‫עין משפט‬

‫נר מצוה‬
‫ף‬
‫םוכה פרק ראשון םוכה‬ ‫מסורת הש״ם‬

‫א א מיי׳ ס״ל מהלכות‬ ‫סוכה‪ .‬מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מנוי‬ ‫סוכה‪ .‬ורבי יהודה מכשיר‪ .‬בגמרא״( מפרש פלוגחייהו‪ :‬ושאיגה‬ ‫א( ]לקמן ז‪ [:‬עירובי; נ‪,.‬‬
‫סוכה הלכה א סמג‬ ‫ב( ]צ״ל שלש[‪ ,‬נ( ]לקמן‬
‫דתני תקנתא‪ .‬והא ללא פריך מאי שנא גבי הדס זמני‬ ‫גבוהה טשרה‪ .‬בגמרא ט( מפרש טעמא‪ :‬שלש דפגוה‪.‬‬
‫עשי! מג טוש״ע א״ח סי׳‬ ‫נ‪,.‬‬ ‫עירובין‬ ‫ד(‬ ‫»‪,[:‬‬
‫תרלג סעיף א‪:‬‬
‫פסולה ומקנמא לתנן בפרק לולב הגזול )לקמן לף לב‪ (:‬או שהיו‬ ‫נמי בגמרא ( יליף להו‪ :‬ושחמהה מרובה מצלסה‪ .‬המועט בטל‬ ‫‪,‬‬
‫ס( ]צ״ל למעלה מעשרים‬
‫כ כ מיי׳ שס טוש״ע שס‬ ‫ענביו מרובין מעליו פסול ואס מיעטן כשר ללא פריך אלא מסוכה‬ ‫ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה‪ :‬גמ׳ מבוי‬ ‫כוי[‪ ,‬ו( ]צ״ל לגפישין מיליה‬
‫סעיף ח‪:‬‬ ‫וכ״א נעירוכין נ‪ ,[.‬ז( שס‬
‫ומבד שלינס שוה לענין גבוה ושינה‬ ‫שהוא גבוה‪ .‬מבוי שהוא סחוס משלש‬
‫נ ג מיי׳ שס הלכה נ סמג‬ ‫‪ , j‬ח( נלקמן ז‪ (P ,[:‬נלקמן‬
‫שס טוש׳׳ע איית סימן‬ ‫לשון משנתו ועול לגבי הלס אצטריך‬ ‫צללין וראשו פחוח לרשומ הרבים‬ ‫ו‪,[:‬‬ ‫]לקמן‬ ‫י(‬ ‫ל‪,[:‬‬
‫נזיל סעיף נ‪:‬‬ ‫למימני מקנמא לס״ל אמינא כיון‬ ‫וחצירומ פמומומ לו ויוצאומ ובאוח‬ ‫בס״א‪:‬‬ ‫ל(‬ ‫וע׳׳ב[‪,‬‬ ‫‪(5‬‬
‫ד ד מיי׳ שס פ״ה הלכה‬ ‫יתלוחיה‪ ,‬מ( ]הן לגלולו‬
‫״(לגלולו בפסול תו לימ ליה מקנמא‪:‬‬ ‫לרשוח הרבים ה ד הוא רשוח היחיל‬
‫יט וסמג שס טוש׳׳ע‬ ‫פי׳ אגלו עייל לאימא לקמן‬
‫א״ח סי׳ תילא סעיף א‪:‬‬ ‫דאורייתא תני פסולה‪ .‬לאי‬ ‫לבני חצירוח ואסרו חכמים להוציא‬ ‫לז‪ .‬מגללי הושענא וגזה‬
‫ה ה מיי׳ פי״ז מהלכות‬ ‫ימעמ‬ ‫הוה מני‬ ‫מרשוחו לרשוח חבירו בלא עירוב‬ ‫כוונו הסוס׳ למאי למסיק‬
‫שנת הלכה יל סמג‬ ‫בפר‬ ‫לעולם‬ ‫לג‪:‬‬ ‫לקמן‬
‫חיישינן לילמא טעי איניש לומר ימעט‬ ‫שהחצירוח כל אחח רשוח לעצמה‬
‫עשין דרבנן א טוש״ע א״ח‬ ‫לאגל![‪,‬‬
‫סי׳ שסג סעיף כו‪:‬‬ ‫לכחחילה וליעבל כשרה ולקלק בלשונו‬ ‫והמבוי רשוח לכולן והצדכו בו שיחוף‬
‫ו ו מיי׳ ס״ו מהל׳ סוכה‬ ‫ללמא אמי לילי איסורא לאוריימא‬ ‫להשחחף כל החצירוח בפח או ביין‬
‫הלכה ה סמג עשי! מג‬
‫ומני פסולה אע״ג ללא הוי לישנא‬ ‫ולהניח השיחוף באחח מן החצירוח‪.‬‬ ‫תורה אור השלם‬
‫שו״ע א״ח סימן תרלט‬
‫סעיף א‪:‬‬ ‫מעליא כמו ימעט אבל במבוי לרבנן‬ ‫ולפי שאין לו מחיצה רביעיח וקרוב‬ ‫‪ .1‬למען ידעו דרתיכם‬
‫לא חייש ומנא ימעט שהוא לישנא‬ ‫א ( א שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה‬ ‫הוא להיומ לומה לרשוח הרבים הצדכו‬ ‫כי בסכות הושבתי את‬
‫בהוציאי‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬
‫מעליא כלאשכחן בריש פסמים )לף ג‪(.‬‬ ‫פםולה ורבי יהודה מכשיר ושאינה ‪2‬גבוהה‬ ‫היכר בראשו הפחוח לרשומ הרבים‬
‫אותם מ א ר ץ מצךים אני‬
‫רבינו חננאל‬ ‫שעקס הכמוב כמה אותיומ שלא‬ ‫או לחי זקוף או קורה מכוחל לכוחל‬
‫עשרה טפהים ושאין לה )שלשה( דפנות‬
‫נ(‬ ‫ג‬ ‫י; אלהיבם‪:‬‬
‫סובה ש ה י א גבוה מ ע ש ר י ם‬ ‫להוציא לבר מגונה מפיו ובקונטרס‬ ‫ואס גבוהה הקורה מעשרים אמה‪:‬‬ ‫ויקרא כג מג‬
‫יושהמתה ״מרובה מצלתה פםולה‪ :‬גמ' תנן‬ ‫לצל‬ ‫וסכה תהיה‬ ‫‪.2‬‬
‫יהודה‬ ‫ור׳‬ ‫אמה פסולה‬
‫לא פירש כן אי נמי יש לומר ללשון‬ ‫ימעט‪ .‬ישפיל‪ :‬איבו צריך‪ .‬והחס‬
‫בעירובין‬ ‫ותנן‬ ‫מכשיר‪.‬‬
‫ימעט משמע מומרא לרבנן בעלמא‬ ‫התם י ( ה מבוי שהוא גבוה ה(מעשרים אמה‬ ‫מפרש טעמא‪ :‬סוכה מדאורייהא‪.‬‬
‫ולמחסה‬ ‫מחרב‬ ‫יומם‬
‫מבוי שהוא גבוה מעשרים‬ ‫ולמסתור מזרם וממטר‪:‬‬
‫שנא‬ ‫מאי‬ ‫ימעט‪,‬‬ ‫אמה‬ ‫ופסולה משמע לאוריימא ובפרק במה‬ ‫ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך מאי שנא‬ ‫לעשדם אמה לילה ילפינן מלאורייחא‬ ‫ישעיהו ד ו‬
‫תקנתא‪,‬‬ ‫דקתני‬ ‫מבוי‬
‫מלליקין )שבת לף כ‪ (.3‬לאמרינן נר‬ ‫גבי םוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי‬ ‫נאמרה‬ ‫שנשניח המשנה‬ ‫וקולם‬ ‫‪ .3‬בסבת תשבו שבעת‬
‫הגובה‪,‬‬ ‫כלומר י מ ע ט זה‬ ‫כל‬ ‫;מים‬
‫למטה‬ ‫הקורה‬ ‫יוריד‬ ‫חנוכה שהנימה למעלה מעשרים אמה‬ ‫דתני תקנתא סוכה דאורייתא תני פסולה‬ ‫שיעורה מסיני‪ :‬הגי פסולה‪ .‬שייך‬ ‫האזרח ב י ש ר א ל ישבו‬
‫ויתקן‬ ‫אמה‬ ‫מעשרים‬ ‫פסולה כסוכה וכמבוי אגב זמנן כסוכה‬ ‫מבוי דרבנן תני תקנתא ואיבעית אימא‬ ‫למיחני בה לשון פסול כלומר לא‬ ‫ויקרא כג מב‬ ‫בסבת‪:‬‬
‫ולגבי‬ ‫והוכשר‪.‬‬ ‫המבוי‬
‫נקט נמי גבי נר חנוכה פסולה א״נ‬ ‫מבוי‪.‬‬ ‫וכהלכה‪:‬‬ ‫כחורה‬ ‫נעשיח‬
‫לתני‬ ‫פסולה‪,‬‬ ‫סוכה תני‬ ‫בדאורייתא נמי תני תקנתא מיהו סוכה‬
‫אי הוה חני ימעט הוה משמע כמומ‬ ‫לכוליה מלרבנן למלאודיחא סגי ליה‬
‫י( )דנפישי מילתה( פסיק ותני פסולה מבוי‬
‫ימעט‪.‬‬ ‫סוכה‬ ‫גבי‬ ‫נמי‬
‫שפסילותה‬ ‫סוכה‬ ‫ושנינן‬
‫שהימה מללקח ישפילנה וזה אינו למאן‬ ‫בשלש מחיצומ ואינו צדך לקורה זו‬ ‫מוםף רש״י‬
‫בגובה מדאורייתא‪ ,‬ונפישי‬
‫לאמר הללקה עושה מצוה ואפי׳ למ״ל‬ ‫דלא נפיש מיליה תני תקנתא מנה״מ ייאמר‬ ‫אלא מדרבנן‪ :‬הגי הקגהא‪ .‬ללא‬
‫דתני תקנתא‪ .‬לתני ימעט‬
‫מילהא‪ ,‬תני פסולה‪ .‬מכוי‬
‫רבה דאמר קרא ‪ 1‬למען ידעו דורותיכם כי‬
‫וערובין‬ ‫פסול‬ ‫פגא‬ ‫ולא‬
‫ובאו‬ ‫מדרבנן כוי‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫הנחה עושה מצוה חיישינן להרואה‬ ‫שייך למחני בה לשון פסול למאן‬ ‫נ ‪ . ! .‬סוכה דאורייתא‪.‬‬
‫הגובה‬
‫אמר‬
‫כי‬
‫בסוכה‪ .‬ר ב ה‬
‫מנין‬ ‫לבאר‬
‫פוסל‬
‫אומר לצורכו הוא מלליקה כלאמרינן‬ ‫בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים‬ ‫פסלה קולם שנשניח משנה זו ה ד‬ ‫לטעמא לילה לאורייתא‬
‫כלאמרינן מלמען ידעו‬
‫מ ה א ‪ ,‬ל מ ע ן ידעו דורותיכם‬ ‫גבי הלליקה בפנים והניחה בחוץ‪:‬‬ ‫אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה‬ ‫היא חחלמ הוראחו ומצוחו‪ :‬ואיבטיה‬ ‫תני‬ ‫לורותיכס ‪1‬ש‪.(0‬‬
‫את‬ ‫כי בסוכות ה ו ש ב ת י‬ ‫אמר רבה אמר קרא למען ידעו‬ ‫מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה‬ ‫אימא בדאורייהא גמי‪ .‬שייך למימר‬ ‫וכבר‬ ‫הואיל‬ ‫פסולה‪.‬‬
‫סוכה‬ ‫כל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בני‬ ‫מימות משה ניפנה מלה זו‬
‫בו׳‪ .‬קצח קשה ללישנא קמא‬ ‫חקנחא‪ :‬סוכה מפישי מילהה‪ .‬ואין‬
‫שאינה ידועה ד ה א י סוכה‬ ‫משום דלא שלטא בה עינא רבי זירא אמר‬ ‫ובאו חכמים לפרש לך שאס‬
‫רבריש עירובין )לף ג‪ (.‬גבי מקצמ‬ ‫לומין חקנוחיהן זו לזו וצריך לשנוח‬
‫מהכא ‪2‬וסוכה תהיה לצל יומם מהורב עד‬
‫ד מ צ ו ה ה י א ‪ ,‬אינה סוכה‪.‬‬ ‫לא עשה כן פסולה‪ ,‬שייך‬
‫ולמעלה מעשרים אמה אק‬
‫סוכה במוך עשרים לאמר רבה הסוכה‬ ‫הלשון לכל מקנה וחקנה כגון בגבוהה‬ ‫למימני בה לשון פסלות‬
‫בסוכה‬ ‫שדר‬ ‫יודע‬ ‫אדם‬
‫פסולה הא שלטה בה עינא כיון לאין‬ ‫עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה‬ ‫ימעט וכשאינה גבוהה יגביה ושאין‬ ‫ואף על גב למהניא בה‬
‫עינא‪,‬‬ ‫ביה‬ ‫שלטא‬ ‫דלא‬
‫זירא‬ ‫לפיכך פסולה‪ .‬ו ר ׳‬ ‫חללה עשרים ורבה גרס המס כי‬ ‫מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה‬ ‫לה שלש לפנומ יעשה לה ושמממה‬
‫פקנתא‪ ,‬כל כמה ללא‬
‫מתק! לה איקריא פסולה‬
‫וסוכה‬ ‫] א מ ר א( מ ד כ ת י ב [‬
‫הכא להא רבא פליג החס ואמר זה‬ ‫אלא בצל דפנות א״ל אביי אלא מעתה‬ ‫מרובה יוסיף סכך הלכך פסיק ומני‬ ‫‪ :‬ש ש ‪ .‬מבוי דרבנן‪ .‬לכל‬
‫מחורב‬ ‫יומם‬ ‫תהיה ל צ ל‬ ‫עיקריה לרבנן הוא לא‬
‫בסוכו[ת‬ ‫]כי‬ ‫וכת׳‬ ‫וגר‪,‬‬ ‫וזה כשר חלל סוכה חנן חלל מבוי מנן‬ ‫העושה סוכתו בעשתרות קרנים הכי נמי‬ ‫פסולה למצי למיכללינהו לכולהו בהך‬
‫שייך למימר ביה לשון‬
‫ישראל‪,‬‬
‫אמה[‬
‫הושבתי א ת בני‬
‫ולמעלה מעשרינם‬
‫רש לומר להא מפרש החס טעמא‬ ‫פסולה לקיימא לן)פסחים לף ג ‪ 0‬ישנה דלא הוי םוכה א״ל התם דל עשתרות קמים‬ ‫ססלוח‪ ,‬שהרי כאן התחילו‬
‫משוס לסוכה לביחיל קא הוי׳ לא קא‬ ‫אלם למלמילו לרך קצרה‪ :‬מגוי לא‬ ‫מבוי‬ ‫עסקי‬ ‫להראותן‬
‫אין אדם י ו ש ב ב צ ל סוכה‬ ‫איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל‬ ‫יחורותיו ומאי פסול שיין‬
‫מלכר וזימנין למישחקיל מלחחח‬ ‫נפיש מיציה‪ .‬באומה משנה‪ :‬למען‬
‫ודחי‬ ‫דפנות‪.‬‬ ‫בצל‬ ‫אלא‬
‫סוכה ורבא אמר מהכא ‪3‬בסוכות תשבו‬ ‫למימר‪ ,‬אכתי לא הוליעון‬
‫מקום‬ ‫מעתה‬ ‫אלא‬ ‫אביי‬ ‫עובי הסכך הנכנס למוך עשרים‬ ‫ידמו‪ .‬עשה סוכה שישיבמה ניכרמ‬ ‫רבנן שיעוריה בהט דל־תני‬
‫שאין החמה זורחת כגון‬
‫וקיימא כולה למעלה מעשרים ורבינא‬ ‫שבעת ימים יאמרה תורה כל שבעת הימים‬ ‫לך לכמיב ילעו כי בסוכומ הושבמי‬ ‫אס לא עשה ק פסול ושם!‪.‬‬

‫צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד‬

‫ע ש ת ר ו ת קרנים‪ ,‬א ם י ע ש ה‬ ‫תני‬ ‫כדאורייתא נמי‬
‫אינה‬ ‫ב א ו ת ו מקום סוכה‬ ‫נמי למשני סוכה ראורייחא אחמירו‬ ‫צרמי לישב‪ .‬הכי לריש ליה ואע״ג לאין‬ ‫תקנתא‪ .‬בעלמא במידי‬
‫שם‬ ‫שאין‬ ‫משום‬ ‫סוכה‬
‫בה רבנן מ״מ משמע למלאוריימא‬ ‫עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי‬ ‫יוצא מילי פשוטו להיקף ענני כבול‬ ‫אחרינא <שס(‪ .‬דנפישי‬
‫ושני‬ ‫חמה‪.‬‬ ‫מפני‬ ‫צל‬ ‫מילתה‪ .‬לקחני ושאין לה‬
‫ה ת ם ד ל ע ש ת ר ו ת קרנים‬
‫כשרה‪ :‬כי עביר ליה דירת קבע‬ ‫למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה‬ ‫מיהו לרשינן ליה ללרשה‪ :‬דלא שלמא‬
‫שלש לפנות ושאינה גבוהה‬
‫ונמצא‬ ‫החמה‬ ‫המונעים‬ ‫שפיר דמי‪ .‬לאע״ג ריש לפרש קרא‬ ‫דירתו דירת עראי אלא דירת קבע א״ל אביי‬ ‫בה עיגא‪ .‬שאינו רואה אמ הסכך‬ ‫עשרה ושחמתה מרובה‬
‫צ ל ס ו כ ה ‪ ,‬ה כ א אם ת ס י ר‬
‫בלירה שאינה ראויה אלא לשבעה‬ ‫וסוכה היינו סכך כשמה‪ :‬וסוכה‬ ‫מצילחה <שס>‪ .‬פסיק ותני‬
‫צל‬ ‫הדפנות ת מ צ א נ( כ ל‬ ‫אלא מעתה עשה מהיצות של ברזל וםיכך‬ ‫פסולה‪ .‬להשמא מצי כייל‬
‫למעוטי קבע משמע ליה קרא לאמא‬ ‫ההיה לצל‪ .‬משמע אין סכך אלא‬
‫הסכך במקום א ח ר רחוק‬
‫על גבן הכי נמי דלא הוי סוכה א״ל הכי‬ ‫ותני להו כולהו כחלא‪,‬‬
‫תחת‬ ‫שהוא‬ ‫מזה המקום‬ ‫לשיעורא לאורויי לך מלמ גובהה כלו׳‬ ‫העשוי לצל‪ :‬אלא בצל דפגוה‪ .‬שהצללין‬ ‫לאי הוה חני תקנתא‬
‫מיצל‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫כי‬ ‫הסכך‬
‫בסוכה שאפשר לעשומ עראי וא״מ‬ ‫קאמינא לך עד כ׳ אמה דאדם עושה דירתו‬ ‫מגיעין זה לזה ממוך גובהן של לפנומ‬ ‫לא הוי מצי לערנינהו‬

‫דירת עראי כי עביר ליה דירת קבע נמי נפיק‬

‫ר נ א א מ ר מ ד כ ת י כ בםכת‬ ‫וצמחנינהו‪ ,‬לנשאין לה‬
‫ו׳‬ ‫ימים‪,‬‬ ‫שבעת‬ ‫תשבו‬ ‫וכיון ללא חיישינן אלא שמהא רארה‬ ‫ואין צדך סכך‪ .‬ולקמןי( מוקי פלוגמייהו‬ ‫שלש לפנות בעי למימני‬
‫מינה‬ ‫שמע‬ ‫בלבד‪,‬‬ ‫ימים‬ ‫לעשוחה עראי ואע״פ שעושה אוחה‬ ‫למעלה מכ׳ אמה דאדם עושה דירתו דירת‬ ‫לר׳ זירא בשאין בה אלא ארבע על‬ ‫יעשה לה דופן‪ ,‬ונשאינה‬
‫דירת עראי בעינן‪ ,‬ו ל מ ע ל ה‬
‫מ ע ש ר י ם אמה ודאי דירת‬
‫קבע א״כ אמאי אמר )תענית לף ב‪(.‬‬ ‫קבע כי עביד ליה דירת עראי נמי לא נפיק‬ ‫ארבע לקים להו לרבנן דבהאי שיעורא‬ ‫גבוהה געי למימני יגביה‪,‬‬
‫ובשחמחה מרובה מצילחה‬
‫גשמים סימן קללה בחג והלא יכול‬ ‫ליכא צל סכך אלא צל של לפנומ‪:‬‬
‫כולהו‬
‫דירת‬ ‫ואינה‬ ‫היא‬ ‫קבע‬ ‫יוסיף על סככה‪ ,‬ואמר‬
‫אבל‬ ‫עראי‪ ,‬לפיכך פסולה‪.‬‬
‫לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירלו גשמים בסוכה ואפילו חימצי‬ ‫טשהרוה קרנים‪ .‬שני הריס גלולים והשפלה ביניהם וממוך גובה‬ ‫מר )ססחיס ג‪ (:‬לעולם‬
‫ל מ ט ה מכי אמה ד מ ש כ ח ת‬ ‫ישנה אלס למלמילו לרך‬
‫דירת‬ ‫איניש‬ ‫דעביד‬ ‫לה‬
‫לומר לאסור משוס גזרח חקרה כי היכי לאמר לקמן בפירקין‬ ‫ההדס אין חמה זורחמ שס בשפלה‪ :‬דל דפטה ליכא צל סוכה‪.‬‬
‫דל‪.‬‬ ‫;ערובין ב‪:.‬י‪.‬‬ ‫קצרה‬
‫לה‬ ‫דעביד‬ ‫אע״ג‬ ‫עראי‬ ‫)לף יל‪ (.‬גבי פלוגחא רר״מ ורבי יהולה רמסככין בנסרין לאי‬ ‫שחמה באה מחחחי׳ נמצא שמה בטל‪ :‬שבטה ימים‪ .‬סוכה של‬ ‫הסר )לקמן נו‪.!:‬‬
‫מעין דירת קבע כשרה‪.‬‬
‫מכשרמ בהו אחי למימר מה לי לסכך בזה מה לי לישב תחח חקרת‬ ‫שבעה וחו לא להיינו עראי ודייה במחיצומ קלוח‪ :‬למטלה מעשרים‪.‬‬
‫ביחי וביחו ודאי פסול מלאורייחא לסוכה אמר רחמנא ולא בימו‬ ‫צריך לעשוח יסולוחיהל( ומחיצוחיה קבועין שלא חפול‪ :‬טד עשרים‬
‫כפ״י‬ ‫עפ״י‬ ‫גיפף‬ ‫כ״ז‬ ‫א(‬ ‫של כל ימוח השנה מ״מ כיון ללא אסור אלא מלרבנן לא שייכא‬ ‫אמה דאדם טושה כוי‪ .‬שפיר למי לולאי יש בכלל קבע עראי‬
‫ע״פ‬ ‫והמוקף גסוגרייס הוא‬ ‫למימר שהגשמים סימן קללה וי״צ לנהי ללא חיישינן בלפנוח אי‬ ‫והד עשה כחורה ועל כרחך לא הקפילה חורה על העראי אלא לשם‬
‫השערה‪.‬‬
‫נ ו נראה למילה זו מיוחדת‪.‬‬
‫עביל להו קבע מ״מ בסככה שעיקר הסוכה על שס הסכך לא‬ ‫שיעור לחח לך שיעור בגובהה שחהא יכולה לעמול ע״י יחילוח עראי‪:‬‬
‫מיחכשרה על לעביל לה עראי ומה״ט נמי ניחא לרבי זירא ללדש‬
‫כולהו‬
‫מלכמי׳ וסוכה מהיה לצל הא כמי׳ נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירלו גשמים למוכה אלא ולאי משוס לבעינן סככה עראי וא״כ הוה ליה קבע‪:‬‬
‫כרבי‬