You are on page 1of 19

‫הקמה מושד החכם באשי‬

‫באימפריה העוה ' מאניה‬


‫וההפהחוהו בשנות ‪186581835‬‬

‫אבוגדור לול‬

‫הערות מקדימות‬

‫והשינויים שחלו‬ ‫העות ' מאנית במאות ה ‪ 15 -‬וה ‪16 -‬‬ ‫מוסד הרבנות הראשית באימפריה‬
‫כיום קיימת הסכמה נרחבת‬ ‫מחקרים ‪ .‬י‬ ‫נידונו במספר ניכר של‬ ‫ה ‪ 17 -‬וה ‪18 -‬‬ ‫בו במאות‬
‫להוציא מקרה חריג אחד ‪ ,‬לא היה קיים באימפריה‬ ‫ה‪, % 9-‬‬ ‫למדיי ‪ ,‬שעד המאה‬
‫העות ' מאנית מוסד של רב ראשי רשמי ‪ ,‬שמינויו נעשה באישור השלטונות ‪ .‬המקרה‬
‫החריג הוא קהילת אסתאנבול ‪ .‬נראה שבשל התנאים המיוחדים ששררך בעיר זו לאחר‬
‫ואיכלוסה במספר רב של יהודים ‪ ,‬מינו השלטונות‬ ‫ב ‪1453 -‬‬ ‫הכיבוש העות ' מאני‬
‫העות ' מאניים את ר ' משה קפשאלי ( גם קפסאלי ) כרב ראשי רשמי ‪ ,‬והוא כיהן במשרה‬
‫עד מותו לקראת סוף אותה מאה ‪ .‬נראה‬ ‫ה ‪15 -‬‬ ‫זו משנות החמישים של המאה‬
‫שלקפשאלי היה מינוי אישי רשמי מטעם השלטונות והוא הוכר כראש הקהילה‬
‫היהודית באסתאנבול ‪ ,‬הן מבחינה דתית ‪ -‬רוחנית והן מבחינה אזרחית ‪ .‬ספק אם יורשו‬
‫של קפשאלי ‪ ,‬ר ' אליהו מזרחי ‪ ,‬שירת כרב ראשי מטעם השלטונות ‪ ,‬או רק הקהילה‬
‫היהודית הכירה בו כמנהיגה הרוחני ‪ .‬מכל מקום מקובל ‪ ,‬שלאחר מותו של מזרחי‬
‫נוזבטלה מישרת הרבנות הראשית ‪ .‬בכל מקום שבו היתה קהילה יהודית קמו‬ ‫ב ‪% 526 -‬‬

‫גופים שניהלו את ענייני הציבור וייצגו אותו בפני השלטונות ‪ ,‬עם זאת הארגון‬

‫הקהילתי בדרך כלל היה חסר הנהגה מרכזית חזקה ומסגרות קבועות ומגובשות ‪.‬‬
‫כאשר הוא היה מורכב‬ ‫ה ‪, 16 -‬‬ ‫סידור זה היה נוח לציבור היהודי ‪ ,‬במיוחד במאה‬
‫מעדות רבות ‪ ,‬מיהודים מקומיים דוברי יוונית ( רומאנירטים ) ומהגרים רבים מספרד‬
‫ומפורטוגל ‪ ,‬וגם מאיטליה ‪ ,‬צרפת ‪ ,‬גרמניה ‪ ,‬הונגאריה ועוד ‪ .‬הקהלים היהודיים ‪ ,‬שהיו‬
‫מאורגנים סביב בתי ‪ -‬הכנסת שלהם ובדרך כלל על יסוד מוצאם המשותף ‪ ,‬נהנו‬
‫הנפרד ‪.‬‬ ‫מאוטונומיה נרחבת תחת רבניהם וארגונם‬

‫המאמר ‪.‬‬ ‫ההפניות הביבליוגראפיות ‪ -‬בסוף‬


‫אפשטיין ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫בין חשובי המחקרים החדשים בהם הפניות ביבליוגראפיות לרוב ‪ ,‬תכיר את הבאים‬ ‫‪1‬‬

‫בריאי ‪ ,‬ראשית ; ברנאי ‪ ,‬קווים ; ברנאי ‪ ,‬ר ' יוסף ; גלר ;‬ ‫;‬ ‫בורנשטיין‬ ‫‪; 100 - 53‬‬ ‫וכן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪26 - 21‬‬ ‫בעיקר עמ '‬
‫‪. 70 - 42‬‬ ‫בעיקר עמ '‬ ‫ספרדים ‪.‬‬ ‫הקר ; לוי ‪,‬‬

‫‪38‬‬
‫‪39‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫החלה להתגבש בקרב הקהילות היהודיות באימפריה הנהגה‬ ‫במאות ה ‪ 17 -‬וה ‪18 -‬‬

‫מקומית מסודרת וריכוזית יותר ‪ ,‬שהיתה מכונה בדרך כלל ' כוללות ' ‪ ,‬והן החלו להכיר‬

‫ברבנים בכירים כרבנים ראשיים ‪ ,‬שכונו בדרך כלל ' רב הכולל ' ‪ .‬במספר קהילות‬
‫יותר ‪.‬‬ ‫יהודיות היתה רבנות הכולל בידי ועדים של שניים ‪ ,‬שלושה רבנים ואף‬
‫השלטונות העות ' מאניים בדרך כלל לא התערבו בענייניה הפנימיים של הקהילה‬
‫והתירו ליהודים ‪ ,‬כפי שהירשו למיעוטים הנוצריים ‪ ,‬לנהל את ענייניהם במידה רבה‬
‫של אוטונומיה ‪ .‬זו היתה שיטת המלת העות ' מאנית ‪ .‬המונח מלת במובנו המקורי ציין‬
‫נעשה בו שימוש נוסף גם בתור תרגום למונחים‬ ‫ה ‪19 -‬‬ ‫גם דת וגם עדה דתית ‪ ,‬אך במאה‬
‫המלת ‪ ,‬כל‬ ‫רלאומיות ‪ . ( nationality‬לפי שיטת‬ ‫ממ )‬ ‫( מט‬ ‫המערביים החדשים אומה‬
‫הכירו בעובדה ‪ ,‬שליהודים יש הנהגה‬ ‫"‪.‬‬
‫עדה דתית ניהלה את עניניה היא השלטונות ~‬
‫אף מופיע המונח ' באש‬ ‫ה ‪18 -‬‬ ‫דתית ואזרחית משלהם ‪ .‬בתעודות עות ' מאניות מהמאה‬
‫אך אלה היו‬ ‫‪2‬‬ ‫ראשי ‪.‬‬ ‫במשמעות רב‬ ‫ח ' אח ' אם )‬ ‫‪:‬‬ ‫חכם ' ( בכתיב תורכי ‪ -‬עות ' מאני‬

‫סידורים פראגמאטיים שלא היו מעוגנים בחוק או בצו רשמי ‪ .‬מבחינה זו היה קיים‬
‫הראשונים פעלו‬ ‫הראשיים ‪.‬‬ ‫הבדל משמעותי בין ראשי הכנסיות הנוצריות לרבנים‬
‫בתוקף מינויים רשמיים מטעם השלטונות העות ' מאניים ‪ ,‬כלומר נוסף לסמכותם‬
‫הדתית ‪ -‬עדתית פעלו בתוקף סמכות ממשלתית רשמית ‪ ,‬שחיזקה את מעמדם בקרב‬
‫עדותיהם ‪ .‬לרבנים לא היו מינויים ממשלתיים רשמיים כאלה ונראה שהיהודים‬
‫לכך ‪.‬‬ ‫העדיפו לא להזדקק‬
‫מינו השלטונות העות ' מאניים את ר ' אברהם לוי לחכם באשי‬ ‫‪1835‬‬ ‫בשנת‬
‫כך קם מוסד החכם‬ ‫רשמית ( בקאת ) ‪.‬‬ ‫באמצעות צו רשמי ( פרמאן ) והעניקו לו תעודה‬
‫באשי ‪ ,‬שהיה קיים עד להתמוטטות האימפריה ומוסיף להתקיים כיום בתורכיה‬
‫הרפובליקאית ‪ .‬להלן יידונו הרקע להקמת המוסד והתפתחותו בשלושים שנותיו‬
‫הראשונות ‪.‬‬

‫באשי ?‬ ‫את כינון מוסד החכם‬ ‫מי יזם‬ ‫א‪.‬‬

‫לשאלה ‪ ,‬מי יזם את הקמת מוסד החכם באשי ‪ ,‬טרם ניתן עד כה הסבר מספק ‪ .‬תשובה‬
‫על שאלה זו עשויה להבהיר לנו את יעודה של המישרה ‪ ,‬אופיה ותפקידיה ‪ .‬לפי‬
‫אברהם גאלאנטי ‪ ,‬קהילת אסתאנבול מינתה את ר ' אברהם לוי בתור רב ראשי בשנת‬
‫ואחרי כן פנתה אל הממשלה וביקשה להעניק למינוי הכרה ממשלתית רשמית ‪,‬‬ ‫‪, 1835‬‬

‫הממשלה העות ' מאנית נענתה לבקשת‬ ‫והארמני ‪.‬‬ ‫לפאטריארכים היווני‬ ‫בדומה‬
‫הקהילה וכתוצאה מכך נעשה אברהם לוי המנהיג הדתי והאזרחי של הקהילה‬
‫היהודית בהכרת השלטונות ‪ .‬גלאנטי מבסס את טיעוניו על ידיעה שהופיעה בפברואר‬

‫גוצ ' ק ‪.‬‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪2‬‬


‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪40‬‬

‫כיוון שהן התוכן והן הסגנון של‬ ‫‪3‬‬ ‫הרשמי ' תקוים ‪ -‬י וקאאע' ‪.‬‬ ‫‪ 1835‬בעתון העות ' מאני‬
‫התורכי ‪:‬‬ ‫ידיעה זו חשובים לעניננו ‪ ,‬אנו מביאים כאן תרגום מלא של הטקסט‬

‫וקאאע ‪ ,‬כי על פי צו קיסרי הוענקו‬ ‫כיוון שבאחרונה פורסם בעיתון תקוים ‪ -‬י‬
‫לפאטריארכים של היוונים ‪ -‬אורתודוקסים‬ ‫נשאן ]‬ ‫‪:‬‬ ‫[ יחיד‬ ‫רשמיים‬ ‫עיטורים‬

‫וחסד מלכותי זה הסב שמחה רבה וכבוד הן‬ ‫‪4‬‬ ‫והקאתולים ‪.‬‬ ‫הארמנים‬ ‫[ רום ] ‪,‬‬

‫[ מלת ]‬ ‫לכן האומה‬ ‫מלת ] ;‬ ‫‪:‬‬ ‫לפאטריארכים עצמם והן לאומותיהם [ יחיד‬
‫היהודית ‪ ,‬בתקוה שכנתינים [ רעאיא ] קדומים של הסולטאנות המרוממת אף הם‬
‫לא יקופחו מן הכבוד הגדול הזה ומן האושר הנובע מחסדו של הוד מלכותו ‪,‬‬
‫אף על פי שעד עתה נהגו‬ ‫[ כדלקמן ] ‪:‬‬ ‫הגישה בקשה כתובה המבקשת‬
‫‪:‬‬ ‫[ יחיד בכתיב תורכי ‪ -‬עות ' מאני‬ ‫לבחור את הרבנים הראשיים‬ ‫[ היהודים ]‬

‫שלהם בינם לבין עצמם ולא היה מקובל שילבישו אותם‬ ‫באשי ]‬ ‫ח ' אח ' אם‬
‫מעתה ואילך הדחתם‬ ‫עאלי ] ‪,‬‬ ‫בגלימת כבוד [ ח ' לעת ] במושב הממשלה [ באב‪ -‬י‬
‫ומינויים של רבניהם הראשיים ייעשו במושב הממשלה וילבישו אותם בגלימת‬
‫וכיוון שעתה החכם באשי הנוכחי הוא זקן ובא בימים ‪ ,‬יש למנות את‬ ‫;‬ ‫כבוד‬
‫כיל ] חכם באשי ולהעניק לו עיטור רשמי כדי להסב כבוד וגאות לו‬ ‫[‬ ‫משנהו‬
‫ולאומתו ‪ ~.‬כיוון ששערי הרחמים והחסד של הוד מלכותו פתוחים לכל נתיניו‬
‫וידוע שחסדו ונדיבות לבו ניתנים ברוחב לב ‪ ,‬נראתה רשות הוד מלכותו כיאה‬
‫גם למלת [ היהודי ] דנן ‪ [ .‬לפיכך ] הובא המשנה הנזכר אל מושב הממשלה ‪ .‬הוא‬
‫מונה חכם באשי והוענקה לו גלימת הכבוד הראויה ‪ .‬אחרי כן הוא נלקח אל‬
‫בארמון המלכותי ובמעמד הוד מלכותו‬ ‫המאיון )‬ ‫מושב הסולטאן ( מאבין ‪ -‬י‬
‫רשמי ‪' .‬‬ ‫נעשה לו כבוד והוענק לו עיטור‬

‫ידיעה זו בעיתון מאשרת לכאורה את גירסת גאלאנטי ‪ ,‬ואכן היסטוריונים מודרניים‬


‫קיבלו את מסקנותיו ללא עוררין ‪ .‬גלר והירשברג קובעים ‪ ,‬כי מינוי החכם באשי ' נעשה‬
‫על פי בקשתם של נתיניו היהודים של הסולטאן ' ‪ ,‬אשר קינאו בכבוד שזכו בו‬
‫במעמדם ‪.‬‬ ‫הפאטריארכים הנוצרים עקב הכרתה הרשמית של הממשלה העות ' מאנית‬
‫רודריג נוקט לשון זהירה יותר ‪ ,‬באומרו ‪ ,‬כי מעט ידוע על נסיבות המינוי ‪ ,‬אך נראה‬
‫פנתה הקהילה היהודית באסתאנבול אל הממשלה בבקשה להעניק‬ ‫‪1835‬‬ ‫שבשנת‬
‫הכרה רשמית ברב שנבחר על ‪ -‬ידי הקהילה ולמנותו לחכם באשי ‪ .‬הממשלה‬
‫העות ' מאנית נענתה לבקשת הקהילה ומועמדה מונה לחכם באשי ‪ .‬מעמיק יותר הדיון‬

‫הוא גם פירסם תרגום צרפתי מקוצר במקצת ולא מדויק‬ ‫ראה ‪ :‬גאלאנטי ‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ ' ‪. 250 - 249‬‬ ‫‪3‬‬

‫של ידיעה זו ‪ -‬שם ‪ ,‬עמ ' ‪. 228 - 227‬‬


‫תרגומו של גאלאנטי אינו מזכיר את הקאתולים ‪ .‬נראה שהכוונה לעדה הארמנית ‪ -‬קאתולית‬ ‫‪4‬‬

‫הקטנה ‪ ,‬אשר בשנת ‪ , 1830‬עקב התערבות צרפת ‪ ,‬הכירו בה השלטונות העות ' מאניים כמלת נפרד‬
‫מהכנסייה הארמנית הלאומית הידועה רשמית בכינוי הכנסייה הארמנית ‪ -‬אפוסטולית וגם‬
‫‪. 180 - 179‬‬ ‫בארסומיאן ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫ארמנית ‪ -‬גרגוריאנית ‪.‬‬
‫‪. 1835‬‬ ‫‪ 23‬שואל ‪ 22 / 1250 ,‬בפברואר‬ ‫מתאריך‬ ‫‪, 96‬‬ ‫הידיעה פורסמה בחקוים ‪ -‬י וקאאע ‪ ,‬מספר‬ ‫‪5‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫של מזל קנדי בנידון ‪ .‬היא אמנם מקבלת את הדעת הרווחת שמינוי החכם באשי נעשה‬
‫בעייתית ‪.‬‬ ‫על ‪ -‬פי בקשת הקהילה היהודית ‪ ,‬אך היא גם ערה לעובדה שקביעה זו היא‬
‫היא מצביעה על כך שהקהילה היהודית באסתאנבול היתה במשבר הנהגתי ותרבותי ‪-‬‬
‫עם זאת היא מעלה את האפשרות‬ ‫והפנמה ‪.‬‬ ‫רוחני חמור ‪ ,‬שסימניו נטיות לבדלנות‬
‫באימפריה‬ ‫אז‬ ‫שרווחו‬ ‫לתנאים‬ ‫עצמה‬ ‫להתאים‬ ‫ניסתה‬ ‫היהודית‬ ‫שהקהילה‬
‫העות ' מאנית על ‪ -‬ידי חיקוי מסגרות ההנהגה של מיעוטים אחרים ‪ ,‬או ‪ ,‬לחלופין ‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫לחקות מוסדות שהיו קיימים בקהילות יהודיות באירופה ‪.‬‬
‫הגיוני ‪ ,‬לכאורה ‪.‬‬ ‫נראה שתמימות רעים זו בין חוקרים בני זמננו מוצאת לה חיזוק‬
‫מינוי חכם באשי נראה כהשג יהודי וכקידום מעמד הקהילה היהודית באימפריה‬
‫העות ' מאנית ‪ ,‬לפיכך סביר הוא שהיוזמה למינוי נבעה מהצד שנהנה ממנו ‪ .‬אך מסקנה‬
‫זו אינה תואמת את המציאות ההיסטורית ואף מתעלמת מעדותם של שני מקורות‬
‫להלן ‪.‬‬ ‫חשובים ‪ ,‬כפי שיפורט‬

‫ב מעמד הקהילה היהודיה‬ ‫‪.‬‬


‫ובראשית המאה‬ ‫ה ‪18 -‬‬ ‫מעמד הקהילה היהודית באימפריה העות ' מאנית בסוף המאה‬
‫חי בעוני משווע ‪.‬‬ ‫היה בשפל המדרגה ‪ .‬מבחינה כלכלית ‪ ,‬רוב רובה של הקהילה‬ ‫ה ‪19 -‬‬

‫באותה תקופה היתה האימפריה שקועה במלחמות מרובות ‪ ,‬מלוות מרידות לאומיות‬
‫בארצות הבאלקאן והתמרדויות של מושלים ואנשי צבא ‪ .‬מהומות ואי סדרים שררו‬
‫כמעט בכל רחבי האימפריה ‪ .‬גורל הקהילה היהודית ‪ ,‬שהיחה בין המיעוטים הקטנים‬
‫השלטונות ‪.‬‬ ‫והחלשים ביותר באימפריה ‪ ,‬היה תמיד תלוי בחסות שהעניקו לה‬
‫התפוררות השלטון העות ' מאני חשפה את היהודים לשוד ‪ ,‬לגזל ולהרג ‪ .‬כמעט מכל‬
‫אזור באימפריה שבו התגוררו יהודים יש לנו ידיעות בדבר התקפות עליהם על ‪ -‬ידי‬
‫גורמים שונים ‪ 7 .‬אציין רק שלושה מאורעות ‪ ,‬שעשו רושם קשה במיוחד על יהודי‬
‫אסתאנבול ‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העצמאות של יוון ( ‪ , ) 1830 - 1821‬ערכו המורדים היוונים טבח רב‬
‫ביהודי המקום ‪ .‬לפי הערכות שרווחו באותה עת ‪ ,‬נהרגו בחצי ‪ -‬האי פלופונסוס בלבד‬
‫יהודים ועוד רבים הפכו להיות פליטים חסרי בית‪ 8‬וחיפשו מחסה‬ ‫‪5 , 000‬‬ ‫בקירוב‬
‫הבירה ‪.‬‬ ‫בקהילות יהודיות בבאלקאנים ‪ ,‬באנאטוליה ובאסתאנבול‬
‫פרצו בארץ ‪ -‬ישראל מרידות נגד שלטונו של מחמד עלי ‪ .‬במהלך‬ ‫‪1834‬‬ ‫בשנת‬
‫המרידות הותקפו קהילות ירושלים ‪ ,‬חברון וצפת הן על ‪ -‬ידי המורדים הערבים והן‬
‫על ‪ -‬ידי הצבא המצרי שנשלח להשיב את הסדר על כנו ‪ .‬בהתקפות אלה נהרגו יהודים ‪,‬‬

‫‪. 67 - 59‬‬ ‫קנדי ‪ ,‬במיוחד עמ '‬ ‫‪; 43‬‬ ‫רודריג ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 1548‬‬ ‫גלר והירשברג ‪ ,‬עמ '‬ ‫הדיון ) ‪:‬‬ ‫ראה ( לפי סדר‬ ‫‪6‬‬

‫לוי ‪ ,‬ספרדים ‪ ,‬עמ ' ‪. 97 - 89‬‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫פראנקו ‪ ,‬עמ ' ‪. 132‬‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪8‬‬


‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪42‬‬

‫ביניהם הרבנים יצחק בן יקר ויששכר חסון ‪ ,‬ורכוש רב נבוז ‪ .‬יהודי אסתאנבול ‪ ,‬שקיימו‬
‫‪9‬‬ ‫אחר הנעשה ‪.‬‬ ‫קשרים הדוקים עם קהילות ארץ ‪ -‬ישראל ‪ ,‬עקבו בהרדה ובחוסר אונים‬
‫כאשר ראשי‬ ‫‪, 1826‬‬ ‫ואילו המאורע שהעיק ביותר על יהודי הבירה אירע בשנת‬
‫? ' לוי‬ ‫שלוש המשפחות היהודיות העשירות והמכובדות בבירה ‪ ,‬ישעיה טג ' ימאן ‪,‬‬

‫אג ' ימאן‬ ‫בכור קארמונה ויחזקאל גבאי ‪ ,‬הוצאו להורג ורכושם הוחרם ‪ .‬בני משפחת‬
‫החזיקו במשך דורות מספר בתפקיד איש הכספים ( אוג ' אק שאזרגאני ) של חיל‬

‫היניצ ' רים ‪ .‬קארמונה וגבאי היו אנשי כספים ( יחיד ‪ :‬צראף ) וחוכרי מסים עשירים וגם‬
‫הם היו מעורבים ‪ ,‬ככל הנראה ‪ ,‬בעסקי הכספים של היניצ ' רים ‪ .‬שלושתם נחשבו לרבי‬
‫הוצאתם להורג הוסברה‬ ‫היהודית ‪.‬‬ ‫השפעה במערכת השלטון ולדוברי הקהילה‬
‫‪1826‬‬ ‫כאירוע שהיה קשור בדיכוי חיל היניצ ' רים על ‪ -‬ידי הסולטאן מחמוד השני בשנת‬
‫ובגל הטיהורים הפוליטיים שבא בעקבותיו ‪ .‬אף על פי כן בקהילה היהודית רווחה‬
‫הדעה ‪ ,‬שחיסולם בא בשל היותם יהודים ‪ .‬כלומר ‪ ,‬הם היו הן עשירים והן חשופים‬
‫וחסרי בני ברית ‪ ,‬בשעה שהממשלה עמדה בפני משבר כספי חמור ‪ .‬מכל מקום ‪,‬‬
‫הוצאתם להורג של הדוברים והמנהיגים העשירים של יהדות הבירה זיעזעה את‬
‫הקהילה והטביעה עליה את רישומה לאורך ימים ‪ .‬לדברי המקורות ‪ ,‬כל הקהילה‬
‫היהודית השתתפה בהלוויותיהם של קארמונה ואג ' ימאן ( גבאי הוצא להורג‬
‫קינה ארוכה נתחברה בספרדית ‪ -‬יהודית לזכר ההרוגים ‪,‬‬ ‫הוגלה ‪0‬י ) ‪.‬‬ ‫באנטאליה ‪ ,‬שאליה‬
‫ולפי פראנקו ‪ ,‬היה מקובל לקרוא קינה זו בבתי ‪ -‬הכנסת של הבירה ערב תשעה באב‬
‫המעשה ‪ .‬יי‬ ‫עוד בימיו הוא ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬כשבעים שנה לאחר‬
‫מן האמור לעיל מצטיירת תמונה של קהילה נפחדת רנכאת רוח ‪ ,‬שמנהיגיה‬
‫‪:‬‬ ‫וקשריה עם הממשל נפגעו ‪ ,‬והיא ראתה בחרדה כל מגע עם השלטונות ‪ .‬לפי רוזאנים‬
‫ימים‬ ‫]‬ ‫[‪. . .‬‬ ‫' מן היום ההוא השתמטו היהודים בפחדם ממשרות הממשלה המסוכנות‬
‫רבים עברו שלא נמצא אף פקיד יהודי אחד במשרות המלכות ' ‪2 .‬י קשה להניח ‪,‬‬
‫במעמדו ‪.‬‬ ‫שציבור נפחד כזה יעז לתבוע מהשלטונות שינויים מרחיקי לכת‬

‫ג ‪ .‬על היווצרות מושד החכם באשי‬

‫פראנקו ושלמה רוזאניס ‪,‬‬ ‫( מואיז )‬ ‫בסוגיה זו ראוי להביא את הערכותיהם של משה‬
‫חוקרים אשר הכירו היטב את הקהילה באסתאנבול והיתה להם גישה לעדים‬
‫‪) 1897‬‬ ‫ולמקורות בני התקופה ‪ .‬פראנקו ‪ ,‬בעצמו מאסתאנבול ‪ ,‬פירסם את ספרו ( פאריס‬

‫בן ‪ -‬צבי ‪ ,‬עמ ' ‪. 348 - 347‬‬ ‫‪; 141 - 140‬‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪9‬‬
‫גבאי היה פטרון הקהילה היהודית בבגדאד ‪ ,‬שממנה עבר לאסתאנבול ‪ .‬כאשר הגיעה לבגדאד‬ ‫‪10‬‬

‫הידיעה על מותו ‪ ,‬פרצו בה פרעות ביהודים שנמשכו שמונה ימים ‪ -‬ראה ‪ :‬רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ '‬
‫בן ‪ -‬יעקב ‪ ,‬עמ ' ‪. 104 - 102‬‬ ‫‪; 75 - 74‬‬

‫ג 'ודוו ‪ ,‬כרך יב ‪ ,‬עמ ' ‪. 204 - 203‬‬ ‫‪, 246 - 245‬‬ ‫לטפי ‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪, 135 - 132‬‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪11‬‬

‫‪. 78‬‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪12‬‬


‫‪43‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫' לאחר עשור שנים של מחקר ושנות חיים של חשיבה ' ‪ ,‬כדבריו במבוא לספר ‪ .‬יחסו אל‬
‫הסולטאן מחמוד השני הוא עויין במקצת ‪ ,‬ויתכן שהוא משקף את הזיכרון והיחס‬
‫פראנקו נוטה להאשים את מחמוד השני בכל‬ ‫הבירה ‪.‬‬ ‫הקולקטיביים של קהילת‬
‫( ‪. ) 1839 - 1808‬‬ ‫האסונות והפגעים שפקדו את יהודי האימפריה בתקופת שלטונו‬
‫פראנקו רואה את יצירת מישרת החכם באשי באור שלילי ‪ ,‬כצעד מצד השלטונות‬
‫‪:‬‬ ‫להתערב התערבות יתר בעניניה הפנימיים של הקהילה ‪ .‬הוא כותב‬

‫לפנים [ ‪ ] . . .‬היהודים עצמם בחרו ברב הראשי שלהם והציגוהו בפני הממשלה ‪,‬‬
‫אשר לא סירבה מעולם לאשר את בחירתם ‪ .‬אך מתקופת סולטאן מחמוד ואילך ‪,‬‬
‫להביא את המנהיג הרוחני שנבחר על ‪ -‬ידי היהודים לאישור המלכות ‪.‬‬ ‫היה צורך‬
‫היה יכול לסרב לאשר את המינוי ‪ ,‬אילו רצה בכך ‪3 .‬י‬ ‫הסולטאן‬

‫שלמה רוזאניס ‪ ,‬שנולד ברוסצ ' וק ( כיום בבולגריה ) ב ‪ , 1862 -‬יש לו הערכה שונה ‪ .‬הוא ‪,‬‬
‫בעל סנטימנטים פרו ‪ -‬עות ' מאניים מובהקים המשתקפים בבירור בששת‬ ‫שהיה‬
‫הכרכים של חיבורו על תולדות היהודים באימפריה העות ' מאנית ‪ ,‬העריך וכיבד את‬
‫מחמוד השני וראה בו שליט נאור ‪ ,‬אשר כוונותיו כלפי נתיניו היו טובות ובאופן כללי‬
‫השתפר מצב היהודים תחת שלטונו ‪ .‬אשר לשאלת מינוי החכם באשי ‪ ,‬אמנם רוזאניס‬
‫מזכיר את הידיעה שנתפרסמה ב ' תקוים ‪ -‬י וקאאע ' אך אינו מייחס לה חשיבות ‪ .‬הוא‬
‫מסכים עם פראנקו ‪ ,‬שהממשלה העות ' מאנית ‪ -‬ולא הקהילה היהודית ‪ -‬היא‬
‫שיזמה את מינוי החכם באשי ‪ ,‬אך הוא רואה צעד זה באור שונה לחלוטין ‪ .‬לדברי‬
‫‪:‬‬ ‫רוזאניס‬

‫השלטן מחמוד השני ‪ ,‬שאהב הסדורים והתקונים לתועלת והתקדמות כל‬


‫נתיניו ‪ ,‬ראה חסרון גדול בעדות ישראל ‪ ,‬כי היונים והארמנים היו להם‬
‫פתריארכים או הגמונים ראשים ‪ ,‬אשר כל העדות שלהם בעיר הבירה ובערי‬
‫המדינה עומדים תחת משמעתם ‪ ,‬והם היו בהתחברות עם מערכות הממשלה‬
‫היהודים בעיר הבירה ‪ ,‬שהסתפקו ברבנים פנימיים להורות להם הדת‬ ‫]‬ ‫[‪. . .‬‬
‫והמשפט ‪ ,‬לא דאגו להקים עליהם חכם באשי ‪ ,‬ראש כל העדות ‪ ,‬והממשלה‬
‫בעצמה לא דרשה דבר זה מן היהודים ‪ .‬לשלטן מחמוד השני ניתן להעמיד‬
‫המשרה הנחוצה הזאת והראויה לעם ישראל ‪ .‬הפקודה נתנה לעדת היהודים‬
‫‪4‬ן‬ ‫וימנהו לחכם באשי ‪.‬‬ ‫בקושטנדינא לבחור להם רב ראשי והשלטן אישר אותו‬

‫היוזמה למינוי החכם באשי באה אפוא מן הממשלה ‪ ,‬לפי רוזאניס ‪ ,‬ומטרתה היתה‬
‫לשפר את ארגון הקהילה היהודית ולקדם את מעמדה ‪ .‬היהודים פשוט נצטוו על‪ -‬ידי‬
‫השלטונות לבחור לעצמם חכם באשי ‪.‬‬

‫‪. 130‬‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ ' ‪ . 151‬יחסו למחמוד ‪ -‬שם ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫הציטוט ‪ -‬ראה‬ ‫‪13‬‬

‫האיזכור‬ ‫‪. 60 - 59‬‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ ' ‪ . 27‬הערכתו כלפי מחמוד ‪ -‬שם ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫הציטוט ‪ -‬ראה‬ ‫‪14‬‬

‫של הידיעה ב ' תקוים ‪ -‬י וקאאע ' ‪ -‬שם ‪ ,‬עמ ' ‪. 57‬‬
‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪44‬‬

‫ד ‪ .‬הידיעה בעיתון הרשמי ומשמעה‬

‫מקריאה חפוזה של הידיעה הנדונה בעיתון הרשמי לא נלמד מי יזם את מישרת החכם‬
‫באשי ‪ .‬היא כתובה בלשון רשמית מליצית ‪ ,‬בעלת נוסחאות קבועות ‪ ,‬שלפיהן השליט‬
‫אינו יוזם פעולה כלשהי ‪ .‬הוא רק נענה לבקשות ולהצעות המובאות לפניו ‪ ,‬ובחסדו‬
‫מאשרן ומוציאן אל הפועל ‪ .‬בארכיונים העות ' מאניים מצוי העתק רשמי של הצו‬
‫באשי ‪.‬‬ ‫הממנה את אברהם לוי לחכם‬ ‫‪, 1835‬‬ ‫ביאנואר‬ ‫‪21‬‬ ‫המלכותי ( פרמאן ) ‪ ,‬שתאריכו‬
‫הצו מלמדנו מספר פרטים חדשים ‪ ,‬אך גם הוא כתוב בלשון רשמית מסוגננת ולכן גם‬
‫הוא אינו מבהיר מי יזם את מינוי החכם באשי ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הצו כתוב בסגנון יותר ישיר‬

‫חדש ‪.‬‬ ‫וענייני והשוואתו עם הידיעה בעיתון הרשמי עשויה להאיר את הבעיה באור‬
‫להלן מובא תרגום של הקטעים המקבילים לידיעה בעיתון הרשמיל‬

‫כשם שכאשר יש‬ ‫[ כדלהלן ] ‪:‬‬ ‫המלת היהודי ביקש באמצעות בקשה כתובה‬
‫צורך להחליף את הפאטריארכים של שלושת המלחים [ מלל ‪ -‬י ת ' לת ' ה במקום‬

‫ת ' לאת ' ה ; הכוונה כנראה אל היוונים ‪ ,‬הארמנים והקאתולים ] החיים בצל חסדי‬

‫עאלי ‪ ,‬חסד‬ ‫בבאב‪ -‬י‬ ‫הקיסרי ‪ ,‬מלבישים אותם בגלימת כבוד בטקס רשמי‬

‫מלכותי זה ייעשה גם לחכם באשי של המלת היהודי ; וכיוון שהחכם באשי‬


‫הנוכחי של המלת הנזכר הוא חולה וזקן ‪ ,‬ניתנת בזה רשותי הקיסרית לפטרו ‪,‬‬
‫ובמקומו למנות לחכם באשי את סגן [ מלאזם ] החכם באשי ‪ ,‬הטוב שבנבחרי‬
‫!‬ ‫המלת היהודי ‪ ,‬חכם אברם ‪ -‬מי יתן ויסתיימו ימיו בטוב‬
‫כיוון שהמלת הנזכר הם נתינים קדומים של מלכותי הנאצלת ‪ ,‬בעקבות הבקשה‬
‫לאישורי הקיסרי ‪ ,‬הרשות ניתנה למנות את הסגן הנזכר כחכם באשי ולהלבישו‬
‫לגבי‬ ‫שמקובל‬ ‫כפי‬ ‫עאלי ‪,‬‬ ‫בבאב‪ -‬י‬ ‫רשמי‬ ‫בטקס‬ ‫הכבוד‬ ‫בגלימת‬
‫‪5‬ן‬ ‫הפאטריארכים ‪.‬‬

‫התעודה בחלקיה האחרים עוסקת בהוראות רישום הצו ‪ ,‬הנפקת תעודת מינוי‬
‫ממשלתית ( בראת ) לר ' אברהם לוי ‪ ,‬וגביית התשלומים המקובלים ממנו ‪ ,‬כפי שנדרש‬
‫משרה ‪.‬‬ ‫מהפאטריארכים הנוצריים ‪ ,‬בעבור המינוי ‪ ,‬התעודה ‪ ,‬הכיבודים והזכות לקיים‬
‫אקצ ' ה ועוד תשלום מראש של‬ ‫‪338 , 000‬‬ ‫תשלומים אלה הסתכמו במס שנתי קבוע של‬
‫ן‬ ‫אקצ ' ה ‪' .‬‬ ‫‪60 , 000‬‬ ‫בסך‬ ‫מירי )‬ ‫אגרה במזומנים ( פשכש ‪ -‬י‬

‫עמ ' ‪ , 95‬רשומה מספר ‪ 21 , 1‬רמצ ' אן ‪21 / 1250‬‬ ‫הצו כולו ‪ :‬באשבאקאנליק ‪ ,‬גיר ‪ -‬י מסלם ‪ ,‬כרך ת ‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪. 1835‬‬ ‫ביאנואר‬


‫בגלל ירידת ערך הכסף ‪ ,‬כבר לא היה מטבע האקצ ' ה בשימוש באותה תקופה ‪ ,‬אך בשל שמרנות‬ ‫‪16‬‬

‫ביורוקארטית השתמשו בו עדיין כיחידת חישוב ‪ .‬באופן תאורטי ‪ ,‬ערך האקצ ' ה היה שווה שליש‬
‫פארה ‪ ,‬שהיה מטבע עובר לסוחר ‪ .‬ארבעים פארה היו שווים גרוש אחד ‪ .‬המס השנתי הקבוע של‬
‫החכם באשי היה שווה ‪ 2 , 816 . 67‬גרוש והאגרה במזומנים ‪ 500‬גרוש ‪ .‬בהתחשב ביוקר החיים ‪,‬‬
‫‪1837‬‬ ‫סכומים אלה היו הרבה יותר מסמליים ‪ ,‬אבל לא גבוהים במיוחד ‪ .‬לשם השוואה ‪ ,‬בשנת‬
‫גרוש ‪.‬‬ ‫‪900‬‬ ‫בבית ‪ -‬הספר הצבאי לקצינים‬ ‫( ח ' וג ' ה )‬ ‫היתה משכורת חודשית של מורה מן השורה‬
‫גרוש ‪ .‬אלה‬ ‫‪.‬‬
‫‪2 000‬‬ ‫גרוש ומתרגם בכיר‬ ‫‪1 , 500‬‬ ‫לחודש ‪ ,‬מתרגם‬ ‫‪ 1 , 200‬גרוש‬ ‫המורה הבכיר השתכר‬
‫‪45‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫מהשוואה של נוסח הצו עם הידיעה שבעיתון הרשמי מתברר שהידיעה ‪ ,‬שנועדה‬


‫לציבור רחב יותר ‪ ,‬היא לא רק יותר נמלצת ‪ ,‬אלא אף ניסוחה נועד להגביר את הרושם‬
‫שהקהילה היהודית היא שיזמה את יצירת המישרה ; כאילו היהודים קראו בעיתון על‬
‫הכיבודים שהוענקו לשלושת הפאטריארכים ‪ ,‬ובקנאתם לשמחת העדות הנוצריות פנו‬
‫מהשוואת התוכן של שתי‬ ‫אל השלטונות בבקשה שיוענק אף להם כבוד דומה ‪.‬‬
‫גם בצו וגם בידיעה בעיתון‬ ‫התעודות אנו יכולים ללמוד הרבה יותר מאשר מסגנונן ‪.‬‬
‫נזכר הצורך להחליף את החכם באשי הנוכחי ‪ ,‬שהינו זקן ‪ -‬ולפי הצו אף חולה ‪-‬‬
‫בסגנו ‪ ,‬או במשנהו ‪ .‬אכן הצורך בחילופי אישים אלה מוצג כסיבה ליצירת המישרה‬
‫זמן ‪.‬‬ ‫דווקא באותו‬
‫לקהילה היהודית היה ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬רב ראשי ‪ ,‬שתפקידיו היו בעיקרם דתיים ‪ -‬רוחניים‬
‫והוא פעל ללא הכרה רשמית מצד השלטונות ‪ .‬תוארו העברי של הרב הראשי היה רב‬
‫נודע ‪.‬‬ ‫הכולל ‪ .‬רב הכולל באסתאבבול באותה עת היה ר ' שמואל חיים ‪ ,‬שהיה חכם‬
‫או‬ ‫‪, 1841‬‬ ‫הוא היה אמנם בשבות השבעים לחייו ‪ ,‬אך הוא נפטר רק בשנת‬ ‫‪1835‬‬ ‫בשנת‬
‫‪7‬י יתר על כן ‪ ,‬אין שום ידיעה‬ ‫‪ , 1842‬והמשיך עד מותו לשרת כרב הכולל וכאב בית ‪ -‬דין ‪.‬‬
‫ר ' אברהם לוי ‪ ,‬שירת‬ ‫שהחכם באשי הראשון ‪ ,‬שמינויו אושר על ‪ -‬ידי הממשלה ‪,‬‬
‫דבר ‪ ,‬כפי שעוד נרחיב להלן ‪ ,‬נראה‬ ‫חיים ‪ .‬לאמיתו של‬ ‫כמשנהו או כסגנו של ר ' שמואל‬

‫שר ' אברהם לוי לא נחשב לאישיות חשובה במיוחד בהנהגה הדתית של הקהילה ‪ .‬הוא‬
‫אחריו‬ ‫‪. 1836‬‬ ‫שירת פחות משנתיים בתפקיד החכם באשי ‪ ,‬כי נפטר לקראת סוף שנת‬
‫למישרת החכם באשי ‪ ,‬אך הוא שירת‬ ‫והחולה ' ‪,‬‬ ‫מונה רב הכולל ר ' שמואל חיים ‪ ' ,‬הזקן‬
‫בתפקיד זה כשנה בלבד ‪ ,‬עד שנתברר שהוא נתין אוסטרי והשלטונות דרשו ממנו‬
‫במשך כשנתיים ‪ ,‬לא מונה איש למישרת החכם‬ ‫‪, 1837‬‬ ‫נראה שמסוף שנת‬ ‫‪]8‬‬ ‫להתפטר ‪.‬‬
‫מונה למישרה ר ' משה פריסקו ‪ ,‬בעוד מועד ‪,‬‬ ‫‪1839‬‬ ‫באשי והיא נשארה פנויה ‪ .‬אך בשנת‬
‫בנובמבר‬ ‫(‪3‬‬ ‫בגולח ' אנה‬ ‫כדי להיות נוכח בטקס הרשמי של הכרזת הח ' ט ‪ -‬י שריף‬
‫‪9‬ן‬ ‫‪. ) 1839‬‬
‫כאשר אנו בוחנים מי היו האישים הראשונים שכיהנו בתפקיד החכם באשי ‪,‬‬
‫התמונה מסתבכת עוד יותר ‪ .‬שלושה מתוך החמישה הראשונים לא היו מרבניה‬
‫' נראה‬ ‫‪:‬‬ ‫הבכירים של הקהילה ‪ .‬על אברהם לוי ‪ ,‬החכם באשי הראשון ‪ ,‬כותב רוזאניס‬
‫הדבר שהבחירה הזאת לא ניתנה על שכם האיש היותר ראוי מצד ידיעותיו ומעלתו ‪ ,‬כי‬

‫אם מצד מראהו החיצונ " ‪ .‬הוא שירת כדיין בבית ‪ -‬הדין של רובע בלאט ‪ ,‬אבל נראה‬
‫שניים אחרים ‪ ,‬יעקב בכר דוד ‪ ,‬שכיהן‬ ‫‪20‬‬ ‫בכירה ‪.‬‬ ‫שלא נחשב על ידי בני דורו לאישיות‬

‫באשבאקאנליק ‪ ,‬מאליהדן ‪ ,‬כרך‬ ‫‪:‬‬ ‫נחשבו אז כמשכורות טובות ‪ ,‬אך לא גבוהות במיוחד ‪ .‬ראה‬
‫‪. 1837‬‬ ‫‪ 5 / 1252‬במארס‬ ‫ד ' יאלקעדה‬ ‫‪ , 9002‬עמ ' ‪27 , 157 - 155‬‬

‫מציין את תאריך לידתו ' בערך בשנת‬ ‫‪, 28‬‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ '‬ ‫] ;‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ ' ‪52‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪17‬‬

‫‪. 1 ]8‬‬ ‫בורנשטיין ‪ -‬מקובצקי ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 32 - 30‬‬ ‫שם ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה עוד‬ ‫תק " כ ‪. 1760 /‬‬
‫‪. 58 - 57‬‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 151‬‬ ‫עמ '‬ ‫פראנקו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪18‬‬

‫‪. 250‬‬ ‫‪ ; 30 - 29‬גאלאנטי ‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ '‬ ‫כרך ו ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה ‪ :‬רוזאניס ‪,‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪. 119‬‬ ‫בורנשטיין ‪ -‬מקובצקי ‪ ,‬עמ '‬ ‫הציטוט ) ;‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ ' ד‪ ( 2‬ושם גם‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪46‬‬

‫עד ‪, 1860‬‬ ‫‪1854‬‬ ‫וחיים הכהן ‪ ,‬שהמשיך אחריו משנת‬ ‫במשך ‪ 13‬שנה ( ‪, ) 1854 - 1841‬‬

‫שניהם שירתו לפני שמונו למישרת החכם באשי כמלמדים מן השורה בתלמוד ‪-‬‬
‫השנים הראשונות לקיום המישרה באסתאנבול רק שני אישים‬ ‫‪25‬‬ ‫תורה ‪ .‬י‪ 2‬במשך‬
‫בכירים החזיקו בה ושניהם לתקופות קצרות ‪ .‬ר ' שמואל חיים ששירת במשך כשנה‬
‫ושביהם‬ ‫( ‪, ) 1841 - % 839‬‬ ‫פריסקו ‪ ,‬ששירת כשנתיים‬ ‫( ‪ ) 1837 - 1836‬ור ' משה‬ ‫אחת בלבד‬
‫התקיימו שתי המישרות ‪ ,‬רב‬ ‫‪1860‬‬ ‫שירתו אף במישרת רב הכולל ‪ .‬כמו כן נראה ‪ ,‬שעד‬
‫הכולל והחכם באשי ‪ ,‬זו ליד זו ובדרך ‪ -‬כלל החזיקו בהן אישים שונים ‪ .‬רק ר ' שמואל‬
‫חיים החזיק בשתי המשרות בעת ובעונה אחת ‪ ,‬ר ' משה פריסקו נתמנה לתפקיד רב‬
‫‪22‬‬ ‫הכולל רק לאחר שפרש ממישרת החכם באשי ‪.‬‬

‫ה ‪ .‬החכם באשי ‪ -‬המישרה ותפקידיה‬

‫נראה לכן שמבחינת חיי הקהילה היהודית באסתאנבול ‪ ,‬מישרת החכם באשי לא‬
‫כאמור ‪ ,‬האישים שכיהנו‬ ‫‪. 1860‬‬ ‫היתה ‪ ,‬בעיקרו של דבר ‪ ,‬בעלת חשיבות רבה עד שנת‬
‫בתפקיד זה לא היו בדרך ‪ -‬כלל מקרב הרבנים הבכירים של הבירה ‪ ,‬וודאי לא בין‬
‫הרבנים הידועים באימפריה כולה ‪ .‬מכאן מתבקשת המסקנה ‪ ,‬שבשלב הראשון הזה‬
‫המישרה היתה בעיקרה ייצוגית וטקסית ‪ :‬לייצג את הקהילה היהודית בצורה מכובדת‬
‫בטקסים ממלכתיים ‪ ,‬ואולי גם לשרת כאיש קשר בין הקהילה לשלטונות ‪ .‬אם אכן‬
‫שימש החכם באשי כאיש קשר ‪ ,‬הוא מילא תפקיד מוגבל בלבד ‪ ,‬שכן האחריות‬
‫למגעים השוטפים בין השלטונות לקהילה היתה בדרך כלל בידי מנהיגים חילוניים ‪,‬‬
‫שהיו על פי רוב אנשי עסקים ‪ .‬מכל אלה נראה לנו ‪ ,‬שכינון מישרת החכם באשי מקורו‬
‫ורוזאניס ‪.‬‬ ‫לא ביוזמת הקהילה אלא ביוזמת השלטונות ‪ ,‬כפי שאכן סברו פראנקו‬
‫המישרה נכפתה על הקהילה ‪ ,‬לרעה לפי פראנקו או לטובה לדעת רוזאניס ‪ ,‬ועוד נחזור‬
‫להלן ‪.‬‬ ‫זה‬ ‫שלנושא‬
‫ואילך החלו להתמנות למישרת החכם באשי באסתאנבול חכמים‬ ‫‪1860‬‬ ‫משנת‬
‫ונראה שחלה‬ ‫( ‪, ) % 872 - 1863‬‬ ‫ור ' יקיר גירון‬ ‫( ‪) 1863 - 1860‬‬ ‫נודעים ‪ ,‬כמו ר ' יעקב אביגדור‬
‫לא ידוע עוד על קיום מישרה נפרדת‬ ‫‪% 864‬‬ ‫עלייה בחשיבותה של מישרה זו ‪ .‬אתרי שנת‬
‫של רב הכולל ‪ ,‬ונראה שמישרות החכם באשי ורב הכולל נתמזגו למישרה אחת ‪ ,‬אך‬
‫השימוש בשני התארים נמשך ‪ :‬חכם באשי ‪ -‬לצרכים כלליים ורב הכולל ‪-‬‬ ‫החותם הרשמי‬

‫‪23‬‬ ‫פנימיים ‪.‬‬ ‫לצרכים‬ ‫אביגדור‬

‫לאחר מינויו‬ ‫ה ‪, 19 -‬‬ ‫נראה שר ' י " ב דוד החל לכהן בתפקיד דיין רק בשנות הארבעים של המאה‬ ‫‪21‬‬

‫‪. 117‬‬ ‫בורנשטיין ‪ -‬מקובצקי ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫באשי ‪.‬‬ ‫כחכם‬
‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 251 - 250‬‬ ‫גאלאנטי ‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 152‬‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫על רבנים אלה ‪ -‬ראה‬ ‫‪22‬‬

‫‪. 58‬‬
‫‪. 169 - 168‬‬ ‫ראה ‪ :‬פראנקו ‪ ,‬עמ ' ‪, 152‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪47‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫היא הונהגה בקהילות‬ ‫זמן קצר לאחר הנהגת מישרת החכם באשי באסתאנבול‬

‫ואדירנה וסופיה ‪-‬‬ ‫‪; 1835‬‬ ‫יהודיות אחרות ‪ :‬איזמיר ‪ ,‬סאלוניקי ובורסה ‪ -‬בספטמבר‬

‫( ‪, ) 1841‬‬ ‫מאוחר יותר בערים נוספות ‪ ,‬מהן סאראייבו ( ‪ , ) 1840‬ירושלים‬ ‫‪24‬‬ ‫‪; 1836‬‬ ‫ביולי‬
‫ערים אלה נתייחדו בהיותן מרכזים‬ ‫‪25‬‬ ‫( ‪. ) 1874‬‬ ‫וטריפולי בצפון אפריקה‬ ‫( ‪) 1849‬‬ ‫בגדאד‬
‫אדמיניסטראטיביים חשובים ומקום מושב של קונסולים זרים ‪ ,‬והיו בהן קהילות‬
‫יהודיות נכבדות ‪ .‬גם בערי השדה שימשו שני התארים חכם באשי ורב הכולל בכפיפה‬
‫אחת ‪ ,‬וייתכן שבמספר קהילות קטנות נעשה שימוש בתואר חכם באשי בלי שהרב‬
‫‪26‬‬ ‫זה ‪.‬‬ ‫הראשי המקומי אכן קיבל מינוי רשמי לתפקיד‬
‫החכם באשי של אסתאנבול לא היה עליון מבחינה הירארכית על הרבנים‬
‫הראשיים של ערי השדה ולא היתה לו סמכות להתערב בעניניהם ‪ .‬אף על פי כן הוא‬
‫שימש כנציג המלת היהודי בכל הטקסים הממלכתיים החשובים‪ 27‬והממשלה‬
‫המרכזית ראתה בו ' כתובת ' רשמית להעביר באמצעותו את משאלותיה לכל הקהילות‬
‫מינויים לתפקיד החכם באשי בערי השדה נעשו באופן‬ ‫‪28‬‬ ‫ברחבי האימפריה ‪.‬‬ ‫היהודיות‬
‫פורמאלי על פי בקשת החכם באשי של הבירה ‪ .‬הצו שהעניק את המינוי הרשמי כלל‬
‫נוסחה קבועה ‪ ,‬האומרת שהמינוי נעשה על ‪ -‬פי ' בקשה כתובה וחתומה ' ( למהור‬

‫? רצ ' סאל ) שהוגשה על ‪ -‬ידי החכם באשי של אסתאנבול ‪ .‬נראה שלעיתים עשו הרבנים‬
‫הראשיים של הבירה נסיונות להתערב במינוי רבנים בערי השדה ‪ .‬מקרה ידוע הוא‬
‫מאמצי ר ' יקיר גירון מאסתאנבול ‪ ,‬שלא עלו יפה ‪ ,‬להתערב במינוי החכם באשי‬
‫ושוב ב ‪868 -‬ן ‪ . 1869 -‬אך נראה ‪ ,‬שבתקופה הנידונה בדרך ‪ -‬כלל לא‬ ‫ב ‪1865 -‬‬ ‫באתמיר‬
‫היתה לחכם באשי של הבירה השפעה על מינוי הרבנים בערי השדה ‪ ,‬שנעשו על ‪ -‬ידי‬
‫‪29‬‬ ‫הקהילות תוך תיאום עם השלטונות המקומיים ‪.‬‬

‫ו ‪ .‬הקהילה היהודית ובעייה הלאומים באימפריה העוה ' מאנית‬

‫כינון מישרת התכם באשי נעשה לדעתי ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬ביוזמת השלטונות ‪ .‬מכאן מתבקשת‬
‫אם אכן היהודים היו מיעוט קטן ‪ ,‬שמספרו לא עלה בהרבה על אחוז אחד‬ ‫‪:‬‬ ‫השאלה‬

‫גיר ‪ -‬י מסלם ‪ ,‬כרך ע ‪ ,‬עמ ' ‪. 97 - 95‬‬ ‫באשבאקאנליק ‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪. 147‬‬ ‫הכהן ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 156‬‬ ‫בן יעקב ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 870 - 869‬‬ ‫‪.‬‬
‫ראה ‪ :‬הירשברג ‪ ,‬עמ ' ‪146‬ן ‪ ; 1148 -‬לוקר עמ '‬ ‫‪25‬‬

‫‪. 1148‬‬ ‫הירשברג ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 152‬‬ ‫פראנקו ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪; 410‬‬ ‫רוזאניס ‪ ,‬כרך ה ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪26‬‬

‫מציין את נוכחות החכם‬ ‫‪, 1839‬‬ ‫בנובמבר‬ ‫‪22 / 1255‬‬ ‫רמצ ' אן‬ ‫‪15 , 187‬‬ ‫תקוים ‪ -‬י וקאאע ‪ ,‬מספר‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪27‬‬

‫באשי בטקס הכרזת הח ' ט ‪ -‬י שריף בגולח ' אנה יחד עם נכבדי הדת המוסלמיים והפאטריארכים‬
‫והארמני ‪ -‬קאתולי‪.‬‬ ‫היווני ‪ -‬אורתודוקסי ‪ ,‬הארמני‬
‫אל כל הקהילות‬ ‫ב ‪1840 -‬‬ ‫ראה ‪ ,‬למשל ‪ ,‬את המנשר שפירסם החכם באשי חיים משה פריסקו‬ ‫‪28‬‬

‫המנשר כתוב בתורכית ‪ ,‬עברית וספרדית ‪ -‬יהודית והוא‬ ‫לדף ) ‪.‬‬ ‫היהודיות באימפריה ( מובא מעבר‬
‫מארכיון החברה ההיסטורית‬ ‫התורכית ‪.‬‬ ‫קורא לקהילות היהודיות להנהיג את לימוד השפה‬
‫‪. 1 - 238‬‬ ‫היהודית ‪ -‬אמריקאית ‪ ,‬ואלתאם ‪ ,‬מאסאצ ' וסטס ‪ ,‬מספר‬
‫‪.4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0 - 406‬‬ ‫כרך ה ‪ ,‬עמ '‬ ‫עמ ' ‪ ; 97 - 95‬רוזאניס ‪,‬‬ ‫באשבאקאנליק ‪ ,‬גיר ‪ -‬י מסלם ‪ ,‬כרך יז ‪,‬‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪29‬‬
‫פ‬

‫ש‬ ‫ן '‬
‫ולן‬ ‫‪' -‬‬
‫‪,‬‬
‫י" "‪% 14:‬‬ ‫"‬
‫‪,‬‬
‫ש ;‪:7‬ביןד"יג"נ‪:‬נינ‬
‫ש‬ ‫לי‪3‬‬ ‫נני " ‪-‬‬ ‫‪- - )4‬‬ ‫‪14‬ם‪-‬‬ ‫יגלע‪ - -‬י ‪.‬‬ ‫נ ‪,‬ענ‪- ' 4‬‬ ‫ג ‪-‬‬

‫'‬
‫‪ .‬י ‪ .‬י ‪.‬ש ‪.‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫לעיינמל‬ ‫ה ‪,‬נ ‪. . .‬‬ ‫)י‬

‫"‬
‫ג‪4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫צ‪4‬‬ ‫ייתמי‪-‬י ‪- .‬‬
‫"‬ ‫‪-4‬‬
‫ש‬
‫ש‬ ‫‪4‬‬

‫‪-- -‬‬ ‫ש‬


‫ש‬ ‫‪"-‬‬
‫בק‪4‬‬
‫‪: 2 ::‬‬ ‫מס‬
‫‪ : :‬ןעב‪ :‬ב ‪:‬ג‬ ‫ש‬ ‫ןז‬

‫ש‬
‫!‬
‫שן‬
‫‪4-‬‬
‫הם‪4‬דהאהרעע‬

‫'‬ ‫י"‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬


‫א‬
‫לחייי‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫ה‬
‫‪-‬‬
‫מ‬ ‫ה‬
‫‪- -‬‬
‫מ‬

‫‪.‬נ _‬
‫י ‪,‬ןלן‬
‫‪,‬‬ ‫ןל‬
‫ש‬ ‫ךון ן ‪:‬ן'ב ' ‪,: :‬י‪ :‬נמד‪:‬‬ ‫פ‬ ‫'‬ ‫'‬
‫נל‪2‬י‪:‬ד נ‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬
‫ש‬
‫'‬

‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫"‬
‫אנסונינלעכן‬
‫"‬ ‫ישקי‬ ‫‪ - 4‬עםס ' טאב‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‪= - 4‬ה"יה ‪'-‬‬
‫שש‬
‫י‬
‫פד‬
‫‪1‬‬

‫"‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫י‪" '-‬‬ ‫'‬ ‫‪ts: wnlonVt‬‬

‫‪,‬‬
‫‪%‬ך‪2‬‬ ‫עבו‬ ‫'‬
‫‪-- -‬‬

‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬


‫‪atn‬‬ ‫~‬
‫"‬
‫‪8‬‬
‫‪8 1%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫קלל‬

‫ש‬ ‫!‬ ‫ש‬


‫‪:-‬‬
‫‪tr‬‬
‫&~‬ ‫‪-‬‬

‫בבנצ‪)21‬נבב‪ :‬ב ‪:‬‬


‫‪, %‬ן‬
‫ן‬ ‫בהגייי!‬ ‫ש‬
‫קןםון ש‬
‫בבב‪1511‬י‬ ‫‪:‬‬
‫יעיני‬ ‫ש פםמ‪54‬שץןןההפ ן‬
‫‪:‬ן ‪-‬‬
‫ש‬ ‫להנלהינ‪%‬‬‫ש ב‬
‫‪%‬‬
‫‪- %%‬‬
‫" כמנבגי = ‪.,‬‬ ‫!‬ ‫‪-‬‬
‫ן‪11‬‬
‫ב‬ ‫= ‪:‬ניי = "‬
‫ש "‬ ‫ומיי‬ ‫"‬ ‫י‬

‫ם‬ ‫ית‬ ‫‪,,‬‬


‫‪- .-‬‬
‫;‬
‫עברית‪ ' 18‬הק‬
‫'‬ ‫רחכ תוב בתורכית ‪,‬‬
‫'‬
‫נגש‬
‫פירן‪:‬‬ ‫תורכית ‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫והם עמדו בשפל המדרגה מבהינה כלכלית ואיבדו את מרבית‬ ‫ס‪3‬‬ ‫מכלל האוכלוסין ‪,‬‬
‫מדוע היתה הממשלה מעוניינת בהם‬ ‫‪-‬‬ ‫עמדותיהם והשפעתם משכבר הימים‬
‫האמת היא כי למרות דלות מספרם של היהודים וחולשתם הכלכלית‬ ‫?‬ ‫ובמצבם‬
‫השלטונות‬ ‫ה ‪, 19 -‬‬ ‫והפוליטית ‪ ,‬במציאות המדינית של שנות השלושים של המאה‬
‫העות ' מאניים גילו מחדש את ערכה של הקהילה היהודית ואת התועלת שהיא היתה‬
‫להם ‪.‬‬ ‫מסוגלת להביא‬
‫ראשית ‪ ,‬האימפריה העות ' מאנית היתה מעצמה ‪ ,‬וכמו כל האימפריות שקדמו לה‬
‫לא נעלם מעיני‬ ‫ומשול ‪.‬‬ ‫ושבאו אחריה ‪ ,‬אף ממשלתה נהגה לפי כללי הפרד‬
‫העלה את המאבק‬ ‫‪1821‬‬ ‫העות ' מאנים ‪ ,‬כי פרוץ מלחמת העצמאות היוונית במארס‬
‫הכלכלי‪ -‬ההיסטורי בין יהודים ליוונים לרמה של עוינות גלויה ‪ .‬יתר על כן ‪ ,‬המרד‬
‫היווני והמרד הסרבי שקדם לו הבליטו את העובדה שליהודים ולתורכים יש‬
‫אינטרסים משותפים ‪ .‬המרד היווני ‪ ,‬גם במולדאביה וגם בפלופונסוס ‪ ,‬היה מלווה‬
‫מראשיתו ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬בהתקפות של יוונים כנגד התורכים והיהודים ‪ .‬בתגובה למרד ‪,‬‬
‫יתכן‬ ‫‪. 1821‬‬ ‫באפריל‬ ‫ב ‪27 -‬‬ ‫העות ' מאנים תלו בפומבי את הפאטריארך היווני גרגוריוס‬
‫שהיה זה בהקשר למאורעות אלה ‪ ,‬שהוזיר הגדול בנדרלי עלי פאשא ‪ ,‬בעומדו ליד‬
‫‪:‬‬ ‫גופתו התלויה של הפאטריארך ‪ ,‬הצהיר באוזני חבורה של יהודים שהזדמנה למקום‬
‫ן‪3‬‬ ‫ושלנו ' ‪.‬‬ ‫' הנה תלוי האויב שלכם‬
‫מיד עם הגיע הידיעה על פרוץ המרד היווני ‪ ,‬נקטה הממשלה העות ' מאנית צעדים‬
‫למניעת אנארכיה במרכז האימפריה ‪ .‬השלטונות אחזו באמצעים להגן על האוכלוסיה‬
‫היוונית הגדולה שהתגוררה באסתאנבול ובערים מרכזיות אחרות מפני זעם ההמון‬
‫המוסלמי ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬מחשש שמא יוונים אלה מצדדים במרד ‪ ,‬נקטה הממשלה אמצעים‬
‫במסגרת צעדים אלה פיטרו‬ ‫‪32‬‬ ‫המדינה ‪.‬‬ ‫כדי לפקח עליהם ולמנוע נזק לבטחון‬
‫השלטונות רבים מהיוונים ששימשו בתפקידים ממלכתיים רגישים והחליפום בבני‬
‫קבוצות אתניות אחרות ‪ ,‬בהם יהודים ‪ .‬בתעשייה הצבאית ‪ ,‬למשל ‪ ,‬הועסקו בתקופה זו‬
‫כך ‪ ,‬כדי למלא את מקום היוונים ‪ ,‬שהיו עד‬ ‫‪33‬‬ ‫ויהודים ‪.‬‬ ‫רק תורכים ‪ ,‬ארמנים ‪ ,‬בולגארים‬
‫אז המיעוט הראשון במעלה בחשיבותו הכלכלית והפוליטית ובשירות המדינה ‪ ,‬היה‬
‫היהודים ‪.‬‬ ‫לממשלה העות ' מאנית עניין רב לקדם בני מיעוטים נאמנים ‪ ,‬בהם‬
‫לממשלה היו גם שיקולים נכבדים נוספים לקדם במיוחד את מעמדה של הקהילה‬
‫היהודית ‪ .‬המרד היווני גרם להתערבות מעצמות אירופה ובאמצעותם להקמת מדינה‬
‫הממשלה העות ' מאנית נעשתה מודעת מיד לסכנות שהיו‬ ‫‪. 1832‬‬ ‫יוונית עצמאית בשנת‬

‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪30‬‬


‫‪. 376‬‬ ‫הערה‬ ‫‪, 147‬‬ ‫וכן עמ '‬ ‫‪, 111 - 108‬‬ ‫ספידים'‪ ,‬עמ‬
‫‪32‬ן '‪.‬‬ ‫"‬
‫י‪,‬‬
‫פראנקו ‪ ,‬עמ‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪31‬‬

‫‪. 339 - 338‬‬ ‫לזי ‪ ,‬גישות ‪ ,‬עמ '‬ ‫ראה ‪:‬‬ ‫‪32‬‬

‫עשוי ימים ראשון לחודש‬ ‫‪, 87 - 86‬‬ ‫עמ '‬ ‫א‪,‬‬ ‫כרך‬ ‫קאנוננאמה ‪,‬‬ ‫באשבאקאנליק ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪33‬‬

‫‪1619‬‬ ‫ארשיב ‪,‬‬ ‫‪833‬ן ;‬ ‫מאי‬ ‫ג ' מאדיאלאח ' רה ‪243‬ן ‪ 29 - 20 /‬בדצמבר ‪ ; 1827‬מוניטר ‪ ,‬מספר ‪, 65‬‬
‫‪hf‬‬ ‫‪ , 68‬דו‬
‫‪. 1838‬‬
‫ביוני ~‬ ‫" ח מאסתאנבול של קפיטן אנסלם ‪ , Anselmel‬נספח צבאי צרפתי ‪ ,‬מיום ‪10‬‬

‫~‬
‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪50‬‬

‫טמונות בהתפתחויות אלה ‪ :‬הצלחת המרד היווני יצרה תקדים מסוכן שהיה עשוי‬
‫לעודד מרידה של מיעוטים אחרים ‪ ,‬להביא להתערבות חיצונית נוספת ‪ ,‬ולהוביל‬
‫להתמוטטות האימפריה ‪ .‬על מנת להקדים תרופה למכה ‪ ,‬היה על הממשלה לשכנע את‬

‫בני המיעוטים שעתידם באימפריה העות ' מאנית בטוח יותר ועדיף על מה שהם יכלו‬
‫די ‪.‬‬ ‫לצפות במדינות הלאומיות הקטנות שקמו או יקומו בשטחה ‪ .‬אך בזה לא היה‬
‫הממשלה העות ' מאנית גם היתה חייבת לזכות באמונן ובתמיכתן של מעצמות‬
‫אירופה הגדולות ‪ .‬במיוחד היתה חשובה לעות ' מאנים תמיכת בריטניה ‪ ,‬אשר בעקבות‬
‫הגיעה למסקנה שקיומה ובטחונה של האימפריה‬ ‫( ‪) % 833‬‬ ‫סשלהסי‬ ‫הסכם ס ' נכאר‬

‫חשובים לאינטרסים הבריטיים ‪ .‬אכן במשך חמישים השנה הבאות היתה‬


‫~‬ ‫העות ' מאנית‬
‫העות ' מאנית ‪.‬‬ ‫בריטניה לידידתה הנאמנה ביותר של האימפריה‬
‫כדי לעמוד בהצלחה בפני כל האתגרים הללו היתה האימפריה העות ' מאנית חייבת‬
‫להגדיר מחדש את זהותה המדינית ‪ .‬כך החל תהליך אינטלקטואלי ‪ -‬פוליטי ‪ ,‬שהביא‬
‫של‬ ‫רשמית‬ ‫פוליטית‬ ‫תיאוריה‬ ‫ולניסוח‬ ‫התנט ' ימאת‬ ‫תקופת‬ ‫של‬ ‫לרפורמות‬

‫' עות ' מאניות ' ( עת ' מאנלולק ) ‪ ,‬או פאטריוטיזם עות ' מאני ‪ .‬תיאוריה זו יוסדה על שני‬
‫פלוראליסם ושוויון כל האזרחים לפני החוק ‪ ,‬ללא הבדלי דת ‪ .‬במציאות‬ ‫‪:‬‬ ‫עקרונות‬
‫העות ' מאנית ‪ ,‬המובן של פלוראליסם היה הכרה רשמית שהמיעוטים מהווים חלק‬
‫בגלל‬ ‫כמועילה ‪.‬‬ ‫בהקשר זה נראתה הקהילה היהודית‬ ‫המדיני ‪.‬‬ ‫בלתי נפרד מהגוף‬
‫מיעוט מספרם ופיזורם הנרחב על פני מחוזות רבים באימפריה ‪ ,‬לא חששו השלטונות‬
‫שמא היהודים יאמצו לעצמם שאיפות לעצמאות או להיבדלות פוליטית ולכן הם לא‬
‫נראו כגורם המסכן את שלמותה הטריטוריאלית של האימפריה ‪ .‬להיפך ‪ ,‬כפי שהתברר‬
‫יותר ויותר במהלך המאה ה ‪ , % 9 -‬היהודים היו אחד המיעוטים הבודדים ‪ -‬ואולי‬
‫המיעוט היחיד ‪ -‬שבגלל פיזורו ואוכלוסייתו הקטנה העדיף לחיות במדינה רבת ‪-‬‬
‫לאומים ‪ ,‬כפי שהיתה האימפריה העות ' מאנית ‪ .‬לכן היה ליהודים אינטרס ברור לתמוך‬
‫בבטחונה ובשלמותה הטריטוריאלית של האימפריה ‪ .‬עם זאת היו היהודים ציבור דתי‬

‫ואתני בעל זהות מיוחדת ‪ ,‬שהיה מוכר היטב באירופה ‪ .‬קידום מעמדה של הקהילה‬
‫היהודית באימפריה והבלטתו נועדו לשרת הן את העיקרון והן את התדמית של חברה‬
‫פלוראלית ‪.‬‬ ‫עות ' מאנית‬
‫הצו למינוי ר ' אברהם לוי כחכם באשי מטרתו המוצהרת היתה להביא להשוואת‬
‫מעמדו של המיעוט היהודי לזה של המיעוטים הנוצריים ‪ .‬הצו מזהה את העדות‬
‫בלי לנקוב בשמותיהן ‪ .‬לעומת‬ ‫ת ' לאת ' ה ) ‪,‬‬ ‫הנוצריות במונח ' שלושת המלתים ' ( מלל ‪ -‬י‬
‫זאת ‪ ,‬העתון הרשמי ‪ ,‬שנועד לציבור קוראים יותר רחב ‪ ,‬מתייחס אל שלושת הלעתים‬
‫( שרמני )‬ ‫ארמנים ‪ -‬גרגוריאנים‬ ‫( רום ) ‪,‬‬ ‫יוונים אורתודוקסים‬ ‫‪:‬‬ ‫הנוצריים בשמותיהם‬
‫העובדה שמנסחי הצו לא ראו צורך לזהות את העדות‬ ‫( קתולכ ) ‪.‬‬ ‫וארמנים ‪ -‬קאתולים‬
‫הנוצריות בשמן מעלה את האפשרות שהמונח ' מלל ‪ -‬י ת ' לאת ' ה ' היה באותו זמן מונח‬

‫מקובל במערכת הממשל ‪ ,‬שנעשה בו שימוש רשמי ‪ .‬זה היה מונח חדש ‪ ,‬שכן ‪ ,‬כאמור ‪,‬‬
‫בעקבות התערבות צרפת ‪ ,‬הכירו העות ' מאנים בעדה הארמנית ‪ -‬קאתולית הקטנה‬
‫‪5%‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬

‫‪1835‬‬ ‫בשלב יותר מאוחר ‪ -‬לא ידוע מתי ‪ ,‬ודאי לאחר‬ ‫‪. 1830‬‬ ‫כמלת נפרד רק בשנת‬
‫נכנס מונח חדש ללקסיקון הפוליטי העות ' מאני והוא ' מלל ‪ -‬י ארבעה ' ‪ .‬התרגום‬ ‫‪-‬‬

‫המילולי של המונח הוא ארבע האומות ‪ ,‬או העדות ‪ ,‬והלקסיקון של רדהאוז מתרגם‬
‫' ארבע העדות של האימפריה העות ' מאנית ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬המוסלמים ‪ ,‬היהודים ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אותו‬
‫בזה הסדר ‪ .‬המונח מסמן אפוא את ארבעת המלחים החשובים ‪,‬‬ ‫'‬ ‫‪4‬‬ ‫הארמנים ‪ ,‬והיונים ' ‪,‬‬
‫שהיוו את הגוף המדיני העות ' מאני ‪ .‬המעבר מ ' מלל ‪ -‬י ת ' לאת ' ה ' ל ' מלל ‪ -‬י ארבעה ' היה‬

‫היוונים ‪ -‬אורתודוקסים והארמנים ‪ -‬גרגוריאנים ( הכנסייה הארמנית‬ ‫‪:‬‬ ‫ככל הנראה כך‬
‫אשר ביחד הקיפו את מרבית הנוצרים‬ ‫הארמנים ) ‪,‬‬ ‫הלאומית ‪ ,‬שכללה את מרבית‬
‫הארמנים ‪ -‬קאתולים הוצאו ממסגרת‬ ‫החדש ‪.‬‬ ‫באימפריה ‪ ,‬נשארו במסגרת המושג‬
‫כנראה‬ ‫נפרד ) ‪,‬‬ ‫המונח החדש ( אם כי השלטונות הוסיפו להכיר בהם כמלת עצמאי‬
‫בגלל אחד ‪ ,‬או יותר ‪ ,‬מהשיקולים הבאים ‪ :‬ראשית ‪ ,‬הם היוו עדה קטנה ביותר ‪ .‬שנית ‪,‬‬
‫הלכו והצטננו יחסי העות ' מאנים עם צרפת בגלל‬ ‫ה ‪19 -‬‬ ‫בשנות השלושים של המאה‬
‫תמיכתה במחמד עלי ‪ .‬והסיבה החשובה ביותר ‪ ,‬לדעתי ‪ ,‬היתה זו ‪ :‬מטרתו של המונח‬
‫היתה פוליטית מובהקת ‪ .‬לא היה לעות ' מאנים עניין להראות ‪ -‬ולו באופן סמלי‬
‫כנגד זה הוסיפו‬ ‫נוצריות ‪.‬‬ ‫בלבד ‪ -‬כאילו הגוף המדיני מורכב מרוב של עדות‬
‫העות ' מאנים את המוסלמים והיהודים ‪ ,‬וצירוף האחרונים נועד לאזן את המונח עוד‬
‫מטרת המושג החדש היתה לכן לחזק הן את העיקרון והן את התדמית ‪,‬‬ ‫יותר ‪.‬‬
‫שהאימפריה העות ' מאנית אכן מהווה חברה פלוראלית ‪ ,‬ותרומת היהודים לגיבושה‬
‫למדיי ‪.‬‬ ‫של תפישה זו ברורה‬

‫ז ‪ .‬ההבט של יחסי חוץ ‪ :‬הגורם הבריטי‬

‫את כינון המישרה של חכם באשי יש לראות גם בהקשר של יחסיה המתהדקים של‬
‫האימפריה העות ' מאנית עם בריטניה וגידול ההשפעה הבריטית באסתאנבול ‪ .‬בשנות‬
‫השיגו מספר יהודים בריטיים עמדות השפעה‬ ‫ה ‪19 -‬‬ ‫העשרים והשלושים של המאה‬
‫אישר בית הנבחרים את חוק‬ ‫ב ‪1833 -‬‬ ‫והפוליטי ‪.‬‬ ‫באנגליה בתחום הפינאנסי ‪ ,‬החברתי‬
‫האמאנסיפאציה ליהודים ‪ ,‬שאמנם נדחה על ‪ -‬ידי בית הלורדים ‪ ,‬ואף על פי כן בעיית‬
‫מדינאים‬ ‫‪3‬‬ ‫זכויות האזרח של היהודים נהפכה להיות אז נושא פופולארי בבריטניה ‪' .‬‬
‫( ‪) 1836 - 1834‬‬ ‫עות ' מאנים ‪ ,‬כמו מצטפא רשיד פאשא ‪ -‬אשר שירת כשגריר בפארים‬
‫ואחר כך כשר חוץ וכנזיר גדול ונחשב לאבי הרפורמות ‪-‬‬ ‫( ‪, ) 1837 - 1836‬‬ ‫ובלונדון‬
‫היו ודאי מודעים לנושא זה ‪ .‬גורם בעל עניין ישיר יותר מבחינת העות ' מאנים היה‬
‫מאמציה הדיפלומאטיים של בריטניה בשנות השלושים לזכות בהכרה עות ' מאנית‬

‫וכן דוהליאוגלו ‪ ,‬עמ ' ‪. 774‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪972‬‬ ‫רדהאוז ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪34‬‬

‫אלדרמן ‪ ,‬עמ ' ‪. 25 - 19‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪35‬‬


‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪52‬‬

‫‪835.‬ג ‪ -‬קג‪% 9‬‬ ‫‪,,‬‬


‫באיהאנבוי ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫באש ?‪,‬‬‫שכיהקו גהפקיד ‪, ,‬החכם ‪,‬‬
‫היבנ ? ס ‪, ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪, , , , ,,‬‬ ‫‪,,‬‬


‫‪. 183‬‬
‫אוסטרי ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ייןי‬
‫רתו נתין‬
‫‪"-‬‬
‫(‬

‫ד‬

‫קיקי‪, ,‬‬
‫‪ ,‬יה‬
‫יי ‪, , , -,‬‬
‫'‬

‫ק? ‪ , ,‬ך "? ‪-‬‬


‫‪35‬‬
‫'‬

‫‪ , , ,‬י ‪, , ,- ,‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬

‫ך‬ ‫י‬
‫'‬ ‫פרטים נוספים‬

‫קקז ?? ייק ' ? ך‬ ‫י‬


‫ו ק‬
‫‪,,‬‬
‫((‬
‫תקופת כדאגתם‬

‫ך‪8‬וך‪1836‬‬

‫"‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יקק ייך ‪, , ,‬‬


‫"‬
‫‪.‬‬ ‫י‬

‫‪, , , , , , ; - , , ", , ,‬‬


‫(‬ ‫אחרי התפטרותו כיהן ‪ ,‬כרב‪ -‬הכולל ‪.‬‬
‫‪) 1839 1837‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫ה‬ ‫ף‬ ‫המישרה לא‬ ‫‪,‬‬

‫‪,, ,, , , , ,,‬‬
‫"‬ ‫"‬
‫יץ ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫(‬

‫‪,‬‬ ‫) ‪84‬ן‬
‫‪-‬‬
‫ך‬ ‫?‬ ‫קדף מסק ירךקקו‬ ‫‪.3‬‬
‫; געו ‪ 1‬גג‪ 4‬ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫נעקב בכר דוך (‬
‫‪,,‬‬
‫‪4‬‬

‫ן‬
‫(‬

‫[‬
‫קקי ‪, , ,‬‬
‫"‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חךפ הכגז‬

‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,,‬‬ ‫‪,,‬‬


‫יי‬ ‫ןך ‪,‬‬
‫‪.‬ז‬

‫‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬

‫י‬
‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ך‬
‫‪,‬‬
‫‪,' ,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫(‬

‫דויק ק ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ייקיי '‬
‫י‬ ‫י‬ ‫( קנק ‪,‬‬ ‫‪ ,‬ק ק ף ?ו‬
‫‪, , , , , , , -,‬‬
‫"‬
‫כךקז‬
‫'‬
‫‪, , , , , ,,,‬‬
‫)‬

‫ייזיו‬ ‫יךךקייך‬
‫‪1 872 - 1863‬‬

‫יד‬
‫? חי‬
‫פיד ף‬ ‫ילקי ‪" -‬‬
‫ףייי ייךק ‪ -,‬ד‬
‫?‪.‬‬ ‫קץקקךדך‬ ‫‪,‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪, , , , ,,‬‬
‫(‬

‫‪, , , ,‬דלויי ‪, , , , ,‬‬ ‫‪, , , ,, , , , , , , , , ,‬‬


‫דרץ‬
‫‪,‬‬
‫קק ? רדף ‪ :‬ק ‪ ,‬ב‬
‫‪-, , ,‬‬
‫(‬
‫'‬
‫קף‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ',‬ו‬
‫‪,, , , , ,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ , ,‬יו ‪,‬‬
‫((‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫'‬
‫(‬
‫‪-‬‬ ‫'ן " רו‬
‫_‬
‫‪,‬‬
‫‪- , , , ,, , ,‬‬
‫‪-‬‬ ‫'‬ ‫(‬
‫(‬ ‫(‬ ‫(‬

‫‪,‬יי‬
‫ן‪,‬‬
‫יקי יי‬
‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫)(‬
‫צייהתורכים‪ ,‬הצעירום '‬
‫(‪,‬‬ ‫(‬
‫‪1908 - 1872‬‬

‫‪, ,‬‬
‫ח"ב‬
‫‪,, , ,‬‬
‫(‬

‫יקןך‪, -‬קי ‪,‬קי ‪,‬יקיי‪,-‬‬


‫דקץךזף‬
‫(‬

‫י‬
‫נבחר ‪ ,‬לאחר מהפכת ‪,‬‬
‫‪, ,‬ץיו‪-‬ץ ‪, ,,‬ץך ‪? ,‬ק ? ‪ ,, , ,‬ןקיז ‪ , ,‬יקך? ‪,‬‬
‫ה?יףות ‪,‬ק יקילקוף;ן‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫""‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪1920 - 1908‬‬

‫‪-‬‬
‫לתן ( קךחןד זן ? ץ ‪ ,‬ףקך‬
‫‪,‬‬

‫קי‬ ‫"‬ ‫דקי‬ ‫" " ףוי‬ ‫(‬ ‫'‬ ‫~‬

‫‪- -‬‬ ‫‪-‬‬

‫( הימני בתצלום ) עם ר ' נחמן בטיטו ‪ ,‬שמילא‬ ‫‪1‬מימין ) הח " ב ר ' משה לוי י ‪1‬משמאל ) ח " ב ר ' חיים נחום‬
‫את מקום הח " ב בירושלים‬
‫‪53‬‬ ‫ן‬ ‫מוסד החכם באשי‬ ‫‪,‬‬

‫במעמדה כאפיטרופוסית על האינטרסים היהודיים באימפריה המזרחית ‪ ,‬בדומה‬


‫והשנייה על הקאתולים ‪.‬‬ ‫לרוסיה וצרפת שפרשו את חסותן ‪ ,‬האחת על האורתודוקסים‬
‫שאיפות בריטיות אלה מצאו את ביטויין מאוחר יותר בתוכנית שהוצעה על ‪ -‬ידי שר‬
‫להתיישבות יהודים בארץ ‪ -‬ישראל ובסוריה‬ ‫‪ 1840‬ו ‪1841 -‬‬ ‫החוץ פאלמרסטון בשנות‬
‫בחסות בריטית ‪ .‬מסעות משה מונטיפיורי בארץ ‪ -‬ישראל ותוכניותיו לרכוש שם אדמות‬
‫להתיישבות יהודית נתמכו אף הם על ‪ -‬ידי משרד החוץ הבריטי ‪ .‬בסופו של דבר ‪,‬‬
‫דחתה הממשלה העות ' מאנית את ההצעות הבריטיות בנושא זה ‪ ,‬אך אין כל ספק‬
‫שהמאמצים הבריטיים תרמו לעליית ערכה של הקהילה היהודית בעיני השלטונות‬
‫‪36‬‬ ‫העות ' מאניים ‪.‬‬
‫העניין החדש שגילו העות ' מאנים בקהילה היהודית משתקף היטב בקובץ תעודות‬
‫בארכיונים העות ' מאניים הנושא את הכותרת ' הבעיה היהודית ' ( ‪ :‬הודי מסאלהסי ) ‪,‬‬
‫אחת‬ ‫( מסאאל ‪ -‬י מהמה ) ‪.‬‬ ‫שהיא חלק מהסדרה הידועה בשם ' בעיות חשובות '‬
‫בדמשק וברודוס ‪ ,‬ובביקורו‬ ‫‪1840‬‬ ‫מתעודות אלה עוסקת בעלילות הדם ‪ ,‬שאירעו בשנת‬
‫העובדה שתעודה העוסקת‬ ‫‪37‬‬ ‫בהקשר זה ‪.‬‬ ‫של משה מונטיפיורי באסתאנבול ‪ ,‬שנעשה‬
‫בפרשיות אלה ‪ ,‬אשר מפרספקטיבה עות ' מאנית כללית היוו תקריות בעלות חשיבות‬
‫לא רבה ‪ ,‬סווגה כ ' בעיה חשובה ' ‪ ,‬יחד עם תעודות העוסקות בסכסוכי גבולות‬
‫ובנושאים בינלאומיים אחרים ‪ ,‬מעידה על החשיבות שייחסו העות ' מאנים ל ' בעיה‬
‫היהודית ' במכלול יחסי החוץ שלהם ‪ .‬בתעודה זו מצוי דין ‪ -‬וחשבון משר החוץ‬
‫מצטפא רשיד פאשא אל הוזיר הגדול מהמד אמין ראוף פאשא בעניין ביקורו של‬
‫הסגנון העות ' מאני הרשמי ‪ ,‬היבש בדרך כלל ‪ ,‬הופך לראפסודי‬ ‫מונטיפיורי ‪.‬‬ ‫משה‬
‫קמעה בתארו את מונטיפיורי כ ' אחד מנכבדי האומה היהודית ' ( יהוד מלתנן‬
‫צראף )‬ ‫מעתבראננדן ) ‪ ,‬את קשרי המשפחה שלו עם איש הכספים הידוע ( משהור‬
‫רוטשילד ‪ ,‬ואת התמיכה הרשמית בביקור מצד ממשלת בריטניה ‪ .‬הדו " ח מתאר את‬
‫סערת הרוחות אשר עלילות הדם בדמשק וברודוס עוררו באירופה ‪ .‬הוא מזכיר ‪ ,‬כי‬
‫במהלך פגישה שיבח מונטיפיורי את הצעדים שנקטה הממשלה העות ' מאנית להגנת‬

‫יהודי רודוס לעומת יחסם של השלטונות בדמשק ‪ ,‬אשר היתה אז בשליטת כוחותיו‬
‫של מחמד עלי ‪ .‬מונטיפיורי אף הביע את התקווה ‪ ,‬שבקרוב תצליח ממשלת הסולטאן‬
‫להחזיר סדר ושלווה גם לדמשק ובכך רמז על תמיכתו ‪ ,‬ותמיכת בריטניה ‪ ,‬בסולטאן‬
‫בסכסוכו עם מחמד עלי ‪ .‬לבסוף ממלקן הדו " ח ‪ ,‬שיהיה זה לטובת האימפריה ‪ ,‬אם‬

‫‪ , 445 - 443‬הערה ‪ ; 275‬פארה ‪ ,‬עמ ' ‪ . 340 , 334 , 320‬כן ראה הערה‬ ‫ראה ‪ :‬טמפרלי ‪ ,‬עמ ' ‪ , 186‬וכן עמ '‬ ‫‪36‬‬

‫להלן ‪.‬‬ ‫‪37‬‬

‫באשבאקאנליק ‪ ,‬אראדה ‪ ,‬מסאאל ‪ -‬י מהמה ‪ ,‬יהודי מסאלהסינה דאאר ‪ ,‬מס '‬ ‫‪:‬‬ ‫את הקובץ ‪ -‬ראה‬ ‫‪37‬‬

‫מס ' ‪ ( 1006‬קובץ תעודות מתאריכים שונים בין ‪ 7‬שואל עד ‪ 27‬ד ' ילקעדה ‪2 / 1256‬‬ ‫‪007 - 1005‬ן ‪.‬‬
‫עוסקים‬ ‫‪) 1841‬‬ ‫ביאנואר‬ ‫‪26 / 1256‬‬ ‫ד ' יאלחג ' ה‬ ‫(‪3‬‬ ‫ומס ' ‪1007‬‬ ‫‪) 1841‬‬ ‫ביאנואר‬ ‫בדצמבר ‪20 - 1840‬‬

‫תל‪ 18‬התיישבות יהודית בארץ ‪ -‬ישראל ובסוריה ובדרישות בריטניה לזכות במעמד של‬
‫אפוטרופוסית על אינטרסים יהודיים ‪ .‬על עלילות הדם וביקורו של מ ' מונטיפיורי ‪ -‬ראה ‪ :‬שם ‪,‬‬
‫‪. 1840‬‬ ‫‪ 29‬שעבאן ‪ 26 / 1256‬באוקטובר‬ ‫מתאריך‬ ‫‪, 1005‬‬ ‫מס '‬
‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ ‫‪54‬‬

‫הסולטאן יאות להעניק ראיון למונטיפיורי ולפרסם פרמאן שיטהר את היהודים מכל‬
‫האשמות עלילות דם ‪ .‬כדי לזכות בדעת הקהל הבינלאומית ‪ ,‬עוד מציע הדו " ח לתרגם‬
‫את הפרמאן לשפות מערביות ולפרסמו ברחבי אירופה ‪ .‬אכן כל ההמלצות הללו‬
‫לראיון עם הסולטאן עבד‬ ‫‪1840‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫ב ‪28 -‬‬ ‫הוצאו אל הפועל ‪ .‬מונטיפיורי זכה‬
‫באותו יום פירסם החכם באשי‬ ‫‪38‬‬ ‫נתינות זרה ‪.‬‬ ‫אלמג ' יד ‪ ,‬כבוד נדיר לאזרח פרטי בעל‬
‫משה פריסקו מנשר ' המצווה ' על כל ' אחינו בית ישראל די בכל אתר ואתר היושבים‬
‫טור " קיאה ' ‪.‬‬ ‫תחת ממשלת אדוננו המלך ירייה שילמדו את בניהם מלאכת כתיבת‬
‫המנשר מסביר את התועלת שתצמח ליהודים מידיעת הלשון התורכית במגעיהם עם‬
‫‪3‬‬ ‫יר " ה ' ‪' .‬‬ ‫השלטונות ומוסיף ' ומה גם שזה הוא רצון אדוננו המלך‬

‫סיכום‬

‫נראה שצמיחת התנועה הלאומית בארצות הבאלקאן והמציאות הפוליטית החדשה‬


‫שנוצרה בעקבותיה באימפריה העות ' מאנית ובמערכת יחסי החוץ שלה הביאו‬
‫באינטרסים העות ' מאניים והיהודיים ולהכרת השלטונות בערכה של‬ ‫להקבלה‬
‫הקהילה היהודית ובתועלת שהיא יכולה להביא ‪ .‬באור זה יש לראות את כינון מישרת‬
‫היה זה הצעד העות ' מאני הרשמי הראשון בתקופה‬ ‫‪. 1835‬‬ ‫החכם באשי בשנת‬
‫המודרנית שנועד לקדם ולחזק את מעמד הקהילה היהודית ‪ .‬בעקבות צעד זה באו‬
‫נוספים ‪ ,‬שמטרתם היתה לגייס יהודים לבתי ‪ -‬ספר ממלכתיים ולשירות‬ ‫צעדים‬
‫הממשלתי ‪ ,‬לחזק את החינוך היהודי החילוני ‪ ,‬וכאשר החלו השלטונות בנסיונות‬
‫לאמץ מוסדות של ממשל ייצוגי גם לודא שהיהודים יהיו מיוצגים בהם בהתאם‬
‫למשקלם ‪ ,‬ולפעמים אף מעבר למשקלם ‪ .‬למשל ‪ ,‬בפארלאמנט העות ' מאני הראשון ‪,‬‬
‫הנציגים במושב הראשון ‪ ,‬ושישה‬ ‫‪119‬‬ ‫שכונס בשנת ‪ , 1877‬היו ליהודים ארבעה מתוך‬
‫הנציגים במושב השני ‪ ,‬אף כי היהודים מנו אז רק קצת יותר מאחוז אחד‬ ‫‪113‬‬ ‫מתוך‬
‫קשר עות ' מאני‪ -‬יהודי זה ‪ ,‬שחיזק את נטיותיהם של‬ ‫‪40‬‬ ‫בממלכה ‪.‬‬ ‫מכלל האוכלוסים‬
‫חלקים נכבדים בקרב הציבור הפוליטי היהודי לתמוך בעקרונות העות ' מאניות‬
‫הפלוראלית ‪ ,‬הפך את הקהילה היהודית באימפריה העות ' מאנית למיעוט מועדף ‪,‬‬
‫האימפריה ‪.‬‬ ‫ומעמד זה נמשך עד להתמוטטות‬
‫מבחינת הציבור היהודי נראה ‪ ,‬שמוסד החכם באשי תרם ברבות הימים ליתר‬
‫אך התעצמות הריכוזיות במוסדות‬ ‫הקהילה ‪.‬‬ ‫ריכוזיות בארגונה ובהנהגתה של‬
‫הקהילה מחד גיסא וההתמערבות הגוברת של שכבות גדלות והולכות בציבור היהודי‬
‫הקהילה ‪.‬‬ ‫מאידך גיסא גרמו להתרבות המתחים ולקיטוב חברתי ‪ -‬תרבותי גובר בתוך‬

‫‪. ! 48 - 131‬‬ ‫פארפיט ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪38‬‬

‫לעיל ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ראה נספח וכן הערה‬ ‫‪39‬‬

‫‪. ! 11 - 108‬‬ ‫לוי ‪ ,‬ספרדים ‪ ,‬עמ '‬ ‫‪:‬‬ ‫ראה‬ ‫‪40‬‬


‫תפילה בבית ‪ -‬הכנסת בקושטא להצלחת צבא תורכיה במלחמתה עם רוסיה ‪1877 ,‬‬

‫הפסות ביבליוגראפיות‬

‫‪ .‬ן)‬ ‫‪Alderman , The Jewish (?ommuniry‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ British Polirics,‬מ‬ ‫‪Oxford‬‬ ‫אלדרמן‬
‫‪1983 .‬‬

‫מ ‪M . A . Epstein , The Ottoman Jewish Communities and their Role‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אפשטיין‬
‫‪the Fifteenth and Sixreenth Cenruries, Freibarg 1980 .‬‬
‫‪Archives de 18 Guerre , Paris .‬‬ ‫ארשיב‬
‫‪11 . Barsoumian , ' The eual Role‬‬ ‫]‪0‬‬ ‫‪the Armenian Amira Class‬‬ ‫בארסומיאן‬
‫‪750 -‬ן ) ‪1‬ט ] ‪within the Ottoman (3 overnment and the Armenian % 411‬‬
‫'ן‪1850‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ the Otloman Empfre ) 2 vols . ) , New‬ע ! ‪Christians and Jews‬‬

‫‪.‬‬
‫‪ - 184 .‬ן‪ . 17‬קק ‪York 1982 vol . 1 ,‬‬
‫‪Ba bakanllk Ar ivi‬‬ ‫‪Istanbul .‬‬ ‫באשבאקאנליק‬

‫~‬ ‫~‬ ‫בתוספת שמות האוספים בבאשבאקאנליק ‪:‬‬


‫‪Irade Tasnifi‬‬ ‫‪.‬‬ ‫; ‪hfes il- ] Mdhimme‬‬ ‫אראדה‬

‫~‬
‫‪(3 ayr- ] hddslim Cemaatlere‬‬ ‫)‪/‬‬ ‫א‬ ‫; ‪[) efterler‬‬ ‫גיר ‪ -‬י מסלם‬
‫; ‪Maliyeden IwUdevver I)efterleri‬‬ ‫מאליהדן‬
‫‪ - ] Askeri Defterleri .‬טת! ‪2‬תחמת‪1 ) 8‬‬ ‫קאנרננאמה‬
‫ל ' בורנשטיין ‪ ' ,‬ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה‬ ‫בורנשטיין‬
‫הט " ו ועד סוף המאה הי " ח ' ‪ ,‬עברדה לשם קבלת התואר דוקטרר לפילוסופיה ‪,‬‬
‫תשל " ח ‪.‬‬ ‫אוניברסיטת בר ‪ -‬אילן ‪ ,‬רמת גן‬
‫ל ' בורנשטיין ‪ -‬מקובצקי ‪ ' ,‬שרידים מפנקס בית דין באלאט בקושטא ‪ ,‬שנת‬ ‫בורנשטיין ‪ -‬מקובצקי‬
‫‪. 122- 53‬‬ ‫( תשמ " ט ) ‪ ,‬עמ '‬ ‫( יט )‬ ‫‪.‬‬
‫תקצ " ט ( ‪ , ' ) 1839‬ספונות סדרה חדשה ‪ ,‬ד‬
‫ירושלים‬ ‫( ‪, ) 1960 - 1038‬‬ ‫א ' בן ‪ -‬יעקב ‪ ,‬יהדדי כבל מסף תקופת הגאונים עד ימינו‬ ‫בן ‪ -‬יעקב‬
‫תשכ " ה ‪.‬‬
‫תשכ " ג‪.‬‬ ‫" בן ‪ -‬צבי ‪ ,‬ארץ ‪ -‬ישראל ויישובה בימי השלטון העות ' מאני ‪ ,‬ירושלים‬ ‫בן ‪ -‬צבי‬
‫" ברנאי ‪ ' ,‬קווים לתולדות החברה היהודית באתמיר בשלהי המאה הי " ח‬ ‫ברנאי ‪ ,‬קווים‬
‫‪. 76 - 56‬‬ ‫ובראשית המאה הי " ט ' ‪ ,‬ציון ‪ ,‬מז ‪ ,‬א ( תשמ " ב ) ‪ ,‬עמ '‬

‫‪55‬‬
‫אביגדור לוי‬ ‫ן‬ 56

12 , ‫ פעמים‬, ' ‫ ' ראשית הקהילה היהודית באיזמיר בתקופה העות ' מאנית‬, - - ‫ ראשית‬, ‫ברנאי‬
. 58 - 47 ' ‫ עמ‬, ) ‫( תשמ " ב‬
) ‫ ג ( י " ח‬, ‫ סדרה חדשה‬, ‫ ספונות‬, ‫ ' ר ' יוסף אישקפה ורבנות איזמיר‬, - - ‫ ר ' יוסף‬, ‫ברנאי‬
. 81 - 53 ' ‫ עמ‬, ) ‫( תשמ " ה‬

~
4 . ialant (i, Nistoire des Jufs de Turguie . 9 vols . rstanbul 1985 .
1 ‫גאלאנטי‬
. 1910 - 1854 ‫ אסתאנבול‬, ) ‫ כרכים‬12 ( ' ‫ תאריח‬, ‫אחמד ג ' ודת אפנדי‬ ‫ג ' דדת‬
,. hffige ) ‫ז‬69‫ וט‬, ' Ottoman Archival rnforaation ‫ מס‬Jews : The ‫גוצ ' ק‬
Inheritance Register of the Chief Rabbi of (alata ) 1770 ( ‫ י‬, The Jews
of ,the Ottoman Empire . Princeton (fortheoaing ) .

‫ ב‬, ‫ מקדם ומים‬, ' ‫ עדתיים באימפריה העות ' מאנית‬- ‫ ' היחסים הבין‬, ‫" גלר‬ ‫גלר‬
. 54 - 29 ' ‫ עמ‬, ) ‫( תשמ " ו‬
‫ ץ‬. Geller and 11 . 2 . ‫ו‬1 ] ‫ז‬5‫אס‬6‫ עזט‬, ' Ottoman Empire ' ,, Encyclopaedia ‫גלר והירשברג‬
Judaica . Jerusalem 1971 , vol . 16 , ‫ קק‬. 1529 - 1554 .
‫ו‬. [~ evelliojlu , Osmanhca - T~rkfe Ansiklopedik L gat, Ankara ‫דוהליאוגלו‬
1962 . ~

‫ א‬.2. Hirschberg , ' ftakham Bashi ' , Encyclopaedia Judaica . ‫הירשברג‬


Ter~ salem 1971 , vol . 7 , ‫ קק‬. 1146 - 1148 .

' ‫ ייבוביהם ומנהגיהם ( עורך ה‬, ‫ קורות לוב ויהודיה‬: ‫ הגיד מרדכי‬, ‫מרדכי הכהן‬ ‫הכהן‬
. 1978 ‫ירושלים‬ , ) ‫גולדברג‬

, ' ‫ ' " הרבנות הראשית " באימפריה העות ' מאנית במאות הט " ו והט " ז‬, ‫הקר‬ " ‫הקר‬
. 263 - 225 ' ‫עמ‬ , ) ‫( תשמ " ד‬ ‫ ד‬, ‫ מט‬, ‫ציון‬
American Jewish Historical Society , Waltham , hfassachusetts . ‫החברה ההיסטורית‬
] 1 . Temperley , England and the Near East: The Crimea . London ‫טמפרלי‬
1936 .
‫ )ע‬.
Hlar ~and'

325 - 345 . ~
‫ מן‬East ~t]entral' .
Levy , ' Ottoman Att tudes 10 the Rise of Balkan Nationalism ' ,
vol . 1 , New York 1979 , ‫ קק‬.
‫ גיועות‬, ‫לוי‬

-- . The Sephardim ‫ חן‬the Ottoman Empire . Princeton 1992 . ‫ ספרדים‬, ‫לוי‬


2 . Lokel] , ' Sarajevo ' , Enc:yclopaedia Judaica . Jerusalem 197 1 . ‫ץ‬01 . ‫לוקר‬
14 , ‫ קק‬. 869 - 872 . ~

. 1910 - 1873 ‫ אסתאנבול‬, ) ‫ כרכים‬8 ( ' ‫ תאריח‬, ‫אחמד לטפי אפנדי‬ ‫לטפי‬
Le Moniteur Ottoman, Istanbul . ‫מוניטר‬
C . E. Farah , ' Protestantism and Politics : The Nineteenth Century ‫פארה‬
] ‫תטמלל‬5 ] ‫ מ ] מס‬Syria ' , ,Palestine ,‫ חן‬the Late Ottoman Period: Political

Economic and socal Transformation, Jerusalem 1986 .


? . PaKltt , ' " ‫טאז‬ : hfontefiore and the
kear of the Pride of ‫פארפיט‬
8 ! 00 Libel Of 1840‫ י‬, The (Jentury of Moses Monteiiore " . O )dord
1985 . "
%4 . Franco , ] 330 ! sur I'Nistoje des Israd'l tes de l'Empire Ottoman ‫פראנקו‬
depuis les Origines jusgu ' ~ 1897 .
‫א‬0‫ צ‬Jours, Paris
~ ' ‫' מוסד החכם באשי וחוקת החכם ח‬
‫אנה באסתאנבול בתמורות המאה‬ , ‫קנדי‬ '‫מ‬ ‫קנדי‬
, ‫ עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך באוניברסיטת חיפה‬, ' ) 1914 - 1835 ( ‫הי " ט‬
. 1985
‫נ‬. ‫ע‬ , . edhouse , ‫ ג‬Turkish and English Lexicon . Istanbul 1921 . ‫רדהאוז‬
‫ )ע‬. ~
Rodrigue , French Jews . Turk sh Jews: Ihe / lllance Israelite ‫רודריג‬
tfniverselle and rhe Politics Of J ~
, ewish Schooling ‫ מן‬Turkey . 78 0 -
792‫ ג‬, Bloomington , 1‫מב ] מ‬8 , 1990 . "
. "
, ‫ סופיה תרצ " ח‬, ‫ש " א רוזאניס קורות היהודים בחורקיה ובארצדת הקדם כרך ה‬ . ‫רדזאניס‬

. ‫תש " ה‬ ‫ ירושלים‬, ‫כרך ו‬

You might also like