‫בבית המשפט העליון‬

‫בג"צ ‪/ 19‬‬ ‫בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק‬

‫בעניין שבין‪:‬‬

‫עו"ד יוסי פוקס (מ‪.‬ר‪) 24285 .‬‬

‫י‪.‬פוקס ושות' משרד עו"ד‬

‫רח' ביאליק ‪ 153‬רמת‪-‬גן ‪52523‬‬

‫טל‪ 03-7512066 .‬פקס‪03-6130956 .‬‬

‫העותר‬

‫נ–ג–ד‬

‫היועץ המשפטי לממשלה‬

‫ע"י פרקליטות המדינה – מח' הבג"צים‬

‫רח' צלאח א‪-‬דין ‪,29‬‬

‫ירושלים‬

‫המשיב‬

‫ראש הממשלה‬

‫ע"י ב"כ עוה"ד נבות תל צור‬

‫רח' יעבץ ‪ 33‬תל‪-‬אביב‬

‫המשיב הפורמאלי‬ ‫טל‪ 03-7961000 .‬פקס‪03-7961001 .‬‬

‫עתירה למתן צו על תנאי‬

‫ולמתן צו ביניים‬
 ‫‪2‬‬

‫בית המשפט הנכבד מתבקש בזה ליתן צו על תנאי המכוון למשיב והמורה לו להתייצב בפניו וליתן טעם‪:‬‬

‫א‪ .‬מדוע לא יימנע מקבלת "החלטה עקרונית על העמדה לדין בכפוף לשימוע"‪ ,‬ביחס לתיקי‬

‫החקירה של רוה"מ בנימין נתניהו‪ ,‬בהעדר בסיס חוקי לקבלת החלטה מנהלית כלשהי של היועץ‪,‬‬

‫לפני שהתקיים שימוע כדין‪.‬‬

‫ב‪ .‬מדוע לא יימנע מקבלת "החלטה עקרונית על העמדה לדין בכפוף לשימוע" ומפרסומה‪ ,‬ביחס‬

‫לתיקי החקירה של רוה"מ בנימין נתניהו‪ ,‬עד לאחר הבחירות לכנסת שיתקיימו ביום ‪ 9‬באפריל‬

‫‪ ,2019‬אא"כ יתקיים גם הליך השימוע עצמו ותתקבל החלטתו הסופית לפני מועד הבחירות‪.‬‬

‫ג‪ .‬מדוע לא יימנע משיגור "מכתב היידוע השני" ומפרסומו‪ ,‬ככל ויחליט המשיב לשלוח מכתב זה‬

‫לרוה"מ ו‪/‬או לבאי כוחו לאחר השלמת כל הפעולות הנדרשות בהתאם "למכתב היידוע הראשון"‪,‬‬

‫עד לאחר הבחירות לכנסת שיתקיימו ביום ‪ 9‬באפריל ‪. 2019‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו ביניים המכוון למשיב והמורה לו שלא לפרסם "החלטה‬

‫עקרונית על העמדה לדין של רוה"מ בפוף לשימוע"‪ ,‬ולא לפרסם "מכתב יידוע שני או תוכנו"‪ ,‬עד להכרעת‬

‫בית המשפט הנכבד בעתירה‪.‬‬

‫לחילופין‪ ,‬חלף בקשה למתן צו הביניים‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד להכריע בעתירה בתוך‬

‫כשבועיים ימים וזאת נוכח הודעת היועץ בפסקה האחרונה בתשובתו ולפיה‪" ,‬ההחלטה אינה צפויה‬
‫להתקבל במהלך השבועיים הקרובים‪ ,‬בשל הזמן שעוד נדרש על מנת לגבש החלטה במכלול‬

‫התיקים"‪.‬‬

‫ואלה נימוקי העתירה‬

‫רקע עובדתי ומיצוי הליכים‪:‬‬

‫‪ .1‬העותר הינו אזרח ישראל‪ ,‬עורך‪-‬דין במקצועו‪ ,‬העוסק בין היתר בתחום המשפט המנהלי‪-‬חוקתי‪ ,‬אשר‬

‫הגיש עתירות בסוגיות ציבוריות משמעותיות ב‪ 15-‬השנים האחרונות כעותר ציבורי או כמייצג וחלק‬

‫מפסקי הדין שנתנו בהן‪ ,‬נלמדים באקדמיה‪{ .‬הבולטים שבהם – בג"צ ‪ 1661/05‬המועצה האזורית חוף‬

‫עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח'‪ ,‬בג"צ ‪ 5261/04‬עו"ד יוסי פוקס נ' רוה"מ אריאל שרון‪( ,‬פורסמו בנבו)}‬
 ‫‪3‬‬

‫הסוגיה דנא המובאת בפני בית המשפט הנכבד‪ ,‬הינה סוגיה משפטית עקרונית‪ ,‬בעלת השלכות‬ ‫‪.2‬‬

‫ציבוריות מרחיקות לכת על מהות "זכות הציבור לדעת" והיקפה‪ ,‬באשר לנבחר ציבור שהינו ראש‬

‫ממשלה מכהן‪ ,‬אל מול התערבות משפטית בהליך הבחירות הדמוקרטי‪ ,‬אשר למיטב ידיעת הח"מ‪,‬‬

‫לא נדונה מעולם בפני בג"צ‪.‬‬

‫‪ .3‬ההשלכה המיידית‪ ,‬עשויה להתממש בתוך שבועיים ימים והיא נוכח כוונת היועץ המשפטי‬

‫לממשלה‪ ,‬אשר דווחה לראשונה ביום ‪ 6.1.2019‬בכל אמצעי התקשורת‪ ,‬מפי מקור בלשכת היועץ‬

‫המשפטי לממשלה‪ ,‬להשלים את הטיפול בתיקי החקירה של רוה"מ נתניהו‪ ,‬על מנת לפרסם‬

‫"החלטה עקרונית להעמיד לדין את רוה"מ נתניהו בכפוף לשימוע"‪ ,‬ככל וזו תהיה ההחלטה‪ ,‬עוד‬

‫לפני הבחירות לכנסת וייתכן שעוד לפני מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית (‪.)21.2.19‬‬

‫(המשנה ליועץ‪ ,‬עוה"ד רז נזרי אישר את הדברים בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים‬

‫ביום ‪ 15.1.2019‬וביום ‪ 21.1.19‬התקיימה פגישה בדיוק בנושא הנדון בין פרקליטי רוה"מ ובין היועץ)‬

‫‪ .4‬ביום ‪ ,16.1.2019‬לאחר שעו"ד רז נזרי אישר כי בכוונת היועץ לפעול כאמור לעיל‪ ,‬פנה העותר במכתב‬

‫ליועץ ודרש ממנו לפעול כפי שפועלת התביעה ביחס לכל אזרח אחר החשוד בפלילים וככל שיגיע‬

‫המועד (ללא תלות כלשהי במועד הבחירות) שבו תישקל הגשת כתב אישום בעבירה כלשהי נגד‬

‫רוה"מ‪ ,‬ישגר מכתב יידוע שני לרוה"מ או לבאי כוחו‪ ,‬חסוי‪ ,‬מתוך אחריות שלא תהיה הדלפה (כמו‬

‫לכל חשוד אחר)‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬ככל שכוונתו לצאת ידי חובת "זכות הציבור לדעת" במסירת הודעה‬
‫פומבית על "החלטה עקרונית על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע"‪ ,‬הרי שפרסום זה‪ ,‬ערב בחירות‪,‬‬

‫ללא קיום השימוע עצמו והגעה להחלטה סופית לפני הבחירות‪ ,‬מהווה מהלך חד‪-‬צדדי לרעת‬

‫רוה"מ‪ ,‬הפוגע קשות בזכויות ציבור בוחריו‪.‬‬

‫‪ .5‬ביום ‪ 21.1.2019‬התקשר העותר ללשכת היועץ לברר מה קורה עם פנייתו והתברר כי המכתב לא‬

‫הגיע ליעדו‪ ,‬הגם שנתקבל אישור בפקס ביום ‪. 16.1.2019‬‬

‫העתק אישור משלוח המכתב בפקס מיום ‪ 16.1.2019‬מצ"ב ומסומן כנספח א'‬
 ‫‪4‬‬

‫‪ .6‬בו ביום (‪ )21.1.2019‬שיגר העותר מכתב נוסף ליועץ‪ ,‬בשינויים קלים‪ ,‬לאור מידע נוסף שפורסם‬

‫במשך הימים שחלפו והעותר קיבל אישור מלשכת היועץ (ביום ‪ ,21.1.19‬מזכירה בשם מיכל) כי‬

‫המכתב השני הגיע ליעדו‪.‬‬

‫העתק המכתב השני שהתקבל בלשכת היועץ ואישור הקבלה מצ"ב ומסומן כנספח ב'‬

‫‪ .7‬בשל סד הזמנים הקצר‪ ,‬ביקש העותר מהמשיב לקבל תשובה למכתבו בתוך ‪ 7‬ימים‪.‬‬

‫‪ .8‬העותר המתין אף מעבר ל‪ 7-‬הימים שנקב במכתבו‪ ,‬הן משום שנמסר לו טלפונית מלשכת היועץ‬

‫שהנושא בטיפול והן משום שהניח כי היועץ ישיב תוך זמן סביר לדרישה זהה שהועלתה ע"י‬

‫פרקליטי רוה"מ עצמו‪ ,‬בפגישה שקיימו עם היועץ ביום ‪. 21.1.19‬‬

‫‪ .9‬ואכן‪ ,‬ביום ‪ 1.2.2019‬שיגר עוזרו הבכיר של היועץ‪ ,‬עו"ד ד"ר גיל לימון‪ ,‬את תשובת היועץ‬

‫לפרקליטי רוה"מ והיא פורסמה בו ביום לציבור ע"י דוברות משרד המשפטים‪.‬‬

‫‪ .10‬היועץ דחה את דרישת פרקליטי רוה"מ ולמעשה‪ ,‬תשובה זו ופרסומה לציבור מהווה גם דחייה‬

‫של פניית העותר ליועץ וככל הנראה משום כך לא נשלחה תשובה פרטנית למשרדו של העותר‪.‬‬

‫העתק תשובת היועץ מצ"ב ומסומן כנספח ג'‬

‫‪ .11‬יודגש‪ ,‬כי העותר איננו מייצג את רוה"מ (המשיב הפורמאלי) ואינו עותר בשמו‪ ,‬אלא כעותר ציבורי‬

‫בשם ציבור הבוחרים‪ ,‬המבקשים למנוע מהמשיב להתערב בהליך הבחירות הדמוקרטי‪ ,‬שלא‬

‫כדין‪.‬‬

‫‪ .12‬בהתאם לפסיקת ביהמ"ש הנכבד‪ ,‬כאשר עסקינן בסוגיה בעלת חשיבות חוקתית הקשורה‬

‫ליסודות המשטר הדמוקרטי כגון בהליכי הבחירות וכזו היא העתירה דנא‪ ,‬יידרש ביהמ"ש‬
 ‫‪5‬‬

‫לעתירה אף אם קיים נפגע ישיר שאיננו עותר לבג"צ‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬הציבור כולו הוא בגדר‬

‫נפגע ישיר מהחלטה פוטנציאלית זו של המשיב‪.‬‬

‫‪ .13‬עמד על כך בית המשפט הנכבד בבג"צ ‪ 962/07‬עו"ד אמיר לירן נ' היועמ"ש (פורסם בנבו)‪,‬‬

‫כדלקמן‪:‬‬

‫"‪...‬עשוי בית המשפט להידרש לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא‬
‫העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר‪ ,‬וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת‬
‫חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה‪ ,‬המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית‪ ,‬וקשורה‬
‫בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נהג בית משפט זה‬
‫בעתירה ציבורית בנושא תקינות הליכי בחירות‪ ,‬המצויים בלב המשטר הדמוקרטי וחופש‬
‫הביטוי הפוליטי (פרשת האגודה לזכויות האזרח‪ ,‬בעמ' ‪ ;62-73‬ז' סגל‪ ,‬זכות העמידה‬
‫בבית המשפט הגבוה לצדק‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ .)253‬בנסיבות כגון אלה‪ ,‬חשיבות הביקורת‬
‫השיפוטית שנועדה להגן על ערכי היסוד של שיטת הממשל גוברת אף על הכלל כי אין‬
‫להיענות לעותר ציבורי המתעבר בריב לא לו‪".‬‬

‫‪ .14‬בית המשפט הנכבד מתבקש למנוע מהמשיב להתערב בהליך הבחירות הדמוקרטי בדרך של‬

‫קבלת "החלטה עקרונית על העמדה לדין בכפוף לשימוע" נגד רוה"מ‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬ולקבוע‪ ,‬כי‬

‫ככלל‪ ,‬ובפרט סמוך למערכת בחירות‪ ,‬רשאי המשיב להחליט ולפרסם את עמדתו הסופית בלבד‪,‬‬

‫מכוח סע' ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬קרי‪ ,‬הגשת כתב אישום נגדו או לחילופין‪ ,‬סגירת תיקי‬

‫החקירה‪ ,‬שהינן החלטות מנהליות המעוגנות בדין‪.‬‬

‫‪ .15‬העותר סבור‪ ,‬כי החלטת היועץ אינה עולה בקנה אחד עם עקרון "זכות הציבור לדעת"‪ ,‬אלא‬

‫להפך‪ ,‬מדובר על פגיעה בזכות הציבור לקבל את התמונה במלואה וביכולתו להחליט באיזו מפלגה‬

‫ומועמדה לראשות הממשלה‪ ,‬הוא יבחר‪ ,‬הנכללת בזכות החוקתית של "לבחור ולהיבחר"‪ ,‬משום‬

‫שמדובר בהצגה חלקית בלבד‪" -‬כפוף לשימוע"‪ ,‬ללא תוצאות השימוע‪ ,‬כאשר עקרון השימוע כולו‬

‫מושתת על יכולתו "להפוך את הקערה על פיה" ולהוביל לסגירת התיק‪.‬‬

 ‫‪6‬‬

‫‪ .16‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר היועץ מחליט ערב בחירות לרשויות המקומיות או לכנסת‪ ,‬לפרסם החלטות‬

‫סופיות של סגירת תיקים או הגשת כתבי אישום‪ ,‬אזי בעיתוי הזה הוא מממש את זכות הציבור‬

‫לדעת וממילא מסייע לציבור להחליט כיצד לבחור‪.‬‬

‫‪ .17‬באשר לטענת היועץ בתשובתו‪ ,‬כי קיים תקדים אחד מן העבר‪ ,‬מחודש פברואר ‪ ,2006‬בו פרסם‬

‫היועץ המשפטי לממשלה "החלטה עקרונית" על העמדה לדין של השר צחי הנגבי‪" ,‬בכפוף‬

‫לשימוע"‪ ,‬כחודש וחצי לפני הבחירות הכלליות ואילו השימוע נערך אחריהן‪ ,‬אינה מעידה כי היועץ‬

‫דאז נהג כדין והנושא לא נבחן אז בבג"צ ואינה מנמקת‪ ,‬מדוע היועץ פועל אחרת כעת בעניינו של‬

‫השר אריה דרעי‪ ,‬אשר לגביו נמסרו סיכומי החקירה של המשטרה לפרקליטות לפני למעלה מ‪3-‬‬

‫חודשים‪ ,‬אך היועץ לא מוצא לנכון למסור לציבור החלטה בעניינו ערב בחירות וזה נוגד את טענתו‬

‫באשר לעיקרון העל של שוויון בעיני החוק‪.‬‬

‫‪ .18‬לא זו אף זו‪ ,‬מדובר במקרה חסר תקדים מאז קום המדינה‪ ,‬שבו תימסר "החלטה" מסוג זה (שעל‬

‫טיבה וטבעה נעמוד בהמשך) כנגד ראש ממשלה מכהן והזהירות הנדרשת והמתבקשת‪ ,‬גדולה לאין‬

‫שיעור בכל הנוגע למניעת התערבות במערכת הבחירות‪ .‬נזכיר כי בעניינו של רוה"מ דאז שרון‪-‬‬

‫היועץ דאז מר מני מזוז‪ ,‬סגר את התיק נגדו ללא כתב אישום ובעניינו של רוה"מ דאז אולמרט‪-‬הוא‬

‫התפטר מתפקידו לפני החלטת היועץ ולמעשה‪ ,‬סוגיה פרטנית וקרדינאלית זו‪ ,‬מעולם לא נבחנה‬

‫בבג"צ‪.‬‬

‫‪ .19‬יוער‪ ,‬כי העתירה דנא אינה עוסקת כלל בבחינת שיקול דעתו של היועץ לגבי עצם החלטתו האם‬

‫להגיש כתב אישום נגד רוה"מ או לסגור את התיקים נגדו‪ ,‬בבחינת "דיות הראיות" בתיקי‬

‫החקירה של רוה"מ (אשר לגביו קיימת פסיקה נרחבת של ביהמ"ש הנכבד שהוא ככלל נמנע‬

‫מהתערבות בשיקול דעתו) – עניינה אך ורק שאלת חוקיותה ו‪/‬או סבירותה של קבלת "החלטה‬

‫עקרונית להעמיד לדין את רוה"מ נתניהו בכפוף לשימוע" ופרסומה‪ ,‬עוד לפני הבחירות לכנסת‪,‬‬

‫כאשר השימוע עצמו יתקיים אחריהן‪.‬‬

 ‫‪7‬‬

‫‪ .20‬לגופם של דברים‪ ,‬יש יסוד לעקרון ולפיו‪ ,‬ההליך הפלילי הקדם משפטי‪ ,‬שתחילתו בחקירות‬

‫המשטרה וסופו בהחלטה סופית של היועץ על הגשת כתב אישום נגד איש ציבור או על סגירת‬

‫התיק נגדו‪ ,‬אמור להתקדם בקצב שלו‪ ,‬ללא השהיה וללא האצה בשל קיומה של מערכת בחירות‬

‫וזאת כאמור בסע' ‪2‬ד‪ .‬להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪"( 1.1913‬מדיניות התביעה בניהול‬

‫הליכים כלפי נבחרי ציבור ומועמדים בתקופת ערב בחירות")‪" :‬ככלל אין מקום להשהות טיפול‬

‫בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים‪ ,‬שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית‬

‫לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום‪ .‬ואולם הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת‪."...‬‬

‫העתק הנחית יועץ מס' ‪ 1.1913‬מצ"ב ומסומן כנספח ד'‬

‫‪ .21‬טענת היועץ בתשובתו‪ ,‬כי‪ ,‬ביכול‪ ,‬תהליך הבחינה של תיקי החקירה נגד רוה"מ לא הואץ בפועל‬

‫בשל מערכת הבחירות‪ ,‬אינה עולה בקנה אחד עם העובדות ובכלל זה‪ ,‬טיעונים עובדתיים שצוינו‬

‫בגוף תשובתו של היועץ‪.‬‬

‫‪ .22‬תחילה‪ ,‬ראוי להביא את דבריו של היועץ המשפטי לממשלה במהלך סקירה שנתן בוועדת חוקה‪,‬‬

‫חוק ומשפט של הכנסת מיום ‪-27.6.18‬פרוטוקול מס' ‪ ,649‬שבהם עמד על ניתוק הזיקה המוחלט‬

‫שאמור להיות בין תהליך בחינת תיקי החקירות והגעה להחלטות‪ ,‬לבין מועד הבחירות וכדלקמן‪:‬‬

‫"טוב‪ ,‬אני אנסה באמת להתייחס לדברים בצורה עניינית‪ .‬לא נעים להגיד‪ ,‬אבל התחושה‬
‫היא שאולי לא כולם הקשיבו לכול‪ ,‬אבל בכוונה עשיתי דבר שלא עשיתי עד עכשיו‪ ,‬חשבתי‬
‫שאפשר לעשות את זה בלי לפגוע חלילה בחקירה‪ .‬זה הדבר שהכי חשוב לי‪ .‬ולכן גם היו‬
‫הרבה ביקורות והרבה דברים‪ ,‬והכול בסדר‪ ,‬טובת החקירה היא מעל הכול‪.‬‬
‫אבל הסברתי את הדברים‪ ,‬ואיך הם עובדים ואיך הם הולכים‪ ,‬וגם את השלבים השונים‪ .‬ואני‬
‫לא מקבל גישה שאומרת שיש "דד‪-‬ליין" ויום מסוים ספציפי שבו תיגמר החקירה‪ .‬אני‬
‫גם לא פוליטיקאי‪ ,‬אני לא מתכוון להיות פוליטיקאי‪ ,‬זה לא מעניין אותי‪ ,‬ויש לי תפקיד אחר‬
‫לגמרי מול הציבור הישראלי‪ .‬ובכל הכבוד‪ ,‬ויש הרבה כבוד להליך הדמוקרטי ולבחירות‬
‫ולא בחירות – אני מתעסק בתיקים‪ ,‬בחקירה‪ .‬זו תשובה כוללת לכמה דברים‬
‫שנשמעו‪ ,‬זה קשור גם למועד הבחירות – כן יהיו בחירות‪ ,‬לא יהיו בחירות‪ .‬דרך אגב‪,‬‬
 ‫‪8‬‬

‫הן עוד שנה וחצי‪ ,‬אני לא יודע‪ ,‬אתם אולי חושבים שזה יהיה עוד מעט‪ .‬יכול להיות‪,‬‬
‫לא יודע‪ .‬חקירות מתנהלות ויתנהלו כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב‪ .‬בשום אופן‬
‫לא אוותר על היסודיות‪ .‬והרבה מאוד שאלות פה הציעו לוותר על המקצועיות והיסודיות‪.‬‬
‫לשם הן מכוונות‪ .‬אולי מסיבה פוליטית‪ ,‬אולי מסיבה אחרת‪ .‬אבל לא יהיה ויתור ולא תהיה‬
‫פשרה על המקצועיות‪ ,‬נקודה‪ .‬זו לא הדעה רק שלי‪ ,‬כולם מלמטה ועד למעלה – משטרה‪,‬‬
‫פרקליטת המחוז שהוזכרה‪ ,‬פרקליט המדינה ואני – יש לנו ראייה מאוחדת‪" .‬‬

‫‪ .23‬בעמוד ‪ 3‬פסקאות ‪ 2-4‬לתשובת היועץ‪ ,‬מתאר עו"ד לימון את השתלשלות האירועים וטוען כי‬

‫"הדיונים של היועמ"ש עם פרקליט המדינה והצוות המטפל בתיקים החלו בשלהי חודש דצמבר‬

‫‪ ," 2018‬דהיינו הדיונים אצל היועץ החלו רק לפני כחודש ימים‪ .‬בפסקה הבאה נטען כי תהליך‬
‫העבודה ולוח הזמנים גובש ביניהם ללא כל קשר למועד הבחירות שעמד באותה העת על חודש‬

‫נובמבר ‪.2019‬‬

‫‪ .24‬עיון בפסקה הרביעית (שם)‪ ,‬מלמד כי ההחלטה על פיזור הכנסת התקבלה בחלוף יומיים בלבד‬

‫מהמועד שבו הועבר התיק ליועץ ואז‪ ,‬כביכול‪ ,‬קרה אירוע מכונן וכך נטען‪" :‬עם ההכרזה על‬

‫הקדמת הבחירות‪ ,‬חלה על עבודת התביעה הכללית בקשר לתיקים הנוגעים לראש הממשלה‬

‫הנחיית היועמ"ש מספר ‪".... 1.1913‬ככלל אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או‬

‫מועמדים"‪...‬הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מבטאת איפה כלל ברור‪."..‬‬

‫‪ .25‬ונשאלת השאלה‪ ,‬בהתאם לאותה הנחיה‪ ,‬שהפרשנות הנכונה שלה הינה‪ ,‬כי אין להאיץ ואין‬

‫להשהות‪ ,‬בשל מערכת בחירות‪ ,‬מה השתנה אצל היועץ ביחס לתיקי החקירה של רוה"מ‪ ,‬בין‬

‫היום שלפני פיזור הכנסת‪ ,‬ליום שאחריו‪ ,‬המוגדרת על ידו בתשובתו כ"עם ההכרזה על הקדמת‬

‫הבחירות‪-‬חלה על עבודת התביעה וכו'"??‬

‫‪ .26‬וכיצד קרה הדבר שהדיונים של היועץ בשלושה תיקי חקירה מורכבים ומסועפים נגד רוה"מ‪,‬‬

‫הכוללים אלפי מסמכים הקלטות ועדויות‪ ,‬אשר תוכננו לארוך חודשים ארוכים‪ ,‬הסתיימו בתוך‬

‫חודש ימים מבלי שהם "הואצו" כלל??‬

 ‫‪9‬‬

‫‪ .27‬תשובת היועץ מגלה למעשה (על אף טיעוניו בעמ' ‪ ,)4‬כי היועץ מפרש דה‪-‬פקטו את ההנחיה הזו‬

‫בצורה שגויה‪ ,‬כך שהמונח "אין להשהות"‪ ,‬משמעותו כי יש לשנות את לוח הזמנים המקורי‬

‫המתוכנן באשר לתיקי החקירה הללו‪ ,‬שכן אין זה סביר‪ ,‬כי יד המקרה‪ ,‬קיצרה את התהליך‬

‫במספר חודשים והובילה את היועץ להודיע כי יקבל החלטתו בעוד שבועיים‪ ,‬בדיוק בשבוע האחרון‬

‫לפני הגשת הרשימות לועדת הבחירות המרכזית (‪ )21.2‬ולא בכדי הוא מנמק זאת בהמשך תשובתו‬

‫בנימוק של "זכות הציבור לדעת" ולא בשל אותה "מקריות"‪.‬‬

‫‪ .28‬באשר לעצם כוונת היועץ לקבל ולפרסם "החלטה על העמדה לדין בכפוף לשימוע"‪ ,‬ככל שזו תהיה‬

‫החלטתו‪ ,‬הרי שלא קיימת בחוק ולא מוכרת בפסיקה‪ ,‬החלטה מנהלית המוגדרת כ"החלטה‬

‫עקרונית על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע"‪.‬‬

‫‪ .29‬הזכות של כל חשוד לשימוע (בעבירות מסוג פשע)‪ ,‬מעוגנת היום בסע' ‪( 60‬א) לחוק סדר הדין‬

‫הפלילי תשמ"ב‪{1982-‬נוסח משולב} ונהוגה גם בעבירות מסוג עוון‪ ,‬בנסיבות שונות‪ ,‬המאפיינות‬

‫את תיקי רוה"מ‪ ,‬כמפורט בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪ 4.3001‬ובהנחיית פרקליט‬

‫המדינה מס' ‪ 14.21‬המוגדרת "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים"‪.‬‬

‫העתק הנחיית יועץ מס' ‪ 4.3001‬מצ"ב ומסומן כנספח ה'‬

‫העתק פרקליט המדינה מס' ‪ 14.21‬מצ"ב ומסומן כנספח ו'‬

‫‪ .30‬בהתאם לחוק ולהנחיות הנ"ל‪ ,‬מדובר בפועל ב"מכתבי יידוע"‪ ,‬המעדכנים את החשוד על זכותו‬

‫לקיום שימוע בכתב ו‪/‬או בע"פ כאשר בהתאם למדיניות שהתווה היועץ‪ ,‬התובע (במקרה זה היועץ‬

‫עצמו) אמור לשלוח לחשוד עצמו‪ ,‬בדואר רשום‪" ,‬מכתב יידוע ראשון" עם העברת תיק החקירה‬

‫מהיחידה החוקרת לרשות התובעת ו"מכתב יידוע שני"‪ ,‬המגלה לחשוד כי נשקלת העמדתו לדין‬

‫בכפוף לשימוע ובהתאם לתוצאות השימוע‪ ,‬תתקבל ההחלטה המנהלית המוכרת‪-‬הגשת כתב‬

‫אישום‪ ,‬או סגירת התיקים‪.‬‬

 ‫‪10‬‬

‫‪ .31‬יוער‪ ,‬באשר לסעד השלישי שהתבקש בכותרת העתירה‪ ,‬כי היועץ שכח לשגר לרוה"מ את מכתב‬

‫היידוע הראשון לאחר שהועברו אליו סיכומי החקירה של המשטרה‪ ,‬כנדרש בסע' ‪ 9‬להנחיות‬

‫פרקליט המדינה ‪( 14.21‬נספח ו') ולמעשה שוגר מכתב זה רק לפני כשבועיים ימים ולפיכך‪ ,‬אין‬

‫בסמכותו של היועץ לשגר את מכתב היידוע השני בטרם הושלם התהליך המפורט בסע' ‪ 14‬להנחיה‬

‫(שם) תת סעיפים ‪. 3-4‬‬

‫‪ .32‬מושכלת יסוד היא‪ ,‬כי יש להתייחס לזכות השימוע המעוגנת בסעיף זה‪ ,‬כזכות ממשית שבכוחה‬

‫להביא לסגירת התיק ללא הגשת כתב אישום והיועץ אף מאשר בתשובתו‪ ,‬כי "ככל שתתקבל‬

‫החלטה בדבר קיומו של שימוע – הרי שהליכי השימוע ייערכו בלב פתוח ובנפש חפצה"(בשולי‬

‫עמ' ‪ " )4‬ולמעשה‪ ,‬אין "החלטה על הגשת כתב אישום" לפני מימוש אותה זכות לשימוע‪.‬‬

‫‪ .33‬כיצד אם כן‪ ,‬יכולה להתקבל "החלטה" כלשהי על ידי היועץ‪ ,‬בטרם התקיים אותו שימוע הקבוע‬

‫בחוק? אא"כ היועץ כבר גיבש החלטתו דה‪-‬פקטו לפני השימוע והוא מקיים את השימוע רק "לצאת‬

‫ידי חובה" ואם זה המקרה‪ ,‬אזי "החלטתו" עומדת בסתירה מוחלטת לפסיקה מפורשת של בית‬

‫המשפט הנכבד‪.‬‬

‫‪ .34‬עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו שניתן בפרשת חה"כ צחי הנגבי‪ ,‬בג"צ ‪ 1400/06‬התנועה‬

‫לאיכות השלטון נ' ממלא מקום ראש הממשלה (פורסם בנבו) כאשר הוא מביא דוגמה מובהקת‬

‫לפרשה אחרת של חה"כ צחי הנגבי ‪" -‬דרך צלחה" שבה‪ ,‬בעקבות השימוע‪ ,‬שינה היועץ את‬
‫דעתו וסגר את התיק נגדו חלף הגשת כתב אישום‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"הליך השימוע אף מעוגן היום בדין (ראו סעיף ‪60‬א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪,‬‬
‫התשמ"ב‪ .)1982-‬על הליך השימוע נאמר – אמנם בהקשר אחר – כי "בגדרי השימוע‬
‫ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן‪ ,‬ועל הגורם המחליט להאזין לדברים‬
‫בנפש חפצה‪ ,‬ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש" (בג"צ ‪ 554/05‬רס"ר שרה‬
‫אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (טרם פורסם))‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬שאין לכם החלטה בדבר הגשת‬
‫כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן‪ ,‬יש בכך משום הקדמת‬
 ‫‪11‬‬

‫אחרית לראשית‪ .‬ולא למותר להזכיר‪ ,‬כי בדידו של המשיב ‪ 3‬עצמו הווה עובדה‪ :‬בפרשייה‬
‫שזכתה לכינוי "דרך צלחה"‪ ,‬הוחלט בעקבות שימוע לשנות מן הכוונה המקורית להגיש‬
‫כתב אישום (לתיאור הנסיבות של אותה פרשייה ראו בג"צ ‪ 1993/03‬הנ"ל)‪".‬‬

‫‪ .35‬וממה נפשך‪ ,‬או שבכוונת המשיב לפעול כפי שפועלת התביעה ביחס לכל אזרח אחר החשוד בפלילים‬

‫וככל שיגיע המועד (ללא תלות כלשהי במועד הבחירות) שבו ישקול הגשת כתב אישום בעבירה‬

‫כלשהי נגד רוה"מ‪ ,‬ישגר מכתב יידוע שני לרוה"מ או לבאי כוחו (לאחר השלמת השלבים של מכתב‬

‫היידוע הראשון)‪ ,‬חסוי‪ ,‬מתוך אחריות שלא תהיה הדלפה‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬ככל שכוונתו לצאת ידי‬

‫חובת "זכות הציבור לדעת" ולמסור פומבית הודעה על "החלטה עקרונית על הגשת כתב אישום‬

‫בכפוף לשימוע"‪ ,‬הרי שראשית‪ ,‬אין כל בסיס בדין ל"החלטה" כזו ושנית‪ ,‬מסירת הודעה כזו‬

‫לציבור‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬ללא קיום השימוע עצמו והגעה להחלטה סופית לפני הבחירות‪ ,‬מהווה‬

‫מהלך חד‪-‬צדדי הפוגע קשות בזכויות ציבור הבוחרים‪ ,‬בייחוד נוכח פסיקת בג"צ שצוטטה לעיל‪,‬‬

‫"שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן‪ ,‬יש‬

‫בכך משום הקדמת אחרית לראשית"‪.‬‬

‫‪ .36‬חיזוק נוסף לכך לכך שלא קיימת החלטה מנהלית בעניינו של ראש ממשלה מכהן‪ ,‬עד להגשת כתב‬

‫אישום נגדו בהתאם לסע' ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬ניתן למצוא בפס"ד של בית המשפט העליון‬

‫העוסק בסמכויותיו של ראש ממשלה החשוד בפלילים בשלב שקודם להגשת כתב אישום ולפיה‪,‬‬

‫אין כל שינוי במציאות המשפטית‪.‬‬

‫‪ .37‬בעתירה שהגיש העותר בשנת ‪ 2004‬נגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל (בג"צ ‪ 3818/04‬עו"ד‬

‫יוסי פוקס ואח' נ' ראש הממשלה אריאל שרון‪ ,‬פורסם בנבו) כאשר רוה"מ דאז שרון ביקש לאשר‬

‫את תוכנית ההתנתקות בפרק הזמן שבין המלצת פרקליטת המדינה ארבל להעמידו לדין בגין‬

‫עבירת שוחד‪ ,‬לבין החלטת היועמ"ש דאז מני מזוז לסגור את התיק נגדו‪ ,‬טען העותר כי יש ליתן‬

‫משקל להמלצות פרקליטת המדינה ואין לאפשר הולכת מהלכים מדיניים הרי גורל‪ ,‬כאשר עתידו‬

‫הפוליטי של ראש הממשלה נתון באי וודאות וקיים חשש כי מהלכים אלו מונעים משיקולים‬

‫זרים‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪ .38‬בפסק דינו של בית המשפט העליון‪ ,‬שדחה את עתירת הח"מ ולימד למעשה כי הייתה זו טעות‬

‫להדליף את המלצת פרקליטת המדינה בעניינו של רוה"מ דאז שרון‪ ,‬נקבע כך מפי כב' השופטת א‪.‬‬

‫פרוקצ'יה‪:‬‬

‫"אשר להיבט הסמכות‪ :‬סעיף ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה מסדיר את ההליכים לפתיחת‬
‫חקירה פלילית כנגד ראש ממשלה ומורה בסעיף קטן(ג) כי "כתב אישום נגד ראש ממשלה‬
‫יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה"‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות‬
‫הבלעדית להורות על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה‪ ,‬ונכון לעת זו טרם נתן את‬
‫החלטתו בענין זה‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬לא ארע כל שינוי במציאות המשפטית העשוי להקים‬
‫עילה להתערבות בית משפט זה בפעולות ראש הממשלה‪ ,‬ובכללן המהלכים המדיניים‬
‫הננקטים על ידיו מכוח תפקידו וסמכותו‪ .‬בקיומה של חקירה פלילית ובקיומו של הליך‬
‫בחינתם של ממצאי החקירה בידי הגורם המוסמך אין כדי לגרוע ולפגוע בסמכותו ובחובתו‬
‫של ראש הממשלה להמשיך ולשאת באחריות המלאה המוטלת עליו כלפי הממשלה‪,‬‬
‫הכנסת והעם בישראל‪ ,‬ולא מצאנו יסוד משפטי להתערב בפעולותיו‪( ".‬ההדגשות אינן‬
‫במקור‪ ,‬י‪.‬פ‪).‬‬

‫‪ .39‬העותר הפך והפך‪ ,‬בחוק‪ ,‬בפסיקה ובהנחיות השונות של היועץ ולא מצא מקור אשר מכוחו נדרש‬

‫היועץ לקבל ו‪/‬או לפרסם החלטה כלשהי שאיננה סופית‪ ,‬באשר להעמדה לדין של איש ציבור‪ ,‬ק"ו‬

‫ביחס לראש ממשלה‪ ,‬אותה החלטה המכונה בפי כל "העמדה לדין בכפוף לשימוע" ולכאורה עליו‬

‫לפעול ביחס לאישי ציבור‪ ,‬בדיוק כמו אל כל חשוד אחר‪ ,‬בהתאם להנחיות היועץ באשר לשיגור‬

‫"מכתב היידוע השני"‪ ,‬ללא כל קשר למועד הבחירות‪.‬‬

‫‪ .40‬יתרה מכך‪ ,‬באשר להליכים הפליליים כנגד ראש ממשלה מכהן‪ ,‬המעוגנים באופן ספציפי בסעיף‬

‫‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬נקבע בסעיף ‪(17‬ג) כי "כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ‬

‫המשפטי לממשלה"‪ ,‬בדגש על "יוגש"‪ ,‬דהיינו חוק היסוד‪ ,‬אשר העניק ליועץ את הסמכות‬

‫הבלעדית בעניינו של רוה"מ‪ ,‬נתנה רק לעצם הגשת כתב האישום ולא מצאנו בסעיף זה בסיס‬

‫חוקתי למסירת החלטה מנהלית קודמת כגון "החלטה בכפוף לשימוע"‪.‬‬

 ‫‪13‬‬

‫‪ .41‬וממה נפשך‪ ,‬ככל שהמשיב סבור שקיימת סמכות לקבל ולפרסם החלטה מנהלית לא סופית‪ ,‬מעבר‬

‫לשיגור "מכתב יידוע שני"‪ ,‬הרי שניתן יהיה לטעון כנגדו ש"החלטה" כזו יכולה להימסר על ידי כל‬

‫גורם בפרקליטות ולא רק על ידי היועץ (שהוסמך רק להגיש)‪ ,‬כמו ביחס לכל חשוד אחר‪( .‬וזה‬

‫כמובן אינו מתקבל על הדעת)‬

‫‪ .42‬נזכיר‪ ,‬כי אין תקדים משפטי במדינת ישראל להגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן לפי‬

‫סעיף ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה ולפיכך‪ ,‬אין להביא כל ראיה מכך שהיועץ בעבר קיבל ופרסם‬

‫החלטה "על העמדה לדין בכפוף לשימוע" בעניינו של חבר הכנסת צחי הנגבי‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬הן‬

‫משום שלא הייתה זו פעולה לפי סע' ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה והן משום שהחלטת היועץ דאז לא‬

‫נבחנה בבג"צ‪.‬‬

‫‪ .43‬בעמ' ‪ 5‬לתשובתו‪ ,‬מתייחס היועץ לסוגיה של קבלת החלטות בתחום אכיפת החוק בתקופת‬

‫הבחירות וטוען‪ ,‬כי אם בתקופת בחירות אין לקבל החלטות שעלולות להיתפס בטעות כמעשה‬

‫מוגמר‪ ,‬אזי לכאורה גם לא היה מקום לפרסם את סיכומי החקירה של המשטרה והנה‪ ,‬הנחיית‬

‫היועץ מס' ‪ 1.1193‬מורה כי המשטרה תוכל לפרסם את מסקנותיה ביחס לנבחרי ציבור‪.‬‬

‫‪ .44‬במענה לטענה זו‪ ,‬יש להרחיב תחילה באשר לרקע של המותר והאסור‪ ,‬בכל הנוגע לפרסום מתיקי‬

‫חקירה‪ ,‬בשלבים השונים‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬שבכל השלב שקודם למשפט עצמו ולתחולת עקרון "פומביות‬

‫הדיון" הגובר על הזכות לפרטיות‪ ,‬הזכות לפרטיות גוברת ולמעשה‪ ,‬משלב פתיחת החקירה‬

‫במשטרה ועד למועד תחילת המשפט שהינו לכל המוקדם‪-‬הגשת כתב אישום‪ ,‬כל ההליכים הינם‬

‫חסויים‪ ,‬זולת אם נקבע אחרת בחוק‪ ,‬בפסיקה או בהנחיות היועץ המתבססות על הנ"ל‪.‬‬

‫‪ .45‬עמד על כך המשפטן ד"ר איתן לבונטין במאמרו שעסק בהגבלת פרסום שמות חשודים‪ ,‬משפטים‬

‫ל' תש"ס עמ' ‪ ,249‬בעמ' ‪ ,257‬כדלקמן‪:‬‬

‫"בראייה זו של הדברים‪ ,‬לא המשפט הוא לב ההליך הפלילי אלא ההחלטה להגיש כתב‬
‫אישום (מדובר על החלטה סופית לאחר השימוע‪ .‬י‪.‬פ‪ ).‬כאן עיקר הסינון בדרך העוברת בין חפות‬
‫להרשעה חלוטה‪ ,‬ולכן טבעי הדבר שכתב אישום יהא נקודת מעבר‪ .‬עד לנקודה זו נאבקים‬
 ‫‪14‬‬

‫הפומביות והשם הטוב ומשקלם היחסי נקבע בכל מקרה על פי נסיבותיו‪ .‬מנקודה זו והלאה‬
‫שולט עקרון הפומביות לבדו והוא כפוף אך ורק לחריגים סטטוטוריים מפורשים‪".‬‬

‫‪ .46‬עיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪( 4.1003‬שעודכנו במרץ ‪ 2018‬לאחר התיקון האחרון‬

‫בחוק סד"פ) שהוגדרו כ"קווים מנחים לרשויות האכיפה בעניין פרסומים מחקירות" מאשרים את‬

‫העקרון האמור לעיל‪ .‬כך למשל נקבע בסע' ‪ 6‬להנחיות‪ ,‬כי "ככלל לא יפורסם סיכום תיק החקירה‪,‬‬

‫הנערך על ידי הגוף החוקר בסיומה של החקירה‪ ,‬עם העברת התיק לתביעה‪ .‬עם זאת במקרים‬

‫בעלי עניין ציבורי מיוחד‪ ,‬כשהגוף החוקר סבור כי יש עניין מיוחד בפרסום תמצית הסיכום‪ ,‬יכול‬

‫הגוף החוקר לעשות כן‪ ,‬לאחר התייעצות וקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה‪..‬במקרים בעלי‬
‫רגישות מיוחדת‪ ,‬וכן במקרים של מחלוקת‪ ,‬יבואו הדברים להכרעת פרקליט המדינה או היועץ‬

‫המשפטי לממשלה לפי העניין והצורך‪ .‬בהתייעצות יידונו הן עצם הפרסום והן נוסחו‪"..‬‬

‫העתק הנחיות יועץ מס' ‪ 4.1003‬מצ"ב ומסומן כנספח ז'‬

‫‪ .47‬עיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (נספח ד') ובעיקר בסע' ‪2‬ג‪-‬ד‪ ,‬מלמד שוב על עקרון זה עם‬

‫הפנייה להנחיות שפורטו לעיל‪"-‬ככלל‪ ,‬בתיקי חקירה נגד נבחרי ציבור או מועמדים שהטיפול בהם‬

‫הסתיים‪ ,‬תוכל המשטרה לפרסם את מסקנותיה כמקובל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדבר ייעשה תוך הקפדה‬

‫יתרה על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (מס' ‪ )4.1003‬ועל הנוהל שנקבע לעניין זה‪ ,‬הכולל‬

‫תיאום ואישור מוקדם של הפרסום מול היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה‪".‬‬

‫‪ .48‬בסע ד' (שם) קיימת התייחסות מינורית לנושא הטיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים‪,‬‬

‫שהגיעו לפרקליטות לצורך החלטה האם להגיש כתב אישום ונקבע כי אין מקום להשהות הטיפול‬

‫בתיק בשל מערכת הבחירות ואולם‪ ,‬קובעת ההנחיה "הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות‬

‫הנדרשת ולפי הצורך יובאו הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה"‪.‬‬
 ‫‪15‬‬

‫‪ .49‬הנה כי כן‪ ,‬טיפול אינו פרסום ולמעשה‪ ,‬אין בהנחיות אלו כל היתר מפורש לפרסום עמדה לא‬

‫סופית של היועץ על "העמדה לדין בכפוף לשימוע" או על "שיגור מכתב היידוע השני או פרסום‬

‫תוכנו"‪ ,‬על יסוד אותו כלל שכל מה שלא הותר במפורש בשלב שקדם ל"פומביות הדיון"‪ ,‬הוא‬

‫חסוי והיועץ יהיה מוסמך לפרסם רק את החלטתו הסופית על העמדה לדין או על סגירת התיק‬

‫ולא פרסום מידע חלקי ביותר‪ ,‬אותה המצאת יועמ"שים על "החלטה להעמיד לדין בכפוף‬

‫לשימוע"‪.‬‬

‫‪ .50‬טענת היועץ בעמ' ‪ 5‬לתשובתו‪ ,‬כי "אי פרסום החלטה משך שבועות ארוכים‪ ,‬במועד כה רגיש‪ ,‬עלול‬

‫להוביל לפרסומים שגויים וספקולטיביים‪ ,‬שאף הם בתורם עלולים להשפיע על תוצאות‬

‫הבחירות"‪ ,‬אינה יכולה להתבסס על רציונאל בלבד ללא כל בסיס בדין ותוך פגיעה בזכויות יסוד‬

‫ומעבר לכך‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬קיים רציונאל הפוך‪ ,‬בעל משקל כבד יותר‪.‬‬

‫‪ .51‬העותר סבור כי יש לגזור גזירה שווה מכך שבהתאם לחוק סד"פ המתוקן (תיקון מס' ‪( )81‬המלצות‬

‫לעניין המלצה של רשות חוקרת) התשע"ח‪ )2017-‬אשר עיגן בחקיקה את האיסור על צירוף‬

‫המלצות מטעם הרשות החוקרת ועל פרסומן‪ ,‬הותרו לפרסם רק סיכומי החקירה על מנת שלא‬

‫להטות את לב הציבור כאשר ההחלטה הסופית אינה מצויה בסמכות המשטרה‪ ,‬הוא הדין לגבי‬

‫החלטת היועץ‪ ,‬שהינו בעל הסמכות הבלעדית על הגשת כתב אישום נגד רוה"מ או על סגירת התיק‪,‬‬

‫יותר לו לפרסם רק את החלטתו הסופית ולא החלטה הכפופה לשימוע‪ ,‬שהינה מעין המלצה בלבד‬

‫באותו שלב ואיננה החלטה ממנהלית תקפה‪.‬‬

‫‪ .52‬לחידוד הדברים‪ ,‬נגדיר זאת כך‪ :‬בכל ההליך הפלילי שתחילתו בחקירת משטרה וסיומו בהחלטה‬

‫סופית של היועץ על הגשת כתב אישום או על סגירת התיק‪ ,‬הותר לפרסם רק בסיום כל שלב‬

‫בתהליך‪ ,‬שאז "זכות הציבור לדעת" מקבלת מימד הגיוני ואובייקטיבי‪ .‬סיום שלב חקירת רוה"מ‬

‫עצמו‪ ,‬העברת התיק מהמשטרה לפרקליטות עם סיכומי המשטרה ובסופו של דבר החלטה סופית‬

‫של היועץ‪ .‬שהרי אותה "החלטת" יועץ‪ ,‬הכפופה לשימוע‪ ,‬איננה החלטה כלל‪ ,‬כפי שפורט לעיל‬

‫והיא עשויה להפוך את פניה ב‪ 180-‬מעלות כתוצאה מהשימוע ולכן אין מדובר כלל בסיום שלב שבו‬
 ‫‪16‬‬

‫יש להתיר את פרסומו לציבור‪ ,‬בייחוד כאשר מדובר ערב בחירות וזכות הציבור לדעת נפגמת‬

‫כתוצאה מאותו "הריון חלקי"‪.‬‬

‫‪ .53‬במענה לטענת העותר‪ ,‬כי החלטה של היועץ על כוונה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע ערב‬

‫בחירות‪ ,‬עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות‪ ,‬משיב היועץ בעמ' ‪ 5‬לתשובתו‪ ,‬כי היות ובהתאם‬

‫להנחיה‪ ,‬התביעה אמורה להמשיך במלאכתה הסדורה ללא כל קשר למועד הבחירות‪ ,‬בוודאי עת‬

‫מדובר בהליך יסודי ומדוקדק לגיבוש עמדה בתיקים שהחל זמן רב לפני הקדמת הבחירות‪ ,‬הרי‬

‫שדווקא עצירתו של הליך זה בנקודת הזמן הנוכחית עלולה להיתפס כנגועה ב"הטיה פוליטית"‬

‫והיא אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של התביעה הכללית לפעול במקצועיות ובשוויון‪ .‬עוד‬

‫משיב היועץ (עמ' ‪ ,)6‬כי לאור השלב המתקדם בו מצוי היה תהליך בחינת התיקים במועד הקדמת‬

‫הבחירות‪ ,‬הרי שאם לא תפורסם ההחלטה שתתקבל‪ ,‬מבעוד מועד‪ ,‬טרם הבחירות‪ ,‬יהיה דווקא‬

‫בכך כדי להשפיע עליהן‪.‬‬

‫‪ .54‬העותר סבור כי אין לקבל תשובה זו של היועץ וניתן להפריכה על כל מרכיביה‪.‬‬

‫‪ .55‬ראשית‪ ,‬אילו הייתה קיימת בחוק‪ ,‬בפסיקה או בהנחיות‪ ,‬חובה כלשהי של היועץ לקבל ולפרסם‬

‫מעין "החלטת ביניים" באשר לאותה "שקילה" של "הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע"‪ ,‬היה‬

‫בסיס לטענת היועץ כי מניעת אותה החלטה או כלשון היועץ בתשובתו‪" ,‬עצירתו של הליך זה"‪,‬‬

‫בתקופת הבחירות תיחשב כנגועה בהטיה פוליטית‪ .‬דא עקא‪ ,‬המצב המשפטי הינו הפוך ובשעה‬
‫שלא קיימת כל חובה לקבל החלטת ביניים שלא נחשבת כלל כהחלטה מנהלית כלשהי ואין כל צורך‬

‫לעצור את ההליכים הפנימיים שקודמים להחלטה הסופית‪ ,‬אזי ההפך הוא הנכון‪ .‬עצם קבלת‬

‫החלטה כזו ופרסומה ערב בחירות‪ ,‬ללא כל צורך‪ ,‬הינה התערבות ממשית במערכת הבחירות‬

‫וכאמור לעיל‪ ,‬היא פוגעת ב"זכות הציבור לדעת" משום שהוא מקבל החלטה חלקית ולא סופית‪.‬‬

‫‪ .56‬המורם מן האמור‪ ,‬כי פסק דינו של כב' השופט אליעזר גולדברג "בפרשת בראון חברון"‪ ,‬אשר‬

‫צוטט (שם בעמ' ‪ )6‬ע"י היועץ כראיה לעמדתו‪ ,‬איננו רלוונטי כלל לעתירה דנא‪ ,‬משום שפסק הדין‬
 ‫‪17‬‬

‫ההוא מתייחס ל"חשש בדבר חוסר יציבות פוליטית עקב הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה‬

‫ובאפשרות לעיוות רצונו של הבוחר אם יתקיימו בחירות כתוצאה מהעמדתו של ראש הממשלה‬

‫לדין‪ ,‬כשהאישום יהיה נושא במערכת הבחירות" נקבע כי אין בהם לדחות את דין המשפט וזה‬

‫ברור‪ ,‬כי מדובר במצב מוגמר שבו מוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה וכל תוצאה פוליטית הינה‬

‫חלק ממימוש זכות הציבור לדעת בכל שלב סופי מה קורה בתיקי רוה"מ‪.‬‬

‫‪ .57‬שנית ‪ ,‬קשה לקבל את טענת היועץ כי מדובר כביכול בהליך לגיבוש עמדה בתיקים "שהחל זמן רב‬

‫לפני הקדמת הבחירות"‪ ,‬כאשר היועץ עצמו מאשר בתשובתו‪ ,‬כי ההחלטה על הקדמת הבחירות‬

‫התקבלה יומיים בלבד אחרי שתיקי החקירה הועברו לידי היועץ ובשים לב לסע' ‪ 17‬לחוק יסוד‬

‫הממשלה‪ ,‬לפיו היועץ הינו בעל הסמכות הבלעדית להחליט האם להגיש כתב אישום נגד רוה"מ‪,‬‬

‫לא ניתן לייחס את הטיפול הקודם של הפרקליטות בתיקי רוה"מ בטרם עברו ליועץ‪ ,‬כאילו היו‬

‫חלק בלתי נפרד מגיבוש החלטת היועץ‪.‬‬

‫‪ .58‬שלישית‪ ,‬באשר לטענת היועץ (שם)‪ ,‬כי אי קבלת אותה החלטה ופרסומה ערב הבחירות‪ ,‬אינה‬

‫עולה בקנה אחד עם חובתה של התביעה הכללית לפעול במקצועיות ובשוויון‪ ,‬הרי שהזכות לשוויון‬

‫קיימת כאשר פעולות הרשות מבוססות כדין ובנוסף‪ ,‬במשך שנות דור‪ ,‬נהגו היועמ"שים לפרסם רק‬

‫החלטות סופיות ערב בחירות כלליות או מוניציפאליות‪ ,‬קרי הגשת כתב אישום נגד איש ציבור או‬

‫לחילופין סגירת התיק נגדו‪ ,‬כפי שנעשה במאות מקרים‪ ,‬בהם אכן מומשה "זכות הציבור לדעת"‬

‫כאשר הוגש כתב אישום‪ ,‬והוסרה העננה מאיש הציבור כאשר הוחלט על סגירת התיק‪.‬‬

‫‪ .59‬היועץ מודה בתשובתו כי קיים רק מקרה אחד שבו פורסמה החלטה לא סופית ערב בחירות כלליות‬

‫בפרשת השר הנגבי ורק מקרה אחד בבחירות מוניציפאליות‪ ,‬בפרשת שלמה לחיאני‪ ,‬ולמעשה‬

‫מקרים יחידים אלו‪ ,‬הינם יוצאי הדופן שפגעו בעקרון השוויון וככל שתתקבל על ידי היועץ החלטה‬

‫דומה בעניינו של רוה"מ‪ ,‬תהיה זו פגיעה חמורה בזכות השוויון‪ ,‬בייחוד משום שלגבי השר המכהן‬

‫אריה דרעי‪ ,‬אשר סיכומי החקירה נגדו הועברו פרקליטות כבר לפני ‪ 3‬חודשים (והיקף חומר‬

‫הראיות אינו בר השוואה כלל לתיקי רוה"מ) היועץ לא ממהר לממש את "זכות הציבור לדעת" ולא‬
 ‫‪18‬‬

‫מקבל כל החלטה בעניינו ערב הבחירות הכלליות‪ ,‬כך שטענת הפגיעה בזכות השוויון במקרה דנא‬

‫אינה מתיישבת עם המציאות‪.‬‬

‫‪ .60‬לא זו אף זו‪ ,‬היה אף מקום לחלק בין החלטה בעניינו של שר‪ ,‬אשר השפעתה הינה על השר באופן‬

‫אישי בלבד לבין החלטה בעניינו של ראש ממשלה מכהן‪ ,‬אשר משפיעה על הציבור כולו ועשויה‬

‫להטות את כל מערכת הבחירות ומק"ו לא מובנת טענת היועץ באשר לשוויון‪.‬‬

‫‪ .61‬טועה היועץ כאשר מסכם תשובתו וקובע‪ ,‬כי "אין לחרוג מהכללים הקבועים בהנחיה מס' ‪1.1913‬‬

‫ומתהליך העבודה הסדור שתוכנן מראש‪ ,‬ואשר מצוי בעיצומו" משום שאין כל זכר בהנחיות אלו‬

‫לחובה לקבל החלטת ביניים מסוג זה ו‪/‬או לפרסמה ובנוסף‪ ,‬לפי נוסח הסיפא של סעיף ‪ 2‬ד'‬

‫להנחיות אלו (נספח ד')‪"-‬לפי הצורך יובאו הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט‬

‫המדינה"‪ ,‬הנחיה זו לא יועדה כלל להחלטה על כתב אישום נגד ראש הממשלה‪ ,‬שלגביו כל השלב‬

‫הזה מתבצע ע"י היועץ המשפטי לממשלה עצמו‪ ,‬בהתאם לסע' ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה‪.‬‬

‫‪ .62‬טועה היועץ‪ ,‬כאשר מסכם תשובתו וקובע כי "אם תתגבש בשבועות הקרובים החלטה כי היועץ‬

‫המשפטי לממשלה שוקל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה‪ ,‬בכפוף לשימוע‪ ,‬לא תהיה כל‬

‫מניעה לקבל החלטה זו‪ ,‬או לפרסמה ברבים" ובכך דוחה את דרישת העותר‪ ,‬משום שניתן ללמוד‬

‫שגם היועץ עצמו אינו טוען שקיימת חובה בדין לקבל החלטה כזו או לפרסמה אלא שלדעתו‪ ,‬אין‬

‫מניעה חוקית לעשות זאת!‬

‫‪ .63‬עקרון חוקיות המנהל‪ ,‬החל על כל פעולותיה של הרשות המנהלית‪ ,‬קובע כי הרשות (במקרה זה‬

‫היועץ) מוסמכת לבצע אך ורק פעולות שהחוק הסמיך אותה לבצען ולמעשה‪ ,‬כל מה שלא הותר‬

‫במפורש בחוק או בתקנות‪ ,‬הוא אסור‪.‬‬

 ‫‪19‬‬

‫‪ .64‬הרשות המנהלית איננה רשאית לבצע פעולות בלא סמכות חוקית שנתנה לה בחקיקה ראשית או‬

‫בחקיקת משנה המבוססת על חקיקה ראשית מפורשת ולמעשה‪ ,‬ככל שפעולת הרשות פוגעת בזכות‬

‫מוגנת חזקה יותר‪ ,‬נדרשת הרשות להראות כי ההסמכה שניתנה לה לפעולה זו מובהקת יותר‪.‬‬

‫‪ .65‬כאשר הסמכות להגשת כתב אישום מצויה בידי היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לחוק יסוד‬

‫הממשלה‪ ,‬נדרשת הסמכה ברורה ומפורשת בחוק יסוד הממשלה על מנת לקבל החלטה מנהלית‬

‫הפוגעת בזכויות יסוד של רוה"מ או של ציבור בוחריו‪.‬‬

‫‪ .66‬עמד על כך בית המשפט הנכבד בבג"צ ‪ 6824/07‬ד"ר עאדל מנאע ואח' נ' רשות המסים ואח'‪,‬‬

‫פורסם בנבו‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"כלל יסוד במשפט המינהלי ובשיטתנו המשפטית הינו כי הרשות המינהלית רשאית לפעול‬
‫רק בתוך דל"ת אמות הסמכות שהוקנתה לה בחוק‪ ,‬והיא אינה מורשית לבצע פעולה שהיא‬
‫לא הוסמכה במפורש לעשותה‪ .‬תחולתו של עיקרון חוקיות המינהל אינה מצטמצמת‬
‫למצבים שבהם פוגעת הרשות בפעולתה בזכויות יסוד של הפרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשפעולתה של‬
‫הרשות עלולה להביא לפגיעה בזכות יסוד מוכרת‪ ,‬מקבלת ההקפדה על עיקרון זה משנה‬
‫חשיבות ובמקרה שכזה‪ ,‬אין הרשות יוצאת ידי חובתה בהצבעה על הוראת חוק כללית‬
‫שיכולה להתפרש כמקור הסמכה לפעולתה‪ ,‬אלא‪ ,‬על ההסמכה לפעולה להיות ברורה‪,‬‬
‫מפורטת ומפורשת בחקיקה ראשית‪ .‬דרישה זו‪ ,‬זכתה לביסוס נוסף עם חקיקתו של חוק‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו (בפסקת ההגבלה)‪" .‬‬

‫‪ .67‬העותר סבור‪ ,‬כי החלטה חלקית מסוג זה‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬אשר אינה מעוגנת בחוק יסוד הממשלה‬

‫ו‪/‬או בחוק סד"פ ו‪/‬או בפסיקה ו‪/‬או בהנחיות היועץ‪ ,‬מהווה החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני‪,‬‬

‫הטומנת בחובה התערבות בהליך הבחירות הדמוקרטי ועשויה לגרום נזק בלתי הפיך‪ ,‬שכן הציבור‬

‫אינו בקי ברזי חוק סד"פ ומפרש את ההודעה על "החלטה להעמיד לדין בכפוף לשימוע" כהחלטה‬

‫המנהלית עצמה על כתב אישום (אף שאין בחוק סד"פ החלטה מנהלית כזו)‪ ,‬דבר שעשוי להשפיע‬

‫באופן דרמטי על דרך הצבעתו‪ ,‬כאשר אילו התקיים השימוע עצמו לפני הבחירות ורוה"מ‬

‫(המאמין בחפותו) היה משכנע את היועץ להימנע מהגשת כתב אישום – אותו ציבור היה מצביע‬

‫אחרת‪.‬‬
 ‫‪20‬‬

‫‪ .68‬במענה לטענה זו‪ ,‬טוען היועץ בעמ' ‪ 4‬לתשובתו‪ ,‬כי בכוונתו להדגיש את משמעות ההחלטה‬

‫המתייחסת לשקילת האפשרות להגיש כתב אישום‪ ,‬תוך הבהרה כי אין מדובר בהחלטה סופית‬

‫ולדידו "הדברים ברורים כבר היום בקרב הציבור הרחב"‪.‬‬

‫‪ .69‬העותר סבור כי היועץ שוגה בהערכותיו ומתעלם מהצורך להגן על אמון הציבור במערכת המשפט‬

‫וברור כי מתפקידו של היועץ לוודא כי אפילו למראית עין‪ ,‬הציבור לא יחשוב שנוקטים בדרך של‬

‫איפה ואיפה ביחס לראש הממשלה (ביחס לשר אריה דרעי למשל שנמצא באותו סטאטוס משפטי‬

‫וכן בעניין מה שנראה לציבור כהאצת התהליך בשל הבחירות) ועליו לקחת בחשבון‪ ,‬שהתקשורת‬

‫אינה מציגה לציבור את המציאות המשפטית לאשורה‪.‬‬

‫‪ .70‬נזכיר כי רק לפני כשנה‪ ,‬כאשר הועברו ליועץ סיכומי החקירה בתיקי רוה"מ‪ ,‬עתר הח"מ לבית‬

‫המשפט הנכבד כנגד משטרת ישראל לבל יפורסמו "המלצות" על העמדה לדין נגד רוה"מ בניגוד‬

‫לחוק סד"פ ולהנחיות היועץ (בג"צ ‪ 104/18‬עו"ד יוסי פוקס נ' השר לבטחון הפנים ומשטרת‬

‫ישראל) ולמעשה‪ ,‬העתירה נדחתה משום שהמשטרה הצהירה מפורשות בתגובתה לבג"צ‪ ,‬כי אין‬

‫מדובר בהמלצות אלא רק בסיכומי חקירה ואילו ביחס לפרסום‪ ,‬קבע בג"צ (סע'‪ 8‬לפסה"ד) כי‬

‫"אשר לסעד בדבר מניעת פרסום "המלצות המשטרה"‪ ,‬הרי שבהעדר המלצות אין לסעד המבוקש‬

‫כל נפקות מעשית‪."..‬‬

‫‪ .71‬דא עקא‪ ,‬פסיקה זו לא מנעה מכל אמצעי התקשורת במדינה‪ ,‬לפתוח את מהדורות החדשות‬

‫בכותרת "המלצות המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה" ובדרך זו נפגעו זכויותיו של רוה"מ‬

‫ושל ציבור בוחריו כבר בשלב סיכומי החקירה וכאמור לעיל‪ ,‬הפגיעה הפוטנציאלית בציבור‬

‫הבוחרים בשלב היידוע‪-‬שימוע‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬חמורה הרבה יותר והינה כאמור חסרת בסיס‬

‫משפטי כלשהו‪.‬‬
 ‫‪21‬‬

‫‪ .72‬בשולי הדברים יוער‪ ,‬כי בהתאם לפרסום בתקשורת (ואין לעותר אישור על כך מגורם רשמי) הוצג‬

‫ליועץ‪ ,‬מכתב מאת כב' שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יעקב טירקל‪ ,‬התומך בעמדה ולפיה אין‬

‫לקבל ולפרסם החלטה לא סופית בעניינו של רוה"מ‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬אך אין בידי העותר העתק של‬

‫מכתב זה והמשיב מתבקש לצרפה לתגובתו לעתירה דנא‪.‬‬

‫נימוקי הבקשה למתן צו ביניים‪:‬‬

‫‪ .1‬העותר יטען כי נוכח הודעת היועץ על כוונתו לסיים את הטיפול בתיקי החקירה של ראש‬

‫הממשלה ולפרסם החלטה שעשויה להיות‪" -‬העמדה לדין בכפוף לשימוע" עד מועד הגשת‬

‫הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית (‪ )21.2.2019‬וקיום השימוע רק אחרי הבחירות – אי הוצאת‬

‫צו ביניים כפי שהתבקש‪ ,‬אשר תמנע את פרסום ההחלטה (או פרסום מכתב היידוע השני או‬

‫תוכנו) ‪ ,‬תאיין מכל תוכן את העתירה כולה והנזק שייגרם לציבור בכל הנוגע ל"זכות הציבור‬

‫לדעת"‪ ,‬יהיה נזק ציבורי ופוליטי בלתי הפיך‪ ,‬שכן הפרסום‪ ,‬עשוי להשפיע באופן דרמטי על דרך‬

‫הצבעת הציבור‪ ,‬כאשר אילו התקיים השימוע עצמו לפני הבחירות ורוה"מ (המאמין בחפותו) היה‬

‫משכנע את היועץ להימנע מהגשת כתב אישום – אותו ציבור היה מצביע אחרת‪.‬‬

‫‪ .2‬כבר לפני שנות דור‪ ,‬נקבעה על ידי בית המשפט הנכבד המטרה אשר לשמה ייעתר בית המשפט‬

‫לבקשה למתן צו ביניים והיא ‪ -‬מניעת שינוי במצב הקיים‪ ,‬לרעה‪ ,‬כל עוד העתירה תלויה ועומדת‬

‫בפני בית המשפט‪ ,‬על מנת שהמשיבים לא יעשו פעולות שישנו את המצב ויסכלו את מימוש הצו‬

‫על תנאי‪ ,‬היה ויהפוך לצו מוחלט וכדלקמן‪:‬‬

‫"… צווי ביניים ניתנים על ידי בית משפט גבוה לצדק על מנת לשמור על המצב הקיים בעת‬
‫הגשת הבקשה‪ ,‬כדי למנוע שינוי במצב זה לרעת אחד מבעלי הדין או לטובתו כל עוד‬
‫תלויים ועומדים ההליכים בבית משפט זה; ואין בית משפט זה נותן צווי ביניים אשר עצם‬
‫קיומם וביצועם כהלכה היה עושה פלסתר כל דיון עניני הבא לאחריו" (בג"צ ‪ 345/61‬אל‪-‬‬
‫כאזן נ' מנהל שירות השידור‪ ,‬פורסם בנבו)‪.‬‬
 ‫‪22‬‬

‫‪ .3‬בהתאם לפסיקה‪ ,‬במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט בשאלת מתן צו ביניים‪ ,‬קיימים שני‬

‫קריטריונים עיקריים‪ :‬הראשון ‪ -‬השוואת הנזק שייגרם אם לא יינתן צו הביניים‪ ,‬לזה שיגרם‬

‫למשיבים באם יינתן הצו כמבוקש ("מאזן הנוחות"); והשני ‪ -‬סיכויי העותר לקבל את הסעד‬

‫העיקרי אליו הוא עותר בעתירה‪ ,‬שהוא הקריטריון המשני וכדלקמן‪:‬‬

‫" בכוונתי ללכת בדרך הסלולה לפנינו מכבר ולהכריע בשאלה על‪-‬פי הכללים וההלכות‬
‫המשמשים בבתי‪-‬משפט מימים ימימה‪ .‬כללים אלה ידועים לכל‪ ,‬ועניינם הוא שניים‪ :‬האחד‬
‫הוא סיכוייו של העותר לזכות בעתירה‪ ,‬והאחר הוא מאזן הנוחות ובכללו הנזקים העלולים‬
‫להיגרם לעותר או למשיב אם יינתן או שלא יינתן צו ביניים‪ ...‬אכן‪ ,‬עיקרה של בקשה למתן‬
‫צו ביניים רואה אני במה שקרוי "מאזן הנוחות" ‪ -‬יהא כינויו של אותו מאזן אשר יהא‪ :‬שימור‬
‫הססטוס קוו אנטה‪ ,‬שינויו של הססטוס קוו‪ ,‬נזקים בלתי הפיכים וכיוצ"ב ‪ -‬מאזן נוחות‬
‫להבדיל מסיכויי העתירה לגופה שאני רואה בהן יסוד משני בבקשה" (בשג"צ ‪ 2598/95‬אדם‬
‫טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון‪ ,‬פורסם בנבו)‪.‬‬

‫‪ .4‬הנזק אשר ייגרם לציבור‪ ,‬באם לא יינתן צו הביניים והיועץ יפרסם החלטתו כאמור ערב הבחירות‪,‬‬

‫הינו נזק בלתי הפיך ואת הנעשה לא ניתן יהיה להשיב ובמובן זה‪ ,‬הצורך במתן צו ביניים‪ ,‬דומה‬

‫להלכת בית המשפט העליון בסוגית מימוש צווי הריסה מנהליים‪ .‬כפי שלאחר ביצוע הריסת‬

‫הבית‪ ,‬לא ניתן יותר למנוע את ההריסה‪ ,‬כך לאחר פרסום "החלטת היועץ"‪ ,‬לא ניתן יותר למנוע‬

‫קבלת החלטה כזו ערב בחירות‪..‬‬

‫‪ .5‬העותר יטען‪ ,‬כי אל מול הנזק הבלתי הפיך אשר ייגרם לציבור‪ ,‬לא צפוי להיגרם כל נזק למשיב‬

‫ממתן צו הביניים‪ ,‬שכן‪ ,‬אי פרסום החלטתו ו‪/‬או דבר שיגור מכתב היידוע השני‪ ,‬עד להכרעת בית‬

‫המשפט הנכבד בעתירה לגופה לא ישנה דבר בהתקדמות של המשיב בהליך הפלילי עצמו‪ ,‬לקראת‬

‫החלטתו הסופית וכאמור לעיל‪ ,‬היועץ עצמו הצהיר בכנסת לפני כחצי שנה כי אין כל דד‪-‬ליין‬

‫לקבלת החלטתו הסופית והוא טוען גם היום כי התהליך לא הואץ כלל‪.‬‬

‫‪ .6‬משכך‪ ,‬ברי כי גם אין במתן צו הביניים המבוקש במקרה דנן –קרי‪ ,‬מניעת הפרסום‪ ,‬משום‬

‫היעתרות לסעד העיקרי המבוקש על ידי העותר בעתירה זו‪-‬קרי‪ ,‬מניעת קבלת החלטה מנהלית על‬
 ‫‪23‬‬

‫"העמדה לדין בכפוף לשימוע" כזו או "שיגור מכתב היידוע השני"‪ ,‬ערב בחירות‪ ,‬ולפיכך אין כל‬

‫מניעה ליתן צו ביניים כמבוקש‪.‬‬

‫‪ .7‬לחילופין‪ ,‬כפי שצוין בפתיח העתירה‪ ,‬חלף בקשה למתן צו הביניים‪ ,‬מתבקש בית המשפט‬

‫הנכבד להכריע בעתירה בתוך כשבועיים ימים וזאת נוכח הודעת היועץ בפסקה האחרונה‬

‫בתשובתו ולפיה‪" ,‬ההחלטה אינה צפויה להתקבל במהלך השבועיים הקרובים‪ ,‬בשל‬

‫הזמן שעוד נדרש על מנת לגבש החלטה במכלול התיקים"‪.‬‬

‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בפתיח לעתירה דנא‪.‬‬

‫יוסי פוקס‪ ,‬עו"ד‬

‫העותר‬