‫חרדה‪ ,‬תפקוד מוגבל וכאב פוסט‪-‬ניתוחי הם חלק מהמרכיבים החשובים ביותר לניהול מטופלים‬

‫המקושרים עם שיקום מוצלח של שביעות רצון המטופלים‪ .‬מידע שניתן מרצון הצוות הסיעודי במונחים‬
‫פשוטים על אודות המחלה‪ ,‬לצד עירוב המטופלים בתהליכי קבלת ההחלטות נמצאו כגורמים בעלי‬
‫‪1‬‬
‫השפעה ניכרת על שביעות רצון המטופלים בהליך הרפואי‪.‬‬

‫לאור השיעור הגבוה של ביטולים הנובע מהיעדר מוכנות של המטופלים‪ ,‬הן מבחינה גופנית והן‬
‫מבחינה מנטלית פותחו מודלים שונים שמטרתם טיוב התקשורת בין המטופלים לבין המסגרת‬
‫הטיפולית באופן שיביא למקסימלזיציה של מוכנות המטופל וכתוצאה להפחתת שיעורי ביטולי‬
‫הניתוחים‪ .‬מודלים אלה פועלים לאור הסברה שמעבר להפחתת שיעורי הביטולים‪ ,‬טיוב ההכנה יביא‬
‫לתוצאות בריאות משופרות‪ .‬להלן יוצגו מודלים אלה‪.‬‬

‫חוויית המטופל בניתוחים דחופים‬ ‫‪3.1‬‬

‫אשפוזים דחופים המסתיימים בניתוח מהווים כמעט ‪ 50%‬מנטל העבודה במחלקות כירורגיות‬
‫מסוימות בבריטניה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬השירות הכירורגי עדיין מתוכנן סביב אשפוזים אלקטיביים‬
‫מתוכננים‪ ,‬דבר המשפיע בין היתר על חוויית המטופל המגיע לניתוח דחוף‪ 2.‬מחקר קנדי מצא כי‬
‫מטופלים דחופים שלא מגיעים לחדרי הניתוח בזמן בשל חוסר משאבים בעלי סיכון רב יותר של ‪60%‬‬ ‫‪Commented [RM1]:‬‬ ‫מה זה אומר? חוסר המשאבים הוא‬
‫למוות‪ ,‬או נזקקים לזמן התאוששות ארוך יותר בבית החולים‪ 3.‬לכן‪ ,‬הגיוני כי בתי חולים רבים ישאפו‬ ‫הסיבה לסיכון ולא הנתח הנמוך של הניתוח הדחופים‬
‫להכניס את המטופלים הדחופים כמה שיותר מהר לחדר הניתוח‪ ,‬מצב שלעתים יוצר אבחנה מקדימה‬ ‫‪Commented [RM2]:‬‬ ‫מקדימה? אולי עדיף בוסרית?‬
‫לא מלאה‪.‬‬
‫תחום הניתוחים הדחופים עשוי להיות מאתגר מבחינת חוויית המטופל‪ .‬המנותחים לרוב מגיעים‬
‫במצב רפואי קשה‪ ,‬סובלים מכאבים וממתח‪ .‬הקבלה לאשפוז בהגדרתה אינה מתוכננת ומתרחשת‬
‫פעמים רבות בלילה‪ .‬מסע המטופל בבית החולים עלול להיות מורכב ולכלול מעברים רבים בין צוותים‬
‫ואזורים קליניים‪ ,‬דבר המערער את רציפות הטיפול‪ .‬בהשוואה למטופלים האלקטיביים‪ ,‬הטיפול‬
‫בניתוחים הדחופים ניתן בידי חברי צוות מנוסים פחות‪ ,‬ולמטופלים קיימת גישה פחותה לערוצי‬
‫‪4‬‬
‫תמיכה שונים כמו אנשי סיעוד מומחים‪.‬‬
‫מחקר שבחן את גורמי ההשפעה העיקריים על חוויית המטופלים שעברו ניתוחי בטן דחופים העלה כי‬
‫הגורם העיקרי המשפיע על החוויה הוא התקשורת עם הצוות המטפל‪ ,‬ובייחוד המידע הנמסר‬
‫למטופל בשלבים שונים במסע‪ .‬מטופלים שחשו מיודעים לגבי מצבם הרפואי והטיפול שהם עוברים‪,‬‬
‫שקיבלו הסברים טובים לפני הניתוח ולאחריו דיווחו על רמות שביעות רצון גבוהות יותר‪ .‬מרכיבי‬
‫התקשורת שדווחו כמשפיעים היו ת חושת ביטחון והסתמכות על הרופאים ועל הצוות הסיעודי‪,‬‬
‫תחושת תמיכה רגשית ויכולות תקשורת טובות מצד הצוות‪ .‬מאפייני תקשורת טובה לפי המטופלים‬
‫במחקרכללו‪ ,‬למשל‪ ,‬הכללת המטופלים כשמדברים על מצבם בפניהם‪ ,‬מתן הסברים מפורטים‬
‫ומובנים והקדשת זמן למענה על שאלות‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬יצירת תחושת מעורבות אצל המטופלים‬
‫בתהליכי קבלת החלטות שיפרה את שיעורי שביעות הרצון‪ ,‬כולל למשל בהשתתפות המטופל‬
‫בהחלטה לשחררו מבית החולים‪ .‬למסירת מידע משלים למטופלים יש מספר שיטות‪ ,‬המסורתית‬
‫שבהן כוללת דפי מידע כתובים וקבצי "שאלות נפוצות"‪ ,‬שיטה המספקת דרך פשוטה לתת מידע‬

‫‪1‬‬
‫‪Mako, Tünde, Pernilla Svanäng, and Kristofer Bjerså. "Patients’ perceptions of the meaning‬‬
‫‪of good care in surgical care: a grounded theory study." BMC nursing 15.1 (2016): 47.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪"Separating emergency and elective surgical care: Recommendations for practice". The‬‬
‫‪Royal College of Surgeons of England. September 2007: https://www.rcseng.ac.uk/-‬‬
‫‪/media/files/rcs/library-and-publications/non-journal-publications/emergency--elective.pdf‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Ubelacker, S. "Patients with emergency surgery delays have higher risk of dying, study‬‬
‫‪finds". The Canadian Press. July 10, 2017: https://www.cbc.ca/news/canada/ottawa/ottawa-‬‬
‫‪study-emergency-surgery-delays-risk-1.4196956‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Jones, C. H., et al. "Patient experience and overall satisfaction after emergency abdominal‬‬
‫‪surgery." BMC surgery 17.1 (2017): 76.‬‬
 ‫משלים למטופל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬טכנולוגיה מאפשרת למטופלים המסוגלים בכך לגשת לפורטלי מידע‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫לאפליקציות ולכלי הדרכה מקוונים‪.‬‬ ‫‪Commented [RM3]:‬‬ ‫איך זה קשור לפסקה ולניתוחים‬
‫דחופים?‬
‫תחום נוסף שהשפיע על חוויית המטופל האלקטיבי היה תנאי המחלקה‪ :‬פרטיות מספקת במהלך‬
‫בדיקות או דיונים עם הצוות‪ ,‬היעדר רעש בזמן הלילה מצד הצוות ותנאי ניקיון טובים השפיעו מאוד‬
‫‪6‬‬
‫על שביעות רצון המטופלים במהלך האשפוז‪.‬‬

‫ליישום גישת טיפול ממוקד מטופל יש יתרונות רבים בעיצוב חווית השירות של מטופלים המצפים‬
‫לניתוח‪ .‬למשל נמצא שגישת טיפול ממוקדת מטופל ואמפתיה מפחיתים את רמת החרדה של‬ ‫‪Commented [RM4]:‬‬ ‫כאן עברנו מגורמים לפתרונות‪ .‬אולי‬
‫המטופלים במהלך המסלול הפריאופרטיבי‪ ,‬משפרים את השיקום ואת ריפוי הפצעים‪ ,‬ומגבירים את‬ ‫כדאי להפריד לתת פרק נוסף‬
‫‪7‬‬
‫שביעות רצון המטופלים‪.‬‬

‫‪ 1.3.1‬ביטולי ודחיית ניתוחים‬ ‫‪Commented [RM5]:‬‬ ‫תת הפרק הזה אמור לעסוק באופן‬
‫שבו מיידעים מטופל על דחייה או ביטול של הניתוח‪ .‬איך‬
‫אחת מהבעיות המשמעותיות העולות במחקרים העוסקים בהליך הפריאופרטיבי הינו השיעור הגבוה‬ ‫הופכים את החוויה ליותר טובה או פחות קשה‪ .‬הוא לא‬
‫של ביטולי ניתוחים או דחייה ברגע האחרון‪ 8.‬ביטול או דחייה של ניתוח מתוכנן הוא בעיית איכות‬ ‫אמור לעסוק באופנים בהן מערכות בריאות מצמצמות‬
‫מוכרת במחלקות כירורגיות רבות ברחבי העולם‪ 9.‬נכון ל‪ ,2015-‬שיעורי הביטול או הדחייה של‬ ‫ביטולי ניתוחים‪.‬איך אנחנו משנים אותו כך שיעסוק בחווית‬
‫המטופל בעת דחיית ניתוח?‬
‫ניתוחים אלקטיביים נעים במדינות המערב בין ‪ 40-10%‬מכלל הניתוחים הנקבעים‪ 10.‬לדוגמה‪ ,‬בשנת‬
‫‪Formatted: Left, Outline numbered + Level: 2 + Numbering‬‬
‫‪ 12.4% ,2014‬מהניתוחים המתוכננים בשוודיה בוטלו בשל מגוון סיבות ובהן‪ :‬ביטולים של‬ ‫‪Style: 1, 2, 3, … + Start at: 1 + Alignment: Left + Aligned at:‬‬
‫‪11‬‬
‫המטופלים‪ ,‬תיעדוף מחדש של מטופלים אחרים‪ ,‬צרכי המטופל השתנו מאז ההערכה ועוד‪.‬‬ ‫"‪0.3" + Indent at: 0.8", Keep with next, Tab stops: Not at 1‬‬

‫לביטולי ניתוחים יש השפעות שליליות רבות‪ ,‬הן מנקודת המבט של חווית המטופל‪ ,‬הן מנקודת המבט‬
‫הקלינית והן מנקודת המבט הלוגיסטית‪-‬כלכלית של ספקיות שירותי בריאות‪ .‬מנקודת המבט של‬
‫ספקיות שירותי בריאות ביטולי ניתוחים גורמים לעבודה מיותרת של הצוות הפריאופרטיבי ולהפסדים‬
‫פיננסיים בעבור הארגונים המטפלים‪ 12.‬מבחינת חוויית המטופל‪ ,‬ביטול הניתוח מביא לשבירת אמון‬
‫בין המטופל למוסד המטפל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביטול יכול לגרום להשלכות פסיכולוגיות אצל המטופל‪ ,‬בהן מתח‬

‫‪5‬‬
‫‪Jones et al, 2017.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Turunen, E., Miettinen, M., Setälä, L., & Vehviläinen-Julkunen, K. (2018). Elective Surgery‬‬
‫‪Cancellations During the Time Between Scheduling and Operation. Journal of PeriAnesthesia‬‬
‫‪Nursing.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Prin, Meghan, et al. "High elective surgery cancellation rate in malawi primarily due to‬‬
‫‪infrastructural limitations." World journal of surgery 42.6 (2018): 1597-1602.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Visser, E., et al. "Waiting time from diagnosis to treatment has no impact on survival in‬‬
‫‪patients with esophageal cancer". Annals of surgical oncology 23.8 (2016): 2679-2689.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Dyb, Kari, Conceição Granja, Stein Roald Bolle, and Gunnar Hartvigsen. "Online Patients in‬‬
‫‪an Offline Health Care Sector: Are Hospitals Ready for Electronic Communication with‬‬
‫‪Patients?" In The Seventh International Conference on eHealth, Telemedicine, and Social‬‬
‫‪Medicine. Lisbon, pp. 26-30. 2015.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Cariño, Dan. "Using SMS Text Message Reminders as a Way to Decrease Short Notice‬‬
‫‪Cancellations of Surgeries: A Semi-randomized Controlled Trial." (2016).‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Turunen et al, 2018.‬‬
 ‫פיזי ורגשי‪ 13.‬לביטולים או לדחיות יש גם השלכות כלכליות לגבי המטופל ובני משפחתו‪ ,‬למשל בשל‬
‫‪14‬‬
‫ביטולי ימי עבודה מתוכננים מצד בני המשפחה‪.‬‬
‫ההוצאות הגבוהות של ספקיות הבריאות הנובעות מביטולי ניתוחים נובעות מהיעדר שימוש בחדרי‬
‫ניתוח‪.‬‬
‫תת‪-‬השימוש עשוי לנבוע משני גורמים מרכזיים‪ :‬מטופלים שלא מודיעים בזמן על ביטולים באופן‬
‫שיאפשר למחלקות לקבוע תורים במקומם ומצבים בהם המטופל לא נמצא במצב טוב מספיק כדי‬
‫להיות מנותח‪ 15.‬מחקרם של ‪ Leslie‬ועמיתים מצא שלרוב ניתוחים מתבטלים בגלל מכלול של‬
‫גורמים‪ ,‬וטיפול בגורם אחד בלבד לא יביא לפתרון מלא של הבעיה‪ 16.‬עם זאת‪ ,‬נראה כי הסיבות‬
‫השכיחות ביותר לביטולי ניתוח הם‪ :‬מצב בריאותי חדש המחייב התאמת הטיפול או מונע את ביצוע‬
‫‪17‬‬
‫הניתוח במועד המתוכנן‪ ,‬סיבות לוגיסטיות של המטופל‪ ,‬התנגשות בלו"ז והכנה לא אופטימלית‪.‬‬
‫הביטולים השכיחים ביותר כאמור נובעים משינויים במצב הרפואי‪ ,‬אותם ניתן לאבחן בזמן ולהימנע‬
‫מהחוויה השלילית למטופל‪ .‬הליך ההפחתה של שיעור הביטולי מצריך מידע שניתן לקבלו בזמן כדי‬
‫להימנע מפערים בלוח הזמנים הכירורגי והצרכים של המטופלים‪ .‬אחת הדרכים להפחית את שיעור‬
‫הביטולים היא הערכה פריאופרטיבית מקיפה‪ .‬אף שבאופן מסורתי הליך זה נעשה על ידי המרדים או‬
‫היועץ‪ ,‬במקרים רבים ניתן לעשות זאת על ידי הצוות הסיעודי שנמצא תחת פיקוח המחלקה להרדמה‪.‬‬
‫דחיית ניתוחים במהלך תקופת ההמתנה וביטולים ביום הניתוח מהווים בעיה‪ ,‬אך רובם ניתנים‬
‫למניעה‪ .‬למעשה‪ ,‬מוערך כי ‪ 65%-50%‬מהביטולים בעלי פוטנציאל מניעה מראש‪ .‬מאז שנת ‪,2000‬‬
‫פותחו מספר התערבויות טרם‪-‬ניתוחיות שנועדו לא רק לשפר את איכות הטיפול‪ ,‬אלא גם להפחית‬
‫‪18‬‬
‫עלויות ולייעל תהליכים ארגוניים‪ ,‬לרוב בצורת מזעור כמות הביטולים‪.‬‬

‫מחקרם של ‪ Ivarsson‬ועמיתים בדק את מידת הרצון של מטופלים הצפויים לעבור ניתוח לב לדעת‬
‫פרטים רבים אודות גורמי הסיכון האפשריים בניתוח שהם עתידים לעבור‪ .‬במסגרת המחקר‪ ,‬קבוצת‬
‫ההתערבות קיבלה חוברת עם מידע נרחב על סיבוכים נדירים ונפוצים‪ ,‬פשוטים ומסוכנים‪ ,‬על פי‬
‫איברים‪ ,‬כולל מידע על מצבים מסכני חיים אפשריים‪ .‬המידע כלל גם דרכי התקשרות עם הקליניקה‪,‬‬
‫מצבים בהם על המטופל לשוחח עם הגורם המטפל והמלצה להביא את החוברת ולשוחח עליה‬
‫במהלך מרפאת טרום הניתוח‪ .‬קבוצת הביקורת קיבלה חוברת מידע סטדנרטית לקראת ניתוח ללא‬
‫‪19‬‬
‫כל תוספת המידע על סיכונים אפשריים‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪Hovlid, Einar, et al. "Patient experiences with interventions to reduce surgery cancellations:‬‬
‫‪a qualitative study." BMC surgery13.1 (2013): 30.‬‬
‫‪Chon, Telliane, Alfred Ma, and Connie Mun-Price. "Perioperative Fasting and the Patient‬‬
‫‪Experience." Cureus 9.5 (2017).‬‬
‫‪Lott, Jason P., et al. "Delay of surgery for melanoma among Medicare beneficiaries." JAMA‬‬
‫‪dermatology 151.7 (2015): 731-741.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Santos, Gisele Aparecida Alves Corral dos, and Silvia Cristina Mangini Bocchi.‬‬
‫‪"Cancellation of elective surgeries in a Brazilian public hospital: reasons and estimated‬‬
‫‪reduction." Revista brasileira de enfermagem 70, no. 3 (2017): 535-542.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Cariño, 2016.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Leslie, Robert J., Darren Beiko, and D. Janet van Vlymen. "Day of surgery cancellation‬‬
‫‪rates in urology: Identification of modifiable factors." Canadian Urological Association‬‬
‫‪Journal7.5-6 (2013): 167.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Olson, Ronald P., and Ishwori B. Dhakal. "Day of surgery cancellation rate after‬‬
‫‪preoperative telephone nurse screening or comprehensive optimization visit." Perioperative‬‬
‫‪Medicine4.1 (2015): 12.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Turunen et al, 2018.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Ivarsson, Bodil, et al. "Extended written pre-operative information about possible‬‬
‫‪complications at cardiac surgery—do the patients want to know?" European journal of cardio-‬‬
‫‪thoracic surgery 28.3 (2005): 407-414.‬‬
 ‫נראה כי מטופלי קבוצת ההתערבות שקיבלו מידע רב ומפורט על הסיכונים האפשריים מהניתוח‬
‫העתידי‪ ,‬הראו שיעורי שביעות רצון גבוהים יותר מהמידע שנמסר להם טרם הניתוח ולאחריו‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫‪Commented [RM6]:‬‬ ‫בכמה? זה משמעותי או זניח?‬
‫‪ 72%‬מהמטופלים בקבוצת ההתערבות ו‪ 69%-‬מהמטופלים בקבוצת הביקורת רצו לקבל מידע על‬
‫‪20‬‬
‫סיכונים אפשריים‪ ,‬נדירים ונפוצים‪.‬‬ ‫‪Commented [RM7]:‬‬ ‫כאן לעומת זאת אין פער משמעותי‬
‫בין הקבוצות אז כדאי להדגיש זאת‪.‬‬
‫מסירת מידע על סיכונים אפשריים‬ ‫‪3.1‬‬
‫לצד העיסוק במאפייני אורח החיים של המטופל בעת קביעת הניתוח ובמטרותיו האישיות‪ ,‬השיחה‬
‫לקראת הניתוח צריכה לכלול התייחסות נרחבת גם לסיכונים האפשריים שעולים בכל חלופה‪ .‬בעוד‬
‫החלק הראשון של הפרק עסק באופן שבו יש להציג את המידע‪ ,‬הרי שפרק זה עוסק בתכנים שעולים‬
‫במהלך קבלת ההחלטות המשותפת על קיום ניתוח‪.‬‬

‫אחת השאלות העולות‪ ,‬היא באיזה אופן יש להעלות ולתאר מידע העוסק בסיכונים הכרוכים בניתוח‪.‬‬
‫מסירת המידע לגבי סיכונים אפשריים היא נושא המעורר מחלוקת שכן לצד הרצון ליידע את המטופל‬
‫בכלל השלכות הניתוח כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת עומד רצון המטפל לא לעורר בהלה‬
‫מיותרת ולאפשר בחירה אובייקטיבית ושקולה של טיפול‪ .‬מעורבות המטופל בקביעת הטיפול הוא‬
‫נושא המדובר בשנים האחרונות בהקשר חיובי‪ ,‬במסגרתו ארגוני הבריאות מעודדים את הצוותים‬
‫הרפואיים להשתמש בטכניקות תקשורת שונות כדי לספק למטופל תחושת השתתפות ושליטה‬
‫(‪ .)Patient Involvement‬ואכן‪ ,‬בעוד שהמודלים המסורתיים גורסים כי רצון המטופל להיות מעורב‬
‫בתהליך הוא אישי ומשתנה ממטופל למטופל‪ ,‬תאוריות חדשות מראות כי רוב המטופלים מעוניינים‬
‫‪21‬‬
‫להיות מעורבים בטיפול הרפואי שלהם אך אינם בטוחים כיצד הם יכולים לעשות זאת‪.‬‬
‫על מנתחים לקחת בחשבון שלעתים חשיפת המטופל לסיכונים הכרוכים בניתוח עשויה להוות חסם‬
‫בפני החלטה שקולה ומודעות שלו בנוגע לאפשרויות הטיפול‪ 22.‬למעשה‪ ,‬אין מידע חד משמעי לגבי‬
‫העדפת מטופלים לקבל מידע על סיכונים אפשריים לפני ניתוח‪.‬‬
‫הסטנדרט החוקי לגבי הסכמה מודעת מגדיר לרוב כי יש לשקף סיכונים ש"רופא הזהיר הממוצע" היה‬ ‫‪Commented [RM8]:‬‬ ‫איפה? בארה"ב? בעולם?‬
‫מחשיב כבעלי סבירות אפשרות‪ .‬מהצד השני‪ ,‬המטופלים לרוב היו מעוניינים לשמוע מה "שהמטופל‬
‫הממוצע" היה רוצה לדעת לפני קבלת החלטה על טיפול רפואי משמעותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקום תהליך‬ ‫‪Commented [RM9]:‬‬ ‫מרומז‪ ...‬מה המטופל הממוצע היה‬
‫‪23‬‬
‫הדרכתי משמעותי‪ ,‬הסכמת המטופל לניתוח מסתכמת לרוב בחתימה על מסמך גנרי‪.‬‬ ‫רוצה לשמוע? יותר מידע או פחות מידע? נתת מקודם‬
‫נתונים סותרים על מידת העניין של מטופלים במידע על‬
‫סיבוכים‪ .‬נראה לי שהטענה המרכזית כאן היא שרופאים‬
‫נצמדים למינון מידע שהחוק מחייב ומסתכמים בהסכמה‬
‫מדעת ולא בהסבר מעמיק על הסיכונים‬

‫‪20‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪Taylor et al, 2017.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Page, 2015.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Ibid.‬‬
 ‫מחקרם של ‪ )2014( Gebremedhn and Nagaratnam‬בדק את שביעות הרצון של המטופלים‬
‫מהטיפול הפריאופרטיבי בבית חולים באתיופיה‪ .‬מהמחקר עולים מספר ממצאים חשובים‪.‬‬

‫המטופלים שקיבלו מידע מקדים‪ ,‬בעיקר על הרדמה‪ ,‬היו שבעי רצון בהשוואה לאלו שלא‬ ‫‪-‬‬
‫קיבלו מידע דומה (‪ 72.7%‬לעומת ‪.)60.8%‬‬

‫שביעות רצון המטופלים הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים שקיבלו מידע בנוגע לסיבוכים‬ ‫‪-‬‬
‫אפשריים בניגוד לאלה שלא קיבלו את המידע (‪ 85.7%‬לעומת ‪.)59.3%‬‬

‫שביעות הרצון של מטופלים שקיבלו תשובות נאותות מהמרדימים היתה גבוה מאלה שלא‬ ‫‪-‬‬
‫(‪ 68.2%‬לעומת ‪.)58.3%‬‬

‫שביעות רצון של מטופלים שהייתה להם חרדה נמוכה יחסית לאחר הפגישה עם המרדים‬ ‫‪-‬‬
‫‪24‬‬
‫מאשר אלה שלא (‪ 73%‬לעומת ‪.)50%‬‬

‫‪-‬‬
‫מחקר של ‪ Katsura‬ועמיתים בחן את האפקטיביות של 'אימון שרירים לפני ניתוח'‬ ‫‪-‬‬
‫(‪ )preoperative inspiratory muscle training - IMT‬על שיקום של מטופלים מבוגרים‬
‫שעברו ניתוח משמעותי בלב או בקיבה‪ .‬באמצעות שימוש במאגר הנתונים של ‪,Cochrane‬‬
‫נערכה השוואה בין מטופלים שקיבלו הכנה בשיטת ‪ IMT‬והכנה פריאופרטיבית רגילה‬
‫למטופלים המיועדים לעבור ניתוח לב או קיבה‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 695‬נבדקים‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר מצביעים על כך שהשימוש ב‪ IMT-‬לפני הניתוח מקושר עם הפחתה בשיעורי תמט‬
‫הריאות (‪ )atelectasis‬ודלקת ריאות (‪ )pneumonia‬בהשוואה לטיפול רגיל שאיננו כולל‬
‫‪25‬‬
‫התעמלות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬השימוש ב‪ IMT-‬מקושר עם משך האשפוז לאחר הניתוח‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪Gebremedhn, Endale Gebreegziabher, and Vidhya Nagaratnam. "Assessment of patient‬‬
‫‪satisfaction with the preoperative anesthetic evaluation." Patient Related Outcome‬‬
‫‪Measures 5 (2014): 105.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪Katsura, Morihiro, et al. "Preoperative inspiratory muscle training for postoperative‬‬
‫‪pulmonary complications in adults undergoing cardiac and major abdominal surgery." (2015):‬‬
‫‪CD010356-CD010356.‬‬