Judges Con PDF

‫‪Judges 1‬‬ ‫‪Unicode/XML Westminster Leningrad Codex‬‬
‫‪12‬‬
‫ספר ויאמר כלב אשר יכה את קרית‬ ‫‪Judges‬‬
‫ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי‬
‫‪13‬‬
‫לאשה וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב‬ ‫שופטים‬
‫הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו‬
‫‪14‬‬
‫לאשה ויהי בבואה ותסיתהו לשאול‬
‫‪ 1‬ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני‬
‫מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור‬
‫‪15‬‬ ‫ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל‬
‫ויאמר לה כלב מה לך ותאמר לו הבה‬ ‫‪2‬‬
‫לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי‬ ‫הכנעני בתחלה להלחם בו ויאמר יהוה‬
‫גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת‬ ‫יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ‬
‫‪3‬‬
‫תחתית פ‬ ‫גלת‬ ‫בידו ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה‬
‫ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים‬
‫‪16‬‬ ‫אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם‬
‫‪4‬‬
‫את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב‬ ‫אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון ויעל‬
‫‪17‬‬
‫ערד וילך וישב את העם וילך יהודה‬ ‫יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם‬
‫‪5‬‬
‫את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב‬ ‫ויכום בבזק עשרת אלפים איש וימצאו‬
‫צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר‬ ‫את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את‬
‫‪6‬‬
‫חרמה וילכד יהודה את עזה ואת‬
‫‪18‬‬
‫הכנעני ואת הפרזי וינס אדני בזק‬
‫גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת‬ ‫וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את‬
‫‪7‬‬
‫‪19‬‬
‫עקרון ואת גבולה ויהי יהוה את‬ ‫בהנות ידיו ורגליו ויאמר אדני בזק‬
‫יהודה‪ pnP‬וירש את ההר כי לא להוריש‬ ‫שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם‬
‫את ישבי העמק כי רכב ברזל‬ ‫מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר‬
‫להם ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר‬
‫‪20‬‬ ‫עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו‬
‫שם פ‬ ‫וימת‬ ‫ירושלם‬
‫משה ויורש משם את שלשה בני‬ ‫‪8‬‬
‫הענק ואת היבוסי ישב ירושלם לא‬
‫‪21‬‬ ‫וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו‬
‫הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני‬ ‫אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו‬
‫‪9‬‬
‫היום‬ ‫עד‬ ‫בירושלם‬ ‫בנימן‬ ‫באש ואחר ירדו בני יהודה להלחם‬
‫‪10‬‬
‫ויעלו בית יוסף גם הם בית‬
‫‪22‬‬
‫הזה ס‬ ‫בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה וילך‬
‫‪23‬‬
‫אל ויהוה עמם ויתירו בית יוסף בבית‬ ‫יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם‬
‫חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי‬
‫‪11‬‬
‫‪P We read the punctuation in L differently from BHQ.‬‬ ‫ואת אחימן ואת תלמי וילך משם אל‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪p We read punctuation in L differently from BHS.‬‬
‫יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית‬
‫‪1‬‬ ‫‪Judges 1‬‬

‫‪The Westminster Leningrad Codex‬‬ ‫‪Judges 1‬‬
‫האמרי לשבת בהר חרס באילון‬ ‫‪24‬‬

‫אל ושם העיר לפנים לוז ויראו‬
‫ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו‬ ‫השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו‬
‫‪36‬‬
‫למס וגבול האמרי ממעלה עקרבים‬ ‫הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך‬
‫ומעלה פ‬ ‫מהסלע‬ ‫‪25‬‬
‫חסד ויראם את מבוא העיר ויכו את‬
‫העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל‬
‫‪2‬‬
‫‪26‬‬
‫ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים‬ ‫משפחתו שלחו וילך האיש ארץ‬
‫פ‬
‫החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא‬
‫ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא‬ ‫הזה פ‬ ‫היום‬ ‫עד‬ ‫שמה‬
‫‪27‬‬
‫אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם‬ ‫ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת‬
‫ישב‬
‫ואמר לא אפר בריתי אתכם‬ ‫בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת‬
‫‪2‬‬
‫לעולם ואתם לא תכרתו ברית ליושבי‬ ‫ישבי דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם‬
‫הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא‬ ‫ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה‬
‫‪28‬‬
‫‪3‬‬
‫שמעתם בקלי מה זאת עשיתם וגם‬ ‫ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת ויהי‬
‫אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו‬ ‫כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס‬
‫‪29‬‬
‫לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם‬ ‫ואפרים לא‬ ‫והוריש לא הורישו ס‬
‫למוקש ויהי כדבר מלאך יהוה את‬

‫‪4‬‬
‫הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב‬
‫הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו‬ ‫בגזר פ‬ ‫בקרבו‬ ‫הכנעני‬
‫‪30‬‬
‫‪5‬‬
‫העם את קולם ויבכו ויקראו שם המקום‬ ‫זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת‬
‫ליהוה פ‬ ‫ההוא בכים ויזבחו שם‬ ‫יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו‬
‫‪31‬‬
‫וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל‬
‫‪6‬‬
‫אשר לא הוריש את ישבי‬ ‫למס ס‬
‫‪7‬‬
‫איש לנחלתו לרשת את הארץ ויעבדו‬ ‫עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת‬
‫העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי‬ ‫אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת‬
‫‪32‬‬
‫הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע‬ ‫רחב וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי‬
‫‪33‬‬
‫אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול‬ ‫נפתלי לא‬ ‫הארץ כי לא הורישו ס‬
‫‪8‬‬
‫אשר עשה לישראל וימת יהושע בן נון‬ ‫הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי‬
‫‪9‬‬
‫עבד יהוה בן מאה ועשר שנים ויקברו‬ ‫בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ‬
‫אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר‬ ‫וישבי בית שמש ובית ענת היו להם‬
‫‪34‬‬
‫‪10‬‬
‫אפרים מצפון להר געש וגם כל הדור‬ ‫וילחצו האמרי את בני דן‬ ‫למס ס‬
‫‪35‬‬
‫ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר‬ ‫ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק ויואל‬
‫‪Judges 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪20‬‬
‫ומדרכם הקשה ויחר אף יהוה בישראל‬ ‫אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את‬
‫ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את‬ ‫עשה‬ ‫אשר‬ ‫המעשה‬
‫‪11‬‬
‫בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו‬ ‫ויעשו בני ישראל את‬ ‫לישראל ס‬
‫‪21‬‬
‫לקולי גם אני לא אוסיף להוריש איש‬ ‫את‬ ‫ויעבדו‬ ‫יהוה‬ ‫בעיני‬ ‫הרע‬
‫‪12‬‬
‫מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע‬ ‫הבעלים ויעזבו את יהוה אלהי אבותם‬
‫וימת למען נסות בם את ישראל‬
‫‪22‬‬
‫המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי‬
‫השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם‬ ‫אלהים אחרים מאלהי העמים אשר‬
‫‪23‬‬
‫כאשר שמרו אבותם אם לא וינח יהוה‬ ‫סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את‬
‫‪13‬‬
‫את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר‬ ‫יהוה‪ cC‬ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל‬
‫‪14‬‬
‫יהושע פ‬ ‫ביד‬ ‫נתנם‬ ‫ולא‬ ‫ולעשתרות ויחר אף יהוה בישראל‬
‫ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם‬
‫ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד‬
‫‪ 3‬ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות‬ ‫‪15‬‬
‫לפני אויביהם בכל אשר יצאו יד יהוה‬
‫בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את‬ ‫היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר‬
‫‪2‬‬
‫כל מלחמות כנען רק למען דעת דרות‬ ‫‪16‬‬
‫נשבע יהוה להם ויצר להם מאד ויקם‬
‫בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר‬ ‫‪17‬‬
‫‪3‬‬ ‫יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם וגם‬
‫לפנים לא ידעום חמשת סרני פלשתים‬ ‫אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי‬
‫וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון‬ ‫אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר‬
‫‪4‬‬
‫מהר בעל חרמון עד לבוא חמת ויהיו‬ ‫מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות‬
‫לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את‬ ‫‪18‬‬
‫יהוה לא עשו כן וכי הקים יהוה להם‬
‫מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד‬ ‫שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם‬
‫‪5‬‬
‫משה ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני‬ ‫מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה‬
‫והחוי‬ ‫והפרזי‬ ‫והאמרי‬ ‫החתי‬ ‫‪19‬‬
‫מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם והיה‬
‫‪6‬‬
‫והיבוסי ויקחו את בנותיהם להם לנשים‬ ‫במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם‬
‫ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את‬ ‫ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם‬
‫אלהיהם פ‬ ‫ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם‬
‫‪7‬‬
‫ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה‬
‫וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את‬ ‫‪C We read one or more accents in L differently from‬‬
‫‪8‬‬
‫הבעלים ואת האשרות ויחר אף יהוה‬ ‫‪BHQ.‬‬
‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך‬ ‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪error in BHS.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪Judges 3‬‬

‫והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו‬ ‫ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן‬
‫ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם‬ ‫‪9‬‬
‫רשעתים שמנה שנים ויזעקו בני ישראל‬
‫‪21‬‬
‫מעל הכסא וישלח אהוד את יד‬ ‫אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל‬
‫שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו‬ ‫ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב‬
‫‪22‬‬ ‫‪10‬‬
‫ויתקעה בבטנו ויבא גם הנצב אחר‬ ‫הקטן ממנו ותהי עליו רוח יהוה וישפט‬
‫הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא‬ ‫את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו‬
‫ויצא‬ ‫מבטנו‬ ‫החרב‬ ‫שלף‬ ‫את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על‬
‫‪23‬‬ ‫‪11‬‬
‫הפרשדנה ויצא אהוד המסדרונה‬ ‫כושן רשעתים ותשקט הארץ ארבעים‬
‫קנז פ‬ ‫בן‬ ‫עתניאל‬ ‫וימת‬ ‫שנה‬
‫‪24‬‬
‫ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל והוא‬
‫‪12‬‬
‫יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות‬ ‫ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני‬
‫העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את‬ ‫יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על‬
‫‪25‬‬
‫רגליו בחדר המקרה ויחילו עד בוש‬ ‫ישראל על כי עשו את הרע בעיני‬
‫‪13‬‬
‫‪cQ‬‬
‫והנה‪ vnQ‬איננו פתח דלתות העליה‬ ‫יהוה ויאסף אליו את בני עמון ועמלק‬
‫ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם‬ ‫וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר‬
‫‪26‬‬ ‫‪14‬‬
‫נפל ארצה מת ואהוד נמלט עד‬ ‫התמרים ויעבדו בני ישראל את עגלון‬
‫התמהמהם והוא עבר את הפסילים‬ ‫עשרה‬ ‫שמונה‬ ‫מואב‬ ‫מלך‬
‫‪27‬‬ ‫‪15‬‬
‫וימלט השעירתה ויהי בבואו ויתקע‬ ‫ויזעקו בני ישראל אל יהוה‬ ‫שנה ס‬
‫בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני‬ ‫ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא‬
‫‪28‬‬
‫ישראל מן ההר והוא לפניהם ויאמר‬ ‫בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני‬
‫אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את‬ ‫ישראל בידו מנחה לעגלון מלך‬
‫‪16‬‬
‫איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו‬ ‫מואב ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות‬
‫וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא‬ ‫גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על‬
‫‪29‬‬ ‫‪17‬‬
‫נתנו איש לעבר ויכו את מואב בעת‬ ‫ירך ימינו ויקרב את המנחה לעגלון‬
‫‪18‬‬
‫מלך מואב ועגלון איש בריא מאד ויהי‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬ ‫את העם נשאי המנחה והוא שב מן‬
‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪BHS.‬‬
‫הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬ ‫מעליו כל העמדים עליו ואהוד בא אליו‬
‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪Judges 3‬‬ ‫‪4‬‬

‫לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה‬ ‫ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל‬
‫הולך כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא‬ ‫‪30‬‬
‫איש חיל ולא נמלט איש ותכנע מואב‬
‫‪1‬‬
‫ותקם דבורה ותלך‪ vnQ‬עם ברק קדשה‬ ‫ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט‬
‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬
‫ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה‬ ‫ואחריו היה‬ ‫הארץ שמונים שנה ס‬
‫ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו‬ ‫שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש‬
‫‪11‬‬
‫דבורה וחבר הקיני נפרד מקין מבני‬ ‫מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא‬
‫בצענים‬
‫חבב חתן משה ויט אהלו עד אלון‬ ‫את ישראל ס‬
‫‪12‬‬
‫בצעננים אשר את קדש ויגדו לסיסרא‬
‫כי עלה ברק בן אבינעם הר‬ ‫ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני‬ ‫‪4‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪2‬‬
‫ויזעק סיסרא את כל רכבו‬ ‫תבור ס‬ ‫יהוה ואהוד מת וימכרם יהוה ביד יבין‬
‫תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם‬ ‫מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו‬
‫אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל‬ ‫בחרשת‬ ‫יושב‬ ‫והוא‬ ‫סיסרא‬
‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬
‫קישון ותאמר דברה אל ברק קום כי‬ ‫הגוים ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי‬
‫זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך‬ ‫תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את‬
‫הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר‬ ‫עשרים‬ ‫בחזקה‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬
‫‪15‬‬ ‫‪4‬‬
‫תבור ועשרת אלפים איש אחריו ויהם‬ ‫ודבורה אשה נביאה אשת‬ ‫שנה ס‬
‫יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל‬ ‫לפידות היא שפטה את ישראל בעת‬
‫‪5‬‬
‫המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא‬ ‫ההיא והיא יושבת תחת תמר דבורה‬
‫‪16‬‬
‫מעל המרכבה וינס ברגליו וברק רדף‬ ‫בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו‬
‫‪6‬‬
‫אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת‬ ‫אליה בני ישראל למשפט ותשלח‬
‫הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא‬ ‫ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי‬
‫‪17‬‬
‫נשאר עד אחד וסיסרא נס ברגליו אל‬ ‫ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל‬
‫אהל יעל אשת‪ pnQ‬חבר הקיני כי שלום‬ ‫לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך‬
‫בין יבין מלך חצור ובין בית חבר‬ ‫עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני‬
‫‪7‬‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫זבלון ומשכתי אליך אל נחל קישון את‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬ ‫המונו ונתתיהו בידך ויאמר אליה ברק‬
‫‪BHS.‬‬
‫אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫לא אלך ותאמר הלך אלך עמך אפס כי‬
‫‪5‬‬ ‫‪Judges 4‬‬

‫חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות‬ ‫הקיני ותצא יעל לקראת סיסרא‬
‫‪18‬‬
‫‪7‬‬
‫עקלקלות חדלו פרזון בישראל חדלו עד‬ ‫ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל‬
‫אם‬ ‫שקמתי‬ ‫דבורה‬ ‫שקמתי‬ ‫תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו‬
‫‪8‬‬ ‫‪19‬‬
‫בישראל יבחר אלהים חדשים אז לחם‬ ‫בשמיכה ויאמר אליה השקיני נא מעט‬
‫שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים‬ ‫מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב‬
‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬
‫אלף בישראל לבי לחוקקי ישראל‬ ‫ותשקהו ותכסהו ויאמר אליה עמד‬
‫‪10‬‬
‫המתנדבים בעם ברכו יהוה רכבי‬ ‫פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך‬
‫‪21‬‬
‫אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על‬ ‫ואמר היש פה איש ואמרת אין ותקח‬
‫‪11‬‬
‫דרך שיחו מקול מחצצים בין משאבים‬ ‫יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את‬
‫שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו‬ ‫המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע‬
‫בישראל אז ירדו לשערים עם‬ ‫את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא‬
‫‪12‬‬ ‫‪22‬‬
‫יהוה עורי עורי דבורה עורי עורי דברי‬ ‫נרדם ויעף וימת והנה ברק רדף את‬
‫שיר קום ברק ושבה שביך בן‬ ‫סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך‬
‫אבינעם אז ירד שריד לאדירים עם‬
‫‪13‬‬
‫ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא‬
‫‪14‬‬
‫יהוה ירד לי בגבורים מני אפרים‬ ‫אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד‬
‫‪23‬‬
‫שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך‬ ‫ברקתו ויכנע אלהים ביום ההוא את‬
‫‪24‬‬
‫מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים‬ ‫יבין מלך כנען לפני בני ישראל ותלך יד‬
‫‪15‬‬
‫בשבט ספר ושרי ביששכר עם דברה‬ ‫בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען‬
‫ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו‬ ‫עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען פ‬
‫‪16‬‬
‫בפלגות ראובן גדלים חקקי לב למה‬
‫ישבת בין המשפתים לשמע שרקות‬ ‫ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום‬ ‫‪5‬‬
‫עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫ההוא לאמר בפרע פרעות בישראל‬
‫לב גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה‬ ‫‪3‬‬
‫בהתנדב עם ברכו יהוה שמעו מלכים‬
‫יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל‬
‫‪18‬‬ ‫האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה‬
‫מפרציו ישכון זבלון עם חרף נפשו‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫אזמר ליהוה אלהי ישראל יהוה בצאתך‬
‫למות ונפתלי על מרומי שדה באו‬
‫משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה‬
‫מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען‬ ‫‪5‬‬
‫גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים הרים‬
‫בתענך על מי מגדו בצע כסף לא‬
‫‪20‬‬ ‫נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי‬
‫לקחו מן שמים נלחמו הכוכבים‬ ‫‪6‬‬
‫ישראל בימי שמגר בן ענת בימי יעל‬
‫‪Judges 5‬‬ ‫‪6‬‬

‫זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם‬ ‫‪21‬‬

‫ממסלותם נלחמו עם סיסרא נחל‬
‫‪4‬‬
‫ועלו עליו ויחנו עליהם וישחיתו את יבול‬ ‫קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון‬
‫הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה‬ ‫‪22‬‬
‫תדרכי נפשי עז אז הלמו עקבי סוס‬
‫‪5‬‬
‫בישראל ושה ושור וחמור כי הם‬ ‫‪23‬‬
‫מדהרות דהרות אביריו אורו מרוז‬
‫ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו ובאו כדי‬ ‫אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא‬
‫ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר‬ ‫באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה‬
‫‪6‬‬ ‫‪24‬‬
‫ויבאו בארץ לשחתה וידל ישראל מאד‬ ‫בגבורים תברך מנשים יעל אשת חבר‬
‫מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה פ‬ ‫‪25‬‬
‫הקיני מנשים באהל תברך מים שאל‬
‫‪7‬‬
‫ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על‬ ‫חלב נתנה בספל אדירים הקריבה‬
‫‪8‬‬ ‫‪26‬‬
‫אדות מדין וישלח יהוה איש נביא אל‬ ‫חמאה ידה ליתד תשלחנה וימינה‬
‫בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה‬ ‫להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה‬
‫אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם‬ ‫‪27‬‬
‫ראשו ומחצה וחלפה רקתו בין רגליה‬
‫מבית‬ ‫אתכם‬ ‫ואציא‬ ‫ממצרים‬ ‫כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר‬
‫‪9‬‬
‫עבדים ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל‬ ‫‪28‬‬
‫כרע שם נפל שדוד בעד החלון נשקפה‬
‫לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה‬ ‫ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע‬
‫‪10‬‬
‫לכם את ארצם ואמרה לכם אני יהוה‬ ‫בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי‬
‫אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי‬ ‫‪29‬‬
‫מרכבותיו חכמות שרותיה תענינה אף‬
‫אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם‬ ‫‪30‬‬
‫היא תשיב אמריה לה הלא ימצאו‬
‫בקולי פ‬
‫‪11‬‬
‫יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר‬
‫ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה‬ ‫שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה‬
‫אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי‬ ‫‪31‬‬
‫צבע רקמתים לצוארי שלל כן יאבדו‬
‫וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני‬ ‫כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש‬
‫‪12‬‬
‫מדין וירא אליו מלאך‪ pnQ‬יהוה ויאמר‬ ‫בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה פ‬
‫‪13‬‬
‫אליו יהוה עמך גבור החיל ויאמר אליו‬
‫גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה‬
‫מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר‬ ‫ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה‬ ‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים‬ ‫ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים ותעז‬
‫יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫בני ישראל את המנהרות אשר בהרים‬
‫‪3‬‬
‫ואת המערות ואת המצדות והיה אם‬
‫‪7‬‬ ‫‪Judges 6‬‬

‫את פר השור אשר לאביך ופר השני‬ ‫העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף‬
‫שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר‬ ‫מדין ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך‬
‫‪14‬‬
‫לאביך ואת האשרה אשר עליו‬ ‫זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא‬
‫‪26‬‬
‫תכרת ובנית מזבח ליהוה אלהיך על‬ ‫שלחתיך ויאמר אליו בי אדני במה‬
‫‪15‬‬
‫ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את‬ ‫אושיע את ישראל הנה אלפי הדל‬
‫הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה‬ ‫‪16‬‬
‫במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי ויאמר‬
‫‪27‬‬
‫אשר תכרת ויקח גדעון עשרה אנשים‬ ‫אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין‬
‫מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי‬ ‫‪17‬‬
‫כאיש אחד ויאמר אליו אם נא מצאתי‬
‫כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי‬ ‫חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר‬
‫‪28‬‬
‫העיר מעשות יומם ויעש לילה וישכימו‬ ‫עמי אל נא תמש מזה עד באי אליך‬
‫‪18‬‬
‫אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל‬ ‫והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר‬
‫והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר‬ ‫‪19‬‬
‫אנכי אשב עד שובך וגדעון בא ויעש‬
‫‪29‬‬
‫השני העלה על המזבח הבנוי ויאמרו‬ ‫גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם‬
‫איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה‬ ‫בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל‬
‫וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש‬ ‫ויאמר אליו‬
‫‪20‬‬
‫תחת האלה ויגש ס‬
‫‪30‬‬
‫עשה הדבר הזה ויאמרו אנשי העיר‬ ‫מלאך האלהים קח את הבשר ואת‬
‫אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את‬ ‫המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק‬
‫מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר‬ ‫‪21‬‬
‫שפוך ויעש כן וישלח מלאך יהוה את‬
‫‪31‬‬
‫עליו ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו‬ ‫קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר‬
‫האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון‬ ‫ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את‬
‫אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם‬ ‫הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך‬
‫אלהים הוא ירב לו כי נתץ את‬ ‫מעיניו וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא‬
‫‪22‬‬
‫‪32‬‬
‫מזבחו ויקרא לו ביום ההוא ירבעל‬ ‫ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על‬ ‫ס‬
‫לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו פ‬ ‫כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל‬
‫‪33‬‬
‫וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו‬ ‫פנים ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא‬
‫‪23‬‬
‫‪34‬‬
‫ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל ורוח יהוה‬ ‫‪24‬‬
‫לא תמות ויבן שם גדעון מזבח ליהוה‬
‫‪pnQ‬‬
‫לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק‬ ‫ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו‬
‫העזרי פ‬ ‫אבי‬ ‫בעפרת‬
‫‪25‬‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח‬
‫‪Judges 6‬‬ ‫‪8‬‬

‫מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת‬ ‫אביעזר אחריו ומלאכים שלח בכל‬
‫‪35‬‬
‫‪4‬‬
‫ויאמר יהוה אל‬ ‫אלפים נשארו ס‬ ‫מנשה ויזעק‪ pnQ‬גם הוא אחריו ומלאכים‬
‫גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים‬ ‫שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו‬
‫ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה‬ ‫‪36‬‬
‫לקראתם ויאמר גדעון אל האלהים אם‬
‫ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר‬ ‫ישך מושיע בידי את ישראל כאשר‬
‫‪5‬‬
‫אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך ויורד‬ ‫‪37‬‬
‫דברת הנה אנכי מציג את גזת הצמר‬
‫ויאמר יהוה אל‬ ‫את העם אל המים ס‬ ‫בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל‬
‫גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים‬ ‫הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את‬
‫כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל‬ ‫‪38‬‬
‫ישראל כאשר דברת ויהי כן וישכם‬
‫‪6‬‬
‫אשר יכרע על ברכיו לשתות ויהי מספר‬ ‫ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה‬
‫המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות‬ ‫‪39‬‬
‫מלוא הספל מים ויאמר גדעון אל‬
‫איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם‬ ‫האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך‬
‫‪7‬‬
‫ויאמר יהוה אל גדעון‬ ‫לשתות מים ס‬ ‫הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא‬
‫בשלש מאות האיש המלקקים אושיע‬ ‫חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה‬
‫אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם‬ ‫טל ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫ילכו איש למקמו ויקחו את צדה העם‬ ‫חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה‬
‫בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש‬ ‫טל פ‬
‫ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות‬
‫האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת‬
‫בעמק פ‬ ‫‪ 7‬וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם‬
‫ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום‬
‫‪9‬‬
‫אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין‬
‫‪10‬‬
‫רד במחנה כי נתתיו בידך ואם ירא‬ ‫היה לו מצפון מגבעת המורה‬
‫‪2‬‬
‫אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל‬ ‫בעמק ויאמר יהוה אל גדעון רב העם‬
‫המחנה ושמעת מה ידברו ואחר‬
‫‪11‬‬ ‫אשר אתך מתתי את מדין בידם פן‬
‫תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא‬ ‫יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה‬
‫‪3‬‬
‫ופרה נערו אל קצה החמשים אשר‬ ‫לי ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי‬
‫במחנה ומדין ועמלק וכל בני קדם‬
‫‪12‬‬ ‫ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב‬
‫נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין‬
‫‪13‬‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫מספר כחול שעל שפת הים לרב ויבא‬ ‫‪in reading L.‬‬
‫גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום‬ ‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪Judges 7‬‬

‫ויניסו‬
‫למחנה וירץ כל המחנה ויריעו‬ ‫ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול צליל‬
‫וינוסו ויתקעו שלש מאות השופרות‬
‫‪22‬‬
‫לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא‬
‫וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל‬ ‫עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה‬
‫‪14‬‬
‫המחנה וינס המחנה עד בית השטה‬ ‫ונפל האהל ויען רעהו ויאמר אין זאת‬
‫צררתה עד שפת אבל מחולה על‬ ‫בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש‬
‫טבת ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן‬
‫‪23‬‬
‫ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת‬
‫אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי‬ ‫המחנה פ‬ ‫כל‬
‫‪15‬‬
‫מדין ומלאכים שלח גדעון בכל הר‬
‫‪24‬‬
‫ויהי כשמע גדעון את מספר החלום‬
‫אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו‬ ‫ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה‬
‫להם את המים עד בית ברה ואת הירדן‬ ‫ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם‬
‫‪16‬‬
‫ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים‬ ‫את מחנה מדין ויחץ את שלש מאות‬
‫‪25‬‬
‫עד בית ברה ואת הירדן וילכדו שני‬ ‫האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד‬
‫שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את‬ ‫כלם וכדים רקים ולפדים בתוך‬
‫‪17‬‬
‫עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב‬ ‫הכדים ויאמר אליהם ממני תראו וכן‬
‫זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב‬ ‫תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה‬
‫הביאו אל גדעון מעבר לירדן‬ ‫‪18‬‬
‫כאשר אעשה כן תעשון ותקעתי‬
‫בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם‬
‫‪ 8‬ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר‬ ‫בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה‬
‫הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי‬ ‫ולגדעון פ‬ ‫ליהוה‬ ‫ואמרתם‬
‫‪19‬‬
‫הלכת להלחם במדין ויריבון אתו‬ ‫ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה‬
‫‪2‬‬
‫בחזקה ויאמר אליהם מה עשיתי עתה‬ ‫המחנה ראש האשמרת התיכונה אך‬
‫ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר‬ ‫הקם הקימו את השמרים ויתקעו‬
‫‪3‬‬
‫אביעזר בידכם נתן אלהים את שרי‬ ‫אשר‬ ‫הכדים‬ ‫ונפוץ‬ ‫בשופרות‬
‫‪20‬‬
‫מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות‬ ‫הראשים‬ ‫שלשת‬ ‫בידם ויתקעו‬
‫ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר‬ ‫בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד‬
‫‪4‬‬
‫הזה ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש‬ ‫שמאולם‪ U‬בלפדים וביד ימינם השופרות‬
‫מאות האיש אשר אתו עיפים‬ ‫ליהוה‬ ‫חרב‬ ‫ויקראו‬ ‫לתקוע‬
‫‪21‬‬
‫‪5‬‬
‫ורדפים ויאמר לאנשי סכות תנו נא‬ ‫ולגדעון ויעמדו איש תחתיו סביב‬
‫ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים‬
‫הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי‬ ‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬
‫‪unexpected reading.‬‬
‫‪Judges 8‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪vnQ‬‬
‫האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו‬ ‫‪6‬‬
‫מדין ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע‬
‫כמוך כמוהם אחד כתאר בני‬ ‫‪7‬‬
‫עתה בידך כי נתן לצבאך לחם ויאמר‬
‫‪19‬‬
‫המלך ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה‬ ‫גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע‬
‫הרגתי‬ ‫לא‬ ‫אותם‬ ‫החיתם‬ ‫לו‬ ‫בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר‬
‫‪20‬‬
‫אתכם ויאמר ליתר בכורו קום הרג‬ ‫‪8‬‬
‫ואת הברקנים ויעל משם פנואל וידבר‬
‫אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי‬ ‫אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל‬
‫‪21‬‬
‫עודנו נער ויאמר זבח וצלמנע קום‬ ‫‪9‬‬
‫כאשר ענו אנשי סכות ויאמר גם לאנשי‬
‫אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם‬ ‫פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את‬
‫גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח‬ ‫הזה פ‬ ‫המגדל‬
‫בצוארי‬ ‫אשר‬ ‫השהרנים‬ ‫את‬ ‫וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם‬
‫‪10‬‬
‫‪22‬‬
‫גמליהם ויאמרו איש ישראל אל גדעון‬ ‫כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל‬
‫משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי‬ ‫מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים‬
‫‪23‬‬
‫הושעתנו מיד מדין ויאמר אלהם גדעון‬ ‫‪11‬‬
‫אלף איש שלף חרב ויעל גדעון דרך‬
‫לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם‬ ‫השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך‬
‫‪24‬‬
‫יהוה ימשל בכם ויאמר אלהם גדעון‬ ‫‪12‬‬
‫את המחנה והמחנה היה בטח וינוסו‬
‫אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם‬ ‫זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את‬
‫שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים‬ ‫שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל‬
‫‪25‬‬
‫הם ויאמרו נתון נתן ויפרשו את‬ ‫‪13‬‬
‫המחנה החריד וישב גדעון בן יואש מן‬
‫השמלה וישליכו שמה איש נזם‬ ‫‪14‬‬
‫המלחמה מלמעלה החרס וילכד נער‬
‫‪26‬‬
‫שללו ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל‬ ‫מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את‬
‫אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים‬ ‫שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה‬
‫והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין‬ ‫איש ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה‬
‫‪15‬‬
‫ולבד מן הענקות אשר בצוארי‬ ‫זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר‬
‫‪27‬‬
‫גמליהם ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג‬ ‫הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן‬
‫אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל‬ ‫‪16‬‬
‫לאנשיך היעפים לחם ויקח את זקני‬
‫אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו‬ ‫העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים‬
‫‪17‬‬
‫וידע בהם את אנשי סכות ואת מגדל‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫אנשי‬ ‫את‬ ‫ויהרג‬ ‫נתץ‬ ‫פנואל‬
‫‪18‬‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬ ‫העיר ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה‬
‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪BHS.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪Judges 8‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪28‬‬
‫ובשרכם אני‪ U‬וידברו אחי אמו עליו‬ ‫למוקש ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא‬
‫באזני כל בעלי שכם את כל הדברים‬ ‫יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ‬
‫האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו‬ ‫גדעון פ‬ ‫בימי‬ ‫שנה‬ ‫ארבעים‬
‫‪4‬‬ ‫‪29‬‬
‫אחינו הוא ויתנו לו שבעים כסף‬ ‫וילך ירבעל בן יואש וישב‬
‫מבית‪ pnP‬בעל‪ pnP‬ברית וישכר בהם‬ ‫‪30‬‬
‫בביתו ולגדעון היו שבעים בנים יצאי‬
‫אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו‬ ‫‪31‬‬
‫ירכו כי נשים רבות היו לו ופילגשו‬
‫‪5‬‬
‫אחריו ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את‬ ‫אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את‬
‫אחיו בני ירבעל שבעים‪ pnP‬איש על אבן‬ ‫‪32‬‬
‫שמו אבימלך וימת גדעון בן יואש‬
‫אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי‬ ‫בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו‬
‫‪6‬‬
‫ויאספו כל בעלי שכם וכל‬ ‫נחבא ס‬ ‫העזרי פ‬ ‫אבי‬ ‫בעפרה‬
‫בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך‬ ‫ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני‬
‫‪33‬‬
‫‪7‬‬
‫למלך עם אלון מצב אשר בשכם ויגדו‬ ‫ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם‬
‫ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא‬ ‫‪34‬‬
‫בעל ברית לאלהים ולא זכרו בני‬
‫קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי‬ ‫ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם‬
‫‪8‬‬
‫שכם וישמע אליכם אלהים הלוך הלכו‬ ‫‪35‬‬
‫מיד כל איביהם מסביב ולא עשו חסד‬
‫העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית‬ ‫עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר‬
‫‪9‬‬
‫מלוכה מלכה עלינו ויאמר להם הזית‬ ‫ישראל פ‬ ‫עם‬ ‫עשה‬
‫החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים‬
‫‪10‬‬
‫ואנשים והלכתי לנוע על העצים ויאמרו‬
‫‪ 9‬וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל‬
‫העצים לתאנה לכי את מלכי‬
‫עלינו ותאמר להם התאנה החדלתי‬
‫‪11‬‬ ‫אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת‬
‫‪2‬‬
‫את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי‬ ‫בית אבי אמו לאמר דברו נא באזני כל‬
‫בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם‬
‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬ ‫שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם‬
‫‪P We read the punctuation in L differently from BHQ.‬‬
‫‪ncUQ‬‬
‫איש אחד וזכרתם כי עצמכם‬
‫‪p We read punctuation in L differently from BHS.‬‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫‪in reading L.‬‬
‫‪P We read the punctuation in L differently from BHQ.‬‬
‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬
‫‪P We read the punctuation in L differently from BHQ.‬‬ ‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬ ‫‪error in BHS.‬‬
‫‪p We read punctuation in L differently from BHS.‬‬ ‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪Judges 9‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪12‬‬
‫שכם באבימלך לבוא חמס שבעים בני‬ ‫לנוע על העצים ויאמרו העצים לגפן‬
‫ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם‬ ‫‪13‬‬
‫לכי את מלוכי מלכי עלינו ותאמר להם‬
‫אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר‬ ‫הגפן החדלתי את תירושי המשמח‬
‫‪25‬‬
‫חזקו את ידיו להרג את אחיו וישימו לו‬ ‫אלהים ואנשים והלכתי לנוע על‬
‫בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים‬ ‫‪14‬‬
‫העצים ויאמרו כל העצים אל האטד לך‬
‫ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך‬ ‫‪15‬‬
‫אתה מלך עלינו ויאמר האטד אל‬
‫לאבימלך פ‬ ‫ויגד‬ ‫העצים אם באמת אתם משחים אתי‬
‫‪26‬‬
‫ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם‬ ‫למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין‬
‫‪27‬‬
‫ויבטחו בו בעלי שכם ויצאו השדה‬ ‫תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי‬
‫ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים‬ ‫הלבנון ועתה אם באמת ובתמים‬
‫‪16‬‬
‫ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו‬ ‫עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה‬
‫‪28‬‬
‫את אבימלך ויאמר געל בן עבד מי‬ ‫עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול‬
‫אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן‬ ‫‪17‬‬
‫ידיו עשיתם לו אשר נלחם אבי עליכם‬
‫ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור‬ ‫וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד‬
‫‪29‬‬
‫אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו ומי יתן‬ ‫מדין ואתם קמתם על בית אבי היום‬
‫‪18‬‬
‫את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך‬ ‫ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן‬
‫צבאך‬ ‫רבה‬ ‫לאבימלך‬ ‫ויאמר‬ ‫אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על‬
‫‪30‬‬
‫וצאה וישמע זבל שר העיר את דברי‬ ‫‪19‬‬
‫בעלי שכם כי אחיכם הוא ואם באמת‬
‫‪31‬‬
‫געל בן עבד ויחר אפו וישלח מלאכים‬ ‫ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו‬
‫אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן‬ ‫היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם‬
‫עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את‬ ‫‪20‬‬
‫הוא בכם ואם אין תצא אש מאבימלך‬
‫‪32‬‬
‫העיר עליך ועתה קום לילה אתה והעם‬ ‫ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא‬
‫‪33‬‬
‫אשר אתך וארב בשדה והיה בבקר‬ ‫ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא‬
‫‪21‬‬
‫כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר‬ ‫ותאכל את אבימלך וינס יותם ויברח‬
‫והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך‬ ‫וילך בארה וישב שם מפני אבימלך‬
‫אחיו פ‬
‫‪34‬‬
‫ויקם‬ ‫ועשית לו כאשר תמצא ידך ס‬
‫‪22‬‬
‫אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו‬ ‫וישר אבימלך על ישראל שלש‬
‫‪35‬‬ ‫‪23‬‬
‫על שכם ארבעה ראשים ויצא געל בן‬ ‫שנים וישלח אלהים רוח רעה בין‬
‫עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם‬ ‫אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי‬
‫‪13‬‬ ‫‪Judges 9‬‬

‫אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו‬ ‫אבימלך והעם אשר אתו מן‬
‫ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו‬ ‫המארב וירא געל את העם ויאמר אל‬
‫‪36‬‬
‫ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם‬ ‫זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר‬
‫‪49‬‬
‫עשיתי מהרו עשו כמוני ויכרתו גם כל‬ ‫אליו זבל את צל ההרים אתה ראה‬
‫העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך‬ ‫ויסף עוד געל לדבר‬
‫‪37‬‬
‫כאנשים ס‬
‫וישימו על הצריח ויציתו עליהם את‬ ‫ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ‬
‫הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל‬ ‫אלון‬ ‫מדרך‬ ‫בא‬ ‫אחד‬ ‫וראש‬
‫ואשה פ‬ ‫איש‬ ‫כאלף‬ ‫שכם‬ ‫‪38‬‬
‫מעוננים ויאמר אליו זבל איה אפוא‬
‫‪50‬‬
‫וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ‬ ‫פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו‬
‫‪51‬‬
‫וילכדה ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו‬ ‫הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא‬
‫שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר‬ ‫ויצא געל לפני‬
‫‪39‬‬
‫עתה והלחם בו ס‬
‫‪52‬‬
‫ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל ויבא‬ ‫‪40‬‬
‫בעלי שכם וילחם באבימלך וירדפהו‬
‫אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד‬ ‫אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד‬
‫‪53‬‬
‫פתח המגדל לשרפו באש ותשלך‬ ‫‪41‬‬
‫פתח השער וישב אבימלך בארומה‬
‫אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך‬ ‫ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת‬
‫‪54‬‬
‫ותרץ את גלגלתו ויקרא מהרה אל‬ ‫בשכם ויהי ממחרת ויצא העם השדה‬
‫‪42‬‬
‫הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך‬ ‫‪43‬‬

‫ויגדו לאבימלך ויקח את העם ויחצם‬
‫ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו‬ ‫לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה‬
‫‪55‬‬
‫וידקרהו נערו וימת ויראו איש ישראל‬ ‫העם יצא מן העיר ויקם עליהם‬
‫‪56‬‬
‫כי מת אבימלך וילכו איש למקמו וישב‬ ‫ויכם ואבימלך והראשים אשר עמו‬
‫‪44‬‬
‫אלהים את רעת אבימלך אשר עשה‬ ‫פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני‬
‫‪57‬‬
‫לאביו להרג את שבעים אחיו ואת כל‬ ‫הראשים פשטו על כל אשר בשדה‬
‫רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם‬ ‫ויכום ואבימלך נלחם בעיר כל היום‬
‫‪45‬‬
‫ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל פ‬ ‫ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה‬
‫הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח פ‬
‫‪46‬‬
‫‪ 10‬ויקם אחרי אבימלך להושיע את‬ ‫וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל‬
‫‪47‬‬
‫צריח בית אל ברית ויגד לאבימלך כי‬
‫ישראל תולע בן פואה בן דודו איש‬ ‫‪48‬‬
‫יששכר והוא ישב בשמיר בהר‬ ‫התקבצו כל בעלי מגדל שכם ויעל‬
‫‪2‬‬
‫אפרים וישפט את ישראל עשרים‬ ‫אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר‬
‫‪Judges 10‬‬ ‫‪14‬‬

‫בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת‬ ‫פ‬ ‫ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר‬
‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬
‫צרתכם ויאמרו בני ישראל אל יהוה‬ ‫ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את‬
‫חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך‬ ‫‪4‬‬
‫ישראל עשרים ושתים שנה ויהי לו‬
‫‪16‬‬
‫אך הצילנו נא היום הזה ויסירו את‬ ‫שלשים בנים רכבים על שלשים עירים‬
‫אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה‬ ‫ושלשים עירים להם להם יקראו חות‬
‫ישראל פ‬ ‫בעמל‬ ‫נפשו‬ ‫ותקצר‬ ‫יאיר עד היום הזה אשר בארץ‬
‫‪17‬‬ ‫‪5‬‬
‫ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו‬ ‫בקמון פ‬ ‫הגלעד וימת יאיר ויקבר‬
‫‪18‬‬ ‫‪6‬‬
‫בני ישראל ויחנו במצפה ויאמרו העם‬ ‫ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני‬
‫שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר‬ ‫יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות‬
‫יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל‬ ‫ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת‬
‫גלעד פ‬ ‫ישבי‬ ‫אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת‬
‫אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא‬
‫‪7‬‬
‫עבדוהו ויחר אף יהוה בישראל וימכרם‬
‫‪ 11‬ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא‬ ‫‪8‬‬
‫ביד פלשתים וביד בני עמון וירעצו‬
‫בן אשה זונה ויולד גלעד את‬
‫‪2‬‬ ‫וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא‬
‫יפתח ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו‬ ‫שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל‬
‫בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו‬ ‫אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר‬
‫לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת‬ ‫‪9‬‬
‫‪3‬‬ ‫בגלעד ויעברו בני עמון את הירדן‬
‫אתה ויברח יפתח מפני אחיו וישב‬ ‫להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית‬
‫בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים‬ ‫‪10‬‬
‫אפרים ותצר לישראל מאד ויזעקו בני‬
‫עמו פ‬ ‫ויצאו‬ ‫ריקים‬
‫‪4‬‬ ‫ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי‬
‫ויהי מימים וילחמו בני עמון עם‬ ‫עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים פ‬
‫‪5‬‬
‫ישראל ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם‬ ‫ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא‬
‫‪11‬‬
‫ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח‬ ‫ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן‬
‫‪6‬‬
‫מארץ טוב ויאמרו ליפתח לכה והייתה‬ ‫‪12‬‬
‫פלשתים וצידונים ועמלק ומעון לחצו‬
‫‪7‬‬
‫לנו לקצין ונלחמה בבני עמון ויאמר‬ ‫אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם‬
‫יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם‬ ‫מידם ואתם עזבתם אותי ותעבדו‬
‫‪13‬‬
‫אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם‬ ‫אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע‬
‫‪8‬‬
‫אלי עתה כאשר צר לכם ויאמרו זקני‬ ‫אתכם לכו וזעקו אל האלהים אשר‬
‫‪14‬‬
‫גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך‬
‫‪15‬‬ ‫‪Judges 11‬‬

‫חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא‬ ‫והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו‬
‫‪20‬‬ ‫‪9‬‬
‫בארצך עד מקומי ולא האמין סיחון‬ ‫לראש לכל ישבי גלעד ויאמר יפתח אל‬
‫את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את‬ ‫זקני גלעד אם משיבים אתם אותי‬
‫כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם‬ ‫להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני‬
‫‪21‬‬ ‫‪10‬‬
‫ישראל ויתן יהוה אלהי ישראל את‬ ‫אנכי אהיה לכם לראש ויאמרו זקני‬
‫סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום‬ ‫גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו‬
‫ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב‬ ‫‪11‬‬
‫אם לא כדברך כן נעשה וילך יפתח עם‬
‫‪22‬‬
‫הארץ ההיא ויירשו את כל גבול‬ ‫זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם‬
‫האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד‬ ‫לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו‬
‫במצפה פ‬ ‫יהוה‬ ‫לפני‬
‫‪23‬‬
‫הירדן ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש‬
‫‪12‬‬
‫את האמרי מפני עמו ישראל ואתה‬ ‫וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני‬
‫‪24‬‬
‫תירשנו הלא את אשר יורישך כמוש‬ ‫עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי‬
‫‪13‬‬
‫אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש‬ ‫להלחם בארצי ויאמר מלך בני עמון‬
‫‪25‬‬
‫יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש ועתה‬ ‫אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את‬
‫הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך‬ ‫ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק‬
‫מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם‬ ‫ועד הירדן ועתה השיבה אתהן‬
‫‪14‬‬
‫נלחם בם בשבת ישראל בחשבון‬
‫‪26‬‬
‫בשלום ויוסף עוד יפתח וישלח‬
‫‪15‬‬
‫ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל‬ ‫מלאכים אל מלך בני עמון ויאמר לו‬
‫הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות‬ ‫כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ‬
‫שנה ומדוע לא הצלתם בעת‬ ‫‪16‬‬
‫מואב ואת ארץ בני עמון כי בעלותם‬
‫‪27‬‬
‫ההיא ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה‬ ‫ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף‬
‫אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט‬ ‫‪17‬‬
‫ויבא קדשה וישלח ישראל מלאכים אל‬
‫‪28‬‬
‫היום בין בני ישראל ובין בני עמון ולא‬ ‫מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא‬
‫שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר‬ ‫שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח‬
‫אליו פ‬ ‫שלח‬ ‫‪18‬‬
‫ולא אבה וישב ישראל בקדש וילך‬
‫‪29‬‬
‫ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את‬ ‫במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ‬
‫הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה‬ ‫מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב‬
‫‪30‬‬
‫גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון וידר‬ ‫ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב‬
‫‪19‬‬
‫יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את‬ ‫כי ארנון גבול מואב וישלח ישראל‬
‫מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך‬
‫‪Judges 11‬‬ ‫‪16‬‬

‫חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את‬ ‫‪31‬‬

‫בני עמון בידי והיה היוצא אשר יצא‬
‫נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי‬ ‫מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני‬
‫‪40‬‬
‫חק בישראל מימים ימימה תלכנה‬ ‫עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה פ‬
‫בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי‬ ‫ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם‬
‫‪32‬‬
‫ארבעת ימים בשנה ס‬ ‫‪33‬‬

‫ויתנם‪ pnQ‬יהוה בידו ויכם מערוער ועד‬
‫בואך‪ cC‬מנית עשרים עיר ועד אבל‬
‫‪ 12‬ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה‬ ‫כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון‬
‫ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני‬ ‫ישראל פ‬ ‫בני‬ ‫מפני‬
‫עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך‬ ‫ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו‬
‫‪34‬‬
‫‪2‬‬
‫נשרף עליך באש ויאמר יפתח אליהם‬ ‫יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא‬
‫איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד‬ ‫‪35‬‬
‫יחידה אין לו ממנו בן או בת ויהי‬
‫ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי‬ ‫כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר‬
‫‪3‬‬
‫‪vnQ‬‬
‫מידם ואראה כי אינך מושיע‬ ‫‪U‬‬
‫אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית‬
‫ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון‬ ‫בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל‬
‫ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום‬ ‫‪36‬‬
‫לשוב ותאמר אליו אבי פציתה את פיך‬
‫‪4‬‬
‫הזה להלחם בי ויקבץ יפתח את כל‬ ‫אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי‬
‫אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי‬ ‫אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני‬
‫גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים‬ ‫עמון ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר‬
‫‪37‬‬
‫אתם גלעד בתוך אפרים בתוך‬ ‫הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה‬
‫‪5‬‬
‫מנשה וילכד גלעד את מעברות הירדן‬ ‫וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי‬
‫לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים‬ ‫‪38‬‬
‫ורעיתי ורעותי ויאמר לכי וישלח אותה‬
‫אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי‬ ‫שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על‬
‫‪6‬‬
‫אתה ויאמר לא ויאמרו לו אמר נא‬ ‫‪39‬‬
‫בתוליה על ההרים ויהי מקץ שנים‬
‫שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן‬
‫ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות‬ ‫‪in reading L.‬‬
‫הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים‬ ‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪C We read one or more accents in L differently from‬‬
‫‪BHQ.‬‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫‪n Marks an anomalous form.‬‬ ‫‪error in BHS.‬‬
‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬ ‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬
‫‪BHS.‬‬ ‫‪unexpected reading.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪Judges 12‬‬

‫ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן‬ ‫‪7‬‬

‫ושנים אלף וישפט יפתח את ישראל‬
‫והוא יחל להושיע את ישראל מיד‬ ‫שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר‬
‫‪6‬‬
‫פלשתים ותבא האשה ותאמר לאישה‬ ‫גלעד פ‬ ‫בערי‬
‫לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו‬ ‫וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית‬
‫‪8‬‬
‫כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא‬ ‫לחם ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות‬
‫‪9‬‬
‫שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד‬ ‫שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו‬
‫‪7‬‬
‫לי ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה‬ ‫מן החוץ וישפט את ישראל שבע‬
‫אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה‬ ‫וימת אבצן ויקבר בבית לחם פ‬
‫‪10‬‬
‫שנים‬
‫כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד‬ ‫‪11‬‬
‫וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני‬
‫מותו פ‬ ‫יום‬ ‫‪12‬‬
‫‪8‬‬ ‫וישפט את ישראל עשר שנים וימת‬
‫ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני‬ ‫אלון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן פ‬
‫איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד‬ ‫‪13‬‬
‫וישפט אחריו את ישראל עבדון בן‬
‫אלינו ויורנו מה נעשה לנער‬ ‫‪14‬‬
‫‪9‬‬ ‫הלל הפרעתוני ויהי לו ארבעים בנים‬
‫היולד וישמע האלהים בקול מנוח ויבא‬
‫ושלשים בני בנים רכבים על שבעים‬
‫מלאך האלהים עוד אל האשה והיא‬
‫עירם וישפט את ישראל שמנה‬
‫יושבת בשדה ומנוח אישה אין‬ ‫‪15‬‬
‫‪10‬‬ ‫שנים וימת עבדון בן הלל הפרעתוני‬
‫עמה ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה‬
‫ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר‬
‫ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר‬
‫‪11‬‬ ‫העמלקי פ‬
‫בא ביום אלי ויקם וילך מנוח אחרי‬
‫אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה‬
‫האיש אשר דברת אל האשה ויאמר‬ ‫‪ 13‬ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני‬
‫‪12‬‬
‫אני ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה‬ ‫יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים‬
‫‪13‬‬
‫יהיה משפט הנער ומעשהו ויאמר‬ ‫שנה פ‬
‫‪2‬‬
‫מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי‬ ‫ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני‬
‫‪14‬‬
‫אל האשה תשמר מכל אשר יצא מגפן‬ ‫ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא‬
‫‪3‬‬
‫היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל‬ ‫ילדה וירא מלאך יהוה אל האשה‬
‫טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה‬ ‫ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת‬
‫‪15‬‬ ‫‪4‬‬
‫תשמר ויאמר מנוח אל מלאך יהוה‬ ‫והרית וילדת בן ועתה השמרי נא ואל‬
‫נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי‬ ‫‪5‬‬
‫תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא כי‬
‫‪16‬‬
‫עזים ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם‬ ‫הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על‬
‫‪Judges 13‬‬ ‫‪18‬‬

‫וירד שמשון תמנתה וירא אשה‬ ‫‪14‬‬ ‫תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה‬
‫ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך‬
‫‪2‬‬
‫בתמנתה מבנות פלשתים ויעל ויגד‬ ‫‪17‬‬
‫יהוה הוא ויאמר מנוח אל מלאך יהוה‬
‫לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי‬
‫מי שמך כי יבא דבריך דברך‬
‫בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו‬ ‫‪18‬‬
‫‪3‬‬ ‫וכבדנוך ויאמר לו‪ pnQ‬מלאך יהוה למה‬
‫אותה לי לאשה ויאמר לו אביו ואמו‬ ‫‪1‬‬
‫ס‬
‫‪ncQ‬‬
‫זה תשאל לשמי והוא פלאי‬
‫האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי‬ ‫‪9‬‬
‫אתה הולך לקחת אשה מפלשתים‬ ‫ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה‬
‫הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה‬ ‫ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫קח לי כי היא ישרה בעיני ואביו ואמו‬ ‫ומנוח ואשתו ראים ויהי בעלות הלהב‬
‫לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא‬ ‫מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה‬
‫מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים‬ ‫בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו‬
‫‪21‬‬
‫בישראל פ‬ ‫משלים‬ ‫על פניהם ארצה ולא יסף עוד מלאך‬
‫וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו‬
‫‪5‬‬ ‫יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע‬
‫‪22‬‬
‫עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג‬ ‫מנוח כי מלאך יהוה הוא ויאמר מנוח‬
‫לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה‬
‫‪6‬‬ ‫אל אשתו מות נמות כי אלהים‬
‫‪23‬‬
‫וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו‬ ‫ראינו ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה‬
‫ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר‬ ‫להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא‬
‫עשה וירד וידבר לאשה ותישר בעיני‬
‫‪7‬‬ ‫הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו‬
‫‪24‬‬
‫שמשון וישב מימים לקחתה ויסר‬
‫‪8‬‬ ‫כזאת ותלד האשה בן ותקרא את שמו‬
‫‪25‬‬
‫לראות את מפלת האריה והנה עדת‬ ‫שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה ותחל‬
‫‪9‬‬
‫דבורים בגוית האריה ודבש וירדהו אל‬ ‫רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה‬
‫אשתאל פ‬ ‫ובין‬
‫כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל‬
‫אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי‬
‫‪10‬‬
‫מגוית האריה רדה הדבש וירד אביהו‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן‬ ‫‪in reading L.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫יעשו הבחורים ויהי כראותם אותו‬ ‫‪p We read punctuation in L differently from BHS.‬‬
‫‪12‬‬
‫ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו ויאמר‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם‬ ‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה‬ ‫‪error in BHS.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪Judges 14‬‬

‫אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה‬ ‫ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים‬
‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬
‫לבוא ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא‬ ‫ושלשים חלפת בגדים ואם לא תוכלו‬
‫שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה‬ ‫להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים‬
‫הקטנה טובה ממנה תהי נא לך‬ ‫ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה‬
‫‪3‬‬ ‫‪14‬‬
‫תחתיה ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם‬ ‫חידתך ונשמענה ויאמר להם מהאכל‬
‫‪4‬‬
‫מפלשתים כי עשה אני עמם רעה וילך‬ ‫יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו‬
‫‪15‬‬
‫שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח‬ ‫להגיד החידה שלשת ימים ויהי ביום‬
‫לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד‬ ‫השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את‬
‫‪5‬‬
‫בין שני הזנבות בתוך ויבער אש‬ ‫אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך‬
‫בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער‬ ‫ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ויאמרו‬ ‫לנו הלא ותבך אשת שמשון עליו‬
‫פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון‬ ‫ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה‬
‫חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה‬ ‫חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה‬
‫למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה‬ ‫הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך‬
‫‪17‬‬
‫‪7‬‬
‫ואת אביה באש ויאמר להם שמשון אם‬ ‫אגיד ותבך עליו שבעת הימים אשר‬
‫תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר‬ ‫היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד‬
‫אחדל ויך אותם שוק על ירך מכה‬
‫‪8‬‬ ‫לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני‬
‫‪18‬‬
‫גדולה וירד וישב בסעיף סלע‬ ‫עמה ויאמרו לו אנשי העיר ביום‬
‫ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה‬
‫‪9‬‬
‫עיטם ס‬ ‫השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק‬
‫‪10‬‬
‫וינטשו בלחי ויאמרו איש יהודה למה‬ ‫מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא‬
‫עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון‬ ‫מצאתם‬ ‫לא‬ ‫בעגלתי‬ ‫חרשתם‬
‫‪19‬‬
‫‪11‬‬
‫עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו וירדו‬ ‫חידתי ותצלח עליו רוח יהוה וירד‬
‫שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף‬ ‫אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את‬
‫סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי‬ ‫חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה‬
‫אביהו פ‬ ‫ויעל בית‬ ‫ויחר אפו‬
‫משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו‬ ‫‪20‬‬
‫ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי‬ ‫ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה‬
‫להם ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך‬
‫‪12‬‬ ‫לו‬
‫ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו‬
‫‪13‬‬ ‫‪ 15‬ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד‬
‫לי פן תפגעון בי אתם ויאמרו לו לאמר‬
‫שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר‬
‫‪Judges 15‬‬ ‫‪20‬‬

‫וילך שמשון עזתה וירא שם אשה‬ ‫‪16‬‬ ‫לא‪ cC‬כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת‬
‫לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים‬
‫‪2‬‬
‫זונה ויבא אליה לעזתים לאמר בא‬ ‫‪14‬‬
‫חדשים ויעלוהו מן הסלע הוא בא עד‬
‫שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה‬ ‫לחי ופלשתים‪ vvvnQ‬הריעו לקראתו ותצלח‬
‫בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר‬ ‫עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על‬
‫‪3‬‬
‫עד אור הבקר והרגנהו‪ U‬וישכב שמשון‬ ‫זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו‬
‫עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז‬ ‫‪15‬‬
‫אסוריו מעל ידיו וימצא לחי חמור‬
‫בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות‬ ‫טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף‬
‫ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם‬ ‫‪16‬‬
‫איש ויאמר שמשון בלחי החמור חמור‬
‫אל ראש ההר אשר על פני חברון פ‬
‫‪4‬‬ ‫חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף‬
‫ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק‬ ‫‪17‬‬
‫‪5‬‬ ‫איש ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי‬
‫ושמה דלילה ויעלו אליה סרני פלשתים‬ ‫מידו ויקרא למקום ההוא רמת‬
‫ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול‬ ‫‪18‬‬
‫לחי ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר‬
‫ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן‬
‫‪6‬‬ ‫אתה נתת ביד עבדך את התשועה‬
‫לך איש אלף ומאה כסף ותאמר דלילה‬ ‫הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי‬
‫אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול‬ ‫‪19‬‬
‫‪7‬‬ ‫ביד הערלים ויבקע אלהים את‬
‫ובמה תאסר לענותך ויאמר אליה‬ ‫המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים‬
‫שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים‬ ‫וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה‬
‫אשר לא חרבו‪ cQ‬וחליתי והייתי כאחד‬ ‫עין הקורא אשר בלחי עד היום‬
‫‪8‬‬
‫האדם ויעלו לה סרני פלשתים שבעה‬ ‫‪20‬‬
‫הזה וישפט את ישראל בימי פלשתים‬
‫יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו‬ ‫שנה פ‬ ‫עשרים‬
‫‪9‬‬
‫בהם והארב ישב לה בחדר ותאמר‬
‫אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את‬ ‫‪C We read one or more accents in L differently from‬‬
‫‪BHQ.‬‬
‫היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת‬ ‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬
‫‪10‬‬
‫בהריחו אש ולא נודע כחו ותאמר‬ ‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬
‫דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬ ‫‪n Marks an anomalous form.‬‬
‫‪unexpected reading.‬‬ ‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫‪BHS.‬‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪c We read one or more accents in L differently than‬‬ ‫‪BHS.‬‬
‫‪BHS. Often this notation indicates a typographical‬‬ ‫‪v We read one or more vowels in L differently from‬‬
‫‪error in BHS.‬‬ ‫‪BHS.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪Judges 16‬‬

‫מעליו ותאמר פלשתים עליך שמשון‬

‫‪20‬‬
‫אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה‬
‫‪11‬‬
‫ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם‬ ‫תאסר ויאמר אליה אם אסור יאסרוני‬
‫ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר‬ ‫בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם‬
‫מעליו ויאחזוהו פלשתים וינקרו את‬
‫‪21‬‬
‫כאחד‬ ‫והייתי‬ ‫וחליתי‬ ‫מלאכה‬
‫‪12‬‬
‫עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו‬ ‫האדם ותקח דלילה עבתים חדשים‬
‫האסירים‬
‫בנחשתים ויהי טוחן בבית‬ ‫ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים‬
‫האסורים ויחל שער ראשו לצמח‬
‫‪22‬‬
‫עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם‬
‫‪13‬‬
‫גלח פ‬ ‫כאשר‬ ‫מעל זרעתיו כחוט ותאמר דלילה אל‬
‫וסרני פלשתים נאספו‪ U‬לזבח זבח גדול‬
‫‪23‬‬
‫שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי‬
‫לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן‬ ‫כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה‬
‫‪24‬‬
‫אלהינו בידנו את שמשון אויבינו ויראו‬ ‫אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם‬
‫‪14‬‬
‫אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו‬ ‫המסכת ותתקע ביתד ותאמר אליו‬
‫נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב‬ ‫פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע‬
‫‪15‬‬
‫כי‬ ‫‪25‬‬
‫ארצנו ואשר הרבה את חללינו ויהי‬ ‫את היתד הארג ואת המסכת ותאמר‬
‫טוב כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון‬ ‫אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי‬
‫האסירים‬
‫וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית‬ ‫זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי‬
‫‪16‬‬
‫האסורים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו‬ ‫במה כחך גדול ויהי כי הציקה לו‬
‫‪26‬‬
‫בין העמודים ויאמר שמשון אל הנער‬ ‫בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו‬
‫‪17‬‬
‫המחזיק בידו הניחה אותי והימשני והמשני‬ ‫למות ויגד לה את כל לבו ויאמר לה‬
‫את העמדים אשר הבית נכון עליהם‬ ‫מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים‬
‫‪27‬‬
‫ואשען עליהם והבית מלא האנשים‬ ‫אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי‬
‫‪18‬‬
‫והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג‬ ‫וחליתי והייתי ככל האדם ותרא‬
‫כשלשת אלפים איש ואשה הראים‬ ‫דלילה‪ pP‬כי הגיד לה את כל לבו ותשלח‬
‫‪28‬‬
‫בשחוק שמשון ויקרא שמשון אל יהוה‬ ‫ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם‬
‫ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך‬ ‫כי הגיד לה לי את כל לבו ועלו אליה סרני‬
‫‪19‬‬
‫הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת‬ ‫פלשתים ויעלו הכסף בידם ותישנהו‬
‫‪29‬‬
‫משתי עיני מפלשתים וילפת שמשון‬ ‫על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע‬
‫את שני עמודי התוך אשר הבית נכון‬ ‫מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו‬
‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬ ‫‪P We read the punctuation in L differently from BHQ.‬‬
‫‪unexpected reading.‬‬ ‫‪p We read punctuation in L differently from BHS.‬‬
‫‪Judges 16‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪9‬‬
‫לעשות דרכו ויאמר לו מיכה מאין‬ ‫עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד‬
‫‪30‬‬
‫תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם‬ ‫בשמאלו ויאמר שמשון תמות נפשי‬
‫יהודה ואנכי הלך לגור באשר‬ ‫עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על‬
‫‪10‬‬
‫אמצא ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה‬ ‫הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו‬
‫לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף‬ ‫המתים אשר המית במותו רבים מאשר‬
‫‪31‬‬
‫לימים וערך בגדים ומחיתך וילך‬ ‫המית בחייו וירדו אחיו וכל בית אביהו‬
‫הלוי ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי‬
‫‪11‬‬
‫וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה‬
‫‪12‬‬
‫הנער לו כאחד מבניו וימלא מיכה את‬ ‫ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט‬
‫שנה פ‬ ‫עשרים‬ ‫ישראל‬ ‫את‬
‫יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית‬
‫‪13‬‬
‫מיכה ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב‬
‫יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן‬ ‫ויהי איש מהר אפרים ושמו‬ ‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫מיכיהו ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף‬
‫‪ 18‬בימים ההם אין מלך בישראל‬
‫אשר לקח לך ואתי ואת אלית וגם אמרת‬
‫ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה‬ ‫באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו‬
‫לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא‬ ‫‪3‬‬
‫ותאמר אמו ברוך בני ליהוה וישב את‬
‫ישראל‬ ‫שבטי‬ ‫בתוך‬
‫‪2‬‬
‫אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו‬
‫וישלחו בני דן ממשפחתם‬ ‫בנחלה ס‬
‫הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי‬
‫חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל‬ ‫לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו‬
‫מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ‬ ‫‪4‬‬
‫לך וישב את הכסף לאמו ותקח אמו‬
‫ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את‬
‫מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל‬
‫הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה‬ ‫‪5‬‬
‫‪3‬‬ ‫ומסכה ויהי בבית מיכיהו והאיש מיכה‬
‫וילינו שם המה עם בית מיכה והמה‬
‫לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא‬
‫הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם‬ ‫‪6‬‬
‫את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן בימים‬
‫ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה‬
‫‪4‬‬ ‫ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו‬
‫עשה בזה ומה לך פה ויאמר אלהם כזה‬
‫יעשה פ‬
‫וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו‬ ‫‪7‬‬
‫‪5‬‬ ‫ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת‬
‫לכהן ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה‬ ‫‪8‬‬
‫יהודה והוא לוי והוא גר שם וילך האיש‬
‫התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים‬
‫‪6‬‬ ‫מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר‬
‫עליה ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח‬
‫ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה‬
‫‪23‬‬ ‫‪Judges 18‬‬

‫ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה‬ ‫פ‬ ‫יהוה דרככם אשר תלכו בה‬
‫והכהן נצב פתח השער ושש מאות‬ ‫וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו‬
‫‪7‬‬
‫‪18‬‬
‫האיש החגור כלי המלחמה ואלה באו‬ ‫את העם אשר בקרבה יושבת לבטח‬
‫בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת‬ ‫כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים‬
‫התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם‬ ‫דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה‬
‫‪19‬‬ ‫‪8‬‬
‫הכהן מה אתם עשים ויאמרו לו החרש‬ ‫מצדנים ודבר אין להם עם אדם ויבאו‬
‫שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב‬ ‫אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם‬
‫ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד‬ ‫‪9‬‬
‫אחיהם מה אתם ויאמרו קומה ונעלה‬
‫או היותך כהן לשבט ולמשפחה‬ ‫עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה‬
‫‪20‬‬
‫בישראל וייטב לב הכהן ויקח את‬ ‫מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת‬
‫האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא‬ ‫‪10‬‬
‫לבא לרשת את הארץ כבאכם תבאו‬
‫‪21‬‬
‫בקרב העם ויפנו וילכו וישימו את הטף‬ ‫אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה‬
‫הכבודה‬ ‫ואת‬ ‫המקנה‬ ‫ואת‬ ‫אלהים בידכם מקום אשר אין שם‬
‫‪22‬‬ ‫‪11‬‬
‫לפניהם המה הרחיקו מבית מיכה‬ ‫מחסור כל דבר אשר בארץ ויסעו‬
‫והאנשים אשר בבתים אשר עם בית‬ ‫משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל‬
‫‪23‬‬
‫מיכה נזעקו וידביקו את בני דן ויקראו‬ ‫כלי‬ ‫חגור‬ ‫איש‬ ‫מאות‬ ‫שש‬
‫‪12‬‬
‫אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה‬ ‫מלחמה ויעלו ויחנו בקרית יערים‬
‫‪24‬‬
‫לך כי נזעקת ויאמר את אלהי אשר‬ ‫ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה‬
‫עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי‬ ‫דן עד היום הזה הנה אחרי קרית‬
‫‪13‬‬
‫‪25‬‬
‫עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך ויאמרו‬ ‫יערים ויעברו משם הר אפרים ויבאו‬
‫‪14‬‬
‫אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן‬ ‫עד בית מיכה ויענו חמשת האנשים‬
‫יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה‬ ‫ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל‬
‫‪26‬‬
‫נפשך ונפש ביתך וילכו בני דן לדרכם‬ ‫אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה‬
‫וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן‬ ‫אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו‬
‫‪15‬‬
‫‪27‬‬
‫וישב אל ביתו והמה לקחו את אשר‬ ‫מה תעשו ויסורו שמה ויבאו אל בית‬
‫עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו‬ ‫הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו‬
‫‪16‬‬
‫על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם‬ ‫לשלום ושש מאות איש חגורים כלי‬
‫‪28‬‬
‫לפי חרב ואת העיר שרפו באש ואין‬ ‫מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני‬
‫‪17‬‬
‫מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין‬ ‫דן ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל‬
‫להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית‬ ‫את הארץ באו שמה לקחו את הפסל‬
‫‪Judges 18‬‬ ‫‪24‬‬

‫ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו‬ ‫‪29‬‬

‫רחוב ויבנו את העיר וישבו בה ויקראו‬
‫אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו‬ ‫שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד‬
‫נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך‬ ‫לישראל ואולם ליש שם העיר‬
‫והשכמתם מחר לדרככם והלכת‬ ‫‪30‬‬
‫לראשנה ויקימו להם בני דן את הפסל‬
‫‪10‬‬
‫לאהלך ולא אבה האיש ללון ויקם וילך‬ ‫ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו‬
‫ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו‬ ‫כהנים לשבט הדני עד יום גלות‬
‫‪11‬‬
‫צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו הם‬ ‫‪31‬‬
‫הארץ וישימו להם את פסל מיכה אשר‬
‫עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל‬ ‫עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה פ‬
‫אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי‬
‫‪12‬‬
‫הזאת ונלין בה ויאמר אליו אדניו לא‬
‫נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל‬ ‫‪ 19‬ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל‬
‫‪13‬‬
‫הנה ועברנו עד גבעה ויאמר לנערו‬ ‫ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח‬
‫‪2‬‬
‫לך‪ qQ‬ונקרבה באחד המקמות ולנו‬ ‫לו אשה פילגש מבית לחם יהודה ותזנה‬
‫‪14‬‬
‫בגבעה או ברמה ויעברו וילכו ותבא‬ ‫עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה‬
‫להם השמש אצל הגבעה אשר‬ ‫אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫לבנימן ויסרו שם לבוא ללון בגבעה‬ ‫ארבעה חדשים ויקם אישה וילך אחריה‬
‫ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף‬ ‫לדבר על לבה להשיבו להשיבה ונערו עמו‬
‫‪16‬‬
‫אותם הביתה ללון והנה איש זקן בא‬ ‫וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו‬
‫‪4‬‬
‫מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר‬ ‫אבי הנערה וישמח לקראתו ויחזק בו‬
‫אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני‬ ‫חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים‬
‫‪17‬‬ ‫‪5‬‬
‫ימיני וישא עיניו וירא את האיש הארח‬ ‫ויאכלו וישתו וילינו שם ויהי ביום‬
‫ברחב העיר ויאמר האיש‪ cQ‬הזקן אנה‬ ‫הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר‬
‫‪18‬‬
‫תלך ומאין תבוא ויאמר אליו עברים‬ ‫אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם‬
‫‪6‬‬
‫אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר‬ ‫ואחר תלכו וישבו ויאכלו שניהם יחדו‬
‫וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל‬
‫‪7‬‬
‫‪in reading L.‬‬ ‫נא ולין ויטב לבך ויקם האיש ללכת‬
‫‪8‬‬
‫‪q We have abandoned or added a ketib/qere relative to‬‬
‫‪BHS. In doing this we agree with L against BHS.‬‬
‫ויפצר בו חתנו וישב וילן שם וישכם‬
‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬ ‫בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי‬
‫הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד‬
‫‪9‬‬
‫נטות היום ויאכלו שניהם ויקם האיש‬
‫‪25‬‬ ‫‪Judges 19‬‬

‫‪27‬‬
‫האיש אשר אדוניה שם עד האור ויקם‬ ‫אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם‬
‫אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא‬ ‫יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש‬
‫‪19‬‬
‫ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת‬ ‫מאסף אותי הביתה וגם תבן גם‬
‫‪28‬‬
‫פתח הבית וידיה על הסף ויאמר אליה‬ ‫מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי‬
‫קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור‬ ‫ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל‬
‫‪20‬‬
‫‪29‬‬
‫ויקם האיש וילך למקמו ויבא אל ביתו‬ ‫דבר ויאמר האיש הזקן שלום לך רק‬
‫ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו‬ ‫כל מחסורך עלי רק ברחוב אל‬
‫‪21‬‬
‫וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים‬ ‫תלן ויביאהו לביתו ויבול‪ qnQ‬לחמורים‬
‫‪30‬‬ ‫‪22‬‬
‫וישלחה בכל גבול ישראל והיה כל‬ ‫וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו המה‬
‫הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה‬ ‫מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי‬
‫כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ‬ ‫בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על‬
‫מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו‬ ‫הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן‬
‫ודברו פ‬ ‫לאמר הוצא את האיש אשר בא אל‬
‫‪23‬‬
‫ביתך ונדענו ויצא אליהם האיש בעל‬
‫הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא‬
‫‪ 20‬ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה‬
‫אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי‪ U‬אל‬
‫כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ‬ ‫‪24‬‬
‫‪2‬‬ ‫תעשו את הנבלה הזאת הנה בתי‬
‫הגלעד אל יהוה המצפה ויתיצבו פנות‬ ‫הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו‬
‫כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם‬ ‫אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש‬
‫האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי‬ ‫‪25‬‬
‫הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת ולא‬
‫חרב פ‬ ‫שלף‬
‫‪3‬‬ ‫אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש‬
‫וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל‬ ‫בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה‬
‫המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה‬ ‫ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר‬
‫‪4‬‬
‫נהיתה הרעה הזאת ויען האיש הלוי‬ ‫‪26‬‬
‫וישלחוה בעלות כעלות השחר ותבא‬
‫איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה‬ ‫האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית‬
‫אשר לבנימן באתי אני ופילגשי‬
‫‪5‬‬
‫ללון ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי‬ ‫‪Q Marks a place where we agree with BHQ against BHS‬‬
‫את הבית לילה אותי דמו להרג ואת‬ ‫‪in reading L.‬‬
‫‪6‬‬
‫פילגשי ענו ותמת ואחז בפילגשי‬ ‫‪q We have abandoned or added a ketib/qere relative to‬‬
‫‪BHS. In doing this we agree with L against BHS.‬‬
‫ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת‬ ‫‪U We agree with both BHS 1997 and BHQ on an‬‬
‫‪Judges 20‬‬ ‫‪26‬‬

‫וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי‬ ‫ונבלה‬ ‫זמה‬ ‫עשו‬ ‫כי‬ ‫ישראל‬
‫יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן‬ ‫בישראל הנה כלכם בני ישראל הבו‬
‫‪7‬‬
‫‪19‬‬
‫ויאמר יהוה יהודה בתחלה ויקומו בני‬ ‫‪8‬‬
‫לכם דבר ועצה הלם ויקם כל העם‬
‫הגבעה פ‬ ‫ישראל בבקר ויחנו על‬ ‫כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו‬
‫‪20‬‬
‫ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן‬ ‫‪9‬‬
‫ולא נסור איש לביתו ועתה זה הדבר‬
‫ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל‬ ‫‪10‬‬
‫אשר נעשה לגבעה עליה בגורל ולקחנו‬
‫‪21‬‬
‫הגבעה ויצאו בני בנימן מן הגבעה‬ ‫עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל‬
‫וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים‬ ‫ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה‬
‫‪22‬‬
‫ועשרים אלף איש ארצה ויתחזק העם‬ ‫לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל‬
‫איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום‬ ‫‪11‬‬
‫הנבלה אשר עשה בישראל ויאסף כל‬
‫‪23‬‬
‫אשר ערכו שם ביום הראשון ויעלו בני‬ ‫איש ישראל אל העיר כאיש אחד‬
‫ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו‬ ‫חברים פ‬
‫ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם‬ ‫וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל‬
‫‪12‬‬
‫בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו פ‬ ‫שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר‬
‫‪24‬‬
‫ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום‬ ‫‪13‬‬
‫נהיתה בכם ועתה תנו את האנשים בני‬
‫‪25‬‬
‫השני ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה‬ ‫בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה‬
‫ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד‬ ‫מישראל ולא אבו בני‪ a‬בנימן לשמע בקול‬
‫שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה‬ ‫‪14‬‬
‫אחיהם בני ישראל ויאספו בני בנימן מן‬
‫‪26‬‬
‫שלפי חרב ויעלו כל בני ישראל וכל‬ ‫הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני‬
‫העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני‬ ‫ישראל ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא‬
‫‪15‬‬
‫יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו‬ ‫מהערים עשרים וששה אלף איש שלף‬
‫‪27‬‬
‫עלות ושלמים לפני יהוה וישאלו בני‬ ‫חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע‬
‫ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים‬ ‫‪16‬‬
‫מאות איש בחור מכל העם הזה שבע‬
‫‪28‬‬
‫בימים ההם ופינחס בן אלעזר בן אהרן‬ ‫מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה‬
‫עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד‬ ‫קלע באבן אל השערה ולא יחטא פ‬
‫לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם‬ ‫ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן‬
‫‪17‬‬
‫אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו‬ ‫ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה‬
‫‪29‬‬
‫בידך וישם ישראל ארבים אל הגבעה‬ ‫‪18‬‬
‫איש מלחמה ויקמו ויעלו בית אל‬
‫סביב פ‬
‫‪a Adaptations to a Qere which L and BHS, by their‬‬
‫‪design, do not indicate.‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪Judges 20‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪30‬‬
‫עלה כליל העיר השמימה ואיש ישראל‬ ‫ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום‬
‫הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה‬ ‫השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם‬
‫‪42‬‬ ‫‪31‬‬
‫עליו הרעה ויפנו לפני איש ישראל אל‬ ‫בפעם ויצאו בני בנימן לקראת העם‬
‫דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר‬ ‫הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם‬
‫‪43‬‬
‫מהערים משחיתים אותו בתוכו כתרו‬ ‫חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת‬
‫את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד‬ ‫עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה‬
‫‪32‬‬
‫‪44‬‬
‫נכח הגבעה ממזרח שמש ויפלו‬ ‫כשלשים איש בישראל ויאמרו בני‬
‫מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל‬ ‫בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני‬
‫‪45‬‬
‫אלה אנשי חיל ויפנו וינסו המדברה אל‬ ‫ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל‬
‫‪33‬‬
‫סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת‬ ‫המסלות וכל איש ישראל קמו ממקומו‬
‫אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו‬ ‫ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח‬
‫‪34‬‬
‫‪46‬‬
‫ממנו אלפים איש ויהי כל הנפלים‬ ‫ממקמו ממערה גבע ויבאו מנגד‬
‫מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף‬ ‫לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל‬
‫חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי‬ ‫ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי‬
‫חיל ויפנו וינסו המדברה אל סלע‬
‫‪47‬‬ ‫הרעה פ‬ ‫עליהם‬ ‫נגעת‬
‫‪35‬‬
‫הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון‬ ‫ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל‬
‫‪48‬‬
‫ארבעה חדשים ואיש ישראל שבו אל‬ ‫וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא‬
‫בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד‬ ‫עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה‬
‫‪36‬‬
‫בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים‬ ‫שלף חרב ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו‬
‫באש פ‬ ‫שלחו‬ ‫הנמצאות‬ ‫איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל‬
‫‪37‬‬
‫הארב אשר שמו אל הגבעה והארב‬
‫החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב‬
‫‪ 21‬ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר‬ ‫‪38‬‬
‫ויך את כל העיר לפי חרב והמועד היה‬
‫איש ממנו לא יתן בתו לבנימן‬ ‫לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם‬
‫‪2‬‬
‫לאשה ויבא העם בית אל וישבו שם עד‬ ‫‪39‬‬
‫משאת העשן מן העיר ויהפך איש‬
‫הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו‬ ‫ישראל במלחמה ובנימן החל להכות‬
‫‪3‬‬
‫בכי גדול ויאמרו למה יהוה אלהי‬ ‫חללים באיש ישראל כשלשים איש כי‬
‫ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום‬ ‫אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה‬
‫‪4‬‬
‫מישראל שבט אחד ויהי ממחרת‬ ‫הראשנה והמשאת החלה לעלות מן‬
‫‪40‬‬
‫וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות‬ ‫העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה‬
‫‪Judges 21‬‬ ‫‪28‬‬

‫זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי‬ ‫פ‬‫ושלמים‬

‫‪17‬‬ ‫‪5‬‬
‫נשמדה מבנימן אשה ויאמרו ירשת‬ ‫ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה‬
‫פליטה לבנימן ולא ימחה שבט‬ ‫בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי‬
‫מישראל ואנחנו לא נוכל לתת להם‬
‫‪18‬‬
‫השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה‬
‫נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל‬ ‫אל יהוה המצפה לאמר מות‬
‫‪6‬‬
‫אשה‬ ‫נתן‬ ‫ארור‬ ‫לאמר‬ ‫יומת וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו‬
‫ויאמרו הנה חג יהוה‬
‫‪19‬‬
‫לבנימן ס‬ ‫ויאמרו נגדע היום שבט אחד‬
‫‪7‬‬
‫בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית‬ ‫מישראל מה נעשה להם לנותרים‬
‫אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית‬ ‫לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת‬
‫‪20‬‬ ‫‪8‬‬
‫אל שכמה ומנגב ללבונה ויצו ויצוו‪ a‬את‬ ‫להם מבנותינו לנשים ויאמרו מי אחד‬
‫בני בנימן לאמר לכו וארבתם‬ ‫משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה‬
‫בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות‬
‫‪21‬‬
‫המצפה והנה לא בא איש אל המחנה‬
‫‪9‬‬
‫שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים‬ ‫מיביש גלעד אל הקהל ויתפקד העם‬
‫וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו‬ ‫והנה אין שם איש מיושבי יבש‬
‫‪22‬‬ ‫‪10‬‬
‫והלכתם ארץ בנימן והיה כי יבאו‬ ‫גלעד וישלחו שם העדה שנים עשר‬
‫אבותם או אחיהם לרוב לריב אלינו‬ ‫אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר‬
‫ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו‬ ‫לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי‬
‫‪11‬‬
‫איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם‬ ‫חרב והנשים והטף וזה הדבר אשר‬
‫‪23‬‬
‫ויעשו כן בני‬ ‫להם כעת תאשמו ס‬ ‫תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר‬
‫‪12‬‬
‫בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות‬ ‫תחרימו וימצאו מיושבי יביש גלעד‬
‫אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו‬ ‫ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה‬
‫‪24‬‬
‫את הערים וישבו בהם ויתהלכו משם‬ ‫איש למשכב זכר ויביאו אותם אל‬
‫בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו‬ ‫בארץ‬ ‫אשר‬ ‫שלה‬ ‫המחנה‬
‫‪13‬‬
‫איש‬ ‫משם‬ ‫ויצאו‬ ‫ולמשפחתו‬ ‫וישלחו כל העדה וידברו אל‬ ‫כנען ס‬
‫‪25‬‬
‫לנחלתו בימים ההם אין מלך בישראל‬ ‫בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם‬
‫‪14‬‬
‫איש הישר בעיניו יעשה‬ ‫שלום וישב בנימן בעת ההיא ויתנו‬
‫להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד‬
‫‪End of Judges‬‬ ‫‪15‬‬
‫ולא מצאו להם כן והעם נחם לבנימן כי‬
‫‪16‬‬
‫עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל ויאמרו‬
‫‪a Adaptations to a Qere which L and BHS, by their‬‬
‫‪design, do not indicate.‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪Judges 21‬‬

Unicode/XML Westminster Leningrad Codex
Version 4.20
Judges
Attributed to:
Shemu'el ben Ya'akov
Aharon ben-Mosheh ben-Asher
ca 1008
Active maintenance of machine-readable version:

Stephen K. Salisbury, Editor
steve@grovescenter.org
J. Alan Groves Center for Advanced Biblical Research,
Transcription to Unicode/XML:
Christopher V. Kimball
transcriber@tanach.us
Edition:
Unicode/XML Westminster Leningrad Codex
http://www.tanach.us/Tanach.xml
Transcribed by WLC2XML of 28 July 2016 at 03 Aug 2016 @ 11:52.43. Build

number: 25.1. Converted to ODT by XML2ODT.xml dated 20 Jan 2012 on
2016.08.03-11.54. Build number: 25.1 . 30 pages. Layout: Full; Content: Consonants.
This document is in the public domain.
30

Judges Con PDF

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

Judges Con PDF

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫‪Judges 1‬‬ ‫‪Unicode/XML Westminster Leningrad Codex‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪Judges 1‬‬

‫האמרי לשבת בהר חרס באילון‬ ‫‪24‬‬

‫למוקש ויהי כדבר מלאך יהוה את‬

‫‪Judges 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪Judges 3‬‬

‫‪Judges 3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪Judges 4‬‬

‫‪Judges 5‬‬ ‫‪6‬‬

‫זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם‬ ‫‪21‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪Judges 6‬‬

‫‪Judges 6‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪Judges 7‬‬

‫‪Judges 8‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪Judges 8‬‬

‫‪Judges 9‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪Judges 9‬‬

‫הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך‬ ‫‪43‬‬

‫‪Judges 10‬‬ ‫‪14‬‬

‫גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך‬

‫‪15‬‬ ‫‪Judges 11‬‬

‫‪Judges 11‬‬ ‫‪16‬‬

‫חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את‬ ‫‪31‬‬

‫ארבעת ימים בשנה ס‬ ‫‪33‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪Judges 12‬‬

‫ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן‬ ‫‪7‬‬

‫‪Judges 13‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪Judges 14‬‬

‫‪Judges 15‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪Judges 16‬‬

‫מעליו ותאמר פלשתים עליך שמשון‬

‫‪Judges 16‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪Judges 18‬‬

‫‪Judges 18‬‬ ‫‪24‬‬

‫ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו‬ ‫‪29‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪Judges 19‬‬

‫‪Judges 20‬‬ ‫‪26‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪Judges 20‬‬

‫‪Judges 21‬‬ ‫‪28‬‬

‫זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי‬ ‫פ‬‫ושלמים‬

‫‪29‬‬ ‫‪Judges 21‬‬

Active maintenance of machine-readable version:

J. Alan Groves Center for Advanced Biblical Research,

Transcribed by WLC2XML of 28 July 2016 at 03 Aug 2016 @ 11:52.43. Build

This document is in the public domain.

You might also like