬ ‫‪22‬‬
‫‪5‬‬ ‫שם ‪E‬אלהיך ‪#‬אני יהוה׃ ואת־זכר לא‬
‫ת ‪#‬עשו לכם ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ וכי‬
‫תועבה‬ ‫אשה‬ ‫משכבי‬ ‫תשכב‬
‫תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם‬ ‫‪23‬‬
‫‪6‬‬ ‫הוא׃ ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך‬
‫תזב ‪C‬חהו׃ ביום זב ‪#‬חכם יאכל וממ ‪O‬חרת‬
‫לטמאה־בה ואשה לא־ת ‪#‬עמד לפני בהמה‬
‫באש‬ ‫השלישי‬ ‫עד־יום‬ ‫והנותר‬ ‫‪24‬‬
‫‪7‬‬ ‫לרבעה תבל הוא׃ אל־תטמאו בכל־‬
‫י‪M‬רף׃ ואם האכל יאכל ביום השלישי‬
‫‪8‬‬ ‫ר־אני‬
‫אלה כי בכל־אלה נטמאו הגוים ‪#‬אש ‪#‬‬
‫פגול הוא לא ירצה׃ ואכליו ‪#‬עו ‪J‬נו י‪M‬א‬ ‫‪25‬‬
‫משלח מפניכם׃ ותטמא הארץ ואפקד‬
‫כי־את־קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש‬
‫‪9‬‬ ‫‪#‬עו ‪J‬נה עליה ותקא הארץ את־‬
‫ההוא מעמיה׃ וב ‪C‬קצרכם את־קציר‬ ‫‪26‬‬
‫ת־חקתי ואת־‬ ‫ישביה׃ ושמרתם אתם א ‪C‬‬
‫ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט‬
‫‪10‬‬ ‫משפטי ולא ת ‪#‬עשו מכל התועבת האלה‬
‫קצירך לא תלקט׃ וכרמך לא תעולל‬ ‫‪27‬‬
‫האזרח והגר הגר בתוככם׃ כי את־כל־‬
‫ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר ת ‪#‬עזב‬
‫‪11‬‬ ‫התועבת האל עשו אנשי־הארץ ‪#‬אשר‬
‫אתם ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ לא תגנבו‬
‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬ ‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬
‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬ ‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬
‫‪and we keep the same form as BHS.‬‬ ‫‪and we keep the same form as BHS.‬‬
‫‪Leviticus 19‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪25‬‬
‫קדש הלולים ליהוה׃ ובשנה ה ‪#‬חמישת‬ ‫איש‬ ‫ולא־תשקרו‬ ‫ולא־תכ ‪#‬חשו‬
‫‪12‬‬
‫תאכלו את־פריו להוסיף לכם תבואתו‬ ‫בע‪#‬מיתו׃ ולא־תשבעו בשמי לשקר‬
‫‪26‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ לא תאכלו על־הדם‬ ‫וחללת את־שם ‪E‬אלהיך ‪#‬אני יהוה׃ לא־‬
‫‪27‬‬
‫לא תנ ‪#‬חשו ולא תעוננו׃ לא תקפו פאת‬ ‫ת ‪#‬עשק את־ר ‪#‬עך ולא תגזל לא־תלין פ ‪C‬עלת‬
‫‪14‬‬
‫ראשכם ולא תשחית את פאת‬ ‫שכיר אתך עד־בקר׃ לא־תקלל חרש‬
‫זקנך׃ ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם‬
‫‪28‬‬
‫ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מ ‪E‬אלהיך‬
‫‪15‬‬
‫וכתבת ק ‪#‬עקע לא תתנו בכם ‪#‬אני‬ ‫‪#‬אני יהוה׃ לא־ת ‪#‬עשו עול במשפט לא־‬
‫יהוה׃ אל־תחלל את־בתך להזנותה‬
‫‪29‬‬
‫ת‪M‬א פני־דל ולא תהדר פני גדול בצדק‬
‫‪16‬‬
‫הארץ‬ ‫ומלאה‬ ‫הארץ‬ ‫ולא־תזנה‬ ‫תשפט ‪#‬עמיתך׃ לא־תלך רכיל בעמיך‬
‫‪30‬‬ ‫‪17‬‬
‫זמה׃ את־שבתתי תשמרו ומקדשי‬ ‫לא ת ‪#‬עמד על־דם רעך ‪#‬אני יהוה׃ לא־‬
‫‪31‬‬
‫תיראו ‪#‬אני יהוה׃ אל־תפנו אל־האבת‬ ‫תשנא את־אחיך בלבבך הוכח תוכיח‬
‫‪18‬‬
‫ואל־הידענים אל־תבקשו לטמאה בהם‬ ‫ת־עמיתך ולא־ת‪M‬א עליו חטא׃ לא־‬ ‫א ‪#‬‬
‫‪32‬‬
‫‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ מפני שיבה תקום‬ ‫תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת‬
‫‪19‬‬
‫והדרת פני זקן ויראת מ ‪E‬אלהיך ‪#‬אני‬ ‫ת־חקתי‬‫לר ‪#‬עך כמוך ‪#‬אני יהוה׃ א ‪C‬‬
‫יהוה׃ פ‬ ‫תשמרו בהמתך לא־תרביע כלאים שדך‬
‫וכי־יגור אתך גר בארצכם לא תונו‬
‫‪33‬‬
‫לא־תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא‬
‫‪34‬‬ ‫עליך׃ פ‬ ‫י ‪#‬עלה‬
‫אתו׃ כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר‬ ‫‪20‬‬
‫אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים ‪E‬הייתם‬ ‫ואיש כי־ישכב את־אשה שכבת־זרע‬
‫‪35‬‬
‫בארץ מצרים ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ לא־‬ ‫והוא שפחה נ ‪E‬חרפת לאיש והפדה לא‬
‫ת ‪#‬עשו עול במשפט במדה במשקל‬ ‫נפדתה או ‪C‬חפשה לא נתן־לה בקרת‬
‫‪21‬‬
‫‪36‬‬
‫ובמשורה׃ מאזני צדק אבני־צדק איפת‬ ‫תהיה לא יומתו כי־לא ‪C‬חפשה׃ והביא‬
‫צדק והין צדק יהיה לכם ‪#‬אני יהוה‬ ‫ת־אשמו ליהוה אל־פתח אהל מועד‬ ‫א ‪#‬‬
‫‪22‬‬
‫‪E‬אלהיכם ‪#‬אשר־הוצאתי אתכם מארץ‬ ‫איל אשם׃ וכפר עליו הכהן באיל‬
‫ל־חקתי ואת־‬
‫‪37‬‬
‫מצרים׃ ושמרתם את־כ ‪C‬‬ ‫האשם לפני יהוה על־חטאתו ‪#‬אשר חטא‬
‫כל־משפטי ו ‪#‬עשיתם אתם ‪#‬אני יהוה׃ פ‬ ‫‪#‬אשר חטא׃ פ‬ ‫ונסלח לו מחטאתו‬
‫‪23‬‬
‫וכי־תבאו אל־הארץ ונטעתם כל־עץ‬
‫מ ‪#‬אכל ו ‪#‬ערלתם ערלתו את־פריו שלש‬
‫‪ 20‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ ואל־‬
‫‪2‬‬
‫לא‬ ‫‪#‬ערלים‬ ‫לכם‬ ‫יהיה‬ ‫שנים‬
‫בני ישראל‪ 1‬תאמר איש איש מבני‬ ‫יאכל׃ ובשנה הרביעת יהיה כל־פריו‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪Leviticus 20‬‬

‫ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה‬ ‫ישראל ומן־הגר הגר בישראל ‪#‬אשר יתן‬
‫בתוככם׃ ואיש ‪#‬אשר יתן שכבתו‬
‫‪15‬‬
‫מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירג ‪C‬מהו‬
‫‪3‬‬
‫בבהמה מות יומת ואת־הבהמה‬ ‫באבן׃ ו ‪#‬אני אתן את־פני באיש ההוא‬
‫ת ‪#‬הרגו׃ ואשה ‪#‬אשר תקרב אל־כל־‬
‫‪16‬‬
‫והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן‬
‫בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה‬ ‫למלך למען טמא את־מקדשי ולחלל את־‬
‫‪4‬‬
‫ואת־הבהמה מות יומתו דמיהם‬ ‫שם קדשי׃ ואם העלם יעלימו עם הארץ‬
‫ת־אחתו בת־‬ ‫בם׃ ואיש ‪#‬אשר־יקח א ‪#‬‬
‫‪17‬‬
‫את־עיניהם מן־האיש ההוא בתתו מזרעו‬
‫‪5‬‬
‫אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־‬ ‫למלך לבלתי המית אתו׃ ושמתי ‪#‬אני‬
‫תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני‬ ‫את־פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי‬
‫בני עמם ערות ‪#‬אחתו גלה ‪#‬עו ‪J‬נו‬ ‫אתו ואת כל־הזנים א ‪#‬חריו לזנות א ‪#‬חרי‬
‫‪18‬‬ ‫‪6‬‬
‫י‪M‬א׃ ואיש ‪#‬אשר־ישכב את־אשה דוה‬ ‫המלך מקרב עמם׃ והנפש ‪#‬אשר תפנה‬
‫וגלה את־ערותה את־מקרה ה ‪E‬ערה והיא‬ ‫אל־האבת ואל־הידענים לזנות א ‪#‬חריהם‬
‫גלתה את־מקור דמיה ונכרתו שניהם‬ ‫ונתתי את־פני בנפש ההוא והכרתי אתו‬
‫‪19‬‬ ‫‪7‬‬
‫מקרב עמם׃ וערות ‪#‬אחות אמך ו ‪#‬אחות‬ ‫מקרב עמו׃ והתקדשתם והייתם קדשים‬
‫אביך לא תגלה כי את־שארו ה ‪E‬ערה ‪#‬עו ‪J‬נם‬ ‫‪8‬‬
‫כי ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ ושמרתם את־‬
‫‪20‬‬
‫י‪M‬או׃ ואיש ‪#‬אשר ישכב את־דדתו‬ ‫‪#‬אני יהוה‬ ‫‪C‬חקתי ו ‪#‬עשיתם אתם‬
‫ערות דדו גלה חטאם י‪M‬או ‪#‬ערירים‬ ‫‪9‬‬
‫מקדשכם׃ כי־איש איש ‪#‬אשר יקלל את־‬
‫‪21‬‬
‫י ‪C‬מתו׃ ואיש ‪#‬אשר יקח את־אשת אחיו‬ ‫אביו ואת־אמו מות יומת אביו ואמו קלל‬
‫נדה הוא ערות אחיו גלה ‪#‬ערירים‬ ‫‪10‬‬
‫דמיו בו׃ ואיש ‪#‬אשר ינאף את־אשת‬
‫‪22‬‬
‫ל־חקתי ואת־כל־‬ ‫יהיו׃ ושמרתם את־כ ‪C‬‬ ‫איש ‪#‬אשר ינאף את־אשת רעהו מות־‬
‫משפטי ו ‪#‬עשיתם אתם ולא־תקיא אתכם‬ ‫‪11‬‬
‫יומת הנאף והנאפת׃ ואיש ‪#‬אשר ישכב‬
‫הארץ ‪#‬אשר ‪#‬אני מביא אתכם שמה‬ ‫את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־‬
‫‪23‬‬
‫לשבת בה׃ ולא תלכו ב ‪C‬חקת הגוי‬ ‫‪12‬‬
‫יומתו שניהם דמיהם בם׃ ואיש ‪#‬אשר‬
‫ר־אני משלח מפניכם כי את־כל־אלה‬ ‫‪#‬אש ‪#‬‬ ‫ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל‬
‫‪24‬‬
‫עשו וא ‪C‬קץ בם׃ ואמר לכם אתם תירשו‬ ‫‪13‬‬
‫עשו דמיהם בם׃ ואיש ‪#‬אשר ישכב את־‬
‫את־אדמתם ו ‪#‬אני אתננה לכם לרשת‬ ‫זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם‬
‫אתה ארץ זבת חלב ודבש ‪#‬אני יהוה‬ ‫‪14‬‬
‫מות יומתו דמיהם בם׃ ואיש ‪#‬אשר יקח‬
‫‪E‬אלהיכם ‪#‬אשר־הבדלתי אתכם מן־‬ ‫את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש‬
‫‪25‬‬
‫העמים׃ והבדלתם בין־הבהמה הטהרה‬
‫לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־‬ ‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬
‫‪Leviticus 20‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪11‬‬
‫יפרע ובגדיו לא יפרם׃ ועל כל־נפשת‬ ‫תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף‬
‫מת לא יבא לאביו ולאמו לא‬ ‫ובכל ‪#‬אשר תרמש ה ‪#‬אדמה ‪#‬אשר־הבדלתי‬
‫‪26‬‬
‫יטמא׃ ומן־המקדש לא יצא ולא יחלל‬
‫‪12‬‬
‫לכם לטמא׃ והייתם לי קדשים כי‬
‫את מקדש ‪E‬אלהיו כי נזר שמן משחת‬ ‫קדוש ‪#‬אני יהוה ואבדל אתכם מן־העמים‬
‫‪27‬‬
‫‪13‬‬
‫‪E‬אלהיו עליו ‪#‬אני יהוה׃ והוא אשה‬ ‫להיות לי׃ ואיש או־אשה כי־יהיה בהם‬
‫‪14‬‬
‫בבתוליה יקח׃ אלמנה וגרושה ו ‪#‬חללה‬ ‫אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו‬
‫בם׃ פ‬ ‫דמיהם‬ ‫אתם‬
‫זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה‬
‫‪15‬‬
‫מעמיו יקח אשה׃ ולא־יחלל זרעו‬
‫מקדשו׃ פ‬ ‫‪#‬אני יהוה‬ ‫בעמיו כי‬ ‫‪ 21‬ויאמר יהוה אל־משה ‪E‬אמר אל־‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬ ‫כהנים בני א ‪#‬הרן ואמרת ‪#‬אלהם לנפש‬‫ה ‪#‬‬
‫אל־א ‪#‬הרן לאמר איש מזר ‪#‬עך לדרתם‬ ‫‪2‬‬
‫לא־יטמא בעמיו׃ כי אם־לשארו הקרב‬
‫‪#‬אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם‬ ‫אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו‬
‫‪18‬‬
‫‪E‬אלהיו׃ כי כל־איש ‪#‬אשר־בו מום לא‬ ‫‪3‬‬
‫ולאחיו׃ ול ‪#‬אחתו הבתולה הקרובה אליו‬
‫יקרב איש עור או פסח או ח ‪C‬רם או‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪#‬אשר לא־היתה לאיש לה יטמא׃ לא‬
‫שרוע׃ או איש ‪#‬אשר־יהיה בו שבר רגל‬ ‫יקרחה‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫יטמא בעל בעמיו להחלו׃ לא־‬
‫או שבר יד׃ או־גבן או־דק או תב ‪C‬לל‬ ‫יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא‬
‫בעינו או גרב או ילפת או מרוח‬ ‫ישרטו‬ ‫לא‬ ‫ובבשרם‬ ‫יגלחו‬
‫‪21‬‬
‫אשך׃ כל־איש ‪#‬אשר־בו מום מזרע‬ ‫שרטת׃ קדשים יהיו לאלהיהם ולא‬
‫‪6‬‬
‫א ‪#‬הרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי‬ ‫יחללו שם ‪E‬אלהיהם כי את־אשי יהוה‬

‫יהוה מום בו את לחם ‪E‬אלהיו לא יגש‬ ‫לחם ‪E‬אלהיהם הם מקריבם והיו‬
‫‪22‬‬
‫להקריב׃ לחם ‪E‬אלהיו מקדשי ה ‪O‬קדשים‬ ‫‪7‬‬
‫קדש׃ אשה זנה ו ‪#‬חללה לא יקחו ואשה‬
‫‪23‬‬
‫ומן־ה ‪O‬קדשים יאכל׃ אך אל־הפרכת לא‬ ‫גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא‬
‫יבא ואל־המזבח לא יגש כי־מום בו ולא‬ ‫‪8‬‬
‫לאלהיו׃ וקדשתו כי־את־לחם ‪E‬אלהיך‬
‫‪#‬אני יהוה‬ ‫יחלל את־מקדשי כי‬ ‫הוא מקריב קדש יהיה־לך כי קדוש ‪#‬אני‬
‫‪24‬‬
‫מקדשם׃ וידבר משה אל־א ‪#‬הרן ואל־‬ ‫‪9‬‬
‫יהוה מקדשכם׃ ובת איש כהן כי תחל‬
‫ישראל׃ פ‬ ‫ואל־כל־בני‬ ‫בניו‬ ‫לזנות את־אביה היא מחללת באש‬
‫‪10‬‬
‫והכהן הגדול מאחיו‬ ‫ת‪M‬רף׃ ס‬
‫‪2‬‬
‫‪#‬אשר־יוצק על־ראשו שמן המשחה ומלא‬
‫אל־א ‪#‬הרן ואל־בניו וינזרו מקדשי בני־‬ ‫את־ידו ללבש את־הבגדים את־ראשו לא‬
‫‪25‬‬ ‫‪Leviticus 22‬‬

‫‪15‬‬
‫את־הקדש׃ ולא יחללו את־קדשי בני‬ ‫ישראל ולא יחללו את־שם קדשי ‪#‬אשר‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫ישראל את ‪#‬אשר־ירימו ליהוה׃ וה‪M‬יאו‬ ‫הם מקדשים לי ‪#‬אני יהוה׃ ‪E‬אמר ‪#‬אלהם‬
‫אותם ‪#‬עו ‪J‬ן אשמה באכלם את־קדשיהם כי‬ ‫לדרתיכם כל־איש ‪#‬אשר־יקרב מכל־‬
‫מקדשם׃ פ‬ ‫יהוה‬ ‫‪#‬אני‬ ‫זר ‪#‬עכם אל־ה ‪O‬קדשים ‪#‬אשר יקדישו בני־‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬ ‫ישראל ליהוה ו ‪C‬טמאתו עליו ונכרתה‬
‫‪4‬‬
‫אל־א ‪#‬הרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל‬ ‫הנפש ההוא מלפני ‪#‬אני יהוה׃ איש איש‬
‫ואמרת ‪#‬אלהם איש איש מבית ישראל‬ ‫מזרע א ‪#‬הרן והוא צרוע או זב ב ‪O‬קדשים‬
‫ומן־הגר בישראל ‪#‬אשר יקריב קרבנו‬ ‫לא יאכל עד ‪#‬אשר יטהר והנגע בכל־‬
‫לכל־נדריהם ולכל־נדבותם ‪#‬אשר־יקריבו‬ ‫טמא־נפש או איש ‪#‬אשר־תצא ממנו‬
‫‪5‬‬
‫‪19‬‬
‫ליהוה לעלה׃ לרצנכם תמים זכר בבקר‬ ‫שכבת־זרע׃ או־איש ‪#‬אשר יגע בכל־‬
‫‪20‬‬
‫בכשבים ובעזים׃ כל ‪#‬אשר־בו מום לא‬ ‫שרץ ‪#‬אשר יטמא־לו או באדם ‪#‬אשר‬
‫‪6‬‬
‫‪21‬‬
‫תקריבו כי־לא לרצון יהיה לכם׃ ואיש‬ ‫יטמא־לו לכל ‪C‬טמאתו׃ נפש ‪#‬אשר תגע־‬
‫כי־יקריב זבח־שלמים ליהוה לפלא־נדר‬ ‫בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־‬
‫‪7‬‬
‫או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה‬ ‫ה ‪O‬קדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃ ובא‬
‫‪22‬‬
‫לרצון כל־מום לא יהיה־בו׃ עורת או‬ ‫השמש וטהר ואחר יאכל מן־ה ‪O‬קדשים כי‬
‫‪8‬‬
‫שבור או־חרוץ או־יבלת או גרב או ילפת‬ ‫לחמו הוא׃ נבלה וטרפה לא יאכל‬
‫‪9‬‬
‫לא־תקריבו אלה ליהוה ואשה לא־תתנו‬ ‫לטמאה־בה ‪#‬אני יהוה׃ ושמרו את־‬
‫‪23‬‬
‫מהם על־המזבח ליהוה׃ ושור ושה‬ ‫משמרתי ולא־ישאו עליו חטא ומתו בו כי‬
‫‪10‬‬
‫שרוע וקלוט נדבה ת ‪#‬עשה אתו ולנדר לא‬ ‫יחל ‪C‬להו ‪#‬אני יהוה מקדשם׃ וכל־זר לא־‬
‫ירצה׃ ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא‬
‫‪24‬‬
‫יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל‬
‫‪11‬‬
‫לא‬ ‫ובארצכם‬ ‫ליהוה‬ ‫תקריבו‬ ‫קדש׃ וכהן כי־יקנה נפש קנין כספו‬
‫‪25‬‬
‫ת ‪#‬עשו׃ ומיד בן־נכר לא תקריבו את־‬ ‫הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו‬
‫‪12‬‬
‫לחם ‪E‬אלהיכם מכל־אלה כי משחתם בהם‬ ‫בלחמו׃ ובת־כהן כי תהיה לאיש זר‬
‫לכם׃ פ‬ ‫ירצו‬ ‫לא‬ ‫בם‬ ‫מום‬ ‫לא‬ ‫ה ‪O‬קדשים‬ ‫בתרומת‬ ‫הוא‬
‫‪27‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪13‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ שור‬ ‫תאכל׃ ובת־כהן כי תהיה אלמנה‬
‫או־כשב או־עז כי יולד והיה שבעת ימים‬ ‫וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה‬
‫תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה‬ ‫כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־‬
‫‪28‬‬ ‫‪14‬‬
‫לקרבן אשה ליהוה׃ ושור או־שה אתו‬ ‫ואיש כי־יאכל קדש‬ ‫יאכל בו׃ ס‬
‫‪29‬‬
‫ואת־בנו לא תש ‪#‬חטו ביום אחד׃ וכי־‬ ‫בשגגה ויסף ‪#‬חמשיתו עליו ונתן לכהן‬
‫‪Leviticus 22‬‬ ‫‪26‬‬

‫קצירה ו ‪#‬הבאתם את־עמר ראשית‬ ‫תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם‬

‫‪11‬‬ ‫‪30‬‬
‫קצירכם אל־הכהן׃ והניף את־העמר‬ ‫תזבחו׃ ביום ההוא יאכל לא־תותירו‬
‫לפני יהוה לרצנכם ממ ‪O‬חרת השבת יניפנו‬ ‫‪31‬‬
‫ממנו עד־בקר ‪#‬אני יהוה׃ ושמרתם‬
‫‪12‬‬
‫הכהן׃ ו ‪#‬עשיתם ביום ‪#‬הניפכם את־‬ ‫‪32‬‬
‫מצו ‪J‬תי ו ‪#‬עשיתם אתם ‪#‬אני יהוה׃ ולא‬
‫העמר כבש תמים בן־שנתו לעלה‬ ‫תחללו את־שם קדשי ונקדשתי בתוך בני‬
‫‪13‬‬
‫ליהוה׃ ומנחתו שני עשרנים סלת‬ ‫‪33‬‬
‫ישראל ‪#‬אני יהוה מקדשכם׃ המוציא‬
‫בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח‬ ‫אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים‬
‫‪14‬‬
‫ונסכה‪ q‬יין רביעת ההין׃ ולחם וקלי‬ ‫יהוה׃ פ‬ ‫‪#‬אני‬
‫וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד‬
‫יאכם את־קרבן ‪E‬אלהיכם ‪C‬חקת עולם‬ ‫‪#‬הב ‪#‬‬
‫‪2‬‬
‫בכל‬ ‫לדרתיכם‬
‫לכם‬ ‫וספרתם‬
‫‪15‬‬
‫משבתיכם׃ ס‬
‫מועדי יהוה‬
‫אל־בני ישראל ואמרת ‪#‬אלהם ‪#‬‬
‫יאכם את־עמר‬ ‫ממ ‪O‬חרת השבת מיום ‪#‬הב ‪#‬‬ ‫‪#‬אשר־תקראו אתם מקראי קדש אלה הם‬
‫‪3‬‬
‫תמימת‬ ‫שבתות‬ ‫שבע‬ ‫התנופה‬ ‫מועדי׃ ששת ימים תעשה מלאכה וביום‬ ‫‪#‬‬
‫תהיינה׃ עד ממ ‪O‬חרת השבת השביעת‬
‫‪16‬‬ ‫השביעי שבת שבתון מקרא־קדש כל־‬
‫תספרו ‪#‬חמשים יום והקרבתם מנחה‬ ‫מלאכה לא ת ‪#‬עשו שבת הוא ליהוה בכל‬
‫‪17‬‬ ‫מושבתיכם׃ פ‬
‫‪#‬חדשה ליהוה׃ ממושבתיכם תביאו‬ ‫‪4‬‬
‫לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת‬ ‫מועדי יהוה מקראי קדש ‪#‬אשר־‬ ‫‪#‬‬ ‫אלה‬
‫‪5‬‬
‫בכורים‬ ‫תאפינה‬ ‫חמץ‬ ‫תהיינה‬ ‫מועדם׃ בחדש הראשון‬ ‫תקראו אתם ב ‪#‬‬
‫ליהוה׃ והקרבתם על־הלחם שבעת‬
‫‪18‬‬ ‫בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח‬
‫‪6‬‬
‫כבשים תמימם בני שנה ופר בן־בקר‬ ‫ליהוה׃ וב ‪#‬חמשה עשר יום לחדש הזה‬
‫אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה‬ ‫חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות‬
‫‪7‬‬
‫ומנחתם ונסכיהם אשה ריח־ניחח‬ ‫תאכלו׃ ביום הראשון מקרא־קדש יהיה‬
‫ליהוה׃ ו ‪#‬עשיתם שעיר־עזים אחד‬
‫‪19‬‬ ‫לא‬ ‫‪#‬עבדה‬ ‫כל־מלאכת‬ ‫לכם‬
‫‪8‬‬
‫לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח‬ ‫ת ‪#‬עשו׃ והקרבתם אשה ליהוה שבעת‬
‫שלמים׃ והניף הכהן אתם על לחם‬
‫‪20‬‬ ‫ימים ביום השביעי מקרא־קדש כל־‬
‫הבכורים תנופה לפני יהוה על־שני‬ ‫ת ‪#‬עשו׃ פ‬ ‫לא‬ ‫‪#‬עבדה‬ ‫מלאכת‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫ליהוה‬ ‫יהיו‬ ‫קדש‬ ‫כבשים‬ ‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר אל־‬
‫בני ישראל ואמרת ‪#‬אלהם כי־תבאו אל־‬
‫‪q We have abandoned or added a ketib/qere relative to‬‬ ‫הארץ ‪#‬אשר ‪#‬אני נתן לכם וקצרתם את־‬
‫‪BHS. In doing this we agree with L against BHS.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Leviticus 23‬‬

‫לחדש השביעי הזה חג ה ‪C‬סכות שבעת‬ ‫לכהן׃ וקראתם בעצם היום הזה‬
‫‪21‬‬
‫‪35‬‬
‫ימים ליהוה ׃ ביום הראשון מקרא־קדש‬ ‫מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת ‪#‬עבדה‬
‫‪36‬‬
‫כל־מלאכת ‪#‬עבדה לא ת ‪#‬עשו׃ שבעת‬ ‫לא ת ‪#‬עשו ‪C‬חקת עולם בכל־מושבתיכם‬
‫‪22‬‬
‫ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני‬ ‫לדרתיכם׃ וב ‪C‬קצרכם את־קציר ארצכם‬
‫מקרא־קדש יהיה לכם והקרבתם אשה‬ ‫לא־תכלה פאת שדך ב ‪C‬קצרך ולקט‬
‫ליהוה ‪#‬עצרת הוא כל־מלאכת ‪#‬עבדה לא‬ ‫קצירך לא תלקט לעני ולגר ת ‪#‬עזב אתם‬
‫‪37‬‬ ‫‪23‬‬
‫מועדי יהוה ‪#‬אשר־תקראו‬
‫‪#‬‬ ‫ת ‪#‬עשו׃ אלה‬ ‫וידבר יהוה‬ ‫‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ ס‬
‫אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה‬ ‫‪24‬‬
‫אל־משה לאמר׃ דבר אל־בני ישראל‬
‫עלה ומנחה זבח ונסכים דבר־יום‬ ‫לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה‬
‫‪38‬‬
‫ביומו׃ מלבד שבתת יהוה ומלבד‬ ‫לכם שבתון זכרון תרועה מקרא־‬
‫מתנותיכם ומלבד כל־נדריכם ומלבד כל־‬ ‫קדש׃ כל־מלאכת ‪#‬עבדה לא ת ‪#‬עשו‬
‫‪25‬‬
‫‪39‬‬
‫נדבותיכם ‪#‬אשר תתנו ליהוה׃ אך‬ ‫וידבר‬
‫‪26‬‬
‫והקרבתם אשה ליהוה׃ ס‬
‫ב ‪#‬חמשה עשר יום לחדש השביעי‬ ‫‪27‬‬
‫יהוה אל־משה לאמר׃ אך בעשור‬
‫באספכם את־תבואת הארץ תחגו את־‬ ‫לחדש השביעי הזה יום הכ ‪C‬פרים הוא‬
‫חג־יהוה שבעת ימים ביום הראשון‬ ‫מקרא־קדש יהיה לכם ועניתם את־‬
‫‪40‬‬
‫שבתון וביום השמיני שבתון׃ ולקחתם‬ ‫‪28‬‬
‫נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ וכל־‬
‫לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת‬ ‫מלאכה לא ת ‪#‬עשו בעצם היום הזה כי יום‬
‫תמרים ו ‪#‬ענף עץ־עבת וערבי־נחל‬ ‫כ ‪C‬פרים הוא לכפר ‪#‬עליכם לפני יהוה‬
‫ושמחתם לפני יהוה ‪E‬אלהיכם שבעת‬ ‫‪29‬‬
‫‪41‬‬
‫‪E‬אלהיכם׃ כי כל־הנפש ‪#‬אשר לא־ת ‪C‬ענה‬
‫ימים׃ וחגתם אתו חג ליהוה שבעת‬ ‫‪30‬‬
‫בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ וכל־‬
‫ימים בשנה ‪C‬חקת עולם לדרתיכם בחדש‬
‫‪42‬‬
‫הנפש ‪#‬אשר ת ‪#‬עשה כל־מלאכה בעצם‬
‫השביעי תחגו אתו׃ ב ‪C‬סכת תשבו‬ ‫היום הזה וה ‪#‬אבדתי את־הנפש ההוא‬
‫שבעת ימים כל־האזרח בישראל ישבו‬ ‫‪31‬‬
‫‪43‬‬
‫מקרב עמה׃ כל־מלאכה לא ת ‪#‬עשו‬
‫ב ‪C‬סכת׃ למען ידעו דרתיכם כי ב ‪C‬סכות‬ ‫בכל‬ ‫לדרתיכם‬ ‫עולם‬ ‫‪C‬חקת‬
‫הושבתי את־בני ישראל בהוציאי אותם‬ ‫‪32‬‬
‫‪44‬‬
‫משבתיכם׃ שבת שבתון הוא לכם‬
‫מארץ מצרים ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃ וידבר‬ ‫ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש‬
‫ת־מעדי יהוה אל־בני ישראל׃ פ‬
‫‪#‬‬ ‫משה א‬ ‫בערב מערב עד־ערב תשבתו שבתכם׃ פ‬
‫‪34‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪2‬‬
‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ צו‬ ‫‪24‬‬ ‫אל־בני ישראל לאמר ב ‪#‬חמשה עשר יום‬
‫‪Leviticus 24‬‬ ‫‪28‬‬

‫לאמר איש איש כי־יקלל ‪E‬אלהיו ונשא‬ ‫את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך‬
‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬
‫חטאו׃ ונקב שם־יהוה מות יומת רגום‬ ‫כתית למאור לה ‪#‬עלת נר תמיד׃ מחוץ‬
‫ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־‬ ‫לפרכת הע ‪C‬דת באהל מועד י ‪#‬ערך אתו‬
‫‪17‬‬
‫שם יומת׃ ואיש כי יכה כל־נפש אדם‬ ‫א ‪#‬הרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד‬
‫‪4‬‬
‫‪18‬‬
‫מות יומת׃ ומכה נפש־בהמה ישלמנה‬ ‫‪C‬חקת עולם לדרתיכם׃ על המנרה‬
‫‪19‬‬
‫נפש תחת נפש׃ ואיש כי־יתן מום‬ ‫הטהרה י ‪#‬ערך את־הנרות לפני יהוה‬
‫‪20‬‬ ‫תמיד׃ פ‬
‫ב ‪#‬עמיתו כ ‪#‬אשר עשה כן יעשה לו׃ שבר‬ ‫‪5‬‬
‫תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן‬ ‫ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה‬
‫‪21‬‬
‫כ ‪#‬אשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ ומכה‬ ‫חלות שני עשרנים יהיה החלה‬
‫‪6‬‬
‫אדם‬ ‫ומכה‬ ‫ישלמנה‬ ‫בהמה‬ ‫האחת׃ ושמת אותם שתים מ ‪#‬ערכות‬
‫יומת׃ משפט אחד יהיה לכם כגר‬
‫‪22‬‬ ‫שש המ ‪#‬ערכת על ה ‪C‬שלחן הטהר לפני‬
‫‪7‬‬
‫יהוה‬ ‫‪#‬אני‬ ‫כי‬ ‫יהיה‬ ‫כאזרח‬ ‫יהוה׃ ונתת על־המ ‪#‬ערכת לבנה זכה‬
‫‪23‬‬
‫‪E‬אלהיכם׃ וידבר משה אל־בני ישראל‬ ‫אשה‬ ‫לאזכרה‬ ‫ללחם‬ ‫והיתה‬
‫‪8‬‬
‫ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למ ‪#‬חנה‬ ‫ליהוה׃ ביום השבת ביום השבת יערכנו‬
‫וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כ ‪#‬אשר‬ ‫לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית‬
‫‪9‬‬
‫את־משה׃ פ‬ ‫יהוה‬ ‫צוה‬ ‫עולם׃ והיתה לא ‪#‬הרן ולבניו ו ‪#‬אכ ‪C‬להו‬
‫במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו‬
‫‪10‬‬
‫ויצא בן־‬ ‫מאשי יהוה חק־עולם׃ ס‬
‫וידבר יהוה אל־משה בהר סיני‬ ‫‪25‬‬ ‫אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך‬
‫‪2‬‬
‫לאמר׃ דבר אל־בני ישראל ואמרת‬ ‫בני ישראל וינצו במ ‪#‬חנה בן הישראלית‬
‫‪#‬אלהם כי תבאו אל־הארץ ‪#‬אשר ‪#‬אני נתן‬ ‫בן־האשה‬
‫‪11‬‬
‫הישראלי׃ ויקב‬ ‫ואיש‬
‫‪3‬‬
‫לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ שש‬ ‫הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו‬
‫שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך‬ ‫אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי‬
‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬
‫ואספת את־תבואתה׃ ובשנה השביעת‬ ‫יחהו במשמר לפרש להם‬ ‫למטה־דן׃ וינ ‪C‬‬
‫שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה‬ ‫יהוה׃ פ‬ ‫על־פי‬
‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ את‬ ‫וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ הוצא‬
‫ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך‬ ‫את־המקלל אל־מחוץ למ ‪#‬חנה וסמכו כל־‬
‫לא תבצר שנת שבתון יהיה‬ ‫השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו‬
‫‪6‬‬ ‫‪15‬‬
‫לארץ׃ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה‬ ‫כל־העדה׃ ואל־בני ישראל תדבר‬
‫לך ולעבדך ול ‪#‬אמתך ולשכירך ולתושבך‬
‫‪29‬‬ ‫‪Leviticus 25‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪7‬‬
‫עליה׃ וכי תאמרו מה־נאכל‪ nc‬בשנה‬ ‫הגרים עמך׃ ולבהמתך ולחיה ‪#‬אשר‬
‫השביעת הן לא נזרע ולא נ ‪E‬אסף את־‬ ‫כל־תבואתה‬ ‫תהיה‬ ‫בארצך‬
‫‪21‬‬ ‫‪8‬‬
‫תבואתנו׃ וצויתי את־ברכתי לכם‬ ‫וספרת לך שבע שבתת‬ ‫ל ‪E‬אכל׃ ס‬
‫בשנה הששית ועשת את־התבואה‬ ‫שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי‬
‫‪22‬‬
‫לשלש השנים׃ וזרעתם את השנה‬ ‫שבע שבתת השנים תשע וארבעים‬
‫‪9‬‬
‫השמינת ו ‪#‬אכלתם מן־התבואה ישן עד‬ ‫שנה׃ וה ‪#‬עברת שופר תרועה בחדש‬
‫השנה התשיעת עד־בוא תבואתה תאכלו‬ ‫השבעי בעשור לחדש ביום הכ ‪C‬פרים‬
‫‪23‬‬ ‫‪10‬‬
‫ישן׃ והארץ לא תמכר לצמ ‪C‬תת כי־לי‬ ‫ת ‪#‬עבירו שופר בכל־ארצכם׃ וקדשתם‬
‫אתם‬ ‫ותושבים‬ ‫כי־גרים‬ ‫הארץ‬ ‫את שנת ה ‪#‬חמשים שנה וקראתם דרור‬
‫‪24‬‬
‫עמדי׃ ובכל ארץ ‪#‬א ‪C‬חזתכם ג ‪C‬אלה תתנו‬ ‫בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם‬
‫כי־ימוך אחיך ומכר‬
‫‪25‬‬
‫לארץ׃ ס‬ ‫ל־א ‪C‬חזתו ואיש אל־‬ ‫ושבתם איש א ‪#‬‬
‫‪11‬‬
‫גאלו הקרב אליו וגאל את‬ ‫מ ‪#‬א ‪C‬חזתו ובא ‪#‬‬ ‫משפחתו ת ‪C‬שבו׃ יובל הוא שנת‬
‫‪26‬‬
‫ממכר אחיו׃ ואיש כי לא יהיה־לו גאל‬ ‫ה ‪#‬חמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא‬
‫‪27‬‬
‫וה‪M‬יגה ידו ומצא כדי ג ‪C‬אלתו׃ וחשב‬ ‫תקצרו את־ספיחיה ולא תבצרו את־‬
‫‪12‬‬
‫את־שני ממכרו והשיב את־העדף לאיש‬ ‫נזריה׃ כי יובל הוא קדש תהיה לכם‬
‫‪13‬‬
‫‪28‬‬
‫‪#‬אשר מכר־לו ושב ל ‪#‬א ‪C‬חזתו׃ ואם לא־‬ ‫מן־ה‪M‬דה תאכלו את־תבואתה׃ בשנת‬
‫מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד‬ ‫היובל הזאת ת ‪C‬שבו איש אל־‬
‫‪14‬‬
‫הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל‬ ‫‪#‬א ‪C‬חזתו׃ וכי־תמכרו ממכר ל ‪#‬עמיתך או‬
‫‪29‬‬
‫ושב ל ‪#‬א ‪C‬חזתו׃ ואיש כי־ימכר בית־‬ ‫קנה מיד ‪#‬עמיתך אל־תונו איש את־‬
‫‪15‬‬
‫מושב עיר חומה והיתה ג ‪C‬אלתו עד־תם‬ ‫אחיו׃ במספר שנים אחר היובל תקנה‬
‫‪30‬‬
‫שנת ממכרו ימים תהיה ג ‪C‬אלתו׃ ואם‬ ‫מאת ‪#‬עמיתך במספר שני־תבואת ימכר־‬
‫‪16‬‬
‫לא־יגאל עד־מלאת לו שנה תמימה וקם‬ ‫לך׃ לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי‬
‫הבית ‪#‬אשר־בעיר ‪#‬אשר־ לא לו חמה‬ ‫מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר‬
‫‪17‬‬
‫יתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא‬ ‫לצמ ‪C‬‬ ‫תבואת הוא מכר לך׃ ולא תונו איש‬
‫ביבל׃ ובתי ה ‪#‬חצרים ‪#‬אשר אין־להם‬
‫‪31‬‬
‫ת־עמיתו ויראת מ ‪E‬אלהיך כי ‪#‬אני יהוה‬ ‫א ‪#‬‬
‫‪18‬‬
‫חמה סביב על־שדה הארץ יחשב ג ‪C‬אלה‬ ‫ת־חקתי ואת־‬ ‫‪E‬אלהיכם׃ ו ‪#‬עשיתם א ‪C‬‬
‫‪32‬‬
‫תהיה־לו וביבל יצא׃ וערי הלוים בתי‬ ‫משפטי תשמרו ו ‪#‬עשיתם אתם וישבתם‬
‫‪19‬‬
‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫על־הארץ לבטח׃ ונתנה הארץ פריה‬
‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪error in BHS.‬‬
‫לבטח‬ ‫וישבתם‬ ‫לשבע‬ ‫ו ‪#‬אכלתם‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪Leviticus 25‬‬ ‫‪30‬‬

‫לרשת ‪#‬א ‪C‬חזה לעלם בהם ת ‪#‬עבדו‬ ‫‪#‬א ‪C‬חזתם ג ‪C‬אלת עולם תהיה‬ ‫ערי‬
‫ובאחיכם בני־ישראל איש באחיו לא־‬ ‫ללוים׃ ו ‪#‬אשר יגאל מן־הלוים ויצא‬
‫‪33‬‬
‫‪47‬‬
‫וכי ת‪M‬יג יד גר‬ ‫תרדה בו בפרך׃ ס‬ ‫ממכר־בית ועיר ‪#‬א ‪C‬חזתו ביבל כי בתי ערי‬
‫ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר‬ ‫‪#‬א ‪C‬חזתם בתוך בני‬ ‫הלוים הוא‬
‫תושב עמך או לעקר משפחת‬ ‫ישראל׃ ושדה מגרש עריהם לא ימכר‬
‫‪34‬‬
‫‪48‬‬
‫גר׃ א ‪#‬חרי נמכר ג ‪C‬אלה תהיה־לו אחד‬ ‫וכי־‬
‫‪35‬‬
‫י־א ‪C‬חזת עולם הוא להם׃ ס‬ ‫כ ‪#‬‬
‫‪49‬‬
‫מאחיו יגאלנו׃ או־דדו או בן־דדו‬ ‫ימוך אחיך ומטה ידו עמך וה ‪E‬חזקת בו גר‬
‫יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו‬ ‫‪36‬‬
‫ותושב וחי עמך׃ אל־תקח מאתו נשך‬
‫‪50‬‬
‫יגאלנו או־ה‪M‬יגה ידו ונגאל׃ וחשב‬ ‫ותרבית ויראת מ ‪E‬אלהיך וחי אחיך‬
‫עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל‬ ‫עמך׃ את־כספך לא־תתן לו בנשך‬
‫‪37‬‬
‫והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי‬ ‫‪38‬‬

‫ובמרבית לא־תתן אכלך׃ ‪#‬אני יהוה‬
‫‪51‬‬
‫שכיר יהיה עמו׃ אם־עוד רבות בשנים‬ ‫‪E‬אלהיכם ‪#‬אשר־הוצאתי אתכם מארץ‬
‫‪52‬‬
‫לפיהן ישיב ג ‪C‬אלתו מכסף מקנתו׃ ואם־‬ ‫מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות‬
‫מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־‬ ‫וכי־ימוך אחיך‬
‫‪39‬‬
‫לאלהים׃ ס‬ ‫לכם‬
‫‪53‬‬
‫לו כפי שניו ישיב את־ג ‪C‬אלתו׃ כשכיר‬ ‫עמך ונמכר־לך לא־ת ‪#‬עבד בו ‪#‬עבדת‬
‫שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך‬ ‫עבד׃ כשכיר כתושב יהיה עמך עד־‬
‫‪40‬‬
‫‪54‬‬
‫לעיניך׃ ואם־לא יגאל באלה ויצא‬ ‫‪41‬‬
‫שנת היבל י ‪#‬עבד עמך׃ ויצא מעמך הוא‬
‫‪55‬‬
‫בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ כי־לי בני־‬ ‫ל־א ‪C‬חזת‬
‫ובניו עמו ושב אל־משפחתו וא ‪#‬‬
‫ישראל ‪#‬עבדים ‪#‬עבדי הם ‪#‬אשר־הוצאתי‬ ‫י־עבדי הם ‪#‬אשר־‬
‫‪42‬‬
‫‪#‬אבתיו ישוב׃ כ ‪#‬‬
‫אותם מארץ מצרים ‪#‬אני יהוה ‪E‬אלהיכם׃‬ ‫הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו‬
‫‪43‬‬
‫ממכרת עבד׃ לא־תרדה בו בפרך‬
‫‪ 26‬לא־ת ‪#‬עשו לכם ‪E‬אלילם ופסל ומצבה‬ ‫‪44‬‬
‫ויראת מ ‪E‬אלהיך׃ ועבדך ו ‪#‬אמתך ‪#‬אשר‬
‫לא־תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו‬ ‫יהיו־לך מאת הגוים ‪#‬אשר סביבתיכם‬
‫בארצכם להשת ‪#‬חו ‪J‬ת עליה כי ‪#‬אני יהוה‬ ‫‪45‬‬
‫מהם תקנו עבד ואמה׃ וגם מבני‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬אלהיכם׃ את־שבתתי תשמרו ומקדשי‬ ‫התושבים הגרים עמכם מהם תקנו‬
‫‪3‬‬
‫אם־ב ‪C‬חקתי תלכו‬ ‫תיראו ‪#‬אני יהוה׃ ס‬ ‫וממשפחתם ‪#‬אשר עמכם ‪#‬אשר הולידו‬
‫ו ‪#‬עשיתם‬ ‫תשמרו‬ ‫ואת־מצו ‪J‬תי‬ ‫‪4‬‬
‫ל ‪#‬א ‪C‬חזה׃‬ ‫לכם‬ ‫והיו‬ ‫בארצכם‬
‫‪4‬‬
‫אתם׃ ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה‬ ‫והתנח‪#‬לתם‪ 1‬אתם לבניכם א ‪#‬חריכם‬
‫‪6‬‬

‫‪and we keep the same form as BHS.‬‬ ‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪Leviticus 26‬‬

‫ו ‪#‬אכ ‪C‬להו‬ ‫זר ‪#‬עכם‬ ‫לריק‬ ‫וזרעתם‬ ‫הארץ יבולה ועץ ה‪M‬דה יתן‬
‫‪17‬‬ ‫‪5‬‬
‫איביכם׃ ונתתי פני בכם ונגפתם לפני‬ ‫פריו׃ וה‪M‬יג לכם דיש את־בציר ובציר‬
‫איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין־‬ ‫י‪M‬יג את־זרע ו ‪#‬אכלתם לחמכם לשבע‬
‫‪18‬‬ ‫‪6‬‬
‫ואם־עד־אלה לא‬ ‫רדף אתכם׃ ס‬ ‫וישבתם לבטח בארצכם׃ ונתתי שלום‬
‫תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע‬ ‫בארץ ושכבתם ואין מ ‪#‬חריד והשבתי חיה‬
‫‪19‬‬
‫על־חטאתיכם׃ ושברתי את־גאון ‪C‬עזכם‬ ‫לא־ת ‪#‬עבר‬ ‫וחרב‬ ‫מן־הארץ‬ ‫רעה‬
‫‪7‬‬
‫ונתתי את־שמיכם כברזל ואת־ארצכם‬ ‫בארצכם׃ ורדפתם את־איביכם ונפלו‬
‫‪20‬‬ ‫‪8‬‬
‫כחכם ולא־תתן‬ ‫‪#‬‬ ‫כנ ‪C‬חשה׃ ותם לריק‬ ‫לפניכם לחרב‪ 1‬ורדפו‪ c‬מכם ‪#‬חמשה‬
‫ארצכם את־יבולה ועץ הארץ לא יתן‬ ‫מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו‬
‫‪21‬‬ ‫‪9‬‬
‫פריו׃ ואם־תלכו עמי קרי ולא תאבו‬ ‫איביכם לפניכם לחרב׃ ופניתי ‪#‬אליכם‬
‫לשמע לי ויספתי ‪#‬עליכם מכה שבע‬ ‫והפריתי אתכם והרביתי אתכם ו ‪#‬הקימתי‬
‫‪22‬‬ ‫‪10‬‬
‫כחטאתיכם׃ והשלחתי בכם את־חית‬ ‫את־בריתי אתכם׃ ו ‪#‬אכלתם ישן נושן‬
‫ה‪M‬דה ושכלה אתכם והכריתה את־‬ ‫‪11‬‬
‫וישן מפני חדש תוציאו׃ ונתתי משכני‬
‫בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו‬ ‫נפשי‬ ‫ולא־תגעל‬ ‫בתוככם‬
‫‪23‬‬
‫דרכיכם׃ ואם־באלה לא תוסרו לי‬ ‫אתכם׃ והתהלכתי בתוככם והייתי לכם‬
‫‪12‬‬
‫‪24‬‬
‫ף־אני‬
‫ו ‪#‬הלכתם עמי קרי׃ והלכתי א ‪#‬‬ ‫‪13‬‬
‫לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃ ‪#‬אני יהוה‬
‫עמכם בקרי והכיתי אתכם גם־אני שבע‬ ‫‪E‬אלהיכם ‪#‬אשר הוצאתי אתכם מארץ‬
‫‪25‬‬
‫על־חטאתיכם׃ והבאתי ‪#‬עליכם חרב‬ ‫מצרים מהית להם ‪#‬עבדים ואשבר מטת‬
‫נקמת נקם־ברית ונ ‪E‬אספתם אל־עריכם‬ ‫קוממיות׃ פ‬ ‫‪C‬עלכם ואולך אתכם‬
‫ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד־‬ ‫ואם־לא תשמעו לי ולא ת ‪#‬עשו את כל־‬
‫‪14‬‬
‫‪26‬‬
‫אויב׃ בשברי לכם מטה־לחם ואפו‬ ‫‪15‬‬
‫המצו ‪J‬ת האלה׃ ואם־ב ‪C‬חקתי תמאסו‬
‫עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו‬ ‫ואם את־משפטי תגעל נפשכם לבלתי‬
‫ולא‬ ‫ו ‪#‬אכלתם‬ ‫במשקל‬ ‫לחמכם‬ ‫‪#‬עשות את־כל־מצו ‪J‬תי להפרכם את־‬
‫‪27‬‬
‫ואם־בזאת לא תשמעו‬ ‫תשבעו׃ ס‬ ‫לכם‬ ‫א ‪E‬עשה־זאת‬ ‫ף־אני‬
‫‪16‬‬
‫בריתי׃ א ‪#‬‬
‫‪28‬‬
‫לי ו ‪#‬הלכתם עמי בקרי׃ והלכתי עמכם‬ ‫והפקדתי ‪#‬עליכם בהלה את־השחפת‬
‫ב ‪#‬חמת־קרי ויסרתי אתכם אף־אני שבע‬ ‫ואת־הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש‬
‫‪29‬‬
‫על־חטאתיכם׃‪ 1‬ו ‪#‬אכלתם בשר בניכם‬ ‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬
‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬ ‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫‪there might be a question of the validity of the form‬‬ ‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪and we keep the same form as BHS.‬‬ ‫‪error in BHS.‬‬
‫‪Leviticus 26‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪30‬‬
‫אזכר והארץ אזכר׃ והארץ תעזב מהם‬ ‫ובשר בנתיכם תאכלו׃ והשמדתי את־‬
‫ותרץ את־שבתתיה בהשמה מהם והם‬ ‫במתיכם והכרתי את־חמניכם ונתתי את־‬
‫ת־עו ‪J‬נם יען וביען במשפטי מאסו‬
‫ירצו א ‪#‬‬ ‫פגריכם על־פגרי גלוליכם וג ‪#‬עלה נפשי‬
‫‪44‬‬ ‫‪31‬‬
‫ת־חקתי ג ‪#‬עלה נפשם׃ ואף־גם־זאת‬ ‫וא ‪C‬‬ ‫חרבה‬ ‫את־עריכם‬ ‫אתכם׃ ונתתי‬
‫בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־‬ ‫ו ‪#‬השמותי את־מקדשיכם ולא אריח בריח‬
‫געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי ‪#‬אני‬ ‫‪#‬אני את־הארץ‬
‫‪32‬‬
‫יחחכם׃ ו ‪#‬השמתי‬ ‫נ ‪#‬‬
‫‪45‬‬
‫יהוה ‪E‬אלהיהם׃ וזכרתי להם ברית‬ ‫הישבים‬ ‫איביכם‬ ‫עליה‬ ‫ושממו‬
‫ראשנים ‪#‬אשר הוצאתי־אתם מארץ‬ ‫בה׃ ואתכם ‪E‬אזרה בגוים ו ‪#‬הריקתי‬
‫‪33‬‬
‫מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים‬ ‫א ‪#‬חריכם חרב והיתה ארצכם שממה‬
‫‪46‬‬
‫‪#‬אני יהוה׃ אלה ה ‪C‬חקים והמשפטים‬ ‫‪34‬‬
‫ועריכם יהיו חרבה׃ אז תרצה הארץ‬
‫והתורת ‪#‬אשר נתן יהוה בינו ובין בני‬ ‫את־שבתתיה כל ימי ‪O‬השמה ואתם בארץ‬
‫ביד־משה׃ פ‬ ‫סיני‬ ‫בהר‬ ‫ישראל‬ ‫איביכם אז תשבת הארץ והרצת את־‬
‫‪35‬‬
‫שבתתיה׃ כל־ימי השמה תשבת את‬
‫‪ 27‬וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ דבר‬ ‫‪#‬אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם‬
‫‪2‬‬
‫‪36‬‬
‫עליה׃ והנשארים בכם והבאתי מרך‬
‫אל־בני ישראל ואמרת ‪#‬אלהם איש כי‬
‫‪3‬‬ ‫בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול‬
‫יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ והיה‬
‫עלה נדף ונסו מנ‪ C‬סת־חרב ונפלו ואין‬
‫ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־‬ ‫‪37‬‬
‫ששים שנה והיה ערכך ‪#‬חמשים שקל‬ ‫רדף׃ וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב‬
‫‪4‬‬ ‫ורדף אין ולא־תהיה לכם תקומה לפני‬
‫כסף בשקל הקדש׃ ואם־נקבה הוא‬ ‫‪38‬‬
‫‪5‬‬ ‫איביכם׃ ו ‪#‬אבדתם בגוים ואכלה אתכם‬
‫והיה ערכך שלשים שקל׃ ואם מבן־‬ ‫‪39‬‬
‫חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה‬ ‫ארץ איביכם׃ והנשארים בכם ימקו‬
‫ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה‬ ‫ב ‪#‬עו ‪J‬נם בארצת איביכם ואף ב ‪#‬עו ‪J‬נת ‪#‬אבתם‬
‫‪40‬‬
‫‪6‬‬ ‫ת־עו ‪J‬ן‬
‫ת־עו ‪J‬נם וא ‪#‬‬
‫אתם ימקו׃ והתודו א ‪#‬‬
‫‪#‬עשרת שקלים׃ ואם מבן־חדש ועד בן־‬
‫‪#‬אבתם במ ‪#‬עלם ‪#‬אשר מ ‪#‬עלו־בי ואף ‪#‬אשר־‬
‫חמש שנים והיה ערכך הזכר ‪#‬חמשה‬ ‫‪41‬‬
‫שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת‬ ‫ף־אני אלך עמם‬ ‫הלכו עמי בקרי׃ א ‪#‬‬
‫‪7‬‬
‫שקלים כסף׃ ואם מבן־ששים שנה‬ ‫בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או־אז‬
‫ומעלה אם־זכר והיה ערכך ‪#‬חמשה עשר‬ ‫יכנע לבבם הערל ואז ירצו את־‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬ ‫ע‪#‬ו‪J‬נם׃ וזכרתי את־בריתי י ‪#‬עקוב ואף‬
‫שקל ולנקבה ‪#‬עשרה שקלים׃ ואם־מך‬
‫את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם‬
‫הוא מערכך וה ‪E‬עמידו לפני הכהן וה ‪E‬עריך‬
‫‪33‬‬ ‫‪Leviticus 27‬‬

‫מקנתו ‪#‬אשר לא מ‪M‬דה ‪#‬א ‪C‬חזתו יקדיש‬ ‫אתו הכהן על־פי ‪#‬אשר ת‪M‬יג יד הנדר‬
‫‪23‬‬ ‫‪9‬‬
‫ליהוה׃ וחשב־לו הכהן את מכסת‬ ‫ואם־בהמה ‪#‬אשר‬ ‫י ‪#‬עריכנו הכהן׃ ס‬
‫הערכך עד שנת היבל ונתן את־הערכך‬ ‫יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל ‪#‬אשר יתן‬
‫‪24‬‬ ‫‪10‬‬
‫ביום ההוא קדש ליהוה׃ בשנת היובל‬ ‫ממנו ליהוה יהיה־קדש׃ לא י ‪#‬חליפנו‬
‫ישוב ה‪M‬דה ל ‪#‬אשר קנהו מאתו ל ‪#‬אשר־לו‬ ‫ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב‬
‫‪25‬‬
‫‪#‬א ‪C‬חזת הארץ׃ וכל־ערכך יהיה בשקל‬ ‫ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא‬
‫‪11‬‬
‫יהיה‬ ‫גרה‬ ‫עשרים‬ ‫הקדש‬ ‫ותמורתו יהיה־קדש׃ ואם כל־בהמה‬
‫‪#‬אשר־י ‪C‬בכר‬ ‫אך־בכור‬
‫‪26‬‬
‫השקל׃ ס‬ ‫טמאה ‪#‬אשר לא־יקריבו ממנה קרבן‬
‫ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־‬ ‫ליהוה וה ‪E‬עמיד את־הבהמה לפני‬
‫‪12‬‬
‫‪27‬‬
‫שור אם־שה ליהוה הוא׃ ואם בבהמה‬ ‫הכהן׃ וה ‪E‬עריך הכהן אתה בין טוב ובין‬
‫‪13‬‬
‫הטמאה ופדה בערכך ויסף ‪#‬חמשתו עליו‬ ‫רע כערכך הכהן כן יהיה׃ ואם־גאל‬
‫‪28‬‬ ‫‪14‬‬
‫ואם־לא יגאל ונמכר בערכך׃ אך־כל־‬ ‫יגאלנה ויסף ‪#‬חמישתו על־ערכך׃ ואיש‬
‫ל־אשר־‬‫חרם ‪#‬אשר י ‪#‬חרם איש ליהוה מכ ‪#‬‬ ‫כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה וה ‪E‬עריכו‬
‫לו מאדם ובהמה ומ‪M‬דה ‪#‬א ‪C‬חזתו לא‬ ‫הכהן בין טוב ובין רע כ ‪#‬אשר י ‪#‬עריך אתו‬
‫ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים‬ ‫‪15‬‬
‫הכהן כן יקום׃ ואם־המקדיש יגאל את־‬
‫‪29‬‬
‫הוא ליהוה׃ כל־חרם ‪#‬אשר י ‪O‬חרם מן־‬ ‫ביתו ויסף ‪#‬חמישית כסף־ערכך עליו והיה‬
‫‪30‬‬ ‫‪16‬‬
‫האדם לא יפדה מות יומת׃ וכל־מעשר‬ ‫לו׃ ואם מ‪M‬דה ‪#‬א ‪C‬חזתו יקדיש איש‬
‫הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא‬ ‫ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר‬
‫‪31‬‬ ‫‪17‬‬
‫קדש ליהוה׃ ואם־גאל יגאל איש‬ ‫שערים ב ‪#‬חמשים שקל כסף׃ אם־משנת‬
‫‪32‬‬ ‫‪18‬‬
‫ממעשרו ‪#‬חמשיתו יסף עליו׃ וכל־‬ ‫היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ ואם־‬
‫מעשר בקר וצאן כל ‪#‬אשר־י ‪#‬עבר תחת‬ ‫אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן‬
‫‪33‬‬
‫השבט ה ‪#‬עשירי יהיה־קדש ליהוה׃ לא‬ ‫את־הכסף על־פי השנים הנותרת עד‬
‫‪19‬‬
‫יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר‬ ‫שנת היבל ונגרע מערכך׃ ואם־גאל‬
‫ימירנו והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש לא‬ ‫יגאל את־ה‪M‬דה המקדיש אתו ויסף‬
‫‪34‬‬ ‫‪20‬‬
‫יגאל׃ אלה המצו ‪J‬ת ‪#‬אשר צוה יהוה את־‬ ‫‪#‬חמשית כסף־ערכך עליו וקם לו׃ ואם־‬
‫משה אל־בני ישראל בהר סיני׃‬ ‫לא יגאל את־ה‪M‬דה ואם־מכר את־ה‪M‬דה‬
‫‪21‬‬
‫לאיש אחר לא יגאל עוד׃ והיה ה‪M‬דה‬
‫‪End of Leviticus‬‬
‫בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם‬
‫‪22‬‬
‫לכהן תהיה ‪#‬א ‪C‬חזתו׃ ואם את־שדה‬
‫‪Leviticus 27‬‬ ‫‪34‬‬

Unicode/XML Westminster Leningrad Codex
Version 4.20
Leviticus
Attributed to:
Shemu'el ben Ya'akov
Aharon ben-Mosheh ben-Asher
ca 1008
Active maintenance of machine-readable version:

Stephen K. Salisbury, Editor
steve@grovescenter.org
J. Alan Groves Center for Advanced Biblical Research,
Transcription to Unicode/XML:
Christopher V. Kimball
transcriber@tanach.us
Edition:
Unicode/XML Westminster Leningrad Codex
http://www.tanach.us/Tanach.xml
Transcribed by WLC2XML of 28 July 2016 at 03 Aug 2016 @ 11:52.43. Build

number: 25.1. Converted to ODT by XML2ODT.xml dated 20 Jan 2012 on
2016.08.03-11.54. Build number: 25.1 . 35 pages. Layout: Full; Content: Vowels.
This document is in the public domain.
35

Leviticus - vow.PDF VOCALES

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

Leviticus - vow.PDF VOCALES

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫‪Leviticus 1‬‬ ‫‪Unicode/XML Westminster Leningrad Codex‬‬

‫כהנים את־דמו על־המזבח‬ ‫א ‪#‬הרן ה ‪#‬‬ ‫‪Leviticus‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪Leviticus 2‬‬

‫ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת‬ ‫ואם־מנחת‬

‫הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־‬ ‫מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה‬

‫‪Leviticus 3‬‬ ‫‪2‬‬

‫ושרף אתו על־עצים באש על־שפך הדשן‬

‫‪3‬‬ ‫‪Leviticus 4‬‬

‫ואם־כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה‬

‫‪Leviticus 5‬‬ ‫‪4‬‬

‫פ‬ ‫לו׃‬ ‫ונסלח‬ ‫הכהן‬ ‫עליו‬ ‫וכפר‬ ‫לחטאת‬

‫לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם‬

‫‪5‬‬ ‫‪Leviticus 6‬‬

‫‪Leviticus 7‬‬ ‫‪6‬‬

‫טמא לא יאכל באש י‪M‬רף והבשר כל־‬ ‫‪5‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪Leviticus 7‬‬

‫ויחטא את־המזבח ואת־הדם יצק אל־‬

‫‪Leviticus 8‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪Leviticus 9‬‬

‫‪Leviticus 10‬‬ ‫‪10‬‬

‫כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני‬ ‫‪9‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪Leviticus 11‬‬

‫היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא‬ ‫‪26‬‬

‫השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ‬ ‫המה‬ ‫טמאים‬ ‫עד־הערב‬ ‫וטמא‬

‫‪Leviticus 11‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪Leviticus 13‬‬

‫בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן־העור‬ ‫‪13‬‬

‫הוא׃ פ‬ ‫המכוה‬ ‫‪17‬‬

‫וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש‬ ‫‪19‬‬

‫‪Leviticus 13‬‬ ‫‪14‬‬

‫אתו וקרע אתו מן־הבגד או מן־העור או‬ ‫‪45‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪Leviticus 14‬‬

‫‪Leviticus 14‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪Leviticus 14‬‬

‫‪Leviticus 15‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪Leviticus 16‬‬

‫בשרו במים במקום קדוש ולבש את־‬

‫‪Leviticus 17‬‬ ‫‪20‬‬

‫כל־אכליו‬ ‫הוא‬ ‫דמו‬ ‫כל־בשר‬ ‫אהל מועד לא ‪E‬הביאו להקריב קרבן‬

‫‪21‬‬ ‫‪Leviticus 18‬‬

‫‪Leviticus 19‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪Leviticus 20‬‬

‫‪Leviticus 20‬‬ ‫‪24‬‬

‫א ‪#‬הרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי‬ ‫יחללו שם ‪E‬אלהיהם כי את־אשי יהוה‬

‫‪25‬‬ ‫‪Leviticus 22‬‬

‫‪Leviticus 22‬‬ ‫‪26‬‬

‫קצירה ו ‪#‬הבאתם את־עמר ראשית‬ ‫תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם‬

‫‪27‬‬ ‫‪Leviticus 23‬‬

‫‪Leviticus 24‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪Leviticus 25‬‬

‫‪Leviticus 25‬‬ ‫‪30‬‬

‫והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי‬ ‫‪38‬‬

‫‪1 BHS has been faithful to the Leningrad Codex where‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪Leviticus 26‬‬

‫‪Leviticus 26‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪Leviticus 27‬‬

‫‪Leviticus 27‬‬ ‫‪34‬‬

Active maintenance of machine-readable version:

J. Alan Groves Center for Advanced Biblical Research,

Transcribed by WLC2XML of 28 July 2016 at 03 Aug 2016 @ 11:52.43. Build

This document is in the public domain.

You might also like