‫‪The 4 Habits Model 1‬‬

‫‪ 1.1‬רקע‬
‫במהלך שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת החלה להתגבש אצל ד"ר טרי שטיין‪ ,‬מומחית לרפואה‬
‫פנימית‪ ,‬וד"ר ריצ'רד פרנקל‪ ,‬מומחה לגריאטריה‪ ,‬ההבנה כי יש לשפר את היכולות הבין אישיות‬
‫של אנשי הצוות הרפואי‪ .‬לאחר מספר ניסיונות ראשוניים‪ ,‬גובש מודל ארבעת ההרגלים‪,‬‬
‫המבוסס על שיטת לימוד מוכרת למורים‪.‬‬

‫המודל הוטמע במגוון מוסדות רפואיים בארה"ב ומחוצה לה‪ ,‬בדגש על נורווגיה וגרמניה‪ .‬רשת‬
‫בתי החולים קייזר פרמננטה מכשירה את הצוותים הרפואיים במודל זה החל משנות ה‪'90-‬‬
‫המאוחרות‪ ,‬ובתי חולים בנורווגיה ובגרמניה פועלים להטמעתה‪ .‬במקביל‪ ,‬המודל היווה בסיס‬
‫למודל התקשורת מטפל‪ -‬מטופל ‪ REDE‬של קליבלנד קליניק‪.‬‬

‫המודל‬

‫‪1‬‬
‫המודל מתבסס על ‪ 4‬הרגלים פשוטים ללמידה וליישום‪:‬‬

‫‪ - Invest in the Beginning .1‬הבנת הצרכים המלאים של המטופל‪ ,‬הסיבות שהובילו‬

‫אותו להגיע לטיפול‪ ,‬תוך תכנון המשך המפגש‪.‬‬
‫‪ .2‬הבנת נקודת המבט של המטופל ‪ -‬הבנת הסימפטומים של המטופל וכיצד הם‬
‫משפיעים עליו‪ ,‬לצד הבנת הבקשות שלו ממך כמטפל‪.‬‬
‫‪ .3‬הפגנת אמפטיה ‪ -‬על אף העומס הקיים‪ ,‬לעצור ולהפגין אמפטיה כלפי המטופל‬
‫וקשייו‪.‬‬

‫‪ 1‬פירוט מלא על השלבים נמצא בקישורים הבאים‪:‬‬

‫‪Terry Stein MD, "Talking with patients- using the four habits model", Kaiser Permanente, 2010:‬‬
‫‪http://www.careinnovations.org/uploads/Four_Habits_Monograph.pdf‬‬
‫‪Richard Frankel PhD, "The four habits model",‬‬ ‫‪Physician Education & Development, 1996:‬‬
‫‪http://www.ucdenver.edu/academics/colleges/medicalschool/education/graduatemedicaleducation/GMEDocumen‬‬
‫‪ts/Documents/4%20Habits%20Model.pdf‬‬
‫‪ - Invest in the End .4‬יש לתת למטופל את כל המידע שהוא זקוק לו בשפה הברורה‬
‫לו‪ ,‬תוך קבלת החלטות משותפת על המשך הטיפול הדרוש‪.‬‬

‫הטמעת המודל וההכשרה של הצוות הרפואי לשימוש בו דורשת החלטה אסטרטגית מטעם‬
‫המוסד הרפואי‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי בהשקעת תקציבים להכשרה‪ ,‬וצמצום שעות העבודה של‬
‫מספר אנשי צוות על מנת לפנות אותם לביצוע ההכשרה‪.‬‬

‫הכשרת המודל מתבצעת בשרשרת ‪ -‬גורם חיצוני ‪( ,Master trainer‬ד"ר פרנקל או נציגים‬
‫מטעמו) מעביר סדנה לגורמים שנשלחו מטעם בית החולים‪ .‬לאחר ההכשרה‪ ,‬מנחים אלו‬
‫(המכונים ‪ )trainers‬חוזרים למוסד הרפואי ומכשירים בו את שאר הצוות‪.‬‬

‫‪Master Trainer‬‬ ‫‪Trainer‬‬

‫מטעם המוסד‬ ‫הצוות הרפואי‬
‫גורם חיצוני‬
‫הרפואי‬

‫‪ 1.2‬יישום‪:‬‬
‫ד"ר ריצ'רד פרנקל )‪ (Richard Frankel‬הינו מומחה לגריאטריה‪ ,‬חלוץ‬
‫בתחום הכשרת רופאים במיומנויות תקשורת וההוגה המרכזי של‬
‫מודל ארבעת ההרגלים‪ .‬בתפקידו הנוכחי הוא מרצה וחוקר‬
‫באוניברסיטת אינדיאנה‪ .‬תחום המחקר העיקרי של ד"ר פרנקל הינו‬
‫תקשורת מטפל‪-‬מטופל והשפעותיה על תוצאות קליניות‪ ,‬על חווית‬
‫המטופל ובטיחות הטיפול‪ .‬בנוסף הוא עוסק בהשפעת השימוש‬
‫באמצעים אלקטרוניים על הטיפול‪ .‬ד"ר פרנקל חבר בוועד העורכים‬
‫של מגוון עיתונים רפואיים מובילים‪ ,‬בהם‪Journal of General :‬‬
‫‪Internal Medicine, The Permanente Journal, BMC Education, and‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.Communication and Medicine‬‬
‫ד"ר ריצ'רד פרנקל‬ ‫ד"ר פרנקל מקדם את השימוש במודל ארבעת ההרגלים ומעביר‬
‫מגוון רחב של הדרכות וסדנאות בנושא בצפון אמריקה ובמערב‬
‫אירופה‪ ,‬זאת לצד פיתוח של אמצעי מדידה ושכלול מתמיד של המודל‪ .‬בשיחה שקיימנו עמו‪,‬‬
‫פרס בפנינו את פרנקל את עקרונות המודל‪ ,‬הבהיר כיצד מכשירים את הצוות הרפואי ואת ה‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ,trainers‬והציג עדויות לאפקטיביות שלו‪.‬‬

‫הנחה את המנחה (‪)Train The Trainer‬‬

‫מודל ההכשרה מתבסס על שיטת ‪ ,Train the trainer‬במסגרתה מכשירים גורמים מטעם‬
‫המוסד הרפואי כיצד להשתמש במודל וכיצד להעביר אותו לקולגות שלהם‪ .‬בבסיס המודל‬
‫ניצבת ההנחה שרופאים ועמיתים לעבודה‪ ,‬ולא חברות הדרכה חיצוניות‪ ,‬הם אלו שצריכים‬
‫להדריך את חבריהם בתקשורת‪ .‬מוסד המעוניין ביישום מודל ארבעת ההרגלים בוחר מספר‬
‫אנשי צוות מטעמו הנשלחים לסדנה מסודרת בנושא‪.‬‬

‫מי נשלח לסדנה? ‪ -‬ההשתתפות בסדנה היא על בסיס התנדבותי‪ ,‬אך יש חשיבות לאופי‬
‫האנשים אשר נבחרו לתפקיד המנחים‪ .‬מאחר ועל ה‪ trainer-‬להעביר את המידע ולהוביל את‬

‫אתר אוניברסיטת אינדיאנה‪/http://iuchsor.medicine.iu.edu/people/faculty/rich-frankel :‬‬ ‫‪2‬‬

‫הראיון התקיים ב‪ 22-‬בנובמבר ‪.2016‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
‫השינוי במוסד הרפואי‪ ,‬יש לבחור איש צוות בעל השפעה‪ ,‬כריזמה ויכולות הדרכה בולטות‪.‬‬
‫לדבריו של פרנקל "אנו מקפידים על סגל מתנדב לסדנא‪ ,‬בשל הצורך במוטיבציה גבוהה‬
‫למימוש התפקיד" ("‪ .)"The trainer need to feel the urge‬תפקיד ה‪ trainer-‬מתבסס על עבודה‬
‫אינדיבודאלית אל מול גורמים שונים‪ ,‬ומגלם בתוכו את האחריות לצמצום האנטגוניזם כלפי‬
‫המודל‪ .‬מנחים ללא רמת מחויבות גבוהה‪ ,‬יתקשו להתמודד עם המשימה‪.‬‬

‫כיצד מתבצעת הסדנה? הסדנה מועברת במקום ניטרלי (הרחק ממתקני הארגון הרפואי)‬
‫במשך ‪ 3-5‬ימים על ידי "‪ ,"Master Trainer‬גורם המכיר את המודל לעומק‪ .‬קיים מספר מצומצם‬
‫של "‪ "Master Trainers‬בארה"ב ובנורווגיה‪ ,‬ומרבית ההכשרות מתבצעות על ידי ד"ר פרנקל‬
‫בעצמו‪ .‬הסדנה נמשכת כ‪ 40-60-‬שעות ומתבצעת בשלושה חלקים‪:‬‬

‫למידת המודל בקבוצות קטנות ‪ -‬הדרכה פרונטלית באמצעות שימוש בסרטונים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הקלטות והרצאות‪ .‬ההדרכה מתבצעת בקבוצות קטנות של כ‪ 5-4-‬אנשים‪ ,‬עם מדריך או‬
‫שניים‪ .‬במהלך ההדרכה עוברים על כלל ההרגלים במודל ולומדים כיצד ניתן ליישם‬
‫אותם בעבודה ומול מטופלים‪.‬‬
‫תרגול "על רטוב"‪ -‬מתבצע באמצעות סימולציות‪ ,‬הן עם שחקנים המגלמים חולים‬ ‫‪‬‬
‫והן עם מטופלים ממשיים‪ .‬לפי ד"ר פרנקל‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬הסימולציות מתבצעות על‬
‫מטופלים אמתיים המאושפזים בבית החולים הקרוב ביותר‪ .‬מטרת התרגול עם‬
‫מטופלים היא להזכיר למנחים לעתיד את ההקשר ואת הסיבות לקיומה של הסדנה‬
‫("‪ .)"So they won't feel like playing a game‬אחרי כל תרגול מתקיים משוב קבוצתי‬
‫והסקת מסקנות‪.‬‬
‫הכשרה בהעברת המודל הלאה ‪ -‬לכל אורך הסדנה מתייחסים לאופן העברת‬ ‫‪‬‬
‫המודל לשאר הצוות‪ .‬בימים ההאחרונים לסדנה מקיימים ישיבות רפלקציה קבוצתיות‪,‬‬
‫בהן דנים בסיפורי מקרה בולטים במיוחד‪ ,‬וכיצד ניתן היה לשפר את הטיפול בהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המתלמדים מעבירים מספר הדרכות בעצמם‪ ,‬ומקבלים משוב מהמדריכים‬
‫ושאר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דוגמא ללוח זמנים מפורט של הכשרה המועברת ב‪:Kaiser Permanente-‬‬

‫‪Terry Stein MD, "A decade of experience with a multiday residential Communication Skills Intensive", The 4‬‬
‫‪Permanente Journal, 2007 : https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3048436/pdf/i1552-5775-11-4-‬‬
‫‪30.pdf‬‬

‫‪3‬‬
 ‫לאחר חזרת ה‪ trainers-‬למוסד הרפואי‪ ,‬נמשכת ההדרכה בשני תחומים‪:‬‬

‫שיפור שימור באמצעות שיעורי בית ‪ -‬על כל ‪ trainer‬לשלוח חזרה לצוות מנחי‪-‬העל‬ ‫‪‬‬
‫שלושה סרטונים המציגים את השימוש שלו בארבעת ההרגלים בזמן אמת‪ ,‬וסרטון‬
‫נוסף המציג הדרכה שהעביר לצוות הרפואי‪ .‬מדריכי הסדנה בוחנים את הסרטונים ואת‬
‫השימוש של ה‪ trainer-‬בהרגלים שרכש בסדנה ושולחים לו משוב ונקודות לשיפור‪.‬‬
‫שיחות ‪ - Follow Up‬כל חודש במשך כשנה מתקיימות שיחות ועידה של כל הקבוצה‬ ‫‪‬‬
‫שהשתתפה בסדנה יחד עם המדריכים‪ .‬מטרת השיחה היא לדון בקשיים ובהצלחות של‬
‫המשתתפים‪ ,‬לסייע בהתמודדות עם הקשיים הנובעים מהשימוש במודל‪ ,‬מהניסיון‬
‫להטמיע אותו‪ ,‬לצד שימור השימוש בו‪ .‬לכל שיחה נקבעת אג'נדה מסודרת‪ ,‬ודנים‬
‫במסגרתה בשלושה נושאים‪ :‬הצלחות‪ ,‬קשיים ודרכי התמודדות להתמודד איתם‪.‬‬

‫הדרכת הצוות הרפואי‬

‫הכשרת הצוות הרפואי מתבצעת על ידי ה‪ ,trainers-‬לאחר חזרתם למוסד הרפואי‪ .‬ההכשרה‬
‫מתבצעת בקבוצות קטנות‪ ,‬של לא יותר מ‪ 12-‬אנשי צוות ולפחות שני מדריכים‪ .‬מתקיימים‬
‫מספר מפגשים‪ ,‬אשר יכולים להיות מרוכזים ליום אחד מרוכז או מחולקים לפגישות על פי פרק‬
‫זמן ארוך יותר‪ .‬במפגש הראשון המדריכים מציגים את המודל ואת היתרונות הקליניים בשיפור‬
‫תקשורת מטופל‪-‬מטפל‪ .‬במפגשים הבאים מתרגלים את השימוש במודל ואת ההטמעה שלו‬
‫באמצעות סימולציות וסרטונים‪ .‬לעיתים‪ ,‬ה‪ trainer-‬מקיים שיחות אישיות עם אנשי הצוות‪,‬‬
‫במטרה לסייע בהטמעת השיטה וצמצום ההתנגדויות לה‪.‬‬

‫אחת לתקופה מתקיימות שיחות מעקב ("‪ ,)"Booster sessions‬בהן העובדים מציגים למדריך‬
‫סרטונים המציגים את השימוש במודל‪ ,‬ומקבלים ביקורת על השימוש‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימות שיחות‬
‫קבוצתיות (הכוללות את אותה הקבוצה מתחילת ההדרכה) בהן מעלים קשיים ונקודות לשיפור‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ההדרכה מועברת במיקום ניטרלי‪ ,‬ולא במוסד הרפואי עצמו‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להתמקד בהכשרה‬
‫ובתכנים‪ ,‬ולהתנתק מהשגרה הלחוצה‪ .‬ד"ר פרנקל לא ממליץ לערוך את ההכשרה בבית חולים‬
‫אחר (כפי שהמליץ בהכשרת ה‪.)trainer-‬‬

‫ההדרכה לגורמים השונים בצוות מתבצעת בנפרד‪ ,‬בדגש על הרופאים‪ ,‬זאת על אף שהחומר‬
‫המועבר בהכשרות לאנשי מקצוע שונים (אחיות‪ ,‬טכנאים רופאים)‪ ,‬כמעט זהה‪ .‬מטרת העברת‬
‫ההכשרות בנפרד הינה צמצום ההתנגדות למודל‪ ,‬באמצעות שמירה על המעמדות הקיימים‬
‫בצוות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא קיימת הפרדה בין סוגי ההתמחויות השונות על מנת לעודד שיח פורה‬
‫חוצה מחלקות‪ .‬ד"ר פרנקל טוען כי שילוב רופאים מהתמחויות שונות מעשיר את הידע הקיים‬
‫של הרופאים ומפתח אותם מבחינה מקצועית לצד פיתוח יכולות התקשורת השונות‪.‬‬

‫לוח זמנים לדוגמה של הכשרה שהועברה לשתי קבוצות באורך של כ‪ 20-‬שעות‬

‫במשך יומיים‬

‫הכשרה מנדטורית‬
‫"שיפור בחוויית המטופל נובע משינוי עומק בהתנהלות המרכז הרפואי‪ ,‬ולא יכול להתרחש‬
‫בזכות פעולה של גורמים בודדים במערכת"‪" ,‬לפיכך" קובע ד"ר פרנקל‪" ,‬על ההדרכות של‬
‫כלל הצוות להיות מנדטוריות"‪ .‬ההדרכה במודל ארבעת ההרגלים מוגדרת כחובה במספר‬
‫‪5‬‬
‫מוסדות בריאות בולטים‪:‬‬

‫רשת בתי החולים והמפראות בית החולים קייזר פרמננטה ‪ -‬ההדרכות הינן מנדטוריות‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ 14,000-‬הרופאים בארגון‪ 6‬ונמשכות כ‪ 5-‬ימים‪ .‬אחת מהוגות המודל‪ ,‬ד"ר טרי שטיין‪,‬‬
‫מובילה את הטמעת המודל ואת השימוש בו במוסד‪.‬‬

‫‪Greenberg,‬‬ ‫‪"4 Habits‬‬ ‫‪That‬‬ ‫‪Revolutionize a‬‬ ‫‪Doctor’s Visit",‬‬ ‫‪The Huffington‬‬ ‫‪Post,‬‬ ‫‪2010:‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪http://www.huffingtonpost.com/riva-greenberg/4-habits-that-revolutioni_b_742104.html‬‬
‫‪Terry Stein MD, "Talking with patients- using the four habits model", Kaiser Permanente, 2010:‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪http://www.careinnovations.org/uploads/Four_Habits_Monograph.pdf‬‬

‫‪5‬‬
‫קליבלנד קליניק‪ -‬כ‪ 1,000-‬רופאים במוסד עברו את ההכשרה‪ ,‬עד לפיתוח מודל ‪REDE‬‬ ‫‪‬‬
‫השואל יסודות רבים מודל ארבעת ההרגלים‪.7‬‬
‫בית החולים של אוניברסיטת אינדיאנה ‪ -‬כחלק ממחויבות הבית החולים האוניברסיטאי‬ ‫‪‬‬
‫למודל‪ ,‬כל ‪ trainer‬אינו מקבל מטופלים יום בשבוע‪ ,‬אלא מתמקד בההטמעת המודל‬
‫וקיום שיחות אישיות עם אנשי הצוות הרפואי בנוגע לזה‪.‬‬
‫ברשת בתי החולים ‪ ,Diakonhjemmet‬בנורבגיה‪ .‬ההכשרה הינה מנדטורית בקרב כל‬ ‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫אנשי הצוות החדשים בבית החולים בברגן החל מ‪.2014-‬‬

‫ד"ר פרנקל הדגיש כי על המוסד לשאת בעלויות ההכשרה לצוות הרפואי‪ ,‬גם אם אינה‬
‫מנדטורית‪ ,‬ומומלץ לתת תמריצים לא חומריים (אלא קרדיט‪ ,‬לדוגמה "מצטיין החודש בחווית‬
‫מטופל") לאנשי הצוות הרפואי העוברים את ההכשרה‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫צמצום חסמים והתנגדויות‬

‫‪ - Attitude‬לפי ד"ר פרנקל‪ ,‬הדרך בה מועבר המודל וצורת הפניה של המדריך לקהל‬ ‫‪‬‬
‫היעד היא הגורם המשפיע ביותר על מידת ההתנגדות של הצוות‪ .‬מרבית העובדים לא‬
‫עברו הכשרה מסוג זה במהלך הלימודים או הקריירה שלהם‪ .‬מרצים המתמקדים‬
‫בטעויות של הצוות הרפואי‪ ,‬ובאים בטענות כלפיהם גורמים לעובדים להיכנס למגננה‬
‫ולהתנגדות רבה כלפי המודל‪ .‬להבדיל‪ ,‬במידה והמדריך מציג את המודל כנושא חדש‪,‬‬
‫ללא ציפייה מהמשתתפים להגיע עם ידע קודם‪ ,‬תפחת ההתנגדות‪.‬‬

‫שיחות אישיות ‪ -‬במהלך שיחות אלו המדריך יסביר לעובד באילו תחומים עליו‬ ‫‪‬‬
‫להשתפר‪ ,‬יסייע לו במקרים קשים ויתמוך בשימור השימוש במודל‪ .‬השיחות האישיות‬
‫עשויות ליצור מחויבות של העובד למודל ולמדריך‪ ,‬באופן שונה מהאינטראקציה‬
‫הנוצרת במפגשים קבוצתיים‪.‬‬

‫‪ - Walking in Their Shoes‬הבנה באמצעות הדגמה ‪ -‬המדריך מציג לעובד המביע‬ ‫‪‬‬
‫התנגדות למודל‪ ,‬בעיות בתקשורת שלו מול המטופלים‪ .‬במידה והעובד לא מבין‪,‬‬
‫המדריך מדגים את הבעיה במהלך השיחה‪ .‬כך‪ ,‬העובד מבין מה עליו לשפר וכיצד‪.‬‬

‫סיפור מקרה ‪ -‬מדריך במוסד רפואי נתקל ברופא המסרב להשתמש במודל‪ .‬רופא‬
‫זה קיבל ציוני איכות שירות נמוכים מכיוון שהוא קוטע את שטף הדיבור של מטופליו‬
‫באופן קבוע‪.‬‬

‫במהלך השיחה האישית המדריך קוטע את הרופא בשיטתיות‪ .‬בשיחת הסיכום‬

‫הרופא מבין שכך הוא פועל בעצמו‪ ,‬ומדוע עליו להשתפר בתקשורת עם המטופלים‪.‬‬

‫‪ 7‬התייחסות מפורטת למודלים ‪ REDE‬ו‪ Communication with the HEART -‬בפרק ‪ 3-4‬במסמך‬
‫‪Hyldmo, Communication as a tool in clinical practice, Journal of the Norwegian Medical Association, 2014: 8‬‬
‫‪http://tidsskriftet.no/sites/tidsskriftet.no/files/pdf2014--1925-6eng.pdf‬‬
‫‪Fossli, "Effectiveness of a short course in clinical communication skills for hospital docto rs: results of a 9‬‬
‫‪crossover randomized controlled trial", Patient Education and Counseling, 2011:‬‬
‫‪https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21050695‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ 1.3‬אפקטיביות ההכשרה (השפעה)‪:‬‬
‫לפי ד"ר פרנקל‪ ,‬לא נראה שיפור במדדי ה‪ HACHAPS-‬לאחר השימוש במודל‪ ,‬מכיוון שמדד זה‬
‫בוחן את שביעות הרצון של המטופלים מבית החולים בכללותו‪ ,‬וזו המושפעת ממגוון רחב של‬
‫גורמים‪ ,‬אשר התקשורת עם הצוות הרפואי מהווה רק אחד מהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬במספר מחקרים‬
‫ניתן לראות כי למודל השפעה על שביעות הרצון של המטופלים ושל הצוות הרפואי כאחד‪.‬‬

‫תחושות ותגובות הצוות הרפואי‬

‫במחקר מקיף שנערך בקייזר פרמננטה לאחר ‪ 10‬שנות שימוש במודל‪ ,‬נבדקו תגובות רופאים‬
‫‪10‬‬
‫ממגוון רחב של התמחויות לשימוש במודל לאחר ההכשרה‪ .‬ניכר שיפור במגוון תחומים‪:‬‬

‫‪ .1‬עלייה באמפטיה כלפי המטופלים ‪I express empathy to my patients a lot more" -‬‬
‫‪."frequently‬‬
‫‪ .2‬שיפור בתגובות המטופלים בעקבות שימוש הרופאים במודל‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי‬
‫בעלייה במעורבות בטיפול‪ ,‬צמצום מפגשים "בעיתיים" ועלייה בהבנה של המטופלים‬
‫את המפגש‪.‬‬
‫‪ .3‬עלייה בשביעות הרצון של הרופאים מהעיסוק במקצוע‪ 89% ,‬מהמשתתפים‬
‫במחקר ציינו על שיפור‪.‬‬

‫יש לציין כי במחקר השתתפו רופאים בשלבים שונים בהכשרתם המקצועית וממגוון רחב של‬
‫התמחויות‪.‬‬

‫שביעות רצון המטופלים‬

‫בקייזר פרמננטה נעשה שימוש נרחב במודל ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ .‬במחקר שנערך בארגון‬
‫נמדדה שביעות הרצון של המטופלים לפני ואחרי ההכשרה שעברו הרופאים‪ .‬ניכר שיפור‬
‫‪11‬‬
‫במרבית התחומים‪ ,‬ללא הבדל בהתמחות הרופאים‪.‬‬

‫‪Terry Stein MD, "A decade of experience with a multiday residential Communication Skills Intensive", The 10‬‬
‫‪Permanente Journal, 2007 : https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3048436/pdf/i1552-5775-11-4-‬‬
‫‪30.pdf‬‬
‫‪Stein MD, "Enhancing clinician communication skills in a large healthcare organization ", Patient Education and 11‬‬
‫‪Counseling, 2005: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15950831‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מדידה ‪The 4 Habits Coding Scheme -‬‬
‫ד"ר ועמיתיו לפיתוח המודל טוענים כי קיים קושי מובנה במדידת שביעות הרצון של המטופל‬
‫למול המודל‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שחווית המטופל מורכבת ממגוון רחב של גורמים‪ ,‬ולא מהתקשורת‬
‫עם איש צוות מסויים‪ .‬לשם מדידת השיפור‪ ,‬הם מקדמים שימוש באמצעי מדידה בשם‪4 Habits :‬‬
‫‪ 12,Coding Scheme‬המתבסס על מספר שאלות‪:‬‬

‫‪ .1‬מידת הביטחון העצמי של הרופאים בעת מתן טיפול או במהלך "שיחות קשות"‬
‫‪ .2‬מידת ההבנה של המטופלים את המידע הקליני הניתן במפגש‬
‫‪ .3‬תוצאות קליניות‬

‫ב‪ 2010-‬נערך בנורבגיה מחקר שכלל מעל ל‪ 100-‬רופאים מכלל סוגי ההתמחויות‪ .‬הרופאים‬
‫עברו את ההכשרה המועברת בקייזר פרמננטה באורך ‪ 20‬שעות (יומיים)‪ .‬לפני ואחרי ההכשרה‬
‫‪13‬‬
‫נמדדו מספר מדדים‪:‬‬

‫‪ .1‬שיפור במדד ה‪ :4 Habits Coding Scheme -‬שיפור של כ‪ 7.5-‬נקודות במדד‪.‬‬

‫‪ .2‬שביעות רצון כוללת של המטופלים ‪ -‬ללא שינוי משמעותי‪.‬‬
‫‪ .3‬אורך המפגש הרפואי ‪ -‬צמצום מועט בזמן המפגש הממוצע‬

‫‪Kurpat‬‬ ‫‪MD,‬‬ ‫‪"The‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Habits‬‬ ‫‪coding‬‬ ‫‪scheme",‬‬ ‫‪Patient Education and Counseling, 2006:‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15964736‬‬
‫‪Fossli, "Effectiveness of a short course in clinical communication skills for hospital doctors: results of a 13‬‬
‫‪crossover‬‬ ‫‪randomized‬‬ ‫‪controlled‬‬ ‫‪trial",‬‬ ‫‪Patient‬‬ ‫‪Education‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Counseling,‬‬ ‫‪2011:‬‬
‫‪https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21050695‬‬

‫‪8‬‬