‫תורת יאשיהו‬

‫לקט חידושים‬
‫על פרשת השבוע‬
‫נערך ונלקט מתוך‬
‫תוכן דברי שיחותיו של כ"ק האדמו"ר‬
‫רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א‬

‫פרשת‬
‫דברים‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫הכוח העצום והישועה הגדולה בקריאת ספר דברים בשבת ‪3...................‬‬
‫על אף שעמד לפני פטירתו היה משה רבנו בישוב הדעת גדול והשאיר‬
‫לדורות הבאים את סגולת ספר דברים ‪4..................................................‬‬
‫משה רבנו כתב את ספר דברים ל"ו יום לפני פטירתו כי הקב"ה התאבל‬
‫עליו לפני ‪8...........................................................................................‬‬
‫מתי שאדם עושה תשובה מאהבה הוא עוצר את הגדר של עבירה גוררת‬
‫עבירה‪9.................................................................................................‬‬
‫מחורבן הבית נוצר חסרון פנימי בכל אחד ועל זה אנחנו צריכים להצטער‬
‫ולבכות‪1 0..............................................................................................‬‬
‫אדם שרוצה להיות מבוני ירושלים ולא ממחריביה יתקן את מידותיו‬
‫וירחיק את שנאת החינם ממנו‪1 2............................................................‬‬
‫הצער הגדול בחורבן שלא הובאו ההרוגים לקבורה וכך לא ירד החרון אף‬
‫מישראל ‪1 8...........................................................................................‬‬
‫כ"א ימי בין המצרים כנגד כ"א האותיות שפרחו משבירת הלוחות‬
‫הראשונים ‪2 1.........................................................................................‬‬
‫אדם שמצטער וכואב על חורבן בית המקדש בונה את בית המקדש‬
‫השלישי ‪2 3............................................................................................‬‬
‫אדם שלא מכבד תלמידי חכמים וצדיקים ופוגע בהם לא יזכה שיגנו‬
‫וישמרו עליו‪2 7......................................................................................‬‬

‫סדר ועימוד‪ ,‬עיצוב גרפי‬

‫עמירם יוסף קדוש‬
‫‪055-668-4412‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫פרשת דברים‬
‫חמישים וחמשה שערים אין למלאך‬
‫מט"ט מפתח ורשות להיכנס לשם ורק מי‬
‫שקורא ספר דברים יכול להגיע עד כסא‬
‫הכבוד לקב"ה‪ .‬וכך אפשר לדקדק ְ‬
‫"קחּו‬
‫ִע ָּמכֶ ם ְּד ָב ִרים וְ ׁשּובּו ֶאל ה'" (הושע ד‪ ,‬יג) קחו‬
‫עמכם ספר דברים שהוא תשע מאות‬
‫חמישים וחמש פסוקים ושובו אל השם‬
‫תגיעו עד השם בכוח של ספר דברים‪.‬‬
‫בכל פעם שאדם קורא את ספר דברים זה‬
‫כמו שמשה רבנו נמצא לידו ומדבר איתו‬
‫ונותן לו את הכוח‪.‬‬
‫וידוע שהיהודי הקדוש מפסישחא‬
‫שבכל מקום שהיה הולך היה נתן לוקח‬
‫איתו ספר דברים ובכל רגע פנוי היה קורא‬
‫מספר דברים‪ ,‬כששאלו אותו למה דווקא‬
‫ספר דברים ענה להם שספר דברים זהו‬
‫ספר המוסר הגדול ביותר‪ .‬משה רבנו כתב‬
‫את ספר דברים לא רק לאותו זמן‪ ,‬אלא‬
‫כתב אותו לכל הדורות והכוח שלו פועל‬
‫בכל הדורות‪.‬‬
‫כתוב בספרים הקדושים שאת‬
‫הארבעה חומשים ראשונים הקב"ה נתן‬
‫‪3‬‬ ‫וספר דברים שהוא האחרון בחמישה‬
‫הכוח העצום והישועה הגדולה‬
‫בקריאת ספר דברים בשבת‬
‫בס"ד מתחילים ספר דברים‪ ,‬אומר‬
‫בעל "המעשה רוקח" יש בשמיים תתקנ"ה‬
‫(תשע מאות חמישים וחמש) רקיעים עד כסא‬
‫הכבוד‪ ,‬משה רבנו לפני שנפטר ביקש‬
‫מהקב"ה להיכנס לארץ והקב"ה אמר לו‬
‫שלא יוכל להיכנס לארץ‪ .‬ומביא "המעשה‬
‫רוקח" את המדרש (דב"ר יא‪ ,‬ח) שביקש‬
‫משה רבנו מהקב"ה ִרּבֹונֹו ֶׁשל עֹולָ ם ָּד ָבר‬
‫מֹותי‪ֶׁ ,‬ש ֶאּכָ נֵ ס‬
‫ֶא ָחד ֲאנִ י ְמ ַב ֵּקׁש ִמ ְּמָך לִ ְפנֵ י ִ‬
‫וְ יִ ָּב ְקעּו ּכָ ל ַה ְּׁש ָע ִרים ֶׁש ַּב ָּׁש ַמיִ ם ְּותהֹומֹות‬
‫וְ יִ ְראּו ֶׁש ֵאין זּולָ ֶתָך‪ ,‬שיפתחו כל שערי‬
‫שמיים וכל העולם יראה את גדולתו של‬
‫הקב"ה‪.‬‬
‫אומר בעל "המעשה רוקח" שמשה‬
‫רבנו כתב את ספר דברים שלושים‬
‫ושישה ימים לפני פטירתו ובספר דברים‬
‫יש תתקנ"ה (תשע מאות חמישים וחמש)‬
‫פסוקים‪ ,‬כאשר כל פסוק בספר דברים‬
‫הוא מפתח שמשה רבנו נתן לנו להגיע‬
‫עד כסא הכבוד‪ .‬וידוע שהמלאך מט"ט יש‬
‫לו יכולת להגיע עד שער התשע מאות‪,‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫אלף אנשים שקוראים כל שבת ספר‬ ‫חומשים משה רבנו אמר מכוחו של‬
‫דברים‪ ,‬ביום שיהיו עשרים ושנים אלף‬ ‫הקב"ה והוא כמו הדבר שמקשר בין תורה‬
‫אנשים שקוראים ספר דברים זה יהיה‬ ‫שבכתב לתורה שבע"פ‪ .‬יש מפרשים‬
‫שינוי ואור וסיעתא דשמייא בעולם‪ .‬רבי‬ ‫שאומרים שאם לא ספר דברים משנה‬
‫יואל מסאטמר אומר שכל דבר שעשרים‬ ‫תורה שנתן לנו משה רבנו בשליחות של‬
‫ושניים אלף אנשים מאמינים בו ועושים‬ ‫הקב"ה לא היינו מסוגלים להבין את תורה‬
‫אותו הוא גורם שינוי בכל עם ישראל‪,‬‬ ‫שבע"פ ומשם הצינור להגיע לקב"ה‪.‬‬
‫מתי שעשרים ושניים אלף אנשים‬
‫ידעו צדיקים‪ ,‬שמאז שאנו קוראים‬
‫לוקחים משהו ומקדשים אותו הדבר הזה‬
‫את ספר דברים אנו רואים ישועות‬
‫לאט לאט מדבק ונהיה בכל עם ישראל‪,‬‬
‫בין לחיובי ובין לשלילי‪ .‬אז מתי שנגיע‬ ‫גדולות בכל עניין‪ ,‬כל העניין של ספר‬
‫לעשרים ושניים אלף אנשים שיקראו הכח‬ ‫דברים התחיל מאותו יום קשה שהגענו‬
‫של זה יהיה עצום ביותר‪.‬‬ ‫לאותו מקום והיום אנחנו יודעים שזה יום‬
‫טוב‪ ,‬היה יום ז' באדר פטירת משה רבנו‪.‬‬
‫וקיבלנו על עצמנו בלי נדר שעד ראש‬ ‫לא נתנו לנו להכניס אף ספר‪ ,‬לא סידור‪,‬‬
‫השנה שיהיו עשרים ושנים אלף איש‬ ‫כלום‪ .‬אחד האנשים שהיה שם הלך‬
‫שיקראו כל שבת וכל אחד שיגדל ויחזק‬ ‫לבית הכנסת והביא לנו חומש דברים‪.‬‬
‫את זה יהיה לו כוח וזכות לדורי דורות‪.‬‬ ‫כל היום מהרגע שנכנסנו לשם מהצהרים‬
‫עד הלילה ישבנו וקראנו ספר דברים‬
‫פסוק פסוק בדמעות לקב"ה‪ .‬אחרי כן‬
‫כשהסכימו להכניס לנו שני ספרים‪ ,‬הביאו‬
‫"א ֶ ּלה ַהדְּ בָ ִרים ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶּבר מ ׁ ֶֹשה ֶאל ָּכל‬ ‫ֵ‬
‫לנו ספר ושם כתוב מה שאומר בעל‬
‫יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְּב ֵעבֶ ר ַה ַ ּי ְרדֵּ ן ַּב ִּמ ְד ָּבר ָּב ֲע ָרבָ ה"‬
‫"המעשה רוקח" שבספר דברים תשע‬
‫על אף שעמד לפני פטירתו היה‬ ‫מאות חמישים וחמש פסוקים כנגד תשע‬
‫משה רבנו בישוב הדעת גדול‬ ‫מאות חמישים וחמש רקיעים שבשמיים‬
‫והשאיר לדורות הבאים את סגולת‬
‫ספר דברים‬ ‫עד שמגיעים לקב"ה‪ .‬ועוד כמה סימנים‬
‫שהראה לנו הקב"ה שיאשיהו המלך מצא‬
‫בפרשת השבוע אנו מוצאים ֵ‬
‫"אּלֶ ה‬
‫את ספר דברים‪.‬‬
‫ַה ְּד ָב ִרים ֲא ֶשׁר ִּד ֶּבר מ ֶֹשׁה ֶאל ּכָ ל יִ ְש ָׂר ֵאל‬
‫ְּב ֵע ֶבר ַהּיַ ְר ֵּדן ַּב ִּמ ְד ָּבר ָּב ֲע ָר ָבה מֹול סּוף‬ ‫ב"ה מאז שהתחלנו יש כמעט עשרים‬ ‫‪4‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫י) את הטוב וגם את הרע הראה הקב"ה‬
‫למשה רבנו‪.‬‬
‫אחרי שהראה לו הקב"ה את הכל‪,‬‬
‫משה רבנו היה כמעט בגיל מאה ועשרים‬
‫שנה‪ ,‬שלושים ושש ימים לפני שנפטר‬
‫אומר המדרש (ילקו"ש‪ ,‬סי' תשצג) שהתחילו‬
‫אנשים לרנן שמשה רבנו אחרי שראה‬
‫דברים כ"כ קשים‪ ,‬איבד את דעתו‪ .‬ומשל‬
‫הדבר לאדם זקן שעומד למות וקורא‬
‫לעו"ד ומספר לו על כל נכסיו ומה לעשות‬
‫בהם אחרי מותו‪ ,‬לבן הזה כך ולבן הזה‬
‫"ּב ֵע ֶבר ַהּיַ ְר ֵּדן ַּב ִּמ ְד ָּבר ָּב ֲע ָר ָבה מֹול‬
‫כך‪ ,‬ככה מחלק את הרכוש שלו‪ .‬העו"ד‬
‫מתחיל שלא להאמין לו כי אולי הזקן‬
‫חולה ודעתו נטרפה עליו‪ ,‬עומד ושואל‬
‫אותו שאלות לבדוק עד כמה יש ישוב‬
‫הדעת של הזקן הוא חזק ואמיתי‪ .‬שואל‬
‫אותו איפה הוא נמצא עכשיו‪ ,‬איפה הבית‬
‫של פלוני אלמוני‪ ,‬איזה יום היום בשבוע‬
‫ומה התאריך היום‪.‬‬
‫כך היה עם משה רבנו ובני ישראל‪,‬‬
‫בני ישראל אמרו שאולי משה רבנו מדבר‬
‫בלי ישוב הדעת אולי הפחד מהמוות‬
‫ולהתנתק מעם ישראל משפיע עליו‬
‫לדבר דברים לא נאותים ונכונים ויש ח"ו‬
‫רבב בדבריו‪ .‬לכן עומד משה רבנו ואומר‬
‫להם שנמצאים במדבר‪ ,‬וזה מול ים סוף‬
‫"ּפ ָרזֹות ֵּת ֵשׁב‬
‫וזה מרחק הליכה של אחד עשר יום מהר‬
‫סיני‪ .‬עומד משה רבנו ואומר לבני ישראל‬
‫‪5‬‬ ‫את כל הפרטים היכן שנמצאים ומראה‬
‫ארן ֵּובין ּת ֶֹפל וְ לָ ָבן וַ ֲח ֵצרֹת וְ ִדי זָ ָהב"‬ ‫ֵּבין ָּפ ָ‬
‫אומרים רבותינו הקדושים שמשה רבנו‬
‫שלושים ושש יום לפני פטירתו עמד‬
‫והתחיל לומר את ספר דברים‪ .‬נבוא‬
‫ונשאל משה רבנו הרי למד יום יום עם‬
‫בני ישראל את התורה הקדושה מדוע‬
‫אם כך היה צריך לחזור על התורה ולומר‬
‫את ספר דברים לפני פטירתו עם כל‬
‫החשיבות העצומה שיש בספר דברים‪.‬‬
‫ועוד צריך לשאול מדוע משה מציין להם‬
‫פרטים ְ‬
‫סּוף" הרי כולם יודעים שמשה רבנו היה‬
‫במדבר ולא זכה להיכנס לארץ ישראל‪,‬‬
‫מדוע שוב היה צריך לומר להם שוב את‬
‫המקומות?‬
‫אלא אומרים רבותינו הקדושים וכך‬
‫מובא בספרי‪ ,‬שלפני פטירתו של משה‬
‫רבנו‪ ,‬הראה לו הקב"ה את כל מה שעתיד‬
‫להיות עם עם ישראל לאורך כל הדורות‪.‬‬
‫זמנים טובים‪ ,‬זמנים רעים וקשים‪ ,‬את הכל‬
‫הראה הקב"ה למשה רבנו‪ .‬ומדקדקים‬
‫רבותינו במדבר בערבה שמסמלים על‬
‫חורבן הבית ועל השממה שעתידה להיות‬
‫בעם ישראל‪ .‬וחצרות הראה להם גם את‬
‫הנחמה‪ ,‬שיהיו להם חצרות בתים יפים‪,‬‬
‫ודי זהב שהכל יהיה זהב‪ְ .‬‬
‫רּושׁלַ ם" (זכריה ב‪ ,‬ח) שירושלים תהיה‬ ‫יְ ָ‬
‫מורחבת ושמחה‪ .‬ודי זהב גם מלשון‬
‫"וַ ֲה ִריק ִֹתי לָ כֶ ם ְּב ָרכָ ה ַעד ְּבלִ י ָדי" (מלאכי ג‪,‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫הייתה לו קשה ביותר‪ ,‬היה לירמיה קושי‬ ‫להם שהוא יודע כל מה שאומר והוא‬
‫וצער גדול ביותר‪ .‬מתי שהוא התעורר‬ ‫בישוב הדעת חזק‪ ,‬שהכל שריר בריר‬
‫מהנבואה והחיזיון שהיה לו‪ ,‬מרוב צער‬ ‫וקיים‪ ,‬כי מתי שהאדם עומד למות מן‬
‫ועוגמת נפש הוא אמר בתשיעי לחודש‬ ‫העולם או שהאדם שומע צרות ודברים‬
‫אפילו שזה היה צריך להיות בעד זמן כי‬ ‫קשים‪ ,‬דעתו יכולה להשתבש ויכול לומר‬
‫אותו דבר קשה גרם לו לכ"כ כאב שכבר‬ ‫דברים לא נכונים‪ ,‬אבל משה מראה להם‬
‫הרגיש בתשיעי לחודש שהובקעה העיר‪.‬‬ ‫שהכל מקב"ה והוא יודע את הכל בדיוק‪.‬‬
‫הקב"ה השאיר את זה ולא רצה לשנות כי‬
‫וכך מוצאים גם אצל ירמיה הנביא‬
‫זה מה שירמיה הרגיש וכבר אמר את זה‬
‫"ּבח ֶֹדׁש ָה ְר ִב ִיעי ְּב ִת ְש ָׁעה לַ ח ֶֹדׁש‬
‫(ירמיה לט‪ ,‬ב) ַ‬
‫בנבואה בתשיעי לחודש ואפילו שזה היה‬
‫ָה ְב ְק ָעה ָה ִעיר" שואלים כל המפרשים איך‬
‫כמה ימים אחרי בי"ז בתמוז‪.‬‬
‫אפשר לומר שבתשעה לחודש הובקעה‬
‫הדברים של הכאב שהאדם חי אותם‬ ‫העיר הרי היא הובקעה ביום י"ז תמוז‪ ,‬אם‬
‫ומרגיש צער גדול ומצטער‪ ,‬זה דבר קשה‬ ‫כך איך אפשר לומר כך בט' בחודש?‬
‫ביותר‪ .‬בין משה רבנו לבין ירמיה היה‬
‫הבדל‪ ,‬גם למשה רבנו הראה הקב"ה את‬ ‫מתרצים רבותינו הקדושים ואומרים‬
‫החורבנות והדברים הקשים‪ ,‬אבל למשה‬ ‫באמת זה היה ביום י"ז בתמוז‪ ,‬אבל‬
‫רבנו הקב"ה הראה את הדברים בצורה‬ ‫מהצרות הקשות שהיו בגלל הצרות‬
‫אחרת לא כמו שהראה לירמיה‪ .‬אומרים‬ ‫הגדולות שהיו לעם ישראל באותה‬
‫רבותינו למשה רבנו הקב"ה הראה קודם‬ ‫תקופה של ההרג והשבי‪ ,‬מהצער השתבש‬
‫כל את בית המקדש השלישי‪ ,‬שזה יהיה‬ ‫להם התאריך והמחשבה והתחילו לומר ט'‬
‫הגאולה השלימה‪ ,‬דבר מרומם ושמח‬ ‫לחודש‪ .‬אבל בכל אופן מקשים המפרשים‬
‫ביותר את האר הגדול שיהיה לעתיד‬ ‫ובראשם "קורבן העדה" ששואל איך‬
‫לבוא‪.‬‬ ‫הקב"ה הניח והשאיר שבנביא תכתב‬
‫טעות ודבר לא נכון שבתשיעי לחודש‬
‫אחרי שהראה לו הקב"ה את האור‬
‫הובקעה העיר‪ ,‬הרי זה נכתב על ידי הנביא‬
‫הגדול ובניין הבית השלישי‪ ,‬הראה לו‬
‫ירמיה ברוח הקודש‪ ,‬אם כך איך נכתבה‬
‫את הגלות הגדולה שנמצאים בה עכשיו‬
‫ברוח הקודש טעות?‬
‫יותר מאלפיים שנים ואז למשה רבנו לא‬
‫היה כאב כמו שהיה לירמיה שראה רק‬ ‫אלא אומרים רבותינו הקדושים כך‪,‬‬
‫חורבנות‪ ,‬אלא הוא ראה קודם את הטוב‬ ‫ירמיה הנביא ראה את הנבואה והיא‬ ‫‪6‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫המקום הזה" ראה את בית המקדש שהוא‬
‫בנוי ומשוכלל וטוב וכשאמר "אין זה"‬
‫ראה את חורבן בית המקדש‪ .‬על זה יעקב‬
‫אבינו הצטער והתפלל ואמר "כי אם‬
‫בית אלוקים" ראה את בית המקדש בנוי‬
‫ומשוכלל מה שיהיה לעתיד לבוא‪ .‬גם מתי‬
‫שיעקב אבינו התחיל לומר לבניו את קץ‬
‫הימים‪ ,‬הסתלקה מיעקב אבינו הנבואה‬
‫משום שמתי שרואים את הכאב והצער‪,‬‬
‫הנבואה הקשה והשמחה יורדת עד שבאה‬
‫עצבות וכשיש עצבות אין נבואה‪.‬‬
‫על פי זה נבין משה רבנו לפני פטירתו‬
‫עמד ואמר לבני ישראל את ספר דברים‬
‫שבו יש את כל המוסר וכל העתיד‬
‫והכוחות הגדולים של עם ישראל‪ .‬צריך‬
‫לדעת שבספר דברים נמצאים כוחות‬
‫גדולים שאי אפשר לשער ולתאר‪ .‬משה‬
‫רבנו אמר אותו לדורות הבאים‪ ,‬בני‬
‫ישראל במדבר ידעו מה קורה הם חיו‬
‫במדבר ולמדו את התורה‪ ,‬ראו את קריעת‬
‫ים סוף ומתן תורה‪ .‬משה רבנו היה צריך‬
‫לחזור כל כל הדברים לא בשביל הדור‬
‫שיצא ממצרים‪ ,‬אלא לדורות הבאים‬
‫שהספר הזה יהיה חלק מהם ויתן כוח‬
‫לבני ישראל עד שהמשיח יבוא וזה מה‬
‫שטמון בספר דברים‪.‬‬
‫אז אחרי שהקב"ה הראה למשה‬
‫רבנו את כל הדברים הטובים והקשים‬
‫‪7‬‬ ‫את הבניה והחורבן‪ ,‬אחרי שעמד וראה‬
‫שבסוף ואז ראה את החורבן וכך עד בית‬
‫ראשון‪ ,‬ראה מהסוף להתחלה מהטוב‬
‫לרע‪ .‬אבל ירמיה ראה רק את הרע ועוד‬
‫רע מאותו זמן של החורבן והלאה‪ ,‬לכן‬
‫ירמיה הנביא היה כולו שרוי בצער עצום‬
‫ובכאב גדול שאי אפשר להבין והיה קשה‬
‫לו יותר ממשה רבנו‪.‬‬
‫אומרים רבותינו שהקב"ה הראה‬
‫לירמיה דווקא בצורה כזו ולא בצורה‬
‫אחרת‪ ,‬כי ירמיה היה הנביא באותו זמן‬
‫של החורבן והיה צריך לחיות את הדברים‬
‫ולהרגיש אותם כדי להתנבא לעם ישראל‬
‫את הנבואות‪ ,‬לכן הקב"ה לא רצה לתת‬
‫לו רגעים של נחמה ותקווה כי אז יפסיק‬
‫ללחוץ ולעורר את כולם על החורבן‪ .‬אבל‬
‫משה רבנו שלא היה בזמן חורבן אלא‬
‫בזמן פטירתו‪ ,‬הקב"ה הראה לו את הכל‬
‫באופן כללי בנבואה עתידית מה יהיה‬
‫בעתיד‪ ,‬לכן לא הייתה לו כל משמעות‬
‫לעמוד ולצעוק על עם ישראל באותו רגע‬
‫שיחזרו בתשובה‪.‬‬
‫וכך אנו מוצאים אצל יעקב אבינו‬
‫שהיה אחד מאבות העולם‪ ,‬התורה‬
‫הקדושה אומרת שיעקב אבינו חלם חלום‬
‫ובו ראה את בית המקדש גם בנוי וגם‬
‫שנחרב‪ .‬ואומרים רבותינו הקדושים על‬
‫"מה‬‫מה שאמר יעקב אבינו (בראשית כח‪ ,‬יז) ַ‬
‫ֹלהים‬
‫ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהזֶ ּה ֵאין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית ֱא ִ‬
‫ָ‬
‫וְ זֶ ה ַש ַׁער ַה ָּש ָׁמיִ ם"‪ ,‬מתי שאמר "מה נורא‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫אפילו משה רבנו שקיבל את התורה‬
‫מהקב"ה בהר סיני‪ ,‬רצה לקבל את התורה‬
‫וללמוד אותה בארץ ישראל‪ ,‬כי אפילו‬
‫השמיים ששם קיבל משה רבנו את‬
‫התורה היו מעל הר סיני ולא מעל ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬והשמיים שמעל ארץ ישראל הם‬
‫יותר קדושים מהשמיים שמעל הר סיני‬
‫וארץ ישראל קדושה מהכל‪ .‬לכן כל הרצון‬
‫וההשתוקקות הגדולה של משה רבנו‬
‫להיכנס לארץ‪ ,‬כדי שהתורה שלו תהיה‬
‫תורת ארץ ישראל‪.‬‬
‫ובראש חודש שבט כשהבין משה רבנו‬
‫שלא יכנס לארץ‪ ,‬הוא פתח את עמקי‬
‫ליבו וביאר את כל התורה כולה‪ ,‬התחיל‬
‫את ספר דברים תתקנ"ה פסוקים כמו‬
‫תתקנ"ה שערים בשמיים‪ .‬וכמו שמובא‬
‫במדרש שביקש משה רבנו שיפתחו‬
‫שערי שמיים וכל העולם יראה את גדולתו‬
‫של הבורא ובספר דברים משה רבנו פתח‬
‫וקרע את כל שערי שמיים מלמטה עד‬
‫למעלה עד הקב"ה‪ ,‬שער אחרי שער פרץ‬
‫משה רבנו תשע מאות חמישים וחמש‬
‫שערים עד הקב"ה‪ .‬גם בחמישים וחמישה‬
‫שערים האחרונים שגם למלאך מט"ט אין‬
‫נגיעה שם‪ ,‬משה רבנו בחמישים וחמישה‬
‫פסוקים אחרונים פרץ אותם והגיע עד‬
‫הקב"ה‪ ,‬דברים גדולים ומפחידים‪.‬‬
‫עלתה לנו קושיה למה רק בראש חודש‬
‫שבט‪ ,‬שלושים ושישה ימים לפני פטירתו‬
‫את הכל‪ ,‬הראה לכולם משה רבנו שלא‬
‫איבד את דעתו ובישוב הדעת ואמר להם‬
‫בדיוק איפה נמצא ומה המרחק מהמקום‬
‫שנמצא‪ .‬ועם ישוב הדעת גדול כ"כ עומד‬
‫משה רבנו ואומר את ספר דברים שכל‬
‫שמות הקודש טמונים בו וכל שערי‬
‫שמיים נמצאים בתוכו להגיע עד הקב"ה‬
‫וזו המיוחדות של ספר דברים שנתן משה‬
‫רבנו לעם ישראל‪.‬‬
‫משה רבנו כתב את ספר דברים ל"ו‬
‫יום לפני פטירתו כי הקב"ה התאבל‬
‫עליו לפני‬
‫אם נתבונן בכל העומק של ספר‬
‫דברים נראה‪ ,‬משה רבנו הבין שהוא לא‬
‫נכנס לארץ ישראל והיו לו הרבה סיבות‬
‫שכן רצה להיכנס לארץ‪ .‬אומרים רבותינו‬
‫הקדושים שאחת מהסיבות הייתה שרצה‬
‫ללמוד תורה בארץ ישראל‪ ,‬כמו שהגמרא‬
‫מספרת (ב"מ פה‪ ).‬על אמוראים מתי שהיו‬
‫באים מבבל לארץ ישראל‪ ,‬היו מתפללים‬
‫לשכוח את כל מה שלמדו בבבל‪ ,‬כי‬
‫התורה של ארץ ישראל עדיפה מתורה‬
‫של חוץ לארץ‪ ,‬לכן רצו שהתורה שיש‬
‫בדעתם תהיה מיסודה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫היו צמים ובוכים כדי לבוא לארץ ישראל‬
‫עם דעת נקיה כביכול נייר חלק לבן‬
‫וללמוד שוב את התורה ולהבין אותה‬
‫מחדש‪.‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫מתאבל אחרי כי הוא לא יודע מה יהיה‬
‫והוא רואה את הצער‪ ,‬אבל הקב"ה שיודע‬
‫מה יהיה מראש‪ ,‬הוא מתאבל לפני‪ ,‬לכן‬
‫הקב"ה התאבל על העולם שבעה ימים‬
‫לפני שהביא את המבול והעולם נחרב‪.‬‬
‫על פי זה אפשר לבאר ולומר‪ ,‬משה‬
‫רבנו נפטר בשבת והקב"ה התעסק‬
‫בגופו של משה רבנו וכך הגמרא אומרת‬
‫שמשה רבנו נפטר בחלקו של ראובן וכנפי‬
‫השכינה לקחו אותו ד' מילין עד חלקו של‬
‫שבט גד ושם הקב"ה שם אותו בהר נבו‪.‬‬
‫משה רבנו ידע את האבל של הקב"ה עליו‪,‬‬
‫העבד נאמן של הקב"ה והגדול מכולם‪,‬‬
‫לכן שישה ימים לפני כבר ידעו שזה זמן‬
‫פטירתו ולכן משה רבנו התחיל לבאר את‬
‫התורה שלושים ושישה ימים לפני עם‬
‫הצער של הקב"ה על פטירתו של משה‬
‫רבנו ודו"ק יש בזה דברים עמוקים מאוד‪.‬‬
‫אז חשבנו לבאר ולומר דבר מפחיד‪,‬‬
‫התורה הקדושה אומרת לנו במבול (בראשית‬
‫ּומי ַה ַּמּבּול ָהיּו‬
‫"א ֶ ּלה ַהדְּ בָ ִרים ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶּבר מ ׁ ֶֹשה ֶאל ָּכל‬
‫ֵ‬
‫יִ ְ ׂש ָר ֵאל"‬
‫מתי שאדם עושה תשובה מאהבה‬
‫הוא עוצר את הגדר של עבירה‬
‫גוררת עבירה‬
‫ידועים דברי רבותינו הקדושים‬
‫(שמ"ר‬
‫ל‪ ,‬ג) בכל מקום שנאמר "אלה" פוסל את‬
‫‪9‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬והקשו מה פסל משה פה‬
‫התחיל משה רבנו לכתוב את התורה‪.‬‬
‫ידוע שהזמן לסכם את התורה ולחזור‬
‫עליה הוא שלושים יום‪ ,‬כמו שהגמרא‬
‫מספרת (מועד קטן כח‪ ).‬על רב אשי שמלאך‬
‫המוות התגלה לו בשוק ואמר לו שרוצה‬
‫לקחת את נשמתו‪ ,‬אמר לו רב אשי שיתן‬
‫לו שלושים יום לחזור על תלמודו‪ ,‬נתן לו‬
‫מלאך המוות שלושים‪ .‬אחרי שלושים יום‬
‫בא מלאך המוות לקחת את נשמתו‪ ,‬אמר‬
‫לו רב אשי למה הוא כ"כ דחוק לקחת‬
‫את נשמתו‪ ,‬ענה לו מלאך המוות שהגיע‬
‫זמן של רב נתן להיות ראש הישיבה‬
‫ואין מלכות נוגעת בחברתה ואתה נוגע‬
‫במלכות שלו‪ ,‬לכן אני ממהר לקחת את‬
‫הנשמה שלך‪ .‬אז רואים ששלושים יום‬
‫לוקח לחזור ולסכם את התורה‪ ,‬אם כך‬
‫למה משה רבנו התחיל שלושים ושישה‬
‫ימים לכתוב את ספר דברים?‬
‫ז‪ ,‬י) "וַ יְ ִהי לְ ִש ְׁב ַעת ַהּיָ ִמים ֵ‬
‫ַעל ָה ָא ֶרץ" אומר המדרש (בר"ר לב‪ ,‬ז) ָא ַמר‬
‫הֹוׁש ַע ֶּבן לֵ וִ י ִׁש ְב ָעה יָ ִמים נִ ְת ַא ֵּבל‬
‫ַר ִּבי יְ ֻ‬
‫ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ַעל עֹולָ מֹו ק ֶֹדם ֶׁשּיָ בֹוא‬
‫ַמּבּול לָ עֹולָ ם‪ ,‬שבעה ימים לפני המבול‬
‫הקב"ה התחיל להתאבל על העולם‪ .‬אז‬
‫שואלת הגמרא (ירושלמי מועד קטן פ"ג‪ ,‬ה"ה) וכי‬
‫מתאבלים קודם שימות המת‪ ,‬מתאבלים‬
‫אחרי לא לפני‪ ,‬אז עונה הגמרא בשר ודם‬

‫אחת הקינות שחרוטים וחקוקים בלב‬
‫של כל יהודי זו קינת דוד המלך על חורבן‬
‫בית המקדש וכך אומר דוד המלך (תהילים‬
‫"על נַ ֲהרֹות ָּב ֶבל ָשׁם יָ ַש ְׁבנּו ּגַ ם‬ ‫קלז‪ ,‬א) ַ‬
‫ָּבכִ ינּו ְּבזָ כְ ֵרנּו ֶאת ִצּיֹון‪ַ .‬על ֲע ָר ִבים ְּבתֹוכָ ּה‬
‫ֹרֹותינּו"‪ .‬קינה זו דוד המלך מקונן‬
‫על היהודים שגלו בגלות יכניה ובשאר‬
‫הגלויות לבבל‪ .‬צריך להבין את העומק של‬
‫הדברים מדוע בכו רק על הנהרות בבבל‪,‬‬
‫למה לא בכו בבתי כנסת ובבתי מדרש או‬
‫כמו שאמרנו מספר פעמים‪ ,‬שכל יהודי‬
‫ירא שמים טוב שייחד חלק קטן בבית‬
‫שלו שיהיה בית תפילה לקב"ה ואפילו‬
‫שביתו קטן או פשוט‪ ,‬שייחד שולחן קטן‬
‫או כסא קטן‪ ,‬פינה קטנה ששם יתפלל‬
‫ויבכה או ישב ילמד תורה‪ ,‬מקום לכבוד‬
‫בוודאי שבאותן גלויות עם ישראל‬
‫שמרו וייחדו מקום בביתם שיהיה בית‬
‫תפילה ושער השמיים בשבילם‪ ,‬אם כך‬
‫למה דווקא ישבו על הנהרות ושם בכו?‬
‫ועוד כמה שאלות אפשר לשאול‪ ,‬מה‬
‫הפירוש גם בכינו המילה גם באה לרבות‬
‫משהו‪ ,‬אם כך מה זה בא לרבות? ועוד‬
‫נשאל על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו‬
‫מה זה הערבים בתוכה שבגללם תלו את‬
‫הכינורות?‬
‫אלא אולי אפשר לבאר ולומר יסוד‬
‫גדול‪ ,‬הנביא ישעיה אומר (ישעיה יא‪ ,‬ט)‬
‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫בדבריו‪ ,‬איזה ראשונים פסל את ספר‬
‫במדבר או ויקרא‪ ,‬את מה זה פסל?‬
‫אלא אפשר לבאר ולומר‪ ,‬על המשנה‬
‫גֹור ֶרת ֲע ֵב ָרה" דרשו‬
‫(אבות ד‪ ,‬ב) "וַ ֲע ֵב ָרה ֶ‬
‫רבותינו‪ ,‬על ידי שנכשל האדם בעבירה‬
‫ָּתלִ ינּו ּכִ ּנ ֵ‬
‫אחת גוררת העבירה אחריה עוד עבירה‪,‬‬
‫אדם ששיקר השקר שלו יגרור עוד משהו‪,‬‬
‫אדם שגנב הגניבה שלו תגרור עוד משהו‪.‬‬
‫נשאל מתי יפסק גדר העבירה גוררת‬
‫עבירה?‬
‫דרשו רבותינו ואמרו יסוד גדול‪ ,‬כאשר‬
‫האדם שב בתשובה על מעשיו הרעים‬
‫אשר עשה‪ ,‬אם עשה תשובה מפחד‬
‫ומיראה לא נעצר הגדר של עבירה גוררת‬
‫עבירה‪ .‬אבל מתי שהאדם עושה תשובה‬
‫הקב"ה‪.‬‬ ‫מאהבה‪ ,‬שם נפסק "ועבירה גוררת‬
‫עבירה"‪ .‬הנה פה כשהוכיח משה רבנו‬
‫את עם ישראל לפני מותו‪ ,‬בני ישראל‬
‫שבו בתשובה מאהבה‪ ,‬ופה כששבו‬
‫בתשובה מאהבה נפסק ונעצר "עבירה‬
‫גוררת עבירה"‪ .‬לכן "אלה" בא לפסול את‬
‫הראשונים‪ ,‬שמפה ואילך אין יותר "עבירה‬
‫גוררת עבירה" ודבר זה נפסק‪ ,‬וזה "אלה"‬
‫פוסל‪ ,‬נעצר גדר של עבירה גוררת עבירה‪.‬‬
‫מחורבן הבית נוצר חסרון פנימי‬
‫בכל אחד ועל זה אנחנו צריכים‬
‫להצטער ולבכות‬ ‫‪10‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫לשלושה שלישים עד שהמשיח יבוא כי‬
‫יש יותר רומי‪ .‬מחורבן בית המקדש יש‬
‫בעולם שני דברים אבלים יותר‪ ,‬היהודים‬
‫אבלים על חורבן הבית וגם הים אבל‬
‫שנשבר האיזון‪ .‬והים יודע שאמלאה‬
‫החרבה‪ ,‬מתי שירושלים חרבה רומי בנויה‬
‫ומתי שירושלים בנויה רומי תיחרב‪.‬‬
‫בני ישראל חיפשו איפה לבכות ומי‬
‫הטוב ביותר שיבכה איתם בצער שהם‬
‫נמצאים ומצאו את הים‪ .‬וכך נפרש‬
‫על ערבים בתוכה תלינו כינורתינו‬
‫ידוע שלערבה אין לא טעם ולא ריח‬
‫ובני ישראל בגלות הגיעו למצב שלא‬
‫מרגישים את הגלות משום שיש להם‬
‫את כל הבתים וכל הנחת‪ ,‬בחוץ לארץ‬
‫אין להם את כל הצער והקושי שהיה‬
‫פעם בגלות‪ .‬וכך מסופר על יהודי עשיר‬
‫שהיה בחג הפסח בביתו והתחיל לומר‬
‫לשנה הבאה בירושלים הבנויה‪ .‬המשרתת‬
‫הגויה שהייתה בביתו שאלה אותו מה הוא‬
‫אומר‪ ,‬ענה לה שמתפלל לקב"ה ששנה‬
‫הבאה תהיה הגאולה השלימה והוא יהיה‬
‫בירושלים‪ .‬אמרה לו אותה גויה הלוואי‬
‫שהגלות שיש לו זה מה שיהיה לה‪ ,‬הכל‬
‫טוב לו ואין לו שעבוד‪.‬‬
‫היום בעוונות הרבים משום שנמצאים‬
‫בין הגוים השעבוד מטושטש ונראה שאין‬
‫מחסור והכל טוב ליהודים‪ ,‬אבל העומק של‬
‫‪11‬‬
‫"ּב ִמ ְס ָּת ִרים ִּת ְבּכֶ ה נַ ְפ ִשׁי" (ירמיה‬
‫"ּכִ י ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה ֶאת ה' ּכַ ַּמיִ ם לַ ּיָ ם‬
‫ְמכַ ִּסים" אומרים רבותינו הקדושים מתי‬
‫שהקב"ה ברא את העולם הוא בנה את‬
‫העולם‪ ,‬שליש ישוב שגרים בו‪ ,‬שליש ים‬
‫ושליש מדברות‪ .‬אבל הגמרא אומרת (שבת‬
‫נו‪ ):‬בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד‬
‫גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון‬
‫ועליו נבנה כרך גדול של רומי והיא זו‬
‫שהחריבה את ירושלים והמקדש‪ .‬הגמרא‬
‫מספרת באותו לילה ששלמה גמר לבנות‬
‫את בית המקדש‪ ,‬בליל חנוכת הבית‬
‫שלמה המלך התחתן עם בתיה בת פרעה‬
‫והקב"ה הקפיד על הדבר הזה ובאותו‬
‫לילה ירד גבריאל המלאך ולקח מקל ונעץ‬
‫אותו בים ונבנתה רומי‪.‬‬
‫(מגילה ו‪).‬‬‫אמרו רבותינו הקדושים‬
‫אמלאה החרבה‪ ,‬אם מליאה זו חרבה זו‪,‬‬
‫אם מליאה זו חרבה זו‪ .‬מתי שרומי בנויה‬
‫ירושלים חריבה ומתי שירושלים חריבה‬
‫רומי בנויה‪ ,‬אם כך עד אותו רגע ששלמה‬
‫המלך התחתן עם בת פרעה העולם היה‬
‫מאוזן‪ ,‬אבל מאותו רגע ששלמה החתן‬
‫איתה וגבריאל המלאך נעץ את הקנה‬
‫ונבנתה רומי‪ ,‬האיזון הזה של השלושה‬
‫שלישים נשבר‪.‬‬
‫על פי זה אפשר לבאר ולומר‪ ,‬בני‬
‫ישראל היו בצער בגלות וחיפשו שותף‬
‫שיבכה איתם בגלות וזה היה המים שגם‬
‫הגאולה זה ְ‬
‫הם היו בצער שהעולם כבר לא מחולק‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫שאדם נמצא במקום צפוף ורק כשמנסים‬ ‫יג‪ ,‬יז) שהקב"ה בוכה על דברים במסתרים‪.‬‬
‫לזוז קצת ימין או שמאל אז מוצאים בימין‬ ‫אנחנו מניחים תפילין ומקיימים מצוות‬
‫את הטוב וח"ו בשמאל את הרע‪ .‬אם אדם‬ ‫כמו שפעם קיימו מצוות‪ ,‬אותן תפילין‬
‫מתקרב לקב"ה אז הוא מוצא את השם‪,‬‬ ‫שאנחנו מניחים היום‪ ,‬גם פעם הניחו‬
‫אם אדם ח"ו זז לצד השני הוא מוצא את‬ ‫האר"י הקדוש וכל הצדיקים כולם הניחו‪.‬‬
‫הרע‪ .‬כל רודפיה השיגוה בין המצרים‪,‬‬ ‫אבל הקב"ה בוכה כל המסתרים‪ ,‬הדברים‬
‫הטוב נמצא בצד אחד קרוב וצפוף בצד‬ ‫הנסתרים בלב‪ ,‬שבלב היו בדבקות גדולה‬
‫אחד לידנו במיצר‪ ,‬וח"ו גם הרע נמצא‬ ‫במקומות גבוהים וגדולים בשעות של‬
‫לידנו‪.‬‬ ‫התפילות‪ .‬לכן הבכי שלנו בשותפות עם‬
‫בימים של פטירת אהרון הכהן שהיה‬ ‫הים שגם הוא בוכה על החורבן והבכי‬
‫אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬לכן אהרון נפטר‬ ‫שלנו צריך להיות על משהו עמוק פנימי‬
‫בר"ח אב שנכנסים לתשעת הימים ולזמן‬ ‫שחסר לנו בחורבן‪.‬‬
‫חורבן בית המקדש‪ ,‬זמן שנאמר עליו‬ ‫כלפי חוץ לא חסר ליהודים כלום‪ ,‬יש‬
‫משנכנס אב ממעטין בשמחה (תענית כו‪):‬‬
‫להם עושר ונחת וטוב‪ .‬אבל צריך להגיע‬
‫זמן שממעטין בו בשמחה‪ ,‬כי יש בו כוח‬
‫לנקודה הפנימית שבמסתרים תבכה‬
‫של מחלוקת ושנאה‪ ,‬דברים שעליהם‬
‫נפשי‪ ,‬שהאדם ירגיש בלב את החסרון‬
‫נחרב הבית‪.‬‬
‫שחסר ואז תבכה נפשו‪ ,‬זה התיקון הגדול‬
‫וערב פטירת הסבתא הקדושה אשתו‬ ‫לקרב אותנו בנות את בית המקדש‬
‫של בבא מאיר שכל חייו אחרי שנפטרה‬ ‫מהצער שמצטערים על חורבן בית‬
‫בשנותיה הארבעים‪ ,‬הספיד אותה עד‬ ‫המקדש‪.‬‬
‫יום מותו על המידות שלה וקורא עליה‬
‫"ש ֶׁבר ַּבת ַע ִּֽמי" שנפטרה ביום ט' באב‪.‬‬
‫ֶ‬
‫ולא בכדי אחרי שנים שהסבא בבא‬ ‫אדם שרוצה להיות מבוני ירושלים‬
‫מאיר התחתן עם אשה שניה‪ ,‬נפטרה‬ ‫ולא ממחריביה יתקן את מידותיו‬
‫וירחיק את שנאת החינם ממנו‬
‫גם היא אחרי עשרות שנים ביום ט' באב‬
‫שזה היה הקשר בין האשה הראשונה‬ ‫אנחנו בימים מיוחדים של בין המצרים‬
‫לאשה השניה‪ .‬הלימוד שלמדנו מקטנות‬ ‫שעליהם נאמר "ּכָ ל ר ְֹד ֶפ ָיה ִה ִּש ָ‬
‫ׂיגּוה ֵּבין‬
‫על עבודת השם שלה ועל אהבת השם‬ ‫ַה ְּמ ָצ ִרים" (איכה א‪ ,‬ג) בימים אלה כל מי‬
‫ואהבת ישראל שלה‪ ,‬יש לנו חרדת קודש‬ ‫שרודף את הקב"ה משיג את הקב"ה‪ ,‬כמו‬ ‫‪12‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫והתכלית של עם ישראל זה לעבוד את‬ ‫כל פעם שהולכים לציון שלה ועכשיו‬
‫הקב"ה‪ .‬העבודה של הקב"ה זו התורה‬ ‫שנמצאים פה במרוקו בכסא שרבותינו‬
‫הקדושה והצינור להתחבר לקב"ה‪,‬‬ ‫הקדושים ישבו עליו‪ ,‬ודאי שהדבר עושה‬
‫הצוואר של העולם זה בית המקדש‪ .‬עם‬ ‫לה נחת בשמים ובעל משמעות גדולה‬
‫ישראל נמשל לגוף‪ ,‬הקב"ה זה הראש‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫והצוואר שמחבר בין הגוף לבין הראש‪,‬‬
‫יש יסוד גדול שהוא חיזוק גדול לכל‬
‫נמשל לבית המקדש‪ .‬דוד המלך ייסד את‬
‫אחד מאיתנו ולבני הקהילה הקדושה‪,‬‬
‫אבן הפינה‪ ,‬הוא קנה מארוונה היבוסי את‬
‫הנביא ירמיה שנותן את הנבואה הקשה‬
‫האדמה של בית המקדש וכל חייו בכה‬
‫והיסודית על חורבן בית המקדש אומר‬
‫וחיכה‪ ,‬אסף כסף והתחיל לחפור את‬
‫כך (ירמיה א‪ ,‬יא) "וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵאלַ י לֵ אמֹר ָמה‬
‫יסודות בית המקדש‪ ,‬עד שבא שלמה‬
‫ַא ָּתה ר ֶֹאה יִ ְר ְמיָ הּו וָ א ַֹמר ַמ ֵּקל ָש ֵׁקד ֲאנִ י‬
‫והשלים ובנה את בית המקדש‪ .‬זה היה‬
‫ר ֶֹאה" הקב"ה בא לירמיה בחזיון ושואל‬
‫משוש כל הארץ‪ ,‬שם לקב"ה היה נחת‬
‫אותו מה הוא רואה‪ ,‬ירמיה עונה לו שרואה‬
‫והשכינה הייתה שורה בקודש הקודשים‪.‬‬
‫יט ְב ָּת‬ ‫מקל שקד והקב"ה אומר לו ֵ‬
‫"ה ַ‬
‫רבי ישמעאל כהן גדול‪ ,‬היה נכנס‬ ‫לִ ְראֹות ּכִ י שֹ ֵׁקד ֲאנִ י ַעל ְּד ָב ִרי לַ ֲעשֹׂתֹו" זה‬
‫ביום הכיפורים לקודש הקודשים וזכה‬
‫החיזיון הראשון שרואה ירמיה‪.‬‬
‫כמו שהגמרא מספרת (ברכות ז‪ ).‬שהקב"ה‬
‫אמר לו ישמעאל בני ברכני‪ .‬כסא הכבוד‬ ‫ושוב הקב"ה נגלה לירמיה "וַ יְ ִהי ְד ַבר‬
‫נמצא מעל קודש הקודשים‪ ,‬המקום‬ ‫ה' ֵאלַ י ֵשׁנִ ית לֵ אמֹר ָמה ַא ָּתה ר ֶֹאה וָ א ַֹמר‬
‫המיוחד והמקודש ביותר לעם ישראל‬ ‫פּוח ֲאנִ י ר ֶֹאה ָּופנָ יו ִמ ְּפנֵ י ָצפֹונָ ה"‬
‫ִסיר נָ ַ‬
‫בית המקדש‪ .‬בית ראשון שהוא בחלום‬ ‫ואומר הקב"ה לירמיה ִ‬
‫"מ ָּצפֹון ִּת ָּפ ַתח‬
‫ירמיה כנגד מקל השקד נחרב בגלל‬ ‫ָה ָר ָעה ַעל ּכָ ל י ְֹש ֵׁבי ָה ָא ֶרץ"‪ .‬אלו שתי‬
‫שלוש עבירות שהיו בבית מקדש הראשון‬ ‫החזיונות שרואה הנביא הגדול ירמיה‪,‬‬
‫גילוי עריות‪ ,‬שפיכות דמים ועבודה זרה‪.‬‬ ‫שחזה את החורבן ומסמנים את שתי בתי‬
‫שבעים שנה לקח לעם ישראל לעשות‬ ‫המקדש שנחרבו‪ ,‬בית המקדש הראשון‬
‫תשובה על ג' עבירות אלו‪ ,‬לכפר עליהם‬ ‫כנגד מקל שקד ובית המקדש השני כנגד‬
‫ולתקן אותם ולבנות בית שני‪.‬‬ ‫סיר שפונה צפונה‪.‬‬
‫בית שני הצוואר השני של העולם‬ ‫ידוע שהקב"ה ברא את העולם‬
‫‪13‬‬ ‫שדרכו עולה לשמיים הכל‪ ,‬עזרא הסופר‬ ‫כשהתכלית של העולם זה עם ישראל‪,‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫החיזיון השני של ירמיה הנביא היה‬ ‫אסף את רובם של ישראל ובנה את בית‬
‫סיר‪ ,‬הגמרא אומרת (ברכות נו‪ ):‬שהרואה סיר‬ ‫שני שהיה לא כמו בית ראשון‪ ,‬אבל גם‬
‫בחלום יצפה לשלום‪ .‬אדם שישן ורואה‬ ‫הוא היה צוואר שהכל היה עולה ממנו אשה‬
‫בחלום סיר‪ ,‬ידע שעוד מעט יהיה לו שלום‬ ‫ריח ניחוח אשה לקב"ה‪ .‬רבותינו הקדושים‬
‫כי בסיר שמים מים ואת הסיר שם על‬ ‫אומרים שבבית ראשון העשן שהיה עולה‬
‫האש‪ ,‬מים ואש זה דברים מנוגדים ואם‬ ‫לשמיים היה בצורת אריה ובית שני העשן‬
‫שופכים מים על האש הם מכבים אותה‬ ‫כבר היה בדמות כלב‪ ,‬בית הראשון היה פני‬
‫ואם יש כמות רבה של אש היא שורפת‬ ‫משה כפני חמה‪ ,‬בית שני היה פני יהושע‬
‫את המים‪ ,‬שני דברים מנוגדים אבל מתי‬ ‫כפני לבנה‪ ,‬אוי לה לאותה בושה‪.‬‬
‫שמצליחים לחבר את הניגוד הזה ושמים‬
‫נסתכל ונראה מה היה בבית השני‪,‬‬
‫את המים בתוך הסיר עם מים ואז שמים‬
‫הבית השני נחרב על שנאת חינם ועד‬
‫על האש‪ ,‬החיבור הזה מועיל ובונה ויוצר‬
‫היום לא תיקננו אותה‪ .‬שורש הקלקול‬
‫דברים גדולים‪ ,‬לכן אדם שחולם סיר יצפה‬
‫שבגללו נחרב הבית השני לא תוקן ולכן‬
‫לשלום כי הסיר מסמל על שלום‪.‬‬
‫אומרים רבותינו הקדושים (ירושלמי יומא פ"א‪,‬‬
‫אם כך מה החיזיון והנבואה של ירמיה‬ ‫ה"א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו‬
‫בסיר‪ ,‬מה היא מסמלת רע שהקב"ה אומר‬ ‫כאילו נחרב בימיו‪ .‬כל דור שעבר ולא‬
‫שמצפון תפתח הרעה הרי מי שרואה סיר‬ ‫נבנה הבית‪ ,‬ההרגשה בשמיים והעוון לדור‬
‫יצפה לשלום ולטוב‪ ,‬הנבואה השניה של‬ ‫כמו שנחרב בו‪ .‬לכן כל התנאים והקדושים‬
‫הסיר היא כנגד בית שני אם כך איפה הרע‬ ‫נלחמו לבנות בדורם את בית המקדש‪,‬‬
‫שטמון פה ושהבית עוד לא נבנה במשך‬ ‫רבי עקיבא עם בר כוכבא‪ ,‬אותם צדיקים‬
‫אלפי שנים‪ ,‬איפה הטוב והשלום שהסיר‬ ‫שהתענו והסתגפו סיגופים גדולים‬
‫מסמל? מדוע הנבואה של הסיר מסמל‬ ‫וביקשו לעורר את האהבה שהשכינה תרד‬
‫על חורבן הבית?‬ ‫ובית המקדש יבנה‪ ,‬לא היה אף דור שלא‬
‫אלא חשבנו לבאר ולומר יסוד עצום‪,‬‬ ‫השתוקקו גדולי עולם להביא את הגאולה‬
‫הנביא יואל שאחד השמות של היצר‬ ‫ולבנות את הבית‪ .‬כל דור בדרך ובצורה‬
‫הרע הוא צפוני‪ ,‬כי הוא צופן ומחביא‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬בעבודת השם של אותו דור נלחמו‬
‫הוא מסתיר‪ .‬רבותינו הקדושים אומרים‬ ‫הצדיקים לבנות את הבית‪ ,‬להעלות את‬
‫שבחורבן בית שני הייתה תורה שלא‬ ‫ירושלים על ראש שמחתם ואיך הקב"ה‬
‫הייתה באף דור‪ ,‬היה חסד ומעשים טובים‬ ‫ברחמיו ישוב אל ירושלים‪.‬‬ ‫‪14‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫מהימים ההם לזמן הזה ללבבות של כולנו‪.‬‬
‫אותן רגשות שהיו בלב של כל אותם‬
‫אנשים ועליהן נחרב ביהמ"ק עברו מאותן‬
‫ימים‪ ,‬אותם מלאכים שחורים ורעים שהיו‬
‫בלבבות של האנשים מחורבן הבית עברו‬
‫מדור לדור ונכנסו באנשים בצורה אחרת‬
‫ובדימוי אחר‪ ,‬אבל זה אותם מלאכים‬
‫שחורים ואותו שטן שרק לבש תחפושת‬
‫אחרת ונמצא בלב של כל אחד ואחד‬
‫באותה שנאת חינם שהייתה באותה דור‪.‬‬
‫זה נמצא בתוך סיר שמסמל לשלום‪,‬‬
‫זה נמצא בתוך הטלפון שאדם כותב‬
‫"אחי" "חברי"‪ ,‬כותב לו "שבת שלום"‬
‫ו"אני אוהב אותך מאוד"‪ ,‬כותב לו דברים‬
‫גדולים וטובים‪ ,‬אבל בפנים טמונים‬
‫אותם מלאכים שחורים שהיו בקמצא‬
‫ובר קמצא‪ ,‬בזמן החורבן‪ ,‬זו רק הייתה‬
‫תחפושת יפה בסיר שמסמל לשלום‪,‬‬
‫אבל בתוך הסיר היה את הצפוני שטמון‬
‫בתוך האדם שמצפון תפתח הרעה‪ ,‬שזו‬
‫המחלוקת שטמונה בתוך האדם והשנאת‬
‫חינם שטמונה בתוך האדם והמידות‬
‫הרעות שטמונים בתוך האדם‪.‬‬
‫האדם צריך לעבוד על עצמו להוציא‬
‫את ה"אחי"‪ ,‬להוציא את "החבר שלי"‬
‫להוציא את השקר שבפנים‪ ,‬כל עוד‬
‫האדם לא יתקן את היצר הרע הזה‬
‫שבתוכו ולא ישתלט על זה‪ ,‬לא ימית‬
‫‪15‬‬ ‫וישבור אותו‪ ,‬להסיר את היצר הרע מליבו‬
‫שלא היו באף דור‪ ,‬אבל היה משהו אחד‬
‫רע אנשים בפה דיברו טוב ובלב שנאו‬
‫אחד את השני‪ ,‬בלב אחד היה רוצה רע‬
‫לשני‪ .‬בפה הייתה אהבה גדולה‪ ,‬אחד‬
‫היה מראה לשני אהבה עצומה שאין‬
‫כדוגמתה‪ ,‬כל אחד היה קורא לחברו‬
‫"אחי" "אהובי" "יקירי" כל המילים‬
‫הטובות היו בפה‪ ,‬אבל בלב כל אחד‬
‫היה צופן ושומר לשני טינה ורוע גדול‬
‫שאין כדוגמתו‪ .‬שני אנשים היו נפגשים‬
‫מתחבקים ומתנשקים‪ ,‬התגעגעתי‪ ,‬כמה‬
‫אהבה אני אוהב אותך‪ ,‬אתה צריך הלוואה‬
‫תיקח כמה שאתה צריך‪ ,‬אבל בלב היו‬
‫שונאים אחד השני שנאה גדולה‪ ,‬עד היום‬
‫בית המקדש לא נבנה משום שלא תיקננו‬
‫את הדבר הרע הזה‪.‬‬
‫ירמיה הנביא חולם שהדבר הזה‬
‫ממשיך עד היום הזה‪ ,‬לכן הוא רואה סיר‬
‫שנראה כלפי חוץ שלום וכולם באהבה‬
‫גדולה‪ .‬אדם שיסתכל על העולם נראה‬
‫שכולם גרים בחברות‪ ,‬שכנים וקרובים‪,‬‬
‫נפגשים בשמחות‪ ,‬בשיעורי תורה‪ ,‬כולם‬
‫אוהבים אחד את השני וכולם מתחבקים‬
‫ומתנשקים‪ ,‬אבל בלב "מצפון תפתח‬
‫הרעה" יש את הצפוני את היצר הרע‪,‬‬
‫בלב טמונה שנאת חינם שעליה נחרב בית‬
‫המקדש‪ ,‬אותה שנאה שהייתה בלבבות‬
‫של כל אותו דור שנחרב בו הבית‪ ,‬שנאה‬
‫שהייתה כמו עם קמצא ובר קמצא עברה‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫ומגדיל אותם בעוד "אחי" ובעוד פנים‬
‫של צביעות ושקר‪ ,‬הוא נותן כוח למידות‬
‫הרעות האלה שימשכו לדורות הבאים‬
‫בתעצומה גדולה וחורבן גדול ביותר‪.‬‬
‫"שׁלֹוׁש ְּפ ָע ִמים‬ ‫אם רק נתאר לעצמנו ָ‬
‫ֹלהיָך‬
‫כּורָך ֶאת ְּפנֵ י ה' ֱא ֶ‬
‫ַּב ָּשׁנָ ה יֵ ָר ֶאה כָ ל זְ ְ‬
‫ַּב ָּמקֹום ֲא ֶשׁר יִ ְב ָחר" (דברים טז‪ ,‬טז) שלוש‬
‫פעמים בשנה כל עם ישראל היה עולה‬
‫לבית המקדש‪ ,‬כל אחד היה מביא‬
‫מהפירות היפים שלו‪ ,‬מביא קורבנות‪.‬‬
‫המשנה אומרת (אבות ה‪ ,‬ה) שעשרה ניסים‬
‫גדולים שנעשו לאבותינו בבית המקדש‪,‬‬
‫היו עולים מיליוני יהודים לירושלים ואף‬
‫פעם לא אמר האדם צר וצפוף לי המקום‪,‬‬
‫היו עומדים זקופים ומשתחווים רווחים‪.‬‬
‫ביום הכיפורים היו רואים את הכהן גדול‬
‫כמלך נכנס להקריב את הקורבנות‪ ,‬היו‬
‫רואים את חוט השני ִ‬
‫"אם יִ ְהיּו ֲח ָט ֵאיכֶ ם‬
‫ּכַ ָּשׁנִ ים ּכַ ֶּשׁלֶ ג יַ לְ ִּבינּו" (ישעיה א‪ ,‬יח) שאם היה‬
‫אדום נהפך ללבן‪ .‬לוקחים את השעיר‬
‫וזורקים אותו לעזאזל‪ ,‬דברים מעל הטבע‬
‫עולם ומלואו בזמן בית המקדש‪ ,‬וכל זה‬
‫נחרב על מידה רעה של שנאת חינם‪.‬‬
‫ומתי שנחזיר את האהבת חינם נוריד את‬
‫השנאת חינם ונקריב אותה‪ ,‬אנחנו בונים‬
‫את ירושלים ומחזירים את הדבר המיוחד‬
‫של הקב"ה שיבנה את ירושלים‪.‬‬
‫הגמרא אומרת (ב"מ פה‪ ).‬ששאלו על‬
‫מה אבדה הארץ על מה איבדנו את הדבר‬
‫לחוץ ויקריב אותו על המזבח של המידות‬
‫לקב"ה לריח ניחוח‪ ,‬כל עוד שלא יעשה‬
‫את זה דור שלא נבנה בית המקדש בימיו‬
‫כאילו נחרב בימיו‪ ,‬הוא ממשיך להחריב‬
‫את בית המקדש‪.‬‬
‫אם רוצים להילחם שיבנה בית‬
‫המקדש בדור הזה והאדם רוצה להיות‬
‫מבוני ירושלים ולא ממחריבי ירושלים‪,‬‬
‫עליו להוציא את אותן מידות רעות‬
‫שהיו באותן דורות ועברו בירושה מאב‬
‫לבן והגיעו עד אלינו‪ ,‬לקחת את אותן‬
‫מידות נטבח ונשחט אותן‪ .‬ברגע שנקריב‬
‫אותן ונוריד אותן מהעולם‪ ,‬אז הפחתנו‬
‫את הגובה והכובד של העולם מהמידות‬
‫הרעות האלה‪ ,‬כי מתי שיש מידה רעה‬
‫בעולם אנחנו עושים לה תולדות ואותה‬
‫מידה היא תופח על מנת להתפיח ואנחנו‬
‫מגדילים ומעצימים אותה לדורות הבאים‬
‫עם משקל יותר כבד וכוח יותר גדול‪ ,‬אבל‬
‫מתי שאנחנו שוחטים את המידה אנחנו‬
‫מורידים אותה ומקלים לדורות הבאים‬
‫שיהיה להם פחות כובד וקושי‪ ,‬פחות יצר‬
‫הרע לאותה מידה רעה של שנאת חינם‬
‫בלב של האדם‪.‬‬
‫לכן ככל שהאדם עובד לתקן את‬
‫המידות הרעות‪ ,‬הוא מקל על הבנים‬
‫שלו ועל הדורות הבאים‪ ,‬הוא מתקן את‬
‫העולם במלכות שדי על ידי שמוריד את‬
‫המידות הרעות האלה‪ .‬ואם האדם מוסיף‬ ‫‪16‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫מאמר יפה של עריכת דין‪ ,‬אלא התורה‬
‫צריכה להיות בהם קודם כל בהם‪ .‬הּוא‬
‫אֹומר קודם כל הוא היה עושה ואח"כ‬
‫ָהיָ ה ֵ‬
‫היה אומר‪ ,‬התורה הייתה חלק ממנו‪ ,‬הם‬
‫היו התורה‪ .‬לכן אבדה הארץ כי הם לקחו‬
‫את התורה ועשו אותה כחכמה בגוים ולא‬
‫כתורה‪.‬‬
‫האדם צריך לעבוד על עצמו להוריד‬
‫את השנאת חינם‪ ,‬את הסיר שירמיה‬
‫הנביא ראה בחיזיון‪ .‬להוריד את המידות‬
‫רעות בלב‪ ,‬את השקר וכל עוד שלא‬
‫נוציא ונמית אותן‪ ,‬נקריב אותן על מזבח‬
‫המידות אנחנו מגדילים ומעצימים אותם‬
‫שבדורות הבאים יהיה להם יותר כבד‬
‫ויותר קשה‪.‬‬
‫וצריך לדעת יסוד גדול‪ ,‬מתי שהאדם‬
‫עובד את השם בצניעות בפשטות‬
‫ובעבודת השם חזקה‪ ,‬הוא ממית ומוריד‬
‫את הכוח של המידות הרעות‪ .‬מה מיוחד‬
‫בספר דברים‪ ,‬מה מיוחד בחידושי תורה‬
‫שנאמרים בצער וביגון‪ ,‬מה מיוחד בלימוד‬
‫בספר "אור החיים" הקדוש או שאר‬
‫לימודים שצדיקים מצווים אותנו ללמוד‪,‬‬
‫אלא כל צדיק יודע את הבעיות של‬
‫"יֹוד ַע ַצ ִּדיק נֶ ֶפׁש ְּב ֶה ְמּתֹו" (משלי יב‪ ,‬י)‬
‫הדור ֵ‬
‫הצדיק יודע את הנפש הבהמית שלו ושל‬
‫התלמידים והקרובים שלו‪ .‬מתי שצדיק‬
‫אומר ללמוד דבר מסוים‪ ,‬זה כמו אדם‬
‫‪17‬‬ ‫שהולך לרופא והרופא נותן מרשם תרופה‬
‫המיוחד של בית המקדש‪ ,‬החכמים לא‬
‫ענו‪ ,‬הנביאים לא ענו‪ ,‬אף אחד לא ידע‬
‫לענות תשובה אבל הקב"ה ענה תשובה‬
‫ּתֹור ִתי ֲא ֶשׁר נָ ַת ִּתי לִ ְפנֵ ֶיהם‬
‫"על ָעזְ ָבם ֶאת ָ‬‫ַ‬
‫וְ ֹלא ָש ְׁמעּו ְבקֹולִ י וְ ֹלא ָהלְ כּו ָבּה" (ירמיה‪ ,‬ט‪,‬‬
‫יב) על זה שעזבו את התורה‪ .‬נבוא ונשאל‬
‫הרי הייתה תורה‪ ,‬יש היום תורה שלא היה‬
‫באף דור‪ ,‬כמה ישיבות יש וכמה תלמידי‬
‫חכמים יש‪ ,‬כמה שיעורי תורה יש‪ ,‬מיליוני‬
‫אנשים שלומדים דף יומי כל יום‪ ,‬כל מקום‬
‫שאדם הולך הוא רואה צדיקים ומקומות‬
‫של תורה‪ ,‬אז איך אפשר לומר על עזבם‬
‫את תורתי?‬
‫אלא אומר המדרש (איכ"ר ב‪ ,‬ג) שיש‬
‫הבדל בין חכמה בגוים תאמין לבין תורה‬
‫בגוים אל תאמין‪ ,‬יש הבדל בין חכמה לבין‬
‫תורה‪ .‬יש אדם שלומד תורה כמו חכמה‪,‬‬
‫כמו אדם שלמד חכמת הדיבור או למד‬
‫מקצוע‪ ,‬עריכת דין או ראיית חשבון‪ ,‬אדם‬
‫שלמד את התורה כמו מקצוע זו חכמה‬
‫אבל לא תורה‪ ,‬הוא יודע לדבר יפה ולספר‬
‫סיפורים יפים‪ ,‬הוא יודע עריכת דין טוב‬
‫או ראיית חשבון טוב‪ ,‬יודע להציג טוב וכך‬
‫יודע גם תורה‪ ,‬אבל התורה הזו היא לא‬
‫בגדר תורה אלא זו חכמה וחכמה בגוים‬
‫אל תאמין‪.‬‬
‫על התורה נאמר (אבות‪ ,‬ו) ָּברּוְך ֶש ָּׁב ַחר‬
‫ָּב ֶהם ְּוב ִמ ְשׁנָ ָתם‪ ,‬מתי שהרב אומר דברי‬
‫תורה היא חלק ממנו‪ ,‬זו לא הצגה או‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫ׁמּואל ְּבק ְֹר ֵאי‬

‫ּוש ֵ‬‫"מ ֶֹשׁה וְ ַא ֲהרֹן ְּבכ ֲֹהנָ יו ְ‬ ‫שמתאימה למחלה שיש לאדם‪ ,‬התרופה‬
‫ְשׁמֹו ק ִֹראים ֶאל ה' וְ הּוא יַ ֲענֵ ם" (תהילים צט‪,‬‬ ‫מקלה על האדם ויחד עם התרופה הגוף‬
‫ו) משה ואהרון מתעברים בכהניו‪ ,‬שמואל‬ ‫יוצר נוגדנים לנצח את המחלה‪.‬‬
‫מתעבר בקוראי שמו‪ ,‬נכנסים בצדיקים‬ ‫ככה ספר דברים‪ ,‬ככה חידושי תורה‬
‫שקוראים ספר דברים לתקן עולם‬ ‫וככה אדם שדבוק ברבו ובתורת רבו‪ ,‬רבו‬
‫במלכות שדי וכך נגיע לגאולה ושמחה‬ ‫יודע מה התיקון של הדור ועל ידי שהאדם‬
‫ונזכה לביאת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫עובד את הקב"ה במה שרבו חושב שזה‬
‫התיקון של הדור‪ ,‬אז זה מתקן ועוזר‬
‫לשבור את המידות ולקרוע את המסיכה‬
‫הצער הגדול בחורבן שלא הובאו‬ ‫מהפנים ולהוציא את האמת בחוץ‪.‬‬
‫ההרוגים לקבורה וכך לא ירד החרון‬
‫אף מישראל‬ ‫מי שקורא ספר דברים בדור הזה‬
‫ֹלהים‬ ‫"א ִ‬ ‫דוד המלך אומר (תהילים עט‪ ,‬א‪-‬ג) ֱ‬ ‫צריך לדעת שהוא קורע את המסיכה של‬
‫ָּבאּו גֹויִ ם ְּבנַ ֲחלָ ֶתָך ִט ְּמאּו ֶאת ֵהיכַ ל ָק ְד ֶשָׁך‬ ‫השטן‪ ,‬הוא מחליש אותו‪ .‬התשע מאות‬
‫רּושׁלַ ם לְ ִעּיִ ים‪ .‬נָ ְתנּו ֶאת נִ ְבלַ ת‬ ‫ָשׂמּו ֶאת יְ ָ‬ ‫חמישים וחמישה שערים להגיע לשמיים‪,‬‬
‫ֲע ָב ֶדיָך ַמ ֲאכָ ל לְ עֹוף ַה ָּש ָׁמיִ ם ְּב ַשׂר ֲח ִס ֶידיָך‬ ‫שהשטן אורב בהם בכל דלת ומנעול של‬
‫לְ ַחיְ תֹו ָא ֶרץ‪ָ .‬ש ְׁפכּו ָד ָמם ּכַ ַּמיִ ם ְס ִביבֹות‬ ‫אותם חדרים‪ ,‬ספר דברים פותח את‬
‫הדלת שנעולה על ידי השטן באותם‬
‫קֹובר‪ָ .‬היִ ינּו ֶח ְר ָּפה לִ ְשׁכֵ נֵ ינּו"‪.‬‬
‫רּושׁלָ ם וְ ֵאין ֵ‬
‫יְ ָ‬
‫תשע מאות חמישים וחמישה מדרגות‬
‫דוד המלך מתאונן ומבכה על חורבן בית‬
‫להגיע לקב"ה‪ .‬במשך אלפי שנים השטן‬
‫המקדש‪ ,‬על החרפה הגדולה שקרתה‬
‫שם חלודה במנעולים של אותם שערים‬
‫לעם ישראל בזמן הזה‪ .‬ידוע מה שהגוים‬
‫וגם דברים שהאדם השיג החליקו מתחת‬
‫עשו לעם ישראל ששחטו גברים ונשים‪,‬‬
‫לדלת או נפלו מהחלון‪ ,‬נשארו מדור‬
‫תינוקות‪ .‬הדם של עם ישראל היה שותת‬
‫קודם קצת ברכה מפה קצת פרנסה מפה‪,‬‬
‫ונשפך כנהרות של דם ובמשך שנים רבות‬
‫הדלתות העיקריות סגורות ופותחים את‬
‫הגוים היו משקים את השדות שלהם‬
‫אותן דלתות בדור הזה עם ספר דברים‪.‬‬
‫מאותן נהרות של דם של עם ישראל‪.‬‬
‫משה רבנו השאיר לדור הזה‪ ,‬לדור האחרון‬
‫אם נסתכל בפסוקים אלו‪ ,‬נראה‬ ‫את ספר דברים שנחזק אותו ונפתח את‬
‫שהטענה העיקרית שדוד המלך מתאונן‬ ‫התשע מאות חמישים וחמישה שערים‬
‫ובוכה עליה היא ָ‬
‫"ש ְׁפכּו ָד ָמם ּכַ ַּמיִ ם‬ ‫ובזה נוכל לתקן עולם במלכות שדי‪.‬‬ ‫‪18‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫כאילו קבור תחת המזבח‪ ,‬כתיב הכא‬

‫(שמות‬ ‫קֹובר" זה הצער‬
‫רּושׁלָ ם וְ ֵאין ֵ‬
‫ְס ִביבֹות יְ ָ‬
‫"מזְ ַּבח ֲא ָד ָמה ַּת ֲע ֶשׂה ּלִ י"‪ ,‬וכתיב התם‬
‫כ‪ ,‬כ) ִ‬ ‫והכאב של דוד המלך שלא קברו‪ .‬צריך‬
‫(דברים לב‪ ,‬מג) "וְ כִ ֶּפר ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו"‪.‬‬ ‫לשאול מדוע רק על זה דוד המלך‬
‫מתאונן ומצטער שאין קובר‪ ,‬מה עם זה‬
‫צריך לדעת יסוד גדול מתי שאדם‬
‫שעינו והרגו‪ ,‬על זה שציערו ונתנו לעוף‬
‫נפטר זה לא פשוט אבל התכלית של‬
‫השמים לאכול את הבשר של החסידים‬
‫פטירת הצדיק היא כפרה על כלל עם‬
‫בעם ישראל‪ ,‬למה על זה לא מתאונן דוד‬
‫ישראל‪ .‬מתי שקוברים את הצדיק והגוף‬
‫המלך כמו שמתאונן על זה ששפכו דמם‬
‫שלו נאכל בקבר‪ ,‬זה כמו קורבן על הכלל‪.‬‬
‫כמים ואין קובר?‬
‫המיתה של הצדיק זה רק שלב ראשון‪,‬‬
‫צריך לעבור את הקבורה‪ ,‬צריך לעבור‬ ‫אלא צריך לדעת יסוד גדול‪ ,‬מתי‬
‫את התהליך והזמן שהגוף נאכל‪ ,‬ואחרי‬ ‫שבית המקדש היה קיים והיו מקריבים‬
‫כן שכל התהליכים נגמרים ועוברת שנה‬ ‫קורבנות בבית המקדש‪ ,‬אנשים חושבים‬
‫מפטירת הצדיק שאז עושים הילולא‬ ‫שהשחיטה היא הדבר המיוחד והעיקרי‬
‫לכבוד הצדיק‪ ,‬אז נקרא שהגיע לסוף‬ ‫בקורבן‪ ,‬אבל לא אלא זריקת הדם והאש‬
‫ולחיתום ויש כוח לצדיק כאשר אדם‬ ‫והריח שהיו עולים מהקורבן לפני הקב"ה‪,‬‬
‫מזכיר אותו להועיל ולהשפיע זכות לכלל‬ ‫הם המעשה הגדול והחשוב של הקורבן‪.‬‬
‫עם ישראל‪.‬‬
‫וכך גם כתוב (ויקרא א‪ ,‬ט) ִ‬
‫"א ֵּשׁה ֵר ַיח‬
‫אם כך בחורבן בית המקדש‪ ,‬עם‬ ‫יחֹוח לַ ה'" ואומר רש"י במקום כשישחטנו‬ ‫נִ ַ‬
‫ישראל מתו‪ ,‬הדם שלהם נשפך והגופות‬ ‫יהא שוחטו לשם האש‪ .‬האש והריח‬
‫שלהם היו זרוקות ברחוב‪ ,‬דברים קשים‬ ‫שעולים מהקורבן זה עושה נחת רוח‬
‫ביותר‪ .‬הכאב היה שזה עדיין לא כיפר‬ ‫לקב"ה‪ .‬וכך אומרים רבותינו הקדושים‬
‫כי היו עוד דברים קשים‪ ,‬כי מתי שצדיק‬ ‫כמו כן בקורבן השם שהוא מיתת צדיקים‬
‫נפטר ולא נקבר‪ ,‬עוד לא נעשה המעשה‬ ‫שבאה לכפר על כלל ישראל‪ ,‬מיתתו זהו‬
‫של הקורבן שמביא כפרה‪ .‬אם כך כל‬ ‫בחינת שחיטת הקורבן ושוב באה הקבורה‬
‫הדברים הקשים והחמורים שקרו שמתו‬ ‫ועיכול הבשר שזה בחינת זריקת הדם‬
‫מאות אלפים וגופם היה זרוק ברחוב‪ ,‬היו‬ ‫על דרך מה שכתוב בספר דברים "וְ כִ ֶּפר‬
‫בגלל שהקב"ה היה עדין כועס כעס נורא‬ ‫ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו"‪ .‬אומרת הגמרא (כתובות קיא‪).‬‬

‫‪19‬‬ ‫ואם היו זוכים לקבורה‪ ,‬זה היה כמו קורבן‪,‬‬ ‫אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫ביום שנתנו להרוג את הרוגי ביתר תיקנו‬
‫הטוב והמטיב‪ ,‬כי באותו יום המתים האלו‬
‫נהיו כקורבנות וירד החרון אף של הקב"ה‬
‫מעם ישראל והתחיל התיקון הבניה‬
‫שאנחנו עדיין בונים מחורבן בית המקדש‪.‬‬
‫החורבן היה כ"כ קשה וחמור שאפילו‬
‫שעברו אלפי שנים מהחורבן‪ ,‬הגמרא‬
‫מספרת (גיטין נז‪ ).‬סיפורים מזעזעים שהיו‬
‫בונים גדרות ליקבים שלהם מגופות של‬
‫אנשים והגופות לא הרקיבו ובמשך שבע‬
‫שנים השקו את היקבים שלהם מהדם של‬
‫בני ישראל והיה יוצא להם היין המשובח‬
‫ומהודר בעולם‪ ,‬כל זה ועדיין לא ריצנו‬
‫את הקב"ה והצלחנו להביא את העולם‬
‫לנקודה שהיה לפני החטאים שחטאו‬
‫בחורבן‪ .‬אבל אחרי שניתנה רשות לקבור‬
‫את הרוגי ביתר אז כבר זה נהיה כקורבן‬
‫והקב"ה התחיל להתרצות וירד החרון אף‪,‬‬
‫אבל זה היה מאוחר כי נחרב כבר הבית‬
‫והאסון הגדול קרה ומאז אנחנו לוקחים‬
‫את זה לספירה לאחור ומנסים לרצות‬
‫את בוראנו שימחל לנו‪ ,‬סופרים את כל‬
‫המעשים הטובים והזכויות כדי שיבנה‬
‫בית המקדש במהרה בימינו ויחזיר את‬
‫שכינתו למקום הטוב והראשון כמו שהיה‪.‬‬
‫לכן צריך לדעת יסוד גדול‪ ,‬כשצדיק‬
‫נפטר זה קורבן אבל זה לא הסוף זו‬
‫רק ההתחלה‪ ,‬לשחיטה של הקורבן אין‬
‫משמעות כ"כ גדולה‪ ,‬התזת הדם והריח‬
‫הזאת הדם וריח ניחוח שעולה לפני‬
‫הקב"ה‪ ,‬כל התהליך של הקורבן והקב"ה‬
‫היה עוצר ולא מחריב את בית המקדש‪.‬‬
‫לכן הגמרא אומרת (ברכות מח‪ ):‬דאמר‬
‫רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר‬
‫לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב‪ ,‬הטוב‬
‫שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה‪.‬‬
‫צריך להבין מדוע ביום שניתנו לקבורה‬
‫הרוגי ביתר תיקנו הטוב והמטיב‪ ,‬אלא‬
‫שבאותו יום הגיע המצב שהגוף שלהם‬
‫יהיה קורבן ואז תהיה כפרה על עם‬
‫ישראל‪ ,‬כי במיתת הצדיק או במיתה‬
‫כשיש אסונות זה מחולק לשני דברים‪,‬‬
‫מיתה זה דבר אחד שלא עושה כלום‬
‫ולא מביאה את התכלית הנרצה‪ ,‬אבל‬
‫כשהאדם נאכל בקבר זה כמו הזאת דם‬
‫בבית המקדש והשריפה ששורפים את‬
‫הקורבן‪ ,‬שהריח עולה לפני הקב"ה וכך‬
‫נהיה כפרה‪.‬‬
‫וזה מה שקרה אצל בני ישראל‪ ,‬מתו‬
‫מאות אלפים ועם ישראל היו בטוחים‬
‫שאם הם יקברו‪ ,‬הקב"ה יקבל את הקורבן‬
‫שכל כך הרבה אנשים מתו‪ ,‬הסנהדרין‪,‬‬
‫ילדים‪ ,‬זקנים וזקנות‪ ,‬תינוקות של בית‬
‫רבן שלא חטאו‪ ,‬שבטוח אחרי כזה אסון‬
‫שמתו אנשים ויקברו זה יעלה כמו קורבן‬
‫לקב"ה‪ ,‬הקב"ה יסלח וימחל‪ ,‬יתרצה ולא‬
‫יחרב הבית‪ .‬אבל הקב"ה לא נתן לקבור‬
‫אותם ואז מתו ולא נחשב כקורבן‪ .‬לכן‬ ‫‪20‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫יט ְב ָּת לִ ְראֹות‬ ‫עץ שקד והקב"ה עונה לו ֵ‬

‫"ה ַ‬ ‫ניחוח והאש שעולה כשמקריבים את‬
‫ּכִ י שֹ ֵׁקד ֲאנִ י ַעל ְּד ָב ִרי לַ ֲעשֹׂתֹו"‪ .‬זו הנבואה‬ ‫הקורבן זה הדבר הגדול וזו התכלית‬
‫הראשונה של ירמיה הנביא ורבותינו‬ ‫המעולה בקורבן שמרצה וגורם כפרת‬
‫דורשים שנבואה זו כנגד חורבן בית‬ ‫עוונות‪ ,‬כך גם צדיק שנפטר הקבורה‬
‫ראשון ודווקא נבואה זו היא כנגד בית‬ ‫והזמן שעובר זה הכפרת עוונות‪.‬‬
‫ראשון כי זמן החניטה של השקד הוא כ"א‬ ‫דוד המלך מתאונן בפסוק ואומר‬
‫ימים שהם כנגד כ"א ימים מיום י"ז בתמוז‬ ‫ֹלהים ָּבאּו גֹויִ ם ְּבנַ ֲחלָ ֶתָך ִט ְּמאּו‬ ‫"א ִ‬‫לקב"ה ֱ‬
‫עד יום ט' באב‪.‬‬ ‫רּושׁלַ ם לְ ִעּיִ ים‪.‬‬
‫ֶאת ֵהיכַ ל ָק ְד ֶשָׁך ָשׂמּו ֶאת יְ ָ‬
‫נָ ְתנּו ֶאת נִ ְבלַ ת ֲע ָב ֶדיָך ַמ ֲאכָ ל לְ עֹוף ַה ָּש ָׁמיִ ם‬
‫נבואה שניה שמראה הקב"ה לירמיה‬
‫ְּב ַשׂר ֲח ִס ֶידיָך לְ ַחיְ תֹו ָא ֶרץ‪ָ .‬ש ְׁפכּו ָד ָמם ּכַ ַּמיִ ם‬
‫"וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵאלַ י ֵשׁנִ ית לֵ אמֹר ָמה ַא ָּתה‬
‫קֹובר" שזו הבעיה‬ ‫רּושׁלָ ם וְ ֵאין ֵ‬ ‫ְס ִביבֹות יְ ָ‬
‫פּוח ֲאנִ י ר ֶֹאה ָּופנָ יו ִמ ְּפנֵ י‬
‫ר ֶֹאה וָ א ַֹמר ִסיר נָ ַ‬
‫הקשה ששפכו דמם כמים ואין קובר‪ ,‬זה‬
‫ָצפֹונָ ה" סיר נפוח שהעשן שלו עולה‬
‫מה שכאב לדוד המלך ומתי שנתנו לקבור‬
‫לכיוון צפונה ועל זה אומר הקב"ה לירמיה‬
‫אותם תיקנו את ברכת הטוב והמטיב‬
‫"מ ָּצפֹון ִּת ָּפ ַתח ָה ָר ָעה ַעל ּכָ ל י ְֹש ֵׁבי ָה ָא ֶרץ"‪.‬‬
‫ִ‬
‫שהיו כקורבן שלם ואז יכלו לקיים "וְ כִ ֶּפר‬
‫חשבנו להקשות קושיה חזקה‪,‬‬ ‫ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו" לכפרת עוונות לכלל עם‬
‫הנבואה הראשונה של עץ שקד היא כנגד‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫בית ראשון‪ ,‬כי זמן החניטה של השקד‬
‫הוא עשרים ואחד ימים כנגד הימים מי"ז‬
‫כ"א ימי בין המצרים כנגד כ"א‬
‫בתמוז עד ט' באב‪ ,‬אבל אם נספור את‬ ‫האותיות שפרחו משבירת הלוחות‬
‫הימים נראה שיש מיום י"ז בתמוז עד ר"ח‬ ‫הראשונים‬
‫אב יש שלושה עשר יום ומר"ח אב עד ט'‬ ‫הנביא ירמיה מספר לנו על שתי‬
‫באב זה תשעה ימים ויחד יוצא עשרים‬ ‫נבואות לא פשוטות שרואה‪ ,‬הקב"ה‬
‫ושניים ימים ולא עשרים ואחד‪ .‬אם כך‬ ‫שואל את ירמיה מה הוא רואה (ירמיה‬
‫למה אומרים רבותינו שחניטת עץ השקד‬ ‫א‪ ,‬יא) "וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵאלַ י לֵ אמֹר ָמה ַא ָּתה‬
‫עשרים ואחד ימים הוא כנגד זמן חורבן‬ ‫ר ֶֹאה יִ ְר ְמיָ הּו וָ א ַֹמר ַמ ֵּקל ָש ֵׁקד ֲאנִ י ר ֶֹאה"‬
‫בית המקדש מי"ז בתמוז עד ט' באב‬ ‫וירמיה עונה לו שרואה מקל של עץ שקד‪.‬‬
‫עשרים ואחד ימים‪ ,‬הרי זה כ"ב ימים ולא‬ ‫אומרים המפרשים שעץ השקד היה בלי‬
‫‪21‬‬ ‫כ"א ימים?‬ ‫עלים‪ ,‬סתם גזע וירמיה חזה ואמר לקב"ה‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫או רואים פתאום שיש ריב בין מדינות‪,‬‬
‫אומרים רבותינו הקדושים מתי שיש‬
‫מחלוקת בין השבעים שרים של האומות‬
‫למעלה מתחילות מחלוקות ומריבות‬
‫בין המדינות למטה‪ .‬מתי שמלאך אחד‬
‫משמיד מלאך אחר‪ ,‬אז אותה מדינה‬
‫נופלת‪ ,‬אם רואים מדינה שהתפרקה זה‬
‫כי המלאך שלה התפרק למעלה ועל זה‬
‫רֹומיו הּוא יַ ֲע ֶשׂה‬ ‫אומרים ֶ‬
‫עֹושׂה ָשׁלֹום ִּב ְמ ָ‬
‫ָשׁלֹום ָעלֵ ינּו כשבמרום יהיה שלום‪ ,‬אז גם‬
‫למטה יהיה שלום‪.‬‬
‫וצריך לדעת שלכל מלאך שאחראי‬
‫על מדינה יש יצר הרע שונה‪ ,‬אדם שנוסע‬
‫לאמריקה היצר הרע שיש שם בעניין‬
‫מסויים הוא יותר מכל מדינה אחרת וזו‬
‫החולשה של אותה מדינה‪ .‬אדם שנוסע‬
‫לצרפת יש יצר הרע אחד שהוא יותר‬
‫ממקומות אחרים‪ .‬אדם בעל נפש גבוהה‬
‫ונשמה חדה‪ ,‬כשנוסע למדינה מסוימת‬
‫מרגיש פה היצר של עריות‪ ,‬מקום אחר‬
‫היצר הרע של תאוות ממון‪ ,‬מקום אחר‬
‫היצר הרע של חוצפה‪ .‬מקום אחר יצר‬
‫הרע של גסות‪ .‬בכל מדינה יש את כל סוגי‬
‫היצר הרע‪ ,‬אבל בכל מדינה יש יצר הרע‬
‫בצורה חריגה ע"פ הטבעים והיצר שיש‬
‫למלאך של אותה מדינה בשמיים‪.‬‬
‫מתי שבני ישראל יצאו ממצרים‬
‫והמצרים טבעו בים‪ ,‬המלאך של מצרים‬
‫היה מקטרג קשה הללו עובדי עבודה זרה‬
‫אז אפשר לפרש ולקשור את דברי‬
‫רבותינו הקדושים ולהוציא מפה יסוד‬
‫עצום שמשתלב כפתור ופרח כפתור‬
‫ופרח‪ ,‬בתורה הקדושה יש כ"ב אותיות‬
‫חוץ מהאותיות הסופיות מנצפ"ך שהקב"ה‬
‫הכניס אותן בהמשך‪ .‬צריך לדעת שכל‬
‫אות היא צינור לקב"ה ולכן בוידוי אומרים‬
‫את התחנון ע"פ א' ב' א'שמנו ב'גדנו כדי‬
‫לתקן את האותיות כי כל אות יונקת את‬
‫הכוח שלה מהשמיים‪ .‬כל מה שהאדם‬
‫התפלל באות א'‪ ,‬הוא מוריד כוח לאות א'‬
‫וכך בכל האותיות‪ ,‬להיפך אם אדם עושה‬
‫רע באות א' הוא לוקח כוח מהאות א' וכן‬
‫הלאה בשאר האותיות‪.‬‬
‫וידוע ששפת הקודש היא לא שפה‬
‫כשאר השפות‪ ,‬המדרש אומר (ילקו"ש‬
‫נח‪ ,‬רמז סב) שבדור ההפלגה הקב"ה לקח‬
‫שבעים מלאכים‪ ,‬שבעים שפות ושבעים‬
‫מדינות‪ ,‬כאשר כל מלאך ירים פתק של‬
‫מדינה ושפה והוא יהיה אחראי על אותה‬
‫מדינה ושפה‪ ,‬מלאך אחד יצא לו מרוקו‬
‫ושפה ערבית‪ ,‬מלאך אחד יצא לו צרפת‬
‫ושפה צרפתית‪ .‬הקב"ה הרים גם פתק‬
‫ויצא לו ארץ הקודש ולשון הקודש ועל‬
‫ֹלהיָך ּד ֵֹרׁש א ָֹתּה‬ ‫זה נאמר ֶ‬
‫"א ֶרץ ֲא ֶשׁר ה' ֱא ֶ‬
‫ֹלהיָך ָּבּה ֵמ ֵר ִשׁית ַה ָּשׁנָ ה‬
‫ָּת ִמיד ֵעינֵ י ה' ֱא ֶ‬
‫וְ ַעד ַא ֲח ִרית ָשׁנָ ה" (דברים יא‪ ,‬יב) שזו ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מתי שיש מחלוקת בין המדינות‬ ‫‪22‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫ומובא בשו"ע (או"ח תקנט‪ ,‬ד) אין אומרים‬ ‫והללו עובדי עבודה זרה‪ ,‬למה הם טובעים‬
‫תחנון בתשעה באב‪ ,‬ואין נופלים על פניהם‬ ‫ואלה לא‪ .‬עד שהתורה הקדושה אומרת‬
‫משום דמקרי מועד‪ ,‬כל שלושת השבועות‬ ‫(שמות טו‪ ,‬א) בני ישראל ראו "סּוס וְ רֹכְ בֹו‬
‫האלה מי"ז בתמוז עד ט' באב אומרים‬ ‫ָר ָמה ַבּיָ ם" שואלים המפרשים למה נאמר‬
‫תחנון‪ ,‬אבל בט' באב לא אומרים תחנון כי‬ ‫סוס ורכבו צריך לומר סוסים ורוכביהם‬
‫הוא נקרא יום חג כמו שנאמר (איכה א‪ ,‬טו)‬ ‫רמה בים כי המצרים באו עם מספר גדול‬
‫מֹועד" והגמרא אומרת (ירושלמי‬ ‫"ק ָרא ָעלַ י ֵ‬
‫ָ‬ ‫של רכבים‪ ,‬אלא עונים מתי שבני ישראל‬
‫ברכות פ"ב‪ ,‬ה"ד) שיום זה נקרא מועד כי ביום‬ ‫ראו את שרו של מצרים טובע בים‪ ,‬סוס‬
‫זה נולד מלך המשיח‪.‬‬ ‫ורכבו רמה בים אז הבינו שניצחו את‬
‫המלחמה‪ ,‬כי השר של מצרים טבע‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יש עשרים ושניים אותיות חוץ‬
‫מתי ששר אחד באומות העולם נופל‪ ,‬אז‬
‫מהאות ט' שלא נשברה בלוחות הברית‬
‫האומה הזו נופלת למטה‪ ,‬מתי שהשר‬
‫שהיא כנגד ט' באב ולכן זה עשרים ושניים‬
‫חזק אז גם האומה חזקה בארץ‪.‬‬
‫ימים פחות יום ט' באב שנקרא מועד ולכן‬
‫זה גם עשרים ואחד ימים‪.‬‬ ‫אם כך כל הכ"ב אותיות א' ב' הן‬
‫צינורות מהשמיים לארץ וזה משפיע‬
‫להוריד כוח למטה‪ .‬כך גם בפרקי שירה‬
‫אדם שמצטער וכואב על חורבן‬ ‫שקוראים בכל יום ראשון בק"ק "שובה‬
‫בית המקדש בונה את בית המקדש‬ ‫ישראל" נותנים כוח למלאך שאחראי על‬
‫השלישי‬ ‫כל דבר בבריאה‪ ,‬מתי שהמלאך נופל גם‬
‫הגמרא אומרת (מגילה ה‪ ):‬ובקש לעקור‬ ‫אותה בריאה שאחראי עליה נופלת‪.‬‬
‫תשעה באב ולא הודו לו רבי הקדוש‪ ,‬רבי‬ ‫על פי זה אפשר לפרש ולומר‪ ,‬אם‬
‫יהודה הנשיא ביקש לדחות ט' באב שחל‬ ‫נסתכל בדברות הראשונות בעשרת‬
‫בשבת‪ ,‬שאותה שנה לא יצטרכו לצום‬ ‫הדברות שמשה רבנו הוריד מהשמיים יש‬
‫בתשעה באב דחוי וחכמים לא קיבלו‬ ‫את כל האותיות חוץ מהאות ט'‪ ,‬אומרת‬
‫את דעתו של רבי הקדוש והשאירו את‬ ‫הגמרא (ב"ק נה‪ ).‬אם האות ט' הייתה‬
‫ההלכה שאם ט' באב חל בשבת דוחים‬ ‫בלוחות והלוחות היו נשברים‪ ,‬אז היו‬
‫את הצום למוצאי שבת ויום ראשון‬ ‫אומרים ח"ו שכלתה טובה מישראל לכן‬
‫שצמים בהם את צום ט' באב‪ .‬צריך להבין‬ ‫הקב"ה לא שם בלוחות הראשונים את‬
‫‪23‬‬ ‫למה רבי הקדוש ביקש לדחות את הצום‬ ‫האות ט'‪.‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫אומר צום ט' באב אלא צום החמישי‪.‬‬ ‫וחכמים לא קיבלו את דעתו של רבי‬
‫מדוע הוא אומר כך ולא צום ט' באב?‬ ‫הקדוש‪.‬‬
‫אלא צריך לדעת יסוד גדול‪ ,‬בית‬ ‫וידוע שרבי הקדוש היה מהצאצאים‬
‫המקדש נחרב אבל הבנייה של בית‬ ‫של דוד המלך שממנו תהיה הגאולה‬
‫המקדש היא על ידי העצב והצער שאנחנו‬ ‫השלימה והיה ממשיך להחזיק בכתר‬
‫מצטערים על חורבן בית המקדש‪ ,‬בית‬ ‫המלוכה שלא יסור שבט מיהודה מבית‬
‫המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה‬ ‫דוד אפילו שבית המקדש לא היה קיים‪,‬‬
‫המלך במשך שבע שנים ואת הבית השני‬ ‫אבל עדיין תמיד בני יהודה היו השולטים‬
‫בנה הורדוס במשך שש שנים‪ ,‬שניהם בנו‬ ‫והמובילים בעם ישראל‪ .‬ורבי הקדוש‬
‫את הבית בקדושה וטהרה‪ ,‬שלמה המלך‬ ‫בתור הנשיא של עם ישראל‪ ,‬היה גדול‬
‫פרש מאשתו ולא שתה יין במשך שבע‬ ‫בתורה ובפרנסה והיה הפרנס של עם‬
‫שנים‪ .‬דוד המלך קנה את הקרקע לבית‬ ‫ישראל‪ ,‬ביקש לדחות את ט' באב‬
‫המקדש מארוונה היבוסי‪ ,‬היו אנשים‬ ‫שחל בשבת אבל חכמים לא הסכימו‬
‫שעבדו בלבנון וחתכו עצים‪ ,‬עשו הכנות‬ ‫לדעתו של רבי ואמרו שכן יצומו‪ ,‬אם‬
‫רוחניות וגשמיות כדי לבנות את הבית גם‬ ‫כך מדוע רבי ביקש לדחות את הצום‪,‬‬
‫ברוחניות וגם בגשמיות‪ ,‬כך בשני הבתים‪.‬‬ ‫מה הייתה סברתו של רבי ומה הייתה‬
‫אבל הבית השלישי ירד בנוי ומשוכלל‬ ‫סברתם של חכמים ומדוע לא קיבלו‬
‫מהשמיים‪ ,‬ירד מוכן וכמו שדוד המלך‬ ‫את דעתו?‬
‫אומר "ּבֹונֵ ה יְ ָ‬
‫רּושׁלַ ם ה' נִ ְד ֵחי יִ ְש ָׂר ֵאל יְ כַ ּנֵ ס"‬ ‫אלא צריך לדעת בכל התפיסה‬
‫(תהילים קמז‪ ,‬ב) שהקב"ה בונה את ירושלים‬ ‫והראיה של צום ט' באב מה המהות של‬
‫מיום ליום בכל רגע הקב"ה בונה את‬ ‫ט' באב‪ .‬ט' באב הוא לא כמו כל הצומות‬
‫ירושלים בלשון הווה‪ ,‬לא בנה מלשון עבר‪.‬‬ ‫שעם ישראל מצטער ומזכיר את המאורע‬
‫הקב"ה בונה את ירושלים על ידי הצער‬ ‫של הדבר‪ ,‬אלא לצער של ט' באב‬
‫והכאב שאנו מצטערים ובוכים ומתאבלים‬ ‫ולעצבות על החורבן יש משמעות גדולה‬
‫על ירושלים שנחרבה‪ ,‬על ידי זה שבוכים‬ ‫ביותר‪ .‬מובא בנביא (זכריה ח‪ ,‬יט) "ּכֹה ָא ַמר‬
‫ומתפללים ומצטערים על חורבן בית‬ ‫ישׁי וְ צֹום‬‫ה' ְצ ָבאֹות צֹום ָה ְר ִב ִיעי וְ צֹום ַה ֲח ִמ ִ‬
‫המקדש אנחנו בונים את ירושלים‪ .‬וכך‬ ‫הּודה‬
‫ַה ְּש ִׁב ִיעי וְ צֹום ָה ֲע ִש ִׂירי יִ ְהיֶ ה לְ ֵבית יְ ָ‬
‫"ה ַּמזְ ּכִ ִרים ֶאת‬ ‫הנביא אומר (ישעיה סב‪ ,‬ו‪-‬ז) ַ‬ ‫טֹובים וְ ָה ֱא ֶמת‬
‫לְ ָשׂׂשֹון ּולְ ִש ְׂמ ָחה ּולְ מ ֲֹע ִדים ִ‬
‫יְ הוָ ה ַאל ֳּד ִמי לָ כֶ ם‪ .‬וְ ַאל ִּת ְּתנּו ֳד ִמי לֹו ַעד‬ ‫וְ ַה ָּשׁלֹום ֱא ָהבּו" אנחנו רואים שהנביא לא‬ ‫‪24‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫מקשה רבנו האלשיך הקדוש על‬
‫הפס' ַ‬
‫"א ִּפ ְריֹון ָע ָשׂה לֹו ַה ֶּמלֶ ְך ְשֹׁלמֹה ֵמ ֲע ֵצי‬
‫ּמּודיו ָע ָשׂה כֶ ֶסף ְר ִפ ָידתֹו זָ ָהב‬ ‫ַהּלְ ָבנֹון‪ַ .‬ע ָ‬
‫ֶמ ְרּכָ בֹו ַא ְרּגָ ָמן ּתֹוכֹו ָרצּוף ַא ֲה ָבה ִמ ְּבנֹות‬
‫רּושׁלָ ם" (שה"ש ג‪ ,‬ט) מדוע את המקום‬ ‫יְ ָ‬
‫המיוחד בית המקדש הקב"ה מבקש‬
‫לבנות מכסף מזהב מדברים גשמיים‪,‬‬
‫הרי זה דבר רוחני והיה צריך לבנות אותו‬
‫מדברים רוחניים‪ ,‬אם כך מדוע בנו אותו‬
‫מדברים גשמיים?‬
‫אלא עונה האלשיך הקדוש בגלל‬
‫רּושׁלָ ם"‪ ,‬אדם‬
‫"ּתֹוכֹו ָרצּוף ַא ֲה ָבה ִמ ְּבנֹות יְ ָ‬
‫שאוהב את נכסים שלו‪ ,‬את הכסף והזהב‬
‫שלו‪ ,‬הוא מכניס בהם בתוך הדברים‬
‫הגשמיים האלה את האהבה שלו‪ .‬מתי‬
‫שהאדם נותן את אותם דברים גשמיים‪,‬‬
‫הוא נותן את האהבה שלו כי האהבה שלו‬
‫נמצאת בתוך אותם דברים‪ .‬כך מסביר‬
‫האלשיך‪ ,‬הקב"ה רצה את האהבה של עם‬
‫ישראל לכן אמר לעם ישראל לתת את‬
‫הזהב והכסף כי בתוכם נמצאת שיתנו את‬
‫האהבה שלהם לבית המקדש‪.‬‬
‫וזה מה שאומר הקב"ה ְ‬
‫"ּתנָ ה ְבנִ י לִ ְּבָך‬
‫לִ י" (משלי כג‪ ,‬כו) שהאדם יתן לקב"ה את‬
‫הלב שלו‪ ,‬והלב של האדם נמצא בכסף‬
‫ובזהב‪ ,‬בדברים שהוא אוהב שמה נמצא‬
‫הלב שלו‪ .‬ומתי שנתן את הכסף והזהב‬
‫או הדברים הוא אוהב‪ ,‬הוא נתן את‬
‫‪25‬‬ ‫האהבה שלו‪ .‬בבית המקדש הקב"ה רוצה‬
‫רּושׁלַ ם ְּת ִהּלָ ה ָּב ָא ֶרץ"‬
‫יְ כֹונֵ ן וְ ַעד יָ ִשׂים ֶאת יְ ָ‬
‫הצער והיגון שלנו על חורבן בית המקדש‬
‫בזה בכל יום אנו בונים את ירושלים‪ .‬בית‬
‫ראשון לקח לשלמה שש שנים לבנות‪ ,‬בית‬
‫שני לקח להורדוס שבע שנים לבנות ואנו‬
‫במשך אלפי שנים עוד בונים אותו על ידי‬
‫הצער והכאב‪ ,‬המספד שאנו מצטערים‬
‫ככה אנחנו בונים את הבית השלישי‪.‬‬
‫לכן בכל תפילת שמונה עשרה‬
‫מזכירים את בניין בית המקדש‪ ,‬כל לילה‬
‫יהודי ירא שמיים עושה תיקון חצות‪ ,‬חתן‬
‫"אם‬‫ברגע השמחה הגדולה שלו‪ ,‬אומר ִ‬
‫רּושׁלָ ם ִּת ְשּׁכַ ח יְ ִמינִ י" (תהילים קלז‪,‬‬
‫ֶא ְשּׁכָ ֵחְך יְ ָ‬
‫ה)‪ .‬כל אבל וכל בכי על חורבן הבית אנו‬
‫בונים את ירושלים ואת הבית בשמיים‪,‬‬
‫ומתי שהגאולה תבוא ונסיים לבנות את‬
‫ירושלים למעלה על ידי הצער והכאב‪ ,‬אז‬
‫ירושלים תרד בנויה ומשוכללת‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬ככל שהאדם מזכיר את‬
‫החורבן ובוכה על החורבן הוא בונה יותר‬
‫את ירושלים‪ ,‬מי שמנותק מהחורבן ולא‬
‫חושב על החורבן‪ ,‬לא כואב על כאב‬
‫השכינה והצער של ירושלים‪ ,‬הוא לא‬
‫חלק מהבנייה של ירושלים ובניית בית‬
‫המקדש‪ .‬לכן מי שלא מצטער בחורבן‬
‫הבית וחורבן ירושלים‪ ,‬גם לא יראה‬
‫בשמחה של בנייתם כי כל המהות של‬
‫בניית ירושלים היא על ידי מסירות ואהבה‬
‫ודבקות בקב"ה על בניין בית המקדש‪.‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫זה כט' באב אלא כצום החמישי‪ ,‬שהיום‬
‫הזה של הכאב והצום שעיננו את נפשנו‬
‫בחמישה עינוים הוא יחזור לשמחה‪.‬‬
‫הבניה של הבית השלישי היא על ידי‬
‫כאב שכואב לנו‪ ,‬על ידי מסירות ודבקות‬
‫בהשם‪ ,‬ככה בונים את חורבן הבית‪.‬‬
‫על פי זה אפשר לבאר ולומר‪ ,‬רבי‬
‫הקדוש היה אחד האנשים הקדושים שהיו‬
‫לעם ישראל‪ ,‬הגמרא מספרת (כתובות קד‪).‬‬
‫מתי שנפטר היה בערב שבת וכולם הלכו‬
‫להלוויה שלו‪ ,‬הלוויה גדולה‪ ,‬בכי והספד‬
‫גדול‪ ,‬יום לא פשוט לעם ישראל‪ .‬כשחזרו‬
‫כולם מהלוויה ראו שהיום התארך והיה‬
‫לכולם עוד זמן להתארגן ולהכין צרכי‬
‫שבת‪ ,‬כי השבת כיבדה את רבי הקדוש‬
‫שלא יהיה לאנשים ח"ו חילול שבת או‬
‫לחץ שבת‪ ,‬שיהיה לאנשים גם זמן ללכת‬
‫לבכות ולהצטער על רבי וגם זמן להכין‬
‫את עצמם לשבת כי רבי הקדוש קידש‬
‫את השבת והשבת אצלו הייתה זמן מיוחד‬
‫של דבקות והתעלות‪ ,‬של השגות עצומות‬
‫באהבת השם‪.‬‬
‫הגדולה של רבי הקדוש הייתה שגם‬
‫אם חל ט' באב בשבת‪ ,‬העבודה של שבת‬
‫קודש לפעול ולבנות את בית המקדש‬
‫גדולה ביותר ויש לשבת בלבד משמעות‬
‫גדולה בבניית בית המקדש‪ .‬אבל חכמים‬
‫אמרו לא‪ ,‬הדורות ירודים וצריך את הצום‬
‫ואת התענית‪ ,‬הכאב כי זה מה שבונה‬
‫את הרוחניות של האדם‪ ,‬את הדברים‬
‫הגבוהים של האדם וזה נמצא בממון של‬
‫האדם במה שעבד והצטער‪ ,‬במה שטרח‬
‫ועמל שם נמצאת האהבה של האדם ואת‬
‫זה הקב"ה ביקש‪.‬‬
‫בית ראשון ושני היו בזהב ובכסף‬
‫ובדברים טובים‪ ,‬אבל בבית שלישי‬
‫הקב"ה מצפה שנבנה וניתן מהכאב‬
‫והצער שמצטערים על בית המקדש‪.‬‬
‫כל בכי וצער שאנו בוכים ומצטערים‬
‫אנחנו נותנים עוד אבן לבניית בית‬
‫המקדש‪ ,‬אבל מתי שאנחנו שוכחים ולא‬
‫מצטערים אנחנו מקלקלים ומחריבים את‬
‫הבנייה של הבית השלישי‪ .‬בבית ראשון‬
‫ושני שהקב"ה ביקש את הזהב והכסף‬
‫כי שם בתוך הלב הייתה האהבה שלנו‪.‬‬
‫בבית השלישי הבנייה היא על ידי הצער‬
‫והכאב‪ ,‬העוגמת נפש אנחנו בונים את‬
‫הבית השלישי‪ .‬מי שבוכה ומצטער הוא‬
‫בונה ומי שלא בוכה ומצטער לא בונה‪,‬‬
‫מי שלא מזכיר את חורבן ירושלים הוא‬
‫לא בונה ומי שמזכיר את חורבן ירושלים‬
‫ועושה תיקון חצות ומצטער ומרגיש את‬
‫צער השכינה וצער החורבן‪ ,‬הוא בונה את‬
‫ירושלים ומי שלא‪ ,‬לא בונה‪.‬‬
‫לכן נכתב צום החמישי ולא ט' באב כי‬
‫הכוח הולך על הצום‪ ,‬אם הצום נדחה מיום‬
‫שבת לראשון‪ ,‬אז גם הכאב נדחה משבת‬
‫ליום ראשון‪ ,‬לכן הנביא לא מזכיר את‬ ‫‪26‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫שהאדם יתאבל ויצטער על חורבן הבית‬ ‫את הבית‪ .‬ועבודה של שבת בדבקות‬
‫כך בונים‪ .‬לכן לא כתוב ט' באב‪ ,‬כי צום‬ ‫והתעלות שאיתה אפשר לבנות את הבית‬
‫החמישי‪ ,‬הצום והכאב של ט' לחודש זה‬ ‫מתאימה רק לאנשים ברמה ובמעלה כמו‬
‫עתיד להתבטל אחרי שיבנה בית המקדש‬ ‫של רבי הקדוש‪ .‬לכן לא קיבלו את דעתו‬
‫מכל הבכי והצער שלנו‪.‬‬ ‫של רבי הקדוש שאם חל ט' באב בשבת‪,‬‬
‫לא צריך לדחות את הצום‪ ,‬כי הבניין של‬
‫בית המקדש השלישי היא רק על ידי כאב‬
‫אדם שלא מכבד תלמידי חכמים‬ ‫וצער גדול‪.‬‬
‫וצדיקים ופוגע בהם לא יזכה שיגנו‬
‫וישמרו עליו‬ ‫האדם צריך לדעת יסוד גדול‪ ,‬כל‬
‫המהות של בניין בית שלישי זה רק על ידי‬
‫ידוע שבית המקדש היה הדבר הגדול‬
‫כאב‪ ,‬על ידי צום ואבלות שהאדם אבל של‬
‫והמקודש ביותר‪ ,‬ירושלים בתפארתה‬
‫חורבן הבית‪ .‬אדם ששלושת השבועות‬
‫הייתה משוש כל הארץ‪ .‬ככל שהאדם‬
‫עוברים עליו כמו שלושת שבועות רגילים‬
‫יחשוב שעיר פלונית יפה או עיר אלמונית‬
‫והוא לא שם לב בכלל שזה זמן קשה‬
‫עיר מיוחדת‪ ,‬הכל זה דברים בטלים מול‬
‫של חורבן הבית‪ ,‬הוא לא שם לב שהוא‬
‫היופי המיוחד הרוחני והגשמי שהיה‬ ‫לא צריך לאכול בשר בימים האלה בגלל‬
‫בירושלים בזמן בית המקדש‪ .‬כהנים‪,‬‬ ‫חורבן בית המקדש‪ .‬הוא לא שומר על‬
‫לווים הקורבנות שמקריבים‪ ,‬עבודת הכהן‬ ‫הכללים של האבלות בימים אלו‪ ,‬אז אין‬
‫הגדול ביום הכיפורים‪ ,‬כל מה שהיה בבית‬ ‫לו חלק בבניית בית המקדש השלישי‪ .‬לכן‬
‫המקדש אלו דברים נדירים שלא היו ולא‬ ‫זמן בין המצרים קשה ומידת הדין מתוחה‬
‫יהיו עד ביאת משיח‪ .‬הדבר המיוחד הזה‬ ‫עליו כי בזמן הזה שבונים את הבית‪ ,‬הוא‬
‫נחרב לפני אלפי שנים ואנחנו בוכים עדיין‬ ‫לא בונה את הבית‪ ,‬אין לו חלק ושותפות‬
‫ומתאבלים כל חורבן בית המקדש‪ ,‬יהודים‬ ‫בבנייה של בית המקדש‪.‬‬
‫לאורך כל הגלויות מתו ומסרו את נפשם‬
‫האדם צריך להשתדל בכל כוחו בימים‬
‫על זה שרק אמרו "ירושלים"‪.‬‬
‫האלה לבנות את ירושלים שנזכה לנבואת‬
‫בכל מקום בעולם שהיו נמצאים‬ ‫הנביא ישעיה (ישעיה נו‪ ,‬ז) "וַ ֲה ִב ִ‬
‫יאֹותים‬
‫היהודים התפללו לכיוון ירושלים‪ ,‬ששם‬ ‫ֶאל ַהר ָק ְד ִשׁי וְ ִש ַּׂמ ְח ִּתים ְּב ֵבית ְּת ִפּלָ ִתי‪,‬‬
‫נמצאת הנפש שלנו בבית המקדש ושם‬ ‫עֹוֹלת ֶיהם וְ זִ ְב ֵח ֶיהם לְ ָרצֹון ַעל ִמזְ ְּב ִחי‪ּ ,‬כִ י‬
‫ֵ‬
‫‪27‬‬ ‫למעלה בשמיים נמצא כסא הכבוד כנגד‬ ‫ֵב ִיתי ֵּבית ְּת ִפּלָ ה יִ ָּק ֵרא לְ כָ ל ָה ַע ִּמים" ועל יד‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫לאדם‪ ,‬אם רק יחפש ימצא את הסיבה‪.‬‬
‫בעולם הזה לא קורים דברים בלי סיבה‪,‬‬
‫אנחנו צמים ואבלים‪ ,‬מתענים כל שנה‬
‫בט' באב‪ ,‬יושבים על הרצפה וקוראים את‬
‫הקינות‪ .‬כל תפילה מזכירים ומתפללים‬
‫על ירושלים‪ ,‬אם כך מה הסיבה שהקב"ה‬
‫החריב את בית המקדש וירושלים?‬
‫(ירמיה ט‪ ,‬יא‪-‬יב)‬ ‫אז הנביא ירמיה אומר‬
‫"מי ָה ִאיׁש ֶה ָחכָ ם וְ יָ ֵבן ֶאת זֹאת וַ ֲא ֶשׁר ִּד ֶּבר‬
‫ִּפי ה' ֵאלָ יו וְ יַ ּגִ ָדּה ַעל ָמה ָא ְב ָדה ָה ָא ֶרץ‬
‫ֹאמר ה' ַעל‬ ‫נִ ְּצ ָתה כַ ִּמ ְד ָּבר ִמ ְּבלִ י ע ֵֹבר‪ .‬וַ ּי ֶ‬
‫ּתֹור ִתי ֲא ֶשׁר נָ ַת ִּתי לִ ְפנֵ ֶיהם"‪.‬‬ ‫ָעזְ ָבם ֶאת ָ‬
‫והגמרא אומרת (נדרים פא‪ ).‬דבר זה נשאל‬
‫לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו אף אחד‬
‫לא ידע לתת תשובה למה האסון הגדול‬
‫של חורבן הבית‪ ,‬עד שבא הקב"ה ופירשה‬
‫בכבוד את תשובתו על עזבם את תורתי‪,‬‬
‫שעזבו את התורה הקדושה גרם לחורבן‬
‫הבית‪.‬‬
‫אם כך עולה לנו קושיה חזקה ביותר‪,‬‬
‫הקב"ה פירש ואמר שהבית נחרב על‬
‫עוזבם את תורתי‪ .‬אם נסתכל גם בבית‬
‫ראשון וגם בבית שני‪ ,‬היו צדיקים עצומים‬
‫וקדושי עליון אז למה נאמר על עוזבם‬
‫את תורתי‪ ,‬למה הצדיקים האלו שהיו בכל‬
‫דור ודור לא עמדו והגנו על הדור‪ ,‬הרי הם‬
‫למדו תורה‪ .‬אם נסתכל מתי שהקב"ה‬
‫רצה להחריב את סדום ועמורה‪ ,‬אברהם‬
‫אבינו עמד והתפלל לקב"ה שאולי יש שם‬
‫קודש הקודשים שבבית המקדש‪ .‬יעקב‬
‫אבינו אחרי החלום שחלם אמר (בראשית‬
‫ֹלהים וְ זֶ ה ַש ַׁער‬
‫"אין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית ֱא ִ‬
‫כח‪ ,‬יז) ֵ‬
‫ַה ָּש ָׁמיִ ם"‪ .‬כל התפילות שכל יהודי מתפלל‬
‫בכל יום‪ ,‬עוברות למקום אחד לירושלים‬
‫ומשם עולות לקב"ה‪.‬‬
‫החורבן הראשון והשני של בית‬
‫המקדש היה קשה מאוד‪ ,‬שברו והרסו‬
‫ִ‬ ‫והחריבו‪ ,‬עשו דברים קשים ביותר‪ ,‬עם‬
‫ישראל היו נשחטים ונטבחים ובדם‬
‫שלהם היו משקים הגוים את השדות‬
‫שלהם‪ ,‬הגוים היו בונים גדרות בגופות‬
‫של האנשים‪" .‬יְ ֵדי נָ ִשׁים ַר ֲח ָמנִ ּיֹות ִּב ְּשׁלּו‬
‫יַ לְ ֵד ֶיהן" (איכה ד‪ ,‬י) אמהות היו שוחטות‬
‫את הילדים ומבשלים אותם בסיר לאחים‬
‫הגדולים שיאכלו את הבשר של האחים‬
‫הקטנים‪ ,‬דברים איומים ונוראים‪ .‬שחטו‬
‫את כל הסנהדרין‪ ,‬את כל התינוקות‪,‬‬
‫דברים איומים וקשים שאי אפשר להבין‬
‫בשכל איך נחרבה ירושלים‪ .‬אדם שיחשוב‬
‫על אסונות וטרגדיות‪ ,‬יראה שהאסון‬
‫הגדול שהיה בהיסטוריה העולמית של עם‬
‫ישראל‪ ,‬היה חורבן הבית‪ ,‬הדבר הקשה‬
‫והאכזר ביותר שקרה‪.‬‬
‫והתורה הקדושה אומרת שאף אחד‬
‫לא ידע למה זה קרה ולמה הקב"ה‬
‫עשה את זה‪ ,‬הרי הקב"ה רחום וחנון‬
‫ואין רחום וחנון כמו הקב"ה‪ ,‬לכל דבר‬
‫שקורה בעולם יש סיבה‪ ,‬אם קרה דבר‬ ‫‪28‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫האדם צריך לבחון במודד אם היו עושים‬ ‫חמישים צדיקים אולי ארבעים או עשרים‬
‫לו דבר מסוים אם הוא היה שמח‪ ,‬אם כן‬ ‫אולי עשרה צדיקים שבגללם הקב"ה לא‬
‫שיעשה את זה גם לחבירו‪ .‬אם היו עושים‬ ‫יחריב את העיר‪ ,‬היה משא ומתן כמה‬
‫לאדם את הדבר והוא היה עצוב‪ ,‬אז שלא‬ ‫צדיקים יכולים להגן על העיר‪.‬‬
‫יעשה את זה גם לחבירו‪ ,‬זה מה שלימד‬
‫נסתכל על בית שני שנחרב על שנאת‬
‫הלל לאותו גוי שביקש להתגייר על רגל‬
‫חינם היו קדושי עליון גדולים מאוד‪ ,‬זמן‬
‫אחת שעל זה בנויה כל התורה כולה‪ ,‬מה‬
‫של תחילת התנאים‪ ,‬היו קדושי עליון‬
‫ששנוא עליך אל תעשה לחברך‪.‬‬
‫שלמדו תורה ולא פסק פיהם מללמוד‪,‬‬
‫לפי זה אפשר להבין ולומר את דברי‬ ‫אם כך מה הפירוש עוזבם את תורתי‪ ,‬איזו‬
‫הגמרא ששאלו לחכמים ולנביאים על מה‬ ‫תורה עזבו ואיפה התורה שלמדו?‬
‫אבדה הארץ‪ ,‬הלל הזקן ראש הסנהדרין‬
‫אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול‪,‬‬
‫מזרעו של דוד המלך אמר לאותו גוי‬
‫הגמרא מספרת (שבת לא‪ ).‬מעשה בנכרי‬
‫דעלך סני לחברך לא תעביד‪ ,‬בזה נמדדת‬
‫אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ‬
‫כל התורה כולה‪ ,‬מה שטוב לך תעשה גם‬
‫לאחרים ומה שלא טוב לך אל תעשה‬ ‫שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד‬
‫לחברך‪ ,‬על זה נמדדת כל התורה כולה‪.‬‬ ‫על רגל אחת‪ .‬בא גוי לשמאי וביקש ממנו‬
‫הלל לימד אותנו שהם איבד את המודד‬ ‫ללמוד את כל התורה כשהוא עומד על‬
‫ואת המצפן לבדוק איך להתנהג עם‬ ‫רגל אחת‪ ,‬מיד קפץ שמאי ודחפו באמת‬
‫אנשים‪ ,‬האדם היה רואה רק מה שטוב‬ ‫הבנין שבידו‪ .‬בא לפני הלל גייריה‪ ,‬אמר‬
‫לו ונוח לו‪ .‬ברגע שהפסיקו למדוד במודד‬ ‫לו דעלך סני לחברך לא תעביד‪ ,‬זו היא כל‬
‫הזה‪ ,‬התחיל בעולם חורבן שאין לו שני‪,‬‬ ‫התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור‪.‬‬
‫התחילה רדיפה שנאה ומחלוקת ואז‬ ‫הלך להלל ואמר לו שיגייר אותו על מנת‬
‫איבדו את התורה‪ ,‬את היסוד של התורה‬ ‫שהוא עומד על רגל אחת‪ ,‬אמר לו הלל‬
‫שעליו הקב"ה אומר על עזבם את תורתי‪.‬‬ ‫דעלך סני לחברך לא תעביד זה כל התורה‬
‫כולה מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך‪.‬‬
‫והגמרא אומרת (שבת קיט‪ ):‬א"ר יהודה‬
‫לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה‬ ‫ורש"י במקום אומר כגון גזלה גנבה‬
‫ת"ח שנאמר (דה"ב לו‪ ,‬טז) "וַ ּיִ ְהיּו ַמלְ ִע ִבים‬ ‫ניאוף ורוב המצות‪ ,‬דהא מילתא הוא‬
‫ּומ ַּת ְע ְּת ִעים‬
‫ֹלהים ּובֹוזִ ים ְּד ָב ָריו ִ‬
‫ְּב ַמלְ ֲאכֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫לדעת איזה דבר שנאוי‪ ,‬זיל גמור ותדע‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ִּבנְ ִב ָאיו ַעד ֲעלֹות ֲח ַמת ה' ְּב ַעּמֹו ַעד לְ ֵאין‬ ‫אדם צריך שיהיה לו בחיים מבחן‪ ,‬כל דבר‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬

‫ולהקפיד על היסוד הזה שמה ששנוא‬ ‫ַמ ְר ֵּפא"‪ .‬רבי יהודה אומר שהבית נחרב‬
‫עליך אל תעשה לחברך‪ ,‬אבל אם‬ ‫וירושלים נחרבה והיו הדברים הקשים‬
‫לפעמים הוא טועה פה ושם‪ ,‬הזכות של‬ ‫ביותר‪ ,‬משום שהיו מבזים בה את‬
‫התלמידי חכמים מגינה ושומרת ומצילה‬ ‫התלמידי חכמים‪ ,‬היו מתנהגים בביזיון‬
‫את כולם‪ ,‬נותנת מעטפת גדולה לכולם‪.‬‬ ‫גדול לתלמידי חכמים ולכן לא עמד עם‬
‫אדם שלא מכבד תלמידי חכמים ומבזה‬ ‫עם ישראל הכוח של התלמידי חכמים‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬אין מציאות שהזכות של‬ ‫בדור‪ .‬ברגע שהפסיקו לכבד תלמידי‬
‫התלמידי חכמים תגן עליו‪ ,‬כי התלמיד‬ ‫חכמים ולבזות אותם‪ ,‬להיות קשורים‬
‫חכם יכול להגן ולשמור על מי ששומר‬ ‫לתלמידי חכמים הכוח של תלמידי חכמים‬
‫עליו ומכבד אותו‪.‬‬ ‫לא עמד איתם‪.‬‬
‫(מל"א א‪ ,‬א)‬ ‫וכך רואים אצל דוד המלך‬ ‫על פי זה ננסה לבאר ולפרש את‬
‫"וְ ַה ֶּמלֶ ְך ָּדוִ ד זָ ֵקן ָּבא ַּבּיָ ִמים וַ יְ כַ ֻּסהּו ַּב ְּבגָ ִדים‬ ‫כל הדברים‪ ,‬הקב"ה נתן לנו את התורה‬
‫וְ ֹלא יִ ַחם לֹו"‪ .‬אומרת הגמרא (ברכות סב‪):‬‬ ‫הקדושה שהיא מגינה ומצילה שומרת‬
‫אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את‬ ‫עלינו ונותנת לנו את הכוח‪ .‬התורה נותנת‬
‫הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר‬ ‫לנו את הכוח להיות קשורים עם הקב"ה‬
‫(שמ"א כד‪ ,‬ד) "וַ ּיָ ָקם ָּדוִ ד וַ ּיִ כְ רֹת ֶאת ּכְ נַ ף‬ ‫וכמו שאמרנו ברדע שאדם לוקח את‬
‫ַה ְּמ ִעיל ֲא ֶשׁר לְ ָשׁאּול ַּבּלָ ט" כשרדף שאול‬ ‫התורה הקדושה ומקיים אותה על פי‬
‫המלך אחרי דוד באחד הימים הוא נכנס‬ ‫המצפון והדרך שהלל אמר לאותו גוי‬
‫להתפנות במערה ששם דוד התחבא‪ .‬דוד‬ ‫"דעלך סני לחברך לא תעביד"‪ ,‬אז אדם‬
‫המלך רצה להראות לשאול שיכל להרוג‬ ‫קשור בתורה‪ .‬וגם אם אדם ח"ו לפעמים‬
‫אותו ולא הרג אותו‪ ,‬חתך לו דוד חתיכה‬ ‫לא מקיים בדיוק כמו שצריך להיות ולא‬
‫מהמעיל שלו והראה לשאול שיכל להרוג‬ ‫עושה בדיוק כמו שצריך לעשות‪ ,‬אז אם‬
‫אותו או להזיק לו ולא עשה כלום‪ ,‬והנה‬ ‫יש צדיקים וקדושים הזכות שלהם מגינה‬
‫הבגד של שאול אצלו ביד‪ .‬על זה שחתך‬ ‫על כולם‪ .‬הצדיקים עוטפים ושומרים‬
‫את הבגד של שאול נענש דוד המלך‬ ‫את כולם‪ .‬פעמיים שהאדם מתנהג לא‬
‫והקב"ה אמר לו בגלל שזילזל בבגדים‪,‬‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬אז הצדיקים שומרים עליך‬
‫הבגדים לא יחממו אותו‪.‬‬ ‫ועוטפים אותך שבזכותם האדם ניצל‬
‫והתורה אומרת (שמות כ‪ ,‬כב) "וְ ֹלא ַת ֲעלֶ ה‬ ‫ונושע‪.‬‬
‫ְב ַמ ֲעֹלת ַעל ִמזְ ְּב ִחי" מתי שהכהן היה עולה‬ ‫כל אחד מחוייב לשמור את התורה‬ ‫‪30‬‬
 ‫תורת יאשיהו ‪ -‬םירבד תשרפ‬
‫אם האנשים פוגעים בצדיקים הם לא‬
‫מגינים על האנשים‪ .‬באותו דור התורה‬
‫מספרת שפגעו בתלמידי חכמים ומשום‬
‫כך התלמידי חכמים לא הגנו על הדור‬
‫שהזכות שלהם תגן עליהם שינצלו וזו‬
‫הייתה הצרה של אותו דור שכל אחד‬
‫ראה את עצמו ולא ראה את חברו‪ ,‬לא‬
‫קיימו את היסוד של הלל וההגנה של‬
‫הצדיקים לא הייתה ואפילו שהיו צדיקים‪,‬‬
‫בגלל שהאנשים באותו דור פגעו ולא‬
‫כיבדו את התלמידי חכמים‪ ,‬אז לא היה‬
‫לתלמידי חכמים את הכוח להגן עליהם‪.‬‬
‫אם כך צריך לדעת יסוד גדול שצריך‬
‫להיזהר מהיסוד של "דעלך סני לחברך‬
‫לא תעביד" שהוא אחד היסודות הגדולים‬
‫ביהדות ומצד שני להיזהר בכבוד של‬
‫התלמידי חכמים‪ ,‬כי אם ח"ו אדם נכשל‬
‫בתקופה מסוימת ואין לו את היסוד הזה‬
‫של הלל הזקן‪ ,‬התלמידי חכמים הם אלו‬
‫שיעמדו איתו ויגנו עליו להציל אותו בזמן‬
‫הזה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫להקריב קורבן הוא היה צריך ללבוש‬
‫בגד כדי לעלות ולהתנהג בצניעות עלפי‬
‫האבנים‪ .‬האדם צריך לכבד כל דבר ואם‬
‫האדם לא מכבד כל דבר‪ ,‬אין כוח לדבר‬
‫הזה להגן על אותו אדם‪ .‬וכך אומר דוד‬
‫מֹותת ָר ָשׁע ָר ָעה‬‫"ּת ֵ‬ ‫המלך (תהילים לד‪ ,‬כב‪-‬כג) ְ‬
‫ּפֹודה ה' נֶ ֶפׁש ֲע ָב ָדיו‬
‫וְ שֹׂנְ ֵאי ַצ ִּדיק יֶ ְא ָשׁמּו‪ֶ .‬‬
‫וְ ֹלא יֶ ְא ְשׁמּו ּכָ ל ַהח ִֹסים ּבֹו"‪ .‬שהקב"ה‬
‫ימותת רשע רעה ואדם ששונא את‬
‫הצדיק נאשם ופודה השם את נפש עבדיו‪,‬‬
‫כי האדם יכול להינצל בזכות הצדיק רק‬
‫אם הוא אוהב ומכבד את הצדיק‪ ,‬אבל אם‬
‫הוא פוגע בצדיק וגורם לו רע הוא לא יכול‬
‫להינצל מהכוח של הצדיק‪.‬‬
‫על פי זה נבאר ונאמר יסוד גדול‪ ,‬בדור‬
‫שנחרב בית המקדש עזבו את התורה‪ ,‬לא‬
‫קיימו את היסוד שאמר הלל הזקן לאותו‬
‫גוי שבא להתגייר "דעלך סני לחברך לא‬
‫תעביד" וזה היה קטרוג גדול‪ .‬אבל בזמן‬
‫שיש קטרוג יש צדיקים שמגינים על‬
‫האנשים שלא יפגעו בזכות של הצדיקים‪,‬‬
‫מבקשים מהציבור הקדוש להעתיר ברחמים‬
‫לפני בורא עולם ולהתפלל‬
‫לרפואת כבוד האדמו"ר‬

‫רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א‬

‫בן הרבנית זרי‬
‫ראש אבות בתי הדין ורבה הראשי של מרוקו‬

‫שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה‬

‫ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‬
‫בתוך שאר חולי עמו ישראל‬
‫אמן כן יהי רצון‬

‫עוד לא מחוברים‬
‫לקבוצות הקודש בווטאספ של כבוד האדמו"ר הרי"ף ‪ -‬רבי יאשיהו‬
‫פינטו שליט"א??‬
‫הצטרפו עכשיו לעשרות האלפים שמקבלים דברי תורה וחיזוק מידי‬
‫יום‪ ,‬ברכות מכבוד האדמו"ר‪ ,‬סגולות ועצות לחיים‪.‬‬
‫להצטרפות ניתן לשלוח את שמכם בהודעת ווטסאפ למספר‬
‫‪052-510-6-510‬‬